בדרך ליישום מסחרי של עיכוב היתמרות בעצי תמר

‫פיני סריג‬
‫בדרך ליישום‬
‫מסחרי של‬
‫עיכוב היתמרות‬
‫בעצי תמר‬
‫צילם‪ :‬אילן אשל‬
‫פיני סריג‪ ,‬אפרים ציפילביץ'‪ ,‬אבי סטרומזה ‪ /‬מו"פ בקעת הירדן‬
‫יובל כהן ‪ /‬המכון למדעי הצמח‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‪,‬‬
‫מרכז וולקני‬
‫חיים אורן ‪ /‬המחלקה למטעים‪ ,‬שה"מ‪ ,‬משרד החקלאות‬
‫אמנון הדר ‪ /‬חב' 'תרסיס‪-‬אגריכם'‬
‫זה שש שנים מתבצע ניסוי לעיכוב היתמרות‬
‫בעצי תמר‪ ,‬דרך מקורית וחדשנית להקל את‬
‫מלאכת הטיפול במטע הגבוה‪ .‬הניסויים עד‬
‫כה הוכיחו היתכנות לעיכוב היתמרות בעזרת תכשירים מעכבי‬
‫סינתזת ג'יברלין‪ ,‬כאשר ניתוח הנתונים והמסקנות הצדיקו‬
‫פיתוח פרוטוקול שימוש במווסתי צמיחה לעיכוב היתמרות‬
‫עצי 'מג'הול'‪ .‬הניסוי המוצג במאמר זה מהווה חולייה חשובה‬
‫ביצירת פרוטוקול זה ויישומו במטעי בקעת הירדן‬
‫פיתוח הפרוטוקול מצוי בראשיתו‪ ,‬אולם כבר לאחר שנתיים של‬
‫בדיקה מתברר כי נוסף לאפקט עיכוב הצימוח הושג שיפור של עד‬
‫‪ 20%‬בגודל הפרי וגודל היבול‪ ,‬וכן פחיתה של כ‪ 15%-‬ברמת השלפוח‪.‬‬
‫ממצאים דרמטיים אלה העבירו את מרכז הכובד של השימוש בתי‬
‫כשיר לכיוון שיפור כמות הפרי ואיכותו‪ .‬תכשיר הגימיק נמצא בטוח‬
‫בשימוש‪ ,‬ללא שאריות כלשהן בפרי וללא אפקטים שליליים על העץ‪.‬‬
‫להשלמת פרוטוקול היישום נדרשת השלמה של פערי ידע בנושאי‬
‫מינון‪ ,‬מועדי יישום אופטימליים‪ ,‬תדירות שימוש‪ ,‬גיל המטע לתחילת‬
‫יישום וכן השפעות לטווח ארוך‪ .‬נושאים אלה ייבדקו במו"פ בקעת‬
‫הירדן בשנים הבאות‪.‬‬
‫מבוא‬
‫תקציר‬
‫לאחר סדרת ניסויים במגוון תכשירים המוגדרים כמעכבי צימוח‪ ,‬הוכי‬
‫חה היתכנות לעיכוב היתמרות של עצי דקל‪ .‬עיכוב גדילת עצי התמר‬
‫התקבל הן בחוטרים שגדלו בעציצים והן בעצים הנטועים בקרקע‬
‫במגוון זנים‪ .‬להאטת הצמיחה של העץ לגובה חשיבות עליונה בהוזלת‬
‫עלויות הגידול‪ :‬ביטול או דחיית הצורך ברכישת כלי גובה יקרים ושיפור‬
‫בטיחות העובדים‪ .‬מו"פ בקעת הירדן נרתם‪ ,‬בשיתוף חב' 'תרסיס‪-‬‬
‫אגריכם'‪ ,‬לגיבוש פרוטוקול ליישום מסחרי של תכשיר היוניקונזול (גיי‬
‫מיק)‪ ,‬שנמצא יעיל בעיכוב ההיתמרות‪ ,‬כולל הליך הרישוי לתכשיר‪.‬‬
‫‪‘Alon Hanotea’ vol. 67 January 2013‬‬
‫‪46‬‬
‫ענף התמרים הינו ענף המטעים הראשון בחשיבותו בבקעת הירדן‪.‬‬
‫היקף השטח הנטוע בבקעה עומד כיום על ‪-‬כ‪ 16,000-‬דונם ‪ -‬אזור הג�י‬
‫דול הגדול ביותר בארץ ומהגדולים בעולם‪ .‬הזן העיקרי הגדל בבקעת‬
‫הירדן הינו ה'מג'הול'‪ ,‬המהווה כ‪ 90%-‬מכלל העצים הנטועים‪.‬‬
‫מזה שש שנים עוסק ד"ר יובל כהן וצוותו בנושא עיכוב ההיתמרות בתמר‬
‫(‪ ,)4 ,2 ,1‬דרך מקורית וחדשנית להתמודד עם הצורך בכלי גובה יקרים‬
‫ומסוכנים כדי לטפל בנוף העץ ובפרי‪ .‬הנסיונות החלו בזריעים ובחוטרים‬
‫בעציצים( (‪ ,)5‬הוכיחו היתכנות לעיכוב היתמרות בעזרת תכשירים מע�כ‬
‫‘עלון הנוטע’ שנה ס”ז‪ ,‬ינואר ‪2013‬‬
‫ענף החודש‬
‫בי סינתזת ג'יברלין ובהמשך נוסו על עצים הנטועים בקרקע‪ .‬התכשירים‬
‫יושמו במגוון שיטות‪ ,‬בהן הגמעה לקרקע‪ ,‬הזרקה לקדחים בגזע והגמי‬
‫עת הכותרת ישירות לבסיס העלים‪ .‬מגוון התכשירים שנבדקו במהלך‬
‫השנים כללו תכשירים גנריים שונים של פקלובוטרזול (‪)Paclobutrazol‬‬
‫ויוניקונזול (‪ ,)Uniconazol‬וכן טרינקספק אתילי (‪)Trinexapac Ethyl‬‬
‫ופרוהקסדיון( (‪ .)Prohexadione‬בניסויים השונים התבצעו מעקבים פנ�ו‬
‫לוגיים ונבדקו היבטים וגטטביים ורפרודוקטיביים שונים בסמיכות ליישום‬
‫התכשירים ולמשך מספר שנים לאחר הפסקתו‪ ,‬במטרה ללמוד על‬
‫משך השפעות הלוואי‪ .‬העבודה רחבת ההיקף והיסודית בוצעה במסי‬
‫פר אתרים‪ ,‬בזריעי 'חיאני' ובזנים 'זגלול' ו'מג'הול'‪.‬‬
‫ניתוח הנתונים שנאספו והמסקנות שהוסקו הצדיקו פיתוח פרוטוקול‪,‬‬
‫שיושם במטע בניסוי חצי מסחרי ובהמשך בכלל המטעים‪ .‬התהליך‬
‫המתואר חייב רישוי תכשיר ובחינה בקרקעות ובאזורי אקלים שונים‪.‬‬
‫לרישוי התכשירים גימיק (יוניקונזול) וקטלס נרתמה חב' 'תרסיס אגי‬
‫ריכם'‪ .‬ניסוי ראשון הועמד בנאות הכיכר (כיכר סדום)‪ .‬רק תכשיר‬
‫הגימיק נמצא אפקטיבי‪.‬‬
‫מו"פ בקעת הירדן‪ ,‬כמייצג של אזור הגידול הגדול בארץ של הזן‬
‫'מג'הול'‪ ,‬בשיתוף עם ד"ר יובל כהן וצוותו וכן צוות 'תרסיס אגריכם'‪,‬‬
‫בודק בתנאי בקעת הירדן‪ ,‬במטע של תחנת הנסיונות הנטוע במיקום‬
‫ובקרקע אופייניים למטעי הבקעה‪ ,‬את התכשיר גימיק בשני מועדי‬
‫יישום ובשלושה מינונים‪ .‬הניסוי מהווה חוליה חשובה ביצירת פרוטוקול‬
‫שימוש במווסת צמיחה לעיכוב היתמרות בזן 'מג'הול' בבקעת הירדן‪.‬‬
‫חומרים ושיטות‬
‫הניסוי נערך במטע תמרים מזן 'מג'הול' של מו"פ בקעת הירדן‪ .‬המטע‬
‫ניטע מחוטרי עציצים בשנת ‪ 2004‬במרווחי נטיעה של ‪ 9x9‬מ'‪ ,‬אחיד‬
‫בהתפתחותו ומושקה בשני מתזים לעץ‪ .‬הניסוי‪ ,‬על בסיס ניסויים קוי‬
‫דמים‪ ,‬התבצע בתכשיר גימיק (יוניקונזול)‪ ,‬יישום התמיסה בהגמעה‬
‫ידנית‪ ,‬בתחילת ההשקיה‪ ,‬באזור ההרטבה של המתזים‪.‬‬
‫ניתנה הגמעה סתווית לפני תקופת הצימוח הנמרץ‪ ,‬או טיפול אביבי‪,‬‬
‫כשהפרי לאחר חנטה היה בקוטר ‪ 8‬מ"מ‪ .‬נבדקו שלושה מינונים‪,50 :‬‬
‫‪ 75‬ו‪ 100-‬ג' תכשיר לעץ‪.‬‬
‫‪ 0‬מבנה הניסוי‪ :‬בוצעו שבעה טיפולים ב‪ 28-‬עצים‪ ,‬לצד עצי ביקורת‪ .‬כל‬
‫‪‘Alon Hanotea’ vol. 67 January 2013‬‬
‫‪47‬‬
‫עץ נחשב חזרה‪ ,‬בכל טיפול ארבע חזרות‪ .‬שלושת המינונים יושמו בשני‬
‫מועדים‪ .‬הטיפולים והחזרות פוזרו באקראי בשטח בין עצים אחידים‪.‬‬
‫‪ 0‬מדידות‪ :‬בוצעו רישומים פנולוגיים להופעת ידות‪ ,‬פריחה‪ ,‬חנטה‪ ,‬ב�ו‬
‫חל וגדיד‪ .‬מדידה שבועית של התארכות לולב בוצעה בתחילת הניסוי‪,‬‬
‫בתאריך ‪ ,8.11.12‬ולאורכו‪ .‬גובה העצים נמדד מבסיסם ועד מקום‬
‫פריצת הלולב העליון בתאריכים ‪ 9.10.12 ,3.9.12 ,14.12.11‬וב‪-‬‬
‫‪ .9.11.12‬בכל מועד חושב גובה עצים ממוצע‪ ,‬והפרש הגובה בס''מ‬
‫בהשוואה למועד בדיקה קודם‪.‬‬
‫בעונת ‪ 2011‬דוללו הידות ועל העץ הושארו שבע‪ .‬בעונת ‪ 2012‬הושארו‬
‫בכל עץ עשר ידות‪.‬‬
‫במהלך ספטמבר ואוקטובר ‪ 2011‬ו‪ 2012-‬נקטף היבול מכל חזרה‪.‬‬
‫בכל גדיד נדגמו מכל חזר ה ‪ 100‬פירות ונשקלו‪ .‬כל הפרי בכל עץ ב�ש‬
‫לושת הגדידים מוין לגודל ושלפוח‪ .‬לאחר הקטיפים חושב סה''כ היבול‪,‬‬
‫חושב משקל פרי ממוצע משוקלל ונקבע שעור (‪ )%‬פרי משולפח‪.‬‬
‫בדיקת פרי שטופל בזמן גדיד לשאריות יוניקונזול בוצע במעבדות בקי‬
‫טוכם‪ .‬ניתוח התוצאות נערך בתוכנת ‪ ,JMP‬במבחן ‪Tukey Kramer‬‬
‫ברמה של ‪.0.05%‬‬
‫תוצאות‬
‫טבלאות ‪ 1‬ו‪ 2-‬מראות שלטיפולים הייתה השפעה דרמטית על צימוח‬
‫העץ עד ‪-‬ל‪ .3.9.12-‬לאחר מכן פגה השפעת התכשיר גימיק בכל הט�י‬
‫פולים שנבדקו וקצב הצימוח בהם היה דומה‪.‬‬
‫מנתוני טבלה ‪ 3‬עולה כי שני המינונים הנמוכים ‪ 25 -‬ו‪ 50-‬סמ"ק לעץ‪,‬‬
‫שניתנו כטיפול סתווי‪ ,‬השפיעו במובהק על גודל הפרי‪ .‬הטיפולים‬
‫טבלה ‪ :1‬השפעת הטיפולים על גובה העצים (ס”מ)‬
‫מעדי יישום‬
‫הטיפול (סמ’’ק‪/‬עץ)‬
‫‪8.11.10‬‬
‫‪8.11.10‬‬
‫גימיק ‪25‬‬
‫‪8.11.10‬‬
‫גימיק ‪50‬‬
‫‪8.11.10‬‬
‫גימיק ‪75‬‬
‫‪31.5.11‬‬
‫גימיק ‪50‬‬
‫‪31.5.11‬‬
‫גימיק ‪75‬‬
‫‪31.5.11‬‬
‫גימיק ‪100‬‬
‫ביקורת‬
‫‪151.25‬‬
‫‪148.75‬‬
‫‪152.5‬‬
‫‪150.0‬‬
‫‪151.25‬‬
‫‪152.5‬‬
‫‪151.25‬‬
‫גובה העצים (ס’’מ)‬
‫‪3.9.12‬‬
‫‪14.12.11‬‬
‫‪ 203.0‬ב‬
‫‪ 192.25‬ב‬
‫‪ 199.0‬ב‬
‫‪ 197.00‬אב‬
‫‪ 195.0‬ב‬
‫‪ 194.75‬אב‬
‫‪ 202.0‬ב‬
‫‪ 195.25‬אב‬
‫‪ 199.0‬ב‬
‫‪ 197.50‬אב‬
‫‪ 203.0‬ב‬
‫‪ 200.04‬אב‬
‫‪ 259.0‬א‬
‫‪ 223.25‬א‬
‫‪6.11.12‬‬
‫‪ 223.8‬ב‬
‫‪ 220.0‬ב‬
‫‪ 213.8‬ב‬
‫‪ 221.3‬ב‬
‫‪ 221.3‬ב‬
‫‪ 222.5‬ב‬
‫‪ 279.8‬א‬
‫טבלה ‪ :2‬השפעת הטיפולים על הפרש הגובה (ס”מ) בהשוואה למועד‬
‫בדיקה קודם‬
‫הטיפול‬
‫(סמ’’ק‪/‬עץ)‬
‫מועדי יישום‬
‫‪8.11.10‬‬
‫עד ‪14.12.11‬‬
‫‪8.11.10‬‬
‫גימיק ‪25‬‬
‫‪8.11.10‬‬
‫גימיק ‪50‬‬
‫‪8.11.10‬‬
‫גימיק ‪75‬‬
‫‪31.5.11‬‬
‫גימיק ‪50‬‬
‫‪31.5.11‬‬
‫גימיק ‪75‬‬
‫‪31.5.11‬‬
‫גימיק ‪100‬‬
‫ביקורת‬
‫‪ 41.0‬ב‬
‫‪ 48.25‬אב‬
‫‪ 42.25‬אב‬
‫‪ 45.25‬אב‬
‫‪ 46.25‬אב‬
‫‪ 51.5‬אב‬
‫‪ 72.0‬א‬
‫‘עלון הנוטע’ שנה ס”ז‪ ,‬ינואר ‪2013‬‬
‫הפרשי גובה (ס’’מ)‬
‫‪3.9.11‬‬
‫‪14.12.11‬‬
‫עד ‪ 3.9.12‬עד ‪9.10.12‬‬
‫‪15.0‬‬
‫‪ 10.75‬ב‬
‫‪14.0‬‬
‫‪ 2.0‬ג‬
‫‪15.0‬‬
‫‪ 0.25‬ג‬
‫‪14.0‬‬
‫‪ 6.75‬בג‬
‫‪20.0‬‬
‫‪ 1.5‬ג‬
‫‪12.0‬‬
‫‪ 3.0‬ג‬
‫‪16.0‬‬
‫‪ 35.75‬א‬
‫‪9.10.1‬‬
‫עד ‪6.11.12‬‬
‫‪5.8‬‬
‫‪7.0‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪7.5‬‬
‫‪4.8‬‬
‫ב‪ ,31.5.11-‬שניתנו לאחר חנטה ולאחר נשירת הפרי הטבעית‪ ,‬לא‬
‫השפיעו על גודל הפרי באותה עונה‪ .‬משקל היבול לעץ הושפע ממועד‬
‫יישום הטיפול וממספר הפירות הממוצע לעץ‪ .‬בטיפול גימיק בהגמי‬
‫עה‪ 25 ,‬סמ"ק בסתיו ו‪ 75-‬סמ"ק בתחילת הקיץ‪ ,‬התקבל יבול גבוה‬
‫במובהק מבשאר הטיפולים‪ .‬סך כל היבול מותאם לגיל העצים (‪.)5‬‬
‫טבלה ‪ 4‬מציגה את השפעת הטיפולים על איכות הפרי בגדיד ‪.2011‬‬
‫טבל ה ‪ 5‬מראה בברור שהשפעת הטיפולים על כל מדדי היבול נ�מ‬
‫שכת שתי עונות‪ .‬בשתי שנות הניסוי לא נמצאו שאריות כלשהן של‬
‫התכשיר בפרי‪.‬‬
‫במהלך פרק זמן זה‪ .‬השפעת התכשיר על העלאת משקל היבול‬
‫ומשקל הפרי הממוצע‪ ,‬וההקטנה המובהקת בשעור (‪ )%‬הפרי המי‬
‫שולפח‪ ,‬הינן בגדר תופעות לוואי המסיטות את מרכז הכובד של‬
‫השימוש בתכשיר מעיכוב היתמרות לשיפור כמות היבול ואיכותו‪.‬‬
‫לצד ממצאים מבטיחים אלה מתחייבת בדיקה ארוכת טווח להשי‬
‫פעות התכשיר על הצימוח ועל גובה היבול ואיכותו‪ .‬כן מתבקש גיבוש‬
‫המלצות לתדירות השימוש‪ ,‬כיול מינונים וקביעת המועד האופטימלי‬
‫ליישום התכשיר‪ .‬בכוונתנו לבחון את השפעות התכשיר על חוטרים‬
‫מיד לאחר נטיעתם‪.‬‬
‫סיכום‬
‫טבלה ‪:3‬‬
‫השפעת הטיפוי‬
‫לים על משקל‬
‫הפרי (ג’)‪ ,‬מספר‬
‫הפירות ומשקל‬
‫היבול (ק”ג)‬
‫בגדיד ‪2011‬‬
‫הטיפול‬
‫(סמ”ק‪/‬עץ)‬
‫גימיק ‪25‬‬
‫גימיק ‪50‬‬
‫גימיק ‪75‬‬
‫גימיק ‪50‬‬
‫גימיק ‪75‬‬
‫גימיק ‪100‬‬
‫ביקורת‬
‫סה’’כ יבול‬
‫(ק’’ג‪/‬עץ)‬
‫‪8.11.10‬‬
‫‪8.11.10‬‬
‫‪8.11.10‬‬
‫‪31.5.11‬‬
‫‪31.5.11‬‬
‫‪31.5.11‬‬
‫‪%‬‬
‫מהיקש‬
‫‪ 46.8‬א‬
‫‪ 39.7‬ב‬
‫‪ 45.22‬א‬
‫‪ 38.86‬ב‬
‫‪ 47.0‬א‬
‫‪ 39.9‬ב‬
‫‪ 37.8‬ב‬
‫‪%‬‬
‫משקל פרי‬
‫ממוצע (ג’) מהיקש‬
‫‪ 26.8‬א‬
‫‪123.7‬‬
‫‪ 26.9‬א‬
‫‪104.9‬‬
‫‪ 23.8 119.5‬אב‬
‫‪ 21.3‬ב‬
‫‪102.7‬‬
‫‪ 22.3‬ב‬
‫‪124.2‬‬
‫‪ 23.5 105.5‬אב‬
‫‪ 22.00‬ב‬
‫‪100‬‬
‫‪%‬‬
‫מספר פירות‬
‫מהיקש‬
‫מחושב לעץ‬
‫‪101.6 1746.3‬‬
‫‪121.8‬‬
‫‪85.8 1475.8‬‬
‫‪122.3‬‬
‫‪110.5 1900‬‬
‫‪108.2‬‬
‫‪106.1 1824.4‬‬
‫‪95.9‬‬
‫‪122.6 2107.6‬‬
‫‪101.4‬‬
‫‪98.7 1697.9‬‬
‫‪106.8‬‬
‫‪100 1719‬‬
‫‪100‬‬
‫תהליך היישום של תוצאות מחקרו של ד"ר יובל כהן לעיכוב היתמרות‬
‫כלל בחירת התכשיר (גימיק)‪ ,‬גיבוש אופן היישום הקרקעי ותחילתה‬
‫של דרך לקביעת מינון ומועד אופטימליים ליישום‪ .‬תוך כדי הבדיקה‬
‫נמצא לאורך שנתיים כי בתהליך עיכוב ההיתמרות מתקבל פרי גדול‬
‫במובהק מפרי שגדל בעצים לא מטופלים וכתוצאה מכך גדל היבול‬
‫הכללי‪ .‬בעקבות הטיפול קטן אחוז הפרי המשולפח וכל זאת בנוסף‬
‫לעיכוב בגדילת העץ‪ .‬בבדיקות לאורך תקופת הניסוי לא נמצאו שאי‬
‫ריות של התכשיר בפרי‪.‬‬
‫הבעת תודה‬
‫טבלה ‪:4‬‬
‫השפעת הטיפולים‬
‫על איכות הפרי‬
‫בגדיד ‪2011‬‬
‫סה’’כ‬
‫טבלה ‪ :5‬הטיפול‬
‫השפעת הטיפולים (סמ”ק‪/‬עץ) יבול*‬
‫על משקל הפרי‬
‫(ק’’ג‪/‬עץ)‬
‫י‬
‫(ג’)‪ ,‬מספר הפי גימיק ‪8.11.10 25‬‬
‫רות ומשקל היבול גימיק ‪8.11.10 50‬‬
‫(ק”ג) בגדיד‬
‫גימיק ‪8.11.10 75‬‬
‫‪2012‬‬
‫גימיק ‪31.5.11 50‬‬
‫גימיק ‪31.5.11 75‬‬
‫גימיק ‪31.5.11 100‬‬
‫ביקורת‬
‫הטיפול (סמ’’ק‪/‬עץ) מועד הטיפול שילפוח (‪)%‬‬
‫‪ 34.24‬ג‬
‫‪8.11.10‬‬
‫גימיק ‪25‬‬
‫‪ 37.26‬בג‬
‫‪8.11.10‬‬
‫גימיק ‪50‬‬
‫‪ 50.67‬א‬
‫‪8.11.10‬‬
‫גימיק ‪75‬‬
‫‪ 50.11‬א‬
‫‪31.5.11‬‬
‫גימיק ‪50‬‬
‫‪ 44.48‬ב‬
‫‪31.5.11‬‬
‫גימיק ‪75‬‬
‫‪ 39.52‬בג‬
‫‪31.5.11‬‬
‫גימיק ‪100‬‬
‫‪ 53.29‬א‬
‫ביקורת‬
‫משקל פרי‬
‫‪%‬‬
‫מהיקש ממוצע (ג’)‬
‫‪56.9‬‬
‫‪56.2‬‬
‫‪55.9‬‬
‫‪55.1‬‬
‫‪62.9‬‬
‫‪49.5‬‬
‫‪49.0‬‬
‫‪116.1‬‬
‫‪114.7‬‬
‫‪114.1‬‬
‫‪111.3‬‬
‫‪127.0‬‬
‫‪101.0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪%‬‬
‫מהיקש‬
‫‪ %‬פרי‬
‫משולפח‬
‫‪ 25.75‬אב‬
‫‪ 26.5‬אב‬
‫‪ 27.5‬א‬
‫‪ 26.0‬אב‬
‫‪ 26.75‬אב‬
‫‪ 25.25‬אב‬
‫‪ 22.0‬ב‬
‫‪117.0‬‬
‫‪120.5‬‬
‫‪125.0‬‬
‫‪118.2‬‬
‫‪121.6‬‬
‫‪114.8‬‬
‫‪100‬‬
‫‪ 40.5‬ב‬
‫‪ 35.75‬ב‬
‫‪ 38.25‬ב‬
‫‪ 39.0‬ב‬
‫‪ 32.0‬ב‬
‫‪ 42.0‬אב‬
‫‪ 58.75‬א‬
‫* מחושב לפי משקל פרי חום (ממשקל פרי צהוב הופחתו ‪ 20%‬וממשקל פרי חצי‬
‫צהוב הופחתו ‪.)10%‬‬
‫דיון‬
‫תודה לרמי גולן‪ ,‬יועץ לאיסוף ועיבוד נתונים‪ ,‬מו"פ בקעת הירדן‪ ,‬על‬
‫עזרתו באיסוף הנתונים וניתוח התוצאות‪.‬‬
‫ספרות‬
‫‪ .1‬אלוני ד‪.‬ד‪ ,.‬פומרנץ ר‪ ,.‬חזון ה‪ ,.‬קרפ ח‪ ,.‬סנדלהם ד‪ ,.‬גלבוע א‪ ,.‬כהן י‪.‬‬
‫(‪ :)2009‬עיכוב היתמרות של עצי תמר‪' .‬עלון הנוטע' ‪.27-22 ,63‬‬
‫‪ .2‬אלוני ד‪.‬ד‪ ,.‬קרפ ח‪ ,.‬סנדלהם ד‪ ,.‬גלזנר ב‪ ,.‬כהן י‪ :)2007( .‬תמר‪ :‬פ�י‬
‫תוח מערכת לשליטה על היתמרות העץ לגובה‪' .‬עלון הנוטע' ‪,61‬‬
‫‪.636-634‬‬
‫‪ .3‬כהן י‪ ,.‬קורצ'ינסקי ר‪ ,.‬סורוקר ו‪ ,.‬ברנשטיין צ‪’ :)2004( .‬התמר’‪ .‬מאת‬
‫צבי ברנשטיין‪ ,‬בהוצאת הדקלאים בעמ’ ומועצת הפירות‪.‬‬
‫‪ .4‬כהן י‪ ,.‬אלוני ד‪ ,.‬קרפ ח‪ ,.‬קורצ'ינסקי ר‪ ,.‬סנדלהם ד‪ .,‬גלזנר ב‪:)2007( .‬‬
‫עיכוב היתמרות בתמר‪ .‬דו"ח שנתי לתוכנית מחקר ‪203-0475-06‬‬
‫‪5.Carvajal E., Alvarado A., Sterling F., Rodriguez J. (1998):‬‬
‫‪The use of paclobutrazol in oil palm clones during the‬‬
‫‪nursery stage. ASD Oil Palm Papers, N18: 29-33.‬‬
‫‪6.Rademacher W. (2000): Growth retardants: effects on‬‬
‫‪gibberellin biosynthesis and other metabolic pathways.‬‬
‫‪Annu. Rev. Plant Physiol. Plant Mol. Biol. 51, 501-531.‬‬
‫‪7.Rademacher W. (2001): Chemical regulation of shoot‬‬
‫‪growth in fruit trees. In: Extended abstracts of the 9th‬‬
‫‪International Symposium of Plant Bioregulators in Fruit‬‬
‫‪Production. 0‬‬
‫תכשיר היוניקונזול (גימיק) הביא‪ ,‬כמצופה על בסיס הניסויים ההקי‬
‫דמיים‪ ,‬לעיכוב בגידול העץ‪ .‬העיכוב הושג בכל מועדי היישום ובכל‬
‫המינונים‪ .‬אפקט עיכוב ההיתמרות נמשך לאורך שנתיים‪ ,‬אך דעך‬
‫‪‘Alon Hanotea’ vol. 67 January 2013‬‬
‫‪48‬‬
‫‘עלון הנוטע’ שנה ס”ז‪ ,‬ינואר ‪2013‬‬