2 - חקלאות מים בישראל

‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫כרך מ"ה כסלו תשע"ה נובמבר ‪2014‬‬
‫תמונות ממפעל חייו‬
‫של רמי רוזנצוויג ז"ל‬
‫במדגה טירת צבי‬
‫‪2014 / 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫כרך מ"ה כסלו תשע"ה נובמבר ‪2014‬‬
‫תמונת השער‪ :‬מד מים במאגר בניר דוד‪ .‬כשהמאגר מלא יגיעו המים לנפח של ‪ 400‬אלף קוב‪ .‬צילום‪ :‬אודו ינזן‬
Fisheries and Fishbreeding in Israel
Table of Contents
‫תוכן הענינים‬
From the Editor
Yitzhak Simon
‫דבר העורך‬
...............................................
1811 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ‫יצחק סימון‬
From the Desk of the Chairman
Yossi Yaish
...................................................
Improving the ecological functioning of
Fish Ponds: Principles for Planning and
the Ecological Interface
Orit Skotlaski and Zeev Levinger
............................
Development of Fish Meal free Fish
Feed for hybrid Tilapia
Natan Gur and Guy Rubinstein
.............................
Building a basic genomic map of the
White Grouper (Epinephelus aeneus)
as a foundation for crossing
Lior Dor, Andrey Shirak, Sergei Gorshkov,
Eyal Serrousi, Micha Ron and Gideon Hulata
‫משולחנו של המזכיר‬
1812 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ‫יוסי יעיש‬
‫שיפור התפקוד האקולוגי של ברכות‬
‫ עקרונות לתכנון ולממשק אקולוגי‬:‫דגים‬
1813 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ‫אורית סקוטלסקי וזאב לבינגר‬
‫פיתוח מזון נטול קמח דגים לדג אמנון‬
‫מכלוא‬
1818 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ‫נתן גור וגיא רובינשטיין‬
‫לייסוד‬
‫גנומית‬
‫תשתית‬
‫הקמת‬
‫תכנית טיפוח לדג דקר המכמורת‬
( Epinephelus aeneus ;‫(דקר לבן‬
,‫ סרגיי גורשקוב‬,‫ אנדרי שיראק‬,‫ליאור דור‬
...............
Nets to protect Fish Ponds against
Damage from Birds
Gilad Ben Zvi
................................................
1822 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ‫ מיכה רון וגדעון חולתא‬,‫איל סרוסי‬
‫רשתות נגד נזקי עופות בבריכות דגים‬
1827 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ‫גלעד בן צבי‬
‫מהנעשה בבור השליה‬
What Happened in the Harvesting Pit
Compiled by: Yitzhak Simon
Cover art by Udo Jansen,
Visible Voices Media
[email protected]
+ 972 (54) 5 3 5 1 4 1 4
2
...............................
1831 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ‫ יצחק סימון‬:‫ליקט‬
2014 ‫ כרך מ"ה נובמבר‬,2 .‫חוברת מס‬
Broshure No.2, Vol. 45, November 2014
‫הפרסומות באחר יות המפרסמים‬
‫ דוד ינזן‬:‫יצירה ועיצוב השער‬
Visible Voices Media
[email protected]
+972 (54) 5351414
‫אם רצינו לכתוב את דבר העורך במתכונתו‬
‫הרגילה‪ ,‬באה אלינו הבשורה המרה והכואבת‬
‫על פטירתו ללא עת של רמי רוזנצוויג‪ ,‬חבר‬
‫טירת צבי‪ ,‬איש מדגה ומדריך ארצי לשעבר‪.‬‬
‫רמי מסמל עבור משפחת מגדלי הדגים את כל‬
‫מה שמגדלי הדגים בישראל מאחלים לעצמם‪.‬‬
‫יושר‪ ,‬הגינות‪ ,‬צניעות‪ ,‬מסירות ודרך חיים‪.‬‬
‫רמי ריכז את מדגה טירת צבי וראה בפיתוח‬
‫הענף חשיבות עליונה‪ ,‬גם כלכלית וגם‬
‫התיישבותית‪ .‬למרות קשיים רבים ועליות‬
‫ומורדות‪ ,‬רמי לא התייאש והמשיך במשימתו!‬
‫רמי היה נעים הליכות וידען גדול גם בנושאים‬
‫שלא קשורים ישירות לענף‪ .‬רמי היה איש‬
‫משפחה למופת‪ ,‬איש עם חכמת חיים וניסיון‬
‫מקצועי גדול‪.‬‬
‫רמי היה חבר של כל אחד! יחסר לנו מאד‬
‫מאד!‬
‫‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫יהי זכרו ברוך!‬
‫‪1811‬‬
‫משולחנו של המזכיר‬
‫יוסי יעיש‪ -‬מזכיר ארגון מגדלי הדגים בישראל‬
‫‪ .1‬הסרת הגנות מכס‬
‫אנחנו בקרב מאסף מול מגמות האוצר להסיר את‬
‫הגנות המכס‪ .‬בחודש יולי השנה כבר עלה בידנו‬
‫לבטל את האיום להורדת הגנות המכס‪ ,‬אף שנכתבה‬
‫טיוטה של הצעת המחליטים לממשלה בדבר הורדת‬
‫המכס לכל סוגי הדגים‪ ,‬אך העניין עולה שוב‬
‫בשיחות בין משרדי הממשלה‪ ,‬ואנו נערכים למאבק‬
‫בעניין‪ .‬טענתנו היא כי התועלת השולית שעשויה‬
‫להתקבל מהפחתת יוקר המחיה‪ ,‬אינה משתווה כלל‬
‫לנזק האדיר שייגרם לענף המדגה‪.‬‬
‫‪ .2‬רפורמה סביבתית‬
‫במסגרת טיוטת הצעת המחליטים להורדת המכס על‬
‫דגי יבוא‪ ,‬הסכים האוצר לממן את הרפורמה‪ .‬הבעיה‬
‫העולה כאן היא כי התמיכה ברפורמה היא ‪ 60‬מש"ח‪,‬‬
‫בעוד שהגנת המכס היא ‪ 120‬מש"ח כל שנה‪.‬‬
‫ארגונים ירוקים מפעילים לחץ על משרדי הממשלה‬
‫לקדם את הרפורמה הסביבתית‪.‬‬
‫אנו חוששים כי בשל התנגדות האוצר ישלוף‬
‫המשרד להגנת הסביבה את נשק "יום הדין"‪ ,‬דהיינו‪,‬‬
‫יתנה את ביצוע הרפורמה במתן רישוי עסקים‪.‬‬
‫‪ .3‬ביקורת ובדיקות דגי יבוא‬
‫הנושא באחריות משרד הבריאות‪ .‬נודע כי בכוונת‬
‫משרד הבריאות לצמצם את הבדיקות בהדרגה‪:‬‬
‫בתחילה ל‪ ,50%-‬ובהמשך ל‪ 10%-‬בלבד‪ .‬לעניין זה‬
‫יכולות להיות השלכות קשות‪:‬‬
‫‪ .1‬על הציבור בהחדרת כמויות גדולות של מים‬
‫ובסיכון בריאותו‪.‬‬
‫‪ .2‬על שלטונות המכס בכך שלמעשה יאשרו יבוא‬
‫דגים "מעובדים"‪.‬‬
‫‪ .3‬על מגדלי הדגים בכך שיכניסו דגים זולים‬
‫שיתחרו בתוצרת המקומית‪.‬‬
‫‪1812‬‬
‫‪ .4‬שולחן עגול ‪ -‬מניעת נזקי בע"ח‬
‫בעקבות מחלוקות רבות שנים בינינו ובין רט"ג‪,‬‬
‫ולאור שנה קשה אשתקד‪ ,‬הוחלט על הקמת שולחן‬
‫עגול בתמיכת השדולה החקלאית בכנסת‪ .‬שותפים‬
‫בשולחן‪ :‬נציגי משרד החקלאות והסביבה‪ ,‬רט"ג‪,‬‬
‫החברה להגנת הטבע‪ ,‬חיל האוויר‪ ,‬אמ"ד ומחב"ר‪.‬‬
‫בדיון שנערך לפני העונה התקבלו החלטות‬
‫משותפות‪:‬‬
‫‪ .1‬האכלת עופות המים בנקודות קצה‬
‫‪ .2‬מדיניות האכלה תתבצע ע"י עמיחי גלר‬
‫‪ .3‬איגום תקציבי למידע ולהאכלה‪₪ 700,000 :‬‬
‫‪ .4‬מתן היתרי ירי סלילי להפחדה‬
‫קשה לדעת אילו תוצאות יהיו בעתיד‪ ,‬אך נכון‬
‫לעכשיו‪ ,‬אנו חווים את אחת העונות הרגועות‬
‫ביותר מבחינת איום השקנאים‪.‬‬
‫‪ .5‬הקמת תאגיד משותף למגדלים‬
‫חברת "גיל אסטרטגיות" נבחרה להוביל מהלך‬
‫של שיתוף פעולה בין כל מגדלי הדגים לשליטה‬
‫בתוצרת‪ ,‬לשליטה במחירים ובעתיד גם לשליטה‬
‫בתשומות הייצור‪.‬‬
‫העבודה בעיצומה‪ ,‬ואם תיושם ‪ -‬בהחלט יש מקום‬
‫לאופטימיות‪.‬‬
‫‪ .6‬סקר אוקטובר‬
‫בימים אלה סיימנו את סקר אוקטובר‪ .‬הנקודות‬
‫הבולטות בסקר זה כלהלן‪:‬‬
‫‪ .1‬כמות האמנונים קטנה ב‪ 1,000-‬טון לעומת‬
‫הכמות אשתקד‪.‬‬
‫‪ .2‬כמות הקרפיונים זהה לזו שהייתה אשתקד‪.‬‬
‫‪ .3‬קיים מחסור חריף בדגיגי קרפיון שישפיע על‬
‫שנת ‪.2016‬‬
‫ריכזמה לש ונחלושמ‬
‫איכות הסביבה‬
‫י‬
‫חסי הגומלין בין‬
‫מדגה והסביבה טובים‬
‫גם לחקלאות ובעיקר‬
‫המיגוון‬
‫לשמירת‬
‫הביולוגי סביב בריכות‬
‫הדגים בישראל‪ .‬ניהול‬
‫ממשק מדגה נבון‪,‬‬
‫ימזער מתחים בין כל‬
‫הגורמים!‬
‫שיפור התפקוד האקולוגי‬
‫של ב רֵכות דגים‪:‬‬
‫עקרונ ות לתכנ ון‬
‫ולממשק אק ולוגי‬
‫סקירת ספרות והמלצות ראשוניות‪ ,‬יוני ‪2014‬‬
‫עורכי המסמך‪:‬‬
‫ד"ר אורית סקוטלסקי ‪ ,1‬זאב לבינגר‬
‫‪2‬‬
‫‪ 1‬מנהלת תחום מים ונחלים באגף שמירת טבע‪ ,‬החברה להגנת הטבע‬
‫‪ 2‬אקולוג וצפר‪ ,‬ייעוץ ביו‪-‬לוגי‬
‫ועדת עבודה‪:‬‬
‫תקציר‬
‫סקירה זו בוחנת את הממשק הקיים‬
‫‪ 3‬מנהל תחום חקלאות מים‪ ,‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫בין תפעול וניהול של ברֵ כות לגידול‬
‫‪ 4‬אקולוגית בתי גידול לחים‪ ,‬חטיבת מדע‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫דגים במים פנימיים‪ ,‬לבין הבריאות‬
‫של הנחלים ובתי הגידול הלחים‬
‫הטבעיים‪ .‬הסקירה מציגה את החפיפה המרחבית בבירור שחלק הארי של ברֵ כות‬
‫שקיימת בארץ בין המדגים לבין בתי גידול לחים‪ ,‬הדגים בישראל הוקמו סמוך‬
‫ואת יחסי הגומלין בין המערכות החקלאיות הללו לנחלים‪ ,‬וכי יש תחלופת‬
‫לבין המערכות האקולוגיות הגובלות בהן‪ :‬מצד מים בין הברֵ כות לנחלים‪.‬‬
‫אחד מבחינת היבטים של תרומת המדגה בישראל אזורים אלה אינם מקיימים‬
‫ובעולם לשמירה על המגוון הביולוגי; מצד שני עוד מערכות אקולוגיות טבעיות‪,‬‬
‫מבחינת ההשפעות השליליות של המדגה על ומרבית בתי הגידול הלחים שאפיינו אותם בעבר‬
‫בריאות המערכות האקולוגיות בבתי הגידול יובשו וזוהמו‪ .‬מסיבה זו הפכו ברֵ כות הדגים במשך‬
‫הלחים ובנחלים‪ .‬בסקירה נבחנים מצבו של ענף השנים (במידה מסוימת) לבתי גידול מלאכותיים‪,‬‬
‫המדגה ומגמות עתידיות בו‪ ,‬ומוצגות המלצות שמושכים אליהם חיות בר שאכלסו בעבר את‬
‫לניהול ענף המדגה בצורה שתמזער את הפגיעה בתי הגידול הלחים הטבעיים‪ .‬המדגים מספקים‬
‫הסביבתית ותתמוך בשימור המגוון הביולוגי‪.‬‬
‫לבעלי החיים מקור מים‪ ,‬מסתור ומזון (למשל‪,‬‬
‫בתי גידול לחים הם מערכות אקולוגיות חשובות המדגים תומכים בלוטרות‪ ,‬מין נדיר בישראל‬
‫החיוניות לשמירה על המגוון הביולוגי בכלל שמוצא במדגים מקור מזון)‪ .‬תופעה זו החמירה‬
‫ובאגנים חקלאיים בפרט‪ ,‬ובייחוד במדינות את החיכוכים בין חיות הבר למדגים‪ ,‬העלתה את‬
‫שנמצאות באזורים יובשניים כמו ישראל‪ .‬המחיר הכלכלי של נזקי החקלאות‪ ,‬והעמיקה את‬
‫בישראל‪ ,‬כתוצאה מניקוז‪ ,‬מייבוש ומזיהום‪ ,‬הקונפליקט בין הדייגים לשומרי הטבע‪.‬‬
‫אבדו במהלך המחצית השנייה של המאה ה‪ 20-‬קונפליקט שלילי נוסף שבין המדגה לבין מערכות‬
‫למעלה מ‪ 95%-‬מהשטחים שהתקיימו בהם בתי טבעיות של בתי גידול לחים נובע מהעובדה‬
‫גידול לחים‪ .‬כתוצאה מהפגיעה בנחלים ומהרס שברֵ כות הדגים תוכננו כמעט ללא התחשבות‬
‫של בתי הגידול הלחים נפגעו גם מינים רבים של בצורכי הנחלים או בבתי הגידול הלחים הטבעיים‬
‫צמחים ובעלי חיים של מים מתוקים‪ ,‬וכיום חלק הגובלים במדגים‪ .‬המדגים בישראל מוקמו על‬
‫ניכר מהמינים האופייניים לבתי גידול לחים הם פרוזדורי הנחלים ועל פשטי ההצפה‪ ,‬מתבססים‬
‫נדירים או נמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫על המים שמזינים מעיינות ונחלים‪ ,‬ונבנו כך‬
‫ברֵ כות דגים ומאגרי מים הוקמו בישראל באזורים שהנחלים משמשים מאגר תפעולי‪ ,‬תעלות‬
‫שהתקיימו בהם בעבר בתי גידול לחים‪ ,‬למשל לסחרור מים‪ ,‬ופתרון קצה למי הפלט‪ .‬פעילות‬
‫באזורי ביצות‪ ,‬בפשטי הצפה ולאורך אפיקי זו גורמת נזק למבנה ולתפקוד של בתי הגידול‬
‫נחלים ("פרוזדורים")‪ .‬ממיפוי שערכנו במסגרת הטבעיים‪ .‬מנגד‪ ,‬הקמת המדגה צמוד לנחל כך‬
‫הסקירה (נספח ‪ ,1‬מפות ‪ 1-6‬בגוף הסקירה) ניכר שיש ביניהם תחלופת מים‪ ,‬פוגעת גם במדגה‬
‫ניר פרוימן ‪ ,3‬ד"ר דנה מילשטיין‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1813‬‬
‫עצמו‪ ,‬למשל כתוצאה מהצפות ומהרס בתקופות‬
‫של שיטפונות קיצוניים‪.‬‬
‫מסקירת הספרות שערכנו עולה שמצב זה ייחודי‬
‫בעולם‪ .‬מסתבר שברוב המדינות שהתפתחה בהן‬
‫חקלאות מדגה של מים פנימיים‪ ,‬יש מקורות מים‬
‫טבעיים עשירים‪ ,‬וכן נשמרו בהן מערכות מים‬
‫טבעיות התומכות במגוון ביולוגי עשיר‪ .‬במדינות‬
‫שהתפתחה בהן חקלאות מדגה‪ ,‬ברֵ כות הדגים‬
‫ממוקמות ליד בתי גידול לחים טבעיים ובשילוב‬
‫איתם‪ ,‬ושימור מגוון המינים המאפיינים בתי‬
‫מיטבי‪ ,‬שמתאים בעיקר למינים המסוגלים לחיות‬
‫בתנאים שמאפיינים ברֵ כות דגים ‪ -‬כגון איכות‬
‫מים ירודה‪ ,‬מליחות גבוהה‪ ,‬חוסר יציבות בכמויות‬
‫המים ותדירות גבוהה של הפרעות‪.‬‬
‫מבחינת מגמות בענף המדגה עולה כי הענף‬
‫בישראל נמצא בקשיים כלכליים‪ ,‬וכי רבים‬
‫מהמדגים נמצאים במגמת הצטמצמות ועלולים‬
‫להיסגר בעתיד‪ .‬מנגד‪ ,‬ניכר שקיימת בחלק מאזורי‬
‫המדגה גם מגמת איחוד ואינטנסיפיקציה ‪ -‬כאשר‬
‫חוות חקלאיות יציבות מבחינה כלכלית מתרחבות‬
‫חסידות לבנות עוצרות בברֵ כת דגים בתקופת הנדידה‪ ,‬כפר רופין (צילום‪ :‬זאב לבינגר)‬
‫גידול לחים מתבסס בעיקר על בתי הגידול הלחים‬
‫הטבעיים (ולא על ברֵ כות הדגים)‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫בישראל מקורות המים הטבעיים דלים‪ ,‬והפעילות‬
‫החקלאית התבססה על מי המעיינות והנחלים‬
‫(וייבשה את מרביתם)‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬בישראל חקלאות‬
‫המדגה הוקמה ליד הביצות והנחלים שיובשו‪,‬‬
‫ומבחינה מרחבית החליפה את בתי הגידול הלחים‬
‫הטבעיים‪ .‬לכן‪ ,‬לנוכח היעלמות בתי הגידול הלחים‬
‫מהמרחב בישראל‪ ,‬הפכו ברֵ כות הדגים לבתי גידול‬
‫מלאכותיים המושכים חלק ממיני הציפורים וחיות‬
‫הבר המאפיינים בתי גידול לחים‪ ,‬והן משמשות‬
‫תחליף מסוים לבתי הגידול הלחים הטבעיים‬
‫שאבדו ‪ -‬הן מבחינה מרחבית הן מבחינה תפקודית‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ברֵ כות הדגים מספקות בית גידול לא‬
‫‪1814‬‬
‫ומספחות אליהן מאגרים וברֵ כות של משקים‬
‫שנמצאים במגמת הצטמצמות‪ .‬קיים חשש שהנוף‬
‫הייחודי של ברֵ כות הדגים האקסטנסיביות‪,‬‬
‫הפתוחות ‪ -‬אותן ברֵ כות שנותנות מענה מסוים‬
‫למגוון הביולוגי של בתי הגידול הלחים שנפגעו‪,‬‬
‫נמצא כיום במגמת היעלמות‪ .‬לכן‪ ,‬מצד אחד חשוב‬
‫למזער את ההשפעות הסביבתיות השליליות של‬
‫המדגים המתועשים; מצד שני מומלץ לשמור‬
‫על הערכים הסביבתיים של הברֵ כות הפתוחות‪,‬‬
‫האקסטנסיביות (ברֵ כות עפר שמתאפיינות במים‬
‫פתוחים‪ ,‬במגוון של מפלסים ושיפועי גדות‬
‫ובצמחיית גדות עבותה) ולשפר את יחסי הגומלין‬
‫בינן לבין בתי הגידול הלחים הטבעיים‪.‬‬
‫בסקירה מוצגות בפירוט המלצות ברוח זו‪,‬‬
‫ם יגד תוכֵרב לש יגולוקאה דוקפתה רופיש‬
‫שכוללות ניהול ידידותי לסביבה של המדגים ‪-‬‬
‫למשל אימוץ תקנות הדיג‪ ,‬צמצום הקונפליקט‬
‫בין ניהול המדגה לבין שמירה על המגוון הביולוגי‬
‫של בתי גידול לחים‪ ,‬וחיזוק התרומה של המדגה‬
‫לשמירה על המגוון הביולוגי‪.‬‬
‫סקירה זו נועדה להציג בהרחבה את יחסי הגומלין‬
‫המורכבים בין המדגים לבתי הגידול הלחים בעולם‬
‫ובישראל‪ ,‬ולהציע המלצות למדיניות שתשפר‬
‫את יחסי הגומלין בין הממשק החקלאי במדגים‬
‫לבין בריאות המערכות האקולוגיות והשמירה על‬
‫המגוון הביולוגי שמתקיים בהם‪.‬‬
‫‬
‫‪‬‬
‫‬
‫‪‬‬
‫‬
‫‪‬‬
‫‬
‫‪‬‬
‫‬
‫‪‬‬
‫מטרות הסקירה‬
‫לבחון את תרומת המדגים לשימור המגוון‬
‫הביולוגי (למשל למיני ציפורים וחולייתנים);‬
‫לעמוד על הנזקים שהמדגים גורמים לבתי הגידול‬
‫הלחים ולנחלים;‬
‫לתאר נזקים (כלכליים ואחרים) שגורמים מיני‬
‫ציפורי מים למדגים;‬
‫להעריך את המשמעויות של מגמות שינוי‬
‫עכשוויות בחקלאות המדגים מבחינת ערכם של‬
‫המדגים‪ ,‬המשמשים בתי גידול חלופיים‪ ,‬לשימור‬
‫המגוון הביולוגי;‬
‫לגבש המלצות למדיניות שתשפר את התפקוד‬
‫האקולוגי של ברֵ כות הדגים ‪ -‬הן מבחינת סדרי‬
‫עדיפויות לתכנון מרחבי (למשל‪ ,‬היכן חשוב‬
‫לשמר את חקלאות המדגה האקסטנסיבית‪,‬‬
‫והיכן כדאי לתמוך באינטנסיפיקציה של המדגים‬
‫ובצמצום שטח הברֵ כות) הן מבחינת המלצות‬
‫לממשק חקלאי התומך בשימור ערכי טבע‬
‫בברֵ כות הדגים‪.‬‬
‫עיקרי ההמלצות‬
‫ההמלצות היישומיות‪ ,‬המפורטות בחלק ד של‬
‫הסקירה‪ ,‬מחולקות לשלושה היבטים‪:‬‬
‫תכנון מרחבי ( ‪)Spatial planning‬‬
‫כלי ממשק ( ‪)Management tools‬‬
‫כלים כלכליים וחברתיים ( ‪Social and economic‬‬
‫‪.)incentives‬‬
‫תכנון מרחבי‪ :‬כדי לשפר את יחסי הגומלין‬
‫המרחביים בין המדגים לסביבה אנו מציעים מודל‪,‬‬
‫שלפיו תוכן לכל מדגה פרוגרמה לחלוקה פנימית‬
‫(מדרג) של ברֵ כות הדגים לפי קרבתן לנחל וייעודן‬
‫החקלאי והסביבתי‪ .‬המודל מציע לחלק את שטחי‬
‫המדגים לשני סוגים עיקריים של ממשק חקלאי‪,‬‬
‫שתפקידם החקלאי והסביבתי שונה ‪ -‬אזור של‬
‫ממשק אינטנסיבי ואזור של ממשק אקסטנסיבי‬
‫(ידידותי לסביבה ‪ /‬חקלאות רב‪-‬תפקודית)‪ .‬פירוט‬
‫המודל ודוגמאות להצעות יישומיות המתאימות‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫לאזורי מדגה שונים מובאים בסקירה‪ ,‬בחלק ד פרק‬
‫‪.1.1‬‬
‫כלי ממשק‪ :‬בחלק ד של הסקירה (פרק ‪ )1.2‬מפורטות‬
‫המלצות לממשק סביבתי של ברֵ כות דגים בתחומי‬
‫הניהול ההידרולוגי והממשק הסביבתי (אקולוגי)‪.‬‬
‫כלים כלכליים וחברתיים ( ‪Social and economic‬‬
‫‪ :)incentives‬שמירה על מדגים פעילים כבתי גידול‬
‫לחים (מלאכותיים) התומכים בשימור מגוון ביולוגי‪,‬‬
‫ושיפור התפקוד הסביבתי‪-‬אקולוגי של המדגים‬
‫הם אינטרסים לאומיים‪ .‬לכן‪ ,‬אנו סבורים שראוי‬
‫שממשלת ישראל תציע תמריצים כלכליים חיוביים‬
‫לעידוד הסבה לניהול סביבתי של אזורי מדגה‪,‬‬
‫ותציע תשלום לדייגים עבור אספקת שירותים של‬
‫המערכת אקולוגית רצויים בברֵ כות הדגים‪.‬‬
‫בסקירה מוצעים מספר סוגים של כלים לתמריצים‬
‫כלכליים‪ ,‬המקובלים כמדדים ערכיים לשמירת‬
‫טבע בעולם‪ :‬תשלום עבור אספקת שירותים של‬
‫המערכת אקולוגית לחקלאים (תשמ"א; ‪Payments‬‬
‫‪ ;)for Ecosystem Services, PES‬תמריצים כלכליים‬
‫לעידוד מיזמים תיירותיים בשטח המדגה ‪ -‬תיירות‬
‫אקולוגית ופעילות נופש ( ‪Eco-tourism / Outdoor‬‬
‫‪ ;)recreation‬שותפות עם גורמים עסקיים פרטיים‬
‫בניהול השטחים הציבוריים בגישת ‪PPP (Public‬‬
‫‪.)Private Partnership‬‬
‫בהתאם למודלים הללו‪ ,‬המקובלים בעולם‪ ,‬אנו‬
‫מציעים שגם בישראל ייבחנו מודלים לתמריצים‬
‫כלכליים שמתאימים מצד אחד למציאות‬
‫החברתית‪-‬כלכלית של חקלאות המדגה‪ ,‬ומצד שני‬
‫לקידום יעדים לאומיים של שמירת טבע ושיקום‬
‫נחלים‪ .‬באופן קונקרטי‪ ,‬מבחינת מקורות המימון‬
‫לתשמ"א ( ‪ ,)PES‬ניתן להציע לכרוך מתן מענקים‬
‫ממשלתיים שיוקצו לקידום הרפורמה בענף המדגה‪,‬‬
‫עם תמריצים לקידום ממשק סביבתי של מדגים‬
‫שייהנו מהמענקים הכספיים‪ .‬למשל‪ ,‬ניתן להציע‬
‫שמשקי מדגה שיבקשו לקבל מענק להתאמה‬
‫לדרישות הרפורמה‪ ,‬יידרשו להכין פרוגרמה כוללת‬
‫לניהול סביבתי של המדגה‪ .‬פרוגרמה זו תכלול‬
‫תכנית מרחבית שתגדיר אחוז מסוים של אזורי‬
‫ברֵ כות שינוהלו בממשק אקסטנסיבי‪-‬סביבתי‬
‫("אזורי חיץ"; בהתאם להצעה בפרק ד בסעיף ‪1.1‬‬
‫של הסקירה)‪ .‬כמו כן אפשר שקבלת מענק תהיה‬
‫כרוכה בהתחייבות לאימוץ הנחיות לממשק חקלאי‬
‫סביבתי במדגה (בהתאם להמלצות המובאות בפרק‬
‫ד בסעיף ‪ 1.2‬של הסקירה)‪.‬‬
‫מבנה הסקירה ומקורות המידע‬
‫הסקירה כוללת ארבעה חלקים‪ .‬חלק א‪ :‬מיפוי‬
‫הפריסה המרחבית של ברֵ כות הדגים וגופי מים‬
‫מלאכותיים הנמצאים בקרבתן כיום‪ ,‬והשוואה בינה‬
‫‪1815‬‬
‫מאגר עינן ובריכות מסביבו ב‬
‫לבין פריסת בתי הגידול הלחים בישראל בעבר‪.‬‬
‫חלקים ב ו‪-‬ג‪ :‬סקירה וניתוח של מגמות ההתפתחות‬
‫בענף המדגה‪ ,‬ושל יחסי הגומלין בין חקלאות ומדגים‬
‫לסביבה הטבעית‪ ,‬תוך הסתמכות על סקירת ספרות‬
‫מהעולם ומישראל‪ .‬הניתוח מתייחס לחשיבותן של‬
‫ברֵ כות הדגים לשמירה על מינים הנסמכים על בתי‬
‫גידול לחים מחד גיסא‪ ,‬ולהשפעות השליליות של‬
‫המדגים על הנחלים ועל בתי הגידול הלחים מאידך‬
‫גיסא‪ .‬חלק ד‪ :‬דוגמאות מהעולם לאתרים שמקודמות‬
‫בהם תכניות לשיפור התפקוד הסביבתי (אקולוגי) של‬
‫חוות לגידול דגים‪ ,‬והמלצות יישומיות לתכנון מרחבי‬
‫ולממשק חקלאי שעשויים לשפר את יחסי הגומלין‬
‫בין המדגים לנחלים בישראל‪.‬‬
‫בחלק הראשון של הסקירה (חלק א) הצגנו את‬
‫התמורות שעברו על בתי הגידול הלחים בישראל‬
‫באמצעות מיפוי (משוער) של השינויים בפריסה‬
‫המרחבית של בתי הגידול הלחים במחצית הראשונה‬
‫של המאה ה‪ ,20-‬והעמדתו ביחס לפריסה המרחבית‬
‫של ברֵ כות הדגים‪ .‬עבודת המיפוי המרחבי מאפשרת‬
‫לבחון ברמה האיכותית באיזו מידה הפריסה‬
‫המרחבית של הברֵ כות כיום היא "תחליף" לבתי‬
‫גידול לחים שנעלמו מהאגנים החקלאיים‪ ,‬וכן לזהות‬
‫אזורים שלברֵ כות הדגים יש פוטנציאל לתפקד בהם‪,‬‬
‫במידה מסוימת‪ ,‬כמסדרונות אקולוגיים התומכים‬
‫במינים הנסמכים על מים‪.‬‬
‫המדגים כיום ביחס‬
‫כדי להציג במפות את מיקום ִ‬
‫לפריסה המרחבית של בתי הגידול הלחים בעבר‪,‬‬
‫‪1816‬‬
‫השתמשנו בשכבת ממ"ג שהוכנה על ידי נעם לוין‬
‫ואח' בשנת ‪ ,2009‬המציגה את פריסת בתי הגידול‬
‫הלחים בישראל בתחילת המאה ה‪Levin et al.,( 20-‬‬
‫‪ ,)2009‬תוך התבססות על מקורות מידע שונים (בהם‪:‬‬
‫סקר ‪ )PEF( Palestine Exploration Fund‬משנת ‪;1870‬‬
‫מפות עותומניות מתקופת מלחמת העולם הראשונה;‬
‫מפות בריטיות משנות ה‪ 30-‬של המאה ה‪ ;20-‬צילומי‬
‫אוויר מוקדמים)‪ .‬על השכבה הזו העלינו את שכבת‬
‫ברֵ כות הדגים‪ ,‬ויצרנו סדרה של מפות המציגות את‬
‫יחסי הגומלין המרחביים בין בתי הגידול הלחים‬
‫בעבר לבין מיקום ברֵ כות הדגים כיום‪.‬‬
‫המפות (המוצגות בסקירה בנספח ‪ ,)1‬מראות שברֵ כות‬
‫הדגים בישראל מוקמו ליד המעיינות והנחלים‬
‫האיתנים‪ ,‬ובאזורים שהיו בהם בעבר בתי גידול‬
‫לחים טבעיים שנוקזו ונעלמו מהנוף‪ .‬כמו כן‪ ,‬המפות‬
‫מראות אזורים של ברֵ כות דגים שיש להם פוטנציאל‬
‫לתפקד כבתי גידול לחים מלאכותיים ולשמש תחליף‬
‫חשוב לבתי הגידול הלחים שנעלמו ‪ -‬אם ינוהלו‬
‫בממשק ידידותי לסביבה (לפי ההמלצות בחלק ד)‪.‬‬
‫בחלק השני ובחלק השלישי של הסקירה (חלקים‬
‫ב ו‪-‬ג) ערכנו סקירת ספרות שמטרותיה‪ :‬לתאר את‬
‫מגמות הפיתוח של המדגים בישראל בעבר וכיום;‬
‫למפות את יחסי הגומלין המורכבים בין חקלאות‬
‫המדגים לבין שמירת טבע‪ ,i‬ולאפיין את היעדים‬
‫המדגים ולשימור מגוון מיני‬
‫המשותפים לחקלאות ִ‬
‫חולייתנים‪ .‬במהלך הסקירה אפיינו את התמורות‬
‫והמגמות בענף הדיג‪ ,‬ובחנו כיצד מגמות השינוי‬
‫ם יגד תוכֵרב לש יגולוקאה דוקפתה רופיש‬
‫גליל העליון (צילום‪ :‬דוד ינזן)‬
‫בממשק החקלאי בענף משפיעות על הפוטנציאל של‬
‫ברֵ כות הדגים לתמוך בשיקום בתי הגידול הלחים‬
‫והנחלים‪ .‬המידע התבסס על סקירת ספרות מחקרית‬
‫מהעולם ומישראל‪ ,‬על ראיונות עם מנהלי ִמדגים‬
‫מאזורים שונים בארץ‪ ,‬ועל התייעצות עם מומחים‬
‫שעוסקים בנושא‪.‬‬
‫בחלק הרביעי של הסקירה (חלק ד) גיבשנו המלצות‬
‫קונקרטיות למדיניות מתאימה לקידום חקלאות‬
‫מדגים ידידותית לשימור המגוון הביולוגי ולצמצום‬
‫מוקדי הקונפליקט בין חקלאות המדגים לבין הגופים‬
‫האמונים על שמירת טבע וסביבה‪ .‬ההמלצות שגובשו‬
‫מתייחסות להיבטים הבאים‪ :‬התכנון המרחבי של‬
‫המדגים ומגמות הפיתוח במרחב (אינטנסיפיקציה‪/‬‬
‫אקסטנסיפיקציה); הממשק החקלאי הרצוי מבחינה‬
‫אקולוגית; תמריצים כלכליים לעידוד ניהול סביבתי‬
‫של המדגים‪.‬‬
‫חשיבות הסקירה‬
‫המשרד להגנת הסביבה מקדם בימים אלה תקנות‬
‫המדגים‪ ,‬שמטרתן לצמצם את‬
‫ִ‬
‫חדשות לתפעול‬
‫כמויות מי הפלט שמוזרמים מהמדגים לנחלים‪,‬‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫ולמזער את רמות המזהמים שנפלטים מהמדגים‬
‫לנחלים‪ .‬אישור תקנות המדגים צפוי להוביל‬
‫לרפורמה בענף המדגים‪ ,‬שעלולה להוביל לקריסה‬
‫ממשקי המדגה‪ ,‬מכיוון שיש‬
‫ולהיעלמות של חלק ִ‬
‫מדגים שלא מסוגלים לעמוד בהוצאות הכלכליות‬
‫הנדרשות לעמידה בתנאי הרפורמה‪ .‬הרפורמה בענף‬
‫המדגה היא הזדמנות לכוון את מגמות השינוי‬
‫במדגים לכיוון שמירת טבע וסביבה‪ ,‬ולהציע שימוש‬
‫ממשק מדגים התומך‬
‫בתמריצים כלכליים לעידוד ְ‬
‫בשימור ערכי טבע ונוף בברֵ כות הדגים‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬סקירה זו תורמת לאיתור אזורי ברֵ כות‬
‫שעשויים לתפקד כתחליף חיוני לבתי גידול לחים‬
‫שנעלמו‪ ,‬ועוזרת לכוון לממשק החקלאי הרצוי‬
‫לשימור מינים הנסמכים על גופי המים המלאכותיים‬
‫הללו‪.‬‬
‫מקורות‬
‫‪Levin, N., Elron, E., and Gasith, A. 2009. Decline of‬‬
‫‪wetland ecosystems in the coastal plain of Israel‬‬
‫‪during the 20th century: Implications for wetland‬‬
‫‪conservation and management, Landscape and‬‬
‫‪Urban Planning Vol. 92: 220-232.‬‬
‫‪1817‬‬
‫מחקרים‬
‫פיתוח מזון נט ול קמח ק‬
‫דור‪,‬‬
‫לשנות‬
‫רוב‬
‫שדג האמנון תפס‬
‫את מקומו בסל הייצור‬
‫בעולם‪ .‬האמנונים נחשבים‬
‫ל‪'-‬תרנגולות של הדגים'‪.‬‬
‫בטוי המתאר ייצור המוני‬
‫ומתועש כמזון זול להמונים‪.‬‬
‫מצער שהרווח מגידולם נמוך‬
‫מאד‪ ,‬אם בכלל! המחקר כאן‬
‫יכול לתת קצת אוויר לנשימה למגדלים‬
‫שאולי יצליחו לגדל את האמנון עם פחות‬
‫קמח דגים ועם יותר רווח‪.‬‬
‫דגים לדג אמנ ון מכלוא‬
‫נתן גור ‪ ,1‬גיא רובינשטיין‬
‫‪2‬‬
‫‪ - 1‬צמח תערובות‬
‫‪ - 2‬אגף הדיג‬
‫מבוא‬
‫קמח דגים נחשב במשך שנים רבות‬
‫למרכיב הכרחי במזונות לדגים וסרטנים‪.‬‬
‫בגלל מחירו הגבוה והפער ההולך וגדל בין ההיצע‬
‫לביקוש‪ ,‬יש מחקר אינטנסיבי בחיפוש אחר‬
‫תחליפים לקמח הדגים ו\או לפיתוח מזונות נטולי‬
‫קמח דגים אשר יאפשרו השגת ביצועים שאינם‬
‫נופלים מאלו של מזונות המכילים קמח דג‪.‬‬
‫תרומתו של קמח הדגים להשגת ביצועים גבוהים‬
‫בגידול דגים מוסברת במדדים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬רמת חלבון גבוהה‬
‫‪ ‬פרופיל חומצות אמינו התואם את הרכב‬
‫הגופה של הדגים‬
‫‪ ‬נעכלות גבוהה‬
‫‪ ‬העדר מעכבים ואנטי נוטריינטים‬
‫‪ ‬תכולת חומצות שומן חיוניות מקבוצת ‪N -3‬‬
‫‪ ‬טעימות ומשיכת הדגים למזון‬
‫‪ ‬תכולת מינרלים גבוהה‪ -‬זרחן זמין‪ ,‬סידן‪,‬‬
‫מלח‪.‬‬
‫כל התכולות המאפיינות את קמח הדגים ניתנות‬
‫להשגה ממזונות חלופיים אולם הקושי העיקרי‬
‫הינו למצוא את השילוב האופטימלי אשר יאפשר‬
‫בצועים זהים לאלו של מזון עם קמח דג‪ ,‬בעלות‬
‫נמוכה יותר‪.‬‬
‫דג האמנון הינו מועמד אידיאלי לפיתוח מזון נטול‬
‫קמח דג בהיותו אוכל‪-‬כל בעל דרישות תזונתיות‬
‫נמוכות‪ ,‬יחסית‪.‬‬
‫רוב המחקרים סובלים משני חסרונות עיקריים‪:‬‬
‫‪ ‬הם נערכו בעיקר על דגיגים קטנים‪.‬‬
‫‪ ‬נבדקו תחליפים בשיטה של אחד מול אחד‬
‫(קמח דג ‪ -‬תחליף)‬
‫ברוב הניסויים אין התייחסות לנושא הטעימות‬
‫( ‪ )palatability‬והשפעתה על צריכת המזון‪.‬‬
‫הנסויים המוקדמים בנושא הפכו להיות בלתי‬
‫רלבנטיים בגלל שינוי שיטת יצור המזון (מעבר‬
‫מכפתות לאקסטרוזיה) אשר לה השפעה ניכרת על‬
‫ערכם התזונתי של חלק מחמרי הגלם‪.‬‬
‫במחקר העכשווי בנושא תחליפי ק"ד נהוגה גישה‬
‫‪1818‬‬
‫חדשה של הרכב מזון משולב המורכב ממספר רב‬
‫של מקורות חלבון ובתוספת מינרלים ומעודדי‬
‫צריכת מזון‪.‬‬
‫תכנית המחקר שלנו התמקדה בהיבטים הישומיים‬
‫של המזון‪:‬‬
‫‪ ‬בחינת המזונות לדגים בשלב הפיטום‬
‫‪ ‬בחינת שילובי חומרים ולא חומר תחליפי‬
‫בודד לעומת בקורת עם קמח דג‪.‬‬
‫‪ ‬כל מזונות הניסוי מעובדים באקסטרוזיה‬
‫הניסויים בוצעו על ידי לשכת מכוני התערובת‬
‫בשיתוף עם אגף הדיג‪ ,‬בתחנת הניסויים בגינוסר‪.‬‬
‫במסגרת מחקר תלת‪-‬שנתי מתוכנן בנושא בוצע‪,‬‬
‫בשלב ראשון‪ ,‬ניסוי לקביעת בצועי האמנון‬
‫במזונות עם רמת קמח דג משתנה ומזונות נטולי‬
‫קמח דג עם מקורות חלבון צמחיים‪.‬‬
‫בשלבים הנוספים נבדקו מזונות נטולי קמח דג עם‬
‫מקורות חלבון שונים‪ ,‬מן החי והצומח‪ ,‬בשילובים‬
‫שונים‪.‬‬
‫כל הניסוים בוצעו עם דגי אמנון מכלוא‬
‫( ‪ )O.niloticus x O.aurea‬אוכלוסיה כל זכרית‪.‬‬
‫ניסוי ‪.1‬‬
‫הניסוי הראשון בסדרה נועד לקבוע את ביצועי‬
‫האמנון עם ‪ 3‬מזונות ברמות שונות של קמח דג‬
‫וכן ‪ 3‬מזונות עם חומרים צמחיים כמרכיב ראשי‪.‬‬
‫טיפולים‪:‬‬
‫‪ .1‬קמח דג ‪15% -‬‬
‫‪ .2‬קמח דג ‪10% -‬‬
‫‪ .3‬קמח דג ‪5% -‬‬
‫‪ .4‬ללא קמח דג ‪ -‬בסיס סויה‬
‫‪ .5‬ללא קמח דג‪ -‬בסיס חמניות‬
‫‪ .6‬ללא קמח דג ‪ -‬בסיס ‪DDG‬‬
‫כל המזונות היו שווי חלבון ואנרגיה נעכלת‬
‫‪.2900/30%‬‬
‫אולכמ ןונמא גדל םיגד חמק לוטנ ןוזמ חותיפ‬
‫תוצאות (ניסוי ‪)1‬‬
‫משתנה \ טיפול‬
‫טיפול‬
‫משקל סופי (ג')‬
‫תוספת משקל יומית (ג')‬
‫נצילות מזון‬
‫א‬
‫ק"ד ‪15‬‬
‫‪a 422.3‬‬
‫‪ab 3.29‬‬
‫‪cd 1.61‬‬
‫ב‬
‫ק"ד ‪10‬‬
‫‪a 433.2‬‬
‫‪a 3.42‬‬
‫‪d 1.59‬‬
‫ג‬
‫ק"ד ‪5‬‬
‫‪ab 418.4‬‬
‫‪ab 3.29‬‬
‫‪cd 1.64‬‬
‫ד‬
‫סויה‬
‫‪ab 412.4‬‬
‫‪bc 3.19‬‬
‫‪bc 1.71‬‬
‫ה‬
‫חמניות‬
‫‪bc 397.7‬‬
‫‪cd 3.03‬‬
‫‪ab 1.79‬‬
‫ו‬
‫‪DDG‬‬
‫‪c 382.4‬‬
‫‪d 2.94‬‬
‫‪a 1.84‬‬
‫ממוצעים באותה שורה אשר לידם אותיות שונות נבדלים באופן מובהק (‪.)P<0.05‬‬
‫ניתוח כלכלי (ניסוי ‪)1‬‬
‫משתנה\טיפול‬
‫שווי היבול (‪ \ ₪‬מיכל)‬
‫שווי המזון (‪ \ ₪‬מיכל)‬
‫תפוקה נטו (‪ \ ₪‬מיכל)‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫ק"ד ‪15‬‬
‫‪239.4‬‬
‫‪101.2‬‬
‫‪138.2‬‬
‫ק"ד ‪10‬‬
‫‪245.7‬‬
‫‪94.6‬‬
‫‪151.1‬‬
‫סיכום‬
‫מטרת הניסוי הנוכחי הייתה לייצר נתוני יסוד‬
‫להערכת הביצועים של המזונות נטולי קמח‬
‫דגים‪.‬‬
‫כללית‪ ,‬ניתן לראות שקבוצת קמח הדגים הניבה‬
‫בצועים טובים יותר מקבוצת מקורות החלבון‬
‫הצמחי בכל האמור לגדילה ונצילות מזון‪.‬‬
‫גדילת הדגים בטיפול הסויה אינה שונה באופן‬
‫מובהק מזו של טיפולי קד ‪ 15‬ו‪-‬קד ‪.5‬‬
‫בניסוי זה לא נבדקו שילובים של מקורות חלבון‬
‫אשר אמורים לשפר את הבצועים וכמו כן לא‬
‫נבדקו מקורות חלבון חלופיים מן החי‪ ,‬בדיקת‬
‫שילובים אלו מתוכננת לניסויי ההמשך‪.‬‬
‫בנתוני הניסוי הנוכחי ובמחירי חומרי הגלם‬
‫והדגים ששררו בתקופת הניסוי‪ ,‬נמצאה שטיפולי‬
‫ק"ד ‪ %10‬וק"ד ‪ 5%‬היו הכלכליים ביותר‪.‬‬
‫ק"ד ‪5‬‬
‫‪239.4‬‬
‫‪88.6‬‬
‫‪150.8‬‬
‫סויה‬
‫‪230.4‬‬
‫‪83.0‬‬
‫‪147.4‬‬
‫חמניות‬
‫‪217.8‬‬
‫‪79.8‬‬
‫‪138.0‬‬
‫‪DDG‬‬
‫‪207‬‬
‫‪80.8‬‬
‫‪126.2‬‬
‫ניסוי ‪.2‬‬
‫ניסוי זה נועד לקבוע בצועי דג האמנון עם מזונות‬
‫שהכילו כוספת סויה או כוספת חמניות ומוצרים‬
‫שונים של פסדי עופות בהשוואה למזון בקורת על‬
‫בסיס כוספת סויה ו‪ 10% -‬קמח דג‪.‬‬
‫טיפולי הניסוי‪:‬‬
‫א‪ .‬בקורת‪ -‬כ‪ .‬סויה ‪ + 37%‬קמח דג ‪10%‬‬
‫ב‪ .‬כ‪ .‬סויה ‪ + 31.5%‬קמח עוף ‪10%‬‬
‫ג‪ .‬כ‪ .‬סויה ‪ + 37.6%‬קמח נוצות ‪9%‬‬
‫ד‪ .‬כ‪ .‬סויה ‪ + 40.9%‬קמח דם ‪5%‬‬
‫ה‪ .‬משולב‪ -‬כ‪ .‬סויה ‪ + 30.8%‬עוף ‪ ,5%‬נוצות ‪,3%‬‬
‫דם ‪4%‬‬
‫ו‪ .‬משולב ‪ -‬חמניות ‪ + 26.5%‬עוף ‪, 5%‬נוצות ‪,3%‬‬
‫דם ‪4%‬‬
‫כל המזונות שווי חלבון ואנרגיה נעכלת ‪.2900/30%‬‬
‫צף‪ ,‬מעובד באקסטרוזיה‪.‬‬
‫תוצאות (ניסוי ‪)2‬‬
‫א‬
‫משתנה \ טיפול‬
‫ק"ד ‪10‬‬
‫טיפול‬
‫‪325.0‬‬
‫משקל סופי (ג')‬
‫תוספת משקל יומית (ג') ‪ab 2.38‬‬
‫‪1.73‬‬
‫נצילות מזון‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ג‬
‫ב‬
‫קמח עוף קמח נוצות קמח דם משולב ‪ +‬סויה משולב ‪ +‬חמניות‬
‫‪336.0‬‬
‫‪333.8‬‬
‫‪326.4‬‬
‫‪315.3‬‬
‫‪314.5‬‬
‫‪a 2.47‬‬
‫‪a 2.49‬‬
‫‪ab 2.37‬‬
‫‪b 2.22‬‬
‫‪ab 2.27‬‬
‫‪1.83‬‬
‫‪1.75‬‬
‫‪1.77‬‬
‫‪1.81‬‬
‫‪1.83‬‬
‫ממוצעים באותה שורה אשר לידם אותיות שונות נבדלים באופן מובהק (‪.)P<0.05‬‬
‫ניתוח כלכלי (ניסוי ‪)2‬‬
‫משתנה \ טיפול‬
‫טיפול‬
‫שווי התפוקה (‪)₪‬‬
‫עלות המזון (‪)₪‬‬
‫עודף למיכל (‪)₪‬‬
‫עודף למ"ק (‪)₪‬‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬
‫א‬
‫ק"ד ‪10‬‬
‫‪160.2‬‬
‫‪85.8‬‬
‫‪74.4‬‬
‫‪14.9‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ג‬
‫ב‬
‫קמח עוף קמח נוצות קמח דם משולב‪ +‬סויה משולב ‪ +‬חמניות‬
‫‪149.4‬‬
‫‪162‬‬
‫‪156.6‬‬
‫‪150.3‬‬
‫‪151.2‬‬
‫‪80.1‬‬
‫‪82.7‬‬
‫‪82.9‬‬
‫‪81.4‬‬
‫‪79.6‬‬
‫‪69.3‬‬
‫‪79.3‬‬
‫‪73.7‬‬
‫‪68.9‬‬
‫‪71.6‬‬
‫‪13.9‬‬
‫‪15.9‬‬
‫‪14.7‬‬
‫‪13.8‬‬
‫‪14.3‬‬
‫‪1819‬‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫בניסוי הנוכחי נבדקו מקורות חלבון מן החי‬
‫כתחליף לקמח דגים במזון אמנון‪.‬‬
‫נבחנו קמח עוף‪ ,‬קמח נוצות וקמח דם (עופות) ‪-‬‬
‫כל אחד בנפרד וכן במזונות משולבים שהכילו‬
‫את שלשת חומרי הגלם עם כוספת סויה או‬
‫כוספת חמניות‪.‬‬
‫במדדי הגדילה‪ ,‬נצילות המזון השרידות ומקדם‬
‫המצב הגופני‪ ,‬לא נמצאו הבדלים מובהקים בין‬
‫התחליפים ( בנפרד או במשולב) לבקורת קמח‬
‫הדגים‪.‬‬
‫בסיכום כולל‪ ,‬הטיפול המשולב של כ‪ .‬סויה‬
‫עם שלשת התחליפים היה היעיל ביותר‬
‫וטיפול קמח הנוצות היה הנחות מבין‬
‫הטיפולים‪.‬‬
‫הניתוח הכלכלי של תוצאות הניסוי הראה‪,‬‬
‫שביחסי המחירים ששררו בתקופת הניסוי‪,‬‬
‫טיפול הסויה ‪ +‬משולב היה הכלכלי ביותר‬
‫בתמורה נטו למיכל וטיפול קמח הנוצות‬
‫הניב את התמורה הנמוכה ביותר למיכל‪.‬‬
‫ניסוי ‪.3‬‬
‫ניסוי זה נועד לפיתוח של מזונות נטולי קמח דג על‬
‫בסיס מרכיבים צמחיים בלבד שלא יפלו בביצועיהם‬
‫ממזון בקורת עם ‪ 10%‬קמח דג‪.‬‬
‫מזונות‪:‬‬
‫מזון הבסיס‪ :‬אמנון ‪ 30%‬חלבון‪ ,‬צף‪ ,‬כופתית ‪ 4‬מ"מ‪ .‬סימון‬
‫ק‪-‬ד‬
‫‪ .1‬בקורת א ‪ 10% -‬קמח דג‪.‬‬
‫‪ .2‬בקורת ב ‪ -‬עם מוצרי עוף ללא קמח דג‪ .‬ק‪-‬ע‬
‫ס‪-‬ג‬
‫‪ .3‬סויה ‪ +‬גלוטן תירס‪.‬‬
‫‪ .4‬סויה ‪ +‬גלוטן תירס ‪ +‬אטרקטנט (בטאין ‪ +‬שמרים)‪ .‬ס‪-‬ג‪-‬א‬
‫‪ .5‬סויה ‪.DDG +‬‬
‫ס‪-‬דד‬
‫‪D‬‬
‫ס‪-‬ג‪-‬דד‬
‫‪ .6‬סויה ‪ +‬גלוטן תירס ‪ DG +‬‬
‫כל המזונות היו שווי חלבון ואנרגיה ‪ ,3150/30%‬צף‬
‫מעובדים באקסטרוזיה‪.‬‬
‫מבט על תחנת ניסיונות של אגף‬
‫‪1820‬‬
‫אולכמ ןונמא גדל םיגד חמק לוטנ ןוזמ חותיפ‬
‫תוצאות (ניסוי ‪)3‬‬
‫משתנה \ מזון‬
‫סימון‬
‫משקל ממוצע סופי (ג')‬
‫תוספת משקל יומית (ג')‬
‫נצילות מזון‬
‫א‬
‫ק‪-‬ד‬
‫‪291.2‬‬
‫‪2.48‬‬
‫‪1.80‬‬
‫ב‬
‫ק‪-‬ע‬
‫‪304.7‬‬
‫‪2.72‬‬
‫‪1.77‬‬
‫ג‬
‫ס‪-‬ג‬
‫‪292.4‬‬
‫‪2.49‬‬
‫‪1.94‬‬
‫ד‬
‫ס‪-‬ג‪-‬א‬
‫‪295.0‬‬
‫‪2.54‬‬
‫‪1.84‬‬
‫ה‬
‫ס‪-‬דד‬
‫‪297.3‬‬
‫‪2.58‬‬
‫‪1.91‬‬
‫ו‬
‫ס‪-‬ג‪-‬דד‬
‫‪293.3‬‬
‫‪2.51‬‬
‫‪1.85‬‬
‫ההבדלים בין הטיפולים אינם מובהקים (‪)p>0.05‬‬
‫תחשיב כלכלי (ניסוי ‪)3‬‬
‫משתנה \ מזון‬
‫סימון‬
‫שווי התפוקה‬
‫סך עלות המזון‬
‫יתרה תפוקה‪-‬מזון‬
‫יתרה למ"ק‬
‫א‬
‫ק‪-‬ד‬
‫‪79.6‬‬
‫‪36.1‬‬
‫‪43.5‬‬
‫‪8.70‬‬
‫ב‬
‫ק‪-‬ע‬
‫‪83.8‬‬
‫‪32.8‬‬
‫‪51.0‬‬
‫‪10.19‬‬
‫מסקנות‬
‫‪ .1‬בתנאי הניסוי הנוכחי נמצא שמזונות אמנון‬
‫צמחיים‪ ,‬נטולי קמח דגים‪ ,‬מאפשרים ביצועים‬
‫שאינם נופלים מאלו של מזון שהכיל ‪ 10%‬קמח‬
‫דגים‪.‬‬
‫‪ .2‬העלאת רמת האנרגיה הנעכלת‪ ,‬הליזין והמתיונין‪,‬‬
‫ללא שינוי ברמת החלבון הכללי‪ ,‬אפשרה קבלת‬
‫ביצועים משופרים במזונות כל צמחיים‪.‬‬
‫‪ .3‬ביחסי המחירים ששררו בעת הניסוי‪ ,‬מזון ב'‬
‫שהכיל מוצרי עוף‪ ,‬הניב את התוצאה הכלכלית‬
‫הטובה ביותר‪.‬‬
‫בין המזונות הצמחיים‪ ,‬מזון ה'‪ ,‬על בסיס כ‪ .‬סויה ‪+‬‬
‫‪ DDG‬היה הכלכלי ביותר‪ .‬ממצאי הניסוי מאפשרים‬
‫גמישות רבה יותר בתכנון מזון לאמנון על בסיס‬
‫שיקולים כלכליים או שיווקיים‪.‬‬
‫ג‬
‫ס‪-‬ג‬
‫‪75.4‬‬
‫‪33.5‬‬
‫‪41.9‬‬
‫‪8.37‬‬
‫ד‬
‫ס‪-‬ג‪-‬א‬
‫‪80.7‬‬
‫‪35.9‬‬
‫‪44.8‬‬
‫‪8.97‬‬
‫ה‬
‫ס‪-‬דד‬
‫‪79.8‬‬
‫‪34.2‬‬
‫‪45.6‬‬
‫‪9.12‬‬
‫ו‬
‫ס‪-‬ג‪-‬דד‬
‫‪77.0‬‬
‫‪33.6‬‬
‫‪43.4‬‬
‫‪8.68‬‬
‫סיכום‬
‫♦ בסדרת ניסויים שנערכו הוכחה האפשרות‬
‫להשתחרר מהתלות בקמח דגים כמרכיב‬
‫הכרחי במזון האמנון‪.‬‬
‫♦ ניתן להגיע לבצועים כלכליים בצרופים שונים‬
‫של מרכיבים צמחיים ומוצרים של פסדי‬
‫עופות בהתאם לזמינות ועלות של חומרי‬
‫הגלם השונים‪.‬‬
‫♦ הוכחה האפשרות ליצר מזונות על בסיס‬
‫מרכיבים צמחיים בלבד‪ ,‬שלא יפלו בביצועיהם‬
‫ממזון עם ‪ 10%‬קמח דג‪.‬‬
‫המאמר מתורגם ממאמר שפורסם לראשונה במגזין‬
‫של ‪ Global Aquaculture Advocate‬ינואר‪-‬פברואר‬
‫‪.2014‬‬
‫ף הדיג בגינוסר (צילום‪ :‬דוד ינזן)‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫‪1821‬‬
‫מחקרים‬
‫הקמת תשתית גנומית‬
‫לייסוד תכנית טיפוח‬
‫לדג דקר המכמורת‬
‫(דקר לבן; ‪(Epinephelus aeneus‬‬
‫ליאור דור ‪ ,1‬אנדרי שיראק ‪ ,1‬סרגיי גורשקוב ‪,2‬‬
‫‪1‬‬
‫איל סרוסי ‪ ,1‬מיכה רון ‪ 1‬וגדעון חולתא‬
‫‪ 1‬המכון לחקר בעלי‪-‬חיים‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי‪ ,‬מרכז וולקני‬
‫‪ 2‬המכון הלאומי לחקלאות ימית‪ ,‬חקר ימים ואגמים לישראל‪ ,‬אילת‬
‫ס‬
‫מנים גנטיים ומפה‬
‫גנטית מאפשרים‬
‫יישומים גנטיים כגון‪:‬‬
‫מעקב הורות‪ ,‬בקרה של‬
‫שונות גנטית ואיתור‬
‫גנים קטלניים‪ ,‬ויצירת‬
‫משפחתיים‬
‫מבנים‬
‫לחיפוש אזורים‬
‫בגנום המשפיעים על‬
‫תכונות כמותיות‪.‬‬
‫( ‪Epinephelus‬‬
‫דקר המכמורת‬
‫‪ )aeneus‬הוא מין פרוטוגיני‬
‫הרמפרודיט המצוי באזור הים התיכון‪,‬‬
‫לאור ך חופה המערבי של אפריקה ודרום‬
‫אנגולה‪ .‬ערכו המסחרי של דקר המכמורת‬
‫גבוה‪ ,‬טעמו משובח‪ ,‬קצב גדילתו מהיר והוא‬
‫יחסית עמיד בפני מחלות‪ .‬משום כך מין זה‬
‫הוא מועמד מבטיח לגידול מסחרי ובשנת‬
‫‪ 2010‬החל פרויקט ביות דקר המכמורת על ידי‬
‫האגף לדיג וחקלאות מים במשרד החקלאות‪.‬‬
‫מטרת הפרויקט היא פיתוח טכנולוגיות‬
‫חדשות לביות‪ ,‬רבייה וגידול מסחרי של דקר‬
‫המכמורת‪ .‬הקשיים העיקרים בתחילת התהליך‬
‫הם‪ :‬זיהוי מהימן של המין שהסתמך עד אז על‬
‫הבדלים מורפולוגיים בלבד‪ ,‬בקרה אחר איבוד‬
‫השונות הגנטית באוכלוסייה בשבייה והבנת‬
‫אסטרטגיית הרבייה של דקר המכמורת‪ ,‬כלומר‬
‫כמה פרטים בלהקת ההורים תורמים חומר‬
‫גנטי לצאצאים‪.‬‬
‫המחקר הינו שיתוף פעולה בין צוות המעבדה‬
‫לגנטיקה במכון לחקר בעלי‪-‬חיים ברחובות‬
‫אשר היה אחראי על המחקר הגנומי‪ ,‬לבין‬
‫מלח "י שם מוחזקת להקת הורים בשבייה‬
‫ונעשית הרבייה במתקני המכון‪ .‬דגימות‬
‫דם מאוכלוסיית ההורים‪ ,‬דגימות של לרוות‬
‫שבקעו במספר מועדים ודגימות דגיגים‬
‫הועברו ממלח "י למעבדה ברחובות‪.‬‬
‫המחקר התמודד עם נושאים אלה באמצעות‬
‫מספר כלים גנומיים‪ .‬תחילה‪ ,‬על מנת לזהות‬
‫את מין הדג יושמה שיטת זיהוי באמצעות‬
‫"ברקוד גנטי" המסתמכת על השונות ברצף הגן‬
‫המיטוכונדריאלי ‪ Cytochrome c Oxidase‬תת‬
‫יחידה ‪ )COI ( 1‬אשר שימשה לזיהוי הפרטים‬
‫‪1822‬‬
‫המשתתפים בעבודה‪ .‬על ברקוד גנטי ראה‬
‫חולתא‪.2014 ,‬‬
‫בהעדר סמנים השייכים לדקר המכמורת‬
‫במאגרי המידע הגנומיים‪ ,‬ובשל מיעוט‬
‫התקציב לפרויקט‪ ,‬נבחרה שיטת השימוש‬
‫בסמנים גנטיים הטרולוגים (שפותחו למינים‬
‫אחרים) ובחינת התאמתם לדקר המכמורת‪.‬‬
‫הורכבו עצים פילוגנטיים על בסיס רצפי ‪DNA‬‬
‫וחלבונים של ‪ 36‬מיני דקר שונים כדי לבחון‬
‫את הקשר בין הקרבה הפילוגנטית ליעילות‬
‫הגברת סמנים הטרולוגים לדקר המכמורת‪.‬‬
‫תחילה אותרו ‪ 656‬רצפי דקרים המכילים‬
‫קטעים מיקרוסטליטים בעלי רצף חוזרני של‬
‫‪ 233 ,)C A ( m‬מתוכם התאימו לפיתוח תחלים‬
‫עבור דקר המכמורת‪ .‬סמנים הטרולוגים פותחו‬
‫משמונה מינים‪E. awoara , E. septemfasciatus , :‬‬
‫‪E. fuscog uttatus , E. itajara , E. g uttatus ,‬‬
‫‪.E. akaara , E. coiodes and E. lanceolatus‬‬
‫ההגברה התבצעה באמצעות שיטת ‪ PCR‬דו‪-‬‬
‫שלבית וחסכונית להגברת תוצרי כל זוג‬
‫תחלים כאשר נעשה שימוש בשני סמנים‬
‫פלואורסנטים לצור ך זיהוי וקביעת הגנוטיפ‬
‫של כל תוצרי ‪ 233‬התגובות‪ .‬נמצאו בסך הכל‬
‫‪ 144‬מקטעים פולימורפים (אללים) ותנובת‬
‫הסמנים הפולימורפים לפי מין המקור נעה‬
‫בין ‪ 42‬ל‪ 83 -‬אחוזים‪ .‬השיעור הנמוך ביותר‬
‫נמצא למין = ‪Epinephelus septemfasciatus ( P‬‬
‫)‪ 0.0 01‬אשר לפי ניתוח ‪ COI‬הוא הכי מרוחק‬
‫מבחינה פילוגנטית מדקר המכמורת‪ .‬עם זאת‬
‫כל מיני הדקר שנבחרו התאימו לפיתוח סמנים‬
‫הטרולוגים‪.‬‬
‫תרומכמה רקד גדל חופי ט תינכת דוסי יל תימונג תיתשת תמקה‬
‫איור ‪ .1‬מיקום דקר המכמורת ( ‪ )Epinephelus aeneus‬בעץ פילוגנטי (לפי גן ברקוד ‪ )COI‬וסיכום יעילות‬
‫הפיתוח של סמנים מיקרוסטליטים (באחוזים)‬
‫‪42%‬‬
‫‪55%‬‬
‫‪78%‬‬
‫‪62%‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪66%‬‬
‫‪83%‬‬
‫‪80%‬‬
‫באוכלוסיית הבר נמצא ממוצע של ‪ 6.2‬אללים‬
‫לסמן (בטווח של ‪ 2‬עד ‪ 14‬אללים)‪ ,‬לעומת ממוצע‬
‫של ‪ 3.7‬אללים לסמן (בטווח של ‪ 2‬עד ‪ 7‬אללים)‬
‫שנמצאו באוכלוסייה בשבייה ( ‪ .(P= 1.85 e-20‬נתונים‬
‫אלה מצביעים על ירידה בשונות הגנטית בקרב‬
‫האוכלוסייה בשבייה לעומת אוכלוסיית הבר‪.‬‬
‫הסמנים שימשו לקביעת שיעור הפולימורפיות‬
‫באוכלוסייה בשבייה ובאוכלוסיית בר‪ ,‬וכדי לקבוע‬
‫מהי צורת הרבייה של דקר המכמורת בשבייה‪.‬‬
‫סמנים מיקרוסטליטים פולימורפים שימשו לבדיקת‬
‫הורות אשר שייכה כל אחת מ‪ 59-‬פגיות שהוטלו על‬
‫ידי להקת ההורים בשבי לצמד ההורים שלה‪.‬‬
‫לשם ניתוח ההורות של אוכלוסיית הצאצאים‬
‫פותח סט של שמונה סמנים פולימורפים‪ .‬בקרב‬
‫שנים עשר ההורים אותרו שני זכרים ושתי נקבות‬
‫בצירופים שונים אשר תרמו חומר גנטי‪ .‬עם זאת‬
‫צמד הורים אחד אחראי ליצירת מירב הצאצאים‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫(‪ .)69.2%‬תוצאות אלה מעידות על פוליגמיה בקרב‬
‫דקר המכמורת‪.‬‬
‫לאור העובדה שרק מספר מצומצם של הורים‬
‫תרם חומר גנטי לצאצאים ואבחון הירידה במגוון‬
‫האללים בקרב האוכלוסייה בשבייה בהשוואה‬
‫לאוכלוסיית הבר של דקר המכמורת‪ ,‬המסקנה היא‬
‫שיש לעקוב אחר רמת פולימורפיות באוכלוסייה‬
‫בשבייה בכדי לזהות איבוד שונות ועלייה‬
‫אפשרית בשיעור ריבוי בשארות‪ .‬בנוסף‪ ,‬בתוכניות‬
‫ביות עתידיות יש להרחיב את השונות הגנטית‬
‫באוכלוסייה זו והרבייה צריכה להיעשות בשילוב‬
‫עם אבחנה גנטית‪.‬‬
‫פרטים נוספים ניתן למצוא במאמר ‪Dor et al.‬‬
‫‪.2014 a‬‬
‫לפיתוח מפת תאחיזה מדור ראשון התקבלה‬
‫אוכלוסיית דגיגים גדולה יותר אשר מתוכה אותרה‬
‫באמצעות בדיקת הורות קבוצת אחים גדולה‪.‬‬
‫‪1823‬‬
‫באמצעות סט מורחב של ‪ 34‬סמנים פולימורפים‬
‫נבחנה אוכלוסייה של ‪ 80‬דגיגים‪ ,‬צאצאי שתי‬
‫הטלות שונות של להקת רבייה הכוללת ‪ 12‬הורים‪,‬‬
‫מתוכם נמצא כי ‪ 52‬פרטים הם אחים מלאים‪,‬‬
‫צאצאי זוג ההורים הדומיננטי ונבחרו ‪ 48‬אשר‬
‫נקבעו כאוכלוסיית מיפוי‪.‬‬
‫לצורך בניית מפת תאחיזה גנטית נדרשו סמנים‬
‫פולימורפים נוספים ולשם כך בוצע ריצוף ה‪-‬‬
‫‪ DNA‬של פרט בודד מתוך אוכלוסיית המיפוי‪.‬‬
‫הריצוף נעשה במעבדה של דר' מרק (משה) בנד‬
‫באוניברסיטה של אילינוי בארה"ב‪ .‬הקריאות‬
‫שהתקבלו הורכבו למקטעים ( ‪ )scaffolds‬ו‪188-‬‬
‫סמנים מיקרוסטליטים הומולוגים חדשים פותחו‬
‫על בסיס המקטעים הארוכים ביותר וכן על בסיס‬
‫מספר רצפים טלומריים (בקצוות הכרומוזומים)‬
‫אשר זוהו בין המקטעים‪ .‬סך הכול שימשו ‪228‬‬
‫סמנים לבניית מפת התאחיזה‪.‬‬
‫באמצעות תוכנת ‪ MultiPoint‬ובשת"פ עם דר'‬
‫אברהם קורול מאוניברסיטת חיפה‪ ,‬פותחו שתי‬
‫מפות תאחיזה לדקר המכמורת ‪ -‬זכרית ונקבית‪.‬‬
‫הסמנים מופו ל‪ 24-‬קבוצות תאחיזה‪ ,‬בהתאמה‬
‫למספר זוגות הכרומוזומים במין זה‪ ,‬כאשר המפה‬
‫הזכרית הכילה ‪ 202‬סמנים והמפה הנקבית הכילה‬
‫‪ 203‬סמנים‪ .‬פיזור הסמנים והמרחקים ביניהם‬
‫בקבוצות התאחיזה הזכרית והנקבית מוצגים באיור‬
‫‪ .2‬השוואה בין מפות התאחיזה הנקבית והזכרית‬
‫גילה שרוב (‪ 13‬מתוך ‪ )24‬קבוצות התאחיזה‬
‫ארוכות יותר במפה הנקבית לעומת המפה הזכרית‪.‬‬
‫קבוצות התאחיזה ‪ 17 ,16 ,15 ,12 ,10‬ו‪ 22-‬ארוכות‬
‫יותר במפה הזכרית‪ .‬בקבוצות תאחיזה ‪ 11‬ו‪21-‬‬
‫קיים הבדל משמעותי בפיזור הסמנים בין שתי‬
‫המפות‪ ,‬אך לא באורך המפה‪.‬‬
‫נבדקה התאמה בין מפת התאחיזה של דקר‬
‫המכמורת לבין מפות התאחיזה של דקר ארוך השן‬
‫( ‪ )Kelp grouper‬ולדקר כתום הנקודות ( ‪Orange‬‬
‫‪ )spotted grouper‬שפורסמו לאחרונה (‪Liu et al.‬‬
‫‪ ,)2013; You et al. 2013‬על ידי השוואת מיקומי‬
‫סמנים משותפים בקבוצות התאחיזה ‪ 8 ,1‬ו‪13-‬‬
‫במפות הגנטיות של דקר המכמורת ושל שני‬
‫המינים הנוספים‪ ,‬דקר ארוך השן והדקר כתום‬
‫הנקודות‪ ,‬בהתאמה (איור ‪ .)3‬ההשוואה הראתה‬
‫לא רק דמיון במיקום בשלוש המפות‪ ,‬אלא נמצא‬
‫שימור גם במרחקים בין סמנים מקבילים‪ ,‬לרבות‬
‫דחיסה אופיינית למפה הזכרית לעומת המפה‬
‫הנקבית באותה קבוצת תאחיזה‪.‬‬
‫בנוסף נבדקה התאמה למפה הפיסית של אמנון‬
‫היאור ונמצא כי רצפי ‪ 160‬מתוך ‪ 188‬הסמנים‬
‫שפותחו עבור דקר המכמורת נמצאו גם בגנום של‬
‫אמנונים‪ .‬השוואת מיקומם של הרצפים במפת דקר‬
‫המכמורת למיקומם במפת אמנון היאור מצביעה‬
‫על ‪ 93.5%‬שימור ( ‪ )synteny‬בין שני הגנומים‪.‬‬
‫פרטים נוספים ראה במאמר ‪.Dor et al. 2014 b‬‬
‫איור ‪ .2‬מפת תאחיזה ספציפית לדקר המכמורת‪ .‬קבוצות התאחיזה במפה הנקבית )‪)F‬‬
‫והזכרית )‪ )M‬מוצגות זו ליד זו‪.‬‬
‫‪1824‬‬
‫תרומכמה רקד גדל חופי ט תינכת דוסי יל תימונג תיתשת תמקה‬
‫לסיכום‪ ,‬מפת תאחיזה בין סמנים היא תשתית‬
‫חיונית למיפוי אזורים כרומוזומליים המשפיעים‬
‫על תכונות כמותיות בעלות ערך כלכלי‪ .‬התקבלו‬
‫מפות תאחיזה נקבית וזכרית של ‪ 203‬ו‪ 202-‬סמנים‪,‬‬
‫בהתאמה‪ ,‬המפוזרים על פני ‪ 24‬קבוצות התאחיזה‬
‫בהתאמה למספר זוגות הכרומוזומים במין זה‪.‬‬
‫השוואת מפות התאחיזה של מיני הדקר וכן המפה‬
‫הפיסית של אמנון היאור הראתה על קרבה גנטית‬
‫ובעקיפין מאמתת את המפה שקיבלנו‪ .‬יצירת‬
‫מאגר סמנים משותפים למיני הדקר אשר ימופו‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫בשתי המפות הקיימות ובמפות עתידיות יתרמו‬
‫להבנת הבדלים בין מיני הדקר בעיקר בתכונות‬
‫רלוונטיות לגידול ולביות המין‪ .‬במהלך העבודה‬
‫גילינו סמנים בעלי אינפורמטיביות גבוהה לקביעת‬
‫הורות אשר ישמשו להרכבת מבחן הורות חדש‪.‬‬
‫נמצא כי זכר יחיד שומר על הדומיננטיות לאורך‬
‫שתי עונות רבייה רצופות ותורם חומר גנטי‬
‫לרב צאצאי הלהקה‪ .‬ממצא זה בשילוב עם מבחן‬
‫ההורות מאפשרים ייעול של תוכניות ביות והשבחה‬
‫עתידיות של דקר המכמורת‪ .‬השוואת יעילות‬
‫‪1825‬‬
‫ השוואה בין קבוצת התאחיזה הראשונה של דקר המכמורת לבית קבוצות‬:3 ‫איור‬
‫) במפות‬ECO8( ‫) ובדקר כתום הנקודות‬EBR13( ‫התאחיזה הסינטניות בדקר ארוך השן‬
.)B ( ‫) ושל הזכר‬A ( ‫התאחיזה של הנקבה‬
Liu, Q., Sakamoto, T., Kubota, S., Okamoto, N.,
Yamashita, H., Takagi, M., Shigenobu, Y., Sugaya,
T., Nakamura, Y., and Sano, M., 2013, A genetic
linkage map of kelp grouper (Epinephelus bruneus)
based on microsatellite markers. Aquaculture, 414:
63-81.
You, X., Shu, L., Li, S., Chen, J., Luo, J., Lu, J., Mu,
Q., Bai, J., Xia, Q., Chen, Q., Cai, Y., Zhang, H.,
Chen, G., Lin, H., Zhang, Y., and Shi, Q., 2013,
Construction of high-density genetic linkage maps
for orange-spotted grouper Epinephelus coioides
using multiplexed shotgun genotyping, BMC
Genetics, 14: 113.
‫) לעומת סמנים‬95.5%( ‫פיתוח סמנים הומולוגים‬
‫) מצביעה על עדיפות לביצוע מהלך‬63%( ‫הטרולוגים‬
‫ אפשרות אשר נהיית פשוטה וכלכלית‬,‫של ריצוף‬
‫ התשתית‬,‫ לאור זאת‬.‫יותר ויותר בשנים האחרונות‬
:‫הגנטית שיצרנו מאפשרת יישומים גנטיים כגון‬
‫ בקרה של שונות גנטית ואיתור גנים‬,‫מעקב הורות‬
‫ יצירת מבנים משפחתיים לחיפוש אזורים‬,‫קטלניים‬
‫בגנום המשפיעים על תכונות כמותיות אשר יכולים‬
.‫ רבייה וטיפוח דקר המכמורת‬,‫לתרום רבות לביות‬
‫ספרות‬
‫ בשביל‬.‫ טביעת אצבע של דג‬.)2014( .‫ ג‬,‫חולתא‬
.40-42 :61 ‫ גיליון‬,)‫הארץ (מגזין רט"ג‬
Dor, L., Shirak, A., Gorshkov, S., Ron, M., and
Hulata, G. (2014a). Establishment of microsatellite
markers for breeding white grouper (Epinephelus
aeneus). Aquaculture, 420-421: S104-S110. http://
dx.doi.org/10.1016/j.aquaculture. 2013.02.023.
‫תודות‬
‫המחקר נערך במימון קרן המדען הראשי במשרד‬
‫ חלקו הראשון היווה בסיס‬.‫החקלאות ופיתוח הכפר‬
.‫לעבודת הגמר לתואר מוסמך של ליאור דור‬
Dor, L., Shirak, A., Gorshkov, S., Band, M.R.,
Korol, A., Ronin, Y., Curzon, A., Hulata, G.,
Seroussi, E., and Ron, M. (2014b). Construction
of a microsatellites-based linkage map for the
white grouper (Epinephelus aeneus). G3: Genes,
Genomes, Genetics, in press. doi:10.1534/
g3.114.011387
‫תרומכמה רקד גדל חופי ט תינכת דוסי יל תימונג תיתשת תמקה‬
1826
‫מ‬
‫מחקרים‬
‫רשתות נגד נזקי עופ ות‬
‫בבריכ ות דגים‬
‫גדל הדגים הוא לא‬
‫'אויב העם' תקציר‬
‫עבודת התואר השני של‬
‫הערכת‬
‫גלעד מנסה להראות שרב‬
‫המשותף על העימות‬
‫בין הטבע ובין בריכות‬
‫הדגים‪ ,‬ולכן יש להמשיך‬
‫למצוא דרכים לשיתוף פעולה‪.‬‬
‫בריכות דגים מהוות מקור מזון זמין לעופות‬
‫הניזונים מדגים‪ .‬מיקומה של ישראל על נתיב‬
‫עיקרי של עופות הנודדים מהאזור הפלארקטי‬
‫לאפריקה וחזרה מגדיל באורח משמעותי‬
‫את שיעור הטריפה בבריכות דגים בישראל‪,‬‬
‫ומביא לקונפליקט בין אנשי ענף המדגה לבין‬
‫העופות‪ ,‬קונפליקט הגובר בעונות הנדידה‪ .‬מאז‬
‫ראשית המאה ה‪ 20-‬יובשו מקווי מים רבים‬
‫במזרח התיכון‪,‬ובמקביל גדלו שטחי המדגה‬
‫בישראל‪,‬וכתוצאה מכך התעצםהקונפליקט‪ .‬שבעה‬
‫מיני עופות מים נחשבים לטורפים העיקריים‪,‬‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫התועלת למדגה לעומת הנזק לעופות‬
‫גלעד בן צבי‬
‫תקציר עבודת מאסטר בהנחייתם של‪:‬‬
‫פרופ' יוסי לשם ופרופ' יורם יום טוב‬
‫ויש עוד מינים רבים שנזקם נחשב‬
‫קטן‪ .‬יש מחלוקות והערכות מגוונות‬
‫לגבי לחץ הטריפה ומידת הפגיעה של‬
‫העופות טורפי הדגים במדגים ברחבי‬
‫העולם בכלל ובישראל בפרט‪ .‬הקושי בהערכה‬
‫מדויקת נובע בין השאר מהקושי להפריד בין‬
‫תמותת דגים שמקורה בטריפה לתמותת דגים‬
‫שמקורה בגורמים כגון מחלות‪ ,‬חמצון לקוי או‬
‫עקת קור‪ .‬ברחבי העולם נקוטות שיטות שונות‬
‫למניעת טריפת דגים על ידי עופות‪ :‬פגיעה‬
‫באוכלוסיית המין הטורף (ירי‪ ,‬הרס של מושבות)‪,‬‬
‫מניעת גישה של העופות למדגים באמצעים‬
‫אקטיביים (שמירה‪ ,‬הפחדה)‪ ,‬פתרונות אקולוגיים‬
‫(האכלה אלטרנטיבית‪ ,‬שינוי ממשק גידול‬
‫הדגים)‪ ,‬פיצוי כספי של המדגים ומיגון (כלובים‪,‬‬
‫כבלים‪ ,‬רשתות)‪ .‬מיגון נחשב יעיל במניעת‬
‫טריפה אם הוא הרמטי‪ ,‬ובעשורים האחרונים‪,‬‬
‫עם העלייה במספרי הקורמורנים הגדולים‬
‫( ‪ )Phalacrocoraxcarbo‬החורפים בישראל‪ ,‬רושתו‬
‫הרבה בריכות במדגי ישראל לצורך הגנה‪.‬‬
‫אלא שלרשתות אלה חסרונות רבים‪ ,‬קודם‬
‫כל מבחינת אנשי המדגה‪ :‬עלותן גבוהה‪ ,‬הן‬
‫דורשות תחזוקה רבה וגורמות קשיי תפעול‪,‬‬
‫צפיפות הדגים תחתן רבה ולא ברורה יעילותן‬
‫בהגנה מטריפה‪ .‬בעיה נוספת‪ ,‬שהיא הסיבה‬
‫והעיקר של מחקר זה‪ ,‬היא לכידתם של עופות‬
‫ברשתות ומותם‪ .‬לתופעה זו כמה היבטים‬
‫בעייתיים מאוד‪ :‬המוות ממושך ורב ייסורים;‬
‫הרבה מהעופות המתים אינם טורפי דגים כלל;‬
‫נראה שכמות העופות המתים היא גדולה; חלקם‬
‫ממינים נדירים או בסיכון; ויש בתופעה זו‬
‫פגיעה בפוטנציאל הכלכלי של המדגים בפרט‬
‫וישראל בכלל כיעדי תיירות צפרות‪ .‬בעבר נעשו‬
‫ניסיונות לכמת את מספר הפרטים ומספר המינים‬
‫הנלכדים‪ ,‬וכן נערך מחקר על תכונות הבריכה‬
‫והרשת והשפעתן על הלכידה‪ ,‬אלא שמחקרים‬
‫אלה היו מוגבלים בהיקפם‪ ,‬ובנוסף חלו מאז‬
‫‪1827‬‬
‫שינויים בהיקף הרישות ובסוג הרשתות‪.‬‬
‫מטרת עבודה זו היתה להעריך את היקף תמותת‬
‫העופות ברשתות; לאפיין את התמותה מבחינת‬
‫מיני עופות‪ ,‬זמן‪ ,‬מקום וגורמים משפיעים;‬
‫ולבחון אפשרויות למזעור פגיעת הרשתות‬
‫בעופות בלי פגיעה כלכלית במדגים‪ ,‬זאת על‬
‫מנת שלא תהיה התנגדות ליישום הפתרונות‬
‫שיימצאו‪ .‬האפשרויות שנבדקו היו שינוי תכונות‬
‫הרשתות כך שתלכודנה פחות ושימוש באמצעי‬
‫מיגון אלטרנטיביים לא פוגעניים ‪ -‬כבלים‪.‬‬
‫שלוש שיטות עיקריות שימשו במחקר‪:‬‬
‫א‪ .‬תצפיות דו‪-‬שבועיות על ‪ 151‬בריכות מרושתות‬
‫ב‪ 7-‬מדגים שונים במהלך שנה שלמה‪ .‬בתצפיות‬
‫תועדו עופות מתים ברשתות ועופות חיים‬
‫בבריכה‪ ,‬וכן תועדו תכונות הבריכה‪ ,‬תכונות‬
‫הדג המגודל ותכונות הרשת‪ .‬שיטה זו אפשרה‬
‫להבין את היקף התמותה ומספר המינים‬
‫הנפגעים‪ ,‬את השפעת הגורמים השונים על‬
‫התמותה‪ ,‬וכן להבין אילו תכונות של הרשת‬
‫יכולות לצמצם את היקף הפגיעה‪.‬‬
‫ב ‪ .‬השוואת ‪ 10‬זוגות בריכות במדגים פעילים‪,‬‬
‫כשבכל זוג הבריכות זהות בתכונותיהן‬
‫ובמספרים ובמשקלים של הדגים המאוכלסים‬
‫בהם‪ ,‬אלא שבבריכה אחת יש רשת ובשניה‬
‫אין‪ .‬נמדדו פחת הדגים וקצב גידולם‪ ,‬וכך‬
‫נבחנה יעילות הרשתות במניעת טריפה‪.‬‬
‫ג ‪ .‬ניסוי בו אוכלסו שלוש שלישיות של בריכות‬
‫‪1828‬‬
‫(שלישיה בלי מיגון‪ ,‬שלישיה עם רשתות‬
‫ושלישיה עם כבלים) במספרים זהים של דגים‬
‫ממינים זהים עם משקלים זהים‪ ,‬פעם אחת‬
‫באביב ופעם שניה בסתו ובחורף‪ ,‬כדי לבדוק‬
‫את המערכת בלחצי טריפה של מיני עופות‬
‫שונים‪ .‬נערכו תצפיות על נוכחות עופות‬
‫טורפי דגים ונמדדו קצב גידול הדגים ואחוזי‬
‫השרידה שלהם‪ ,‬וכך נבחנה יעילות הרשתות‬
‫במניעת טריפה מול יעילות הכבלים‪.‬‬
‫על פי ממצאי המחקר‪ ,‬המספר המוערך של‬
‫פרטים המסתבכים ומתים בשנה בבריכות‬
‫הדגים בישראל הוא מעל ‪ 1,600‬פרטים‪ ,‬וקצב‬
‫הלכידה הוא ‪ 1.24‬פרטים לדונם לשנה ‪ -‬הרבה‬
‫פחות מההערכות של המחקרים הקודמים‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬במחקר ובתצפיות נוספות נמנו ‪ 59‬מיני‬
‫עופות וכן ארבעה מיני יונקים וזוחלים שנלכדו‬
‫ברשתות‪ ,‬וזהו מספר גבוה יותר מהצפוי על פי‬
‫נתוני המחקרים הקודמים‪ .‬בין המינים הנלכדים‬
‫יש שבעה מינים נדירים או בסיכון‪ .‬האזור בו קצב‬
‫לכידת עופות ברשתות הוא הגבוה ביותר הוא‬
‫העמקים המזרחיים‪ ,‬והעונה בה קצב הלכידה הוא‬
‫הגבוה ביותר היא הסתו‪ .‬חסידה שחורה ( ‪Ciconia‬‬
‫‪ ,)nigra‬מין שאוכלוסייתו העולמית בהתמעטות‪,‬‬
‫נלכדת במספרים גדולים ברשתות בעמקי המזרח‬
‫במהלך נדידת הסתו‪ ,‬וזו תופעה שדורשת מענה‬
‫מיידי לצורך מניעתה‪.‬‬
‫םיגד תוכירבב תופוע יקזנ דגנ תותשר‬
‫משתני הבריכה והגידול שנמצא שהם‬
‫משפיעים על קצב הלכידה‪:‬‬
‫א‪ .‬סוג הדג (אמנון מגביר את קצב הלכידה)‪.‬‬
‫ב ‪ .‬נוכחות צמחיה (מגבירה את קצב הלכידה)‪.‬‬
‫ג ‪ .‬נוכחות עופות חיים (שמגבירה את קצב‬
‫הלכידה‪ ,‬אבל לא מתווכת את השפעת‬
‫הגורמים האחרים המופיעים כאן למעט‬
‫צמחיה)‪ .‬כמו כן נמצאו עדויות ברורות לכך‬
‫שתמותת דגים ממחלות ומגורמים אחרים‬
‫מגבירה את קצב הלכידה‪.‬‬
‫משתני הרשתות שנמצא שהם משפיעים‬
‫על קצב הלכידה‪:‬‬
‫א‪ .‬רמת מתיחת הרשת (ככל שהיא מתוחה יותר קצב‬
‫הלכידה יורד)‪.‬‬
‫ב‪ .‬גודל עין הרשת (ככל שהוא קטן יותר קצב הלכידה‬
‫יורד‪ ,‬עם ירידה דרסטית מ‪ 5-‬סנטימטר ומטה)‪.‬‬
‫ג‪ .‬רישות בצדדים (מגביר את קצב הלכידה)‪.‬‬
‫בדיקות יעילות הרשתות העלו כי‪:‬‬
‫א‪ .‬במדגים פעילים עם שמירה‪ ,‬לא נמצאו הבדלים‬
‫מובהקים בפחת הדגים בין בריכות מרושתות‬
‫ולא מרושתות‪ .‬נראה שהשמירה מייתרת ברוב‬
‫המקרים את הרשתות‪.‬‬
‫ב‪ .‬בניסוי אמצעי המיגון האביבי נמצא שאנפת‬
‫הלילה ( ‪ )Nycticorax nycticorax‬היא הטורפת‬
‫העיקרית ושלחץ הטריפה שלה נמוך מאוד‪ .‬לא‬
‫נמצאו הבדלים מובהקים בשרידת הדגים בין‬
‫הבריכות הלא ממוגנות‪ ,‬הממוגנות בכבלים‬
‫והמרושתות‪ .‬עם זאת‪ ,‬התוצאות במקרה זה‬
‫מסויגות בגלל גודל הדגים ויש צורך בניסויים‬
‫נוספים כדי לאששן‪.‬‬
‫ג‪ .‬בניסוי אמצעי המיגון הסתווי‪-‬חורפי נמצא לחץ‬
‫טריפה כבד של שקנאים מצויים ( ‪Pelecanus‬‬
‫‪ )onocrotalus‬וקורמורנים בבריכות הלא‬
‫ממוגנות‪ ,‬אבל נמצאה יעילות שווה (וגבוהה) של‬
‫הרשתות ושל הכבלים במניעת טריפה‪.‬‬
‫המלצות ליישום‪:‬‬
‫א‪ .‬כל עוד נשארים מצב הרשתות ופרישתן במזרח‬
‫כפי שהם‪ ,‬יש להפעיל בסתו ממשק של תצפיות‬
‫ושחרורים על בסיס יומיומי במדגי עמק בית‬
‫שאן‪ ,‬עמק חרוד ועמק הירדן על מנת למנוע‬
‫את קטל החסידות השחורות‪ .‬בנוסף יש להסיר‬
‫רשתות קרועות שאינן מגנות ורק לוכדות‬
‫עופות‪.‬‬
‫ב‪ .‬המלצתנו העיקרית היא מעבר לשימוש בכבלים‬
‫במקום ברשתות בכל המקרים למעט בגידולים‬
‫יקרים במיוחד בהם אפילו טריפה זניחה יכולה‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫להביא להפסדים כספיים גדולים‪ .‬כאשר יש‬
‫נוכחות של אנפות בלבד מומלץ לא למגן את‬
‫הבריכות בכלל ורק להפעיל שמירה‪.‬‬
‫ג‪ .‬במקרים בהם צריך לרשת‪ ,‬הרשת שתביא‬
‫ללכידה המועטה ביותר של עופות היא בעלת‬
‫רמת מתיחה גבוהה‪ ,‬גודל עין של ‪ 5‬סנטימטר‬
‫ומטה ופרישה רק מלמעלה ולא מהצדדים‪.‬‬
‫כיוון שאי פרישה מהצדדים עלולה להקטין‬
‫את יעילות הרשת‪ ,‬לכן‪ ,‬הרשת צריכה להיות‬
‫מתוחה ומופרדת מהקרקע בכבל תחתון‪ ‬כדי‬
‫למנוע הגררותה על הקרקע‪ ,‬הסתבכותה‬
‫בצמחיה וקריעתה‪ .‬אמנם שיפורים אלה ברשת‬
‫הם בעלי עלות כספית‪ ,‬אך הם גם מגבירים את‬
‫יעילות הרשת‪ ,‬ואם מדובר על רישות סלקטיבי‬
‫של מעט בריכות ההשקעה הכספית עדיין תהיה‬
‫קטנה מכפי שהיא היום‪.‬‬
‫כיוון מומלץ במיוחד להמשך מחקר הוא כימות כספי‬
‫של התועלת של עופות המים למדגים הן מבחינת‬
‫הפוטנציאל של תיירות צפרות והן מבחינת תמריץ‬
‫לסיוע כספי למדגים על מנת לשמרם כבתי גידול‪.‬‬
‫בישראל של ראשית המאה ה‪ ,21-‬בריכות הדגים‬
‫הן מקווי המים העיקריים בהם יכולים להתקיים‬
‫מינים רבים של עופות‪ .‬תועלתן לכן אינה רק‬
‫לדייגים אלא גם לטבע‪ .‬אימוץ גישה זו עשוי להוביל‬
‫לשינוי המצב הקיים היום של קונפליקט בין אנשי‬
‫המדגה לבין אנשי שמירת הטבע וחובבי העופות‬
‫ולשיתוף פעולה למען שימור המדגה תוך הפיכתו‬
‫לידידותי יותר לסביבה‪ .‬תקצוב ממשלתי לצורך‬
‫‪1829‬‬
‫שימור המדגים ישנה את הגישה של אנשי המדגה‬
‫ואת הטכניקות שהם מסתייעים בהן‪ .‬ייתכן שללא‬
‫עזרה זו לא תהיה למדגה האקסטנסיבי זכות קיום‪,‬‬
‫והיעלמותו מהנוף עלולה לפגוע לא רק במגדלי‬
‫הדגים אלא גם בעופות המים‪.‬‬
‫תודה לכל אנשי המדגה שאפשרו לי לעבוד במדגים‬
‫השונים (מעגן מיכאל‪ ,‬לוחמי הגטאות‪ ,‬גן שמואל‪,‬‬
‫גשר‪ ,‬כפר רופין‪ ,‬טירת צבי והניסוי בלהבות הבשן)‪,‬‬
‫‪1830‬‬
‫סייעו לי בנתונים ובמידע רב‪ ,‬לימדו אותי המון‬
‫על גידול דגים והראו לי שהם ממש לא אויבי‬
‫הציפורים‪ .‬תודה רבה ליצחק סימון ששיתף אותי‬
‫ברעיונותיו ובידע הרב שלו וקישר אותי לאנשים‬
‫בשטח‪ .‬תודה גדולה במיוחד לצוות תחנת המחקר‬
‫בדור‪ ,‬ובראשם עיינה בנט ואלון נאור‪ ,‬שהוציאו‬
‫לפועל את הניסויים של המחקר ועזרו לי בכל כך‬
‫הרבה שאלות נוספות‪.‬‬
‫םיגד תוכירבב תופוע יקזנ דגנ תותשר‬
‫תוכנית הכנס ה‪ 3-‬למגדלי דגי הנוי‪ ,‬תשע"ד‬
‫הכנס נערך במשרד החקלאות בבית דגן‬
‫ביום חמישי‪ ,‬ט' באלול תשע"ד (‪ 4‬בספטמבר ‪)2014‬‬
‫‪0 9:00‬‬
‫‪0 9:30‬‬
‫‪0 9:45‬‬
‫‪10:15‬‬
‫‪10:45‬‬
‫‪11:30‬‬
‫‪12:00‬‬
‫‪12:30‬‬
‫‪1 3:00‬‬
‫‪13:30‬‬
‫‪1 3:45‬‬
‫‪14:30‬‬
‫‪15:30‬‬
‫התכנסות וכיבוד קל‬
‫דברי פתיחה ‪ -‬חנן בזק‪ ,‬מנהל שה"מ‬
‫פיקוח על מחלות דגים בשירותים הווטרינריים ‪ -‬נדב דוידוביץ‬
‫התמודדות עם מחלות הנובעות מהתיישנות מערכת הגידול ‪ -‬עמית שני‬
‫אצות מיקרוביולוגיות ‪ -‬האם יש להן מקום בענף דגי הנוי? ‪ -‬סמי בוסיבה‬
‫צמחי מרפא בחקלאות מים ‪ -‬שגיב קולקובסקי‬
‫סיכום ניסוי בהזנת להקות רבייה של גופים ‪ -‬טל גור‪ ,‬מו"פ ערבה‬
‫האתגרים הצפויים נוכח איומים של ארגונים פוליטיים על המסחר בדגי‬
‫נוי דני בנימין‪ ,‬חברת 'הזורע אקווטיקס'‬
‫חומרים הומים ( ‪ )Humic‬כטיפול בטפילים חיצוניים בדגי נוי ‪ -‬גלעד ימין‬
‫אצות המכילות הורמון גדילה כפתרון לבעיות גודל ושרידות בדגים עפרה‬
‫חן ‪-‬טרנסאלג'י‬
‫ארוחת צהריים‬
‫פנל בנושא "עתיד ענף דגי הנוי" ‪ -‬בהשתתפות הקהל; מנחה‪ :‬יצחק סימון‬
‫סיום משוער‬
‫תקצירי ההרצאות‬
‫השפעת הזנת ההורים על הפוריות‬
‫והתפתחות הצאצאים בדגי גופי‬
‫מציגה‪ :‬טל גור‪ ,‬מו"פ דגים ערבה‬
‫דגי הגופי ( ‪ )Poecilia reticulata‬מהווים את החלק‬
‫העיקרי בסל דגי הנוי הטרופיים ליצוא‪ .‬קבוצות‬
‫ההורים מוחזקות זמן רב יחסית ולכן ישנה‬
‫חשיבות רבה למזון הניתן להן‪.‬‬
‫בניסוי הנוכחי נבחנו שני סוגי מזון יבש בעלי‬
‫תכולת שומן וחלבון שונה‪ ,‬על מנת לבדוק את‬
‫השפעת הרכב המזון על פוריות הדגים ובריאותם‪.‬‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫למזון הדל יותר בשומן וחלבון הוספו ספירולינה‬
‫ותולעי דם בכדי לבחון אם ניתן לשפר את‬
‫ביצועיהם ע"י תוספות אלו למזון‪.‬‬
‫בניסוי זה‪ ,‬שנערך בתחנת יאיר בערבה בתקופה‬
‫בין אוגוסט ‪ 2013‬לאפריל ‪ ,2014‬נמצא כי כמות‬
‫הדגיגים המצטברת שהושרצה בקבוצות ההורים‬
‫שניזונו מהמזון עם תכולה נמוכה יותר של שומן‬
‫וחלבון (‪ )55/9‬הייתה גבוהה משמעותית מזו‬
‫שקיבלה מזון עם תכולת שומן וחלבון גבוהה‬
‫(‪ .)59/16‬תוספת ספירולינה ותולעי הדם תרמה‬
‫לעלייה נוספת במספר הדגיגים‪ .‬שיעור התמותה‬
‫בקרב ההורים שניזונו מהמזון בעל אחוזי שומן‬
‫‪1831‬‬
‫וחלבון גבוהים היה גבוה (‪ 52%‬מצטבר)‪ .‬גם בקרב‬
‫ההורים שאכלו מזון עם תוספת תולעי דם הייתה‬
‫תמותה גבוהה יחסית‪.‬‬
‫בניסוי המשך נבחנה השפעת הזנת ההורים על‬
‫הצאצאים‪ .‬נמצא כי בקרב הדגיגים שהוריהם אכלו‬
‫מזון עם תוספת תולעי דם היו דגים מעוותים‬
‫רבים (‪.)21%‬‬
‫הטיפול המוצלח ביותר היה זה שהכיל מזון עם‬
‫אחוזי שומן וחלבון נמוכים בתוספת "ספירולינה"‪.‬‬
‫בטיפול זה נמדדה כמות הדגיגים הגבוהה ביותר‪,‬‬
‫תמותת ההורים הנמוכה ביותר ו‪ 0%-‬עיוותים אצל‬
‫הדגיגים‪.‬‬
‫אצות המכילות הורמון גדילה כפתרון‬
‫לבעיות גודל ושרידות בדגים‬
‫עפרה חן ‪ -‬סמנכ"ל המו"פ ‪ -‬טרנסאלג'י‬
‫חברת טרנסאלג'י הינה חברה ביוטכנולוגית‬
‫המפתחת פלטפורמה‪ ,‬המבוססת על שימוש‬
‫באצות מהונדסות‪ ,‬להעברת חלבונים ומולקולות‬
‫עתירי ערך לדגים ולבעלי חיים נוספים‪.‬‬
‫המוצר הראשון של החברה הינו אבקת אצות‬
‫המהונדסת עם הורמון גדילה של דגים‪ .‬אבקת‬
‫האצות משמשת כתוסף מזון ומעורבבת ישירות‬
‫עם מזון הדגים‪.‬‬
‫דגי נוי ודגי מאכל שקיבלו את האצות כתוסף‬
‫במזון הראו עלייה משמעותית בגדילה ועלייה‬
‫משמעותית בשרידות ביחס לקבוצת דגי הביקורת‪.‬‬
‫מוצר זה מקצר את פרק הזמן בו מגיע הדג לצרכן‬
‫‪1832‬‬
‫ובד בבד מגדיל את אחוז הדגים השורדים המגיעים‬
‫לבסוף לשיווק ובכך מגדיל את רווחיות החקלאי‪.‬‬
‫הטכנולוגיה אותה מפתחת החברה תאפשר הוספת‬
‫אצות למזון בעלי החיים ותחליף את המוצרים‬
‫שכעת ניתנים בהזרקה‪.‬‬
‫תעשיית דגי הנוי‪ :‬תעשייה תחת איום‬
‫באירופה‬
‫דני בנימין (הזורע אקווטיקס)‬
‫אנשים שעובדים עם חיות תמיד נמצאים תחת לחץ‬
‫של גופים שונים‪ .‬לחץ מצד רשויות ממשלתיות‬
‫ולקוחות ‪ -‬בתחום הבריאות‪ ,‬לחץ מצד ארגונים‬
‫בלתי תלויים ורשויות ‪ -‬בתחום הגנה על החיות‬
‫והסביבה‪ ,‬ולאחרונה גם לחץ מצד ארגונים בלתי‬
‫תלויים‪ ,‬פוליטיקאים והציבור ‪ -‬בתחום שלום‬
‫החיות‪.‬‬
‫חלק מלחצים אלה קיימים כבר עשרות שנים‬
‫על התעשייה‪ ,‬ואנו כבר רגילים אליהם ולומדים‬
‫להתמודד אתם‪ ,‬אך לאחרונה חל שינוי משמעותי‬
‫באופיים‪ .‬כיום ניתן להצביע בבירור על איום‬
‫אסטרטגי הולך וגובר על ענף דגי הנוי בכלל ועל‬
‫היבוא של דגי נוי לאיחוד האירופאי בפרט‪.‬‬
‫זה קורה בעיקר עקב התחזקות הלובי הפוליטי‬
‫מצד ארגונים הפועלים למען זכויות החיות ולמען‬
‫איכות הסביבה‪ .‬ארגונים אלה שואבים תמיכה‬
‫מהציבור הכללי שמתנגד לרוב בפגיעה בבעלי‬
‫חיים ומזדהה עם ארגונים (בדרך כלל בלי להעמיק‬
‫ביעדים הפרטניים של ארגונים אלה) כגון "תנו‬
‫הילשה רובב השענהמ‬
‫לחיות לחיות"‪ PETA ,‬ואחרים‪ .‬רובם של ארגונים‬
‫אלה התגייסו לפעילות נגד הסחר בבעלי חיים כי‪,‬‬
‫לפי טענתם‪ ,‬הדבר פוגע בחיות וגורם להתעללות‬
‫ולתמותה‪ .‬כמו כן‪ ,‬באותם מקרים שמדובר‬
‫בליקוט מהטבע‪ ,‬האיסוף פוגע גם בסביבה‪.‬‬
‫ארגונים אלה סבורים שהיחס לדג לא צריך‬
‫להיות שונה (בעקרון) מהיחס לכלב והתייחסותם‬
‫לנושא הריבוי‪ ,‬הטיפוח הגנטי‪ ,‬האחזקה‪ ,‬ההובלה‬
‫והמסחר הוא בהתאם‪.‬‬
‫נושאים נוספים שעולים לא פעם כדוגמאות‬
‫לחוסר האחריות של הענף שלנו הם‪ :‬השימוש‬
‫"המופרז" בתרופות בכלל ובאנטיביוטיקה בפרט‪,‬‬
‫הפליטה של שפכים ממדגים‪ ,‬הניסיון להשביח‬
‫זנים דרך הנדסה גנטית וכו'‪.‬‬
‫לתנועות והארגונים שעומדים מאחורי המאבק‬
‫"למען החיות" קיימת תמיכה ציבורית ופוליטית‬
‫רחבה ויש להם תקציבי ענק למחקר ויחסי ציבור‪.‬‬
‫כיום כשליש מחברי הפרלמנט באיחוד האירופאי‬
‫תומכים בחקיקה שתגביל את המסחר בחיות‪/‬‬
‫דגים שנאספו מהטבע‪ .‬מדובר (אולי) בשלב‬
‫ראשון במערכה שמטרתה (אצל לפחות חלק‬
‫מהארגונים) היא הפסקת היבוא האווירי של‬
‫דגי נוי‪ .‬ארגונים דומים צוברים כוח גם בצפון‬
‫אמריקה ובאוסטרליה‪.‬‬
‫במישור אחר‪ ,‬מדינות ה‪ EU -‬אימצו חוק מאוחד‬
‫לבריאות חיות שמחייב את כולם‪ .‬קיים לחץ‬
‫מתמיד (שבינתיים נהדף בהצלחה ע"י אלה‬
‫שמדברים בשמינו) להגדיל את רשימת המחלות‬
‫המגבילות מסחר‪ .‬לחץ זה הוא מצד ארגונים לא‬
‫ממשלתיים ומדענים (כביכול) "בלתי תלויים"‬
‫שתומכים בהם‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬קיים לחץ דומה להוסיף יותר מינים‬
‫לרשימת ‪ CITES‬בטענה שקיימת סכנת הכחדה‬
‫של מינים אלה בטבע‪ .‬כמו כן‪ ,‬מעל ‪ 150‬מדינות‬
‫בעולם‪ ,‬כולל ה‪ EU -‬אימצו לאחרונה את פרוטוקול‬
‫‪ NAGOYA‬שמגדיר את הזכויות של כל מדינה על‬
‫משאבי הטבע שלה‪ .‬הדבר דומה קצת לזכויות‬
‫יוצרים ובפועל מדובר על כך שאם אנו רוצים‬
‫לטפח או לגדל חיה (או דג) ממין שמקורו הגנטי‬
‫במדינה אחרת‪ ,‬אנו צריכים לקבל את אישור‬
‫אותה מדינה או לשלם לה תמלוגים‪.‬‬
‫גם אם לא מדובר באיום מידי‪ ,‬אנו חייבים להתחיל‬
‫כבר עכשיו לנקוט בצעדים מעשיים ולהצטרף‬
‫לפעולות שנעשות בשמינו ע"י הארגונים‬
‫שמייצגים את האינטרסים שלנו וע"י הארגונים‬
‫בהם אנו חברים‪ .‬פעולות אלו מתחלקות לשתי‬
‫קבוצות‪:‬‬
‫פעולות כלפי פנים הכרוכות בהתאמת הנהלים‬
‫של המדגה שלנו (הספציפי) כדי שיהיה יותר‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫"ידידותי" לדגים ולסביבה‪.‬‬
‫פעולות כלפי חוץ (כלפי לקוחות‪ ,‬מבקרים‬
‫והציבור) שנועדו לשדר שאכפת לנו מהדגים‬
‫ומהסביבה‪.‬‬
‫‪Herbal Medicine in Aquaculture‬‬
‫‪Sagiv Kolkovski‬‬
‫‪R&D Director, Nutrakol, Australia‬‬
‫‪Background :‬‬
‫‪With the continued expansion of cultured fish‬‬
‫‪and shellfish species , aquaculture has become a‬‬
‫‪key component of the animal health industry .‬‬
‫‪Aquaculture is the fastest growing industry around‬‬
‫‪the world with around 80 million tones produced‬‬
‫‪annually . With an average annual growth rate of‬‬
‫‪7.0%, more then 60% of the global seafood is‬‬
‫‪currently supplied from aquaculture . However ,‬‬
‫‪this growth is not without its problems , as the‬‬
‫‪latest EMS outbreak in the shrimp industry , sea‬‬
‫‪lice in the salmon industry and a ray of other‬‬
‫‪diseases .‬‬
‫‪Antibiotics in Aquaculture‬‬
‫‪Due to the intensification of rearing methods‬‬
‫‪and systems , diseases and pathogens have been‬‬
‫‪an integral part and formidable obstacle to the‬‬
‫‪aquaculture industry worldwide . Moreover ,‬‬
‫‪antibiotic resistance has become a major issue‬‬
‫‪affecting the aquaculture industry .‬‬
‫‪Currently , almost every section in the aquaculture‬‬
‫‪industry from fish , crustaceans and shelfish‬‬
‫‪is using some sort of chemotherapeotic agents‬‬
‫‪including antibiotics and many other chemicals .‬‬
‫‪Although the use of drugs such as Floroquinolones ,‬‬
‫‪Nitrofurans , Chloramphenicol and many other‬‬
‫‪are prohibted in many countries , the use of these‬‬
‫‪these drugs is still acommon practice .‬‬
‫‪Banning and rejection of seafood imported‬‬
‫‪to US and EU countries due to antibiotic and‬‬
‫‪other chemotherapeutics residues are almost‬‬
‫‪a daily occurrence and yet , currently , there is‬‬
‫‪no alternative solution to antibiotics and other‬‬
‫‪chemotherapeutics .‬‬
‫‪Alternative therapy‬‬
‫‪Phytotherapy i . e . the use of herbal extracts in‬‬
‫‪herbal medicine for humans is known for thousands‬‬
‫‪1833‬‬
anti - viral as well as anti - bacterial and anti - fungal
properties . These natural plant products have been
reported to have various properties such as anti stress , growth promoters , appetizers , tonic and
immuno - stimulants . Moreover , these substances
also possess other valuable properties ; they are
non - toxic , biodegradable and biocompatible . No
herbal - resistance immunity has been found by any
pathogen to date .
Although the properties of herbs and plants are
well known , documented , and in use in human
herbal medicine around the world , currently very
few commercial remedies exists for use in large scale aquaculture in the world .
Herbs and herbal extracts found to be very
effective as hormonal boosters and modulators .
Natural ‘ viagra ’ based on herbal extracts
formulation are known to be effective for
humans . Natural hormonal replacement therapy
( HRT ) was developed for woman in menopause .
These formulas were further develop to suit fish
and crustaceans and are available commercially .
The use of different herbal remedies in aquaculture
will be discussed during the presentation and the
effect of different products on fish and shrimp
will be shown .
‫הילשה רובב השענהמ‬
of years . In some countries such as China , India ,
SEA and some countries in South and Central
America phytotherapy considered mainstream
while in Western medicine , naturopathy and herbal
medicine are more and more acknowledged .
Different medicinal plants and herbs and / or
combinations of them known to have properties
such as anti - bactria , anti - fungal , physiological
systems ( immune system , digestive system ,)
supporting , hormonal balancing and many other
properties .
Strategies for prophylaxis and control of
pathogens include improvement of environmental
conditions , stocking of specific pathogen free ( SPF )
shrimp post - larvae and enhancement of disease
resistance by using immuno - stimulants such as
glucans . Immuno - stimulants are substances , which
enhance the non - specific defense mechanism and
provide resistance against pathogenic organisms .
Many plant - derived compounds have been found
to have non - specific immuno - stimulating effects
in animals , of which more than a dozen have been
evaluated in fish and shrimp . Many herbs and plants
have been used for millennia as home remedies in
many cultures around the world for both human
and animals . Some of these remedies have potent
1834
‫חומרים הומיים כמניעה לטפילים‬
‫חיצוניים בדגי נוי‬
‫גלעד ימין‪ ,‬גלעד לוי‪ ,‬דינה זילברג ויאפ ואן‪-‬ריין‬
‫חומרים הומיים ( ‪ )HS ;Humic substances‬הם קבוצה‬
‫של חומרים אורגניים בצבע צהוב עד שחור‪ ,‬בעלי‬
‫משקל מולקולרי גבוה‪ .‬לחומרים אלו יש השפעה‬
‫חיובית על בריאות הדגים שבאה לידי ביטוי במספר‬
‫דרכים‪ )1( :‬עירור המערכת החיסונית של הדג; (‪)2‬‬
‫שיפור ביצועי הגדילה וניצולת המזון של דגים;‬
‫(‪ )3‬הורדת הריכוז של מתכות כבדות רעילות; (‪)4‬‬
‫תכונות אנטי‪-‬חיידקיות ואנטי‪-‬טפיליות‪.‬‬
‫השפעת החשיפה ל‪ HS -‬על נגיעות בטפילים מקבוצת‬
‫ה‪ Monogenea -‬נבדקה בדגי גופי‪ .‬נערכו שני ניסיונות‬
‫לבחינת חשיפה ארוכת טווח וקצרת טווח‪.‬‬
‫בניסוי ארוך הטווח ‪ HS‬הוסף הן למים והן למזון‬
‫למשך ‪ 30‬יום‪ .‬הניסוי כלל ‪ 4‬טיפולים‪ )1( :‬חומרים‬
‫הומיים טבעיים (מחצב ‪ Leonardite‬תוצרת ‪)IHSS‬‬
‫בריכוז של ‪ 20mg/L‬במים ו‪ 1.5%-‬במזון; (‪ )2‬חומרים‬
‫הומיים סינטטיים ( ‪ ,humic salt‬תוצרת ‪)Sigma‬‬
‫בריכוז של ‪ 2.5mg/L‬במים ו‪ 1.5%-‬במזון; (‪ )3‬מים‬
‫מהמערכת המסוחררת ‪ zero-discharge‬מהפקולטה‬
‫לחקלאות (המכילים ‪ HS‬אשר נוצרו במערכת)‪ ,‬עם‬
‫מזון מועשר בבוצה יבשה מאותה מערכת (בריכוז‬
‫‪ )4( .)3%‬ביקורת ללא תוספת ‪ .HS‬הניסוי נערך‬
‫באקווריומי ‪ 10‬ליטר שאוכלסו ב‪ 25-‬דגים‪ ,‬ב‪4-‬‬
‫חזרות‪ .‬הדגים הוזנו פעם ביום בשיעור של ‪2%‬‬
‫ממשקל גוף‪ .‬לאורך הניסוי נבדקה תמותה על בסיס‬
‫יומי ובתום הניסוי דגים נבדקו לנגיעות בטפילים‬
‫על ידי בדיקה מיקרוסקופית של סנפיר הזנב‪ ,‬העור‬
‫והזימים ומספר הטפילים תועד עבור כל דג‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי הראו הבדלים בין הקבוצות‪ ,‬הן‬
‫מבחינת אחוז הדגים הנגועים בטפילי ה‪Monogenea -‬‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫והן מבחינת עומס הטפילים הממוצע לדג‪ .‬ניתן‬
‫לראות כי טיפול ‪ 3‬היה היעיל ביותר כנגד נגיעות‬
‫הדגים בטפילים‪.‬‬
‫איור ‪ :1‬תוצאות הניסוי ארוך הטווח‬
‫עומס‬
‫‪ %‬דגים‬
‫טפילים‬
‫נגועים‬
‫טיפול‬
‫מס'‬
‫בטפילים ממוצע לדג‬
‫‪ 1‬תוספת ‪ HS‬סינטטי‬
‫‪2.48‬‬
‫‪48%‬‬
‫‪2.85‬‬
‫‪56%‬‬
‫‪ 2‬תוספת ‪ HS‬טבעי‬
‫‪0.23‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪ 3‬מערכת מסוחררת‬
‫‪4.61‬‬
‫‪63%‬‬
‫ביקורת‬
‫‪4‬‬
‫בניסוי קצר הטווח ‪ HS‬הוסף למים בלבד (ולא למזון)‬
‫למשך ‪ 16‬שעות ונבדקה נגיעות דגי גופי בטפילים‬
‫מקבוצת ה‪ Monogenea -‬באופן דומה לניסוי ארוך‬
‫הטווח‪ .‬בניסוי זה נבחנו ‪ 3‬טיפולים‪ )1( :‬חומרים‬
‫הומיים טבעיים (מחצב ‪ Leonardite‬תוצרת ‪)IHSS‬‬
‫בריכוז של )‪ 20mg/L; (2‬מים מהמערכת המסוחררת‬
‫בפקולטה לחקלאות; (‪ )3‬ביקורת – מי ברז‪ .‬הניסוי‬
‫נערך באקווריומי ‪ 10‬ליטר שאוכלסו ב‪ 12-‬דגים‪ ,‬ב‪4-‬‬
‫חזרות‪ .‬התוצאות מפורטות באיור ‪ .2‬מהתוצאות‬
‫עולה כי הוספת ‪ HS‬מורידה בטווח קצר את רמת‬
‫הנגיעות בטפילים מקבוצת ה‪ ,Monogonea -‬חשיפת‬
‫הדגים למים שמקורם במערכת המסוחררת הסגורה‬
‫‪ zero-discharge‬הפחיתה את אחוז הדגים הנגועים‪.‬‬
‫למרות שנראה מתוצאות אלה כי מי המערכת גרמו‬
‫לירידה במספר הדגים נגועים‪ ,‬יש צורך בניסויים‬
‫נוספים כדי לאשר זאת‪.‬‬
‫איור ‪ :2‬תוצאות הניסוי קצר הטווח‬
‫עומס‬
‫‪ %‬דגים‬
‫טפילים‬
‫נגועים‬
‫טיפול‬
‫מס'‬
‫בטפילים ממוצע לדג‬
‫‪8.09‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪ 1‬תוספת ‪ HS‬טבעי‬
‫‪11.60‬‬
‫‪74%‬‬
‫‪ 2‬מערכת מסוחררת‬
‫‪11.69‬‬
‫‪87%‬‬
‫ביקורת‬
‫‪3‬‬
‫‪1835‬‬
‫ק ורות חיים ‪ -‬לירן ק ורול‬
‫פרטים אישים‬
‫לירן קורול‬
‫שם ‪:‬‬
‫‪22.6.1987‬‬
‫תאריך לידה‪:‬‬
‫ישראל‬
‫ארץ לידה‪:‬‬
‫דואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬
‫טלפון‪:‬‬
‫‪03-7320315 ,058-7324324‬‬
‫השכלה‬
‫♦ בגרות מלאה במגמות כלכלה‪-‬סוציולוגיה וספרות)‬
‫בנוסף ‪ 5‬יחידות אנגלית)‪ .‬תיכון "שמעון בן צבי"‬
‫גבעתיים‪.‬‬
‫♦ ‪ 2008-2010‬לימודי רפואה וטרינרית בפקולטה‬
‫לוטרינריה באוניברסיטת בולוניה‪ ,‬איטליה‪.‬‬
‫♦ ‪ 2011-2014‬תואר ראשון ‪ B.Sc‬בחקלאות‬
‫ימית )‪ )Acquaculture‬בפקולטה לוטרינריה‬
‫באוניברסיטת בולוניה‪.‬‬
‫ידע מקצועי‬
‫רשימת קורסים (סילבוס)‪.‬‬
‫במסגרת התואר השתתפתי במחקר על דגי לברק‬
‫( ‪ )Dicentrarcus Labrax‬אשר גודלו במערכת סגורה‪.‬‬
‫מטרת המחקר הייתה לבדוק השפעות של דיאטות‬
‫שונות על קבוצות המחקר‪ .‬המחקר כלל חמש‬
‫קבוצות‪ ,‬כאשר כל קבוצה קיבלה דיאטה הכוללת‬
‫פורמולה שונה‪ .‬דיאטה אחת שבה הואכלו הדגים‬
‫בקבוצת הביקורת כללה אחוז גבוהה של קמח דגים‬
‫ו‪ 0%-‬של קמח סויה‪ ,‬ושאר הקבוצות אשר הואכלו‬
‫בדיאטות עם אחוז יורד של קמח דגים וכמות ביחס‬
‫עולה של קמח סויה כתחליף לגלוטן‪ .‬המחקר נערך‬
‫כ‪ 4-‬חודשים ובמסגרתו לקחתי חלק בהאכלת הדגים‬
‫לפי תנאי המחקר‪ ,‬בקרת בריאות הדגים‪ ,‬תפעול‬
‫המכונות של המערכת הסגורה‪ ,‬שמירה על תנאי‬
‫גידול בסיסיים) טמפרטורת המים‪ ,ph ,‬בדיקת‬
‫ניטריטים וניטראטים במים)‪ ,‬הרדמת הדגים למען‬
‫שקילתם ומדידתם כחלק מבדיקות תקופתיות‬
‫במהלך תקופת המחקר‪.‬‬
‫בסוף ה‪ 4-‬חודשים לקחנו דגימה של המעיים‬
‫והכבד מהדגים מכל קבוצות המחקר כדי לבחון‬
‫את ההשפעות של הדיאטות השונות על איברים‬
‫אלו‪ .‬הדגימות נשלחו למעבדה שם הוכנו הדגימות‬
‫ההיסטולוגיות‪.‬‬
‫‪1836‬‬
‫נושא התזה שלי‬
‫♦ חקר היסטופתולוגי ומורפומטרי של המעיים של‬
‫דגי הלברק שהואכלו בדיאטה הכוללת קמח‬
‫סויה‪ .‬עבדתי במעבדה במשך כחודש כדי לבחון‬
‫במיקרוסקופ אופטי את הדגימות ההיסטולוגיות‬
‫בעזרת שתי שיטות‪ scoring :‬ומורפומטריה‪.‬‬
‫בעזרת שתי שיטות אלו הגענו למסקנות לגבי‬
‫השפעתם של הדיאטות השונות וניתוחם‪.‬‬
‫קורסים‬
‫♦ ‪ :2013‬קורס עבודה‬
‫באוניברסיטת בולוניה‪.‬‬
‫וביטחון‬
‫במעבדה‬
‫שירות צבאי‬
‫♦ ‪ 2005-2007‬חיל חינוך מורה חיילת‪.‬‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫שפות‬
‫עברית‪ :‬שפת אם‪.‬‬
‫אנגלית‪ :‬רמה גבוהה מאד‪ .‬קריאה‪ ,‬כתיבה ודיבור‪.‬‬
‫איטלקית‪ :‬רמה גבוה מאד‪ .‬קריאה‪ ,‬כתיבה ודיבור‪.‬‬
‫רוסית‪ :‬הבנה בסיסית‬
‫סילבוס‬
‫חקלאות ימית ( ‪ )Acquaculture‬אוניברסיטת בולוניה‪.‬‬
‫‪ ‬שנה א'‬
‫ביולוגיה‪:‬‬
‫זואולוגיה ‪ +‬בוטניקה ‪ 6 -‬קרדיטים‪/‬נקודות זכות‬
‫אנגלית‪ 6 :‬קרדיטים‬
‫מתמטיקה‪ ,‬סטטיסטיקה‪ ,‬פיסיקה‪ 10 :‬קרדיטים‬
‫ביולוגיה של התא‪ ,‬היסטולוגיה ואנטומיה של בעלי‬
‫חיים ימיים‪ 6 :‬קרדיטים‬
‫פיסיולוגיה ‪ 1‬של בעלי חיים ימיים‪ 6 :‬קרדיטים‬
‫כימיה‪ 6 :‬קרדיטים‬
‫הילשה רובב השענהמ‬
‫ביוכימיה‪ 6 :‬קרדיטים‬
‫גנטיקה ואטנוגרפיה‪ 6 :‬קרדיטים‬
‫מיקרוביולוגיה ואפידמיולוגיה וטרינרית‪ 7 :‬קרדיטים‬
‫‪ ‬שנה ב'‬
‫חקלאות ימית ‪( 1‬דגי מים מתוקים)‪ 6 :‬קרדיטים‬
‫חקלאות ימית ‪( 2‬דגי מים מלוחים)‪ 6 :‬קרדיטים‬
‫הקמה ובנייה של חוות יבשתיות ושל כלובי דגים‬
‫בים לגידול דגי מאכל ‪ +‬הידראוליקה‪ 6 :‬קרדיטים‬
‫פיסיולוגיה ‪ 2‬ואקוטוסיקולוגיה של בעלי חיים‬
‫ימיים‪ 6 :‬קרדיטים‬
‫היגיינה וטכנולוגיה של מוצרי דיג‪ 6 :‬קרדיטים‬
‫אנליזה במעבדה של מוצרים ממקור מהחי‪3 :‬‬
‫קרדיטים‬
‫תזונה של בעלי חיים‪ 6 :‬קרדיטים‬
‫תזונה של בעלי חיים ימיים וטכניקות לייצור אוכל‬
‫של דגים‪ 6 :‬קרדיטים‬
‫פתולוגיה כללית ‪ +‬פתולוגיות של דגים‪ 7 :‬קרדיטים‬
‫מחלות טפיליות אצל בעלי חיים ימיים‪ 7 :‬קרדיטים‬
‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬
‫‪aquacultureini srael.com‬‬
‫‪ ‬שנה ג'‬
‫ביוכימיה מיושמת על הסביבה ועל תזונה‪5 :‬‬
‫קרדיטים‬
‫כלכלה חקלאית‪ 10 :‬קרדיטים‬
‫זאוטכניקה‪ 4 :‬קרדיטים‬
‫רפואה וטרינרית משפטית ‪ ,‬חקיקה וטרינרית והגנה‬
‫על בעלי חיים‪ 4 :‬קרדיטים‬
‫מחלות אפידמיולוגיות של בעלי חיים ימיים‪7 :‬‬
‫קרדיטים‬
‫מדע וטכנולוגיה של מזון‪ 3 :‬קרדיטים‬
‫מדד איכות של דגים ‪ 6 -‬קרדיטים‬
‫‪ ‬קורסי בחירה‬
‫ביולוגיה ‪ +‬אנטומיה ופיזיולוגיה ‪ +‬פתולוגיה‬
‫ומחלות מדבקות של יונקים ימיים‪ 12 :‬קרדיטים‬
‫עבודת מחקר‪ 6 :‬קרדיטים‬
‫תזה‪ 5 :‬קרדיטים‬
‫‪1837‬‬
‫כתובת המערכת‬
‫יוצא לאור ע"י‬
‫ארגון מגדלי דגים בישראל‬
‫עמק בית שאן‬-‫מפעלים אזוריים‬
[email protected] :‫ דוא"ל‬, 04-6065742.‫טל‬
,‫ארגון מגדלי הדגים‬
‫ ואגף הדייג‬.‫מ‬.‫ה‬.‫ש‬
.‫משרד החקלאות‬
http://aquacultureinisrael.com
‫מערכת‬
Published by
Fish Farmers Association in Israel in
cooperation with the Department of
Fisheries - Ministry of Agriculture
Managing Editor
,‫ גדעון חולתא‬,‫ נתן גור‬,‫ניר פרוימן‬
‫יוסי יעיש ויצחק סימון‬
‫העורך‬
‫יצחק סימון‬
050-6241452.‫טל‬
‫עריכה מדעית‬
‫גדעון חולתא‬
Yitzhak Simon
‫עיצוב והפקה‬
[email protected]
[email protected]
Visible Voices Media Service ‫אודו ינזן‬
www.vivoices.com , 054-5351414.‫טל‬