מתנדבת נוער עיר - בלוג ג`וינט התנדבות

‫מדינת ישראל‬
‫משרד החינוך‬
‫מדריך עמ"ן‬
‫עיר מתנדבת נוער‬
‫קידום‪ ,‬הטמעה והתמקצעות התנדבות בני נוער‬
‫תוכן עניינים‬
‫פרק‬
‫הקדמה למדריך‬
‫תת‪-‬פרק‬
‫ברכת ג'וינט ישראל‬
‫‪4‬‬
‫ברכת משרד החינוך‬
‫‪5‬‬
‫ברכת רון ומרילין גרוסמן‬
‫‪6‬‬
‫ברכת מנהלת אגף החינוך בעיריית רמת השרון‬
‫‪8‬‬
‫ברכת מנהל יחידת הנוער בעיריית מודיעין‬
‫‪01‬‬
‫תודות‬
‫‪00‬‬
‫על מדריך עמ"ן‬
‫‪01‬‬
‫‪ 1.1‬התנדבות בני נוער‬
‫‪01‬‬
‫‪ 1.1‬היקפי התנדבות בקרב בני נוער בישראל‬
‫‪04‬‬
‫‪ 1.1‬צמיחתו של דור ה‪ :Y-‬היכרות עם בני הנוער המתנדבים של היום‬
‫‪05‬‬
‫‪ 1.1‬המניעים להתנדבות בקרב בני נוער‬
‫‪06‬‬
‫‪ 1.1‬הרקע להקמת תכנית עמ"ן‬
‫‪01‬‬
‫‪ 1.1‬מהי תכנית עמ"ן?‬
‫‪01‬‬
‫‪ 1.1‬חזון תכנית עמ"ן‬
‫‪01‬‬
‫‪ 1.1‬מטרותיה העיקריות של תכנית עמ"ן‬
‫‪01‬‬
‫‪ 1.1‬דרכי פעולה ייחודיות לתכנית‬
‫‪11‬‬
‫‪ 1.1‬השותפים המרכזיים לתכנית עמ"ן‬
‫‪11‬‬
‫‪ 1.6‬המבנה הארגוני של תכנית עמ"ן‬
‫‪14‬‬
‫‪ 1.7‬תהליך העבודה ברשות המקומית‪/‬אזורית‬
‫‪16‬‬
‫‪ 1.1‬יצירת השותפות‬
‫‪11‬‬
‫‪ 1.1‬בחירת רכז‪/‬ת עמ"ן‬
‫‪18‬‬
‫‪ 1.1‬מיפוי רשותי‬
‫‪11‬‬
‫‪ 1.1‬הפעלה ראשונית של מספר תכניות התנדבות‬
‫‪11‬‬
‫‪ 1.1‬הקמת צוות עבודה מצומצם‬
‫‪14‬‬
‫‪ 1.6‬הקמת צוות היגוי רחב – "שולחן עגול"‬
‫‪14‬‬
‫‪ 1.7‬כתיבת תכנית עבודה שנתית‬
‫‪15‬‬
‫‪ 1.3‬הקמת צוות מתנדב‬
‫‪16‬‬
‫דרך הפעולה ‪ -‬שלב פיתוח‬
‫‪ 1.1‬בניית ותחזוק שותפויות‬
‫‪11‬‬
‫וביסוס תשתיות להתנדבות‬
‫נוער ברשות‬
‫‪ 1.1‬פיתוח תכניות התנדבות חדשות‬
‫‪11‬‬
‫‪ 1.1‬ליווי תכניות התנדבות קיימות‬
‫‪40‬‬
‫‪ 1.1‬פיתוח ו‪/‬או השתלבות בפורום חינוך פורמלי‪/‬בלתי‪-‬פורמלי‬
‫‪41‬‬
‫‪ 1.1‬הכשרה והדרכה של מלווי תכניות התנדבות נוער ברשות‬
‫‪41‬‬
‫‪ 1.6‬תיעוד וניהול הידע הארגוני‬
‫‪41‬‬
‫‪ 1.7‬שיווק וגיוס משאבים‬
‫‪44‬‬
‫מבואות‬
‫תכנית עמ"ן‬
‫דרך הפעולה ‪ -‬שלב ההקמה‬
‫‪2‬‬
‫‪ 1.3‬מדידה והערכה‬
‫‪46‬‬
‫‪ 1.1‬הגדרת תפקיד ופרופיל המתנדב‬
‫‪48‬‬
‫‪ 1.1‬גיוס בני הנוער המתנדבים‬
‫‪51‬‬
‫‪ 1.1‬מיון ושיבוץ בני הנוער המתנדבים‬
‫‪51‬‬
‫‪ 1.1‬אוריינטציה והכשרה‬
‫‪51‬‬
‫‪ 1.1‬תהליכי שימור בני נוער מתנדבים‬
‫‪54‬‬
‫‪ 1.6‬תהליכי פרידה ממתנדבים בסיום שנת פעילות‬
‫‪51‬‬
‫‪ 6.1‬מערך ארצי להדרכה ולפיתוח ידע‬
‫‪61‬‬
‫‪ 6.1‬מערך יייעוץ רשותי לרכזים‬
‫‪61‬‬
‫‪ 6.1‬פיתוח תחומי ידע ומודלים ייחודיים לעבודה‬
‫‪60‬‬
‫‪ 6.1‬פיתוח טכנולוגיות מסייעות לעולם התנדבות הנוער‬
‫‪60‬‬
‫תחומי התנדבות‪ ,‬מנהיגות‬
‫ויזמות‬
‫‪ 7.1‬תחומי התנדבות‪ ,‬מנהיגות ויזמות שפותחו תוך שיתוף פעולה עם‬
‫עמ"ן‬
‫‪65‬‬
‫דגשים ייחודיים להפעלת‬
‫‪ 3.1‬דגשים מרכזיים להפעלת עמ"ן בחברה הערבית‬
‫‪11‬‬
‫‪ 3.1‬דגשים מרכזיים להפעלת אמ"ן במועצות אזוריות‬
‫‪11‬‬
‫‪ 1.1‬מודל להפעלת התנדבות בני נוער במצבי סיכון‬
‫‪14‬‬
‫‪ 1.1‬מודל להפעלת התנדבות בני נוער בעלי צרכים מיוחדים‬
‫‪11‬‬
‫‪ 1.1‬מודל להפעלת תכניות התנדבות בין‪-‬דוריות‬
‫‪80‬‬
‫‪ 1.1‬מודל להפעלת התנדבות בני נוער במצבי חירום ואסון‬
‫‪85‬‬
‫מבט אל העתיד‬
‫‪ 1..1‬מה עושה עמ"ן להתפתחותה בעתיד‬
‫‪11‬‬
‫נספחים‬
‫נספח מס' ‪ :1‬רשימת אנשי‪/‬נשות צוות עמ"ן לאורך השנים‬
‫‪11‬‬
‫נספח מס' ‪ :1‬שאלון סקר מכון דחף‬
‫‪010‬‬
‫נספח מס' ‪ :1‬דוגמה למיפוי רשותי‬
‫‪015‬‬
‫נספח מס' ‪ :1‬תכנית עבודה שנתית עמ"ן‬
‫‪018‬‬
‫נספח מס' ‪ :1‬דפי הסבר והכנה לקראת יצירת שותפות חדשה‬
‫‪011‬‬
‫נספח מס' ‪ :6‬טופס דיווח תכנית מפורט‬
‫‪011‬‬
‫נספח מס' ‪ :7‬דוגמא לתוכנית הכשרה רשותית‬
‫‪015‬‬
‫נספח מס' ‪ :3‬דוגמה לתכנית יום למידה ארצי לצוות עמ"ן‬
‫‪018‬‬
‫נספח מס' ‪ :1‬דוגמה לריכוז תכניות התנדבות בשתי רשויות עמ"ן‬
‫‪011‬‬
‫רשימת המקורות המלווים את המדריך‬
‫‪041‬‬
‫תהליכי ניהול והפעלת בני‬
‫נוער מתנדבים‬
‫מערכות ההפעלה הארציות‬
‫של עמ"ן‬
‫תכנית עמ"ן‬
‫מודלים ייחודיים להפעלת‬
‫נוער מתנדב שפותחו‬
‫במסגרת עמ"ן‬
‫רשימה ביבליוגרפית‬
‫‪3‬‬
‫פתח דבר‪ :‬ברכת ג'וינט ישראל‬
‫בשנים האחרונות אנו עדים למעורבות גוברת והולכת של מנהיגים צעירים המובילים התפתחות‬
‫ושינוי בכל המגזרים‪ .‬ראשית פעילותם של מנהיגים אלו היא בהיותם בני נוער‪ ,‬שלב בו הם‬
‫נחשפים לראשונה לאפשרויות ולצרכים בחברה בה הם חיים‪ .‬התנדבות בשלב זה בחייהם‬
‫והשתלבות בתפקידי מנהיגות כבני נוער‪ ,‬מסייעות להם להתוות את מסלול חייהם בעתיד‪.‬‬
‫מכון אלכא וג'וינט התנדבות פועלים לשיפור מתמיד באיכות החיים של אזרחי ישראל ולקידומה‬
‫של המנהיגות והחברה בישראל‪ .‬לשם כך‪ ,‬אנו עובדים עם צמרת הממשל המרכזי והמקומי‪ ,‬ועם‬
‫מנהיגות אזרחית במגזר השלישי ובמגזר העסקי במרכז למנהיגות מתנדבת‪ .‬פיתוח תרבות הנתינה‬
‫וההשתתפות החברתית בישראל דורש טיפוח של רצף המנהיגות – מגיל הנעורים‪ ,‬דרך צעירים ועד‬
‫למבוגרים‪ .‬מנהיגות בני נוער היא השלב הראשון בתהליכים אלו‪ .‬התהליכים המתוארים במדריך‬
‫זה מצביעים על ההישגים המרשימים של רכזי עמ"ן בליווי ופיתוח מנהיגות זו‪.‬‬
‫המדריך מתבסס על הניסיון הרב שנצבר בהפעלת "עיר מתנדבת נוער" ברחבי הארץ‪ ,‬וכולל סקירה‬
‫רחבה על התנדבות נוער בישראל‪ ,‬תיאור הפעלת התכנית‪ ,‬ריכוז של ידע מהשטח וכיוונים לעתיד‪.‬‬
‫הספר פונה לכל מי שמתעניין בנייהול מתנדבים בכלל‪ ,‬ובני נוער בפרט‪ ,‬תוך הצגת מגוון כלים‬
‫מעשיים וחומרי רקע רלוונטיים לתכניות התנדבות‪ .‬בשמונה שנות פעילותה‪ ,‬הניחה תכנית "עמ"ן"‬
‫תשתיות נרחבות להתנדבות ומנהיגות של בני נוער ברשויות השונות בהן פעלה‪.‬‬
‫המדריך והתכנית הם תוצר של שותפות אמיתית ומחויבת עם משרד החינוך‪ ,‬רשויות מקומיות‪,‬‬
‫ארגונים חברתיים ותומכינו בעולם‪ ,‬בהם רון גרוסמן‪ .‬אנו רוצות להודות בפרט לאנשי משרד‬
‫החינוך‪ :‬יוסי לוי‪ ,‬מנהל ִמ ְנהל חברה ונוער; שלמה ונטורה‪ ,‬ראש תחום מפעלים חינוכיים ב ִמנְהל‬
‫חברה ונוער וצוות ה ִמ ְנהל והמשרד; וכן לד"ר שמשון שושני‪ ,‬מנכ"ל המשרד‪ ,‬וליעל בורג‪ ,‬ראש‬
‫תחום חברה אזרחית במכון אלכא‪.‬‬
‫רונית בר‬
‫מנהלת תוכניות התנדבות‬
‫ג'וינט ישראל‬
‫ד"ר מיכל חמו לוטם‬
‫מנכ"לית אלכא‬
‫ג'וינט ישראל‬
‫‪4‬‬
‫פתח דבר‪ :‬ברכת משרד החינוך‬
‫עמיתיי אנשי החינוך‪,‬‬
‫מעורבות בני נוער בקהילה ובחברה‪ ,‬באמצעות נתינה ועשיית חסד‪ ,‬מהווה את אחד היעדים‬
‫המרכזיים אליהם מכוונת מערכת החינוך בכלל ו ִמנְהל חברה ונוער בפרט‪ ,‬ברצותה להקנות מידות‬
‫טובות וערכים חברתיים לבני הנוער!‬
‫בעבודתנו החינוכית‪ ,‬אנו חותרים לטפח את בני הנוער ולהכינם לקראת היותם אזרחים המכירים‬
‫את המורשת התרבותית של עמם‪ ,‬מעורבים בחברה הישראלית הדמוקרטית‪ ,‬תורמים לחברה‬
‫ולסביבה‪ ,‬אוהבים את ארצם‪ ,‬נאמנים למולדתם ומחויבים לערכיה ולמטרותיה‪.‬‬
‫אני מאמין‪ ,‬כי פעילות התנדבותית ומעורבות אזרחית‪ ,‬יש בהן כדי לחזק את החוסן החברתי של‬
‫המדינה בכלל ושל הקהילה המקומית בפרט‪.‬‬
‫פעילות התנדבותית תורמת גם לבני הנוער המתנדבים‪ ,‬בבחינת "יותר מאשר אני נותן לפעילות‪,‬‬
‫הפעילות תורמת לי"‪ .‬ממחקרים עולה‪ ,‬כי בני נוער שעסקו בהתנדבות גילו אחריות רבה יותר‪,‬‬
‫ריכזו ידע רב יותר בנוגע לעצמם ובנוגע לאחרים וטיפחו כישורים חדשים‪Hamilton and ( .‬‬
‫‪)Fanzel, 1988‬‬
‫במיכה ו'‪ ,‬ח'‪ ,‬נאמר‪" :‬הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד‬
‫והצנע לכת עם אלוקיך"‪ .‬התנדבות בני נוער היא ביטוי לסולידריות חברתית ולאהבת חסד זו‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1..1‬חברו יחד משרד החינוך – ִמנְהל חברה ונוער – וג'וינט ישראל – האגף להתנדבות‬
‫ופילנתרופיה‪ ,‬להפעלת עמ"ן (עיר מתנדבת נוער)‪ ,‬המופעלת עד עצם היום הזה במקומות רבים‬
‫ברחבי הארץ בישובים יהודיים‪ ,‬ערביים ‪,‬דרוזים ‪,‬בדואים וצ'רקסים כאחד‪.‬‬
‫ברצוני לחזק את ידי העוסקים במלאכת ההתנדבות‪ .‬אני מאמין כי מספר בני הנוער המתנדבים‬
‫בישראל ילך ויגדל‪ ,‬דבר שיתרום ליצירת חברה איכותית יותר‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫יוסי לוי‬
‫מנהל מנְ הל חברה ונוער‬
‫משרד החינוך‬
‫‪5‬‬
‫ ברכת רון ומרילין גרוסמן‬:‫פתח דבר‬
AMEN Guide – December 2011
JDC piloted AMEN in 2005, a program of
youth voluntarism which started in eight
cities, involving about 10,000 teenagers,
ages 15-17, who donated up to 10% of
their free time. By the end of 2011, AMEN
will be in more than 50 cities, involving
more than 50,000 youth who will be
volunteering up to 50% of their “free” time
helping needy Israelis. The magnitude of AMEN is best demonstrated by one
statistic – AMEN youth gave more than 4 million hours of volunteer service to
meet their community needs in 2010.
Why young volunteers? Statistics show that when a person begins his/her
“voluntary” career at a young age, that person will likely be a volunteer for life
and will also assume leadership roles as life progresses. Also, studies of
programs such as AMEN already demonstrate that active youth volunteers
are positive contributors to their communities and are much less involved in
anti-social behavior. Volunteerism also helps young people by building self
confidence and making participants happy to help others.
Why do we support the AMEN program, and why did we select AMEN as the
recipient of our gift to Israel? We believe that investing in Israeli youth will
ensure further leadership and a brighter future for Israel.
Children and young people are important to my wife and me. We have four
children and eleven grandchildren. All our major philanthropy in Israel has
been directed to “children at risk”.
Why AMEN? I was in Israel during the Second Lebanon War and saw what
the AMEN kids did. I was moved by their self sacrifice and personal
commitment to those who were most impacted by the rocket attacks in the
North and to Sderot in the South. I saw them helping the elderly and children
6
relocated from their homes. I felt a genuine attachment with these young
people of AMEN.
Our support for AMEN is a long term investment in the future of Israel. The
AMEN kids will become future leaders in their communities by volunteering
and supporting community development and philanthropy. Awareness of
community needs which surfaced during their AMEN years will leave a lasting
impact on them and will shape their future thoughts and actions. We believe
these young leaders will become leaders for life.
We made our gift to AMEN because we wanted to provide the financial
support necessary to enable this program to adequately demonstrate its
importance and value for Israel and thus we hoped it would be expanded
nationally for the good of the State.
We would like to see AMEN be the model for expanding voluntarism
throughout the entire Israeli population. Every Israeli who is physically able to
do so, should be a volunteer. This should be the goal of the National
Government. Everyone may not be able to give money; However, they can
give of themselves – volunteer time.
We are most grateful that the Israeli Government through the Ministry of
Education has adopted AMEN and will be providing support for the growth
and future success of the AMEN project. The backing of the Ministry validates
youth voluntarism and demonstrates the importance of what AMEN is doing
throughout Israel.
7
‫פתח דבר‪ :‬ברכת מנהלת אגף חינוך‪ ,‬עיריית רמת השרון‬
‫"לחנך אדם להיות אוהב אדם‪ ,‬אוהב עמו ואוהב ארצו‪ ...‬המכבד את הוריו את משפחתו ואת‬
‫מורשתו"‪ .‬מתוך‪ :‬מטרות חוק החינוך הממלכתי‬
‫עמ"ן ברמת השרון אינו רק שמה של תכנית‪ ,‬אלא מונח הידוע ומוכר למערכת החינוך כולה‪ ,‬בהיות‬
‫רמת השרון – עיר מתנדבת נוער – כדרך חיים‪ .‬מיתוג ויוקרה הם פועל יוצא של עבודה מקצועית‬
‫ומסורה‪ .‬משנעשית העבודה מתוך חזון ומדיניות המושתתים על ערכים‪ ,‬הופכת העבודה למלאכה‬
‫– מעשה ידי ָאמן‪ .‬לחינוך ילדים ונוער מחויבים כל המבוגרים המשמעותיים בחייו של ילד‪ .‬המעשה‬
‫החינוכי מתרחש בכל הבתים בחייו‪ :‬בית הוריו‪ ,‬בית ספרו ובית קהילתו‪ .‬חינוך להתנדבות הוא אבן‬
‫יסוד ופועל יוצא של תפיסת עולם‪ .‬מטרת מערכת החינוך העירונית – להנחיל הערכים והחזון לכלל‬
‫העוסקים במלאכה‪ ,‬במערכת ובקהילה כאחד‪ ,‬בראי 'קהילה המחנכת דור'‪.‬‬
‫עיר שחרתה על דגלה מחויבות זו‪ ,‬תזכה ליהנות מפירות שיבשמו לא רק בהווה‪ ,‬אלא את ראי‬
‫הדורות הבאים ואת דמותה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫משרד החינוך והשלטון המקומי זכו בשנים האחרונות להשלמת הצלע המשמעותית למינוף ומיסוד‬
‫התנדבות נוער כדרך חיים – ארגון הג'וינט‪ .‬על כך אוכל להעיד‪ ,‬כראשונת המצטרפות לתכנית‪.‬‬
‫כשם שלחינוך למעורבות ולהתנדבות דרושה קהילה שלמה‪ ,‬כך לארגונו‪ ,‬ניהולו והפעלתו בהתמדה‬
‫ולאורך זמן‪ ,‬דרוש שיתוף פעולה ואיגום משאבים של כלל הגופים‪.‬‬
‫מודל הפעולה של רמת השרון הינו אחד מרבים‪ ,‬אליו תיחשפו בהמשך‪ .‬בדבריי אלו‪ ,‬אבקש להדגיש‬
‫את תמצית אבני הדרך והפעולות הנעשות בעיר‪.‬‬
‫לצד ייסודה של יחידת בני הנוער המתנדב באגף החינוך של עיריית רמת השרון‪ ,‬הותוותה תכנית‬
‫הוליסטית לחינוך לערכי נתינה והתנדבות בקרב בני‪-‬הנוער במוסדות החינוך‪ ,‬שהוגדרה כתכנית‬
‫ליבה עירונית‪" .‬ממעורבות להתנדבות" – תכנית לימודים בין‪-‬תחומית לשיעורי החינוך בחטיבות‬
‫העליונות‪ ,‬בהשקעת הרשות המקומית‪ .‬התכנית נבנתה באופן ספירלי‪ ,‬מתפתח ומקושר לתכניות‬
‫הלימודים בתחומי הדעת הנוספים‪ .‬מתוך כך‪ ,‬נבנו בבתי‪-‬הספר קבוצות מנהיגות מגוונות‪ ,‬ומועצות‬
‫התלמידים הפכו משמעותיות ופעילות בקהילה‪.‬‬
‫כחלק מתכנית זו‪ ,‬מעמיד אגף החינוך‪ ,‬באמצעות תכנית עמ"ן‪ ,‬קורסי הכשרה לקראת ההתנדבות‪.‬‬
‫במסגרת קורסי ההכשרה‪ ,‬לומדים בני הנוער מיומנויות מקצועיות בתחום ההתנדבות ומקבלים‬
‫"ארגז כלים" לניהול‪ ,‬לאחריות‪ ,‬למחויבות ולהתמדה במשימות‪ .‬כמו כן‪ ,‬בני הנוער נחשפים וחווים‬
‫התנסויות מהן הם לומדים את המשמעויות השונות ביחסים הבין‪-‬אישיים הנרקמים במסגרות‬
‫ההתנדבותיות‪ ,‬את קבלת השונה ואהבת האדם באשר הוא‪ .‬למהלך זה נרתמים בעלי תפקידים‬
‫וגופים מקצועיים‪ .‬גורמים מהותיים נוספים החשובים להצלחה הם‪ :‬הוקרה‪' ,‬שימור ותחזוקה"‪,‬‬
‫והתאמת ההכשרה לצרכים ולבקשות גופי ההשמה ובני הנוער‪ .‬עשרות תחומי הכשרה לנוער‬
‫מתנדב מוצעים מידי שנה לתלמידי העיר‪ ,‬החל מכיתות ה' ועד י"ב‪.‬‬
‫אתמקד בשני ערוצים ייחודיים‪ ,‬שהם מן היפים והחשובים בעיניי‪:‬‬
‫תכניות בין‪-‬דוריות‬
‫היכרות והוקרת פועלם של בני גיל הזהב‪ ,‬של שושלת הדורות‪ ,‬היא אבן יסוד במורשת העם היהודי‪.‬‬
‫שורשיה טמונים במצוות "והגדת לבנך"‪ ,‬אותה מקיים כל בית ישראל עם קריאת ההגדה בערב‬
‫פסח‪ .‬היכרות והוקרת העבר‪ ,‬הן מאבני היסוד של חינוך הדור ועיצוב דמותו כבוגר בחברת המחר‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ברל כצנלסון הרחיב וקבע‪" :‬דור מחדש ויוצר לא ישליך אל גל האשפה את ירושת הדורות"‪.‬‬
‫התכניות הבין‪-‬דוריות בעיר נרקמות בשיתוף מוסדות החינוך ו ִמנְ הל גיל הזהב‪ ,‬וחולשות על‬
‫תחומים רבים ומגוונים‪ :‬מחול‪ ,‬תיעוד זיכרונות שואה‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬מחשבים ועוד‪.‬‬
‫יזמות‬
‫בני הנוער‪ ,‬רכזי התכניות‪ ,‬הקימו קבוצת מנהיגות המקיימת ישיבות עבודה סדורות‪ .‬אחד‬
‫התוצרים היפים שנבנו – ייזום תכניות חדשות המתבססות על מערך הנוער המתנדב‪ ,‬בשילוב‬
‫איתור צרכים‪ .‬כך‪ ,‬מתקיים מערך הכשרה רחב היקף להגברת המודעות לבעלי צרכים מיוחדים –‬
‫"מרגישות לנגישות" – שילוב בין הכשרה כמדריך צעיר – מד"צ ותחום ההתנדבות במסגרת "לילה‬
‫לבן בספריה" – מודל ייחודי שנבנה על‪-‬ידי אגף החינוך‪ ,‬הספרייה הציבורית‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬בתי‬
‫הספר היסודיים והנוער המתנדב‪.‬‬
‫אחת מתכניות הדגל – "יחידת כפיר" – נוער מתנדב בחירום‪ ,‬היא דוגמה נוספת למינוף ההתנדבות‬
‫בתחומי ההכשרה השונים ולשילובם של בני‪-‬נוער ומבוגרים‪ .‬מעבר להכשרה שעברו בתחום‬
‫ההתנדבות שבחרו‪ ,‬עוברת קבוצת בני הנוער הכשרה ייעודית לתפקידם במתן סיוע לאוכלוסייה‬
‫בשעת חירום‪ .‬התכנית‪ ,‬שהינה ייחודית ויחידה בארץ‪ ,‬מתקיימת בשיתוף גורמים מקצועיים‬
‫מפיקוד העורף‪ ,‬מערך החירום העירוני ובעלי תפקידים במשרד החינוך‪.‬‬
‫בבסיס תכנית הפעולה של "יחידת כפיר"‪ ,‬הפעלת מערך בני נוער מתנדבים ברובעים השונים של‬
‫העיר‪ ,‬בהתאם לחלוקה של פיקוד העורף בזמן חירום‪.‬‬
‫בראש המערך עומד תלמיד כיתה י"ב‪ ,‬הכפוף ישירות לראש ועדת מל"ח (משק לשעת חירום)‬
‫העירונית‪ ,‬האמון על רכזי הרובעים‪ ,‬גם הם תלמידי תיכוני העיר‪ .‬בכל רובע משובצים בני נוער‬
‫מתנדבים‪ ,‬שעברו הכשרות להתנדבות בתחומי עניין שונים כגון ליצנות‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬משחקי חשיבה‪,‬‬
‫מספרי סיפורים‪ ,‬מתמטיקה ברוח אחרת‪ ,‬מד"א ועוד‪ .‬המתנדבים הצעירים משובצים לרובע אליו‬
‫הם שייכים‪ ,‬הנמצא בסמוך למקום מגוריהם‪ .‬הם יפעלו במקלטים‪ ,‬במרכזי אריזה‪ ,‬בתחנות‬
‫מד"א‪ ,‬בחלוקת מים‪/‬מזון ועוד‪ .‬כחלק מהכשרתם‪ ,‬הם משתתפים בסמינרים המתקיימים במהלך‬
‫החופשות‪ .‬להכשרה נרתמו מדריכים מקצועיים מפיקוד העורף‪ ,‬מהשירות הפסיכולוגי‪ ,‬ממערך‬
‫שירותי החירום‪ ,‬ממשרד החינוך ועוד‪.‬‬
‫כמי שמאמינה בחינוך להתנדבות כאבן יסוד של המעשה החינוכי‪ ,‬מוצאת אני‪ ,‬כי ִמנְהל החינוך‬
‫והעומד בראשו‪ ,‬הוא איש המפתח להבניית מערך הוליסטי של התנדבות נוער במוסדות החינוך‬
‫ובעיר‪ .‬תודתי לעוסקים במלאכה ולשותפינו בעיר ומחוצה לה‪ ,‬לעמיתיי בארגון הג'וינט‪ ,‬על ייסוד‬
‫עמ"ן ובמיוחד על החשיבות הרבה בהעברת הידע העצום המצוי בכל רחבי הארץ – תמציתו מובאת‬
‫בפני כל בספר זה‪ ,‬בחזקת – להאמין‪ ,‬ולהעביר את זה הלאה!‬
‫מיכל מנקס‬
‫מנהלת אגף החינוך‬
‫עיריית רמת השרון‬
‫‪9‬‬
‫פתח דבר‪ :‬ברכת מנהל יחידת נוער וצעירים במודיעין‬
‫בשנת ‪ ,1..1‬נקראתי לישיבה בעירייה בה הוצג לי‪ ,‬כמנהל מחלקת הנוער‪ ,‬פרויקט התנדבות חדש‬
‫בשם עמ"ן‪ .‬הגעתי לישיבה די סקפטי‪ ,‬כי הרי מי ילמד אותנו מה זו התנדבות נוער? מה החידוש‬
‫בזה? עוד פרויקט של אנשי משרד כלשהו שיסתיים עוד בטרם החל‪?...‬‬
‫אך כבר בתחילת הישיבה‪ ,‬אפשר היה לראות שמדובר במשהו שונה‪ ,‬חדש – לא עוד פרויקט מנותק‬
‫מהשטח‪ .‬כך‪ ,‬נכנסנו להרפתקה שנמשכת עד היום‪ :‬שמונה רכזים משמונה ערים ורכז אחד מנסים‬
‫לשנות את העולם‪ .‬היה בזה משהו מרענן‪ ,‬חדשני‪.‬‬
‫העקרונות היו פשוטים‪ :‬התנדבות זה מקצוע אותו יש ללמוד כמו כל מקצוע אחר‪ .‬לכן‪ ,‬לא כל אחד‬
‫יכול לנהל ארגון מתנדבים‪ .‬לא יוצאת תכנית לפועל ללא "אבא או אימא" ברורים לתכנית‪ ,‬ללא‬
‫הכשרה לפני התכנית‪ ,‬ללא ליווי תוך כדי התכנית‪ ,‬וללא תגמול לאחר סיום התכנית‪.‬‬
‫הוקם צוות היגוי רחב ומצומצם‪ ,‬נפתחו עוד ועוד תכניות התנדבות‪ ,‬ושיעור בני הנוער המתנדבים‬
‫בעיר עלה ועלה‪ :‬מ‪ 13%-‬ב‪ ,1..1-‬הגענו בסוף ‪ 1.1.‬ל‪ 17%-‬בני נוער המתנדבים באופן קבוע‪,‬‬
‫לפחות פעם בשבוע‪.‬‬
‫עמ"ן גרם לכל המחלקה לסמן את ההתנדבות כיעד מרכזי של כולם‪ .‬ההתנדבות הפכה לשפתה של‬
‫המחלקה‪ .‬כך‪ ,‬קמו קבוצות פעילים של נוער מתנדב בכל אחד מתחומי המחלקה‪ :‬מנוער של‬
‫מועצת נוער ועד בני נוער בסיכון‪ ,‬דתיים וחילוניים‪ ,‬צעירים ובוגרים‪.‬‬
‫אני‪ ,‬באופן אישי‪ ,‬קיבלתי המון בתקופה בה כיהנתי כרכז עמ"ן‪ ,‬הן מעמיתיי מהערים השונות והן‬
‫מהמנחים מהג'וינט‪.‬‬
‫לילך‪ ,‬שהחליפה אותי‪ ,‬ונועה שהחליפה אותה‪ ,‬המשיכו לפתח את התחום והביאו את מודיעין‬
‫להיות אחת הערים המובילות בארץ בתחום התנדבות הנוער‪ .‬אין לי ספק שללא עמ"ן זה לא היה‬
‫קורה‪.‬‬
‫דוד צור‬
‫מנהל מחלקת נוער וצעירים‬
‫עמותת סחלבים למתנ"ס מודיעין‬
‫‪01‬‬
‫תודות‬
‫לפניך המדריך הישראלי הראשון להפעלת התנדבות נוער‪ .‬כתיבת מדריך זה נמשכה מספר שנים‪,‬‬
‫תוך כדי שינויים מתמידים והתאמות שנולדו מלמידה של עשיה בתוכנית עמ"ן‪ .‬מכלול הלקחים‬
‫והמסקנות משקפים חלקים חשובים מהתחום החדש והמתפתח של תורת ההתנדבות בכלל‬
‫והתנדבות הנוער בישראל בפרט‪ .‬השותפות שנרקמה בין משרד החינוך לג'וינט ישראל ולעמותת‬
‫גוונים‪ ,‬הולידה עשייה מרשימה שפרטיה ממלאים את כל דפי המדריך‪.‬‬
‫ראשית ברצוננו להודות ליוזמי התוכנית‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬מינהל חברה ונוער וג'וינט ישראל ולצוות‬
‫שיזם‪ ,‬תכנן‪ ,‬הקים ופיתח את תוכנית עמ"ן‪ ,‬החל משנת ‪ 2003‬והוביל לשינוי לאומי בסדרי‬
‫העדיפויות בתחום הנוער ‪ :‬מירה שנער‪ ,‬שלומית עמיחי‪ ,‬ד"ר מיכל חמו לוטם‪ ,‬גלית שגיא ואמיר‬
‫סטרנס ‪.‬‬
‫מדריך זה לא היה בא לעולם אלמלי מסירותה של הנהלת עמ"ן הנוכחית‪ ,‬המהווה את עמוד‬
‫השדרה לתכנון‪ ,‬לחשיבה ולקביעת האסטרטגיה לתכנית כולה‪ .‬בזכותה נוצרו אינספור‬
‫ההזדמנויות להרחבת מתמדת של התוכנית‪ .‬חברי ההנהלה ‪ :‬יוסי לוי‪ -‬מנהל מינהל חברה ונוער‪,‬‬
‫משרד החינוך‪ ,‬שלמה ונטורה ‪ -‬משרד החינוך‪ ,‬עופר שפירא – סמנכ"ל אנ"א ודליה רצון ‪ -‬צוות‬
‫עמ"ן‪ .‬כמו כן‪ ,‬צוות התקציבים והארגון של התכנית אשר לאורך שנות קיומה של עמ"ן תומך‬
‫ומסייע רבות מאחורי הקלעים של העשייה ‪ :‬יובל בנימין – משרד החינוך‪ ,‬שרית כאהן ומוניקה‬
‫גרינבויים – ג'וינט ישראל‪ ,‬ליאורה מרציאנו ושרה דורי – אנ"א‪ ,‬ענת דניס – ג'וינט ישראל ‪ ,‬עוזית‬
‫נעים – עמותת גוונים‪.‬‬
‫תודה מיוחדת ליוזם מדריך זה אמיר סטרנס‪ ,‬לצביקה ארן ולליאורה ארנון על הכתיבה והעריכה‬
‫וכן לצוות הכותבים‪/‬בות והמגיבים לילך שיינגורטן‪ ,‬דליה רצון‪ ,‬תמי בן בסט‪ ,‬מיטל אבירם‪ ,‬מיכל‬
‫כרמיאלי‪ ,‬מוסטפא שלאטה‪ ,‬גנאמה וואפי‪ ,‬אל"מ (במיל) ד"ר חיליק סופר ומירב לוי ‪ .‬כמו כן‬
‫אנחנו מבקשות להודות לכל אלה שהעלו רעיונות והעירו הערות חשובות שהשפעתן על המדריך‬
‫ניכרת וחשובה‪ ,‬ובהם‪ :‬ניר שריג‪ ,‬ענת דניס וכל צוות עמ"ן הוותיק והנפלא שבזכותו המדריך מגוון‪,‬‬
‫עשיר‪ ,‬יצירתי ומאפשר למידה מעמיקה מן השטח (הרשימה המפורטת בסוף בנספח מספר ‪1‬‬
‫במדריך)‪.‬‬
‫אנחנו מאמינות כי נוער מתנדב מרוויח מכל העולמות‪ .‬גם מעניק לאחרים וגם זוכה בעצמו‬
‫למשמעות‪ ,‬תכנים וערכים שאי אפשר להשיגם בדרכים אחרות‪ .‬חברת מתנדבים היא איפה תקווה‬
‫למציאות אנושית טובה יותר‪ ,‬סולידרית ואכפתית‪ .‬וחברה שכזו המתחילה בגילאי העיצוב סופה‬
‫שתעצב את עצמה לטוב‪ .‬קריאה מהנה ומלמדת‪.‬‬
‫יעל בורג ורונית בר‬
‫האגף להתנדבות‬
‫ג'וינט ישראל‬
‫‪00‬‬
‫על מדריך עמ"ן‬
‫עמ"ן‪ ,‬עיר מתנדבת נוער‪ ,‬היא תכנית המקדמת התנדבות נוער ברמה הלאומית וברמה המקומית‪,‬‬
‫באמצעות יצירת תשתיות והזדמנויות להתנדבות נוער ברשויות המקומיות ובארגוני ההתנדבות‪.‬‬
‫בשנת הוצאת מדריך זה מלאו לתכנית עמ"ן שמונה שנות פעילות‪ ,‬במהלכן התבססה והתפתחה‬
‫התכנית רבות‪ ,‬פעלה בעשרות יישובים ברחבי הארץ‪ ,‬והובילה לשינוי משמעותי של פני התנדבות‬
‫הנוער והחברה הישראלית‪.‬‬
‫מדריך זה מבוסס על התובנות היישומיות שנאספו בעמ"ן במהלך שנות פעילותה‪.‬‬
‫המדריך נועד לאפשר לנעזרים בו לרכוש מידע וידע על אודות תכנית עמ"ן ואפשרויות לקידום‬
‫ופיתוח התנדבות נוער ברשויות‪ .‬הוא מיועד‪ ,‬למעשה‪ ,‬לכל מי שמתעניין בתכנית ובהתנדבות נוער‪:‬‬
‫‪‬‬
‫גורמים ברשויות המבקשות לקדם התנדבות נוער ברשות;‬
‫‪‬‬
‫רכזים חדשים בעמ"ן‪ ,‬לקראת כניסתם לתפקיד והקמת המיזם ברשות;‬
‫‪‬‬
‫רכזים ותיקים בעמ"ן‪ ,‬כחלק מלמידה ארגונית ושיפור מתמיד;‬
‫‪‬‬
‫שותפים בייזום התכנית ברמה הרשותית‪ ,‬רכזי התנדבות‪ ,‬מוטבי התנדבות ותורמים‪.‬‬
‫המדריך מציג לקורא את ההיבטים התיאורטיים ואת הרציונל החינוכי‪-‬חברתי העומדים מאחרי‬
‫תכנית עמ"ן‪ ,‬אך בעיקר מביא למשתמש את המשמעויות המעשיות והפרקטיות של הפעלת‬
‫התכנית‪ ,‬על שלביה השונים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חלקו הראשון של המדריך מוקדש לרקע תיאורטי על התנדבות בני נוער ולרציונל‪ ,‬חזון‬
‫ומטרות תכנית עמ"ן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חלקו השני והעיקרי של המדריך עוסק בתהליכי ההקמה‪ ,‬ההטמעה והפיתוח של תשתיות‬
‫התנדבות הנוער ברשויות עמ"ן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חלקו השלישי של המדריך עוסק בתהליכי ניהול מקצועיים של בני נוער מתנדבים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חלקו הרביעי מציג בעיקר מודלים ייחודיים להפעלת תכניות התנדבות נוער‪.‬‬
‫המדריך שזור בדוגמאות מן הניסיון הרב שנצבר בשטח ובכלים פרקטיים שפותחו במהלך‬
‫העבודה‪.‬‬
‫הערות חשובות לקוראי המדריך‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מדריך עמ"ן – עיר מתנדבת נוער – מתייחס גם לגרסה האזורית של התכנית‪ ,‬המופעלת‬
‫גם במועצות אזוריות ומכונה בהתאם‪ :‬אמ"ן – אזור מתנדב נוער‪ .‬מטעמי נוחות בלבד‪,‬‬
‫לשון המדריך משתמשת בראשי התיבות עמ"ן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המדריך מנוסח בלשון זכר ונקבה‪ ,‬לסירוגין‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קריאה מהנה ומלמדת!‬
‫‪02‬‬
‫פרק ‪ :0‬רקע תיאורטי‬
‫‪i‬‬
‫מדינת ישראל מאופיינת בשנים האחרונות בהתרחבותם של פערים סוציו־אקונומיים‪ ,‬בעוני‪,‬‬
‫באלימות ובפיצול חברתי‪ .‬הגברת המעורבות החברתית וההתנדבות של פרטים בחברה יכולה‬
‫לצמצם את הפערים בין הצרכים החברתיים הגדלים‪ ,‬המצויים ביחס הפוך למידת מעורבותה של‬
‫המדינה‪ .‬יש גם להביא בחשבון‪ ,‬כי יכולתה של המדינה לתת מענה לצרכים אלו היא מוגבלת‪.‬‬
‫חשיבותה של ההתנדבות אינה נובעת רק מהיותה פתרון לבעיות מעשיות כגון מחסור במזון‪,‬‬
‫קשיים לימודיים וסיוע לקשישים‪ ,‬אלא גם משום שהיא גורמת לפיתוח הסולידריות החברתית‬
‫ולהגברת תחושת הערבות ההדדית בחברה הישראלית‪ .‬חברה המתאפיינת בערבות הדדית‬
‫ובמעורבות חברתית של חבריה‪ ,‬מבטיחה רשת הגנה לשכבות החלשות שבה‪ ,‬ומבטיחה כי מאבקם‬
‫היום‪-‬יומי לשרוד לא ייזנח‪ .‬פיתוח וקידום ההתנדבות הם חלק עיקרי מבניית חברה כזו‪ .‬לנוער‬
‫שמור תפקיד מרכזי בכך‪.‬‬
‫‪ 0.0‬התנדבות בני נוער‬
‫התנדבות מוגדרת‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬כ"פעילות למען הזולת ולמען החברה‪ ,‬מתוך רצון חופשי‪ ,‬ללא כפייה‬
‫וללא קבלת תמורה כלכלית ישירה"‪.‬‬
‫דומה‪ ,‬כי חשיבות התנדבותם של בני ובנות הנוער עבור החברה‪ ,‬הקהילה ומושאי ההתנדבות‪ ,‬וכן‬
‫עבור בני הנוער המתנדבים עצמם‪ ,‬היא מובנת מאליה‪ .‬ההתנדבות מפתחת סולידריות חברתית‬
‫וערבות הדדית‪ .‬היא מקדמת את התפתחותו של דור עתיד בעל אחריות חברתית ואזרחית‪ ,‬הלוקח‬
‫אחריות על המתחולל סביבו‪ .‬ממחקרים שנערכו בעשורים האחרונים מתברר‪ ,‬כי "תחושות הבטן"‬
‫הללו מקבלות חיזוק אמפירי משמעותי‪ ,‬ורבים מהם חושפים תועלות רבות מאוד בהתנדבות‪.‬‬
‫ממחקרים על התנדבות בני נוער בארץ ובעולם עולה‪ ,‬כי התנדבות היא חוויה מיטיבה ובעלת‬
‫השלכות התפתחותיות משמעותיות על מתבגרים‪ .ii‬נמצא‪ ,‬כי בני נוער מתנדבים חווים אושר‬
‫בעוצמות גבוהות יותר‪ ,‬הם אופטימיים יותר ובעלי ביטחון עצמי רב יותר מבני גילם שאינם‬
‫מתנדבים‪ .iii‬כמו כן‪ ,‬הם נתונים פחות לסכנת הידרדרות להתנהגויות סיכוניות כגון שימוש‬
‫בסמים‪ ,iv‬אלימות‪ ,v‬או התנהגות עבריינית העלולה להובילם למעצר‪.vi‬‬
‫במחקר נוסף מצאו אוונס ועמיתיו‪ ,vii‬כי מתנדבים ומתנדבות אשר לקחו חלק בתכנית התנדבות‬
‫ארוכת טווח‪ ,‬ציינו כי פעילותם ההתנדבותית הביאה עמה מספר תועלות משמעותיות להם עצמם‪:‬‬
‫עלייה בביטחונם העצמי‪ ,‬פיתוח מיומנויות עבודת צוות‪ ,‬הנאה‪ ,‬שיתוף פעולה‪ ,‬למידת התפשרות‬
‫והקשבה לאחרים‪ ,‬שיפור כישורי התקשורת הבין‪-‬אישית‪ ,‬היכרות עם אנשים חדשים ויצירת‬
‫חברויות חדשות‪ .‬התנדבות עשויה לתרום גם ליכולתם של המתנדבים להשתלב בעתיד במעגל‬
‫התעסוקה – היא מייצרת עבור המתנדב הזדמנויות לבחינת אפשרויות קריירה שונות ומגוונות‬
‫ומידת התאמתו אליהן‪ ,‬צבירת ניסיון מעשי בתחומי ידע שונים‪ ,‬ורכישת המיומנויות הרלוונטיות‬
‫להשתלבות בעולם התעסוקה‪.viii‬‬
‫עוד נמצא‪ ,‬כי קיימת סבירות גבוהה שבני נוער המעורבים בפעילות התנדבותית יתפתחו לאזרחים‬
‫מעורבים ופעילים גם בבגרותם‪ .‬במחקרים רבים נמצא‪ ,‬כי קיים מתאם חיובי בין ההתנדבות‬
‫בגיל ההתבגרות לבין ההתנדבות בגילים מבוגרים יותר‪ .ix‬נמצא‪ ,‬כי גם בקרב בני נוער בסיכון‬
‫אשר לקחו חלק בפעילות התנדבותית היתה סבירות גבוהה מאוד למעורבות בדיונים פוליטיים עם‬
‫‪03‬‬
‫מבוגרים או עם חברים‪ ,‬לתחושת ביטחון רב יותר ביכולתם לסיים ארבע שנות לימוד במכללה‪,‬‬
‫ולאמונה בכוחם לייצר שינוי בקהילה בה הם חיים‪.x‬‬
‫‪ 0.1‬היקפי ההתנדבות בקרב בני נוער בישראל‬
‫נכון לשנת ‪ ,1..1‬בישראל חיים ‪ 117,...‬ילדים ונוער בגילאי ‪ .11-11‬נתונים לגבי היקפי התנדבות‬
‫בני ובנות הנוער בישראל נאספו בסקר שנערך על ידי עמ"ן באמצעות מכון דחף‪ ,‬בשנת ‪.1.1.‬‬
‫הסקר הועבר באמצעות שאלון שנאסף בשלושה מוקדים עיקריים‪ :‬באירועי "עיר הנוער ‪"1.1.‬‬
‫בתל אביב‪ ,‬בהם לקחו חלק מעל ‪ 1,...‬בני נוער מכלל הארץ‪ ,‬בכיתות בתי ספר ברשויות שונות‬
‫בארץ‪ ,‬וכן על ידי סקר שהעבירו בני ובנות נוער במרכזי קניות ברחבי הארץ‪ .‬את השאלון מילאו‬
‫‪ 1,16.‬בני נוער‪ ,‬המהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה היהודית‪ ,‬להוציא חרדים‪ ,‬בכיתות‬
‫ח'‪ -‬י' בישראל‪.‬‬
‫בסקר נמצא‪ ,‬כי ‪ 17%‬מבני ובנות הנוער במדינת ישראל מתנדבים והשיבו בחיוב לשאלה‪ :‬האם‬
‫את‪/‬ה עוסק‪/‬ת בפעילות התנדבותית? (הכוונה היא‪ ,‬לעבודה ללא שכר למען אנשים שאינם קרובי‬
‫משפחה מדרגה ראשונה‪ ,‬כולל הדרכה בתנועת נוער)‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי ההגדרה לפעילות התנדבותית‬
‫שהופיעה בשאלון התייחסה לפעילות שנערכה בחודש שקדם למילוי השאלון‪ ,‬ולא הגדירה עיסוק‬
‫במסגרת ארגונית או חברתית כלשהי‪ .‬על כן‪ ,‬סביר שהנתונים כוללים גם התנדבות בלתי‪-‬פורמלית‬
‫מקרב בני נוער‪.‬‬
‫בנספח מס' ‪ 1‬ניתן למצוא את שאלון הסקר‪.‬‬
‫בסקר נמצא עוד‪ ,‬כי ‪ 63%‬מקרב בני הנוער המתנדבים עושים כן לפחות אחת לשבוע‪ ,‬ו‪ 11%-‬מהם‬
‫עד פעם בחודש‪ .‬עוד נמצא‪ ,‬כי בקרב בני הנוער שאינם מתנדבים‪ 63% ,‬מוכנים לקחת חלק‬
‫בפעילות התנדבותית‪ .‬הסיבה העיקרית שצוינה כסיבה לאי‪-‬התנדבות הינה‪" :‬אין לי זמן" (‪11%‬‬
‫מהמשיבים)‪.‬‬
‫כאשר בוחנים את המניעים להתנדבות נמצא‪ ,‬כי ‪ 11%‬מבני הנוער מעידים כי המניע העיקרי‬
‫להתנדבותם הינו "חוויה של תחושה טובה"‪ 13% .‬ציינו‪ ,‬כי הם מתנדבים מכיוון שהם "אוהבים‬
‫לעזור לאנשים"‪ ,‬ו‪ 16%-‬ציינו כי הם מתנדבים מכיוון "שמחייבים אותם" (במסגרת בית הספר‪,‬‬
‫המשפחה או עבודות שירות בקהילה)‪.‬‬
‫מגמות בולטות נוספות העולות מהסקר הן‪ :‬עדותם של בני הנוער‪ ,‬כי המעשה ההתנדבותי מחזק‬
‫את ביטחונם העצמי )‪ (38%‬ומפתח את כישוריהם החברתיים (‪ .)11%‬עוד נמצא‪ ,‬כי‬
‫תחומי המנהיגות החברתית )‪ (25%‬והתנדבות לטובת בעלי צרכים מיוחדים )‪ (28%‬הינם‬
‫התחומים המובילים בהם בני נוער מתנדבים‪ 56.8% .‬מבני הנוער שנשאלו‪ ,‬הביעו את הסכמתם‬
‫ורצונם להתנדב בשעת חירום‪.‬‬
‫‪04‬‬
‫‪ 0.1‬צמיחתו של דור ה‪ : Y-‬היכרות עם בני הנוער המתנדבים של היום‬
‫עולם ההתנדבות משתנה במהירות רבה‪ ,‬בעיקר לאור השינויים הרבים המתחוללים בחברה‬
‫המערבית‪ .‬המודרניזציה‪ ,‬השינויים הטכנולוגיים והחברתיים‪ ,‬וכן השינויים בדפוסי המשפחה‪,‬‬
‫משפיעים כולם על בני הנוער בכלל ועל התנדבות בני נוער בפרט‪.‬‬
‫קוראים להם דור ה‪ .Y-‬הם הצעירים של היום‪ ,‬אשר נולדו בשנות ה‪ 3.-‬וה‪ 1.-‬של המאה העשרים‪,‬‬
‫ונמצאים היום בשנות העשרה לחייהם‪ .‬ככל שהם משתלבים בעולמות התעסוקה וההתנדבות‪,‬‬
‫עולים וצפים הפערים המעניינים בינם לבין הדורות שלפניהם‪ :‬פערים בחשיבה ‪ ,‬בתפיסות עולם‬
‫ובהתנהלות‪.‬‬
‫היכרות מעמיקה עמם‪ ,‬עם בני דור ה‪ ,Y-‬ציפיותיהם מהתנדבות ובניית אסטרטגיות המאפשרות‬
‫התמודדות עמן‪ ,‬יוכלו לאפשר את השתלבותם של יותר בני נוער השייכים לדור זה‪ ,‬שהוא בעל‬
‫הפוטנציאל הגדול ביותר מכל קודמיו לחולל שינוי חברתי‪.‬‬
‫מינקותם‪ ,‬חינכו את בני דור ה‪ Y-‬להאמין בעצמם‪ ,‬לאהוב את עצמם ולפרגן לעצמם‪ .‬הם גדלו‬
‫בבתים ששמו אותם ואת צורכיהם במרכז‪ .‬במקביל‪ ,‬לימדו אותם להיות עצמאיים מגיל מוקדם –‬
‫הן בחשיבה והן בתפקוד היום‪-‬יומי‪ .‬על כן‪ ,‬זהו דור שגדל בתחושות ביטחון ומסוגלּות חזקות‪ ,‬דור‬
‫בטוח מאוד בעצמו‪ ,‬אשר יודע מה הוא שווה‪ ,‬יודע מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול‪ ,‬ומרשה‬
‫לעצמו לבטא את עצמו ואת רצונותיו‪.‬‬
‫עיקר המחקר שנערך עד היום על דור ה‪ Y-‬ומאפייניו התמקד בהשפעת הדור החדש על עולם‬
‫התעסוקה‪ .‬לאחרונה‪ ,‬החלו להתפרסם גם מאמרים הבוחנים את השתלבותם של בני דור ה‪Y-‬‬
‫בעולם ההתנדבות‪ .‬להלן חלק מהממצאים ‪:xi‬‬
‫‪‬‬
‫הם רוצים להתנדב יותר מכל דור לפניהם‪ :‬בני ובנות הנוער של היום‪ ,‬השייכים לדור ה‪-‬‬
‫‪ , Y‬מתאפיינים כדור בעל מודעות חברתית גבוהה ורצון להתנדב‪ ,‬יותר מכל דור שקדם‬
‫להם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אם לא יהיה להם טוב – הם יקומו וילכו‪ :‬כמי שגדלו בתרבות של צרכנות ובחירה‪ ,‬הם‬
‫מודעים למגוון האפשרויות העומדות בפניהם‪ .‬הם יגיעו למקום ההתנדבות עם התלהבות‬
‫רבה ורצון לשפר ולשנות; אבל אם לא יהיה להם טוב – הם יקומו וילכו בתוך רגע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הם מחפשים גמישות וזקוקים לה‪ :‬הם דור עמוס‪ ,‬עסוק ובעל ציפיות ודרישות גבוהות‬
‫מעצמו‪ .‬על כן‪ ,‬הם רוצים שיתחשבו בהם ויציעו להם אפשרויות גמישות יחסית‪ ,‬כך‬
‫שירגישו שההתנדבות משתלבת באורח חייהם העמוס מאוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הם רוצים מגוון וגיוון‪ :‬הם דור שרגיל לשינויים‪ .‬הם לא אוהבים להישאר באותו המקום‬
‫לאורך זמן‪ .‬הם רוצים להתנסות במגוון רחב של תפקידים ומשימות‪.‬‬
‫‪05‬‬
‫‪‬‬
‫הם רוצים להתחבר למטרות בהן הם מאמינים‪ :‬החיבור הרגשי והאישי שלהם למטרות‬
‫שלמענן הם רוצים להתנדב הוא הכרחי‪ .‬הם מרגישים כי יש להם הרבה מה לתרום‪ ,‬אך‬
‫זמנם יקר‪ .‬לכן‪ ,‬חשוב להם לעסוק ב"דבר האמיתי"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הם רוצים השפעה‪ :‬חשוב להם שיתייחסו אליהם בארגון המתנדבים במלוא הרצינות‪,‬‬
‫שתהיה להם אפשרות להשמיע את קולם ולהשפיע על תהליכי קבלת החלטות‪ ,‬בעיקר‬
‫אלה הנוגעות לתפקידם הישיר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הם מחפשים התנדבות יעילה‪ ,‬ללא ביורוקרטיה‪ :‬מכיוון שהם חווים את חייהם כחיים‬
‫עמוסים מאוד ‪ ,‬חשוב להם להרגיש כי העבודה במסגרת הארגונית היא יעילה‪ ,‬עם‬
‫מינימום ביורוקרטיה ובזבוז זמן על כל דבר שאינו קשור ישירות לביצוע המשימה אותה‬
‫הם באו לבצע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הם מצפים למקצועיות‪ :‬הם מצפים שארגון המתנדבים יתייחס אליהם ברצינות‬
‫ובמקצועיות‪ ,‬ויעניק להם הכשרה וידע מקצועי מתאים לביצוע תפקידם‪ ,‬על הצד הטוב‬
‫ביותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הם מחפשים משימות התנדבות המוגדרות על פי תוצאות‪ :‬הם דור שרגיל לתוצרים‬
‫מיידיים ולקבלת מענה מהיר לצורכיהם‪ .‬חשוב להם שההתנדבות שלהם תהיה‬
‫משמעותית ותטפל באופן המקצועי ביותר במצוקות שעוררו את הצורך במעורבותם‪ .‬על‬
‫כן‪ ,‬חשוב להם שמשימת ההתנדבות שלהם תהיה מוגדרת על פי השגת תוצאות ברורות‪,‬‬
‫ושיינתנו להם מדדים ברורים למדידת הצלחתם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הם דור המולטי‪-‬טסקינג‪ :‬הם דור שגדל עם מידע בקצות אצבעותיו‪ .‬על כן‪ ,‬הם מודעים‬
‫לבעיות‪ ,‬למצוקות ולקשיים ברמה המקומית והגלובלית‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם גדלו בסביבה‬
‫ממוחשבת‪ ,‬בה הם מנהלים תקשורת ומשימות רב‪-‬ממדיות‪ ,‬במספר חלונות בו זמנית‪.‬‬
‫החשיפה למגוון רחב של מצוקות מקשה עליהם לבחור מקום התנדבות או מוטב‬
‫התנדבות בודד‪ .‬ההרגל שלהם להתנהל במספר מקומות בו זמנית מקשה עליהם את‬
‫ההתמודדות עם משימה אחת בודדת‪ .‬הם רוצים להשיג מספר מטרות בו זמנית ולהרגיש‬
‫כי הם עובדים על מספר משימות‪ ,‬כאשר כל משימה מתבצעת ביעילות המרבית‪.‬‬
‫‪ 0.4‬המניעים להתנדבות בני נוער‬
‫בעשורים האחרונים נערכו מחקרים רבים המנסים לתת מענה לשאלה זו‪ .‬התשובות המתקבלות‬
‫ממחקרים אלה הן מגוונות‪ ,‬ומלמדות כי אין סיבה אחת מרכזית בעבורה בני נוער בוחרים לקחת‬
‫חלק בפעילות ההתנדבותית‪ ,‬אלא מדובר במנעד רחב של סיבות שמקורן הן בגורמים המוטבעים‬
‫בנפשם של בני הנוער והן בגורמים חברתיים וסביבתיים שונים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬מתברר כי המניעים‬
‫להתנדבות עשויים להשתנות בהתאם לקונטקסט התרבותי‪ ,‬לציפייה החברתית‪ ,‬לאווירה‬
‫החינוכית‪ ,‬לגיל‪ ,‬למגדר‪ ,‬וכן על פי משתנים דמוגרפיים נוספים‪xii.‬‬
‫בעקבות שפע הממצאים בתחום‪ ,‬פותחו מספר מודלים תיאורטיים העוסקים בעיקרם במניעים‬
‫האוניברסליים להתנדבות‪ .‬חלקם מחלקים את המניעים למכווני‪-‬עצמי‪ ,‬מכווני‪-‬זולת ולמניעים‬
‫חברתיים‪ .‬באשר לסתירה האפשרית שבין מניעים אלטרואיסטיים לבין מניעים מכווני‪-‬עצמי‬
‫בפעילות התנדבותית‪ ,‬אשר עולה פעמים רבות במסגרת דיונים בנושא ההתנדבות‪ ,‬מהמחקרים‬
‫‪06‬‬
‫עולה דווקא‪ ,‬כי עבור צעירים רבים שני סוגי המניעים לא רק שאינם סותרים זה את זה‪ ,‬אלא‬
‫תלויים ומחזקים זה את זה‪ .‬נראה‪ ,‬כי קיימת זיקה ברורה בין תחושתם של בני נוער לגבי משמעות‬
‫תרומתם לקהילה לבין תחושתם לגבי תרומת הפעילות לצמיחתם האישית‪ .‬באופן כללי‪,‬‬
‫מסתמנות חמש קטגוריות מניעים עיקריות להתנדבות הנוער‪ ,‬על פי תפיסתו ‪:xiii‬‬
‫‪‬‬
‫תחושות וערכים אלטרואיסטיים (לתקן עוולות‪ ,‬לשנות עולם‪ ,‬לעזור לאחר);‬
‫‪‬‬
‫רצון לתחושה אישית חיובית (סיפוק‪ ,‬הרגשה טובה);‬
‫‪‬‬
‫רצון לקבל מענה על צרכים אישיים שונים (למלא שעות פנאי‪ ,‬להעלות דימוי עצמי‪ ,‬לייצר‬
‫מערכות יחסים חדשות);‬
‫‪‬‬
‫רצון לצבור ניסיון (לפתח מיומנויות‪ ,‬לייצר קשרים‪ ,‬לשפר סיכוי להשתלב בעולם‬
‫התעסוקה);‬
‫‪‬‬
‫רצון לזכות בתמריצים או תגמולים אישיים (המלצות‪ ,‬תעודות);‬
‫כאמור‪ ,‬גם לגיל הנשאלים השפעה משמעותית על סוג הגורמים המניעים אותם להתנדב‪ :‬מחקרים‬
‫מראים‪ ,‬כי בני נוער צעירים יותר מתמקדים בתרומה החברתית של ההתנדבות לחייהם ורואים‬
‫בה הזדמנות להתנסות בחוויות מגוונות‪ ,‬וכי כנראה שבני נוער בוגרים יותר רואים בהתנדבות‬
‫הזדמנות לפתח מיומנויות וניסיון שיסייעו להם בהשתלבות בעולם התעסוקה‪xiv.‬‬
‫‪ 0.5‬הרקע להקמת תכנית עמ"ן‬
‫ארגונים חברתיים רבים הפועלים בשנים האחרונות בישראל קוראים לאזרחים לקחת חלק‬
‫בחיזוקה של החברה על ידי עידוד ההתנדבות בקרב כל שכבות האוכלוסייה‪ .‬זאת‪ ,‬מתוך האמונה‬
‫שפעילות התנדבותית ומעורבות קהילתית‪ ,‬יש בה בכדי לחזק את החוסן החברתי של הקהילה‬
‫והמדינה‪ .‬תכנית עמ"ן (עיר מתנדבת נוער) הוקמה מתוך ההכרה שבתהליך זה נועד לבני הנוער‬
‫תפקיד מרכזי ביותר‪ ,‬ובחרה להתרכז בעשייה למען קידום התנדבות הנוער בישראל‪.‬‬
‫על פי הנתונים מתחילת שנות האלפיים‪ ,‬על אף ש‪ 1.%-‬מבני הנוער שאינם מתנדבים העידו כי היו‬
‫מוכנים להתנדב במסגרת העונה על צורכיהם‪ ,‬בפועל רק שליש (‪ )11%‬עשו זאת‪.‬‬
‫הוצעו לכך מגוון סיבות אפשריות‪ :‬חוסר היכולת והמוכנות של ארגוני המגזר השלישי לקלוט‬
‫ולהפעיל בני נוער במסגרות המתאימות להם; היעדר מיסוד וארגון של התחום‪ ,‬התרכזות במתן‬
‫מענה ישיר לצורכי השטח בטווח הקצר – ללא התחשבות בתחומים בהם הנוער מעוניין לפעול‬
‫ולהשפיע; מחסור בידע ובהבנה מקצועיים של אמצעים לקידום התנדבות הנוער; חוסר שיתוף‬
‫פעולה בין המגזרים השונים להם יש נגיעה לחיי מתבגרים בישראל; היצע דל ולא אטרקטיבי של‬
‫תפקידים התנדבותיים המוצעים לבני נוער; והיעדר תפיסה לאומית חזונית של התנדבות הנוער‬
‫כיעד להשגת חברה אזרחית פעילה‪.‬‬
‫בעקבות ממצאים ומחקרים ברוח זו מן העשור האחרון‪ ,‬חלו תמורות רבות בעולם ההתנדבות‪.‬‬
‫בראש ובראשונה הופנמה התפיסה‪ ,‬כי כדי לקדם את תחום התנדבות הנוער יש חשיבות להבנה‬
‫‪07‬‬
‫עמוקה של צורכי הנוער ורצונותיו‪ ,‬וכי יש גם חשיבות עליונה ליצירת תהליכי ניהול מובחן‬
‫ומאורגן באופן ייחודי לפעילות נוער‪ ,‬אשר יאומצו בידי הארגונים והמערכות החברתיות‬
‫והפוליטיות המקיפות את עולם ההתנדבות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הלכה והתחזקה התפיסה שהתנדבות‬
‫ומנהיגות נוער הם כלים חשובים לחולל שינוי חברתי‪.‬‬
‫כפי שנכתב לעיל‪ ,‬הדור הצעיר של היום מאמין בשינוי חברתי ומחויב לו‪ .‬הוא מאמין גם ביכולותיו‬
‫האישיות לחולל אותו‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש להכיר בכך שהחברה המערבית משתנה‪ ,‬ועמה משתנים גם בני‬
‫הנוער בתפיסותיהם‪ ,‬ציפיותיהם ורצונותיהם‪ .‬תמורות אלה מכתיבות‪ ,‬באופן כמעט בלתי נמנע‪,‬‬
‫גם את השקפותיהם הכלליות ואת תפיסתם את עולם ההתנדבות‪ .‬הן רק מחדדות את הצורך‬
‫בתכנית אשר מסייעת בפיתוח תשתיות ובמקצוע כל העוסקים בניהול בני הנוער המתנדבים‪ ,‬כך‬
‫שיוכלו להתמודד עם המגמות ולוודא כי הפוטנציאל בקרב בני הנוער המתנדבים אכן ימומש‬
‫במלואו‪.‬‬
‫הניסיון רב‪-‬השנים של ג'וינט ישראל בקידום התנדבות ובפיתוח מיזמים חברתיים‪ ,‬תוך שילוב‬
‫כלים חדישים המותאמים לעולמנו המשתנה בקצב מהיר‪ ,‬והחזון הלאומי שהוביל משרד החינוך‬
‫וצוות המפקחים לשינוי תחום התנדבות הנוער – אפשרו לפתֵ ח תכנית ייחודית בעולם לניהול‬
‫התנדבות נוער וליישמה ברמה הרשותית והארצית בישראל – תכנית עמ"ן (עיר מתנדבת נוער)‪.‬‬
‫‪08‬‬
‫פרק ‪ :1‬תכנית עמ"ן‬
‫קידום יוזמות חדשות להתנדבות ומנהיגות נוער‪ .‬פיתוח והטמעה של התמקצעות בהתנדבות‬
‫הלכה למעשה‬
‫‪ 1.0‬מהי תכנית עמ"ן?‬
‫עמ"ן‪ ,‬עיר מתנדבת נוער‪ ,‬היא תכנית המקדמת התנדבות נוער ברמה הלאומית וברמה המקומית‪,‬‬
‫באמצעות יצירת תשתיות והזדמנויות להתנדבות נוער ברשויות המקומיות ובארגוני ההתנדבות‪.‬‬
‫התכנית הוקמה בשנת ‪ 1..1‬על ידי ג'וינט ישראל‪ִ ,‬מ ְנהל חברה ונוער במשרד החינוך והרשויות‬
‫המקומיות‪ .‬התכנית נועדה לחולל מהפכה בתחום החברתי‪ :‬להגדיל משמעותית את ציבור מתנדבי‬
‫הנוער בישראל‪ ,‬ובמקביל – לממש את השאיפה לשילובם של בני הנוער בחברה כסוכני שינוי‬
‫והשפעה וכאזרחים פעילים לעתיד‪.‬‬
‫אל יוזמי התכנית הצטרפו לאורך השנים שותפים רבים לחזון ולדרך‪ ,‬ביניהם אנ"א (אגודת‬
‫אכסניות הנוער בישראל)‪ ,‬המספקת את התמיכה המנהלית הארצית‪ ,‬משרד הרווחה‪ ,‬משרד‬
‫הבריאות‪ ,‬פיקוד העורף‪ ,‬מוסדות‪ ,‬ארגונים‪ ,‬עמותות‪ ,‬פדרציות ותורמים מחו"ל‪ ,‬עמם פועלת‬
‫תכנית עמ"ן באופן משותף על מנת לקדם את ההתנדבות דה‪-‬פקטו ברשויות השונות‪.‬‬
‫‪ 1.1‬חזון תכנית עמ"ן‬
‫קידומה של חברה אזרחית המאפשרת לבני הנוער לתרום‪ ,‬להשפיע‪ ,‬ולחולל שינוי חברתי דרך‬
‫פעילויות התנדבותיות משמעותיות‪.‬‬
‫‪ 1.1‬מטרותיה העיקריות של תכנית עמ"ן‪:‬‬
‫‪ .1‬העלאת מספר בני הנוער המתנדבים במדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ .1‬יצירת חוויית התנדבות משמעותית ובעלת אימפקט על הנער‪/‬ה המתנדב‪/‬ת‪ ,‬מוטב‬
‫ההתנדבות‪ ,‬המערכות המפעילות אותו והקהילה בכללותה‪.‬‬
‫‪ .1‬פיתוח מנהיגות מתנדבת בקרב בני נוער‪.‬‬
‫‪ .1‬העלאת ערך ההתנדבות בחברה‪.‬‬
‫‪ 1.4‬דרכי הפעולה המייחדות את תכנית עמ"ן‬
‫הדרך שנבחרה להגשים מטרות אלה היתה ייחודית– חיזוק התשתיות במרחב המוניציפלי‪ ,‬כך‬
‫שיאפשרו צמיחת התנדבות נוער ויתמכו בה‪ .‬דרכי הפעולה של עמ"ן מושתתות על האמונה‪ ,‬שעל‬
‫מנת לעודד מעורבות חברתית יש לפעול למען שותפות אמיתית בין ארגונים שונים מכל המגזרים‪,‬‬
‫בהובלתה של הרשות המקומית‪ .‬בכדי שתהליך זה יוכל להתקיים‪ ,‬עמ"ן מעודדת ומחזקת את‬
‫‪09‬‬
‫הגופים הלוקחים חלק בתהליך על ידי ִמ ְקצּועַ ניהול ההתנדבות‪ ,‬מתן כלים וידע‪ ,‬ובניית תכניות‬
‫ושותפויות חדשות‪.‬‬
‫השילוב בין דרכי הפעולה השונות של תכנית עמ"ן מאפשר את חיזוק התשתיות‪ ,‬שבתורן מחזקות‬
‫משמעותית את כלל מעגלי ההשפעה הבאים במגע עם תחום התנדבות הנוער בישראל‪.‬‬
‫להלן פירוט דרכי הפעולה הייחודיות של עמ"ן‪ ,‬המייחדות את תכנית עמ"ן מתכניות אחרות‬
‫העוסקות בהתנדבות נוער‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הרשות המקומית היא המרקם הבסיסי של תכנית עמ"ן‪ .‬כאמור‪ ,‬תכנית עמ"ן הינה‬
‫שותפות של שלושה גופים‪ :‬משרד החינוך ‪ ,‬ג'וינט ישראל והרשויות מקומיות‪ .‬במסגרת‬
‫שותפות זו‪ ,‬נבחרה הרשות המקומית להוות את זירת הפעילות המרכזית של תכנית עמ"ן‪.‬‬
‫הרשות‪ ,‬היא זו שבוחרת לקדם את תחום התנדבות הנוער במסגרת התחומים אותה היא‬
‫בוחרת לפתח למען תושביה‪ .‬תפקידם של השותפים הנוספים הינו להעניק לרשות‬
‫המקומית‪ ,‬באמצעות תכנית עמ"ן‪ ,‬את התמיכה המקצועית על מנת לסייע בידה לעמוד‬
‫במטרה אשר הציבה לעצמה‪ .‬במסגרת סיוע זה‪ ,‬זוכות הרשות המקומית ורכזת עמ"ן‬
‫הפועלת במסגרתה לתמיכה מקצועית‪ ,‬הן של המפקח הרשותי מטעם ִמנְ הל חברה ונוער‬
‫והן של יועץ התנדבות מטעם ג'וינט התנדבות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שותפויות הן הבסיס האידיאולוגי של תכנית עמ"ן‪ .‬תפיסת העבודה של תכנית עמ"ן‬
‫מבוססת על העיקרון‪ ,‬כי השלם שווה ליותר מסך חלקיו‪ :‬על מנת לממש את מקסימום‬
‫הפוטנציאל של כל תכנית התנדבותית אשר קמה ברשות המקומית‪ ,‬על כל אחד מן‬
‫השותפים להביא את היתרון היחסי שלו להתנדבות נוער‪ .‬בנוסף‪ ,‬השותפות מאפשרת‬
‫נטילת אחריות בקרב השותפים על ניהול התכנית ותקצובה‪ ,‬עובדה אשר מאפשרת פיתוח‬
‫נוסף של תכניות התנדבות נוער ברשות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫להעביר את זה הלאה‪ .‬בתכנית עמ"ן מערך הפעלה ארצי אשר תומך ברכז הרשותי ומספק‬
‫לו סופרוויז'ן מקצועי מתמשך הכולל‪ :‬הדרכה מקצועית‪ ,‬פיקוח‪ ,‬תמיכה‪ ,‬ייעוץ והכוונה‪.‬‬
‫את הסופרוויז'ן מעניקים לרכז עמ"ן יועץ ההתנדבות מטעם ג'וינט התנדבות והמפקח‬
‫הרשותי של ִמ ְנהל חברה ונוער‪ ,‬אשר מלווים אישית את רכז עמ"ן‪ .‬זה האחרון‪ ,‬מעניק‬
‫סופרוויז'ן וליווי אישי לכל אחד ממנהלי תכניות ההתנדבות הפועלות ברשות‪ .‬מנהלי‬
‫ההתנדבות‪ ,‬בתורם‪ ,‬מלווים את בני הנוער המתנדבים‪ .‬מודל זה מאפשר מערך שימור‬
‫ופיתוח מתמיד של התחום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כתובת אחת‪ ,‬מרכזית‪ ,‬לתחום התנדבות הנוער ברשות‪ .‬אחת מאבני יסוד תכנית עמ"ן‬
‫היא ההבנה‪ ,‬כי פיתוח תחום התנדבות הנוער יוכל להתקיים רק כאשר תהיה דמות‬
‫מקצועית מובילה אשר תפקידה יהיה לתכלל את כל המערך ברשות המקומית‪ :‬רכזת‬
‫עמ"ן‪ .‬הצהרה של ראש הרשות‪ ,‬כי תפקידה של רכזת עמ"ן הוא להוביל את התחום‬
‫‪21‬‬
‫ברשות‪ ,‬מסמיכה אותה לבנות תכנית עבודה אחידה לתחום אשר תואמת את צורכי‬
‫הרשות‪ ,‬ומקלה על העבודה המשותפת של כל הארגונים העוסקים בתחום‪ .‬דמות זו‬
‫מהווה כתובת אחת‪ ,‬נגישה וזמינה לכל נער‪ ,‬מערכת חינוכית‪ ,‬תכנית או ארגון המעוניינים‬
‫להתחבר לעולם התנדבות הנוער ברשות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רצף חינוכי בין החינוך הפורמלי לבלתי‪-‬פורמלי‪ .‬במטרה לחזק את תחום ההתנדבות‬
‫ברשות ולייצר עבור הנער‪/‬ה המתנדב‪/‬ת רצף הגיוני אשר יאפשר לה המשכיות‪ ,‬עקביות‬
‫ותמיכה מתמדת בפעילותה‪ ,‬מעודדת עמ"ן את החיבור והעבודה המשותפת בין מערכות‬
‫החינוך הפורמליות והבלתי‪-‬פורמליות ברשות בתחום זה‪ .‬תכנית עמ"ן מסייעת בבניית‬
‫חיבור בין רצונם של בתי הספר לתרום ולהיות מעורבים בקהילה‪ ,‬לבין צורכיהם של‬
‫ארגוני המגזר השלישי ומערכות החינוך הבלתי‪-‬פורמליות‪ .‬בכך‪ ,‬היא מייצרת ראייה‬
‫מערכתית המאפשרות רצף חינוכי אחיד סביב עולם ההתנדבות‪.‬‬
‫תחום ההתנדבות ביישוב אזור בנוי בצורה ספירלית‪ :‬ילדי כיתה א' מקבלים חניכה מ"אח גדול" מכיתה ו'‪,‬‬
‫המקבל חניכה והכנה לחטיבה מתלמיד כיתה ז'‪ .‬לבסוף‪ ,‬כולם "פוגשים" את סיירת ההורים בסופי השבוע‪ .‬צורה‬
‫זו מעניקה לילדים‪ ,‬לבני הנוער ולמבוגרים תחושת זיקה ושייכות לקהילה וליישוב‪ .‬הבוגרים משמשים דוגמה‬
‫לאזרח פעיל‪ ,‬אכפתי‪ ,‬מתנדב ומעורב בחברה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עבודה על בסיס תו תקן‪ .‬תכנית עמ"ן מקפידה על עמידה בסטנדרטים מקצועיים בכל‬
‫הנוגע לשילובם של בני נוער בתכניות התנדבות‪ .‬התכנית מוודאת‪ ,‬כי כל נערה מתנדבת‬
‫תשתלב בתכנית ובארגון מקצועיים‪ ,‬אשר יעניקו לה חווית התנדבות משמעותית‪ .‬התכנית‬
‫אף תומכת במנהלי תכניות ההתנדבות והארגונים‪ ,‬במתן כלים לעמידה בסטנדרטים אלה‪.‬‬
‫הסטנדרטים נגזרים הן מתו התקן של משרד החינוך‪ ,1‬והן מתפיסת ההתנדבות של‬
‫הרשות המקומית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תכניות התנדבות אטרקטיביות המספקות מענה לצורך אמיתי‪ .‬אחד מהאתגרים‬
‫העומדים בפני רכזת התכנית‪ ,‬הינו היכולת לתת מענה למכלול הצרכים של הרשות‪,‬‬
‫המוטבים ובני הנוער המתנדבים‪ .‬תפקידה של כל תכנית התנדבות אשר קמה ברשות‬
‫המקומית הוא‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬לתת מענה לצרכים אמיתיים הקיימים ברשות‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬יש להתחשב בצורכיהם וברצונותיהם של בני הנוער בעולם ההתנדבות‪ :‬הכשרה‬
‫אטרקטיבית מתאימה‪ ,‬הגדרות תפקיד מתאימות ובנייה של מסלולי קריירה‪ .‬כל אלו‪,‬‬
‫מצריכים יצירתיות גבוהה של הרכזת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫בחירה אמיתית לצעיר המעוניין להגשים את עצמו ואת חלומו ההתנדבותי‪ .‬מגוון רחב‬
‫של תכניות התנדבות בתחומים שונים והגדרות תפקיד מגוונות בכל אחת מהתכניות‪,‬‬
‫מאפשרים לכל אחד מבני הנוער לתרום בתחום הקרוב ללבו ולהביא לידי ביטוי את‬
‫את תו התקן של משרד החינוך ניתן להוריד בקישור הבא‪:‬‬
‫‪http://cms.education.gov.il/educationcms/units/noar/katalogpirsumim/meuravuthchevrathith‬‬‫‪.hanoarbemerkazhainyanim/tavhatekenlemosdothakoltimbneynoar.htm‬‬
‫‪20‬‬
‫כישוריו שלו‪ .‬במקביל‪ ,‬עבור בני נוער ומבוגרים בעלי חלום התנדבותי משלהם‪ ,‬תומכת‬
‫עמ"ן ביזמות התנדבותית למען בני הנוער ושל בני הנוער ומייצרת פלטפורמות להכשרה‪,‬‬
‫ליווי וביצוע של התכניות הנרקמות במסגרת יזמות זו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הנגשת המידע לגבי אפשרויות ההתנדבות ברשות‪ :‬תכנית עמ"ן שמה דגש על הנגשת‬
‫ההתנדבות‪ :‬הפיכתה לחלק ממרקם החיים ברשות והנכחתה‪ .‬לשם כך‪ ,‬נעשה בתכנית‬
‫עמ"ן שימוש בכל האמצעים הרלוונטיים לכל אוכלוסיית יעד של התכנית‪ :‬נבנות מערכות‬
‫טכנולוגיות תומכות כגון מערכת לניהול מתנדבים‪ ,‬וכן נעשה שימוש בטכנולוגיות קיימות‬
‫(כגון ‪ .)facebook‬פלטפורמות אלה מאפשרות לכל מי שחפץ למצוא מידע בנוגע לתכניות‬
‫התנדבות אשר פועלות ברשות – לעשות זאת ביתר קלות; ומאפשרות לרשות עצמה‬
‫להעלות את תכניות ההתנדבות לסדר היום הציבורי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בני הנוער הם שותפים מרכזיים לעיצוב תרבות ההתנדבות ברשות‪ .‬האמונה ביכולותיהם‬
‫של בני הנוער וההבנה כי לא ניתן לקדם את התחום מבלי שבני הנוער יהיו שותפים‬
‫לעיצובו‪ ,‬עומדות בבסיס צורת העבודה ועיצוב תכנית העבודה של תחום התנדבות הנוער‬
‫ברשות‪ .‬אחד מתפקידיו של רכז עמ"ן‪ ,‬הוא להנחות נבחרת של בני נוער מתנדבים (לרוב‬
‫קבוצה זו מורכבת מנציגות של בני נוער בתכניות התנדבות השונות)‪ ,‬לשמוע את קולם‬
‫ולהביאו לידי ביטוי במהלך הפעילות השנתית‪ .‬תכנית עמ"ן שואפת לפתח מנהיגות נוער‬
‫מתנדב בכל אחד מתחומי ההתנדבות ברשות ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כל נער‪/‬ה יכול‪/‬ה להתנדב‪ .‬בתכנית עמ"ן הנחת היסוד היא‪ ,‬כי לכל נער‪/‬ה הזכות להתנדב‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬התכנית עוסקת בפיתוח מודלים ייחודיים להתנדבות מקרב בני נוער בעלי צרכים‬
‫מיוחדים‪ ,‬בני נוער בסיכון ובני נוער מאוכלוסיות מודרות‪ .‬מודלים אלו מבוססים על‬
‫ניסיון ותיאוריה מהארץ ומהעולם‪ ,‬המסייעים בידי רכזת התכנית לפתח את המודל‬
‫המתאים למגוון בני הנוער החיים במסגרת הרשות המקומית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מהארצי אל המקומי‪ .‬תכנית עמ"ן פועלת לשילובם של ארגונים ארציים ותכניות‬
‫התנדבות ארציות במערך התנדבות הנוער הרשותי‪ .‬אחד מתפקידיה של מערכת ההפעלה‬
‫הארצית של עמ"ן הינו‪ ,‬לרקום שותפויות עם ארגוני מגזר שלישי העוסקים בתחום‬
‫ההתנדבות‪ ,‬להציג בפניהם את כוחה של התנדבות הנוער‪ ,‬ולסייע בידם לפתוח תכניות‬
‫התנדבות ברשויות מקומיות אשר נותנות מענה למוטבי הארגון בסיוע של בני נוער‬
‫מתנדבים‪ .‬כך‪ ,‬מושגות שתי מטרות מרכזיות‪ :‬העלאת מגוון אפשרויות ההתנדבות‬
‫העומדות בפני בני הנוער‪ ,‬וכן יצירת עמדות חיוביות בארגונים ארציים לגבי שילובו של‬
‫נוער מתנדב במסגרתם‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫'כנפיים של קרמבו' היא תנועת נוער‪ ,‬הראשונה מסוגה בארץ‪ ,‬לילדים ונוער עם צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫התנועה מספקת מענה לצורך חברתי לחניכים בשעות אחה"צ‪ ,‬מקיימת פעילות חברתית‪-‬חינוכית‪ ,‬פעם בשבוע‪,‬‬
‫במודל של חונכות אישית במסגרת קבוצתית‪ ,‬וקולטת ילדים רבי נכויות‪ .‬שיתוף הפעולה בין עמ"ן לבין 'כנפיים של‬
‫קרמבו' פועל בשני מישורים ברמה הארצית‪ :‬בתחילת דרכה זכתה התנועה לייעוץ‪ ,‬תכנון וחשיבה אסטרטגית וכן‬
‫להעברת תכניות הכשרה לצוותים המובילים בסניפים וברמה הרשותית‪ .‬בנוסף‪ ,‬זוכים הצוותים לתמיכה ולשיתוף‬
‫פעולה מרכזי‪/‬ות עמ"ן בכל תהליכי ניהול והפעלת המתנדבים באופן יום‪-‬יומי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הכשרה וידע הם בבסיס הפיתוח המקצועי של תחום התנדבות הנוער‪ .‬מערך ההפעלה‬
‫הארצי של תכנית עמ"ן מספק מערך הדרכה מקיף לכל העוסקים בתחום ניהול בני נוער‬
‫מתנדבים‪ :‬ימי למידה והכשרה‪ ,‬הן לרכזי עמ"ן והן למנהלי התנדבות בארגונים ובתכניות‬
‫התנדבות נוער‪ .‬כמו כן‪ ,‬מספק מערך ההפעלה הארצי מערכת פיתוח ידע המתעדת‬
‫ומפתחת מודלים מעשיים וכלים פרקטיים לקידום התנדבות נוער‪ ,‬על בסיס הניסיון‬
‫בשטח וידע אקדמי מצטבר‪ .‬מודלים אלו נלמדים ומוטמעים בארגונים וברשויות נוספות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התנדבות בעלת השפעה ואיפקט‪ .‬פיתוח והטמעת כלים שיאפשרו את מדידת האימפקט‬
‫של כל אחת מתכניות ההתנדבות הפועלות‪ ,‬הן ברמה הרשותית והן ברמת פעילותה של‬
‫תכנית עמ"ן כולה והשפעתה של ההתנדבות על מגוון קהלי היעד בהווה ובעתיד‪.‬‬
‫‪ 1.5‬השותפים המרכזיים בתכנית עמ"ן‬
‫העבודה בשותפויות מהווה מרכיב מרכזי במבנה ובתהליכי העבודה של תכנית עמ"ן‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫התכנית התברכה בשותפים לרוב‪ .‬שניים מתוכם הם השותפים המייסדים ברמה הלאומית‪ :‬ג'וינט‬
‫ישראל התנדבות ומשרד החינוך – ִמנְהל חברה ונוער‪ .‬שותפים אסטרטגיים נוספים למהלך הם‬
‫הרשויות המקומיות במסגרתן קיימת התכנית‪ ,‬אנ"א (אגודת אכסניות הנוער)‪ ,‬ומספר ארגונים‬
‫מרכזיים נוספים המלווים את המיזם‪.‬‬
‫שותפויות בין‪-‬ארגוניות מאפשרות פיתוח ראייה כוללת‪ ,‬יצירת תכנית אסטרטגית‪ ,‬איגום‬
‫משאבים (כסף‪ ,‬הדרכה‪ ,‬מקום וציוד)‪ ,‬מניעת כפילויות ויצירת שותפויות בפועל‪ .‬בבואנו לבחון‬
‫מיהם השותפים הפוטנציאליים בתכנית עמ"ן‪ ,‬ברמה המקומית וברמה הלאומית‪ ,‬אנו פוגשים‬
‫גופים שונים וארגונים מגוונים‪.‬‬
‫ראוי להזכיר כשותפים היסטוריים גם את עמותת "גוונים"‪ ,‬שהיתה בין חלוצי המימוש של חזון‬
‫עמ"ן ופועלת מתוך הקיבוץ העירוני בשדרות‪ ,‬מאז שנת ‪ ,1111‬לפיתוח מסגרות ייחודיות עבור‬
‫קבוצות אוכלוסייה שונות; וגם את נדב – המרכז הישראלי להתנדבות נוער – שסייע מקצועית‬
‫רבות בשנותיה הראשונות של עמ"ן‪.‬‬
‫משרד החינוך ‪ -‬מנהל חברה ונוער – מר יוסי לוי‪ ,‬מנהל ה ִמנְהל‪ .‬משרד החינוך מופקד על החינוך‬
‫הפורמלי והבלתי‪-‬פורמלי במדינת ישראל‪ִ .‬מנְהל חברה ונוער אחראי להפעלת מערכת החינוך‬
‫הבלתי‪-‬פורמלי והחינוך החברתי‪-‬ערכי בישראל ולהכוונתם‪ .‬ה ִמנְהל אחראי למתן שירותי הכשרה‪,‬‬
‫‪23‬‬
‫הנחיה‪ ,‬ייעוץ ופיקוח לכלל המחנכים‪ ,‬המורים‪ ,‬המדריכים‪ ,‬עובדי הנוער ובעלי תפקידים נוספים‬
‫בתחומי נוער וקהילה; קידום נוער; חינוך חברתי; של"ח וידיעת הארץ; מורשת; טיולים ומועצות‬
‫לתמידים ונוער‪.‬‬
‫ג'וינט ישראל (חל"צ) – מר ארנון מנטבר‪ ,‬מנכ"ל הארגון‪ .‬הג'וינט הוא ארגון יהודי‪-‬אמריקאי‪,‬‬
‫הפועל למען האוכלוסיות החלשות‪ ,‬המתקשות להשתלב או לתפקד מבחינה חברתית בישראל‪.‬‬
‫הג'וינט‪ ,‬בשותפות ממשלת ישראל‪ ,‬רשויות וארגונים‪ ,‬יוזם‪ ,‬מתכנן ומפתח תכניות‬
‫ושירותים במטרה לחזק את מערך השירותים החברתיים בישראל‪ .‬הניסיון רב‪-‬השנים של ג'וינט‬
‫ישראל בקידום התנדבות ובפיתוח מיזמים חברתיים‪ ,‬תוך שילוב כלים חדישים המותאמים‬
‫לעולמנו המשתנה בקצב מהיר – אפשרו לארגון לפתֵ ח באמצעות ג'וינט התנדבות תכניות ייחודיות‬
‫בעולם לניהול התנדבות ולניהול התנדבות נוער וליישמן ברמה הרשותית והארצית בישראל‪ ,‬תוך‬
‫קידום שיתופי פעולה בין המגזר העסקי לבין המגזר הציבורי והקהילה‪ ,‬ופיתוח והעברת ידע‬
‫מקצועי לכל העוסקים בתחום‪.‬‬
‫הרשויות המקומיות ומועצות אזוריות – עמ"ן מופעלת בעשרות רשויות מקומיות ומועצות‬
‫אזוריות בכל רחבי הארץ‪ :‬בערים גדולות‪ ,‬ערי פיתוח‪ ,‬מועצות מקומיות ואזוריות – במגזר‬
‫היהודי‪ ,‬הערבי והדרוזי‪.‬‬
‫אנ"א ‪ -‬אגודת אכסניות הנוער בישראל – אנ"א היא רשת אכסניות נוער ובתי הארחה לתיירות‬
‫עממית‪ ,‬המספקת לינה‪ ,‬כלכלה ושירותי אירוח ותיירות לתיירים‪ ,‬למשפחות ולקבוצות מהארץ‬
‫ומחוץ לארץ‪ ,‬במחירים נוחים ובשילוב עם ארגון והדרכת טיולים‪ .‬כמו כן‪ ,‬פועלת אנ"א לטיפוח‬
‫אהבת הארץ באמצעות סמינרים בנושאי חברה‪ ,‬טבע וחינוך לפלורליזם וסובלנות‪ .‬ברשת אנ"א‬
‫חברות ‪ 11‬אכסניות‪ ,‬מהן ‪ 11‬בניהול ישיר של האגודה ועוד חמש אשר מסונפות אליה‪.‬‬
‫שותפים נוספים – שותפים רבים לחזון ולדרך הצטרפו לתכנית לאורך השנים‪ ,‬ביניהם משרדי‬
‫ממשלה‪ ,‬מוסדות‪ ,‬ארגונים‪ ,‬עמותות‪ ,‬פדרציות ותורמים מחו"ל‪ .‬כמו כן‪ ,‬תכנית עמ"ן מקיימת‬
‫שיתופי פעולה עם מאות גופים ברשויות השונות‪ ,‬על מנת לאגם משאבים וליצור ראייה מערכתית‬
‫של תחום ההתנדבות ברשות‪ .‬באמצעות שיתופי פעולה‪ ,‬איגום משאבים וקיום הכשרות בתחום‪,‬‬
‫עמ"ן מכנסת את כל העוסקים במלאכה ברשות‪ ,‬על מנת להעלות את תחום התנדבות הנוער‬
‫למסלול מקצועי ואפקטיבי יותר‪.‬‬
‫‪ 1.6‬המבנה הארגוני של תכנית עמ"ן‬
‫העבודה בתוך הרשות המקומית מהווה את עיקר הפעילות והעשייה המגוונת של עמ"ן למימוש‬
‫החזון של פיתוח תחום התנדבות הנוער ומיצובו כתחום מקצועי‪ ,‬מוביל ומרכזי בעשייה החברתית‬
‫בישראל‪ .‬על מנת שניתן יהיה לפתח את תהליך העבודה ברשות בצורה הטובה ביותר‪ ,‬מתקיים‬
‫מערך עמ"ן הארצי‪ ,‬מספק תמיכה בתחומי הליווי והייעוץ האישי‪ ,‬ההדרכה‪ ,‬פיתוח הידע‪ ,‬התפעול‬
‫והאדמינסטרציה‪ .‬ייחודה של עמ"ן הוא בכך‪ ,‬שהתהליכים המתקיימים במישור הארצי מוטמעים‬
‫גם במישור המקומי‪ .‬שני הרבדים הללו פועלים בסינרגיה ותומכים זה בזה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫להלן התרשים הארגוני של תכנית עמ"ן‪ .‬התרשים מובנה משני חלקים‪ :‬הראשון מתאר את‬
‫מערך ההפעלה הארצי של עמ"ן‪ ,‬והשני‪ ,‬את מערך ההפעלה המקומי‪-‬רשותי‪:‬‬
‫קו מקווקו‪ -‬מתן שירות‬
‫מפקח רשותי‬
‫מנהל חברה‬
‫ונוער‬
‫יועץ התנדבות‬
‫ג'וינט התנדבות‬
‫‪25‬‬
‫‪ 1.1‬תכנית עמ"ן ‪ -‬העבודה ברשות המקומית‪/‬האזורית‪:‬‬
‫תכנית עמ"ן פועלת בעשרות רשויות מגוונות ברחבי הארץ‪ :‬בערים הגדולות‪ ,‬ביישובי פריפריה‬
‫ובמועצות אזוריות‪ ,‬כולל במגזר הערבי והחרדי‪ .‬השותפה המרכזית בכל התכניות הללו היא‬
‫הרשות המקומית‪ .‬היוזמה לבחינת מועמדותה של רשות מקומית להצטרפות לתכנית יכולה להיות‬
‫של הרשות עצמה‪ ,‬של מנהלי המחוזות ב ִמ ְנהל חברה ונוער‪ ,‬או של נציגי המערך הארצי של תכנית‬
‫עמ"ן‪ .‬ראש הרשות מעורב באופן אישי בהחלטה להצטרפות הרשות לתכנית‪ .‬הוא מתחייב לקיום‬
‫תנאי הסף להפעלתה‪ ,‬הן מבחינת המשאבים הנדרשים והן מבחינת המחויבות של כלל המערכת‬
‫הרשותית לאימוץ גישה מערכתית וקהילתית בתחום התנדבות הנוער‪ .‬תנאי הסף כוללים‪ ,‬בין‬
‫השאר‪ :‬מלווה רשותי צמוד לפרויקט עמ"ן‪ ,‬מעמד מוכר כחלק מהמערכת העירונית של הרשות‬
‫המקומית‪ ,‬והתחייבות ארוכת טווח להמשכיות התכנית‪.‬‬
‫עמ"ן מופעלת מתוך מחלקת החינוך‪/‬יחידת הנוער הרשותית‪ ,‬בהתאם למערך השירותים הרשותי‬
‫המתקיים בה ובמשותף עם מערך עמ"ן הארצי‪ .‬חלקה של הרשות המקומית אינו מתמקד אך ורק‬
‫באספקטים של כוח אדם‪ ,‬מיקום פיסי ותקציבים שוטפים‪ ,‬אלא גם ובעיקר בשינוי תפיסתי פנים‪-‬‬
‫ארגוני‪ ,‬אותו מוביל צוות היגוי רשותי כחלק מאסטרטגיה רשותית כוללת‪ .‬היחידות הרשותיות‬
‫המרכזיות השותפות בהפעלת תכנית עמ"ן הן מחלקות החינוך‪ ,‬הנוער‪ ,‬הרווחה‪ ,‬יחידת ההתנדבות‬
‫הרשותית וארגוני ההתנדבות ברשות‪.‬‬
‫ייעודה המרכזי של תכנית עמ"ן בתוך הרשות המקומית‪ ,‬הוא ליזום ולתפעל שיתופי פעולה עם‬
‫הרשות המקומית והארגונים השונים הפועלים ברשות‪ ,‬על מנת לאגם משאבים ולקדם בכל דרך‬
‫אפשרית את מערך התנדבות הנוער ברשות‪ .‬זו הייחודיות של עמ"ן – המכנסת את כל העוסקים‬
‫במלאכה ברשות‪ ,‬על מנת להעלות את העשייה בתחום התנדבות הנוער ברשות למסלול מקצועי‬
‫יעיל‪ ,‬אפקטיבי ורחב השפעה‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫פרק ‪ :1‬דרך הפעולה ‪ -‬שלב ההקמה של עמ"ן ברשות המקומית‬
‫כתובת רשותית אחת לנער‪/‬ה המעוניין‪/‬ת להתנדב‪,‬‬
‫בפעילות שצריכה לשקף צורך קהילתי אמיתי‬
‫בפרק זה‪ ,‬נסקור את סדרת הפעולות הנדרשות להקמה של מערך עמ"ן ברשות המקומית‪ .‬חשוב‬
‫לזכור‪ ,‬שרשויות בהן מופעלת התכנית אינן זהות מבחינת גודל‪ ,‬דמוגרפיה‪ ,‬משאבים‪ ,‬רמת ארגון‬
‫וניסיון קודם בהפעלת מתנדבים בכלל‪ ,‬ובהפעלת נוער וצעירים מתנדבים בפרט‪ .‬מתוך הניסיון‬
‫שנצבר עד כה‪ ,‬נציג במדריך זה "מפת דרכים" לתהליך הקמה של עמ"ן במהלך שנת הפעילות‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫שלב ההקמה של עמ"ן ברשות המקומית כולל את שלבי הפעולה הקיימים‪ ,‬עליהם נפרט בפרק‬
‫זה‪:‬‬
‫‪ 1.0‬יצירת השותפות‬
‫כניסתה של רשות חדשה לתכנית עמ"ן‪ ,‬משמעותה‪ ,‬יצירת שותפות בין השותפים המרכזיים‬
‫לתכנית עמ"ן‪ ,‬קרי משרד החינוך וג'וינט ישראל‪ ,‬לבין המנהיגות הנבחרת והדרג המקצועי המוביל‬
‫ברשות המקומית‪/‬אזורית‪ .‬היוזמה לבחינת מועמדותה של רשות מקומית להצטרפות לתכנית‬
‫יכולה להיות של הרשות עצמה‪ ,‬של מנהלי המחוזות ב ִמנְהל חברה ונוער‪ ,‬או של נציגי המערך‬
‫הארצי של תכנית עמ"ן‪ .‬היא פונקציה של עמידתה של הרשות בתנאי הסף שהוגדרו בפרק הקודם‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫תהליך הכניסה לשותפות מתרחש על פי סדר הפעולות הבא‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫התייעצות בהנהלה הארצית (ג'וינט; משרד החינוך ‪ִ -‬מ ְנהל חברה ונוער; אנ"א) לגבי‬
‫הרשות ומיפוי פרויקטים ארציים הפועלים בה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫תכנון אסטרטגי – פגישת חשיבה עם מנהל מחוז ב ִמנְ הל חברה ונוער ועם המפקחים‬
‫הרשותיים‪ ,‬לשם יצירת מוכנות והיערכות ברשות‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫פגישת היכרות עם הרשות המקומית‪/‬מועצה אזורית‪ :‬בפגישה ישתתפו‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מבין‬
‫בעלי התפקידים הבאים‪ :‬מנהלי מחלקת החינוך או הנוער והמתנ"ס‪ .‬כמו כן‪ ,‬יקחו חלק‬
‫בפגישה מפקח רשותי ממשרד החינוך והנהלת עמ"ן‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫פגישה ראשונה לתיאום ציפיות‪ ,‬הבהרת עקרונות הפרויקט ובחינה משותפת של יכולת‬
‫הרשות להתחייב לעקרונות ההפעלה ולתנאי הסף‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫פגישה עם ראש הרשות – השקת המחויבות המעשית‪ ,‬תוך הבנת מסגרות הזמן לליווי‬
‫התכנית‪ ,‬תקציבי כוח אדם‪ ,‬מינוי מלווה רשותי כמנחה ישיר של הרכז ועוד‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫מכתב של ראש הרשות לכלל המערכת הרשותית‪ ,‬המנחה את יחידות הרשות לשתף‬
‫פעולה ולסייע לתכנית‪ ,‬כחלק מהאסטרטגיה הרשותית הכוללת בתחומי הנוער‬
‫וההתנדבות‪.‬‬
‫‪ 1.1‬בחירת רכז ‪/‬ת‬
‫השלב השני והמרכזי בתהליך הקמת מערך התנדבות הנוער ברשות הוא בחירת רכז‪/‬ת‪ .‬זהו מהלך‬
‫חשוב ביותר‪ ,‬שכן המנהיגות‪ ,‬המקצועיות והמסירות של רכז‪/‬ת עמ"ן הן הבסיס להצלחת התכנית‪.‬‬
‫תהליך הבחירה נעשה בשיתוף מרבי של כל השותפים המרכזיים‪ .‬הצלחתו של הרכז תלויה‪ ,‬במידה‬
‫רבה‪ ,‬באמון ובתמיכה שניתנת לו הן מצוות תכנית עמ"ן‪ ,‬הן מהמפקח הרשותי‪ ,‬והן מהמערכת‬
‫הרשותית‪.‬‬
‫התפקיד העיקרי של הרכז‪/‬ת‪ ,‬הוא להוביל מהלך רשותי שתוצאותיו באות לידי ביטוי בהנעת‬
‫אנשים לפעולה ובשינוי עמדות ונורמות‪ .‬התפקיד מחייב עבודה מול ריבוי שותפים ומנהלים‪,‬‬
‫כשהרכז‪/‬ת נדרש לפעול כחלק ממערך יחידת הנוער הרשותית‪ ,‬ובמקביל כשלוחה מהמערך הארצי‬
‫של עמ"ן ‪ .‬התקדמות תכנית עמ"ן בעיר מותנית בעיקר בהצלחת עבודתו של הרכז‪/‬ת‪ ,‬וביכולת שלו‬
‫לשלב באופן אפקטיבי ואורגני בין כל תחומי פעילותו הרבים‪.‬‬
‫‪ 1.1.0‬הגדרת תפקיד רכז עמ"ן‪/‬ת‬
‫להלן טבלה המרכזת את תחומי האחריות והתחומים לביצוע של רכז‪/‬ת עמ"ן ברשות‪:‬‬
‫‪28‬‬
‫תחומי אחריות‬
‫פיתוח תחום התנדבות הנוער ויצירת‬
‫הדרכה ושיתופי פעולה בתחום ברשות‬
‫המקומית‬
‫הגדלת מספר בני הנוער המתנדבים‬
‫ברשות‬
‫תחומים לביצוע‬
‫‪‬‬
‫פיתוח שותפויות עם ארגוני מגזר שלישי ברשות המקומית – במטרה לקדם תכניות‬
‫התנדבות‬
‫פיתוח שותפויות עם מחלקות שונות ברשות לטובת פיתוח תכניות התנדבות חדשות‬
‫הכשרה והובלה של מערך הכשרה ברשות למנהלי תכניות התנדבות נוער ובקרב ארגוני‬
‫מגזר שלישי‪ ,‬מחלקות הרשות‪ ,‬חינוך פורמלי וחינוך בלתי‪-‬פורמלי‬
‫פיתוח תכניות התנדבות נוער חדשניות‬
‫גיוס בני נוער לתכניות התנדבות חדשות‬
‫קיום ימי שיא בתחום התנדבות‪ ,‬המאפשרים למספר רב של בני נוער להתנדב ולהיחשף‬
‫לתחום ההתנדבות‬
‫קיום יום מוקד רשותי המציג את כל תכניות ההתנדבות לבני הנוער הקיימות ברשות‬
‫פיתוח יוזמות חדשות בתחום התנדבות הנוער‬
‫שילוב תחום ההתנדבות בתכניות פעילות של ִמנְהל חברה ונוער‬
‫בניית תכניות התנדבות מותאמות לבני נוער בעלי צרכים מיוחדים וחשיפתם לעולם‬
‫ההתנדבות‬
‫פיתוח מערך אינטרנטי לטובת גיוס בני נוער מתנדבים‬
‫ליווי אישי של כל מנהלי תכניות התנדבות הנוער ברשות‬
‫קיום אירועי הוקרה לבני הנוער המתנדבים – בנוכחות ראש הרשות‬
‫פיתוח מסלולי קריירה לבני נוער מתנדבים במסגרת תכניות ההתנדבות‬
‫פיתוח יזמות בקרב בני הנוער – ליווי ותמיכה בבני נוער אשר יוזמים ומפתחים תכניות‬
‫התנדבות‬
‫פיתוח מערך אינטרנטי ושימוש ברשתות חברתיות לטובת שימור בני הנוער המתנדבים‬
‫‪‬‬
‫עדכון ושילוב מפקח‪/‬ת ִמנְהל חברה ונוער בתהליכים המתרחשים בתוך הרשות בתהליך‬
‫העבודה‬
‫וידוא קיום מפגשי ליווי מקצועיים קבועים עם הרכז‬
‫יצירת מעורבות משמעותית של המפקח בכל תהליך פיתוח התכנית בעיר‬
‫פיתוח וקיום מערך הכשרה לבני נוער מתנדבים לפני היציאה לפעילות ההתנדבותית‬
‫פיתוח ומקצוע תחום ניהול התנדבות הנוער‪/‬ליווי בני נוער מתנדבים‬
‫פיתוח וקיום מערך תגמולים אישים וקבוצתיים לבני נוער מתנדבים‬
‫הקמה והובלה של צוות היגוי בתחום התנדבות הנוער במעמד ראש רשות‪/‬מנהל מחלקת‬
‫חינוך‪/‬מחזיק תיק חינוך‪/‬מחזיק תיק הנוער ברשות‬
‫יצירת קשר והיכרות עם בעלי תפקידים נוספים ברשות ברמה הרשותית – לשם קידום‬
‫תחום התנדבת הנוער בעיר‬
‫עידוד וייזום שיתופי פעולה רשותיים – לשם איתור מוקדים להרחבת פעילות עמ"ן‬
‫הובלת תחום התנדבות הנוער עם קבוצה נבחרת של בני נוער מתנדבים – לטובת חשיבה‬
‫ופיתוח התחום ברשות‬
‫כתיבת כתבות בנושא התנדבות נוער והעברתן לעיתונות המקומית והארצית‬
‫פרסום ושיווק תחום התנדבות ברשתות חברתיות‬
‫פיתוח מערך אינטרנטי לטובת פרסום ושיווק תחום ההתנדבות – אתר אינטרנט פעיל‬
‫אחריות ישירה על ניהול התקציב הרשותי‬
‫אישור תכניות עבודה בשיתוף צוות ההיגוי‬
‫הגדלת המשאבים העומדים לטובת פיתוח תחום התנדבות הנוער – יצירת "כסף חדש"‬
‫איתור צרכים מחודש מבחינה תקציבית והתייחסות נקודתית לכל צורך‬
‫קיום מפגשי הערכה קבועים עם מנהלי התנדבות בתכניות התנדבות הנוער‬
‫בחינה‪ ,‬אחת לרבעון‪ ,‬של עמידה ביעדים ומטרות ביחס לתכנית השנתית שנקבעה‬
‫וידוא קיום תהליך הערכה רשותי של תכנית התנדבות הנוער‬
‫ניתוח נתוני ההערכה והתייחסות מתאימה לשימור‪/‬שיפור התהליכים‬
‫השתתפות קבועה בימי הכשרה‬
‫התמקצעות אישית בתחום ההתנדבות‬
‫שיפור יכולת הפרזנטציה והנחיית סדנאות בתום התנדבות הנוער‬
‫הירתמות לפעילות בשעת חירום – סיוע וליווי מיזמי חירום הפועלים במסגרת הרשות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שימור בני נוער מתנדבים ברשות‬
‫המקומית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שימור הקשר הישיר עם מפקח מנְ הל‬
‫חברה ונוער‬
‫הטמעת תחום התנדבות הנוער ברשות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שיווק תחום התנדבות הנוער ברשות‬
‫המקומית‬
‫ניהול תקציבי‬
‫מדידה והערכה‬
‫התמקצעות‬
‫חירום‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ 1.1.1‬הדרישות הפורמליות לתפקיד רכז עמ"ן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫לפחות תואר ‪ – B.A.‬רצוי בחינוך בלתי‪-‬פורמלי או במדעי הרוח והחברה‬
‫‪‬‬
‫ניסיון של שלוש שנים לפחות בעבודה עם נוער‬
‫‪‬‬
‫יחסי אנוש מעולים‬
‫‪‬‬
‫כושר מנהיגות והובלה‬
‫‪‬‬
‫ניסיון מוכח בניהול‪ ,‬ארגון ועבודת צוות‬
‫‪‬‬
‫יכולת ביטוי טובה בכתב ובעל פה – בעברית ובאנגלית‬
‫‪‬‬
‫מיומנויות מחשב – יכולת שימוש באינטרנט‪ ,‬דוא"ל ותוכנות ‪Office‬‬
‫‪‬‬
‫ניידות‬
‫‪‬‬
‫נכונות לעבודה בשעות בלתי שגרתיות‬
‫כמו כן‪ ,‬על המועמד לקבל היתר הדרכה מטעם ִמ ְנהל חברה ונוער‪.‬‬
‫במרבית המקרים‪ ,‬היקף המשרה הוא ‪ .1.%‬על כן‪ ,‬יש לעמוד על מידת מחויבותו של המועמד‬
‫לתפקיד‪ .‬רצוי שיהיה לרכז "אופק תעסוקתי" של לפחות שנתיים‪ ,‬וכי משימת הריכוז תהווה עבורו‬
‫משימה מרכזית ולא השלמה למשי מות אחרות‪ .‬יש חשיבות רבה גם ליכולת הלמידה וההפנמה של‬
‫הרכז‪ ,‬כחלק מתחום מקצועי מתפתח ומתכנית ומערכת דינמית‪ ,‬וכן ליכולתו לגלות גמישות‬
‫ו"זרימה" במערכות היחסים עם ממונים‪ ,‬עמיתים ומתנדבים‪.‬‬
‫עם גיוסו‪/‬ה של רכז‪/‬ת עמ"ן‪ ,‬ישנה חשיבות רבה לתהליך תיאום ציפיות מלא וברור בין הרכז‬
‫המגויס לבין בעלי התפקידים ברשות‪ .‬מגוון האוכלוסיות מולן תידרש הרכזת לעבוד הינו מגוון‬
‫מאוד‪ ,‬ונע על הרצף החל מבני נוער ועד אוכלוסיות מבוגרות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ידרוש התפקיד מהרכז‪ ,‬הן‬
‫התייחסות אישית למתנדב הבודד והן ישיבות בוועדות בהן נוכחים בכירים ברשות‪.‬‬
‫‪ 1.1‬מיפוי רשותי‬
‫שלב המיפוי הרשותי מיועד ליצור תשתית מידע לתכנון המהלך של הטמעת מודל עמ"ן ברשות‪.‬‬
‫מטרת המיפוי הרשותי‪ ,‬היא לספק תמונת מצב עדכנית של הפעילות החברתית לאוכלוסיית הנוער‬
‫ברשות‪ ,‬בדגש על פעילויות התנדבות‪ ,‬על מנת לאתר את הפערים הקיימים בין הצרכים לבין‬
‫המענים‪ ,‬וכן כדי לחזק את מערך ההתנדבות המתפקד ברשות ואת הכוחות הפעילים במרחב‬
‫לקראת פיתוחו העתידי‪.‬‬
‫שלבים בביצוע המיפוי הרשותי‬
‫תהליך המיפוי הינו תהליך מורכב‪ ,‬המהווה שלב קריטי בתהליך ההטמעה של עמ"ן ברשות‪.‬‬
‫התהליך עצמו דורש מהרכז השקעת זמן מרובה‪ ,‬אך גם מהווה עבורו הזדמנות להיכרות מאוד‬
‫מעמיקה עם הקהילה‪ ,‬וכן הזדמנות ראשונה לבחון מיהם השותפים הפוטנציאליים שלו להצלחת‬
‫‪31‬‬
‫התכנית ברשות‪ .‬מכיוון שתהליך המיפוי עלול לקחת זמן רב‪ ,‬חשוב להגדיר מראש פרק זמן לסיומו‬
‫ולבחור היטב את הגורמים שיקחו בו חלק‪ .‬תהליך המיפוי כולל מספר שלבים‪:‬‬
‫א‪ .‬הכנת תהליך המיפוי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הגדרה מדויקת של מטרת המיפוי וסוג הנתונים שהרכז‪/‬ת מבקש‪/‬ת לאסוף‬
‫‪‬‬
‫איתור הגורמים בעלי הידע בתחום הפעילות החברתית של בני הנוער ברשות‬
‫‪‬‬
‫בחירת הכלים המרכזיים לאיסוף הנתונים מכל אחד מן הגורמים שאותרו והכנתם‬
‫ב‪ .‬מיפוי צרכים‪ ,‬מענים ופערים במגוון דרכים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ראיונות אישיים עם בעלי עניין‬
‫‪‬‬
‫משלוח שאלונים‪/‬סקרים בדואר אלקטרוני או סקרים מקוונים‬
‫‪‬‬
‫איסוף נתונים קיימים ומידע סטטיסטי מהמחלקות הרלוונטיות ברשות‬
‫‪‬‬
‫איסוף נתונים ומידע ברשת האינטרנט‬
‫ג‪ .‬עיבוד הנתונים ותיעודם במסמך מיפוי מובנה‬
‫המיפוי ייעשה‪ ,‬כאמור‪ ,‬מול כלל הגורמים הרלוונטיים לפעילותה של עמ"ן ברשות‪ ,‬החל בגורמים‬
‫המקורבים ביותר לעבודתו של הרכז‪ ,‬קרי ביחידת הנוער ברשות או במחלקת החינוך (בהתאם‬
‫למקום פעילותו)‪ ,‬ומשם ימשיך למעגלים רחבים נוספים ברשות‪ ,‬לפי התרשים הבא‪:‬‬
‫‪30‬‬
‫את המיפוי מומלץ לבצע בשיטת "כדור השלג"‪ ,‬כאשר כל אחד מן הגורמים מפנה לעוד ועוד‬
‫כתובות להמשך תהליך המיפוי‪.‬‬
‫במהלך המיפוי‪ ,‬על הרכז‪/‬ת להיפגש עם כל הגופים הפעילים במרחב החברתי בעיר‪ .‬פעולות‬
‫האיסוף והסיווג כוללות מספר מרכיבים‪ :‬מיפוי הצרכים‪ ,‬הנוגע בעיקר לתחומים בהם לא ניתנים‬
‫המַ עֲנִ ים החברתיים; זיהוי המַ עֲנים הדרושים‪ ,‬כגון הקמת קבוצה אשר תפעל במרכז הנוער‬
‫בתחום שאינו קיים עדיין‪ ,‬והפתרונות הקיימים והארגונים הפעילים בתחום‪ ,‬כולל שותפים‬
‫פוטנציאליים; ולבסוף – מיפוי הפערים בין הצרכים למַ עֲנים‪:‬‬
‫א‪ .‬מיפוי צרכים – על הרכז‪/‬ת לאסוף נתונים כלליים‪ ,‬הכוללים נתונים סטטיסטיים (כגון‬
‫כמות בני הנוער המתנדבים בכל ארגון‪/‬תכנית)‪ ,‬וכן לאסוף צרכים קונקרטיים הקיימים‬
‫אצל מגוון בעלי העניין ושאינם מקבלים מענה כיום (למשל‪ :‬צורך במספר חונכים בבית‬
‫ספר מסוים)‪.‬‬
‫בשלב חשוב זה‪ ,‬יש לשים לב למספר נקודות חשובות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חשוב מאוד שמיפוי הצרכים יכלול גם יישוג (‪ ,)Outreach‬כלומר ביקור בשטח‬
‫והתנסות ישירה המאתרת צרכים ולא רק מסתמכת על הידע הקיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אין להגביל את הצרכים הנאספים רק לנושאים להם ניתן לתת מענה כיום‬
‫באמצעות נוער מתנדב‪ .‬ייתכן שישנם צרכים שלא נענו עד היום על ידי בני נוער‬
‫מתנדבים‪ ,‬אך בעבודה נכונה יוכלו לקבל מענה על ידי משאב מהותי זה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לעתים התחושה במבט ראשון‪ ,‬היא כי אין קשר בין הצרכים העולים ליכולות‬
‫הקיימות בנושאי התנדבות – ואולם הניסיון מלמד‪ ,‬כי פיתוח מענים המבוססים‬
‫על תשתיות התנדבות נוער יאפשרו אולי היענות דווקא לצרכים המאתגרים‬
‫ביותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מיפוי מענים קיימים וארגונים פעילים בתחום – בבסיס תפיסת עמ"ן עומד חיזוקו של‬
‫מערך ההתנדבות המתפקד כבר ברשות והסתמכות על כוחות פעילים במרחב לקראת‬
‫פיתוחם‪ .‬לכן‪ ,‬מיפוי המענים הקיימים הוא‪ ,‬למעשה‪ ,‬הצעד הראשון בבניית השותפות‬
‫הרחבה של עמ"ן‪ .‬חשוב לגשת לייזום תכנית עמ"ן מתוך כבוד לגורמים אלה‪ ,‬דבר‬
‫שיאפשר ניצול נכון של משאבים ויחסים חיוביים של שיתוף פעולה עם כלל השחקנים‪.‬‬
‫שלב זה הינו שלב הטומן בחובו עבור הרכז הזדמנות משמעותית ללמידה ולהיכרות‬
‫מעמיקה עם הגורמים השולחים‪ ,‬המפעילים והנהנים מעבודת בני נוער וצעירים‬
‫מתנדבים‪ .‬למשל‪ :‬יחידת הנוער העירונית‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬תנועות נוער‪ ,‬עמותות וארגונים‬
‫וולונטריים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מיפוי פערים – לאחר מיפוי הצרכים הראשוני ובדיקת המענים הקיימים‪ ,‬יש למפות את‬
‫הפערים בין הצרכים לבין המענים הקיימים‪ .‬הפערים הללו יכולים להיות בתחומים בהם‬
‫חסרים מענים כלשהם‪ ,‬או בתחומים בהם ישנם מענים אך אין הם נותנים תשובה‬
‫מספקת לצרכים‪.‬‬
‫במהלך מיפוי הצרכים בעיר מודיעין נמצא‪ ,‬כי ישנו ריבוי יחסי של משפחות להן תאומים ושלישיות‪.‬‬
‫משפחות אלה זקוקות לתמיכה ולסיוע בגידול הילדים‪ .‬מכאן‪ ,‬נולדה במודיעין תכנית "השמרטפית‬
‫שלי"‪ :‬לכל משפחה מוצמדת מתנדבת אשר מגיעה אחת לשבוע על מנת לעזור לאם ולמשפחה‬
‫במשחק‪ ,‬בהאכלה ‪,‬בטיול בגינה ועוד‪ ...‬המתנדבות עוברות הכשרה בשיתוף טיפת חלב‪ ,‬מד"א‬
‫‪32‬‬
‫והמתנ"ס‪ ,‬ובסופה הן מקבלות תעודת שמרטפית‪.‬‬
‫לאורך כל שלבי המיפוי‪ ,‬ישנה חשיבות רבה לתיעוד הנתונים הנאספים ולעיבודם‪ .‬הטבלה שלהלן‬
‫משמשת כלי עבודה נוח לרכז המעוניין לאסוף את המידע במקום אחד‪ ,‬המהווה עבורו בסיס‬
‫למסמך המיפוי הרשותי‪.‬‬
‫שם הארגון‪/‬‬
‫מחלקה‪ /‬אגף‬
‫צרכים‬
‫מענים‬
‫פערים בין‬
‫מענים לצרכים‬
‫משאבים‬
‫קיימים‬
‫שותפים‬
‫אופציונאליים‬
‫מידת הדחיפות‬
‫בנספח מס' ‪ 1‬ניתן למצוא דוגמה למיפוי רשותי‪.‬‬
‫חשוב מאוד לציין‪ ,‬כי תהליך המיפוי הינו תהליך מתמשך ואינו חד‪-‬פעמי‪ .‬אחת לשנה‪ ,‬לקראת‬
‫כתיבת תכנית העבודה השנתית עליה יפורט בהמשך המדריך‪ ,‬עוסקת רכזת עמ"ן במיפוי מחודש‬
‫שתפקידו עדכון הנתונים והצפת צרכים חדשים‪.‬‬
‫‪ 1.4‬הפעלה ראשונית של מספר תכניות התנדבות נוער‬
‫בשנה הראשונה של הטמעת התכנית‪ ,‬יופעל מספר תכניות מצומצם של התנדבות נוער‪ .‬התכניות‬
‫יכולות להיות חדשות או שותפות עם תכניות הקיימות ברשות‪ .‬מטרת ההתמקדות במספר תכניות‬
‫מצומצם‪ ,‬הינה הפניית המשאבים הראשוניים למספר קטן של תכניות ולמידה והפקת לקחים תוך‬
‫כדי העשייה שבדרך‪.‬‬
‫במקביל למספר התכניות הללו‪ ,‬יוזמים רכזי עמ"ן בשנתם הראשונה מספר מיזמי התנדבות חד‪-‬‬
‫פעמיים (ימי שיא)‪ ,‬שמטרתם כפולה‪ :‬לחשוף כמה שיותר בני נוער לעולם ההתנדבות ושיווק‬
‫המעשה ההתנדבותי של בני הנוער ברשות‪ ,‬על מנת לרתום שותפים נוספים להמשך הטמעת תכנית‬
‫עמ"ן‪ .‬ימי שיא אלה הופכים להיות חלק משגרת העבודה של רכז עמ"ן‪ .‬הם מיושמים במקביל‬
‫לפיתוח תכניות קבועות וארוכות טווח‪ ,‬בעיקר סביב אירועים מיוחדים‪ :‬יום המעשים הטובים‪,‬‬
‫חגים וכיו"ב‪.‬‬
‫ביום המעשים הטובים באור יהודה‪ ,‬התנדבו בני הנוער להקמה‪ ,‬שיפוץ ויצירת סביבה נעימה‬
‫לאוכלוסיות שונות‪ .‬לדוגמה‪ :‬תלמידות כיתה ז' מבית ספר 'אור חנה" סייעו בהקמת גינה במפעל מוגן‬
‫בעיר בשיתוף עם המשתקמים במפעל‪ ,‬בעלי נכויות פיסיות‪ ,‬אוטיזם ונפגעי נפש‪.‬‬
‫בבית ספר "יובלים"‪ ,‬כ‪ 11-‬בני נוער מכיתות ז'‪-‬ח' שיפצו וסידרו את ספריית בית הספר‪ ,‬שהיתה‬
‫מוזנחת וללא שימוש‪ .‬תלמידי כיתה ט' הגיעו למרכז יום לקשיש‪ ,‬ישבו עם הקשישים‪ ,‬שיחקו אתם‪,‬‬
‫ציירו ופטפטו‪ .‬קבוצת בנות דאגה גם לקשט את העציצים בגינה‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ 1.5‬הקמת צוות עבודה מצומצם‬
‫במקביל לתחילת שלב המיפוי‪ ,‬על הרכז להקים צוות עבודה מצומצם לחשיבה מקדימה על קידום‬
‫תחום ההתנדבות ברשות‪ .‬מטרות צוות העבודה הן להציע סדרי עדיפויות‪ ,‬להקים את הצוות‬
‫הרשותי הרחב ("השולחן העגול")‪ ,‬ובשלב מאוחר יותר – לסייע בהגשמת התכנית‪ ,‬לפקח על‬
‫פעילות השותפים המרכזיים ולקדם שיתופי פעולה רשותיים‪ .‬בצוות העבודה המצומצם יקחו‬
‫חלק‪:‬‬
‫‪‬‬
‫רכז עמ"ן‬
‫‪‬‬
‫מנהל יחידת הנוער או מנהל אגף חינוך‬
‫‪ ‬מפקח רשותי מטעם משרד החינוך‬
‫‪ ‬יועץ מקצועי להתנדבות נוער‬
‫צוות העבודה המצומצם ינהל פרוטוקול לישיבותיו‪ ,‬אשר יופץ בקרב השותפים המרכזיים ברמה‬
‫הארצית והמקומית‪ .‬הצוות יהווה חלק מ"השולחן העגול הרחב" ויסייע בגיוס המשתתפים‬
‫לשולחן עגול זה‪ ,‬כפי שיוצג בהמשך‪.‬‬
‫‪ 1.6‬הקמת צוות היגוי רחב – "שולחן עגול"‬
‫עקרון השותפות הרחבה מעצב את כל תהליך העבודה הרשותי של תכנית עמ"ן‪ .‬ה"שולחן העגול"‬
‫הוא הכלי הפורמלי המרכזי למימוש השותפות‪ .‬השולחן מתקיים כוועדת היגוי רחבה‪ ,‬בה יושבים‬
‫כל הגורמים הפועלים ברשות בתחום התנדבות הנוער‪ .‬בשלביה הראשונים של הפעלת התכנית‪,‬‬
‫מתכנסת ועדת ההיגוי אחת לרבעון‪ ,‬על מנת לגבש תכנית אסטרטגית לפיתוח ההתנדבות ברשות‪.‬‬
‫תפקידיו המרכזיים של צוות ההיגוי הרחב הם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫קביעת מדיניות רשותית בנושא התנדבות הנוער ברשות‬
‫‪‬‬
‫פיתוח אסטרטגיות פעולה למימוש המדיניות‬
‫‪‬‬
‫איתור המשאבים הכלכליים‪ ,‬החברתיים והאנושיים להפעלת התכנית‬
‫‪‬‬
‫איגום משאבים‬
‫כמו כן‪ ,‬מפגשי "השולחן" נועדו להפגיש אנשים מכל מגוון העוסקים בתחום‪ ,‬לייצר שיח והיכרות‬
‫אישית ומקצועית‪ ,‬ליָילֵד רעיונות חדשים ותכניות חדשות‪ ,‬לאשר תכניות ולקיים היערכויות‬
‫מיוחדות (כגון היערכות מיוחדת לתקופת הקיץ או במצבי חירום)‪.‬‬
‫סביב ה"שולחן העגול" ישתתפו‪ ,‬באופן קבוע‪ ,‬מספר נציגים המייצגים את כלל העוסקים בתחום‬
‫קידום התנדבות הנוער ברשות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ראש הרשות – המכהן גם כיו"ר הוועדה‪ ,‬או מנהל אגף בכיר מטעמו‬
‫‪‬‬
‫רכז עמ"ן‬
‫‪34‬‬
‫‪‬‬
‫מפקח מטעם משרד החינוך‬
‫‪‬‬
‫מנהלי מחלקות חינוך‪ ,‬נוער ורווחה או נציגים מטעמם‬
‫‪‬‬
‫נציגי החינוך הפורמלי (מנהל בית ספר‪ ,‬רכז מחויבות אישית‪ ,‬רכז חינוך חברתי)‬
‫‪‬‬
‫נציגי החינוך הבלתי‪-‬פורמלי (מנהל מתנ"ס‪ ,‬רכזי תנועות נוער)‬
‫‪‬‬
‫נציגות נוער המונה שניים‪-‬שלושה בני נוער‬
‫‪‬‬
‫מנהלי עמותות וארגונים פעילים בעיר‬
‫‪‬‬
‫רכז‪/‬ת התנדבות מבוגרים רשותי‬
‫‪‬‬
‫נציגות גורם עסקי בעיר‬
‫‪‬‬
‫נציג ציבור‬
‫פרט למשתתפים הקבועים‪ ,‬יכולים חברי ועדת ההיגוי להזמין משתתפים נוספים הרלוונטיים‬
‫לנושאים המועלים לדיון בוועדה‪.‬‬
‫עקב ריבוי ועדות היגוי ברשויות‪ ,‬ייתכן קושי לייצר מפגשים בתדירות הרצויה‪ .‬על כן מומלץ‪,‬‬
‫במידה שקיימת ברשות ועדת היגוי בתחום הנוער‪ ,‬להיעזר בפלטפורמה זו ולשלב בדיוני הוועדה‪,‬‬
‫אחת לרבעון‪ ,‬דיון בתחום התנדבות נוער‪ .‬רכז עמ"ן‪ ,‬יחד עם יועץ ההתנדבות‪ ,‬יכול להשתלב‬
‫בישיבות ובפורומים שכבר נפגשים על בסיס קבוע והמנוהלים על ידי מנהל מחלקה ברשות‪.‬‬
‫חשוב לזכור‪ ,‬כי בניית תכנית התנדבות רשותית כרוכה במשאבים רבים‪ :‬שעות עבודת רכז‬
‫להדרכת הקבוצה‪ ,‬הכשרה מקצועית לנוער בתחום שנבחר‪ ,‬ציוד ההפעלה הנדרש להפעלת‬
‫התכנית‪ ,‬תגמול הנוער על נסיעות וכו'‪ .‬כל אלה צריכים להילקח בחשבון בשלב התכנון והבנייה של‬
‫התכנית הרשותית‪ .‬לקראת הדיונים בוועדה‪ ,‬מגבשים השותפים תכנית אסטרטגית לפיתוח‬
‫ההתנדבות בעיר‪ .‬כל ארגון וגוף שותף רשאי להגיש תכנית להפעלת מתנדבים מטעמו או מטעם‬
‫גורמים אחרים ברשות‪ ,‬כולל תקציב נדרש‪ .‬בהתכנסות מתקיים דיון ומתקבלות החלטות לאישור‬
‫התכניות השונות‪ ,‬המשתלבות בסופו של דבר בתכנית העבודה השנתית של עמ"ן ברשות‪.‬‬
‫‪ 1.1‬הכנת תכנית עבודה שנתית‬
‫תכנית העבודה של עמ"ן מחייבת ביצוע תהליך חשיבה אסטרטגית לקביעת המטרות הרשותיות‬
‫וסדרי העדיפות‪ .‬התכנית מחייבת אישור בצוות העבודה המצומצם ובצוות ההיגוי הרחב‪.‬‬
‫הבסיס לכתיבת תכנית העבודה‪ ,‬הוא המיפוי שערך רכז עמ"ן ברשות‪ .‬תכנית העבודה מורכבת‬
‫ממטרות ומיעדים כלליים‪ ,‬המתורגמים לפרויקטים שונים המערבים בני נוער מתנדבים‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫תכנית העבודה בעמ"ן היא בעלת מבנה קבוע‪ ,‬המכיל את המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬רקע כללי על העיר‪/‬האזור‬
‫ב‪.‬‬
‫חזון תכנית עמ"ן וסקירת פעילות עמ"ן ברשות – מידע כללי על אודות הפעילות‬
‫שהתקיימה‪ :‬שותפים‪ ,‬ארגונים‪ ,‬אתגרים‪ ,‬הצלחות ועוד‪ .‬פירוט כללי לגבי מערך ההכשרות‬
‫שהתקיים וזה העתידי‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫נתוני התנדבות מעודכנים – מספר מתנדבים‪ ,‬מרכזי השמה פעילים‪ ,‬מרכזי השמה‬
‫פוטנציאלים חדשים‪ ,‬ארגונים שותפים ועוד‪.‬‬
‫ד‪ .‬התייחסות למטרות וליעדי השנה החולפת (בהנחה שזו אינה שנת הפעילות הראשונה‬
‫של התכנית)‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫יעדים מדידים לתכנית עמ"ן ברשות לשנת הפעילות עבורה נכתבה התכנית‪ ,‬שותפים‬
‫מרכזיים ולוחות זמנים למימושם‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫תקצירי התכניות ברשות – פרטים על כל אחת מהתכניות‪ ,‬הכוללים את מהות התכנית‪,‬‬
‫אוכלוסיית היעד של המתנדבים‪ ,‬אוכלוסיית היעד של המוטבים‪ ,‬הגורם המוביל‪,‬‬
‫השותפים‪ ,‬תקציב כולל‪ ,‬התקציב שחסר להפעלת התכנית‪ ,‬סטטוס התכנית (האם התכנית‬
‫בבנייה‪/‬חדשה‪/‬ממשיכה) ומדדים להצלחה‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫טבלה מרכזת של תכניות ההתנדבות ברשות – הכוללת את שם התכנית‪ ,‬הגורם המוביל‪,‬‬
‫השותפים המרכזיים והצפי למספר המתנדבים בכל תכנית‪.‬‬
‫ח‪ .‬סיכום – התייחסות כללית לתכנית וליעדיה‪ ,‬תוך מתן דגש על התקדמות העשייה עד‬
‫היום ובהמשך‪.‬‬
‫ט‪ .‬נספחים – תמונות‪ ,‬נתוני מיפוי רלוונטיים ועוד‪.‬‬
‫התכנית השנתית היא מסגרת המכוונת את הפעילות השוטפת לאורך השנה‪ ,‬אך היא מהווה גם‬
‫בסיס לשינויים שעשויים לחול במהלך השנה בהתאם לצרכים ולמשאבים הזמינים‪.‬‬
‫דוגמה לטבלת תכנית עבודה שנתית נמצאת בנספח מס' ‪.4‬‬
‫‪ 1.8‬הקמת צוות מתנדב‬
‫עומס המשימות המוטלות על רכז‪/‬ת עמ"ן הוא רב‪ .‬להקלה על העומס נדרשת עזרה בהפעלה‬
‫השוטפת‪ .‬לשם כך‪ ,‬מקים רכז עמ"ן צוות מתנדב‪.‬‬
‫הצוות המתנדב של רכז‪/‬ת עמ"ן מורכב ממתנדבים‪/‬ות צעירים‪ .‬מטרתו היא לסייע לרכז בפיתוח‬
‫הפעילות ההתנדבותית ברשות ובמתן מענים לבני הנוער במגוון תחומי עשייה‪ .‬זוהי "קבוצת‬
‫הבית" של רכז עמ"ן – החל ממדריכים צעירים אשר מובילים קבוצות ילדים ונוער‪ ,‬וכלה בנוער‬
‫שתפקידו לכתוב כתבות לעיתון‪ ,‬לצלם את העשייה או ליצור קשר באינטרנט עם בני הנוער‬
‫ברשות‪ .‬פעמים רבות‪ ,‬זוהי תת‪-‬קבוצה של מועצת הנוער העירונית המשמשת ועדת ההתנדבות‬
‫לנוער ועוזרת לרכז "לדחוף את עגלת ההתנדבות" קדימה‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫פרק ‪ :4‬דרך הפעולה – שלב פיתוח וביסוס תשתיות להתנדבות הנוער ברשות‬
‫בפרק זה נפרט את מרכיבי עבודתו המרכזיים של רכז‪/‬ת עמ"ן‪ ,‬בתפקידו לפיתוח תשתיות לקידום‬
‫התנדבות נוער ברשות‪ .‬בהרבה מובנים‪ ,‬התקדמות תכנית עמ"ן ברשות מותנית ביכולתו של הרכז‬
‫לשלב באופן אפקטיבי בין מגוון תחומי פעילותו‪ ,‬אשר באים לידי ביטוי בפרק זה‪:‬‬
‫‪ 4.0‬בנייה ותחזוק של שותפויות‬
‫בפרקים הקודמים ראינו‪ ,‬כי עמ"ן הינה בבסיסה שותפות ארצית (ג'וינט ישראל‪ ,‬משרד החינוך‪,‬‬
‫ואנ"א) אשר מחוללת שותפויות מקומיות לקידום התנדבות הנוער‪ .‬בפרק זה‪ ,‬ננסה לאפיין את‬
‫תהליכי העבודה עם סוגי השותפות העיקריים של עמ"ן‪.‬‬
‫הבסיס לבנייתה של כל תכנית התנדבותית חדשה‪ ,‬כאמור‪ ,‬הינו ביצירת השותפות עם גופים‬
‫נוספים אשר נמצאים בזירה הרשותית ומחוצה לה‪ .‬ההמלצה היא‪ ,‬כי כל תכנית התנדבות תישען‬
‫על לפחות שני שותפים נוספים אשר להם אינטרס משותף לפתח את תחום ההתנדבות הרלוונטי‪.‬‬
‫הסיבה העיקרית לכך הינה תפיסת העבודה של עמ"ן‪ ,‬שמטרתה העיקרית היא לתת את ההתנעה‬
‫הראשונית לכל תכנית‪ ,‬לבסס את מקומה ולפנות ולפתח תכניות נוספות‪ .‬היכולת להמשיך ולפתח‬
‫תכניות התנדבות תלויה‪ ,‬כמובן‪ ,‬ביכולתם של גורמים נוספים לקחת אחריות על התכניות שנבנו‪.‬‬
‫על כן חשיבותה של השותפות‪.‬‬
‫יכולתו של רכז עמ"ן לאתר ולאבחן נכונה‪ ,‬כבר בשלב המיפוי והיכרות עם הגורמים השונים‬
‫ברשות‪ ,‬את הכו חות והאתגרים העומדים בפני כל אחד מהארגונים‪ ,‬יחד עם הייחודיות אשר‬
‫‪37‬‬
‫מאפיינת אותם‪ ,‬תאפשר לו להביא לשולחן השותפות את הגורמים הרלוונטיים לשם פתרון כל‬
‫צורך קהילתי שאותר‪.‬‬
‫שיטות גיוס השותפים הן מגוונות ושונות‪ .‬בבואנו לייצר שינוי ולגייס מתנדבים וארגונים‪ ,‬אנו‬
‫מביאים עמנו ניסיון מעבודה בערים אחרות‪ ,‬דוגמאות לרעיונות התנדבות שנוסו בהצלחה או‬
‫בחוסר הצלחה‪ ,‬היכרות עם הזירה הארצית‪ ,‬ידע מקצועי כתּוב ומודלים שנבחנו‪ ,‬ויכולת לנתח את‬
‫אופן תפיסת עולם ההתנדבות הקיים ברשות הספציפית – כולל איתור השחקנים הרלוונטיים‬
‫ברשות בתחום ויחסיהם ההדדיים‪ ,‬וגם אבחון האינטרס של כל שותף פוטנציאלי‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש בידי‬
‫עמ"ן כלי הכשרה ולמידה רבים בתחום‪ ,‬אשר יסייעו לרכז לקדם את השותפויות ברשות ולגייס‬
‫שותפים חדשים‪.‬‬
‫שותפות עם גורמים ברשות‪ :‬לראש הרשות אינטרס ברור לקדם את תחום התנדבות הנוער‪ .‬זאת‪,‬‬
‫מתוך שילוב מניעים‪ :‬הזדהות ערכית עם הנושא‪ ,‬שיקולי שיווק העיר ושיקולים אלקטורליים‪.‬‬
‫לדרג המקצועי ברשות יש אינטרסים משלו‪ :‬למחלקת החינוך מציעה עמ"ן ידע מקצועי‪ ,‬ניסיון‪,‬‬
‫משאבים‪ ,‬רעיונות לפתרון בעיות במערכת‪ ,‬צמצום שעות הפנאי‪ ,‬צמצום האלימות‪ ,‬והשקעה‬
‫באושרם של אזרחי העיר‪ .‬כמו כן‪ ,‬רתימת ארגונים חיצוניים לעירייה מחזקת את העשייה‬
‫הרשותית ומאפשרים את הרחבתה‪ .‬מניסיוננו‪ ,‬סוגיית המאבק על "טריטוריות" מתפוגגת‪ ,‬ברוב‬
‫המקרים‪ ,‬לאחר תהליך של עבודה משותפת‪ ,‬סינרגית ופורייה בשטח‪ ,‬וכל ארגון מוצא את‬
‫"הנישה" האפקטיבית שלו‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין תחליף להצלחה מוכחת של תכניות וליצירת כימיה‬
‫אישית עם בעלי התפקידים הרלוונטיים‪.‬‬
‫שותפות עם ארגוני המגזר השלישי ועם המגזר העסקי‪ :‬ארגוני המגזר השלישי מזהים בעמ"ן‬
‫תשתית יציבה של שותפויות‪ ,‬ידע ומשאבים המאפשרת להם להתפתח‪ .‬העובדה שתשתית זו‬
‫מעוגנת בגופים חזקים כמו הרשות המקומית‪ ,‬משרד החינוך וג'וינט ישראל‪ ,‬מחזקת את רצונם של‬
‫הארגונים להצטרף אליה‪ .‬אולם‪ ,‬יש ללמוד מה מעניין כל גוף ומה תכנית עמ"ן יכולה להציע כדי‬
‫שהשותפויות יהיו כדאיות‪ .‬רכז עמ"ן צריך לפעול בתהליך מתמיד של "חיזור" – יצירת מפגשים‬
‫אישיים עם ארגונים ויצירת מפגשים בין‪-‬ארגוניים‪.‬‬
‫בקריית שמונה‪ ,‬כל ארגוני ההתנדבות נפגשים אחת לרבעון‪ ,‬בליווי רכזת עמ"ן‪ .‬במהלך‬
‫הפגישות‪ ,‬הם עורכים השתלמות קצרה בנושאים הרלוונטיים בשנה‪ ,‬מדברים על תחומי דעת‬
‫משותפים ומתמודדים יחד עם דילמות וסוגיות‪ .‬מפגשים אלה תורמים גם ליצירת שותפויות‬
‫חדשות‪ :‬בתחילת שנת ‪ ,1.11‬נפגשו הארגונים עם הש"ש העירוניים (כ‪ )1.-‬וייצרו יחד אתם‬
‫תכניות משותפות‪.‬‬
‫בנספח מס' ‪ 5‬ניתן למצוא דפי הסבר והכנה שמחלקת רכזת עמ"ן לארגונים‪ ,‬לקראת יצירת‬
‫שותפות חדשה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪ 4.0.0‬כלים לתחזוק השותפות ברמה הרשותית‬
‫השולחן העגול הוא הכלי הפורמלי והמרכזי למימוש השותפות‪ .‬השולחן מתכנס אחת לחודשיים‬
‫בשלביה הראשונים של הפעלת התכנית‪ ,‬ולאחר מכן התדירות עשויה לרדת‪ .‬שמירה על מסגרתה‬
‫של ועדת ההיגוי יכולה לתרום מאוד לתחזוק השותפות לאורך זמן‪ ,‬גם אם תדירות המפגשים‬
‫יורדת‪ ,‬כל עוד ישנם מפגשים על בסיס סדיר וקבוע‪ .‬צוות היגוי שפועל היטב מנצל את הזמן לא‬
‫לדיווחים‪ ,‬אלא לעבודה משותפת‪ ,‬שכן ההתנדבות היא של כולם‪ :‬מעלים צרכים‪ ,‬מחליטים על‬
‫סדרי עדיפויות ונרתמים לקידום תכניות‪ ,‬דרך יצירת שיתופי פעולה ואיגום תקציבים‪.‬‬
‫כלי חשוב ומהותי נוסף הוא ההכשרות הקבוצתיות‪ .‬כלל השותפים מהרשות המקומית‪ ,‬מהמגזר‬
‫השלישי ומהמגזר העסקי נפגשים בפורומים שונים לקבלת הכשרות מקצועיות בתחום התנדבות‬
‫הנוער‪ .‬במסגרת הכשרות אלו‪ ,‬יש שימוש רב בלמידת עמיתים וישנן הזדמנויות רבות ליצירת‬
‫שותפויות‪ .‬ההכשרות כוללות ידע וכלים לניהול המתנדבים‪ ,‬ליצירת תפקידים מובחנים‬
‫למתנדבים‪ ,‬ולרכישת ידע חדש המגיע מהעולם ומרשויות שונות בארץ‪ .‬רכז עמ"ן תורם לארגונים‬
‫ולעמותות ידע וכלים מקצועיים‪ ,‬ומעודד את נציגי הארגונים ליצור שותפויות זה עם זה‪ .‬בכך‪ ,‬הוא‬
‫מקדם תפיסה הוליסטית‪ ,‬שפה משותפת והרגלי עבודה בשותפויות‪ .‬בהמשך‪ ,‬הארגונים טווים‬
‫שותפויות בינם לבין עצמם‪ ,‬כשתפקידו של רכז עמ"ן הוא בעיקר ראיית הרשת‪/‬התמונה הכללית‪,‬‬
‫מתן מענה לצרכים חדשים שעולים‪ ,‬פתרון קשיים בשיבוץ מתנדבים או טיפול בחוסר במשאבים‬
‫לאירוע זה או אחר‪.‬‬
‫בניהול שותפויות נוצרים מתחים רבים‪ ,‬אשר חשוב להתייחס אליהם כדי למנוע משברים‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬ברוב הרשויות המקומיות קיים מתח מובנה והיסטורי בין מחלקות שונות סביב שאלת‬
‫הטריטוריה והמשאבים‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיים גם מתח בין תתי‪-‬מחלקות‪ .‬יש גופים רבים שבמשך שנים‬
‫לא עבדו זה עם זה‪ ,‬ונפגשים לראשונה לעבודה משותפת במסגרת השולחן העגול‪ .‬לעתים‪,‬‬
‫מתעוררים מתחים גם בין עמ"ן לבין יתר השותפים‪ ,‬בעיקר סביב שאלות של קרדיט‪ :‬שהרי‬
‫בעבודה השוטפת קיים מתח בין תפקידה של תכנית עמ"ן כמתכללת השותפות וכמניעה את‬
‫התהליכים‪ ,‬לבין הצורך במתן קרדיט לתכנית עצמה‪ ,‬שגם הוא חשוב במקרים מסוימים (כמו כנס‬
‫עירוני בנושא התנדבות נוער)‪.‬‬
‫‪ 4.1‬פיתוח תכניות התנדבות חדשות‬
‫כפי שהוזכר לעיל‪ ,‬אחת ממטרות תכנית עמ"ן היא לייצר הזדמנויות התנדבות חדשות‪,‬‬
‫אטרקטיביות ומגוונות להתנדבות בני נוער‪ ,‬המותאמות לאוכלוסיות מגוונות והמספקות מענה‬
‫לצרכים אמיתיים שאיתר הרכז במהלך תהליך המיפוי או תוך כדי עבודתו‪.‬‬
‫תכניות ההתנדבות החדשות עוברות תהליך עיצוב‪ ,‬דיון ואישור בוועדת ההיגוי ומוצגות כחלק‬
‫מתכנית העבודה של הרכז‪ ,‬גם אם היוזמה לתכנית נוצרה במהלך השנה וכחלק ממענה לצורך‬
‫חדש שהתעורר‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫בעיצוב תכניות עמ"ן החדשות נלקחים בחשבון הצרכים הרשותיים על פי סדר עדיפותם והמידה‬
‫בה התכנית המוצעת תוכל לספק מענה לצרכים אלה‪ .‬נלקחים בחשבון גם השותפים‬
‫הפוטנציאליים‪ ,‬המשאבים הנדרשים‪ ,‬מידת העניין וההשפעה שתהיה למתנדבים‪ ,‬מידת החדשנות‬
‫והאטרקטיביות שיוצעו לנוער המתנדב בתפקיד‪ ,‬והתאמתן של התכניות למגוון של בני נוער‬
‫פוטנציאליים‪.‬‬
‫אורך ועומק התכניות משתנים גם הם בהתאם לפרמטרים אלה‪ .‬חלק מן התכניות הן חד‪-‬פעמיות‪,‬‬
‫וחלקן מתמשכות למשך מספר שנים‪ .‬חלקן מושכות מספר רב של בני נוער מתנדבים‪ ,‬וחלקן‬
‫מתמקדות במספר מצומצם של מתנדבים בעלי מאפיינים ייחודיים‪ .‬רכז עמ"ן‪ ,‬יחד עם שותפיו‬
‫ברשות‪ ,‬בונים למעשה פסיפס של תכניות אשר נעות על רצף זה‪ ,‬במטרה להגיע לכמה שיותר בני‬
‫נוער מתנדבים‪ ,‬שלכל אחד מהם מניעים‪ ,‬יכולות‪ ,‬פניות ומידת מעורבות אחרת‪.‬‬
‫תכניות ההתנדבות מעוצבות כך שיתאימו להתנדבות בני נוער קבוצתית‪ .‬הקבוצה אינה אמורה‬
‫להיות רק קבוצת משימה‪ ,‬אלא קבוצה בעלת מרכיבים תהליכיים וחברתיים‪ .‬באמצעות המפגשים‬
‫הקבוצתיים‪ ,‬בני הנוער מפתחים את תחושת השייכות לערכים‪ ,‬למטרה‪ ,‬למושאי ההתנדבות‬
‫ולקבוצה‪.‬‬
‫תכניות ההתנדבות החדשות‪ ,‬כמו גם עיצוב והתאמת התכניות הקיימות‪ ,‬נבנות כולן על פי‬
‫עקרונות "הצעדים בהפעלת מתנדבים"‪ ,‬אשר מפורטים בפרק ‪ .1‬התכניות כולן מלוות על ידי‬
‫מלווה בוגר‪ .‬המתנדבים הלוקחים בהן חלק עוברים תהליך אוריינטציה והכשרה‪ ,‬מקבלים משוב‪,‬‬
‫הכרה‪ ,‬תגמולים והוקרה על פעילותם‪ ,‬ומלווים לאורך כל מעגל חיי ההתנדבות שלהם‪.‬‬
‫קבוצות נוער יזמיות אשר מאתרות צרכים‪ ,‬בונות תכניות התנדבות ומוציאות אותן אל הפועל‪ ,‬קיימות במספר‬
‫יישובי עמ"ן‪ .‬ברמת השרון ‪ ,‬למשל‪ ,‬הוקמה קבוצה של בני נוער אשר עברה הכשרה במהלכה ביצעו בני הנוער מיפוי‬
‫יישובי‪ ,‬על בסיסו הגו רעיונות שונים לפרויקטים התנדבותיים‪ ,‬והוציאו לפועל מספר תוכניות בעיר‪ :‬פעילות למען‬
‫הנגשת העיר למוגבלים‪ ,‬עיתון לילדים צעירים המנוהל כולו בהתנדבות על ידי הנוער‪ ,‬ומתנדבים להפעלת ימי הולדת‬
‫לילדים נזקקים‪.‬‬
‫בירושלים פועלת קבוצה דומה הנקראת מח"צ – מנהיגות חברתית צעירה – המפיקה אירועי התנדבות למען‬
‫הקהילה ‪ .‬הקבוצה לומדת כיצד לגייס משאבים ולהפיק אירועים סביב נושאים המעניינים את המשתתפים‪ .‬מבין‬
‫האירועים שהופקו בשנים האחרונות‪ :‬סטריטבול למען ילדי בית הגלגלים‪ ,‬ערב התרמה בו הופיעו להקות נוער ועוד‪.‬‬
‫בהמשך המדריך‪ ,‬בפרק ‪ , 7‬ניתן להרחיב ולקרוא על תחומי ההתנדבות‪ ,‬המנהיגות והיזמות‬
‫שפותחו לאורך השנים במסגרת תכניות עמ"ן ברשויות השונות‪.‬‬
‫טופס דיווח תכנית בעמ"ן ניתן למצוא בנספח מס' ‪.6‬‬
‫‪41‬‬
‫‪ 4.1‬ליווי תכניות התנדבות קיימות וחדשות‬
‫חלק משמעותי מתפקידו של רכז‪/‬ת עמ"ן‪ ,‬הוא לדאוג לליווי התכניות שאושרו בתכנית השנתית‪.‬‬
‫אחד מעקרונות העבודה בעמ"ן‪ ,‬שהוזכר לעיל‪ ,‬הוא שלכל קבוצת בני ובנות נוער יהיה מדריך‪,‬‬
‫מורה בבית הספר או איש מקצוע‪ ,‬שילווה את פעילות בני הנוער המתנדבים ויהווה עבורם אוזן‬
‫קשבת לבעיות בהתנדבות‪ ,‬לעיבוד החוויות‪ ,‬להכרה בהצלחות ולהפקת לקחים מכישלונות‪ .‬את‬
‫מרבית התכניות הרכז אינו מלווה בעצמו‪ ,‬אלא מפעיל את צוות הנוער ואת צוות מלווי התכניות‬
‫הרשותי‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי ישנן תכניות בהן ליווי הקבוצה מתבצע על ידי בני ובנות נוער בוגרים‪ ,‬בעלי ניסיון‪,‬‬
‫אשר צברו ניסיון התנדבותי בן מספר שנים‪ ,‬וכחלק מהתפתחותם בתחום לוקחים על עצמם ללוות‬
‫ולהוביל תכניות התנדבות ברשות‪ .‬בני נוער אלה‪ ,‬כמו שאר מלווי התכניות ברשות‪ ,‬זוכים לליווי‬
‫ולהדרכה צמודים של רכזת עמ"ן‪.‬‬
‫בתכנית המד"צים בעכו‪ ,‬פותחו מסלולי התפתחות וצמיחה התורמים הן לשימור המתנדבים והן‬
‫להתפתחותם האישית של המתנדבים המעורבים‪ :‬בכיתה ט' המתנדב הוא מתלמד‪ ,‬בכיתה י' המתנדב‬
‫הוא מד"צ (מדריך צעירים)‪ ,‬בכיתה י"א המתנדב מלווה מד"צים מכיתות י'‪ ,‬ובכיתה י"ב המתנדב‬
‫מלווה תכניות התנדבות רשותיות‪.‬‬
‫יש להניח‪ ,‬כי בני ובנות הנוער ברשות משתלבים הן בתכניות החדשות שפותחו במסגרת תכנית‬
‫עמ"ן או במסגרת ארגונים הקיימים ברשות‪ ,‬והן בתכניות התנדבות קיימות בבתי הספר‪ ,‬בארגוני‬
‫מתנדבים ובמקומות השמה מגוונים‪ .‬בכולם‪ ,‬הציפייה היא כי יהיה איש צוות‪/‬איש קשר בוגר‬
‫המלווה את התכנית‪ .‬תפקידו של רכז עמ"ן ללוות איש קשר זה במשימתו‪ .‬תהליך הליווי מתבצע‬
‫בכל אחת מן הדרכים הבאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פגישה אישית או פגישה ב"שטח"‬
‫‪‬‬
‫קשר טלפוני‬
‫‪‬‬
‫קשר באמצעות האינטרנט‬
‫‪‬‬
‫כחלק מתכנית הדרכה והכשרה (עליה יפורט בתת‪-‬הפרק הבא)‬
‫תדירות מפגשי הליווי קשורה בצרכים של מלווה התכנית‪ ,‬בוותק שלו‪ ,‬בהיכרותו ובניסיונו בתחום‬
‫ניהול התנדבות נוער‪ .‬חשוב לתעד את תהליך הליווי בכתב לצורכי למידה ובקרה על התהליכים‪.‬‬
‫הליווי מבוסס גם הוא על עקרונות "הצעדים בהפעלת מתנדבים"‪ ,‬המפורטים בפרק ‪ 1‬להלן‪ .‬רכז‬
‫עמ"ן תומך במלווי התכניות ביישום תהליכי ניהול התנדבות מקצועיים בעבודה עם הנוער‬
‫המתנדב‪ ,‬ומסייע להם להתמודד עם דילמות מקצועיות וניהוליות לאורך הדרך‪ .‬הרכז שם‪,‬‬
‫למעשה‪ ,‬דגש משמעותי לכל תהליכי הניהול המקצועיים בהם פועלים מלווי התכניות‪ ,‬החל משלב‬
‫הגדרות התפקידים למתנדבים‪ ,‬דרך שיטות הגיוס שלהם‪ ,‬המיון שלהם לתפקידם‪ ,‬ההכשרה‬
‫‪40‬‬
‫המקצועית שהם מקבלים‪ ,‬הקליטה שלהם בתכנית‪ ,‬הליווי וההדרכה‪ ,‬השימור ואף תהליכי‬
‫הפרידה מהמתנדבים בסוף שנת הפעילות‪.‬‬
‫הרכז‪ ,‬אשר מהווה כתובת מקצועית מובילה לתחום התנדבות הנוער‪ ,‬מסייע למלווי התכניות גם‬
‫להוביל תהליכי שינוי‪ ,‬כאשר אלה הכרחיים‪ ,‬וכן משתף אותם בידע‪ ,‬במומחיות‪ ,‬בניסיון ובתפיסה‬
‫המקצועית שהוא מביא עמו‪ ,‬העשויים לסייע למלווי התכניות בביצוע תפקידם‪.‬‬
‫מה הופך תכנית התנדבות לתכנית שעמ"ן תסמוך עליה את ידה?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תפקידים מאתגרים‪ ,‬בעלי משמעות‪ ,‬ליצירת שינוי חברתי משמעותי‬
‫מנוסחים בשפה של נוער‪ ,‬בגובה עינייהם של בני נוער ובשיתופם‬
‫מלווה בוגר‬
‫יישומם של ‪ 11‬הצעדים בהפעלת מתנדבים‪ ,‬הכולל‪ :‬אוריינטציה והכשרה‪ ,‬מערך ליווי‬
‫ותגמולים‪ ,‬הערכה ומשוב‬
‫תכנית נגישה למגוון אוכלוסיות‬
‫תכנית שלא כרוכה בניצול בני הנוער – לא תפקידים שבני נוער אחרים יקבלו עבורם שכר‬
‫תכנית שאינה מפלה לרעה‬
‫תכנית המאפשרת לבני הנוער מסלולי פיתוח קריירה‬
‫תכנית המבוססת על שותפות‬
‫‪ 4.4‬פיתוח ו‪/‬או השתלבות בפורום חינוך פורמלי ובלתי‪-‬פורמלי‬
‫במנְהל חברה ונוער ברשות המקומית‪ ,‬הוא מכנס פורום‬
‫במסגרת פעילותו של המפקח הרשותי ִ‬
‫במסגרתו נפגשים כל בעלי התפקידים העוסקים בחינוך חברתי בבתי הספר השונים ברשות‪.‬‬
‫ברשויות בהן פועלת התכנית‪ ,‬חשוב כי רכז עמ"ן ייקח חלק פעיל בפורום זה‪ .‬כדמות אשר פועלת‬
‫ומכירה את תכניות ההתנדבות בחינוך הפורמלי והבלתי‪-‬פורמלי‪ ,‬נוכחותו של רכז עמ"ן יכולה‬
‫לתרום לבנייה של פעילויות רשותיות ובית ספריות משמעויות כגון ימי התרמה‪ ,‬יום המעשים‬
‫הטובים‪ ,‬ימי מוקד ועוד‪.‬‬
‫‪ 4.5‬הכשרה והדרכה של מלווי תכניות התנדבות הנוער‬
‫תכנית עמ"ן שמה לה למטרה לחזק את המקצועיות של כל העוסקים בהתנדבות נוער‪ ,‬ברמה‬
‫הארצית והמקומית‪ .‬לכן‪ ,‬היא יוזמת הכשרות‪ ,‬השתלמויות וימי עיון ברשויות בהן היא פועלת‪.‬‬
‫תפקידו של רכז עמ"ן לעמוד על כך שכל איש מקצוע העוסק בניהול והפעלת בני נוער מתנדבים‪,‬‬
‫יזכה להכשרה מתאימה לתפקידו‪ .‬תפקידו של רכז עמ"ן לעבות את מערך ההכשרה באנשי מקצוע‬
‫מומחים בתחום ההתנדבות‪ .‬הוא דואג‪ ,‬למעשה‪ ,‬לכך שמערכת הדרכה והכשרה להתנדבות נוער‬
‫תתקיים ותיתן שירות על פי הצרכים והרצונות של מלווי התכניות ושל המתנדבים עצמם‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫המערך הארצי של תכנית עמ"ן מספק לרכז את הליווי והתמיכה בפיתוח תכנית הדרכה רשותית‪,‬‬
‫וכן בהעברתה במקרה הצורך‪ .‬תכניות ההכשרה נתפרות באופן המותאם באופן ספציפי לצרכים‬
‫של קהל היעד ברשות‪ ,‬ועל בסיס הידע המקצועי הקיים והחדש בתחום ניהול ההתנדבות‪.‬‬
‫קהלי היעד המרכזיים שעשויים לקחת חלק בתכניות ההכשרה המוצעות ברשות הם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מלווי תכניות הנוער הרשותיים – כחלק מתהליך הליווי עליו נכתב בתת‪-‬הפרק הקודם‬
‫‪‬‬
‫חברי צוות ההיגוי הרחב‬
‫‪‬‬
‫צוותי חינוך חברתי מבתי הספר ברשות‬
‫‪‬‬
‫צוותי יחידת הנוער‬
‫‪‬‬
‫צוות אגף חינוך‪/‬רווחה‬
‫‪‬‬
‫רכזי התנדבות בארגוני מתנדבים‬
‫חשוב שהרכז יתחבר לתכניות הכשרה והדרכה קיימות ברשות‪ ,‬ויבקש לעבות אותן עם תכנים‬
‫רלוונטיים מעולם ההתנדבות‪ .‬תכניות כאלה מופעלות לרוב על ידי מרכזי הדרכה ובתי ספר‬
‫ברשות‪ .‬במידה שהוא מזהה צורך בתגבור המערכים הקיימים‪ ,‬עליו ליזום פרויקטים בתחום‬
‫ההדרכה וההכשרה‪ ,‬תוך שיתוף המערכת הקיימת ותיאום עם הצרכנים הפוטנציאליים‪.‬‬
‫דוגמה לתכנית הכשרה רשותית ניתן למצוא בנספח מס' ‪. 1‬‬
‫‪ 4.6‬תיעוד וניהול הידע הארגוני‬
‫לתיעוד התהליכים המתרחשים במסגרת תכנית עמ"ן חשיבות רבה‪ .‬התיעוד משמש הן לניהול‬
‫ולשמירת הידע הארגוני‪ ,‬ללמידה הדדית בין רשויות שונות‪ ,‬לצורכי שיווק פנים וחוץ ארגוניים‪,‬‬
‫והן לצורכי גיוס משאבים ולצורכי שימור המתנדבים‪ .‬חומרי התיעוד יכולים גם לשמש כאמצעי‬
‫המחשה בתהליכי ההכשרה וההדרכה‪ .‬התיעוד חשוב גם כחלק מהמידע הדרוש לתהליכי המדידה‬
‫וההערכה שיוצגו בהמשך‪.‬‬
‫התיעוד הוא איסוף מסודר ומתוכנן של "עדויות" לתהליכים ולתוצאות‪ .‬הוא כולל‪ ,‬בין היתר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫תמונות‬
‫‪‬‬
‫סרטי וידאו‬
‫‪‬‬
‫מצגות‬
‫‪‬‬
‫פרוטוקולים‬
‫‪‬‬
‫פרסומים – חוברות עירוניות‪/‬ארציות‪ ,‬דפי מידע‪ ,‬גלויות ואחרים‬
‫‪‬‬
‫תכתובות‬
‫‪‬‬
‫תוצרי פעולות‬
‫‪‬‬
‫קטעי עיתונות‬
‫‪‬‬
‫רשתות חברתיות‬
‫‪43‬‬
‫התיעוד בתכנית עמ"ן נעשה על גבי מערכת מידע מקוונת‪ ,‬שנועדה לספק את המענה המלא בתחום‬
‫ניהול המידע הארגוני לכל מערכות התכנית‪ ,‬באמצעות פלטפורמת פיתוח מתקדמת‪ .‬במערכת‬
‫המידע המקוון מעלים הרכזים סיכומי ישיבות‪ ,‬פירוט תכניות קיימות וחדשות‪ ,‬פרסומים חדשים‪,‬‬
‫תמונות וסרטונים של פעילויות‪ ,‬תכניות הכשרה‪ ,‬מצגות ומסמכים נוספים‪.‬‬
‫‪ 4.1‬שיווק וגיוס משאבים‬
‫‪ 4.1.0‬שיווק‬
‫האחריות האינטגרטיבית של רכז עמ"ן לנושא קידום ההתנדבות ביישובו‪ ,‬מחייבת עיסוק מרובה‬
‫במטלות שיווקיות‪ .‬הכותרת הרחבה של "שיווק" מקיפה מגוון עצום של תחומים‪ :‬ממיצוב הנושא‬
‫ההתנדבותי בסדר היום הרשותי – תקשורתית וציבורית; דרך פרסום ויחסי ציבור לאירועים‬
‫מסוימים; ועד גיוס מתנדבים או משאבים אחרים למיזם ייעודי‪ .‬עוד על הפעילות השיווקית לגיוס‬
‫מתנדבים‪ ,‬יפורט בפרק ‪.1‬‬
‫השיווק נועד להעלות למודעות בני הנוער‪ ,‬מקבלי החלטות והציבור‪ ,‬את רעיון התנדבות הנוער‪,‬‬
‫ולתת רוח גבית למעשים התנדבותיים ספציפיים – אם לצורך רתימת צעירים חדשים‪ ,‬או לשם‬
‫הרמת המורל בקרב המתנדבים הנוכחיים‪.‬‬
‫תהליך השיווק של פעילות עמ"ן ברשות כולל מספר פעילויות שיווק מגוונת‪:‬‬
‫‪ .1‬חשיפה ושיווק באמצעות רשתות חברתיות‪ ,‬אינטרנט וטכנולוגיות נוספות – במציאות‬
‫של היום‪ ,‬בה הרשתות החברתיות הפכו כה פופולריות והאינטרנט הוא כלי הנגיש לכול‪,‬‬
‫ישנה חשיבות מרובה לשימוש באמצעים אלה לטובת שיווק פעילות ההתנדבות‪ .‬הנוער‬
‫נמצא ברשת‪ ,‬ומטרתנו היא להתחבר לעולם הנוער כדי להניעו להתנדב‪ .‬השיווק באמצעות‬
‫המדיות הטכנולוגיות יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫הקמת קבוצה או דף לתכנית עמ"ן ברשתות החברתיות כגון פייסבוק‪ ,‬ותפעולה‬
‫באופן שוטף באמצעות עדכונים על פעילויות‪ ,‬העלאת תמונות וסיפורי התנדבות‬
‫מרגשים ומוצלחים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫שימוש ב‪ ,Twitter-‬על מנת "לצייץ" על פעילויות שונות של תכנית עמ"ן ברשות‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫העלאת סיפורי התנדבות ופרסומים למערכת ניהול המידע של עמ"ן – מסייעת‪,‬‬
‫פעמים רבות‪ ,‬לשיווקם של סיפורים אלה למגוון יעדים באמצעות דוברות ג'וינט‪-‬‬
‫ישראל ומשרד החינוך‪.‬‬
‫עמ"ן גינות העיר בירושלים‪ ,‬באור יהודה‪ ,‬בטבריה‪ ,‬במעלה אדומים‪ ,‬בכפר סבא‪ ,‬בעכו ובמקומות‬
‫רבים אחרים‪ ,‬כבר השכילו להקים דפי פייסבוק‪ ,‬בכל אחד מהם פעילים מאות חברים‪.‬‬
‫מדברי רכז עמ"ן במעלה אדומים‪" :‬ניסיתי להודיע בפלאפון ואף אחד לא חזר אליי‪ .‬שמתי הודעה‬
‫בפייסבוק‪ ,‬ותוך דקות כולם כבר ידעו והגיבו‪"...‬‬
‫גם בנושא זה‪ ,‬של רשתות חברתיות‪ ,‬ישנה חשיבות רבה לפיתוח ולניהול תכניות הכשרה‬
‫של אנשי המקצוע ברשויות המקומיות ובארגוני מתנדבים‪ ,‬לשם עבודה עם הרשתות‬
‫‪44‬‬
‫החברתיות ברשת האינטרנט‪ ,‬תוך מודעות לכוח החשיפה העצום לנוער הטמון בהן‪,‬‬
‫ולמידת היישומים האפשריים של עבודה זו במערכות העירוניות והחברתיות הקיימות‬
‫ברשויות‪.‬‬
‫‪ .1‬אירועים ודעת קהל – ירידי חשיפה של אפשרויות התנדבות וגיוס מתנדבים ייעודי; טקסי‬
‫הוקרה מיוחדים או ניצול אירועים קיימים להתייחסות לנושא; ביקורי אח"מים‬
‫ותורמים; פנייה לאנשי ציבור ולמובילי דעה‪ ,‬על מנת שיתייחסו בדבריהם ובנאומיהם‬
‫לחשיבות נושא התנדבות הנוער‪.‬‬
‫בירוחם‪ ,‬קבוצה של בני נוער הובילה להקמת יריד התנדבות נוער שמטרותיו היו‪ :‬חשיפת כלל הפעילות‬
‫הקיימת בתחום לשם רתימת בני נוער נוספים לעשייה; הגדלת מרחב הבחירה למתנדבים; משיכת‬
‫ארגונים נוספים לקליטת בני נוער מתנדבים ‪.‬בתפקידים חדשים ולא קונבנציונליים‪ ,‬המותאמים לעולם‬
‫הנוער ותרבותו; וכן לשם הפגנת שותפות בין הארגונים למען מטרה משותפת – חיזוק התנדבות הנוער‪.‬‬
‫‪ .1‬מדיות תקשורת המונים – חשיפה באמצעות התקשורת האזורית‪ ,‬בעיתונות בתי הספר‪,‬‬
‫ברדיו המקומי‪ ,‬על לוחות המודעות‪ ,‬בעלונים‪ ,‬על גבי מדבקות ואף באמצעים מיוחדים‬
‫(הדפס על חולצות המתנדבים‪ ,‬לדוגמה)‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫‪ 4.1.1‬גיוס משאבים‬
‫עמ"ן רואה בהתנדבות נוער תחום מקצועי‪ ,‬ומדגישה את מרכיבי ההכשרה והליווי המקצועיים‬
‫לארגוני ההשמה ולמתנדבים עצמם‪ .‬כל אלה מצריכים‪ ,‬כמובן‪ ,‬משאבים (כאן בייחוד משקיעה‬
‫עמ"ן את משאביה)‪ .‬אולם‪ ,‬ככל שהיקף הפעילות מתרחב‪ ,‬גדל היקף ההכשרות הדרושות ויש צורך‬
‫במשאבים נוספים של השותפים כולם‪.‬‬
‫מעבר לשינוי התפיסתי הנדרש‪ ,‬קיים קושי בגיוס משאבים מהרשויות המקומיות וארגוני החברה‬
‫האזרחית‪ ,‬בייחוד בעתות משבר כלכלי‪ .‬בהתמודדות עם אתגר זה‪ ,‬נראה שמוטב קודם כול להוכיח‬
‫הצלחות‪ ,‬כיוון שאז קל יותר לגייס משאבים‪ .‬חשוב מאוד להבהיר לשותפים מראש את מרכיבי‬
‫העלות של התכניות השונות ואת חשיבותם‪ ,‬ולהתחיל לגייס את הכספים לפעילות מתקדמת‬
‫בהקדם האפשרי‪ .‬רצוי מאוד לחתור לכך שהרשות המקומית תקצה סעיף ייחודי בתקציבה לתחום‬
‫התנדבות נוער‪ ,‬כך שיהיה תקציב מובטח למשך שנה‪ ,‬אשר אינו ניתן לשינוי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬חשוב‬
‫מאוד לגלות גמישות ולהתאים את הדרישות למצבה האקטואלי של הרשות‪ .‬לדוגמה‪ :‬ברשות‬
‫שמשאביה דלים ושורר במערכותיה חוסר ודאות בנוגע לתקצוב מראש – מומלץ ליצור קשר בולט‬
‫בין הצורך "הזועק" בשטח לבין המימוש האפשרי (לעתים קרובות‪ ,‬התנדבות נוער מאפשרת מתן‬
‫מענה לצורך מהותי הקיים ברשות‪ .‬המימוש על ידי התנדבות נוער עשוי להפיק תועלת הגבוהה‬
‫בהרבה מעלות התכנית)‪.‬‬
‫כדאי גם לנסות לברר מהם המשאבים בשווה‪-‬כסף שהרשות יכולה להעמיד לטובת העניין‪ :‬אנשי‬
‫מקצוע לליווי תכנית התנדבות‪ ,‬חדרי מפגשים‪ ,‬מרצים לתכניות הכשרה‪ ,‬סיוע בגיוס בני נוער וכו'‪.‬‬
‫בד בבד‪ ,‬כדאי להמשיך ולנסות לעניין גופים עסקיים בשותפויות שיניבו באופן סינרגי את קידום‬
‫התנדבותם של בני הנוער ברשות‪.‬‬
‫‪ 4.8‬מדידה והערכה‬
‫המדידה וההערכה הם חלק בלתי נפרד מהתכנית השנתית של עמ"ן ומכל פרויקט המרכיב אותה‪.‬‬
‫כחלק מהשאיפה ל ִמ ְקצּועַ תחום התנדבות הנוער ברשות המקומית‪ ,‬יש צורך לפתח את היכולת‬
‫להשתפר באופן מתמיד‪ .‬צמצום הפער בין המצוי לרצוי מחייב את היכולת למדוד את מה שיש‬
‫ולהגדיר את מה שרצוי במונחים של שינוי הקיים‪ .‬לשם כך‪ ,‬ישנה חשיבות לבחירה במדדים לשינוי‬
‫ולבחינה מתמשכת של המציאות באמצעות מדדים אלו‪ .‬על מנת שיהיה תוקף להערכת ההתנדבות‪,‬‬
‫יש צורך להחליט בשלב התכנון על המדדים להצלחה‪ ,‬ולבצע מדידה מסודרת ושיטתית בשלבים‬
‫שונים של התכנית‪ .‬על כן‪ ,‬לכל תכנית‪ ,‬קיימת או חדשה‪ ,‬המופעלת במסגרת תכנית עמ"ן‪ ,‬מוגדרים‬
‫מדדים ברורים להצלחתה‪ ,‬חלקם כמותיים וחלקם איכותניים‪ .‬זאת‪ ,‬במקביל לקביעת מדדים‬
‫כלליים להערכת התכנית ברמה הרשותית‪.‬‬
‫איסוף הנתונים נעשה גם על ידי איסוף נתונים מספריים (כגון מספר מתנדבים‪ ,‬מספר שעות‬
‫התנדבות וכיו"ב)‪ ,‬וגם באמצעות מדדים לבחינת שביעות רצון המתנדבים והשותפים (כגון שאלוני‬
‫‪46‬‬
‫משוב‪ ,‬שיחות משוב אמצע‪/‬סיום)‪ .‬אחסון הנתונים במערכת לניהול מידע מאפשר לעקוב בצורה‬
‫אפקטיבית על העמידה ביעדים המדידים של התכניות השונות‪.‬‬
‫דוגמה אפשרית למדדים להצלחת תכנית התנדבות רשותית‪:‬‬
‫‪ ‬הגדלת היקף המתנדבים ל‪ X-‬מתנדבים ברשות‬
‫‪ ‬התמדה בקרב כ‪ 7.%-‬לפחות מהמתנדבים בכל קבוצה – מתחילת השנה ועד סופה‬
‫‪ ‬הקמה של לפחות ‪ X‬מסגרות התנדבות חדשות‬
‫‪ ‬קיום ‪ X‬ימי הכשרה לבעלי התפקידים הרלוונטיים ברשות‬
‫‪ ‬הפקת ‪ X‬אירועים חד‪-‬פעמיים בעלי אופי התנדבותי‬
‫‪ ‬קיום יום‪/‬ערב הוקרה למתנדבים‬
‫‪ ‬כינוס ועדת ההיגוי אחת לרבעון‬
‫מדידת אימפקט ההתנדבות‬
‫יש לציין‪ ,‬כי בשנים האחרונות הולך וגובר השיח בקרב אנשי מחקר ושטח‪ ,‬כי מדידת המרכיבים‬
‫הכמותיים הללו של ההתנדבות אינה מספקת את האמת המלאה לגבי ערכה‪ :‬האספקטים‬
‫האיכותניים כגון התנופה שההתנדבות מעניקה ליצירת לכידות ויציבות חברתית‪ ,‬האימפקט‬
‫שהיא מייצרת על מגוון קהלים – אף הם צריכים להילקח בחשבון – גם אם מדידתם מורכבת‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬שיש צורך להרחיב את היריעה בכל הקשור במדידת ההתנדבות במספרים כמותיים בלבד‪,‬‬
‫ולהתייחס להערכת פעילות ההתנדבות גם בהקשר של אימפקט ההתנדבות על חיזוק ההון‬
‫האנושי‪ ,‬ההון הפיסי‪ ,‬ההון הכלכלי‪ ,‬ההון החברתי וזה התרבותי‪ .‬לשם כך‪ ,‬יש "לעלות מדרגה"‬
‫מהכימות הנפוץ של ההתנדבות על בסיס של מספר שעות ומספר מתנדבים‪ ,‬ולנסות להעריך את‬
‫ההתנדבות במונחים של תוצרים‪ ,‬תפוקות והשפעת ההתנדבות‪ ,‬מרמת הפרט ועד לרמת המדינה‬
‫(גרומב‪.)1.11 ,‬‬
‫בתכנית עמ"ן אנו שוקדים על כתיבת כלים למדידת אימפקט ההתנדבות‪ ,‬הן ברמת תכניות‬
‫ההתנדבות השונות והן ברמה הרשותית‪ .‬כלים אלה ישתלבו ודאי במהדורה עתידית ועדכנית של‬
‫מדריך זה‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫פרק ‪ :5‬תהליכי ניהול והפעלת בני נוער מתנדבים‬
‫בבסיס תפיסתה של עמ"ן‪ ,‬ואחת מהשפעותיה העיקריות לאורך שנות פעילותה‪ ,‬הם פיתוח‬
‫והטמעת תפיסות וכלים מקצועיים בתחום התנדבות הנוער בקרב ארגוני מתנדבים‪ ,‬רכזי‪/‬ות‬
‫התנדבות‪ ,‬ובכל המערכות החברתיות והפוליטיות המקיפות את עולם ההתנדבות‪ .‬השתרשות‬
‫התפיסה שתחום התנדבות הנוער הוא מקצוע אותו יש ללמוד ולהרחיב את גבולותיו‪ ,‬גוררת‬
‫אחריה את ההכרה שיש להשקיע משאבים בפיתוחו וביישומו‪ ,‬שיש לשנות את החשיבה בנושא‪,‬‬
‫וכי יש לנצל בצורה מיטבית את יכולת ההשפעה העצומה שמעניקה לנער או לנערה הנתינה‬
‫וההשתייכות לארגון ההתנדבות ולקהילה העוטפת אותו והנעזרת בו‪.‬‬
‫כפי שנכתב בפרק ‪ ,1‬את מרבית תכניות ההתנדבות המתקיימות ברשות עמ"ן‪ ,‬רכז עמ"ן אינו‬
‫מלווה בעצמו‪ ,‬אלא עוסק בעיקר בליווי ובתמיכה למלווי התכניות השונים‪ .‬על מנת שיוכל ללוות‬
‫ולתמוך במלווים אלה‪ ,‬על רכז עמ"ן להביא עמו ידע וניסיון רב בתהליכי ניהול והפעלה של בני‬
‫נוער מתנדבים‪ .‬במקביל‪ ,‬פעמים רבות עוסק רכז עמ"ן בעצמו גם בליווי ובריכוז חלק מתכניות‬
‫ההתנדבות ברשות‪ .‬על כן‪ ,‬נקדיש פרק זה לעקרונות המקצועיים המרכזיים של תהליכי ניהול‬
‫והפעלת בני נוער מתנדבים‪ ,‬המהווים את הצעדים השונים בהפעלת מתנדב לאורך מעגל חייו‪.‬‬
‫השלבים הראשונים בתהליך המתואר בתרשים שלעיל‪ ,‬תוארו בהרחבה בפרקים הקודמים‬
‫במדריך‪ .‬על כן‪ ,‬נתמקד בפרק זה החל משלב הגדרת תפקיד ופרופיל המתנדב‪ ,‬ועד לתהליכי פרידה‬
‫ממתנדבים בסיום שנת פעילות‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫‪ 5.0‬הגדרת תפקיד ופרופיל המתנדב‬
‫שלב משמעותי מאוד בתהליך העבודה עם בני ובנות נוער מתנדבים‪ ,‬הוא שלב הגדרת התפקידים‪.‬‬
‫שלב זה ייעשה לרוב כחלק מתהליך עיצוב תכנית ההתנדבות – בין אם היא חדשה ובין אם היא‬
‫מתמשכת‪.‬‬
‫במחקרים נמצא‪ ,‬כי לעיצוב התפקיד‪ ,‬לבהירות התפקיד ולתחושת המשמעות בו‪ ,‬קיים קשר‬
‫משמעותי מאוד עם שביעות רצונם של המתנדבים‪ ,‬ומכאן גם לשימורם‪ .xv‬על כן‪ ,‬על מנת להניע בני‬
‫נוער מתנדבים‪ ,‬יש צורך ביצירת תפקידים המציבים מטרות מאתגרות אך בנות‪-‬ביצוע‪ ,‬תפקידים‬
‫בעלי כוח מניע ומשמעותיים עבור בני הנוער המתנדבים‪ .‬על תפקידים אלה להעניק לבני הנוער‬
‫המתנדבים מידה של עצמאות בקבלת החלטות על דרכי הביצוע‪ ,‬ולאפשר להם לאמוד את‬
‫התקדמותם והצלחתם בתפקיד וליישם למידה והפקת לקחים‪.‬‬
‫הגדרת תפקיד מבהירה לנער המתנדב את מטרות התפקיד ודרישותיו‪ ,‬את ציפיות התכנית או‬
‫הארגון ממנו ואת מסגרת הפעילות ההתנדבותית‪ .‬היא מניחה מסגרת התייחסות וגבולות ברורים‬
‫לתפקיד‪ ,‬ומשאירה בתוך מסגרת וגבולות אלה מקום למתנדב להביא עצמו לידי ביטוי‪ .‬על‬
‫ההגדרה להיות גמישה‪ ,‬כזו המאפשרת שינויים והתאמות בהתאם למתנדב המגויס לביצוע‬
‫התפקיד בסופו של דבר‪.‬‬
‫תהליך הגדרת התפקיד הינו פונקציה של סוג התפקיד המוגדר‪ .‬על כן‪ ,‬הגדרות לתפקידים שונים‬
‫עשויות להכיל מרכיבים שונים‪ ,‬בהתאם למאפייני התפקיד והמתנדב הפוטנציאלי המתאים לו‪.‬‬
‫על פי רוב‪ ,‬הגדרת תפקיד תכלול את המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫כותרת התפקיד ההתנדבותי‬
‫שם מעניין ואטרקטיבי לתפקיד ההתנדבותי‪.‬‬
‫מטרות התפקיד‬
‫הגדרה ברורה של מטרות הנער המתנדב בתפקידו‪.‬‬
‫המשימות הנדרשות לצורך השגת פירוט המשימות שעל המתנדב יהיה לבצע על מנת להשיג את מטרות‬
‫התפקיד‪ .‬ההצעות הן מומלצות וכלליות‪ .‬יש לתת למתנדב להביא את‬
‫מטרות אלה‬
‫עצמו לידי ביטוי‪.‬‬
‫מסגרת הזמן‬
‫הזמן הדרוש לביצוע המשימות (מספר שעות בשבוע או בתקופה‬
‫אחרת; סך כל משך התנדבות)‪.‬‬
‫תכונות וכישורים הכרחיים לביצוע הגדרת כישורים‪ ,‬מיומנויות נדרשות ומאפיינים אישיים החשובים‬
‫לביצוע מיטבי של התפקיד‪.‬‬
‫התפקיד‬
‫ליווי ופיקוח‬
‫הגדרת משך‪ ,‬תדירות ועומק תהליכי ההכשרה‪ ,‬ההדרכה והליווי‬
‫אותם יקבל המתנדב‪ ,‬וכן הדמות שתלווה אותו‪.‬‬
‫תגמולים‬
‫הגדרת מערך התגמולים האפשרי למתנדב המבצע תפקיד זה‪ .‬למשל‪:‬‬
‫הכשרה‪ ,‬ימי כיף‪ ,‬קורסים מקצועיים‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫‪ 5.0.1‬הגדרת פרופיל המתנדב‬
‫הגדרת תפקיד מובנית‪ ,‬תאפשר לרכז לנסח את פרופיל המתנדב הרצוי בהתאם לדרישות התפקיד‬
‫שהגדיר‪ .‬על הפרופיל לכלול‪ ,‬במידה שרלוונטי‪:‬‬
‫•‬
‫קבוצת גיל‬
‫•‬
‫קבוצת השתייכות (עולים‪/‬ותיקים‪ ,‬נערות‪/‬נערים וכיו"ב)‬
‫•‬
‫כישורים‪ ,‬מיומנויות ותכונות אישיות הכרחיות לביצוע התפקיד‬
‫•‬
‫ידע וניסיון הכרחיים (אם רלוונטי)‬
‫•‬
‫מניעים אפשריים שיוכלו לקבל מענה בביצוע תפקיד זה‬
‫‪ 5.1‬גיוס בני הנוער המתנדבים‬
‫בהתאם לפרופיל המתנדבים‪ ,‬על הרכז לבצע תכנית גיוס מתנדבים אשר תאפשר להגיע אל‬
‫המתנדבים המתאימים ביותר לביצוע התפקידים שהוגדרו‪.‬‬
‫ככל שתהליך הגיוס מבהיר לנער המתנדב הפוטנציאלי את הדרישות ואת הגדרת התפקיד‪ ,‬את‬
‫מידת הליווי‪ ,‬התגמול וההכשרה שיקבל‪ ,‬וככל שהתהליך יזמין אותו באופן אישי להתנדב‪ ,‬כך‬
‫עולים סיכויי ההצלחה בתהליך הגיוס‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬הדרך האפקטיבית ביותר לגיוס מתנדבים היא באמצעות פנייה ממוקדת‪ ,‬אישית ודו‪-‬‬
‫כיוונית‪ ,‬אשר מאפשרת דיאלוג בין המתנדב הפוטנציאלי לבין המגייס‪ ,‬מאפשרת שאלת שאלות‪,‬‬
‫התמודדות עם חששות אפשריים‪ ,‬הבהרת הציפיות ובחינת ההתאמה ההדדית‪ ,‬עוד בטרם שלב‬
‫המיון‪ .‬אפקטיביות זו יוצרת גם היא‪ ,‬בתורה‪ ,‬תהליך מיון אפקטיבי‪ ,‬היות ולשלב המיון מגיעים‬
‫רק מי שמתאימים‪ ,‬לתפיסתם‪ ,‬לתפקיד ולדרישותיו הטכניות והמקצועיות‪ .‬על כן‪ ,‬פנייה‬
‫למתנדבים באמצעות היכרויות אישיות (למשל‪ ,‬באמצעות "חבר מביא חבר") מוכיחה את עצמה‬
‫כאפקטיבית ביותר‪.‬‬
‫בטבלה שלהלן‪ ,‬ניתן למצוא מגוון אמצעים לגיוס מתנדבים ושיטות ליישום אמצעים אלה‪ .‬הטבלה‬
‫גם מציגה את מידת האפקטיביות ואת היתרונות של כל אחד מן האמצעים‪ ,‬בהתאם להגדרת‬
‫התפקיד והפרופיל הרלוונטיים‪:‬‬
‫אמצעי הגיוס‬
‫שיטות שונות לגיוס באמצעי זה‬
‫גיוס מתנדבים אישי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חבר מביא חבר‬
‫פנייה ספציפית לנער‪/‬ה שמכירים‬
‫פנייה אישית דרך רשתות חברתיות‬
‫לנער‪/‬ה המתעניינים בתחומי עניין‬
‫רלוונטיים‬
‫גיוס מתנדבים ממוקד‬
‫בקבוצות נוער‬
‫ספציפיות‬
‫‪‬‬
‫פרסום מודעת גיוס בקבוצות‬
‫ספציפיות ברשתות החברתיות או‬
‫בקהילות ספציפיות ברשת‬
‫פרסום ברדיו מקומי‪ ,‬בשעת תכניות‬
‫העוסקות בתחומים הרלוונטיים‬
‫לקבוצות נוער ספציפיות‬
‫מצגת בכיתת לימוד של מקצוע‬
‫רלוונטי מסוים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪51‬‬
‫אפקטיבי כאשר‪..‬‬
‫‪‬‬
‫מספר המתנדבים‬
‫הנדרשים מצומצם‬
‫יחסית‬
‫מחפשים מתנדבים‬
‫המתאימים לפרופיל‬
‫מוגדר‬
‫‪‬‬
‫מספר המתנדבים‬
‫הנדרשים הוא רחב‬
‫מחפשים מתנדבים‬
‫המתאימים לפרופיל‬
‫מוגדר‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יתרונות אמצעי‬
‫הגיוס‬
‫ממוקד‬
‫דו‪-‬כיווני‬
‫אישי‬
‫ממוקד‬
‫דו‪-‬כיווני (לרוב)‬
‫‪‬‬
‫גיוס מתנדבים לא‬
‫ממוקד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מצגת בפני קבוצות נוער פעילות‬
‫(תנועות נוער‪ ,‬קבוצות מנהיגות‬
‫וכיו"ב)‬
‫ירידי התנדבות וימי מוקד‬
‫מעבר בין הכיתות בבית הספר‬
‫פרסום ברשתות החברתיות ובאתרי‬
‫אינטרנט‬
‫פרסום מודעה בעיתון המקומי או‬
‫ברדיו המקומי‬
‫תליית מודעות בלוחות מודעות‬
‫ברשות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מספר המתנדבים‬
‫הנדרשים הוא רחב‬
‫אין צורך בפרופיל‬
‫מתנדב מאוד מוגדר‬
‫דווקא‬
‫ממוקד חלקית‬
‫בחלק מהמקרים‬
‫דו‪-‬כיווני (למשל‪:‬‬
‫מעבר בין כיתות)‬
‫ובחלקם חד‪-‬כיווני‬
‫(למשל‪ :‬תליית‬
‫מודעות)‬
‫ימי מוקד‪/‬ימי חשיפה – אחד מימי השיא‪ ,‬בהם ניתן לצפות‬
‫בגאווה במערך התנדבות הנוער הרשותי‪ ,‬הינו יום המוקד‪.‬‬
‫מטרתו העיקרית של יום זה‪ ,‬היא לחשוף את כלל בני הנוער‬
‫לתכניות ההתנדבות הקיימות ברשות‪ ,‬ולאפשר להם לבחור את‬
‫התחום ואת התכנית ההתנדבותית המתאימה להם ביותר‪ .‬יום‬
‫זה מלווה בהכנות רבות‪ ,‬ומתקיים בשותפות מלאה עם רכזת‬
‫מחויבות אישית רשותית ועם הרכזות הרלוונטיות בבתי הספר‪.‬‬
‫לקראת יום זה‪ ,‬מתקיימת בכיתות החינוך פעילות הכנה ומודפסת חוברת אשר מאגדת בתוכה את‬
‫כל תכניות ההתנדבות‪ .‬חשוב שכל ארגון‪/‬תכנית התנדבות יכתבו בקצרה על מהות הפעילות אותה‬
‫הם מקדמים‪ ,‬על ימי התנדבות אפשריים‪ ,‬על מערך ההכשרה‪ ,‬על הליווי והתגמול‪ ,‬וכן יציינו מספר‬
‫טלפון של איש קשר‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫יום המוקד נערך בחלק מהרשויות באופן כלל‪-‬רשותי (דהיינו‪ ,‬כל בני הנוער מהרשות מגיעים‬
‫למקום אחד בו מציגים הארגונים ו‪/‬או התכניות את מרכולתם) או ברמה הבית ספרית‪ .‬יום זה‬
‫מלווה לרוב במופע רלוונטי לעולם ההתנדבות‪ ,‬ובכירים מהרשות מגיעים לברך על תרומתם של‬
‫בני הנוער לקהילה‪.‬‬
‫חשוב לציין‪ ,‬כי בני הנוער אשר לוקחים חלק בתכנית מחויבות אישית משובצים סופית לתכנית‬
‫ההתנדבות על ידי רכזת מחויבות אישית הבית ספרית‪.‬‬
‫יום זה מציג לראווה את תכלית עבודתו של רכז עמ"ן ברשות‪ ,‬שכן כל התכניות המוצגות הינן‬
‫תוצר של עבודת השותפויות והפעילות המשותפת בין החינוך הפורמלי והבלתי‪-‬פורמלי ברשות‪.‬‬
‫על אתר "נוער מתנדב" ותרומתו לגיוס‪ ,‬מיון ושיבוץ בני נוער מתנדבים‪ ,‬ניתן לקרוא בפרק מס ‪.6‬‬
‫‪ 5.1‬מיון ושיבוץ בני הנוער המתנדבים‬
‫מיון הינו התהליך בו בודק הרכז את מידת התאמתו של הנער המתנדב הפוטנציאלי לתפקיד‪ ,‬ובו‬
‫הנער עצמו בודק את מידת התאמת התפקיד והתכנית לצורכיו ומניעיו‪.‬‬
‫תהליך המיון נעשה לרוב באמצעות ריאיון אישי בו מתאפשרת היכרות עם הנער‪ ,‬על כישוריו‪,‬‬
‫מאפייני אישיותו‪ ,‬תחומי העניין שלו‪ ,‬צורכיו ומידת הזדהותו עם מטרות וערכי התכנית‪.‬‬
‫באמצעות ההיכרות‪ ,‬ניתן יהיה לקבוע אם הנער מתאים או לא מתאים לתכנית זו‪ ,‬או שמא מומלץ‬
‫וכדאי להפנותו או לכוונו לתכנית התנדבות אחרת‪ ,‬אשר תספק מענה מתאים יותר לתחומי העניין‬
‫שלו‪ ,‬לצורכיו ולמידת היותו פנוי‪.‬‬
‫לאחר שלב המיון‪ ,‬יש לשבצו בתפקידו וללוות את השיבוץ בתהליך הקליטה בתכנית ההתנדבות‪.‬‬
‫מתוך קבוצת הפייסבוק של מחלקת הנוער– עמ"ן טבריה‬
‫‪52‬‬
‫‪ 5.4‬אוריינטציה והכשרה‬
‫תהליכי האוריינטציה וההכשרה‪ ,‬הם שלבי הקליטה הראשונים של הנער המתנדב בתכנית‬
‫ההתנדבות‪ .‬מתפקידו של רכז עמ"ן להקפיד‪ ,‬כי כל נער מתנדב המשתלב בתכנית התנדבות יעבור‬
‫תכנית אוריינטציה והכשרה עם כניסתו‪ .‬אורך ועומק התכנית‪ ,‬ישתנו בהתאם להגדרת התפקיד‬
‫ולדרישותיו‪.‬‬
‫‪ 5.4.0‬אוריינטציה‬
‫אוריינטציה למתנדב היא ההיכרות הראשונית של המתנדב עם התכנית והגדרת מערכת היחסים‬
‫שלו עמה‪ .‬מטרתה‪ ,‬ליצור מעורבות ושייכות של המתנדב לתכנית‪ ,‬ולחזק את המוטיבציה‬
‫וההתלהבות שהביאו אותו לפעילות מלכתחילה‪.‬‬
‫האוריינטציה כוללת‪:‬‬
‫‪‬‬
‫תיאור מטרות וערכי התכנית‪/‬הארגון והצגת חזון התכנית‪/‬הארגון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תיאור מוטבי ו‪/‬או תחומי ההתנדבות שהתכנית‪/‬הארגון מסייעים להם‪ ,‬ותיאור‬
‫מערכת היחסים שבין התכנית לבין תכניות אחרות הקיימות ברשות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היכרות עם בעלי תפקידים בתכנית ועם אופן ניהול המתנדבים בתכנית‪ ,‬תיאור‬
‫הציפיות מהמתנדבים‪ ,‬כולל תיאור כללי של העבודה שתבוצע על ידם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הסבר על המדיניות והחוקים בתכנית – כולל חובות וזכויות המתנדבים‪.‬‬
‫‪ 5.4.0‬הכשרה‬
‫הכשרה לתפקיד הינה תהליך של הקניית ידע‪ ,‬כלים ומיומנויות החשובים לביצוע הפעילות‬
‫ההתנדבותית‪ .‬להבדיל מהאוריינטציה‪ ,‬שהיא כללית יותר לארגון או לתכנית‪ ,‬ההכשרה‬
‫צריכה להיות רלוונטית לתפקיד הספציפי אותו יבצע הנער המתנדב‪ .‬על כן‪ ,‬עליה להיות‬
‫יישומית וממוקדת‪ .‬הכשרה תורמת רבות גם לחיזוק קבוצת המתנדבים‪.‬‬
‫במקרים מסוימים‪ ,‬עשויה ההכשרה להוות כלי למיון‪ .‬בסופה‪ ,‬יש לבחון שוב את התאמת‬
‫המתנדב לתפקיד‪ .‬הכשרה יכולה להיות קבוצתית או פרטנית – על ידי חניכה אישית למתנדב‪.‬‬
‫בבואו לתכנן תכנית הכשרה‪ ,‬על הרכז לשאול את עצמו ארבע שאלות מרכזיות‪:‬‬
‫‪ ‬מהו המידע שהמתנדב נדרש לקבל?‬
‫‪ ‬מהן המיומנויות שעל המתנדב לדעת‪/‬לרכוש?‬
‫‪ ‬מהן העמדות והגישה שעל המתנדב לפתח על מנת להצליח במשימה?‬
‫‪ ‬מיהם שותפי התפקיד שעליו להכיר?‬
‫בעיצוב תכנית הכשרה‪ ,‬על רכז עמ"ן לתכנן ולכלול שלושה היבטים משמעותיים‪:‬‬
‫•‬
‫הכשרה מקצועית לתפקיד – אשר תועבר על ידי אנשי מקצוע מומחים בתחום‬
‫•‬
‫הכשרה חברתית – גיבוש קבוצה‬
‫•‬
‫הכשרה אדמיניסטרטיבית – היכרות עם נהלי העבודה בתכנית‬
‫‪53‬‬
‫‪ 5.5‬תהליכי שימור מתנדבים‬
‫אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני כל מי שעוסק בניהול התנדבות בכלל ובניהול בני נוער‬
‫מתנדבים בפרט‪ ,‬הוא נושא שמירת המוטיבציה בקרב המתנדבים ושימורם בפעילות לאורך זמן‪.‬‬
‫לאור הנכתב בפרק המבואות של מדריך זה על דור ה‪ ,Y-‬אתגר זה מקבל משנה תוקף במציאות של‬
‫המאה ה‪ .11-‬מהמחקר‪ ,‬כמו גם מהניסיון בשטח‪ ,‬ידוע כי ישנן דרכים מגוונות לייצר שימור של‬
‫מתנדבים לאורך זמן‪ .‬לרוב‪ ,‬כאשר מדובר בשימור בני נוער מתנדבים‪ ,‬נהוג להתמקד במספר‬
‫תהליכים משמעותיים מאוד עבור בני נוער מתנדבים‪:‬‬
‫‪ 5.5.0‬הדרכה‪ ,‬ליווי והעשרת המתנדב‬
‫מתנדב שעבר תהליך אוריינטציה והכשרה ומתחיל בעבודת ההתנדבות‪ ,‬זקוק לליווי‪ ,‬להדרכה‬
‫ולתמיכה ברמה השוטפת‪ .‬הנחת העבודה בעמ"ן‪ ,‬היא שמתנדבים זקוקים לפיתוח ולטיפוח‪.‬‬
‫תהליכי הליווי וההדרכה כוללים שיחות קבוצתיות ואישיות עם המתנדבים‪ ,‬הנוגעות הן לתכנים‬
‫מקצועיים והן לתכנים אישיים‪ ,‬וכן שיחות משוב והערכה לבני הנוער המתנדבים המתבססות על‬
‫ביצועיהם‪ ,‬תפקודם ושאיפותיהם בתפקידים אותם הם מבצעים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יכול הרכז ללוות את המתנדבים גם באמצעים וירטואליים‪ ,‬כגון הקמת קבוצת פייסבוק‬
‫לרשות או לתכנית ושמירה על קשר רציף‪ ,‬על עדכונים ועל שיתוף אונליין בחוויות בקבוצה‪.‬‬
‫‪ 5.5.1‬פיתוח מסלולי התקדמות וקריירה למתנדבים‬
‫אופק תפקידי הינו אחד מהצרכים של בני הנוער המתנדבים‪ .‬כבר בהתחלת פעילותו‪ ,‬על הרכז‬
‫להעניק למתנדב כיוונים אפשריים אליהם הוא יוכל להתפתח ולצמוח‪ .‬אופק תפקידי זה‪ ,‬יאתגר‬
‫אותו ויעניק לו מוטיבציה ורצון להישאר ולהתמיד בתפקיד‪ .‬היכולת הזו‪ ,‬להעניק אופק תפקידי‪,‬‬
‫מאפשרת למתנדב לדמיין את עצמו עוד זמן רב כחלק מקבוצת ההתנדבות אליה הוא שייך‪ :‬הוא‬
‫לא יחשוש מחוסר גיוון‪ ,‬משיעמום או משגרה – הוא למעשה ידע‪ ,‬כי יש לו למה לצפות‪ .‬המשמעות‬
‫בפיתוח קריירה התנדבותית או פיתוח אופק תפקידי‪ ,‬היא למעשה ציור מסלולים אפשריים‬
‫אליהם המתנדבים יוכלו לעבור או להתקדם – החל מנקודת ההתחלה‪ ,‬תפקידם הנוכחי‪ ,‬ולמעשה‬
‫עד לכשיסיימו כיתה י"ב (אלא אם הם ממשיכים גם כ‪-‬ש"ש)‪.‬‬
‫הדבר מקבל משנה תוקף‪ ,‬כאשר הרכז מלווה את האופק התפקידי גם בהצפת המיומנויות אותן‬
‫המתנדב יוכל לפתח במהלך הקריירה ההתנדבותית שלו‪ :‬ככל שהרכז ישקף לנער המתנדב את‬
‫‪54‬‬
‫ההתפתחות האישית שלו כתוצאה מהקידום – הניסיון שיצבור‪ ,‬המיומנויות שיפתח – כך סביר‬
‫שהדבר יתרום לשימורו ולשימור המוטיבציה שלו לאורך זמן‪.‬‬
‫בכפר סבא‪ ,‬קורס הדי‪-‬ג'יי מכשיר בני נוער לתקלט באירועים ובמסיבות‪ .‬בקורס עוברים בני הנוער ‪ 11‬מפגשים‬
‫עיוניים ומעשיים‪ ,‬בהם הם לומדים את רזי המקצוע‪.‬‬
‫לאחר הקורס‪ ,‬מתנדבים בני הנוער בקהילה בעיר כפר סבא‪ .‬ההתנדבות מתבצעת במקומות שונים כגון בתי‬
‫נוער‪ ,‬מסיבות סביב חגים‪ ,‬מסיבות לבעלי צרכים מיוחדים‪ ,‬בתי קשישים‪ ,‬מועדוניות רווחה ועוד‪. . .‬‬
‫לאחר שנה של הכשרה והתנדבות‪ ,‬נבחרים שני בני נוער ללוות את הקורס החדש שנקלט‪ .‬הם מלווים את‬
‫הקבוצה החדשה‪ ,‬עוזרים בשיעורים העיוניים והמעשיים‪ ,‬ולאחר מכן‪ ,‬מלווים את הדי‪ -‬ג'ייאים החדשים‬
‫בהתנדבויות בקהילה‪ .‬הפעילות מתבצעת כבר חמש שנים במועדון המוסיקה לנוער בעיר כפר סבא (שמו‬
‫החדש‪" ,‬הגלריה ‪.)"11‬‬
‫‪ 5.5.1‬פיתוח מערך תגמולים שנתי למתנדבים‬
‫פעילויות ַתגְ מול נועדו לשפר את תחושת המתנדב ולהעלות את קרנו בקהילה‪ ,‬כמו גם לתת מענה‬
‫למניעים ולצרכים השונים עמם הגיע להתנדבותו‪ .‬על הרכז לזהות את המניעים והצרכים השונים‬
‫העומדים מאחורי בחירתם של בני הנוער לקחת חלק בתכנית ההתנדבות‪ ,‬ולתת מענה לצרכים‬
‫אלה באמצעות מערכת תגמולים מגוונת ומותאמת‪ ,‬לאורך כל שנת הפעילות‪ .‬להלן מספר דוגמאות‬
‫לתגמולים אפשריים לבני נוער מתנדבים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פעולות גיבוש קבוצתיות (טיולים‪ ,‬מסיבות‪ ,‬בילוי משותף)‬
‫‪‬‬
‫פרסום וחשיפה ברשתות החברתיות ובתקשורת המקומית והארצית לפעילויות בני‬
‫נוער מתנדבים‬
‫‪‬‬
‫קיום טקס הוקרה‪ ,‬חלוקת תעודות שנתית או פרס מיוחד‬
‫‪‬‬
‫מכתבי תודה בעקבות פעילות מסוימת‪ ,‬מבצע‪ ,‬לקראת חג או באופן שוטף (תוך כיתוב‬
‫גורמים רלוונטיים)‬
‫‪‬‬
‫מכתב הערכה להורים‪/‬מורים בלוח בית הספר או בעיתון‬
‫‪‬‬
‫פגישה עם אח"מים (מנהל בית ספר‪ ,‬ראש הרשות‪ ,‬שרים שמבקרים ברשות וכו')‬
‫‪‬‬
‫התייחסות לימי הולדת ואירועים משפחתיים‬
‫‪‬‬
‫חלוקת שי סמלי (כגון ספר‪ ,‬חולצה‪ ,‬מחזיק מפתחות וכיו"ב)‬
‫‪‬‬
‫מתן הזדמנות להשפעה‪ ,‬ליצירתיות וליוזמה של המתנדב‬
‫‪55‬‬
‫בסוף שנת ‪ ,1.11‬התקיים ברהט כנס גדול וייחודי‪ ,‬ראשון מסוגו‪ ,‬בו התקיים טקס הוקרה לכל בני‬
‫הנוער המתנדבים‪ .‬בכנס לקחו חלק כ‪ 1..-‬בני נוער אשר נהנו מהרצאה‪ ,‬מחלוקת תעודות למתנדבים‬
‫המצטיינים‪ ,‬ומהופעות שירה וריקוד‪.‬‬
‫בירוחם‪ ,‬תוגמלו בערב קריוקי ובארוחת "על האש" ‪ 1.‬בני נוער שהחליטו‪ ,‬ביוזמה אישית‪ ,‬להתנדב‬
‫במשך שלושה ימים לשיפוץ המועדון‪.‬‬
‫‪ 5.5.5‬תהליכי רפלקציה על משמעות וחשיבות ההתנדבות‬
‫'רפלקציה' מתארת את התהליך של הצפת ועיבוד המשמעות והידע שנלמד כתוצאה מחוויית‬
‫ההתנדבות‪ .‬רפלקציה מאפשרת למתנדבים להסתכל לאחור‪ ,‬ליישם חשיבה ביקורתית וללמוד‬
‫מההתנסות ומהחוויה ההתנדבותית‪ .‬הרפלקציה‪ ,‬היא למעשה כלי המעורר התבוננות מעמיקה‬
‫בחוויה והמעודד את בני הנוער ללמידה‪ .‬היא מבוססת על האמירה‪ ,‬כי הנער המתנדב לא למד‬
‫מעצם המעשה‪ ,‬אלא הוא למד מהחשיבה על המעשה‪.‬‬
‫פעילות רפלקטיבית יכולה להתרחש במגוון דרכים‪ .‬היא יכולה להיות אישית (בשיחה אישית בין‬
‫מנהל‪/‬רכז לבין הנער המתנדב) או קבוצתית (היתרון בכך הוא‪ ,‬שלעתים‪" ,‬תובנות של מתנדב אחר‬
‫עוזרות לי להבין את עצמי טוב יותר")‪ .‬היא יכולה להתרחש תוך שיחה ודיון‪ ,‬או בפעילות יצירתית‬
‫אחרת‪.‬‬
‫העיקרון המוביל ברפלקציה הוא‪ ,‬שלהבדיל ממשוב – בו הרכז מתמקד בביצועי המתנדבים –‬
‫המיקוד ברפלקציה הוא על הלמידה מהתהליך ומהחוויה‪ ,‬ופחות מהביצוע‪ .‬כל פעילות‬
‫רפלקטיבית תלווה בשאלות מנחות של הרכז‪/‬ת‪ ,‬אשר ינסה לכוון את המתנדבים ולהעלות‬
‫למודעותם את הדברים החדשים שלמדו‪.‬‬
‫רעיונות לפעילויות רפלקטיביות‪:‬‬
‫‪ ‬נהל יומן מתמשך בו מתועדת הפעילות ההתנדבותית שלך (היומן יכול להיות פתוח‪ ,‬או מבוסס‬
‫על שאלות מנחות שעליהן על התלמיד לענות)‪.‬‬
‫‪ ‬צור תערוכה בנוגע לנושאים שמקום ההשמה שלך דן בהם‪ .‬הצג התערוכה בבית הספר ובמקום‬
‫ההשמה‪.‬‬
‫‪ ‬תעד את הפעילות ההתנדבותית באמצעות תמונות‪ ,‬וידאו וחומרים כתובים אחרים‪.‬‬
‫‪ ‬מצא והצג וידאו קליפ או קטע מתוך סרט אשר מייצג את החוויה ההתנדבותית שלך‪.‬‬
‫‪ ‬בחר והבא שיר המשקף את חווית ההתנדבות שלך‪ .‬השמע אותו לכיתה והסבר מדוע בחרת בו‪.‬‬
‫‪ ‬ביים פרסומת טלוויזיה שתעודד אנשים להיעזר בשירותים אותם מציע מקום ההשמה שלך‪.‬‬
‫‪ ‬הכן מערכון שיוצג בפני השכבות הצעירות בבית הספר וידגים איך‪ ,‬למעשה‪ ,‬עושים פעילות‬
‫התנדבותית‪.‬‬
‫‪ ‬צור והצג ריקוד שמייצג את החוויה ההתנדבותית שלך‪.‬‬
‫‪ ‬ספר לחבריך על סיטואציה בה נתקלת במקום ההשמה‪ .‬בקש את תגובתם‪/‬מחשבותיהם בעקבות‬
‫פעילות‪:‬‬
‫‪ 5.6‬תהליכי פרידה ממתנדבים בסיום שנת‬
‫הסיטואציה‪.‬‬
‫‪ ‬אסוף אובייקטים מהטבע שמסייעים לך להבין את החוויה ההתנדבותית שלך‪ .‬הצג לאחרים‬
‫והסבר מדוע בחרת בהם‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫האופן בו המתנדב עוזב את תכנית ההתנדבות בסוף שנה‪ ,‬ישפיע רבות על עמדותיו ועל היחס שלו‬
‫כלפי התנדבות בכלל וכלפי התנדבות בתכנית הספציפית בפרט‪ .‬גם אם הרכז עבד עם הנער‬
‫המתנדב לאורך כל השנה בצורה המקצועית והאפקטיבית ביותר‪ ,‬פרידה לא נכונה עלולה לגרום‬
‫לכך שהמתנדב יסיים את תפקידו עם טעם לא טוב‪ ,‬והדבר "יצבע" את החוויה בצבעים שליליים‪.‬‬
‫תהליך פרידה נכון‪ ,‬הוא המשך ישיר של ניהול מתנדבים נכון לאורך כל התכנית‪ .‬למעשה‪ ,‬הוא יכול‬
‫להשפיע הן על הנער והן על התכנית בעתיד‪:‬‬
‫אם מדובר בנער שייתכן שימשיך להתנדב גם בשנה הבאה – יכול הרכז‪ ,‬באמצעות תהליך פרידה‬
‫נכון‪ ,‬להגדיל משמעותית את הסיכויים שהנער ישוב להתנדב בתכנית גם בשנה הבאה‪ .‬אם מדובר‬
‫בנער העומד בפני גיוס או לימודים – גם אם לא ישוב אל התכנית בשנה העוקבת – סביר להניח‬
‫שחווית התנדבות חיובית‪ ,‬שאף מסתיימת באופן חיובי‪ ,‬תביא לכך שבעתיד הוא יחזור וימשיך‬
‫להתנדב‪ ,‬בכל ארגון או תכנית אשר יבחר‪ .‬כמו כן‪ ,‬חשוב לקחת בחשבון שפרידה נכונה ממתנדב‬
‫תגדיל את הסיכויים שהוא ימשיך להיות שגריר משמעותי לתכנית‪/‬לארגון‪ ,‬מעצם זה שהוא יספר‬
‫באופן חיובי על פעילותו ועל חוויותיו‪ ,‬גם אם הוא כבר לא מתנדב במסגרתו‪.‬‬
‫הרכז והמתנדב יודעים שניהם כי ההתנדבות תסתיים בחודשי הקיץ‪ .‬על כן‪ ,‬זו הזדמנות טובה‬
‫לתכנן תהליך פרידה‪ ,‬שיכלול שלושה מרכיבים מרכזיים‪ :‬הערכה‪ ,‬רפלקציה והוקרה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הערכת סוף שנה – מעניקה למתנדב תמונה מסכמת של תהליך ההערכה המתמשך שעבר‬
‫לאורך כל שנת הפעילות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רפקלציה בתהליך הפרידה – מייצרת לנער המתנדב פרספקטיבה של חווית התנדבות‬
‫שנתית והבנה מעמיקה של מה שהוא למד על הקהילה‪ ,‬על החברה‪ ,‬ובעיקר על עצמו‬
‫במהלך שנת פעילותו בהתנדבות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הוקרה – היא המרכיב הנפוץ ביותר בתהליכי פרידה ממתנדבים‪ .‬במרבית המקרים‪,‬‬
‫ההוקרה בסוף השנה מתרחשת במסגרת טקס או אירוע הוקרה‪ ,‬ולרוב כוללת חלוקת‬
‫תעודת הוקרה לסיום שנה או שי‪ .‬אירוע הוקרה מאפשר להוקיר את בני הנוער על‬
‫פעילותם‪ ,‬לספק נראות לפעילות ולהתנדבות‪ ,‬ובכך להשפיע גם על מעגלים נוספים‪ ,‬לחזק‬
‫את דימויים העצמי ואת ביטחונם העצמי של בני הנוער המתנדבים‪ ,‬ולהוות סיום מוחשי‬
‫לשנת פעילות והתנדבות‪.‬‬
‫‪57‬‬
58
‫פרק ‪ :6‬מערכות ההפעלה הארציות של עמ"ן‬
‫ייעודו של מערך עמ"ן הארצי‪ ,‬הוא לפתח ולמקצע את תחום ההתנדבות בהיבטים שונים‪ :‬הכשרה‬
‫והדרכה‪ ,‬פיתוח ידע ואיסוף מידע‪ ,‬יצירת התמחויות בתחומי תוכן שונים ומגוונים‪ ,‬וכן כל מה‬
‫שאנו מגדירים כהשפעה על תחום התוכן בעולם ההתנדבות‪ .‬למשל‪ :‬הובלת תכניות חדשניות‪,‬‬
‫אקטיביזם נוער‪ ,‬מנהיגות ויזמות‪ ,‬שימוש בהתנדבות ככלי לפיתוח קריירה ותעסוקה עתידית‪,‬‬
‫ופיתוח כלי מחקר להערכת ומדידת הפעילות המקומית והכלל‪-‬ארצית‪.‬‬
‫‪ 6.0‬מערך ארצי להדרכה ולפיתוח ידע לקידום מקצוע ההתנדבות‬
‫ההתייחסות להתנדבות כתחום מקצועי היא חדשה יחסית – היא החלה להתפתח בעשור האחרון‬
‫של המאה ה‪ .1.-‬הידע המקצועי הקיים בתחום ההתנדבות בכלל‪ ,‬והתנדבות נוער בפרט‪ ,‬עדיין‬
‫מצומצם‪ ,‬כל שכן כשמדובר בחומר נגיש בעברית וחומר רלוונטי למאפיינים הייחודיים לישראל‪.‬‬
‫תכנית עמ"ן החלה לפעול בְ שֶ טח שעדיין לא היתה בו תורה סדורה‪ .‬כך‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬צמח הידע‬
‫מתוך העשייה‪ ,‬כשלעתים קרובות לא ניתן היה ללמוד מדוגמאות רלוונטיות לשיטות עבודה‬
‫מיטביות (‪ ,(Best practices‬וגם אי אפשר היה להתבסס על הידע העדכני ביותר מפיתוחי‬
‫המחקר בארץ ובעולם‪.‬‬
‫המטרות המרכזיות של מערך ההדרכה הן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח ידע‪ ,‬מתודולוגיה והתמקצעות בתחום‬
‫‪‬‬
‫מתן כלים מקצועיים לעבודת הרכז ברשות המקומית‬
‫‪‬‬
‫פיתוח אישי של הרכז‪/‬ארגון‬
‫‪‬‬
‫בניית מודלים של עבודה מקצועית‬
‫‪‬‬
‫חשיפה לידע מתפתח בתחום ההתנדבות בתוך עמ"ן ובמקומות נוספים בישראל ובעולם‬
‫כדי להגיע לכל אלה‪ ,‬מרכז המידע‪ ,‬הידע וההכשרה בג'וינט התנדבות בונה מערכת הכשרה‬
‫מודולורית המותאמת לצרכים בשטח והמאפשרת גיוון ושונות במַ ֲע ֵני ההדרכה‪.‬‬
‫המשימה הראשונה‪ ,‬והחשובה ביותר לפי תפיסת עמ"ן‪ ,‬היא הכשרת רכזי‪/‬ות ההתנדבות‬
‫הרשותיים‪ ,‬קרי רכזי עמ"ן‪ .‬לכן‪ ,‬אנו מקפידים על מערך הכשרה כלל‪-‬ארצי המושתת על מתודות‬
‫של קורס ניהול התנדבות‪ .xvi‬את התמונה משלים מערך הכשרה נוסף המעביר ידע מובחן‬
‫ומותאם לרכז‪ ,‬לרשות‪ ,‬ולמצב הטמעת ההתנדבות ברשות‪.‬‬
‫קורסי ההכשרה המתקדמים שעוברים הרכזים הרשותיים כוללים לימודים שנתיים בנושאי ייעוץ‬
‫ארגוני‪ ,‬אימון וגישור ליישום בעבודתם ברשות המקומית‪ ,‬וכן הרצאות וסדנאות מקצועיות של‬
‫אנשי המקצוע הטובים בתחומם בארץ ובעולם‪ .‬צוות הרכזים מכל הרשויות נפגש אחת לחודש‬
‫ליום למידה והעשרה אזורי או ארצי‪ ,‬בו מתכנסים פורומים של רכזים חדשים‪/‬ותיקים ושל‬
‫רשויות חדשות‪/‬ותיקות לדיונים‪ ,‬הרצאות‪ ,‬ניתוחי מקרה ולמידת עמיתים‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫מערך ההדרכה הארצי פועל גם לשכלול מקצועיותם של כל העוסקים בהתנדבות נוער‪ ,‬ברמה‬
‫הארצית והמקומית‪ .‬זאת‪ ,‬מתוך אמונה שכל העוסקים בתחום יצאו נשכרים מההזדמנות‬
‫להשתלם ולפתח תפיסה‪ ,‬שפה‪ ,‬ידע‪ ,‬כלים ומקצוע – ניהול התנדבות‪ .‬מדובר בלמידה מתמשכת‬
‫של נציגי הרשות‪ ,‬ארגוני המגזר השלישי וארגוני המגזר העסקי‪ .‬הלמידה מתבצעת במספר‬
‫אופנים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫קורס הכשרה – הוא קורס רשותי בתחום ניהול התנדבות‪ ,‬בו משתתפים רכזי תכניות‬
‫התנדבות מהרשות ומארגונים שונים (כפי שהוזכר בפרק העוסק בפיתוח וביסוס יחידת‬
‫ההתנדבות ברשות);‬
‫‪‬‬
‫ימי עיון וכנסים מקצועיים ללמידה בתחום ההתנדבות;‬
‫‪‬‬
‫ייעוץ לארגונים ארציים וליוו ָיים‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬בתהליך הטמעת התנדבות נוער‪ .‬מערך‬
‫ההדרכה הארצי יוזם לשם כך הכשרות‪ ,‬הדרכות‪ ,‬השתלמויות‪ ,‬סדנאות וימי עיון פנים‪-‬‬
‫ארגוניים וחוץ‪-‬ארגונים‪ ,‬כנסים מקצועיים בארץ ובחו"ל וקורסים מקצועיים‪.‬‬
‫דוגמה לתכנית יום למידה ארצי לצוות עמ"ן‪ ,‬ניתן למצוא בנספח מס' ‪.8‬‬
‫‪ 6.1‬מערך יייעוץ והנחייה לרכזים‪/‬ות‬
‫בבסיס תפיסת העולם המקצועית של עמ"ן עומדת ההנחה‪ ,‬כי הצלחה מרבית של הרכז‪/‬ת בשטח‬
‫תושג בתהליך ליווי והדרכה צמוד‪ .‬לכן‪ ,‬הוקם מערך יועצים מקצועי ומנוסה אשר מקיים פגישות‬
‫יייעוץ והנחייה – בראש ובראשונה עם רכזת עמ"ן‪ ,‬ואחת לרבעון‪ ,‬יחד עם המלווה הרשותי‬
‫והמפקח הרשותי (תדירות המפגשים המשותפים נקבעת בהתאם לצורכי הרשות)‪ .‬בפגישה זו‪,‬‬
‫נבחנים הישגי הפעילות שהתקיימה והאתגרים העולים מהשטח‪.‬‬
‫הגדרת התפקיד של היועצים פורסת קשת רחבה של תחומי סיוע לפעילות הרכזים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫השתלבות בתהליך כניסת רכז‪/‬ת אל הרשות המקומית‬
‫‪‬‬
‫ליווי הרכז בפעילות היום‪-‬יומית – על פי הצורך‬
‫‪‬‬
‫סיוע באיתור ובבניית שותפויות ברשות‬
‫‪‬‬
‫עזרה בבניית מודל עבודה ייחודי לרשות‬
‫‪‬‬
‫סיוע בתהליך כתיבת תכנית העבודה‬
‫‪‬‬
‫ייעוץ בנושאי הניהול התקציבי של העבודה ברשויות‬
‫‪‬‬
‫הקמה והשתתפות פעילה בוועדת היגוי רשותית בנושא התנדבות נוער‬
‫‪‬‬
‫הדרכת הרכז במדידה ובהערכה של התכניות השונות ושל עבודתו הוא‬
‫‪‬‬
‫קיום קשר שוטף עם מפקח רשותי במנהל חברה ונוער‬
‫‪‬‬
‫פיתוח שותפויות אזוריות בין רשויות לבין ארגוני מגזר שלישי – לטובת השתלבותם‬
‫בפעילות הרשות‬
‫‪61‬‬
‫‪ 6.1‬פיתוח תחומי ידע ומודלים ייחודיים לעבודה בתחום ההתנדבות‬
‫בשנים האחרונות העמיק המערך הארצי של עמ"ן בפיתוח כמה תחומי ידע מרכזיים שנועדו‬
‫להעשרת עולם התנדבות הנוער והרחבת גבולותיו‪ ,‬ופיתח מודלים ייחודיים לעבודה במטרה להגיע‬
‫לקהלי יעד רחבים יותר‪ .‬לדוגמה‪ :‬פיתוח התנדבות אפיזודית לבני נוער על פי צורכי הקהילה‪ ,‬כדי‬
‫להזרים אנרגיה במערכות ולאפשר גיוס מתנדבים חדשים ומתאימים; התנדבות נוער בעל צרכים‬
‫מיוחדים; התנדבות וירטואלית; התנדבות בקהילות רב‪-‬תרבותיות; התנדבות נוער במצבי סיכון;‬
‫בתי ספר מתנדבים; התנדבות בחירום; עסקים בקהילה וכו'‪ .‬את התכניות הייחודיות שפותחו‬
‫מרּכזים ברמה הארצית יועצים מטעם עמ"ן‪ .‬לכל אחד מהם התמחות מקצועית‪,‬‬
‫ליישום ברשויות‪ַ ,‬‬
‫אותה הוא לומד לעומק‪ ,‬צובר ידע בתחום‪ ,‬מעביר סדנאות‪ ,‬כותב מאמרים ועוסק בחיזוק הקשר‬
‫עם עמותות וארגונים בתחומו‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬עוסקת היחידה לפיתוח ידע במערך הארצי של עמ"ן בסקירת מודלים שונים מהעולם‬
‫להתנדבות והתאמתם למציאות הישראלית‪ ,‬בפיתוח ובכתיבת כלי עבודה מקצועיים ופרקטיים‬
‫הנועדו לסייע לרכזי עמ"ן בעבודתם היום‪-‬יומית‪.‬‬
‫דוגמאות למספר מודלים שפותחו לאורך השנים בעמ"ן מופיעות בהמשך מדריך זה‪ ,‬בפרק ‪.1‬‬
‫‪ 6.4‬פיתוח טכנולוגיות מסייעות לעולם התנדבות הנוער‬
‫מערכת מידע מקוונת ארצית‬
‫כלי עבודה נוסף המסייע ותומך בעבודת אנשי צוות התכנית‪ ,‬הוא מערכת המידע המקוונת‪,‬‬
‫שנועדה לספק את המענה המלא בתחום ניהול המידע הארגוני לכל מערכות התכנית‪ ,‬באמצעות‬
‫פלטפורמת פיתוח מתקדמת‪ .‬המערכת מספקת פתרונות לצרכים מרכזיים של עמ"ן‪ :‬עבודה‬
‫מסונכרנת ככל האפשר של הרכזים‪/‬ות ברשות ובפריסה הארצית‪ :‬בפני הרכז פתוחה האפשרות‬
‫לשתף בזמן אמת את הרכזים האחרים ואת המערך הארצי בבעיות ובהצלחות המקומיות שהוא‬
‫חווה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הדבר מאפשר לתכנית לשמור על שקיפות‪ ,‬לשמר ידע ולתעד את הפעילות המרשימה‬
‫הנעשית בערים‪ ,‬וכך גם להתנהל בצורה מסודרת ומתודולוגית מול גופי המימון והשותפים‪ .‬הרווח‬
‫השולי הוא‪ ,‬כמובן‪ ,‬העלאת היכולת לדווח ולהפיץ בארגון ומחוצה לו את הפעילות המגוונת של‬
‫עמ"ן בכל אתרי פעילותה‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫מערכת לניהול נוער מתנדב – אתר "נוער מתנדב"‬
‫כלי עבודה חדשני הינו המערכת לניהול נוער מתנדב‪ .‬זו מערכת המאפשרת לרכזי התנדבות הנוער‬
‫בשטח להתאים בין צורכיהם ברשויות לבין תחומי העניין של בני נוער פוטנציאליים המבקשים‬
‫להתנדב‪ .‬ה מערכת‪ ,‬הפועלת אונליין באמצעות אתר אינטרנט חדשני‪ ,‬משרתת במקביל שני קהלי‬
‫יעד‪ :‬מצד אחד‪ ,‬הנער המעוניין להתנדב; ומצד שני‪ ,‬רכז עמ"ן‪ /‬רכז התנדבות הנוער‪.‬‬
‫נערה המעוניינת להתנדב‪ ,‬יכולה להיכנס לאתר "נוער מתנדב" ולעיין בתכניות ההתנדבות‬
‫המציעות לה להשתלב בהן‪ ,‬או לחפש לפי אזור מגורים או תחומי עניין‪ .‬במידה שהנערה מצאה‬
‫תכנית המעניינת אותה‪ ,‬היא פותחת "תיק מתנדב" בו היא ממלאת את פרטיה האישיים ומגישה‬
‫בקשה להצטרפות לתכנית ‪ .‬לאחר הבקשה‪ ,‬תקבל המתנדבת פנייה מרכז עמ"ן האחראי על‬
‫התכנית‪ .‬לאחר תחילת ההתנדבות‪ ,‬תוכל המתנדבת לחזור ולהיכנס למערכת – על מנת לעקוב‬
‫אחר שעות ההתנדבות וההכשרות שביצעה‪ ,‬אשר יופיעו במסגרת התיק האישי שלה באתר‪.‬‬
‫עבור רכזי עמ"ן ברשויות‪ ,‬המערכת מהווה מערכת לניהול מערך התנדבות הנוער ברשות לכל דבר‪.‬‬
‫היא מאפשרת לרכז ולהזין למערכת את כל תכניות ההתנדבות השונות‪ ,‬הקיימות והחדשות‪ ,‬להזין‬
‫שמית את רשימת בני הנוער המתנדבים‪ ,‬ולשייך את "תיקי המתנדבים" באתר לתכניות השונות‪.‬‬
‫היא גם מאפשרת להזין את מספר שעות ההתנדבות של כל מתנדב‪ ,‬את ההכשרות‪ ,‬התגמולים‬
‫והליווי שקיבל וכיו"ב‪ .‬כך‪ ,‬על פי שם המתנדב והתכנית אליה הוא משתייך‪ ,‬מאפשרת המערכת‬
‫לרכז להוציא ולעדכן‪ ,‬על בסיס קבוע‪ ,‬נתונים על אודות ההתנדבות ברשות‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫עיתון "זווית להתנדבות"‬
‫"זווית להתנדבות" הוא מיזם משותף לג'וינט ישראל התנדבות ולזווית השלישית‪ .‬מטרתו‪ ,‬לתת‬
‫להתנדבות בישראל במה להעברת ידע ומידע בנושאים הקשורים לניהול התנדבות ומתנדבים‪,‬‬
‫בשני מישורים‪ :‬חדשותי ומקצועי‪.‬‬
‫"זווית להתנדבות" היא תמהיל של שני גורמים‪ :‬חדשות וכלים מקצועיים‪ .‬שני אלו‪ ,‬מאפשרים‬
‫לכל הארגונים החברתיים‪ ,‬לרשויות‪ ,‬לעסקים‪ ,‬ולכל מי שמעוניין להפעיל מתנדבים – לעשות זאת‬
‫בדרך טובה‪ ,‬יעילה ואפקטיבית – בכדי ליצור קהילת מתנדבים תומכת ומשמעותית‪ ,‬אשר תסייע‪,‬‬
‫לצד אנשי המקצוע‪ ,‬לתת מענה ראוי לאוכלוסיות אותן הארגונים משרתים‪.‬‬
‫מרכז המידע לחומרים בנושאי התנדבות של אתר "זווית להתנדבות" מכיל בתוכו עשרות‬
‫מאמרים‪ ,‬כלים ומודלים בתחום ההתנדבות וניהול ההתנדבות‪ ,‬המחולקים לקטגוריות שונות‪.‬‬
‫מרכז המידע מרכז בתוכו את מרבית הפרסומים והמאמרים שראו אור בעשור האחרון בעברית‪,‬‬
‫ומהווה מקור מרכזי אחד לכל המחפש חומרים בנושא‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ישנן באתר מודעות (באנרים ומודעות מילים) שיוצבו ללא חיוב בחודשים הקרובים לטובת‬
‫ארגונים‪ ,‬יועצים ואנשי מקצוע‪ ,‬וכן לוח דרושים למקצועות הקשורים בהתנדבות‬
‫(רכזים‪/‬מנהלים‪/‬מתאמים) וניוזלטר שבועי‪.‬‬
‫כתובת האתר‪www.hitnadvut.co.il :‬‬
‫‪63‬‬
‫בלוג ההתנדבות‬
‫בלוג ההתנדבות "התנדבות – חדשות ועדכונים" פותח על ידי צוות פיתוח הידע בתכנית עמ"ן‪,‬‬
‫במטרה לשמש ככלי להעברת והפצת הידע והמידע הרב המפותח והמתועד במסגרת התכנית‬
‫ובמסגרת מרכז הידע וההכשרה של ג'וינט התנדבות‪ .‬הבלוג מיועד לכל העוסקים בתחום‬
‫ההתנדבות בכלל‪ ,‬ובתחום התנדבות הנוער בפרט‪ .‬מתפרסמים בו תקצירי מאמרים‪ ,‬חדשות‬
‫מעולם ההתנדבות‪ ,‬עדכונים על תכניות התנדבות חדשניות‪ ,‬דיווחים מימי עיון וכנסים‬
‫משמעותיים בתחום ועוד‪ .‬ייחודו של הבלוג הוא בהצפת ידע מקצועי בתחום ההתנדבות‪ ,‬המהווה‬
‫שילוב בין ידע המבוסס על ניסיון השדה וידע המבוסס על מחקר ותיאוריה מכל רחבי העולם‪.‬‬
‫ייחוד נוסף‪ ,‬הוא ביכולתה של הפלטפורמה לאפשר לגולשים המעוניינים בכך‪ ,‬להגיב על הרשומות‬
‫המתפרסמות‪ ,‬ובכך לייצר דיאלוג מקצועי בין המתעניינים בתחום‪.‬‬
‫כתובת הבלוג‪www.jointvolunteering.co.il/blog :‬‬
‫‪64‬‬
‫פרק ‪ :1‬תחומי התנדבות‪ ,‬מנהיגות ויזמות שפותחו בשת"פ עמ"ן ו‪/‬או‬
‫מלווים על ידי רכז‪/‬ת עמ"ן ברשות‬
‫תחומי ההתנדבות בישראל הם רבים ומגוונים‪ ,‬אך מבט מקיף על התכניות שעמ"ן מעורבת בהן‬
‫ברשויות העירוניות והאזוריות השונות מגלה תחומים הבולטים במיוחד בתחום התנדבות הנוער‪.‬‬
‫כפי שנכתב לעיל‪ ,‬חלק מן התכניות המתוארות להלן הן תוצר של כניסתה של תכנית עמ"ן לרשות‪,‬‬
‫וחלקן היו קיימות ברשות ובהם משתלבת תכנית עמ"ן ומלווה אותם‪ .‬להלן התחומים המרכזיים‬
‫בהן מתקיימות תכניות עמ"ן ברשויות השונות‪:‬‬
‫•‬
‫תחום היַזמּות החברתית – הקמת קבוצות של נוער מתנדב‪ ,‬שמטרתן היא ליצור מיזם‬
‫חברתי חדשני בקהילה‪ .‬דוגמאות לפעילות עמ"ן בתחום הן תכניות אשוקה‪ ,‬יוניסטרים –‬
‫תכנית נוער ליזמות בקהילה – ועוד פעילויות מתמשכות עם גופים נוספים‪.‬‬
‫‪ Lead Ashoka‬היא רשת בין‪-‬לאומית לפיתוח יַזָ מּות‪ ,‬הפועלת ב‪ 71-‬מדינות בעולם‪ .‬הוקמה בישראל‬
‫בשנת ‪ 1..1‬על ידי ד"ר ניר צור‪ ,‬אשר יצר עם עמ"ן שותפות ארצית להפעלת ‪ 11‬קבוצות נוער ברחבי‬
‫הארץ‪ .‬מטרות הקבוצה הן רכישת כלים מקצועיים בתחום היזמות החברתית בהתבסס על ידע‬
‫מהתנסויות ארגון אשוקה בעולם‪ ,‬ויצירת מיזמים חברתיים חדשניים בקהילה‪.‬‬
‫התכנית היא פרי שיתוף פעולה בין‪-‬מגזרי בו לוקחים חלק ארגון אשוקה ישראל‪ ,‬עמ"ן וג'וינט ישראל‪,‬‬
‫משרד החינוך‪ ,‬הרשויות המקומיות וחברת מיקרוסופט בישראל‪ .‬כמה דוגמאות למיזמים בתכנית‪:‬‬
‫‪" ‬טיפה אחת יותר מדי"‪ :‬מיזם ש"מטרתו הקטנת צריכת המים הביתית באמצעות הסברה‪,‬‬
‫ועידוד הכנסת בקבוקים יצירתיים למכלי ההדחה בשירותים (נוער רמת השרון)‪.‬‬
‫‪" ‬שקופות"‪ :‬מיזם למניעת אנורקסיה בקרב נערות ונערים בגיל ההתבגרות‪ ,‬באמצעות גיוס‬
‫מבוגרים לטובת הסברה חדשנית ולא ביקורתית בתחום‪ .‬בני הנוער הם המכינים את‬
‫המערכים ומנחים את המבוגרים (נוער טבריה)‪.‬‬
‫‪" ‬לזעו"ק"‪ ,‬למען עובדי קבלן – צמצום עושק בידי קבלנים המועסקים בבתי הספר בעיר‪ ,‬על‬
‫ידי הסברה בבתי הספר התיכונים ורתימת פעילי נוער המסייעים להנגשת הזכויות‬
‫לעובדים‪ ,‬בתוך ומחוץ לבתי הספר (נוער תל אביב‪-‬יפו)‪.‬‬
‫•‬
‫מנהיגות עסקית לנוער – 'מנהיגות עסקית צעירה' היא חברה לתועלת הציבור שהקים‬
‫המרכז הישראלי לניהול (המי"ל)‪ ,‬המפעילה מודל דו‪-‬שנתי ליַזָ מּות נוער מתנדב‪ .‬במודל‬
‫זה‪ ,‬רוכשים הצעירים כלים יזמיים ועסקיים (כולל גיוס כספים) במסגרת מחנה הכשרה‬
‫ייעודי מטעם מי"ל‪ ,‬במשך שבועיים אינטנסיביים‪ ,‬הכוללים מפגשי למידה ותכנון מיזמים‬
‫עבור גופים עסקיים בקהילה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬מקימים בני הנוער מיזמים חברתיים בקהילה –‬
‫בעזרת הכלים שרכשו ובתמיכת הגופים העסקיים‪ .‬התכנית‪ ,‬אשר מטרתה היא לקדם‬
‫שוויון הזדמנויות בחברה הישראלית‪ ,‬הוקמה ב‪ ,1..1-‬ופועלת היום ביותר מ‪ 11-‬רשויות‬
‫בארץ בשיתוף חברות עסקיות‪ .‬עובדי החברות העסקיות מלווים את המתנדבים הצעירים‬
‫ביוזמותיהם‪ ,‬ותורמים מניסיונם העשיר לתכנון ולביצוע הפרויקטים‪.‬‬
‫במגדל העמק‪ ,‬בני נוער עולים ובני נוער ילדי הארץ לוקחים חלק בתכנית של מנהיגות עסקית צעירה‪:‬‬
‫בני נוער אלו בחרו בפרויקט של הקמת בית קולנוע קטן לילדי הרשות‪ .‬לטובת הפרויקט‪ ,‬הם גייסו את‬
‫המתנ"ס‪ ,‬שיקום שכונות ומחלקות שונות בעירייה‪ .‬אחת לשבועיים‪ ,‬מקרינים בני הנוער סרט לילדי‬
‫הרשות‪ .‬הפרויקט תופס תאוצה‪ .‬בהקרנה האחרונה הגיעו כ‪ 3.-‬ילדים להקרנה‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫•‬
‫תחום גיוס כספים לצעירים – תחום חדשני‪ ,‬בפיתוח‪ ,‬בו בני נוער מתנסים ברכישת כלים‬
‫וידע מתחום גיוס המשאבים כדי להפעילם בהזדמנויות שונות לטובת הקהילה‪ .‬הכספים‬
‫נועדו למטרות חברתיות‪ :‬לתמיכה בעמותות ובארגוני המגזר השלישי ולקידום התנדבות‬
‫נוער‪.‬‬
‫לקראת תחילת כל שנת לימודים עורכים במספר רשויות "בזאר בשקל"‪.‬‬
‫לבזאר מגיעות משפחות קשות יום‪ ,‬הנזקקות לסיוע ברכישת ציוד לקראת שנת הלימודים החדשה (רכישת‬
‫תיק לילד או ציוד לימודי)‪.‬‬
‫את כל התהליך לקראת הבזאר מנהלים בני נוער מתנדבים‪ :‬הם מגייסים משאבים מעמותות ומארגונים‬
‫בתחום‪ ,‬מתרימים חנויות ברשות‪ ,‬מגייסים כספים מאירועים בקהילה ואף מחברים‪ .‬ביום הבזאר‪ ,‬הם‬
‫מקימים ומאיישים דוכני ציוד לימודי‪ ,‬שתייה וכיבוד – הכול בשקל!‬
‫•‬
‫תחום בילוי שעות הפנאי – התנדבות קבועה בתחומי תרבות‪ ,‬אמנות ואומנות‪,‬‬
‫מוזיאונים‪ ,‬בעלי חיים‪ ,‬תיאטרון ותיאטרון רחוב‪ ,‬תיאטרון עֵ דות‪ ,‬תיעוד שורשים‬
‫וסיפורים אישיים‪ ,‬ליצני קהילה ופנאי ומספרי סיפורים‪ .‬בקטגוריה זו ניתן לכלול גם את‬
‫הפעילות החד‪-‬פעמית הנרחבת בה לוקח הנוער חלק‪ ,‬במיזמים חד‪-‬פעמיים כגון ימי‬
‫הפעלה וכיף בקהילה‪ ,‬במיוחד במהלך חופשת הקיץ‪.‬‬
‫נוער אק‪ TV‬בירושלים – קבוצת נוער המשתמשת באמצעי התקשורת במטרה לתיקון עוולת‬
‫חברתיות בקהילה וברחבי העיר‪ .‬הקבוצה עוברת הכשרה במקצוע התיעוד בצילום‪ ,‬בסאונד‪ ,‬בעריכה‬
‫ובקריינות‪ .‬הקבוצה מבצעת מחקר עיתונאי ותיעוד מלא של פועלם‪ ,‬בניסיון לגלות את צורכי‬
‫התושבים באזור ולפעול למען שינוי (הקבוצה מצלמת שתי כתבות במטרה לקדם נושאים שונים)‪.‬‬
‫במועדנית הילדים שבמעלות תרחישא אפשר היה להרגיש את ההתרגשות והשמחה‪ ,‬כאשר בני נוער‬
‫שעברו הכשרת ג'אגלינג העבירו מיני‪-‬קורס דומה לילדי המועדונית‪.‬‬
‫בני הנוער הכינו יחד עם הילדים כדורי ג'אגלינד‪ ,‬ולאחר מכן לימדו אותם להשתמש בהם‪.‬‬
‫•‬
‫תחום החינוך – תחום זה הוא הוותיק בתחומי התנדבות הנוער‪ .‬שמור לו מקום מיוחד‪,‬‬
‫בזכות היכולת ליצור מודל חיקוי באמצעות הדרכה ועזרה מ"מנטורים" צעירים‪ .‬יש‬
‫דוגמאות לתכניות רבות בתחום זה‪ ,‬עמ"ן מעורבת ברובן‪ :‬הדרכת ילדים בבתי ספר;‬
‫התנדבות תנועות נוער; התנדבות נוער במועדוניות; תכנית "אח בוגר"‪ ,‬שבמסגרתה צעיר‬
‫מלווה ילד או נער צעיר בשמשו לו דמות חיקוי‪ ,‬המסייעת הן בפן החברתי והן בפן‬
‫הלימודי; הדרכה והוראת קשישים; חונכות; ליווי קבוצות ללמידה מוגברת במקצועות‬
‫כגון אנגלית‪ ,‬מתמטיקה או לשון; קבוצות שמרטפות; הוראה במרכזי למידה המוקמים‬
‫סמוך לבתי ספר או במרכזים קהילתיים בעיר ועוד ועוד‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫קבוצת תלמידות מכיתה ט' במגמת משפטים בחט"ב חשמונאים בבת ים סיימו את הכשרתן‬
‫בדיבייט ויצאו להעביר פעילות בבי"ס יסודי יגאל אלון בבת ים‪ .‬הפעילויות התקיימו בנושא‬
‫אלימות (מילולית‪ ,‬פיסית‪ ,‬ואלימות באינטרנט) על פי כללי הדיבייט‪.‬‬
‫•‬
‫תחום ההדרכה – בני נוער מדריכים ומנהיגים קבוצות נוער מגוונות – מד"צים (מדריכים‬
‫צעירים)‪ ,‬מש"צים (מדריכי של"ח [שדה‪ ,‬לאום‪ ,‬חברה] צעירים)‪ ,‬מד"צי ספורט‪ ,‬מד"צי‬
‫קהילה‪ ,‬מדריכי תנועות נוער ועוד‪ .‬אחד מעקרונות העבודה של עמ"ן‪ ,‬הוא קידום הכשרה‬
‫מקצועית לכל נער מתנדב – הכוללת הבנת המניעים להתנדבות‪ ,‬והיכרות עם מתודות‬
‫מקצועיות שונות בהדרכה ובהובלת קבוצות‪.‬‬
‫ברמת השרון‪ ,‬נערכת תכנית ייחודית לעידוד הקריאה‪ ,‬הנקראת לילה לבן בספרייה‪ .‬התכנית‬
‫מיועדת לקוראים מתמידים מכיתות ג' ברמת השרון‪ .‬היא מפגישה בין תלמידים רבים מרחבי‬
‫העיר‪ .‬התלמידים הנבחרים זוכים לבלות לילה שלם‪ ,‬מלא בפעילויות בספרייה‪ ,‬כפרס על‬
‫קריאתם‪ .‬הלילה הלבן כולו‪ ,‬החל בהכנות ובתכנונים ועד לשינה יחד עם הילדים בחדר קטנטן‪,‬‬
‫מתופעל ומודרך על ידי בני נוער מתנדבים ופעילים מעמ"ן רמת השרון‪.‬‬
‫•‬
‫מנהיגות נוער מקומית – קבוצות מנהיגות להתנדבות מקומית בשם "נוער מוביל שינוי"‪.‬‬
‫פעילות במסגרות רבות‪ :‬במועצת הנוער ובמועצות התלמידים בבתי הספר‪ ,‬ב"קבוצת‬
‫הבית" של עמ"ן לקידום תחום ההתנדבות ברשות המקומית‪ ,‬ובהקמת קבוצות בנושא‬
‫"מנהיגות נוער מתנדבת" – בני נוער המדריכים קבוצות מתנדבים מגונות‪ .‬מתרקמים גם‬
‫שיתופי פעולה פוריים עם תנועות נוער מקומיות‪ ,‬עם גרעין "אחריי"‪ ,‬ועם גרעיני צעירים‬
‫מתנדבים נוספים‪.‬‬
‫בצפת‪ ,‬מתקיים שיתוף פעולה הדוק בין עמ"ן ל"אחריי – אחריי לצה"ל"‪ .‬כחלק מהתפיסה שלו‪,‬‬
‫מקיים הארגון התנדבויות חד‪-‬פעמיות על בסיס קבוע (התנדבות אחת לפחות‪ ,‬פעם בחודש)‪.‬‬
‫ההתנדבויות מתקיימות על פי לוח השנה (בהתאם לחגים) ועל פי צורכי העיר‪ .‬לדוגמה‪ :‬ב'יום‬
‫המעשים הטובים' הם אספו‪ ,‬ארזו וחילקו לבסיסי צה"ל הקרובים חבילות שי‪.‬‬
‫•‬
‫תחום הבריאות והצרכים המיוחדים – קבוצות ליצני קהילה וליצנים רפואיים; התנדבות‬
‫במשפחתונים לילדים בעלי צרכים מיוחדים; סיוע בהתנדבות בבתי חולים; פעילויות‬
‫הדרכה ועזרה עבור מבוגרים בעלי צרכים מיוחדים; נוער קופות החולים; שגרירי רפואה‬
‫(יסודות הרפואה ועזרה ראשונה – בהדרכת פר"ח רפואה)‪.‬‬
‫בבית החולים "ברזילי" באשקלון פועלת קבוצת ליצני רפואה‪ .‬הקבוצה מורכבת מ‪ 11-‬מתנדבים בגילאי‬
‫‪ , 11-11‬העוברים הכשרה משמעותית בליווי אנשי מקצוע‪ .‬המתנדבים מגיעים על בסיס קבוע לבית‬
‫החולים ומלווים מאושפזים במהלך אשפוזם‪ .‬המתנדבים מקבלים ליווי משמעותי ושיחות "ונטילציה"‪,‬‬
‫להבנת התהליך שעברו בבית החולים עם המטופלים‪.‬‬
‫בעמ"ן אום אל פאחם‪ ,‬הוקמה קבוצת מתנדבים בתחום הרפואה המונעת‪ ,‬במסגרת שיתופי הפעולה עם‬
‫שעות הכשרה מטעם רשת ה"סופר‪-‬פארם"‪ .‬הם התנדבו‬
‫תכנית המחויבות האישית‪ .‬המתנדבים זכו ל‪676.-‬‬
‫במסגרת בית הספר בהעלאת המודעות בקרב תלמידי בית הספר ומשפחותיהם למניעת תאונות בית‪.‬‬
‫•‬
‫תחום הרווחה – סיוע וליווי ילדים נזקקים וילדים בעלי צרכים מיוחדים במשפחתונים‬
‫ובגני ילדים; ארגון ימי הולדת לילדים נזקקים; סיוע באיסוף ובחלוקת מזון; חנויות יד‪-‬‬
‫שנייה לנצרכים; ארגוני צדקה‪ ,‬פעילות בשעת חירום למען נזקקים; קבוצות פעילות למען‬
‫קשישים ונכים ועוד‪.‬‬
‫כמו כל שנה לפני תחילת הלימודים‪ ,‬נתקלים ביישוב חור'ה במשפחות ברוכות ילדים רבות שידן‬
‫אינה משגת‪ ,‬והם אינם מסוגלים לממן קניית ספרים לקראת פתיחת השנה‪ .‬קבוצת נערים מחו'רה‬
‫אספה במשך חודש ספרים מהתושבים‪ ,‬ריכזה אותם‪ ,‬ובמשך כמה ימים קיימה שוק של ספרי יד‪-‬‬
‫שנייה לכל המעוניין‪.‬‬
‫בסכנין‪ ,‬פועלות קבוצות מתנדבים במגוון פעילויות במרכז יום לקשיש‪ :‬עזרה‬
‫במחשבים‪ ,‬כתיבת סיפורי הקשישים‪,‬ותמיכה חברתית בקשיש וביקורי בית לקשיש‪.‬‬
‫במהלך חודש יולי‪ ,‬יצאו בני נוער בלוד להתנדב בארגון "יד ביד"‪ .‬הם ארזו ערכות לבית הספר עבור‬
‫ילדים ממשפחות הרווחה מכל הארץ‪ .‬המטרה היתה לארוז מספר רב של תיקים וערכות‪ ,‬כדי‬
‫שהילדים יוכלו לחזור לבית הספר עם חיוך!‬
‫בבחירת הכותרת שבפרסום לקראת מבצע ההתנדבות בפסח‪ ,‬ניתן לראות כי משפחת אלפי מנשה‬
‫שמה לה למטרה‪ ,‬שכל בית יחגוג את חג הפסח כראוי‪ .‬לכן‪ ,‬היא קוראת לכולם לסייע‪ .‬בני נוער‬
‫מתנדבים מתכנית "אות ראש המועצה"‪ ,‬מדצי"ם ו"אות הנוער" התייצבו במרכולים ביישוב ואספו‬
‫מזון‪ .‬מזון נאסף גם במעונות המתנ"ס‪ .‬מתנדבים מהמועצה הדתית ארזו וחילקו למשפחות‬
‫נזקקות‪.‬‬
‫•‬
‫תחום החירום וההיערכות לאסון – הכנת הנוער‬
‫להתנדבות‪ ,‬הצלה וסיוע לקהילה בעתות מלחמה‬
‫ובמקרי אסון נעשית בשיתוף פיקוד העורף‪ .‬הנוער עובר הכשרה להשתלבות במערך‬
‫החירום הרשותי‪ ,‬במוקד הרשותי לנוער ולקהילה‪ ,‬במד"א‪ ,‬במשמר האזרחי‪ ,‬וכן להפעלת‬
‫קבוצות במקומות מוגנים והענקת סיוע מיוחד לילדים‪ ,‬לקשישים ולבעלי צרכים מיוחדים‬
‫ומשפחותיהם בשעות החירום‪.‬‬
‫עורף חזק עם נוער מתנדב!‬
‫תוכנית עמ"ן פועלת יחד עם מחלקת אוכלוסייה בפיקוד העורף במטרה להכשיר את העוסקים‬
‫בתחום התנדבות בשעת חירום לטובת פעילות של נוער מתנדב‪ .‬במסגרת פעילות זו‪ ,‬נכתבה תפיסת‬
‫הפעלת בני נוער מתנדבים ברשות המקומית (בשיתוף פעולה גם עם הקואליציה לטראומה)‪ ,‬נכתבו‬
‫מערכי הכשרה לבני הנוער‪ ,‬והחלו גיוס והכשרה של בני הנוער ברשויות המקומיות לטובת תחום זה‪.‬‬
‫שיאה של הפעילות התקיים זו השנה השנייה בשבוע העורף הלאומי‪ :‬מעל ‪ 1..‬בני נוער מתנדבים ב‪13-‬‬
‫רשויות שונוות לקחו חלק פעיל ותרגלו תרחישים שונים (חלוקת מים‪ ,‬הסברה‪ ,‬פעילות ילדים‬
‫במקלטים ועוד) בהם מתנדבים יקחו חלק בשעת חירום‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫•‬
‫תחום איכות הסביבה – קבוצות לטיפול בנושאים אקולוגיים בתחום ה ִמ ְחזּור‪ ,‬חלוקת‬
‫אשפה‪ ,‬גינות קהילתיות‪ ,‬ניקוי נחלים וחופים‪ ,‬חנות ירוקה‪ ,‬שיפוץ מבנים‪ ,‬בניית גני‬
‫שעשועים מחומרים ממוחזרים‪ ,‬חנויות יד‪-‬שנייה לנוער‪ ,‬הדרכת וחינוך ילדים למניעה‬
‫ולצמצום השימוש באנרגיה‪.‬‬
‫חיפה חגגה יום שיא של התנדבות סביבתית בחוף שקמונה‪ .‬מאות תלמידים ממספר בתי ספר‪ ,‬ערביים‬
‫ויהודים‪ ,‬התייצבו לפעילות התנדבות והגנה על הסביבה‪ .‬ביום זה התקיים יום שיא של שתי תכניות‪:‬‬
‫התכנית הראשונה‪" ,‬מנהיגות נוער ירוק"‪ ,‬בהובלת עמ"ן‪ ,‬מפתחת בעזרת ''החברה להגנת הטבע" חשיבה‬
‫ירוקה ומנהיגות הנוער‪ .‬בעזרתם‪ ,‬יוצאים בני הנוער לשמירה על סביבה ירוקה בחיפה‪.‬‬
‫התכנית השנייה‪" ,‬סביבה בדו‪-‬קיום"‪ ,‬היא תכנית ותיקה אשר יוצרת שיח משותף בין בתי ספר יהודיים‬
‫וערביים בעיר‪ ,‬מתוך שמירה על הסביבה והטבע‪ .‬הפעילות בחוף שקמונה החלה בהסבר על מצב החוף‬
‫והחי שבו‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬אספו בני הנוער והילדים מאות קילוגרמים של זבל שנזרק בחוף‪ .‬היום הסתיים‬
‫בתיפוף קבוצתי של יהודיים וערבים במעגל דרבוקות‪ ,‬שהותיר את האווירה חגיגית ושמחה!‬
‫החנות הירוקה הוקמה באשקלון‪ ,‬בשנת ‪ .1..1‬זו חנות לנוער בלבד לציוד וביגוד מיד שנייה ומעודפי חנויות‪,‬‬
‫אותה מנהלים ומפעילים בני נוער‪ ,‬במטרה לעודד צמצום צריכה מוגזמת ושמירה על כדור הארץ‪ .‬החנות‬
‫היא פרויקט רב‪-‬מגזרי‪ ,‬בו לוקחים חלק הרשות המקומית (מקום‪ ,‬בני נוער‪ ,‬מדריך קבוצה)‪ ,‬עמותת "לב‬
‫אוהב" (הכשרה מקצועית להפעלת חנות נוער יוקרתית)‪ ,‬רשת" סקאל" (עודפי ייצור‪ ,‬מחירים מוזלים)‬
‫ועמ"ן (יצירת השותפות והובלתה‪ ,‬תגמול המתנדבים)‪ .‬הכנסותיה השנתיות של החנות הגיעו ל‪.₪ 11,...-‬‬
‫•‬
‫התנדבות בתחום הספורט – תכנית מנהיגות בספורט‪' ,‬מתמטניס'‪ ,‬אירועי ספורט‬
‫בקהילה‪ ,‬הפעלת חוגים‪ ,‬הכשרת נוער מתנדב לתפקידי מאמני כושר‪ ,‬נוער היציע‪ ,‬מאמני‬
‫כדורסל‪ ,‬כדורגל טניס ואחרים‪ ,‬והפעלתם בהתנדבות‪.‬‬
‫סטריט בול – פרויקט ייחודי מסוגו‪ ,‬בשיתוף עם היחידה למעורבות חברתית של מכללת ספיר ועמ"ן‬
‫בשדרות‪ .‬קבוצה של כ‪ 1..-‬בני נוער וילדים אשר עברו הכשרה בתחום הכדורגל‪ ,‬ודרך הכשרה זו קיבלו‬
‫כלים והעצמה בכדי להיות אזרחים טובים יותר‪ .‬אותה קבוצה‪ ,‬עשתה פעילות ענפה בשכונה בה‬
‫התקיים הפרויקט‪ :‬צבעה ושיפצה מגרש כדורגל‪ ,‬לקחה חלק בחגים דרך התנדבות‪ ,‬בני הנוער היוו‬
‫שגרירים דרך סיפור חוויותיהם מהפרויקט במשלחות ועוד‪ .‬את הפרויקט הובילו סטודנטים‬
‫מהמכללה‪ ,‬בשיתוף רכז עמ"ן ‪.‬‬
‫•‬
‫בתי ספר מתנדבים – קידום התנדבות בקרב שכבות מסוימות בבית הספר או בבית הספר‬
‫כולו‪ ,‬במהלך שעות הלימודים ואחריהן; מגויסים למשימה צוות ההנהלה וועד ההורים‪,‬‬
‫צוות המורות‪ ,‬מועצת התלמידים והתלמידים עצמם‪.‬‬
‫ברהט פותח השנה מודל מיוחד של "בית ספר מתנדב" – בבית הספר הנבחר‪ ,‬עבר חדר המורים הכשרה בת שמונה מפגשים‬
‫(‪ 1.‬שעות‪ ,‬בסך הכול) בשיתוף משרד החינוך‪ ,‬בתכנים הקשורים בהתנדבות ובחינוך‪ .‬המורים‪ ,‬שהעלו את המודעות לנושא‪ ,‬החליטו‬
‫בהחלטה מודעת‪ ,‬שכדי להבין את החשיבות של ערך ההתנדבות‪ ,‬עליהם להפוך ולהיות מתנדבים בעצמם‪ .‬התכנית הכתה גלים‬
‫והוכתרה בהצלחה גדולה‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬בית ספר נוסף מעוניין בתכנית‪ .‬המודל‪ ,‬כפי שהוא‪ ,‬יפעל גם שם‪.‬‬
‫דוגמה לרשימה של מגוון תכניות נוספות בשתי רשויות עמ"ן מצורפת בנספח מס' ‪. 1‬‬
‫‪69‬‬
‫פרק ‪ :8‬דגשים ייחודיים להפעלת תכנית עמ"ן במועצות אזוריות‬
‫ובחברה הערבית‬
‫תכנית עמ"ן פועלת‪ ,‬כאמור‪ ,‬במגוון רחב של רשויות ובכלל המגזרים בישראל‪ .‬השונות הגדולה בין‬
‫הרשויות מעלה צורך בתפירת חליפה אישית לכל רשות‪ ,‬בהתאם לגודלה‪ ,‬מאפייניה וצרכיה‪ .‬שונות‬
‫זו מתחדדת כאשר עמ"ן מופעלת במועצה אזורית ובחברה הערבית‪ .‬על בסיס הניסיון ברשויות‬
‫אלה‪ ,‬נפרט בפרק זה מספר דגשים מרכזיים להפעלת עמ"ן במועצות האזוריות ובחברה הערבית‪.‬‬
‫‪ 8.0‬דגשים מרכזיים להפעלת עמ"ן בחברה הערבית‬
‫כבר בתחילת דרכה של תכנית עמ"ן‪ ,‬הוחלט כי היא תופעל במקביל הן ברשויות יהודיות והן‬
‫ברשויות ערביות‪ .‬פעילות עמ"ן ברשויות אלה מבוססת על מודל עמ"ן הכללי‪ ,‬תוך התאמה‬
‫לצרכים ולמאפיינים הייחודיים לרשויות הערביות‪ :‬הן מבחינה חברתית תרבותית‪ ,‬והן מבחינה‬
‫פוליטית ארגונית‪.‬‬
‫מהניסיון ארוך השנים של עמ"ן עולה‪ ,‬כי קיימת קרקע פורייה לגיוס ולרתימת המערכות‬
‫החברתיות המובילות ברשות הערבית לפיתוח תכנית להתנדבות נוער‪ .‬בחלק זה‪ ,‬ננסה לתת את‬
‫הדגשים העיקריים לעבודת עמ"ן ברשות הערבית‪ ,‬על בסיס המודל הכללי של עמ"ן שהוצג מוקדם‬
‫יותר במדריך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רצף חינוכי פורמלי ובלתי‪-‬פורמלי – עם כניסתו של חוק יחידות הנוער לתוקפו‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1.11‬מיקומה של יחידת הנוער ברשות התבסס‪ ,‬התחזק‪ ,‬ופתח פתח נרחב יותר לעשייה‬
‫בתחום הבלתי‪-‬פורמלי ברשויות המקומיות הערביות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מערכת החינוך‬
‫הפורמלית‪ ,‬קרי בתי הספר‪ ,‬הינה עדיין הזירה העיקרית בה ניתן לפעול ולקדם את תחום‬
‫התנדבות הנוער‪ .‬זאת‪ ,‬בשל מרכזיותה של מערכת זו בחברה הערבית (המקום המרכזי בו‬
‫מתקיימת פעילות מסודרת לבני הנוער)‪ .‬על כן‪ ,‬חשיבותו של הרצף החינוכי היא רבה‪,‬‬
‫היות ורצף זה יתרום לחיזוק החינוך הבלתי‪-‬פורמלי ויאפשר לקדם משמעותית את תחום‬
‫התנדבות הנוער ברשויות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גיוס תמיכה קהילתית רחבה לפיתוח תחום התנדבות הנוער – במרבית הרשויות‬
‫הערביות‪ ,‬מקומם של מקבלי ההחלטות כמובילי דעת קהל הוא מאוד משמעותי‪ .‬מקבלי‬
‫יח'ים‪ ,‬מכובדי הקהילה והוועדות‬
‫הש ִ‬
‫החלטות אלה כוללים לרוב את אנשי הדת בקהילה‪ֵ ,‬‬
‫העממיות‪ ,‬הכוללות נציגים מכל המפלגות והפלגים בחברה הערבית‪ .‬בעת הטמעת התכנית‬
‫ברשות המקומית‪ ,‬חשוב מאוד לרתום ולגייס תמיכה קהילתית רחבה לשיח הרשותי‬
‫בנושא התנדבות הנוער‪ ,‬לחשוף את מקבלי ההחלטות למטרות התכנית ולפעילותה‪,‬‬
‫ולבקש מהם לקרוא ולעודד פעילות ועשייה חברתית של בני הנוער למען הקהילה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רתימת ועדי ההורים לביסוס תכנית התנדבות הנוער ברשות – בחברה הערבית‪ ,‬מבנה‬
‫המשפחה המסורתי מדגיש את מקומם של ההורים ואת יכולתם להשפיע על המערכות‬
‫הקיימות‪ .‬רתימת ועדי ההורים ביישוב עשויה לעזור לקידום ולזירוז פיתוחה של תכנית‬
‫‪71‬‬
‫התנדבות הנוער‪ .‬ועדי ההורים פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם נציגי הרשויות וצוות בתי‬
‫הספר‪ .‬תמיכתם בפיתוח התחום מסייעת רבות להצלחתו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תפיסות משתנות לגבי המונח 'התנדבות' והמשגת הפעילות – המבנה החברתי בחברה‬
‫הערבית הינו חמולתי‪ .‬מבנה חברתי זה‪ ,‬ואופיו המיוחד‪ ,‬מובילים לעשייה ענפה בתחום‬
‫ההתנדבות הבלתי‪-‬פורמלית‪ ,‬אשר לעתים קרובות אינה נתפסת כפעילות התנדבותית‬
‫בקרב העוסקים בה‪ .‬המשגה של פעילות זו כפעילות התנדבותית הינה חשובה‪ .‬זאת‪ ,‬על‬
‫מנת שבני הנוער יפנימו את היותם אזרחים פעילים למען הקהילה בה הם חיים‪ ,‬ויסייעו‬
‫גם בפיתוח תחום ההתנדבות הפורמלית בחברה‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬לא ניתן שלא לציין כי‬
‫המושג "התנדבות" אינו מושג שגור בקרב החברה הערבית‪ .‬מושגים אחרים‪ ,‬כגון תמיכה‬
‫ועזרה‪ ,‬נפוצים הרבה יותר בשפה הערבית‪ .‬על כן‪ ,‬חשוב לאמץ מושגים אלו עם כניסתה‬
‫של התכנית לפעילות‪ .‬זאת‪ ,‬על מנת לאפשר המשגה והטמעה של השפה ביתר קלות‬
‫בתחילת העבודה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יצירת גוף ידע מקצועי המותאם למאפייניה הייחודיים של החברה הערבית – קיים ידע‬
‫רב בכל הנוגע לניהול והפעלת בני נוער מתנדבים בעולם‪ ,‬אך ידע זה דורש התאמה‬
‫ספציפית לתרבות הערבית‪ ,‬על מאפייניה הייחודיים והמסורתיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גיוס ארגונים ארציים שיפעלו גם בחברה הערבית – בשנים האחרונות חלה עלייה‬
‫משמעותית במספר ארגוני המגזר השלישי הפועלים במסגרת החברה הערבית‪ .‬ארגונים‬
‫אלו‪ ,‬בחלקם‪ ,‬הינם ארגונים חדשים אשר מבססים את מעמדם ואופיים הארגוני‪ .‬עובדה‬
‫זו מקשה לעתים על בנייה של שותפויות בין‪-‬ארגוניות‪ .‬זאת‪ ,‬בשל רצונם של הארגונים‬
‫לשמור על אופיים הייחודי‪ .‬התייחסות לרצון זה של הארגון מחד‪ ,‬ועמידה באחד מיעדיה‬
‫העיקריים של התכנית – שותפויות – מאידך‪ ,‬הינה אחד מהאתגרים הגדולים ביותר‬
‫הניצבים בפני רכז עמ"ן‪.‬‬
‫קבוצת הבית של עמ"ן באום אל‪-‬פאחם‪ ,‬הנקראת "מועצת עמ"ן"‪ ,‬מורכבת מנציגים מכל בתי הספר העל‪-‬יסודיים‬
‫בעיר‪ .‬מועצת עמ"ן משתתפת בכל האירועים העירונים כגון שבוע נגד אלימות‪ ,‬כנס זכויות נשים ערביות‪ ,‬יום‬
‫חשיפת תכנית עמ"ן לבי"ס אלאהליה‪ ,‬ושבוע תרבות ומסורת ערבית‪ .‬המועצה מתערבת‪ ,‬מארגנת ומשתתפת‬
‫בהוצאתם לפועל של אירועים‪ ,‬תהלוכות ותצוגות עירוניים‪.‬‬
‫בסכנין הוקמו קבוצות עמ"ן בית ספריות‪ ,‬כל קבוצה מונה כ‪ 1.-‬בני נוער‪ ,‬אשר מסייעות בקידום תכניות‬
‫התנדבותיות בתוך ביה"ס כגון ארגון והפקת אירועים בביה"ס‪ ,‬ימי ספורט‪ ,‬טקסי סיום‪ ,‬וכן שילובם של תלמידי‬
‫ביה"ס בעבודות שיפוצים וניקיון‪ ,‬צביעה ושיפור חזית המוסד‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫‪ 8.1‬דגשים מרכזיים להפעלת אמ"ן במועצות האזוריות‬
‫במסגרת הפעילות של תכנית עמ"ן ברחבי הארץ‪ ,‬קיימת פעילות של התנדבות נוער גם במספר‬
‫מועצות אזוריות שונות ברחבי הארץ (אמ"ן – אזור מתנדב נוער)‪ .‬לאורך השנים‪ ,‬ניתן היה להבחין‬
‫כי העשייה ביישובים השונים בתחום המועצה האזורית שונה במקצת מהפעילות הקיימת‬
‫ברשויות המקומיות‪.‬‬
‫להלן הדגשים המרכזיים המייחדים את העבודה במועצות האזוריות‪ ,‬אל מול העבודה ברשויות‬
‫מקומיות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מועצה אזורית מורכבת ממספר מגוון של יישובים‪ .‬על כן‪ ,‬שלב המיפוי צריך לכלול‪,‬‬
‫מעבר למגוון הקהלים שצוינו כחשובים בתהליך המיפוי‪ ,‬גם ביקור בכל אחד מן היישובים‬
‫ופגישות עם אנשי שטח בולטים ביישובים אלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עבודה משותפת עם מדריכי חינוך ומדריכי נוער ביישובים השונים‪ :‬בשל העובדה‪ ,‬כי‬
‫מבנה מועצה אזורית שונה מרשות מקומית‪ ,‬והינו מבוזר באופיו‪ ,‬עבודה משותפת של‬
‫מדריכי חינוך‪/‬נאמני חינוך עם מדריכי הנוער מהיישובים השונים הינה הכרחית‪ ,‬בכדי‬
‫שניתן יהיה לחוש את השטח ולפתח תכניות ביישובים ותכניות משותפות למספר יישובים‬
‫יחד‪ .‬רכז‪/‬ת אמ"ן ינחה‪ ,‬אחת לשבועיים‪ ,‬את המלווה הרשותי‪ ,‬את מדריכי הנוער ואת‬
‫רכזי החינוך ביישובים‪ .‬במפגשים אלו‪ ,‬תתקיים חשיבה משותפת לצורך קידום ופיתוח‬
‫תחום ההתנדבות‪ .‬כמו כן‪ ,‬חשוב כי בוועדת ההיגוי ישתתף גם נציג מקבוצת הרכזים‬
‫והמדריכים היישוביים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במועצות האזוריות קיים מיעוט יחסי במקומות השמה‪ .‬עובדה זו‪ ,‬דורשת יוזמה יתרה‬
‫בפיתוחן של תכניות התנדבות חדשות‪ ,‬וכן בשילובם של בני נוער מתכניות קיימות‬
‫במסגרות השונות ברשות האזורית והכנסתם לעולם ההתנדבות‪ .‬רכז‪/‬ת אמ"ן ומדריכי‬
‫הנוער יבנו תכניות התנדבות לקבוצות הקיימות‪ ,‬אשר ישולבו בפעילות השבועית שלהם‪.‬‬
‫לדוגמה ‪ :‬הקמת מקהלה מתנדבת עם אולפן למוסיקה‪ ,‬העלאת הצגות למען הקהילה עם‬
‫קבוצות תיאטרון מקומיות וכו'‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לקחת בחשבון משאבים ייחודיים בעבודה במועצה האזורית‪ :‬עקב הביזור והמרחק‬
‫הרב שעשוי להיות בין יישובים‪ ,‬יש לקחת בחשבון הוצאות ייחודיות כגון הוצאות נסיעה‪,‬‬
‫כאשר מדובר בפיתוח תכניות התנדבות במועצות אזוריות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קשר שוטף ואישי עם המדריכים ביישובים השונים ועם מלווי תכניות ההתנדבות‪ ,‬תוך‬
‫מתן דגש לחשיבות הגדולה שבהגעתו של רכז‪/‬ת אמ"ן ליישובים השונים‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫אוהל "לילות לבנים" במועצה האזורית "שער הנגב"‬
‫מתנ"ס "ארנון שער הנגב"‪ ,‬באמצעות המחלקה לחינוך בלתי‪-‬פורמלי (שעמ"ן מתפקדת כחלק‬
‫ממנה)‪ ,‬מרכז את פעילותו ואת הפרויקטים לילדים ולנוער במשך כל השנה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא מרכז‬
‫תכניות מיוחדות לחודשי החופש הגדול‪ .‬שותפים לפעילויות‪ :‬המועצה המקומית‪ ,‬מתנ"ס ארנון‪,‬‬
‫המחלקה לספורט‪ ,‬תיאטרון הברווז‪ ,‬אור ירוק‪ ,‬אמנסטי ישראל‪ ,‬נוער מוסיקלי בישראל‪ ,‬רדיו קול‬
‫הנגב‪ ,‬מכללת ספיר‪ ,‬אולפן למוסיקה‪ ,‬המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬בית חינוך תיכון "שער הנגב"‪,‬‬
‫המרכז ההידרותרפי שער הנגב‪ ,‬ו‪ 11-‬יישובי מועצת שער הנגב‪ .‬השנה התנדבו בשער הנגב ‪17%‬‬
‫מקרב בני הנוער בפרויקטים מועצתיים ו‪ 67%-‬מהם בפרויקטים יישוביים‪.‬‬
‫שנת תשס"ט (‪ )1..1‬היתה שנה קשה ומתוחה ביישובי עוטף עזה‪ .‬אף כי הקיץ הביא עמו רגיעה‬
‫ביטחונית‪ ,‬היה צורך אקוטי‪ ,‬אף יותר מבכל קיץ אחר‪ ,‬למתן מענים נוספים וחדשים לבני הנוער‪.‬‬
‫מתוך תפיסה זו‪ ,‬נוצר הרעיון של הקמת אוהל אשר יהווה סביבת התרחשות חברתית‪ ,‬רגשית‪,‬‬
‫יצירתית וחינוכית לבילוי בני נוער בשעות הלילה‪ .‬הרעיון נולד מתוך צורך ליצור מרחב המאפשר‬
‫מפגש ראוי ומשמעותי‪ ,‬ליצור "מרחב מגן" בפני התנהגויות מסַ כנות‪ ,‬לפתח בקרב בני הנוער את‬
‫רוח ההתנדבות ולהעמיק את הסולידריות האזורית‪.‬‬
‫בכל לילה של פעילות‪ ,‬הגיעו לאוהל בני הנוער מהיישוב המארח ואירחו בו בני נוער מיישובים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫בעת הקמת האוהל‪ ,‬התבצע גיוס מתנדבים מקרב בני הנוער ביישוב המארח‪ .‬תפקידם היה לעזור‬
‫בפירוק והרכבת האוהל מדי ערב‪ ,‬בהכנת האביזרים הנלווים לאבטחת שהות נעימה‪ ,‬בהכנת‬
‫פעילות חברתית מדי ערב לקבוצת הנוער המקומית ולאורחים‪ ,‬ובאירוח הורים בפעילות משותפת‬
‫באוהל‪ .‬בני נוער רבים מכיתות ז' עד י"ב ביישובי שער הנגב והסביבה לקחו חלק בפעילויות‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫פרק ‪ :1‬מודלים ייחודיים להפעלת נוער מתנדב שפותחו במסגרת‬
‫עמ"ן‬
‫כחלק מקידום כלל הנוער בישראל‪ ,‬טיפחה תכנית עמ"ן בשנים האחרונות כמה תחומים מרכזיים‬
‫שנועדו להרחיב את עולם התנדבות הנוער‪ ,‬ופיתחה מודלים ייחודיים להתנדבות תחומית במטרה‬
‫להגיע לקהלי יעד רחבים יותר‪ .‬בפרק זה‪ ,‬נשתף במספר מודלים שפותחו על בסיס ידע תיאורטי‪,‬‬
‫מודלים מהעולם‪ ,‬ובעיקר – הניסיון שהצטבר בפעילות השטח בעמ"ן‪.‬‬
‫‪ 1.0‬מודל להפעלת התנדבות נוער במצבי סיכון‬
‫תכנית עמ"ן (עיר מתנדבת נוער) מקדמת מאז הקמתה את תחום התנדבות הנוער ברמה המקומית‬
‫והלאומית‪ .‬לאורך שנות פעילותה‪ ,‬הצליחו רכזי ורכזות עמ"ן הפועלים ברשויות להגדיל ולהרחיב‬
‫הן את מספר בני הנוער המתנדבים והן את מספר מקומות ההתנדבות המוצעים להם‪.‬‬
‫אחד האתגרים המשמעותיים ביותר שעמדו בפני רכזי עמ"ן בשנים האחרונות‪ ,‬היה האתגר לרתום‬
‫לפעולת ההתנדבות בני נוער מאוכלוסיות שלא נהגו להתנדב‪ :‬בני נוער בעלי צרכים מיוחדים‪,‬‬
‫עולים חדשים ובני נוער בסיכון‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1..3‬בשיתוף עם אשלים והתכנית אופק מתנדב‪ ,‬עם עמותת עלם והשירות לנערה במשרד‬
‫הרווחה‪ ,‬פיתחה תכנית עמ"ן מיזם ארצי שמטרתו קידום התנדבות מקרב בני נוער במצבי סיכון‪.‬‬
‫המיזם פועל כיום ברשויות שונות ברחבי הארץ‪ ,‬במסגרות שונות ובהצלחה רבה‪ .‬על הניסיון‬
‫שנצבר ומודל הפעולה שפותח‪ ,‬יפורט במודל זה‪.‬‬
‫מטרות הפעלת נוער בסיכון כמתנדבים‬
‫נתונים מחקריים‪ ,‬אלה ואחרים‪ ,‬מחזקים את הפוטנציאל הטמון בהתנדבות ככלי משמעותי‬
‫לשילוב חברתי ולהעצמה אישית של בני נוער במצבי סיכון‪ .‬בשילוב בני נוער בסיכון ניתן‪ ,‬למעשה‪,‬‬
‫להשיג מענה למספר מטרות‪ ,‬אישיות בצד קבוצתיות‪ ,‬חינוכיות בצד טיפוליות‪ .‬המטרות הן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח כישורי חיים – דרך ההתנדבות‪ ,‬מפתחים בני הנוער כישורים אשר ילוו אותם ויסייעו‬
‫להם לאורך כל החיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תרגול התנהלות בקבוצה – ההשתייכות לקבוצה‪ ,‬אשר מלווה על ידי דמות בוגרת וחיובית‪,‬‬
‫מלמדת את בני הנוער מגוון של יכולות להתנהלות חברתית מקדמת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקניית ערכים – ההתנדבות חושפת את בני הנוער למגוון ערכים אשר‪ ,‬לעתים קרובות‪ ,‬הם‬
‫אינם חשופים אליהם בסביבתם הטבעית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח זהות אישית – ההתנדבות מספקת לבני הנוער מרחב בו הם יכולים לבחון ולהביא לידי‬
‫ביטוי את ערכיהם‪ ,‬נטיותיהם וכישוריהם האישיים והחברתיים‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫מודל הפעולה‬
‫בפיתוח מודל העבודה‪ ,‬בחנו תכניות רבות להתנדבות נוער במצבי סיכון המתבצעות בישראל‬
‫ובעולם‪ .‬בכל התכניות ניתן למצוא קו משותף משמעותי‪ :‬העקרונות הנכונים לעבודה עם נוער‬
‫מתנדב‪ ,‬נכונים גם לעבודה עם נוער מתנדב במצבי סיכון‪ .‬על בסיס עקרונות אלה‪ ,‬יש להוסיף‬
‫דגשים ייחודיים לעבודה עם נוער בסיכון‪ ,‬בעיקר כאלה המתייחסים אל הנער המתנדב כאל לקוח‬
‫ומוטב ולא רק כאל נותן שירות‪ .‬התייחסות זו מצריכה היערכות ארגונית והתאמות במגוון תחומי‬
‫ניהול המתנדבים בארגון‪ ,‬כפי שיפורט בהמשך המודל‪.‬‬
‫מודל הפעולה המוצג מתבסס על הפעלת בני הנוער המתנדבים במסגרת קבוצתית‪ :‬ישנה חשיבות‬
‫מכרעת ל"סֵ טינג" הקבוצתי‪ ,‬שכן הקבוצה אינה אמורה להיות רק קבוצת משימה‪ ,‬אלא קבוצה‬
‫בעלת מרכיבים תהליכיים וחברתיים‪ .‬באמצעות המפגשים הקבוצתיים‪ ,‬בני הנוער מפתחים את‬
‫תחושת השייכות לערכים‪ ,‬למטרה‪ ,‬למושאי ההתנדבות ולקבוצה‪.‬‬
‫את הקבוצה ילווה רכז בוגר‪ .‬חשוב שהרכז יגיע מעולם הטיפול או החינוך‪ ,‬על מנת שידע להבחין‬
‫בתהליכים ולקדמם‪ .‬תפקיד הרכז כולל את זיהוי הצרכים‪ ,‬הכוחות והקשיים של בני הנוער‬
‫והשפעותיהם על תהליכי ההתנדבות והצמיחה האישית‪ .‬על מלווה הקבוצה לעבור הכשרה‪ ,‬הן‬
‫בנושא גיל ההתבגרות ועבודה עם בני נוער‪ ,‬בדגש על נוער בסיכון‪ ,‬והן בנושא ניהול התנדבות‬
‫בכלל‪.‬‬
‫להלן פירוט השלבים שיש לבצע לצורך יישום תכנית התנדבות של בני נוער במצבי סיכון‪:‬‬
‫א‪ .‬הכנת הארגון לקליטת בני נוער בסיכון מתנדבים – תהליך ההכנה לקליטת נוער במצבי‬
‫סיכון כולל מספר שלבים חשובים‪ ,‬אותם יש להקפיד ולבצע בטרם בני הנוער מגויסים‬
‫לארגון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫גיבוש חזון ארגוני לעבודה עם נוער בסיכון – חשוב שלארגון ואנשיו יהיה ברור‪ ,‬מהי‬
‫הסיבה ומהי המטרה שבגינן הם עומדים לשלב בני נוער מתנדבים במצבי סיכון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היערכות הצוות השכיר או המתנדב הקיים – על ההיערכות לכלול‪ :‬בירור עמדות‪,‬‬
‫חלוקת אחריות בתוך הצוות‪ ,‬איתור צרכים ועוד‪ .‬חשוב שהצוות יהיה שותף לבניית‬
‫מודל העבודה ויעבור הכשרה לעבודה עם נוער בסיכון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫איתור צרכים והגדרת תפקידים אפשריים שבני הנוער יוכלו למלא – כיוון‬
‫שההתנדבות אמורה להעצים את בני הנוער ולפתח אצלם את תחושת המסוגלות‬
‫והדימוי העצמי‪ ,‬על התפקידים הנבחרים להיות כאלו שיסייעו לפיתוח תחושה זו‪,‬‬
‫ולא יעצימו את תחושות התסכול והחולשה המאפיינות‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬את בני הנוער‬
‫האלו‪ .‬יש לוודא‪ ,‬כי התפקידים המוגדרים לבני הנוער יהיה משמעותיים – יספקו‬
‫מענה אמיתי לצורך של הארגון מחד גיסא‪ ,‬ומאידך גיסא‪ ,‬יהיו אטרקטיביים‬
‫ומעניינים ויספקו לבני הנוער שימלאו אותם הזדמנות ללמידה ולהצלחה‪.‬‬
‫ב‪ .‬גיוס המתנדבים‪ :‬בשלב הגיוס‪ ,‬יש לשים לב הן למספר המגויסים והן למקורות הגיוס‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מספר המגויסים חייב להיות מותאם ליכולת הנחיית הקבוצה – ההתייחסות‬
‫האישית לנער‪ ,‬הן בשיחות אישיות והן בבניית תפקיד‪ ,‬היא מכרעת מבחינת‬
‫התמדתו במסגרת ההתנדבות ומבחינת היכולת להפיק את המרב מהתהליך‪ .‬על‬
‫‪75‬‬
‫כן‪ ,‬יש לקבוע את כמות המתנדבים המגויסים בהתאם ליכולת להעניק להם ליווי‬
‫ויחס אישי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גיוס המתנדבים יכול להתבסס על פנייה לגופים שותפים המפעילים תכניות‬
‫שונות למען נוער במצבי סיכון (כגון קידום נוער‪ ,‬מתנ"סים)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫על מנת לרתום אותם לעשייה‪ ,‬יש לוודא כי בתהליך הגיוס מובהרות לבני הנוער‬
‫התועלות שבהתנדבות וההשלכות שעשויות להיות לה על חייהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לשלב בתהליך הגיוס גם תהליך מיון‪ ,‬בו נעשה תיאום ציפיות בין המתנדב‬
‫לבין הארגון‪.‬‬
‫ג‪ .‬הקמת קבוצה – בהתאם לתהליכים מקצועיים של בניית קבוצה‪ ,‬המפגשים הראשונים‬
‫עוסקים בגיבוש‪ ,‬תיאום ציפיות ובניית חוזה‪ .‬יש להדגיש את תהליך בניית הנורמות‬
‫הקבוצתיות והגבולות בבירור ובכנות‪ ,‬ולהקפיד על אכיפה כבר מההתחלה‪ ,‬כדי למנוע‬
‫בדיקת גבולות חוזרת ונשנית לאורך זמן‪.‬‬
‫ד‪ .‬התאמה בין המתנדבים שגויסו לבין התפקיד – יש לבחון מהם התפקידים המתאימים‬
‫ביותר עבור הקבוצה שגויסה‪ ,‬בהתאם לתפקידים השונים שהוגדרו‪ .‬יש לבחון כבר‬
‫בתחילה‪ ,‬עד כמה גדולה ההסתברות שהקבוצה תעבור חוויה של הצלחה‪ ,‬חוויה שתהיה‬
‫משמעותית עבורה‪ .‬אם קיים ספק בכך שתעמוד ביעדים ועלולה להיווצר תחושת החמצה‪,‬‬
‫מומלץ לחשוב על תפקידים אחרים ומיזם התנדבותי אחר‪.‬‬
‫ה‪ .‬הכשרה – יש לקחת בחשבון שכאשר מדובר בבני נוער בסיכון‪ ,‬ההכשרה לרוב תהיה‬
‫ארוכה יותר‪ ,‬היות ונדרשת עבודת שינוי עמדות ויצירת תחושות ביטחון ומסוגלות‪ .‬על‬
‫ההכשרה לעסוק בשני נושאים מרכזיים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הכשרה בנושא התנדבות – כיוון שערך ההתנדבות נתפס‪ ,‬לעתים קרובות‪ ,‬אצל‬
‫בני נוער כ"פרייריות"‪ ,‬יש לנסות לשרש גישה זו‪ .‬חשוב לקיים תהליך עיבוד של‬
‫עמדות‪ ,‬סטראוטיפים וחששות בקרב הנוער‪.‬‬
‫‪ ‬הכשרה מקצועית שתעניק לבני הנוער את הכלים להתנדבות בתחום המסוים –‬
‫על ההכשרה לכלול התייחסות אל מושא ההתנדבות‪ ,‬והיכרות עם אוכלוסיית‬
‫היעד להתנדבות ועם מקום ההתנדבות‪.‬‬
‫חשוב שההכשרה תועבר תוך כדי הפעלה ושיתוף‪ ,‬יותר מאשר באופן תיאורטי‪ ,‬כדי‬
‫לשמור על עניין‪ .‬כמו כן‪ ,‬מעורבות בני הנוער‪ ,‬המתבטאת בכך שהם שותפים במידה רבה‬
‫לתהליכי קבלת החלטות הן בנוגע לנושא ההכשרה והן לגבי ההתנדבות עצמה‪ ,‬תגביר את‬
‫המוטיבציה לפעול ולהתמיד‪.‬‬
‫ו‪ .‬יציאה להתנדבות – היציאה להתנדבות טומנת בחובה חששות רבים ומעלה שאלות על‬
‫הכוחות‪ ,‬המוכנות והיכולת האישית של כל אחד מן המתנדבים‪ .‬ערב היציאה להתנדבות‪,‬‬
‫יש להכין את הנערים להתמודדות עם חששותיהם‪ .‬רצוי ואף מומלץ‪ ,‬לבצע עם בני הנוער‬
‫תיאום ציפיות נוסף‪ ,‬הפעם ביחס להתנדבות עצמה (בעוד תיאום הציפיות הקודם‬
‫התייחס אל המרחב הקבוצתי)‪ .‬כמו כן‪ ,‬מומלץ לערוך משחקי תפקידים‪ ,‬בהם יתמודדו‬
‫בני הנוער עם הקשיים שהם עלולים לפגוש בדרכם‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫ז‪ .‬ליווי הקבוצה – ניסיוננו לאורך השנים מעלה‪ ,‬כי ליווי בני הנוער במצבי סיכון בתהליך‬
‫ההתנדבות הוא מהותי ואף מכריע להתמדה בהתנדבות‪ .‬על מלווה הקבוצה להיות נוכח‪,‬‬
‫תרתי משמע‪ ,‬בחיי הקבוצה לאורך כל זמן הפעילות ושלביה‪ .‬הוא הכתובת הבוגרת‬
‫והמשמעותית של בני הנוער לבעיות ולחיזוקים‪ .‬כמו כן‪ ,‬המלווה אחראי על השיחות‬
‫האישיות עם הנערים ועל המשובים האישיים‪ .‬לאחר כל פעילות‪ ,‬המלווה יאסוף את בני‬
‫הנוער לשיחה קבוצתית‪ .‬זהו מקום לאוורור ולהעלאת חוויות אישיות ומשותפות; אך‬
‫מעבר לכך‪ ,‬זהו המקום בו על המלווה לשקף לנערים את אשר עברו ולחזקם‪.‬‬
‫ח‪ .‬משוב – שיחת המשוב היא מפגש אישי ידוע ומוגדר מראש‪ ,‬הן לנער והן למלווה‪ ,‬המעוגן‬
‫בתכנית העבודה‪ .‬המלווה יתאר בפני הנער את המקום בו החל את התהליך ואת המקום‬
‫בו הוא נמצא כעת‪ .‬כך‪ ,‬יעזור לו לבחון את התקדמותו‪ ,‬תוך התייחסות לקשיים‬
‫ולהצלחות אשר היו במהלך הדרך‪ .‬בעקבות המשוב‪ ,‬הם יבנו יחד יעדים אישיים‬
‫משותפים אשר יסייעו לנער להתמודד עם קשייו‪ .‬את שיחת המשוב מומלץ לבצע פעמיים‬
‫בשנה‪ ,‬באמצעה ובסופה‪ ,‬אך ניתן לשנות את התדירות לפי הצורך‪.‬‬
‫ט‪ .‬תגמול – אף שברור שבני הנוער יוצאים נשכרים מההתנדבות בכל תחום בחייהם‪ ,‬יש להם‬
‫צורך גם בתגמול מוחשי‪ .‬התגמול אינו אירוע חד‪-‬פעמי‪ ,‬אלא מלווה את התהליך כולו‪ .‬על‬
‫התגמולים להיות מותאמים לצורכי המתנדבים ולהיות מגוונים‪ :‬תגמולים הקשורים‬
‫להוקרה והכרה – כבוד‪ ,‬הערכה‪ ,‬פרסום הפעילות באמצעי התקשורת‪ ,‬תעודות המעידות‬
‫ומסמלות הצלחה; תגמולים הקשורים ביחס אישי חיובי ובתחושת הצלחה בתפקיד –‬
‫שיחות אישית‪ ,‬משוב‪ ,‬תשומת לב אישית וחיובית; תגמולים הקשורים בהפגה והנאה‬
‫כגון ימי כיף‪ ,‬המחזקים את תחושת ההערכה וגם מחזקים את הקבוצה החברתית‪.‬‬
‫י‪ .‬סיום‪ ,‬סיכום ופרידה – שלב זה הוא חשוב וצריך לקיימו‪ ,‬גם אם מדובר בקבוצה‬
‫שממשיכה בשנה העוקבת‪ .‬לכל קבוצה צריכים להיות התחלה וסיום‪ .‬המטרה של הסיכום‬
‫היא‪ ,‬לשקף לקבוצה את התהליך שעברה כקבוצה על רצף הזמן‪ ,‬להיפרד מנערים‬
‫שעוזבים‪ ,‬ולתת לבני הנוער הזדמנות להגיד לקבוצה את אשר על לבם‪ ,‬כמו גם לומר‪ ,‬מה‬
‫הקבוצה תרמה להם‪ .‬את הסיום ניתן לחגוג באירוע מיוחד – ארוחה או טיול‪ ,‬ערב הוקרה‬
‫או הפקת מיזם גדול (הכוונה היא‪ ,‬לאירוע אשר יפריד בין שגרת הקבוצה שליוותה אותם‬
‫לאורך השנה‪ ,‬לבין תחושת הסיום הקרב ובא)‪.‬‬
‫בעיר לוד‪ ,‬נערות שסיימו קורס איפור במסגרת לימודיהן בקידום נוער‪ ,‬הגיעו אל מועדון הנוער צ'יגעון‬
‫ועשו "יופי של יום" לנערות במועדון‪ .‬לאחר היכרות קצרה‪ ,‬יצאו למשימה‪ :‬הן איפרו את נערות‬
‫המועדון ונתנו להן טיפים מקצועיים באיפור יום וערב‪ .‬זאת היתה חגיגה צבעונית לעיניים‪.‬‬
‫כחלק מהרחבת מעגל המתנדבים במעלות תרשיחא‪ ,‬עמ"ן החלה לעבוד עם המחלקה לקידום נוער‪ ,‬מחלקה‬
‫המטפלת בנוער מנותק‪ ,‬אשר אינו עובד ואינו לומד במסגרת פורמלית‪ ,‬ובנוער בסיכון‪ .‬במסגרת שיתוף‬
‫הפעולה עם קידום נוער‪ ,‬נפתחה הכשרת שיפוצים‪ ,‬בה משתתפים ‪ 11‬בני נוער‪ .‬כבר במהלך ההכשרה‪,‬‬
‫צוותו בני הנוער מקידום נוער לפרויקט משותף עם "פותחים עתיד"‪ ,‬לשיפוץ פינת ישיבה באחד מבתי‬
‫הספר בעיר‪ .‬לאחר ההכשרה‪ ,‬בני הנוער מתנדבים פעמיים בשבוע בבתי קשישים‪ ,‬לטובת עזרה בשיפוצים‬
‫כלליים‪ .‬אל קשישים אלו‪ ,‬יגיעו בני הנוער דרך הקו החם לקשיש שמפעיל בית הקשיש בעיר‪ .‬לאחר שנת‬
‫התנדבות‪ ,‬יקבל כל נער ארגז כלים שנתרם על ידי חברת הי‪-‬טק‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫‪ 1.1‬מודל להפעלת התנדבות בני נוער בעלי צרכים מיוחדים‬
‫בעלי צרכים מיוחדים הינם אנשים אשר התפתחותם לקויה באחד או יותר מהתחומים הבאים‪:‬‬
‫גופני‪ ,‬שכלי‪ ,‬נפשי או התנהגותי‪ .‬כתוצאה מלקות זו‪ ,‬הם זקוקים להתייחסות מערכתית וחינוכית‬
‫מיוחדת‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬הם זקוקים למערכות תומכות מדי יום‪ ,‬על מנת לשפר את איכות חייהם‬
‫ורווחתם ואת חיי הקרובים להם‪.‬‬
‫במציאות של עולמנו כיום‪ ,‬אנשים בעלי צרכים מיוחדים סובלים מעמדות שליליות של החברה‬
‫כלפיהם‪ ,‬אשר מבודדות ומתייגות אותם כאחרים‪ ,‬כבלתי שווים וכלא שייכים חברתית‪ .‬תפיסות‬
‫אלו יוצרות בקרבם דימוי עצמי נמוך‪ ,‬המוביל לבידוד חברתי ולהסתגרות‪.‬‬
‫מחקרים שנעשו בעשורים האחרונים מראים‪ ,‬כי השתתפותם של בני נוער בעלי צרכים מיוחדים‬
‫בפעילות התנדבותית מאפשרת התנסות ויצירת קשר עם בני נוער נורמטיביים‪ ,‬מפחיתה את‬
‫העמדות השליליות ואת החששות‪ ,‬יוצרת חוויה חיובית עבור המשתתפים‪ ,‬ובעיקר מאפשרת לבני‬
‫הנוער בעלי צרכים מיוחדים למצוא את מקומם בחברה ולתרום למען הקהילה‪.‬‬
‫על בסיס תפיסה זו‪ ,‬פיתחה תכנית עמ"ן מודל עבודה ייחודי המקדם פעילות התנדבותית משותפת‬
‫של בני נוער בעלי צרכים מיוחדים ובני נוער "נורמטיביים"‪.‬‬
‫מטרות המודל לקידום התנדבות בקרב בני נוער בעלי צרכים מיוחדים‬
‫‪‬‬
‫שילוב בני נוער בעלי צרכים מיוחדים בפעילות חברתית עם נוער ללא מוגבלויות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יצירת פעילות התנדבותית משותפת של בני נוער בעלי צרכים מיוחדים עם בני נוער‬
‫"נורמטיביים"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח של תכניות חדשות להתנדבות נוער עם צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫דרכי פעולה‬
‫‪‬‬
‫מיפוי ראשוני – כמו בכל תהליכי העבודה של עמ"ן‪ ,‬גם מודל העבודה עם בני נוער בעלי‬
‫צרכים מיוחדים מתחיל בשלב המיפוי‪ ,‬המאפשר לרכז עמ"ן לבדוק‪:‬‬
‫‪ .0‬אילו מחלקות בתוך הרשות המקומית (כגון חינוך ורווחה) מטפלות ונותנות‬
‫שירותים לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫‪ .1‬אילו ארגונים ועמותות‪ ,‬מקומיים וארציים‪ ,‬בתחום זה פועלים בתוך הרשות‬
‫המקומית למען בני נוער בעלי צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫‪ .1‬אילו תכניות התנדבות כבר קיימות בתחום זה‪.‬‬
‫‪ .4‬במידה שמתאפשר‪ :‬איסוף רשימות של בני נוער בעלי צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוחה וכתיבתה של תכנית עבודה לתכנית ההתנדבות ובחירת מסגרת הפעילות –‬
‫הרציונל המרכזי של תכנית התנדבות בתחום‪ ,‬הוא שילובם של בני נוער בעלי צרכים‬
‫מיוחדים עם בני נוער "נורמטיביים"‪ .‬על בסיס המיפוי ותוצאותיו‪ ,‬יועלו בוועדת ההיגוי‬
‫הרשותית רעיונות שונים לפיתוח תכנית התנדבות בתחום זה‪.‬‬
‫על תכנית ההתנדבות ומסגרת הפעילות‪:‬‬
‫‪ o‬לאפשר מפגש שוויוני‪ ,‬בלתי אמצעי‪ ,‬בין שתי קבוצות בני הנוער‬
‫‪78‬‬
‫‪ o‬להתמקד בעשייה משותפת ובמשימה משותפת‬
‫‪ o‬לאפשר נגישות פיסית מלאה לפעילות‬
‫‪ o‬להקצות איש קשר מלווה התנדבות‪ ,‬שהוא בעל ידע וכישורים לעבודה עם בני‬
‫נוער בעלי צרכים מיוחדים‬
‫‪‬‬
‫הכשרות מקצועיות למלווי תכנית ההתנדבות‬
‫רכז עמ"ן יוודא כי בטרם יוצאת התכנית לפועל‪ ,‬מלווי תכנית ההתנדבות מקבלים‬
‫הכשרה מקצועית‪ ,‬שמטרתה‪ ,‬מתן כלים ומקצוע העבודה עם בני נוער מתנדבים בכלל‪,‬‬
‫ובני נוער בעלי צרכים מיוחדים בפרט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גיוס בני הנוער השותפים לתהליך‬
‫נוער "נורמטיבי" – יש לקבוע מראש מספר תנאי סף להשתתפות בתכנית‪ :‬מוטיבציה‬
‫להתנדב‪ ,‬סובלנות וקבלת השונה‪ ,‬הבנה בסיסית לעולמם של בעלי צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫נוער בעלי צרכים מיוחדים – כפי שצוין קודם‪ ,‬הקריטריונים לבחירת בני הנוער מקבוצה‬
‫זו תלויים באופי המשימה‪ ,‬אך ניתן להגדיר כמה תנאים בסיסיים לבחירת בני הנוער‬
‫המתנדבים‪ :‬יכולת מינימלית לתקשורת עם הסביבה‪ ,‬ויכולת להתמודד עם המשימה‬
‫ההתנדבותית בשני היבטים‪ :‬מוטורית ורגשית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תהליכי הכשרה והכנה‬
‫‪ o‬מפגשי הכנה וליווי נפרדים לכל אחת משתי הקבוצות – לפני תחילתה של‬
‫הפעילות המשותפת‪ ,‬שמטרתם להכין את שתי הקבוצות למפגש עם האחר‪ .‬לשם‬
‫עיצוב מפגשי ההכשרה‪ ,‬יכול רכז עמ"ן להיעזר במערך המקצועי ברשות‪ ,‬לו יש‬
‫את הכלים לעבודה עם בני נוער בעלי צרכים מיוחדים‪ .‬זאת‪ ,‬מתוך האמונה‬
‫בחשיבותם של שיתופי פעולה‪ ,‬באיגום משאבים‪ ,‬וביכולת להיעזר במשאבים‬
‫המקומיים לטובת התהליך‪.‬‬
‫‪ o‬מפגש הכנה משותף לשתי הקבוצות יחד – מטרת המפגש‪ ,‬היא היכרות עם בני‬
‫הנוער משתי הקבוצות‪ .‬ההכשרה תעסוק בהיכרות של כל צד עם הצד השני‪.‬‬
‫מטרתה‪ ,‬להפחית חששות ולשנות עמדות‪ .‬היא תעסוק במתן ידע על אודות בעלי‬
‫הצרכים המיוחדים ובפעילות המיועדת לבחון את העמדה האישית של הנער אל‬
‫מול אוכלוסייה זו‪ ,‬להכיר את הדעות הרווחות בציבור ואת מקורן‪ ,‬ולבחון דעות‬
‫אלו אל מול החוויה האישית‪ .‬ההכשרה תעלה את המודעות לזכות הניתנת לבני‬
‫הנוער‪ ,‬להזדמנות ולרווח שבפעילות המשותפת‪ .‬כמו כן‪ ,‬יינתן דגש לסוגיית‬
‫הנגישות הפיסית או החברתית שיש ליצור על מנת להצליח בפעילות המשותפת‪.‬‬
‫ההכשרה המוקדמת תכין את הנוער לקראת הפעילות המשותפת‪ ,‬הן ברמת‬
‫המוכנות הנפשית והן בתרגול כלים לתקשורת עם האחר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התחלת ביצוע הפעילות ההתנדבותית במסגרת הנבחרת – הפעילות הינה פעילות‬
‫משותפת לבני נוער משתי הקבוצות‪ ,‬דוגמת מקהלות משותפות‪ ,‬קבוצות משחק‪ ,‬קבוצות‬
‫צילום ופרויקטים של איכות סביבה כגון טיפוח גינה קהילתית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מפגש עיבוד הפעילות – לאחר פעילות ההתנדבות הראשונה‪ ,‬חשוב לקיים מפגש לכל‬
‫אחת מן הקבוצות בנפרד‪ ,‬לצורך עיבוד הפעילות‪ .‬במפגש יעלו שאלות הנוגעות לפערים‬
‫‪79‬‬
‫שבין הציפיות לבין המציאות‪ ,‬לקשיים‪ ,‬לאתגרים‪ ,‬לחששות וכן להצלחות‪ .‬יש לקיים‬
‫מפגשי עיבוד פעילות אחת לתקופה‪.‬‬
‫תהליך הליווי והתמיכה האישית והקבוצתית – בשל המורכבות של אופי ההתנדבות‬
‫והאוכלוסייה הלוקחת בה חלק‪ ,‬ישנו צורך בתהליך ליווי אינטנסיבי ומשמעותי יותר‬
‫מהנהוג בתכניות התנדבות נוער אחרות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המשך פעילות‪ ,‬תוך ליווי ותהליכי שימור מתנדבים – מלווה התכנית ימשיך ללוות את‬
‫בני הנוער משתי הקבוצות לאורך כל הפעילות ולקיים מפגשי עיבוד תקופתיים‪ .‬משלב זה‪,‬‬
‫מודל זה משתלב עם המודל הכללי לניהול ולהפעלת בני נוער מתנדבים‪.‬‬
‫פעילות נמ"ש (נוער מוביל שילוב) במזכרת בתיה מתקיימת אחת לשבוע‪ ,‬במשך כשעה וחצי‪ .‬הפעילות נוצרה מתוך צורך של בני‬
‫נוער בעלי צרכים מיוחדים ביישוב המעוניינים להיות חלק אינטגרלי מאגף הנוער ומבני הנוער הנורמטיביים‪ .‬הפעילות מורכבת‬
‫מפעילו ת חברתית אותה מעבירים בני הנוער החונכים‪ ,‬ופעילות פטאנק (משחק כדורת צרפתית) אותה מעביר מדריך פטאנק‬
‫מוסמך‪ .‬מלבד הפעילות השבועית הקבועה‪ ,‬החניכים בפעילות משתתפים בפעילויות השותפות של אגף הנוער‪ ,‬כולל בפעילויות‬
‫שיא (נסיעה לסופרלנד‪ ,‬טיול‪ ,‬מסיבות)‪ .‬בפעילויות השיא‪ ,‬החניכים מלווים על ידי חונכים מתנדבים‪.‬‬
‫בכפר סבא ‪ ,‬כחלק ממערך עירוני של הפעלת קבוצות התנדבות משולבות‪ ,‬פועלת במועדונית "סאלד" קבוצת אילוף כלבים‬
‫משותפת לבני נוער "נורמטיביים" ובני נוער בעלי צרכים מיוחדים‪ .‬חברי קבוצת אילוף הכלבים מחולקים לזוגות‪ .‬לכל כלב יש‬
‫שני מאלפים‪ :‬האחד‪ ,‬הוא נער מתנדב "נורמטיבי"; והשני‪ ,‬הוא נער מתנדב בעל צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫‪ 1.1‬מודל להפעלת תכניות התנדבות בין‪-‬דוריות בסיוע חני רוזה ומגי גד‪ ,‬אשל‬
‫הקשר הבין‪-‬דורי מאפשר בניית גשר ערכי רב‪-‬דורי‪ ,‬המחזק את מערכת הקשרים בין ילדים ובני‬
‫נוער (לעתים גם הורים) לבין האוכלוסייה המבוגרת החיה בסביבתם הקרובה‪.‬‬
‫במסגרת זו‪ ,‬נפגשים בני נוער עם מבוגרים בני הגיל השלישי בפעילויות שונות‪ :‬פעילות‬
‫התנדבותית‪ ,‬למידה‪ ,‬פעילות בלתי‪-‬פורמלית‪ ,‬פעילות חווייתית ועוד‪ .‬הכול‪ ,‬תוך שימור המורשת‬
‫והמסורת המקומית‪ ,‬הארצית והלאומית של מדינת ישראל‪ .‬במפגשים ההדדיים‪ ,‬תורם כל צד‬
‫מיתרונותיו לחיזוק הקשר הבין‪-‬דורי‪ .‬למידה הדדית וחוויות משותפות תורמות להבנה טובה יותר‬
‫של בן הדור האחר‪ .‬בכך‪ ,‬הן יוצרות מערכת שורשית וערכית בחברה‪ .‬מעדויות של בני נוער‬
‫שהשתתפו בהתנדבות בין‪-‬דורית עולה‪ ,‬כי מפגש זה מאפשר פיתוח סבלנות וסובלנות הדדית שיש‬
‫לה השפעה גם מעבר לרגע המפגש הספציפי‪ .‬בנוסף‪ ,‬התפיסה של הצדדים אחד את השני משתנה‬
‫ומובילה לניפוץ סטיגמות‪ ,‬סטראוטיפים ודעות קדומות‪ ,‬ולהתנהלות יום‪-‬יומית טובה יותר‪.‬‬
‫התנדבות בני נוער בתחום זה מהווה זירת התנדבות חדשנית‪ ,‬מאחר והקשר בין שני הצדדים‬
‫המעורבים בה מבוסס על נתינה הדדית‪ .‬בני הגיל השלישי הם שותפים מלאים לתהליך הבנייה‬
‫ולעצם המעשה ההתנדבותי‪ ,‬בניגוד למקובל ברוב הפרויקטים האחרים – בהם בני הגיל השלישי‬
‫הם המוטבים‪ ,‬וההתנדבות נעשית עבורם‪.‬‬
‫יצירת חוסן קהילתי – שילובם של בני הגיל השלישי במערך ההתנדבות בכלל‪ ,‬ובמערך התנדבות‬
‫בני הנוער בפרט‪ ,‬מסייע לחיזוק החוסן הקהילתי‪ .‬המבוגר המעורב בנעשה בקהילתו מרגיש‬
‫שייכות‪ ,‬משמעות ורלוונטיות‪ .‬תחושת המסוגלות והחיות מתעצמת ותורמת לחוסנו ולהרגשתו‪ ,‬הן‬
‫הפיסית והן הנפשית (ע"פ דיווחי מבוגרים המשתתפים בתכנית התנדבות בין‪-‬דורית)‪.‬‬
‫המוטבים בתכניות התנדבות בין‪-‬דוריות‬
‫•‬
‫מערכת החינוך‪ ,‬הן הפורמלית והן והבלתי‪-‬פורמלית‪ ,‬מרוויחה ערך מוסף גדול מאוד‬
‫מהמפגש הבין‪-‬דורי‪ ,‬מהכבוד למבוגר ועוד‪ .‬פיתוח סובלנות ואמפתיה‪ ,‬הינם ערכים‬
‫מובנים הנולדים מעצם המפגשים‪ .‬כיוון שזהו מפגש עם אנשים בעלי ניסיון חיים רב‪,‬‬
‫מתאפשרת הזדמנות לשני הצדדים להעשיר את עולם הידע‪.‬‬
‫•‬
‫בני הנוער המשתתפים – מבחינת הילדים ובני הנוער‪ ,‬לעתים זו הזדמנות לקשר בין‪-‬דורי‬
‫שאינו קיים במשפחה‪ :‬לא לכל הילדים יש סבא וסבתא‪ ,‬או שחלקם מתגוררים בחו"ל‪.‬‬
‫הקשר החם הנרקם בין ילד או נער לבין אדם מבוגר‪ ,‬הוא פעמים רבות נטול שיפוטיות‬
‫וכזה המאפשר לבני הנוער מקום מקבל ומקשיב‪ ,‬המביא לידי ביטוי חלקים מופנמים‬
‫באישיותם‪ .‬המפגש מאפשר לבני הנוער אינטראקציה עם אדם מבוגר במערכת יחסים‬
‫שונה מזו הקיימת בינו לבין הוריו או בינו לבין מוריו‪ ,‬מאחר ואין בה אלמנטים של‬
‫ציונים‪ ,‬חובות‪ ,‬שכר ועונש‪ ,‬אך עדיין יש בה מחויבות ואחריות הדדית‪.‬‬
‫•‬
‫בני הגיל השלישי המשתתפים – מבחינת הקשישים וארגוני הטיפול בגיל השלישי‪ ,‬הערך‬
‫המוסף הוא המפגש הבלתי‪-‬פורמלי עם ילדים ובני נוער‪ .‬גם עבור הקשישים‪ ,‬זו הזדמנות‬
‫לחוות בילוי בשעות הפנאי עם "תחליף" נכדים‪ .‬המפגשים מזמנים שעות בהן העיסוק הוא‬
‫רק בעצם המפגש‪ .‬כך‪ ,‬מתאפשרת הסחת דעת מטרדות היום‪-‬יום‪ :‬כאבים‪ ,‬בדידות וכיו"ב‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫המבוגר מרגיש משמעותי‪ ,‬כאשר מישהו מאזין ומקשיב לניסיון חייו ולידע שצבר במהלך‬
‫השנים‪.‬‬
‫מטרות התכנית להתנדבות בין‪-‬דורית‬
‫‪ .1‬לחנך אדם להיות אוהב אדם‪ ,‬אוהב עמו ומשפחתו‪ ,‬מורשתו וארצו‪.‬‬
‫‪ .1‬לקבל את המבוגר כמבוגר משמעותי בקהילה מחנכת דור‪.‬‬
‫‪ .1‬לתת לכל ילד‪/‬נער הזדמנות להיחשף לעולמם של המבוגרים בקהילתו‪.‬‬
‫‪ .1‬חיזוק הקשר הרב‪-‬דורי ויצירת מערכות יחסים בלתי‪-‬פורמליות‪.‬‬
‫‪ .1‬פיתוח סבלנות וסובלנות הדדית‪ ,‬תוך היכרות עם עולמו של האחר‪.‬‬
‫‪ .6‬לייצר חוסן קהילתי‪.‬‬
‫דרכי פעולה‬
‫א‪ .‬שלב המיפוי ואיתור גופים שותפים – בזירה הרשותית קיימים לא מעט גופים רשותיים‬
‫פרטיים וארגוני מגזר שלישי הנותנים מענה לבני הגיל השלישי‪ .‬בשלב איתור השותפים‪,‬‬
‫יש למפות את השירותים הקיימים בתוך הרשות המקומית‪ :‬באגף הרווחה‪/‬מרכזים‬
‫קהילתיים‪ ,‬בארגונים ובעמותות למען הקשיש‪.‬‬
‫בשלב זה‪ ,‬יש לנסות גם לזהות שותפים פוטנציאליים לתכנית‪ ,‬הן ברמת התארגנויות‬
‫פרטיות ועסקים פרטיים הנותנים מענה לגיל השלישי‪ ,‬והן ברמת עסקים שלהם אינטרס‬
‫כלכלי‪-‬שיווקי‪ .‬כעת‪ ,‬תיעשה היכרות עמוקה יותר בין כל השותפים האפשריים סביב‬
‫יתרונותיו‪ ,‬משאביו‪ ,‬מטרותיו ויעדיו של כל שותף במסגרת השותפות‪ .‬זהו שלב מהותי‪ ,‬בו‬
‫חשוב להגיע למפה רשותית רחבה בתחום הפעילות של הגיל השלישי‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשיפת התחום במסגרת השולחן העגול או במסגרת פורום ארגוני המתנדבים ברשות‬
‫(הוצאת קול קורא בנושא) – ישיבה במסגרת 'השולחן העגול' תוקדש לנושא הבין‪-‬דורי‪.‬‬
‫יוזמנו אליה‪ ,‬בנוסף למשתתפים הקבועים‪ ,‬גם בעלי תפקידים מרכזיים ומנהלי פרויקטים‬
‫בארגונים השונים‪ .‬במפגש תתקיים היכרות הדדית עם קהלי היעד‪ ,‬הכשרת לבבות‪,‬‬
‫ואוריינטציה בדבר התחום והערך המוסף הגלום בו‪ .‬במפגש זה‪ ,‬תוסכם בין הצדדים‬
‫הצהרת כוונות בדרך לחזון‪.‬‬
‫ג‪ .‬הקמת צוותי חשיבה ועבודה מצומצמים – על פי המידע שהגיע מהשטח והרעיונות שעלו‬
‫בשולחן העגול‪ ,‬רכז עמ"ן‪ ,‬יחד עם הממונה הרשותי על תחום הגיל השלישי‪ ,‬יקימו צוות‬
‫עבודה שמטרתו מימוש התכנית והוצאתה לפועל‪ .‬לדוגמה‪ :‬בית ספר מסוים העלה צורך‬
‫או רצון ליצירת מקהלה בין‪-‬דורית‪ .‬מן הצד השני‪ ,‬במרכז הרב‪-‬שירותי לקשיש קיימת‬
‫מקהלה‪ .‬בין שני גופים אלו ייעשה חיבור באמצעות הקמת צוות עבודה משותף‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫צוות העבודה המשותף‪:‬‬
‫‪ .1‬יגדיר הפרויקט המשותף ומטרותיו‪.‬‬
‫‪ .1‬יבחר את שני הארגונים במסגרתם יתבצע הפרויקט (ארגון נוער וארגון גיל‬
‫שלישי) ויבצע בשני הארגונים הכנה מנטלית לתהליך‪.‬‬
‫‪ .1‬ימנה בעל תפקיד להובלת התכנית בכל אחד מהארגונים‪.‬‬
‫‪ .1‬יכתוב תכנית עבודה ולו"ז‪.‬‬
‫‪ .1‬ידאג להתארגנויות לוגיסטיות‪ :‬תקציב‪ ,‬הצטיידות‪ ,‬תיאום מקום הפעילות ועוד‪.‬‬
‫‪ .6‬יבצע שיווק ופרסום התכנית‪ :‬מול קהלי היעד‪ ,‬מורים‪ ,‬הורים‪ ,‬תלמידים ועוד‪.‬‬
‫ד‪ .‬גיוס ומיון המתנדבים‪ :‬בחירת המשתתפים המתאימים לתכנית בין‪-‬דורית‬
‫בני נוער‪:‬‬
‫‪ .1‬בעלי מוטיבציה ורצון לתרום ולהתנדב בתחום הבין‪-‬דורי‪.‬‬
‫‪ .1‬בעלי כישורים‪ ,‬ידע וזיקה לתחום המטופל במסגרת התכנית‪.‬‬
‫‪ .1‬מצטיינים בסובלנות ובסבלנות‪.‬‬
‫בני הגיל השלישי‪:‬‬
‫‪ .1‬יש להתייחס למגבלות שפה‪.‬‬
‫‪ .1‬יש להתייחס למגבלות פיסיות שונות‪.‬‬
‫‪ .1‬האם מדובר בבודדים המתקבצים לפעילות משותפת או בבית קשיש מסוים‪.‬‬
‫‪ .1‬האם נבחר בסבא ובסבתא של בני הנוער השותפים לתכנית‪.‬‬
‫הכשרה לקראת התכנית‪ :‬לכל אחד מקהלי היעד תתקיים תכנית הכשרה נפרדת‪.‬‬
‫בקרב בני הנוער‪:‬‬
‫מוכנות‬
‫•‬
‫יש לערוך עם בני הנוער תיאום ציפיות לקראת התנסות בפעילות בין‪-‬דורית‪.‬‬
‫• יש לבחור בני נוער המגלים רצון לעבוד עם אוכלוסיית הגיל השלישי‪ ,‬על כל המשתמע‬
‫מכך‪.‬‬
‫הכשרה מנטלית ומקצועית‬
‫•‬
‫יש לערוך לבני הנוער היכרות עם עולם המבוגרים ואוריינטציה לתחום‪.‬‬
‫• בהתאם לתכנית הנבחרת‪ ,‬יש להכשיר את בני הנוער לתחום‪ ,‬תוך התייחסות‬
‫להתאמת התכנית לבני הגיל השלישי‪.‬‬
‫בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי‪:‬‬
‫מוכנות‬
‫•‬
‫יש לערוך עם בני הגיל השלישי תיאום ציפיות לקראת התנסות בפעילות בין‪-‬דורית‪.‬‬
‫•‬
‫יש לבחור משתתפים המגלים רצון להשתתף בתכנית‪.‬‬
‫•‬
‫יש לבחור משתתפים המתאימים מבחינת יכולות פיסיות ומנטאליות להשתתף‬
‫בתכנית‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫הכשרה מנטלית ומקצועית‬
‫•‬
‫יש לערוך למבוגרים היכרות עם עולמם של בני הנוער‪.‬‬
‫•‬
‫בהתאם לתכנית הנבחרת‪ ,‬יש להכין את בני הגיל השלישי‪.‬‬
‫בקרב צוות המורים‪/‬בעלי תפקידים בחינוך הבלתי‪-‬פורמלי‪:‬‬
‫•‬
‫תיאום ויידוע הצוות על אודות התכנית‪ ,‬מטרותיה ותכנית העבודה‪.‬‬
‫•‬
‫בבית הספר – יידוע הצוות החינוכי על שמות התלמידים המשתתפים‪.‬‬
‫דוגמאות לתכניות התנדבות בין‪-‬דוריות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תיעוד וכתיבה של תבשילים מבית סבתא – נערות‪ ,‬אימהות וקשישות מכינות חוברת‬
‫מתכונים ולוח שנה; תיעוד באמצעות כלי התיאטרון לחגיגות בר‪-‬המצווה של בני הנוער‬
‫ושל הקשישים בזמנם‪.‬‬
‫לימוד בני נוער מלאכות מסורתיות כגון סריגה‪ .‬המוצרים נתרמים לאוכלוסיות נזקקות‪.‬‬
‫תיעוד סיפורי תש"ח באמצעות אמנות – תערוכת ציורים משותפת‪.‬‬
‫תיאטרון בין‪-‬דורי מתמשך‪.‬‬
‫בניית קיר פסיפס במרכז היום לקשיש – בשילוב בני נוער וקשישים מהמרכז‪.‬‬
‫פעילויות סביב חגים ומורשת ישראל‪.‬‬
‫‪ ‬בניית גינה אקולוגית לרווחת הקהילה‪.‬‬
‫ברמת השרון‪ ,‬מתקיימות תכניות התנדבות בין‪-‬דוריות רבות‪ 1 .‬לטנגו‪ ,‬היא תכנית מחול בין‪-‬דורי המשלב בין בנות‬
‫המגמה למחול בכיתה י' שבתיכון "אלון" לבין נשים בוגרות מבית 'גיל הזהב' ברמת השרון‪ .‬באמצעות המחול‪ ,‬מחזק‬
‫הפרויקט את הקשר הקהילתי והבין‪-‬גילאי‪ .‬הנשים והנערות לומדות ורוקדות יחד‪ ,‬ואף מעלות מופעים משותפים‪.‬‬
‫בשכונת הר נוף בירושלים מתקיים קורס אמנות בין‪-‬דורי‪ ,‬במסגרתו יצרו נשות גיל הזהב ו‪ 1.-‬נערות מתנדבות‬
‫מתיכון "בתיה" קיר פסיפס (מוזאיקה) בנושא ירושלים‪ .‬יצירת הפסיפס המוגמרת תיתלה בסיום הקורס על קיר‬
‫בחזית מועדון גיל הזהב בשכונה‪ .‬במפגש הראשון נערכה היכרות‪ ,‬סקירה על אמנות ועל יצירות פסיפס שונות‪ .‬לאחר‬
‫מכן‪ ,‬צוותו זוגות‪ :‬קשישה יחד עם נערה‪ .‬כל זוג קיבל חלק בקיר והחל לצייר את חלקו‪ .‬בהמשך‪ ,‬ימולאו הציורים‬
‫באבני פסיפס‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫‪ 1.4‬מודל להפעלת התנדבות בני נוער במצבי חירום ואסון‬
‫מידת חוסנה של הקהילה נמדדת בעיקר בשעתה הקשה‪ ,‬שעת החירום‪.‬‬
‫מחקרים מראים כי תרומה זו לקהילה‪ ,‬ההחלטה לצאת ולהתנדב גם בשעות הקשות‪ ,‬מעצימה‬
‫ומחזקת הן את חוסנה של הקהילה כולה והן את החוסן הנפשי של בני הנוער המנדבים‪ ,‬ולמעשה‪,‬‬
‫שומרת עליהם מפני פגיעה נפשית מהאירועים הקשים‪.‬‬
‫מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬ולאחריה מבצע עופרת יצוקה‪ ,‬זימנו שוב את האפשרות לבחון את התחום‪,‬‬
‫לאסוף עדויות‪ ,‬להסיק מסקנות‪ ,‬ולבסוף – לכתוב מודל זה‪ .‬כפי שניתן לראות מהתרשים להלן‪,‬‬
‫תהליכי העבודה להכנת מערך ההתנדבות בחירום מתבססים על תהליכי העבודה בעת שגרה‪:‬‬
‫תרשים מספר ‪ – 0‬תהליכי עבודה לפיתוח מודל הפעלת נוער מתנדב בשעת חירום‬
‫בחירת כוח אדם‬
‫תהליכי עבודה לפני שעת‬
‫החירום‬
‫מיפוי‬
‫כינוס 'שולחן עגול'‬
‫הקמת קבוצה נבחרת של בני‬
‫נוער מתנדבים‬
‫תהליכים‬
‫מקבילים‪:‬‬
‫הגדרת תפקידים ושיבוץ‬
‫הכשרות‬
‫עדכון ושיבוץ‬
‫בני נוער‬
‫מתנדבים‬
‫תיעוד‬
‫התהליך‬
‫תהליכי עבודה במהלך‬
‫שעת החירום‬
‫קריאה להתנדבות‬
‫ונטילציה לפני ואחרי כל יציאה‬
‫להתנדבות‬
‫פעילות הפגתית‬
‫הפקת לקחים‬
‫תהליכי עבודה עם‬
‫החזרה לשגרה‬
‫הכשרות‬
‫אירוע ערב הוקרה‬
‫‪85‬‬
‫פירוט תהליכי העבודה לפיתוח מודל הפעלת נוער מתנדב בשעת חירום‪:‬‬
‫‪ .0‬כוח אדם – תחום התנדבות הנוער ברשות הינו משימה אחת מיני רבות אשר עומדות בפני‬
‫יחידת הנוער בזמן חירום‪ .‬על כן‪ ,‬אנו ממליצים להטיל את פיתוח‪ ,‬הובלת והפעלת התחום על אחד‬
‫מאנשי צוות יחידת הנוער – רכז עמ"ן‪.‬‬
‫פיתוח התחום והובלתו ברשות מצריכים עבודה מול גופים רבים‪ :‬רכזת מתנדבים רשותית‪ ,‬קצין‬
‫בי טחון‪ ,‬נציג פיקוד העורף‪ ,‬מנהלי עמותות וארגוני מגזר שלישי‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬הורים נוער ועוד‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬הרכז נדרש לפעול כחלק ממערך רשותי נרחב‪ .‬על כן‪ ,‬מידת יכולתו של הרכז להיות קשוב‬
‫לצרכים‪ ,‬בד בבד עם היכולת לבחון את יכולותיהם וצורכיהם של בני הנוער המתנדבים‪ ,‬הם אלו‬
‫שישפיעו על טיב ועל אופי פעילות בני הנוער המתנדבים בשעת חירום‪.‬‬
‫להלן תרשים זרימה המציג את המבנה הארגוני של פעילות הרשות בשעת חירום ואת מקומו של‬
‫רכז התנדבות הנוער הרשותי במערך זה‪:‬‬
‫תרשים מספר ‪ :1‬מבנה ארגוני התנדבות נוער בשעת חירום ברשות המקומית‬
‫מכלול‬
‫רווחה‬
‫רכז‪/‬ת‬
‫התנדבות‬
‫ברשות‬
‫מכלול‬
‫לוגיסטיקה‬
‫מכלול‬
‫משאבי‬
‫אנוש‬
‫מכלול‬
‫חינוך‪-‬נוער‬
‫מכלול‬
‫מידע‬
‫לציבור‬
‫צורכי הרשות בשעת חירום‬
‫רכז‪/‬ת התנדבות נוער‬
‫ברשות‬
‫רכז‪/‬ת תחום התנדבות‬
‫ספונטנית‬
‫מלווי תכניות מנהיגות צעירה‬
‫והתנדבות נוער בארגונים‬
‫חברתיים ברשות‬
‫בני נוער מתנדבים בשעת חירום‬
‫‪ .1‬מיפוי – במקביל לתהליך המיפוי שמבצע רכז עם כניסתו לתפקיד ברשות עמ"ן‪ ,‬חשוב כי בנוסף‬
‫למיפוי הצרכים שבשגרה‪ ,‬ימפה הרכז גם את צורכי הרשות בשעת חירום‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬שמירה על‬
‫רציפות תפקידית היא חשובה מאוד בשעת חירום‪ ,‬ולכן היא מהווה את הבסיס להתנדבות בני‬
‫הנוער בשעה זו‪ .‬על כן‪ ,‬יש למפות גם את הכישורים ואת היכולות של מערך בני הנוער המתנדבים‬
‫הפעילים כבר ברשות בתחום התנדבותם‪ .‬אז‪ ,‬יש להתאים בין הצורך לבין קבוצת בני הנוער‬
‫המתנדבים שיכולה לתת מענה‪.‬‬
‫‪ .1‬כינוס שולחן עגול וקבלת החלטה – החלטה סופית בדבר מערך ההתנדבות הרשותי של בני‬
‫הנוער בשעת חירום תתקבל על ידי נציגי ועדת ההיגוי הרחבה ברשות‪ .‬לישיבות הוועדה העוסקות‬
‫בתחום זה מומלץ לזמן גם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫קב"ט רשותי‬
‫‪‬‬
‫פיקוד העורף – קצין אוכלוסייה‪/‬נציג היקל"ר (מש"ק מתנדבים)‬
‫‪‬‬
‫נציג מל"ח – משק לשעת חירום‬
‫‪86‬‬
‫רגע לפני הצגת נושא בניית תכנית העבודה להתנדבות בחירום‪ ,‬חשוב להדגיש ולציין כי נער‪/‬ה‬
‫לא יצאו להתנדב בשעת חירום ללא אישור ההורים!‬
‫חוזר מנכ"ל‪ 2‬משרד החינוך תשס"ד‪( 7/‬ב) אינו מתיר להפעיל נוער מתנדב ללא אישורי ההורים‪.‬‬
‫אין להכשיר ולשבץ נער‪/‬ה מתנדב‪/‬ת במערך ההתנדבות הרשותי לשעת חירום ללא הצגת אישור‬
‫הורים חתום‪ .‬למחמירים‪ ,‬ניתן ליצור קשר אישי עם ההורים ולוודא את אישורם‪.‬‬
‫‪ .4‬בניית תכנית עבודה –‬
‫אחד הקשיים העיקריים הקיימים בהקשר של התנדבות בשעת חירום‪ ,‬הוא העובדה כי "שעת‬
‫החירום" אינה נחווית בחיי היום‪-‬יום‪ ,‬וכי אנו אף מייחלים כי לא תגיע‪ .‬עובדה זו מציבה בפני‬
‫רכז‪/‬ת התחום אתגר לא פשוט בבואו‪/‬ה לפתח‪ ,‬לבנות ולנהל את מערך המתנדבים‪.‬‬
‫אנו ממליצים לבנות תכנית עבודה שנתית הכוללת התייחסות לתחומים המוצגים להלן‪:‬‬
‫הגדרת תפקידי המתנדבים – הפעלת בני נוער בתפקידים מוגדרים‪ ,‬המתאימים לגילם‬
‫א‪.‬‬
‫ולכישוריהם‪ ,‬והמבטיחים את רווחתם הנפשית והפיסית‪ .‬בעת הגדרת תפקידי ההתנדבות‬
‫ביחס למשימות ההתנדבות השונות‪ ,‬יש להתייחס לנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫רציפות תפקודית – ניתן לאפיין את בני הנוער המתנדבים על קו רצף מבחינת מידת‬
‫המוכנות ביחס לרציפות התפקודית שלהם להתנדב בשעת חירום‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬ככל‬
‫שבני הנוער עברו הכשרה מוקדמת‪ ,‬חוו‪ ,‬הכירו ותרגלו את התפקיד המצופה מהם למלא‬
‫בשעת חירום‪ ,‬כך יהיו הם מוכנים יותר למעשה ההתנדבותי בשעת חירום ולמפגש עם‬
‫האוכלוסייה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התנדבות בסביבת מגורים – ככל שפעולת ההתנדבות מתבצעת קרוב למקום מגוריו של‬
‫המתנדב‪ ,‬כך קטנה מידת חשיפתו לסיכון‪ .‬הדבר מוביל להסכמה רחבה יותר בקרב‬
‫ההורים לאפשר לבני הנוער לצאת ולהתנדב‪ .‬בנוסף‪ ,‬תפיסה זו תחסוך מהרשות צורך‬
‫בקיום מערך היסעים למתנדבים‪ ,‬דבר שלא תמיד מתאפשר בשעת חירום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עבודה בזוגות או יותר – יש להימנע‪ ,‬ככל הניתן‪ ,‬מהפעלתו כבודד של בן נוער מתנדב‪.‬‬
‫העבודה בזוגות מאפשרת תמיכה וחיזוק הדדי לאורך הפעילות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקפדה על עבודה במשמרות – יש לקבוע ולהקפיד על אורך המשמרת של מתנדבים בני‬
‫נוער‪ .‬בזמן חירום‪ ,‬קיימת נטייה של המתנדב לא להעמיד "גבולות" ולהמשיך לפעול עד‬
‫לאפיסת כוחות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ויסות תפקידים – במקרה שחלק מבני הנוער ממלאים תפקיד המחייב עבודה תחת תנאי‬
‫לחץ גדולים (עבודה ישירה עם אוכלוסייה בחרדה)‪ ,‬יש לפעול ולאפשר להם‪ ,‬לאחר מספר‬
‫ימי פעילות‪ ,‬לבצע תפקידים לחוצים פחות‪.‬‬
‫נבחרת מובילה – בניית ה של קבוצת בני הנוער שבחרו להתנדב כקבוצה אחת מובילה‬
‫ומגובשת‪ ,‬הכוללת שם ולוגו משלה‪ .‬ניתן אף להנפיק חולצות ו‪/‬או כל סממן זהות אחר אשר‬
‫‪2‬‬
‫חוזר מנכ"ל תשס"ד‪( 7/‬ב)‬
‫‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc//sd7bk5_4_6_14.htm‬‬
‫‪87‬‬
‫מייחד קבוצה זו מבני נוער מתנדבים אחרים ומעלה אותה על נס‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לערוך רישום‬
‫שמי של בני הנוער‪ ,‬אשר יכלול את הפרטים הבאים‪ :‬מס' טלפון סלולרי וטלפון קווי של‬
‫הנער‪/‬ה‪ ,‬מס' טלפון סלולרי של ההורים‪ ,‬כתובת מקום המגורים‪ ,‬כתובת דואר אלקטרוני‬
‫(מייל)‪ ,‬מס' ת"ז‪ ,‬אישורי ההורים ומקום ההתנדבות בשעת החירום‪ .‬רישום זה נחוץ לטובת‬
‫מעקב אחר המתנדב ופעילותו בעת שגרה ובחירום‪ .‬הוא משמש כלי משמעותי להעברת מידע‬
‫מעודכן בנוגע למפגשי הקבוצה וליצירת דיאלוג אינטרנטי רציף‪ ,‬ולעתים אף אישי יותר‪ ,‬עם‬
‫כל אחד מחברי הקבוצה‪.‬‬
‫יש לדאוג כי מערך רישום בני הנוער המתנדבים יהיה מעודכן תמיד – בשגרה ובחירום‪.‬‬
‫ג‪ .‬בניית מערך הכשרות וליווי – פריסה של מערך ההכשרות לאורך כל השנה ושמירה על‬
‫ג‪.‬‬
‫פגישות סדורות עם בני הנוער‪ ,‬אחת לחודש וחצי‪-‬חודשיים‪ ,‬ישמרו על "מתח" חיובי בקרב בני‬
‫הנוער שבחרו להתנדב‪ .‬יש לקבוע מראש לוח זמנים‪ ,‬תאריכים‪ ,‬שעות הכשרה ומקום הכשרה‪,‬‬
‫ולהעבירם לבני הנוער‪ .‬כמו כן‪ ,‬מומלץ לערוך כרטיס הכשרה אישי לכל אחד מבני הנוער‪ ,‬על‬
‫מנת לאפשר מעקב אישי אחר כל מתנדב‪.‬‬
‫מערך ההכשרה בחירום יכלול את המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חשיפת בני הנוער לעולם התנדבות בשעת חירום‬
‫‪‬‬
‫הפעלת בני נוער מתנדבים בשעת חירום – היבט פסיכולוגי‬
‫‪‬‬
‫תפיסת התנדבות בחירום של פיקוד העורף והרשות המקומית‬
‫‪‬‬
‫הכשרות למלווי תכניות נוער בשעת חירום‬
‫טבלה מספר ‪ :0‬מערך ההכשרות לבני נוער מתנדבים בשעת חירום‬
‫בטבלה המצורפת מופיעים נושאי ההכשרה בסדר כרונולוגי‪ ,‬כפי שאנו ממליצים להעבירם לבני‬
‫הנוער המתנדבים‪.‬‬
‫א‪ .‬הכנה להתנדבות בשעת חירום‪:‬‬
‫את מערך הכשרות זה אנו ממליצים להעביר לבני הנוער לאורך כחודשיים‪-‬שלושה‪.‬‬
‫תחום‬
‫חשיפה לעולם‬
‫החירום‬
‫הכנה מנטלית‪-‬‬
‫פסיכולוגית‬
‫מס' מפגשים‬
‫(כל מפגש‬
‫‪ 0.5‬שעות)‬
‫נושאים‬
‫‪1‬‬
‫א‪ .‬הגדרות ומושגים‬
‫גורם מעביר‬
‫פיקוד העורף‬
‫יש לתאם מול‬
‫הקנ"ר (קצין נפה‬
‫רשותי)‬
‫יחידות א'‪ ,‬ד' –‬
‫פיקוד העורף‬
‫המלצה‪ :‬בנייה‬
‫משותפת של‬
‫ההכשרה עם שני‬
‫גופים אלו‬
‫ב‪ .‬דוגמאות מהארץ ומהעולם‬
‫‪1‬‬
‫א‪ .‬היכרות עם מאפייני התנהגות‬
‫אוכלוסייה בשעת חירום‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתן כלים להתמודדות עם מצבי לחץ‬
‫של המתנדב‪.‬‬
‫ג‪ .‬עבודה עם אוכלוסייה במצב חירום‬
‫ד‪ .‬תרחישים אפשריים בשעת חירום‬
‫ותרגול‪.‬‬
‫יחידות ב'‪ ,‬ג' –‬
‫שירות פסיכולוגי‬
‫חינוכי ברשות ו‪/‬או‬
‫מחלקת הרווחה‬
‫‪88‬‬
‫הערות‬
‫העברת ההכשרה‬
‫תיעשה במשותף‬
‫על ידי איש‬
‫המקצוע ומלווה‬
‫הקבוצה‬
‫תפיסת פקע"ר‬
‫ועבודת הרשות‬
‫המקומית‬
‫א‪ .‬תפיסת תפקיד המתנדבים בחירום‬
‫ע"פ פיקוד העורף‬
‫ב‪ .‬תפיסת תפקיד המתנדבים בחירום‬
‫ע"פ הרשות המקומית‬
‫‪( 1‬שעתיים)‬
‫הכשרות‬
‫מקצועיות‬
‫לתחום‬
‫ההתנדבות –‬
‫העשרה‬
‫והתאמות‬
‫א‪ .‬העשרת תחום ההתנדבות המקצועי‬
‫באוריינטציה לחירום‪.‬‬
‫‪( 1‬ובהתאם‬
‫לצורך)‬
‫שילוב בתרגול‬
‫מקומי וארצי‬
‫א‪ .‬שילוב בתרגול מוכנות הרשות לשעת‬
‫חירום (תרגילי נפה‪ ,‬מוסדות חינוך‪,‬‬
‫נקודת מפנה)‬
‫ע"פ מספר‬
‫התרגולים‬
‫המתקיימים‬
‫ברשות‬
‫יחידה א' – פיקוד‬
‫העורף‬
‫יש לתאם מול‬
‫הקנ"ר‬
‫יחידה ב' – רכזת‬
‫מתנדבים רשותית‬
‫ו‪/‬או קב"ט‬
‫‪ .1‬ארגון קולט‬
‫‪ .1‬גוף הידע‬
‫המקצועי‬
‫פיקוד העורף‬
‫מוקדנים‬
‫‪ .1‬פיקוד העורף‬
‫‪ .1‬קב"ט עירוני‬
‫ב‪ .‬שעת החירום‪ :‬בשלב זה לא מתקיימות הכשרות לתחום‪ ,‬תהליך הליווי יפורט בהמשך‪.‬‬
‫ג‪ .‬חזרה לשגרה‪:‬‬
‫נושאים‬
‫תחום‬
‫א‪ .‬עיבוד התהליך הקבוצתי‬
‫עיבוד‬
‫פסיכולוגי‬
‫מס' מפגשים‬
‫(כל מפגש‬
‫‪ 0.5‬שעות)‬
‫גורם מעביר‬
‫הערות‬
‫‪1‬‬
‫השירות הפסיכולוגי‬
‫החינוכי‪ ,‬בהנחיה‬
‫משותפת עם מלווה‬
‫הקבוצה‬
‫בעת העיבוד‬
‫הפסיכולוגי‪,‬‬
‫חשוב מאוד‬
‫להתייחס לסוגיה‬
‫של בני הנוער‬
‫אשר היו מיועדים‬
‫להתנדב – אך לא‬
‫הגיעו‪ ,‬מסיבות‬
‫שונות‬
‫‪( 1‬שעתיים)‬
‫השירות הפסיכולוגי‬
‫החינוכי‪ ,‬בהנחיה‬
‫משותפת עם מלווה‬
‫הקבוצה ורכז‬
‫התנדבות הנוער‬
‫בשעת חירום‬
‫ב‪ .‬עיבוד התהליך האישי‬
‫הפקת לקחים‬
‫א‪ .‬ברמה האישית‬
‫ב‪ .‬ברמה המקצועית‬
‫הכשרה פסיכולוגית להתמודדות במצב חירום‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הכרת המאפיינים הפסיכולוגים במצב חירום – התנהגות אוכלוסייה במצב חירום‪ :‬מהם‬
‫הקשיים הפסיכולוגיים הצפויים בשעת חירום‪ ,‬מהם מקורות הלחץ‪ ,‬כיצד עשויים קשיים‬
‫אלו להשפיע על הפרט ועל הקהילה וכו'‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מתן כלים להתמודדות עם מצבי לחץ באירועי חירום – הכרתן של דרכי התמודדות‬
‫אפשריות עם הלחצים הנובעים ממצב חירום‪ .‬חשוב שבהכשרה זאת המתנדב ייחשף‬
‫ויתרגל שיטות שונות להתמודדות עם הלחצים העלולים להתרחש במצב חירום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עבודה עם אוכלוסייה במצב חירום – מתן מידע לגבי התנהגות צפויה של האוכלוסייה‬
‫בעת חירום‪ ,‬ומתן כלים לעבודה נכונה עם התושבים בזמנים אלו‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫‪‬‬
‫"הכנה מנטלית" לתרחישים אפשריים בזמן חירום – הכרה ותרגול של מצבים בהם‬
‫עלולים להיתקל בני הנוער המתנדבים בזמן חירום‪ ,‬הלכה למעשה‪ .‬במהלך תרגולים אלו‪,‬‬
‫יש להציג בפני בני הנוער תרחישים ותופעות שכיחות בזמן חירום‪ ,‬ולעבוד יחד על דרכי‬
‫תגובה נכונים‪.‬‬
‫הכשרות מקצועיות בתחום ההתנדבות בשעת חירום – תחום הכשרה זה הינו חלק מתהליך‬
‫ההכשרה הראשוני של בני הנוער‪ ,‬עם כניסתם לעולם ההתנדבות והתמקצעותם בתחום התוכן‬
‫הרלוונטי‪ .‬בעת תכנון ההכשרה עם איש המקצוע‪ ,‬יש להביא לידיעתו את סוגיית ההתנדבות‬
‫בחירום ולבנות יחדיו הכשרה מקצועית מתאימה‪.‬‬
‫בנוסף להכשרות שפורטו לעיל‪ ,‬בשלב זה אנו ממליצים לקיים גם את הכשרות הבאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הכשרת מלווי תכניות התנדבות נוער בשעת חירום – חשוב מאוד להכשיר את מנהלי‬
‫קבוצות ההתנדבות שיפעילו בני נוער מתנדבים בשעת חירום‪ ,‬להיבטים המיוחדים של‬
‫הפעלת בני נוער מתנדב בשעת חירום‪ .‬זו הכשרה ייעודית לסגלים הכוללת מאפייני‬
‫התנהגות של בני נוער במצב חירום‪ ,‬אופן ליווי בני הנוער בזמן חירום‪ ,‬זיהוי סימני חרדה‬
‫בקרב מתנדבים בני נוער‪ ,‬וכלים לביצוע שיחות קבוצתיות עם בני הנוער לאורך תקופת‬
‫החירום‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש להעביר יחידה נפרדת למלווים‪ ,‬העוסקת בסוגיית שילובם של בני‬
‫נוער המתנדבים ספונטנית בשעת חירום‪ .‬ביחידה זו‪ ,‬יש לתת דגש למניעי ההתנדבות‬
‫בקרב בני הנוער‪ ,‬לשילובם בקבוצות ההתנדבות הקיימות‪ ,‬ובאותו הקשר – במציאת‬
‫מקום משמעותי‪ ,‬נוח ונכון עבור כל נער‪/‬ה במסגרת הדינמיקה הקבוצתית הקיימת‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬יש להציג בפני מלווי הקבוצות את המדיניות הקיימת ברשות בדבר קבלתם של בני‬
‫נוער המגיעים באופן ספונטני ישירות למקום ההתנדבות‪ ,‬ואשר אינם "עוברים" דרך‬
‫רכז‪/‬ת המתנדבים הספונטניים בשעת חירום ביחידת הנוער‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מפגש עם ההורים – ההחלטה בדבר יציאה להתנדבות בשעת חירום מושפעת רבות‬
‫מהתחושות ומהחששות של ההורים בבית לשלומו של ילדם‪ .‬נכונה ההנחה‪ ,‬כי בני נוער‬
‫רבים יצאו מבתיהם גם ללא רשות ההורים‪ ,‬אך אנו איננו חפצים בקיומה של סיטואציה‬
‫זו‪ .‬מפגש מסודר עם ההורים‪ ,‬המציג בפניהם את הקווים המנחים ביחס לביטחון ולשלום‬
‫ילדם‪ ,‬בד בבד עם התייחסות לתרומתה של ההתנדבות לחוסנו האישי של הנער ותרומתו‬
‫לחוסן הקהילתי והלאומי‪ ,‬יכולים להפחית את מידת ההתנגדות של ההורים‪.‬‬
‫ב‪ .‬שעת החירום‬
‫כאמור‪ ,‬במהלך תפקודו במצב חירום‪ ,‬המתנדב יתמודד עם לחצים פיסיים ונפשיים ייחודיים‪ .‬על‬
‫כן‪ ,‬מידת ערנותם של מלווי קבוצות בני הנוער המתנדבים לצורכיהם הפיסיים והנפשיים של בני‬
‫הנוער בזמן ההתנדבות‪ ,‬היא זו שתקבע את רווחתו האישית של כל מתנדב ומתנדב‪.‬‬
‫יש להאיר את תשומת לבם של מלווי הקבוצות לנקודות הבאות בתהליך ליווי הקבוצה המתנדבת‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מתן מידע – ישנה חשיבות עליונה לדאוג ולספק למתנדבים מידע עדכני ושוטף על‬
‫המתרחש‪ ,‬הן ברמה הלאומית והן ברמה המקומית‪ ,‬וסביב התפקידים שהם ממלאים‬
‫בזמן החירום‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫‪‬‬
‫קשר עם המשפחה – יש לוודא שלבני הנוער יש אפשרות ליצור קשר עם בני משפחתם‬
‫ועם אנשים משמעותיים אחרים‪ .‬יש לוודא שבני הנוער אכן מקיימים קשר עם בני‬
‫המשפחה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אוכל ושתייה – יש לדאוג שהמתנדבים מקבלים מענה סדור לנושאים אלו‪ .‬ככל שניתן‪ ,‬יש‬
‫לפעול לאכילה בצוותא לבני הנוער‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מנוחה ותנאי היגיינה – יש לדאוג שלמתנדבים יהיה מקום מנוחה הולם בין המשמרות‪,‬‬
‫הן לצורך שינה והן כמתן מענה לצורכיהם ההיגייניים (מקלחות‪ ,‬צרכים אישיים וכו')‪.‬‬
‫חשוב שיעמוד לטובת הקבוצה מקום משלהם בו יכלו להיות ולבלות יחד בזמן מנוחתם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פתיחת משמרת – עם תחילתה של משמרת התנדבותית‪ ,‬מומלץ לכנס את כל בני הנוער‬
‫המתנדבים לשיחה שלה המטרות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬בדיקת מצב הנוכחות של בני הנוער ועריכת שינויים במצבת המתנדבים‪,‬‬
‫במידת הצורך‪.‬‬
‫ב‪ .‬אפשרות לאחראי על הקבוצה לזהות בני נוער המגלים סימנים של מצוקה‬
‫המחייבת התערבות‪.‬‬
‫ג‪ .‬אפשרות למתן מידע על המתרחש והצפוי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סיכום משמרת – חשוב ביותר לקיים שיחה קצרה עם המתנדבים בני הנוער בסוף כל‬
‫משמרת – מעין תחקיר יומי‪ .‬לסיכום זה מספר מטרות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫הפקת לקחים לגבי הפעילות שבוצעה‪ ,‬מתן משוב‪ ,‬שיפור שיטות וכו'‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אפשרות לשתף ולעבד ברמה הקבוצתית את החוויות וההתנסויות שעוברות על‬
‫חברי הקבוצה‪ ,‬מתן תמיכה הדדית‪ ,‬מתן כלים דרושים וכו'‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אפשרות לאחראי על הקבוצה לזהות אם ישנם בני נוער המגלים סימנים של‬
‫מצוקה המחייבת התערבות‪.‬‬
‫פעילות סיכום המשמרת תתבצע על ידי האדם האחראי על הקבוצה‪ .‬במקרה שעולות‬
‫התנסויות קשות‪ ,‬נכון להזמין איש מקצוע למפגש – על מנת לסייע בעיבוד החוויות‬
‫הפסיכולוגיות ומתן כלים להתמודדות‪.‬‬
‫במקרה של הפעלת בני נוער מתנדב לאורך תקופה ממושכת‪ ,‬נכון לקיים עמם לפחות פעם‬
‫בשבוע ישיבה ארוכה יותר‪ ,‬לשם עיבוד התנסויותיהם ולצורך חיזוק משאבי ההתמודדות‪.‬‬
‫במידה שניתן‪ ,‬יש לשלב איש מקצוע בתהליך זה (לכל הפחות‪ ,‬לשם קבלת הדרכה‬
‫מקצועית לפני ביצועו)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפנייה לאנשי מקצוע – בכל מקרה בו האחראים לקבוצה מזהים בני נוער מתנדבים‬
‫המזהים סימני מצוקה בולטים – יש לפנות לאיש מקצוע במקום‪ ,‬על מנת לקבל ייעוץ לגבי‬
‫אופן ההתמודדות עם אותו מתנדב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פעילות הפגתית – במקרים בהם שעת החירום נמשכת זמן ממושך‪ ,‬אנו ממליצים לזמן‬
‫לבני הנוער פעילות הפגתית כגון הזמנת הופעת אומן אורח‪ ,‬סדנאות צחוק‪ ,‬יוגה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬או כל רעיון אחר אשר יאפשר לבני הנוער הזדמנות "להתנתק" מהאינטנסיביות‬
‫של חיי שגרת החירום‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫ג‪ .‬חזרה לשגרה‬
‫עם סיום תקופת החירום או הפסקת עבודת בני הנוער המתנדבים‪ ,‬חיוני לקיים תהליך סיכום‬
‫מפורט עם כל המשתתפים בפעילות‪ .‬סיכום זה חייב להתבצע לאורך שני צירים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬לגבי הפעילות עצמה – קיום תהליך סדור של הפקת לקחים לגבי התפקידים שמילאו בני‬
‫הנוער במהלך מצב החירום‪ .‬זאת‪ ,‬על מנת להבטיח למידה אישית של בני הנוער‪ ,‬וכן‬
‫למידה ארגונית לקראת הפעלה עתידית של בני נוער במצב חירום‪.‬‬
‫‪ .1‬עיבוד פסיכולוגי – קיום תהליך סדור של עיבוד קבוצתי להתנסויותיהם של בני הנוער‬
‫לאורך תקופת החירום‪ .‬חשוב מאוד להקדיש פרק נרחב לבירור תחושות וסימפטומים‬
‫הקיימים בקרב בני הנוער‪ ,‬לנרמול תחושות‪ ,‬ללימוד משותף של דרכי התמודדות‬
‫ולהדרכה לקראת החזרה לשגרה‪ .‬יש לוודא שלבני הנוער יש כתובה ברורה לפנות אליה‬
‫במקרה של קושי לחזור לשגרה נורמלית‪.‬‬
‫חשוב שפעילות זאת תתבצע במשותף‪ ,‬על ידי אחראי הקבוצה ואיש מקצוע המוכשר לכך‬
‫(ניתן לפנות לשפ"ח או לאגף הרווחה כדי שישלחו נציג מתאים)‪.‬‬
‫ד‪ .‬הוקרה‬
‫עם סיומה של שעת החירום – זה הזמן להגיד תודה‪ .‬מומלץ ואף חשוב להוקיר את בני הנוער‬
‫המתנדבים‪ ,‬ולהציג לכל את תרומתם הייחודית לחוסנה של הקהילה‪.‬‬
‫ה‪ .‬תכנית לטיפול במצבי משבר‬
‫מקרה של פגיעה במתנדב‪ ,‬במשפחתו או בחבריו עלול להשפיע על קבוצה גדולה של מתנדבים‪ .‬יש‬
‫לערוך מראש תכנית להתמודדות עם מצבי משבר אלו‪ .‬אנו ממליצים לכתוב תכנית זו בשיתופם‬
‫של מחלקות הרווחה ו‪/‬או השירות הפסיכולוגי (מכלול אוכלוסייה)‪ ,‬אשר גם יתנו את המענה‬
‫הטיפולי בשעת הצורך‪.‬‬
‫ו‪ .‬מיקום פיסי – מרכז התנדבות נוער רשותי‪ .‬על רכז המתנדבים הרשותי לפעול מתוך מרכז פיסי‬
‫מוגן‪ ,‬אשר ידוע לכלל בני הנוער ברשות‪ .‬המקום צריך להיות מרוהט ומצויד (טלפון‪ ,‬מחשב‪ ,‬פקס‪,‬‬
‫מכונת צילום) באופן שיאפשר לתמוך בפעילות בשעת חירום‪ .‬חשוב שהמקום יהיה נגיש לבעלי‬
‫מוגבלויות‪.‬‬
‫ז‪ .‬תיעוד‬
‫יש לתעד את כל התהליך בתיק התנדבות נוער בשעת חירום‪.‬‬
‫מתנדבים ספונטניים‬
‫אחד האתגרים העומדים בפני רכז התנדבות הנוער הרשותי‪ ,‬הוא סוגיית "המתנדבים‬
‫הספונטניים"‪ .‬הרצון והתחושה לעשייה ולתרומה בזמן חירום מחיים את רוח ההתנדבות בקרב‬
‫בני הנוער (אשר לא מתנדבים בשגרה)‪.‬‬
‫הדילמה בדבר קבלתם של בני הנוער למערך ההתנדבות העירוני אינה פשוטה‪ ,‬שכן מחד גיסא הם‬
‫חסרים את ההכשרה המתאימה‪ ,‬וכפי שכבר ציינו‪ ,‬מתנדבים שאינם מוכנים נפשית ופיסית‪ ,‬או‬
‫שאינם יודעים מהי משימתם וכיצד עליהם לפעול‪ ,‬עלולים לגרום יותר נזק מתועלת לעצמם‬
‫ולאנשים להם באו לסייע‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬אין אנו רוצים "לדכא" את רוח ההתנדבות אשר תורמת‬
‫הן לקהילה והן לחוסנו האישי של המתנדב‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫התמודדות עם דילמה במהלך שעת החירום דורשת משאבים לא מעטים‪ .‬על כן‪ ,‬יש להיערך‬
‫להתמודדות עם סוגייה זו מבעוד מועד‪ ,‬ולנקוט את הצעדים הבאים לפני שילובם של בני הנוער‬
‫במערך ההתנדבות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫כוח אדם‬
‫אנו ממליצים‪ ,‬כי תחום המתנדבים הספונטניים יהיה תחת אחריותו של איש צוות נוסף‬
‫אשר כל עיסוקו בשעת החירום יהיה למיין‪ ,‬להכשיר ולשבץ בני נוער המעוניינים להתנדב‬
‫ואין הם נמצאים במצבת בני הנוער המתנדבים‪.‬‬
‫חשוב שאיש צוות זה יהיה בקשר ישיר עם רכז בני הנוער המתנדבים בשעת חירום‪ ,‬ויכיר‬
‫מקרוב את מערך המענים ההתנדבותיים והפערים הקיימים‪ ,‬הן מבחינת מספרי‬
‫המתנדבים והן מבחינת צרכים נוספים שצצו ברשות בעקבות שעת החירום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מיון מתנדבים‬
‫ראשית‪ ,‬חשוב לזכור‪ ,‬כי אין לאפשר יציאת נער‪/‬ה להתנדבות ללא אישור מההורים! לכן‪,‬‬
‫יש לבקש ראשית מהנער‪/‬ה להחתים את ההורים על אישור‪ .‬למחמירים‪ ,‬ניתן לוודא‬
‫אישור זה על ידי שיחת טלפון עם ההורים‪ .‬יש להכין מבעוד מועד טופס שאלון למתנדב‪,‬‬
‫אשר בוחן את כישוריו ויכולותיו בשגרת חייו (על מנת לשמור על עקרון הרציפות)‪ ,‬ואת‬
‫תחומי ההתנדבות אשר בהם הוא מעוניין לתרום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הכשרה‬
‫יש לבנות מערך הכשרה קצר המעניק לבני הנוער את עיקרי תפיסת ההתנדבות בחירום‪.‬‬
‫יש לתת דגש בעיקר על הכשרה בתחום המפגש עם אוכלוסייה תחת לחץ וחרדה‪ ,‬ולבחון‬
‫בקצרה את מידת בקיאותו של המתנדב בתחום ההתנדבות בו הוא מעוניין לתרום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיבוץ וליווי‬
‫ניתן להכין מבעוד מועד משימות התנדבותיות לבני נוער אשר אינן דורשות מפגש ישיר עם‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬ולשבץ את המתנדבים הספונטניים למשימות אלו‪.‬‬
‫עם השיבוץ של נער‪/‬ה לתחום ההתנדבות הרלוונטי לכישוריו‪ ,‬יש לדאוג וללוות כל נער‪/‬ה‬
‫למקום ההתנדבות‪ ,‬להכיר לו את המקום‪ ,‬ולהציג בפניו את אופי הפעילות‪.‬‬
‫יש לעדכן את מלווה קבוצת בני הנוער המתנדבים בפרטיו האישיים של הנער‪/‬ה שהצטרפו‬
‫לפעילות ההתנדבותית‪ ,‬ולבקש ממנו לבחון מקרוב את אופן השתלבותו של המתנדב‬
‫בקבוצת בני הנוער המתנדבים‪.‬‬
‫אנו ממליצים לבקש מאחד מבני הנוער המתנדבים‪ ,‬הוותיקים והמובילים‪ ,‬לחנוך את‬
‫המתנדב החדש ולהציג בפניו את הדינמיקה הקבוצתית ואת אופי ההתנדבות‪.‬‬
‫בימים הראשונים לאחר השיבוץ‪ ,‬על מרכז תחום המתנדבים הספונטניים לעמוד בקשר עם‬
‫המתנדב‪ ,‬לשאול לשלומו‪ ,‬ולוודא עם מלווה הקבוצה אליה המתנדב נשלח כי המתנדב מרגיש‬
‫שהוא תורם ומשמעותי לתחום התנדבותו‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי ישנם מקרים בהם מגיעים בני נוער המעוניינים להתנדב ישירות למקום ההתנדבות‪,‬‬
‫ואינם "עוברים" דרך רכז‪/‬ת המתנדבים הספונטניים‪ .‬על כל רשות לקבל החלטה בדבר אופי‬
‫ההתייחסות למתנדבים אלו‪ .‬על ההחלטה להתייחס לסוגיות הבאות‪:‬‬
‫‪93‬‬
‫‪‬‬
‫לא תמיד המצב הביטחוני מאפשר הפנייה של המתנדבים לרכז‪/‬ת המתנדבים‬
‫הספונטניים‪ .‬ייתכן שנער‪/‬ה יגיעו למקלט הקרוב למקום מגוריהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לעתים מגיעים בני נוער במטרה להתנדב "רק לכמה שעות"‪ ,‬ואינם מעוניינים להמשיך‬
‫ולהתנדב לאורך זמן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אישורי הורים‬
‫‪‬‬
‫מאפיינים דמוגרפיים של המתנדב‬
‫חשוב לזכור‪ ,‬כי המפגש הראשוני עם עולם ההתנדבות בשעת בחירום מהווה נדבך מכריע בדבר‬
‫נכונותו של המתנדב להמשיך ולהתנדב גם בעת שגרה‪ .‬לכן‪ ,‬קליטה נכונה וליווי נכון של המתנדב‬
‫הספונטני בשעת חירום‪ ,‬יובילו להרחבתם של מעגלי ההתנדבות בקרב בני הנוער ברשות‪ ,‬בשעות‬
‫שגרה ובעת חירום גם יחד‪.‬‬
‫באזור‪ ,‬השתתפו בני נוער בתרגיל נקודת מפנה ‪ .5‬הם עזרו באיוש מענה טלפוני ובחלוקת מים‬
‫לתושבים שלא יוכלו להגיע לנקודת חלוקת מים במקרה אמת‪ .‬הקבוצה עברה הכשרה מטעם פיקוד‬
‫העורף‪ .‬מטרת ההכשרה היתה‪ ,‬להכשיר בני נוער מתנדבים שיאיישו תפקידי עורף בשעת משבר‪.‬‬
‫ביום תרגיל "נקודת מפנה ‪ ,"1‬בשעה ‪ ,1.:1.‬התייצבו במועצה המקומית כל המתנדבים וקיבלו‬
‫תדרוך לגבי המשך היום‪ .‬לאחר התדרוך‪ ,‬יצאו המתנדבים לכיוון בית הספר‪ ,‬שם הוצבו מכל מים‬
‫אורן‪ -‬השתתפות נוער בתרגיל נקודת מפנה ‪ . 1‬ביישוב אזור‪-‬‬
‫גדול ובקבוקים לחלוקה‪ .‬המתנדבים החלו למלא שקיות במים‪ .‬משסיימו‪ ,‬הלכו ברחבי אזור וחילקו‬
‫מים לתושבים‪.‬‬
‫\‬
‫‪94‬‬
‫פרק ‪ :01‬מבט אל העתיד‬
‫המודל של עמ"ן עוסק בפיתוח תרבות של נתינה קהילתית בקרב בני נוער בגילים הקריטיים‬
‫לעיצובם האזרחי והחברתי (‪ .)13–11‬כשבוחנים את המגמות השונות בעולם ובישראל‪ ,‬אשר יקבעו‬
‫את זירת התנדבות הנוער העתידית‪ ,‬אפשר להתרשם כי בני נוער רוצים להתנדב ומוכנים להתנדב‪,‬‬
‫הן למשימות קבועות והן להתנדבויות חד‪-‬פעמיות וארעיות‪ ,‬אך על פי תנאיהם ולא על פי הכתבת‬
‫הארגונים וצורכיהם בלבד‪ .‬אנו רואים‪ ,‬כי בני הנוער מבקשים גיוון במקומות ההתנדבות – לא עוד‬
‫מקום אחד לאורך שנים‪ ,‬אלא מספר מקומות משתנים‪ ,‬על פי שעות הלימודים‪ ,‬החוגים בהם הם‬
‫הקרבה למקום ההתנדבות והבית‪ .‬הם מבקשים חדשנות‪ ,‬רווח שולי מקצועי‪ ,‬השקעה‬
‫פעילים או ִ‬
‫ויצירתיות‪ ,‬שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים‪ ,‬קישור לרשתות חברתיות; וכן שימוש‬
‫בתגמול ‪ ,‬בתהליכי הסמלה‪ ,‬במיתוג ובקרדיטציה למתנדבים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ניתן לראות‪ ,‬כי תחומי הבילוי והפנאי תופסים בקרב בני הנוער נתח עשייה משמעותי‪ ,‬וכי‬
‫תחומים חופפים של מעורבות חברתית‪ ,‬מנהיגות ויזמות בהתנדבות הולכים ומתחזקים ומאששים‬
‫את המגמה הבין‪-‬לאומית של שינוי תרבות ההתנדבות בקרב נוער וצעירים‪ .‬תחום המחשבים‬
‫והרשתות החברתיות מהווה סמן חשוב לעתיד הדוהר קדימה‪ ,‬וההתנדבות הווירטואלית‪ ,‬אשר‬
‫מחברת בין הפרט לקהילה שבסביבתו ולקהילות רחוקות יותר‪ ,‬ואף יוצרת קהילות חדשות‪,‬‬
‫תופסת תאוצה ומקום בולט בתרבות הבילוי והעשייה החברתית של הנוער‪.‬‬
‫התנדבות של אוכלוסיות מוחלשות‪ ,‬התנדבות של בעלי צרכים מיוחדים ושימוש בהתנדבות ככלי‬
‫לשילוב חברתי‪ ,‬תופסים את הבמה המרכזית בשנים האחרונות‪ .‬היום‪ ,‬ניתן למצוא במרבית ערי‬
‫בצ ָדה‪ .‬הפעילות נועדה לתרום‬
‫עמ"ן פעילות משותפת של נוער עם‪/‬ובלי צרכים מיוחדים והתנדבות ִ‬
‫לקהילה באופן שוויוני ואחיד‪ .‬כך‪ ,‬גם בנוגע לנוער בסיכון (עולים חדשים ותושבים ותיקים)‪,‬‬
‫המגיעים להתנדבות בכדי להתעצם ולחזק יכולות ואת ההסתגלות לחברה‪ .‬עולם חדש ואמיץ מציג‬
‫לנו נושא השותפויות בהתנדבות – יצירת קהילות מתנדבות שונות ומגוונות‪ ,‬חיבור בין‪-‬תחומי‪ ,‬בין‪-‬‬
‫דורי‪ ,‬בין‪-‬מגזרי‪ ,‬בין‪-‬לאומי ועוד ועוד‪.‬‬
‫תעודת בגרות חברתית‬
‫אחת ממטרות החינוך הממלכתי‪ ,‬היא לטפח מעורבות בחיי החברה הישראלית‪ ,‬נכונות לקבל‬
‫תפקידים ולמלאם מתוך מסירות ואחריות‪ ,‬רצון לעזרה הדדית‪ ,‬תרומה לקהילה‪ ,‬התנדבות‬
‫וחתירה לצדק חברתי‪.‬‬
‫מערכת החינוך מכריזה בכך‪ ,‬כי הישגי בוגרי המערכת ימדדו על פי הישגיהם החברתיים‪-‬ערכיים‬
‫בתרומה לחברה‪ ,‬בצד הישגיהם בתחומי הדעת‪ ,‬והחליטה על הענקת תעודת בגרות חברתית‪.‬‬
‫מטרותיה העיקריות של התעודה‪:‬‬
‫•‬
‫קידום מוטיבציה בקרב תלמידים למעורבות חברתית‪ ,‬קהילתית ואזרחית‪ ,‬ולמצוינות‬
‫חברתית‪.‬‬
‫•‬
‫הענקת מעמד של חשיבות ציבורית למעורבות ולהתנדבות בני הנוער‪.‬‬
‫משרד החינוך רואה בתעודת בגרות חברתית שיאו של תהליך חינוכי וביטוי למצוינות ערכית‬
‫חברתית‪-‬קהילתית‪ .‬המשרד פועל לטובת הכרה של מוסדות האקדמיה בתעודה כמרכיב בבחירת‬
‫המועמדים ללימודים‪ ,‬וכן בשיח עם צה"ל‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫הערכת הפעילות והלמידה הנלווית תהיה מילולית ותכלול התייחסות לקריטריונים הבאים‪:‬‬
‫•‬
‫עשייה‪ :‬התלמיד‪/‬ה יפעל למען הזולת בקהילה בהיקף של ‪ 6.‬שעות פעילות לשנת לימודים‬
‫במשך שלוש שנים (י'‪-‬י"ב) – היקף של ‪ 081‬שעות‪.‬‬
‫•‬
‫הכשרה‪ :‬התלמיד‪/‬ה ישתתף בתהליכי הכשרה והדרכה בבית הספר ובמוסד הקולט‪,‬‬
‫בהתאם לדרישות התפקיד שבחר‪/‬ה למלא‪ .‬ההכשרה תתקיים בבית הספר ובמקום‬
‫הפעילות במשך שלוש שנים (י'‪-‬י"ב)‪ ,‬בהיקף של ‪ 11‬שעות ‪.‬‬
‫• הערכת עבודת סיכום – יומן מסע אישי‪ :‬העבודה תתייחס לפחות לשנתיים משנות‬
‫פעילותו ותהווה תיעוד משוב‪ ,‬רפלקציה והערכה עצמית של פעילות התלמיד על מהלך‬
‫התנדבותו‪.‬‬
‫חשוב לציין‪ ,‬כי בקריטריונים להערכה המסכמת של העשייה והלמידה הנלווית‪ ,‬תהיה‬
‫התייחסות גם להתפתחותו של המתנדב במהלך שנות ההתנדבות‪:‬‬
‫•‬
‫נוכחות בדייקנות ובהתמדה‬
‫•‬
‫שיתוף פעולה ותקשורת עם המוסד ועם מקבל השירות‬
‫•‬
‫יוזמה אישית‬
‫•‬
‫תרומה מעבר לזמן הנדרש‬
‫•‬
‫השתתפות מלאה בהכשרה ובהדרכה לקראת מילוי התפקיד ובמהלך הפעילות‬
‫תכנית "מתנדבים בחינוך"‬
‫שר החינוך‪ ,‬מר גדעון סער‪ ,‬יזם תכנית חינוכית ערכית – "מתנדבים בחינוך"‪ .‬אלה דבריו‪" :‬יש‬
‫היום שעת רצון בחברה הישראלית‪ ,‬שנובעת מההכרה בדבר חשיבות החינוך לעתיד האישי‬
‫והלאומי‪ ,‬ובצורך להירתם להצלחת מערכת החינוך‪ .‬אני משוכנע כי יצירת מעגלי ההתנדבות‬
‫האזרחיים סביב מערכת החינוך והרחבתם‪ ,‬יחזקו את המערכת‪ ,‬יעשירו אותה‪ ,‬ויחנכו להתנדבות‬
‫ונתינה" (שר החינוך‪ ,‬חה"כ גדעון סער‪.)11.3..1 ,‬‬
‫התכנית "מתנדבים בחינוך" מוצעת במודל של הרחבת היקפי ההתנדבות הקיימים ברשות‬
‫המקומית‪ ,‬וכן פיתוח כלים חדשים להתנדבות והשפעה במערכת החינוך הפורמלית והבלתי‪-‬‬
‫פורמלית‪.‬‬
‫לטובת פיתוח תחום ההתנדבות במערכת החינוך הרשותית‪ ,‬פועלת התכנית לטובת יצירת שיתופי‬
‫פעולה ארציים ורשותיים עם ארגוני התנדבות‪ ,‬הכשרה של צוותי החינוך הפורמלי והבלתי‪-‬‬
‫פורמלי בתחום ניהול ועבודה עם מתנדבים‪ ,‬ושל ארגוני ההתנדבות והמתנדבים עצמם בתחום‬
‫פעילות עם ילדים ונוער‪ .‬על בסיס העבודה עם עמ"ן‪ ,‬פיתחה התכנית תוכנה לניהול מתנדבים אשר‬
‫מסייעת לרכז הרשותי בתהליכי המיפוי‪ ,‬הליווי והמעקב אחר המתנדבים‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫‪ 01.0‬מה עושה עמ"ן להתפתחותה בעתיד?‬
‫בציר העשייה כיום‪ ,‬אנו מנסים לשלב בין אסטרטגיות פעולה שונות להרחבת פעילות התנדבות‬
‫הנוער והעמקת חותמה על החברה כולה‪ :‬הפצת ידע‪ ,‬פיתוח טכנולוגיות‪ ,‬פיתוח מודלים משתלבים‬
‫ומקיפים‪ ,‬פיתוח תכניות חדשניות ושיתוף פעולה עם יוזמות התנדבות לאומיות‪ .‬אמנה כמה‬
‫פרויקטים עתידיים‪ ,‬הנמצאים בשלבים שונים של תכנון וביצוע‪:‬‬
‫הקמת מרכז הידע וההדרכה של מקצועות ההתנדבות‬
‫המרכז מבוסס על התובנות והניסיון הרב שהצטברו בתכנית עמ"ן‪ .‬מרכז הידע וההדרכה מיועד‬
‫לאנשי מקצוע ברשויות מקומיות‪ ,‬משרדי ממשלה וארגונים העוסקים בנושא ההתנדבות‪ ,‬ברמה‬
‫הלאומית והמקומית‪ .‬הוא מבוסס על משאבי התובנות והניסיון שהצטברו בתכניות השונות‪,‬‬
‫ומציע לאנשי המקצוע קורסים‪ ,‬הכשרות וייעוץ בתחום ההתנדבות‪ .‬שיטת העבודה המתוכננת‬
‫תתבסס על העברת כלים וידע לרשויות וארגונים בפריסה ארצית אשר יקדמו התנדבות‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫הכשרת צוותים ברשת בתי הספר של "אורט"‪.‬‬
‫פיתוח מודל רצף התנדבות – עידוד הקמת יוזמות התנדבות ומנהיגות המייצרות קישור בין‬
‫העשייה בגיל ההתבגרות (גילאי ‪ )17-16‬לבין תקופת השירות הלאומי או האזרחי (גילאי ‪.)11-13‬‬
‫אחר כך – חיבור הצעירים למעורבות בקהילה (גילאים ‪.)11-13‬‬
‫פיתוח חדשנות בהתנדבות – פיתוח מיזמים חדשים בנושא ההתנדבות ופיתוח טכנולוגיות אשר‬
‫יחזקו את השימוש בכלים טכנולוגיים לחשיפה‪ ,‬ידע ועשייה בהתנדבות‪.‬‬
‫מיזם לאומי לקידום התנדבות – שותפות ביוזמת משרד ראש הממשלה לפיתוח והרחבת‬
‫ההתנדבות בישראל‪.‬‬
‫פיתוח התנדבות משפחות – פיתוח של מודל התנדבות משפחות‪ .‬שיתוף פעולה עם החברה‬
‫למתנ"סים ומכון אדלר – בו כל המשפחה‪ ,‬כיחידה אחת‪ ,‬מתנדבת ומעורבת בקהילה‪ ,‬בארגונים‬
‫ובמקומות מותאמים להתנדבות רב‪-‬גילאית‪.‬‬
‫פיתוח מודל "עיר מתנדבת" – שילובן של כל אסטרטגיות הפעולה לאוכלוסיות המתנדבים‬
‫הפועלות במרחב הרשותי‪ :‬ילדים‪ ,‬נוער‪ ,‬צעירים‪ ,‬משפחות וקשישים – לשם יצירת ערים מתנדבות‬
‫בהן כלל הקהילה יחד שותפה לעשייה‪ ,‬כולל בניית מדד לאומי להתנדבות ומדד עירוני‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫נספחים‬
‫‪98‬‬
‫נספח מס' ‪ :0‬רשימת אנשי קשר עמ"ן לדורותיהם‬
‫רכזי עמ"ן לאורך השנים‬
‫שם‬
‫עוזית נעים‬
‫רונית רבי בן שטרית‬
‫שרה דורי‬
‫אחמד משהור מחאגנה‬
‫אסף ראובני‬
‫חני פרידמן‬
‫מירי סיוון‬
‫יותם זך‬
‫סיון פייבל‬
‫שולה פלד‬
‫אוסנת סעדון‬
‫נורית בן דוד‬
‫אלה סוסקין קופלר‬
‫מאייה עצמוני‬
‫דפנה עמירה ביטון‬
‫אבי אוחיון‬
‫יפית סביר‬
‫עאדל זידאן‬
‫לבנת מנו‬
‫עינת בנדה‬
‫אסתר דוידוב‬
‫דוכי הנו‬
‫חולוד עזאם‬
‫נג'לה חירבאווי‬
‫יואר בייר‬
‫מימי סימבליסטה‬
‫עדי צח‬
‫טל ניר‬
‫רוני שגב‬
‫גולדי אורלן‬
‫ראאד אבו אלקיעאן‬
‫חני כהן‬
‫יעל מטלון‬
‫עינב עמרם אשרוב‬
‫רוני לפר הולנברג‬
‫דאוד עפאן‬
‫מוניר אלחויטי‬
‫סאמר שורבג'י‬
‫שריף עפאווי‬
‫עמיד חיראלדין‬
‫ישי שמיר‬
‫ליאת אוהר בן ארי‬
‫ענת אלטמן רוגצ'וב‬
‫עיר‬
‫אדמיניסטרציה‬
‫אדמיניסטרציה‬
‫אדמיניסטרציה‬
‫אום אל פחם‬
‫אופקים‬
‫אור יהודה‬
‫אור יהודה‬
‫אזור‬
‫אזור‬
‫אלפי מנשה‬
‫אשדוד‬
‫אשדוד‬
‫אשכול‬
‫אשכול‬
‫אשקלון‬
‫באר שבע‬
‫באר שבע‬
‫בית ג'אן‬
‫בת‪-‬ים‬
‫בת‪-‬ים‬
‫בת‪-‬ים‬
‫ג'וליס‬
‫ג'וליס‬
‫ג'וליס‬
‫גבעתיים‬
‫גבעתיים‬
‫גבעתיים‬
‫גליל עליון‬
‫גליל עליון‬
‫התנדבות‬
‫ח'ורה‬
‫חולון‬
‫חולון‬
‫חולון‬
‫חוף אשקלון‬
‫ח'ורה‬
‫ח'ורה‬
‫ח'ורה‬
‫ח'ורה‬
‫חורפיש‬
‫חיפה‬
‫חיפה‬
‫חיפה‬
‫שם‬
‫בר אלפסי‬
‫חן אופיר‬
‫שונית עבדי‬
‫איתן סבאג‬
‫שרון פלד‬
‫הילה לוי חממי‬
‫זוהר יונאי‬
‫אפרת בת אל כהן‬
‫עידן זעפרני‬
‫ענבר אבוקרט‬
‫איתי ניקסון‬
‫חי רזוני פור‬
‫חיה שרעבי אוחיון‬
‫יעל קמפה‬
‫יפה מזרחי‬
‫יפי נבנצל‬
‫עדי רוטנמר‬
‫עינב אהוד‬
‫ענת ורשיצקי‬
‫רולה מיארי‬
‫רן לפלר‬
‫שלומי חזן‬
‫אלה פרנקל‬
‫ליאת עילם‬
‫עדי דרי דרור‬
‫גלית חכמון‪-‬כהן‬
‫רחלי פינגרהוט‬
‫פולינה סנדלר‬
‫שירלי אלקובי‬
‫דנה ורנר‬
‫מיה גורדון‬
‫לילך שיינגורטן‬
‫נועה ויניק‬
‫גל שלוש‬
‫יעל ורד פוקס‬
‫ריקי צברי‬
‫מיכל אביב בנימין‬
‫תומר שרף‬
‫בנימין לוי‬
‫מירב לוי‬
‫תמי בן בסט‬
‫ליאורה ארנון‬
‫שנית ואקנין‬
‫עיר‬
‫טבריה‬
‫טבריה‬
‫טבריה‬
‫טירת כרמל‬
‫טירת כרמל‬
‫יבנה‬
‫יוקנעם‬
‫ירוחם‬
‫ירוחם‬
‫ירוחם‬
‫ירושלים‬
‫ירושלים‬
‫ירושלים‬
‫ירושלים‬
‫ירושלים‬
‫ירושלים‬
‫ירושלים‬
‫ירושלים‬
‫ירושלים‬
‫ירושלים‬
‫ירושלים‬
‫כבאות‬
‫כפר סבא‬
‫כפר סבא‬
‫כפר סבא‬
‫לוד‬
‫לוד‬
‫מגדל העמק‬
‫מגדל העמק‬
‫מגידו‬
‫מגידו‬
‫מודיעין‬
‫מודיעין‬
‫מזכרת בתיה‬
‫מזכרת בתיה‬
‫מזכרת בתיה‬
‫מטה אשר‬
‫מטה אשר‬
‫מנהל דרום‬
‫מנהלת הדרכה‬
‫מנהלת הכשרות‬
‫מנהלת פיתוח ידע‬
‫מנהלת צפון‬
‫‪99‬‬
‫שם‬
‫מיטל אבירם‬
‫שושי מזרחי‬
‫תמר ברגר יעקב‬
‫איריס בלונדר‬
‫יערה כהן‬
‫רעות מור‬
‫יוסי בן זקן‬
‫איילה שאול ארז‬
‫איתמר ברמן‬
‫ג'דיר ביאטרה כנאנה‬
‫שלומי סופר‬
‫אדוה כץ‬
‫אורית עזגד‬
‫כרמית רוזנברג‬
‫סיגל דוידוב‬
‫ג'מאל חלאיילה‬
‫וואפי גנאמה‬
‫אמל דקסה נטור‬
‫סאפי מקלאדה‬
‫דנה לוי‬
‫הילה ארג'וני‬
‫לימור אוזן אוגשי‬
‫קובי שמעוני‬
‫שירז לסרי‬
‫קאסם זינאלדין‬
‫אלעד ויצמן‬
‫דורון שלגי‬
‫ענבל פרג'ון‬
‫רויטל ביתאן‬
‫עירית פורת‬
‫אלכס מלניקוב‬
‫אלעד השרקוביץ‬
‫זיוון קרינסקי‬
‫בועז משה‬
‫הנית עזוז פרחן‬
‫מוריה עזרא‬
‫חיתאם אבו בדר‬
‫ג'יהאד אלאפיניש‬
‫דליה רצון‬
‫יערית רומנו‬
‫לילך ניסים‬
‫תמיר ארז‬
‫איילת מלכה‪-‬קסיס‬
‫עיר‬
‫מנחה‬
‫מנחה‬
‫מנחה‬
‫מנחה חיפה‬
‫מעלה אדומים‬
‫מעלה אדומים‬
‫מעלה יוסף‬
‫מעלות‬
‫מעלות‬
‫נצרת‬
‫נתיבות‬
‫נתניה‬
‫נתניה‬
‫נתניה‬
‫נתניה‬
‫סכנין‬
‫סכנין‬
‫עיר הכרמל‬
‫עיר הכרמל‬
‫עכו‬
‫עכו‬
‫עכו‬
‫עכו‬
‫עכו‬
‫פקיעין‬
‫צפת‬
‫צפת‬
‫צפת‬
‫צפת‬
‫קרית מלאכי‬
‫קרית שמונה‬
‫קרית שמונה‬
‫קרית שמונה‬
‫ראש פינה‬
‫ראשון לציון‬
‫ראשון לציון‬
‫רהט‬
‫רהט מנהיגות סביבתית‬
‫רמת השרון‬
‫שדרות‬
‫שדרות‬
‫שדרות‬
‫שער הנגב‬
‫רותי רומנו אנצל‬
‫שירלי צור‬
‫תומר אילן‬
‫אבי לנגבהיים‬
‫אלין פרנטסמן‬
‫חיפה‬
‫חיפה‬
‫חיפה‬
‫חצור ראש פינה‬
‫טבריה‬
‫אורלי מנזלי‬
‫אורן זוסמן‬
‫איילת אינגל‬
‫כפיר מעוז‬
‫מוסטפא שלעאטה‬
‫מנחה‬
‫מנחה‬
‫מנחה‬
‫מנחה‬
‫מנחה‬
‫‪011‬‬
‫דודה טל‬
‫דליה סקלי ליבוביץ‬
‫ורד שגיא‬
‫חיתאם מריסאת‬
‫שער הנגב‬
‫שער הנגב‬
‫תל אביב‬
‫תמרה‬
‫נספח מס' ‪ :1‬שאלון וממצאי סקר התנדבות ‪1101‬‬
‫הסקר נערך בקרב מדגם שכלל ‪ 1,16.‬בני נוער‪.‬‬
‫האם את‪/‬ה עוסק‪/‬ת בפעילות התנדבותית?‬
‫כן‬
‫‪17‬‬
‫לא‬
‫‪11‬‬
‫סה"כ‬
‫‪1..%‬‬
‫האם מישהו מבני משפחתך מתנדב?‬
‫כן‬
‫‪16‬‬
‫לא‬
‫‪61‬‬
‫לא השיבו‬
‫‪1‬‬
‫סה"כ‬
‫‪1..%‬‬
‫מהי התדירות בה את‪/‬ה עוסק‪/‬ת בפעילות התנדבותית? (מקרב העוסקים בפעילות התנדבותית)‬
‫‪13‬‬
‫עד פעם בחודש‬
‫‪11‬‬
‫פעם בשבועיים‬
‫‪11‬‬
‫פעם בשבוע‬
‫‪11‬‬
‫מספר פעמים‬
‫בשבוע‬
‫לא השיבו‬
‫‪1‬‬
‫סה"כ‬
‫‪1..%‬‬
‫כמה שעות בממוצע בחודש את‪/‬ה מקדיש‪/‬ה לטובת הפעילות ההתנדבותית? (מקרב העוסקים בפעילות‬
‫התנדבותית)‬
‫שעות‬
‫‪ 1‬עד ‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 6‬עד ‪ 11‬שעות‬
‫‪16‬‬
‫‪ 11‬עד ‪ 1.‬שעות‬
‫‪16‬‬
‫‪ 11‬עד ‪ 11‬שעות‬
‫‪7‬‬
‫‪ 11‬ויותר‬
‫‪7‬‬
‫השיבו‬
‫לא‬
‫‪1.‬‬
‫סה"כ‬
‫‪1..%‬‬
‫האם קיבלת הכשרה מקצועית בתחום ההתנדבות בו בחרת לעסוק לפני היציאה לפעילות ההתנדבותית?‬
‫(מקרב העוסקים בפעילות התנדבותית)‬
‫כן‬
‫‪16‬‬
‫לא‬
‫‪13‬‬
‫לא השיבו‬
‫‪6‬‬
‫סה"כ‬
‫‪1..%‬‬
‫לאילו אוכלוסיות את‪/‬ה עוזר‪/‬ת במסגרת פעילויות ההתנדבות? (מקרב העוסקים בפעילות התנדבותית)‬
‫מעוטי יכולת כלכלית (עניים)‬
‫‪11‬‬
‫קשישים‬
‫‪11‬‬
‫ילדים חולים‬
‫‪11‬‬
‫ילדים בסיכון‬
‫‪1‬‬
‫ילדים נכים‬
‫‪1.‬‬
‫ילדים עם קשיי למידה‬
‫‪1.‬‬
‫לקהילה כולה (אין אוכלוסייה ספציפית)‬
‫‪11‬‬
‫נוער‬
‫‪1‬‬
‫בעלי חיים‬
‫‪6‬‬
‫‪010‬‬
‫אנשים בוגרים‬
‫עולים‬
‫לא השיבו‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫* השיעור העולה מן התשובות הוא מעל ‪ 1..%‬מכיוון שהמרואיינים יכלו לענות על יותר מתשובה אחת‬
‫מהם התחומים בהם את‪/‬ה עוסק‪/‬ת בהתנדבות? (מקרב העוסקים בפעילות התנדבותית)‬
‫‪11‬‬
‫איכות סביבה‬
‫‪13‬‬
‫אוכלוסיית בעלי צרכים מיוחדים‬
‫‪11‬‬
‫פעילות עם קשישים‬
‫‪17‬‬
‫בריאות (בתי חולים‪ ,‬מד"א)‬
‫‪1‬‬
‫ביטחון ובטיחות (משמר אזרחי‪ ,‬כבאות‬
‫והצלה)‬
‫‪1‬‬
‫טכנולוגיה‬
‫‪7‬‬
‫אמנויות הבמה‬
‫‪1.‬‬
‫בעלי חיים‬
‫‪1‬‬
‫בטיחות בדרכים‬
‫‪1‬‬
‫אקולוגיה‬
‫‪11‬‬
‫מנהיגות (עסקית‪ ,‬חברתית‪ ,‬מועצת‬
‫תלמידים‪/‬נוער)‬
‫‪17‬‬
‫יזמות חברתית‬
‫צופים‪/‬הדרכה‬
‫‪1‬‬
‫ילדים‪/‬נוער‬
‫פעילות עם‬
‫‪1‬‬
‫קהילה‬
‫‪1‬‬
‫לא השיבו‬
‫* השיעור העולה מן התשובות הוא מעל ‪ 1..%‬מכיוון שהמרואיינים יכלו לענות על יותר מתשובה אחת‬
‫מה הגורם שמניע אותך להתנדב? (מקרב העוסקים בפעילות התנדבותית)‬
‫גורם עיקרי‬
‫או משני‬
‫‪11‬‬
‫גורם לי תחושה טובה‬
‫‪11‬‬
‫אוהב‪/‬ת לעזור לאנשים‬
‫‪1.‬‬
‫אני חייב‪/‬ת (מחייבים אותי במסגרת‬
‫ביה"ס‪ /‬המשפחה‪/‬עבודות שירות לקהילה)‬
‫‪11‬‬
‫רוצה לתרום‬
‫‪1.‬‬
‫רוצה לשנות‪/‬להשפיע‬
‫‪16‬‬
‫זה מעניין אותי‬
‫‪11‬‬
‫אני מתנדב‪/‬ת עם חברים שלי‬
‫‪11‬‬
‫אני חלק מקבוצת בני נוער שמתנדבת‬
‫‪1‬‬
‫זמן פנוי‬
‫* השיעור העולה מן התשובות הוא מעל ‪ 1..%‬מכיוון שהמרואיינים יכלו לענות על יותר מתשובה אחת‬
‫האם בעקבות פעילות ההתנדבות שלך פיתחת כישורים או יכולות שלא היו בך קודם או שהיו במידה‬
‫פחותה? (מקרב העוסקים בפעילות התנדבותית)‬
‫כן‬
‫‪61‬‬
‫לא‬
‫‪11‬‬
‫לא השיבו‬
‫‪11‬‬
‫סה"כ‬
‫‪1..%‬‬
‫אילו יכולות או כישורים פיתחת בעקבות פעילות ההתנדבות? (מקרב העוסקים בפעילות התנדבותית)‬
‫‪11‬‬
‫יכולות חברתיות‬
‫‪13‬‬
‫ביטחון עצמי‬
‫‪1.‬‬
‫יכולת שכנוע‬
‫‪11‬‬
‫אמפתיה לסביבה‬
‫‪012‬‬
‫‪11‬‬
‫יצירתיות‬
‫‪11‬‬
‫עצמאות‬
‫‪11‬‬
‫יכולות ארגון והפקה‬
‫‪11‬‬
‫מודעות לבעיות חברתיות בחברה‬
‫* השיעור העולה מן התשובות הוא מעל ‪ 1..%‬מכיוון שהמרואיינים יכלו לענות על יותר מתשובה אחת‬
‫מה הסיבה שבגללה לא עסקת בפעילות התנדבותית עד כה? (מקרב הלא עוסקים בפעילות התנדבותית)‬
‫‪11‬‬
‫אין לי זמן‬
‫‪16‬‬
‫לא הציעו לי להתנדב‬
‫‪16‬‬
‫לא יודע למי לפנות‬
‫‪17‬‬
‫לא מעוניין להתנדב‬
‫‪1‬‬
‫לא חשבתי על זה‬
‫לא מרגיש אחראי מספיק‬
‫‪1‬‬
‫אין מקום קרוב לבית‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫אין כוח‪/‬עצלנות‪/‬לא בא לי‬
‫סיימו להתנדב‬
‫‪1‬‬
‫לא השיבו‬
‫‪1‬‬
‫* השיעור העולה מן התשובות הוא מעל ‪ 1..%‬מכיוון שהמרואיינים יכלו לענות על יותר מתשובה אחת‬
‫האם כיום את‪/‬ה מוכן‪/‬ה או לא מוכן‪/‬ה לקבל על עצמך פעילות עזרה לאחרים בהתנדבות?‬
‫כן‬
‫‪61‬‬
‫לא‬
‫‪11‬‬
‫סה"כ‬
‫‪1..%‬‬
‫האם ידוע לך לאן לפנות בעניין זה? (מקרב הלא עוסקים בפעילות התנדבותית כיום אך מוכנים להתנדב)‬
‫כן‬
‫‪11‬‬
‫לא‬
‫‪66‬‬
‫לא השיבו‬
‫‪1‬‬
‫סה"כ‬
‫‪1..%‬‬
‫מהי התדירות בה את‪/‬ה מוכן‪/‬ה לעסוק בפעילות התנדבותית? (מקרב הלא עוסקים בפעילות התנדבותית‬
‫כיום אך מוכנים להתנדב)‬
‫עד פעם בחודש‬
‫‪13‬‬
‫פעם בשבועיים‬
‫‪11‬‬
‫פעם בשבוע‬
‫‪11‬‬
‫פעמים‬
‫מספר‬
‫‪1.‬‬
‫בשבוע‬
‫לא השיבו‬
‫‪1‬‬
‫סה"כ‬
‫‪1..%‬‬
‫מהם תחומי העניין בהם היית רוצה להתנדב? (מקרב הלא עוסקים בפעילות התנדבותית כיום אך מוכנים‬
‫להתנדב)‬
‫‪11‬‬
‫איכות סביבה‬
‫פעילות עם אוכלוסיית בעלי צרכים ‪11‬‬
‫מיוחדים‬
‫‪11‬‬
‫פעילות עם קשישים‬
‫‪11‬‬
‫בריאות (בתי חולים‪ ,‬מד"א)‬
‫ביטחון ובטיחות (משמר אזרחי‪ ,‬כבאות ‪11‬‬
‫והצלה )‬
‫‪1.‬‬
‫טכנולוגיה‬
‫‪11‬‬
‫אמנויות הבמה‬
‫‪11‬‬
‫בעלי חיים‬
‫‪7‬‬
‫בטיחות בדרכים‬
‫מנהיגות (עסקית‪ ,‬חברתית‪ ,‬מועצת ‪11‬‬
‫‪013‬‬
‫תלמידים‪ /‬נוער)‬
‫יזמות חברתית‬
‫המרואיין)‬
‫‪1‬‬
‫אקולוגיה‬
‫‪1‬‬
‫ספורט‬
‫‪1‬‬
‫לא משנה‬
‫‪1‬‬
‫לא השיבו‬
‫* השיעור העולה מן התשובות הוא מעל ‪ 1..%‬מכיוון שהמרואיינים יכלו לענות על יותר מתשובה אחת‬
‫(יוזמה‬
‫פרטית‬
‫של ‪6‬‬
‫האם במקרה של מצב חירום תהיה מוכן‪/‬ה להתנדב באחת או יותר מהפעילויות?‬
‫אהיה מעוניין‪/‬ת להתנדב בפעילויות מניעה‬
‫‪11‬‬
‫והסברה לפני האירוע‬
‫אהיה מעוניין‪/‬ת להתנדב בשעת האירוע‬
‫‪11‬‬
‫אהיה מעוניין‪/‬ת להתנדב לאחר האירוע‬
‫‪13‬‬
‫בשיקום‬
‫לא משנה‪/‬הכול‬
‫‪1‬‬
‫לא מעוניין‬
‫‪1‬‬
‫* השיעור העולה מן התשובות הוא מעל ‪ 1..%‬מכיוון שהמרואיינים יכלו לענות על יותר מתשובה אחת‬
‫‪014‬‬
‫המחלקה לנוער ומרכזים קהילתיים‬
‫נספח מס' ‪ :1‬דוגמה למיפוי רשותי‬
‫מיפוי‬
‫התנדבות נוער‬
‫בת‪-‬ים‬
‫תשס"ט‪9002 ,‬‬
‫‪015‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫על העיר בת‪-‬ים ‪1 ...............................................................‬‬
‫קצת היסטוריה ‪1 ..................................................................‬‬
‫בת‪-‬ים כיום ‪.......................................................................‬‬
‫פילוח אוכלוסייה על פי גיל בחלוקה לשכונות‬
‫‪.........................‬‬
‫רווחה עירונית ‪................................................................‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫מערכת החינוך ‪8 ................................................................‬‬
‫המערכת הפורמלית ‪" -‬מודל בת‪-‬ים לחינוך אישי"‬
‫‪3‬‬
‫‪..................‬‬
‫בתי ספר בעיר ‪1 ....................................................................‬‬
‫המערכת הבלתי‪-‬פורמלית ‪.................................................‬‬
‫‪1.‬‬
‫מרכזים קהילתיים ‪.............................................................‬‬
‫‪1.‬‬
‫ענף נוער וקהילה ‪................................................................‬‬
‫‪11‬‬
‫מחויבות אישית ‪.................................................................‬‬
‫‪11‬‬
‫תחום מניעת אלימות‪ ,‬סמים‪ ,‬אלכוהול ‪ -‬תכניות נוער ‪............‬‬
‫‪11‬‬
‫עמותות וארגונים ‪05 .............................................................‬‬
‫תהליך כניסת עמ"ן לעיר ‪06 ...................................................‬‬
‫התנדבות נוער ‪01 .................................................................‬‬
‫ממצאים ‪01 ........................................................................‬‬
‫עתיד עמ"ן בעיר ‪01 ..............................................................‬‬
‫‪016‬‬
‫על העיר בת‪-‬ים‬
‫קצת היסטוריה‬
‫בשנת ‪ ,0101‬נוסדה בתל אביב אגודה בשם "בית וגן"‪ ,‬ששמה לה למטרה להקים יישוב עברי‬
‫דרומית ליפו‪ .‬מזכיר האגודה כתב באותם ימים‪" :‬קראנו לאגודתנו 'בית וגן'‪ ,‬כי ברצוננו לאפשר‬
‫לכל איש מישראל לבנות לו בית וגן בארץ ישראל"‪ .‬אגודה זו הקימה את היישוב "בית וגן" בשנת‬
‫‪. 0116‬‬
‫במאורעות תרפ"ט‪ ,‬נפגע היישוב על ידי ערבים מיפו וננטש‪ .‬בחלק מבתיו השתכנו חיילים בריטים‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1111‬הוקם בית וגן מחדש‪ .‬בשנת ‪ ,1116‬הוכרז כמועצה מקומית‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,0118‬שונה שם היישוב ל"בת‪-‬ים" משום קרבתו לים התיכון‪ .‬באותה שנה זכתה בת‪-‬ים‬
‫במעמד מוניציפלי מוכר מידי המנדט הבריטי‪ .‬כאשר נדמו הדי מלחמת העצמאות‪ ,‬זכתה בת‪-‬ים‬
‫לתנופה‪ .‬לשעריה החלו להגיע תושבים חדשים‪ ,‬ובמקביל החלה מלאכת הפיתוח‪ ,‬נבנו שכונות‬
‫חדשות‪ ,‬נטעו גנים ציבוריים והוקמו מוסדות חינוך לתפארת‪ .‬בשנת ‪ ,0158‬זכתה בת‪-‬ים למעמד‬
‫של עיר‪.‬‬
‫בת‪-‬ים כיום‬
‫שטחה של העיר בת‪-‬ים כ‪ 3,...-‬דונם והיא בעלת רצועת חוף באורך כ‪ 1.1-‬ק"מ‪ .‬היא נחשבת‬
‫לאחת הערים הצפופות ביותר בארץ‪ ,‬מבחינת מספר תושבים למ"ר‪.‬‬
‫בת‪-‬ים היא עיר קולטת עלייה‪ :‬מתוך ‪ 16.,...‬תושביה‪ ,‬המהווים כ‪ 1,...-‬בתי‪-‬אב‪ ,‬כ‪ 11%-‬הינם‬
‫עולים (‪ 11,171‬אלף עולי בריה"מ‪ 1,111 ,‬עולי קווקז‪ 1,.31 ,‬עולי בוכרה‪ 11. ,‬עולי אתיופיה‪1,6.3 ,‬‬
‫עולים אחרים)‪.‬‬
‫העיר בת‪-‬ים נהנית בשנים האחרונות מתנופת פיתוח והתחדשות בכל התחומים‪ :‬חינוך‪ ,‬חזות‬
‫העיר‪ ,‬ואירועי אמנות ותרבות ברמה בינלאומית‪ .‬טיילת בת‪-‬ים הפכה מוקד משיכה תיירותי‬
‫לאלפי המבקרים בה מהארץ ומחו"ל‪ .‬העיר בת‪-‬ים היתה הראשונה ליישם בקרבה תכנית חינוכית‬
‫ייחודית‪ ,‬עליה קיבלה את פרס החינוך הארצי‪.‬‬
‫תחת הסיסמה "מחדשת מרגשת"‪ ,‬עוברת כיום העיר תקופה של התחדשות וממצבת עצמה כעיר‬
‫איכותית‪ ,‬תרבותית ‪,‬בעלת גינות ירוקות ומערכת חינוך מצוינת‪.‬‬
‫‪017‬‬
‫פילוח אוכלוסייה על פי גיל בחלוקה לשכונות‪:‬‬
‫שכונה‬
‫סה"כ‬
‫תושבים‬
‫‪4-1‬‬
‫‪1-5‬‬
‫‪04-01‬‬
‫‪01-05‬‬
‫‪14-11‬‬
‫‪11-15‬‬
‫‪14-11‬‬
‫‪15‬‬
‫ומעלה‬
‫דרום מערב‬
‫העיר‬
‫צפון מערב‬
‫העיר‬
‫‪11661‬‬
‫‪1113‬‬
‫‪1116‬‬
‫‪0480‬‬
‫‪0160‬‬
‫‪1111‬‬
‫‪111.‬‬
‫‪11.1‬‬
‫‪161.1‬‬
‫‪01850‬‬
‫‪111‬‬
‫‪16.‬‬
‫‪601‬‬
‫‪616‬‬
‫‪371‬‬
‫‪131‬‬
‫‪166‬‬
‫‪3616‬‬
‫רמת הנשיא‬
‫‪16511‬‬
‫‪11.3‬‬
‫‪1111‬‬
‫‪0545‬‬
‫‪0810‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪137.‬‬
‫‪1116.‬‬
‫מרכז העיר‬
‫‪54118‬‬
‫‪1117‬‬
‫‪1711‬‬
‫‪1641‬‬
‫‪1101‬‬
‫‪1611‬‬
‫‪1.17‬‬
‫‪1117‬‬
‫‪11663‬‬
‫רמת יוסף‬
‫‪01515‬‬
‫‪111‬‬
‫‪711‬‬
‫‪111‬‬
‫‪161‬‬
‫‪717‬‬
‫‪313‬‬
‫‪1..1‬‬
‫‪3.71‬‬
‫לא ידוע‬
‫‪151‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪111‬‬
‫סה"כ תושבים‬
‫‪058,411‬‬
‫‪1151‬‬
‫‪8011‬‬
‫‪8015‬‬
‫‪1618‬‬
‫‪00184‬‬
‫‪00111‬‬
‫‪00115‬‬
‫‪11160‬‬
‫‪30-34‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪25-29‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪20-24‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪15-19‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪10-14‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪35+‬‬
‫‪57%‬‬
‫‪5-9‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪0-4‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪35+‬‬
‫‪30-34‬‬
‫‪25-29‬‬
‫‪20-24‬‬
‫‪15-19‬‬
‫‪018‬‬
‫‪10-14‬‬
‫‪5-9‬‬
‫‪0-4‬‬
‫רווחה עירונית‬
‫‪‬‬
‫אינטק – מחלקת אינט"ק – המא"ה (מיון אבחון הערכה ומעקב) נותנת מענה לכל תושבי‬
‫העיר בת‪-‬ים שאינם מוכרים באגף והפונים אל האגף ביוזמתם‪ ,‬או שגורמי חוץ פונים בעניינם‬
‫ומבקשים את התערבותנו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היחידה לטיפול בנפגעי סמים‬
‫היחידה לטיפול בנפגעי סמים ושיקום האסיר הינה חלק מאגף הרווחה והמחלקה הקהילתית‪.‬‬
‫היא מורכבת מעובדים סוציאלים ומדריך טיפולי‪ .‬היחידה נותנת שירות במספר תחומים‪:‬‬
‫‪ ‬טיפול בנפגעי סמים מבוגרים‪ :‬הטיפול הינו פסיכוסוציאלי ומורכב משיחות טיפוליות‬
‫פרטניות‪ ,‬טיפול קבוצתי ומעקב בדיקות שתן פעמיים בשבוע‪ .‬משך הטיפול הוא שנה וחצי‬
‫עד שנתיים‪ .‬מתקבלים פונים תושבי בת‪-‬ים‪ ,‬מעל לגיל ‪ ,13‬שהינם נקיים מסמים (כשאדולן‬
‫אף הוא נחשב סם)‪.‬‬
‫‪ ‬טיפול נפגעי סמים נוער‪ :‬הטיפול הינו קבוצתי ופרטני‪ .‬נערכות בדיקות שתן פעמיים‬
‫בשבוע‪ .‬אין חובה להיות נקי מסמים כדי להתקבל‪ .‬טווח הגילאים המתקבל הוא ‪.11-13‬‬
‫‪ ‬טיפול באסירים משוחררים‪ :‬אסיר משוחרר שהיה מעל חצי שנה בכלא והמשוחרר עד‬
‫שנה זכאי לטיפול היחידה‪ .‬הטיפול כולל תיווך לקבלת זכויותיו‪ ,‬וכן טיפול פסיכוסוציאלי‬
‫כאסיר משוחרר ו‪/‬או נפגע סמים‪ .‬כל שלוש היחידות מקיימות פעילות קהילתית ענפה‬
‫הכוללת‪ :‬קיום טקסי חגים ביחד‪ ,‬טיולים משותפים‪ ,‬קייטנות בקיץ עם הורים וילדים‪,‬‬
‫וסדנאות ופעילויות קבוצתיות שונות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המחלקה לטיפול באדם הנכה ובמשפחתו‬
‫היחידה נותנת שירותי טיפול פסיכוסוציאליים ליחידים ולמשפחות בהן אנשים בעלי פיגור‬
‫שכלי‪ ,‬נכויות חושיות (ראייה ושמיעה) ומוטוריות מגיל לידה עד גיל זקנה‪ ,‬ולבעלי לקויות‬
‫למידה‪ ,‬תפקוד והסתגלות ("גבוליים") מגיל ‪ .13‬השירות ניתן ללא קשר לסיבת הנכות‪.‬‬
‫הטיפול מתייחס לצרכים הייחודיים של האדם עם הנכות ושל בני משפחתו‪ ,‬אשר נובעים‬
‫מההתמודדות עם נכות במשפחה‪.‬‬
‫בטיפול יש התייחסות לצורכיו של הנכה בתחום הטיפול האישי‪ ,‬מיצוי זכויות במשרדים‬
‫השונים‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬שעות פנאי ודיור‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן טיפול בהשמה במסגרות חוץ ביתיות‪.‬‬
‫היחידה מפעילה את המסגרות הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬מעון יום שיקומי (‪ – )1-.‬מעון חלמית‪.‬‬
‫‪ ‬יום ארוך לילדים בעלי פיגור שכלי – במעון תלמידים (‪ )6-1‬ובבית‪-‬ספר (‪.)11-6‬‬
‫‪ ‬מועדונית לילדים עם נכות מוטורית‪.‬‬
‫‪ ‬תעסוקה מוגנת לבעלי פיגור שכלי‪ ,‬לגבוליים‪ ,‬לחירשים ולנכים מוטוריים‪.‬‬
‫‪ ‬דיור מוגן לבעלי פיגור שכלי ולגבוליים – בית נפתלי‪.‬‬
‫‪019‬‬
‫‪‬‬
‫המחלקה לטיפול בפרט ובמשפחה‬
‫המחלקה מחולקת לשלושה צוותים אזוריים‪ :‬צפון העיר‪ ,‬דרום העיר‪ ,‬ומרכז העיר‪.‬‬
‫יעדי המחלקה הינם איתור‪ ,‬זיהוי וטיפול באוכלוסיות בסיכון‪ ,‬מתן סיוע והבטחת צרכים‬
‫בסיסיים ליחידים ולמשפחות‪ ,‬הדרכה למשפחות בתפקודי הורים‪ ,‬בעיות חולי‪ ,‬עבריינות‬
‫ותפקוד משפחתי‪ ,‬וכן התערבויות באמצעות גישות טיפוליות פרטניות‪ ,‬משפחתיות‪ ,‬קבוצתיות‬
‫וקהילתיות‪.‬‬
‫אוכלוסיות היעד‪ :‬הפרט והמשפחה המצויים במצוקה נפשית‪ ,‬כלכלית‪ ,‬חברתית ואישית‪,‬‬
‫והחסרים אמצעים וכלים לשיפור צורכיהם הבסיסיים; משפחות במשבר בתחום חיי‬
‫המשפחה‪ ,‬לקראת או בתהליך גירושין; הגנה והבטחת שלום הילד; עולים חדשים במשבר‬
‫ההגירה והקליטה; תכניות המופעלות על ידי העובדים במחלקות אזוריות; תכנית יחדיו;‬
‫תכנית ביתית לעולים מאתיופיה; תכנית ביתית לעולים מבוכרה; תכנית ביתית לעולים‬
‫מקווקז; שילוב ילדים במעונות יום‪/‬משפחתונים; שילוב ילדים במועדוניות; הפעלת מעון רב‪-‬‬
‫תכליתי בשיתוף עם ארגון ויצ"ו; סידור ילדים במסגרות חוץ קהילתיות; פעילות במסגרת‬
‫חוקים להגנה על קטינים בסיכון‪/‬חסרי ישע ופעילות במסגרת חוק סדרי דין‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המרכז לקידום המשפחה‬
‫השירות לטיפול זוגי ומשפחתי נותן ייעוץ וטיפול בחיי נישואין ומשפחה ומיועד לתושבי בת‪-‬‬
‫ים‪.‬‬
‫השירות מטפל בנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬ייעוץ נישואין‪:‬‬
‫מיועד לזוגות הנמצאים במצוקה – בנושאים כגון שחיקה בחיי נישואין‪ ,‬בגידות‪ ,‬השפעת‬
‫הי ריון ולידה‪ ,‬קונפליקטים בנושאי חינוך הילדים‪ ,‬חלוקת תפקידים‪ ,‬יחסים עם משפחות‬
‫המוצא ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬טיפול משפחתי‪:‬‬
‫כולל הדרכה הורית‪ ,‬טיפול בקשיים הנובעים מפרידה וגירושין‪ ,‬טיפול בשעת משבר‪ ,‬ייעוץ‬
‫למשפחות חד‪-‬הוריות‪.‬‬
‫שיטות טיפול‪ :‬הטיפול נעשה בצורה זוגית‪ ,‬משפחתית ו‪/‬או קבוצתית‪ ,‬ומשלב גישות טיפול‬
‫שונות בהתאם לצורכי המשפחה‪.‬‬
‫השירות כרוך בתשלום והוא מסובסד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המרכז לשלום המשפחה‬
‫מהות השירות לספק טיפול‪ ,‬מניעה‪ ,‬ייעוץ‪ ,‬הדרכה וריכוז מידע בנושא אלימות במשפחה‪.‬‬
‫השירות מיועד לנשים שהינן קורבנות לאלימות בני זוגם‪ ,‬לגברים אלימים ולילדים החשופים‬
‫לאלימות בין הוריהם‪ .‬דרכי ההתערבות הטיפולית הן בטיפול אישי‪ ,‬טיפול קבוצתי ופעילות‬
‫קהילתית‪.‬‬
‫המטרה היא להפסיק את האלימות בתוך המשפחה‪.‬‬
‫‪001‬‬
‫‪‬‬
‫צוות קשישים‬
‫השירות לרווחת הזקן ומשפחתו מטפל באוכלוסייה המבוגרת‪ ,‬ונותן מענה לצורכיה‬
‫הייחודיים באמצעות עובדים סוציאליים‪ ,‬עובדי סמך מקצועיים ומתנדבים‪.‬‬
‫השירותים הניתנים באים לתת מענה במישור הפיסי‪ ,‬הנפשי והחברתי‪.‬‬
‫מטרת השירות‪ ,‬לאפשר לקשיש להישאר בביתו ובקהילתו‪ ,‬בסביבתו הטבעית‪ .‬לצורך זה‪,‬‬
‫פותחו שירותים חברתיים וקהילתיים וכן הוקמו מסגרות המספקות פעילויות‪.‬‬
‫תחומי פעילות עיקריים‪:‬‬
‫‪ ‬טיפול בזקן ובבני משפחתו‪ :‬טיפול פסיכוסוציאלי לזקן ולמשפחתו‪ ,‬התערבות במצבי‬
‫משבר‪ ,‬מתן עזרה חומרית וביתית‪ ,‬מימון צרכים מיוחדים על פי מבחן זכאות‪.‬‬
‫‪ ‬מתן שירותים ייחודיים‪ :‬חוק ביטוח סיעוד של המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫‪ ‬התערבות למען קשישים חסרי ישע‪ :‬עזרה בפנייה למימון אפוטרופוס‪ ,‬פקידי סעד‪ ,‬לחוק‬
‫הגנה על חוסים‪.‬‬
‫‪ ‬פיתוח פרויקטים ושירותים‪ :‬מועדוני קשישים‪ ,‬מרכזי יום‪ ,‬מוקדי מצוקה‪ ,‬פרויקטים‬
‫לאיתור קשישים בסיכון‪ ,‬קבוצות תמיכה לאוכלוסיות נזקקות‪ ,‬אוזן קשבת‪ ,‬הדרכה‬
‫לעיוורים‪ ,‬סיוע וייעוץ משפטי‪ ,‬קהילה תומכת‪.‬‬
‫‪ ‬הפניה לבתי החלמה (נופשונים)‪ ,‬לבתי אבות‪ ,‬למוסדות לתשושי נפש וסיעודיים ולדיור‬
‫מוגן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קהילה והתנדבות‬
‫עבודה קהילתית‪ ,‬הינה תחום התמחות ושיטה בעבודה סוציאלית העוסקת בהתערבות‬
‫רוחבית בקרב קהילה גי אוגרפית או קבוצות ייחודיות מאותה קהילה‪ .‬הטמעת ערכי ערבות‬
‫הדדית וקהילתית‪ ,‬מהווה חלק מהתפיסה הכוללת של המחלקה‪.‬‬
‫ההתערבות נעשית בקרב קבוצות בעלי עניין‪ ,‬או לחלופין‪ ,‬במסגרת אירועים המוניים לקהל‬
‫רחב יותר‪.‬‬
‫המחלקה הינה חלק מהאגף לשירותים חברתיים‪ .‬משרדיה ממוקמים ברח' נגבה ‪ ,11‬בת‪-‬ים‪.‬‬
‫תחומי עיסוקיה‪:‬‬
‫‪ ‬הפעלת יחידה להתנדבות‬
‫‪ ‬הפעלת יחידה לטיפול בנפגעי סמים והתמכרויות‬
‫‪ ‬מרכז למשפחות חד‪-‬הוריות‬
‫‪ ‬טיפול בקבוצות עולים‪ :‬יוצאי אתיופיה‪ ,‬בוכרה וקווקז‪ ,‬סוריה ויוצאי חבר העמים לשעבר‬
‫‪ ‬עבודה קהילתית בשכונות השיקום‪ :‬עמידר‪-‬ניצנה‪ ,‬רמת יוסף והאורגים‬
‫העבודה כוללת‪ :‬פיתוח מנהיגות‪ ,‬הפעלת סדנאות לחיזוק המשפחה‪ ,‬העצמת האישה‪ ,‬חינוך‬
‫ילדים ותזונה נכונה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קידום נוער בבת‪-‬ים – יחידת רונ"ן – היחידה לרווחת הנער והנערה‬
‫היחידה הינה מסגרת עירונית‪ ,‬אשר הוקמה בשנת ‪ ,1131‬באגף הרווחה של עיריית בת‪-‬ים‪.‬‬
‫היחידה נותנת מענה לנערים ולנערות בגילאי ‪ ,11-11‬הנמצאים בסיכון והמתקשים לתפקד‬
‫ולמצות את הפוטנציאל הטמון בהם לכיוון פרודוקטיבי חיובי‪.‬‬
‫‪000‬‬
‫מנהל רונ"ן וענף נוער וקהילה נמצאים בקשרי עבודה‪ .‬קידום נוער מסייע בהכשרת עובדי‬
‫הנוער‪ .‬בני נוער מופנים לרונ"ן על פי צורך‪ .‬רונ"ן נותן גם מענה למרכזי הנוער‪.‬‬
‫‪002‬‬
‫מערכת החינוך‬
‫המערכת הפורמלית‬
‫"מודל בת‪-‬ים לחינוך אישי"‬
‫"מודל בת‪-‬ים לחינוך אישי"‪ ,‬הינה תכנית חינוכית מהפכנית שנבנתה על פי המודל המוצלח של‬
‫"בתי ספר אישיים" בשיקגו ובבוסטון‪ .‬במסגרת התכנית‪ ,‬ניתן מענה אישי‪-‬משפחתי לכל תלמיד‬
‫בעיר‪ ,‬בכדי לאפשר לו למצות את מלוא הפוטנציאל הגלום בו‪ .‬מענה שכזה‪ ,‬מצריך שילוב מיטבי‬
‫בין מערכות החינוך‪ ,‬הפורמלי והבלתי‪-‬פורמלי‪ ,‬ומערכות הרווחה העירוניות‪.‬‬
‫מטרת שיתופי פעולה אלו‪ ,‬לגרום לתיאום ולאיגום משאבים בין כל השירותים הניתנים לתלמיד‬
‫ולמשפחתו על ידי המערכות העירוניות‪.‬‬
‫הקשר האישי‪-‬משפחתי בין התלמיד לבין המערכת מתקיים באמצעות "החונך האישי" (חינוכאי)‬
‫– איש הצוות החינוכי בבית הספר – אשר מקבל משרת חינוך גדולה מהקיים‪ .‬הוא אחראי על‬
‫קבוצת תלמידים קטנה (בת חמישה‪-‬עשר עד עשרים תלמידים)‪ .‬החינוכאי עומד בקשר אישי יום‪-‬‬
‫יומי עם התלמיד ומשפחתו‪ ,‬ומתאם בין כלל פעילויות התלמיד ומשפחתו לבין מערכת החינוך‬
‫הפורמלי‪ ,‬הבלתי‪-‬פורמלי ומערכת הרווחה‪.‬‬
‫כל יום לימודים מתחיל ב"מפגש שחרית" – מפגש בוקר בין החונך לקבוצתו הקטנה‪ ,‬המאפשר‬
‫התחלה נעימה ומסודרת של יום הלימודים‪ .‬לאחר המפגש – מתחילים השיעורים‪ ,‬ובין שיעור‬
‫לשיעור – מתקיימות שיחות חניכה אישיות בין החונך האישי לתלמידיו‪ .‬במסגרת מפגשים אלה‪,‬‬
‫מסייע החונך האישי לכל תלמיד לפתח "חוזה למידה אישי" בתחומי הלמידה הפורמלית‪,‬‬
‫בתחומים החברתיים‪ ,‬בתחום הנתינה וב"תחום מצוינות" – תחום דעת אחד לפחות בו כל ילד‬
‫בקבוצה אמור להפגין הישגים ברמה הגבוהה ביותר‪.‬‬
‫בכדי לתמוך בתלמיד בקיום החוזה האישי‪ ,‬הוקם בכל בית ספר "מרכז למידה תומך חוזה"‪,‬‬
‫המופעל שלושה ימים בשבוע לאחר שעות הלימודים‪ ,‬והמסייע לכל תלמיד המעוניין בכך לקדם‬
‫את המטרות אותן הוא הציג בחוזה האישי שלו‪ .‬על מנת לתמוך בפיתוח "תחום המצוינות" של‬
‫התלמיד‪ ,‬נרתמת הרשות המקומית לעזרתו גם במימון חוגים וקורסים עירוניים בתחום‪ .‬כל‬
‫תלמיד הנזקק לסיוע במימון שכזה‪ ,‬מקבל מהחינוכאי שובר זיכוי המאפשר לו להשתתף בחוג‪/‬‬
‫קורס עירוני בתחום‪ .‬החינוכאי עוקב אחר התפתחותו והתקדמותו של התלמיד אל מול גורמי‬
‫החינוך הבלתי‪-‬פורמלי בעיר‪.‬‬
‫על מנת לתת מענה מיידי מיטבי לבעיות רווחה של תלמידים‪ ,‬הוקצו לכל בית ספר בעיר פסיכולוג‬
‫ועובד סוציאלי‪ ,‬שתפקידם לתאם עם החונך והיועץ הבית ספרי את כל הפעילויות הקשורות‬
‫בתחומי הרווחה‪ .‬במקביל‪ ,‬ישודרגו ויוקמו מרכזי טיפול כלל יישוביים‪ ,‬אשר יתמכו בתלמידים‬
‫מכל הגילאים שהינם בעלי צרכים מיוחדים‪ ,‬ובשל כך אינם יכולים לקבל מענה במסגרת בית‬
‫הספר‪ .‬בנוסף‪ ,‬בכל בית ספר בו מיושמת התכנית תוכן רשימת "כוכבים"‪ .‬ה"כוכבים" הם אותם‬
‫תלמידים אשר זוהו על ידי המורים ומערך הרווחה ככאלה הזקוקים לחניכה אישית מוגברת‬
‫ולליווי ותמיכה על ידי בוגר נוסף‪ .‬לכל אחד מה"כוכבים" יוצמד חונך‪ ,‬אשר ילווה את התלמיד הן‬
‫בשעות אחר הצהריים בבית ובשכונה והן במעקב וסיוע לימודי ורגשי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬פועלת תכנית החינוך האישי בכלל בתי הספר היסודיים ובכל חטיבות הביניים בעיר‪ .‬השנה‪,‬‬
‫גם בכיתות י' בשלושה בתי ספר (שהיוו את הפיילוט‪ ,‬והחלו כשהיו בכיתה ז')‪.‬‬
‫‪003‬‬
‫בתי ספר בעיר‬
‫יסודי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 11‬בתי ספר ממלכתיים‪ :‬ראשונים‪ ,‬יצחק שדה‪ ,‬גורדון‪ ,‬יד מרדכי‪ ,‬נחשונים‪ ,‬הנשיא‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫סוקולוב‪ ,‬שרת‪ ,‬הרצל‪ ,‬טבנקין‪ ,‬בן‪-‬גוריון‪ ,‬אלון‪ ,‬דוד אלעזר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חמישה בתי ספר ממלכתיים‪-‬דתיים‪ :‬תחכמוני‪ ,‬עקיבא‪ ,‬ציפורי‪ ,‬הראל‪ ,‬אורות התורה‪.‬‬
‫על‪-‬יסודי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שבעה בתי ספר ממלכתיים‪ :‬שז"ר‪ ,‬מלטון‪ ,‬רמות‪ ,‬רמת יוסף‪ ,‬חשמונאים‪ ,‬אורט הבונים‪,‬‬
‫אשכולות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חמשיה בתי ספר ממלכתיים‪-‬דתיים‪ :‬זבולון המר‪ ,‬בית וגן‪ ,‬ישיבת אדרת‪ ,‬נתיבות‬
‫רבקה‪ ,‬אולפנת צביה‪.‬‬
‫חינוך מיוחד‪:‬‬
‫‪‬‬
‫יסודי‪ :‬בית ספר מסילות‬
‫‪‬‬
‫על יסודי‪ :‬תיכון יעד‬
‫תלמידי בת‪-‬ים‬
‫מספר תלמידים‬
‫ממוצע תלמידים‬
‫בכיתה‬
‫גני ילדים‬
‫יסודי‬
‫על‪-‬יסודי‬
‫‪1...‬‬
‫‪367.‬‬
‫‪1111‬‬
‫כ‪ 1.-‬בכל‬
‫כיתת גן‬
‫מ"מ ‪11‬‬
‫ממ"ד ‪17‬‬
‫עירוני ממלכתי‪11 :‬‬
‫עירוני ממלכתי‪-‬דתי‪11 :‬‬
‫רשת אורט‪1. :‬‬
‫* עבור גני הילדים והיסודי טרם נאספו נתוני השנה – אך נתוני השנה החולפת נותנים תמונה כללית‪.‬‬
‫** נתוני העל‪-‬יסודי עדכניים לשנה זו‪.‬‬
‫מאפיינים מרכזיים של אוכלוסיית התלמידים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שיעור התלמידים המוגדרים בחינוך מיוחד והמחוננים שווה למצב בערים האחרות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בכלל מערכת החינוך לומדים כ‪ 1.%-‬עולים חדשים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 3%‬מהילדים גדלים במשפחות חד‪-‬הוריות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תלמידים רבים באים ממשפחות במצב סוציו‪-‬אקונומי נמוך‪.‬‬
‫כלל המאפיינים הנ"ל‪ ,‬יצרו לאורך השנים תדמית שלילית לעיר‪ :‬כזו המזוהה עם עבריינות‪,‬‬
‫אלימות ופשיעה‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬נמצאת העיר בתקופת התחדשות ופריחה – עם כניסתו והתקדמותו של "מודל בת‪-‬ים‬
‫לחינוך אישי"‪.‬‬
‫‪004‬‬
‫המערכת הבלתי‪-‬פורמלית – המחלקה לתרבות פנאי וספורט‬
‫מרכזים קהילתיים‬
‫‪‬‬
‫אילת – שכונת רמת יוסף‬
‫אפיון שכונת רמת יוסף – גבולות השכונה‪ :‬קיר אילון ורח' כצנלסון‪ .‬השכונה היא קשה‬
‫מבחינת נזקקות‪ ,‬חתך סוציו‪-‬אקונומי נמוך‪ .‬קיימת "תרבות עוני"‪ .‬באשר למרכז הקהילתי –‬
‫בשל מיקומו‪ ,‬קיים קושי לגייס את הקהילה להגיע אל החוגים‪ .‬כמו כן‪ ,‬כמות הילדים קטנה‬
‫ביחס לגודלו של האיזור‪ .‬עובדה זו הכתיבה שינוי בתפיסת העולם המרכזית‪ .‬כיום‪ ,‬הדגש‬
‫המרכזי מושם על תחומים ופרויקטים קהילתיים‪.‬‬
‫במרכז פועל מועדון גימלאים גדול‪ .‬פעילותו תורחב השנה‪.‬‬
‫תחום הנוער של המרכז הקהילתי ממוקם במרכז הנוער "מגדלור אילת"‪.‬‬
‫המרכז מקיים שיתופי פעולה עם קן של תנועת "הנוער העובד והלומד" הסמוך‪.‬‬
‫בתי הספר אתם פועל המרכז הקהילתי – יסודי‪ :‬יד מרדכי; על‪-‬יסודי‪ :‬אורט רמת יוסף‪ .‬עם‬
‫בית הספר העל‪-‬יסודי קיימת שותפות מצוינת‪ .‬מנהלות בית הספר והמרכז הקהילתי בונות‬
‫יחד תכניות קהילתיות‪ ,‬עונות לצורכי השכונה‪ ,‬ותואמות את התפיסה הקהילתית הן של בית‬
‫הספר והן של המרכז הקהילתי‪.‬‬
‫תכניות משותפות לבית הספר ולמרכז הקהילתי‪ :‬עשייה וקבוצות בין‪-‬דוריות בנושאי דרמה‪,‬‬
‫מחשבים ויזמות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כותר פיס – מרכז העיר‪ ,‬גבול החוף‪.‬‬
‫אפיון סביבת המרכז‪ :‬המרכז ממוקם בסמוך לטיילת בת‪-‬ים‪.‬‬
‫המרכז הוקם במקור כספרייה‪ ,‬במטרה לעודד קריאה‪ .‬מאחר ולא היה מרכז קהילתי באיזור‪,‬‬
‫הוסבה פעילות המרכז‪ ,‬באישור מפעל הפיס‪ .‬המבנה הקיים מקשה מבחינת פיזור הפעילות‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬בשל מחסור בחדרי פעילות‪.‬‬
‫מבחינת אוכלוסיית המרכז‪ ,‬מדובר בשטח עירוני גדול‪ :‬אוכלוסייה מבוגרת יחסית (‪1.%‬‬
‫אוכלוסייה מבוגרת)‪ ,‬אך מתחילה מגמת הצערה – ניתן היום לראות יותר ויותר ילדים‬
‫צעירים‪ .‬האוכלוסייה טובה‪ ,‬הן מבחינת מעמד סוציו‪-‬אקונומי גבוה והן מבחינת איכותה‪.‬‬
‫תושבי האיזור הם צרכנים טובים של פעילות‪.‬‬
‫במקום פועלת ספרייה קטנה‪ ,‬שלוחה של הספרייה העירונית‪ .‬היא מהווה ‪ 1.%-1.%‬משטח‬
‫הכותר‪.‬‬
‫במקום חדר מחשבים המונה ‪ 11‬מחשבים‪.‬‬
‫בתי הספר עמם עובדים‪ :‬דוד אלעזר – שלוחת חוגים וצהרון; סוקולוב – צהרון‪.‬‬
‫פעילות המרכז הקהילתי‪ :‬חוגים – בעיקר חוגי ילדים בתחומי עניין מגוונים (ספורט‪ ,‬ריקוד‪,‬‬
‫אמנות ומדע; פעילויות קטנטנים – כותרצ'יק‪ ,‬עד גיל חמש)‪.‬‬
‫תחומי ספורט ומוסיקה‪ ,‬פעילויות מבוגרים‪ ,‬פעילויות גימלאים‪ :‬מועדון קשישים לוסטיגר‪,‬‬
‫חוגים וחוגי בוקר (בונה עצם‪ ,‬פילאטיס‪ ,‬יוגה‪ ,‬מועדון ברידג'‪ ,‬מחשבים [קורס בשלוש רמות]‪,‬‬
‫קפה בוקר)‪.‬‬
‫תחום הנוער בכותר – אין זיקה ישירה לאחד מבתי הספר‪:‬‬
‫חניכי קצ"ב פועלים בבית הספר דוד אלעזר בארבע קבוצות גיל‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיים קורס מד"צים‬
‫וטרום‪-‬מד"צים‪.‬‬
‫‪005‬‬
‫בעבר פעל בכותר "פרס הנוער"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עופר – רמת הנשיא‬
‫שכונה המתאפיינת בחתך סוציו‪-‬אקונומי גבוה ובאוכלוסייה דתית רבה‪ .‬אינם צרכנים של‬
‫פעילות המרכז הקהילתי‪ .‬רוב לקוחות המרכז מגיעים מרחבי העיר‪.‬‬
‫על המרכז הקהילתי‪:‬‬
‫תחום גיל רך‪ :‬פעוטון‪ ,‬צהרון‪ ,‬פעילות אחר הצהריים לקטנטנים‪.‬‬
‫תחום נוער‪ :‬קצ"ב ומחויבות אישית‪.‬‬
‫מועדון קשישים‬
‫מערך חוגים עשיר לכלל הגילאים‬
‫עבודה עם בתי ספר יסודיים‪ :‬יגאל אלון‪ ,‬הרצל‪.‬‬
‫במקום מופעלת מנהלת קהילתית‪ .‬במסגרתה‪ ,‬מעורבים אנשי השכונה בפעילות הנעשית בה‬
‫ולוקחים תפקידי מפתח בקהילה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גאולים – שיכון עמידר‬
‫חתך סוציו‪-‬אוקנומי נמוך‪ .‬אוכלוסייה דתית רבה‪ .‬פעילות המרכז מותאמת לאוכלוסייה‬
‫הדתית‪ ,‬ולכן אוכלוסייה זו מגיעה למקום‪ .‬המרכז עבר לאחרונה למבנה חדש‪.‬‬
‫פעילות המרכז‪:‬‬
‫חוגים‪ :‬כדורסל‪ ,‬כדורגל‪ ,‬אונות‪ ,‬ריקוד‪ ,‬מחשבים‪ ,‬מבוכים ודרקונים‪ ,‬אורגנית‪ ,‬קפוארה‪ ,‬ציור‪,‬‬
‫טבע‪ .‬חדש‪ :‬תכשיטנות‪ ,‬אירובי‪ ,‬בית ספר לקרקס‪.‬‬
‫מועדונית‬
‫מועדון קשישים עם מערך חוגים‬
‫פעילויות לנוער (ישנו רכז נוער במרכז)‪ :‬סרט‪ /‬פיצה‪ ,‬טיולי נוער‪ ,‬אירועי הפנינג וחוגים‪.‬‬
‫עתיד להיפתח‪ :‬מרכז למידה‪ ,‬בדומה למרכז תומך חוזה‪ ,‬אשר ייתן מענה לאשכולות ולמילטון‬
‫בתחום אסטרטגיות למידה; קבוצת נוער מחבר העמים‪ .‬במקביל‪ ,‬תיפתח קבוצת גיל הזהב‬
‫מחבר העמים‪ .‬יש רצון לעשות חיבור בין‪-‬דורי בין שתי קבוצות אלו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יגלום – רמת הנשיא‬
‫אוכלוסיית המרכז מאופיינת בשיעור גבוה של עולים מברית המועצות‪.‬‬
‫במקום מופעלת מנהלת קהילתית‪.‬‬
‫ישנו מערך חוגים עשיר וכן קבוצות חברתיות‪ .‬במקום מופעלת קבוצת מבוגרים חירשים‪.‬‬
‫פעילות לילדים‪ :‬פרויקט נתיב האור של חברת החשמל‪.‬‬
‫פעילות נוער והתנדבות המתקיימת במרכז הקהילתי‪:‬‬
‫ישנה רכזת נוער האחראית על פעילויות הנוער‪ ,‬ביניהן פעילות של תנועת הנוער העירונית –‬
‫קצ"ב‪ .‬מלבד הדרכת הצעירים בפועל‪ ,‬לקיחת חלק בפעילויות הקהילתיות של המרכז‬
‫הקהילתי‪.‬‬
‫קבוצת ברייקדאנס – קבוצת נערים שנאספה מהרחוב (שבעה נערים)‪ ,‬מתאמנת במרכז‬
‫הקהילתי‪ ,‬מקבלת ליווי חברתי של רכז הנוער‪ ,‬מופיעה באירועים קהילתיים ומתנדבת למען‬
‫ילדי היסודי (קבוצה של ‪ 1.-11‬תלמידים) המעוניינים ללמוד ברייקדאנס במתכונת של פעם‬
‫בשבוע‪.‬‬
‫‪006‬‬
‫חברי מועצת התלמידים של בית ספר "הנשיא" (‪ 1.‬תלמידי כיתות ו') מלמדים בבית הספר‬
‫הכרת המחשב לקשישים‪ ,‬כחלק משיתוף פעולה עם המתנ"ס‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גורדון – צפון מערב העיר‬
‫רקע כללי על המרכז הקהילתי‪:‬‬
‫המרכז היה סגור עד לפני ארבע שנים‪ .‬הוא נפתח מחדש ומאויש במנהל‪ ,‬באב‪-‬בית ובמזכירה‪.‬‬
‫גויסו מדריכים מתנדבים ותרומות‪ .‬נפתחה קבוצה של מבוגרים עם פיגור שכלי‪ ,‬בהדרכתה של‬
‫מלי‪.‬‬
‫למתנ"ס יש שלוחה במתנ"ס תחכמוני‪.‬‬
‫מפעילי המתנ"ס כיום הם עובדים בשכר ומתנדבים רבים‪.‬‬
‫מאפייני השכונה‪ :‬אוכלוסייה גדולה של עולים מרוסיה ומשפחות ישראליות מחתך סוציו‪-‬‬
‫אקונומי נמוך‪.‬‬
‫המחירים שגובה המרכז הקהילתי מוזלים מאוד‪ .‬עם השנים היתה עלייה יחסית – עד‬
‫להתייצבות‪.‬‬
‫חוגים הפועלים במרכז‪ :‬ג'ודו‪ ,‬חוג ברידג' לגמלאיות (מופעל על ידי מתנדב)‪ ,‬מדריכת אוריגמי‪,‬‬
‫מועדון נשים ומועדון חברים‪ ,‬קבוצת נכים (שיתוף פעולה עם מחלקת הרווחה)‪.‬‬
‫קבוצת פיגור שכלי "פלאש גורדון"‪.‬‬
‫מועדונית‪ :‬שייכת לעמותה לקידום החינוך יפו‪ ,‬אודליה‪ .‬מוזנת משלושה בתי ספר‪.‬‬
‫צהרון‪ :‬פועל בתחכמוני‪.‬‬
‫קבוצת גמלאיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הבונים – אזור התעשייה‬
‫חתך סוציו‪-‬אקונומי נמוך‪.‬‬
‫פעילות רבה עם עולים מאתיופיה‪.‬‬
‫המרכז הקהילתי מפעיל מערך חוגים לילדים‪ ,‬נוער‪ ,‬מבוגרים וגיל הזהב‪.‬‬
‫הפעלת שלוחות חוגים במספר בתי ספר יסודיים‪ :‬שרת ובן‪-‬גוריון‪.‬‬
‫ביחס לתחום הנוער‪ :‬למעט חוגים‪ ,‬לא מתקיימת כיום פעילות נוער נוספת‪.‬‬
‫בשנה הבאה‪ ,‬יאויש המרכז הקהילתי ברכז נוער‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כנרת – מרכז העיר‬
‫אוכלוסיית הקהילה הינה ממוצעת מבחינת החתך הסוציו‪-‬אקונומי‪ .‬האוכלוסייה מבוגרת‬
‫יחסית‪.‬‬
‫פעילות חוגית מופעלת לכל הגילאים‪.‬‬
‫עמותת "לתת" פועלת במרכז‪.‬‬
‫במקום מופעלת מנהלת קהילתית‪.‬‬
‫ביחס לתחום הנוער‪ :‬במקום ישנו רכז נוער‪ .‬על כן‪ ,‬תחום הנוער ענף מאוד (תנועת קצ"ב‪ ,‬חוגי‬
‫נוער רבים וקבוצות חברתיות)‪.‬‬
‫ענף נוער וקהילה‬
‫תחום הפעילות בקרב בני הנוער הינו רחב‪ ,‬ומשתרע על פני רצף הזמן של כל שעות היום – החל‬
‫בבוקר‪ ,‬בבתי הספר‪ ,‬וכלה במסגרות השונות אחר הצהריים‪ .‬במסגרת זו מושמים מספר דגשים‪:‬‬
‫‪007‬‬
‫‪ .1‬הכוונת בני הנוער למימוש צורכי הפנאי; מתן כלים להתמודדות עם דילמות אישיות‪ ,‬רגשיות‬
‫וחברתיות; הגברת מעורבותם בקהילה וכן הצמחת מנהיגות צעירה‪ ,‬תוך עידודם להיות חלק‬
‫מהיוזמים וממקבלי ההחלטות‪.‬‬
‫‪ .1‬דגש על תחום הרב‪-‬תרבותיות בקהילה‪ :‬כ‪ 11%-‬מבני הנוער בעיר הם עולים‪ .‬על מנת לתת‬
‫מענה לצרכים המיוחדים להם‪ ,‬פעלנו במספר מישורים‪ :‬הכשרה של צוות עובדי הנוער הכולל‬
‫מדריכי תנועות נוער‪ ,‬רכזים חברתיים ומחנכים‪.‬‬
‫‪ .1‬שיתופי פעולה עם גורמים שונים בקהילה ומחוצה לה כגון רונ"ן (רווחת הנוער והנערה)‪,‬‬
‫על"ם‪ ,‬שיקום שכונות‪ ,‬מציל"ה‪ ,‬אס"א והרשות למלחמה בסמים‪.‬‬
‫מסגרות פעילות הנוער‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מועצת תלמידים ונוער עירונית – המועצה מתחדשת‪ ,‬לאחר שנתיים בהן כמעט ולא פעלה‪,‬‬
‫ומונה כיום ‪ 11‬נציגים מבתי הספר וממסגרות הנוער‪ .‬בני הנוער מקבלים הכשרה בתחום‬
‫המנהיגות‪ ,‬הייצוג‪ ,‬הפקת פרויקטים וכדומה‪ ,‬על מנת שהגרעין ההולך ומתהווה יקבל את‬
‫הבסיס ההכרחי לפעילות מועצה‪ ,‬שמטרת העל שלה היא דאגה לרווחת הנוער בעיר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תנועות נוער – בעיר פועלות שש תנועות נוער ארציות‪ :‬הצופים‪ ,‬השומר הצעיר‪ ,‬הנוער העובד‬
‫והלומד‪ ,‬הנוער הלאומי‪ ,‬בני עקיבא ואריאל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תנועת נוער עירונית – קצ"ב (קבוצת צעירי בת‪-‬ים) פועלת בשבעה מרכזים‪ .‬מקיימת תכנית‬
‫הדרכה מיוחדת לכיתות ג'‪-‬י"ב‪ ,‬תוך שימת דגש חזק על מעורבות קהילתית בעיר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גרעיני נח"ל עירוניים קהילתיים – תנועת קצ"ב מוציאה מדי שנה גרעין נח"ל‪ .‬הגרעין חוזר אל‬
‫העיר במסגרת "פרק משימה" ומשולב במסגרות הפעילות בבתי הספר ובמסגרות הפנאי‪ .‬החל‬
‫מהשנה הנוכחית‪ ,‬משולב הגרעין בפעילות ההכנה לצה"ל המתקיימת בעיר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תיאטרון נוער – העלאת הפקה חדשה‪ ,‬תיאטרון בהשתתפות הצופים בנושאים חברתיים‬
‫שונים ופסטיבל תיאטרון נוער ארצי המתקיים בעיר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מרכז ההדרכה – ספריית תוכן עשירה‪ ,‬הנותנת מענה ושירות לאוכלוסיית עובדי החינוך בכלל‬
‫ועובדי הנוער בפרט‪ .‬במרכז מתקיימים ימי הכשרה‪ ,‬ימי עיון ופורומים רבים‪ ,‬כמו גם ימי‬
‫הכנה והנחיית צוותים בנושאים חברתיים שונים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הכנה לצבא – מד"נים של חיל החינוך נותנים מענה לנוער בנושאי ההכנה לצה"ל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פעילות בני נוער במרכזים הקהילתיים – הפעילות באה לידי ביטוי בעיקר במסגרת תנועת‬
‫הנוער העירונית קצ"ב‪ .‬כיום‪ ,‬כחלק מתהליך למידה וצמיחה‪ ,‬נפתח מערך חוגים המתאים גם‬
‫לבני הנוער ונפתחות יותר קבוצות חברתיות‪ ,‬בכללן גם קבוצות בשותפות עם עמ"ן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תחום הספורט – שיתוף פעולה בין אגודות ספורט תחרותי‪ .‬ענפים מובילים‪ :‬כדורעף‪ ,‬ג'ודו‪,‬‬
‫כדורסל‪ ,‬התעמלות אמנותית‪ ,‬עידוד חוגי ספורט לא תחרותיים‪ ,‬מועדון ספורט בית ספרי‪,‬‬
‫מענק לתלמידים ספורטאים ולאלה שהם לא ספורטאים‪ ,‬חדר כושר למורים ולהורים‪.‬‬
‫מועדוני הספורט פועלים בשמונה בתי ספר (כיתות ז'‪-‬י"ב)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מרכזי הנוער בבת‪-‬ים נקראים "מגדלורים" – בעיר פועלים שלושה מגדלורים‪ ,‬תחת המחלקה‬
‫לנוער ומרכזים קהילתיים‪ .‬המגדלורים נותנים מענים במגוון מישורים‪ :‬פנאי‪ ,‬הכנה לצבא‪,‬‬
‫ייעוץ‪ ,‬לימודים‪ ,‬מנהיגות‪ ,‬התנדבות ומעורבות קהילתית‪ .‬המרכזים פועלים בהנחיית מחלקת‬
‫הנוער העירונית ועמותת "עלם"‪.‬‬
‫‪008‬‬
‫‪‬‬
‫עיר ללא אלימות – בשנה זו‪ ,‬מופעלים שמונה פרויקטים במסגרת "עיר ללא אלימות"‪ .‬בשנה‬
‫הבאה‪ ,‬ייכנס גם ענף הנוער לתכניות שיופעלו במסגרת "עיר ללא אלימות‪-‬אלכוהול"‪.‬‬
‫נוער חרדי נושר – הרב לוגסי ו"עלם"‪ 1. ,‬נערים‪ ,‬פרויקט אור‪.‬‬
‫צמרות – ספורט אתגרי לנוער עולה‪.‬‬
‫סיירי לילה – ספורט אתגרי ופעילות גינות לילית‪ ,‬תיקים במשטרה‪ ,‬מגדלור נגבה‪.‬‬
‫אופק – חיזוק לימודי וספורט אתגרי לנוער אתיופי‪.‬‬
‫תיאטרונגה – קבוצת תיאטרון בהשתתפות ‪ 1.‬בני נוער עם קשיי הסתגלות להתנהגות‬
‫נורמטיבית‪ .‬קרן כהן‪ ,‬היא הבימאית (מביימת גם את קבוצת התיאטרון של כלא אופק)‪.‬‬
‫מחויבות אישית‬
‫פרויקט "מחויבות אישית" – כל תלמידי שכבה י' בבת‪-‬ים מחויבים להשתתף בפרויקט הכולל‬
‫השמה במסגרות התנדבותיות שונות כמו מגן דוד אדום‪ ,‬כיבוי אש‪ ,‬ספריות עירוניות‪ ,‬מועדוני‬
‫קשישים‪ ,‬עמותות עירוניות ועוד‪ .‬כ‪ 1...-‬בני נוער משתתפים בפרויקט מדי שנה‪ .‬בתחילת השנה‪,‬‬
‫מתקיימים בבתי הספר ימי מוקד‪ ,‬בהם מוצעים מקומות ההשמה השונים‪ .‬בעזרת רכזות‬
‫המחויבות האישית‪ ,‬הבית ספרית והעירונית‪ ,‬מתבצעים חיפוש והתאמה אישיים עבור תלמידים‬
‫שלא מצאו מקום השמה‪.‬‬
‫תחום מניעת אלימות‪ ,‬סמים ואלכוהול‬
‫תכניות נוער‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מיזמים עסקיים לנוער מנותק – בני נוער פעילים במיזם עסקי בתחום הגננות (בנים) ומיזם‬
‫נוסף בתחום בית קפה (בנות)‪ .‬בשנה זו‪ ,‬נכנס לפעילות גם מיזם תעסוקתי חדש בתחום מכירת‬
‫שטחי פרסום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תכניות קהילתיות ‪:‬‬
‫פוש להצלחה – פועלים לשוויון וחינוך‪ .‬התנדבות נוער וצעירים בשעות הלימודים‪/‬מועדוניות‬
‫וצהרונים בתחום עזרה בלימודים לתלמידים ממצב סוציו‪-‬אקונומי נמוך‪ .‬כיום מונה התכנית‬
‫‪ 1.‬מתנדבים – תלמידים במסגרת מחויבות אישית‪ ,‬ש"שים ומבוגרים מתנדבים (המתנדבת‬
‫המבוגרת ביותר הינה בת ‪.)37‬‬
‫צעירים עושים עסקים – תכנית אירופית המלווה על ידי בנק לאומי‪ .‬במסגרת הפרויקט‪ ,‬נבנית‬
‫קבוצה בית ספרית שמטרתה בניית מיני‪-‬חברה‪ .‬הם ממציאים מוצר‪ ,‬מגייסים כספים וכו'‪.‬‬
‫מתקיימות תחרויות אזוריות וארציות‪ ,‬ושליחת נציגים זוכים לייצוג באירופה‪ .‬לכל קבוצה יש‬
‫מלווה עסקי ‪ +‬סטודנט‪.‬‬
‫צה"לה לנוער – רן פקר‪ .‬פרויקט הבא לתת מענה לחוסר הרצון של בני הנוער להתגייס ובחוסר‬
‫אהבתם לארץ‪ .‬המטרה‪ ,‬גיוס בני נוער ליחידות מובחרות לאחר תהליך‪ .‬תהליך בן ארבע שנים‪,‬‬
‫המיועד לכיתות ט'‪-‬י"ב‪ .‬בני הנוער הנבחרים לפרויקט הם בעלי בעיות התנהגותיות ורגשיות‪,‬‬
‫בעיות זהות‪ ,‬וכן גם בני נוער מובילים חברתית (למניעת מיתוג שלילי של הפרויקט)‪.‬‬
‫הפרויקט פועל במסגרת בת שעתיים שבועיות‪ ,‬בזמן הלימודים‪ .‬המתנדבים עוברים הכשרה‬
‫של מרכז גישות‪ .‬לנוער נערכים גם טיולים‪ ,‬מופעים‪ ,‬ניווטים וכו'‪.‬‬
‫הפעילות מתקיימת כיום בבית הספר "חשמונאים" (שנה שלישית)‪ .‬קבוצה נוספת תיפתח‬
‫השנה ב"אשכולות"‪ ,‬וככל הנראה גם ב"אורט הבונים"‪.‬‬
‫‪009‬‬
‫עתידים להוסיף פעילויות התנדבות בית ספריות וקהילתיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניידת לילה – קשר קבוע עם רכז ניידת הלילה של עמותת "עלם" – מענה לצרכים וניסיון‬
‫לשילובם מחדש של בני נוער משוטטים‪.‬‬
‫‪021‬‬
‫עמותות וארגונים‬
‫בעיר פועלים עמותות וארגונים רבים הנרתמים אף הם למען רווחת התושבים‪ .‬הבולטים ביניהם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫איל"ן‬
‫‪‬‬
‫עזרה מגד‬
‫‪‬‬
‫האגודה למלחמה בסרטן‬
‫‪‬‬
‫אקי"ם‬
‫‪‬‬
‫מועצת נשים‬
‫‪‬‬
‫לשובע‬
‫‪‬‬
‫יד שרה‬
‫‪‬‬
‫הרב לאון‬
‫‪‬‬
‫ויצ"ו‬
‫‪‬‬
‫המטבח של מאיר השמן (בית תמחוי)‬
‫‪‬‬
‫עזר מציון‬
‫‪‬‬
‫לתת‬
‫‪‬‬
‫מד"א‬
‫‪‬‬
‫חסדי יוסף‬
‫‪‬‬
‫האגודה למען החייל‬
‫‪‬‬
‫פתחון לב‬
‫‪‬‬
‫בית יד לבנים‬
‫‪‬‬
‫עמותת ידידי וולפסון‬
‫‪‬‬
‫עמותת קשב‬
‫‪‬‬
‫של"מ‬
‫‪‬‬
‫נעמת‬
‫‪‬‬
‫מורים גמלאים‬
‫‪‬‬
‫אנוש‬
‫‪‬‬
‫פרדס רימונים‬
‫‪‬‬
‫עלם‬
‫‪‬‬
‫‪ 11‬עמותות חסד של מוסדות ברכת‬
‫‪‬‬
‫עמותת אוהבים‬
‫הכהן‬
‫‪‬‬
‫‪020‬‬
‫האגודה למען העיוור‬
‫תהליך כניסת עמ"ן לעיר‬
‫תכנית עמ"ן פועלת בעיר מאז יולי ‪ .1..3‬מטרת המהלכים הראשונים שנעשו עם כניסת עמ"ן‬
‫לעיר‪ ,‬היתה לקדם את הכנתו של מיפוי תחום התנדבות הנוער בעיר‪ ,‬כתיבת הצהרת כוונות‬
‫ראשונית וקידומה של ועדת היגוי עירונית‪ .‬כל זאת‪ ,‬במקביל ליצירת שותפויות למען פתיחת‬
‫קבוצות התנדבות של בני נוער‪.‬‬
‫לצורך כך‪ ,‬התקיימו ישיבות רבות עם בעלי תפקידים בעיר בכלל ובחברה לתרבות פנאי וספורט‪,‬‬
‫שענף הנוער הוא חלק ממנה‪ ,‬בפרט‪:‬‬
‫‪‬‬
‫משרד החינוך‪ :‬מפקחת חינוך חברתי‪-‬קהילתי‪ ,‬מירי דוד‪.‬‬
‫הישיבות כללו היכרות עם מערך החינוך החברתי‪-‬קהילתי בעיר‪ ,‬כיווני חשיבה על שיתופי‬
‫פעולה עם בתי הספר בראי החינוך האישי ובכלל‪ ,‬וכניסה לפורום רכזות ח"ח המתקיים‬
‫בהובלתה של מירי – לצורכי היכרות וחשיפת התחום‪ .‬בשלב מאוחר יותר‪ ,‬שימש הפורום‬
‫כפלטפורמה שיווקית של התכניות שהחלו לפעול‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אנשי מחלקת הנוער‪ :‬מנהלת המחלקה לנוער ומרכזים קהילתיים‪ ,‬אורנה סטרוטי; מנהל ענף‬
‫נוער‪ ,‬איתן בר לב; רכז תנופ"ה (תנועות נוער ופעילי התנדבות)‪ ,‬יניב ויסמונסקי; רכזת קצ"ב‪,‬‬
‫רינת גבאי; רכזת מחויבות אישית עירונית‪ ,‬רבקה שטנצלר; מנחת מועצת הנוער‪ ,‬נעמה שרוני;‬
‫מנהלות מגדלורים‪.‬‬
‫הפגישות הללו כללו בעיקר הצגת תכנית עמ"ן‪ ,‬היכרות המבנה העירוני‪ ,‬הצגת צורכי‬
‫התחומים וחשיבה על חיבורים אפשריים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אנשי החינוך האישי‪ :‬ברק לוזון‪ ,‬מנהל החינוך האישי; אוסי ניר‪ ,‬אחראית קשרים עם החינוך‬
‫הבלתי‪-‬פורמלי; רונה‪ ,‬אחראית סל סיוע‪.‬‬
‫בפגישות אלו התקיימה הצגתם של החינוך האישי‪ ,‬תחום עמ"ן ושיתופי פעולה אפשריים‪ .‬עם‬
‫העמקת ההיכרות עם החינוך האישי‪ ,‬נמצא חיבור עמוק והכרחי בין שני התחומים‪ ,‬עליו‬
‫יפורט בהמשך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כניסה לפורום מנהלי המרכזים הקהילתיים‪ ,‬בניהולה של אורנה סטרוטי‪ .‬פגישות אישיות עם‬
‫מנהלי המרכזים הקהילתיים ורכזי הנוער במרכזים הקהילתיים‪.‬‬
‫בנוסף להצגה והיכרות‪ ,‬מטרת הפגישות היתה להכיר את הקהילות השונות בהן יושבים‬
‫המרכזים הקהילתיים – בשל השונות הרבה בין השכונות בעיר ומטרת המרכזים עצמם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מפגשי היכרות וחשיבה נוספים שהתקיימו‪:‬‬
‫בתיה עזרה – אחראית תכניות קהילתיות ורכזת מתנדבים‪.‬‬
‫עידית גינדי – מנהלת תחום מניעת אלימות‪ ,‬סמים ואלכוהול‪.‬‬
‫צוות נכויות וצוות קהילה‪ ,‬שח"מ (רווחה)‪.‬‬
‫עזרה מגד‬
‫סדאקה רעות‬
‫הפועל כתר מפעלות חינוך‬
‫נגישות ישראל‬
‫בית הנוער קדימה‬
‫בית ספר יעד‬
‫‪022‬‬
‫בית ספר המר‬
‫בית ספר שז"ר‬
‫התנדבות נוער‬
‫ניתוח נתונים‪:‬‬
‫בעיר כ‪ 1,...-‬בני נוער מכיתות ז'‪-‬י"ב‬
‫מתוכם ‪ 1,111‬מתנדבים‪ ,‬שהם כ‪ 11.1%-‬מכלל בני הנוער‬
‫טבלת התפלגות התנדבות בני הנוער במסגרות השונות‬
‫תנועות נוער‬
‫מועצות תלמידים ונוער‬
‫שם המסגרת‪/‬התכנית‬
‫המפעילה‬
‫צופים‬
‫נוע"ל‬
‫בנ"ע‬
‫השומר הצעיר‬
‫אריאל‬
‫נוער לאומי‬
‫קצ"ב‬
‫אחרי‬
‫‪1.‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪7.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1‬‬
‫‪66‬‬
‫‪1.‬‬
‫מועצת הנוער העירונית‬
‫מועצות התלמידים בבתי הספר‬
‫‪13‬‬
‫‪116‬‬
‫מחויבות אישית‬
‫מסגרות ייחודיות‬
‫מספר בני הנוער הפעילים‬
‫‪3..‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪11‬‬
‫צהלה‬
‫סיירי לילה‬
‫‪1111‬‬
‫סה"כ‬
‫*** בנוסף‪ ,‬קיימות מסגרות צעירים (‪ )+13‬שלא מצוינות כאן (גרעין נח"ל וש"ש)‪.‬‬
‫‪023‬‬
‫בחלוקה לפי שכבות‪:‬‬
‫מסגרות התנדבות‬
‫תנועות נוער‬
‫מועצות תלמידים‬
‫ונוער‬
‫ז'‬
‫צופים‬
‫נוע"ל‬
‫בני עקיבא‬
‫אריאל‬
‫נוער לאומי‬
‫קצ"ב‬
‫השומר הצעיר‬
‫מועצת נוער‬
‫מלטון‬
‫רמת יוסף‬
‫רמות‬
‫חשמונאים‬
‫שז"ר‬
‫יעד‬
‫הבונים‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ח'‬
‫‪1.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ט'‬
‫‪1‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫מחויבות אישית‬
‫אחרי‬
‫צהלה‬
‫סיירי לילה‬
‫‪11‬‬
‫סה"כ‬
‫‪11‬‬
‫‪66‬‬
‫י'‬
‫י"א‬
‫י"‬
‫סה"כ‬
‫‪1.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪7.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1‬‬
‫‪66‬‬
‫‪1‬‬
‫‪13‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪3..‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3..‬‬
‫‪6‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪11.‬‬
‫‪116‬‬
‫י‬
‫‪67%‬‬
‫ט‬
‫‪5%‬‬
‫יב‬
‫‪9%‬‬
‫יא‬
‫‪11%‬‬
‫‪024‬‬
‫ח‬
‫‪4%‬‬
‫ז‬
‫‪4%‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1,111 111‬‬
‫ממצאים – צרכים עירוניים‬
‫מכלל הפגישות‪ ,‬מצטיירת תמונה לפיה עיקר התנדבות הנוער כיום מתקיימת במסגרת תנועות‬
‫הנוער‪ ,‬תנועת קצ"ב והמחויבות האישית‪ ,‬וכן במסגרת קבוצות ספורות הפועלות במרכזים‬
‫הקהילתיים‪.‬‬
‫קיים צורך עירוני בעשייה קהילתית – סיוע לכלל קשישי העיר‪ ,‬חיזוק ביטחונם והעשרת‬
‫תעסוקתם‪ ,‬ולקשישים עולי חבר העמים בפרט‪.‬‬
‫בקרב הילדים‪ ,‬קיים צורך במודל חיקוי ובסיוע לימודי וחברתי לילדי המשפחות שידן אינה משגת‪.‬‬
‫בקרב הנוער‪ ,‬קיים צורך ברור בייצור מסגרות חברתיות ומסגרות פנאי והעשרתו סביב תחומי‬
‫העניין שקיבלו מיקוד בחוזים האישיים‪.‬‬
‫קיים צורך עירוני ברור להעשרת פעילות המרכזים תומכי הלמידה בתחומי המצוינות והנתינה‪,‬‬
‫מתוך המערך העירוני הקיים‪.‬‬
‫עתיד עמ"ן בעיר‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬הגדלת מספר בני הנוער המתנדבים בעיר‪.‬‬
‫‪ִ .1‬מקצּוע תחום ההתנדבות בקרב המבוגרים העובדים עם נוער מתנדב‪.‬‬
‫‪ .1‬הקמת מערך התנדבות נוער עירוני העונה לצורכי הקהילות העירוניות‪.‬‬
‫‪ .1‬פיתוח תחום ההתנדבות באוכלוסיות ממוקדות – נוער עולה‪ ,‬נוער בסיכון ונוער מנותק‪ ,‬ונוער‬
‫בעל צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫‪ .1‬פיתוח מודל עמ"ן עירוני התואם את "מודל בת‪-‬ים לחינוך אישי"‪.‬‬
‫‪ .6‬יצירת מערכת תגמול עירונית לנוער מתנדב‪.‬‬
‫יעדים‪:‬‬
‫‪( :1..1-1..3‬תשס"ט)‬
‫‪ .1‬מיפוי תחום התנדבות הנוער בעיר‪.‬‬
‫‪ .1‬כינון ועדת היגוי עירונית בנושא התנדבות נוער‪ ,‬אשר בראשה יעמוד ראש העיר‪/‬מ"מ ראש‬
‫העיר‪ ,‬ויקחו בה חלק נציגי הגופים השונים בעיר‪ :‬המרכזים הקהילתיים; תנועות הנוער;‬
‫חינוך אישי; צוות עיר; שח"ם; רונ"ן; שיטור קהילתי; הרשות העירונית למניעת אלימות‪,‬‬
‫סמים ואלכוהול‪ ;,‬נציגי עמותות וארגונים; ועד הורים עירוני; נציגי נוער מ"נוער במרכז‬
‫העניינים" וממועצת הנוער ועוד‪.‬‬
‫‪ .1‬פתיחת קבוצות התנדבות סביב נושאי הכשרה ממוקדים במסגרות החינוך הפורמליות‬
‫והבלתי‪-‬פורמליות‪ ,‬הן במסגרות נורמטיביות והן במסגרות ייחודיות‪.‬‬
‫‪ .1‬מיפוי תחומי מצוינות מכלל חוזי התלמידים‪.‬‬
‫‪ .1‬מתן מענה לתחומי המצוינות הבולטים ביותר בפתיחת הקבוצות במרכזים הקהילתיים‬
‫ובמרכזים תומכי החוזה‪.‬‬
‫‪025‬‬
‫‪ .6‬קיום ערב הוקרה עירוני לנוער מתנדב‪.‬‬
‫‪ .7‬תגמול כל בני הנוער השותפים בכלל התכניות‪.‬‬
‫‪( :1.1.-1..1‬תש"ע)‬
‫‪ .1‬הקצאת תקציב עירוני לטובת תחום התנדבות הנוער‪.‬‬
‫‪ .1‬המשך פתיחת קבוצות התנדבות סביב נושאי הכשרה ממוקדים במסגרות החינוך הפורמליות‬
‫והבלתי‪-‬פורמליות‪ ,‬הן במסגרות נורמטיביות והן במסגרות ייחודיות‪.‬‬
‫‪ .1‬פתיחת קבוצות התנדבות סביב נושאי הכשרה גם במגזר השלישי‪.‬‬
‫‪ .1‬בשנת תש"ע‪ ,‬כניסה לשני בתי ספר עם תכנית "בית ספר מתנדב"‪ .‬במהלך שנה זו‪ ,‬יתקיים‬
‫תהליך מקדים לקיום התכנית‪ :‬בחירת בתי הספר‪ ,‬פגישות עם המנהלים‪ ,‬רכזי ח"ח וחדרי‬
‫מורים להטמעת התכנית‪ .‬פתיחה מיד עם תחילת השנה העוקבת‪.‬‬
‫‪ .1‬בניית מערך הכשרות למפעילים בני נוער מתנדבים (ענף הנוער‪ ,‬מדריכי הקבוצות‪ ,‬צוותי‬
‫מגדלורים‪ ,‬רכזות מחויבות אישית‪ ,‬מנהלי מוסדות קולטים ועוד) בנושא גיוס‪ ,‬הפעלה ושימור‬
‫בני נוער מתנדבים‪.‬‬
‫‪ .6‬כתיבת סל תכניות התנדבות‪ ,‬בית ספריות ועירוניות‪.‬‬
‫‪ .7‬הקמת מאגר מקומות התנדבות אופציונליים‪.‬‬
‫‪ .3‬תחילת עבודה עם המגזר העסקי בתכנית "עסקים וקהילה"‪.‬‬
‫‪( :1.11-1.1.‬תשע"א)‬
‫‪ .1‬הגדרת קיומו של תחום התנדבות נוער כחלק מהענף‪.‬‬
‫‪ .1‬הקצאת תקציב עירוני לטובת תחום התנדבות הנוער בעיר‪.‬‬
‫‪ .1‬הפעלת תכנית בית ספר מתנדב בשישה בתי ספר על‪-‬יסודיים ובשני בתי ספר יסודיים‪.‬‬
‫‪ 1. .1‬קבוצות התנדבות סביב נושאי הכשרה ממוקדים פועלות במסגרות החינוך הפורמליות‬
‫והבלתי‪-‬פורמליות‪ ,‬הן במסגרות נורמטיביות והן במסגרות ייחודיות‪ ,‬וכן במגזר השלישי‪.‬‬
‫‪ .1‬תכנית עסקים וקהילה פועלת במתכונת מלאה בעיר‪.‬‬
‫‪ .6‬קיום מרכז הכשרות בנושא התנדבות הנותן מענה בתחום ההתנדבות לחינוך האישי‪ ,‬לתכניות‬
‫בית ספר מתנדב ועסקים וקהילה‪ ,‬למדריכי הקבוצות ולמנהלי המקומות בהן פועלות‬
‫הקבוצות השונות‪.‬‬
‫‪ .7‬קיום סל תכניות התנדבות‪ ,‬בית ספריות ועירוניות‪.‬‬
‫‪ .3‬קיום מאגר מקומות התנדבות אופציונאליים עירוני‪.‬‬
‫ארוך טווח‪( :‬כוכב הצפון)‬
‫‪ .1‬ראש תחום התנדבות נוער עירוני כמשרה מלאה בעלת תקן‪.‬‬
‫‪ .1‬תקציב עירוני‬
‫‪ .1‬בית מתנדב‪:‬‬
‫‪ ‬פעיל בשעות הבוקר להשתלמויות והכשרות‪.‬‬
‫‪026‬‬
‫‪ ‬פעיל אחר הצהריים להפעלת קבוצות והכשרת נוער‪.‬‬
‫‪ ‬משמש כמרכז מידע והדרכה לתחום התנדבות הנוער‪.‬‬
‫‪ ‬מפעיל תכניות בית ספריות ותכניות קהילה ועסקים‪.‬‬
‫‪ .1‬כל בתי הספר מפעילים "בית ספר מתנדב"‪.‬‬
‫‪ .1‬בתי עסק רבים פעילים במסגרת "עסקים וקהילה"‪.‬‬
‫‪ .6‬התחום נותן מענה רחב לנושאי מצוינות ונתינה‪ ,‬בחוזי התלמידים בחינוך האישי‪.‬‬
‫‪ .7‬שלל קבוצות התנדבות פועלות בבתי הספר‪ ,‬במרכזי נוער‪ ,‬במרכזים קהילתיים‪ ,‬בעמותות‬
‫ובארגונים‪ ,‬ונותנות מענה לצורכי הקהילה בבת‪-‬ים‪ .‬בקבוצות אלו חברים בני נוער עולים‪,‬‬
‫צברים‪ ,‬נוער בסיכון‪ ,‬מנותק‪ ,‬נוער נורמטיבי‪ ,‬בעלי צרכים מיוחדים וחינוך מיוחד‪.‬‬
‫‪027‬‬
‫נספח מס' ‪ :4‬תכנית עבודה שנתית – עמ"ן‬
‫שם הרשות‪:‬‬
‫שם תכנית‬
‫גורם‬
‫מוביל‬
‫שותפים לתכנית‬
‫אוכלוסיית יעד גיל‬
‫ואפיון‬
‫מספר קבוצות‬
‫משתתפים‪/‬‬
‫מתנדבים‬
‫משך התכנית‬
‫ותדירות‬
‫הפעילות‬
‫תקציב מיועד‬
‫לפעילות‬
‫מהפרויקט‬
‫שותפים בתקציב‬
‫‪)0‬‬
‫‪)1‬‬
‫‪)1‬‬
‫‪)4‬‬
‫‪)5‬‬
‫סה"כ‬
‫‪XXXXXXXX‬‬
‫‪XXXXXXX‬‬
‫‪XXXXX‬‬
‫‪XXXXXXX‬‬
‫‪XXXXXXX‬‬
‫סה"כ‬
‫תקציב‬
‫מרכז קהילתי (מתנ"ס) מעלה אדומים‬
‫אגף הנוער העירוני (זוכת פרס יחידת נוער מצטיינת ארצי ‪)7002‬‬
‫‪www.mama.org.il‬‬
‫נספח מס' ‪ :5‬דפי הסבר והכנה לקראת יצירת שותפות חדשה‬
‫הגדרת שיתוף הפעולה עם הארגון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫על הארגון (מקום ההשמה) להגדיר מלווה לקבוצת המתנדבים‪ ,‬אתה יהיה בקשר‪ ,‬יפקח‬
‫עליה וידריך אותה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אחת לרבעון‪ ,‬נקיים פגישה (אני והאחראי‪/‬ת על הארגון) לשם מעקב אחר הפעילות‬
‫ההתנדבותית המתבצעת במקום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שלושה מפגשים ראשונים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫המפגש הראשון – פגישה והיכרות בין הנוער המתנדב לבין המלווה והאחראי על‬
‫הארגון‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫המפגש השני והשלישי – הכשרה ואוריינטציה של הנוער המתנדב‪.‬‬
‫הנוער יתחיל את ההתנדבות לאחר סיום ההכשרה (במידה שההכשרה דורשת יותר משני מפגשים‪,‬‬
‫גם אז הנוער יתחיל את התנדבותו רק לאחר סיום ההכשרה)‪.‬‬
‫הגדרת תפקיד המלווה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫המלווה צריך להיות זמין במהלך השבוע למענה טלפוני מהנוער המתנדב ומההורים שלו‪,‬‬
‫במקרים דחופים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫על המלווה להגדיר יום קבוע‪ ,‬אחת לשבועיים‪ ,‬בו ייצור קשר (טלפוני) עם המתנדבים‪,‬‬
‫לשם מעקב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בשיחות הטלפוניות שינהל המלווה עם המתנדבים‪ ,‬הוא יקשיב לדבריהם‪ ,‬ישמע מהם אם‬
‫הם מרוצים ונהנים מהפעילות ההתנדבותית אותה הם מבצעים‪ ,‬אם ישנן‬
‫תלונות‪/‬בעיות‪/‬טענות כלשהן‪ ,‬או לחלופין‪ ,‬אם הכול בסדר ועובד כשורה (את השיחות‬
‫הטלפוניות יכול המלווה לבצע ממשרדי הארגון בו הקבוצה מתנדבת‪ ,‬או ממשרדי אגף‬
‫הנוער במתנ"ס)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המלווה יעביר משובים למתנדבים שלוש פעמים בשנה‪ ,‬בשיחות אישיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫על בסיס שבועי‪ ,‬המתנדבים ימלאו דו"ח פעילות לאחר כל התנדבות‪ ,‬ויעבירו אותו‬
‫למלווה לשם מעקב (את הטפסים אני אעביר מראש למלווה)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אחת לחודש‪ ,‬אקיים פגישת מעקב עם המלווה‪.‬‬
‫מרכז קהילתי (מתנ"ס) מעלה אדומים‬
‫אגף הנוער העירוני (זוכת פרס יחידת נוער מצטיינת ארצי ‪)7002‬‬
‫‪www.mama.org.il‬‬
‫תעודת זהות ארגונית לשותפות התנדבותית‬
‫שם הארגון‪/‬מקום ההשמה‪:‬‬
‫____________________________________________________________________‬
‫שם איש‪/‬ת הקשר‪ _____________ :‬טלפון‪ ___________ :‬טלפון נייד‪______________ :‬‬
‫אנשי קשר נוספים וטלפונים‪:‬‬
‫____________________________________________________________________‬
‫מסגרת הזמן שהמתנדב מתחייב לה‪:‬‬
‫תאריך התחלה‪ _________________ :‬תאריך סיום‪___________________________ :‬‬
‫שעות ההתנדבות‪ __________________________ :‬בוקר‪/‬אחר הצהריים (נא להקיף בעיגול)‬
‫יום הפעילות‪ ____________________ :‬מקום הפעילות‪_________________________ :‬‬
‫מספר המפגשים להתנדבות ותכיפותם (לדוגמה‪ ,‬אחת לשבוע)‪:‬‬
‫____________________________________________________________________‬
‫הגדרת תפקיד המתנדב‪/‬ת‪:‬‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫כמות מתנדבים נדרשת ובאילו גילאים‪:‬‬
‫____________________________________________________________________‬
‫אילו כישורים נדרשים למתנדב?‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫האם נדרשת הכשרה למתנדבים לפני תחילת ההתנדבות? במידה שכן‪ ,‬על הארגון להגדיר מנחה‬
‫מתוך המקום‪ ,‬שייתן את ההכשרה למתנדבים (נא לציין מיהו המנחה‪ :‬שם ‪ +‬טלפון)‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫האם נדרשת הכשרה לצוות המקום‪ ,‬לפני קליטת בני הנוער המתנדבים?‬
‫____________________________________________________________________‬
‫‪031‬‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫האם ישנם אירועים‪/‬פעילויות מיוחדים במהלך השנה בהם המתנדב יכול להשתתף (כגון טיולים‪,‬‬
‫מסיבות‪ ,‬טקסים וכדומה)?‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫תאריך‪________________ :‬‬
‫חתימת נציג הארגון __________________‬
‫תודה רבה על שיתוף הפעולה‪,‬‬
‫רעות מור‬
‫רכזת התנדבות נוער‬
‫‪030‬‬
‫נספח מס' ‪ :6‬טופס דיווח תכנית מפורט‬
‫שם הרשות_________________‬
‫שם התכנית‪________________________________________________________ :‬‬
‫טלפון‪:‬‬
‫שם מנהל‪/‬ת התכנית ‪:‬‬
‫תאריך מילוי הטופס‪:‬‬
‫‪ .0‬מטרות התכנית‪:‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪ .1‬התחום בו עוסקת התכנית‪:‬‬
‫‪ .1‬שילוב עולים‬
‫‪ .1‬שילוב בעלי צרכים מיוחדים‬
‫‪ .1‬חונכות‬
‫‪ .1‬ביטחון‬
‫‪ .1‬פיתוח מנהיגות‬
‫‪ .6‬אתגרים וספורט‬
‫‪ .7‬בריאות‬
‫‪ .3‬אחר_________________‬
‫‪ .1‬מועד התחלת התכנית‪_______________:‬‬
‫‪ .1‬משך הפעילות‪:‬‬
‫‪ .1‬חד‪-‬פעמי‪ ,‬מסתיים בתאריך________‬
‫‪ .1‬מתמשך‬
‫‪ .1‬רב‪-‬שנתי‪/‬מתחדש‬
‫‪ .1‬נתונים על האוכלוסייה המתנדבת‪:‬‬
‫א‪ .‬מס' מתנדבים (אומדן)‪_____________:‬‬
‫ב‪ .‬גיל המתנדבים‪:‬‬
‫‪ .1‬גילאי חטיבת ביניים (כיתות ז'‪-‬ט')‬
‫‪ .1‬גילאי תיכון (כיתות י'‪-‬י"ב)‬
‫‪ 11 .1‬עד ‪11‬‬
‫‪ 16 .1‬עד ‪61‬‬
‫‪+61 .1‬‬
‫ג‪ .‬מהיכן יגויסו המתנדבים?‬
‫‪ .1‬תנועות נוער‬
‫‪ .1‬בתי ספר‬
‫‪ .1‬מתנ"סים‪/‬מרכזים קהילתיים‬
‫‪ .1‬מד"צים‬
‫‪ .1‬מועצת הנוער‬
‫‪ .6‬נוער בסיכון‬
‫‪ .7‬אחר_________________‬
‫‪032‬‬
‫‪ .6‬האוכלוסייה הנהנית מהתכנית‪:‬‬
‫א‪ .‬מס' הנהנים‬
‫‪ .1‬כ‪ __________:‬אנשים‬
‫‪ .1‬כלל הציבור – אין מספר מדויק של אוכלוסיית היעד ‪ >-------‬עבור לשאלה ‪1‬‬
‫ב‪ .‬גיל האוכלוסייה הנהנית‪:‬‬
‫‪ .1‬עד גיל ‪6‬‬
‫‪ 7 .1‬עד ‪11‬‬
‫‪ 11 .1‬עד ‪13‬‬
‫‪ 11 .1‬עד ‪11‬‬
‫‪ 16 .1‬עד ‪61‬‬
‫‪+61 .6‬‬
‫ג‪ .‬מאפיין מיוחד של אוכלוסיות הנהנים‪:‬‬
‫‪ .1‬אין‬
‫‪ .1‬יש‪ .‬ציין מהו‪:‬‬
‫‪ .1‬ילדים ונוער בסיכון‬
‫‪ .1‬משפחות בטיפול הרווחה‬
‫‪ .1‬נכים‪/‬חולים‪/‬בעלי צרכים מיוחדים‬
‫‪ .1‬עולים‬
‫‪ .1‬אחר___________________‬
‫‪ .7‬גופים שותפים לתכנית‪:‬‬
‫שם הארגון‬
‫פירוט השותפות‬
‫מהות השותפות (מבנה‪ ,‬ציוד‪ ,‬הכשרה‪ ,‬כוח אדם‬
‫וכדומה)‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪ .3‬תיאור התכנית‪:‬‬
‫‪ .1‬מדדים להצלחת התכנית‪:‬‬
‫‪ .1.‬הערות נוספות‪:‬‬
‫‪ .11‬תכנון תקציבי‪:‬‬
‫פעילות‬
‫גורמים שותפים‬
‫במימון‬
‫סכום השתתפות‬
‫מכל גורם‬
‫‪033‬‬
‫סכום מעמ"ן‬
‫סה"כ עלות‬
‫****************‬
‫סה"כ‬
‫****************‬
‫למילוי המשרד‬
‫התקציב שאושר‪₪ ____________:‬‬
‫עדכון חצי‪-‬שנתי של התכנית (במידה שהוא מתמשך או רב‪-‬שנתי)‬
‫תאריך‬
‫מס'‬
‫נהנים‬
‫מס'‬
‫מתנדבים‬
‫התקציב‬
‫שנוצל‬
‫שנה‬
‫ראשונה‬
‫שנה‬
‫שנייה‬
‫שנה‬
‫שלישית‬
‫‪034‬‬
‫הערות על התקדמות התכנית‬
‫נספח מס' ‪ :1‬דוגמה לתכנית הכשרה רשותית‬
‫הצעה‪ :‬קורס למדריכי נוער בנושא ניהול והפעלת מתנדבים‬
‫תהליך איתור הצרכים‪:‬‬
‫העיר חולון מנהלת תכניות התנדבות נוער רבות ומגוונות‪ .‬הייחודיות בעיר הינה בתכניות המובנות‬
‫להתנדבות‪ ,‬אשר משלבות בני נוער בעשייה ההתנדבותית החל מהכיתות המוקדמות‪ .‬תהליך הפעלתם‬
‫כמתנדבים נעשה בקבוצה‪ .‬מנהלי המרכזים ומדריכי הנוער נמצאים בקשר שוטף עם בתי הספר‪ .‬קבוצות‬
‫הנוער כוללות קבוצות נושאיות‪ .‬למשל‪ :‬קבוצה המתרכזת סביב נושאי המחול; איכות סביבה; עיצוב;‬
‫לעומת קבוצות מנהיגות המובילות פרויקטים קהילתיים‪.‬‬
‫ניכרת שונות בין הפעלת בני הנוער המתנדבים במרכזי הצעירים לבין תפקידי ההתנדבות בתנועות הנוער‬
‫השונות בעיר‪ .‬בקבוצות הנוער‪ ,‬התפקידים וההתנדבות מתגבשים בעיקר סביב פרויקטים חד‪-‬‬
‫פעמיים‪/‬ארעיים או תקופתיים‪ ,‬לעומת ההתנדבות השוטפת והקבועה של בני הנוער בתנועה‪ ,‬בתפקידי‬
‫ההדרכה‪.‬‬
‫נערך תהליך לאיתור ולאיסוף הצרכים מרכזת הפעילות של תנועות הנוער‪ ,‬ממנהלות מרכזי צעירים‪,‬‬
‫ממנהלת תחום התנדבות הנוער הרשותית‪ ,‬וממנהלת מרכז ההדרכה העירוני‪ .‬עלו מספר צרכים מרכזיים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בעבודת מרכזי הנוער עלה‪ ,‬כי הסוציאליזציה לשפת ההתנדבות אינה מוטמעת דיה בקרב רכזי‬
‫הנוער ובקרב מדריכי הקבוצות‪ ,‬על אף שהם עוברים תהליך אוריינטציה מעמיק וליווי לכל אורך‬
‫השנה‪ .‬עובדה זו‪ ,‬משליכה על תהליך מעורבות הנוער בפעילות ההתנדבותית במהלך השנה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מודל הפעלת הנוער המתנדב הוא קבוצתי‪ .‬יש לו מאפיינים מסויימים וייחודיים (פרט למודל‬
‫ההתנדבות בתנועות)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קיים צורך בהנעת התלמידים המתנדבים‪ :‬מעבר ממוטיבציה חיצונית למוטיבציה פנימית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיווק העשייה ההתנדבותית בקרב הנוער‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניהול שותפות מול בתי הספר – רתימת השותפים‪ ,‬יצירת הנעה לפעילות משותפת ואפקטיבית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בנייה של תכנית התנדבות שנתית המתייחסת להיבטים השונים בהפעלת מתנדבים‪ ,‬והמתייחסת‬
‫אליהם באבני דרך שונות במהלך השנה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יצירת חוט מקשר לעשייה ההתנדבותית במהלך השנה – לא עוד התנדבויות ספורדיות‪ ,‬אלא‬
‫התנדבויות עם מסר אחיד‪.‬‬
‫תיאור התכנית‬
‫תכנית ההדרכה נועדה לתת מענה להפעלה ולניהול בני הנוער המתנדבים בעיר חולון‪ .‬מיקודה של התכנית‪,‬‬
‫הוא במתן מענה לצרכים שעלו תוך ניהול התנדבות בני הנוער במרכזי הנוער השונים ובתנועות הנוער‪.‬‬
‫קהל היעד לתכנית‬
‫‪ .1‬מנהלי מרכזי הנוער בעיר‬
‫‪ .1‬רכזי נוער במרכזים‬
‫‪ .1‬רכזי נוער בתנועות הנוער‬
‫‪035‬‬
‫מטרת התכנית‪:‬‬
‫‪ .1‬המשתתפים יקבלו ידע ומיומנויות לניהול ולהפעלה של בני נוער מתנדבים‪.‬‬
‫‪ .1‬המשתתפים יקבלו הזדמנות לחלוק עם עמיתים דילמות‪ ,‬אתגרים והצלחות‪.‬‬
‫מבנה התכניות‪:‬‬
‫התכנית מתמקדת במיומניות ניהול התנדבות בסיסיות‪ ,‬המציידות את הלומדים בידע יישומי ומעשי ככל‬
‫הניתן (‪ .)Best practice‬תכנית הדרכה לצוות הנוער בהיקף של ‪ 1.‬שעות אקדמיות‪ :‬חמישה מפגשים בני‬
‫שלוש שעות (עגולות) בכל מפגש‪.‬‬
‫מתודולוגיה‪:‬‬
‫שילוב של הרצאות וסדנאות המתבססות על "חקר מקרה" רלוונטיים לארגון‪ ,‬סימולציות‪ ,‬התנסות‬
‫ורפלקציה על הפרטיקה‪.‬‬
‫מנחים‪:‬‬
‫התכנית תלווה על ידי מנחה מומחה לתחום התנדבות הנוער מטעם ג'וינט התנדבות‪ ,‬וכן מרצים ומנחים‬
‫אורחים‪ .‬המנחה ייקבע לאחר אישור התכנית וקביעת לוחות זמנים‪.‬‬
‫תכנית ההדרכה‪:‬‬
‫נושא מרכזי‬
‫מפגש ‪0‬‬
‫פירוט‬
‫היכרות‪ ,‬מבוא להתנדבות‪ ,‬דור ה‪ ,Y-‬ומניעים להתנדבות‬
‫היכרות‬
‫היכרות חוויתית בין המשתתפים בהקשר של ההתנדבות‪ .‬תיאום ציפיות וצרכים‪.‬‬
‫מגמות חדשות‬
‫בהתנדבות ודור ה‪-‬‬
‫התנדבות‪ :‬הגדרות ונתונים מהארץ ומהעולם‪ ,‬דור ה‪ ,Y-‬מגמות חדשות בעולם התנדבות בני‬
‫הנוער‪ ,‬מאפיינים‪ ,‬תרבות ואורח חיים והשפעתם על ההתנדבות‪.‬‬
‫‪ Y‬בהתנדבות‬
‫התנדבות ואני‬
‫מפגש ‪1‬‬
‫בירור העמדות‪ ,‬התפיסות והערכים שלי כמרכז‪/‬מלווה קבוצות נוער מתנדבות‪.‬‬
‫מניעים ובניית תכנית התנדבות שנתית‬
‫מניעים להתנדבות‬
‫מה מניע בני נוער להתנדב? מהן הסיבות להתנדבות בפרויקטים בעיריית חולון? הבנת מניעי ההתנדבות‬
‫ככלי לניהול נכון יותר של ההתנדבות וליצירת מוטיבציה פנימית להתנדבות‪.‬‬
‫מפגש ‪1‬‬
‫תכנית התנדבות‬
‫שנתית – שלב א'‬
‫בחינת החזון הרשותי בתחום ההתנדבות וניתוח צורכי ההתנדבות לאורו‪.‬‬
‫תכנון מעורבותם של בני הנוער המתנדבים‪ ,‬מתוך תפיסה אסטרטגית – עקרונות בניהול תכנית‬
‫עבודה המשלבת פרויקטי התנדבות נוער בעלי מאפיינים אפיזודים‪.‬‬
‫תכנית התנדבות‬
‫בחינת החזון הרשותי בתחום ההתנדבות וניתוח צורכי התנדבות הנוער לאורו‪ .‬תכנון מעורבותם‬
‫שנתית – שלב ב'‬
‫של בני הנוער המתנדבים מתוך תפיסה אסטרטגית – עקרונות בניהול תכנית עבודה המשלבת‬
‫פרויקטי התנדבות נוער בעלי מאפיינים אפיזודים‪.‬‬
‫גיוס מתנדבים‬
‫גיוס בני נוער מתנדבים‪ :‬שיטות לגיוס מתנדבים; שימוש ברשתות החברתיות לגיוס נוער מתנדב;‬
‫מיפוי המרחבים בהם הנוער נמצא; פיתוח המסר לרתימת הנוער לעשייה ההתנדבותית‪.‬‬
‫מפגש ‪4‬‬
‫שיווק ההתנדבות‬
‫שיווק תכניות התנדבות‬
‫שיווק תכניות התנדבות‪ :‬פילוח קהל היעד ופיתוח מסר‬
‫שיווק ככלי לגיוס משאבים לתכניות ההתנדבות‬
‫שימור‪ ,‬תגמול וליווי בני נוער מתנדבים; הגדרת תפקידים למתנדבים‬
‫מפגש ‪5‬‬
‫שימור וליווי‬
‫ליווי ותמיכה במתנדב‪ :‬יצירת מודל להדרכה ולליווי שוטפים; הבנת החשיבות שבתמיכה במתנדב‬
‫‪036‬‬
‫במהלך מילוי תפקידו; בניית מערך תגמולים אישי וארגוני; מתן מענה למניעי המתנדב במסגרת‬
‫תכנית השימור‪.‬‬
‫שימור מתוך‬
‫רפלקציה‪ :‬התבוננותו של הנער המתנדב בתהליך ההתנדבותי והשפעותיו עליו לקראת‪ ,‬תוך כדי‪,‬‬
‫תהליכים‬
‫רפלקטיביים‬
‫ובסיומה של ההתנדבות‪.‬‬
‫בנייה וניהול של שותפויות; עידוד היזמות בתחום ההתנדבות‬
‫מפגש ‪6‬‬
‫שותפויות‬
‫הבנת מושג השותפות; זיהוי השותפים הפוטנציאליים; כללים ועקרונות בעבודה בשותפות‬
‫ובניהול שותפות – על מנת לקדם את העשייה‪.‬‬
‫ניתוח מקרה‪" :‬רתימת בתי הספר לעשייה משותפת"‬
‫‪037‬‬
‫נספח מס' ‪ :8‬דוגמה לתכנית יום למידה ארצי לצוות עמ"ן‬
‫יום למידה רכזי עמ"ן ‪04.1.1100‬‬
‫המפגש יתקיים בכפר‪-‬סבא‬
‫שעות‬
‫קהל יעד‬
‫‪1.:..-.1:1.‬‬
‫נושא‬
‫התכנסות‬
‫‪1.:11-1.:..‬‬
‫מליאה‬
‫‪01:05-01:05‬‬
‫סדנאות מקבילות‬
‫‪11:1.-1.:11‬‬
‫מנחה‬
‫פתיחה והצגת תכנית היום; עדכונים‬
‫חשובים‬
‫מירב לוי‬
‫רכזים‬
‫*ניהול שותפויות – תפיסת עמ"ן בניהול‬
‫לילך שיינגורטן‬
‫חדשים‬
‫שותפויות‬
‫ושרון משדי‬
‫ניהול שותפויות – ניתוחי מקרים ומיפוי‬
‫הגורמים להצלחה‬
‫שרון משדי‬
‫‪11:11-1.:11‬‬
‫רכזים‬
‫ותיקים‬
‫סדנה בנושא ניהול זמן וניהול המשימות‬
‫אורי אסייג‬
‫‪11:11-11:1.‬‬
‫יועצים‬
‫סוגיות בניהול התנדבות‬
‫מירב לוי‬
‫‪11:11-11:1.‬‬
‫‪11:11-11:11‬‬
‫‪11:11-11:11‬‬
‫ארוחת צהריים‬
‫מליאה‬
‫"הרשימה"‬
‫הרצאה מלאת השראה‪ ,‬המבוססת על בלוג‬
‫בינלאומי מצליח בשם "הרשימה"‪ .‬כוללת‬
‫את סיפור חייו של אברמוביץ'‪ ,‬הנפלאות‬
‫שהתרחשו בדרך ותובנותיו‪.‬‬
‫‪11:11-11:11‬‬
‫היכרות עם פרויקט‪/‬ארגון התנדבות‬
‫‪11:11-11:11‬‬
‫ברכות‪ ,‬הרמת כוסית לראש השנה‬
‫* הסדנה תתקיים בשיתוף היועצים‬
‫‪038‬‬
‫יובל אברמוביץ'‬
‫שחקן‪ ,‬סופר‪,‬‬
‫שדרן רדיו‪,‬‬
‫עיתונאי ומרצה‪...‬‬
‫נספח מס' ‪ :1‬דוגמה לריכוז תכניות התנדבת בשתי רשויות עמ"ן‬
‫ריכוז תכניות עמ"ן חיפה לשנת ‪1111‬‬
‫גורם מוביל‬
‫(בי"ס‪ ,‬תנועה)‬
‫שותפים מרכזיים‬
‫מס' שם התכנית‬
‫‪1‬‬
‫אמבולנס התנדבויות‬
‫ביה"ס עירוני א'‬
‫‪1‬‬
‫כיתה מתנדבת למען הקהילה‬
‫ביה"ס עירוני א'‬
‫‪1‬‬
‫הפעלת ליצנות קהילתית‬
‫ביה"ס חוגים‬
‫‪1‬‬
‫מדריך צעיר במוזיאון‬
‫ביה"ס חוגים‬
‫‪1‬‬
‫תיאטרון בשיתוף‬
‫החינוך המיוחד‬
‫ביה"ס חוגים‬
‫אגף לחינוך עיריית חיפה‪ ,‬אגף לחינוך ערכי‪,‬‬
‫מחלקה לחינוך יסודי‪ ,‬המחלקה לקשיש‪ ,‬ביה"ס‬
‫עירוני א'‬
‫ביה"ס עירוני א'‪ ,‬אגף חינוך עיריית חיפה‪ ,‬אגף‬
‫לחינוך ערכי‬
‫בית חולים רמב"ם‪ ,‬אגף חינוך עיריית חיפה‪,‬‬
‫אגף לחינוך ערכי‬
‫מוזיאוני חיפה‪ ,‬ביה"ס חוגים‪ ,‬אגף לחינוך‬
‫עיריית חיפה‪ ,‬אגף לחינוך ערכי‬
‫בתי הספר לחינוך מיוחד בעיר‪ ,‬בית ספר גיל ועופר‪,‬‬
‫אגף לחינוך עריית חיפה‪ ,‬אגף לחינוך ערכי‬
‫‪6‬‬
‫טכנאי פיסי למען גיל הזהב‬
‫ביה"ס אורט חנה סנש‬
‫‪7‬‬
‫נוער כיבוי והצלה‬
‫נציבות הכבאות והצלה‬
‫‪3‬‬
‫צוותי צרכנות פעילה‬
‫המועצה לצרכנות‬
‫‪1‬‬
‫הפעלת ליצנות קהילתית‬
‫ביה"ס אליאנס‬
‫‪1.‬‬
‫למען קשישי העיר‬
‫ביה"ס עירוני ג'‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫תיעוד למען חיפה‬
‫כיתה מתנדבת‬
‫ביה"ס עירוני ג'‬
‫ביה"ס הפתוח‬
‫‪111‬‬
‫ליצנות‬
‫ביה"ס עירוני ו'‬
‫‪11‬‬
‫מנהיגות מתנדבת‬
‫ביה"ס עירוני ו'‬
‫‪11‬‬
‫למען הקהילה ליצנות רפואית‬
‫תיכון ק‪.‬חיים‪-‬חט"ב‬
‫שקד‬
‫‪16‬‬
‫קהילה צבעונית‬
‫אופק מתנדב‪-‬בסמ"ת‬
‫‪17‬‬
‫אמבולנס התנדבויות‬
‫פרחי אופק‪-‬בסמ"ת‬
‫‪13‬‬
‫התנדבות יובלים ‪ -‬ק‪ .‬חיים‬
‫תכנית יובלים‬
‫‪11‬‬
‫"אשוקה" מתנס עין הים‬
‫מתנ"ס עין הים‬
‫‪1.‬‬
‫"אשוקה" מיזם חברתי‪ -‬בסמ"ת אופק מתנדב בסמ"ת‬
‫המחלקה לקשיש‪ ,‬מכללת מדיאטק‪ ,‬אגף‬
‫לחינוך עריית חיפה‪ ,‬אגף לחינוך ערכי‬
‫כל בתי הספר בעיר‪ ,‬שירות הכבאות והצלה‬
‫אגף לחינוך עריית חיפה‪ ,‬אגף לחינוך ערכי‬
‫בה"ס עירוני ג'‪ ,‬לאו‪-‬בק‪ ,‬המועצה הלאומית‬
‫לצרכנות‬
‫ב"ח רמב"ם‪ ,‬אגף לחינוך עיריית חיפה‪,‬‬
‫אגף לחינוך ערכי‬
‫בית אבות ספרדי‪ ,‬עירוני ג'‪ ,‬אגף לחינוך‬
‫עיריית חיפה‪ ,‬אגף לחינוך ערכי‬
‫העמותה לתולדות חיפה‪ ,‬ארכיון העיר‬
‫ביה"ס הפתוח‪ ,‬התנדבות בעמותת ויצ"ו בביגודית‪,‬‬
‫ניקיון נחל ובמעון יום לקשיש בנווה שאנן‬
‫בתי ספר חמ"ד‪ ,‬בתי אבות‪ ,‬עירוני ו'‪ ,‬אגף‬
‫לחינוך עיריית חיפה‪ ,‬אגף לחינוך ערכי‬
‫מועדוניות‪ ,‬בתי חולים‪ ,‬אגף לחינוך‬
‫עיריית חיפה‪ ,‬אגף לחינוך ערכי‬
‫בתי חולים‪ ,‬אגף לחינוך‬
‫עיריית חיפה‪ ,‬אגף לחינוך ערכי‬
‫בית אבות חלת הדבשי ארגון משאלת לב‪.‬‬
‫ההתנדבות בבבתי חולים כרמל ובבית האבות‬
‫בתי אבות עירוניים‪ ,‬מועדונית בבתי ספר‪,‬‬
‫בתי חולים‪ ,‬אגף לחינוך עיריית חיפה‪,‬‬
‫אגף לחינוך ערכי‬
‫מרכז צעירים הדר‪ ,‬מרכזי קשישים‪,‬‬
‫עמותות איסוף מזון‪ ,‬אגף לחינוך‪ ,‬עיריית‬
‫חיפה‪ ,‬אגף לחינוך ערכי‬
‫עמותת יובלים‪ ,‬מרכזי קשישים‪ ,‬עמותת נגישות‬
‫ישראל‪ ,‬אגף לחינוך עיריית חיפה‪ ,‬אגף לחינוך ערכי‬
‫מתנ"ס ליאו בק‪ ,‬עמותת אשוקה ישראל‪,‬‬
‫אגף לחינוך עיריית חיפה‪ ,‬אגף לחינוך ערכי‬
‫בסמ"ת‪ ,‬תכנית אופק מתנדב‪ ,‬אשלים‪,‬‬
‫עמותת אשוקה ישראל‪ ,‬אגף לחינוך עיריית חיפה‪,‬‬
‫אגף לחינוך ערכי‬
‫לב ח"ש‪ ,‬ארגון לתת‪ ,‬מזון לחיים‪,‬‬
‫אגף לחינוך עיריית חיפה‪ ,‬אגף לחינוך ערכי‬
‫‪11‬‬
‫תמיכה באשכול מזון‬
‫שבט לטם הצופים‬
‫‪11‬‬
‫תיאטרון "אנוש"‬
‫ נעורים‬‫וי"צו ‪ -‬ליאו‪-‬בק‬
‫‪11‬‬
‫מדריך צעיר במוזיאון‬
‫בי"ס רעות לאמנויות‬
‫‪11‬‬
‫ליצנות קהילתית‬
‫בי"ס רעות לאמנויות‬
‫‪11‬‬
‫הרכבים קאמריים‬
‫בי"ס רעות לאמנויות‬
‫‪16‬‬
‫מספרי סיפורים בקהילה‬
‫בי"ס רעות לאמנויות‬
‫"אנוש"‪ ,‬וי"צו ליאו‪-‬בק‪ ,‬אגף לחינוך עיריית חיפה‪,‬‬
‫אגף לחינוך ערכי‬
‫מוזיאוני חיפה‪ ,‬ביה"ס רעות לאמנויות‪,‬‬
‫אגף לחינוך עיריית חיפה‪ ,‬אגף לחינוך ערכי‬
‫מועדוניות עירוניות‪ ,‬ביה"ס רעות לאמנויות‪,‬‬
‫אגף לחינוך עיריית חיפה‪ ,‬אגף לחינוך ערכי‬
‫מועדוניות‪ ,‬בתי אבות‪ ,‬עיריית חיפה‪ ,‬האגף לחינוך‬
‫ערכי‬
‫מועדוניות עירוניות‪ ,‬ביה"ס יסודי‪ ,‬עיריית חיפה‪,‬‬
‫האגף לחינוך ערכי‬
‫‪039‬‬
‫מס'‬
‫מתנדבים‪/‬‬
‫ות‬
‫‪1.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11.‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪6.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪20‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪17‬‬
‫התנדבות עם עיוורים‬
‫‪13‬‬
‫ליצנות קהילתית‬
‫‪11‬‬
‫חיפה מדור לדור‬
‫‪1.‬‬
‫דרבוקומניה‬
‫‪11‬‬
‫דרבוקומניה‬
‫‪11‬‬
‫שוק קח‪-‬תן בית ספרי‬
‫‪11‬‬
‫מספרי סיפורים‬
‫‪11‬‬
‫ליצנות קהילתית‬
‫‪11‬‬
‫מתנדבים עם ניצולי שואה‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫מעון חירום לנשים‬
‫ילדי ביה"ס למען השכונה‬
‫‪13‬‬
‫אור ירוק‬
‫‪11‬‬
‫בטיחות ילדים‬
‫‪1.‬‬
‫שמירה על פינת חי – ילדי ‪pdd‬‬
‫‪11‬‬
‫חונכות למען ילדי בית ספר‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫משפחות מתנדבות‬
‫טכנאי ‪PC‬‬
‫‪11‬‬
‫שוק קח‪-‬תן‬
‫‪11‬‬
‫תיעוד נופלים‬
‫‪16‬‬
‫עמותת "נגישות ישראל"‪ ,‬תיכון ק‪ .‬חיים‪ ,‬עיריית‬
‫תיכון ק‪ .‬חיים‬
‫שילוב בנגישות‬
‫חיפה‪ ,‬האגף לחינוך ערכי‬
‫כלל בתי הספר‪ ,‬ארגונים ועמותות מפעילי מתנדבים‬
‫כלל בתי הספר‬
‫מיפוי‬
‫קורס מנהלי התנדבות בארגונים ארגוני ההתנדבות חיפה עמותות וארגונים בחיפה‬
‫עירוני ג'‪" ,‬אנוש"‪ ,‬עיריית‬
‫כיתה מתנדבת במפעל "אנוש" עירוני ג'‬
‫חיפה‪ ,‬האגף לחינוך ערכי‬
‫עירוני ג'‪ -‬אזרחות פעילה עמותת אור ירוק‪ ,‬ביה"ס עירוני ג'‪ ,‬עיריית‬
‫אור ירוק‪ -‬מנהיגות נוער‬
‫חיפה‪ ,‬האגף לחינוך ערכי‬
‫בית חולים רמב"ם‪ ,‬ביה"ס עירוני ה'‪ ,‬עיריית‬
‫עירוני ה'‬
‫ליצנות קהילתית‬
‫חיפה‪ ,‬האגף לחינוך ערכי‬
‫‪17‬‬
‫‪13‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪11‬‬
‫אגודה למען העיוור‪ ,‬ויצ"ו ליאו בק‪ ,‬עיריית‬
‫ויצ"ו ‪ -‬ליאו‪-‬בק‬
‫חיפה‪ ,‬האגף לחינוך ערכי‬
‫מועדונית שפרינצק‪ ,‬ליאו בק‪ ,‬עיריית‬
‫בית הספר ליאו‪-‬בק‬
‫חיפה‪ ,‬האגף לחנוך ערכי‬
‫רק ליאו בק‬
‫מוזיאון חיפה‪ ,‬ויצו ליאו בק‪ ,‬עיריית‬
‫ליאו‪-‬בק‪ ,‬וי"צו –‬
‫חיפה‪ ,‬האגף לחנוך ערכי‬
‫בתי אבות‪ ,‬ליאו בק‪ ,‬עיריית‬
‫בית הספר ליאו‪-‬בק‬
‫חיפה‪ ,‬האגף לחינוך ערכי‬
‫רק ליאו בק‬
‫מועדוניות עירוניות‪ ,‬בי"ס רעות לאמנויות‬
‫בי"ס רעות לאמנויות‬
‫עיריית חיפה‪ ,‬האגף לחנוך ערכי‬
‫"נתיב אליעזר" ‪ -‬כרמל נתיב אליעזר‪ ,‬כרמל‪ ,‬עסקים בקהילה‪ ,‬עיריית‬
‫חיפה‪ ,‬האגף לחנוך ערכי‬
‫"נתיב אליעזר" ‪ -‬כרמל נתיב אליעזר‪ ,‬בית ספר גיל‪ ,‬עיריית‬
‫חיפה‪ ,‬האגף לחינוך ערכי‬
‫"זכרון יוסף" ‪ -‬אחוזה "זכרון יוסף"‪ ,‬גני ילדים בסביבת בית הספר‪,‬‬
‫עיריית חיפה‪ ,‬האגף לחינוך ערכי‬
‫מכון אייבשיץ‪ ,‬ויצ"ו ליאו בק‪ ,‬עיריית חיפה‪ ,‬האגף‬
‫ויצ"ו ‪ -‬ליאו‪-‬בק‬
‫לחינוך ערכי‬
‫מעון חירום לנשים‪ ,‬עיריית חיפה‪ ,‬האגף לחנוך ערכי‬
‫ליאו‪-‬בק‬
‫ביה"ס תל חי‪ ,‬עירוני ג'‪ ,‬קבוצת פעילים‬
‫בית ספר תל‪-‬חי‪,‬‬
‫עיריית חיפה‪ ,‬האגף לחינוך ערכי‪,‬‬
‫עירוני ג'‬
‫עמותת אור ירוק‪ ,‬ביה"ס שיזף‪ ,‬עיריית חיפה‪,‬‬
‫ביה"ס שיזף‬
‫האגף לחינוך ערכי‬
‫עמותת בטרם‪ ,‬ביה"ס אל‪-‬כרמה‪ ,‬אגף חינוך ערכי‪,‬‬
‫ביה"ס אל‪-‬כרמה‬
‫ע‪ .‬חיפה‬
‫בית הספר‪ ,‬מתקיים בפינת החי של בית ספר‬
‫בית הספר לאו‪-‬בק‬
‫טשרניחובסקי‬
‫כיתות ו' חונכים את כיתות א'‪-‬ב'‬
‫נתיב אליעזר‬
‫בבית הספר נתיב אליעזר‬
‫המחלקה לחינוך חברתי ביה"ס‪ ,‬אגף חינוך ערכי‪ ,‬ע‪ .‬חיפה‪ ,‬חברת אינטל‬
‫המחלקה לקשיש‪ ,‬אורט חנה סנש‪ ,‬מכללת‬
‫אורט חנה סנש‬
‫מדיטק‪ ,‬עיריית חיפה‪ ,‬האגף לחינוך ערכי‬
‫גראנד קניון‪ ,‬עמותת לב חש‪ ,‬הצופים‪ ,‬עירוני ג'‪,‬‬
‫שבט אפיק‪ ,‬עירוני ג'‬
‫ליאו בק‪ ,‬עיריית חיפה‪ ,‬האגף לחינוך ערכי‬
‫עירוני ה'‪ ,‬הריאלי‪ ,‬חוגים בית יד לבנים‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬עירוני ה'‪ ,‬הריאלי‪,‬‬
‫חוגים‪ ,‬עיריית חיפה‪ ,‬האגף לחינוך ערכי‬
‫‪11‬‬
‫תיאטרון בשיתוף גיל הזהב‬
‫עירוני ה'‬
‫‪11‬‬
‫טיפול לנשות גיל הזהב‬
‫אורט חנה סנש‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪6.‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1.‬‬
‫המחלקה לקשיש‪ ,‬עיריית‬
‫חיפה‪ ,‬האגף לחינוך ערכי‬
‫המחלקה לקשיש‪ ,‬אורט חנה סנש‪ ,‬עיריית‬
‫חיפה‪ ,‬האגף לחינוך ערכי‬
‫‪11‬‬
‫ריכוז התכניות התנדבותיות בבית ג'אן לשנות הפעילות ‪:1111-1118‬‬
‫‪1‬‬
‫דבקה בקהילה‬
‫גורם מוביל‬
‫(בי"ס‪ ,‬תנועה‪ ,‬יחידה )‬
‫יחידת הנוער בית ג'ן‬
‫מס' שם התכנית‬
‫‪1‬‬
‫חיזוק התרומה לקהילה‬
‫יחידת הנוער בית ג'ן‬
‫‪1‬‬
‫בטיחות בדרכים‬
‫עמותת אור ירוק‬
‫‪1‬‬
‫הבריאות שלנו‬
‫קופ"ח מכבי‬
‫שותפים מרכזיים‬
‫אגף לחינוך בית ג'ן‪ ,‬יחידת הנוער‪ ,‬מתנ"ס בית ג'ן‬
‫יחידת הנוער‪ ,‬מחלקת‬
‫חינוך בלתי‪-‬פורמלי‪,‬‬
‫בית ספר ג'‪ ,‬קב"ט מועצה‪ ,‬תנועות הנוער‪ ,‬אגף‬
‫לחינוך בלתי‪-‬פורמלי‪ ,‬עמותת אור ירוק‬
‫עמותת פרחי רפואה‪ ,‬קופ"ח מכבי‪ ,‬יחידת הנוער‬
‫‪041‬‬
‫מס'‬
‫מתנדבים‪/‬ות‬
‫‪11‬‬
‫‪11.‬‬
‫‪1..‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1‬‬
‫חג הקורבן בקהילה‬
‫יחידת הנוער בית ג'ן‬
‫‪6‬‬
‫מנהיגות נוער בקהילה‬
‫יחידת הנוער‬
‫‪7‬‬
‫התנדבות במועדוניות‬
‫יחידת הנוער בית ג'ן‬
‫‪3‬‬
‫פסטיבל כאן זמאן‪-‬‬
‫פרויקט התיירות‬
‫כיתה ירוקה‬
‫יחידת הנוער בית ג'ן‬
‫ביה"ס חט"ב בית ג'ן‬
‫‪1.‬‬
‫כיתה מתנדבת‬
‫בי"ס תיכון בית ג'ן‬
‫‪11‬‬
‫אימוץ הבית העתיק‬
‫יחידת הנוער בית ג'ן‬
‫‪11‬‬
‫נאמני קופת חולים כללית‬
‫קופת חולים כללית‬
‫‪11‬‬
‫קרנבל לנוער‬
‫יחידת הנוער בית ג'ן‬
‫‪11‬‬
‫מדריכים צעירים (מדצי"ם)‬
‫יחידת הנוער בית ג'ן‬
‫‪11‬‬
‫אימוץ המקומות הקדושים‬
‫יחידת הנוער בית ג'ן‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪13‬‬
‫פיתוח מנהיגות צעירה‬
‫נוער נגד אלימות‬
‫מועצת נוער היישובית‬
‫בי"ס ב' בית ג'ן‬
‫יחידת הנוער בית ג'ן‬
‫יחידת הנוער בית ג'ן‬
‫‪11‬‬
‫יובלים בקהילה –‬
‫תיאטרון‪ ,‬תיעוד סרטים‬
‫ביה"ס חט"ב בית ג'ן‬
‫‪1‬‬
‫אגף לחינוך בלתי‪-‬פורמלי‪ ,‬בית ג'ן‬
‫צופים‪ ,‬תנועות נוער‪ ,‬יחידת הנוער‬
‫אגף לחינוך בלתי‪-‬פורמלי‪ ,‬בית ג'ן‬
‫תנועות הנוער‪ ,‬יחידת הנוער‪ ,‬יחידת הנוער‬
‫אגף לחינוך בלתי‪-‬פורמלי‪ ,‬בית ג'ן‬
‫מחלקת חינוך‪,‬בית ג'ן‪ ,‬מחלקת רווחה‬
‫תנועות הנוער‪ ,‬יחידת הנוער‪ ,‬מדצי"ם‪ ,‬כיתת‬
‫המתנדבים ‪ -‬עמ"ן‪.‬‬
‫חטיבת ביניים כיתה ז'‪ ,‬בית הספר‪ ,‬אגף חינוך‬
‫בית ג'ן‬
‫תיכון מקיף (כיתת מב"ר) כיתה י'‪ ,‬בית הספר‪,‬‬
‫אגף חינוך בית ג'ן‬
‫בית הספר‪ ,‬אגף חינוך בית ג'ן‪,‬‬
‫יחידת הנוער‪ ,‬עסקים בקהילה‪.‬‬
‫בית ספר מדעים‪ ,‬קופ"ח כללית‪,‬‬
‫יחידת הנוער בית גן‪ ,‬אגף חינוך בית ג'ן‬
‫יחידת הנוער בית ג'ן‪ ,‬אגף חינוך בית ג'ן‪,‬‬
‫אגף אירועים בקהילה‪ ,‬מתנ"ס‬
‫משרד החינוך‪ ,‬יחידת הנוער בית ג'ן‪ ,‬אגף חינוך‪,‬‬
‫מתנ"ס‬
‫תנועות הנוער‪ ,‬יחידת הנוער בית ג'ן‪ ,‬אגף הנדסה‪,‬‬
‫בית ג'ן‬
‫בית ספר ב'‪ ,‬אגף חינוך בית גן‬
‫יחידת הנוער בית ג'ן‪ ,‬בית ספר מקיף וחט"ב‬
‫יחידת הנוער בית ג'ן‪ ,‬בית ספר מקיף וחט"ב‪,‬‬
‫משרד החינוך‬
‫יחידת הנוער‪ ,‬אגף חינוך‪ ,‬ביה"ס חט"ב‪,‬‬
‫עמותת יובלים‬
‫סה"כ‬
‫‪1..‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪1.17‬‬
‫‪040‬‬
:‫ביבליוגרפיה ומקורות‬
:‫ הרקע התיאורטי מתבסס על המאמרים הבאים‬i
‫ שנות חינוך‬6. ,)‫ בתוך (עורך‬,‫ות בישראל‬/‫ פיתוח וקידום התנדבות נוער וצעירים‬.)1..3( '‫ ר‬,‫בר‬
.‫ מכון מנדל‬.)113--111 '‫ עתיד (עמ‬,‫ הווה‬,‫ עבר‬:‫בישראל‬
.)17-11 '‫ (עמ‬,11 ,‫ ביטאון אפשר‬,‫ התנדבות בני נוער בישראל ובעולם‬,)1.1.( '‫ ר' וארנון ל‬,‫בר‬
‫ התנדבות‬,‫ מישהו להתנדב איתו‬:‫ בתוך‬,Y-‫ מתנדבי דור ה‬-‫ המתנדבים החדשים‬,)1.11( '‫ ל‬,‫ארנון‬
.‫ הוצאת נדב‬,11-‫ובני נוער מתנדבים במאה ה‬
‫ שנות חינוך‬61 ,)‫ בתוך (עורך‬,‫ות בישראל‬/‫ פיתוח וקידום התנדבות נוער וצעירים‬.)1..3( '‫ ר‬,‫ בר‬ii
.‫ מכון מנדל‬.)113-111 '‫ עתיד (עמ‬,‫ הווה‬,‫ עבר‬:‫בישראל‬
iii
Sherrod L. R., & Flanagan, C. A. (1998). Youth political development: An
introduction. Journal of Social Issues, 54(3), 447–456.
iv
Youniss, J., Yates, M., & Yang, S. (1997). The role of the community service in
identity development: Normative, unconventional and deviant orientations.
Journal of Adolescent research, 12, 245–262.
‫ אוניברסיטת‬:‫ תל אביב‬.‫ טיפוח המיטביות מול התגברות האלימות‬:‫ דרך אחרת‬.)1..7( '‫ צ‬,‫ מגן‬v
.‫אביב‬-‫תל‬
vi
Uggen, C., & Jankiula, J. (1999). Volunteerism and arrest in the transition to
adulthood. Social Forces, 78(1), 331–362.
vii
Evans, R., Clisby, S., Alsop, R., & Craig G. (2002). Does youth action pay? An
evaluation of action pays. Hull, UK: University of Hull.
viii
The National Youth Agency, UK (2007).Young people’s volunteering and skills
development. Research report no. RW103. Leicester, UK: The National Youth
Agency. Available at
http://www.education.gov.uk/research/data/uploadfiles/RW103.pdf
ix
Janoski, T., Musick, M., & Wilson, J. (1998). Being volunteered? The impact of
social participation and pro-social attitudes on volunteering. Sociological
Forum, 13(3), 495--519.
x
Spring, K., Dietz, N., & Grimm, R. (2007). Youth helping America: Leveling the
path to participation: Volunteering and civic engagement among youth from
disadvantaged circumstances. Washington, DC: Corporation for National and
Community Service.
xi :
042



Generation Y Volunteer; An exploration into engaging young people in
HACC funded volunteer involving organizations, Volunteering Tasmania
Effective Youth Engagement in Generation Y: Lessons from the Field,
by Catherine Williams, http://www.e-volunteerism.com
Engaging Generation Y, e-Volunteerism: The Electronic Journal of the
Volunteer Community,2008
xii
Eley, D. (2001) ‘The impact of volunteering on citizenship qualities in young
people’, Voluntary Action vol. 4, no. 1, pp. 65-82.
xiii


Cnaan & Goldberg-Glen, 1991; Clary et al., 1996; Yeung, 2004;
Ellis, A. (2004) Generation V: Young people speak out on volunteering,
London: Institute for Volunteering Research.
‫ ביטאון‬,‫ התנדבות סטודנטים בישראל בפרספקטיבה משווה‬,‫ פמידה ורם‬,‫ חסקי לבנטל‬
.1..1 ,‫ביטחון סוציאלי‬
xiv
Eley, D. (2001) ‘The impact of volunteering on citizenship qualities in young
people’, Voluntary Action, vol. 4, no. 1, pp. 65-82.
.61-11 ,11-11 ,‫ ביטחון סוציאלי‬.‫ עבודת ההתנדבות והתגמולים ממנה‬.)1177( .‫ ב‬,‫ גדרון‬xv
WWW.JDC.ORG.IL :‫ ראו החומרים המופיעים באתר הג'וינט‬xvi
043