קויפמן טל, הקיבוץ הדתי ועליית הנוער הדתי 1943-1933

Transcription

קויפמן טל, הקיבוץ הדתי ועליית הנוער הדתי 1943-1933
‫‪U‬‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫הפקולטה למדעי היהדות‬
‫המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין )זוס(‬
‫הקיבוץ הדתי ועליית הנוער הדתי‬
‫‪ - 1943-1933‬יחסי גומלין‬
‫טל קויפמן‬
‫עבודה זו מוגשת כחלק מדרישות לשם קבלת תואר מוסמך‬
‫במחלקה ללימודי ארץ‪-‬ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין )זוס(‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫רמת גן‬
‫אב תשע"ד‬
‫עבודה זו נעשתה בהנחייתה של‬
‫ד"ר לילך רוזנברג‪-‬פרידמן‬
‫מהמחלקה ללימודי ארץ‪-‬ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין )זוס(‬
‫אוניברסיטת בר אילן‬
‫‪U‬‬
‫תודות‬
‫תודה לד"ר לילך רוזנברג‪-‬פרידמן‪ ,‬מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת‬
‫בר‪-‬אילן‪ ,‬שליוותה והנחתה אותי לאורך כל תהליך הכתיבה‪ ,‬סייעה בידי עם הרבה סבלנות‪ ,‬אורך‬
‫רוח ועצות טובות על מנת להביא את העבודה ליעדה הסופי‪.‬‬
‫תודה לטלי שלוסברג ותמר מגן‪ ,‬מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר‪-‬‬
‫אילן‪ ,‬שענו בסבלנות לכל שאלה וקושיה שעלתה בדרך‪.‬‬
‫תודה לפרופ' מרגלית שילה‪ ,‬שלולא היא לא הייתי ניגשת לכתיבת עבודה זו מלכתחילה‪.‬‬
‫תודה לאנשים הרבים העובדים בארכיון הציונות המרכזי‪ ,‬ארכיון הקיבוץ הדתי וארכיון הציונות‬
‫הדתית שעזרו לי בשעות הרבות שביליתי שם ונברתי במסמכים רבים מספור‪.‬‬
‫תודה לחברים שלי‪ ,‬רבים מלמנות‪ ,‬שליוו אותי לאורך כל הדרך‪ ,‬התעניינו‪ ,‬לעתים קינטרו‪ ,‬אבל‬
‫תמיד תמכו‪.‬‬
‫ולבסוף תודה רבה לאבא ולאמא שלי שתמכו‪ ,‬סייעו‪ ,‬ועודדו אותי לאורך כל תהליך כתיבת‬
‫העבודה‪ ,‬בעצה טובה‪ ,‬באהבה ובחיבוק‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫תוכן‬
‫‪ ‬תקציר ‪..................................................................................................................‬‬
‫א‬
‫‪..................................................................................................................‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ ‬מבוא‬
‫‪ .1‬מבוא לתקופה‪ :‬ההקשר התקופתי והחברתי ‪5 ...............................................................‬‬
‫א‪ .‬העליות לארץ ישראל ‪ -‬רקע היסטורי ‪..................................................................‬‬
‫‪5‬‬
‫ב‪ .‬ההתיישבות היהודית הכפרית בארץ ישראל ‪12 .......................................................‬‬
‫ג‪ .‬הקיבוץ הדתי ‪ -‬תולדותיו ומאפייניו ‪..................................................................‬‬
‫‪17‬‬
‫‪............................................................‬‬
‫‪25‬‬
‫ד‪ .‬עלית הנוער ‪ -‬הקמת המפעל ומאפייניו‬
‫‪ .2‬הקמת מפעל 'עלית הנוער הדתי' ‪.............................................................................‬‬
‫‪35‬‬
‫‪ ‬פרק ראשון ‪ -‬הקיבוץ הדתי ו'עלית הנוער הדתי'‪ :‬ייסוד הקשר ‪42 ....................................‬‬
‫א‪ .‬היווצרות הקשר בין שני המפעלים ‪....................................................................‬‬
‫‪42‬‬
‫ב‪ .‬קליטת הנוער הדתי בקיבוצים הדתיים ‪.............................................................‬‬
‫‪49‬‬
‫‪...............................................‬‬
‫‪51‬‬
‫‪ .2‬המפגש הראשון ‪ -‬קליטת חברת הנוער הראשונה בקבוצת 'רודגס' ‪...................‬‬
‫‪54‬‬
‫‪ .3‬קליטת חברת הנוער השנייה בקבוצת 'רודגס' ‪ -‬אליה וקוץ בה ‪........................‬‬
‫‪58‬‬
‫‪..........‬‬
‫‪65‬‬
‫א‪ .‬הקמת 'כפר הנוער הדתי' כביטוי להשרשת רעיון החינוך הקיבוצי ‪........................‬‬
‫‪65‬‬
‫‪.........................................................................................‬‬
‫‪67‬‬
‫‪ .2‬שאלת המיקום ‪.........................................................................................‬‬
‫‪68‬‬
‫‪ .1‬הכנות לקליטת חברות נוער בקבוצת 'רודגס'‬
‫‪ ‬פרק שני ‪ -‬ביסוס הקשר בין שני המפעלים ‪ -‬הכשרות ומוסדות קליטה חלופיים‬
‫‪ .1‬שאלת המימון‬
‫‪ .3‬מינוי מנהל 'כפר הנוער הדתי' וגיבוש עקרונות החינוך הפדגוגים ברוח החלוצית ‪71 ...‬‬
‫‪ .4‬מחויבות תנועת הקיבוץ הדתי להצלחת המפעל ‪ -‬הבעלות על 'כפר הנוער הדתי' ‪74 ...‬‬
‫‪ .5‬תוכנית הכפר והקמתו ‪75 ................................................................................‬‬
‫‪ .6‬מינוי המדריכים וצוות 'כפר הנוער הדתי' כמייצגי רעיון החינוך הקיבוצי ‪80 ..........‬‬
‫‪ .7‬קליטת חברות הנוער הדתי ב'כפר הנוער הדתי' ‪82 ..............................................‬‬
‫‪ .8‬היעד החינוכי ב'כפר הנוער הדתי'‪ :‬הגשמה בקיבוץ ‪.......................................‬‬
‫‪88‬‬
‫ב‪ .‬קליטת חברות נוער דתי בהכשרות העירוניות ‪90 .....................................................‬‬
‫ג‪ .‬קליטת חברות נוער דתי במושבי העובדים הדתיים ‪ -‬הרע במיעוטו? ‪98 .....................‬‬
‫‪........................................‬‬
‫‪106‬‬
‫ד‪ .‬קליטת חברות נוער דתי במוסדות חינוך פנימייתיים‬
‫‪' .1‬בית צעירות מזרחי' בירושלים ובתל‪-‬אביב ‪.................................................‬‬
‫‪107‬‬
‫‪ .2‬בית הספר החקלאי 'מקווה ישראל' ‪...........................................................‬‬
‫‪110‬‬
‫‪ ‬פרק שלישי ‪ -‬ביטוייו המעשיים של הקשר בין שני המפעלים בחיי היומיום ‪................‬‬
‫‪120‬‬
‫א‪ .‬היבטים של חינוך ותרבות ‪..............................................................................‬‬
‫‪120‬‬
‫ב‪ .‬ההדרכה ומאפייניה ‪.......................................................................................‬‬
‫‪123‬‬
‫ג‪ .‬קשיים והתמודדויות ‪.....................................................................................‬‬
‫‪127‬‬
‫‪ .1‬קשיים רגשיים ‪........................................................................................‬‬
‫‪127‬‬
‫‪ .2‬קשיים אידיאולוגיים ‪...............................................................................‬‬
‫‪127‬‬
‫‪ .3‬היחסים עם המדריכים ועם חברי הקיבוץ ‪..................................................‬‬
‫‪128‬‬
‫‪ .4‬ההכשרה המקצועית ‪................................................................................‬‬
‫‪130‬‬
‫‪ .5‬חילון ‪.....................................................................................................‬‬
‫‪130‬‬
‫‪ .6‬קליטת בני נוער דתיים בחברות נוער כלליות ‪..............................................‬‬
‫‪131‬‬
‫ד‪ .‬שאלת המגדר בחברת הנוער הדתי ‪..................................................................‬‬
‫‪134‬‬
‫‪ ‬אחרית דבר ‪ -‬בוגרי חברות הנוער‪ :‬יישום היעדים ‪...................................................‬‬
‫‪139‬‬
‫‪ ‬סיכום ‪...............................................................................................................‬‬
‫‪142‬‬
‫‪ ‬מפתח קיצורי מסמכים ארכיוניים ‪........................................................................‬‬
‫‪147‬‬
‫‪ ‬רשימה ביבליוגרפית ‪.............................................................................................‬‬
‫‪155‬‬
‫‪ ‬תמונות ‪..............................................................................................................‬‬
‫‪163‬‬
‫‪............................................................................................................... Abstract ‬‬
‫‪I‬‬
‫‪U‬‬
‫תקציר‬
‫עבודה זו עוסקת בקשר בין תנועת הקיבוץ הדתי ומפעל עליית הנוער‪ ,‬קשר שהוביל להקמתו של‬
‫מפעל 'עלית הנוער הדתי' ועיצב את דיוקנו במידה לא מבוטלת‪ ,‬ובה בעת הטביע את חותמו על‬
‫הקיבוץ הדתי‪ .‬העבודה מתמקדת בשנים ‪ ,1933-1943‬העשור בו נרקם והתבסס הקשר בין שני‬
‫המפעלים שייצגו את חוד החנית של העשייה הציונית‪ :‬העלייה וההתיישבות‪ .‬מטרת המחקר היא‬
‫לבחון את יחסי הגומלין בין תנועת הקיבוץ הדתי ומפעל 'עלית הנוער הדתי' ולעמוד על האופן שבו‬
‫השפיעו זה על זה‪ ,‬ועל עיצובם של שני המפעלים לאור הקשרים ביניהם‪ .‬מצד אחד מתוארת‬
‫התגייסות תנועת הקיבוץ הדתי לכינון המפעל ומעורבותה הרבה בו‪ ,‬מצד שני מנותחת חשיבות‬
‫המפעל לתנועת הקיבוץ הדתי‪ ,‬שחניכיו נתפסו עתודת מילואים חשובה לעתידה של התנועה‪.‬‬
‫ניתוח יחסי הגומלין נעשה משתי נקודות מבט‪ :‬מצד אחד מנותחות פעולותיהם וקשריהם של‬
‫חברי קבוצת 'רודגס'‪ ,‬ומאוחר יותר חברי תנועת הקיבוץ הדתי‪ ,‬עם מפעל עליית הנוער ופועלם‬
‫לכינון ופיתוח 'עליית הנוער הדתי'‪ .‬קשרים אלה התבטאו בגיוס מקורות מימון‪ ,‬ארגון חברות נוער‬
‫דתי בגרמניה‪ ,‬מציאת מקומות קליטה מתאימים בארץ‪ ,‬עריכת תוכניות לימודים‪ ,‬איוש תפקידי‬
‫הדרכה‪ ,‬הוראה ופיקוח בחברות הנוער הדתי ועוד‪ .‬מצד שני נבחנים קשריהם ויחסם של חניכי‬
‫חברות הנוער הדתי לעליית הנוער ולתנועת הקיבוץ הדתי‪ .‬הניתוח הכפול משתי נקודות המבט‬
‫מאפשר את שרטוט התופעה באופן מלא ככל הניתן‪.‬‬
‫המקורות לעבודה מתבססים על חומרים ארכיוניים‪ ,‬בהם תכתובות בין אנשי מפעל הנוער‬
‫הדתי ואנשי לשכת עליית הנוער‪ ,‬דו"חות פעולה של ה'ועדה לעליית הנוער הדתי' ומקומות‬
‫הקליטה השונים ועוד‪ ,‬וכן על ספרות זיכרונות‪ .‬הללו מעוגנים בספרות המחקרית‪ .‬על‪-‬ידי ניתוח‬
‫המקורות הראשוניים ביקשתי לעמוד על עומקם של הקשרים והמעורבות של חברי תנועת הקיבוץ‬
‫הדתי במפעל עליית הנוער הדתי; על השפעתם על התנהלות המפעל; על חשיבות המפעל בעיני‬
‫תנועת הקיבוץ הדתי שהובילה את חבריה לפעול באינטנסיביות כה רבה להצלחתו; ועל יחס חניכי‬
‫חברות הנוער עצמם כלפי קליטתם וכלפי קולטיהם‪.‬‬
‫בתחילת העבודה מובאים מבואות לתקופה הכוללים סקירה על תולדות שני האתוסים‬
‫המרכזיים בהם עוסקת העבודה ‪ -‬אתוס העלייה לארץ‪-‬ישראל לצד אתוס ההתיישבות בארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ .‬כמו‪-‬כן מובאים מבואות למפעלים המייצגים שני אתוסים אלה‪ ,‬מפעלים העומדים במוקד‬
‫עבודה זו‪ :‬תנועת הקיבוץ הדתי‪ ,‬מפעל עלית הנוער‪ ,‬ומפעל 'עלית הנוער הדתי'‪.‬‬
‫א‬
‫כבר בפרקי המבוא בולטת מעורבותם של חברי הקיבוץ הדתי בעליית הנוער ובייסוד עליית‬
‫הנוער הדתי‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1932‬עם התגברות רוחות האנטישמיות בגרמניה‪ ,‬יזמה לראשונה רחה פראייר‪ ,‬פעילה‬
‫בתנועה הציונית בגרמניה‪ ,‬פתרון למצוקת בני הנוער היהודים שסבלו מאפליה ואנטישמיות‬
‫בגרמניה ‪ -‬העלאתם המסודרת וקליטתם בארץ‪-‬ישראל תוך שילובם במפעל הציוני‪ .‬הסתייגויות‬
‫עלו כנגד רעיון זה הן מפני שליחת הנוער בגפו לארץ והן בשל חוסר יכולת הקליטה בארץ‪ .‬לאחר‬
‫עליית היטלר לשלטון בשנת ‪ ,1933‬משפחות רבות ביקשו למלט עצמן ואת ילדיהם מגרמניה‬
‫ויוזמתה של פראייר קיבלה תאוצה‪ .‬חיים ארלוזורוב‪ ,‬ששימש בתקופה זו כראש המחלקה‬
‫המדינית של הסוכנות‪ ,‬מצא לנכון לקדם רעיון זה‪ ,‬ולאחר הירצחו המשיכה הסוכנות היהודית‬
‫בביסוס המפעל‪ .‬במסגרת הקונגרס הציוני הי"ח שנערך בפראג ‪ ,1933‬הוקמה 'לשכת עליית הנוער'‬
‫כחלק מ'המחלקה הגרמנית' לסיוע יהודי גרמניה‪ ,‬שריכזה את כל פעולות עליית הנוער‪ .‬בשלהי‬
‫שנת ‪ 1933‬קיבלה על עצמה הנרייטה סאלד לעמוד בראשות לשכה זו‪ .‬הקיבוצים‪ ,‬שהתאימו‬
‫לסוכנות היהודית הן מבחינת המבנה הריכוזי שחסך הקמת תשתיות וסייע בפיקוח וחינוך חברות‬
‫הנוער‪ ,‬הן מבחינה אידיאולוגית‪-‬חלוצית; נבחרו לשמש כמקומות הקליטה המרכזיים‪.‬‬
‫באותו הזמן פעלו בארץ‪-‬ישראל מספר קטן של קבוצות דתיות שהחלו לבסס עצמן וחיכו‬
‫לעלייתן לקרקע ולהקמת יישוב קבע‪ .‬הבולטת מבין קבוצות אלה הייתה קבוצת 'רודגס' שישבה‬
‫על אדמות 'סלבנדי' הסמוכות לפתח תקווה‪ .‬קבוצות אלה לא יכלו לשמש כמקומות קליטה עבור‬
‫חברות נוער בשל ארעיותם וחוסר האמצעים שעמדו לרשותם‪ .‬על אף זאת‪ ,‬חברי קבוצת 'רודגס'‪,‬‬
‫בשומעם על מפעלה של רחה פראייר להעלאת בני נוער לקליטה לארץ‪ ,‬פנו כבר בינואר ‪ 1933‬ל'ועד‬
‫הפועל של הפועל המזרחי' בבקשה ליצירת קשר עם פראייר וארגון חברת נוער דתי לקליטה‬
‫בקבוצתם‪.‬‬
‫הציבור הדתי בגרמניה ובארץ‪-‬ישראל הסתייג ממפעל עליית הנוער בשל קליטת חברות הנוער‬
‫בקיבוצים‪ .‬ההסתייגות נבעה בעיקר מהלך הרוח הסוציאליסטי ומהדימוי החילוני‪-‬מהפכני שולל‬
‫הדת של הקיבוץ‪ .‬בשל כך ביקשו להקים מסגרת עלייה דתית נפרדת עבור בני הנוער הדתיים‪.‬‬
‫סאלד שהתנגדה להקמת מסגרת עליה נפרדת הסכימה לאחר משא ומתן לדרישות הציבור הדתי‬
‫למציאת מסגרות קליטה מתאימות ומתן חינוך דתי עבור בני הנוער הדתיים‪.‬‬
‫הפעילים הבולטים שהתגייסו לצורך הפעלת מסגרת העלייה עבור בני הנוער הדתיים היו חברי‬
‫קבוצת 'רודגס'‪ .‬אמנם הם לא פעלו לבדם ולצידם פעלו גם נציגים מתנועות הבח"ד‪' ,‬המזרחי'‬
‫ו'הפועל המזרחי'‪ ,‬אך הם היו הכוח המוביל‪ ,‬הדוחף והמשפיע על המפעל‪.‬‬
‫ב‬
‫גוף העבודה מחולק לשלושה פרקים עיקריים‪ .‬הפרק הראשון עוסק בהיווצרות הקשר הראשוני‬
‫בין הקיבוץ הדתי ובין 'עלית הנוער הדתי'‪ .‬קשר זה התבטא בהקמת ה'ועדה לעלית הנוער הדתי';‬
‫ועדה שהייתה אחראית על ריכוז והפעלת מפעל 'עלית הנוער הדתי' ובה לקחו חלק גם חברי תנועת‬
‫הקיבוץ הדתי‪ .‬חלקו השני של פרק זה עוסק בקליטת חברות הנוער הראשונות בקבוצת 'רודגס'‬
‫עצמה‪ ,‬תוך ניתוח התנאים שהובילו לקליטת חברות הנוער בקבוצת 'רודגס'‪ ,‬ההכנות לקראת‬
‫הקליטה וקליטת חברות הנוער בפועל‪ .‬הדיון נוגע בקשריהם של חברי הקיבוץ ובני הנוער‪ ,‬חינוכם‬
‫והכשרתם‪ ,‬הקשיים שעמדו בפניהם ויישום החינוך בצורת ההגשמה‪ .‬פרק זה מעלה את המורכבות‬
‫בפניה עמדו חברי קבוצת 'רודגס' בין הניסיון לסייע לבני הנוער הזקוקים להם ובין טובת הקיבוץ‬
‫הצעיר אשר בעצמו מנסה להתבסס‪ .‬ממורכבות זו ומהעובדה שעל‪-‬אף הקשיים התמידו חברי‬
‫הקיבוץ הדתי לפעול למען עלית הנוער הדתי ניתן לראות את החשיבות הרבה שתפס מפעל זה‬
‫בעיניהם‪.‬‬
‫הפרק השני עוסק בביסוס קשריהם של תנועת הקיבוץ הדתי עם מפעל 'עלית הנוער הדתי' על‪-‬‬
‫ידי הקמת מוסדות קליטה חלופיים לקיבוץ‪ .‬מכיוון שכושר הקליטה של קבוצת 'רודגס' היה‬
‫מצומצם‪ ,‬ולאור העובדה כי הייתה זו הקבוצה הדתית היחידה בעלת כושר קליטה באותה העת‪,‬‬
‫היה צורך למצוא מקומות קליטה חלופיים לחברות הנוער הדתי‪ .‬ה'ועדה לעלית הנוער הדתי'‪,‬‬
‫בדחיפת חברי קבוצת 'רודגס'‪ ,‬מצאה והקימה מוסדות קליטה חלופיים בהם 'כפר הנוער הדתי'‪,‬‬
‫מוסד ייחודי שנבנה במיוחד לשם קליטת חברות נוער דתי; הכשרות עירוניות‪-‬מקצועיות בחיפה;‬
‫חברות נוער דתי נקלטו במושבים דתיים דוגמת מושב 'שדה יעקב' וזאת על‪-‬אף השוני‬
‫האידיאולוגי בין המושבים ובין האידיאל הקיבוצי של עליית הנוער; מוסדות חינוך דוגמת 'בית‬
‫צעירות מזרחי' בירושלים ובתל‪-‬אביב ובית‪-‬הספר החקלאי 'מקווה ישראל'; ייחודיות החינוך‬
‫בחברות הנוער הדתי היה הכיוון ההתיישבותי‪-‬קיבוצי שבו האמינו במפעל עליית הנוער הדתי‪,‬‬
‫חינוך אותו הכניסו בכל מוסדות המפעל‪ ,‬על‪-‬אף העובדה שהקליטה עצמה לא נעשתה לרוב‬
‫בתחומי הקיבוץ‪.‬‬
‫הפרק השלישי בעבודה עוסק במאפייני הקשר בין המפעלים כפי שהתבטא בחיי היומיום‪:‬‬
‫החינוך לקיבוציות בשלל מסגרות עלית הנוער הדתי‪ ,‬חינוך אידיאולוגי שמטרתו הייתה הכוונת‬
‫בוגרי חברות הנוער להצטרפות לשורות הקיבוץ הדתי‪ ,‬מתוך מחשבה שזו צורת החינוך‬
‫וההתיישבות האידיאלית; ניתוח דיוקנם של מדריכי חברות הנוער וחשיבותם למערך החינוכי של‬
‫המפעל מתוך תפיסתם כמבשרי הרעיון הקיבוצי וכבאי‪-‬כוח התנועה בפני חניכיהם; בחינת‬
‫הקשיים וההתמודדויות בפניהם עמדו חניכי חברות הנוער במהלך הכשרתם; קשיים שהובילו‬
‫ג‬
‫לאכזבה מהמציאות אליה הגיעו ומהניגוד מחייהם הקודמים‪ ,‬אכזבה מהשוני בין החינוך‬
‫האידיאולוגי והכשרתם בפועל‪ ,‬שאלות שעניינן דת וחילון בני הנוער‪ .‬קשיים אלה לעתים חלפו עם‬
‫הזמן ולעתים הובילו לירידת המוטיבציה עד כדי עזיבת בני הנוער את חברות הנוער‪ .‬בסוף הפרק‬
‫מנותחת השאלה המגדרית בחברות הנוער הדתי‪ .‬נבחן מקומן של הנערות בחברה‪ ,‬מעמדן‬
‫והכשרתן הן לאור אידיאל השוויון שדגלו בו בחברה הקיבוצית ובמפעל עליית הנוער‪ ,‬הן לאור‬
‫מציאות החיים בפניה עמדו למעשה‪.‬‬
‫אחרית הדבר בעבודה עוסקת ביישום יעדי ההכשרה בחברות הנוער הדתי‪ ,‬תוך התייחסות‬
‫לאחוזי הבוגרים שבחרו להגשים את הרעיון הקיבוצי בפועל ולהצטרף לשורות תנועת הקיבוץ‬
‫הדתי‪ .‬בפרק זה ניכרת חשיבותם של בוגרי חברות הנוער לתנועת הקיבוץ הדתי ועתידה‪ ,‬אחת‬
‫המטרות המרכזיות שהובילו את תנועת הקיבוץ הדתי לקחת תחת אחריותה את הדאגה לקליטת‬
‫חברות הנוער הדתי וחינוכם‪ ,‬על‪-‬אף היותה תנועה צעירה ולא‪-‬מבוססת בתחילת דרכה‪.‬‬
‫הדיון בהתפתחות מערכת יחסי הגומלין בין תנועת הקיבוץ הדתי ובין מפעל עליית הנוער הדתי‬
‫מעניק מבט חדש והבנה מעמיקה יותר על התפתחותה של תנועת הקיבוץ הדתי; תנועה צעירה‬
‫שקלטה לתוכה כוחות רבים מקרב בוגרי חברות הנוער הדתי אותם קלטו וטיפחו‪ ,‬צעירים‬
‫שבתמורה עיבו והגדילו את התנועה‪ ,‬ופעלו לביסוסה ועיצובה‪.‬‬
‫במהלך העבודה עולה שאלה מהותית היכן היה משקל הכובד בקשר בין המפעלים‪ ,‬האם הנוער‬
‫עמד במוקד הפעולה או הקיבוץ? על‪-‬פני השטח נראה כי טובת הנוער הייתה במוקד המאמצים של‬
‫חברי הקיבוץ‪ ,‬אך מניתוח פעולותיהם קשה להתעלם מהעובדה כי רוב מאמציהם הופנו למעשה‬
‫להכשרת עתודת מילואים לתנועה‪ ,‬וכאשר התגלעה סתירה בין הצהרות הקיבוץ הדתי ומעשיהם;‬
‫בין האידיאולוגיה לאורה פעלו ובין המציאות‪ ,‬האחרונה היא שהכריעה בסופו של דבר‪.‬‬
‫ההפריה ההדדית בין שני המפעלים הנמצאים במוקד עבודה זו מהווים נדבך משמעותי בסיפור‬
‫הציוני המשלב בין אתוס העלייה ואתוס ההתיישבות‪.‬‬
‫ד‬
‫‪U‬‬
‫מבוא‬
‫תנועת הקיבוץ הדתי‪ ,‬שראשיתה בשנת ‪ ,1929‬ומפעל עלית הנוער הדתי שראשיתו בשנת ‪ 1933‬היו‬
‫שני מפעלים משמעותיים בציונות הדתית בתקופת היישוב‪ .‬התפתחותם של שני המפעלים‪,‬‬
‫שהייתה רבת משמעות במיוחד להתיישבות הדתית‪ ,‬אירעה כמעט במקביל‪ ,‬הושפעה מיחסי‬
‫הגומלין ביניהם והייתה כרוכה בהפריה הדדית‪.‬‬
‫תנועת הקיבוץ הדתי‪ ,‬שתתואר בהרחבה בהמשך‪ ,‬החלה את דרכה שנים ספורות לפני שהחלה‬
‫לקלוט את עלית הנוער הדתי ולטפח את חברות הנוער שלה‪ .‬אמנם דגם הקיבוץ היה כבר מוכר‬
‫ומבוסס בארץ כעשרים שנה לפני שהוקם הקיבוץ הדתי הראשון בשנת ‪ ,1937‬אך בהקמתו של‬
‫הקיבוץ הדתי היה חידוש גדול שניכר בשילוב הלאומיות והאידיאלים הסוציאליסטים עם הדת‬
‫ואורחותיה‪ .‬חברי הקיבוץ הדתי לא מצאו לנכון להשיל מאחוריהם את הדת אלא טיפחו‬
‫אידיאולוגיה ששילבה את ערכי התורה עם ערכי העבודה ועם תפיסת ההתיישבות השיתופית; הם‬
‫ראו בציונות וביישוב הארץ ערכים דתיים בפני עצמם‪ .‬בשל כך עמדה תנועה זו בפני אתגרים‬
‫נוספים מלבד אלה שליוו כל קיבוץ חדש בהקמתו‪ .‬שאלות הלכתיות ומסורתיות שעלו מתוך אורח‬
‫החיים החדש אילצו את חברי הקיבוץ למצוא פתרונות במסגרת הדת וההלכה שיאפשרו את‬
‫הגשמת חזונם )להלן(‪.‬‬
‫בד בבד עם התמודדות תנועת ההתיישבות הדתית הצעירה עם דרך החיים החדשה אותה רק‬
‫החלה ליצור ולפתח‪ ,‬החליטו חברי הקיבוץ הדתי לפעול למימוש צו השעה הלאומי ולתת יד‬
‫לקליטת הנוער הדתי העולה‪ .‬חברי הקיבוץ הדתי לא ראו עצמם כפועלים רק בתגובה לאירועים‬
‫ההיסטוריים וכמסייעים לגורמים אחרים בהציעם פתרון לקליטת עלייה‪ ,‬אלא כיוזמים ומובילים‬
‫של המהלך עצמו‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬לא רק צו השעה הלאומי עמד לנגד עיניהם‪ ,‬אלא גם טובת המפעל‬
‫הציוני‪-‬דתי‪ .‬הם ראו בנוער הדתי העולה פוטנציאל עצום לחיזוק וביסוס החברה הדתית בארץ‬
‫והחברה הקיבוצית הדתית בפרט‪ .‬על‪-‬כן לא יכלו לשבת מהצד ולתת לאחרים להכריע את גורל‬
‫נוער זה‪ ,‬ובשל כך לקחו את מושכות המפעל לידיים שלהם‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪F0‬‬
‫מתחילת פעילות מפעל עלית הנוער בשנת ‪ ,1933‬חברי הקיבוץ הדתי לקחו בו חלק ופעלו‬
‫ליצירת שדולה לטובת הקמת חברות נוער דתי )קבוצות של נערים ונערות שנקלטו יחד בארץ‪,‬‬
‫בקיבוץ ובמוסדות חינוך מתאימים‪ ,‬וקיבלו הכשרה חינוכית‪ ,‬ערכית ומעשית לפי רוח עקרונות‬
‫עליית הנוער והקיבוץ הדתי(‪ ,‬להקצאת סרטיפיקטים‪ ,‬מציאת פתרונות קליטה ודאגה לכל צרכי‬
‫‪ 1‬אינטרליגטור‪ ,‬אצ"ד; יקיר עלית הנוער‪ ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪1‬‬
‫החניכים‪ .‬נציגים של הקיבוץ הדתי מילאו תפקידי מפתח רבים במסגרת עליית הנוער הדתי‬
‫בתחומי הארגון וגיוס כספים בארץ ומחוצה לה‪ ,‬הדרכה וחינוך‪ ,‬קליטה והכשרה‪ ,‬הכשרת ובניית‬
‫מקומות קליטה וכן קבלת בוגרי חברות נוער לשורות הקיבוץ לאחר גמר הכשרתם במסגרת עלית‬
‫הנוער ‪ -‬כל אלה יוצגו להלן‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪F1‬‬
‫מפעל עליית הנוער הדתי לא היה פועלם הבלעדי של חברי הקיבוץ הדתי ולצידם פעלו גם‬
‫חברים מתנועות הבח"ד )ברית חלוצים דתיים(‪ ,‬הפועל המזרחי והמזרחי‪ ,‬וכן גם רבנים ואנשי‬
‫ציבור מגרמניה ומחוצה לה שפעלו ודחפו להצלחת המפעל‪ .‬אך חברי הקיבוץ הדתי התגייסו‬
‫במלוא כוחם ובמיטב אנשיהם‪ ,‬איישו תפקידים משמעותיים והשפיעו רבות על סדר היום במסגרת‬
‫המפעל‪ .‬לפיכך‪ ,‬על מנת לתאר מפעל זה במלואו יש להתייחס בהעמקה להיבט זה‪.‬‬
‫בד בבד‪ ,‬הבנה מעמיקה של התפתחות הקיבוץ הדתי‪ ,‬מצריכה העמקה בניתוח תרומת עליית‬
‫הנוער למפעל זה‪ .‬מעבר לקליטת הנוער העולה בקיבוצים‪ ,‬רבים מחניכי חברות הנוער לאחר גמר‬
‫הכשרתם הצטרפו לתנועה הקיבוצית בין אם לפלוגות העבודה והקיבוצים הקיימים ובין אם‬
‫בהקמת נקודות חדשות‪ .‬בוגרי חברות הנוער עיבו והגדילו את תנועת הקיבוץ הדתי‪ ,‬דבר שהיה‬
‫מהותי במיוחד לאחר המכות שספגה התנועה וקיבוציה בתקופת מלחמת העולם השנייה ובעקבות‬
‫השואה ומלחמת העצמאות‪ .‬ההפריה ההדדית בין שני מפעלים הללו‪ ,‬והתפתחותם לנוכח יחסי‬
‫הגומלין ביניהם‪ ,‬במוקד העבודה הזו‪.‬‬
‫מטרת המחקר היא לנתח לראשונה את מערכת יחסי הגומלין שבין תנועת הקיבוץ הדתי ומפעל‬
‫עליית הנוער הדתי בשנות השלושים והארבעים‪ ,‬ולעמוד על האופן שבו יחסים אלה עיצבו את שני‬
‫המפעלים‪ .‬החידוש במחקר זה הוא בחינת הקשרים ההדדיים בין המפעלים‪ ,‬שראשיתם בחוץ‪-‬‬
‫לארץ‪ ,‬המשכם בקיבוצים הדתיים ובמוסדות הקליטה העירוניים שיזמו אנשי הקיבוץ הדתי‬
‫ונוהלו על‪-‬ידם‪ ,‬ואחריתם בהקמת קיבוצים דתיים על‪-‬ידי הנוער העולה‪ .‬ניתוח יחסי הגומלין בין‬
‫המפעלים‪ ,‬הניכרים בכל ההקשרים הללו‪ ,‬יאיר על קשריהם ועל אופן עיצובם מזווית חדשה‬
‫ומקורית‪ .‬המחקר שייעשה מתוך השוואה למפעל עליית הנוער הכללי וקשריו עם קיבוצים‬
‫חילוניים‪ ,‬יחדד את ייחודיות המפעלים הדתיים‪ ,‬ויאפשר הבנה עמוקה יותר של הליך השתלבות‬
‫הציונות הדתית במפעל הציוני תוך שמירה על ייחודיותה‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬מחקר זה‪ ,‬שעתיד להצביע על הקשרים ההדוקים ששררו בין העלייה וההתיישבות‪,‬‬
‫שני היבטים שהיו חוד החנית של העשייה הציונית בתקופה הנדונה‪ ,‬עתיד להוסיף פרק רב ערך‬
‫למחקר הענף העוסק בסוגיות של ההתיישבות והעלייה בתקופה המנדטורית‪.‬‬
‫‪ 2‬אינטרליגטור‪ ,‬אצ"ד; בר‪-‬גיל‪ ,‬מחפשים בית‪ ,‬עמ' ‪;173-174‬‬
‫‪2‬‬
‫המחקר מתבסס על מקורות ראשוניים המעוגנים בספרות מגוונת מחקרית ופופולרית‪:‬‬
‫‪ ‬מקורות ומסמכים ארכיוניים ‪ -‬המחקר מבוסס על מגוון מקורות ראשוניים שנאספו ממגוון‬
‫ארכיונים‪ ,‬בהם ארכיון הקיבוץ הדתי בקבוצת יבנה‪ ,‬ארכיון הציונות הדתית באוניברסיטת בר‬
‫אילן והארכיון הציוני המרכזי בירושלים‪ .‬בין המסמכים ישנן תכתובות בין אישים הקשורים‬
‫למפעל עליית הנוער‪ ,‬עליית הנוער הדתי‪ ,‬הקיבוץ הדתי וכן בני הנוער עצמם‪ ,‬העוסקות‬
‫באספקטים שונים הקשורים לנושא משלבי הגיית המפעל‪ ,‬דרך השלבים השונים לכינונו בפועל‬
‫והתפקוד השוטף והיומיומי של חברות הנוער‪ ,‬וכלה בהגשמה למעשה לאחר גמר הכשרת‬
‫חברות הנוער; פרוטוקולים שנכתבו במהלך דיונים‪ ,‬ועדות וכינוסים; דו"חות המסכמים‬
‫ביקורים במוסדות הקליטה וחברות הנוער השונות; כתבות של אנשי מפעל עליית הנוער‪,‬‬
‫עליית הנוער הדתי‪ ,‬חברי הקיבוץ הדתי והנוער עצמו; דיונים והחלטות של ועדות שונות של‬
‫תנועת הקיבוץ הדתי בנושאי קליטה‪ ,‬חינוך‪ ,‬אידיאולוגיה ועוד‪ .‬מסמכים אלה מתעדים את‬
‫ההתנהלות הפנימית בנושאי היום‪-‬יום של קיום המפעלים ומופיעות בהם דעות ותגובות של‬
‫חברי ההנהלה‪ ,‬אנשי השטח והנוער הנקלט למתרחש‪ .‬על‪-‬ידי העיון והדיון במסמכים אלה‬
‫נחשפים ומוארים באור חדש קורות המפעל‪ ,‬הקשר ההדוק והמחייב שנרקם בין פעולות תנועת‬
‫הקיבוץ הדתי והתנהלות עליית הנוער הדתי ותוצאותיו‪.‬‬
‫‪ ‬ספרות מחקרית ‪ -‬מחקר זה מתבסס גם על המחקר הקיים כיום‪ ,‬ספרים ומאמרים אקדמיים‬
‫שנכתבו עד כה בתחומי העלייה וההתיישבות הנוגעים לנושא‪ :‬מחקרים העוסקים בתנועת‬
‫הקיבוץ הדתי בהם מחקריהם של נחום ברוכי )'נקום ובנינו ‪ -‬כך שוקם הקיבוץ הדתי מחורבנו‬
‫במלחמת העצמאות'‪' ,‬שניים שהם אחד‪ :‬עליית הנוער הדתי והקיבוץ הדתי' ועוד(‪ ,‬יוסי כ"ץ‬
‫)'תורה ועבודה בבניין הארץ ‪ -‬הקיבוץ הדתי בתקופת המנדט'‪' ,‬הקיבוץ הדתי ועקרונותיו‬
‫ההתיישבותיים ‪ '1935-1948‬ועוד( וחיים פלס )'ההתיישבות הדתית בארץ ישראל בשנות ה‪20-‬‬
‫וה‪ '30-‬ועוד(; מחקרים העוסקים במפעל עליית הנוער הכללי‪ ,‬ובהם קיימת התייחסות גם‬
‫למפעל עליית הנוער הדתי בהם מחקריהם של דבורה הכהן )'ילדי הזמן'‪' ,‬צומת דרכים המאבק‬
‫על החינוך בעליית הנוער' ועוד( שלמה בר‪-‬גיל )'מחפשים בית מוצאים מולדת'‪' ,‬עליית הנוער‬
‫הדתי והתנועה הקיבוצית' ועוד( ויואב גלבר )'מולדת חדשה'‪' ,‬עליית הנוער ‪ '1932-1939‬ועוד(;‬
‫מחקרים היסטוריים על היישוב בארץ בשנות השלושים והארבעים‪ ,‬בדגש על העלייה מגרמניה‬
‫והתיישבות הקיבוצית בהם מחקריהם של גור אלרואי )'מחפשי מולדת'‪' ,‬אימיגרנטים' ועוד(‪,‬‬
‫אביבה חלמיש )'במירוץ כפול נגד הזמן' ועוד( ודליה עופר )'הגירה ועלייה‪ :‬היבטים חדשים של‬
‫מדיניות יהודית' ועוד(; וכן מחקרים מתחום החינוך בהם מחקריה של רחל אלבוים‪-‬דרור‬
‫‪3‬‬
‫)'החינוך העברי כארכיטקטורה תרבותית וחברתית' ו'יצירת המרכז החינוכי בארץ ישראל'(‬
‫ומתחום המגדר בהם ספרה של לילך רוזנברג‪-‬פרידמן 'מהפכניות בעל כורחן'‪.‬‬
‫המחקר הקיים אינו נוגע ישירות ביחסי הגומלין בין מפעל עליית הנוער ותנועת הקיבוץ הדתי‪,‬‬
‫ובנקודה זו בא לחדש מחקר זה ולהעשיר את מצב המחקר הקיים‪.‬‬
‫‪ ‬ספרות לא מחקרית ‪ -‬במחקר ישנה התייחסות גם לספרי הקדשה וזיכרון שיצאו לכבוד אישים‬
‫ממפעל עליית הנוער דוגמת הנרייטה סאלד; ספרים 'מטעם' שנכתבו על תנועת הקיבוץ הדתי‬
‫ועל מפעל עליית הנוער; וספרים שהוציאו אישים אשר היו קשורים במפעלים אלה המתעדים‬
‫את פועלם וזיכרונותיהם דוגמת ספרו של אברהם )רודי( הרץ 'כך נולד כפר הנוער הדתי'‪.‬‬
‫כמו מחקרים רבים‪ ,‬מחקר זה מצריך התמודדויות עם מספר בעיות מתודולוגיות כגון‪ :‬היות‬
‫חלק מהחומר הראשוני נגוע בכתיבה אידיאולוגית‪ ,‬מגמתית‪ ,‬תעמולתית‪ .‬ישנן התכתבויות ודעות‬
‫שצונזרו משום שלא בהכרח תאמו את רוח התנועה והאידיאולוגיה שלה‪ .‬עיתונים פנימיים‪,‬‬
‫כתבות‪ ,‬עלונים‪ ,‬ומכתבים אמנם משקפים את הלך הרוח של התקופה ואת המתרחש בה‪ ,‬אבל‬
‫לעתים רב בהם הנסתר על הגלוי‪ .‬כמו כן‪ ,‬אישים מרכזיים לא תיעדו את פועלם ויש צורך‬
‫להתחקות אחריהם על מנת לנסות ולאתר את דעותיהם ומעשיהם שלא תמיד מצויים בידינו‪.‬‬
‫ניתוח המקורות נעשה תוך התמודדות עם בעיות אלה מתוך רצון להתחקות אחר כל פרט מידע‬
‫שיוביל לתיאור הסיפור באופן מלא ככל הניתן‪.‬‬
‫מסגרת הזמן‪:‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫העבודה מתמקדת בעשור הראשון להקמת מפעל 'עלית הנוער הדתי'‪ ,‬בשנים ‪ ;1933-1943‬עשור‬
‫מעצב בתולדות מפעל עליית הנוער הדתי ובתולדות תנועת הקיבוץ הדתי‪ .‬בשנים אלה‪ ,‬שהיו‬
‫מהותיות הן לעליית הנוער והן להתפתחות הקיבוץ הדתי‪ ,‬נוצר הקשר בין שני המפעלים הציוניים‪-‬‬
‫דתיים‪ ,‬נוסדו מוסדות קליטה וחינוך והונחו אבני היסוד לקשר הבונה והנבנה ביניהם‪.‬‬
‫שנת ‪ ,1933‬שהיא השנה שבה נוסדה עליית הנוער‪ ,‬היא השנה בה מתחיל הדיון המחקרי‬
‫בעבודה זו‪ .‬שנת ‪ 1943‬מהווה נקודת סיכום במחקר זה‪ ,‬בשל היותה שנת מפנה הן בפועלה של‬
‫ה'ועדה לעלית הנוער הדתי'‪ ,‬שהייתה ה'ועדה' האחראית בשטח בכל הנוגע למפעל עליית הנוער‬
‫הדתי‪ ,‬קליטתו וחינוכו‪ ,‬והן באופי שיתוף הפעולה בין שני המפעלים‪ .‬בשנת ‪ 1943‬עברה ה'ועדה‬
‫לעלית הנוער הדתי' לפעול תחת סמכות הועד הפועל של הפועל המזרחי‪ ,‬ומשנת ‪ 1944‬פעלה תחת‬
‫סמכות המרכז העולמי של הפועל המזרחי‪ .‬חברי תנועת הקיבוץ הדתי עדיין איישו תפקידים‬
‫ב'ועדה' והיו פעילים חשובים במוסדותיה השונים‪ ,‬אך גורמים נוספים היו מעורבים משנה זו‬
‫ואילך במפעל שהחל לשנות את פניו‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .1‬מבוא לתקופה‪ :‬ההקשר ההיסטורי והחברתי‬
‫העלייה וההתיישבות היו חוד החנית של העשייה הציונית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬והיוו רכיבים מרכזיים‬
‫באתוס הציוני‪ .‬תנועת הקיבוץ הדתי ועליית הנוער גילמו שני ערכים בולטים אלה‪ .‬לפיכך‪ ,‬ברקע‬
‫לתקופה לא אגע בכל מאפייניה אלא אתמקד ברקע לעלייה ולהתיישבות בהקשר למושא עבודה זו‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫א ‪ .‬העליות לארץ ישראל ‪ -‬רקע היסטורי‬
‫לאורך כל שנות קיומו‪ ,‬בזמן שהותו בארץ ישראל וכן בזמן גלותו‪ ,‬שימר העם היהודי זיקה רבה‬
‫וייחודית לארץ ישראל‪ .‬דבר זה התבטא בשימור הזיכרון וחשיבותה של ארץ ישראל בעיקר על‪-‬ידי‬
‫תפילות לשיבת ציון וירושלים‪ ,‬בניסיונות עלייה רבים לארץ ישראל לאורך הדורות מרחבי‬
‫התפוצות וסיוע לקהילות שישבו בארץ על‪-‬ידי יהודי העולם‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪F2‬‬
‫עוד מימי הנביאים עלייה של כלל היהודים לארץ ישראל ו'קיבוץ גלויות' היה חלק מהחזון‬
‫המשיחי‪ .‬לאורך השנים היו ניסיונות התיישבות רבים בארץ ישראל מטעמים שונים‪ ,‬בהם מטעמי‬
‫דת ומשיחיות‪ .‬התעוררות התנועות הלאומיות באירופה בסוף המאה ה‪ ,19-‬שקראו לאחד עם‬
‫סביב היסטוריה‪ ,‬דת ותרבות אחת‪ 4 ,‬וכן ריבוי גילויי אנטישמיות ופרעות כנגד היהודים‪ ,‬הביאו גם‬
‫‪F3‬‬
‫להתעוררות תנועות לאומיות‪-‬יהודיות‪ .‬תנועות אלו חידשו פן חדש ביחס לעלייה לארץ ישראל‪ ,‬הן‬
‫יצרו זיקה לאומית חדשה לארץ שמבוססת על חשיבותה ההיסטורית‪-‬מסורתית לעם ישראל אך‬
‫לא מבוססת על חשיבותה הדתית‪ .‬תנועות אלו לא פעלו מתוך דחף דתי‪-‬משיחי אך כן גייסו‬
‫לשירותם סמלים ומיתוסים מתוך המסורת והתרבות היהודית‪ ,‬דוגמת שמה של התנועה ‪-‬‬
‫'התנועה הציונית'‪ ,‬שנגזר משמה של ארץ ישראל במקורות ‪ -‬ציון‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪F4‬‬
‫התנועה הציונית שללה מעיקרה את הגלות‪ ,‬עימה‪ ,‬לגישתה‪ ,‬השלימה החברה היהודית‬
‫המסורתית‪-‬דתית‪ ,‬וקראה לעלייה והתיישבות בארץ ישראל כצו מחייב לכלל היהודים‪ .‬התנועה‬
‫הציונית‪ ,‬שחבריה זנחו ברובם את אורך החיים הדתי‪ ,‬לקחה את רעיונות ההמשכיות של העם‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫ביין‪ ,‬עלייה והתיישבות‪ ,‬עמ' ‪;7-9‬‬
‫‪ 4‬להרחבה על התעוררות התנועות הלאומיות באירופה ראה גם סמית‪ ,‬האומה בהיסטוריה; קולת‪ ,‬היישוב בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬עמ' ‪;Van Der Veer, Nation ;225‬‬
‫‪ 5‬אלרואי‪ ,‬אימיגרנטים‪ ,‬עמ' ‪ ;11-15‬הכהן‪ ,‬קיבוץ גלויות‪ ,‬עמ' ‪ ;Smith, Zionism, pp. 17 ;9-10‬להרחבה על‬
‫התעוררות תנועות לאומיות יהודיות באירופה ראה גם אלמוג‪ ,‬יחסי דת ומדינה; אלמוג‪ ,‬ציונות ודת; גורני‪ ,‬נימוס;‬
‫קולת‪ ,‬היישוב בארץ ישראל; ריינהרץ‪ ,‬לאומיות ופוליטיקה; שלמון‪ ,‬דת ולאומיות; שלמון‪ ,‬דת ומדינה; שלמון‪ ,‬דת‬
‫וציונות; ‪;Smith, Zionism‬‬
‫‪5‬‬
‫הזיקה לארץ ישראל ומוטיבים מסורתיים שונים מתוך העולם הדתי ממנו צמחה‪ ,‬אך השאירה‬
‫מאחור את הקשרה הדתי של ארץ ישראל‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪F5‬‬
‫בראשית דרכה והתהוותה של התנועה הציונית‪ ,‬היחס לפתרון למצוקת היהודים באירופה‬
‫בצורת כינון חברה יהודית חדשה היה שנוי במחלוקת‪ .‬הדעות נחלקו בין האידיאולוגיה הציונית‬
‫והאידיאולוגיה הטריטוריאלית‪ 7 .‬האידיאולוגיה הציונית סברה כי ארץ ישראל היא הגורם‬
‫‪F6‬‬
‫המאחד והמענה הבלעדי למצוקת היהודים בגולה‪ ,‬ומתוך כך העלייה אליה היא רק נדבך התחלתי‬
‫לקראת כינון חברה יהודית חדשה; גישה לפיה ישנה חשיבות רבה למתן הדגש הגיאוגרפי למקום‬
‫היווצרות אותה חברה יהודית חדשה‪ ,‬היווספות מימדים חברתיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬תרבותיים‪,‬‬
‫ורוחניים לפן הלאומי‪' ,‬גאולה'‪ .‬האידיאולוגיה הטריטוריאלית ראתה עיקר בחברה המתחדשת‪,‬‬
‫העיקר הוא מתן פתרון מיידי למצוקת היהודים והוצאתם מאירופה‪ ,‬גם אם הדבר אומר מקום‬
‫גיאוגרפי אחר שיוקצה עבורם‪ ,‬בבחינת 'הצלה' מיידית )דוגמת תוכנית אוגנדה( ‪ 8‬לא הייתה שלילה‬
‫‪F7‬‬
‫של ארץ ישראל‪ ,‬אבל העיקר היה פתרון לעם גם אם במחיר הארץ‪ .‬הגישות השונות התבטאו‬
‫בהגירה הגדולה של יהודי מזרח אירופה‪ ,‬בעיקר לארצות הברית‪ ,‬אך גם למדינות נוספות ברחבי‬
‫העולם‪ ,‬ביניהן אף לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אנשי התנועה הציונית תמכו ברובם באידיאולוגיה הציונית‪,‬‬
‫בריכוז המאמצים לכינון החברה היהודית החדשה בארץ ישראל‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪F8‬‬
‫הגירה‪ ,‬מעבר פיסי של אדם או קבוצת אנשים מחברה או קהילה אחת לאחרת‪ ,‬הינה תופעה‬
‫ידועה בהיסטוריה‪ ,‬המונעת מסיבות שונות‪ :‬אידיאולוגיה‪ ,‬דת‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬סיבות‬
‫משפחתיות ואישיות‪ ,‬הגליה‪ ,‬בריחה ועוד‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪F9‬‬
‫ההגירה של יהודים מהגולה לארץ ישראל‪ ,‬כונתה‬
‫בהיסטוריוגרפיה הציונית 'עלייה' ‪ -‬מושג בעל משמעות ערכית‪ ,‬בניסיון להבליט את ההיבט‬
‫האידיאולוגי הייחודי שהיה כרוך בהגעה לארץ ולהעניק לו משמעות חיובית‪ .‬בהתאם לתפיסה זו‪,‬‬
‫הגעת יהודים לארץ חולקה לפי גלי עליות‪ ,‬כאשר לכל עלייה סיפור משלה ולכל עלייה הותוותה‬
‫תדמית משלה‪ .‬בשנים האחרונות יש נטייה בקרב המחקר ההיסטוריוגרפי לייחס את העליות לארץ‬
‫ישראל ‪ -‬שעד כה אופיינו כתופעה ייחודית בעלת מאפיינים אידיאולוגיים ‪ -‬כחלק ממכלול ההגירה‬
‫הכלל‪-‬עולמי שאירע באותן השנים‪ ,‬מטעמים אוניברסאליים שהשפיעו על היהודים כמו גם על שאר‬
‫‪ 6‬אלמוג‪ ,‬יחסי דת ומדינה; אלמוג‪ ,‬ציונות ודת; גורני‪ ,‬נימוס; גלבר‪ ,‬אל תעלו‪ ,‬עמ' ‪ ;249‬הכהן‪ ,‬קיבוץ גלויות‪ ,‬עמ' ‪9-‬‬
‫‪ ;10‬קולת‪ ,‬היישוב בארץ ישראל; שלמון‪ ,‬דת ומדינה;‬
‫‪ 7‬להרחבה בנושא האידיאולוגיה הטריטוריאלית ראו גם‪ :‬אלרואי‪ ,‬מחפשי מולדת;‬
‫‪ 8‬להרחבה בנושא תוכנית אוגנדה‪ :‬אלרואי‪ ,‬מחפשי מולדת‪ ,‬עמ' ‪ ;15-74‬ביין‪ ,‬אוגאנדה; פרידמן‪ ,‬הרצל;‬
‫‪ 9‬אלרואי‪ ,‬מחפשי מולדת‪ ,‬עמ' ‪ ;124-198‬ביין‪ ,‬אוגאנדה; בן‪-‬שלמה‪ ,‬אוגאנדה‪ ,‬עמ' ‪ ;21-22‬חלמיש‪ ,‬במירוץ‪ ,‬עמ' ‪;9-12‬‬
‫חלמיש‪ ,‬מדיניות‪ ,‬עמ' ‪;89‬‬
‫‪ 10‬מחקרים מבחינים בין הגירה מרצון‪ ,‬מסיבות כלכליות או אידיאולוגיות‪ ,‬ובין הגירה בכפייה‪ ,‬כאשר יש דחיפה‬
‫והוקעה מארץ המוצא‪ .‬ההחלטה להגר תלויה בדרך כלל בגורמים "הדוחפים" להגירה בארץ המוצא‪ ,‬ובגורמים‬
‫"מושכי" הגירה בארץ היעד‪ .‬אייזנשטדט‪ ,‬החברה‪ ,‬עמ' ‪ ;6-10‬אלרואי‪ ,‬אימיגרנטים‪ ,‬עמ' ‪ ;13-15‬זריז‪ ,‬בריחה‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;11-13‬לרר‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬עמ' ‪ ;1-3‬עופר‪ ,‬הגירה‪ ,‬עמ' ‪;Turner, Dramas, pp. 166-230 ;142‬‬
‫‪6‬‬
‫העמים סביבם‪ 11 .‬בעבודה זו אעשה שימוש במושג 'עלייה'‪ ,‬שכן מושג זה הינו המושג בו השתמשו‬
‫‪10F‬‬
‫לתיאור הגעת היהודים לארץ ישראל בתקופות שונות מימי קדם ועד ימינו‪.‬‬
‫החל מסוף המאה ה‪ ,19-‬מאות אלפי יהודים‪ ,‬בעיקר ממזרח אירופה היגרו למערב אירופה ואף‬
‫אל מעבר לים‪ ,‬לארצות‪-‬הברית‪ ,‬קנדה‪ ,‬ארגנטינה ועוד‪ ,‬בעיקר מטעמים כלכליים ורצון לברוח‬
‫מהמציאות הקשה בה חיו ומרדיפות אנטישמיות‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪F1‬‬
‫רק אחוזים מעטים מקרב היהודים‬
‫האירופאים פנו לארץ ישראל‪ ,‬שהייתה באותה העת תחת שלטון עות'מאני‪ .‬חלק מאותם יהודים‬
‫שהגיעו לארץ ישראל בשלהי המאה ה‪ 19-‬וראשית המאה העשרים‪ ,‬עלו מתוך בחירה ואידיאולוגיה‬
‫ציונית‪ .‬הם האמינו בחידוש ההתיישבות בארץ ישראל‪ ,‬לא רק מתוך כורח המציאות ורצון לשיפור‬
‫תנאיהם הכלכליים‪ ,‬אלא מתוך הזדהות עם המפעל הציוני‪ .‬אחרים עלו לארץ משיקולים שונים‪,‬‬
‫אינדיבידואליים‪ .‬אלה ואלה הניחו את התשתית להקמת מרכז יהודי חדש בארץ ישראל‪ .‬לא עוד‬
‫קהילות "היישוב הישן" בערי הקודש אלא הקמת יישובים חדשים‪ ,‬ערים ויישובים כפריים שהיו‬
‫מבוססים על חקלאות‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪F12‬‬
‫מתחילת העליות לארץ ב‪ 1881-‬ועד ‪ ;1908‬שנה שבה נוסד בארץ המשרד הארצישראלי בראשות‬
‫ארתור רופין‪ ,‬לא הייתה מדיניות עלייה סדורה לתנועה הציונית‪ .‬בשנים אלה ואף לאחריהן‪,‬‬
‫העלייה ארצה לא הייתה מתוכננת אלא התרחשה בעיקר כתוצאה מיוזמות של אנשים פרטיים‬
‫וקבוצות קטנות שהתאגדו לעלייה לארץ ישראל‪ .‬במסגרת העלייה הראשונה‪ ,‬בין השנים ‪1881-‬‬
‫‪ ,1903‬עלו לארץ‪-‬ישראל כ‪ 25,000-30,000-‬איש‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪F13‬‬
‫מיעוטם פנו להקמת התיישבויות חקלאיות‬
‫חדשות ‪ -‬המושבות העבריות‪ .‬בנימין זאב הרצל‪ ,‬מייסד התנועה הציונית שראה בחזונו את 'מדינת‬
‫היהודים'‪ ,‬סבר כי ב'הסתננות' העולים לארץ ישראל בשנים שנתפסו כעלייה הראשונה )‪1882-‬‬
‫‪ (1903‬הייתה בה סכנה מדינית יותר מאשר תועלת להתחלת התהליך לקראת הקמת מדינה‬
‫יהודית‪ .‬הרצל לא עודד עלייה כל עוד אין צ'רטר מסודר לעלייה כוללת של יהודים לארץ ישראל‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪F14‬‬
‫עם הקמת המשרד הארצישראלי ביפו ב‪ 1908-‬כנציגות של ההסתדרות הציונית‪ ,‬התגבשה‬
‫מדיניות עלייה לתנועה הציונית‪ .‬העולים המועדפים היו בעלי הון‪ ,‬בעלי מלאכה‪ ,‬בעלי מקצועות‬
‫חופשיים )דוגמת מורים ורופאים(‪ ,‬וכן אלו שהשתייכו לדגם החלוצי ‪ -‬צעירים חסרי משפחה‬
‫וממון שביקשו לעבוד כפועלים ולהחליף את הפועלים הערביים‪ .‬הללו הופנו לעבודות חקלאות‬
‫‪ 11‬חלמיש‪ ,‬במירוץ‪ ,‬עמ' ‪ ;2‬אלרואי‪ ,‬אימיגרנטים‪ ,‬עמ' ‪ ;16 ,11-12‬פיקאר‪ ,‬עולים במשורה‪ ,‬עמ' ‪;32‬‬
‫‪ 12‬אלרואי‪ ,‬אימיגרנטים‪ ,‬עמ' ‪;12-15‬‬
‫‪ 13‬חלמיש‪ ,‬במירוץ‪ ,‬עמ' ‪ ;12-13‬להרחבה על תולדות העלייה הראשונה ראו גם‪ :‬אליאב‪ ,‬העלייה הראשונה; ביין‪ ,‬עליה‬
‫והתיישבות‪ ,‬עמ' ‪ ;11-15‬להרחבה על תולדות העלייה השנייה ראו גם‪ :‬ביין‪ ,‬עליה והתיישבות‪ ,‬עמ' ‪ ;14-22‬ברטל‪,‬‬
‫העלייה השנייה; נאור‪ ,‬העלייה השנייה;‬
‫‪ 14‬אליאב‪ ,‬העלייה הראשונה‪ ,‬עמ' ט'; נאור‪ ,‬ספר העליות‪ ,‬עמ' ‪;215‬‬
‫‪ 15‬חלמיש‪ ,‬במירוץ‪ ,‬עמ' ‪ ;14‬חלמיש‪ ,‬הרצל‪ ,‬עמ' ‪ ;207‬שילה‪ ,‬נסיונות בהתיישבות‪ ,‬עמ' ‪;111‬‬
‫‪7‬‬
‫ולעבודות משק במושבות‪ .‬ההיגיון שהנחה את ראשי התנועה הציונית מאחורי העדיפות לעולים‬
‫אלה היה להביא כוח עבודה פרודואקטיבי‪ ,‬יוצר ובונה שיוכל לקדם בפועל את בניין הארץ ולא‬
‫יהיה לנטל על היישוב היהודי או על התנועה הציונית‪ 16 .‬ובכל זאת‪ ,‬גם בשנות העלייה השנייה‪,‬‬
‫‪F15‬‬
‫‪ ,1903-1914‬שנים בהן עלו לארץ ישראל כ‪ 35,000-40,000-‬איש‪ 17 .‬העלייה ארצה לא הייתה פועל‬
‫‪F16‬‬
‫יוצא של קריאה מאורגנת של התנועה לעלייה‪ ,‬ולא נעשה כמעט דבר לארגונה בפועל‪ .‬זו הוסיפה‬
‫להיות ספונטנית ובלתי מתוכננת‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪F17‬‬
‫לאחר מלחמת העולם הראשונה והתחלפות השלטון בארץ מהשלטון העות'מאני לשלטון בריטי‬
‫שבתחילתו‪ ,‬בהתאם למחויבות בהצהרת בלפור ובכתב המנדט‪ ,‬ראה בחיוב עליית יהודים לארץ‪,‬‬
‫ומצא בהם פוטנציאל לפיתוח הארץ‪ 19 ,‬שאיפת התנועה הציונית למציאות בה יש רוב יהודי בארץ‬
‫‪F18‬‬
‫ישראל ולהקמת מרכז יהודי ובית לאומי נדמתה אפשרית ליישום‪ .‬בתחילת המנדט הבריטי הונהג‬
‫בארץ משטר צבאי שביקש לשמור על הסטטוס‪-‬קוו‪ ,‬לפיכך הוקשתה מדיניות העלייה לארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ ,‬ורק תושבים שעזבו בכורח או מרצון את הארץ במהלך מלחמת העולם הראשונה הורשו‬
‫לשוב‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪F19‬‬
‫לאחר כינון השלטון האזרחי בארץ ישראל ביולי ‪ ,1920‬התיר הנציב הבריטי העליון הרברט‬
‫סמואל עליית יהודים כמעט ללא הגבלה‪ .‬לאחר מאורעות תרפ"א‪ ,1921 ,‬והספר הלבן של צ'רצ'יל‪,‬‬
‫בשנת ‪ ,1922‬נקבעה מדיניות עלייה לפי כושר קליטה כלכלית‪ .‬לימים‪ ,‬התגבשו קריטריונים לעלייה‪.‬‬
‫נקבעו ארבע קטגוריות עיקריות בתקנות ההגירה המנדטוריות‪ ,‬כשהבסיס להן היה סוגיית יכולת‬
‫קליטתם הכלכלית של העולים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫קטגוריה ‪ - A‬עליית בעלי הון‪ .‬מספר העולים לא הוגבל בקטגוריה זו משום שקליטתם לא‬
‫הייתה מותנית ביכולת הכלכלית של היישוב בארץ‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬הגעתם תרמה כלכלית ליישוב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קטגוריה ‪ - B‬עולים שהוזמנו על‪-‬ידי גורמים מקומיים תוך הבטחה לכלכלתם‪ .‬במסגרת זו עלו‬
‫תלמידים וסטודנטים‪ ,‬יתומים שבאו ללמוד ולשהות במוסדות בארץ ואנשי דת שהוזמנו על‪-‬‬
‫ידי קהילות לשמש ככלי קודש‪.‬‬
‫‪ 16‬להרחבה על החלוצי בתקופת העלייה השנייה ראו גם‪ :‬אייזנשטדט‪ ,‬החברה‪ ,‬עמ' ‪ ;13-14‬ברנשטיין‪ ,‬פועלות;‬
‫יזרעאלי‪ ,‬הפועלות; צור‪ ,‬חלוצים;‬
‫‪ 17‬אלרואי‪ ,‬אימיגרנטים‪ ,‬עמ' ‪ ;11‬נאור‪ ,‬ספר העליות‪ ,‬עמ' ‪;215‬‬
‫‪ 18‬אלרואי‪ ,‬אימיגרנטים‪ ,‬עמ' ‪ ;69-71 ,29‬אלרואי‪ ,‬ההרכב הדמוגרפי; חלמיש‪ ,‬במירוץ‪ ,‬עמ' ‪ ;14-15‬חלמיש‪ ,‬בעלי הון‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;195‬שילה‪ ,‬טובת העם; שילה‪ ,‬נסיונות בהתיישבות‪ ,‬עמ' ‪;111-115‬‬
‫‪ 19‬כתב המנדט התקבל על‪-‬ידי מועצת חבר הלאומים ב‪ 24.7.1922-‬וקבע כי בריטניה תהא המעצמה השלטת באזורי‬
‫ארץ‪-‬ישראל‪ .‬כתב המנדט נתן תוקף מעשי להצהרת בלפור שניתנה ב‪ 2.11.1917‬והתווה את הקווים המדיניים‪,‬‬
‫מנהלתיים ומשפטיים לפיהם יתנהל משטר המנדט הבריטי‪ .‬בכתב המנדט הוכרה הסוכנות היהודית כמוסד‬
‫המנהלתי הרשמי של הציבור היהודי בארץ‪-‬ישראל‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬אושרה עליית יהודים לארץ‪-‬ישראל בתנאים שיוסכמו‬
‫בין מדיניות המנדט והסוכנות היהודית‪ ,‬ואף עודדה התיישבות יהודית ברחבי הארץ‪ .‬כתב המנדט;‬
‫‪ 20‬חלמיש‪ ,‬במירוץ‪ ,‬עמ' ‪;15 ,13‬‬
‫‪8‬‬
‫‪‬‬
‫קטגוריה ‪' - C‬עולים עובדים'‪ .‬עולים הקרובים מדרגה ראשונה לתושבי הארץ‪ ,‬חסרי אמצעים‬
‫וכשירים לעבודה שעלו לשם עבודה לפרנסתם‪ .‬עליית קבוצה זו הייתה מותנית ביכולת‬
‫הקליטה הכלכלית של היישוב בארץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קטגוריה ‪' - D‬תלויים'‪ .‬עולים שפרנסתם הייתה תלויה בתושבי הארץ או בעולים מאחת‬
‫מהקטגוריות הקודמות‪ .‬מספר העולים לא הוגבל בתנאי שהיה מי שיפרנסם‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪F20‬‬
‫בידי ההסתדרות הציונית הייתה יכולת ההכרעה רק בנוגע לעולים במסגרת קטגורייה ‪,C‬‬
‫'עולים עובדים'‪ ,‬שאר העולים הוכרעו על‪-‬ידי המנדט הבריטי‪ .‬כחלק מתקנות ההגירה המנדטוריות‬
‫מספר רישיונות העלייה‪ ,‬הסרטיפיקטים‪ ,‬במסגרת 'העולים העובדים' נקבעו על ידי השלטון‬
‫הבריטי ורובם‪ ,‬אם כי לא כולם‪ ,‬נמסרו לידי ההסתדרות הציונית שקבעה בפועל את זהות העולים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נדרשה ההסתדרות הציונית להבטיח תעסוקה או מחיה לעולים במשך שנה מיום עלייתם‪.‬‬
‫על‪-‬מנת להשתלט על זרם העולים ולהבטיח את שילובם המרבי ויעילותם למפעל הציוני‬
‫וההתיישבותי נקטה ההסתדרות הציונית במדיניות העולה המועדף‪ ,‬שהיה ה'חלוץ'‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪F21‬‬
‫העלאתם של ה'עולים העובדים' במסגרת קטגורייה ‪ C‬הביאה כוח עבודה מנוסה לארץ‪ ,‬כמו‪-‬‬
‫כן‪ ,‬אפשרה את העלאתם של בני משפחותיהם במסגרת קטגורייה ‪ .D‬נוסף על כך‪ ,‬חלוקת‬
‫הסרטיפיקטים הייתה לפי מפתח פוליטי‪ ,‬כאשר המפלגות הפעילו את כל כוח השפעתן להעלאת‬
‫אנשיהם ארצה‪ .‬אך קשיי קליטתם של אותם עולים ומשפחותיהם שינו את מדיניות ההסתדרות‬
‫הציונית‪ :‬העולים המועדפים החדשים היו צעירים רווקים‪ ,‬אידיאליסטים וחלוצים שהשתייכו‬
‫לתנועה הציונית והיו מעוניינים להשתלב בעבודה הקשה של בניין היישוב היהודי‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪F2‬‬
‫במהלך שנות העשרים )העליות השלישית והרביעית(‪ ,‬עלו ארצה כמאה אלף עולים‪ 24 ,‬רובם‬
‫‪F23‬‬
‫ממזרח אירופה ובמיוחד מפולין‪ ,‬בהם אלפי חלוצים שנתנו דחיפה להתיישבות הכפרית‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪F24‬‬
‫סיפורה של עליית הנוער מתחיל בשנות השלושים; שנים שבהן העלייה לארץ התעצמה ושינתה‬
‫את פני היישוב מבחינה דמוגרפית‪ .‬לא מעט עולים הגיעו כעת ממרכז אירופה‪ ,‬וששיקולי עלייתם‬
‫של חלק מהם לא היו בהכרח ציוניים אלא נבעו מרצונם להימלט מאירופה‪ .‬במסגרת העלייה‬
‫‪ 21‬גלבר‪ ,‬אל תעלו‪ ,‬עמ' ‪ ;250‬חלמיש‪ ,‬במירוץ‪ ,‬עמ' ‪ ;18-20‬חלמיש‪ ,‬מדיניות‪ ,‬עמ' ‪;89-90‬‬
‫‪ 22‬ה'חלוץ' היה מושג שהשתמשו בו החל מראשית תקופת העלייה השלישית ושימש לכינוי מיוחד לעולים‪ .‬ייחודיותם‬
‫נבעה מגילם הצעיר של העולים ‪ -‬בחורים ובחורות מגילאי חמש‪-‬עשרה ומעלה‪ ,‬רווקים‪ ,‬השתייכו לרוב לתנועת‬
‫'החלוץ' או תנועות נוער ציוניות‪ ,‬ומטרתם הייתה לעסוק בעבודת כפיים פרודוקטיבית‪ .‬בן‪-‬אברם‪ ,‬עלייה שלישית‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;17-46‬חלמיש‪ ,‬במירוץ‪ ,‬עמ' ‪ ;18-20‬חלמיש‪ ,‬מדיניות‪ ,‬עמ' ‪;90‬‬
‫‪ 23‬חלמיש‪ ,‬במירוץ‪ ,‬עמ' ‪ ;21‬פיקאר‪ ,‬עולים במשורה‪ ,‬עמ' ‪;36-37‬‬
‫‪ 24‬במסגרת העלייה השלישית‪ ,‬בין השנים ‪ 1919-1924‬עלו לארץ ישראל כ‪ 35,000-‬איש‪ .‬נאור‪ ,‬ספר העליות‪ ,‬עמ' ‪;215‬‬
‫במסגרת העלייה הרביעית‪ ,‬בין השנים ‪ 1924-1929‬עלו לארץ ישראל כ‪ 75,000-‬איש‪ .‬הכהן‪ ,‬עולים‪ ,‬עמ' ‪ ;6‬נאור‪ ,‬ספר‬
‫העליות‪ ,‬עמ' ‪;215‬‬
‫‪ 25‬להרחבה על תקופת העלייה השלישית והרביעית ראו גם‪ :‬בן‪-‬אברם‪ ,‬עלייה שלישית; גלעדי‪ ,‬העלייה הרביעית;‬
‫‪9‬‬
‫החמישית‪ ,‬בין השנים ‪ 1939-1933‬עלו כ‪ 217,000-‬איש‪ 26 .‬היישוב היהודי שמנה בסוף שנת ‪ 1931‬כ‪-‬‬
‫‪F25‬‬
‫‪ 175,000‬איש‪ ,‬מנה בשנת ‪ ,1939‬ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬קרוב לכחצי מליון איש; כשליש‬
‫מכלל האוכלוסייה בארץ‪ 27 .‬קבוצה בולטת בקרב העולים בתקופה זו היו עולי גרמניה‪ ,‬אוסטריה‬
‫‪F26‬‬
‫וצ'כוסלובקיה‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪F 27‬‬
‫בשנת ‪ ,1933‬בעקבות עליית הנאצים לשלטון‪ ,‬החלו גילויי אנטישמיות רבים כלפי היהודים‬
‫בגרמניה‪ .‬חלק מהיהודים החליטו לעזוב את מולדתם‪ ,‬מי מביניהם היגרו לארצות מערביות‬
‫ובראשן ארצות הברית‪ ,‬ומי מביניהם עלו לארץ ישראל‪ 29 .‬כ‪ 75,000-‬עולים עלו בין השנים ‪1933-‬‬
‫‪F28‬‬
‫‪ 1948‬מגרמניה‪ ,‬מאוסטריה ומצ'כוסלובקיה‪ ,‬שהשתייכו לאותו גוש תרבותי שהושפע רבות מעליית‬
‫הנאצים לשלטון‪ .‬הללו‪ ,‬כמו גם יתר העולים בתקופה זו‪ ,‬תרמו להתפתחות היישוב דמוגרפית‪,‬‬
‫והשפעתם ניכרה בחיי הכלכלה‪ ,‬הרוח והתרבות של היישוב‪ 30 .‬לא רק העיר צברה תאוצה בשנים‬
‫‪F 29‬‬
‫אלה‪ .‬חלוצים רבים יוצאי גרמניה וסביבותיה עלו בתקופה זו והתיישבו בנקודות חקלאיות‪ .‬גם‬
‫אחרים‪ ,‬בני המעמד הבינוני שעסקו בגרמניה במקצועות חופשיים‪ ,‬פנו בהגיעם לארץ לחיי כפר‬
‫וחקלאות וויתרו על חיי העיר המוכרים להם ומשלח ידם‪ .‬הדגם ההתיישבותי הנפוץ של אנשי‬
‫העלייה הגרמנית היה הכפר ומושב העובדים‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪F 30‬‬
‫הנהגת היישוב ראתה במתרחש בגרמניה משבר לתנועה הציונית כולה ולא רק ליהדות גרמניה‪.‬‬
‫לראשונה עמדה התנועה הציונית בפני מצב בו יהודים רבים היו שרויים במצוקה קיומית‪ ,‬ביניהם‬
‫רבים שלא הזדהו עם הרעיון הציוני‪ ,‬ולא האמינו בסכנה הטמונה באנטישמיות‪ .‬חלקם השתייכו‬
‫ליהדות המתבוללת וראו עצמם חלק בלתי נפרד מגרמניה‪ ,‬תרבותה וערכיה‪ ,‬וחלקם השתייכו‬
‫לזרמים דתיים שהתנגדו לתנועה הציונית ולעלייה לארץ ישראל‪ ,‬ומצאו עצמם עומדים חסרי‬
‫אונים בפני רוחות האנטישמיות ונזקקו לפתרון ולסיוע גם מאלה שהסתייגו מרעיונותיהם‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪F31‬‬
‫‪ 26‬הכהן‪ ,‬עולים‪ ,‬עמ' ‪ ;6‬נאור‪ ,‬ספר העליות‪ ,‬עמ' ‪;215‬‬
‫‪ 27‬בשל כך וועדת פיל המנדטורית ראתה לנכון בשנת ‪ 1937‬לקבוע כי היישוב היהודי בשל לעצמאות‪ .‬אבן‪-‬נור‪,‬‬
‫המחלוקת‪ ,‬עמ' ‪ ;14‬אראל‪ ,‬היקים‪ ,‬עמ' ‪ ;7‬ברנרד‪ ,‬השלטון‪ ,‬עמ' ‪ ;285-286‬גטר‪ ,‬העלייה‪ ,‬עמ' ‪ ;125-126‬כ"ץ‪ ,‬מדינה‬
‫בדרך‪ ,‬עמ' ‪;1-12‬‬
‫‪ 28‬העלייה החמישית כונתה "עליית היקים" בשל השפעתה הרבה‪ ,‬אך למעשה העולים מגרמניה היוו רק כעשרים‬
‫אחוז מכלל העולים לארץ ישראל בשנים אלה‪ .‬חלמיש‪ ,‬האם‪ ,‬עמ' ‪;98‬‬
‫‪ 29‬גלבר‪ ,‬מולדת‪ ,‬עמ' ‪ ;51-64‬חלמיש‪ ,‬במירוץ‪ ,‬עמ' ‪ ;28-31‬חלמיש‪ ,‬האם‪ ,‬עמ' ‪;98‬‬
‫‪ 30‬עם זאת‪ ,‬קליטת העלייה הגרמנית בארץ לוותה בקושי להסתגל תרבותית וחברתית ליישוב הוותיק‪ ,‬שרובו נמנה עם‬
‫יוצאי מזרח‪-‬אירופה‪ .‬העולים הגרמנים הוסיפו להזדהות עם התרבות הגרמנית ויזמו מוסדות תרבות לטעמם‪ .‬הם‬
‫ייסדו מוזיאונים כמו מוזיאון ישראל‪ ,‬ייסדו את התזמורת הפילהרמונית‪ ,‬שחקנים רבים ממוצא גרמני איישו את‬
‫תיאטרון 'הבימה'‪ ,‬ועוד‪ .‬בשל קשיי לימוד השפה העברית פיתחו בארץ תרבות‪ ,‬ספרות ועיתונות בשפה הגרמנית‪.‬‬
‫היבדלותם התרבותית נתפסה בקרב חלק מהיישוב הוותיק כהתנכרות לשפה העברית‪ ,‬לתרבות הלאומית‬
‫ולאידיאל ההתיישבותי הציוני וגרמה לחיכוכים בין החברה הוותיקה לבין העולים‪ .‬אראל‪ ,‬היקים‪ ,‬עמ' ‪;13-31‬‬
‫גטר‪ ,‬העלייה‪ ,‬עמ' ‪ ;132-147‬צימרמן וחותם‪ ,‬בין המולדות‪,‬עמ' ‪;89-282‬‬
‫‪ 31‬אראל‪ ,‬היקים‪ ,‬עמ' ‪ ;166-185 ,45-75 ,8-11‬גטר‪ ,‬העליה‪ ,‬עמ' ‪ ;131-132‬גלבר‪ ,‬מולדת‪ ,‬עמ' ‪ ;317-475‬הכהן‪ ,‬ילדי‬
‫הזמן‪ ,‬עמ' ‪;11-13‬‬
‫‪ 32‬חלמיש‪ ,‬האם‪ ,‬עמ' ‪;100‬‬
‫‪10‬‬
‫משבר זה אומנם חיזק את העמדה הציונית לפיה העלייה לארץ היא הפתרון לאנטישמיות‪ ,‬אך‬
‫מנגד היה חשש מקליטת המוני העולים בארץ בשל גודלו הקטן של היישוב והמחסור במשאבים‬
‫כלכליים מספיקים‪ .‬מאידך גיסא היה חשש בקרב מנהיגים ציוניים שבעלי היכולת הכלכלית‬
‫הגבוהה יהססו מלעלות בשל נכסיהם שנמצאים בגרמניה או שיהגרו לארצות זרות וכך בעיקר‬
‫חסרי אמצעים יגיעו לארץ ישראל‪ .‬בשביל למנוע זאת נקטה ההסתדרות הציונית בצעדים שונים‬
‫כמו הקמת קרן עזרה‪ 33 .‬בין היתר חתמה ההסתדרות הציונית על הסכם 'ההעברה' )'הטרנספר'(‪,‬‬
‫‪F32‬‬
‫שאפשר ליהודים לעלות ארצה עם חלק מהונם‪ .‬הסכם זה נועד לעודד יהודים גרמנים בעלי ממון‬
‫לעלות לארץ ישראל מבלי לפחד מאיבוד נכסיהם ובשל כך להישאר בגרמניה‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪F3‬‬
‫בקונגרס הציוני ה‪ 18-‬שנערך בפראג באוגוסט ‪ ,1933‬הוחלט על הקמת 'המחלקה ליישוב יהודי‬
‫גרמניה'‪ ,‬כמחלקה מיוחדת בסוכנות היהודית שריכזה את פעילות הסיוע ליהודי גרמניה‪ .‬בין יוזמי‬
‫הקמת המחלקה היו חיים ארלוזורוב ‪ -‬ראש המחלקה המדינית של הסוכנות‪ ,‬ארתור רופין ‪ -‬ראש‬
‫מחלקת ההתיישבות של הסוכנות וחיים ויצמן‪ ,‬ממנהיגיה הבולטים של התנועה הציונית ‪-‬‬
‫כשהשניים האחרונים עמדו בראש המחלקה‪ .‬במסגרת פעילות המחלקה הוקמה גם 'הלשכה‬
‫לעליית הנוער'‪ ,‬שטיפלה בארגון וריכוז בני נוער מגרמניה‪ ,‬בהעלאתם ובקליטתם במוסדות החינוך‬
‫בארץ )להלן(‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪F34‬‬
‫במהלך מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בין השנים ‪ 1939-1944‬עלו כ‪ 50,000-‬איש‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪F35‬‬
‫לאחר מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬עלו ניצולים רבים מקרב 'שארית הפליטה' לארץ ישראל וכן התחילה עלייה‬
‫מארצות האסלאם‪ .‬עם קום המדינה מנה היישוב היהודי בארץ ישראל כ‪ 650,000-‬איש‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪F36‬‬
‫בתוך סיפור העליות לארץ‪ ,‬שמהן נבנה והתפתח היישוב היהודי בארץ‪ ,‬בולט סיפורו הייחודי‬
‫של מפעל עליית הנוער‪ .‬היישוב שהתפתח כתוצאה מהעליות הללו היווה את המצע שאיפשר את‬
‫הגעתם של בני הנוער העולה לארץ וקליטתם לתוך היישובים והמוסדות לרווחתם והכשרתם‪.‬‬
‫‪ 33‬גלבר‪ ,‬אל תעלו‪ ,‬עמ' ‪ ;254-256‬חלמיש‪ ,‬האם‪ ,‬עמ' ‪ ;105-107 ,100-101‬חלמיש‪ ,‬כלכלה ‪ ;206-208‬חלמיש‪ ,‬מדיניות‪,‬‬
‫עמ' ‪;89-90‬‬
‫‪ 34‬ב‪ ,1931-‬בעקבות המשבר הכלכלי הקשה שפקד את גרמניה‪ ,‬נקבע כי על בעל הון או בעל הכנסה מסכום מסוים אשר‬
‫מבקש להגר מגרמניה לשלם מס מיוחד "מס הבריחה מן המדינה"‪ .‬העיקרון שהנחה את קביעת מס זה היה שאדם‬
‫העוזב את אחיו בשעת צרה מן הראוי שיפצה את הנשארים בארץ‪-‬המשבר‪ .‬אש‪ ,‬עם ישראל‪ ,‬עמ' ‪ ;330-349‬גלבר‪,‬‬
‫מולדת‪ ,‬עמ' ‪ ;23-35‬הכהן‪ ,‬צומת‪ ,‬עמ' ‪ ;413‬חלמיש‪ ,‬במירוץ‪ ,‬עמ' ‪ ;250-261‬חלמיש‪ ,‬בעלי הון‪ ,‬עמ' ‪.207-215‬‬
‫‪ 35‬גלבר‪ ,‬מולדת‪ ,‬עמ' ‪ ;52‬ההסתדרות‪ ,‬עמ' ‪ ;17‬הכהן‪ ,‬צומת‪ ,‬עמ' ‪ ;414‬רוז‪ ,‬חיים וייצמן‪ ,‬עמ' ‪;192-193‬‬
‫‪ 36‬גלבר‪ ,‬אל תעלו‪ ,‬עמ' ‪279‬‬
‫‪ 37‬ליסק‪ ,‬העלייה הגדולה‪ ,‬עמ' ‪;203‬‬
‫‪11‬‬
‫‪U‬‬
‫ב‪ .‬ההתיישבות היהודית הכפרית בארץ ישראל‬
‫היישוב היהודי בארץ ישראל שמנה כ‪ 26,000-‬איש ערב העלייה הראשונה בשנת ‪ 1882‬התרכז עד‬
‫אז בעיקר בארבעת ערי הקודש‪ ,‬ירושלים‪ ,‬חברון‪ ,‬צפת וטבריה‪ ,‬ומעט ביפו וערים נוספות‪ .‬רוב‬
‫האוכלוסייה היהודית באותה העת נמנתה עם אנשי "היישוב הישן"‪ ,‬שביקשו )בעיקר האשכנזים‬
‫שבהם‪ ,‬שחלקם בציבור היהודי הלך וגדל לאורך התקופה( להתמסר ללימוד תורה‪ ,‬התפרנסו‬
‫מכספי החלוקה והיו אדוקים בדתם‪ .‬רוב העולים שעלו לארץ ישראל עד אז‪ ,‬עשו זאת בעיקר‬
‫ממניעים דתיים מתוך רצון לממש את הזיקה המסורתית לציון‪ ,‬והצטרפו לקהילות "היישוב‬
‫הישן"‪ .‬בין יתר השינויים שעברה אוכלוסייה זו במהלך המאה ה‪ ,19-‬היה גם ניסיון בהתיישבות‬
‫חקלאית ממניעים דתיים וכלכליים‪ .‬אולם פתח תקווה וגיא אוני שנוסדו בשנת ‪ 1878‬על ידי בני‬
‫"היישוב הישן"‪ ,‬היו יישובים חקלאיים בודדים שלא צלחו ואף הם ננטשו כעבור זמן קצר‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪F37‬‬
‫עם תחילת גל העלייה הראשון החל משנת ‪ ,1882‬החלו לנשוב בארץ ישראל רוחות חדשות‬
‫שהביאו עמן גישות מגוונות בנוגע לאורח החיים היהודי בארץ‪ .‬אמנם מרבית העולים בתקופה זו‪,‬‬
‫המשיכו בדרכם של קודמיהם‪ ,‬אולם כמה אלפים ביקשו ליצור דגם התיישבותי חדש‪ ,‬גם ממניעים‬
‫לאומיים‪ .‬להלן אתייחס לדגמי ההתיישבות השונים שהתפתחו בארץ בהתאם לחלוקת העליות‪.‬‬
‫הדגם ההתיישבותי הנפוץ בקרב אנשי העלייה הראשונה היה מושבות חקלאיות‪ .‬במהלך‬
‫התקופה‪ ,‬בין השנים ‪ ,1882-1903‬הוקמו כעשרים וחמש מושבות‪ .‬משום שרוב העולים בתקופה זו‬
‫לא היו רגילים לעבודת החקלאות ותנאי השטח הקשים נרתם לעזרתם הברון אדמונד רוטשילד;‬
‫קנה אדמות‪ ,‬העניק סיוע כספי והביא פקידים שידריכו את האיכרים וינהלו את המושבות‪ .‬רמת‬
‫החיים עלתה מאוד אך הביאה עמה ביקורת רבה על התנהלות פקידי הברון ועל העסקת ערבים‬
‫כשכירים‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫‪F38‬‬
‫גם בשל הביקורת הרבה העביר הברון רוטשילד בשנת ‪ 1900‬את האחריות לטיפול‬
‫במושבות לחברת יק"א )אגודת התיישבות יהודית( שנוסדה ב‪ ,1881-‬על‪-‬יד ברון הירש‪ .‬בניגוד‬
‫לניהול המושבות הפילנתרופי‪ ,‬בו קבעו פקידי הברון רוטשילד את סדר היום במושבה‪ ,‬חברת‬
‫יק"א פעלה להעברת הסמכות והאחריות לאיכרים עצמם‪ .‬חברת יק"א הבריאה את המושבות‬
‫והביאה אותן לביסוס כלכלי‪ .‬במושבות יק"א הקפידו על עבודה עברית אבל עדיין הסתמכו בעיקר‬
‫על פועלים שכירים‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫‪F39‬‬
‫‪ 38‬אליאב‪ ,‬העלייה הראשונה‪ ,‬עמ' ט'; להרחבה על היישוב הישן ראו גם‪ :‬אטינגר‪ ,‬שורשי היישוב; בן‪-‬אריה‪ ,‬עיר בראי‬
‫תקופה; מורגנשטרן‪ ,‬השיבה לירושלים; קניאל‪ ,‬במעבר; שילה‪ ,‬נסיכה או שבויה;‬
‫‪ 39‬להרחבה על מושבות הברון‪ ,‬ראו גם‪ :‬אהרנסון‪ ,‬הבארון והמושבות;‬
‫‪ 40‬אהרנסון‪ ,‬מושבות העלייה הראשונה; ביין‪ ,‬עלייה והתיישבות‪ ,‬עמ' ‪ ;10-15‬ביין‪ ,‬תולדות ההתיישבות‪ ,‬עמ' ‪23- ,9-12‬‬
‫‪ ;27‬להרחבה על תולדות העלייה הראשונה‪ ,‬ראו גם‪ :‬אליאב‪ ,‬העלייה הראשונה; ברלוביץ‪ ,‬המושבה העברית; דגן‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫בתקופה זו נוצר הבסיס ההתיישבותי המכונה 'ה‪ N-‬ההתיישבותי'; רצועת התיישבות יהודית‬
‫רציפה ממישור החוף‪ ,‬דרך עמק יזרעאל ועד לעמק החולה‪ .‬אזורים אלה עובו והתפתחו מטעמים‬
‫מדיניים וביטחוניים עם העליות הבאות‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪F 40‬‬
‫במכלול עולי העלייה השנייה‪ ,‬הייתה קבוצה קטנה אך משמעותית של צעירים פועלים‪ ,‬שהחלו‬
‫לעלות משלהי ‪ ,1903‬הביאו איתם רוח חלוצית חדשה‪ ,‬והיו למנהיגי תנועת הפועלים ולימים‬
‫מנהיגי היישוב כולו‪ .‬מטרתם הייתה לאומית וחברתית כאחד‪ .‬הם חתרו לכיבוש העבודה בארץ ‪-‬‬
‫לא עוד פועלים ערביים במשקים היהודיים‪ ,‬אלה 'עבודה עברית' בכל התחומים הנדרשים‪ ,‬במשק‬
‫ואף בעידוד שמירה עברית‪ .‬הם האמינו שיצירת תרבות יהודית חדשה והחייאת השפה העברית‬
‫תבוא רק מתוך שורשיות העבודה עברית‪ ,‬הקשר הפיזי עם הארץ‪ 42 .‬בשל קשיי החלוצים לכיבוש‬
‫‪F41‬‬
‫העבודה‪ ,‬פנו לכיבוש הקרקע‪ ,‬באופן שונה מזה שהיה מקובל במושבות שלהם התנגדו; הקמת‬
‫יישובים חקלאיים על קרקע הלאום‪ 43 .‬משנת ‪ 1908‬ואילך‪ ,‬לצד הקמת העיר העברית הראשונה‬
‫‪F42‬‬
‫)להלן(‪ ,‬הוקמו מספר דגמי התיישבות חקלאיים חדשים בהם ‪ -‬חוות הכשרה לפועלים דוגמת חצר‬
‫כינרת שבה הוכשרו גם חלוצות לעבודת האדמה‪ ,‬בן‪-‬שמן וחולדה; קבוצה קואופרטיבית‬
‫ב'מרחביה'‪ ,‬ניסיון לשלב בין ההתיישבות השיתופית ובין ההתיישבות האינדיווידואלית;‬
‫‪44‬‬
‫‪F43‬‬
‫הקבוצה השיתופית שנוסדה בדגניה תוך שיתוף פעולה בין החלוצים לבין ארתור רופין והמשרד‬
‫הא"י‪ ,‬ועתידה הייתה ליצור מהפכה במפה הפיסית והחברתית של הארץ )להלן(‪ .‬לצד התיישבויות‬
‫אלה שהיו על קרקע הלאום‪ ,‬התפתחה התיישבות חקלאית פרטית כגון מושבות פועלים בפאתי‬
‫מושבות דוגמת 'עין גנים' ו'באר יעקב'; משקי אחוזה דוגמת שרונה‪ ,‬פוריה‪ ,‬רוחמה‪ ,‬כפר אוריה‬
‫וכרכור‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫‪F4‬‬
‫שנת ‪ 1909‬הביאה איתה את הקמת 'העיר העברית הראשונה' ‪ -‬תל אביב‪ .‬רבים מקרב עולי‬
‫העלייה השנייה פנו להתיישב בעיר‪ ,‬ובעיקר ביפו‪ .‬הצפיפות הגדולה ביפו‪ ,‬הביקוש ההולך וגובר‬
‫למקומות דיור נוספים והרצון לאיכות חיים הביאו‪ ,‬בקיץ ‪ ,1906‬להקמת אגודת 'אחוזת בית'‪.‬‬
‫באביב ‪ 1908‬נקנו האדמות הראשונות‪ ,‬והוקמה שכונת 'אחוזת בית' שתוכננה כפרבר‪-‬גנים בסמוך‬
‫בדרך הראשונה לציון; לסקוב‪ ,‬הביל"ויים; קניאל‪ ,‬במעבר‪ ,‬עמ' ‪ ;243-430‬קניאל‪ ,‬המשך ותמורה; שלמון‪,‬‬
‫אידיאולוגיה; שלמון‪ ,‬תנועת הביל"ויים;‬
‫‪ 41‬באמצע שנות השלושים החלה התיישבות באזור עמק בית שאן ורק בשנות הארבעים החלה התיישבות באזור הנגב‬
‫שהיה כמעט וריק מהתיישבות יהודית‪ .‬עיקר ההתיישבות במקומות אלה הייתה מטעמים מדיניים ונשאה בעיקר‬
‫את הדגם הקיבוצי ‪ .‬ויץ‪ ,‬המחרשה‪ ,‬עמ' ‪;15-32‬‬
‫‪ 42‬להרחבה על תולדות העלייה השנייה‪ ,‬ראו גם‪ :‬אלרואי‪ ,‬ההרכב הדמוגרפי; ברטל‪ ,‬העלייה השנייה; חבס‪ ,‬העלייה‬
‫השנייה; נאור‪ ,‬העלייה השנייה; קניאל‪ ,‬במעבר‪ ,‬עמ' ‪ ;243-430‬שילה‪ ,‬טובת העם; שילה‪ ,‬עליית המונים;‬
‫‪ 43‬החל מתקופה זו החלה הקרן הקיימת לישראל לרכוש קרקעות ברחבי הארץ לטובת פיתוח ריכוזי התיישבות‬
‫יהודית‪ .‬ביין‪ ,‬עלייה והתיישבות‪ ,‬עמ' ‪;33‬‬
‫‪ 44‬להרחבה עך הקבוצה הקואופרטיבית ב'מרחביה'‪ ,‬ראו גם‪ :‬ביין‪ ,‬עלייה והתיישבות‪ ,‬עמ' ‪ ;20‬ביין‪ ,‬תולדות‬
‫ההתיישבות‪ ,‬עמ' ‪ ;74-83 ,58-63‬סלוצקי‪ ,‬מקומה‪ ,‬עמ' ‪ ;50‬פז‪-‬ישעיהו‪ ,‬תנאים של שותפות‪ ,‬עמ' ‪ ;12-25‬שילה‪,‬‬
‫נסיונות בהתיישבות‪ ,‬עמ' ‪;146-153‬‬
‫‪ 45‬ביין‪ ,‬עלייה והתיישבות‪ ,‬עמ' ‪ ;15-16‬בן‪-‬ארצי‪ ,‬מושב הפועלים; ניר‪ ,‬ההתיישבות העובדת; שילה‪ ,‬נסיונות‬
‫בהתיישבות‪ ,‬עמ' ‪;125-130 ,123‬‬
‫‪13‬‬
‫ליפו‪ .‬קצב גידולה של תל‪-‬אביב היה מהיר מאוד ושטחים נוספים נרכשו‪ .‬הנהירה היהודית למקום‬
‫הן בשל היותה שכונה מודרנית‪ ,‬מטופחת ונקייה שהשרתה תחושת ביטחון הן לנפש והן לרכוש;‬
‫והן בשל היותה בעלת התנהלות עצמאית אוטונומית ללא התערבות תורכית או ערבית‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫‪45F‬‬
‫על אף שתל‪-‬אביב הייתה אבן שואבת לרבבות עולים‪ ,‬והתרכזה בה אוכלוסיה יהודית רבה‬
‫מאוד‪ ,‬הקבוצה הייתה חוד החנית של העשייה הציונית‪ ,‬והיה לה מקום מכובד בסדרי העדיפויות‬
‫של התנועה הציונית‪ ,‬כלכלית וערכית כאחד‪ .‬מכיוון שצורת התיישבות זו עומדת במרכז מחקר זה‪,‬‬
‫יתמקד הדיון סביבה‪:‬‬
‫דגם התיישבותי חדש ומהפכני הוקם כאמור בשנת ‪ 1909‬עם הקמתה של הקבוצה הראשונה‬
‫'דגניה'‪ .‬הרעיונות הסוציאליסטים מרוסיה שהביאו איתם אנשי העלייה השנייה על מצע תנאי‬
‫החיים המורכבים שבהם נתקלו בארץ‪ ,‬הביאו ליצירתו של אחד מדגמי ההתיישבות החשובים‬
‫בארץ ישראל ‪ -‬הקבוצה‪ .‬עקרונות דגם התיישבות זה‪ ,‬שהתהוו עם העשייה ולאורך השנים‪ ,‬היו‬
‫עבודה עברית‪ ,‬שיתופיות מלאה‪ ,‬ניהול משותף של הקבוצה על‪-‬ידי ועדות המורכבות מחברי‬
‫הקבוצה‪ ,‬שוויון בין המינים‪ ,‬חינוך משותף לכלל ילדי הקבוצה‪ .‬עיקרון ייחודי לקבוצת 'דגניה' היה‬
‫גודלה הקטן שיצר הדדיות‪ ,‬אינטימיות ומחויבות של חברי הקבוצה זה לזה‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫‪F46‬‬
‫העלייה השלישית )‪ (1919-1923‬הביאה עמה אלפי צעירים‪ ,‬שרבים מהם הגיעו מאורגנים ‪-‬‬
‫כבוגרי הכשרות 'החלוץ' ותנועות הנוער הציוניות שכיוונו לעלייה לארץ‪ .‬הללו היו חדורי‬
‫אידיאולוגיה סוציאליסטית שתמכו בהתיישבות מתוך עבודה עברית עצמאית ועל‪-‬פי עקרונות‬
‫צדק חברתי ושיתופיות‪ .‬יחד עם קודמיהם‪ ,‬אנשי העלייה השלישית כבשו את עבודות הבניין‬
‫באותן השנים ‪ -‬סלילת כבישים‪ ,‬ייבוש ביצות‪ ,‬בנייה ופנו לביסוס הדגמים ההתיישבותיים‬
‫הקיימים והקמת יישובים חדשים‪ .‬ביישובים החקלאיים החדשים שנוסדו על קרקע הלאום וזכו‬
‫לתמיכת קרן היסוד‪ ,‬בלטו שני דגמים‪ :‬הקיבוץ )או הקבוצה הגדולה( שנוסד בעין חרוד על פי‬
‫תכניתו של שלמה לביא‪-‬לבקוביץ‪ ,‬ומושב העובדים נהלל‪ ,‬שנוסדו בשנת ‪ 1921‬בהתאם לתכנית‬
‫שפיתח אליעזר יפה‪ .‬הקיבוץ היה בעל מאפיינים שיתופיים מובהקים‪ ,‬בעוד מושב העובדים‬
‫התאפיין גם בעשייה אינדבידואלית‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫‪F 47‬‬
‫בניגוד לקבוצות של אנשי העלייה השנייה שהתאפיינו במספר חברים קטן‪ ,‬חלוצי העלייה‬
‫השלישית ביקשו לייסד קבוצות גדולות יותר שנקראו קיבוצים‪ .‬הגדלת הקבוצה אפשרה קליטה‬
‫‪ 46‬ביין‪ ,‬עלייה והתיישבות‪ ,‬עמ' ‪ ;20‬ביין‪ ,‬תולדות ההתיישבות‪ ,‬עמ' ‪ ;103-106‬זיידמן‪ ,‬ראשיתה של תל‪-‬אביב; כ"ץ‪,‬‬
‫ההתיישבות הפרטית‪ ,‬עמ' ‪ ;180-184‬להרחבה על תולדות העיר תל אביב ראו גם‪ :‬ביגר‪ ,‬תל אביב; הלמן‪ ,‬אור וים;‬
‫כ"ץ‪ ,‬אחוזת בית; נאור‪ ,‬תל אביב;‬
‫‪ 47‬ביין‪ ,‬עלייה והתיישבות‪ ,‬עמ' ‪ ;19-20‬ביין‪ ,‬תולדות ההתיישבות‪ ,‬עמ' ‪ ;51-56‬סלוצקי‪ ,‬מקומה‪ ,‬עמ' ‪ ;50-52‬פז‪-‬ישעינו‪,‬‬
‫דגניה; פז‪-‬ישעיהו‪ ,‬תנאים של שותפות‪ ,‬עמ' ‪ ;28-63‬שילה‪ ,‬נסיונות בהתיישבות ‪ ,‬עמ' ‪;138-145‬‬
‫‪ 48‬להרחבה על תולדות העלייה השלישית‪ ,‬ראו גם‪ :‬בן‪-‬אברם‪ ,‬עלייה שלישית; פז‪-‬ישעיהו‪ ,‬תנאים של שותפות; ארז‪,‬‬
‫העלייה השלישית א'; ארז‪ ,‬העלייה השלישית ב';‬
‫‪14‬‬
‫גדולה יותר של חברים והגדלת ענפי התעסוקה במשק; שילוב בין ענפים חקלאיים‪ ,‬ענפי מלאכה‬
‫ואף עבודות חוץ בתחומים תעשייתיים‪-‬עירוניים‪ .‬חיי השיתוף של הקיבוץ נתפסו ככלי להגשמת‬
‫האידיאולוגיה הסוציאליסטית‪ ,‬ולעתים אף הקומוניסטית‪ ,‬איתה הגיעו חלוצי העלייה השלישית‪.‬‬
‫עיקרון הקיבוץ‪ ,‬בדומה לעקרונות הקבוצה‪ ,‬היה מבוסס על ערך השיתופיות‪ ,‬ביטול הקניין האישי‪,‬‬
‫שוויון‪ ,‬עבודה חקלאית עברית‪ ,‬פיתוח תרבות וחינוך‪ ,‬אך לא הגביל את כמות החברים בקיבוץ‪.‬‬
‫מראשוני הקיבוצים נמנו עין חרוד ותל יוסף בעמק יזרעאל שהוקמו בשנת ‪1921.‬‬
‫‪48‬‬
‫‪49‬‬
‫‪F‬‬
‫מושבי העובדים דגלו בקואופרטיב לצד אינדיווידואליות‪ .‬המושבים הוקמו על קרקע לאומית‬
‫בבעלות הקרן קיימת לישראל‪ ,‬כאשר כל משפחה קיבלה שטח עליו בנתה את ביתה ואותו עיבדה‬
‫כרצונה‪ .‬המושב פעל יחד בהחלטות דוגמת קבלת חברים חדשים‪ ,‬קנייה מרוכזת של צורכי המשק‪,‬‬
‫ציוד חקלאי משותף‪ ,‬מכירה משותפת של התוצרת החקלאית ועוד‪ .‬מראשוני מושבי העובדים נמנו‬
‫נהלל וכפר יחזקאל בעמק יזרעאל שהוקמו במקביל לראשוני הקיבוצים בשנת ‪1921.‬‬
‫‪49‬‬
‫‪50‬‬
‫‪F‬‬
‫העלייה הרביעית )‪ (1924-1929‬הביאה עימה עולים רבים מבני מהמעמד הבינוני‪ ,‬בעלי מקצועות‬
‫חופשיים‪ ,‬שהתיישבו בערים; בתקופה זו פיתחו את המפעלים והתעשייה בארץ;‬
‫‪F50‬‬
‫‪51‬‬
‫מושבות‬
‫העלייה הראשונה קיבלו חיזוק והוקמו יישובים חקלאיים פרטיים רבים שהתבססו על גידולי‬
‫פרדסי פירות הדר; ‪ 52‬ניבנו מרכזים עירוניים ששימשו את היישובים החקלאיים בסביבה דוגמת‬
‫‪F51‬‬
‫העיר הכפרית עפולה בעמק יזרעאל שנוסדה בשנת ‪ ;1925‬במקביל הוסיפו לעלות ארצה אלפי‬
‫חלוצים שהצטרפו להתיישבות החלוצית‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫‪F52‬‬
‫העלייה החמישית )‪ (1933-1939‬שקבוצה משמעותית בה הגיעה לארץ לאחר עליית היטלר‬
‫לשלטון מגרמניה‪ ,‬אוסטריה וצ'כוסלובקיה‪ ,‬הביאה עימה פיתוח משמעותי של ההתיישבות‬
‫העירונית‪ ,‬הכפרית וכן פיתוח תעשייתי ותרבותי נרחבים‪ .‬תל אביב התעצמה והתפתחה מבחינה‬
‫תעשייתית‪ ,‬אדריכלית ותרבותית‪ .‬בתקופה זו הוקמו מפעלי תעשייה ומלאכה רבים‪ ,‬בתי חרושת‬
‫מודרניים‪ ,‬פותחו ענפי תעשייה חדשים דוגמת תעשיית טקסטיל‪ ,‬מכונות‪ ,‬שימורים ועוד‪ .‬והקמת‬
‫נמל חיפה במפרץ חיפה הביאה איתה פיתוח וסביב חיפה החלו לקום פרברים‪ .‬עולים רבים נקלטו‬
‫ביישובים חקלאיים קיימים‪ ,‬במושבות ובמיוחד בקיבוצים‪ .‬מקומם ניכר גם בהקמת קיבוצים‬
‫ויישובים חקלאיים חדשים‪ .‬לצד ההתיישבות החקלאית‪-‬הפרטית של אנשי המעמד הבינוני‪,‬‬
‫‪ 49‬ביין‪ ,‬עלייה והתיישבות‪ ,‬עמ' ‪ ;23-25‬בן‪-‬אברם‪ ,‬עלייה שלישית‪ ,‬עמ' ‪ ;77-78‬פז‪-‬ישעיהו‪ ,‬תנאים של שותפות‪ ,‬עמ'‬
‫‪;126-199‬‬
‫‪ 50‬היו ניסיונות להקים מושבים עוד לפני העלייה השלישית‪ ,‬דוגמת 'נחלת יהודה'‪ ,‬אך הבסיס האידיאולוגי להקמתם‬
‫היה שונה‪ .‬ביין‪ ,‬עלייה והתיישבות‪ ,‬עמ' ‪ ;25-26‬ביין‪ ,‬תולדות ההתיישבות‪ ,‬עמ' ‪ ;172-180‬בן‪-‬אברם‪ ,‬עלייה שלישית‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;93-97‬שוורץ‪ ,‬מושב העובדים‪ ,‬עמ' ‪;672-674‬‬
‫‪ 51‬בין המפעלים שהוקמו בתקופת העלייה הרביעית נמנו בית החרושת למלט 'נשר' בחיפה‪ ,‬מפעל האשלג בצפון ים‪-‬‬
‫המלח ומפעל החשמל בנהריים‪.‬‬
‫‪ 52‬ביניהם רעננה‪ ,‬מגדיאל‪ ,‬הרצליה‪ ,‬רמתייים‪ ,‬פרדס‪-‬חנה‪ ,‬תל‪-‬מונד ונתניה‪.‬‬
‫‪ 53‬ביין‪ ,‬עלייה והתיישבות‪ ,‬עמ' ‪ ;27-28‬ביין‪ ,‬תולדות ההתיישבות‪ ,‬עמ' ‪ ;261-280‬גלעדי‪ ,‬העלייה הרביעית;‬
‫‪15‬‬
‫הייתה זו תקופה של קפיצת מדרגה בהתיישבות הקיבוצית הן מבחינת הכמות הן מבחינת ההכרה‬
‫בחשיבותה‪ ,‬משהוחל בשנת ‪ 1936‬בהקמת עשרות קיבוצים במסגרת חומה ומגדל‪ .‬לבד תפיסתו‬
‫כהתיישבות מהפכנית המגלמת את ערכי הציונות ושאיפתה ליצירת חברה חדשה ויהודי חדש‪ ,‬הרי‬
‫שבתקופה זו הוכרה חשיבות הקיבוץ גם מהבחינה הביטחונית והמדינית‪ 54 .‬לקיבוץ ניתנה הבכורה‬
‫‪F 53‬‬
‫המחשבתית והמעשית‪ ,‬על אף שרוב האוכלוסייה היהודית ביכרה לגור בעיר‪ .‬עד לשנת ‪,1939‬‬
‫התבססו הקיבוצים בעיקר על עליית חלוצים מחוץ‪-‬לארץ שהיו מאורגנים בקיבוצי הכשרה עוד‬
‫טרם עלייתם‪ .‬לאחר שפרצה מלחמת העולם השנייה‪ ,‬כמות העולים התמעטה‪ ,‬ובני הארץ תפסו‬
‫מקום בהתיישבות‪ 55 .‬בשנים אלה התפתחה גם תנועת הקיבוץ הדתי העומדת במרכזה של עבודה‬
‫‪F 54‬‬
‫זו‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫‪F5‬‬
‫‪ 54‬להרחבה על תולדות חומה ומגדל‪ ,‬ראו גם‪ :‬נאור‪ ,‬חומה ומגדל;‬
‫‪ 55‬אהרון‪ ,‬הכשרה; אהרון‪ ,‬השומר הצעיר; בן‪ -‬זאב‪ ,‬עין הנצי"ב‪ ,‬עמ' ‪ ;15‬גלבר‪ ,‬מולדת חדשה‪ ,‬עמ'‪,175-186 ,113-114 ,‬‬
‫‪ ;334-357‬ניר‪ ,‬הקיבוץ והחברה‪ ,‬עמ' ‪;148-149‬‬
‫‪ 56‬ביין‪ ,‬עלייה והתיישבות‪ ,‬עמ' ‪ ;30-32‬ביין‪ ,‬תולדות ההתיישבות‪ ,‬עמ' ‪ ;342-365‬גלבר‪ ,‬מולדת חדשה‪ ,‬עמ' ‪;317-384‬‬
‫‪16‬‬
‫ג‪ .‬הקיבוץ הדתי ‪ -‬תולדותיו ומאפייניו‬
‫‪U‬‬
‫תנועת 'הקיבוץ הדתי' הייתה זרם חדש וייחודי שנוסף לתנועות הקיבוציות בארץ ישראל בשנות‬
‫השלושים‪ .‬ייחודיות תנועה זו נבעה מחבריה‪ ,‬חלוצים יהודים‪-‬דתיים שבחרו בקיבוץ ובסוציאליזם‬
‫כדרך חיים‪ .‬תנועה זו רצתה לקחת חלק בבניין הארץ תוך שמירה מלאה של מצוות הדת‬
‫היהודית‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫‪F56‬‬
‫ראשיתה של תנועה זו בסוף שנות העשרים ותחילת שנות השלושים באירופה‪ .‬קבוצות של‬
‫יהודים‪-‬דתיים החלו להתגבש בקבוצות חלוציות ששאפו לעלות ולהתיישב בארץ ישראל במסגרות‬
‫קיבוציות‪-‬דתיות‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫‪58‬‬
‫‪F‬‬
‫קבוצות חלוציות אלו עברו הכשרה לקראת העלייה לארץ ישראל‪ .‬ההכשרה‬
‫הדתית לא קמה מתוך רצון להקים תנועה חלוצית‪-‬דתית נפרדת‪ ,‬אלא משום שאותם חלוצים‪-‬‬
‫דתיים לא מצאו את מקומם בהכשרות הכלליות של תנועת 'החלוץ' אידיאולוגית ומעשית‬
‫כאחד‪.‬‬
‫‪F 58‬‬
‫‪59‬‬
‫האידיאל האנושי לפיו חונכו חניכי התנועות החלוציות‪-‬דתיות באירופה ‪' -‬החלוץ‬
‫המזרחי' ו'ברית חלוצים דתיים' )הבח"ד(‪ ,‬היה 'תלמיד‪-‬חכם וחלוץ'; דגם חלוצי השואף לשילוב‬
‫בין התורה ‪ -‬לימוד‪-‬תורה‪ ,‬דת וקיום המצוות לעבודה בכלל ועבודת האדמה בפרט‪.‬‬
‫שתי קבוצות התייחסות השפיעו על אותם חלוצים דתיים ולפיהן פעלו‪ :‬מחד גיסא הייתה‬
‫היהדות האורתודוכסית ממנה צמחו‪ ,‬שהייתה כפופה לסמכותה של הרבנות ופעלה בהתאם‬
‫להלכה‪ .‬מאידך גיסא שימשה התנועה החלוצית החילונית ובראשה התנועה הקיבוצית כקבוצת‬
‫התייחסות ומרכז תרבותי משמעותי עבור אותם חלוצים דתיים‪ .‬מתנועות אלו אימצו את ערכי‬
‫החיים המשותפים‪ ,‬עבודה עצמית‪ ,‬התיישבות וביטחון ביישובים לאומיים עצמאיים‪ ,‬פעילות‬
‫כלכלית אינטנסיבית‪ ,‬זהות יהודית‪-‬אנושית חדשה והתחדשות תרבותית‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫‪F59‬‬
‫קבוצות הכשרה חלוציות‪-‬דתיות מעין אלה נוסדו ברחבי אירופה‪ ,‬בראשן בגרמניה ובפולין‪ ,‬אך‬
‫גם בהולנד‪ ,‬צ'כיה‪ ,‬הונגריה‪ ,‬איטליה‪ ,‬יוון‪ ,‬ליטא‪ ,‬שוודיה‪ ,‬צרפת ואף בארצות הברית‪ .‬בסוף שנות‬
‫השלושים היו כבר כ‪ 150-‬חוות הכשרה בלמעלה מ‪ 15-‬ארצות בעולם‪ .‬בחוות ההכשרה למדו‬
‫החלוצים הדתיים‪ ,‬כביתר ההכשרות‪ 61 ,‬כיצד להפעיל משק חקלאי‪ ,‬דבר שיסייע להם לאחר שיעלו‬
‫‪F60‬‬
‫לארץ ישראל ויקימו קיבוץ‪ .‬בהכשרה למדו על ענפי המשק השונים‪ :‬גן ירק‪ ,‬פלחה‪ ,‬גידול מטעי‬
‫‪ 57‬אונא‪ ,‬הקהילה‪ ,‬עמ' ‪;58-67‬‬
‫‪ 58‬כ"ץ‪ ,‬הקיבוץ‪ ,‬עמ' ‪;167-169‬‬
‫‪ 59‬להרחבה על תנועת 'החלוץ' ראו גם‪ :‬אונא‪ ,‬בניין אב‪ ,‬עמ' ‪ ;65-86‬אופנהיים‪ ,‬ה'חלוץ'; אופנהיים‪ ,‬שלבי ההתארגנות;‬
‫אופנהיים‪ ,‬תנועת החלוץ; ויינר‪ ,‬הסתדרות; ויינר‪ ,‬נער תוסס; שצקר‪' ,‬החלוץ';‬
‫‪ 60‬פישמן‪ ,‬דת‪ ,‬עמ' ‪ ;22‬פלס‪ ,‬ההתיישבות‪ ,‬עמ' ‪ ;139‬פלס‪ ,‬התפתחות‪ ,‬עמ' ‪;134-152‬‬
‫‪ 61‬להרחבה על ההכשרות ראו גם‪ :‬אהרון‪ ,‬הכשרה; בנימין‪ ,‬התנועה החלוצית; זיידין‪ ,‬תנועות הנוער‪ ,‬עמ' ‪ ;123‬קניאל‪,‬‬
‫המזרחי בפולין‪ ,‬עמ' ‪;168-178‬‬
‫‪17‬‬
‫עצי פרי גדולים‪ ,‬משתלה‪ ,‬רפת‪ ,‬לול‪ ,‬בריכות דגים ואורווה‪ .‬נוסף להכשרה המקצועית עסקו חברי‬
‫ההכשרה בהכשרה רוחנית לקראת העלייה‪ ,‬שכללה קריאה מרובה על ארץ ישראל‪ ,‬לימוד השפה‬
‫העברית; חברי הקבוצה קיבלו שמות עבריים ובמהלך השבוע הועברו להם שיעורים שונים בנושאי‬
‫ציונות ודת‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫‪62‬‬
‫‪F‬‬
‫בשנת ‪ 1924‬היה ניסיון ראשון להקים חוות הכשרה לחלוצים דתיים ב'בצנרוד' שבגרמניה‪.‬‬
‫מטרת ההכשרה לא הייתה יצירת תנועה חדשה‪ ,‬שכן עוד לא היה בסיס אידיאולוגי או תנועתי‬
‫שקישר בין החלוצים אלא הכשרה מעשית כהכנה לקראת עלייתם לארץ והתיישבותם בה‪ .‬בני‬
‫ההכשרה הגיעו מארגונים דתיים שונים דוגמת 'עזרא'‪' ,‬צעירי המזרחי' ו'בלאו‪-‬ווייס' אליהם‬
‫הצטרפו עוד כמה חלוצים‪-‬דתיים בודדים‪ .‬כל חברי ההכשרה הצטרפו לתנועת 'החלוץ'‪ ,‬ארגון גג‬
‫שעסק בהיבטים המעשיים של החווה אבל לא עסק בעניינים החברתיים והאידיאולוגיים של חברי‬
‫ההכשרה הדתית‪ 63 .‬בשל יכולתה של החווה הקטנה לקלוט רק שנים‪-‬עשר איש בכל מחזור‪ ,‬לנוכח‬
‫‪F 62‬‬
‫מצבה הכלכלי הגרוע‪ ,‬ולאור הפניות הרבות של מועמדים להצטרף להכשרה‪ ,‬הוחלט לחכור חווה‬
‫גדולה יותר ב'רודגס'‪ .‬בשנת ‪ ,1927‬הוקמה ב'רודגס' חוות הכשרה שהכילה למעלה מארבעים‬
‫חלוצים‪ .‬בחווה זו ניתן היה לפתח ענפי חקלאות שונים לטובת הכשרת החלוצים כגון גן ירק‪ ,‬רפת‪,‬‬
‫לול ואורוות ועמדו לרשותם כלי עבודה ועגלות‪ .‬החלוצים שעסקו בשעות הפנאי בקריאה על ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬לימוד העברית ועסקו ברעיונות 'התורה והעבודה'‪ .‬החלו לפתח אווירה ציונית‪-‬דתית‬
‫נלהבת‪ .‬תוך זמן קצר ראו עצמם כתנועה אידיאולוגית‪ :‬החלוצים של 'צעירי המזרחי'‪ .‬בשנת ‪1928‬‬
‫הוקמה התנועה החלוצית‪-‬דתית 'ברית חלוצים דתיים' )הבח"ד(‪ ,‬מסגרת תנועתית בה יכלו לפעול‬
‫החלוצים גם במישור האידיאולוגי‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫‪F63‬‬
‫לאחר ייסוד התנועה החדשה החלו לחשוב על עלייה מאורגנת לארץ ישראל בשונה מעליית‬
‫בודדים שאפיינה אותם עד כה‪ .‬מטרתם הייתה להקים בארץ יישוב שיגשים את רעיונות 'תורה‬
‫ועבודה'; ייסוד יחידה משקית חדשה ועצמאית שתשמור גם על מצוות התורה ואורח החיים‬
‫הדתי‪ .‬הקיבוץ נבחר כצורת ההתיישבות האידיאלית על ידי הבח"ד בגלל מבנהו החברתי שהתאים‬
‫לרוח התנועה‪ .‬בחול‪-‬המועד פסח תרפ"ט )‪ (1929‬ייסדו ששה‪-‬עשר מחברי הבח"ד ברודגס גרעין‬
‫בשם 'קיבוץ עליה רודגס'‪ .‬בחשון תר"צ )‪ ,(1929‬עלתה קבוצה של חמישה‪-‬עשר מחברי הגרעין‬
‫לארץ ישראל והקימה על אדמת 'סלבנדי' הסמוכה לפתח תקווה חוות הכשרה שנקראה על שם‬
‫‪ 62‬אונא‪ ,‬בניין אב‪ ,‬עמ' ‪ ;60‬אונא‪ ,‬בשבילי‪ ,‬עמ' ‪ ;52-53‬פלס‪ ,‬ההתיישבות‪ ,‬עמ' ‪ ;139‬פלס‪ ,‬התפתחות‪ ,‬עמ' ‪;134-152‬‬
‫רוזנברג‪ ,‬מהפכניות‪ ,‬עמ' ‪;141-144‬‬
‫‪ 63‬אונא‪ ,‬בניין אב‪ ,‬עמ' ‪ ;41-64‬פלס‪ ,‬ההתיישבות‪ ,‬עמ' ‪;139-140‬‬
‫‪ 64‬אונא‪ ,‬בניין אב‪ ,‬עמ' ‪ ;87-100‬פלס‪ ,‬ההתיישבות‪ ,‬עמ' ‪;140-141‬‬
‫‪18‬‬
‫מקום מוצאם 'רודגס'‪ .‬חוות ההכשרה 'רודגס' שליד פתח תקווה מהווה את תחילתו של הקיבוץ‬
‫הדתי בארץ ישראל‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫‪65‬‬
‫‪F‬‬
‫לארץ הגיעו קבוצות דתיות נוספות של חלוצים ממזרח ומרכז אירופה‪ .‬רוב הקבוצות‪ ,‬בדומה‬
‫לקבוצת 'רודגס'‪ ,‬התיישבו בסמוך למושבות המרכז והתפרנסו כעובדים שכירים במושבות וכך גם‬
‫המשיכו את הכשרתם המקצועית‪ .‬ההתיישבות הארעית של הקבוצות החלוציות‪ ,‬הדתיות‬
‫והחילוניות כאחד‪ ,‬ליד מושבות המרכז הוותיקות הייתה צעד מקדים של הכנה‪ ,‬הכשרה וגיבוש‬
‫הקבוצות לקראת עלייתם לקרקע והקמת יישוב קבע משלהם במקום אחר בארץ ישראל‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫‪66‬‬
‫‪F‬‬
‫בתוך הקבוצות הדתיות עלו תהיות בנוגע להמשך הדרך‪ .‬כך למשל עלתה השאלה האם יש‬
‫להזדהות ולהתחבר עם מפלגה כלשהי שתהווה מסגרת תומכת‪ .‬בסוגיה זו הדעות היו חלוקות וכל‬
‫אחד נטה לכיוון עמדה פוליטית‪-‬חברתית שונה‪ .‬לכן הוחלט‪ ,‬באופן זמני‪ ,‬שלא לחבור עם אף‬
‫מפלגה ולהמשיך להוות גוף עצמאי‪ .‬התלבטות נוספת הייתה בנוגע לטיב התיישבות הקבע; האם‬
‫כדאי להקים קיבוץ או מושב קואופרטיבי‪ .‬בתחילה ניסו להנהיג ב'רודגס' משק קואופרטיבי‪,‬‬
‫שנתפס כמאפשר ריכוז גדול יותר של חברים כאשר הדיור והמטבח היו משותפים וכן קוים משק‬
‫עזר משותף‪ ,‬אך לכל חבר ניתנה הרשות לחיות את חייו כרצונו‪ ,‬במיוחד מבחינה כלכלית‪ .‬לא‬
‫הייתה קופה משותפת ולא סידור עבודה מרוכז‪ ,‬כל אחר עבד כרצונו והרווחים שלו היו תלויים רק‬
‫בו‪.‬‬
‫‪F6‬‬
‫‪67‬‬
‫צורת חיים זו העלתה הרבה הסתייגויות בקבוצה משום שהיא יצרה הבדלי מעמדות‬
‫כלכליים וחברתיים בתוכה‪ .‬התחושה הייתה כי צורת חיים זו לא מתאימה לקבוצת אנשים‬
‫צעירים החיים תחת קורת גג אחת עם מטבח משותף‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬היו חברים שנתפסו מעמסה‬
‫כלכלית על הקבוצה )לא בהכרח בשל יכולת פחותה‪ ,‬אפשרויות מוגבלות גם כן(‪ ,‬במיוחד ניכר‬
‫הדבר בקרב החברות שהתקשו במציאת עבודה וששכרן היה נמוך‪ .‬חלקן אף נאלצו לעזוב את‬
‫הקבוצה בשל כך‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬המסגרת לא התאימה לקליטת עולים חדשים הן מסיבות כלכליות‬
‫שכן העולים נפלו למעמסה כלכלית על הוותיקים‪ ,‬הן מסיבות חברתיות בשל העדפת העולים‬
‫החדשים חיי קיבוץ מובהקים‪ .‬בשנת ‪ ,1931‬לאחר דיונים רבים בתוך הקבוצה‪ ,‬הוחלט ש'רודגס'‬
‫תתנהל על פי אורח חיים קיבוצי‪ .‬בעקבות החלטה זו שש‪-‬עשרה משפחות וותיקות פרשו‬
‫מהקבוצה והקימו בסמוך לה מושב עובדים ‪ -‬מושב סלבנדי )לימים כפר אברהם(‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫‪68‬‬
‫‪F‬‬
‫‪ 65‬ברוכי‪ ,‬מקום ובנינו‪ ,‬עמ' ‪ ;9-10‬כ"ץ‪ ,‬תורה‪ ,‬עמ' ‪ ;15‬פלס‪ ,‬ההתיישבות‪ ,‬עמ' ‪ ;141‬פלס‪ ,‬התפתחות‪ ,‬עמ' ‪;135-136‬‬
‫קצבורג‪ ,‬נחלת‪ ,‬עמ' ‪;39‬‬
‫‪ 66‬כ"ץ‪ ,‬הקיבוץ‪ ,‬עמ' ‪ ;169‬פלס‪ ,‬התפתחות‪ ,‬עמ' ‪ ;135-136‬קצבורג‪ ,‬נחלת‪-‬אמונים‪ ,‬עמ' ‪;40-42‬‬
‫‪ 67‬פלס‪ ,‬ההתיישבות‪ ,‬עמ' ‪ ;159-160‬פלס‪ ,‬התפתחות‪ ,‬עמ' ‪;152-154‬‬
‫‪ 68‬הרץ‪ ,‬מכתב ‪ ,15.5.1930‬ארכיון הקבה"ד; פלס‪ ,‬התפתחות‪ ,‬עמ' ‪;152-154‬‬
‫‪19‬‬
‫לבד מקבוצת 'רודגס'‪ ,‬פעלו כאמור קבוצות דתיות נוספות דוגמת קבוצת שח"ל שהתיישבה‬
‫בסמוך לרחובות וקבוצת 'אברהם' שישבה באזור כרכור‪ 69 .‬הקבוצות הדתיות לא היו קשורות זו‬
‫‪F68‬‬
‫לזו‪ ,‬אך כולן הצטרפו להסתדרות החלוצית של 'הפועל המזרחי'; הסתדרות שהוקמה עוד בשנת‬
‫‪ 1921‬ואיגדה תחתיה את כל הפועלים הדתיים בעיר ובכפר בארץ ישראל‪ .‬הסתדרות הפועלים‬
‫הדתית הייתה צריכה לדאוג ולטפל בכל העניינים היישוביים‪ ,‬הכלכליים והתרבותיים של הפועל‬
‫הדתי בארץ ישראל‪ .‬חלק ממשימותיה היה גם לדאוג להתיישבות הקבוצות השונות שהיו קשורות‬
‫בה‪ ,‬אבל עד שנת ‪ 1935‬הוקמו על ידי הפועל המזרחי חמישה מושבים דתיים אך לא קיבוץ דתי‬
‫אחד‪ .‬בין השנים ‪ 1932-1934‬היו מספר ניסיונות כושלים של הקבוצות הדתיות ליצור מסגרת‬
‫ארגונית שתכלול תחתיה את כל הקבוצות הדתיות ותביא להקמת קיבוצים דתיים‪ .‬בינואר ‪,1935‬‬
‫בוועידה השביעית של 'הפועל המזרחי' הוקמה מסגרת ארגונית שכזו‪ .‬בתחילה כונתה מסגרת זו‬
‫'חבר הקבוצות של הפועל המזרחי'‪ ,‬החל משנת ‪ 1938‬הוסב שמה לתנועת 'הקיבוץ הדתי'‬
‫שהשתרש עד היום‪ .‬מרכז התנועה של 'הקיבוץ הדתי' נקבע לקבוצת 'רודגס' שהייתה הפעילה‬
‫ביותר בתנועה‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫‪70‬‬
‫‪F‬‬
‫בשנים אלה גדלה מאוד המושבה פתח תקווה והחלה להתפרש לכיוון מקום יישובה של קבוצת‬
‫'רודגס'‪ .‬שטח הקבוצה קטן לכ‪ 150-‬דונם בעוד מספר החברים בקבוצה הוכפל לכמאה ועשרים‬
‫איש‪ .‬התקרבות פתח תקווה לקבוצת 'רודגס' ותהליכי העיור שהחלו בה איימו על המשך אורח‬
‫החיים הקיבוצי‪-‬דתי של 'רודגס'‪ .‬כתגובה לשינויים ומתוך רצון להתיישב בנקודת קבע‪ ,‬קמה‬
‫פלוגה מתוך הקבוצה ופנתה למרכז החקלאי של 'הפועל המזרחי'‪ ,‬להסתדרות הציונית ולקרן‬
‫קיימת בבקשה לשטח בו יוכלו להקים יישוב דתי כרצונם‪ .‬ההסתדרות הציונית והקרן הקיימת‬
‫עסקו באותה התקופה ברכישה אינטנסיבית של קרקעות בספר הפיזי והמדיני של ארץ ישראל‪,‬‬
‫בין היתר גם בעמק בית שאן‪ .‬אדמות באזור זה הוצעו לתנועת הקיבוץ הדתי להקמת קיבוץ הקבע‬
‫הראשון‪ .‬לבחירת יעד ההתיישבות הראשון של 'הקיבוץ הדתי' בעמק בית שאן היו מספר סיבות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫היות המקום ספר פיזי ומדיני שהיווה לחברי הקבוצה אתגר‪ .‬מבחינתם היה זה מקום‬
‫אידיאלי להגשמת ההתיישבות החלוצית ובמיוחד זו הדתית‪ .‬האינטרס שהיה להסתדרות‬
‫הציונית ליישב את האזור העניק אפשרות ל'קיבוץ הדתי' להוכיח את יכולתו בפני עצמו‪ ,‬בפני‬
‫הקיבוצים האחרים ובפני ההסתדרות הציונית ולהראות שגם 'הקיבוץ הדתי' יכול לתרום את‬
‫חלקו בחלוציות ובניין ארץ ישראל‪.‬‬
‫‪ 69‬קבוצות אלו ביחד עם חברי 'רודגס' ופלוגות העבודה שיצאו מרודגס )דוגמת 'משמר השרון' בכפר יעבץ‪' ,‬רמת‬
‫השומרון' בפרדס חנה וקבוצת 'אריה' מחדרה( היוו את הבסיס ליצירת 'חבר הקבוצות של הפועל המזרחי' בשנת‬
‫‪ ,1935‬שמאוחר יותר בשנת ‪ 1938‬הוסב שמו ל'הקיבוץ הדתי'‪ .‬ברוכי‪ ,‬נקום ובנינו‪ ,‬עמ' ‪;10‬‬
‫‪ 70‬ברוכי‪ ,‬נקום ובנינו‪ ,‬עמ' ‪ ;10‬כ"ץ‪ ,‬הקיבוץ‪ ,‬עמ' ‪;16-17‬‬
‫‪20‬‬
‫‪‬‬
‫היות האזור ריק יחסית מהתיישבות יהודית‪ ,‬מה שאיפשר הקמת גוש התיישבות דתית ולא‬
‫רק קיבוץ בודד‪ .‬עקרון הגוש ההתיישבותי היה הכרחי מבחינה כלכלית‪-‬תפקודית וגם מבחינה‬
‫ביטחונית‪ ,‬בנוסף לרצון של הקק"ל ליצור התיישבות צפופה על האדמות שרכשה כדי למנוע‬
‫חזרה של ערבים לאותם שטחים‪ .‬ב'קיבוץ הדתי' העדיפו ליצור גוש התיישבות דתי‪ .‬מאחורי‬
‫עקרון הגוש הדתי עמדו מניעים כלכליים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬חינוכיים ודתיים‪:‬‬
‫•‬
‫מניעת ההשפעה של הסביבה החילונית על הקיבוץ הדתי מבחינה דתית וחברתית‬
‫ובמיוחד מבחינת חינוך הילדים והנוער‪.‬‬
‫•‬
‫אחזקת מוסדות חינוך ודת‪ :‬קיבוץ דתי בודד לא היה יכול להפעיל מוסדות דת ומוסדות‬
‫חינוך דתיים לבדו‪ ,‬מבחינה כלכלית‪ .‬אחזקת מוסדות כאלה הצריכה תקציב שלא היה‬
‫ביכולתו הכלכלית של קיבוץ בודד לקיים‪ .‬שיתוף פעולה בין כמה קיבוצים לשם הקמת‬
‫מוסדות אלו היה הכרחי מבחינה כלכלית‪ .‬חברי 'הקיבוץ הדתי' לא ראו לנכון לשלוח את‬
‫ילדיהם למוסדות החינוך של הקיבוצים החילוניים הסמוכים שם לא יקבלו תכנים דתיים‬
‫כלל‪ .‬לשם כך היה חשוב להם להקים גוש התיישבות דתי שיישוביו יהיו בעלי אידיאל‬
‫חינוכי‪-‬דתי דומה‪.‬‬
‫•‬
‫פיתוח חיי רוח‪ :‬לחברי 'הקיבוץ הדתי' היה רצון ליצור הווי קיבוצי‪-‬דתי בעל ערכים‬
‫תרבותיים וחיים רוחניים מלאים‪ .‬לשם יצירת תרבות והווי דתי‪ ,‬כמו עיצוב החגים סביב‬
‫החלוציות ועבודת האדמה דוגמת חג הביכורים‪ ,‬חג האסיף ושמחת בית השואבה‪ .‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬מבלי לוותר על דיוקנם הדתי‪ .‬מצד שני‪ ,‬הצריך שיתוף פעולה בין יישובים בעלי אופי‬
‫דומה‪ .‬היה צורך בריבוי קיבוצים שינחילו את התרבות הזו ויסייעו זה לזה‪ ,‬במיוחד לאור‬
‫העובדה שהאידיאל של 'הקיבוץ הדתי' היה קיבוצים קטנים‪.‬‬
‫•‬
‫‪71‬‬
‫‪70F‬‬
‫סיוע הדדי‪ :‬חברי 'הקיבוץ הדתי' ראו כיצד הקיבוצים החילוניים יושבים בגושי‬
‫התיישבות וכיצד היישובים הוותיקים מסייעים לקיבוצים החדשים שרק עלו לקרקע‪ .‬בשל‬
‫כך רצו ליצור גוש התיישבות דתי בו יוכלו הקיבוצים לסייע אחד לשני‪.‬‬
‫•‬
‫תפיסה אידיאולוגית והפצת הרעיון הקיבוצי‪-‬דתי‪ :‬התפיסה הייתה כי הגשמת‬
‫ההתיישבות ובניין הארץ לפי הדרך החברתית‪-‬דתית של 'הקיבוץ הדתי'‪ ,‬תוך מימוש ומיצוי‬
‫תפקידו וייעודו של 'הקיבוץ הדתי'‪ ,‬ייתכן רק על ידי התיישבות בגוש דתי‪ .‬מטרה‬
‫‪71‬‬
‫שיתוף פעולה בין קיבוצים דתיים וקיבוצים חילוניים בתחומי התרבות והווי הדתי היה בעייתי‪ .‬אמנם בקיבוצים‬
‫החילוניים לא הוציאו את השבת והחגים מלוח השנה אבל עיצבו אותם כך שיתאימו את רוח הסוציאליזם ואורך‬
‫החיים הקיבוצי והוציאו מהם את הפן הדתי‪ .‬השבת הפכה ליום מנוחה ותרבות וניתנו לה מאפיינים משפחתיים‪.‬‬
‫בחגים הושם הדגש על הטבע והחקלאות שהיו בעלי משמעות עמוקה לחלוצים עובדי אדמה‪ .‬זעירא‪ ,‬קרועים אנו‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;201-263‬כ"ץ‪ ,‬תורה‪ ,‬עמ' ‪;253-254‬‬
‫‪21‬‬
‫אידיאולוגית זו לא תוכל להתגשם במלואה במסגרת התיישבות של קיבוץ בודד‪ ,‬לשם כך‬
‫יש צורך בשיתוף פעולה בין משקים‪ ,‬באדמיניסטרציה ובאורחות החיים‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫‪72‬‬
‫‪F‬‬
‫בשנת ‪ 1937‬עלה לקרקע הקיבוץ הדתי הראשון 'טירת צבי'‪ ,‬על שם הרב צבי הירש קלישר‪,‬‬
‫ממבשרי הציונות‪ .‬הקיבוץ הוקם על ידי חברים מקבוצת 'רודגס'‪ ,‬קבוצת שח"ל שישבה ליד‬
‫רחובות וקבוצת 'יעבץ'‪' .‬טירת צבי' היוותה את תחילתו של גוש ההתיישבות הדתי בעמק בית‬
‫שאן‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫‪F 72‬‬
‫עד מלחמת העצמאות בשנת ‪ 1948‬הקים 'הקיבוץ הדתי' שלושה גושי התיישבות ‪-‬‬
‫‪‬‬
‫גוש עמק בית שאן שכלל את קיבוץ 'טירת צבי' )נוסד בשנת ‪ (1937‬קיבוץ 'שדה אליהו' )נוסד‬
‫בשנת ‪ (1939‬וקיבוץ 'עין הנצי"ב' )נוסד בשנת ‪.(1946‬‬
‫‪‬‬
‫גוש הרי חברון שכלל את קיבוץ 'כפר עציון' )נוסד בשנת ‪ ,(1943‬קיבוץ 'משואות יצחק' )נוסד‬
‫בשנת ‪ (1945‬וקיבוץ 'עין צורים' )נוסד בשנת ‪.(1946‬‬
‫‪‬‬
‫גוש צפון הנגב המערבי שכלל את קיבוץ 'בארות יצחק' )נוסד בשנת ‪ ,(1943‬קיבוץ 'כפר דרום'‬
‫)נוסד בשנת ‪ (1946‬וקיבוץ 'סעד' )נוסד בשנת ‪.(1947‬‬
‫קבוצת 'יבנה' )נוסדה בשנת ‪ (1941‬שימשה כיסוד להקמת גוש התיישבות נוסף בשפלה‪ ,‬גוש‬
‫התיישבות שהושלם רק אחרי מלחמת עצמאות‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫‪73F‬‬
‫עיקרון ההתיישבות הגושית שהפך לעיקרון יסודי בתכנון ההתיישבות של 'הקיבוץ הדתי'‪ ,‬קבע‬
‫כי בכל גוש התיישבות יהיו לפחות שלושה קיבוצים דתיים‪ .‬אולם 'הקיבוץ הדתי' לא בידל עצמו‬
‫מהסביבה החילונית‪' .‬הקיבוץ הדתי' לא שלל אפשרות של הקמת גוש התיישבות מעורב ‪ -‬קיבוצים‬
‫דתיים וחילוניים זה לצד זה תוך שיתוף פעולה ביניהם‪ .‬וממילא כורח המציאות חייב את‬
‫הקיבוצים הדתיים לשתף פעולה עם הקיבוצים החילוניים הסמוכים משיקולים מעשיים‪ .‬מעבר‬
‫לכורח המציאות שחייב קשרים בין הקיבוצים והמשקים והיתרונות הכלכליים שקשרים אלה‬
‫יצרו‪ ,‬האמינו ב'קיבוץ הדתי' כי רק בדרך של שיתוף פעולה וקשרים עם הציונות החילונית אפשר‬
‫יהיה להגשים את המטרות הלאומיות של בניין הארץ‪ ,‬ואולי תוך כדי כך יוכלו גם להשפיע על‬
‫היישוב מבחינה דתית‪ .‬שיתוף הפעולה בא לידי ביטוי במישורים הכלכליים‪ ,‬המוניציפאליים‪,‬‬
‫הביטחוניים והתרבותיים‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫‪75‬‬
‫‪F‬‬
‫‪ 72‬אונא‪ ,‬הקהילה‪ ,‬עמ' ‪ ;83‬אורליאן‪ ,‬הקיבוץ‪ ,‬עמ' ‪ ;43‬כ"ץ‪ ,‬הקיבוץ‪ ,‬עמ' ‪ ;171-175‬פלס‪ ,‬התפתחות‪ ,‬עמ' ‪;154-156‬‬
‫‪ 73‬הרחבה על הקמת קיבוץ 'טירת צבי' ניתן לעיין בפלס‪ ,‬התפתחות‪ ,‬עמ' ‪ ;180-188‬קצבורג‪ ,‬נחלת‪-‬אמונים‪ ,‬עמ' ‪;48-53‬‬
‫רוזנברג‪ ,‬מהפכניות‪ ,‬עמ' ‪;145‬‬
‫‪ 74‬להרחבה על קבוצות וקיבוצי תנועת 'הקיבוץ הדתי' ראו גם‪ :‬ברוכי‪ ,‬נקום ובנינו‪ ,‬עמ' ‪ ;10-40‬כ"ץ‪ ,‬הקיבוץ‪ ,‬עמ'‬
‫‪;176-177‬‬
‫‪ 75‬חברי הקיבוצים הדתיים בעמק בית שאן אף לקחו חלק במועצת אזור הגלבוע‪ .‬אך לא בכל היוזמות של המועצה‬
‫המעורבת יכלו הקיבוצים הדתיים לקחת חלק משום שלפעמים כללו פעולות המועצה חילול שבת )פעולותיה‬
‫‪22‬‬
‫בתחילת דרכן‪ ,‬לא הייתה לקבוצות הדתיות אידיאולוגיה מגובשת וכל קבוצה קבעה לעצמה את‬
‫היסודות הרעיוניים שלה‪ .‬עם השנים החלה להתפתח תודעה אידיאולוגית כוללת והיו ניסיונות‬
‫לסכם את 'רעיון הקיבוץ הדתי'‪ .‬בבסיס 'רעיון הקיבוץ הדתי' הייתה השאיפה למימוש האידיאל‬
‫הציוני בכלל וההתיישבות החקלאית בפרט תוך מימוש ערכים סוציאליסטים והמשך שמירה על‬
‫אורח חיים דתי‪ .‬מתוך כך נבעה המחשבה כי יש להמשיך וליצור ערכים יהודיים ופיתוח דינים‬
‫והלכות חדשות שיתאימו לאורך החיים הקיבוצי‪ .‬כל‪-‬זאת מתוך מחשבה כי הקיבוץ הדתי מהווה‬
‫את צורת החיים האידיאלית להגשמת ההתיישבות בארץ‪-‬ישראל מתוך שאיפה לחיי צדק ויושר‪,‬‬
‫הדדיות ועזרה ושמירת המוסר הדתי והאנושי‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫‪F75‬‬
‫ביסודם לא ראו עצמם חברי 'הקיבוץ הדתי'‬
‫שונים מחבריהם בקיבוצים החילוניים‪ ,‬וכאמור הללו היו בעבורם דגם לחיקוי‪ ,‬אבל המצע‬
‫הרעיוני בבסיס העשייה‪ ,‬היה שונה בין שני הגופים בשל הצורך לגשר בין העולם הדתי‪-‬הלכתי ובין‬
‫העולם הסוציאליסטי‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫‪76F‬‬
‫תנועת 'הקיבוץ הדתי' ראתה עצמה כבר מההתחלה כמגשימת רעיון ה'תורה ועבודה'‪ .‬חברי‬
‫'הקיבוץ הדתי' סברו כי רק חברה במסגרת קיבוצית בעלת עקרונות חברתיים‪ ,‬ערכיים ודתיים‬
‫מחייבים יכולה לתרום לפתרון הבעיות החברתיות והדתיות שעלו בתקופתם‪ .‬ברוב התחומים דמו‬
‫קיבוצי תנועת 'הקיבוץ הדתי' לקיבוץ הכללי‪ ,‬שני הזרמים התבססו על עקרונות השיתוף בייצור‬
‫ובצריכה‪ ,‬השוויון‪ ,‬עבודה עצמית וחלוציות‪ .‬אך בניגוד לקיבוצים הכלליים שראו בפריקת עול‬
‫והתרחקות מהמסורת היהודית דרך חיים חדשה ויצירת דמות היהודי החדש השונה מדמות‬
‫היהודי הגלותי‪ ,‬חברי 'הקיבוץ הדתי' ראו דווקא כאידיאל לשמר את המסורת היהודית ולחפש‬
‫דרכים לחדש אותה ולהתאים אותה לאורח החיים החדש‪ .‬הם לא ראו בדת ובמסורת סתירה‬
‫ליצירת היהודי החדש ואורח החיים החדש ועל‪-‬כן עיצבו את אורח החיים החברתי שלהם כשילוב‬
‫של אורחות הדת והקיבוציות יחד‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪78‬‬
‫‪F‬‬
‫בשנת ‪ ,1939‬סיכם משה אונא‪ 79 ,‬את שלושת יסודות 'רעיון הקיבוץ הדתי'‪:‬‬
‫‪F78‬‬
‫הרשמיות של המועצה דוגמת ישיבות המועצה וביקורים ביישובים שנהגו לקיים בשבת נדחו לרוב לאמצע השבוע‪.‬‬
‫אבל לא כל הפעילויות במסגרת התרבות או במסגרת הפעלת המשק המשותף כמו העבודה במפעל לכיבוש זיתים‬
‫האזורי הופסקו בשבת או נדחו לאמצע השבוע(‪ .‬כ"ץ‪ ,‬הקיבוץ‪ ,‬עמ' ‪ ;176‬כ"ץ‪ ,‬תורה‪ ,‬עמ' ‪;247-262‬‬
‫‪ 76‬אונא‪ ,‬הקהילה‪ ,‬עמ' ‪ ;58-67 ,41-45‬פישמן‪ ,‬דת‪ ,‬עמ' ‪;80-82 ,22‬‬
‫‪ 77‬ביטול הקניין הפרטי שהיה קיים בכל הקיבוצים לשם יצירת חברה שוויונית ואחידה‪ ,‬שהיווה גם חלק נכבד‬
‫ב'רעיון הקיבוץ הדתי'‪ ,‬הוא דוגמא לחידוש בניסיון לגשר בין עולם הדת והעולם הסוציאליסטי של הקיבוץ‪.‬‬
‫ביהדות נדרשת לפעמים יכולת קנייה‪ ,‬לדוגמא בנישואין‪ ,‬ואז על האדם להיות בעל הטבעת בכדי לקדש את אשתו‪.‬‬
‫הקיבוץ ניסה להתמודד עם צרכי ההלכה אל מול האידיאולוגיה הסוציאליסטית‪-‬קיבוצית‪ .‬אונא‪ ,‬בשבילי‪ ,‬עמ' ‪;78‬‬
‫פישמן‪ ,‬דת‪ ,‬עמ' ‪ ;22‬פלס‪ ,‬התפתחות‪ ,‬עמ' ‪ ;190-192‬קצבורג‪ ,‬נחלת‪-‬אמונים‪ ,‬עמ' ‪;44-45‬‬
‫‪ 78‬פלס‪ ,‬התפתחות‪ ,‬עמ' ‪;192-193‬‬
‫‪ 79‬אונא משה )‪ ,(1902-1989‬יליד מנהיים גרמניה‪ .‬בנו של הרב יצחק אונא‪ ,‬רבה של העיר מנהיים‪ .‬בשנת ‪ 1919‬יצא‬
‫אונא בן ה‪ 16-‬להכשרה בהרמנסברג‪ ,‬במשק שהיה שייך למשפחה יהודית שהתיישבה בין איכרי המקום‪ .‬לאחר‬
‫שנתיים בהכשרה פנה ללימודים בבית הספר הגבוה לחקלאות בברלין‪ .‬במקביל ללימודיו שמע גם שיעורים בבית‬
‫המדרש לרבנים של הילדסהיימר בברלין‪ .‬בשל נסיונו החקלאי התבקש אונא בשנת ‪ 1923‬לנהל את חוות ההכשרה‬
‫ליהודים דתיים ב'בצנרוד' ומאוחר יותר ב'רודגס'‪ .‬אונא היה חבר ארגון 'צעירי המזרחי' והבח"ד‪ .‬עלה עם קבוצת‬
‫‪23‬‬
‫‪‬‬
‫היסוד הסוציאלי‪-‬דתי ‪ -‬מצד אחד הכרה בכך שיש צורך בתיקון מהפכני בחברה‪ ,‬ומצד שני‬
‫התבססות על התפיסה הדתית וההלכתית והתעמקות בתורה ובחוקיה הסוציאליים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היסוד הציוני‪-‬לאומי ‪ -‬ביסוס כוחות האומה היהודית בארץ ישראל ולא בגולה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היסוד הדתי ‪ -‬הדת כנחלת הכלל ולא כנחלת הפרט‪ .‬חידוש והתעוררות עשייה דתית לצד בניין‬
‫ארץ ישראל‪ ,‬לא כפעולה פרטית אלא כמהלך לאומי‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫‪80‬‬
‫‪F‬‬
‫במסגרת ניסיונות הגישור בין אורח החיים החלוצי ככלל ובמסגרת הקיבוצית בפרט ובין אורח‬
‫החיים הדתי נתקלו חברי 'הקיבוץ הדתי' בבעיות הלכתיות רבות שהיו זקוקות לביאור הלכתי‬
‫מחודש‪ .‬מאז חורבן בית המקדש השני לא הייתה ישיבה קבועה בארץ ישראל‪ ,‬וברוב ההלכות‬
‫הקשורות לעבודת האדמה בארץ ישראל כמעט ולא התעסקו הפרשנים השונים לאורך השנים‪.‬‬
‫החלוצים נאלצו לספק פתרונות הלכתיים לשאלות שנגעו לעבודת האדמה והפעלת המשק דוגמת‬
‫נושא החליבה בשבת‪ .‬גם שאלות הנוגעות לקיום אורח החיים הדתי לצד זה הסוציאליסטי שנגעו‬
‫בתחומים כמו שמירת שבת‪ ,‬נישואין ועוד היו צריכות התייחסות ופסיקה חדשה המתייחסת‬
‫ומתחשבת באורח החיים הקיבוצי החדש‪ .‬אורח החיים הייחודי בקיבוצים הדתיים הצריך אפוא‬
‫התמודדות מיוחדת‪ ,‬שהתווספה ליתר האתגרים וההתמודדויות שנבעו מעצם החיים הקיבוצי‬
‫והיו נחלת הקיבוצים כולם‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫‪F80‬‬
‫קבוצות תנועת 'הקיבוץ הדתי'‪ ,‬במיוחד בתחילת דרכן‪ ,‬עמדו בפני מצב כלכלי וקיומי הקשה;‬
‫פועל יוצא של קשיי הקליטה של תנועה צעירה המורכבת בעיקר מעולים חדשים בארץ חדשה‬
‫וקשיי ההתיישבות‪ ,‬ששולבו עם האתגרים הייחודיים בשל השאיפה המורכבת של התנועה לשלב‬
‫את עקרונות הקיבוץ עם חיים דתיים‪ .‬על‪-‬אף כל זאת‪ ,‬חברי הקבוצות ביקשו לעשות ככל יכולתם‬
‫למען הציבור הדתי בארץ‪ ,‬במיוחד הציבור החלוצי‪-‬דתי‪ ,‬ולתרום את חלקם בכל הנוגע לקליטת‬
‫עולים דתיים‪ .‬גם התפתחות תנועת 'הקיבוץ הדתי' עמדה לנגד עיני החברים‪ .‬על‪-‬כן קלטו לתוכם‬
‫קבוצות הכשרה חלוציות‪-‬דתיות ואף הגדילו לעשות כשקלטו לתוכם חברות נוער דתי שעלה‬
‫במסגרת עלית הנוער הדתי; מפעל שהיו מיוזמיו ומוביליו‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫‪F81‬‬
‫ההכשרה 'רודגס' לארץ ובעת הפיצול נשאר עם הפלג הקיבוצי‪ .‬היה פעיל במוסדות 'הקיבוץ הדתי'‪ ,‬ציר‬
‫בקונגרסים‪ ,‬בוועידות 'המזרחי' ו'הפועל המזרחי'‪ ,‬ממארגני עליית הנוער הדתי וחבר 'הועדה לעליית הנוער הדתי'‪,‬‬
‫ממקימי כפר הנוער הדתי‪ ,‬ממקימי הקיבוץ הדתי הראשון 'טירת צבי' ועוד‪ .‬החל משנת ‪ 1944‬היה חבר הקיבוץ‬
‫'שדה אליהו'‪ .‬שימש כחבר כנסת מטעם מפלגות 'הפועל המזרחי' החל מהכנסת הראשונה עד השישית וכיהן בין‬
‫היתר כסגן שר החינוך ויו"ר ועדת החוקה‪ ,‬חוק ומשפט‪ .‬כתב ספרי הגות‪ ,‬חינוך ותולדות 'הקיבוץ הדתי' ופעל‬
‫לקידום נושאי הציונות הדתית הקיבוץ הדתי‪,‬פיתוח המשק הדתי ועוד‪ .‬אונא‪ ,‬בנין‪-‬אב‪ ,‬עמ' ‪ ;106-107 ,36-54‬בן‪-‬‬
‫אדמון‪ ,‬מרד ויצירה‪ ,‬עמ' ‪;261-264‬‬
‫‪ 80‬אונא‪ ,‬בשבילי‪ ,‬עמ' ‪ ;61‬פלס‪ ,‬התפתחות‪ ,‬עמ' ‪ ;192‬קצבורג‪ ,‬נחלת‪-‬אמונים‪ ,‬עמ' ‪;45-46‬‬
‫‪ 81‬אדמנית‪ ,‬בתוך‪ ,‬עמ' ‪ ;.417-419 ,365-389‬אונא‪ ,‬בשבילי; אוליאן‪ ,‬הקיבוץ‪ ,‬עמ' ‪ ;32-35‬כ"ץ‪ ,‬הקיבוץ‪ ,‬עמ' ‪;181-183‬‬
‫פישמן‪ ,‬דת‪ ,‬עמ' ‪ ;138-163‬פלס‪ ,‬התפתחות‪ ,‬עמ' ‪ ;148-153‬קצבורג‪ ,‬נחלת‪-‬אמונים‪ ,‬עמ' ‪ ;121-126‬רוזנברג‪,‬‬
‫מהפכניות‪ ,‬עמ' ‪;190-211‬‬
‫‪ 82‬ברוכי‪ ,‬שניים; הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪;153-154‬‬
‫‪24‬‬
‫‪U‬‬
‫ד‪ .‬עליית הנוער ‪ -‬הקמת המפעל ומאפייניו‬
‫עליית הנוער היא ממפעלי העלייה החשובים לארץ ישראל שהחל בתקופת היישוב ונמשך לאורך‬
‫שנותיה של מדינת ישראל עד ימינו‪ .‬מפעל זה כוון להעלאתם של בני נוער‪ ,‬נערים ונערות בגילאי‬
‫‪ ,14-17‬מארצות מוצא שונות וקליטתם במסגרות מתאימות בארץ; מסגרות בהן הוכשרו וחונכו‬
‫לערכי הציונות וההתיישבות ובהמשך לערכי וחוקי מדינת ישראל‪ .‬לאורך השנים חלו שינויים‬
‫במבנה המפעל‪ ,‬הורחבו ארצות הפעילות ולעתים אף גילאי החניכים‪ .‬עם השנים השתנו גם‬
‫העקרונות על‪-‬פיהם הושתתו החינוך וההכשרה בהתאם לשינויים ההיסטוריים‪ ,‬הדמוגרפיים‬
‫והתפיסתיים שעברו על מדינת ישראל ועם ישראל‪ .‬אולם מתחילת דרכו ועד היום‪ ,‬נתן המפעל‬
‫מענה לקליטת בני נוער שעלו בנפרד מהוריהם ולפרקים אף לאלה שעלו ביחד עם משפחותיהם‪,‬‬
‫תוך חינוך ערכי וציוני‪ .‬לאורך השנים נקלטו במוסדות עליית הנוער אלפי בני נוער שעלו מכל קצווי‬
‫עולם‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫‪F82‬‬
‫עם הקמתו‪ ,‬קבוצת ההתייחסות אליה פנה מפעל עליית הנוער הייתה בני נוער בגילאי ‪;14-17‬‬
‫אלו שאינם צעירים מדי לצאת מחזקת הוריהם ולהתחיל בחיים חדשים רחוק מביתם ומשפחתם‪,‬‬
‫ואינם בוגרים דיים לעשות זאת בכוחות עצמם ועדיין זקוקים למסגרת מגוננת לשם לימוד‪,‬‬
‫הכשרה ורווחה‪ .‬יתרון נוסף לשכבת גיל זו הייתה גמישותם המחשבתית‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי הן‬
‫מבחינת היכולת שלהם לצלוח ביתר קלות את השינויים ולקבל על עצמם את אורח החיים החדש;‬
‫הן מבחינת היכולת להשפיע ולעצב את תפיסתם ותודעתם בהתאם לרוח עליית הנוער‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫‪F83‬‬
‫הפרק להלן יעסוק במניעים שהביאו להקמת מפעל חשוב זה ובמאפייני תחילת דרכו‪.‬‬
‫מדיניות העלייה הציונית בשנות העשרים הייתה כאמור סלקטיבית‪ ,‬על‪-‬פי העקרונות‬
‫המנדטוריים ושיקולי ההסתדרות הציונית‪ .‬היישוב היהודי העדיף עלייה של עולים בעלי הון שיהוו‬
‫עמוד תווך כלכלי ביישוב המתפתח וצעירים אידיאליסטים‪ ,‬שיירתמו למילוי משימות לאומיות‬
‫כמו התיישבות ועבודת האדמה‪ 85 .‬הצעירים החלוצים שעלו לארץ‪ ,‬במיוחד יוצאי תנועות הנוער‪,‬‬
‫‪F 84‬‬
‫ראו בדרך הקיבוץ מענה לשאיפתם למימוש הלאומיות והסוציאליזם וביטוי לסלידתם‬
‫‪ 83‬בר‪-‬גיל‪ ,‬עליית הנוער;‬
‫‪ 84‬רינהולד‪ ,‬נוער‪ ,‬עמ' ‪;37‬‬
‫‪ 85‬בונדי‪ ,‬השליח‪ ,‬עמ' ‪ ;334‬גלבר‪ ,‬עליית הנוער‪ ,‬עמ' ‪ ;262-263‬חלמיש‪ ,‬במירוץ‪ ,‬עמ' ‪ ;14-23‬הרחבה על חשיבות החינוך‬
‫ככלי מעצב ניתן לקרוא באלבוים‪ ,‬החינוך; אלבוים‪ ,‬יצירת;‬
‫‪25‬‬
‫מהקפיטליזם שהכירו מבית‪ .‬הציונות הציעה להם דרך חיים שהתאימה לתפיסתם האידיאולוגית‬
‫והמשיכה לעצב את תודעתם הציונית‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫‪F85‬‬
‫עוד בשנת ‪ ,1921‬הגה חבר קיבוץ משמר העמק‪ ,‬מרדכי שנהבי‪ ,‬רעיון להעלאת בני נוער עד גיל‬
‫‪ ,17‬בנפרד מהוריהם‪ ,‬מטעמים חלוציים‪ ,‬אבל יוזמה זו לא יצאה אל הפועל‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫‪F86‬‬
‫עם התגברות הרוחות האנטישמיות בגרמניה בשנת ‪ ,1932‬פנו נערים מובטלים עקב אנטישמיות‬
‫ואפליה במסגרות החינוך ובמקומות העבודה לרחה פראייר‪ ,‬אשת רב ופעילה בתנועה הציונית‬
‫בגרמניה‪ ,‬על מנת שתסייע בידם למצוא פרנסה‪ .‬בתגובה לפנייה זו הגתה פראייר רעיון שנועד‬
‫למלט בני נוער יהודיים בגילאי ‪ 15-17‬הסובלים מאנטישמיות ומאפליה בגרמניה במסגרות החינוך‬
‫ובמקומות העבודה‪ ,‬ולהעלותם לארץ ישראל ולשלבם במפעל הציוני‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫‪F87‬‬
‫הציבור היהודי בגרמניה לא תמך באותה שעה ברעיונה של פראייר והתנגד לשליחת בני הנוער‬
‫בגפם לארץ ישראל‪ .‬משנכחה כי גם ההנהגה היהודית והארגונים היהודיים בגרמניה לא תומכים‬
‫ברעיונה‪ ,‬פנתה פראייר לשליחי תנועות הנוער החלוציות בתקווה שיסייעו לה בארגון עלייתם של‬
‫בני הנוער‪ .‬אך גם שליחי תנועות הנוער החלוציות‪ ,‬שבעצמם הגיעו לגרמניה על‪-‬מנת לארגן את‬
‫עלייתם של בני הנוער חברי התנועות לארץ ישראל‪ ,‬לא האמינו שעלייה אינטנסיבית של רבים‬
‫מבני הנוער מגרמניה אפשרית‪ ,‬בעיקר מנקודת המבט של הקליטה בארץ‪ .‬הם הכירו את המציאות‬
‫בארץ וידעו כי היעדר מקומות קליטה מתאימים ובעיקר היעדר מקורות מימון כבר הכשילו בעבר‬
‫מספר ניסיונות העלאת ילדים ונוער לארץ ישראל )יוזמות כמו אלו של קרל נטר בשנת ‪1882‬‬
‫וישראל בלקינד בשנת ‪ .(1904‬אמנם היו קיימים בארץ מוסדות חינוכיים כמו מוסד 'אהבה' וכפר‬
‫הנוער בבן שמן אך יכולת הקליטה בהם הייתה מוגבלת‪ .‬השליחים לא האמינו כי מוסדות אלו‪,‬‬
‫ששימשו בעיקר לילדים יתומים ועזובים שהועלו לארץ ישראל‪ ,‬יוכלו לשמש פיתרון לתוכניתה של‬
‫פראייר ולקליטת בני הנוער מגרמניה‪ .‬כן סברו‪ ,‬כי ההורים‪ ,‬שרבים מהם היו ממשפחות מבוססות‬
‫מהמעמד הבינוני‪ ,‬לא יסכימו להיפרד מילדיהם‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫‪F8‬‬
‫פראייר שחיפשה מענה לסוגיית הקליטה של הנוער‪ ,‬סברה כי העלייה צריכה להיות‬
‫פרודוקטיבית תוך חינוך הנוער לערכי התנועה הציונית וההתיישבותית‪ ,‬הכשרתו ושילובו‬
‫במסגרות ההתיישבות העובדת‪.‬‬
‫‪F89‬‬
‫‪90‬‬
‫על‪-‬כן יצרה קשר עם הסתדרות העובדים העבריים בארץ ועם‬
‫מספר בתי ספר חקלאיים ומשקי עובדים שהביעו עניין בקליטת הנוער‪ ,‬על מנת שיירתמו לקליטת‬
‫‪ 86‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪;Schatzker, Youth Movement, p.156 ;13‬‬
‫‪ 87‬בר‪-‬גיל‪ ,‬עליית הנוער‪ ,‬עמ' ‪;44‬‬
‫‪ 88‬גת‪ ,‬מפעל‪ ,‬עמ' ‪ ;149‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;17-21 ,8-9‬ההסתדרות‪ ,‬עמ' ‪ ;10-11‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪ ;13-14‬פראייר‪,‬‬
‫ישרש‪ ,‬עמ' ‪;Freier, Childre, pp 9-10 ;9-17‬‬
‫‪ 89‬גלבר‪ ,‬עליית הנוער‪ ,‬עמ' ‪ ;261‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן עמ' ‪ ;19-20‬ההסתדרות‪ ,‬עמ' ‪;11‬‬
‫‪ 90‬בר‪-‬גיל‪ ,‬עליית הנוער‪ ,‬עמ' ‪ ;44-45‬הכהן‪ ,‬צומת ‪ ,‬עמ' ‪;411-413‬‬
‫‪26‬‬
‫הנוער‪ .‬במקביל הקימה פראייר בגרמניה את "האגודה לסיוע לנוער היהודי"‪ ,‬שמטרתה הייתה‬
‫לגייס את האמצעים הדרושים למימוש רעיונותיה‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫‪F90‬‬
‫למרות החששות וההסתייגויות מקשיי הקליטה והמחסור במוסדות מתאימים ומקורות‬
‫מימון‪ ,‬עלתה בסוף ‪ 1932‬קבוצת נוער ראשונה שמנתה ‪ 12‬נערים ונערות מברלין ונקלטה בכפר‬
‫הנוער בן‪-‬שמן‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫‪F91‬‬
‫בעקבות קליטת קבוצת נוער זו‪ ,‬פנו נציגים מקבוצת 'רודגס' לפראייר במטרה לגבש גרעין של‬
‫כעשרה בני נוער שייקלט בקבוצת 'רודגס'‪ .‬פראייר קיבלה את פנייתם ואף הייתה מוכנה להגדיל‬
‫את מספר בני הנוער אם רק היו מוכנים לכך‪ .‬הבעיה העיקרית מולה עמדו הייתה השגת‬
‫סרטיפיקטים ומימון לצורך העניין‪ .‬מטעם 'רודגס' נשלחה פנייה ל'ועד הפועל של הפועל המזרחי'‬
‫לסיוע ובמקביל פנתה פראייר להנרייטה סאלד‪ ,‬שעמדה באותה העת בראש המחלקה לשירות‬
‫הסוציאלי והייתה חברה בהנהלת הוועד הלאומי‪ .‬בשל החוסר במימון ובסרטיפיקטים לא יצאה‬
‫פנייה זו לפועל‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫‪F92‬‬
‫בשנת ‪ ,1933‬לאחר עליית הנאצים לשלטון‪ ,‬גדלו מאוד תנועות הנוער היהודיות בגרמניה ומנו‬
‫אלפים רבים של בני נוער לעומת מאות אחדות לפני עליית הנאצים לשלטון‪ .‬רחה פראייר האמינה‬
‫כי כעת‪ ,‬לאחר שינוי השלטון והחרפת מצב היהודים‪ ,‬יהיה יותר שיתוף פעולה עם הצעתה לעליית‬
‫בני הנוער‪ ,‬וקראה שוב לשליחי תנועות הנוער לחבור אליה‪ .‬בניגוד לפנייתה שנה קודם‪ ,‬הפעם נענו‬
‫שליחי תנועות הנוער לקריאה לשיתוף פעולה‪ .‬במהרה הפכו חברי תנועות הנוער‪ ,‬מדריכיהם‬
‫ושליחי התנועה לדומיננטיים בפעילות האגודה לארגון בני הנוער והכנתם לקראת עלייה לארץ‪.‬‬
‫‪94‬‬
‫‪93F‬‬
‫משפחות רבות ביקשו כעת להוציא את ילדיהן מגרמניה ונוצר ביקוש רב לצרף אותם לקבוצות‬
‫העלייה לארץ‪ .‬אנצו סרני וחנוך ריינהולד‪ 95 ,‬סייעו לפראייר בארגון קבוצות הנוער ובשיווק רעיון‬
‫‪F94‬‬
‫‪ 91‬גלבר‪ ,‬עליית הנוער‪ ,‬עמ' ‪ ;261-262‬פראייר‪ ,‬ישרש‪ ,‬עמ' ;‪;Freier, Children, pp. 27-31 ;26-29‬‬
‫‪ 92‬בתחילה הודיעה פראייר על עליית קבוצה של ‪ 25‬בני נוער‪ ,‬אך בשל מחסור במקורות מימון ומוסדות קליטה‬
‫מתאימים ניתנו רק ‪ 12‬רישיונות עלייה לידי רחה פראייר לקליטת הנוער בכפר הנוער בבן שמן‪ .‬גלבר‪ ,‬מולדת‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;187‬גלבר‪ ,‬עליית הנוער‪ ,‬עמ' ‪ ;261‬גת‪ ,‬מפעל‪ ,‬עמ' ‪ ;149‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;23‬ההסתדרות‪ ,‬עמ' ‪;12-13‬‬
‫‪ 93‬להרחבה על פניית קבוצת רודגס לרחה פראייר לקליטת בני נוער ראה בפרק "הקמת מפעל 'עליית הנוער הדתי' "‬
‫בעבודה זו‪ .‬אינטרליגטור‪ ,‬אצ"ד; הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪.21‬‬
‫‪ 94‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;23‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪ .14‬להרחבה על תנועות הנוער היהודיות בגרמניה ראה גם‪ :‬ויינר‪,‬‬
‫הגשמה אישית; נויזר‪ ,‬תנועת הנוער; עופר‪ ,‬עליית הנוער; צור‪ ,‬תנועות הנוער; שצקר‪ ,‬מרכיבים; שצקר‪ ,‬תנועת‬
‫הנוער;להרחבה על תנועות הנוער בגרמניה בראשית המאה העשרים ראו גם‪ :‬רוילקה‪ ,‬תנועת הנוער‪.‬‬
‫‪ 95‬אנצו סרני )‪ (1905-1944‬יליד רומא‪ .‬חבר ההסתדרות הציונית‪ ,‬במסגרתה יצא לשליחויות רבות בעיקר לאיסוף‬
‫כספים‪ ,‬ארגון עלייה והצלת יהודים מאירופה‪ .‬סייע בידי רחה פראייר בארגון הנוער לעלייה לארץ‪ .‬ב‪ 1944-‬הוצנח‬
‫באיטליה‪ ,‬נתפס והוצא להורג בדכאו‪ .‬בונדי‪ ,‬השליח; חיים אנצו סרני‪ ,‬עמ' ‪ ;7-11‬חנוך ריינהולד ‪ -‬רינות )‪1911-‬‬
‫‪ (1995‬יליד פולין‪ .‬סייע בידי רחה פראייר בארגון נוער לעלייה‪ .‬שימש כמדריך של קבוצת עליית הנוער הראשונה‬
‫שעלתה ונקלטה בעין חרוד‪ .‬שימש בתפקידי חינוך רבים במפעל עליית הנוער ובמשרד החינוך‪ .‬משואה‪ ,‬חנוך רינות;‬
‫‪27‬‬
‫העלאת בני הנוער מגרמניה לארץ ישראל‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫‪F 95‬‬
‫אך בשלב זה‪ ,‬כל פעולותיה של רחה פראייר לא‬
‫הספיקו נוכח הביקוש שהלך וגבר למילוט הנוער מגרמניה ועלייתו לארץ ישראל‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫‪F96‬‬
‫בשנת ‪ ,1933‬פעלו בגרמניה שלושה איגודים שונים לטובת הנוער היהודי‪ :‬הראשון‪' ,‬האיגוד‬
‫לסיוע לנוער יהודי' שבסיוע המשרד הארצישראלי בברלין‪ ,‬איגד את הנוער המאורגן בתנועות‬
‫הנוער הלאומיות שבתנועה הציונית ותכנן להעלותם וליישבם בקיבוצים ובמושבים בארץ ישראל‪.‬‬
‫השני‪' ,‬האיגוד היהודי לסיוע ליתומים' שבאמצעותו נבחרו ונשלחו ילדים ונוער לכפר הנוער בן‪-‬‬
‫שמן‪ .‬השלישי‪ ,‬בית היתומים 'אהבה' בברלין שקלט יתומים וילדים ממשפחות הרוסות או‬
‫משפחות מצוקה ותכנן להעביר את המוסד על חוסיו לארץ ישראל‪ .‬בסוף קיץ ‪ 1933‬התאחדו‬
‫שלושה איגודים אלה ל'חברה לעליית ילדים ונוער' על מנת לאחד את המאמצים הנוגעים לפרסום‪,‬‬
‫הסברה ומימון של שליחת בני הנוער לארץ ישראל לשם חינוכם שם‪ .‬חברה זו עבדה בשיתוף עם‬
‫המשרד הארצישראלי ועם 'הועדה לסיוע ושיקום של הנציגות הכללית של יהודי גרמניה'‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫‪F97‬‬
‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬ששימש באותה התקופה כראש המחלקה המדינית של הסוכנות‪ ,‬היה‬
‫מהראשונים שהבינו את חשיבות המפעל שהגתה פראייר ופעל רבות להפיכת הרעיון למעשה‪,‬‬
‫ולעצבו כמפעל לאומי מקיף‪ .‬ארלוזורוב‪ ,‬בזמן ביקורו בגרמניה במאי ‪ ,1933‬ניסה לבחון את‬
‫היענותם של היהודים הציוניים במקום לשלוח את ילדיהם במסגרת המפעל‪ .‬הוא הציג בפניהם‬
‫את אפשרויות הקליטה והחינוך שהיו קיימות בארץ לטובת העולים‪ :‬בתי ספר פנימייתיים ‪ -‬שהיו‬
‫מעטים ויחסית יקרים‪ ,‬בתי ספר במסגרות ההתיישבות העובדת ‪ -‬במסגרתם יכלו להיקלט‬
‫להערכתו כ‪ 600-700-‬תלמידים עולים‪ ,‬בעזרת סיוע במימון קיומם ושכר הלימוד על‪-‬ידי הורי‬
‫התלמידים וכפרי נוער‪ .‬ארלוזורוב גם סבר כי ניתן יהיה להקים בארץ כעשרה כפרי נוער נוספים‬
‫דוגמת כפר הנוער בן‪-‬שמן בהם יוכלו להיקלט בין אלפיים לארבעת אלפים בני נוער נוספים‪.‬‬
‫במסגרת אותם כפרי נוער יוכשרו התלמידים בנוסף ללימודים העיוניים גם בלימודים מקצועיים‬
‫בתחומי החקלאות ומלאכות שונות‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫‪F 98‬‬
‫עקרונית‪ ,‬עליית נוער ללא מבוגרים הייתה מעוגנת בתקנות העלייה הארץ‪-‬ישראליות של‬
‫המנדט‪ ,‬במסגרת קטגוריה ‪ ,B‬שכללה עליית תלמידים‪ ,‬סטודנטים ובחורי ישיבות‪ .‬מכיוון שחזונו‬
‫‪ 96‬בונדי‪ ,‬השליח‪ ,‬עמ' ‪ ;193-194 ,178‬גלבר‪ ,‬עליית הנוער‪ ,‬עמ' ‪ ; 261-262‬גת‪ ,‬מפעל‪ ,‬עמ' ‪Freier, Children, ;149‬‬
‫‪ ;p.11‬עצם הנכונות לפיצול משפחות ושליחת הילדים בנפרד מהוריהם לארץ זרה מעיד על כך שיש שינוי וצורך‬
‫קיומי‪ .‬ההגירה מגרמניה החלה לקבל מימד של בריחה‪ ,‬דבר שהתחיל עם עליית הנאצים והגיע למפנה של ממש‬
‫בליל הבדולח ב‪ .1938-‬שינוי התפיסה ונכונות ההורים לשלוח את ילדיהם לבד לארץ זרה היוותה נדבך חשוב מאוד‬
‫בהקמת מפעל עליית הנוער‪ .‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;4‬זריז‪ ,‬בריחה‪ ,‬עמ' ‪;39-40‬‬
‫‪ 97‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪;27‬‬
‫‪ 98‬בראש ה'חברה לעליית ילדים ונוער' עמדו ד"ר הנס לובינסקי‪ ,‬ארתור ראו‪ ,‬ושני חברים מקיבוץ 'עין חרוד' שגויסו‬
‫לעבוד עם הנוער בגרמניה ‪ -‬מרדכי שטנר ואליעזר ליבנשטיין )לבנה(‪ .‬מרדכי שטנר המשיך בעבודתו כשליח שנים‬
‫רבות‪ ,‬לעומתו לבנה חזר לארץ ב‪ .1934-‬לובינסקי פרש בסוף ‪ 1933‬ואת מקומו מילאו אווה שטרן‪-‬מיכאליס ומרדכי‬
‫שטנר‪ .‬גלבר‪ ,‬עליית הנוער‪ ,‬עמ' ‪ ;267‬גת‪ ,‬מפעל‪ ,‬עמ' ‪;151‬‬
‫‪ 99‬גלבר‪ ,‬עליית הנוער‪ ,‬עמ' ‪ ;262-263‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;32-33‬הכהן‪ ,‬צומת‪ ,‬עמ' ‪;412-413‬‬
‫‪28‬‬
‫של ארלוזורוב ביחס לכמות בני הנוער העולים עלה על מספר העולים המקובל שהוקצב לקטגוריה‬
‫זו‪ ,‬החליט ארלוזורוב להשיג הסכמה של השלטונות הבריטים להרחבת המסגרת המאושרת‪.‬‬
‫בדרכו חזרה מגרמניה לארץ פנה ארלוזורוב לשר המושבות הבריטי קונליף‪-‬ליסטר שהפנה אותו‬
‫לנציב העליון ארתור ווקופ‪ .‬ארלוזורוב שהיה בקשרי ידידות עם ווקופ‪ ,‬סייר עימו בעבר במקומות‬
‫רבים ברחבי הארץ‪ ,‬הראה לו מפעלי התיישבות רבים‪ ,‬וקרבו לרעיון הציוני וההתיישבותי‪ .‬יומיים‬
‫לאחר חזרתו לארץ מגרמניה‪ ,‬ב‪ ,16.6.1933-‬נלווה ווקופ לארלוזורוב בביקור בכפר הנוער בן‪-‬שמן‬
‫על‪-‬מנת להיווכח בקליטת הנוער העולה במקום‪ ,‬כשהמגמה הייתה לשכנעו להתיר עליית בני נוער‬
‫מגרמניה במספרים גדולים‪ .‬ווקופ התרשם מהמפעל והבטיח לסייע‪ .‬פעולותיו והשתדלויותיו של‬
‫ארלוזורוב לטובת המפעל נקטעו עם הירצחו באותו הערב בחוף הים בתל‪-‬אביב‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫‪F9‬‬
‫אולם לאחר רצח ארלוזורוב המשיכו אנשי הנהלת הסוכנות את המגעים עם ווקופ לאישור‬
‫תוכנית עליית הנוער והגדלת מכסת הסרטיפיקטים עבור אותם בני נוער‪ .‬כפי שיוצג בהמשך‪,‬‬
‫המאמצים נשאו לבסוף פרי‪ .‬בשנת ‪ ,1933‬התנתה ממשלת בריטניה את הענקת הסרטיפיקטים‬
‫המיוחדים לעליית הנוער לצעירים בגילאי ‪ ,15-17‬בנוסף לאלו שחולקו במסגרת קטגורייה ‪ B‬של‬
‫מדיניות ההגירה הבריטית‪ ,‬במספר תנאים שנועדו להבטיח את קליטתם המרבית ואת קיומם של‬
‫אותם בני הנוער בארץ‪ .‬בין התנאים נדרשו מקומות קליטה מוכנים בארץ ושהיישוב יהיה אחראי‬
‫להחזקתם וחינוכם של בני הנוער לפחות בשנתיים הראשונות לשהייתם בארץ עד בגרותם ושיקום‬
‫גוף ייחודי שיתמסר לעניין זה ויפעל ליצירת התנאים הללו‪.‬‬
‫‪101‬‬
‫‪F10‬‬
‫בקונגרס הציוני הי"ח‪ ,‬שנערך בפראג באוגוסט ‪ ,1933‬הוחלט על הקמת 'המחלקה ליישוב יהודי‬
‫גרמניה בארץ ישראל'‪ ,‬ובקיצור 'המחלקה הגרמנית'‪ .‬בראש המחלקה שישבה בלונדון ישב חיים‬
‫ויצמן ובראש המחלקה שישבה בירושלים עמד ארתור רופין שכיהן גם כיושב‪-‬ראש הסוכנות‪.‬‬
‫מטרת מחלקה זו הייתה לנהל את מפעלי העזרה והסיוע לטובת יהודי גרמניה בארץ‪ ,‬בגרמניה‪,‬‬
‫בארצות אליהן הגיעו פליטים יהודים‪-‬גרמניים ובארצות בהן יערכו מגביות לצרכי המחלקה‪.‬‬
‫המחלקה דאגה לסיוע ולרווחת יהודי גרמניה והפליטים שנמלטו ממנה לארצות הסמוכות‪,‬‬
‫לתקצוב מפעל יישובם מחדש בארץ‪ ,‬קישור בין משקיעים בגרמניה ואפשרויות השקעה בארץ‬
‫דוגמת תעשייה‪ ,‬הגברת פעילות 'החלוץ' ועוד‪.‬במסגרת מחלקה זו נקבע כי תוקם גם לשכה לטיפול‬
‫בעליית הנוער‪ .‬ויצמן ורופין ייעדו את הנרייטה סאלד לעמוד בראש לשכה זו אבל זו התלבטה‬
‫בנוגע למינוי‪.‬‬
‫‪102‬‬
‫‪F 10‬‬
‫‪ 100‬גלבר‪ ,‬עליית הנוער‪ ,‬עמ' ‪ ;263‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪;33-34‬‬
‫‪ 101‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ‪ ;38 ,‬הכהן‪ ,‬צומת‪ ,‬עמ' ‪ ; 420‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪151‬‬
‫‪ 102‬גלבר‪ ,‬מולדת‪ ,‬עמ' ‪ ;19-21‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪;38-39‬‬
‫‪29‬‬
‫הנרייטה סאלד )‪ (1860-1945‬ילידת בולטימור שבארצות‪-‬הברית‪ ,‬בתו של רב ופעילה ציונית‪ .‬סאלד‬
‫הייתה האישה הראשונה שלמדה בסמינר התיאולוגי היהודי שבניו‪-‬יורק‪ ,‬עסקה בהוראה וחינוך‬
‫במשך שנים רבות והייתה העורכת בפועל של הוצאת ספרים יהודית חשובה במשך כעשרים ושלוש‬
‫שנה‪ .‬היא הייתה ממייסדות ארגון הנשים הציוני 'הדסה' ב‪ ,1912-‬וכיהנה כנשיאתו הראשונה של‬
‫הארגון‪.‬‬
‫‪103‬‬
‫‪F 102‬‬
‫סאלד הייתה פעילה בהסתדרות הציונית בארצות הברית ושימשה כראש המחלקה‬
‫לחינוך‪ .‬היא הושפעה מאוד מהגישה החינוכית שרווחה באותה העת באירופה ובארצות‪-‬הברית‬
‫שהעמידה במרכז העשייה החינוכית את הילד‪ ,‬את צרכיו ואת משאלותיו‪ .‬תפיסה זו השפיעה רבות‬
‫מאוחר יותר על סאלד בעשייתה למען מפעל עליית הנוער‪.‬‬
‫‪104‬‬
‫‪F103‬‬
‫בשנת ‪ 1920‬עלתה סאלד לארץ והמשיכה בפעילותה הציבורית‪ .‬סאלד ריכזה את פעילות ארגון‬
‫נשות 'הדסה' בארץ‪ ,‬בעיקר בתחומי הרפואה‪ ,‬ופעלה לפיתוח וקידום מערכת הבריאות הציבורית‬
‫בתקופת המנדט‪ .‬היא כיהנה כיושבת‪-‬ראש הראשונה של הסתדרות נשים עבריות שהוקמה בשנת‬
‫‪104‬‬
‫‪1920.‬‬
‫‪F‬‬
‫‪105‬‬
‫בקונגרס הציוני בבאזל בשנת ‪ ,1927‬נבחרה להנהלה הציונית וקיבלה את תיקי החינוך‬
‫והבריאות‪ .‬בשנת ‪ 1931‬נבחרה להנהלת הוועד הלאומי בו הקימה את המחלקה לעבודה סוציאלית‬
‫ועמדה בראשה‪.‬‬
‫‪106‬‬
‫‪F105‬‬
‫כאמור‪ ,‬באוגוסט ‪ ,1933‬הוצע להנרייטה סאלד לעמוד בראש הלשכה לעליית הנוער על‪-‬ידי‬
‫ויצמן ורופין‪ ,‬אך בתחילה היא דחתה את ההצעה‪ .‬בשנת ‪ 1933‬הייתה סאלד בת ‪ ,73‬אישה ערירית‬
‫שלא הקימה משפחה‪ ,‬ושמאחוריה היו שנים רבות של עשייה ציבורית‪ .‬בשלב זה של חייה חשבה‬
‫סאלד לפרוש מהחיים הציבוריים ולחזור לארצות‪-‬הברית לשהות בקרב משפחתה ומכריה‪ .‬מלבד‬
‫השיקולים האישיים התווספו גם שיקולים נוספים להסתייגותה ‪ -‬סאלד הכירה היטב את מערכות‬
‫החינוך והבריאות של היישוב וידעה כי אין למערכות אלו הכלים והיכולת להתמודד עם טיפול‬
‫בבני הנוער הרבים הצפויים להגיע לארץ‪ ,‬במיוחד כאשר מערכות אלו בקושי מספקות את צורכי‬
‫היישוב‪ .‬אולם המציאות הכריעה את היסוסיה של סאלד‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫‪F106‬‬
‫סאלד הייתה מודעת למתרחש בגרמניה ולא נותרה אדישה למצוקת היהודים שם‪ .‬היא שימשה‬
‫עוד ממאי ‪ 1933‬כיושבת ראש הוועד המאוחד ליישוב יהודי גרמניה‪ ,‬הייתה פעילה בארגונים שונים‬
‫שהוקמו לרווחת יהודי גרמניה והשתדלה לסייע להם ככל שעלה בידה‪ .‬עם החרפת מצוקת‬
‫היהודים בגרמניה בקיץ ‪ 1933‬הבינה סאלד כי חובה למצוא מפלט לבני הנוער וכי המענה‬
‫‪ 103‬להרחבה על ארגון הנשים הציוני 'הדסה' ראו גם‪ :‬קצבורג‪-‬יונגמן‪ ,‬נשים ציוניות באמריקה; שחורי‪-‬רובין‪ ,‬הדסה;‬
‫‪ 104‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;41‬לוין‪ ,‬הנרייטה‪ ,‬עמ' ‪;11-14‬‬
‫‪ 105‬זמורה‪ ,‬נשים עבריות ציוניות;‬
‫‪ 106‬בר‪-‬גיל‪ ,‬עליית הנוער‪ ,‬עמ' ‪ ;45‬הכהן‪ ,‬בין שני עולמות‪ ,‬עמ' ‪ ;125-126‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;41-45‬הכהן‪ ,‬צומת‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;415‬לוין‪ ,‬הנרייטה‪ ,‬עמ' ‪ ;11-14‬שחורי‪-‬רובין‪ ,‬הדסה;‪; Bentwich, Jewish Youth, pp. 43-50‬‬
‫‪ 107‬הכהן‪ ,‬בין שני עולמות‪ ,‬עמ' ‪ ;125-126‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪.45‬‬
‫‪30‬‬
‫למצוקתם הוא העלאתם לארץ ישראל‪ .‬היא החלה לבחון את הנושא ולחפש פתרונות למקומות‬
‫קליטה וחינוך הנוער העולה‪ ,‬וכן פעלה להשגת סרטיפיקטים מתאימים‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫‪F107‬‬
‫במסגרת פעולותיה פנתה סאלד לאלברט חיימסון‪ ,‬מנהל המחלקה להגירה של הממשל‬
‫הבריטי‪ ,‬על‪-‬מנת להשיג את הסרטיפיקטים עבור בני נוער שארגנה את עלייתם‪ .‬מדובר היה בבני‬
‫נוער בגילאי ‪ 14-17‬אשר יעלו בנפרד מהוריהם וייקלטו במוסדות חינוך בארץ‪ .‬סאלד פעלה להשיג‬
‫סרטיפיקטים ייעודיים לטובת מספר מפעלי עלייה של בני נוער‪ ,‬כגון‪ :‬קבוצות נוער מאורגנות‬
‫שיעלו יחד למוסד מסודר דוגמת בית היתומים 'אהבה'; מוסד שפעל בגרמניה וביקש לעלות יחד‬
‫עם חוסיו לארץ ישראל; בני נוער שהוריהם ישלחו אותם למוסדות חינוך בארץ דוגמת בית‪-‬הספר‬
‫הריאלי בחיפה‪ ,‬מקווה ישראל‪ ,‬בית‪-‬הספר החקלאי לנערות בנהלל ועוד‪ ,‬כאשר ההורים יתחייבו‬
‫לממן את הוצאות קיומם וחינוכם של בני הנוער עד בגרותם; כמו כן‪ ,‬בני נוער שיועלו דרך מפעלי‬
‫הסוכנות והסוכנות תהא זו שתדאג להם למקומות קליטה וחינוך במשקים חקלאיים‪ ,‬כפרים‪,‬‬
‫ערים‪ ,‬בתי‪-‬ספר חקלאיים‪ ,‬בתי‪-‬ספר מקצועיים למלאכה‪ ,‬ובבתים פרטיים‪ .‬אך למרות כל‬
‫פעולותיה והשתדלויותיה למען העלאת הנוער השרוי במצוקה מגרמניה לארץ ישראל‪ ,‬עדיין‬
‫סירבה סאלד להצעת ויצמן ורופין להקים מפעל שיעסוק בקליטת עליית נוער ולעמוד בראשו‪ .‬גם‬
‫לאחר שכבר התקבלה החלטה בקונגרס הציוני הי"ח על הקמת 'המחלקה ליישוב יהודי גרמניה'‬
‫ושבמסגרתו תוקם הלשכה לעליית הנוער‪ ,‬סירבה סאלד לקבל על עצמה את ניהול הלשכה‪.‬‬
‫‪109‬‬
‫‪F108‬‬
‫משום שעלייה מאסיבית של בני נוער דרשה התארגנות מיוחדת לשם קליטתם בארץ שלחה‬
‫הסוכנות‪ ,‬כבר ביולי ‪ ,1933‬תוכנית פעולה לקליטת בני הנוער לוועדת התקציבים‪ .‬המוסדות‬
‫הקיימים כמו כפר הנוער בן‪-‬שמן‪ ,‬היוו רק פתרון חלקי בשל יכולת הקליטה המוגבלת שלהם‪.‬‬
‫בבתי הספר הקיימים לרוב לא היו פנימיות ולתנועה הציונית לא היו אמצעים להקים פנימיות‬
‫מתאימות בסמוך להם‪ .‬בתוכנית זו ביקשה הסוכנות מהקרן הבריטית המרכזית תקציב‬
‫להעלאתם של כ‪ 500-‬בני נוער עד מרץ ‪ ,1934‬כאשר ‪ 200‬ילדים יקלטו בכפרי נוער‪ 150 ,‬ילדים‬
‫יקלטו בקיבוצים ו‪ 150-‬ילדים יקלטו במוסדות שונים בערים ובכפרים‪.‬‬
‫‪110‬‬
‫‪F 109‬‬
‫בסתיו ‪ ,1933‬היו כבר כאלף משפחות שביקשו למלט את ילדיהם מגרמניה ולשלוח אותם לארץ‬
‫ישראל‪ .‬ככל שעלה הביקוש חסרו המשאבים לקליטתם‪ :‬מחסור במקומות קליטה‪ ,‬מחסור‬
‫במוסדות חינוכיים ומחסור בכוח אדם ‪ -‬מורים‪ ,‬מחנכים ומדריכים‪ .‬רופין הציע לסאלד לנסוע‬
‫לגרמניה ולבחון את המצב שם לקראת שליחת בני הנוער לארץ ישראל‪ .‬סאלד קיבלה הצעה זו וב‪-‬‬
‫‪ 108‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪.46‬‬
‫‪ 109‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪;46‬‬
‫‪ 110‬גלבר‪ ,‬עליית הנוער‪ ,‬עמ' ‪;266‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ 22.10.1933‬נסעה לאירופה וביקרה באנגליה ובגרמניה‪ .‬סאלד ערכה פגישות רבות עם נציגי‬
‫הקהילות היהודיות‪ ,‬נציגי הסוכנות והארגונים היהודיים הציוניים וכן עם רבים מיהודי גרמניה‬
‫עצמם‪ .‬הכרתה את השפה הגרמנית מבית סייעה בידה רבות לעמוד על אופיים וצורכיהם של יהודי‬
‫גרמניה המגוונים בעמדותיהם כלפי הדת וכלפי הציונות‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫‪F10‬‬
‫לאחר מסע שערך כחודש‪ ,‬בו עמדה על צורכי השעה של יהודי גרמניה ועל יכולותיהם‬
‫הכלכליות; על שיתוף הפעולה האפשרי עם ארגונים יהודיים שונים שכבר פעלו בגרמניה דוגמת‬
‫הג'וינט‪ ,‬המשרדים הארצישראליים ואגודות שונות כמו 'האגודה לעזרה לנוער היהודי' שהקימה‬
‫פראייר‪ ,‬וכן על מקורות המימון שעמדו לרשות המפעל בעיקר מקרב יהודי אנגליה‪ ,‬החליטה סאלד‬
‫לעמוד בראשותו של מפעל עליית הנוער‪ .‬ב‪ ,22.11.1933-‬יום לפני שובה לארץ‪ ,‬אף נתקבלה הודעה‬
‫ממזכיר ממשלת המנדט כי הנציב העליון אישר‪ ,‬לאחר חודשים רבים של מגעים‪ ,‬מתן‬
‫סרטיפיקטים לטובת עליית בני הנוער הגרמני‪ .‬ניתנו ‪ 350‬סרטיפיקטים למשך כחצי שנה לפי‬
‫ההסכם שעוד הוסדר מול ארלוזורוב כשעוד היה בחיים ועמד בראש המחלקה המדינית‪.‬‬
‫‪112‬‬
‫‪F1‬‬
‫אם כן‪ ,‬בנובמבר ‪ ,1933‬בהיותה בת ‪ ,73‬קיבלה על עצמה הנרייטה סאלד לעמוד בראש מפעל‬
‫עליית הנוער בארץ‪ ,‬והייתה אחראית לקליטת הילדים מההיבט הארגוני‪ ,‬הסוציאלי והחינוכי‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 1935‬סייע בידה הנס בייט שהפך להיות עוזרה ודמות מפתח במפעל עליית הנוער‪.‬‬
‫‪113‬‬
‫‪F12‬‬
‫התשובה לשאלת קליטתם ומימונם של בני הנוער העולים ניתנה בדמותה של התנועה‬
‫הקיבוצית‪ ,‬וזאת למרות חוסר הסכמת הממשל הבריטי שהקיבוצים יכללו ברשימת המוסדות‬
‫שיכלו לתת ערבויות להחזקתם וקיומם של בני הנוער כתנאי למתן רישיונות עלייה‪.‬‬
‫‪114‬‬
‫‪F13‬‬
‫‪ 111‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪;46-47‬‬
‫‪ 112‬גת‪ ,‬מפעל‪ ,‬עמ' ‪ ;152‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪;47-49‬‬
‫‪ 113‬הנס בייט )‪ ,(1901-1947‬יליד גרמניה‪ .‬גדל בסביבה מתבוללת‪ ,‬בנערותו נחשף לתנועה הציונית על‪-‬ידי חברים‬
‫והצטרף אליה‪ .‬שאף ללמוד רפואה אך בשל חוסר יכולת מימון לימודיו עבר לברלין והחל לעבוד בבנק‪ .‬למרות חייו‬
‫בסביבה בורגנית הוסיף לשמור על קשר עם חבריו ששהו בהכשרות חקלאיות לקראת עלייתם לארץ ולבקרם‪,‬‬
‫ביקורים שהובילו אותו לרצות לנטוש את עבודתו ואת העיר ולהצטרף בעצמו להכשרה‪ .‬טרם הצטרף להכשרה נסע‬
‫לביקור בארץ והגיע לקיבוץ 'עין חרוד' ובשובו יזם בניית מפעל לשימורים בקיבוץ‪ .‬אלא שבייט לא הבין לאשורו‬
‫את רוח הקיבוץ ולמרות שהצליח לגייס את הכספים הנדרשים ולשלוח את המכונות הנחוצות למפעל זה‪ ,‬הקיבוץ‬
‫שהרגיש מחויב לעבודת החקלאות לא ראה במפעל התעשייתי חלק מעבודת המשק והמכונות נזנחו יחד עם רעיון‬
‫המפעל‪ .‬ב‪ 1935-‬עלה בייט לארץ והצטרף למחלקה ליישוב יהודי גרמניה מתוך שאיפה לעסוק בה בענייני כספים‬
‫ופיננסים ובכך לתרום למפעל הציוני‪ .‬הנרייטה סאלד שפגשה אותו התרשמה ממנו מאוד והציעה לו לעבוד עימה‬
‫בלשכה לעליית הנוער‪ .‬במהרה הפך להיות דמות מפתח במפעל עליית הנוער‪ ,‬ליווה את הנרייטה סאלד וסייע‬
‫משמעותית בפועלה‪ ,‬נחשב לעוזרה אף שלא היה בעל תואר רשמי לכך‪ .‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪;53-55‬‬
‫‪ 114‬הממשל הבריטי דורש ערבויות להחזקתם של בני הנוער בארץ ולהבטחת קיומם וחינוכם‪ .‬מוסדות שיכלו לתת‬
‫ערבויות מעין אלה היו צריכים להיות מוכרים על‪-‬ידי הממשל הבריטי דוגמת מוסדות חינוך ופנימיות‪ ,‬בנקים‬
‫ומוסדות כספיים מוכרים על‪-‬ידי הממשל הבריטי ומוסדות ציבוריים כמו הסוכנות והוועד הלאומי‪ ,‬וללא ערבויות‬
‫אלה לא יוענקו הרישיונות הרצויים במסגרת קטגוריה ‪ .B‬סאלד‪ ,‬בפנייתה לנציב העליון‪ ,‬ניסתה לקבל רישיונות‬
‫עלייה תמורת ערבות כללית של הוועד הלאומי בלבד‪ ,‬אך גילתה כי הממשל הבריטי לא הסתפק בערבות הכללית‬
‫של הוועד הלאומי להחזקתם וקיומם של בני הנוער ונוסף על כך‪ ,‬לא הייתה הרשאה מצד הממשל הבריטי להגדיל‬
‫את מספר המוסדות הרשאים לתת ערבויות מעין אלה ולכלול בתוכם גם את הקיבוצים‪ .‬גלבר‪ ,‬עליית הנוער‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ; 266-267‬גת‪ ,‬מפעל‪ ,‬עמ' ‪ ;155-156‬חלמיש‪ ,‬הקיבוץ‪ ,‬עמ' ‪;34‬‬
‫‪32‬‬
‫התנועה הקיבוצית התאימה לצרכי השעה של קליטת של בני הנוער בשל המבנה הארגוני‪-‬שיתופי‬
‫של הקיבוץ ובשל תפיסת הייעוד של המפעל‪ .‬הקליטה במסגרת קיבוצית התאימה לערכי המפעל‬
‫שדגל בחינוכם המעשי של בני הנוער להתיישבות ועבודת הארץ‪ .‬בני הנוער היו אמורים לשהות‬
‫בסביבה חקלאית עובדת ולהשתלם במקצועות המשק השונים‪ ,‬בכך היו אמורים להוות עתודה‬
‫לקראת התיישבות ענפה והתפתחות היישוב היהודי החקלאי בארץ ישראל‪ .‬כמו כן‪ ,‬לקליטה‬
‫בקיבוצים היה יתרון כלכלי בולט‪ .‬הוצאות הקליטה של בני הנוער בקיבוץ היו כרבע מהוצאות‬
‫קליטתם במוסדות העירוניים בשל אורח החיים הסוציאליסטי‪-‬שיתופי של הקיבוץ‪ .‬בקיבוצים היו‬
‫קיימים מוסדות שיתופיים שהקלו על הקליטה כמו בתי ילדים וחדר אוכל משותף‪ ,‬דבר שגם‬
‫הקטין משמעותית את זמן הכנת המקומות לקראת קליטת בני הנוער‪ .‬על‪-‬ידי הקליטה בקיבוצים‬
‫בני הנוער יכלו גם לממן חלק משהותם באמצעות עבודה במשק‪ .‬לסוכנות הייתה העדפה ברורה‬
‫לקיבוצים על פני קליטה בבתי איכרים‪ ,‬במושבות או במושבים בגלל המבנה הריכוזי של הקיבוץ‪,‬‬
‫דבר שסייע בפיקוח וניהול חברות הנוער וגם אפשר בניית מסלול לימודים עיוניים והכשרה‬
‫מקצועית מסודרים יותר‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫‪F 14‬‬
‫ב‪ 19-‬בפברואר ‪ 1934‬הגיעה לארץ הקבוצה הראשונה של בני נוער שעלו במסגרת המאורגנת של‬
‫מפעל 'עליית הנוער'‪ .‬הייתה זו קבוצת נערים ונערות יוצאי תנועת "הבונים" שמנתה ‪ 43‬נערים‬
‫ונערות בליווי חנוך רינהולד ששימש להם כמדריך והצטרפה לקיבוץ 'עין חרוד'‪ .‬קבוצה זו הייתה‬
‫הסנונית הראשונה לעליית נוער במסגרת מפעל עליית הנוער של הסוכנות היהודית‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫‪F15‬‬
‫בחמש שנותיה הראשונות של עליית הנוער עלו ארצה ‪ 4,635‬נערים ונערות ונקלטו במסגרות‬
‫'עליית הנוער' בקיבוצים‪ ,‬במוסדות חינוך פנימייתיים‪ ,‬בהכשרות מקצועיות ובמושבים‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫‪F16‬‬
‫לאחר ליל הבדולח ובעיקר עם פרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬השתנה אופייה של עליית הנוער‪.‬‬
‫עליית הנוער ניסתה לחלץ כמה שיותר ילדים ובני נוער מגרמניה‪ ,‬גם בדרכים לא‪-‬לגליות‪ ,‬פעולות‬
‫שלא תמיד הצליחו וחלק מהקבוצות נתפסו על‪-‬ידי הגרמנים‪ .‬במקביל‪ ,‬החלה עליית הנוער לארגן‬
‫חברות נוער מארצות אחרות שנכבשו או עמדו להיכבש על‪-‬ידי השלטון הנאצי‪ ,‬בהן ארצות אירופה‬
‫ואף צפון אפריקה‪ .‬עליית הנוער שהייתה בתחילתה עלייה סלקטיבית של בעלי יכולת ונושאי‬
‫אידיאולוגיה חלוצית הפכה להיות בשנות המלחמה מפעל הצלה לילדים ונוער שניתן היה לחלצם‪,‬‬
‫‪ 115‬ההסתדרות‪ ,‬עמ' ‪ ;34-35‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪;87-89 ,74-80‬הכהן‪ ,‬צומת‪ ,‬עמ' ‪;417‬‬
‫‪ 116‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;58-60‬בר‪-‬גיל‪ ,‬עליית הנוער‪ ,‬עמ' ‪;45‬‬
‫‪ 117‬גלבר‪ ,‬עליית הנוער‪ ,‬עמ' ‪;281-282‬‬
‫‪33‬‬
‫ללא הבחנה ביניהם‪ .‬לאחר השואה‪ ,‬שימש מפעל עליית הנוער לעלייה וקליטה של ילדי שארית‬
‫הפליטה וילדים מארצות האיסלם‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫‪F17‬‬
‫עד קום המדינה עלו לארץ במסגרת עליית הנוער כ‪ 33,000-‬בני נוער‪ .‬הללו היוו תנופה למפעל‬
‫ההתיישבות בארץ ולתנועה הקיבוצית‪ ,‬והיו לאתוס שגולמו בו שני ערכי הציונות החשובים ‪-‬‬
‫עלייה והתיישבות כאחד‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫‪F18‬‬
‫‪ 118‬בר‪-‬גיל‪ ,‬מחפשים בית; גלבר‪ ,‬עליית הנוער‪ ,‬עמ' ‪; Bentwich, Jewish Youth, pp. 93-104;288-291‬‬
‫‪ 119‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪;373 ,366-367‬‬
‫‪34‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .2‬הקמת מפעל 'עלית הנוער הדתי'‬
‫כאמור‪ ,‬התנועה הציונית ראתה בנוער העולה בכלל ובשילובו בהתיישבות העובדת בפרט‪ ,‬חשיבות‬
‫רבה שכן הוא הבטיח את המשכיותו ועיבויו של המפעל הציוני‪.‬‬
‫‪120‬‬
‫‪F19‬‬
‫למרות יתרונות הקליטה‬
‫בקיבוצים והפיכתם למוקדי הקליטה המרכזיים של מפעל עליית הנוער‪ ,‬ועל‪-‬אף האתוס‬
‫ההיסטורי סביב קליטת בני הנוער בקיבוצים‪ ,‬בימי ראשיתו של המפעל לא היה זה מובן מאליו;‬
‫הדעות היו חלוקות בנוגע לקליטה בקיבוצים‪ .‬מעיון בדעות שהושמעו בתחילת ימי המפעל‪ ,‬בין‬
‫השנים ‪ ,1934-1933‬עולה כי היו הסתייגויות רבות לכך‪ .‬הן נבעו מהמציאות הקשה בה היו שרויים‬
‫הקיבוצים‪ ,‬כגון תנאי היגיינה קשים‪ ,‬לעתים ללא מים זורמים‪ ,‬תחלואה רבה‪ ,‬מיקום חלק‬
‫מהקיבוצים באזורי ספר מסוכנים מבחינה ביטחונית או בקירוב לאזורי ביצות שהיוו סכנה‬
‫בריאותית‪.‬‬
‫‪121‬‬
‫‪F120‬‬
‫אך רוב ההסתייגויות נבעו מהרתיעה הרבה של חלק מהגורמים מהלך הרוח הסוציאליסטי‬
‫ומהדימוי החילוני‪-‬המהפכני של הקיבוץ‪ .‬הן הנרייטה סאלד והן משפחות בני הנוער‪ ,‬במיוחד אלו‬
‫שהשתייכו לציבור הדתי‪ ,‬וכן ראשי הציבור הדתי‪ ,‬רבנים אורתודוכסים‪-‬ציוניים והתנועות‬
‫הציוניות‪-‬דתיות בגרמניה‪ ,‬הסתייגו מאוד משליחת בני נוער‪ ,‬דתיים ולא‪-‬דתיים כאחד‪ ,‬לקיבוצים‬
‫שלא רק שלא קיימו אורח חיים דתי אלא שיחסם לדת היה מנוכר ולרוב אף נאבקו גלויות נגד‬
‫הדת ואורחות החיים המסורתיים‪ .‬התדמית המהפכנית של הקיבוצים הייתה רבת השפעה‪.‬‬
‫‪122‬‬
‫‪F12‬‬
‫לפיכך‪ ,‬חלק מהחוגים האורתודוכסים בגרמניה‪ 123 ,‬אף התנגדו לשליחת בני נוער לקבוצת 'רודגס'‪,‬‬
‫‪F12‬‬
‫שחבריה היו אנשים דתיים‪ ,‬משום שלטענתם הדגש החינוכי הלאומי והסוציאליסטי בא על חשבון‬
‫ההיבט הדתי‪.‬‬
‫‪124‬‬
‫‪F123‬‬
‫סאלד‪ ,‬שהייתה מסורתית באורחות חייה‪ ,‬שמרה שבת וכשרות‪ ,‬הסכימה עם דרישות הציבור‬
‫הדתי להקנות לנוער העולה הדתי חינוך דתי במוסדות המתאימים לכך ‪ -‬אך הללו היו מעטים‪.‬‬
‫סאלד אמנם הסתייגה מחינוך כלל בני הנוער העולה בקיבוצים‪ ,‬אך למרות זאת‪ ,‬התנגדה להענקת‬
‫חינוך דתי גורף לכלל הנוער העולה‪ .‬סאלד קבעה כי חינוך דתי יוענק רק למי שיביע רצון בכך‪.‬‬
‫במידה ולא תהיה בקשה מפורשת לחינוך דתי יישלחו בני הנוער לקליטה במוסד לא דתי‪ .‬בכדי‬
‫‪ 120‬ברוכי‪ ,‬שניים; קול‪ ,‬מסכת‪ ,‬עמ' ‪ ;13‬דו"ח‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ;‬
‫‪ 121‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪;77‬‬
‫‪ 122‬זעירא‪ ,‬קרועים אנו‪ ,‬עמ' ‪;345-352 ,18-31‬‬
‫‪ 123‬להרחבה על האורתודוכסיה בגרמניה ראה גם‪ :‬ברויאר‪ ,‬עדה ודיוקנה ; שלמון‪ ,‬אם תעירו; צור‪ ,‬אורתודוכסיה;‬
‫‪ 124‬גרוס‪ ,‬יהדות‪ ,‬עמ' ‪ ;17-20‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;137-138 ,88-89‬הכהן‪ ,‬צומת‪ ,‬עמ' ‪ ;415-417‬זעירא‪ ,‬קרועים אנו‪,‬‬
‫עמ' ‪;26-31‬‬
‫‪35‬‬
‫למנוע הגעת נוער דתי למסגרות לא‪-‬דתיות הוחלט על ידי הנהלת 'עליית הנוער' שכל עולה ימלא‬
‫מראש טופס העדפה למסגרת הקליטה הרצויה לו‪ .‬אולם הבעיה בחלוקת בני הנוער לפי שיטה זו‬
‫הייתה שבגרמניה לא הייתה הבחנה ברורה בין דתיים וחילוניים‪ ,‬ובני הנוער הגיעו מבתים בעלי‬
‫זיקה מגוונת לדת ולציונות‪ ,‬דבר שהקשה על החלטתם‪ 125 .‬היו בני נוער שבאו ממשפחות שומרות‬
‫‪F124‬‬
‫מסורת שלא הגדירו עצמם אורתודוכסים‪ ,‬ולכן לא ביקשו מסגרת קליטה דתית‪ .‬לנוער זה ששמר‬
‫על הווי החגים‪ ,‬צם ביום כיפור‪ ,‬ונמנע מאכילת חמץ בפסח‪ ,‬קשה הייתה ההסתגלות בקיבוצים‬
‫שהתנגדו למסורת היהודית ולעתים אף היו עוינים אותה‪ .‬היו גם משפחות דתיות‪ ,‬בעיקר אלו‬
‫שחיו בגרמניה ללא נתינות גרמנית‪ ,‬שרצו למלט את ילדיהם טרם יעצרו או יגורשו מגרמניה ולכן‬
‫נמנעו מלבקש העדפה שתגביל או תדחה את עליית ילדיהם‪ ,‬בהאמינם כי לאחר עלייתם יוכלו‬
‫לעבור למסגרות דתיות‪.‬‬
‫‪126‬‬
‫‪F125‬‬
‫מצב זה‪ ,‬של צורך במוסדות קליטה דתיים מצד אחד‪ ,‬והעדרם של מוסדות מעין אלה מצד שני‪,‬‬
‫הצריך מציאת פתרון לנוער דתי שביקש לעלות לארץ במסגרת עליית הנוער‪ .‬לכל התווסף מאבק‬
‫החוגים הדתיים בגרמניה‪.‬‬
‫‪127‬‬
‫‪F 126‬‬
‫החוגים הדתיים בגרמניה‪ ,‬הליברליים והאורתודוכסים )הן מהחוגים החרדיים המקורבים‬
‫ל'אגודת ישראל' והן מחוגי הציונות‪-‬הדתית(‪ ,‬שהיו מפולגים בדעותיהם בנושאים רבים ובין היתר‬
‫גם בתחום החינוך‪ ,‬איחדו כוחות ושיתפו פעולה במאבק נגד מדיניות הקליטה והחינוך של עליית‬
‫הנוער והסוכנות היהודית בארץ ישראל‪ .‬הם הרגישו כי אין להם מספיק כוח והשפעה‪ ,‬ומתוך כך‬
‫כמעט ואין להם שליטה על חינוך הנוער העולה‪ .‬חוסר השפעה שעלול להוביל למיעוט עליית בני‬
‫נוער דתיים בשל אי רצון להשתלב במסגרות חילוניות‪ ,‬או לחילון הנוער הדתי שיחליט לעלות‬
‫ולהשתלב במוסדות חילוניים‪ .‬החל גיוס רבנים ואישי ציבור מאירופה‪ ,‬מארצות‪-‬הברית ומארץ‬
‫ישראל במגמה להיות בין מקבלי ההחלטות בכל הנוגע לעליית הנוער‪ ,‬קליטתם וחינוכם‪ .‬שאיפת‬
‫נציגי החוגים הדתיים הייתה להיות אחראים על חינוכם של כלל בני הנוער במסגרת עליית הנוער‬
‫ולהעניק חינוך דתי לכולם‪ ,‬גם לבני הנוער שנקלטו במסגרות עליית הנוער החילוניות‪ .‬אך עיקר‬
‫דרישתם הייתה קבלת הפיקוח הבלעדי על חינוכו של הנוער הדתי במסגרת עליית הנוער‪ .‬במידה‬
‫ודרישה זו לא תיענה‪ ,‬איימו בהקמת מסגרת עלייה חלופית לבני הנוער הדתי‪ ,‬נפרדת מעליית‬
‫הנוער של הסוכנות מהלך בו החלו בקיץ ‪1933.‬‬
‫‪127‬‬
‫‪128‬‬
‫‪F‬‬
‫‪ 125‬ברויאר‪ ,‬עדה ודיוקנה‪ ,‬עמ' ‪;37‬‬
‫‪ 126‬הכהן‪ ,‬צומת‪ ,‬עמ' ‪;415-416 ,176-179‬‬
‫‪ 127‬גרוס‪ ,‬יהדות‪ ,‬עמ' ‪ ;17-20‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;140-143 ,137-138‬הכהן‪ ,‬צומת‪ ,‬עמ' ‪ ;415‬זעירא‪ ,‬קרועים אנו‪,‬‬
‫עמ' ‪;26-31‬‬
‫‪ 128‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;145-146‬הכהן‪ ,‬צומת‪ ,‬עמ' ‪ ;414-415‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪;20‬‬
‫‪36‬‬
‫בקיץ ‪ 1933‬החלה התארגנות נפרדת בגרמניה להעלאת בני נוער דתיים‪ ,‬בסיועה של הקהילה‬
‫היהודית באמסטרדם‪ .‬בראש התארגנות זו עמד חבר נאמנים שמנה נציגים מגרמניה‪ ,‬מארצות‬
‫אירופה נוספות ומהארץ‪ ,‬ביניהם אווה שטרן‪-‬מיכאליס‪ ,‬עקיבא )ארנסט( סימון‪ 129 ,‬אהרן ברט‪ ,‬בנו‬
‫‪F128‬‬
‫כהן‪,‬‬
‫‪130‬‬
‫‪F129‬‬
‫ארנסט נבנצל ומשה שפירא‪ .‬טענת היוזמים הייתה כי יש כחמש מאות בני נוער דתיים‬
‫הממתינים לעלייה‪ ,‬ושהוריהם אף מסכימים לשאת בהוצאות הכרוכות לחינוכם במוסדות‬
‫הפנימיתיים הדתיים בארץ ישראל‪ .‬החשש של המשפחות ושל ההנהגה הדתית היה שבני הנוער לא‬
‫יגיעו למוסדות דתיים מתאימים ושלא יתקיימו התנאים שיאפשרו את קליטתם‪ ,‬בשל מדיניות‬
‫ההסתדרות "שהיא לא‪-‬דתית במדיניותה ואנטי‪-‬דתית במגמתה"‪.‬‬
‫‪131‬‬
‫‪F130‬‬
‫להתארגנות העלאת בני נוער דתיים מגרמניה היו שותפים פעילים גם חברי קבוצת 'רודגס'‬
‫בארץ ושליחיהם בגרמניה‪ ,‬שכבר בינואר ‪ ,1933‬לאחר ששמעו על יוזמתה של רחה פראייר‬
‫להעלאת בני הנוער מגרמניה לארץ‪ ,‬פנו ל'ועד הפועל של הפועל המזרחי' לשם יצירת קשר עם‬
‫פראייר וארגון חברת נוער שתעלה ותיקלט בקבוצה )הרחבה על פעולות קבוצת 'רודגס' ‪ -‬להלן(‪.‬‬
‫‪132‬‬
‫‪F13‬‬
‫סאלד‪ ,‬שכאמור הסכימה עם דרישות הציבור הדתי למתן חינוך דתי לבני הנוער הדתיים‬
‫וקליטתם במוסדות המתאימים לכך‪ ,‬התנגדה מאוד להקמת מסגרת נפרדת לעליית הנוער הדתי‪.‬‬
‫סאלד‪ ,‬חששה יותר מכל מתקדים שיגרום למאבקים פוליטיים בתוך הארגון; מאבקים שיחלישו‬
‫אותו וישבשו את יכולת העבודה ויעילותה‪ ,‬ובכך יבואו על חשבון רווחת הנוער העולה‪ .‬כך גם‬
‫הסתייגה משיקולים כלכליים‪ .‬עליית הנוער הסתמכה בין היתר על מקורות מימון ותרומות‬
‫כספיות שהגיעו מהקהילות היהודיות באירופה‪ .‬מגבית נפרדת מזו של עליית הנוער של הסוכנות‬
‫התחרתה על אותם מקורות המימון והפחיתה את תקציבה של עליית הנוער‪ .‬לאחר מגעים‬
‫שנמשכו מספר חודשים בין נציג הסוכנות ד"ר הנס לובינסקי ונציגת הזרמים הדתיים הגב'‬
‫‪ 129‬עקיבא )ארנסט( סימון‪ ,(1899-1988) ,‬מחנך יוצא גרמניה‪ ,‬בתחילת שנות השלושים לימד בבית הספר הריאלי‬
‫בחיפה ולימים באוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬היה פעיל מאוד בנעשה בעליית הנוער הדתי‪ ,‬לקח חלק ב'ועדה‬
‫לעליית הנוער הדתי'‪ ,‬סייע בהקמת 'כפר הנוער הדתי' וגייס כספים לטובת הקמתו‪ .‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪166- ,21‬‬
‫‪;167‬‬
‫‪ 130‬בנו כהן )‪ ,(1887-1977‬יליד ליטא‪ .‬משפחתו היגרה לגרמניה בסוף המאה ה‪ .19-‬בצעירותו היה פעיל בתנועת 'בלאו‪-‬‬
‫וייס' בפראנקפורט‪ .‬אחרי לימודיו באוניברסיטה עבד כיצואן עצמאי ובמקביל עסק בצרכי ציבור‪ .‬בשנת ‪,1924‬‬
‫לאחר זמן בהכשרה בבצנרוד חישב לעלות לארץ אך לבסוף נשאר ועבד כפקיד בכיר בבית מסחר‪ .‬בשנת ‪ 1925‬נבחר‬
‫לוועד המרכזי של תנועת המזרחי‪ ,‬שם פעל רבות לעבודת המזרחי והפעילות הציונית בגרמניה אך עיקר דאגתו‬
‫הייתה לענייני ההכשרה והבח"ד‪ .‬לאחר עלייתו לארץ הקים וניהל בית חרושת לתרופות ובמקביל המשיך לעסוק‬
‫בנושאים ציבוריים דוגמת עליית הנוער הדתי והקמת הסקטור הדתי ב'מקווה ישראל'‪ ,‬בפועל המזרחי‪ ,‬חבר מועצת‬
‫עיריית רמת‪-‬גן‪ ,‬מיוזמי הקמת עמותת אקי"ם בה שימש גם כיושב‪-‬ראש במשך שנים רבות‪ .‬אונא‪ ,‬בנין‪-‬אב‪ ,‬עמ'‬
‫‪;43‬‬
‫‪ 131‬ציטוט מתוך תזכיר של הוועדה 'להשלמת חינוכו של נוער יהודי מגרמניה בארץ ישראל'‪ ,‬בלא תאריך‪ ,‬אצ"מ‪,‬‬
‫‪ S75/58‬כפי שמובא בגלבר‪ ,‬עליית הנוער‪ ,‬עמ' ‪;269‬‬
‫‪ 132‬אינטרליגטור‪ ,‬אצ"ד; הכהן‪ ,‬ברוכי‪ ,‬נקום ובנינו‪ ,‬עמ' ‪ ;363-366‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;153 ,21‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪,‬‬
‫עמ' ‪;34-35‬‬
‫‪37‬‬
‫שפנגנטל‪-‬פינקוף מהולנד‪ ,‬נחתם ב‪ 28.1.1934-‬הסכם לפיו יוענקו רבע ממכסות העלייה לעליית נוער‬
‫דתי‪ ,‬שייקלט במסגרות דתיות מתאימות‪ ,‬ויקבלו מימון נוסף לקליטה‪.‬‬
‫‪133‬‬
‫‪F132‬‬
‫לצורך סיוע וארגון מקורות מימון‪ ,‬מציאת סרטיפיקטים והכנת מקומות קליטה עבור הנוער‬
‫הדתי העולה התגייסו חברי קבוצת 'רודגס' לצד אנשי ציבור בארץ‪ ,‬בגרמניה‪ ,‬בבריטניה ובארצות‪-‬‬
‫הברית והקימו ועדים שפעלו בסיוע באיתור מקומות קליטה וסיוע בקליטת חברות הנוער שעלו‪.‬‬
‫‪134‬‬
‫‪F13‬‬
‫בקיץ ‪ ,1934‬הוקם וועד שמטרתו הייתה ריכוז ענייני עלית הנוער הדתי‪ ,‬סידורו בנקודות הקיימות‬
‫או הכשרת נקודות קליטה חדשות וניסיון לגיוס כספים נוסף‪ .‬בתחילה פעלו בוועד זה חברים‬
‫מקבוצת 'רודגס'‪ ,‬יחד עם נציגים מתנועת הבח"ד‪ ,‬אליהם הצטרפו בהדרגה גם נציגים מתנועות‬
‫המזרחי והפועל המזרחי‪ ,‬להפעלת מפעל עליית הנוער הדתי גם אם לא תחת כותרת רשמית‪ .‬בין‬
‫חברי הוועד נמנו סאלו דה‪-‬בר מתל‪-‬אביב‪ ,‬פנחס )אריך( רוזנבליט ומשה אונא מקבוצת 'רודגס'‪,‬‬
‫ד"ר יעקב רוטשילד מחיפה והגברת דורה אליינר מירושלים‪ .‬וועד זה פעל עד להקמתה הרשמית‬
‫של ה'ועדה לעליית הנוער הדתי' בשנת ‪) 1935‬על הקמתה ‪ -‬להלן‪ ,‬בפרק הבא(‪.‬‬
‫‪135‬‬
‫‪F134‬‬
‫כך הוקם מפעל עליית הנוער הדתי במסגרת מפעל עליית הנוער הכללי‪ ,‬ועליו הייתה אחראית‬
‫'הועדה לעלית הנוער הדתי' שהוקמה בשנת ‪ .1935‬ועדה זו מנתה חברים מהקיבוץ הדתי ונציגים‬
‫מתנועת המזרחי‪ ,‬הוכרה על‪-‬ידי הסוכנות היהודית ועסקה בהרכבת קבוצות העלייה של בני הנוער‬
‫הדתיים‪ ,‬הכשרת מקומות הקליטה‪ ,‬ריכוז הפעילות החינוכית והתרבותית‪ ,‬פיקוח על תוכנית‬
‫הלימודים וההכשרה ועל צוותי ההוראה וההדרכה‪ .‬במסגרת זו של מפעל עלית הנוער הדתי נקלטו‬
‫בני הנוער הדתיים בגרעין ההכשרה בקיבוץ הדתי 'רודגס'‪ ,‬בבית צעירות 'מזרחי' בירושלים‪ ,‬בחוות‬
‫ההכשרה לנוער החלוצי הדתי שליד שייח' אברק )שדה יעקב(‪ ,‬בחברות נוער דתיות בערים‬
‫ובמושבות‪ ,‬בבתי‪-‬ספר חקלאיים ובכפרי נוער‪.‬‬
‫‪136‬‬
‫‪F 135‬‬
‫בפני עליית הנוער הדתי ניצבו שני קשיים מרכזיים‪ .‬הראשון שבהם היה מחסור במוסדות‬
‫חינוך וקליטה דתיים‪ .‬מוסדות חינוך ופנימיות דתיים היו מעטים מאוד ובעלי יכולת קליטה‬
‫קטנה‪ .‬על מנת לקלוט את הנוער הדתי העולה היה צורך בהכנת מקומות קליטה נוספים דבר‬
‫שהיה קשה הן בשל מחסור בתקציבי מימון והן בשל חילוקי דעות אידיאולוגיים בתוך הציבור‬
‫הדתי‪ .‬הציבור הדתי בגרמניה היה מפולג ונחלק לציונים‪-‬דתיים‪ ,‬לחרדים‪ ,‬למסורתיים שלא‬
‫הקפידו על שמירת מצוות אולם ביקשו חינוך שלא שולל את הדת לילדיהם ועוד‪ .‬כל פלג דתי רצה‬
‫‪ 133‬גלבר‪ ,‬עליית הנוער‪ ,‬עמ' ‪ ;269‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;145-146‬הכהן‪ ,‬צומת‪ ,‬עמ' ‪;422-423 ,419 ,415‬‬
‫‪ 134‬בין האישים שסייעו היו גם הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג‪ ,‬הרב הראשי באירלנד שהחל משנת ‪ 1935‬שימש כרב‬
‫ראשי בארץ ישראל‪ ,‬הרב יוסף צבי הרץ‪ ,‬הרב הראשי בבריטניה‪ ,‬ארגוני נשי המזרחי בארצות‪-‬הברית‪ ,‬בבריטניה‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‪ 135‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;151-152‬הכהן‪ ,‬צומת‪ ,‬עמ' ‪ ;424‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;37-38‬‬
‫‪ 136‬גלבר‪ ,‬עליית הנוער‪ ,‬עמ' ‪ ;269‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;38‬רוזנברג‪ ,‬מהפכניות‪ ,‬עמ' ‪ ;108-111 ,102 ,92‬רוטבליט‪,‬‬
‫דרכו‪ ,‬עמ' ‪;218‬‬
‫‪38‬‬
‫מוסד שיפעל לפי הרוח המתאימה לדרכו‪ .‬בשל כך לא הייתה אפשרות להקים מסגרת חינוכית‬
‫דתית אחידה לכולם‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬לא הייתה אפשרות להקים מספר כה רב של מוסדות דתיים‬
‫מגוונים לפי הדרישות השונות משום שהקמת כל מוסד הצריכה הכנת מקום קליטה מתאים‪ ,‬איוש‬
‫בצוותי חינוך‪ ,‬הדרכה ורווחה‪ ,‬דבר שדרש זמן ותקציבים כלכליים רבים שלא עמדו לרשות מפעל‬
‫עליית הנוער הדתי‪.‬‬
‫‪137‬‬
‫‪F136‬‬
‫הקושי השני שעמד בפני עליית הנוער הדתי היה שאלת המימון‪ ,‬כאשר זו נחלקה לשניים‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬בעיה שהייתה רלוונטית לכלל מפעל עליית הנוער‪ ,‬והיא חוסר היכולת הכלכלית של‬
‫משפחות בני הנוער לשאת בחלקם בתשלום החזקתם של ילדיהם‪ .‬ניכר היה כי בקרב הציבור‬
‫הדתי הקושי היה רב אף יותר שכן רוב הנוער הדתי הגיע ממשפחות 'אוסט‪-‬יודן'‪ ,‬משפחות יוצאות‬
‫מזרח אירופה ופולין שהיגרו לגרמניה ושמעמדן הכלכלי היה נמוך‪ ,‬במיוחד לאחר עליית הנאצים‬
‫לשלטון שאז היו חשופים לרדיפות‪ ,‬מעצרים וגירושים יותר מאשר היהודים הוותיקים בגרמניה‪.‬‬
‫רבים מהם נותרו חסרי כל ורצו למלט את בניהם מגרמניה במהרה‪ .‬שנית‪ ,‬עלות החזקתם וחינוכם‬
‫של בני הנוער הדתיים הייתה יקרה יותר מזו של החילונים‪ .‬בשונה מעליית הנוער הכללית‪ ,‬שבה‬
‫רוב הנוער העולה נקלט בקיבוצים שעלות הקליטה והמחייה בהם הייתה יחסית זולה‪ ,‬עליית‬
‫הנוער הדתי התקשתה בכך‪ .‬בשל העובדה שלא היו קיבוצים דתיים שיכלו לקלוט את בני הנוער‬
‫הדתיים מלבד קבוצת 'רודגס'‪ ,‬שגם בה יכולת הקליטה הייתה מוגבלת שכן הייתה בשלבי הקמה‪,‬‬
‫נאלצו לקלוט את בני הנוער הדתיים במוסדות חינוך ובערים‪ ,‬שבהם עלות הקליטה הייתה יקרה‬
‫יותר בצורה משמעותית‪ .‬אמנם מבחינה אידיאולוגית ההעדפה הברורה הייתה לחקלאות ולא‬
‫למלאכה אך בשל חוסר הברירה‪ ,‬הרצון לנצל את כל מכסות העלייה והצורך שעלה מהשטח‬
‫למצוא מקומות קליטה הוחלט לשלוח בני נוער דתיים לקליטה בעיקר מחוץ לקיבוץ‪.‬‬
‫‪138‬‬
‫‪F137‬‬
‫בשל סיבות אלה שהקשו על קליטת הנוער הדתי‪ ,‬לא מולאו כל המכסות שהוקצו לעליית הנוער‬
‫הדתי למרות הביקוש הרב שהיה בשטח להעלאתם‪.‬‬
‫‪139‬‬
‫‪F138‬‬
‫הוחלפו האשמות וטענות לקיפוח הנוער‬
‫הדתי והמנהיגות הדתית בגרמניה איימה מחדש בהקמת מסגרת ארגונית וחינוכית נפרדת‬
‫להעלאת בני הנוער הדתיים‪ .‬הופעל לחץ על סאלד להענקת תקציבים נוספים לטובת עליית הנוער‬
‫הדתי‪ ,‬וכן למתן הסדרים כספיים מקלים בנוגע לאחוז המימון שהיה על המשפחות של בני הנוער‬
‫לשלם בעצמן‪ .‬הדרישה של המנהיגות הדתית הייתה כי רק ארבעים אחוז מבני הנוער יצטרכו‬
‫‪ 137‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;148-149‬הכהן‪ ,‬צומת‪ ,‬עמ' ‪;421-422‬‬
‫‪ 138‬אדלר‪ ,‬עלית נוער‪ ,‬אצ"ד; הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;148-150‬הכהן‪ ,‬צומת‪ ,‬עמ' ‪;420-421‬‬
‫‪ 139‬במרץ ‪ 1935‬נרשמו כ‪ 250-‬בני נוער דתיים לעלייה במשרד בברלין‪ ,‬דורה אליינר )עובדת סוציאלית‪ ,‬שימשה‬
‫כמקשרת בין פעילי עליית הנוער הדתי ובין סאלד והסוכנות( פנתה לסאלד על‪-‬מנת לארגן סרטיפיקטים לעלייתם‪,‬‬
‫סאלד בתשובתה כתבה כי סך‪-‬כל הסרטיפיקטים שניתנו לעליית הנוער עומדים על ‪ ,350‬ומתוכם הוקצו לנוער‬
‫הדתי רק ‪ 90‬אשרות עלייה‪ .‬אליינר‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; סאלד‪ ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪39‬‬
‫לשלם על עלות קליטתם וחינוכם בארץ במלואם‪ ,‬כאשר השאר יהיו פטורים מתשלום וימומנו‬
‫מכספי הסוכנות‪ .‬דרישה זו הייתה בכדי להקל על ההסדר שהיה קיים עד כה לפיו לפחות מחצית‬
‫מבני הנוער הוצרכו לממן את עלות קליטתם וחינוכם‪ .‬הטענה לדרישה זו הייתה כי במידה ולא‬
‫יינתנו הקלות אלו לא יהיה ניתן למצוא מספיק משפחות שביכולתן לממן את ילדיהן‪ ,‬ובשל כך לא‬
‫יצליחו למלא את מכסת הסרטיפיקטים שניתנו לטובת עליית הנוער הדתי‪ .‬סאלד הסכימה‬
‫לדרישות בשל רצונה לשמור על אחדות המפעל ומשאביו‪ ,‬וההקלות ניתנו לטובת הנוער הדתי‬
‫מבלי שהדבר יגרע בחלקם במתן הסרטיפיקטים‪.‬‬
‫‪140‬‬
‫‪F139‬‬
‫למרות ההקלות שניתנו‪ ,‬מהקבוצה הראשונה של בני הנוער הדתיים שיועדה לקליטה ב'רודגס'‬
‫בשנת ‪ ,1934‬ושכללה ‪ 56‬בני נוער על הנייר‪ ,‬עלו בפועל רק עשרים‪ .‬גם סביב ארגון הקבוצה‬
‫המצומצמת הייתה התכתבות ערה ונמצא בדיווחים כי מתוך עשרים העולים ‪ -‬אחד‪-‬עשר לא‬
‫שילמו כלל‪ ,‬שניים שילמו רבע מהנדרש ורק שבעה שילמו תשלום מלא‪ .‬שאלת המימון צפה ועלתה‬
‫כל פעם מחדש‪ .‬למרות ההקלות שניתנו למימון עליית הנוער הדתי הציבור הדתי נתקל בקשיים‬
‫בארגון בני נוער נוספים לעלייה‪ .‬בגלל המחסור בכסף נדחתה שוב ושוב הכנת מקומות קליטה‬
‫חדשים עבור בני הנוער הדתיים‪ ,‬שעלותם הייתה יקרה יותר ממקומות הקליטה בקיבוצים‪ .‬בשל‬
‫חשש ממשבר ביחסים עם סאלד ועם הסוכנות שיגרום להפסקת עליית הנוער הדתי לא מומשו‬
‫האיומים לעריכת מגביות נפרדות לטובת עליית הנוער הדתי‪ .‬בקשות שהוגשו להסכמת סאלד‬
‫להשגת תרומות נוספות לא אושרו למעט במקרים מיוחדים דוגמת איסוף תרומות להקמת כפר‬
‫הנוער הדתי‪.‬‬
‫‪141‬‬
‫‪F 140‬‬
‫* * *‬
‫הקמת מסגרת נפרדת לטובת עלייתם של בני הנוער הדתי הייתה גורם הכרחי על‪-‬מנת לאפשר‬
‫את עלייתם וקליטתם בארץ‪ .‬מסגרת זו העניקה לבני הנוער הדתיים אפשרות לצאת מגרמניה‬
‫ולעלות לארץ ישראל‪ ,‬בין אם מטעמי אידיאולוגיה ובין אם ממניעים פרקטיים של בריחה‬
‫מהמתרחש בגרמניה באותן השנים‪ .‬לולא הקמתה של מסגרת נפרדת לטובת בני הנוער הדתיים‪,‬‬
‫מגוון האפשרויות של בני הנוער הללו היה מצומצם‪ :‬עלייה בכל מחיר תוך היטמעות במסגרת‬
‫הכללית של עליית הנוער שטמנה בחובה חשש לאיבוד העוגן המסורתי‪ ,‬או ויתור על אפשרות‬
‫העלייה לארץ והישארות בגרמניה על כל מה שטמן בה העתיד‪.‬‬
‫למרות הקשיים הרבים בפניהם ניצבו נציגי הציבור הדתי בבואם לייחד ולהפריד את עליית‬
‫הנוער הדתי‪ ,‬בין אם בגרמניה ובין אם בארץ; בין אם מול המוסדות הציוניים ובין אם מול‬
‫‪ 140‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;150‬הכהן‪ ,‬צומת‪ ,‬עמ' ‪;422-423‬‬
‫‪ 141‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;150‬הכהן‪ ,‬צומת‪ ,‬עמ' ‪ ;423-424‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪.25-27‬‬
‫‪40‬‬
‫משפחות בני הנוער הדתי; הם פעלו ככל יכולתם בארגון חברות נוער לקראת עלייה‪ ,‬סידור‬
‫מקומות קליטה עבורם‪ ,‬דאגו לרווחת וחינוך חברות הנוער על‪-‬מנת לאפשר את קיומו של המפעל‪.‬‬
‫כוחות רבים מקרב הציבור הדתי בארץ ובעולם היו מושקעים בתהליך זה‪ .‬להלן ייסוב הדיון‬
‫סביב הקשר בין אחד הגורמים הדוחפים החשובים של מהלך זה ‪ -‬תנועת הקיבוץ הדתי‪ ,‬ובין מפעל‬
‫עלית הנוער הדתי‪ .‬קשר משמעותי זה אפשר את קיומו של המפעל והשפיע עליו רבות אידיאולוגית‬
‫ומעשית‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫פרק ראשון ‪ -‬הקיבוץ הדתי ו'עלית הנוער הדתי'‪ :‬ייסוד הקשר‬
‫‪U‬‬
‫הקמת מסגרת קליטה נפרדת ממסגרת הקליטה הכללית של מפעל עליית הנוער‪ ,‬לטובת קליטתם‬
‫של בני הנוער הדתיים‪ ,‬הצריכה ארגון מיוחד והקצאת כוחות אנושיים וכלכליים‪ .‬הציבור הדתי‬
‫בארץ ובגרמניה נרתם לסיוע‪ ,‬אך עיקר ריכוז הפעילות היה בידי חברי תנועת הקיבוץ הדתי‪ .‬הללו‬
‫שהגיעו זה לא מכבר מגרמניה בעצמם‪ ,‬הרגישו הזדהות עם מצב בני הנוער וראו בהם חשיבות רבה‬
‫לעתידם שלהם‪ .‬על‪-‬כן לקחו על עצמם אחריות לארגון העלאתם‪ ,‬חינוכם והפעלת חברות הנוער‬
‫הדתי‪.‬‬
‫היווצרות הקשר בין שני המפעלים ‪ -‬תנועת הקיבוץ הדתי ומפעל עליית הנוער הדתי; שני‬
‫מפעלים חשובים המבטאים שניים מהערכים הבולטים של האתוס הציוני ‪ -‬עלייה והתיישבות‪,‬‬
‫יעמוד במרכזו של הפרק שלהלן‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫א‪ .‬היווצרות הקשרים בין שני המפעלים‬
‫בסוכנות היהודית הבינו כי הטיפול בנושא עליית הנוער מגרמניה )ובשלבים מאוחרים יותר‬
‫מארצות נוספות באירופה והעולם(‪ ,‬הצריך תשומת לב והשקעה רבה ועל‪-‬כן הקימו לשכה מיוחדת‪,‬‬
‫בהנהלת הנרייטה סאלד‪ ,‬שהוקדשה לטיפול בכל הנוגע לעלית הנוער מגרמניה‪ .‬עם הקמת לשכה זו‬
‫נוצר לובי מטעם נציגי הציבור הדתי בגרמניה ובארץ לדאגה וטיפול בסקטור הדתי הזקוק‬
‫לשירותי לשכה זו‪ .‬הציבור הציוני‪-‬הדתי‪ ,‬רבניו ומנהיגיו הרגישו כי הלשכה לעלית הנוער לא‬
‫משרתת נאמנה את צרכי הציבור הדתי‪ ,‬וכי אין מענה לצרכיהם הדתיים של בני הנוער הדתיים‬
‫המעוניינים לעלות במסגרת חברות הנוער של עליית הנוער‪.‬‬
‫‪142‬‬
‫‪F14‬‬
‫חברים מקבוצת 'רודגס'‪ ,‬בהם פנחס רוזנבליט‪ 143 ,‬אברהם )רודי( הרץ‪ 144 ,‬דוד )אינטריליגטור(‬
‫‪F142‬‬
‫‪F 143‬‬
‫בית‪-‬אריה‪ 145 ,‬ומשה אונא היו פעילים מרכזיים בארץ ובגרמניה בניסיונות לארגן חברות נוער של‬
‫‪F14‬‬
‫‪ 142‬לשאלות הנוער‪ ,‬אצ"ד;‬
‫‪ 143‬פנחס רוזנבליט )‪ ,(1906-1985‬יליד ברלין‪ ,‬גרמניה‪ .‬למד בישיבת הרב ברויאר בפראנקפורט‪ ,‬בסמינר לרבנים בברלין‬
‫ובאוניברסיטאות בברלין‪ ,‬פראנקפורט ופריי בורג והתמחה בהיסטוריה‪ ,‬אנגלית‪ ,‬חינוך ופילוסופיה‪ .‬בשנת ‪1931‬‬
‫נסע לאנגליה‪ ,‬שם סיים את עבודת הדוקטורט שלו‪ ,‬חזר לגרמניה ועסק בחינוך והוראה‪ .‬שימש כראש החוג‬
‫הארצישראלי בתנועת 'עזרא'‪ ,‬חבר המועצה המרכזית של יהודי גרמניה‪ ,‬הנהלת הבח"ד והמכון להשכלת מבוגרים‬
‫בגרמניה‪ .‬בשנת ‪ 1934‬עלה עם אשתו והצטרף לקבוצת 'רודגס' ומאוחר יותר הצטרפו לקבוצת יבנה‪ .‬היה ממייסדי‬
‫עליית הנוער הדתי וממקימי ה'ועדה לעלית הנוער הדתי'‪ .‬כל חייו עסק בחינוך והוראה; ריכז את ועדת עלית הנוער‬
‫הדתי והפיקוח החינוכי בה‪ ,‬ניהל את הסקטור הדתי ב'מקווה ישראל'‪ ,‬לימד בבית המדרש למורות בגבעת‬
‫וושינגטון ובאוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ .‬דמויות מופת‪ ,‬עמ' ‪ ;414-415‬תדהר‪ ,‬רוזנבליט;‬
‫‪ 144‬אברהם )רודי( הרץ )‪ ,(1905-1997‬יליד באאכן‪ ,‬גרמניה‪ .‬נולד למשפחה יהודית בורגנית מתבוללת‪ ,‬גדל במינכן‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת העולם הראשונה התקרב לתנועות הנוער היהודיות הציוניות‪ ,‬אך אלו לא הספיקו לו והוא החל‬
‫ללמוד עברית להתקרב ליהדות‪ ,‬ללמוד תורה ולקיים מצוות‪ .‬הרץ נעשה ציוני דתי שהאמין כי יש להקים תנועת‬
‫‪42‬‬
‫בני נוער דתיים )קבוצות של נערים ונערות שנקלטו יחד בארץ וקיבלו הכשרה חינוכית‪ ,‬ערכית‬
‫ומעשית לפי עקרונות עליית הנוער ורוח הקיבוץ הדתי( לקראת עלייתם וקליטתם בארץ‪ .‬הם ידעו‬
‫כי עליהם לקחת אחריות וחלק משמעותי ופעיל במפעל זה‪ ,‬במיוחד לאור המציאות בפניה עמדו‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬רבים מבני הנוער חונכו במסגרת תנועת בח"ד; תנועת האם של חברי קבוצת 'רודגס'‬
‫בעצמם‪ .‬שנית‪ ,‬כרבים מבין חברי תנועת בח"ד והתנועות החלוציות‪-‬דתיות בגרמניה‪ ,‬שאיפת רבים‬
‫מבני הנוער עצמם הייתה להצטרף להתיישבות דתית בארץ כאשר הקיבוץ הדתי היה מושא רצונם‬
‫של רבים‪ .‬ייחודיות הקיבוץ הדתי‪ ,‬שטמן בחובו שילוב ההתיישבות הסוציאליסטית שהייתה מאוד‬
‫נפוצה ואהודה בתקופה זו ביחד עם אורח חיים דתי‪ ,‬קסם לרבים מבני הנוער הדתי‪ .‬שלישית‪ ,‬בני‬
‫הנוער הדתי נתפסו כעתודת מילואים חיונית לעתידה והתפתחותה של תנועת הקיבוץ הדתי‪.‬‬
‫‪146‬‬
‫‪F145‬‬
‫כבר בינואר ‪ ,1933‬לאחר שנוכחו בקליטת קבוצת הנוער שאירגנה רחה פראייר בכפר הנוער‬
‫בבן‪-‬שמן‪ ,‬פנה דוד )אינטרליגטור( בית‪-‬אריה‪ ,‬בשם מזכירות הקיבוץ הדתי 'רודגס' ל'ועד הפועל של‬
‫הפועל המזרחי' ודיווח על מפעלה של רחה פראייר‪ .‬במכתבו ציין בית‪-‬אריה כי היות פראייר אשת‪-‬‬
‫רב‪ ,‬ומכאן קרובה לציבור הדתי ולצרכיו‪ ,‬גרם לנציגי 'רודגס' בגרמניה להתעניין ולברר אודות‬
‫המפעל ואודות האפשרות לקלוט מספר בני נוער בקיבוץ בארץ‪ .‬פראייר דרשה כי ד"ר עקיבא‬
‫)ארנסט( סימון‪ ,‬איש חינוך דתי ממוצא גרמני‪ ,‬גם יוכנס להתנהלות הדיונים בנוגע לאפשרות‬
‫קליטת קבוצת נוער ב'רודגס'‪ .‬הצעתם של חברי 'רודגס'‪ ,‬אותה שטח בית‪-‬אריה במכתב הפונה‬
‫ל'ועד הפועל של הפועל המזרחי'‪ ,‬הייתה כי קיבוץ 'רודגס' בארץ יקלוט כעשרה בני נוער בגילאי‬
‫‪ 15-17‬ויאפשר להם להתמחות במקצוע חקלאי‪ .‬האחריות על נושאי החינוך‪ ,‬האספקה וההדרכה‬
‫התרבותית תהיה מוטלת על האגודה של פראייר וכן תקציב להחזקתם )בשנה הראשונה ארבע‬
‫לא"י לכל ילד‪ ,‬בשנה השנייה שלוש לא"י‪ ,‬ובשנה השלישית שתי לא"י(‪ .‬בית‪-‬אריה פנה לועד הפועל‬
‫התיישבות ציונית דתית בארץ ישראל‪ ,‬על‪-‬כן פנה לשנת הכשרה חקלאית אצל איכר גרמני‪ .‬בשנת ‪ 1925‬הצטרף‬
‫לתנועת 'עזרא' והיה פעיל באגף הציוני של התנועה‪ .‬בשנת ‪ 1927‬הגיע להכשרה ב'רודגס'‪ .‬בין השנים ‪1928-1929‬‬
‫למד חקלאות באוניברסיטת מינכן‪ ,‬ובסיום הלימודים החליף את דוד בית אריה בניהול חוות ההכשרה ב'רודגס'‪.‬‬
‫היה מיוזמי תנועת הבח"ד וממנהיגיה‪ .‬לאחר עלייתו לארץ הצטרף עם אישתו לקבוצת 'רודגס'‪ .‬היה שליח עלייה‬
‫בגרמניה וסייע לארגון חברות הנוער הדתי‪ ,‬ממקימי 'כפר הנוער הדתי'‪' ,‬גבעת וושינגטון' וישיבת 'כרם דיבנה'‪.‬‬
‫כיהן כראש המועצה האזורית 'חבל יבנה'‪ .‬ממקימי קיבוץ 'יבנה' בו שימש כמרכז המשק שנים רבות‪ .‬אונא‪ ,‬בנין‪-‬‬
‫אב‪ ,‬עמ' ‪ ;88-89‬הרץ‪ ,‬ביוגרפיה ‪.‬‬
‫‪ 145‬דוד )בית‪-‬אריה( אינטרליגטור )‪ ,(1903-1989‬יליד ליטא‪ .‬למד בישיבה בסלובודקה‪ ,‬בגימנסיה היהודית של הרב‬
‫יוסף קרליבך ובפקולטה לחקלאות באוניברסיטת בון‪ .‬בחופשת הקיץ במהלך לימודיו הגיע לחוות ההכשרה‬
‫בבצנרוד‪ .‬בשנת ‪ 1927‬היה ממקימי תנועת הבח"ד‪ ,‬ובין השנים ‪ 1927-1929‬ניהל את חוות ההכשרה 'רודגס'‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1929‬עלה עם הגרעין של 'רודגס' שהתיישב באדמות סלבנדי הסמוכות לפתח‪-‬תקווה‪ .‬ממייסדי תנועת הקיבוץ‬
‫הדתי ושימש שמזכיר התנועה‪ .‬השתתף מטעמה בקונגרסים הציוניים‪ ,‬נבחר לועד הפועל הציוני‪ .‬היה שליח התנועה‬
‫בגרמניה ופולין‪ .‬במהלך כל חייו פעל רבות לטובת מפעל עליית הנוער הדתי כשליח‪ ,‬כחבר הנהלת המחלקה לעליית‬
‫הנוער‪ ,‬כחבר וכראש ה'ועדה לעליית הנוער הדתי'‪ ,‬כאחד ממייסדי 'כפר הנוער הדתי'‪ ,‬כחבר הנהלת בית הספר‬
‫החקלאי 'מקווה ישראל' וכפר הנוער 'ימין אורד' ועוד‪ .‬עד סוף ימיו היה חבר קבוצת יבנה‪ .‬אונא‪ ,‬בניין אב‪ ,‬עמ' ‪;88‬‬
‫הקיבוץ‪-‬הדתי‪ ,‬בית אריה;‬
‫‪ 146‬ברוכי‪ ,‬נקום ובנינו‪ ,‬עמ' ‪ ;363-366‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;153‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;34-35‬‬
‫‪43‬‬
‫בבקשה שיסייע בהשגת הסרטיפיקטים הדרושים שכן העלאת בני הנוער היא בחזקת 'הצלת‬
‫נפשות'‪.‬‬
‫‪147‬‬
‫‪F146‬‬
‫חברי 'רודגס' ראו בקליטה זו חשיבות מתוך דאגה לגורלם הרוחני של בני הנוער ואפשרות‬
‫לקרבם לרוח התנועה הקיבוצית הדתית‪ .‬פראייר מבחינתה הייתה מוכנה לשלוח מספר גדול יותר‬
‫של בני נוער ל'רודגס' אם רק היו נענים לכך בחיוב‪ .‬הבעיה העיקרית מולה עמדו הייתה השגת‬
‫סרטיפיקטים ומימון לצורך העניין‪ .‬מטעם 'רודגס' נשלחה פנייה ל'ועד הפועל של הפועל המזרחי'‬
‫לסיוע ובמקביל פנתה פראייר להנרייטה סאלד‪ ,‬שעמדה באותה העת בראש המחלקה לשירות‬
‫הסוציאלי והייתה חברה בהנהלת הוועד הלאומי‪ .‬אך בשל החוסר במימון ובסרטיפיקטים לא‬
‫יצאה פנייה זו לפועל בשלב זה‪.‬‬
‫‪148‬‬
‫‪F147‬‬
‫מאחר שלא היו גילויי עניין או יוזמה מצד כל מוסד דתי אחר לקחת על עצמו את הטיפול‬
‫במפעל עלית הנוער הדתי‪ ,‬חשו חברי הקיבוץ הדתי כי אינם יכולים לשבת מנגד וכי עליהם לעשות‬
‫מעשה‪ .‬עד לשנת ‪ ,1935‬אז הוקמה ה'ועדה לעלית הנוער הדתי'‪ ,‬פעלה ועדה שריכזה את פעילות‬
‫עלית הנוער הדתי‪ .‬ועדה זו מנתה חברים מקבוצת 'רודגס' ופעילים של תנועת בח"ד‪ .‬למרות‬
‫החשיבות הרבה שמצאו בדבר‪ ,‬לא יכלו חברי 'רודגס' לשאת באחריות הבלעדית על מפעל זה בשל‬
‫מצבם הכלכלי והקיומי הקשה‪ .‬לא הייתה באפשרותם היכולת לקלוט בעצמם את כל חברות‬
‫הנוער הדתי ולדאוג לכל צרכיהם‪ .‬על‪-‬כן החליטו לשתף גורמים נוספים בנטל ובהדרגה הצטרפו גם‬
‫נציגים מ'המזרחי' ו'הפועל המזרחי'; בשנת ‪ ,1935‬יזמו חברי 'רודגס' להקמת 'הועדה לעליית‬
‫הנוער הדתי'‪ ,‬וועדה ציבורית‪-‬דתית שתרכז את פעילות המפעל ובה ייקחו חלק גם נציגים‬
‫מטעמם‪ .‬דובר בוועדה מצומצמת שתשמש כגוף מייצג של עליית הנוער הדתי בשיתוף עם פעילי‬
‫תנועת בח"ד‪ ,‬מנהיגי המזרחי‪ ,‬נשי המזרחי‪ ,‬והפועל המזרחי בארץ ובעולם‪.‬‬
‫‪149‬‬
‫‪F148‬‬
‫יש לזכור כי באותה העת תנועת הקיבוץ הדתי הייתה תנועה צעירה בשלבי הקמה ולא‬
‫מבוססת‪ ,‬שפינתה מעיסוקי היום‪-‬יום השגרתיים לטובת מפעל עליית הנוער הדתי‪ .‬בארץ היו‬
‫מספר מצומצם של קבוצות דתיות בהן קבוצת 'רודגס'‪ ,‬קבוצת שח"ל וקבוצת 'אברהם'‪ .‬קבוצות‬
‫שנאבקו בעצמן על קיומן ועל מקומן‪ .‬רק בינואר ‪ ,1935‬בועידה השביעית של הפועל המזרחי‪,‬‬
‫התאגדו הקבוצות לידי תנועה אחת‪ .‬בה בעת דחפו חברי 'רודגס' גם להקמתה של וועדה מסודרת‬
‫ורשמית שתטפל בנושא עליית הנוער הדתי‪ .‬על אף כל זאת‪ ,‬כבר בשנת ‪ ,1935‬במקביל להקמת‬
‫‪ 147‬אינטרליגטור‪ ,‬אצ"ד; הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪;21‬‬
‫‪ 148‬אינטרליגטור‪ ,‬אצ"ד; הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪;21‬‬
‫‪ 149‬אשכולי‪-‬וגמן‪ ,‬בין הצלה לגאולה‪ ,‬עמ' ‪ ;128‬ברוכי‪ ,‬נקום ובנינו‪ ,‬עמ' ‪ ;364‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;37-38‬עלית‬
‫הנוער הדתי בשנת תרצ"ט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;3‬הקבוץ ועלית הנוער‪ ,‬אצ"ד;‬
‫‪44‬‬
‫התנועה‪ ,‬קבוצת 'רודגס' כבר קלטה חברות נוער דתי ופעלה למציאת מקומות קליטה נוספים‬
‫והפעלתם‪.‬‬
‫‪150‬‬
‫‪F149‬‬
‫פעילותם לביסוס תנועת הקיבוץ הדתי הצעירה במקביל לפעילותם האינטנסיבית לביסוס‬
‫מפעל עליית הנוער הדתי‪ ,‬מראה על חשיבות הדבר בעיני חברי 'רודגס'‪ .‬למרות שהיו בעיצומו של‬
‫ביסוס עצמי לא ישבו מנגד ופעלו לטובת בני הנוער שנזדקקו להם בין אם מפאת ההזדהות עם‬
‫מצבם בשל מוצאם הזהה‪ ,‬ובין אם מתוך מניעים אינטרסנטים לביסוסה העתידי של התנועה על‪-‬‬
‫ידי אותם בני נוער‪.‬‬
‫‪151‬‬
‫‪F150‬‬
‫נציגות הקיבוץ הדתי ב'ועדה לעלית הנוער הדתי' הייתה משמעותית‪ .‬מחברי 'רודגס' נכחו בה‬
‫בין היתר פנחס רוזנבליט‪ ,‬משה אונא‪ ,‬דוד בית‪-‬אריה )אינטריליגטור(‪ ,‬רודי הרץ‪ ,‬חיים טויבמן‬
‫ועוד אחרים‪ .‬בין נציגי תנועת 'המזרחי' היו ד"ר אהרן ברט‪ ,‬דורה פרנקל‪-‬אלינר‪ ,‬מלכה פרנקל‪ ,‬ד"ר‬
‫ארנסט סימון‪ ,‬ד"ר ישעיהו וולפסברג‪-‬אביעד‪ ,‬הרמן שטרוק‪ ,‬סאלו דה‪-‬בר‪ ,‬ד"ר יוליוס רוטשילד‪,‬‬
‫אהרן נוסבכר ואחרים‪.‬‬
‫‪152‬‬
‫‪F 15‬‬
‫ה'ועדה' ריכזה את ענייני עליית הנוער הדתי‪ .‬עם תחילת פעילות ה'ועדה'‪ ,‬חלה תנופה במפעל‬
‫עליית הנוער הדתי שהתבטאה במציאת פתרונות קליטה בין אם בנקודות קיימות ובין אם בייסוד‬
‫נקודות חדשות‪ ,‬בטיפול בצרכי עלית הנוער הדתי השונים ובניית מערך לימודי והכשרתי התואם‬
‫את רוח מפעל עליית הנוער הדתי והקיבוץ הדתי‪.‬‬
‫‪153‬‬
‫‪F152‬‬
‫סאלד שהסתייגה משיתוף נציגי מפלגות בהנהלת עליית הנוער‪ ,‬בשל רצונה לשמור על התנהלות‬
‫הלשכה א‪-‬פוליטי‪ ,‬לא הסכימה שה'ועדה לעליית הנוער הדתי'‪ ,‬שבה היו נציגים גם מתנועות‬
‫המזרחי והפועל המזרחי‪ ,‬תשתייך באופן רשמי לזרועות הלשכה‪ .‬על‪-‬כן שימשה ה'ועדה' כנציגה‬
‫הרשמית של ענייני עליית הנוער הדתי בפני הלשכה לעליית הנוער‪ ,‬אך לא השתייכה רשמית‬
‫במערך לשכת עליית הנוער והנהלתה‪.‬‬
‫‪154‬‬
‫‪F153‬‬
‫ה'ועדה' פעלה הן בתחומי הארץ והן מחוצה לה‪ .‬לשם כך נסעו נציגים מטעמה‪ ,‬כגון רודי הרץ‬
‫ופנחס רוזנבליט‪ ,‬לאירופה על מנת לרכז ולפקח על פעולות ההכנה וארגון חברות הנוער הדתי‪.‬‬
‫תפקידי ה'ועדה' בארץ היו ‪ -‬חיפוש מקומות קליטה מתאימים והכשרתם לקליטת בני הנוער‬
‫מהבחינות המשקיות‪ ,‬הארגוניות והחינוכיות; בחירת צוותי החינוך‪ ,‬ההדרכה והרווחה‬
‫‪ 150‬בר‪-‬גיל‪ ,‬מחפשים בית‪ ,‬עמ' ‪ ;173‬ברוכי‪ ,‬נקום ובנינו‪ ,‬עמ' ‪ ;364‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ;21-22 ,‬הקבוץ ועלית הנוער‪ ,‬אצ"ד;‬
‫‪ 151‬ברוכי‪ ,‬נקום ובנינו‪ ,‬עמ' ‪ ;363-364‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ;21-22 ,‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;34-35‬לשאלות הנוער‪ ,‬אצ"ד;‬
‫עניני עלית הנוער‪ ,‬אצ"ד;‬
‫‪ 152‬הכהן‪ ,‬צומת‪ ,‬עמ' ‪ ;424‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;35‬עלית הנוער הדתי בשנת תרצ"ט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪;3‬‬
‫‪ 153‬אליינר‪ ,27.2.1935 ,‬אצ"מ; בר‪-‬גיל‪ ,‬מחפשים בית‪ ,‬עמ' ‪ ;173‬ברוכי‪ ,‬נקום ובנינו‪ ,‬עמ' ‪ ;364‬הקבוץ ועלית הנוער‪,‬‬
‫אצ"ד; הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ;21-22 ,‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;38-40‬עלית הנוער הדתי בשנת תרצ"ט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;3‬עניני עלית הנוער‪ ,‬אצ"ד;‬
‫‪ 154‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;36-38‬עלית הנוער הדתי בשנת תרצ"ט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪45‬‬
‫המתאימים; תכנון המסגרת החינוכית במוסדות; פיקוח על ההתנהלות במקומות הקליטה ועוד‪.‬‬
‫תפקידיה בחוץ‪-‬לארץ כללו ‪ -‬ריכוז חברות נוער דתיות‪ ,‬תוך מיון בני הנוער והכשרתם לקראת‬
‫עלייה לארץ; הפעלת חוות הכשרה ומחנות עבודה שריכזו את חברות הנוער לפני העלייה; דאגה‬
‫לאנשי קשר וסוכנים בחוץ‪-‬לארץ שדאגו לנושאים המנהלתיים‪ ,‬הארגוניים והחינוכיים; חלוקת‬
‫סרטיפיקטים בין חברות הנוער )ובשנים מאוחרות יותר גם בין הארצות השונות(; תיאום בין‬
‫מוסדות הכשרה בחוץ‪-‬לארץ ובין המוסדות הקולטים בארץ‪.‬‬
‫‪155‬‬
‫‪F154‬‬
‫ל'ועדה'‪ ,‬שפיקחה על המתרחש בתחומי מוסדותיה‪ ,‬היה חשוב להיות בין בעלי הסמכות‬
‫ומקבלי ההחלטות במוסדות שקלטו את חברות הנוער הדתי‪ .‬אך חלק ממוסדות החינוך‬
‫החיצוניים‪ ,‬מוסדות חינוך קיימים שקלטו חברות נוער דתי כגון 'בית צעירות מזרחי' ו'מקווה‬
‫ישראל'‪ ,‬התקשו לקבל את סמכות ה'ועדה' ומעורבותה בשיקולים הפנימיים של התנהלות המוסד‪.‬‬
‫חוסר הסכמה בנוגע לאופי העבודה החינוכית וצוותי החינוך נתגלע לעתים בין חברי ה'ועדה' ובין‬
‫הנהלת המוסדות החיצוניים שקלטו לתוכם חברות נוער דתי‪ ,‬דוגמת 'בית צעירות מזרחי' בתל‪-‬‬
‫אביב‪ .‬באוקטובר ‪ ,1939‬נתקלה ה'ועדה לעלית הנוער הדתי' בבעיות ביחסיה עם הנהלת 'בית‬
‫צעירות מזרחי' בתל‪-‬אביב‪ .‬מנהלת המוסד שהתה באמריקה ולא יכלה לחזור בשל פרוץ מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬עד לשובה נתמנתה מנהלת זמנית‪ .‬המנהלת החדשה קבעה סדרים חדשים כמו‬
‫פיטורין של המדריכה שהייתה מקובלת על ה'ועדה' וקבלת מדריכה חלופית וזאת מבלי להתייעץ‬
‫עם חברי ה'ועדה'‪ .‬כמו‪-‬כן התערבה המנהלת בעבודה החינוכית של המדריכות וצוות המורים על‪-‬‬
‫אף אי‪-‬היותה בעלת השכלה חינוכית כלל‪ .‬ה'ועדה'‪ ,‬שהייתה הסמכות החינוכית במוסדות עלית‬
‫הנוער הדתי ובחברות הנוער הדתי‪ ,‬לא הורשתה להתערב במתרחש בתוך המוסד מצד הנהלת‬
‫המוסד ובגיבויה של הנרייטה סאלד‪.‬‬
‫‪156‬‬
‫‪F15‬‬
‫בפנות חברי ה'ועדה' לסאלד בבקשה לקבל אישור להתערב בנעשה בתחומי המוסדות קיבלו‬
‫תשובה כי אין בסמכותן של לשכת עלית הנוער או של ה'ועדה' להתערב‪ .‬כשם שלא היו מעוניינים‬
‫שלשכת עלית הנוער תתערב בעבודה החינוכית שנעשית ב'כפר הנוער הדתי'‪ ,‬ספינת הדגל של‬
‫מוסדות עלית הנוער הדתי‪ ,‬כך אין באפשרותם הם להתערב בעבודה החינוכית שנעשית במוסדות‬
‫החיצוניים כמו 'בית צעירות מזרחי'‪.‬‬
‫‪157‬‬
‫‪F156‬‬
‫‪ 155‬אליינר‪ ,27.2.1935 ,‬אצ"מ; ברוכי‪ ,‬נקום ובנינו‪ ,‬עמ' ‪ ;364‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;34-40‬עלית הנוער הדתי בשנת‬
‫תרצ"ט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;3‬רוזנבליט‪ ,‬בית צעירות מזרחי ‪ ,1939‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪ 156‬גוטספילד ‪ ,16.10.1939‬ארכיון הקבה"ד; גוטספילד ‪ ,18.10.1939‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪ 157‬גוטספילד ‪ ,30.10.1939‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪46‬‬
‫במהלך שנת ‪ 1943‬עברה 'הועדה לעלית הנוער הדתי' לפעול תחת סמכותו של הוועד הפועל של‬
‫הפועל המזרחי‪ .‬מהלך זה נעשה לאחר פרשת 'ילדי טהרן'‪,‬‬
‫‪F 157‬‬
‫‪158‬‬
‫פרשה שהעמידה את עליית הנוער‬
‫הדתי בפני התמודדויות חדשות שהדגישו את מעורבות הפן הפוליטי בתחום קליטת הנוער וכי‬
‫ה'ועדה' במתכונתה הנוכחית לא יכלה להתמודד עימן‪ .‬אברהם )רודי( הרץ‪ ,‬בשם מזכירות הקבוץ‬
‫הדתי‪ ,‬הדגיש במכתב לוועד הפועל של הפועל המזרחי‪ ,‬מספטמבר ‪ ,1943‬כי תנועת הקיבוץ הדתי‬
‫ראתה במפעל עלית הנוער הדתי את אחת מיצירותיה החשובות ביותר‪ ,‬וב'ועדה' את הכלי של‬
‫תנועת הקיבוץ הדתי לביצוע המפעל‪.‬‬
‫‪159‬‬
‫‪F158‬‬
‫חברי הקיבוץ הדתי היו מושקעים במפעל מתחילת דרכו והשקיעו בו כוחות רבים‪ ,‬כוחות‬
‫שלעתים באו על חשבון התפתחותה של תנועת הקיבוץ הדתי עצמה‪ ,‬הצלחת המפעל היה מהותי‬
‫עבורם‪ .‬למרות שסמכות ה'ועדה' עבר לוועד הפועל של הפועל המזרחי‪ ,‬חברי הקיבוץ הדתי‬
‫המשיכו לאייש תפקידים ב'ועדה'‪ ,‬ובמוסדות 'עלית הנוער הדתי'‪ .‬הרץ במכתבו קרא לוועד הפועל‬
‫של הפועל המזרחי להמשיך במאבק על הכרתה והשתייכותה של ה'ועדה' כחלק אינטגרלי מלשכת‬
‫עליית הנוער ולא רק כנציגה חיצונית‪ .‬הכרה רשמית בה כועדת משנה של הלשכה תוביל לקבלת‬
‫סמכויות בלעדיות לקביעת סדר היום והעניינים הדתיים הנוגעים למפעל עליית הנוער הדתי )כמו‪-‬‬
‫כן‪ ,‬הוסיף הרץ כי במידה ולא יתקבלו דרישותיהם לדעת מזכירות הקיבוץ הדתי יש על נציג הפועל‬
‫המזרחי בהנהלת לשכת עליית הנוער להתפטר(‪.‬‬
‫‪160‬‬
‫‪F159‬‬
‫במהלך שנת ‪ 1944‬ביקשו ב'ועד הפועל של הפועל המזרחי' להעביר את ה'ועדה' תחת סמכות‬
‫המרכז העולמי של הפועל המזרחי‪ ,‬וכן ביקשו לשנות את הרכב ה'ועדה' ולהוסיף לה חברים‪.‬‬
‫במזכירות הקיבוץ הדתי התנגדו להעברת הסמכות על ה'ועדה' למרכז העולמי של הפועל המזרחי‪,‬‬
‫שכן סברו כי ה'ועדה' מטפלת בעניינים הפנימיים של מפעל עליית הנוער ועל כן אין צורך להעבירה‬
‫לסמכות המרכז העולמי‪ .‬נוסף על כך לא הסכימו עם הוספת חברים נוספים ל'ועדה'‪ .‬מהלך‬
‫‪' 158‬ילדי טהרן' הוא הכינוי שניתן ל‪ 716-‬ילדים יהודיים מבתי יתומים בפולין‪ ,‬רובם צעירים מתחת לגילאי ‪,14-15‬‬
‫שהועברו על‪-‬ידי הפולנים באוגוסט ‪ 1942‬למחנה פליטים פולני ליד טהרן‪ .‬נציגי הסוכנות היהודית בטהרן יצרו‬
‫קשר עם הנהגת המחנה והחלו לטפל בשיקום אותם ילדים‪ ,‬חינוכם והעלאתם לארץ‪ .‬ב‪ 18.2.1943-‬עלו 'ילדי טהרן'‬
‫לארץ והועברו למחנה מעבר בעתלית‪ .‬סביב קליטתם נסבו וויכוחים רבים בין הנהלת הסוכנות היהודית ונציגי‬
‫המפלגות הדתיות‪' ,‬המזרחי' ו'אגודת ישראל' בנוגע לאופי קליטתם וחינוכם של הילדים‪ ,‬ויכוחים שהחלו עוד לפני‬
‫עלייתם‪ .‬לאחר חודשי דיון ובחינת אורחות חייהם של הילדים במחנות הכנה הוחלט באפריל ‪ 1943‬על חלוקת‬
‫הילדים בין המוסדות ‪ 298 -‬ילדים נשלחו למוסדות לא‪-‬דתיים‪ 278 ,‬ילדים למוסדות 'המזרחי' ו‪ 32-‬ילדים‬
‫למוסדות 'אגודת ישראל'‪ .‬הוברמן‪ ,‬יחודו של כפר‪ ,‬עמ' ‪ ;164-165 ,156-157‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪;264-298‬‬
‫רוטשטיין‪ ,‬פרקי כפר פינס‪ ,‬עמ' ‪ ;107‬שיין‪ ,‬הפולמוס‪ ,‬עמ' ‪ ;133-161‬שלוש‪-‬עשרה שנה‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪;6‬‬
‫שלם‪ ,‬ילדי טהרן‪ ,‬עמ' ‪ ;247-270‬שפירא‪ ,‬מקוה ישראל‪ ,‬עמ' ‪.315-316‬‬
‫‪ 159‬הקבוץ ועלית הנוער‪ ,‬אצ"ד; הרץ‪ ,‬ועדה ‪ ,17.9.1943‬אצ"ד;‬
‫‪ 160‬הקבוץ ועלית הנוער‪ ,‬אצ"ד; הרץ‪ ,‬ועדה ‪ ,17.9.1943‬אצ"ד;‬
‫‪47‬‬
‫שמשמעותו הייתה הקטנת חלקם היחסי של חברי תנועת הקיבוץ הדתי בין חברי ה'ועדה'‪ ,‬ומכאן‬
‫הקטנת יכולת השפעתם על המתרחש בתוך המפעל‪.‬‬
‫‪161‬‬
‫‪F160‬‬
‫* * *‬
‫חברי הקיבוץ הדתי ‪ -‬בראשות חברי קבוצת 'רודגס'‪ ,‬המשיכו לפעול ולדאוג לטובת הצלחת‬
‫מפעל עליית הנוער הדתי וזאת גם לאחר שסמכות ה'ועדה לעליית הנוער הדתי' הועברה מידיהם‬
‫לסמכות הפועל המזרחי‪ ,‬בין אם לידי הוועד הפועל ובין אם מאוחר יותר לידי המרכז העולמי‪ .‬הם‬
‫ראו במפעל עליית הנוער‪ ,‬אותו ליוו מיום הקמתו‪ ,‬חלק אינטגרלי מהתפתחותם שלהם וביקשו‬
‫להישאר עם יד על הדופק גם כאשר כבר לא היה הדבר בסמכותם הישירה‪ .‬קריאתם להשאיר את‬
‫הרכב ה'ועדה' בידי הועד הפועל ולא להגדיל את הרכבה היה בכדי שיישאר בידיהם מספיק כוח‬
‫להשפיע על פועלה‪.‬‬
‫בעשר השנים הראשונות לקיומו של המפעל איישו חברי הקיבוץ הדתי תפקידים רבים בשלל‬
‫תחומים ‪ -‬מהיותם חלק מיוזמי ומחוללי המפעל‪ ,‬האנשים ששהו בשטח בפועל ודאגו לארגון‬
‫חברות הנוער‪ ,‬מציאת מקומות קליטה‪ ,‬הדרכתם והכשרתם‪ ,‬פיקוח‪ ,‬גיוס כספים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫בפרקים להלן יפורטו הקשרים של חברי הקיבוץ הדתי‪ ,‬ובמיוחד חברי קבוצת 'רודגס' עם‬
‫חברות הנוער הדתי במקומות הקליטה השונים‪.‬‬
‫‪ 161‬בר‪-‬גיל‪ ,‬מחפשים בית‪ ,‬עמ' ‪ ;173‬ברוכי‪ ,‬נקום ובנינו‪ ,‬עמ' ‪ ;365‬הקבוץ ועלית הנוער‪ ,‬אצ"ד; הרץ‪ ,‬ועדה ‪,31.3.1943‬‬
‫אצ"ד; זמיש‪ ,‬אצ"ד;‬
‫‪48‬‬
‫‪U‬‬
‫ב‪ .‬קליטת הנוער הדתי בקיבוצים הדתיים‬
‫בעוד הקיבוצים היו היעד העיקרי לקליטת הנוער העולה במסגרת עליית הנוער‪ ,‬ההתיישבות‬
‫העובדת‪-‬הדתית לא יכלה לתת את אותו המענה לטובת קליטת הנוער הדתי העולה‪ .‬כאמור‪,‬‬
‫בתקופה הנדונה קבוצת 'רודגס' הייתה הקבוצה הדתית היחידה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הציפייה בקרב אנשי‬
‫עליית הנוער הייתה כי ההתיישבות העובדת‪-‬הדתית‪ ,‬ובראשה קבוצת 'רודגס'‪ ,‬ישמשו כמקום‬
‫הקליטה הראשי‪ 162 .‬בפועל‪ ,‬המציאות בקבוצת 'רודגס' הייתה קשה‪ ,‬לא אפשרה קליטה מאסיבית‬
‫‪F16‬‬
‫של בני נוער ולא יכלה להוות הפתרון המרכזי לשאלת קליטת הנוער הדתי העולה‪ .‬גם המחשבה‬
‫שמא המושבים הדתיים‪ ,‬על‪-‬אף חוסר התאמתם מבחינה אידיאולוגית לרוח עליית הנוער‪ ,‬יצליחו‬
‫לשמש כפיתרון לא צלחה משום שגם הם היו מעטים‪ ,‬חדשים על הקרקע ונאבקו על קיומם‪ .‬כמו‪-‬‬
‫כן חסרו בהם המוסדות הציבוריים שאפיינו את הקיבוץ דוגמת חדר אוכל ומגורים משותפים‬
‫שהקלו את הקליטה ותמכו ברוח החינוך של עליית הנוער‪ .‬העובדה כי שלחו חברות נוער דתי‬
‫לקליטה בקבוצת 'רודגס' למרות מצבם הקשה ומאוחר יותר גם למושבים הדתיים‪ ,‬על‪-‬אף‬
‫ההסתייגות האידיאולוגית של אנשי עלית הנוער מקליטה שם בנוסף למצבם הקשה‪ ,‬העידה על‬
‫הקושי הרב במציאת מקומות קליטה לנוער הדתי העולה‪.‬‬
‫‪163‬‬
‫‪F162‬‬
‫גרעין ההכשרה 'רודגס' שעלה לקרקע בשנת ‪ ,1929‬התפצל ב‪ 1931-‬על רקע חילוקי דעות‬
‫אידיאולוגיים בנוגע לאופי התיישבותם ‪ -‬מושב או קיבוץ‪ .‬אדמות סלבנדי הסמוכות לפתח‪-‬תקווה‪,‬‬
‫עליהן ישבו חברי גרעין ההכשרה‪ ,‬התחלקו בין הפלג המושבי שהקים את מושב 'כפר אברהם' ובין‬
‫הפלג הקיבוצי שהקים את קבוצת 'רודגס'‪ .‬לרשות קבוצת 'רודגס' עמדו ‪ 300‬דונם עליהם החלו‬
‫לפתח את המשק הקיבוצי‪ .‬מכיוון שהמשק היה קטן וחדש‪ ,‬ומכיוון שבשנת ‪ 1931‬כבר עלה מספר‬
‫החברים בקבוצה מ‪ 15-‬חברים ל‪ 45-‬חברים‪ ,‬הקבוצה התמודדה עם תנאי קיום קשים ובעיות‬
‫כלכליות‪ .‬לא נמצאה תעסוקה מספקת בתחומי המשק‪ ,‬על‪-‬כן נאלצו רוב החברים למצוא עבודה‬
‫כשכירים בפרדסים ובמשקים הסמוכים; טרם הוקמו מגורי קבע וחברי הקבוצה גרו באוהלים;‬
‫רמת מחייתם הנמוכה‪ ,‬שגרמה למצבם הפיזי הירוד של חברי הקבוצה‪ ,‬ותנאי תברואה וסניטציה‬
‫‪ 162‬הכהן‪ ,‬צומת‪ ,‬עמ' ‪ ;424-425‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;64‬‬
‫‪ 163‬קליטת חברות נוער דתי במושבים הדתיים לא התאימה לאנשי עליית הנוער מבחינה אידיאולוגית ומעשית‪ .‬השוני‬
‫האידיאולוגי בין החינוך לרעיון הקיבוצי והסוציאלי בו דגלו אנשי עליית הנוער ובין צורת החיים האינדיווידואלית‬
‫והמבנה המופרט של המושב לא התאימו לקליטת חברות הנוער‪ .‬כמו כן‪ ,‬מבחינה מעשית‪ ,‬רק בשנת ‪ 1932‬התיישב‬
‫המושב הדתי הראשון 'שדה יעקב' במקום הקבע שלו לאחר טלטלות רבות‪ .‬אחריו קמו המושבים הדתיים 'כפר‬
‫פינס' ו'כפר הרא"ה' רק בשנים ‪ .1933-1934‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;152‬הכהן‪ ,‬צומת‪ ,‬עמ' ‪;424-425‬‬
‫‪49‬‬
‫קשים הובילו לתחלואה גבוהה ואפילו למוות בקרב חברי הקבוצה; מכיוון שרבים היו עולים‬
‫חדשים שרק הגיעו לארץ עוד לא היה הווי תרבותי וחברתי מגובש לחברי הקבוצה‪.‬‬
‫‪164‬‬
‫‪F 163‬‬
‫ב‪ 17.8.1932-‬נערכה בקבוצת 'רודגס' אסיפת חברים שעסקה באפשרות של קליטת חברת נוער‬
‫דתי עולה לקליטה בתחומי הקבוצה‪ .‬עצם קיום אסיפה זו לא היה ברור מאליו ‪ -‬בשנת ‪ 1932‬עמדה‬
‫הקבוצה שלוש שנים בלבד על הקרקע ועברה רק שנה אחת מאז הפיצול מהזרם המושבי; תנאי‬
‫הקיום והכלכלה היו קשים בעוד הקבוצה רק הלכה וגדלה ומנתה כששים חברים‪ .‬סביב סוגיית‬
‫קליטת הנוער הדתי העולה התגלעו חילוקי דעות בין החברים‪ .‬מצד אחד ראו חשיבות רבה‬
‫בקליטת בני נוער הדתיים; חברי קבוצת 'רודגס' היו במוצאם מגרמניה והם חשו הזדהות רבה עם‬
‫בני הנוער שמוצאם זהה לשלהם‪ ,‬ביקשו לסייע להם ולהוציא אותם מהמצב הקשה בו היו שרויים‬
‫בגרמניה‪ .‬גם הפוטנציאל הגלום באותם בני הנוער למען עתידו של הקיבוץ הדתי עמד לנגד‬
‫עיניהם; פוטנציאל לגידולה וחיזוקה של התנועה על‪-‬ידי חינוך בני הנוער לאידיאל הקיבוצי‪,‬‬
‫והצטרפותם לאחר גמר הכשרתם לתנועת הקיבוץ הדתי‪ .‬מצד שני‪ ,‬בתקופה זו הקבוצה עדיין‬
‫נאבקה בקשיי קיום‪ ,‬החברים היו טרודים בעיצוב הדרך הרעיונית ובבעיות כלכליות שהשפיעו‬
‫מאוד על חברי הקבוצה‪ .‬עלה חשש גדול בקרב חברי הקבוצה כי המשק לא יוכל לעמוד במסת‬
‫העולים האמורה להכפיל את מספר האנשים במקום‪ .‬אך למרות מצבם הקיומי הקשה והספקות‬
‫הרבות ולאור המצב המחמיר בגרמניה‪ ,‬חשו חברי 'רודגס' מחויבות כלפיי בני הנוער מארץ מוצאם‬
‫הזקוקים לפתרון וראו לנכון לסייע בקליטתם והכשרתם‪ .‬בהחלטה זו גם ראו את עתידם שלהם‬
‫והיכולת של מהלך זה לסייע להתפתחות תנועתם‪.‬‬
‫‪165‬‬
‫‪F 164‬‬
‫מנגד‪ ,‬בגרמניה סערו הרוחות בקרב הזרמים הדתיים השונים‪.‬‬
‫‪166‬‬
‫‪F165‬‬
‫חילוקי דעות בנוגע לחינוך‬
‫הנוער היה נושא שבער דרך קבע בין הזרמים הדתיים השונים ובתוכם‪ .‬סביב חינוך הנוער העולה‬
‫לארץ ישראל‪ ,‬הדתי ושאינו דתי כאחד‪ ,‬ניסו לאחד כוחות במאבקם אך ללא הצלחה‪ .‬בתחילה‬
‫דרשו במחנה הדתי כי יינתן חינוך דתי לכלל בני הנוער העולים במסגרת עליית הנוער וכן התנגדו‬
‫כליל לקליטתם בקיבוצים‪ .‬איומם היה שלולא כן יקימו ארגון נפרד לעליית הנוער הדתי שייקלט‬
‫במוסדות חינוך ופנימיות דתיים‪ .‬אך למרות מאבקם המשותף כנגד המחנה החילוני‪ ,‬המחנה הדתי‬
‫ שהיה מורכב מזרמים דתיים שונים בהם חוגי האורתודוכסיה שהיו מורכבים בין היתר מחרדים‬‫תומכי 'אגודת ישראל' ומדתיים ציוניים תומכי תנועת 'המזרחי' לצד היהדות הליברלית בראשות‬
‫‪ 164‬בית‪-‬אריה‪ ,‬עמודים‪ ,‬עמ' ‪ ;88‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;152-157‬הכהן‪ ,‬צומת‪ ,‬עמ' ‪ ;424‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ;21-22 ,‬כ"ץ‪,‬‬
‫תורה‪ ,‬עמ' ‪' ;17-20‬תזכיר ע"ר התישבות קבוץ 'רודגס' ' מתוך תעודות מספרות‪ ,‬עמודים‪ ,‬עמ' ‪;96-98‬‬
‫‪ 165‬ברוכי‪ ,‬נקום ובנינו‪ ,‬עמ' ‪ ;363-364‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;153-154‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪.52‬‬
‫‪ 166‬להרחבה על הזרמים הדתיים בגרמניה מתחילת עד אמצע המאה ה‪ ,20-‬ראו גם‪ :‬ברויאר‪ ,‬עדה ודיוקנה; מאיר‪,‬‬
‫יהודי גרמניה ג'; מאיר‪ ,‬יהודי גרמניה ד';‬
‫‪50‬‬
‫ד"ר ליאו בק ‪ -‬לא הצליח לגבש מאבק אחיד‪ ,‬כל זרם משך לחינוך על‪-‬פי כיוון תפיסת עולמו הוא‪,‬‬
‫והדעות היו חלוקות בנוגע לשיתוף הפעולה עם המחנה החילוני ויחסם לציונות ולעלייה לארץ‬
‫ישראל‪.‬‬
‫‪167‬‬
‫‪F16‬‬
‫הסתייגות רבה עלתה בקרב המחנה הדתי‪ ,‬בהם גם ראשי 'המזרחי'‪ ,‬מהחינוך בקיבוצים‪ .‬לא‬
‫רק שלא שמרו מצוות בקיבוצים‪ ,‬אלא יותר מזה‪ ,‬נאבקו כנגד הדת‪ .‬רבים מיהודי גרמניה‪ ,‬גם אם‬
‫לא הגדירו עצמם דתיים שמרו על קשר עם המסורת היהודית‪ ,‬ושליחת בני נוער למסגרות‬
‫המבטלות את הדת והמסורת היהודית כלל הייתה מבחינתם בגדר טאבו‪ .‬הסתייגות רבה עלתה גם‬
‫מהאידיאולוגיה הסוציאליסטית שרווחה בקיבוצים ולא תמיד ראתה עין בעין עם עולם הדת‪.‬‬
‫‪168‬‬
‫‪F167‬‬
‫לאחר קליטתה של חברת הנוער הראשונה בקיבוץ עין חרוד יצאה קריאה לחיים ויצמן מטעם‬
‫ראשי קהילות בגרמניה בהם הרב אונא ממנהיים‪ ,‬הרב קרליבך מאלטונה והרב הורביץ‬
‫מפרנקפורט על‪-‬מנת למנוע זאת‪.‬‬
‫‪169‬‬
‫‪F168‬‬
‫חוגים במחנה הדתי בגרמניה התנגדו אף לשליחת חברות נוער לקבוצת 'רודגס'‪ ,‬על‪-‬אף היותה‬
‫קבוצה אורתודוכסית דתית‪ ,‬בשל הטענה כי גם שם החינוך הלאומי בא על חשבון הדת‪ .‬הרב יצחק‬
‫אונא‪ ,‬ראש קהילת מנהיים קבל כנגד ההתנגדות לקליטה בקבוצת 'רודגס'‪ .‬שני בניו ‪ -‬משה וגדליה‬
‫אונא‪ ,‬היו ממייסדי תנועת הבח"ד וממקימי הקבוצה הדתית‪ .‬טענתו הייתה כי יש להתנגד לקליטה‬
‫במקומות בהם מחנכים לאתיאיזם ולא לכלל התנועה הקיבוצית כמקשה אחת‪.‬‬
‫‪170‬‬
‫‪F 169‬‬
‫‪ .1‬הכנות לקליטת חברות נוער בקבוצת 'רודגס'‬
‫לאחר קבלת ההחלטה בקבוצת 'רודגס'‪ ,‬החלו נציגי הקבוצה ונציגי תנועת בח"ד בגרמניה בהכנות‬
‫מעשיות לגיבוש חברות נוער דתי בגרמניה ולהכשרת 'רודגס' לקליטתן בפועל‪ 171 .‬החששות שליוו‬
‫‪F 170‬‬
‫את חברי הקבוצה בנוגע ליכולת הקליטה הכלכלית של המשק הוצגו גם בפני חברי בח"ד‪ ,‬ועל‪-‬כן‬
‫הוחלט לפתח הליך מיון שיאפשר בחירת הנוער העולה המתאים ביותר‪ .‬נקבעו מאפייני קליטה‬
‫לפיהם ייבחרו בני הנוער על‪-‬פי מידת התאמתם שיבטיחו במידה המרבית את התאמתם‬
‫להצטרפות לחברת הנוער‪ .‬על‪-‬פי הליך זה‪ ,‬בני נוער בגילאי ‪ ,14-17‬יעזבו את בתי‪-‬הספר בהם למדו‬
‫ויעברו להכשרה מרוכזת בה ישהו יחד‪ ,‬ילמדו חצי יום ויעבדו חצי יום על‪-‬מנת שניתן יהיה לבחון‬
‫ולמיין את המתאימים לעלייה‪ .‬חברי 'רודגס' ביקשו להקפיד ולמיין את בני הנוער על‪-‬פי המצב‬
‫‪ 167‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪;140-145‬‬
‫‪ 168‬אונא‪ ,‬הקהילה‪ ,‬עמ' ‪ ;58-61‬זעירא‪ ,‬קרועים אנו; פישמן‪ ,‬דת‪ ,‬עמ' ‪ ;22‬רוזנברג‪ ,‬מהפכניות‪ ,‬עמ' ‪;146‬‬
‫‪ 169‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪;145-146‬‬
‫‪ 170‬אונא‪ ,‬הקהילה‪ ,‬עמ' ‪ ;60-61‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪;146‬‬
‫‪171‬בספטמבר ‪ 1933‬פנה סאלו דה‪-‬בר‪ ,‬נציג הוועד שטיפל בענייני עליית הנוער הדתי לד"ר גיאורג לנדאואר‪ ,‬ששימש‬
‫כמנהל הלשכה הירושלמית של המשרד להתיישבות יהודי גרמניה בארץ ישראל‪ ,‬בבקשה לאישור הלוואה לקבוצת‬
‫'רודגס' לשם בניית מבנים לחברות נוער‪ .‬בינואר ‪ 1934‬התקבלה תשובה המאשרת הלוואה מעין זו‪ ,‬הלוואה‬
‫שאפשרה בניית שני בתי מגורים‪ ,‬תאי שירותים ושני חדרי לימוד שיכלו לאכלס כ‪ 55-‬חניכים‪ .‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪,‬‬
‫עמ' ‪.52‬‬
‫‪51‬‬
‫הכלכלי של משפחותיהם‪ .‬בכך ביקשו להגביל את מספר בני הנוער שיעלו ללא תשלום מראש על‬
‫אחזקתם בארץ‪ ,‬בכדי שהעול הכלכלי המלא לא ייפול על הקבוצה‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬ביקשו דיווח מלא על‬
‫אופיים של בני הנוער‪ ,‬בדגש על התאמתם למסגרת‪ ,‬פתיחותם להשפעה ולימוד‪ ,‬יחסם לסביבתם‬
‫ומידת מעורבותם בחברה‪ ,‬ידיעותיהם על היהדות ומידת יחסם ליהדות ולדת‪ ,‬מצבם הבריאותי‬
‫ופרטיהם האישיים המלאים‪ .‬בקשות חברי 'רודגס' בכל הנוגע לאופיים של בני הנוער היה מכוון‪.‬‬
‫הם ביקשו ליצור חברת נוער אשר תתאים בצורה מרבית לאורח החיים בקיבוץ‪ ,‬שקליטתם תהיה‬
‫חלקה במידת האפשר‪ ,‬ושיהיו פתוחים להשפעה ולעיצוב תודעתם לרוח התנועה‪ .‬בקשות אלה‬
‫יכולות להעיד על אחד משניים‪ ,‬מחד‪ ,‬חשש מפני הגעת בני נוער שאינם מתאימים למסגרת ויערמו‬
‫קשיים בזמן שהייתם בחברת הנוער‪ .‬מאידך יכול הדבר להעיד על ציפייה מצד חברי הקבוצה‬
‫לעתיד בני הנוער‪ ,‬שיצטרפו לאחר גמר הכשרתם בקיבוץ‪ .‬ועדיין ההיבט הכלכלי היה משמעותי‬
‫מאוד בכדי להפחית את העול הכלכלי להחזקת בני הנוער מגב הקבוצה‪.‬‬
‫‪172‬‬
‫‪F17‬‬
‫בגרמניה החלו אנשי 'האגודה לעזרה לנוער היהודי' לגבש חברת נוער דתי ונציגי 'רודגס' פנחס‬
‫)אריך( רוזנבליט ואברהם )רודי( הרץ נשלחו לסייע בידם ולהאיץ את התהליך‪ .‬הזמן עבר‪ ,‬גיבוש‬
‫הקבוצה עוכב‪ ,‬בגרמניה לא הצליחו להגיע להחלטות את מי להעלות מבין המועמדים וכן‪ ,‬לא‬
‫הגיעו כל הכספים והאישורים עבור העולים‪ .‬מצד חברי 'רודגס' בארץ עלו קריאות לחבריהם‬
‫בגרמניה כי יש לפעול לשם העלאתה המהירה של חברת הנוער‪ .‬חששם היה כי אם תתעכב חברת‬
‫הנוער ולא תגיע עד אפריל ‪ 1934‬יגרום הדבר לקשיי קליטה קשים עבור בני הנוער‪ ,‬במיוחד בימות‬
‫הקיץ‪ ,‬בשל תנאי האקלים החם אליו הם אינם מורגלים‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬כל עוד לא גובשה רשימה‬
‫מסודרת לא הוקצו לידיהם הכספים שהובטחו להם מטעם לשכת עליית הנוער‪ .‬הכספים היו‬
‫אמורים להקל על הגירעון בקופת הקבוצה‪ ,‬ולשמש להשלמת בניית מתקני הקליטה של חברת‬
‫הנוער שהיו הכרחיים לקליטתה‪ .‬לצרכיהם של חברי 'רודגס' לא היו מבנים והם חיו עדיין‬
‫באוהלים‪ ,‬אך לטובת קליטת חברת הנוער היה עליהם להקים בתי קבע למגורים‪ ,‬כיתות לימוד‬
‫וריהוט המבנים‪ .‬להתאים את שירותי המשק וענפי התעסוקה למספר גדול יותר של אנשים‪.‬‬
‫לטובת חברת הנוער ביקשו להקים חדר אוכל וכל עוד לא נסגרה הרשימה לא הועברו הכספים‪.‬‬
‫‪173‬‬
‫‪F172‬‬
‫גם לאחר שהוסדרה קליטת חברת הנוער בקבוצת 'רודגס' עם כל המוסדות האחראיים כמו‬
‫הלשכה לעליית הנוער וה'יוגנדהילפה' )עזרה לנוער היהודי( בגרמניה‪ ,‬עלה חשש מפני קליטה‬
‫במקום לאור הקשיים בפניהם עדיין עמדה הקבוצה‪ .‬חשש שמא לא יוכלו לספק לחברות הנוער‬
‫‪ 172‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪.153-154‬‬
‫‪ 173‬הקמת חדר אוכל נפרד עבור חברות הנוער לא היה דבר מקובל ברוב הקיבוצים‪ .‬במעשה זה רצו להעניק לחברת‬
‫הנוער יותר אינטימיות ועצמאות בחייהם המשותפים ומכאן לגרום לגיבוש הקבוצה והצלחתה‪ .‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;154-155 ,151‬הרץ‪ ,‬רודגס‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; מאור השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;55 ,52‬‬
‫‪52‬‬
‫שיקלטו בקיבוץ תנאים נאותים‪ ,‬הן מבחינת תנאי מחייה והן מבחינת הכשרה‪ .‬שמא המשק הצעיר‬
‫לא יוכל להעניק לבני הנוער הכשרה מתאימה ומספיקה במגוון ענפי משק‪ ,‬ושחברי הקבוצה אינם‬
‫מנוסים מספיק בכדי להדריך את בני הנוער ולהכשירם‪ .‬במאי ‪ 1934‬הגיעה סאלד ל'רודגס' על‪-‬מנת‬
‫לעמוד על הדברים במו עיניה‪ .‬ממסקנותיה בדו"ח שהוציאה בתום הביקור עולה כי מצאה‬
‫שהמקום אמנם אינו מפותח דיו אך גם שיש ערך עליון לחלוציות הנובעת מחברי הקבוצה; ערך‬
‫אידיאולוגי חשוב מאוד שיונחל לחניכים ויהווה דוגמא אישית‪ .‬כמו‪-‬כן סברה כי רמת החיים של‬
‫המשק עצמו ומתקניו פשוטים אך מספקים לדעתה‪ .‬התפריט הקיים במשק הפתיע אותה לטובה‬
‫בהיותו מאוזן; בכמות הירקות שהכיל‪ ,‬דבר שלא ראתה במקומות אחרים‪ .‬גם מבחינת ההכשרה‬
‫המקצועית שהקיבוץ יכול היה להעניק לחניכים לא מצאה מקום לדאגה‪ .‬אמנם למשק לא היו כל‬
‫אפשרויות ההכשרה הקיימות במשק ותיק אך נמצאו בו מספר ענפי משק דוגמת גן‪-‬ירק‪ ,‬גן‪-‬נוי‪,‬‬
‫פלחה שהשתרעה על‪-‬פני שטח של ‪ 400‬דונם‪ ,‬נגריה ומסגריה שיכלו לשמש כמקורות הכשרה עבור‬
‫חברות הנוער העולה‪.‬‬
‫‪174‬‬
‫‪F173‬‬
‫בעקבות הדו"ח החיובי שהוציאה סאלד על מצב המשק ב'רודגס' נחתם הסכם בין קבוצת‬
‫'רודגס' ובין ה'יוגנדהילפה' הנוגע למחויבויותיהם של שני הצדדים‪ .‬בעיקרי ההסכם נקבע כי ‪-‬‬
‫הקיבוץ מתחייב בשלב הראשון לקבל עשרים נערים ונערות בגילאי ‪ ,17-15‬אשר להם יהיו‬
‫אחראיים לספק חינוך מלא במקצועות חקלאיים וכן במקצועות היהדות ולימוד השפה העברית‪.‬‬
‫לנערים תינתן גם האפשרות ללמוד נגרות או מסגרות ולנערות טיפול בילד‪ .‬ההכשרה תמשך‬
‫שנתיים אלא‪-‬אם‪-‬כן תאושר הארכה מיוחדת‪ ,‬כאשר בשנת ההכשרה הראשונה יום העבודה של‬
‫החניכים לא יארך למעלה מחמש שעות‪ .‬המשק יהיה אחראי לדאוג לכל צרכי החניכים‪ :‬לימודים‪,‬‬
‫מגורים‪ ,‬אוכל‪ ,‬תיקון בגדים‪ ,‬נעליים וכביסה‪ .‬הטיפול הרפואי ישולם מתוך קופת‪-‬חולים שתעמוד‬
‫לרשות החברה ובמקרים חריגים תתאפשר בקשת סיוע והשתתפות מ'הלשכה לעליית הנוער'‪.‬‬
‫המשק התחייב לבניית מתקני שירותים לפי דרישות ההיגיינה של הועד הלאומי‪ .‬בתום ההכשרה‬
‫המשק יקלוט את בוגרי חברת הנוער שירצו להישאר במקום או לסירוגין יסייע בידם למצוא‬
‫מקום חדש‪ .‬בתום הכשרת הקבוצה הראשונה תופנה ל'רודגס' קבוצה שנייה שתמנה כשלושים‬
‫חניכים‪ .‬מצד "הלשכה לעליית הנוער" הייתה התחייבות תשלום חודשית של שלוש לא"י עבור כל‬
‫חניך שייקלט‪ ,‬וכן שרק חניכים שיעברו מיון וימצאו בריאים בגופם ובנפשם יופנו לקליטה‬
‫בקבוצה‪.‬‬
‫‪175‬‬
‫‪F174‬‬
‫‪ 174‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;52-53‬‬
‫‪ 175‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪.53-54‬‬
‫‪53‬‬
‫עקרונות אלו‪ ,‬למחוייבות המשק הקולט לדאגה לרווחת בני הנוער‪ ,‬מגוריהם וצרכיהם‪ ,‬לצד‬
‫עקרונות החינוך וההכשרה שעל המשק להעניק לבני הנוער כהכוונה לחיי הגשמה קיבוצית‪,‬‬
‫שנקבעו בהסכם ראשון זה‪ ,‬היו לאבני יסוד בקליטת הנוער הדתי העולה בקיבוץ הדתי ובמוסדות‬
‫עליית הנוער שקמו מטעמם; אבני יסוד שחיברו בין מאפייני החינוך וההכשרה של עליית הנוער‬
‫ביחד עם אלו הקיבוציים‪ ,‬לצד ההשתלמות הנוספת של ההווי והחינוך הדתי שהעניקו למפעל‬
‫עליית הנוער הדתי את הצביון המיוחד לו‪.‬‬
‫‪ .2‬המפגש הראשון ‪ -‬קליטת חברת הנוער הראשונה בקבוצת 'רודגס'‬
‫בארבעה ביוני ‪ ,1934‬הגיעה לנמל יפו קבוצת בני הנוער הראשונה שהייתה מיועדת לקליטה‬
‫בקבוצת 'רודגס'‪ .‬את פניה קיבלו הנרייטה סאלד‪ ,‬דוד אינטריליגטור ‪ -‬נציג קבוצת 'רודגס' וסאלו‬
‫דה‪-‬בר ‪ -‬נציג הועד שריכז את עליית הנוער הדתי‪.‬‬
‫‪176‬‬
‫‪F175‬‬
‫את הקבוצה ליוו‪ ,‬עוד מתהליכי הקליטה‬
‫בגרמניה ועד קליטתה ב'רודגס'‪ ,‬פנחס )אריך( רוזנבליט‪ ,‬חבר קבוצת 'רודגס' ונציג ה'ועדה לעלית‬
‫הנוער הדתי' בגרמניה‪ ,‬ואריה )לוץ( פיילכנפלד שהדריך את הקבוצה עוד בגרמניה‪.‬‬
‫‪177‬‬
‫‪F176‬‬
‫בהגיעם למקום‪ ,‬שמנה באותה העת שמונים ותשעה חברים‪ ,‬מצאו בני הנוער את המשק ערוך‬
‫ומוכן לכבודם‪ .‬החברים הכינו לכבודם שער ובית המגורים היה ערוך ומוכן לצרכיהם‪ ,‬אך כל זאת‬
‫לא העלים מעיניהם את מצבו העגום של המשק; אוהלי החברים היו פזורים בשטח שומם‪,‬‬
‫השירותים היו מרוחקים‪ ,‬מים זורמים וחשמל לא היו בנמצא‪ ,‬ומסביב רק חול‪ ,‬זבובים ופשפשים‪.‬‬
‫לבני הנוער‪ ,‬שבאו מערים גדולות בגרמניה‪ ,‬היה זה שינוי מהותי מתנאי החיים אליהם היו רגילים‪,‬‬
‫ושאליו הצטרכו להתרגל‪.‬‬
‫‪178‬‬
‫‪F17‬‬
‫חברת נוער זו הייתה מורכבת משני גלי עלייה שהגיעו בהפרש של כחצי שנה‪ .‬הקבוצה‬
‫הראשונה שעלתה ביוני ‪ 1934‬מנתה ‪ 22‬חניכים )בהם שלושה‪-‬עשר נערים ותשע נערות( והקבוצה‬
‫השנייה שעלתה בנובמבר ‪ 1934‬מנתה ‪ 25‬חניכים )בהם שבעה‪-‬עשר נערים ושמונה נערות(‪ .‬היה שוני‬
‫בגילאי שתי הקבוצות‪ ,‬כשחברי הקבוצה השנייה היו צעירים יותר מחברי הקבוצה הראשונה‪.‬‬
‫התכנון המקורי היה שחברת הנוער תעבוד בשעות הבוקר במשק ותלמד בשעות אחר‪-‬‬
‫הצהריים‪ ,‬כפי שהיה מקובל בשאר חברות הנוער‪ .‬בשל המחסור במקומות העבודה במשק חולקה‬
‫‪ 176‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;55‬שנה אחת‪ ,‬אצ"מ;‬
‫‪ 177‬אריה )לוץ( פיילכנפלד )‪ (1908-1936‬יליד פוזן‪ ,‬נכדו של ד"ר וולף זאב פיילכנפלד ‪ -‬הרב הראשי ואב בית‪-‬הדין של‬
‫קהילת פוזן ופעיל בהתאחדות הרבנים בגרמניה‪ .‬עבר עם משפחתו לקלן שם למד משפטים‪ .‬היה פעיל מרכזי‬
‫בתנועת 'עזרא' וב‪ 1932-‬אף עמד בהנהגתה‪ .‬למד לימודי יהדות בבית המדרש לרבנים על‪-‬שם הילדסהיימר בברלין‪.‬‬
‫ב‪ 1934-‬עלה לארץ ישראל כמדריך של קבוצת הנוער הראשונה שעלתה ל'רודגס' אותה הדריך עוד מזמן שהותם‬
‫בגרמניה‪ .‬פיילכנפלד חלה במחלה ממארת עוד בהיותו בגרמניה ולמרות המלצת רופאיו התעקש לעלות עם חניכיו‬
‫לארץ‪-‬ישראל ולהמשיך לכוונם לחיים יהודיים וציוניים‪ .‬ב‪ 1936-‬נפטר ממחלתו והותיר את חניכיו באבל כבד‪.‬‬
‫דמותו שהייתה נערצת על חניכיו הונצחה בשם קבוצתם 'קבוצת אריה' שנקראה על‪-‬שמו‪ .‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;156-157‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪ ;18‬פיילכנפלד‪ ,‬אצ"ד;‬
‫‪ 178‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;152-153‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;55‬‬
‫‪54‬‬
‫חברת הנוער לשתי קבוצות‪ .‬בשעות הבוקר קבוצה אחת למדה והקבוצה השנייה עבדה במשק‪,‬‬
‫אחר‪-‬הצהריים החליפו הקבוצות‪ .‬חלוקת הקבוצות נעשתה לפי רמתם הלימודית של החניכים‪,‬‬
‫בשל הפער בין החניכים מפאת פערי הגיל והרקע החינוכי ממנו הגיעו )רוב החניכים היו ממוצא‬
‫'אוסט‪-‬יודן' ממשפחות שהיגרו לגרמניה מפולין‪ ,‬פרוסיה ואזור מזרח אירופה(‪.‬‬
‫‪179‬‬
‫‪F178‬‬
‫הלימודים‬
‫התמקדו בתחילה בלימוד השפה העברית והקניית יסודות ביהדות ולאחר‪-‬מכן שולבו גם מקצועות‬
‫נוספים דוגמת לשון‪ ,‬תנ"ך‪ ,‬ידיעת הארץ‪ ,‬היסטוריה וחקלאות‪ .‬התקיימו גם שיעורים בלימוד‬
‫עצמי שיועדו לחזרה עצמית על החומר על‪-‬ידי החניכים‪ .‬האחריות על ההשתתפות בלימודים‬
‫הייתה על החניכים עצמם ללא כל כפייה חיצונית‪ .‬הלימודים התקיימו ארבעה ימים בשבוע‪ ,‬יום‬
‫אחד הוקדש לטיולים או פעילות ספורטיבית על שעות הלימודים וביום שישי לא נערכו לימודים‬
‫כלל‪ .‬צוות ההוראה של חברת הנוער כלל חברים מתוך קבוצת 'רודגס' עצמה‪ ,‬ביניהם פנחס‬
‫רוזנבליט‪ ,‬גדליה אונא‪ ,‬איתמר ירמיס‪ ,‬חיים טויבמן‪ ,‬בן‪-‬ציון עינבר ועוד‪.‬‬
‫‪180‬‬
‫‪F179‬‬
‫הנערות מחברת הנוער סודרו בתחילה בעבודות משק הבית ומאוחר יותר השתלבו גם בענפי‬
‫המשק היצרניים )על היבטי המגדר‪ ,‬להלן(‪ .‬בשל מחסור במקומות העבודה בתוך המשק עצמו‬
‫הופנו חלק מבני הנוער‪ ,‬כמו גם חלק מחברי קבוצת 'רודגס' עצמה‪ ,‬לעבודה במשקי הסביבה כמו‬
‫'כפר אברהם' ו'כפר הדר'‪.‬‬
‫‪181‬‬
‫‪F 180‬‬
‫העסקתם של בני הנוער מחוץ לתחומי המשק חייב אישור מיוחד‬
‫מטעם 'הלשכה לעליית הנוער' במיוחד לאור העובדה שהיה צורך בנסיעה בהסעה מיוחדת לשם‬
‫הגעתם למקומות מרוחקים דוגמת 'כפר הדר'‪.‬‬
‫‪182‬‬
‫‪F18‬‬
‫על‪-‬אף הפער וההפרדה בתחום הלימודי בין שתי הקבוצות של חברת הנוער‪ ,‬ושעות העבודה‬
‫השונות במשק‪ ,‬מדו"חות שסיכמו את פעילות החברה באותה העת עולה כי חברת הנוער הצליחה‬
‫ליצור גיבוש חברתי; הוקמו ועדות לחברה‪ ,‬קופה משותפת ופעולותיהם החברתיות היו משותפות‪.‬‬
‫מטרתם‪ ,‬שעוצבה במהלך השהות בקבוצת 'רודגס'‪ ,‬הייתה ליצור קבוצה מגובשת לקראת יציאה‬
‫להגשמה משותפת והקמת קיבוץ משלהם‪.‬‬
‫‪183‬‬
‫‪F182‬‬
‫במקביל ללימודים נערכה גם פעילות תרבותית וחברתית ענפה בחברת הנוער‪ .‬נערכו שיחות‬
‫ביוזמת ובהדרכת חברי הקיבוץ על תולדות הציונות‪ ,‬סוציאליזם‪ ,‬התנועה הקיבוצית‪ ,‬דרכה של‬
‫‪ 179‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪;151‬‬
‫‪ 180‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪.56-57 ,47-51‬‬
‫‪ 181‬כפר הדר הינה אחת מארבע המושבות שהתאחדו ומרכיבות כיום את העיר הוד השרון )שאר המושבות הינן‬
‫רמתיים‪ ,‬רמת הדר ומגדיאל(‪.‬‬
‫‪ 182‬חשיבות ההכשרה ב'כפר הדר' הייתה בשל האפשרות להתמחות שם במקצוע הגננות‪ .‬ב'כפר הדר' גר מומחה בעל‬
‫שם עולמי ובעל הכשרה פדגוגית בשם שלמה וינברג שקנה שטחים באזור הכפר וייעד אותם לגידול עצי פרי ועצי נוי‬
‫ולהקמת משתלות ומנבטות‪ .‬וינברג הסכים להכשיר ‪ 10-12‬חניכים מחברת הנוער של 'רודגס'‪ .‬אותם החניכים‬
‫צריכים היו להתחייב להכשרה של שנתיים‪ ,‬שמונה שעות עבודה בקיץ ושש שעות עבודה בחורף בהדרכת הצוות‬
‫המקומי‪ .‬סאלד אישרה את ההכשרה ב'כפר הדר' ותשעה חניכים שובצו בעבודה אצל וינברג‪ .‬וינברג‪ ,‬אצ"מ;‬
‫מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;55-56‬שנה אחת‪ ,‬אצ"מ;‬
‫‪ 183‬מאור השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;59 ,55‬סנטור‪ ,‬אצ"מ; רודגס‪ ,26.11.1934 ,‬אצ"מ; שנה אחת‪ ,‬אצ"מ;‬
‫‪55‬‬
‫הפועל המזרחי‪ ,‬נושאי דת ועוד; נערך סמינריון בהשתתפות מנהיגי התנועה החלוצית הדתית על‬
‫מהות תנועת העבודה בדגש על פועלה של הפועל המזרחי; הובאו מרצים להרצאות אורח לחברי‬
‫המשק ולחברת הנוער כאחד‪ ,‬בין המרצים נמנו הסופר ש"י עגנון‪ ,‬פרופסור אברהם הלוי פרנקל‪,‬‬
‫פרופסור ש‪.‬ד‪ .‬גויטין‪ ,‬פרופסור ארנסט סימון‪ ,‬פרופסור ישעיהו ליבוביץ‪ ,‬הרב שמחה אסף ורבי‬
‫בנימין; התקיימו חוגים שונים דוגמת חוג קריאה‪ ,‬מבנה התפילה‪ ,‬עזרה ראשונה‪ ,‬מקהלה שהייתה‬
‫גם אחראית על תוכניות אומנותיות לחגים ושבתות; טיולים של חצאי יום בסביבה הקרובה נערכו‬
‫לפרקים במסגרת היום החופשי מלימודים במהלך השבוע‪ .‬טיולים של יום שלם נערכו לרוב בראשי‬
‫חודשים לסביבה מרוחקת יותר‪ .‬אחת לשנה נערך גם הטיול השנתי שנמשך שישה‪-‬עשר יום לאזור‬
‫מרוחק כמו הגליל ושפלת יהודה‪ .‬לטיול זה הוקדשו שבועות רבות של הכנה מקדימה של החניכים‬
‫ללימוד תולדות האזור ומסלוליו‪ .‬השאיפה הייתה יצירת היכרות מעמיקה של החניכים עם חבלי‬
‫ארץ חדשים ועם תנועת ההתיישבות בארץ‪ ,‬גם זו הלא‪-‬דתית‪.‬‬
‫‪184‬‬
‫‪F183‬‬
‫במהלך תקופת הכשרתם היו ניסיונות לקשר בין בני הנוער ב'רודגס' ובין שאר בני הנוער בארץ‪.‬‬
‫במהלך טיוליהם פגשו חברות נוער לא‪-‬דתיות מקבילות להם שנקלטו בקיבוצים החילוניים; היו‬
‫ניסיונות קישור בין חניכי חברת הנוער עם הנוער הארצישראלי על‪-‬ידי עבודה משותפת עם הסניף‬
‫המקומי בפתח‪-‬תקווה של 'בני עקיבא' וברית הנוער הדתי בארץ‪-‬ישראל‪ .‬על‪-‬ידי התקשרות זו רצו‬
‫לחזק את הקשר של בני הנוער הגרמני עם הארץ ושאלותיה‪ .‬לנוכח השוני המהותי בין הנוער‬
‫הארצישראלי וחניכי חברת הנוער בשאלות שעסקו בדת ומסורת‪ ,‬בשאלה האירופאית‪ ,‬באופיים‪,‬‬
‫תפיסותיהם והתנהלותם לא הצליחו לכונן קשרים חזקים; כמו‪-‬כן‪ ,‬ניסו ליצור התקשרות בין‬
‫חברות הנוער הדתי השונות שפעלו באותה העת‪ .‬בפורים ‪ 1935‬הפגישו בין חברות הנוער הדתי‬
‫מ'בית צעירות מזרחי' בירושלים ומקבוצות העירוניות בחיפה בקבוצת 'רודגס' במטרה לבחון‬
‫כיצד ניתן לקשר יותר את חברות הנוער זו לזו ולקבוצת 'רודגס' ובכך גם להגשמת הרעיון‬
‫הקיבוצי‪.‬‬
‫‪185‬‬
‫‪F 184‬‬
‫אולם התמונה הייתה רחוקה מלהיות ורודה‪ .‬מאמצי חברי קבוצת 'רודגס' לדאגה לרווחתם‪,‬‬
‫הכשרתם והשכלתם של חניכי חברת הנוער מצביעים על מסירותם לרעיון ושאיפתם בהצלחתו‪ .‬אך‬
‫עם כל הרצון הטוב והרעיון שחדר ללבבות החברים‪ ,‬מצב הקבוצה וחברת הנוער היה קשה דבר‬
‫שהשפיע על הסתגלות חברת הנוער לקליטתה בקבוצה‪ .‬בדו"ח של פנחס )אריך( רוזנבליט שסיכם‬
‫את פעילות חברת הנוער בשנתה הראשונה‪ ,‬ציין הכותב כי העובדה שמוצאם של חברי קבוצת‬
‫'רודגס' וחניכי חברת הנוער הייתה מאותן הארצות ובעיקר מגרמניה‪ ,‬וכי שפת האם שלהם הייתה‬
‫‪ 184‬מאור השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ .57-58‬שנה אחת‪ ,‬אצ"מ;‬
‫‪ 185‬שנה אחת‪ ,‬אצ"מ;‬
‫‪56‬‬
‫אחידה‪ ,‬סייעה בהתערות חברת הנוער במשק וביצירת קשרים בינם ובין החברים בקבוצה )כל‬
‫זאת על‪-‬אף העובדה כי לטובת בני הנוער הוקם חדר אוכל משלהם שיכול היה לגרום להתרחקות‬
‫ובידול של חניכי חברת הנוער והימנעות מניסיון להתערות עם חברי המשק(‪ 186 .‬לפיו‪ ,‬תוך זמן לא‬
‫‪F185‬‬
‫רב בני הנוער הרגישו כחלק מהמשק ונטלו חלק באחריות להצלחתו‪ ,‬הם חשו שותפים לעשייה‬
‫בקבוצה ועבדו בכל ענפי המשק ‪ -‬גן‪-‬ירק‪ ,‬משתלה‪ ,‬פרדס‪ ,‬רפת‪ ,‬כוורת‪ ,‬מסגריה ונגריה‪.‬‬
‫‪187‬‬
‫‪F186‬‬
‫אולם‬
‫מנגד עולה מהדו"ח כי רמת המחיה הקשה ותנאי הסניטציה הירודים הובילו לתחלואה גבוהה‬
‫במשק שהשפיע על חברי הקבוצה וחניכי חברת הנוער כאחד‪ ,‬והביאה עד כדי עזיבת נער את חברת‬
‫הנוער בשל ריבוי המחלות במקום‪ .‬התכתבויות התנהלו בין חברי הקבוצה לבין הלשכה לעליית‬
‫הנוער גם בנוגע לכספים שדרשה הקבוצה בשל המצוקה הכלכלית שהקשתה על מצבה ומכאן גם‬
‫על מצב חברת הנוער‪ .‬אם כן‪ ,‬בסיכום השנה הראשונה לקליטת חברת הנוער ב'רודגס' בשנת ‪1935‬‬
‫נראה היה כי לא רק שקבוצת 'רודגס' הייתה הקיבוץ הדתי שקלט חברות נוער דתי‪ ,‬אלא שגם שם‬
‫נתגלו קשיים ביכולת הקליטה‪ .‬סימן שאלה גדול ריחף מעל המשך המפעל‪.‬‬
‫‪188‬‬
‫‪F 187‬‬
‫בספטמבר ‪ 1936‬סיימה הקבוצה הראשונה של חברת הנוער הראשונה ב'רודגס' את הכשרתה‪.‬‬
‫חברה זו החליטה שלא להישאר ב'רודגס' אלא להקים קיבוץ חדש שיישא את שמו של אריה )לוץ(‬
‫פיילכנפלד; מדריכם הנערץ שנפטר‪ ,‬ואף קראו לקבוצתם 'קבוצת אריה' על‪-‬שמו‪ .‬החברה עברה‬
‫כפלוגת עבודה ל'כפר יונה' ומאוחר יותר לחדרה‪ .‬באותה העת‪ ,‬הקבוצה השנייה שהתחילה את‬
‫הכשרתה חצי שנה מאוחר יותר טרם סיימה את הכשרתה‪ .‬נוסף על‪-‬כך‪ ,‬עשרים ושניים מחבריה‬
‫היו בני ‪ 14-15‬בזמן קליטתם ומראש הוחלט להאריך את תקופת הכשרתם עד יולי ‪ .1937‬אף על פי‬
‫כן קבוצה זו ראתה עצמה חלק בלתי נפרד מ'קבוצת אריה' וכוונתה הייתה להצטרף לחבריה‬
‫להגשמה עם תום הכשרתה‪ ,‬עד אז ביקרו רבות את חבריהם בפלוגת העבודה‪.‬‬
‫‪189‬‬
‫‪F18‬‬
‫אולם הסתייגות מהארכת הכשרתם הגיעה מכיוון אחר‪ .‬חברי קבוצת 'רודגס' ביקשו לסיים‬
‫את הכשרתם של חברת הנוער הראשונה שנותרה בקיבוץ בטרם עת‪ .‬טענתם בפני לשכת עליית‬
‫הנוער הייתה כי חניכיה הנותרים של חברת הנוער הראשונה תכננו להצטרף בתום הכשרתם‬
‫לחבריהם ב'קבוצת אריה' שכבר יצאו להכשרה בחדרה‪ ,‬מתוך מטרה להקים קיבוץ חדש‪ ,‬וכי‬
‫חבריהם הבוגרים מעוניינים בהצטרפותם המהירה‪ .‬בלשכה לעליית הנוער עלה החשד כי חברי‬
‫‪ 186‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;155‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;55‬‬
‫‪ 187‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;55‬‬
‫‪ 188‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;155-156‬שנה אחת‪ ,‬אצ"מ;‬
‫‪ 189‬לימים 'קבוצת אריה' הייתה ממקימי קיבוץ 'שדה אליהו' שנקרא על‪-‬שמו של הרב אליהו גוטמכר ולא על‪-‬שם‬
‫מדריכם אריה )לוץ( פיילכנפלד כפי שרצו מלכתחילה‪ .‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;157‬כ"ץ‪ ,‬תורה‪ ,‬עמ' ‪ ;81‬מאור‬
‫השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪.59-60‬‬
‫‪57‬‬
‫'רודגס' הפעילו לחץ על בני הנוער לעזוב וכי לא מרצונם החופשי הם מבקשים להפסיק את‬
‫לימודיהם והכשרתם לפני הזמן‪.‬‬
‫‪190‬‬
‫‪F 189‬‬
‫שינוי זה בגישת חברי קבוצת 'רודגס' כלפי חניכי חברת הנוער הראשונה‪ ,‬שנראה היה כי היה‬
‫טוב עד אז‪ ,‬נבע ככל הנראה מאכזבתם מדרך ההגשמה בה בחרו חניכי חברת הנוער‪ .‬קבוצת‬
‫'רודגס' עמדה מול מציאות בה המשק מצד אחד ממשיך לגדול‪ ,‬אך מצד שני רבים לא מצליחים‬
‫להשתלב בו ועוזבים; חברים אחרים מוותיקי המשק עזבו לטובת הקמת גרעין חדש כשמטרתם‬
‫הקמת קיבוץ חדש )הקימו בשנת ‪ 1937‬את הקיבוץ 'טירת צבי'( וגיבוש הקבוצה התערער‪ .‬הציפייה‬
‫של חברי 'רודגס' שבני הנוער‪ ,‬בהם השקיעו במשך שנתיים בהכשרתם‪ ,‬יישארו כחברים ויעזרו‬
‫בשיקום הקבוצה התבדה לטובת רצונם להקים קיבוץ חדש‪ .‬בשלב זה הרגישו חברי 'רודגס' כי‬
‫המשך השקעה בחברת הנוער שבוודאות לא תישאר אינה כדאית וכי עדיף להם להשקיע את‬
‫מאמציהם בקליטת חברים חדשים שיוכלו לשקם את הקבוצה‪ .‬על‪-‬כן ביקשו להעזיב את שארית‬
‫חברת הנוער בטרם עת‪.‬‬
‫‪191‬‬
‫‪F190‬‬
‫‪ .3‬קליטת חברת הנוער השנייה בקבוצת 'רודגס' ‪ -‬אליה וקוץ בה‬
‫בקיץ ‪ ,1936‬לאחר סיום הכשרתה של הקבוצה הראשונה של חברת הנוער הראשונה‪ ,‬ביקשו‬
‫בלשכה לעליית הנוער לשלוח חברת נוער נוספת לקליטה ב'רודגס' בהתאם להסכם הראשוני עם‬
‫הקבוצה‪ .‬חברי 'רודגס' הודיעו כי אינם יכולים לקלוט חברת נוער חדשה שכן ישנם עשרים ושניים‬
‫חניכים מחברת הנוער הראשונה שטרם סיימו את הכשרתם‪ ,‬ואמורים להישאר במשק למשך חצי‬
‫שנה נוספת של הכשרה‪ .‬סאלד דרשה מהם לקיים את תנאי ההסכם בינם לבין הלשכה לעליית‬
‫הנוער לפיו הם אמורים לקלוט חמישים וששה בני נוער להכשרה תמורת ההלוואות שניתנו להם‪.‬‬
‫סאלד הסכימה שהמצב לא אידיאלי‪ ,‬אך את האשמה היא תלתה בשיטת 'הועדה לעליית הנוער‬
‫הדתי' לפיה לא עולה כל חברת הנוער יחד והציעה שיפנו לחברי ה'ועדה' וימחו כנגד שיטה זו‪.‬‬
‫‪192‬‬
‫‪F19‬‬
‫לאחר מספר חודשי משא ומתן הוסכם כי תיקלט ב'רודגס' חברת נוער שנייה קטנה שתמנה‬
‫כשלושים בני נוער‪ .‬סאלד ניסתה לשכנע את חברי 'רודגס' שיחזרו בם מהחלטתם לקבל רק קבוצת‬
‫קטנה של בני נוער‪ .‬קבוצה כזו מקטינה בחצי את מספר בני הנוער שנקלטים אצלם‪ ,‬והדבר‬
‫‪ 190‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪.173-174‬‬
‫‪ 191‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪;174‬‬
‫‪ 192‬לא רק בעלית הנוער הדתי הגיעו חברות הנוער טיפין‪-‬טיפין‪ .‬גם בחברות הנוער הכללי הגעת חברות הנוער והרכבן‬
‫)מוצא‪ ,‬גיל והרכב חברתי( היו מושפעים ממאורעות הזמן‪ ,‬סגירת ופתיחת שערי העליה לארץ וסרטיפיקטים‪.‬‬
‫רינהולד‪ ,‬נוער‪ ,‬עמ' ‪;28‬‬
‫‪58‬‬
‫משמעותי ביותר שכן הם הקיבוץ הדתי היחיד בארץ‪ ,‬וגם כך ישנו מחסור ניכר במוסדות קליטה‬
‫לנוער דתי לעומת הביקוש ההולך וגובר‪.‬‬
‫‪193‬‬
‫‪F192‬‬
‫חברת הנוער השנייה ב'רודגס' הגיעה במהלך ספטמבר ‪ 1936‬ומנתה שלושים וחמישה חניכים‬
‫)בהם עשרים וארבעה נערים ואחת‪-‬עשרה נערות(‪ .‬בשל מספר מקרי 'טיפוס' שנתגלו ב'רודגס'‬
‫הופנתה חברת הנוער לשיכון זמני בבית העולים שבשכונת 'אחוזה' בחיפה‪ .‬בשל חריגה בתקציב‬
‫לחץ הנס בייט על 'רודגס' לדווח על מצב הבריאות במשק ולקבל את חברת הנוער בהקדם‪ .‬בייט‬
‫ניסה גם לשכנע את חברי 'רודגס' לקבל שני בני נוער נוספים‪ ,‬מקס פשיזוכר וארנולד צינוביץ‪,‬‬
‫שעלה צורך דחוף לקליטתם שכן הם היו חייבים לצאת מגרמניה ולא נמצא להם מקום קליטה‬
‫חלופי‪ .‬טענת לשכת עליית הנוער הייתה כי הדוחק יהיה זמני עד אשר תסיים שארית חברת הנוער‬
‫הראשונה את הכשרתה‪ .‬חברי 'רודגס' התנגדו בטענה שהקיבוץ גם ככה שרוי במצוקה כלכלית‬
‫ושרבים מחברי הקיבוץ ומחברי חברת הנוער גם כך עובדים מחוץ לתחומי המשק אצל איכרי‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫‪194‬‬
‫‪F193‬‬
‫השינוי ביחסם של חברי קבוצת 'רודגס' לקליטת חברת נוער דתי נוספת במשק נבע ממספר‬
‫גורמים‪:‬‬
‫‪ .1‬הרכב הקבוצה; נוסף לקליטת חברת הנוער הוסיפה קבוצת 'רודגס' לקלוט חברים חדשים‬
‫ומספר החברים במשק גדל‪ .‬אולם במקביל לגדילת המשק היו שינויים רבים בהרכב‬
‫הקבוצה‪ .‬חלק מהעולים שלא השתלבו עזבו‪ ,‬וחברים אחרים‪ ,‬מותיקי המשק‪ ,‬עזבו גם‪-‬כן‬
‫בשאיפה להקים קיבוץ דתי חדש )הם היוו חלק מהגרעין שהקים ב‪ 1937-‬את קיבוץ 'טירת‬
‫צבי'(‪ .‬התחלופה הרבה של החברים ובני הנוער במשק ערערה ופגמה בליכודה החברתי של‬
‫קבוצת 'רודגס'‪ .‬חברי הקבוצה העדיפו לקלוט למשק חברים חדשים שיסייעו בשיקום‬
‫הקבוצה על פני קבלת חברת נוער נוספת לתקופה זמנית‪.‬‬
‫‪ .2‬מצב הכלכלה‪ ,‬הסניטציה והתברואה של קבוצת 'רודגס' המשיכו להיות קשים‪ .‬בשל‬
‫מחסור במקומות עבודה בתוך המשק נדדו רבים מחברי הקבוצה ועבדו כשכירים‬
‫במושבות הסמוכות‪.‬‬
‫‪ .3‬הציפייה בקבוצה מבני הנוער של חברת הנוער הראשונה שיישארו כחברים ב'רודגס' לאחר‬
‫גמר שנות הכשרתם‪ ,‬לא התממשה לטובת רצונם של בני הנוער להקים קיבוץ משלהם‪.‬‬
‫למרות שרעיון ההגשמה‪ ,‬ובמיוחד הגשמה קיבוצית‪ ,‬הייתה חלק בלתי נפרד ומהותי‬
‫‪ 193‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪.172-173‬‬
‫‪ 194‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪.173‬‬
‫‪59‬‬
‫מהכשרתה של חברת הנוער‪ ,‬הקשר האמיץ שנוצר בינם לבין חברי הקבוצה הוביל לציפייה‬
‫שיישארו ויסייעו בתהליך ההבראה של המשק פנימה‪ ,‬ציפייה שהובילה לאכזבה‪.‬‬
‫‪195‬‬
‫‪F194‬‬
‫מסיבות אלה‪,‬על אף הכרת חברי הקבוצה בצורך הגדול במקום קליטה לעליית הנוער הדתי‪,‬‬
‫במיוחד לאור הביקוש ההולך וגדל בגרמניה וסביבותיה‪ ,‬נמנעה קבוצת 'רודגס' מלקלוט חברת‬
‫נוער דתי גדולה‪.‬‬
‫‪196‬‬
‫‪F195‬‬
‫מצד אחד לקחו חברי 'רודגס' חלק פעיל בקליטת חברות נוער דתי בתחומי משקם ובדחיפה‬
‫למציאת ויצירת חלופות קליטה ברחבי הארץ )כפי שיפורט בהמשך העבודה(‪ .‬מאידך גיסא נראה‬
‫כי ברגע שעלה קושי‪ ,‬גם אם זמני‪ ,‬בקליטת חברת נוער‪ ,‬נרתעו חברי הקבוצה וביקשו לוותר כליל‬
‫על המפעל‪ .‬בלית ברירה‪ ,‬ולאחר לחץ שהופעל עליהם מטעם עלית הנוער‪ ,‬נאלצו לקלוט חברה‬
‫חדשה‪ ,‬אבל קטנה ומצומצמת‪.‬‬
‫‪F196‬‬
‫‪197‬‬
‫במקרה זה ניתן לראות כי טובת הקבוצה עמדה לנגד עיני‬
‫החברים והובילה אותם בהחלטתם המסויגת‪ ,‬למרות מחויבותם המוסרית כלפי מפעל עליית‬
‫הנוער הדתי והתחייבותם המעשית מול לשכת עליית הנוער מזמן שחתמו על התנאים לקליטת‬
‫חברות נוער במקום‪.‬‬
‫היו מספר גורמים שדחפו לכתחילה את חברי קבוצת 'רודגס' לקליטת חברות הנוער הדתי‪:‬‬
‫מצד אחד היה הרצון לסייע לבני הנוער שהיו במצוקה בגרמניה‪ ,‬איתם הזדהו גם בשל מוצאם‬
‫הדומה; ומצד שני חשיבה אינטרסנטית להבטחת עתידו של הקיבוץ הדתי אותו החלו לפתח‪ .‬אולם‬
‫נראה כי היבט זה‪ ,‬של הסתכלות על עתיד הקבוצה‪ ,‬הוא שעמד בראש מעייניהם‪ .‬ומשום כך‪ ,‬ברגע‬
‫שנראה היה כי המפעל פוגע בקבוצה‪ ,‬על‪-‬אף חשיבותו בפני עצמו לעתיד הקבוצה ‪ -‬הסתייגו ממנו‪.‬‬
‫לאור המצב הכלכלי והחברתי הקשה אליו נקלעו‪ ,‬קידום הקבוצה ופיתוחה העצמי היה הערך‬
‫העליון לפיו ביקשו לפעול חברי 'רודגס'‪ .‬למרות שמלכתחילה גרסו כי קליטת חברות נוער דתי‬
‫מהותית בפני עצמה כסיוע לבני הנוער בגרמניה וכך גם מהותית לעתידה הקיומי של תנועת‬
‫הקיבוץ הדתי‪ ,‬ברגע שנתקלו בקושי‪ ,‬הטיעון לעתידה ורווחתה של הקבוצה הוא שהכריע על‪-‬פני‬
‫סיוע וקליטה בכל מצב של חברת הנוער הדתי‪.‬‬
‫תהליך המיון והקליטה של חברת הנוער השנייה בגרמניה דמה לזה של חברת הנוער הראשונה‬
‫אך למרות זאת קליטתם והסתגלותם ב'רודגס' הייתה קשה ולא עלתה יפה‪ .‬הגורמים בהם תלו‬
‫‪ 195‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪;172-174 ,157‬‬
‫‪ 196‬בין השנים ‪ 1935-1936‬התפתחו מאוד ההכשרות של בח"ד בגרמניה ונוספו הכשרות ובתי חלוץ גם בפרנקפורט‪,‬‬
‫מגדבורג‪ ,‬לייפציג‪ ,‬ליבק וערים נוספות‪ .‬הכשרות הוקמו אף בדנמרק‪ .‬מספר החברים בתנועת בח"ד עמדו על למעלה‬
‫מאלפיים כאשר ‪ 659‬מהם סיימו את הכשרתם וחיכו לעלות לארץ ולהצטרף לקיבוץ‪ .‬נוסף להכשרות הבוגרים‪,‬‬
‫בח"ד הקימה חוות הכשרה נוספת לבני הנוער בני ‪ 15-17‬שמנתה כ‪ 250-‬בני נוער‪ .‬בנוסף‪ ,‬ב'ברית הנוער'‪ ,‬שם חינכו‬
‫לחלוציות דתית‪ ,‬היו כ‪ 300-‬חניכים‪ .‬בשנת ‪ 1936‬נקלטו כמאתיים בני נוער בארץ בעוד לפי דיווחי אלכסנדר אדלר‪,‬‬
‫פעיל תנועת המזרחי‪ ,‬חיכו כ‪ 300-400-‬בני נוער לעלייה‪ .‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪.174‬‬
‫‪ 197‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪;172-173‬‬
‫‪60‬‬
‫את חוסר הצלחת חברה זו להתגבש ולהשתלב היו הרכב הקבוצה‪ ,‬הסביבה המחנכת‪ ,‬וצוות‬
‫המדריכים‪:‬‬
‫‪198‬‬
‫‪F197‬‬
‫‪ .1‬בעוד הרכב חברת הנוער הראשונה היה יחסית הומוגני ורבים מחניכי הקבוצה הגיעו‬
‫מערים גדולות‪ 199 ,‬הרכב חברת הנוער השנייה היה הטרוגני ומגוון‪ :‬נמנו בה חניכים מהעיר‬
‫‪F198‬‬
‫ומהכפר‪ ,‬ממשפחות ליבליות ושמרניות‪ ,‬עניות ועשירות‪ ,‬בעלי השכלה רחבה ובעלי השכלה‬
‫מצומצמת ומרקעים דתיים שונים‪ .‬כבר במסגרת מחנה ההכשרה לפני עלייתם התקיימו‬
‫ניסיונות גיבוש של הקבוצה‪ ,‬אך בעוד בחוץ‪-‬לארץ הציפייה לעלייה‪ ,‬להצטרפות לקיבוץ‬
‫ולהגשמה גישרה בין החניכים ואיחדה אותם‪ ,‬בבואם לארץ המציאות היומיומית הקשה‬
‫לצד הדאגה למשפחותיהם שנותרו מאחור בגרמניה הקשתה עליהם מאוד לגשר בין‬
‫הפערים וללכד את הקבוצה‪.‬‬
‫‪200‬‬
‫‪F19‬‬
‫‪ .2‬קבוצת 'רודגס'‪ ,‬הסביבה החינוכית של חברת הנוער‪ ,‬הייתה נתונה בקשיים רבים בזמן‬
‫קליטת חברת הנוער השנייה‪ ,‬הללו תוארו לעיל‪ .‬המשק היה עסוק מאוד בענייניו‬
‫הפנימיים‪ ,‬והדבר הקשה לתת את תשומת הלב המרבית לטיפוח חברת הנוער‪ .‬ייתכן גם כי‬
‫האכזבה מעזיבת חברת הנוער הראשונה פגמה במוטיבציה של חברי 'רודגס' והורידה‬
‫ממאמציהם לטפח את חברת הנוער השנייה כמו את קודמתה )גם חברי משק חדשים שעלו‬
‫זה מכבר מצאו עצמם משוטטים כעזובים במשק‪ ,‬בשל חוסר יכולת המשק להעניק להם‬
‫תעסוקה או יחס מלא(‪ .‬חניכי החברה ראו ביחס המשק כלפיהם אדישות וכתגובה הסתגרו‬
‫מחברי המשק‪ .‬חברי המשק שלא הבינו את מניעי הסתגרותם נהגו להשוותם לחברת הנוער‬
‫הראשונה‪ ,‬ולהטיח בהם שהיו מוצלחים מהם; דבר שגרם לחניכים להתרחק אף יותר‬
‫מחברי המשק‪ .‬יחס גרר יחס שרק העמיק את הפער והריחוק בין חניכי חברת הנוער ובין‬
‫חברי המשק‪.‬‬
‫‪201‬‬
‫‪F 20‬‬
‫משה אונא סבר בזמנו כי אחת מהטעויות שנעשו מול חברת הנוער השנייה הייתה שלא‬
‫שילבו אותם מספיק בחיי המשק וכי תחושת שותפות ושייכות של חברת הנוער במשק היו‬
‫יכולים ליצור קליטה טובה יותר של החניכים‪ .‬יעקב קלנר‪ ,‬חניך חברת הנוער השנייה‬
‫ב'רודגס' פרסם בעלון 'רודגס' ב‪ 1938-‬מאמר בו ניסה לעמוד על הדבר‪ .‬לגישתו חברי המשק‬
‫לא גילו הבנה לרוח החניכים שטרם הסתגלו לחיים החדשים ורק באו אליהם בטענות‪.‬‬
‫קלנר גם הוסיף שחברי המשק לא עמדו מאחורי דיבוריהם על 'החיים החדשים' אליהם‬
‫‪ 198‬מאור השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;60‬פרטי‪-‬כל‪ ,1938 ,‬אצ"ד‪ ,‬עמ' ‪;5‬‬
‫‪ 199‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪;153‬‬
‫‪ 200‬בן‪-‬זאב‪ ,‬עין הנצי"ב‪ ,‬עמ' ‪ ;11‬מאור השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;60‬פרטי‪-‬כל‪ ,1938 ,‬אצ"ד‪ ,‬עמ' ‪;6‬‬
‫‪ 201‬מאור השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;61‬פרטי‪-‬כל‪ ,1938 ,‬אצ"ד‪ ,‬עמ' ‪;5‬‬
‫‪61‬‬
‫שאפו‪ ,‬שילוב העבודה והפעילות הרוחנית וכי חברה קיבוצית לא יכולה רק לעבוד אלא‬
‫חייבת לשלב בדרכה גם פעילות רוחנית‬
‫‪.‬‬
‫‪202‬‬
‫‪F201‬‬
‫‪ .3‬צוות ההדרכה של חברת הנוער השנייה נקבע באופן מקרי ללא התחשבות בידיעות‬
‫מעשיות‪ ,‬ניסיונם בחינוך והדרכה וכן גם לא במידת השתלבותם ושייכותם לתנועה‬
‫הקיבוצית ולמשק עצמו‪ .‬למדריכים לא הייתה תמיכה מוועדת הנוער של המשק שהיה‬
‫אמור לתמוך ולסייע להם‪ .‬בצוות המדריכים חסרה במשך שנה וחצי מדריכה עבור‬
‫הנערות‪ ,‬בעקבות כך הן הרגישו מוזנחות‪ .‬צוות המדריכים וההוראה התחלפו לפרקים‪,‬‬
‫במהלך שהותם התחלפו לחברת הנוער ששה‪-‬עשר מדריכים‪ ,‬ובשל כך נגרמו שיבושים‬
‫רבים בהכשרתם המקצועית והלימודים של החניכים וכן גרם לפגיעה רבה במורל‬
‫החניכים‪ .‬בין חברי 'רודגס' נשמעו גם טענות כלפי מדריכים שגישתם לקיבוץ הייתה‬
‫שלילית‪ ,‬מדריכים שהגיעו מחוץ למסגרת הקיבוצית ולא פעלו לעידוד והעלאת האידיאלים‬
‫הקיבוציים וההתיישבותיים בקרב החניכים‪ .‬אחת הגישות בקרב חברי הקיבוץ הייתה כי‬
‫עדיף מדריך בינוני שהוא חבר המשק והתנועה על‪-‬פני מדריך מוכשר שאינו חבר המשק‬
‫והתנועה‪.‬‬
‫‪203‬‬
‫‪F20‬‬
‫‪ .4‬גם בהיבט הדתי התגלו קשיים‪ .‬העלייה וההתיישבות היו מזוהים יותר עם הציבור‬
‫החילוני‪ ,‬מרבית נקודות ההתיישבות החדשות הוקמו על‪-‬ידי החברה החילונית‪ ,‬ונראה היה‬
‫כי כיבוש הקרקע מזוהה עם פריקת עול‪.‬‬
‫‪204‬‬
‫‪F203‬‬
‫חניכי חברת הנוער הדתי שנחשפו במהלך‬
‫הכשרתם לחברות נוער נוספות ברחבי הארץ‪ ,‬גם אלה החילוניות‪ ,‬ועסקו בשאלות‬
‫הקשורות ביישוב היו מודעים לכך ורבים החלו לזלזל בקיום מצוות‪ .‬המשבר הדתי הוביל‬
‫גם למשבר חברתי‪ .‬נעשו ניסיונות לקיים חוגים שעסקו בשאלות דת אך אלו לא הועילו‬
‫בשל המוטיבציה הנמוכה וחוסר שיתוף הפעולה בקרב חניכי חברת הנוער ובלית ברירה‬
‫נאלצו להרחיק מחברת הנוער את החניכים שהצהירו על עצמם כי אינם דתיים עוד‪.‬‬
‫‪205‬‬
‫‪F 204‬‬
‫שאלת השוני בין חברת הנוער הראשונה והשנייה נמדדת בכמה אספקטים‪ .‬ראשוניות הקליטה‬
‫של חברת הנוער הראשונה הביאה עימה השקעה מקרב חברי הקבוצה גם כאשר מצבם הפנימי‬
‫היה קשה‪ .‬לאור אכזבתכם והשינויים הפנימיים שעברה הקבוצה בפני עצמה‪ ,‬ירדה המוטיבציה‬
‫לטפח חברת נוער נוספת שעתידה לסיים את הכשרתה וככל הנראה לעזוב‪ .‬בניגוד לחברת הנוער‬
‫‪ 202‬מאור השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;61‬פרטי‪-‬כל‪ ,1938 ,‬אצ"ד‪ ,‬עמ' ‪;5‬‬
‫‪ 203‬בן‪-‬זאב‪ ,‬עין הנצי"ב‪ ,‬עמ' ‪ ;11‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;174-175‬מאור השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;61-62‬נחליאל‪ ,‬אצ"ד;‬
‫פרטי‪-‬כל‪ ,1938 ,‬אצ"ד‪ ,‬עמ' ‪;6‬‬
‫‪ 204‬מאור השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;62‬‬
‫‪ 205‬מאור השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;62‬פרטי‪-‬כל‪ ,1938 ,‬אצ"ד‪ ,‬עמ' ‪;6‬‬
‫‪62‬‬
‫הראשונה שהיה לה בתחילת דרכה מדריך נערץ שליווה אותם‪ ,‬ולאחר מותו המשיכו חניכיו את‬
‫דרכו‪ ,‬לחניכי חברת הנוער השנייה הוחלפו המדריכים תדיר‪ ,‬לא הייתה להם דמות מופת שליוותה‬
‫אותם ולאורה הלכו‪ .‬קשריהם עם חברי הקבוצה הבוגרים היה רעוע ועל‪-‬כן לא הצליחו להשפיע על‬
‫מצב הנוער והם לא הצליחו להתחבר לרעיון ההגשמה‪.‬‬
‫‪206‬‬
‫‪F 205‬‬
‫כאמור‪ ,‬ניתן להבחין בהשפעה הדדית של ירידת המוטיבציה בקרב חברי הקיבוץ שהשפיעה על‬
‫חוסר המוטיבציה של בני הנוער להיקלט; הדדיות האינטרסים בין הקולטים והנקלטים הייתה‬
‫לקויה ולא הצליחה להוביל להצלחת החינוך והקליטה של בני הנוער במסגרת הכשרתם‪.‬‬
‫ההשלכה של מצב זה על ההתיישבות הקיבוצית הדתית הייתה ברורה‪ :‬לעומת חניכי חברת‬
‫הנוער הראשונה שהקימו את פלוגת העבודה 'קבוצת אריה" אליה הצטרפו כלל חניכי החברה‬
‫במטרה להקים קיבוץ חדש; מקרב חניכי חברת הנוער השנייה פחות ממחצית פנו להגשמה בצורת‬
‫הצטרפות לקיבוץ דתי או לפלוגת עבודה‪.‬‬
‫‪207‬‬
‫‪F206‬‬
‫לנוכח השוני בקליטתן של חברות הנוער הראשונה והשנייה‪ ,‬ועקב קשיי ההסתגלות של חברת‬
‫הנוער השנייה ב'רודגס'‪ ,‬עשו במשק בדק בית בכדי למנוע מכישלון קליטת חברות נוער נוספות‪.‬‬
‫הלקחים אליהם הגיעו התייחסו לשני מישורים ‪ -‬המעשי והאידיאולוגי‪ .‬במישור המעשי הוחלט כי‬
‫יש לקרב את הנוער יותר לנעשה במשק עצמו‪ ,‬לשתף אותו בבעיות המשק ובאחריות לגורל‬
‫והצלחת המשק‪ .‬במישור האידיאולוגי הוחלט לקיים מפגשים ובירורים בנושאים רבים העומדים‬
‫על פרק היום ‪ -‬בעיות חברה ומשק במישור מקומי ובמישור ארצי‪ ,‬לקרב לאישים מרכזיים‬
‫הקשורים להתיישבות והקשורים לדת‪ ,‬לערוך שיחות הנוגעות למקומה של חברה דתית‪-‬חלוצית‬
‫ולוודא כי החינוך לאידיאולוגיה התיישבותית ודתית יהיו חלק בלתי נפרד מהכשרתן של חברות‬
‫הנוער‪.‬‬
‫‪208‬‬
‫‪F 207‬‬
‫למרות ההתמודדות המורכבת של חברי קבוצת 'רודגס' עם קליטת חברת הנוער השנייה‪,‬‬
‫הוחלט להמשיך לקלוט חברות נוער בשל המשקל המהותי בו תופסת 'רודגס' מקום במערך‬
‫הקליטה של חברות הנוער הדתי אך החליטו כי יש לקלוט בעתיד חברות נוער דתי מצומצמות ולא‬
‫גדולות כמו חברת הנוער הראשונה‪ .‬החלטה זו גרמה להחרפת המחסור במקומות הקליטה לבני‪-‬‬
‫נוער דתיים ואילצה מציאת מקומות קליטה חדשים‪.‬‬
‫‪209‬‬
‫‪F 208‬‬
‫* * *‬
‫‪ 206‬פרטי‪-‬כל‪ ,1938 ,‬אצ"ד‪ ,‬עמ' ‪;6‬‬
‫‪ 207‬פרטי‪-‬כל‪ ,1938 ,‬אצ"ד‪ ,‬עמ' ‪;6‬‬
‫‪ 208‬מאור השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪.62-63‬‬
‫‪ 209‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ .157‬מאור השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;63‬פרטי‪-‬כל‪ ,1938 ,‬אצ"ד;‬
‫‪63‬‬
‫נראה כי קליטת חברות הנוער הראשונות בקבוצת 'רודגס' התקבלה ברגשות מעורבים‪ .‬מצד אחד‬
‫חברי הקבוצה חששו מיכולתם המעשית לקלוט חברת נוער ולדאוג לכל צרכיה והכשרתה ומצד‬
‫שני מצאו בקליטת חברת נוער חשיבות רבה שיש לפעול למענה למרות כל הקשיים‪ .‬בפועל‪ ,‬למרות‬
‫הקשיים‪ ,‬הצליחו בהכשרתה של חברת הנוער הראשונה‪ ,‬אך בהצלחתם הרבה הייתה טמונה גם‬
‫אכזבה גדולה‪ .‬חברת הנוער הראשונה על‪-‬אף הקשיים התחברה לחברי המשק ולרעיון הקיבוצי‪,‬‬
‫ובבוא זמנם שאפו להגשים בעצמם את האידיאל עליו חונכו‪ .‬אך אליה וקוץ בה‪ .‬החלטתם זו‬
‫הובילה את חברי קבוצת 'רודגס' לשקול מחדש את כדאיות קליטת חברת נוער נוספת במשק‪ .‬על‪-‬‬
‫אף שנקשרו לחניכי חברת הנוער הראשונה לא היו בהם הכוחות להשקיע פעם נוספת בטיפוח‬
‫חברת נוער שייתכן ותעזוב בתום השנתיים את המשק‪ ,‬וזאת על חשבון ניסיון לרומם ולפתח את‬
‫מצב הקבוצה עצמה‪.‬‬
‫נראה כי ישנן מספר דילמות ואף פרדוקסים העולים מהדיון בקליטת חברות הנוער בקבוצת‬
‫'רודגס'‪ .‬הללו מצביעים על טיבו של הקשר בין שני המפעלים והליך עיצובו‪ .‬במוקד שני ההיבטים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬שאלת הגדרת ההצלחה בחינוך והכשרת חברות הנוער‪ .‬האם העובדה כי בני הנוער של‬
‫חברת הנוער הראשונה קיבלו על עצמם את עקרונות חינוכם במלואם‪ ,‬ושאפו לקיימם‬
‫בצורה המרבית על‪-‬ידי הקמת נקודה קיבוצית חדשה היא הנחשבת להצלחת המפעל; או‬
‫שמא ההיפך הוא הנכון וכי הצלחה הייתה נזקפת לזכות המפעל במידה וחניכי החברה היו‬
‫מחליטים להישאר בקבוצת 'רודגס'‪ ,‬להתערות בה ולסייע בפיתוחה‪ ,‬כמו שסברו חברי‬
‫קבוצת 'רודגס' שהיה מן הראוי שיקרה‪ .‬במילים אחרות – מהי מטרת המפעל? הקבוצה או‬
‫הנוער העולה?‬
‫‪ .2‬התנהלות חברי קבוצת 'רודגס'‪ :‬סתירה קיימת בין רצונם ופעולותיהם בשטח לדחוף‬
‫ולכונן את המהלך הארצי למען קליטת חברות נוער דתי‪ ,‬ובין יכולתם ונכונותם לקלוט‬
‫חברות נוער דתי נוספות במשק שלהם עצמם‪.‬‬
‫אך על אף הפרדוקס‪ ,‬הקשיים וההסתייגויות‪ ,‬קבוצת 'רודגס' לא התנערה מהמפעל כליל‪ .‬היא‬
‫הוסיפה להיות מעורבת בעידוד עליית הנוער הדתי ובמציאות פתרונות לקליטתו‪ ,‬תוך ניסיון לתת‬
‫מענה לשתי המטרות הטמונות בקשר‪ :‬הן טיפוח הנוער העולה‪ ,‬הן ביסוס הקבוצה‪.‬‬
‫בפרקים הבאים אדון בפתרונות ומקומות הקליטה החלופיים שנמצאו לטובת קליטת חברות‬
‫נוער דתי על‪-‬ידי חברי 'רודגס' ושותפיהם במסגרת ה'ועדה לעליית הנוער הדתי'‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫פרק שני ‪ -‬ביסוס הקשר בין שני המפעלים‬
‫‪U‬‬
‫הכשרות ומוסדות קליטה חלופיים‬
‫המחסור הרב במקומות הקליטה הדתיים הוביל לכך שלא נוצלו במלואן כל מכסות‬
‫הסרטיפיקטים שניתנו לטובת עליית הנוער הדתי‪ .‬היה חשש גדול וכפול בקרב חברי ה'ועדה לעלית‬
‫הנוער הדתי'‪ .‬ראשית‪ ,‬החשש היה שבני הנוער יוותרו לחלוטין על רעיון העלייה לארץ ויחליטו‬
‫להישאר בגרמניה‪ .‬שנית‪ ,‬היה חשש כי בני נוער דתיים רבים יתייאשו מרעיון העלייה לארץ‬
‫במסגרת דתית‪ .‬תוצאת הקליטה בחברות הנוער הכלליות הייתה לרוב חילון‪ .‬ה'ועדה לעלית הנוער‬
‫הדתי' האשימה את הסוכנות באי‪-‬מתן פתרון מספק לבני הנוער הדתיים‪.‬‬
‫‪210‬‬
‫‪F 209‬‬
‫על מנת לספק מקומות קליטה נוספים לבני הנוער הדתיים החלה ליזום ה'ועדה' תוכניות‬
‫קליטה חלופיות‪ .‬במוקדן הייתה התפיסה כי בשל הצורך הרב‪ ,‬לא רק נקודות קליטה חקלאיות‬
‫והתיישבותיות בקיבוצים כמו בעלית הנוער הכללית יובאו בחשבון‪ ,‬אלא גם הכשרות עירוניות‬
‫ומוסדיות‪ ,‬והכשרות במושבים שתפיסת עולמם הייתה שונה מהאידיאל ההתיישבותי הקיבוצי‬
‫שאפיין את מפעל עלית הנוער‪.‬‬
‫‪211‬‬
‫‪F210‬‬
‫א‪ .‬הקמת 'כפר הנוער הדתי' כביטוי להשרשת רעיון החינוך הקיבוצי‬
‫‪U‬‬
‫'כפר הנוער הדתי' שהחל לקלוט חברות נוער דתי בספטמבר ‪ 1938‬היה מוסד חינוכי שהוקם‬
‫במיוחד לשם קליטה והכשרת חברות נוער דתי במסגרת עלית הנוער הדתי‪ .‬למרות היותו ממוקם‬
‫מחוץ לקיבוץ‪ ,‬הקשר שלו לתנועת הקיבוץ הדתי בלט מההתחלה; משלבי היוזמה‪ ,‬דרך מעורבות‬
‫חברי הקיבוץ הדתי בהקמתו בפועל‪ ,‬ועד לחינוך הנוער הנקלט והכשרתו בפועל לרוח התנועה‬
‫והכוונתו להשתלבות בחיי הקיבוץ‪.‬‬
‫חברי 'הועדה לעלית הנוער הדתי' פעלו רבות למציאת וליצירת מקומות קליטה בארץ אשר‬
‫יתאימו לחברות נוער דתי ולשאיפות האידיאולוגיות של עלית הנוער‪ .‬מרבית פתרונותיהם סבבו‬
‫סביב מקומות בעלי כושר קליטה מצומצם‪ ,‬שלא הצליחו לספק את הדרישה ההולכת וגוברת‪ .‬כבר‬
‫בנובמבר ‪ 1934‬שיגר דוד )אינטריליגטור( בית‪-‬אריה‪ ,‬נציג קבוצת 'רודגס' ב'ועדה'‪ ,‬מכתב לרודי‬
‫הרץ‪ ,‬חבר 'רודגס' ושליח ה'ועדה' בברלין‪ ,‬בו כתב על סיור שערך באזור 'כפר חסידים' עם הד"ר‬
‫‪ 210‬אליינר‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪.‬‬
‫‪ 211‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;157-158‬הנוער הדתי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; פרטי‪-‬כל‪ ,1936 ,‬אצ"ד;‬
‫‪65‬‬
‫גיורא יוספטל‪ ,‬מזכיר עלית הנוער בברלין‪.‬‬
‫‪212‬‬
‫‪F21‬‬
‫במכתב הציע שאת חברת הנוער הבאה שתעלה‬
‫יכניסו ל'כפר חסידים'‪ 213 ,‬מושב בעמק זבולון שהוקם בשנת ‪ 1924‬על‪-‬ידי חבורות חסידים שביקשו‬
‫‪F21‬‬
‫להקים יישוב חקלאי בארץ ישראל‪ ,‬שם ניתן יהיה להשיג שטח של כמאתיים דונם להקמת משק‬
‫עזר ולימים אף להרחיבו לכפר נוער‪ .‬ה'ועדה' אימצה את הרעיון‪ ,‬ביוזמת נציגי 'רודגס'‪ ,‬משה אונא‬
‫ודוד )אינטריליגטור( בית‪-‬אריה‪ ,‬והחליטה להקים כפר נוער דתי כמסגרת הכשרה התואמת את‬
‫שאיפותיה הדתיות‪ ,‬החינוכיות וההתיישבותיות‪ .‬בחזונם ראו חברי ה'ועדה' מוסד קליטה חינוכי‪-‬‬
‫דתי בדומה לכפר הנוער בן‪-‬שמן‪ ,‬הכולל משק חקלאי ובעל יכולת קליטה של כמאה תלמידים‪.‬‬
‫בית‪-‬אריה אף הכין תזכיר ותוכנית ראשונית ל'כפר הנוער הדתי'‪ .‬תוכניתו הראשונית כללה הקמת‬
‫משק של כ‪ 300-‬דונם שיכלול משק מעורב‪ ,‬פלחה‪ ,‬גן ומשתלה‪ ,‬רפת‪ ,‬לול‪ ,‬מטעים‪ ,‬ציוד חקלאי‬
‫ומבני משק בהיקף שיאפשרו החזקת כשלושים חניכים בשנה הראשונה‪ ,‬וכשבעים חניכים בשנה‬
‫השנייה‪ .‬עד ביסוס המקום תכנן כי חלק מחניכים יעבדו במשקי האיכרים ב'כפר חסידים'‬
‫הסמוכה‪.‬‬
‫‪214‬‬
‫‪F213‬‬
‫בינואר ‪ ,1935‬הגישה ה'ועדה לעלית הנוער הדתי' את התזכיר והתוכנית הראשונית להקמת‬
‫'כפר הנוער הדתי' להנרייטה סאלד‪ ,‬אך זו לא ידעה כיצד לנהוג בנושא‪ .‬בתחילת ‪ ,1935‬סאלד לא‬
‫הייתה מודעת די הצורך למחסור הניכר במקומות קליטה לבני‪-‬נוער דתיים‪ .‬מבחינתה בקיבוצים‬
‫הקיימים היו מספיק מקומות קליטה‪ ,‬והעובדה כי אין בהכרח מספיק קיבוצים דתיים אינה‬
‫באחריות לשכת עלית הנוער‪ .‬הגישה בלשכת עלית הנוער הייתה כי כספי עלית הנוער משמשים‬
‫להחזקת הנוער במקומות קיימים בלבד ולא לשם השקעות בייסוד מפעלים חדשים‪ .‬בשל‪-‬כך‬
‫סאלד אף לא ענתה על הצעה זו אך בכל‪-‬זאת מצאה לנכון להעביר אותה הלאה לורנר סנטור‪ ,‬חבר‬
‫הנהלת הסוכנות שהיה ממונה על העזרה ליהודי גרמניה )במכתבה אמנם ציינה לפניו כי אכן קיים‬
‫מחסור במקומות קליטה לבני‪-‬נוער דתיים‪ ,‬אך ניכרה הסתייגותה מרעיון הקמת המוסד החדש‬
‫בכספי הלשכה(‪ .‬לאחר שסנטור לא ענה ובלחץ חברי ה'ועדה'‪ ,‬העבירה סאלד‪ ,‬במרץ ‪ ,1935‬את‬
‫הפנייה ליוגנדהילפה בברלין‪.‬‬
‫‪215‬‬
‫‪F214‬‬
‫‪ 212‬גיורא )גיאורג( יוספטל )‪ ,(1912-1962‬יליד נירנברג‪ ,‬גרמניה‪ .‬ד"ר למשפטים‪ ,‬למד באוניברסיטאות ברלין‪ ,‬היידלברג‪,‬‬
‫מינכן ובזל‪ .‬שימש כמזכיר עלית הנוער וכמזכיר מרכז החלוץ בגרמניה‪ .‬היה חבר הנהלת ההסתדרות הציונית‬
‫והנהלת נציגות יהודה בגרמניה‪ .‬עלה לארץ עם אשתו בשנת ‪ .1938‬שימש כמדריך במחנה העולים בעתלית‪ ,‬וחבר‬
‫פעיל בהגנה‪ .‬בשנת ‪ 1941‬התגייס לצבא הבריטי ושירת עד שנת ‪ .1945‬בשנת ‪ 1945‬היה ממייסדי קיבוץ 'גלעד'‪ .‬היה‬
‫ציר במספר קונגרסים‪ ,‬יו"ר הנהלת חברת השילומים‪ ,‬חבר הנהלות 'עמידר'‪' ,‬מקורות'‪' ,‬מלבן' ו'רסקו'‪ .‬חבר‬
‫הנהלת הסוכנות היהודית‪ ,‬ראש מחלקת הקליטה וגזברה וחבר הנהלת חברת השילומים‪ .‬היה חבר מפלגת מפא"י‬
‫ואף שימש במסגרתה כמזכיר הכללי של המפלגה וכיהן מטעמה כשר העבודה וכשר השיכון והפיתוח‪ .‬תדהר‪,‬‬
‫יוספטל;‬
‫‪ 213‬להרחבה על 'כפר חסידים'‪ ,‬ראו גם‪ :‬אדלשטיין‪ ,‬כפר חסידים;‬
‫‪ 214‬בית‪-‬אריה‪ ,‬כפר הנוער הדתי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; גלבר‪ ,‬עליית הנוער‪ ,‬עמ' ‪ ;278‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪ ;23-24‬מאור‪,‬‬
‫השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;97‬תזכיר‪ ,‬אצ"מ‪.‬‬
‫‪ 215‬העתק של הפנייה נשלח למרדכי שטנר‪ ,‬חבר קיבוץ 'עין חרוד'‪ .‬לאחר שובו משליחות במסגרת 'החברה לעליית‬
‫ילדים ונוער' בגרמניה‪ ,‬שימש כיועץ הכלכלי של לשכת עליית הנוער‪ .‬שטנר לא התייחס לצורך בהקמת מוסד זה‪,‬‬
‫‪66‬‬
‫במרץ ‪ ,1935‬פנתה מחדש דבורה אלינר‪ ,‬מזכירת ה'ועדה'‪ ,‬לסאלד והפנתה את תשומת לבה כי‬
‫בברלין נרשמו כבר ‪ 250‬בני נוער דתיים לקראת עלייה לארץ במסגרת עליית הנוער הדתי‪ .‬אך בעוד‬
‫לבני הנוער הלא‪-‬דתיים ישנם מקומות קליטה רבים בקיבוצים‪ ,‬אין מספיק מקומות קליטה‬
‫מתאימים בעבור בני הנוער הדתיים‪ .‬אלינר הוסיפה כי קיים חשש רב בקרב החוגים הדתיים‬
‫בגרמניה כי בשל ההבדל בכמות מקומות הקליטה של חברות הנוער הכלליות ומהירות העלאתם‬
‫לארץ‪ ,‬רבים מבני הנוער הדתיים יתייאשו מעלייה כלל או יחליטו להצטרף לחברות נוער לא‪-‬‬
‫דתיות‪ .‬היא ביקשה מסאלד לבחון מחדש את תוכנית 'כפר הנוער הדתי'‪ ,‬ולראות בה תוכנית‬
‫חשובה שתאפשר קליטת קבוצה גדולה של בני נוער דתיים‪ .‬במהלך החודשים הקרובים‪ ,‬ולמרות‬
‫פקפוקה במספרים‪ ,‬יצרה סאלד קשר עם ה'יוגנדהילפה' וה'ארבייטסגמיינשאפט' בברלין וכן עם‬
‫יוספטל‪ ,‬מזכיר עלית הנוער בברלין והעבירה את בקשת ה'ועדה'‪ .‬יוספטל ענה לסאלד כי יש לטפל‬
‫בדחיפות בנושא קליטת בני הנוער הדתיים ובאין פתרון אחר חייבים לקבל את תוכנית הקמת‬
‫'כפר הנוער הדתי'‪ .‬תשובתו הביאה לפריצת דרך לקראת מימוש רעיון הקמת כפר הנוער‪ ,‬אלא‬
‫שהדרך למימוש עוד הייתה ארוכה‪ ,‬כשסוגיות משמעותיות נזקקו לפתרון‪ ,‬הבולטות שבהן שאלות‬
‫המימון והמיקום‪.‬‬
‫‪216‬‬
‫‪F215‬‬
‫‪ .1‬שאלת המימון‬
‫יוספטל‪ ,‬מזכיר עלית הנוער בברלין‪ ,‬היה מודע להגבלת תקציבי לשכת עליית הנוער להשקעות‬
‫והציע כי על הציבור הדתי לערוך מגביות ולאסוף את הכסף הדרוש לשם בניית 'כפר הנוער הדתי'‪.‬‬
‫תנועת הבח"ד ניסתה לערוך מגביות לטובת העניין‪ ,‬אך סאלד שהסתייגה מאוד מעריכת מגביות‬
‫פרטיות שיפגעו במגביות שנערכות לטובת עליית הנוער‪ ,‬אסרה על המשך עריכת המגבית לטובת‬
‫בניית 'כפר הנוער הדתי'‪ .‬בתנועת הבח"ד התרעמו כנגד החלטתה של סאלד בטענה כי אי‪-‬אפשר‬
‫לדרוש מהם להשיג את הכסף הדרוש לטובת הקמת 'כפר הנוער הדתי'‪ ,‬שהוא פרויקט מוכר‬
‫ומאושר על‪-‬ידי לשכת עליית הנוער וה'יוגנדהילפה'‪ ,‬ובמקביל לאסור עליהם לערוך מגביות בארץ‬
‫ובעולם לשם כך‪.‬‬
‫בהסדר שסוכם בין אברהם )רודי( הרץ‪ ,‬חבר 'רודגס' ושליח ה'ועדה בגרמניה ויוספטל במאי‬
‫‪ 1935‬הוחלט כי התקציב שיעמוד לטובת הקמת כפר הנוער הדתי יגיע בשיתוף מה'יוגנדהילפה'‪,‬‬
‫הלוואה מחברת 'ניר' )חברה הסתדרותית בארץ שהתעסקה בהעברת רכוש יהודי גרמניה(‪ ,‬ותנועת‬
‫הבח"ד שקיבלה אישור חד‪-‬פעמי לערוך מגביות בגרמניה ולהעביר את הכספים על‪-‬ידי הסכם‬
‫אלא רק לשיקול המעשי של הקמת משק כזה והזהיר כי ההשקעה הכלכלית תהיה גדולה מאוד‪ .‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ'‬
‫‪.24-25‬‬
‫‪ 216‬אליינר‪ ,27.3.1935 ,‬אצ"מ; אליינר‪ ,10.4.1935 ,‬אצ"מ; הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪ ;24-25‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪.97-98‬‬
‫‪67‬‬
‫ה'העברה' לארץ‪.‬‬
‫‪217‬‬
‫‪F216‬‬
‫בלשכת עלית הנוער הסכימו להסדר זה בתנאי שיקום בארץ גוף משפטי‬
‫שיהיה אחראי על ניהול 'כפר הנוער הדתי'‪ .‬תביעה זו נבעה מכך שבלשכת עליית הנוער לא היו‬
‫מוכנים לקחת את האחריות על ניהול המקום‪ ,‬ובעיקר על הגירעונות הכלכליים שצפו לו‪ .‬ההסדר‬
‫הכלכלי לתקציב בניית 'כפר הנוער הדתי' השתנה במשך הזמן‪ .‬הסכום גדל וחלק מהמשקיעים לא‬
‫יכלו לספק את הסכום הנדרש‪ .‬נשות 'הדסה' באמריקה נרתמו לעזרה‪ ,‬עריכת מגבית נוספת‬
‫אושרה על‪-‬ידי סאלד ונערכה בשנת ‪ 1937‬על‪-‬ידי הבח"ד בגרמניה ותוך חודש מרוכז ומאומץ‬
‫הצליחו להשיג את הסכום הנדרש‪.‬‬
‫‪218‬‬
‫‪F 217‬‬
‫מכיוון שבניית כפר נוער ייחודי לקליטת חברות נוער דתי חרגה מפעולותיה השגורות של לשכת‬
‫עליית הנוער‪ ,‬נדרש הציבור הדתי ובראשותו ה'ועדה לעלית הנוער הדתי' לסייע במימון המפעל‪.‬‬
‫העובדה כי תקציב כפר הנוער לא יצא מתקציבי לשכת הנוער בלבד‪ ,‬וכי הציבור הדתי נדרש לערוך‬
‫מגביות לטובת הקמתו‪ ,‬ולמרות זאת לא משך ידיו מהמפעל והתגייס למציאת מקורות מימון;‬
‫מעידה כי חשיבותו של כפר הנוער היה רב בעיני הציבור הדתי‪ .‬עדות כי ראו אותו כמפעל מהותי‬
‫לחברה הדתית ככלל‪ ,‬לא פחות חשוב מאשר למפעל עליית הנוער הדתי בפרט‪ .‬כמו‪-‬כן מעיד הדבר‬
‫כי החברה הדתית ראתה בעקרונות החינוך עליו יושתת החינוך בכפר הנוער‪ ,‬עקרונות ההתיישבות‬
‫הדתית בדגש על אלו הקיבוציים‪ ,‬ערך עליון לעתידה‪.‬‬
‫במהלך זה נראה גם כי ל'ועדה לעלית הנוער הדתי' ובראשה חברי 'רודגס' היה כוח משפיע‬
‫בלשכת עלית הנוער‪ ,‬על‪-‬אף היותם ועדה חיצונית ללשכה‪ ,‬וכי הצליחו ליצור סדר יום חדש‬
‫במסגרות עליית הנוער‪.‬‬
‫‪ .2‬שאלת המיקום‬
‫לא רק שאלת המימון עמדה על הפרק אלא גם שאלת המיקום‪ .‬תוך ניסיונות עריכת המגביות‬
‫למימון המפעל החלו גם דיונים וחיפושים רבים אחר המקום המתאים לבניית 'כפר הנוער הדתי'‪.‬‬
‫לחברי ה'ועדה לעלית הנוער הדתי'‪ ,‬שבהם נמנו גם חברי הקיבוץ הדתי‪ ,‬היה ברור כי על המקום‬
‫להיווסד באזור של התיישבות יהודית מפאת טעמים ביטחוניים‪ 219 .‬זאת ועוד‪ ,‬חברי ה'ועדה' חששו‬
‫‪F218‬‬
‫‪ 217‬מאז ‪ 1934‬השתנו תנאי העברת הכספים מגרמניה לארץ‪ ,‬והיה ניתן להעביר רק מחצית הסכום במזומן‪ .‬את‬
‫המחצית השנייה ניתן היה לממש ולהעביר על‪-‬ידי ייצוא סחורות‪ .‬לשם כך נדרשו העוסקים בהקמת 'כפר הנוער‬
‫הדתי' להמציא לגרמניה רשימות של ציוד חקלאי‪ ,‬כלי מטבח ועוד‪ ,‬שניתן היה לרכוש בגרמניה ולהעביר לארץ‪.‬‬
‫בשארית הכסף שנותר ולא נוצל נקנתה אדמת כבול‪ ,‬חומר אורגני להטבת הקרקע‪ ,‬למרות שהתועלת בה הייתה‬
‫בספק‪ .‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪;26-27‬‬
‫‪ 218‬במקביל למשא ומתן שהתנהל מול ה'יוגנדהילפה' ולשכת עלית הנוער ניסה עקיבא )ארנסט( סימון‪ ,‬חבר ה'ועדה‬
‫לעלית הנוער הדתי'‪ ,‬להפעיל את קשריו האישיים להשגת כספים לטובת הקמת 'כפר הנוער הדתי'‪ .‬סימון פנה‬
‫לאישים דוגמת ורנר סנטור‪ ,‬שלמה זלמן שוקן ‪ -‬פעיל בתנועה הציונית ומייסד הוצאת שוקן ויהודה לייב מגנס ‪-‬‬
‫נשיאה הראשון של האוניברסיטה העברית‪ .‬אך פנייתו לא הועילה וסכום הכסף שהצליח לגייס היה זעום‪ .‬בר‪-‬גיל‪,‬‬
‫מחפשים בית‪ ,‬עמ' ‪ ;173‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;166-168‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪ ;25-27‬סימון‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪;1‬‬
‫‪ 219‬הימים היו ימי 'המאורעות'‪' ,‬המרד הערבי' התפשט והתחזק ברחבי הארץ והתנועה בדרכים הפכה למסוכנת‪ ,‬מדי‬
‫יום גברו הדיווחים על התקפות‪ ,‬והישובים היהודיים בפריפריה הפכו למובלעות מבוצרות‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫מהשפעתן הסוחפת של תנועות ההתיישבויות החילוניות‪ ,‬על‪-‬כן ביקשו להקים את כפר הנוער‬
‫בסמוך ליישוב דתי ובמרחק ממושבים וקיבוצים חילוניים‪.‬‬
‫‪220‬‬
‫‪F219‬‬
‫לטובת 'כפר הנוער הדתי' נזדקקו לשטח של כ‪ 400-‬דונם‪ .‬אמנם שטח לא גדול יחסית‪ ,‬אבל‬
‫במאבק על האדמות ידו של הפועל המזרחי הייתה חלשה‪ .‬היה ברור לחברי התנועה שאין סיכוי‬
‫שיקבלו שטח באזור קבוצת 'רודגס'‪ ,‬שכן השטחים סביב אדמות 'סלבנדי' עליהן ישבה הקבוצה‬
‫לא היו בבעלות הקרן הקיימת לישראל והיו יקרות‪ .‬מלבד זאת הקרן הקיימת לישראל ביקשה‬
‫להרחיב גושי התיישבות חדשים בפריפריה‪.‬‬
‫‪221‬‬
‫‪F20‬‬
‫לאברהם קסטנבאום‪ ,‬שעמד בראש המרכז החקלאי של הפועל המזרחי‪ ,‬נודע על משא ומתן‬
‫שהתנהל בין הקרן הקיימת לישראל ובין המושב 'כפר חסידים' השוכן בעמק זבולון )סמוך לקרית‬
‫אתא כיום( על הפשרת שטחים של המושב‪ 222 ,‬והוא יידע את חברי קבוצת 'רודגס' בדבר‪ .‬המשא‬
‫‪F21‬‬
‫ומתן על הקצאת השטחים הנותרים החל בשנת ‪ ,1934‬ועוד טרם גמר המשא ומתן בשנת ‪,1935‬‬
‫התקשרו משה אונא‪ ,‬דוד )אינטריליגטור( בית‪-‬אריה ואברהם קסטנבאום עם יחיעם וייץ‪ ,‬מנכ"ל‬
‫הקרן הקיימת‪ .‬דרישתם הייתה הקצאת ‪ 400‬דונם מהשטחים המופשרים של 'כפר חסידים' לטובת‬
‫הקמת כפר נוער דתי‪ ,‬שישמש כמקום קליטה וחינוך לנוער דתי עולה מגרמניה‪.‬‬
‫‪223‬‬
‫‪F2‬‬
‫למרות מעורבותם של אונא ובית‪-‬אריה חברי קבוצת 'רודגס'‪ ,‬שכבר נחשב גוף התיישבותי‬
‫יציב‪ ,‬ביוזמה להקמת הכפר‪ ,‬הם נתקלו ביחס מזלזל מצידו של וייץ‪ .‬וייץ לא חשב כי 'הפועל‬
‫המזרחי' ושלוחותיו יצליחו להרים מפעל כזה‪ ,‬במיוחד לאור העובדה כי עדיין לא היו בידיהם‬
‫הכספים להקמת המוסד ולהחזקתו ולא הייתה כתובת ברורה שתהא אחראית על הפרויקט‪ .‬אונא‪,‬‬
‫בית‪-‬אריה וקסטנבאום ניסו להסביר כי על‪-‬מנת להשיג את הכספים הנחוצים‪ ,‬ולהקים את הגוף‬
‫המשפטי שיעמוד בראש המפעל ויטפל בהקמתו והחזקתו‪ ,‬דרושה לפני הכל הסכמה כללית של‬
‫הקרן הקיימת לישראל להקצאת שטח‪ .‬במהלך הקונגרס הציוני ה‪ 19-‬שהתקיים בלוצרן‪ ,‬ועמד‬
‫בסימן גורל יהדות גרמניה לאור עלית הנאצים לשלטון‪ ,‬הוחלט על הקמת המחלקה לעזרת יהודי‬
‫גרמניה וארגון עלייתם והתיישבותם בארץ‪ .‬במהלך אותו הקונגרס‪ ,‬הצליחה המשלחת של הפועל‬
‫‪ 220‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪;27-28‬‬
‫‪ 221‬עלתה הצעה מטעם הקרן הקימת לישראל להמתין עד שקבוצת 'רודגס' יעברו להתיישבות הקבע בעמק בית שאן‪.‬‬
‫לאחר מעברם יתפנה השטח עליו הם יושבים באדמות סלבנדי ליד פתח תקווה ועליו יוכלו להקים את כפר הנוער‬
‫המבוקש‪ .‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪ ;28‬קרן קימת לישראל‪ ,‬אצ"מ;‬
‫‪' 222‬כפר חסידים' שיוסדה על‪-‬ידי חסידים שעלו עם העלייה רביעית מפולין‪ ,‬היו קשורים למרכז החקלאי של‬
‫ההסתדרות‪ .‬במקום התמקמה גם קבוצה שחבריה נמנו עם הפועל המזרחי והיו קשורים למרכז החקלאי של הפועל‬
‫המזרחי‪ ,‬קבוצה זו התרכזה בשכונה מיוחדת משלהם בכפר‪ .‬בשנות השלושים השתנה אופי המשקים של תושבי‬
‫'כפר חסידים' בעקבות מציאת מקורות מים באזור‪ ,‬דבר שאפשר הקמת משקים מעורבים ופיתוח ענפי חקלאות‬
‫שלחין‪ .‬שינוי זה הביא לצמצום גודל המשקים מ‪ 150-‬דונם ל‪ 60-‬דונם למשק‪ .‬את השטחים הנותרים ביקשו בקק"ל‬
‫להקצות לטובת התיישבות חדשה תוך מתן פיצויים לתושבי 'כפר חסידים'‪ .‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪;28-29‬‬
‫‪ 223‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪;28-29‬‬
‫‪69‬‬
‫המזרחי‪ ,‬שבה לקחו חלק גם אונא ובית‪-‬אריה‪ ,‬להכניס גם את דרישתם להקצאת ‪ 400‬דונם לטובת‬
‫'כפר הנוער הדתי'‪.‬‬
‫‪224‬‬
‫‪F23‬‬
‫בשובם מאירופה ניסו אונא ובית‪-‬אריה להאיץ ולסיים את המשא ומתן עם הקרן הקיימת‬
‫לישראל‪ .‬באוקטובר ‪ 1935‬נערך סיור בשטח בו השתתפו וייץ‪ ,‬אונא ושמואל מלר‪,‬‬
‫‪225‬‬
‫‪F24‬‬
‫ובו אותר‬
‫השטח שיועד לטובת הקמת 'כפר הנוער הדתי' וסוכם סופית על מסירתו‪ .‬בנובמבר ‪ 1935‬נחתם‬
‫זיכרון הדברים בין אברהם קסטנבאום ושלמה זלמן שרגאי נציגי הועד הפועל של הפועל המזרחי‬
‫ובין הקרן הקיימת לישראל‪ .‬בזיכרון הדברים סוכם על השטח הנבחר ‪ 285 -‬דונם מישוריים‬
‫שהתאימו לחרישה וזריעה ו‪ 65-‬דונם על הגבעה שהתאימו להקמת מבני מגורים ומבני ציבור‪.‬‬
‫הועד הפועל התחייב להקים תוך שלושה חודשים גוף משפטי שיהא אחראי על המוסד‪ ,‬הקמתו‬
‫והחזקתו‪ ,‬ולהוכיח לקרן הקיימת לישראל כי יש באמצעותם הכספים הדרושים להקמת המוסד‪.‬‬
‫במידה ולא יקוימו תנאים אלה רשאית הייתה הקרן הקיימת לישראל לחזור בה מהסדר זה‪.‬‬
‫‪226‬‬
‫‪F 25‬‬
‫נראה אפוא כי חברי תנועת הקיבוץ הדתי תפסו מקום חשוב במציאת השטח להקמת 'כפר‬
‫הנוער הדתי'‪ ,‬אך מעורבותם לטובת הקמת המפעל לא פסקה שם‪.‬‬
‫למרות מעורבות תנועות 'המזרחי' ו'הפועל המזרחי' בהקמת כפר הנוער הדתי במימון ובסיוע‬
‫מציאת השטח המתאים‪ ,‬ריכוז עבודות ההקמה נתפס על‪-‬ידי חברי קבוצת 'רודגס' כמשימה‬
‫תנועתית חשובה מאוד ועל‪-‬כן חיפשו חבר מתוכם בעל יכולת ארגונית וניסיון חקלאי מתאים‬
‫שינהל וירכז את עבודות הקמת כפר הנוער‪ .‬חשיבות היות מנהל העבודה בכפר הנוער הדתי חבר‬
‫הקיבוץ הדתי‪ ,‬נבעה מהחשיבות אותה יחסו למפעל בתור ספינת הדגל של החינוך ההתיישבותי‪,‬‬
‫הקיבוצי והדתי‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬קבוצת 'רודגס' הייתה הכתובת בכל הנוגע למוסדות עליית הנוער‪ ,‬והיה‬
‫זה אך טבעי שהם יהיו אלה שיחזיקו במושכות המפעל‪ .‬אך בין חברי הקיבוץ לא מצאו חבר‬
‫מתאים שיכלו לשחרר מעבודתו בקיבוץ לטובת הדבר‪ .‬משה אונא פנה לשמואל מלר‪ ,‬חבר 'רודגס'‬
‫שיצא להשתלמות מחוץ לקיבוץ באותה העת וכבר לקח חלק בחיפוש המקום למוסד‪ ,‬לשם גיוסו‬
‫לתפקיד‪ .‬מלר‪ ,‬כחבר ותיק בתנועת בח"ד וחבר קבוצת 'רודגס'‪ ,‬הסכים לדחות את תוכניותיו‬
‫‪ 224‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪ ;29-30‬לנדואר‪ ,‬כפר הנוער הדתי‪ ,‬אצ"מ; קסטנבוים‪ ,‬אצ"מ;‬
‫‪ 225‬שמואל מלר‪ ,‬חבר הבח"ד‪ ,‬עלה בשנת ‪ 1933‬לארץ והצטרף לקיבוץ 'רודגס'‪ .‬בתחילת ‪ ,1935‬בגיל ‪ ,23‬ביקש‬
‫מהקיבוץ לאשר לו השתלמות חקלאית‪ ,‬הקיבוץ אישר לו את היציאה להשתלמות אך לא את ההקצבה למימונה‪.‬‬
‫מלר החליט למצוא עבודה בכדי לחסוך כסף לטובת יציאה להשתלמות והחל לעבוד בבית החרושת "צבע" בכפר‬
‫אתא‪ .‬כשחיפשו ב'רודגס' חבר מהתנועה בעל כישורים ארגוניים וניסיון חקלאי שירכז את הקמת כפר הנוער‬
‫בשטח‪ ,‬פנה משה אונא למלר וזה קיבל על עצמו את הקריאה לצו השעה‪ .‬לאחר הקמתו נשאר מלר לעבוד ב'כפר‬
‫הנוער הדתי' ושימש כמנהל גן הירק של המוסד‪ .‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪ ;31‬רשימת עובדים ‪;1941‬‬
‫‪ 226‬רק ב‪ 30-‬במרץ ‪ 1936‬יצאה הודעה מהקרן הקיימת לישראל למחלקה הגרמנית בסוכנות היהודית כי הוסדרה‬
‫קביעת השטח של ‪ 350‬דונם לטובת כפר הנוער הדתי בהסכמת כל הצדדים ‪ -‬הקרן הקיימת לישראל‪' ,‬כפר חסידים'‬
‫והועד הפועל של הפועל המזרחי‪ .‬מטעם הקרן הקיימת לישראל עלתה דרישה לחרוש את האדמה ולגדר אותה‬
‫מיידית בכדי להחזיקה באופן מעשי‪ .‬השטחים אמנם נחרשו מיד עם קבלת ההודעה אך רק בספטמבר ‪ 1936‬החלה‬
‫העבודה המעשית להקמת המוסד במקום‪ .‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪;30‬‬
‫‪70‬‬
‫האישיות לטובת צו התנועה שבדרכה האמין והלך‪ .‬בעת חתימת הסכם העבודה בינו ובין ה'ועדה‬
‫לעלית הנוער הדתי' הוגדר תפקידו כהכנה וביצוע המשק החקלאי והמגורים‪ .‬מלר היה כפוף‬
‫להנחיותיו של אונא ושל המומחים שאונא מינה‪ ,‬אך הייתה לו זכות הצבעה בועדה שעתידה הייתה‬
‫לקום כסמכות העליונה לכל ענייני 'כפר הנוער הדתי'‪.‬‬
‫‪227‬‬
‫‪F26‬‬
‫הקמת 'כפר הנוער הדתי' שהייתה מהותית לחברי הקיבוץ הדתי הובילה אותם לפעול במרץ‬
‫ולהוביל את מאמצי הקיבוץ הדתי‪ ,‬ה'ועדה לעלית הנוער הדתי' ותנועות 'המזרחי' ו'הפועל‬
‫המזרחי' גם יחד בדאגה להסדרי המימון לטובת הקמת הכפר‪ ,‬מציאת השטח בו יוקם הכפר‬
‫ולריכוז עבודות הקמתו‪.‬‬
‫מעורבות תנועת הקיבוץ הדתי ניכרה גם בבחירת מנהל הכפר‪ ,‬אברהם )אויגן( מיכאליס‪:‬‬
‫‪ .3‬מינוי מנהל 'כפר הנוער הדתי' וגיבוש עקרונות החינוך הפדגוגים ברוח החלוצית‬
‫לאחר שהוסדרו שאלות המיקום והמימון הנוגעות ל'כפר הנוער הדתי'‪ ,‬פנו חברי ה'ועדה לעלית‬
‫הנוער הדתי' למציאת מנהל למוסד החינוכי ולגיבוש העקרונות החינוכיים של המקום שיהיו‬
‫מושתתים על שילוב ערכי התורה והעבודה; שילוב ערכים שאנשי ההתיישבות הדתית בארץ ככלל‬
‫וחברי הקיבוץ הדתי בפרט שמו להם כמטרה כדרך חיים‪ .‬חברי 'רודגס' ב'ועדה' הציעו את אברהם‬
‫)אויגן( מיכאליס לתפקיד‪ ,‬איש חינוך וממנהיגי התנועות הציוניות‪-‬חלוציות הדתיות בגרמניה‪.‬‬
‫‪228‬‬
‫‪F 27‬‬
‫כפר הנוער הדתי‪ ,‬שהיה המוסד החינוכי הראשון של התנועה החלוצית הדתית‪ ,‬היה משמעותי‬
‫עבור תנועת הקיבוץ הדתי כמפיץ האידיאולוגיה וערכי התנועה בקרב הנוער הדתי בשאיפה כי‬
‫בתום לימודיהם יצטרפו לתנועה‪ .‬בהעדר מוסדות מקבילים קודמים וניסיון בהפעלת מוסד שכזה‪,‬‬
‫היה צורך באישיות מיוחדת שתגבש את רוח המקום‪ .‬מיכאליס‪ ,‬נחשב לאחד ממנהיגי התנועות‬
‫הציוניות הדתיות בגרמניה‪ ,‬דחף רבות לקידום רעיון שילוב התורה והעבודה ויצירת החלוץ הדתי‬
‫ומימושם המעשי של רעיונות אלה‪ .‬בנוסף היה איש חינוך מוערך ובעל יכולות ארגוניות‪ ,‬ולפיכך‬
‫‪ 227‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪;31-32‬‬
‫‪ 228‬אברהם )אויגן( מיכאליס )‪ ,(1907-1974‬יליד המבורג‪ ,‬גרמניה‪ .‬מיכאליס התחנך במוסדות דתיים והיה ציוני פעיל‬
‫כבר מצעירותו‪ .‬מיכאליס היה חניך בתנועת 'צעירי המזרחי'‪ ,‬וארגן ועידות ויוזמות שהטביעו בתנועה רוח חלוצית‪-‬‬
‫ציונית‪-‬דתית‪ .‬היה ממקימי תנועת 'החלוץ המזרחי' )שבהמשך שינתה את שמה ל'בח"ד'(‪' ,‬ברית הנוער של צעירי‬
‫מזרחי'‪ ,‬ותנועת 'תורה ועבודה'‪ .‬עד עלייתו לארץ פעל רבות לקידום רעיון החלוץ הדתי ושילוב תורה ועבודה‪ ,‬היה‬
‫חבר בועד הפועל של איגוד הסטודנטים הציוניים וחבר הועדה לארגון ההגירה מגרמניה‪ ,‬השתתף בקונגרס ה‪ 19-‬ב‪-‬‬
‫‪ 1935‬וב‪ 1937-‬נבחר לשמש כציר בקונגרס ה‪ .20-‬במקביל לפעילותו הציונית האידיאולוגית למד מיכאליס‬
‫היסטוריה‪ ,‬ספרות ושפות שמיות באוניברסיטת המבורג ועם תום לימודיו ב‪ 1928-‬החל ללמד בבית‪-‬הספר 'תלמוד‪-‬‬
‫תורה' בהמבורג‪ .‬ב‪ 1933-‬החל לשמש כמרכז הוראה בבית‪-‬הספר וב‪ 1934-‬ריכז את לימודי העברית בבית‪-‬הספר‪.‬‬
‫בסיומה של שנת הלימודים של שנת ‪ 1938‬פרש מיכאליס מההוראה בבית‪-‬הספר ולאחר חודשיים עלה עם משפחתו‬
‫לארץ‪ .‬מיכאליס קיבל על עצמו את ניהול כפר הנוער הדתי אותו ניהל עד ימיו האחרונים‪ .‬מיכאליס נפטר ב'כפר‬
‫הנוער הדתי' בגיל ‪ 67‬ממחלה קשה ונקבר בבית העלמין בכפר חסידים בחלקה של מייסדי 'כפר הנוער הדתי'‪.‬‬
‫מיכאליס‪ ,‬ביוגרפיה‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫חברי ה'ועדה'‪ ,‬ביניהם גם נציגי הקיבוץ הדתי‪ ,‬ראו בו את האיש הנכון לתפקיד‪ ,‬כל‪-‬זאת על אף‬
‫אי‪-‬היותו חבר בתנועת הקיבוץ הדתי‪.‬‬
‫‪229‬‬
‫‪F28‬‬
‫מיכאליס התלבט האם לקבל על עצמו תפקיד זה שכן הרגיש כי יש לו עבודה רבה בקרב הנוער‬
‫בגרמניה במיוחד לאור המשברים שפקדו אותו לאחר עליית הנאצים לשלטון‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬היו לו‬
‫מחשבות אחרות להשתלבות בחיי הארץ לאחר עלייתו‪ .‬אולם לאחר שיחות רבות‪ ,‬במיוחד עם רודי‬
‫הרץ‪ ,‬שליח הקיבוץ הדתי 'רודגס' בגרמניה ונציג ה'ועדה לעלית הנוער הדתי'‪ ,‬החליט מיכאליס‬
‫במרץ ‪ 1936‬להיענות לצו השעה ולנהל את כפר הנוער הדתי‪.‬‬
‫‪230‬‬
‫‪F 29‬‬
‫בעוד ה'ועדה לעלית הנוער הדתי' אישרה את מינויו לתפקיד‪ ,‬בקרב הלשכה לעליית הנוער‬
‫בסוכנות עלו היסוסים בנוגע למינויו‪ .‬חברים בלשכה סברו כי עולה חדש‪ ,‬ללא ניסיון ארץ‪-‬ישראלי‪,‬‬
‫לא יוכל לנהל מוסד חינוכי גדול וחדש כמו 'כפר הנוער הדתי' שמטרתו לחנך להתיישבות וחלוציות‬
‫בארץ ישראל‪ .‬אך הם הכירו בעובדה שבארץ חסרה אישיות מתאימה לניהול המקום‪ ,‬שיש צורך‬
‫באדם שצמח בתוך התנועות החלוציות הדתיות‪ ,‬בשל אופי החניכים יש יתרון באדם שצמח‬
‫בגרמניה ולבסוף הסכימו למינויו של מיכאליס‪.‬‬
‫‪231‬‬
‫‪F230‬‬
‫עם הצעת המינוי‪ ,‬התבקש מיכאליס לגבש תוכנית חינוכית‪-‬פדגוגית ל'כפר הנוער הדתי'‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ 1935‬הגיש את הצעתו ל'ועדה לעלית הנוער הדתי' ולהנרייטה סאלד‪ .‬מיכאליס שלא היה‬
‫חבר קיבוץ בנה את תוכניתו החינוכית‪-‬פדגוגית על‪-‬פי העקרונות החינוכיים בהם האמין‪ .‬רבים‬
‫מעקרונותיו תאמו את רוח החינוך הקיבוצי‪-‬דתי שדגלו בשילוב התורה והעבודה יחד עם ערכי‬
‫שוויון וערבות הדדית‪ .‬בשל תפיסת עולמו זו שתאמה את רוח תנועת הקיבוץ הדתי היה מיכאליס‬
‫לבחירה הנכונה מטעמם לניהול הכפר‪.‬‬
‫‪232‬‬
‫‪F231‬‬
‫מעיקרי תוכניתו ‪ -‬חינוך הנוער לעבודת אדמה‪ ,‬הגשמה מעשית שתבסס את הקשר לארץ‬
‫ישראל; חינוך לשילוב חיי התורה וחיי העבודה; הכנת הנוער כעתודה להתיישבות הדתית בארץ;‬
‫חינוך הנוער ללקיחת אחריות ועצמאות תוך השתתפותם הפעילה בחיי כפר הנוער והפעלתו; על‪-‬פי‬
‫התוכנית‪ ,‬כפר הנוער הדתי אמור היה להיות מוסד מעורב ‪ -‬לבנים ולבנות‪ ,‬ובכך יפעל גם לחינוך‬
‫לשוויון זכויות בין המינים‪ ,‬ובניית מערכת יחסים בין המינים מתוך הערכה וכבוד הדדי; חינוך‬
‫הנוער לצניעות‪ ,‬אסטטיקה‪ ,‬סדר וניקיון‪ ,‬הגינות ומסירות לעבודה; ביסוס וחיזוק הידע הדתי‬
‫‪ 229‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪ ;32-33‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;98‬‬
‫‪ 230‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪ ;32-33‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;98-99‬‬
‫‪ 231‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪ ;33‬סימון‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪;2‬‬
‫‪ 232‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;99-100‬‬
‫‪72‬‬
‫והשקפות עולמם של בני הנוער; עידוד יוזמות ופיתוח כישורים אישיים על‪-‬ידי מגוון חוגים‬
‫והשתלמויות שיערכו בשעות הפנאי‪.‬‬
‫‪233‬‬
‫‪F23‬‬
‫התוכנית התייחסה גם להיבט ההשכלתי‪ ,‬תוכנית הלימודים בכפר הנוער תכלול הכשרה‬
‫מקצועית ועיונית מעמיקה בענפי המשק השונים‪.‬‬
‫‪234‬‬
‫‪F23‬‬
‫לימוד מקצועות היהדות כמו תנ"ך‪ ,‬משנה‪,‬‬
‫גמרא‪ ,‬דינים ותולדות עם‪-‬ישראל‪ .‬לימוד תולדות ארץ ישראל ותולדות הציונות‪ .‬טיפוח הזיקה‬
‫לארץ‪-‬ישראל על‪-‬ידי יציאה לטיולים ברחבי הארץ‪ .‬לימוד פילוסופיה ותרבות כללית על‪-‬ידי לימוד‬
‫כתביהם של הוגים דוגמת גתה‪ ,‬שילר‪ ,‬דוסטויבסקי‪ ,‬מאו והיינה‪ .‬קיום מקצועות בחירה רבים‬
‫שיאפשרו את פיתוחם האישי של חניכי הכפר תוך מתן הזדמנויות שווה בין המינים להתנסות‪.‬‬
‫‪235‬‬
‫‪F 234‬‬
‫בתוכניתו שם מיכאליס גם דגש לתנאי המגורים והפנאי של חניכי הכפר ‪ -‬התאמת מגורים‬
‫נוחים‪ ,‬מספר החניכים בחדר לא יעלה על שלושה‪ ,‬שמירה על היגיינה ורחצה תדירה של החניכים;‬
‫יש לדאוג להקמת מועדונים לנוער בו יוכלו לשהות בשעות הפנאי שלהם ולגבש את חברתם;‬
‫‪236‬‬
‫‪F235‬‬
‫הרציונל של מיכאליס בתוכניתו היה לשבור את המוסכמויות הנוקשות שרווחו במוסדות‬
‫החינוך ולפעול לפיתוחם האישי של החניכים‪ ,‬כל אחד לפי יכולתו‪ ,‬כישרונו ונטייתו האישית‪.‬‬
‫המסגרת החינוכית לא תכפה עצמה מלמעלה על חניכי הכפר אלא הם עצמם ייקחו חלק ויהיו‬
‫שותפים באחריות להצלחת הפעלת המקום‪ .‬מערכת היחסים בין החניכים והמחנכים תהיה‬
‫פתוחה תוך ערבות הדדית‪ .‬מיכאליס האמין בחשיבות המקום של בית ההורים כחלק מהחינוך‬
‫הדתי‪ ,‬אך מכיוון שבני הנוער במקרה זה היו מנותקים מבית הוריהם ומשפחותיהם מכורח‬
‫הנסיבות‪ ,‬על המוסד ואנשי הצוות בו להוות תחליף וליצור במקום אווירה ביתית ואינטימית‪.‬‬
‫‪237‬‬
‫‪F236‬‬
‫כאמור‪ ,‬מיכאליס הגיע מהעולם החלוצי‪-‬דתי אך לא מזה הקיבוצי‪ ,‬ועדיין בתוכניתו החינוכית‪-‬‬
‫פדגוגית ניכרת בעוז הרוח החלוצית התואמת את ערכי הקיבוץ הדתי‪ :‬שיתופיות‪ ,‬מעורבות‪,‬‬
‫דמוקרטיה‪ ,‬שוויוניות‪ ,‬חיבור לאדמה ועוד‪ .‬בבניית תוכניתו נראה כי הוכיח כי על‪-‬אף אי‪-‬היותו‬
‫חבר קיבוץ יכול היה להוביל את 'כפר הנוער הדתי'; מוסד הנחשב בעיני חברי תנועת הקיבוץ הדתי‬
‫כספינת הדגל לחינוך להתיישבות הדתי ככלל ולזו הקיבוצית בפרט‪ ,‬ללא דאגה לחוסר התאמה בין‬
‫רוח המוסד ורוח התנועה‪.‬‬
‫‪ 233‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;99‬‬
‫‪ 234‬מיכאליס הדגיש כי בניגוד להכשרות בחוץ‪-‬לארץ שם רמת ההכשרה הייתה לעתים חובבנית‪ ,‬הוא דרש שבכפר‬
‫הנוער הדתי ההכשרה תהיה מקצועית ומעמיקה על‪-‬מנת שבוגרי כפר הנוער הדתי‪ ,‬לכשיצאו להתיישבות‪ ,‬יוכלו‬
‫למלא את תפקידיהם בתחומי ההתמחות שלהם כמו שצריך‪ .‬לשם‪-‬כך סבר כי עליהם להיות בקיאים גם במקצועות‬
‫כמו פיזיקה‪ ,‬ביולוגיה וכימיה שיעשירו ויעמיקו את התמקצעותם בענפי המשק השונים‪ .‬מאור השפעותיהם‪ ,‬עמ'‬
‫‪;100‬‬
‫‪ 235‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;100-101‬‬
‫‪ 236‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;101‬‬
‫‪ 237‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪ ;33-34‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪.99-101‬‬
‫‪73‬‬
‫‪ .4‬מחויבות תנועת הקיבוץ הדתי להצלחת המפעל ‪ -‬הבעלות על 'כפר הנוער הדתי'‬
‫שאלת הבעלות על 'כפר הנוער הדתי' הייתה חשובה ללשכת עליית הנוער ולקרן הקיימת לישראל‪.‬‬
‫לשכת עלית הנוער רצתה להבטיח עצמה מפני התחייבויות כספיות עתידיות שידרשו מעבר‬
‫לתקציב הרגיל שאושר להשקעות ולניהול שוטף של המקום במסגרת מוסדות הקשורים לעליית‬
‫הנוער‪ ,‬ובעיקר כנגד הצורך לכסות על גירעונות וחובות עתידיים‪ .‬הקרן הקיימת לישראל ביקשה‬
‫הוכחה לכך שיהיה מי שיהא אחראי לספק את האמצעים הדרושים להקמת המוסד וניהולו כתנאי‬
‫לחתימה על הסכם חכירת השטח המיועד‪ .‬שני הגופים הללו דרשו מה'ועדה לעלית הנוער הדתי'‬
‫להקים גוף משפטי חיצוני שיהיה אחראי על כפר הנוער הדתי‪ ,‬על תקציבו וניהולו‪ .‬ה'ועדה'‪ ,‬בתור‬
‫התארגנות ציבורית‪-‬התנדבותית‪ ,‬לא יכלה לשמש כמות שהיא בעלים של המקום‪ ,‬אך היה לה‬
‫חשוב מאוד להיות זו שתוביל את הטון בכל הנוגע לרוח המוסד ולתחום החינוכי בו‪ .‬לפיכך‬
‫הועלתה הצעה להקים 'אגודה עותמנית'; עמותה שקמה בדרך‪-‬כלל לשם מטרה חברתית‪,‬‬
‫תרבותית או וולונטרית ללא מטרות רווח‪ .‬עמותה כזו פטורה ממס ונתונה לפיקוח הממשל‬
‫המנדטורי בכל הנוגע לשימוש בכספים וקבלת הלוואות‪.‬‬
‫‪238‬‬
‫‪F237‬‬
‫כמייסדי החברה נרשמו משה אונא‪ ,‬דוד )אינטריליגטור( בית‪-‬אריה ואברהם )רודי( הרץ כנציגי‬
‫קבוצת 'רודגס'‪ ,‬ד"ר אהרן ברט ואלכסנדר אדלר כנציגי ה'ועדה לעלית הנוער הדתי'‪ 239 ,‬פרופסור‬
‫‪F238‬‬
‫חיים פיק והרמן שטרוק כנציגי 'המזרחי'‪ ,‬אברהם קסטנבאום כנציג 'הפועל המזרחי'‪ .‬כמזכיר‬
‫החברה נבחר אדלר‪ ,‬שעבר לגור עם משפחתו בכפר הנוער וקיבל על עצמו את ריכוז ענייני המנהלה‬
‫והגזברות‪ .‬כל אחד ממייסדי החברה רכש מניית יסוד אחת בעלות לירה ארצישראלית אחת‬
‫שהעניקה לו זכות הצבעה‪ .‬בכדי שללשכת עלית הנוער כנציגת הסוכנות יהיה פיקוח על התנהלות‬
‫החברה אבל לא שליטה מלאה הוקמה 'ועדה פריטטית'‪ ,‬ועדה המורכבת מנציגי שני הצדדים‬
‫ומטרתה ללבן בעיות וסכסוכים העולים בין הצדדים שעסקה בעיקר בתחומים הכספיים‪.‬‬
‫‪240‬‬
‫‪F239‬‬
‫באוקטובר ‪ 1936‬קיבלה 'חברת כפר הנוער הדתי' תוקף רשמי‪ ,‬ובעקבות כך הסכימה הסוכנות‬
‫להעמיד לרשותם את התקציב להקמת 'כפר הנוער הדתי'‪.‬‬
‫‪241‬‬
‫‪F 240‬‬
‫‪ 238‬ד"ר אהרן ברט הציע אף לרשום את העמותה כחברה בע"מ; 'כפר הנוער הדתי' עתיד היה לנהל משק חקלאי עם‬
‫הוצאות והכנסות ובתקווה שיהיו גם רווחים לשם כך יזדקקו להלוואות מסחריות לשם פיתוח עתידי‪ .‬הצעתו‬
‫התקבלה והוא הכין תקנון ל'חברת כפר הנוער הדתי'‪ .‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪.34-35‬‬
‫‪ 239‬אלכסנדר אדלר )יליד ‪ (1884‬נולד בגרמניה‪ .‬היה מהפעילים המרכזיים של המזרחי בגרמניה וחבר הבח"ד‪ ,‬עמד‬
‫תקופה ארוכה בראש המשרד הארצישראלי בגרמניה ושלט על חלוקת הסרטיפיקטים‪ .‬לאחר עלייתו לארץ הצטרף‬
‫לקיבוץ 'רודגס'‪ .‬בן ‪ 55‬קיבל על עצמו להיות מזכיר 'חברת כפר הנוער הדתי'‪ ,‬עבר לגור במקום וריכז את ענייני‬
‫המנהלה והגזברות במקום‪ .‬אישתו אסתר )ארנה( הייתה אחראית לניהול מחסן הבגדים של הכפר‪ ,‬שימשה מעין‬
‫אם‪-‬בית וסייעה נפשית לנערות בכפר ששהו הרחק ממשפחותיהן‪ .‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪.36‬‬
‫‪ 240‬ב‪ 1937-‬עלתה הטענה כי שאלת סמכותה של הועדה הפריטטית לא ברור וכי הנהלת חברת כפר הנוער הדתי כפופה‬
‫להחלטות הועדה הפריטטית‪ .‬עוד נטען כי גם בתוך הועדה עצמה נראה כי נציגי לשכת עליית הנוער הם בעלי הדעה‬
‫בעוד נציגי חברת כפר הנוער הדתי הם הכפופים והמחכים להכרעתם‪ .‬ברט‪ ,‬כפר הנוער הדתי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪.‬‬
‫‪ 241‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪.35-36‬‬
‫‪74‬‬
‫העובדה כי בין מייסדי 'חברת כפר הנוער הדתי' היו גם חברי ה'ועדה לעלית הנוער הדתי'‪ ,‬ובהם‬
‫נציג קבוצת 'רודגס' אלכסנדר אדלר‪ ,‬וגם שלושה נציגים מטעם קבוצת 'רודגס' בפני עצמה )וזאת‬
‫על‪-‬אף היותם גם חברי ה'ועדה' בימים כתיקונם(; מעידה על חשיבות פועלה ומעורבותה הרבה של‬
‫תנועת הקיבוץ הדתי בהקמת 'כפר הנוער הדתי' והרצון להיות האחראים והמשפיעים בכל‬
‫המתנהל בכפר‪.‬‬
‫‪ .5‬תוכנית הכפר והקמתו‬
‫מטרת 'כפר הנוער הדתי' הייתה להכין את חניכיו בשנתיים לחיי קיבוץ‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬להרגיל‬
‫אותם לעבודה פיזית מאומצת ולהקנות להם ידע בסיסי בענפי החקלאות השונים כדי שיוכלו‬
‫לאחר צאתם מהמוסד להשתלב בהתיישבות הדתית תוך דגש להפנייתם לתנועת הקיבוץ הדתי‪.‬‬
‫‪242‬‬
‫‪F241‬‬
‫למרות ש'כפר הנוער הדתי' לא יכול היה להשתוות לבתי הספר החקלאים הותיקים בארץ‬
‫דוגמת 'מקוה ישראל' ו'בן‪-‬שמן' הן מבחינת תקציבים שעמדו לרשותו והן מבחינת המגמה‬
‫החינוכית השונה שעמדה לנגד עיניו‪ .‬בדומה להם‪ ,‬גם חברות הנוער העתידות להיקלט בכפר לא‬
‫יספגו בפועל את ההווי הקיבוצי משום שישהו במוסד חינוכי מחוץ לקיבוץ; אולם היה למקום‬
‫יתרון לעומת חברות הנוער שנקלטו בקיבוץ ישירות‪:‬‬
‫בעוד בקיבוץ צרכי המשק היו במרכז וחניכי חברות הנוער שולבו בעבודות לפי הצרכים‬
‫והאילוצים היומיומיים של הקיבוץ‪ ,‬ולא תמיד מבחר ענפי המשק היה מגוון; ב'כפר הנוער הדתי'‬
‫הכשרת חניכי חברות הנוער הייתה במרכז‪ ,‬והם קיבלו הכשרה חקלאית שיטתית שהכינה אותם‬
‫להשתלבות עתידית במשק על ענפיו השונים‪.‬‬
‫‪243‬‬
‫‪F24‬‬
‫ריכוז והקמת המשק החקלאי של הכפר נעשה על‪-‬ידי משה אונא‪ ,‬חבר קיבוץ 'רודגס' וה'ועדה‬
‫לעלית הנוער הדתי'‪ ,‬שהיה בעל ניסיון בניהול משק לימודי עוד מימיו בחוות ההכשרה בגרמניה‪.‬‬
‫אונא פנה לאגרונום שלמה דיק‪ ,‬אותו הכיר עוד מגרמניה כשהכין את התוכניות לחוות ההכשרה‬
‫הדתית הראשונה בבצנרוד‪ ,‬בבקשה לתכנן את המשק החקלאי של 'כפר הנוער הדתי'‪ .‬דיק התחשב‬
‫במגבלות התקציביות שעמדו לרשות המפעל ובכך שהענפים החקלאיים שייבחרו יצטרכו להצדיק‬
‫עצמם חינוכית וכלכלית‪ .‬השלב הראשון לתוכניתו היה בניית משק לשישים תלמידים עם אפשרות‬
‫הרחבה בהמשך למאה וארבעים תלמידים‪ .‬הוא בחר לפתח בתחומי המוסד את ענפי הפלחה שהיה‬
‫בזמנו ענף החקלאות העיקרי בארץ‪ ,‬גידול ירקות‪ ,‬משתלה וגינות נוי‪ ,‬מטעים‪ ,‬לול ורפת‪.‬‬
‫‪F243‬‬
‫‪ 242‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪;37‬‬
‫‪ 243‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪;37‬‬
‫‪ 244‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪;37-38‬‬
‫‪75‬‬
‫‪244‬‬
‫לשם ניצול מרבי של העבודה ייעץ כי התלמידים יעבדו חצאי ימים בשתי משמרות‪ ,‬אחת לפני‬
‫הצהריים ואחת אחר הצהריים‪ .‬העבודות כולן תבוצענה על‪-‬ידי התלמידים כאשר לכל ענף יהיה‬
‫עובד מקצועי אחד אחראי‪ .‬כל שלושה חודשים יחליפו התלמידים ענף לפי תורות ויבחרו ענף אחד‬
‫לשם התמחות בו יישארו למשך חצי שנה‪ .‬כן קבע כי כל נער יעבוד שלושה חודשים גם במשק‬
‫הבית ולא הטיל מלאכה זו על הנערות בלבד‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬משק הבית היה הענף העיקרי עבורן‪,‬‬
‫אולם שלושה חודשים יכלו לעבוד באחד מענפי החקלאות‪ .‬נקבע גם כי לנערה שתרצה במיוחד‬
‫בענף חקלאי מסוים תינתן ההזדמנות לכך‪ .‬ה'ועדה לעלית הנוער הדתי' אישרה את תוכניתו של‬
‫דיק אך בלשכת עלית הנוער דרשו לקצץ בה מפאת חוסר תקציב‪ .‬הוחלט בשלב הראשון לפתח את‬
‫ענפי המשק שהציע דיק מלבד בניית הרפת אותה יידחו לשלב מאוחר יותר‪ ,‬לכשיימצא מימון לכך‪,‬‬
‫שכן ענף זה דרש השקעה גבוהה יחסית ואפשר תעסוקה למספר קטן יחסית של תלמידים‪.‬‬
‫‪245‬‬
‫‪F24‬‬
‫תכנון 'כפר הנוער הדתי' כיישוב עצמאי שיעמוד בפני עצמו ולא יהיה תלוי ביישובים הסמוכים‬
‫לו‪ ,‬היה חשוב לשם יצירת ההווי החינוכי‪ ,‬הדתי והתרבותי הרצוי בתחומי המוסד ללא השפעות‬
‫אידיאולוגיות או דתיות חיצוניות‪ .‬הדבר היווה אתגר חדש לחברי ה'ועדה' שעד כה לא התנסתה‬
‫בהקמת מוסד או יישוב יש מאין‪ .‬חברי ה'ועדה' התייעצו עם ביאטה ברגר‪ ,‬מנהלת מוסד 'אהבה'‪,‬‬
‫ופרופסור קליין‪ ,‬אדריכל מוכר מהטכניון‪ ,‬על‪-‬מנת לגבש תוכנית בנייה שתמצה את עיקרי הצרכים‬
‫והדרישות של 'כפר הנוער הדתי'‪ .‬בתוכנית הוכנסו מבני ציבור האופייניים להתיישבות שיתופית‬
‫דתית‪ ,‬דוגמת חדר אוכל שישמש גם כבית כנסת‪ ,‬מבני שירותים דוגמת מחסן בגדים‪ ,‬מכבסה‪,‬‬
‫מחסן כללי ומגדל מים‪ ,‬ביתני מגורים‪ ,‬ביתני עובדים וחדרי שירותים ומקלחות‪ .‬תכנון המקום‬
‫ניתן למאיר בן‪-‬אורי )ויסבוצקי(‪ ,‬אדריכל צעיר וחבר תנועת 'הפועל המזרחי'‪.‬‬
‫‪246‬‬
‫‪F 245‬‬
‫בתוכניתו ניסה‬
‫לנצל את הטופוגרפיה הקיימת ולשמר את הצמחיה הטבעית במקום תוך שילוב מירב הדרישות‬
‫של כפר הנוער הן כבית‪-‬ספר‪ ,‬הן כמשק חקלאי‪ ,‬הן כיישוב והן כפנימייה של בני נוער‪.‬‬
‫‪ 245‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪.38-39‬‬
‫‪ 246‬תדהר‪ ,‬בן‪-‬אורי‪.‬‬
‫‪ 247‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪.39-40‬‬
‫‪76‬‬
‫‪247‬‬
‫‪F 246‬‬
‫תמונה עליונה‪ :‬כפר הנוער הדתי בשנת ‪ ;1938‬תמונה תחתונה‪ :‬תצלום אווירי של כפר הנוער הדתי משנת ‪;1951‬‬
‫בהתאם להסכם עם לשכת עליית הנוער הובאו תוכניות הבנייה לאישור הסוכנות וד"ר גיאורג‬
‫לנדואר‪ ,‬הממונה על תקציבי עליית הנוער‪ .‬אולם גישתו של ד"ר לנדואר לכל המפעל הייתה שונה‬
‫בתכלית‪ .‬הוא ראה ב'כפר הנוער הדתי' תוכנית לשעת חירום; תוכנית זמנית כפתרון נקודתי לבעיה‬
‫שעלתה כתוצאה מעליית הנאצים לשלטון‪ .‬לגישתו‪ ,‬ברגע שתחלש או תיפסק עליית בני הנוער‬
‫יסיים גם כפר הנוער את תפקידו‪ .‬על‪-‬כן‪ ,‬אין להשקיע בהקמת מסגרת מחייבת לעתיד כמו‬
‫שהקליטה בקיבוצים הינה זמנית ואינה יוצרת מסגרת מחייבת לעתיד‪ .‬כחלק מארעיות המקום‪,‬‬
‫לגישתו של ד'"ר לנדואר‪ ,‬הוא דרש כי בני הנוער ישוכנו באולמות שינה שיכילו כשלושים בני נוער‬
‫‪77‬‬
‫כל אחד והתווכח על כל פרט בתוכנית עד לרמת נחיצות הימצאות ארונות קיר בחדרים והאם‬
‫הפעלת תנורי המטבח תהיה על גז או על נפט‪.‬‬
‫‪248‬‬
‫‪F247‬‬
‫אולם גישת ה'ועדה לעלית הנוער הדתי' הייתה כי המוסד שיוקם יהיה מוסד קבוע שימשיך‬
‫לפעול‪ ,‬גם לאחר שייפסק זרם העולים מגרמניה בעקבות עליית הנאצים לשלטון‪ .‬הייתה ל'ועדה'‬
‫חשיבות רבה בהקמת מוסד חינוכי קבוע שיחנך לערכי התנועה ההתיישבותית‪-‬דתית בדגש על זו‬
‫הקיבוצית‪ ,‬גם במידה וזרם העלייה מאירופה ייחלש והמקום ישמש לחינוך בני הארץ‪ .‬ויכוחים‬
‫רבים התנהלו בין חברי ה'ועדה' ובין לשכת עליית הנוער בכדי לשכנע בחשיבות הקמת המוסד‬
‫כמוסד קבע‪ .‬חלק מהטענות היו כי המשאבים הדרושים להקמת מוסד ארעי הם כל‪-‬כך רבים‬
‫שחבל לייעד אותו רק כמוסד ארעי‪ .‬בסופו של דבר הטענות הצטמצמו לשאלות כמו האם להתקין‬
‫שירותים ומקלחת בתוך ביתני המגורים של התלמידים או לבנות בניין מרכזי בנפרד; שאלות בהן‬
‫הייתה אמורה להיות תמימות דעים בין לנדואר וחברי ה'ועדה' ובהם נציגי הקיבוץ‪ .‬לגישתו של‬
‫לנדואר‪ ,‬שהסתייג מנימוקים תקציביים אך גם חינוכיים‪ ,‬שירותים ומקלחות צמודים למגורים‬
‫הם פינוק ויש להרגיל את בני הנוער‪ ,‬המיועדים בתום השנתיים להצטרף לקיבוץ‪ ,‬לתנאים‬
‫השוררים בקיבוצים; מגורים באוהלים וצריפים כשמבני השירותים בוודאי שאינם סמוכים‬
‫למגורים‪ ,‬וכן לערך ההסתפקות במועט בו דגלו הקיבוצים‪ .‬אולם הוחלט ששאלה זו תעבור‬
‫להכרעת ה'יוגנדהילפה' בברלין‪ ,‬אשר החליטו לטובת הקמת מבני השירותים בתוך מבני המגורים‬
‫לרווחת החניכים במקום‪ ,‬מתוך חשיבה פרקטית לאור התנאים אליהם הם מורגלים מגרמניה‪.‬‬
‫‪249‬‬
‫‪F248‬‬
‫לאחר שהוסדרו נושאי התקציב בנוגע לתוכנית הבנייה של 'כפר הנוער הדתי' החלה הבנייה‬
‫בפועל‪ .‬במרץ ‪ ,1936‬לאחר שובו לארץ‪ ,‬הצטרף גם דוד )אינטרילגטור( בית‪-‬אריה לתקופה זמנית‬
‫לצוות ההקמה של הכפר בכדי לתגבר את הצוות ולסייע‪ .‬קצב התקדמות העבודה היה איטי בשל‬
‫הכבדת תנאי העברת הכספים שנאספו מגרמניה במגביות לטובת הקמת 'כפר הנוער הדתי'‪ .‬בכדי‬
‫לחסוך בעלויות נלקח‪ ,‬בשנת ‪ ,1937‬קבלן זול ורבות מעבודות התשתית ניתנו לאנשי תנועת הקיבוץ‬
‫הדתי‪ .‬במקום הוקמה מסגרייה בניצוחו של האנס רוזנפלד‪ ,‬מסגר וחבר הבח"ד‪ ,‬מתוך מחשבה‬
‫שלימים תהפוך לאחד מענפי ההכשרה המקצועיים שילמדו בני הנוער במקום‪ ,‬ובינתיים תהיה‬
‫אחראית להנחת תשתית צינורות המים‪ .‬עבודות הנגרות נמסרו לקבוצת 'רודגס' וחלק מעבודות‬
‫התשתית הועברו לידי 'קבוצת אריה'‪ ,‬בוגרי חברת הנוער הראשונה של 'רודגס'‪ .‬להעברת חלק‬
‫מעבודות הבנייה לקבוצות היו מספר יתרונות מעבר להוזלת עלויות הבנייה‪ .‬הדבר העניק עבודה‬
‫והכנסה לקבוצות לתקופה ארוכה‪ ,‬נוסף על‪-‬כך‪ ,‬חברי פלוגות העבודה והקבוצות שעבדו במקום‬
‫‪ 248‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪;40‬‬
‫‪ 249‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪;40-41‬‬
‫‪78‬‬
‫איישו אותו והשתתפו בשמירה‪ .‬במהרה ניבנו שלושה צריפים לטובת עובדי המקום וביוני ‪1937‬‬
‫עברו אליהם ראשוני העובדים‪ ,‬חברי קבוצת 'רודגס' ותנועת הבח"ד ‪ -‬שמואל מלר‪ ,‬האנס רוזנפלד‬
‫ואלכסנדר אדלר עם בני משפחותיהם‪.‬‬
‫‪250‬‬
‫‪F249‬‬
‫לאחר התיישבות העובדים הראשונים התחיל 'כפר הנוער הדתי' לקבל צורת יישוב קבע‪ .‬בא'‬
‫בתמוז תרצ"ז‪ ,‬יולי ‪ ,1937‬התקיים טקס הנחת אבן פינה רב‪-‬משתתפים ל'כפר הנוער הדתי'‪.‬‬
‫‪251‬‬
‫‪F250‬‬
‫לאחר טקס הנחת אבן הפינה ל'כפר הנוער הדתי' הואץ קצב הבנייה‪ .‬ההד שיצרו הדיווחים על‬
‫הטקס ובניית 'כפר הנוער הדתי' ומצבם המדרדר של יהודי גרמניה‪ ,‬הביאו לכך שמגרמניה הגיעו‬
‫רשימות נוספות של חברות נוער דתי שגיל חניכיהן מתקרב לשבע‪-‬עשרה המוכנות לעלייה‪ ,‬תוך‬
‫אזהרה שאם לא יעלו בהקדם יפספסו את זכותם לקבלת הסרטיפיקאטים במסגרת עליית הנוער‪.‬‬
‫ה'יוגנדהילפה' בברלין דרשה כי יכולת הקליטה של המוסד תעלה כבר עתה למאה וחמישים‪,‬‬
‫כמתוכנן לשלב הסופי של המוסד‪.‬‬
‫‪252‬‬
‫‪F251‬‬
‫העובדה שהכפר קרם עור וגידים וההדים החיוביים שעלו בעקבות טקס הנחת אבן הפינה‪,‬‬
‫הביאה לשינוי ביחסם של הסוכנות והלשכה לעלית הנוער כלפיו‪ .‬ה'יוגנדהילפה' והלשכה לעלית‬
‫הנוער העניקו תקציבים נוספים להשלמת מימון כספי הבנייה שהתעכבו‪ ,‬וזאת בכדי לוודא את‬
‫השלמת הבנייה לפני מועד קליטת חברת הנוער הראשונה שתוכננה למרץ ‪ ,1938‬ולאפשר קליטה‬
‫נוספת של חברות נוער במהרה‪ .‬אלכסנדר אדלר‪ ,‬המנהל האדמיניסטרטיבי של הכפר‪ ,‬ריכז את‬
‫עבודות הבנייה והעבודה התקדמה במהירות‪ .‬בניית רוב מבני הכפר עתידה הייתה להסתיים‬
‫לקראת אמצע מרץ ‪ ,1938‬לפני המועד המשוער להגעת חברת הנוער הדתי שנדחה לתחילת אפריל‬
‫‪25‬‬
‫‪1938.‬‬
‫‪253‬‬
‫‪F‬‬
‫חברי הקיבוץ הדתי וחברי ה'ועדה' פעלו על מנת לקדם את בניית כפר הנוער ‪ -‬סייעו בתכנון‬
‫מתקני הכפר וענפי המשק‪ ,‬כאשר חברים מפלוגות העבודה והקבוצות של תנועת הקיבוץ הדתי‬
‫נרתמו ולקחו חלק בבנייתו בפועל‪.‬‬
‫‪ 250‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪.41-42‬‬
‫‪ 251‬בטקס הנחת אבן הפינה ל'כפר הנוער הדתי' השתתפו בו הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ‪ -‬הרב הראשי לישראל‪,‬‬
‫הרב זאב גולד ‪ -‬מראשי המזרחי‪ ,‬ארנסט )עקיבא( סימון‪ ,‬פנחס רוזנבליט‪ ,‬חברי ה'ועדה לעלית הנוער הדתי'‪ ,‬נציגי‬
‫הפועל המזרחי‪ ,‬הנרייטה סאלד‪ ,‬הנס בייט‪ ,‬ד"ר גיאורג לנדאואר‪ ,‬נציגי הנהלת הסוכנות והקרן הקיימת לישראל‪,‬‬
‫חברי היישובים הסמוכים יגור ו'כפר חסידים' ואף נכבדי הכפר הדרוזי 'עוספיה' הסמוך עימו נקשרו קשרי שכנות‬
‫וידידות טובים‪ .‬את המקום איבטחה מפקדת ההגנה ביגור וכיתת גפירים רכובים )שוטרים מקומיים מטעם‬
‫הממשלה(‪ .‬במהלך האירוע הוקראה מגילת היסוד של 'כפר הנוער הדתי' בה נכתבה מהות הכפר‪ ,‬מטרותיו ומבנהו‪.‬‬
‫הטקס סוקר על‪-‬ידי כלל העיתונות בארץ והקמת הכפר התקבלה בשמחה רבה‪ .‬סאלד הורתה לבייט לאסוף ולאגד‬
‫את כל המאמרים שהופיעו בעיתונות בכדי להשתמש בהם לצורכי תעמולה לעליית הנוער בארצות‪-‬הברית‪ .‬הרץ‪,‬‬
‫כך נולד‪ ,‬עמ' ‪ ;43‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪.103-104‬‬
‫‪ 252‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪;44‬‬
‫‪ 253‬המבנים שהוקמו עד אז היו חדר אוכל לשמונים איש‪ ,‬מטבח‪ ,‬מחסן מכולת‪ ,‬מחסן בגדים‪ ,‬חדר תפירה‪ ,‬מקלחות‬
‫ושירותים‪ ,‬בית מגורים לעשרים חניכים ומדריך בו יבנו גם שתי כיתות לימוד‪ ,‬מחסן לאם‪-‬הבית ושירותים‬
‫ומקלחות‪ ,‬שלושה צריפי עץ למגורי חניכים‪ ,‬מסגריה ומבנים לשימוש הענפים החקלאיים כמו שני לולים‪ ,‬בית‬
‫אימון‪ ,‬אורוות לסוסים ולפרדות‪ ,‬מחסן למכונות החקלאיות ומחסן לגן הירק‪ .‬דו"ח אדלר‪ ,‬כפר הנוער הדתי‪,‬‬
‫ארכיון הקבה"ד; הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪ ;44‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪.110-111 ,104‬‬
‫‪79‬‬
‫‪ .6‬מינוי המדריכים וצוות 'כפר הנוער הדתי' כמייצגי רעיון החינוך הקיבוצי‬
‫דירקטוריון הכפר ב'כפר הנוער הדתי'‪ ,‬הנהלה מצומצמת שכללה נציגים מטעם ה'ועדה לעלית‬
‫הנוער הדתי'‪ ,‬לשכת עלית הנוער‪ ,‬ו'הפועל המזרחי'‪ ,‬היה האחראי למינוי צוות הכפר שאייש את‬
‫מתקני העזר ורכזי ענפי המשק השונים והצוות החינוכי שכלל את המדריכים והמורים של חברות‬
‫הנוער‪.‬‬
‫‪254‬‬
‫‪F 253‬‬
‫לקראת בואה של חברת הנוער הראשונה לכפר הנוער הדתי עלתה שאלת מינוי המדריכים‪.‬‬
‫חשיבות רבה הקנה דירקטוריון הכפר לאופיים ולהכשרתם של המדריכים שיבחרו שכן באחריות‬
‫המדריכים הייתה הדרכת בני הנוער והכוונתם להגשמה חלוצית‪ ,‬הוראה פורמאלית ובלתי‪-‬‬
‫פורמאלית של בני‪-‬הנוער‪ ,‬דאגה לבעיות הפרט של בני‪-‬הנוער‪ ,‬טיפול בבעיות המשמעת שיעלו‬
‫ושמירה על התנהלות תקינה של אורחות הכפר‪ .‬בשל כובד אחריותם של המדריכים והיותם גורם‬
‫מרכזי להצלחת קליטתם והכשרתם של חברות הנוער חיפש דירקטוריון הכפר מועמדים בעלי‬
‫השכלה רחבה‪ ,‬עם ניסיון קודם בעבודה עם נוער‪ ,‬בעלי כישורי חינוך והנהגה ובעלי השקפה‬
‫אידיאולוגית‪-‬דתית‪-‬חלוצית‪.‬‬
‫‪255‬‬
‫‪F 254‬‬
‫ב‪ 12.7.1938-‬נערכה ישיבת דירקטוריון‪ ,‬בה נכחו אברהם )רודי(‬
‫הרץ ואלכסנדר אדלר יחד עם נציגי הדירקטוריון הנרייטה סאלד‪ ,‬עקיבא )ארנסט( סימון וד"ר‬
‫פריץ נואק‪ ,‬ובה הוחלט על מינוי המדריכים ד"ר נתן הופמן‪ 256 ,‬בן‪-‬ציון עינבר‪ ,‬חבר קבוצת 'רודגס'‬
‫‪F 25‬‬
‫שהדריך לפני‪-‬כן ב'קבוצת רמב"ם' בחיפה וחנה‪-‬רות נובל שהדריכה לפני‪-‬כן ב'קבוצת נחמיה'‪.‬‬
‫‪257‬‬
‫‪F256‬‬
‫אברהם )אויגן( מיכאליס ומשפחתו הגיעו לכפר הנוער הדתי באוגוסט ‪ ,1938‬ועם הגיעו החל‬
‫מיכאליס לנהל בפועל את הכפר‪ .‬תפקידו כלל ניהול פעולות החינוך וההוראה‪ ,‬קביעת תוכניות‬
‫לימודיות וחינוכיות‪ ,‬פיקוח וניהול עבודת המדריכים והמורים‪ ,‬קביעת תוכניות עבודה בענפי‬
‫המשק‪ ,‬בעיות משמעת ועוד‪ 258 .‬אדלר שריכז עד אז את ניהול הכפר קיבל את מרותו של מיכאליס‪,‬‬
‫‪F 257‬‬
‫אך לא כל עובדי הכפר קיבלו את סמכותו בתחילה‪ 259 .‬עובדי הכפר שהשקיעו רבות בפיתוח והכנת‬
‫‪F258‬‬
‫‪ 254‬דירקטוריון 'כפר הנוער הדתי' היה הנהלה מצומצמת שכללה את משה אונא‪ ,‬ד"ר אהרן ברט‪ ,‬עקיבא )ארנסט(‬
‫סימון‪ ,‬ע‪ .‬נוימן וד"ר אולמן כנציגי ה'ועדה לעלית הנוער הדתי'‪ ,‬הגב' הנרייטה סאלד‪ ,‬הנס בייט וד"ר פריץ נואק‬
‫כנציגי לשכת עלית הנוער ואברהם קסטנבוים כנציג תנועת 'הפועל המזרחי'‪ .‬בין תפקידי הדירקטוריון היה מינוי‬
‫צוות הכפר והצוות החינוכי‪ ,‬ועד‪-‬מנהל‪ ,‬ועד מחנך ועוד‪ .‬הצעת תקנון‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ'‬
‫‪;111 ,109 ,104‬‬
‫‪ 255‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪.111‬‬
‫‪ 256‬ד"ר נתן הופמן‪ ,‬יליד ברסלוי‪ ,‬חבר התנועה הדתית החלוצית‪ ,‬לפני עלייתו לארץ היה בהכשרת הבח"ד באיטליה‬
‫והדריך במחנות ההכנה של עלית הנוער בגרמניה‪ .‬מתלמידי בית המדרש למורים של 'המזרחי' בירושלים‪ .‬אדלר‪,‬‬
‫אצ"מ; מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪.111-112‬‬
‫‪ 257‬אדלר‪ ,‬אצ"מ; ישיבת דירקטוריון‪ ,‬אצ"מ; מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪.111-112‬‬
‫‪ 258‬מיכאליס עצמו לא עלה מיד עם אישור מינויו לארץ‪ .‬אמנם משכורתו הייתה חלק מתקציב ההוצאות של המוסד‪,‬‬
‫אך בפועל עד שלא הסתיימו עבודות התשתית והבנייה של המוסד‪ ,‬ועד שלא הגיעו חברות נוער בפועל‪ ,‬לא היה‬
‫צורך בנוכחותו המעשית במקום‪ .‬מאור השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;106-107‬עלית הנוער הדתי בשנת תרצ"ט‪ ,‬ארכיון‬
‫הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪;6‬‬
‫‪ 259‬עובדי הכפר כללו בנוסף לנזכרים לעיל גם את גרשון לוי בחור צעיר שסיים את הכשרתו במקווה ישראל והתמנה‬
‫כאחראי על המטעים‪ ,‬יוסף כהן שריכז את ענפי האורווה והפלחה ואשתו חנה‪ ,‬וולטר מנדלסון שהיה מוותיקי‬
‫תנועת הבח"ד והתמנה למנהל החקלאי של הכפר ואשתו‪ .‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪;47-48‬‬
‫‪80‬‬
‫הכפר בתנאים קשים היו עד כה עצמאיים כל אחד בתחומו וראו בכפר את היצירה האישית‬
‫שלהם‪ .‬כמו כן‪ ,‬על‪-‬אף ההכרה באישיותו ויכולותיו הארגוניות והפדגוגיות של מיכאליס‪ ,‬אותו‬
‫הכירו עוד מגרמניה‪ ,‬הם ראו בו נציג 'המזרחי' הבורגנית ולא נציג התנועה החלוצית ממנה‬
‫הגיעו‪.‬‬
‫‪260‬‬
‫‪F259‬‬
‫וולטר מנדלסון‪ ,‬מנהל המשק החקלאי‪ ,‬שהגיע כחצי שנה לפני בוא מיכאליס‪ ,‬התקשה לקבל‬
‫את מרותו של המנהל החדש וניסה להמריד את עובדי הכפר והתלמידים כנגדו‪ .‬בתחילת ‪1939‬‬
‫ניסיונותיו להמריד הובילו למשבר גלוי ולויכוחים בישיבות העובדים וב'ועדה לעלית הנוער הדתי'‬
‫שבעקבותיהם התפטר מנדלסון כאקט מחאתי‪ ,‬מתוך ציפייה כי לא יקבלו את התפטרותו בשל‬
‫חיוניותו למערכת‪ .‬אך מיכאליס לא נכנע וקיבל את התפטרותו למרות הקושי הצפוי במציאת‬
‫מחליף‪ .‬בשל החוסר במנהל משק חקלאי התעכבה התפתחותם של חלק מענפי החקלאות בכפר‪.‬‬
‫רק לאחר מספר חודשים הסכימו בקבוצת 'רודגס' לשחרר את אברהם )רודי( הרץ לשנה אחת‬
‫מעבודתו בקיבוץ לטובת מילוי תפקיד מנהל המשק החקלאי של הכפר‪.‬‬
‫‪261‬‬
‫‪F260‬‬
‫הקשר בין מיכאליס ל'ועדה לעלית הנוער הדתי' היה מורכב אף הוא בהתחלה‪ .‬ה'ועדה' שיזמה‬
‫והביאה להקמת 'כפר הנוער הדתי' הייתה כידוע הסמכות בכל הנוגע לעלית הנוער הדתי‪ ,‬קליטתו‬
‫וחינוכו והוכרה על‪-‬ידי לשכת עלית הנוער והסוכנות‪ .‬מתוקף סמכותה הייתה אחראית לטפל‬
‫במינוי מדריכי חברות הנוער‪ ,‬הכשרתם‪ ,‬תוכניות הלימודים ופיקוח על החינוך בכל חברות הנוער‪.‬‬
‫אולם עם כניסתו לתפקיד הודיע מיכאליס כי הוא מוכן לקבל את ייעוץ ה'ועדה' ועזרתה אך לא‬
‫מוכן להיות כפוף למרותה‪ .‬בפועל ‪ -‬עמדתו היא שהכריעה את הכף‪ .‬פנחס רוזנבליט‪ ,‬המפקח על‬
‫הכפר מטעם ה'ועדה' וחבר קבוצת 'רודגס' ביקר בכפר לפרקים‪ ,‬בעיקר בתקופה הראשונה‪.‬‬
‫רוזנבליט התקבל ברצון וזכה לשיתוף פעולה מצד מיכאליס‪ ,‬סייע בהכנת תוכנית הלימודים ותרם‬
‫לפתרון בעיות חברתיות שעלו‪ .‬מיכאליס אף פנה ל'ועדה' בנוגע למינוי מדריכים לחברות הנוער‪ .‬אך‬
‫סמכותו של מיכאליס נותרה העליונה והכרעות ה'ועדה' לא היו מחייבות כלפי ניהול ותפקוד‬
‫הכפר‪.‬‬
‫‪262‬‬
‫‪F261‬‬
‫ניתן להסיק מהעובדה שמיכאליס מידר את חברי ה'ועדה עלית הנוער הדתי' וחברי הקיבוץ‬
‫הדתי מהניהול השוטף והבלתי אמצעי ב'כפר הנוער הדתי'‪ ,‬והם לא מחו כנגד כך‪ ,‬כי הם האמינו‬
‫‪ 260‬מיכאליס היה מוכר לרבים מעובדי הכפר עוד מגרמניה‪ .‬עובדי הכפר שרבים מהם נמנו עם תנועת הבח"ד הכירו‬
‫את מיכאליס עדו מימי הויכוחים בין אנשי הבח"ד ובין צעירי 'המזרחי' הבורגני שמיכאליס נחשב למנהיגם‪ .‬הם‬
‫הסתייגו ממנו משום שמבחינתם עבודת הכפיים היא ערך עליון ומרכזי ב'כפר הנוער הדתי' וחששו מהשפעות‬
‫בורגניות על החינוך במקום‪ .‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪;48‬‬
‫‪ 261‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪;48-49‬‬
‫‪ 262‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪;49‬‬
‫‪81‬‬
‫במיכאליס שיוביל את כפר הנוער בדרך החינוכית והאידיאולוגית בה האמינו וכי בשעת הצורך ידע‬
‫להקשיב ולשתף פעולה עם בקשותיהם‪.‬‬
‫‪ .7‬קליטת חברות הנוער הדתי ב'כפר הנוער הדתי'‬
‫ב‪ 15-‬בנובמבר ‪ 1938‬נקלטה חברת הנוער הראשונה ב'כפר הנוער הדתי'‪ .‬חברה זו מנתה חמישים‬
‫ותשעה חניכים )‪ 33‬נערים ו‪ 26-‬נערות(‪ .‬מרבית החניכים הגיעו מגרמניה למעט שניים שהגיעו‬
‫מאוסטריה ושמונה מפולין‪ .‬עובדת מוצאם השונה לא הפריעה לגיבושה של חברת הנוער‪ .‬מדריכי‬
‫החברה ד"ר נתן הופמן‪ ,‬חבר תנועת 'המזרחי'‪ ,‬בן‪-‬ציון עינבר‪ ,‬וחנה‪-‬רות נובל‪ ,‬חברי הקיבוץ הדתי‪,‬‬
‫פעלו רבות לגיבושה והסתגלותה במקום ובמהרה התערתה חברת הנוער בכפר‪.‬‬
‫‪263‬‬
‫‪F26‬‬
‫חניכי חברת הנוער הראשונה הראו עצמאות רבה מתחילת דרכם‪ ,‬והקימו ועדות לשם ארגונה‬
‫הפנימי של החברה‪ :‬ועדת חברה שהייתה אחראית לקשר בין חברת הנוער ובין הנהלת הכפר‬
‫ולעיצוב חיי החברה; ועדת תרבות שהייתה אחראית על ארגון אירועים‪ ,‬מסיבות ויצירת ההווי‬
‫התרבותי של החברה; ועדת קופה משותפת שריכזה וניהלה את הכספים שקיבלו לצורך הוצאות‬
‫אישיות; ועדת דואר‪ ,‬וועדת בית‪-‬כנסת שהייתה אחראית על סידור בית‪-‬הכנסת וקביעת בעלי‬
‫התפילה‪ .‬כל ועדה מנתה שלושה חניכים שנבחרו באסיפה הכללית של החברה‪ ,‬הועדות פעלו באופן‬
‫עצמאי בהתייעצות עם המדריכים‪.‬‬
‫‪264‬‬
‫‪F263‬‬
‫חברת הנוער הראשונה חולקה לארבע כיתות‪ ,‬כאשר שלוש מתוכן עבדו במשמרת הבוקר בין‬
‫השעות ‪ 6:30-11:00‬ולמדו בשעות אחר‪-‬הצהריים וכיתה אחת למדה בשעות הבוקר ועבדה במשק‬
‫בין השעות ‪ .14:00-18:00‬כל כיתה למדה כתשע‪-‬עשרה שעות מתוכן עשר שעות הוקדשו לטובת‬
‫לימודי היהדות וידיעת הארץ והיתר להתמחות בתחומים המקצועיים השונים‪ .‬שיעורי היהדות‬
‫הועברו על‪-‬ידי מדריכי הקבוצה ענבר והופמן‪ ,‬מיכאליס לימד תולדות ישראל‪ ,‬ומרכזי ענפי המשק‬
‫העבירו את השיעורים המקצועיים‪ .‬בעיקרה נקבעה תוכנית הלימודים בכפר לפי דרישות ה'ועדה‬
‫לעלית הנוער הדתי' כמו בכל שאר חברות הנוער הדתי בקבוצת 'רודגס'‪ ,‬במושבים הדתיים‪ ,‬חברות‬
‫הנוער העירוניות במוסדות החינוך‪ ,‬אך תוגברה בשעורי טבע ומקצוע נוספים‪ .‬החל מאפריל ‪,1939‬‬
‫‪ 263‬דו"ח‪ ,‬כפר הנוער הדתי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;6‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪ ;50‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;112‬עלית הנוער‬
‫הדתי בשנת תרצ"ט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪;5-6‬‬
‫‪ 264‬למרות הארגון הפנימי המסודר של החברה‪ ,‬התפתחו חיי החברה לאט‪ ,‬בשל מספר גורמים‪ :‬העובדה כי החניכים‬
‫לא הגיעו במקשה אחת אלא טיפין‪-‬טיפין‪ ,‬השילוב בין חניכים מגרמניה ופולין השונים באופיים‪ ,‬וכן העובדה כי‬
‫כחצי שנה לאחר שנקלטו במקום‪ ,‬טרם גיבשו את חברתם שלהם‪ ,‬כבר נקלטה במוסד חברת הנוער השנייה‪ .‬אל‬
‫למרו תהכל מיכאליס העיד בדו"ח שכתב כי מצב החברה משביע רצון ומעיד על הצלחה‪ .‬דו"ח‪ ,‬כפר הנוער הדתי‪,‬‬
‫ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;6-7‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;112‬‬
‫‪82‬‬
‫לאחר קליטת חברות נוער נוספות בכפר וריבוי הכיתות‪ ,‬דמתה המסגרת הלימודית יותר לבית‪-‬‬
‫ספר‪ ,‬הלימודים נערכו לכל חברה בנפרד כאשר השיחות והפעילות התרבותית היו משותפות‪.‬‬
‫‪265‬‬
‫‪F 264‬‬
‫אחת ממטרות הכפר המרכזיות הייתה להכשיר את בני‪-‬נוער בתור עובדים מקצועיים בתחומי‬
‫החקלאות‪ ,‬המלאכה ומשק הבית‪ ,‬כאשר הדגש הושם על ההתמחות במשק החקלאי‪ .‬חניכים‬
‫שבחרו להתמחות בתחום המשק החקלאי התנסו במהלך השנתיים בכפר בכל ענפי המשק שכללו‬
‫גן‪-‬ירק‪ ,‬גן‪-‬נוי‪ ,‬לול‪ ,‬עגלונות ופלחה‪ .‬חניכים שבחרו לפנות לתחום ענפי המלאכה יכלו להתמחות‬
‫במסגרייה‪ ,‬בנגריה ובבניין )המתמחים בבניין קיבלו בנוסף להכשרה המעשית תוספת שיעורים‬
‫בהנדסה כהשלמה עיונית(‪ .‬החלוקה המגדרית המסורתית נותרה על כנה‪ ,‬כשבענף משק הבית‬
‫שובצו רק נערות והן התמחו בבישול‪ ,‬כביסה‪ ,‬ניקיון‪ ,‬תפירה וטיפול בחולים‪ .‬עם זאת‪ ,‬לנערות‬
‫שהיו מעוניינות בכל‪-‬זאת בהכשרה בענפים החקלאיים ניתנה האפשרות לבחור בחלק מהענפים‬
‫דוגמת גן‪-‬הירק‪ ,‬גן‪-‬הנוי והלול‪.‬‬
‫‪266‬‬
‫‪F265‬‬
‫חיי החברה של חברת הנוער היו עשירים‪ .‬התקיימו שיחות ודיונים בנושאים רעיוניים בתחומי‬
‫הדת‪ ,‬החברה‪ ,‬הקיבוץ והתנועה וכן עסקו בפעילות השוטפת של החברה‪ .‬התקיימו עשרה חוגים‬
‫עיוניים בנושאי קיבוץ‪ ,‬סוציאליזם‪ ,‬שאלות דת‪ ,‬בעיות היישוב‪ ,‬שאלות פוליטיות‪ ,‬בעיות כלכליות‪,‬‬
‫ספרות עברית וכללית‪ ,‬חסידות‪ ,‬פילוסופיה דתית ולימוד השפה האנגלית‪ ,‬כאשר כל חניך חויב‬
‫להשתתף לכל הפחות בחוג אחד‪ .‬גם הפעילות התרבותית היה רבה ומגוונת וכללה מסיבות ליל‬
‫שישי‪ ,‬עריכת עיתון‪ ,‬משפטים פומביים‪ ,‬הרצאות בנושאים שונים‪ ,‬בחגים נערכו מסיבות והצגות‪.‬‬
‫הוקמו מקהלה‪ ,‬תזמורת ונבחרות ספורט שהתחרו עם היישובים הסמוכים‪.‬‬
‫‪267‬‬
‫‪F 26‬‬
‫הכשרת חברת הנוער ב'כפר הנוער הדתי' דמתה להכשרת שאר חברות הנוער הדתי מבחינת‬
‫תוכנית הלימודים‪ ,‬התעסוקה וההווי החברתי‪ .‬ההבדל היה טמון בסביבה החינוכית ובייעוד של‬
‫חברת הנוער; הכשרה במוסד חינוכי‪ ,‬גם אם אפשרויות החינוך רבות ומשוכללות בו יותר‪ ,‬שונה‬
‫מהכשרה במסגרת מפעל ההגשמה עצמו דוגמת קבוצת 'רודגס'‪ ,‬אשר משפיעה מעצם מציאותה‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬בעוד שלחברות נוער שהתחנכו בקיבוץ ניתנה האפשרות להישאר בתום הכשרתם בקיבוץ‬
‫ולהשתלב במקום‪ ,‬שהות חברות הנוער ב'כפר הנוער הדתי' הייתה מלכתחילה זמנית למשך‬
‫שנתיים‪ ,‬ולאחר תום הכשרתם נאלצו לעזוב ולמצוא מקום אחר להשתקע בו‪ .‬היה זה אתגר‬
‫לחניכים ולצוות כאחד להתגבר על מכשולים אלה‪.‬‬
‫‪268‬‬
‫‪F267‬‬
‫‪ 265‬דו"ח‪ ,‬כפר הנוער הדתי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;3-4‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;113-114‬עלית הנוער הדתי בשנת‬
‫תרצ"ט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪;5‬‬
‫‪ 266‬דו"ח‪ ,‬כפר הנוער הדתי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;2-3‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;114 ,108‬‬
‫‪ 267‬דו"ח‪ ,‬כפר הנוער הדתי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;8 ,6‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;113‬‬
‫‪ 268‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;114‬עלית הנוער הדתי בשנת תרצ"ט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪;6‬‬
‫‪83‬‬
‫מצב חדש נוצר לאחר בוא חברת הנוער השנייה ל'כפר הנוער הדתי' באפריל ‪ .1939‬המצב החדש בו‬
‫מתקיימות זו לצד זו מספר חברות נוער‪ ,‬בגילאים שונים ובשלבי קליטה שונים חייבו הסתגלות‬
‫מחדש של המערכת‪ :‬מצד אחד הפעלת המוסד כמסגרת אחידה ומצד שני שמירת הייחודיות של‬
‫כל חברת נוער בפני עצמה‪.‬‬
‫‪269‬‬
‫‪F268‬‬
‫כבר עם הגעתה של חברת הנוער הראשונה ל'כפר הנוער הדתי'‪ ,‬הכנת קליטתה של חברת הנוער‬
‫השנייה הייתה בעיצומה‪ .‬באפריל ‪ ,1939‬כחמישה חודשים לאחר קליטת החברה הראשונה נקלטה‬
‫ב'כפר הנוער הדתי' חברת הנוער הדתי השנייה שמנתה ששים ושבעה חניכים בגילאי ‪15-16‬‬
‫והעלתה את מספר החניכים הכולל במקום ל‪ .126-‬מדריכי החברה היו מרדכי טוגנדהפט‪ ,‬שהדריך‬
‫לפני‪-‬כן חברת נוער דתי במושב 'שדה יעקב' ורחל כהן‪ 270 .‬בניגוד לחברת הנוער הראשונה‪ ,‬החברה‬
‫‪F269‬‬
‫השנייה התקשתה להתגבש‪ .‬מספר סיבות‪ ,‬השופכות אור על חברה זו‪ ,‬הביאו לכך‪:‬‬
‫‪ .1‬מיכאליס‪ ,‬בדו"ח שהוציא באוגוסט ‪ ,1939‬סיכם את הרכב חברת הנוער השנייה שמנתה‬
‫שלושים ותשעה חניכים הגיעו מגרמניה‪ ,‬ששה‪-‬עשר חניכים מאוסטריה ושנים‪-‬עשר חניכים‬
‫מצ'כיה‪ .‬הוא ציין כי ניכר היה הבדל באופיים של החניכים וברמת השכלתם‪ .‬הפער‬
‫ההשכלתי חייב פתיחת מספר כיתות ברמות לימוד שונות‪ ,‬דבר שהפריע לגיבוש‪.‬‬
‫‪271‬‬
‫‪F270‬‬
‫‪ .2‬כמו‪-‬כן גם אופיים שהושפע מהמנטאליות והתרבות ממנו הגיעו החניכים היווה ביניהם‬
‫חוצץ‪ .‬החניכים יוצאי גרמניה היו רציניים יותר ונטו יותר לפעילויות תרבותיות ועיוניות‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬החניכים יוצאי צ'כיה ואוסטריה נראו משוחררים יותר ושילבו בפעילויות‬
‫התרבות של החברה גם הווי קליל יותר‪ .‬אולם עם הזמן הצליחו לגשר ולמצוא שפה‬
‫משותפת‪.‬‬
‫‪272‬‬
‫‪F271‬‬
‫‪ .3‬הכמות המספרית שאילצה את פיזור המגורים בחצי השנה הראשונה מגורי החברה‬
‫התפזרו בין מספר מוקדים בכפר חסידים ובכפר הנוער‪ ,‬דבר שלא סייע להיכרות טובה בין‬
‫החניכים ולגיבושה הכללי של החברה‪.‬‬
‫‪273‬‬
‫‪F 27‬‬
‫‪ .4‬נוסף לקשיי הגיבוש בחברה על רקע הפערים הללו‪ ,‬גם פערים מגדריים הקשו על הגיבוש‬
‫שכן הקשר בין הנערים והנערות בחברה זו היה רופף‪ .‬מלבד הנערים יוצאי אוסטריה‬
‫שהכירו את הנערות עוד מוינה‪ ,‬מרבית הנערים גדלו בחברה דתית שהקפידה על הפרדה‬
‫בין המינים‪ ,‬רבים מהם לא היו מורגלים בקשר עם נערות ולא ידעו כיצד לנהוג עמן‪ .‬מגורי‬
‫‪ 269‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;114-115‬‬
‫‪ 270‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;115‬עלית הנוער הדתי בשנת תרצ"ט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪;5-6‬‬
‫‪ 271‬דו"ח‪ ,‬כפר הנוער הדתי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪;10‬‬
‫‪ 272‬דו"ח‪ ,‬כפר הנוער הדתי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;11‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪ ;50‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;115‬‬
‫‪ 273‬יחסים‪ ,‬אצ"ד;‬
‫‪84‬‬
‫הקבע של בני הנוער היו נפרדים‪ ,‬דבר שלא תרם ליצירת הקשר בין המינים ובשנתם‬
‫הראשונה כמעט ולא היה קשר בין הנערים והנערות בחברת הנוער‪ .‬הטיולים והפעילויות‬
‫שנערכו במסגרת החברה סייעו במקצת‪ ,‬אך עדיין נותר ריחוק‪ .‬חלק מהנערים ניסו ליצור‬
‫קשר עם הנערות והעזו לגשת למגוריהן בשעות הפנאי‪ ,‬מתוך ההכרה כי יש לפעול בצורה‬
‫מעשית לשם יצירת קשר‪ .‬רשמיות ביקורים אלו‪ ,‬בנוסף ללעג שספגו מצד חבריהם לא‬
‫הביאו ליצירת קשר אמיתי בין המינים‪ .‬הנערות מצידן לא ביקרו במגורי הנערים מלבד‬
‫לצרכי ניקיון‪ .‬בני הנוער התייאשו במהרה מניסיונות הגיבוש בין המינים והחליטו להשאיר‬
‫את המצב לאשורו עד הצטרפותם לקיבוץ שם סברו שישתפר המצב‪ .‬רבים מחניכי החברה‬
‫שקלו להצטרף לגרעין קבוצי לאחר גמר הכשרתם‪ .‬לאחר שהוחלט על יצירת הגרעין חיכו‬
‫הנערים לראות מי מבין הנערות תחלטנה להצטרף אליו‪ ,‬בכדי לנסות ולקשור עמן קשרים‪.‬‬
‫מרבית הנערות שקלו לבחור בדרך ההגשמה הקיבוצית‪ ,‬אך חששן היה להצטרף לגרעין עם‬
‫בחורים שהן לא הכירו לעומק‪ .‬אולם למרות החששות‪ ,‬לאחר גיבוש הגרעין ויצירת בסיס‬
‫משותף‪ ,‬השתפר המצב ונראו השתדלויות מצד שני המינים‪ .‬הסברה הייתה כי בשל החוסר‬
‫בחברות נוער קודמות או חברה מעורבת בוגרת‪ ,‬כמו בקיבוץ‪ ,‬שיהוו דוגמא להתנהלות‬
‫תקינה של גיבוש ויחס בין המינים‪ ,‬הקשה הדבר על חברה זו ללמוד ולנהל מערכת יחסים‬
‫תקינה בין המינים‪.‬‬
‫‪274‬‬
‫‪F273‬‬
‫אולם במסגרת ההכוונה לקיבוץ היה חשוב להשתית את יחסי‬
‫המגדר באופן משתף ושיוויוני‪ .‬על‪-‬כן בני הנוער‪ ,‬בעידוד מדריכיהם‪ ,‬ניסו שוב ושוב ליצור‬
‫גיבוש בין המינים מתוך המחשבה העתידית להצטרפותם לחיי הקיבוץ‪.‬‬
‫במרוצת השנים‪ ,‬לאחר קליטתן של חברות נוער נוספות‪ ,‬עמדה על הפרק גם שאלת גיבושו של‬
‫הכפר כולו נוסף לגיבושה הפנימי של חברת הנוער הבודדת; הגיבוש בין חברות הנוער השונות‬
‫שנקלטו בכפר ושהו שם בתקופות מקבילות‪ ,‬נעשה לרוב במסגרת שעות העבודה במשק החקלאי‬
‫שהיו משותפות‪ ,‬בשבתות ובחגים ובמסגרת אירועי התרבות של הכפר דוגמת שיחות‪ ,‬הצגות‪,‬‬
‫מסיבות והפעילויות המוזיקליות‪.‬‬
‫‪275‬‬
‫‪F274‬‬
‫הקבוצה השלישית שהגיעה ל'כפר הנוער הדתי' הייתה ייחודית ושונה מקודמותיה‪ .‬כבר בשנת‬
‫‪ 1936‬הגה ד"ר לובינסקי )לוטן(‪ ,‬מנכ"ל נציגות יהדות גרמניה )רייכספרטרטונג( את רעיון העברת‬
‫בתי יתומים שלמים מגרמניה לארץ‪ .‬מכיוון שהחינוך בבתי היתומים היה דתי או מסורתי צורף‬
‫לדיונים גם אברהם )רודי( הרץ‪ ,‬נציג הבח"ד וקבוצת 'רודגס'‪ .‬נערך משא ומתן עם ארבעה בתי‬
‫יתומים גדולים‪ ,‬אך שלושה מהם סירבו לרעיון‪ .‬סירובם נבע בשל הפחד מהחדשות שהגיעו מהארץ‬
‫‪ 274‬יחסים‪ ,‬אצ"ד;‬
‫‪ 275‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;115-116‬עלית הנוער הדתי בשנת תרצ"ט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪;5‬‬
‫‪85‬‬
‫על ההתקפות הערביות בתקופת ה'מאורעות'‪ ,‬ובשל החשש מהחינוך הדתי באווירה החילונית‬
‫ששוררת בארץ‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬עלה החשש כי לא יצליחו להעביר לארץ את הקרנות שהחזיקו את‬
‫בתי היתומים ולא יהיה מימון להחזקתם בארץ‪ .‬רק בית היתומים בפראנקפורט הסכים להעברתו‬
‫לארץ‪ .‬ההסכמה נבעה בעיקר הודות ללחץ וההשפעה שהפעיל מנהל המוסד‪ ,‬מר איזידור מארקס‪,‬‬
‫שביקר בעצמו מספר פעמים בארץ ואף שלח בעבר מספר מבוגרי בית היתומים לקיבוץ 'רודגס'‪,‬‬
‫שם נקלטו בהצלחה‪.‬‬
‫‪276‬‬
‫‪F 275‬‬
‫החניכים בבית היתומים בפראנקפורט היו צעירים בגילאי בית ספר יסודי‪ ,‬בגילאי ‪ .7-14‬לשכת‬
‫עליית הנוער עד אז לא טיפלה במוסדותיה בילדים צעירים כל‪-‬כך‪ .‬אך הסכימה לתת את חסותה‬
‫לקליטתם‪ .‬משום שבשנת ‪ ,1936‬הזמן בו החלו לדון בדבר העלאתם לארץ של בית היתומים‬
‫בפראנקפורט‪ ,‬מקומות הקליטה הדתיים לא היו ערוכים לקליטת קבוצה שכזו‪ ,‬לא קבוצת 'רודגס'‬
‫שהתקשה בקליטת חברות נוער בשל מצבה הקשה ולא מוסדות החינוך שפעלו בקרב גילאי תיכון;‬
‫האפשרות היחידה שהועלתה לטובת קליטתם הייתה קליטה עתידית ב'כפר הנוער הדתי'‪ ,‬וזאת‬
‫עוד כשהיה בשלבי פיתוח ולפני שבכלל נפתח בפועל‪ .‬בראשית שנת ‪ 1939‬הגיע קבוצת ילדים‬
‫שמנתה שלושים וחמישה חניכים בגילאי ‪ 7-14‬מבית היתומים בפראנקפורט‪ .‬הקרנות של בית‬
‫היתומים בפראנקפורט הועברו בסיוע הסכם ה'העברה' לארץ‪ ,‬והספיקו לטובת הקמת פנימייה‬
‫לילדים ואף להשלמה כספית נוספת להחזקתם‪ ,‬זאת בנוסף לתקציב שהקציבה לשכת עלית הנוער‬
‫לקליטתם בכפר‪.‬‬
‫‪277‬‬
‫‪F276‬‬
‫התוכנית הייתה כי הילדים יקלטו במסגרת נפרדת של ארבע שנים בתוך כפר הנוער שלאחריה‬
‫יצטרפו לחברת הנוער במקום למשך שנתיים נוספות של הכשרה‪ .‬קליטתם דרשה הקמת מסגרת‬
‫חברתית ולימודית חדשה בתוך המסגרת הכללית של הכפר‪ .‬הילדים למדו לפי תוכנית לימודים של‬
‫בתי‪-‬הספר היסודיים במשך ארבע או חמש שעות בשעות הבוקר‪ .‬בשעות אחר‪-‬הצהריים לא שולבו‬
‫במסגרות העבודה של הכפר‪ ,‬אך קיבלו שטחים לעבד מסביב לבנייני מגוריהם‪ .‬למרות היותם‬
‫מסגרת נפרדת הם לקחו חלק באירועים המרכזיים של הכפר‪ .‬כאחראי על קבוצת הילדים מונה‬
‫הרב ד"ר דוד אוקס‪ ,‬ממנהיגיה הרוחניים של החלק הציוני בתנועת 'עזרא'‪ ,‬והשפעתו ניכרה לא רק‬
‫במסגרת הצעירה אלא בכל המערכת החינוכית של הכפר‪ .‬אשתו גרדה שימשה כאם‪-‬הבית וד"ר‬
‫ירמיהו אופנהיימר‪ ,‬ששימש כמחנך עוד בבית היתומים בפראנקפורט‪ ,‬עלה עם הילדים והמשיך‬
‫בעבודתו גם בכפר‪ 278 .‬נראה כי מלבד מעורבותם בשלבים המקדימים לקראת עלייתם של יתומי‬
‫‪F27‬‬
‫‪ 276‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪.50-51‬‬
‫‪ 277‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪ ;51‬עלית הנוער הדתי בשנת תרצ"ט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪;6‬‬
‫‪ 278‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪ ;51-52‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;116‬עלית הנוער הדתי בשנת תרצ"ט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪;6‬‬
‫‪86‬‬
‫המוסד בפראנקפורט‪ ,‬חברי ה'ועדה לעלית הנוער הדתי' וחברי הקיבוץ הדתי לא היו מעורבים‬
‫בפועל בקליטתם ב'כפר הנוער הדתי'‪ .‬מסגרת הלימודים הייתה כללית ולא התוכנית הייחודית של‬
‫ה'ועדה'‪ ,‬הם לא לקחו חלק בהכשרה המקצועית של הכפר ומוריהם ומדריכיהם לא היו חברי‬
‫קיבוץ‪ .‬אם כי‪ ,‬השאיפה כן הייתה כי לאחר בגרותם יצטרפו לחברת הנוער במקום‪.‬‬
‫מיכאליס תפס את המסגרת הצעירה כמעין מכינה לקראת ההצטרפות לחברות הנוער בכפר‪.‬‬
‫הוא רצה להפוך את מסגרת זו למרכיב קבוע במסגרת הכפר ולא רק פתרון חד‪-‬פעמי לצורך השעה‪.‬‬
‫בתפיסתו הפדגוגית של מיכאליס וראייתו לטווח רחוק את התנהלות הכפר‪ ,‬הוא רצה שהמסגרת‬
‫הצעירה תמשיך לפעול ולקלוט ילדים ולא תחוסל לאחר התבגרותם של ילדי בית היתומים‬
‫מפראנקפורט ומעברם לחברת הנוער בכפר‪ .‬בחזונו ראה הקמת פנימייה לכיתות ו'‪-‬ז'‪-‬ח'‪ ,‬שתהווה‬
‫בסיס קבוע של בני נוער שיצטרפו לחברות הנוער של הכפר‪ ,‬גם כשזרם העלייה ייפסק בעתיד‪.‬‬
‫‪279‬‬
‫‪F278‬‬
‫לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר ‪ 1939‬היה חשש כי 'כפר הנוער הדתי' ייאלץ‬
‫להצטמצם שכן נראה היה שלא יתווספו לו חברות נוער בזמן המלחמה‪ .‬אך העלייה לא פסקה‬
‫לחלוטין עם פרוץ המלחמה‪ .‬בשנת ‪ 1940‬הגיעה לכפר הנוער קבוצת ילדים דתיים מיוגוסלביה‬
‫שאספה רחה פראייר ודאגה להעלאתם‪ .‬בין השנים ‪ 1941-1942‬הגיעו לכפר קבוצות בני נוער יוצאי‬
‫מרוקו וטורקיה‪ ,‬רובם חניכי בתי הספר של רשת 'אליאנס'‪ ,‬מסורתם וזיקתם לדת‪ ,‬וכן היכרותם‬
‫עם תנועת התורה והעבודה‪ ,‬היו שונות מחברות הנוער שנקלטו עד כה בכפר ודרשו התמודדות‬
‫שונה של הצוות והמדריכים עם קליטתם במקום‪ .‬בשנת ‪ 1943‬נקלטה בכפר קבוצה גדולה מקרב‬
‫'ילדי טהרן'‪ ,‬שלאחר המיון נקבע כי הם דתיים ועל‪-‬כן יקלטו במוסד דתי‪ .‬עם תום המלחמה החלו‬
‫להגיע לארץ נערים מקרב שארית הפליטה‪ ,‬מארצות צפון אפריקה ותימן‪ .‬בתקופה זו התעצמה‬
‫חשיבותו של 'כפר הנוער הדתי' שהיה למקום חשוב לקליטת בני נוער דתיים ולחינוכם‪ .‬תפוסת‬
‫הכפר עלתה מ‪ 150-‬תלמידים בשנת ‪ 1939‬ל‪ 350-‬תלמידים בסוף שנות הארבעים עם העלייה‬
‫ההמונית של יהודי צפון אפריקה ותימן‪ .‬קצב הבנייה לא עמד בדרישות ובשל כך הוקם מחנה‬
‫אוהלים בשטח הכפר בכדי לאכלס את כל בני הנוער במקום‪.‬‬
‫‪280‬‬
‫‪F279‬‬
‫כפר הנוער הדתי שפתח את שעריו בשלהי שנת ‪ ,1938‬הפך במהרה לאחד ממקומות הקליטה‬
‫המשמעותיים בין מוסדות עליית הנוער ככלל ועליית הנוער הדתי בפרט; בין אם ביכולת תפוסת‬
‫החניכים שיכול היה להכיל ובין אם ביכולת להכשיר ולחנך את חניכיו בצורה המרבית לרוח עליית‬
‫הנוער‪ ,‬רוח התנועה הקיבוצית ולחיי ההתיישבות החלוצית‪-‬דתית בפועל‪.‬‬
‫‪ 279‬המסגרת הצעירה ב'כפר הנוער הדתי' נשמרה ולאחר הנהגת הרפורמה בחינוך הוכרו כיתות אלה כחטיבת ביניים‬
‫שעם השנים אף קלטה גם תלמידים מיישובי הסביבה )כפר חסידים‪ ,‬רכסים‪ ,‬טבעון ואפילו חיפה(‪ .‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪,‬‬
‫עמ' ‪;52‬‬
‫‪ 280‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪.55-57‬‬
‫‪87‬‬
‫‪ .8‬היעד החינוכי ב'כפר הנוער הדתי'‪ :‬הגשמה בקיבוץ‬
‫כבר במסגרת ההכנות לקראת הקמת 'כפר הנוער הדתי'‪ ,‬בישיבות ה'ועדה לעלית הנוער הדתי'‪,‬‬
‫הוצע להכניס לתקנון הכפר סעיף לפיו תובטח הפעולה החופשית של מדריכי חברות הנוער בכל‬
‫הנוגע להכוונה לרעיון הקיבוצי‪ .‬במסמך הצעה לתקנון כפר הנוער הדתי צויין כי המוסד יחזק‬
‫קשריו עם יתר חלקי הישוב ובמיוחד עם שאר פלוגות עלית הנוער והקבוצות הדתיות‪ 281 .‬אולם לא‬
‫‪F280‬‬
‫היה זה מובן מאליו‪ .‬גם לאחר שנקלטו חברות הנוער והחלה העבודה החינוכית עצמה נמשכו‬
‫הדיונים בדבר הרעיון החינוכי אליו יכוון החינוך בכפר‪ .‬בישיבה של ה'ועדה לעלית הנוער הדתי'‬
‫שנערכה בינואר ‪ ,1939‬בה השתתף גם מיכאליס‪ ,‬שכאמור לא היה חבר קיבוץ אלא נמנה עם הזרם‬
‫החלוצי של תנועת 'המזרחי'‪ ,‬הוא הציע כי החינוך הייעודי של הכפר צריך להיות לכיוון רוח‬
‫'הפועל המזרחי'‪ .‬מנגד טענו חברי 'רודגס' כי מלבד מספר חברי 'הפועל המזרחי' המאיישים את‬
‫'הועדה לעלית הנוער הדתי' וחבר המאייש את דירקטוריון הכפר אין מעורבות ופעולה ממשית של‬
‫תנועה זו בכפר‪ ,‬וכי עיקר הפעילות והעשייה היא בידי חברי תנועת הקיבוץ הדתי ‪ -‬על‪-‬כן יש‬
‫לראות בקיבוץ הדתי את היעד אליו יש לחנך את חברות הנוער‪ .‬אם זאת ציינו כי גם אם בסופו של‬
‫דבר יפנו חלק מחניכי הכפר להתיישבויות של 'הפועל המזרחי' ולא יצטרפו לתנועת הקיבוץ הדתי‪,‬‬
‫עדיין תהיה בזה הגשמה של מגמת החינוך ההתיישבותי בכפר הבנויה על היסוד הקיבוצי‪ .‬ואכן‬
‫הייעוד החינוכי נקבע לזה הקיבוצי‪ ,‬לפי שמעיד מיכאליס בדו"ח שהוציא באוגוסט ‪ 1939‬בו מציין‬
‫כי ההכשרה במוסד מכוונת לחיים בכפר ובפרט לחיי הקבוצה‪.‬‬
‫‪282‬‬
‫‪F 281‬‬
‫בתום הכשרת חברת הנוער הדתי הראשונה ב'כפר הנוער הדתי' החליט הרוב המוחלט של‬
‫חניכי החברה להמשיך את דרכו במסגרות חקלאיות‪ .‬מתוך חמישים ושבעה החניכים שסיימו את‬
‫ההכשרה בחרו ארבעים וחמישה מהם להצטרף לקבוצות התיישבותיות שיתופיות ‪ -‬עשרים‬
‫ושניים חניכים הצטרפו ל'קבוצת אריה' בערידה )לימים קיבוץ 'שדה אליהו'(‪ ,‬שמונה חניכים‬
‫ל'קבוצת עלומים' בנתניה )לימים קיבוץ 'סעד'(‪ ,‬חניך אחד ל'קבוצת אמונים'‪ ,‬חניך אחד לקיבוץ‬
‫טירת צבי‪ .‬אחרים בחרו להמשיך את דרכם במסגרת חקלאית שאינה קיבוץ‪ :‬ששה חניכים‬
‫הצטרפו לארגון המושבים הדתיים‪ ,‬שתי נערות עברו להשתלם במקצועות הגן החקלאי ב'מקוה‬
‫ישראל'‪ ,‬שלושה חניכים עברו להשתלם בגדול עופות במגדיאל וברמתיים‪ .‬שנים‪-‬עשר הנותרים‬
‫בחרו להשתלם במקצועות לא חקלאיים‪ ,‬בהם אחיות‪ ,‬מסגרות‪ ,‬נגרות‪ ,‬בישול‪ ,‬תפירה‪ ,‬תעשיית‬
‫האריג ומשק הבית‪.‬‬
‫‪283‬‬
‫‪F28‬‬
‫נראה כי על‪-‬אף הכשרתם המוסדית הצליחו להעביר ב'כפר הנוער הדתי'‬
‫‪ 281‬הצעת תקנון‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; פרטי‪-‬כל‪ ,1938 ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪ 282‬דו"ח‪ ,‬כפר הנוער הדתי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;2‬הצעות לדיון‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; ועדת הנוער‪ ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪ 283‬מיכאליס‪ ,3.1.1941 ,‬אצ"ד;‬
‫‪88‬‬
‫את הרעיון הקיבוצי והגשמתו‪ ,‬וכי חניכי חברת הנוער הראשונה יישמה ברובה הגדול את חינוכם‬
‫זה; מי בהצטרפותו לתנועת הקיבוץ הדתי ומי בהצטרפותו למסגרות והכשרות חקלאיות אחרות‪.‬‬
‫חברת הנוער השנייה של 'כפר הנוער הדתי' התגבשה לקראת סוף הכשרתה לשני גרעינים‬
‫מרכזיים‪ .‬הראשון היה גרעין קיבוצי שמנה שלושים ואחד חניכים‪ .‬הגרעין החל בתור 'חוג קיבוצי'‬
‫בו ערכו החניכים שהתעניינו בדרך זו שיחות ובירורים על רעיון הקיבוץ בכלל והקיבוץ הדתי‬
‫בפרט‪ .‬רק בדצמבר ‪ 1940‬התגבש הגרעין הסופי‪ .‬במסגרת הגרעין ערכו פעילויות לגיבוש החברתי‬
‫וכן שיחות לביסוס הרעיון הציוני והרעיון הקיבוצי‪ .‬כמו מרבית הקבוצות שאיפתם הייתה יצירת‬
‫נקודת התיישבות חדשה אך הם הכירו בצורך השעה של התנועה והצטרפו כגרעין אחד לקבוצת‬
‫'רודגס'‪ .‬חברי הגרעין הקיבוצי היו חלק מהפלוגה הראשונה של 'רודגס' שהתיישבה ביבנה‪ ,‬מקום‬
‫ההתיישבות הסופי של קבוצת 'רודגס'‪ .‬הגרעין השני היה גרעין מושבי שמנה אחד‪-‬עשר חניכים‪.‬‬
‫חברי גרעין זה ראו חשיבות רבה בהגשמה חקלאית אך סברו כי המושב נותן יותר חופש פעולה‬
‫ומקום ליוזמות פרטיות ומכאן גם נותן סיפוק רב יותר שכן החקלאי יכול ליצור את משקו כאוות‬
‫נפשו והבנתו )לא דווח לאן המשיכו שאר חניכי החברה(‪.‬‬
‫‪284‬‬
‫‪F283‬‬
‫ניתן להסיק מעצם האחוזים הגבוהים מקרב חניכי חברות הנוער הדתי ב'כפר הנוער הדתי'‪,‬‬
‫שבחרו להצטרף לאחר גמר הכשרתם להתיישבות הדתית העובדת‪ ,‬ובמסגרת זו בעיקר לקבוצות‬
‫ופלוגות העבודה של תנועת הקיבוץ הדתי‪ ,‬כי החינוך וההכוונה לחיי התיישבות ובעיקר לחיי‬
‫הקיבוץ היו נדבך משמעותי בחיי הכפר שהשפיע מאוד על בני הנוער‪ .‬על‪-‬אף העובדה שהכפר הינו‬
‫מוסד חינוכי לכל דבר‪ ,‬ללא קהילה תומכת ומשפיעה כמו שניתן למצוא בקליטה בקיבוץ או‬
‫במושב‪ ,‬עדיין הרעיון הקיבוצי היווה משקל נכבד בחינוך בני הנוער שהצליח לחלחל ולהשפיע‬
‫עליהם בפועל‪.‬‬
‫* * *‬
‫'כפר הנוער הדתי' היה כפר הנוער הראשון שנבנה לכתחילה במיוחד עבור חניכי עלית הנוער‪,‬‬
‫בהתאם לרעיונות האידיאליים של מפעל עלית הנוער ורעיון ההתיישבות החלוצית‪-‬הדתית‪ ,‬ולא‬
‫סופח בדיעבד לטובת מפעל עלית הנוער והותאם לצרכי חברות הנוער‪' .‬כפר הנוער הדתי' היה‬
‫המוסד הראשון מסוגו לא רק בקרב מפעלי עלית הנוער הדתי אלא בכלל מפעלי עלית הנוער‪ .‬לאחר‬
‫ביסוסו 'כפר הנוער הדתי' הועדף על‪-‬ידי ה'ועדה' על‪-‬פני מקומות קליטה אחרים‪ ,‬בהם גם‬
‫מבוססים ויציבים כמו 'מקוה ישראל'‪ ,‬שהיו חיצוניים לתנועה החלוצית‪-‬דתית ולאידיאלים שלה‪.‬‬
‫למרות היותו מוסד חינוכי‪ ,‬נחשב המקום לספינת הדגל המחנכת לחיי התיישבות דתית‪ ,‬בדגש על‬
‫‪ 284‬בוגרי הנוער הדתי‪ ,‬אצ"מ; לקראת המציאות‪ ,‬אצ"ד;‬
‫‪89‬‬
‫ההתיישבות הקיבוצית‪ .‬ה'כפר'‪ ,‬שהיה המוסד החינוכי הראשון שחברי תנועת הקיבוץ הדתי וחברי‬
‫ה'ועדה לעלית הנוער הדתי' יזמו‪ ,‬הקימו והפעילו בשטח‪ ,‬לאורך כל שלביו‪ ,‬היה בעל חשיבות רבה‬
‫עבורם‪ .‬הצלחתו תאיר על התנועה ולהיפך‪ .‬הם ראו בקשר של 'כפר הנוער הדתי' עם תנועת הקיבוץ‬
‫הדתי מפתח להצלחתו של ה'כפר'‪ ,‬בו הם ראו חשיבות רבה להצלחת מפעל עלית הנוער הדתי‬
‫ולהשרשת הרעיון הקיבוצי בקרב חברות הנוער הדתי‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬הם האמינו כי המקום ישמש‬
‫במרוצת השנים‪ ,‬גם לאחר שתיפסק העלייה וקליטת חברות נוער עולה‪ ,‬כמוסד חינוכי מוביל‬
‫לחינוך לערכי ההתיישבות הדתית בכלל והקיבוץ בפרט‪.‬‬
‫‪285‬‬
‫‪F284‬‬
‫בהקמת 'כפר הנוער הדתי' והפעלתו ניתן לראות את אחד הקשרים החזקים של תנועת הקיבוץ‬
‫הדתי עם מפעלי עליית הנוער הדתי‪ .‬על‪-‬אף העובדה כי המוסד נמצא מחוץ לגבולות הקיבוץ וכי‬
‫זהו מוסד חינוכי ולא נקודת התיישבות חקלאית‪ ,‬בטח שלא קיבוצית; עדיין מעורבות חברי תנועת‬
‫הקיבוץ הדתי ומחויבותם למפעל הייתה למעלה מהמצופה‪ .‬חברי הקיבוץ הדתי היו מושקעים‬
‫ברעיון מהגייתו‪ ,‬דרך חיפוש השטח להקמתו ומימונו‪ ,‬הקמתו בפועל‪ ,‬איוש תפקידים בצוות הכפר‪,‬‬
‫בצוות החינוכי ובדירקטוריון הכפר‪ ,‬וכן ברוח החינוכית שהובילה בכפר ‪ -‬חיוך להגשמה חלוצית‪-‬‬
‫קיבוצית‪.‬‬
‫נוסף על‪-‬כך‪ ,‬נראה כי למרות ש'כפר הנוער הדתי' היה מוסד חינוכי לכל דבר‪ ,‬עדיין רעיון‬
‫ההגשמה החלוצית‪ ,‬ובעיקר זו הקיבוצית‪ ,‬הצליח לחלחל בקרב החניכים ולהשתרש ככיוון‬
‫ההגשמה הרצוי בקרב מרבית בוגרי המוסד שבחרו להצטרף לפלוגות העבודה או קבוצות תנועת‬
‫הקיבוץ הדתי‪.‬‬
‫ניתן לראות את 'כפר הנוער הדתי' כפרי יצירתה של תנועת הקיבוץ הדתי ונקודת מוצא‬
‫לחיזוקה שנתנה מענה הן לצרכי השעה והן לעתידה של התנועה‪.‬‬
‫ב‪ .‬קליטת חברות נוער דתי בהכשרות עירוניות‬
‫‪U‬‬
‫במקביל ליוזמה להקמת כפר הנוער הדתי‪ ,‬פעלה הוועדה לעלית הנוער הדתי במישורים נוספים‬
‫בחיפושיה אחר פתרון הולם לקליטת נערים דתיים‪ .‬אחד הפתרונות היה קליטה בעיר תוך מתן‬
‫הכשרה מקצועית‪ .‬כפי שיוצג להלן‪ ,‬גם בהכשרה העירונית באה לידי ביטוי מעורבותו הרבה של‬
‫הקיבוץ הדתי‪.‬‬
‫ביוזמת ובדחיפת 'הועדה לעליית הנוער הדתי' הוקמו בחיפה שתי חברות נוער דתיות עירוניות ‪-‬‬
‫'קבוצת רמב"ם' )בשנת ‪ (1934‬ו'קבוצת נחמיה' )בשנת ‪ ,(1935‬שקיבלו הכשרה מקצועית‪.‬‬
‫‪ 285‬מאור ‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;116‬מיכאליס‪ ,18.2.1941 ,‬אצ"ד; עלית הנוער הדתי בשנת תרצ"ט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪,‬‬
‫עמ' ‪;6‬‬
‫‪90‬‬
‫חברת הנוער 'קבוצת רמב"ם' מנתה בתחילת דרכה בשנת ‪ ,1934‬שמונה נערים מגרמניה )שבעה‬
‫בגילאי ‪ 14-17‬ובחור בן עשרים(‪ .‬את הקבוצה ליוו שני מדריכים‪ ,‬אלכסנדר כהן ויוליוס מאיר‪,‬‬
‫שהתכוונו להתחיל את לימודיהם בטכניון במקביל להכשרת החברה‪ .‬חברת הנוער קיבלה את‬
‫הכשרתה בבית‪-‬הספר למלאכה שליד הטכניון שם הוכשרו כבעלי מלאכה ופועלים מומחים‬
‫במלאכת המתכת ‪ -‬מסגרות בנין‪ ,‬חרטות‪ ,‬נפחות‪ ,‬ריתוך והלחמה‪ ,‬טיפול במנועים ויציקת ברזל‪.‬‬
‫‪286‬‬
‫‪F285‬‬
‫חברת הנוער ב'קבוצת נחמיה' מנתה בתחילת דרכה ביולי ‪ ,1935‬שמונה‪-‬עשר נערים מגרמניה‪.‬‬
‫קיבלה את הכשרתה בבית היציקה וחרושת המתכת במפרץ חיפה 'קרמנר' )וולקן(‪ ,‬שם יצרו‬
‫צינורות לביוב‪ ,‬אמבטיות מברזל יצוק עם ציפוי אמייל‪ ,‬ואביזרי מתכת שונים והשתלמו בענפי‬
‫המסגרות‪ ,‬החשמלאות והיציקה‪ .‬חברות הנוער השתכנו במבנים בחיפה שנשכרו בעבורם‪.‬‬
‫‪287‬‬
‫‪F286‬‬
‫ההחלטה להקים חברות נוער עירוניות להכשרה מקצועית‪ ,‬נבעה מתוך הצורך במציאת‬
‫פתרונות שיספקו מענה מיידי למחסור שהיה קיים במקומות הקליטה לבני נוער דתיים‪ .‬מוסדות‬
‫ההכשרה העירוניים לא סיפקו פתרון לקליטה המונית של בני נוער; הן בשל מספר החניכים הקטן‬
‫שיכלו להיקלט בפועל‪ ,‬והן משום שההכשרה בהן הייתה בעיקר מקצועית‪ ,‬ולכאורה לא עלתה‬
‫בקנה אחד עם תפיסת החינוך לחיי הכפר וההכשרה החקלאית‪-‬התיישבותית שהיו הקו החינוכי‬
‫האידיאלי של מסגרות הקליטה ומוסדות עליית הנוער‪ .‬העובדה כי בני הנוער במסגרת חברות‬
‫הנוער הללו יקבלו הכשרה מקצועית בעיר ולא יקבלו הכשרה חקלאית‪ ,‬לא תאמה מלכתחילה את‬
‫הרעיון החינוכי של מפעלי עליית הנוער‪ ,‬אך זה נעשה לכתחילה בלית ברירה‪ .‬בדיעבד מצאו בכך‬
‫גם יתרון‪ .‬מהאילוץ גובש העיקרון כי גם הכשרה מקצועית בעיר תכוון לקיבוץ‪ .‬הסברה הייתה כי‬
‫בני הנוער שישתלמו מקצועית יוכלו להשתלב מאוחר יותר בקבוצות ההתיישבותיות ובקיבוצים‬
‫אליהם יעברו‪ ,‬ולפתח שם את המקצוע שרכשו לטובת הקבוצה‪.‬‬
‫‪288‬‬
‫‪F287‬‬
‫המטרה נותרה אפוא בעינה‪ :‬קליטת הנוער הדתי העולה והכוונתו לחיי קיבוץ‪ .‬האמצעי‪ ,‬גם אם‬
‫מאולץ‪ ,‬היה הכשרה עירונית‪-‬מקצועית‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬בני הנוער ששהו בהכשרות המקצועיות התאכזבו מאוד מדרך חינוכם‪ ,‬במיוחד לאור‬
‫העובדה כי גם בהכשרות העירוניות הושם דגש חזק על החינוך לקיבוציות‪ .‬ראשית‪ ,‬הם שאפו‬
‫להיקלט בקיבוץ ‪ -‬הסמל הציוני והביטוי למהפכה‪ ,‬ולקבל הכשרה התיישבותית והתאכזבו מעצם‬
‫‪ 286‬את הקשר הראשוני עם הטכניון יצרה רחה פריאר כבר בשנת ‪ ,1933‬על‪-‬מנת לנסות ולקבל סרטיפיקטים עבור בני‬
‫נוער שביקשו לעלות לארץ‪ .‬לאחר זמן פנו חברי ה'ועדה לעלית הנוער הדתי' בעצמם לטכניון על‪-‬מנת לנסות להשיג‬
‫את הסרטיפיקטים לשם קליטת נוער דתי‪ .‬דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬אוגוסט ‪ ,1936‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח קבוצת‬
‫רמב"ם‪ ,‬דצמבר ‪ ,1935‬ארכיון הקבה"ד; הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;161-162‬הכהן‪ ,‬צומת‪ ,‬עמ' ‪ ;425‬מאור‪,‬‬
‫השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;70-72 ,68-69‬‬
‫‪ 287‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;162-164‬הכהן‪ ,‬צומת‪ ,‬עמ' ‪ ;425‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;83 ,81 ,78‬סאלד‪ ,‬קבוצת נחמיה‪,‬‬
‫ארכיון הקבה"ד; קרמנר‪ ,‬אצ"מ;‬
‫‪ 288‬ברט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; הנוער הדתי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪;165 ,157‬‬
‫‪91‬‬
‫קליטתם בהכשרה עירונית‪-‬מקצועית‪ .‬שנית‪ ,‬הם מצאו סתירה מסוימת שבין הכשרתם לבין‬
‫ההכוונה לקיבוץ‪ ,‬דרך החיים אליה מחנכים אותם‪ .‬חששם היה שלא תימצא דרישה בקיבוץ‬
‫למקצוע בו התמקצעו‪ ,‬ובהצטרפותם יהיה עליהם להחליף מקצוע‪.‬‬
‫‪289‬‬
‫‪F28‬‬
‫לטובת מגורי חברות הנוער שכרו להם מבנים בחיפה‪ ,‬אך לקח זמן עד שמצאו מקום מתאים‬
‫וקבוע‪ .‬בתחילה עלו חניכי 'קבוצת רמב"ם' דרך סרטיפיקטים של הטכניון ולא זכו לחסות לשכת‬
‫עלית הנוער‪ .‬הם שוכנו בתחילה זמנית במבנה שנועד לשמש את חניכי בית היתומים 'אהבה'‬
‫מברלין שטרם הגיע ארצה‪ ,‬עד שאותר להם מגרש ריק בשכונת נווה שאנן עליו הוקם להם צריף‪.‬‬
‫מכיוון שנבנה ללא אישור העירייה הוא פורק והם שוכנו זמנית בבית הספר של השכונה‪ .‬לאחר‬
‫התערבות לשכת עלית הנוער וקבלת חסותם עליהם נשכרה עבורם דירה במושבה הגרמנית שנים‪-‬‬
‫עשר חניכים חדשים הצטרפו לקבוצה‪.‬‬
‫‪290‬‬
‫‪F 289‬‬
‫'קבוצת נחמיה' התגוררה בתחילה בשכונה הערבית‬
‫'עבאס אפנדי'‪ .‬בשנת ‪ ,1936‬לאחר שהצטרפו לקבוצה עשרים ושבעה חניכים נוספים‪ ,‬בהן גם בנות‪,‬‬
‫נשכר עבורם מבנה גדול יותר בשכונת עיר גנים )הדר הכרמל(‪ .‬במבנה זה נתגלו ליקויים רבים‪.‬‬
‫‪291‬‬
‫‪F 290‬‬
‫כאמור‪ ,‬בהכשרות העירוניות קיבלו החניכים הכשרה מקצועית במסגרת בתי החרושת‬
‫והמלאכה‪ .‬מלבדה‪ ,‬קיבלו חניכי חברות הנוער העירוניות שיעורים עיוניים ושיעורי השלמה‬
‫בעברית‪ ,‬ביהדות והעשרה במסגרת חברת הנוער‪.‬‬
‫ב'קבוצת רמב"ם' השתלמו החניכים בלימוד עברית ואנגלית וגם בלימוד מקצועות התומכים‬
‫את הכשרתם המקצועית )בתחומי הפיזיקה‪ ,‬אלגברה‪ ,‬שרטוט טכני‪ ,‬הנדסה טכנולוגית‪ ,‬מכניקה‪,‬‬
‫תורת המנוע‪ ,‬אלקטרו‪-‬טכניקה ועוד(‪ .‬במסגרת הפנימייתית של חברות הנוער‪ ,‬לאחר שעות‬
‫הלימודים‪ ,‬קיבלו שיעורי השלמה ממדריכי החברה במקצועות היהדות והעברית )דקדוק‪ ,‬ספרות‪,‬‬
‫תושב"ע‪ ,‬תנ"ך ופרשת‪-‬השבוע(‪.‬‬
‫‪292‬‬
‫‪F291‬‬
‫רוב הנערים ב'קבוצת נחמיה' התקשו להסתגל לעבודה הקשה במפעל 'קרמנר' והסבו את‬
‫הכשרתם לנגרות ולגננות‪-‬נוי‪ .‬חלק מהנערים יצאו לעבודות חוץ במשקי האיכרים בקרית ביאליק‪,‬‬
‫שהייתה אז מושבה חקלאית‪ .‬המחשבה של מדריך הקבוצה צבי נוימרק‪ ,‬חבר קבוצת 'רודגס'‪,‬‬
‫הייתה כי אם לא הצליחו להשתלב בעבודות המפעל לפחות ילמדו קצת ממקצועות המשק‬
‫החקלאי‪ .‬האיכרים נעזרו בנערים בעבודות השדה‪ ,‬בפלחה‪ ,‬טיפול בעצים‪ ,‬גידול ירקות‪ ,‬השקאה‬
‫וברפת‪ .‬אך האיכרים השתמשו בנוער ככוח עזר ולא נתנו להם הדרכה מקצועית בתחומי המשק‪.‬‬
‫‪ 289‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;161 ,157-158‬פרטי‪-‬כל‪ ,1936 ,‬אצ"ד;‬
‫‪ 290‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;161-162‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;69-70‬‬
‫‪ 291‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;164-165‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;85‬‬
‫‪ 292‬דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬אוגוסט ‪ ,1936‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬דצמבר ‪ ,1935‬ארכיון הקבה"ד; מאור‪,‬‬
‫השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;70-72‬‬
‫‪92‬‬
‫חניכי חברת הנוער חשו תסכול ואכזבה מהכשרתם ומעבודתם והרגישו כי מנצלים אותם ולא‬
‫מלמדים אותם את העבודה לשמה‪.‬‬
‫‪293‬‬
‫‪F29‬‬
‫תנאי המחייה של שתי הקבוצות היה קשה עקב מגורים במבנים בעלי ליקויים רבים‪ ,‬מחסור‬
‫בציוד ובאוכל בשל בעיות כלכליות וחוסר תקציב מספיק‪.‬‬
‫‪294‬‬
‫‪F293‬‬
‫טענות עלו מצד נוימרק‪ ,‬מדריך‬
‫'קבוצת נחמיה' כי התקציב שהוקצב לטובתם אינו מספיק לצרכי קבוצתם‪ .‬וכי לא ניתן להשוות‬
‫תקציב של חברת נוער השוהה בקיבוץ‪ ,‬עובדת בתחומי המשק ואינה צריכה לשלם על מגוריה‬
‫ומחייתה‪ ,‬לחברת נוער השוהה בעיר וצריכה לממן שכר‪-‬דירה‪ ,‬אוכל ודמי נסיעה ללימודים‬
‫ולעבודה‪ .‬מכיוון שלא היה לקבוצה משק תומך היה צורך לקנות את כל צרכי הקבוצה‪ ,‬אוכל‬
‫וציוד‪ ,‬בעיר‪ ,‬בה המחירים יקרים בהרבה ולשלם על כך דמי הובלה‪ .‬המשכורת שקיבלו בני הנוער‬
‫על עבודתם הייתה נמוכה מאוד ולא הכניסה מספיק כסף לקופת הקבוצה‪.‬‬
‫‪295‬‬
‫‪F 294‬‬
‫העבודה הקשה‪ ,‬קשיי המחייה והפערים בגילאי החניכים ובאופיים הפריעו לגיבוש חברות‬
‫הנוער‪ ,‬במיוחד בתחילת דרכן אז הורכבו ממספר מועט של נערים‪ .‬חברי 'רודגס'‪ ,‬פעילי ה'ועדה‬
‫לעלית הנוער הדתי' והנרייטה סאלד ראו לנכון כי יש להגדיל את חברות הנוער הללו‪ ,‬לצרף להן‬
‫נערות‪ ,‬לגייס מדריכים נוספים ואם‪-‬בית‪ ,‬וכן ‪ -‬למצוא מקומות מגורים גדולים וראויים יותר‪.‬‬
‫הסברה הייתה כי אולי על‪-‬ידי שיפור תנאים אלה ישתפר גם מצב הרוח של חברות הנוער‪ ,‬ויוכלו‬
‫לפתח וליצור גיבוש והווי חברתי ואידיאולוגי‪.‬‬
‫‪296‬‬
‫‪F295‬‬
‫ל'קבוצת רמב"ם' צורפו אפוא שנים‪-‬עשר נערים נוספים‪ .‬קבוצת 'רודגס' שראתה את קשייה‬
‫של 'קבוצת רמב"ם' שלחה את אחד מחבריה‪ ,‬בן‪-‬ציון ענבר‪ ,‬על‪-‬מנת שיסייע לאלכסנדר כהן‪,‬‬
‫מדריך הקבוצה‪ ,‬בהדרכתה וינסה לפעול לשם גיבושה החברתי‪.‬‬
‫‪297‬‬
‫‪F296‬‬
‫בנוסף נשלחה אחת מחברות‬
‫קבוצת 'רודגס'‪ ,‬לשמש כאם‪-‬בית זמנית )אותה החברה הוחלפה בהמשך על‪-‬ידי קלרה יהושע כאם‪-‬‬
‫בית וכאחראית לחינוך למקצועות משק הבית(‪ .‬לסיוע על‪-‬ידה נשלחו שתי נערות מחברת הנוער של‬
‫‪ 293‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;83‬‬
‫‪ 294‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;164-165 ,161-162‬הכהן‪ ,‬צומת‪ ,‬עמ' ‪ ;425‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;83 ,69-70‬‬
‫‪ 295‬דו"ח‪ ,‬קבוצת נחמיה‪ ,‬אפריל ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד; נוימרק‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; תקציב‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪.‬‬
‫‪ 296‬בתחילה קיבלה 'קבוצת רמב"ם' את הסרטיפיקטים דרך ההקצאות של הטכניון על‪-‬כן לא קיבלה חסות וסיוע‬
‫תקציבי מלשכת עלית הנוער‪ .‬הקשיים הפיזיים והחברתיים ערערו את מצב חברת הנוער‪ ,‬חניכים ביקשו לעזוב‬
‫והחברה עמדה להתפרק‪ .‬לאחר פנייתו של אלכסנדר כהן‪ ,‬מדריך הקבוצה‪ ,‬להנרייטה סאלד בבקשה שתסייע‬
‫בתקציבים נכללה כחברת נוער של לשכת עליית הנוער וזאת בתנאי שיוסיפו נערות ומדריכים נוספים לחברה‪ ,‬וכן ‪-‬‬
‫שיקום חבר נאמנים לקבוצה שיהיה אחראי על התחום החינוכי והמשקי של הקבוצה‪ .‬חבר הנאמנים מנה את‬
‫אהרן ופאולה ברט ‪ -‬פעילים בציבור הדתי ונציגי ה'ועדה לעלית הנוער הדתי' בחיפה‪ ,‬יוליוס רוטשילד ‪ -‬פעיל בח"ד‪,‬‬
‫ליאו לבדו ‪ -‬נציג עולי גרמניה‪ ,‬אריה במברגר ‪ -‬נציג הפועל המזרחי בחיפה‪ ,‬ד"ר יוסף פרגר ‪ -‬רופא‪ ,‬ומדריך הקבוצה‬
‫אלכסנדר כהן‪ .‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;161-162‬הכהן‪ ,‬צומת‪ ,‬עמ' ‪ ;425‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;69-70‬‬
‫‪ 297‬סביב מינויו של מדריך נוסף לקבוצה עלתה שאלה האם להעדיף חבר שיעבוד עם בני הנוער בבית החרושת ובכך‬
‫ייצור קשר טוב עם חניכיו או שמא מדריך שיוכל להתמסר בכל זמנו לעבודה התרבותית והחינוכית של חברת‬
‫הנוער‪ .‬כהן‪ ,‬פברואר ‪ ,1935‬אצ"מ;‬
‫‪93‬‬
‫'רודגס'‪ ,‬עד אשר תעלנה הנערות שיועדו להצטרף לקבוצה‪.‬‬
‫‪F297‬‬
‫‪298‬‬
‫סאלד האמינה כי הצטרפותן של‬
‫נערות לקבוצה ישפר את מצבה החברתי של הקבוצה וכי הבנות יוכלו לעבוד במשק הבית‪ .‬חמש‬
‫נערות הצטרפו לקבוצה עד קיץ ‪ 1935‬והקבוצה מנתה אז עשרים ואחד חניכים‪ .‬הנערות שהצטרפו‬
‫השתלמו במקצועות משק הבית ‪ -‬מטבח‪ ,‬כביסה‪ ,‬תפירה‪ ,‬גיהוץ וניקיון‪ .‬במקביל קיבלו גם הן‬
‫שיעורים עיוניים במקצועות היהדות והעברית )לשון‪ ,‬ספרות‪ ,‬תנ"ך‪ ,‬סידור התפילה‪ ,‬היסטוריה‬
‫וידיעת הארץ( ושיעורים עיוניים הנוגעים להזנה ולניהול משק הבית‪ .‬בתום שנתן הראשונה ביקשו‬
‫הנערות ב'קבוצת רמב"ם' להשתלם גם במקצועות מחוץ למשק הבית וניתנה להן האפשרות לעבוד‬
‫בגן הירק של החברה‪.‬‬
‫‪299‬‬
‫‪F298‬‬
‫אך למרות כל הניסיונות החוזרים של מדריכי הקבוצה‪ ,‬הפער בגילאי‬
‫החניכים ואופיים השונה‪ ,‬וכך גם מיקומה העירוני של חברת הנוער‪ ,‬ללא גב קהילה תומכת‬
‫לקבוצה הקשה על ליכוד חברת הנוער ומצבה החברתי לא הוטב במאוד‪.‬‬
‫‪300‬‬
‫‪F29‬‬
‫בשנת ‪ 1936‬הצטרפו ל'קבוצת נחמיה' עשרים ושבעה בני נוער נוספים‪ ,‬בהם גם נערות‪ ,‬וצוות‬
‫ההדרכה של חברת הנוער תוגבר בשני מדריכים נוספים ‪ -‬יוסף ולק וחנה‪-‬רות נובל‪ ,‬חברי 'רודגס'‪.‬‬
‫הדבר שיפר במעט את אווירת החברה ותרם לניסיונות ליכודם אך מצב הרוח והמצב החברתי של‬
‫חניכי החברה נותרו מורכבים‪ .‬הנערות בקבוצה זו עסקו במשק הבית ונערה אחת עבדה כעוזרת‬
‫בגן‪-‬ילדים‪ .‬הנערות היו מתוסכלות מעבודתן במשק הבית וביקשו גם לצאת ולעבוד יחד עם‬
‫הנערים במשקי קרית ביאליק‪ .‬לאחר יום העבודה וההליכה לקרית ביאליק וחזור‪ ,‬היו חניכי‬
‫החברה מותשים‪ ,‬התקשו להתרכז בלימודיהם ולעתים אף השתמטו מהם לחלוטין‪ .‬השפה‬
‫הגרמנית שלטה בחברת הנוער הן בעבודה והן בתחומי החברה‪ ,‬דבר שהעיד על חוסר נסיונם‬
‫להשתייך ולהתערות בארץ‪ .‬חברת הנוער לא הייתה מגובשת ולא הצליחו ליצור הווי חברתי‬
‫ולהקים קולקטיב‪.‬‬
‫‪301‬‬
‫‪F30‬‬
‫כאמור‪ ,‬למרות היותן הכשרות עירוניות‪ ,‬האידיאל אליו שאפו לחנך את בני הנוער ב'קבוצת‬
‫רמב"ם' וב'קבוצת נחמיה' היה האידיאל ההתיישבותי והקיבוצי‪ ,‬תוך ניסיון בניית קולקטיב גם‬
‫בתנאים העירוניים‪ .‬במהלך שנות הכשרתה של 'קבוצת רמב"ם' ניסו לערוך לבני הנוער שיחות‬
‫בנושאים רעיוניים כמו התיישבות וסוציאליזם והערכות לקראת יציאה לגרעיני התיישבות‪ .‬אך‬
‫‪ 298‬נוסף לשתי הנערות שעברו מחברת הנוער של 'רודגס'‪ ,‬עלתה הצעה להעביר גם מספר בנות מ'בית צעירות מזרחי'‬
‫בירושלים ל'קבוצת רמב"ם'‪ .‬סאלד התנגדה להצעה זו משום שסברה שיש הבדל מהותי בין החינוך בקבוצה‬
‫החיפאית והחינוך במוסד הירושלמי והורים ששלחו את בנותיהן לחינוך ב'בית צעירות מזרחי' עשו זאת מכוונה‬
‫תחילה שבנותיהן יקבלו חינוך דתי מסוים‪ .‬יהושע‪ ,‬אדר תרצ"ה‪ ,‬אצ"מ; יהושע‪ ,‬יולי ‪ ,1935‬אצ"מ; סאלד‪ ,‬קבוצת‬
‫רמב"ם‪ ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪ 299‬דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬אוגוסט ‪ ,1936‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬דצמבר ‪ ,1935‬ארכיון הקבה"ד; מאור‪,‬‬
‫השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;70-72‬‬
‫‪ 300‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;162‬הכהן‪ ,‬צומת‪ ,‬עמ' ‪ ;425‬כהן‪ ,‬ינואר ‪ ,1935‬אצ"מ; מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪72- ,69-70‬‬
‫‪ ;73‬סאלד‪ ,‬קבוצת רמב"ם‪ ,‬אצ"ד;‬
‫‪ 301‬בן‪-‬זאב‪ ,‬עין הנצי"ב‪ ,‬עמ' ‪ ;9‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;164-165‬הכהן‪ ,‬צומת‪ ,‬עמ' ‪ ;425‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪83-‬‬
‫‪;84‬‬
‫‪94‬‬
‫בקרב בני הנוער ניכרה אדישות חברתית‪ .‬השיחות הלכו והתמעטו עד שכמעט ולא נערכו‪ ,‬חיי‬
‫תרבות והווי כמעט ולא התקיימו‪ ,‬אף לא במסגרת 'עונג שבת' וארוחות השבת‪ .‬חברת הנוער לא‬
‫יצרה קולקטיב ולא הקימה ועדות או קופה משותפת‪ .‬יתר על‪-‬כן הורגשה גם התרחקות מבחינה‬
‫דתית של חברי הקבוצה שהתבטאה בחוסר שיתוף פעולה בעריכת ליל סדר‪ ,‬תיקון ליל שבועות‬
‫וקושי בארגון תפילות שבת השבועיות‪.‬‬
‫‪302‬‬
‫‪F301‬‬
‫על‪-‬מנת שיוכלו לסיים את הכשרתם המקצועית הוארכה הכשרתה של 'קבוצת רמב"ם'‪,‬‬
‫באישור מיוחד‪ ,‬בחצי שנה נוספת לשנתיים הנהוגות במוסדות עלית הנוער‪ .‬בחופשת הקיץ בין‬
‫השנה השנייה והשלישית הצטרפו חברי 'קבוצת רמב"ם' לפלוגות העבודה ב'רודגס'‪' ,‬כפר יונה'‪,‬‬
‫כפר‪-‬פינס' ו'מגד'‪ .‬ההצטרפות לפלוגות העבודה מלכתחילה לא הייתה מטעמים אידיאולוגיים אלא‬
‫מטעמים פרקטיים ‪ -‬חניכי חברת הנוער ביקשו להרוויח כסף בכדי לממן את הוצאותיהם‬
‫האישיות בשנת הלימודים השלישית‪ ,‬אולם בדיעבד התברר כי הדבר חולל תפנית‪.‬‬
‫‪303‬‬
‫‪F302‬‬
‫לאחר חזרתם מפלוגות העבודה הקיבוציות חל מהפך בגישתם החברתית והאידיאולוגית‪.‬‬
‫במהלך שהותם בפלוגות העבודה התקרבו לבעיות ההתיישבות ואתגריה‪ ,‬לקחו חלק בעבודות‬
‫המשק ואף בתפקידי שמירה וחוו הזדהות רבה עם המתיישבים‪ .‬התרשמות חניכי חברת הנוער‬
‫מההתנהלות בפלוגות העבודה השפיעה גם על חיי החברה ולאחר חזרתם נראה שיפור בליכוד‬
‫החברה‪ ,‬הם הקימו קופה משותפת‪ ,‬וניסו לחסוך בהוצאות השוטפות של החברה בכך שהחלו‪,‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬לשאוב מים מבור המים של הבניין במקום המים הזורמים שסופקו על‪-‬ידי העירייה‬
‫וחויבו במס‪ .‬חברת הנוער החלה גם לקיים דיונים ושיחות בנוגע לעתידה לאחר גמר הכשרתם‪,‬‬
‫נטייתם הייתה להישאר יחד כגרעין מלוכד בין אם במסגרת קיבוצית ובין אם כגרעין עירוני‬
‫שיעסוק בעבודה בענפי המתכת‪.‬‬
‫‪304‬‬
‫‪F30‬‬
‫ניתן לראות במצב זה הוכחה ניצחת‪ ,‬למה שסברו חברי תנועת הקיבוץ הדתי וחברי ה'ועדה‬
‫לעלית הנוער הדתי'; על מנת לחנך לחיי חלוציות ולחיי קיבוץ יש להתרחק מהעיר‪ .‬ההכשרה‬
‫הרעיונית בלבד הוכיחה עצמה כלא מספיקה ורק ההכשרה החקלאית בפועל הצליחה לחולל את‬
‫הרעיון החלוצי‪-‬קיבוצי בקרב חניכי חברות הנוער העירוניות‪.‬‬
‫לקראת גמר מועד הכשרתה של חניכי 'קבוצת רמב"ם' החלו בלשכת עליית הנוער וב'ועדה לעלית‬
‫הנוער הדתי' דיונים בנוגע לעתידם של בוגרי החברה‪ .‬הנערות‪ ,‬שהגיעו בשלב מאוחר לחברה ועל‪-‬כן‬
‫לא סיימו הכשרתן יחד עם הנערים‪ ,‬ביקשו להצטרף לחברת הנוער בקבוצת 'רודגס'‪ .‬לא ניתן היה‬
‫‪ 302‬דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬אוגוסט ‪ ,1936‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬דצמבר ‪ ,1935‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;73-74‬‬
‫‪ 303‬דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬אוגוסט ‪ ,1936‬ארכיון הקבה"ד; מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;74‬‬
‫‪ 304‬דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬נובמבר ‪ ,1936‬ארכיון הקבה"ד; מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;74-75‬‬
‫‪95‬‬
‫לשלבן בקבוצת 'רודגס' ועל‪-‬כן ייעדו אותן להצטרף לחברות הנוער במושב 'שדה יעקב' או‬
‫ב'קבוצת נחמיה'‪ .‬את הנערים ייעדו לקבוצת 'רודגס' ולעבודה ב'כפר הנוער הדתי'‪.‬‬
‫‪305‬‬
‫‪F304‬‬
‫לאחר סיום הכשרתם ב‪ ,31.3.1937-‬לא נשארה חברת הנוער יחד‪ .‬רוב חניכי החברה בחרו‬
‫להתמיד עם הכשרתם המקצועית‪ ,‬בעיקר בעיר‪ ,‬ורק מיעוט מחניכי החברה בחרו להצטרף לפלוגות‬
‫של תנועת הקיבוץ הדתי; ארבעה הצטרפו לפלוגות העבודה של 'רודגס' )שלושה הצטרפו ל'מגד'‬
‫ואחד לבית שאן(‪ ,‬שניים הועסקו בתור מסגרים בעבודות בניית 'כפר הנוער הדתי'‪ ,‬שלושה עברו‬
‫לתל‪-‬אביב ושניים נשארו בחיפה והתעתדו לעסוק כבעלי מלאכה בענפי המתכת‪ ,‬שניים עברו‬
‫להמשך הכשרה בקבוצת 'נחמיה'‪ ,‬שניים עברו לחברת הנוער ב'שדה יעקב'‪ ,‬שלושה עזבו את‬
‫הקבוצה כבר בסוף השנה השנייה )שניים עברו לתל‪-‬אביב ואחד החל לעבוד בנמל חיפה על אניית‬
‫'תל‪-‬אביב'(‪ ,‬ועל שניים נוספים אין דיווח לאן המשיכו‪ .‬ארבע בנות החברה שנשארו עד סיום‬
‫ההכשרה לא סיימו את לימודיהן ביחד עם הנערים והן הועברו לחברות נוער אחרות‪ ,‬שתיים‬
‫ל'קבוצת נחמיה' ושתיים למושב 'שדה יעקב'‪.‬‬
‫‪306‬‬
‫‪F305‬‬
‫לפי דיווחו של מדריך החברה אלכסנדר כהן‬
‫העובדה כי רק ארבעה חניכים הצטרפו לפלוגת העבודה ב'רודגס' נבעה מכך שלא יכלו להבטיח‬
‫להם שיעסקו שם במקצועות המסגרות והברזל בלבד‪ ,‬ורוב חברי 'קבוצת רמב"ם' לא הסכימו‬
‫לרכוש מקצוע חלופי חדש לפי דרישת המשק בו ישתלבו; אולי מפאת תסכולם לעשות הסבת‬
‫מקצוע ולהתחיל הכשרה מחדש לאחר שכבר סיימו הכשרתם‪ ,‬אולי מפאת החשש שישלבו אותם‬
‫במקצועות לא נדרשים במשק בשל חוסר הכשרתם החקלאית‪.‬‬
‫‪307‬‬
‫‪F306‬‬
‫העובדה שכה מעטים מבוגרי חברת הנוער של 'קבוצת רמב"ם' הצטרפו לקיבוץ ופלוגות‬
‫העבודה גרם לאכזבה רבה בקרב אנשי לשכת עליית הנוער ו'הועדה לעליית הנוער הדתי'‪.‬‬
‫המחשבה לפתוח חברת נוער עירונית שנייה עוררה שאלה‪ .‬סאלד התנגדה לרעיון בעוד הנס בייט‬
‫מצא כי לאור הצורך הגובר והמחסור במקומות קליטה דתיים יש מקום ותקציב לעשות כן‪ .‬אך‬
‫הקמת חברת נוער שנייה ב'קבוצת רמב"ם' לא יצאה לפועל‪ ,‬וזאת משום שלא האמינו עוד שניתן‬
‫לשלב בין החינוך וההכוונה לחיי הקיבוץ‪ ,‬האידיאל החינוכי של מפעל עלית הנוער‪ ,‬ובין הסביבה‬
‫העירונית וההכשרה בה השתלמו בני הנוער בפועל בעיר‪ .‬זאת במיוחד לאור האחוז הנמוך מקרב‬
‫בוגרי החברה שבחרו להשתלב בקבוצות ובפלוגות העבודה‪.‬‬
‫‪308‬‬
‫‪F307‬‬
‫קבוצת 'נחמיה' הייתה מורכבת משתי קבוצות עלייה‪ ,‬שונות באופיין‪ ,‬שלא הצליחו לגשר על‬
‫השונות ולהתגבש לקולקטיב‪ .‬הקבוצה הראשונה שהגיעה ביולי ‪ 1935‬לא הצליחה להתלכד‬
‫‪ 305‬בייט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪;2.2.1937‬‬
‫‪ 306‬דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬אוגוסט ‪ ,1936‬ארכיון הקבה"ד; לנדואר‪ ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪ 307‬דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬מרץ ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד; מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;75-76‬‬
‫‪ 308‬דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬מרץ ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד; כהן‪ ,‬מאי ‪ ,1935‬ארכיון הקבה"ד; מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;76‬‬
‫‪96‬‬
‫והתרכזה בעיקר בעבודה ובלימודים‪ .‬בתום הכשרתם ביולי ‪ 1937‬עברו רוב המסיימים לעיר ועסקו‬
‫במשלח ידם אותו רכשו בתקופת ההכשרה‪ .‬לעומתם‪ ,‬הקבוצה השנייה שהצטרפה שנה מאוחר‬
‫יותר הצליחה לשלב בין הכשרתם המקצועית והעיונית ובמקביל לדאוג ליצירת הווי חברתי וליכוד‬
‫החברה‪ .‬הם הקימו ועדות‪ ,‬קופה משותפת ארגנו ערבי הווי ושיחות רעיוניות‪ ,‬ושמרו על קשר עם‬
‫קבוצות הכשרה דתיות אחרות במטרה לגבש גרעין קיבוצי משותף‪ .‬תוכנית הלימודים שלהם‬
‫גובשה על‪-‬ידי 'הועדה לעליית הנוער הדתי' והייתה מסודרת יותר‪ .‬בחורף ‪ ,1937‬חניכי חברה זו‬
‫נסעו לקבוצת 'רודגס' במטרה לסייע בעבודות הקטיף‪ ,‬ב'רודגס' היו שבעי רצון מעבודתם‪ .‬בתום‬
‫הכשרתם באוגוסט ‪ 1938‬הצטרפו ששה‪-‬עשר מחניכי חברת הנוער לחניכים מחברות הנוער‬
‫מ'רודגס' ו'שדה יעקב' במטרה לגבש גרעין התיישבותי‪ .‬חברי הגרעין שנקרא קבוצת 'אמונים'‪,‬‬
‫הקימו לימים את הקיבוץ 'עין הנצי"ב' בעמק בית שאן‪.‬‬
‫‪309‬‬
‫‪F308‬‬
‫* * *‬
‫ההכשרות העירוניות בחיפה‪ ,‬נפתחו מחוסר ברירה‪ .‬אם הזמן הוברר כי הן לא מספקות את‬
‫ההכשרה המתאימה לחברות הנוער‪ ,‬תקצובן יקר מאוד ותנאי המחייה אינם נוחים‪ .‬למרות‬
‫ניסיונות מדריכי חברות הנוער הללו‪ ,‬שחלקם אף היו חברי תנועת הקיבוץ הדתי בעצמם‪ ,‬לעורר‬
‫בקרב החניכים את תחושת הקולקטיב ולהפיח בהם את האידיאלים ההתיישבותיים‪,‬‬
‫הסוציאליסטים והדתיים‪ ,‬הרגישו רוב בני הנוער בעיקר תסכול מהכשרתם‪ ,‬מעבודתם‬
‫ומלימודיהם‪ ,‬והרגישו רוב תקופת הכשרתם חוסר שייכות ואדישות כלפיי האידיאל הקיבוצי אליו‬
‫חונכו‪ .‬עקב כך הוחלט שלא להמשיך להפנות חברות נוער נוספות להיקלט בהכשרות אלו ולרכז‬
‫את המאמצים בהקמת 'כפר הנוער הדתי' ליד 'כפר חסידים' ובמציאת חלופות קליטה נוספות‪.‬‬
‫‪310‬‬
‫‪F309‬‬
‫‪ 309‬אמונים‪ ,‬אצ"ד; באי כח‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; בוגרי הנוער הדתי‪ ,‬אצ"מ; דו"ח‪ ,‬קבוצת נחמיה‪ ,‬אפריל ‪ ,1937‬ארכיון‬
‫הקבה"ד; דו"ח‪ ,‬קבוצת נחמיה‪ ,‬יולי ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד; ולק‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪86-‬‬
‫‪;87‬‬
‫‪ 310‬ברט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח‪ ,‬קבוצת נחמיה‪ ,‬אפריל ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד; כהן‪ ,‬מאי ‪ ,1935‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪97‬‬
‫ג‪ .‬קליטת חברות נוער דתי במושבי העובדים הדתיים‪ -‬הרע במיעוטו?‬
‫‪U‬‬
‫המושבים הדתיים בארץ‪ ,‬חמישה במספר בשנות השלושים‪ ,‬לא יכלו לספק פתרון כולל לקליטת‬
‫בני הנוער הדתי‪ .‬מעט המושבים הדתיים באותה העת‪ ,‬עמדו בפני קשיי קיום ובעיות כלכליות‬
‫שהקשו על קליטת רבים מבני הנוער הדתיים העולים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬המבנה הפנימי של המושב‪,‬‬
‫שלא היה ריכוזי כמו בקיבוץ; התבססותו על היחידה המשפחתית‪ ,‬הקשה על יצירת מסגרת‬
‫חינוכית של חברת נוער‪ ,‬המתפתחת בתנאי פנימייה‪ .‬העובדה כי בכל זאת שלחו בני נוער לקליטה‬
‫במושבים‪ ,‬על‪-‬אף מצבם הקשה ולמרות השוני המבני והאידיאולוגי‪ ,‬העיד על המצוקה הרבה‬
‫שהייתה במציאת מקומות קליטה לבני הנוער הדתי‪ 311 .‬פתרון זה נתפס בעיני ה'ועדה לעלית הנוער‬
‫‪F310‬‬
‫הדתי'‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬כרע במיעוטו‪ .‬אפשרות למסגרת קליטה דתית נוספת לחברות נוער דתי וזאת‬
‫על‪-‬אף ראיית חברות הנוער הדתי כעתודה לתנועת הקיבוץ הדתי וחינוכן לחיי הקיבוץ‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1936‬שנתיים לאחר שהחלו להיקלט בארץ חברות נוער של עליית הנוער‪ ,‬נקלטו חברות‬
‫הנוער הראשונות במושב החילוני 'נהלל' ובמושב הדתי 'שדה יעקב' )להלן(‪ .‬הקליטה במושבים‬
‫התעכבה משום שמלכתחילה לא התאימה מבחינה רעיונית וחינוכית לאידיאולוגיה של הלשכה‬
‫לעליית הנוער‪ .‬בעליית הנוער דגלו בחינוך לרעיון הקיבוצי וליצירת חברה חקלאית בארץ ישראל‬
‫על‪-‬פי העקרונות הסוציאליסטים‪ ,‬בעוד במושבים החינוך וההכשרה היו לגידול דור של חקלאיים‬
‫עבריים באופן שוויוני ומשתף בהיבטים מסוימים‪ ,‬אך לא רדיקלי כבקיבוץ‪ ,‬כשהמשפחה הגרעינית‬
‫הייתה התא הבסיסי בחברה במושב‪ .‬תנועת המושבים‪ ,‬שהתנגדה לגישת הלשכה לעליית הנוער‬
‫שלא לקלוט חברות נוער במושבים‪ ,‬פנתה למשרד ה'יוגנדהילפה' בברלין בניסיון לשכנעם לשלוח‬
‫חברות נוער לקליטה אליה‪ .‬מלבד הצורך הלאומי בקליטת חברות נוער בשל מצבם הדוחק‬
‫בגרמניה‪ ,‬קליטת החברות הביאה עימה גם פוטנציאל לעיבוי המושב‪ ,‬וגם תקציבים מטעם‬
‫הסוכנות ולשכת עלית הנוער למען פיתוח המקום והכנתו לקראת קליטת חברת הנוער‪ .‬לאחר‬
‫משא ומתן הצליחו לגבש תנאים לפיהם תתאפשר קליטת חברות נוער במושבים‪ .‬תנאים אלה‬
‫נועדו להבטיח את היעד והחינוך הקיבוצי גם בקליטה במושבים‪ .‬כך למשל‪ ,‬בין התנאים שנקבעו ‪-‬‬
‫לכל חברת נוער יהיה מדריך שירכז את הפעילות החינוכית שלה; כל מושב יקצה לחברת הנוער‬
‫מועדון שבו יוכלו לערוך את הפעילויות החינוכיות והחברתיות; תוכנית הלימודים והעבודה של‬
‫חברות הנוער יתנהלו בדומה לאלו של חברות הנוער שנקלטו בקיבוצים‪ .‬כל מושב מינה ועדה‬
‫לטיפול בחברת הנוער שתפקידה היה מציאת משפחות חונכות לבני הנוער‪ ,‬מדריכים לחברת‬
‫הנוער‪ ,‬טיפול בנוער וכלכלתו וקישור בין המושב ובין לשכת עליית הנוער‪ .‬לשכת עליית הנוער‬
‫‪ 311‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;152-157‬הכהן‪ ,‬צומת‪ ,‬עמ' ‪ ;424‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪.21-22 ,‬‬
‫‪98‬‬
‫מטעמה התחייבה להקצבה חודשית קבועה שהתחלקה בין המשפחות שקלטו את בני נוער ושדאגו‬
‫למגוריהם ולכלכלתם היומיומית‪ ,‬ובין מימון פעולות חינוכיות של חברת הנוער והוצאותיהם‬
‫האישיות של חניכי החברה‪ .‬תנאים אלה נקבעו ביחס למושבי העובדים כולם‪.‬‬
‫‪312‬‬
‫‪F31‬‬
‫בעוד בארץ כבר היו כמה עשרות מושבים שנמנו עם תנועת המושבים‪ ,‬מספר המושבים הדתיים‬
‫היה כאמור מועט ומצבם קשה‪ .‬המושב 'שדה יעקב' שהוקם בשנת ‪ 1927‬אמנם כבר ישב על‬
‫הקרקע מספר שנים‪ ,‬מנה ארבעים משפחות )כ‪ 130-‬איש( וכביכול התאים משום כך לקליטת נוער‪,‬‬
‫אך מצבו לא היה יציב בשל התהפוכות שעבר עד שהתיישב קבע‪ 313 .‬המושבים הדתיים בעמק חפר‪,‬‬
‫‪F312‬‬
‫'כפר פינס' שהוקם בשנת ‪ 1933‬ו'כפר הרא"ה' שהוקם בשנת ‪ ,1934‬היו מושבים צעירים וחדשים‬
‫ויכולותיהם לא התאימו בתחילה לקליטת חברות נוער‪.‬‬
‫‪314‬‬
‫‪F31‬‬
‫אולם המחסור הניכר במקומות קליטה לנוער הדתי הביא את 'הועדה לעליית הנוער הדתי'‬
‫לפנות בכל‪-‬זאת למושב 'שדה יעקב' על‪-‬מנת שיקלוט בתוכו חברת נוער‪ .‬לאחר משא ומתן בין‬
‫ה'ועדה' וחברי המושב‪ ,‬הסכימו במושב לקלוט חברת נוער וזאת למרות התנאים הקשים‪ .‬גם‬
‫בקליטה זו תנועת הקיבוץ הדתי היתה מעורבת והיא זו שהכתיבה למושב את הליך הקליטה‪ ,‬הלך‬
‫הרוח הקיבוצי לפיו יחונכו ויוכשרו בני הנוער והמעקב אחרי התקדמותם‪.‬‬
‫‪315‬‬
‫‪F314‬‬
‫באפריל ‪ 1936‬העביר דוד )אינטריליגטור( בית אריה‪ ,‬חבר קבוצת 'רודגס' ו'הועדה לעליית‬
‫הנוער הדתי'‪ ,‬תוכנית קליטה מפורטת עבור חברת הנוער שעתידה הייתה להיקלט במושב 'שדה‬
‫יעקב'‪ .‬במסגרת ההכנות לקליטה סוכם בין 'הועדה לעליית הנוער הדתי' ובין ועד המושב חברת‬
‫הנוער שתיקלט בו תמנה כשלושים בני נוער‪ .‬המושב יהיה אחראי להכשרתם המעשית והעיונית‬
‫למשך שנתיים‪ ,‬בהם גם יועסקו בעבודות המשק לשם הכשרתם המקצועית‪ .‬לחברת הנוער יוקצה‬
‫מבנה מגורים‪-‬משותף נפרד‪ ,‬עד לסיום בניית המבנה המשותף יעמדו לרשות חברת הנוער שתי‬
‫דירות לשימושם בדמי שכירות‪ .‬לרשות חברת הנוער יעמדו מבני שירות נפרדים שישמשו למגורי‬
‫מדריך הקבוצה‪ ,‬מחסן בגדים וכיתת לימוד‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬בהסכמה של הלשכה לעליית הנוער‪' ,‬הועדה‬
‫לעליית הנוער הדתי' וועד המושב הוחלט כי בשלב הראשוני יאכלו החניכים בבתי המתיישבים עד‬
‫להקמת מטבח וחדר אוכל משותף‪ ,‬אז יעברו חניכי חברת הנוער לאכילה משותפת‪ .‬הסדר זה‬
‫‪ 312‬מאור השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;96 ,88-89‬רוטנשטין‪ ,‬מושבי עובדים‪ ,‬עמ' ‪ ;252‬רוטשטיין‪ ,‬פרקי כפר פינס‪ ,‬עמ' ‪;102‬‬
‫‪ 313‬מזמן הקמתו בשנת ‪ ,1927‬עבר מושב 'שדה יעקב' טלטלות רבות ‪ -‬במסגרת פרעות תרפ"ט )‪ (1929‬פונו ממנו הנשים‬
‫והילדים וב‪ 1931-‬סבל משנת בצורת ומכת עכברים‪ .‬רק ב‪ 1932-‬עבר המושב למקום הקבע שלו באזור כביש נצרת‪-‬‬
‫חיפה‪ ,‬ובניית מבני הקבע בו החלה אך לאיטה‪ .‬ב‪ 1936-‬מרבית הבתים טרם נבנו ורוב חברי המושב גרו עדיין‬
‫בצריפים‪ ,‬המים לשתייה היו מועטים ולא היה חשמל‪ .‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ .171‬מאור השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;89‬‬
‫רוטנשטין‪ ,‬מושבי עובדים‪ ,‬עמ' ‪.86-106‬‬
‫‪ 314‬המושב 'כפר פינס' עלה לקרקע באפריל ‪ 1933‬על גבעה הסמוכה למושבה כרכור‪ .‬להרחבה על תולדות המושב 'כפר‬
‫המושב‬
‫פינס'‪ :‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;171‬רוטנשטין‪ ,‬מושבי עובדים‪ ,‬עמ' ‪ ;86-124‬רוטשטיין‪ ,‬פרקי כפר פינס;‬
‫'כפר הרא"ה' עלה לקרקע בינואר ‪ ,1934‬על אדמות עמק חפר‪ .‬להרחבה על תולדות המושב 'כפר הרא"ה'‪ :‬הוברמן‪,‬‬
‫יחודו של כפר; רוטשטין‪ ,‬מושבי עובדים‪ ,‬עמ' ‪;125-129‬‬
‫‪ 315‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;89‬‬
‫‪99‬‬
‫לבניית מבנה מגורים נפרד וחדר אוכל משותף לטובת חניכי חברת הנוער שונה מההסכם של עליית‬
‫הנוער עם שאר המושבים שקלטו חברות נוער‪ ,‬ביניהם גם מושב 'נהלל' הסמוך שקלט במקביל‬
‫חברת נוער כללי ובו פוזרו בני הנוער בין בתי המתיישבים‪.‬‬
‫‪316‬‬
‫‪F315‬‬
‫ה'ועדה לעלית הנוער הדתי'‬
‫התעקשה על כך משום שחברי חברת הנוער היו בוגרי התנועות החלוציות בגרמניה ששאפו להגיע‬
‫לקיבוץ‪ ,‬וקליטתם במושב היא ברירת מחדל בלית ברירת קליטה אחרת‪ .‬תנאים אלה נועדו לאפשר‬
‫לבני הנוער ליצור מסגרת חברתית קולקטיבית‪ ,‬בדומה לחברות הנוער בקיבוצים‪ ,‬שיש בה מעין‬
‫פשרה בין הקיבוץ כאידיאל ובין המושב הקולט בפועל‪ .‬קליטת חברת הנוער‪ ,‬הכשרתה והטיפול‬
‫בה ובכלכלתה במושב תיעשה תחת פיקוחה של 'לשכת עליית הנוער'‪ .‬במסגרת ההסדר‪ ,‬בתום זמן‬
‫הכשרת חברת הנוער הראשונה התחייב המושב לקבל חברת נוער חדשה להכשרה‪.‬‬
‫‪317‬‬
‫‪F316‬‬
‫ישנה סתירה כיביכול בקליטת חברות נוער דתי במושבי עובדים כאשר כל ייעודן החינוכי הינו‬
‫הכשרה לחיי הקיבוץ‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬המושב 'שדה יעקב' שהיה הותיק מבין המושבים הדתיים היה‬
‫במצוקה כלכלית בדומה לקבוצת 'רודגס'‪ ,‬אשר בעצמה ניסתה להימנע מקליטת חברות נוער דתי‬
‫בשל מצוקתה הכלכלית והחברתית‪ .‬לאור זאת‪ ,‬נשאלת השאלה כיצד קיבלו על עצמם חברי‬
‫המושב קליטת חברת נוער דתי? ניתן לנסות ולנמק זאת ברצון בתרומה למפעל הלאומי ולמגזר‬
‫הדתי‪ ,‬ניסיון לסייע בקליטת בני הנוער הדתי העולה בשעת משבר‪ .‬פן נוסף להסכמתם ניתן לראות‬
‫בהסדר שנקבע בין לשכת עליית הנוער ובין וועד המושב‪ .‬על‪-‬פי ההסדר‪ ,‬המושב יקבל מידי הלשכה‬
‫הלוואה לשם בניית מבני המגורים וחדרי הלימוד לטובת קליטת חברת הנוער‪ .‬בהסדר מציעים‬
‫להתייעץ עם מהנדס בכדי לתכנן את הבניין כך שיתאים לשמש‪ ,‬לאחר עזיבת חברות הנוער את‬
‫המושב‪ ,‬כבית הספר המקומי‪ .‬נראה אפוא כי למושב היה אינטרס כלכלי בהסכמתו לקלוט חברות‬
‫נוער דתי ולסייע בחינוכן‪ ,‬גם אם על‪-‬פי האידיאל הקיבוצי הסותר את אורחות חיי המושב‪.‬‬
‫‪318‬‬
‫‪F 317‬‬
‫ב‪ 3.8.1936-‬הגיעה חברת הנוער הראשונה למושב 'שדה יעקב'‪ .‬החברה מנתה שלושים חניכים‬
‫)בהם עשרים ואחד נערים ותשע נערות(‪ .‬בשל הסתירה בין החינוך לקיבוציות וערכי המושב מינתה‬
‫'הועדה לעליית הנוער הדתי' לטובת החברה שני מדריכים מטעמה שידריכו את הנערים‪ ,‬בתיאום‬
‫עם המושב ‪ -‬ד"ר ברוך אופנבורג‪ ,‬ממקימי תנועת הבח"ד‪ ,‬ומרדכי טוגנדהפט‪ .‬נעמי‪ ,‬אשתו של‬
‫‪ 316‬רינהולד‪ ,‬נוער‪ ,‬עמ' ‪;29-30‬‬
‫‪ 317‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;88-90‬פרטי‪-‬כל‪ ,‬שדה יעקב‪ ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪ 318‬פרטי‪-‬כל‪ ,‬שדה יעקב‪ ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪100‬‬
‫אופנבורג‪ ,‬שימשה כאם‪-‬הבית‪ 319 .‬מבנה קבע טרם הוקם ולשכת עליית הנוער שכרה כמגורי ביניים‬
‫‪F318‬‬
‫ארבעה מתבנים ששימשו את המושב בימות החורף‪.‬‬
‫‪320‬‬
‫‪F 319‬‬
‫הכשרתם המקצועית של חניכי חברת הנוער במושב נעשתה על‪-‬ידי ציוותם למשפחות חונכות‬
‫ולבתי המשק שלהם‪ .‬תנאי העבודה לא היו מודרניים בשל בעיות תקציב ומחסור במים להשקיה‪,‬‬
‫אך תחומי ההתמחות בהם יכלו חניכי חברת הנוער להתנסות במושב היו רבים ומגוונים ‪ -‬רפת‪,‬‬
‫לול‪ ,‬פלחה‪ ,‬עצי פרי וגינות נוי‪ .‬הנערים השתלבו בעבודה ובמהרה נוצרה להם תחושת הזדהות‬
‫וסיפוק בעבודתם שהתבטאה במוטיבציה גבוהה‪ .‬לעומת הנערים שהשתלבו במגוון מקצועות‬
‫המשק עבדו הנערות בבתי האיכרים וסייעו בעבודות הבית בבישול‪ ,‬כביסה‪ ,‬ניקיון וטיפול בילדים‪.‬‬
‫מדי פעם עבדו הנערות גם בעבודות חקלאיות כמו חליבה‪ ,‬ניקוי הרפת‪ ,‬האכלת העופות וטיפול‬
‫בעצים‪ ,‬אך הכשרתן לא הייתה רציפה ומקצועית והן הרגישו תסכול רב משילובן במושב‪.‬‬
‫‪321‬‬
‫‪F320‬‬
‫לאחר שעות העבודה נערכו לימודים עיוניים‪ ,‬בנפרד מילדי המושב‪ .‬תוכנית הלימודים התנהלה‬
‫לפי תוכנית הלימודים של ה'ועדה לעלית הנוער הדתי'‪ .‬בשעות הערב נערכו חוגים בנושאים שונים‬
‫והועברו על‪-‬ידי שני מדריכי הקבוצה‪ .‬בין הנושאים ‪ -‬רעיון הקיבוץ‪ ,‬סוציאליזם‪ ,‬פוליטיקה‬
‫עולמית‪ ,‬תולדות הספרות העברית‪ ,‬וחוג למדעי הטבע‪ .‬נוסף ללימודים הרגילים קיבלה חברת‬
‫הנוער‪ ,‬בעיקר בימות החורף‪ ,‬גם שיעורים עיוניים שהועברו לרוב על‪-‬ידי חברי המושב‪.‬‬
‫‪322‬‬
‫‪F321‬‬
‫שני מוקדי הפעילות החברתיים המרכזיים של חברת הנוער היו המועדון וחדר האוכל‬
‫המשותף‪ .‬במועדון נערכו הפעילויות החינוכיות והחברתיות כמו שיחות‪ ,‬אסיפות ומסיבות‪.‬‬
‫בשבתות ובחגים הוסב המועדון לבית הכנסת של חברת הנוער‪ .‬לפני שהוקם חדר האוכל הרגישו‬
‫מדריכי הקבוצה כי קשה לחנך לרעיון הקיבוצי במקום‪ ,‬שכן בשעות העבודה והפנאי חברת הנוער‬
‫מפוזרת ורק בזמן הלימודים החניכים שוהים יחדיו‪ .‬המדריכים והחניכים פעלו לטובת השגתם‬
‫האישורים הנחוצים ומימושם לשם בניית חדר אוכל ומטבח משותף לחברת הנוער‪ .‬העובדה‬
‫שהמושב הסכים למגורים משותפים וחדר אוכל משותף לטובת חברת הנוער היה ייחודי מאוד‬
‫‪ 319‬לימים עברו מדריכים אלה להדריך בחברות נוער דתי נוספות‪ :‬ד"ר ברוך אופנבורג הדריך את חברות הנוער‬
‫השנייה והשלישית בבית הספר החקלאי 'מקווה ישראל'‪ ,‬מרדכי טוגנדהפט עבר להדריך את חברת הנוער השנייה‬
‫ב'כפר הנוער הדתי' ועבד ב'כפר' שנים רבות בתור מורה‪.‬‬
‫‪ 320‬בעיות תקציביות דחו את הקמת מבנה הקבע ובני הנוער נותרו לגור בצפיפות במתבנים בהם נמצאו ליקויים‬
‫תברואתיים קשים‪ .‬לאחר ביקורת של מרכז קופת חולים הקפידו יותר על ניקיון‪ ,‬דבר שהביא לשיפור מבחינה‬
‫תברואתית‪ ,‬אך תנאי המגורים עצמם לא השתנו בשל חוסר משאבים‪ .‬דו"ח שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1937‬ארכיון‬
‫הקבה"ד; הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;171-172‬הכשרת הילדים‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪.90-91‬‬
‫‪ 321‬בן‪-‬זאב‪ ,‬עין הנצי"ב‪ ,‬עמ' ‪ ;10‬דו"ח שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1938‬ארכיון‬
‫הקבה"ד; הכשרת הילדים‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪.91-92‬‬
‫‪ 322‬הלימודים העיוניים התקיימו ארבעה ימים בשבוע למשך ארבע שעות‪ .‬חברת הנוער חולקה לשלוש כיתות לפי‬
‫רמות ידע‪ .‬השיעור הרביעי נערך לשלושת הכיתות יחד‪ .‬פעמיים בשבוע נערכו בו שיעורים בתולדות ישראל ופעמיים‬
‫בשבוע שיחות לביסוס ההשקפה הערכית‪ .‬בני הנוער היו אמורים לעבוד במשך ‪ 4‬שעות ביום‪ ,‬אך למעשה עבדו יותר‬
‫שעות בהתאם לצרכי המשק אליו צוותו‪ .‬מכיוון ששעות עבודתם נמשכה מעבר למצופה‪ ,‬הקשה עליהם הדבר להגיע‬
‫בזמן ללימודים שנערכו בשעות אחר‪-‬הצהריים‪ .‬דו"ח שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח שדה יעקב‪,‬‬
‫מאי ‪ ,1938‬ארכיון הקבה"ד; מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;94 ,92‬פרטי‪-‬כל‪ ,1936 ,‬אצ"ד;‬
‫‪101‬‬
‫לקליטה במושב 'שדה יעקב'‪ .‬הדבר סייע לגיבוש ולתחושת השייכות בין חניכי חברת הנוער‪,‬‬
‫והעניק להם תחושה של קיבוציות וחיי קומונה‪ 323 .‬כאמור לעיל‪ ,‬ניתן לתהות על פעולות המושב‬
‫‪F32‬‬
‫שלקח על עצמו להכשיר חברת נוער דתי להלך החיים הקיבוצי על‪-‬אף העובדה שלא האמין בצורת‬
‫חיים זו‪ ,‬ויתרה מזו טרח רבות על‪-‬מנת לאפשר להם לקיים אורח חיים קיבוצי בתחומי המושב‪.‬‬
‫חברת הנוער עצמה הקימה ועדת חברה שעסקה בנושאים החברתיים הפנימיים וניהלה קופה‬
‫משותפת‪ .‬בעוד צורת החיים במושב בו גרו הנציחה את אורח החיים האינדיבידואלי על בסיס‬
‫יסודות שיתופיים‪ ,‬חברת הנוער פעלה כתא עצמאי למחצה במושב; כמעין קולקטיב סוציאליסטי‪,‬‬
‫כמו שהונהג ביתר חברות הנוער של עליית הנוער‪ ,‬שדגל בחינוך לאורח החיים הקיבוצי‪ .‬בשל הפער‬
‫בין החשיבה השיתופית של חברת הנוער ואורחותיה כקולקטיב ובין החשיבה הפרטנית של חברי‬
‫המושב ואורחותיהם כיחידים העושים לביתם‪ ,‬לא ראו עצמם חניכי חברת הנוער כחלק מהמושב‪,‬‬
‫אלא התייחסו לעבודתם במשקי האיכרים כמעין עבודת חוץ‪ .‬תפיסה זו לא הורידה מאיכות‬
‫עבודתם והכשרתם במושב‪ ,‬אך העמיקה את תחושת האחריות ההדדית והדאגה בין חברי הקבוצה‬
‫וצרכיהם‪.‬‬
‫‪324‬‬
‫‪F32‬‬
‫חניכי החברה חיכו ליום בו יסיימו את הכשרתם במושב ויצטרפו לקיבוץ בו תהיה להם זהות‬
‫בין אורח חייהם ובין התפיסה האידיאולוגית בה האמינו‪ .‬כחלק מתפיסה זו‪ ,‬בסוף תקופת‬
‫הכשרתם הצטרפו ששה‪-‬עשר מחניכי חברת הנוער של 'שדה יעקב' לגיבוש גרעין קיבוצי שכלל גם‬
‫חניכים מחברת הנוער השנייה מ'רודגס' וחניכים מ'קבוצת נחמיה'‪ ,‬כאשר האחרים הצטרפו‬
‫למוקדים התיישבותיים שונים )אחד לרמת שומרון‪ ,‬ארבעה למושבים‪ ,‬שניים לחבר הקבוצות‪,‬‬
‫אחת למשק הפועלות הדתיות‪ ,‬אחד לעזרת קרובים במושב אחר‪ ,‬אחד לקיבוץ מקיבוצי הקיבוץ‬
‫המאוחד‪ ,‬ורק חניך אחד ביקש לעבור לעיר(‪.‬‬
‫‪325‬‬
‫‪324F‬‬
‫צורת הקליטה של חברת הנוער במושב 'שדה יעקב'‪ ,‬שאפשרה לחברת הנוער לגור ולאכול‬
‫במשותף ולא להתפזר בין בתי האיכרים הייתה כאמור ייחודית מאוד‪ .‬במושבים החילוניים בהם‬
‫נקלטו חברות נוער של עליית הנוער‪ ,‬הבקשות למגורים משותפים של החניכים וחדר אוכל משותף‬
‫נדחו על‪-‬ידי האיכרים שטענו כי הם מחנכים דור של חקלאים ולא עוסקים במטרות חברתיות כמו‬
‫בקיבוצים‪ ,‬כמו‪-‬כן סביר שלא רצו לטרוח למען אידיאולוגיה בה לא תמכו‪ .‬ייתכן שהסכמתם של‬
‫חברי המושב 'שדה יעקב' לסידור זה של הנוער נבע בשל מצבם הכלכלי ועל‪-‬כן העדיפו חברי‬
‫המושב לשכן את בני הנוער ביחד‪ ,‬כאשר עלויות בניית המבנים לרווחת חברת הנוער הגיעו מלשכת‬
‫‪ 323‬פרטי‪-‬כל‪ ,1936 ,‬אצ"ד;‬
‫‪ 324‬דו"ח שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1938‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד; מאור‪ ,‬השפעותיהם‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;92‬פרטי‪-‬כל‪ ,1936 ,‬אצ"ד;‬
‫‪ 325‬דו"ח שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1938‬ארכיון הקבה"ד; מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;96 ,93‬‬
‫‪102‬‬
‫עליית הנוער‪ ,‬ובכך לחסוך למשקים הפרטיים את הצורך בדאגה לרווחתם‪ .‬אולי לא ראו את מפעל‬
‫עליית הנוער הדתי כמפעלם אלא כשייך לתנועת הקיבוץ הדתי‪ ,‬שהצליחה לנכס אותו בתודעה‬
‫הציבורית‪ ,‬ולכן ניאותו לסייע בקליטת בני הנוער בשל הצו הלאומי אך לא חשבו כי בסמכותם‬
‫להשפיע על כיוון חינוכם‪ .‬ייתכן כי חשבו שתנאי קליטה משותפים יקלו על קליטתם של בני הנוער‬
‫במקומם החדש והרחוק מעולמם שהכירו עד כה‪ .‬וייתכן כי חשבו על טובתם האישית‪ ,‬בצורה זו‬
‫הרחיקו את חברת הנוער והשפעותיה האידיאולוגיות מילדיהם שלהם שהיו חיוניים לעתיד המשק‬
‫במושב‪ .‬בין כך ובין כך צורת קליטה זו אפשרה לבני הנוער לקבל הכשרה חקלאית ולחיות‬
‫כקולקטיב קיבוצי גם אם קליטתם לא נעשתה בפועל בתחומי קיבוץ‪ .‬הקליטה בשדה יעקב הייתה‬
‫דגם לחיקוי למושבים הדתיים האחרים‪.‬‬
‫על אף נכונותו יוצאת הדופן של שדה יעקב‪ ,‬הייתה בלשכת עלית הנוער גם ביקורת על הקליטה‬
‫בו‪ .‬דו"ח שחיבר מטעם לשכת עליית הנוער דוד אומנסקי‪ ,‬נציג לשכת עלית הנוער‪ ,‬במאי ‪,1938‬‬
‫העלה מספר נקודות הטעונות שיפור לפני קבלת חברת נוער נוספת במושב 'שדה יעקב'‪ .‬לגישתו של‬
‫אומנסקי לא היה משטר ומוסר עבודה מספיק בקרב כל חניכי חברת הנוער‪ ,‬לא כולם היו קמים‬
‫בזמן לעבודה ולא היו עובדים את כל השעות הנחוצות‪ .‬אמנם החניכים קיבלו הכשרה ולמדו רבות‬
‫על חקלאות אך לא בכל התחומים שהמשק יכול היה להציע להם‪ .‬הם קיבלו הכשרה רבה בגננות‬
‫ועבודות קטנות אחרות אך לדוגמה בענף הרפת לא קיבלו הכשרה‪ ,‬וחבל שכך‪ ,‬שכן הייתה זו‬
‫הזדמנות לרכוש ידע וללמוד ענף משק שלא בהכרח יהיה בכל קיבוץ אליו יגיעו בהמשך דרכם‪.‬‬
‫הכשרת הנערות דרש שיפור שכן הן שימשו כעוזרות במשק הבית לנשות המושב וכמעט ולא קיבלו‬
‫הכשרה בשאר מקצועות המשק‪ .‬נושא נוסף אליו התייחס אומנסקי היה השפה העברית‪ .‬אמנם‬
‫החניכים התקדמו מאוד עם ידיעת העברית‪ ,‬אך היא שימשה אותם רק בשיחות הרשמיות בעוד‬
‫השיחות הפנימיות בחדר האוכל‪ ,‬בין החניכים ובמשקי האיכרים התנהלו לרוב בגרמנית או יידיש‪.‬‬
‫עם כל זאת ראה אומנסקי שיפור רב בגיבוש החברה והקטנת הפערים בין חבריה בהיכנסם למבנה‬
‫המגורים המשותף והשימוש בחדר אוכל משותף‪.‬‬
‫‪326‬‬
‫‪F325‬‬
‫נראה כי על הביקורת שהועלתה מצא‬
‫אומנסקי מגמת שיפור בקליטת חברת הנוער ובשל המחסור המחריף במקומות קליטה לטובת‬
‫הנוער הדתי העולה תימשך קליטת חברות נוער דתי במקום‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1939‬עם החרפת מצב היהודים בגרמניה והמחסור במקומות הקליטה לחברות נוער‬
‫דתיות‪ ,‬התבקשו גם חברי המושבים 'כפר פינס' ו'כפר הרא"ה' לקלוט חברות נוער דתי להכשרה‪.‬‬
‫‪ 326‬דו"ח שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1938‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪103‬‬
‫ב'כפר פינס' התלבטו חברי המושב האם התנאים שלהם מתאימים לקליטת חברת נוער והגיעו‬
‫למסקנה כי להערכתם ניתן יהיה לקלוט חברת נוער של כשלושים חניכים ולא יותר‪ ,‬כפי שהיה‬
‫בשדה יעקב שנים ספורות לפני כן‪ .‬הנרייטה סאלד וד‪ .‬שטרן‪ ,‬נציג המחלקה להתיישבות של‬
‫הסוכנות היהודית‪ ,‬ערכו כל אחד ביקור במושב על‪-‬מנת לעמוד על טיב הקליטה במקום והגיעו‬
‫למסקנה שהמקום מתאים לקליטת חברת נוער‪ .‬מבחינת סאלד העובדה כי חברת הנוער תאכל‬
‫ותחיה כמו חברי המושב כפי שהמציאות הכלכלית של המושב מאפשרת רק תחנכם טוב יותר לחיי‬
‫חלוציות ועמל מתוך אידיאולוגיה אמיתית והתלהבות‪ 327 .‬נראה כי גישתה זו של סאלד שחיים לצד‬
‫‪F326‬‬
‫חברי הקיבוץ או המושב‪ ,‬על‪-‬פי התנאים הקיימים במקום וזהים לכולם‪ ,‬רק תועיל לחינוך חברת‬
‫הנוער‪ ,‬הייתה עקבית ונראתה בעוד מספר מקומות בהם תהו האם התנאים מספיקים לקליטת‬
‫חברת נוער דוגמת קליטת חברת הנוער הראשונה בקבוצת 'רודגס'‪.‬‬
‫‪328‬‬
‫‪F327‬‬
‫בקיץ ‪ ,1939‬מספר שבועות לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה התחילו לזרום ל'כפר פינס' טיפין‬
‫טיפין בני נוער שמוצאם מגרמניה‪ ,‬אוסטריה וצ'כוסלובקיה בקבוצות קטנות וכבודדים ויצרו את‬
‫חברת הנוער שמנתה לבסוף ארבעים ושניים חניכים‪ .‬המושב‪ ,‬בדומה לנעשה במושב 'שדה יעקב'‪,‬‬
‫דאג לארגון מגורים‪ ,‬כיתות‪ ,‬מועדון‪ ,‬חדר אוכל‪ ,‬מטבח ומקומות עבודה לטובת חברת הנוער‪.‬‬
‫לשכת עליית הנוער דרשה כי לפחות אחד המדריכים יהיה חבר קיבוץ ולשם כך גויס שלמה‬
‫חיימוביץ מ'קבוצת אברהם'‪ ,‬ההכשרה שהתעתדה לעלות ל'כפר עציון' וישבה בינתיים צמוד‬
‫למושב‪ .‬המדריך השני היה חבר המושב אליעזר דוד‪ .‬בשעות הבוקר עבדו הנערים וחלק מהנערות‬
‫במשקים של המושב‪ .‬חלק מהנערות עבדו במטבח‪ ,‬במחסן הבגדים ובמכבסה‪ .‬בשעות אחר‬
‫הצהריים נערכו הלימודים והפעילויות החברתיות של חברת הנוער‪.‬‬
‫‪329‬‬
‫‪F328‬‬
‫במהלך הכשרתם התארגנו בחברת הנוער לשני גרעיני התיישבות ‪ -‬גרעין קיבוצי וגרעין מושבי‪.‬‬
‫לאחר תום שנתיים של ההכשרה במושב הצטרף הגרעין הקיבוצי להכשרה ב'רמת השומרון'‪ ,‬שעל‪-‬‬
‫יד כרכור‪ ,‬שלימים הקימו את קיבוץ 'בארות יצחק' בנגב‪ .‬הגרעין המושבי עבר ליבנאל שם הצטרף‬
‫לארגון 'ביכורים' איתו עבר ל'מצפה הגליל'‪.‬‬
‫‪330‬‬
‫‪F329‬‬
‫בניגוד לחוות הדעת על יכולת הקליטה של המושב 'כפר פינס' מצא ד‪ .‬שטרן‪ ,‬נציג המחלקה‬
‫להתיישבות של הסוכנות היהודית‪ ,‬כי המושב 'כפר הרא"ה' אינו מתאים לקליטת חברת נוער‪.‬‬
‫לגישתו רוב חברי המושב לא היו מוכשרים דיים לנהל את משקיהם עצמם‪ ,‬אז כיצד יוכלו לנהל גם‬
‫חברת הנוער ולהכשירם? לפיו‪ ,‬אמנם יש במושב מספר חברים מוכשרים אך באופן כללי אין‬
‫‪ 327‬דנובקל‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; רוטשטיין‪ ,‬פרקי כפר פינס‪ ,‬עמ' ‪ ;98‬שטרן‪ ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪ 328‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;53‬‬
‫‪ 329‬דנובקל‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; רוטשטיין‪ ,‬פרקי כפר פינס‪ ,‬עמ' ‪;99-100‬‬
‫‪ 330‬רוטנשטין‪ ,‬מושבי עובדים‪ ,‬עמ' ‪ ;252‬רוטשטיין‪ ,‬פרקי כפר פינס‪ ,‬עמ' ‪;105 ,100‬‬
‫‪104‬‬
‫אווירת המקום מספקת‪ .‬לאחר ביקורו של שטרן ב'כפר הרא"ה' מיהר לשגר פנחס רוזנבליט‪ ,‬חבר‬
‫'רודגס' וה'ועדה לעלית הנוער הדתי'‪ ,‬בקשה ללשכת עלית הנוער כי לאור המצב הקשה במקומות‬
‫קליטה דתיים תתאפשר בכל זאת קליטת חברת נוער במושב זה‪ .‬הבקשה נענתה בחיוב‪ 331 .‬העובדה‬
‫‪F30‬‬
‫כי נקלטה חברת נוער דתי במושב 'כפר הרא"ה' לאור בקשת רוזנבליט‪ ,‬וזאת על‪-‬אף המלצתו של‬
‫שטרן נציג הלשכה‪ ,‬מראה על מעורבותם של חברי תנועת הקיבוץ הדתי והחשיבות שהקנו‬
‫לדעותיהם‪ ,‬בקשותיהם וצרכיהם במערך של מפעל עלית הנוער‪.‬‬
‫במהלך ‪ 1939‬הגיעה חברת הנוער הראשונה למושב הדתי 'כפר הרא"ה' ומנתה כשלושים ילדים‬
‫שהגיעו מגרמניה‪ ,‬צ'כיה ואוסטריה‪ .‬בתחילה חשבו לשלבם בבית הספר של ילדי המושב והסביבה‪,‬‬
‫אך משום שלא התאימו להשתלבות בבית‪-‬הספר המקומי נערכה עבורם מסגרת לימודים נפרדת‬
‫בשעות אחר‪-‬הצהריים‪ ,‬לפי תוכנית הלימודים של ה'ועדה לעלית הנוער הדתי' כמו בשאר חברות‬
‫הנוער הדתי‪ .‬החניכים שוכנו בחדרים בבתי האבן של חברי המושב‪ .‬השירותים הנלווים דוגמת‬
‫מטבח‪ ,‬חדר‪-‬אוכל‪ ,‬כיתות לימוד והמועדון שוכנו זמנית בצריפים של המושב שהוסבו לצרכי חברת‬
‫הנוער‪ .‬מדריכי חברת הנוער היו יוסף בר‪-‬חי ושמשון וינוגרד שהוחלפו מאוחר יותר ביוסף‬
‫פויכטונגר ויהודה קיל‪ ,‬איש חינוך מתנועות 'המזרחי' ו'בני עקיבא'‪ .‬חברת הנוער שהתה כשנתיים‬
‫וחצי במושב 'כפר הרא"ה' ובשנת ‪ 1941‬עברה ל'מקוה ישראל'‪.‬‬
‫‪332‬‬
‫‪F 31‬‬
‫באפריל ‪ 1943‬נקלטה במושב 'כפר הרא"ה' חברת ילדים צעירה מקרב 'ילדי טהרן' אותם‬
‫הדריך צבי ויינברג )סייעו לו שרי לוטן‪ ,‬משה גרשטיין וחיים ריבלין(‪ .‬טווח הגילאים של הילדים נע‬
‫בין ‪ 12‬ל‪ 14-‬שנים‪ .‬בשל גילם הצעיר ומכיוון שרוב שנותיהם עברו בנדודים‪ ,‬השכלתם לא הייתה‬
‫סדירה ומצבם הנפשי היה קשה‪ .‬בחצי השנה הראשונה לשהותם למדו במסגרת נפרדת‪ ,‬ואחריה‬
‫השתלבו בבית‪-‬הספר של 'כפר הרא"ה'‪ .‬בשנת ‪ 1945‬עזבו את המושב‪ ,‬כאשר חלק עברו ל'מקוה‬
‫ישראל' וחלק ל'כפר הנוער הדתי'‪.‬‬
‫‪333‬‬
‫‪F32‬‬
‫החל משנת ‪ 1945‬החלו לקלוט במושב חברות נוער דתי מקרב 'שארית הפליטה' אותם הדריך‬
‫צבי ויינברג‪ .‬עד שנת ‪ 1951‬הגיעו חברות נוער שגובשו מבני נוער מרומניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬בלגיה והונגריה‪.‬‬
‫לטובת חברות נוער אלו הוקמו שני מבנים במגרש בית‪-‬הספר של הכפר לטובת מגורים‪ ,‬מועדון‬
‫וחדר אוכל משותפים של החברה‪ .‬לאור עברם של בני הנוער הגיעו למסקנה כי הקליטה המלאה‬
‫‪ 331‬גלבר‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; רוזנבליט‪ ,‬כפר הרא"ה‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; שטרן‪ ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪ 332‬גלבר‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; הוברמן‪ ,‬יחודו של כפר‪ ,‬עמ' ‪;164‬‬
‫‪ 333‬הוברמן‪ ,‬יחודו של כפר‪ ,‬עמ' ‪;164-165 ,157‬‬
‫‪105‬‬
‫בבתי האיכרים אינה מוצלחת עבורם וכי הקליטה המרוכזת עדיפה‪ .‬לאחר גמר הכשרתם גויסו‬
‫רוב חניכי חברות נוער אלו לצבא‪.‬‬
‫‪334‬‬
‫‪F3‬‬
‫* * *‬
‫הקליטה של חברות הנוער הדתי במושבים הדתיים נעשתה בלית ברירה מטעמם של אנשי עלית‬
‫הנוער וה'ועדה לעלית הנוער הדתי'‪ .‬שונות המבנה הריכוזי של המושב‪ ,‬ובעיקר השונות‬
‫האידיאולוגית‪ ,‬חרגו מאוד מתפיסת הרעיון החינוכי‪-‬ההתיישבותי שעמד מאחורי מפעל עליית‬
‫הנוער‪ .‬אמנם קליטת חברות נוער דתי במושבים אלו סיפקו פיתרון קליטה מיידי למצוקה הקשה‬
‫בפניה עמדו‪ ,‬אך קיים היה החשש מפני החינוך אותו יקבלו חניכי חברות הנוער שיסתור את רוח‬
‫המפעל‪.‬‬
‫למעשה נראה כי לרוב חניכי חברות הנוער הדתי היו מרוצים מקליטתם במושבים הדתיים‪ ,‬גם‬
‫אם לעתים הרגישו כי אין הכשרתם מספקת כפי שציין זאת דוד אומנסקי בדו"ח שחיבר‪ .‬הם‬
‫הצליחו ליצור קולקטיב קיבוצי בתוך המושבים בעלי החשיבה האינדבידואלית‪ ,‬והצליחו להפריד‬
‫בין סביבתם החינוכית ובין האידיאל החינוכי אליו שאפו גם אם לעתים סתרו זה את זה‪ ,‬ורבים‬
‫פנו להגשמה‪ ,‬לרוב קיבוצית‪ .‬המושבים מצידם לא ניסו להשפיע על בני הנוער ולהסיתם מהרעיון‬
‫הקיבוצי‪ ,‬אלא סייעו בקליטתם ובהכשרתם החקלאית תוך מתן חופש פעולה לחברות הנוער לנהל‬
‫את חיי החברה כרצונם‪.‬‬
‫תנועת הקיבוץ הדתי וה'ועדה לעלית הנוער הדתי' לקחה חלק פעיל בקליטתן של חברות הנוער‬
‫הדתי במושבים‪ ,‬כמו בכל שאר מקומות הקליטה הדתיים‪ .‬מעורבותם נראתה מתחילת שלבי‬
‫המשא ומתן עם המושבים‪ ,‬תוך התניית הקליטה בכך שתנאי הקליטה והחינוך יתאימו‬
‫לאידיאולוגיה הקיבוצית; בין אם בצורת הקליטה בפועל שהתבטאה במגורים נפרדים לחברת‬
‫הנוער וחדר אוכל משותף‪ ,‬ובין אם בחינוך והכשרה לרעיון הקיבוצי על‪-‬אף קליטתם במושב‬
‫השונה מבנית ואידיאולוגית מהקיבוץ‪.‬‬
‫ד‪ .‬קליטת חברות נוער דתי במוסדות חינוך פנימייתיים‬
‫‪U‬‬
‫בעוד האידיאל החינוכי של לשכת עלית הנוער וכן של ה'ועדה לעלית הנוער הדתי' הייתה קליטה‬
‫בהתיישבות העובדת‪ ,‬כאשר הקליטה בקיבוץ הייתה השאיפה העיקרית והגשמת האידיאל‬
‫במלואו‪ ,‬המחסור הניכר במקומות קליטה כאלה אילץ את ה'ועדה לעלית הנוער הדתי' למצוא‬
‫‪ 334‬הוברמן‪ ,‬יחודו של כפר‪ ,‬עמ' ‪;165‬‬
‫‪106‬‬
‫חלופות קליטה לחברות הנוער הדתי לא רק במסגרות התיישבותיות‪ .‬בשל המצוקה הרבה‪,‬‬
‫התגייסו לטובת הקליטה גם מוסדות חינוך קיימים דוגמת 'בית צעירות מזרחי' בירושלים ובתל‪-‬‬
‫אביב‪ ,‬ובית הספר החקלאי 'מקווה ישראל'‪ .‬על‪-‬אף היות מוסדות חינוך אלו היו מוסדות קיימים‬
‫בעלי אידיאולוגיה חינוכית משלהם‪ ,‬הם פתחו את שעריהם בפני חברות נוער דתי ואפשרו להן‬
‫להתנהל ולהתחנך ברוח מפעל עלית הנוער על‪-‬פי האידיאולוגיה הקיבוצית‪ .‬על‪-‬כך היו אמונים‬
‫ה'ועדה לעלית הנוער הדתי' וחברי תנועת הקיבוץ הדתי שפעלו להצלחת המפעל ולהשרשת רעיון‬
‫הקיבוץ הדתי‪.‬‬
‫‪' .1‬בית צעירות מזרחי' בירושלים ובתל‪-‬אביב‬
‫'בית צעירות מזרחי' בירושלים הוקם בשנת ‪ 1933‬עבור נערות עולות דתיות על‪-‬ידי הסתדרות נשי‬
‫המזרחי בארצות הברית‪ ,‬בתמיכת הסתדרויות נשי המזרחי מארצות אירופה השונות‪.‬‬
‫‪335‬‬
‫‪F34‬‬
‫החל‬
‫מקיץ ‪ 1934‬שימש מוסד זה גם לטובת קליטת חברות נוער של נערות דתיות‪ .‬חברות הנוער שנקלטו‬
‫במוסד זה היו על טהרת המין הנשי בלבד‪ ,‬בשל היותו מוסד לנערות דתיות‪ ,‬עובדה זו ייחדה אותו‬
‫מיתר המוסדות הקולטים‪.‬‬
‫‪336‬‬
‫‪F35‬‬
‫הכשרת הנערות במוסד ערכה שנתיים‪ .‬הלימודים נערכו בעברית בלבד על‪-‬כן למדו הנערות‬
‫העולות בתחילה רק שיעורי עברית‪ .‬מקצועות הלימוד המקצועיים כללו הכשרה מקיפה בכל הנוגע‬
‫לניהול משק הבית ‪ -‬בישול‪ ,‬כביסה‪ ,‬גיהוץ‪ ,‬תפירה ומלאכת יד‪ .‬בנוסף‪ ,‬בית‪-‬הספר החזיק חלקת‬
‫אדמה סמוכה למבנה בית הספר שם למדו הבנות גם ענפי משק כמו גידול בעלי‪-‬חיים‪ ,‬גינון‬
‫וכוורות‪ .‬ההכשרה המקצועית‪ ,‬המעשית והעיונית‪ ,‬נערכה בשעות הבוקר והלימודים הכלליים‬
‫נערכו בשעות אחר‪-‬הצהריים‪ .‬לאחר שנטמעה ידיעת השפה העברית שולבו בהדרגה גם מקצועות‬
‫נוספים כמו דינים‪ ,‬תנ"ך‪ ,‬היסטוריה וידיעת הארץ‪ .‬מטרת הלימודים הייתה להכשיר את הנערות‬
‫מקצועית ולאפשר להן לכלכל עצמן בבגרותן‪.‬‬
‫‪337‬‬
‫‪F 36‬‬
‫‪ 335‬חינוך תיכוני‪-‬מקצועי לבנות לא היה מפותח בארץ‪ ,‬בעיקר בקרב הציבור הדתי‪ .‬נשי המזרחי רצו לסייע ולקדם את‬
‫חינוך הנערות הדתיות‪ .‬הן ראו בחינוך הנערות חשיבות רבה הן במקומן בחינוך הדורות הבאים‪ ,‬והן לשם שינוי‬
‫מעמדן בחברה‪ .‬באוקטובר ‪ 1930‬רכשה בתיה גוטספלד‪ ,‬נציגת נשי המזרחי מאמריקה בית ולצידו מגרש לשם‬
‫הקמת בית חינוך מקצועי לבנות‪ .‬בספטמבר ‪ 1933‬נפתח בית הספר 'עיבדי'‪ ,‬לימים שונה שמו ל'בית צעירות מזרחי'‪.‬‬
‫מטרת המוסד הייתה להעניק לנערות דתיות‪ ,‬עולות וילידות הארץ‪ ,‬הכשרה מקצועית לצד לימודים עיוניים‪.‬‬
‫ההכשרה במוסד נמשכה כשנתיים וההערכה הייתה כי המוסד יכול לקלוט כעשרים נערות ובמידת הצורך להכפיל‬
‫כמות זו בתנאי לבניית קומה נוספת למבנה או שכירת דירות בסמוך למבנה בית‪-‬הספר‪ .‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;158‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;64-65‬נאום הרבנית הרצוג‪ ,‬אצ"ד; רוזנברג‪ ,‬מהפכניות‪ ,‬עמ' ‪;108-109‬‬
‫‪ 336‬מכיוון ש'בית צעירות מזרחי' נוהל כמוסד דתי והוקפד בו על אורח חיים דתי מלא‪ ,‬לא רק כשרות ושמירת מצוות‪,‬‬
‫הייתה דרישה מחמירה לרקע הדתי ממנו הגיעו הנערות לשם קבלתן למוסד‪ .‬בתחילה נמנעו ב'בית צעירות מזרחי'‬
‫מלקבל נערות שלא היו ממוצא דתי‪-‬חרדי‪ ,‬ולא התאימו להלך הרוח הדתי של בית‪-‬הספר‪ .‬נערות שהיו מועמדות‬
‫לקליטה במוסד ולא עמדו ברף הדתי המתבקש‪ ,‬הופנו לקליטה במוסד אחר‪ .‬דרישה נוספת לקבלת הנערות הייתה‬
‫כי יתקבלו רק בוגרות בתי‪-‬ספר יסודיים‪ .‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;159-160 ,158‬נאום הרבנית הרצוג‪ ,‬אצ"ד;‬
‫רוזנברג‪ ,‬מהפכניות‪ ,‬עמ' ‪;110‬‬
‫‪ 337‬דו"ח בית צעירות מזרחי‪ ,‬אוקטובר ‪ ,1936‬ארכיון הקבה"ד; הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;159‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;65-67‬נאום הרבנית הרצוג‪ ,‬אצ"ד; סאלד‪ ,‬בית צעירות מזרחי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪107‬‬
‫במקביל להסדרים שנקבעו בין הלשכה לעליית הנוער ו'בית צעירות מזרחי' שנגעו לקליטת‬
‫הנערות‪ ,‬תנאי אחזקתן במקום ואחריות כל אחד מהצדדים לרווחתן‪ ,‬נערך הסכם נוסף בין המוסד‬
‫ובין 'הועדה לעליית הנוער הדתי'‪ .‬מהותו של הסכם זה היה להבטיח כי הכיוון החינוכי של המוסד‬
‫לא יהיה מקצועי בלבד אלא ישלב גם כיווני חינוך חלוציים והתיישבותיים בדגש על אלה‬
‫הקיבוציים‪ .‬נקבע כי במקביל ללימודים ייערכו גם פעילויות חינוכיות לקראת התיישבות והכוונה‬
‫לחיי הקיבוץ‪ ,‬ייערכו מפגשים עם חברות הנוער ב'רודגס'‪ ,‬הנערות תצאנה למחנות עבודה ב'רודגס'‬
‫ובפלוגות העבודה‪ ,‬תהיינה חלק מגרעין חלוצי של עליית הנוער הדתי ותיקחנה חלק בפעולותיו‬
‫השונות לגיבושו והכנתו להתיישבות‪.‬‬
‫‪338‬‬
‫‪F37‬‬
‫אכן‪ ,‬במהלך שנות הכשרתן קיימו הנערות קשר עם חברת הנוער ב'רודגס'‪ .‬הן סייעו בעתות‬
‫קטיף לחברות נוער ופלוגות העבודה של 'רודגס'‪ ,‬קבוצת 'אריה' ועוד‪ ,‬קיימו מפגשים חברתיים‬
‫ורעיוניים עם חברות נוער מקבילות‪ ,‬סייעו כאשר היה מחסור זמני בבחורות בקבוצות כמו קבוצת‬
‫'רמת השומרון'‪ ,‬ועוד‪ .‬הקשרים בין חברות הנוער והחינוך להגשמה התיישבותית‪-‬קיבוצית הוכיחו‬
‫את עצמם ותורגמו לתוצאות בשטח‪.‬‬
‫‪339‬‬
‫‪F 38‬‬
‫בשנת ‪ ,1936‬סוף זמן הכשרת הקבוצה הראשונה‪ ,‬הצטרפו שתיים‪-‬עשרה בנות מההכשרה של‬
‫'בית צעירות מזרחי' בירושלים לקבוצת 'אריה' שהתגבשה ב'רודגס' והקימה לימים את קיבוץ‬
‫'שדה אליהו'‪ .‬מבין שלושים ושבע הנערות שסיימו את הכשרתן בשנת ‪ 1941‬ב'בית צעירות מזרחי'‬
‫בירושלים הצטרפו שבע נערות לקבוצת 'אריה'‪ ,‬שלוש נערות הצטרפו לגרעין של 'רודגס' ו'שדה‬
‫יעקב'‪ ,‬שלוש נערות הצטרפו לקבוצת 'עלומים'‪ ,‬שתיים לקבוצת 'אברהם'‪ ,‬אחת ל'טירת צבי' ואחת‬
‫לגרעין של קבוצת נוער בגבעת השלושה‪ .‬הנערות האחרות המשיכו להשתלמויות בתחומי הסיעוד‬
‫והאחיות‪ ,‬השתלמות במושבה‪ ,‬בישול‪ ,‬תפירה או שהחלו לעבוד בחנויות ומשרדים של קרובים או‬
‫במשק הבית ובבתי חרושת‪ 340 .‬נראה כי ההכשרה ב'בית צעירות מזרחי' בירושלים‪ ,‬על‪-‬אף היותה‬
‫‪F 39‬‬
‫הכשרה בסביבה עירונית ובמוסד חינוכי הצליחה להקנות את הרעיון הקיבוצי בקרב בוגרותיה וכי‬
‫למעלה ממחציתן החליטו להצטרף לקבוצות ופלוגות העבודה הקיבוציות‪.‬‬
‫גם ב'בית צעירות מזרחי' שהוקם בתל‪-‬אביב בשנת ‪ 1939‬נקלטו חברות נוער של נערות דתיות‪.‬‬
‫אך כלפי 'בית צעירות מזרחי' בתל‪-‬אביב עלו טענות מטעם הלשכה לעלית הנוער וכן מטעם ה'ועדה‬
‫לעלית הנוער הדתי' על אופן תפקודם ואופי החינוך במוסד‪ .‬בדו"ח של דוד אומנסקי מטעם לשכת‬
‫‪ 338‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;66-67‬מזכירה‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; נאום הרבנית הרצוג‪ ,‬אצ"ד; פינדוגר‪ ,1939 ,‬ארכיון‬
‫הקבה"ד; רוזנבליט‪ ,‬בית צעירות מזרחי ‪ ,1939‬ארכיון הקבה"ד; רוזנבליט‪ ,‬בית צעירות מזרחי ‪ ,1942‬אצ"ד‪.‬‬
‫‪ 339‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;160‬הנהלת בית צעירות מזרחי ‪ ,1942‬אצ"ד; מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;68‬מזכירה‪ ,‬ארכיון‬
‫הקבה"ד; פינדוגר‪ ,1939 ,‬ארכיון הקבה"ד; פינדוגר ‪ ,1942‬אצ"ד; רוזנבליט‪ ,‬בית צעירות מזרחי‪ ,1942 ,‬אצ"ד; רמת‬
‫השומרון‪ ,‬אצ"ד;‬
‫‪ 340‬בוגרי הנוער הדתי‪ ,‬אצ"מ; הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;160‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;68‬נאום הרבנית הרצוג‪ ,‬אצ"ד;‬
‫פינדוגר‪ ,1939 ,‬ארכיון הקבה"ד; קופלר‪ ,‬אצ"ד; רוזנבליט‪ ,‬בית צעירות מזרחי‪ ,1942 ,‬אצ"ד;‬
‫‪108‬‬
‫עלית הנוער‪ ,‬לאחר ביקורו במקום באפריל ‪ ,1939‬נטען כי אין השגחה ראויה על הבנות שבחזקתם‪,‬‬
‫וכי יש השפעה שלילית של קרבת העיר על הבנות; בנות נמצאו מסתובבות בלילות החופשיים‬
‫בבתי קפה ומשוטטות ברחבי בעיר ללא פיקוח וללא ידיעת אנשי המוסד‪ .‬בשני המוסדות רצו‬
‫להרחיק את הנערות מהעיר ולטפח בהן את הרוח החלוצית‪-‬קיבוצית‪ ,‬ואמנם גם הסניף הירושלמי‬
‫שכן בתוך סביבה עירונית‪ ,‬אך ככל הנראה פיתויי תל‪-‬אביב לא דמו לפיתויי ירושלים‪ .‬כמו כן‬
‫נשאלה שאלה בנוגע לאופיו החינוכי של המוסד ‪ -‬כיצד ניתן לחנך לחקלאות והתיישבות מדיבורים‬
‫גרידא? אמנם לומדות בנות המוסד את מכלול מקצועות משק הבית אך הדבר מכשיר אותן‬
‫לעבודה בכל משק בית‪ ,‬בין אם עירוני ובין אם חקלאי‪ ,‬ואין הדבר מכשיר ומייעד אותן לחיי‬
‫חקלאות והגשמה אליהם שואפים ומכוונים במוסדות עלית הנוער‪.‬‬
‫‪341‬‬
‫‪F340‬‬
‫ב'ועדה לעלית הנוער הדתי' עלו שאלות גם על המסגרת החינוכית של 'בית צעירות מזרחי'‬
‫בתל‪-‬אביב‪ .‬חילוקי דעות נתגלעו בין ה'ועדה' ונציגיה ובין סגל ההוראה של המוסד‪ .‬אופי החינוך‬
‫במקום ואנשי הצוות לא תאמו לגישתם את הלך הרוח של מוסדות עליית הנוער ושאיפותיהם‬
‫החינוכיות והתיישבותיות‪ .‬בנוסף לא היו מרוצים ב'ועדה' משיטות החינוך והמשמעת שהונהגו‬
‫במקום והשפיעו על המוטיבציה של חניכות חברת הנוער עד כדי הפסקת פעילויות ועד החברה‬
‫והפסקת הפעולות והחוגים‪ .‬חברי ה'ועדה' פנו לסאלד בבקשה להתערב בנעשה בפנים המוסד‪ ,‬אך‬
‫סאלד סירבה לעשות כן בטענה כי אין באפשרות הלשכה לעלית הנוער לכפות את עמדותיה‬
‫החינוכיות במוסדות חינוך סגורים‪ .‬במידת הצורך באפשרותם למחות ולהוציא את חברת הנוער‬
‫מהמקום אך לא להתערב בצורת החינוך הפנימית‪.‬‬
‫‪342‬‬
‫‪F341‬‬
‫קשה היה ליצור בסביבה עירונית זו תנאים המתאימים לעבודה חינוכית עם חברת נוער של‬
‫עלית הנוער הדתי‪ .‬כמעט ולא נמצאו בסביבה חוגים של בני נוער דתיים שהתאימו ליצירת קשר‬
‫עם בנות חברת הנוער‪ ,‬מצד שני אי‪-‬אפשר היה לסגור אותן רק בתחומי המוסד רק כי אין חברה‬
‫מתאימה מסביבן‪ .‬על‪-‬כן ביקשו חברי ה'ועדה לעלית הנוער הדתי' לקשר בינן ובין חניכי חברות‬
‫הנוער הדתי המקבילות להן‪ .‬ניסו לערוך שיחות קבועות על עניינים כלליים ועל ענייני התנועה‬
‫הקיבוצית וההתיישבותית שהועברו על‪-‬ידי חברי התנועה‪ .‬מטרתם של חברי ה'ועדה' הייתה ליצור‬
‫‪ 341‬דו"ח בית צעירות מזרחי‪ ,‬אפריל ‪ ,1939‬ארכיון הקבה"ד‪.‬‬
‫‪ 342‬מנהלת המוסד‪ ,‬הגב' גוטספילד‪ ,‬שהייתה גם חברת ה'ועדה לעלית הנוער הדתי'‪ ,‬שהתה בארצות הברית ונתקעה‬
‫שם בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר ‪ .1939‬כמנהלת זמנית החליפה אותה לאה לוין‪ .‬לוין הסתכסכה‬
‫עם בטי כהן‪ ,‬המדריכה הראשית שזכתה להערכת אנשי עלית הנוער הדתי‪ ,‬ופיטרה אותה ללא הסכמתם‪ .‬גם‬
‫שיטות החינוך של הגב' לוין‪ ,‬שהסתמכו על ריגול והענשה‪ ,‬לא היו מוסכמים על חברי ה'ועדה לעלית הנוער הדתי'‪.‬‬
‫גוטספילד ‪ ,16.10.1939‬ארכיון הקבה"ד; גוטספילד ‪ ,18.10.1939‬ארכיון הקבה"ד; גוטספילד ‪ ,25.10.1939‬ארכיון‬
‫הקבה"ד; גוטספילד ‪ ,30.10.1939‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪109‬‬
‫תחושה בקרב הבנות כי השתלמותן קשורה לרעיון הקיבוצי‪ ,‬כי יש להן תפקיד תנועתי ולמנוע‬
‫תחושת ייאוש שהן רחוקות מהרעיון והגשמתו‪.‬‬
‫‪343‬‬
‫‪F342‬‬
‫מבין אלו שסיימו בשנת ‪ 1941‬ב'בית צעירות מזרחי' בתל‪-‬אביב הצטרפו כשליש מהבוגרות‬
‫לקבוצות של תנועת הקיבוץ הדתי; תשע נערות לקבוצת 'עלומים'‪ ,‬שלוש לקבוצת 'אמונים'‪ ,‬ארבע‬
‫לקבוצת 'רודגס'‪ ,‬אחת לקבוצת 'חרות' ושתיים לקבוצת 'שלוחות' )קבוצה של בוגרי חברות הנוער‬
‫במפרץ חיפה(‪ .‬השאר עברו להשתלמויות נוספות בתחומי טיפול בתינוקות‪ ,‬עבודת יד‪ ,‬סמינריון‬
‫למורות‪ ,‬תפירה‪ ,‬משק הבית‪ ,‬חנות ובתי חרושת‪ .‬נערות נוספות מ'בית צעירות מזרחי' הצטרפו‬
‫במרוצת השנים לגרעיני נוער והצטרפו להתיישבות‪.‬‬
‫‪344‬‬
‫‪F34‬‬
‫נראה כי ביחס לסניף הירושלמי בו למעלה ממחצית הבוגרות פנו להגשמה קיבוצית‪ ,‬רק כשליש‬
‫מבוגרות הסניף התל‪-‬אביבי התקרבו לרעיון הקיבוצי ופנו להגשמתו‪.‬‬
‫'בית צעירות מזרחי'‪ ,‬למרות היותו מוסד חינוכי דתי‪ ,‬בו חונכו נערות בלבד ובסביבה עירונית‪,‬‬
‫הצליח לחנך לרעיון הקיבוצי ולהשריש אותו בקרב תלמידותיו‪ .‬למרות היותו מוסד דתי נפרד‪,‬‬
‫איפשרו לנערות ליצור קשרים עם חברות נוער מקבילות‪ ,‬בהן היו גם נערים‪ ,‬ובכך איפשרו את‬
‫הצטרפותן לקבוצות ולפלוגות הקיבוציות ביתר קלות; הן בשל הקשרים שניבנו במהלך הכשרתן‬
‫עם חברות נוער מקבילות איתן יכלו להקים גרעיני הגשמה‪ ,‬והן בשל העובדה שגרעינים אלה היו‬
‫מעורבים וכך יכלו לקחת חלק בהגשמה למרות שבאו מחברות נוער שהיו מורכבות מנערות בלבד‪.‬‬
‫‪ .2‬בית‪-‬הספר החקלאי 'מקווה ישראל'‬
‫מוסד חינוכי נוסף שקיבל על עצמו קליטת חברות נוער דתי לשורותיו היה בית הספר החקלאי‬
‫'מקווה ישראל'‪.‬‬
‫‪345‬‬
‫‪F34‬‬
‫באפריל ‪ ,1937‬לאחר שראה את המצוקה והמחסור ברישיונות העלייה‬
‫ובמקומות קליטה בה היה מצוי מפעל עליית הנוער‪ ,‬פנה אליהו קראוזה‪ ,‬מנהל המוסד‪ ,‬ללשכת‬
‫עליית הנוער והציע לפתוח את שערי המוסד לקליטת חברות נוער בתחומי המוסד‪ .‬לבית‪-‬הספר‬
‫‪ 343‬עלית הנוער הדתי בשנת תרצ"ט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪ 344‬בוגרי הנוער הדתי‪ ,‬אצ"מ; הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;160‬הנהלת בית צעירות מזרחי ‪ ,1942‬אצ"ד; מאור‪,‬‬
‫השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;68‬רוזנבליט‪ ,‬בית צעירות מזרחי‪ ,1942 ,‬אצ"ד; רמת השומרון‪ ,‬אצ"ד‪.‬‬
‫‪ 345‬בית הספר החקלאי 'מקוה ישראל' הוקם בשנת ‪ 1870‬על‪-‬ידי קרל נטר‪ ,‬ממייסדי חברת כי"ח )'כל ישראל חברים'(‪,‬‬
‫בסיוע חברת כי"ח ומשפחת רוטשילד‪ .‬נטר אשר ביקר בארץ ב‪ ,1868-‬מצא כי ישנם אנשים הנמנים עם היישוב‬
‫הישן בארץ שאינם מרוצים ממצבם‪ ,‬מעוניינים בשינוי ורוצים להתפתח בתחומי החקלאות ועבודת האדמה‪ .‬נטר‬
‫סבר כי דרך זו תשפר את מצבם הכלכלי לטובה והציע לחברת כי"ח להקים מוסד בו ילמדו את מקצועות‬
‫החקלאות ועבודת האדמה להכשרת הדור הצעיר בארץ‪ .‬בתמיכת השלטון העות'מאני התקבל הרישיון להקמת‬
‫בית‪-‬הספר החקלאי והועמדו לרשותו ‪ 2,600‬דונם מזרחית ליפו‪ .‬בית‪-‬הספר קלט צעירים מבני הארץ אך רוב‬
‫תלמידיו נמנו עם תלמידים עולים‪ .‬הלימודים כללו לימודים עיוניים ומעשיים בסופם רכשו להם התלמידים‬
‫הכשרה מעשית בתחומי המשק השונים ‪ -‬פלחה‪ ,‬כרם‪ ,‬פרדס‪ ,‬גן‪-‬ירק‪ ,‬משתלת עצי‪-‬פרי‪ ,‬גן עצי‪-‬פרי‪ ,‬גן בוטני‪ ,‬גינות‬
‫נוי‪ ,‬משתלת צמחי נוי‪ ,‬שדה ניסיונות‪ ,‬לול ורפת‪ .‬את לימודיהם סיימו תלמידי בית‪-‬הספר עם התמחות בענף משק‬
‫מסוים בו בחרו במהלך לימודיהם‪ .‬החל משנת ‪ 1914‬ניהל אליהו קראוזה את המוסד‪ .‬עד שנת ‪ 1941‬למדו במוסד‬
‫רק נערים‪ ,‬והחל משנה זו נקלטו בפנימיית המוסד גם נערות‪ .‬להרחבה נוספת‪ :‬רוזנר‪ ,‬מקוה ישראל; שפירא‪ ,‬מקוה‬
‫ישראל‪.‬‬
‫‪110‬‬
‫'מקוה ישראל' הייתה מכסת רישיונות עלייה משלה וקראוזה הציע להקצות שלושים רישיונות‬
‫למען חברת נוער של עליית הנוער שתקבל את הכשרתה בתחומי המוסד‪ .‬לאור המצוקה הרבה‬
‫במציאת מקומות קליטה למען חברות הנוער הדתי‪ ,‬הציעה הנרייטה סאלד כי החברה שתיקלט‬
‫ב'מקוה ישראל' תהיה חברת נוער דתי‪ .‬אמנם המוסד עצמו לא היה דתי אך קראוזה שמר בו על‬
‫צביון מסורתי‪-‬דתי שהתבטא בהחזקת מטבח כשר ובעריכת תפילות שבת בבית‪-‬כנסת במקום‪ .‬עד‬
‫שנת ‪ 1941‬המוסד היה נפרד וקלט נערים בלבד‪.‬‬
‫‪346‬‬
‫‪F 345‬‬
‫אולם חברי 'הועדה לעליית הנוער הדתי' הסתייגו מקליטה ב'מקוה ישראל'‪ .‬היה קיים חשש‬
‫כיצד תיקלט חברת נוער דתי במוסד חילוני ‪ -‬האם יוכלו לשמור על הווי וחיים דתיים בסביבה‬
‫החילונית? כיצד יצליחו לחנך את חברת הנוער לעקרונות הדתיים ולעקרונות החלוציים‪-‬קיבוציים‬
‫לפיהם חינכו בשאר מסגרות הקליטה של עליית הנוער הדתי? אולם גם במקרה זה‪ ,‬כורח‬
‫המציאות הכריע לטובת ניסיון קליטה של חברת נוער דתי ב'מקוה ישראל'‪ .‬קליטת חברת הנוער‬
‫הדתי ב'מקוה ישראל' הייתה ייחודית הן משום שהייתה זו הפעם הראשונה בה ניסו לשלב חברת‬
‫נוער דתי בבית‪-‬ספר חקלאי חילוני‪ ,‬והן משום שהייתה זו הפעם הראשונה בה הכניסו חברת נוער‬
‫של עליית הנוער לבית‪-‬ספר חקלאי קיים‪.‬‬
‫‪347‬‬
‫‪F346‬‬
‫בפברואר ‪ 1938‬נקלטה חברת הנוער הדתי הראשונה שמנתה עשרים וחמישה נערים ב'מקוה‬
‫ישראל'‪ .‬למדריכי הקבוצה שובצו ברוך כוכבא‪ ,‬חבר קבוצת 'רודגס' ששב משליחות בצ'כיה שם‬
‫ראה את חשיבות ההתגייסות לטובת קידום עליית הנוער‪ ,‬ובנימין אברהמזוהן שנבחרו על‪-‬ידי‬
‫'הועדה לעליית הנוער הדתי' ואושרו על‪-‬ידי הנהלת 'מקוה ישראל' ולשכת עליית הנוער‪ .‬לעומת‬
‫קבלת הפנים החמה שקיבלו מהנרייטה סאלד בהגיעם לנמל חיפה‪ ,‬זכו בני הנוער בהגיעם למוסד‬
‫לקבלת פנים צוננת מטעם תלמידי בית‪-‬הספר שיצאו בקריאות נגד על קליטת דתיים ועל היותם‬
‫צעירים בגיל‪.‬‬
‫‪348‬‬
‫‪F347‬‬
‫רוב בני הנוער הדתיים שחיכו לעלייה במסגרת עליית הנוער הדתי שאפו להגשים את רעיון‬
‫החלוציות הקיבוצי ולהצטרף להכשרות קיבוציות‪ .‬נראה כי בני הנוער הראשונים שנקלטו בחברת‬
‫הנוער ב'מקוה ישראל' היו בני נוער שהרעיון הקיבוצי קסם להם פחות‪ .‬ביטוי לכך ניתן לראות‬
‫בכך שרוב תלונותיהם של חניכי חברת הנוער הראשונה שנקלטה ב'מקוה ישראל' בתחילת שהותם‬
‫במוסד נבעו בעיקר מבעיות אישיות ופחות מבעיות חברתיות‪-‬אידיאולוגיות שהפריעו להם פחות‪.‬‬
‫אולם דווקא במהלך שהותם במוסד השתנתה גישתם ובמהלך השנתיים הצטרפו ל'בני עקיבא'‪,‬‬
‫‪ 346‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;170‬מאור השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;118‬רוזנר‪ ,‬מקוה ישראל; שפירא‪ ,‬מקוה ישראל‪;308 ,‬‬
‫‪ 347‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;170‬מאור השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;118‬‬
‫‪ 348‬זכרונות של בוגר‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; מאור השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;122‬שפירא‪ ,‬מקוה ישראל‪ ,‬עמ' ‪.308‬‬
‫‪111‬‬
‫יצרו קשר עם התנועה הקיבוצית‪ ,‬מינו ועדות וקופה משותפת לחברת הנוער‪ ,‬ניהלו חוג רעיוני‬
‫בנושא התנועה והקימו גרעין שעלה לאחר תום הכשרתם ב'מקוה ישראל' להכשרה התיישבותית‬
‫יחד עם בוגרי חברות נוער דתיות אחרות‪.‬‬
‫‪349‬‬
‫‪F348‬‬
‫ב'מקוה ישראל' הוצרכו להתאים את מסגרת הלימודים התלת‪-‬שנתית הנהוגה במקום לצרכי‬
‫עליית הנוער ולהופכה להכשרה של שנתיים‪ .‬תחומי ההתנסות וההתמחות במוסד היו מגוונים‬
‫מאוד ‪ -‬פלחה‪ ,‬כרם‪ ,‬פרדס‪ ,‬גן‪-‬ירק‪ ,‬משתלת עצי‪-‬פרי‪ ,‬גן עצי‪-‬פרי‪ ,‬גן בוטני‪ ,‬גינות נוי‪ ,‬משתלת צמחי‬
‫נוי‪ ,‬שדה ניסיונות‪ ,‬לול ורפת‪.‬‬
‫‪350‬‬
‫‪F 349‬‬
‫שילובה של חברת נוער דתי במוסד חילוני העלה לא מעט שאלות ובעיות הלכתיות‪ ,‬על‪-‬אף‬
‫הניסיונות וההשתדלויות לאפשר לחברת הנוער לקיים אורח חיים דתי מלא‪ .‬עיקר הבעיות‬
‫ההלכתיות מולן עמדה חברת הנוער הדתי היו בתחומי הכשרות‪ ,‬שמירת השבת והווי השבת‪.‬‬
‫‪351‬‬
‫‪F350‬‬
‫בעקבות החיכוכים על הרקע הדתי ב'מקוה ישראל'‪ ,‬כשהתבקש קראוזה על‪-‬ידי לשכת עליית‬
‫הנוער לקבל למוסד חברת נוער נוספת ביקש מסאלד כי חברת נוער זו לא תהיה דתית‪ .‬בקשתו‬
‫עוררה כעס רב בקרב חברי 'הועדה לעלית הנוער הדתי' שפנו ללשכת עליית הנוער בדרישה כי‬
‫תימשך קליטת חברות נוער דתי במוסד‪ .‬החשיבות בהמשך קליטת חברות נוער דתי ב'מקוה‬
‫ישראל' הייתה מהותית משתי סיבות עיקריות‪ .‬המחסור במקומות קליטה לנוער דתי‪ ,‬במיוחד‬
‫לאור הביקוש שרק הלך וגבר לעליית נוער דתי לא רק בגרמניה אלא גם בפולין‪ ,‬רומניה‬
‫ואוסטריה‪ ,‬חייב פתרונות קליטה‪ .‬ויתור על מקום קליטה כמו 'מקוה ישראל' לא היה אפשרי‬
‫מבחינתם‪ .‬סיבה נוספת הייתה החשש מקליטת חברות נוער חילוני נוספות לצד חברת הנוער הדתי‬
‫הפעילה כבר במוסד‪ .‬החשש היה שהמסגרת הדתית של הסקטור הדתי ב'מקוה ישראל'‪ ,‬שנשמרה‬
‫‪ 349‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪.123-124‬‬
‫‪ 350‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;121-122‬שפירא‪ ,‬מקוה ישראל‪ ,‬עמ' ‪.310‬‬
‫‪ 351‬אם כי באופן רשמי מטבח המוסד היה כשר בפועל עורבבו כלי המטבח על‪-‬ידי חניכי המוסד‪ ,‬כלים הוצאו‬
‫מהמטבח ושימשו לבשר וחלב יחד‪ .‬במכונת הלחם פרסו גבינה ונקניק כאחד‪ .‬נעשו פעולות האסורות בשבת דוגמת‬
‫שימוש במכונת הלחם‪ ,‬חימום האוכל‪ ,‬גיבון גבינות והדלקת אורות‪ .‬שאלת החליבה בשבת שהעסיקה רבות את‬
‫ההתיישבות הדתית באותה העת עלתה גם בתחומי 'מקוה ישראל' ודרשה התייחסות הלכתית‪ .‬שמחה פרידמן‬
‫שהחל ללמד ב'מקווה ישראל' בשנת ‪ ,1939‬הציע פתרון הלכתי לשאלת החליבה שהתקבל‪ ,‬לפיו יחלבו על גבי אבקה‬
‫כימי ההופכת את החלב לגבינה )להרחבה על סוגיית החליבה בשבת‪ :‬אבנרי‪ ,‬הראי"ה‪ ,‬עמ' ‪ ;72-73‬הרב כ"ץ‪,‬‬
‫ארכיון הקבה"ד; הרב קניאל‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; הרב רוזנטל‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; פישמן‪ ,‬דת‪ ,‬עמ' ‪ ;150-153‬פלס‪,‬‬
‫בעיות החליבה‪ ,‬עמ' ‪ ;108-126‬פלס חיים‪ ,‬ההתיישבות‪ ,‬עמ' ‪ ;203-207‬פלס עוד לבעיות החליבה‪ ,‬עמ' ‪.(129‬‬
‫מדריכי הקבוצה התלוננו על בעיות הכשרות במוסד בפני קראוזה‪ ,‬מנהל המוסד‪ ,‬אך כשזה לא הוביל לשינויים‬
‫מעשיים בשטח פנו ללשכת עליית הנוער‪ .‬עד לשינוי נמנעו חניכי חברת הנוער מלאכול אוכל שבושל במטבח‪ .‬ברוך‬
‫כוכבא‪ ,‬מדריך הקבוצה‪ ,‬לא הסתפק בביקורה של סאלד במקום ופנה לרבנות תל‪-‬אביב שזימנה את קראוזה‬
‫לבירור‪ .‬קראוזה בתגובה איים לפטר את כוכבא‪ ,‬אך לאחר התפייסות סוכם שתהיה הקפדה בכך שאורחות החיים‬
‫הדתיים של חניכי חברת הנוער לא ייפגעו‪ .‬ההגדרה השונה בין המגזרים הדתי והכללי בנוגע לפרשנות 'עונג שבת'‬
‫העלתה שאלה גם בנוגע להווי השבת‪ .‬הסקטור הכללי ערך בשבתות משחקי ספורט מסיבות עם נגינה בפרהסיה‪,‬‬
‫דבר שפגע ברוח השבת של חניכי הסקטור הדתי‪ .‬לשאלת משחקי הספורט והווי השבת במוסד נקראו נציגי ציבור‬
‫לעניין‪ .‬נציגי הועד הלאומי יצחק בן‪-‬צבי והרב משה אוסטרובסקי‪-‬המאירי שמעו את טענות שני הצדדים והגיעו‬
‫למסקנה כי יש לכבד את חניכי הסקטור הדתי בנושא‪ .‬חניכי הסקטור הכללי לא היו מרוצים מהכרעתו של יצחק‬
‫בן צבי‪ ,‬חבר הסתדרות העובדים שייצג את עמדתם בדיון‪ .‬אך אם הזמן למדו חניכי הסקטורים לחיות זה לצד זה‪.‬‬
‫אברהמזוהן וכוכבא‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; הועד הלאומי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; זכרונות של בוגר‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; מאור‪,‬‬
‫השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;124-127‬שפירא‪ ,‬מקוה ישראל‪ ,‬עמ' ‪.312-314‬‬
‫‪112‬‬
‫בקושי רב בתנאים הקיימים‪ ,‬תתערער אף יותר בשל השפעה מצד חברות נוער כללי על חניכי‬
‫חברת הנוער הדתי‪' .‬הועדה לעליית הנוער הדתי' במכתבה אף הבהירה כי במידה ויוחלט שלא‬
‫לשלוח חברות נוער דתי נוספות לקליטה ב'מקוה ישראל'‪ ,‬הם יאלצו לחשוב גם על גורל חינוכה של‬
‫חברת הנוער שכבר שוהה שם ולמצוא להם מקום קליטה חלופי‪ .‬לשכת עליית הנוער בתגובה‬
‫תבעה מקראוזה להמשיך לקלוט חברות נוער דתי‪ .‬בלית ברירה הסכים קראוזה לקלוט חברת נוער‬
‫דתי שנייה‪ ,‬שאמורה הייתה למנות כחמישים חניכים בגילאי ‪ 15-17‬בתנאים דומים לקליטת חברת‬
‫הנוער הראשונה‪.‬‬
‫‪352‬‬
‫‪F351‬‬
‫ב‪ 30.8.1938-‬נחתם הסכם בין הלשכה לעליית הנוער ובין הנהלת 'מקוה ישראל' על קליטת‬
‫החברה השנייה‪ .‬נקבע כי תוכנית הלימודים‪ ,‬ההכשרה המעשית והמסגרת החברתית יהיו זהים‬
‫לתנאי חברת הנוער הדתי הראשונה‪ .‬ד"ר ברוך אופנבורג שהיה מדריך חברת הנוער ב'שדה יעקב'‬
‫עבר ל'מקוה ישראל' ויועד לשמש כמדריך‪-‬מורה של חברת הנוער השנייה ביחד עם חיים טויבמן‪,‬‬
‫חבר התנועה ולימים חבר קיבוץ 'שדה אליהו'‪ ,‬ששימש כמדריך‪ .‬במהלך חודשים אוקטובר‪-‬‬
‫נובמבר ‪ 1938‬הגיעו חניכי חברת הנוער שמנתה כחמישים חניכים )עשרים וארבעה חניכים‬
‫מגרמניה ועשרים וששה חניכים מאוסטריה( רמת השכלתם של הנערים הייתה שונה בהתאם‬
‫לרקע הלימודי ממנו הגיעו; תלמידי הגימנסיה העברית בוינה‪ ,‬תלמידי הגימנסיה הכללית‬
‫ותלמידים שלא סיימו בית‪-‬ספר יסודי‪ .‬העובדה שאנשי המוסד רכשו ניסיון בעבודתם החינוכית‬
‫מול חניכי חברת הנוער הראשונה‪ ,‬ושחניכי חברת הנוער הראשונה אימצו את חניכי חברת הנוער‬
‫השנייה וסייעו להם‪ ,‬הקלה מאוד על קליטתה של חברת הנוער השנייה וגיבושה‪.‬‬
‫‪353‬‬
‫‪F352‬‬
‫חברת הנוער השלישית ב'מקוה ישראל' נקלטה בחודשים מרץ‪-‬אפריל ‪ ,1939‬מנתה חמישים‬
‫ושניים חניכים‪ ,‬נערים בני ‪ 13-15‬מגרמניה‪ ,‬אוסטריה וצ'כוסלובקיה ומומנה בידי מיכאל פולק‪.‬‬
‫‪354‬‬
‫‪F35‬‬
‫‪ 352‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪.127-128‬‬
‫‪ 353‬אופנבורג‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח מקוה ישראל‪ ,‬מחזור ב'‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח מקוה ישראל ‪,23.5.1939‬‬
‫ארכיון הקבה"ד; מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;128-129‬שפירא‪ ,‬מקוה ישראל‪ ,‬עמ' ‪.309‬‬
‫‪ 354‬ב‪ ,1939-‬לקראת קליטת חברת נוער שלישית ב'מקוה ישראל' עלתה מחלוקת חדשה סביב אופי חברת הנוער‬
‫שתיכנס ל'מקוה ישראל'‪ .‬מיכאל פולק‪ ,‬בעל בית החרושת 'נשר' שליד חיפה‪ ,‬הציע תרומה כספית להחזקת חמישים‬
‫חניכים‪ ,‬פליטים מגרמניה‪ ,‬בפנימייה לתקופה של חמש שנים‪ .‬להצעתו העמיד שני תנאים‪ .‬התנאי הראשון היה כי‬
‫התרומה תהיה אנונימית והטיפול בה יתבצע על‪-‬ידי ידידו הצייר הרמן שטרוק‪ ,‬ממנהיגי הציונים הדתיים‬
‫בגרמניה‪ ,‬אשר טיפל בקליטת ילדים מגרמניה בעיקר דרך המסגרת של 'הועדה לעליית הנוער הדתי'‪ .‬התנאי השני‬
‫לקבלת התרומה היה כי החניכים שיקלטו במסגרת התרומה יקבלו חינוך מסורתי‪ .‬הרמן שטרוק יידע את בנימין‬
‫כהן‪ ,‬מחברי 'הועדה לעליית הנוער הדתי'‪ ,‬על התרומה ותנאיה‪ ,‬וזה התחיל במגעים עם הנהלת 'מקוה ישראל'‬
‫ולשכת עליית הנוער בכדי ליישם אותה בפועל‪ .‬ההצעה התקבלה בברכה על‪-‬ידי כל הגורמים‪ ,‬אך בלשכת עליית‬
‫הנוער הציעו לנצל את התרומה לטובת בני נוער הבאים מחוגים קונסרבטיביים‪ ,‬שאף נחשבים כשומרי מסורת‬
‫ומתאימים לתנאי קבלת התרומה‪ .‬הוצע לגבש חברת נוער מקרב בוגרי בית היתומים 'אהבה' בברלין ובני נוער‬
‫קונסרבטיביים המבקשים לעלות במסגרת עליית הנוער‪' .‬הועדה לעליית הנוער הדתי' התנגדה להצעה זו בתוקף‬
‫ודרשה כי חברות הנוער שיופנו ל'מקוה ישראל' יהיו בעלות רקע אורתודוכסי בלבד‪ .‬שטרוק עצמו הודיע להנהלת‬
‫'מקוה ישראל' כי אינו מסתפק בדתיותם של בני הנוער המגיעים מבית היתומים 'אהבה'‪ ,‬וכי הוא מבקש שבני‬
‫הנוער שירכיבו את חברת הנוער השלישית יהיו מאותו הרקע הדתי של חברות הנוער שכבר נקלטו‪ .‬לשכת עליית‬
‫הנוער נאלצה לוותר על הרעיון לקליטת בני נוער מרקע קונסרבטיבי‪ .‬חברת נוער השלישית ב'מקוה ישראל' גובשה‬
‫מבני‪-‬נוער מרקע אורתודוכסי דרך 'הועדה לעלית הנוער הדתי'‪ .‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;129-130‬סכום שיחתנו‪,‬‬
‫ארכיון הקבה"ד; שפירא‪ ,‬מקוה ישראל‪ ,‬עמ' ‪.309‬‬
‫‪113‬‬
‫גילאים אלו היו צעירים יותר מגיל החניכים הרגיל בחברות הנוער ובשל כך כונו חברת הילדים‪.‬‬
‫עם הקבוצה עלה שמחה פרידמן‪ ,‬חבר התנועה ולימים חבר קיבוץ 'טירת צבי'‪ ,‬ושימש כמדריך לצד‬
‫חיים טויבמן‪ .‬חינך אותם ד"ר אופנבורג שלימד גם את חברת הנוער השנייה‪ .‬לחניכי חברה זו‪,‬‬
‫שהיו צעירים יותר מחניכי חברות הנוער הקודמות‪ ,‬גובשו תוכניות לימודים והכשרה ייחודיות‬
‫המתאימות לגילם ויכולותיהם‪ ,‬בשונה מאלו של שתי חברות הנוער שקדמו להם‪ .‬בשנתם‬
‫הראשונה נכנסו ללמוד חניכי חברת הנוער השלישית בכיתה ח'‪ 355 .‬רק עם תום שנה זו החלו את‬
‫‪F354‬‬
‫התוכנית הלימודית התלת‪-‬שנתית המקובלת ב'מקוה ישראל'‪ .‬בשל גילם הצעיר משאר תלמידי‬
‫בית‪-‬הספר‪ ,‬הופרדה קבוצה זו משאר התלמידים והוקצה לה מערך מבנים בנפרד שכלל את חדרי‬
‫המגורים‪ ,‬הכיתות‪ ,‬המועדון וחדר האוכל‪ .‬מרבית מחניכי החברה לקחו חלק גם בפעילויות 'בני‬
‫עקיבא' במסגרתם ניהלו פעולות תרבותיות מחוץ למסגרת הבית‪-‬ספרית‪ .‬פעולות אלו כללו‬
‫שיעורים ושיחות בנושאים שונים דוגמת תולדות הציונות‪ ,‬חוגי תנ"ך‪ ,‬תלמוד‪ ,‬פרקי אבות ועיון‬
‫תפילה‪ 356 .‬לחברת נוער זו הזדמנה הפוגה משגרת החיים במקוה ישראל והתנסות בחיי קיבוץ של‬
‫‪F 35‬‬
‫ממש‪ ,‬כשבשנת ‪ ,1942‬כוחות גרמניים התקרבו לגבולות הארץ ואיום גובר לפלישה הוביל לגיוסים‬
‫של רבים מהיישוב לצבא הבריטי‪.‬‬
‫‪357‬‬
‫‪F356‬‬
‫בעקבות אותם הגיוסים משקים רבים ברחבי הארץ מצאו עצמם חסרים ידיים עובדות‪ .‬ביישוב‬
‫יצא קול קורא לנוער להתגייס וחניכי חברת הנוער השלישית‪ ,‬שהיו מעורים במתרחש בארץ‪,‬‬
‫הרגישו כי אינם יכולים להמשיך לשבת בשקט בין כותלי בית הספר‪ .‬מדריכי הקבוצה‪ ,‬בהסכמת‬
‫הנהלת 'מקוה ישראל' ומוסדות עלית הנוער‪ ,‬ראו לנכון להפסיק את לימודי הקבוצה ב'מקוה‬
‫ישראל' לשם התגייסותם לעבודה במשק של הקיבוץ הדתי 'טירת צבי'‪ .‬בגיוס זה ראו חשיבות הן‬
‫בשל צו השעה והן בכדי לספק את הצורך בשינוי של בני הנוער ששהה שנים רבות במוסד‪.‬‬
‫‪358‬‬
‫‪F 357‬‬
‫גיוסם לעבודה בקיבוץ היה חשוב למשק של 'טירת צבי' אך באותה מידה גם לחברת הנוער‬
‫עצמה‪ .‬חניכי חברת הנוער השלישית‪ ,‬שתוכנית הלימודים שלהם ערכה ארבע שנים‪ ,‬הרגישו כי הם‬
‫צריכים שינוי מאווירת השגרה של החיים ב'מקוה ישראל'‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬מעברם לקיבוץ 'טירת צבי'‬
‫אפשר להם לחוות את צורת החיים של הקבוצה‪ ,‬האידיאל אליו שאפו‪ ,‬בפועל‪ .‬כמו כן‪ ,‬תרמה להם‬
‫ההתרחקות מהחיים לצד הסקטור הכללי של 'מקוה ישראל' ואפשרה להם אוורור מהמאבק‬
‫המתמשך לקיום חיים דתיים ב'מקוה ישראל'‪ .‬לאחר שהותם ב'טירת צבי' שארכה כחצי שנה חזרו‬
‫‪ 355‬בשנתם הראשונה כללה המסגרת הלימודית שלהם חמש שעות לימוד ביום‪ ,‬ששה ימים בשבוע‪ .‬הכשרתם המעשית‬
‫נקבעה לשלוש שעות עבודה ביום בענפים שנמצאו מתאימים את יכולותיהם כמו גן‪-‬הירק‪ ,‬כרם‪ ,‬צמחי‪-‬נוי‪ ,‬הגן‪-‬‬
‫הבוטני והאורווה‪.‬‬
‫‪ 356‬דו"ח מקוה ישראל ‪ ,23.5.1939‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח מקוה ישראל‪ ,‬מחזור ג' ‪ ;1.11.1940‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;129-131‬שפירא‪ ,‬מקוה ישראל‪ ,‬עמ' ‪ ;309‬תכנית לסדור‪ ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪ 357‬דו"ח מקוה ישראל‪ ,‬מחזור ג' ‪ ,16.12.1942‬ארכיון הקבה"ד; שפירא‪ ,‬מקוה ישראל‪ ,‬עמ' ‪;309‬‬
‫‪ 358‬דו"ח מקוה ישראל‪ ,‬מחזור ג' ‪ ,16.12.1942‬ארכיון הקבה"ד; שפירא‪ ,‬מקוה ישראל‪ ,‬עמ' ‪;309-310‬‬
‫‪114‬‬
‫ל'מקוה ישראל' להשלים את לימודיהם עד סוף שנת ‪ .1943‬ממרחק של זמן העיד יעקב בס‪ ,‬חניך‬
‫החברה‪ ,‬כי זמן שהותם ב'טירת צבי' נחשב בעיניהם כתקופת התפתחות חשובה בכל הנוגע לחיי‬
‫קבוצתם‪.‬‬
‫‪359‬‬
‫‪F 358‬‬
‫בתחילת שנות מלחמת העולם השנייה הצליחו להגיע ל'מקוה ישראל' גם חברות הנוער הדתי‬
‫ד'‪-‬ז'‪ .‬חניכי קבוצות אלו הגיעו מגרמניה‪ ,‬צ'כוסלובקיה‪ ,‬הונגריה‪ ,‬רומניה‪ ,‬אוסטריה ופולין‪.‬‬
‫‪360‬‬
‫‪F359‬‬
‫בשנת ‪ ,1941‬הועברה ל'מקוה ישראל' חברת הנוער שנקלטה בתחילה במושב 'כפר הרא"ה'‪.‬‬
‫חניכי החברה רצו לחיות כקולקטיב ולא להיות מפוזרים בין בתי האיכרים ועל‪-‬כן הועברו להמשך‬
‫הכשרתם ל'מקוה ישראל'‪ .‬עם בואה של חברת נוער זו שמנתה חמישים חניכים והייתה מורכבת‬
‫מנערים ונערות‪ ,‬נפתח דף חדש בתולדות המוסד שעד כה קיבל רק נערים לשורותיו‪ .‬הייתה זו‬
‫דווקא עליית הנוער הדתי שהביאה לשינוי מגדרי במבנה המוסד‪ .‬סגל ההוראה הסתייג מהשינוי‬
‫המשמעותי; חששם היה כי הנערות לא מתאימות לעבודה בכל ענפי המשק במוסד‪ ,‬ובשל כך גם‬
‫יצטמצמו הענפים בהם יוכלו להכשירן וכן חששו כי בעקבות גידול מספר הנערות במוסד תהיה‬
‫ירידה בכמות הידיים העובדות בחלק מענפי המשק‪ .‬אך בעוד סגל ההוראה הסתייג ממהלך זה‪,‬‬
‫קראוזה היה פתוח לשינוי ואף סבר כי אם כבר עורכים ניסיון כזה‪ ,‬טוב שהוא יערך בקרב‬
‫הסקטור הדתי מתוך מחשבה ששם ישמרו יותר על גבולות הצניעות בין הנערים והנערות‪ ,‬ולפיכך‬
‫יהוו דגם לחיקוי ליתר חברות הנוער‪.‬‬
‫‪361‬‬
‫‪F360‬‬
‫החל משנת ‪ 1943‬החלו להגיע לארץ ילדים מקרב 'שארית הפליטה'‪ .‬ראשונים הגיעו 'ילדי‬
‫טהרן'‪ ,‬פרשה שאתגרה את מוסדות עליית הנוער הכללי והדתי כאחד‪ .‬ב'מקוה ישראל' נקלטו‬
‫חברות ילדים ונוער דתי גדולות מקרב 'ילדי טהרן'‪ .‬לאחר גמר הכשרתה של חברת נוער זו הצטרפו‬
‫כחמישים מחניכיה לקיבוץ כפר עציון‪ .‬רוב חניכי חברת נוער דתי זו נהרגו בקרבות שנערכו בגוש‬
‫עציון במהלך מלחמת השחרור‪.‬‬
‫‪362‬‬
‫‪F 361‬‬
‫לקראת סוף מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשלהי שנת ‪ ,1944‬החלו להגיע ל'מקוה ישראל' חברות‬
‫נוער דתי של ילדים ונוער מטרנסילבניה וטרנסדניסטריה )לשם גורשו יהודי רומניה וסרביה בשנות‬
‫המלחמה(‪ ,‬שכבר שוחררו‪ .‬לאחר שנת ‪ 1945‬הגיעו חברות נוער של בני‪-‬נוער ששרדו גטאות ומחנות‪,‬‬
‫‪ 359‬לא כל בני הנוער של חברת הנוער הדתי היו מרוצים מהחלטת הגיוס במשק 'טירת צבי' והודיעו כי הם עוזבים את‬
‫הקבוצה‪ .‬חלק מבני הנוער שוחררו מטעמים דתיים‪ ,‬חלק מטעמים חברתיים וחלק נסעו לסייע להוריהם למשך‬
‫תקופת הגיוס של הקבוצה‪ .‬מספר נערים הוצאו מהקבוצה בשל סירובם לקחת למלא את צו השעה עליו החליטה‬
‫הקבוצה‪ .‬בני הנוער שלא הצטרפו ל'טירת צבי' או הוצאו מהקבוצה עתידים היו לחזור ל'מקוה ישראל' להמשך‬
‫לימודים בסביבות פסח ולסיים את לימודיהם בסתיו ‪ .1943‬דו"ח מקוה ישראל‪ ,‬מחזור ג' ‪ ,16.12.1942‬ארכיון‬
‫הקבה"ד; שפירא‪ ,‬מקוה ישראל‪ ,‬עמ' ‪;309-310‬‬
‫‪ 360‬שפירא‪ ,‬מקוה ישראל‪ ,‬עמ' ‪;310‬‬
‫‪ 361‬מאור השפעותיהם ‪ ;99‬שפירא‪ ,‬מקוה ישראל‪ ,‬עמ' ‪;315‬‬
‫‪ 362‬הוברמן‪ ,‬יחודו של כפר‪ ,‬עמ' ‪ ;164-165 ,156-157‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;264-298‬רוטשטיין‪ ,‬פרקי כפר פינס‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;107‬שיין‪ ,‬הפולמוס‪ ,‬עמ' ‪ ;133-161‬שלוש‪-‬עשרה שנה‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;6‬שלם‪ ,‬ילדי טהרן‪ ,‬עמ' ‪;247-270‬‬
‫שפירא‪ ,‬מקוה ישראל‪ ,‬עמ' ‪.315-316‬‬
‫‪115‬‬
‫רובם יתומים‪ ,‬בהם חברות נוער מניצולי מחנות ברגן‪-‬בלזן ובוכנוולד‪ ,‬ילידי פולין‪ ,‬הונגריה וצ'כיה‪.‬‬
‫חברת נוער שעלתה בדרך ההעפלה וגורשה מחופי ישראל לקפריסין‪ ,‬נקלטה במוסד לאחר עלייתה‬
‫לארץ‪ .‬חברת הנוער האחרונה שהגיעה ל'מקוה ישראל' לפני הקמת המדינה הייתה מורכבת‬
‫מילדים מפולין שהעבירו את שנות המלחמה כנוצרים בקרב משפחות פולניות או במנזרים‪ .‬השינוי‬
‫התפיסתי שהיה עליהם לעבור היה קשה ולקח להם זמן להסתגל למציאות החדשה ולקבלה‪.‬‬
‫‪363‬‬
‫‪F362‬‬
‫כמו בכל חברות הנוער של עליית הנוער ועליית הנוער הדתי‪ ,‬חניכי חברות הנוער הדתי ב'מקוה‬
‫ישראל' כוונו בחינוכם להגשמת הרעיון החלוצי‪-‬התיישבותי‪ .‬במסגרת ההסכם בין לשכת עליית‬
‫הנוער והנהלת 'מקוה ישראל' לא נחתם מה בדיוק אחריותם החינוכית של כל אחד מהצדדים‪ ,‬כמו‬
‫גם‪ ,‬לא נקבעה תוכנית הכוונה לעתידם של חניכי חברת הנוער‪ .‬נקבע רק כי בתום שנות ההכשרה‬
‫לא יהיו התחייבויות נוספות ל'מקוה ישראל' כלפי חניכי חברות הנוער‪' .‬מקוה ישראל' כחלק‬
‫מהיותו בית‪-‬ספר חקלאי הכשיר את חניכי חברות הנוער בעבודת האדמה והמשק השונות‪ ,‬דבר‬
‫שהיווה את המטרה החינוכית הראשית של בית הספר‪' .‬הועדה לעלית הנוער הדתי' הייתה זו‬
‫שכיוונה לחינוך לאידיאל ההתיישבותי שלה ‪ -‬הקיבוץ הדתי‪ .‬במסגרת חברת הנוער נערכו חוגים‬
‫ושיחות בנוגע לתנועה ולהגשמה‪ ,‬נקשרו קשרים עם חברות נוער דתי אחרות ועם חניכי תנועת בני‬
‫עקיבא והוקמו גרעינים שתכננו לאחר תום ההכשרה לעלות להתיישבות‪ .‬השאיפה הייתה בקרב‬
‫'הועדה לעליית הנוער הדתי' כי בוגרי חברות הנוער יצטרפו לקיבוצים דתיים קיימים או לגרעיני‬
‫הכשרה בשאיפה להקים נקודות יישוב חדשות‪.‬‬
‫‪364‬‬
‫‪F36‬‬
‫למרות שחברות הנוער ב'מקוה ישראל' התחנכו במסגרת בית‪-‬ספר חקלאי ולא בין כותלי‬
‫הקיבוץ ראו עצמם רבים מהחניכים חלק מהתנועה הקיבוצית וראו בה את עתידם‪ .‬נראה כי‬
‫כחמישים אחוז מבוגרי חברות הנוער הדתי הראשונה והשנייה בחרו להיות חלק מתנועת הקיבוץ‬
‫הדתי ולהצטרף לנקודות קיימות או להיות בין הגרעינים שלימים הקימו קיבוצים חדשים‪.‬‬
‫‪365‬‬
‫‪F364‬‬
‫בתום הכשרתם של חניכי חברת הנוער הדתי הראשונה ב'מקוה ישראל' חלק קטן החליט‬
‫להמשיך בלימודים וכמחצית מחניכי החברה החליטו להמשיך במסגרת של גרעין קיבוצי‪ .‬מכיוון‬
‫שבשלב זה חברות הנוער לא כללו בנות‪ ,‬הקשה הדבר על יצירת גרעין‪ .‬פתרון לכך נמצא עם‬
‫התחברותם לקבוצת חניכות מ'בית צעירות מזרחי' בירושלים‪ .‬שאיפתם הייתה להקים קבוצה‬
‫חדשה אליה קיוו שיצטרפו בוגרי המחזורים הבאים של 'מקוה ישראל'‪ .‬במהלך שנת ‪ 1939‬פעל‬
‫הגרעין בסיוע לקבוצת 'אריה' בהקמת קיבוץ 'שדה אליהו'‪ ,‬והמשיך את הכשרתו בקבוצת‬
‫‪ 363‬שפירא‪ ,‬מקוה ישראל‪ ,‬עמ' ‪.316-318‬‬
‫‪ 364‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;124‬שפירא‪ ,‬מקוה ישראל‪ ,‬עמ' ‪;325‬‬
‫‪ 365‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;129‬שפירא‪ ,‬מקוה ישראל‪ ,‬עמ' ‪;325-328‬‬
‫‪116‬‬
‫'אמונים' )שבשנת ‪ 1946‬הקימה את קיבוץ 'עין הנצי"ב'(‪ .‬בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה ואיתה‬
‫הפסקת העליות‪ ,‬החליטו במזכירות הקיבוץ הדתי כי אין מספיק כוח מילואים לקבוצות הקיימות‬
‫וכי עליהם להצטרף לקיבוצים הקיימים ולא להקים קיבוץ חדש‪ .‬הגרעין התפרק אפוא וחבריו‬
‫התפזרו בין הנקודות הקיימות‪.‬‬
‫‪366‬‬
‫‪F365‬‬
‫מבין בוגרי חברת הנוער הדתי השנייה ב'מקוה ישראל' הצטרפו עשרים וארבעה חניכים‬
‫למסגרת הקיבוצית‪ ,‬בהם עשרים ואחד חניכים לתנועת הקיבוץ הדתי )ששה‪-‬עשר לקיבוץ 'טירת‬
‫צבי'‪ ,‬שלושה לקבוצת 'עלומים' שהקימה בשנת ‪ 1947‬את קיבוץ 'סעד'‪ ,‬אחד לקבוצת 'אריה' ואחד‬
‫לקבוצת 'אמונים' שהקימה בשנת ‪ 1946‬את קיבוץ 'עין הנצי"ב'(‪ .‬שלושה חניכים בחרו לעזוב את‬
‫תנועת הקיבוץ הדתי ובחרו להצטרף לקיבוץ 'דגניה'‪ .‬שאר חניכי חברת הנוער השנייה התפזרו‬
‫לדרכם‪ ,‬בהם ששה שהצטרפו לקבלת הכשרה נוספת‪ ,‬שמונה שהלכו לעבוד בחקלאות במקומות‬
‫שונים‪ ,‬אחד הצטרף למושב עובדים של הפועל‪-‬המזרחי‪ ,‬אחד הלך לעבוד במסגריה בתל‪-‬אביב‬
‫ושלושה עברו להשתלמות נוספת בישיבת בני‪-‬עקיבא בכפר הרא"ה‪.‬‬
‫‪367‬‬
‫‪F36‬‬
‫בוגרי חברת הנוער הדתי השלישית הצטרפו לקבוצת 'אמונים' כמו חבריהם מחברת הנוער‬
‫הדתי הראשונה‪ .‬בוגרי חברת הנוער הדתי הרביעית הצטרפו לקבוצת 'משואות' שהקימו בשנת‬
‫‪ 1946‬את קיבוץ 'משואות יצחק' בגוש עציון‪ ,‬אליהם הצטרפו גם בוגרים מהמחזורים ה'‪ ,‬ו' וז' של‬
‫חברות הנוער הדתי ב'מקוה ישראל'‪ .‬רבים מהם השתתפו ונפלו בקרבות שנערכו בגוש עציון‪,‬‬
‫הנותרים עברו עם הקיבוץ למקומו העכשווי בדרום הארץ‪ .‬מהמחזורים י' ויא'‪ ,‬חברות נוער של‬
‫ילדי טהרן‪ ,‬הצטרפו בוגרים לקיבוץ 'כפר עציון' ופרט לאחד כולם נפלו בקרבות על גוש עציון‪.‬‬
‫בוגרים ממחזור יד'‪ ,‬ילדי שארית הפליטה שהגיעו מטרנסילבניה וטרנסדנסטריה‪ ,‬לקחו חלק‬
‫בהקמת 'מכורה'‪ ,‬על‪-‬יד כפר‪-‬חסידים‪ .‬גם מהמחזורים של חברות הנוער הדתי הארצישראלי‬
‫שנקלטו ב'מקווה ישראל' הצטרפו בוגרים לגרעיני התיישבות‪ .‬מהמחזור הראשון הצטרף גרעין‬
‫לקבוצת 'שלוחות'‪ .‬וממחזורים אחרים הצטרפו בודדים ליישובים שונים כמו כפר‪-‬עציון‪ ,‬שדה‪-‬‬
‫אליהו‪ ,‬טירת צבי‪ ,‬תקומה‪ ,‬בארות‪-‬יצחק‪ ,‬ומושבי עובדים של 'הפועל המזרחי'‪.‬‬
‫‪368‬‬
‫‪F367‬‬
‫* * *‬
‫הקו החינוכי אליו הובילה 'הועדה לעליית הנוער הדתי' בכל מסגרות הכשרתה‪ ,‬גם אלה‬
‫העירוניות והמוסדיות‪ ,‬היה קו התיישבותי‪-‬קיבוצי‪ .‬חלוציות ובניין הארץ היה בעבור חברי הועדה‬
‫ערך עליון‪ ,‬לפיכך החליטו כי צורת ההתיישבות של הקיבוץ היא צורת החיים המיטבית להשגת‬
‫‪ 366‬דו"ח מקוה ישראל ‪ ,23.5.1939‬ארכיון הקבה"ד; ועוד לשאלת העתיד‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; זכרונות של בוגר‪ ,‬ארכיון‬
‫הקבה"ד; מאור השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;129‬שפירא‪ ,‬מקוה ישראל‪ ,‬עמ' ‪.325-328‬‬
‫‪ 367‬דו"ח מקוה ישראל‪ ,‬מחזור ב'‪ ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪ 368‬שפירא‪ ,‬מקוה ישראל‪ ,‬עמ' ‪;325-328‬‬
‫‪117‬‬
‫המטרות החינוכיות אליהם שאפו‪ :‬מסורת‪ ,‬חלוציות וחינוך‪ 369 .‬בהכשרות העירוניות והמוסדיות‬
‫‪F368‬‬
‫ניסו להעביר פעילויות רבות שעסקו בהתיישבות והגשמה‪ .‬כמו‪-‬כן ניסו ליצור קשרים בין‬
‫ההכשרות וחברות הנוער השונות‪ ,‬בכדי ליצור את גיבושם לגרעיני התיישבות עתידיים ובכך‬
‫לקיים את האידיאל ההתיישבותי של המפעל‪ .‬למרות זאת בגלל הקשיים בתנאי המחייה‪ ,‬תחומי‬
‫ההכשרה המקצועית ואינטנסיביות הלימודים של ההכשרות העירוניות‪ ,‬בעיקר ההכשרות‬
‫העירוניות בחיפה‪ ,‬לא נראה שיתוף פעולה עם קו חינוכי זה‪ .‬ייאוש נראה בקרב חברי הקבוצות‬
‫בנוגע למעשיות השתלבותם בהתיישבות בתחומי ההכשרה שלהם ולרוב לא הוקם קולקטיב‬
‫רעיוני‪-‬חברתי‪-‬קיבוצי בקרב הכשרות אלה‪ .‬מעטים מבוגרי ההכשרות העירוניות בחיפה הצטרפו‬
‫בפועל לגרעיני התיישבות‪ .‬לעומתם נראה היה כי החינוך להתיישבות קיבוצית קנה את מקומו‬
‫בקרב רבים מבוגרי ההכשרות המוסדיות והמושביות‪ ,‬שקיבלו הכשרה חקלאית בפועל‪ ,‬דוגמת‬
‫'בית צעירות מזרחי'‪' ,‬מקוה ישראל' והמושב 'שדה יעקב' ורבים הצטרפו לגרעיני התיישבות‬
‫ופלוגות עבודה של הקיבוץ הדתי‪.‬‬
‫‪370‬‬
‫‪F 369‬‬
‫* * *‬
‫תנועת הקיבוץ הדתי וחבריה היוו נדבך משמעותי במערך האחראי והמפעיל של מפעל עלית הנוער‬
‫הדתי‪ .‬חברי הקיבוץ הדתי לקחו חלק בכינון המפעל על היבטיו השונים מתחילת דרכו‪ ,‬היו‬
‫מהכוחות המניעים החשובים והבולטים ומקומם לא נבצר גם ממסגרות ההכשרה השונות‪ ,‬למרות‬
‫שלא היו אלה מסגרות בתוך הקיבוצים עצמם ממש‪ .‬ביטוי למעורבותם הרבה ניתן למצוא‬
‫בהיבטים רבים‪:‬‬
‫האחריות לתנאי הקליטה של חברות הנוער בדגש על‪-‬כך שיתאימו לחינוך הקיבוצי הרצוי של‬
‫מפעל עלית הנוער; דאגה למדריכים מתוך התנועה או מדריכים שתמכו בדרכה; עריכת שיחות‬
‫וחוגים שעסקו בתנועה ובעקרונותיה האידיאולוגיים דוגמת הקיבוץ וסוציאליזם; הכשרה מעשית‬
‫של בני הנוער לעבודות המשק והחקלאות; שליחת חברות הנוער לשבועות עבודה בקבוצות‬
‫ובפלוגות העבודה הקיבוציות על‪-‬מנת שיכירו ויתנסו בעבודה בשטח; מעקב על התפתחות החברה‬
‫ועריכת ישיבות עם המדריכים ונציגי חברות הנוער בכדי להסיק מסקנות ולשפר את התנהלות‬
‫החברות תוך כדי הכשרתן‪ ,‬ולהבא למחזורים הבאים ועוד‪.‬‬
‫‪ 369‬אונא‪ ,‬חנוך‪ ,‬אצ"ד;‬
‫‪ 370‬הנוער הדתי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;73‬פרטי‪-‬כל‪ ,1936 ,‬אצ"ד;‬
‫‪118‬‬
‫חשוב היה לחברי תנועת הקיבוץ הדתי להיות מעורבים בכל התחומים שנגעו לחברות הנוער‪,‬‬
‫ההכשרתיים‪ ,‬הלימודיים‪ ,‬החברתיים‪ ,‬והתרבותיים בכדי שהשפעתם על הכיוון החינוכי של בני‬
‫הנוער יהיה כולל ומשמעותי‪ ,‬ובכדי שבסוף התהליך יבחרו בני הנוער להמשיך בדרך התנועה‬
‫שקיבלה אותם ודאגה לרווחתם והכשרתם‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫פרק שלישי ‪ -‬ביטוייו המעשיים של הקשר בין שני המפעלים בחיי‬
‫‪U‬‬
‫היומיום‬
‫א‪ .‬היבטים של חינוך ותרבות‬
‫‪U‬‬
‫בכל מוסדות הקליטה והחינוך של מסגרות עלית הנוער הדתי היה כאמור הרעיון הקיבוצי חלק‬
‫מובנה בתוכנית החינוכית‪ .‬במאמר 'חינוך לקבוץ' שכתב משה אונא בספטמבר ‪ ,1936‬הוא הביא‬
‫את הרעיון בבסיס החינוך לקיבוציות‪ .‬לשיטתו על‪-‬מנת לבסס מערכת חינוכית ולהביא להצלחתה‬
‫יש להסתמך לא רק על שאיפה רוחנית‪-‬ערטילאית כי אם על מטרה מוחשית‪-‬קונקרטית‪ .‬לפיכך‬
‫סבר כי מטרה זו צריכה לבוא מתוך המציאות בה חיים וכן שתהיה בה גם צו אידיאלי ונשגב‪ .‬לפיו‬
‫יש לקחת שלושה מאפיינים בקביעת המטרה החינוכית ‪ -‬מסורת‪ ,‬חלוציות וחינוך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מסורת ‪ -‬הנכס הרוחני שהגיע מהדורות הקודמים והקשר שלו עם הדור הנוכחי‪ ,‬המביא‬
‫להכרה טובה יותר את המקום בו אנו עומדים בתוך העם כחלק מהגוף החי והפועם של העם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חלוציות ‪ -‬להקשיב לצו השעה ולפעול לפיו לבנין הארץ‪ ,‬ולא רק על‪-‬פי מוסכמויות מוכרות‬
‫אלא לבחון את המצב ולחדש לפי צרכי השעה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חינוך ‪ -‬הפצת הקניינים הרוחניים‪ ,‬השבחתם ומסירתם לדורות הבאים‪.‬‬
‫לגישת אונא רק הקיבוץ עונה על שלושת מאפיינים אלה ויכול לשמש כמטרה חינוכית ראויה‬
‫למסגרות החינוך של מוסדות עלית הנוער; ‪ 371‬חינוך וקליטה בקיבוץ שהוא מתוך אידיאל ולא רק‬
‫‪F370‬‬
‫מכורח המציאות‪ .‬אונא סבר כי אי‪-‬אפשר לדעת בוודאות האם הקיבוץ הוא באמת הגשמת הגישה‬
‫הסוציאליסטית‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬חשיבות החינוך לקיבוץ בעיניו נובע מעצם היכולת ליצור אדם‬
‫המסוגל לחיות בחברה סוציאלית‪ ,‬מתוך אחריות כלפי הפרט והכלל‪ ,‬היכולת לעבודת צוות‪ ,‬שיתוף‬
‫פעולה והיענות לעזרת הזולת‪ .‬כל זאת לא ניתן להשגה רק באמצעות הסברה עיונית אלא יש צורך‬
‫במעשה של ממש; יצירת מערכת חיים קולקטיבית שתמחיש את הרעיון בפועל‪ .‬חינוך שכזה גם‬
‫יסייע לבוגרי השיטה למצוא את מקומם מאוחר יותר בקליטה בקיבוץ‪ ,‬וימנע עזיבת חברים‬
‫חדשים שצורת החיים והמחשבה של הקיבוץ קשים להם לאחר הצטרפותם לקיבוץ‪ .‬גם בוגרים‬
‫‪ 371‬לגישת אונא‪ ,‬יש צורך בכל שלושת המרכיבים על מנת שהמטרה החינוכית תצליח‪ .‬בשל כך שיטות חינוך אחרות‬
‫דוגמת החינוך ביישוב הישן החסר את מרכיב החלוציות או הקיבוצים החופשיים החסרים את מרכיב המסורת‪,‬‬
‫ואפילו המושבים הדתיים‪ ,‬שכביכול משלבים בין שלושת המרכיבים אך חסרים את החלוציות לטובת ענייני‬
‫הציבור והחינוך במובן הרחב החוצה את גבולות צרכיהם עצמם‪ ,‬לא יכולים לשמש כמופת למטרה החינוכית‪.‬‬
‫לגישתו‪ ,‬רק החינוך לרעיון הקיבוץ הדתי מאגד בתוכו את שלושת המרכיבים ויכול לשמש כמטרה חינוכית נעלה‪.‬‬
‫אונא‪ ,‬חנוך‪ ,‬אצ"ד;‬
‫‪120‬‬
‫שלא ירצו או יוכלו להצטרף לקיבוץ בתום הכשרתם ייהנו מחינוך זה המעניק יחס אישי וכלים‬
‫שיסייעו להם גם במסגרות אחרות בהמשך החיים‪.‬‬
‫‪372‬‬
‫‪F371‬‬
‫אכן‪ ,‬הקו החינוכי אליו הובילה 'הועדה לעליית הנוער הדתי' בכל מסגרות הכשרתה ‪ -‬בקיבוץ‪,‬‬
‫בערים‪ ,‬במושבים‪ ,‬במוסדות החינוך החיצוניים דוגמת 'מקוה ישראל' ו'בית צעירות מזרחי'‬
‫ומוסדות החינוך הפנימיים דוגמת 'כפר הנוער הדתי' ‪ -‬היה הקו התיישבותי‪-‬קיבוצי שביאר‬
‫אונא‪.‬‬
‫‪373‬‬
‫‪F372‬‬
‫ביטוייו בשטח של קו חינוכי זה התבטאו בכל המסגרות שקלטו חברות נוער דתי בהכוונת‬
‫החניכים ליצירת הווי חברתי המושתת בדומה להתנהלות החברה הקיבוצית‪ .‬חברות הנוער הקימו‬
‫ועדות שדאגו להווי הקבוצה וצרכיה‪ ,‬הקימו קופה משותפת‪ ,‬ניהלו אספות חברים ומשפט חברים‬
‫במקרה הצורך;‬
‫‪374‬‬
‫‪F37‬‬
‫נערכו חוגים ושיחות אידיאולוגיות שעסקו בנושאי הקיבוץ‪ ,‬סוציאליזם‪,‬‬
‫אידיאולוגיה ועוד על‪-‬ידי מדריכי החברות ומרצים מן החוץ על‪-‬מנת לקרב את בני הנוער לבעיות‬
‫השעה ולבסס בקרבם את רעיון ההגשמה הקיבוצי; ‪ 375‬במהלך תקופת הכשרתם‪ ,‬נערכו לבני הנוער‬
‫‪F 374‬‬
‫שבועות עבודה בקיבוצים ובפלוגות העבודה הקיבוציות‪ .‬חשיבות ניתנה לכך משום שרוב חברות‬
‫הנוער שהו במסגרות מחוץ לתחומי הקיבוץ‪ ,‬וביציאתם לשבועות עבודה הכירו מקרוב את אורח‬
‫החיים הקיבוצי והתנסו בעבודה בשטח‪ .‬הדבר הועיל גם משום שבתקופות אלו הכירו חברות נוער‬
‫מקבילות להם‪ ,‬היכרות שהובילה במקרים רבים להקמת גרעיני הגשמה משותפים לאחר גמר‬
‫הכשרתם‪.‬‬
‫‪376‬‬
‫‪F375‬‬
‫אך למרות האידיאל שבדבר‪ ,‬הרעיון הקיבוצי לא התאים לכל חניכי חברות הנוער‪ ,‬חלקם בחרו‬
‫לאחר גמר הכשרתם לעזוב את חברת הנוער‪ ,‬לעבור לעיר ולעבוד במקצועות חופשיים‪ .‬גם הפער‬
‫האידיאולוגי בין הרעיון הקיבוצי ובין המציאות היומיומית שבו חיו חלק מחניכי חברות הנוער‬
‫הדתי השפיע על החניכים לקראת ההחלטה על עתידם‪ .‬הדבר ניכר בעיקר בהכשרות העירוניות‬
‫בחיפה; תחומי ההכשרה המעשי שלהם‪ ,‬שלא היו חקלאיים‪ ,‬לא הבטיחו להם שבעתיד ימצאו‬
‫‪ 372‬אונא‪ ,‬חנוך‪ ,‬אצ"ד;‬
‫‪ 373‬בר‪-‬גיל‪ ,‬מחפשים בית‪ ,‬עמ' ‪ ;173‬דו"ח‪ ,‬כפר הנוער הדתי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; הצעות לדיון‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; ועדת‬
‫הנוער‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; פרטי‪-‬כל‪ ,1938 ,‬אצ"ד;‬
‫‪ 374‬לא כל חברות הנוער הצליחו לקבל על עצמם וליישם את ההכוונה לרעיון הקבוצי‪ .‬ב'קבוצת רמב"ם'‪ ,‬במשך‬
‫השנתיים הראשונות לא הצליחו ליצור חברה המושתתת על הרעיון הקיבוצי‪ ,‬הניסיונות לייסד ועדות‪ ,‬קופה‬
‫משותפת‪ ,‬אסיפות ושיחות נכשלו‪ .‬רק לאחר חזרתם מפלוגות העבודה אליהם הצטרפו לפני תחילת השנה‬
‫השלישית להכשרתם‪ ,‬נראה היה שינוי וקבלת הרעיון הקיבוצי; דו"ח מקוה ישראל‪ ,‬מחזור ב'‪ ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫דו"ח‪ ,‬קבוצת נחמיה‪ ,‬אפריל ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬אוגוסט ‪ ;1936‬דו"ח קבוצת רמב"ם‪,‬‬
‫דצמבר ‪ ,1935‬ארכיון הקבה"ד; ארכיון הקבה"ד; דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬נובמבר ‪ ,1936‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח שדה‬
‫יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1938‬ארכיון הקבה"ד; מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;73‬‬
‫‪ 375‬דו"ח מקוה ישראל‪ ,‬מחזור ב'‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1938‬ארכיון הקבה"ד; מאור‪,‬‬
‫השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;58‬‬
‫‪ 376‬דו"ח מקוה ישראל‪ ,‬מחזור ב'‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬נובמבר ‪ ,1936‬ארכיון הקבה"ד; ארכיון‬
‫הקבה"ד; דו"ח שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1938‬ארכיון הקבה"ד; הנוער הדתי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; חלופין‪ ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫מזכירה‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; פינדוגר‪ ,1939 ,‬ארכיון הקבה"ד; פינדוגר ‪ ,1942‬אצ"ד; פרטי‪-‬כל‪ ,1936 ,‬אצ"ד; פרטי‪-‬‬
‫כל‪ ,1938 ,‬ארכיון הקבה"ד; קופלר‪ ,‬אצ"ד;‬
‫‪121‬‬
‫עבודה בתחום הכשרתם במסגרת הקיבוצית‪ .‬במהלך הכשרתם לא הרגישו קרבה לרעיון הקיבוצי‬
‫כי שהו בסביבה עירונית בתנאי מחיה קשים‪ ,‬לימודיהם האינטנסיביים ורוב עבודתם התנהלו‬
‫בתחומי המפעלים בהם הוכשרו‪ .‬בשל הקשיים והפער בין אורחות חייהם והכשרתם ובין הרעיון‬
‫הקיבוצי שנדמה כי היה רחוק מעולמם בפועל‪ ,‬ניכר חוסר שיתוף פעולה של חניכי חברות נוער‬
‫אלה עם רעיון החינוך לקיבוציות וחלקם הרגישו כי הרעיון הקיבוצי לא נוגע לחייהם‪ .‬בשל הלך‬
‫רוח זה בקרב החניכים לא תמיד הוקם קולקטיב רעיוני‪-‬חברתי‪-‬קיבוצי בקרב חברות נוער אלה‬
‫במהלך הכשרתם‪ ,‬ורבים מבוגרי ההכשרות הללו לא הצטרפו בפועל לגרעיני התיישבות‪.‬‬
‫‪377‬‬
‫‪F 376‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬נראה כי בקרב ההכשרות האחרות‪ ,‬בין אם במושבים הדתיים ובין אם במוסדות‬
‫החינוך הסגורים‪ ,‬מוסדות התנועה דוגמת 'כפר הנוער הדתי' או החיצוניים לה דוגמת 'בית צעירות‬
‫מזרחי' ו'מקוה ישראל'‪ ,‬החינוך להתיישבות קיבוצית קנה את מקומו בקרב רבים מבוגרי‬
‫ההכשרות ורבים הצטרפו לגרעיני התיישבות ופלוגות עבודה של הקיבוץ הדתי‪ .‬חרף העובדה‬
‫שחניכי חברות הנוער הללו לא שהו בפועל בתוך מסגרות קיבוציות‪ ,‬ההכשרה החינוכית‪,‬‬
‫האידיאולוגית והמעשית שקיבלו הובילה אותם להגשמה התיישבותית‪ ,‬ופעמים רבות אף במסגרת‬
‫תנועת הקיבוץ הדתי‪ .‬בניגוד להכשרות של חברות הנוער בחיפה‪ ,‬שם קיבלו חניכי חברת הנוער‬
‫הכשרה מקצועית החורגת מתחומי המשק החקלאי‪ ,‬חניכי חברות הנוער הללו השתלמו‬
‫במקצועות המשק השונים‪ ,‬דבר שאפשר להם בתום הכשרתם להצטרף להתיישבות העובדת מבלי‬
‫לשנות ולהסב את מקצועם‪ .‬על‪-‬כן‪ ,‬למרות שהכשרתם לא נעשתה בפועל בתחומי קיבוץ‪ ,‬לימודיהם‬
‫המעשיים בתחומי המשק השונים הכשירו אותם בפועל לקראת האידיאל אליו כוונו‪ ,‬וקירבו‬
‫אותם להגשמה והזדהות עם ההתיישבות העובדת‪.‬‬
‫‪378‬‬
‫‪F 37‬‬
‫העובדה שלחברות הנוער במקומות אלו היה גב קהילתי תומך‪ ,‬בנוסף למדריכי החברות הנוער‬
‫עצמם‪ ,‬בין אם מדובר בחברי המושבים ובין אם צוותי ההוראה במוסדות החינוך; שהיה ניסיון‬
‫לדאוג לכך שלפחות אחד מהמדריכים של כל חברת נוער יהיה בן קיבוץ שינחיל בפועל את ערכי‬
‫התנועה‪ ,‬וכן העובדה שהיו צריכים להיאבק פחות מבחינה כלכלית על קיומם כמו בחברות הנוער‬
‫בחיפה הקלו על ביסוס חברה קולקטיבית על בסיס העקרונות עליהם חונכו והקמת מוסדות‬
‫ציבוריים בתוך חברות הנוער עוד בתקופת הכשרתם‪.‬‬
‫‪ 377‬דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬מרץ ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד; הנוער הדתי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;73‬‬
‫פרטי‪-‬כל‪ ,1938 ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪ 378‬הנוער הדתי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;73‬פרטי‪-‬כל‪ ,1936 ,‬אצ"ד;‬
‫‪122‬‬
‫ב‪ .‬ההדרכה ומאפייניה‬
‫‪U‬‬
‫חשיבות החינוך לקיבוציות הביא לחשיבות רבה בבחירת מדריכי חברות הנוער‪ .‬המדריכים היו‬
‫נציגי התנועה בפני חניכי חברות הנוער‪ ,‬ומתפקידם היה להכיר ולהנחיל את הרעיון הקיבוצי‬
‫לחניכיהם‪ .‬בשל כך‪ ,‬בחירת המדריכים לא הסתפקה רק ביכולותיו הפדגוגיות של המדריך אלא‬
‫הותנתה גם ביחסו לרעיון הקיבוצי‪.‬‬
‫‪379‬‬
‫‪F378‬‬
‫בקרב העוסקים במפעל עליית הנוער הדתי; חברי הקיבוץ הדתי‪ ,‬אנשי ה'ועדה לעלית הנוער‬
‫הדתי' ומדריכי חברות הנוער עצמם ‪ -‬אופיו ודמותו של המדריך היה מוקד לויכוח חוזר ונשנה‬
‫במהלך השנים‪ .‬האידיאל המובהק היה דמות מופת פדגוגית התומכת ללא עוררין ברעיון הקיבוצי‪.‬‬
‫אך מכיוון שמעטים המדריכים שעמדו לחלוטין בשני הקריטריונים‪ ,‬נחלקו הדעות האם ההעדפה‬
‫היא לדמות בעלת יכולות פדגוגיות מעולות או דמות המייצגת היטב את הרעיון הקיבוצי‪ .‬דמות‬
‫פדגוגית הייתה חשובה מאוד לחברות הנוער שכן מתפקידי המדריך היו גם העברת השיעורים‬
‫העיוניים‪ ,‬החוגים והשיחות‪ .‬המדריך היה צריך להיות בעל יכולות הדרכה וכלים מתאימים‬
‫שיסייעו לו להצליח ללמד את חניכיו‪ ,‬לשמור על המשמעת בחברת הנוער ולקדמם מבחינה‬
‫לימודית‪ .‬אך מכיוון שהאידיאל החינוכי של חברות הנוער הדתי היה החינוך לקיבוציות ולהגשמה‪,‬‬
‫במסגרת ההתיישבותית ככלל ובמסגרת הקיבוץ הדתי בפרט‪ ,‬על המדריך היה גם לתמוך באידיאל‬
‫הקיבוצי‪-‬התיישבותי ויתרה מזו הייתה עדיפות להיותו חבר המשק בעצמו‪ ,‬ועל‪-‬יד כך השפעתו‬
‫החינוכית תהא גדולה ומשמעותית יותר‪.‬‬
‫‪380‬‬
‫‪F 379‬‬
‫כבר בגרמניה היה צורך במדריכים שיעבדו במחנות ההכנה של עליית הנוער‪ ,‬בהם ריכזו את‬
‫חברות הנוער והכינו אותם לקראת עלייה לארץ‪ .‬המדריכים נבחרו מתוך שורות הבח"ד ומבוגרי‬
‫תנועות הנוער הדתיות בגרמניה‪ .‬רבים מהמדריכים היו צעירים שרק סיימו את לימודיהם‬
‫התיכוניים‪ ,‬סטודנטים שהפסיקו לימודיהם לשם היציאה להדרכה ויוצאי ישיבות שלא הייתה‬
‫להם הכשרה פדגוגית מוקדמת‪ .‬מעטים היו מורים מוסמכים‪ .‬המדריכים שנבחרו נאלצו לרוב‬
‫לזנוח את תוכניותיהם האישיות ופעמים רבות אף לדחות את עלייתם לארץ‪ ,‬ולמרות זאת‬
‫ההיענות לצו השעה היה חזק יותר‪.‬‬
‫‪381‬‬
‫‪F380‬‬
‫בעלייתן של חברות הנוער הדתי לארץ‪ ,‬הצטרפו אליהן לעתים המדריכים שליוו אותן עוד‬
‫ממחנות ההכשרה )דוגמת אריה )לוץ( פיילכנפלד שעלה עם חברת הנוער הדתי הראשונה שהגיעה‬
‫ל'רודגס'(‪ ,‬אך לרוב מונו להם מדריכים חדשים בהגיעם לארץ‪ .‬תנועת הקיבוץ הדתי שלקחה על‬
‫‪ 379‬רינהולד‪ ,‬נוער‪ ,‬עמ' ‪;88‬‬
‫‪ 380‬עלית הנוער הדתי בשנת תרצ"ט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד עמ' ‪ ;4‬פרטי‪-‬כל‪ ,1937 ,‬אצ"ד‪ ,‬עמ' כא'‪-‬כב';‬
‫‪ 381‬הרץ‪ ,‬כך נולד‪ ,‬עמ' ‪.19-20‬‬
‫‪123‬‬
‫עצמה את האחריות להדרכה במוסדותיה השונים של עליית הנוער הדתי‪ ,‬חייבה את קבוצותיה‬
‫ופלוגותיה לשלוח חברים מטעמם שישמשו כמדריכים חברתיים או כמורים‪ .‬מדריכים אלו‪,‬‬
‫שנבחרו לרוב מבין חברי התנועה הקיבוצית‪-‬דתית‪ ,‬לעתים אף עזבו את יישובם ומשלח ידם‬
‫ומקצועם ועברו לשמש כמדריכים בחברות הנוער השונות‪ .‬מילוי צו התנועה וצו השעה כחלק‬
‫מהמשמעת הקיבוצית‪.‬‬
‫‪382‬‬
‫‪F381‬‬
‫ברוב מוסדות עלית הנוער הדתי וחברות הנוער הדתי מינוי המדריכים היה בידי ה'ועדה לעלית‬
‫הנוער הדתי' ובתיאום עם לשכת עליית הנוער‪ .‬אך היו גם יוצאים מן הכלל ובהם לרוב היו מוסדות‬
‫החינוך הסגורים‪ .‬ב'כפר הנוער הדתי' דירקטוריון הכפר היה האחראי למינוי צוות הכפר והצוות‬
‫החינוכי ובהם גם מינוי המדריכים )אם‪-‬כי דירקטוריון הכפר היה מורכב גם מנציגי תנועת הקיבוץ‬
‫הדתי וה'ועדה' והקשיב להמלצות ה'ועדה'(‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ב'בית צעירות מזרחי' בתל‪-‬אביב נתקלה‬
‫ה'ועדה לעלית הנוער הדתי' בחוסר שיתוף בנוגע למינוי הצוות החינוכי; כאשר פוטרה מדריכה‬
‫שהייתה מוסכמת על ה'ועדה' ובמקומה הועסקה מדריכה חדשה מבלי להתייעץ ולקבל את‬
‫הסכמתם‪.‬‬
‫‪383‬‬
‫‪F 382‬‬
‫תפקידם של מדריכי חברות הנוער היה מורכב ממאפיינים שונים‪ .‬הם שימשו כבאי הכוח של‬
‫הרעיון הקיבוצי‪ ,‬היוו את הסמכות הפדגוגית‪ ,‬החינוכית והלימודית‪ ,‬היו אחראים על התנאים‬
‫הסוציאליים‪ ,‬ואף שימשו כמעין תחליף להורים ולמשפחה לחניכיהם שעלו לבדם‪.‬‬
‫במסגרת תפקידם הפדגוגי המדריכים היו אחראיים ברוב חברות הנוער על הפן התרבותי‬
‫והרוחני‪ ,‬וכן גם על הפן הלימודי; מסגרת הלימודית נערכה לרוב בשעות אחר‪-‬הצהריים‪ ,‬לאחר‬
‫שעות העבודה )אלא‪-‬אם‪-‬כן התחלקה חברת הנוער לשתיים כאשר קבוצה אחת עבדה בשעות‬
‫הבוקר ולמדה בשעות אחר‪-‬הצהריים והקבוצה השנייה להפך(‪ .‬במסגרתה התקיימו שיעורים‬
‫‪ 382‬דוגמאות להעדפת מדריכים מתוך שורות הקיבוץ הדתי‪ .1 :‬במאמר שהופיע בעלון 'קבוצתינו' של קבוצת 'רודגס'‬
‫בנוגע לקליטת חברות הנוער נכתב כי יש ליצור לחברות הנוער את הסביבה המתאימה ולבחור להם מדריכים‬
‫מתאימים שלפחות חלקם‪ ,‬המתאימים לכך‪ ,‬יגיעו מתוך שורות הקיבוץ‪ .‬עוד הפעם לשאלת הנוער‪ ,‬אצ"ד; ‪.2‬‬
‫בנובמבר ‪ 1938‬שלח דוד אינטריליגטור מכתב למזכירות טירת צבי‪ .‬במכתבו תיאר כי החבר חיים איזנר שעבד‬
‫במאפייה בקבוצת 'רודגס' אמור לעבור להדריך חברת נוער שהגיעה ל'מקוה ישראל'‪ .‬בקשתו של אינטריליגטור‬
‫הייתה כי המשק של טירת צבי ישחרר את האופה ששוהה שם ואינו עובד במקצועו שיבוא לשמש כאופה מחליף‬
‫לאיזנר ב'רודגס' למשך שלושה חודשים‪ .‬טירת צבי‪ ,‬ארכין הקבה"ד; ‪ .3‬בהצעות לדיון עם החבר בן ציון העלו כי‬
‫על המחנכים וכן כל המבוגרים בעמדות ההשפעה בכיוון החינוכי על בני הנוער להיות חברי הקיבוץ‪ ,‬אם כי באים‬
‫בחשבון גם מדריכים שאינם חברי קיבוץ אבל שעמדתם הקיבוצית תהיה ברורה‪ .‬הצעות לדיון‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; ‪.4‬‬
‫גדליה אונא‪ ,‬חבר 'טירת צבי'‪ ,‬יצחק אשר‪ ,‬חבר קבוצת 'רודגס'‪ ,‬צבי נוימרק ועוד חברים מהקבוצות השונות‬
‫הצטרפו לסיוע בתקופה הראשונה להיווסדה של פלוגת העבודה מקרב בוגרי חברות הנוער של 'רודגס'‪' ,‬שדה יעקב'‬
‫וקבוצת 'נחמיה'‪ .‬באי כח‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; בר‪-‬גיל‪ ,‬מחפשים בית‪ ,‬עמ' ‪;173‬‬
‫‪ 383‬בניגוד לחברות הנוער הדתי בהן המדריכים נבחרו על‪-‬ידי ה'ועדה לעלית הנוער הדתי'‪ ,‬בחברת הנוער הכללית‬
‫המדריכים נבחרו לרוב מקרב חברי הקיבוץ הקולט על‪-‬ידי אסיפת החברים של הקיבוץ‪ .‬האידיאל היה למדריך בעל‬
‫אישיות וזיקה להדרכה‪ ,‬אך לעתים אילוצי הקיבוץ גברו ונלקח חבר שלא הסתגל לעבודות המשק אז שיבצוהו‬
‫בהדרכת חברת הנוער‪ .‬גוטספילד ‪ ,16.10.1939‬ארכיון הקבה"ד; גוטספילד ‪ ,18.10.1939‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫גוטספילד ‪ ,25.10.1939‬ארכיון הקבה"ד; גוטספילד ‪ ,30.10.1939‬ארכיון הקבה"ד; מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;111‬‬
‫רינהולד‪ ,‬נוער‪ ,‬עמ' ‪;89‬‬
‫‪124‬‬
‫בתחומי היהדות והרוח ולימוד השפה העברית;‬
‫‪F 38‬‬
‫‪384‬‬
‫באחריות המדריכים הייתה ההעשרה‬
‫החברתית והרוחנית‪ .‬המדריכים העבירו במסגרת חברת הנוער שיחות וחוגים בנושאים מגוונים‬
‫כפי שתוארו לעיל בפרקים הקודמים; המדריכים היו גם אחראים על ההווי החברתי של חברת‬
‫הנוער בין היתר על הטיולים התקופתיים של חברות הנוער‪ ,‬הווי השבת והחגים והאירועים‬
‫החברתיים כמו הצגות ועריכת עונג שבת‪.‬‬
‫‪385‬‬
‫‪F384‬‬
‫בחלק מחברות הנוער אחריות המדריכים נגעה גם באספקטים הטכניים של תפקוד חברת‬
‫הנוער ולא רק בנושאי ההדרכה וההוראה‪ .‬בקבוצת רמב"ם למשל‪ ,‬המדריך שימש לא רק כמורה‬
‫וכמדריך חברתי אלא באחריותו גם נפלה האחריות לענייני הכספים של החברה‪ ,‬והוא שימש גם‬
‫כמעין מזכיר וגזבר של הקבוצה‪ .‬היחס בין חניכי חברות הנוער ומדריכיהם שבדרך כלל היה טוב‬
‫הופרע בקבוצה זו בגלל שהיה עליו להחזיק את התקציב‪ ,‬לקצץ ולחסוך במה שניתן‪ ,‬דבר שגרם‬
‫למתיחויות בינו ובין חניכיו‪.‬‬
‫‪386‬‬
‫‪F385‬‬
‫טענות הדדיות על תפקוד המדריכים ואופיים עלו הן מצד בני הנוער והן מצד חברי הקיבוץ‪.‬‬
‫חברי קיבוץ הרגישו כי כאשר הגיע מדריך שלא משורות הקיבוץ אלא מבחוץ‪ ,‬הוא לא יכול היה‬
‫לשרת את הרעיון הקיבוצי לחלוטין‪ .‬לגישתם אדם הבא מבחוץ לא היה מעורה בתוככי הקיבוץ‬
‫ועל‪-‬כן גם לא יכול היה לחולל בקרב בני הנוער את המעורבות‪ ,‬הקשר האמיתי עם הקיבוץ ולשרש‬
‫בקרבם את האידיאל הקיבוצי‪ ,‬במיוחד אם בעצמו אינו רוצה לחיות בקיבוץ ולא רואה בו ערך‬
‫עליון‪ .‬על‪-‬כן לגישת מרבית חברי הקיבוץ על המדריך להיות נאמן לרעיון הקיבוצי לפני הכל‪,‬‬
‫שלולא כן אין חשיבות גם להיותו פדגוג דגול‪.‬‬
‫‪387‬‬
‫‪F386‬‬
‫טענה דומה הושמעה גם בחברות הנוער שנקלטו במסגרות חלופיות מחוץ לקיבוץ‪ ,‬שם חונכו‬
‫לרעיון הקיבוצי‪ .‬המדריכים שהיו מבחינת בני הנוער באי הכוח של הקיבוץ והאידיאל שלו‪ ,‬היו‬
‫אמורים להתוות את הרעיון הקיבוצי בקרבם וללוותם בהכשרה לקראת הגשמה‪ .‬אך תחושותיהם‬
‫של בני הנוער היו כי החינוך לרעיון הקיבוצי לוקה בחסר כאשר למדריכים עצמם אין כמעט קשר‬
‫בעצמם לקיבוץ‪ .‬האשמה לפיה רבים מחברות הנוער לא המשיכו להגשמה במסגרת הקיבוצית‬
‫‪ 384‬הלימודים המקצועיים‪ :‬העיוניים והמעשיים‪ ,‬נעשו לרוב במסגרת הבית הספרית‪ ,‬המשקית או המוסדית‪.‬‬
‫‪ 385‬דו"ח בית צעירות מזרחי‪ ,‬אפריל ‪ ,1939‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח מקוה ישראל ‪ ,23.5.1939‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח‬
‫מקוה ישראל‪ ,‬מחזור ג' ‪ ,1.11.1940‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬אוגוסט ‪ ,1936‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח‬
‫קבוצת רמב"ם‪ ,‬דצמבר ‪ ,1935‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח שדה יעקב‪,‬‬
‫מאי ‪ ,1938‬ארכיון הקבה"ד; הסכם‪ ,‬מקוה ישראל‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; מאור השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;113 ,111 ,57-58‬‬
‫פרטי‪-‬כל‪ ,1938 ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪ 386‬דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬אוגוסט ‪ ,1936‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪ 387‬הטענה בקבוצת 'רודגס' הייתה אף מעבר לכך שהמדריך צריך להיות 'קיבוצניק' טוב‪ ,‬לגישתם הוא אף צריך לבוא‬
‫מתוך הקיבוץ עצמו ולא מקבוצה מקבילה‪ ,‬אחרת לא יהיה מעורה מספיק בתוך הסביבה הקרובה אליה מחנך את‬
‫בני הנוער‪ .‬טענה נוספת כנגד המדריך הייתה כי במקום להיות נציג הקיבוץ בפני בני הנוער הוא הפך להיות נציג בני‬
‫הנוער בפני הקיבוץ‪ .‬בכך לא גיבה את יכולות הקיבוץ ודרכיו‪ ,‬אלא שימש כפרקליט לדרישות וטענות בני הנוער‬
‫כלפי הקיבוץ‪ .‬הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;156-157‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;59‬נחליאל‪ ,‬אצ"ד; עלית הנוער הדתי‬
‫בשנת תרצ"ט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד עמ' ‪ ;4‬פיילכנפלד‪ ,‬אצ"ד; פרטי‪-‬כל‪ ,1937 ,‬אצ"ד‪ ,‬עמ' כא'‪-‬כב';‬
‫‪125‬‬
‫הייתה‪ ,‬לטענת בוגרי חברות הנוער‪ ,‬נעוצה באופיים והתנהגותם של המדריכים שלא עודדו מספיק‬
‫לרעיון הקיבוצי‪.‬‬
‫‪388‬‬
‫‪F 387‬‬
‫מאידך גיסא‪ ,‬בדיונים לקראת הקמת 'כפר הנוער הדתי'‪ ,‬הבינו בתנועת הקיבוץ הדתי כי במידה‬
‫והמדריכים התרבותיים והמקצועיים יהיו 'קיבוצניקים'‪ ,‬רמת המוסד לא תהיה גבוהה כמו אם‬
‫היו מכניסים אנשים מקצועיים מן החוץ‪ .‬אך מצד שני‪ ,‬מבחינתם היה ברור כי אם יאיישו את‬
‫המוסד רק במדריכים‪ ,‬מורים ומנהלים מן החוץ‪ ,‬אשר בוודאי יעלו את רמת ההוראה וההדרכה‪,‬‬
‫לא יהיה למוסד את הערך המוסף שבגינו הם מקימים את המוסד‪ .‬המוסד לא יהיה עוד ספינת‬
‫הדגל לחינוך לרעיון הקיבוץ הדתי‪ ,‬ואם כך הדבר אין כדאיות בהשקעה שהקמת מוסד שכזה‬
‫דורש‪ .‬על‪-‬כן העדיפו שאנשים משורות הקיבוץ ותומכים לרעיון הקיבוצי יאיישו את תפקידי‬
‫ההוראה‪ ,‬ההדרכה והמנהלה של המוסד וינהלו אותו לפי רוח האידיאל הקיבוצי‪.‬‬
‫‪389‬‬
‫‪F38‬‬
‫בפגישה של תנועת הקיבוץ הדתי שנערכה באוקטובר ‪ ,1937‬עלתה סוגיה בדבר משך הזמן‬
‫הקצר בו נשארים מדריכי חברות הנוער בעבודתם‪ ,‬עד שהתמקצעו בהדרכה‪ ,‬חוזרים לעבודתם‬
‫הישנה ולא ממשיכים להדרכת חברת נוער נוספת‪ 390 .‬הטענה הייתה כי במחנות ההכשרה בגרמניה‬
‫‪F389‬‬
‫כל עבודת החינוך הייתה בידי המדריכים וכי בארץ המדריכים הם רק מתווכים ומכוונים‪ .‬עלתה‬
‫הצעה לנסות ולהעלות את שכרם בכדי שיוכלו לשוב לעבודתם בהדרכה בנפש שקטה ולהתמסר לה‬
‫לאורך זמן‪.‬‬
‫‪391‬‬
‫‪F390‬‬
‫בקבוצת 'רודגס' אף הקימו ועדה מקרב חברי הקיבוץ שתעסוק בענייני הנוער‬
‫ותסייע למדריכים בעבודתם עם חברות הנוער והשרשתם בקיבוץ‪.‬‬
‫‪392‬‬
‫‪F391‬‬
‫מדריכי חברות הנוער היוו נדבך חשוב ומשמעותי להצלחת מפעל עליית הנוער הדתי‪ .‬מכיוון‬
‫שמרביתן של חברות הנוער נקלטו במוסדות מחוץ לקיבוץ ולא חוו בעצמם את הווי החיים‬
‫הקיבוצי‪ ,‬בסמכות המדריכים היה ליצור הווי זה גם מחוץ לכותלי הקיבוץ ולשמש כבאי כוח‬
‫הרעיון הקיבוצי‪ ,‬לשמש כגב תומך וכמשפחה לחניכיהם שעלו בגפם ולהיות האחראיים על‬
‫לימודיהם והכשרתם‪ .‬תפקוד חברות הנוער היה נתון בידיהם של מדריכי חברות הנוער בכל‬
‫התחומים‪ ,‬והצלחת החברה הייתה במידה רבה תלויה בתפקוד והצלחת מדריכיה‪.‬‬
‫‪ 388‬שלוש‪-‬עשרה שנה‪ ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪ 389‬עניני עלית הנוער‪ ,‬אצ"ד;‬
‫‪ 390‬טענה זו עלתה גם כלפי מדריכי חברות הנוער הכלליות‪ ,‬בתום הכשרת חברת הנוער מתחלפים המדריכים‪ ,‬העובדה‬
‫כי המדריכים לא נשארים מונעת צבירת נסיון חינוכי וניצולו לטובת חברות הנוער הבאות‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬מקשה על‬
‫יצירת מסגרת חינוכית מאורגנת ומבוססת עבור חברות הנוער‪ .‬רינהולד‪ ,‬נוער‪ ,‬עמ' ‪;28‬‬
‫‪ 391‬פרטי‪-‬כל‪ ,1937 ,‬אצ"ד‪ ,‬עמ' יט';‬
‫‪ 392‬עלית הנוער הדתי בשנת תרצ"ט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪;5‬‬
‫‪126‬‬
‫ג‪ .‬קשיים והתמודדויות‬
‫‪U‬‬
‫בני הנוער שעלו לארץ במסגרות חברות הנוער של עלית הנוער נפרדו מהוריהם ומסביבתם‬
‫הקרובה בגיל צעיר‪ .‬למרות שרובם עברו מחנות הכשרה עוד בחוץ‪-‬לארץ‪ ,‬הם לא תמיד הגיעו‬
‫מוכנים לצורת החיים החדשה אליה הצטרפו‪ .‬הפער בין האידיאל של חיי הקיבוץ שנשקף להם‬
‫משהותם במחנות ההכשרה ובין המציאות מולה התמודדו בהגיעם לארץ היה ניכר‪ .‬לא תמיד הם‬
‫היו מודעים למצב בארץ על בעיותיה השונות; רבים מבני הנוער התאכזבו מהמציאות בה חיו כמו‪-‬‬
‫גם מהתנאים הפיזיים וחלקם אף נטו לעזוב את חברות הנוער בעקבות כך‪.‬‬
‫‪393‬‬
‫‪F392‬‬
‫‪ .1‬קשיים רגשיים‬
‫‪U‬‬
‫תקופת הזעזוע בקרב בני הנוער נמשכה לרוב בשנתם הראשונה בה כבר נטשו את עברם אבל עדיין‬
‫לא הצליחו להתערות בסביבתם החדשה‪ .‬תקופת ביניים זו שבמהלכה החלו ללמוד את העבודה‪,‬‬
‫להתנהל בשפה העברית ולהסתגל לרעיון הקיבוצי הייתה מורכבת‪ .‬מחד ניסו להתערות בסביבתם‬
‫החדשה‪ ,‬ללמוד את עבודת החקלאות‪ ,‬להתפתח מבחינה לימודית והעמקת השכלתם ולהסתגל‬
‫לצורת החיים הקיבוצית אליה שאפו‪ ,‬אך מאידך לא תמיד הצליחו ביעדים אלה‪ .‬חינכו אותם‬
‫לעצמאות ואם זאת חסרה להם האחריות לגורלם כי היו נתונים למרות האחראים עליהם‪ .‬החברה‬
‫לא תמיד הצליחה להתגבש בשל רקע תרבותי‪ ,‬דתי ולימודי שונה ופערי גילאים‪ ,‬על‪-‬כן לא תמיד‬
‫הצליחו לפעול יחד כגרעין אחד והייתה לעתים קרובות התבדלות של הפרט‪ .‬בשל כך נוצרה לעתים‬
‫גם אדישות בקרב בני הנוער כלפי סביבתם הקרובה‪ ,‬ייאוש‪ ,‬והתנגדות למדריכים‪ .‬חלק מבני נוער‬
‫חשו אף ערעור בעמדתם הדתית‪ .‬אך בעיקר הרגישו בני הנוער ריחוק מהרעיון הקיבוצי אליו כוונו‪,‬‬
‫רעיון שהיה בחלק מחברות הנוער רחוק מהמציאות היומיומית של חייהם‪ .‬קשיי בני הנוער‬
‫ואכזבתם מאורח החיים החדש נבע גם מקשריהם עם תנועת הקיבוץ הדתי‪ ,‬חברי הקיבוץ‬
‫ומדריכי חברות הנוער כפי שיפורט להלן‪.‬‬
‫‪394‬‬
‫‪F39‬‬
‫‪ .2‬קשיים אידיאולוגיים‬
‫‪U‬‬
‫אכזבת בני הנוער מהכשרתם בחברות הנוער הדתי השונות נבעו מסיבות שחזרו על עצמם על‪-‬אף‬
‫השוני בצורת קליטתם‪ .‬נראה כי עיקר האכזבה נבעה מהפער בין האידיאל הקיבוצי עליו שמעו עוד‬
‫לפני עלייתם ובין המציאות אליה נקלעו בארץ‪ .‬בשל המחסור במקומות הקליטה מרבית בני הנוער‬
‫לא נקלטו במסגרת הקיבוצית וניכר פער ניכר בין החינוך לקיבוציות מול המציאות היומיומית‬
‫שלהם‪ .‬גם בני הנוער שנקלטו בקיבוץ הרגישו כי קיים פער בין האידיאה ובין המציאות והדבר‬
‫‪ 393‬דרכה של עלית הנוער‪ ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪ 394‬דרכה של עלית הנוער‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; עוד הפעם לשאלת הנוער‪ ,‬אצ"ד; פרטי‪-‬כל‪ ,1937 ,‬אצ"ד‪ ,‬עמ' יח'; פרטי‪-‬‬
‫כל‪ ,1938 ,‬אצ"ד‪ ,‬עמ' ‪;6‬‬
‫‪127‬‬
‫הסב להם אכזבה וקושי רב בקליטתם‪ .‬מכיוון שמרבית חברות הנוער נקלטו מחוץ לכותלי‬
‫הקיבוץ‪ ,‬נאלצו רבים מבני הנוער להתמודד עם פער זה שהשפיע רבות על מחויבותם כלפי החברה‬
‫וגיבושה וכך גם כלפי הגשמת הרעיון הקיבוצי בפועל‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬חברת הנוער שהוכשרה במושב 'שדה יעקב' לא התנהלה בהתחלה בצורה שיתופית‪.‬‬
‫בתחילה חולקו בני הנוער בין בתי המושב למגורים ולעבודה‪ ,‬ורק בזמן הלימודים שהו יחד‪ .‬רק‬
‫לאחר כשנה נבנה להם חדר האוכל המשותף‪ .‬מצב זה גרם לתפקוד חברתי לקוי של החברה‬
‫והשפיע רבות על עיצוב דמותה )רק לאחר בניית חדר האוכל המשותף ניכר שיפור רב באחדותה‬
‫של חברת הנוער וכיוונה לקראת הרעיון הקיבוצי(‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬הרגישו חניכי חברת הנוער כי אנשי‬
‫המושב לא תמיד מראים הבנה מלאה לחיי חברת הנוער והצורך שלה במסגרת דמוית קיבוץ‪ ,‬וכן‬
‫כי ניצלו את בני הנוער מעבר למוסכם מלכתחילה‪ .‬מצד חניכי החברה עלו גם טענות על הזנחה‬
‫מטעם ה'ועדה לעלית הנוער הדתי'‪ .‬לטענתם במשך כל תקופת הכשרתם נערכו רק כחמישה‬
‫ביקורים של חברי ה'ועדה' לבדוק את מצבם והתקדמותם‪ ,‬והם הרגישו כי האחראים עליהם זנחו‬
‫אותם‪.‬‬
‫‪395‬‬
‫‪F 394‬‬
‫דוגמא נוספת עולה מקלייטת ההכשרות העירוניות בחיפה‪ ,‬שם עיקר הבעיות והקשיים‬
‫האידיאולוגיים נבעו מעצם מושבם של בני הנוער בעיר‪ .‬מלבד יוקר המחייה בעיר ותנאי מגורים‬
‫לקויים שהקשו על התנהלות החברה‪ ,‬ניכרה השפעת הימצאותם של בני הנוער בתחומי עיר‪ ,‬ולא‬
‫ביישוב חקלאי ובטח שלא בקיבוץ‪ ,‬גם מהפן התרבותי והרוחני‪ .‬בין חששותיהם היה שלא ימצאו‬
‫עצמם בסוף הכשרתם מבחינה חברתית‪ .‬אמנם חינוכם הרשמי היה לרעיון הקיבוצי‪ ,‬אך בפועל‬
‫היה זה חינוך תיאורטי בלבד כמעט ללא פעולה ממשית בשטח‪ .‬הכשרתם המקצועית לא תרמה‬
‫ליכולתם העתידית להיטמע בקיבוץ בקלות ללא צורך בשינוי משמעותי‪ ,‬והביאה אותם לאכזבה‬
‫וריחוק מהרעיון הקיבוצי שנראה להם לא ריאלי לאור הכשרתם וחינוכם‪.‬‬
‫‪396‬‬
‫‪395F‬‬
‫‪ .3‬היחסים עם המדריכים ועם חברי הקיבוץ‬
‫‪U‬‬
‫חברי הקיבוץ הדתי שימשו לחניכי חברות הנוער כמופת ודוגמא‪ ,‬כמגשימי האידיאל החינוכי אליו‬
‫כוונו‪ .‬על‪-‬כן‪ ,‬עבור חניכי חברות הנוער שנקלטו בקבוצת 'רודגס' לא רק השיחות והנאומים היו‬
‫הגורם המניע שלהם‪ ,‬אלא גם ההתבוננות והחיקוי של חברי הקיבוץ הבוגרים והמנוסים‪ .‬אך חברי‬
‫קבוצת 'רודגס'‪ ,‬שלרוב היו גדולים רק במעט מחניכי חברות הנוער עצמם‪ ,‬לא תמיד ידעו כיצד‬
‫לנהוג עם בני הנוער וכיצד לכוונם ולחנכם‪ .‬רוב חברי הקיבוץ היו עולים חדשים בעצמם‬
‫‪ 395‬דו"ח שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1938‬ארכיון הקבה"ד; פרטי‪-‬כל‪ ,1936 ,‬אצ"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;1-2‬פרטי‪-‬כל‪ ,1938 ,‬אצ"ד‪ ,‬עמ ‪;4-5 ,2‬‬
‫‪ 396‬דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬דצמבר ‪ ,1935‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬מרץ ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד; הנוער‬
‫הדתי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; פרטי‪-‬כל‪ ,1936 ,‬אצ"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;9‬פרטי‪-‬כל‪ ,1936 ,‬אצ"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;2‬פרטי‪-‬כל‪ ,1938 ,‬אצ"ד‪ ,‬עמ'‬
‫‪;8‬‬
‫‪128‬‬
‫שהתמודדו עם מצבם החדש וקשייו‪ ,‬והם הפילו את האחריות לחינוך והובלת חברות הנוער בידי‬
‫מדריכי חברת הנוער‪ .‬העובדה שחברי הקיבוץ התנערו מאחריות על חינוך בני הנוער ולא שימשו‬
‫להם כאות ומופת לצורת חיים זו הקשתה על בני הנוער להתערות בקיבוץ ולראות בו בית ועתיד‪.‬‬
‫נוסף על כך היה הקשר המעורער בין חברי הקיבוץ ובין מדריכי חברות הנוער שלא תמיד הסתדרו‬
‫בינם ובין עצמם‪ .‬המדריכים שהגיעו לעתים מחוץ למסגרת הקיבוצית ולא היו בהכרח חדורי‬
‫הרעיון הקיבוצי‪ ,‬או שבאו מפלוגה אחרת ולא היו מעורים מספיק בתוך הקבוצה‪ ,‬התקבלו בחשד‬
‫וקשה היה לפשר בינם‪ ,‬בין חברי הקיבוץ ובין חניכי חברת הנוער‪.‬‬
‫‪397‬‬
‫‪F396‬‬
‫בחברות הנוער שימשו המדריכים לבני הנוער משפחה חלופית‪ ,‬באי‪-‬כוח של הקיבוץ ואנשי‬
‫חינוך‪ .‬לא תמיד הצליחו המדריכים לגשר בין שלל תפקידיהם‪ ,‬חניכיהם ומחויבויותיהם לקיבוץ‬
‫ולמסגרת‪ ,‬דבר שהקשה על חניכיהם להתערות‪ ,‬לקבל את מרותם ואת הרעיון הקיבוצי‪.‬‬
‫‪398‬‬
‫‪F397‬‬
‫ב'מקוה ישראל' הרגישו לעתים חניכי חברות הנוער כי החינוך לרעיון הקיבוצי לקה בחסר‪ .‬הם‬
‫תלו את האשם במדריכים בכך שאין להם קשר מספיק לקיבוצים ובכך שהם לא מעבירים מספיק‬
‫תכנים של התנועה החלוצית‪ ,‬הסברה אידיאולוגית ולימוד הרעיון הסוציאליסטי‪.‬‬
‫‪399‬‬
‫‪F398‬‬
‫ב'בית צעירות מזרחי' הרגישו כי הקשר עם התנועה הקיבוצית לא תמיד חזק מספיק‪ ,‬על‪-‬אף‬
‫שהשתלמותן כוונה לקראת הקבוצה וההגשמה‪ .‬חשש מדריכות החברה היה כי בשל העובדה‬
‫שהנערות לא שהו במסגרת קיבוצית וכי מרבית המורות היו מן החוץ ולא מתוך התנועה‪ ,‬הנערות‬
‫לא יפנימו את הרעיון הקיבוצי ולא יראו עצמן כבעלות תפקיד תנועתי ויכולת מעשית להשתלב‬
‫ודבר זה עלול לגרור לריחוק הנערות מהרעיון הקיבוצי והגשמתו‪.‬‬
‫‪400‬‬
‫‪F39‬‬
‫חניכי חברות הנוער נשאו עיניהם לשכבה הבוגרת‪ ,‬ביניהם מדריכיהם וחברי הקיבוץ‪ ,‬בכדי‬
‫שיספקו להם את הוודאות ויכוונו אותם בדרכם החדשה‪ .‬אך מכיוון שדרך זו הייתה חדשה גם‬
‫לחברי הקיבוץ ולמדריכים‪ ,‬הם נדרשו לפלס את דרכם בעצמם‪ ,‬ולא תמיד יכלו לספק לבני הנוער‬
‫את המענה הרצוי מבחינתם‪ .‬שני המפעלים; תנועת הקיבוץ הדתי ועלית הנוער הדתי‪ ,‬צמחו זה‬
‫לצד זה ולכן לא תמיד הצליחה השכבה הבוגרת לספק את צרכי חברות הנוער‪ ,‬וחניכי חברות‬
‫הנוער בהתאם הרגישו אכזבה מתפקוד מדריכיהם ויחסם של חברי תנועת הקיבוץ הדתי‪.‬‬
‫‪ 397‬הנוער והקיבוץ‪ ,‬אצ"ד; נחליאל‪ ,‬אצ"ד; עוד הפעם לשאלת הנוער‪ ,‬אצ"ד;‬
‫‪ 398‬דו"ח מקוה ישראל‪ ,‬מחזור ב'‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1938‬ארכיון הקבה"ד; שכטר‪ ,‬ארכיון‬
‫הקבה"ד‪ ;10.5.1938 ,‬שלוש‪-‬עשרה שנה‪ ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪ 399‬שלוש‪-‬עשרה שנה‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪;7‬‬
‫‪ 400‬עלית הנוער הדתי בשנת תרצ"ט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;7-8‬פרטי‪-‬כל‪ ,1936 ,‬אצ"ד‪ ,‬עמ' ‪;3‬‬
‫‪129‬‬
‫‪ .4‬ההכשרה המקצועית‬
‫‪U‬‬
‫התחום הלימודי וההכשרתי היווה לעתים אכזבה בפני עצמו‪ .‬במקרים רבים הרגישו החניכים כי‬
‫הכשרתם אינה מעמיקה מספיק או אינה רלוונטית לאורח החיים אותו ביקשו להנחיל להם‪.‬‬
‫ב'מקוה ישראל' הרגישו החניכים כי הכשרתם המעשית נכונה רק לאזור הגיאוגרפי של 'מקוה‬
‫ישראל' וכי בית‪-‬הספר לא מעניק להם את הידע המתאים לעסוק בחקלאות בכל מקום אליו יגיעו‬
‫בארץ‪ .‬גם לימוד האנגלית לקה לטענתם בחסר וכך לא יכלו להעמיק ולהעשיר את ידיעותיהם‬
‫המקצועיות בספרות הלועזית‪.‬‬
‫‪401‬‬
‫‪F40‬‬
‫בחברות הנוער העירוניות בחיפה‪ ,‬עיקר אכזבתם נסבה סביב הכשרתם המקצועית‪ .‬מרבית‬
‫הנוער בחברות אלה הוכשר במקצועות החרושת‪ ,‬וכמו שכבר פורט לעיל‪ ,‬חששם היה שלמקצועות‬
‫אלו לא הייתה דרישה רבה במסגרת ההתיישבות העובדת ובקיבוץ‪ ,‬ועל כן ייאלצו לזנוח את משלח‬
‫ידם העירוני ולרכוש מקצוע חקלאי חדש במידה ויבקשו להצטרף לקיבוץ‪ .‬מעטים מבני הנוער‬
‫ב'קבוצת נחמיה' קיבלו הכשרה חקלאית בעבודתם אצל איכרי קרית ביאליק‪ .‬אך גם בקרב בני‬
‫הנוער שסייעו במשקי קרית ביאליק הורגשה אכזבה שאין ההכשרה שם מספיק מעמיקה‪ ,‬והם‬
‫הרגישו כי מנצלים אותם ככוח עזר ולא מלמדים אותם כמו שצריך את מקצועות המשק‪.‬‬
‫‪402‬‬
‫‪F401‬‬
‫ב'בית צעירות מזרחי' בתל אביב התהייה והאכזבה מהפן ההכשרתי עלתה דווקא מטעם לשכת‬
‫עליית הנוער‪ .‬בדו"ח של דוד אומנסקי‪ ,‬נציג לשכת עלית הנוער‪ ,‬מאפריל ‪ ,1939‬הוא מעלה כי לא‬
‫ניתן לחנך לרעיון החקלאות בסביבה עירונית‪ ,‬ובטח שלא רק מדיבורים בלי העבודה בשטח ובלי‬
‫האווירה של סביבה חקלאית‪ .‬לטענתו ההכשרה לעבודות משק הבית שקיבלו הנערות במוסד‬
‫הכשירה אותן להיות עוזרות בית בין אם בעיר ובין אם בכפר ואין ייחוד להכשרתן הנוגע לרעיון‬
‫החינוכי של מוסדות עליית הנוער‪.‬‬
‫‪403‬‬
‫‪F402‬‬
‫‪ .5‬חילון‬
‫‪U‬‬
‫היו מקרים של בני נוער שעלו במסגרת עלית הנוער הדתי‪ ,‬מאסו במהלך הכשרתם באורח החיים‬
‫הדתי וביקשו לעזוב‪ .‬חלקם ביקשו לעבור לחברות נוער כלליות ושם להמשיך את הכשרתם‪ .‬מכיוון‬
‫שמעברים בין חברות נוער לא היו דבר שבשגרה‪ ,‬הם הצריכו מעורבות והשתדלות רבה של ה'ועדה‬
‫לעלית הנוער הדתי' מול לשכת עלית הנוער‪ .‬מכיוון שחברי ה'ועדה' ביקשו לדאוג לרווחת בני‬
‫הנוער‪ ,‬כמו גם לרווחת כלל חברת הנוער‪ ,‬ששהות של נוער שמאס בחיי הדת יכול היה להשפיע על‬
‫‪ 401‬פרטי‪-‬כל‪ ,1937 ,‬אצ"ד‪ ,‬עמ' יח'; שלוש‪-‬עשרה שנה‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪;7‬‬
‫‪ 402‬דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬דצמבר ‪ ,1935‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬מרץ ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד; הנוער‬
‫הדתי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; פרטי‪-‬כל‪ ,1936 ,‬אצ"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;9‬פרטי‪-‬כל‪ ,1936 ,‬אצ"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;2‬פרטי‪-‬כל‪ ,1938 ,‬אצ"ד‪ ,‬עמ'‬
‫‪;8‬‬
‫‪ 403‬דו"ח בית צעירות מזרחי‪ ,‬אפריל ‪ ,1939‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪130‬‬
‫שאר החניכים לרעה‪ ,‬וכך גם להפריע לגיבוש החברה‪ ,‬פעלו לטובת העברתם לחברת נוער כללית‪-‬‬
‫חילונית חלופית אשר תתאים יותר לאופיים ואורח חייהם‪ .‬חלק מבני הנוער שמאסו בדת ביקשו‬
‫לעזוב בכלל את מסגרות עלית הנוער ולהצטרף למשפחותיהם ששהו בארץ או לפתוח בחיים‬
‫עצמאיים‪.‬‬
‫‪404‬‬
‫‪F403‬‬
‫היו בני נוער שנשארו במסגרת חברות הנוער הדתי אך היו אדישים לדת ולא לקחו חלק באורח‬
‫החיים הדתי של החברה ובפעילותיה הדתיות‪ .‬מצב זה הקשה על תפקוד וליכוד החברה והשפיע‬
‫לרעה על שאר החניכים‪ .‬מצב זה של אדישות בני נוער כלפי הדת נראה בחברות הנוער הדתי‬
‫השונות ביניהן 'רודגס'‪' ,‬מקוה ישראל'‪ ,‬קבוצת 'נחמיה' ו'כפר הנוער הדתי'‪ .‬לאחר גמר הכשרתם‬
‫נראה כי בכל זאת דבק בחלקם הרעיון החלוצי שקיבלו בזמן הכשרתם‪ .‬חלק מבני הנוער מחברות‬
‫הנוער הדתי שמאסו באורח החיים הדתי הצטרפו לגרעיני התיישבות ויישובים חילונים דוגמת שני‬
‫בוגרי המחזור הראשון ב'כפר הנוער הדתי' שהצטרפו לקבוצות אשדות יעקב ומענית‪ ,‬שני בוגרי‬
‫קבוצת 'נחמיה' שהצטרפו לקבוצות אלונים ותל יוסף‪ ,‬שלושה בוגרי מחזור ב' ב'מקוה ישראל'‬
‫שהצטרפו לקבוצת דגניה א' ועוד‪.‬‬
‫‪405‬‬
‫‪F40‬‬
‫במישור הדתי התמודדו חניכי חברות הנוער גם עם הסביבה בה נקלטו‪ ,‬דוגמת חניכי 'מקוה‬
‫ישראל'‪ ,‬שם פעלו חברות הנוער הדתי לצד נוער חילוני‪ .‬החניכים הדתיים במוסד הרגישו כי‬
‫החינוך הדתי במקום אינו מספיק וכי העובדה שהמוסד הינו מעורב‪ ,‬דתיים‪-‬חילונים‪ ,‬מקשה מאוד‬
‫על הנוער הדתי ועל שמירת אורח החיים הדתי‪ .‬תלונותיהם נבעו הן מהמישור המעשי‪-‬היומיומי‬
‫בהתמודדות עם הסקטור הכללי הסמוך והשפעותיו‪ ,‬והן מהמישור האידיאולוגי בהתמודדות עם‬
‫זרמים אחרים בארץ‪.‬‬
‫‪406‬‬
‫‪F405‬‬
‫‪ .6‬קליטת בני נוער דתיים בחברות נוער כלליות‬
‫‪U‬‬
‫כבר מראשית ימיו של מפעל עלית הנוער עלה החשש לגורל בני הנוער הדתיים שיעלו במסגרתו‬
‫וייקלטו במסגרות כלליות‪-‬חילוניות‪ .‬חשש זה הוביל להקמת מפעל עלית הנוער הדתי וה'ועדה‬
‫לעלית הנוער הדתי' שפעלה לשם קליטת הנוער הדתי העולה במסגרות קליטה מתאימים )כפי‬
‫שכבר הורחב לעיל(‪ .‬אך בשל מיעוט מקומות הקליטה לעומת הביקוש ההולך והגובר לעלייה נותר‬
‫‪ 404‬אפרים קמפינסקי‪ ,‬חניך חברת הנוער הדתי ב'רודגס'‪ ,‬מאס בחיי הדת וביקש לעזוב את החברה ולהצטרף לאחיו‬
‫שעבד בחיפה עד שיצטרף להוריו שעתידים היו לעלות לארץ‪ .‬קמפינסקי‪ ,22.5.1935 ,‬אצ"מ; קמפינסקי‪,30.5.1935 ,‬‬
‫אצ"מ; שמעון באומן ונתן איפרמן‪ ,‬שני נערים מחברת הנוער השלישית ב'מקוה ישראל' הועברו לפי רצונם לחברת‬
‫נוער של 'השומר הצעיר'‪ .‬דו"ח מקוה ישראל‪ ,‬מחזור ג' ‪ ,1.11.1940‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח מקוה ישראל‪ ,‬מחזור ג'‬
‫‪ ,16.12.1942‬ארכיון הקבה"ד; חניך 'קבוצת נחמיה' עבר לקבוצה לא דתית לבקשתו‪ .‬דו"ח‪ ,‬קבוצת נחמיה‪ ,‬יולי‬
‫‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד‪.‬‬
‫‪ 405‬דו"ח מקוה ישראל‪ ,‬מחזור ב'‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬אוגוסט ‪ ,1936‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪;3‬‬
‫דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬דצמבר ‪ ,1935‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;2‬מיכאליס‪ ,3.1.1941 ,‬אצ"ד; פרטי‪-‬כל‪ ,1938 ,‬אצ"ד‪,‬‬
‫עמ' ‪;6-7‬‬
‫‪ 406‬פרטי‪-‬כל‪ ,1937 ,‬אצ"ד‪ ,‬עמ' יח'; שלוש‪-‬עשרה שנה‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪;7‬‬
‫‪131‬‬
‫החשש שבני הנוער יחליטו לעלות בכל מחיר ויצטרפו לחברות נוער כלליות‪ ,‬מתוך מחשבה שהם‬
‫יסתדרו ויצליחו לשמור על אורח חיים דתי גם בסביבה חילונית‪ ,‬או שיצליחו לעבור למסגרת‬
‫דתית לאחר עלייתם לארץ‪ .‬עלה גם חשש כי בשל חוסר ידיעה על אופיים של מקומות הקליטה‬
‫בארץ‪ ,‬יעלו בני נוער בתום‪-‬לב דרך חברות נוער כלליות וימצאו עצמם בסביבה שלא מתאימה‬
‫לאורחות חייהם‪ .‬ככל שנקפו השנים נחלש הפיקוח על הנוער העולה בחוץ‪-‬לארץ‪ ,‬דבר שגרם‬
‫לאפשרות עליה מהירה יותר אך הוביל לבירור פחות קפדני על מהותם של בני הנוער‪ ,‬וכך מצאו‬
‫עצמם בני נוער דתיים במקומות קליטה לא‪-‬דתיים‪.‬‬
‫‪407‬‬
‫‪F406‬‬
‫בני נוער דתיים שנקלטו בחברות נוער כלליות התמודדו במשך חודשים עם חיים בחברה שלא‬
‫שמרה כשרות ושבת‪ ,‬כאשר הם נמנעים מאכילת בשר וניזונים מלחם וירקות בלבד‪ .‬ה'ועדה לעלית‬
‫הנוער הדתי' פעלה להעברת בני נוער דתיים אלה‪ ,‬שנקלטו בחברות נוער כלליות בקיבוצים כמו‬
‫גבת ועין חרוד‪ ,‬לחברות נוער דתיות‪ ,‬על‪-‬מנת שיוכלו להמשיך לקיים אורח חיים דתי‪ ,‬ולא יושפעו‬
‫מאורח החיים החילוני וינטשו את חיי הדת‪.‬‬
‫‪408‬‬
‫‪F407‬‬
‫חברת נוער דתי מיוחדת הוקמה עבור בני נוער‬
‫אלה‪ ,‬שנקלטו בתחילה בחברות חילוניות והועברו לעליית הנוער הדתי‪ ,‬בקבוצת 'רמת‬
‫השומרון'‪.‬‬
‫‪409‬‬
‫‪F408‬‬
‫מהלך זה של העברת בני הנוער הדתיים מחברות הנוער הכלליות לחברת הנוער הדתי ב'רמת‬
‫השומרון' יצא לפועל בזכות השתדלותם של חברי 'הועדה לעליית הנוער הדתי'‪ .‬רק בעקבות‬
‫מאמציהם של חברי ה'ועדה' למצוא פתרונות לבני נוער דתיים‪ ,‬גם אם לא עלו מלכתחילה דרך‬
‫עלית הנוער הדתי‪ ,‬הסכימו בלשכת עלית הנוער להוצאתם מהקבוצות בהם נקלטו ולהקמת קבוצה‬
‫חלופית שהוקמה במיוחד לקליטת בני נוער אלה‪.‬‬
‫‪410‬‬
‫‪F409‬‬
‫‪ 407‬אליינר‪ ,‬הקבה"ד; הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;176-179‬עלית הנוער הדתי בשנת תרצ"ט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪;4‬‬
‫‪ 408‬לדוגמא‪ ,‬שני נערים דתיים מהולנד יועדו לכניסה לחברת נוער שנקלטה בקיבוץ גבת‪ .‬הנערים לא ידעו כי חברת‬
‫נוער זו לא תקיים אורח חיים דתי ורק בדרכם לארץ נודע למדריך החברה כי הנערים דתיים‪ .‬על‪-‬כן‪ ,‬בהגיעם לארץ‬
‫שיכנו אותם באופן זמני בקבוצת 'נחמיה' וביקשו ממזכירות קבוצת 'רודגס' שתמצא לנערים פתרון קליטה קבוע‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬נערה דתית שהועברה ל'בית צעירות מזרחי' בתל‪-‬אביב מנקודה לא‪-‬דתית‪ ,‬ועוד‪ .‬גבת‪ ,10.7.1935 ,‬אצ"מ;‬
‫גבת ‪ ,12.7.1935‬אצ"מ; דו"ח בית צעירות מזרחי‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;176‬עין‬
‫חרוד‪ ,13.2.1939 ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪ 409‬קבוצת 'רמת השומרון' הייתה ביסודה פלוגת עבודה שהוקמה בשנת ‪ 1934‬בקבוצת 'רודגס'‪ ,‬ובשנת ‪ 1935‬נשלחה‬
‫לסייע בעבודה במושבה פרדס‪-‬חנה‪ .‬באוקטובר ‪ 1936‬החלו בבניית מחנה לקבוצתם בסמוך לפרדס‪-‬חנה‪ .‬במקביל‬
‫לעבודתם במשקי 'מגד' ופרדס‪-‬חנה הסמוכות החלו לפתח משק עזר עצמאי במחנה שלהם‪ .‬עם השנים פיתחו משק‬
‫עזר עצמי שהכיל גן‪-‬ירקות ענף‪ ,‬פלחה‪ ,‬גידול מספוא בהשקאה‪ ,‬משק חי שכלל רפת‪ ,‬לול ואורווה‪ ,‬הקימו מאפייה‪,‬‬
‫סנדלריה ונגריה‪ .‬עד שנת ‪ 1940‬הצטרפו לקבוצה גם עולים מאוסטריה‪ ,‬הונגריה‪ ,‬רומניה‪ ,‬והולנד והקבוצה מנתה כ‪-‬‬
‫‪ 120‬חברים בשנות העשרים המוקדמות לחייהם‪ .‬הקמת קבוצה זו הייתה חדשנית בתנועת הקיבוץ הדתי‪ ,‬פלוגת‬
‫עבודה שחיכתה לתורה לעלות להתיישבות קבע ובינתיים הכשירה עצמה לקראת ההתיישבות‪ ,‬אליה הצטרפו‬
‫עולים בודדים שלא מצאו עצמם בקבוצות הקיימות‪ .‬במרץ ‪ 1943‬עלתה הפלוגה הראשונה של קבוצת 'רמת‬
‫השומרון' למקום הקבע של הקבוצה‪ ,‬כשמונה ק"מ דרומית‪-‬מזרחית לעזה והקימו את קיבוץ 'בארות יצחק'‪ ,‬והיו‬
‫לקיבוץ הדתי השני בגוש ההתיישבות הדרומי של תנועת הקיבוץ הדתי‪ ,‬אחרי קבוצת יבנה‪ .‬להרחבה על קבוצת‬
‫'רמת השומרון' ראה גם ברוכי‪ ,‬בארות יצחק‪ ,‬עמ' ‪ ;16-37‬דו"ח רמת השומרון‪ ,‬פברואר ‪ ,1940‬אצ"מ; כהן‪,‬‬
‫בנקודות השומרון; מרדכי‪ ,‬רמת השומרון; סקירה‪ ,‬אצ"מ; עלתה להתיישבות‪ ,‬הצופה;‬
‫‪ 410‬דו"ח רמת השומרון‪ ,‬יולי ‪ ,1939‬אצ"מ; דו"ח רמת השומרון‪ ,‬פברואר ‪ ,1940‬אצ"מ; כהן‪ ,‬בנקודות השומרון;‬
‫‪132‬‬
‫במהלך חודשי מרץ‪-‬אפריל ‪ 1939‬נקלטו ב'רמת השומרון' חמישה‪-‬עשר בני נוער‪ ,‬דתיים מבית‪,‬‬
‫מבית שהוכנסו בהגיעם לארץ‪ ,‬מסיבות שונות‪ ,‬לחברות נוער כלליות שנקלטו בקיבוצים‪ ,‬דוגמת עין‬
‫חרוד‪ ,‬גבעת חיים‪ ,‬נהלל‪ ,‬כפר ויתקין וחוות הפועלות בפתח‪-‬תקוה‪.‬‬
‫‪411‬‬
‫‪F410‬‬
‫הם נקלטו בחברת הנוער‬
‫ב'רמת השומרון' בזמנים שונים‪ ,‬היו בעלי מוצא שונה‪ ,‬רקע הכשרתי ולימודי שונה ובני גילאים‬
‫שונים‪ .‬הדבר הקשה על ליכודה של הקבוצה‪ ,‬וגרם לעזיבת בני נוער ותחלופת חניכים בחברה‪ .‬עם‬
‫הזמן נקשרו בני הנוער לקבוצה ולחבריה‪ ,‬למשק ולרעיון הקיבוצי‪ .‬הם הקימו מוסדות משלהם‬
‫שכללו קופה משותפת‪ ,‬ועדות ואסיפות של החברה‪ .‬רוב חניכי החברה לקחו חלק בפעולות תנועת‬
‫הנוער 'בני‪-‬עקיבא' שסייעו בגיבושה של הקבוצה וכן בקשריה עם בני נוער ארץ‪-‬ישראליים‬
‫מהמושבות הסמוכות‪.‬‬
‫‪412‬‬
‫‪F41‬‬
‫לאחר סיום הכשרתם פנו חלק מחניכי החברה לסייע להוריהם ששהו בארץ‪ ,‬חלק המשיכו‬
‫להשתלמויות נוספות בענפים כמו נגרות וחשמלאות וחלק המשיכו עם הרעיון הקיבוצי‪ .‬נערה‬
‫אחת הצטרפה לקבוצת 'רמת השומרון'‪ ,‬נער אחר הצטרף לאחת מחברות נוער הדתי וגרעין מבוגרי‬
‫החברה הצטרפו להקמת קבוצה חדשה ביחד עם בוגרי חברות נוער אחרות‪.‬‬
‫‪413‬‬
‫‪F412‬‬
‫מעבר של בני נוער בין חברות נוער לא היה מקובל בדרך‪-‬כלל‪ .‬האפשרות לעבור מחברה לחברה‬
‫במידת הצורך‪ ,‬כפי שנראתה במקרה זה‪ ,‬רופפה את המשמעת והמחויבות של בני הנוער כלפי‬
‫החברה משום שכעת ידעו כי במידה ולא יהיו מרוצים יוכלו לעבור לחברה אחרת‪.‬‬
‫‪414‬‬
‫‪F413‬‬
‫טובת בני הנוער הכריעה בעניין זה‪ .‬החשיבות שהקנו ב'ועדה לעליית הנוער הדתי' למתן‬
‫אפשרות קליטה מתאימה לכל נער ונערה דתיים החפצים בכך‪ ,‬גם אם מלכתחילה לא עלו במסגרת‬
‫עליית הנוער ככלל או עליית הנוער הדתי בפרט‪ ,‬הייתה מהותית‪ .‬חברי ה'ועדה' לא יכלו להשאיר‬
‫ללא מענה בני נוער דתיים שנקלטו בחברות נוער כלליות‪ ,‬ולהתעלם מצרכיהם הדתיים גם אם‬
‫מלכתחילה בחרו שלא לעלות דרך המסגרת המגוננת של עלית הנוער הדתי‪ .‬חברי ה'ועדה' נלחמו‬
‫על‪-‬מנת לאפשר את מעברם של אותם בני נוער לחברות נוער התואמות את השקפת עולמם‬
‫הדתית‪ ,‬למרות שמעברים בין חברות נוער לא היו מקובלים‪.‬‬
‫* * *‬
‫‪ 411‬לחברה זו הצטרפו גם מספר חניכים שמלכתחילה עלו לבד ולא דרך עלית הנוער‪ ,‬והצריכו מציאת פתרון קליטה‬
‫עבורם לאחר שכבר נמצאו בארץ‪ .‬דו"ח רמת השומרון‪ ,‬יולי ‪ ,1939‬אצ"מ; כהן‪ ,‬בנקודות השומרון; עין חרוד‪,‬‬
‫‪ ,27.2.1939‬אצ"מ; עלית הנוער הדתי בשנת תרצ"ט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪;4 ,1‬‬
‫‪ 412‬בייט‪ ,‬רמת השומרון‪ ,6.3.1939 ,‬אצ"מ; בייט‪ ,‬רמת השומרון‪ ,8.5.1939 ,‬אצ"מ; בייט‪ ,‬רמת השומרון‪,19.5.1939 ,‬‬
‫אצ"מ; ברמן‪ ,‬אפריל ‪ ,1939‬אצ"מ; דו"ח רמת השומרון‪ ,‬אוקטובר ‪ ,1939‬אצ"מ; דו"ח רמת השומרון‪ ,‬יולי ‪,1939‬‬
‫אצ"מ; דו"ח רמת השומרון‪ ,‬פברואר ‪ ,1940‬אצ"מ; כהן‪ ,‬בנקודות השומרון; לנדואר‪ ,‬רמת השומרון‪,19.6.1939 ,‬‬
‫אצ"מ; מזכירות רמת השומרון‪ ,27.2.1939 ,‬אצ"מ; עלית הנוער הדתי בשנת תרצ"ט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪;7‬‬
‫‪ 413‬גרעין רמת השומרון‪ ,‬אצ"ד; הכשרה ברמת השומרון‪ ,‬מרץ ‪ ,1942‬אצ"מ;‬
‫‪ 414‬דו"ח רמת השומרון‪ ,‬יולי ‪ ,1939‬אצ"מ;‬
‫‪133‬‬
‫קליטת חברות הנוער הדתי העמידה את חניכיה בפני התמודדויות שונות‪ .‬חניכי חברות הנוער‬
‫נאלצו להתמודד עם משברים שונים שנבעו מקשיים בהסתגלות למציאות החדשה בפניה עמדו;‬
‫קשיים שנבעו מפערים אידיאולוגים שנתגלו בין האידיאל החינוכי והרעיון הקיבוצי והמציאות בה‬
‫נקלטו בפועל; קשיים דתיים שהובילו לחילון; אכזבה מהכשרתם המקצועית; קשריהם עם‬
‫המדריכים וחברי הקיבוץ‪ .‬עם‪-‬זאת נראה כי למרות כל הקשיים הצליחו רוב חניכי חבורת הנוער‬
‫להתגבר על שלל המכשולים‪ ,‬ואף להוציא רבים מבין בוגריהם לטובת הגשמה במסגרת תנועת‬
‫הקיבוץ הדתי או ההתיישבות הדתית‪.‬‬
‫‪415‬‬
‫‪F41‬‬
‫ד‪ .‬שאלת המגדר בחברת הנוער הדתי‬
‫‪U‬‬
‫חברות הנוער הדתי‪ ,‬היו ברובן מעורבות וקלטו נערות ונערים כאחד‪ .‬דבר זה נעשה מתוך מחשבה‬
‫תחילה ליצירת חברה המושתתת על ערכי שוויון‪ ,‬הערכה וכבוד הדדי בין המינים וכהכנה לחייהם‬
‫המשותפים בשלבים מאוחרים יותר בהגשמה ובהתיישבות השיתופית‪ .‬יוצאות דופן היו חברות‬
‫הנוער בבתי צעירות מזרחי וב'מקוה ישראל' שהיו מופרדות מגדרית‪ .‬הללו עוררו שאלה מהותית‬
‫בנוגע לאופן שבו חברה חד מינית עולה בקנה אחד עם ההגשמה ההתיישבותית הן בשל הקושי‬
‫ביצירת גרעין התיישבותי הן מפאת הסתירה בינן לבין המציאות הקיבוצית הדתית המעורבת‬
‫מגדרית לכתחילה‪.‬‬
‫‪416‬‬
‫‪F415‬‬
‫אחוז הנערות בחברות הנוער הדתי נע לרוב בין רבע לחצי מחניכי החברות‪.‬‬
‫‪417‬‬
‫‪F416‬‬
‫הנערות קיבלו את הכשרתן המקצועית במקביל לנערים‪ ,‬אך לרוב לא באותם הענפים‪ .‬חלוקת‬
‫העבודה בחברות הנוער הייתה על בסיס חלוקת התפקידים המגדרית המסורתית‪ ,‬לפיה הגברים‬
‫עוסקים בעבודות היצרניות והמכניסות ואילו הנשים בענפי משק הבית והשירות שהיו בבחינת‬
‫הרחבה של תפיסת עבודתן הביתית‪ .‬הנערות הופנו לרוב להכשרה בענפי שירות ומשק הבית שכללו‬
‫בישול‪ ,‬ניקיון‪ ,‬כביסה‪ ,‬גיהוץ‪ ,‬תפירה‪ ,‬טיפול בילדים ובתינוקות וטיפול בחולים‪ .‬מדי פעם ניתן‬
‫לנערות שרצו בכך לבחור להשתלם גם בענפים חקלאיים כמו הטיפול בגן‪-‬הירק‪ ,‬גן‪-‬הנוי‪ ,‬חליבה‬
‫וניקוי הרפת‪ ,‬לול והאכלת העופות וטיפול בעצים‪ .‬הנערות גם יצאו לסייע בקטיף בפלוגות העבודה‬
‫‪ 415‬דו"ח מקוה ישראל‪ ,‬מחזור ב'‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬מרץ ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח שדה‬
‫יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1938‬ארכיון הקבה"ד; חומר סטטיסטי‪ ,‬בית צעירות מזרחי‪ ,‬אצ"ד; מיכאליס‪ ,3.1.1941 ,‬אצ"ד;‬
‫שכטר‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ;10.5.1938 ,‬שלוש‪-‬עשרה שנה‪ ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪ 416‬רינהולד‪ ,‬נוער‪ ,‬עמ' ‪;36‬‬
‫‪ 417‬בחברת הנוער הראשונה של רודגס היו ‪ 17‬נערות ו‪ 30-‬נערים ובחברת הנוער השנייה ‪ 11‬נערות ו‪ 24-‬נערים‪ .‬הכהן‪,‬‬
‫ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;173‬מאור השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;59‬ב'קבוצת רמב"ם' היו ‪ 5‬נערות ו‪ 16-‬נערים‪ .‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;73‬ב'קבוצת נחמיה' היו כ‪ 10-12-‬נערות מתוך כ‪ 45-‬חניכים‪ .‬מאור השפעותיהם‪ ,‬עמ ‪ ;83‬בחברת הנוער במושב‬
‫'שדה יעקב' היו ‪ 9‬נערות ו‪ 21-‬נערים‪ .‬דו"ח שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד; הכשרת הילדים‪ ,‬ארכיון‬
‫הקבה"ד; בחברת הנוער הראשונה ב'כפר הנוער הדתי' היו ‪ 26‬נערות ו‪ 33-‬נערים‪ .‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;112‬‬
‫‪134‬‬
‫ובקיבוץ כאשר עלה הצורך‪.‬‬
‫‪418‬‬
‫‪F417‬‬
‫חלוקה זו בהכשרתן של הנערות בחברות הנוער תאמה גם את‬
‫המציאות ששררה בקיבוצים עצמם‪ .‬אמנם הקיבוץ חרט על דגלו את ערך השוויון המגדרי‪ ,‬אך‬
‫בפועל חלוקת העבודה נשארה מגדרית‪-‬מסורתית‪ .‬אמנם העבודות היו שיתופיות עבור כלל המשק‪,‬‬
‫אך עדיין הנשים עסקו בעיקר בעבודות משק הבית וענפי השירות בעוד הגברים עסקו בענפי‬
‫החקלאות והניהול‪.‬‬
‫‪419‬‬
‫‪F 418‬‬
‫במקרים רבים לא הרגישו הנערות סיפוק מעבודתן‪ ,‬שכאמור‪ ,‬סבב לרוב את ענפי משק הבית‬
‫של החברה‪ .‬הן הרגישו כי הפכו לעוזרות הבית של חברות הנוער דוגמת הנערות ב'כפר הנוער‬
‫הדתי' שעבדו בניקיון מגורי הנערים‪ 420 ,‬או במקרה כמו חברת הנוער במושב 'שדה יעקב'‪ ,‬כעוזרות‬
‫‪F 419‬‬
‫הבית של האיכרות במושב‪ .‬הן הרגישו כי אינן מתפתחות מבחינת הכשרתן‪ .‬גם מדריכי חברות‬
‫הנוער‪ ,‬דוגמת יוסף ולק‪ ,‬מדריך 'קבוצת נחמיה' העידו כי השתלמותן המקצועית של הנערות‬
‫לקויה‪ .‬בשל חוסר הסיפוק בעבודתן ניכרה אדישות מצידן כלפי העבודה‪ .‬הנערות רצו ללמוד‬
‫ולהשתלם בענפים מחוץ למשק הבית‪ ,‬ורק לאחר שאישרו להן להשתלב גם בעבודת המשק‬
‫החקלאי ולסייע בחליבה‪ ,‬בניקוי הרפת‪ ,‬בלול ובטיפול בעצים התחילו להרגיש יותר סיפוק‬
‫בעבודתן‪ ,‬אך גם כעת הכשרתן לא הייתה רציפה ומקצועית דבר שגרם להן לתסכול משילובן‬
‫במושב‪.‬‬
‫‪421‬‬
‫‪F 420‬‬
‫בבית הספר החקלאי 'מקוה ישראל'‪ ,‬בניגוד לשאר ההכשרות‪ ,‬הוכשרו הבנות באופן רשמי גם‬
‫בענפי החקלאות השונים ולא רק בענפי המשק והשירות‪ .‬בשיח בוגרים שנערך לציון שלוש‪-‬עשרה‬
‫שנה לקליטת חברות נוער ב'מקוה ישראל'‪ ,‬עלה מפי בוגרות המסלול כי למרות שזכו להכשרה‬
‫חקלאית‪ ,‬ההכשרה שעברו ב'מקוה ישראל' לא הייתה יישומית בשטח‪ ,‬לאחר ההגשמה‪ .‬בפועל‬
‫מצאו עצמן כמעט ולא מיישמות את הידע שרכשו בענפי החקלאות השונים‪ ,‬אלא עובדות לרוב‬
‫בענפי משק הבית וענפי השירות בהם קיבלו הכשרה מעטה וכאמור היו נחלת הנשים בקיבוצים‪.‬‬
‫‪422‬‬
‫‪F421‬‬
‫מבחינה לימודית השאיפה הייתה כי הנערות והנערים ילמדו יחד‪ ,‬והכיתות בחברות הנוער‬
‫יחולקו לפי רמת הידע של בני הנוער‪ .‬אולם בחלק מחברות הנוער ניכר פער בין רמת הידע בין‬
‫הנערות והנערים‪ ,‬פער שחייב הפרדה בכיתות הלימוד‪ .‬לעתים הפער נבע בשל העובדה כי לא עלו‬
‫‪ 418‬דו"ח‪ ,‬קבוצת נחמיה‪ ,‬אפריל ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬דצמבר ‪ ,1935‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח‬
‫שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד; הרץ כך נולד‪ ,‬עמ' ‪ ;38‬מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;114 ,108‬‬
‫‪ 419‬רוזנברג‪ ,‬מהפכניות‪ ,‬עמ' ‪;176-188 ,148-153 ,141‬‬
‫‪ 420‬יחסים‪ ,‬אצ"ד;‬
‫‪ 421‬דו"ח שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1938‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;1‬הכשרת‬
‫הילדים‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;91-92‬פרטי‪-‬כל‪ ,1938 ,‬אצ"ד‪ ,‬עמ' ‪;7‬‬
‫‪ 422‬שלוש‪-‬עשרה שנה‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪;16 ,10-11‬‬
‫‪135‬‬
‫באותו גל עלייה ולכן היה פיגור ברכישת השפה וההסתגלות ללימודים‪.‬‬
‫‪423‬‬
‫‪F42‬‬
‫לעתים נבע הפער‬
‫מהבדל ברקע ממנו הגיעו בני הנוער ובפער הגילאים‪ .‬לרוב הנערים היו בעלי השכלה נרחבת יותר‬
‫מהנערות‪ ,‬השכלה יהודית והשכלה כללית‪ ,‬משום שלפני עלייתם לארץ הספיקו ללמוד בישיבות או‬
‫גימנסיות )רוב המשפחות לא שלחו את הנערות למוסדות השכלה תיכוניים לאחר גמר לימודיהן‬
‫בבתי הספר היסודיים(‪ .‬פערים אלה וההפרדה בשעות הלימודים לא סייעו ליצירת גיבוש חברתי‬
‫בין הנערים והנערות בחברה‪.‬‬
‫‪424‬‬
‫‪F 423‬‬
‫גם מערכות היחסים בין הנערות והנערים בחברות הנוער הדתי היו מורכבות‪ .‬בחלק מחברות‬
‫הנוער הדתי הקשרים בין הנערות והנערים היו רעועים‪ ,‬בעיקר בתקופות הראשונות‪ ,‬מסיבות‬
‫שונות ‪ -‬הבדלי גיל בין הנערות והנערים‪ ,‬רמת השכלה שונה‪ ,‬הגעה בתקופות שונות‪ ,‬לא תמיד‬
‫הצליחו לגשר על חוסר האיזון המגדרי בתוך חברות הנוער בשל מיעוט הנערות‪ .‬בתקופות ההקמה‬
‫של חלק מחברות הנוער ישנו ואכלו בני הנוער במבנים שונים‪ ,‬בני הנוער באו מבתים וקהילות‬
‫שבהם היו פעמים רבות הפרדה בין הנערות והנערים‪ ,‬ובני הנוער לא ידעו כיצד לנהוג עם בני המין‬
‫השני‪ .‬מערכות היחסים השתפרו לרוב לאחר זמן‪ ,‬ובמיוחד לקראת סיום ההכשרה עת החלו‬
‫השאלות בנוגע לעתידם והצטרפותם לפלוגות עבודה או הקמת גרעינים קיבוציים‪.‬‬
‫‪F42‬‬
‫‪425‬‬
‫ב'קבוצת‬
‫נחמיה' שהחלה כקבוצה של נערים בלבד‪ ,‬צירפו נערות דווקא מתוך המחשבה שהדבר יוכל לסייע‬
‫בשיפור מצב הקבוצה וליכודה‪ .‬מהדו"חות שנכתבו על תפקוד הקבוצה באמת עולה כי היחסים בין‬
‫הנערות והנערים היו טובים ומעמיקים מתוך ידידות והערכה‪.‬‬
‫‪426‬‬
‫‪F 425‬‬
‫למרות שלא אפשרו מעבר של בני נוער מחברה לחברה בקלות וללא סיבה מספיק מוצדקת‪,‬‬
‫ניתן לראות כי הייתה תזוזה רבה של נערות בין חברות הנוער הדתי‪ .‬פעמים רבות נעשה הדבר‬
‫לשם סיוע בתפקוד חברת נוער מקבילה‪ .‬מצב זה של מעבר נערות מחברה לחברה‪ ,‬על‪-‬אף העובדה‬
‫כי באופן עקרוני נמנעו מלהעביר בני נוער בין חברות נוער‪ ,‬מעיד על תפיסת מקומה של הנערה‬
‫והכשרתה; הנערות נתפסו פעמים רבות כמעין כוח עזר לחברה‪ .‬מכיוון שעיקר הכשרתן הייתה‬
‫בענפי משק הבית היה קל להעביר אותן ממקום למקום מבלי לפגוע בהכשרתן‪ ,‬ועל‪-‬ידי מעברים‬
‫אלה תגברו הנערות את חברות הנוער שחסרו בהן ידיים עובדות בענפי משק הבית‪ 427 .‬נוסף על‪-‬כך‪,‬‬
‫‪F426‬‬
‫‪ 423‬ב'קבוצת רמב"ם' עלו הנערות חצי שנה אחרי הנערים וחברת הנוער חולקה לשלוש כיתות ‪' -‬מתקדמים'‪,‬‬
‫'מתחילים' וכיתה נפרדת לנערות‪ .‬לאחר שנה עברו הנערות ל'קבוצת נחמיה' ובמקומן הגיעו ארבע נערות חדשות‬
‫שרק עלו מגרמניה‪ .‬בשל ידיעותיהן הבסיסיות בעברית למדו בנפרד ולא יכלו להשתלב בכיתות עם הנערים‪.‬‬
‫‪ 424‬דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬דצמבר ‪ ,1935‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬נובמבר ‪ ,1936‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח‬
‫שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1938‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪ 425‬דו"ח שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1938‬ארכיון הקבה"ד; יחסים‪ ,‬אצ"ד;‬
‫‪ 426‬דו"ח‪ ,‬קבוצת נחמיה‪ ,‬יולי ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד; הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;164‬פרטי‪-‬כל‪ ,1938 ,‬אצ"ד;‬
‫‪ 427‬בסוף שנת ‪ ,1934‬הועברו שתי נערות מקבוצת 'רודגס' ל'קבוצת רמב"ם' לשם השתלמות בעבודות משק הבית )רצו‬
‫שתישלח גם נערה מ'בית צעירות מזרחי' אך הנרייטה סאלד התנגדה לכך משום ההבדל בחינוך הדתי בין חברות‬
‫הנוער(‪ .‬בתחילת ‪ 1935‬שלח אלכסנדר כהן‪ ,‬מדריך 'קבוצת רמב"ם'‪ ,‬מכתב לסאלד בבקשה שישלחו שלוש נערות‬
‫‪136‬‬
‫בשל העובדה כי הנערות נקלטו לעתים בשלבים מאוחרים יותר מהנערים‪ ,‬אם בשל מועד עלייתן‬
‫המאוחר או בשל מעברן לחברה באמצע תקופת הכשרתה‪ ,‬סיימו הנערים את הכשרתם מוקדם‬
‫יותר והנערות הועברו להמשך הכשרתן לחברת נוער אחרת‪.‬‬
‫‪428‬‬
‫‪F 427‬‬
‫לעתים התבקשו הנערות לעבור‬
‫ולסייע גם בפלוגות העבודה של תנועת הקיבוץ הדתי‪ ,‬דוגמת 'רמת השומרון'‪ ,‬כשחסרו להם ידיים‬
‫עובדות בעבודות משק הבית והשירות‪.‬‬
‫‪429‬‬
‫‪F428‬‬
‫גם לאחר הצטרפות הנערות לקבוצות הגשמה נראה היה כי חשו תסכול ואכזבה מעבודתן‬
‫והכשרתן‪ .‬בדרך‪-‬כלל השתלבו בעבודות משק הבית והשירות‪ ,‬אם רצו להשתלב או להשתלם‬
‫בעבודות החקלאות לרוב לא ניתן היה לשחררן מתפקידן במשק לשם כך‪ .‬היו נערות ששאיפתן‬
‫לחיי המשק דעכה לאחר שלא מצאו סיפוק בעבודתן והרגישו כנחותות דרגה בעבודות שניתנו להן‪.‬‬
‫בשל הציפייה שדוקא בקיבוץ המציאות המגדרית תהיה שונה‪ ,‬האכזבה הייתה כה גדולה‪ .‬משום‬
‫כך היו שעזבו את הקבוצה וחזרו ל'חיים העירוניים' בשל מאיסתן בצורת חיים זו שאינה מביאה‬
‫אותן לידי סיפוק‪ .‬היו גם כאלו שעזבו בשל רצונן ללכת ללמוד ולהשתלם במקצוע שהקבוצה לא‬
‫יכלה לתת להן את האמצעים ואת הזמן לשחרור מחובות עבודתן במשק‪.‬‬
‫‪430‬‬
‫‪F429‬‬
‫מדריכות הקבוצות שימשו גם בתפקידי הוראה וגם כמדריכות חברתיות של הקבוצה‪ .‬היה‬
‫חשש שהמדריכות תהפוכנה ל'פקידות' של הקבוצה ובכך תאבדנה את אופיו המקורי של תפקידן‬
‫ואת יכולת השפעתן על בני הנוער לכיוון החלוצי‪ .‬פעמים קרה שהמדריכה הייתה אחראית על‬
‫הלימוד הפרטני של הנערות שהיה צורך ללמדן באופן מיוחד שכן רמת השכלתן הייתה נמוכה‬
‫יותר‪ ,‬לדוגמא בקבוצת 'רמב"ם'‪.‬‬
‫‪431‬‬
‫‪F430‬‬
‫בחלק מהמקומות‪ ,‬דוגמת חברת הנוער השנייה ב'רודגס'‪ ,‬חסרו מדריכות לחברות הנוער‪ ,‬דבר‬
‫שהותיר חלל בתפקוד המדריכים בעיקר מול הנערות של החברה‪.‬‬
‫‪432‬‬
‫‪F431‬‬
‫מקבוצת 'רודגס' או 'בית צעירות מזרחי' לתקופה של כחצי שנה בכדי שתעסוקנה בעבודות משק הבית השוטפות‬
‫של הקבוצה‪ ,‬וזאת עד שתגענה נערות קבועות לקבוצה‪ .‬דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬אוגוסט ‪ ,1936‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬נובמבר ‪ ,1936‬ארכיון הקבה"ד; כהן‪ ,‬ינואר ‪ ,1935‬אצ"מ; סאלד‪ ,‬קבוצת רמב"ם‪ ,‬ארכיון‬
‫הקבה"ד;‬
‫‪ 428‬בתום שנתן הראשונה של חמשת הנערות שנקלטו ב'קבוצת רמב"ם' נשלחו הנערות להיקלט ב'קבוצת נחמיה' בכדי‬
‫שיוכלו להשתלם במקצועות נוספים לעבודות משק הבית‪ .‬במקומן הצטרפו לקבוצה ארבע נערות חדשות שעלו‬
‫מגרמניה‪ .‬ארבע הנערות נשלחו בתחילה לתקופת הסתגלות קצרה ב'קבוצת נחמיה' שלאחריה הצטרפו לקבוצה‪.‬‬
‫משום שהצטרפו באמצע תקופת ההכשרה של הנערים‪ ,‬הנערים סיימו את הכשרתם לפניהן‪ ,‬והן נאלצו לעבור‬
‫לקבוצות אחרות בכדי לסיים את הכשרתן‪ .‬שתי נערות עברו ל'שדה יעקב' ושתיים עברו ל'קבוצת נחמיה'‪ .‬בייט‪,‬‬
‫ארכיון הקבה"ד ‪ ;2.2.1937‬דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬דצמבר ‪ ,1935‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬נובמבר‬
‫‪ ,1936‬ארכיון הקבה"ד; לנדואר‪ ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪ 429‬בשנת ‪ ,1940‬עלתה בקשה מטעם ה'ועדה לעלית הנוער הדתי' להנהלת 'בית צעירות מזרחי' בירושלים שישחררו‬
‫חמש נערות למשך חודש ימים על‪-‬מנת לסייע לקבוצת 'רמת שומרון' בעבודות הבית והשירות‪ .‬קבוצה זו שמספר‬
‫הבחורות בה היה קטן מלכתחילה סבלה ממחסור רב בבחורות משום שמספר בחורות היו חולות ושתיים עמדו‬
‫ללדת‪ .‬הקבוצה הבטיחה להיות אחראית על כל צרכיהן של הנערות וביכרה נערות שחושבות להמשיך לאחר גמר‬
‫הכשרתן להגשמה קיבוצית‪ .‬רמת השומרון‪ ,‬אצ"ד;‬
‫‪ 430‬עמדת הבחורה‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; שלוש‪-‬עשרה שנה‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪;9‬‬
‫‪ 431‬דו"ח בית צעירות מזרחי‪ ,‬אפריל ‪ ,1939‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬אוגוסט ‪ ,1936‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫עלית הנוער הדתי בשנת תרצ"ט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪;4‬‬
‫‪ 432‬מאור השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪;61-62‬‬
‫‪137‬‬
‫* * *‬
‫חברות הנוער הדתי הוקמו תוך אימוץ ערכי שוויון‪ ,‬הערכה והדדיות בין המינים‪ ,‬בדומה לערכי‬
‫החברות הקיבוציות‪ .‬אך בין האידיאל למציאות נמצאו לעתים קרובות פערים על רקע מגדרי‪.‬‬
‫ברוב חברות הנוער הנערות לא יכלו לקבל הכשרתן בכל תחום שביקשו אלא בעיקר בענפי משק‬
‫הבית והשירות‪ .‬רק בחלק מהמקומות‪ ,‬ודווקא באלה שהיו מחוץ למסגרת הקיבוצית‪ ,‬דוגמת 'כפר‬
‫הנוער הדתי' ובית הספר החקלאי 'מקוה ישראל'‪ ,‬אפשרו לנערות ללמוד חלק מענפי החקלאות‪.‬‬
‫הכשרת הנערות לא תמיד הייתה רציפה ומקצועית מספיק‪ ,‬ופעמים רבות התייחסו אליהן ככוח‬
‫עזר לחברת הנוער‪ .‬הדבר גרם לנערות תסכול רב משילובן בחברת הנוער והכשרתן המקצועית‪.‬‬
‫פערים התגלו גם במערכות היחסים בין הנערים והנערות שלא תמיד ידעו כיצד לנהוג אלו עם‬
‫אלו לאור החינוך הנפרד ממנו הגיעו‪ ,‬פערי גילאים‪ ,‬רמות השכלה שונות וקליטה במועדים שונים‬
‫שהקשו על הגיבוש ושילוב הנערות בחברות הנוער‪.‬‬
‫נראה כי על‪-‬אף הקריאה לשוויון מגדרי והדדיות בחברות הנוער הדתי‪ ,‬שהושפעו מערכי‬
‫השוויון המגדרי בקיבוצים‪ ,‬בפועל נשמרה החלוקה המגדרית‪-‬מסורתית‪ .‬למרות הניסיון לחדש‬
‫ולתת לנערות מעמד בסדר החברתי החדש‪ ,‬ברוב המקרים שמרו על מקומן ותפקידיהן‬
‫המסורתיים של הנערות‪ ,‬דבר שהתבטא בהכשרתן המקצועית שכללה לרוב את ענפי משק הבית‬
‫והשירות וגרמה לאכזבה ותסכול בקרב הנערות‪ .‬בהקשר המגדרי נראה כי חברות הנוער היו‬
‫בבואה לחברה הקיבוצית שאליה השתייכו; סוגייה בה הצהרות לחוד ומציאות לחוד‪.‬‬
‫עם כל זאת‪ ,‬התיעוד מעלה כי רבות מהנערות הצליחו להתגבר על הקשיים והמכשולים‪ ,‬מצאו‬
‫בחלוף הזמן את מקומן בחברות הנוער‪ ,‬ורבות מהן הצטרפו בתום הכשרתן לפלוגות העבודה‬
‫והקבוצות של תנועת הקיבוץ הדתי‪.‬‬
‫‪138‬‬
‫‪U‬‬
‫אחרית דבר ‪ -‬בוגרי חברות הנוער‪ :‬יישום היעדים‬
‫"שלושים אחוז מחברי הקיבוץ הדתי הם בוגרי עליית הנוער"‪.‬‬
‫‪433‬‬
‫‪F432‬‬
‫כך סיכם משה קול‪ ,‬ראש מחלקת עליית הנוער בסוכנות‪ ,‬בדו"ח הערכה משנת ‪ ,1957‬את‬
‫תרומת מפעל עליית הנוער הדתי לתנועת הקיבוץ הדתי מההיבט הדמוגרפי‪ .‬גם נחום ברוכי‪ ,‬איש‬
‫תנועת הקיבוץ הדתי וחוקר תולדותיה‪ ,‬חוזר ושונה במאמריו ומחקריו על תולדות הקיבוץ הדתי‬
‫כי ערב קום המדינה כמחצית מחברי הקיבוץ הדתי נמנו עם בוגרי עליית הנוער הדתי‪.‬‬
‫‪434‬‬
‫‪F43‬‬
‫ממפקד שנערך בינואר ‪ 1941‬על‪-‬ידי יוסף הורוביץ על מצב הבוגרים של חברות הנוער הדתי עד‬
‫לאפריל ‪ ,1940‬עולה כי ‪ 34.3‬אחוזים מביניהם השתלבו בקבוצות ופלוגות העבודה של תנועת‬
‫הקיבוץ הדתי‪ .‬באירוע שנערך במלאת שלוש‪-‬עשרה שנה לקליטת חברות נוער דתי בבית‪-‬הספר‬
‫החקלאי 'מקוה ישראל'‪ ,‬שנערך ביוני ‪ ,1951‬לאחר ששלושים ושבעה מחזורים של חברות נוער דתי‬
‫נקלטו ועברו את הכשרתם שם‪ ,‬סוכם כי למעלה ממחצית מבוגרי חברות נוער במוסד זה הצטרפו‬
‫במהלך השנים לשורות הקיבוץ הדתי או המושב הדתי‪.‬‬
‫‪435‬‬
‫‪F43‬‬
‫חניכי חברות הנוער הדתי‪ ,‬לקראת גמר שנות הכשרתם במסגרות עליית הנוער‪ ,‬היו צריכים‬
‫להכריע בדבר עתידם‪ .‬במהלך שנות שהותם בחברות הנוער נחשפו לרעיון הקיבוצי ואף ניסו לנהל‬
‫מודל קיבוצי בתוך חברות הנוער עצמן שכללו מוסדות כמו קופה משותפת‪ ,‬ועדות של החברה‬
‫ועריכת אסיפות‪ .‬לא בכל חברות הנוער צלחה צורת התנהלות זו‪ .‬אמנם בחלק מחברות הנוער היו‬
‫בתחילה ניסיונות שכשלו ובחלק מהחברות היו אדישות או חוסר הסתגלות שלא אפשרו את‬
‫קיומה של צורת חיים זו‪ .‬אך בחלוף הזמן גיבשו חלק ניכר מהחניכים עמדה תומכת כלפי ההגשמה‬
‫הקיבוצית והקימו גרעינים קיבוציים‪ .‬במסגרת גרעינים אלו גיבשו את עמדותיהם‬
‫ההתיישבותיות‪ ,‬ניהלו קשרים עם גרעינים וחברות נוער מקבילות‪ ,‬יצאו לסייע בפלוגות העבודה‬
‫והתכוננו לקראת יציאה להגשמה בעצמם‪.‬‬
‫‪436‬‬
‫‪F 435‬‬
‫‪ 433‬ציטוט של משה קול מתוך‪ :‬קול‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪;1957 ,‬‬
‫‪ 434‬את הפער באחוזים בין הערכתו של נחום ברוכי והערכתו של משה קול ניתן אולי להסביר בשינוי הדמוגרפי שעברה‬
‫עלית הנוער הדתי מאז ‪ ,1948‬אז קלטה בעיקר בני נוער וילדים מארצות האיסלם שהתחברו פחות לרעיונות‬
‫הסוציאליסטים והחלוצים של הקיבוץ‪ .‬בר‪-‬גיל‪ ,‬מחפשים בית‪ ,‬עמ' ‪ ;173‬ברוכי‪ ,‬הקיבוץ‪ ,‬עמ' ‪ ;210‬ברוכי‪ ,‬נקום‬
‫ובנינו‪ ,‬עמ' ‪ ;364‬ברוכי‪ ,‬שניים‪ ,‬עמ' ‪;8‬‬
‫‪ 435‬הורוביץ‪ ,‬ארכין הקבה"ד; שלוש‪-‬עשרה שנה‪ ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪ 436‬בוגרי הנוער הדתי‪ ,‬אצ"מ; דו"ח‪ ,‬קבוצת נחמיה‪ ,‬אפריל ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד; באי כח‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח‪,‬‬
‫קבוצת נחמיה‪ ,‬יולי ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬אוגוסט ‪ ,1936‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח קבוצת‬
‫רמב"ם‪ ,‬דצמבר ‪ ,1935‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬נובמבר ‪ ,1936‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח רמת‬
‫השומרון‪ ,‬אוקטובר ‪ ,1939‬אצ"מ; דו"ח רמת השומרון‪ ,‬יולי ‪ ,1939‬אצ"מ; דו"ח שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1937‬ארכיון‬
‫הקבה"ד; דו"ח שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1938‬ארכיון הקבה"ד; מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;123-124 ,86-87 ,73-75‬עוד‬
‫הפעם לשאלת הנוער‪ ,‬אצ"ד;פרטי‪-‬כל‪ ,1938 ,‬אצ"ד‪ ,‬עמ' ‪;5‬‬
‫‪139‬‬
‫מקרב בוגרי חברות הנוער היו שהקימו פלוגות עבודה חדשות מתוך ציפייה להקים קיבוצים‬
‫חדשים או להצטרף כפלוגה לקיבוצים קיימים ולחזקם‪ .‬לדוגמא‪' ,‬קבוצת אריה' שהורכבה‬
‫מחברות הנוער הראשונה של קבוצת 'רודגס' שלימים הייתה ממקימי קיבוץ 'שדה אליהו' בעמק‬
‫בית שאן‪ ,‬ו'קבוצת אמונים' שהורכבה מבוגרי חברת הנוער השנייה של קבוצת 'רודגס'‪ ,‬בוגרי‬
‫'קבוצת נחמיה' ובוגרי חברת הנוער ממושב 'שדה יעקב'‪ ,‬שלימים הייתה ממקימי קיבוץ 'עין‬
‫הנצי"ב' בעמק בית שאן‪ .‬עד להתיישבות קבע פלוגות עבודה אלו נדדו וחיזקו נקודות יישוב‬
‫קיימות כמו 'כפר יונה' וחדרה‪.‬‬
‫‪437‬‬
‫‪F 436‬‬
‫אך לא כל בוגרי חברות הנוער שבחרו להצטרף לשורות תנועת הקיבוץ הדתי פנו ליצירת פלוגות‬
‫או נקודות חדשות‪ .‬חלק נשמעו לצו השעה והצטרפו לחיזוק ועיבוי פלוגות העבודה ונקודות‬
‫היישוב הקיימות ופועלות כבר בשטח‪ ,‬כמו קבוצות 'אריה'‪' ,‬עלומים'‪' ,‬אברהם'‪' ,‬אמונים'‪' ,‬רמת‬
‫השומרון'‪' ,‬משואות'‪' ,‬שלוחות' והקיבוצים טירת צבי‪ ,‬שדה אליהו ועין הנצי"ב )פירוט מורחב על‬
‫ההגשמה בקרב בוגרי חברות הנוער הדתי הופיע בפרקים לעיל(‪.‬‬
‫‪438‬‬
‫‪F437‬‬
‫מקרב כל חברות הנוער הדתי ניתן לראות כי יצא אחוז בוגרים להגשמה‪ .‬ההכשרות העירוניות‬
‫אמנם הוציאו אחוז נמוך יותר של בוגרים בשל אופי הכשרתם העירונית והמקצועית‪ ,‬אך בקרב‬
‫חברות הנוער שספגו אווירה חקלאית‪ ,‬גם אם לא קיבוצית‪ ,‬ניתן לראות אחוז גבוה יותר של‬
‫בוגרים שהצטרפו להתיישבות העובדת ובעיקר לזו הקיבוצית‪.‬‬
‫בקרב קיבוצי התנועה ניתן למצוא קיבוצים שהוקמו על‪-‬ידי בוגרי חברות הנוער הדתי דוגמת‬
‫שדה אליהו‪ ,‬עין הנצ"יב‪ ,‬שלוחות ומשואות יצחק‪ ,‬וקיבוצים אליהם הצטרפו בוגרי חברות הנוער‬
‫הדתי וסייעו בפיתוחן דוגמת טירת צבי‪ ,‬סעד‪ ,‬בארות יצחק‪ ,‬וכפר עציון‪.‬‬
‫‪439‬‬
‫‪F 438‬‬
‫חשיבותם הרבה של בוגרי חברות הנוער הדתי ככוח מילואים לציבור הדתי בארץ ככלל‬
‫ולתנועת הקיבוץ הדתי בפרט הפך להיות משמעותי יותר עם פרוץ מלחמת העולם השנייה‬
‫בספטמבר ‪ .1939‬אותה עת פסקו העליות‪ ,‬ותנועת הקיבוץ הדתי ניצבה בפני מצב בו אין אנשים‬
‫העתידים לעלות‪ ,‬לאייש ולעבות את נקודות ההתיישבות הקיימות ולהקים נקודות התיישבות‬
‫‪ 437‬אמונים‪ ,‬אצ"ד; באי כח‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; באי כח‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; בוגרי הנוער הדתי‪ ,‬אצ"מ; דו"ח שדה יעקב‪,‬‬
‫מאי ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד; דו"ח שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1938‬ארכיון הקבה"ד; הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;157‬כ"ץ‪ ,‬תורה‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;81‬מאור השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;96 ,92-93 ,59-60‬פרטי‪-‬כל‪ ,1936 ,‬אצ"ד‪.‬‬
‫‪ 438‬בוגרי הנוער הדתי‪ ,‬אצ"מ; גרעין רמת השומרון‪ ,‬אצ"ד; הכהן‪ ,‬ילדי הזמן‪ ,‬עמ' ‪ ;160‬דו"ח מקוה ישראל‪ ,‬מחזור ב'‪,‬‬
‫ארכיון הקבה"ד; דו"ח מקוה ישראל ‪ ,23.5.1939‬ארכיון הקבה"ד; הכשרה ברמת השומרון‪ ,‬מרץ ‪ ,1942‬אצ"מ;‬
‫הנוער הדתי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; ועוד לשאלת העתיד‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; זכרונות של בוגר‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; לקראת‬
‫המציאות‪ ,‬אצ"ד; מאור‪ ,‬השפעותיהם‪ ,‬עמ' ‪ ;129 ,68‬מיכאליס‪ ,3.1.1941 ,‬אצ"ד; נאום הרבנית הרצוג‪ ,‬אצ"ד;‬
‫סאלד‪ ,‬בית צעירות מזרחי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; סקירה‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;9‬פינדוגר‪ ,1939 ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫פרוטוקול‪ ,‬אצ"ד; רוטנשטין‪ ,‬מושבי עובדים‪ ,‬עמ' ‪ ;252‬רוטשטיין‪ ,‬פרקי כפר פינס‪ ,‬עמ' ‪ ;105 ,100‬רמת השומרון‪,‬‬
‫אצ"ד; שלוש‪-‬עשרה שנה‪ ,‬ארכיון הקבה"ד; שפירא‪ ,‬מקוה ישראל‪ ,‬עמ' ‪;325-328‬‬
‫‪ 439‬בן‪ -‬זאב‪ ,‬עין הנצי"ב; בר‪-‬גיל‪ ,‬מחפשים בית‪ ,‬עמ' ‪ ;173-174‬גלבר‪ ,‬עליית הנוער‪ ,‬עמ' ‪;282‬‬
‫‪140‬‬
‫חדשות‪ .‬לחלל זה נכנסו מספר מחזורים של בוגרי חברות הנוער הדתי שהצטרפו לשורות הקיבוץ‬
‫הדתי‪ ,‬הצילו את המצב ואפשרו את המשכיותה של תנועת הקיבוץ הדתי ומוסדותיה‪.‬‬
‫‪440‬‬
‫‪F439‬‬
‫לחברי הגרעינים הקיבוציים הייתה השאיפה להקים קיבוצים ונקודות התיישבות משלהם‪,‬‬
‫הקמת קבוצה חדשה הייתה מיצוי השאיפה האידיאולוגית אליה חונכו‪ .‬לתנועת הקיבוץ הדתי‬
‫הייתה חשיבות רבה בהקמת קבוצות חדשות לשם גדילתה והתפתחותה‪ .‬כמו‪-‬גם קיבוצים חדשים‬
‫אפשרו קליטה עתידית של חברות נוער דתי להכשרה וקליטת בוגרי חברות נוער וחלוצים‬
‫המחפשים מקום להצטרף אליו להתיישבות‪ .‬אך בשל המצב הדוחק בפניו עמדה התנועה‪ ,‬במיוחד‬
‫לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה אז כמעט ופסקה העלייה‪ ,‬ומאוחר יותר במלחמת העצמאות‬
‫אז גוייסו רבים מחברי הקיבוצים למלחמה‪ ,‬נאלצו להסתפק בהכנסת בוגרי חברות הנוער לנקודות‬
‫הקיימות לשם סיוע ועיבוי הקבוצות‪.‬‬
‫‪441‬‬
‫‪F40‬‬
‫האידיאל החינוכי היה גם כי גרעיני הנוער של בוגרי חברות הנוער הדתי יקלטו לאחר גמר‬
‫הכשרתם הרשמית לשנה שלישית באחת הקבוצות הקיימות‪ .‬בתקופה מעבר זו יעמיקו את הקשר‬
‫שלהם לתנועה‪ ,‬יחשפו לשאלות היומיומיות של הקבוצה הדתית בפועל‪ ,‬יעמיקו את השכלתם‬
‫המקצועית והרוחנית ויכינו עצמם לקראת התיישבותם העצמאית‪ .‬אך בשל הדוחק בו היו שרויות‬
‫הקבוצות והתנועה כולה‪ ,‬והמחסור במקומות קליטה גם של חברות נוער וגם של בוגרים וחלוצים‬
‫שביקשו להצטרף לשורות תנועת הקיבוץ הדתי‪ ,‬לא התאפשר לקיים מערכת תמיכה שכזו‬
‫והגרעינים נקלטו ישירות בקבוצות ובפלוגות עבודה קיימות כחברים מן המניין‪.‬‬
‫‪442‬‬
‫‪F41‬‬
‫* * *‬
‫ניתן לראות בכמות גדולה זו מקרב בוגרי חברות הנוער הדתי שהצטרפו לשורות הקיבוץ הדתי‬
‫לאחר גמר הכשרתם‪ ,‬ומנו על‪-‬פי ההערכות לעיל בין שליש לחצי מחברי הקיבוץ הדתי בשנותיה‬
‫הראשונות של מדינת ישראל‪ ,‬את ביסוסו של הרעיון החינוכי שעמד מאחורי מפעל עלית הנוער‬
‫הדתי; החינוך לרעיון הקיבוצי‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן ניתן לראות בכך את הצלחתה של תנועת הקיבוץ הדתי‪ ,‬שעל‪-‬אף היותה תנועה בראשית‬
‫דרכה בפני עצמה‪ ,‬לקחה על עצמה להוביל את מפעל זה‪ .‬הצטרפות בוגרי חברות הנוער הדתי‬
‫לתנועה מעידה על השפעתם הרבה של חברי הקיבוץ על בני הנוער‪ ,‬שהובילה אותם לבחור בדרך‬
‫התנועה כדרך ההגשמה הרצויה‪.‬‬
‫‪ 440‬ברוכי‪ ,‬נקום ובנינו‪ ,‬עמ' ‪ ;365‬דו"ח הפועל המזרחי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;156‬פרוטוקול‪ ,‬אצ"ד; תפקידי חברות‬
‫הנוער‪ ,‬אצ"ד;‬
‫‪ 441‬תפקידי חברות הנוער‪ ,‬אצ"ד;‬
‫‪ 442‬תפקידי חברות הנוער‪ ,‬אצ"ד; קליטת גרעיני הנוער‪ ,‬אצ"ד;‬
‫‪141‬‬
‫סיכום‬
‫‪U‬‬
‫העבודה עוסקת בעשור הראשון להתהוותו של מפעל עלית הנוער הדתי‪ ,‬בין השנים ‪,1933-1943‬‬
‫והקשר של תנועת הקיבוץ הדתי אליו‪ .‬המסקנה העולה מעבודה זו‪ ,‬לאחר ניתוח התיעוד הרב‪,‬‬
‫היא כי מעורבותם של חברי הקיבוץ הדתי וקשירת הקשר בינם ובין מפעל עלית הנוער הדתי‪ ,‬היא‬
‫זו שעיצבה את פני המפעל והביאה להצלחתו‪ .‬חברי קבוצת 'רודגס' ומאוחר יותר חברי תנועת‬
‫הקיבוץ הדתי היו הכוחות הדוחפים העיקריים שלקחו על עצמם את ארגון המפעל‪ ,‬מציאת‬
‫מסגרות קליטה‪ ,‬קבלת חברות הנוער והכשרתן בפועל‪ ,‬איוש תפקידי החינוך ברוח החברה‬
‫ההתיישבותית‪-‬דתית והכוונת בני הנוער להגשמה חלוצית בדגש על זו הקיבוצית‪ .‬קשר זה אפשר‬
‫לבני הנוער הדתיים לצאת מגרמניה ולהיקלט במסגרות המתאימות להם בארץ; בכך מנע מהם‬
‫לעלות בכל מחיר‪ ,‬להצטרף למסגרות עלית הנוער הכלליות ולהיקלט בחברות נוער ובקיבוצים‬
‫חילוניים‪ ,‬דבר שמשמעותו הייתה איבוד עתודה אנושית משמעותית למפעל ההתיישבות הדתי‬
‫בארץ ישראל‪.‬‬
‫‪443‬‬
‫‪F42‬‬
‫בעוד בחברות הנוער הכלליות של מפעל עלית הנוער‪ ,‬ההסתדרות הייתה הכוח המניע שהקים‬
‫את מנגנון העלייה והקליטה של חברות הנוער‪ ,‬כאשר הקיבוצים היו הכוח הפאסיבי עליו‬
‫הסתמכה ההסתדרות שישמשו כמקומות קליטה אידיאליים לרוח המפעל; ‪ 444‬במפעל עלית הנוער‬
‫‪F 43‬‬
‫הדתי היו חברי הקיבוץ הדתי הכוח המניע והדוחף לטובת עלייה וקליטה של חברות נוער דתי‪ ,‬גם‬
‫כשלא יכלו להסתמך על כושר קליטתו של הקיבוץ הדתי ונאלצו למצוא חלופות קליטה שונות‪,‬‬
‫מוסדיות ועירוניות‪.‬‬
‫חברי הקיבוץ הדתי ביחד עם חברי ה'ועדה לעלית הנוער הדתי'; שהייתה אחראית על קליטת‬
‫חברות הנוער הדתי‪ ,‬ובה לקחו חלק נכבד גם חברי הקיבוץ הדתי‪ ,‬דאגו לכל הקשור בחברות הנוער‬
‫הדתי‪ .‬הם לא הסתפקו במציאת מקומות הקליטה ודאגה לצרכים הפיזיים בלבד אלא דאגו גם‬
‫לצורת ההכשרה הפנימית בתוך המוסדות והיישובים שקלטו את חברות הנוער הדתי‪ ,‬דאגו לכך‬
‫שהחינוך בכל המוסדות יהיה בכיוון הקיבוצי והדתי התואם את האידיאל החינוכי בו האמינו‪,‬‬
‫ולולא כן ביקשו להוציא את חברות הנוער או לשנות את המבנה החינוכי במקום‪.‬‬
‫אמנם תנועת הקיבוץ הדתי וחבריה לא היו הכוח הבלעדי בבסיס מפעל עליית הנוער הדתי‪ ,‬אך‬
‫הם היו כוח דוחף משמעותי ומהותי‪ ,‬שאיפשר את התפתחות המפעל וקליטתו בקנה מידה רחב‬
‫‪ 443‬בר‪-‬גיל‪ ,‬מחפשים בית‪ ,‬עמ' ‪ ;173-174‬יקיר עלית הנוער‪ ,‬ארכיון הקבה"ד;‬
‫‪ 444‬אם כי נציגים מקרב הקיבוצים יצאו מטעם ההסתדרות הציונית כשליחי עלייה דוגמת מרדכי שטנר ואליעזר‬
‫ליבנשטיין )לבנה( חברי קיבוץ 'עין חרוד'‪ .‬גלבר‪ ,‬עלית הנוער‪ ,‬עמ ‪;264-265‬‬
‫‪142‬‬
‫יחסית‪ ,‬וניכרת נוכחותו בכל המישורים הכרוכים במפעל עליית הנוער הדתי‪ :‬החל בקליטה‪ ,‬המשך‬
‫במאפייני החינוך והתרבות‪ ,‬וכלה בהגשמה‪.‬‬
‫הקיבוץ הדתי נרתם למלאכה זו מתוך מחשבה על הנוער המצוי במצוקה‪ ,‬אך לא פחות מכך על‬
‫עתודותיו‪ .‬דהיינו חינוך בני הנוער לרעיון הקיבוצי והכוונתם להגשמה באחת המסגרות הקיבוציות‬
‫לשם עיבוי התנועה וחיזוקה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לצד האינטרס הברור של חברי הקיבוץ הדתי לעיבוי‬
‫תנועתם שלהם‪ ,‬הם לא פעלו רק לחינוך בתוך הקיבוץ או למען התנועה הקיבוצית בלבד‪ .‬דאגתם‬
‫הייתה לא רק עבור 'אנשי ביתם'‪ ,‬אלא לטובת כלל הציבור הדתי‪ .‬אמנם הם ביקשו להשפיע על‬
‫רבים ככל הניתן מבין חניכי חברות הנוער להצטרף למסגרת הקיבוצית של תנועת הקיבוץ הדתי‪,‬‬
‫אך ידעו מראש כי לא כולם יענו בחיוב ויבחרו באורח חיים אידיאולוגי זה‪ .‬על אף כל זאת‪ ,‬עדיין‬
‫השקיעו את מירב הכוחות והמאמצים‪ ,‬ואת טובי ומובילי החברים מקרב התנועה לטובת הצלחת‬
‫מפעל זה‪ .‬מחשבתם הייתה כי חינוך זה שדגל בשוויון‪ ,‬הדדיות‪ ,‬שיתוף פעולה וחלוציות‪ ,‬גם אם בני‬
‫הנוער לא יישמו אותו בפועל בחברה הקיבוצית‪ ,‬יואיל להם ויהפוך אותם לאנשים טובים‬
‫ופרודוקטיביים יותר לחברה הדתית כולה‪.‬‬
‫אם בימיה הראשונים של עליית הנוער הדתי הקליטה הייתה מוגבלת בעיקר לכושר הקליטה‬
‫של קבוצת 'רודגס'‪ ,‬הרי שבשנת ‪ ,1939‬ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬התמונה כבר הייתה‬
‫שונה‪ .‬נוסף על חברות הנוער בקבוצת 'רודגס' נקלטו יותר ממאה וחמישים חניכים ב'כפר הנוער‬
‫הדתי'; ב'מקוה ישראל' נקלטו מאה עשרים וחמישה חניכים; מספר המושבים הדתיים שקלטו‬
‫חברות נוער דתיות עלה לתשעה; וכן‪ ,‬חברות נוער דתי החלו להיקלט בקיבוץ הדתי 'טירת צבי'‪,‬‬
‫שבין מייסדיו נמנו גם בוגרים של עליית הנוער הדתי‪.‬‬
‫‪445‬‬
‫‪F4‬‬
‫כאמור‪ ,‬מצוקת הנוער העולה עמדה לנגד חברי הקיבוץ הדתי‪.‬‬
‫בני הנוער שהגיעם לארץ נתקלו בחיים שונים מאלה שהכירו מבית; שפה חדשה‪ ,‬מנטאליות‬
‫חדשה‪ ,‬התמודדות עם עלייה בגפם בעוד משפחותיהם נותרו מאחור בתקופה של חוסר וודאות‬
‫וביטחון אישי‪ .‬קשיי קליטה אלה שליוו את בני הנוער ליוו אמנם כל עולה חדש בהגיעו למקום‬
‫חדש‪ ,‬אך גילם הצעיר היווה גורם בפני עצמו‪ .‬מסגרת חברות הנוער‪ ,‬מדריכיהם‪ ,‬וחברי היישוב או‬
‫המוסד שבקרבו נקלטו היוו לבני הנוער תחליף למשפחה והקלו על קליטתם‪ .‬המבנה הקיבוצי לפיו‬
‫פעלו חברות הנוער‪ ,‬על‪-‬פי הרעיון החינוכי‪-‬קיבוצי‪ ,‬היה בו גם בכדי להקל על קליטתם ולהוות‬
‫תחליף למשפחה שנותרה מאחור‪.‬‬
‫‪ 445‬גלבר‪ ,‬עליית הנוער‪ ,‬עמ' ‪;282‬‬
‫‪143‬‬
‫עם‪-‬זאת‪ ,‬הסביבה האוהדת שניסו לכונן סביב קליטתן של חברות הנוער לא צלחה בכל המקרים‪.‬‬
‫ירידת מוטיבציה בקרב הסביבה הקולטת השפיעה על מוטיבצית הקליטה של חברת הנוער‬
‫הנקלטת והם הרפו אלה את אלה; כמו שארע במקרה קליטתה של חברת הנוער השנייה בקבוצת‬
‫'רודגס'‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬נראה כי לבני הנוער לא ניתנה האפשרות לבחור היכן יקלטו‪ ,‬וכי שיבוצם היה אקראי‬
‫בהתאם לזמינות מקומות הקליטה שנמצאו בזמן עלייתם‪ .‬לעתים נקלטו בני נוער במסגרות‬
‫שאכזבו אותם בשל אופי קליטתם ובשל הריחוק שניכר בין הכשרתם בפועל ובין האידיאולוגיה‬
‫לאורה חונכו‪ .‬לעתים חסרה לחברת הנוער סביבה תומכת וקהילה משפיעה והדבר התבטא‬
‫במוטיבציה נמוכה של חברות הנוער‪ ,‬דוגמת אלו שנקלטו בחיפה‪ .‬העבודה מעלה כי לשם הצלחת‬
‫הקליטה הייתה צריכה להיות הדדיות אינטרסים בין הקולטים והנקלטים ובין האידיאל‬
‫והמציאות‪.‬‬
‫בין השנים ‪ ,1933-1943‬השנים בהם עוסקת העבודה‪ ,‬רוב העולים היו ממוצא גרמני‪ ,‬אוסטרי‬
‫וצ'כי‪ ,‬שכן מפעל עליית הנוער הוקם לכתחילה במטרה להוציאם מגרמניה וסביבותיה‪ ,‬לאחר עלית‬
‫היטלר לשלטון והחמרת מצב היהודים בארצות אלה‪ .‬העובדה כי מקורם של רבים מחברי הקיבוץ‬
‫בעצמם היה מארצות אלו הקלה על קליטתם של חניכי חברות הנוער משום שהרגישו זהות‬
‫תרבותית וחברתית עם הקולטים אותם בקיבוץ או במוסדות שהופעלו על‪-‬ידי חברי הקיבוץ‪ .‬כמו‪-‬‬
‫כן‪ ,‬מאחר שרבים מבוגרי חברות הנוער הדתי השתלבו בקיבוצים הדתיים‪ ,‬מוצאם השפיע רבות על‬
‫עיצוב דיוקנה של תנועת הקיבוץ הדתי וקיבוציה‪.‬‬
‫השפעה נוספת שניתן לראות ביחסי הקיבוץ וחברות הנוער הוא הנושא המגדרי‪ .‬למרות‬
‫שבקיבוץ דגלו בחברה שוויונית‪ ,‬בפועל השתמרו בה דפוסים מגדריים‪-‬מסורתיים שהתבטאו‬
‫בעיקר בתחום התעסוקה‪ .‬עבודות משק הבית והשירות‪ ,‬גם אם נעשו בשיתוף ולמען הכלל‪ ,‬נותרו‬
‫בנחלת הנשים ונדיר שניתן בידי חברות הקיבוץ תפקידים בענפי חקלאות אחרים במשק או‬
‫בניהול‪ .‬מכיוון שחברות הנוער הושפעו רבות מהמסגרת הקיבוצית‪ ,‬הן מבחינת המבנה החברתי‪,‬‬
‫הן מבחינת החינוך והתנהלות החברה‪ ,‬השתרשה בהן גם אותה ההתייחסות המגדרית‪ .‬בעקבות כך‬
‫ברוב חברות הנוער‪ ,‬עבודות משק הבית נתנו בידי הנערות‪ ,‬ורוב הכשרתן נסבה סביב ענפי משק‬
‫הבית וסביבתו‪ .‬לעתים אפשרו לנערות להשתלם גם במקצועות גן‪-‬הירק‪ ,‬הלול והרפת‪ ,‬אך בהגיען‬
‫לאחר גמר הכשרתן לקבוצות‪ ,‬נשלחו לעסוק בתפקידי משק הבית המסורתיים ולרוב לא ניתנה‬
‫להן האפשרות לעסוק בענפים אחרים בהן הוכשרו‪.‬‬
‫‪144‬‬
‫לאורך כל העבודה עוברת כחוט השני השאלה היכן משקל הכובד של הקשר בין המפעלים‪ ,‬האם‬
‫הנוער או הקיבוץ? במילים אחרות ‪ -‬מהי מטרת המפעל‪ .‬באופן רשמי הקדישו בתנועת הקיבוץ‬
‫הדתי כוחות ואנשים רבים במטרה לסייע בהפעלת מפעל עלית הנוער הדתי כאשר באופן מוצהר‬
‫טובת בני הנוער היא שעמדה לנגד עיניהם לאורך כל הדרך‪ .‬אכן חברי הקיבוץ הדתי השקיעו‬
‫מאמצים רבים ובלתי נלאים לטובת הקמת המפעל והצלחתו‪ .‬אך בכל זאת עולה תהייה בנוגע‬
‫לאינטרס שמאחורי פעולותיהם‪ .‬שכן התיעוד מעלה שטובת תנועת הקיבוץ הדתי עמדה לנגד‬
‫עיניהם ומתוך כך שאבו את הכוחות למאמצים הכלכליים והאנושיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬ברגע שטובת‬
‫הקיבוץ התערערה‪ ,‬הועדפה זו על פני טובת הנוער והובעה הסתייגות מקליטתו‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן‬
‫לראות במאמציהם הרבים להקים מוסדות קליטה וחינוך מתאימים עבור חברות הנוער הדתי‬
‫בערים‪ ,‬במוסדות חינוכיים ובמושבים‪ ,‬פעולות שנועדה ליצור כמה שיותר פתרונות לרווחתם‬
‫וטובתם של בני הנוער‪ ,‬אך שימת הדגש החינוכי וההכוונה לרעיון הקיבוצי בלבד‪ ,‬מעיד גם על‬
‫אינטרס ברור לרווחת תנועתם וביסוסה העתידי בהסתמך על חניכי חברות הנוער כעתודת‬
‫מילואים לתנועה‪ .‬התיעוד מעלה כי לעתים התגלעה סתירה בין ההצהרות לבין המעשים; בין‬
‫האידאולוגיה לבין המציאות שהכריעה בסופו של דבר‪.‬‬
‫היבט דומה ניכר גם בתמונה העולה מהנוער עצמו‪ .‬מפעל עלית הנוער הפך מהר מאוד להיות‬
‫מפעל הצלה; בני נוער עלו במסגרת חברות הנוער לא בהכרח מתוך טעמים אידיאולוגיים וחיבור‬
‫לרעיון הקיבוצי מלכתחילה‪ ,‬אלא מתוך הרצון להימלט מגרמניה‪ .‬בשל כך רבים מבני הנוער היו‬
‫זקוקים לתקופת הסתגלות בקליטתם‪ .‬בני הנוער עברו במהלך הכשרתם תהליך שבמהלכו נחשפו‬
‫לרעיון ואורח החיים הקיבוצי‪ .‬אורח חיים זה שלעתים היה רחוק ממציאות חייהם בפועל לא‬
‫תמיד קנה את עולמו מיד בקרב בני הנוער‪ ,‬מכיוון שרוב בני הנוער הדתיים נקלטו מחוץ למסגרת‬
‫הקיבוצית‪ .‬לעתים רק לאחר שנחשפו בפועל לאורח החיים הקיבוצי על‪-‬ידי שליחתם לשבועות‬
‫עבודה בקיבוץ או סיוע לפלוגות העבודה של התנועה הרגישו קשר לרעיון הקיבוצי והחלו ליישמו‬
‫בפועל במסגרת חברתם‪ .‬רבים מקרב בני הנוער סיגלו אורח חיים זה ובחרו לאחר גמר הכשרתם‬
‫לדבוק בו ולהמשיך להגשמה באחת הנקודות הקיבוציות‪.‬‬
‫לסיכומו של דבר‪ ,‬על‪-‬אף התנודות והדילמות שאפפו לעתים את הקשר בין המפעלים‪ ,‬נראה כי‬
‫מערכת היחסים בין תנועת הקיבוץ הדתי ומפעל עליית הנוער הדתי התבססה על הפריה הדדית‪.‬‬
‫תנועת הקיבוץ הדתי השקיעה מירב מאמציה ואנשיה לטובת הצלחת המפעל וקליטת חברות‬
‫הנוער הדתי‪ ,‬וכתוצאה מכך הצליחה להשפיע על רבים מקרב בוגרי חברות הנוער להצטרף‬
‫לשורותיה ולחזקה‪ .‬מחויבותם של חברי התנועה לרעיון הקיבוצי והשקעתם הרבה במאמצים‬
‫‪145‬‬
‫לקליטת בני הנוער הדתי‪ ,‬קנתה את אמונם של בני הנוער שרבים מהם בחרו ללכת בעקבות‬
‫חינוכם זה‪ ,‬להגשימו בפועל ולהעניק בחזרה לתנועה שהעניקה להם אפשרות להתחלה חדשה‬
‫בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫‪146‬‬
‫‪U‬‬
‫מפתח קיצורי ארכיונים‬
‫‪‬‬
‫ארכיון הקבה"ד ‪ -‬ארכיון הקיבוץ הדתי‪ ,‬קבוצת יבנה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אצ"ד ‪ -‬ארכיון ציונות דתית‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אצ"מ ‪ -‬ארכיון הציונות המרכזי‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫מפתח קיצורי מסמכים ארכיונים‬
‫‪U‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אברהמזוהן וכוכבא‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מבנימין אברהמזוהן וברוך כוכבא לאליהו‬
‫קראוזה מיום כב' אייר תרח"ץ ‪ .23.5.1938‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.4-38 -‬‬
‫אדלר‪ ,‬אצ"מ ‪ -‬אדלר ואינטריליגטור להנהלת 'כפר הנוער הדתי'‪ ,18.9.1938 ,‬אצ"מ‪-S ,‬‬
‫‪.75/486‬‬
‫אדלר‪ ,‬עלית נוער‪ ,‬אצ"ד ‪ -‬אדלר אלכסנדר‪" ,‬עלית נוער דתי מגרמניה"‪ ,‬קבוצתינו ‪ -‬קבוצת‬
‫רודגס‪ ,‬גליון מס' ‪ ,32‬כט' סיון תרצ"ו‪ ,19.6.1936 ,‬עמ' ‪ .1-2‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,004‬מיכל ‪ ,14 -‬תיק‬
‫ ‪.116‬‬‫אונא‪ ,‬ועדה‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב ממשה אונא להנס בייט מיום ‪ .26.10.1937‬ארכיון‬
‫הקבה"ד‪ ,‬מיכל על‪ 4.1 .‬על‪.‬נער‪ ,‬תיק ‪.5-4.1‬‬
‫אונא‪ ,‬חנוך‪ ,‬אצ"ד ‪ -‬אונא משה‪" ,‬חנוך לקבוץ"‪ ,‬פרטי כל מפגישת המדריכים וב"כ הנוער‬
‫שהתקיימה בקב' נחמיה במפרץ חיפה‪ ,‬כד' תשרי תרצ"ז ספטמבר ‪ ,1936‬עמ' ‪ .8-9‬אצ"ד‪,‬‬
‫חטיבה ‪ ,004‬מיכל ‪ ,4 -‬תיק ‪.23 -‬‬
‫אומנסקי‪ ,1937 ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מדוד אומנסקי להנס בייט מיום ‪.1937 11/10‬‬
‫ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-37 -‬‬
‫אופנבורג‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מהנס בייט לאליהו קראוזה מיום כז' באב תרצ"ח‪,‬‬
‫‪ .24.8.1938‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.4-38 -‬‬
‫אופנהימר אצ"מ ‪ -‬מתוך הרצאתו של י‪ .‬אופנהימר מכפר הנוער הדתי בכנוס המדריכים‬
‫הדתיים ‪ .18.6.51‬אצ"מ ‪;S-119/13‬‬
‫אינטרליגטור‪ ,‬אצ"ד ‪ -‬מכתב מדוד אינטרליגטור לועד הפועל של הפועל המזרחי מיום כה'‬
‫טבת תרצ"ג‪ .‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,004‬מיכל ‪ ,14 -‬תיק ‪.114‬‬
‫אליינר‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מדבורה אליינר מה'ועד לסדור הנוער הדתי' להנרייטה‬
‫סאלד מיום ‪ . 27.3.1935‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ -‬על ‪ 4.1‬על‪.‬נער תיק על‪.1-4.1 .‬‬
‫אליינר‪ ,27.2.1935 ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מדבורה אליינר להנרייטה סאלד מיום ‪ .27.2.1935‬אצ"מ‬
‫‪.S75\62-259‬‬
‫אליינר‪ ,27.3.1935 ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מדבורה אליינר להנרייטה סאלד מיום ‪ .27.3.1935‬אצ"מ‬
‫‪.S75\65-80‬‬
‫אליינר‪ ,10.4.1935 ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מהנרייטה סאלד לדבורה אליינר‪ ,‬מיום ז' ניסן תרצ"ה‪,‬‬
‫‪ .10.4.1935‬אצ"מ‪.S75\65-75 ,‬‬
‫אליינר‪ ,9.5.1935 ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מדבורה אליינר להנרייטה סאלד מיום ‪ .9.5.1935‬אצ"מ‪,‬‬
‫‪.S75\64-200‬‬
‫אמונים‪ ,‬אצ"ד ‪" -‬אמונים לקראת התיישבות" מתוך עלונים ‪ -‬גליון יח'‪ ,‬אדר א' תש"ו‪ ,‬תל‪-‬‬
‫אביב‪ .‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,004‬מיכל ‪ ,6 -‬תיק ‪.34‬‬
‫ארז‪ ,‬העלייה השלישית א' ‪ -‬ארז יהודה‪ ,‬ספר העלייה השלישית א'‪ ,‬הוצאת עם עובד‪ ,‬תל‬
‫אביב‪.1964 ,‬‬
‫ארז‪ ,‬העלייה השלישית ב' ‪ -‬ארז יהודה‪ ,‬ספר העלייה השלישית ב'‪ ,‬הוצאת עם עובד‪ ,‬תל‬
‫אביב‪.1964 ,‬‬
‫באי כח‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬סיכום מפגישת באי כח חברות הנוער ברודגס‪ ,‬שדה יעקב ועיר‬
‫גנים )נחמיה( מתאריכים כח'‪-‬כט' ניסן תרח"ץ‪ ,29-30.4.1938 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ -‬על ‪4.1‬‬
‫על‪.‬נער תיק על‪.5-4.1 .‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪147‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בוגרי הנוער הדתי‪ ,‬אצ"מ ‪' -‬בוגרי הנוער הדתי'‪ ,‬דו"ח של 'הועדה לעלית הנוער הדתי'‪,‬‬
‫‪ .6.5.1941‬אצ"מ‪.S75\2704-37 ,‬‬
‫בייט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ - 2.2.1937‬מכתב מהנס בייט לקבוצת רמב"ם מיום ‪ ,2.2.1937‬ארכיון‬
‫הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.4-35‬‬
‫בייט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ - 9.6.1937‬מכתב מהנס בייט לאלכסנדר אדלר מיום ‪ ,9.6.1937‬ארכיון‬
‫הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ -‬על ‪ 4.1‬על‪.‬נער תיק על‪.3-4.1 .‬‬
‫בייט‪ ,‬רמת השומרון‪ ,3.3.1939 ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מהנס בייט למר זגגי ממחלקת הכספים של‬
‫הלשכה לעלית הנוער‪ ,‬מיום יב' באדר תרצ"ט‪ .3.3.1939 ,‬אצ"מ ‪.S75\994-42‬‬
‫בייט‪ ,‬רמת השומרון‪ ,6.3.1939 ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מהנס בייט למחלקת הכספים של הלשכה‬
‫לעלית הנוער מיום ‪ ,6.3.1939‬אצ"מ ‪.S75\994-40‬‬
‫בייט‪ ,‬רמת השומרון‪ ,26.3.1939 ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מהנס בייט למחלקת הכספים של הלשכה‬
‫לעלית הנוער מיום י' בניסן תרצ"ט‪ ,62.3.1939 ,‬אצ"מ ‪.S75\994-39‬‬
‫בייט‪ ,‬רמת השומרון‪ ,8.5.1939 ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מהנס בייט למזכירות קבוצת רמת השומרון‪,‬‬
‫מיום יט באייר תרצ"ט‪ .8.5.1939 ,‬אצ"מ ‪.S75\994-121‬‬
‫בייט‪ ,‬רמת השומרון‪ ,19.5.1939 ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מהנס בייט לד"ר לנדואר‪ ,‬מיום ‪.19.5.1939‬‬
‫אצ"מ ‪.S75\994-28‬‬
‫בייט‪ ,‬רמת השומרון‪ ,31.5.1939 ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מהנס בייט לד"ר גיאורג לנדואר‪ ,‬מיום יג'‬
‫סיון תרצ"ט‪ .31.5.1939 ,‬אצ"מ ‪.S75\994-23‬‬
‫בייט‪ ,‬רמת השומרון‪ ,11.6.1939 ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מהנס בייט לד"ר גיאורג לנדואר‪ ,‬מיום כד'‬
‫בסיון תרצ"ט‪ ,11.6.1939 ,‬אצ"מ ‪.S75\994-20‬‬
‫בייט‪ ,‬רמת השומרון‪ ,19.6.1939 ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מהנס בייט לד"ר גיאורג לנדואר מיום ב'‬
‫תמוז תרצ"ט‪ ,19.6.1939 ,‬אצ"מ ‪.S75\994-18‬‬
‫בייט‪ ,‬רמת השומרון‪ ,30.8.1939 ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מהנס בייט למחלקה הגרמנית‪ ,‬מיום‬
‫‪ ,30.8.1939‬אצ"מ ‪.S75\994-8‬‬
‫בייט‪ ,‬רמת השומרון‪ ,4.12.1939 ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מהנס בייט למחלקה הגרמנית‪ ,‬מיום‬
‫‪ ,4.12.1939‬אצ"מ ‪.S75\994-4‬‬
‫בייט‪ ,‬רמת השומרון‪ ,15.8.1940 ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מהנס בייט למחלקה הגרמנית‪ ,‬מיום יא‬
‫במנחם‪-‬אב ת"ש‪ ,15.8.1940 ,‬אצ"מ ‪.S75\994-3‬‬
‫בייט‪ ,‬רמת השומרון‪ ,26.9.1940 ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מהנס בייט למחלקה הגרמנית‪ ,‬מיום כב'‬
‫אלול ת"ש‪ ,26.9.1940 ,‬אצ"מ ‪.S75\994-2‬‬
‫בייט‪ ,‬שדה יעקב‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מהנס בייט לאריך רוזנבליט וקבוצת 'רודגס' מיום‬
‫‪ .14.10.1937‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-37 -‬‬
‫בית‪-‬אריה‪ ,‬כפר הנוער הדתי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מדוד בית‪-‬אריה )אינטריליגטור(‬
‫לרודי הרץ מיום ‪ .6.11.1934‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-22 -‬‬
‫בעיות‪ ,‬אצ"מ ‪ -‬על בעיות החינוך הדתי במוסדות עליית הנוער הדתיים מתאריך ב' סיוון‬
‫השכ"ג ‪ 26.5.63‬אצ"מ ‪.S-119/13‬‬
‫ברט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מהנרייטה סאלד לד"ר אהרן ברט מתאריך יב' בכסלו תרצ"ז‪,‬‬
‫‪ .26.11.1936‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-32‬‬
‫ברט‪ ,‬כפר הנוער הדתי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב לאהרן ברט ככל הנראה מחבר ה'ועדה‬
‫לעליית הנוער הדתי' )אין חתימה( מיום ‪ .4.6.1937‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-22‬‬
‫ברט‪ ,‬שדה יעקב‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מד"ר אהרן ברט להנס בייט מיום ‪.30.10.1937‬‬
‫ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-37 -‬‬
‫ברמן‪ ,‬אפריל ‪ ,1939‬אצ"מ ‪ -‬מכתב ממרדכי ברמן ללשכה לעלית הנוער מיום יג' ניסן תרצ"ט‪,‬‬
‫‪ .2.4.1939‬אצ"מ‪.S75\994-132 ,‬‬
‫ברמן‪ ,‬אפריל ‪ ,1941‬אצ"מ ‪ -‬מכתב ממרדכי ברמן ללשכה לעלית הנוער מיום טז' אייר תש"א‪,‬‬
‫‪ .13.4.1941‬אצ"מ‪.S75\2704-43 ,‬‬
‫גבת‪ ,10.7.1935 ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מהנרייטה סאלד למזכירות קיבוץ רודגס‪ ,‬מיום ט' תמוז‬
‫תרצ"ה‪ .10.7.1935 ,‬אצ"מ ‪.S75\60-143‬‬
‫גבת‪ ,12.7.1935 ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב ממשה אונא למשרד המרכזי לישוב יהודי גרמניה בא"י‪ ,‬מיום‬
‫‪ .12.7.1935‬אצ"מ ‪.S75\60-137‬‬
‫‪148‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫גוטספילד ‪ ,16.10.1939‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מעריך רוזנבליט להנרייטה סאלד מיום ג'‬
‫חשון ת"ש‪ .16.10.1939 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-25 -‬‬
‫גוטספילד ‪ ,18.10.1939‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מהנרייטה סאלד לפנחס רוזנבליט מיום ה'‬
‫חשון רת"ק‪ .18.10.1939 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-25 -‬‬
‫גוטספילד ‪ ,25.10.1939‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מל‪ .‬איצקובסקי בשם פנחס רוזנבליט‬
‫להנרייטה סאלד מיום יב' חשון ת"ש‪ .25.10.1939 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪3- -‬‬
‫‪.25‬‬
‫גוטספילד ‪ ,30.10.1939‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מהנרייטה סאלד לפנחס רוזנבליט מיום יז'‬
‫חשון רת"ק‪ .30.10.1939 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-25 -‬‬
‫גלבר‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מכתב מראובן גלבר‪ ,‬מועד כפר הרא"ה לועדה לעלית הנוער‬
‫הדתי מיום יח' ניסן תרצ"ט‪ .7.4.1939 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-37 -‬‬
‫גרעין רמת השומרון‪ ,‬אצ"ד ‪ -‬מכתב מגרעין חברת הנוער רמת השומרון לפנחס רוזנבליט מיום‬
‫‪ .18.11.1940‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,004‬מיכל ‪ ,14‬תיק ‪.123‬‬
‫דוד‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב הממוען לדוד ללא חתימה )כנראה מכתב לדוד אינרליגטור‬
‫ממשה אונא( מיום ‪ .18.9.1935‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ ,P-3‬תיק ‪.3-34‬‬
‫דו"ח‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬דו"ח של הועד הפועל של הפוהמ"ז לקראת הועידה השמינית‪ ,‬שבט‬
‫תש"ב עמ' ‪ .158 ,156‬ארכיון הקבה"ד מיכל ‪ -‬על ‪ 4.1‬על‪.‬נער תיק על ‪.6-4.1‬‬
‫דו"ח אדלר‪ ,‬כפר הנוער הדתי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬דו"ח על הפעולה בכפר הנוער הדתי‪ ,‬מינואר‬
‫או פברואר ‪ .1938‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-22 -‬‬
‫דו"ח בית צעירות מזרחי‪ ,‬אוקטובר ‪ ,1936‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬דין וחשבון על חיי‪ ,‬עבודת‬
‫ולימודי חברות עלית הנוער בבית צעירות מזרחי מאוקטובר ‪ 1935‬עד אוקטובר ‪ .1936‬ארכיון‬
‫הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-25 -‬‬
‫דו"ח בית צעירות מזרחי‪ ,‬אפריל ‪ ,1939‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬דו"ח של דוד אומנסקי מביקור‬
‫בבית צעירות מזרחי בתל‪-‬אביב מיום ‪ .28.4.1939‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-25 -‬‬
‫דו"ח בית צעירות מזרחי‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬דין וחשבון לרבע שנה )לחודשים‬
‫אפריל‪ ,‬מאי‪ ,‬יוני( מיום ‪ .1.7.1939‬ארכיןו הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ -‬על‪ 4.1 .‬על‪.‬נער‪ ,‬תיק ‪ -‬על ‪.7-4.1‬‬
‫דו"ח הפועל המזרחי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬דו"ח של הועד הפועל של הפועל המזרחי לקראת‬
‫הועידה השמינית‪ ,‬שבט תש"ב‪ .‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ -‬על ‪ 4.1‬על‪.‬נער‪ ,‬תיק ‪.6-4.1‬‬
‫דו"ח‪ ,‬כפר הנוער הדתי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬דין וחשבון לחדשים נובמבר ‪ - 1938‬סוף יולי‬
‫‪ .1939‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ -‬על ‪ 4.1‬על‪.‬נער‪ ,‬תיק ‪.5-4.1‬‬
‫דו"ח מקוה ישראל ‪ ,23.5.1939‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬דו"ח על הביקור בחברות הנוער במקווה‬
‫ישראל שערך דוד אומנסקי ‪ .23.5.1039‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-38 -‬‬
‫דו"ח מקוה ישראל‪ ,‬מחזור ב'‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬דו"ח סופי על חברת נוער דתי‪ ,‬קבוצה ב'‪,‬‬
‫במקוה ישראל‪ ,6.1.1941 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.4-38 -‬‬
‫דו"ח מקוה ישראל‪ ,‬מחזור ג' ‪ ,1.11.1940‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬דין‪-‬וחשבון על קבוצת הילדים‬
‫במקוה ישראל )נוער דתי(‪ ,‬שנת הלימודים ת"ש‪ .1.11.1940 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪AL 4 -‬‬
‫תיק ‪.4-39 -‬‬
‫דו"ח מקוה ישראל‪ ,‬מחזור ג' ‪ ,16.12.1942‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬דין‪-‬וחשבון על קבוצת הילדים‬
‫במקוה ישראל )נוער דתי ג'(‪ ,‬ח' טבת תש"ג‪ .16.12.1942 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק‬
‫ ‪.4-39‬‬‫דו"ח‪ ,‬קבוצת נחמיה‪ ,‬אפריל ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬דין וחשבון לחדשים ינואר‪ ,‬פברואר‬
‫ומרץ‪ ,1937 ,‬מתאריך ‪ .8.4.1937‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-33 -‬‬
‫דו"ח‪ ,‬קבוצת נחמיה‪ ,‬יולי ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬דו"ח על התקופה מ‪ 1-‬לאפריל עד ‪ 1‬ליולי‪,‬‬
‫‪ ,1937‬מתאריך כז' בתמוז תרצ"ז‪ .6/7.1937 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-33 -‬‬
‫דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬דצמבר ‪ ,1935‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬דין וחשבון בשביל החדשים ספטמבר‬
‫עד דצמבר ‪ ,1935‬מתאריך ג' בטבת תרצ"ו‪ .30.12.1935 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪-‬‬
‫‪.4-35‬‬
‫דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬אוגוסט ‪ ,1936‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬דין וחשבון לחצי שנה לחדשים ינואר‬
‫עד יולי ‪ ,1936‬מתאריך ‪ .5.8.1936‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.4-35 -‬‬
‫דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬מרץ ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬דין וחשבון כללי על הזמן ‪1.1-31.3.1937‬‬
‫על פעילות קבוצת רמב"ם ממרץ ‪ ,1937‬ניסן תרצ"ז‪ .‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪4- -‬‬
‫‪.35‬‬
‫‪149‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫דו"ח קבוצת רמב"ם‪ ,‬נובמבר ‪ ,1936‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬דין וחשבון כללי על הזמן ‪1.8.1936-‬‬
‫‪ ,1.11.1936‬מתאריך ט' בחשון תרצ"ז ‪ .1.11.1936‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.4-35 -‬‬
‫דו"ח רמת השומרון‪ ,‬אוקטובר ‪ ,1939‬אצ"מ ‪ -‬דין וחשבון לרבע שנה על חברת הנוער ברמת‬
‫השומרון לחדשים יולי‪ ,‬אוגוסט‪ ,‬ספטמבר‪ ,‬מיום ‪ .1.10.1939‬אצ"מ‪.S75\4752-13 ,‬‬
‫דו"ח רמת השומרון‪ ,‬יולי ‪ ,1939‬אצ"מ ‪ -‬דין וחשבון כללי על חברת הנוער ברמת השומרון‬
‫מיום ‪ 6.3.1939‬עד יום ‪ .1.7.1939‬אצ"מ‪.S75\4752-14 ,‬‬
‫דו"ח רמת השומרון‪ ,‬פברואר ‪ ,1940‬אצ"מ ‪ -‬דו"ח מביקור של דוד אומנסקי בחברת הנוער‬
‫ברמת השומרון מיום ה‪ .15.2.1940-‬אצ"מ ‪.S75\4752-7‬‬
‫דו"ח שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1937‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬דו"ח על חברת הנוער לחדשים אוגוסט ‪- 1936‬‬
‫מאי ‪ ,1937‬מיום ‪ .6.5.1937‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-37 -‬‬
‫דו"ח שדה יעקב‪ ,‬מאי ‪ ,1938‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬דו"ח מביקור דוד אומנסקי בחברת הנוער‬
‫בשדה יעקב‪ ,‬מיום ‪ ,30.5.1938‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-37 -‬‬
‫דנובקל‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מבנימין דנובקל‪ ,‬מועד מושב כפר פינס ללשכת עלית הנוער‬
‫מיום כט' ניסן תרצ"ט‪ .18.4.1939 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.4-37 -‬‬
‫דרכה של עלית הנוער‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪' -‬דרכה של עלית הנוער'‪ ,‬ללא תאריך‪ ,‬משוער לשנת‬
‫‪) 1936‬זמן עלית קבוצת אריה למחנה בחדרה(‪ .‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ -‬על ‪ 4.1‬על‪.‬נער תיק‬
‫על‪.12-4.1 .‬‬
‫הועד הלאומי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מתוך "חות דעת הועד הלאומי בענין שמירת השבת בביה"ס‬
‫מקווה ישראל' " מיום‪ .12.4.1945 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-30 -‬‬
‫הורוביץ‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬נתוני חקירה שערך יוסף הורוביץ על נתוני הבוגרים של חברות‬
‫הנוער הדתי עד אפריל ‪ 1940‬לפי מצבם ב‪ .1.1.1941-‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ -‬על ‪ 2.1‬על‪.‬נער‬
‫תיק עלית הנוער – סטטיסטיקה‪ ,‬תזכירים ופרסומים‪.‬‬
‫הכשרת הילדים‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב משמעון מקלר לח' שטרן בנושא הכשרת הילדים‬
‫יוצאי גרמניה בשדה יעקב‪ ,‬מיום ‪ ,26.10.1936‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-37 -‬‬
‫הנהלת בית צעירות מזרחי ‪ ,1941‬אצ"ד ‪ -‬מכתב ממזכירות הקיבוץ הדתי להנהלת בית‬
‫צעירות מזרחי בתל אביב מיום ז' ניסן תש"א‪ .4.4.1941 ,‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,005‬מיכל ‪ ,14 -‬תיק‬
‫‪.89‬‬
‫הנהלת בית צעירות מזרחי ‪ ,1942‬אצ"ד ‪ -‬מכתב ממזכירות הקיבוץ הדתי לל‪ .‬פינדוגר והנהלת‬
‫בית צעירות מזרחי מיום א' סיון תש"ב‪ .17.5.1942 ,‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,005‬מיכל ‪ ,14 -‬תיק ‪.89‬‬
‫הנוער הדתי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬ישיבת מדריכי "הנוער הדתי" מתוך עבודתינו‪ ,‬גליון ‪38‬‬
‫מתאריך ‪ ,20.4.1936‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ -‬על ‪ 4.1‬על‪.‬נער תיק על‪.12-4.1 .‬‬
‫הנוער והקיבוץ‪ ,‬אצ"ד ‪ -‬קלנר יעקב‪' ,‬ה"נוער" והקיבוץ'‪ ,‬דפים – להוי ביטוי חברים‬
‫ואינפורמציה‪ ,‬קבוצת 'רודגס'‪ ,‬גליון י'‪ ,‬מיום ז' מנחם‪-‬אב תרצ"ח‪ .4.8.1938 ,‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה‬
‫‪ ,004‬מיכל ‪ ,14‬תיק ‪.118‬‬
‫הסכם‪ ,‬מקוה ישראל‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬הסכם בין בית הספר החקלאי מקוה ישראל‬
‫והאגודה לעלית הנוער העברי מיום ‪ .9.9.1937‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.4-38 -‬‬
‫הצעות לדיון‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬הצעות לדיון בפגישה ע"י הח‪ .‬בן ציון‪ .‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל‬
‫ ‪ AL 4‬תיק ‪.3-24 -‬‬‫הצעת תקנון‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬הצעת תקנון לכפר הנוער הדתי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪-‬‬
‫‪ AL 4‬תיק ‪.3-22 -‬‬
‫הקבוץ ועלית הנוער‪ ,‬אצ"ד ‪' -‬הקבוץ ועלית הנוער'‪ ,‬מתוך עלונים ‪ -‬הקיבוץ הדתי ‪ /‬אגוד‬
‫הקבוצות של הפועל המזרחי‪ ,‬מנחם‪-‬אב תש"ג‪ ,‬עמ' ‪ .2-5‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,004‬מיכל ‪ ,6‬תיק ‪.34‬‬
‫הרב כ"ץ‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬פסק של הרב כ"ץ האוסר חליבה בשבת על ידי יהודי בכלל‬
‫כאיסור מדאורייתא המחייב בסקילה‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪.AKD - 1.3-2 #‬‬
‫הרב קניאל‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב תשובה של הרב קניאל לרב אונא בנוגע לשאלת החליבה‬
‫בשבת‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪.AKD - 1.3-2 #‬‬
‫הרב רוזנטל‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב ששלח הרב רוזנטל למזכירות 'הקיבוץ הדתי' מיום ג'‬
‫תשרי תש"ג‪ ,14.9.1942 ,‬ארכיון הקבה"ד ‪AKD - 1.3-2 #‬‬
‫הרץ‪ ,‬ועדה ‪ ,31.3.1943‬אצ"ד ‪ -‬מכתב מאברהם הרץ לועד הפועל של הפועל המזרחי מיום‬
‫‪ .3.3.1943‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,004‬מיכל ‪ ,5‬תיק ‪.28‬‬
‫הרץ‪ ,‬ועדה ‪ ,17.9.1943‬אצ"ד ‪ -‬מכתב מאברהם הרץ לועד הפועל של הפועל המזרחי מיום‬
‫‪ .17.9.1943‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,004‬מיכל ‪ ,5‬תיק ‪.28‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪150‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הרץ‪ ,‬מכתב ‪ ,15.5.1930‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מרודי הרץ לדוד אינטריליגטור מיום‬
‫‪ .15.5.1930‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ P 3 -‬תיק ‪.3-34 -‬‬
‫הרץ‪ ,‬מקוה ישראל‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מרודי הרץ להנס בייט מיום ‪ .7.20.1937‬ארכיון‬
‫הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.4-38 -‬‬
‫הרץ‪ ,‬רודגס‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מדוד אינטריליגטור לרודי הרץ מיום ‪ .7.3.1934‬ארכיון‬
‫הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ P 3 -‬תיק ‪.3-34 -‬‬
‫ויטקובסקי‪ ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מישראל ויטקובסקי לועד הארגון של המדריכים לעלית הנוער‬
‫מיום ט' בחשון ת"ש‪ .22.10.1939 ,‬אצ"מ‪.S75\4752-12 ,‬‬
‫וינברג‪ ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב ממשה אונא להנרייטה סאלד‪ ,‬מיום ‪ .12.12.1934‬אצ"מ‪.S75\58-197 ,‬‬
‫ולק‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מיוסף ולק להנס בייט מתאריך כז' באדר תרצ"ז‪.9.3.1937 ,‬‬
‫ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-33 -‬‬
‫ועדת הנוער‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬ישיבת ועדת הנוער בירושלים ביום יז' טבת תרצ"ט‪.8.1.1939 ,‬‬
‫מיום כד' טבת תרצ"ט‪ .15.1.1939 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ -‬על ‪ 4.1‬על‪.‬נער תיק על‪.5-4.1 .‬‬
‫ועוד לשאלת העתיד‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬צבי ו‪" .‬ועוד לשאלת העתיד"‪ ,‬במפנה ‪ -‬חברת נוער‬
‫דתי‪ ,‬מחזור א'‪ ,‬מקוה ישראל‪ ,‬כ' אדר תרצ"ח‪-‬תרצ"ט עמ' ‪ .10-11‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪AL -‬‬
‫‪ 4‬תיק ‪.3-30 -‬‬
‫זגגי‪ ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מהלשכה לעלית הנוער למר זגגי‪ ,‬מיום כו' באייר תרצ"ט‪,15.5.1939 ,‬‬
‫אצ"מ ‪.S75\994-32‬‬
‫זכרונות של בוגר‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬ינובסקי בנימין‪" ,‬דף מספר זכרונותיו של בוגר"‪ ,‬גליונות‪,‬‬
‫בטאון הנוער הדתי ביה"ס החקלאי 'מקוה ישראל' כסלו‪-‬טבת תשכ"ב )‪ ,(1961‬עמ' ‪ .6‬ארכיון‬
‫הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.4-34 -‬‬
‫זמורה‪ ,‬נשים עבריות ציוניות – זמורה אסתר‪ ,‬נשים עבריות ציוניות‪ ,‬הוצאת ויצו וגוונים‪ ,‬תל‬
‫אביב‪ ,‬תשס"ב‪.2002 ,‬‬
‫זמיש‪ ,‬אצ"ד ‪ -‬מכתב מעזריאל זמיש‪ ,‬בשם דוד אינטריליגטור‪ ,‬לועד הפועל של הפועל המזרחי‬
‫מיום ז' אייר תש"ד‪ .30.4.1944 ,‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,004‬מיכל ‪ ,5‬תיק ‪.28‬‬
‫חומר סטטיסטי‪ ,‬בית צעירות מזרחי‪ ,‬אצ"ד ‪ -‬חומר סטטיסטי על בית צעירו מזרחי מיום‬
‫פתיחתו‪ ,‬מיום ‪ .25.10.1938‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,005‬מיכל ‪ ,14‬תיק ‪.89‬‬
‫חלופין‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬סעיף יג' "חלופין בין הקבוצות" מתוך עלית הנוער הדתי בכסלו‬
‫ת"ש‪ ,‬עמ' ‪ .11‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-24 -‬‬
‫טירת צבי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מדוד אינטריליגטור למזכירות טירת צבי‪ ,‬מיום ט חשון‬
‫תרצ"ט‪ .3.11.1938 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ P 4 -‬תיק ‪.3-34 -‬‬
‫יהושע‪ ,‬אדר תרצ"ה‪ ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מהנרייטה סאלד לקבוץ רודגס מיום ח' אדר א' תרצ"ה‪.‬‬
‫אצ"מ‪.S75\58-130 ,‬‬
‫יהושע‪ ,‬יולי ‪ ,1935‬אצ"מ ‪ -‬מכתב הנרייטה סאלד למזכירות הקיבוץ הדתי‪ ,‬מיום טז' תמוז‬
‫תרצ"ה‪ .17.7.1935 ,‬אצ"מ‪.S75\60-111 ,‬‬
‫יחסים‪ ,‬אצ"ד ‪ -‬ק‪ .‬בנימין "היחסים בין בחורים ובחורות בחברה" מתוך לגמר שנתיים עלית‬
‫הנוער של חברי מחזור ב' בכפר הנוער הדתי‪ ,‬כז' באדר תש"א‪ ,‬עמ' ‪ .6‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,005‬מיכל‬
‫ ‪ ,14‬תיק ‪.94‬‬‫ילדי טהרן‪ ,‬אצ"ד ‪ -‬דו"ח של חיים חמיאל וירמיה אופנהיים מרכזי מחנה ההכנה 'ילדי טהרן'‬
‫בכפר הנוער הדתי‪ ,‬מיום ל' ניסן תש"ג‪ .‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,005‬מיכל ‪ ,14‬תיק ‪.95‬‬
‫יקיר עלית הנוער‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪" -‬יקיר עליית הנוער ‪ -‬מספר" )דוד בית‪-‬אריה(‪ ,‬בטאון‬
‫הקיבוץ הדתי מס' ‪ ,408‬תשרי‪ ,‬תש"מ‪ .‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ -‬על ‪ 4.1‬על‪.‬נער תיק על‪.5-4.1 .‬‬
‫ישיבה‪ ,‬רמת השומרון‪ ,‬אצ"ד ‪ -‬ישיבה עם ועדת הנוער ברמת השומרון מיום ‪.23.6.1940‬‬
‫אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,004‬מיכל ‪ ,14‬תיק ‪.123‬‬
‫ישיבת דירקטוריון‪ ,‬אצ"מ ‪ -‬פרוטוקול מישיבת הדירקטוריון ‪ ,12.7.1938‬אצ"מ ‪.S-75/486‬‬
‫כהן‪ ,‬ינואר ‪ ,1935‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מאלכסנדר כהן להנרייטה סאלד מיום ט' שבט תרצ"ח‪,‬‬
‫‪ .21.1.1935‬אצ"מ‪.S75\63-301-302 ,‬‬
‫כהן‪ ,‬מאי ‪ ,1935‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מאלכסנדר כהן להנרייטה סאלד מיום ‪.17.5.1935‬‬
‫ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.4-35 -‬‬
‫כהן‪ ,‬פברואר ‪ ,1935‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מאלכסנדר כהן להנרייטה סאלד‪ ,‬מיום ‪ .26.3.1935‬אצ"מ‪,‬‬
‫‪.S75\58-112-113‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪151‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לוי‪ ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מאליעזר לוי הנוגע לתנאי העסקה בבבית החרושת ליציקה קרמנר‪ .‬אצ"מ‪,‬‬
‫‪.S75\64-232‬‬
‫לנדואר‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מהנרייטה סאלד לד"ר גיאורג לנדואר מיום כז' ניסן תרצ"ז‪,‬‬
‫‪ .8.4.1937‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.4-35 -‬‬
‫לנדואר‪ ,‬כפר הנוער הדתי‪ ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מד"ר גיאורג לנדואר להנהלת הקרן הקימת‪ ,‬מיום‬
‫יח' סיון תרצ"ה‪ .19.6.1935 ,‬אצ"מ‪.S75\65-27 ,‬‬
‫לנדואר‪ ,‬רמת השומרון‪ ,19.6.1939 ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מד"ר גיאורג לנדואר למחלקת הכספים של‬
‫הלשכה לעלית הנוער מיום ב' תמוז תרצ"ט‪ ,19.6.1939 ,‬אצ"מ ‪.S75\994-13‬‬
‫לנדר‪ ,‬אצ"מ ‪ -‬תוצאות החקירה הסניטרית של ד"ר לנדר בקיבוץ 'רודגס' מיום ‪.2.1.1936‬‬
‫אצ"מ‪.S75\58-184-185 ,‬‬
‫לקראת המציאות‪ ,‬אצ"ד ‪" -‬לקראת המציאות ‪ -‬לקראת ההגשמה" מתוך לגמר שנתיים עלית‬
‫הנוער של חברי מחזור ב' בכפר הנוער הדתי‪ ,‬כז' באדר תש"א‪ ,‬עמ' ‪ .12-14‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪,005‬‬
‫מיכל ‪ ,14 -‬תיק ‪.94‬‬
‫לשאלות הנוער‪ ,‬אצ"ד ‪' -‬לשאלות הנוער' מתוך פרטי‪-‬כל מישיבת המועצה הראשונה‪ ,‬נערכה‬
‫בקיבוץ 'רודגס'‪ ,‬פתח‪-‬תקווה‪ ,‬בימים ה'‪-‬ו' אלול תרצ"ו‪ ,‬עמ' ‪ .18‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,004‬מיכל ‪,4‬‬
‫תיק ‪.23‬‬
‫מזכירה‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב ממזכירת בית צעירות מזרחי ירושלים ללשכת עליית הנוער‬
‫מתאריך ‪ ,4.3.1937‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-25 -‬‬
‫מזכירות רמת השומרון‪ ,27.2.1939 ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מהנס בייט )משוער( למזכירות רמת‬
‫השומרון מיום ח' באדר ב' תרצ"ט‪ .27.2.1939 ,‬אצ"מ‪.S75\994-150 ,‬‬
‫מזכירות רמת השומרון‪ ,10.5.1939 ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב ממזכירות רמת השומרון ללשכת עליית‬
‫הנוער‪ ,‬מיום כא אייר תרצ"ט‪ .10.5.1939 ,‬אצ"מ‪.S75\994-118 ,‬‬
‫מיכאליס‪ ,3.1.1941 ,‬אצ"ד ‪ -‬מכתב מאברהם מיכאלי להנרייטה סאלד מיום ד' טבת תש"א‪,‬‬
‫‪ .3.1.1941‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,005‬מיכל ‪ ,14 -‬תיק ‪.94‬‬
‫מיכאליס‪ ,18.2.1941 ,‬אצ"ד ‪ -‬מכתב לאויגן מיכאליס ללא חתימה )ככל הנראה מפנחס‬
‫רוזנבליט‪ ,‬חבר הועדה לעלית הנוער הדתי( מיום כא' שבט תש"א‪ .18.2.1941 ,‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה‬
‫‪ ,005‬מיכל ‪ ,14 -‬תיק ‪.94‬‬
‫נאום הרבנית הרצוג‪ ,‬אצ"ד ‪ -‬נאום הרבנית הרצוג במלאת ‪ 5‬שנים להקמת בית צעירות מזרחי‬
‫)תרצ"ט‪ 1939 ,‬משוער(‪ .‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,005‬מיכל ‪ ,14 -‬תיק ‪.89‬‬
‫נוימרק‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מצבי נוימרק למשרד עלית הנוער מתאריך כו' באב תרצ"ו‪,‬‬
‫‪ .14.8.1936‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-33 -‬‬
‫נחליאל‪ ,‬אצ"ד ‪ -‬נחליאל שלמה‪" ,‬לסכום השנתיים"‪ ,‬דפים ‪ -‬להוי ביטוי חברים ואינפורמציה‪,‬‬
‫קבוצת 'רודגס' גליון יד'‪ ,‬ה' אלול תרצ"ח‪ ,31.8.1938 ,‬עמ' ‪ .1-2‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,004‬מיכל ‪,14‬‬
‫תיק ‪.118‬‬
‫סאלד‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב תשובה של הנרייטה סאלד לדבורה אליינר ‪,10.4.1935‬‬
‫ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ -‬על ‪ 4.1‬על‪.‬נער תיק על‪.1-4.1 .‬‬
‫סאלד‪ ,‬בית צעירות מזרחי‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מהנרייטה סאלד להנהלת הקרן הקיימת‬
‫לישראל מיום כח' טבת תרצ"ט‪ .19.1.1939 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-25 -‬‬
‫סאלד ליוגנדהילפה‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מהנרייטה סאלד ליוגנדהילפה בברלין מתאריך‬
‫‪ .23.3.1935‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-32 -‬‬
‫סאלד‪ ,‬קבוצת נחמיה‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מהנרייטה סאלד לבית‪-‬החרושת ליציקת‬
‫ברזל בחיפה מתאריך כט' באדר א' תרצ"ה‪ .3.3.1935 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪-‬‬
‫‪.3-32‬‬
‫סאלד‪ ,‬קבוצת רמב"ם‪ ,‬אצ"ד ‪ -‬מכתב מהנרייטה סאלד לקבוצת רמב"ם‪ ,‬מיום ח' תמוז‬
‫תרצ"ה‪ .9.7.1935 ,‬אצ"מ‪.S75\63-144,146 ,‬‬
‫סאלד‪ ,‬קבוצת רמב"ם‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מהנרייטה סאלד לסאלי די‪-‬בר מכא' טבת‬
‫תרצ"ה‪ .27.12.1934 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-25 -‬‬
‫סיום הכשרה ברמת השומרון‪ ,‬מאי ‪ ,1941‬אצ"מ ‪ -‬רשימת חברי הנוער מרמת השומרון שגמרו‬
‫את הכשרתם הראשונים‪ ,‬מיום ‪ .9.5.1941‬אצ"מ‪.S75\2704-21 ,‬‬
‫סיום הכשרה ברמת השומרון‪ ,‬מרץ ‪ ,1942‬אצ"מ ‪ -‬סיום ההכשרה בעלית הנוער ברמת‬
‫השומרון‪ ,‬מיום ‪ .10.3.1942‬אצ"מ‪.S75\2704-46 ,‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪U‬‬
‫‪152‬‬
‫‪U‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סימון‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מד"ר ארנסט סימון לד"ר גיאורג לנדאור מיום ‪,2.8.1937‬‬
‫ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-22‬‬
‫סכום שיחתנו‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪" -‬סכום שיחתנו עם הגברת סאלד בירושלים"‪ ,‬בהשתתפות‬
‫גב' סאלד‪ ,‬דבורה אלינר ופנחס רוזנבליט מיום יז' שבט תרצ"ט ‪ .6.2.1939‬ארכיון הקבה"ד‪,‬‬
‫מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.4-39 -‬‬
‫סנטור‪ ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מד"ר ורנר סנטור למחלקה הכספית של הסוכנות היהודית‪ ,‬מיום ב'‬
‫כסלו תרצ"ה‪ .27.11.1934 ,‬אצ"מ‪.S75\58-251 ,‬‬
‫סקירה‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬סקירה על עלית הנוער הדתי בשנת ת"ש‪ .‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪-‬‬
‫על ‪ 4.1‬על‪.‬נער תיק על‪.5-4.1 .‬‬
‫סקירה‪ ,‬אצ"מ ‪ -‬סקירה על התפתחות קבוצת 'רמת השומרון'‪ .‬אין תאריך‪ ,‬משוער בין השנים‬
‫‪ .1942-1946‬אצ"מ ‪.S9\614‬‬
‫עוד הפעם לשאלת הנוער‪ ,‬אצ"ד ‪" -‬עוד הפעם לשאלת הנוער" מדברי חברים‪ ,‬קבוצתינו ‪-‬‬
‫קבוצת רודגס‪ ,‬גליון מס' ‪ ,7‬יז' כסלו תרצ"ו‪ ,13.12.1935 ,‬עמ' ‪ .4-5‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,004‬מיכל ‪-‬‬
‫‪ ,14‬תיק ‪.116 -‬‬
‫עזיבת ההכשרה ברמת השומרון‪ ,‬אצ"מ ‪ -‬רשימת חברי הנוער ברמת השומרון שעזבו את‬
‫המקום לפני גמר ההכשרה‪ ,‬מיום ‪ .9.5.1941‬אצ"מ‪.S75\2704-22 ,‬‬
‫עין חרוד‪ ,13.2.1939 ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב להנס בייט מטעם ה'ועדה לעלית הנוער הדתי'‪,‬‬
‫מיום כד' שבט תרצ"ט‪ .13.2.1939 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ -‬על ‪ 4.1‬על‪.‬נער תיק על‪.5-4.1 .‬‬
‫עין חרוד‪ ,27.2.1939 ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב שנשלח למדריכי חברות הנוער בקיבוצים עין חרוד‪ ,‬גבעת‬
‫חיים‪ ,‬נהלל וכפר ויתקין מהנס בייט‪ ,‬מיום ח' באדר ב' תרצ"ט‪ .27.2.1939 ,‬אצ"מ ‪S75\994-‬‬
‫‪.148‬‬
‫עלית הנוער הדתי בשנת תרצ"ט‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬דו"ח ‪ -‬עלית הנוער הדתי‪ :‬בשנת תרצ"ט‪,‬‬
‫ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 6 -‬תיק ‪.6-49 -‬‬
‫עמדת הבחורה‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬ד‪.‬ג‪' .‬עמדת הבחורה בקבוצה' מתוך ניבנו – עלון הגרעין‬
‫הקבוצי של בוגרי מחזור ח' מכפר הנוער הדתי‪ .‬בארות יצחק‪ ,‬פסח תש"ו‪ ,‬עמ' ‪ .8-9‬ארכיון‬
‫הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ -‬על ‪ 2.1‬על‪.‬נער תיק עלית הנוער ‪.1936-1938‬‬
‫עניני עלית הנוער‪ ,‬אצ"ד ‪' -‬עניני עלית הנוער' מתוך פרטי‪-‬כל מישיבת המועצה הראשונה‪,‬‬
‫נערכה בקיבוץ 'רודגס'‪ ,‬פתח‪-‬תקווה‪ ,‬בימים ה'‪-‬ו' אלול תרצ"ו‪ ,‬עמ' ‪ .17‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪,004‬‬
‫מיכל ‪ ,4‬תיק ‪.23‬‬
‫פיילכנפלד‪ ,‬אצ"ד ‪ -‬מכתב מאברהם קלנר בשם 'קבוצת אריה' לועדת השמות של הקרן‬
‫הקימת לישראל מיום כז' באייר תרצ"ט‪ .‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,004‬מיכל ‪ ,18 -‬תיק ‪.4‬‬
‫פינדוגר‪ ,1939 ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מל‪ .‬פינדוגר‪ ,‬מנהלת בית צעירות מזרחי ירושלים‬
‫להנס בייט מתאריך ‪ ,26.1.1939‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ -‬על ‪ 4.1‬על‪.‬נער תיק על‪.7-4.1 .‬‬
‫פינדוגר‪ ,1942 ,‬אצ"ד ‪ -‬מכתב מל‪ .‬פינדוגר‪ ,‬מנהלת בית צעירות מזרחי בירושלים לקיבוץ‬
‫הדתי מיום ‪ .14.5.1942‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,005‬מיכל ‪ ,14 -‬תיק ‪.89‬‬
‫פרוטוקול‪ ,‬אצ"ד ‪ -‬פרוטוקול ישיבת המזכירות המורחבת ברמת השומרון‪ ,‬מיום ‪.17.7.1940‬‬
‫אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,004‬מיכל ‪ ,6‬תיק ‪.34‬‬
‫פרטי‪-‬כל‪ ,1936 ,‬אצ"ד ‪ -‬פרטי‪-‬כל מפגישת המדריכים וב"כ הנוער ‪ ,‬ספטמבר ‪ ,1936‬כד' תשרי‬
‫תרצ"ז‪ ,‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,004‬מיכל ‪ ,4 -‬תיק ‪.23 -‬‬
‫פרטי‪-‬כל‪ ,1937 ,‬אצ"ד ‪ -‬פרטי‪-‬כל של פגישת חבר הקבוצות בקבוצת רמת השומרון‪ ,‬יט'‪-‬כ'‬
‫חשון תרח"ץ‪ .24-25.10.1937 ,‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,004‬מיכל ‪ ,4‬תיק ‪.23‬‬
‫פרטי‪-‬כל‪ ,1938 ,‬אצ"ד ‪ -‬פרטי‪-‬כל על ישיבת הועדה לעלית הנוער הדתי ביט'‪-‬כ' אדר ב'‪,23.3 ,‬‬
‫בעיר גנים מיום כג' אדר ב' תרצ"ח‪ .26.3.1938 ,‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,004‬מיכל ‪ ,4‬תיק ‪.23‬‬
‫פרטי‪-‬כל‪ ,1938 ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬פרטי‪-‬כל על ישיבת הועדה לעלית הנוער הדתי בכ' אדר ב'‪,‬‬
‫‪ ,23.3‬בעיר גנים מיום כג' אדר ב' תרצ"ח‪ ,26.3.1038 ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-36 -‬‬
‫פרטי‪-‬כל‪ ,‬שדה יעקב‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬פרטי‪-‬כל מישיבת הועד בהשתתפות הגב' סאלד ומר‬
‫בייט‪ ,‬לו לצרוס‪ ,‬באי‪-‬כח הועדה לעניני הנוער המקומי הח' הירש והמדריכים בנו ונעמי‬
‫אופנבורג‪ ,‬מיום ‪ .4.8.1936‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-37 -‬‬
‫קול‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ - 1956 ,‬משה קול‪" ,‬יעודו של המדריך הדתי בעלית הנוער"‪ ,‬דפים ‪-‬‬
‫ידיעות המחלקה לעלית ילדים ונוער‪ ,‬גליון ‪ 3-4‬אדר תשט"ז פברואר ‪ 1956‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪10-‬‬
‫‪ .14‬ארכיון הקבה"ד מיכל על‪ 2.1 .‬על‪.‬נער תיק ועדת עליית הנוער‪.‬‬
‫קול‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ - 1957‬ציטוט של משה קול מתוך הערכה תקציבית שנעשתה על עליית‬
‫הנוער‪ ,‬אחוזי הקליטה במוסדות הדתיים לעומת הדרישה בשטח‪ ,‬דפים ‪ -‬ידיעות המחלקה‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪153‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לעליית ילדים ונוער גליון ‪ 7-8‬אלול תשי"ז‪ ,‬ספטמבר ‪ ,1957‬ירושלים‪ ,‬ארכיון הקבה"ד מיכל ‪-‬‬
‫על ‪ 2.1‬על‪.‬נער תיק עליית הנוער ק‪.‬ע‪ .‬לכבודו של דוד בית אריה ואחרים;‬
‫קופלר‪ ,‬אצ"ד ‪ -‬מכתב מחדוה קופלר‪ ,‬נציגת גרעין בחורות של בית צעירות מזרחי למזכירות‬
‫הקיבוץ הדתי‪ ,‬ירושלים ‪) 30.10‬לא מצויינת שנה(‪ .‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,005‬מיכל ‪ ,14 -‬תיק ‪.89‬‬
‫קליטת גרעיני הנוער‪ ,‬אצ"ד ‪ -‬רוזנבליט פנחס‪' ,‬קליטת גרעיני הנוער בקבוצות'‪ ,‬עלונים חוברת‬
‫ג'‪ ,‬שבט‪-‬אדר תש"א‪ ,‬שנה ד'‪ .‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,004‬מיכל ‪ ,6‬תיק ‪.34‬‬
‫קמפינסקי‪ ,22.5.1935 ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מאריך רוזנבליט להנרייטה סאלד מיום ‪.22.5.1935‬‬
‫אצ"מ‪.S75\60-203 ,‬‬
‫קמפינסקי‪ ,30.5.1935 ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מהנרייטה סאלד למזכירות הקבוצה רודגס‪ ,‬מיום‬
‫כז'אייר תרצ"ה‪ .30.5.1935 ,‬אצ"מ‪.S75\60-207 ,‬‬
‫קסטנבוים‪ ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מאברהם קסטנבוים ללשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל‬
‫מיום ג' בסיון תרצ"ה‪ .4.6.1935 ,‬אצ"מ‪.S75\65-47 ,‬‬
‫קרמנר‪ ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מאלכסנדר קרמנר להנרייטה סאלד מיום ‪ .19.3.1935‬אצ"מ‪S75\64- ,‬‬
‫‪.221‬‬
‫קרן קימת לישראל‪ ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מטעם הקרן הקימת לישראל למשרד המרכזי לישוב יהודי‬
‫גרמניה‪ ,‬מיום כז' סיון תרצ"ה‪ .28.6.1935 ,‬אצ"מ‪.S75\65-4 ,‬‬
‫רודגס‪ ,26.11.1934 ,‬אצ"מ ‪ -‬מכתב מקבוצת 'רודגס' לסוכנות היהודית‪ ,‬מיום ‪.26.11.1934‬‬
‫אצ"מ‪.S75\58-248 ,‬‬
‫רוזנבליט‪ ,‬בית צעירות מזרחי ‪ ,1939‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מפנחס רוזנבליט להנרייטה‬
‫סאלד מיום יב' חשון ת"ש‪ .25.10.1939 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-25 -‬‬
‫רוזנבליט‪ ,‬בית צעירות מזרחי ‪ ,1942‬אצ"ד ‪ -‬מכתב מפנחס רוזנבליט לל‪ .‬פינצובר והנהלת בית‬
‫צעירות מזרחי בירושלים מיום טז' תמוז תש"ב‪ .1.7.1942 ,‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,005‬מיכל ‪ ,14 -‬תיק‬
‫‪.89‬‬
‫רוזנבליט‪ ,‬כפר הרא"ה‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מפנחס רוזנבליט להנס בייט מיום א' תמוז‬
‫תרצ"ט‪ .18.6.1939 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.4-37 -‬‬
‫רמת השומרון‪ ,‬אצ"ד ‪ -‬מכתב ממזכירות הקיבוץ הדתי להנהלת בית צעירות מזרחי בירושלים‬
‫מיום כ' תשרי תש"א‪ .22.10.1940 ,‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,005‬מיכל ‪ ,14 -‬תיק ‪.89‬‬
‫שחור‪ ,‬אצ"ד ‪ -‬מכתב מבנימין שחור‪ ,‬משוער לשנת ‪ 1943-1944‬במלאת ‪ 10‬שנים לעליית הנוער‬
‫בנוגע לפרשת 'ילדי טהרן'‪ .‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,005‬מיכל ‪ ,14‬תיק ‪.92‬‬
‫שנה אחת‪ ,‬אצ"מ ‪ -‬רוזנבליט עריך‪' ,‬שנה אחת של קבוץ נוער דתי'‪ ,‬יולי ‪ .1935‬אצ"ד‪S75\60- ,‬‬
‫‪.70-75‬‬
‫שטרן‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מד‪ .‬שטרן‪ ,‬ממחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית ללשכת‬
‫עלית הנוער מיום כ' סיון תרצ"ט‪ .7.6.1939 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.4-37 -‬‬
‫שכטר‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ - 7.2.1938 ,‬מכתב למזכירות 'טירת צבי' מיצחק שכטר מקיבוץ‬
‫'רודגס' מתאריך ‪ .7.2.1938‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ -‬על ‪ 4.1‬על‪.‬נער תיק על‪.5-4.1 .‬‬
‫שכטר‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ - 10.5.1938 ,‬מכתב למזכירות 'טירת צבי' מיצחק שכטר מקיבוץ‬
‫'רודגס' מתאריך ‪ .10.5.1938‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ -‬על ‪ 4.1‬על‪.‬נער תיק על‪.5-4.1 .‬‬
‫שלוש‪-‬עשרה שנה‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪' -‬שלוש‪-‬עשרה שנה לנוער העולה במקוה ישראל'‪ ,‬מתוך‬
‫ידיעות המחלקה לעלית ילדים ונוער‪ ,‬שנה שלישית גליון ‪ ,(29) 5‬סיון תשי"א‪ ,‬יוני ‪,1951‬‬
‫ירושלים‪ .‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-30 -‬‬
‫תזכיר‪ ,‬אצ"מ – תזכיר בענין הקמת משק חקלאי להכשרת הנוער מגרמניה ב'כפר חסידים'‪.‬‬
‫אצ"מ‪.S-75 \ 65-85 ,‬‬
‫תכנית לסדור‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬תכנית לסדור קבוצת‪-‬נוער בגיל ‪ 13-15‬בב"ס מקוה ישראל‪,‬‬
‫ד' אדר צ"ט‪ .23.2.1939 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.4-39 -‬‬
‫תפקידי חברות הנוער‪ ,‬אצ"ד ‪' -‬תפקידי חברות הנוער בקבוץ הדתי )מתוך הרצאתו של דוד‬
‫אינטריליגטור(‪ ,‬עלונים‪ ,‬חוברת ו'‪ ,‬אלול ת"ש‪ ,‬עמ' ‪ .1-2‬אצ"ד‪ ,‬חטיבה ‪ ,004‬מיכל ‪ ,6‬תיק ‪.34‬‬
‫תקציב‪ ,‬ארכיון הקבה"ד ‪ -‬מכתב מקבוצת נחמיה )לא מצוין מי חתום( למשרד עלית הנוער‬
‫מתאריך כו' באב תרצ"ו‪ .14.8.1936 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬מיכל ‪ AL 4 -‬תיק ‪.3-33 -‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪‬‬
‫‪U‬‬
‫‪154‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫רשימה ביבליוגרפית‬
‫אבן‪-‬נור‪ ,‬המחלוקת ‪ -‬אבן‪-‬נור ישראל‪ ,‬המחלוקת סביב הצעת החלוקה של ועדת פיל‪ ,‬הוצאת‬
‫יד טבטקין‪ ,‬אפעל‪.1973 ,‬‬
‫אבנרי‪ ,‬הראי"ה ‪ -‬אבנרי יוסי‪" ,‬הראי"ה וזיקתו המעשית לציונות הדתית"‪ ,‬שגיא אבי‪ ,‬שוורץ‬
‫דב )עורכים(‪ ,‬מאה שנות ציונות דתית א'‪ ,‬הוצאת אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬רמת גן‪ ,‬תשס"ג עמ'‬
‫‪.41-77‬‬
‫אדלשטיין‪ ,‬כפר חסידים – אדלשטיין יעקב‪" ,‬חמישים שנה ליסוד כפר חסידים"‪ ,‬שנה בשנה‪,‬‬
‫תשמ"א‪ ,‬עמ' ‪406-412‬‬
‫אדמנית‪ ,‬בתוך ‪ -‬אדמונית צוריאל‪ ,‬בתוך הזרם ונגדו‪ ,‬הוצאת מזכירות הקיבוץ הדתי‪ ,‬תל‬
‫אביב תשל"ז‪.‬‬
‫אהרון‪ ,‬הכשרה ‪ -‬אהרון אפרת‪" ,‬הכשרה"‪ ,‬שמיר יוסף )עורך(‪ ,‬השומר הצעיר בפולין‪1913- ,‬‬
‫‪ :1950‬קובץ מסות ותעודות‪ ,‬הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר וספרית פועלים‪ ,‬תל אביב‪,‬‬
‫תשנ"א‪ ,1991 ,‬עמ' ‪.173-188‬‬
‫אהרון‪ ,‬השומר הצעיר ‪ -‬אהרון אפרת‪' " ,‬השומר הצעיר' בהכשרה‪ ,‬משולש ההגשמה‪ :‬הכשרה‬
‫ עלייה ‪ -‬העפלה"‪ ,‬מאסף‪ :‬לחקר תנועת העבודה הציונית והסוציאליזם חוברת יז'‪ ,‬תשמ"ז‪,‬‬‫‪ ,1987‬עמ' ‪.138-148‬‬
‫אהרנסון‪ ,‬הבארון והמושבות ‪ -‬אהרנסון רן‪ ,‬הבארון והמושבות‪ :‬ההתיישבות היהודית בארץ‬
‫ישראל בראשיתה ‪ ,1882-1890‬הוצאת יד יצחק בן צבי‪ ,‬ירושלים‪.1990 ,‬‬
‫אהרנסון‪ ,‬מושבות העלייה הראשונה ‪ -‬אהרנסון רן‪" ,‬שלבים בהקמת מושבות העלייה‬
‫הראשונה ובהתפתחותן"‪ ,‬אליאב מרדכי )עורך(‪ ,‬ספר העלייה הראשונה‪ ,‬כרך ראשון‪ ,‬הוצאת‬
‫יד יצחק בן צבי ומשרד הביטחון‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ב‪ ,1981 ,‬עמ' ‪.25-84‬‬
‫אונא‪ ,‬בשבילי ‪ -‬אונא משה‪ ,‬בשבילי המחשבה והמעשה‪ ,‬הוצאת מורשת‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬תשט"ו‪.‬‬
‫אונא‪ ,‬הקהילה ‪ -‬אונא משה‪ ,‬הקהילה החדשה‪ :‬עיונים במשנת הקבוצה הדתית‪ ,‬הוצאת‬
‫הקיבוץ המאוחד‪ ,‬תשמ"ה‪.‬‬
‫אופנהיים‪ ,‬ה'חלוץ' ‪ -‬אופנהיים ישראל‪" ,‬ה'חלוץ' וההכשרה החלוצית בפולין בשנות ה‪,"30-‬‬
‫דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות ‪ ,(2) 5‬תשכ"ט‪ ,‬עמ' ‪.25-36‬‬
‫אופנהיים‪ ,‬שלבי ההתארגנות ‪ -‬אופנהיים ישראל‪" ,‬שלבי ההתארגנות הראשונים של 'החלוץ'‬
‫בפולין"‪ ,‬מאסף ‪ -‬לחקר תנועת העבודה הציונית והסוציאליזם יג'‪ ,‬תשמ"ב‪-‬תשמ"ג‪ ,‬עמ' ‪55-‬‬
‫‪.81‬‬
‫אופנהיים‪ ,‬תנועת החלוץ ‪ -‬אופנהיים ישראל‪" ,‬תנועת 'החלוץ' במזרח אירופה בין שתי‬
‫מלחמות העולם"‪ ,‬כוכבי יהויקים )עורך(‪ ,‬תנועות הנוער הציוניות בשואה‪ ,‬הוצאת המכון‬
‫לחקר תקופת השואה המשותף לאוניברסיטה העברית ולבית לוחמי הגיטאות‪ ,‬חיפה‪ ,‬תשמ"ט‪,‬‬
‫עמ' ‪.13-57‬‬
‫אורליאן‪ ,‬הקיבוץ ‪ -‬אורליאן מאיר‪ ,‬הקיבוץ הדתי והתפתחותו‪ ,‬הוצאת הקיבוץ הדתי‪ ,‬תל‪-‬‬
‫אביב‪ ,‬תש"ו‪.‬‬
‫אטינגר‪ ,‬שורשי היישוב ‪ -‬אטינגר שמואל‪ ,‬ברטל ישראל‪" ,‬שורשי היישוב החדש בארץ‬
‫ישראל"‪ ,‬אליאב מרדכי )עורך(‪ ,‬ספר העלייה הראשונה‪ ,‬כרך ראשון‪ ,‬הוצאת יד יצחק בן צבי‬
‫ומשרד הביטחון‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ב‪ ,1981 ,‬עמ' ‪.1-24‬‬
‫אייזנשטדט‪ ,‬החברה ‪ -‬אייזנשטדט שמואל נח‪ ,‬החברה הישראלית‪ :‬רקע‪ ,‬התפתחות ובעיות‪,‬‬
‫הוצאת מאגנס‪ ,‬ירושלים תשנ"ג‪.‬‬
‫אלבוים‪ ,‬החינוך ‪ -‬אלבוים‪-‬דרור רחל‪" ,‬החינוך העברי כארכיטקטורה תרבותית וחברתית"‪,‬‬
‫העגלה המלאה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ב‪ .‬ע’ ‪.51-24‬‬
‫אלבוים‪ ,‬יצירת ‪ -‬אלבוים‪-‬דרור רחל‪" ,‬יצירת המרכז החינוכי בארץ ישראל"‪ ,‬העלייה השנייה‬
‫א' ‪ ,‬ירושלים תשנ"ח עמ' ‪.386-405‬‬
‫אליאב‪ ,‬העלייה הראשונה ‪ -‬אליאב מרדכי )עורך(‪ ,‬ספר העלייה הראשונה‪ ,‬כרך ראשון‪,‬‬
‫הוצאת יד יצחק בן צבי ומשרד הביטחון‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ב‪.1981 ,‬‬
‫אלמוג‪ ,‬יחסי דת ומדינה ‪ -‬אלמוג שמואל‪" ,‬יחסי דת ומדינה בראי הלאומיות היהודית‪ ,‬גפני‬
‫ישעיהו‪ ,‬מוצקין גבריאל )עורכים(‪ ,‬כהונה ומלוכה ‪ -‬יחסי דת ומדינה בישראל ובעמים‪ ,‬הוצאת‬
‫מרכז זלמן שזר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ז‪ ,‬עמ' ‪.285-32‬‬
‫אלמוג‪ ,‬ציונות ודת ‪ -‬אלמוג שמואל‪ ,‬ריינהרץ יהודה‪ ,‬שפירא אניטה )עורכים(‪ ,‬ציונות ודת‪,‬‬
‫הוצאת מרכז זלמן שזר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ד‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪155‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫סמית‪ ,‬האומה בהיסטוריה ‪ -‬סמית‪ ,‬אנתוני ד'‪ ,‬האומה בהיסטוריה‪ ,‬הוצאת החברה‬
‫ההיסטורית הישראלית‪ ,‬ירושלים‪.2003 ,‬‬
‫אלרואי‪ ,‬אימיגרנטים ‪ -‬אלרואי גור‪ ,‬אימיגרנטים‪ :‬ההגירה היהודית לארץ ישראל בראשית‬
‫המאה העשרים‪ ,‬הוצאת יד יצחק בן צבי‪ ,‬ירושלים תשס"ד‪.‬‬
‫אלרואי‪ ,‬ההרכב הדמוגרפי ‪ -‬אלרואי גור‪" ,‬ההרכב הדמוגרפי של 'העלייה השנייה' "‪ ,‬ישראל‬
‫‪ ,2‬סתיו תשס"ג‪ ,2002 ,‬עמ' ‪.33-55‬‬
‫אלרואי‪ ,‬מחפשי מולדת ‪ -‬אלרואי גור‪ ,‬מחפשי מולדת – ההסתדרות הטריטוריאלית היהודית‬
‫)יט"א( ומאבקה בתנועה הציונית בשנים‪ ,1905-1925 ,‬הוצאת מכון בן‪-‬גוריון‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫תשע"א‪.‬‬
‫אראל‪ ,‬היקים ‪ -‬אראל שלמה‪" ,‬היקים" חמישים שנות עליה‪ ,‬הוצאת ראובן מס‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫תשמ"ו‪.‬‬
‫אש‪ ,‬עם ישראל ‪ -‬אש שאול‪" ,‬ה'העברה'‪ ,‬ניסיון למדיניות ההצלה – ראשיתו והפולמוס‬
‫סביבו"‪ ,‬אש שאול )עורך(‪ ,‬עם ישראל בדורנו‪ ,‬הוצאת האוניברסיטה העברית והמכון ליהדות‬
‫זמנינו‪ ,‬ירושלים תשכ"ד עמ' ‪.330-349‬‬
‫אשכולי‪-‬וגמן‪ ,‬בין הצלה לגאולה ‪ -‬אשכולי וגמן חוה‪ ,‬בין הצלה לגאולה‪ :‬הציונות הדתית‬
‫בארץ ישראל לנוכח השואה‪ ,‬הוצאת יד ושם‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ד‪.‬‬
‫בונדי‪ ,‬השליח ‪ -‬בונדי רות‪ ,‬השליח ‪ -‬חייו ומותו של אנצו סרני‪ ,‬הוצאת עם עובד‪ ,‬תל אביב‪,‬‬
‫תשל"ד‪.‬‬
‫ביגר‪ ,‬תל אביב ‪ -‬ביגר גדעון‪ ,‬שביט יעקב‪ ,‬ההיסטוריה של תל אביב‪:‬משכונות לעיר ‪1909-‬‬
‫‪ ,1936‬הוצאת רמות‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬תל אביב תשס"א‪.2001 ,‬‬
‫ביין‪ ,‬אוגאנדה ‪ -‬ביין אלכס‪" ,‬מאה שנה ל'אוגאנדה' "‪ ,‬האומה ‪ ,152‬יוני ‪ ,2003‬קיץ תשס"ג‪,‬‬
‫עמ' ‪.42-50‬‬
‫ביין‪ ,‬עלייה והתיישבות ‪ -‬ביין אלכס‪ ,‬עלייה והתיישבות במדינת ישראל‪ ,‬הוצאת עם עובד‪,‬‬
‫ירושלים‪.1982 ,‬‬
‫ביין‪ ,‬תולדות ההתיישבות ‪ -‬ביין אלכס‪ ,‬תולדות ההתיישבות הציונית‪ :‬מתקופת הרצל ועד‬
‫ימינו‪ ,‬הוצאת מסדה‪ ,‬רמת גן‪.1970 ,‬‬
‫בית אריה‪ ,‬עמודים ‪ -‬מ‪.‬ע‪" .‬יובל ‪ 50‬לרודגס ‪ -‬ריאיון עם דוד בית‪-‬אריה"‪ ,‬עמודים ‪ ,410‬כסלו‬
‫תש"מ‪ ,‬עמ' ‪.92 ,87-88‬‬
‫בנימין‪ ,‬התנועה החלוצית ‪ -‬בנימין יגאל‪ ,‬התנועה החלוצית וההכשרות בהולנד מראשיתן ועד‬
‫לאחר הקמת מדינת ישראל‪ ,1950-1917 ,‬עבודת דוקטורט‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬תשנ"ו‪.‬‬
‫בן‪-‬אברם‪ ,‬עלייה שלישית ‪ -‬בן‪-‬אברם ברוך‪ ,‬ניר הנרי‪ ,‬עיונים בעליה השלישית – דימוי‬
‫ומציאות‪ ,‬הוצאת יד יצחק בן צבי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ה‪.1995 ,‬‬
‫בן‪-‬אדמון‪ ,‬מרד ויצירה ‪ -‬בן‪-‬אדמון מיכאל‪ ,‬מרד ויצירה בהגות הציונית הדתית‪ :‬משה אונא‬
‫ומהפכת הקיבוץ הדתי‪ ,‬הוצאת אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬רמת גן‪.2013 ,‬‬
‫בן‪-‬אריה‪ ,‬עיר בראי תקופה ‪ -‬בן אריה יהושע‪ ,‬עיר בראי תקופה‪ :‬ירושלים החדשה בראשיתה‪,‬‬
‫הוצאת יד יצחק בן צבי ירושלים תשל"ט‪.‬‬
‫בן‪-‬ארצי‪ ,‬מושב הפועלים – בן‪-‬ארצי יוסי‪' " ,‬מושב הפועלים' ומקומו בתולדות ההתיישבות‪,‬‬
‫פז‪-‬ישעיהו אביגיל‪ ,‬גורני יוסף )עורכים(‪ ,‬הישג היסטורי בתמורותיו‪ :‬ההתיישבות הקיבוצית‬
‫והמושבית ‪ ,1910-1990‬הוצאת יד טבטקין ומכון בן‪-‬גוריון‪ ,‬עמ' ‪;69-99‬‬
‫בן‪-‬זאב‪ ,‬עין הנצי"ב ‪ -‬בן‪-‬זאב אהרן‪ ,‬עין הנצי"ב ‪ -‬תולדות קבוצה אחת‪ ,‬חוברת ראשונה‪:‬‬
‫אמונים‪ ,‬תרצ"ו‪-‬תש"ו‪ ,1936-1946 ,‬עין הנצי"ב תש"ס‪.‬‬
‫בן‪-‬שלמה‪ ,‬אוגאנדה ‪ -‬בן‪-‬שלמה יוסף‪" ,‬אוגאנדה בארץ‪-‬ישראל"‪ ,‬האומה ‪ ,152‬ספטמבר ‪,2003‬‬
‫סתיו תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪.15-24‬‬
‫בר‪-‬גיל‪ ,‬מחפשים בית‪ -‬בר‪-‬גיל שלמה‪ ,‬מחפשים בית מוצאים מולדת‪ ,‬הוצאת יד יצחק בן‪-‬צבי‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬תשנ"ט‪.‬‬
‫בר‪-‬גיל‪ ,‬עליית הנוער ‪ -‬בר‪-‬גיל שלמה‪" ,‬עליית הנוער הדתי והתנועה הקיבוצית"‪ ,‬חלמיש‬
‫אביבה‪ ,‬צמרת צבי )עורכים(‪ ,‬הקיבוץ ‪ -‬מאה השנים הראשונות‪ ,‬יד יצחק בן‪-‬צבי‪ ,‬ירושלים‬
‫תש"ע‪ ,‬עמ' ‪.43-50‬‬
‫ברויאר‪ ,‬עדה ודיוקנה ‪ -‬ברויאר מרדכי‪ ,‬עדה ודיוקנה – אורתודוכסיה יהודי ברייך הגרמני‬
‫‪ ,1918-1871‬מרכז זלמן שזר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"א‬
‫ברוכי‪ ,‬בארות יצחק ‪ -‬ברוכי נחום‪ ,‬בארות יצחק ‪ -‬בהתיישבות ובמלחמה‪ ,‬הוצאת אריאל‪,‬‬
‫ירושלים‪.2009 ,‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪156‬‬
‫•‬
‫ברוכי‪ ,‬הקיבוץ ‪ -‬ברוכי נחום‪" ,‬הקיבוץ הדתי ‪ -‬גשר צר מאוד"‪ ,‬חלמיש אביבה‪ ,‬צמרת צבי‬
‫)עורכים(‪ ,‬הקיבוץ ‪ -‬מאה השנים הראשונות‪ ,‬הוצאת יד יצחק בן צבי תש"ע‪ ,‬עמ' ‪.209-224‬‬
‫ברוכי‪ ,‬שניים ‪ -‬ברוכי נחום‪" ,‬שניים שהם אחד‪ :‬עליית הנוער הדתי והקיבוץ הדתי"‪ ,‬עמודים‬
‫‪ (7-8) 682‬תשס"ד עמ' ‪.8-11‬‬
‫ברוכי‪ ,‬נקום ובנינו ‪ -‬ברוכי נחום‪ ,‬נקום ובנינו ‪ -‬כך שוקם הקיבוץ הדתי מחורבנו במלחמת‬
‫העצמאות‪ ,‬הוצאת יד יצחק בן צבי ותנועת הקיבוץ הדתי‪ ,‬ירושלים תשע"א‪.2011 ,‬‬
‫ברטל‪ ,‬העלייה השנייה – ברטל ישראל‪ ,‬צחור זאב‪ ,‬קניאל יהושע )עורכים(‪ ,‬העלייה השנייה‪:‬‬
‫מחקרים‪ ,‬הוצאת יד יצחק בן צבי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ח‪.1997 ,‬‬
‫ברלוביץ‪ ,‬המושבה העברית ‪ -‬ברלוביץ יפה‪" ,‬המושבה העברית‪ :‬ראשיתה של תרבות ארץ‬
‫ישראלית"‪ ,‬ברלוביץ יפה )עורכת(‪ ,‬לשוחח תרבות עם העליה הראשונה‪ ,‬הוצאת הקיבוץ‬
‫המאוחד‪ ,‬תש"ע‪ ,‬עמ' ‪.70-109‬‬
‫ברנרד‪ ,‬השלטון ‪ -‬ברנרד )דב( יוסף‪ ,‬השלטון הבריטי בארץ ישראל‪ :‬פרשת כשלונות של משטר‪,‬‬
‫הוצאת מוסד ביאליק‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תש"ח‪.‬‬
‫ברנשטיין‪ ,‬פועלות – ברנשטיין דבורה‪" ,‬פועלות וחלוצות בעלייה השנייה – תקוות ואכזבות"‪,‬‬
‫נאור מרדכי )עורך(‪ ,‬העלייה השנייה‪) 1903-1914 ,‬סדרת עידן ‪ ,(4‬הוצאת יד יצחק בן צבי‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬תשמ"ה‪ ,‬עמ' ‪.145-163‬‬
‫גורני‪ ,‬נימוס ‪ -‬גורני יוסף‪" ,‬על 'נימוס' חברתי ואינטרס לאומי לשאלת הדו‪-‬קיום בין חילונים‬
‫לדתיים בתנועה הציונית"‪ ,‬גפני ישעיהו‪ ,‬מוצקין גבריאל )עורכים(‪ ,‬כהונה ומלוכה ‪ -‬יחסי דת‬
‫ומדינה בישראל ובעמים‪ ,‬הוצאת מרכז זלמן שזר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ז‪ ,‬עמ' ‪.269-276‬‬
‫גטר‪ ,‬העלייה ‪ -‬גטר מרים‪" ,‬העלייה מגרמניה בשנים ‪ ,1933-1939‬קליטה חברתית‪-‬כלכלית‬
‫מול קליטה חברתית‪-‬תרבותית"‪ ,‬קתדרה ‪ ,12‬יולי ‪ ,1979‬תמוז תשל"ט עמ' ‪.125-147‬‬
‫גלבר‪ ,‬אל תעלו ‪ -‬גלבר יואב‪" ,‬מ'אל תעלו!' עד חוק השבות‪ :‬לבטים ותמורות בגישה הציונית‬
‫לעלייה"‪ ,‬הכהן דבורה )עורכת(‪ ,‬קיבוץ גלויות‪ :‬עלייה לארץ ישראל ‪ -‬מיתוס ומציאות‪ ,‬הוצאת‬
‫מרכז זלמן שזר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ח‪ ,‬עמ' ‪.249-282‬‬
‫גלבר‪ ,‬מולדת ‪ -‬גלבר יואב‪ ,‬מולדת חדשה‪ ,‬הוצאת יד בן‪-‬צבי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תש"ן‬
‫גלבר‪ ,‬עליית הנוער‪ -‬גלבר יואב‪" ,‬עליית הנוער ‪ ,"1932-1939‬הציונות יב‪ ,‬תשמ"ז‪ ,‬עמ' ‪261-‬‬
‫‪.291‬‬
‫גלבר‪ ,‬תיעוד ‪ -‬גלבר יואב‪" ,‬תיעוד בעל‪-‬פה כמקור היסטורי"‪ ,‬דפים לחקר תקופת השואה ז'‪,‬‬
‫תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪.165-171‬‬
‫גלעדי‪ ,‬העלייה הרביעית ‪ -‬גלעדי דן‪ ,‬היישוב בתקופת העליה הרביעית )‪ - (1924-1929‬בחינה‬
‫כלכלית ופוליטית‪ ,‬הוצאת עם עובד‪ ,‬תל אביב‪ ,‬תשל"ג ‪.1973‬‬
‫גרוס‪ ,‬יהדות ‪ -‬גרוס זהבית‪ ,‬יהדות ובני קיבוץ‪ :‬קשר אפשרי‪ ,‬הוצאת אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪,‬‬
‫תשנ"ה‪.‬‬
‫גת‪ ,‬מפעל ‪ -‬רפאל‪" ,‬מפעל עליית הנוער ‪ ,"1933-1939‬קתדרה ‪ ,37‬ספטמבר ‪ ,1985‬תשרי‬
‫תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪.149-176‬‬
‫דגן‪ ,‬בדרך הראשונה לציון ‪ -‬דגן שאול ורות‪ ,‬בדרך הראשונה לציון‪ :‬מסיפורי מושבות העלייה‬
‫הראשונה‪ ,‬הוצאת הקרן הישראלית על‪-‬שם תד אריסון‪ ,‬חיפה‪ ,‬תשנ"ט‪.1998 ,‬‬
‫דמויות מופת ‪ -‬שינובר צבי‪ ,‬דמויות מופת בציונות הדתית‪ :‬אישים ופועלם‪ ,‬הוצאת מכון‬
‫מופ"ת‪ ,‬נחלים‪ ,‬תשס"ח‪.‬‬
‫ההסתדרות ‪ -‬ההסתדרות הציונית‪ ,‬עליית הנוער‪ :‬קורות מפעל ירושלים‪.1968 ,‬‬
‫הוברמן‪ ,‬יחודו של כפר ‪ -‬הוברמן חגי‪ ,‬נווה אברהם )עורכים(‪ ,‬ייחודו של כפר‪ :‬תולדותיו‬
‫וקורותיו של כפר הרא"ה ע"ש מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק‪ ,‬הוצאת ועד כפר הרא"ה‪,‬‬
‫עמק חפר‪ ,‬תשס"ג‪.‬‬
‫הכהן‪ ,‬בין שני עולמות ‪ -‬הכהן דבורה‪" ,‬בין שני עולמות‪ :‬הנרייטה סאלד ורחל ינאית בן‪-‬צבי‬
‫על קליטת עליית הנוער"‪ ,‬קתדרה ‪ ,98‬תשס"א‪ ,‬עמ' ‪.123-142‬‬
‫הכהן‪ ,‬ילדי הזמן ‪ -‬הכהן דבורה‪ ,‬ילדי הזמן – עליית הנוער ‪ ,1933-1948‬הוצאת יד יצחק בן‪-‬‬
‫צבי‪ ,‬יד ושם ומכון בן‪-‬גוריון‪ ,‬ירושלים תשע"ב‪.‬‬
‫הכהן‪ ,‬עולים ‪ -‬הכהן דבורה‪ ,‬עולים בסערה‪ :‬העלייה הגדולה וקליטתה בישראל ‪ ,1948-1953‬יד‬
‫יצחק בן‪-‬צבי‪ ,‬ירושלים תשנ"ד‪.‬‬
‫הכהן‪ ,‬צומת ‪ -‬הכהן דבורה‪" ,‬צומת דרכים המאבק על החינוך בעליית הנוער"‪ ,‬יוסף דעת‪,‬‬
‫תש"ע עמ' ‪.409-427‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪157‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫הכהן‪ ,‬קיבוץ גלויות ‪ -‬הכהן דבורה )עורכת(‪ ,‬קיבוץ גלויות‪ :‬עלייה לארץ ישראל ‪ -‬מיתוס‬
‫ומציאות‪ ,‬הוצאת מרכז זלמן שזר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ח‪.‬‬
‫הכנסת‪ ,‬פרידמן שמחה ‪ -‬דף אינטרנט מתוך אתר הכנסת מיום ‪30.1.13‬‬
‫‪http://www.knesset.gov.il/mk/heb/mk.asp?mk_individual_id_t=577‬‬
‫הלמן‪ ,‬אור וים ‪ -‬הלמן ענת‪ ,‬אור וים הקיפוה‪ :‬תרבות תל אביבית בתקופת המנדט‪ ,‬הוצאת‬
‫אוניברסיטת חיפה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ח‪.2007 ,‬‬
‫הקיבוץ‪-‬הדתי‪ ,‬בית אריה ‪ -‬דף אינטרנט מתוך אתר תנועת הקיבוץ הדתי מיום ‪22.6.2014‬‬
‫‪http://www.kdati.org.il/info/archion/lex/ishim/bet_arye.htm‬‬
‫הרץ‪ ,‬ביוגרפיה ‪ -‬ביוגרפיה על אברהם )רודי( הרץ מתוך אתר קבוצת 'יבנה' מיום ‪23.6.2014‬‬
‫‪http://www.yavnet.org.il/viewpage.asp?pagesCatID=587&MemorialPage=1&Pers‬‬
‫‪onkey=gf15g0g876878307832128321vx1&siteName=kvYavne‬‬
‫הרץ‪ ,‬כך נולד ‪ -‬הרץ אברהם‪ ,‬כך נולד כפר הנוער הדתי‪ ,‬הוצאת יד שפירא‪ ,‬תשמ"ו‪.‬‬
‫ויץ‪ ,‬המחרשה ‪ -‬ויץ רענן‪ ,‬המחרשה הגדולה ומפת התכנון‪:‬מבט על תולדות ההתיישבות‬
‫במדינת ישראל‪ ,‬הוצאת מוסד ביאליק‪ ,‬ירושלים‪.2003 ,‬‬
‫ויינר‪ ,‬הגשמה אישית ‪ -‬ויינר חנה‪" ,‬הופעת רעיון החלוציות וההגשמה האישית בגרמניה"‪,‬‬
‫רב‪-‬שיח חמישי על מחקר תולדות תנועות הנוער‪ :‬רעיון ההגשמה האישית והחלוציות בתנועות‬
‫הנוער‪ ,‬הוצאת יד טבטקין‪ ,‬רמת אפעל ‪ ,1990‬עמ' ‪.12-20‬‬
‫ויינר הסתדרות ‪ -‬ויינר חנה‪" ,‬הקמת הסתדרות 'החלוץ' בגרמניה"‪ ,‬שורשים ד'‪ ,‬תשמ"ה‪ ,‬עמ'‬
‫‪.73-91‬‬
‫ויינר‪ ,‬נער תוסס ‪ -‬ויינר חנה‪ ,‬נער תוסס בעדה שאננה‪:‬תנועות הנוער הציוניות ו'החלוץ'‬
‫בגרמניה‪ ,‬הוצאת יד טבטקין‪ ,‬תל אביב‪ ,‬תשנ"ו‪.‬‬
‫זיידין‪ ,‬תנועות הנוער ‪ -‬זיידין נורית‪ ,‬החברה בתנועות הנוער הציוניות בפולין בין שתי‬
‫מלחמות עולם‪ ,‬עבודת דוקטורט‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬תש"ס‪.2000 ,‬‬
‫זיידמן‪ ,‬ראשיתה של תל‪-‬אביב – זיידמן מיקי וקרק רות‪" ,‬ראשיתה של תל‪-‬אביב‪ :‬מה בין‬
‫'אחוזת בית' ל'עיר גנים' "‪ ,‬זמנים ‪ ,106‬אביב ‪ ,2009‬עמ' ‪.8-19‬‬
‫זעירא‪ ,‬קרועים אנו ‪ -‬זעירא מוטי‪ ,‬קרועים אנו‪ :‬זיקתה של ההתיישבות העובדת בשנות‬
‫העשרים אל התרבות היהודית‪ ,‬הוצאת יד יצחק בן צבי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ב‪.‬‬
‫זריז‪ ,‬בריחה – זריז רות‪ ,‬בריחה בטרם שואה‪ ,‬הוצאת הקיבוץ המאוחד ובית לוחמי הגיטאות‪,‬‬
‫תל‪-‬אביב‪ ,‬תש"ן‪.‬‬
‫חבס‪ ,‬העלייה השנייה ‪ -‬חבס ברכה )עורכת(‪ ,‬ספר העלייה השנייה‪ ,‬הוצאת עם עובד‪ ,‬תל אביב‬
‫תש"ז‪.1947 ,‬‬
‫חבס‪ ,‬ספר ‪ -‬חבס ברכה‪ ,‬ספר עלית הנוער‪ ,‬ירושלים תשי"א‪.‬‬
‫חיים אנצו סרני ‪ -‬חיים אנצו סרני‪ 40 :‬שנה למותו‪ ,‬הוצאת יד טבטקין‪ ,‬תשמ"ה‪.‬‬
‫חלמיש‪ ,‬במירוץ ‪ -‬חלמיש אביבה‪ ,‬במירוץ כפול נגד הזמן‪ ,‬הוצאת יד יצחק בן‪-‬צבי‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫תשס"ו‪.‬‬
‫חלמיש‪ ,‬בעלי הון ‪ -‬חלמיש אביבה‪" ,‬עליית בעלי הון לארץ ישראל בין שתי מלחמות העולם"‪,‬‬
‫הכהן דבורה )עורכת(‪ ,‬קיבוץ גלויות‪ :‬עלייה לארץ ישראל ‪ -‬מיתוס ומציאות‪ ,‬הוצאת מרכז‬
‫זלמן שזר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ח‪ ,‬עמ' ‪.193-232‬‬
‫חלמיש‪ ,‬האם ‪ -‬חלמיש אביבה‪" ,‬האם היתה שנת ‪ 1933‬נקודת מפנה במדיניות העלייה‬
‫הציונית?"‪ ,‬עיונים בתקומת ישראל ‪ ,3‬תשנ"ג‪ ,‬עמ' ‪.98-113‬‬
‫חלמיש‪ ,‬הקיבוץ ‪ -‬חלמיש אביבה‪" ,‬הקיבוץ והעלייה‪ :‬יחסי גומלין ותלות הדדית"‪ ,‬חלמיש‬
‫אביבה‪ ,‬צמרת צבי )עורכים(‪ ,‬הקיבוץ ‪ -‬מאה השנים הראשונות‪ ,‬יד יצחק בן‪-‬צבי‪ ,‬ירושלים‬
‫תש"ע‪ ,‬עמ' ‪.25-42‬‬
‫חלמיש הרצל ‪ -‬חלמיש אביבה‪" ,‬מ'מדינת היהודים' לחוק השבות‪ :‬חזון העלייה של הרצל‬
‫במבחן הזמן"‪ ,‬שגיא אבי ושטרן צ‪ .‬ידידיה )עורכים(‪ ,‬הרצל אז והיום כרך ב'‪ ,‬הוצאת מכון‬
‫שלום הרטמן‪ ,‬הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן והוצאת כתר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ח‬
‫‪ ,2008‬עמ' ‪.205-225‬‬
‫חלמיש‪ ,‬כלכלה ‪ -‬חלמיש אביבה‪" ,‬עליה לפי יכולת הקליטה הכלכלית"‪ ,‬כלכלה וחברה בימי‬
‫המנדט ‪ ,1918-1948‬קרית שדה בוקר תשס"ג‪ ,‬עמ' ‪.178-216‬‬
‫חלמיש‪ ,‬מדיניות ‪ -‬חלמיש אביבה‪" ,‬מדיניות העליה בשנות השלושים‪ :‬בין 'גאולה' ל'הצלה' "‪,‬‬
‫זמנים ‪ ,1997 ,58‬עמ' ‪.86-98‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪158‬‬
‫•‬
‫יזרעאלי‪ ,‬הפועלות – יזרעאלי דפנה‪ ,‬ברנשטיין דבורה‪" ,‬הפועלות בעלייה השנייה"‪ ,‬ברטל‬
‫ישראל‪ ,‬צחור זאב‪ ,‬קניאל יהושע )עורכים(‪ ,‬העלייה השנייה‪ :‬מחקרים‪ ,‬הוצאת יד יצחק בן‬
‫צבי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ח‪ ,1997 ,‬עמ' ‪.294-306‬‬
‫כהן‪ ,‬בנקודות השומרון ‪ -‬כהן יונה‪" ,‬בנקודות השומרון"‪ ,‬הצופה‪ ,4.2.1940 ,‬עמ' ‪.3‬‬
‫כ"ץ‪ ,‬אחוזת בית ‪ -‬כ"ץ יוסף‪" ,‬חברת 'אחוזת בית' ‪ – 1906-1909‬הנחת היסודות להקמתה של‬
‫תל אביב"‪ ,‬קתדרה ‪ ,33‬אוקטובר ‪ ,1984‬עמ' ‪.161-191‬‬
‫כ"ץ‪ ,‬ההתיישבות הפרטית ‪ -‬כ"ץ יוסי‪" ,‬ההתיישבות הפרטית בעלייה השנייה‪ ,‬ברטל ישראל‬
‫)עורך(‪ ,‬העלייה השנייה‪ :‬מחקרים‪ ,‬הוצאת יד יצחק בן צבי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ח‪ ,1997 ,‬עמ' ‪170-‬‬
‫‪.188‬‬
‫כ"ץ‪ ,‬הקיבוץ ‪ -‬כ"ץ יוסי‪" ,‬הקיבוץ הדתי ועקרונותיו ההתיישבותיים ‪ ,"1935-1948‬שוורץ דב‪,‬‬
‫שגיא אבי )עורכים(‪ ,‬מאה שנות ציונות דתית ב'‪ ,‬הוצאת אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬רמת גן‪,‬‬
‫תשס"ג‪ ,‬עמ' ‪.167-187‬‬
‫כ"ץ‪ ,‬מדינה בדרך ‪ -‬כ"ץ יוסי‪ ,‬מדינה בדרך‪ :‬התוכנית הציונית לחלוקת ארץ ישראל ולהקמת‬
‫מדינה יהודית‪ ,‬הוצאת מאגנס‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תש"ס‪.‬‬
‫כ"ץ‪ ,‬תורה ‪ -‬כץ יוסי‪ ,‬תורה ועבודה בבניין הארץ – הקיבוץ הדתי בתקופת המנדט‪ ,‬בר‪-‬אילן‪,‬‬
‫רמת‪-‬גן‪ ,‬תשנ"ו‪.‬‬
‫כתב המנדט ‪ -‬דף אינטרנט מתוך אתר משרד החוץ‪ ,‬מיום ‪25.7.2013‬‬
‫‪http://www.mfa.gov.il/mfa/foreignpolicy/peace/guide/pages/the%20mandat‬‬
‫‪e%20for%20palestine.aspx‬‬
‫לוין‪ ,‬הנרייטה ‪ -‬לוין אלכסדרה‪ ,‬הנרייטה סאלד ‪ -‬מכתבי משפחה‪ ,‬הוצאת ראובן מס‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬תשמ"ז‪.‬‬
‫ליסק‪ ,‬העלייה הגדולה ‪ -‬ליסק משה‪" ,‬העלייה הגדולה של שנות החמישים‪ :‬כמה הרהורים‬
‫בפרספקטיבה היסטורית"‪ ,‬הציונות‪ ,‬מאסף יד'‪ ,1989 ,‬עמ' ‪.203-217‬‬
‫לסקוב‪ ,‬הביל"ויים ‪ -‬לסקוב שולמית‪ ,‬הביל"ויים‪ ,‬הוצאת הספריה הציונית‪ ,‬ירושלים‬
‫תשמ"א‪.‬‬
‫לרר‪ ,‬פסיכולוגיה – לרר זאב‪ ,‬פסיכולוגיה של הגירה‪ :‬סקירה היסטורית‪ ,‬הוצאת צה"ל וג'וינט‬
‫ מכון ברוקדייל‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ד‪.‬‬‫מאור‪ ,‬השפעותיהם ‪ -‬מאור אהרן‪ ,‬השפעותיהם של תהליכים פוליטיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬כלכליים‬
‫ודתיים בקביעת דרכה של עליית הנוער הדתית בשנותיה הראשונות‪ ,‬עבודת מ‪.‬א‪ .‬אוניברסיטת‬
‫בר‪-‬אילן‪ ,‬תשמ"ז‪.‬‬
‫מאיר‪ ,‬יהודי גרמניה ג' ‪ -‬מאיר מיכאל )עורך(‪ ,‬תולדות יהודי גרמניה בעת החדשה ‪ -‬כרך ג'‪:‬‬
‫אינטגרציה במחלוקת ‪ ,1871-1918‬הוצאת מרכז זלמן שזר‪ ,‬ירושלים‪.2005 ,‬‬
‫מאיר‪ ,‬יהודי גרמניה ד' ‪ -‬מאיר מיכאל )עורך(‪ ,‬תולדות יהודי גרמניה בעת החדשה ‪ -‬כרך ד'‪:‬‬
‫התחדשות וחורבן ‪ ,1918-1945‬הוצאת מרכז זלמן שזר‪ ,‬ירושלים‪.2005 ,‬‬
‫מורגנשטרן‪ ,‬השיבה לירושלים ‪ -‬מורגנשטרן אריה‪ ,‬השיבה לירושלים‪ :‬חידוש היישוב היהודי‬
‫בארץ ישראל בראשית המאה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬הוצאת שלם‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ז ‪.2007‬‬
‫מיכאליס‪ ,‬ביוגרפיה ‪ -‬ביוגרפיה של אברהם )אויגן( מיכאליס מתוך האתר 'אברהם אויגן‬
‫‪12.3.2013‬‬
‫מיום‬
‫הדתי'‬
‫הנוער‬
‫כפר‬
‫‬‫מיכאליס‬
‫‪http://www.kfarnoar.org/pages/Eugen_biography/eugen.php.‬‬
‫מרדכי‪ ,‬רמת השומרון ‪ -‬ב‪ .‬מרדכי‪" ,‬קבוצת רמת השומרון ‪ -‬חמש שנים לקיומה"‪ ,‬הצופה‪,‬‬
‫‪ ,30.10.1940‬עמ' ‪.3-4‬‬
‫משואה‪ ,‬חנוך רינות ‪ -‬דף אינטרנט מתוך האתר עליית הנוער‪ ,‬משואה ‪ -‬המכון ללימודי‬
‫‪.11.7.2011‬‬
‫מיום‬
‫השואה‪,‬‬
‫‪http://aliyathanoar.massuah.org.il/Product.aspx?Product=28&Category=13‬‬
‫‪&ln=he‬‬
‫נאור‪ ,‬העלייה השנייה ‪ -‬נאור מרדכי )עורך(‪ ,‬העלייה השנייה‪) 1903-1914 ,‬סדרת עידן ‪,(4‬‬
‫הוצאת יד יצחק בן צבי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ה‪.‬‬
‫נאור‪ ,‬חומה ומגדל ‪ -‬נאור מרדכי )עורך(‪ ,‬חומה ומגדל‪) 1936-19139 ,‬סדרת עידן ‪ ,(9‬הוצאת יד‬
‫יצחק בן צבי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ז‪.‬‬
‫נאור‪ ,‬ספר העליות ‪ -‬נאור מרדכי‪ ,‬ספר העליות‪ ,‬הוצאת מסדה ומשרד הביטחון‪ ,‬גבעתיים‪,‬‬
‫‪.1991‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪159‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫נאור‪ ,‬תל אביב ‪ -‬נאור מרדכי )עורך(‪ ,‬תל‪-‬אביב בראשיתה‪) 1909-1934 ,‬סדרת עידן ‪ ,(3‬הוצאת‬
‫יד יצחק בן צבי‪ ,‬ירושלים תשמ"ד‪.‬‬
‫נויזר‪ ,‬תנוער הנוער ‪ -‬נויזר דניאלה‪" ,‬חיפוש זהות ואיקונוגרפיה של זכרון‪ :‬תנוער הנוער‬
‫היהודית‪-‬גרמנית ‪ ,"1933-1912‬חותם יותם )עורך(‪' ,‬תור הנעורים' ‪ -‬נוער יהודי‪-‬גרמני בעידן‬
‫המודרני‪ ,‬הוצאת מרכז מינרבה ומאגנס‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ח‪ ,‬עמ' ‪.74-85‬‬
‫ניר‪ ,‬ההתיישבות העובדת ‪ -‬ניר הנרי‪" ,‬לקראת ההתיישבות העובדת ‪ -‬התארגנויות שיתופיות‬
‫בתנוע הפועלים בתקופת העלייה השנייה"‪ ,‬ברטל ישראל )עורך(‪ ,‬העלייה השנייה‪ :‬מחקרים‪,‬‬
‫הוצאת יד יצחק בן צבי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ח‪ ,1997 ,‬עמ' ‪.288-281‬‬
‫ניר‪ ,‬הקיבוץ והחברה ‪ -‬ניר הנרי‪ ,‬הקיבוץ והחברה‪ :‬הקיבוץ המאוחד ‪ ,1923-1933‬הוצאת יד‬
‫יצחק בן צבי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ד‪.‬‬
‫סלוצקי‪ ,‬מקומה ‪ -‬סלוצקי יהודה‪" ,‬מקומה של האידיאה המכוונת בהתהוות הקבוצה בארץ‬
‫ישראל"‪ ,‬פז‪-‬ישעיהו אביגיל‪ ,‬גורני יוסף )עורכים(‪ ,‬הישג היסטורי בתמורותיו‪ :‬ההתיישבות‬
‫הקיבוצית והמושבית ‪ ,1910-1990‬הוצאת יד טבטקין ומכון בן‪-‬גוריון‪ ,‬עמ' ‪.43-54‬‬
‫עופר‪ ,‬הגירה ‪ -‬עופר דליה‪" ,‬הגירה ועלייה‪ :‬היבטים חדשים של מדיניות יהודית"‪ ,‬קתדרה ‪,75‬‬
‫תשנ"ה‪ ,‬עמ' ‪.142-173‬‬
‫עופר‪ ,‬עליית הנוער – עופר דליה‪" ,‬עליית הנוער ותנועות הנוער בגרמניה בשנות ה‪ ,"30-‬בשביל‬
‫הזיכרון ‪ ,21‬אדר א'‪-‬אדר ב' תשנ"ז‪ ,‬מרץ ‪ ,1997‬עמ' ‪.4-10‬‬
‫עלתה להתיישבות‪ ,‬הצופה ‪" -‬קבוצת 'רמת השומרון' עלתה להתיישבות בסביבות עזה"‪,‬‬
‫הצופה‪ ,9.3.1943 ,‬עמ' ‪.1‬‬
‫פז‪-‬ישעיהו‪ ,‬דגניה ‪ -‬פז‪-‬ישעיהו אביגיל‪" ,‬דגניה ‪ -‬הדרך אל השיתוף הכולל"‪ ,‬פז‪-‬ישעיהו‬
‫אביגיל‪ ,‬גורני יוסף )עורכים(‪ ,‬הישג היסטורי בתמורותיו‪ :‬ההתיישבות הקיבוצית והמושבית‬
‫‪ ,1910-1990‬הוצאת יד טבטקין ומכון בן‪-‬גוריון‪ ,‬עמ' ‪.101-125‬‬
‫פז‪-‬ישעיהו‪ ,‬תנאים של שותפות ‪ -‬פז‪-‬ישעיהו אביגיל‪ ,‬תנאים של שותפות‪ :‬קבוצה‪ ,‬קומונה‬
‫ארצית וקיבוץ ‪ ,1910-1926‬הוצאת מכון בן‪-‬גוריון ויד טבטקין‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשע"ב‪.‬‬
‫פיקאר‪ ,‬עולים במשורה – פיקאר אבי‪ ,‬עולים במשורה‪ :‬מדיניות ישראל כלפי עלייתם של‬
‫יהודי צפון אפריקה‪ ,1951-1956 ,‬הוצאת מכון בן‪-‬גוריון‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשע"ג‪.2013 ,‬‬
‫פישמן‪ ,‬דת ‪ -‬פישמן אריה‪ ,‬בין דת לאידיאולוגיה‪ :‬יהדות ומודרניזציה בקיבוץ הדתי‪ ,‬הוצאת‬
‫יד יצחק בן צבי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תש"ן‪.‬‬
‫פלס‪ ,‬בעיות החליבה ‪ -‬פלס חיים‪" ,‬בבעיות החליבה בשבת בהתישבות הדתית בארץ ישראל"‪,‬‬
‫ברקאי ב' )תשמ"ה(‪ ,‬עמ' ‪.108-132‬‬
‫פלס‪ ,‬ההתיישבות ‪ -‬פלס חיים‪ ,‬ההתיישבות הדתית בארץ ישראל בשנות ה‪ 20-‬וה‪ ,30-‬חיבור‬
‫לשם קבלת תואר ד"ר לפילוסופיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ו‪.‬‬
‫פלס‪ ,‬התפתחות ‪ -‬פלס חיים‪" ,‬התפתחות הקיבוץ הדתי עד פרוץ מלחמת העולם השניה"‪,‬‬
‫שרגאי ג'‪ ,‬תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪.134-198‬‬
‫פלס‪ ,‬עוד לבעיות החליבה ‪ -‬פלס חיים‪" ,‬עוד לבעיות החליבה בשבת בהתישבות הדתית בארץ‬
‫ישראל"‪ ,‬ברקאי ג' )תשמ"ו(‪ ,‬עמ' ‪.129‬‬
‫פראייר‪ ,‬ישרש – פראייר רחה‪ ,‬ישרש – על ייסוד עליית הנוער ושנותיה הראשונות‪ ,‬הוצאת‬
‫תמר‪ ,‬תל אביב‪ ,‬תשי"ג‪.‬‬
‫פרידמן‪ ,‬הרצל ‪ -‬פרידמן ישעיהו‪" ,‬הרצל ופולמוס אוגנדה"‪ ,‬עיונים בתקומת ישראל ד'‪.1994 ,‬‬
‫צור‪ ,‬אורתודוכסיה ‪ -‬צור יעקב‪ ,‬בין אורתודוכסיה לציונות – הציונות הדתית ומתנגדיה‬
‫)בגרמניה ‪ ,(1914-1896‬הוצאת אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬רמת גן‪ ,‬תשס"א‪.2001 ,‬‬
‫צור‪ ,‬חלוצים ‪ -‬צור מוקי‪" ,‬חלוצים בגליל‪ ,‬אריאל ‪ ,195-196‬מרץ ‪ ,2011‬ניסן תשע"א‪ ,‬עמ' ‪189-‬‬
‫‪.196‬‬
‫צור‪ ,‬תנועות הנוער ‪ -‬צור יעקב‪" ,‬תנועות הנוער הדתיות בגרמניה בשנים ‪ ,1933-1939‬כוכבי‬
‫יהויקים )עורך(‪ ,‬תנועות הנוער הציוניות בשואה‪ ,‬הוצאת המכון לחקר תקופת השואה‬
‫המשותף לאוניברסיטה העברית ולבית לוחמי הגיטאות‪ ,‬חיפה‪ ,‬תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪.73-79‬‬
‫צימרמן וחותם‪ ,‬בין המולדות ‪ -‬צימרמן משה‪ ,‬חותם יותם )עורכים(‪ ,‬בין המולדות ‪ -‬היקים‬
‫במחוזותיהם‪ ,‬הוצאת מרכז זלמן שזר ומרכז קבנר להיסטוריה גרמנית‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ו‪.‬‬
‫קול‪ ,‬מסכת ‪ -‬קול משה‪ ,‬מסכת עליית הנוער‪ ,‬ירושלים ‪.1964‬‬
‫קולת‪ ,‬היישוב בארץ ישראל ‪ -‬קולת ישראל‪" ,‬האם היישוב בארץ ישראל הוא הגשמת‬
‫הלאומיות היהודית"‪ ,‬ריינהרץ יהודה‪ ,‬שלמון יוסף‪ ,‬שמעוני גדעון )עורכים(‪ ,‬לאומיות‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪160‬‬
‫ופוליטיקה יהודית ‪ -‬פרספקטיבות חדשות‪ ,‬הוצאת מרכז זלמן שזר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ז‪ ,‬עמ'‬
‫‪.225-252‬‬
‫קניאל‪ ,‬במעבר ‪ -‬קניאל יהושע )עורך(‪ ,‬במעבר‪ :‬היהודים בארץ ישראל במאה הי"ט בין ישן‬
‫לחדש ובין יישוב ארץ הקודש לבין הציונות‪ ,‬הוצאת יש יצחק בן צבי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תש"ס‪.2000 ,‬‬
‫קניאל‪ ,‬המזרחי בפולין ‪ -‬קניאל אסף‪ ,‬המזרחי בפולין בין שתי מלחמות העולם‪ ,‬עבודת‬
‫דוקטורט‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬תשס"ד‪.2003 ,‬‬
‫קניאל‪ ,‬המשך ותמורה ‪ -‬קניאל יהושע‪ ,‬המשך ותמורה‪ :‬היישוב הישן והיישוב החדש בתקופת‬
‫העלייה הראשונה והשנייה הוצאת יד יצחק בן צבי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ב‪.‬‬
‫קצבורג‪ ,‬נחלת‪-‬אמונים ‪ -‬קצבורג נתנאל‪ ,‬נחלת‪-‬אמונים‪ ,‬ההתישבות הדתית בארץ ישראל‪,‬‬
‫הוצאת הסוכנות היהודית‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשט"ז‪.‬‬
‫קצבורג‪-‬יונגמן‪ ,‬נשים ציוניות באמריקה – קצבורג‪-‬יונגמן מירה‪ ,‬נשים ציוניות באמריקה‪:‬‬
‫הדסה ותקומת ישראל‪ ,‬הוצאת מכון בן‪-‬גוריון‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"‪.2008 ,‬‬
‫רוז‪ ,‬חיים וייצמן ‪ -‬רוז נורמן‪ ,‬חיים וייצמן ‪ -‬ביוגרפיה‪ ,‬הוצאת דומינו‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תש"ן‪.‬‬
‫רוזנברג‪ ,‬מהפכניות ‪ -‬רוזנברג לילך‪ ,‬מהפכניות בעל כורחן ‪ :‬נשים ומגדר בציונות הדתית‬
‫בתקופת היישוב‪ ,‬הוצאת יד יצחק בן צבי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬
‫רוזנר‪ ,‬מקוה ישראל ‪ -‬רוזנר שלמה )עורך(‪ ,‬מקווה ישראל‪ :‬בית הספר החקלאי העברי הראשון‬
‫בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬מיסודה של חברת 'כל ישראל חברים'‪ ,‬נוסד בשנת תר"ל‪ ,1870-1970 ,‬הוצאת‬
‫משרד החינוך והתרבות‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תש"ל‪.1970 ,‬‬
‫רוטבליט‪ ,‬דרכו ‪ -‬רוטבליט פנחס‪" ,‬דרכו של הנוער הדתי"‪ ,‬חבס ברכה‪ ,‬ספר עליית הנוער‪,‬‬
‫ירושלים תשי"א‪ ,‬עמ' ‪.218-226‬‬
‫רוטנשטין‪ ,‬מושבי עובדים ‪ -‬רוטנשטין מנחם‪ ,‬מושבי עובדים של הפועל המזרחי‪ :‬רעיון‬
‫ומעשה )בשנים תרפ"ב‪-‬תש"ח ‪ ,(1922-1948‬הוצאת אלון ספר‪ ,‬צרעה‪ ,‬תשע"א‪.2010 ,‬‬
‫רוטשטיין‪ ,‬פרקי כפר פינס ‪ -‬רוטשטיין אליהו )עורך(‪ ,‬פרקי כפר פינס‪ :‬סיפור חמישים שנות‬
‫המושב‪ ,‬הוצאת מושב כפר פינס‪ ,‬תשמ"ג‪.‬‬
‫רוילקה‪ ,‬תנועת הנוער ‪ -‬רוילקה יורגן‪" ,‬על תולדות תנועת הנוער בגרמניה מראשית המאה‬
‫העשרים"‪ ,‬חותם יותם )עורך(‪' ,‬תור הנעורים' ‪ -‬נוער יהודי‪-‬גרמני בעידן המודרני‪ ,‬הוצאת‬
‫מרכז מינרבה ומאגנס‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ח‪ ,‬עמ' ‪.65-73‬‬
‫ריינהרץ‪ ,‬לאומיות ופוליטיקה ‪ -‬ריינהרץ יהודה‪ ,‬שלמון יוסף‪ ,‬שמעוני גדעון )עורכים(‪,‬‬
‫לאומיות ופוליטיקה יהודית ‪ -‬פרספקטיבות חדשות‪ ,‬הוצאת מרכז זלמן שזר‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫תשנ"ז‪.‬‬
‫רינהולד‪ ,‬נוער ‪ -‬רינהולד חנוך‪ ,‬נוער בונה ביתו‪ ,‬הוצאת עם עובד‪ ,‬תל אביב תשי"ג‪.‬‬
‫רשימת עובדים ‪ - 1941‬רשימת העובדים בכפר הנוער הדתי ותפקידיהם ב‪ 1.4.1941-‬מתוך‬
‫האתר 'אברהם אויגן מיכאליס ‪ -‬כפר הנוער הדתי' מיום ‪.3.3.2013‬‬
‫‪http://www.kfarnoar.org/pages/kfar/kfar_2.php‬‬
‫שוורץ‪ ,‬מושב העובדים ‪ -‬שוורץ משה‪" ,‬מקואופרטיב חקלאי ליישוב כפרי? סיפורו של מושב‬
‫העובדים‪ :‬קיבוע ושינוי סביבה משתנה"‪ ,‬פז‪-‬ישעיהו אביגיל‪ ,‬גורני יוסף )עורכים(‪ ,‬הישג‬
‫היסטורי בתמורותיו‪ :‬ההתיישבות הקיבוצית והמושבית ‪ ,1910-1990‬הוצאת יד טבטקין‬
‫ומכון בן‪-‬גוריון‪ ,‬עמ' ‪.671-705‬‬
‫שחורי‪-‬רובין‪ ,‬הדסה ‪ -‬שחורי‪-‬רובין צפורה‪ ,‬שורץ שפרה‪" ,‬הדסה" לבריאות העם‪ :‬פעילותה‬
‫הבריאותית‪-‬החינוכית של "הדסה" בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי‪ ,‬הוצאת הספריה‬
‫הציונית‪ ,‬יבנה‪ ,‬תשס"ד‪.2003 ,‬‬
‫שיין‪ ,‬הפולמוס ‪ -‬שיין עדה‪" ,‬הפולמוס היישובי סביב קליטת 'ילדי טהראן' "‪ ,‬ילקוט מורשת‬
‫נד'‪ ,‬תשנ"ג ‪ ,1993‬עמ' ‪.133-161‬‬
‫שילה‪ ,‬טובת העם ‪ -‬שילה מרגלית‪" ,‬טובת העם או טובת הארץ – יחסה של התנועה הציונית‬
‫לעלייה בתקופת העלייה השנייה"‪ ,‬קתדרה ‪ ,46‬טבת תשמ"ח‪ ,‬דצמבר ‪ ,1987‬עמ' ‪.109-122‬‬
‫שילה‪ ,‬נסיונות בהתיישבות ‪ -‬שילה מרגלית‪ ,‬נסיונות בהתיישבות‪ :‬המשרד הארצישראלי ‪-‬‬
‫‪ ,1908-1914‬הוצאת יד יצחק בן צבי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ח‪.‬‬
‫שילה‪ ,‬נסיכה או שבויה ‪ -‬שילה מרגלית‪ ,‬נסיכה או שבויה? החוויה הנשית של היישוב הישן‬
‫בירושלים ‪ ,1840-1914‬הוצאת אוניברסיטת חיפה‪ ,‬חיפה תשס"ב ‪.2001‬‬
‫שילה‪ ,‬עליית המונים ‪ -‬שילה מרגלית‪" ,‬עליית המונים או עליית נבחרים? היחס לעלייה בימי‬
‫העלייה הראשונה והעלייה השנייה"‪ ,‬הכהן דבורה )עורכת(‪ ,‬קיבוץ גלויות‪ :‬עלייה לארץ ישראל‬
‫– מיתוס ומציאות‪ ,‬הוצאת מרכז זלמן שזר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ח‪ ,‬עמ' ‪.107-130‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪161‬‬
‫‪U‬‬
‫• שלם‪ ,‬ילדי טהרן ‪ -‬שלם חיים‪" ,‬פרשת ילדי טהרן"‪ ,‬עת לעשות להצלת ישראל – אגודת ישראל‬
‫בארץ ישראל לנוכח השואה ‪ ,1942-1945‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬תשס"ז‪ ,‬עמ' ‪.247-270‬‬
‫• שלמון‪ ,‬אידיאולוגיה ‪ -‬שלמון יוסף‪" ,‬אידיאולוגיה ומציאות בעליית הביל"ויים"‪ ,‬הקר יוסף‬
‫)עורך(‪ ,‬שלם ג'‪ ,‬הוצאת יד בן צבי‪ ,‬ירושלים תשמ"א‪ ,‬עמ' ‪.149-184‬‬
‫• שלמון‪ ,‬אם תעירו ‪ -‬שלמון יוסף‪ ,‬אם תעירו ואם תעוררו – אורתודוכסיה במיצרי הלאומיות‪,‬‬
‫בוצאת מרכז זלמן שזר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ו‪.‬‬
‫• שלמון‪ ,‬דת ולאומיות ‪ -‬שלמון יוסף‪" ,‬דת ולאומיות בתנועה הציונית בראשיתה"‪ ,‬ריינהרץ‬
‫יהודה‪ ,‬שלמון יוסף‪ ,‬שמעוני גדעון )עורכים(‪ ,‬לאומיות ופוליטיקה יהודית ‪ -‬פרספקטיבות‬
‫חדשות‪ ,‬הוצאת מרכז זלמן שזר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ז‪ ,‬עמ' ‪.115-140‬‬
‫• שלמון‪ ,‬דת ומדינה ‪ -‬שלמון יוסף‪" ,‬דת ומדינה בלאומיות היהודית המודרנית ובמדינה‬
‫שבדרך‪:‬הציונות הדתית"‪ ,‬גפני ישעיהו‪ ,‬מוצקין גבריאל )עורכים(‪ ,‬כהונה ומלוכה ‪ -‬יחסי דת‬
‫ומדינה בישראל ובעמים‪ ,‬הוצאת מרכז זלמן שזר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ז‪ ,‬עמ' ‪.277-284‬‬
‫• שלמון‪ ,‬דת וציונות ‪ -‬שלמון יוסף‪ ,‬דת וציונות – עימותים ראשונים‪ ,‬הוצאת מוסד ביאליק‪,‬‬
‫ירושלים‪.1990 ,‬‬
‫• שלמון‪ ,‬תנועת הביל"ויים ‪ -‬שלמון יוסף‪" ,‬תנועת הביל"ויים"‪ ,‬אליאב מרדכי )עורך(‪ ,‬ספר‬
‫העלייה הראשונה‪ ,‬כרך ראשון‪ ,‬הוצאת יד יצחק בן צבי ומשרד הביטחון‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ב‪,‬‬
‫‪ ,1981‬עמ' ‪.117-140‬‬
‫• שפירא‪ ,‬מקוה ישראל ‪ -‬שפירא יוסף‪ ,‬מאה שנה מקווה ישראל‪ :‬תר"ל‪-‬תש"ל ‪,1870-1970‬‬
‫הוצאת משרד החינוך והתרבות‪ ,‬תל אביב ‪.1970‬‬
‫• שצקר‪' ,‬החלוץ' ‪ -‬שצקר חיים‪" ,‬תנועת הנוער היהודית בגרמניה ויחסה עם תנועת ה'חלוץ' "‪,‬‬
‫אסופות‪ :‬קבצים לתולדות תנועת העבודה בישראל ‪ ,3‬תשל"ג‪ ,‬עמ' ‪.39-60‬‬
‫• שצקר‪ ,‬מרכיבים ‪ -‬שצקר חיים‪" ,‬מרכיבים מאפיינים ומנגנונים של תנועות נוער"‪ ,‬רב‪-‬שיח‬
‫חמישי על מחקר תולדות תנועות הנוער‪ :‬רעיון ההגשמה האישית והחלוציות בתנועות הנוער‪,‬‬
‫הוצאת יד טבטקין‪ ,‬רמת אפעל ‪ ,1990‬עמ' ‪.7-11‬‬
‫• שצקר‪ ,‬תנועת הנוער ‪ -‬שצקר חיים‪" ,‬תנועת הנוער היהודית בגרמניה הנאצית"‪ ,‬תנועות נוער‬
‫יהודי במאבק בגולה ובארץ‪ ,‬הוצאת יד טבטקין‪ ,‬אפעל‪ ,1986 ,‬עמ' ‪.12-23‬‬
‫• תדהר‪ ,‬בן‪-‬אורי ‪ -‬דוד תדהר )עורך(‪" ,‬מאיר בן‪-‬אורי )מקסימיליאן ואסבוצקי( "‪ ,‬אנציקלופדיה‬
‫לחלוצי הישוב ובוניו‪ ,‬כרך ג'‪ ,‬הוצאת המחבר‪ ,‬תל אביב‪ ,1949 ,‬עמ' ‪.1352‬‬
‫• תדהר‪ ,‬יוספטל ‪ -‬דוד תדהר )עורך(‪" ,‬ד"ר גיורא )גיאורג( יוספטל"‪ ,‬אנציקלופדיה לחלוצי‬
‫הישוב ובוניו‪ ,‬כרך ז'‪ ,‬הוצאת המחבר‪ ,‬תל אביב‪ ,1956 ,‬עמ' ‪.2782-2783‬‬
‫• תדהר‪ ,‬רוזנבליט ‪ -‬דוד תדהר )עורך(‪" ,‬פנחס )עריך( רוזנבליט"‪ ,‬אנציקלופדיה לחלוצי הישוב‬
‫ובוניו‪ ,‬כרך יב'‪ ,‬הוצאת המחבר‪ ,‬תל אביב‪ ,1962 ,‬עמ' ‪.4097-4098‬‬
‫• תעודות מספרות‪ ,‬עמודים ‪ 50" -‬שנה לייסוד רודגס ‪ -‬תעודות מספרות"‪ ,‬עמודים ‪ ,410‬כסלו‬
‫תש"מ‪ ,‬עמ' ‪.93-98‬‬
‫‪• Bentwich, Jewish Youth - Bentwich Norman, Jewish Youth Comes Home,‬‬
‫‪London, Victor Gollancz LTD. 1944.‬‬
‫‪• Freier, Children - Freier Recha, Let the Children Come - the Early History of‬‬
‫‪Youth Aliyah, London 1961‬‬
‫‪• Schatzker, Youth Movements - Schatzker Chaim, "The Jewish Youth‬‬
‫‪Movements as an Historical Phenomenon", Studies in Jewish Civilization 3, 1992,‬‬
‫‪pp. 149-164.‬‬
‫‪• Smith, Zionism – Smith, Anthony D., "Zionism and Diaspora Nationalism",‬‬
‫‪Israel Affairs 2 (2), 1995. pp. 1-19.‬‬
‫‪• Turner, Dramas - Turner Victor, Dramas, Fields and Metaphors: Symbolic‬‬
‫‪Action in Human Society, Cornell University Press, Ithaca and London, 1974.‬‬
‫‪• Van Der Veer, Nation - Van Der Veer Peter, Nation and Religion: Perspectives‬‬
‫‪on Europe and Asia, Princeton University Press, Princeton, 1999.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪162‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫•‬
‫תמונות‪:‬‬
‫‪U‬‬
‫עמ' ‪ - 81‬תמונה עליונה‪ :‬כפר הנוער הדתי בשנת ‪ ;1938‬תמונה תחתונה‪ :‬תצלום אווירי של‬
‫כפר הנוער הדתי משנת ‪ ;1951‬מתוך האתר 'אברהם אויגן מיכאליס ‪ -‬כפר הנוער הדתי' מיום‬
‫‪.http://www.kfarnoar.org/pages/kfar/kfar_2.php .18.7.2014‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪163‬‬
Abstract
U
This paper deals with the connection between the religious Kibbutz movement and the
youth Aliyah enterprise, a connection which lead to the establishment of the 'religious
youth Aliyah' concept and in no small way shaped the project’s profile, and at the
same time left its mark on the religious Kibbutz. The paper focuses on the years
between 1933 and 1943, the decade in which the cutting edge of the Zionistic
undertaking and the relationship between the two was formed and based: the Aliyah
and the settlement. The purpose of this research is to study their interaction and to
examine the way they affected each other, and their shaping in light of these
connections. On the one hand is described the importance of the religious Kibbutz in
the founding and involvement of the enterprise, and on the other hand, the importance
of this enterprise in contributing to the religious Kibbutz movement, whose members
were considered an important resource for the future of the movement.
The analysis of the reciprocity is conducted from two prospectives: first, the
actions and connections of the members of the 'Rodges' group are analyzed, and later
the members of the religious Kibbutz movement, along with the youth Aliyah
enterprise and their work to establish and to develop the 'religious youth Aliyah' idea.
These connections were expressed in raising funding sources, organizing religious
youth societies in Germany, finding appropriate absorption places in Israel,
conducting study programs, manning training roles, teaching and overseeing the
religious youth societies and more. Secondly, the connections and attitude of the
members of the religious youth societies to the youth Aliyah concept and the religious
Kibbutz movement are examined. The dual analysis from these two prospectives
enables a larger view of the phenomena.
I
The sources for the paper are based on archive materials, among them
correspondence between the members of the religious youth enterprise and people
from the bureau of the youth Aliyah, action reports of the 'Religious Youth Aliyah
committee', different absorption places and others, as well as memoir literature. These
are grounded in the research literature. By analyzing the primary sources, I try to
study the depth of the connections and involvement of the members of the religious
Kibbutz in the religious youth Aliyah enterprise; their effect on the conduct of the
enterprise; the importance of the enterprise in the eyes of the religious Kibbutz
movement which led its members to work so very intensively for its success; and the
attitude of the members of the youth societies themselves toward their absorption and
those who have placed them.
At the beginning of the paper are presentations regarding the period that include a
review of the history of both of the main ethos which this paper discusses – the ethos
of the Aliyah alongside the ethos of settling in the land of Israel. Also presented are
introductions of the representatives of these two ethos, the religious Kibbutz
movement, the youth Aliyah enterprise and the 'Religious Youth Aliyah' enterprises
themselves which are the main focus of this paper.
Already in the introduction chapter the involvement of the religious Kibbutz
members in the youth Aliyah and in founding the religious youth Aliyah movement
stands out.
In the year 1932, with the rise of the anti-Semitic winds in Germany, Recha Freier,
an activist in the Zionistic movement in Germany, first initiated a solution for the
distress of the Jewish youth who suffered discrimination and anti-Semitism in
Germany - bringing and integrating them in Israel while incorporating them in the
Zionistic enterprise. Reservations were made both because of the idea of sending
youth on their own to Israel and the lack of ability to absorb them. After the rise of
II
Hitler to power in 1933, many families asked to extricate themselves and their
children from Germany and the venture of Frier was pushed forward. Chaim
Arlozorov, who served as head of the Political Department of the Jewish Agency,
found it as the correct path to promote this enterprise and, after his murder, the Jewish
agency continued to follow this plan. During the 18th Zionistic congress held in
Prague in 1933, 'the Bureau of youth Aliyah' was established as part of the 'German
department' to assist the German Jews, and which concentrated all youth Aliyah
activities. Towards the end of 1933, Henrietta Szold took upon herself to head this
bureau. The Kibbutz was chosen to function as the main absorption centers, which
suited the Jewish agency both by reason of their centralized structure (which saved on
infrastructure) and assisted in supervising and educating the youth societies as well as
in terms of their ideology and pioneering spirit.
At the same time in Israel, a small number of religious groups started to establish
themselves and waited to launch a permanent settlement. The most prominent among
these groups was the 'Rodges' group, who settled the 'Salvendi' lands near Petach
Tiqva. These groups could not function as absorption places for the youth societies,
due to the lack of means and their transitory status. Notwithstanding this, the members
of the 'Rodges' group, hearing about Recha Freier’s venture to bring youth to Israel,
turned to the 'Committee of the Poel Mizrachi' in 1933 and asked to contact Frier and
to organize a religious youth group to join their group.
The religious society in Germany and in Israel expressed reservations of the
enterprise of the youth Aliyah movement because of the absorption of the youth in
Kibbutzim. The reservation was primarily due to the socialist atmosphere and the
Kibbutz’s secular-revolutionary image that rejects religion. Due to this, they wished to
form a separate religious setting of Aliyah for religious youth. After negotiations,
Szold, who originally objected forming a separate setting, agreed to the demands of
III
the religious society to find appropriate settings for absorption and education for the
religious youth.
The activists who stood out most to run the Aliyah setting for the religious youth
were the members of the 'Rodges' group. Although they did not act alone and worked
alongside with members of the "Bachad- Brit Halutzim Dati'im","HaMizrachi", and
"Hapoel HaMizrachi" groups, they were the leading force that pushed and influenced
the enterprise.
The body of the paper is divided into three main chapters. The first discusses the
formation of the first connection between the religious Kibbutz and the 'religious
youth Aliyah' movement. This connection was reflecting in establishing the 'Religious
youth Aliyah committee'; a committee that was responsible for concentrating and
operating the 'religious youth Aliyah' enterprise in which members of the religious
Kibbutz took part. The second part of this chapter discusses the absorption of the first
youth societies into the 'Rodges' group itself, preparations towards absorption and
actually absorbing the youth societies. The discussion considers the connections
between the Kibbutz members and the youth, their education and training, the
difficulties they faced and the application of education in the form of fulfillment. This
chapter raises the complexity which the members of the 'Rodges' group faced,
between the attempt to assist the youth who needed them and the wellbeing of the
young Kibbutz trying to establish itself. From this complexity and despite the
difficulties, the members of the Kibbutz persevered and continued to act in favor of
the religious youth Aliyah, shows the importance they felt towards this enterprise.
The second chapter discusses the consolidation of the connections between the
religious Kibbutz movement and the 'Religious Youth Aliyah' enterprise by founding
alternative absorption institutes. Since the absorption ability of the 'Rodges' group was
limited, and due to the fact that this was the only religious group with some
IV
absorption ability at the time, there was a need to find alternative places of absorption
for the religious youth societies. The 'Religious youth Aliyah committee', found and
established alternative institutes among which were 'the religious youth village', an
institute built specially to absorb religious youth societies; urban professional
trainings sites in Haifa; religious youth societies were absorbed into religious
settlements such as "S'de Ya'acov", this despite the different ideologies between the
settlements and the youth Aliyah; educational institutes such as 'House of Mizrachi
youth' in Jerusalem and Tel-Aviv and the agricultural school 'Mikve Israel'. The
uniqueness of the education in religious youth societies was in the Kibbutz – settling
manner which the religious youth Aliyah believed in, an education which they
inserted into all enterprise institutes, despite the fact that most absorption was not
done within Kibbutz domain.
The third chapter of the paper discusses the characteristics of the connection
between the enterprises as reflected in the everyday life: education towards Kibbutz in
the different frameworks of the religious youth Aliyah, ideological education meant to
guide the graduates of the youth societies to join the religious Kibbutz, due to the
belief of the ideal settlement way; analyzing the profile of the guides in the youth
societies and understanding their importance to the educational layout of the
enterprise and perceiving them as heralds of the Kibbutz idea and as proxy of the
movement; examination of the difficulties and struggles the youth societies were
faced with during their training; difficulties which lead to disappointment from the
reality they arrived at and the contrast from their old life, disappointment from the
difference between the ideological education and the actual training, questions
regarding religion and secularization of the youth. At the end of the chapter the
question of gender in religious youth societies is analyzed. The status of girls, their
place in society and their training is examined in light of the equality ideology they
V
advocated in the Kibbutz society and the youth Aliyah enterprise and also in light of
the reality they faced.
The epilogue of the paper discusses the application of the training goals in
religious youth societies, while addressing the percentage of the graduates that chose
to live out the Kibbutz ideal and join the Kibbutz movement. In this chapter it is
evident the importance of the graduates of the youth societies to the religious Kibbutz
and its future, one of the main goals which lead the religious Kibbutz movement to
take responsibility for the care for the religious youth societies and their education,
despite being a young movement at the beginning of its way.
The discussion of the development of reciprocity between the religious Kibbutz
movement and the religious youth Aliyah enterprise endows a new approach and a
deeper understanding of the development of the religious Kibbutz movement; a young
movement who took in many forces from among the religious youth society
graduates, young people who in return concentrated and enlarged the movement and
acted to shape and mold it.
Within the paper an essential question is raised regarding the emphasis of the
connection between the enterprises, was the youth in the center of the action or the
Kibbutz? On the surface it would seem that the good of the youth was the center of
the efforts of the Kibbutz members, but when analyzing their actions, it is hard to
ignore the fact that most of their endeavors were directed at training reserves for the
movement, and when a conflict arose between the statement of the religious Kibbutz
and their actions as well as between the ideology they followed and reality, the latter
views would prevail.
The mutual enrichment between these two enterprises is at the center of this paper
and constitutes a significant element in the Zionistic story which combines the ethos
of Aliyah and settlement.
VI
This work was carried out under the supervision of
Dr. Lilach Rosenberg - Friedman
The Martin (Szusz) Department of Land of Israel Studies and Archaeology
Bar-Ilan University
Bar-Ilan University
The Faculty of Jewish Studies
The Martin (Szusz) Department of Land of Israel Studies and Archaeology
The Relationship Between
the Religious Kibbutz
& the Religious Youth Aliyah
1933-1943
Tal Kaufman
Submitted in partial fulfillment of the requirements for the Master's Degree in
the Martin (Szusz) Department of Land of Israel Studies and Archaeology,
Bar-Ilan University
Ramat-Gan, Israel
August, 2014