הצבת ממטרות הגן הנוי

‫כיצד לתכנן מערכת השקיה – צעד אחר צעד‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫להכין מספר מפות של הגן ‪ .‬אם מתכננים באמצעות תוכנת שרטוט אפשר לעבוד‬
‫בשכבות )‪.(layers‬‬
‫(העירייה‪ ,‬הרשות‬
‫יוצאים מנקודת הנחה כי כמות המים שספק המים יכול לספק‬
‫המקומית‪ ,‬מקורות וכו ') איננה מוגבלת ‪ .‬המגבלה הינה בלחץ אחרי מד המים‬
‫ובספיקה המקסימאלית שמד המים יכול להעביר‪.‬‬
‫את לחץ המים אפשר למדוד באמצעות מד לחץ (מנומטר)‪ ,‬ספיקת מד המים רשומה‬
‫על כל מד מים‪.‬‬
‫‪ :‬מתקינים ברז מיד אחרי מד המים‬
‫מדידת הלחץ הדינמי נעשית באופן הבא‬
‫ומחברים טה ומד לחץ ‪ .‬לרגל השנייה של הטה מחברים צינור גמיש באורך ‪ 3‬מטר‬
‫לפחות‪ .‬פותחים את הברז לספיקה הרצויה ובודקים את הלחץ ‪ .‬חוזרים על הפעולה‬
‫בכמה ספיקות שונות‪.‬‬
‫‪ .‬הלחץ נמדד באטמוספרות ‪1 ,‬‬
‫לחץ המים הנמדד הינו לחץ העבודה ברוטו‬
‫אטמוספרה = ‪ 10‬מטר לחץ ‪ .‬צריך לקחת בחשבון שישנם הפסדים בלחץ הנובעים‬
‫מהפסדים מקומיים של ראש מד המים ‪ ,‬ראש ה מערכת ואביזרים שלאורך הקו‬
‫ומהפסדי חיכוך של הצינור ‪ .‬הפסדים אלו ניתנים לחישוב ותלויים באורך הצינור‬
‫וקוטרו‪ .‬ההפסדים על האביזרים ועל הצינור נמדדים במטרים‪.‬‬
‫מכינים טבלה ורושמים בה את ההפסדים של כל אביזר (לצורך הנוחות רושמים את‬
‫כל הלחצים ואת כל ההפסדים במטרים )‪ .‬אפשר למצוא מידע על הפסדי האביזר‬
‫בקטלוגים של היצרנים ‪ .‬מסכמים את ההפסדים ומפחיתים אותם מהלחץ הנמדד‬
‫אחרי השעון‪ .‬לחץ זה הינו לחץ נטו‬
‫שם האביזר‬
‫קוטר‬
‫הפסד מקומי (מטר)‬
‫סה"כ‬
‫טבלת הפסדי ראש המערכת‬
‫‪ .7‬ע"ג מפת הגן יש להציב את הממטירים במיקומים ה סופיים‪ .‬ליד כל ממטיר לרשום‬
‫את סוג הממטיר ‪ ,‬לחץ העבודה המתוכנן ‪ ,‬גודל הפיה וספיקת הממטיר המתוכננת ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫חשוב לזכור כי צריכים להשתדל ששיעור ההמטרה לכל הממטירים יהיה זהה‬
‫כלומר אם יש ממטיר שגזרת ההשקיה שלו הינה ‪ 90‬מעלות‪ ,‬אזי הספיקה של צריכה‬
‫להיות ‪ 1/4‬מהספיקה של אותו ממטיר שמשקה לאותו הטווח ושגזרת ההשקיה שלו‬
‫הינה ‪ 360‬מעלות‪.‬‬
‫‪ .8‬מכינים טבלה נוספת עבור כל קו השקיה בנפרד ובה רושמים את נתוני הממטירים‬
‫כפי שרשמנו אותם ע"ג המפה‪:‬‬
‫ממטיר מס'‬
‫מסומן‬
‫במפה‬
‫טווח השקיה‬
‫מספר‪/‬צבע‬
‫פיה‬
‫לחץ‬
‫עבודה‬
‫ספיקה‬
‫שעתית‬
‫(מ"ק‪/‬שעה)‬
‫סה"כ‬
‫חשוב לשים לב כי יחס ספיקה ‪/‬טווח צריך להיות ליניארי לגבי כל הממטירים שמשקים‬
‫לאותה גזרה‪.‬‬
‫‪ .9‬מכינים טבלת הפסדים מסכמת עבור הצנרת ‪ .‬את ההפסדים בצינור אפשר לחשב‬
‫באמצעות מחשבון "הייזן וויליאמס "‪ ,‬באמצעות מונוגרמה או באמצעות סרגל‬
‫חישוב‪.‬‬
‫תאור‬
‫קוטר‬
‫סיכום דרישות‬
‫ספיקה‬
‫מקסימאלית‬
‫הערה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ספיקה‬
‫אורך‬
‫הפסד‬
‫מקסימאלי‬
‫הפסד‬
‫לחץ נדרש‬
‫לחץ‬
‫התחלתי‬
‫לחץ‬
‫מקסימאלי‬
‫לחץ נדרש ‪ -‬הינו לחץ העבודה של הממטירים ‪ ,‬לחץ התחלתי ‪ -‬הינו הלחץ‬
‫בתחילת הצינור והינו שווה ללחץ הנדרש ‪ +‬הפסדי העומד של הצינור‪.‬‬
‫אסור שהספיקה המקסימאלית תעלה על ספיקת מד המים‪.‬‬
‫אסור שקוטר צינורות הקווים המשניים יעלו על קוטר הצינור שלפני מד המים‬
‫(ראה הסתייגויות להלן)‪.‬‬
‫אם הלחץ המקסימאלי ההתחלתי עולה על הלחץ הנמדד אחרי מד המים אי‬
‫אפשר להשקות (ראה להלן בסעיף ‪.)9‬‬
‫‪ .01‬מילוי טבלת הצינורות נעשה בשני שלבים‪:‬‬
‫"קו מזין ממד המים הראשי ועד ראש‬
‫ראשית רושמים את תאור הצינור למשל‬
‫ההשקיה"‪ .‬אח"כ רושמים את כמות המים שצריכה לעבור בצינור ואז מחשבים את‬
‫קוטר הצינור בהתייחס לגודל ההפסד שאנחנו מוכנים להפסיד בקוטר הנתון ‪ .‬חשוב‬
‫לזכור כי מהירות המים המקסימאלית המותרת הינה ‪ 2‬מטר‪/‬שנייה‪ .‬במידה והנתונים‬
‫המתקבלים הגיוניים ‪ ,‬כלומר מהירות המים נמוכה מ ‪ 2‬מטר‪/‬שנייה והלחץ המתקבל‬
‫אחרי הפחתת ההפסדים (הפסדי הצינור ‪ +‬הפסדי ראש מד המים ‪ ,‬ראש ההשקיה‬
‫והפסדי האביזרים ) הינו סביר ‪ ,‬אזי הקוטר שבחרנו מתאים ‪ .‬במידה ולא ‪ ,‬אפשר‬
‫להגדיל את קוטר הצינור או לחילופין לה קטין את מספר הממטירים ‪ /‬אורך שלוחות‬
‫הטפטוף עבור צינור נתון‪.‬‬
‫חשוב לזכור כי בד "כ קוטר צינור ההשקיה יהיה זהה או קטן מקוטר הצינור המזין‬
‫ורק כשאין ברירה אפשר להגדיל את קוטר הצינור מעל קוטר הצינור המזין ‪ ,‬הכול‬
‫במגבלות של ספיקת מד מים‪.‬‬