התפתחות השכר במגזר הציבורי והקשרים בינו לבין השכר במגזר הפרטי

‫התפתחות השכר במגזר הציבורי והקשרים בינו לבין השכר במגזר הפרטי‬
‫‪1‬‬
‫מחקר זה מוצא כי קיים קשר ארוך טווח בין התפתחות המשכורות במגזר הציבורי ובמגזר‬
‫הפרטי‪ .‬משנת ‪ ,1999‬לאחר שפער השכר בין שני המגזרים נסגר‪ ,‬גם הקשרים קצרי הטווח‬
‫התחזקו מאוד‪ ,‬המשכורות בשני המגזרים נעו יחד‪ ,‬והשכר באחד מהם השפיע על השכר באחר‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 90-‬השכר במגזר הציבורי הוביל את התפתחות השכר במגזר הפרטי‪ .‬בניגוד לשכר‬
‫במגזר הפרטי‪ ,‬השכר במגזר הציבורי נקבע בהסכמי שכר והוא מושפע גם מזחילת שכר‪ .‬בעוד‬
‫שזחילת השכר במגזר הציבורי הינה בעלת שונות קטנה על פני השנים והיא אינה מושפעת‬
‫ממחזורי עסקים; מרבית הסכמי השכר המשמעותיים במגזר הציבורי עוקבים אחרי מגמת‬
‫השכר במגזר הפרטי‪ ,‬הם פרו‪-‬מחזוריים‪ ,‬ולמעט שני ההסכמים באמצע שנות ה‪ ,90-‬הם‬
‫מרחיבים כשהגירעון הפיסקלי נמוך ומהדקים כשהוא גבוה‪ .‬הסכמי השכר עצמם אחראים‬
‫לכשליש מסך הגידול הריאלי בשכרם של העובדים במגזר הציבורי‪ ,‬ויש מתאם מושלם כמעט‬
‫ביניהם לבין השינוי הכולל בשכר העובדים במגזר הציבורי‪ .‬למעשה‪ ,‬הסכמי השכר שנחתמו‬
‫במגזר הציבורי מאז ‪ 1999‬הם אלו שאחראים למתאם הגבוה בין השכר במגזר הציבורי לשכר‬
‫במגזר הפרטי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫תודתי הכנה ליואב פרידמן על הערותיו המועילות‪ .‬תודות גם על הערותיהם של יתר הכלכלנים בחטיבת המחקר של‬
‫בנק ישראל‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫הקדמה‬
‫מקובל להניח כי השכר במגזר הפרטי‪ 2‬נקבע בעיקר בידי כוחות השוק ומשקף את פריון העובד;‬
‫‪3‬‬
‫השכר במגזר הציבורי לעומת זאת נגזר מהסכמי שכר‪ ,‬קיבוציים ואישיים‪ ,‬מהחלטות פוליטיות‬
‫ומזחילת שכר‪ .‬מאחר שתוואי השכר בכל אחד מהמגזרים נקבע בדרך שונה‪ ,‬לא היה מתקיים‬
‫ביניהם כל קשר הכרחי אילו חיינו בעולם ללא מגבלות על ההיצע של עובדים‪ .‬אולם בעולם של‬
‫מחסור יתקיים ביניהם קשר ארוך טווח‪ ,‬מפני שבעולם כזה שני המגזרים מתחרים על אותה כמות‬
‫מוגבלת של עובדים והון אנושי‪ :‬שניהם מנסים למשוך אליהם את העובדים האיכותיים ולאחר‬
‫מכן לשמר אותם אצלם‪.‬‬
‫נוסף על התחרות יש עוד גורמים שקושרים בין תוואי השכר בשני המגזרים‪ :‬למשל שינויים‬
‫במוסדות משותפים לשני המגזרים – כגון שכר מינימום‪ ,‬חברות ממשלתיות ששכרם של עובדיהם‬
‫צמוד לשכר במגזר הציבורי או מענק העבודה‪ – 4‬גורמים לתוואי השכר בשני המגזרים להשתנות‬
‫יחד‪ ,‬עליות )בעיקר בלתי צפויות( במחירים עשויות לדחוף כלפי מעלה את השכר בשני המגזרים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הסכם שכר חריג במגזר הציבורי יכול להוביל לעליית מחירים‪ ,‬וזו מצדה תדחוף לפיצוי גם‬
‫במגזר הפרטי‪.‬‬
‫לא מעט גורמים אפוא יכולים לייצר קשרים )קצרי טווח או ארוכי טווח( בין תוואי השכר‬
‫במגזרים הציבורי והפרטי‪ .‬אך למרות חשיבותו של הנושא והעניין שבו‪ ,‬אין עליו מחקר רב‪.5‬‬
‫המודל התיאורטי הנפוץ ביותר בספרות מניח כי השכר במגזר התחרותי מבין השניים )המגזר‬
‫הפרטי( מוביל את השינויים‪ ,‬והשכר במגזר הציבורי מגיב אליהם‪ .‬ביסוד המודל ניצב הרעיון‬
‫שהפריון נקבע באופן אקסוגני בעולם‪ ,‬והשכר במגזר הפרטי שווה בטווח הארוך לפריון הממוצע‬
‫של העובדים בענפים אלו‪ .‬לאחר מכן השכר במגזר הציבורי יחקה את מתווה השכר במגזר הסחיר‬
‫באמצעות המוסדות המשותפים במדינה‪ ,‬לרבות כושר המיקוח של העובדים‪ .‬כלומר המודל מניח‬
‫שוק עבודה אחד שבו התחרות על העובדים גורמת לקשר ארוך הטווח בין השכר במגזר הפרטי‬
‫)הסחיר( לבין השכר במגזר הציבורי )הבלתי סחיר( – ראו למשל ‪.Storm, 1997‬‬
‫בהתאם למודל התיאורטי שמוזכר לעיל‪ ,‬נניח שקיים משק שמורכב משני מגזרים שמתחרים‬
‫בינהם על אותם עובדים‪ ,‬מגזר ציבורי ומגזר פרטי‪ .‬במקרה זה‪ ,‬זעזוע חיובי בפריון העבודה של‬
‫העובדים במגזר הפרטי יביא לגידול בתעסוקה ובשכר במגזר הפרטי‪ ,‬לגידול בשכר במגזר‬
‫הציבורי‪ ,‬ולגידול בתעסוקה ובשכר בכלל המשק‪ .‬התעסוקה של העובדים במגזר הציבורי תקטן‬
‫בהתאם לגמישות הביקוש לעובדים במגזר הציבורי‪) .‬איור נ‪ 1.‬בנספח(‪ .‬סביר כי גמישות זו שונה‬
‫‪ 2‬המגזר העסקי‪ ,‬ללא הגופים שבבעלות הממשלה והמלכ"רים הציבוריים‪.‬‬
‫‪ 3‬בספרות בולטות שתי תיאוריות לגבי האופן שבו קובעים את השכר במגזר הציבורי‪ ,‬האחת מייחסת לקובעי השכר‬
‫מניעים פוליטיים אישיים והשנייה מייחסת להם כוונה למקסם את הרווחה חברתית ) ‪Gregory and Borland‬‬
‫)‪ .(Forni and Giordano (2003) ;(1999‬הערוצים העיקריים שדרכם פועלת הגישה השנייה הם הפחתת העלויות של‬
‫המגזר הציבורי ופתרון של כשלי שוק בשוק העבודה‪ ,‬אך לפעמים מוסיפים לכך שיקולים של שוויוניות‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫נקרא בעבר "מענק הכנסה" ו"מס הכנסה שלילי"‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫רוב הספרות בתחום מנתחת דווקא את תוואי התעסוקה בשני המגזרים ומוצאת ביניהם קשרים שליליים; ראו‬
‫למשל ;‪ .Alesina et al., 2002; Ardagna, 2007; Algan et al., 2002; Forni and Giordano, 2003‬בישראל‪ ,‬בדוח‬
‫בנק ישראל לשנת ‪) 2009‬תיבה ו'‪ ,(1-‬לא נמצא קשר בין השינויים בתעסוקה בשני המגזרים‪ ,‬לא נמצא קשר בין‬
‫התעסוקה במגזר הציבורי ומחזור העסקים‪ ,‬ונמצא קשר חיובי בין התעסוקה במגזר הפרטי לבין מחזור העסקים‪,‬‬
‫כלומר נמצא שהתעסוקה במגזר הציבורי היא א‪-‬מחזורית‪ ,‬והתעסוקה במגזר הפרטי היא מחזורית‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מגמישות הביקוש לעובדים במגזר הפרטי כי התוצר במגזר הציבורי הוא גודל שקשה יותר לכמת‬
‫אותו בהשוואה לזה של התוצר העסקי‪ ;6‬וכן בשל כח המיקוח השונה של העובדים במגזר הציבורי‬
‫בהשוואה למגזר הפרטי‪.‬‬
‫המודל התיאורטי הנפוץ שהוזכר קיבל אישוש ממחקר שנערך בשבדיה בשיטת ה‪VAR-‬‬
‫)‪ ,(Lindquist and Vihelmsson, 2004; Jacobson and Ohlsson, 1994‬אך מחקרים אחרים לא‬
‫מצאו לו תמיכה במשק השבדי ) ‪Friberg, 2007; Holmlund and Ohlsson, 1992; Tagstrom,‬‬
‫‪ .(2000‬אשר למדינות מחוץ לסקנדינביה‪ Bemmels and Zaidi (1990) ,‬מצאו ראיות לכך במשק‬
‫הקנדי‪ .‬ביוון נמצאה אקסוגניות חלשה‪ 7‬של השכר הממשלתי לשכר במגזר הפרטי ) ‪Demekas and‬‬
‫‪ ;(Kontolemis, 1999‬בצ'ילה נמצא שהמגזר הפרטי מוביל את השינויים בשכר ) ‪Mizala and‬‬
‫‪ ;(Romaguera, 1995‬וברומניה נמצאו קשרים דו‪-‬כיווניים ) ‪Chirstou, Klemm and Tiffin,‬‬
‫‪.(2007‬‬
‫חשיבותו של המודל התיאורטי פחתה במידה מסוימת עם השנים לנוכח עבודות‪ 8‬שמראות כי‬
‫הקשרים בין תוואי השכר במגזרים הציבורי והפרטי משתנים הן בין מדינות והן בתוך מדינות‬
‫במשך הזמן‪.‬‬
‫על פי מיטב הכרתי‪ ,‬המחקר האמפירי המקיף ביותר בתחום מופיע בנייר עבודה שהבנק המרכזי‬
‫האירופי פרסם ב‪"Public and Private Sectors Wages - Co-movement and ) 2008-‬‬
‫"‪ .(Causality‬מחקר זה בוחן את הקשרים הקיימים‪ ,‬הן בטווח הארוך והן בטווח הקצר‪ ,‬בין‬
‫תוואי השכר במגזרים הפרטי והציבורי‪ .‬הוא מתייחס לשבע עשרה מדינות מפותחות בתקופה‬
‫המשתרעת משנת ‪ 1960‬עד ‪ 2006‬ומתבסס על ‪ 11‬שיטות סטטיסטיות לניכוי המגמה של המשתנים‬
‫המקוריים ועל שתי שיטות לניכוי השכר הנומינלי – מדד המחירים לצרכן או מדד מחירי התוצר‪.‬‬
‫החוקרים מוצאים כי במרבית המדינות קיים קשר קו‪-‬אינטגרטיבי )ארוך טווח( בין תוואי השכר‬
‫בשני המגזרים‪ :‬אף על פי שקיימת שונות גדולה בין המוסדות במדינות השונות‪ ,‬כמעט בכולן‬
‫השכר )מנוכה המגמה( בשני המגזרים נע יחד במשך הזמן‪ .‬הממצא לגבי השכר המוביל לעומת‬
‫זאת אינו כה אחיד‪ :‬אמנם במרבית המקרים השכר במגזר הפרטי מוביל והשכר במגזר הציבורי‬
‫רק מגיב לשינויים בו )‪ 249‬תצפיות(‪ ,‬אך נמצאו גם הרבה עדויות לתופעה ההפוכה )‪ 183‬תצפיות(‪.‬‬
‫החוקרים מצביעים על קשר בין הקשרים הסיבתיים שהם מוצאים בין תוואי השכר בשני‬
‫המגזרים לבין המוסדות של המדינות‪ ,‬ביניהם )‪ (1‬גודל המגזר הציבורי – ככל שהוא גדול יותר כך‬
‫עולה )יורדת( הסבירות שהשכר במגזר הציבורי )הפרטי( משפיע על השכר במגזר הפרטי‬
‫)הציבורי(; )‪ (2‬פתיחות )גלובליזציה( של המשק – ככל שהמשק פתוח יותר כך יורדת )עולה(‬
‫הסבירות שהשכר במגזר הציבורי )הפרטי( משפיע על השכר במגזר הפרטי )הציבורי(; )‪ (3‬כושר‬
‫‪6‬‬
‫מהו התוצר של המשטרה? של המורים? של הרופאים וכן הלאה‪ .‬גודלו הריאלי של התוצר הציבורי בנתוני‬
‫החשבונאות הלאומית נאמד כסך תשומות העבודה במגזר הציבורי‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ - Weak Exogeneity‬אקסוגניות שמתקבלת על פי מבחנים סטטיסטיים ללא מודל מבני או הסבר נסיבתי‬
‫משמעותי‪.‬‬
‫‪Perez and Sanchez (2011), D'Adamo (2010) 8‬‬
‫‪3‬‬
‫המיקוח של העובדים או שיעור העובדים המאוגדים – ככל שאלה גבוהים יותר כך עולה )יורדת(‬
‫הסבירות שהשכר במגזר הציבורי )הפרטי( משפיע על השכר במגזר הפרטי )הציבורי(‪.‬‬
‫הנתונים‬
‫המחקר הנוכחי הוא מחקר אמפירי‪ .‬המחקר עושה שימוש בשלושה בסיסי נתונים שונים‪ .‬כל‬
‫הנתונים הם ברמה שנתית )ולא רבעונית או חודשית( משום שאמינותם גבוהה יותר‪ ,‬אלו אינם‬
‫מושפעים מעונתיות‪ ,‬ותוספת האינפורמציה בהתפתחות השכר או התוצר הרבעוני בהשוואה‬
‫לנתונים השנתיים הינה נמוכה‪ .‬הנתונים השנתיים למעשה מחליקים רעשים סטטיסטיים‬
‫שעלולים להטות את הניתוח ולהקהות את התהליכים והמגמות שקרו על פני זמן בשכר של שני‬
‫המגזרים‪.‬‬
‫בכדי לתאר ולבחון את הקשרים הארוכי טווח והקצרי טווח בין המשכורות במגזר הפרטי‬
‫ובשירותים הציבוריים נתבסס על נתוני הביטוח הלאומי הפורטים את השכר הממוצע למשרת‬
‫שכיר‪ .‬היתרון בנתונים אלו שהם אדמיניסטרטיביים ולא מבוססים על סקר‪ ,‬והם מבוססים על כל‬
‫השכירים בישראל‪ .‬יש לזכור כי השכר הוא השכר למשרת שכיר‪ ,‬כלומר הוא מושפע גם משעות‬
‫העבודה וממספר ימי העבודה; וככזה הוא יכול להיות שונה מהשכר הממוצע של שכיר כי יתכן‬
‫לשכיר מסויים יהיו מספר משרות זו זמנית‪ .‬החלוקה לשני המגזרים‪ ,‬מבוססת על הענף בו מועסק‬
‫העובד‪ ,‬קרי‪ ,‬הענפים חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬רווחה וסעד ומינהל ציבורי מרכיבים את השירותים‬
‫הציבוריים‪ ,‬ושאר הענפים מרכיבים את המגזר הפרטי‪.‬‬
‫בכדי לבחון את ההתפתחות של השכר בשני המגזרים תוך התחשבות בהרכב העובדים השונה‬
‫בינהם נעשה שימוש בסקרי הכנסות שנתיים‪ .‬בסקרים אלו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫דוגמת מכל האוכלוסייה בכל שנה מספר מייצג של אנשים )בערך ‪ 15,000‬תצפיות(‪ .‬אנשים אלו‬
‫מדווחים על הכנסותיהם מעבודה ועל מספר רב ממאפייניהם‪ ,‬ביניהם‪ ,‬גיל‪ ,‬מגדר‪ ,‬ענף‪ ,‬שנות‬
‫השכלתם ועוד‪ .‬הפרטים מדווחים על שכרם הממוצע שלהם בחודש‪ ,‬וע"י חלוקה של שכר זה‬
‫במספר שעות העבודה עליו דיווחו הפרטים נוכל להסיק מה היה שכרם הממוצע לשעה‪ .‬החלוקה‬
‫לשני המגזרים‪ ,‬בדומה לנתונים של הביטוח הלאומי‪ ,‬מבוססת על הענף בו מועסק העובד‪.‬‬
‫בחלק האחרון של המחקר נעשה שימוש בבסיס נתונים נוסף‪ .‬בסיס זה הוא נתוני מיקרו‬
‫אדמיניסטרטיביים על המועסקים במינהל הציבורי )בעיקר הממשלה המרכזית(‪ .‬המינהל הציבורי‬
‫מהווה תת‪-‬ענף של המגזר הציבורי ומשקלו בתעסוקה של כלל המגזר הציבורי הוא כ‪ 15-‬אחוזים‪.‬‬
‫הנתונים מכילים נתוני פרט‪ ,‬בינהם שכר‪ ,‬חלקיות המשרה‪ ,‬דירוג‪ ,‬משרד‪ ,‬דרגה ‪ ,‬מגדר‪ ,‬וותק‪ ,‬גיל‬
‫ועוד‪ .‬אלו נתוני פאנל ובעזרתם ניתן להבחין בין ההתפתחות של השכר של העובדים המתמידים‪,‬‬
‫העובדים שפורשים‪ ,‬עובדים שהצטרפו וכלל העובדים‪ .‬בעזרת ניתוח מפורט של התפתחות השכר‬
‫בענף זה ניתן להסיק גם על התפתחות השכר בכלל המגזר הציבורי שכולל גם את ענפי החינוך‬
‫והבריאות‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מתודולוגיה ומבנה המחקר‬
‫המחקר הנוכחי ממפה את הקשרים הקיימים בישראל‪ ,‬הן בטווח הארוך והן בטווח הקצר‪ ,‬בין‬
‫תוואי השכר במגזרים הציבורי והפרטי‪ .‬הניתוח עושה שימוש במספר דרכים סטטיסטיות‪ ,‬כולן‬
‫מקובלות בספרות‪ ,‬והוא מתבסס על נתונים מהתקופה המשתרעת בין ‪ 1980‬ל‪.2012-‬‬
‫ההחלטה‪ ,‬במרבית המחקר‪ ,‬להתמקד בשנים שלאחר ‪) 1990‬ולבחון מספר שנים קטן יחסית(‬
‫מבוססת על שני נימוקים‪ .‬ראשית‪ ,‬יש מקום להניח כי הקשרים והכוחות הכלכליים שאפיינו את‬
‫המשק לפני שנות התשעים אינם מאפיינים אותו עוד‪ :‬בשנות השמונים סבל המשק הישראלי‬
‫מהיפר‪-‬אינפלציה והתאפיין במשטר של שער חליפין קבוע; בעקבות התוכנית לייצוב המשק פחתה‬
‫האינפלציה‪ ,‬והמשטר של שער החליפין התחלף בהדרגה לנייד‪ .‬שנית‪ ,‬המאמר לא נכתב במטרה‬
‫לתעד את הקשרים ההיסטוריים בין תוואי השכר בשני המגזרים‪ ,‬אלא במטרה למפות את‬
‫הקשרים בני זמננו וכך להיות רלוונטי לגיבוש המדיניות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בחלק מהמקרים‪ ,‬נעשה‬
‫שימוש גם בנתונים של שנות ה‪ 80-‬ובעיקר כרקע להתפתחות השכר בשנים שלאחר מכן‪.‬‬
‫המאמר בנוי כדלקמן‪ .‬סעיף ‪ 1‬עוסק בקשרים ארוכי הטווח בין תוואי השכר במגזרים הציבורי‬
‫והפרטי‪ .‬מאחר שהמודל התיאורטי הנפוץ מניח כי השכר במגזר הפרטי מוביל את השינויים‬
‫בתוואי השכר‪ ,‬סעיף ‪ 1‬מתאר תחילה כיצד שכר זה נקבע – כיצד הוא נקשר בטווח הארוך לפריון‬
‫לעובד – ואיך הוא התפתח במרוצת השנים הנבדקות‪ .‬לאחר מכן הסעיף בוחן את הקשר ארוך‬
‫הטווח )הקשר הקו‪-‬אינטגרטיבי( בין תוואי השכר במגזרים הציבורי והפרטי‪ .‬סעיף ‪ 2‬עוסק‬
‫בקשרים קצרי הטווח‪ .‬בהתאם להיגיון שהצגנו לעיל‪ ,‬גם סעיף זה מתאר תחילה כיצד נקבע השכר‬
‫במגזר הפרטי‪ .‬לבסוף הסעיף מציג גם מבחני סיבתיות סטנדרטיים‪ .‬סעיף ‪ 3‬בוחן את הקשר קצר‬
‫הטווח בין תוואי השכר במגזרים הפרטי והציבורי ואת התפתחות הקשר במרוצת השנים – וזאת‬
‫תוך התחשבות בכך שכל אחד מהמגזרים מתאפיין בתמהיל עובדים שונה‪ .‬סעיף ‪ 4‬מתאר בפירוט‬
‫כיצד השכר במינהל הציבורי התפתח בטווח הקצר‪ ,‬והוא מחלק את השינוי בשכר העובדים לזה‬
‫שמקורו בזחילת שכר של העובדים המתמידים )קידום וותק( ולזה שנובע מהסכמי שכר‪ .‬ניתוח זה‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬מתבסס על קובץ אדמיניסטרטיבי של נתוני פאנל‪ ,‬המכיל את הנתונים על שכר העובדים‬
‫במינהל הציבורי‪ .‬לאחר מכן הסעיף בוחן את התנאים ואת הרקע של הסכמי השכר החריגים‬
‫שנחתמו במגזר הציבורי‪ .‬סעיף ‪ 5‬מסכם ומציג שאלות למחקרי המשך‪.‬‬
‫‪ .1‬משוואות לטווח הבינוני‪-‬ארוך‬
‫‪ 1.1‬השכר במגזר הפרטי‬
‫הפריון הממוצע לעובד חושב כמנה של התוצר העסקי השנתי הנומינלי )נלקח מתוך נתוני‬
‫החשבונאות הלאומית השנתית( ומספר המועסקים במגזר הפרטי בשנה מסויימת )נלקח מתוך‬
‫סקרי כח אדם שנתיים( ‪ . The Labor Productivity (LP) -‬השכר הוא השכר השנתי הממוצע‬
‫למשרת שכיר הלקוח כאמור מנתוני הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫טענה ‪I‬‬
‫בטווח הארוך מתקיים קשר קו‪-‬אינטגרטיבי בין השכר הממוצע במגזר הפרטי לבין הפריון‬
‫‪9‬‬
‫הממוצע לעובד‪.‬‬
‫לאורך זמן פירמה לא יכולה לשלם לעובד שלה יותר מהתפוקה השולית שלו כי אז הרווח שלה‬
‫ממנו יהיה שלילי‪ ,‬ומנגד‪ ,‬אם היא תשלם פחות מהתפוקה השולית שלו‪ ,‬הרי‪ ,‬שבשוק תחרותי עם‬
‫מגבלת עובדים‪ ,‬פירמות מתחרות יציעו לעובד מעט יותר ועל ידי כך יפתו את העובד לעבוד אצלן‪.‬‬
‫הדבר נכון עבור כל העובדים‪ ,‬לכן לאורך זמן פירמה תשלם לעובדיה שכר ממוצע השווה פחות או‬
‫יותר לתפוקה השולית הממוצעת של עובדיה‪.‬‬
‫על פי פונקציית ייצור קוב‪-‬דאגלס סטנדרטית כאשר התמורה לעבודה קבועה על פני זמן היחס בין‬
‫התפוקה השולית הממוצעת של העובדים והפריון הממוצע לעובד הינו קבוע ושווה לתמורה‬
‫לעבודה )במקרה זה ללא העלות של המעסיק(‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫מבחינה אמפירית ייתכן שדווקא השכר נטו )השכר ברוטו פחות המסים שמשלם השכיר על‬
‫ההכנסה( מושפע יותר מהפריון לעובד‪ ,‬אולם ההשפעה על השכר נטו תלויה גם בכושר המיקוח של‬
‫העובדים‪.‬‬
‫איורים ‪1‬א ו‪1-‬ב מתארים‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬את היחס שהתקיים בשנות המדגם בין השכר ברוטו והשכר‬
‫נטו למשרת שכיר לבין הפריון לעובד‪.‬‬
‫איור ‪1‬א – השכר ברוטו ביחס לתוצר לעובד במגזר הפרטי‬
‫‪ 9‬לביא וזוסמן )‪ (2005‬מנתחים את הגורמים שמשפיעים על השכר במגזר הפרטי בטווח הארוך ובטווח הקצר‪ ,‬והם‬
‫מוצאים שבטווח הארוך קיימת גמישות יחידתית בין הפריון לעובד לבין השכר הממוצע במגזר הפרטי‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪W MPL (1 − α ) Akα‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪= 1−α‬‬
‫‪LP LP‬‬
‫‪Akα‬‬
‫‪6‬‬
‫איור ‪1‬ב – השכר נטו ביחס לתוצר לעובד במגזר הפרטי‬
‫כפי ששני האיורים מרמזים‪ ,‬בטווח הארוך קיים קשר חזק בין השכר הממוצע לעובד לבין הפריון‬
‫הממוצע לעובד‪ .‬הן היחס בין השכר ברוטו לפריון לעובד‪ ,‬והן היחס בין השכר נטו לפריון לעובד‪,‬‬
‫נעים ב‪ 32-‬השנים האחרונות סביב הממוצע ארוך הטווח‪.‬‬
‫‪ Wp,t‬הוא השכר למשרת שכיר במגזר הפרטי בשנה ‪,t‬‬
‫‪ LPt‬הוא הפריון הממוצע לעובד בזמן ‪ ,t‬הפער בינהם בשנה ‪ t‬יוגדר כשארית בשנת ‪.t‬‬
‫‪residualt = W p ,t − LP t‬‬
‫מהמבחן הסטטיסטי הפשוט המפורט למטה עולה‪ ,‬כי השכר הממוצע נטו מתואם עם הפריון‬
‫הממוצע לעובד פחות מהאופן שבו השכר הממוצע ברוטו מתואם עמו‪ .‬גם מבחן סטאציונריות‬
‫לשאריות מאשר את העובדה כי הקשר הקו‪-‬אינטגרטיבי בין השכר ברוטו לפריון הוא טוב יותר‬
‫מהקשר המקביל בין השכר נטו לפריון‪ ,‬כאשר השאריות של הקשר הראשון הינן סטאציונריות‬
‫ברמת מובהקות של ‪ 2‬אחוזים‪ ,‬ושל הקשר עם השכר נטו ברמה של מעט פחות מ‪ 10-‬אחוזים‪ .‬בשני‬
‫המקרים סכום השאריות על פני השנים הוא למעשה ‪) 0‬מספר כפול בחזקת ‪ 10‬בגובה ‪.(-17‬‬
‫‪7‬‬
‫ה‪ MSE -‬של השכר ברוטו והפריון‬
‫‪1 2012‬‬
‫‪(residualt ) 2 = 0.020‬‬
‫∑‬
‫‪T t =1980‬‬
‫‪1 2012‬‬
‫‪∑ (residualt ) ≅ 0‬‬
‫‪T t =1980‬‬
‫ה‪ MSE -‬של השכר נטו והפריון‬
‫‪1 2012‬‬
‫‪(residualt ) 2 = 0.024‬‬
‫∑‬
‫‪T t =1980‬‬
‫‪1 2012‬‬
‫‪∑ (residualt ) ≅ 0‬‬
‫‪T t =1980‬‬
‫השכר ברוטו במגזר הפרטי עלה עד ‪ ,1988‬עם הגידול באבטלה בתחילת שנות התשעים וגל העלייה‬
‫הגדול מברית המועצות הוא נשחק עד ‪ ,1995‬ומ‪ 1995-‬עד ‪ 2001‬הוא עלה בחדות‪ .‬ב‪ 2001-‬רמתו‬
‫הגיעה לשיא‪ ,‬בין השאר על רקע בועת הדוט‪-‬קום‪ .‬בין ‪ 2001‬ל‪ 2005-‬חזרה רמת השכר לסביבה‬
‫נורמלית‪ ,‬בהתחשב ברמת הפריון הממוצעת לעובד‪ ,‬ומאז רמתו של השכר ברוטו נשחקה מעט‪.‬‬
‫כאשר מסתכלים על השכר נטו‪ ,‬השחיקה בשכר נעלמת כתוצאה מההפחתות שחלו בעשור הקודם‬
‫במס ההכנסה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 1.2‬הקשר ארוך הטווח בין המשכורות במגזרים הציבורי והפרטי‬
‫קובעי השכר במגזר הציבורי אינם רוצים או אינם יכולים לסטות לאורך זמן מקשר ארוך טווח‬
‫בין השכר הממוצע במגזר הציבורי לבין השכר הממוצע במגזר הפרטי‪ .‬המגזר הציבורי מתחרה‬
‫במגזר הפרטי על עובדים איכותיים ועל שימורם‪ ,‬והסד התקציבי נגזר מהפריון במגזר העסקי‬
‫משום שפריון זה קובע את התוצר ואת בסיס המס שמממן את תשלומי השכר במגזר הציבורי‪.‬‬
‫מאחר שהשכר הנומינלי במגזר הציבורי יותר קשיח מהשכר במגזר הפרטי‪ ,‬במיוחד ביחס‬
‫להפחתות‪ ,12‬נצפה כי במשך הזמן הוא יחקה רק את קו המגמה של השכר הממוצע במגזר הפרטי‪,‬‬
‫ולא יתחקה במדויק אחרי כל תזוזה של השכר במגזר הפרטי‪ ,‬היות שתזוזות אלה נובעות בעיקר‬
‫ממצבו של מחזור העסקים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫להרחבה ראו תיבה ו‪ 1-‬בדוח בנק ישראל ‪.2010‬‬
‫‪ 12‬ממצא זה עמיד‪ ,‬והוא נמצא כמעט בכל המחקרים שבדקו את הנושא‪ .‬תוצאה זו נובעת בעיקר בגלל שכח המיקוח‬
‫של העובדים במגזר הציבורי הוא על פי רוב גדול יותר מזה של העובדים במגזר הפרטי היות ושיעור ההתאגדות של‬
‫העובדים גבוה בהרבה במגזר הציבורי בהשוואה למגזר הפרטי‪ ,‬בישראל וביתר המדינות המפותחות; להרחבה‪ ,‬ראו‬
‫"התאגדות עובדים במשק הישראלי‪ :‬תמונת מצב ב‪ "2012-‬בתוך ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים‪,136 ,‬‬
‫אפריל עד ספטמבר ‪.2013‬‬
‫‪8‬‬
‫טענה ‪II‬‬
‫יש קשר ארוך טווח בין השכר במגזר הציבורי לשכר במגזר הפרטי‬
‫) (‬
‫‪β1‬‬
‫‪WG,t = C ⋅ WP,t‬‬
‫‪ WG ,t‬הוא השכר למשרת שכיר במגזר הציבורי בזמן ‪ C ,t‬הוא גודל קבוע‪.‬‬
‫טענה זו מקבלת אישור מהאיורים הבאים ומהרגרסיות שמופיעות מתחתם‪ .‬כאשר בוחנים את‬
‫השכר הריאלי במחירי צרכן‪ ,‬במקום את השכר הנומינלי‪ ,‬מקדם המתאם בין המשכורות יורד בכ‪-‬‬
‫‪ 15‬אחוזים לערך )שכן מבטלים עוד גורם משותף לשתי הסדרות‪ ,‬היינו מדד המחירים לצרכן(‪,‬‬
‫אולם ברגרסיה בינארית התוואי של השאריות של השכר במגזר הציבורי )איור ‪ (3‬נשאר דומה‪.‬‬
‫איור ‪.2‬א – השכר הריאלי למשרת שכיר במגזרים הפרטי והציבורי )מחירי ‪(2012‬‬
‫‪9‬‬
‫איור ‪.2‬ב – היחס בין המשכורות למשרת שכיר במגזר הציבורי לפרטי‬
‫מאיורים ‪.2‬א ו‪.2-‬ב‪ ,‬המציגים רק את הסטטיסטיקה התיאורית‪ ,‬עולה תמונה לפיה קיים קשר‬
‫ארוך טווח בין המשכורות בשני המגזרים‪.‬‬
‫עד שנת ‪ 1988‬התפתחות השכר בשני המגזרים הייתה דומה ובשניהם השכר הריאלי הממוצע עלה‬
‫בצורה מהירה ואף מעבר לפריון הממוצע )איור ‪.1‬א(‪ .‬התפתחות זו נבעה מעליות שכר פרטניות‬
‫)ולא מהסכמי שכר כוללים או תוספות יוקר(‪ 13‬שייתכן שהיו תוצאה של 'הרגל' עוד מתקופת‬
‫האינפלציה הגבוהה בשנים שלפני כן‪ .‬אלה היו על רקע תוכנית הייצוב של המשק בשנת ‪1985‬‬
‫שהביאה לירידה חדה בקצב האינפלציה‪ ,‬וכן בשל האבטלה הנמוכה יחסית בשנים הללו‪ .‬השכר‬
‫במגזר הפרטי באותן שנים גדל בקצב מהיר יותר מהשכר בשירותים הציבוריים‪ 34 ,‬לעומת ‪22‬‬
‫אחוזים‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 1988‬ל‪ ,1991-‬עם הגידול באבטלה והעלייה הגדולה מברית המועצות השכר הריאלי‬
‫במגזר הפרטי ירד באופן די חד; מנגד‪ ,‬השכר בשירותים הציבוריים המשיך לעלות בקצב מתון עד‬
‫שנת ‪ .1993‬כמחצית מהעלייה בשכר בתקופה זו הייתה בשל "קידום עודף" או "קידום מעוות"‬
‫‪14‬‬
‫שהביא לזחילה ריאלית בשכר של העובדים במגזר הציבורי‪ .‬נציין שמשך השנים הללו לנוכח‬
‫הקצב הגבוה של עליות המחירים‪ ,‬היו קיימים במשק הישראלי מנגנוני הצמדות‪-‬שכר שהעלו‬
‫באופן אוטומטי את שכרם של העובדים בהתאם לעלייה של יוקר המחיה‪ ,‬ואלה לבד היו אחראים‬
‫למחצית מהגידול בשכר הנומינלי משך אותן שנים‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 1993‬ל‪ ,1995-‬נחתמו הסכמי שכר נרחבים במגזר הציבורי שהביאו לעליות שכר חדות‬
‫מאוד ולכך שהרמה הממוצעת של השכר בשירותים הציבוריים הייתה אף גבוהה מזו במגזר‬
‫‪13‬‬
‫ראו דוח בנק ישראל לשנת ‪ ,1994‬לוח ד‪.12-‬‬
‫‪14‬‬
‫קידום של עובד בדרגה בלי שמתפנה לכך מקום בדרגה גבוהה יותר –ראו דוח בנק ישראל לשנת ‪ ,2001‬תיבה ב'‪.3-‬‬
‫‪10‬‬
‫הפרטי‪ .‬במקור‪ ,‬מטרתם העיקרית של הסכמי השכר במגזר הציבורי בשנים אלו הייתה תיקון‬
‫עיוותים במגזרים מסוימים )למשל הוצאות רמות שמתחת לשכר המינימום מטבלאות השכר‬
‫ושיפור שכרם היחסי של המורים(‪ ,‬אולם אלה התגלגלו במהרה למגזר הציבורי כולו‪ .‬ככל‬
‫שהשונות בהסכמי השכר בין הקבוצות השונות של העובדים )דירוגים‪ ,‬עיסוקים( הייתה גבוהה‬
‫יותר‪ ,‬כך הלחצים לעליות שכר של אותן קבוצות היו גדולים יותר‪ ,‬דבר שהתבטא לבסוף בגידול‬
‫ריאלי של מעל ‪ 16‬אחוזים בשנתיים בשכר הממוצע בשירותים הציבוריים‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬התפתחות‬
‫זו הובילה ללחצי שכר במגזר הפרטי‪ ,‬ובמיוחד על רקע שחיקתו ביחס לפריון ועם הצמצום בשיעור‬
‫האבטלה‪ ,‬שהביאו לעליית שכר חדה מאוד בשכר במגזר הפרטי עד שנת ‪ ,2001‬עלייה מצטברת של‬
‫‪ 23‬אחוזים‪.‬‬
‫עוד עולה מהאיורים כי הקשר בין המשכורת בשני המגזרים התחזק מאוד משנת ‪ ,1999‬וכי מאז‬
‫יש יחס קבוע פחות או יותר בין המשכורות בשני המגזרים‪ .‬תמונה דומה עולה מאיורים נ‪ 2.‬ו‪-‬נ‪3.‬‬
‫)בנספח(‪ ,‬המתארים כיצד השכר במינהל הציבורי התפתח בהשוואה לשכר במגזר הפרטי‪.‬‬
‫ניתוח יותר פורמלי‪ ,‬בעזרת רגרסיות ארוכות טווח‪ ,‬מאשר את המסקנה הנראית לעין‪ :‬קיים קשר‬
‫בין המשכורות בשני המגזרים‪ .‬לוח ‪ 1‬מפרט את תוצאות המודלים השונים שנבחנו והוא כולל את‬
‫טיב ההסבר של כל מודל‪ ,‬את המקדם של המשתנה המסביר )השכר הריאלי‪ /‬הנומינלי במגזר‬
‫הפרטי(‪ ,‬ותשובה לשאלה אם קיים קשר קו‪-‬אינטגרטיבי בין שני המשתנים‪.‬‬
‫לוח ‪ – 1‬הקשר ארוך הטווח בין המשכורות במגזרים הציבורי והפרטי‬
‫משוואות טווח ארוך‬
‫~‬
‫‪log(WG,t ) = C + β1 ⋅ log(WP,t ) + ε t‬‬
‫~‬
‫) ‪C ≡ log(C‬‬
‫המודל‬
‫התקופה‬
‫השכר הנומינלי‬
‫השכר הריאלי‬
‫‪2012-1999 2012-1990 2012-1980 2012-1999 2012-1990 2012-1980‬‬
‫של ‪1.27‬‬
‫המקדם‬
‫הטווח הארוך‬
‫‪0.95‬‬
‫‪0.83‬‬
‫‪1.01‬‬
‫‪1.03‬‬
‫‪0.98‬‬
‫) ‪( β1‬‬
‫‪R-squared‬‬
‫‪0.83‬‬
‫‪0.70‬‬
‫‪0.89‬‬
‫‪0.99‬‬
‫‪0.99‬‬
‫‪0.99‬‬
‫בטווח הארוך‬
‫האם קיים קשר לא‬
‫קו‪-‬אינטגרטיבי‬
‫לא‬
‫כן‬
‫)‪(0.005‬‬
‫לא‬
‫לא‬
‫כן‬
‫)‪(0.006‬‬
‫)מבחני ‪(ADF‬‬
‫‪11‬‬
‫משוואות טווח קצר‬
‫‪d (log(WG,t )) = β2 ⋅ d (log(WP,t )) + εˆt −1‬‬
‫המודל‬
‫השכר הריאלי‬
‫התקופה‬
‫המקדם‬
‫הטווח הקצר‬
‫השכר הנומינלי‬
‫‪2012-1999 2012-1990 2012-1980 2012-1999 2012-1990 2012-1980‬‬
‫של‬
‫‪0.83‬‬
‫‪0.91‬‬
‫) ‪( β2‬‬
‫‪R-squared‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪0.87‬‬
‫בטווח הקצר‬
‫מאחר שלמבחן הסטאציונריות הסטנדרטי )‪ (ADF‬יש כוח הסבר נמוך‪ ,‬אם אין דוחים את השערת‬
‫האפס – שלפיה המשתנה אינו סטאציונרי – הדבר עלול להוליך שולל; כלומר דחייה כזו אינה‬
‫מצביעה בהכרח על כך שהמשתנה אינו סטאציונרי‪.‬‬
‫‪"Because of the low test power,‬‬
‫– ‪nonrejection of the null hypothesis is probably often misleading" – Wyplosz C.‬‬
‫‪ .2013‬לפיכך הספרות מציעה מבחן אחר – ‪ – KPSS‬שבוחן השערת אפס הפוכה‪ ,‬היינו ההשערה‬
‫שהמשתנים סטציונריים‪ .‬נציין כי בארבעת המקרים בהם לא נדחתה ההשערה שהמשתנים אינם‬
‫סטציונריים‪ ,‬לא נדחתה גם ההשערה שהמשתנים סטאציונריים‪ .‬כלומר‪ ,‬ניתן להסיק כי השאריות‬
‫אינן בלתי‪-‬סטאציונריות‪.‬‬
‫איור ‪ 3‬מתאר את השארית של השכר הציבורי הריאלי אשר נגזרה מאמידת רגרסיה בינארית‬
‫ארוכת טווח לשנים ‪ 1980‬עד ‪.2012‬‬
‫‪12‬‬
‫איור ‪ – 3‬השארית של לוג השכר במגזר הציבורי מהרצה על לוג השכר במגזר הפרטי‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.05‬‬
‫‪.00‬‬
‫‪-.05‬‬
‫‪-.10‬‬
‫‪-.15‬‬
‫‪-.20‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪08‬‬
‫‪06‬‬
‫‪04‬‬
‫‪02‬‬
‫‪Fitted‬‬
‫‪00‬‬
‫‪98‬‬
‫‪96‬‬
‫‪Actual‬‬
‫‪94‬‬
‫‪92‬‬
‫‪90‬‬
‫‪88‬‬
‫‪86‬‬
‫‪84‬‬
‫‪82‬‬
‫‪80‬‬
‫‪Residual‬‬
‫האיור משקף היטב את העלייה החדה שחלה בשכר במגזר הציבורי כתוצאה מהסכמי השכר‬
‫שנכנסו לתוקף לקראת אמצע שנות התשעים‪ ,‬ואת השחיקה ההדרגתית שחלה לאחר מכן – ועד‬
‫‪ – 2001‬בשכר במגזר הציבורי ביחס לשכר במגזר הפרטי‪ .‬האיור מראה בבירור גם את התחזקות‬
‫הקשר בין המשכורות בשני המגזרים‪ ,‬התחזקות שלוח ‪ 1‬מציג מבחינה סטטיסטית‪.‬‬
‫לאחר שהוצג הרקע להסכמי השכר במגזר הציבורי בשנות ה‪ ,90-‬המאמר מעתה והלאה‪ ,‬יתרכז‬
‫בעיקר בהתפתחות השכר בשני המגזרים משנת ‪.1990‬‬
‫‪ .2‬משוואות לטווח הקצר‬
‫‪ .2.1‬השכר במגזר הפרטי‬
‫בנוגע לטווח ארוך מקובל להניח כי השכר ברוטו של העובד במגזר הפרטי נקבע בהתאם לתוצר‬
‫הממוצע לעובד‪ .‬אך כאשר בוחנים את הטווח הקצר – נתונים שנתיים – מוצאים כי הנחה זו אינה‬
‫תקפה בהכרח‪ .‬ההסברים העיקריים לכך נעוצים בקשיחות השכר )בעיקר ביחס להפחתות שכר(‪,‬‬
‫בקשיחות התעסוקה וכן ברגולציות בשוק העבודה שמטבען כופות ומוסיפות קשיחות לשוק‬
‫העבודה )שכר מינימום‪ ,‬וכדומה(‪.‬‬
‫חלק מהגורמים המשפיעים בטווח הקצר על התפתחות השכר במגזר הפרטי ומפורטים בהמשך‬
‫נאמדים בצורה אקונומטרית במאמר של לביא וזוסמן )‪ .(2005‬נוסף על רמת הפריון של העובד‬
‫מושפע השכר במגזר הפרטי בשנה מסוימת גם ממחזור העסקים ומשיעור האבטלה‪ .‬כאשר המשק‬
‫שרוי במיתון הביקוש לעובדים קטן והאבטלה עולה; התפתחויות אלה פוגעות בכושר המיקוח של‬
‫העובדים ולכן הם מוכנים להתפשר על השכר‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬כאשר הצמיחה במשק מהירה יחסית‪,‬‬
‫‪13‬‬
‫האבטלה יורדת‪ ,‬הביקוש לעובדים גדל‪ ,‬והאלטרנטיבות של העובדים משתפרות; לפיכך נצפה‬
‫שלחצי השכר יפעלו כלפי מעלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬גם הרווחיות של החברות מתאפיינת במחזוריות‪ ,‬ולכן‬
‫בתקופות מיתון )שגשוג( נוצרים לחצים לקיצוצים )להרחבות( בעלויות של כוח האדם‪ .‬השינויים‬
‫בביקושים בטווח הקצר עשויים להשפיע גם על הפריון של העובד‪ .‬יתר על כן‪ ,‬השכר החודשי של‬
‫העובד תלוי גם במספר שעות העבודה לעובד‪ ,‬ומספר זה עולה בזמן גאות ויורד בעתות שפל‪,‬‬
‫בהתאם לביקושים‪ .‬נוסף על אלו סביר להניח כי זעזוע בהיצע )כמו זה שנוצר בעקבות עלייה גדולה‬
‫של עולים חדשים( ישפיע על רמת השכר בשנה מסוימת וכי השפעת הזעזוע תגדל עם התמדתו‬
‫וגודלו‪ .‬כמו כן‪ ,‬שינויי מדיניות‪ ,‬ובפרט שינויים בשיעור המס‪ ,‬צפויים להשפיע על הלחצים להעלות‬
‫שכר‪ .‬לבסוף‪ ,‬הסכם שכר חריג במגזר הציבורי עשוי להוביל לעלייה בכוח המיקוח של העובדים‬
‫במגזר הפרטי ולערעור יציבותם של היחסים בין המעסיקים לעובדים; דבר זה מצדו יגרום ללחצי‬
‫שכר כלפי מעלה‪.‬‬
‫מצאנו על סמך רגרסיות של הטווח הקצר כי השינוי בשכר במגזר הציבורי אינו משפיע על השינוי‬
‫בשכר במגזר הפרטי‪ .‬ברם‪ ,‬בין ‪ 1996‬ל‪ 2001-‬שיעורי הגידול בשכר במגזר הפרטי היו בכל שנה‬
‫גבוהים מאוד‪ ,‬והוא הדין ברמת השכר )איור ‪ .(1‬כלומר הגידול בשכר במגזר הפרטי היה במרוצת‬
‫השנים הללו מהיר מהצפוי‪ ,‬וזאת גם ביחס לפריון )איור ‪1‬א'―ב'( וגם ביחס לשכר במגזר‬
‫הציבורי‪) ,‬איור ‪2‬א'―ב'(‪ .‬כלומר‪ ,‬בין השנים הללו היה הגידול בשכר במגזר הפרטי "מהיר מדי"‬
‫ולא שיקף את האופן שבו גורמי היסוד במשק התפתחו במהלך התקופה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬ייתכן‪ ,‬שהגידול המהיר שחל בשכר במגזר הפרטי בין ‪ 1996‬ל‪ 2001-‬מהווה תגובה להסכמי‬
‫השכר הנדיבים שנחתמו במגזר הציבורי באמצע שנות התשעים‪ .‬הסכמים חריגים אלו העלו‬
‫בחדות את השכר במגזר הציבורי וכך ערערו את היציבות השכר במגזר הפרטי‪ .‬השכר במגזר‬
‫הפרטי עלה במרוצת השנים הללו במהירות כה רבה‪ ,‬עד שאפילו בשנת ‪ 2012‬השכר הריאלי ברוטו‬
‫במגזר הפרטי אינו יותר גבוה מהשכר בשנת ‪ .2001‬ייתכן כי שחיקה זו נובעת גם מהגידול המהיר‬
‫שחל בשנים האחרונות בשיעור ההשתתפות‪ ,‬בפרט משום שהוא התרחש בקרב קבוצות אוכלוסייה‬
‫בעלות שכר פוטנציאלי נמוך‪ ,‬וכן מהפחתות המס החדות שאפשרו עלייה בגמול לעובד ללא גידול‬
‫בעלות המעסיק‪.15‬‬
‫‪15‬‬
‫להרחבה ראו תיבה ו‪ 1-‬בדוח בנק ישראל ‪.2010‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ .2.2‬הקשר קצר הטווח בין תוואי השכר במגזרים הציבורי והפרטי‬
‫בסעיף זה נבחן באופן סטטיסטי את העוצמה ואת המובהקות של הקשר קצר הטווח בין השכר‬
‫במגזר הציבורי לבין השכר במגזר הפרטי ואת התפתחותו לאורך תקופת המחקר‪ .‬לשם כך ננכה‬
‫תחילה את שני המשתנים מהמגמה ארוכת הטווח שלהם‪ ,‬היות ששניהם הם )‪.I(1‬‬
‫ישנן מספר דרכים לנכות משתנה מהמגמה ארוכת הטווח שלו‪ .‬לאור התוואי הבסיסי של‬
‫התפתחות השכר הריאלי בשני המגזרים )איור ‪.2‬א( – כלומר עלייה חדה יחסית בתחילת התקופה‬
‫ולאחר מכן יציבות – ננכה את המשתנים ממגמה לינארית וממגמה ריבועית )שתיהן נמצאו‬
‫מובהקות מאוד(‪.‬‬
‫איור ‪ 4‬מציג את התפתחות השכר מנוכה המגמה במגזר הציבורי‪ ,‬במגזר הפרטי ובמינהל הציבורי‪.‬‬
‫נראה כי עד סוף שנות התשעים ההתפתחות קצרת הטווח של השכר בשני המגזרים לא הייתה‬
‫מתואמת ושיקפה‪ ,‬מחד גיסא‪ ,‬את הסכמי השכר הנדיבים שנחתמו בתחילת שנות התשעים במגזר‬
‫הציבורי‪ ,‬ומאידך גיסא – את הגידול החד שחל לאחר מכן בשכר במגזר הפרטי ואשר הושפע‬
‫כנראה מהסכמים אלה‪ .‬אולם נראה כי מאז הפער ברמת השכר בין שני המגזרים שיקף את ממוצע‬
‫הפער ארוך הטווח ביניהם )איור ‪.2‬ב( והתפתח קשר קצר טווח חזק ויציב בין השכר במגזר‬
‫הציבורי והשכר במגזר הפרטי‪.‬‬
‫איור ‪ – 4‬התפתחות לוג השכר מנוכה המגמה‬
‫לוח ‪.2‬א פורט את המתאם בין המשתנים בצורה עתית ומתגלגלת‪ .‬בכל תא נמצא מקדם המתאם‬
‫של פרסן‪ .‬כל שורה מתקדמת שנה אחת קדימה‪ ,‬ושנת הסיום – ‪ – 2012‬נותרת קבועה‪ .‬העמודה‬
‫האמצעית מייצגת את המתאם הבו‪-‬זמני‪ ,‬השמאלית – את המתאם בפיגור כאשר המגזר הפרטי‬
‫מוביל‪ ,‬והימנית – את המתאם בפיגור כאשר המגזר הציבורי מוביל‪ .‬לוח ‪.2‬ב מציג תיאור דומה‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫אלא שכעת בוחנים תקופה קבועה של ‪ 13‬שנים במשך כל התקופה הנחקרת‪ .‬גם לוח זה מעניק‬
‫אישור סטטיסטי לטענה שבתחילת התקופה הנחקרת לא היה קשר קצר טווח בין תוואי השכר‬
‫בשני המגזרים‪ ,‬אך במרוצת השנים הקשר התבסס והתחזק בהדרגה‪.‬‬
‫לוח ‪.2‬א – מקדמי המתאם בין המשכורות במגזרים הציבורי והפרטי לאורך תקופת המחקר‪,‬‬
‫אורך התקופה מתקצר בכל שורה‬
‫מגזר פרטי מוביל מתאם בו‪-‬זמני מגזר ציבורי מוביל‬
‫השנים‬
‫‪1990-2012‬‬
‫‪1991-2012‬‬
‫‪1992-2012‬‬
‫‪1993-2012‬‬
‫‪1994-2012‬‬
‫‪1995-2012‬‬
‫‪1996-2012‬‬
‫‪1997-2012‬‬
‫‪1998-2012‬‬
‫‪1999-2012‬‬
‫‪2000-2012‬‬
‫‪-0.13‬‬
‫‪-0.13‬‬
‫‪-0.13‬‬
‫‪-0.15‬‬
‫‪-0.14‬‬
‫‪-0.06‬‬
‫‪0.08‬‬
‫‪0.19‬‬
‫‪0.22‬‬
‫‪0.22‬‬
‫‪0.23‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.19‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪0.62‬‬
‫‪0.73‬‬
‫‪0.76‬‬
‫‪0.76‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪-0.00‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.36‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪0.51‬‬
‫לוח ‪.2‬ב – מקדמי המתאם בין המשכורות במגזרים הציבורי והפרטי לאורך תקופת המחקר‪,‬‬
‫אורך תקופה קבוע בכל שורה‬
‫מגזר פרטי מוביל מתאם בו‪-‬זמני מגזר ציבורי מוביל‬
‫השנים‬
‫‪1990-2002‬‬
‫‪1991-2003‬‬
‫‪1992-2004‬‬
‫‪1993-2005‬‬
‫‪1994-2006‬‬
‫‪1995-2007‬‬
‫‪1996-2008‬‬
‫‪1997-2009‬‬
‫‪1998-2010‬‬
‫‪1999-2011‬‬
‫‪2000-2012‬‬
‫‪-0.18‬‬
‫‪-0.17‬‬
‫‪-0.14‬‬
‫‪-0.13‬‬
‫‪-0.12‬‬
‫‪-0.03‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.31‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪0.29‬‬
‫‪0.23‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪0.19‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.17‬‬
‫‪0.19‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪0.69‬‬
‫‪0.82‬‬
‫‪0.81‬‬
‫‪0.76‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.17‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪-0.01‬‬
‫‪-0.01‬‬
‫‪0.19‬‬
‫‪0.36‬‬
‫‪0.45‬‬
‫‪0.44‬‬
‫‪0.51‬‬
‫שני הלוחות מתקפים את התמונה העולה מאיור ‪ :4‬המתאם החזק וקצר הטווח בין השכר במגזר‬
‫הציבורי לשכר במגזר הפרטי החל להופיע רק בסוף שנות ה‪ .90-‬הלוח גם מצביע על כך שהמתאם‬
‫הבו‪-‬זמני הוא הגבוה בין השלושה‪ .‬נמצא כי התוצאות האיכותיות )לאו דווקא המספרים עצמם(‬
‫של הלוחות עמידות מאוד‪ :‬הן נותרות בעינן בין שמחליפים את השכר במגזר הציבורי בשכר‬
‫במינהל הציבורי‪ ,‬בין שמרחיבים את תקופת המחקר וכוללים בה את שנות השמונים‪ ,‬ובין‬
‫שמנכים את השכר במחירי התוצר במקום במחירי הצרכן‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫יש לזכור שמתאם אינו מצביע בהכרח על קשר סיבתי‪ .‬ייתכן לדוגמה כי המתאם הגבוה משקף‬
‫סיבה משותפת לשני המשתנים‪ ,‬כלומר ייתכן ששניהם קשורים למשתנה נוסף‪ .16‬טבעי לבדוק אם‬
‫מדובר במחזור העסקים‪ .‬ניכוי המגמה של האחרון מנטרל השפעות סימולטניות של מחזור‬
‫העסקים על השכר בשני המגזרים‪ .‬בכדי לחזק את ההשערה שהמתאם בשכר מרמז על קשר‬
‫שחורג ממצבו של מחזור העסקים‪ ,‬נבחן את התפתחות השאריות של השכר בשני המגזרים‪ ,‬כאשר‬
‫המשתנה המסביר ברגרסיה הוא התוצר לנפש באותה שנה והוא מתווסף על משתני המגמה‪.‬‬
‫התוצאות מוצגות בשני האיורים הבאים‪.‬‬
‫מאיור ‪ 5‬עולה שהמתאמים בין המשכורות בשני המגזרים נחלשו )בכ‪ 30-‬אחוזים בממוצע(‪ ,‬אולם‬
‫המתאם והתנהגותו במרוצת השנים נשארו יציבים בהשוואה לתמונה העולה מאיור ‪ .4‬ממצא‬
‫מפתיע במידה מסוימת הוא שעיקר ההיחלשות של המתאם בין המשכורות בשני המגזרים מוסבר‬
‫דווקא בידי המתאם בין השכר במינהל הציבורי ובמגזר הציבורי לבין מצבו של מחזור העסקים‪.‬‬
‫כאשר בחנו רק את שלוש עשרה השנים האחרונות )איור ‪ ,(6‬שנים שבהן המתאם בין רמות השכר‬
‫בשני המגזרים התחזק‪ ,‬מצאנו כי בטווח הקצר המתאם בין המשכורות במגזרים נשאר יציב‪ ,‬אם‬
‫כי הוא קטן במידה מסוימת כאשר אנו מתחשבים גם במצב מחזור העסקים‪ 0.48 :‬בין השכר‬
‫במינהל הציבורי לשכר במגזר הפרטי‪ ,‬ו‪ 0.35-‬בין השכר במגזר הציבורי לשכר במגזר הפרטי‪ .‬מכאן‬
‫שהקשר בין המשכורות בשני המגזרים חורג ממצבו של מחזור העסקים‪ ,‬וזה האחרון מסביר כרבע‬
‫עד כשליש מסך המתאם הקיים מאז תחילת העשור הקודם בין המשכורות במגזרים הפרטי‬
‫והציבורי‪.‬‬
‫איור ‪ – 5‬התפתחותן של שאריות לוג השכר מנוכה התוצר והמגמה‬
‫‪ 16‬במאמר מוסגר נדגיש שהמחקר לא נועד לבחון דווקא את הקשר הסיבתי בין שני המשתנים‪ ,‬וגם אם נמצא שאין‬
‫ביניהם קשר סיבתי‪ ,‬הדבר לא יאפיל על הממצא שהמתאם ביניהם התחזק מאוד משנת ‪.1999‬‬
‫‪17‬‬
‫איור ‪ – 6‬התפתחות לוג השכר מנוכה התוצר משנת ‪1999‬‬
‫‪0.08‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪-0.02‬‬
‫‪-0.04‬‬
‫‪-0.06‬‬
‫‪-0.08‬‬
‫מנהל ציבורי‬
‫מגזר ציבורי‬
‫מגזר עסקי‬
‫‪ 2.3‬מבחני סיבתיות‬
‫בסעיף משנה זה נערוך מבחני סיבתיות לשכר הממוצע למשרת שכיר בשני המגזרים‪ .17‬בהתאם‬
‫למתודולוגיה הנפוצה נבדוק את כיוון הסיבתיות באמצעות מבחן גריינג'ר ) ‪Granger Causality‬‬
‫‪ ,(tests‬כחלק ממודל ה‪ ,VAR-‬כאשר מספר הפיגורים ייקבע בהתאם למחנים הסטטיסטיים‬
‫המקובלים )‪ .(AIC, LR, SC‬השערת האפס שלנו היא שמשתנה ‪ X‬אינו גורם למשתנה ‪ ,Y‬כלומר‬
‫אם דוחים את השערת האפס אזי משתנה ‪ X‬גורם למשתנה ‪.Y‬‬
‫לוח ‪ 3‬מפרט את התוצאות של המודלים השונים‪.‬‬
‫‪ 17‬בסעיף משנה זה אנו חוזרים להשתמש בקובצי הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫לוח ‪ – 3‬מבחני סיבתיות**‬
‫המודל‬
‫שכר ציבורי שכר פרטי‬
‫שכר ציבורי שכר פרטי‬
‫שכר ציבורי שכר פרטי‬
‫שכר ציבורי שכר פרטי‬
‫שכר ציבורי שכר פרטי‬
‫שכר ציבורי שכר פרטי‬
‫שכר מנהלי שכר פרטי‬
‫שכר מנהלי שכר פרטי‬
‫שכר מנהלי שכר פרטי‬
‫שכר מנהלי שכר פרטי‬
‫שכר מנהלי שכר פרטי‬
‫שכר מנהלי שכר פרטי‬
‫שכר מנהלי שכר פרטי‬
‫שכר מנהלי שכר פרטי‬
‫שכר מנהלי שכר פרטי‬
‫שכר מנהלי שכר פרטי‬
‫שכר מנהלי שכר פרטי‬
‫שכר מנהלי שכר פרטי‬
‫כולל מחירים‬
‫כולל מחירים‬
‫כולל מחירים‬
‫כולל מחירים‬
‫התקופה‬
‫‪1980-2012‬‬
‫‪1980-2012‬‬
‫‪1990-2012‬‬
‫‪1990-2012‬‬
‫‪1999-2012‬‬
‫‪1999-2012‬‬
‫‪1990-2012‬‬
‫‪1990-2012‬‬
‫‪1999-2012‬‬
‫‪1999-2012‬‬
‫‪1990-2012‬‬
‫‪1990-2012‬‬
‫‪1999-2012‬‬
‫‪1999-2012‬‬
‫‪1990-2012‬‬
‫‪1990-2012‬‬
‫‪1999-2012‬‬
‫‪1999-2012‬‬
‫שכר בציבורי‬
‫גורם לשכר‬
‫בפרטי‬
‫ריאלי‪/‬נומינלי מנוכה מגמה‬
‫לא‬
‫ריאלי‬
‫‪0.00‬‬
‫כן‬
‫ריאלי‬
‫‪0.00‬‬
‫לא‬
‫ריאלי‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.16‬‬
‫כן‬
‫ריאלי‬
‫‪0.29‬‬
‫לא‬
‫ריאלי‬
‫כן‬
‫ריאלי‬
‫‪0.00‬‬
‫לא‬
‫ריאלי‬
‫‪0.00‬‬
‫כן‬
‫ריאלי‬
‫‪0.01‬‬
‫לא‬
‫ריאלי‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.17‬‬
‫כן‬
‫ריאלי‬
‫לא‬
‫נומינלי‬
‫‪0.08‬‬
‫כן‬
‫נומינלי‬
‫‪0.02‬‬
‫לא‬
‫נומינלי‬
‫‪0.00‬‬
‫כן‬
‫נומינלי‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.34‬‬
‫לא‬
‫נומינלי‬
‫כן‬
‫נומינלי‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.14‬‬
‫לא‬
‫נומינלי‬
‫‪0.11‬‬
‫כן‬
‫נומינלי‬
‫שכר בפרטי‬
‫גורם לשכר‬
‫בציבורי‬
‫‪0.37‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.34‬‬
‫‪0.71‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.73‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪0.79‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.58‬‬
‫‪0.86‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪0.17‬‬
‫מספר פיגורים‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫**בפעמים כאשר הבדיקה מתחילה בשנת ‪ ,1999‬מספר התצפיות הוא נמוך וגבולי‪.‬‬
‫התוצאות המוצגות בלוח הינן רמות המובהקות שבהן ניתן לדחות את השערת האפס‪ .‬כך לדוגמה‪,‬‬
‫המספר ‪ 0.04‬בשורה השלישית מצביע על כך שניתן לדחות את ההשערה שהשכר במגזר הציבורי‬
‫אינו משפיע על השכר במגזר הפרטי ברמת מובהקות של ארבעה אחוזים )כלומר הוא אכן משפיע(‪.‬‬
‫הלוח מאשר סטטיסטית את התמונה העולה מאיור ‪ .4‬כאשר בוחנים את התפתחות השכר בשני‬
‫המגזרים משנת ‪ 1980‬או ‪ ,1990‬מוצאים כי השכר במגזר הציבורי הוא זה שהוביל את התפתחות‬
‫השכר במגזר הפרטי‪ .‬ממצא זה עמיד כמעט בכל המודלים‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬לא נמצא שהשכר במגזר‬
‫הפרטי מוביל את ההתפתחות של השכר במגזר הציבורי‪ .‬ממצא זה משתנה כאשר מצמצמים את‬
‫התקופה ובוחנים את קשרי הגומלין בין המשכורות במגזרים הציבורי והפרטי משנת ‪ 1999‬ואילך‪.‬‬
‫משנה זו אנו מוצאים כי המשכורות בשני המגזרים משפיעות זו על התפתחותה של זו‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫כאשר בוחנים את התקופה הקצרה בלבד‪ ,‬הממצא שהשכר במגזר הפרטי הוא הגורם להתפתחות‬
‫השכר במגזר הציבורי נעשה אף יותר עמיד ומבוסס מהממצא ההפוך‪ .‬כלומר בשנים האחרונות‬
‫המשכורות בשני המגזרים נעות יחד וכל אחת מהן משפיעה על השנייה; בשנות ה‪ 90-‬לעומת זאת‬
‫השכר במגזר הציבורי הוביל את התפתחות השכר במגזר הפרטי‪.‬‬
‫‪ .3‬מאפייני העובדים בשני המגזרים לאורך הזמן‬
‫עד כה בחנו את הקשרים בין המשכורות הגולמיות למשרת שכיר בשני המגזרים‪ ,‬כלומר ללא‬
‫התחשבות בתכונות השונות של העובדים בשני המגזרים‪ .‬מחקר זה אינו עוסק בפרמיה הנקייה‬
‫לשכר בעבודה במגזר זה או אחר מנקודת המבט של העובד ובהתפתחותה במשך השנים‪ .‬אולם‬
‫בכל זאת נרצה לבחון אם הקשר שמצאנו בין המשכורות הגולמיות בשני המגזרים מתקיים גם בין‬
‫המשכורות המנוכות מתכונות העובדים‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫לשם כך נשתמש בסקרי הכנסות מהשנים הנחקרות‬
‫‪18‬‬
‫)עד שנת ‪ (2011‬ונאמוד רגרסיות‬
‫מינצריאניות לכל שנה בנפרד‪ ,‬רגרסיה אחת עבור השכר הגלובלי ואחת עבור השכר לשעה‪ ,‬פעם עם‬
‫משתנים מסבירים נוספים ופעם בלעדיהם‪ .‬נגביל את אוכלוסיית העובדים לגילים ‪ 28‬עד ‪55‬‬
‫ולעובדים שעבדו לפחות ‪ 10‬שעות בשבוע‪ .‬המשתנים המסבירים הבולטים הם‪ :‬המגדר‪ ,‬מספר‬
‫שנות הלימוד‪ ,‬הגיל וריבוע הגיל‪.‬‬
‫‪log(wi ,t ) = γ t ⋅ PS + ε i ,t‬‬
‫‪log(wi ,t ) = βX t + λt ⋅ PS + ε i ,t‬‬
‫הסעיפים הקודמים הצביעו על כך כי ‪ γ t‬סטאציונרי‪ 19‬וכי קיים קשר קו‪-‬אינטגרטיבי בין‬
‫המשכורות בשני במגזרים‪ .‬הרעיון המרכזי היה לבחון )‪ (1‬אם גם ‪ λ t‬סטציונארי – האם הפער‬
‫בשכר בין שני המגזרים הוא ללא מגמה ארוכת טווח גם בניכוי התוכנות השונות העובדים; ו‪(2)-‬‬
‫אם ההפרש בין הערכים הנאמדים לבין משתנה הדמי "מגזר ציבורי" הוא סטאציונרי – כלומר‬
‫האם ההפרש בין הפער המנוכה תכונות לפער הגולמי הוא ללא מגמה ארוכת טווח‪.‬‬
‫בשני המקרים קיבלנו תשובה שלילית אך במיוחד במקרה של ההפרש‪ :‬במשך השנים ניכרת מגמה‬
‫של ירידה ברורה בהפרש שבין הפרמיה לשכר המותנה והפרמיה לשכר הבלתי מותנה במגזר‬
‫הציבורי )הדברים חלים הן על השכר החודשי והן על השכר לשעה( – ראו איור ‪ .7‬כלומר‪ ,‬פער‬
‫השכר מנוכה תכונות העובדים השתנה במשך הזמן לרעת המגזר הציבורי‪.‬‬
‫איור ‪ – 7‬הפער בין המקדמים במשוואת השכר‪ ,‬לפי שנים‬
‫‪λt − γ t‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.08‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪y = -0.0054x + 10.809‬‬
‫‪R² = 0.8313‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪-0.02‬‬
‫‪-0.04‬‬
‫‪-0.06‬‬
‫‪-0.08‬‬
‫‪y = -0.0036x + 7.1456‬‬
‫‪R² = 0.7309‬‬
‫‪-0.10‬‬
‫‪-0.12‬‬
‫שכר לשעה‬
‫שכר חודשי‬
‫‪ 18‬זאת בניגוד לממצאים שהוצגו בסעיפים הקודמים‪ ,‬בנוגע לשכר למשרת שכיר‪ ,‬שמקורם בקובצי הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫‪ 19‬מקדם המתאם בין )‪ (1‬המקדם השנתי של המשתנה "מגזר ציבורי" ברגרסיה החד‪-‬משתנית לבין )‪ (2‬היחס בין‬
‫השכר למשרת שכיר במגזר הציבורי לשכר במגזר הפרטי )איור ‪.2‬ב( הוא‪ ,‬בהתאמה‪ 0.85 ,‬במקרה של השכר לשעה ו‪-‬‬
‫‪ 0.78‬במקרה של השכר החודשי לעובד‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מאיור ‪ 7‬ניתן להסיק כי )א( ממוצע המאפיינים של העובדים במגזר הציבורי השתפר יחסית למגזר‬
‫הפרטי )במונחי המחיר הכלכלי שלהם‪ ,‬למשל משום שהם נעשו משכילים יותר מהעובדים במגזר‬
‫הפרטי(‪ ,‬או כי )ב( התשואה לתכונות של העובדים במגזר הציבורי נשחקה יחסית לתשואה‬
‫לתכונות של העובדים במגזר הפרטי‪ ,20‬או כי )ג( שתי המסקנות נכונות‪.‬‬
‫כדי לבחון זאת נפרק את ההפרש בין המשכורות בשני המגזרים על פי המתודולוגיה של ‪Oaxaca,‬‬
‫‪ .1973‬איור ‪ 8‬מתאר עיבוד של תוצאות הפירוק‪ ,‬והוא מציג את השכר לשעה הממוצע במגזר‬
‫הציבורי‪ ,‬את השכר לשעה הממוצע במגזר הציבורי אילו ממוצע התכונות במגזר הציבורי היה זהה‬
‫לממוצע התכונות במגזר הפרטי )והמקדמים היו נשארים כמות שהם בפועל במגזר הציבורי(‪ ,‬ואת‬
‫השכר לשעה במגזר הציבורי אילו המקדמים של התכונות במגזר הציבורי היו זהים למקדמים של‬
‫התכונות במגזר הפרטי )והתכונות היו נשארות כמות שהן בפועל במגזר הציבורי(‪.‬‬
‫הפער בין התפתחות השכר בפועל לבין הקו התחתון מייצג את השפעת ההתפתחות בתוואי‬
‫התכונות של העובדים במגזרים הציבורי והפרטי‪ .‬הפער החיובי מייצג את העובדה שבממוצע‪,‬‬
‫התכונות של העובדים במגזר הציבורי צברו במרוצת השנים עדיפות על פני התכונות של העובדים‬
‫במגזר הפרטי‪ .‬עוד נמצא כי התכונה שבה חל השיפור המשמעותי ביותר היא רמת ההשכלה‬
‫הממוצעת‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬החל מ‪ 2003-‬הפער בין התפתחות השכר בפועל במגזר הציבורי לבין השכר במגזר‬
‫הציבורי עם המקדמים במגזר הפרטי מייצג את השפעת המקדמים‪ ,‬ומכך ניתן להסיק שמשנת‬
‫‪ 2003‬התשואות לתכונות במגזר הפרטי גדלו בהשוואה לתשואות לתכונות במגזר הציבורי‪ .‬הגידול‬
‫המשמעותי ביותר חל בתשואה להשכלה‪) 21‬ראו גם ‪ (Mazar, 2012‬ובפרמיה השלילית של נשים‬
‫ביחס לגברים )ראו גם מזר ופלד‪ ;(2011 ,‬איור ‪ 9‬מציג את ההתפתחויות האלו לאורך השנים‪.‬‬
‫‪ 20‬כאשר מריצים רגרסיה מינצריאנית משותפת למגזרים הציבורי והפרטי יחד עם משתנה דמי למגזר הציבורי‪,‬‬
‫ההנחה היא שהתשואות לתכונות‪ ,‬קרי הפרמטרים‪ ,‬זהות בשני המגזרים; ואם חל בהן שינוי דיפרנציאלי במהלך‬
‫השנים‪ ,‬הוא ישתקף בערך של משתנה הדמי‪.‬‬
‫‪ 21‬השיפור נובע מתארים אקדמיים במדעים המדויקים‪ ,‬היות שתשואתם עלתה במשך השנים הנחקרות והם יותר‬
‫נפוצים במגזר הפרטי‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫איור ‪ –8‬השכר במגזר הציבורי ופירוקו לתכונות ולמקדמים‬
‫איור ‪ – 9‬הפער שנוצר במהלך השנים בין המגזרים הפרטי והציבורי במקדמים של נשים ושל‬
‫מספר שנות הלימוד‬
‫מההתפלגות של משלחי היד בשני המגזרים )איור ‪ (10‬אנו לומדים כי משנת ‪ 1997‬שיעור‬
‫האקדמאים והמנהלים – משלחי יד שבצדם יש שכר גבוה יחסית – גדל במגזר הפרטי יותר מאשר‬
‫במגזר הציבורי‪ .‬כאשר בודקים את השינוי שחל בשני המגזרים בתשואה להשכלה תוך התחשבות‬
‫בהתפלגות של משלחי היד‪ ,‬מוצאים כי הגידול במגזר הפרטי פחות משמעותי‪ .‬הרחבה נוספת‬
‫בכיוון המיקרו‪-‬כלכלי חורגת מתחום דיונו של מחקר זה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫איור ‪ – 10‬ההתפלגות של משלחי היד במגזרים הפרטי והציבורי‬
‫שירותים ציבוריים שנת ‪2011‬‬
‫מגזר פרטי שנת ‪2011‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2007‬‬
‫בלתי מקצועיים ‪5% ,‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪9‬‬
‫‪1325‬‬
‫‪1724‬‬
‫‪255‬‬
‫‪901‬‬
‫‪1161‬‬
‫‪20‬‬
‫‪128‬‬
‫‪421‬‬
‫]‪sevenP[9,1‬‬
‫בלתי‬
‫מקצועיים‪,‬‬
‫‪8%‬‬
‫אקדמאים‪,‬‬
‫‪12% 22.33%‬‬
‫‪29.05%‬‬
‫‪4.30%‬‬
‫חופשיים‪9% ,‬‬
‫‪15.18%‬‬
‫‪19.56%‬‬
‫‪8%‬‬
‫מנהלים‪,‬‬
‫‪0.34%‬‬
‫‪2.16%‬‬
‫‪7.09%‬‬
‫תעשייה‪23% ,‬‬
‫פקידות‪18% ,‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪9‬‬
‫]‪sevenG[9,1‬‬
‫‪c1‬‬
‫‪9.54%‬‬
‫‪1101‬‬
‫אקדמאים‬
‫‪8.81%‬‬
‫‪1016‬‬
‫חופשיים‬
‫‪6.71%‬‬
‫‪774‬‬
‫‪18.23%‬‬
‫‪2103‬‬
‫מנהלים‬
‫‪20.20%‬‬
‫‪2331‬‬
‫פקידות‬
‫‪1.26%‬‬
‫‪145‬‬
‫‪26.82%‬‬
‫‪3095‬‬
‫מכירות ושירותים‬
‫‪8.43%‬‬
‫‪973‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪9‬‬
‫חקלאות‬
‫מכירות ושירותים‪20% ,‬‬
‫תעשייה‪1% ,‬‬
‫]‪elevenP[9,1‬‬
‫‪c1‬‬
‫‪22.12%‬‬
‫‪1267‬‬
‫‪31.41%‬‬
‫‪1799‬‬
‫אקדמאים‪23% ,‬‬
‫‪4.05%‬‬
‫‪232‬‬
‫‪15.03%‬‬
‫‪861‬‬
‫‪20.43%‬‬
‫‪1170‬‬
‫‪0.16%‬‬
‫‪9‬‬
‫‪1.62%‬‬
‫‪93‬‬
‫‪5.19%‬‬
‫‪297‬‬
‫חופשיים ‪29% ,‬‬
‫חקלאות‪0% ,‬‬
‫אקדמאים ‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫חופשיים‬
‫‪2‬‬
‫מנהלים‬
‫‪3‬‬
‫פקידות‬
‫ושירותים‬
‫‪4‬‬
‫מכירות‬
‫‪22%‬‬
‫מכירות ושירותים‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫חקלאות‬
‫‪6‬‬
‫תעשייה‬
‫מקצועיים‬
‫‪9‬‬
‫בלתי‬
‫‪c1‬‬
‫‪11.57%‬‬
‫‪1416‬‬
‫אקדמאים‬
‫‪9.19%‬‬
‫‪1124‬‬
‫חופשיים‬
‫‪7.92%‬‬
‫‪969‬‬
‫‪18.20%‬‬
‫‪2227‬‬
‫מנהלים‬
‫‪20.02%‬‬
‫‪2450‬‬
‫פקידות‬
‫‪1.47%‬‬
‫‪180‬‬
‫‪23.40%‬‬
‫‪2863‬‬
‫מכירות ושירותים‬
‫‪8.23%‬‬
‫‪1007‬‬
‫פקידות ‪15% ,‬‬
‫חקלאות‬
‫חקלאות‪1% ,‬‬
‫תעשייה‬
‫תעשייה‬
‫בלתי מקצועיים‬
‫בלתי מקצועיים‬
‫‪11538‬‬
‫‪5935‬‬
‫‪5728‬‬
‫מגזר פרטי שנת ‪1997‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪9‬‬
‫‪381‬‬
‫‪809‬‬
‫‪113‬‬
‫‪385‬‬
‫‪16‬‬
‫‪942‬‬
‫‪72‬‬
‫‪12‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪9% 7%‬‬
‫‪34%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪2730‬‬
‫‪8%‬‬
‫אקדמאים‬
‫‪779‬‬
‫‪805‬‬
‫‪611‬‬
‫‪2101‬‬
‫‪1931‬‬
‫‪201‬‬
‫‪3808‬‬
‫‪1020‬‬
‫‪0% 3%‬‬
‫חופשיים‬
‫‪6.92%‬‬
‫‪ 7.15%‬מנהלים‬
‫‪5.43%‬‬
‫פקידות‬
‫‪18.67%‬‬
‫‪17.16%‬ושירותים‬
‫מכירות‬
‫‪1.79%‬‬
‫חקלאות‬
‫‪33.83%‬‬
‫‪ 9.06%‬תעשייה‬
‫]‪OsevenG[8,1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪9‬‬
‫אקדמאים‬
‫‪24%‬‬
‫‪1211‬‬
‫‪1352‬‬
‫‪181‬‬
‫‪839‬‬
‫‪852‬‬
‫‪14‬‬
‫‪172‬‬
‫‪391‬‬
‫‪24.16%‬‬
‫‪26.98%‬‬
‫‪3.61%‬‬
‫‪16.74%‬‬
‫‪17.00%‬‬
‫‪0.28%‬‬
‫‪3.43%‬‬
‫‪7.80%‬‬
‫‪27%‬‬
‫חופשיים‬
‫‪17%‬‬
‫‪11256‬‬
‫מנהלים‬
‫פקידות‬
‫מכירות ושירותים‬
‫‪17%‬‬
‫בלתי מקצועיים‬
‫‪2%‬‬
‫‪12236‬‬
‫שירותים ציבוריים שנת ‪1997‬‬
‫]‪OsevenP[8,1‬‬
‫‪13.96%‬‬
‫‪29.63%‬‬
‫‪4.14%‬‬
‫‪14.10%‬‬
‫‪0.59%‬‬
‫‪34.51%‬‬
‫‪2.64%‬‬
‫‪0.44%‬‬
‫מנהלים‪5% ,‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪9‬‬
‫חקלאות‬
‫תעשייה‬
‫בלתי מקצועיים‬
‫‪5012‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪ .4‬השכר במגזר הציבורי בטווח הקצר‬
‫‪ 4.1‬השכר במגזר הציבורי בטווח הקצר‬
‫בסעיף משנה זה ננתח את תוואי השכר במגזר הציבורי באמצעות נתוני מיקרו )קובצי שכר‬
‫מנהלתיים( על השכר במינהל הציבורי )הממשלה המרכזית(‪ .‬מדובר על כמאה אלף תצפיות בשנה‬
‫בממוצע‪ .‬נזכיר כי המינהל הציבורי הוא ענף אחד מתוך סך המגזר הציבורי והתפתחות השכר בו‬
‫מייצגת טוב את התפתחות השכר במגזר הציבורי כולו‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬בין ‪ 1990‬ל‪ 2012-‬יש‪,‬‬
‫בהתאמה‪ ,‬מתאם של ‪ 0.93‬ו‪ 0.79-‬בין שיעור השינוי בשכר הנומינלי והריאלי )‪ (dlog‬של העובדים‬
‫במינהל הציבורי לבין שיעור השינוי בשכר הנומינלי והריאלי של העובדים בשירותים הציבוריים‪.‬‬
‫)ראו איורים נ‪ 2.‬ו‪-‬נ‪ 3.‬בנספח(‪.‬‬
‫בטווח הקצר השכר במגזר הציבורי נקבע בידי הסכמי שכר וזחילת שכר‪.‬‬
‫מקורה של זחילת השכר בשני גורמים‪ .‬הראשון הוא תשואה אוטומטית לוותק – זו מהווה חלק‬
‫מטבלת השכר‪ ;22‬השני הוא קידום בדרגה או שינוי בדירוג )עיסוק( של העובדים המתמידים‪ .‬על‬
‫פי אומדן של מזר )‪ ,(2007‬כאשר יתר המשתנים נותרים קבועים‪ ,‬כל שנת ותק מגדילה את שכר‬
‫העובדים במגזר הציבורי בשיעור ממוצע של כ‪ 0.6-‬אחוז‪ .23‬מחקר זה אמד את התשואה הנקייה‬
‫לוותק בכל שנה בנפרד‪ ,‬ותוצאות האמידה מובאות בלוח ‪) 4‬עמודה ‪ ;(C‬נראה שהתשואה לוותק‬
‫גדלה במידה מסוימת במשך הזמן‪ .‬לקידום בדרגה יש תשואה ממוצעת של כ‪ 7-‬אחוזים )על פי‬
‫‪ 22‬טבלת השכר קושרת בין שכר הבסיס של העובדים לבין דירוגיהם )מקביל למקצועותיהם(‪ ,‬דרגותיהם והוותק‬
‫שלהם; שכר הבסיס מהווה בערך ‪ 40‬אחוז מסך השכר ברוטו )בממוצע על פני כל הדירוגים(‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫בהנחה כי התשואה באחוזים של קידום בדרגות לא השתנתה על פני הזמן ולא השתנתה משנת ‪.2007‬‬
‫‪23‬‬
‫מזר‪ .(2007 ,‬בכל שנה מקדמים בממוצע ‪ 22‬אחוזים מהעובדים המתמידים‪ ,‬ונתון זה יורד עם הזמן‬
‫)לוח ‪ ,4‬עמודה ‪ .(D‬לשינוי בדירוג יש תשואה של ‪ 5.6‬אחוזים )על פי מיכלסון‪ ,(2012 ,‬ובכל שנה‬
‫משנים דירוג לכ‪ 3.5-‬אחוזים מהעובדים בממוצע‪ .‬הכפלה של שיעור המקודמים בדרגות בשנה‬
‫מסויימת עם התשואה לקידום בדרגה‪ ,‬ועוד הכפלה של שיעור המחליפים דירוג בשנה מסויימת‬
‫עם התשואה לדירוג תיתן את התשואה הכוללת לקידום בשנה מסויימת )לוח ‪ ,4‬עמודה ‪.(E‬‬
‫זחילת השכר מובילה אפוא לגידול שנתי ממוצע של ‪ 2.3‬אחוזים בשכר הריאלי של העובדים‬
‫המתמידים )לוח ‪ ,4‬עמודה ‪ ,(F‬ו‪ 75-‬אחוזים מגידול זה נובעים מקידום עובדים‪ .‬הירידה שחלה עם‬
‫הזמן בשיעור העובדים שמקבלים קידום התבטאה גם במגמת ירידה בקצב הגידול בשכר העובדים‬
‫המתמידים‪ ,‬ומאז ‪ 2003‬שכרם עולה בקצב ממוצע של ‪ 2‬אחוזים בלבד‪.‬‬
‫השכר של כלל העובדים בשנה מסוימת אינו מושפע רק משכרם של העובדים המתמידים‪ ,‬אלא גם‬
‫מרמת השכר ומהכמות של העובדים שהצטרפו במהלך אותה שנה למינהל הציבורי )באופן ממוצע‪,‬‬
‫‪ 11‬אחוזים מהעובדים הקיימים בשנה מסוימת לא היו במינהל הציבורי בשנה הקודמת(‪ .‬העובדים‬
‫החדשים מצטרפים לרוב בשכר נמוך יחסית לשכר של העובדים המתמידים )שכרם עומד בממוצע‬
‫על ‪ 72‬אחוז משכרם של העובדים המתמידים ועל כ‪ 81-‬אחוזים משכרם של העובדים שעזבו בשנה‬
‫הקודמת(‪ ,‬והדבר גורם לכך שהשכר הריאלי של כלל העובדים גדל במשך השנה בשיעור נמוך יותר‬
‫)ממוצע של ‪ 1.25‬אחוזים במשך השנים( מהשכר של העובדים המתמידים )‪ 3.9‬אחוזים בשנה(‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬הן השכר של העובדים המתמידים והן השכר של העובדים המצטרפים מושפע‬
‫מהסכמי שכר‪ ,‬קיבוציים או אישיים‪ ,‬שנחתמו במהלך השנה בין העובדים למעסיקיהם‪ .‬מחקר זה‬
‫מניח כי השארית הלא מוסברת של הגידול שחל בשנה מסוימת בשכר המתמידים נובעת מהסכמי‬
‫השכר‪ .25,24‬בממוצע על פני השנים‪ ,‬הסכמי השכר העניקו לעובדים המתמידים גידול ריאלי ממוצע‬
‫של ‪ 1.5‬אחוזים לשנה; ויחד עם זחילת השכר הם הביאו את סך הגידול הריאלי בשכרם של‬
‫העובדים המתמידים לכ‪ 3.9-‬אחוזים לשנה‪ .‬עוד נמצא כי הסכמי השכר אחראים לכשליש מסך‬
‫הגידול בשכרם הריאלי של כלל העובדים במהלך התקופה הנחקרת‪.‬‬
‫יש מתאם של ‪ 0.97‬בין הגובה המחושב של הסכמי השכר לבין שיעור השינוי הכולל בשכר של כלל‬
‫העובדים במינהל הציבורי‪ .‬המתאם הגבוה בין שתי הסדרות הוא תוצאה של מספר קטן יחסית‬
‫של עובדים מצטרפים; אולם הוא נובע בעיקר מכך שעליית השכר שאינה נובעת מהסכמי השכר‪,‬‬
‫קרי העלייה הנובעת מהקידום והוותק‪ ,‬היא בעלת שונות נמוכה והיא כמעט לא הושפעה מגורמים‬
‫אקסוגניים במהלך התקופה הנחקרת )למעט הירידה שחלה במשך השנים בשיעור המקודמים(‪.‬‬
‫מכך ניתן גם להסיק כי זחילת השכר במגזר הציבורי הינה גורם מייצב במשק שכזו היא תורמת‬
‫להחלקת מחזורי העסקים‪ .‬מנגד‪ ,‬בהינתן המתאם הגבוה בין השינוי הכולל בשכרם של העובדים‬
‫במגזר הציבורי לבין גובה הסכמי השכר‪ ,‬התוואי של הסכמי השכר משנת ‪ 1999‬הוא האחראי‬
‫‪ 24‬חלק מהשינויים הכלולים תחת הכותרת "הסכמי שכר" נבעו ממנגנוני ההצמדה )למדד המחירים לצרכן( שהיו‬
‫נפוצים בשנות התשעים במגזר הציבורי ו‪/‬או מהפתעות אינפלציוניות‪ .‬לאלה מצטרפים תשלומים חד‪-‬פעמיים‬
‫שהעובדים במגזר הציבורי שילמו בשנים מסוימות )למשל כדי לעודד את הצמיחה בשנים ‪ 2001‬עד ‪(2012 ,2009 ,2003‬‬
‫ותוספות חד‪-‬פעמיות שנועדו לפצות על שחיקת שכר‪ ,‬וכן תהליכים אחרים‪ ,‬בעלי משקל נמוך יותר‪.‬‬
‫‪ 25‬אמנם בחלק מהשנים‪ ,‬כמו בתחילת שנות התשעים‪ ,‬העובדים קיבלו קידום במסגרת יישום של הסכם שכר; אך גם‬
‫אם נתחשב בכך‪ ,‬התוצאות לא תשתנינה באופן איכותי‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫למתאם הגבוה שנרשם בין תוואי השכר במגזרים הציבורי והפרטי מאז )פירוט על הסכמי השכר‬
‫מופיע בסעיף המשנה הבא(‪.‬‬
‫לוח ‪ – 4‬הגידול הריאלי שחל בשכר במינהל הציבורי במשך השנים‬
‫)‪(A‬‬
‫)‪(C‬‬
‫)‪(B‬‬
‫)‪(E‬‬
‫)‪(D‬‬
‫ס"כ הגידול הריאלי ס"כ הגידול‬
‫שיעור‬
‫בשכר העובדים‬
‫בשכר של כל‬
‫התשואה לוותק המקודמים‬
‫המתמידים‬
‫העובדים‬
‫השנים‬
‫‪0.24‬‬
‫‪0.33‬‬
‫‪3.42‬‬
‫‪0.84 1990-91‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪-3.61‬‬
‫‪-5.75 1991-92‬‬
‫‪0.29‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪5.36‬‬
‫‪2.87 1992-93‬‬
‫‪0.51‬‬
‫‪0.48‬‬
‫‪19.40‬‬
‫‪17.01 1993-94‬‬
‫‪0.29‬‬
‫‪0.29‬‬
‫‪2.90‬‬
‫‪-0.29 1994-95‬‬
‫‪0.31‬‬
‫‪0.36‬‬
‫‪8.19‬‬
‫‪5.93 1995-96‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.47‬‬
‫‪-1.42‬‬
‫‪-3.41 1996-97‬‬
‫‪0.27‬‬
‫‪0.55‬‬
‫‪1.22‬‬
‫‪-1.47 1997-98‬‬
‫‪0.23‬‬
‫‪0.51‬‬
‫‪1.61‬‬
‫‪-1.34 1998-99‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪0.49‬‬
‫‪4.48‬‬
‫‪2.12 1999-00‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.52‬‬
‫‪9.18‬‬
‫‪6.20 2000-01‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.61‬‬
‫‪4.07‬‬
‫‪1.15 2001-02‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.72‬‬
‫‪-6.26‬‬
‫‪-8.93 2002-03‬‬
‫‪0.17‬‬
‫‪0.79‬‬
‫‪4.87‬‬
‫‪3.98 2003-04‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪0.74‬‬
‫‪5.81‬‬
‫‪3.67 2004-05‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.82‬‬
‫‪5.21‬‬
‫‪3.33 2005-06‬‬
‫‪0.17‬‬
‫‪0.74‬‬
‫‪3.66‬‬
‫‪-1.92 2006-07‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪0.69‬‬
‫‪4.32‬‬
‫‪0.99 2007-08‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪0.70‬‬
‫‪-1.76‬‬
‫‪-2.21 2008-09‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪0.71‬‬
‫‪3.17‬‬
‫‪-0.07 2009-10‬‬
‫‪0.17‬‬
‫‪0.65‬‬
‫‪5.75‬‬
‫‪2.03 2010-11‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪0.67‬‬
‫‪5.44‬‬
‫‪2.72 2011-12‬‬
‫ממוצע שנתי‬
‫‪1.25‬‬
‫‪0.57‬‬
‫‪3.86‬‬
‫)‪(F)=(C)+(E‬‬
‫זחילת השכר‬
‫ס"כ התשואה של העובדים‬
‫המתמידים‬
‫לקידום‬
‫‪2.1‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.75‬‬
‫‪0.22‬‬
‫)‪(G)=(B)-(F‬‬
‫הסכמי שכר‬
‫)שארית השינוי‬
‫בשכר שהגורמים‬
‫האחרים אינם‬
‫מסבירים(‬
‫‪1.3‬‬
‫‪-5.5‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪15.2‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪-4.1‬‬
‫‪-1.4‬‬
‫‪-0.7‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪-8.5‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪-3.7‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪2.33‬‬
‫‪1.54‬‬
‫אפשר להציג את מקורות הגידול בשכר של העובדים במגזר הציבורי בדרך אנליטית‪:‬‬
‫‪ :All‬סך העובדים; ‪ :SW‬עובדים מתמידים; ‪ :NW‬עובדים מצטרפים; ∆‪ :‬שיעור העובדים‬
‫המצטרפים‪.‬‬
‫= ‪W All ,t +1 = ∆ ⋅ WSW ,t +1 + (1 − ∆ )WNW ,t +1‬‬
‫‪= ∆ ⋅ (1 + δ )WSW ,t + (1 − ∆)WNW ,t +1‬‬
‫‪(1 − ∆)WNW ,t +1‬‬
‫‪W All ,t‬‬
‫‪WNW ,t +1‬‬
‫‪W All ,t‬‬
‫‪+‬‬
‫‪∆ ⋅ (1 + δ )WSW ,t‬‬
‫‪W All ,t‬‬
‫⋅ )∆ ‪+ (1 −‬‬
‫‪WSW ,t‬‬
‫‪W All ,t‬‬
‫=‬
‫‪W All ,t +1‬‬
‫‪W All ,t‬‬
‫) ‪= ∆ ⋅ (1 + δ‬‬
‫)‪1 + δ = (1 + Pr omotions)(1 + Argeements)(1 + Tenure‬‬
‫כלומר סך הגידול בשכרם של העובדים המתמידים בשנה מסוימת הוא מכפלה של הקידום‪,‬‬
‫תוספת הוותק והסכמי השכר‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫ראוי לשים לב לנתון נוסף‪ :‬חרף המנגנונים השונים המשמשים כדי לקבוע את השכר במגזר‬
‫הציבורי‪ ,‬וחרף שלל הגורמים המעורבים בהם‪ ,‬החל מ‪ 1990-‬השכר הממוצע למשרת שכיר במינהל‬
‫הציבורי עולה בקצב ממוצע של ‪ 1.25‬אחוז לשנה )לוח ‪ ,4‬עמודה ‪ .26(A‬קצב זה דומה לקצב הגידול‬
‫ארוך הטווח של פריון העבודה במשק‪ ,‬וכפועל יוצא מכך הוא דומה גם לקצב גידולו של השכר‬
‫במגזר הפרטי )ראו דיון בסעיף ‪ .(1‬ממוצע קצב הגידול הדומה של השכר במגזר הציבורי ופריון‬
‫העבודה במגזר העסקי משתקף גם בעובדה כי משקל הצריכה האזרחית בתוצר מאז ‪ 1990‬אינו‬
‫בעל מגמה מסויימת והוא נע סביב ממוצע ארוך טווח של כ‪ 18-‬אחוזים‪ ,27‬כאשר תשלומי השכר‬
‫מהווים מחצית ממשקל זה‪.28‬‬
‫‪ 4.2‬הסכמי השכר במגזר הציבורי‬
‫את הסכמי השכר ניתן לחלק לשניים‪ ,‬הסכמי שכר משמעותיים והסכמי שכר רגילים‪/‬שוטפים‪.‬‬
‫הגדרנו הסכם שכר כהסכם משמעותי אם ההשפעה הריאלית שלו בערך מוחלט גדולה מפלוס‬
‫‪/‬מינוס סטיית תקן אחת של הסכמי השכר – ‪ 4.9‬אחוזים – מממוצע הגידול הריאלי שנבע‬
‫מהסכמי השכר – ‪ 1.54‬אחוזים‪ .‬איורים ‪ 11‬ו‪ 12-‬מתארים את הגידול הריאלי והנומינלי שחל‬
‫בשכר העובדים המתמידים כתוצאה מהסכמי השכר‪ ,‬תוך חלוקת ההסכמים למשמעותיים‬
‫ורגילים‪.‬‬
‫איור ‪ – 11‬הסכמי השכר בחלוקה למשמעותיים ורגילים‪ ,‬ריאלי‬
‫‪ 1.1 26‬אחוז אם מחשבים את קצב הגידול הממוצע כך‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪^‬‬
‫‪‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪−1990 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪W‬‬
‫‪ real, 2012 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪Average_ Annual_ Increase= ‬‬
‫‪−1 ⋅100‬‬
‫‪‬‬
‫‪W‬‬
‫‪ real,1990 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪27‬‬
‫הנספח הסטטיסטי של דוח בנק ישראל ‪ ,2012‬לוח ו'‪-‬נ‪.10-‬‬
‫‪28‬‬
‫משנת ‪ 2002‬עד שנת ‪ 2009‬ירד משקלם של תשלומי השכר האזרחי של הממשלה הרחבה בתוצר בכנקודת אחוז בשל‬
‫המדיניות של צמצום משקלה של ההוצאה הציבורית בתוצר שהתבטאה בין השאר בצמצום הגידול בתשומת העבודה‬
‫במגזר הציבורי‪ .‬להרחבה ניתן לקרוא פרקי ו' בדוחות השנתיים בנק ישראל לשנים הללו‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫איור ‪ – 12‬הסכמי השכר בחלוקה למשמעותיים ורגילים‪ ,‬נומינלי‬
‫ככלל‪ ,‬הסכמי השכר שנחתמים הם נומינליים והם נחתמים על רקע התחזיות לאינפלציה לטווח‬
‫הקרוב‪ .‬בכדי לחשב את גובה ההסכם הנומינלי נסכום את הגידול הריאלי בשכר העובדים ואת‬
‫השינוי שחל בפועל במדד המחירים באותה שנה‪ .‬בכל שנה מפרסם משרד האוצר את תחזיות‬
‫האינפלציה שלו לשנה קדימה‪ .29‬אם מפחיתים את התחזית השנתית של האינפלציה מהערך של‬
‫ההסכם הנומינלי‪ ,‬מתקבל קירוב לגובה ההסכם הריאלי ה'מתוכנן'‪ .‬דרך אחרת להסתכל על‬
‫ההסכם הריאלי המתוכנן היא לראות בו סכימה של ההפרש בין האינפלציה בפועל לבין התחזית‬
‫לאינפלציה ושל ההסכם הריאלי בפועל‪.‬‬
‫הסכמי שכר משמעותיים‬
‫המגזר הציבורי נאלץ לחתום מדי פעם על הסכמי שכר משמעותיים‪ ,‬הן מתוך רצון לחקות את קו‬
‫המגמה של השכר במגזר הפרטי והן כדי לפצות על שחיקה בשכר הריאלי כתוצאה מעליות‬
‫מחירים גבוהות‪ ,‬כמו אלה שהיו נפוצות בתחילת שנות ה‪ 90-‬ועוד יותר מכך בשנות ה‪ .80-‬מכיוון‬
‫שמספר ההסכמים המשמעותיים קטן מאוד – כלומר הסכמים אלה מספקים מעט מאוד תצפיות‬
‫– אין אפשרות לבחון טענה זו באופן סטטיסטי‪ .‬לכן ננסה לאפיין כל אחד מהסכמי השכר‬
‫המשמעותיים לפי ארבעה מרכיבים עתיים בהשוואה לממוצע ארוך הטווח שלהם‪ (1) :‬השכר‬
‫הממוצע במינהל הציבורי בהשוואה לשכר הממוצע במגזר הפרטי‪ (2) ,‬מצב מחזור העסקים בשנה‬
‫‪ t,t-1‬כפי שהוא משקף בקצב הצמיחה לנפש‪ (3) ,‬המצב הפיסקלי בשנה ‪ t,t-1‬כפי שהוא משתקף‬
‫בגירעון השוטף‪ ,‬ו‪ (4)-‬תחזית הצמיחה לשנה הקרובה )לוח ‪.(5‬‬
‫מאיורים ‪ 11‬ו‪ 12-‬ניתן ללמוד שהסכמי השכר המשמעותיים ביותר נחתמו במגזר הציבורי‬
‫בתחילת‪-‬אמצע שנות התשעים‪) .‬ראו דיון בנושא בסעיף ‪ ,1‬עמוד ‪(10‬‬
‫‪ 29‬אם בהצעת התקציב‪ ,‬אם בדוח התקציב עצמו‪ ,‬ואם בדוח השנתי של מינהל הכנסות המדינה ממסים‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫טענה ‪III‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪W G , t −1‬‬
‫‪, ∆π ‬‬
‫‪∆WG , t ( Agreements ) = f  Deficit t −1 , BC t ,‬‬
‫‪W P , t −1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לוח ‪ – 5‬מאפייניהם של הסכמי השכר המשמעותיים‬
‫שנה‬
‫‪1991-92‬‬
‫‪1993-94‬‬
‫‪1995-96‬‬
‫‪1996-1997‬‬
‫‪2000-01‬‬
‫‪2002-2003‬‬
‫‪2008-09‬‬
‫ממוצע‬
‫הסכם‬
‫השכר‬
‫הריאלי‬
‫בפועל‬
‫‪-5.5‬‬
‫‪15.2‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪-4.1‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪-8.5‬‬
‫‪-3.7‬‬
‫‪0.84‬‬
‫הסכם השכר‬
‫הריאלי‬
‫המתוכנן‬
‫‪-14.7‬‬
‫‪20.7‬‬
‫‪5.8‬‬
‫‪-8.2‬‬
‫‪5.6‬‬
‫‪-13.8‬‬
‫‪-2.4‬‬
‫‪1.47‬‬
‫היחס שבין השכר‬
‫הממוצע במנהל‬
‫הציבורי לבין השכר‬
‫הממוצע במגזר‬
‫הפרטי‬
‫‪1.40‬‬
‫‪1.40‬‬
‫‪1.45‬‬
‫‪1.47‬‬
‫‪1.42‬‬
‫‪1.48‬‬
‫‪1.49‬‬
‫‪1.468‬‬
‫גירעון ‪t,t-1‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪5.2‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪5.6‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪3.99‬‬
‫צמיחה‬
‫לנפש‬
‫‪1.7‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪-1.2‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪2.0‬‬
‫תחזית‬
‫צמיחה** ל‪-‬‬
‫‪t+1‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪4.8‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪3.75‬‬
‫**תחזית הצמיחה לקוחה מתוך ספרי התקציב לשנים הנידונות‪.‬‬
‫מהלוח עולות מספר מסקנות עיקריות‪:‬‬
‫•‬
‫כל הסכמי השכר במגזר הציבורי נעו באותו כיוון – היינו צמצום הפער בין המשכורות‬
‫במגזרים הציבורי והפרטי – למעט הסכמי השכר שנחתמו בין ‪ 1991‬ל‪ .1992-‬כך לדוגמה‪,‬‬
‫בין השנים ‪ 2000‬ל‪ 2001-‬העלו הסכמי השכר במגזר הציבורי את השכר הריאלי של‬
‫העובדים המתמידים בשבעה אחוזים כמעט )התכנון היה להעלותו בשיעור נמוך יותר(‪,‬‬
‫וזאת מפני שהשכר הממוצע במגזר הציבורי נשחק ביחס לשכר הממוצע במגזר הפרטי‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 2002‬ל‪ 2003-‬הפחיתו ההסכמים את השכר הריאלי במינהל הציבורי ב‪8.5-‬‬
‫אחוזים )התכנון היה להפחיתו בשיעור גדול יותר(‪ ,‬על רקע המיתון ומשום שהשכר במגזר‬
‫הפרטי ירד בחדות‪ ,‬והירידה גרמה לכך שממוצע השכר במינהל הציבורי היה גבוה‬
‫מהממוצע של היחס ארוך הטווח ביניהם‪.‬‬
‫•‬
‫הסכם השכר המשמעותי ביותר במגזר הציבורי נחתם בין ‪ 1993‬ל‪ .1994-‬הסכמי השכר‬
‫של ‪ 1994―1993‬ושל ‪ 1996―1995‬היו שניהם חריגים מבחינה פיסקלית והם נחתמו על‬
‫רקע גירעון גבוה יחסית לממוצע )אך זמני – בשל קליטת העלייה הגדולה(‪ .‬שניהם נחתמו‬
‫בתקופה שבה שיעורי הצמיחה לנפש היו גבוהים מהממוצע בתקופת הבדיקה‪.‬‬
‫•‬
‫כל הסכמי השכר המשמעותיים היו פרו‪-‬מחזוריים – הם כללו העלאות )הפחתות( שכר‬
‫בעת צמיחה )מיתון(‪ .‬זוהי תוצאה צפויה בהינתן יעדי גירעון ובהתחשב בעובדה שהגירעון‬
‫פרו‪-‬מחזורי וכמוהו גם השכר במגזר הפרטי‪ :‬בעתות גאות השכר במגזר הפרטי גדל‪,‬‬
‫הגירעון קטן‪ ,‬והממשלה יכולה להעלות את השכר במגזר הציבורי כי הגירעון אינו כופה‬
‫מגבלות‪ .‬מסקנה זו חלה גם על ציפיות הצמיחה לשנה קדימה‪ ,‬למעט ההסכם שנחתם בין‬
‫‪28‬‬
‫‪ 1991‬ל‪ 1992-‬והציפייה בו הייתה שב‪ 1992-‬המשק יצמח בשיעור גבוה יחסית‪ .‬הסכם‬
‫השכר שנחתם בין ‪ 1996‬ל‪ 1997-‬היה חריג‪ :‬הוא היה אנטי‪-‬מחזורי ונבע מתוכנית התאמה‬
‫שגובשה בעקבות משבר תקציבי‪ .‬ההסכם הביא לירידה בשכר הריאלי של העובדים במגזר‬
‫הציבורי אף כי התוצר לנפש צמח בקצב גבוה מהקצב ארוך הטווח )הממוצע( של המשק‪,‬‬
‫והוא הדין לגבי הציפיות שהיו באותה עת לשנה הקרובה‪ .‬נתון זה תומך בטענה שהסכמי‬
‫השכר שנחתמו בשנים הקודמות היו נדיבים למדי והממשלה נאלצה לפסוע צעד קטן‬
‫לאחור ולהפחית משכרם הריאלי של העובדים במגזר הציבורי‪ ,‬אף על פי שהמשק צמח‬
‫בקצב גבוה ולא נוצר לחץ להפחתת שכר‪ ,‬מלבד הגרעון הגבוה שהיה בעיקר תוצאה של‬
‫ההסכמים הקודמים‪.‬‬
‫•‬
‫כאשר מתייחסים להסכם השכר המתוכנן במקום להסכם בפועל‪ ,‬רוב הממצאים‬
‫מתחזקים‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬האינפלציה בפועל בשנת ‪ 1994‬עמדה על ‪ 15‬אחוזים כמעט‪,‬‬
‫בהשוואה לתחזית של ‪ 9‬אחוזים‪ ,‬והדבר שחק את הסכם השכר המשמעותי שנחתם אז‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2003‬ירדו המחירים באופן בלתי צפוי‪ ,‬והדבר הוביל לכך שהירידה בפועל בשכר‬
‫הייתה קטנה מהמתוכנן; במילים אחרות‪ ,‬הסכמי השכר בשנה זו היו אמורים להקטין‬
‫את השכר במגזר הציבורי יותר מכפי שהם הקטינו אותו בפועל‪ ,‬אולם הירידה הבלתי‬
‫צפויה במחירים החלישה את השפעתם‪ .30‬יוצאות מכלל זה הן השנים ‪ 2001‬ו‪ .2009-‬בשנת‬
‫‪ 2001‬הייתה האינפלציה בפועל נמוכה מהתחזית‪ ,‬ולכן הסכמי השכר בפועל היו מרחיבים‬
‫יותר מההסכמים המתוכננים‪ .‬בשנת ‪ 2009‬הייתה האינפלציה בפועל גבוהה מהתחזית‪,‬‬
‫ולכן השפעתם הריאלית של הסכמי השכר התחזקה והובילה לכך ששכרם הריאלי של‬
‫העובדים ירד במידה גדולה מהמידה שציפו לה‪.‬‬
‫‪ .4‬סיכום ושאלות למחקר המשך‬
‫מחקר זה בחן את הקשרים הקיימים בישראל בין המשכורות במגזרים הציבורי והפרטי מאז‬
‫‪ .1990‬המחקר מצא כי אף על פי ששני המגזרים מתבססים על מנגנונים שונים כדי לקבוע את‬
‫השכר‪ ,‬קיים קשר ארוך טווח קו‪-‬אינטגרטיבי בין המשכורות בשני המגזרים‪ ,‬והקשר התחזק‬
‫במיוחד משנת ‪ .1999‬החל משנה זו מקדם המתאם בין המשכורות בשני המגזרים גבוה ועמיד‬
‫סטטיסטית‪ .‬מבחני הסיבתיות מצביעים על קשר דו‪-‬כיווני משנת ‪ ,1999‬אם כי ההשערה שהשכר‬
‫במגזר הציבורי מושפע מהשכר במגזר הפרטי מתאפיינת בעמידות גבוהה יותר‪ .‬נראה כי בשנים‬
‫שלפני כן השכר במגזר הציבורי הוא זה שהשפיע על תוואי השכר במגזר הפרטי‪ ,‬משום שהשכר‬
‫במגזר הפרטי עלה מאוד בעקבות הסכמי השכר שנחתמו במגזר הציבורי באמצע שנות התשעים‬
‫)עלייה זו אף התעצמה ב‪ 2000-‬וב‪ ,2001-‬השנים של בועת הדוט‪-‬קום(‪.‬‬
‫עוד נמצא כי הסכמי השכר במגזר הציבורי הם אלה שחיזקו את הקשר קצר הטווח בין המשכורות‬
‫בשני המגזרים‪ ,‬ויש מתאם של ‪ 0.97‬בינם לבין השינוי הכולל בשכרם של העובדים במינהל‬
‫הציבורי‪ .‬מנגד‪ ,‬זחילת השכר במגזר הציבורי מתאפיינת בשונות נמוכה ולכן היא תורמת לייצוב‬
‫מחזורי העסקים בישראל‪ .‬בסך הכול הסכמי השכר היו אחראים לכשליש מסך הגידול שחל בשכר‬
‫‪ 30‬במקרה זה הפחתת השכר הייתה זמנית ובאה על רקע גירעון תקציבי חריג במיוחד‪ ,‬ולכן ניתן להבין מדוע הפחתת‬
‫השכר המתוכננת הייתה גבוהה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫הריאלי של העובדים במגזר הציבורי במשך התקופה הנחקרת‪ .‬הסכמי השכר המשמעותיים במגזר‬
‫הציבורי היו על פי רוב פרו‪-‬מחזוריים והתאימו למצב הפיסקלי של המשק‪.‬‬
‫הממצא העמיד שעולה מהמחקר – היינו שהקשר בין המשכורות בשני המגזרים התחזק מאוד‬
‫מתחילת העשור הקודם – מעורר את השאלה מהו ההסבר לכך? נראה כי ראוי לבחון מספר‬
‫גורמים‪ ,‬ביניהם ירידה בשיעור התאגדות של העובדים במשק מכ‪ 65-‬אחוזים משנת ‪ 1992‬לכ‪24-‬‬
‫אחוזים בשנת ‪ - 2012‬ירידה שהגבילה את כוחם של העובדים במשא ומתן מול המעסיקים‪,31‬‬
‫ירידה שיכולה להסביר את הירידה בדומיננטיות של השכר במגזר הציבורי כשכר מוביל במשק;‬
‫הירידה בקצב האינפלציה שאפשרה שליטה טובה יותר ברמת השכר הריאלי; המעבר מכלל של‬
‫יעדי גירעון לכלל הוצאה תוך צמצום משקלה של הממשלה בתוצר – מהלך שאולי חיזק את‬
‫השליטה בתוואי השכר במגזר הציבורי ואת התאמתו להכנסות שקשורות לבסיס המס שמקורו‬
‫בפריון במגזר הפרטי; ועוד‪.‬‬
‫עניין נוסף שאינו נבדק במחקר זה נוגע למסלול הפנסיה של העובדים – תקציבית או צוברת‪.‬‬
‫עובדים בפנסיה תקציבית צוברים בכל שנת עבודה ‪ 2‬אחוזים מהשכר הפנסיוני‪ ,‬ושיעורו הממוצע‬
‫של שכר זה עומד על ‪ 70‬אחוזים מהשכר הכולל; הצבירה מהווה חלק מהשכר וההטבות לעובדים‪.‬‬
‫עובדים בפנסיה צוברת‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מפרישים משכרם בכל חודש לטובת קרן ארוכת טווח‪ ,‬קרן‬
‫בה יוכלו לעשות שימוש בעת פרישתם לפנסיה‪ .‬מראשית העשור הקודם עוברים העובדים במגזר‬
‫הציבורי מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת‪ ,‬וכעת כל העובדים המצטרפים לשירות הציבורי‬
‫שייכים למסלול הצובר‪) .‬בנוסף חלק מהעובדים במסלול התקציבי עובדים מרצון למסלול של‬
‫פנסיה צוברת‪ ,‬כמו לדוגמה מעבר מחוזה קיבוצי לחוזה אישי‪ (.‬המעבר ממסלול של פנסיה‬
‫תקציבית לפנסיה צוברת משווה את תנאי הפנסיה בשני המגזרים הנידונים במחקר‪ ,‬ומשמעותו‬
‫היא שהשכר נטו של העובד במגזר הציבורי ירד בפועל בכ‪ 1.5-‬אחוז יחסית לשכר במגזר הפרטי‪.32‬‬
‫כלומר‪ ,‬המעבר של עובדי המגזר הציבורי לפנסיה צוברת השפיע על פער השכר בין שני המגזרים‪,‬‬
‫אך על אף חשיבותו של הדבר‪ ,‬הוא חורג מתחום עיסוקו של המחקר הנוכחי‪ .‬מחקר המשך שיבחן‬
‫כיצד שינוי זה השפיע על פרופיל השכר של העובדים במגזר הציבורי ועל המעברים בין שני‬
‫המגזרים יכול להוות מחקר המשך נוסף‪.‬‬
‫מקורות‬
‫•‬
‫לביא י‪ ,.‬נ‪ .‬זוסמן )‪" ,(2005‬היקבעות השכר הריאלי בטווח הארוך ושינויי השכר בטווח‬
‫הקצר – ישראל ‪ 1968‬עד ‪ ,"1998‬סקר בנק ישראל‪ ,77 ,‬עמודים ‪.75-43‬‬
‫•‬
‫מיכלסון נ‪" ,.‬השפעת החוזים האישיים במנהל הציבורי בישראל על משך השירות"‪,‬‬
‫בנק ישראל‪ ,‬סדרת מאמרים לדיון‪.‬‬
‫•‬
‫מזר י‪" ,(2007) ,.‬שיעור הקידום והשפעתו על השכר במגזר הציבורי"‪ ,‬בנק ישראל‪,‬‬
‫סדרת מאמרים לדיון‪.‬‬
‫•‬
‫מזר י‪ ,.‬א‪ .‬פלד )‪" ,(2012‬שכר המינימום‪ ,‬התפלגות השכר ופער השכר המגדרי בישראל‬
‫– ‪ ,"2009 – 1990‬בנק ישראל‪ ,‬סדרת מאמרים לדיון‪.‬‬
‫‪Alesina, A., S. Ardagna, R. Perotti and F. Schiantarelli (2002), “Fiscal policy, profits‬‬
‫‪and investment”,American Economic review 92, pp. 571-589.‬‬
‫•‬
‫‪31‬‬
‫אם כי הדברים משתנים לאחרונה‪ .‬ראו "התאגדות עובדים במשק הישראלי‪ :‬תמונת מצב ב‪ "2012-‬בתוך‬
‫ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים‪ ,136 ,‬אפריל עד ספטמבר ‪.2013‬‬
‫‪32‬‬
‫רכיב השכר הפנסיוני מהווה בממוצע כ‪ 70%-‬מהשכר הכולל‪ ,‬וההפרשה לפנסיה תקציבית הייתה שני אחוזים ממנו‪.‬‬
‫‪30‬‬
•
Ardagna, S. (2007), “Fiscal policy in unionized labor markets”, Journal of Economic
Dynamics and Control 31, pp. 1498-1534.
•
Bemmels, B. G. and M. A. Zaidi (1990), “Wage leadership in Canadian industry”,
Applied Economics 22, pp. 553-567.
•
Demekas, D. G. and Z. G. Kontolemis (2000), “Government Employment and Wages
and Labour Market Performance”, Oxford Bulletin of Economics and Statistics 62,
pp. 391-415.
•
Christou, C., A. Klemm and A. Tiffin (2007), “Wage Dynamics in the Romanian
Economy”, IMF Article IV, Selected Issues, pp. 34-50.
•
D'Adamo (2010), “Wage spillovers across sectors in Eastern Europe“, MPRA Paper
No. 27841.
•
Forni, L. and R. Giordano (2003), “Employment in the public sector”, CESIFO
Working Paper n.1085.
•
Friberg, K. (2007), “Intersectoral Wage linkages: the case of Sweden”, Empirical
Economics 32, pp. 161-184.
•
Gregory, R. G. and J. Borland (1999), “Recent developments in public sector labor
markets”, in O. Ashenfelter and D. Card (eds.), Handbook of Labor Economics vol.
III, Elsevier, Netherlands.
•
Holmlund, B. and H. Ohlsson (1992), “Wage linkages between private and public
sectors in Sweden”, Labour 6, pp. 3-17.
•
Jacobson, T. and H. Ohlsson (1994), “Long run relations between private and public
sector wages in Sweden”, Empirical Economics 19, pp. 343-360.
•
Lamo A., Javier J. Pérez and L. Schuknecht (2008), “Public and Private Sectors
Wages-Comovement and Cousality“, ECB Working Paper Series No 963.
•
Lindquist, (2004), “Is the Swedish Central Government a Wage Leader?”, Working
Paper 8/2004 Swedish Institute for Social Research, Stockholm University.
•
Mazar Y. (2011), ”Workers' Mobility and the Return to Education, Evidence from the
Public and Private Sectors”, Research in Labor Economics, Vol. 33, PP. 175-208.
•
Mizala, A. and P. Romaguera (1995), “Testing for wage leadership processes in the
Chilean economy”, Applied Economics 27, 303-310.
•
Oaxaca, R. (1973), “Male-Female Wage Differentials in Urban Labor Markets”,
International Economic Review 14, 693-709.
•
31
Perez and Sanchez (2011), “Is there a signaling role for public wages? Evidence for
the euro area based on macro data“, Empirical Economics, 41, pp. 421-445.
•
Strom, B. (1997), “Envy, fairness and political influence in local government wage
determination: evidence from Norway”, Economica 62, pp. 389-409.
•
Tagtstrom, S. (2000), “The wage spread between different sectors in Sweden”,
Sveriges Risk bank.
•
Wyplosz C. (2013), Chapter 12 - “Fiscal Rules Theoretical Issues and Historical
Experience“ – part of a book “Fiscal Policy after the Financial Crisis“, edited by
Alesina A. and F. Giavazzi, The university of Chicago Press
‫נספח‬
‫ מגזר הפרטי ובמגזר הציבורי‬,‫ מודל פשוט של משק הכולל שני מגזרים‬:1.‫איור נ‬
‫זעזוע חיובי בביקוש לעובדים )בפריון של העובדים( במגזר הפרטי‬
‫שכר במגזר הפרטי‬
‫שכר כולל‬
‫שכר במגזר‬
‫הציבורי‬
LS
W2
W1
LDPri2
LD2
LDPub1
LDPri1
1
LPri
32
2
LPri
2
LPu
L1
1
LPu
‫עובדים מגזר פרטי‬
‫עובדים מגזר ציבורי‬
‫מגזר פרטי‬
‫מגזר ציבורי‬
‫ס"כ עובדים במשק‬
‫ס"כ המשק‬
L2
LD1
‫איור נ‪ – 2.‬השכר הריאלי למשרת שכיר בשירותים הציבוריים ובמינהל הציבורי )מחירי ‪(2012‬‬
‫איור נ‪ – 3.‬השכר הממוצע למשרת שכיר במינהל הציבורי לחלק לשכר למשרת שכיר במגזר‬
‫הפרטי‬
‫‪33‬‬