שינויים במאפייני התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוץ כביטוי של

‫שינויים במאפייני התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוץ‬
‫כביטוי של השינוי במבנה הקיבוץ ובאורחות חייו‬
‫אדר' צאלה קרניאל‬
‫פרופ' ארזה צ'רצ'מן‬
‫נובמבר‪2012 ,‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫המכון ללימודים עירוניים ואזוריים‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫שינויים במאפייני התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוץ‬
‫כביטוי של השינוי במבנה הקיבוץ ובאורחות חייו‬
‫צאלה קרניאל‬
‫ארזה צ'רצ'מן‬
‫נובמבר‪2012 ,‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪1‬‬
Floersheimer Studies
The Institute of Urban and Regional Studies
The Hebrew University of Jerusalem
The Changing Nature of Spatial and Architectural Planning in the
Kibbutz as a Reflection of its Social and Ideological Transformation
Tzeela Karniel
Arza Churchman
‫ שונמית קרין‬:‫עורכת אחראית‬
Publication No.
1/82 '‫פרסום מס‬
ISSN 0792-6251
‫ מחקרי פלורסהיימר‬2012 ©
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
[email protected]
www.fips.org.il
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬

‫מחקרי פלורסהיימר‬
2
‫על המחברות‬
‫ארזה צ'רצ'מן היא פרופסור אמריטוס בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ולאורך שנים לימדה גם במכון‬
‫ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה העברית‪ .‬היא פסיכולוגית סביבתית המתמקדת באנשים שעבורם נועד‬
‫התכנון‪.‬‬
‫צאלה קרניאל היא אדריכלית ומתכננת עירונית‪ ,‬בוגרת ביה"ס לאדריכלות של אוניברסיטת תל אביב ובעלת תואר‬
‫שני בגאוגרפיה ותכנון עירוני של המכון ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה העברית‪ .‬היא עוסקת בתכנון‬
‫עירוני וסביבתי במסגרת משרד פרטי בתל אביב‪ ,‬ובמקביל גם בחקר הקיבוץ‪.‬‬
‫על המחקר‬
‫תכנון הקיבוץ היווה מאז ראשית ימיה של ההתיישבות הקיבוצית אתגר אדריכלי ייחודי‪ ,‬שנבע מהיות הקיבוץ צורת‬
‫חיים וולונטרית המבוססת על שוויון‪ ,‬עזרה הדדית ושותפות מלאה בכל תחומי החיים‪ ,‬כולל ברכוש ובקרקע‪.‬‬
‫רעיונות השיתופיות והשוויוניות באו לידי ביטוי בעיקרון התכנוני של מרחב משותף לכל תפקודי החיים והחתירה‬
‫לאורח חיים המבוסס על פשטות וצניעות והכתיבו הסתפקות בנורמות דיור צנועות מאד‪ .‬בעשורים האחרונים חל‬
‫שינוי חד באידיאולוגיה ובערכים המכוננים של החברה הקיבוצית‪ .‬קיבוצים רבים מתנסים בדרגות שונות של‬
‫הפרטת המרחב הקיבוצי המשותף ויש הטוענים כי קיימת סכנה להרס מרקמו הייחודי‪ .‬המחקר נערך במסגרת‬
‫לימודים לתואר מוסמך במכון ללימודים עירוניים ואזוריים במחלקה לגיאוגרפיה של האוניברסיטה העברית‬
‫בהנחיית פרופ' ארזה צ'רצ'מן ופרופ' ערן רזין‪ .‬מטרת המחקר היא לעמוד על השינויים החלים בתכנון המרחבי‬
‫והאדריכלי של הקיבוץ‪ ,‬לאור השינויים באורח החיים ובערכי היסוד של חברי הקיבוץ‪ .‬בתוך כך‪ ,‬המחקר עמד על‬
‫ההבדלים במאפייני הבניה למגורים בין קיבוצים מתחדשים לבין קיבוצים ושיתופיים; בחן האם קיים קשר בין‬
‫הערכים המסורתיים של הקיבוץ ובין תהליכי התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוץ כיום; והאם ניתן לשמור על‬
‫מאפיינים מסוימים של התכנון המרחבי והאדריכלי הקיבוצי גם בסביבת המגורים החדשה המתפתחת כיום‬
‫בקיבוצים‪.‬‬
‫על מחקרי פלורסהיימר‬
‫מחקרי פלורסהיימר באוניברסיטה העברית בירושלים פועל כיחידת מחקר במסגרת המכון ללימודים עירוניים‬
‫ואזוריים וממשיך את עבודתו של מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות שפעל בירושלים משנת ‪ ,1991‬הודות ליזמתו‬
‫ולתמיכתו רבת השנים של ד"ר סטיבן ה' פלורסהיימר )‪ .(2011-1925‬מחקרי פלורסהיימר מפרסם מחקרים בתחום‬
‫חברה‪ ,‬מרחב וממשל – בפרט במכלול ההיבטים הנוגעים לעולם השלטון המקומי והממשל המקומי‪ ,‬ובהם סוגיות‬
‫של תכנון ופיתוח ברמה העירונית והאזורית‪ ,‬כולל סוגיות הנוגעות לתכנון ולפיתוח ביישובים הערביים בישראל‬
‫ולקשרי הגומלין שבין המדינה והאוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית‪-‬הפלסטינית הישראלית בתחומי התכנון‬
‫והפיתוח‪ .‬כל המחקרים זמינים באתר האינטרנט לכל דורש‪ .‬בראש היחידה עומד פרופ' ערן רזין מן המחלקה‬
‫לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪3‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫רשימת פרסומים על ממשל ופיתוח מקומי‪ ,‬משנת ‪1998‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪4‬‬
‫ערן רזין‪ ,‬פערים בחוסן התקציבי של רשויות מקומיות בישראל‪1998 ,‬‬
‫ערן פייטלסון ואורי ברשישת‪ ,‬התפשטות היזמות הפרטית בקרקע ציבורית‪1998 ,‬‬
‫מארק רוזנטראוב וערן רזין‪ ,‬ממשל מטרופוליני ופיתוח‪ :‬לקחים מאינדיאנפוליס‪1998 ,‬‬
‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬הפרטת תשתיות מים וביוב‪ :‬בין יוזמה מקומית למדיניות ממלכתית‪1998 ,‬‬
‫עמירם גונן )עורך(‪ ,‬ממשל ופיתוח מקומי‪ :‬סוגיות והצעות של מדיניות‪1998 ,‬‬
‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬משבר הרשויות המקומיות בישראל )נייר עמדה(‪1998 ,‬‬
‫דניאל פלזנשטיין‪ ,‬ההימור המקומי הגדול‪ :‬קזינו ככלי לפיתוח כלכלי מקומי בישראל‪1999 ,‬‬
‫רחל אלתרמן‪ ,‬בין הפרטה להמשך הבעלות הלאומית‪ :‬מדיניות קרקע עתידית לישראל‪1999 ,‬‬
‫ערן רזין‪ ,‬פערים תקציביים בין רשויות מקומיות קטנות לגדולות‪1999 ,‬‬
‫יצחק שנל‪ ,‬עובדים זרים בדרום תל אביב‪-‬יפו‪1999 ,‬‬
‫אברהם דיסקין ואבי עדן‪ ,‬הבוחר הרציונלי בבחירות המקומיות בישראל‪1999 ,‬‬
‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬המימון הממשלתי והמשבר הכספי ברשויות המקומיות בישראל‪1999 ,‬‬
‫ערן רזין‪ ,‬פערים תקציביים בין רשויות מקומיות ערביות ליהודיות‪ ,‬האם מצטמצם הפער?‪2000 ,‬‬
‫נחום בן‪-‬אליא‪" ,‬קופת התכנון" – הפיסקליזציה של התכנון והפיתוח ברשויות המקומיות‪2000 ,‬‬
‫ערן רזין ואנה חזן‪ ,‬הליכים לשינוי תחומי שיפוט מוניציפליים‪ :‬דמוקרטיה מקומית לעומת שליטה מלמעלה‪2000 ,‬‬
‫דני פלזנשטיין‪ ,‬יחסים חוצי גבולות ופיתוח כלכלי מקומי‪ :‬הקזינו בטאבה והעיר אילת‪2000 ,‬‬
‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬אזרוח החינוך בישראל‪ :‬דה רגולציה‪ ,‬דמוקרטיזציה ואחריות מוגברת‪2000 ,‬‬
‫אברהם דיסקין‪ ,‬ימי ירושלים האחרונים‪ :‬הדמוקרטיה הישראלית החדשה‪2001 ,‬‬
‫גדליה אורבך‪ ,‬יחסי שלטון מרכזי ומקומי בישראל‪ :‬בראי קרוואנים ומגורונים‪2001 ,1992-1990 ,‬‬
‫ערן רזין ואנה חזן‪ ,‬שינויי גבולות מוניציפליים והרשויות המקומיות הערביות‪2001 ,‬‬
‫ערן רזין‪ ,‬פערים בחוסן התקציבי של רשויות מקומיות בישראל בשנת ‪ :2000‬יציבות ותמורות בתקופה של תהפוכות פוליטיות‪2002 ,‬‬
‫יצחק שנל ומיכאל אלכסנדר‪ ,‬מדיניות עירונית כלפי מהגרי עבודה‪ :‬לקחי המקרה של תל אביב‪-‬יפו‪2002 ,‬‬
‫לביאה אפלבום‪ ,‬יחסי הגומלין בין המועצה האזורית והוועד המקומי‪ :‬הסתגלות הדדית בסביבה משתנה‪2002 ,‬‬
‫ערן רזין‪ ,‬רפורמה בארגון השלטון המקומי בישראל‪ :‬בין ריכוז לביזור‪ ,‬בין מסורתיות למודרניות‪2003 ,‬‬
‫שלמה חסון ומאיה חושן‪ ,‬המבנה החברתי‪-‬המרחבי של מטרופולין תל אביב‪2003 ,‬‬
‫אלי אברהם‪ ,‬קידום ושיווק ערים בישראל‪2003 ,‬‬
‫ערן רזין‪ ,‬עמדה‪ :‬כיצד להבטיח איחוד רשויות מקומיות‪2003 ,‬‬
‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬הדור הרביעי‪ :‬שלטון מקומי חדש לישראל‪2004 ,‬‬
‫גלעד רוזן וערן רזין‪ ,‬המרוץ אחר המכללה‪ :‬תחרות בין רשויות מקומיות בישראל על מוסדות להשכלה גבוהה‪2004 ,‬‬
‫לביאה אפלבום ואנה חזן‪ ,‬שיתוף פעולה בין רשויות קטנות בישראל – לקחים לישראל‪2005 ,‬‬
‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬רשות נתונה‪ :‬אופציות לעיצוב שלטון מקומי חדש‪2005 ,‬‬
‫ערן רזין ואנה חזן‪ ,‬חלוקת העושר המוניציפלי בישראל‪ :‬צמצום פערים בהכנסות הרשויות מקומיות‪2006 ,‬‬
‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬מסגרות אזוריות על‪-‬מוניציפליות למתן שירותים בישראל‪2006 ,‬‬
‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬מסל שירותים לשירותי ליבה‪ :‬הרחבת האחריות המיניסטריאלית של משרד הפנים‪2006 ,‬‬
‫יצחק דהן‪ ,‬תרבויות פוליטיות בערי הפיתוח‪2006 ,‬‬
‫שלמה חסון‪ ,‬הגירעון בדמוקרטיה המקומית‪ :‬דמוקרטיה למראית עין?‪2006 ,‬‬
‫ערן רזין‪ ,‬חלוקה מחדש של הכנסות הרשויות המקומיות‪ :‬הסדרים כספיים ושינויים טריטוריאליים‪2006 ,‬‬
‫נחום בן אליא‪ ,‬החוליה החסרה‪ :‬שלטון אזורי בישראל‪2007 ,‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שלמה חסון )עורך(‪2007 ,Jerusalem in the Future: The Challenge of Transition ,‬‬
‫עמירם גונן‪ ,‬ירושלים – התחזקות בהתחברות‪2007 ,‬‬
‫ערן רזין‪ ,‬החייאת מרכזי ערים ופיתוח מוקדי מסחר ברשויות המקומיות‪2007 ,‬‬
‫אסמהאן מסרי‪-‬חרזאללה‪ ,‬ירושלים כיעד להגירה פנימית של צעירות פלסטיניות‪2008 ,‬‬
‫עמירם גונן‪ ,‬חיבור ירושלים לכלכלה הגלובלית באמצעות ההשכלה הגבוהה‪2008 ,‬‬
‫משה דרור‪ ,‬שיתוף הציבור בנושאי תרבות מנקודת ראות של מקבלי ההחלטות‪ :‬המקרה של אשדוד‪2008 ,‬‬
‫רון הורן‪ ,‬פערים בין רשויות מקומיות בנטל הארנונה למגורים‪ :‬ניתוח מגמות ופרספקטיבה בין‪-‬לאומית‪2008 ,‬‬
‫אנה חזן וערן רזין )עורכים(‪ ,‬חיוב אישי בשלטון המקומי‪2008 ,‬‬
‫סיגל רסיס ולביאה אפלבום‪ ,‬השלטון המקומי הכפרי בישראל בראי המשפט‪2009 ,‬‬
‫יצחק דהן‪ ,‬מנהיג מקומי‪ :‬מכניזם של שינויי עומק בפריפריה; ירוחם‪2009 ,2006-1983 ,‬‬
‫אביאל ילינק‪ ,‬לקראת ניהול משותף של מרכזי ערים‪ :‬מרכז העיר של ירושלים‪2009 ,‬‬
‫איתי בארי‪ ,‬הבראת רשויות מקומיות כושלות בישראל‪ :‬מבט משווה לאור הניסיון האנגלי‪2009 ,‬‬
‫תומר אש וערן פייטלסון‪ ,‬דיוני ועדת נסים כצוהר לתהליך היזמות בקרקע הציבורית בישראל‪2009 ,‬‬
‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬משק המים התאגידי החדש‪ :‬האם הרפורמה הוכרעה?‪2009 ,‬‬
‫פרלה אייזנקנג‪-‬קנה‪ ,‬יצירתיות עירונית‪ :‬אפקטיביות ניהולית ופתיחות דמוקרטית‪2010 ,‬‬
‫גדליה אורבך ועירא שרקנסקי‪ ,‬תכנון ופוליטיקה בירושלים‪2010 ,‬‬
‫מריק שטרן‪ ,‬בשדות זרים‪ :‬דפוסי אינטראקציה במתחמי מסחר מעורבים בירושלים‪2010 ,‬‬
‫צפריר גדרון ואיתי פישהנדלר‪ ,‬מדע‪ ,‬מדיניות ואי ודאות‪ :‬תפקידם של מדענים בעיצוב מדיניות סביבתית בישראל‪2010 ,‬‬
‫ערן רזין )עורך(‪ ,‬תכנון ארצי‪ ,‬מחוזי ומטרופוליני בישראל‪ :‬קובץ לזכרו של פרופ' אריה שחר‪2010 ,‬‬
‫יצחק דהן‪ ,‬באר שבע‪ :‬פיתוח כלכלי ותרבות פוליטית‪2011 ,‬‬
‫יניב ריינגוורץ‪ ,‬איחודי רשויות מקומיות והשפעתם התקציבית‪ :‬עדויות מאיחוד הרשויות של שנת ‪2011 ,2003‬‬
‫ערן רזין ואנה חזן‪ ,‬הסדרים מוניציפליים‪ :‬כיוונים לרפורמה במסגרות שלטון וממשל מקומי בישראל‪2012 ,‬‬
‫נעם לוין וישי דיוק‪ ,‬ניתוח תמונות לוויין של אורות לילה ברזולוציה מרחבית גבוהה‪ :‬יישומים אפשריים במחקרים דמוגרפיים וסוציו‪-‬‬
‫אקונומיים‪2012 ,‬‬
‫‪‬‬
‫צאלה קרניאל וארזה צ'רצ'מן‪ ,‬שינויים במאפייני התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוץ כביטוי של השינוי במבנה הקיבוץ ובאורחות חייו‪,‬‬
‫‪2012‬‬
‫כל פרסומי המכון ניתנים להורדה מאתר האינטרנט‬
‫‪www.fips.org.il‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪5‬‬
‫להורי‬
‫יוחנן סימון‪ ,‬על הדשא בקיבוץ‪1956 ,‬‬
‫‪6‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ ‬‬
‫תקציר ‪ 8 ...............................................................................................................................................‬‬
‫מבוא ‪ 10 ...............................................................................................................................................‬‬
‫תכנון ועיצוב בית המגורים כביטוי של תפיסות ערכיות וחברתיות‬
‫‪ 14 ......................................................‬‬
‫ערכים והשתקפותם בתכנון הבית‪ 14 ................................................................................. .................‬‬
‫שינויים בדפוסי מגורים כביטוי של שינוי חברתי ותרבותי‪17 ....................................................... ...........‬‬
‫שינויים תכנוניים‪ ,‬ערכיים ומבניים בקיבוץ‬
‫‪ 20 ....................................................................................‬‬
‫שינויים באורחות החיים בקיבוץ ‪ 20 ................................................................................................‬‬
‫‪ 25 .........................................................................‬‬
‫תכנון מרחבי ואדריכלי בקיבוץ – ‪1920-1985‬‬
‫תכנון מרחבי ואדריכלי בקיבוץ – ‪30.................................................................................... 1985-2010‬‬
‫סגנון בנייה קיבוצי וותיק בהשוואה לבנייה החדשה ‪ 36 ...........................................................................‬‬
‫מאפייני התכנון המרחבי הוותיק‬
‫מאפייני התכנון האדריכלי הוותיק‬
‫‪36 ...........................................................................................‬‬
‫‪40 .............................................................................................‬‬
‫תיאור הממצאים – השוואת מאפייני התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוצים השונים‬
‫‪ 42 ..........................‬‬
‫‪42 ......................................................................................................‬‬
‫מאפייני התכנון המרחבי‬
‫מאפייני התכנון האדריכלי בבנייה החדשה‬
‫‪57 .........................................................................‬‬
‫ניתוח הראיונות עם חברי הקיבוצים השונים‬
‫‪ 49 .................................................................................‬‬
‫דיון‬
‫סיכום‬
‫‪67 ...........................................................................................................................................‬‬
‫‪ 78 ....................................................................................................................................‬‬
‫סיכום עיקרי הממצאים‬
‫‪78 ................................................................................................................‬‬
‫המרחב ומאפייני הבנייה הקיבוציים – לאן?‬
‫מקורות‬
‫‪81 ...................................................................................‬‬
‫‪ 84 ....................................................................................................................................‬‬
‫כרך נספחים‬
‫נספח ‪ – 1‬ממצאי סקירת התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוצים השונים‬
‫נספח ‪ – 2‬פרמטרים להגדרת סגנון בנייה קיבוצי ותיק‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪7‬‬
‫‪ ‬‬
‫תקציר‬
‫תכנון הקיבוץ היווה מאז ראשית ימיה של ההתיישבות הקיבוצית אתגר אדריכלי ייחודי‪ ,‬שנבע מהיות הקיבוץ‬
‫צורת חיים וולונטרית המבוססת על שוויון‪ ,‬עזרה הדדית ושותפות מלאה בכל תחומי החיים‪ ,‬כולל ברכוש‬
‫ובקרקע‪ .‬ניסיונות אדריכליים רבים למימוש אידאל חברתי‪-‬שוויוני זה נעשו החל מהמאה ה‪ ,19-‬אולם הוא‬
‫נותר על פי רוב רק כתכניות על נייר‪ .‬בקיבוץ‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬תורגם החזון החברתי הקיבוצי מראשיתו לשפה‬
‫אדריכלית חיה ונושמת‪ .‬רעיון השיתופיות והשוויוניות בא לידי ביטוי בראש ובראשונה בעיקרון התכנוני של‬
‫מרחב משותף לכל תפקודי החיים‪ .‬הזירה המרכזית של החיים הקיבוציים היא המדשאה הגדולה ומוסדות‬
‫הציבור שסביבה‪ .‬נוף השבילים והמרחב שבין הבתים המהווה מוקד משמעותי של אינטראקציה חברתית‪.‬‬
‫החתירה לאורח חיים המבוסס על פשטות וצניעות הכתיבה הסתפקות בנורמות דיור צנועות מאד ושלילת‬
‫הקניין הפרטי והקביעה כי יחידת המגורים היא רכושו של הקיבוץ הדירה את הפרט מתכנון דירתו‪.‬‬
‫בעשורים האחרונים חל שינוי חד באידאולוגיה ובערכים המכוננים של החברה הקיבוצית‪ ,‬ההופכת מחברה‬
‫שיתופית לחברה בעלת מאפיינים שיתופיים חלקיים‪ .‬קיבוצים רבים מתנסים בדרגות שונות של הפרטת‬
‫המרחב הקיבוצי המשותף ויש הטוענים כי קיימת סכנה להרס מרקמו הייחודי‪.‬‬
‫מחקר זה נערך במסגרת לימודים לתואר מוסמך במכון ללימודים עירוניים ואזוריים במחלקה לגאוגרפיה של‬
‫האוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ' ארזה צ'רצ'מן ופרופ' ערן רזין‪ .‬הנחת היסוד של המחקר היא שתהליך‬
‫ההתפתחות של בתי המגורים בקיבוץ עשוי לשמש ראי להתפתחות החברתית שעברה הקומונה הקיבוצית‪.‬‬
‫מטרת המחקר היא לעמוד על השינויים החלים בתכנון המרחבי והאדריכלי של הקיבוץ‪ ,‬לאור השינויים‬
‫באורח החיים ובערכי היסוד של חברי הקיבוץ‪ .‬בתוך כך‪ ,‬מבקש המחקר לעמוד על ההבדלים במאפייני הבנייה‬
‫למגורים בין קיבוצים מתחדשים ושיתופיים; לבחון האם קיים קשר בין הערכים המסורתיים של הקיבוץ ובין‬
‫תהליכי התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוץ כיום; והאם ניתן לשמור על מאפיינים מסוימים של התכנון‬
‫המרחבי והאדריכלי הקיבוצי גם בסביבת המגורים החדשה המתפתחת כיום בקיבוצים‪.‬‬
‫במחקר נסקרו ארבעה קיבוצים – שני קיבוצים שיתופיים ושני קיבוצים מתחדשים המייצגים מצבי ביניים‬
‫שונים במידת התמורה באורחות החיים; מקיבוץ שיתופי שכמעט ולא עבר תהליכי הפרטה ועד לקיבוץ‬
‫מתחדש שהשלים מהלך של שיוך נכסים פנימי בין חברי הקיבוץ‪ .‬במהלך המחקר נעשה שימוש בניתוח תכניות‬
‫אדריכליות‪ ,‬ניתוח תכניות מתאר ובראיונות מובנים למחצה‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מלמדים כי בהיבט המרחבי ניתן להבחין בפרגמנטציה של המרחב הציבורי וביצירתו של‬
‫מרחב פרטי‪ .‬כאשר בשלב התכנון מתבצעת חלוקה למגרשים )פרצלציה(‪ ,‬גם אם לכאורה "רק על הנייר"‪ ,‬זו‬
‫מקבלת ביטוי מעשי בשטח )בנטיעות‪ ,‬גידור‪ ,‬הפרשי מפלסים( וכך בפועל משתנה המראה המרחבי הפתוח של‬
‫הקיבוץ‪.‬‬
‫בהיבט האדריכלי‪ ,‬מצביעים הממצאים על מעורבות גדולה הרבה יותר של הפרט בתכנון ובמימון הבנייה‪ ,‬יחד‬
‫עם נסיגה של הקיבוץ מאחריותו ושליטתו בתהליך‪ .‬הנסיגה מתבטאת במימונו של סל דירה בסיסי בלבד‪,‬‬
‫קביעת מגבלות חיצוניות מועטות על התכנון ואי מעורבות של הממסד בחריגות בנייה המבוצעות על ידי הפרט‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫בכך באים לביטוי עלייה בחשיבות הפרט וברצון לביטוי אישי; החלשת מעמדו של הקיבוץ כספק הצרכים‬
‫וכאחראי לביטחון החברים בעתיד והיחלשות הערכים המזוהים עם אורח החיים הקיבוצי‪ ,‬כגון פשטות‪ ,‬צנע‬
‫והסתפקות במועט‪ .‬נראה כי קיים ניסיון להצגת חלופה לערכי הקיבוץ הישנים‪ .‬כך למשל‪ ,‬עולה הצורך במתן‬
‫מרחב פרטי גדול לכל ילד‪ ,‬אולי כתגובת נגד לחינוך וללינה המשותפת‪ ,‬לצד רצון בעיצוב ייחודי‪ ,‬החורג מן‬
‫הסטנדרט הקיבוצי וביצירת קן משפחתי בעל נוכחות‪.‬‬
‫יחד עם זאת נמצא כי הערכים המסורתיים של הקיבוץ עדיין משפיעים על תהליכי התכנון בו גם כיום‪ .‬משאבי‬
‫הדיור מחולקים לחברי הקיבוץ באופן שוויוני ואחיד כפי שנעשה בעבר‪ ,‬ובשנים האחרונות ניתן לזהות מגמה‬
‫של חזרה לתכנון מרחבי המבוסס על שטחים פתוחים משותפים רציפים ונגישות מבוססת הולכי רגל‪.‬‬
‫תהליך השינוי בדפוסי הדיור בקיבוץ אינו מנותק מן השינוי שחל בחברה הקיבוצית ובערכיה‪ .‬דומה‪ ,‬כי‬
‫התבנית הייחודית של דירת המגורים הקיבוצית ושל המרחב הקיבוצי הולכת ונעלמת‪ ,‬והשינוי הפיזי משקף‪,‬‬
‫ויתכן שגם מבשר‪ ,‬את השינוי החברתי והאידאולוגי‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מובילים למסקנה שעל מנת לשמור על האיכויות המרחביות הייחודיות לקיבוץ‪ ,‬יש צורך‬
‫בהתוויית דרך ביניים המשלבת בין הצרכים השונים והרצונות של חבריו ומציעה סינתזה בין הערכים הישנים‬
‫ובין מציאות החיים החדשה‪ .‬שימורו ופיתוחו של המרחב הקיבוצי כיום מותנים בשמירה על המרחב המשותף‬
‫הציבורי הפתוח והבלתי מחולק כמקום מפגש רב ממדי ורב גילי‪ .‬היכולת לממש זאת תלויה באופי‬
‫הסולידריות הקהילתית‪ ,‬בריבונותה של הקהילה‪ ,‬ביכולתה להעמיד סדר יום משמעותי משלה ובעמידתה על‬
‫מימושו‪ .‬כדי לייצר מרחב קיבוצי חדש המבוסס על העקרונות האידאולוגיים והמרחביים הוותיקים יש לשמור‬
‫על המאפיינים המרחביים הייחודיים‪ ,‬בעוד שבהיבטים האדריכליים ניתן לאפשר חופש פעולה לחברי הקיבוץ‪.‬‬
‫זאת מתוך הכרה שדפוסי החיים בחברה הקיבוצית השתנו‪ ,‬ולא ניתן לצפות כיום מחברי הקיבוץ להמשיך את‬
‫חייהם כבעבר‪.‬‬
‫האדריכלות היא שותפה פעילה בעיצוב מערכות היחסים בחברה ובתרומה לאיכותן‪ .‬נקודת הזמן הנוכחית‪,‬‬
‫לאחר סיום גל הבנייה הפרטית הראשון‪ ,‬שהביא להכרה מסוימת ביתרונות המרחב הקיבוצי הוותיק‪,‬‬
‫מאפשרת חשיבה מחודשת על התכנון המרחבי העתידי של הקיבוץ‪ .‬לכך נוספים היתרונות מהם נהנה הקיבוץ‬
‫בנקודת זמן זו – סולידריות קהילתית חזקה‪ ,‬אוכלוסייה מצומצמת‪ ,‬קליטת חברים חדשים – המאפשרים את‬
‫גיוס הקהילה לחיפוש דרכים ליצירת מרחב קיבוצי חדש‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪9‬‬
‫מבוא ‪ ‬‬
‫במשך עשרות שנים נתפס הקיבוץ כמותג יישובי ייחודי‪ ,‬המשלב ערכי שוויון‪ ,‬שיתוף ועזרה הדדית עם הישגים‬
‫כלכליים בחקלאות ובתעשייה‪ .‬ייחודו של הקיבוץ בא לידי ביטוי מוחשי במתאר הפיזי שלו‪ ,‬במרחביו‪ ,‬בגניו‪,‬‬
‫בשדרותיו‪ ,‬בשימושי הקרקע ובמבנים ציבוריים רבים‪ ,‬המשקפים את עקרונותיו הערכיים ואת אורח החיים‬
‫שאפיין אותו‪ .‬בשני העשורים האחרונים חווים הקיבוצים תמורות מרחיקות לכת בתפיסות הערכיות‪ ,‬במבנה‬
‫הארגוני‪-‬הכלכלי ובהרכב החברתי‪ ,‬המשפיעות גם על התכנון המרחבי והחזות הפיזית שלהם‪ .‬נשאלת השאלה‬
‫האם תהליך ההשתנות הנוכחית אשר החל במחצית שנות ה‪ 80-‬של המאה הקודמת‪ ,‬ישאיר בסופו של דבר‬
‫משהו שיזכיר את המאמץ שעשה הקיבוץ במשך כארבעה דורות לקשור למודל אחד שותפות שוויונית‪ ,‬יזמות‬
‫קולקטיבית ומסירות למשימה לאומית?‬
‫עד אמצע שנות ה‪ 70-‬לא היה קשה להבחין בין דירת מגורים קיבוצית לבין דירת המגורים השכיחה בחברה‬
‫המערבית העירונית‪ .‬ההבדלים התבטאו במבנה הדירה וגודלה‪ ,‬בתחומי הפעילות בדירה ובאופן חלוקת החללים‬
‫בתוכה ונבעו מכך שאורח החיים הקיבוצי הוציא תפקודים מרכזיים אל מחוץ לדירה‪ ,‬והעביר אותם מתחום‬
‫המשפחה לאחריות הקהילה‪ .‬בכך היוותה דירת המגורים הקיבוצית ביטוי של האידאולוגיה הקולקטיביסטית‬
‫שדגלה בשוויון וזהות בין כל חברי המשק‪ ,‬וסיפקה לחברים את כל צורכיהם באופן זהה‪ ,‬ללא מתן מקום‬
‫להעדפות או לצרכים אישיים‪.‬‬
‫בעשורים האחרונים חל שינוי חד באידאולוגיה ובערכים המכוננים של החברה הקיבוצית‪ ,‬ההופכת מחברה‬
‫שיתופית לחברה בעלת מאפיינים שיתופיים חלקיים‪ .‬על‪-‬פי נתוני שנתון התנועה הקיבוצית‪ ,‬נכון לשנת ‪,2009‬‬
‫‪ 166‬קיבוצים מתנהלים על‪-‬פי דגם רשת הביטחון )קיבוצים מתחדשים(‪ 69 ,‬קיבוצים מתנהלים על‪-‬פי הדגם‬
‫השיתופי ו‪ 21-‬על‪-‬פי הדגם המשולב‪.‬‬
‫הנחת היסוד של מחקר זה היא שתהליך ההתפתחות של בתי המגורים בקיבוץ עשוי לשמש ראי להתפתחות‬
‫החברתית שעברה הקומונה הקיבוצית מיום היווסדה‪ .‬הציפייה בו היא לזהות הבדלים בין התכנון המרחבי‬
‫והאדריכלי של הקיבוץ העכשווי ביחס לקיבוץ הוותיק ולמצוא הבדלים בין קיבוצים מסורתיים ומתחדשים‪,‬‬
‫אשר עשויים להעיד על אופן התפתחותו של סגנון בנייה קיבוצי חדש‪.‬‬
‫כהכנה למחקר הנוכחי נערך מחקר מקדים בקיבוצים נען ורמת יוחנן‪ .‬מקריאה זהירה של תכנון ועיצוב דירות‬
‫מגורים שנבנו ושופצו בשנים האחרונות בקיבוצים אלו‪ ,‬לצד שיחות עם חברי הקיבוץ‪ ,‬ניתן היה להתרשם כי‬
‫קיים ניסיון להצגת חלופה לערכי הקיבוץ הישנים‪ .‬כך למשל‪ ,‬עולה הצורך במתן מרחב פרטי גדול לכל ילד‪ ,‬אולי‬
‫כתגובת נגד לחינוך וללינה המשותפת‪ ,‬לצד רצון בעיצוב ייחודי‪ ,‬החורג מן הסטנדרט הקיבוצי וביצירת קן‬
‫משפחתי בעל נוכחות‪ .‬נראה כי ערכי ההסתפקות במועט וביטול הקניין הפרטי אינם מהווים עוד ערכים מכוננים‬
‫באידאולוגיה הקיבוצית‪ .‬שטח הרצפה של דירות המגורים הנבנות בקיבוץ גדל בכל שנה‪ ,‬וכל דיון בנושאי שיכון‬
‫אינו יכול להתעלם משאלת שיוך הנכסים בעתיד‪ .‬נראה כי תהליך השינוי בדפוסי הדיור בקיבוץ אינו מנותק מן‬
‫השינוי שחל בחברה הקיבוצית ובערכיה‪ ,‬והבנייה למגורים בקיבוצים כיום מתאפיינת במעורבות גדולה הרבה‬
‫יותר של הפרט בתכנון דירתו לעומת מעורבות קטנה והולכת של הממסד הקיבוצי‪ .‬דומה‪ ,‬כי התבנית הייחודית‬
‫‪10‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫של דירת המגורים הקיבוצית ושל המרחב הקיבוצי הולכת ונעלמת‪ ,‬והשינוי הפיזי משקף‪ ,‬ויתכן שגם מבשר‪ ,‬את‬
‫השינוי החברתי והאידאולוגי‪.‬‬
‫סגנון הבנייה הקיבוצי הייחודי אינו מתבטא רק במאפייני הדירה‪ .‬פרט למבני המגורים כוללים נוף הקיבוץ‬
‫וסביבתו הפיזית מרכיבי בנייה נוספים‪ ,‬בהם תכנית היישוב )תכנית‪-‬אב‪ ,‬תכנית בניין ערים(; החלוקה בין‬
‫אזורים המיועדים למבני משק )תעשייה‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬חקלאות(‪ ,‬מבני ציבור ומבני מגורים; דשאים ונוי ציבורי‪.‬‬
‫מטרת המחקר היא לעמוד על השינויים החלים בתכנון המרחבי והאדריכלי של הקיבוץ‪ ,‬לאור השינויים באורח‬
‫החיים ובערכי היסוד של חברי הקיבוץ‪ .‬בתוך כך‪ ,‬מבקש המחקר לעמוד על ההבדלים במאפייני הבנייה למגורים‬
‫בין קיבוצים מתחדשים ושיתופיים; לבחון האם קיים קשר בין הערכים המסורתיים של הקיבוץ ובין תהליכי‬
‫התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוץ כיום; והאם ניתן לשמור על מאפיינים מסוימים של התכנון המרחבי‬
‫והאדריכלי הקיבוצי גם בסביבת המגורים החדשה המתפתחת כיום בקיבוצים‪.‬‬
‫שאלות המחקר ייבחנו בשני מישורים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫היבטים מרחביים של הקיבוץ;‬
‫‪‬‬
‫היבטים אדריכליים של בתי המגורים בקיבוץ‪.‬‬
‫שאלות המחקר‬
‫‪‬‬
‫האם‪ ,‬לאור השינויים שחלו במבנה הקיבוץ ובאורחות חייו‪ ,‬ניתן לזהות בנקודת הזמן הנוכחית סגנון‬
‫בנייה קיבוצי ייחודי מובחן‪ ,‬בעל מאפיינים משותפים?‬
‫‪‬‬
‫האם ניתן להצביע על שינויים פיזיים )מרחביים ואדריכליים( בקיבוץ היום ביחס לקיבוץ המסורתי?‬
‫‪‬‬
‫האם קיים כיום קשר בין הערכים המסורתיים של הקיבוץ ובין תהליכי התכנון המרחבי והאדריכלי‬
‫בקיבוץ?‬
‫‪‬‬
‫במידה שקיים ניסיון לשמור על הערכים המסורתיים של הקיבוץ‪ ,‬האם היוזמה לכך היא של גורמים‬
‫פנימיים בקיבוץ או חיצוניים )מתכננים חיצוניים )אנשי מקצוע( או הממסד הקיבוצי )מזכירות ו‪/‬או‬
‫ועדת תכנון‪ /‬חברי הקיבוץ(?‬
‫‪‬‬
‫האם קיימים הבדלים בין הבנייה למגורים והתכנון המרחבי בקיבוצים שיתופיים לעומת בקיבוצים‬
‫מתחדשים?‬
‫‪‬‬
‫מהם יחסי הגומלין בין הבנייה הפרטית למגורים ובין השינויים החברתיים והשינויים באורח החיים‬
‫בקיבוץ הנבחן‪ ,‬כלומר האם הבנייה הפרטית משקפת את השינויים או משפיעה עליהם?‬
‫‪‬‬
‫האם ניתן לשמור על מאפיינים מסוימים של התכנון המרחבי והאדריכלי המאפיינים את סגנון הבנייה‬
‫הקיבוצי גם בסביבת המגורים החדשה המתפתחת לאור השינויים במבנה הקיבוץ ובאורחות חייו?‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪11‬‬
‫במחקר נסקרו ארבעה קיבוצים – שני קיבוצים שיתופיים ושני קיבוצים מתחדשים‪ .‬בקיבוצים "שיתופיים"‪,‬‬
‫השירותים המרכזיים לחברים‪ ,‬כדוגמת חינוך ובריאות‪ ,‬ניתנים ללא תשלום‪ ,‬וכל חבר מקבל תקציב חודשי‬
‫שנקבע על פי גודל המשפחה‪ .‬בקיבוצים מתחדשים הופרטו חלק מהשירותים שסופקו בעבר על ידי הקיבוץ ללא‬
‫תשלום‪ ,‬לחברים ניתן שכר דיפרנציאלי במקום תקציב חודשי‪ ,‬ונקבעה רשת ביטחון המבטיחה את הקיום‬
‫הכלכלי הבסיסי של החברים‪ .‬כל חבר וחברה מקבל‪/‬ת משכורת שונה בהתאם לעבודתו וכל משק בית משלם‬
‫מיסי קהילה לקיבוץ בתמורה לשירותים שונים‪ .‬על מנת לעמוד על הקשר שבין השינוי באורחות החיים לבין‬
‫השינוי במאפייני הבנייה הפרטית‪ ,‬נבחרו קיבוצים המייצגים מצבי ביניים שונים במידת התמורה באורחות‬
‫החיים‪ .‬קיבוץ משמר העמק מייצג את השלב המסורתי ביותר – קיבוץ שיתופי שכמעט ולא עבר תהליכי הפרטה‬
‫– וקיבוץ אייל מייצג את השלב החדשני ביותר – קיבוץ מתחדש שהשלים מהלך של שיוך נכסים פנימי בין חברי‬
‫הקיבוץ‪ .‬קיבוץ רמת יוחנן השיתופי וקיבוץ נען המתחדש מייצגים את מצבי הביניים שבתווך‪ .‬במהלך המחקר‬
‫נעשה שימוש בניתוח תכניות אדריכליות‪ ,‬ניתוח תכניות מתאר ובראיונות מובנים למחצה עם חברי קיבוץ ועם‬
‫אדריכלים העוסקים בתכנון ובבנייה בקיבוצים‪.‬‬
‫מערך המחקר מבוסס על ארבעה שלבים‪:‬‬
‫הגדרה ואפיון של סגנון בנייה קיבוצי מייצג המבוססים על סקירת הספרות העוסקת בנושא‪ ,‬על ראיונות עם‬
‫אדריכלים העוסקים בבנייה בקיבוצים‪ ,‬על דברים שנאמרו בימי עיון וכנסים שעסקו בנושא‪ ,‬ועל פרסומים‬
‫פנימיים של קיבוצים הסוקרים את תולדות הבנייה ביישוב‪ .‬אפיון זה נועד להקל על זיהוי השינויים שחלו‬
‫בעיצוב דירת המגורים הקיבוצית ובמבנה המרחבי של הקיבוץ‪.‬‬
‫ניתוח המבנה המרחבי של הקיבוץ והמבנה האדריכלי של דירת המגורים בהתבסס על בחינת תצלומי אוויר‬
‫של הקיבוצים‪ ,‬תכניות אב ומתאר מוצעות ותכניות שאושרו‪ ,‬תכניות מדידה‪ ,‬תכניות אדריכליות של דירות‬
‫המגורים‪ ,‬צילומי הדירות‪ ,‬תקנוני הבנייה והשיכון בקיבוצים וראיונות עם רכזי ועדת השיכון בכל קיבוץ‪ .‬ניתוח‬
‫זה נועד לספק תמונת מצב של הבנייה העכשווית בקיבוץ‪.‬‬
‫זיהוי עמדות וערכים שמבטאים חברי הקיבוץ )הדיירים( ביחס למבנה המרחבי ולתכנון האדריכלי בקיבוץ‪.‬‬
‫מתבסס על קיום ראיונות עומק מובנים למחצה עם חברי קיבוץ שבנו או שיפצו דירת מגורים בקיבוץ‪ .‬הראיונות‬
‫נועדו לספק מידע לגבי המניעים של חברי הקיבוץ‪ ,‬העומדים מאחורי התמונה של מצב הבנייה‪.‬‬
‫שילוב ואינטגרציה בין ממצאי המחקר שנבחנו תחילה עבור כל קיבוץ בנפרד ולאחר מכן בהשוואה בין‬
‫הקיבוצים‪ .‬סקירת הממצאים חולקה לשלוש קבוצות – המאפיינים המרחביים של הקיבוץ‪ ,‬המאפיינים‬
‫האדריכליים של דירות המגורים וההשקפות של החברים שרואיינו‪ .‬בשלב הראשון נבדקו הממצאים בכל‬
‫קבוצה ובשלב השני נבדקו הקשרים וההשפעות ההדדיות בין הקבוצות השונות‪.‬‬
‫המחקר כולל שלושה חלקים‪:‬‬
‫בחלק הראשון מוצגת סקירת ספרות רלוונטית‪ ,‬העוסקת באופן בו משתקפים ערכים אישיים וחברתיים בתכנון‬
‫בית המגורים‪ ,‬בשינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה הקיבוצית ובאורחות חייה ובמאפייני התכנון‬
‫המרחבי והאדריכלי הקיבוצי בטרם חלו שינויים אלו‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫החלק השני הוא מתודולוגי וכולל את הגדרת הקבוצות השונות‪ ,‬גודל ומאפייני המדגם‪ ,‬אופן איסוף הנתונים‬
‫והגדרת הנושאים שנבחרו לבדיקה עבור כל קבוצה‪ ,‬תוך שימוש בספרות הרלוונטית‪ .‬משיקולים של קוצר‬
‫היריעה‪ ,‬מתודולוגית המחקר אינה מובאת במלואה בפרסום זה‪ ,‬ועיקריה הוצגו לעיל במבוא‪.‬‬
‫החלק השלישי כולל את סיכום הממצאים שנאספו ואת הדיון בהם‪ ,‬תוך בחינת המשמעות שניתן לגזור מהם‬
‫לתכנון העתידי של המרחב הקיבוצי‪.‬‬
‫מחקר זה מנסה לפתוח צוהר להתבוננות אל תופעה חברתית ותרבותית מעניינת‪ .‬מאחר שמדובר בתהליך פרטני‪,‬‬
‫ממצאי המחקר יהיו קשורים בעיקר בתהליך הבנייה של המרואיין‪ .‬עם זאת‪ ,‬אני מקווה כי ניתן יהיה ללמוד‬
‫ממחקר זה על התהליכים והתמורות המאפיינים את הבנייה הפרטית למגורים בקיבוץ כיום בהקשר לשינויים‬
‫באידאולוגיה ובאורח החיים הקיבוצי ולהציע אסטרטגיות ניסיוניות בנושאים של תכנון ועיצוב מרחבי במרחב‬
‫הקיבוצי המתחדש‪.‬‬
‫תודות‬
‫המחקר נערך במסגרת לימודים לתואר מוסמך במכון ללימודים עירוניים ואזוריים במחלקה לגאוגרפיה של‬
‫האוניברסיטה העברית‪ .‬המחקר הנו סיכום של התבוננות בת מספר שנים בשינויים שחלו בתכנון המרחבי‬
‫והאדריכלי בקיבוץ‪ ,‬החל מיסודו לפני כ‪ 100-‬שנה ועד היום‪ .‬כאדריכלית ומתכננת בת קיבוץ‪ ,‬התעניינתי מזה‬
‫זמן באופן שבו הערכים והאידאולוגיה המאפיינים את חיי הקיבוץ באו לידי ביטוי בתכנון בתי המגורים בו‪.‬‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬בבואי לבקר את משפחתי המתגוררת בקיבוץ‪ ,‬נדהמתי לראות את השינויים שחלו בבתי‬
‫המגורים‪ ,‬שהפכו גדולים ומפוארים‪ ,‬ואת השינויים שחלו בשטחים הפתוחים‪ ,‬שהפכו מקוטעים ומגודרים‪.‬‬
‫במהלך לימודי לתואר מוסמך באוניברסיטה העברית‪ ,‬עסקתי בנושא בכמה הזדמנויות – בחנתי את הקשר בין‬
‫האידאולוגיה לבין התפתחות דירת המגורים הקיבוצית בשנותיה הראשונות של התנועה הקיבוצית במסגרת‬
‫לימודי גאוגרפיה היסטורית; ניתחתי את הקשר בין ערכי הדיירים לבין השינויים שחלו בעיצוב דירת המגורים‬
‫הקיבוצית בעשור הראשון של המאה ה‪ 21-‬במסגרת לימודי תכנון מנקודת מבטן של קבוצות שונות‬
‫באוכלוסייה‪ .‬המחקר הנוכחי מהווה המשך‪ ,‬הרחבה והעמקה של עבודות אלו‪.‬‬
‫לעריכת המחקר תרמו רבות פרופ' ארזה צ'רצ'מן ופרופ' ערן רזין שהנחו אותי במהלך הכתיבה‪ ,‬ועל כך נתונה‬
‫להם תודתי‪ .‬כמו כן‪ ,‬ברצוני להודות למרואיינים השונים שהקדישו מזמנם והיו נכונים להיפגש עמי‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪13‬‬
‫תכנון ועיצוב בית המגורים כביטוי של תפיסות ערכיות וחברתיות‬
‫ערכים והשתקפותם בתכנון הבית‬
‫ערכים הם פועל יוצא של התרבות השלטת‪ .‬תרבות היא מערכת מאורגנת של משמעויות משותפות ותפיסות‬
‫מסורתיות המובעות בדרכים סמליות‪ ,‬שבעזרתן אנשים מתקשרים‪ ,‬חולקים ומפתחים את הידע שלהם ואת‬
‫עמדותיהם כלפי החיים )‪ .(Geertz, 1973‬דאגלס )‪ (1966‬רואה את התרבות כמערכת קבוצתית של ערכים‬
‫ציבוריים ומתוקננים‪ .‬לדבריה‪ ,‬התרבות יוצרת קטגוריות ודפוסים שבהם מסודרים רעיונות וערכים‪ .‬קטגוריות‬
‫אלה הן ציבוריות ולא ניתנות לשינוי בנקל )‪ .(Douglas, 1966‬בדומה לכך‪ ,‬הול )‪ (1966‬אומר כי התרבות‬
‫מוגדרת במונחים של משמעויות משותפות‪ ,‬מאחר שאנשים מפרשים את העולם בדרכים דומות )‪.(Hall, 1966‬‬
‫הבית אינו רק מבנה פיזי‪ .‬מושג הבית קשור במגורים‪ ,‬במשפחה‪ ,‬במקום מקלט‪ ,‬בזהות עצמית ועוד‪ .‬הבית‬
‫מהווה את הממשק בין החברה ובין היחיד‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש צורך לבחון את בית המגורים במבט מורכב‪ ,‬המתחשב‬
‫גם באינטראקציה בין הייצוג הפיזי של הבית ובין היחסים החברתיים המתקיימים בו ובסביבתו‪ .‬בית אינו רק‬
‫מקום מגורים עבור האדם‪ ,‬אלא טומן בחובו משמעויות רבות נוספות ומסייע בהגדרת זהותו העצמית של‬
‫האדם המתגורר בו )‪.(Mallett, 2004‬‬
‫הניסיון האישי של האדם משפיע אף הוא על הדרך בה האדם בונה את ביתו‪ ,‬והיסטוריית המגורים האישית‬
‫חיונית להבנת המשמעות שמייצג הבית בהווה )‪ .(Perkins and Thorns, 2000‬מאסי )‪ (1992‬טוענת שזיכרון‬
‫העבר מהווה כלי חשוב בעיצוב ההווה‪ .‬האופן בו האדם זוכר את העבר‪ ,‬את בית הילדות או השכונה שהתגורר‬
‫בהם לפני שנים ‪ ,‬אינו מדויק אלא מושפע מרגשות ותחושות‪ .‬זיכרון זה יכול להיות‪ ,‬אם כן‪ ,‬נוסטלגי ורומנטי‬
‫או ביקורתי‪ .‬לטענתה‪ ,‬הדרך בה אנו זוכרים את העבר משפיעה על עיצוב בית המגורים שלנו בהווה ) ‪Massey,‬‬
‫‪ .(1992‬טענה זו משתלבת בגישה המוצגת על ידי רפפורט ודוסון )‪ ,(1998‬ולפיה הבית מגלם בתוכו נורמות‬
‫תרבותיות לצד פנטזיות אינדיבידואליות‪.‬‬
‫חוקרים רבים רואים בבית המגורים ביטוי וסמל לעצמי‪ .‬הבית‪ ,‬על עיצובו החיצוני ובעיקר הפנימי‪ ,‬מהווה‬
‫ביטוי לזהות העצמית של מי שמתגורר בו )‪ .(Després, 1991‬הבית מייצג את הזהות הראשונית והבסיסית של‬
‫האדם‪ ,‬לפני הכפר‪ ,‬העיר‪ ,‬המעגל החברתי‪ ,‬הסביבה המקצועית והמדינה )‪ .(Mallett, 2004‬לפי טאקר )‪(1994‬‬
‫הבית הוא מקום שבו‪ ,‬בפשטות‪ ,‬אנשים מרגישים בנוח ויכולים לבטא בחופשיות את הערכים הפרטיים שלהם‬
‫ואת זהותם העצמית )‪ .(Tucker, 1994‬ואכן‪ ,‬הבית מוזכר בספרות פעמים רבות כמקום מפלט פרטי‪ ,‬המנוגד‬
‫למרחב הציבורי שנשלט על ידי חוקים ונורמות חברתיות‪ .‬במובנים אלו הבית מספק ביטחון ושליטה‪.‬‬
‫חולן ואוזקי )‪ (2004‬טוענים כי אנו מעדיפים דברים מסוימים על פני אחרים משום שאנו מאמינים שאלו‬
‫תורמים יותר להשגת מטרותינו והגשמת הערכים שלנו‪ .‬העדפות אינן ניטרליות‪ ,‬אלא הן פועל יוצא של תפיסות‬
‫ואמונות ערכיות )‪.(Coolen and Ozaki, 2004‬‬
‫רפפורט )‪ (1981‬מחלק את המרכיבים של בית המגורים לשני סוגים )‪:(Rappoport, 1981‬‬
‫‪14‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪‬‬
‫מרכיבים קבועים – מרכיבים בסיסיים שמשתנים לאט או לעתים רחוקות‪ .‬כאן נכללים אלמנטים‬
‫מבניים או אדריכליים כגון קירות‪ ,‬תקרות ורצפות‪ ,‬כולל הטיפול הדקורטיבי בהם והגימורים‪.‬‬
‫בחברות מפותחות המרכיבים הקבועים נשלטים ומפוקחים על ידי חוקים ותקנות בנייה‪ .‬ארנצן )‪(2002‬‬
‫טוענת כי הקשיים הפיזיים‪ ,‬הכלכליים והפוליטיים שבשינוי מרכיבים אלו גורמים לכך שהערכים‬
‫הקשורים בהם הם חברתיים‪ ,‬ארגוניים‪ ,‬תרבותיים ומוסדיים ולא ערכים אישיים של הפרט‬
‫)‪ .(Ahrentzen, 2002‬הרעיונות והאמונות החברתיות המזוהים עם בית המגורים מושפעים פעמים‬
‫רבות מן התרבות הפופולרית ואמצעי השיווק הדומיננטיים בחברה המודרנית‪ ,‬אולם השפעה זו אינה‬
‫פשוטה או ישירה‪ .‬הבחירות שאנו עושים בקשר לבית שלנו מושפעות מגורמים תרבותיים וכלכליים‪,‬‬
‫אך לא תמיד יש באפשרותנו לממש בחירות אלו במלואן‪ .‬זאת מהסיבה הפשוטה שבין אם מדובר‬
‫בבניית בית חדש או בקניית בית קיים‪ ,‬אנו כפופים להחלטות של יזמים‪ ,‬מתכננים עירוניים‪,‬‬
‫אדריכלים‪ ,‬רשויות מקומיות‪ ,‬חוקים ותקנות בנייה ועוד )‪.(Chapman and Hockey, 1999‬‬
‫‪‬‬
‫מרכיבים חצי‪-‬קבועים – אלמנטים המציגים את זהותו של הדייר בחלל הפיזי‪ ,‬אשר ניתן לשנות אותם‬
‫בקלות ובמהירות‪ .‬בין מרכיבים אלו ניתן לציין את ארגון וסידור הרהיטים‪ ,‬תאורה‪ ,‬צמחים‪ ,‬וילונות‪,‬‬
‫חפצים אישיים כדוגמת תמונות ומזכרות וכן הלאה‪ .‬מרכיבים אלו משקפים את זהות הדיירים יותר‬
‫מאשר המרכיבים הקבועים‪ ,‬בגלל שהם עשירים במשמעות אישית‪ .‬הצגתם של חפצים אלו מהווה‬
‫תזכורת של המשפחה‪ ,‬חברים ומבנים חברתיים אחרים )‪ .(Després, 1991‬עיצוב פנים הבית מבטא‬
‫את טעמו ויכולתו של בעל הבית ושותפיו לעיצוב‪ .‬הוא כולל השפעות ודוגמאות שעמדו לפניו ומצאו חן‬
‫בעיניו‪ ,‬ביקורת על בתים אחרים שאינם לטעמו‪ ,‬הדברים שהוא רוצה לראות מול עיניו‪ ,‬צורכים‬
‫מיוחדים לו‪ ,‬וכן‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם את הדימוי שהוא רוצה להקרין בפני אורחיו‪ .‬יש בכך משום מידה רבה‬
‫של חיקוי השכן‪ ,‬ויחד עם זה גם הבלטת הייחוד של בעלי‪-‬הבית )ליבנה ואלמוג‪.(2008 ,‬‬
‫חולן והוקסטרה )‪ (2001‬רואים במרכיבים אלו את נקודת הפתיחה של המחקר בדבר משמעותו של בית‬
‫המגורים‪ .‬לדבריהם‪ ,‬מרבית המחקרים הקודמים בתחום התייחסו לבית המגורים בגישה הוליסטית ולא בחנו‬
‫את מרכיביו הספציפיים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מחקר המתמקד באחד מסוגי המרכיבים‪ ,‬או אפילו במרכיב ספציפי‪,‬‬
‫ובוחן את המשמעות שהדיירים מעניקים לו באמצעות ריאיון איתם‪ ,‬יכול לשפוך אור על התפקידים הגלויים‬
‫והסמויים של החלל הביתי‪ .‬התפקידים הגלויים של החלל משקפים את הפעילויות היומיומיות בבית‬
‫והתפקידים הסמויים משקפים את האמונות והערכים של דיירי הבית‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬מספר חדרי השינה בבית‬
‫משקף את הצורך במקום לשינה‪ ,‬משחק‪ ,‬לימודים ועוד עבור כל אחד מבני המשפחה‪ .‬זהו התפקיד הגלוי הבא‬
‫לידי ביטוי בפעילויות המתרחשות בחדרי השינה‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬מספר חדרי השינה משקף את הצורך של בני‬
‫המשפחה בפרטיות ואת הנורמות שלהם ביחס לזכאות לפרטיות‪ .‬זהו התפקיד הסמוי המשקף את הערכים של‬
‫בני המשפחה )‪.(Coolen and Hoekstra, 2001‬‬
‫תפיסות תרבותיות משפיעות על הדרך שבה אנשים מתנהגים‪ ,‬כמו גם על הדרך בה מעוצב בית המגורים‪ .‬אמנם‬
‫לא ניתן להבחין בתרבות עצמה באופן ישיר מעיצוב ותכנון בית המגורים‪ ,‬אבל ניתן לגלות אותה דרך גילוי‬
‫המשמעויות הסמליות והגלויות של מרכיבי בית המגורים )‪.(Coolen and Ozaki, 2004‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪15‬‬
‫כך לדוגמה השתנה בשנים האחרונות עיצובו של בית המגורים באנגליה מחדרים נפרדים לחלל פתוח בו הסלון‪,‬‬
‫המטבח וחדר האוכל מתחברים זה לזה‪ .‬הדבר מרמז על כך שהגבולות המסורתיים בחלל הביתי אינם תקפים‬
‫עוד‪ ,‬ומכאן על שינוי בערכים של המעמד הבינוני‪ 1.‬על מנת להבין את משמעותו של החלל הפתוח ראיינו אוזקי‬
‫וחולן )‪ (2004‬דיירים של דירות לופט בלונדון‪ ,‬באזור תעשייתי לשעבר )‪ .(Isle of Dogs‬מן המחקר עולה כי‬
‫הדיירים היו בעלי השקפה חברתית ליברלית ביחס לקשרים בין בני הבית ובחרו בדירה בעלת חלל פתוח הואיל‬
‫והאמינו בחלוקת מטלות שוויונית‪ ,‬ולא רצו להדיר את אחד מבני הבית )על‪-‬פי‪-‬רוב האישה( מאירועים‬
‫חברתיים בגלל מטלות האירוח‪ .‬כלומר‪ ,‬התרבות והערכים החברתיים והשוויוניים של הדיירים השתקפו‬
‫במרכיבים הקבועים של הבית‪ .‬המסקנה היא כי תרבות ליברלית לצד ערכים ונורמות הדוגלים ביחסים‬
‫שוויוניים בין המינים )תפקידים סמויים( עשויים להביא לשימוש בחלל פתוח לפעילויות כמו בישול משותף‪,‬‬
‫אירוח ותקשורת )תפקידים גלויים( )‪.(Ibid‬‬
‫‪1‬‬
‫‪16‬‬
‫לעומת בית המגורים באנגליה הויקטוריאנית שהתאפיין בחלוקה נוקשה בין החדרים על פי תפקודיהם )ציבורי‪/‬פרטי( ועל פי‬
‫המשתמשים בהם )נשים‪ /‬גברים‪ /‬ילדים או אדונים‪ /‬משרתים(‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫שינויים בדפוסי מגורים כביטוי של שינוי חברתי ותרבותי‬
‫בית המגורים הוא תפיסה תלוית תרבות‪ .‬כאשר התרבות משתנה‪ ,‬משתנות גם העדפות המגורים‪ .‬לפיכך‪ ,‬בית‬
‫המגורים‪ ,‬כהמחשה פיזית של מסורות תרבותיות וקשרים חברתיים‪ ,‬הוא דינמי והשתנותו היא תגובה בלתי‬
‫נמנעת להשתנות של צורכי משק הבית‪ ,‬הקשורים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהיבטים סוציו‪-‬אקונומיים שונים‪ .‬שינוי אופן‬
‫המגורים‪ ,‬כמו מעבר או שיפור התנאים בבית הקיים‪ ,‬הוא תוצאה של חיפוש אחר סביבת מגורים הולמת יותר‬
‫)‪.(Mai and Shamsuddin, 2008‬‬
‫השינויים באופן המגורים‪ ,‬כמו גם המוטיבציה לשינוי‪ ,‬קשורים במאפיינים כגון התנהגות‪ ,‬תרבות‪ ,‬מעמד סוציו‪-‬‬
‫אקונומי ומרחב )‪ .(Turgut, 2001‬מאפיינים התנהגותיים קשורים בפרטיות‪ ,‬טריטוריה ומרחב אישי ובאים‬
‫לידי ביטוי בתכנית הבית‪ ,‬חדרים מיוחדים‪ ,‬גינה ועוד‪ .‬מאפיינים אלו מגדירים את השימוש בחלל ואת הקוד‬
‫החברתי המצופה מהדיירים ומהשכנים‪ .‬מאפיינים סוציו‪-‬אקונומיים מוגדרים על ידי מדדים של הכנסה‬
‫והשכלה‪ .‬אלו קובעים את היכולת האישית של הפרט ליצור או לשנות את סביבת מגוריו ואת המוטיבציה שלו‬
‫לעשות כך )‪ .(Mai and Shamsuddin, 2008‬מאפיינים תרבותיים קשורים בנורמות חברתיות‪ ,‬אורח חיים‬
‫ומבנה משפחתי‪ .‬מאפיינים מרחביים קשורים למרכיבים הפיזיים של הבית כגון גודל‪ ,‬מיקום וצורה ולאיכויות‬
‫אסתטיות כגון איכות חומרי הבנייה ועיצוב הפנים )‪.(Turgut, 2001‬‬
‫וויליאמס )‪ (1987‬חקר את ביטוייה של התרבות האנגלית הויקטוריאנית בתכנון בית המגורים‪ .‬לטענתו השימוש‬
‫בבית והפריסה המרחבית שלו השתנו בהתאם לתמורות המעמדיות ובמבנה המשפחה‪ .‬בתקופה הויקטוריאנית‬
‫ההיררכיה המעמדית והיחסים החברתיים הנוקשים בתוך המשפחה השתקפו בעיצוב החלל הביתי ובשימושיו‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬החלוקה המגדרית הנוקשה של העבודה בתקופה זו הגבילה את הנשים לחלקיו האחוריים של בית‬
‫המגורים ואת הגברים לחלקיו הקדמיים‪ .‬החלוקה הנוקשה בין מבוגרים לילדים ובין בני המשפחה לזרים‬
‫השתקפה בכך שמבוגרים ואורחים נכנסו לבית מן הדלת הקדמית‪ ,‬בעוד שילדים‪ ,‬עובדים וסוחרים נכנסו לבית‬
‫מאחור‪ .‬כאשר נשים מן המעמד הבינוני לקחו על עצמן את תפקידי משק הבית והשימוש במשרתים נשאר נחלתו‬
‫של המעמד הגבוה בלבד‪ ,‬משפחות מן המעמד הבינוני פיתחו יחסים פחות רשמיים בין גברים ונשים ובין הורים‬
‫וילדים‪ .‬שינוי זה הביא להיעלמותו של חדר האוכל מבית המגורים והעברתן של הארוחות אל המטבח‬
‫)‪ .(Williams, 1987‬במילים אחרות‪ ,‬ההפרדה בין החדרים בבית המגורים הויקטוריאני‪ ,‬ביטאה השקפה‬
‫תרבותית וערכית בנוגע ליחסים החברתיים בתוך משק הבית ומחוצה לו‪ .‬כאשר הערכים התרבותיים השתנו‪,‬‬
‫השתנה גם בית המגורים‪.‬‬
‫לצד השינוי התרבותי והערכי ניתן למצוא לעתים שמירה על חלק מן המאפיינים של התרבות המקורית‪ .‬אינס‪-‬‬
‫גוני ו‪-‬וויינמן )‪ (2008‬עקבו אחר השינויים בתכנון דירות מגורים באנקרה שבתורכיה לאורך המאה ה‪ .20-‬לצד‬
‫שינויים משמעותיים מצאו החוקרים גם שמירה על מאפייני מגורים תורכיים מסורתיים מן המאה ה‪.19-‬‬
‫המבנה המרחבי של דירות המגורים שנבנו בסוף המאה ה‪ 20-‬התבסס על חללי מעבר בין החלקים הציבוריים‬
‫והפרטיים של הבית‪ ,‬מבנה שנמצא במחקרים קודמים כמאפיין של הבית התורכי המסורתי‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫בשנות ה‪ 90-‬חל שינוי בדירות שהפכו מופנמות יותר‪ ,‬ובנוסף כללו מטבח גדול יותר המחובר לסלון‪ .‬לטענת‬
‫החוקרים‪ ,‬השינוי בתכנון הדירה משקף את השינוי במבנים המשפחתיים והחברתיים בחברה בתורכיה בתקופה‬
‫זו‪ .‬ממחקר זה עולה כי שינוי בתכנון האדריכלי יכול לשקף שינוי חברתי ותרבותי מאחר שהתכנון האדריכלי‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪17‬‬
‫מייצג את האופן בו אנשים עושים שימוש בחלל הביתי‪ .‬כאשר החברה משתנה‪ ,‬משתנה גם המורפולוגיה של‬
‫הדירה‪ .‬לפיכך כאשר משווים מספר רב של דירות ניתן לדון בשינוי ביחס לשינויים חברתיים ותרבותיים )‪Ince-‬‬
‫‪.(Guney and Wineman, 2008‬‬
‫קולורדו‪-‬מנספלד )‪ (1994‬חקרה את הקשר בין המטמורפוזה האדריכלית שהתרחשה בכפר בצפון אקוודור ובין‬
‫השינוי במסורות תרבותיות קיימות‪ .‬מחקרה בחן קבוצה של סוחרים שזכו להצלחה כלכלית‪ ,‬אשר ניסו לרכוש‬
‫יוקרה מקומית ולהציג את השינוי במעמדם הכלכלי והחברתי באמצעות שימוש בסגנון אדריכלי חדש ומודרני‪,‬‬
‫שהתבטא גם בצריכת משאבים ומותרות מופגנת‪ ,‬בשונה מהמקובל בכפר‪ .‬קבוצות אחרות בקהילה נטו להדגיש‪,‬‬
‫כתגובה לכך‪ ,‬את חזרתם לסגנון הארכיטקטוני הישן‪ ,‬הכולל תהליך בנייה קולקטיבית באמצעות עבודה הדדית‪,‬‬
‫בכדי להדגיש את הסולידריות שלהן עם הקהילה‪ .‬מן המחקר עלה כי השגת יוקרה באמצעות צריכה בולטת‬
‫ומוגברת אינה זוכה בהכרח בהערכתם של תושבי השכונה‪ .‬צריכת המשאבים עלולה לעורר סלידה בקהילה‪,‬‬
‫שרוב חבריה מחזיקים עדיין בערכים חברתיים המסתייגים מצריכה ומכלכלת שוק ) ‪Colloredo-Mansfeld,‬‬
‫‪.(1994‬‬
‫שימוש בסגנון אדריכלי חדש יכול להפוך לסמל של זהות קבוצתית חדשה‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬הסגנון האדריכלי‬
‫משמש כאמצעי תקשורת‪ ,‬שמחצין את הזהות הקבוצתית ומבסס את הגבולות בין "הם" ו"אנחנו"‪ .‬כך‪ ,‬חברי‬
‫הקבוצה והאנשים שמחוץ לה יכולים למקם האחד את השני בתוך יחידות חברתיות מסוימות ) ‪Rappoport,‬‬
‫‪ .(1981‬קבוצות חזקות‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬יכולות להפוך את הסגנון האדריכלי‪ ,‬שבאמצעותו הן מבחינות את עצמן‪,‬‬
‫לבלתי נגיש לאחרים‪ ,‬על ידי שימוש בחומרי בנייה ומוצרים יקרים מאוד )‪.(Klaufus, 2000‬‬
‫המפרי )‪ (1997‬בחן את אופן בחירת ועיצוב המגורים של קבוצה שהתגבשה בשנים שלאחר השינוי במשטר‬
‫הקומוניסטי ברוסיה‪ ,‬המכנה עצמה "רוסים חדשים"‪ .‬חבריה מבדילים את עצמם מיתר האוכלוסייה באמצעות‬
‫גילם הצעיר‪ ,‬שגשוגם הכלכלי‪ ,‬עבודתם במקצועות פיננסיים‪ ,‬ואורח החיים המערבי שלהם‪ .‬לטענתו‪ ,‬הם מנסים‬
‫לשפר את מעמדם החברתי באמצעות ביטוי אדריכלי חדש‪ ,‬המבוסס על העתקת סוגי מגורים קיימים באירופה‬
‫והתאמתם‪ .‬האמפרי מציין כי המודל הארכיטקטוני שנבחר צריך להיות שונה ומודרני בכדי להדגיש את הזהות‬
‫החדשה של הקבוצה ולהבדיל אותה מהאחרים‪ .‬אולם בו זמנית הביטוי הארכיטקטוני חייב להיות מוכר דיו כדי‬
‫שהאחרים יוכלו להבין אותו והקבוצה תוכל לזכות בכבוד והערכה מצד יתר האוכלוסייה‪ .‬הביטוי האדריכלי בו‬
‫בחרו "הרוסים החדשים" קשור באופן הדוק במערביות‪ ,‬במותרות ובמחיר המגורים‪ .‬אין זה מפתיע‪ ,‬שכן הזהות‬
‫החדשה של הקבוצה מתבססת בעיקר על הישגים כלכליים )‪.(Humphrey, 1997‬‬
‫הביטוי האדריכלי של בית המגורים יכול לשמש גם להבחנה בין פרטים בתוך אותה קבוצה‪ ,‬ולא רק להבחנה בין‬
‫קבוצות חברתיות שונות‪ .‬אדריכלות בית מגורים יכולה לסייע בקביעת מעמד וריבוד חברתי‪ ,‬כאשר משק בית‬
‫אינדיבידואלי מבדיל את עצמו מן הקבוצה באמצעות הטעם והעיצוב המקוריים של ביתו )‪.(Hannerz, 1992‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬סטייה מן הסטנדרט אינה תמיד חיובית בהכרח‪ ,‬משום שהיא גוררת פעמים רבות הערכה שלילית‬
‫מצד הסביבה )‪ .(Colloredo-Mansfeld, 1994‬לדברי הנרץ )‪ ,(1992‬תחרות בסגנון או בטעם היא מאפיין של‬
‫חברות מורכבות‪ ,‬שבהן רוב הקשרים החברתיים נוצרים על בסיס הכישרון האישי של האדם )‪.(Hannerz 1992‬‬
‫מייסדי הקיבוץ בחרו להשתית את אורח חייהם על ארבעה ערכי יסוד‪ :‬שיתוף בקניין ובכל תחומי החיים‪,‬‬
‫ערבות הדדית )שמשמעותה אחריות מלאה של הקיבוץ לרווחתם של חבריו(‪ ,‬שוויון בין החברים )שהתבטא בין‬
‫‪18‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫השאר בהקצאה שוויונית של התגמולים הכלכליים ללא קשר לגובה התרומה האישית לקיבוץ(‪ ,‬ושוויון זכויות‬
‫בתהליך קבלת ההחלטות‪ .‬ערכים אלו מייצגים את "תעודת הזהות" הייחודית של הקיבוץ‪ .‬לפידות‪ ,‬אפלבאום‬
‫ויהודאי )‪ (2006‬במחקרם "הקיבוץ בסביבה משתנה – בין הישרדות לשמירת ערכים" ממפים את ערכי היסוד‬
‫והעקרונות המבניים שהרכיבו את הדגם המקורי של הקיבוץ ומנתחים את התמורות שהתרחשו בדגם זה מאז‬
‫ועד היום‪ .‬לטענתם‪ ,‬למרות שהקיבוץ עבר במהלך שנות קיומו שינויים רבים‪ ,‬עוצמת השינויים המתבקשים‬
‫היום‪ ,‬בניגוד לעבר‪ ,‬עלולה לפגוע בערכי היסוד המגדירים את זהותו הייחודית‪ .‬משום כך נדרש הקיבוץ‪ ,‬אם‬
‫ברצונו לשמר את יסודותיו הערכיים‪ ,‬למצוא איזון מחודש בין כל מרכיביו‪ .‬על אף כי השינויים מתרחשים בכל‬
‫המגזר הקיבוצי בכיוון כללי דומה‪ ,‬התוצאה אינה אחידה‪ ,‬משום שהנסיבות שבהן מתרחשות התמורות שונות‬
‫מקיבוץ אחד למשנהו )לפידות ואח'‪.(2006 ,‬‬
‫מחקרם של טופל ובן רפאל )‪ (2006‬כלל מדגם של ‪ 34‬קיבוצים שביחד ייצגו את התק"ם בכללותה‪ .‬בכל אחד‬
‫מקיבוצי המדגם נבחנו יוזמות שינוי‪ ,‬דיונים‪ ,‬תהליך קביעת ההחלטות ודפוסי יישום‪ .‬חלק אחר של המחקר‬
‫התמקד בשאלה כיצד תופסים החברים את ההשתנות המתרחשת‪ .‬ממצאי המחקר מראים שהקיבוצים‬
‫השמרניים יותר הם גם האיתנים יותר מבחינה דמוגרפית וכלכלית כאחד‪ .‬משבר השינוי בקיבוצים מתקשר‬
‫בבירור עם מצב דמוגרפי וכלכלי קשה‪ .‬עוד היבט של השתנות הקיבוץ מתבטא בתהליך של התרחבות ניכרת‬
‫במגוון הדפוסים שהקיבוצים מייצגים‪ .‬ללא קשר לסיבת גיוון המודלים‪ ,‬התוצאה של תהליכים כלליים אלה‬
‫היא הפיכתה של המציאות הקיבוצית ליותר ויותר פלורליסטית‪.‬‬
‫שינוי במרכיבים הפיזיים של בית המגורים יכול‪ ,‬אם כן‪ ,‬להעיד על שינוי תרבותי או חברתי מסוים‪ ,‬ולהעיד על‬
‫היחסים בין הפרטים השונים בקבוצה‪ .‬בחינת השתנות הביטוי האדריכלי של דירות המגורים בקיבוץ תוכל‬
‫לספק מידע על השינוי התרבותי בקיבוץ וכן לסייע בהערכת היחסים החברתיים בין חברי הקיבוץ‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪19‬‬
‫שינויים תכנוניים‪ ,‬ערכיים ומבניים בקיבוץ‬
‫שינויים באורחות החיים בקיבוץ‬
‫עד שנות ה‪ 80-‬היה הקיבוץ מופת של קהילה שיתופית השואפת לקיים שוויון מהותי בין חבריה בכל היבטי‬
‫החיים‪ .‬דגם זה כלל מוסדות של דמוקרטיה ישירה ‪ -‬אסיפה כללית ריבונית וועדות ציבוריות מתחלפות‬
‫ונבחרות המנהלות את התחומים השונים של הפעילות החברתית‪ ,‬הכלכלית והציבורית‪ .‬כמו כן התאפיין‬
‫המודל הקיבוצי בהיעדר מוחלט של תמורה כספית דיפרנציאלית‪ .‬התקציבים הפרטיים המוקצבים על ידי‬
‫הכלל היו שוויוניים לגמרי‪ ,‬וצרכים רבים של החברים סופקו ישירות על ידי הקיבוץ עצמו‪ .‬חדר האוכל‬
‫המשותף היה המרכז הסמלי של החיים הציבוריים‪ ,‬ופילוסופיה חינוכית מרחיקת לכת בשאיפותיה הדריכה‬
‫מערכת מורכבת של מבנים חינוכיים שיתופיים‪ :‬בתי תינוקות‪ ,‬פעוטונים‪ ,‬גני ילדים‪ ,‬כיתות‪ ,‬בתי ספר אזוריים‬
‫ועוד‪ .‬המטרה המוצהרת של הקיבוץ הייתה לעצב דור של "בני אדם חברתיים" שיפנימו את חיי השיתוף‬
‫כמסגרת הטבעית )טופל‪ ,‬בן רפאל‪.(2006 ,‬‬
‫בעשרים השנים האחרונות חלה האצה בשילובם של שינויים ארגוניים וחברתיים במערכת החיים בקיבוצים‪.‬‬
‫הסיבות לשינויים אלו רבות‪ ,‬אך שתיים מהן בולטות במיוחד‪ .‬הראשונה היא היחלשות האידאולוגיה‬
‫השיתופית‪ ,‬והשנייה היא המשבר הכלכלי שפקד בשנות השמונים של המאה ה‪ 20-‬את המדינה כולה ולא פסח‬
‫על התנועה הקיבוצית‪ .‬התוכנית הכלכלית לייצוב המשק משנת ‪ ,1985‬שנועדה לבלום את האינפלציה הדוהרת‪,‬‬
‫הביאה לעליית הריבית במשק לממדים עצומים‪ ,‬והקיבוצים שנשענו על מקורות הון חיצוניים בשיעור גבוה‬
‫יחסית נקלעו למשבר כספי חמור‪ .‬משבר זה הוחמר בעקבות העובדה שהממשלה )כבר לאחר מהפך ‪(1977‬‬
‫הסירה את מרבית ההגנות המוסדיות שניתנו בעבר לקיבוצים בשל המשימות הלאומיות שמילאו‪ .‬עד מהרה‬
‫מצאו עצמם הקיבוצים בסביבה חדשה‪ ,‬בה היו חשופים לתחרות כמו כל ארגון כלכלי‪-‬עסקי אחר‪ ,‬וכל זאת‬
‫ללא היוקרה החברתית שהעניקה להם בעבר את הלגיטימציה הציבורית שלהם )פלגי ואורחן‪.(2008 ,‬‬
‫המשבר הכלכלי השפיע על הקיבוצים באופנים שונים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חברי קיבוצים הביעו חוסר אמון ביכולתו של הקיבוץ להתאושש מהמשבר ולקיים את הערבות‬
‫ההדדית בין חבריו‪ ,‬והתרחשה עזיבה מסיבית של צעירים שביקשו להבטיח את עתידם‪ .‬מצב זה יצר‬
‫משבר דמוגרפי וריחפה סכנה על עתיד קיומם של קיבוצים שונים )לפידות ואח'‪.(2006 ,‬‬
‫‪‬‬
‫חברי קיבוצים החלו להעלות דרישות להגדיל את מרחב ההשפעה שלהם על פרנסתם ועל זכויות‬
‫הקניין שלהם‪ ,‬על חשבון הקניין המשותף )בן רפאל‪.(1996 ,‬‬
‫‪‬‬
‫התנועות הקיבוציות איבדו ממעמדן והתקשו לסייע לקיבוצים במצב קשה‪ .‬הדבר הביא לכך שכל‬
‫קיבוץ נאלץ להתמודד עם המשבר בעצמו‪ ,‬מה שיצר דיפרנציאציה בין קיבוץ לקיבוץ הן מהפן הכלכלי‬
‫והן מהפן החברתי )פווין‪.(2008 ,‬‬
‫‪‬‬
‫הקיבוצים נחשפו אל העולם החיצוני כתוצאה מהכנסת גורמי הון פרטיים כשותפים במפעלים‬
‫קיבוציים‪ ,‬שירותים פנימיים שניתנו עד כה רק לחברי הקיבוץ נפתחו ללקוחות חיצוניים‪ ,‬בתים‬
‫הושכרו לדיירי חוץ וחברים החלו לפתח יוזמות עסקיות בתוך הקיבוץ‪ .‬כל זאת על רקע המצב הכלכלי‬
‫הקשה והרצון להכניס הון חיצוני לקיבוץ‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪‬‬
‫יציאת חברים )בעיקר בעלי כושר השתכרות גבוה( לעבודה מחוץ למשק כשכירים תרמה לפערים‬
‫שהחלו להיווצר בתרומתם של חברים שונים לכלכלה המשותפת של הקיבוץ‪ .‬כך נוצר לו ריבוד תוך‪-‬‬
‫קיבוצי המבוסס על תרומה כלכלית של החבר לקיבוץ )בן רפאל‪ .(1996 ,‬הלכידות החברתית נפגעה‬
‫מכך‪ ,‬וחברים שהכניסו משכורות גבוהות לקופת הקיבוץ החלו לדרוש תגמולים כספיים על תרומתם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מהבחינה המרחבית‪-‬תכנונית הבנייה החדשה הופסקה כמעט כליל בשנים שלאחר פרוץ המשבר‪ .‬כמו‬
‫כן הופסקה פעילותם של מבני ציבור שונים ששירתו את הקהילה לאורך השנים ‪ -‬חדר האוכל‪,‬‬
‫מכבסה‪ ,‬מחסן בגדים ועוד‪ .‬מנגד הורחבה פעילותם של מוסדות צריכה כגון מרכולית‪ ,‬כל‪-‬בו ומוסדות‬
‫אחרים‪ .‬נוצרה תנועה גוברת של יוצאים ונכנסים לקיבוץ‪ ,‬מה שתרם עוד לפתיחתו של הקיבוץ כלפי‬
‫חוץ‪.‬‬
‫השינוי חולל תמורות מרחיקות לכת בתחומי העבודה‪ ,‬הניהול והביטחון הסוציאלי של החברים )פלגי וזמיר‪,‬‬
‫‪ .(2008‬במישור החברתי הקיבוץ נאלץ להתחרות עם צורות יישוב אחרות על משיכת תושבים חדשים‬
‫לשורותיו‪ .‬על כן עליו להתאים את עצמו לציפיות של חבריו ושל מועמדים חדשים להתיישבות‪ ,‬בין היתר על‬
‫ידי מתן עצמאות רבה יותר לפרט בקביעת אורחות חייו‪ ,‬מקום עבודתו‪ ,‬מרכיבי הצריכה וזכויות הקניין שלו‪,‬‬
‫או במילים אחרות על ידי הגמשת כל העקרונות המגדירים את זהותו הייחודית של הקיבוץ )לפידות ואח'‬
‫‪.(2006‬‬
‫שור )‪ (2007‬מונה במאמרו הביקורתי גורמים נוספים‪ ,‬תוך‪-‬קיבוציים בעיקר‪ ,‬שהביאו לשינויים ולמגמת‬
‫ההפרטה בקיבוצים‪ .‬בין השאר הוא טוען כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הערכים המרכזיים של הקיבוץ והתנועה לא הועברו לדורות הצעירים ולא הופנמו על ידם‪ .‬מלבד זאת‪,‬‬
‫לא היה מי שינחיל את אותם ערכים לחברים החדשים שהצטרפו עם השנים לקיבוץ דרך נישואין‬
‫ובדרכים אחרות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫"החזקים" ‪ -‬אלה הממלאים את התפקידים המרכזיים בקיבוץ‪ ,‬הבינו כי יש להם הזדמנות להרוויח‬
‫אם הקיבוץ יעבור להפרטה‪ .‬הם אלה שהכתיבו את הליך קבלת ההחלטות במעבר להפרטה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התנועה הקיבוצית ומחלקותיה פעלו כדי לקדם תהליכים של פירוק השותפות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תומכי השיתוף לא השכילו להסביר כיצד ניתן לשנות את אורחות החיים מבלי לפגוע בקיבוץ‬
‫השיתופי‪ ,‬לכן נתפסו כ"שמרנים"‪ .‬לעומתם נתפסו ה"מפרקים"‪ ,‬מחוללי השינוי‪ ,‬כמחדשים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תהליכי השוק החיצוניים והגלובליזציה הביאו לכדי הכרה כי בעידן כזה ישרדו רק ארגונים מופרטים‪,‬‬
‫ושהפרטה פירושה יעילות ויכולת שרידות טובה יותר‪.‬‬
‫גורמים אלה הביאו את התנועה הקיבוצית‪ ,‬הקיבוצים עצמם ואת מוסדות המדינה לתובנה כי כדי להמשיך‬
‫להתקיים במסגרת קיבוצית יש לבצע שינויים כלשהם באורחות החיים ולהתאימם למציאות הפנימית‬
‫והחיצונית המשתנה‪ .‬יש להפוך שינוי זה‪ ,‬שבחלק מהקיבוצים הפך לשינוי בפועל מכורח הנסיבות‪ ,‬לשינוי‬
‫ממוסד‪.‬‬
‫מגמות השינוי בקיבוצים קיבלו את הגושפנקא הרשמית שלהן מידי המדינה עם קבלת מסקנות ועדת בן רפאל‬
‫על ידי ממשלת ישראל בשנת ‪" .2003‬הוועדה הציבורית לעניין הקיבוצים" מונתה על ידי הממשלה ונועדה‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪21‬‬
‫למעשה לבחון את השאלה הבסיסית "מהו קיבוץ?" בימינו‪ .‬הוועדה הגדירה את דרכי הפעולה והאפשרויות‬
‫העומדות בפני קיבוצים‪ ,‬את היחסים בין הקיבוץ לחבר וכן הגדרה משפטית של הקיבוץ בן ימינו )לפידות ואח'‪,‬‬
‫‪ .(2006‬החלטותיה העיקריות היו אלה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫יש לקבוע שני סיווגים חדשים לקיבוץ ‪ -‬ההגדרה המתאימה לקיבוץ הקרוי כיום "הקיבוץ השיתופי"‪.‬‬
‫על קבוצה זו נמנים הקיבוצים המקיימים את אורח החיים הקיבוצי המסורתי‪ .‬השני‪" ,‬הקיבוץ‬
‫המתחדש" המבטא מגוון של שינויים המתבצעים בקיבוצים‪ ,‬היכולים לכלול שכר דיפרנציאלי‪ ,‬שיוך‬
‫דירות ונכסים ועוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לאפשר דפוס של שיוך דירות לחברים בקיבוץ המתחדש‪ ,‬גם כדי להבטיח סוג של ביטחון סוציאלי‬
‫לחברים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ע"מ לטפל בבעיה הדמוגרפית‪ ,‬יש לאפשר הרחבות קהילתיות בקיבוצים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הוועדה רואה בעקרון הערבות ההדדית בין חברי הקיבוץ כאחד מהמרכיבים החשובים בייחודו של‬
‫הקיבוץ‪ .‬לכן יש לשמור בקיבוץ המתחדש על שוויון בסיסי בין החברים בנושאים כמו‪ :‬סיעוד‪ ,‬חינוך‪,‬‬
‫בריאות‪ ,‬ביטחון סוציאלי ותמיכה באוכלוסיות החלשות )הוועדה הציבורית לעניין הקיבוצים‪.(2003 ,‬‬
‫שני נושאים חשובים עומדים על הפרק ומשפיעים על עוצמות השינוי בקיבוצים השייכים לקטגוריית‬
‫ה"מתחדשים"‪:‬‬
‫‪‬‬
‫יחסי הגומלין בין הקיבוץ לחבר בקיבוצים המתחדשים מושתתים על כך שהיחס בין התגמול האישי‬
‫של החבר‪ ,‬שמקורו מעבודה ומהכנסות אחרות הולך וגדל‪ ,‬ובין הממד השוויוני )הבא בצורת‬
‫השירותים המשותפים הניתנים על ידי הקיבוץ ללא תמורה כספית( הנובע מעצם חברותו של החבר‬
‫בתאגיד‪ ,‬הולך וקטן‪ .‬במרבית הקיבוצים שעברו הפרטה ההכנסות מעבודת החבר הולכות לכיסו‪ ,‬וזה‬
‫מפריש לקופת הקיבוץ מס אחיד בתוספת "מס איזון" )הנגזר מגובה ההכנסה‪ ,‬בדומה למס הכנסה(‬
‫וזאת לכיסוי השירותים המשותפים )חינוך‪ ,‬סיעוד ועוד( ורשת הביטחון )הערבות ההדדית(‪ .‬ככל‬
‫שרמת הערבות ההדדית תלך ותצטמצם‪ ,‬כך יתרחב הריבוד הפנימי ותקטן הלכידות החברתית התוך‬
‫קיבוצית )לפידות ואח'‪.(2006 ,‬‬
‫‪‬‬
‫מגמות השינוי במדיניות הקרקעית הלאומית ‪ -‬כאן ראוי לציין שורה של החלטות של מנהל מקרקעי‬
‫ישראל ושל הממשלה להן היו השפעות מרחיקות לכת על היחסים בין הקיבוץ וחבריו ובין הקרקע‬
‫עליו יושב הקיבוץ‪ ,‬בכל הקשור לבעלויות על הקרקע ועל האפשרויות העומדות בפני הקיבוץ בשימוש‬
‫בה‪ .‬ההחלטות העיקריות‪:‬‬
‫א‪ .‬החלטה ‪ 533‬של מנהל מקרקעי ישראל ממאי ‪ 1992‬אפשרה להסב קרקע חקלאית לשימושים‬
‫אחרים תמורת פיצוי מוגדל למחזיקים בה‪ .‬ההחלטה אפשרה לקיבוצים לפתח יוזמות כלכליות‬
‫ולהפיק רווחים מהקרקע שמקורם אינם בחקלאות‪ .‬היא הוחלפה בהחלטה ‪ 727‬ביולי ‪.1995‬‬
‫ההחלטות הללו אפשרו את פתיחתם של מרכזי המסחר הגדולים שבנו קיבוצים על קרקע‬
‫חקלאית שייעודה שונה‪ ,‬וכן בניית שכונות מגורים על קרקעות קיבוציות שסופחו לערים שכנות‬
‫)ברשישת ופייטלסון‪.(1998 ,‬‬
‫ב‪ .‬החלטה ‪ 737‬מדצמבר ‪ 1995‬אפשרה לקיבוץ לקלוט תושבים שאינן חברים במסגרת שכונה‬
‫קהילתית‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫ג‪ .‬החלטה ‪ 751‬מפברואר ‪ 1996‬מתירה לקיבוץ להעביר לרשות החברים את זכויות הקניין על‬
‫דירותיהם )"שיוך דירות"(‪.‬‬
‫ד‪ .‬בג"צ הקשת הדמוקרטית המזרחית – בשנת ‪ 2001‬עתרה תנועת הקשת הדמוקרטית המזרחית‬
‫כנגד החלטה ‪ 727‬של מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬שנתנה הרשאה לקיבוצים ומושבים לשינוי ייעוד של‬
‫קרקע חקלאית‪ .‬בנייה על גבי קרקעות אלו יכולה להכניס הון רב לקופת הקיבוצים והמושבים‪,‬‬
‫וזאת‪ ,‬לטענת העותרים‪ ,‬ללא תמורה מתאימה למדינה ולאזרחיה אשר להם הזכויות על הקרקע‪.‬‬
‫טענת העותרים הייתה שהדבר גורם להעמקת הפערים בחברה וכי החלטת המינהל אינה סבירה‬
‫בעליל‪ .‬בעקבות עתירת הקשת המזרחית‪ ,‬ביטל בג"צ את החלטות מינהל מקרקעי ישראל משנת‬
‫‪) 1995‬החלטות ‪ (737 ,727 ,717‬בנוגע לפיצויים שיינתנו לקיבוצים ולמושבים על מכירת קרקעות‬
‫חקלאיות שהוסבו לבנייה‪ .‬ניצחונה של הקשת הדמוקרטית בעתירה הוליד את החלטה ‪969‬‬
‫שקבעה שעל בעליה של קרקע כזו להחזירה למדינה ללא התניה בהסכם או פיצוי‪.‬‬
‫ה‪ .‬החלטה ‪ 979‬מאוקטובר ‪ 2003‬מגדירה את הזכויות בחלקות הבנייה ביישובים חקלאיים‪ ,‬את גודל‬
‫השטח עליו יכול חוכר לבנות‪ ,‬את שטח הבנייה ודמי ההיוון שעליו לשלם עבור הקרקע למינהל‪.‬‬
‫באשר לקיבוצים‪ ,‬ההחלטה מקנה לכל חבר שיערוך חוזה חכירה מגרש של ‪ 300‬מ"ר במרכז הארץ‬
‫וחצי דונם באזורי עדיפות‪ ,‬עליו תיבנה יחידת מגורים ששטחה לא יעלה על ‪ 160‬מ"ר‪ .‬ועדת הבר‬
‫שכונסה עקב הסתייגותו של היועץ המשפטי לממשלה מהחלטה ‪ ,979‬החליטה בדצמבר ‪2005‬‬
‫לאמץ את ההחלטה‪ ,‬אך בתנאים גרועים יותר לחוכרים בהשוואה להחלטה המקורית‪.‬‬
‫נכון להיום קיבוצים בודדים בלבד יישמו את השיוך הלכה למעשה‪ ,‬ורוב הקיבוצים נרתעים מן התנאים‬
‫הקשים לדעתם‪ ,‬הפוגעים באפשרות הסבירה של החברים לשייך להם את דירת המגורים שלהם‪ .‬זאת בעיקר‬
‫בשל דמי ההיוון הגבוהים שהחברים ידרשו לשלם למינהל עבור הקרקע‪ .‬ברוב הקיבוצים העניין מוקפא ותלויה‬
‫ועומדת עתירה לבג"ץ מטעם הקיבוצים‪ ,‬בשאיפה שבית הדין ייטיב עם החוכרים הקיבוציים ויביא לשינוי‬
‫החלטה ‪ 979‬של ועדת הבר‪ .‬קיבוצים שונים מיישמים אלטרנטיבה לשיוך הקנייני בצורת שיוך דירות פנימי ‪-‬‬
‫חוזה המסדיר שיוך של הדירה לחבר במסגרת הקיבוץ )ולא המדינה(‪ ,‬המאפשר לו להוריש את הדירה לחבר‬
‫קיבוץ אחר וכן למכור אותה בתנאים מסוימים‪.‬‬
‫מחקרים שנערכו לאחרונה מצביעים על כך כי בדומה למצב בחברה הישראלית כולה‪ ,‬גם בקיבוצים מתפתחים‬
‫מעמדות כלכליים‪-‬חברתיים‪ .‬הפערים הכלכליים גדלים‪ ,‬ההקצאה של החברה לרווחת הפרט מצטמצמת‪,‬‬
‫האחריות למימון השירותים השונים מופרטת ומוטלת יותר ויותר על משקי הבית‪ ,‬העזרה ההדדית מצטמצמת‬
‫והתוצאה היא אובדן הביטחון החברתי‪ .‬חברי הקיבוץ מאמינים פחות בהנהגה של קיבוצם וסבורים שיש בו‬
‫יחסית מעט צדק הליכי וחלוקתי‪ .‬ביטחונם האישי באשר לעתיד מועט יותר ומידת שביעות הרצון שלהם‬
‫מחייהם בקיבוץ ומחויבותם כלפיו יורדת )פלגי ואורחן‪ ;2008 ,‬לויתן‪ ;2006 ,‬פווין‪ ;2008 ,‬לפידות ואח'‪.(2006 ,‬‬
‫מעמדו של הקולקטיב הקיבוצי נחלש וחבריו מבקשים להגמיש את עקרונות היסוד בכיוון של הגדלת‬
‫זכויותיהם כפרטים‪ .‬הדבר מתבטא במגמה ברורה של הוצאת סמכויות ומשאבים משליטת הקולקטיב‬
‫והעברתם לשליטת הפרט והמשפחה מצד אחד‪ ,‬וליחידות משנה וארגונים חיצוניים מהצד האחר‪ .‬התנועות‬
‫הארציות‪ ,‬שבעבר העניקו למגזר את עוצמתו הפוליטית‪ ,‬איבדו בעת המשבר את כוחן הכלכלי ואת השפעתן‪ ,‬הן‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪23‬‬
‫כלפי פנים הן כלפי חוץ‪ ,‬והן אינן מסוגלות עוד להוביל את מהלכי השינוי הנדרשים )אברהמי‪ ;1993 ,‬בן רפאל‪,‬‬
‫‪ .(1996‬לכן‪ ,‬בניגוד לעבר‪ ,‬כל קיבוץ מתמודד היום בכוחות עצמו עם המציאות המשתנה ומתאים את מבנהו‬
‫הפנימי לנסיבות המיוחדות לו‪ .‬בתנאים אלה משתנים גם תהליכי קבלת ההחלטות‪ ,‬ותפקידה של האסיפה‬
‫הכללית שהיא אבן היסוד של הדמוקרטיה הישירה בקיבוץ מיטשטש‪ .‬מצד אחד קבלת החלטות בתחום‬
‫הכלכלי מחייבת ידע מקצועי וניהולי שאינו מצוי בידי רוב החברים‪ ,‬ומהצד האחר חלק גדול של ההחלטות‬
‫הנוגעות לדפוסי הצריכה עובר אל החברים כפרטים‪ .‬בשל כך מתפתחים מנגנונים חדשים של קבלת החלטות‪,‬‬
‫חלקם באמצעות גופים נבחרים ייצוגיים וחלקם באמצעות גופים טכנוקרטיים מקצועיים שאינם נבחרים על‪-‬‬
‫ידי חברי הקיבוץ )לפידות ואח' ‪.(2006‬‬
‫ניסיון הקיבוץ בעידן הנוכחי מוכיח מעל הכול את רצונו לחפש מסלולים חלופיים של פעילות קולקטיבית‬
‫בתנאים עוינים‪ ,‬ולאו דווקא כניעה לפירוק סתמי‪ .‬חיפוש זה מייצר מודלים חדשים שתוצאתו הראשונה היא‪,‬‬
‫ללא ספק עצם הגיוון של המציאות הקיבוצית הכוללת‪ .‬הקיבוצים של היום בונים מציאות רבת פנים‬
‫שהמשותף לכל צורותיה הוא שיש בה התמודדות עם קביעות שאפיינו את מה שהיה פעם קיבוץ ואשר בעידן‬
‫החדש נהפכו לשאלות שחברים בכל יישוב ויישוב מבקשים להשיב עליהן על פי דרכם‪ .‬ואמנם‪ ,‬בכל אתר ואתר‬
‫נדרשים כיום חברי הקיבוץ לקבוע לעצמם מה מקומו של רעיון השיתוף השוויוני והקהילה הדמוקרטית וחיי‬
‫החברה שנעשו ליברליים עד כדי טשטוש ייחודם ביחס לסביבה החיצונית‪ .‬שאלה נוספת היא האם בעידן שבו‬
‫הכול מבקשים להנמיך את גדרות היישוב כדי להשתתף ישירות וללא תיווך במעגלי פעילות נרחבים ‪ -‬האם‬
‫נותר עוד משהו בקולקטיב הקיבוצי שמאפשר ומחייב לדחוף אותו ולהציגו כבעל מסר ערכי בעל משמעות‬
‫כללית? )שם(‪.‬‬
‫השינוי הוא אויבה הגדול של אדריכלות ההתיישבות האוטופית‪ ,‬האידאלית‪ ,‬המציעה פתרון תכנוני לעולם‬
‫מושלם‪ ,‬מאוזן וסטטי‪ .‬חיוטין וחיוטין )‪ (2010‬טוענים כי כל התארגנות חברתית שאינה מצליחה להתאים את‬
‫עצמה לדינמיות של העולם המשתנה סופה להיכשל ולהעלם‪ .‬תהליכים של שינוי והתאמה בסביבה הפיזית של‬
‫היישובים השיתופיים בישראל הם עדות לכוח החיות של חברות אלו‪ .‬הקיבוץ‪ ,‬קומונה של פרטים‪ ,‬עדיין‬
‫מתקיים על אף השינויים החברתיים‪ ,‬הטכנולוגיים‪ ,‬הכלכליים והפוליטיים אותם עבר‪ .‬ראשיתה של צורת‬
‫יישוב זו במודל חברתי סטטי המבוסס על רעיון של צורת חיים אידאלית; אך המשך קיומו באימוץ מודל‬
‫משתנה‪ ,‬דינמי‪ ,‬המתאים את עצמו לתנאים משתנים )חיוטין וחיוטין‪.(2010 ,‬‬
‫‪24‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫תכנון מרחבי ואדריכלי בקיבוץ ‪1985-1920 -‬‬
‫המבנה הפיזי האדריכלי של הקיבוץ הוא ייחודי‪ ,‬תוצאה של אורח חיים שיתופי‪ ,‬שוויוני‪ ,‬ושל שילוב בין קהילה‬
‫וייצור המושתת על קרקעות חקלאיות‪ .‬ההשפעות האידאולוגיות על הבנייה בקיבוץ בראשיתו היו השאיפה‬
‫לפשטות‪ ,‬ענייניות‪ ,‬הסתפקות במועט וצניעות אישית‪ ,‬לצד שיתופיות‪ ,‬שוויון‪ ,‬חלוציות ציונית‪ ,‬תודעת שירות‬
‫לאומה ולמעמד הפועלים‪ ,‬ביקורת על הקפיטליזם ועל הבנייה העירונית‪.‬‬
‫התכנון המרחבי של היישוב הותאם למבנה הארגוני של הקיבוץ והתבטא בהפרדה בין האזור המשקי לאזור‬
‫הקהילה‪ .‬האזור המשקי יועד בעיקר למבני משק ואילו אזור הקהילה‪ ,‬שכונה אזור המגורים‪ ,‬סומן כמגרש‬
‫אחד שאינו נחלק לשימושים ותכליות‪ ,‬ובתחומו הותרו סוגי בנייה שונים ושטחים פתוחים – מבני מגורים‪,‬‬
‫מבני ציבור‪ ,‬שירותי קהילה‪ ,‬דרכים וחניות‪ ,‬מתקני ספורט ושטחים פתוחים לסוגיהם‪ .‬הקיבוץ הוא יישוב‬
‫המשלב קהילה מודרנית ומנהל אוטונומי במבנה אורבני בזעיר אנפין‪ .‬ייחודו של הקיבוץ המסורתי כפי‬
‫שמצביעים עליו היסטוריונים של התנועה הקיבוצית בכך שהוא בן כלאיים של שתי ישויות קוטביות‪ ,‬עיר‬
‫וכפר‪ .‬מצד אחד זהו יישוב חקלאי‪ ,‬אינטימי‪ ,‬מסוגר חברתית ומתבדל מסביבתו בבועה פסטורלית משלו‪ .‬מנגד‪,‬‬
‫לקיבוץ מאפיינים אורבניים שנעדרים מיישובים כפריים או פרבריים‪ .‬המחנה הקיבוצי ההיסטורי מספק את‬
‫צורכי תושביו במרחב קומפקטי מעורב אחד הנגיש להליכה ברגל ורכיבה באופניים‪ .‬בלבו‪" ,‬כיכר העיר" ובה‬
‫מרוכזים מבני הציבור ומתקיימים מפגשים חברתיים )כהנא‪.(2001 ,‬‬
‫האפיון העיקרי של הגן הקיבוצי הוא ברציפותו על כל שטח היישוב ללא הפרדה בין מגזרים ובין האזורים‬
‫השונים‪ ,‬כמעין פארק מתמשך‪ .‬העצים המצלים והדשאים רחבי הידיים יצרו מקום נוח ונעים למפגש חברים‪,‬‬
‫לבילוי בצוותא‪ ,‬ולחגיגות קהילתיות שהציבור כולו מתרכז בהן‪ ,‬ובכך תמכו בהוויית היחד הקיבוצי‪ .‬נוף אחיד‬
‫זה משתרע גם אל תוך אזורי המגורים‪ ,‬ולכאורה עד מפתן בית המגורים הפרטי‪ .‬אולם‪ ,‬כאן הוא משתנה‬
‫בהתאם למעבר‪ ,‬לשטח חצי ציבורי – הדשאים והגינות הצמודות למבני המגורים‪ ,‬ולמתחם הפרטי – גינת‬
‫הדייר )כהנא‪.(2011 ,‬‬
‫המבנה המרחבי ובית המגורים בקיבוץ כביטוי לאידאולוגיה ולמבנה החברתי הייחודי של הקיבוץ נחקר הן על‬
‫ידי הוגי דעות ומתכננים בתנועה הקיבוצית בעת הבנייה )מסטצ‘קין‪ ;1936 ,‬רכטר‪ ;1940 ,‬בארי‪ ,(1952 ,‬הן‬
‫בפרספקטיבה היסטורית‪ ,‬במסגרת מספר מחקרים שפורסמו בישראל )פיינמסר‪ ;1984 ,‬כהנא‪;2010 ,2001 ,‬‬
‫עמיר‪ ;1997 ,‬חיוטין וחיוטין‪.(2010 ,‬‬
‫עמיר )‪ (1997‬רואה בהתפתחותה של דירת המגורים הקיבוצית תופעה תכנונית וחברתית ייחודית‪ ,‬שמתחילה‬
‫עם הקיבוץ הראשון‪ ,‬ומסתיימת עם המעבר ללינה משפחתית‪ .‬בתקופה זו התפתחה התנועה הקיבוצית מאוסף‬
‫של קבוצות הקשורות אחת לשנייה ברעיון ובאורח חיים דומה‪ ,‬לתנועה חברתית גדולה עם אידאולוגיה‬
‫ואינטרסים משותפים‪ ,‬בעלת משקל בחברה הישראלית‪ .‬באמצע שנות ה‪ 70-‬התחיל המעבר של הקיבוצים‬
‫ללינה המשפחתית‪ ,‬המסמל את התרופפות האידאולוגיה ותחילת המשבר הקיומי איתו מתמודד הקיבוץ מאז‬
‫)עמיר‪.(1997 ,‬‬
‫מנגד‪ ,‬רואים חיוטין וחיוטין )‪ (2010‬בדירת המגורים הקיבוצית תופעה תכנונית הממשיכה להשתנות גם כיום‪,‬‬
‫ומתאימה עצמה לשינויים באורח החיים הקיבוצי‪ .‬לטענתם‪ ,‬תנופת ההתפתחות של התנועה הקיבוצית לא‬
‫פסקה מאז שנות העשרים המוקדמות ועד שנות התשעים של המאה הקודמת‪ .‬דגם התכנון הפיזי של הקיבוץ‬
‫התפתח תוך ניסיונות‪ ,‬טעיות ושיפורים במשך מאה שנות קיומו של הקיבוץ‪ .‬הדינמיקה של השינויים‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪25‬‬
‫החברתיים והכלכליים הביאה לתהליך של התאמת הפריסה הפיזית של הקיבוצים הוותיקים לאורח החיים‬
‫המשתנה‪ .‬עקרונות הפריסה הפיזית של הקיבוץ והמבנה החברתי והחוקי שלו היו גמישים דים לקבל שינויים‬
‫במערך הפיזי‪ .‬התנועות הקיבוציות‪ ,‬בבואן לתכנן יישובים חדשים שיתאימו לקיבוץ של שנות ה‪ ,90-‬ניסו‬
‫ללמוד משגיאות העבר ולתכנן את היישובים בהתאם למציאות המשתנה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬השינויים בחברה‬
‫הקיבוצית והנטייה לחיזוק כוחה של המשפחה על חשבון המוסדות הקומנליים )חיוטין וחיוטין‪.(2010 ,‬‬
‫מתחילת שנות ה‪ 20-‬ועד הקמת המדינה שיחקה האידאולוגיה תפקיד חשוב בפיתוח ובשימור התבנית הצנועה‬
‫של דירת המגורים בקיבוץ‪ ,‬שכמעט ולא השתנתה‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬עד תחילת שנות ה‪ 50 -‬לא נתפסה דירת‬
‫המגורים במונחים של רווחה‪ ,‬טריטוריה פרטית או כמקור לרצונות ולמאוויים של הפרט‪ ,‬והחתירה לאורח‬
‫חיים המבוסס על פשטות וצניעות הכתיבה הסתפקות בנורמות דיור צנועות מאד‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא ניתן להתעלם‬
‫מן הטענה כי מידותיה ותכנונה של דירת המגורים היו פועל יוצא של מצבו הכלכלי של הקיבוץ‪ ,‬ולא נבעו מתוך‬
‫מתווה אידאולוגי מאורגן ומוסדר )עמיר‪.(1997 ,‬‬
‫ליבנה ואלמוג )‪ (2008‬טוענים כי המבנים הצנועים‪ ,‬הפונקציונליים ונעדרי הקישוטים של הקיבוץ הדגישו את‬
‫התכליתיות החלוצית ואת תרבות הפוריטניות‪ ,‬ההצטנעות‪ ,‬ההסתפקות במועט והספרטניות שאפיינו את‬
‫תנועת הפועלים בארץ בכלל ואת התנועה הקיבוצית בפרט‪ .‬הצניעות והחסכנות שאפיינו את הבנייה של ראשית‬
‫ההתיישבות היהודית – בעיקר את "בתי הסוכנות" הצנועים שנבנו בקיבוצים ובמושבים – נבעו כמובן בראש‬
‫ובראשונה מאילוצים כלכליים‪ .‬המשאבים היו מצומצמים‪ ,‬ורובם הושקעו באמצעי ייצור חקלאיים‪ ,‬במזון‬
‫ובצורכי הביטחון‪ .‬אך הפשטות בדיור ובנושאים אחרים חרגה לעתים מהיותה כורח קיומי בלבד‪ ,‬ונעטפה‬
‫בהילה של אידאולוגיה‪ .‬הצריף‪ ,‬ומאוחר יותר גם "החדר" הפרטי של המשפחה בקיבוץ היו גם סמל סטטוס‪.‬‬
‫האידאולוגיה של הפשטות הקלה על חבר הקיבוץ להשלים עם הדלות של תנאי‪-‬הקיום שלו בכלל ושל תנאי‪-‬‬
‫הדיור בפרט )ליבנה ואלמוג‪.(2008 ,‬‬
‫אף על פי שחדרי המגורים בקיבוץ היו במשך שנים רבות צנועים בגודלם‪ ,‬אין בכך כדי להעיד בהכרח על רמת‬
‫חיים נמוכה‪ .‬השירותים המשותפים שרוכזו במבנים מרכזיים )חדר אוכל‪ ,‬מכבסה( ולינת הילדים בבתי ילדים‬
‫נפרדים – הקטינו את הדרישות הפונקציונליות מבית המגורים‪ ,‬ואפשרו חיים נוחים למדי גם בבית קטן‪-‬‬
‫מידות‪ .‬השטחים הציבוריים הצמודים לבתים‪ ,‬סייעו אף הם להקטנת הדרישות הפונקציונליות מן הדירה‪.‬‬
‫המדשאות הסמוכות לחדרי החברים שימשו תחליף לחדרי הילדים‪ ,‬והיוו זירת מפגש ומשחק בין הורים‬
‫לילדיהם‪.‬‬
‫התכנון של דירת המגורים בקיבוץ היה מופקד בידי ארכיטקטים שהיו לעתים קרובות מהשורה הראשונה‪,‬‬
‫ולכן לא היה מנותק מעקרונות תכנון בסיסיים וממגמות ואופנות בארכיטקטורה‪ .‬אלו ניסו לבטא את‬
‫הרעיונות האידאולוגיים החברתיים שהתפשטו לאחר מלחמת העולם הראשונה באדריכלות העולמית‪,‬‬
‫ובראשם הסגנון הבינלאומי‪ ,‬שדיברו על מתן דיור הולם לפועלים‪ ,‬תכנון שוויוני‪ ,‬אמת החומר‪ ,‬פשטות התכנון‬
‫ועוד‪ .‬לאדריכלים רבים היה הניסיון הקיבוצי הזדמנות פז לנסות ולהגשים את הרעיונות האוטופיים ששלטו‬
‫באדריכלות התקופה‪ .‬היסודות לזיהוי דירת המגורים בקיבוץ כטיפוס אדריכלי ייחודי‪ ,‬הנובע מאורח החיים‬
‫ומהאידאולוגיה המיוחדים לקיבוץ‪ ,‬הונחו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על ידי האדריכלים מסטצ'קין‪ ,‬קאופמן ופיינמסר‪ .‬הבנת‬
‫דגם המגורים בקיבוץ כחלק אינטגרלי של מכלול הרעיון הקיבוצי‪ ,‬ולא כתוצאה של נסיבות כלכליות מקריות‬
‫או החלטות מזדמנות‪ ,‬מופיעה בעבודותיהם של טל )‪ (1984‬וכהנא )‪.(2011 ,2001‬‬
‫‪26‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫מסטצ‘קין‪ ,‬במאמרו "הערות אחדות לבנייה בקיבוץ" משנת ‪ 1936‬טוען כי הבנייה בקיבוץ חייבת להיות חלק‬
‫אורגני המשלים את צורת החיים ויחסי האדם בתוכו‪ ,‬ולהביא לידי ביטוי את דרישות האדם החי חיים‬
‫קולקטיביים‪ ,‬בניגוד לאדם החי את חיי הבורגנות בערים‪ .‬מאמר זה מהווה את אחד הניסיונות הבולטים‬
‫ליצירת התאמה בין השקפת העולם וצורת החיים השיתופית בארץ לבין תכנון דירת המגורים‪.‬‬
‫היסודות החברתיים של הקיבוץ מחייבים את הבנייה להיות חלק אורגני המשלים את צורת החיים ויחסי האדם‬
‫בתוכו‪ ,‬הן מבחינה חברתית והן מבחינה כלכלית‪ .‬בניגוד לבנייה הנוכחית במשטר הרכושני‪ ,‬המכוונת בעיקר להגדלת‬
‫הרווחים ומתנהלת עפ"י טעמו המפונק והאינדיווידואלי של בעל האמצעים‪ ,‬צריכה הבנייה בקיבוץ להביא לידי ביטוי‬
‫ועיצוב את דרישות האדם החי חיים קולקטיביים ולהיענות לצרכים באופן רציונלי‪ ,‬בהתחשבות עם אמצעי הטכניקה‬
‫הנוכחית ועם האמצעים החומריים העומדים לרשותו של הקיבוץ‪.‬‬
‫)מסטצ‘קין‪(71 :1936 ,‬‬
‫הקיבוץ אינו רק חברה המבוססת על אידאולוגיה‪ ,‬אלא גם מסגרת פתוחה‪ .‬נכנסים אליו מבחירה‪ ,‬וכל חבר יכול‬
‫לעזוב בכל רגע‪ .‬מי שנשאר היו לרוב חברים שדבקו באידאולוגיה הקיבוצית‪ ,‬מאחר שרק להט אידאולוגי יכול‬
‫היה להניע אותם להשלים עם התנאים הקשים והמגבילים של קיבוץ‪.‬‬
‫המאפיין הייחודי של הבנייה למגורים בקיבוץ‪ ,‬בהשוואה לבנייה כפרית למגורים במקומות אחרים‪ ,‬היא‬
‫אחידותם של הבתים‪ .‬כתוצאה מן האחידות בדפוסי התפקוד של הדירה בכל הקיבוצים‪ ,‬נוצר מודל‬
‫קונספטואלי של דירת מגורים שהקיף כמעט את כל התנועה הקיבוצית‪ .‬עוד גורם לתופעה זו היו הסוכנות‬
‫היהודית ומשרד השיכון‪ ,‬שריכוז התכנון והמימון של הבנייה למגורים בידיהם גרם לכך שהשינויים שחלו‬
‫בתבנית הבסיסית של הדירה הקיפו בעת ובעונה אחת קיבוצים רבים‪ .‬התבנית הבסיסית של דירת המגורים‬
‫הקיבוצית התפתחה ועוצבה בהתאם למטרות התכנון של הדירה‪ ,‬ייעודה החברתי‪ ,‬תפיסת התפקוד שלה‬
‫ומעמדה במערך הכללי של חיי הקיבוץ‪ .‬על אף שגם בעבר הקישוט הפנימי של הדירה נתון היה תמיד כולו‬
‫להחלטת החבר ולטעמו האישי‪ ,‬במגבלות התקציב‪ ,‬אפשר היה למצוא – לפחות בעבר ובמידה מסוימת גם היום‬
‫– מידה רבה של ייחוד להווי הקיבוצי ושל אחידות בין הקיבוצים ובין הדירות בתוך כל קיבוץ‪ .‬הגורמים‬
‫לאחידות ולייחוד הם‪ :‬הפונקציות שמלאה הדירה‪ ,‬גודל הדירה; המגבלות הכלכליות; המניעים האידאולוגיים;‬
‫הרקע התרבותי הדומה; החיקוי‪ ,‬האופנה; והמערכת של קנייה משותפת‪.‬‬
‫לאידאולוגיה הקיבוצית‪ ,‬גם באופן ישיר וגם באמצעות אורח החיים שנגזר ממנה הלכה למעשה‪ ,‬הייתה השפעה‬
‫מכרעת על התפתחות הדירה הקיבוצית‪ .‬בין המאפיינים האידאולוגיים שהשפיעו והשתקפו בתכנון ועיצוב דירת‬
‫המגורים ניתן לזהות את הנושאים הבאים )עמיר‪:(1997 ,‬‬
‫‪‬‬
‫פיצול תפקידי הבית בין "חדר" ובין "חצר"‪ ,‬כחלק מובנה של רעיון הקיבוץ‪ ,‬לצד התפתחות‬
‫והתייצבות של מוסדות כגון בית ילדים‪ ,‬חדר אוכל‪ ,‬מטבח‪ ,‬מחסן בגדים ועוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫העיקרון של הסתפקות במועט שהתבטא בדירה קטנה במידותיה ופשוטה בתכנונה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫החתירה לשוויון בין החברים בחלוקת משאבי הדיור שעמדו לרשות הקיבוץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שלילה נחרצת וביטול כמעט מוחלט של הקניין הפרטי‪ ,‬והצבת רווחת הפרט במקום האחרון בסולם‬
‫העדיפויות‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪27‬‬
‫‪‬‬
‫לינת ילדים משותפת בבתי ילדים‪ ,‬עד המעבר ללינה משפחתית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תפיסת הקיבוץ כמשפחה מורחבת המהווה משקל נגד למשפחה הגרעינית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דחיקה עקבית של שאלות נוחות ואיכות חיים אל שולי השיח הציבורי‪.‬‬
‫ישראל פיינמסר מדגים בספרו "קיבוץ בתכנונו" )‪ (1984‬כיצד מוטמעים ערכי הקיבוץ לתוך הפרוגרמה של‬
‫הדירה הקיבוצית‪ ,‬ומנסח את עקרונות התכנון של דירת המגורים‪ ,‬הנגזרים במפורש‪ ,‬לטענתו‪ ,‬מהאידאולוגיה‬
‫הקיבוצית‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬דירת המגורים ממלאת תפקיד מכריע בעיצוב הערכים של החברה הקיבוצית ומסייעת‬
‫לה בהגשמת משימותיה הלאומיות‪.‬‬
‫כמו שהחברה הקיבוצית ידעה להשתחרר מעבותות החברה הישנה ומבניינה הפיזי‪ ,‬הכלכלי והתרבותי‪ ,‬ונחלצה‬
‫להקמת גרעיני חברה חדשה‪ ,‬למרות מכשולים רבים שהוטלו על דרכה‪ ,‬כן עליה להשתחרר מהרגשת התורשה‬
‫והמסורת של בית המגורים‪ .‬השפעותיה ותרבותה של החברה וערכיה חודרים באלפי נימים ומסתערים על הערכים‬
‫של החברה הזאת‪ ,‬ועליה להתגונן‪ .‬בית המגורים המותאם לתפקידו הוא אחת העמדות הקדמיות בהתגוננות זו‪.‬‬
‫פיתוחה של חברה קיבוצית בעלת רמה מדעית טכנית גבוהה‪ ,‬המאפשרת רמת חיים תרבותית חינוכית גבוהה‪,‬‬
‫והשתתפותה במאבקים המעמדיים והלאומיים בארץ‪ ,‬מחייב בית מגורים המותאם לתפקידים אלה‪ ,‬והמכוון את‬
‫אורח חייו לצנע ולצמצום באותם השטחים אשר אינם מורידים את רמתה החינוכית תרבותית – בכלכלה‪ ,‬בלבוש‬
‫ובמגורים‪ .‬הפשטות מאפשרת שמירה על ערכי החברה ועל יכולתה לעמוד בשלבי ההתפתחות‪ ,‬ויוצרת הרמוניה עם‬
‫תוכן חיים המתאים לחברה הזאת‪.‬‬
‫)פיינמסר‪.(184 :1984 ,‬‬
‫פיינמסר )‪ (1984‬מנסח הנחיות תכנון מפורטות לגבי מידות החדרים‪ ,‬ציוד פנימי‪ ,‬כיווני בנייה‪ ,‬צורה חיצונית‬
‫ועוד‪ ,‬במטרה לגבש מסורת ואורח חיים המבוססים על החברה הקיבוצית ומשרתים אותה‪.‬‬
‫יש לתכנן כך שהמבנה לא יכיל שום אמצעים דקורטיביים‪ ,‬שאין צורך בהם‪ .‬לגופו של הבנין – בנין צנוע‪ ,‬שקט‪ ,‬צמוד‬
‫לסביבה ולקרקע‪ ,‬בלתי מתבלט‪ ,‬אינו מתהדר‪ ,‬בנוי מחומרים מקומיים ומתאים לתפקידו‪ ,‬כשהצורה והתוכן חופפים‬
‫זה את זה‪ .‬בניין כזה הולם את החברה הקיבוצית‪.‬‬
‫)פיינמסר‪.(123 :1984 ,‬‬
‫בעקבות הצמיחה הכלכלית והדמוגרפית שאפיינה את התקופה שלאחר קום המדינה הפך הקיבוץ מחברה‬
‫הומוגנית שלחבריה אינטרסים וצרכים דומים לחברה מגוונת יותר‪ ,‬ועלה משקלו של הפרט כעובד וכצרכן‬
‫לעומת הקולקטיב‪ .‬במקביל התחיל להתפתח מתח בין החברים‪ ,‬שרצו להגדיל את זכויות הקניין ואת חופש‬
‫הבחירה שלהם‪ ,‬לבין המערכת הקיבוצית אשר חששה מהיחלשות המחויבות לרעיונות ולערכי היסוד‪.‬‬
‫ההתפתחויות בתחום הכלכלי והחברתי קיבלו ביטוי גם בתכנון המרחבי‪ .‬באזור המשקי הופיעו אזורי תעשייה‬
‫מובחנים‪ ,‬ולעתים גם אזורי מלונאות ותיירות‪ ,‬ובאזור הקהילתי חלו שינויים באופי המבנים ושימושיהם‪.‬‬
‫בשנות ה‪ ,80-‬המעבר של ילדי הקיבוץ ללינה משפחתית חייב את הרחבת דירות המגורים ואת התאמתן לצורכי‬
‫המשפחות‪ ,‬ולעומת זאת אפשר הסבה של בתי ילדים לשימושים אחרים‪ ,‬בין היתר גם לצורכי האוכלוסייה‬
‫הקשישה‪ .‬נוספו מבני ציבור שביטאו את עליית רמת החיים מצד אחד ואת התפתחותה של החברה הרב דורית‬
‫‪28‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫מהצד האחר‪ .‬מרכזיותה של חצר הקיבוץ בחיי החברים הלכה ופחתה עם יציאתם של חברים אל מחוץ לקיבוץ‬
‫לצורכי עבודה‪ ,‬לימודים‪ ,‬בילוי ועוד‪ .‬בה בעת החלו להיכנס מדי יום לשטח הקיבוץ אנשים מבחוץ שאינם‬
‫שייכים לקהילה הקיבוצית‪ ,‬רובם שכירים שהועסקו במפעלי הקיבוץ השונים )לפידות ואח'‪.(15 :2006 ,‬‬
‫מבני המגורים בתוך הקיבוץ – שהיו שונים במספר היבטים מהבנייה ביישובים אחרים בישראל – דמו זה לזה‬
‫בתוך אותו קיבוץ‪ ,‬והדמיון ניכר גם בין הקיבוצים השונים‪ .‬האופי והרמה של הדיור בקיבוץ בזמן נתון נקבעו‬
‫במידה רבה על‪-‬ידי השפעתם המשולבת של שני גורמים‪ :‬התקופה‪ ,‬היינו אם המדובר בשנות הארבעים או שנות‬
‫השבעים של המאה העשרים; וגילו של הקיבוץ המסוים‪ ,‬היינו אם זה קיבוץ בן ‪ 15‬או בן ‪ 45‬שנה‪ .‬ההתפתחות‬
‫בבנייה הקיבוצית השפיעה על והושפעה משינויים שחלו עם הזמן בגורמים מהתחום האידאולוגי‪ ,‬החברתי‪,‬‬
‫הדמוגרפי‪ ,‬הכלכלי והטכנולוגי‪ .‬לרוב היא איחרה מעט אחרי גורמים אלה‪ ,‬אך לבסוף השיגה אותן‪ .‬מבחינה‬
‫דמוגרפית מתבטאת ההתפתחות במעבר מיישוב קטן ליישוב הולך וגדל; מהרכב של חברים צעירים להרכב‬
‫הכולל חברים מתבגרים ואחר‪-‬כך גם מזדקנים; וממבנה של חבורת רווקים למשפחות בסיסיות‪ ,‬ולימים גם‬
‫משפחות מורחבות ורב‪-‬דוריות‪ .‬מבחינה פיזית היא כרוכה בהגדלה שוב ושוב של שטח "המחנה"‪ ,‬ותוספת‬
‫שכונות‪ ,‬שבתוך כל אחת מהן הבנייה אחידה‪ .‬בתחום הרעיוני היא מתבטאת בהפחתה ניכרת עם הזמן של‬
‫הפונקציות שמולאו במסגרת קהילתית‪ ,‬והעברתן למסגרת משפחתית )לינת ילדים‪ ,‬אכילה(‪ .‬מבחינה תרבותית‬
‫חלה עלייה בחשיבותו של ערך הפרטיות‪ .‬כמובן שגם ההתפתחות הכלכלית – ובעיקר העלייה ברמת החיים‬
‫ובצרכים החומריים – נתנה את אותותיה בתרבות המגורים הקיבוצית )ליבנה ואלמוג‪.(2008 ,‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪29‬‬
‫תכנון מרחבי ואדריכלי בקיבוץ – ‪2010-1985‬‬
‫התהליכים הכלכליים והחברתיים שליוו את המשבר הכלכלי שפקד את התנועה הקיבוצית באמצע שנות ה‪80-‬‬
‫קיבלו ביטוי גם במרחב הפיזי של הקיבוץ‪ .‬הבנייה החדשה פסקה כמעט לחלוטין ובחלק מהקיבוצים הופסקה‬
‫הפעלתם של מבני ציבור ושירותים כמו חדרי אוכל ומטבח‪ ,‬מכבסה ומחסן בגדים‪ .‬לעומת זאת הורחבו שירותי‬
‫צריכה כמו המרכולית למכירת מוצרי מזון ועוד‪ .‬בחצר הקיבוץ החלו לנוע כלי רכב רבים בשני הכיוונים –‬
‫שכירים‪ ,‬לקוחות ונופשים נכנסו פנימה ולעומתם יצאו החוצה חברים העובדים בחוץ ותלמידים הלומדים‬
‫במוסדות חינוך אזוריים‪ .‬חצר הקיבוץ חדלה להיות מבצרם של חבריו )לפידות ואח'‪.(2006 ,‬‬
‫התהליכים החברתיים והכלכליים שבאו בעקבות המשבר הכלכלי השפיעו על מקומם של ערכי יסוד בחברה‬
‫הקיבוצית ועל ייצוגם בבנייה הפרטית‪:‬‬
‫א‪ .‬מקורו של רעיון השוויון בקיבוץ הוא בשוויון ערך האדם‪ ,‬אולם הקושי בתרגום רעיון אוניברסלי לחיי‬
‫היום יום שינה את מהותו של ערך זה לשוויון חומרי מכני‪ .‬כתוצאה מכך משאבי הדיור שעמדו לרשות‬
‫הקיבוץ חולקו באופן אחיד בין חבריו‪ ,‬תוך התעלמות מן השוני בצורכי הדיור שלהם‪ .‬הבדלים אלו‬
‫אוזנו באמצעות תופעת ההגירה הפנימית שהיוותה הזדמנות לשיפור מתמיד במגורי החבר והביאה‬
‫לשוויון אמיתי ולא רק פורמלי בחברה הקיבוצית‪ .‬כיום‪ ,‬חיזוק כוחה של המשפחה והרצון לפרטיות‬
‫וטריטוריאליות עשויים לגרום להקמת אזור מגורים המורכב מיחידות מגורים משפחתיות בודדות‬
‫וחלוקה בלתי פורמלית של השטח לחלקות קרקע משפחתיות‪ .‬מגמה זו נוגדת את אושיות היסוד של‬
‫החברה הקיבוצית‪ ,‬כגון מקומו של הפרט בחברה הקיבוצית ועקרון השוויון )חיוטין וחיוטין‪.(2010 ,‬‬
‫ב‪ .‬שלילת הקניין הפרטי והקביעה כי דירת המגורים היא רכושו של הקיבוץ‪ ,‬גזרה למעשה את שלילת‬
‫זכותו של הפרט להיות מעורב בתכנון דירתו‪ .‬עם זאת‪ ,‬בפועל אף כי מבחינה משפטית נחשבה הדירה‬
‫רכוש הקיבוץ‪ ,‬התייחסו אליה כאל רכושו הפרטי של החבר כל עוד חי בה‪ ,‬כלומר חזקתו פקעה עם‬
‫מעברו לדירה אחרת או עם עזיבתו את הקיבוץ או עם מותו‪ .‬בעשור הראשון של המאה ה‪ 21-‬בוצע‬
‫בקיבוצים רבים תהליך מורכב ומסובך של הפרטת הדירות ושל פרצלציה והגדרת מגרש שווה לכל‬
‫דירה‪ .‬תהליך זה כלל העברה ממוסדת של הבעלות על הדירה מן הקיבוץ אל החבר‪ ,‬ולפעמים גם‬
‫רכישת הזכויות על המגרש על ידי החבר ממינהל מקרקעי ישראל )ליבנה ואלמוג‪ .(2008 ,‬תהליך זה‬
‫נתקל בקשיים משפטיים וכיום רובם המכריע של הקיבוצים שביצעו הליך של שיוך מגרשים בחרו‬
‫בהליך פנימי של שיוך חוזי עם הקיבוץ בלבד ולא עם מינהל מקרקעי ישראל‪ .‬לשיוך פנימי שכזה אין‬
‫מעמד סטטוטורי‪.‬‬
‫ג‪ .‬המושג חינוך משותף במשמעותו הרחבה‪ ,‬רואה בחינוכם של בני הקיבוץ עניינה ואחריותה של כלל‬
‫הקהילה‪ ,‬ובכך הוא מובנה בתוך רעיון הקיבוץ‪ .‬לטענת חיוטין וחיוטין )‪ (2010‬הקומונה הקיבוצית‬
‫שללה אמנם את מוסד המשפחה כמרכיב בסיסי של החברה החדשה וראתה בפרט את הגרעין השוויוני‬
‫היסודי‪ ,‬אולם המוסד המשפחתי בקיבוץ לא איבד מחשיבותו אלא הפך לקבוצת המשנה החשובה‬
‫ביותר בחיי חבר הקיבוץ‪ ,‬בדומה למעמדו בחברה הקפיטליסטית )חיוטין וחיוטין‪.(2010 ,‬‬
‫ד‪ .‬הלינה המשותפת של בני הקיבוץ בבתי הילדים היוותה במשך עשרות שנים מרכיב יסודי של החינוך‬
‫המשותף ברוב רובם של הקיבוצים‪ .‬הפרדת הילדים מהוריהם הייתה קרוב לוודאי החוויה המעצבת‬
‫המרכזית בהיסטוריה של דירת המגורים הקיבוצית וקבעה את דמותה יותר מכל גורם אחר‪ .‬ביטול‬
‫‪30‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫הלינה המשותפת הביא לתפנית המשמעותית ביותר בהתפתחותה של דירת המגורים‪ ,‬ובעקבותיה‬
‫לשינוי כמעט מוחלט של כל תפיסת הדיור בקיבוץ )עמיר‪.(1997 ,‬‬
‫תהליכים חברתיים וכלכליים אלו השתקפו ברוח הבנייה בקיבוץ‪ .‬העלאת דרגת הפרטיות והייחוד המשפחתי‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬מצאה את ביטויה לא רק בתכנון דירת המגורים אלא גם בתכנון הסביבה הקרובה‪ ,‬הכניסה לדירה‬
‫ולבית ומספר יחידות הדיור במבנה‪ .‬חיוטין וחיוטין )‪ (2010‬מצביעים על רצון המשפחות להגדיר שטחי קרקע‬
‫פרטיים בסביבה הקרובה לדירת המגורים‪ ,‬ועל נטייה ברורה להפרדת הכניסות לדירות מבלי שיצטלבו ביניהן‪.‬‬
‫מספר יחידות הדיור המרכיבות את מבנה המגורים הטיפוסי קטן מ‪ 8-‬בבתים הדו‪-‬קומתיים הראשונים‬
‫לצמדים ובמבנים בודדים‪ .‬עם התפתחות דגם המגורים החליף השביל החיצוני את הפרוזדור המשותף‪ ,‬וכל‬
‫דירה קיבלה שביל כניסה נפרד‪ ,‬לפעמים בצדדים שונים של הבית ובניגוד לכל הגיון תכנוני )חיוטין וחיוטין‪,‬‬
‫‪ .(2010‬שכונת המגורים מבטאת נאמנה את נטיות חברי הקיבוץ של היום לפרטיות מרבית במגורים ‪ -‬יחידות‬
‫משפחתיות דו קומתיות‪ ,‬צמודות לקרקע 'פרטית'‪ ,‬במבנה דו‪-‬משפחתי‪ .‬יחידות אלו ניצבות בתוך מקבץ‬
‫שכונתי‪ ,‬המאפשר כניסות נפרדות לכל יחידה‪ ,‬סביב חללים משותפים פרטיים למחצה‪ .‬בשלב זה לא שונה‬
‫אידאל המגורים של חברי הקיבוץ מזה של המשפחה העירונית הזעיר בורגנית הממוצעת )שם(‪.‬‬
‫עוד גורם שהשפיע על תכנון הדירה הקיבוצית הוא הירידה בהשפעתם של המוסדות המרכזיים‪ .‬רוב הקיבוצים‬
‫נבנו על קרקע של הקרן הקיימת לישראל‪ ,‬בעזרת מוסדות לאומיים או ציבוריים‪ .‬מוסדות אלה קבעו במידה זו‬
‫או אחרת את האפשרויות ואת ההגבלות על הבנייה‪ ,‬ופיקחו על כך בצורה הדוקה‪ .‬לימים ירש האגף לבנייה‬
‫כפרית במשרד השיכון את מקום הקרן היסוד והסוכנות היהודית‪ ,‬ואת מקום הקרן הקיימת ירש מינהל‬
‫מקרקעי ישראל‪ .‬התכנון האחיד של בתי המגורים שהיה במידה רבה תוצאה של המעורבות הגדולה והמימון‬
‫של המוסדות המיישבים )ההסתדרות הציונית‪ ,‬הקרן היסוד‪ ,‬הסוכנות היהודית‪ ,‬המשרד הארצישראלי‪ ,‬משרד‬
‫השיכון( נחלש או נעלם כתוצאה מהירידה בכוחה של התנועה‪ .‬התנועה‪ ,‬ארגון הגג של הקיבוצים‪ ,‬עברה תהליך‬
‫מכאיב של החלשה ואובדן הכלים הפיננסיים‪ ,‬שבאמצעותם יכלה בעבר לסייע לקיבוצים במצוקה‪ .‬עובדה זו‬
‫תרמה לא במעט לכרסום ניכר של הסמכותיות ממנה נהנתה התנועה בעבר‪ .‬כיום‪ ,‬אין היא מהווה עוד מקור‬
‫השראה לקיבוצים ואין לה כוח הרצון והעוצמה להתערב בהחלטות המתקבלות בקיבוצים לגבי שינוי‬
‫באורחות החיים )כהנא‪.(2001 ,‬‬
‫חיוטין וחיוטין )‪ (2010‬טוענים כי על התפתחות הסכימה של דירת המגורים בקיבוץ השפיעו שתי תופעות‬
‫חברתיות המשלימות זו את זו‪ :‬האחת‪ ,‬חברה בעלת עקרונות שיתופיים קשוחים שעברה להיות חברה השואפת‬
‫לאפשר לפרט תחומי חיים פרטיים לפי רצונו‪ .‬השנייה‪ ,‬חברה שראתה בפרט את המרכיב הבסיסי של החברה‬
‫השיתופית הפכה לחברה שהכירה בחשיבות המשפחה כיסוד הבסיסי של חברה זו‪ .‬הדבר מצא ביטוי בהעברת‬
‫חלק גדול מהתפקודים שיועדו להיות שיתופיים ושוכנו במבנים משותפים אל תחום הדירה המשפחתית‬
‫)חיוטין וחיוטין‪.(2010 ,‬‬
‫בשנות ה‪ 80-‬התחדדה הדילמה התמידית בין זכויות הכלל לטובת הפרט‪ .‬התפוררות האידאולוגיה מוססה את‬
‫הלכידות החברתית‪ ,‬ומטבע הדברים עלו ביתר שאת קולות שקראו לפרטיות‪ ,‬לאינדיווידואליות ולהבעה‬
‫אישית בדיור‪:‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪31‬‬
‫איך אבטא את האופנה הארכיטקטונית האחרונה‪ ,‬איך אדהים את השכנים שלי‪ ,‬איך אבטא את ההישגים‬
‫החומריים שלי‪ ,‬איך אהיה ייחודי ויוצא דופן‪ ,‬כדי להראות את הצלחתי על פני האחרים‪ ,‬או לפחות לא אהיה נחות‬
‫מחברי המצליח אשר בנה וילה מנקרת עיניים בשכונת בנה ביתך‪.‬‬
‫)גסטר‪ 1986 ,‬בתוך‪ :‬כהנא‪.(407 :2011 ,‬‬
‫ליבנה ואלמוג )‪ (2008‬מצביעים אף הם על העלייה בחשיבות המרחב הפרטי כגורם משמעותי בהשתנותה של‬
‫הדירה הקיבוצית‪ .‬לטענתם‪ ,‬באמצע שנות ה‪ 80-‬הוסרה לראשונה האחריות על עיצוב הבית ועל מימון בנייתו‬
‫מן המוסדות ואף מן הקיבוץ‪ ,‬והוטלה על כתפיו של החבר הגר בדירה‪ .‬זה היה כרוך בין היתר בהעלמת עין‬
‫כללית – בלתי ממוסדת וללא החלטה‪ ,‬אך גורפת – מן העובדה שיש לו לחבר מקורות כספיים פרטיים מחוץ‬
‫למה שמוקצב לו מן הקיבוץ‪ .‬כך‪ ,‬כל חבר יכול היה להשקיע בהרחבת דירתו כיכולתו בלי לחשוש מביקורת‬
‫ציבורית‪ .‬הדירה כללה מעתה גם חדר‪-‬אירוח לבני המשפחה שמחוץ לקיבוץ‪ ,‬שהפכו במקרים רבים גורם חשוב‬
‫בחייהם של חברים רבים )ליבנה ואלמוג‪.(2008 ,‬‬
‫במקביל לשינויים שחלו בחלוקת הפונקציות המקובלת בקיבוץ השתנו תפקודי הדירה הקיבוצית והפכו דומים‬
‫יותר לאלו של הדירה העירונית‪ .‬טשטוש המאפיינים הייחודיים לדירה הקיבוצית ביחס לדירה העירונית‪ ,‬יחד‬
‫עם היעדר התייחסות פרוגרמתית חדשה לרמות אחרות של המגורים‪ ,‬כגון השכונה והשטחים הפתוחים‬
‫הצמודים לבתי המגורים‪ ,‬הם חלק מהמאפיינים המובהקים של השתנות צורת החיים הקיבוצית‪.‬‬
‫חלק גדול מן הגורמים לאחידות בין הקיבוצים‪ ,‬ואף מן הגורמים לאחידות בתוך כל אחד מן הקיבוצים‪,‬‬
‫מתפוגג כיום‪ .‬המגמה הכללית )בעולם‪ ,‬בארץ ובקיבוץ( היא של הפרטה ושל גידול ברווחה החומרית‪ .‬מגמה זו‬
‫באה לידי ביטוי בקיבוץ הן בגודל הדירה והן בציודה‪ .‬בכל דירה בקיבוץ יש היום פינת טלוויזיה ואירוח‪ ,‬חדרי‪-‬‬
‫שינה להורים ולילדים‪ ,‬חדר‪-‬עבודה עם מחשב ואביזריו‪ ,‬חדר להלנת אורחים‪ ,‬מרפסת רחבת‪-‬ידיים מרוצפת‬
‫ומקורה‪ ,‬וכן מטבח ושני בתי‪-‬שימוש‪ .‬מגמת העלייה ברמת החיים בכלל וברמת הדיור בפרט סוחפת את רוב‬
‫העולם כיום‪ .‬הציבור הישראלי‪ ,‬וחברי הקיבוצים בתוכו‪ ,‬אינו יוצא דופן‪.‬‬
‫פרט למבני המגורים כוללים נוף הקיבוץ וסביבתו החומרית מרכיבי בנייה נוספים‪ ,‬ובהם תכנית היישוב כולו‬
‫)תכנית אב‪ ,‬תב"ע(‪ :‬חלוקה בין אזורים המיועדים לבנייה לצורכי כלכלה‪ ,‬בנייה לצורכי ציבור ובנייה לצורכי‬
‫הפרט; דשאים ונוי ציבורי אחר‪ .‬הדימוי הרווח‪ ,‬המיתולוגי של הקיבוץ הוא מרחב מגונן‪ ,‬שבמרכזו חדר אוכל‬
‫ומבני ציבור נוספים‪ ,‬עטור במדשאות ירוקות‪ ,‬שממנו מובילים שבילים להולכי רגל לבתי המגורים‪ .‬אניס‬
‫)‪ (1994‬טוענת כי האיכות הסביבתית הגבוהה של הקיבוצים הושגה באמצעות הדשא‪ ,‬שהכנסתו אפשרה ליצור‬
‫את הנוף הזורם כרקע לכל תצורה נופית‪ ,‬וסביבו נוצר הנוף הקיבוצי הייחודי‪ ,‬החצוי בשבילים ומדורג מהנוף‬
‫הציבורי ועד הגינה הפרטית ליד בתי החברים‪ .‬לדבריה‪ ,‬השינויים מרחיקי הלכת בחברה השיתופית הסיטו את‬
‫הדגש מהגנים הציבוריים אל הפרטיים‪ .‬בתוך כך‪ ,‬הלך והתרופף העיקרון החשוב של מרכזיות הגנים‬
‫הציבוריים‪ ,‬ובייחוד הגן הנרחב סביב חדר האוכל )אניס‪ 1994 ,‬בתוך‪ :‬כהנא‪.(2011 ,‬‬
‫אשר למרחב הפתוח של הקיבוץ טוען יסקי )‪ (2010‬כי השינוי העיקרי במבנה המרחבי של הקיבוץ נובע מאימוץ‬
‫גורף של המודל הפרברי לקיבוץ המתחדש המופרט‪ .‬אימוץ הדגם הפרברי נובע ממספר רב של גורמים‪ ,‬חלקם‬
‫פנימיים וחלקם חיצוניים‪ .‬בין הגורמים המכריעים את הכף יש לציין את הוועדות המחוזיות ואת משרד הבינוי‬
‫והשיכון‪ ,‬שני גופים שמהווים שחקני מפתח בתכנון הקיבוצים‪ ,‬כפי שהוא מתבצע כעת )יסקי‪ ,‬בתוך‪ :‬בר אור‬
‫ויסקי )ע(‪.(2010 ,‬‬
‫‪32‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫כיום נדרשים הקיבוצים להגיש תוכניות מפורטות לאישור הוועדות המחוזיות במשרד הפנים‪ ,‬הן בתכנון‬
‫הרחבות והן בתכנון שכונות חדשות בתוך תחום "המחנה" הקיבוצי‪ 2.‬התכנון שממומן פעמים רבות על ידי‬
‫משרד הבינוי והשיכון‪ ,‬או גופים חיצוניים אחרים‪ ,‬נדרש לעמוד בתקנים ובסטנדרטים קיימים כדי לקבל את‬
‫אישור הוועדות‪ .‬ברובם הגדול היו אלה אותם תקנים שפותחו והוחלו בתכנון יישובים קהילתיים‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬
‫כאלה הנוגעים לרוחב הכבישים‪ ,‬לחניה ועוד‪ .‬החלתם של תקנים אלה קיבעה את הפתרון הפרברי כפתרון‬
‫הגנרי לתכנון הקיבוצים המתחדשים‪ ,‬בלי להתחשב באופיים השונה בתכלית של הקיבוצים משאר היישובים‬
‫"הכפריים" במרחב הישראלי‪ ,‬כמו המושבים והיישובים הקהילתיים‪ .‬תוצאות התכנון מחדש של הקיבוצים‪,‬‬
‫הוספת ההרחבות הקהילתיות בסמוך ליישוב הישן‪ ,‬הדרישה לפרצלציה של המחנה כהכנה או כרקע לתהליך‬
‫של שיוך הדירות לחברים‪ ,‬החלת תקני משרד התחבורה בנוגע לכבישים ולחניה על הקיבוצים‪ ,‬ועוד – כל אלה‬
‫הביאו את הקיבוצים המתחדשים לאבד באופן כמעט מוחלט את האופי המקורי שלהם ולהפוך לדמויי‬
‫יישובים קהילתיים פרבריים )שם‪.(2010 ,‬‬
‫כהנא )‪ (2001‬טוען כי השינויים שחלו במהלך השנים בתכנון המרחבי של חצר הקיבוץ‪ ,‬כמו גם בתכנון‬
‫האדריכלי של דירת המגורים‪ ,‬משקפים את השינוי שחל באידאולוגיה הקיבוצית‪.‬‬
‫דמותו הפיסית של הקיבוץ – צורת יישוב ייחודית בתולדות התכנון בקנה מידה עולמי – היא תמונה נאמנה של‬
‫האידיאולוגיה הקיבוצית על גלגוליה השונים והתמורות שחלו בה‪ .‬מעידן הצניעות והצנע עם האדריכלים הנזיריים‬
‫בראשית שנות ה‪ ,20-‬דרך התקופה האדריכלית ההירואית בשנות ה‪ 30-‬וה‪ ,40-‬משם לתקופת השרירים של‬
‫האדריכלים ה"ברוטליסטים" שהתפתחו בשנות ה‪ 50-‬וה‪ 60-‬ועד חגורת השומן האדריכלית שצימח הקיבוץ בשנות‬
‫ה‪ 70-‬וה‪ .80-‬היום‪ ,‬בעידן השיוך וההפרטה‪ ,‬כאשר שכונות חדשות של דיירים שאינם חברי קיבוץ נבנות בצמוד למשק‬
‫הוותיק‪ ,‬היישוב הקיבוצי מאבד את חזותו הייחודית ונעשה בהדרגה דומה ליישובים קהילתיים ושכונות פרבריות‬
‫אחרות ברחבי הארץ‪.‬‬
‫)כהנא‪(2001 ,‬‬
‫לטענת יסקי )‪ ,(2010‬חלוקת המחנה הקיבוצי לייעודי קרקע שונים‪ ,‬החדרת כבישים ברוחב תקני ופרצלציה‬
‫פרברית מוחקים את המבנה המרחבי הבסיסי של הקיבוצים‪ .‬במשך שנות התהוותו וקיומו של המודל המרחבי‬
‫הקיבוצי הצליח המחנה לשמור על גמישות מרבית בשימושי הקרקע‪ .‬כל הקיבוצים‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬נהרסו‬
‫ונבנו מחדש עם השתנות התנאים הכלכליים והצרכים של חבריו‪ .‬מבנים נבנו ונהרסו‪ ,‬ושימושים התחלפו‪ ,‬אך‬
‫האופי המרחבי נשמר ללא שינוי מהותי‪ .‬גמישות זו נובעת מכך שהקיבוץ תוכנן ללא חלוקת משנה לייעודי‬
‫קרקע שונים וללא פרצלציה‪ ,‬ובכך נשמר פוטנציאל ההתחדשות המחזורית לאורך עשרות שנים‪ .‬עם אימוץ‬
‫המודל החדש אובדת ללא שוב היכולת של הקיבוצים לבנות את עצמם מחדש ולהתפתח ללא צורך בתהליכים‬
‫סטטוטוריים ארוכים ומייגעים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬כך אובד האופי המוכר ביותר של הקיבוצים כמרחבים המשכיים‬
‫ללא חלוקות ברורות ומוגדרות בין האזורים השונים ובין הפונקציות המגוונות )יסקי‪ ,‬בתוך‪ :‬בר אור ויסקי )ע(‪,‬‬
‫‪.(2010‬‬
‫העובדה כי שטחו של בית המגורים גדל פי שניים או שלושה משנה ומשבשת את ההרמוניה בין השטח הבנוי‬
‫לשטח הפתוח‪ .‬סגנונות אדריכליים ברוח בנה ביתך חדרו למה שהיה פעם מעוז של אחידות והסתפקות במועט‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫תחום שהוגדר כאזור המחיה של הקיבוץ – כתם אחד שייעודו מגורים‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪33‬‬
‫גם אם בלית ברירה‪ .‬המרחב המשותף מתפורר לרסיסים של מגרשים וביניהם גדרות ושערים‪ .‬הדשא הגדול‬
‫נזנח אחרי שנותר ללא שימוש‪ ,‬ואף נהפך לעתים לעוד שטח לבנייה‪ .‬מבני הציבור – מהם יצירות אדריכליות‬
‫מופתיות – מתרוקנים‪ ,‬חלקם מתפוררים ומורידים לטמיון מורשת אדריכלית מפוארת‪ .‬מכוניות נוסעות‬
‫בשבילי המשק וחונות על הדשא )ליבנה ואלמוג‪.(2008 ,‬‬
‫מאפייניה של הסביבה הכפרית‪ ,‬ובכלל זה הסביבה הקיבוצית‪ ,‬משפיעים על מעורבות האוכלוסייה החיה בה‬
‫בשמירת נכסיה התרבותיים והם גם מבדילים אותה מהמרחב העירוני‪ :‬הקשרים האינטימיים בתוך הקהילה‬
‫הקטנה מחזקים את יחסה לערכי מורשתה‪ ,‬במיוחד לערכים המרכיבים את הזיכרון האינטימי וההיסטוריה‬
‫המקומית )‪ .(Lane, 1993‬בקיבוצים בישראל‪ ,‬שנוסדו בשנים שקדמו להקמת המדינה‪ ,‬יש לקשרים אלה‬
‫ולמעורבות זו משמעות רבה כתוצאה מהאידאולוגיה המשותפת שדחפה להקמתם והעקרונות שעיצבו את‬
‫דמותם )עמית‪-‬כהן‪.(2006 ,‬‬
‫עמית‪-‬כהן )‪ (2006‬במאמרה "נופי מורשה תרבותית בקיבוץ‪ :‬ערכים‪ ,‬נכסים‪ ,‬שימור ופיתוח כלכלי" מבקשת‬
‫לבחון את יחס האוכלוסייה הקיבוצית לערכיה‪ ,‬לנופי מורשתה ולנכסיה המבטאים ערכים אלה‪ ,‬את‬
‫אפשרויות הפיתוח של נופי המורשת התרבותית ואת הדרכים לשלבם בתהליכי ההתחדשות הקיבוצית‪ .‬הנחת‬
‫היסוד של מחקרה היא כי שימורם של נופי המורשת התרבותית בקיבוצים – גנים‪ ,‬נכסים הרואיים ונכסי נוף‬
‫תרבות יום יומי תלוי במידה רבה ביחסה של האוכלוסייה המקומית‪ ,‬בחשיבות שהיא מייחסת לנכסים‬
‫הקיימים כחלק ממורשת המקום ובנכונותה להשקיע בשימורם‪ .‬ממחקרה של עמית‪-‬כהן עולה כי קיימים‬
‫הבדלים בין הקיבוצים ביחס של אוכלוסייתם לנופי המורשת ולערכיהם‪ .‬הבדלים אלה מושפעים מגורמים‬
‫גאוגרפיים )אזורי ליבה או פריפריה(‪ ,‬מהבדלים בחוסן כלכלי וחוסן חברתי‪ ,‬ומגורמים היסטוריים תרבותיים‪,‬‬
‫כמו השתייכות לתנועה קיבוצית מסוימת ומגורמים דמוגרפיים‪ ,‬כמו גיל ומידת הוותק‪ ,‬נולד בקיבוץ או‬
‫מחוצה לו )שם(‪.‬‬
‫במחקר שנערך בשנים ‪ 2004-2003‬נבחן יחסה של אוכלוסיית המושבים בישראל לנכסי מורשת בנויה‪ ,‬ורצונם‬
‫לשמר כמו גם נכונותם להיות מעורבים בשימור‪ .‬נמצא כי אוכלוסייה חדשה שהגיעה למושבים בשנים‬
‫האחרונות ומתגוררת בשכונות ההרחבה‪ ,‬מגלה עניין בנכסי תרבות ומוכנה להיות מעורבת בשימורם‪ ,‬לפעמים‬
‫יותר מהאוכלוסייה הוותיקה שנולדה במושב‪ .‬נכונות זו נובעת לא בגלל ההיסטוריה והמורשת הנלוות לנופים‬
‫אלא בגלל היותם מייצגים נוף אחר ‪ -‬נוף המייצג איכות חיים והשתייכות למעמד חברתי כלכלי בינוני גבוה‬
‫)עמית‪-‬כהן‪ ;2004 ,‬בתוך‪ :‬עמית‪-‬כהן‪ (2006 ,‬מחקרים דומים שנערכו בשלהי המאה העשרים במדינות מערב‬
‫אירופה זיהו תופעות דומות‪ .‬הוותק ביישוב הכפרי השפיע על מידת העניין במתרחש בו‪ ,‬כמו גם הרצון להיות‬
‫מעורב בפיתוחו‪ .‬אוכלוסייה חדשה גילתה עניין רב ורצון גבוה יותר מאוכלוסייה ותיקה )‪;Haifacree, 2003‬‬
‫בתוך עמית‪-‬כהן‪.(2006 ,‬‬
‫מגמות הפיתוח של אזור המגורים קשות לצפייה ובעייתיות מבחינה חברתית ואידאולוגית‪ .‬נראה שגם לאור‬
‫התגברותה של מגמת ההתבדלות של המשפחה הקיבוצית‪ ,‬על מלאי הדיור להציע מגוון של גדלים וצורות בינוי‬
‫כך שניתן יהיה להתאים את המגורים לאוכלוסייה הבלתי הומוגנית )חיוטין וחיוטין‪ .(2010 ,‬לטענתה של‬
‫עמית‪-‬כהן )‪ (2006‬התכנון המרחבי העתידי של הקיבוץ אינו יכול להסתמך על ניתוח הנוף הקיים ובחינת ערכיו‬
‫ואפשרויות ניצולו לתפקודים שונים‪ ,‬אלא יש לזהות את מאפייניה של החברה‪ ,‬את צורכיה ואת רצונותיה‪,‬‬
‫ולשתפה בתהליך בחירת הנופים‪ ,‬קביעת הערכים ומיון ודירוג הנופים והערכים מבחינת החשיבות‪ ,‬השימור‬
‫‪34‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫והפיתוח‪ .‬לטענתה‪ ,‬יש לשתף את הציבור בתהליך קבלת ההחלטות ביחס לשימור נופים ומידת הפיתוח‬
‫המתרחש בהם )עמית‪-‬כהן‪.(2006 ,‬‬
‫כהנא )‪ (2011‬מציע שלושה תרחישים אפשריים לגבי עתידו של הרעיון הקיבוצי )כהנא‪:(609-608 :2011 ,‬‬
‫‪‬‬
‫ייחודיות מרחבית גבוהה – קיבוץ שיתופי‪ :‬רה קונסטרוקציה על בסיס הגדרה מחודשת של השותפות‪,‬‬
‫המשימתיות והרלוונטיות כאורח חיים חלופי לזה העירוני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ייחודיות מרחבית מותנה – קיבוץ קהילתי‪ :‬הפרדה בין הקהילה המופרטת ובין המשק היצרני‪ ,‬תוך‬
‫שמירה על שותפות בחינוך‪ ,‬רווחה ודיור‪ .‬הקהילה היא למעשה "טרום יישוב קהילתי" המוגדר‬
‫כאגודה שיתופית חקלאית המקנה לו זכות על קרקעותיו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פרבר לכל דבר וללא ייחודיות מרחבית – יישוב קהילתי‪ :‬דה‪-‬קונסטרוקציה של השותפות על ידי‬
‫הפרדה בין הייצור והקרקע החקלאית ובין הקהילה המופרטת‪ ,‬פרצלציה למגרשים ורישום נכסי‬
‫האגודה על שם התושבים‪.‬‬
‫יסקי )‪ (2010‬מזהה תהליך המתרחש בשטח‪ ,‬המציג פוטנציאל לשינוי משמעותי בעתידו של הקיבוץ‪ .‬כלקח‬
‫מתופעות הניכור והמחלוקת בין חברי הקיבוצים לתושבי שכונות ההרחבה הקהילתיות‪ ,‬חוזרים בקיבוצים‬
‫לקלוט חברים חדשים‪ ,‬שמחפשים אחר האיכויות הייחודיות לחיי הקיבוץ‪ .‬תהליכי הפרטת הקרקע הואטו‬
‫במידה ניכרת בשל קשיים בירוקרטיים ומשפטיים חיצוניים‪ ,‬ובמקומם מתפתח מודל של השארת הבעלות‬
‫המשותפת על הקרקע ושיוכה בחוזה פנימי בין הקהילה לחבר‪ .‬בקיבוצים רבים נעצר תהליך התכנון לצורך‬
‫חשיבה מחודשת ובחינה של מודלים חלופיים לתוספת המגורים‪ ,‬כזו שתתאים יותר לאיכות המרחבית‬
‫המוכרת של הקיבוץ במתכונתו ההיסטורית )יסקי‪ ,‬בתוך‪ :‬בר אור ויסקי )ע(‪.(2010 ,‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪35‬‬
‫סגנון בנייה קיבוצי ותיק בהשוואה לבנייה החדשה‬
‫כדי לעמוד על השינויים שחלו בדירת המגורים הקיבוצית ובמבנה המרחבי של הקיבוץ ובניסיון לקבוע האם‬
‫נוצר סגנון בנייה קיבוצי חדש המחליף את הסגנון הוותיק‪ ,‬יש ראשית כל להגדיר את סגנון הבנייה הקיבוצי‬
‫הקודם‪ .‬סגנון הבנייה הקיבוצי הוותיק הוגדר לצורך העבודה בהתאם למאפייני התכנון המרחבי והבנייה‬
‫למגורים בקיבוצים בשנות ה‪ ,80-‬טרם המשבר הכלכלי שהחל את תהליך השינוי בתנועה הקיבוצית‪ ,‬ואחרי‬
‫המעבר ללינה המשפחתית‪ ,‬שהיווה את השינוי הגדול במבנה הדירה‪.‬‬
‫הגדרת סגנון הבנייה הוותיק המפורטת להלן מתבססת על סקירת ספרות העוסקת בנושא‪ ,‬ראיונות עם‬
‫אדריכלים העוסקים בבנייה בקיבוצים ופרסומים פנימיים של קיבוצים הסוקרים את תולדות הבנייה ביישוב‪.‬‬
‫מאפייני התכנון המרחבי הוותיק‬
‫התפתחות המבנה המרחבי של אזור המגורים בקיבוץ עוקב אחר התפתחות הדירה והבית ומבטא גם הוא את‬
‫המעבר מגישה קומונלית קיצונית לרצון לפרטיות מרבית‪ .‬הסכימה הראשונית לתכנון אזור המגורים גרסה‬
‫פיזור המבנים על פני השטח הציבורי המגונן בתכנית חופשית או מסודרת השומרת על מרחקים סבירים בין‬
‫המבנים‪ .‬הגישה אל כל המבנים הייתה דרך שבילים ציבוריים‪ ,‬פתוחה לכל ומבטאת את השוויוניות )חיוטין‬
‫וחיוטין‪.(2010 ,‬‬
‫האדריכל דני בר קמה טוען גם הוא כי מה שמייחד את סגנון הבנייה הקיבוצי הוא צורת הבינוי שנגזרת‬
‫מ"המגרש הגדול"‪ .‬הדבר המשמעותי ביותר בתכנון הקיבוץ‪ ,‬שיצר את הסגנון הקיבוצי‪ ,‬היה חוסר הפרצלציה‬
‫של אזור המגורים‪ .‬אזור המגורים בתב"עות של קיבוצים עד לשנות ה‪ 90-‬לא כלל בתוכו סימון של דרכים‪ ,‬מבני‬
‫ציבור‪ ,‬מגרשי מגורים‪ ,‬שצ"פים וכדומה‪ .‬כתוצאה מכך הגן הציבורי מקיף את כל חצר המשק ומגיע עד לפתח‬
‫הבית‪ .‬החברים הרגישו שייכות ובעלות על כל חלקי הקיבוץ ולכן לא היה להם צורך להדגיש את בעלותם על‬
‫השטח מסביב לבית )בר קמה‪ ,‬הרצאה ביום עיון "תכנון בקיבוץ"‪ .(14.12.2010 ,‬לימים החלו חברי הקיבוץ‬
‫להגדיר חלקות קרקע מחוץ לדירה על ידי טיפוח גינות פרטיות על חשבון שטח הגינון הציבורי המשותף‪.‬‬
‫יסוד נוסף של סגנון הבנייה הקיבוצי הוא הצפיפות הגבוהה‪ .‬הקיבוץ היה קומפקטי וצפוף – מיעוט בדרכים‬
‫וכבישים‪ ,‬צפיפות מבנים גבוהה‪ ,‬צפיפות של ‪ 4-3‬יח"ד לדונם ברוטו‪ ,‬שהיא הרבה מעבר לצפיפות עירונית‬
‫רגילה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הקיבוץ נראה מאד מרווח הודות למדשאות הגדולות‪ ,‬למרחקים הגדולים בין הבתים‪,‬‬
‫היעדר דרכים ומחסומים בנוף )שם(‪ .‬במבני המגורים החדשים ניכרת מגמה להקטנת מספרן של יחידות הדיור‬
‫המרכיבות את הבית הקיבוצי מארבע היחידות המסורתיות לקוטג' דו‪ -‬משפחתי ואף לקוטג' בודד‪ .‬השטח‬
‫המומלץ לדירה המשפחתית גדל מ‪ 18-‬מ"ר ב‪ 1947-‬לכדי ‪ 90‬מ"ר בדירת לינה משפחתית בסוף שנות ה‪.80-‬‬
‫מספר יחידות המגורים לדונם באזור המגורים קטן משבע יחידות בקרוב ב‪ 1947-‬לשתי יחידות בערך בסוף‬
‫שנות ה‪) 80-‬חיוטין וחיוטין(‪.‬‬
‫האדריכל ערן מבל טוען כי ה'קיבוץ של פעם' נשען על תבנית בנייה ריכוזית ואחידה שהורכבה מדירות קטנות‬
‫ומרחב גדול של שטחים מגוננים‪ ,‬שיצרו צביון ארכיטקטוני ונופי מוגדר ושפה ברורה‪ .‬האבחנה בין השטח‬
‫הפרטי לציבורי הייתה רכה‪ ,‬באמצעות גינון‪ ,‬ללא הפרדה ממשית בין פרטי לציבורי‪ .‬איכות התכנון הקיבוצי‬
‫‪36‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫המסורתי באה לידי ביטוי במרכיבי תכנון אורבניים אוטופיים אליהם שאפו המתכננים‪ ,‬כגון יחס הרמוני בין‬
‫בנוי לפנוי‪ ,‬נפחיות מבנים וקנה מידה צנוע לבנוי ולנטוע‪ ,‬רציפות המרחב הפתוח‪ ,‬קשרי גומלין בין בתי‬
‫המגורים למרחב הציבורי‪ .‬בתי המגורים התאפיינו בפשטות ובפונקציונליות‪ ,‬הואיל ועיקר ההשקעה הייתה‬
‫במבני הציבור ובחללים הציבוריים‪ ,‬שתוכננו על ידי מיטב האדריכלים ואדריכלי הנוף‪ .‬המגורים היו‬
‫פונקציונליים בלבד וערכם נבע מאחידותם והמונוטוניות שלהם שתרמו להבליט את רצף השטחים הפתוחים‪.‬‬
‫האדריכלות לא משכה תשומת לב ושימשה כרקע‪ ,‬וזהו החן של האזור הקיבוצי )מבל‪ ,‬ריאיון‪.(1.7.2010 ,‬‬
‫האדר' יובל יסקי טוען כי חללי המגורים המינימליסטיים ופיזורן של הפונקציות השונות )חדר האוכל‪,‬‬
‫המכבסה‪ ,‬חדרי הילדים‪ ,‬המועדון‪ ,‬הספרייה( במרחב הציבורי‪ ,‬יצרו מצב שהקיבוץ כולו‪ ,‬פנים וחוץ‪ ,‬תפקד‬
‫כבית מגורים אחד גדול המחזיק בכל שטחו את החדרים השונים‪ :‬חדרי מגורים וחדרים לסוגי השימושים‬
‫המגוונים‪ .‬כדי להקל על הצפיפות ולאחד את כל חלקי הבית המורחב‪ ,‬הושם דגש על המאפיין החזותי הבולט‬
‫והחזק ביותר של הקיבוצים‪ :‬הנוי )יסקי‪ ,‬בתוך‪ :‬בר אור ויסקי )ע(‪ .(2010 ,‬יסקי מביא מדבריו של האדר'‬
‫שמואל ביקלס במאמר "תכנון הישוב הקיבוצי"‪:‬‬
‫התכנון שלנו מוכרח להיות אורגני‪ :‬לא פרבר אוטונומי ולא גוף כפרי‪ .‬הביטוי הקיבוצי של נוי פנימי הוא 'גן כולל'‪,‬‬
‫שבו הפרט נתון במסגרת הכלל‪ ,‬ולא פרצלציה המתאימה ליוזמה פרטית‪.‬‬
‫)ביקלס‪ 1956 ,‬בתוך יסקי – בר אור ויסקי )ע(‪(302 :2010 ,‬‬
‫בשנות ה‪ 90-‬התעצמה הבנייה הפרטית כתוצאה ממצוקת דיור שנוצרה לאחר המעבר ללינה משפחתית‪ .‬הבנייה‬
‫העצמית החלה מתוך צורך להגדיל את דירות המגורים הקטנות‪ ,‬לסגור מרפסות ולהוסיף פונקצית נדרשות‬
‫כגון מטבח‪ ,‬התאמה ללינה משפחתית ועוד‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬נוצרו תוספות בנייה אקראיות‪ ,‬קרוונים‪ ,‬בנייה‬
‫קלה‪ ,‬מתועשת‪ .‬אזור המגורים הפך מרקע לאלמנט שמתחרה במרחב הכולל‪ .‬נבנו בתי מגורים שמרכזים את‬
‫תשומת הלב בשכונה בגלל החריגות שלהם ולא בגלל איכותם האדריכלית‪ .‬ההתקדמות בהפרטת הקיבוצים‬
‫יצרה מצב של 'שבירת כלים' ואובדן שליטה על היקפי ואופי הבנייה הפרטית‪ .‬נוצרה קוטביות של בנייה עצמית‬
‫בסגנונות שונים ללא שמירה על קו מקשר וצביון ייחודי‪ .‬מבל מצביע על כמה אלמנטים אדריכליים המבטאים‬
‫זאת‪ :‬חוסר התאמה בין יחידות דיור צמודות‪ ,‬עירוב סגנונות וחומרי בנייה באותם מבנים‪ ,‬עירוב סוגי גגות‪,‬‬
‫חומרי חיפוי‪ ,‬גוונים וחלונות גג והחמור מכל‪ ,‬בנייה בנפחים הזרים ליישוב )הכפלה ושילוש נפחי בנייה( תוך‬
‫פגיעה קשה בסביבה‪ .‬במישור האורבני הדבר מתבטא בחלוקת המרחב המשותף לרסיסי מגרשים‪ ,‬קיטוע‬
‫המרחב הפתוח בתוספות בנייה מרפסות וגדרות‪ ,‬חנייה צמודה לבית‪ ,‬התרוקנות מבני הציבור מתוכנם‪.‬‬
‫בקיבוצים רבים‪ ,‬מרכז הקיבוץ‪ ,‬שטח מבני הציבור‪ ,‬מוסדות החינוך והשטחים הפתוחים‪ ,‬אשר איבדו בשנים‬
‫האחרונות חלק ניכר מתפקידם המקורי נזנחו‪ .‬סביבת המגורים הקיבוצית שהתאפיינה בדגם החזרתי ובדמיון‬
‫בין בתי המגורים‪ ,‬בנפחי בנייה צנועים ובמרחבים ביניהם‪ ,‬משתנה לאזורי מגורים המתאפיינים בתוספות‬
‫בנייה מסיביות ומקריות באופן הפוגע לעתים קרובות בהרמונה ובאווירת המקום )מבל‪ ,‬ריאיון‪.(1.7.2010 ,‬‬
‫האדריכל אסף קשטן מנתח את השינויים בהתפתחות תפיסת הפרטיות במערך הבינוי בקיבוץ‪ .‬לדבריו‪ ,‬בתכנון‬
‫הקיבוץ המסורתי חסרות חלק מרמות ההיררכיה בין פרטי לציבורי )אדם‪ ,‬משפחה‪ ,‬חברים‪ ,‬שכנים‪ ,‬שכונה‪,‬‬
‫קיבוץ(‪ .‬דבר זה התבטא באבחנה מטושטשת בין אזורי הפרט לשטחי הציבור‪ .‬הדירה הקיבוצית מחוברת‬
‫למרחב הציבורי ברחוב‪/‬שביל )המדרכה( וגם באמצעות השטח הפרטי‪ ,‬המוביל אל שטח ציבורי פתוח ללא‬
‫דרכים‪ .‬בתכנון המקורי של הקיבוץ חסרה מערכת דרכים וחניות כמעט לגמרי‪ ,‬הן תכנונית והן בפועל‪ .‬חלק‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪37‬‬
‫מאיכות הסביבה הפיזית בקיבוץ נובע מבטיחות לתנועת הולכי רגל ואופניים והדרה של מכוניות מאזורי‬
‫המגורים‪ .‬מצב זה מאפשר גם לקשישים וילדים קטנים לטייל בשבילי הקיבוץ ללא השגחה צמודה‪ .‬בעבר בינוי‬
‫שכונות המגורים אופיין בסדר נוקשה ובשורות רציפות‪ .‬מאוחר יותר נוצר ניסיון להתרכז סביב מרכז שכונתי‬
‫ונוצר אשכול מגורים‪ .‬אשכול המגורים יוצר היררכיה של שטחים פרטיים וציבוריים – משטח פרטי צמוד‬
‫לדירה‪ ,‬דרך שטח שכונתי ועד השטח הכללי הקיבוצי )קשטן‪ ,‬הרצאה ביום עיון "תכנון בקיבוץ"‪.(14.12.2010 ,‬‬
‫חיוטין וחיוטין )‪ (2010‬מביאים מדבריו של אדריכל חבר קיבוץ בנוגע להדגשת הפרטיות במערך הבינוי בקיבוץ‬
‫כיום‪:‬‬
‫אנו הולכים למשקים ששמים את הבתים גב אל גב כאשר השכן מסתכל לגבו של החבר‪ ,‬ושמים אותם ‪ 30‬מטר אחד‬
‫מהשני‪ ,‬כדי שחס וחלילה לא ייפגשו‪ ,‬לא דואגים לשום צורת מפגש‪ .‬כשאתה מעמיד בפני החבר את השאלה מה היית‬
‫רוצה? הוא היה רוצה את הדירה שלו לבד על ראש ההר‪.‬‬
‫)גסטר‪ ,1983 ,‬בתוך חיוטין‪(88 :2010 ,‬‬
‫האדריכל פרדי כהנא‪ ,‬חבר קיבוץ בית העמק‪ ,‬טוען כי עוד סדק נפער באחידות מבני המגורים בקיבוץ כאשר‬
‫החברים החלו מבקשים אישור לסגור מרפסות על חשבונם‪ .‬כאשר הפנייה נענתה בסירוב החברים בנו ללא‬
‫אישור‪ ,‬ובנקודה זו נפרץ הסכר‪ .‬לטענתו השיפוצים הפרטיים פרצו את הסכר‪ ,‬מאחר שברגע זה נכנס כסף פרטי‬
‫למשוואה הקיבוצית‪ .‬ברגע שיש כסף פרטי להרחבת הבית יש גם כסף פרטי להחזיק מכונית ועוד‪ .‬למן הרגע‬
‫שאושר שימוש בכסף פרטי בבנייה אין דרך חזרה‪ .‬המשמעות היא שהדירה הופכת בפועל לרכוש החבר ולא‬
‫שייכת לקיבוץ גם אם אין הגדרה רשמית לכך‪ .‬בשל כך‪ ,‬הדירות שנבנות היום לא יחזרו לרשות הקיבוץ יותר‬
‫)כהנא‪ ,‬ריאיון‪.(5.8.2010 ,‬‬
‫בעבר‪ ,‬הביטוי העצמי והזהות העצמית הובעו באמצעות מבני הציבור ולא באמצעות הבית הפרטי‪ .‬כתוצאה‬
‫מכך‪ ,‬לא הייתה השקעה בטיפוח מיוחד של חזית הבית ו‪/‬או של דלת הבית‪ .‬סיבה נוספת לחוסר ההשקעה‬
‫בבית היא ההיכרות האישית הצמודה בין חברי הקיבוץ – כולם ממילא יודעים מי אתה ואין טעם לנסות להציג‬
‫חזות מסוימת )בר קמה‪ ,‬הרצאה ביום עיון "תכנון בקיבוץ"‪.(14.12.2010 ,‬‬
‫כיום‪ ,‬הפיכת הבית ל"מבצר המשפחתי" על ידי עיצוב אישי של חלל הדירה יוצרת קשר נפשי בין המשפחה‬
‫למבנה מעבר לתפקודו הפונקציונלי ומוגדרים אזורי חוץ פרטיים מגוננים שאותם מטפחת המשפחה‪ .‬הקשר אל‬
‫הקרקע הפרטית נוגד את התפיסה הקומונלית הטהורה‪ .‬הנטייה המתגלה כיום ליצור קשר חוקי של בעלות‬
‫החבר על דירתו עשויה להוות בעיה קשה בהתפתחות אזור המגורים בקיבוץ )חיוטין וחיוטין‪.(2010 ,‬‬
‫מנהל התכנון במשרד הפנים במסמך הנחיות לתכנון הקיבוץ )דצמבר ‪ (2006‬קובע כי כדי לאפשר את שמירת‬
‫הרצף הרב‪-‬דורי‪ ,‬המאפיין את הקהילה הקיבוצית והחשוב לשמירת צביונה‪ ,‬תוך מתן עדיפות לפריפריה‪,‬‬
‫יש להקצות יותר דיור זמני )יחידות מעבר( בשטח המחנה המיועד למגורים בתכנית תקפה‪ ,‬ובמבנים קיימים‪.‬‬
‫על מוסדות התכנון להיות ערים לעובדה כי תנאי לאישור תכנית מתאר מקומית הכוללת שטח לדיור זמני יהיה‬
‫שאופי עתידו התכנוני של היישוב תואם את המטרה של חיזוק המרקם הכפרי של היישוב באמצעות שמירת‬
‫הרצף הרב‪-‬דורי‪ .‬דיור זמני מוגדר כדיור לתקופות זמן מוגבלות שינוהל על ידי האגודה‪ ,‬אשר גודל יחידה לא‬
‫יעלה על ‪ 55‬מ"ר‪ .‬היקף היחידות ביישוב לא יעלה על ‪ 1/3‬ממספר משפחות החברים או ‪ ,100‬הגבוה מביניהם‪,‬‬
‫במחוזות צפון ודרום או ‪ 1/3‬ממספר משפחות החברים או ‪ ,100‬הנמוך מביניהם‪ ,‬בשאר המחוזות )משרד הפנים‬
‫– מנהל התכנון – תכנון ארוך טווח‪.(2006 ,‬‬
‫‪38‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫האדריכל ברוך שמיר‪ ,‬חבר קיבוץ משמר העמק‪ ,‬טוען כי בעבר השטחים הפתוחים בקיבוץ הוגדרו כשטח פרטי‬
‫פתוח והיחס לשטח המחנה היה כאל בית פרטי שהכניסה לאנשים מבחוץ אליו אסורה‪ .‬כיום‪ ,‬פתיחת עסקים‬
‫חדשים בקיבוץ הפונים ללקוחות חיצוניים מביאה לפתיחת שעריו של הקיבוץ בפני כלל הציבור‪ .‬מלבד זאת‪,‬‬
‫בקיבוצים בהם תחזוקת השטח נמצאת באחריות המועצה האזורית ולא באחריות הקיבוץ עצמו )בדרך כלל‬
‫קיבוצים מתחדשים(‪ ,‬השטחים הפתוחים הופכים ציבוריים וכל אחד רשאי להשתמש בהם‪ .‬במובן זה הקיבוץ‬
‫מאבד את זהותו כיחידה אוטונומית סגורה )שמיר‪ ,‬ריאיון‪ .(13.6.2010 ,‬האוטונומיה של היישוב הקיבוצי‬
‫במערך הארצי הכרחית לקיום חיי הקומונה‪ .‬כל שטח הקיבוץ הוא ביתו של החבר והתושב‪ .‬אין גדרות ואין‬
‫מחיצות המפרידות בין בתי החברים‪ ,‬המעבר חופשי לכל‪ .‬שטחי הדשא והגינון מאחדים את המבנים לרקמה‬
‫יישובית אחת‪ ,‬בעוד מרחבי הקיבוץ פתוחים למעבר כל התושבים‪ .‬כלפי מערך היישובים הארצי הקיבוץ הנו‬
‫יחידה אוטונומית סגורה‪ ,‬מוקף גדר עם שער כניסה רשמי‪ .‬הכניסה לשטח הקיבוץ אינה חופשית‪ ,‬כפי שאין‬
‫נכנסים לביתו הפרטי של אדם ללא רשותו )חיוטין וחיוטין‪.(2010 ,‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ניתן לומר כי המאפיין המרכזי של התכנון המרחבי הקיבוצי הוא שאינו מתפתח מנקודת מוצא של‬
‫פרצלציה‪ ,‬חלוקה למגרשים – אלא מהווה אדריכלות שאינה בת חלוקה‪ ,‬המתנערת בעיקרון מכל תולדות‬
‫הסימון והגידור הטריטוריאליים המוכרים‪ .‬אדריכלות זו מבקשת לייצר מרחב בלי גבולות בין הפרטי לציבורי‬
‫ובלי גדרות בין שכנים‪ .‬זוהי אדריכלות ייחודית משום שהיא מבטלת את הזיקה המקובלת בין הבית למגרש‬
‫הודות לכך שהיא מאפשרת את יישומה של האידאולוגיה הקיבוצית‪ ,‬המבקשת להפריד חלק מהפונקציות‬
‫הביתיות ולהפוך אותן לקבוצתיות‪ .‬כשאנחנו הולכים בשבילי הקיבוץ אנחנו בבית ואין הבדל משמעותי בין‬
‫החלל הציבורי לפרטי )אפרת‪.(2010 ,‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪39‬‬
‫מאפייני התכנון האדריכלי הוותיק‬
‫האדריכלות של מבני הקיבוץ‪ ,‬על השפעותיה ומקוריותה‪ ,‬באה לידי ביטוי בעיקר באמצעות מבני הציבור של‬
‫הקיבוץ‪ .‬בו בזמן הביטוי האדריכלי במבני המגורים בא בצירופם לקבוצה הומוגנית‪ .‬על פי הטענה שהקיבוץ‪,‬‬
‫כתצורה מרחבית‪ ,‬הוא ייחודי‪ ,‬הרי שגם המבנים המותאמים לרעיון הקיבוצי או נובעים ממנו‪ ,‬כדוגמת מבני‬
‫המגורים‪ ,‬ייחודיים אף הם )כהנא‪.(2011 ,‬‬
‫התפתחות דירת המגורים הקיבוצית הושפעה רבות מהמעבר של הקיבוצים ללינה משפחתית‪ .‬עמיר )‪(1997‬‬
‫טוען כי עם תחילתו של תהליך זה ניתן לזהות מגמה של התקרבות דירת המגורים בקיבוץ לדגם המקובל‬
‫בחברה העירונית‪ .‬הכנסה של פונקציות ופעילויות חדשות כמו לינת הילדים‪ ,‬אכילה וכדומה אל הדירה‪ ,‬חוללה‬
‫בה שינויים והתאמה של התכנון הפיזי למציאות חברתית וערכית חדשה‪ .‬בתקופה זו ניתן לאפיין את דירת‬
‫המגורים כיחידה תלת‪ /‬ארבע תאית‪ ,‬המיועדת ללינה משפחתית‪ ,‬ששטחה נע בין ‪ 90-55‬מ"ר‪.‬‬
‫היחידה המיועדת ללינה משפחתית כללה חדר מגורים‪ ,‬חדר שינה נפרד להורים‪ ,‬חדר שינה לילדים‪ ,‬אזור‬
‫כניסה‪ ,‬מטבחון‪ ,‬שירותים ומרפסת‪ .‬עם התחזקות התביעה להבטחת שטח שינה נפרד להורים ועליית גיל‬
‫הילדים בלינה המשפחתית‪ ,‬החלה להתבצע בפועל הפרדה של לינת הילדים בהתאם למינם וגילם‪ .‬הדבר חייב‬
‫הגדלה בשטח הדירה‪ ,‬שנע בין ‪ 60-54‬מ"ר‪ ,‬וכלל חדר מגורים‪ ,‬חדר שינה להורים וחדר ילדים אחד או שניים‬
‫)עמיר‪.(1997 ,‬‬
‫גם כאשר חלו שינויים במהלך השנים‪ ,‬וחלק מן הגורמים נחלש או אף נעלם‪ ,‬עדיין הוכתב התכנון במידה רבה‬
‫על ידי השגרה והאינרציה האידאולוגית‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬הגל הראשון של דירות שתוכננו ללינה משפחתית הוא‬
‫במידה רבה המשך של תפיסת הדיור הקיבוצית הקלאסית‪ ,‬בתוספת שטח שינה לילדים‪ .‬בדירות אלו נראה כי‬
‫המתכנן התייחס רק לנושא הלינה ונמנע מהתאמת תכנון הדירה כולה לשינויים היסודיים בהרגלי הדיור‬
‫ובאורח החיים שהתחוללו באותה תקופה‪ ,‬בהם בישול‪ ,‬אכילה‪ ,‬עבודה בבית‪ ,‬צפייה בטלוויזיה ועוד )שם(‪ .‬עם‬
‫התחזקות התביעה להבטחת שטח שינה נבדל להורים ועליית גיל הילדים בלינה המשפחתית החלה להתבצע‬
‫בפועל הפרדה של לינת הילדים בהתאם למינם ולגילם‪ .‬בשלב זה נדרשה הגדלת שטח הדירה‪ ,‬כדי שאפשר‬
‫יהיה לקיים בה את הפונקציות הנדרשות במידה רבה יותר של נוחיות‪ .‬למטרה זו פותחו שני דגמים‪ ,‬שכונו‬
‫במחלקת התכנון של התק"ם חרוב ואורן‪ .‬דגם חרוב‪ ,‬דגם תלת‪-‬תאי משופר‪ ,‬כלל‪ :‬חדר מגורים‪ ,‬חדר שינה‬
‫להורים וחדר ילדים גדול שאפשר היה לחלקו לשני חללים על ידי מחיצה‪ .‬דגם אורן‪ ,‬דגם ארבעה‪-‬תאי כלל‪:‬‬
‫חדר מגורים‪ ,‬חדר שינה להורים ושני חדרי ילדים‪ .‬טיפוסים אלה אפשרו את בידול הילדים בלינה מבלי‬
‫שההורים ייאלצו לוותר על חדר השינה שלהם‪ .‬כל יתר הפונקציות )שירותים‪ ,‬מקלחת ‪,‬מטבחון ומחסן(‬
‫נשארו כשהיו בדגמים הקודמים‪ .‬שטח של דירה מטיפוס חרוב או אורן בדגם הבסיסי של שנות השבעים היה‬
‫‪ 70-54‬מ"ר )כהנא‪.(2011 ,‬‬
‫מאיר יפה )‪ ,(2010‬שחקר את התפתחות בתי המגורים בקיבוץ רמת יוחנן‪ ,‬טוען כי ההחלטה על הלינה‬
‫המשפחתית‪ ,‬שהתקבלה ברמת יוחנן ב‪ ,1980-‬הביאה למהפך משמעותי בחיי הקהילה והייתה לה השפעה‬
‫מרחיקת לכת על הדירות ועל שכונות המגורים‪ .‬הוגדרו סטנדרטים חדשים של גודל דירה בהתאם למספר‬
‫הילדים שישנים בבית‪ ,‬והחל מבצע של הוספת חדרים בכל הקיבוץ‪ .‬המעבר ללינה משפחתית יצר סטנדרט דיור‬
‫חדש‪ ,‬שהחזיק מעמד קרוב ל‪ 20-‬שנה‪ ,‬עד תחילת שנות ה‪ ,2000-‬והעמיד את גודל דירת הקבע על כ‪ 70-‬מ"ר‬
‫שכללו סלון ושלושה חדרי שינה‪ ,‬מקלחת אחת ושני חדרי שירותים )יפה‪.(2010 ,‬‬
‫‪40‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫האדריכל ברוך שמיר טוען כי המעבר ללינה משפחתית בוצע כשברקע המשבר הכלכלי שכלל את התנועה‬
‫הקיבוצית כולה‪ ,‬ואופיין בבנייה זולה וחפוזה‪ .‬הדירות נבנו טלאי על טלאי‪ ,‬בתוספות קלות או מתועשות‪ ,‬ללא‬
‫חשיבה אדריכלית או עיצובית‪ .‬התוצאה הייתה תוספות מכוערות‪ ,‬על‪-‬פי‪-‬רוב של קוביות בטון פשוטות‪.‬‬
‫כתוצאה מהאילוצים הכלכליים נבנו דירות קטנות‪ ,‬הואיל והקיבוץ לא יכול היה לממן תוספת בנייה בהיקף‬
‫כה גדול ובפרק זמן כה קצר‪ .‬לבד מכך‪ ,‬הדירות שימשו רק למטרות שינה של ילדים‪ ,‬עדיין היה חדר אוכל פעיל‪,‬‬
‫בתי ילדים‪ ,‬מכבסה‪ ,‬מחסן בגדים ועוד‪ .‬במשמר העמק נבנתה שכונה ביוזמת‪ ,‬מימון ותכנון משרד השיכון‪,‬‬
‫בבנייה מתועשת‪ ,‬שכללה דירות בגודל ‪ 80-75‬מ"ר‪ ,‬בעלות שלושה חדרים )סלון ושני חדרי שינה(‪ .‬גודל הדירה‬
‫לא ענה על הצרכים ותוך זמן קצר עלתה דרישה מהשטח להגדלת שטח הדירה ולתוספת חדר שינה‪ .‬ההרחבות‬
‫שבוצעו הוסיפו עוד טלאי על הקיים )שמיר‪ ,‬ריאיון‪.(13.6.2010 ,‬‬
‫האדריכל פרדי כהנא טוען כי מה שאפיין את הדיור הקיבוצי בעבר היה עובדת היותו דיור ציבורי שוויוני‪.‬‬
‫הדירות בקיבוצים נבנו מכספי המדינה באמצעות הסוכנות ותקני הדיור הוכתבו על ידי מוסדות התנועה‬
‫והסוכנות‪ .‬התנועה הקיבוצית דאגה לשמור על אחידות בכל הקיבוצים‪ ,‬וסטנדרט הבנייה עלה באופן מתואם‬
‫ואחיד בכל הקיבוצים יחד‪ .‬התכנון נעשה באופן אחיד על ידי מחלקת התכנון של התנועה ומאוחר יותר על ידי‬
‫א‪.‬ב‪ .‬תכנון‪ .‬השינוי החל בשנות ה‪ 80-‬כאשר קיבוצים התחילו לפנות למשרדי אדריכלים פרטיים במקום‬
‫למחלקת התכנון של התנועה‪ .‬קיבוצים עשירים בנו דירות גדולות יותר מהתקן שהכתיבה התנועה‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬הבנייה עדיין הייתה מרוכזת‪ ,‬ניכרה משמעת פנימית וכל החברים קבלו את אותו הדבר‪ .‬התכנון הקיבוצי‬
‫נגמר ב‪ ,1990-‬כאשר נסגרה המחלקה לתכנון‪ .‬הקיבוצים החלו להכין תב"עות באופן עצמאי עם משרדים‬
‫פרטיים וכיום כל הנושא מוסדר לפי קריטריונים ותקנים ארציים כוללניים‪ .‬האחידות הקיבוצית שרווחה פעם‬
‫בגלל הסולידריות החברתית נגוזה‪ ,‬והיום אין סולידריות ולכן גם אין אחידות )כהנא‪ ,‬ראיון‪ .(5.8.2010 ,‬בספרו‬
‫"לא עיר לא כפר – האדריכלות של הקיבוץ ‪ (2011) "1910-1990‬מגדיר כהנא את שנות ה‪ 80-‬וה‪ 90-‬כ"תקופת‬
‫היומרנות"‪ .‬בתקופה זו‪ ,‬לטענתו‪ ,‬מסמסו הקיבוצים את הגבול בשאיפותיהם לרמת חיים גבוהה וזו החלה‬
‫להשתוות לזו של עיר ישראלית‪ .‬הדבר התבטא באדריכלות של "אופנות‪ ,‬אקלקטיות ולא מעט כוחנות‪,‬‬
‫שמתחברת לדחף ההפרטה" )כהנא‪.(2011 ,‬‬
‫נראה אפוא‪ ,‬כי בשלבים הראשונים של הלינה המשפחתית המשיכו לבנות דירות קיבוציות "קלסיות"‬
‫בתוספת חדר ילדים‪ .‬ככל שתכנון הדירה הדביק את השינויים שחלו בחלוקת הפונקציות המקובלת בקיבוץ‬
‫כן התפתחו תפקודי הדירה הקיבוצית בכיוון של דירה עירונית רגילה‪ .‬שלא כפי שאפשר היה לצפות‪ ,‬טשטוש‬
‫הייחודיות של הדירה הקיבוצית ביחס לדירה העירונית לא היה מלווה בהתייחסות פרוגרמתית לרמות‬
‫אחרות ולהיבטים נוספים של המגורים‪ :‬בית המגורים השלם‪ ,‬שכונה‪ ,‬ייעוד השטחים הפתוחים הצמודים‬
‫לבתי המגורים‪ ,‬דרכי גישה פרטיות‪ ,‬חנייה למכוניות‪ ,‬מצב הדירה בסביבתה וכיוצא באלה‪ .‬כל הנושאים‬
‫האלה נשארו בלתי מטופלים )עמיר‪.(1997 ,‬‬
‫בסוף שנות ה‪ 80-‬ולקראת סוף עידן התכנון הקיבוצי‪ ,‬כבר לא היה אפשר לדבר על ביטוי אדריכלי ייחודי שנבע‬
‫מתוך תפקודה והתנהלותה של חברה שיתופית שוויונית‪ .‬בכך איבדה האדריכלות של מבני המגורים בקיבוץ‬
‫את ייחודיותה וישרה קו עם אופנות האדריכלות הארץ‪-‬ישראלית באותה תקופה )כהנא‪.(59 :2011 ,‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪41‬‬
‫תיאור הממצאים – השוואת מאפייני התכנון המרחבי והאדריכלי‬
‫בקיבוצים השונים‬
‫השוואת מאפייני התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוצים השונים הנה סיכום של הבחינה והניתוח שנערכו‬
‫בנפרד עבור כל אחד מארבעת הקיבוצים שנבחנו במחקר‪ .‬ראשית‪ ,‬נבחן קיומם של הפרמטרים המרחביים בכל‬
‫קיבוץ‪ ,‬במטרה ליצור בסיס השוואה אחיד בין הקיבוצים‪ .‬שנית‪ ,‬נבחן קיומם של הפרמטרים האדריכליים בכל‬
‫דירה‪ ,‬במטרה ליצור בסיס השוואה אחיד בין הדירות בתוך הקיבוץ‪ .‬בהמשך נבחנו ההבדלים בתכנון המרחבי‬
‫והאדריכלי בין הקיבוצים השונים‪.‬‬
‫הבחינה מבוססת על ניתוח תצלומי אוויר של הקיבוצים‪ ,‬תכניות אב ומתאר מוצעות ומאושרות‪ ,‬תכניות‬
‫מדידה‪ ,‬תכניות אדריכליות של דירות המגורים‪ ,‬צילומי הדירות‪ ,‬לימוד תקנוני הבנייה והשיכון בקיבוצים‬
‫וראיונות עם מרכזי ועדת השיכון בכל קיבוץ‪ .‬יש לציין כי ניתוח המבנה האדריכלי של דירת המגורים התבסס‬
‫לא רק על הביקור בדירות המגורים של החברים שרואיינו במסגרת המחקר‪ ,‬אלא כלל גם בחינה של דירות‬
‫מגורים נוספות בכל קיבוץ באמצעות הכלים שתוארו לעיל‪ .‬הניתוח נערך בנפרד עבור המבנה המרחבי של‬
‫הקיבוץ ועבור המבנה האדריכלי של דירת המגורים‪.‬‬
‫שיטת הניתוח מורכבת משלושה שלבים עיקריים – זיהוי הפרמטרים המרכיבים את סגנון הבנייה‪ ,‬הגדרת‬
‫השינוי שלהם ביחס לסגנון הבנייה הקודם ו‪/‬או ביחס לתקן הבנייה המקובל בקיבוץ הנבחן ובחינת המאפיינים‬
‫המשותפים ביניהם‪.‬‬
‫מאפייני התכנון המרחבי‬
‫הממצאים המלאים של בחינת מאפייני התכנון המרחבי של הקיבוצים שנחקרו מפורטים בנספח ‪ .1‬הטבלאות‬
‫שלהלן מציגות את עיקרי הממצאים שעלו בכל קיבוץ בנפרד‪ ,‬תוך בחינת מידת השינוי שלהם ביחס לסגנון‬
‫הבנייה הקיבוצי הוותיק‪ .‬בכל קיבוץ נבחנו מאפייני התכנון המרחבי לאור הפרמטרים שצוינו לעיל‪ .‬עבור כל‬
‫קיבוץ נבנתה טבלה שבה דורגו הפרמטרים לפי מידת השינוי שלהם ביחס לסגנון הבנייה הוותיק‪ ,‬בשלוש רמות‬
‫)‪ – 0‬זהה לסגנון הוותיק; ‪ – 1‬שונה מהסגנון הוותיק במידה בינונית; ‪ – 2‬שונה מהסגנון הוותיק במידה רבה(‬
‫‪3‬‬
‫וגובשו להערכה של מידת השינוי של מאפייני התכנון המרחבי בקיבוץ ביחס לעבר‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪42‬‬
‫‪ – 0‬זהה לסגנון הוותיק; ‪ – 1‬שונה מהסגנון הוותיק במידה בינונית; ‪ – 2‬שונה מהסגנון הוותיק במידה רבה; טווח הציונים הנו‬
‫‪ ,32-0‬ציונים נומינליים‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫לוח ‪ :1‬השוואת מאפייני התכנון המרחבי לסגנון הבנייה הוותיק – קיבוץ רמת יוחנן‬
‫תיאור‬
‫פרמטר‬
‫אחידות מבני‬
‫מבני המגורים בשכונה אינם זהים‪ .‬בשכונות הותיקות ‪ -‬שינוי מבני בנפחי הבנייה‪,‬‬
‫המגורים‬
‫בגובה ובמספר הקומות‪ .‬בשכונות החדשות ‪ -‬מבנה חיצוני זהה‪ ,‬שינוי במספר‬
‫ציון‬
‫‪2‬‬
‫ובמיקום הפתחים‪.‬‬
‫אפשרות לבחירת‬
‫לא ניתן לבחור את דגם בית המגורים אולם ניתן לבצע שינויים בעצוב החיצוני‬
‫דגם מגורים‬
‫ובמבנה הפנימי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ולשינויים בעיצוב‬
‫החיצוני והפנימי‬
‫צפיפות‬
‫‪ 2.5‬יח"ד לדונם נטו בשכונות החדשות‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מס' יח"ד במבנה‬
‫‪ 2‬דירות בבית מגורים דו משפחתי צמוד קרקע‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מגוון דירות בגדלים‬
‫קיימת הגדרה של דירת סטנדרט על פי שטח‪ ,‬מס' חדרים ומס' חדרי שירותים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫שונים‬
‫המטרה היא להביא את כל דירות המגורים לסטנדרט זה‪ ,‬אם ע"י שיפוץ ואם ע"י‬
‫בנייה חדשה‪.‬‬
‫יחס בין שטח בנוי‬
‫הקטנת מרווחי השטחים הפתוחים בין בנייני המגורים‪ ,‬כתוצאה מהקטנת קווי‬
‫לפתוח‬
‫הבנין והגדלת תכסית המבנים‪ .‬קיטוע המרחב הפתוח בגדרות‪.‬‬
‫יחס בין שטח ציבורי‬
‫המגרשים הפרטיים‪ ,‬גם אם לא הוגדרו בתכנית‪ ,‬מוגדרים ע"י צמחיה‪ ,‬גידור‬
‫לפרטי‬
‫והבדלים טופוגרפיים‪ ,‬כך שנוצר שטח ללא אפשרות מעבר דרכו‪ .‬המדרכות‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫מרוחקות ממבני המגורים ומחלקות את השטח הפתוח שבין במבנים לשני שטחים‬
‫פרטיים נרחבים בחזית הבית‪ ,‬ללא שטח ציבורי‪.‬‬
‫הצמחייה מרוחקת ממבני המגורים וסמוכה למדרכה‪ .‬כך מוגדר שטח קרקע פרטי‬
‫נוי וגינון‬
‫‪2‬‬
‫נרחב יחסית בין הדירה למדרכה‪ ,‬ללא שטח ציבורי‪.‬‬
‫הסתמכות על נגישות ממונעת )רכב חשמלי‪ ,‬קטנוע‪ ,‬קלנוע‪ ,‬רכב פרטי( המביאה‬
‫נגישות‬
‫‪1‬‬
‫להרחקת השכונות החדשות מהמרכז‪.‬‬
‫מיקום מגרש חניה מרכזי במרכז הקיבוץ בסמוך למבני הציבור ומיקום מגרשי‬
‫חניה‬
‫‪1‬‬
‫חניה קטנים בהיקף השכונות החדשות‪.‬‬
‫מערך המגורים מתבסס על מעבר לדירת קבע כיעד סופי‪ .‬חברים ותיקים שעברו‬
‫מעבר לדירת קבע‬
‫‪1‬‬
‫לדירת קבע בעבר זכאים )במגבלות מסוימות( לדירה חדשה‪.‬‬
‫המבנים הישנים במרכז הקיבוץ נהרסים לטובת בנייה חדשה למגורים‪ ,‬החורגת‬
‫התחדשות‬
‫‪2‬‬
‫מנפחי הבנייה הקיימים‪.‬‬
‫חריגות בנייה‬
‫במקרים מסוימים חריגה משטח הבנייה המותר‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫פרצלציה‬
‫הגדרת המגרשים בולטת יותר בבנייה חדשה לעומת האזור הוותיק של הקיבוץ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫"פרצלציה צל" הקיימת בתכניות ללא שיוך מגרשים בפועל‪.‬‬
‫מימון מרבית עלות הבנייה על ידי הקיבוץ‪ .‬מימון תקו בנייה בסיסי שכל חריגה‬
‫מימון הבנייה‬
‫‪1‬‬
‫ממנו נעשית במימון החבר‪ .‬ניתן לממן את מלוא עלות הבנייה ללא תוספת פרטית‪.‬‬
‫תכנון אחיד של בתי המגורים החדשים על ידי הקיבוץ בעזרת משרד אדריכלים‬
‫תהליך התכנון‬
‫‪1‬‬
‫חיצוני‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪43‬‬
‫לוח ‪ :2‬השוואת מאפייני התכנון המרחבי לסגנון הבנייה הוותיק – קיבוץ נען‬
‫פרמטר‬
‫ציון‬
‫תיאור‬
‫אחידות מבני‬
‫מבני המגורים בשכונה אינם זהים‪ .‬בשכונות הוותיקות ‪ -‬שינוי מבני בנפחי הבנייה‪,‬‬
‫המגורים‬
‫בגובה ובמספר הקומות‪ .‬בשכונות החדשות ‪ -‬מבנה חיצוני זהה‪.‬‬
‫אפשרות לבחירת‬
‫לא ניתן לבחור את דגם בית המגורים‪ ,‬ניתן לבצע שינויים במבנה הפנימי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫דגם מגורים‬
‫ולשינויים בעיצוב‬
‫החיצוני והפנימי‬
‫צפיפות‬
‫‪ 2.8‬יחידות דיור לדונם נטו בשכונות החדשות‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מס' יח"ד במבנה‬
‫‪ 2‬דירות בבית מגורים דו משפחתי צמוד קרקע‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מגוון דירות בגדלים‬
‫קיימת הגדרה של דירת סטנדרט על פי שטח‪ ,‬מס' חדרים ומס' חדרי שירותים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫שונים‬
‫המטרה היא להביא את כל דירות המגורים לסטנדרט זה‪ ,‬אם על ידי שיפוץ ואם על‬
‫ידי בנייה חדשה‪.‬‬
‫יחס בין שטח בנוי‬
‫הקטנת מרווחי השטחים הפתוחים בין בנייני המגורים‪ ,‬כתוצאה מהקטנת קווי‬
‫לפתוח‬
‫הבנין והגדלת תכסית המבנים‪ .‬קיטוע המרחב הפתוח בגדרות‪.‬‬
‫יחס בין שטח ציבורי‬
‫מגרשים פרטיים מוגדרים על ידי צמחיה וגידור כך שנוצר שטח ללא אפשרות מעבר‬
‫לפרטי‬
‫דרכו‪ .‬המדרכות מרוחקות ממבני המגורים ומחלקות את השטח הפתוח שבין‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫במבנים לשני שטחים פרטיים נרחבים בחזית הבית‪ ,‬ללא שטח ציבורי‪.‬‬
‫נוי וגינון‬
‫הצמחייה מרוחקת ממבני המגורים וסמוכה למדרכה‪ .‬כך מוגדר שטח קרקע פרטי‬
‫‪2‬‬
‫נרחב יחסית בין הדירה למדרכה‪ ,‬ללא שטח ציבורי‪.‬‬
‫נגישות‬
‫הסתמכות על נגישות ממונעת )רכב חשמלי‪ ,‬קטנוע‪ ,‬קלנוע‪ ,‬רכב פרטי( המביאה‬
‫‪1‬‬
‫להרחקת השכונות החדשות מהמרכז‪ .‬תנועת כלי רכב בשבילי הקיבוץ בתוך אזור‬
‫המגורים‪.‬‬
‫חניה‬
‫מיקום מגרש חניה מרכזי במרכז הקיבוץ בסמוך למבני הציבור ומיקום מגרשי‬
‫‪1‬‬
‫חניה קטנים בהיקף השכונות החדשות‪ .‬חניה לאורך הכבישים החוצים את‬
‫הקיבוץ‪.‬‬
‫מעבר לדירת קבע‬
‫מערך המגורים מתבסס על מעבר לדירת קבע כיעד סופי‪ .‬חברים ותיקים שעברו‬
‫‪2‬‬
‫לדירת קבע בעבר אינם זכאים לדירה חדשה אלא לשיפוץ של דירת מגוריהם‪.‬‬
‫התחדשות‬
‫מתוכנן איחוד דירות במבנים הישנים במרכז‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫חריגות בנייה‬
‫במקרים מסוימים תוספת מחסנים ללא אישור‪ ,‬פריצת יציאה לחצר אחורית‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫פרצלציה‬
‫חלוקה למגרשים בתכנון ובפועל‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מימון הבנייה‬
‫השתתפות של הקיבוץ במימון הבנייה בהתאם לוותק של כל משק בית‪ .‬מלבד זאת‬
‫‪2‬‬
‫משלם הקיבוץ את עלויות פיתוח השטח )כ‪ 15%-‬מעלות הבנייה(‪.‬‬
‫תהליך התכנון‬
‫תכנון אחיד של בתי המגורים החדשים על ידי הקיבוץ בעזרת משרד אדריכלים‬
‫‪1‬‬
‫חיצוני‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫לוח ‪ :3‬השוואת מאפייני התכנון המרחבי לסגנון הבנייה הוותיק – קיבוץ משמר העמק‬
‫תיאור‬
‫פרמטר‬
‫אחידות מבני‬
‫תבנית בנייה ריכוזית ואחידה‪ .‬מבני מגורים אחידים וזהים בכל שכונת מגורים‪.‬‬
‫המגורים‬
‫בשכונות החדשות – מבנה חיצוני זהה בשכונות שונות‪.‬‬
‫אפשרות לבחירת‬
‫לא ניתן לבחור את דגם בית המגורים‪ ,‬ניתן לבצע שינויים מוגבלים במבנה הפנימי‪.‬‬
‫ציון‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫דגם מגורים‬
‫ולשינויים בעיצוב‬
‫החיצוני והפנימי‬
‫צפיפות‬
‫‪ 2.5‬יחידות דיור לדונם נטו בשכונות החדשות‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מס' יחידות דיור‬
‫‪ 2‬דירות בבית מגורים דו משפחתי צמוד קרקע‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫במבנה‬
‫מגוון דירות בגדלים‬
‫קיימת הגדרה של דירת סטנדרט על פי שטח‪ ,‬מס' חדרים ומס' חדרי שירותים‪.‬‬
‫שונים‬
‫המטרה היא להביא את כל דירות המגורים לסטנדרט זה‪ ,‬אם על ידי שיפוץ ואם על‬
‫‪2‬‬
‫ידי בנייה חדשה‪.‬‬
‫יחס בין שטח בנוי‬
‫הקטנת מרווחי השטחים הפתוחים בין בנייני המגורים‪ ,‬כתוצאה מהקטנת קווי‬
‫לפתוח‬
‫הבנין והגדלת התכסית‪ .‬בבנייה חדשה איסור על קיטוע המרחב הפתוח בגדרות‪.‬‬
‫יחס בין שטח ציבורי‬
‫מגרשים פרטיים מוגדרים על ידי צמחיה וגידור כך שנוצר שטח ללא אפשרות מעבר‬
‫לפרטי‬
‫דרכו‪ .‬המדרכות מרוחקות ממבני המגורים ומחלקות את השטח הפתוח שבין‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫במבנים לשני שטחים פרטיים נרחבים בחזית הבית‪ ,‬ללא שטח ציבורי‪.‬‬
‫איסור על הקמת גדרות חיות בשולי המדשאות‪ ,‬כדי לשמור על פתיחות ומבטים‬
‫נוי וגינון‬
‫‪1‬‬
‫חופשיים החל משנת ‪.2004‬‬
‫הסתמכות על נגישות ממונעת )רכב חשמלי‪ ,‬קטנוע‪ ,‬קלנוע‪ ,‬רכב פרטי( המביאה‬
‫נגישות‬
‫‪1‬‬
‫להרחקת השכונות החדשות מהמרכז‪ .‬תנועת כלי רכב בשבילי הקיבוץ בתוך אזור‬
‫המגורים‪.‬‬
‫מיקום מגרש חניה מרכזי במרכז הקיבוץ בסמוך למבני הציבור ומיקום מגרשי‬
‫חניה‬
‫‪1‬‬
‫חניה קטנים בהיקף השכונות החדשות‪ .‬בפועל חניה גם בתוך השכונות החדשות‪.‬‬
‫מערך המגורים מתבסס על מעבר לדירת קבע כיעד סופי‪ .‬חברים ותיקים שעברו‬
‫מעבר לדירת קבע‬
‫‪1‬‬
‫לדירת קבע בעבר זכאים )במגבלות מסוימות( לדירה חדשה‪.‬‬
‫התחדשות‬
‫מתוכנן איחוד דירות במבנים הישנים במרכז‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫חריגות בנייה‬
‫אין‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫פרצלציה‬
‫אין‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫מימון הבנייה‬
‫מימון מרבית עלות הבנייה על ידי הקיבוץ‪ .‬מימון סטנדרט בנייה בסיסי שכל חריגה‬
‫‪1‬‬
‫ממנו נעשית במימון החבר‪ .‬ניתן לממן את מלוא עלות הבנייה ללא תוספת פרטית‪.‬‬
‫תכנון אחיד של בתי המגורים החדשים על ידי הקיבוץ בעזרת משרד אדריכלים‬
‫תהליך התכנון‬
‫‪1‬‬
‫פנימי‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪45‬‬
‫לוח ‪ :4‬השוואת מאפייני התכנון המרחבי לסגנון הבנייה הוותיק – קיבוץ אייל‬
‫פרמטר‬
‫ציון‬
‫תיאור‬
‫אחידות מבני‬
‫מבני המגורים בשכונה אינם זהים‪ .‬בשכונות הוותיקות והחדשות – שינוי מבני‬
‫המגורים‬
‫בנפחי הבנייה‪ ,‬בגובה ובמספר הקומות‪ .‬בבנייה משנת ‪ 2011‬ואילך מבנה חיצוני‬
‫‪2‬‬
‫זהה‪.‬‬
‫אפשרות לבחירת‬
‫בבנייה שבוצעה בשנים ‪ ,2010-2000‬ניתן היה לבנות באופן חופשי‪ .‬החל משנת ‪2011‬‬
‫דגם מגורים‬
‫קיימים שלושה דגמים שניתן לבחור מתוכם‪ .‬ניתן לבצע שינויים במבנה הפנימי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ולשינויים בעיצוב‬
‫החיצוני והפנימי‬
‫צפיפות‬
‫‪ 3‬יחידות דיור לדונם נטו בשכונות החדשות‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מס' יח"ד במבנה‬
‫‪ 2‬דירות בבית מגורים דו משפחתי צמוד קרקע‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מגוון דירות בגדלים‬
‫בנייה של דירות בגודל בינוני של כ‪ 120-100-‬מ"ר‪ ,‬הנובעת מכך שהבנייה כולה היא‬
‫‪1‬‬
‫שונים‬
‫במימון עצמי של החבר‪ ,‬והקיבוץ מאפשר בנייה בשלבים‪.‬‬
‫יחס בין שטח בנוי‬
‫הקטנת מרווחי השטחים הפתוחים בין בנייני המגורים‪ ,‬כתוצאה מהקטנת קווי‬
‫לפתוח‬
‫הבנין והגדלת תכסית המבנים‪ .‬קיטוע המרחב הפתוח בגדרות‪.‬‬
‫יחס בין שטח ציבורי‬
‫מגרשים פרטיים מוגדרים על ידי צמחיה וגידור כך שנוצר שטח ללא אפשרות מעבר‬
‫לפרטי‬
‫דרכו‪ .‬המדרכות מרוחקות ממבני המגורים ומחלקות את השטח הפתוח שבין‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫במבנים לשני שטחים פרטיים נרחבים בחזית הבית‪ ,‬ללא שטח ציבורי‪.‬‬
‫נוי וגינון‬
‫הצמחייה מרוחקת ממבני המגורים וסמוכה למדרכה‪ .‬כך מוגדר שטח קרקע פרטי‬
‫‪2‬‬
‫נרחב יחסית בין הדירה למדרכה‪ ,‬ללא שטח ציבורי‪.‬‬
‫נגישות‬
‫הבנייה החדשה מאופיינת בהיעדר תשתית מדרכות ובנגישות מוכוונת רכב עד‬
‫‪2‬‬
‫לפתח בית מגורים‪.‬‬
‫חניה‬
‫חניה פרטית צמודה לכל בית מגורים נוסף על מגרש חניה במרכז הקיבוץ וחניה‬
‫‪2‬‬
‫לאורך הכבישים החוצים את הקיבוץ‪.‬‬
‫מעבר לדירת קבע‬
‫מערך המגורים מתבסס על מעבר לדירת קבע כיעד סופי‪ .‬חברים ותיקים שעברו‬
‫‪2‬‬
‫לדירת קבע בעבר אינם זכאים לדירה חדשה אלא לשיפוץ של דירת מגוריהם‪.‬‬
‫התחדשות‬
‫בוצע איחוד דירות במבנים הישנים במרכז‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫חריגות בנייה‬
‫בבנייה שבוצעה היום בשנים ‪ ,2010-2004‬לא הוגדר סטנדרט בנייה‪ ,‬כך שלא היה‬
‫‪1‬‬
‫ממה לחרוג‪.‬‬
‫פרצלציה‬
‫חלוקה למגרשים בתכנון ובפועל‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מימון הבנייה‬
‫מימון כל עלות הבנייה על ידי משק הבית‪ ,‬כולל עלויות פיתוח השטח‪ .‬הקיבוץ‬
‫‪2‬‬
‫משמש כערב מול הבנק למשכנתא חיצונית‪.‬‬
‫תהליך התכנון‬
‫בשנים ‪ 2010-2004‬תכנון פרטי על ידי כל משק בית‪ .‬החל משנת ‪ 2011‬תכנון אחיד‬
‫‪2‬‬
‫של בתי המגורים החדשים ע"י הקיבוץ בעזרת משרד אדריכלים חיצוני‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫לוח ‪ 5‬מציג את סיכום השוואת מאפייני התכנון המרחבי ביחס לסגנון הבנייה הוותיק בקיבוצים שנסקרו‪.‬‬
‫ההערכות רוכזו בטבלה המשווה בין הממצאים שעלו בבחינת ארבעת הקיבוצים השונים‪.‬‬
‫לוח ‪ :5‬השוואה של מאפייני התכנון המרחבי ביחס לסגנון הבנייה הוותיק בקיבוצים השונים‬
‫קיבוץ משמר‬
‫העמק‬
‫קיבוץ רמת‬
‫יוחנן‬
‫קיבוץ נען‬
‫קיבוץ אייל‬
‫פרמטר‬
‫אחידות מבני המגורים‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫אפשרות לבחירת דגם מגורים‬
‫ולשינויים בעיצוב חיצוני ופנימי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫צפיפות בשכונות החדשות‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫מס' יחידות דיור במבנה‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫מגוון דירות בגדלים שונים‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫יחס בין שטח בנוי לפתוח‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫יחס בין שטח ציבורי לפרטי‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫נוי וגינון‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫נגישות‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫חניה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫מעבר לדירת קבע‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫התחדשות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫חריגות בנייה‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫פרצלציה‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫מימון הבנייה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫תהליך התכנון‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫סיכום‬
‫‪17‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪28‬‬
‫‪4‬‬
‫השוואת מאפייני התכנון המרחבי ביחס לסגנון הבנייה הוותיק בקיבוצים השונים מצביעה על הבדלים בין‬
‫הקיבוצים שנסקרו‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪‬‬
‫בקיבוץ אייל נמצא השינוי הגדול ביותר של מאפייני הבנייה ביחס לסגנון הוותיק )ציון – ‪.(28‬‬
‫‪‬‬
‫בקיבוץ משמר העמק נמצא השינוי הקטן ביותר של מאפייני הבנייה ביחס לסגנון הוותיק )ציון – ‪.(17‬‬
‫‪‬‬
‫בקיבוץ רמת יוחנן ובקיבוץ נען נמצא שינוי בינוני של מאפייני הבנייה ביחס לסגנון הוותיק‪ ,‬במידה‬
‫רבה יותר מאשר במשמר העמק ובמידה פחותה מאשר באייל )ציון – ‪ 24‬ו‪ 25-‬בהתאמה(‪.‬‬
‫‪ – 0‬זהה לסגנון הוותיק; ‪ –1‬שונה מהסגנון הוותיק במידה בינונית; ‪ – 2‬שונה מהסגנון הוותיק במידה רבה; טווח הציונים הנו‬
‫‪.32-0‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪47‬‬
‫קיבוץ אייל קיבל את הציון הגבוה ביותר בשל צירופם של מספר גורמים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הבנייה החדשה שבוצעה בין השנים ‪ 2010-2004‬לא הייתה בנייה מרוכזת ולא הייתה נתונה למגבלות‬
‫ולהנחיות כלשהן מטעם הקיבוץ‪ .‬יש לציין שתמונה זו שונה מאד בבנייה החדשה המבוצעת משנת‬
‫‪ 2011‬ואילך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בקיבוץ בוצע שיוך נכסים ופרצלציה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בקיבוץ אייל מוקצית‪ ,‬כמדיניות‪ ,‬חניה פרטית צמודה לכל בית מגורים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שכונות המגורים שנבנו בשנים האחרונות אינן כוללות מדרכות להולכי רגל‪ .‬בתי המגורים פרוסים‬
‫בגריד פשוט היוצר תבנית של רחוב‪ ,‬ובו מבני מגורים משני צידי הכביש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מימון הבנייה נעשה כולו על חשבון החבר‪.‬‬
‫קיבוץ משמר העמק קיבל את הציון הנמוך ביותר בשל צירופם של מספר גורמים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הבנייה החדשה מבוצעת במרוכז על ידי הקיבוץ וכפופה למגבלות והנחיות רבות‪ .‬חופש הבחירה של‬
‫החברים ביחס לעיצוב החיצוני והפנימי של הבית נמוך מאד בהשוואה לקיבוצים האחרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בקיבוץ לא בוצעה פרצלציה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נעשה ניסיון לשמור על מדשאות פתוחות בסמוך למבני המגורים ולמנוע כניסת רכב אל תוך אזור‬
‫המגורים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מימון הבנייה נעשה כולו על חשבון הקיבוץ‪.‬‬
‫הקיבוצים רמת יוחנן ונען קבלו ציון בינוני‪-‬גבוה בשל צירופם של מספר גורמים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הבנייה החדשה מבוצעת במרוכז על ידי הקיבוץ וכפופה למגבלות והנחיות רבות‪ .‬עם זאת יש לדיירים‬
‫חופש בחירה ביחס לעיצוב החיצוני והפנימי של הבית )ברמת יוחנן חופש הבחירה רב מאשר בנען(‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בקיבוץ נען בוצעה פרצלציה ומקודם מהלך לשיוך נכסים‪ .‬בקיבוץ רמת יוחנן קיים ביטוי לפרצלציה‬
‫בשטח למרות שלא מקודם בקיבוץ מהלך לשיוך נכסים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השטחים הפתוחים בסמוך למבני המגורים מצטמצמים ומגודרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כניסת רכב לאזור המגורים מוגבלת )ברמת יוחנן במידה רבה יותר מאשר בנען(‪.‬‬
‫בכל הקיבוצים ניתן להצביע גם על קיומם של מאפיינים דומים‪ .‬בכל הקיבוצים ניתן להבחין בהפרטת המרחב‬
‫הקיבוצי המשותף המתבטאת בפרגמנטציה של המרחב הציבורי וביצירתו של מרחב פרטי לכל משק בית‪.‬‬
‫המרחב הפרטי נוצר באמצעים אדריכליים מגוונים כגון הפרשי מפלסים בין מגרשי מגורים צמודים‪ ,‬גידור‬
‫מסוגים שונים והדגשת מאפיינים אדריכליים קישוטיים בעיצוב החיצוני של בית המגורים‪ ,‬שהופך כך מרקע‬
‫לחזית‪ .‬אמצעים נוספים להגדרת שטחים פרטיים הם יצירת שבילים פרטיים נפרדים המובילים לבית‪ ,‬הרחקת‬
‫המדרכות מן המבנים באופן המגדיל את המדשאה הפרטית ומקטין את המדשאה הציבורית המשותפת‬
‫ונטיעת צמחיה בסמוך למדרכה במקום בסמוך למבנים‪ ,‬באופן שחוסם את המבט אל השטח הפרטי‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫מאפייני התכנון האדריכלי בבנייה החדשה‬
‫בכל קיבוץ נבחנו בצורה יסודית ומעמיקה חמש דירות מגורים‪ ,‬חלקן משופצות וחלקן חדשות‪ .‬דירות אלו‬
‫נבחרו לאחר סיור מקדים בתוך הקיבוץ‪ ,‬בלוויית מרכז ועדת השיכון בקיבוץ‪ .‬הסיור כלל בחינה התרשמותית‬
‫חיצונית של מאפייני הדירה‪ ,‬שנועדה לברור מתוך כלל הדירות את אלה השונות במאפייניהן‪ .‬מרכז הוועדה‬
‫סיפק את המידע לגבי גיל הדיירים‪ ,‬מספר שנות חייהם בקיבוץ ומועד הבנייה‪ .‬יש לציין כי ניתוח המבנה‬
‫האדריכלי של דירת המגורים התבסס לא רק על הבחינה היסודית של חמש דירות המגורים‪ 5,‬אלא כלל גם‬
‫בחינה כללית של מאפייני דירות המגורים בכל קיבוץ‪ ,‬על מנת לקבל תמונה רחבה ומייצגת יותר של הבנייה‬
‫הפרטית למגורים בקיבוץ‪ .‬בחינת המאפיינים הכוללת נערכה באמצעות בחינת תכניות מדידה‪ ,‬בחינת תכניות‬
‫אדריכליות טיפוסיות‪ ,‬צילומי חוץ של דירות נוספות‪ ,‬בחינת תקנוני הבנייה והשיכון בקיבוצים וראיונות עם‬
‫מרכזי ועדת השיכון בכל קיבוץ‪.‬‬
‫כל הדירות נבנו או שופצו משנת ‪ 2004‬ואילך‪ .‬דירות המגורים נבחנו ביחס לסטנדרט הבנייה המוגדר בקיבוץ‪.‬‬
‫בכל דירת מגורים נבחנו שטח הדירה וחומרי הבנייה והגמר ביחס למותר בקיבוץ‪ .‬בהתאם לבחינת הפרמטרים‬
‫האדריכליים של דירות המגורים ביחס לסגנון הבנייה הוותיק‪ ,‬כל דירה הוגדרה כבעלת מאפיינים ותיקים או‬
‫חדשים‪.‬‬
‫מן הממצאים עולה כי בכל הקיבוצים ניתן לאפיין את מרבית דירות המגורים כבעלות מאפיינים חדשים‪.‬‬
‫התכנון האדריכלי בכל הקיבוצים מתאפיין בטיפוסי מבנים המגדילים את מידת הפרטיות באמצעות הפרדה‬
‫מבנית בין יחידות דיור צמודות‪ .‬בכל הקיבוצים נמצאה השקעה גדולה בעיצוב פנים הבית המתבטאת‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬בתוספת אלמנטים קישוטיים נטולי תפקיד פונקציונלי‪ ,‬דוגמת נישות‪ ,‬קשתות‪ ,‬קירות קטומים וחיפויים‬
‫מסוגים שונים‪.‬‬
‫לוח ‪ 6‬מציג את נתוני הרקע של דירות המגורים שנבחנו בחינה יסודית בכל קיבוץ‪ .‬ניתן לראות כי בקיבוץ רמת‬
‫יוחנן נמצא המספר הגדול ביותר של דירות מגורים בעלי מאפיינים חדשים והמספר בגדול ביותר של דירות‬
‫מגורים העולות על סטנדרט הבנייה המוגדר בקיבוץ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בקיבוץ רמת יוחנן שטחן של מרבית הדירות שנבחנו )‪ 3‬מתוך ‪ (5‬עולה על שטח הדירה המותר לבנייה‬
‫בקיבוץ‪ .‬בכל דירות המגורים נעשה שימוש בחומרי בנייה העולים על אלו שבמפרט הקיבוץ‪ .‬כל‬
‫הדירות הוגדרו כבעלות מאפיינים חדשים )ציון גבוה מ‪.(10-‬‬
‫‪‬‬
‫בקיבוץ אייל שטחן של ‪ 2‬מתוך ‪ 5‬דירות שנבחנו עולה על שטח הדירה המותר לבנייה בקיבוץ‪ .‬בכל‬
‫דירות המגורים נעשה שימוש בחומרי בנייה העולים על אלו שבמפרט הקיבוץ‪ .‬מרבית הדירות הוגדרו‬
‫כבעלות מאפיינים חדשים )‪ 4‬מתוך ‪.(5‬‬
‫‪‬‬
‫‪5‬‬
‫בקיבוצים נען ומשמר העמק שטחן של מרבית הדירות שנבחנו אינו עולה על שטח הדירה המותר‬
‫לבנייה בקיבוץ )‪ 4‬מתוך ‪ .(5‬במרבית דירות המגורים )‪ 4‬מתוך ‪ (5‬נעשה שימוש בחומרי בנייה העולים‬
‫על אלו שבמפרט הקיבוץ‪ .‬מרבית הדירות הוגדרו כבעלות מאפיינים חדשים )‪ 4‬מתוך ‪.(5‬‬
‫הבחינה היסודית כללה ביקור בדירת המגורים‪ ,‬ניתוח המאפיינים הפיזיים של הדירה וריאיון עם החברים המתגוררים בה‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪49‬‬
‫לוח ‪ :6‬דירות המגורים שנבחנו בחינה יסודית בכל קיבוץ‬
‫קיבוץ משמר‬
‫העמק‬
‫קיבוץ רמת‬
‫יוחנן‬
‫קיבוץ נען‬
‫קיבוץ אייל‬
‫מספר הדירות שנבחנו בחינה‬
‫יסודית‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫מספר דירות חדשות‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫מספר דירות משופצות‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫מספר הדירות ששטחן עולה על‬
‫הסטנדרט המוגדר בקיבוץ‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫מספר הדירות בהן נעשה שימוש‬
‫בחומרי בנייה מעבר לסטנדרט‬
‫המוגדר בקיבוץ‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫מספר הדירות בעלות מאפיינים‬
‫ותיקים )ציון נמוך‪/‬שווה ל‪(10-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מספר הדירות בעלות מאפיינים‬
‫חדשים )ציון גבוה מ‪(10-‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫הממצאים המלאים של בחינת מאפייני התכנון האדריכלי של הקיבוצים שנחקרו מפורטים בנספח ‪.1‬‬
‫הטבלאות להלן מציגות את עיקרי הממצאים שעלו בכל קיבוץ בנפרד‪ ,‬תוך בחינת מידת השינוי שלהם ביחס‬
‫לסגנון הבנייה הקיבוצי הוותיק‪ .‬בכל קיבוץ בוצעה בחינה כללית של מאפייני דירות המגורים לאור הפרמטרים‬
‫שצוינו לעיל‪ .‬עבור כל קיבוץ נבנתה טבלה שבה דורגו הפרמטרים לפי מידת השינוי שלהם ביחס לסגנון הבנייה‬
‫‪6‬‬
‫הוותיק‪ ,‬בשלוש רמות‪ ,‬וגובשו להערכה של מידת השינוי של מאפייני התכנון האדריכלי בקיבוץ ביחס לעבר‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪50‬‬
‫‪ – 0‬זהה לסגנון הוותיק; ‪ – 1‬שונה מהסגנון הוותיק במידה בינונית; ‪ – 2‬שונה מהסגנון הוותיק במידה רבה; טווח הציונים‬
‫הנו ‪ ,32-0‬ציונים נומינליים‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫לוח ‪ :7‬השוואת מאפייני התכנון האדריכלי לסגנון הבנייה הוותיק‪ ,‬בחינה כוללת‪ ,‬קיבוץ רמת יוחנן‬
‫תיאור‬
‫פרמטר‬
‫ציון‬
‫שטח הדירה במ"ר‬
‫‪ 200-170‬מ"ר‪ ,‬שטח מכסימלי מותר לבנייה – ‪ 170‬מ"ר‬
‫‪2‬‬
‫מס' קומות‬
‫שתי קומות‬
‫‪1‬‬
‫מיקום ומס'‬
‫כניסות סמוכות זו לזו‬
‫‪1‬‬
‫הכניסות למבנה‬
‫הדירה כוללת סלון‪ 4 ,‬חדרי שינה‪ ,‬חדר עבודה‪ /‬חדר אורחים‪ ,‬שני חדרי אמבטיה‪,‬‬
‫מבנה פנימי‬
‫‪2‬‬
‫‪ 3‬חדרי שירותים )אחד מהם מיועד לאורחים(‪ .‬חדר השינה של ההורים מוגדר‬
‫כיחידה נפרדת‪ ,‬הכוללת חדר ארונות וחדר אמבטיה‪ .‬המטבח פתוח אל הסלון‬
‫ומשמש גם הוא כמוקד של השקעה ורושם‪.‬‬
‫חללים שאינם‬
‫ממדיהם הגדולים של הבתים יוצרים חללים רבים שאינם בשימוש כדוגמת‬
‫בשימוש‬
‫מרפסות וחדרי שינה בקומה העליונה‪.‬‬
‫עיצוב גינה‪ /‬חצר‬
‫הגינה הפרטית מאופיינת במשטחי דשא וגודלה נרחב יחסית‪ .‬הגינה מופרדת מן‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫השטח הציבורי על ידי גדר או צמחיה החוסמת את המבטים לתוכה‪.‬‬
‫מבנה שלד קופסתי ריבועי פשוט ללא דירוג בין חלקי הבית‪ .‬בחלק מהמבנים נבנו‬
‫מבנה שלד ייחודי‬
‫‪2‬‬
‫"קוקיות" בגג‪.‬‬
‫חיפוי חיצוני‬
‫גוונים בהירים בלבד‬
‫‪1‬‬
‫חומרי בנייה וגמר‬
‫נקבע מפרט בנייה על ידי הקיבוץ‪ .‬שימוש בחומרי בנייה הכלולים במפרט זה‬
‫‪2‬‬
‫ממומן על ידי הקיבוץ‪ ,‬אולם ניתן לבחור חומרי בנייה וגמר יקרים יותר‪.‬‬
‫בית המגורים כולל כמעט תמיד דלת כניסה דקורטיבית‪ .‬דלת הכניסה היא אחד‬
‫דלת כניסה‬
‫‪1‬‬
‫הפרטים בהם נבדלים הבתים אלו מאלה‪.‬‬
‫עיצוב ותכנון אישי‬
‫בית המגורים מאופיין בעיצוב פנימי ייחודי ואישי של חלל הדירה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫קשר לדירה‬
‫בחלק מהמקרים הפרדה בקירות בין הדירות הסמוכות‪ .‬במקרים אחרים ללא‬
‫‪2‬‬
‫הסמוכה‬
‫חציצה‪ .‬התכנון מאפשר הפרדה בסיסית בלבד‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪51‬‬
‫לוח ‪ :8‬השוואת מאפייני התכנון האדריכלי לסגנון הבנייה הוותיק‪ ,‬בחינה כוללת‪ ,‬קיבוץ נען‬
‫פרמטר‬
‫ציון‬
‫תיאור‬
‫שטח הדירה במ"ר‬
‫‪ 160‬מ"ר‪ ,‬שטח מרבי מותר לבנייה – ‪ 160‬מ"ר‬
‫‪1‬‬
‫מס' קומות‬
‫שתי קומות‬
‫‪1‬‬
‫מיקום ומס'‬
‫כניסות סמוכות זו לזו‬
‫‪1‬‬
‫הכניסות למבנה‬
‫מבנה פנימי‬
‫הדירה כוללת סלון‪ 4 ,‬חדרי שינה‪ ,‬חדר עבודה‪ /‬חדר אורחים‪ ,‬שני חדרי אמבטיה‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 3‬חדרי שירותים )אחד מהם מיועד לאורחים(‪ .‬חדר השינה של ההורים מוגדר‬
‫כיחידה נפרדת‪ ,‬הכוללת חדר ארונות וחדר אמבטיה‪ .‬המטבח פתוח אל הסלון‬
‫ומשמש גם הוא כמוקד של השקעה ורושם‪.‬‬
‫חללים שאינם‬
‫ממדיהם הגדולים של הבתים בשילוב עם גילם הצעיר של משקי הבית יוצרים‬
‫בשימוש‬
‫חללים רבים שאינם בשימוש בעיקר בקומה העליונה‪.‬‬
‫עיצוב גינה‪ /‬חצר‬
‫הגינה הפרטית מאופיינת במשטחי דשא וגודלה נרחב יחסית‪ .‬הגינה מופרדת מן‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫השטח הציבורי על ידי גדר או צמחיה החוסמת את המבטים לתוכה‪.‬‬
‫מבנה שלד ייחודי‬
‫מבנה שלד קופסתי מחולק למספר נפחים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫חיפוי חיצוני‬
‫גוונים בהירים בלבד‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫חומרי בנייה וגמר‬
‫הבנייה החדשה מבוצעת באופן מרוכז על ידי הקיבוץ‪ ,‬וכוללת חומרי גמר‬
‫‪1‬‬
‫בסיסיים‪ .‬החברים מחויבים בעלויות הבנייה‪ .‬הדיירים רשאים לבחור חומרי‬
‫בנייה וגמר שונים מאלו המסופקים על ידי הקיבוץ‪ ,‬ועושים זאת בהתאם‬
‫ליכולתם הכלכלית‪.‬‬
‫דלת כניסה‬
‫בית המגורים כולל כמעט תמיד דלת כניסה דקורטיבית‪ .‬דלת הכניסה היא אחד‬
‫‪1‬‬
‫הפרטים בהם נבדלים הבתים אלו מאלה‪.‬‬
‫עיצוב ותכנון אישי‬
‫בית המגורים מאופיין בעיצוב פנימי ייחודי ואישי של חלל הדירה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫קשר לדירה‬
‫התכנון מאפשר הפרדה באמצעות הרחקת הכניסות והסטת הדירות‬
‫‪1‬‬
‫הסמוכה‬
‫‪52‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫לוח ‪ :9‬השוואת מאפייני התכנון האדריכלי לסגנון הבנייה הוותיק בחינה כוללת‪ ,‬קיבוץ משמר העמק‬
‫פרמטר‬
‫ציון‬
‫תיאור‬
‫שטח הדירה במ"ר‬
‫‪ 180-140‬מ"ר‪ ,‬שטח מרבי מותר לבנייה – ‪ 140‬מ"ר‬
‫‪1‬‬
‫מס' קומות‬
‫‪ 2-1‬קומות‬
‫‪1‬‬
‫מיקום ומס'‬
‫ממוקמות בשני הצדדים המנוגדים של המבנה ואינן פונות למדרכה הציבורית‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫הכניסות למבנה‬
‫הכניסות נסתרות מן העוברים ושבים כך שלדיירים פרטיות גדולה יותר‪.‬‬
‫מבנה פנימי‬
‫הדירה כוללת סלון‪ 3 ,‬חדרי שינה‪ ,‬חדר עבודה‪ /‬חדר אורחים‪ ,‬שני חדרי אמבטיה‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 3‬חדרי שירותים )אחד מהם מיועד לאורחים(‪ .‬חדר השינה של ההורים מוגדר‬
‫כיחידה נפרדת‪ ,‬הכוללת חדר אמבטיה‪ .‬המטבח פתוח אל הסלון ומשמש גם הוא‬
‫כמוקד של השקעה ורושם‪.‬‬
‫חללים שאינם‬
‫העובדה שחברים ותיקים יכולים לבחור בבית מגורים בן ‪ 3‬חדרים בקומה אחת‬
‫בשימוש‬
‫מצמצמת קיומם של חללים שאינם בשימוש‪.‬‬
‫עיצוב גינה‪ /‬חצר‬
‫הגינה הפרטית מאופיינת במשטחי דשא וגודלה נרחב יחסית‪ .‬הגינה מופרדת מן‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫השטח הציבורי על ידי גדר או צמחיה החוסמת את המבטים לתוכה‪.‬‬
‫מבנה שלד קופסתי ריבועי פשוט ללא דירוג בין חלקי הבית‪ .‬קורות בטון חיצוניות‬
‫מבנה שלד ייחודי‬
‫‪1‬‬
‫משוות לבית המגורים מראה של מסה בנויה גדולה יותר משטחה האמיתי‪.‬‬
‫חיפוי חיצוני‬
‫מוגבל לצבע לבן בלבד‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫חומרי בנייה וגמר‬
‫נקבע מפרט בנייה על ידי הקיבוץ‪ .‬שימוש בחומרי בנייה הכלולים במפרט זה‬
‫‪1‬‬
‫ממומן על ידי הקיבוץ‪ ,‬אולם ניתן לבחור חומרי בנייה וגמר יקרים יותר‪.‬‬
‫בית המגורים כולל כמעט תמיד דלת כניסה דקורטיבית‪ .‬דלת הכניסה היא אחד‬
‫דלת כניסה‬
‫‪1‬‬
‫הפרטים בהם נבדלים הבתים אלו מאלה‪.‬‬
‫ניתן לשנות את החלוקה הפנימית של בית המגורים באופן מוגבל מאד‪ .‬בית ‪1‬‬
‫עיצוב ותכנון אישי‬
‫המגורים מאופיין בעיצוב פנימי ייחודי ואישי של חלל הדירה‪.‬‬
‫קשר לדירה‬
‫הפרדה מבנית גדולה המושגת באמצעות מיקום מחסנים בנויים בין המרפסות‬
‫הסמוכה‬
‫האחוריות‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪2‬‬
‫‪53‬‬
‫לוח ‪ :10‬השוואת מאפייני התכנון האדריכלי לסגנון הבנייה הוותיק‪ ,‬בחינה כוללת‪ ,‬קיבוץ אייל‬
‫פרמטר‬
‫ציון‬
‫תיאור‬
‫שטח הדירה במ"ר‬
‫‪ 190-120‬מ"ר‪ ,‬שטח מרבי מותר לבנייה – ‪ 160‬מ"ר‬
‫‪1‬‬
‫מס' קומות‬
‫‪ 2-1‬קומות‬
‫‪1‬‬
‫מיקום ומס'‬
‫כניסות סמוכות זו לזו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫הכניסות למבנה‬
‫מבנה פנימי‬
‫הדירה כוללת סלון‪ 4 ,‬חדרי שינה‪ ,‬חדר עבודה‪ /‬חדר אורחים‪ ,‬שני חדרי אמבטיה‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 3‬חדרי שירותים )אחד מהם מיועד לאורחים(‪ .‬חדר השינה של ההורים מוגדר‬
‫כיחידה נפרדת‪ ,‬הכוללת חדר ארונות וחדר אמבטיה‪ .‬המטבח פתוח אל הסלון‬
‫ומשמש גם הוא כמוקד של השקעה ורושם‪.‬‬
‫חללים שאינם‬
‫האפשרות לבנייה בשלבים בשילוב עם גילם הצעיר של משקי הבית מצמצמת‬
‫בשימוש‬
‫קיומם של חללים שאינם בשימוש‪.‬‬
‫עיצוב גינה‪ /‬חצר‬
‫הגינה הפרטית מאופיינת במשטחי דשא וגודלה נרחב יחסית‪ .‬הגינה מופרדת מן‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫השטח הציבורי על ידי גדר או צמחיה החוסמת את המבטים לתוכה‪.‬‬
‫מבנה שלד ייחודי‬
‫מבנה שלד קופסתי מחולק למספר נפחים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫חיפוי חיצוני‬
‫בשנים ‪ 2010-2002‬לא היו הגבלות על צבע החיפוי החיצוני‪ ,‬והבנייה מתאפיינת‬
‫‪2‬‬
‫בשלל גוונים‪ .‬החל משנת ‪ 2011‬מוגדרים ‪ 4‬גווני טיח צבעוני‪.‬‬
‫חומרי בנייה וגמר‬
‫בין השנים ‪ 2010-2002‬כל משק בית בחר חומרי הבנייה והגמר באופן עצמאי‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫בהתאם לרצונו וליכולתו הכלכלית‪ .‬החל משנת ‪ 2011‬הבנייה מבוצעת באופן‬
‫מרוכז על ידי הקיבוץ‪ ,‬וכוללת חומרי גמר בסיסיים‪ .‬החברים מחויבים בעלויות‬
‫הבנייה ורשאים לבחור חומרי בנייה וגמר שונים בהתאם ליכולתם הכלכלית‪.‬‬
‫דלת כניסה‬
‫בית המגורים כולל כמעט תמיד דלת כניסה דקורטיבית‪ .‬דלת הכניסה היא אחד‬
‫‪1‬‬
‫הפרטים בהם נבדלים הבתים אלו מאלה‪.‬‬
‫עיצוב ותכנון אישי‬
‫בית המגורים מאופיין בעיצוב פנימי ייחודי ואישי של חלל הדירה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫קשר לדירה‬
‫התכנון מאפשר הפרדה באמצעות הרחקת הכניסות והסטת הדירות‪ .‬בחלק‬
‫‪1‬‬
‫הסמוכה‬
‫מהמקרים הפרדה בקירות בין הדירות הסמוכות‪ .‬במקרים אחרים ללא חציצה‪.‬‬
‫בהמשך לבחינה הכללית של מאפייני דירות המגורים בקיבוץ‪ ,‬שתמציתה מוצגת בטבלאות לעיל‪ ,‬בוצעה בחינה‬
‫מפורטת בחמש דירות מגורים בכל קיבוץ‪ ,‬שכללה גם ביקור בדירה וריאיון עם החברים הגרים בה‪.‬‬
‫לוח ‪ 11‬מציג את סיכום השוואת מאפייני התכנון האדריכלי ביחס לסגנון הבנייה הוותיק בקיבוצים שנסקרו‪,‬‬
‫בהסתמך על הבחינה היסודית שנערכה בחמש דירות מגורים בכל קיבוץ ועל הבחינה הכללית של מאפייני‬
‫דירות המגורים בקיבוץ‪ .‬ההערכות רוכזו בטבלה משווה נפרדת עבור כל קיבוץ‪ ,‬שבה דורגו הפרמטרים לפי‬
‫מידת השינוי שלהם ביחס לסגנון הבנייה הוותיק‪ ,‬בשלוש רמות )‪ – 0‬זהה לסגנון הוותיק; ‪ – 1‬שונה מהסגנון‬
‫הוותיק במידה בינונית; ‪ – 2‬שונה מהסגנון הוותיק במידה רבה(‪ .‬טבלאות אלו מוצגות בנספח מס' ‪ .1‬עבור כל‬
‫פרמטר חושב ציון ממוצע בהתאם לציונים שנקבעו לכל הדירות‪ .‬הציונים הממוצעים רוכזו בטבלה משווה של‬
‫‪54‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫כלל הקיבוצים שנבחנו במחקר‪ ,‬וגובשו להערכה של מידת השינוי של מאפייני התכנון המרחבי בקיבוץ ביחס‬
‫לעבר‪.‬‬
‫לוח ‪ :11‬השוואה של מאפייני התכנון האדריכלי ביחס לסגנון הבנייה הוותיק בקיבוצים השונים‬
‫קיבוץ משמר‬
‫העמק‬
‫קיבוץ רמת‬
‫יוחנן‬
‫קיבוץ נען‬
‫קיבוץ אייל‬
‫פרמטר‬
‫‪1‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.3‬‬
‫מס' קומות‬
‫‪0.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.7‬‬
‫מיקום ומס' הכניסות למבנה‬
‫‪1.7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.2‬‬
‫מבנה שלד ייחודי‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪1.7‬‬
‫מבנה פנימי‬
‫‪1.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪1.7‬‬
‫חללים שאינם בשימוש‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.2‬‬
‫עיצוב גינה‪ /‬חצר‬
‫‪1.7‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪1.7‬‬
‫דלת כניסה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫עיצוב ותכנון אישי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.8‬‬
‫קשר לדירה הסמוכה‬
‫‪1.7‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.3‬‬
‫סיכום‬
‫‪13‬‬
‫‪17.5‬‬
‫‪14.8‬‬
‫‪16.3‬‬
‫שטח הדירה במ"ר‬
‫חיפוי חיצוני‬
‫חומרי בנייה וגמר‬
‫‪7‬‬
‫השוואת מאפייני התכנון האדריכלי ביחס לסגנון הבנייה הוותיק בקיבוצים השונים מצביעה על שינוי ניכר של‬
‫סגנון הבנייה ביחס לאדריכלות הקיבוצית הוותיקה בכל הקיבוצים‪ .‬ההבדלים בין הקיבוצים שנסקרו הנם‬
‫קטנים למדי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בקיבוצים רמת יוחנן ואייל מאפייני הבנייה שונים במידה רבה מהסגנון הוותיק‪ ,‬ביחס לקיבוצים‬
‫האחרים )ציונים – ‪ 17.5‬ו‪ 16.3-‬בהתאמה(‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בקיבוץ נען מאפייני הבנייה שונים במידה בינונית מהסגנון הוותיק‪ ,‬ביחס לקיבוצים האחרים )ציון –‬
‫‪.(14.8‬‬
‫‪‬‬
‫בקיבוץ משמר העמק מאפייני הבנייה שונים במידה מועטה מהסגנון הוותיק‪ ,‬ביחס לקיבוצים‬
‫האחרים )ציון – ‪.(13‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ – 0‬זהה לסגנון הוותיק; ‪ – 1‬שונה מהסגנון הוותיק במידה בינונית; ‪ – 2‬שונה מהסגנון הוותיק במידה רבה‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪55‬‬
‫הקיבוצים רמת יוחנן‪ ,‬נען ואייל קיבלו את הציון הגבוה ביותר בשל צירופם של מספר גורמים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שטח הדירה בקיבוצים אלו גדול יחסית‪ ,‬וחלק מהדירות גדולות מ‪ 160-‬מ"ר )השטח המוגדר על ידי‬
‫מינהל מקרקעי ישראל ]ממ"י[‪ ,‬החלטה ‪ 979‬משנת ‪ .(2003‬בקיבוצים אלו נמצאו דירות רבות החורגות‬
‫משטח הדירה המוגדר על ידי הקיבוץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לבתי המגורים נוכחות בולטת בשטח והם אינם משתלבים בסביבתם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫העיצוב הפנימי והחיצוני )במידה פחותה( של בית המגורים נתונים לבחירת החבר‪ .‬כמעט בכל הדירות‬
‫נעשה שימוש בחומרי בנייה וגמר העולים באיכותם על המוגדר במפרט הקיבוץ‪ .‬עיצוב הפנים של חלל‬
‫המגורים ושל המטבח מושקע וכולל אלמנטים בעלי נוכחות כדוגמת קירות מחופי אבן‪ ,‬חלל כפול‪,‬‬
‫תקרת עץ‪ ,‬גופי תאורה גדולים‪" ,‬אי" במטבח‪ ,‬קולטי אדים ועוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תכנון בית המגורים ועיצוב החצר מאפשרים מידה רבה של פרטיות לדיירים באמצעות הפרדת‬
‫הכניסות ויצירת מחיצות בין שטחי החצרות האחוריות ובין שטח החצר הפרטי לשטח הציבורי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בדומה לעבר‪ ,‬שטח הדירה ומס' הקומות אינם מותאמים לצורכי הדיירים השונים‪ .‬הואיל ושטח‬
‫הרצפה של הדירות שנבנו לאחר שנת ‪ 2000‬גדול ביחס לשטח הרצפה של הדירות שנבנו באמצע שנות‬
‫ה‪ ,80-‬בתי המגורים החדשים כוללים חללים רבים שאינם בשימוש‪ .‬ברמת יוחנן‪ ,‬השיתופי‪ ,‬הקיבוץ‬
‫מממן בניית דירה בשטח ‪ 170‬מ"ר‪ ,‬וזהו שטחה המינימלי של הדירה‪ .‬בנען‪ ,‬המתחדש‪ ,‬מרבית עלות‬
‫הבנייה ממומנת על ידי החבר אולם לא קיימת אפשרות לבנייה בשלבים‪ ,‬ושטחה המינימלי של הדירה‬
‫הנו ‪ 160‬מ"ר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קיבוץ נען קיבל ציון נמוך יותר בהשוואה לרמת יוחנן ולאייל מאחר שקיימות בו מגבלות רבות יותר‬
‫על שינויים בעיצוב החיצוני והפנימי‪ ,‬המביאים לחזות אחידה יותר של מבני המגורים‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיימת‬
‫הפרדה מועטה בין יחידות דיור סמוכות‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬העובדה שמרבית הדירות מאוכלסות על ידי‬
‫משפחות צעירות מגבילה את יכולתן הכלכלית להשקיע בעיצוב הדירה‪.‬‬
‫קיבוץ משמר העמק קיבל את הציון הנמוך ביותר בשל צירופם של מספר גורמים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שטח הדירה קטן יחסית לקיבוצים האחרים‪ .‬סטנדרט הבנייה המוגדר הנו ‪ 140‬מ"ר לדירה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חופש הבחירה של הדיירים ביחס לעיצוב הפנימי של הבית קטן מאד בהשוואה לקיבוצים האחרים‪.‬‬
‫עיצוב הפנים של מרבית הדירות צנוע ופונקציונלי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪56‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬יש לציין כי רמת הפרטיות במשמר העמק גבוהה ביחס לקיבוצים האחרים כתוצאה‬
‫מהפרדת הכניסות והסתרתן מהמדרכות הציבוריות ומיקום מחסנים בנויים כאמצעי לחציצה בין‬
‫יחידות דיור צמודות‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫ניתוח הראיונות עם חברי הקיבוצים השונים‬
‫במסגרת תהליך ניתוח הראיונות זוהו חמש קטגוריות שמתייחסות לבית המגורים ולשינויים החלים בחיי‬
‫הקיבוץ בהקשר לשינוי ברמת המגורים‪ .‬להלן פירוט הקטגוריות שנמצאו וציטוטים נבחרים מדברי‬
‫המרואיינים המציגים את העמדות השונות שהובעו ביחס לקטגוריות אלו‪:‬‬
‫מטרות ויעדים בבניית בית המגורים – רצונות ושאיפות שהביעו המרואיינים מבניית ביתם‬
‫בציון המטרות והיעדים שהשפיעו על התכנון בולט הרצון במקום נרחב שיכיל את כל בני המשפחה ובמרחב‬
‫לצורך קיום פעילויות משפחתיות‪ ,‬כגון ארוחות משותפות ואירוח‪ ,‬לצד שאיפה למרחב אישי בו ניתן יהיה‬
‫לממש צרכים פרטיים דוגמת תחביבים ועבודה‪ .‬רוב המרואיינים ציינו חדר לכל ילד‪ ,‬מקום לארח את כל‬
‫המשפחה לארוחה וחדר אירוח לבנים המתגוררים מחוץ לקיבוץ‪ .‬רבים השתמשו במונחים דוגמת מרחב אישי‪,‬‬
‫מרחב משפחתי‪" ,‬ספייס"‪ .‬כך למשל מציינת איילה את רצונה ב"מרחבים ראויים לחיים נורמליים ולאירוח‬
‫אנשים ומשפחה‪ ,‬שאצלנו היא משפחה גדולה‪ .‬חדר לכל ילד‪ ,‬חדר משפחה בנפרד מהסלון וחדר עבודה גדול"‪.‬‬
‫תרצה מספרת ש"רצינו חדרי עבודה וחדרי אירוח וסלון גדול שאפשר לארח בו הרבה אנשים‪ .‬החלום שלי הוא‬
‫לעשות פסח עם כל המשפחה"‪.‬‬
‫לבד מן השאיפה למרחב משפחתי הביעו חלק מהמרואיינים שאיפה למרחב אישי‪ ,‬בו ניתן יהיה לממש צרכים‬
‫פרטיים דוגמת תחביבים ועבודה‪ .‬הדס סיפרה כי "אני ידעתי בדיוק מה אני רוצה‪ .‬אני מציירת וידעתי שאני‬
‫רוצה גלריה שאוכל לצייר בה שתהיה בתוך הבית אבל נפרדת"‪.‬‬
‫מטרה נוספת שהציגו חלק מהמרואיינים הייתה התאמת התכנון לצרכים האישיים והמשפחתיים‪ ,‬העשויים‬
‫להשתנות בעתיד‪ .‬כך למשל מציינת שרית כי "רציתי ממ"ד לנכד וחדר לפיליפינית"‪ .‬אביבה סיפרה כי "הנושא‬
‫של ההורים שלי היה מאד משמעותי – איך עושים יחידה נפרדת עצמאית שלא תיקח נתח גדול מהבית‪ .‬הנושא‬
‫של המקלחת שכיסא גלגלים יוכל להיכנס למקלחת"‪ .‬חלק מבתי המגורים תוכננו בצורה שתאפשר הקמת‬
‫יחידת מגורים נפרדת בעתיד שתשמש ילדים לכשיתבגרו‪ .‬זוהר ר' מספר כי "יצרנו דירה למטה ודירה נפרדת‬
‫למעלה בגלל אי הוודאות‪ ,‬שלא ידענו מה יהיה עם הילדים‪ ,‬מי יגור איתנו ומתי‪ .‬הקומה למעלה יכולה להיות‬
‫דירת אירוח‪ .‬בעתיד נשכיר אותה או ניתן לילדים"‪ .‬נועה סיפרה בדומה לכך כי "הייתה חשיבה לטווח ארוך‬
‫שאולי מישהו מהילדים יוכל לגור למעלה עם משפחה קטנה ואנחנו בחיי היומיום נוכל לגור למטה במפלס‬
‫אחד‪ .‬בעתיד נוכל לבנות מדרגות מבחוץ לקומה השנייה ואת פינת המחשב להפוך למטבחון‪ .‬הכנו כבר‬
‫אינסטלציה בקיר"‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬הרצון בפרטיות מהווה גורם כבד משקל המשפיע על תכנון בית המגורים‪ .‬חלק מהמרואיינים מוטרדים‬
‫מהיעדר הפרטיות בשכונות החדשות בשל קרבת הבתים האחד למשנהו וציינו את המאמצים שעשו בעת תכנון‬
‫בית המגורים על מנת לצמצם את המגע עם שכניהם‪" .‬יש תפיסה רומנטית של הקיבוץ שהכל פתוח ויש דשא‬
‫וכולם רואים‪ ,‬אבל זה כבר מזמן לא ככה‪ .‬מזמן יש הסתגרות של המשפחה‪ ,‬גם בבנייה וגם בנוי‪ .‬יש נטייה‬
‫בקיבוץ לגדר ולהסתיר‪ ,‬שלא יכנסו לטריטוריה שלי גם העיניים‪ .‬השכנה שלנו למשל עשתה גדר עץ גבוהה‪ ,‬זה‬
‫מי שיש לו יותר בעיות של פרטיות" )הדס(; אנחנו הולכים לעשות גדר חיה בינינו ובין הבית של עדה‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪57‬‬
‫שמאחורינו כי אין לנו פרטיות בכלל‪ .‬מאז שהם שיפצו את הבית שלהם והוסיפו ממ"ד הם נורא התקרבו‬
‫אלינו" )איילה(‪.‬‬
‫חלק מן המרואיינים הביעו את רצונם בקיום קשר עם שכניהם ולא ייחסו חשיבות כה רבה להיבטים של‬
‫פרטיות‪ .‬אביבה ספרה כי "אנחנו בחרנו להשאיר את המרחב בין השכנים פתוח למרות שזה יוצר בעיות לא‬
‫פשוטות של כלבים משוטטים‪ .‬ראיתי שדווקא החברים הוותיקים שגרו הרבה שנים בקיבוץ‪ ,‬בחרו לסגור‬
‫ולגדר את השטח שלהם ולחפש יותר פרטיות"‬
‫לא נמצאו הבדלים בין הרצונות והשאיפות שהביעו מרואיינים מקיבוצים שיתופיים לעומת מרואיינים‬
‫מקיבוצים מתחדשים‪.‬‬
‫תהליך בניית בית המגורים – גורמים שבאו לידי ביטוי בעת תכנון הבית ועיצובו‬
‫מרכיב בולט בתהליך התכנון הוא שאיפתם של המרואיינים לבטא את ייחודיותם ושונותם ביחס לשאר חברי‬
‫הקיבוץ‪ .‬רבים מהמרואיינים הדגישו כי לא הושפעו מבתים אחרים שנבנו בקיבוץ בעת שתכננו את ביתם‪ ,‬וכי‬
‫התכנון והעיצוב של ביתם ייחודי להם‪ .‬כך למשל מספרת נועה כי "לשנינו יש ראש ייחודי ואהבה לעיצוב‪ ,‬וזה‬
‫הביא לשינויים שעשינו אצלנו‪ .‬סובבנו את הכיוון של הבית ברגע האחרון‪ .‬שמתי נייר אפיה על התכנית וציירתי‬
‫מחדש‪ .‬אח"כ הסכימו איתנו שהתכנית המקורית לא הייתה הגיונית"‪ .‬איילה סיפרה כי "היינו מגובשים לגבי‬
‫הצרכים והרצונות שלנו וגם לגבי הטעם האישי שלנו‪ .‬אחרי שגמרנו לבנות הייתה פה עלייה לרגל לראות את‬
‫הבית"‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬חלקם מזהים חוסר ייחודיות והיעדר טעם אישי אצל אחרים‪" .‬אנשים רואים מה עשו אצל השכן‬
‫ורוצים גם‪ ,‬בלי לחשוב אם זה מתאים לצרכים שלהם‪ .‬רוצים מטבח כמו של זה‪ ,‬סלון כמו של ההוא וחדר‬
‫שינה כמו אצל השלישי‪ .‬רוצים כמה שיותר שטח בבית וחדרים בלי לחשוב שכבר אין להם ילדים בבית והם לא‬
‫צריכים את זה‪ .‬זה הפוך ממה שבעיר‪ ,‬איפה שאנשים מבוגרים מוכרים את הבתים הגדולים ועוברים לדירות‬
‫קטנות" )בני(‪.‬‬
‫גורם משמעותי בתהליך הבנייה הם יחסי הגומלין בין המרואיינים לבין הגופים בקיבוץ המפקחים על בניית‬
‫בית המגורים‪ .‬ניתן לזהות שתי מגמות מנוגדות בהקשר זה‪ .‬חלק מהמרואיינים הציגו את תהליך הבנייה‬
‫כמאבק מול הממסד הקיבוצי שהיה אטום לרצונותיהם ולצורכיהם האישיים‪ .‬המרואיינים השתמשו במונחים‬
‫דוגמת מלחמה‪ ,‬מאבק וניצחון‪ .‬שרון מספרת כיצד "ניהלנו מאבק שלא יבנו לנו קומה שנייה‪ .‬כל השכונה‬
‫מיועדת למבוגרים ותוכננה בשתי קומות כמו כל שאר הבתים החדשים במשמר העמק‪ .‬אנחנו מבוגרים – קומה‬
‫שנייה זה בזבוז והכבדה‪ .‬אגף הבנייה התנגד לשינוי וזה עבר רק בשיחה‪ .‬אנחנו גם ביקשנו להקטין את‬
‫המטראז'‪ ,‬אבל זה לא עבר"‪ .‬שלום מספר כי "היו הנחיות מאד נוקשות לגבי הצבע החיצוני והפרזול בחלונות‪.‬‬
‫נתנו לנו ארבעה צבעים לבחור מתוכם והפרזול היה חייב להיות אלומיניום‪ .‬נורא רצינו פרזול בלגי והיו לנו‬
‫המון פגישות על זה‪ .‬אני הובלתי את המאבק ובסוף ניצחנו‪ .‬זה היה לא פשוט"‪.‬‬
‫מרואיינים אחרים סיפרו על תהליך בנייה שהתקיים ללא מעורבות מוסדות הקיבוץ‪ .‬איילה מספרת כי "לצערי‬
‫אין בקיבוץ הנחיות לגבי חזיתות ואחידות בנייה – דבר שהפך את חצר הקיבוץ לשעטנז‪ .‬כשאני בניתי את הבית‬
‫שלי לא היו הנחיות‪ ,‬מלבד צבע הרעפים בגג‪ .‬יותר מזה‪ ,‬לא היה פיקוח בזמן הבנייה‪ .‬יכולתי לעשות מה‬
‫שרציתי‪ .‬גם לא נדרשתי לאשר את התכניות במועצה אלא רק במשרד בנין‪ .‬קבלנו הנחיה ברורה לגבי צבע‬
‫הרעפים בגג בלבד"‪ .‬חלקם ציינו כי היעדר המגבלות וההנחיות מצד מוסדות הקיבוץ מהווה שינוי ניכר ביחס‬
‫‪58‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫להתנהלות הקיבוץ בעבר‪" .‬ההנחיות והמגבלות תקפות רק בשכונה החדשה שהקיבוץ בונה‪ .‬גם שם זה הולך‬
‫ומתגמש לאט‪ .‬אבל מבחינתנו לא יכלו להגיד לנו שום דבר‪ .‬כמובן שהיינו צריכים להעביר את התכניות‬
‫לאישור הוועדה לבנייה פרטית ואילן אייזן )אדריכל תכנית האב והבינוי של נען – צ‪.‬ק(‪ .‬אז )בעת שיפוץ הבית‬
‫הקודם – צ‪.‬ק( היה אסור לעשות כלום‪ .‬הקיבוץ היה הרבה יותר מעורב‪ .‬רציתי לשנות את המסדרון בכניסה‬
‫שיהיה לי מקום למחסן קטן ולא הסכימו‪ .‬רציתי חלון מעץ‪ ,‬הייתי צריכה ללכת למזכירות לריב על זה‪ .‬הייתי‬
‫צריכה להתחייב שאצבע את העץ בלבן מבחוץ כדי שלא יראו את זה מבחוץ" )הדס(‪.‬‬
‫היכולת הכלכלית של המרואיינים והמשאבים שיכלו להקצות לתהליך הבנייה שונה בין מרואיינים מקיבוצים‬
‫מתחדשים הנושאים בחלק הגדול של מימון הבנייה מכיסם‪ ,‬לעומת מרואיינים מקיבוצים שיתופיים בהם‬
‫מרבית עלות הבנייה ממומנת על ידי הקיבוץ‪ .‬בקיבוצים שיתופיים החלק העיקרי של עלות הבנייה משולם על‬
‫ידי הקיבוץ‪ ,‬וכפועל יוצא מכך החברים בונים לא בהכרח על פי צורכיהם האישיים‪ .‬חני סיפרה על ההחלטה‬
‫לבנות בית חדש כי "הגיע תורנו מבחינת ותק והקיבוץ מימן הכל‪ ,‬לבד מהתוספות שלנו‪ .‬אפשר לקבל ‪ 50‬אלף ‪₪‬‬
‫ולשפץ את הבית הקודם או לחכות בתור לעבור‪ .‬כמעט כולם מעדיפים לעבור‪ .‬נותנים לך‪ ,‬לא תיקח?"‬
‫בקיבוצים מתחדשים החברים נושאים במרבית עלות הבנייה‪ ,‬עובדה המשפיעה על שטח הבית ועל עיצובו‬
‫ואבזורו‪ .‬ענבר מספרת כי "השקענו באיכות של הבנייה‪ ,‬בשלד‪ ,‬בחומרים‪ ,‬בחלונות אבל לאבזור כבר לא נשאר‬
‫לנו כסף‪ ,‬לכן הדלתות כאן הן דלתות עץ פשוטות‪ ,‬הרצפה מהסוג הכי פשוט‪ .‬בנינו קומה שנייה כי זו המעטפת‬
‫שהקיבוץ נותן ויותר זול לבנות את זה עכשיו בבנייה המרוכזת‪ ,‬אבל אנחנו לא משתמשים בה בכלל‪ ,‬רק‬
‫כמחסן"‪ .‬תרצה סיפרה כי "לא מיצינו את ‪ 160‬המ"ר המותרים כי לא חשבנו שאנחנו צריכים בית כל כך גדול‪.‬‬
‫גם מבחינה כספית זאת הייתה הוצאה מאד גדולה"‪.‬‬
‫האופן בו תופסים המרואיינים את בית המגורים שלהם ביחס לבתי מגורים אחרים בקיבוץ עדיין מושפע‬
‫מתפיסות עבר של צניעות ורצון שלא לנקר עיניים‪ .‬כמעט כל המרואיינים ציינו את אי חריגותם ביחס‬
‫לסביבה‪ .‬נעמה מספרת כי "היה לי חשוב לבנות בית שישתלב בבנייה מסביב‪ .‬חשוב לי לא לבנות בית מנקר‬
‫עיניים שבולט באופן חריג בצורה כזו או אחרת בסביבה‪ .‬זהו החינוך הקיבוצי שקיבלתי והוא בא לידי ביטוי‬
‫גם בבית"‪ .‬שרית סיפרה כי השתמשתי במה שמקובל‪ .‬אני אף פעם לא חריגה‪ .‬אנחנו מבוגרים‪ ,‬לא רצינו לעשות‬
‫מי יודע מה‪ .‬היה שיקול לא להשקיע הרבה כי אנחנו מבוגרים‪ .‬אנחנו אנשים צנועים‪ .‬בעלי נשאר בדעות שהוא‬
‫לא אוהב מותרות"‪.‬‬
‫בהקשר זה ניתן לציין כי דווקא המרואיינים שמתגוררים בבתים החריגים בסביבתם מבחינת גובהם‪ ,‬גודלם‬
‫ועיצובם החיצוני הדגישו את רצונם להשתלב בסביבה‪ .‬איילה סיפרה כי "פעלתי לפי רצוני במטרה ליצור בית‬
‫אסתטי ויפה גם אם שונה מהסטנדרט המקובל‪ .‬הבית שלי אולי גדול יותר מהבתים לידו אבל החיצוניות שלו‬
‫מאד שקטה ונעימה‪ .‬בגובה של הגג אנחנו בסה"כ גבוהים ב‪ 2-‬מטר מהבית הצמוד של צפרירה‪ ,‬אפילו שהיא לא‬
‫שיפצה"‪ .‬זאב מספר כי "אנחנו לא יצרנו סממנים של מישהו שיש לו יותר כסף‪ ,‬למרות שהבית גדול יחסית‬
‫לאחרים‪ .‬היה לנו חשוב לא לעשות משהו יוצא דופן מבחינת עיצוב‪ .‬כשאתה גר במקום מסוים אתה צריך‬
‫לשמור שהחריגה לא תהיה יוצאת דופן‪ .‬לא לעשות קשתות או משהו יוצא דופן‪ ,‬שרואים את החריגה‬
‫הכספית"‪.‬‬
‫לא נמצאו הבדלים בין הגורמים שהשפיעו על מרואיינים מקיבוצים שיתופיים לעומת מרואיינים מקיבוצים‬
‫מתחדשים מלבד בהיבט של היכולת הכלכלית‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪59‬‬
‫תוצאות בניית בית המגורים – האופן בו מומשו הרצונות והשאיפות שהביעו המרואיינים‬
‫לאחר סיום בניית בית המגורים נבחן בקטגוריה זו האופן בו מומשו הרצונות והשאיפות שהביעו המרואיינים‪,‬‬
‫ברמה האישית‪-‬משפחתית‪ .‬כל המרואיינים מביעים שביעות רצון גבוהה מתוצאות הבנייה ומציינים במיוחד‬
‫את תחושת המרחב והמגורים בקומת הקרקע‪ .‬חלק מהמרואיינים מציינים את תחושת הסיפוק הגדולה‬
‫בהשוואה לתנאי המגורים הקודמים ומשתמשים במונחים כדוגמת לנשום לרווחה‪ ,‬חיים אחרים‪ .‬כך למשל‬
‫מספרת איילה "כשאני יוצאת מחדר השינה שלי בבוקר ורואה את המרחבים אני נושמת לרווחה ואני‬
‫מאושרת"‪ .‬נוגה מספרת כי "יצא מה שרציתי ואפילו יותר יפה‪ .‬אלו חיים אחרים‪ ,‬אין לנו חשק לצאת מהבית‪.‬‬
‫ההרגשה היא אחרת – אני אוהבת שיש פה מרחב‪ .‬בבית הקודם היה צפוף‪ ,‬היה חם‪ ,‬הייתה תחושה של כלוב‪.‬‬
‫פה לאן שלא תלכי יש אוויר מסביב"‪ .‬חני סיפרה כי "לא תיארנו לעצמנו כמה שזה ישפר את רמת חיינו וישדרג‬
‫אותנו‪ .‬היה לנו מאד נוח בבית הקודם‪ ,‬ובאנו לכאן וזה עולם אחר‪ .‬אנחנו קוראים לזה הארמון"‪ .‬הדס מספרת‬
‫כי "יש משמעות אדירה לעובדה שזאת קומת קרקע עם יציאה החוצה‪ .‬אין כמו החוץ הזה – מתי ישבתי‬
‫במרפסת וקראתי ולא עשיתי כלום? דברים של בורגנות"‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬חלקם מציינים כי במבט לאחור‪ ,‬למרות שביעות הרצון הגדולה מבית המגורים‪ ,‬היו מסתפקים בבית‬
‫קטן יותר‪" .‬החשיבה משתנה בעקבות הבנייה‪ .‬בונים מפלצות‪ .‬אני בניתי ‪ 200‬מ' ובמבט לאחור זה גדול מדי‪.‬‬
‫בגלל שבאתי מבית כל כך קטן והיה לי כל כך צפוף המחשבה הראשונה הייתה לנצל כמה שיותר שטח‪ .‬לכן‬
‫בניתי את כל הקומה השנייה ולא עשיתי מרפסת‪ .‬כשאני מסתכלת היום‪ ,‬אין לי צורך בכל זה‪ .‬הבן הגדול שלי‬
‫בצבא והחדר שלו עומד ריק‪ ,‬בפינת הטלוויזיה בקומה השנייה אנחנו לא משתמשים בכלל‪ ,‬הבנות כל אחת‬
‫יושבת בחדר שלה" )איילה(‪.‬‬
‫לקיום או היעדר שיוך נכסים בקיבוץ אין השפעה על היחס לבית המגורים‪ .‬כל המרואיינים מציינים את‬
‫תחושת הבעלות שלהם על הבית‪ ,‬למרות שלמעשה הבית שייך לקיבוץ‪ .‬אלון מספר כי "כמו שאני רואה את זה‬
‫מאחר ואנחנו הולכים לגור כאן כל חיינו ההשקעה שלנו תוחזר במהלך החיים‪ .‬זה כמו דמי שכירות‪ ,‬או‬
‫משכנתא‪ .‬אין לי בעיה להשקיע פה עשרות אלפי שקלים כי זה הבית שלי לכל ימי חיי"‪ .‬אורן מספר כי "מבחינה‬
‫חוקית הבעלים הוא הקיבוץ או המנהל‪ .‬אבל אנחנו היום יודעים שמעשית הבית שייך למשפחה ואני יכול‬
‫להוריש אותו לילדים שלי"‪.‬‬
‫לא נמצאו הבדלים בין מרואיינים מקיבוצים שיתופיים לעומת מרואיינים מקיבוצים מתחדשים בהיבטים‬
‫אלו‪.‬‬
‫שינוי אורח החיים בקיבוץ – יחסי הגומלין בין הבנייה למגורים והשינויים בקיבוץ‬
‫קטגוריה המתייחסת לשינויים שחלים בקיבוץ וליחסי הגומלין שלהם עם הבנייה למגורים בקיבוץ‪ .‬קטגוריה‬
‫זו עוסקת בשינויים החברתיים והפיזיים החלים בקיבוץ ובוחנת את הבנייה למגורים ברמה הקהילתית‪ ,‬לבד‬
‫מהרמה האישית‪-‬משפחתית‪ .‬כלומר‪ ,‬כיצד המרואיינים רואים את השפעת הבנייה למגורים על אורח החיים‬
‫בקיבוצם‪ .‬השפעת הבנייה נבחנה בתחומים של מרקם חברתי‪ ,‬מעמד הפרט ומראה הקיבוץ‪.‬‬
‫הבנייה למגורים משפיעה על המרקם החברתי בקיבוץ כולו‪ .‬מרואיינים רבים ציינו תופעות של קנאה ופגיעה‬
‫בלכידות החברתי על רקע היווצרות ומתן ביטוי לפערים כלכליים‪ ,‬קביעת הזכאות למעבר לבית חדש לצד‬
‫שחרור לחצים ושיפור היחסים החברתיים כתוצאה מהעלייה ברמת החיים‪ .‬בנושא זה קיים הבדל ניכר בין‬
‫‪60‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫קיבוצים שיתופיים ומתחדשים‪ .‬בקיבוצים שיתופיים נראה כי המרקם החברתי נפגע יותר כתוצאה מהבנייה‬
‫למגורים‪ .‬אורנה מספרת כי "ברגע ששינו את הסטנדרט בלי להחליט עליו מ‪ 90-80-‬מ"ר ל‪ 180-‬מ"ר זה פתח‬
‫פערים שאי אפשר היה לעמוד בהם‪ .‬זה הפך את כל הדירות במשמר העמק לזמניות‪ .‬בהתחלה אמרו שתוך ‪7-5‬‬
‫שנים כולם יעברו‪ ,‬וזה לא קרה כמובן‪ .‬המבוגרים עברו והצעירים נשארו מאחור‪ .‬לילדים קוראים היום ילדי‬
‫נדל"ן כי משפחה עם יותר ילדים מקבלת יותר נקודות בתור לדירה‪ .‬זאת ממש מלחמת עולם בין ותיקים‬
‫לצעירים‪ .‬פעם השקיעו ‪ 5‬מליון בדיור והיום משקיעים ‪ 15‬מליון והיחסים החברתיים רק הולכים ומתדרדרים‪.‬‬
‫סתם בטיפשות לא נתנו למבוגרים שביקשו להוסיף חדר‪ ,‬והעבירו אותם לבתים חדשים"‪ .‬ענת מספרת על‬
‫קנאה וצרות עין‪" .‬יש קינאה‪ .‬יש עיסוק אובססיבי בעניין הדיור‪ .‬אבל זה היה קיים תמיד‪ ,‬אם יש נושא שבגללו‬
‫היו באים הרבה אנשים לאסיפה וצועקים‪ ,‬זה הדיור‪ .‬יש לי מחשבה שאולי עכשיו יש פחות קנאה‪ ,‬כי עצם‬
‫הידיעה שאתה יכול לקחת את הבית שלך בידיך בלי לחכות לאישור האסיפה ולתורך‪ ,‬משחררת לחצים‪ .‬אבל‬
‫כן יש כאן משהו מאד מנקר עיניים בזה שאתה רואה בתים של אחרים כמה הם גדולים‪ .‬אבל אם לא הייתה לי‬
‫אפשרות לבנות‪ ,‬זה היה יותר גרוע‪ .‬יש צרות עין לגבי מקורות הכסף לשיפוץ‪ .‬אומרים את זה בעיקר על בתים‬
‫שחורגים באופן בולט מהסביבה – 'מאיפה הוא הביא את הכסף'‪' ,‬הוא עובד בחוץ ולא מכניס את כל המשכורת‬
‫לקיבוץ'‪ ."...‬נעמה טוענת כי הבנייה מקצינה את אי השוויון בקיבוץ‪" .‬הבנייה השפיעה מאד על המרקם‬
‫החברתי ויצרה הרבה התמרמרות וקנאה ולדעתי אף פוגעת בלכידות החברתית‪ .‬זה לא כלי לשחרור לחצים‬
‫אלא מקצין מאד את אי השוויון‪ ,‬שתמיד היה קיים‪ .‬זה מכניס מרירות‪ .‬אנשים מרגישים מקופחים‪ .‬יש אנשים‬
‫שהגזימו במה שבנו‪ .‬יש הבדל מאד גדול בין הבתים החדשים והישנים וזה לא מוצדק‪ .‬כל מי שעברו לבתים‬
‫החדשים זה לא אנשים עם ילדים"‪.‬‬
‫בקיבוצים מתחדשים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מרבית המרואיינים אינם מייחסים לבנייה למגורים השפעות שליליות‬
‫ביחס לשינוי המרקם החברתי בקיבוץ‪ .‬עדי מספרת כי "אני לא חושבת שהבנייה מאד משפיעה על היחסים בין‬
‫האנשים‪ .‬היו פה ושם מקרים של כעס על מישהו שבנה קצת קרוב לשכנים‪ .‬אבל אין קנאה על רקע של בנייה‬
‫מפוארת מדי‪ .‬אולי אצל הצעירים‪ ,‬אין לי מושג‪ ,‬בשכבת הגיל שלנו אין בעיות‪ .‬לכל מי שבונה בית חדש יש‬
‫בסה"כ את אותו בית‪ .‬הקיבוץ כבר מופרט ולי אישית אין בעיה אם למישהו יש יותר כסף מאשר לי‪ .‬זה לא‬
‫מפריע לי בכלל‪ .‬יש חברים יותר מבוגרים שלא עברו לבית חדש ולהם יש בתים יותר קטנים‪ ,‬זה נכון‪ .‬אבל הם‬
‫לא שילמו כלום על הבית שלהם כשהם קבלו אותו‪ .‬ועכשיו הם יכולים לשפץ אם הם רוצים"‪ .‬דני מספר אף‬
‫הוא כי "מידת ההכנסה שלך מאד משפיעה על היכולת שלך להגיע לבית חדש‪ .‬המשכורות אינן שוות כל אחד‬
‫מקבל את מה שמרוויח בניכוי מיסים‪ .‬מאחר שלא מרוויחים אותו הדבר הגיוני בעיני שלא לכל אחד תהיה‬
‫אותה יכולת כלכלית לבנות באותה רמה‪ .‬אף פעם לא היה שוויון‪ ,‬פעם הפערים באו לידי ביטוי בקומקום‬
‫החשמלי וזה נראה איום ונורא אז‪ .‬היום הפערים מאד גדולים ועם זה כולם חיים‪ .‬פעם לכולם היה פחות‬
‫והיום ככל שיש יותר הפערים אולי בולטים יותר‪ .‬ככלל אני לא חושב שמטרת שוויון בכל מחיר היא מטרה‪.‬‬
‫צריך לשמור שלא יהיו פערים גדולים מידי‪ ,‬שלא ייווצרו מעמדות בתוך הקיבוץ"‪.‬‬
‫הגדלת הרצון בפרטיות הנו תהליך המתרחש בקיבוץ כולו ובא לביטוי באופנים שונים כדוגמת גידור השטח‬
‫סביב הבתים וקיטוע המרחב הציבורי‪ .‬מרבית המרואיינים רואים את העלייה ברצון בפרטיות כתהליך חיובי‬
‫וטבעי‪ ,‬ורק מקצתם מסתייגים מהביטוי של תהליך זה בקיבוץ‪ .‬כך למשל הדס שמתנגדת לגידור‪ ,‬אולם אינה‬
‫חושבת שהקיבוץ צריך להתערב בנושא זה‪" .‬אני חושבת שלא צריך לסגור בין בתים אלא רק ליד כבישים‪ .‬אני‬
‫חושבת שבקיבוץ לא צריך לעשות עצים וגדרות ולסגור‪ .‬אבל זה עניין אישי ופרטי ואני לא חושבת שהקיבוץ‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪61‬‬
‫צריך להתערב‪ .‬יש תפיסה רומנטית של הקיבוץ שהכל פתוח ויש דשא וכולם רואים‪ ,‬אבל זה כבר מזמן לא‬
‫ככה‪ .‬מזמן יש הסתגרות של המשפחה‪ ,‬גם בבנייה וגם בנוי‪ .‬יש נטייה בקיבוץ לגדר ולהסתיר‪ ,‬שלא יכנסו‬
‫לטריטוריה שלי גם העיניים‪ .‬השכנה שלנו למשל עשתה גדר עץ גבוהה‪ ,‬זה מי שיש לו יותר בעיות של פרטיות"‪.‬‬
‫תרצה‪ ,‬בדומה להדס‪ ,‬אינה רואה שינוי בנושא זה ביחס לעבר‪" .‬תמיד היו בקיבוץ גדרות משיחים ואנשים עשו‬
‫לעצמם פינות פרטיות‪ .‬אף פעם לא שמתי לב לגדרות‪ .‬כשאני חושבת על זה עכשיו‪ ,‬יש הרבה גדרות חיות‪ .‬חלק‬
‫עושים פתוח יותר‪ .‬נשארו דשאים פתוחים סביב חדר האוכל‪ ,‬למרות שזה נראה קצת מוזנח‪ .‬הגינות של‬
‫החברים מאד מטופחות"‪ .‬ירון‪ ,‬לעומתן‪ ,‬מתנגד לגידור בתוך הקיבוץ‪" .‬היה תקנון שאוסר גידור מעבר לגידור‬
‫בטיחותי‪ .‬עם הזמן ועדת תכנון החליטה שלא להתערב בזה‪ .‬אבל קיימת החלטה שאסור גדרות‪ .‬יש הרבה‬
‫מקרים בשנים האחרונות של יצירת טריטוריה וגידור בשנים האחרונות‪ ,‬שלא יסתכלו עליך‪ .‬אני נגד זה‪ .‬אנחנו‬
‫בתוך הטבע פה וחבל לחסום את עצמך‪ .‬אם צריך גדר לבטיחות‪ ,‬אז שתהיה כמה שיותר אוורירית"‪.‬‬
‫יחסם של המרואיינים לשינויים במבנה המרחבי של הקיבוץ כדוגמת כניסת כלי רכב לשבילי הקיבוץ‪ ,‬חניה‬
‫פרטית צמודה לבית המגורים‪ ,‬קיטוע המרחב הציבורי על ידי גדרות‪ ,‬והיעדר אחידות במראה בתי המגורים‪,‬‬
‫לא ניכר הבדל בין קיבוצים שיתופיים ומתחדשים בהקשר זה‪.‬‬
‫היבטים הקשורים בקיטוע המרחב הציבורי ובתנועת כלי רכב בשטח הקיבוץ נתפסים כשליליים‪ .‬כך למשל‬
‫מספר דותן כי "הייתי רוצה שיישמר האופי של הקיבוץ‪ .‬התפיסה צריכה להיות שקיבוץ הוא לא כפר‪ .‬בכפר‬
‫המרכז הוא לא חשוב ובקיבוץ יש מרכז‪ .‬אני אוהב את הדשאים הפתוחים‪ .‬היה פה אדריכל נוי שתכנן את‬
‫הגינון בשכונה ויש איסור על גדרות חיות‪ .‬לא היה כאן דרישה מהאנשים לחצרות פרטיות‪ .‬צריך יותר אפשרות‬
‫לתנועת מכוניות אבל לא הייתי שש למכונית שתעמוד מול כל בית‪ .‬צריך לאפשר מעבר רציף אבל לא חניה‪ .‬פה‬
‫הרעיון היה שהמדרכה תתאים לקלנועיות אבל לא למכוניות‪ .‬הרעיון היה שמכוניות לא ייסעו אבל קרה בדיוק‬
‫להיפך‪ .‬עכשיו החליטו להרחיב את השביל"‪ .‬זאב רואה אף הוא את תנועת המכוניות בתוך הקיבוץ כתופעה‬
‫שלילית‪" .‬למה צריך לעמוד על יד הבית‪ ,‬מה קרה? שיהיו שלושה חניונים סביב השכונה וכל אחד יעמוד איפה‬
‫שהוא רוצה‪ .‬ילדים מסתובבים פה‪ .‬כשמתחילים לנסוע באוטו לא הולכים יותר ברגל לדואר‪ ,‬לחדר האוכל‪ .‬אני‬
‫הצבעתי נגד החניה ליד הבית‪ ,‬אבל רוב הציבור רצה חניה ליד הבית‪ .‬והיום כבר יש ‪ 2‬מכוניות לפחות לכל אחד‪,‬‬
‫ושהילדים גדלים כבר יש ‪ 3‬ו‪ 5-‬מכוניות לכל משפחה"‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬היבטים הקשורים בחניה צמודה לבית המגורים ובהיעדר אחידות של מבני המגורים נתפסים‬
‫כחיוביים‪ .‬עדי מספרת על רצונה בחניה צמודה לביתה‪" .‬אני רוצה חניה צמודה לבית שאוכל להגיע עם הקניות‬
‫או כאשר הילדים נרדמים לי באוטו‪ .‬החניה היום קרובה אבל צריך לעלות מדרגות וזה מפריע לי‪ .‬ממילא יש‬
‫בקיבוץ כבישים ומכוניות והילדים לא יכולים להסתובב לבד‪ .‬אני יכולה לשלוח אותם לשכנים אבל אם הם‬
‫הולכים לסבא וסבתא הם צריכים לחצות כביש ראשי עם הרבה מאד תנועה‪ .‬בתכנון אחר של השכונה כאן יכלו‬
‫לאפשר לי חניה צמודה וחבל שזה לא נעשה"‪ .‬נועה‪ ,‬לעומתה‪ ,‬מכירה אמנם בנוחות של החניה הצמודה לבית‬
‫אך מזהה את ההשפעה הכרוכה בתנועת רכב על אורח החיים הקיבוצי‪" .‬יש חניה לכל אחד בתוך החצר כי‬
‫התנאים של החיים השתנו‪ .‬חניה ליד הבית זה מאד נוח‪ .‬יש לי יחס אמביוולנטי‪ .‬אני פחות אוהבת את‬
‫המכוניות בכל מקום זה הפך את המקום לפחות רגוע‪ ,‬פחות מתאים לילדים‪ .‬מכוניות בכבישים הפנימיים זה‬
‫מסוכן‪ ,‬רועש ולא אקולוגי‪ ,‬אבל זה פחות נוח‪ .‬אני עובדת בחוץ וחוזרת עם שקיות מהסופר‪ .‬אני הייתי מוכנה‬
‫לוותר על הנוחות של חניה צמודה תמורת איכות הסביבה"‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫לגבי אחידות מבני המגורים מרבית המרואיינים ראו בכך נושא שנתון לשיקול דעתו של החבר ולא צריך להיות‬
‫כפוף להחלטות מוסדות הקיבוץ‪ .‬כך למשל טוענת הדס כי "אני לא רוצה בכלל שתהיה אחידות‪ .‬אחידות זה‬
‫מזכיר תמיד את שיכוני העולים‪ .‬אני אוהבת שיש ביטוי לאישיות של האנשים שחיים בבית‪ .‬נכון שיש בעיה עם‬
‫זה כי כל אחד עם הטעם שלו‪ ,‬שזה לא תמיד הטעם שלי‪ .‬שמים גמדים בגינה‪ ,‬צובעים את הבתים מבחוץ‬
‫בצבעים מזעזעים‪ .‬אבל הערבוביה בסוף משתלבת"‪ .‬נועה מזהה את החשיבות באחידות מבני המגורים אולם‬
‫תוהה עד כמה ניתן להתערב בהחלטות הפרט‪" .‬בעיני אחידות זה דבר טוב‪ ,‬זה לא בהכרח עושה את כולם אותו‬
‫דבר‪ .‬אפשר ליצור אחידות במראה החיצוני ובתוך הבית לעשות הרבה שינויים‪ .‬מצד שני כמה הקהילה‬
‫מתערבת לחבר זה גם עניין שצריך לחשוב עליו‪ ".‬אלילעומתן‪ ,‬חושב שיש צורך באחידות "אם יתנו חופש כל‬
‫אחד יבנה משהו אחר שאח"כ יהיה יוצא דופן בתוך מכלול הבתים‪ .‬צריכה להיות איזה שהיא תמונה שתשמר‬
‫את הישן עם החדש‪ .‬כל היופי של המקום הזה זה המורשת – מי היה פה‪ ,‬מי בנה פה‪ ,‬איך חיו פה – נכון שרמת‬
‫החיים עלתה אבל צריכה להיות יד מכוונת בסדרות שלא כל אחד יוכל לעשות מה שירצה"‪.‬‬
‫בנוגע לאופן בו רואים המרואיינים את הפריסה המרחבית העתידית של הקיבוץ נמצא כי מרבית המרואיינים‬
‫סבורים שתוצאת תהליך הבנייה למגורים היא יישוב קהילתי ומביעים חשש מאובדן ערכי ומראה הקיבוץ‬
‫המסורתיים‪" .‬בבנייה שלנו הלכנו לקיצוניות‪ ,‬הפכו את זה לישוב קהילתי‪ ,‬לצור יגאל‪ .‬אין כאן מדרכות‪ ,‬אין‬
‫לילדים איפה לשחק‪ .‬הניצול של השטח כאן הוא מכסימלי‪ ,‬לפי הוראות המנהל‪ ,‬ואין שטחים פתוחים בכלל‪.‬‬
‫בתכנית האב החדשה חשבנו ללכת אחורה‪ .‬לעשות את זה יותר קיבוצי עם חניות מרוכזות‪ ,‬מדרכות‪ .‬הדיון היה‬
‫בצוות של ועדת תכנון ועם נציגי ציבור‪ .‬בכל אבן דרך זה הלך לאסיפה של הקיבוץ‪ .‬בתוך הצוות ראו שהצעירים‬
‫סוחבים לקיבוץ הישן והמבוגרים רוצים להמשיך ככה‪ ,‬בבנייה עם החניה הצמודה‪ .‬הקיבוץ הישן לא יכול‬
‫להישמר בלי פרצלציה‪ ,‬ובלי חניות בכלל אי אפשר‪ .‬השכונה פה שבנויה על פרצלציה פשוטה בשורות ישרות‬
‫ועם חניה צמודה גם לא טובה‪ .‬צריך משהו באמצע" )ירון(‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬חלק מהמרואיינים משערים כי בקיבוץ יתקיים ריסון חברתי שישמור על אמת מידה מסוימת של‬
‫שוויון בבנייה‪ .‬כך למשל זאב מאמין ש"אפילו שיהיו אנשים עשירים הקיבוץ ישמור על סביבה הומוגנית בניגוד‬
‫למושבים‪ ,‬כי אדם לא יוכל לבנות ‪ 600‬מ"ר‪ .‬יהיו הגבלות חברתיות"‪ .‬נוגה מאמינה אף היא שחשוב לשמור על‬
‫הצביון הקיבוצי‪" .‬הייתי רוצה את השבילים של פעם‪ ,‬זה מאד מסוכן היציאה לכביש ככה והתנועה של‬
‫המכוניות‪ .‬אני מעדיפה את זה כמו בקיבוץ הישן שזה הרבה יותר טבעי למקום‪ .‬צריך להשקיע חשיבה באיך‬
‫הקיבוץ ייראה עוד כמה שנים‪ .‬לשמור על שטחים ציבוריים וקו מחבר בין השכונות‪ ,‬ליצור שבילים ולא‬
‫כבישים‪ ,‬לנסות לשמור על צביון קיבוצי‪ .‬אני גם לא חושבת שהכל צריך להיות ‪ 160‬מ"ר‪ .‬אם יציעו דגם יותר‬
‫קטן‪ ,‬למשל של ‪ 100‬מ"ר‪ ,‬אז מי שיש לו פחות אפשרויות כלכליות יוכל גם לממן בית חדש"‪ .‬אלי לעומתם‬
‫מוטרד מדמותו העתידית של הקיבוץ‪" .‬הנוף של הקיבוץ הולך ונעלם‪ ,‬וברגע שיהיה שיוך אז בכלל‪ .‬לדעתי כדי‬
‫לקדם את הקיבוץ צריך למנות ועדה שישבו בה לא רק אדריכלים אלא גם אנשים שמסתכלים מבחינה‬
‫אמנותית על מה שהקיבוץ היה פעם‪ ,‬ולא רק להעתיק מודלים של הרחבות ממושבים וקיבוצים‪ .‬כי זה קיבוץ‬
‫כאן וצריך לשמור על הגוון ועל האופי‪ .‬הדגמים של השכונות החדשות מועתקים ממקום אחר‪ .‬יש אותם‬
‫במענית וגם בעוד מקומות‪ .‬צריך לשמור על המבנים ההיסטוריים‪ ,‬לשמור על המכלול של הקיבוץ ולבנות חדש‬
‫עם ישן‪ .‬בסוף תהיה הפרטה‪ ,‬אבל בגלל המצב הכלכלי הטוב יישמרו על דפוסי חיים שיותר מזכירים את‬
‫הקיבוץ‪ .‬אני מקווה שתישאר החצר הישנה‪ .‬אם מורידים את זה מה יישאר? זה כמו יקנעם החדשה‪ .‬אתה לא‬
‫תמצא זכר מלבד מסעדה שפעם נקראה חדר האוכל" )אבי(‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪63‬‬
‫כל המרואיינים מכירים בשינויים שחלו בערכים שאפיינו בעבר את אורח החיים הקיבוצי כדוגמת צניעות‪,‬‬
‫הסתפקות במועט‪ ,‬ערבות הדדית ועוד בהקשר לבנייה החדשה למגורים‪ .‬היחס לשינוי נע בין יחס שלילי‬
‫לחיובי‪ ,‬כאשר כל המרואיינים רואים את הבנייה למגורים כביטוי פיזי של תהליך זה‪ .‬חלק מן המרואיינים‬
‫רואים את השינוי הערכי כתהליך שלילי בעוד שחלק מן המרואיינים רואים את השינוי הערכי כתהליך חיובי‬
‫וטבעי‪ .‬אורן מאמין כי "חל שינוי לרעה בתפיסת החברים את ערכי הקיבוץ‪ .‬אנשים רבים נמצאים כאן מסיבות‬
‫תועלתניות‪ ,‬האפשרות לבנייה של בית פרטי בזול‪ .‬אבל זאת לא השפעה של הבנייה אלא של ההפרטה‪ .‬מרגע‬
‫ההפרטה אנשים אבדו את הבושה וישר הרימו בתים‪ .‬כאילו אמרו חיכינו מספיק עכשיו אנחנו יכולים לעשות‬
‫מה שאנחנו רוצים‪ ,‬אנחנו לא מתביישים שיש לנו כסף"‪ .‬זאב סבור שהשינוי במאפייני הבנייה משקף נאמנה‬
‫את השינוי בערכי החברה הקיבוצית‪" .‬הסתפקות במועט וצניעות מהווה סימן לחוסן וביטחון עצמי‪,‬‬
‫כשהחברה לא צריכה לאמץ לעצמה דפוסי השוואה לחברה החיצונית‪ .‬הבית הוא לצורך השימוש ולא לצורך‬
‫ההשוואה לסביבה‪ .‬הייתה תפיסת עולם אידאליסטית‪ .‬אנשים עזבו עולם בורגני והם הרגישו שלתהליך יש ערך‬
‫גדול יותר מלכל ערך חומרי‪ .‬האידאולוגיה יצרה לכידות חברתית‪ .‬היום צעירים חוזרים כי לבנות בית עולה פה‬
‫‪ 900‬אלף ‪ .₪‬אופי הבנייה משקף את תהליך השינוי שחל בקיבוץ‪ .‬השוויוניות שאפיינה את הקיבוץ הישן באה‬
‫לביטוי ברכוש שנראה ברבים‪ .‬פעם אם למישהו הייתה ירושה באיזה מקום אף אחד לא ידע‪ ,‬היום אם יש לו‬
‫בית גדול אז רואים"‪ .‬נעמה‪ ,‬בהמשך לכך‪ ,‬מאמינה שהבנייה לא רק משקפת את השינוי באורח החיים אלא גם‬
‫יוצרת את השינוי‪" .‬בגלל שאנשים חושבים על שיוך נכסים ורוצים להשאיר את הבית ברשות המשפחה כמה‬
‫שיותר זמן‪ ,‬עד ליום הקובע‪ ,‬נכנס העניין של הפיליפינים‪ .‬במקום לעבור לחמדת אבות )דיור מוגן בתוך הקיבוץ‬
‫– צ‪.‬ק( לוקחים עובד זר שגר איתם בבית‪ .‬זה מנוגד לכל מה שהקיבוץ מציע של דאגה משותפת לקשישים"‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬יש מרואיינים שראו בכך תהליך חיובי‪" .‬אני בעד שינוי ערכי הקיבוץ והגדלת האחריות עד העברתה‬
‫באופן מוחלט לחבר )חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬פרנסה וכו'(‪ .‬לדעתי אין מקום יותר לצורת החיים השיתופית כפי שהיא‬
‫מתקיימת היום‪ .‬איני מאמינה שאפשר יהיה להחזיק מעמד כך לזמן רב‪ .‬אני מאד מרוצה ממה שאני מקבלת‬
‫פה‪ ,‬בית גדול‪ ,‬יציאה לחצר‪ .‬איפה הייתי יכולה להשיג את זה בעיר וכמה כסף זה היה עולה לי? לדעתי מי‬
‫שנולד פה בקיבוץ פשוט לא מסוגל להעריך מה שיש לו" )איילה(‪.‬‬
‫דיון ציבורי בשינוי אורח החיים וערכי היסוד בקיבוץ – נכונות לשמירה על מרכיבים מהעבר‬
‫קטגוריה המתייחסת לעיסוק של הקהילה בשינויים החלים במבנה המרחבי של הקיבוץ כתוצאה מהבנייה‬
‫למגורים ולמידת רצונה לשמור על מרכיבים מן העבר‪.‬‬
‫הדיון הציבורי המתקיים בשאלות הנלוות לבנייה למגורים עוסק ברב המקרים בפערים הכלכליים שנוצרים‬
‫בין החברים ובשאלות של אופן קביעת הזכאות למעבר לבית חדש ולא בשאלות של כיצד יראו המבנים‪ ,‬כניסת‬
‫כלי רכב‪ ,‬חניה‪ ,‬דשאים‪ ,‬שבילים ועוד‪" .‬את הדגם בוחרת ועדת תכנון ומפרסמים להערות‪ .‬הדיון הוא על‬
‫הפערים‪ ,‬ולמי מגיע ולמי לא‪ ,‬אבל לא כל כך על הצורה " )אורנה(‪ .‬דותן מספר על תהליכי התכנון בקיבוצו‪.‬‬
‫"מנקודת ראות אישית הייתי נהנה מבית יותר גדול – אני נהנה מהמרחב‪ .‬מנקודת ראות של הקיבוץ היה צריך‬
‫לבנות יותר קטן‪ .‬זו דירה יקרה מבחינת הגודל‪ ,‬השטח בין הדירות‪ .‬זו בנייה איטית ויוצרת יותר פער‪ .‬היום אני‬
‫רואה שמצופפים את הדירות – פה בשכונה יש ‪ 14‬דירות‪ ,‬היה צריך לשים ‪ .20‬השניות שלי לגבי גודל הדירה –‬
‫מבחינת הקיבוץ הלכו רחוק מדי לכיוון החברים‪ .‬זה משקף דילמה של מה טוב לי לעומת מה טוב לכלל‬
‫החברים‪ .‬לא טוב לכלל החברים שהם מרגישים שיש פערים‪ ,‬אבל כשאתה אומר לאנשים אתם רוצים יותר או‬
‫‪64‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫פחות בלי לשים את המחירים של זה‪ ,‬הם רוצים גדול‪ ,‬מהר‪ ,‬הרבה‪ .‬מוסדות הקיבוץ צריכים לראות את‬
‫התמונה הכוללת‪ .‬צריכים להביא לדיון ולשכנע‪ .‬היה דיון גם על הבנייה המרוחקת ורצו לנצל שטחים במרכז‬
‫הקיבוץ‪ .‬מוסדות הקיבוץ רואים לטווח הקצר ולתועלת הפרטנית‪ .‬אחרי שרואים מה קורה מפיקים לקחים‪.‬‬
‫למשל הקטינו את גודל הדירות‪ .‬מה שהשפיע ולא לטובה זה שהיה אידאל של וילה בכפר ועכשיו רואים שזאת‬
‫הייתה טעות ויש קצת חזרה‪ .‬למשל המרחק ממרכז הקיבוץ – בקיבוץ שיתופי המרכז חשוב ובקיבוץ מופרט‬
‫השכונה והמרכז כבר לא חשוב כי מסדרים הכל בעיר"‪.‬‬
‫בנוגע לעמדות המובעות על ידי הקבוצות השונות החיות בקיבוץ בנוגע למאפייני התכנון המרחבי והאדריכלי‬
‫בקיבוץ‪ ,‬עולה מדברי המרואיינים כי במרבית המקרים הקבוצה שמבקשת לשמור על מאפייני הקיבוץ הישן‬
‫מורכבת מצעירים‪ ,‬מעוזבי הקיבוץ שחזרו אליו ומתושבים נקלטים חדשים‪ .‬כך מספרת אביבה‪ ,‬שנקלטה‬
‫בקיבוץ לאחר שחיה שנים רבות ביישוב קהילתי‪" .‬אנחנו שבאנו לגור פה רצינו שהחניה תהיה בשני קצוות‬
‫השכונה כי יש פה המון ילדים‪ .‬ודווקא החברים המקוריים של הקיבוץ רצו את החניה ליד הבית ואמרו לנו‬
‫אתם תצטערו כשתתבגרו‪ .‬אבל אני מוכנה לשלם את המחיר הזה‪ .‬עכשיו גם לכל אחד יש שתי מכוניות ואז‬
‫צריך לעשות עוד חניות"‪ .‬ירון‪ ,‬חבר ועדת התכנון בקיבוצו‪ ,‬מספר על תהליך התכנון בקיבוץ‪" .‬הדיון היה בצוות‬
‫של ועדת תכנון ועם נציגי ציבור‪ .‬בכל אבן דרך זה הלך לאסיפה של הקיבוץ‪ .‬בתוך הצוות ראו שהצעירים‬
‫סוחבים לקיבוץ הישן והמבוגרים רוצים להמשיך ככה‪ ,‬בבנייה עם החניה הצמודה‪ .‬באסיפה לא היו ויכוחים‪.‬‬
‫החברים בקיבוץ סומכים על הממסד‪ ,‬אם הממסד אומר שטוב לי‪ ,‬אז זה טוב לי"‪.‬‬
‫בכל הקשור לתפקיד הממסד הקיבוצי ביחס לבנייה למגורים ולתכנון מרחבי‪ ,‬חלק מן המרואיינים‪ ,‬בעיקר‬
‫מקיבוצים מתחדשים‪ ,‬סבורים כי מעורבות המוסדות הקיבוציים צריכה להיות מוגבלת‪ ,‬באופן המאפשר חופש‬
‫גדול ככל האפשר לחברים לעשות כרצונם‪ .‬עדי מספרת כי לדעתה "צריכה להיות מעורבות נמוכה‪ .‬צריך רק‬
‫לשמור שלא יהיו חיכוכים ופגיעה באחרים‪ ,‬שלא יהיו דברים מאד יוצאי דופן‪ .‬מעבר לזה כל אחד יכול לעשות‬
‫לפי יכולתו ולפי טעמו‪ .‬אישית‪ ,‬לא אכפת לי איך נראים הבתים‪ .‬מצדי שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה‪ .‬אני‬
‫מעדיפה את החופש לבחור מה שאני רוצה ושלא יגידו לי מה לעשות‪ .‬אחרי שקבלנו מפתח הורדנו את מסתור‬
‫המזגנים‪ .‬אחרים פתחו יציאה נוספת לחצר אחורית"‪ .‬נוגה מחזיקה בדעה דומה "בקיבוץ הישן החבר קיבל את‬
‫הנכס מתוקף היותו חבר קיבוץ‪ .‬בקיבוץ החדש כבר משלמים על הבנייה ואי אפשר להגיד לו תבנה בית כמו של‬
‫ההורים שלך‪ .‬אני חושבת שאם הקיבוץ לא משתתף במימון וכל המימון הוא של החברים‪ ,‬אי אפשר להגביל‬
‫את החומרים או הצבעים וכד'‪ .‬ככל שהבנייה החדשה תמשיך ההשתתפות של הקיבוץ במימון תרד ואז אין‬
‫סיבה שיגבילו את מי שבונה‪ .‬בשכונה החדשה אפשר היה לבחור בין שני דגמים שהיו מאד דומים‪ .‬אני חושבת‬
‫שצריך לתת בחירה בין ‪ 7‬דגמים לפחות ושיהיו שונים האחד מהשני"‪.‬‬
‫מרואיינים אחרים‪ ,‬בעיקר מקיבוצים שיתופיים‪ ,‬סבורים כי תפקיד המוסדות הקיבוציים הוא להתוות‬
‫מדיניות כוללת ולאכוף חריגות ממנה‪ .‬כך למשל מספר דותן כי "השיתוף והשוויון בשכונה פה מתבטא בבנייה‬
‫האחידה ובתכנון הנוי ובכך שהכלל לא הסתלק מהאחריות שלו‪ .‬אני אוהב שיש תכנון מרכזי‪ ,‬זה טוב שיש‬
‫ראיה כוללת‪ .‬אם אין תכנון כל אחד עושה מה שהוא רוצה‪ .‬אם הקיבוץ מוותר על תכנון השטחים הפתוחים‬
‫למשל נוצר ואקום ואז הפרט יעשה מה שמתאים לו‪ .‬אם אתה לא פותר את הבעיה אנשים פותרים אותה לבד‬
‫ואז זה יותר גרוע‪ .‬אם הקיבוץ נסוג מהתכנון המרכזי נוצר תכנון פרטי"‪ .‬איילה מאמינה אף היא שיש חשיבות‬
‫לקביעת מדיניות תכנון ואכיפה כוללת‪" .‬ממה שאני רואה הרבה מתבסס על יחסי השכנות הטובים והתחשבות‬
‫בשכנים‪ .‬השכנה מימין הראתה לנו את התכניות להרחבת הבית שלה ואנחנו התנגדנו והצענו לה תכנית אחרת‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪65‬‬
‫שפחות תתקרב לבית שלנו והיא קבלה את זה‪ .‬אבל אין חובה לשאול את השכנים‪ .‬אני חושבת שהנהגת‬
‫הקיבוץ צריכה לתת כללים ברורים איך מרחיבים‪ ,‬לאיזה כיוון וכד'‪ .‬חשוב שיהיו בקיבוץ הנחיות ותקנונים‬
‫ברורים מה מותר ומה אסור וחשוב שיהיו מסוגלים לאכוף את זה אחרת אין לזה ערך‪ .‬דבר חשוב נוסף הוא‬
‫ראיה כוללת מערכתית שמתייחסת למשך הזמן של השיפוץ‪ ,‬לכך שתושבי אותה השכונה משפצים באותו‬
‫הזמן‪ ,‬למרחקים בין הבניינים‪ ,‬לשבילים‪ ,‬לפרטיות‪ ,‬לאחידות של הבניינים‪ .‬אחרת מתקבל טלאי על טלאי‪ .‬אני‬
‫רוצה שבקיבוץ ישמרו יותר על פרטיות – שבילים מרוחקים יותר מהבניינים‪ ,‬מרחק גדול יותר בין הבניינים‪,‬‬
‫שלא תהיה כניסה של מכוניות אבל שימצאו פתרון חניה קרוב יחסית לבית‪ ,‬השקעה בגינון הציבורי‪ ,‬אכיפה של‬
‫חריגות בנייה"‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫דיון‬
‫התפתחות סגנון הבנייה הקיבוצי היא תהליך מורכב שמושפע ממרכיבים תרבותיים‪ ,‬חברתיים וכלכליים‪,‬‬
‫הנוגעים למבנה הקיבוץ )האם זהו קיבוץ שיתופי או מתחדש(‪ ,‬השתייכותו התנועתית המקורית )הקבה"א או‬
‫התק"ם(‪ ,8‬מצבו הכלכלי‪ ,‬מערכות היחסים בין חברי הקיבוץ והקשר שלהם עם המוסדות הארגוניים שבקיבוץ‪.‬‬
‫מלבד זאת‪ ,‬משפיעים על התפתחות סגנון הבנייה גורמים חיצוניים דוגמת מדיניות התכנון הארצית‬
‫המתבטאת בתקנות בנייה ובהנחיות תכנון‪ .‬מורכבות התהליך‪ ,‬השתנות סגנון הבנייה הקיבוצי והצורך בהבנתו‬
‫באמצעות פרשנויות השותפים בו‪ ,‬הביאו אותי לשימוש בשני כלים מחקריים‪ :‬האחד‪ ,‬ניתוח פיזי של המבנה‬
‫המרחבי של הקיבוץ והמבנה האדריכלי של דירת המגורים באמצעות בחינת תצלומי אוויר‪ ,‬תכניות אב ומתאר‬
‫מוצעות ומאושרות‪ ,‬תכניות מדידה‪ ,‬תכניות אדריכליות‪ ,‬ותקנוני בנייה ושיכון בקיבוצים; השני‪ ,‬ראיונות‬
‫מובנים למחצה עם חברי קיבוץ שבנו או שיפצו את דירת מגוריהם בשנים האחרונות‪ .‬הניתוח הפיזי נועד לספק‬
‫תמונת מצב של הבנייה העכשווית בקיבוץ והשינויים שחלו בה בהשוואה לסגנון הבנייה שאפיין את הקיבוץ‬
‫בעבר‪ ,‬וניתוח הראיונות נועד לספק מידע לגבי המניעים‪ ,‬ההשקפות והתובנות של חברי הקיבוץ ביחס לשינוי‬
‫שמביא איתו תהליך הבנייה הפרטית למגורים‪.‬‬
‫שינויים מרחביים ואדריכליים בקיבוץ היום בהשוואה לקיבוץ המסורתי כביטוי של השינוי האידאולוגי‬
‫ממצאי המחקר מצביעים בבירור על כך שהתפנית שעוברים הקיבוצים מתפיסה סוציאליסטית וקומונלית‬
‫המבוססת על עיקרון של "כל אחד לפי יכולתו וכל אחד לפי צורכיו" לתפיסה קפיטליסטית המבוססת על‬
‫עיקרון של שכר דיפרנציאלי שנקבע לפי כללי השוק‪ 9,‬משתקפת בתכנון המרחבי והאדריכלי של הקיבוץ‪.‬‬
‫בתכנון המרחבי ניתן להבחין בהפרטת המרחב הקיבוצי המשותף המתבטאת בפרגמנטציה וקיטוע של המרחב‬
‫הציבורי וביצירתו של מרחב פרטי‪ .‬בתכנון האדריכלי ניתן להבחין בכמה היבטים הבאים לידי ביטוי בתכנון‬
‫ועיצוב בית המגורים ‪ -‬עלייה בחשיבות הפרט וברצון לביטוי אישי; החלשת מעמדו של הקיבוץ כספק הצרכים‬
‫וכאחראי לביטחון החברים בעתיד והיחלשות הערכים המזוהים עם אורח החיים הקיבוצי‪ ,‬כגון פשטות‪ ,‬צנעה‬
‫והסתפקות במועט‪ ,‬לצד העלייה ברמת החיים האופיינית לחברה הישראלית כולה‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬רעיון השיתופיות והשוויוניות בא לידי ביטוי‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬בעיקרון התכנוני של מרחב משותף לכל‬
‫תפקודי החיים‪ ,‬החינוך‪ ,‬התרבות‪ ,‬הבריאות ועוד‪ .‬הזירה המרכזית של החיים הקיבוציים הייתה המדשאה‬
‫הגדולה ומוסדות הציבור שסביבה‪ ,‬לצד הגן הקיבוצי‪ ,‬נוף השבילים והמרחב שבין הבתים‪ .‬בהתאם לכך‪,‬‬
‫המבנה המרחבי של הקיבוץ התאפיין בדפוס בינוי של "המגרש הגדול"‪ .‬דפוס זה היה ייחודי לקיבוץ וניתן‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫התק"ם הוא איחוד של תנועת הקיבוץ המאוחד והאיחוד שהתרחש בשנת ‪ 1979‬לאחר שההבדלים ההיסטוריים בין הזרמים‬
‫פחתו בצורה ניכרת במהלך השנים‪ .‬הקיבוץ הארצי – ברית קיבוצי השומר הצעיר בישראל – התאחדה עם תנועת קיבוצי‬
‫התק"ם בשנת ‪ .1999‬יחסית לתנועות קיבוציות אחרות‪ ,‬הקפידה תנועת הקיבוץ הארצי על אחידות רעיונית ומעשית בין‬
‫הקיבוצים החברים בה‪ ,‬הן בתחום הפוליטי )הצבעה ופעילות למען מפ"ם( והן בתחום הקיבוצי ‪ -‬שמירה על מנגנונים שיתופיים‬
‫שונים בכל קיבוצי התנועה‪ .‬יש הטוענים כי קולקטיביות זו הביאה לשמרנות יתר בקיבוצי התנועה‪.‬‬
‫יש לציין כי בכל הקיבוצים המתחדשים מונהגת "רשת ביטחון" המעניקה סבסוד בתחומי החינוך והבריאות וכן ביטחון‬
‫סוציאלי וערבות הדדית בקנה מידה שאינו מוכר בצורות חיים אחרות‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪67‬‬
‫לזהותו בכמה מרכיבי יסוד‪ :‬בשטח המחנה המסומן בתב"ע אין חלוקה פנימית; השטחים הפתוחים רציפים‬
‫ללא מחסומים הקוטעים את הנוף ואת הנגישות‪ ,‬ללא גדרות וללא כבישים‪ .‬הנוי הציבורי מגיע כמעט עד פתח‬
‫הבית; המדרכות סמוכות למבני המגורים כך שבין המדרכות נוצרות מדשאות משותפות וציבוריות‪ .‬מבני‬
‫המגורים אחידים וקטנים ומשתלבים בנוף הפתוח‪.‬‬
‫מרכיבים אלו הביאו לכך שלא הייתה הבחנה ברורה בין המרחב הפרטי למרחב הציבורי בתוך הקיבוץ‪ ,‬והוא‬
‫שימש כולו כמרחב הפרטי המשותף של כלל החברים )חיוטין וחיוטין‪ ;2010 ,‬בר אור ויסקי )ע(‪ ;2010 ,‬כהנא‪,‬‬
‫‪ .(2011‬כיום‪ ,‬כפי שמשתקף מן הממצאים‪ ,‬המבנה המרחבי של הקיבוץ מאופיין ביצירת מרחב פרטי לכל משק‬
‫בית‪ .‬המרחב הפרטי נוצר באמצעים אדריכליים מגוונים כגון הפרשי מפלסים בין מגרשי מגורים צמודים‪,‬‬
‫גידור מסוגים שונים והדגשת מאפיינים אדריכליים קישוטיים בעיצוב החיצוני של בית המגורים‪ ,‬שהופך על‬
‫ידי כך מרקע לחזית‪ .‬אמצעים נוספים להגדרת שטחים פרטיים הם יצירת שבילים פרטיים נפרדים המובילים‬
‫לבית‪ ,‬הרחקת המדרכות מן המבנים באופן המגדיל את המדשאה הפרטית ומקטין את המדשאה הציבורית‬
‫המשותפת ונטיעת צמחיה בסמוך למדרכה במקום בסמוך למבנים‪ ,‬באופן שחוסם את המבט אל השטח‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫העלייה בחשיבות המרחב הפרטי על פני המרחב הציבורי היא ביטוי נוסף לעלייה בחשיבות הפרט והתא‬
‫המשפחתי על פני הקולקטיב‪ ,‬כפי שטענו מרכזי ועדות השיכון שרואיינו במסגרת המחקר‪ .‬טענה זו מופיעה גם‬
‫בספרות אצל חיוטין וחיוטין )‪ ,(2010‬הטוענים כי התפתחות הסכימה של דירת המגורים בקיבוץ הושפעה‬
‫מתהליך המעבר מחברה בעלת עקרונות שיתופיים קשוחים לחברה השואפת לאפשר לפרט תחומי חיים‬
‫פרטיים לפי רצונו או רצונה ומכירה בחשיבות המשפחה כערך יסוד במרקם החברתי של הקיבוץ‪.‬‬
‫הביטוי הפיזי לכך‪ ,‬לבד מיצירת המרחב הפרטי סביב בית המגורים באמצעים שתוארו לעיל‪ ,‬הוא בחשיבות‬
‫שמקבל תכנון הבית הפרטי‪ .‬בעבר‪ ,‬הזהות הייתה משותפת לכל הקיבוץ‪ ,‬והובעה באמצעות השקעה במבני‬
‫הציבור ולא בבית הפרטי‪ .‬בעקבות ההשקעה הנמוכה בתכנון ועיצוב הבית הפרטי‪ ,‬בתי מגורים היו פשוטים‬
‫ואחידים ולא זכו לטיפוח מיוחד מצד החברים‪ .‬ממצאי המחקר מלמדים שכיום תכנון הבית הפרטי מקבל‬
‫חשיבות הן על ידי המוסדות הקיבוציים )בתכנון החיצוני( והן על ידי החברים עצמם )בתכנון הפנימי(‪ .‬חשיבות‬
‫זו באה לידי ביטוי בהשקעת זמן ומשאבים כלכליים פרטיים בתכנון ובעיצוב‪ ,‬בהדגשת הביטוי האישי בעיצוב‬
‫הבית על ידי החברים ובחתירה ליצירת טיפוסי מבנים המגדילים את מידת הפרטיות על ידי המתכננים מטעם‬
‫הקיבוץ‪ .‬בתי המגורים החדשים מאופיינים בנפחים גדולים מאד‪ .‬נפח הבנייה מתחלק בין ‪ 3-2‬נפחי משנה‪,‬‬
‫אולם אין בכך כדי לעדן את גודלו של המבנה ונוכחותו בשטח‪ .‬מיעוט החלונות ושטחם המצומצם תורמים‬
‫ליצירת קירות גדולים ללא פתחים המשווים למבנה מראה מסוגר‪ ,‬שאינו משתלב בסביבה‪ .‬לעתים הכניסות‬
‫ממוקמות בשני הצדדים המנוגדים של מבנה המגורים ואינן פונות למדרכה הציבורית‪ .‬הכניסות נסתרות מן‬
‫העוברים ושבים כך שלדיירים פרטיות גדולה יותר‪ .‬מנגד‪ ,‬חזית המבנה המופנית למדרכה הציבורית היא חזית‬
‫אטומה המקטינה את השתלבות המבנה בסביבתו‪.‬‬
‫ההשקעה הגדולה בעיצוב פנים הבית מתבטאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בתוספת אלמנטים קישוטיים נטולי תפקיד‬
‫פונקציונלי‪ ,‬דוגמת נישות‪ ,‬קשתות‪ ,‬קירות קטומים וחיפויים מסוגים שונים‪ .‬מן הראיונות עולה כי עיצוב‬
‫הפנים מהווה פעמים רבות ביטוי לטעמם האישי ויכולתם הכלכלית של בעלי הבית‪ .‬רבים מהמרואיינים סיפרו‬
‫על המאמץ הגדול שהשקיעו בעיצוב הבית והדגישו כי לא הושפעו מבתים אחרים שנבנו בקיבוץ בעת שתכננו‬
‫את ביתם‪ ,‬וכי התכנון והעיצוב של ביתם ייחודי להם‪ .‬ממצא זה תואם למתואר בספרות בנוגע לעיצוב פנים‬
‫‪68‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫הבית כביטוי להבלטת הייחוד של בעלי‪-‬הבית וכביטוי של ביקורת על בתים אחרים שאינם לטעמם של בעלי‬
‫הבית )ליבנה ואלמוג‪.(Hannerz, 1992 ;Humphrey, 1997 ;Klaufus, 2000 ;Rappoport, 1981 ;2008 ,‬‬
‫העלייה בחשיבותו של הפרט ובהדגשת המרחב הפרטי מלווה גם בשינוי היחסים החברתיים בין חברי הקיבוץ‪.‬‬
‫זהו תהליך משולב וניתן לראות כיצד השינוי הפיזי מהווה ביטוי מעשי לשינוי באורחות החיים‪ ,‬לשינוי‬
‫האידאולוגי והערכי ולשינוי החברתי‪ .‬לפעמים השינויים הגדולים מתבטאים דווקא בפרטים הקטנים של בית‬
‫המגורים‪ .‬דוגמה לתהליך זה מהווה השינוי בעיצוב דלת הכניסה לבית‪ .‬בעבר‪ ,‬כל דלתות הכניסה לבתי‬
‫המגורים בקיבוץ היו דלתות עץ אחידות‪ ,‬שברוב המקרים כללו גם דלת רשת‪ .‬כיום‪ ,‬כל החברים מתקינים‬
‫בביתם דלת כניסה מעוצבת וייחודית‪ ,‬כאשר לרוב בבית דו‪-‬משפחתי לא יימצאו שתי דלתות זהות‪ .‬דלת‬
‫הכניסה מהווה כיום מעין הצהרה על זהותם של יושבי הבית‪ .‬ניתן לשער כי חוסר ההשקעה בדלת הכניסה‬
‫בעבר נבע במידה מסוימת מההיכרות האישית הצמודה בין חברי הקיבוץ‪ ,‬כי אם ממילא כולם יודעים מי אתה‬
‫הרי שאין טעם לטרוח בהצגת חזות מסוימת‪ .‬לצד ההשקעה בעיצוב הייחודי של דלת הכניסה ניתן להצביע על‬
‫היעלמות דלת הרשת‪ .‬דלת הרשת היוותה בעבר סוג של חיבור בין המרחב הציבורי לפרטי ושל טשטוש‬
‫הגבולות ביניהם‪ ,‬הואיל והיא חשפה את פנים הבית הפרטי למבטים מן החוץ וביטאה את העובדה שאין לפרט‬
‫מה להסתיר מן הציבור‪ .‬כלומר‪ ,‬השינוי בעיצוב דלת המגורים מלמד על מספר תהליכים ‪ -‬העלייה בחשיבותו‬
‫של האינדיבידואל שבאה לידי ביטוי בהשקעה בעיצוב הדלת כאמצעי לביטוי אישי; העלייה בחשיבות המרחב‬
‫הפרטי שבאה לידי ביטוי בהיעלמות דלת הרשת; והשתנות המרקם החברתי בקיבוץ מחברה בעלת מאפיינים‬
‫משפחתיים לחברה המבוססת על יחסי שכנות‪ ,‬בה יש צורך בפרטיות ובהגדרת זהות עצמית‪.‬‬
‫על פי תפיסתם של ‪ (1981) Rappoport‬ו‪ (2002) Ahrentzen-‬דלת הכניסה מהווה אלמנט מבנה חצי קבוע‪,‬‬
‫שניתן לשנותו בקלות ובמהירות‪ ,‬המציג את זהותו של הדייר בחלל הפיזי‪ .‬זאת בניגוד לאלמנטים המבניים‬
‫הקבועים כגון קירות‪ ,‬תקרות ורצפות שמשתנים לאט או לעתים רחוקות‪ ,‬ואשר נשלטים ומפוקחים ע"י חוקים‬
‫ותקנות בנייה‪ .‬הקשיים הפיזיים‪ ,‬הכלכליים והפוליטיים שבשינוי מרכיבים אלו גורמים לכך שהערכים‬
‫הקשורים בהם הם חברתיים‪ ,‬ארגוניים‪ ,‬תרבותיים ומוסדיים ולא ערכים אישיים של הפרט‪ .‬דלת הכניסה‬
‫לעומתם משקפת את הערכים האישיים של הפרט ואת זהותו והיא קלה לשינוי ועיצובה אינו כפוף בדרך כלל‬
‫לחוקים ולתקנות בנייה‪ .‬ניתן ללמוד מכך על חשיבות הבחינה של דלת הכניסה ושל השינויים בעיצובה‪ ,‬כביטוי‬
‫לשינויים באידאולוגיה ובערכים המזוהים עם חיי הקיבוץ בקרב חברי הקיבוץ‪.‬‬
‫קשר בין הערכים המסורתיים של הקיבוץ ובין תהליכי התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוץ‬
‫מסקירת הספרות עולה כי בעבר החברה הקיבוצית הייתה מזוהה עם ערכים של שוויון‪ ,‬פשטות‪ ,‬צניעות‬
‫והסתפקות במועט‪ ,‬שבאו לידי ביטוי בתכנון האדריכלי של בית המגורים )מסטצ‘קין‪ ;1936 ,‬פיינמסר‪.(1984 ,‬‬
‫אולם כפי שמראה עמיר )‪ (1997‬ערכים אלו היו פועל יוצא של רמת החיים הנמוכה וחוסר האפשרויות‬
‫הכלכליות בשנותיה הראשונות של התנועה הקיבוצית‪ .‬בראיונות שנערכו במסגרת המחקר ציינו מרבית‬
‫המרואיינים שעוצמת האמונה שלהם בערכים המזוהים עם חיי הקיבוץ היא נמוכה‪-‬בינונית וכי הם מזדהים‬
‫בעיקר עם ערך הערבות הדדית ולא עם ערכי השוויון‪ ,‬הפשטות וההסתפקות במועט‪ .‬ניתן לשער שאם ערכים‬
‫אלו היו פועל יוצא של המצב הכלכלי‪ ,‬ברגע שרמת החיים עלתה והחזקת נכסים אישיים הפכה לגיטימית‪,‬‬
‫ערכים אלו נחלשו במידה מסוימת בקרב החברים‪ .‬הביטויים הפיזיים למגמה זו הם במידת ההשקעה הכספית‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪69‬‬
‫בבנייה‪ ,‬בעיצוב הפנים ובאבזור בית המגורים הכוללים פעמים רבות אלמנטים מרשימים ובעלי נוכחות‪ ,‬וכן‬
‫ברצון עליו מעידים חברי הקיבוץ לתכנון ועיצוב ייחודי‪.‬‬
‫דוגמה לכך יכולה להוות החניה הצמודה לבית המגורים‪ .‬מרואיינים רבים ציינו את רצונם בחניה פרטית‬
‫צמודה לבית המגורים‪ ,‬למרות שתנועת כלי רכב בתוך הקיבוץ נתפסה בעיניהם כתופעה בעלת היבטים‬
‫שליליים‪ .‬להשערתי‪ ,‬היעדר החניה הצמודה לבית המגורים בעבר נבע מכך שלא היו מכוניות לחברים‪ ,‬ולא‬
‫מתוך החלטה ערכית מודעת‪ .‬לפיכך כיום‪ ,‬כאשר החברים מחזיקים במכוניות פרטיות‪ ,‬הם מעוניינים בחניה‬
‫פרטית צמודה לביתם‪ .‬‬
‫לצד היחלשות הערכים המזוהים עם אורח חיים קיבוצי והעלייה בחשיבותו של הפרט ושל התא המשפחתי גם‬
‫מעמדו של הקיבוץ כספק הצרכים וכאחראי לביטחון החברים בעתיד נחלש‪ .‬הביטוי הפיזי לכך הוא התאמתו‬
‫של בית המגורים לקשיים בריאותיים עתידיים‪ ,‬כגון חדר מגורים למטפל סיעודי ואפשרות מעבר לכיסא‬
‫גלגלים; ולהתפתחויות קהילתיות עתידיות‪ ,‬כגון הצורך בהקצאת יחידת מגורים נפרדת לילדים ולהורים‪.‬‬
‫ייתכן והדבר מרמז על חששם של החברים כי הקיבוץ לא יוכל לספק את כל הצרכים העתידיים שלהם‬
‫בזקנתם‪ ,‬או כי ילדיהם לא יוכלו להרשות לעצמם לבנות את ביתם בקיבוץ‪ .‬משום כך יש להסתמך כיום על‬
‫המשאבים המשפחתיים ולהתאים את בית המגורים לאי הוודאות העתידית‪.‬‬
‫מראשית קיומה התבססה החברה הקיבוצית על "הקופה המשותפת"‪ ,‬אשר מספקת את צורכי החברים‪ .‬שיטה‬
‫זו נבעה מהנחת שוויון ערך האדם‪ ,‬הגורסת שזכותו של האדם לסיפוק צורכיו נובעת מעצם היותו אדם‪ ,‬ואין‬
‫היא צריכה להיות תלויה ביכולתו הפיזית או בכישוריו הטכניים או הניהוליים‪ ,‬כשם שאינה צריכה להיות‬
‫תלויה ברכוש שצברו הוריו‪ .‬אולם הקושי בתרגום רעיון אוניברסלי לחיי היום יום שינה את מהותו של ערך זה‬
‫לשוויון חומרי מכני‪ .‬כתוצאה מכך משאבי הדיור שעמדו לרשות הקיבוץ חולקו באופן אחיד בין חברי הקיבוץ‪,‬‬
‫תוך התעלמות מן השוני בצורכי הדיור שלהם‪ .‬בספרות העוסקת בחקר הקיבוץ נטען כי בחברה הקיבוצית חלה‬
‫תפנית מתפיסה של שוויון מכני לתפיסת של שוויון איכותי המקובלת כיום‪ ,‬לפיה יש לספק את צורכיהם‬
‫האישיים הייחודיים של החברים ללא קשר לתרומתם )טופל ובן רפאל‪ ;2006 ,‬פלגי ואורחן‪.(2008 ,‬‬
‫אולם‪ ,‬מן המחקר עולה כי בשאלת הבנייה הפרטית ממשיכה להתקיים תפיסת השוויון המכני המסורתית גם‬
‫כיום‪ .‬ממצאי הניתוח המרחבי שנערך במסגרת המחקר מצביעים על כך כי גם בקיבוצים שיתופיים בעיקר‪ ,‬אך‬
‫גם בחלק מן הקיבוצים המתחדשים משאבי הדיור העומדים לרשות הקיבוץ עדיין מחולקים באופן אחיד בין‬
‫חבריו‪ .‬השוני בהשוואה לעבר הוא שטרם השינוי המשאבים הכלכליים שעמדו לרשות הקיבוץ היו מוגבלים‬
‫מאד‪ ,‬וכך נקבע רף השוויון על‪-‬ידי הגדרת שטח רצפה של כ‪ 45-‬מ"ר לדירה בשנות ה‪ 60-‬שגדל בהדרגה עד‬
‫לכ‪ 90-‬מ"ר בשנות ה‪ .90-‬כיום‪ ,‬לאחר העלייה ברמת החיים והשיפור במצבם הכלכלי של הקיבוצים‪ 10,‬נקבע רף‬
‫השוויון על פי הגדרת שטח רצפה של כ‪ 160-‬מ"ר לדירה‪ .‬בעבר נקבע שטח הרצפה של הדירה על ידי מוסדות‬
‫התנועה בעבור כל הקיבוצים ואילו כיום נקבע שטח הדירה בהתאם להחלטות מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬גם כן‬
‫באופן אחיד בעבור כל הקיבוצים‪ .‬כיום‪ ,‬שטח הדירה בקיבוצים שנבחנו במחקר נקבע בהתאם להגדרתה של‬
‫דירת סטנדרט בה נקבעים שטח הדירה‪ ,‬מספר הקומות‪ ,‬מספר חדרי השירותים וחומרי הבנייה והגמר‪ .‬כל‬
‫הבנייה הפרטית החדשה בקיבוץ מבוצעת בהתאם להגדרת דירת הסטנדרט‪ ,‬ללא קשר למאפיינים‬
‫המשפחתיים‪ ,‬הדמוגרפיים והכלכליים של משק הבית‪ .‬התוצאה של חלוקת משאבי הדיור באופן שוויוני‪-‬חומרי‬
‫‪10‬‬
‫‪70‬‬
‫כאמור במחקר זה נבחנו רק קיבוצים במצב כלכלי מבוסס‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫היא בנייה אחידה שאינה מותאמת לצורכי חלק מחברי הקיבוץ‪ ,‬דוגמת קשישים‪ ,‬משפחות צעירות‪ ,‬זוגות‬
‫שילדיהם בגרו ויצאו מן הבית ועוד‪ ,‬אשר אינם זקוקים לשטח דירה בהיקף שכזה‪ .‬כך למעשה רעיון השוויון‬
‫בקיבוץ החדש ממשיך להתקיים באופן זהה לקיבוץ הישן‪ ,‬כאשר תנאי המגורים של כל חברי הקיבוץ נקבעים‬
‫בהתאם להגדרת סטנדרט אחיד המוגדר על ידי מוסדות הקיבוץ‪ .‬זאת למרות שבמבט ראשון על בתי המגורים‬
‫המרווחים נראה כי ערך זה נזנח‪.‬‬
‫הסבר אפשרי לתופעה זו הוא שככל שמעמדו של הפרט בקיבוץ מתחזק במקביל לשינויים באורחות החיים כך‬
‫נחלשת הסולידריות הפנימית ואיתה פוחתים הסיכויים להשיג שוויון‪ .‬תהליך האינדיבידואליזם מקשה על‬
‫הקיבוץ לשמור על השוויוניות‪ ,‬הואיל וכפי שמצטייר מן הראיונות‪ ,‬הוא מעורר שאלות וקשיים רבים בכל‬
‫הנוגע למעורבותם החברתית של החברים ומחויבותם לערכים ולסמלים כדוגמת שוויון‪ ,‬אחידות וצניעות‪.‬‬
‫הקיבוץ כיום מכיר בכך שעליו לספק את צורכיהם האישיים הייחודיים של החברים אולם מתקשה לעשות‬
‫זאת בכל הקשור לבתי המגורים‪ ,‬ועל כן חוזר לתפיסת השוויון החומרי‪-‬המכני‪ .‬שוויון חומרי הרבה יותר קל‬
‫לספק‪ ,‬שהרי ברגע שנותנים לכולם אותו דבר אין צורך לבחון את הצרכים האישיים השונים לעומק‪ .‬מלבד‬
‫זאת‪ ,‬כאשר יש ביכולתו של הקיבוץ לספק תנאי מגורים ברמה חומרית גבוהה‪ ,‬לא מתעוררת התנגדות מצד‬
‫החברים לבנייה הפרטית‪ ,‬והפערים הכלכליים הקיימים בין החברים השונים בולטים פחות‪ .‬‬
‫ניסיון לשמור על הערכים המסורתיים של הקיבוץ‬
‫למרות האמור לעיל לא כל חברי הקיבוץ ממהרים לזנוח את הערכים הקשורים באורח החיים הקיבוצי‪.‬‬
‫ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על כך שהרצון לשמור בתכנון ובבינוי על ערכים המאפיינים את חיי הקיבוץ‪,‬‬
‫כגון הגבלה של כניסת רכב ושמירה על שטחים ציבוריים פתוחים רציפים‪ ,‬קיים במידה רבה יותר אצל בני‬
‫הדור הצעיר החוזרים לקיבוץ ואצל המתכננים החיצוניים‪ ,‬מאשר בקרב חברי הקיבוץ הוותיקים‪ .‬ממצא זה‬
‫דומה למתואר במאמרה של עמית כהן )‪ ,(2006‬שמצאה כי הוותק ‪ ‬ביישוב ‪ ‬הכפרי ‪ ‬השפיע ‪ ‬על ‪ ‬מידת ‪ ‬העניין ‪ ‬‬
‫במתרחש ‪ ‬בו‪ ,‬כמו ‪ ‬גם על הרצון ‪ ‬להיות ‪ ‬מעורב ‪ ‬בפיתוחו‪ .‬על פי ממצאיה אוכלוסייה ‪ ‬חדשה ‪ ‬מגלה ‪ ‬עניין ‪ ‬בנכסי‬
‫המורשת הבנויה ומוכנה להיות מעורבת בשימורם‪ ,‬לפעמים יותר מהאוכלוסייה הוותיקה שנולדה במקום‪.‬‬
‫לדעתי צעירים החוזרים לגור בקיבוץ לאחר שהתנסו בחיים בעיר עושים זאת בשל זיהוי ההזדמנות הכלכלית‬
‫לבנות בית פרטי במרחב כפרי ומתוך הכרה באיכויות הייחודיות של המרחב הקיבוצי‪ .‬צעירים אלו מחפשים‬
‫אחר השטחים הפתוחים המשותפים‪ ,‬החופשיים מתנועת רכב והמאפשרים קיומם של חיים קהילתיים‬
‫משותפים ונכונים למגבלות הנובעות מכך‪ .‬החברים הוותיקים לעומתם מושפעים מחוויות העבר‪ ,‬כאשר מרחב‬
‫המגורים אפשר פרטיות מוגבלת בלבד ושטחי המגורים היו מצומצמים בהיקפם‪ ,‬ולכן מבקשים שטח פרטי‪,‬‬
‫חניה ודירה גדולה‪.‬‬
‫הבדלים בין קיבוצים שיתופיים ומתחדשים‬
‫אחת משאלות המחקר הייתה האם קיימים הבדלים בין הבנייה למגורים והתכנון המרחבי בקיבוצים‬
‫שיתופיים לעומת בקיבוצים מתחדשים‪ .‬ממצאי המחקר מעלים כי קיים שוני מסוים במבנה המרחבי של‬
‫קיבוצים שיתופיים ומתחדשים; אולם לא נמצאו הבדלים ניכרים בין המאפיינים האדריכליים של דירות‬
‫המגורים בקיבוצים שיתופיים ומתחדשים לבין השקפותיהם של חברי קיבוצים אלו‪ .‬במחקר נסקרו ארבעה‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪71‬‬
‫קיבוצים המייצגים מצבי ביניים שונים במידת שינוי אורחות החיים‪ .‬קיבוץ משמר העמק מייצג את השלב‬
‫המסורתי ביותר – קיבוץ שיתופי שכמעט ולא עבר תהליכי הפרטה – וקיבוץ אייל מייצג את השלב החדשני‬
‫ביותר – קיבוץ מתחדש שהשלים מהלך של שיוך נכסים פנימי בין חברי הקיבוץ‪ .‬קיבוץ רמת יוחנן השיתופי‬
‫וקיבוץ נען המתחדש מייצגים את מצב הביניים שבתווך‪ .‬ביחס למבנה המרחבי‪ ,‬נמצא כי מידת השינויים‬
‫באורחות החיים בקיבוץ תואמת למידת השינוי במבנה המרחבי‪ .‬בקיבוץ אייל נמצא השינוי הגדול ביותר של‬
‫מאפייני הבינוי המרחבי ביחס לסגנון הבנייה הקיבוצי הוותיק‪ ,‬בקיבוץ משמר העמק נמצא השינוי הקטן‬
‫ביותר והקיבוצים רמת יוחנן ונען נמצאו בתווך‪ ,‬ללא הבדל משמעותי ביניהם‪.‬‬
‫בקיבוץ אייל הצביעו ממצאי המחקר על השינוי הגדול ביותר‪ ,‬בשל צירופם של כמה גורמים‪ :‬בקיבוץ בוצע‬
‫שיוך נכסים ופרצלציה‪ .‬בתי המגורים פרוסים בגריד פשוט היוצר תבנית של רחוב‪ ,‬ובו מבני מגורים משני צדי‬
‫הכביש‪ .‬הבנייה החדשה לא הייתה נתונה למגבלות ולהנחיות כלשהן מטעם הקיבוץ‪ ,‬ומימונה נעשה כולו על‬
‫חשבון החבר‪ .‬בקיבוץ מוקצית‪ ,‬כמדיניות‪ ,‬חניה פרטית צמודה לכל בית מגורים‪ ,‬ושכונות המגורים שנבנו‬
‫בשנים האחרונות אינן כוללות מדרכות להולכי רגל‪.‬‬
‫בקיבוץ משמר העמק הצביעו ממצאי המחקר על השינוי הקטן ביותר בשל צירופם של מספר גורמים‪ :‬הבנייה‬
‫החדשה מבוצעת במרוכז על ידי הקיבוץ וכפופה למגבלות והנחיות רבות‪ ,‬חופש הבחירה של החברים ביחס‬
‫לעיצוב החיצוני והפנימי של הבית קטן מאד בהשוואה לקיבוצים האחרים‪ ,‬בקיבוץ לא בוצעה פרצלציה‪ ,‬נעשה‬
‫ניסיון לשמור על מדשאות פתוחות בסמוך למבני המגורים ולמנוע כניסת רכב אל תוך אזור המגורים‪ .‬מימון‬
‫הבנייה נעשה כולו על חשבון הקיבוץ‪ .‬‬
‫הקיבוצים רמת יוחנן ונען נמצאו כמייצגים מצב ביניים‪ ,‬מאחר שהבנייה החדשה מבוצעת במרוכז על ידי‬
‫הקיבוץ וכפופה למגבלות והנחיות רבות‪ .‬יחד עם זאת יש לדיירים חופש בחירה ביחס לעיצוב החיצוני והפנימי‬
‫של הבית )ברמת יוחנן חופש הבחירה רב מאשר בנען(‪ .‬בקיבוץ נען בוצעה פרצלציה ומקודם מהלך לשיוך‬
‫נכסים‪ .‬בקיבוץ רמת יוחנן קיים ביטוי לפרצלציה בשטח למרות שלא מקודם בקיבוץ מהלך לשיוך נכסים‪.‬‬
‫השטחים הפתוחים בסמוך למבני המגורים מצטמצמים ומגודרים‪ .‬כניסת רכב לאזור המגורים מוגבלת )ברמת‬
‫יוחנן במידה רבה יותר מאשר בנען(‪.‬‬
‫ביחס למאפיינים האדריכליים של דירות המגורים‪ ,‬נמצא כי למרות ההבדלים באורחות החיים בין הקיבוצים‬
‫השונים‪ ,‬ניתן לזהות בכולם את זניחת השפה הצורנית והערכים שזוהו עם הבנייה למגורים בקיבוץ בשנים‬
‫עברו‪ ,‬ובהם הצניעות‪ ,‬האחידות‪ ,‬הפשטות וההסתפקות במועט‪ .‬רק מרואיינים מועטים ציינו ערכים אלו‬
‫כגורמים שהשפיעו על תכנון הבית‪ .‬מרבית המרואיינים הדגישו כי תכנון ביתם לא הושפע מבתים אחרים‬
‫שנבנו בקיבוץ אלא היה עצמאי וייחודי להם‪ .‬יש לציין שלמרות שהדיירים מדברים על ניסיון לביטוי אישי ניתן‬
‫לזהות חזרתיות בעיצוב ובאלמנטים בדירות שונות‪ .‬מרבית המרואיינים חשבו שאין צורך באחידות של מבני‬
‫המגורים בקיבוץ כיום וראו באופן חיובי שונות בין מבני המגורים‪ .‬עם זאת‪ ,‬חלקם היו נכונים לקבל הנחיות‬
‫עיצוביות חיצוניות מסוימות שיסייעו בהקניה חלקית של צביון חיצוני אחיד לבתי המגורים‪ .‬באופן אירוני‪,‬‬
‫דווקא המרואיינים שמתגוררים בבתים החריגים בסביבתם מבחינת גובהם‪ ,‬גודלם ועיצובם החיצוני הדגישו‬
‫עד כמה ביתם הוא פשוט‪ ,‬צנוע ואינו מנקר עיניים‪ .‬כאמור‪ ,‬מרבית המרואיינים ציינו כי ערך הערבות ההדדית‬
‫משמעותי עבורם יותר מערכי שוויון‪ ,‬הסתפקות במועט‪ ,‬פשטות‪ ,‬אחידות ועוד‪ .‬לא נמצאו הבדלים בין‬
‫מרואיינים מקיבוצים מתחדשים ושיתופיים בשאלות אלו‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫ממצא זה אינו עולה בקנה אחד עם הציפיות המוקדמות‪ ,‬הואיל וההשערה הייתה כי בקיבוץ השיתופי המסגרת‬
‫החברתית והמוסדית חזקה יותר‪ ,‬כך שהשפעתן של נורמות ערכיות‪ ,‬סביבתיות וחברתיות מסורתיות על הפרט‬
‫תהיה גדולה יותר‪ .‬ניתן היה לשער שהשינוי שחל בנורמות אלו כתוצאה מהשינויים הארגוניים והחברתיים‬
‫במערכת החיים בקיבוצים ב‪ 20-‬השנים האחרונות לא פסח על חברי הקיבוץ השיתופי‪ ,‬למרות העובדה שמבנה‬
‫הקיבוץ נותר כשהיה‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬כאשר החברים בונים את ביתם הם אינם חשים מחויבים יותר לערכים אלו‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬נמצא כי המאפיינים הפיזיים של דירת המגורים הקיבוצית ובכללם שטח הדירה )שטח רצפה‬
‫ושטח לאדם(‪ ,‬חומרי הבנייה ומידת ההשתלבות בסביבה הבנויה‪ ,‬מצביעים על השקעה כספית גדולה יותר‬
‫בבנייה למגורים בקיבוץ השיתופי‪ .‬יתכן כי העובדה שבקיבוץ השיתופי מימון הבנייה נעשה ברובו בכסף ציבורי‬
‫מביאה לכך שנפחי הבנייה בו גדולים יותר מאשר בקיבוץ המתחדש‪ .‬מרואיינים רבים מקיבוצים שיתופיים‬
‫טענו כי העובדה שהבנייה הפרטית ברובה אינה פועל יוצא של מצבו הכלכלי של החבר‪ ,‬יוצרת גישה בקרב חברי‬
‫הקיבוץ הטוענת כי יש לנצל במלואן את אפשרויות הדיור המוצעות על ידי הקיבוץ ‪ -‬מעבר לבית חדש או בניית‬
‫בית בעל שטח רצפה גדול‪ ,‬גם אם אין לחבר צורך ממשי בכך‪ .‬כפי שציינה אחת המרואיינות‪" :‬נותנים לך‪ ,‬לא‬
‫תיקח?"‪ .‬ניתן לשער‪ ,‬שאם החברים היו צריכים לממן מכיסם את העלות המלאה של הבנייה‪ ,‬מאפייניה היו‬
‫עשויים להיות צנועים יותר‪ .‬אולם מכיוון שהקיבוץ "מחלק" בתים‪ ,‬כולם רוצים לקבל מהקיבוץ מה שיותר‪ ,‬גם‬
‫אם אין לחבר צורך בכך‪ .‬להשערתי‪ ,‬מכיוון שבעבר ההזדהות של החברים עם הקיבוץ הייתה יותר גבוהה‪ ,‬הם‬
‫חשו שכאשר הם חוסכים מעצמם‪ ,‬או מסתפקים במועט הם תורמים בכך לקיבוץ‪ .‬היום הזדהותם של החברים‬
‫עם הקיבוץ פחתה בהרבה‪ .‬לכן הם אינם רואים בעיה מוסרית בניצול אפשרויות הדיור המוצעות על ידיו‪ ,‬גם‬
‫אם אין להם צורך בכך‪.‬‬
‫בקיבוצים המתחדשים שנבחנו במחקר‪ ,‬הבנייה החדשה מיועדת לחברים צעירים שעדיין לא קבלו דירת קבע‪.‬‬
‫חברים ותיקים המתגוררים בדירת קבע אינם זכאים לדירה חדשה‪ ,‬אולם יכולים לשפץ את דירתם‪ .‬כתוצאה‬
‫מכך‪ ,‬את הבתים החדשים מאכלסות בעיקר משפחות צעירות )בגילאי ‪ (+30‬עם ילדים‪ .‬משפחות בגילאים אלו‬
‫הן מטבע הדברים בעלות משאבים כלכליים מוגבלים בהשוואה למשקי בית מבוגרים יותר‪ .‬מאחר שבקיבוץ‬
‫המתחדש מרבית עלות הבנייה ממומנת על ידי החברים‪ ,‬מתקבלת בנייה בעלת מאפיינים צנועים יותר‪ .‬מדברי‬
‫המרואיינים עלה כי הסיבות לכך הן כלכליות ולא ערכיות‪ .‬המרואיינים סיפרו שנאלצו להיות מחושבים‬
‫בהוצאותיהם‪ ,‬הואיל ונאלצו לשלם את מרבית עלות הבנייה מתוך חסכונותיהם המוגבלים‪ .‬ממצא זה מחזק‬
‫את ממצאי המחקר הקודמים כי הבנייה הפרטית החדשה כמעט ואינה מושפעת מן הערכים שהיו מזוהים עם‬
‫אורח החיים הקיבוצי בעבר‪.‬‬
‫הבדל משמעותי בין קיבוצים שיתופיים ומתחדשים הנו מערכת היחסים בין הקיבוץ לפרט‪ .‬בקיבוצים‬
‫מתחדשים מעורבות הקיבוץ בהיבטים של ייזום הבנייה‪ ,‬מימונה ואישורה קטנה הרבה יותר מאשר בקיבוצים‬
‫שיתופיים‪ .‬ניתן היה לצפות כי בקיבוצים שיתופיים ימצאו הנחיות מחייבות יותר לגבי התכנון החיצוני של‬
‫הדירה והממשק שלה עם הבתים השכנים‪ ,‬בהשוואה לקיבוצים מתחדשים‪ ,‬כביטוי למעורבות הגדולה יותר של‬
‫הקיבוץ בחיי הפרט‪ .‬ואכן ההנחיות המחמירות ביותר נמצאו דווקא בקיבוץ משמר העמק‪ ,‬השיתופי ביותר מכל‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪73‬‬
‫הקיבוצים שנבחנו במחקר‪ .‬יתכן ועברו של הקיבוץ‪ ,‬שהשתייך בעבר לתנועת השומר הצעיר‪ 11‬משפיע על אופי‬
‫היחסים בין חברי הקיבוץ למוסדות הקיבוציים‪.‬‬
‫מסקירת הספרות עלה כי היסטוריית המגורים האישית חיונית להבנת המשמעות שמייצג בית המגורים בהווה‬
‫)‪ .(Perkins and Thorns, 2000‬ממצאי המחקר מעידים כי לבד מהיותו של הקיבוץ שיתופי או מתחדש‪,‬‬
‫מאפייני התכנון המרחבי והאדריכלי מושפעים גם מעברו של הקיבוץ‪ .‬כך למשל‪ ,‬בקיבוץ בו המוסדות‬
‫הקיבוציים היו חזקים בעבר‪ ,‬כמו משמר העמק‪ ,‬נשמרת גם כיום מעורבות גדולה של המוסדות הקיבוציים‬
‫בתכנון ובבנייה הפרטית‪ ,‬שמתבטאת במגבלות והנחיות רבות יותר ובפיקוח ואכיפה נוקשים יותר‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬בקיבוץ בו החברים היו דומיננטיים בעבר‪ ,‬כמו רמת יוחנן‪ ,‬מעורבות המוסדות הינה קטנה יותר וחברי‬
‫הקיבוץ מקבלים חופש פעולה גדול יותר בעת בניית או שיפוץ ביתם‪ .‬ברמה האישית‪ ,‬ניתוח הממצאים מצביע‬
‫על קשר מסוים בין הדעות והאמונות של חבר הקיבוץ לבין המאפיינים הפיזיים של דירתו‪ .‬קשרים אלו באים‬
‫לידי ביטוי לא רק באופן ישיר‪ ,‬בעוצמת האמונה של החבר בערכים קיבוציים‪ ,‬אלא לעתים גם בגיל החבר‪,‬‬
‫שביעות רצונו מחיי הקיבוץ או הערכתו את התקדמות מהלכי ההפרטה בקיבוץ‪ .‬ניתן לשער כי ככל שאנשים‬
‫נותרים נאמנים לערכים הישנים‪ ,‬הצורך שלהם בשינוי רמת המגורים קטן יותר‪ .‬בדומה‪ ,‬ניתן לשער שאנשים‬
‫מבוגרים יותר דוגלים עדיין בתפיסות מסורתיות יותר לגבי דמות הקיבוץ ואמונתם בערכים ובאידאולוגיה‬
‫קיבוצית חזקה יותר‪ ,‬לכן מאפייני הדירה שלהם צנועים יותר‪ .‬כל זאת בהתאם לתפיסתם של ‪Rappoport and‬‬
‫‪ ,(1998) Dawson‬שרואים בבית מקום המשלב בין זיכרונות העבר לציפיות מעתיד‪ ,‬ובין הזהות האישית‬
‫והערכים המקומיים‪.‬‬
‫שינויים בתהליך הבנייה הפרטית למגורים‬
‫ממצאי המחקר מצביעים על תהליך הבנייה הפרטית למגורים כעל תהליך מעגלי‪ ,‬שראשיתו בפריצת גבולות‬
‫וזינוק קדימה והמשכו במיתון ובחזרה אחורה‪ .‬בקיבוצים שנבחנו במחקר נמצא כי בתחילה לא היו כמעט‬
‫הגבלות על תכנון ועיצוב בתי המגורים‪ ,‬והבינוי המרחבי התאפיין במתן קדימות לשטחים הפרטיים על חשבון‬
‫הציבוריים‪ .‬פריצת הגבולות בקיבוצים השיתופיים אופיינה בהיעדר מגבלות על גודל הבית ובקיבוצים‬
‫המתחדשים בצמצום השטחים הציבוריים‪ ,‬בכניסת רכב לשבילי הקיבוץ ובבנייה שנעשתה באופן פרטי ולא‬
‫במרוכז על ידי הקיבוץ‪ .‬עם תום הגל הראשון של הבנייה והחשיפה לתוצאותיו‪ ,‬בוצע בקיבוצים מהלך של‬
‫חשיבה נוספת והבינוי כיום מאופיין במגבלות רבות יותר ובהתייחסות לשטחים המשותפים‪ .‬בחמש השנים‬
‫האחרונות‪ ,‬ניכר גל של חזרה לקיבוץ ועמו החשיבה המחודשת על ערכו המרחבי‪ ,‬הסביבתי והאדריכלי‪,‬‬
‫‪ 11‬בשנת ‪ 1927‬פרשו קיבוצי השומר הצעיר מ"חבר הקבוצות והקיבוצים" בשל רצונם לשמור על ייחודם התנועתי‪ .‬באותה שנה‬
‫הקימו ארבעה מהם )משמר העמק‪ ,‬מרחביה‪ ,‬עין שמר ומעברות( את תנועת "הקיבוץ הארצי" כ'ברית קיבוצי השומר הצעיר‬
‫בארץ ישראל'‪ .‬מצע הקבה"א הדגיש את האוטונומיה של הקיבוצים בענייניהם הפנימיים‪ ,‬ואת חובת העזרה ההדדית‪ .‬במצע‬
‫נאמר‪ ,‬כי אין הקיבוץ מכשיר לאומי ומעמדי בלבד‪ ,‬אלא גם צורת חיים לעצמה ודגם לחברה הסוציאליסטית העתידה‪ .‬יחסית‬
‫לתנועות קיבוציות אחרות‪ ,‬הקפידה תנועת הקיבוץ הארצי על אחידות רעיונית ומעשית בין הקיבוצים החברים בה‪ ,‬הן בתחום‬
‫הפוליטי והן בתחום הקיבוצי‪ .‬יש הטוענים כי קולקטיביות זו הביאה לשמרנות ולנוקשות אידאולוגית בקיבוצי התנועה‪ .‬מתוך‬
‫לקסיקון הקיבוץ‪ ,‬יד טבנקין‪ ,http://www.kibbutz.org.il/orchim/9-HakibutzHaartzi.htm – 1998 ,‬אוחזר בתאריך‬
‫‪.30.10.2011‬‬
‫‪74‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫ומתפתחים בו מודלים מקוריים חדשים של סולידריות וערבות הדדית‪ .‬החשיבה המחודשת ניכרת לא רק‬
‫‪12‬‬
‫בממצאי המחקר‪ ,‬אלא גם בעניין הרב שמעורר תכנון הקיבוץ העכשווי בשדה המחקר בשנים האחרונות‪.‬‬
‫מרכזי ועדות השיכון בקיבוצים והאדריכלים שרואיינו סברו שהסיבה לפריצת הגבולות הראשונית הייתה‬
‫הרצון להתנער מן המצב הקודם בו התקיימה בקיבוץ חברה בעלת עקרונות קומונליים קשוחים שהגבילה‬
‫במידה רבה את חופש הפעולה של הפרט‪ .‬זאת בדומה לתהליך שמתארים אברהמי )‪ (1993‬ובן רפאל )‪,(1996‬‬
‫הטוענים כי מעמדו של הקולקטיב הקיבוצי נחלש וחבריו מבקשים להגמיש את עקרונות היסוד בכיוון של‬
‫הגדלת זכויותיהם כפרטים‪ .‬על פי הספרות הסוציולוגית‪ ,‬אנשים שעברו מוביליות כלכלית מהירה חשים צורך‬
‫לנופף בסמלי העושר החדש כדי לאשרר הן לעצמם והן לסביבתם את המעמד החדש שרכשו‪ .‬במקרה שכזה‪,‬‬
‫הבית הפרטי מהווה לא רק מכשיר ליצירת סביבת חיים חדשה‪ ,‬אלא לא פחות מכך מכשיר לסיגול תדמית‬
‫וזהות חדשות )לבנה ואלמוג‪ .(Colloredo-Mansfeld, 1994 ;2008 ,‬בהתאמה לכך ניתן לייחס לקיבוצים צורך‬
‫לנופף בסמלי האינדיבידואליזם והפרטיות החדשים ובהתנערות מכוונת מערכי הקיבוץ הישנים ומאופן‬
‫התנהלותו מול החברים בעבר‪.‬‬
‫המרואיינים טענו כי תהליך החזרה אחורה‪ ,‬לבינוי המאופיין במגבלות על שטח הדירה‪ ,‬מניעת כניסת רכב‬
‫לשכונות המגורים ויצירת שטחים ציבוריים פתוחים נבע מן ההבנה כי פריצת הגבולות לוותה בהיבטים‬
‫שליליים שפגעו באורח החיים – סיכון בטיחותי כתוצאה מתנועת רכב בשבילי הקיבוץ‪ ,‬מחסור במקומות‬
‫משחק ומפגש כתוצאה מצמצום השטחים הציבוריים הפתוחים ופגיעה במרקם החברתי כתוצאה מאי הגבלת‬
‫שטח הדירה‪ .‬ניתן לשער כי תהליך זה עשוי להעיד על רצונם של הקיבוצים ‪ ‬לחפש ‪ ‬מסלולים חלופיים ‪ ‬של ‪ ‬‬
‫פעילות ‪ ‬קולקטיבית ‪ ‬בתנאים ‪ ‬משתנים ולא ‪ ‬להיכנע ‪ ‬לפירוק ‪ ‬סתמי‪ ,‬בדומה לתהליך אותו מתארים טופל ובן‬
‫רפאל )‪.(2006‬‬
‫יחסי הגומלין בין הבנייה הפרטית למגורים ובין השינויים החברתיים והשינויים באורח החיים בקיבוץ ‪ ‬‬
‫כאמור‪ ,‬כחלק מן המחקר נבחנו לא רק השינויים הפיזיים במבנה המרחבי של הקיבוץ‪ ,‬אלא גם השינויים‬
‫החברתיים והאידאולוגיים המקושרים עם תהליך הבנייה למגורים בקיבוץ‪ .‬תהליכים אלו נבחנו באמצעות‬
‫ראיונות עם חברי הקיבוצים שנבחנו במחקר‪ ,‬שבנו או שיפצו את דירת מגוריהם‪ .‬כל המרואיינים ראו בתהליך‬
‫הבנייה למגורים תהליך בעל אופי חיובי ותיארו את תחושת הסיפוק ומימוש החלום לאחר השלמת הבנייה‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬מרואיינים רבים ציינו לשלילה את השפעות הבנייה על המרקם החברתי‪ .‬אין ספק כי הבנייה‬
‫הפרטית למגורים משנה לא רק את המבנה המרחבי של הקיבוץ‪ ,‬אלא גם את המרקם החברתי בתוכו‪ ,‬מביאה‬
‫לקנאה ומשפיעה על תחושת השוויון בין החברים‪ .‬בהקשר זה מעניין לציין את ההבדלים בין הקיבוץ השיתופי‬
‫לקיבוץ המתחדש‪ .‬נראה כי בהתאם להשערות המוקדמות‪ ,‬השפעת הבנייה על המרקם החברתי גדולה יותר‬
‫בקיבוצים שיתופיים וכך גם מידת הקנאה כתוצאה מהבנייה‪ .‬פלגי ואורחן )‪ (2008‬טוענים כי חלק מהשינויים‬
‫שהונהגו בקיבוץ גורמים למעבר מיחסים שיתופיים‪ ,‬סולידריים ובלתי אמצעיים ליחסים המתאפיינים במגמה‬
‫תועלתנית ולא אישית‪ .‬לדעתי‪ ,‬בקיבוץ השיתופי בו מתקיימות עדיין מסגרות החיים המסורתיות בצורה‬
‫‪12‬‬
‫עניין הבא לידי ביטוי בכנסים וימי עיון שהוקדשו לתכנון הקיבוץ במלאת ‪ 100‬שנים ליסודו‪ ,‬בתערוכה "הקיבוץ – אדריכלות‬
‫ללא תקדים" שהוצגה בביאנלה ה‪ 12-‬לאמנות בוונציה )אוגוסט‪-‬נובמבר ‪ (2010‬וספרי מחקר בנושא שיצאו לאור לאחרונה‬
‫)חיוטין וחיוטין‪ ;2010 ,‬כהנא‪.(2011 ,‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪75‬‬
‫משמעותית יותר‪ ,‬הבנייה החדשה‪ ,‬החורגת מעקרונות אלו‪ ,‬משפיעה בצורה יותר משמעותית מאשר בקיבוץ‬
‫המתחדש‪ ,‬בו השינוי והזעזוע החברתי התרחשו כבר‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬בקיבוץ המתחדש החברים מקבלים בהבנה‬
‫גדולה יותר את השונות ביניהם‪.‬‬
‫האמונה שהבנייה כיום תשפיע על דמותו הצורנית של הקיבוץ ותקבע את גבולות שיוך הנכסים העתידי דומה‬
‫בכל הקיבוצים‪ .‬עם זאת העיסוק בנושא זה בקרב המרואיינים מהקיבוצים השיתופיים מתאפיין יותר‬
‫בתחושות של פסימיות וחשש‪ .‬נראה‪ ,‬כי עצם העובדה שהשאלה "מונחת על השולחן" באופן גלוי בקיבוץ‬
‫המתחדש‪ ,‬מביאה לכך שהעיסוק בנושא מעורר פחות חרדה ואי ודאות בהשוואה לקיבוץ השיתופי‪ .‬יתכן‬
‫והעובדה שהשינוי העיקרי בוצע כבר בקיבוץ המתחדש מפחית במידה ניכרת את החשש מהעתיד‪ ,‬לעומת חברי‬
‫הקיבוץ השיתופי שנמצאים בשלב קודם בתהליך‪ ,‬וייקח זמן עד שהשינוי יופנם עד סופו‪ .‬לדעתי‪ ,‬המודעות‬
‫והציפייה לשינוי דמותו של הקיבוץ משליכה על פעולותיהם של חברי הקיבוץ בהווה‪ ,‬בעיקר בטיפול במרחב‬
‫הפתוח הצמוד לבית המגורים‪ ,‬שלעתים קרובות מופרד ומוגדר באמצעים שונים‪ ,‬בין היתר מתוך ניסיון‬
‫להגדיר את שטח המגרש לקראת שיוך הנכסים העתידי‪ .‬במובן זה‪ ,‬השינוי הפיזי לא רק משקף את השינוי‬
‫החברתי והאידאולוגי‪ ,‬אלא גם מבשר על בואו‪.‬‬
‫אחד הגורמים המשפיעים ביותר על תכנון הבית הוא ניסיון העבר‪ .‬בכל הקיבוצים ציינו החברים שגדלו בקיבוץ‬
‫ובלינה משותפת את רצונם להעניק לילדיהם מרחב אישי ופרטיות ואת רצונם במרחב גדול מספיק לקיום‬
‫פעילויות משפחתיות משותפות‪ ,‬בניגוד לחוויות שהם עברו בילדותם‪ .‬נראה כי ההתנסות האישית שלהם‬
‫שאופיינה בחסך בחלל משפחתי ופרטי מביאה לרצון לפצות על כך באמצעות הגדלת שטח הדירה‪ .‬ממצאים‬
‫אלו עולים בקנה אחד עם טענותיו של מאסי )‪ ,(1992‬המעלה את חשיבות הזיכרון ככלי חשוב בעיצוב הוויית‬
‫הפרט‪ .‬‬
‫מן הספרות עולה כי אדריכלות בית מגורים יכולה לסייע בקביעת מעמד וריבוד חברתי‪ ,‬כאשר משק בית‬
‫אינדיבידואלי מבדיל את עצמו מן הקבוצה באמצעות הטעם והעיצוב המקוריים של ביתו )‪.(Hannerz, 1992‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬סטייה מן הסטנדרט אינה תמיד חיובית בהכרח‪ ,‬משום שהיא גוררת פעמים רבות הערכה‬
‫שלילית מצד הסביבה )‪ .(Colloredo-Mansfeld, 1994‬ממצאי המחקר מאשרים קביעות אלו‪ .‬כאמור‪ ,‬כל‬
‫המרואיינים הדגישו את הטעם והעיצוב המקוריים של ביתם‪ .‬מרואיינים רבים הביעו ביקורת על חברים‬
‫אחרים שחרגו לדעתם מהבנייה המקובלת והמותרת בקיבוץ‪ .‬ממצאים אלו מעידים אף הם על השינוי שעברה‬
‫החברה הקיבוצית‪ .‬זאת מאחר שתחרות בסגנון או בטעם היא מאפיין של חברות מורכבות‪ ,‬שבהן רוב הקשרים‬
‫החברתיים נוצרים על בסיס הכישרון האישי של האדם )‪.(Hannerz 1992‬‬
‫בית המגורים נתפס בספרות כביטוי וסמל לזהות העצמית של מי שמתגורר בו‪ ,‬כמייצג את הזהות הראשונית‬
‫והבסיסית של האדם וכמקום פרטי‪ ,‬המנוגד למרחב הציבורי שנשלט באמצעות חוקים ונורמות חברתיות‬
‫)‪ .(Després, 1991; Mallett, 2004; Tucker, 1994‬בתרבות המערבית משמעות בית המגורים קשורה פעמים‬
‫רבות בבעלות על הבית‪ .‬בעלות על בית נתפסת כמקור לזהות עצמית‪ ,‬מעמד חברתי וביטחון כלכלי ) ‪Madigan‬‬
‫‪ .(et al., 1990; Dupuis and Thorns, 1998‬החשיבות הגדולה שמייחסים החברים לדירת המגורים הפרטית‬
‫שלהם‪ ,‬הן בקיבוץ השיתופי והן בקיבוץ המתחדש‪ ,‬העולה מתוך ממצאי המחקר‪ ,‬מעידה כי כיום הבית‪ ,‬עיצובו‪,‬‬
‫ההשקעה הכספית בו ואולי אף גודלו‪ ,‬מהווים עבור החבר ועבור הסובבים אותו ביטוי לזהותו‪/‬ה האישית של‬
‫החבר‪/‬ה‪ ,‬הגשמתו העצמית והצלחתו הכלכלית‪ .‬העובדה כי כל המרואיינים זיהו את בית המגורים שלהם כנכס‬
‫‪76‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫פרטי השייך להם‪ ,‬למרות שבאופן רשמי בית המגורים נמצא עדיין בבעלותו של הקיבוץ‪ ,‬מעידה גם היא על כך‬
‫שמשמעות הבית בקיבוץ זהה כיום למשמעות בית המגורים בתרבות המערבית ) ;‪Madigan et al., 1990‬‬
‫‪ .(Dupuis and Thorns, 1998‬זוהי‪ ,‬אולי‪ ,‬מהותו של השינוי האידאולוגי שחל בקיבוץ ביחס לדירת המגורים‪,‬‬
‫וממנו נגזרים כל אותם ביטויים פיזיים שנמצאו במחקר הנוכחי‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ממצאי העבודה מצביעים על קיומו של קשר בין התמורות באידאולוגיה ובין הממד המרחבי‪ .‬כפי‬
‫שהוצג בסקירת הספרות‪ ,‬בעבר האידאולוגיה השיתופית‪-‬שוויונית הכתיבה בנייה אחידה ופונקציונלית‬
‫)מסטצ'קין‪ ;1936 ,‬בארי‪ ;1952 ,‬פיינמסר‪ .(1984 ,‬כיום‪ ,‬כאשר האידאולוגיה הסוציאליסטית נמצאת בתהליכי‬
‫דעיכה ואותם יסודות חברתיים שמסטצ'קין מדבר עליהם נעלמו‪ ,‬נעלם גם האופי המרחבי של הקיבוץ‬
‫המסורתי בכלל‪ ,‬ועיצוב המרחב הפרטי המסורתי )דירת החבר( בפרט‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪77‬‬
‫סיכום‬
‫תכנון הקיבוץ היווה מאז ראשית ימיה של ההתיישבות הקיבוצית אתגר אדריכלי ייחודי‪ ,‬שנבע מהיות הקיבוץ‬
‫צורת חיים וולונטרית המבוססת על שוויון‪ ,‬עזרה הדדית ושותפות מלאה בכל תחומי החיים‪ ,‬כולל ברכוש‬
‫ובקרקע‪ .‬ניסיונות אדריכליים רבים למימוש אידאל חברתי‪-‬שוויוני זה נעשו החל מהמאה ה‪ ,19-‬אולם הוא‬
‫נותר על פי רוב רק כתכניות על נייר ונשא אופי רעיוני ופורמליסטי‪ 13.‬בקיבוץ‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬תורגם החזון‬
‫החברתי הקיבוצי מראשיתו לשפה אדריכלית חיה ונושמת‪ .‬רעיון השיתופיות והשוויוניות בא לידי ביטוי בראש‬
‫ובראשונה בעיקרון התכנוני של מרחב משותף לכל תפקודי החיים‪ ,‬הייצור‪ ,‬החינוך‪ ,‬הבריאות‪ ,‬וכיוצא בזה‪.‬‬
‫הזירה המרכזית של החיים הקיבוציים היא המדשאה הגדולה ומוסדות הציבור שסביבה‪ ,‬לצד הגן הקיבוצי‪,‬‬
‫נוף השבילים והמרחב שבין הבתים המהווה מוקד משמעותי של אינטראקציה חברתית‪ .‬דירת המגורים לא‬
‫נתפסה במונחים של רווחה‪ ,‬טריטוריה פרטית או כמקור לרצונות ולמאוויים של הפרט‪ .‬החתירה לאורח חיים‬
‫המבוסס על פשטות וצניעות הכתיבה הסתפקות בנורמות דיור צנועות מאד ושלילת הקניין הפרטי והקביעה כי‬
‫דירת המגורים היא רכושו של הקיבוץ הדירה את הפרט מתכנון דירתו‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬קיבוצים רבים מתנסים בדרגות שונות של הפרטת המרחב הקיבוצי המשותף ויש הטוענים כי קיימת‬
‫סכנה להרס מרקמו הייחודי )חיוטין וחיוטין‪ ;2010 ,‬בר אור ויסקי )ע(‪ ;2010 ,‬כהנא‪.(2011 ,‬‬
‫סיכום עיקרי הממצאים‬
‫בשנים האחרונות עוברים רבים מן הקיבוצים מן התפיסה הסוציאליסטית המבוססת על עקרון "הקופה‬
‫המשותפת" לעקרון השכר הדיפרנציאלי‪ ,‬המלווה ברשת ביטחון המסבסדת חלק ניכר מתחומי החיים‪.‬‬
‫בקיבוצים שנבחנו במחקר נמצא כי השינוי האידאולוגי משתקף בתכנון המרחבי והאדריכלי של הקיבוץ‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מלמדים כי בהיבט המרחבי ניתן להבחין בפרגמנטציה של המרחב הציבורי וביצירתו של‬
‫מרחב פרטי‪ .‬בהיבט האדריכלי‪ ,‬מצביעים הממצאים על מעורבות גדולה הרבה יותר של הפרט בתכנון ובמימון‬
‫הבנייה‪ ,‬לצד נסיגה של הקיבוץ מאחריותו ושליטתו בתהליך‪ .‬בכך באים לידי ביטוי עלייה בחשיבות הפרט‬
‫וברצון לביטוי אישי; החלשת מעמדו של הקיבוץ כספק הצרכים וכאחראי לביטחון החברים בעתיד והיחלשות‬
‫הערכים המזוהים עם אורח החיים הקיבוצי‪ ,‬כגון פשטות‪ ,‬צנעה והסתפקות במועט‪.‬‬
‫ההבדלים בין הקיבוץ השיתופי והקיבוץ המתחדש‪ ,‬כפי שהם עולים ממחקר זה‪ ,‬אינם כה גדולים כפי שניתן‬
‫היה לשער מלכתחילה‪ .‬חוויות העבר המשותפות לחברים משני סוגי הקיבוצים מביאות לניסיון למילוי צרכים‬
‫דומים באמצעות תהליך הבנייה החדשה או השיפוץ‪ .‬האמונה בערכים הקשורים באורח החיים הקיבוצי‬
‫‪13‬‬
‫‪78‬‬
‫במחצית המאה ה‪ 19-‬התעורר באירופה שיח תכנוני חדש שקרא לבריאת מציאות חדשה ותיקון העוולות הנובעות מן הסדר‬
‫החברתי הקיים‪ .‬בתחילת המאה ה‪ 20-‬השתלבו רעיונות אלו בתנועות החברתיות החדשות שסחפו את אירופה‪ ,‬וקראו לשוויון‬
‫חברתי‪ ,‬מעמדי וכלכלי ולהקמתה של חברה שוויונית באמצעות שליטה על אמצעי היצור וחלוקה מחדש של העושר‪ .‬בין ניסיונות‬
‫החיפוש אחרי דגם היישוב המושלם ניתן לציין את אבנעזר הווארד‪ ,‬תיאודור פריטש‪ ,‬טוני גרנייה ולה קורבוזיה‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 20-‬אדריכלים כדוגמת טאוט‪ ,‬מאי‪ ,‬גרופיוס‪ ,‬אוד‪ ,‬שטאם ואחרים‪ ,‬פיתחו תיאוריות דומות לגבי דירת המגורים‪ .‬חלק‬
‫מן הפתרונות הסכמתיים זכו במשך הזמן גם ליישום‪ .‬כך הוקמה לצ'וורת' באנגליה‪ ,‬מנהיים בגרמניה‪ ,‬צ'אנדיגר בהודו ומבני‬
‫מגורים שונים באירופה ובארה"ב‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫מתקיימת גם בקיבוץ המתחדש ומנגד ההכרה בשינוי באורחות החיים מתקיימת גם בקיבוץ השיתופי‪ .‬מבחינה‬
‫ארגונית‪ ,‬התקנונים המסדירים את הבנייה אינם שונים באופן מהותי בין הקיבוצים‪ ,‬אם כי מידת הפיקוח‬
‫גדולה יותר בקיבוץ המתחדש‪ .‬ההבדל המהותי המצטייר מן המחקר הוא בהשפעת תהליך הבנייה על המרקם‬
‫החברתי‪ ,‬שהנה גדולה יותר בקיבוץ השיתופי‪ .‬ביחס למאפיינים המרחביים של הקיבוץ‪ ,‬נמצא כי מידת‬
‫השינויים באורחות החיים תואמת למידת השינוי במבנה המרחבי‪ .‬ביחס למאפיינים האדריכליים של דירות‬
‫המגורים‪ ,‬נמצא כי למרות ההבדלים באורחות החיים בין הקיבוצים השונים‪ ,‬ניתן לזהות בכולם את זניחת‬
‫השפה הצורנית והערכים שזוהו עם הבנייה למגורים בקיבוץ בשנים עברו‪.‬‬
‫בחינת עמדותיהם האישיות של חברי הקיבוצים שהשתתפו במחקר‪ ,‬מלמדת כי בעוד שבעבר החברה הקיבוצית‬
‫הייתה מזוהה עם ערכים של שוויון‪ ,‬פשטות‪ ,‬צניעות והסתפקות במועט‪ ,‬היום מעידים חברי הקיבוץ על‬
‫הזדהות נמוכה עם ערכים אלו‪ .‬הערך המרכזי עימו מזדהים חברי הקיבוץ כיום הנו ערך הערבות ההדדית‪.‬‬
‫היחלשות ההזדהות עם ערכים אלו‪ ,‬על רקע העלייה ברמת החיים‪ ,‬מביאה להגדלת ההשקעה הכספית בבנייה‪,‬‬
‫בעיצוב הפנים ובאבזור בית המגורים הכולל פעמים רבות אלמנטים מרשימים ובעלי נוכחות‪ ,‬וכן ברצון עליו‬
‫מעידים חברי הקיבוץ לתכנון ועיצוב ייחודי‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬בחינת תקנוני הדיור בקיבוצים מלמדת כי ברמה המערכתית תפיסת השוויון המכני‪ ,‬לפיה לכל‬
‫חבר ניתנת דירה זהה תוך התעלמות מן השוני בצורכי הדיור שלו‪ ,‬ממשיכה להתקיים גם כיום‪ .‬זאת בניגוד‬
‫לתפיסת השוויון האיכותני‪ ,‬לפיה יש לספק את צורכיו האישיים הייחודיים של כל חבר‪ .‬התוצאה של חלוקת‬
‫משאבי הדיור באופן שוויוני‪-‬מכני היא בנייה אחידה שאינה מותאמת לצורכי חלק מחברי הקיבוץ‪ ,‬דוגמת‬
‫קשישים‪ ,‬משפחות צעירות‪ ,‬זוגות שילדיהם בגרו ויצאו מן הבית ועוד‪ .‬כך למעשה רעיון השוויון בקיבוץ החדש‬
‫ממשיך להתקיים באופן זהה לקיבוץ הישן‪ ,‬כאשר תנאי המגורים של כל חברי הקיבוץ נקבעים בהתאם‬
‫להגדרת סטנדרט אחיד המוגדר על ידי מוסדות הקיבוץ‪ .‬זאת למרות שבמבט ראשון על בתי המגורים הגדולים‬
‫והמרווחים נראה כי ערך זה נזנח‪.‬‬
‫תהליכי התכנון בקיבוץ מושפעים לא רק מן הערכים המסורתיים‪ ,‬אלא גם מניסיון העבר של חברי הקיבוץ ושל‬
‫הקיבוץ כולו‪ .‬מן המחקר עולה כי חוויות הילדות האישיות של חברי וחברות הקיבוץ בלינה המשותפת השפיעו‬
‫על תכנון ביתם כיום‪ ,‬והם מבקשים להעניק מרחב פרטי לכל בן משפחה ולספק מרחב גדול מספיק לקיום‬
‫פעילויות משפחתיות משותפות‪ .‬באופן דומה מאפייני התכנון המרחבי והאדריכלי מושפעים גם מעברו של‬
‫הקיבוץ‪ .‬כך למשל‪ ,‬בקיבוץ בו המוסדות הקיבוציים היו חזקים בעבר נשמרת גם כיום מעורבות גדולה של‬
‫המוסדות הקיבוציים בתכנון ובבנייה הפרטית‪ ,‬שמתבטאת במגבלות והנחיות רבות יותר ובפיקוח ואכיפה‬
‫נוקשים יותר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בקיבוצים בהם המוסדות הקיבוציים היו חלשים בעבר מעורבות המוסדות בתכנון‬
‫ובבנייה הפרטית נמוכה יותר‪.‬‬
‫תהליך הבנייה הפרטית למגורים הוא תהליך מעגלי‪ ,‬שראשיתו בפריצת גבולות ושינויים גדולים והמשכו‬
‫במיתון ובחזרה לחלק ממאפייני הבינוי הקיבוצי המסורתיים‪ .‬מן הממצאים עולה כי בתחילה כמעט שלא היו‬
‫הגבלות על תכנון ועיצוב בתי המגורים בקיבוצים שנבחנו במחקר‪ .‬בחמש השנים האחרונות‪ ,‬לאחר סיום הגל‬
‫הראשון של הבנייה והחשיפה לתוצאותיו‪ ,‬נערך בארבעת הקיבוצים שנבחנו במחקר מהלך של חשיבה נוספת‬
‫והבינוי כיום מאופיין במגבלות רבות יותר על שטח הדירה ועיצובה החיצוני‪ ,‬בבנייה מרוכזת‪ ,‬בהגבלת תנועת‬
‫רכב וחניה בתוך הקיבוץ ובהתייחסות לשטחים המשותפים‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪79‬‬
‫כיום‪ ,‬ניתן לזהות בקיבוצים שנבחנו במחקר רצון מסוים לשמור בתכנון ובבינוי על ערכים המאפיינים את חיי‬
‫הקיבוץ‪ ,‬כגון הגבלה של כניסת רכב ושמירה על שטחים ציבוריים פתוחים רציפים‪ .‬הרצון קיים במידה רבה‬
‫יותר בקרב בני הדור הצעיר החוזרים לקיבוץ והמתכננים החיצוניים מאשר בקרב חברי הקיבוץ הוותיקים‪.‬‬
‫לבנייה למגורים המתבצעת בשנים האחרונות בקיבוצים שנבחנו במחקר יש השפעה משמעותית על המרקם‬
‫החברתי‪ ,‬הבאה לידי ביטוי בתחושות קנאה בין החברים‪ ,‬בפגיעה בשוויון וביצירת חששות כבדים מפני העתיד‬
‫לבוא כתוצאה מהשפעתה המשוערת על שיוך הנכסים‪ .‬ניכר‪ ,‬כי השפעה זו של הבנייה חזקה יותר בקיבוצים‬
‫השיתופיים מאשר בקיבוצים המתחדשים‪ .‬לדעתי‪ ,‬המודעות והציפייה לשינוי דמותו של הקיבוץ משליכה על‬
‫פעולותיהם של חברי הקיבוץ בהווה‪ ,‬בעיקר בטיפול במרחב הפתוח הצמוד לבית המגורים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מתוך‬
‫ניסיון להגדיר את שטח המגרש לקראת שיוך הנכסים העתידי‪ .‬במובן זה‪ ,‬השינוי הפיזי לא רק משקף את‬
‫השינוי החברתי והאידאולוגי‪ ,‬אלא גם מבשר על בואו‪.‬‬
‫כהנא )‪ (2011‬עוסק בשאלה האם קיימת אדריכלות קיבוצית‪ .‬לטענתו‪ ,‬ייחודיותו התכנונית של הקיבוץ באה‬
‫לידי ביטוי במבנה המרחבי הייחודי ובאדריכלות המבנים‪ .‬הייחודיות המרחבית באה לידי ביטוי בשטחים‬
‫הפתוחים הרציפים ובשילוב בין הבנוי והפיתוח הנופי‪ .‬הייחודיות האדריכלית התבטאה בתכנון מבנים‬
‫ומתקנים ייחודיים לקיבוצים‪ ,‬כגון חדר האוכל‪ ,‬מחסן הבגדים‪ ,‬בתי הילדים וסוגי בנייני המגורים‪ .‬כיום‪ ,‬פני‬
‫היישוב שהיה קיבוץ משתנים ללא הכר‪ .‬תם עידן הייחודיות ונוצרה מציאות קהילתית חדשה‪ ,‬פרברית‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬דגם הקיבוץ עודנו ייחודי כיישוב המבוסס על שיתופיות‪ ,‬שוויוניות וסולידריות חברתית‪ ,‬כלכלית‬
‫ותרבותית‪ ,‬המספק שירותי חינוך‪ ,‬רווחה‪ ,‬צריכה ותרבות כישות ייחודית )כהנא‪.(2011 ,‬‬
‫להערכתי‪ ,‬לא ניתן להצביע על קיומו של סגנון בנייה קיבוצי ייחודי בנקודת זמן זו‪ .‬האיזון בין כל הגורמים‬
‫השונים שמרכיבים את המרחב הקיבוצי )מערכת השבילים‪ ,‬הנוי והגינון‪ ,‬מרכז הקיבוץ ומבני הציבור‪ ,‬המרחב‬
‫הציבורי הפתוח הרציף‪ ,‬אחידות ופשטות מבני המגורים( הופר‪ .‬בהיבט האדריכלי קשה להצביע על מאפיינים‬
‫קיבוציים ייחודיים הנבדלים מבנייה פרברית אחרת‪ .‬עם זאת‪ ,‬בהיבט המרחבי )כמו גם החברתי( הייחוד‬
‫הקיבוצי עדיין נשמר‪ .‬הקיבוץ‪ ,‬בניגוד ליישוב הקהילתי‪ ,‬מספק מענה לכל תחומי החיים ולא למגורים וחינוך‬
‫בלבד‪ .‬בשל כך המבנה המרחבי שלו רבגוני יותר‪ ,‬ונשמרים בו עדיין חלק מהמרכיבים הקיבוציים הייחודיים‪,‬‬
‫דוגמת מרכז הקיבוץ‪ ,‬המהווה אזור פעיל ותוסס שמתקיימות בו פעילויות ציבוריות וכלכליות )חדר האוכל‪,‬‬
‫חנות כל‪-‬בו‪ ,‬משרדים ושירותים שונים‪ ,‬בית תרבות ועוד( לאורך כל שעות היום‪ ,‬ומערכת שבילים להולכי‬
‫הרגל‪.‬‬
‫הנכונות של חברי הקיבוץ‪ ,‬כפי שהיא מצטיירת מן המחקר‪ ,‬להשית על עצמם מגבלות בכל הקשור לתכנון‬
‫המרחבי והאדריכלי נוגעת רק להיבטים המרחביים של תכנון חצר הקיבוץ – שמירה על שטחים ציבוריים‬
‫פתוחים‪ ,‬מניעת כניסת רכב‪ ,‬נוי ציבורי ובמידה מוגבלת מניעת גידור‪ .‬בכל הקשור לתכנון בית המגורים חברי‬
‫הקיבוץ אינם מעוניינים באחידות חיצונית ואינם מוכנים לקבל מגבלות על התכנון הפנימי‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫המרחב ומאפייני הבנייה הקיבוציים – לאן?‬
‫ממצאי המחקר מובילים למסקנה שכדי לשמור על האיכויות המרחביות הייחודיות לקיבוץ‪ ,‬יש צורך‬
‫בהתוויית דרך ביניים המשלבת בין הצרכים השונים והרצונות של חבריו ומציעה סינתזה בין הערכים הישנים‬
‫ובין מציאות החיים החדשה‪ .‬שימורו ופיתוחו של המרחב הקיבוצי כיום מותנים בשמירה על המרחב המשותף‬
‫הציבורי הפתוח והבלתי מחולק כמקום מפגש רב ממדי ורב גילי‪ .‬היכולת לממש זאת תלויה באופי‬
‫הסולידריות הקהילתית‪ ,‬בריבונותה של הקהילה‪ ,‬ביכולתה להעמיד סדר יום משמעותי משלה ובעמידתה על‬
‫מימושו‪.‬‬
‫במהלך המחקר זיהיתי מספר מרכיבים המאפיינים את הקיבוץ כיום‪ ,‬אשר לדעתי ניתן להיעזר בהם לצורך‬
‫חשיבה מחודשת על התכנון המרחבי והאדריכלי של הקיבוץ בעתיד‪ ,‬באופן שיאפשר שמירה על יתרונותיו‬
‫הייחודים מן העבר‪:‬‬
‫א‪ .‬הקיבוצים‪ ,‬השיתופיים והמתחדשים‪ ,‬נמצאים היום בשלב ההתפכחות‪ ,‬לאחר פריצת הגבולות‬
‫שהתאפיינה בהיעדר מגבלות על גודל הבית‪ ,‬בצמצום השטחים הציבוריים‪ ,‬בכניסת רכב לשבילי‬
‫הקיבוץ ובבנייה שקודמה באופן פרטי‪ .‬נקודת זמן זו‪ ,‬שבה חדרה ההכרה בין חברי הקיבוץ שלא כל‬
‫מה שהיה בו בעבר הוא בהכרח גרוע‪ ,‬ולא כל מה שקיים מחוץ לו הוא בהכרח טוב‪ ,‬מאפשרת חשיבה‬
‫מחודשת על התכנון המרחבי והאדריכלי של הקיבוץ בראיה עתידית‪.‬‬
‫ב‪ .‬בקיבוצים‪ ,‬גם באלו המתחדשים‪ ,‬קיימת עדיין סולידריות קהילתית חזקה‪ .‬הערכים המאפיינים את‬
‫הקיבוץ כיום הם ערבות הדדית וקבלת החלטות משותפת‪ .‬עובדה זו‪ ,‬בשילוב עם העובדה שקיבוצים‬
‫רבים נמצאים כיום בשלב ההתפכחות‪ ,‬מאפשרת לגייס את כלל תושבי הקיבוץ לחשיבה משותפת על‬
‫העתיד המרחבי של הקיבוץ כאשר מתוכננת בנייה חדשה‪.‬‬
‫ג‪ .‬לקיבוץ יש יתרון בשל היותו מרחב קטן ובו מספר תושבים מצומצם‪ .‬עובדה זו מאפשרת להוביל‬
‫תהליך תכנון פרטני‪ ,‬שאינו מתייחס אל כל הקיבוץ )במובן הפיזי‪-‬מרחבי( ואל כל חברי הקיבוץ )במובן‬
‫החברתי‪-‬צרכי( כאל מקשה אחת‪ ,‬אלא מנסה באמצעות שיתוף החברים בתהליך התכנון לתכנן "לכל‬
‫אחד לפי יכולתו ולכל אחד לפי צורכיו"‪ ,‬בהתאם לעיקרון היסודי עליו נבנה הקיבוץ‪.‬‬
‫ד‪ .‬בקיבוץ קיימת היום קליטה גדולה של אוכלוסייה צעירה )בעיקר בנים חוזרים(‪ ,‬שמכירה באיכויות‬
‫הייחודיות של המקום‪ ,‬ומוכנה לפעול כדי לשמור עליהן‪ .‬מדובר בצעירים שחיו בעיר וחזרו לקיבוץ‬
‫בשל האפשרות לבנות בית פרטי במרחב כפרי במחיר נמוך יחסית‪ ,‬המעוניינים לשמור על האופי‬
‫המרחבי של הקיבוץ ונכונים למגבלות הנובעות מכך‪.‬‬
‫נשאלת השאלה‪ ,‬האם תיתכן דרך שלישית‪ ,‬שאינה משמרת את קיבוצי העבר כמו שהיו ובה בעת מצליחה‬
‫לשמור על האיכויות הבסיסיות של המרחב הקיבוצי תוך שהיא מאפשרת לחברי הקיבוץ להגשים את‬
‫שאיפותיהם האישיות בנושאים הקשורים בפרטיות‪ ,‬חופש בחירה ותנאי המגורים ומספקת להם "מרחב‬
‫מתאים לחיים משפחתיים נורמליים" כפי שהגדירה אחת המרואיינות במחקר‪.‬‬
‫יש מי שמציעים חלוקה של הקיבוץ "לעיר עתיקה" – המרכז הישן המאופיין בבינוי מוגבל‪ ,‬שבילי הולכי רגל‪,‬‬
‫מדשאות משותפות‪" ,‬ולעיר החדשה" – בה יש בינוי בהיקף גדול יותר‪ ,‬חלקות פרטיות וחניה צמודה או קרובה‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪81‬‬
‫לבית המגורים‪ .‬במקרה כזה ניתן לאפשר לכל משק בית לבחור היכן לגור )דני בר קמה‪ ,‬יום עיון תכנון קיבוץ‪,‬‬
‫‪.(14.12.2010‬‬
‫גישה זו‪ ,‬לדעתי‪ ,‬אינה מספקת מענה תכנוני וחברתי הולם לצרכים המשתנים של הקיבוץ כיום‪ ,‬מאחר שהיא‬
‫משמרת את מרכז הקיבוץ באופן שאינו מתאים לצורכי החברים‪ ,‬בעוד שבשכונות החדשות נעלמת הייחודיות‬
‫המרחבית הקיבוצית‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬היא מחלקת את הקיבוץ לשני מרחבים נפרדים ובכך פוגעת בשלמותו‬
‫וברציפותו המרחבית‪ ,‬שזוהתה‪ ,‬כאמור‪ ,‬כאחד מהמרכיבים הבסיסיים של המרחב הקיבוצי‪ .‬לדעתי‪ ,‬יש לייצר‬
‫מרחב קיבוצי חדש המבוסס על העקרונות האידאולוגיים והמרחביים הוותיקים‪ .‬את המאמץ יש לרכז‬
‫בשמירה על המאפיינים המרחביים הייחודיים‪ ,‬בעוד שבהיבטים האדריכליים ניתן לאפשר חופש פעולה לחברי‬
‫הקיבוץ‪ .‬זאת מתוך הכרה שדפוסי החיים בחברה הקיבוצית השתנו‪ ,‬ולא ניתן לצפות כיום מחברי הקיבוץ‬
‫להמשיך את חייהם כבעבר‪.‬‬
‫בהתאם לגישה המוצעת על ידי‪ ,‬המרחב הקיבוצי החדש יתבסס על מספר עקרונות תכנון‪:‬‬
‫א‪ .‬מרכז הקיבוץ יישמר כאזור רב תכליתי הכולל את מבני הציבור‪ ,‬החינוך והשירותים‪ .‬אזור זה ישמש‬
‫כמקום מפגש ואינטראקציה חברתית‪ .‬בקיבוצים מתחדשים מבני הציבור והשירותים שסיימו את‬
‫תפקידם המסורתי יכולים לשרת יוזמות פרטיות של חברי הקיבוץ כגון בית קפה או חנויות יד שנייה‬
‫ובכך לקבל תוכן אחר שיסייע בשמירת חיוניות מרכז הקיבוץ‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מבני המגורים הסמוכים למרכז הקיבוץ יהיו בעלי שטח רצפה ונפח בינוי מוגבל‪ .‬בניית מבני מגורים‬
‫חדשים באזור זה באמצעות "פינוי‪-‬בינוי" תיועד ככל האפשר לדיירים המעוניינים בשטח דירה‬
‫מצומצם ובקרבה למוסדות שבמרכז הקיבוץ )קשישים‪ ,‬דירות מעבר(‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מבני המגורים יכללו מגוון של טיפוסי בינוי בגדלים שונים‪ ,‬בהתאמה לצורכי החברים השונים‪.‬‬
‫תתאפשר בנייה בשלבים בהתאם לגיל המשפחה ומספר הילדים‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מבני המגורים ימוקמו באופן המאפשר שטח פרטי סגור רק בחצר האחורית של בית המגורים‪ .‬בחזית‬
‫הקדמית השטח הפרטי יצומצם באמצעות הצמדת המדרכה לבית המגורים‪ .‬באופן זה תקבל כל‬
‫משפחה שטח פרטי מאחורי ביתה ומלפנים תתקבל מדשאה ציבורית שתשמש את תושבי השכונה‬
‫כמקום מפגש חברתי ואזור למשחקי ילדים‪.‬‬
‫ה‪ .‬במטרה ליצור מסגרת אחידה לבנייה הפרטית שבתוכה יינתן חופש בחירה לפרט‪ ,‬התכנון והעיצוב‬
‫החיצוני יהיו כפופים למגבלות כגון גובה‪ ,‬קווי בניין‪ ,‬תכסית ואחוזי בנייה‪ .‬התכנון והעיצוב הפנימי של‬
‫בית המגורים לא יוגבלו‪ .‬בנייה חדשה תבוצע באופן מרוכז על ידי הקיבוץ‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫תנועת רכב בתוך שכונות המגורים ובמרכז הקיבוץ תוגבל לצורכי תחזוקה וחירום‪ .‬החניה תתוכנן‬
‫במקבצים קטנים בהיקף השכונות ולא תתאפשר חניה פרטית בצמוד לבית המגורים‪.‬‬
‫האדריכלות היא שותפה פעילה בעיצוב מערכות היחסים בחברה ובתרומה לאיכותן‪ .‬נקודת הזמן הנוכחית‪,‬‬
‫לאחר סיום גל הבנייה הפרטית הראשון‪ ,‬שהביא להכרה מסוימת ביתרונות המרחב הקיבוצי הוותיק‪,‬‬
‫מאפשרת חשיבה מחודשת על התכנון המרחבי העתידי של הקיבוץ‪ .‬לכך נוספים היתרונות מהם נהנה הקיבוץ‬
‫בנקודת זמן זו – סולידריות קהילתית חזקה‪ ,‬אוכלוסייה מצומצמת‪ ,‬קליטת חברים חדשים – המאפשרים את‬
‫גיוס הקהילה לחיפוש דרכים ליצירת מרחב קיבוצי חדש‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫איכותו המשמעותית ביותר של הקיבוץ היא המרחב המשותף המאפשר רציפות בין הפרטי לציבורי‪ ,‬קיום‬
‫קהילה בלא גדרות ומחיצות‪ ,‬וקיום של חיים שלמים בסביבה אחת‪ .‬בתוך המרחב המשותף הזה יש לחתור‬
‫ליצירת מגוון של בתי מגורים שיהיו שונים בכל מיני פרמטרים – בנגישות‪ ,‬בשטח הרצפה‪ ,‬במספר הקומות‬
‫ומספר יחידות הדיור‪ .‬כך ניתן יהיה להתאים את מאפייני הבינוי לאזורים הוותיקים והחדשים של הקיבוץ‬
‫ולהיענות יותר טוב לצורכים השונים של משקי הבית‪ .‬נקודת המוצא לכך היא עמדתם של חברי הקיבוץ‪ .‬לא‬
‫ניתן לתכנן מחדש את הקיבוץ בלי לפתח דיאלוג תכנוני עם החברים‪ ,‬בלי להביא לכך שהם עצמם יבקשו‬
‫לשמור על המאפיינים הייחודיים לסביבת המחיה הקיבוצית מתוך הזדהות עם העקרונות הקשורים באורח‬
‫החיים הקיבוצי גם כיום – קהילתיות‪ ,‬ערבות הדדית וקבלת החלטות משותפת‪.‬‬
‫עבודה זו התייחסה למדגם קטן ומצומצם אשר מקשה על ניסוח הכללות גורפות כלשהן‪ .‬עם זאת‪ ,‬הממצאים‬
‫הספציפיים לכשעצמם מעידים כי קיים קשר בין השינויים החלים בתכנון המרחבי והאדריכלי של הקיבוץ ובין‬
‫השינויים באורח החיים ובערכי היסוד של חבריו‪ .‬הקיטוע והפרגמנטציה של המרחב הציבורי לטובת יצירתו‬
‫של מרחב פרטי‪ ,‬לצד המעורבות הגדולה של הפרט בבנייה הפרטית‪ ,‬מבטאים עלייה בחשיבות הפרט‪ ,‬עלייה‬
‫ברצון לביטוי אישי‪ ,‬החלשת מעמדו של הקיבוץ כספק הצרכים וכאחראי לביטחון החברים בעתיד והיחלשות‬
‫הערכים המזוהים עם אורח החיים הקיבוצי‪ ,‬כגון פשטות‪ ,‬צנעה והסתפקות במועט‪ .‬על אף שלא קיימים‬
‫הבדלים משמעותיים במאפייני הבנייה למגורים בין קיבוצים מתחדשים ושיתופיים‪ ,‬נראה כי הערכים‬
‫המסורתיים של הקיבוץ משפיעים על תהליכי התכנון המרחבי והאדריכלי גם כיום‪ .‬משאבי הדיור מחולקים‬
‫לחברי הקיבוץ באופן שוויוני ואחיד כפי שנעשה בעבר‪ ,‬ובחמש השנים האחרונות ניתן לזהות מגמה של חזרה‬
‫לתכנון מרחבי המבוסס על שטחים פתוחים משותפים רציפים ונגישות מבוססת הולכי רגל‪ .‬מחקר עתידי‬
‫בקרב קיבוצים נוספים‪ ,‬אשר יכלול אוכלוסיית חברי קיבוץ גדולה והטרוגנית יותר‪ ,‬יאפשר להרחיב את‬
‫היריעה ולעמוד על האופן בו ניתן ליצור מרחב קיבוצי חדש‪ ,‬תוך דיאלוג תכנוני עם חברי הקיבוץ‪ ,‬שהנו רלוונטי‬
‫לשינויים באורח החיים ולצרכים העכשוויים של חברי הקיבוץ‪ ,‬המבקשים סביבת מגורים המאפשרת קיומו‬
‫של תא משפחתי פרטי לצד קיום הקהילה המשותפת‪ .‬בתוך כך חשוב כי המרחב הקיבוצי החדש יאפשר שמירה‬
‫על המאפיינים הייחודיים לסביבת המגורים הקיבוצית הוותיקה‪ ,‬כדוגמת המרחב הפתוח הרציף ומרכז‬
‫הקיבוץ כמקום מפגש רב דורי‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪83‬‬
‫מקורות‬
‫אברהמי‪ ,‬א' )‪ .(1993‬תפקוד התק"ם – דילמות וכיווני שינוי‪ .‬אפעל‪ :‬יד טבנקין )מחקר הקיבוץ במפנה המאה‪ ,‬חוברת י'(‪.‬‬
‫אפרת‪ ,‬צ' )‪ .(2010‬סוד הקסם הקיבוצי‪ .‬בתוך‪ :‬ג' בר אור וי' יסקי )עורכים(‪ .‬הקיבוץ – אדריכלות בלא תקדים‪ .‬תל אביב‪:‬‬
‫הביתן הישראלי‪ ,‬התערוכה הבינלאומית ה‪ 12-‬לאדריכלות‪ ,‬הביאנלה בוונציה‪.‬‬
‫בארי‪ ,‬ש' )‪ .(1952‬הבניה בקומונה ותכנונה במחשבה הסוציאליסטית‪ ,‬מבפנים ט"ו‪.581-589 :‬‬
‫ברנד‪ ,‬ה' )‪ .(1982‬בדיקת מפעל "בנה ביתך" ‪ -‬דוח מסכם‪ .‬ירושלים‪ :‬משרד הבינוי והשיכון‪.‬‬
‫בן רפאל‪ ,‬א' )‪ .(1996‬מהפכה לא טוטלית‪ .‬אפעל‪ :‬יד טבנקין‪.‬‬
‫ברשישת‪ ,‬א' וע' פיטלסון )‪ .(1998‬התפשטות היזמות הפרטית בקרקע ציבורית‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון פלורסהיימר למחקרי‬
‫מדיניות‪.‬‬
‫בר אור‪ ,‬ג' וי' יסקי )עורכים(‪ ,‬הקיבוץ – אדריכלות בלא תקדים‪ .‬תל אביב‪ :‬הביתן הישראלי‪ ,‬התערוכה הבינלאומית ה‪12-‬‬
‫לאדריכלות‪ ,‬הביאנלה בוונציה‪.‬‬
‫הוועדה הציבורית לעניין הקיבוצים‪ -‬דין וחשבון )‪ ,(2003‬ירושלים‪.‬‬
‫חיוטין‪ ,‬ב' ומ' חיוטין )‪ .(2010‬אדריכלות החברה האוטופית ‪ -‬קיבוץ ומושב‪ .‬ירושלים‪ :‬הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס‪.‬‬
‫טופל‪ ,‬מ' וא' בן רפאל )‪ .(2006‬מהפכת מנהלים נוסח קיבוץ‪ .‬אופקים בגיאוגרפיה‪.28-43 :66 .‬‬
‫טל‪ ,‬ע' )‪ .(1991‬התכנון האדריכלי של הקיבוץ ‪ - 1930 – 1920‬דמותו הצורנית של הקיבוץ בהתהוותו‪ :‬מקורותיה‬
‫הרעיוניים והארכיטקטוניים ‪ -‬מהצעות המכלולים הראשונים ועד התגבשות כללי תכנונו‪ .‬חיבור לשם קבלת התואר‬
‫"דוקטור לפילוסופיה"‪ ,‬א‪.‬ב תכנון‪.‬‬
‫יסקי‪ ,‬י' )‪ .(2010‬לא עיר ולא כפר – קיבוץ‪ .‬בתוך‪ :‬ג' בר אור וי' יסקי )עורכים(‪ .‬הקיבוץ – אדריכלות בלא תקדים‪ .‬תל‬
‫אביב‪ :‬הביתן הישראלי‪ ,‬התערוכה הבינלאומית ה‪ 12-‬לאדריכלות‪ ,‬הביאנלה בוונציה‪.‬‬
‫יפה‪ ,‬מ' )‪ .(2010‬התפתחות שכונות המגורים ברמת יוחנן ‪ .1932-2010‬מסמך שהוכן עבור נספח השימור לתכנית מס' זב‪/‬‬
‫‪ /26‬ט לקיבוץ רמת יוחנן‪.‬‬
‫כהן‪ ,‬ע' )‪ .(5.7.2008‬הקיבוצים העשירים‪ :‬בונוסים ורכב צמוד‪ .The Marker .‬אוחזר בתאריך ‪ 4‬למאי ‪ 2009‬מתוך‬
‫‪.http://www.news1.co.il/Archive/001-D-166887-00.html?tag=10-33-49‬‬
‫כהנא‪ ,‬פ' )‪ .(2001‬הקיבוץ בראיה של המרחב החוץ עירוני בישראל‪ .‬מפנה ‪ .34‬אוחזר בתאריך ‪ 24‬ליוני ‪ 2010‬מתוך אתר‬
‫הקיבוצים ‪.http://www.kba.org.il/mifne/20010709_shaar34.htm‬‬
‫כהנא‪ ,‬פ' )‪ .(2011‬לא עיר לא כפר ‪ -‬האדריכלות של הקיבוץ ‪ .1990 – 1910‬אפעל‪ :‬יד טבנקין‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫ליבנה‪ ,‬מ' וע' אלמוג )‪ .(2008‬תרבות הדיור והמגורים בקיבוץ‪ .‬אנשים ישראל – המדריך לחברה הישראלית‪ .‬אוחזר‬
‫בתאריך ‪ 24‬ליוני ‪ 2010‬מתוך ‪http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7789‬‬
‫לויתן‪ ,‬א' )‪ .(2006‬חשיבותם של ערכים בקביעת מחויבות ארגונית של חברי קיבוץ לחיים בקיבוציהם‪ .‬סוגיות חברתיות‬
‫בישראל‪ ,128-151 :1 .‬המכללה האקדמית יהודה ושומרון‪.‬‬
‫לפידות‪ ,‬א' אפלבום‪ ,‬ל' ויהודאי‪ ,‬מ' )‪ (2006‬הקיבוץ בסביבה משתנה ‪ -‬בין הישרדות לשמירת ערכים‪ .‬אופקים‬
‫בגיאוגרפיה‪.7-27 :66 .‬‬
‫מסטצ‘קין‪ ,‬ש' )אפריל ‪ .(1936‬הערות אחדות לבניה בקיבוץ‪ .‬מבפנים‪ .‬ג‪.71-73 :‬‬
‫משרד הפנים )דצמבר ‪ .(2006‬מסמך הנחיות לתכנון הקיבוץ‪ .‬מנהל התכנון‪ .‬אגף תכנון ארוך טווח‪.‬‬
‫משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה תקנות האגודות השיתופיות )סוגי אגודות( )תיקון(‪ ,‬התשס"ו‪.2005-‬‬
‫עמית כהן‪ ,‬ע' )‪ .(2006‬נופי מורשה תרבותית בקיבוץ‪ :‬ערכים‪ ,‬נכסים‪ ,‬שימור ופיתוח כלכלי‪ .‬אופקים בגיאוגרפיה‪:66 .‬‬
‫‪.154-175‬‬
‫עמיר‪ ,‬א' )‪ .(1997‬דירת המגורים בקיבוץ – אידיאולוגיה ותכנון‪ .‬מחקר לשם מילוי הדרישות לקבלת תואר ד"ר למדעים‪,‬‬
‫חיפה‪ :‬הטכניון‪.‬‬
‫עמיר‪ ,‬א' )‪ .(2000‬חדר‪-‬בית – אידיאולוגיה ותכנון בדירת המגורים בקיבוץ‪ .‬קתדרה‪.119-140 :95 .‬‬
‫פווין‪ ,‬א' )‪ .(2008‬התנועה הקיבוצית – מידע ומספרים‪ .‬אפעל‪ :‬יד טבנקין‪.‬‬
‫פיינמסר‪ ,‬י' )‪ .(1984‬קיבוץ בתכנונו‪ .‬תל אביב‪ :‬ספרית פועלים – המחלקה הטכנית של קיבוצי השומר הצעיר‪.‬‬
‫פלגי‪ ,‬מ' וד' זמיר )עורכים( )‪ .(2008‬מחברת רווחה לחברת שוק‪ :‬מצוקה כלכלית בקיבוץ‪ .‬סדרת ניירות עמדה בנושאי‬
‫הצדק החברתי‪ .6 .‬המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן‪ ,‬ירושלים‪ :‬מכון ון ליר‪.‬‬
‫פלגי‪ ,‬מ' וא' אורחן )‪ .(2008‬חווית המצוקה הכלכלית‪ :‬השוואה בין חברי קיבוץ במצוקה לאלו שאינם במצוקה‪ .‬בתוך‪ :‬מ'‬
‫פלגי וד' זמיר )עורכים(‪ ,‬מחברת רווחה לחברת שוק‪ :‬מצוקה כלכלית בקיבוץ‪ ,‬סדרת ניירות עמדה בנושאי הצדק‬
‫החברתי‪ .6 .‬המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן‪ ,‬ירושלים‪ :‬מכון ון ליר‪.‬‬
‫רכטר‪ ,‬ז' )‪ .(1940‬תיכון בתי דירה בקיבוץ‪ ,‬עשרים שנות בניה – התיישבות‪ ,‬שיכון ומוסדות ציבור הפועלים‪ .‬אגודת‬
‫האדריכלים‪ ,‬המהנדסים והמודדים‪ ,‬תל אביב‪ :‬הוצאת ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל‪.‬‬
‫שור‪ ,‬נ' )‪ .(2007‬איך עבר הקיבוץ משיתופי ל"רשת ביטחון"‪ .‬מפנה‪83-84 :54 .‬‬
‫‪Ahrentzen, S. (2002). Socio-behavioral qualities of the built environment. In: R.E. Dunlap & W.‬‬
‫‪Michelson, Handbook of Environmental Sociology, Westport: Greenwood Press..‬‬
‫‪Chapman, T. and Hockey, J. (1999b). The ideal home as it is imagined and as it is lived, In: Chapman, T.‬‬
‫‪and Hockey, J. (eds), Ideal homes? Social Change and Domestic life, London: Routledge.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪85‬‬
Coolen, H., and Ozaki, R. (2004). Culture, lifestyle and the meaning of a dwelling. Paper presented at the
ISA International Housing Research Conference, Toronto, 24-27 June 2004.
Coolen, H. and Hoekstra, J. (2001). Values as determinants of preferences for housing attributes. Journal
of housing and the built environment. 16: 285-306.
Colloredo-Mansfeld, R. (1994). Architectural conspicuous consumption and economic change in the
Andes, American Anthropologist. 96: 845–865.
Douglas, M. (1966). Purity and Danger: an analysis of the concepts of pollution and taboo. London:
Routledge & Kegan Paul.
Geertz, C. (1973). The interpretation of cultures: selected essays. New York: Basic Books.
Dupuis, A. and Thorns, D.C. (1998). Home, home ownership and the search for ontological security.
Sociological Review, 46 (1): 24–47.
Hall, E.T. (1966). The hidden dimension. New York: Doubleday & Company.
Hannerz, U. (1992). Cultural complexity: studies in the social organization of meaning. New York, NY:
Colombia University Press.
Holston, J. (1991). Auto construction in working-class Brazil. Cultural Anthropology, 6: 447–465.
Humphrey, C. (1997). The Villas of the ‘New Russians’: a sketch of consumption and cultural identity in
post-soviet landscapes, Focaal, 30/31: 85–106.
Ince-Guney Y., Wineman G. (2008). The evolving design of 20th-century apartments in Ankara,
Environment and Planning B: Planning and Design, 35(4): 627 – 646.
Klaufus C. (2000). Dwelling as representation: values of architecture in an Ecuadorian squatter
settlement, Journal of Housing and the Built Environment. 15: 341–365.
Lane B. (1993). What is rural tourism? In: B. Bramwell and B. Lane (eds.) Rural Tourism and
Sustainable Rural Development. Philadelphia: Channel View Publication.
Madigan, R., Munro, M. and Smith, S.J. (1990). Gender and the meaning of the home. International
Journal of Urban and Regional Research. 14 (4): 625–647.
Mallett S. (2004). Understanding home: a critical review of the literature. The Sociological Review. 52(1):
62-89.
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬

‫מחקרי פלורסהיימר‬
86
Massey, D. (1992). A place called home? In: Massey, D. (ed.), The Question of ‘Home’, New Formations
(Vol. 17). London: Lawrence & Wishart.
Mai, M. & Shamsuddin, S. (2008). Urbanization and globalization of gbagyi housing transformation.
International Journal on Sustainable Tropical Design Research & Practice. 2 (1): 49-58.
Perkins, H. & Thorns, D. (2000). Making a home: housing, lifestyle and social interaction. Paper
presented at the EHNR 2000 Conference, Gayle, Sweden, 26–30 June 2000.
Rappoport, A. (1981). Identity and environment: a cross-cultural perspective, In: Housing and Identity:
Cross-cultural Perspectives (Ed., Duncan, J.), London: Croom Helm.
Rappoport, N. & Dawson, A. (1998). Migrants of identity: perceptions of home in a world of movement.
Oxford: Berg.
Saunders, P. & Williams, P. (1988). The constitution of the home: towards a research agenda, Housing
Studies. 3 (2): 81–93.
Tucker, A. (1994). In search of Home. Journal of Applied Philosophy. 11 (2): 181–187.
Turgut, H. (2001). Culture, continuity and change: structural analysis of the housing pattern in squatter
settlement. Global Environmental Research (GBER). 1 (1): 17-25.
Williams, P. (1987). Constituting class and gender: a social history of the home 1700 –1901, In: N. Thrift
& P. Williams (eds.), Class and Space: The Making of Urban Society, London: Routledge & Kegan Paul,
, 154-204.
87
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬

‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫המכון ללימודים עירוניים ואזוריים‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫שינויים במאפייני התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוץ‬
‫כביטוי של השינוי במבנה הקיבוץ ובאורחות חייו‬
‫כרך נספחים‬
‫צאלה קרניאל‬
‫ארזה צ'רצ'מן‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪1‬‬
‫נספח מס' ‪1‬‬
‫ממצאי סקירת התכנון המרחבי והאדריכלי‬
‫בקיבוצים השונים‬
‫‪2‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ ‬‬
‫קיבוץ רמת יוחנן ‪ 4 .................................................................................................................................‬‬
‫הבנייה למגורים בקיבוץ רמת יוחנן ‪ 5 ...................................................................................................‬‬
‫תקנון השיכון בקיבוץ רמת יוחנן ‪ 6 .......................................................................................................‬‬
‫ניתוח המבנה המרחבי של קיבוץ רמת יוחנן ‪ 7 .......................................................................................‬‬
‫ניתוח המבנה האדריכלי של בתי המגורים ‪ 15 ........................................................................................‬‬
‫קיבוץ נען ‪ 22 .........................................................................................................................................‬‬
‫הבנייה למגורים בקיבוץ נען ‪ 22 ...........................................................................................................‬‬
‫תקנון השיכון והמגורים בקיבוץ נען ‪23 ................................................................................................‬‬
‫ניתוח המבנה המרחבי של קיבוץ נען ‪24 ................................................................................................‬‬
‫ניתוח המבנה האדריכלי של בתי המגורים בקיבוץ נען ‪ 32 .......................................................................‬‬
‫קיבוץ משמר העמק ‪ 38 ...........................................................................................................................‬‬
‫הבנייה למגורים בקיבוץ משמר העמק ‪ 39 .............................................................................................‬‬
‫ניתוח המבנה המרחבי של קיבוץ משמר העמק ‪ 40 .................................................................................‬‬
‫ניתוח המבנה האדריכלי של בתי המגורים בקיבוץ משמר העמק ‪ 51 .........................................................‬‬
‫קיבוץ אייל ‪ 57 .......................................................................................................................................‬‬
‫הבנייה למגורים בקיבוץ אייל ‪ 58 .........................................................................................................‬‬
‫תקנון הבנייה בקיבוץ אייל ‪ 59 .............................................................................................................‬‬
‫ניתוח המבנה המרחבי של קיבוץ אייל ‪ 60 .............................................................................................‬‬
‫ניתוח המבנה האדריכלי של בתי המגורים בקיבוץ אייל ‪ 71 .....................................................................‬‬
‫סיכום המאפיינים האדריכליים של הדירות שנסקרו ‪ 79 .............................................................................‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪3‬‬
‫קיבוץ רמת יוחנן‬
‫קיבוץ רמת יוחנן נוסד בשנת ‪ 1931‬בשוליו המזרחיים של עמק זבולון‪ ,‬כ‪ 2 -‬ק"מ מזרחית לקריית אתא‪ .‬חברי‬
‫הקבוצה הגיעו למג'דל )כיום חוות הצופים( ב‪ .1931 -‬ב‪ 1932-‬התחילה בניית נקודת הקבע‪ .‬בעקבות סכסוכים‬
‫אידאולוגיים‪ ,‬נערכו בשנת ‪ 1941‬חילופי חברים בין רמת‪-‬יוחנן ובית אלפא‪ ,‬כאשר ברמת‪-‬יוחנן התרכזו תומכי‬
‫מפא"י ואוהדיה ולבית אלפא עברו אנשי השומר הצעיר‪ .‬כיום‪ ,‬אוכלוסיית הקיבוץ מונה כ‪ 800-‬נפש‪ .‬מתוכם‬
‫‪ 340‬חברי קיבוץ‪ 14 ,‬מועמדים‪ 4 ,‬זמניים‪ 121 ,‬בנים במסלול צעירים ו‪ 217-‬ילדים עד גיל ‪.18‬‬
‫כלכלת הקיבוץ נסמכת בעיקרה על מפעלי הפלסטיקה "פלרם" ו"פלטוב"‪ ,‬המייצרים לוחות תרמופלסטיים‬
‫המשמשים במגוון רחב של אפליקציות בשווקי הפרסום‪ ,‬החקלאות‪ ,‬הבנייה‪" ,‬עשה‪-‬זאת‪-‬בעצמך" והזיגוג‪.‬‬
‫החברה‪ ,‬שהוקמה בשנות ה‪ ,60-‬מעסיקה ‪ 750‬עובדים‪ ,‬רובם בישראל‪ ,‬ודיווחה על מחזור מכירות של ‪1.036‬‬
‫מיליארד שקל ורווח נקי של ‪ 55‬מיליון שקל ב‪ .2007-‬למפעל מספר שלוחות ברחבי העולם‪ ,‬לרבות מפעלי ייצור‬
‫באנגליה‪ ,‬ארה"ב וסין‪ ,‬ומשרדים באירופה‪ ,‬אמריקה והמזרח הרחוק‪ .‬מצבו הכלכלי של הקיבוץ טוב יחסית‪,‬‬
‫והוא דורג במקום השביעי בין הקיבוצים המצליחים ביותר מבחינה כלכלית‪ ,‬לפי שקלול של נתוני חברת דן‬
‫אנד ברדסטריט‪ ,‬איגוד התעשייה הקיבוצית וגופים כלכליים שונים שערך על ידי עיתון "דה‪-‬מרקר" במאי ‪2008‬‬
‫)כהן‪.(2008 ,‬‬
‫קיבוץ רמת יוחנן משתייך לתק"ם‪ ,‬ומוגדר על פי "תקנות הסיווג" של רשם האגודות השיתופיות כ"קיבוץ‬
‫שיתופי"‪ .‬עד כה בוצעה בקיבוץ הפרטה מועטה‪ ,‬הקשורה במוצרי צריכה ברמה נמוכה‪ ,‬כך שהמרכיבים‬
‫המהותיים של אורח החיים נותרו שיתופיים‪ .‬במסגרת התחומים שעדיין לא הופרטו מצויים תחומי הבריאות‪,‬‬
‫החינוך‪ ,‬החינוך המשלים‪ ,‬ביטוחים‪ ,‬סיעוד‪ ,‬עבודה‪ ,‬בנייה‪ ,‬תשלומי ארנונה ומים‪ .‬נכון להיום הופרטו התחומים‬
‫הבאים )על פי מזכיר הקיבוץ; ריאיון‪:(9.9.2010 ,‬‬
‫‪‬‬
‫מזון – באופן חלקי‪ .‬חדר האוכל מופעל בשעות הבוקר והצהריים‪ ,‬והחברים משלמים עלות מסובסדת‬
‫)כ‪ ₪ 5-‬לארוחה(‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חשמל – מופרט לגילאי ‪ 30‬עד ‪ .65‬בכל חודש מקבל כל משק בית הקצבה המשאירה בידיו בחודש‬
‫ממוצע‪ ,‬כ – ‪ ₪ 200‬עודף‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שימוש ברכבי הקיבוץ – באופן חלקי‪ ,‬משלמים פחות ממחצית העלות בפועל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫טלפון‪ ,‬ריהוט‪ ,‬מכשירי חשמל‪ ,‬הלבשה‪ ,‬הנעלה וכד' – מופרט באופן מלא‪.‬‬
‫עד היום לא בוצע בקיבוץ שום מהלך של "שיוך דירות"‪ ,‬במובן של תקנות הסיווג‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא בוצעו עד היום‬
‫בקיבוץ מהלכים לקראת מעבר לשכר דיפרנציאלי‪ ,‬רשת ביטחון )למרות שהקיבוץ מבצע חיסכון פנסיוני אישי‬
‫בקרן חיצונית עבור כל חבר בהגיעו לגיל ‪ (30‬ותשלום מיסי קהילה‪ .‬כיום מתנהלים בקיבוץ רמת יוחנן דיונים‬
‫רבים בשאלה לאן מועדות פני הקיבוץ בשנים הקרובות וקיים צוות העוסק בנושא אולם לא קיימת דרישה‬
‫לשינוי מעמדו הנוכחי של הקיבוץ ולמעבר אל מודל של "קיבוץ מתחדש" הכולל הפרטה של נושאי הליבה‪ ,‬מתן‬
‫שכר דיפרנציאלי‪ ,‬הנהגת רשת ביטחון ותשלום מיסי קהילה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫הבנייה למגורים בקיבוץ רמת יוחנן‬
‫הרקע לתנופת הבנייה הגדולה המתרחשת בשנים האחרונות בקיבוץ‪ ,‬הוא הפער שנוצר במהלך השנים בתנאי‬
‫הדיור של החברים‪ .‬דירות קבע שנבנו החל משנות ה‪ 80-‬כוללות מספר סגנונות בנייה וגדלים שונים‪ ,‬כך שנוצר‬
‫מצב שמי שעבר לדירה במועד מאוחר יותר גר כיום בתנאים טובים יותר‪ 1.‬הדבר יצר‪ ,‬כמובן‪ ,‬תחושות קשות‬
‫בקרב החברים‪ ,‬ולפיכך מבקש הקיבוץ לצמצם את הפערים בתנאי הדיור של החברים‪.‬‬
‫כיום קיימים שלושה סוגים עיקריים של מבני מגורים בקיבוץ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בתים צמודי קרקע – מבנים דו‪-‬משפחתיים בעלי גג רעפים‪ .‬דירה מסוג זה‪ ,‬בשטח של ‪ 170‬מ"ר נטו‪,‬‬
‫נחשבת "כדירת סטנדרט"‪ ,‬וכל החברים אמורים להתגורר בתנאים זהים או שווי ערך‪ .‬גם בתוך‬
‫קבוצה זו קיימים פערים‪ ,‬הואיל ודירות שנבנו משנת ‪ 2000‬ואילך גדולות בשטחן מדירות שנבנו‬
‫במהלך שנות ה‪ .90-‬בהתאם לכך‪ ,‬חברים המתגוררים בבתים צמודי קרקע ישנים יותר רשאים‬
‫להרחיב את דירותיהם )על פי רוב על ידי תוספת קומה שנייה( לשטח זהה לדירת הסטנדרט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בתי קומתיים – מבנים בני שתי קומות הכוללים ‪ 4‬יחידות דיור )‪ 2‬בקומה( ובעלי גג בטון שטוח‪ .‬מבנים‬
‫אלו נבנו בשנות ה‪ ,80-‬שטחן כ‪ 80-‬מ"ר‪ ,‬ודירה מסוג זה אינה נחשבת כדירת קבע‪ .‬לפיכך‪ ,‬דיירי מבנים‬
‫אלו זכאים לעבור לדירות סטנדרט חדשות או משופצות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בתי שלישיות – מבנים בני קומה אחת הכוללים שלוש יחידות דיור במבנה טורי )בניין רכבת(‪ ,‬בעלי גג‬
‫בטון שטוח‪ .‬מבנים אלו נבנו בשנות ה‪ 90-‬ושטחם קטן יחסית למקובל היום )כ‪ 105-‬מ"ר(‪ .‬דיירי שתי‬
‫הדירות הקיצוניות יכולים להרחיב את דירתם כלפי חוץ )אין אפשרות לתוספת קומה(‪ ,‬אולם מאחר‬
‫שאפשרות שכזו אינה קיימת עבור דיירי הדירה האמצעית הם זכאים לעבור לדירת סטנדרט חדשה או‬
‫משופצת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בתי חבורה – מבנים בני קומה אחת הכוללים ‪ 2‬יחידות דיור במבנה‪ ,‬בעלי גג בטון שטוח‪ .‬מבנים אלו‬
‫נבנו בשנות ה‪ 80-‬ושטחם קטן יחסית למקובל היום‪ .‬הדיירים יכולים להרחיב את דירתם כלפי חוץ‬
‫)אין אפשרות לתוספת קומה(‪ ,‬לשטח זהה לדירת הסטנדרט‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2000‬הוחלט להשוות את תנאי הדיור של כלל החברים‪ ,‬ובהתאם לכך בצד הבנייה החדשה לשפץ גם‬
‫דירות קיימות‪ .‬סדר הקצאת המשאבים יאושר באסיפת הקיבוץ‪ ,‬ו‪ 20%-‬מהבנייה החדשה תוקצה לצעירים‪.‬‬
‫הדיון על השוואת התנאים כלל גם התייחסות לאפשרות לשיוך נכסים בעתיד‪ ,‬אולם לא נקבע לוח זמנים לדיון‬
‫מעשי באפשרות זו או לביצועה‪ .‬במקרה עתידי של שיוך נכסים‪ ,‬תבוצע השוואת ערך דירות לפי חלופה כספית‪.‬‬
‫במקרה כזה‪ ,‬יוכל חבר המתגורר בקומה התחתונה בבית קומתיים לקבל את הדירה שמעליו ולחבר אותה‬
‫לדירתו‪ ,‬וחבר המתגורר בבית שלישיות בדירה קיצונית יוכל לקבל חצי מהדירה האמצעית ולחבר אותה‬
‫לדירתו‪ .‬דיירי הדירה האמצעית ודיירי הקומה העליונה יעברו לדירה חדשה בסטנדרט המקובל‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫שטח הרצפה של יחידות דיור שנבנו לאחר שנת ‪ 2000‬עומד על ‪ 170‬מ"ר‪ .‬שטח הרצפה המקורי של הדירות שנבנו בשנות ה‪80-‬‬
‫עומד בד"כ על ‪ 80‬מ"ר‪ .‬בחלק מדירות אלו בוצע שיפוץ במהלך שנות ה‪ 90-‬שהגדיל את שטחן ל‪ 105-‬מ"ר‪ .‬שטח דירות שנבנו‬
‫בשנות ה‪ 90-‬עומד בד"כ על ‪ 105‬מ"ר‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪5‬‬
‫תקנון השיכון בקיבוץ רמת יוחנן‬
‫תקנון השיכון מבהיר את הקריטריונים לפיהם נקבע התור לחברים למעבר לשיכון קבע‪ ,‬תוך מתן משקל‬
‫למצבו המשפחתי של החבר ולוותק שלו בקיבוץ‪ .‬ועדת השיכון קובעת את מספר נקודות הזכות של כל חבר‬
‫בהתאם לתקנון השיכון‪ ,‬את התור למעבר לשיכון קבע ומגדירה את הדירות בקיבוץ כדירות זמניות או כדירות‬
‫קבע‪ .‬הוועדה מודיעה לחברים על זכאותם ומיקומם בתור והם רשאים לערער על כך‪.‬‬
‫התקנון מגדיר דירת קבע לצעירים כדירה בעלת שלושה חדרי שינה וסלון לזוג‪ ,‬ודירת קבע לוותיקים כדירה‬
‫בעלת שני חדרי שינה וסלון לזוג‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬כי הדירה אינה רכושו של החבר והיא חוזרת לרשות הקיבוץ‬
‫במקרה של עזיבת החבר‪ ,‬פטירתו או מעבר לבית האבות בקיבוץ‪.‬‬
‫התקנון מתייחס גם לבנייה עצמה וקובע כללים והנחיות במסגרתם יכולים החברים לתכנן ולבנות את דירתם‬
‫החדשה או להרחיב את הדירה בה הם גרים‪ ,‬במסגרת בנייה ציבורית או פרטית‪ .‬התקנון נועד להבטיח את‬
‫רווחת החבר‪ ,‬איכות המגורים לכלל חברי הקיבוץ‪ ,‬שמירה על חזות היישוב‪ ,‬פיתוח תשתיות ושמירה על יחסי‬
‫שכנות טובים‪ .‬התקנון מגדיר את היחסים בין החבר לקיבוץ ואת המרכיבים הפיזיים בהם צריך להתחשב בעת‬
‫תכנון בית מגורים בקיבוץ‪.‬‬
‫עיקרי הכללים המפורטים בתקנון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הבנייה היא בהתאם לתב"ע מאושרת ומחייבת קבלת היתרים מהוועדה המקומית ומוועדת התכנון‬
‫הפנימית בקיבוץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סך כל השטח המרבי‪ ,‬כולל מרפסות‪ ,‬הוא ‪ 200‬מ"ר‪ .‬השטח המרבי של מבנה המגורים )ללא מרפסות(‬
‫לא יעלה על ‪ 170‬מ"ר‪ .‬שטח בנייה ברוטו בקומת הקרקע לא יעלה על ‪ 130‬מ"ר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התקנון קובע לאלו כיוונים ניתן להרחיב מבנה קיים‪ ,‬ואת המרחק המינימלי מבתי השכנים ומן‬
‫המדרכה‪ .‬מודגש כי הרחבת המבנה לא תפגע בכיווני האוורור והתאורה הטבעית ליחידת המגורים‬
‫השכנה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התקנון קובע את הגמר החיצוני של הבניין ומגדיר את גווני הטיח וצבע רעפי הגג‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מודגש‪ ,‬כי לא תותר הקמת גדרות או חומות מכל סוג שהוא בין יחידות דיור שכנות ובין יחידת הדיור‬
‫והשטחים הציבוריים למעט גדר חיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקיבוץ מפקח על הבנייה ומציע לחבר קבלן ואדריכל מטעמו‪ .‬במקרה שהחבר בוחר באדריכל וקבלן‬
‫אחרים הוא משלם להם באופן ישיר‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫ניתוח המבנה המרחבי של קיבוץ רמת יוחנן‬
‫א‪ .‬אחידות מבני המגורים‬
‫שכונות המגורים התפתחו מן המרכז החוצה‪ .‬בין האזורים הישנים בקיבוץ לבין השכונות החדשות‬
‫קיימים הבדלים ניכרים המתבטאים בצורת המבנים ובמספר יחידות הדיור הקיימות בהם ‪ -‬בנייה‬
‫בשתי קומות לעומת צמודי קרקע‪ ,‬דו‪-‬משפחתי לעומת תלת וארבע משפחתי‪ ,‬גג בטון שטוח לעומת גג‬
‫רעפים ‪ -‬ובגודל יחידות הדיור ‪ 80 -‬מ"ר באזורים הוותיקים בדירות שלא שופצו לעומת כ‪ 170-‬מ"ר‬
‫בשכונות החדשות‪.‬‬
‫בתוך השכונות קיימת אחידות גבוהה בעיקר בשכונות החדשות‪ ,‬בהן המעטפת החיצונית אינה נתונה‬
‫לבחירת הדייר‪ .‬קיימים הבדלים בין השכונות החדשות בגודל המבנים ובמספר הקומות‪ .‬השכונות‬
‫שנבנו בשנים ‪ 2001-1998‬כוללות מבנים בני קומה אחת בשטח של כ‪ 140-‬מ"ר ליחידת דיור‪ .‬השכונות‬
‫שנבנו מאוחר יותר כוללות מבנים בני שתי קומות בשטח של כ‪ 170-‬מ"ר ליחידת דיור‪ .‬שכונת תאנה‪,‬‬
‫שנבנתה בשנת ‪ 2003‬מהווה חריג מבחינת גודל יחידות הדיור‪ ,‬שעומד על כ‪ 200-‬מ"ר ליחידה‪ ,‬ובעיצוב‬
‫החיצוני של המבנים‪ ,‬הכולל "קוקיות"‪ 2‬בגג‪.‬‬
‫בתוך השכונות הוותיקות )המיועדות למגורי קבע( לא ניתן להצביע על אחידות של מבני המגורים‪.‬‬
‫למרות שהבנייה המקורית הייתה אחידה‪ ,‬שיפוצים שונים שבוצעו באופן פרטי בחלק מהמבנים הביאו‬
‫ליצירה של מבנים שונים בנפח‪ ,‬בגודל ובעיצוב החיצוני‪ ,‬לרבות ביחידות דיור צמודות‪.‬‬
‫מבני המגורים החדשים שנבנו במסגרת פינוי‪-‬בינוי במרכז הקיבוץ חריגים מאד בסביבתם מבחינת‬
‫נפח הבנייה‪ ,‬הגובה‪ ,‬התכסית והעיצוב החיצוני‪.‬‬
‫לוח ‪ :1‬רמת יוחנן – מאפייני שכונות המגורים‬
‫שם השכונה‬
‫שנת‬
‫בנייה‬
‫המרכז הישן‬
‫קומתיים‬
‫)צפון ודרום(‬
‫שלישיות‬
‫‪1930‬‬‫‪1945‬‬
‫‪1962‬‬‫‪1975‬‬
‫‪1978‬‬
‫חבורה‬
‫שכונה‬
‫מזרחית‬
‫תמר‬
‫זית‬
‫תאנה‬
‫רימון‬
‫הדס‬
‫פינוי בינוי‬
‫‪1979‬‬
‫‪1984‬‬‫‪1992‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2011‬‬
‫שטח דירה‬
‫לאחר שיפוץ‬
‫)מ"ר(‬
‫מס'‬
‫קומות‬
‫מס'‬
‫יחידות‬
‫דיור‬
‫במבנה‬
‫מס'‬
‫יחידות‬
‫דיור‬
‫בשכונה‬
‫‪80‬‬
‫צפיפות‬
‫יחידות דיור‬
‫לדונם)נטו(‬
‫דירת‬
‫קבע‪/‬‬
‫מעבר‬
‫שטח דירה‬
‫מקורי לפני‬
‫שיפוץ )מ"ר(‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5.3‬‬
‫מעבר‬
‫‪40‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪92‬‬
‫‪4‬‬
‫מעבר‬
‫‪80‬‬
‫‪90‬‬
‫‪3‬‬
‫‪21‬‬
‫‪3‬‬
‫‪13‬‬
‫‪40‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.8‬‬
‫קבע‪/‬‬
‫מעבר‬
‫קבע‬
‫קבע‬
‫‪80‬‬
‫‪105‬‬
‫‪1‬‬
‫‪80‬‬
‫‪90‬‬
‫‪105-160‬‬
‫‪105-160‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1-2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8‬‬
‫‪14‬‬
‫‪18‬‬
‫‪6‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2.5‬‬
‫קבע‬
‫קבע‬
‫קבע‬
‫קבע‬
‫קבע‬
‫קבע‬
‫‪90‬‬
‫‪105‬‬
‫‪200‬‬
‫‪160‬‬
‫‪160‬‬
‫‪160‬‬
‫‪105-160‬‬
‫‪160‬‬
‫‪1-2‬‬
‫‪1-2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫איור ‪ :1‬פינוי בינוי במרכז קיבוץ רמת יוחנן‪2010 ,‬‬
‫‪2‬‬
‫קוקיות – חדרים בקומה השנייה מתחת לגג רעפים הבולטים החוצה מקו גג הרעפים בדומה לשעון קוקייה‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪7‬‬
‫בית מגורים‬
‫ישן‬
‫בית מגורים‬
‫חדש‬
‫פינוי בינוי במרכז הקיבוץ – מבני המגורים‪ ,‬הכוללים ‪ 2‬יחידות דיור כל אחד‪ ,‬חריגים בגודלם לעומת מבני‬
‫המגורים הישנים בסביבתם‪ ,‬הכוללים ‪ 4‬יחידות דיור כל אחד‪.‬‬
‫ב‪ .‬מספר דגמי מגורים בשכונה‬
‫בבניית בית חדש לא קיימת אפשרות בחירה בין דגמים‪ ,‬מוצע דגם אחד בלבד‪ .‬ניתן לשנות את מיקום‪,‬‬
‫גודל ועיצוב החלונות והכניסות בבית‪ .‬בשיפוץ בית קיים לא קיימות הנחיות ומגבלות על תכנון הבית‪.‬‬
‫ג‪ .‬צפיפות )יחידות דיור לדונם(‬
‫ניתוח התב"עות המאושרות של הקיבוץ מלמד כי קיימת ירידה בצפיפות )יחידות דיור לדונם נטו(‬
‫בבנייה החדשה ביחס לאזור הוותיק‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬ניתן לראות הקטנה של קווי הבניין‪ .‬הצפיפות‬
‫הגבוהה ביותר היא בשכונות הקומתיים )‪ 4‬יחידות דיור לדונם נטו( ובשכונות השלישיות )‪ 3‬יחידות‬
‫דיור לדונם נטו(‪ .‬בשכונה המזרחית‪ ,‬הכוללת צמודי קרקע ותיקים‪ ,‬הצפיפות יורדת ועומדת על ‪2.8‬‬
‫יחידות דיור לדונם נטו‪ .‬הצפיפות בשכונות החדשות עומדת על ‪ 2.5‬יחידות דיור לדונם נטו‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫הירידה המשמעותית בצפיפות החלה עם המעבר לבניית צמודי קרקע דו‪-‬משפחתיים‪ .‬יש לשים לב‬
‫שיחידות הדיור הופכות לגדולות הרבה יותר‪ ,‬כך ששיעור השטחים הפתוחים בבנייה החדשה קטן‬
‫בצורה משמעותית‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫ד‪ .‬מספר יחידות דיור במבנה‬
‫שכונות הקומתיים כוללות ‪ 4‬יחידות דיור במבנה )‪ 2‬יחידות דיור בקומה(; שכונת השלישיות כוללת ‪3‬‬
‫יחידות דיור במבנה; שכונת החבורה כוללת ‪ 2‬יחידות דיור במבנה; השכונה המזרחית כוללת ‪ 2‬יחידות‬
‫דיור במבנה; השכונות החדשות כוללות ‪ 2‬יחידות דיור במבנה‪.‬‬
‫ה‪ .‬מלאי דירות בקיבוץ‬
‫מגוון הדירות הקיים נובע בעיקר מן הפער בין הבנייה הישנה לחדשה‪ .‬יש לציין כי פער זה הולך‬
‫ומצטמצם ככל שמשופצות יותר דירות קיימות‪ .‬מאחר שכל הבנייה החדשה כוללת דירות בשטח זהה‪,‬‬
‫נוצר למעשה מצב בו מגוון הדירות כולל דירות קטנות )המשמשות כדירות מעבר( ודירות גדולות‬
‫בלבד‪ ,‬ללא מצב ביניים‪.‬‬
‫ו‪ .‬יחס בין שטח בנוי לפתוח‬
‫ניתוח התפתחות שכונות המגורים על גבי תכנית מדידה מצביע על הקטנת מרווחי השטחים הפתוחים‬
‫בין בנייני המגורים‪ ,‬כתוצאה מהקטנת קווי הבניין והגדלת תכסית המבנים‪.‬‬
‫איור ‪ :2‬שטחים פתוחים ובנויים‪ ,‬קיבוץ רמת יוחנן‬
‫שטח קומת‬
‫קרקע ‪220‬‬
‫מ "ר ) ‪2‬‬
‫יחידות דיור(‬
‫מרחק‬
‫בין‬
‫מבנים‬
‫‪ 10‬מ'‬
‫שטח קומת‬
‫קרקע ‪ 180‬מ"ר‬
‫)‪ 2‬יחידות דיור(‬
‫מרחק‬
‫בין‬
‫מבנים‬
‫‪ 18‬מ'‬
‫ז‪ .‬יחס בין שטח ציבורי לפרטי‬
‫בשכונות הוותיקות שטח המגרש קטן יותר ועומד על כ‪ 350-300-‬מ"ר‪ .‬בשכונות החדשות שטח המגרש‬
‫הוא ‪ 400‬מ"ר‪ .‬הגדרתו בשטח בולטת בשכונות החדשות‪ ,‬בהן המגרש מוגדר על ידי ידי צמחיה‬
‫והבדלים טופוגרפיים‪ ,‬כך שנוצר שטח בלתי עביר‪ .‬הגדרת המגרש באמצעות הפרשי מפלסים הנה פועל‬
‫יוצא של שלב התכנון‪ ,‬בו נקבעים ומוגדרים מגרשים בתכנית הבינוי‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪9‬‬
‫מיקום המדרכות משתנה אף הוא ביחס למבנה ובכך משנה את הגדרת השטח הפרטי והציבורי‪.‬‬
‫בשכונה המזרחית‪ ,‬הדומה במאפייניה לשכונות החדשות‪ 3,‬המדרכה ממוקמת בסמוך לבית המגורים‪.‬‬
‫בין שני מבני מגורים הניצבים זה מול זה עוברות שתי מדרכות באופן שיוצר שטח ציבורי ביניהן‪.‬‬
‫בשכונות החדשות קיימת מדרכה אחת בלבד במרחק שווה משני בתי המגורים‪ ,‬כך שנוצרים שני‬
‫שטחים פרטיים צמודים לבית המגורים‪ ,‬ללא שטח ציבורי במרכז‪.‬‬
‫איור ‪ :3‬מיקום מדרכות בשכונות ישנות וחדשות‪ ,‬קיבוץ רמת יוחנן ‪2011‬‬
‫השכונה המזרחית )צמודי קרקע דור א'( – המדרכה שכונת הדס )צמודי קרקע דור ב( – מדרכה אחת‬
‫צמודה לבתים כך שנוצר שטח ציבורי ביניהם‬
‫במרכז‪ ,‬כך שנוצרים שטחים פרטיים‬
‫ח‪ .‬גינון ציבורי‬
‫בשכונות הוותיקות הגינון הציבורי מאופיין בעצים רבים‪ ,‬שאינם נטועים בצורה רגולרית‪ ,‬ובמדשאות‬
‫פתוחות‪ .‬העצים קרובים יותר למבני המגורים‪ ,‬כך ששטח המדשאה נותר פתוח ומאפשר מעבר הולכי‬
‫רגל‪ .‬בשכונות שנבנו החל משנת ‪ 2001‬הנוי הציבורי מאופיין במדשאות שתחומות על ידיעל ידי צמחיה‬
‫רגולרית‪ ,‬מרוחקת ממבני המגורים‪ .‬צמחיה זו מגדירה שטחים מסביב למבני המגורים ומקשה על‬
‫המעבר דרך המדשאות‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪10‬‬
‫כזכור‪ ,‬השכונה המזרחית כוללת צמודי קרקע דו‪-‬משפחתיים בצפיפות ‪ 2.8‬יחידות דיור לדונם נטו‪ ,‬כלומר דומה למדי לשכונות‬
‫החדשות‪ ,‬למרות ההבדלים בשטח הדירה‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫תמונה ‪ :1‬גינון ציבורי ונטיעות בשכונות ותיקות‪ ,‬קיבוץ רמת יוחנן‪2011 ,‬‬
‫מדשאה‬
‫פתוחה‬
‫צמחיה‬
‫סמוכה‬
‫למבנה‬
‫השכונה המזרחית – צמחיה אי רגולרית סמוכה למבני המגורים ומותירה מדשאות פתוחות למעבר‬
‫תמונה ‪ :2‬גינון ציבורי ונטיעות בשכונות חדשות‪ ,‬קיבוץ רמת יוחנן‪2011 ,‬‬
‫צמחיה נטועה‬
‫בשורות ישרות‬
‫צמחיה נטועה‬
‫בשורות ישרות‬
‫צמחיה נטועה‬
‫בשורות ישרות‬
‫השכונות החדשות – צמחיה רגולרית בין מבני המגורים מגדירה בפועל את השטח הפרטי סביב המבנה‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪11‬‬
‫תמונה ‪ :3‬שכונת תמר – נטיעות חדשות‪ :‬שורת עצים בין מבני המגורים‬
‫ט‪ .‬נגישות‬
‫בכל חלקי הקיבוץ קיימת תשתית של כבישי אספלט המאפשרים כניסת רכב לתוך אזורי המגורים‪ .‬יש‬
‫לציין כי תשתית המדרכות רחבה יותר בשכונות החדשות ומאפשרת מעבר כלי רכב חשמליים‬
‫)קלנועיות‪ ,‬קלאב‪-‬קאר(‪ .‬בשנה האחרונה נחסם אזור חדר האוכל באמצעות עמודי מתכת במרחק של‬
‫כמטר זה מזה‪ ,‬שאינם מאפשרים מעבר כלי רכב חשמליים‪.‬‬
‫י‪ .‬חניה‬
‫בחינת שטחי החניה מצביעה על ביזור והקטנה של מגרשי החניה‪ .‬בשכונות החדשות )בפועל וכן על‪-‬פי‬
‫התב"עות( מוקצים שטחים למגרשי חניה קטנים יחסית )כ‪ 30-25-‬מקומות חניה( בצמוד לאזורי‬
‫המגורים‪ .‬זאת בהשוואה למגרש חניה יחיד במרכז הקיבוץ ובו ‪ 100‬מקומות חניה בתכניות קודמות‪.‬‬
‫חישוב מספר החניות בתכנית המאושרת משנת ‪) 2005‬החניות נבנו בהתאם לתכנית( הנו על‪-‬פי תקן‬
‫חניה ארצי‪ ,‬במסגרתו מוקצים לכל יחידת דיור ‪ 2‬מקומות חניה‪ .‬ניתן להטיל ספק בצורך להקצות‬
‫חניה לשתי מכוניות למשפחה‪ ,‬בקיבוץ בו מרבית החברים כלל אינם מחזיקים ברכב פרטי‪.‬‬
‫יא‪ .‬הגירה פנימית‬
‫על‪-‬פי התקנון‪ ,‬למעבר לבית חדש זכאים חברים צעירים שעדיין לא קבלו דירת קבע וחברים ותיקים‬
‫המתגוררים בדירה בבית קומתיים‪ .‬דיירי השכונה המזרחית‪ ,‬שכונת השלישיות ושכונת החבורה אינם‬
‫זכאים לדירה חדשה אולם יכולים לשפץ את דירתם‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬נוצר מצב בו את הבתים החדשים‬
‫מאכלסים משפחות עם ילדים )בגילאי ‪ (+40‬וזוגות ללא ילדים )בגילאי ‪ .(+60‬מאחר שכל היחידות הן‬
‫בגודל זהה‪ ,‬אין התאמה לצרכים השונים של הדיירים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫יב‪ .‬התחדשות‬
‫כיום מתבצעת בנייה של ‪ 10‬יחידות דיור חדשות בשני אתרים באזור הוותיק של הקיבוץ‪ ,‬במקומם של‬
‫מבני רכבת ישנים משנות ה‪ 40-‬ששימשו כדירות מעבר לצעירים‪ .‬המבנים החדשים חריגים מאד‬
‫בנפחם ובעיצובם החיצוני ביחס לסביבה הבנויה הסמוכה אליהם‪.‬‬
‫יג‪ .‬חריגות בנייה‬
‫חריגות בנייה קיימות מפעם לפעם‪ ,‬הן בבנייה חדשה והן בשיפוץ‪ .‬עיקר החריגות כוללות חריגה משטח‬
‫הבנייה המותר‪ .‬במרבית המקרים‪ ,‬למרות ניסיונות מצד מזכירות הקיבוץ וועדת התכנון לטפל‬
‫בחריגות הבנייה‪ ,‬הן מקבלות הכשר בדיעבד‪ ,‬לאחר סיום הבנייה )ראה פירוט בסעיף העוסק בתהליך‬
‫התכנון(‪.‬‬
‫יד‪ .‬פרצלציה‬
‫כל התב"עות‪ ,‬החל משנת ‪ ,2001‬כוללות תכנית בינוי בה מסומנים מגרשים‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬בוצעה מדידה‬
‫של המגרשים בשטח‪ .‬בקיבוץ לא בוצע שיוך נכסים ומהלך שכזה אינו מתוכנן או מקודם כיום‪.‬‬
‫טו‪ .‬תהליך התכנון‬
‫מזכיר הקיבוץ‪ ,‬טוען כי בתהליך התכנון נעשה ניסיון לשמור על שטחים ציבוריים פתוחים ורציפים‪,‬‬
‫ושמירה על תנועת רכב היקפית בלבד‪ .‬לטענתו‪ ,‬הגבלת השטח המיועד למגורים שנקבע בתמ"א ‪35‬‬
‫מחייב פינוי ובנייה במרכז הקיבוץ‪ .‬הדיון התכנוני נערך במסגרת ועדת התכנון בלבד‪ .‬התכניות‬
‫מפורסמות לעיון החברים‪ ,‬ומוצגות בחדר האוכל‪ ,‬אולם להצגה זו לא נלווים דברי הסבר ומפגש עם‬
‫חברי הקיבוץ‪ .‬הדיון הציבורי בנושא השיכון עוסק בעיקר בהשוואת פערים‪ ,‬בזכאות לדירות ובמלאי‬
‫דירות המעבר ודירות הקבע הקיים‪ .‬הדיון נערך במזכירות הקיבוץ‪ ,‬בוועדת התכנון ובוועדת השיכון‬
‫וההחלטות המתקבלות בדיונים אלו מובאות לאישור האסיפה )מזכיר הקיבוץ‪ ,‬ריאיון‪.(9.9.2010 ,‬‬
‫מאייקה יפה‪ ,‬חבר הקיבוץ שחקר את התפתחות מבני המגורים בקיבוץ כחלק מתהליך הכנת תכנית‬
‫המתאר החדשה ושימש כמזכיר הקיבוץ בשנות ה‪ ,90-‬טוען כי תהליך התכנון בקיבוץ מאופיין בתהליך‬
‫של פריצת גבולות וריאקציה‪ .‬לדבריו בשנת ‪ ,1994‬עם הקמת השכונה המזרחית‪ ,‬הקיבוץ מיישר קו עם‬
‫חלום הבורגנות הקלאסי של החברה הישראלית ובונים לראשונה בית דו‪-‬משפחתי צמוד קרקע עם גג‬
‫רעפים אדום‪ .‬שטח הדירה עולה ל‪ 90-‬מ"ר‪ .‬הבנייה מעוררת תגובה ריאקציונרית של ביקורת ופחד‪,‬‬
‫ובבנייה שלאחר מכן מקטינים את שטח הדירות‪ ,‬בהתאם לטענה של ממלאי התפקידים שיש לחזור‬
‫אל "והצנע לכת"‪ .‬אל המודל של הבית הדו‪-‬משפחתי עם גג הרעפים חוזרים שוב רק בשנת ‪ ,1998‬עם‬
‫הקמת שכונת תמר )יפה‪ ;2010 ,‬ריאיון‪.(27.5.2010 ,‬‬
‫במקביל‪ ,‬מתעורר במשנה תוקף שיח ההפרטה בקיבוץ‪ .‬רוחות ההפרטה ברמת יוחנן נבלמות בעוצמה‪,‬‬
‫כתוצאה מחרדה גדולה מההפרטה‪ .‬חרדה זו אינה אידאולוגית דווקא‪ ,‬אלא נובעת יותר מהחשש‬
‫משינוי סדרי החיים ואי הוודאות שבכך‪ .‬ביחס לדיור ממשיכים בקידום קו שוויוני בקיבוץ ומפתחים‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪13‬‬
‫תקנון לצמצום פערים המגדיר מחדש את סטנדרט הדיור כבית דו‪-‬משפחתי‪ ,‬גג רעפים‪ ,‬גינה‪ ,‬שטח‬
‫רצפה ‪ 100‬מ"ר‪.‬‬
‫בסוף שנות ה‪ 90-‬נפרץ איסור הבנייה הפרטית‪ .‬מתקבלת כנורמה סגירת מרפסות פרטית‪ ,‬ומותרת‬
‫תוספת פרטית לדירה קיימת בתיאום עם גורמי התכנון בקיבוץ‪ .‬בדיעבד‪ ,‬הנורמה מעוגנת גם‬
‫בהחלטות הקיבוץ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2001‬מוקמת שכונת הזית‪ ,‬המהווה ביצוע למופת של תקנון הבנייה ומוקמים בתים בשטח ‪105‬‬
‫מ"ר‪ .‬אולם‪ ,‬הקמת שכונת התאנה בשנת ‪ 2003‬פורצת את התקנון הקיים‪ .‬במקביל‪ ,‬המערכת‬
‫הקיבוצית מפסיקה לנסות להתמודד עם מקורות מימון חוץ קיבוציים‪ ,‬וחברים שיש להם מקורות‬
‫כאלו אינם חוששים יותר להראות זאת‪ .‬מותרת החזקת רכב פרטי‪ ,‬נסיעות לחו"ל פרטיות‪ ,‬בנייה‬
‫פרטית ועוד‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬החברים שבונים בשכונת תאנה מחזיקים בתפקידי ניהול בקיבוץ ובתפקידים‬
‫מקצועיים בתחום הבניין והם מובילים מהלך לפיו הקיבוץ יבנה את כל הדירה )כולל החלקים‬
‫שאמורים להיות בבנייה פרטית( ובגמר הבנייה תיערך התחשבנות – הקיבוץ ישלם את חלקו והחבר‬
‫ישלים את מחיר תוספת המטרים הבנויים‪ .‬בגמר הבנייה הסתבר שנבנו בתים בשטח של ‪ 210‬מ"ר‪,‬‬
‫חריגה מוחלטת מהתקנון ומהתב"ע‪ .‬לבד מכך מסתבר שעלות הבנייה הפרטית בצורה זו היא קטנה‬
‫מאד‪ ,‬כך שהקיבוץ למעשה סבסד את הבנייה הפרטית‪.‬‬
‫פורצת סערה כללית ומוחלט לשנות את הסטנדרט – מותרת בנייה עד ‪ 170‬מ"ר‪ ,‬מתוכם ‪ 60‬מ"ר‬
‫בבנייה פרטית‪ ,‬בתמחור הוגן‪ .‬כיום‪ ,‬הקיבוץ בונה את המעטפת גם לקומה ה‪.2-‬‬
‫אדריכל ערן מבל‪ ,‬מתכנן תכנית המתאר של הקיבוץ ומתכנן התב"עות המאושרות השונות של הקיבוץ‬
‫טוען כי ברמת יוחנן החברים חזקים מהאגודה והם מכתיבים את הטון בנושא הבנייה למגורים‪ .‬הדבר‬
‫מתבטא בחוסר התאמה בין יחידות דיור צמודות‪ ,‬עירוב סגנונות וחומרי בנייה באותם מבנים‪ ,‬עירוב‬
‫סוגי גגות‪ ,‬חומרי חיפוי‪ ,‬גוונים וחלונות גג‪ ,‬והחמור מכל – בנייה בנפחים הזרים ליישוב )הכפלה‬
‫ושילוש נפחי בנייה( תוך פגיעה קשה בסביבה‪ .‬ברגע שהקיבוץ החל להקפיד על בנייה מרוכזת‪ ,‬נוצרו‬
‫תוצאות נעימות‪ ,‬אחידות‪ ,‬מונוטוניות והרמוניות בשכונה‪ .‬לדבריו‪ ,‬לבד מן הבנייה המרוכזת חובה‬
‫שיהיו תקנונים קשיחים ומפורטים שיגדירו את חומרי הבנייה‪ ,‬הנפחים‪ ,‬הגמרים וכדומה )מבל‪,‬‬
‫ריאיון‪.(1.7.2010 ,‬‬
‫תכנית המתאר החדש לרמת יוחנן הופקדה בתאריך ‪ 15.9.2009‬ומבוססת על תכנית האב למועצה‬
‫אזורית גוש זבולון המשותפת לקיבוצים רמת יוחנן‪ ,‬אושה וכפר מכבי‪ .‬מטרת התכנית היא עריכת‬
‫תכנית עדכנית לקיבוץ רמת יוחנן המאפשרת הרחבה לקיבולת המרבית על‪-‬פי תמ"א ‪ ,35‬הרחבת אזור‬
‫התעשייה ואזור מבני המשק‪ ,‬תכנון מערכת דרכים חדשה‪ ,‬קביעת מערכת שטחים פתוחים ואזור‬
‫למוסדות ציבור‪ .‬התכנית מציעה הרחבת אזור המגורים עד ‪ 400‬יחידות דיור לחברים ועוד ‪ 100‬יחידות‬
‫דיור קטנות עד ‪ 55‬מ"ר סך הכל‪ .‬הוועדה המחוזית קובעת בהערותיה לתכנית כי רצף השבילים‬
‫הציבוריים הקיימים בתחום הוותיק של הקיבוץ ישמרו כיעוד וכי השכונה החדשה תראה חיבור פיזי‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫בשבילי הולכי רגל וחיבורם לשבילי הולכי הרגל הקיימים ביישוב הוותיק‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪14‬‬
‫פרוטוקול הוועדה המחוזית מחוז צפון מתאריך ‪ 15.9.2009‬ע' ‪ ,8‬אוחזר בתאריך ‪ 19.2.2011‬מאתר משרד הפנים‬
‫‪http://mavat.moin.gov.il/MavatPS/Forms/SV4.aspx?tid=4&pid=3075024‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫ניתוח המבנה האדריכלי של בתי המגורים‬
‫א‪ .‬שטח הדירה במ"ר‬
‫שטח הרצפה של יחידות הדיור שנבנו לאחר שנת ‪ 2000‬עומד על ‪ 170‬מ"ר‪ .‬שכונת תאנה‪ ,‬שנבנתה בשנת‬
‫‪ 2003‬מהווה חריג מבחינת גודל יחידות הדיור‪ ,‬שעומד על כ‪ 200-‬מ"ר ליחידה‪ .‬שטח הרצפה המקורי‬
‫של הדירות שנבנו בשנות ה‪ 80-‬עומד בדרך כלל על ‪ 80‬מ"ר‪ .‬בחלק מדירות אלו בוצע שיפוץ במהלך‬
‫שנות ה‪ 90-‬שהגדיל את שטחן ל‪ 105-‬מ"ר‪ .‬שטח דירות שנבנו בשנות ה‪ 90-‬עומד בדרך כלל על ‪ 105‬מ"ר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מספר קומות‬
‫הבנייה החדשה משנת ‪ 2003‬ואילך היא של צמודי קרקע דו‪-‬משפחתיים‪ ,‬כל יחידת דיור כוללת שתי‬
‫קומות‪ .‬צמודי הקרקע שנבנו בין ‪ 2003-1992‬כללו במקור קומה אחת בלבד‪ .‬במרבית הדירות נערכו‬
‫שיפוצים במסגרתם נוספה קומה שניה לבית המגורים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מבנה פנימי‬
‫בתי המגורים החדשים כוללים ארבעה חדרי שינה וסלון‪ ,‬חדר שירותים ורחצה צמוד לחדר השינה של‬
‫ההורים‪ ,‬חדר שירותים ורחצה נוסף‪ ,‬שירותי אורחים‪ ,‬מטבח פתוח לסלון‪ ,‬מרפסת קדמית‪ ,‬מרפסת‬
‫אחורית ומרפסת בקומה העליונה ‪.‬‬
‫איור ‪ :4‬תכנית קומת קרקע טיפוסית‪ ,‬צמוד קרקע דו‪-‬משפחתי‬
‫בית מגורים צמוד קרקע דו‪-‬משפחתי ‪ -‬שטח ‪ 170‬מ"ר‪ 2 ,‬קומות‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪15‬‬
‫ד‪ .‬מיקום ומספר הכניסות למבנה‬
‫הכניסות לדירות החדשות ממוקמות בחזית הבית‪ ,‬זו לצד זו‪ ,‬כאשר לכל יחידת דיור מובילה מדרכה‬
‫נפרדת המשמשת אותה בלבד‪ .‬מיקום זה מאפשר מבטים וקשר בין יחידות הדיור הצמודות‪.‬‬
‫איור ‪ : 5‬מיקום כניסות סמוכות לבית המגורים‬
‫ה‪ .‬עיצוב חיצוני ופנימי‪ ,‬מבנה שלד ייחודי‬
‫בבניית בית חדש לא ניתן לשנות את מעטפת בית המגורים אולם ניתן לשנות את מיקום‪ ,‬גודל ועיצוב‬
‫החלונות והכניסות בבית‪ .‬בשיפוץ בית קיים לא קיימות הנחיות ומגבלות על תכנון הבית מלבד הגבלת‬
‫שטח הרצפה ל‪ 170-‬מ"ר והגבלת התכסית )שטח הקומה הראשונה( ל‪ 130 -‬מ"ר‪.‬‬
‫בבנייה חדשה בתי המגורים שומרים על צביון חיצוני אחיד אולם נפחי הבנייה עדיין גדולים מאד‪.‬‬
‫בשיפוץ בתי המגורים מתאפיינים בסגנונות שונים ללא שמירה על קו מקשר וצביון אחיד‪ .‬חוסר‬
‫התאמה בין יחידות דיור צמודות‪ ,‬עירוב סגנונות וחומרי בנייה באותם מבנים‪ ,‬עירוב סוגי גגות‪,‬‬
‫חומרי חיפוי‪ ,‬גוונים וחלונות‪ .‬הבתים מאופיינים בריבוי חלונות בגדלים שונים ובצורות שונות‪ .‬מספר‬
‫ומיקום החלונות והפתחים שונה בין יחידות דיור סמוכות‪.‬‬
‫הבנייה החדשה מאופיינת במבנה שלד קופסתי פשוט‪ ,‬ללא אלמנטים עיצוביים חיצוניים‪ ,‬וללא חלוקה‬
‫של נפח בית המגורים למספר חלקים‪ .‬הואיל ועד שנת ‪ 2003‬הבנייה החדשה כללה קומה אחת בלבד‪,‬‬
‫הדיירים הרחיבו את בית המגורים והוסיפו קומה עליונה באופן פרטי‪ .‬תוספת הקומה בוצעה בדרך‬
‫כלל תוך ניצול גובה גג הרעפים ובניית קירות ניצבים לו‪.‬‬
‫ו‪ .‬חללים שאינם בשימוש‬
‫ממדיהם הגדולים של הבתים יוצרים חללים רבים שאינם בשימוש כדוגמת מרפסות וחדרי שינה‬
‫בקומה העליונה‪ .‬במרבית הדירות שנסקרו סיפרו הדיירים כי המרפסת בקומה העליונה אינה‬
‫בשימוש‪ .‬בחלק מן הדירות‪ ,‬בעיקר באלו בהן מתגוררים זוגות ותיקים ללא ילדים‪ ,‬חדרי השינה‬
‫הנוספים משמשים כחדר עבודה וחדרי אורחים‪ .‬חדרי האורחים אינם בשימוש יומיומי ומשמשים‬
‫ללינת הילדים שעזבו את הקיבוץ ומשפחותיהם‪ ,‬כשאלו מגיעים לביקור בסוף השבוע‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫ז‪ .‬עיצוב גינה‪ /‬חצר‬
‫הגינה הפרטית מאופיינת במשטחי דשא וגודלה נרחב יחסית‪ .‬הגינה מופרדת מן השטח הציבורי על ידי‬
‫גדר או צמחיה החוסמת מבט לתוכה‪ .‬הגינה האחורית כוללת בדרך כלל דשא‪ ,‬ומופרדת מיחידת‬
‫הדיור הסמוכה באמצעות צמחיה‪ .‬הגינה הקדמית כוללת בדרך כלל צמחיה מסוגים שונים‪.‬‬
‫ח‪ .‬חיפוי חיצוני‬
‫החיפוי החיצוני מוגבל בתקנון הבנייה של הקיבוץ לצבע לבן‪ ,‬קרם בהיר‪ ,‬אוקר בהיר או צהבהב בהיר‪.‬‬
‫קירוי מבנה עם גג רעפים מוגבל לצבע אדום‪-‬כתום בלבד‪ .‬בפועל‪ ,‬בדירות משופצות‪ ,‬קיימים גם מספר‬
‫גוונים נוספים‪.‬‬
‫תמונה ‪ :4‬התפתחות מבני המגורים‪ ,‬קיבוץ רמת יוחנן‬
‫‪5‬‬
‫התפתחות מבני המגורים – בשנת ‪ 2001‬הבנייה כוללת קומה אחת בלבד‪ .‬במהלך השנים המבנים משופצים בתוספת‬
‫קומה באמצעות "קוקיות"‪ .‬שכונות המגורים שנבנות לאחר מכן כוללת קומה שנייה וקוקיות‪ ,‬הנבנות במהלך בניית‬
‫הבית‪ ,‬בניגוד לתקנון הבנייה‪ .‬חריגות הבנייה מקבלות הכשר בהמשך‪ ,‬כאשר שכונות המגורים המאוחרות יותר‬
‫מתוכננות ונבנות בשתי קומות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מקור‪ :‬יפה )‪ (2010‬התפתחות שטחי המגורים ברמת יוחנן ‪ ,2011-1932‬נספח לתב"ע החדשה של רמת יוחנן‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪17‬‬
‫תמונה ‪ :5‬בית מגורים דו‪-‬משפחתי‬
‫שתי הדירות עברו שיפוץ‪ ,‬ללא התאמה בצבע החיפוי החיצוני ובצבע גג הרעפים‪.‬‬
‫ללא התאמה במיקום ובגודל הפתחים ובעיצוב הגג והגגונים‪.‬‬
‫ט‪ .‬חומרי בנייה וגמר‬
‫עלות חומרי הבנייה והגמר המסופקים על ידי הקיבוץ מוגדר בתקנון הבנייה בצורה מפורטת‪ .‬במרבית‬
‫בתי המגורים הדיירים עושים שימוש בחומרי גמר יקרים יותר וממנים את הפרש העלויות מכיסם‪.‬‬
‫י‪ .‬דלת כניסה‬
‫במרבית בתי המגורים החדשים והמשופצים קיימת דלת כניסה מעוצבת וייחודית‪ .‬זאת בניגוד לבתי‬
‫המגורים הוותיקים‪ ,‬בהם נעשה שימוש בדלת עץ פשוטה ודלת רשת‪.‬‬
‫יא‪ .‬עיצוב ותכנון אישי‬
‫בבנייה חדשה‪ ,‬תקנון הבנייה אינו מאפשר שינוי של המעטפת החיצונית אולם כל דייר יכול לשנות את‬
‫העיצוב הפנימי כרצונו‪ ,‬לרבות שינוי מיקום חדרים רטובים )מטבח וחדרי רחצה(‪ .‬מלבד זאת ניתן‬
‫לשנות את מיקום הכניסה לבית‪ .‬בכל דירות המגורים שנסקרו הדיירים שינו את החלוקה הפנימית‬
‫בהתאם לצורכיהם‪ .‬עיצוב הפנים של חלל המגורים והמטבח מושקע וכולל אלמנטים בעלי נוכחות‬
‫כדוגמת קירות מחופי אבן‪ ,‬חלל כפול‪ ,‬תקרת עץ‪ ,‬גופי תאורה גדולים‪ ,‬איים במטבח‪ ,‬קולטי אדים ועוד‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫תמונה ‪ :6‬שינויים בעיצוב דלת הכניסה לבית המגורים‬
‫דלת כניסה פשוטה בעיצוב סטנדרטי – שכונת הזית‪1998 ,‬‬
‫דלת כניסה בעיצוב ייחודי – שכונת הדס‪2010 ,‬‬
‫יב‪ .‬קשר לדירה הסמוכה‬
‫תכנון בית המגורים הטיפוסי בבנייה החדשה מנסה להקנות פרטיות רבה ככל האפשר באמצעות קיר‬
‫המפריד בין המרפסות האחוריות ויצירת שביל גישה נפרד לכל דירה בחזית הקדמית‪ .‬בחלק מבתי‬
‫המגורים‪ ,‬ההפרדה בין המרפסות האחוריות ממשיכה גם אל המדשאה האחורית באמצעות קירות‬
‫בנויים או צמחיה‪.‬‬
‫הסטת הכניסה‬
‫לחזית הצדית‬
‫כניסה מקורית‬
‫תמונה ‪ :7‬שינוי במיקום הכניסה לאחר שיפוץ והרחבת בית מגורים קיים‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪19‬‬
‫תמונה ‪ :8‬אופן חציצה בין יחידות דיור סמוכות בחצר האחורית‬
‫הפרדה בין החצרות האחוריות בקיר בנוי‪ ,‬שיפוץ ‪2008‬‬
‫מדשאה אחורית משותפת ללא חציצה לשתי דירות‬
‫צמודות‪ ,‬בנייה חדשה ‪2010‬‬
‫יג‪ .‬מימון הבנייה‬
‫סל דירה מרבי‪ ,‬כלומר שיעור השתתפות הקיבוץ במימון הבנייה‪ ,‬עומד על כ‪ 400-‬אלף מעבר לכך‬
‫הדיירים מוסיפים מכיסם בהתאם לרצונם וליכולתם הכלכלית‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫תמונה ‪ :9‬דוגמאות לעיצוב אישי של חלל המגורים המרכזי‬
‫עיצוב אישי של חלל המגורים המרכזי – ניסיון לביטוי אישי )לפי דברי הדיירים( וליצירת חלל מרשים ובעל נוכחות‪.‬‬
‫השקעה רבה באלמנטים עיצוביים כדוגמת אי במטבח‪ ,‬קולט אדים‪ ,‬קורות פלדה‪ ,‬גופי תאורה‪ ,‬פרופיל בלגי‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪21‬‬
‫קיבוץ נען‬
‫קיבוץ נען נוסד בשמחת תורה בשנת ‪ 1930‬בשפלה‪ ,‬כ‪ 5-‬ק"מ מזרחית לרחובות‪ .‬מקימיו עלו על הגבעה באזור‬
‫הכפר הנטוש נענה‪ ,‬כשלרשותם ‪ 243‬דונם של קרקע שנרכשה מהקרן הקיימת לישראל‪ .‬בעבר השתייך לקיבוץ‬
‫המאוחד וכיום לתנועה הקיבוצית‪.‬‬
‫אוכלוסיית הקיבוץ מונה כיום כ‪ 1,200-‬תושבים מהם כ‪ 850-‬חברים‪ 250 ,‬ילדים וכ‪ 100-‬תושבים בני רשות‪.‬‬
‫כיום אין כמעט עזיבה של צעירים מהקיבוץ‪ ,‬מה שאומר שישנן משפחות צעירות רבות וילודה יחסית גבוהה‪.‬‬
‫עובדה זו משפיעה על היצע הדיור המתאים למשפחות‪ ,‬הנמצא במחסור כבד בשנים האחרונות‪.‬‬
‫עם השנים נסמכה כלכלת הקיבוץ בעיקר על מפעל מוצרי ההשקיה "נען‪-‬דן"‪ ,‬המייצר טפטפות וממטירים‬
‫לחקלאות ולנוי המשווקים בכל רחבי העולם‪ .‬בשנת ‪ 2007‬רכש הקונצרן ההודי "ג'יין" ‪ 50%‬מן הבעלות על‬
‫המפעל‪ .‬כמו כן הושתתה הכלכלה על ענפי החקלאות ‪ -‬גידולי שדה‪ ,‬מטעים‪ ,‬רפת ולול‪ .‬במרוצת השנים‪ ,‬עם‬
‫הירידה בקרנה של החקלאות‪ ,‬נסגר ענף הלול‪ ,‬הרפת הועברה לקיבוץ שובל )בשותפות( וכן המטעים הוחכרו‬
‫לחברה חיצונית‪ .‬מספר חברי הקיבוץ המועסקים בחקלאות ירד בצורה ניכרת וכיום חלק גדול מן החברים‪,‬‬
‫יותר מ‪ ,250-‬הינם עובדי חוץ )שכירים במקומות עבודה מחוץ לקיבוץ(‪ 125 ,‬עובדים במפעל והשאר עובדים‬
‫בענפי המשק השונים‪.‬‬
‫בפברואר ‪ 2005‬הוחלט ברוב קולות כי נען תעבור שינוי מקיף הכולל הפרטה ומעבר מתקציב השווה לכולם‬
‫למודל של השתכרות דיפרנציאלית‪ .‬מלבד זאת קיימת רשת ביטחון פנימית התומכת בבעלי הצרכים המיוחדים‬
‫ובחברים הזקוקים לדמי אבטלה‪ .‬בכך הצטרפה נען לזרם הקיבוצים המתחדשים‪ .‬בין השירותים שנשארו‬
‫עדיין משותפים ומסובסדים על ידי הקהילה ניתן למנות את החינוך )‪ 50%‬ממומן ממסים משותפים ו‪50%-‬‬
‫מכיסו הפרטי של החבר(‪ ,‬תרבות‪ ,‬טיפולי שיניים‪ ,‬בריכת שחיה ומגרשי ספורט ועוד‪.‬‬
‫הבנייה למגורים בקיבוץ נען‬
‫בעבר‪ ,‬בעידן הלינה המשותפת )עד לסוף שנות ה‪ ,(70-‬דירות הקבע של חברי הקיבוץ הורכבו מחדר שינה אחד‪,‬‬
‫סלון ומטבח קטן‪ .‬עם המעבר ללינה המשפחתית נוצר צורך להגדיל את הדירות הקיימות כדי שיוכלו להלין‬
‫בהן את הילדים וכן לבנות דירות חדשות וגדולות יותר למשפחות הצעירות‪ ,‬בהן יוכלו כבר לשכן משפחות עם‬
‫ילדים‪ .‬כיום ניתן לאפיין שני סוגים עיקריים של מבני מגורים בקיבוץ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הדירות הישנות שנבנו עד לאמצע שנות ה‪ 70-‬ושבמקורן היו דירות שיועדו לזוגות שילדיהם ישנו בבית‬
‫הילדים‪ .‬לאחר המעבר ללינה המשפחתית דירות אלה הוגדלו ‪ -‬לחלקן הוסף חדר שינה קטן וחלקן‬
‫נשארו עם חדר שינה אחד‪ .‬הן מוגדרות כיום כ"דירות מעבר"‪ .‬מיעוטן מאוכלסות עדיין בידי חברים‬
‫מבוגרים )רובם מעל גילאי ‪ (80‬ורובן מאוכלסות על ידי חברים צעירים ‪ -‬רווקים וכן זוגות עם ילד‬
‫אחד‪ .‬שטחן הבסיסי של דירות אלה נע בין ‪ 55-44‬מ"ר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪22‬‬
‫דירות קבע ‪ -‬נבנו החל מסוף שנות ה‪ .70-‬עד אמצע שנות ה‪ 80-‬נבנו בדגם של קומתיים )מבנים בני שתי‬
‫קומות בעלות ארבע יחידות דיור( ובמרוצת ‪ 25‬השנים האחרונות בדגם של קומה אחת‪ .‬אלה אוכלסו‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫על פי תור שנקבע בהתאם לוותק החברים בקיבוץ‪ .‬השטח הסטנדרטי של דירה מסוג זה נע סביב ‪90-‬‬
‫‪ 80‬מ"ר‪ ,‬ורובן כוללות חדר ילדים אחד גדול )שניתן לפצל לשני חדרים(‪ .‬הקיבוץ דאג להוסיף חדר‬
‫ילדים למשפחות בנות ארבעה ילדים ומעלה‪ .‬עם הזמן רוב דירות אלה שופצו והורחבו‪ ,‬אם על ידי‬
‫הקיבוץ )הרחבת מטבחים בדירות הקומתיים( ואם על ידי החבר ובמימונו הפרטי‪ .‬כיום שטחן של רוב‬
‫הדירות האלה עולה על ‪ 90‬מ"ר‪ ,‬כאשר את מרבית ההרחבות מבצעים החברים על חשבונם‪ .‬בשכונות‬
‫המגורים החדשות יותר )אלה שנבנו בעשור האחרון( הקיבוץ מימן את הבנייה הסטנדרטית וכל חבר‬
‫שהיה מעוניין בתוספת או בשינוי כלשהי של התוכנית מימן זאת מכיסו הפרטי‪.‬‬
‫כחלק מתהליכי השינוי שהקיבוץ עבר בשנים האחרונות הוחלט כי כל בנייה של שכונת מגורים חדשה תמומן‬
‫מעתה והלאה ברובה המכריע על ידי החברים‪ .‬עד לשינוי‪ ,‬הקיבוץ מימן את בניית השיכונים החדשים‪ ,‬וכיום‬
‫הוא מממן רק כ‪ 15%-‬מעלות ההקמה של השיכון‪ .‬חבר המעוניין לעבור לשיכון חדש נדרש להשקיע בכך סכום‬
‫לא מבוטל של כמה מאות אלפי שקלים‪.‬‬
‫בארבע השנים שעברו מאישור השינוי מנסה נען לקדם את עניין שיוך הדירות לחברים )רישום הדירות על שם‬
‫החברים בטאבו(‪ .‬הקושי הבירוקרטי הכרוך בביצוע‪ ,‬וכן העלויות הגבוהות הצפויות של תהליך זה הביאו את‬
‫נען‪ ,‬בדומה לקיבוצים מופרטים אחרים‪ ,‬לקדם שיוך דירות פנימי )"שיוך חוזי"(‪ .‬על פי ההצעה‪ ,‬שאושרה‬
‫בקיבוץ בחודשים האחרונים‪ ,‬יוכל חבר להוריש את דירתו ליורשיו )שחייבים להיות חברי קיבוץ( ואף למכור‬
‫את דירתו )לקיבוץ או לחבר אחר לו אין דירה( והכול במסגרת פנים‪-‬קיבוצית‪ .‬כיום עמלים גורמי הקיבוץ על‬
‫עריכת שמאות לדירות והכנת טבלאות זכאות של חברים על מנת ליישם את השיוך הפנימי ולקיים אותו‬
‫הלכה למעשה‪.‬‬
‫תקנון השיכון והמגורים בקיבוץ נען‬
‫תקנון מגדיר את הקריטריונים לפיהם נקבע סדר המעבר לשיכון קבע‪ .‬לכל משק בית ניתן ניקוד המורכב כך‪:‬‬
‫‪‬‬
‫עבור כל שנת ותק בקיבוץ יינתנו ‪ 5‬נקודות;‬
‫‪‬‬
‫כל שנת גיל תזכה בנקודה אחת;‬
‫‪‬‬
‫ניקוד עבור ילדים ‪ -‬ילד ראשון מזכה ב‪ 3-‬נקודות‪ ,‬ילד שני ‪ 3 -‬נקודות‪ ,‬ילד שלישי ‪ -‬נקודה אחת‪ .‬מעבר‬
‫לילד השלישי לא תתווספנה נקודות;‬
‫‪‬‬
‫זכויות התור של משק הבית מחושבות על‪-‬פי מרובה הזכויות )הניקוד( מבין בני הזוג‪.‬‬
‫‪‬‬
‫למחרת קבלת ההחלטה על בניית שיכון חדש יפורסם סדר התור‪ .‬הקיבוץ יפנה לחברים לפי התור כדי‬
‫שאלה יחליטו אם הם בוחרים לממש את זכאותם לשיכון החדש או לא‪.‬‬
‫יש לציין כי חברים רבים שהגיע תורם לבנות את דירת הקבע שלהם בחרו שלא לעשות כן עקב חוסר יכולתם‬
‫לממן את עלויות הבנייה הגבוהות שאמורות לחול עליהם‪.‬‬
‫לבד מתקנון דירות הקבע קיים גם תקנון לדירות מעבר‪ .‬התקנון מגדיר עבור כל דירת מעבר בקיבוץ‪ ,‬בהתאם‬
‫לגודלה ולמספר חדרי השינה שבה‪ ,‬לאיזו משפחה היא מתאימה )בהתאם למספר הילדים(‪ .‬משהתפנתה דירת‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪23‬‬
‫מעבר כלשהי רכז הדירות פונה למשפחה בגודל הרלוונטי לה יש הוותק המקסימאלי ומציע לה את הדירה )אם‬
‫למשל מתפנה דירת מעבר המתאימה למשפחה בעלת שני ילדים ‪ -‬מבין כל המשפחות בנות שני הילדים הרכז‬
‫ייפנה לזו שלמי מבין ההורים יש את הוותק הרב ביותר(‪.‬‬
‫התקנון השלישי המתייחס לדיור בקיבוץ הוא התקנון לבנייה פרטית‪ .‬תקנון זה מסדיר את ההליכים הנדרשים‬
‫מחברים המתכוונים לשפץ או להרחיב את דירתם )הקיימת( לפני ביצוע העבודות ותוך כדי העבודות‪ .‬התקנון‬
‫מחייב את אישור העבודות הן על ידי הוועדה לבנייה פרטית של הקיבוץ והן על ידי וועדת התכנון המקומית‪.‬‬
‫התקנון נועד כדי ליצור מסגרת אחידה ומחייבת לכלל השיפוצים בקיבוץ וע"מ לשמור על חזות חיצונית אחידה‬
‫וסבירה וכן את היחסים בין החבר ושכניו לאור ובעקבות השיפוץ‪ .‬התקנון מגדיר בין השאר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫כל תוספת תועבר לאישור אדריכל תכנית האב של הקיבוץ;‬
‫‪‬‬
‫כל שינוי‪ ,‬הרחבה או שיפוץ של דירת החבר הופך לחלק בלתי נפרד מהדירה והינו שייך לקיבוץ‪ ,‬כמו כל‬
‫שאר הדירה‪ .‬אם יעזוב החבר את דירתו המשופצת ‪ -‬החבר לא יקבל פיצוי כספי על מה שהשקיע בה;‬
‫‪‬‬
‫התקנון מגדיר הליכי בוררות בין שכנים שלא מגיעים להסכמות ביחס לשיפוץ;‬
‫‪‬‬
‫התקנון מגדיר גודל דירה מרבי כלא יותר מ‪ 160-‬מ"ר‪ ,‬עד ‪ 2‬קומות ונמוך מגובה של ‪ 8‬מ'‪ .‬המרחק‬
‫המינימלי בין חזית קדמית ואחורית של בתים ‪ 12 -‬מ';‬
‫‪‬‬
‫התקנון מפרט הוראות עיצוביות כלליות וחומרי בנייה‪.‬‬
‫ניתוח המבנה המרחבי של קיבוץ נען‬
‫א‪ .‬אחידות מבני המגורים‬
‫שכונות המגורים התפתחו מדרום לצפון‪ ,‬כאשר הן הולכות ומתרחקות ממרכז הקיבוץ‪ ,‬בו ממוקמים מבני‬
‫הציבור )חדר האוכל‪ ,‬בתי הילדים(‪ .‬בין האזורים הישנים בקיבוץ לבין השכונות החדשות קיימים הבדלים‬
‫ניכרים הנובעים מצורת המבנים וממספר יחידות הדיור הקיימות בהם ‪ -‬בנייה בשתי קומות לעומת צמודי‬
‫קרקע‪ ,‬דו‪-‬משפחתי לעומת תלת וארבע משפחתי ומגודל יחידות הדיור ‪ 75 -‬מ"ר באזורים הוותיקים בדירות‬
‫שלא שופצו לעומת כ‪ 160-‬מ"ר בשכונות החדשות‪ .‬בתוך השכונות קיימת אחידות גבוהה בעיקר בשכונות‬
‫החדשות‪ ,‬בהן המעטפת החיצונית אינה נתונה לבחירת הדייר‪ .‬לא קיימים הבדלים משמעותיים בין השכונות‬
‫החדשות בגודל המבנים ובמספר הקומות‪ .‬בתוך השכונות הוותיקות )המיועדות למגורי קבע( לא ניתן להצביע‬
‫על אחידות של מבני המגורים‪ .‬למרות שהבנייה המקורית הייתה אחידה‪ ,‬שיפוצים שונים שבוצעו באופן פרטי‬
‫בחלק מהמבנים הביאו ליצירה של מבנים שונים בנפח‪ ,‬בגודל ובעיצוב החיצוני‪ ,‬לרבות ביחידות דיור צמודות‪.‬‬
‫בבניית בית חדש אין אפשרות כיום לבחירה של דגם הבית‪ ,‬בעתיד יוצעו שלושה דגמים לבחירת הדיירים‪.‬‬
‫בשכונות ישנות כתוצאה משיפוצים אישיים מתקבלים דגמים שונים ורבים‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫לוח ‪ :2‬נען – מאפייני שכונות המגורים‬
‫שם‬
‫השכונה‬
‫המרפאה‬
‫בנדס‬
‫שקמה‬
‫גנים‬
‫הדר‬
‫יכין‬
‫דקלים‬
‫צפון‬
‫שנת‬
‫בנייה‬
‫‪1970‬‬‫‪1985‬‬
‫‪1979‬‬
‫‪1986‬‬‫‪1989‬‬
‫‪2004‬‬‫‪2008‬‬
‫‪2008‬‬‫‪2010‬‬
‫מס'‬
‫יחידות‬
‫דיור‬
‫בשכונה‬
‫‪44‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪36‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪4‬‬
‫מעבר‬
‫מעבר‬
‫מעבר‬
‫קבע‬
‫‪40‬‬
‫‪50‬‬
‫‪50‬‬
‫‪80‬‬
‫‪34‬‬
‫‪50‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.6‬‬
‫קבע‬
‫קבע‬
‫‪75‬‬
‫‪84‬‬
‫‪34‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪12‬‬
‫דירת‬
‫צפיפות‬
‫יחידות דיור קבע‪/‬‬
‫מעבר‬
‫לדונם )נטו(‬
‫שטח דירה שטח דירה מס'‬
‫מקורי לפני לאחר שיפוץ קומות‬
‫שיפוץ )מ"ר( )מ"ר(‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪90-160‬‬
‫‪90-160‬‬
‫מס'‬
‫יחידות‬
‫דיור‬
‫במבנה‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫קבע‬
‫‪160‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫קבע‬
‫‪160‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫ב‪ .‬צפיפות )יחידות דיור לדונם(‬
‫ניתוח התב"עות המאושרות של הקיבוץ מלמד כי לאורך השנים קיימת ירידה בצפיפות )יחידות דיור‬
‫לדונם נטו(‪ ,‬כפי שמתואר בספרות )חיוטין וחיוטין‪ ,(2010 ,‬אולם בבנייה החדשה הצפיפות עולה מחדש‬
‫במידה מועטה‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬ניתן לראות הקטנה של קווי הבניין‪ .‬הצפיפות הגבוהה ביותר היא בשכונות‬
‫הקומתיים )‪ 4‬יחידות דיור לדונם נטו( ובשכונת הדר )‪ 3‬יחידות דיור לדונם נטו(‪ .‬בשכונת יכין‪ ,‬הכוללת‬
‫צמודי קרקע דו‪-‬משפחתיים וותיקים הצפיפות יורדת ועומדת על ‪ 2.6‬יחידות דיור לדונם נטו‪ .‬הצפיפות‬
‫בשכונות החדשות )צפון‪ ,‬דקלים( עומדת על ‪ 2.8‬יחידות דיור לדונם נטו‪ .‬כלומר‪ ,‬הירידה המשמעותית‬
‫בצפיפות החלה עם המעבר לבניית צמודי קרקע דו‪-‬משפחתיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בבנייה החדשה‪ ,‬כתוצאה‬
‫מהחלת סטנדרטים ארציים על התכנון וכתוצאה מהרצון לניצול גבוה של הקרקע‪ ,‬הצפיפות עולה‬
‫מעט‪.‬‬
‫ג‪ .‬מס' יחידות דיור במבנה‬
‫שכונות הקומתיים כוללות ‪ 4‬יחידות דיור במבנה )‪ 2‬יחידות דיור בקומה(; שכונת הדר כוללת ‪ 4‬יחידות‬
‫דיור במבנה )חד קומתי(; שכונת יכין כוללת ‪ 2‬יחידות דיור במבנה; השכונות החדשות כוללות ‪2‬‬
‫יחידות דיור במבנה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מלאי דירות בקיבוץ‬
‫מגוון הדירות הקיים נובע בעיקר מן הפער בין הבנייה הישנה לחדשה‪ .‬יש לציין כי פער זה הולך‬
‫ומצטמצם ככל שמשופצות יותר דירות קיימות‪ .‬מאחר שכל הבנייה החדשה כוללת דירות בשטח זהה‪,‬‬
‫נוצר למעשה מצב בו מגוון הדירות כולל דירות קטנות‪ ,‬המשמשות כדירות מעבר )בשטח של כ‪50-40-‬‬
‫מ"ר(‪ ,‬ודירות גדולות בלבד‪ ,‬ללא מצב ביניים‪.‬‬
‫ה‪ .‬יחס בין שטח בנוי לפתוח‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪25‬‬
‫ניתוח התפתחות שכונות המגורים על גבי תכנית מדידה מצביע על הקטנה מסוימת במרווחי השטחים‬
‫הפתוחים בין בנייני המגורים‪ ,‬כתוצאה מהקטנת קווי הבניין והגדלת תכסית המבנים‪ .‬שינויים אלו‬
‫אינם משמעותיים‪.‬‬
‫איור ‪ :6‬שטחים פתוחים ובנויים‪ ,‬קיבוץ נען‬
‫מרחק‬
‫בין‬
‫מבנים‬
‫‪ 14‬מ'‬
‫שטח קומת‬
‫קרקע ‪210‬‬
‫מ"ר )‪2‬‬
‫יחידות דיור(‬
‫מרחק‬
‫בין מבנים‬
‫‪ 18‬מ'‬
‫שטח קומת‬
‫קרקע ‪ 185‬מ"ר‬
‫)‪ 2‬יחידות דיור(‬
‫ו‪ .‬יחס בין שטח ציבורי לפרטי‬
‫שטח המגרשים בכל הקיבוץ עומד על ‪ 350‬מ"ר‪ .‬בשכונות הוותיקות שטח המגרש הוגדר בדיעבד‪,‬‬
‫בהתאם לתנאי השטח‪ ,‬לכן קיימים הבדלים בשטחי המגרשים השונים‪ .‬הגדרת המגרשים בשטח‬
‫בולטת יותר בשכונות החדשות‪ ,‬בהן הבנייה רגולרית )בשורות ישרות ומסודרות( והמגרש מוגדר על‬
‫ידי צמחיה והבדלים טופוגרפיים‪ ,‬כך שנוצר שטח בלתי עביר‪ .‬הגדרת המגרש באמצעות הפרשי‬
‫מפלסים הנה פועל יוצא של שלב התכנון‪ ,‬בו נקבעים ומוגדרים מגרשים בתכנית הבינוי‪.‬‬
‫מיקום המדרכות משתנה אף הוא ביחס למבנה ובכך משנה את הגדרת השטח הפרטי והציבורי‪.‬‬
‫בשכונות הוותיקות המדרכה ממוקמת בסמוך לחזית בית המגורים‪ ,‬כך שהמדשאה בחזית הבית‬
‫משמשת כשטח ציבורי‪ .‬בשכונות החדשות המדרכה מרוחקת כ‪ 8-‬מטרים מחזית הבית כך שהמדשאה‬
‫בחזית משמשת כשטח פרטי‪.‬‬
‫העמדת מבני המגורים והפנייתם זה כלפי זה שונה בין השכונות הוותיקות לחדשות באופן המשפיע על‬
‫הגדרת השטחים הפרטיים והציבוריים‪ .‬בשכונת הדר ובשכונת גנים מבני המגורים מסודרים‬
‫באשכולות של ארבעה מבנים סביב שטח פתוח משותף‪ .‬באופן זה נוצר שטח ציבורי סמי‪-‬פרטי‬
‫המשותף לאשכול המבנים‪ .‬מצב זה דומה לתהליך המתואר בספרות )חיוטין וחיוטין‪ (2010 ,‬של‬
‫התפתחות תפיסת היררכיית הפרטיות בקיבוץ ויצירת חללים פרטיים למחצה בשנות ה‪.80-‬‬
‫‪26‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫איור ‪ :7‬מיקום מדרכות בשכונות ישנות וחדשות‪ ,‬קיבוץ נען ‪2011‬‬
‫באזור הוותיק – מדרכה צמודה לבית )במרחק ‪ 4‬מטר(‪.‬‬
‫באזור החדש – מדרכות מרוחקות מחזית הבית‬
‫המדשאה משותפת לשתי שורות המבנים‬
‫)במרחק ‪ 10‬מטר(‪ ,‬נוצרת מדשאה פרטית‬
‫א‪ .‬גינון ציבורי‬
‫בשכונות הוותיקות הגינון הציבורי מאופיין בעצים רבים‪ ,‬שאינם נטועים בצורה רגולרית‪ ,‬ובמדשאות‬
‫פתוחות‪ .‬העצים נטועים בעיקר בסמוך למדרכות‪ ,‬ויוצרים מעברי הולכי רגל מוצלים‪ .‬בשכונות‬
‫החדשות הנוי הציבורי מאופיין במדשאות שתחומות על ידי צמחיה רגולרית‪ ,‬המאפשרת מעבר רק‬
‫בחזית הבית‪ .‬המעבר אינו רציף מאחר שהבתים מוקפים במסלעות ועליהן צמחיה‪ .‬באופן זה השטחים‬
‫הפתוחים הצמודים למבנה המגורים הופכים לשטחים פרטיים בפועל‪.‬‬
‫תמונה ‪ :10‬גינון ציבורי ונטיעות בשכונות חדשות‪ ,‬קיבוץ נען‪2011 ,‬‬
‫שכונת דקלים )חדשה( – נטיעת צמחיה להפרדה מהדירה‬
‫שכונת שקמה )ותיקה( – צמחיה צמודה לבית המותירה‬
‫הצמודה‬
‫מדשאה פתוחה‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪27‬‬
‫תמונה ‪ :11‬שטח פרטי וציבורי למחצה הנוצר באמצעות הבינוי‬
‫‪28‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫ב‪ .‬נגישות‬
‫בכל חלקי הקיבוץ קיימת תשתית של כבישי אספלט המאפשרים כניסת רכב לתוך אזורי המגורים‪.‬‬
‫את שטח הקיבוץ חוצה כביש בו עוברת תנועה רבה‪ .‬יש לציין כי מדובר בקיבוץ המשתרע על פני שטח‬
‫רב )שטח היישוב כ‪ 750-‬דונם(‪ .‬גודל השטח מעודד תנועה ברכב בתוך הקיבוץ‪.‬‬
‫ג‪ .‬חניה‬
‫בחינת שטחי החניה מצביעה על ביזור והקטנה של מגרשי החניה‪ .‬בשכונות החדשות מוקצים שטחים‬
‫לאורך כבישי הגישה בצמוד לאזורי המגורים‪ .‬זאת בהשוואה לשני מגרשי חניה מרכזיים באזור מבני‬
‫הציבור של הקיבוץ שבהם כ‪ 100-‬מקומות חניה‪ .‬בפועל ניתן לראות חניה לאורך כל הכביש המרכזי‬
‫החוצה את הקיבוץ‪ ,‬גם לא במקומות מוסדרים‪ .‬מדובר בקיבוץ הכולל תושבים רבים )כ‪1,200-‬‬
‫תושבים(‪ .‬גודל האוכלוסייה מביא למספר רב של כלי רכב ולדרישה לחניה‪ .‬בתכנית האב מתוכננת‬
‫חניה משלושה סוגים‪ :‬במקבצים שכונתיים‪ ,‬לאורך דרכים פנימיות ובתוך מגרשי המגורים החדשים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הגירה פנימית‬
‫עפ"י התקנון‪ ,‬למעבר לבית חדש זכאים חברים צעירים שעדיין לא קבלו דירת קבע‪ .‬חברים ותיקים‬
‫המתגוררים בדירת קבע אינם זכאים לדירה חדשה אולם יכולים לשפץ את דירתם‪.‬‬
‫ה‪ .‬התחדשות‬
‫כיום לא מבוצעת בנייה במסגרת פינוי בינוי‪ ,‬אולם בנייה שכזו מתוכננת בתכנית האב‪ .‬בתכנון‪ ,‬בנייה‬
‫בשולי הקיבוץ )הריסת מתחם קרוואנים ומגרש הכדורגל( ובמרכזו )איחוד דירות המעבר בשכונות‬
‫המרפאה‪ ,‬בנדס ושקמה ‪ -‬צמצום מ‪ 4-‬יחידות דיור במבנה ל‪ 2-‬יחידות דיור – ואיחוד דירות הקבע‬
‫בשכונות הקומתיים – צמצום מ‪ 4-‬יחידות דיור ל‪ 3-‬יחידות דיור במבנה שיחולקו ל‪ 2-‬דירות בקומת‬
‫הקרקע ואחת בקומה העליונה(‪.‬‬
‫ו‪ .‬חריגות בנייה‬
‫על אף קיומן של הנחיות לגבי המעטפת וקווי הבניין‪ ,‬הן לגבי שיפוץ והן לגבי בנייה חדשה‪ ,‬יש חריגות‬
‫בנייה‪ .‬חריגות אלו אינן מטופלות‪ ,‬אלא אם מתקבלת תלונה מן השכנים‪ .‬חריגות הבנייה בולטות‬
‫בעיקר בשיפוצי דירות קיימות‪ .‬בבנייה חדשה חריגות אלו כוללות בעיקר פתיחת פתח יציאה נוסף‬
‫לחצר האחורית והוספת פרגולות ומחסנים‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי בבנייה החדשה הנחיות הבנייה מפורטות‬
‫יותר וקל יותר לאכוף אותן מאחר שמדובר בבנייה מרוכזת‪ ,‬וכל שטח הדירה ממוצה בעת הבנייה‪.‬‬
‫ההנחיות העיצוביות לגבי שיפוץ פחות מחמירות ויש קושי רב באכיפתן )ריאיון עם מרכז ועדת התכנון‬
‫בנען‪.(18.10.2010 ,‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪29‬‬
‫ז‪ .‬פרצלציה‬
‫נען נמצאת מזה כשש שנים בתוך תהליך שמטרתו להביא לשיוך דירות לחברים‪ .‬ביוני ‪ 2009‬אושרו‬
‫בקלפי עקרונות לשיוך דירות במתווה של העברת זכויות ביחידת דיור מהקיבוץ למשפחות חברים‪.‬‬
‫בהתאם לעקרונות אלו גובשה תכנית בינוי מפורטת הנסמכת על "תכנית האב" שאושרה באסיפה‬
‫ובקלפי‪ .‬התכנית כוללת‪ :‬חלוקה וסימון מגרשים‪ ,‬הגדרת דירות הקבע וקווי המתאר של כל דירה‪.‬‬
‫כבישים‪ ,‬חניות וכן את מתחמי שטחי הציבור )מבני ציבור‪ ,‬דירות מעבר‪ ,‬חינוך‪ ,‬בריאות ועוד( וכן‬
‫שטחי המשק והתעשייה‪ .‬על מנת להגיע לשיוך מגרשים בגודל אחיד גם בחלקו הוותיק של הקיבוץ‪,‬‬
‫מתוכנן שיפוץ של המבנים הקיימים במתווה של איחוד דירות‪.‬‬
‫איור ‪ :8‬סימון מגרשי מגורים בחלופות שהוצעו לתכנית האב )מקור‪ :‬אייזן אדריכלים(‬
‫ח‪ .‬תהליך התכנון‬
‫לקיבוץ נען תכנית אב מאושרת )‪ ,(2008‬המהווה מסמך פנימי ללא תוקף סטטוטורי מחייב‪ .‬תכנית זו‬
‫מהווה בסיס לתכנית בינוי הנמצאת בימים אלו בהכנה על ידי אדר' אילן אייזן‪ .‬תכנית הבינוי באה‬
‫להסדיר מהלך נרחב של בנייה למגורים מאחר שתמ"א ‪ 35‬מגדירה מסגרת של ‪ 600‬בתי אב בלבד‬
‫לקיבוץ‪ .‬תכנית האב ותכנית הבינוי מבקשות להגדיל ל‪ 800-‬את מספר בתי האב בקיבוץ‪ .‬הואיל‬
‫ותכנית הבינוי עדיין לא אושרה סטטוטורית בוצעה בשלב זה בנייה בשטחים שהוגדרו למגורים‬
‫בתכניות קיימות‪ .‬המצב הקיים מאפשר הקמת ‪ 56‬יחידות דיור‪ ,‬מתוכן נבנו ‪ 36‬יחידות דיור בבנייה‬
‫מרוכזת‪.‬‬
‫תכנית האב של קיבוץ נען מהווה מסמך מדיניות פנימי הקובע עמדות‪ ,‬מטרות ויעדים‪:‬‬
‫‪30‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הגדרת אוכלוסיית היעד;‬
‫פריסת השימושים בקיבוץ – מגורים‪ ,‬שירותי ציבור‪ ,‬שטחים פתוחים;‬
‫מערך עקרוני של התנועה‪ ,‬הנגישות והחניות;‬
‫מערך עקרוני של השטחים הפתוחים;‬
‫עקרונות לשמירה וטיפוח אתרי מורשת;‬
‫אופי הבנייה ושלבי ביצוע‪.‬‬
‫תכנית האב גובשה בשנים ‪ 2008-2006‬על ידי משרד אדריכלים חיצוני )אייזן אדריכלים( בליווי צוות‬
‫עבודה מטעם הקיבוץ‪ .‬תכנית האב מתייחסת למצב של שיוך מגרשים לחברים בעתיד ומשאירה פתח‬
‫לביצוע השיוך‪ .‬התכנית מאפשרת פיתוח פיסי גמיש‪ ,‬התואם כל החלטה שתתקבל בנושא שיוך‬
‫מגרשים לחברים‪.‬‬
‫פריסת שימושי הקרקע ומערך התנועה בתכנית האב‪:‬‬
‫א‪ .‬מערכת ירוקה – התכנית מבקשת לשמור על מערכת של שטחים פתוחים ירוקים ושבילים‪,‬‬
‫הנטועה בלב הקיבוץ ומחברת בין המרכז הציבורי‪ ,‬אזורי המגורים‪ ,‬המשק והתעסוקה‪ ,‬תוך יצירת‬
‫פרוזדורים רציפים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מערך התנועה – התכנית מציעה כביש טבעת היקפי‪ ,‬המקיף את אזורי המגורים ומחבר ביניהם‪.‬‬
‫אל כביש הטבעת מתחברות דרכים פנימיות המובילות אל מקבצי חניה פנימיים ומגרשי המגורים‪.‬‬
‫מתוכננת חניה משלושה סוגים‪ :‬במקבצים שכונתיים‪ ,‬לאורך דרכים פנימיות ובתוך מגרשי‬
‫המגורים החדשים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מגורים – התכנית מציעה שיפוץ מגורים ישנים והקמת מגורים חדשים באמצעות פינוי בינוי‬
‫ובשטחים חדשים בשולי היישוב‪ .‬כ‪ 100-‬יחידות ישמרו כדירות מעבר בשטח של עד ‪ 55‬מ"ר‪.‬‬
‫תכנית האב מתייחסת לתכנון האידאולוגי שהנחה את פיתוח הקיבוץ בעבר ומציגה כמה עקרונות‬
‫שהיוו את בסיס התכנון בקיבוץ נען‪ .‬עקרונות אלו הם‪ :‬החצר כמבטאת את עליונות הקבוצה והשיתוף‬
‫על פני האדם הפרטי; מיקום מוסדות הציבור המרכזיים‪ ,‬בדרך כלל בעלי הדר ועוצמה‪ ,‬בלב המגורים;‬
‫המרחב הפתוח‪ ,‬השבילים והנוי – השייכים לכל‪ ,‬ומבליטים את הקולקטיב; בתי מגורים צנועים‬
‫ונבלעים בחצר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬במטרות וביעדים שמוצגים בתכנית האב‪ ,‬עקרונות אלו אינם באים לידי‬
‫ביטוי והתכנית מבקשת לשמור על נען כיישוב בעל אופי כפרי בלבד‪ ,‬ללא זיקה קיבוצית‪ .‬התכנית‬
‫מבקשת לאמץ את מודל הקיבוץ המתחדש כמתווה לתכנון המבנה הפיסי והתפקודי של הקיבוץ‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬אחד מפתרונות החניה המוצעים בתכנית הוא חניה במגרשי המגורים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬תכנית האב‬
‫מבקשת אמנם לשמור על מערכת שטחים ירוקים ושבילים בקיבוץ אולם אינה מתייחסת לנושא‬
‫תכנון הנוף כמרחב פתוח ושוויוני‪ ,‬הצופה ונצפה על ידי כל‪ .‬העבודה על תכנית הבינוי‪ ,‬שהובלה על ידי‬
‫צוות "תכנון שיוך"‪ ,‬עם האדריכל אילן אייזן‪ ,‬הסתיימה והיא אמורה להיות מוצגת לדיון ואישור‬
‫ההנהלות ומנהלת השיוך‪ ,‬ולאחר מכן לכלל החברים – הן ברמה הציבורית והן ברמה הפרטנית – מול‬
‫כל בית אב‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪31‬‬
‫ניתוח המבנה האדריכלי של בתי המגורים בקיבוץ נען‬
‫א‪ .‬שטח הדירה במ"ר‬
‫שטח הרצפה של יחידות דיור שנבנו לאחר שנת ‪ 2000‬עומד על ‪ 160‬מ"ר‪ .‬שטח הרצפה המקורי של‬
‫הדירות שנבנו מסוף שנות ה‪ 70-‬עד אמצע שנות ה‪ 80-‬עומד על ‪ 84‬מ"ר לפני שיפוץ‪ .‬במהלך השנים כמעט‬
‫כל הדירות שופצו‪ ,‬על ידי הקיבוץ או באופן פרטי בשנים האחרונות‪ ,‬ומרביתן כיום בשטח ‪ 160‬מ"ר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מס' קומות‬
‫הבנייה החדשה משנת ‪ 2004‬ואילך היא של צמודי קרקע דו משפחתיים‪ ,‬כל יחידת דיור כוללת שתי‬
‫קומות‪ .‬צמודי הקרקע שנבנו בין ‪ 1979-2004‬כללו במקור קומה אחת בלבד‪ .‬דירות אלו מיועדות‬
‫לשיפוץ )שנערך כבר בחלקן( במסגרתו תיבנה קומה שניה לבית המגורים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מבנה פנימי‬
‫בתי המגורים החדשים כוללים ארבעה חדרי שינה וסלון‪ ,‬חדר שירותים ורחצה צמוד לחדר השינה של‬
‫ההורים‪ ,‬עוד חדר שירותים ורחצה‪ ,‬שירותי אורחים‪ ,‬מטבח פתוח לסלון‪ ,‬מרפסת קדמית ומרפסת‬
‫בקומה העליונה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מיקום ומספר הכניסות למבנה‬
‫הכניסות לדירות החדשות ממוקמות בחזית הבית‪ ,‬זו לצד זו‪ ,‬כאשר לכל יחידת דיור מובילה מדרכה‬
‫נפרדת המשמשת אותה בלבד‪ .‬מיקום זה מאפשר מבטים וקשר בין יחידות הדיור הצמודות‪.‬‬
‫איור ‪ :9‬מיקום כניסות סמוכות לבית המגורים‬
‫‪32‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫ה‪ .‬עיצוב חיצוני ופנימי‬
‫בבניית בית חדש לא ניתן לשנות את מעטפת בית המגורים אולם ניתן לשנות את מיקום‪ ,‬גודל ועיצוב‬
‫החלונות‪ .‬לא ניתן לשנות את מיקום הכניסות‪ .‬בשיפוץ בית קיים לא קיימות הנחיות ומגבלות על‬
‫תכנון הבית לבד מהגבלת שטח הרצפה ל‪ 160-‬מ"ר והגבלת המרחק המינימלי מן הבית השכן ל‪12-‬‬
‫מ"ר‪.‬‬
‫בבנייה חדשה בתי המגורים שומרים על צביון חיצוני אחיד אולם נפחי הבנייה עדיין גדולים מאד‪.‬‬
‫שיפוץ בתי המגורים מתאפיינים בסגנונות שונים‪ ,‬ללא שמירה על קו מקשר וצביון ייחודי‪ .‬חוסר‬
‫התאמה בין יחידות דיור צמודות‪ ,‬עירוב סגנונות וחומרי בנייה באותם מבנים‪ ,‬עירוב סוגי גגות‪,‬‬
‫חומרי חיפוי‪ ,‬גוונים וחלונות‪ .‬מספר ומיקום החלונות והפתחים שונה בין יחידות דיור סמוכות‪ .‬לבתי‬
‫המגורים חלונות קטנים יחסית המשווים להם מראה "מסוגר ומבוצר"‪.‬‬
‫תמונה ‪ :12‬חלונות קטנים ביחס לשטח הקיר החיצוני משווים למבנה המגורים אופי מסיבי ומסוגר יותר‪ .‬המבנה אינו‬
‫משתלב בסביבתו‪.‬‬
‫ו‪ .‬חללים שאינם בשימוש‬
‫ממדיהם הגדולים של הבתים מביאים לקיומם של חללים רבים שאינם בשימוש‪ ,‬בעיקר בקומה‬
‫העליונה‪ .‬מאחר שאת הבתים החדשים מאכלסות בעיקר משפחות צעירות עם ילדים )בגילאי ‪(+30‬‬
‫ומימון הבנייה החדשה מבוצע כמעט כולו על חשבון החבר )כ‪ 15%-‬מעלות הבנייה במימון הקיבוץ‬
‫בתלות בוותק(‪ ,‬חלק מן המשפחות אינן יכולות לעמוד במימון הבנייה בשלב זה של חייהן והן בוחרות‬
‫לוותר על תורן למעבר‪ .‬משפחות אחרות בונות את המעטפת אולם אינן מפתחות את הקומה השנייה‪.‬‬
‫הואיל וכל יחידות הדיור החדשות הן בגודל זהה‪ ,‬אין התאמה לצרכים השונים של הדיירים וליכולתם‬
‫הכלכלית‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪33‬‬
‫תמונה ‪ :13‬בניית המעטפת ללא פיתוח הקומה השנייה‬
‫מדרגות בטון המובילות לקומה‬
‫החלל הפנימי של הקומה השנייה‪ .‬ללא חומרי גמר‪ ,‬משמש לאחסון‪.‬‬
‫השנייה‪ .‬המדרגות נבנו במסגרת‬
‫הבנייה המרוכזת ונותרו ללא גימור‪.‬‬
‫ז‪ .‬עיצוב גינה‪ /‬חצר‬
‫הגינה הפרטית מאופיינת במשטחי דשא וגודלה נרחב יחסית‪ .‬הגינה מופרדת מן השטח הציבורי על ידי‬
‫גדר או צמחיה החוסמת את המבטים לתוכה‪ .‬הגינה האחורית כוללת בדרך כלל דשא‪ ,‬ומופרדת‬
‫מיחידת הדיור הסמוכה באמצעות צמחיה‪ .‬הגינה הקדמית כוללת בדרך כלל צמחיה מסוגים שונים‪.‬‬
‫ח‪ .‬מבנה שלד ייחודי‬
‫הבנייה החדשה מאופיינת בחלוקה של נפח בית המגורים הדו המשפחתי לשניים‪ .‬כל יחידת דיור‬
‫מחולקת לשני חלקים‪ .‬נפח עיקרי בגובה שתי קומות ונפח משני בגובה קומה אחת שגגו משמש‬
‫כמרפסת של הקומה העליונה‪ .‬האלמנטים העיצוביים החיצוניים הבולטים הינם פרגולה מחופה‬
‫רעפים בחזית כל יחידת דיור ולבני משרביה בחזית המרפסת העליונה‪ .‬בית המגורים גדול מאד ובעל‬
‫נוכחות רבה בשטח‪ .‬אין די בחלוקה לשני נפחים כדי לעדן את גודלו ונוכחותו של המבנה‪ .‬כל יחידות‬
‫הדיור החדשות זהות‪ ,‬דירות מגורים משופצות שונות זו מזו‪.‬‬
‫ט‪ .‬חיפוי חיצוני‬
‫החיפוי החיצוני מוגבל בתקנון הבנייה של הקיבוץ לצבע לבן‪ ,‬קרם בהיר‪ ,‬אוקר בהיר או צהבהב בהיר‪.‬‬
‫קירוי מבנה עם גג רעפים מוגבל לצבע אדום‪-‬כתום בלבד‪ .‬בפועל‪ ,‬בדירות משופצות‪ ,‬קיימים גם מספר‬
‫גוונים נוספים‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫תמונה ‪ :14‬בית מגורים דו‪-‬משפחתי – הדירה מימין עברה שיפוץ‪ ,‬הדירה משמאל לא שופצה‪.‬‬
‫צבע החיפוי החיצוני וצבע גג הרעפים הותאמו‪ ,‬אולם נפח הבנייה החדש גדול מאד ביחס לדירה הצמודה‪.‬‬
‫י‪ .‬חומרי בנייה וגמר‬
‫הבנייה החדשה מבוצעת באופן מרוכז על ידי הקיבוץ‪ ,‬וכוללת חומרי גמר בסיסיים‪ .‬החברים‬
‫מחוייבים בעלויות הבנייה‪ .‬הדיירים רשאים לבחור חומרי בנייה וגמר שונים מאלו המסופקים על ידי‬
‫הקיבוץ‪ ,‬ועושים זאת בהתאם ליכולתם הכלכלית‪ .‬מאחר שהחברים משלמים את מרבית עלות הבנייה‬
‫ובתי המגורים החדשים מאוכלסים על ידי משפחות צעירות‪ ,‬חלק מהדיירים מעידים כי מסיבות‬
‫כלכליות לא השקיעו בחומרי גמר מעבר לאלו שסופקו על ידי הקיבוץ במסגרת הבנייה המרוכזת‪.‬‬
‫יא‪ .‬דלת כניסה‬
‫במרבית בתי המגורים החדשים והמשופצים קיימת דלת כניסה מעוצבת וייחודית‪ .‬זאת בניגוד לבתי‬
‫המגורים הוותיקים‪ ,‬בהם נעשה שימוש בדלת עץ פשוטה‪.‬‬
‫יב‪ .‬עיצוב ותכנון אישי‬
‫בבנייה חדשה‪ ,‬תקנון הבנייה אינו מאפשר שינוי של המעטפת החיצונית אולם כל דייר יכול לשנות את‬
‫העיצוב הפנימי כרצונו‪ ,‬לרבות שינוי מיקום חדרים רטובים )מטבח וחדרי רחצה(‪ .‬ניתן גם לשנות את‬
‫מיקום הכניסה לבית‪ .‬בכל דירות המגורים שנסקרו הדיירים שינו את החלוקה הפנימית בהתאם‬
‫לצורכיהם‪ .‬בחלק מהבתים עיצוב הפנים של חלל המגורים ושל המטבח מושקע וכולל אלמנטים בעלי‬
‫נוכחות כדוגמת קירות מחופי אבן‪ ,‬חלל כפול‪ ,‬תקרת עץ‪ ,‬גופי תאורה גדולים‪" ,‬אי" במטבח‪ ,‬קולטי‬
‫אדים ועוד‪ .‬בחלק מהבתים עיצוב הפנים צנוע ופונקציונלי‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪35‬‬
‫תמונה ‪ :15‬דוגמאות לעיצוב אישי של חלל המגורים המרכזי‬
‫תמונה ‪ :16‬עיצוב ותכנון אישי של חזית הבית‬
‫ניתן להבחין בעיצוב השונה של חזית הכניסה באמצעות שינוי גודל החלונות‪ ,‬עיצוב המשקופים ודלת הכניסה בתוך‬
‫מעטפת חיצונית זהה‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫יג‪ .‬קשר לדירה הסמוכה‬
‫תכנון בית המגורים הטיפוסי בבנייה החדשה מנסה להקנות פרטיות רבה ככל האפשר באמצעות‬
‫הרחקת הכניסות זו מזו ויצירת שביל גישה נפרד לכל דירה בחזית הקדמית‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬דירות‬
‫המגורים בנויות בהסטה‪ ,‬כך שהקיר הצדדי של הדירה המוסטת לפנים מסתיר את הכניסה אל הדירה‬
‫המוסטת לאחור‪ .‬החזית האחורית אינה מופרדת‪ ,‬משום שעל פי התכנון לא קיימת יציאה אחורית‪.‬‬
‫תמונה ‪ :17‬אופן חציצה בין יחידות דיור סמוכות‬
‫יד‪ .‬מימון הבנייה‬
‫עלות מלאה של בניית דירת קבע בנען מוערכת ב‪ .₪ 530,000-‬העלות הינה לדירת סטנדרט של כ‪90-‬‬
‫מ"ר ואיננה כוללת הוצאות תכנון פרטניות של הדיירים לרבות תוספות ובניית הקומה השנייה‪ .‬מתוך‬
‫סכום זה משלם הקיבוץ ‪ ,15%‬המהווים את הוצאות פיתוח השטח‪ .‬מלבד זאת מקבל כל משק בית‬
‫סכום כסף מסוים מהקיבוץ‪ ,‬בהתאם למספר שנות הוותק שלו בנען )מספר שנות החברות הכולל של‬
‫שני בני הזוג עד ליום השינוי בפברואר ‪ .(2005‬כל שנת ותק נאמדת ב‪.₪ 10,000-‬‬
‫למרות ההשתתפות העצמית במימון הבנייה‪ ,‬הדירות מוגדרות כקניין קיבוץ נען כל עוד לא בוצע שיוך‬
‫הדירות בפועל‪ .‬חבר‪/‬משק בית שיעזוב את נען טרם שיוך הדירות יקבל את הסכום ששולם על ידו לנען‬
‫צמוד למדד המחירים לצרכן‪ ,‬בניכוי ‪ 4%‬בגין כל שנת מגורים בדירה‪ ,‬החל ממועד מסירתה למשק‬
‫הבית‪ /‬החבר‪ ,‬וזאת לבד מדמי העזיבה להם יהיה זכאי‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪37‬‬
‫קיבוץ משמר העמק‬
‫משמר העמק הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השומר הצעיר במערב עמק יזרעאל‪ .‬הקיבוץ נמנה עם ארבעת‬
‫הקיבוצים שייסדו ב‪ 1927-‬את תנועת הקיבוץ הארצי‪ .‬קיבוץ משמר העמק נוסד ב‪ 1922-‬על ידי קבוצת עולים‬
‫מפולין ומגליציה‪ ,‬חלקם אנשי גדוד שומריה‪ ,‬ועלה לקרקע בשנת ‪.1926‬‬
‫אוכלוסיית הקיבוץ מונה כ‪ 1,100-‬חברים ועוד יותר ממאה ילדים עד גיל ‪ .18‬ענפי המשק העיקריים כיום הם‬
‫תעשייה )מפעל תמ"ה למוצרי פלסטיק(‪ ,‬חקלאות )גידולי שדה‪ ,‬רפת‪ ,‬לול‪ ,‬מטעים(‪ ,‬מחשוב‪ ,‬עסקים קטנים‬
‫ועבודות חוץ‪ .‬מקור ההכנסה העיקרי של הקיבוץ הוא מפעל תמ"ה ‪ -‬תעשיות משמר העמק‪ .‬המפעל נמצא‬
‫בבעלות משותפת של קיבוץ משמר העמק )‪ (75%‬ושל קיבוץ גלעד )‪ (25%‬ומייצר רשתות לעטיפת משטחים‪,‬‬
‫רשתות צל ומגן לחקלאות ועוד מוצרי פלסטיק‪ .‬המפעל נמנה עם המפעלים המכניסים ביותר בתנועה‬
‫הקיבוצית כולה‪ ,‬ברציפות מאז שנת ‪ .1999‬המפעל לא נסחר בבורסה‪ ,‬ומחזור המכירות שלו נאמד ב־‪ 864‬מיליון‬
‫שקל ב־‪.2008‬‬
‫כתוצאה מהצלחתו הכלכלית של המפעל נמצא קיבוץ משמר העמק במצב כלכלי טוב יחסית והוא דורג במקום‬
‫החמישי בין הקיבוצים המצליחים ביותר מבחינה כלכלית‪ ,‬לפי שקלול של נתוני איגוד התעשייה הקיבוצית‬
‫וגופים כלכליים שונים שנערך על ידי עיתון "כלכליסט" באוקטובר ‪.2009‬‬
‫משמר העמק נמנה עם הקיבוצים השומרים על העקרונות המסורתיים של הקיבוץ‪ ,‬וכמעט ולא עבר תהליך של‬
‫הפרטה‪ .‬מרבית התחומים המהותיים עדיין לא הופרטו‪ ,‬כדוגמת הבריאות‪ ,‬החינוך‪ ,‬החינוך המשלים‪,‬‬
‫ביטוחים‪ ,‬סיעוד‪ ,‬עבודה‪ ,‬בנייה‪ ,‬תשלומי ארנונה ומים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בניגוד לקיבוצים שיתופיים אחרים‪ ,‬גם‬
‫מוצרי צריכה מרמה נמוכה אינם מופרטים‪ ,‬כדוגמת נייר טואלט‪ ,‬צורכי הגיינה לנשים‪ ,‬כלור פשוט‪ ,‬ירקות‬
‫חיים )פירות בתשלום(‪ ,‬קמח‪ ,‬אורז‪ ,‬סוכר‪ ,‬סוכרזית‪ ,‬מלח‪ ,‬נס‪-‬קפה "עלית" )פשוט(‪ ,‬עוגיות פתי‪-‬בר‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫העיתונים הופרטו רק לאחרונה ועד לפני זמן קצר חולקו ללא תשלום‪ .‬חדר האוכל פועל שבעה ימים אף כי‬
‫המרכיבים המהותיים של אורח החיים נותרו שיתופיים‪ ,‬מנסים בקיבוץ לאתר את נקודת האיזון בין הפרט‬
‫לחברה כמענה להתחזקות האינדיבידואל והעלייה בחשיבות המשפחה ובמטרה לשמור על השיתופיות גם‬
‫בעתיד‪ .‬כך למשל‪ ,‬מנסים לצמצם את תלות החבר בממסד באמצעים שונים‪ .‬לרשות כל חבר עומדת קרן בה‬
‫הוא יכול להשתמש לצרכיו האישיים לפי הבנתו‪ ,‬על‪-‬פי ותק ומדרגות מסוימות‪ .‬כמו כן‪ ,‬במסגרת תרבות הפנאי‬
‫נפתחה לכל חבר קרן העשרה‪ ,‬המיועדת לחוגים‪ ,‬לתחביבים‪ ,‬להשתלמויות קצרות‪ ,‬ואי‪-‬אפשר להשתמש בה‬
‫למטרות אחרות‪.‬‬
‫בתחום הביטחון הסוציאלי )פנסיה( הוקמה קרן מילואים‪ ,‬המשמשת לפנסיה לכלל החברים בגובה של עד ‪4000‬‬
‫ש"ח לחבר לחודש‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬קיימות קרן חיסכון לחבר וקרן סיעוד וצרכים מיוחדים‪ .‬הקיבוץ נוהג לסייע‬
‫במימון לימודים אקדמיים לבני חברים והוא משתתף במימון הנסיעות לחו"ל בסכומים של עד ‪ 3,000‬שקל‬
‫לשנה‪ .‬הקיבוץ גם נוהג לחלק הטבות לחבריו על סמך מחזור המכירות של המפעל‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫לחברי הקיבוץ אין אפשרות להחזיק רכב פרטי‪ ,‬אולם לרשותם עומדים כ‪ 100-‬כלי רכב בבעלות הקיבוץ‪ .‬עלות‬
‫השימוש לחבר היא ‪ 20‬אג' לקילומטר‪ ,‬ולאחרונה נוספו ארבעה ש"ח לשעת שימוש‪ .‬חוץ ממנהלי הענפים‬
‫החקלאיים‪ ,‬אין לחברים רכב צמוד‪ ,‬גם לא לבעלי המשרות הבכירות במפעל‪.‬‬
‫עד היום לא בוצע בקיבוץ שום מהלך של "שיוך דירות"‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא בוצעו עד היום מהלכים לקראת מעבר‬
‫לשכר דיפרנציאלי‪ ,‬רשת ביטחון )למרות שהקיבוץ מבצע כאמור חיסכון פנסיוני אישי בקרן חיצונית עבור כל‬
‫חבר( ותשלום מיסי קהילה‪ .‬כיום לא קיימת דרישה לשינוי מעמדו הנוכחי של הקיבוץ ולמעבר אל מודל של‬
‫"קיבוץ מתחדש" הכולל הפרטה של נושאי הליבה‪ ,‬מתן שכר דיפרנציאלי‪ ,‬הנהגת רשת ביטחון ותשלום מיסי‬
‫קהילה ומרבית חברי המשק מעוניינים בשמירה על המודל השיתופי גם בעתיד‪.‬‬
‫הבנייה למגורים בקיבוץ משמר העמק‬
‫הבנייה הוותיקה למגורים בקיבוץ משמר העמק מחולקת למבני מגורים שהוקמו בשנותיו הראשונות של‬
‫הקיבוץ ולמבנים מרווחים יותר שהוקמו עם המעבר ללינה המשפחתית בסוף שנות ה‪ .80-‬המבנים הראשונים‬
‫היו בתי רכבת חד‪-‬קומתיים בשטח של ‪ 45‬מ"ר לדירה‪ .‬המעבר ללינה משפחתית חייב בנייה מזורזת בהיקפים‬
‫גדולים‪ .‬במשמר העמק נבנתה שכונה במימון משרד השיכון‪ ,‬בבנייה מתועשת‪ ,‬של בתי קומתיים‪ .‬כל מבנה כלל‬
‫‪ 6‬דירות בנות שלושה חדרים )סלון ושני חדרי שינה(‪ ,‬בגודל ‪ 80-75‬מ"ר‪ .‬משרד השיכון יזם‪ ,‬תכנן ומימן את‬
‫הבנייה‪ .‬אולם עד מהרה עלתה דרישה מהשטח להגדלת שטח הדירה ולתוספת חדר שינה‪ .‬בעקבות כך נבנתה‬
‫תוספת חדר‪ ,‬שהגדילה את הדירה ל‪ 4-‬חדרים ואת שטחה ל‪ 90-‬מ"ר‪.‬‬
‫בשנים האחרונות ניכרת במשמר העמק תנופת בנייה גדולה‪ ,‬במהלכה נבנו שתי שכונות מגורים חדשות בשולי‬
‫הקיבוץ תוך הרחבת שטח אזור המגורים‪ .‬הבנייה החדשה מתבססת על סקר מצב קיים שנערך בשנת ‪2000‬‬
‫והקיף את כל המבנים בקיבוץ‪ .‬בתום הסקר נקבע סטנדרט חדש למגורים העומד על ‪ 140‬מ"ר ליחידת דיור‪.‬‬
‫בהתאם לסטנדרט החדש שנקבע‪ ,‬החל הקיבוץ לקדם מהלך של בנייה חדשה למגורים שכללה ‪ 60‬יחידות דיור‬
‫חדשות במהלך ‪ 10‬שנים )בשני מקבצים‪ 28 :‬ו‪ 32-‬יחידות דיור בשתי שכונות נפרדות(‪ .‬במקביל נעשה ניסיון של‬
‫איחוד דירות ישנות‪ ,‬אולם באופן מצומצם למדי‪ .‬קיים שיפוץ ותוספות למבנים קיימים ושדרוג דירות לרמה‬
‫של דירת קבע‪ ,‬אולם עיקר המעבר לדיור קבע הוא באמצעות בנייה חדשה בשכונות נפרדות‪.‬‬
‫במשמר העמק היה תהליך של עלייה זוחלת בשטח הדירה‪ ,‬שהגיע לשיאו בשנת ‪ ,2006‬בבניית דירות בשטח של‬
‫‪ 180‬מ"ר‪ .‬לדברי אדר' ברוך שמיר‪ ,‬חבר הקיבוץ ומתכנן תכנית המתאר של משמר העמק‪ ,‬הדבר גרר בהלה‪,‬‬
‫עצירה וחזרה לאחור‪ .‬כיום שטח הדירה עומד על ‪ 140‬מ"ר )‪ 160‬כולל מרפסות(‪ .‬שטח הדירה הראשוני התבסס‬
‫על פרוגרמה שהוכנה על ידי ועדת התכנון של הקיבוץ‪ ,‬שהייתה בזבזנית בשטח וגם יקרה‪ .‬בעקבות העלייה‬
‫בשטח הדירה בוצע בשנת ‪ 2007‬תהליך חשיבה‪ ,‬שבסופו של דבר הביא לפיתוח דגם סטנדרטי על סמך סקר‬
‫מגורים‪ ,‬שמהווה את הגודל האופטימלי לתא משפחתי )גם למשפחות צעירות עם ילדים וגם למבוגרים(‪ .‬מטרת‬
‫התהליך היא להגיע לאחידות ולמגורי קבע‪ ,‬כלומר לחסוך את תהליך הניידות שאפיין את הקיבוץ הישן‪.‬‬
‫במשמר העמק ‪ 370‬יחידות דיור בנויות‪ ,‬כולל ‪ 60‬יחידות דיור חדשות‪ ,‬המשמשות למגורי קבע ועוד כ‪100-‬‬
‫יחידות דיור קטנות המשמשות כדירות מעבר‪ .‬כיום מקודמת תכנית מתאר חדשה לקיבוץ אשר קובעת יעד של‬
‫‪ 450‬יחידות דיור ועוד ‪ 100‬יחידות דיור קטנות לצעירים‪ ,‬חיילים ואוכלוסייה זמנית )סה"כ ‪ 550‬יחידות דיור(‪,‬‬
‫בהתאם לתמ"א ‪ .35‬התכנית מגדילה את השטח המיועד למגורים באמצעות בנייה חדשה באזורים שיועדו‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪39‬‬
‫למגורים בתכניות קודמות‪ ,‬ביצוע איחוד דירות באזור מגורים קיים ופינוי בינוי של אזורים בהם קיימת בנייה‬
‫ישנה שאינה ראויה יותר לשימוש‪.‬‬
‫העיקרון הבסיסי במשמר העמק הוא שהבית הוא נכס ששייך לקיבוץ מתוקף כך שהקיבוץ הוא שיתופי ואינו‬
‫מופרט‪ .‬מתוקף עיקרון זה לא בוצעה פרצלציה בשטח‪ ,‬אם כי היא קיימת כ"תכנית צללים"‪ .‬הבנייה החדשה‬
‫כוללת דגמים שנבחרו על ידי ועדת התכנון של הקיבוץ ותוכננו על סמך פרוגרמה שהוגדרה מראש‪ .‬הקיבוץ אינו‬
‫מאפשר שינויים וחריגה מהמעטפת‪ ,‬אולם יחד עם זאת מתאפשרת גמישות בחלוקת החלל הפנימי‪ .‬הדייר‬
‫שותף ויכול לשנות חלק מתוך החלל והתכנון הפנימי בדירה שבה הוא הולך להתגורר‪ ,‬מיקום מחיצות נישות‬
‫ועוד‪.‬‬
‫דגם בית המגורים הטיפוסי בבנייה החדשה הוא בית דו משפחתי צמוד קרקע בן שתי קומות המשתרע על שטח‬
‫של ‪ 140‬מ"ר‪ .‬חלק מהבנייה החדשה יועדה לוותיקים‪ ,‬שגילם מעל ל‪ .70-‬מבנים אלו הם בעלי קומה אחת בלבד‬
‫כתוצאה מהתנגדותם של החברים הוותיקים למגורים בשתי קומות‪.‬‬
‫חומרי הגמר מוגדרים בהתאם למפרט שנקבע על ידי ועדת התכנון‪ .‬מתוכו הדייר יכול לבחור את חומרי הגמר‪,‬‬
‫ובמידה שהוא רוצה משהו מעבר לסטנדרט הוא רשאי לבחור ולשלם את ההפרש‪ .‬ברוב המקרים‪ ,‬מכיוון‬
‫שהנכס הוא של הקיבוץ‪ ,‬השיפוץ או הבנייה מתבצעת על חשבונו‪ .‬במקרים מסוימים ישנם שיפוצים על חשבון‬
‫החבר כאשר מדובר בתקנון בנייה פרטית שמאפשר לחבר לבנות דברים שהקיבוץ לא מחויב להם באופן בסיסי‪.‬‬
‫התקנון מחייב את החבר לקבל אישור ולפנות בצורה מסודרת למוסדות ולוועדת תכנון לפני הבנייה )ריאיון עם‬
‫‪6‬‬
‫מרכז ועדת התכנון בקיבוץ משמר העמק‪.(3.12.2010 ,‬‬
‫ניתוח המבנה המרחבי של קיבוץ משמר העמק‬
‫א‪ .‬אחידות מבני המגורים‬
‫שכונות המגורים החדשות עוטפות את מרכז הקיבוץ ממזרח וממערב‪ ,‬בו ממוקמים מבני הציבור )חדר‬
‫האוכל‪ ,‬בתי הילדים(‪ .‬בין האזורים הישנים בקיבוץ לבין השכונות החדשות קיימים הבדלים ניכרים‬
‫הנובעים מצורת המבנים וממספר יחידות הדיור הקיימות בהם‪ .‬הבנייה הוותיקה מאופיינת בבנייה‬
‫בשתי קומות‪ ,‬בתי מגורים תלת וארבע משפחתיים ודירות בשטח ‪ 75-90‬מ"ר‪ .‬הבנייה החדשה‬
‫מאופיינת במבנים צמודי קרקע‪ ,‬דו‪-‬משפחתיים‪ ,‬בשטח של כ‪ 160-140-‬מ"ר‪.‬‬
‫בתוך השכונות הוותיקות מבני המגורים אחידים למדי‪ .‬האחידות נובעת מאחידות הבנייה המקורית‬
‫ומכך שהקיבוץ אינו מאפשר כמעט שיפוצים פרטיים‪ .‬במספר קטן של דירות בוצע שיפוץ על ידי‬
‫הקיבוץ על מנת להפוך אותן לדירות קבע‪ .‬שיפוץ זה כלל איחוד של הדירה בקומה העליונה ובקומה‬
‫התחתונה ליצירת דירה דו‪-‬קומתית‪ .‬למרות השיפוץ וההגדלה הניכרת בשטח הדירה‪ ,‬דירות אלו אינן‬
‫שונות במידה מהותית במראן החיצוני מסביבתן‪ ,‬כתוצאה מהשמירה על נפחי הבינוי המקוריים‪ ,‬קווי‬
‫הבניין‪ ,‬גובה‪ ,‬חומרי גמר וכדומה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪40‬‬
‫מרכז ועדת התכנון לא הסכים להעביר לעיוני את תקנון השיכון של הקיבוץ‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫בתוך השכונות ניכרת אחידות גבוהה בעיקר בשכונות החדשות‪ ,‬בהן המעטפת החיצונית אינה נתונה‬
‫לבחירת הדייר‪ .‬לא קיימים הבדלים משמעותיים בין השכונות החדשות השונות בגודל המבנים‬
‫ובמספר הקומות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כמחצית מן הבתים בשכונת הטוטמים הם בעלי קומה אחת בלבד‬
‫ואילו מחציתם בעלי שתי קומות‪ .‬הבדל זה נובע מדרישתם של החברים שעברו להתגורר בשכונה‪.‬‬
‫הדיירים‪ ,‬שכולם חברים ותיקים מעל גיל ‪ ,70‬סירבו להיכנס לבתים בעלי שתי קומות ודרשו להתאים‬
‫את הבנייה המתוכננת לצורכיהם‪ .‬ועדת התכנון‪ ,‬לאחר דיונים ארוכים‪ ,‬החליטה להיעתר לדרישה‬
‫ושינתה את תכנון דגמי הבתים בשכונה‪ .‬דגם זה כלל שלושה חדרי שינה במקום ארבעה בדגם הדו‪-‬‬
‫קומתי ונבנה במתחם נפרד בתוך השכונה‪ .‬החברים הוותיקים ביקשו גם להקטין את שטח הדירה‬
‫החדשה‪ ,‬אולם דרישה זו לא התקבלה בטענה שדירות אלו ישמשו חברים אחרים בעתיד‪ ,‬לפיכך יש‬
‫לממש את מלוא שטח הרצפה המותר‪.‬‬
‫לוח ‪ :3‬משמר העמק – מאפייני שכונות המגורים‬
‫שם‬
‫השכונה‬
‫שנת‬
‫בנייה‬
‫מס'‬
‫יחידות‬
‫דיור‬
‫בשכונה‬
‫המרכז‬
‫הישן‬
‫שיכון‬
‫ותיקים‬
‫קומתיים‬
‫‪1930‬‬‫‪1945‬‬
‫‪1960‬‬‫‪1975‬‬
‫‪1980‬‬‫‪1995‬‬
‫‪2000‬‬‫‪2004‬‬
‫‪2004‬‬‫‪2011‬‬
‫‪60‬‬
‫צפיפות‬
‫יחידות‬
‫דיור‬
‫לדונם‬
‫)נטו(‬
‫‪8‬‬
‫ספארי‬
‫טוטמים‬
‫דירת קבע‪ /‬שטח דירה‬
‫מקורי‬
‫מעבר‬
‫לפני‬
‫שיפוץ‬
‫)מ"ר(‬
‫‪45‬‬
‫מעבר‬
‫שטח‬
‫דירה‬
‫לאחר‬
‫שיפוץ‬
‫)מ"ר(‬
‫מס'‬
‫קומות‬
‫מס'‬
‫יחידות‬
‫דיור‬
‫במבנה‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪40‬‬
‫‪6‬‬
‫מעבר‬
‫‪55‬‬
‫‪310‬‬
‫‪6‬‬
‫מעבר‪/‬קבע‬
‫‪75-90‬‬
‫‪28‬‬
‫‪2.5‬‬
‫קבע‬
‫‪160-180‬‬
‫‪1-2‬‬
‫‪32‬‬
‫‪2.5‬‬
‫קבע‬
‫‪140‬‬
‫‪2‬‬
‫‪160‬‬
‫ב‪ .‬מספר דגמי מגורים בשכונה‬
‫בבניית בית חדש קיימת אפשרות בחירה בין שני דגמים‪ ,‬שבכל אחד מהם ניתן לבחור מתוך ארבע‬
‫חלופות לסידור הפנימי של החדרים‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬מאפשרים בחירה רק בסוג הריצוף‪ .‬לא ניתן לשנות‬
‫את מיקום‪ ,‬גודל ועיצוב החלונות והכניסות בבית‪ .‬בשיפוץ בית קיים לא קיימות הנחיות ומגבלות על‬
‫התכנון‪ ,‬אולם הוא חייב באישור ועדת התכנון בקיבוץ‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪41‬‬
‫תמונה ‪ :18‬בנייה חדשה וישנה‬
‫שכונת הספארי – דו קומתי‬
‫שכונת הטוטמים – חד קומתי‬
‫למרות ההבדלים במספר הקומות העיצוב החיצוני זהה בשתי השכונות‬
‫בית קומתיים ותיק‬
‫יחידות דיור קיצונית משופצת בבית קומתיים ותיק‬
‫ג‪ .‬צפיפות )יחידות דיור לדונם(‬
‫ניתוח התב"עות המאושרות של הקיבוץ מלמד כי קיימת ירידה בצפיפות )יחידות דיור לדונם נטו(‬
‫בבנייה החדשה ביחס לאזור הוותיק‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬ניתן לראות הקטנה של קווי הבניין‪ .‬הצפיפות‬
‫הגבוהה ביותר היא במרכז הקיבוץ )שמונה יחידות דיור לדונם( ובשכונות הקומתיים )שש יחידות דיור‬
‫לדונם נטו(‪ .‬בשכונות החדשות‪ ,‬הכוללות צמודי קרקע דו משפחתיים‪ ,‬הצפיפות יורדת ועומדת על ‪2.5‬‬
‫יחידות דיור לדונם נטו‪ .‬יש לשים לב שיחידות הדיור הופכות לגדולות הרבה יותר‪ ,‬כך ששיעור‬
‫השטחים הפתוחים בבנייה החדשה קטן בצורה משמעותית‪.‬‬
‫ד‪ .‬מס' יחידות דיור במבנה‬
‫מרכז הקיבוץ כולל ארבע יחידות דיור במבנה; שכונות הקומתיים כוללות שש יחידות דיור במבנה‬
‫)שלוש יחידות דיור בקומה(; השכונות החדשות כוללות שתי יחידות דיור במבנה‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫ה‪ .‬מלאי דירות בקיבוץ‬
‫מגוון הדירות הקיים נובע בעיקר מן הפער בין הבנייה הישנה לחדשה‪ .‬על פי תכנית המתאר החדשה‪,‬‬
‫מלאי הדירות בקיבוץ יעמוד על ‪ 350‬יחידות דיור בשטח של ‪ 160‬מ"ר כל אחת ועוד ‪ 100‬יחידות דיור‬
‫בשטח של ‪ 55‬מ"ר כל אחת‪ .‬כלומר‪ ,‬מגוון הדירות בקיבוץ יכלול דירות קטנות )המשמשות כדירות‬
‫מעבר( ודירות גדולות בלבד‪ ,‬ללא מצב ביניים‪.‬‬
‫ו‪ .‬יחס בין שטח בנוי לפתוח‬
‫ניתוח התפתחות שכונות המגורים לפי התב"עות שהוכנו לשכונות החדשות מצביע על הקטנת מרווחי‬
‫השטחים הפתוחים בין בנייני המגורים‪ ,‬כתוצאה מהקטנת קווי הבניין והגדלת תכסית המבנים‪.‬‬
‫המרחק המינימלי בין המבנים בשכונת הספארי‪ ,‬שבנייתה הושלמה בשנת ‪ ,2008‬הוגדר בתב"ע של‬
‫השכונה כ‪ 8-‬מ'‪ .‬המרחק המינימלי בין המבנים בשכונת הטוטמים‪ ,‬שבנייתה הושלמה בשנת ‪,2011‬‬
‫הוגדר בתב"ע שנערכה לשכונה כ‪ 6-‬מ'‪ .‬באזור הוותיק של הקיבוץ‪ ,‬המרחק בין המבנים הוא כ‪ 15-‬מ'‪.‬‬
‫ז‪ .‬יחס בין שטח ציבורי לפרטי‬
‫לדברי אדר' ברוך שמיר‪ ,‬במשמר העמק חותרים כל הזמן לפרטיות גדולה יותר בטיפוס הדו‪-‬משפחתי‪.‬‬
‫בהתאם לכך בין המרפסות יש חיץ בנוי של מחסן וחדר כביסה‪ ,‬הכניסות הן מהצדדים המנוגדים של‬
‫הבית ולא סמוכות זו לזו והגינון הציבורי נעשה במטרה לחסום מבטים מהחוץ פנימה‪ .‬בשכונות‬
‫הוותיקות שטח המגרש מוגדר בתב"ע כ‪ 300-‬מ"ר‪ .‬בשכונות החדשות שטח המגרש מוגדר בתב"ע כ‪-‬‬
‫‪ 400‬מ"ר‪ .‬גבולות המגרשים אינם מוגדרים בצורה ברורה בשטח‪ ,‬הן באזור הוותיק והן בשכונות‬
‫החדשות‪ ,‬מאחר שגם בשכונות החדשות הבתים ניצבים בתוך מדשאות פתוחות שאינן תחומות‪.‬‬
‫מיקום הכניסות בשכונות החדשות משתנה ביחס למבנה ובכך משנה את הגדרת השטח הפרטי‬
‫והציבורי‪ .‬באזור הוותיק של הקיבוץ הכניסה לכל הדירות במבנה היא מן החזית הקדמית‪ ,‬כך‬
‫שהכניסות ממוקמות זו לצד זו ומדרכה אחת מקשרת ביניהן‪ .‬בשכונות החדשות הכניסה לדירות היא‬
‫מן החזיתות הצדיות‪ ,‬כך שהכניסות ממוקמות זו מול זה ולכל כניסה מובילה מדרכה נפרדת‪ .‬בצורה זו‬
‫המדרכות בשכונות החדשות מגדירות שטחים פרטיים בסמוך לכניסה אל הבית‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬אזור‬
‫הכניסה הופך פרטי יותר מאחר שהוא הרבה פחות חשוף למבטים ולתנועה חולפת‪.‬‬
‫ח‪ .‬גינון ציבורי‬
‫בשכונות הוותיקות הגינון הציבורי מאופיין בעצים רבים‪ ,‬שאינם נטועים בצורה רגולרית‪ ,‬ובמדשאות‬
‫פתוחות‪ .‬העצים קרובים יותר למבני המגורים‪ ,‬כך ששטח המדשאה נותר פתוח ומאפשר מעבר הולכי‬
‫רגל‪ .‬בשכונת הספארי הנוי הציבורי מאופיין במדשאות שתחומות על ידי צמחיה רגולרית‪ ,‬מרוחקת‬
‫ממבני המגורים‪ .‬צמחיה זו מגדירה שטחים מסביב למבני המגורים ומקשה על המעבר דרך‬
‫המדשאות‪ .‬בשכונת הטוטמים לא קיימת עדיין צמחיה מלבד מדשאות‪ ,‬כך שהשכונה חשופה למבטים‬
‫ויש אפשרות למעבר חופשי דרך המדשאות‪ .‬תקנון השכונה אוסר על הקמת גדרות חיות בשולי‬
‫המדשאות על מנת לשמור על פתיחות ומבטים חופשיים‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪43‬‬
‫איור ‪ :10‬שכונת הספארי‪ ,‬תכנית בינוי )תב"ע מס' ג‪ 13905/‬מאושרת ‪(2005‬‬
‫כניסות פרטיות משני‬
‫צידי המבנה‬
‫באמצעות מדרכה‬
‫נפרדת‬
‫כניסות סמוכות‬
‫באמצעות מדרכה‬
‫משותפת‬
‫שטח‬
‫פרטי‬
‫שטח‬
‫ציבורי‬
‫תמונה ‪ :19‬מדרכות וכניסות לבתים בבנייה ישנה וחדשה‬
‫בנייה ישנה – מדרכה משותפת צמודה למבנה‪ ,‬כניסות‬
‫בנייה חדשה – מדרכה פרטית מרוחקת מעט מהמבנה‪,‬‬
‫סמוכות‪ .‬השטח הפרטי הצמוד למבנה מצומצם וחשוף‬
‫כניסות נפרדות משני צדי המבנה‪ .‬השטח הפרטי הצמוד‬
‫למבטים ותנועה חולפת‪.‬‬
‫לבית גדול יותר ופחות חשוף למבטים ותנועה חולפת‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫ט‪ .‬נגישות‬
‫תנועת כלי הרכב מכוונת לדרך היקפית סביב הקיבוץ ולכניסה אל מגרש חניה מרכזי סמוך לחדר‬
‫האוכל‪ .‬יחד עם זאת בכל חלקי הקיבוץ קיימת תשתית של כבישי אספלט המאפשרים כניסת רכב‬
‫לתוך אזורי המגורים‪ .‬יש לציין כי תשתית המדרכות רחבה יותר בשכונות החדשות ומאפשרת מעבר‬
‫כלי רכב חשמליים )קלנועיות‪ ,‬קלאב‪-‬קאר(‪ .‬בשכונת הטוטמים המדרכות רחבות עם מפרצי חניה‬
‫לאורכן‪ .‬אלו נועדו לאפשר תנועת קלנועיות דו‪-‬סטרית או פריקה וטעינה‪ ,‬אולם בפועל הן משמשות‬
‫לנסיעה ברכב ולחניה בצמוד לבתים‪.‬‬
‫שכונת הטוטמים מרוחקת ממרכז הקיבוץ )כ‪ 1.5-‬ק"מ( ואינה מתחברת אל הקיבוץ הוותיק בשבילי‬
‫הליכה נוחים‪ .‬הדיירים המבוגרים שעברו לשכונה טוענים שהמרחק מקשה עליהם‪.‬‬
‫תמונה ‪ :2019‬גינון ציבורי בבנייה ישנה וחדשה‬
‫בנייה ישנה – מדשאות פתוחות‪ ,‬צמחיה סמוכה למבנים‬
‫שכונת הטוטמים – מדשאות פתוחות ללא צמחיה‬
‫שכונת הספארי – צמחיה מרוחקת מהבתים‪ ,‬ללא‬
‫אפשרות מעבר במדשאה‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪45‬‬
‫תמונה ‪ :21‬חניית רכב בשכונת הטוטמים על המדרכה‬
‫י‪ .‬חניה‬
‫בחינת שטחי החניה מצביעה על ביזור והקטנה של מגרשי החניה‪ .‬בשכונות החדשות )בפועל‪ ,‬וכן על פי‬
‫התב"עות( מוקצים שטחים למגרשי חניה קטנים יחסית )בין ‪ 10-5‬מקומות חניה( בצמוד לאזורי‬
‫המגורים‪ .‬זאת בהשוואה למגרש חניה יחיד במרכז הקיבוץ ובו ‪ 100‬מקומות חניה בתכניות קודמות‪.‬‬
‫עוד ניתן לאתר כמה חניות לא מוסדרות בצמוד לבתים‪ ,‬היכן שמתאפשרת גישה‪ .‬חישוב מספר החניות‬
‫בתכניות המאושרות )החניות נבנו בהתאם לתכנית( הנו על פי תקן חניה ארצי‪ ,‬במסגרתו מוקצים לכל‬
‫יחידת דיור שני מקומות חניה‪ .‬ניתן להטיל ספק בצורך להקצות חניה לשתי מכוניות למשפחה‪,‬‬
‫בקיבוץ בו מרבית החברים אינם מחזיקים ברכב פרטי‪.‬‬
‫איור ‪ :11‬מגרשי חניה קטנים בהיקף שכונת הספארי )תב"ע מס' ג‪ 13905/‬מאושרת ‪(2005‬‬
‫‪46‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫יא‪ .‬הגירה פנימית‬
‫במשמר העמק כמעט ולא מתבצעים שיפוצים הואיל והמגמה היא שלבנייה חדשה‪ .‬לפיכך‪ ,‬מרבית‬
‫החברים עוברים במהלך חייהם לבתים חדשים‪ .‬למעבר לבית חדש זכאיות משפחות צעירות וחברים‬
‫ותיקים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬נוצר מצב בו את הבתים החדשים מאכלסים הן משפחות עם ילדים )בגילאי‬
‫‪ (+40‬והן זוגות ללא ילדים )בגילאי ‪ .(+60‬כך לדוגמה‪ ,‬על פי התכנון המקורי במשמר העמק הוצע דגם‬
‫אחד לחברים וכל היחידות היו בנות שתי קומות ובשטח רצפה זהה‪ ,‬ללא התאמה לצרכים השונים של‬
‫הדיירים‪ .‬כתוצאה מהתנגדות החברים המבוגרים באסיפה‪ ,‬שלא רצו בית דו‪-‬קומתי‪ ,‬נבחר דגם חד‪-‬‬
‫קומתי נוסף שנבנה בשכונה נפרדת )‪ 14‬מתוך ‪ 32‬יחידות דיור(‪.‬‬
‫יב‪ .‬התחדשות‬
‫הבנייה החדשה בקיבוץ‪ ,‬הקיימת והמתוכננת‪ ,‬נערכה בתוך תחומי הקו הכחול של הקיבוץ בשטחים‬
‫ששימשו למבני משק )שכונת הטוטמים( ואת המוסד החינוכי "שומריה" )שכונת הספארי(‪ .‬בתכנית‬
‫המתאר מתוכננת בנייה חדשה נוספת באזור הוותיק של הקיבוץ‪ ,‬במקומם של מבנים שונים בתחום‬
‫המוסד החינוכי "שומריה"‪ .‬המוסד משמש כיום בחלקו למגורי שכבת הנוער של הקיבוץ‪ ,‬אולם‬
‫הלימודים מתקיימים בבית הספר האזורי במגידו‪ .‬בעבר נעשו ניסיונות בודדים לאיחוד דירות בבתי‬
‫הקומתיים שלא צלחו בשל מחירם הגבוה‪ .‬לפיכך מגדירה תכנית המתאר את בתי הקומתיים כיחידות‬
‫דיור מגורים קטנות ומייעדת אותם לשימוש כדירות מעבר‪.‬‬
‫יג‪ .‬חריגות בנייה‬
‫על פי רכז ועדת התכנון בקיבוץ‪ ,‬כמעט ולא קיימות חריגות בנייה בקיבוץ‪ .‬החריגות העיקריות הן‬
‫בניית מחסנים ללא אישור‪.‬‬
‫יד‪ .‬פרצלציה‬
‫בקיבוץ לא בוצע שיוך נכסים ומהלך שכזה אינו מתוכנן או מקודם כיום‪ .‬לפיכך לא קיימים מגרשים‬
‫בפועל או בתכנון‪ .‬לדברי אדר' ברוך שמיר תכנית המתאר של הקיבוץ אינה כוללת פרצלציה למגרשים‬
‫מעבר לחלוקה למתחמי המגורים‪ .‬כמו כן‪ ,‬התכנית אינה מראה את דרכי הגישה לכל בית‪ ,‬פתרונות‬
‫לפינוי אשפה ועוד‪.‬‬
‫טו‪ .‬תהליך התכנון‬
‫התפתחותו המרחבית של קיבוץ משמר העמק ובניית שכונות המגורים החדשות מתבססות על תכנית‬
‫מתאר משנת ‪) 1994‬ג‪ .(5548/‬התכנית מתייחסת לכל שטח המחנה כאזור אחד‪ ,‬המוגדר כאזור מגורים‬
‫וחברה וכולל מבני מגורים‪ ,‬מוסדות ומשרדים מקומיים‪ ,‬שירותים לחברים כמקובל בקיבוצים‪,‬‬
‫מוסדות בריאות‪ ,‬דת‪ ,‬תרבות וחינוך‪ ,‬מועדונים‪ ,‬ומוסדות נוער וילדים‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪47‬‬
‫למשמר העמק הוכנה תכנית אב על ידי אדר' ברוך שמיר‪ ,‬אדריכל חבר הקיבוץ‪ ,‬ועל ידי צוות פנימי של‬
‫הקיבוץ‪ .‬התכנית כללה התייחסות מסוימת לשמירה על מאפייני הקיבוץ המסורתי‪ .‬אחת מהנחות‬
‫היסוד לתכנון הייתה כי זהו קיבוץ שיתופי מסורתי‪ ,‬אשר מאד שומר על צביון זה‪ .‬לכן נעשה ניסיון‬
‫‪7‬‬
‫לשמור על השטחים הציבוריים‪ ,‬כגון אזור בתי הילדים וגני הילדים‪.‬‬
‫מרכז ועדת תכנון במשמר העמק‪ ,‬מצביע על מספר הגדרות הקיימות בתוכנית האב לגבי שטחים‬
‫ציבוריים שנועדו לשמירה עליהם )ריאיון‪:(3.12.2010 ,‬‬
‫א‪ .‬תנועות וחניות רכב לא בצמוד לבתים אלא סביב השכונות במוקדי חניה מסודרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬צמחיה – יצירת אופי )"שלד ירוק"( לשכונות‪ ,‬על ידי תכנון המרחב ה"ציבורי" )בדגש על השטחים‬
‫לאורך השבילים‪/‬דרכים( באופן המשכי והרמוני‪ .‬שימוש בצמחייה בעלת אופי של חורש ארץ‬
‫ישראלי‪ .‬זאת בכדי להשתלב באופי הקיים של הצומח בקיבוץ ובסביבתו הנופית‪.‬‬
‫ג‪ .‬תכנון המרחב הפרטי‪ :‬חופש תכנוני לדיירים במרחב ה"פרטי" – רצועה ברוחב שלושה מטר‪,‬‬
‫בהיקף הבית‪ .‬זאת מתוך הכרה בצורך של כל דייר ליצור לעצמו סביבה התואמת את רצונותיו‬
‫וצרכיו‪.‬‬
‫ד‪ .‬פתיחות‪ :‬יצירת מרחב ציבורי פתוח‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬אל הנוף הקרוב )בתוך השכונה( ואל הנוף‬
‫הרחוק )מסביב לשכונה(‪ .‬מסיבה זו נמנעים מ"גדרות חיות"‪ .‬הסתרה בעזרת צמחייה מתוכננת רק‬
‫במקרים בהם שבילים ציבוריים יהיו בסמיכות גדולה מאוד לבתים‪.‬‬
‫ה‪ .‬דשא‪ :‬הדשאים ממוקמים בחזית הבתים ומתמזגים עם השבילים )בין הבתים והשביל‬
‫שבחזיתם(‪ .‬על פי רוב מאחורי הבתים לא מתוכננים דשאים כדי לצמצם את צריכת המים ובה‬
‫בעת לשרת את הצורך הפרטי והציבורי במרחב ירוק ופתוח‪.‬‬
‫ו‪ .‬מבנים לשימור מצוינים בתוכנית המתאר לשימור על מנת להנציח את הערכים והסמלים‬
‫ההיסטוריים בקיבוץ‪.‬‬
‫על בסיס תכנית האב הוכנה תוכנית מתאר לקיבוץ ללא שיוך או הרחבה הכוללת ‪ 450‬יחידות דיור‬
‫גדולות ו‪ 100-‬יחידות דיור קטנות )תכנית מס' ג‪ .(17937/‬התכנית הופקדה בתנאים בתאריך‬
‫‪ .11.5.2009‬היא נועדה להסדיר את התכנית המפורטת למשמר העמק ולהתאימה לתכנית האב‬
‫שאומצה על ידי מוסדות הקיבוץ והמועצה האזורית מגידו‪ .‬תמ"א ‪ 35‬הקצתה לקיבוץ משמר העמק‬
‫‪ 450‬יחידות דיור ועוד ‪ 100‬יחידות דיור קטנות לצעירים‪ ,‬חיילים ואוכלוסייה זמנית )סה"כ ‪ 550‬יחידות‬
‫דיור(‪ .‬נתון זה מהווה את הבסיס לתכנון הקיבוץ‪.‬‬
‫הבנייה המסורתית בקיבוץ המבוססת על יחידות דיור קטנות‪ ,‬יצרה ברבות השנים צפיפות של ‪8-6‬‬
‫יחידות דיור לדונם‪ ,‬באופן שאינו מאפשר הגדלת יחידות הדיור במסגרת התכנית הקיימת‪ .‬התכנית‬
‫החדשה באה להוסיף קרקע למגורים ולהסדיר את מערך המגורים הקיים‪ ,‬באמצעות העברת חלק‬
‫מהאוכלוסייה למגורים חדשים וביצוע איחוד דירות באזור מגורים קיים‪ ,‬לרבות פינוי בינוי של‬
‫אזורים בהם קיימת בנייה ישנה ולא ראויה יותר לשימוש‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪48‬‬
‫אדר' ברוך שמיר‪ ,‬פרוטוקול הועדה המחוזית מחוז צפון‪ ,11.5.2009 ,‬ע' ‪ ;52‬אוחזר בתאריך ‪ 19.2.2001‬מתוך אתר משרד הפנים‪,‬‬
‫)‪.( http://mavat.moin.gov.il/MavatPS/Forms/SV4.aspx?tid=4&pid=2124463‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫אחד מעקרונות המרחב הקיבוצי הבאים לידי ביטוי בתכנית המתאר הוא קביעת יעוד קרקע חדש –‬
‫שביל‪ ,‬המוגדר כשטח המיועד למעבר הולכי רגל‪ ,‬אופניים וכלי רכב חשמליים‪ ,‬לגינון ציבורי‪ ,‬למעבר‬
‫תשתיות‪ ,‬תעלות ניקוז‪ ,‬תאורת רחוב‪ ,‬סככות צל ושילוט הכוונה‪ .‬בסמכותה של הנהלת הקיבוץ‪,‬‬
‫בתיאום עם מהנדס המועצה‪ ,‬להתקין מחסומים ואמצעים הדרושים להכוונה ולהאטת התנועה‬
‫בדרכים העוברות בתוך אזורי מגורים‪ ,‬מבני ציבור‪ ,‬תעשייה‪ ,‬בית עלמין וכל שטח אשר קיימת בו‬
‫רגישות לבטיחות הולכי רגל ומניעת חדירה לתחומים טעוני שליטה ובקרה‪.‬‬
‫התכנית קובעת צפיפות של ‪ 2.5‬יחידות דיור לדונם נטו‪ .‬גובה מרבי ‪ 8‬מ'‪ .‬השטח המותר לבנייה בכל‬
‫יחידות דיור עומד על ‪ 200‬מ"ר )‪ 160‬מ"ר עיקרי ו‪ 40-‬מ"ר שירות(‪ .‬התכנית מציינת מספר מבנים‬
‫לשימור בשטח הקיבוץ‪ :‬אנדרטת זיכרון לשואה‪ ,‬צריף עתיק על שם נשיאת הדסה העולמית‪ ,‬מגדל‬
‫המים של הקיבוץ‪ ,‬אנדרטת זיכרון‪ ,‬עמדה מתקופת מלחמת השחרור המשמשת כיום כמוזיאון‪ ,‬מבנה‬
‫מרכזי של המוסד החינוכי מראשית הקמת הקיבוץ הארצי‪.‬‬
‫אחד המאפיינים הייחודיים של תהליך התכנון במשמר העמק הוא שהתכנון נערך על ידי אדריכל חבר‬
‫הקיבוץ‪ .‬בהקשר זה נטען על ידי חברי הקיבוץ כי הייחוד העיקרי של משמר העמק הוא הדרך‬
‫המיוחדת של העברת האחריות לדור ההמשך‪ ,‬או מה שקרוי הדור השלישי‪ .‬כל בעלי התפקידים‬
‫המרכזיים‪ ,‬רכזי ועדות וענפים הם בני הדור השלישי‪ .‬אין יבוא של "מנהלים מקצועיים" מבחוץ ורובם‬
‫ככולם מרגישים אחריות לעתיד הקיבוץ השיתופי‪ .‬בהתאם לכך תכנון השכונות החדשות מבטא את‬
‫האידאל החברתי של הקיבוץ ואת מחויבותו לשיתוף‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בכך שהבנייה נעשית‬
‫באופן מרוכז על ידי הקיבוץ‪ ,‬מה שמסייע להקפדה על אחידות המבנים‪ ,‬ובכך שאפשרויות הבחירה‬
‫והשינויים שיכולים לבצע החברים מוגבלות לעיצוב הפנימי בלבד‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לא היה שיתוף בקבלת‬
‫החלטות על התכנון ושינויים בתכנון שגובש על ידי הקיבוץ נתקבלו רק לאחר דרישות חוזרות ונשנות‬
‫מצד החברים‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪49‬‬
‫איור ‪ :12‬תכנית מתאר מוצעת למשמר העמק‬
‫מקרא‬
‫מגורים‬
‫מבני משק‬
‫מחסנים הנדסיים‬
‫מבנים ומוסדות ציבור‬
‫מבנים ומוסדות ציבור לחינוך‬
‫מבנים ומוסדות ציבור למינהל ציבורי‬
‫מבנים ומוסדות ציבור לתרבות ופנאי‬
‫מבנים ומוסדות ציבור לבריאות‬
‫קרקע חקלאית‬
‫פרטי פתוח‬
‫ספורט ונופש‬
‫פארק ‪ /‬גן ציבורי‬
‫דרך מאושרת‬
‫דרך מוצעת‬
‫דרך משולבת‬
‫שביל‬
‫חניון‬
‫בית קברות‬
‫מבנים ומוסדות ציבור ומשרדים‬
‫תעסוקה‬
‫תעשייה ומשרדים‬
‫פסולת‬
‫דרך ו‪/‬או טיפול נופי‬
‫‪50‬‬
‫גבול גוש‬
‫גבול חלקה‬
‫מספר גוש‬
‫מספר חלקה‬
‫גבול תוכנית מאושרת‬
‫גבול תוכנית‬
‫קו בניין‬
‫גבול שטח עתיקות‬
‫קו מתח גבוה‬
‫רדיוס מגן‬
‫עורק ניקוז צפ"י‬
‫תמ"א ‪/34‬ב‪3/‬‬
‫מבנה להריסה‬
‫דרך‪/‬מסילה לביטול‬
‫אנדרטה‬
‫חניון נופש פעיל‬
‫מבנה לשחזור‬
‫מספר תא שטח‬
‫מספר תוכנית מאושרת‬
‫גשר ‪ /‬מעבר במפלס אחר‬
‫מספר הדרך‬
‫קו בניין בצד הדרך‬
‫רוחב תחום הדרך‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫ניתוח המבנה האדריכלי של בתי המגורים בקיבוץ משמר העמק‬
‫א‪ .‬שטח הדירה במ"ר‬
‫שטח הרצפה של יחידות דיור שנבנו לאחר שנת ‪ 2000‬עומד על ‪ 180-140‬מ"ר‪ .‬שטח הרצפה המקורי של‬
‫הדירות שנבנו בשנות ה‪ 80-‬עומד בדרך כלל על ‪ 90-75‬מ"ר‪ .‬בחלק מדירות אלו בוצע שיפוץ שהגדיל את‬
‫שטחן ל‪ 140-‬מ"ר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מספר קומות‬
‫הבנייה החדשה משנת ‪ 2000‬ואילך היא של צמודי קרקע דו‪-‬משפחתיים‪ ,‬כל יחידת דיור כוללת שתי‬
‫קומות‪ .‬צמודי הקרקע שנבנו בין ‪ 2010-2004‬בשכונת הטוטמים כוללים קומה אחת בלבד‪.‬‬
‫ג‪ .‬מבנה פנימי‬
‫בתי מגורים חדשים בני קומה אחת כוללים שלושה חדרי שינה וסלון‪ ,‬חדר שירותים ורחצה צמוד‬
‫לחדר השינה של ההורים‪ ,‬חדר שירותים ורחצה נוסף‪ ,‬מטבח פתוח לסלון‪ ,‬מחסן‪/‬חדר כביסה‪ ,‬מרפסת‬
‫קדמית ומרפסת אחורית‪.‬‬
‫בתי מגורים חדשים בני שתי קומות כוללים ארבעה חדרי שינה וסלון‪ ,‬חדר שירותים ורחצה צמוד‬
‫לחדר השינה של ההורים‪ ,‬חדר שירותים ורחצה נוסף‪ ,‬מטבח פתוח לסלון‪ ,‬מחסן‪/‬חדר כביסה‪ ,‬מרפסת‬
‫קדמית ומרפסת אחורית‪.‬‬
‫ד‪ .‬מספר הכניסות למבנה‬
‫הכניסות לדירות החדשות ממוקמות משני צדיו של בית המגורים‪ ,‬זו מול זו‪ ,‬כאשר לכל יחידת דיור‬
‫מובילה מדרכה נפרדת המשמשת אותה בלבד‪ .‬מיקום זה אינו מאפשר מבטים וקשר בין יחידות הדיור‬
‫הצמודות‪ ,‬אך מאפשר קשר בין בתי מגורים סמוכים‪ .‬הכניסות אינן פונות למדרכה הציבורית‬
‫המקשרת בין המבנים והחזית הפונה למדרכה היא החזית הצדית‪ ,‬שבה חלונות מעטים וקטנים‬
‫יחסית‪ .‬עובדה זו מגדילה את פרטיות הדיירים‪ ,‬שאינם חשופים למבטי העוברים והשבים‪ ,‬אולם‬
‫מתקבל מבנה מנוכר לסביבתו‪ ,‬שאינו תורם לחוויית ההליכה בשבילי הקיבוץ‪.‬‬
‫איור ‪ :13‬מיקום כניסות סמוכות לבית המגורים‬
‫כניסה‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫כניסה‬
‫‪‬‬
‫כניסה‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫כניסה‬
‫‪51‬‬
‫ה‪ .‬עיצוב חיצוני ופנימי‪ ,‬מבנה שלד ייחודי‬
‫בבניית בית חדש לא ניתן לשנות את מעטפת בית המגורים‪ .‬כמו כן לא ניתן לשנות את מיקום‪ ,‬גודל‬
‫ועיצוב החלונות והכניסות בבית‪ .‬בשיפוץ בית קיים לא קיימות הנחיות ומגבלות על תכנון הבית לבד‬
‫מהגבלת שטח הרצפה ל‪ 140-‬מ"ר‪ .‬יחד עם זאת השיפוץ מתוכנן ומבוצע על ידי הקיבוץ‪ ,‬כך שלמעשה‬
‫האפשרות לשינויים מוגבלת‪.‬‬
‫בבנייה חדשה בתי המגורים שומרים על צביון חיצוני אחיד אולם נפחי הבנייה עדיין גדולים מאד‪.‬‬
‫מיקום הכניסות משני צדי המבנה )בחזית הצרה( מביא ליצירת קיר בנוי ארוך כמעט ללא פתחים‬
‫)בחזית הרחבה הפונה למדרכה הציבורית(‪ .‬עיצוב זה יוצר תחושה של בינוי מסיבי ומסוגר‪ ,‬בעל‬
‫נוכחות רבה בסביבה‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬החלוקה לשתי יחידות מגורים אינה מודגשת כך שמבנה המגורים‬
‫נראה גדול מכפי שהוא באמת‪.‬‬
‫בשיפוץ בתי המגורים קיימת שמירה על קו מקשר וצביון אחיד‪ ,‬אך יש פער בנפחי הבנייה בין בתים‬
‫משופצים ללא משופצים‪.‬‬
‫הבנייה החדשה מאופיינת במבנה שלד קופסתי המעוטר בקורות בטון‪ .‬נפח בית המגורים מחולק‬
‫לשלושה חלקים‪ ,‬כל חלק מקורה בגג רעפים הפונה לכיוון שונה‪ .‬האלמנטים העיצוביים החיצוניים‬
‫הבולטים הינם קורות הבטון המגדירות את שטח המרפסות וגגות הרעפים המשופעים‪ .‬בית המגורים‬
‫גדול מאד ובעל נוכחות רבה בשטח‪ .‬נוכחותו בשטח מתעצמת על ידי קורות הבטון המסיביות שיוצרות‬
‫רושם של שטח בנוי גדול יותר‪ .‬החלוקה לשלושה נפחים אינה מספיקה כדי לעדן את גודלו ונוכחותו‬
‫של המבנה‪.‬‬
‫תמונה ‪ :22‬עיצוב חיצוני בית מגורים טיפוסי‪ ,‬קיבוץ משמר העמק‬
‫‪52‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫בית מגורים חדש‪ ,‬שכונת הספארי – מיקום הכניסות בצדי המבנה יוצר קיר ארוך ובו פתחים קטנים ומועטים‪ .‬החלוקה‬
‫לשתי יחידות מגורים אינה מודגשת ומתקבל מבנה מסיבי ומסוגר‪ .‬הכניסות אינן פונות למדרכה והחזית המופנית‬
‫למדרכה היא חזית ארוכה שבה חלונות קטנים יחסית‪ ,‬כך שמתקבל מבנה שאינו משתלב בסביבתו‪.‬‬
‫ו‪ .‬חללים שאינם בשימוש‬
‫במקצת מן הדירות‪ ,‬בעיקר באלו בהן מתגוררים זוגות ותיקים ללא ילדים‪ ,‬חדרי השינה הנוספים‬
‫משמשים כחדרי עבודה וחדרי אורחים‪ .‬חדרי האורחים אינם בשימוש יומיומי ומשרתים ללינת‬
‫הילדים שעזבו את הקיבוץ ומשפחותיהם‪ ,‬כשאלה מגיעים לביקור בסוף השבוע‪ .‬יש לציין שהגבלת‬
‫שטח הדירה ל‪ 140-‬מ"ר והתאמתה לצורכי הדיירים )זוגות ותיקים עוברים לדירות חדשות בנות קומה‬
‫אחת הכוללות שלושה חדרים( מצמצמת את מספר החללים שאינם בשימוש‪.‬‬
‫ז‪ .‬עיצוב גינה‪/‬חצר‬
‫הגינה הפרטית מאופיינת במשטחי דשא וגודלה נרחב יחסית‪ .‬הגינה מופרדת מן השטח הציבורי על ידי‬
‫גדר או צמחיה החוסמת את המבטים לתוכה‪ .‬הגינה האחורית כוללת בדרך כלל דשא‪ ,‬ומופרדת‬
‫מיחידת הדיור הסמוכה באמצעות צמחיה‪ .‬הגינה הקדמית כוללת בדרך כלל צמחיה מסוגים שונים‬
‫ואלמנטים שונים לנוי כדוגמת עציצים‪ ,‬אבנים‪ ,‬בריכות מים וכעוד‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪53‬‬
‫תמונה ‪ :23‬דוגמאות לעיצובי גינות‪ ,‬קיבוץ משמר העמק‪2010 ,‬‬
‫ח‪ .‬חיפוי חיצוני‬
‫החיפוי החיצוני מוגבל בתקנון הבנייה של הקיבוץ לצבע לבן בלבד‪ ,‬לא ניתן לשנות את צבע הגוון‪.‬‬
‫קירוי מבנה עם גג רעפים מוגבל לצבע אדום‪-‬כתום בלבד‪ .‬הגבלות אלו נשמרות גם בדירות משופצות‪.‬‬
‫ט‪ .‬חומרי בנייה וגמר‬
‫עלות חומרי הבנייה והגמר המסופקים על ידי הקיבוץ מוגדרת בתקנון הבנייה של הקיבוץ בצורה‬
‫מפורטת‪ .‬במרבית בתי המגורים הדיירים עושים שימוש בחומרי גמר יקרים יותר וממנים את ההפרש‬
‫בעלויות מכיסם‪.‬‬
‫י‪ .‬דלת כניסה‬
‫במרבית בתי המגורים החדשים והמשופצים קיימת דלת כניסה מעוצבת וייחודית; זאת בניגוד לבתי‬
‫המגורים הוותיקים‪ ,‬בהם נעשה שימוש בדלת עץ פשוטה ודלת רשת‪.‬‬
‫יא‪ .‬עיצוב ותכנון אישי‬
‫האפשרות לעיצוב ותכנון אישי מוגבלת למדי‪ .‬בבנייה חדשה‪ ,‬תקנון הבנייה אינו מאפשר שינוי של‬
‫המעטפת החיצונית‪ .‬העיצוב והחלוקה הפנימית ניתנים לשינוי במידה מוגבלת‪ .‬בפני הדיירים מוצגות‬
‫שתי אפשרויות לבחירה של החלוקה הפנימית בבית‪ .‬לא ניתן לשנות מיקום חדרים רטובים )מטבח‬
‫וחדרי רחצה(‪ .‬גמר ריצוף נתון לבחירת הדייר‪ .‬עיצוב הפנים צנוע יחסית‪ ,‬ללא אלמנטים בעלי נוכחות‬
‫כדוגמת קירות מחופי אבן‪ ,‬חלל כפול‪ ,‬תקרת עץ‪ ,‬גופי תאורה גדולים ועוד‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫תמונה ‪ :24‬דוגמאות לעיצוב פנים של חללי המגורים‪ ,‬קיבוץ משמר העמק‪2010 ,‬‬
‫עיצוב אישי של חלל המגורים המרכזי – עיצוב פנים צנוע באופן יחסי‪ .‬למרות ניסיון לביטוי אישי )לפי דברי‬
‫הדיירים( ניתן לזהות חזרתיות בעיצוב ובאלמנטים בדירות שונות )נישות גבס‪ ,‬מעברים מקושתים(‪.‬‬
‫יב‪ .‬מימון הבנייה‬
‫שיעור השתתפות הקיבוץ במימון הבנייה מוגדר על ידי שלושה סטנדרטים – שיפוץ קטן )שיפוץ ב‪50-‬‬
‫אלף ‪ ,(₪‬שיפוץ גדול )שיפוץ ב‪ 300-‬אלף ‪ (₪‬ובנייה חדשה )‪ 400‬אלף ‪ .(₪‬הזכאות למעבר דירה או‬
‫לשיפוץ גדול נקבעת בהתאם לוותק החבר ומספר הילדים‪ .‬חברים שאינם מעוניינים לחכות לתורם‬
‫יכולים לוותר על זכאות זו תמורת שיפוץ קטן‪ ,‬שיבוצע באופן מיידי‪.‬‬
‫מעבר לסכום המשולם על ידי הקיבוץ‪ ,‬דיירים מוסיפים מכיסם בהתאם לרצונם וליכולתם הכלכלית‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪55‬‬
‫איור ‪ :14‬חלופות לבחירת החלוקה והעיצוב הפנימי‬
‫חלופה ב'‬
‫חלופה א'‬
‫מטבח‬
‫פתוח‬
‫מטבח סגור‬
‫ניתן לבחור את מיקום המזגנים‪ ,‬גמר הריצוף ואופי הפרדת המטבח מהסלון‬
‫א‪ .‬קשר לדירה הסמוכה‬
‫תכנון בית המגורים הטיפוסי בבנייה החדשה מנסה לאפשר פרטיות רבה ככל האפשר באמצעות‬
‫מיקום מחסנים בין המרפסות האחוריות ומיקום הכניסות בחזיתות המנוגדות של מבנה המגורים‪.‬‬
‫בחלק מבתי המגורים‪ ,‬ההפרדה בין המרפסות האחוריות ממשיכה גם אל המדשאה האחורית‬
‫באמצעות קירות בנויים או צמחיה‪.‬‬
‫תמונה ‪ :25‬חציצה בין יחידות דיור סמוכות בחצר האחורית באמצעות מחסן בנוי‬
‫‪56‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫קיבוץ אייל‬
‫קיבוץ אייל שוכן סמוך לקו הירוק מצפון לעיר קלקיליה‪ .‬מזרחה לו היישוב הקהילתי צור יגאל וצפונה לו‬
‫היישוב הקהילתי כוכב יאיר‪ .‬הקיבוץ משתייך לתק"מ ונכלל ביישובי המועצה האזורית דרום השרון‪ .‬קיבוץ‬
‫אייל נוסד בשנת ‪ 1947‬על ידי עולים ממזרח אירופה‪ ,‬ניצולי שואה מתנועת הנוער "דרור"‪ .‬בשנת ‪1965‬‬
‫התקיימה במקום ועידה של תנועת הנוער הישראלית "המחנות העולים"‪ ,‬ובה הוחלט לאכלס את הקיבוץ‬
‫בגרעיני התנועה‪ .‬אחרוני החברים הוותיקים עזבו‪ ,‬ואת מקומם תפסו בני הגרעינים‪ ,‬בוגרי הנח"ל‪.‬‬
‫אוכלוסיית הקיבוץ מונה כיום כ‪ 425-‬תושבים‪ .‬מהם כ‪ 225-‬חברים ומועמדים‪ 120 ,‬ילדים‪ ,‬כ‪ 50-‬צעירים בצבא‬
‫ובמסלול צעירים וכ‪ 30-‬תושבים‪ .‬הקיבוץ מאופיין באוכלוסיה צעירה יחסית וגילאי החברים והתושבים נעים‬
‫בין ‪.65-30‬‬
‫מאמצע שנות ה‪ 60-‬ועד ראשית שנות ה‪ 80-‬התבססה כלכלת הקיבוץ בעיקר על חקלאות‪ .‬שנות ה‪ 80-‬סימנו את‬
‫ירידת הרווחיות בחקלאות וצמצומה‪ ,‬ובמקביל‪ ,‬הגדלת משקל התעשייה‪ .‬בשנת ‪ 1985‬הוקם מפעל "אייל‬
‫מיקרוגל" המייצר רכיבי מיקרוגל לתעשיית התקשורת‪ .‬הקיבוץ מתקיים כיום ממעט חקלאות )גידולי שדה‪,‬‬
‫מטע אפרסמון ואבוקדו‪ ,‬רפת(‪ ,‬תעשייה )מפעל ליצור עדשות אופטיות בשותפות עם קיבוץ שמיר‪ ,‬ומפעל ליצור‬
‫רכיבים בתדרי מיקרו גל(‪ ,‬שירותים )מערכת חינוך לגיל הרך‪ ,‬מכבסה‪ ,‬משרד הנדסי‪ ,‬השכרת מבנים לשימושים‬
‫שונים( ועבודת חוץ של חבריו‪.‬‬
‫המשבר הכלכלי העמוק שפקד את התנועה הקיבוצית לא פסח על אייל‪ .‬בשלהי שנות ה‪ 80-‬הגיע המשבר‬
‫הכלכלי לשיאו וכ‪ 30-‬חברים עזבו את הקיבוץ ומספר החברים ירד ל‪ .120-‬הקיבוץ היה שרוי במצב כלכלי‬
‫וחברתי קשה‪ .‬הקיבוץ החל ביוזמתו תהליכי שינוי והפרטה‪ ,‬בהם שותפו חברים רבים‪ .‬ההפרטה הפכה את‬
‫הקיבוץ ליעיל יותר מבחינה כלכלית ויצרה פתח לקליטת חברים חדשים‪.‬‬
‫משנת ‪ 2001‬מתנהל הקיבוץ באורחות חיים של קיבוץ מתחדש‪ ,‬בהתאם למודל אורחות חיים חדש שנבנה החל‬
‫משנת ‪ .1999‬החברים חיים משכר עבודתם ומפרישים מיסים ואגרות לקופה המשותפת והקיבוץ פועל לשיוך‬
‫נכסים לחבריו‪ .‬הקיבוץ היה אחד הקיבוצים הראשונים שעברו תהליך של הפרטה‪ .‬כל חבר מרוויח ‪ -‬בקיבוץ או‬
‫מחוצה לו ‪ -‬בהתאם לעבודתו‪ ,‬ומשלם לקיבוץ מיסי קהילה‪ .‬קיימת מערכת של ערבות הדדית מצומצמת‪,‬‬
‫מערכות חינוך‪ ,‬תרבות ובריאות משותפות‪.‬‬
‫נכון להיום קיים מודל התפרנסות "רשת ביטחון"‪ .‬הקהילה אוטונומית ועצמאית כלכלית‪ .‬המערכות יעילות‬
‫והעלויות נמוכות‪ .‬מס קהילה מהווה ‪ 8%‬מן השכר נטו ומלבד זאת ארבע אגרות משולמות ללא קשר להכנסה‪:‬‬
‫מס חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬בריאות השן ושמירה‪ .‬קרן מש"א )משלימה לביטוח לאומי( למימון דמי אבטלה‪ ,‬מילואים‪,‬‬
‫חופשות לידה‪ ,‬וכן הכשרה מקצועית ולימודים ארוכים‪ .‬קרן לסיוע הדדי ‪ -‬כל שנה מוחלט הסכום שיופרש על‬
‫פי מצב הקרן ועל פי הצרכים‪ .‬שתי הקרנות בנאמנות של ועדה ציבורית ועורך דין‪ .‬תשלום עבור חינוך )פורמלי‬
‫ובלתי פורמלי( אינו עולה על ‪ 20%‬מן השכר נטו‪.‬‬
‫במהלך שנות בניית המודל הוחלט לא לקלוט אלא את בני הקיבוץ‪ ,‬עד גיבוש אורח החיים החדש‪ .‬נושא‬
‫הקליטה הופיע גם במסמך העקרונות של הקיבוץ‪ 49% .‬מהנכסים בקיבוץ שויכו לחברים הקיימים ועוד ‪51%‬‬
‫נשארו באחזקה משותפת‪ .‬החברים המצטרפים קונים מניית יסוד באגודה השיתופית )באחזקה המשותפת(‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪57‬‬
‫וצוברים זכויות בקיבוץ על פי ותק‪ .‬בעתיד תהיה להם אפשרות לקנות מניות נוספות מחברי הקיבוץ הקיימים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2003‬הוחלט לחזור לקליטה‪ ,‬כאשר במקביל עסק הקיבוץ בקידום מהלך שיוך דירות ונכסים לחברים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2004‬הצטרפו לקיבוץ ‪ 18‬מועמדים חדשים שנקלטו מהעיר במסגרת מהלך שמטרתו להגדיל את‬
‫אוכלוסיית אייל בזוגות צעירים וילדיהם‪.‬‬
‫השינויים הכלכליים והפרטת מנגנוני הקיבוץ עוררו את שאלת שיוך הדירות לחברים‪ .‬עד להסדרת הנושא על‬
‫ידי מינהל מקרקעי ישראל ונציבות מס הכנסה חברי הקיבוץ החדשים‪ ,‬שבונים דירות על חשבונם האישי‪,‬‬
‫חותמים על הסכם עם הקיבוץ לפיו הבית שבנו ישויך להם בעתיד במסגרת תהליך שיוך הבתים לחברים‪ .‬באם‬
‫החבר מחליט לעזוב הוא מוגבל במכירת הבית רק לחברי קיבוץ‪ .‬אם לא יהיה חבר קיבוץ שמעוניין לקנות‪,‬‬
‫הקיבוץ מחויב לקנות בזמן שיתאים לו‪.‬‬
‫הבנייה למגורים בקיבוץ אייל‬
‫כיום קיימות בקיבוץ אייל ‪ 100‬יחידות דיור בנויות )דירות קבע(‪ ,‬המתחלקות ל‪ 56-‬יחידות דיור ישנות ול‪44-‬‬
‫יחידות דיור חדשות‪ ,‬שנבנו לאחר ההפרטה עליה הוחלט כאמור בשנת ‪ .2001‬מרבית הבנייה החדשה נעשתה‬
‫בשטח המחנה הישן‪ ,‬בשטחים שלא נוצלו קודם לכן‪ 18 .‬יחידות דיור )מתוך ‪ 44‬יחידות דיור החדשות( נבנו‬
‫כשכונה נפרדת‪ ,‬ממזרח לשטח המחנה‪ 18 .‬יחידות דיור נוספות נמצאות בבנייה‪ ,‬בהמשך ישיר לשכונה החדשה‪.‬‬
‫מלבד זאת‪ ,‬מתוכננות עוד כ‪ 300-‬יחידות דיור בתכנית האב של הקיבוץ‪ .‬תכנית האב מציבה יעד כולל של ‪400‬‬
‫יחידות דיור לקיבוץ‪.‬‬
‫לעת שהקיבוץ החליט על הפרטה ושיוך נכסים לחברים )‪ ,(1.1.2001‬החליט גם על שיוך בתי המגורים לחברים‪.‬‬
‫באותה עת לא כל החברים גרו בדירות קבע‪ ,‬והקיבוץ התחייב בפניהם‪ ,‬ואף ביצע‪ ,‬בניית דירות קבע‪ .‬בהמשך‬
‫להחלטה זו‪ ,‬נקבע כי חבר יכול לעצב את דירתו ולהרחיבה במימון הקיבוץ ובכסף פרטי במגבלות תכנוניות‬
‫שאותם הכתיב הקיבוץ‪ .‬מי שהיה חבר קיבוץ ביום הקובע )יום המעבר להפרטה ב‪ (2001-‬זכאי לקבל דירה‬
‫בגודל ‪ 100‬מ"ר מהקיבוץ או סכום כסף שווה ערך לכך‪ .‬כל הגדלה של הדירה עד למגבלת ‪ 160‬מ"ר המותרת‬
‫היא על חשבון החבר‪ .‬חבר בעל ותק של ‪ 25‬שנה ביום הקובע קיבל את ביתו לרשותו וחברים בעלי ותק נמוך‬
‫יותר משלמים משכנתא פנימית לאייל בסך של כ‪ ₪ 500-‬בחודש‪ .‬כיום כל החברים ביישוב הישן מיצו את‬
‫זכותם ובנו בהיקף של ‪ 160‬מ"ר‪ .‬שיפוצים בשטח המחנה הישן אינם דורשים היתרי בנייה והאישור נעשה על‬
‫ידי ועדה פנימית של הקיבוץ‪.‬‬
‫דירות המגורים בקיבוץ אייל בעבר‪ ,‬בזמן הלינה המשותפת )עד לסוף שנות ה‪ ,(70-‬הורכבו מחדר שינה אחד‪,‬‬
‫סלון ומטבח קטן‪ .‬עם המעבר ללינה המשפחתית נוסף לדירות הקיימות חדר אחד‪ ,‬על מנת שיוכלו להלין בו את‬
‫הילדים‪ .‬לאחר תוספת החדר‪ ,‬עמד גודל הדירה על כ‪ 75-‬מ"ר‪ .‬בנייני המגורים היו דו‪-‬משפחתיים‪ ,‬ונבנו כמבנים‬
‫מלבניים פשוטים בעלי גג שטוח‪ .‬לאחר ההפרטה בוצע איחוד דירות במבנים אלו והם הפכו לבתים פרטיים‪,‬‬
‫כאשר משפחה אחת עברה לבית חדש ואילו המשפחה שנותרה במבנה הרחיבה את דירתה לשטח המבנה כולו‪.‬‬
‫שטח הדירה כיום‪ ,‬לאחר איחוד הדירות‪ ,‬נע בין ‪ 160-120‬מ"ר‪.‬‬
‫בשטח המחנה הישן המגרשים הם בני ‪ 500‬מ"ר‪ .‬עודפי השטחים נחשבים שטחים ציבוריים‪ ,‬גם אם החברים‬
‫מתחזקים אותם‪ .‬הבנייה החדשה נעשית במגרשים של ‪ 330‬מ"ר‪ ,‬בצפיפות של שלוש יחידות דיור לדונם )נטו(‪.‬‬
‫שטח מרבי מותר ליחידת דיור הוא ‪ 160‬מ"ר‪ .‬הבתים הם דו‪-‬משפחתיים‪ ,‬לא בהכרח זהים‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫הבנייה החדשה מנוהלת על ידי הקיבוץ‪ ,‬מתבצעת במרוכז ומלווית על ידי חבר הקיבוץ ועל ידי אדר' שנבחר‬
‫לפרויקט‪ .‬החברים קובעים את גודל הבית )‪ 160-80‬מ"ר( ושותפים בעיצוב הפנימי‪ ,‬על בסיס מספר דגמים‬
‫מתוכננים‪ .‬לחברים מוצעים בד"כ ‪ 3-2‬דגמים לבחור מתוכם‪ ,‬אולם ניתן גם לבחור אדר' חיצוני ולבנות דגם‬
‫אחר‪ .‬מאחר שלקרקע אין הערכת שווי‪ ,‬בעת הבנייה החבר משלם את עלויות הפיתוח של המגרש ושל תשתיות‬
‫השכונה ולא משלם בעבור הקרקע‪ .‬התשלום עומד על ‪ 20‬אלף דולר פיתוח מגרש ועוד ‪ 700‬דולר למ"ר בנייה‪.‬‬
‫עלות הבנייה הכוללת היא כ‪ .₪ 900,000-‬המימון הוא על ידי החבר‪ ,‬באמצעות משכנתא אישית חיצונית בבנק‪,‬‬
‫כאשר הקיבוץ ערב לחבר‪ .‬במהלך הבנייה )שנה עד שנה וחצי( ממשיכה המשפחה לגור בביתה הנוכחי ללא‬
‫תשלום‪ ,‬זאת על מנת להקל בנטל הוצאות הבנייה‪.‬‬
‫תקנון הבנייה בקיבוץ אייל‬
‫תקנון הבנייה של הקיבוץ קובע מספר מגבלות על הצורה החיצונית של יחידות הדיור‪ ,‬אולם העיצוב אינו‬
‫מוגדר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חובת גגות שטוחים או גגות רעפים אדומים או בצבע קרם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגבלת גובה וקווי בניין‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגבלת תכסית ל‪ 30%-‬משטח המגרש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חומרי גמר חוץ ‪ -‬טיח צבעוני בגוונים‪ :‬שמנת‪ ,‬חול‪-‬מוקה‪ ,‬לבן‪ ,‬ירוק‪-‬אפור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חומרי גמר פרגולות‪ :‬עץ‪ ,‬ברזל במבוק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חומרי גמר משטחים‪ :‬דק עץ‪ ,‬בטון מוחלק ו‪/‬או צבעוני‪ ,‬גרניט פורצלן או שומשום תואם לבית‪ ,‬אבן‪,‬‬
‫אקרשטין‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מעקות וגדרות‪ :‬ללא גדרות בין הבתים רק במקרה של צורך במעקה בטיחות‪ .‬במידה ויש צורך יהיה‬
‫המעקה עשוי ברזל מגולוון וצבוע בתנור בגוון אפור כהה‪ .‬תינתן אפשרות למעקה עץ בכיסוי מכסימלי‬
‫של עד ‪ .60%‬בכל מקרה לא יעלה גובה המעקה על ‪ 1.10‬מ'‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בתוך כל פרויקט נקבעות המגבלות לצורך הוזלה ‪ -‬בד"כ מוצעים שלושה דגמים על ידי הצוות‪ ,‬עם‬
‫הגבלות על שינוי קונסטרוקציה‪ ,‬שינויים בממ"ד‪ ,‬והזזת חדרים רטובים‪ .‬אין הגבלה על מיקום‬
‫חלונות‪ ,‬גודלם ומספרם‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪59‬‬
‫ניתוח המבנה המרחבי של קיבוץ אייל‬
‫א‪ .‬אחידות מבני המגורים‬
‫בין האזורים הישנים בקיבוץ לבין השכונות החדשות קיימים הבדלים ניכרים הנובעים מצורת המבנים‬
‫והעמדתם‪ ,‬מגודל המגרשים ומקווי הבניין האחידים‪ .‬על אף שגודל יחידות הדיור דומה בבנייה החדשה‬
‫והישנה כתוצאה משיפוץ והגדלת הדירות הישנות‪ ,‬בשכונות החדשות המגרשים קטנים יותר כך שמתקבלת‬
‫תחושת צפיפות גדולה יותר‪.‬‬
‫ההבדל העיקרי בין הבינוי החדש לישן נובע מההעמדה האורתוגונלית המסודרת של המבנים ומהיעדר שטחים‬
‫ציבוריים מגוננים‪ .‬הבנייה החדשה בשכונת הזית מאופיינת בבינוי של יישוב קהילתי‪ .‬בשכונה בוצעה פרצלציה‬
‫פשוטה‪ ,‬כך שהבתים מסודרים בשורות ישרות משני צדי כביש שרוחבו ‪ 8‬מ'‪ ,‬ויוצרים למעשה רחוב‪ .‬אין‬
‫מדרכות ולכל יחידת דיור חניה צמודה בחזיתה‪ .‬אין שטחים ציבוריים‪ ,‬וניצול השטח הוא מרבי‪.‬‬
‫בתוך השכונות לא קיימת אחידות – לא בשכונות הוותיקות ולא בשכונה החדשה )בחלקה הבנוי(‪ .‬בחלקה‬
‫המזרחי של שכונת הזית‪ ,‬הנמצא כיום בבנייה‪ ,‬קיימת אחידות הואיל והמעטפת החיצונית אינה נתונה לבחירת‬
‫הדייר‪ .‬למרות שקיימים הבדלים בין יחידות דיור בשטח ובמספר הקומות‪ ,‬לחלק זה של השכונה צביון אחיד‬
‫למדי‪ .‬בתוך השכונות הוותיקות )המיועדות למגורי קבע( לא ניתן להצביע על אחידות של מבני המגורים‪.‬‬
‫למרות שהבנייה המקורית הייתה אחידה‪ ,‬שיפוצים שונים שבוצעו באופן פרטי בחלק מהמבנים הביאו ליצירה‬
‫של מבנים שונים בנפח‪ ,‬בגודל ובעיצוב החיצוני‪.‬‬
‫לוח ‪ :4‬אייל – מאפייני שכונות המגורים‬
‫שם‬
‫השכונה‬
‫שנת‬
‫בנייה‬
‫עמידר‬
‫השפלה‬
‫הגבעה‬
‫‪1978‬‬
‫‪1968‬‬
‫‪1975‬‬‫‪1985‬‬
‫‪2002‬‬‫‪2006‬‬
‫‪2008‬‬‫‪2011‬‬
‫רקפות‬
‫הזית‬
‫‪60‬‬
‫מס'‬
‫יחידות‬
‫דיור‬
‫בשכונה‬
‫‪40‬‬
‫‪14‬‬
‫‪42‬‬
‫דירת‬
‫צפיפות‬
‫קבע‪/‬‬
‫יחידות‬
‫דיור לדונם מעבר‬
‫)נטו(‬
‫מעבר‬
‫‪5.3‬‬
‫קבע‬
‫‪2‬‬
‫קבע‬
‫‪2‬‬
‫שטח דירה שטח דירה מס'‬
‫מקורי לפני לאחר שיפוץ קומות‬
‫שיפוץ )מ"ר( )מ"ר(‬
‫‪75‬‬
‫‪75‬‬
‫‪75‬‬
‫‪120-160‬‬
‫‪120-160‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מס'‬
‫יחידות‬
‫דיור‬
‫במבנה‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪26‬‬
‫‪2.8‬‬
‫קבע‬
‫‪160‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪36‬‬
‫‪3‬‬
‫קבע‬
‫‪120-160‬‬
‫‪1-2‬‬
‫‪2‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫איור ‪ :15‬בינוי חדש לעומת ישן‬
‫בבינוי החדש )שכונת הזית( העמדת‬
‫המבנים אורתוגונלית והגישה אליהם‬
‫באמצעות כביש המאפשר גם חניה‬
‫צמודה‪ .‬בבינוי הישן )שכונת הגבעה(‬
‫המבנים אינם מסודרים במבנה רגולרי‬
‫נוקשה ולחלקם )למבנים הפנימיים(‬
‫אין גישה ברכב אלא באמצעות‬
‫מדרכות בלבד‪.‬‬
‫תמונה ‪ :26‬שכונת הזית‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪61‬‬
‫תמונה ‪ : 27‬שכונת הזית‪ ,‬חניה בחזית הבית‬
‫תמונה ‪ :28‬שכונת הזית מזרח‪ ,‬מראה אחיד‬
‫‪62‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫ב‪ .‬דגמי המגורים בשכונה‬
‫בבנייה החדשה המתבצעת כיום בחלקה המזרחי של שכונת הזית מוצעים לבחירה שלושה דגמים‪.‬‬
‫הבנייה נעשית במרוכז ומלווית על ידי חבר הקיבוץ ועל ידי אדר' שנבחר לפרויקט‪ .‬בבנייה החדשה‬
‫שבוצעה קודם לכן‪ ,‬בחלקה המערבי של שכונת הזית‪ ,‬ניתן היה גם לבחור בדגם אחר ובאדריכל חיצוני‪.‬‬
‫לדברי חבר הקיבוץ המלווה את הבנייה וחבר בוועדת התכנון‪ ,‬כשהחלה בנייתה של שכונת הזית‬
‫מעורבות הקיבוץ‪ ,‬הפיקוח ומגבלות התכנון היו מעטים מאד וכתוצאה מכך נבנו בתים שונים מאד זה‬
‫מזה‪ .‬על אף שנקבעו דגמים לבחירה‪ ,‬לא היו מגבלות על שינויים‪ ,‬ובפועל כל אחד יכול היה לבנות‬
‫כרצונו ועל פי תכנונו האישי‪ .‬ואכן חלק זה של השכונה מאופיין בעירוב דגמים וסגנונות ואינו אחיד‪.‬‬
‫בשכונות ישנות כתוצאה משיפוצים אישיים מתקבלים דגמים שונים ורבים‪.‬‬
‫תמונה ‪ :29‬דגמי מגורים שונים בבנייה חדשה‬
‫טיפוס א' – חד קומתי גג שטוח‬
‫טיפוס ב' – דו קומתי גג שטוח‬
‫טיפוס א‬
‫טיפוס ב‬
‫טיפוס ג‬
‫טיפוס ג' – חד קומתי גג רעפים‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪63‬‬
‫ג‪ .‬צפיפות )יחידות דיור לדונם(‬
‫הצפיפות המקורית באזור הוותיק של הקיבוץ עמדה על ארבע יחידות דיור לדונם נטו‪ .‬בעקבות‬
‫ההפרטה ושיוך הדירות הוחלט על ביצוע איחוד דירות במבנים אלו‪ ,‬מהלך שהביא לירידה בצפיפות‪,‬‬
‫העומדת כיום על שתי יחידות דיור לדונם נטו‪ .‬בבנייה החדשה‪ ,‬הצפיפות עומדת על שלוש יחידות דיור‬
‫לדונם נטו כתוצאה מהחלת סטנדרטים ארציים על התכנון וכתוצאה מהרצון לניצול גבוה של הקרקע‪.‬‬
‫בתכנית האב שנמצאת כיום בתכנון )על ידי אדר' ערן מבל( מוצעת צפיפות נמוכה יותר‪ 2.6 ,‬יחידות‬
‫דיור לדונם נטו‪ ,‬כתוצאה מהקצאת שטחים ציבוריים פתוחים משותפים וחניה במקבצים מחוץ‬
‫לשכונה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מספר יחידות דיור במבנה‬
‫השכונות הוותיקות כוללות יחידת דיור אחת במבנה חד‪-‬קומתי )לאחר איחוד דירות(; השכונות‬
‫החדשות כוללות שתי יחידות דיור במבנה )חד‪-‬קומתי‪/‬דו‪-‬קומתי(‪ .‬הבנייה המתוכננת בתכנית האב‬
‫כוללת אף היא שתי יחידות דיור במבנה‪.‬‬
‫ה‪ .‬מלאי דירות בקיבוץ‬
‫מגוון הדירות הקיים נובע בעיקר מכך שמרבית הבנייה החדשה באייל כיום היא של משפחות צעירות‬
‫בעלות יכולת כלכלית מוגבלת‪ .‬משפחות אלו בונות בדרך כלל ‪ 120‬מ"ר בקומה אחת‪ ,‬ומתכננות לבנות‬
‫עוד קומה בעתיד‪ .‬בניגוד לכך מרבית חברי הקיבוץ מימשו את השטח המרבי המותר לבנייה והרחיבו‬
‫את דירתם ל‪ 160-‬מ"ר‪ .‬מלבד זאת קיימות דירות המשמשות כדירות מעבר‪ ,‬ששטחן עומד על כ‪75-‬‬
‫מ"ר‪ .‬הקשר הקיים באייל בין המצב הכלכלי של החבר לבנייה‪ ,‬בצד האפשרות לבנייה בשלבים מביא‬
‫ליצירת מגוון דירות בקיבוץ בגדלים שונים‪.‬‬
‫ו‪ .‬יחס בין שטח בנוי לפתוח‬
‫ניתוח התפתחות שכונות המגורים מצביע על הקטנת השטחים הפתוחים בין בנייני המגורים‪ ,‬כתוצאה‬
‫מהקטנת קווי הבניין‪ ,‬הגדלת תכסית המבנים והקטנת שטח המגרש‪ .‬בשכונות הוותיקות שטח המגרש‬
‫הוא ‪ 500‬מ"ר ואילו בשכונות החדשות שטח המגרש הוא ‪ 330‬מ"ר‪ ,‬כלומר השטחים הפתוחים מסביב‬
‫למבני המגורים מצטמצמים באופן ניכר בבנייה החדשה‪.‬‬
‫ז‪ .‬יחס בין שטח ציבורי לפרטי‬
‫בשכונות הוותיקות שטח המגרש הוגדר בדיעבד‪ ,‬בהתאם לתנאי השטח‪ ,‬לכן למרות ששטחי המגרשים‬
‫זהים הגאומטריה שלהם שונה‪ ,‬והגדרת המגרש אינה תמיד ניכרת בשטח‪ .‬הגדרת המגרשים בשטח‬
‫בולטת יותר בשכונות החדשות‪ ,‬בהן הבנייה רגולרית והמגרש מוגדר על ידי צמחיה והבדלים‬
‫טופוגרפיים‪ ,‬ונוצר שטח ללא אפשרות מעבר דרכו‪ .‬הגדרת המגרשים בולטת עוד יותר במבני המגורים‬
‫המוקמים כיום בחלקה המזרחי של שכונת הזית‪ ,‬בהם מפרידים קירות אבן בנויים בגובה נמוך בין‬
‫המגרשים‪ .‬על ידי כך המגרשים שהוגדרו בשלב התכנון מקבלים ביטוי בשטח ללא קשר לרצונו של‬
‫‪64‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫הדייר‪ .‬זאת בניגוד למבנים שהוקמו בחלקה המערבי של השכונה‪ ,‬בה אופי ההפרדה בין המגרשים‬
‫נקבע בהתאם לרצונו של הדייר וחלק מן המגרשים נותרו פתוחים כלפי השכנים וכלפי הרחוב‪.‬‬
‫העמדת מבני המגורים והפנייתם זה כלפי זה שונה בין השכונות הוותיקות לחדשות באופן המשפיע על‬
‫הגדרת השטחים הפרטיים והציבוריים‪ .‬הבנייה החדשה מסודרת בתבנית חזרתית של בלוק מגורים‬
‫המורכב ממבנים דו‪-‬משפחתיים הפונים לרחוב‪ .‬בבנייה זו אין שטחים ציבוריים‪ ,‬וניצול השטח הוא‬
‫מרבי‪ .‬לעומת זאת הבנייה הישנה מסודרת בתבנית חופשית יותר והשבילים‪ ,‬שאינם בהכרח ישרים‪,‬‬
‫יוצרים תבנית מורכבת יותר ‪ .‬הבנייה החדשה המוצעת בתכנית האב מזכירה בהעמדה את הבנייה‬
‫הישנה‪ ,‬אולם המבנים גדולים הרבה יותר‪ .‬יש יותר שטחים ציבוריים בתכנית האב המוצעת והכבישים‬
‫מגיעים למקבצי חניה בלב הבינוי‪ .‬הפנית המבנים יוצרת מעין חצרות פתוחות משותפות למבנים‪.‬‬
‫תמונה ‪ :30‬ביטוי בשטח של החלוקה למגרשים‬
‫שכונת הזית מזרח – גדרות אבן בחזית המבנים מגדירות‬
‫שכונת הזית מערב – מדשאה פתוחה בין הבתים‬
‫באופן ברור את הגבול בין השטח הציבורי לפרטי‬
‫ובחזיתם‬
‫ח‪ .‬גינון ציבורי‬
‫בשכונות הוותיקות הגינון הציבורי מאופיין בעצים רבים‪ ,‬שאינם נטועים בצורה רגולרית‪ ,‬ובמדשאות‬
‫פתוחות‪ .‬העצים נטועים בעיקר בסמוך למדרכות‪ ,‬ויוצרים מעברי הולכי רגל מוצלים‪ .‬בשכונות‬
‫החדשות כמעט ואין גינון ציבורי‪ .‬מאחר שקיבוץ אייל בנוי על גבי טופוגרפיה משופעת אין מעבר רציף‬
‫דרך חצרות הבתים‪ .‬הבתים מוקפים במסלעות ועליהן צמחיה שאינה מאפשרת מעבר‪ .‬באופן זה‬
‫השטחים הפתוחים הצמודים למבנה המגורים הופכים לשטחים פרטיים בפועל‬
‫‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪65‬‬
‫איור ‪ :16‬בנייה מוצעת בתכנית האב‬
‫בבנייה המוצעת בתכנית האב המבנים מסודרים במקבצים היוצרים שטחים פתוחים משותפים פרטיים למחצה‪.‬‬
‫א‪ .‬נגישות‬
‫בכל חלקי הקיבוץ קיימת תשתית של כבישי אספלט המאפשרים כניסת רכב לתוך אזורי המגורים‪.‬‬
‫תשתית זו תוגברה בשנים האחרונות כתוצאה מן ההחלטה לאפשר חניה צמודה לכל בית מגורים‬
‫בקיבוץ‪ .‬השכונה החדשה נגישה בעיקר לרכב‪ ,‬מאחר שלא קיימות בה מדרכות‪.‬‬
‫ב‪ .‬חניה‬
‫בקיבוץ אייל מגרש חניה מרכזי בסמוך לחדר האוכל‪ .‬לאחר ההפרטה נקבעה מדיניות לגבי חניה לפיה‬
‫תוקצה חניה צמודה אחת לכל יחידת דיור‪ ,‬ככל שיתאפשר בשטח המגרש בצמוד לבית‪ .‬בשכונות‬
‫הוותיקות יש מספר מקומות בהם זה לא מתאפשר ואז ניתנת חניה שמורה במגרשים ציבוריים לאורך‬
‫כבישים החוצים את הקיבוץ‪ .‬בבנייה החדשה‪ ,‬כל המבנים תוכננו מראש עם חניה צמודה‪ .‬תכנית האב‬
‫המוצעת מבקשת להקצות חניה במקבצים מחוץ לשכונה‪ .‬התפיסה המנחה את המערכת התחבורתית‬
‫בתכנית האב היא הכוונה של מרבית התנועה לדרך ההיקפית הסובבת את הקיבוץ‪ ,‬תוך שאיפה לייצר‬
‫נתקים מרביים במרכז הקיבוץ‪ ,‬על ידי דרכים ללא מוצא המשרתות רק שכונות ספציפיות‪ .‬התנועה‬
‫החוצה את הקיבוץ תתאפשר רק בדרך היקפית הסובבת את שטח הקיבוץ‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫ג‪ .‬הגירה פנימית‬
‫על פי התקנון‪ ,‬למעבר לבית חדש זכאים חברים צעירים שעדיין לא קבלו דירת קבע‪ .‬חברים ותיקים‬
‫המתגוררים בדירת קבע אינם זכאים לדירה חדשה אולם יכולים לשפץ את דירתם‪.‬‬
‫ד‪ .‬התחדשות‬
‫כיום לא מבוצעת בנייה במסגרת פינוי בינוי‪ ,‬אולם בנייה שכזו מתוכננת בתכנית האב‪ .‬בתכנון‪ ,‬בנייה‬
‫באזור מבני המשק של הקיבוץ בשלבים הסופיים של מימוש התכנית ‪ -‬לשם בניית השכונה הרביעית‬
‫יש לפנות את הרפת ממקומה ולשם בניית השכונה החמישית והאחרונה יש לפנות את אזור התעסוקה‬
‫ממקומו‪.‬‬
‫ה‪ .‬חריגות בנייה‬
‫הנחיות הבנייה נוגעות בעיקר לבנייה חדשה ומתרכזות בהיבטים הקשורים בקווי הבניין ובמיקום‬
‫חדרים רטובים‪ .‬לטענת מרכז ועדת התכנון בקיבוץ אייל‪ ,‬החברים מרוסנים ואינם חורגים‬
‫מההסכמות‪ .‬כחבר ועדת תכנון לא נתקל במקרים בהם הממסד איבד שליטה מול החברים‪ .‬חריגות‬
‫בנייה מטופלות באופן פנימי‪ ,‬כאשר בדרך כלל המגמה היא לאשר ולגבות יותר ארנונה מהחבר שביצע‬
‫את החריגה‪ .‬כל עוד החריגה אינה בשטח ציבורי או בשטח של אחרים הקיבוץ מאד סובלני כלפי זה‪.‬‬
‫תהליך ריסון הבנייה נובע מהחברים עצמם‪ ,‬בעיקר בגלל שכיום מרבית אלו שבונים הם משפחות‬
‫צעירות בעלות יכולת כלכלית מוגבלת )מרכז ועדת התכנון‪ ,‬ריאיון‪.(28.1.2011 ,‬‬
‫ו‪ .‬פרצלציה‬
‫קיבוץ אייל נמצא מזה כ‪ 10-‬שנים בתהליך שמטרתו לשייך דירות לחברים‪ .‬כיום קיים באייל שיוך‬
‫פנימי‪ ,‬כלומר החבר יכול למכור את הבית לגורמים פנימיים בתוך הקיבוץ בלבד‪ .‬כחלק מהחלטה זו‬
‫נעשתה פרצלציה מלאה ותקפה המקבלת ביטוי הן בתכנית האב והן במצב הקיים בשטח‪ .‬שטח‬
‫המגרשים בשכונות החדשות עומד על ‪ 330‬מ"ר‪ ,‬ושטח המגרשים באזור הוותיק שחולקו לחברי‬
‫הקיבוץ הוותיקים עומד על ‪ 500‬מ"ר‪ .‬לטענת מרכז ועדת התכנון באייל‪ ,‬אין בשטח קירות או גדרות‬
‫ויש רצף של שטחים פתוחים בקיבוץ‪ ,‬אולם מסיור בשטח מתקבלת תמונה שונה‪ .‬הן בשטח הקיבוץ‬
‫הוותיק והן בשכונות החדשות קיימות גדרות והפרדות רבות בין הבתים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לציין כי הקיבוץ‬
‫בנוי בשטח בעל טופוגרפיה משופעת ורבות מהגדרות נחוצות כאמצעי בטיחותי‪ .‬אופי ההפרדה באזור‬
‫הוותיק "רך" יותר וההפרדה נעשית באמצעות צמחיה וגדרות חיות בעוד שבאזור החדש ההפרדה‬
‫נעשית באמצעות גדרות אבן ועץ בנויות‪ .‬סקירת שכונת הזית הנמצאת בבנייה כיום מצביעה על שילוב‬
‫ההפרדה בין המגרשים כחלק אינטגרלי של התכנון מאחר שבין המגרשים מפרידות גדרות אבן בנויות‬
‫המוקמות באופן גורף כחלק מהתשתית הבנויה של השכונה‪ .‬זאת על אף שתקנון הבינוי אוסר על‬
‫הקמת גדרות בין הבתים שלא במקרה של צורך במעקה בטיחות‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪67‬‬
‫תמונה ‪ :31‬גידור ותיחום מגרשים באזורים הוותיקים והחדשים‪ ,‬קיבוץ אייל ‪2011‬‬
‫גדר חיה באזור הוותיק‬
‫גדר אבן באזור החדש‬
‫איור ‪ :17‬סימון מגרשי מגורים בחלופות שהוצעו לתכנית האב )מקור‪ :‬מבל אדריכלים(‬
‫סימון מגרשים‬
‫קיימים‬
‫סימון מגרשים‬
‫מיועדים לבנייה‬
‫ז‪ .‬תהליך התכנון‬
‫בקיבוץ אייל מקודמת תכנית אב‪ ,‬המהווה מסמך פנימי ללא תוקף סטטוטורי מחייב‪ ,‬המתוכננת על‬
‫ידי אדר' ערן מבל‪ .‬תכנית זו תהווה בסיס לתכנית בינוי אשר תסדיר מהלך נרחב של בנייה למגורים‬
‫בקיבוץ‪ .‬תכנית האב ותכנית הבינוי מבקשות להגדיל ל‪ 400-‬את מספר בתי האב בקיבוץ על ידי תוספת‬
‫‪ 270‬יחידות דיור בשש שכונות חדשות‪.‬‬
‫תכנית האב מקודמת בפורום פנימי של הקיבוץ בשם צוות היגוי תכנית אב ומתאר‪ ,‬הכולל את חברי‬
‫ועדת התכנון וצוות המתכננים‪ .‬בנקודות מסוימות בתהליך‪ ,‬כדוגמת בחינת חלופות‪ ,‬מוצגת התכנית‬
‫‪68‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫לחברי הקיבוץ לדיון ציבורי באמצעות חוגי בית‪ ,‬הצגת התכניות בחדר האוכל והצבעה באסיפת‬
‫הקיבוץ‪ .‬בעת הכנת תכנית האב הוצגו חמש חלופות לפריסת הבינוי המתוכנן‪.‬‬
‫לטענת חבר הקיבוץ המלווה את הבנייה החדשה וחבר בוועדת התכנון‪ ,‬כחלק מהפקת הלקחים מבניית‬
‫שכונת הזית בה לא הוקמו שטחים ציבוריים ושבילי הולכי רגל‪ ,‬מבקשת תכנית האב לקחת צעד‬
‫אחורה ולהקצות שטחים ציבוריים פתוחים משותפים וחניה במקבצים מחוץ לשכונה‪ .‬הואיל ותכנון‬
‫זה יביא להקטנת הצפיפות בשכונות חדשות בהשוואה לבנייה הקיימת‪ ,‬התעוררה התנגדות של חלק‬
‫מחברי ועדת התכנון לתכנית האב‪ .‬לדבריו‪ ,‬דווקא מי שתומכים בתכנון בעל סממנים "קיבוציים"‬
‫יותר הם חברי הוועדה הצעירים‪ ,‬בעוד שבני הדור המבוגר מבקשים להמשיך את הבנייה במתכונתה‬
‫הקיימת )ריאיון‪.(14.1.2011 ,‬‬
‫תכנית האב מתבססת על כמה עקרונות תכנון ביחס לשמירה על אופי קיבוצי בעת תכנון המרחב‬
‫החדש‪:‬‬
‫א‪ .‬ריכוז של מבני הציבור והקהילה בשטח שבין חדר האוכל‪ ,‬המדשאה הגדולה‪ ,‬משרד הנדסי‪,‬‬
‫האמפי תיאטרון המתוכנן‪ ,‬המכבסה‪/‬מועדון והפאב‪.‬‬
‫ב‪ .‬התפיסה המנחה את המערכת התחבורתית היא הכוונה של מרבית התנועה לדרך ההיקפית‬
‫הסובבת את הקיבוץ‪ ,‬בצד שאיפה לייצר נתקים מרביים במרכז הקיבוץ‪ ,‬על ידי דרכים ללא‬
‫מוצא המשרתות רק שכונות ספציפיות‪ .‬התנועה החוצה מתבצעת למעשה רק בדרך ההיקפית‪.‬‬
‫מצד מערב‪ ,‬הדרך ההיקפית תעבור ברצועת החיץ ‪ 100‬מ' מכביש ‪.444‬‬
‫ג‪ .‬סלילת הדרך וההשלמה למערכת טבעתית תעשה בשלבים‪ ,‬בהתאמה לקצב הפיתוח בקיבוץ‪.‬‬
‫המטרה היא לייצר מקבצי חניה ושבילי הליכה המאפשרים ניידות נוחה בתוך השכונות ללא‬
‫דרכים חוצות‪.‬‬
‫ד‪ .‬לייצר רצפים של שבילי הליכה ומערכת חיבורית משכונות מרוחקות בקיבוץ למרכז היישוב‪.‬‬
‫ה‪ .‬לייצר חיבור דרך לכיוון שכונת הגבעה‪ ,‬לשמר ככל הניתן דרכים קיימות וחניות שעובדות‬
‫בפועל‪.‬‬
‫ו‪ .‬לשמר הרגלי תחבורה וחניה קיימים‪ ,‬גם במחיר של התקרבות דרכים לבתים‪ ,‬ויתור על בתים‬
‫במרכז הקיבוץ‪.‬‬
‫לטענת אדר' ערן מבל‪ ,‬מתכנן תכנית האב‪ ,‬על מנת לשמור על האיכויות הייחודיות של המרחב‬
‫הקיבוצי‪ ,‬שכונות ההרחבה החדשות מהוות המשך רציף של הקיבוץ הקיים‪ .‬אין בהן כניסת רכב אלא‬
‫חניה פריפרית‪ ,‬גישה ברגל‪ .‬תכנית הבינוי תחייב בנייה מרוכזת לפי דגמים‪ ,‬כך שניתן יהיה להגיע‬
‫לתוצאות נעימות‪ ,‬אחידות‪ ,‬מונוטוניות ולהרמוניה בשכונה‪ .‬לבד מהבנייה המרוכזת חובה שיהיו‬
‫תקנונים קשיחים ומפורטים שיגדירו את חומרי הבנייה‪ ,‬הנפחים‪ ,‬הגמרים וכדומה‪ .‬בצורה כזאת ניתן‬
‫יהיה לשמור על אופי קיבוצי אמיתי‪ ,‬שאינו רק מהשפה לחוץ‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬קיימות מגבלות חיצוניות‬
‫המגבילות את רצון החברים לשמירה על תכנון בעל מאפיינים קיבוציים ותיקים )מבל‪ ,‬ריאיון‪,‬‬
‫‪:(1.7.2010‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪69‬‬
‫א‪ .‬הקשיים הצפויים בשלב המתארי בהתנהלות נוכח הוועדה המחוזית‪ ,‬גופים ירוקים‪,‬‬
‫ולקחש"פ‪ .‬גופים שדוגלים במדיניות של פיתוח עירוני‪ ,‬ומערימים קשיים על הרחבה ופיתוח‬
‫של יישובים כפריים‪ .‬התכנית תצטרך להוכיח ניצול מיטבי של שטחים בתוך הקו הכחול‪,‬‬
‫הצדקות פרוגרמתיות ועוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬קיימת מגבלה של משרד התחבורה‪ ,‬שאינו מאשר דרכים פנימיות ברוחב הקטן מ‪ 10-‬מ'‪,‬‬
‫למעט קטעי רחוב קצרים‪ ,‬משולבים‪ .‬דרכים שלא ניתן להגדיר לרוחב תקני‪ ,‬יוגדרו כדרכים‬
‫להולכי רגל‪.‬‬
‫בעת בחינת החלופות ניתן משקל מסוים גם לקריטריונים של שמירה על אופי ומרקם קיבוצי דוגמת‬
‫שמירה על מאפייני הבינוי‪ ,‬התנועה וצביון היישוב )‪ ,(5%‬דגש על מרכזיות ותפקוד מבני הקהילה‬
‫והציבור )‪ ,(8%‬חיזוק הקהילתיות )‪ ,(5%‬מינימום פגיעה בשטחים ירוקים פתוחים בתוך היישוב )‪,(5%‬‬
‫התאמה והשתלבות של אזורי המגורים החדשים בקיים )‪.(7%‬‬
‫החלופה שנבחרה לקידום בצוות המשותף של מתכנני התכנית וחברי הקיבוץ היא חלופה ג'‪:‬‬
‫‪70‬‬
‫‪‬‬
‫השלמת מכסת יחידות דיור באמצעות חמש שכונות אשר יתקרבו לכל היותר עד ‪ 100‬מ' מציר‬
‫כביש ‪.444‬‬
‫‪‬‬
‫פריסת השכונות מתחילה מדרום לקו בית העלמין ומסתיימת בדרום בדרך הכניסה החדשה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לשם בניית השכונה הרביעית יש לפנות את הרפת ממקומה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לשם בניית השכונה החמישית והאחרונה יש לפנות את אזור התעסוקה ממקומו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫החלופה מציעה שטחי משק ותעסוקה מדרום לכביש הכניסה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מוצע לפתח אזור לפעילות ספורט ולבריכה מצפון לשכונה מס' ‪) 1‬מצפון מערב לבית העלמין(‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫איור ‪ :18‬תוספת בינוי מוצעת בתכנית האב‬
‫ניתוח המבנה האדריכלי של בתי המגורים בקיבוץ אייל‬
‫א‪ .‬שטח הדירה במ"ר‬
‫שטח הרצפה של יחידות הדיור שנבנו אחרי שנת ‪ 2002‬ושל דירות משופצות עומד על ‪ 160-120‬מ"ר‪.‬‬
‫מלבד זאת קיימות דירות המשמשות כדירות מעבר‪ ,‬ששטחן עומד על כ‪ 75-‬מ"ר‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪71‬‬
‫ב‪ .‬מספר קומות‬
‫הבנייה החדשה משנת ‪ 2002‬ואילך היא של צמודי קרקע דו‪-‬משפחתיים‪ ,‬חלקם בני קומה אחת וחלקם‬
‫בני שתי קומות‪ .‬מבני המגורים המשופצים כוללים בדרך כלל קומה אחת‪ ,‬מאחר שהם מבוססים על‬
‫איחוד דירות‪.‬‬
‫תמונה ‪ :32‬בית מגורים דו‪-‬משפחתי בבנייה חדשה‪ ,‬שחלקו בגובה שתי קומות וחלקו בגובה קומה אחת‬
‫ג‪ .‬מבנה פנימי‬
‫בתי מגורים חדשים בני קומה אחת כוללים שלושה חדרי שינה וסלון‪ ,‬חדר שירותים ורחצה צמוד‬
‫לחדר השינה של ההורים‪ ,‬חדר שירותים ורחצה נוסף‪ ,‬מטבח פתוח לסלון‪ ,‬מחסן‪/‬חדר כביסה‪ ,‬מרפסת‬
‫קדמית ומרפסת אחורית‪.‬‬
‫בתי מגורים חדשים בני שתי קומות כוללים ארבעה‪/‬חמישה חדרי שינה וסלון‪ ,‬חדר שירותים ורחצה‬
‫צמוד לחדר השינה של ההורים‪ ,‬עוד חדר שירותים ורחצה‪ ,‬מטבח פתוח לסלון‪ ,‬מחסן‪/‬חדר כביסה‪,‬‬
‫מרפסת קדמית‪ ,‬מרפסת אחורית ומרפסת בקומה העליונה‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫איור ‪ :19‬טיפוסי דירות‪ ,‬שכונת הזית‬
‫דגם ‪ 120 – A‬מ"ר בקומת הקרקע‪ 40 ,‬מ"ר בקומה העליונה‪ .‬בשלב הראשון ניתן לבנות את קומת הקרקע בלבד‬
‫דגם ‪ 120 – B‬מ"ר בקומת הקרקע‪ 40 ,‬מ"ר בקומה העליונה‪ .‬בשלב הראשון ניתן לבנות את קומת הקרקע בלבד‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪73‬‬
‫ד‪ .‬מיקום ומספר הכניסות למבנה‬
‫הכניסות לדירות החדשות ממוקמות בחזית הבית‪ ,‬זו לצד זו‪ ,‬אך מרוחקות‪ .‬מיקום זה מאפשר מבטים‬
‫וקשר חיצוני בין יחידות הדיור הצמודות‪ .‬לחלק מהדירות שתי כניסות‪ ,‬מאחר שהדירות כוללות היום‬
‫או מתוכננות לכלול בעתיד חללי מגורים נפרדים להורי הדיירים או לילדיהם‪.‬‬
‫תמונה ‪ :33‬שתי כניסות ליחידת מגורים אחת מפוצלת‪ .‬בית מגורים הכולל שתי כניסות – משמאל כניסה לבית‬
‫המגורים‪ ,‬מימין )דלת לבנה( כניסה ליחידה נפרדת המשמשת למגורי הורי אם המשפחה‪.‬‬
‫ה‪ .‬עיצוב חיצוני ופנימי‪ ,‬מבנה שלד ייחודי‬
‫בבנייה החדשה שבוצעה בשנים ‪ 2010-2002‬לא נקבעו על ידי הקיבוץ מגבלות כלשהן על העיצוב‬
‫החיצוני‪ .‬החל משנת ‪ ,2011‬בבניית בית חדש לא ניתן לשנות את מעטפת בית המגורים אולם ניתן‬
‫לשנות את מיקום‪ ,‬גודל ועיצוב החלונות והכניסות בבית‪ .‬בשיפוץ בית קיים לא קיימות הנחיות‬
‫ומגבלות על תכנון הבית לבד מהגבלת שטח הרצפה ל‪ 160-‬מ"ר‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬בבנייה החדשה שבוצעה בשנים ‪ 2010-2002‬לא קיים צביון חיצוני אחיד ונפחי הבנייה‬
‫גדולים מאד‪ .‬בבנייה החדשה המבוצעת החל משנת ‪ 2011‬בתי המגורים שומרים על צביון חיצוני אחיד‪.‬‬
‫נפחי הבנייה צנועים יחסית‪.‬‬
‫בשיפוץ בתי המגורים לא קיימת שמירה על קו מקשר וצביון אחיד‪ .‬ניתן לראות חוסר התאמה בין‬
‫יחידות דיור צמודות‪ ,‬עירוב סגנונות וחומרי בנייה באותם מבנים‪ ,‬עירוב סוגי גגות‪ ,‬חומרי חיפוי‪,‬‬
‫גוונים וחלונות‪ .‬הבתים מאופיינים בריבוי חלונות בגדלים שונים ובצורות שונות‪ .‬מספר ומיקום‬
‫החלונות והפתחים שונה בין יחידות דיור סמוכות‪.‬‬
‫למבנים החדשים שנבנו בין השנים ‪ 2011-2002‬מבנה שלד ייחודי‪ .‬חלקם כוללים שילוב של גג רעפים‬
‫וגג שטוח והם גדולים מאד ובעלי נוכחות רבה בשטח‪ .‬הבנייה החדשה המבוצעת משנת ‪ 2011‬ואילך‬
‫מאופיינת במבנה שלד קופסתי ללא גג רעפים‪ .‬נפח בית המגורים מחולק לשני חלקים‪ .‬המבנים‬
‫החדשים נטולים אלמנטים עיצוביים חיצוניים ומאופיינים במראה פשוט‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫תמונה ‪ :34‬מבנה שלד ייחודי הכולל אלמנטים עיצוביים חיצוניים – שילוב של גג שטוח וגג רעפים‪ ,‬גג רעפים‬
‫רב שיפועי‬
‫תמונה ‪ :35‬בנייה חדשה ‪ 2011-2002‬בהשוואה לבנייה חדשה ‪ 2011‬ואילך‬
‫בנייה חדשה בשנים ‪2011-2002‬‬
‫בנייה חדשה – ‪2011‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪75‬‬
‫ו‪ .‬חללים שאינם בשימוש‬
‫את הבתים החדשים כיום‪ ,‬מאכלסות בעיקר משפחות צעירות עם ילדים )בגילאי ‪ .(+30‬מאחר שמימון‬
‫הבנייה החדשה מבוצע כולו על חשבון החבר חלק מן המשפחות אינן יכולות לעמוד במימון הבנייה‬
‫בשלב זה של חייהן‪ .‬לפיכך‪ ,‬תהליך ריסון הבנייה מגיע מהחברים עצמם‪ .‬משפחות אלו בונות בדרך כלל‬
‫‪ 120‬מ"ר בקומה אחת‪ ,‬ומתכננות לבנות עוד קומה בעתיד‪ .‬האפשרות הניתנת על ידי הקיבוץ לבנייה‬
‫בשלבים‪ ,‬מסייעת להתאמה לצרכים השונים של הדיירים וליכולתם הכלכלית‪ .‬כתוצאה מכך קיומם‬
‫של חללים שאינם בשימוש מצומצם‪.‬‬
‫ז‪ .‬עיצוב גינה‪ /‬חצר‬
‫הגינה הפרטית מאופיינת במשטחי דשא וגודלה נרחב יחסית‪ .‬הגינה מופרדת מן השטח הציבורי על ידי‬
‫גדר או צמחיה החוסמת את המבטים לתוכה‪ .‬הגינה האחורית כוללת בדרך כלל דשא‪ ,‬ומופרדת‬
‫מיחידת הדיור הסמוכה באמצעות צמחיה‪ .‬הגינה הקדמית כוללת בדרך כלל צמחיה מסוגים שונים‪.‬‬
‫ח‪ .‬חיפוי חיצוני‬
‫תקנון הבנייה של הקיבוץ מאפשר טיח צבעוני בגוונים‪ :‬שמנת‪ ,‬חול‪-‬מוקה‪ ,‬לבן‪ ,‬ירוק‪-‬אפור‪ .‬מלבד‬
‫זאת‪ ,‬קיימת אפשרות לחיפוי דקורטיבי על קירות החזית ‪ -‬אבן קרמיקה או פסיפס עד ‪ 10%‬משטח‬
‫החזית‪ .‬הגבלות אלו תקפות רק לבנייה החדשה המבוצעת משנת ‪ .2011‬בבנייה שבוצעה בשנים ‪2011-‬‬
‫‪ 2002‬כמו גם בדירות משופצות מגבלות אלו לא נשמרו‪.‬‬
‫ט‪ .‬חומרי בנייה וגמר‬
‫הבנייה החדשה שבוצעה בשנים ‪ 2011-2002‬בוצעה באופן פרטי על ידי החברים וכל אחד בחר את‬
‫חומרי הבנייה והגמר באופן עצמאי‪ ,‬בהתאם לרצונו וליכולתו הכלכלית‪.‬‬
‫הבנייה החדשה החל משנת ‪ 2011‬מבוצעת באופן מרוכז על ידי הקיבוץ‪ ,‬וכוללת חומרי גמר בסיסיים‪.‬‬
‫החברים מחוייבים בעלויות הבנייה‪ .‬הדיירים רשאים לבחור חומרי בנייה וגמר שונים מאלו‬
‫המסופקים על ידי הקיבוץ‪ ,‬ועושים זאת בהתאם ליכולתם הכלכלית‪ .‬מאחר שהחברים משלמים את‬
‫מרבית עלות הבנייה ובתי המגורים החדשים מאוכלסים על ידי משפחות צעירות‪ ,‬חלק מהדיירים‬
‫מעידים כי מסיבות כלכליות לא השקיעו בחומרי גמר מעבר לאלו שסופקו על ידי הקיבוץ במסגרת‬
‫הבנייה המרוכזת‪.‬‬
‫י‪ .‬דלת כניסה‬
‫במרבית בתי המגורים החדשים והמשופצים קיימת דלת כניסה מעוצבת וייחודית‪ .‬זאת בניגוד לבתי‬
‫המגורים הוותיקים‪ ,‬בהם נעשה שימוש בדלת עץ פשוטה ודלת רשת‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫יא‪ .‬עיצוב ותכנון אישי‬
‫בבנייה החדשה בין השנים ‪ 2011-2002‬כל משפחה עיצבה את ביתה על פי רצונה‪ ,‬צורכיה ויכולתה‬
‫הכלכלית‪ .‬בבנייה החדשה החל משנת ‪ ,2011‬תקנון הבנייה אינו מאפשר שינוי של המעטפת החיצונית‬
‫)מלבד צבע החיפוי( אולם כל דייר יכול לשנות את העיצוב הפנימי כרצונו‪ .‬לא ניתן לשנות מיקום‬
‫חדרים רטובים )מטבח וחדרי רחצה( ואת מיקום הכניסה לבית‪ .‬עיצוב הפנים מושקע וכולל אלמנטים‬
‫בעלי נוכחות כדוגמת קירות מחופי אבן‪ ,‬חלל כפול‪ ,‬תקרת עץ‪ ,‬גופי תאורה גדולים ועוד‪.‬‬
‫תמונה ‪ :36‬דוגמאות לעיצוב אישי של חלל המגורים המרכזי‪ ,‬קיבוץ אייל‪2011 ,‬‬
‫עיצוב אישי של חלל המגורים המרכזי – ניסיון לביטוי אישי )לפי דברי הדיירים( וליצירת חלל מרשים ובעל‬
‫נוכחות‪ .‬ניתן לזהות חזרתיות בעיצוב ובאלמנטים בדירות שונות )קיר לבנים‪ ,‬גג עץ משופע פנימי(‪.‬‬
‫יב‪ .‬קשר לדירה הסמוכה‬
‫תכנון בית המגורים הטיפוסי בבנייה החדשה מנסה להקנות פרטיות רבה ככל האפשר באמצעות‬
‫הרחקת הכניסות זו מזו ויצירת שביל גישה נפרד בחזית הקדמית לכל דירה‪ .‬בחלק קטן מבתי‬
‫המגורים‪ ,‬ההפרדה בין המרפסות האחוריות ממשיכה גם אל המדשאה האחורית באמצעות קירות‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪77‬‬
‫בנויים או צמחיה‪ .‬במרבית בתי המגורים אין חציצה בין הדירות הסמוכות והמדשאות האחוריות‬
‫משותפות‪.‬‬
‫תמונה ‪ :37‬מדשאה משותפת ליחידות דיור סמוכות‬
‫יג‪ .‬מימון הבנייה‬
‫החברים בונים את בתיהם מכספם‪ .‬אומנם בבנייה מרוכזת אשר תבוצע על ידי הקיבוץ‪ ,‬אבל במימון‬
‫שלהם‪ .‬החברים יכולים לקבל משכנתא אישית חיצונית מהבנק‪ ,‬כאשר הקיבוץ ערב לחבר‪.‬‬
‫עלות מלאה של בניית דירת קבע באייל מוערכת ב‪ .₪ 900,000-‬הערכה זו כוללת את עלויות פיתוח‬
‫השטח )כ‪ (₪ 80,000-‬ואת עלויות הבנייה )‪ 700‬דולר למ"ר(‪.‬‬
‫משפחה המבקשת לעזוב את אייל תקבל את הסכום ששולם על ידה צמוד למדד המחירים לצרכן‪,‬‬
‫בניכוי ‪ 4%‬בגין כל שנת מגורים בדירה‪ ,‬החל ממועד מסירתה‪ .‬מלבד זאת ניתן למכור את הדירה‪,‬‬
‫אולם הקונה חייב להתקבל לחברות באייל‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫סיכום המאפיינים האדריכליים של הדירות שנסקרו‬
‫הלוחות שלהלן מציגים את השוואת מאפייני התכנון האדריכלי ביחס לסגנון הבנייה הוותיק בקיבוצים‬
‫שנסקרו‪ .‬בכל קיבוץ נבחנו מאפייני התכנון האדריכלי בחמש דירות שנבחנו בצורה יסודית‪ .‬עוד בוצעה בחינה‬
‫כללית של מאפייני דירות המגורים בכל קיבוץ‪ ,‬לאור הפרמטרים שצוינו בנספח ‪ .1‬ההערכות רוכזו בטבלה‬
‫משווה נפרדת עבור כל קיבוץ‪ ,‬בה דורגו הפרמטרים לפי מידת השינוי שלהם ביחס לסגנון הבנייה הוותיק‪,‬‬
‫בשלוש רמות )‪ -0‬זהה לסגנון הוותיק; ‪ -1‬שונה מהסגנון הוותיק במידה בינונית; ‪ -2‬שונה מהסגנון הוותיק‬
‫במידה רבה(‪ .‬עבור כל פרמטר חושב ציון ממוצע בהתאם לציונים שנקבעו לכל הדירות‪.‬‬
‫לוח ‪ :5‬סיכום מאפייני דירות מגורים – קיבוץ רמת יוחנן‬
‫דירות שנבחנו‬
‫פרמטר‬
‫בבחינה‬
‫חיצונית‬
‫ציון‬
‫דירות שנבחנו בבחינה יסודית‬
‫ממוצע‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫שטח הדירה במ"ר‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.7‬‬
‫מס' קומות‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫חומרי בנייה וגמר‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.7‬‬
‫חיפוי חיצוני‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫עיצוב ותכנון אישי‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫מיקום ומס' הכניסות‬
‫למבנה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מבנה שלד ייחודי‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.7‬‬
‫מבנה פנימי‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.8‬‬
‫חללים שאינם בשימוש‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫עיצוב גינה‪/‬חצר‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.7‬‬
‫דלת כניסה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫קשר לדירה הסמוכה‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪20‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17.5‬‬
‫סיכום‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫בכל הטבלאות להלן הציונים הנם ביחס למאפייני הבנייה הוותיקים‪ – 0 :‬זהה לסגנון הוותיק; ‪ – 1‬שונה מהסגנון הוותיק‬
‫במידה בינונית; ‪ – 2‬שונה מהסגנון הוותיק במידה רבה‪ .‬טווח הציונים ‪ ;24-0‬ציונים נומינליים‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪79‬‬
‫לוח ‪ :6‬סיכום מאפייני דירות מגורים – קיבוץ נען‬
‫דירות בבחינה‬
‫חיצונית‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫ציון‬
‫ממוצע‬
‫פרמטר‬
‫דירות בבחינה יסודית‬
‫שטח הדירה במ"ר‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫מס' קומות‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.8‬‬
‫חומרי בנייה וגמר‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.3‬‬
‫חיפוי חיצוני‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מיקום ומס' הכניסות למבנה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.2‬‬
‫מבנה שלד ייחודי‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.3‬‬
‫מבנה פנימי‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.3‬‬
‫חללים שאינם בשימוש‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1.5‬‬
‫עיצוב גינה‪/‬חצר‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.3‬‬
‫דלת כניסה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫עיצוב ותכנון אישי‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.8‬‬
‫קשר לדירה הסמוכה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.2‬‬
‫סיכום‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪17‬‬
‫‪13‬‬
‫‪21‬‬
‫‪10‬‬
‫‪14.8‬‬
‫לוח ‪ :7‬סיכום מאפייני דירות מגורים – קיבוץ משמר העמק‬
‫דירות בבחינה יסודית‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫שטח הדירה במ"ר‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫מס' קומות‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1 0‬‬
‫‪1‬‬
‫חומרי בנייה וגמר‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪1‬‬
‫חיפוי חיצוני‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0 0‬‬
‫‪0‬‬
‫מיקום ומס' הכניסות למבנה‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.5 0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1.7 1‬‬
‫מבנה שלד ייחודי‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫מבנה פנימי‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2 1‬‬
‫‪2‬‬
‫חללים שאינם בשימוש‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2 1‬‬
‫‪2‬‬
‫עיצוב גינה‪/‬חצר‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.3 1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.7 2‬‬
‫דלת כניסה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫עיצוב ותכנון אישי‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫קשר לדירה הסמוכה‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.7 2‬‬
‫‪14‬‬
‫‪11‬‬
‫‪18‬‬
‫‪13 9‬‬
‫סיכום‬
‫‪80‬‬
‫פרמטר‬
‫דירות בבחינה‬
‫חיצונית‬
‫ציון‬
‫ממוצע‬
‫‪11‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪15‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.2‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫לוח ‪ :8‬סיכום מאפייני דירות מגורים – קיבוץ אייל‬
‫דירות בבחינה‬
‫חיצונית‬
‫פרמטר‬
‫דירות בבחינה יסודית‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫ציון‬
‫ממוצע‬
‫‪5‬‬
‫שטח הדירה במ"ר‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.3‬‬
‫מס' קומות‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0 1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.7‬‬
‫חומרי בנייה וגמר‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.7‬‬
‫חיפוי חיצוני‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.7‬‬
‫מיקום ומס' הכניסות‬
‫למבנה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מבנה שלד ייחודי‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.7‬‬
‫מבנה פנימי‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.7‬‬
‫חללים שאינם בשימוש‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.2‬‬
‫עיצוב גינה‪/‬חצר‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.2‬‬
‫דלת כניסה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫עיצוב ותכנון אישי‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.8‬‬
‫קשר לדירה הסמוכה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪17‬‬
‫‪20‬‬
‫‪14‬‬
‫‪20‬‬
‫‪16.3‬‬
‫סיכום‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫‪1.2‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪18‬‬
‫‪9‬‬
‫‪81‬‬
‫נספח מס' ‪2‬‬
‫פרמטרים להגדרת סגנון בנייה קיבוצי ותיק‬
‫‪82‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫הימצאותם של הפרמטרים והאלמנטים הבאים באזור המגורים של הקיבוץ ובדירת המגורים יסייעו להגדרתם‬
‫ביחס לסגנון הבנייה הוותיק או החדש‪ .‬לוח ‪ 1‬מציג את המאפיינים המרחביים של אזור המגורים בקיבוץ‬
‫הוותיק לעומת הקיבוץ כיום‪ .‬לוח ‪ 2‬מציג את המאפיינים האדריכליים של דירת המגורים בקיבוץ הוותיק‬
‫לעומת הקיבוץ כיום‪.‬‬
‫לוח ‪ :1‬מאפיינים מרחביים של אזור המגורים – סגנון בנייה ותיק לעומת סגנון בנייה חדש‬
‫פרמטר‬
‫סגנון בנייה ותיק‬
‫סגנון בנייה חדש‬
‫אחידות מבני‬
‫המגורים‬
‫תבנית בנייה ריכוזית ואחידה שהורכבה‬
‫מדירות קטנות ומרחב גדול של שטחים‬
‫מגוננים‪ ,‬שיצרו צביון ארכיטקטוני ונופי‬
‫מוגדר ושפה ברורה‪ .‬מבני מגורים אחידים‬
‫זהים בכל שכונת מגורים‪ :‬גובה‪ ,‬מספר קומות‪,‬‬
‫קירוי‪ ,‬צבע חיצוני‪ ,‬מספר ומיקום פתחים זהה‬
‫אפשרות‬
‫לבחירת דגם‬
‫מגורים‬
‫ולשינויים‬
‫בעיצוב‬
‫החיצוני‬
‫והפנימי‬
‫לא קיימת אפשרות בחירה‪ .‬הקיבוץ הוא‬
‫שמתכנן ובונה באופן מרוכז‪ .‬לא קיימת‬
‫אפשרות לשינוי העיצוב החיצוני כגון שינוי‬
‫מיקום פתחים‪ ,‬צבע חיצוני‪ ,‬קירוי‪ .‬לא קיימת‬
‫אפשרות לשינוי המבנה הפנימי‪.‬‬
‫המגבלות הכלכליות‪ ,‬המניעים האידאולוגיים‪,‬‬
‫הרקע התרבותי הדומה‪ ,‬החיקוי‪ ,‬האופנה‬
‫והמערכת של קנייה משותפת תורמים‬
‫לאחידות העיצוב הפנימי של דירות מגורים‬
‫שונות‪.‬‬
‫צפיפות‬
‫מס' יחידות‬
‫דיור במבנה‬
‫מגוון דירות‬
‫בגדלים‬
‫שונים‬
‫‪7-5‬יחידות דיור לדונם נטו‬
‫‪6-4‬דירות בבית דו קומתי או בית רכבת‬
‫מבני המגורים בשכונה אינם זהים‪ .‬קיימים מספר‬
‫מצבי ביניים אפשריים‪:‬‬
‫א‪ .‬שינוי מבני בנפחי הבנייה‪ ,‬בגובה‬
‫ובמספר הקומות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מבנה בסיסי זהה‪ ,‬שינוי בקירוי‪ ,‬בצבע‬
‫ובמספר ומיקום הפתחים‪.‬‬
‫קיימת אפשרות בחירה‪ ,‬המביאה לשוני בעיצוב‬
‫הפנימי והחיצוני‪ .‬קיימים מספר מצבי ביניים‬
‫אפשריים‪ ,‬כאשר בכל מקרה ניתן לשנות את‬
‫המבנה הפנימי בהתאם לרצון הדיירים‪:‬‬
‫א‪ .‬ניתן לתכנן את בית המגורים באופן‬
‫חופשי‬
‫ב‪ .‬קיימת אפשרות בחירה בין מספר דגמים‬
‫מוגבל‬
‫ג‪ .‬לא ניתן לבחור את דגם בית המגורים‬
‫אולם ניתן לבצע שינויים בעצוב החיצוני‬
‫ד‪ .‬קיימת אפשרות לשינוי המבנה הפנימי‬
‫בלבד‪.‬‬
‫‪2.8-2‬יחידות דיור לדונם נטו‬
‫‪ 2‬דירות בבית דו‪-‬משפחתי צמוד קרקע‬
‫מלאי מבנים מגוון ברמת נוחות שונה ולא‬
‫שוויונית‪ .‬חוסר השוויון מתבטא בגיל‪ ,‬בשטח‬
‫ובמיקום הדירה‬
‫קיימת הגדרה של דירת סטנדרט על פי שטח‪ ,‬מס'‬
‫חדרים ומס' חדרי שירותים‪ .‬המטרה היא להביא‬
‫את כל דירות המגורים לסטנדרט זה‪ ,‬אם על ידי‬
‫שיפוץ ואם על ידי בנייה חדשה‪.‬‬
‫הקטנת מרווחי השטחים הפתוחים בין בנייני‬
‫המגורים‪ ,‬כתוצאה מהקטנת קווי הבנין והגדלת‬
‫תכסית המבנים‪ .‬קיטוע המרחב הפתוח בתוספות‬
‫בנייה מרפסות וגדרות‪.‬‬
‫יחס בין שטח‬
‫בנוי לפתוח‬
‫יחס בין שטח‬
‫ציבורי לפרטי‬
‫נוי וגינון‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫שטח פתוח נרחב בין בנייני המגורים כתוצאה‬
‫מריכוז מספר גדול יחסית של יחידות דיור‬
‫קטנות בבנין מגורים אחד‪ .‬סביבת המגורים‬
‫מתאפיינת במרכיב החזרתי ובדמיון בין בתי‬
‫המגורים‪ ,‬בנפחי בנייה צנועים ובמרחבים‬
‫ביניהם‪.‬‬
‫האבחנה בין השטח הפרטי לציבורי הייתה‬
‫רכה‪ ,‬באמצעות גינון‪ ,‬ללא הפרדה ממשית בין‬
‫פרטי לציבורי‪ .‬אין גדרות ומחיצות המפרידות‬
‫בין בתי החברים‪ ,‬המעבר חופשי לכל‪ .‬שטחי‬
‫הדשא והגינון מאחדים את המבנים לרקמה‬
‫יישובית אחת‪ .‬מיקום המדרכות בסמוך למבני‬
‫המגורים יוצר שטח פרטי קטן צמוד לבית‬
‫ושטח ציבורי גדול יחסית מעבר למדרכה‪.‬‬
‫הבינוי החופשי והמפוזר יוצר יחס זהה ובלתי‬
‫אמצעי בין מבני המגורים לשטח הציבורי‬
‫הפתוח‪.‬‬
‫הצמחייה קרובה למבני המגורים ומרוחקת מן‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫המגרשים הפרטיים‪ ,‬גם אם לא הוגדרו בתכנית‪,‬‬
‫מוגדרים על ידי צמחיה‪ ,‬גידור והבדלים‬
‫טופוגרפיים‪ ,‬כך שנוצר שטח ללא אפשרות מעבר‬
‫דרכו‪ .‬המדרכות מרוחקות ממבני המגורים‬
‫ומחלקות את השטח הפתוח שבין במבנים לשני‬
‫שטחים פרטיים נרחבים בחזית הבית‪ ,‬ללא שטח‬
‫ציבורי‪.‬‬
‫תכנון אזור המגורים באמצעות אשכולות מבנים‬
‫תוך יצירת היררכיה של חללים פרטיים סמי‬
‫ציבוריים וציבוריים‬
‫הצמחייה מרוחקת ממבני המגורים וסמוכה‬
‫‪83‬‬
‫פרמטר‬
‫נגישות‬
‫חניה‬
‫מעבר לדירת‬
‫קבע‬
‫המדרכות‪ .‬כך מוגדר שטח קרקע פרטי סביב‬
‫הדירה ושטח קרקע ציבורי מצידי המדרכות‪.‬‬
‫חלק מאיכות הסביבה הפיסית בקיבוץ נובע‬
‫מבטיחות הולכי רגל ואופניים והדרה של‬
‫מכוניות מאזורי המגורים‪ .‬הסתמכות על‬
‫נגישות רגלית המביאה להגבלת שטח הקיבוץ‪.‬‬
‫מיקום מגרש חניה מרכזי במרכז הקיבוץ‬
‫בסמוך למבני הציבור‬
‫למדרכה‪ .‬כך מוגדר שטח קרקע פרטי נרחב‬
‫יחסית בין הדירה למדרכה‪ ,‬ללא שטח ציבורי‪.‬‬
‫תנועת כלי רכב בשבילי הקיבוץ בתוך אזור‬
‫המגורים‪ .‬הסתמכות על נגישות ממונעת )רכב‬
‫חשמלי‪ ,‬קטנוע‪ ,‬קלנוע‪ ,‬רכב פרטי( המביאה‬
‫להרחקת השכונות החדשות מהמרכז‬
‫מספר מקומות החניה גדל בצורה ניכרת כפועל‬
‫יוצא של החלת תקני חניה ארציים בתכניות‬
‫חדשות‪ .‬בנוסף למגרש החניה המרכזי‪ ,‬קיימים‬
‫מספר מצבי ביניים אפשריים‪:‬‬
‫א‪ .‬מיקום מגרשי חניה קטנים בהיקף‬
‫השכונות החדשות‬
‫ב‪ .‬חניה לאורך הכבישים החוצים את‬
‫הקיבוץ‬
‫ג‪ .‬מיקום חניה פרטית בצמוד למגורים‬
‫מערך המגורים מתבסס על מעבר לדירת קבע‬
‫כיעד סופי‪ .‬לכך נוסף הניסיון בחלק מן הקיבוצים‬
‫ליצור קשר חוקי של בעלות החבר על דירתו‪ .‬זאת‬
‫לצד האפשרות לעיצוב אישי של חלל הדירה‬
‫מגדילים את הקשר האישי בין המשפחה למבנה‪.‬‬
‫חריגות בנייה‬
‫מערך המגורים מתבסס על נכונות לניידות‬
‫ולהגירה פנימית‪ .‬בכל מספר שנים קיימת‬
‫אפשרות למעבר דירה בהתאם לתפיסה‬
‫הקומונלית של מילוי צרכי החברים‪ .‬באופן זה‬
‫הקשר האישי לבית המגורים קטן וכל בתי‬
‫המגורים שייכים הלכה למעשה לקיבוץ‪.‬‬
‫תהליך הבנייה מתרחב כלפי הפריפריה‪,‬‬
‫המבנים הישנים לא נהרסים אלא עוברים‬
‫לשימושה של אוכלוסייה אחרת בעוד הדיירים‬
‫הקודמים עברו למבנים החדשים‪.‬‬
‫הופעה לראשונה של סגירת מרפסות במימון‬
‫פרטי ללא אישור‪ ,‬תהליך הנתקל בהתנגדות‬
‫מצד מוסדות הקיבוץ‪.‬‬
‫לא קיימת פרצלציה‪ .‬אזור המגורים בתב"עות‬
‫אינו כולל בתוכו סימון של דרכים‪ ,‬מבני‬
‫ציבור‪ ,‬מגרשי מגורים‪ ,‬שצ"פים וכד'‪ .‬כתוצאה‬
‫מכך הגן הציבורי מקיף את כל חצר המשק‬
‫ומגיע עד לפתח הבית‪ .‬החברים הרגישו‬
‫שייכות ובעלות על כל חלקי הקיבוץ ולכן לא‬
‫היה להם צורך להדגיש את בעלותם על השטח‬
‫מסביב לבית‪.‬‬
‫מימון הבנייה‬
‫מימון הבנייה נעשה כולו על ידי הקיבוץ‬
‫תהליך‬
‫התכנון‬
‫התכנון האחיד של בתי המגורים הוא במידה‬
‫רבה תוצאה של המעורבות הגדולה והמימון‬
‫של התנועה הקיבוצית‪ ,‬משרד השיכון ומשרדי‬
‫תכנון מרכזיים השייכים לתנועה הקיבוצית‬
‫כדוגמת א‪.‬ב תכנון‪.‬‬
‫התחדשות‬
‫פרצלציה‬
‫‪84‬‬
‫סגנון בנייה ותיק‬
‫סגנון בנייה חדש‬
‫תהליך הבנייה מתרחב כלפי הפריפריה‪ ,‬עד‬
‫למיצוי עתודות השטחים של הקיבוץ‪ .‬המבנים‬
‫הישנים במרכז הקיבוץ נהרסים לטובת בנייה‬
‫חדשה למגורים‪ ,‬החורגת מנפחי הבנייה הקיימים‪.‬‬
‫קיימות חריגות בנייה הנעות מתוספת מחסנים‬
‫ללא אישור‪ ,‬פריצת יציאה לחצר אחורית ועד‬
‫לחריגה משטח הבנייה המותר‪.‬‬
‫הגדרת המגרשים בולטת יותר בבנייה חדשה‬
‫לעומת האזור הוותיק של הקיבוץ‪ .‬קיימים מספר‬
‫מצבי ביניים אפשריים בתכניות חדשות‪:‬‬
‫א‪ .‬ללא פרצלציה‪.‬‬
‫ב‪" .‬פרצלצית צל" הקיימת בתכניות ללא‬
‫שיוך מגרשים בפועל‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרצלציה הקיימת בתכניות ומוגדרת‬
‫בפועל‪ .‬שטח המגרש ‪ 500 -300‬מ"ר‬
‫קיימים מספר מצבי ביניים אפשריים‪:‬‬
‫א‪ .‬מימון עלות הבנייה כולה על ידי‬
‫הקיבוץ‪ ,‬בד"כ בקיבוץ שיתופי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מימון חלקי של עלות הבנייה על ידי‬
‫הקיבוץ – מימון של סטנדרט בנייה‬
‫בסיסי שכל חריגה ממנו נעשית במימון‬
‫החבר‪ ,‬בד"כ בקיבוץ שיתופי ולעיתים‬
‫גם בקיבוץ מתחדש‪.‬‬
‫ג‪ .‬מימון עלות הבנייה כולה על ידי החבר‪,‬‬
‫בד"כ בקיבוץ מתחדש‪.‬‬
‫מעורבות התנועה הקיבוצית נחלשת‪ ,‬כל קיבוץ‬
‫מתכנן באופן פרטי בעזרת משרדי תכנון שונים‪.‬‬
‫מעורבות הקיבוץ בתכנון הדירה נחלשת‪ ,‬כך‬
‫שמתאפשרים שינויים בתכנון המוצע לפי רצון‬
‫החבר ובמקרים מסוימים מתאפשר גם תכנון‬
‫עצמאי של החבר‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫לוח ‪ :2‬מאפיינים אדריכליים של דירת המגורים – סגנון בנייה ותיק לעומת סגנון בנייה חדש‬
‫סגנון בנייה וותיק‬
‫פרמטר‬
‫שטח הדירה במ"ר‬
‫מס' קומות‬
‫‪ 90-75‬מ"ר‬
‫דירה במפלס אחד‬
‫מיקום ומס'‬
‫הכניסות למבנה‬
‫מדרכה משותפת מובילה למבנה‪ ,‬חדר‬
‫מדרגות משותף למספר דירות‪ ,‬הכניסות‬
‫סמוכות זו לזו‪.‬‬
‫בתי המגורים מתאפיינים בפשטות‬
‫פונקציונאליות‪ ,‬ובאחידות‪ .‬האחידות‬
‫והמונוטוניות מבליטה את רצף השטחים‬
‫הפתוחים‪ .‬האדריכלות אינה מושכת‬
‫תשומת לב ומשמשת כרקע‪.‬‬
‫מבנה פנימי‬
‫הדירה כוללת מטבח‪ ,‬סלון ושלושה חדרי‬
‫שינה‪ ,‬מקלחת אחת ושני חדרי שירותים‪.‬‬
‫המטבח קטן ומופרד מהסלון והחדרים‬
‫קטנים מאחר והדירה משמשת רק‬
‫לשינה של ילדים‪ ,‬מאחר וחדר האוכל‬
‫עדיין פעיל‪ ,‬בתי ילדים‪ ,‬מכבסה‪ ,‬מחסן‬
‫בגדים וכד'‪.‬‬
‫חללים שאינם‬
‫בשימוש‬
‫כל החללים בשימוש‬
‫עיצוב גינה‪ /‬חצר‬
‫קיימות גינות פרטיות בצמוד לשטח‬
‫הדירה המאופיינות בשטח קטן‬
‫ובפתיחות לשטח הציבורי‬
‫מבנה שלד ייחודי‬
‫הבנייה פונקציונאלית ואחידה‬
‫ומתאפיינת במבנה שלד קופסתי ריבועי‬
‫פשוט‪ .‬הקירוי במרבית המקרים – גג‬
‫בטון שטוח‪.‬‬
‫חיפוי חיצוני‬
‫צבע לבן‬
‫חומרי בנייה וגמר‬
‫סטנדרט הבנייה נקבע על ידי הקיבוץ‬
‫וחומרי הבנייה מוכתבים על ידו‪.‬‬
‫כתוצאה מכך נעשה שימוש בחומרי‬
‫בנייה וגמר זהים בכל הדירות בקיבוץ‪.‬‬
‫חומרי הבנייה והגמר פשוטים וזולים‪.‬‬
‫עיצוב חיצוני‬
‫ופנימי‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫סגנון בנייה חדש‬
‫‪ 200-160‬מ"ר‬
‫במרבית המקרים דירה דו קומתית‪ ,‬קיימות גם‬
‫דירות במפלס אחד‪.‬‬
‫במגמה לאפשר פרטיות רבה ככל האפשר‬
‫הכניסות לדירות מופרדות וממוקמות משני צידי‬
‫המבנה‪ .‬מדרכה נפרדת מובילה לכל דירה‪.‬‬
‫בתי המגורים מתאפיינים בסגנונות שונים ללא‬
‫שמירה על קו מקשר וצביון ייחודי‪ .‬חוסר התאמה‬
‫בין יחידות דיור צמודות‪ ,‬עירוב סגנונות וחומרי‬
‫בנייה באותם מבנים‪ ,‬עירוב סוגי גגות‪ ,‬חומרי‬
‫חיפוי‪ ,‬גוונים וחלונות גג ובנייה בנפחים הזרים‬
‫לישוב‪ .‬במקרים מסוימים בתי המגורים שומרים‬
‫על צביון חיצוני אחיד אולם נפחי הבנייה עדיין‬
‫גדולים מאד‪.‬‬
‫הדירה כוללת סלון‪ 4 ,‬חדרי שינה‪ ,‬חדר עבודה‪/‬‬
‫חדר אורחים‪ ,‬שני חדרי אמבטיה‪ 3 ,‬חדרי‬
‫שירותים )אחד מהם מיועד לאורחים(‪ .‬חדר‬
‫השינה של ההורים מוגדר כיחידה נפרדת‪,‬‬
‫הכוללת חדר ארונות וחדר אמבטיה‪ .‬המטבח‬
‫פתוח אל הסלון ומשמש גם הוא כמוקד של‬
‫השקעה ורושם‪.‬‬
‫קיים חדר שירותים מיוחד לאורחים‪ ,‬חדרי‬
‫הרחצה של הדיירים ממוקמים בקומה העליונה‬
‫ומשמשים את בני הבית בלבד‪.‬‬
‫מימדיהם הגדולים של הבתים מביאים לקיומם‬
‫של חללים רבים שאינם בשימוש כדוגמת‬
‫מרפסות וחדרי שינה בקומה העליונה‪.‬‬
‫הגינה הפרטית מאופיינת במשטחי דשא וגודלה‬
‫נרחב יחסית‪ .‬הגינה מופרדת מן השטח הציבורי‬
‫על ידי גדר או צמחיה החוסמת את המבטים‬
‫לתוכה‪.‬‬
‫המבנה ההנדסי של השלד‪ ,‬המאפיין את צמודי‬
‫הקרקע החדשים‪ ,‬אקלקטי בטבעו‪ .‬הרוב המכריע‬
‫של הבתים תוכנן כצורות גיאומטריות בלתי‬
‫רגולריות‪ ,‬לעתים מורכבות‪ ,‬אך מגושמות‬
‫בקומפוזיציה‪.‬‬
‫שבירת המבנה הקופסתי מושגת על ידי יצירת‬
‫דרוג בין חלקי הבית‪ ,‬המקנה לו צורה של צבר‪-‬‬
‫מרובעים בגדלים שונים‪ .‬לכך נוספת שבירה‬
‫מכוונת של המבנה המרובע על ידי פרגולות‬
‫וגגונים‪.‬‬
‫בקיבוצים המאפשרים בחירה ניתן לצבוע את‬
‫הקירות החיצוניים של הבית בצבעים שאינם לבן‪.‬‬
‫במקרים אלו ניתן למצוא בתים בצבעים שונים‪,‬‬
‫בעיקר בגווני חמרה‪ ,‬לצד בתים הצבועים בלבן‪.‬‬
‫בקיבוצים הממנים חלק מעלות הבנייה או כולה‪,‬‬
‫נקבע סטנדרט בנייה על ידי הקיבוץ‪ .‬שימוש‬
‫בחומרי בנייה הכלולים בסטנדרט זה ממומן על‬
‫ידי הקיבוץ‪ ,‬אולם ניתן לבחור חומרי בנייה וגמר‬
‫יקרים יותר‪ .‬בקיבוצים שאינם משתתפים במימון‬
‫הבנייה חומרי הבנייה נבחרים בהתאם ליכולתו‬
‫הכלכלית של החבר‪ .‬כתוצאה מכך נעשה שימוש‬
‫בחומרי בנייה מגוונים‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫סגנון בנייה וותיק‬
‫סגנון בנייה חדש‬
‫פרמטר‬
‫חלונות ופתחים‬
‫לבית המגורים מספר קטן יחסית של‬
‫חלונות שגודלם קטן‪ .‬מיקום ומספר‬
‫החלונות והפתחים זהה בכל בתי‬
‫המגורים‪.‬‬
‫אין השקעה מיוחדת בדלת הבית‪ .‬דלת‬
‫הכניסה היא ברוב המקרים דלת עץ‬
‫פשוטה‪ ,‬שצמודה אליה דלת רשת‪ .‬דלת‬
‫הרשת מאפשרת מבטים מן החוץ פנימה‬
‫אל תוך הבית‪.‬‬
‫הבתים מאופיינים בריבוי חלונות בגדלים שונים‬
‫ובצורות שונות‪ .‬בקיבוצים המאפשרים בחירה של‬
‫העיצוב החיצוני מספר ומיקום החלונות‬
‫והפתחים שונה בין יחידות דיור סמוכות‪.‬‬
‫בית המגורים כולל כמעט תמיד דלת כניסה‬
‫דקורטיבית‪ .‬במרבית הבתים קיימת דלת מעוצבת‬
‫המשווה לכניסה מראה יוקרתי ועשיר‪ .‬דלת‬
‫הכניסה היא אחד הפרטים בהם נבדלים הבתים‬
‫אלו מאלה‪ .‬לרוב לא יימצאו שני בתים סמוכים‬
‫עם אותו סוג דלת‪ .‬דלת הכניסה אינה כוללת דלת‬
‫רשת‪.‬‬
‫סימון טריטוריה‬
‫ותיחום‬
‫תחום השטח הפרטי מוגדר באמצעות‬
‫גינה פרטית קטנה הצמודה לבית‬
‫המגורים‪ .‬אין גידור או צמחיה החוסמים‬
‫את המבט מהשטח הציבורי אל תוך‬
‫הגינה הפרטית‪ .‬המדשאה הסמוכה לבית‬
‫המגורים משמשת כשטח ציבורי‪.‬‬
‫על אף שגם בעבר הקישוט הפנימי של‬
‫הדירה נתון היה תמיד כולו להחלטת‬
‫החבר ולטעמו האישי‪ ,‬אפשר היה למצוא‬
‫מידה רבה של ייחוד להווי הקיבוצי ושל‬
‫אחידות בין הקיבוצים ובין הדירות‬
‫בתוך כל קיבוץ‪ .‬הגורמים לאחידות‬
‫ולייחוד הם‪ :‬הפונקציות שמלאה הדירה‪,‬‬
‫גודל הדירה; המגבלות הכלכליות;‬
‫הרקע‬
‫האידאולוגיים;‬
‫המניעים‬
‫התרבותי הדומה; החיקוי‪ ,‬האופנה;‬
‫והמערכת של קנייה משותפת‪.‬‬
‫הכניסות לדירות המגורים משותפות או‬
‫סמוכות זו לזו‪ .‬השטחים החיצוניים‬
‫הצמודים לדירות אינם מופרדים‬
‫באמצעות גדר או צמחיה‪.‬‬
‫השטח הפרטי תחום ומוגדר באמצעות גדרות או‬
‫צמחיה החוסמים את המבט מן החוץ פנימה‪.‬‬
‫השטח הפרטי גדול יחסית וכולל‪ ,‬בנוסף לגינה‬
‫ולעיתים במקומה‪ ,‬מדשאה פרטית‪.‬‬
‫דלת כניסה‬
‫עיצוב ותכנון אישי‬
‫קשר לדירה‬
‫הסמוכה‬
‫‪86‬‬
‫בית המגורים מאופיין בעיצוב פנימי ייחודי ואישי‬
‫של חלל הדירה‪ .‬במקרים בהם קיימת אפשרות‬
‫לבחירה של העיצוב החיצוני‪ ,‬הדירה מאופיינת‬
‫בייחודיות עיצובית מודגשת המושגת באמצעות‬
‫מבנה השלד והתוספות העיטוריות‪.‬‬
‫ליחידות דיור הצמודות כניסות נפרדות‪ ,‬גדרות‬
‫ומחיצות המפרידות בין השטחים החיצוניים‬
‫הצמודים‪ .‬מבנה הבית מאפשר פרטיות רבה ככל‬
‫האפשר באמצעות הפרדת הכניסות ומיקום‬
‫מחסנים החוצצים בין המרפסות האחוריות‪.‬‬
‫מחקרי פלורסהיימר‬
‫‪‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬