לקריאת הפרסום - Abraham Fund
Transcription
לקריאת הפרסום - Abraham Fund
·‚· ˙ȇ„·‰ ‰¯·Á‰ לאורך מרבית שנות קיומה של מדינת ישראל נעדרה האוכלוסייה הבדואית בנגב מהשיח הציבורי כמעט כליל¨ זאת אף ששיעורה מכלל אוכלוסיית הנגב עולה על כעשרים וחמישה אחוזים Æלאחרונה¨ שינויים שחלו בפוליטיקה¨ בכלכלה ובחברה כמו גם התהליך להסדרת מעמדם של הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב ©בראש ובראשונה ב¢וועדת גולדברג ¢וב¢וועדת פראוור ¨®¢הגבירו את המודעות הציבורית לגבי מצבה של אוכלוסיית הבדואיםÆ «*VIM�« w� ÍËb³�« lL²− ·‚· ˙ȇ„·‰ ‰¯·Á‰ שינוי מגמות זה חשף את הליקויים הניכרים במידע הנוגע לערביםהבדואים בנגב¨ למספרם ולמאפייניהם Æפרסום זה מבקש להשלים את המידע החסר ולהציג תמונה מקיפה על אוכלוסיה זוÆ חלקו הראשון נכתב בידי מר אריק רודניצקי ומוצגים בו המאפיינים החברתיים¨ הדמוגרפיים והכלכליים של החברה הבדואית באזור הנגב תוך השוואה לאוכלוסייה היהודית ולאוכלוסייה הערבית בישראלÆ החלק השני¨ פרי עטו של ד¢ר תßאבת אבו ראס¨ דן לצד המאפיינים החברתיים והדמוגרפיים במדיניות הממשלה כלפי האוכלוסייה הבדואית בתחומים כגון כלכלה¨ פוליטיקה¨ קרקעות והתיישבות¨ בפסיקות בג¢צ מכריעות בענייניה ובתהליכי ההתעוררות הפוליטית בהÆ ‡≤∞±± ËÒ‚ ¬» ≤∞±± «*VIM�« w� ÍËb³�« lL²− יוזמות קרן אברהם רואה בפרסום זה כלי בסיסי שיוכל לשמש את העוסקים בפיתוח הנגב ובעבודה עם החברה הערביתהבדואית Æאנו מאמינים כי בכוחו של קובץ זה לתרום לשיח המתעורר בנוגע לפיתוח הנגב למען כל תושביו ולהאיר את החשיבות שבקידום האוכלוסייה הבדואית תוך הקשבה לצרכיה ולרצונותיה Æהנגב עומד בפני תקופת פיתוח ושינויÆ אנו מקווים כי בעת קידום תהליכים אלה תינקט גישה חברתית אחראית ומכילה אשר תשכיל לשלב בתהליכים אלה את אוכלוסיית הבדואיםÆ מאפיינים חברתיים¨ דמוגרפיים וכלכליים אריק רודניצקי תמורות בעידן העיור ד¢ר תßאבת אבו ראס החברה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגרפיים וכלכליים אריק רודניצקי תמורות בעידן העיור ד¢ר תßאבת אבו ראס קורא ביקורתי∫ פרופ ßיצחק רייטר יוזמות קרן אברהם — בונים עתיד משותף ליהודים ולערבים אזרחי ישראל יוזמות קרן אברהם ©ע¢ר® — ארגון ללא כוונת רווח הפועל מאז ±π∏πלקידום שילוב ושוויון בין יהודים וערבים אזרחי ישראל¨ למען חברה משגשגת¨ בטוחה וצודקת Æהעמותה נקראת על שמו של אברהםØאבראהים¨ אביהם המשותף של יהודים וערבים¨ והיא פועלת לקידום מדיניות המבוססת על מודלים חברתיים חדשניים¨ מיזמים רחביהיקף ופעולות הסברהÆ צוות יוזמות קרן אברהם מונה כשלושים עובדים¨ יהודים וערבים¨ והוא מנוהל במשותף על ידי אמנון באריסוליציאנו ומוחמד דראושהÆ © יוזמות קרן אברהם¨ ≤∞±± ניתן לצטט ולהעתיק מן הפרסום בציון המקור הפקת פרסום זה התאפשרה הודות לתמיכתם הנדיבה של Greg Rosshandler The Frankel Family Foundation The Howard and Geraldine Polinger Family Foundation The UK Friends of The Abraham Fund Initiatives מפרסומי יוזמות קרן אברהם∫ £ אחריות ממשלתית לשילוב ושוויון יהודיערבי במדינת ישראל ©∏∞∞≤® Æפורסם גם בערבית ובאנגליתÆ £ ערים ואזורים מעורבים∫ פני המחר של מדינת ישראל © Æ®≤∞∞πהפרסום הופיע כפרסום תלת לשוני בעברית¨ בערבית ובאנגליתÆ £ אוגדן מידע — החברה הערבית בישראל ©Æ®≤∞∞π £ התועלת הכלכלית של שילוב ושוויון בין ערבים לבין יהודים בישראל © Æ®≤∞∞πהפרסום הופיע בעברית עם תקציר מנהלים בערבית ובאנגליתÆ £ מיפוי מפגעים סביבתיים ברשויות יהודיות וערביות בלב הגליל ©∞ Æ®≤∞±הפרסום הופיע בעברית עם תקציר בערבית ובאנגליתÆ £ שיטור בחברה משוסעת¨ קורס תנ¢צים ©∞ Æ®≤∞±פורסם גם באנגליתÆ £ שריקאת חיאה — מודל התערבות לקידום תעסוקת נשים ערביות © Æ®≤∞±±הפרסום הופיע כפרסום תלתלשוני בעברית¨ בערבית ובאנגליתÆ £ שילוב הערבים אזרחי ישראל במערכת הבריאות — סיפור הצלחה Æ®≤∞±±© øהפרסום הופיע כפרסום דולשוני בעברית ובערביתÆ פרסומי יוזמות קרן אברהם ניתנים להורדה מאתר האינטרנט www.abrahamfund.org הביאה לדפוס∫ מיה פופר עריכת לשון∫ שלמה ארד עיצוב והפקה∫ תכלת¨ אתי אזולאי מסת¢ב ISBN 978-965-91366-9-8 להזמנת הפרסומים∫ יוזמות קרן אברהם¨ קריית התקשורת נווה אילן¨ ד¢נ הרי יהודה ∞π∞∏µ טל ∞≤≠≥∑≥≥∞∞∞ ßפקס∞≤≠≥∑≥≥∞∞± ß דוא¢ל∫ [email protected]אתר אינטרנט∫ www.abrahamfund.org הקדמה אוכלוסיית הערביםהבדואים היא קבוצה חברתית ייחודית בחברה הערבית בישראל Æשיעורה מכלל אוכלוסיית הנגב עולה על עשרים וחמישה אחוזים ושיעורה מכלל האוכלוסייה הערבית בישראל עומד על שלושהעשר אחוזים Æיתר על כן¨ חלקה היחסי גדל במהירות לאורך השנים בשל שיעורי הגידול הגבוהים המאפיינים אותהÆ זוהי האוכלוסייה הענייה והחלשה ביותר בישראל∫ רמת החיים של הבדואים — ובפרט של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים — נמוכה במידה רבה מרמת החיים הממוצעת ביישובים היהודיים ואף מזו שבמרבית היישובים הערביים בישראל Æברוב יישובי הבדואים חסרים שירותים בסיסיים בתחום הרווחה¨ בתחום החינוך ובתחום הבריאותÆ לאורך מרבית שנות קיומה של מדינת ישראל נעדרה האוכלוסייה הערביתהבדואית בנגב מהשיח הציבורי כמעט כליל אך שינויים שחלו בפוליטיקה¨ בכלכלה ובחברה הגבירו את המודעות הציבורית אליה Æכיום הולכת וגוברת ההתעניינות באזור הנגב — ובפרט באוכלוסייה הבדואית — מצד גופים מדיניים ומצד ארגוני חברה אזרחית Æתשומת הלב המחודשת לאזור נובעת מן העובדה ששטחו מכיל את עתודות הקרקע של ישראל ובשל היקף משאבי הפיתוח המושקעים בו במסגרת התכנית האסטרטגית הממשלתית לפיתוח הנגב ותכניות אחרות דוגמת העברת בסיסי צה¢ל לדרוםÆ התמשכות התהליך להסדרת מעמדם של הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב ©בראש ובראשונה בוועדת גולדברג ובוועדת פראוור¨ אך לא רק בהן® וסדרת ההחלטות שעליהן הצהירה הממשלה במסגרת תהליך זה¨ מעידות על שנים של הזנחת האוכלוסייה הזו ועל השארתה מחוץ לגבולות התודעה הציבורית ומחוץ לתחומי האחריות של הממשל הישראלי ושל החברה הישראלית כולה Æבה בעת מעיד התהליך על שינויים במודעות לאוכלוסייה הבדואית וביחס כלפיהÆ שינוי המגמות חושף את הליקויים הניכרים במידע הנוגע לערביםהבדואים בנגב¨ למספרם ולמאפייניהםÆ אוכלוסייה זו היא הקבוצה היחידה בישראל שאין לגביה נתונים דמוגרפיים מדויקים מסיבות שונות∫ הזנחה ממסדית מתמשכת¨ מגורים בכפרים בלתי מוכרים¨ רישום אוכלוסין לפי שבטים¨ ניידות גבוהה ונישואים לנשים חסרות מעמד אזרחי Æקובץ זה מבקש להשלים את המידע החסר ולהציג תמונה מקיפה על אוכלוסיית הבדואיםÆ שני חלקי הקובץ מציגים נתונים דמוגרפיים¨ חברתיים וכלכליים על החברה הבדואית Æהפרסומים נכתבו משתי נקודות מבט שונות ומטרתן אחת∫ להשלים את המידע על אוכלוסייה זו Æיוזמות קרן אברהם רואה בפרסום זה כלי בסיסי שיכול לשמש את העוסקים בפיתוח הנגב ובעבודה עם החברה הערביתהבדואיתÆ הנתונים מבקשים לחשוף את הקורא למצוקה בקרב שיעור גדול מאוכלוסיית הנגב ולעורר מחשבה בדבר המחיר שמצוקה זו גובה מאוכלוסיית הנגב כולהÆ חלקו הראשון של הקובץ נכתב בידי מר אריק רודניצקי ומוצגים בו המאפיינים החברתיים¨ הדמוגרפיים והכלכליים של החברה הבדואית באזור הנגב תוך השוואה לאוכלוסייה היהודית ולאוכלוסייה הערבית בישראל Æהפערים בין האוכלוסיות מתבטאים בממצאים שמעלה המאמר בדבר מצב האוכלוסייה הבדואית בתחומים דוגמת תעסוקה¨ חינוך ובריאות Æכן מציג המאמר את הפערים בין האוכלוסיות כפי שהם מתבטאים הקדמה III בתשומות לחברה הבדואית בתחומים אלה ואחרים Æמסקירת הנתונים מצטיירת תמונה קשה של הפליה והזנחה מתמשכות ששימרו את חולשותיה של החברה הבדואית והעמידו חסמים בפני התקדמותהÆ החלק השני¨ פרי עטו של ד¢ר תßאבת אבו ראס¨ סוקר מאפיינים חברתיים ודמוגרפיים בחברה הערבית הבדואית תוך התייחסות לשינויים חברתיים ומדיניים Æהמאמר מציג תמורות בחברה הבדואית בנגב בעידן של עיור מהיר ושל תהליכי מודרניזציה וכן תמורות שחלו בה בעקבות שינוי המפה הפוליטית בישראלÆ המאמר דן במדיניות הממשלה כלפי האוכלוסייה הבדואית בתחומים כגון חברה וכלכלה¨ פוליטיקה¨ קרקעות והתיישבות¨ בפסיקות בג¢צ מכריעות בענייניה ובתהליכי ההתעוררות הפוליטית בהÆ אנו מאמינים כי בכוחו של קובץ זה לתרום לשיח המתעורר בנוגע לפיתוח הנגב למען כל תושביו ולהאיר את החשיבות שבקידום האוכלוסייה הבדואית תוך הקשבה לצרכיה ולרצונותיה Æהנגב עומד לפני תקופת פיתוח ושינוי Æאנו מקווים כי בעת קידום תהליכים אלה תינקט גישה חברתית אחראית ומכילה אשר תשכיל לשלב בתהליכים אלה את אוכלוסיית הבדואים¨ ההולכת וגדלהÆ ברצוננו להודות לכותבים על שתרמו מזמנם ומכישוריהם ויצרו קובץ זה Æתודה לפרופ ßיצחק רייטר על תפקידו כקורא ביקורתימעיר ותודה מיוחדת למיה פופר מצוות יוזמות קרן אברהם על הבאתו לדפוס Æחשוב לציין כי הפרסומים מובאים בשם אומריהם ואין יוזמות קרן אברהם רואה את עצמה מחויבת או אחראית לאמירות ולתכנים שבהםÆ מוחמד דראושה אמנון באריסוליציאנו מנכ¢לים שותפים¨ יוזמות קרן אברהם IV החברה הבדואית בנגב �ّ I W�b اﻟﻌﺮب اﻟﺒﺪو ﻫﻢ ﻣﺠﻤﻮﻋﺔ إﺟﺘ�ﻋﻴﺔ ﻣﻤ ّﻴﺰة داﺧﻞ اﳌﺠﺘﻤﻊ اﻟﻌﺮ� ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ،وﺗﺰﻳﺪ ﻧﺴﺒﺘﻬﺎ ﻣﻦ ﻣﺠﻤﻞ ﺳ ّﻜﺎن اﻟﻨﻘﺐ ﻋﻦ ،٪٢٥أﻣﺎ ﺣﺼﺘﻬﺎ ﻣﻦ اﳌﻮاﻃﻨ� اﻟﻌﺮب ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﻓﻬﻲ .٪١٣ﺑﺎﻹﺿﺎﻓﺔ إﱃ ذﻟﻚ ،ﺗﺰداد ﺣﺼﺘﻬﺎ اﻟﻨﺴﺒﻴﺔ ﻣﻊ ﻣﺮور اﻟﺴﻨﻮات ﻧﻈﺮاً ﻟﻨﺴﺒﺔ اﻟﺘﻜﺎﺛﺮ اﳌﺮﺗﻔﻌﺔ اﻟﺘﻲ � ّﻴﺰ ﻫﺬ ِه اﳌﺠﻤﻮﻋﺔُ .ﻳﻌﺘﱪ اﻟﺒﺪو ّ ّ ُ ً ً ً اﻟﴩﻳﺤﺔ اﻷﻛ� ﻓﻘﺮا وﺿﻌﻔﺎ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ :ﻣﺴﺘﻮى ﺣﻴﺎة اﻟﺒﺪو ﻋﻤﻮﻣﺎ – وﺳﻜﺎن اﻟﻘﺮى ﻏ� اﳌﻌﱰف ﺑﻬﺎ – ﺧﺼﻮﺻﺎً ،أﻗﻞ ﺑﻜﺜ� ﻣﻦ ﻣﺘﻮﺳﻂ ﻣﺴﺘﻮى اﻟﺤﻴﺎة ﰲ اﻟﺒﻠﺪات اﻟﻴﻬﻮدﻳﺔ وﺣﺘﻰ ﰲ اﻟﺒﻠﺪات اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ، واﻟﺼﺤﺔ. وﺗﺨﻠﻮ ُﻣﻌﻈﻢ اﻟﺒﻠﺪات اﻟﺒﺪوﻳﺔ ﻣﻦ اﻟﺨﺪﻣﺎت اﻷﺳﺎﺳﻴﺔ ﰲ ﻣﺠﺎل ّاﻟﺮﻓﺎه ،اﻟﱰﺑﻴﺔ واﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ّ ﻋﲆ ﻣﺪار ُﻣﻌﻈﻢ ﺳﻨﻮات وﺟﻮد دوﻟﺔ إﴎاﺋﻴﻞ ُﻏ ﱢﻴﺐ اﻟﺒﺪو ﻋﻦ اﻟﺨﻄﺎب اﻹﴎاﺋﻴﲇ ،وﻟﻜﻦ اﻟﺘﻐﻴ�ات اﻟﺘﻲ ﻃﺮأت ﻋﲆ اﻟﺴﻴﺎﺳﺔ ،اﻹﻗﺘﺼﺎد واﳌﺠﺘﻤﻊ أدّت إﱃ زﻳﺎدة اﻟﻮﻋﻲ اﻟﻌﺎم ﻷوﺿﺎع اﻟﺒﺪو .اﻟﻴﻮم ﻧﺸﻬﺪ إﻫﺘ�ﻣﺎً ﻣﺘﺰاﻳﺪاً �ﻨﻄﻘﺔ اﻟﻨﻘﺐ – وﺧﺼﻮﺻﺎً ﺑﺎﻟﺴ ّﻜﺎن اﻟﺒﺪو – ﻣﻦ ِﻗ َﺒﻞ أﺟﺴﺎم ﺳﻴﺎﺳﻴﺔ وﻣﻦ ﺟﺎﻧﺐ ّ ﻣﻨﻈ�ت اﳌﺠﺘﻤﻊ اﳌﺪ�. وﻳﻌﻮد ﻫﺬا اﻹﻫﺘ�م ا ُﳌﺘﺠﺪّد ﰲ اﳌﻨﻄﻘﺔ إﱃ ﺣﻘﻴﻘﺔ ان ﻫﺬ ِه اﳌﻨﻄﻘﺔ ﺗﺤﺘﻮي ﻋﲆ إﺣﺘﻴﺎط اﻷراﴈ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ،وﻛﺬﻟﻚ ﺑﺴﺒﺐ ﺣﺠﻢ ﻣﻮارد اﻟﺘﻄﻮﻳﺮ اﻟﺘﻲ ﻳﺘﻢ اﺳﺘﺜ�رﻫﺎ ﻓﻴﻬﺎ ﰲ إﻃﺎر ّ اﻟﺨﻄﺔ اﻹﺳﱰاﺗﻴﺠﻴﺔ ﻟﻠﺤﻜﻮﻣﺔ ﻟﺘﻄﻮﻳﺮ اﻟﻨﻘﺐ وﺑﺮاﻣﺞ ُأﺧﺮى ﻣﺜﻞ ﻧﻘﻞ ﻗﻮاﻋﺪ ﺟﻴﺶ اﻟﺪﻓﺎع اﻹﴎاﺋﻴﲇ إﱃ اﻟﺠﻨﻮب. إن اﺳﺘﻤﺮار ﻋﻤﻠﻴﺔ ﺗﻨﻈﻴﻢ ﻣﻜﺎﻧﺔ اﻟﻘﺮى اﻟﺒﺪوﻳﺔ ﻏ� ا ُﳌﻌﱰف ﺑﻬﺎ ﰲ اﻟﻨﻘﺐ )ﺧﺎﺻ ًﺔ ﰲ ﻟﺠﻨﺔ ﭽـﻮﻟﺪﺑ�ڠ وﻟﺠﻨﺔ ﭘـﺮاﭬـﺮ ،وﻟﻜﻦ ﻟﻴﺲ ﻓﻘﻂ ﻓﻴﻬ�( وﻣﺠﻤﻮﻋﺔ اﻟﻘﺮارات اﻟﺘﻲ أﻋﻠﻨﺖ ﻋﻨﻬﺎ اﻟﺤﻜﻮﻣﺔ ﰲ إﻃﺎر ﻫﺬ ِه اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ ﺗﺸﻬﺪ ﻋﲆ ﺳﻨﻮات ﻣﻦ إﻻﻫ�ل اﳌﺘﻮاﺻﻞ ﻟﻠﺴ ّﻜﺎن اﻟﺒﺪو وﻋﲆ إﺑﻘﺎﺋﻬﻢ ﺧﺎرج ﺣﺪود اﻟﻮﻋﻲ اﻟﻌﺎم وﺧﺎرج ﻧﻄﺎق ﻣﺴﺆوﻟﻴﺔ اﻟﺴﻠﻄﺎت اﻹﴎاﺋﻴﻠﻴﺔ واﳌﺠﺘﻤﻊ اﻹﴎاﺋﻴﲇ ﺑﺮ ّﻣﺘﻪ ،وﰲ ﻧﻔﺲ اﻟﻮﻗﺖ ّ ﺗﺪل ﻫﺬ ِه اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ ﻋﲆ ﺗﻐ�ات ﰲ اﻟﻮﻋﻲ ﻟﻮﺟﻮد اﻟﺒﺪو واﻟﺘﻌﺎﻣﻞ ﻣﻌﻬﻢ. ّ اﻟﺘﻮﺟﻬﺎت ﻋﻦ اﻟﻨﻮاﻗﺺ اﻟﻜﺒ�ة ﰲ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت ا ُﳌﺘﻌﻠ ّﻘﺔ ﺑﺎﻟﻌﺮب اﻟﺒﺪو ﰲ اﻟﻨﻘﺐ ،ﻣﻦ ﺣﻴﺚ وﻳﻜﺸﻒ ﺗﻐﻴ� ّ ﻋﺪدﻫﻢ وﺧﺼﺎﺋﺼﻬﻢ. اﻟﺴ ّﻜﺎن اﻟﺒﺪو ﰲ اﻟﻨﻘﺐ ﻫﻢ اﳌﺠﻤﻮﻋﺔ اﻟﻮﺣﻴﺪة ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ اﻟﺘﻲ ﻻ ﺗﺘﻮ ّﻓﺮ ﻋﻨﻬﺎ ُﻣﻌﻄﻴﺎت د�ﻮڠـﺮاﻓﻴﺔ اﻟﺴﻜﻦ ﰲ ﻗﺮى دﻗﻴﻘﺔ ،وذﻟﻚ ﻷﺳﺒﺎب ﻋﺪة :إﻫ�ل ﻣﻨﻬﺠﻲ ﺷﺎﻣﻞ و ﻣﺴﺘﻤﺮ ﻣﻦ ِﻗﺒَﻞ اﻟﺴﻠﻄﺎت اﻟﺤﻜﻮﻣﻴﻪّ ، ﻏ� ُﻣﻌﱰف ﺑﻬﺎ ،ﺗﺴﺠﻴﻞ اﻟﺴ ّﻜﺎن ﺣﺴﺐ اﻟﻌﺸﺎﺋﺮ ،ﺣﺮﻛﺔ ﺗﻨ ّﻘﻼت ﻛﺒ�ة واﻟﺰواج ﻣﻦ ﻧﺴﺎء ﻻ �ﻠﻜﻦ أ ّﻳﺔ ﻣﻜﺎﻧﺔ ﻣﺪﻧﻴﺔ. ُﻳﺸ ّﻜﻞ ﻫﺬا ّ اﻟﺴﻜﺎن اﻟﺒﺪو. اﳌﻠﻒ ُﻣﺤﺎوﻟﺔ ﻹﺳﺘﻜ�ل ﻧﻘﺺ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت وﻋﺮض ﺻﻮرة ﺷﺎﻣﻠﺔ ﻋﻦ ﱡ ﻳﺤﺘﻮي ُ اﳌﻠﻒ ﻋﲆ ﻗﺴﻤ� ،ﺣﻴﺚ ﻳﻌﺮض ﻛﻞ ﻗﺴﻢ ﻣﻌﻠﻮﻣﺎت د�ﻮڠـﺮاﻓﻴﺔ ،إﺟﺘ�ﻋﻴﺔ واﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ ﻋﻦ اﳌﺠﺘﻤﻊ وﺟﻬﺘﻲ ﻧﻈﺮ ﻣﺨﺘﻠﻔﺘ� ،وﻟﻜﻦ ﻳﺠﻤﻌﻬ� ﻫﺪف واﺣﺪ :إﺳﺘﻜ�ل وﺗﻢ وﺿﻊ ﻫﺬ ِه اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت ﻣﻦ اﻟﺒﺪويّ ، ْ اﻟﺴﻜﺎن اﻟﺒﺪو. اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت ﻋﻦ ّ הקדמה V " ُﻣﺒﺎدرات ﺻﻨﺪوق إﺑﺮاﻫﻴﻢ" ﺗﻌﺘﱪ ﻫﺬ ِه اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت أداة اﺳﺎﺳﻴﺔ ُ�ﻜﻦ أن ﻳﺴﺘﻌ� ﺑﻬﺎ اﳌﻌﻨﻴﻮن ﺑﺘﻄﻮﻳﺮ اﻟﻨﻘﺐ وﺑﺎﻟﻌﻤﻞ ﻣﻊ اﳌﺠﺘﻤﻊ اﻟﻌﺮ� اﻟﺒﺪوي .وﺗﻬﺪف ا ُﳌﻌﻄﻴﺎت إﱃ ْ إﻃﻼع اﻟﻘﺎرئ وﻛﺸﻔﻪ ﻋﲆ اﻟﻀﺎﺋﻘﺔ اﻟﺘﻲ ُﺗﻌﺎ� ﻣﻨﻬﺎ ﻧﺴﺒﺔ ﻋﺎﻟﻴﺔ ﻣﻦ ﺳ ّﻜﺎن اﻟﻨﻘﺐ واﻟﺘﻔﻜ� ﺑﺎﻟﺜﻤﻦ اﻟﺬي ﺗﺠﺒﻴﻪ ﻫﺬ ِه اﻟﻀﺎﺋﻘﺔ ﻣﻦ ﺳ ّﻜﺎن اﻟﻨﻘﺐ ﺑﺮ ّﻣﺘﻬﻢ. َو َﺿﻊ اﻟﻘﺴﻢ اﻷول ﻣﻦ اﳌﻠﻒ ارﻳﻚ رودﻧﻴﺘﺴ� ،وﻫﻮ ﻳﺘﻀﻤﻦ اﻟﺨﺼﺎﺋﺺ اﻹﺟﺘ�ﻋﻴﺔ ،اﻟﺪ�ﻮڠـﺮاﻓﻴﺔ واﻹﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ ﻟﻠﻤﺠﺘﻤﻊ اﻟﺒﺪوي ﰲ اﻟﻨﻘﺐ ﻣﻦ ﺧﻼل ُﻣﻘﺎرﻧﺘﻬﺎ ﻣﻊ اﻟﺴ ّﻜﺎن اﻟﻴﻬﻮد واﻟﻌﺮب ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ .اﻟﻔﺠﻮات ﺑ� ﻫﺬ ِه اﻟﴩاﺋﺢ ﺗﻨﻌﻜﺲ ﰲ اﻟﻨﺘﺎﺋﺞ اﻟﺘﻲ ﻳﺨﻠﺺ اﻟﻴﻬﺎ اﳌﻘﺎل ﺑﺨﺼﻮص أوﺿﺎع اﻟﺒﺪو ﰲ ﻋﺪة ﻣﺠﺎﻻت ،ﻣﺜﻞ ﺗﺘﺠﺴﺪ ﰲ اﻟﻌﻤﻞ ،اﻟﱰﺑﻴﺔ ّ واﻟﺼﺤﺔ .ﻛﺬﻟﻚ ﻳﻌﺮض اﳌﻘﺎل اﻟﻔﺠﻮات اﻟﻘﺎ�ﺔ ﺑ� ﻫﺬ ِه اﻟﴩاﺋﺢ اﻟﺴ ّﻜﺎﻧﻴﺔ ﻛ� ّ ﺨﺼﺼﺎت اﳌﺮﺻﻮدة ﻟﻠﻤﺠﺘﻤﻊ اﻟﺒﺪوي ﰲ ﻫﺬا اﳌﺠﺎل أو ذاك و ﺗﺮﺗﺴﻢ ﻣﻦ ﻫﺬ ِه اﳌﻌﻄﻴﺎت ﺻﻮرة ﻗﺎ�ﺔ ا ُﳌ ّ ﻣﻦ اﻟﺘﻤﻴﻴﺰ واﻹﻫ�ل اﳌﺘﻮاﺻﻠ� واﻟﻠﺬﻳﻦ ّﻛﺮﺳﺎ ﻧﻘﺎط اﻟﻀﻌﻒ ﰲ اﳌﺠﺘﻤﻊ اﻟﺒﺪوي ووﺿﻌﺎ اﻟﻌﺮاﻗﻴﻞ ﰲ ﻃﺮﻳﻖ وﺗﻄﻮره. ﺗﻘﺪّﻣﻪ ّ أﻣﺎ اﻟﻘﺴﻢ اﻟﺜﺎ� ،اﻟﺬي وﺿﻌﻪ اﻟﺪﻛﺘﻮر ﺛﺎﺑﺖ أﺑﻮ راس ﻓﻴﺴﺘﻌﺮض اﻟﺨﺼﺎﺋﺺ اﻹﺟﺘ�ﻋﻴﺔ واﻟﺪ�ﻮڠـﺮاﻓﻴﺔ ﰲ اﻟﺘﻄﺮق إﱃ اﻟﺘﻐﻴ�ات اﻹﺟﺘ�ﻋﻴﺔ واﻟﺴﻴﺎﺳﻴﺔ .وﻳﻌﺮض اﳌﻘﺎل ﻟﻠﺘﻘ ّﻠﺒﺎت واﻟﺘﺒﺪّ ﻻت اﳌﺠﺘﻤﻊ اﻟﺒﺪوي ﻣﻦ ﺧﻼل ّ ّ ﰲ اﳌﺠﺘﻤﻊ اﻟﺒﺪوي ﰲ اﻟﻨﻘﺐ ﰲ ﻋﻬﺪ اﻟﺘﻤﺪّن اﻟﴪﻳﻊ وﻣﺮاﺣﻞ ّ اﻟﺘﺤﴬ ،وﻛﺬﻟﻚ ﺗﻘﻠﺒﺎت ﻃﺮأت ﻋﲆ اﻟﺒﺪو ﰲ أﻋﻘﺎب ﺗﻐﻴ� اﻟﺨﺎرﻃﺔ اﻟﺴﻴﺎﺳﻴﺔ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ .وﻳﺘﻨﺎول اﳌﻘﺎل ﺳﻴﺎﺳﺔ اﻟﺤﻜﻮﻣﺔ ﺗﺠﺎه اﻟﺒﺪو ﰲ ﻋﺪة ﻣﺠﺎﻻت: اﻟﻌﻠﻴﺎ اﻟﺤﺎﺳﻤﺔ ﰲ ﺷﺆون اﻟﺒﺪو اﻹﺟﺘ�ع واﻹﻗﺘﺼﺎد ،اﻟﺴﻴﺎﺳﺔ ،اﻷراﴈ واﻹﺳﺘﻴﻄﺎن ،ﻗﺮارات ﻣﺤﻜﻤﺔ اﻟﻌﺪل ُ اﻟﺴﻴﺎﺳﻴﺔ ﰲ اﳌﺠﺘﻤﻊ اﻟﺒﺪوي. وﻣﺮاﺣﻞ اﻟﻴﻘﻈﺔ ّ ﻧﺤﻦ ﻋﲆ ﺛﻘﺔ ﺑﺄن ﻫﺬا اﳌﻠﻒ ﺳ ُﻴﺴﺎﻫﻢ ﰲ اﻟﻨﻘﺎش اﻟﺪاﺋﺮ ﺣﻮل ﺗﻄﻮﻳﺮ اﻟﻨﻘﺐ ﻷﺟﻞ ﻛﻞ ﺳﻜﺎﻧﻪ وﺗﺴﻠﻴﻂ اﻟﻀﻮء ﻋﲆ أﻫﻤﻴﺔ ﺗﻄﻮﻳﺮ اﻟﺴ ّﻜﺎن اﻟﺒﺪو ﻣﻦ ﺧﻼل اﻹﺻﻐﺎء إﱃ إﺣﺘﻴﺎﺟﺎﺗﻬﻢ ورﻏﺒﺎﺗﻬﻢ .ﰲ ﻫﺬ ِه اﻷﻳﺎم ﻳﺸﻬﺪ ﺗﻮﺟﻬﺎً إﺟﺘ�ﻋﻴﺎً ﻣﺴﺆوﻻً وﺷﺎﻣ ًﻼ ﻳﻨﺠﺢ ﰲ دﻣﺞ اﻟﻨﻘﺐ ﻓﱰة ﺗﻄﻮﻳﺮ وﺗﻐﻴ� ،وﻧﺄﻣﻞ أن ﺗﺸﻤﻞ ﻣﺮاﺣﻞ اﻟﺘﻄﻮﻳﺮ ّ اﻟﺒﺪو ﰲ ﻫﺬ ِه اﳌﺮاﺣﻞ. ﻳﴪﻧﺎ أن ﻧﺸﻜﺮ اﳌﺆﻟﻔ� اﻟﻠﺬﻳﻦ ﺗﱪﻋﺎ ﺑﺎﻟﻮﻗﺖ وﺑﺎﻟﺨﱪات ﻟﻮﺿﻊ ﻫﺬا اﳌﻠﻒ. ﻛ� ﻧﺘﻘﺪّم ﺑﺎﻟﺸﻜﺮ ﻣﻦ اﻟﱪوﻓﻴﺴﻮر ﻳﺘﺴﺤﺎك راﻳﱰ اﻟﺬي ﻗﺮأ اﳌﻠﻒ ﻗﺮاءة ﻧﺎﻗﺪة وﻗﺪّم ﻣﻼﺣﻈﺎﺗ ِﻪ ،وﻧﺸﻜﺮ أﻳﻀﺎً اﻟﺴﻴﺪة ﻣﺎﻳﺎ ﭘـﻮﭘـﺮ ،ﻋﻀﻮ ﻃﺎﻗﻢ " ُﻣﺒﺎدرات ﺻﻨﺪوق إﺑﺮاﻫﻴﻢ" ،اﻟﺘﻲ أﻋﺪّت اﳌﻠﻒ ﻟﻠﻄﺒﺎﻋﺔ. ّ ﻣﻦ اﳌﻬﻢ أن ﻧﺬﻛﺮ أن ا ُﳌﻌﻄﻴﺎت وﻣﺎ ورد ﰲ اﳌﻠﻒ ﻫﻲ ﻋﲆ ﻣﺴﺆوﻟﻴﺔ أﺻﺤﺎﺑﻬﺎُ " .ﻣﺒﺎدرات ﺻﻨﺪوق إﺑﺮاﻫﻴﻢ" ﻻ ﺗﻌﺘﱪ ﻧﻔﺴﻬﺎ ُﻣﻠﺰﻣﺔ أو ﻣﺴﺆوﻟﺔ ﻋﻦ اﻷﻗﻮال وا ُﳌﺤﺘﻮﻳﺎت اﻟﻮاردة ﰲ اﳌﻠﻒ. أﻣﻨﻮن ﺑﺌ�ي ﺳﻮﻟﻴﺘﺴﻴﺎﻧﻮ ﻣﺤﻤﺪ درواﺷﺔ ﻣﺪﻳﺮان ﻣﺸﺎرﻛﺎن ,ﻣﺒﺎدرات ﺻﻨﺪوق إﺑﺮاﻫﻴﻢ VI החברה הבדואית בנגב האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים אריק רודניצקי אוניברסיטת תלאביב האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים תוכן העניינים µ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ מבואƱ ∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ אוכלוסייה ומאפיינים דמוגראפייםÆ≤ ∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ אוכלוסיית הנגב — כלליÆא π Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ האוכלוסייה הבדואית — יישובי הקבעÆב ±± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ßיישובי הפזורהß — האוכלוסייה הבדואית ±¥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ מדיניות הממשלה להסדרת מעמדם של יישובי הפזורה הבדואית בנגב .I ±µ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ התושבים הבדואים במועצות האזוריות אבו בסמה¨ בני שמעון ורמת הנגב .II Æג ±∂ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ריבוד גילאיםÆד ±∑ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ שיעורי פריון וריבוי טבעיÆה ±∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ משקי בית Æו ≤± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ רמת החיים ביישובי הבדואיםÆ≥ ≤± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ כלכלי של היישובים בישראל היישובים הבדואיים — בתחתית המדד החברתיÆא ≤± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ רמת החיבור לשירותים ולתשתיות עירוניותÆב ≤± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ רמת התשתיות ביישובי הקבע .I ≤≤ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ רמת התשתיות בכפרים הבלתי מוכרים .II ≤≥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ מחסור בתשתיות בתחום הרווחה Æג ≤¥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ המרחק משירותים ציבוריים בתחום החינוך¨ הבריאות¨ התחבורה והצריכהÆד ≤µ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ איכות חיים ירודה∫ חשיפה למפגעים סביבתייםÆה ≤∂ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ בעלות על מוצרים בני קיימא Æו ≤∑ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ חיבור לתשתיות מחשב¨ אינטרנט ותקשורת Æז ≤∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ עבודה¨ שכר ואבטלהÆ¥ ≤∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ כוח העבודה האזרחיÆא ≥∞ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ רמת שכר וקבוצות הכנסהÆב 3 ≥≥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ענפי תעסוקה Æג ≥¥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ אבטלהÆד ≥∂ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ עוניƵ ≥∂ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ תחולת העוני באוכלוסייה הבדואית בנגבÆא ≥∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ הקשר בין רמת ההשכלה לתחולת העוניÆב ≥π Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ חינוך והשכלהÆ∂ ≥π Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ רמת השכלה — כלליÆא ¥∞ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ידיעת קרוא וכתובÆב ¥± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ßח וßב של תלמידי כיתות ה¢תוצאות מבחני מיצ Æג ¥≤ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ זכאות לתעודת בגרותÆד ¥µ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ שיעורי הנשירה מבתי הספרÆה ¥∂ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ הגורמים להפסקת הלימודים Æו ¥∑ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ תשתיות לימודים בבתי הספר Æז ¥∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ סטודנטיםÆח µ∞ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ בריאותÆ∑ µ∞ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ תוחלת חייםÆא µ∞ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ תמותת תינוקותÆב µ≤ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ נישואין בין קרובי משפחה והשלכותיהם µ¥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ סיידהמקרה של שבט א Æג .I µµ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ תחלואה במחלות כרוניותÆד µ∂ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ מוגבלויות פיזיות ונכויותÆה µ∑ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ילדים עם צרכים מיוחדים ומשפחותיהם Æו µπ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ מקורות ∂± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ רשימת הלוחות ∂≤ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ רשימת התרשימים ∂≥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ רשימת המפות מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים האוכלוסייה הבדואית בנגב 4 Ʊ מבוא פרק זה עוסק בהיבטים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים הנוגעים לאוכלוסיית האזרחים הבדואים בנגבÆ העניין בבדואים כאוכלוסיית מחקר נובע מהיותם קבוצה חברתית ייחודית בתרבותה בתוך החברה הערביתÆ מקוצר היריעה אין תכליתו של הפרק להציג סקירה כולמקפת בנושא הבדואים בנגב¨ ±אלא לדון במאפיינים חברתיים עיקריים¨ שבאמצעותם ניתן להבין את ייחודם של הבדואים בנגב כקבוצת אוכלוסייה בישראל Æלשם כך¨ לצד הצגת נתונים תיאוריים הנוגעים אך ורק לבדואים¨ נעשה לאורך הפרק ניסיון להציג נתונים אלה באופן השוואתי בשתי רמות∫ ברמה האזורית — השוואה בין הבדואים ליהודים באזור הנגב ªברמה הארצית — השוואה בין הבדואים לכלל האוכלוסייה הערבית וכן לאוכלוסייה היהודית בכל הארץ Æהמטרה היא לתת לקורא מבט השוואתי בדבר מעמדם החברתי של הבדואים ביחס לקבוצות אוכלוסייה אחרות בישראלÆ מבחינה גיאוגרפית¨ הנגב הוא האזור הדרומי הצחיח של ישראל¨ הנמצא מדרום לקו קריית גת≠אשקלון¨ בו כמות המשקעים השנתית נמוכה מ ≤∞∞מ¢מ Æאזור זה תופס כמעט •∞∂ משטח המדינה ©כ ±±מיליון דונם®Æ מבחינה מוניציפאלית¨ אזור הנגב כולל את נפת באר שבע וחלק מנפת אשקלון Æהנתונים המוצגים בפרק זה מתייחסים לאזור שעליו מופקדת הרשות לפיתוח הנגב ©ראו להלן מפה ≤¨®±למעט המקרים בהם יצוין אחרתÆ £ המחבר מבקש להודות למר נדאל חßמאיסי¨ תלמיד החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה והחוג לסטטיסטיקה וחקר ביצועים באוניברסיטת תלאביב¨ על עזרתו הרבה והמועילה בעדכון הנתוניםÆ ± לחיבורים נרחבים שנכתבו בשנים האחרונות על האוכלוסייה הבדואית בנגב¨ ראו למשל∫ בן דוד © ¨®≤∞∞¥מאיר ©∂∞∞≤®¨ אבו סעד וליטוויק ©ÆAbu-Rabia ®≤∞∞±© ¨®≤∞∞± ≤ האזור עליו מופקדת הרשות לפיתוח הנגב כולל ≤≥ רשויות מקומיות∫ תשע עיריות ©שבע בנפת באר שבע¨ שתיים בנפת אשקלון®¨ ±±מועצות מקומיות ©כולן בנפת באר שבע® וכן ±±מועצות אזוריות ©שמונה בנפת באר שבע¨ שתיים בנפת אשקלון¨ אחת בדרום הר חברון® Æבמועצות האזוריות יש ∞∂ ±יישובים∫ מושבים¨ מושבים שיתופיים¨ קיבוצים¨ יישובים מוסדיים¨ יישובים קהילתיים¨ יישוב עירוני אחד ויישובים כפריים אחרים Æנוריאל ולוינסון ©∏∞∞≤®¨ עמƱµ ß מבוא 5 מפה ∫±חבל ארץ הנגב לפי תחומים מוניציפאליים ≥ ‡¯˜Ó ˙¢¯‰ Áˢ Ï˘ ÈÂÙˆ‰ Ï·‚‰ ·‚‰ ÁÂ˙ÈÙÏ Ú·˘ ¯‡· ˙Ù Ï˘ ÈÂÙˆ‰ Ï·‚‰ ‚·Ø˙ȯÂʇ ˙¢¯ Ï˘ ËÂÙÈ˘‰ Ï ˙ÈÓÂ˜Ó ˘˙ÈÓÂ˜Ó ˙¢¯ ËÂÙÈ˘ ÁË ˘ËÂÙÈ˘ ÌÂÁ˙ Âȇ˘ ÁË ÈχÙȈÈÂÓ ≥ המקור∫ נוריאל ולוינסון ©∏∞∞≤®¨ עמ Ʊ¥ ßבמפה מוצגות רשויות מקומיות ואזוריות בתחום הרשות לפיתוח הנגבÆ 6 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים בסוף שנת ≤∞∞πנאמדה אוכלוסיית האזרחים הבדואים בישראל ב ≤∂∞¨∞∞∞נפש∫ כ ±π≥¨∞∞∞מהם התגוררו באזור הדרום ©הנגב®¨ כ µ≤¨∞∞∞התגוררו ביישובים שונים באזור הצפון ©הגליל והעמקים®¨ וכ ±µ¨∞∞∞התגוררו באזור המרכז ©בעיקר בערים המעורבות לוד ורמלה¨ ובחלק מיישובי המשולש®4Æ תרשים ∫±התפלגות אוכלוסיית הבדואים בישראל ©®≤∞∞π ©•∂® ©•∞≤® ©•®∑¥ ®∂ ±µ¨∞∞∞ ∫ÊÎ¯Ó ©•∂® „¯®∑¥•© ±π≥¨∞∞∞ ∫Ì •®∑¥ ˆ®≤∞•© µ≤¨∞∞∞ ∫ÔÂÙ ¥ אין נתונים מוחלטים על מניינם הכולל של הבדואים בישראל Æבאזור הצפון מתגוררים אמנם רוב התושבים הבדואים ביישובים על טהרת האוכלוסייה הבדואית ©כגון∫ בועינהנוגßידאת¨ בסמת טבעון¨ טובא זנגרייה וזרזיר®¨ אולם חלק לא מבוטל מהבדואים באזור הצפון ובאזור המרכז מתגורר בתוך יישובים מעורבים מבחינה אתנית∫ יהודיתערבית ©כגון הערים לוד ורמלה®¨ או מבחינה דתית¨ מוסלמיתנוצריתדרוזית ©כגון העיר שפרעם והיישובים בענה ואבו סנאן® Æגם ביישובים הומוגניים מבחינה דתית¨ שכל אוכלוסייתם מוסלמית ©כגון הערים כפר קאסם וקלנסווה השוכנות באזור המשולש®¨ מתגוררים בדואים כיחידים¨ או בשכונות מיוחדות להםÆ יתר על כן¨ כפי שנראה להלן אין גם נתונים מוחלטים על מניין אוכלוסיית הבדואים בנגב Æמרבית הבדואים מתגוררים אמנם ביישובים שהממשלה הקימה במיוחד עבורם¨ אך חלק גדול מהם מתגורר ביישובים חסרי מעמד מוניציפאלי מוכר מטעם המדינה ©ולפיכך נודעו בכינוי ßכפרים בלתי מוכרים ®ßואילו חלק קטן יותר מתגורר ביישובים יהודיים בנגב Æיחד עם זאת¨ העובדה שהבדואים בנגב שוכנים באזור גיאוגרפי מוגדר ©בשונה מהבדואים בצפון ובמרכז® ובדרך כלל באופן מובחן ונפרד משאר אוכלוסיית הנגב¨ מקלה על מלאכת איסוף הנתונים והמחקר לגביהםÆ מבוא 7 ≤Æ אוכלוסייה ומאפיינים דמוגראפיים א Æאוכלוסיית הנגב — כללי על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ בסוף שנת ≤∞∞πמנתה האוכלוסייה הבדואית ©מוסלמית® בנגב ∞∞∏¨≤ ±πנפש¨ שהם • ≤∑Æ¥מכל אוכלוסיית הנגב ©כ ∑∞≤¨∂∞∞נפש® Æשיעורם של האזרחים הבדואים בנגב מתוך כלל אוכלוסיית האזרחים הערבים בישראל ©∞≥≤¨ ±¨≤≥πנפש¨ לא כולל ∞∑≥¨∂ ≤πתושבים ערבים במזרח ירושלים® עמד ב ≤∞∞πעל •∂µÆ±µÆ כשבוחנים את שיעור הגידול של אוכלוסיית הנגב בשנים האחרונות לפי הדת¨ מתקבל הבדל משמעותי בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הבדואית Æעל פי נתוני השנתון הסטטיסטי לנגב¨ גדלה האוכלוסייה היהודית בנגב בשנים ≤∞∞∂≠±πππב ∂Æπ•בלבד ©מ ¥≤∞¨∂∞∞נפש בסוף שנת ±πππל ¥¥π¨µ∞∞נפש בסוף שנת ∂∞∞≤® בעוד שהאוכלוסייה הבדואית גדלה בשיעור גבוה פי — ∂Ƶב© ¥µÆ≤•מ ±∞∑¨∑∞∞נפש בסוף שנת ±πππל ±µ∂¨¥∞∞נפש בסוף שנת ∂∞∞≤® Æאחד הגורמים לכך הוא שיעור הריבוי הטבעי הגבוה במיוחד ביישובי הבדואים¨ בהשוואה לשיעור הריבוי הטבעי ביישובים היהודיים ©להרחבה ראו סעיף ≤Æה∫ שיעורי פריון וריבוי טבעי® Æגורם משמעותי נוסף המשפיע על תהליך זה הוא הגירה שלילית גבוהה במיוחד מן היישובים היהודיים בנגב Æברשויות מקומיות יהודיות שבהן הולכת האוכלוסייה ומצטמצמת¨ כגון בדימונה¨ ירוחם ומצפה רמון¨ הריבוי הטבעי אינו מצליח לחפות על מאזן ההגירה השלילי∂Æ µ הנתונים על האוכלוסייה הבדואית ועל כלל האוכלוסייה הערבית בישראל נלקחו מתוך∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ∞© ≤∞±מס ¨®∂± ßלוח ¨≤Ʊלוח ∂ Æ≤Æהנתונים על האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים חושבו על סמך∫ מכון ירושלים לחקר ישראל¨ שנתון סטטיסטי לירושלים לשנת ∑∞∞≤≠∏∞∞≤¨ לוח ג Ʊ±Øמעמדם של התושבים הערבים במזרח ירושלים הוא של ßתושבי קבע ßולא ßאזרחים ¨ßומשום כך לא נכלל מניינם בחישוב כלל אוכלוסיית האזרחים הערבים במדינהÆ ∂ נוריאל ולוינסון ©∏∞∞≤®¨ עמ Æ≤≥≠≤≤ ßהנתונים אינם כוללים אזרחים לאיהודים שאינם בדואיםÆ 8 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים תרשים ≤∫ התפלגות אוכלוסיית הנגב לפי דת ©®≤∞∞∂≠±πππ •∞∞± •≤∞Æ¥ •∑∏Æπ •∏∑∏Æ •∞∑∏Æ •≤∑∑Æ •≥∑∂Æ •∂∑πÆ •≤±Æ± •≤≤±Æ •∞≤≤Æ •∏≤≤Æ •∑≤≥Æ •∞≤µÆ •∞∑µÆ •∞∂ •∏≤µÆ •∞∑ •∞∏ •≤∑¥Æ •∞π •∞µ •∞¥ •∞≥ •∞≤ •∞± ∞ ±πππ ∞∞∞≤ ≤∞∞± ≤∞∞≤ ·„Ìȇ ≥∞∞≤ ≤∞∞¥ ≤∞∞µ ∂∞∞≤ ÌÈ„Â‰È ב Æהאוכלוסייה הבדואית — יישובי הקבע על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ בסוף שנת ≤∞∞πמנתה האוכלוסייה בשבעת יישובי הקבע של הבדואים בנגב ∞ ±≤π¨≤±נפש ©שהם •∑∂ מן האוכלוסייה הבדואית בנגב® Æכ ¥∞•מהם התגוררו בעיר רהט¨ שהפכה לעיר השנייה בגודלה בנגב ©לאחר באר שבע® Æרהט עולה בגודלה על קריית גת¨ אילת¨ דימונה¨ נתיבות¨ אופקים¨ ערד ושדרותÆ אוכלוסייה ומאפיינים דמוגראפיים 9 מאפיינים דמוגראפיים נבחרים של האוכלוסייה ברשויות מקומיות בדואיות ∑ ויהודיות בנגב ¯ÂÚÈ˘ ÏÈ‚ ÔÂȈÁ ˙ÂÁÙ˘Ó ®≤∞∞∂© ¥ ÌÚ ¯˙ÂÈ ÌÈ„ÏÈ ®≤∞∞∂© ¯ÂÚÈ˘ È·ȯ ÈÚ·Ë ®≤∞∞∏© ÊÂÁ‡ ÊÂÁ‡ ÊÂÁ‡ ¯ÙÒÓ ∂µ È· ±π≠∞ È· ±¥≠∞ È· ÌÈ·˘Â˙ ‰ÏÚÓ ·Â˘ÈÈ· ·Â˘ÈÈ· ®ÌÈÙχ·© ·Â˘ÈÈ· ®≤∞∞∏© ®≤∞∞∏© ®≤∞∞π© ®≤∞∞∏© ∫± לוח ·Â˘Èȉ Ì˘ µ∂• ±≥ ≥Æ∑• ±Æ∂• ∂≥Æπ• µ≤Æ∑• µ±¨∂∏∑ ˉ¯ µ∑• ±≥ ≥Æ∏• ±Æ¥• ∂¥Æπ• µ≥Æ≤• ±µ¨≤∞≥ Ú·˘ Ï˙ µπ• ±¥ ≥Æ¥• ±Æ≥• ∂≤Æ≥• ¥∏Æπ• ±≤¨∞≥∏ ·‚· ‰¯Ú¯Ú µ≥• ±≥ ¥Æ∞• ±Æµ• ∂≥Æ∂• µ≤Æ≥• ±∂¨∑∂∏ ‰ÙÈÈÒÎ ∂¥• ±¥ ≥Æ∂• ≤• ∂∞Æ≥• ¥πÆ¥• ±∂¨∂∞∞ ‰¯ÂÁ µ∂• ±µ ≥Æ¥• ≤Ʊ• µ∑Æπ• ¥∑Æ∑• π¨µπ± ‰È˜Ï ∂∞• ±¥ ≥Æ∑• ±Æµ• ∂≤Æ≥• µ∞Æ∏• ∑¨≥≤≥ ÌÂÏ˘ ·‚˘ µ∏• ±≥Æ∑ ≥Æ∂• ±Æ∂• ∂≤Æ∏• µ±Æ≥• ±≤π¨≤±∞ Ø ÏΉ ÍÒ ÚˆÂÓÓ ±¥• ≥≤ ±Æ∞• ±≤Æ≤• ≤πÆ∂• ≤≤Æ∂• ±π¥¨≤∂∞ Ú·˘ ¯‡· ±≥• ≥∞ ±Æ±• ±±Æµ• ≥≤Ƶ• ≤¥Æ¥• ¥∑¨¥≥∞ ˙‚ ˙Èȯ˜ ∑• ≤∑ ±Æ∂• ∂Æπ• ≥∞Ƶ• ≤¥Æ∏• ¥∑¨¥±∂ ˙Ïȇ ±∏• ≤π ±Æ±• πÆπ• ≥≥Ƶ• ≤µÆ¥• ≥≤¨¥≥π ‰ÂÓÈ„ ≥∞• ≤≤ ≤Æ¥• ∂Æ≥• ¥µÆ∏• ≥∑Ƶ• ≤∂¨∑±∞ ˙·È˙ ≤≥• ≤∂ ±Æ∂• πÆ¥• ≥∏Æ≤• ≤πƱ• ≤≥¨ππ∏ ÌȘÙ‡ ≤≤• ≥¥ ∞Æ∂• ±µ• ≥∞• ≤≤Æ≥• ≤≥¨≥∑± „¯Ú ±≤• ≤π ±Æ≥• πÆ∑• ≥±Æ∑• ≤¥Æ¥• ≤∞¨∑≥∞ ˙¯„˘ ≤µ• ≤∑ ≤Æ∞• ∏Æ∏• ≥∑Æ¥• ≤πÆπ• ∏¨±±± ÌÁÂ¯È π• ≤π ±Æ≤• ∂Æ∑• ≥∂Æ≥• ≤∑Æ≥• ∂¨±∂≤ ¯˙ÈÓ ±π• ≥∏ ∞Æ∏• ±µÆ±• ≤πƵ• ≤≤Ƶ• ∂¨¥π≤ ¯ÓÂÚ ∏• ≤∏ ∞Æ∏• ¥Æ∏• ≥∂Æ≤• ≤µÆ∂• µ¨∏∞∑ ÌÈ·‰Ï ±∑• ≤∑ ≤Æ≥• ∏Ƶ• ≥πÆ≥• ≥≥Æ≥• ¥¨∑¥± ÔÂÓ¯ ‰ÙˆÓ ±∑• ≤πƱ ±Æ≤• ±∞Æ∂• ≥≤Æ≥• ≤µÆ∞• ¥¥∑¨∂∂∑ Ø ÏΉ ÍÒ ÚˆÂÓÓ ניתן להורידÆ≤∞∞π ∞∞≤∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ יישובים ואוכלוסייתם — סוף שנתπ מקור הנתונים לשנת ∫ שאר הנתונים נלקחו מתוךÆhttp://www.cbs.gov.il/ishuvim/yishuv_2009_information.xls ∫את הקובץ בקישור http://www.cbs.gov.il/publications10/local_authorities08/pdf/h_print.pdf ∫ ראוÆ®≤∞±∞© מקסימוף .http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=200924244 ∫ ראוÆ®≤∞∞π© וציבל מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים האוכלוסייה הבדואית בנגב 10 ∑ רהט היא העיר המוסלמית הגדולה בישראל ©∑∏∂¨ µ±נפש® Æעל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ בסוף שנת ≤∞∞πעלה מספר התושבים המוסלמים ברהט על זה שבנצרת¨ העיר הערבית הגדולה בישראל ©∑∂ ∑≤¨±נפש®¨ שכ ∑∞•מתושביה מוסלמים ©כ µ∞¨≤≥∞נפש®Æ לוח ≤∫ חמש הערים הערביות הגדולות בישראל ∏ ˘¯ÈÚ‰ Ì ‡‰ÈÈÒÂÏΠ©®≤∞∞π ÛÂÒ ˘È˙˘ ÈÚ·Ë È·ȯ ¯ÂÚÈ ©∏∞∞≤® ˙¯ˆ ∑∂∑≤¨± •∏±Æ ¯Ë‰ ∑∏∂¨µ± •∑≥Æ ‡ÌÁ٠χ Ì ≥¥∂¨∞µ •≤Ƶ ‰·ÈÈË ≤≥∂¨¥π •≤≤Æ ˘ÌÚ¯Ù ≥∂¨≤±π •∏±Æ ג Æהאוכלוסייה הבדואית — ßיישובי הפזורהß על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ בסוף שנת ≤∞∞πהתגוררו כ ¥µ¨∂∞∞נפש ©•∑ ≤≥Æמהבדואים בנגב® בßיישובי הפזורה הבדואית Æßמונח זה מתייחס לשבטים שיישוביהם טרם זכו להכרה רשמית מטעם המדינה ©ולכן נודעו בכינוי ßכפרים בלתי מוכ¯ים Æ®ßאחדים מהם שוכנים בשטחי שיפוטן של המועצות האזוריות רמת הנגב ובני שמעוןÆ כ ±∂¨∞∞∞תושבים ©•≥ ∏Æמהבדואים בנגב® מתגוררים ביישובי המועצה האזורית אבו בסמה Æיישובים אלה¨ אשר עד לפני כעשור נכללו בקטגוריה של ßיישובי הפזורה ¨ßזכו בשנים האחרונות להכרת המדינה ולמעמד מוניציפאלי רשמי ©להרחבה ראו סעיף ≤Æג IIÆלהלן®Æ ∏ המקור∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה © ¨®≤∞∞πיישובים ואוכלוסייתם — סוף שנת Æ≤∞∞πראו הערה ∑ לעילÆ אוכלוסייה ומאפיינים דמוגראפיים 11 תרשים ≥∫ התפלגות האוכלוסייה הבדואית בנגב לפי צורת היישוב ©π ®≤∞∞π ®∏Æ≥•© ±∂¨∞∞∞ ∫‰ÓÒ· ·‡ ˙ȯÂʇ ‰ˆÚÂÓ ®∂∑•© ±≤π¨≤∞∞ ∫Ú·˜‰ È·Â˘ÈÈ ®≤≥Æ∑•© ¥µ¨∂∞∞ ∫‰¯ÂÊÙ‰ È·Â˘ÈÈ ©•≥®∏Æ ©•∑®≤≥Æ ©•∑∂® π למקור הנתונים על יישובי הקבע ראו הערה ∑ לעיל Æמקור הנתונים על יישובי הפזורה∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ∞© ≤∞±מס ¨®∂± ßלוח ∂ ¨≤Æלוח ≤ Æ≤Ʊהנתונים על המועצה האזורית אבו בסמה נלקחו מאתר המועצה∫ Æhttp://abubasma.org.il לצד הנתונים הרשמיים שהתפרסמו מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ קיימים נתונים אלטרנטיביים על מספר התושבים ביישובי הפזורה¨ ובמיוחד בכפרים הבלתי מוכ¯ים בנגב Æעל פי נתוני סקר שערכה אגודת הגליל — אגודה ערבית ארצית העוסקת במחקרים ובשירותים בריאותיים — עמד מניינם של התושבים בכפרים הבלתי מוכרים בנגב במחצית שנת ∑∞∞≤ על כ ∂∞¨∂¥∞נפש¨ שהיוו •∑ ≥∏Æמן האוכלוסייה הבדואית בנגב Æראו∫ הפלסטינים בישראל∫ סקר חברתיכלכלי¨ ∑∞∞≤ — ממצאים עיקריים ©שפרעם∫ אגודת הגליל¨ רכאז ואלאהאלי¨ דצמבר ∏∞∞≤®¨ לוח ¨µÆ¥עמ∑π ß ©להלן∫ סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤®¨ ¸ערבית ואנגלית˛Æ לעומת זאת¨ על פי נתוני המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב¨ שהפכה מאז הקמתה בשנת ∑ ±ππלגוף המייצג של יישובי הפזורה הבדואית בנגב¨ עמד מניין התושבים¨ המתגוררים ב ¥µכפרים¨ על יותר מ ∏¥¨∞∞∞נפש¨ והללו היוו כמחצית האוכלוסייה הבדואית בנגב Æראו פרטים מטעם ארגון רופאים לזכויות אדם∫ .http://www.phr.org.il/default.asp?PageID=42 יש לקחת בחשבון כי נתוני המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב כללו בחלקם גם את יישובי המועצה האזורית אבו בסמה¨ אשר זכו לא מכבר להכרה מצד המדינה ומשום כך נכללים בסטטיסטיקה הרשמית¨ ומכאן מקור הפערÆ 12 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים מפה ≤∫ יישובי הקבע ואזורי הכפרים הבלתי מוכ¯ים ©לפי שבטים™®¨ ±∞≤∞∞¥ ™ במתחם כל שבט נכללים כמה יישובים בלתי מוכרים Æשם השבט נקבע על פי רישום האוכלוסין במשרד הפניםÆ ∞± המקור∫ לוינסון ויוגב © ¨®≤∞∞¥עמƱ∂ ß אוכלוסייה ומאפיינים דמוגראפיים 13 Iמדיניות הממשלה להסדרת מעמדם של יישובי הפזורה הבדואית בנגב בנובמבר ∞∞∞≤ הודיעה הממשלה על מדיניות חדשה בכל הנוגע ליישובים הבדואיים הבלתי מוכריםÆ בין השאר החליטה הממשלה להכיר בתשעה מתוך כ ¥µיישובים בלתי מוכרים ולהקים רשות מקומית לניהולם Æההחלטה ביטלה את ההתניה של מתן שירותים ממשלתיים בהשגת הסדר עם התושבים בנושא הקרקעות וקבעה כי תושבי הכפרים הבלתי מוכרים ישותפו בקבלת החלטות הנוגעות ליישוביהם Æבשנת ≥∞∞≤ הציגה ועדת השרים לענייני המגזר הלאיהודי תכנית כוללת לטיפול באוכלוסייה הבדואית בנגבÆ אחד מסעיפי התכנית התייחס להקמתם או למיסודם של שבעה יישובים בדואיים חדשים למען תושבי הפזורה הבדואית Æבשנת ≤∞∞¥הוקמה המועצה האזורית אבו בסמה¨ כדי לאגד את יישובי הפזורה הבדואית ולתת להם שירותים עירוניים¨ כולל חינוך ורווחה ©להרחבה על אבו בסמה¨ ראו בהמשך®±±Æ בשנים האחרונות קיבלה הממשלה שורת החלטות שתכליתן להמשיך ולהסדיר באופן רשמי את מעמדם של הכפרים הבלתי מוכרים של הבדואים בנגב¨ או לחלופין להקים יישובי קבע חדשים עבור תושביהם Æבאפריל ∏∞∞≤ אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה של משרד הפנים¨ בהתאם להחלטת הממשלה¨ את הקמתו של יישוב קבע חדש באזור עבדת¨ עבור השבטים אלעזאזמה וגßנאביב מן הפזורה הבדואית ©יישוב זה לא נכלל במסגרת המועצה האזורית אבו בסמה® Æמנכ¢ל משרד הפנים¨ אריה בר¨ הסביר כי הקמת היישוב היא ¢חלק ממדיניות הממשלה¨ להסדיר ללא דיחוי את ההתיישבות הבלתי מוסדרת של הבדואים בנגב¨ שאינם נהנים משירותים מתקדמים ומאיכות החיים הדרושה לשם קידומם והשתלבותם בחיי המדינה ובשגשוגו של הנגב±≤¢Æ אחת ההחלטות הבולטות של הממשלה להסדרת מעמדם של הכפרים הבלתי מוכרים של הבדואים בנגב התקבלה בינואר ¨≤∞∞πכשהממשלה החליטה לאמץ את עיקרי דו¢ח הוועדה להצעת מדיניות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב¨ בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג ©ועדת גולדברג® Æהממשלה קבעה כי הפתרון לסוגיית התיישבות הבדואים בנגב יושתת על ¢גיבוש מדיניות מערכתית כוללת המשלבת טיפול בנושא הקרקע ובנושא תכנון והסדרת ההתיישבות ¨¢וכן על ¢גיבוש מדיניות אשר תביא בחשבון את צורכי האוכלוסייה הבדואית¨ את תביעותיה לזכויות בקרקע¨ את צורכי המדינה ואת משאביה הקרקעיים והכספיים±≥ ¢Æ ±± סבירסקי וחסון © ¨®≤∞∞µעמÆ≤∏≠≤∑ ß ≤± חי ©≤ באפריל ∏∞∞≤®¨ אושרה הקמת יישוב קבע בדווי בנגב¨ הארץÆ ≥± החלטה מספר ¥¥±±של הממשלה מיום ∏ ±בינואר ¨≤∞∞πבנושא∫ ¢דין וחשבון להצעת מדיניות להסדרת התיישבות הבדווים בנגב ©ועדת גולדברג® Æ¢לנוסח המלא ראו∫ Æhttp://www.pmo.gov.il/PMO/Secretarial/Decisions/2009/01/des4411.htm 14 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים IIהתושבים הבדואים במועצות האזוריות אבו בסמה¨ בני שמעון ורמת הנגב ועדת גולדברג קבעה¨ בין היתר¨ כי יש לשלב את הכפרים הבלתי מוכרים במערך היישובי הקיים¨ בהמשך למדיניות ההכרה שהביאה להקמת יישובי אבו בסמה ±¥Æבהתאם לכך¨ אחדים מיישובי הפזורה הבדואית¨ שעד לא מכבר הוגדרו ßכפרים בלתי מוכרים ¨ßהחלו לזכות בהדרגה בהכרה רשמית במעמדם¨ שהתבטאה בהכללתם בשטחי השיפוט של מועצות אזוריותÆ על פי נתוני המועצה האזורית אבו בסמה¨ נכללים בשטח שיפוטה עשרה יישובים בהם מתגוררים יותר מ ±∂¨∞∞∞נפש¨ תשעה מהם יישובי בדואים∫ אבו קורינאת ©∞∞∑¨≤ נפש®¨ אום בטין ©∞∞ ≥¨µנפש®¨ מולדה ©∞∞∞¨ ±נפש®¨ מַכחלמרעית ©∞∞ ±¨µנפש®¨ קסְר אַסִר≠הואשלה ©∞∞∞¨≥ נפש®¨ אסייד ©∞∞≥¨µ נפש®¨ תראבין¨ ביר הדאג ßוכוחלה ©אין נתונים על מספר התושבים בשלושת היישובים האחרונים®Æ יישוב נוסף שנכלל בשטח שיפוטה של המועצה¨ אשר תושביו הם ערבים שאינם בדואים ©פלאחים שמקורם בהר חברון®¨ הוא דריגßאת ©∞∞∞¨ ±נפש®±µÆ ±¥ ראו∫ דו¢ח ועדת גולדברג¨ עמ ¨≥≤ ßסעיף ∏∞ Ʊניתן להוריד את הדו¢ח המלא מן הקישור∫ http://www.moch.gov.il/NR/rdonlyres/770ABFE7-868D-4385-BE9A-96CE4323DD72/5052/DochVaad .aShofetGoldbergHebrew3.pdf ±µ ראו אתר האינטרנט של המועצה האזורית אבו בסמה∫ .http://abubasma.org.ilיש לציין כי אין נתונים מדויקים על מספר התושבים הבדואים החיים בשטח שיפוטה של מועצת אבו בסמה Æעל פי נתוני סקר אגודת הגליל¨ נכללו בשטח השיפוט של אבו בסמה שמונה יישובים בסוף שנת ∑∞∞≤ ©ובכלל זה היישוב דריגßאת®¨ בהם התגוררו כ ≤≥¨∞∞∞נפשÆ ראו∫ סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמÆ≥¥∑ ß אוכלוסייה ומאפיינים דמוגראפיים 15 מפה ≥∫ יישובי המועצה האזורית אבו בסמה ©∞±∂ ®≤∞± ‡¯ÂÙ–Ï ‡ËÈ ÏӯΠÔÂÚÓ ‰ÈÓÂË ‡˘˙ÚÂÓ ‡˘ÓÚ ¯‰ „¯Ú ˙ÈÚ¯Ó ©®ÏÂÁÎÓ ˙„¯Ú Ï ‡‰Ú¯ÂÙ Ï ‰ÙÈÒΠχÈ˙Ú ÌÈ·Á¯Ó ‡≠‰È¯‰Ê ˘‰ÚÓ ‡Ë Ô¯ÈÁ ÌÈӯΠ¯˙ÈÓ ˙ÈӯΠ‡˘˙ÂÏÂÎ ·‰Ï ÌÈ·‰Ï ‡„ÈÈÒÏ ‰È˜Ï ‰„ÏÂÓ ‡ÔÈË· Ì ˙Ú·˘ Ï ˜„·‚ ˙Ó ˙ȯÓÂÚ ·‚‰ ¯Ó˘Ó ˙¯‡·ÔÈ ˙ȘÈÏ ‰¯ÂÁ ‰¯ÈÚ ¯Ë‰ ˙·È˙ ‰˙ÊÚ ˙Á¯Ù „Ìȇ„ ·‡¯ ˘·Ú ‚˙ÏÈ ‡ÌȘÙ ‡˘ÏÂÎ ¯ÓÂÚ ÌÈ·Á¯Ó ÌÈË· ˘‚· ˘ÌÂÏ ‡·ÏÂÏ˙  ¯ÚÂ¯Ú ¯··ÂÁ ˙Ó ‡·˙‡È¯˜– ‡Ú˜· ˙Ó¯ Æ˙Æ „‰ÂÓÈ ˜¯Ò–‡ ¯Ò ¯ÈÚ ÌÈ„¢‰·‰ ÌÁÂ¯È ¯·ÌÈ·È ·ß‚‡„‰ ¯È ˙ȯÂʇ ‰ˆÚÂÓ ‡·‰ÓÒ·  יישובי המועצות האזוריות בני שמעון ורמת הנגב הם יהודיים בלבד אך בשטח המועצות יש פזורה בדואית רבה Æעל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לסוף ∏∞∞≤¨ כ ∂¨≥∂∞© µ≥•נפש® מתושבי המועצה האזורית בני שמעון וכ ±¨≤𱩠≤∞Ƶ•נפש® מתושבי המועצה האזורית רמת הנגב הם בדואים±∑Æ ד Æריבוד גילאים האוכלוסייה הבדואית בנגב צעירה מאוד בהשוואה לאוכלוסייה היהודית ולכלל האוכלוסייה הערבית בישראלÆ על פי נתונים לשנת ∑∞∞≤¨ שיעוריהם של בני ∞≠ ±¥ובני ∞≠ ±πבקרב הבדואים בנגב גבוהים פי שניים ויותר מהשיעורים המקבילים באוכלוסייה היהודית Æהגיל החציוני של האוכלוסייה הבדואית בנגב¨ במיוחד בקרב תושבי הכפרים הבדואיים הבלתי מוכרים¨ נמוך באופן משמעותי מהגיל החציוני של כלל האוכלוסייה הערבית¨ וקטן פי שניים ויותר מהגיל החציוני באוכלוסייה היהודיתÆ ∂± המקור∫ עותק שנשלח אל המחבר מטעם המועצה האזורית אבו בסמה¨ פברואר ∞Æ≤∞± ∑± מקסימוף ©∞Æ®≤∞± 16 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים ∑∞∞≤® ∏± לוח ≥∫ ריבוד גילאים על פי אזור גיאוגרפי וקבוצת אוכלוסייה ©ממוצע ‡ÈÙ¯‚‡Ȃ ¯ÂÊ ı¯‡‰ ÏÎ ·‚‰ ˜·‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ ·„∫Ìȇ ÈÏÏÎ ·„∫Ìȇ È˙Ï· ÌȯÙÎ ÌȯÎÂÓ ÌÈ„Â‰È ÌÈ·¯Ú ÌÈ„Â‰È ˘±¥≠∞ È· ¯ÂÚÈ •∏µµÆ •∂µπÆ •∂≤µÆ •≥πÆπ •∏≤µÆ ˘±π≠∞ È· ¯ÂÚÈ •∂∂Æ¥ •∂∂∂Æ •≤≥≥Æ •¥πÆπ •≥≥Æ¥ ˘‰ÏÚÓ ∂µ È· ¯ÂÚÈ •≥±Æ •≥±Æ •∑±∞Æ •≥Æ¥ •∑±±Æ ®ÌÈ˘© ÏÈ‚‰ ÔÂȈÁ ±≤Æπ ∞±±Æ ≤πÆπ ∞≤∞Æ ≥∞Æπ ה Æשיעורי פריון וריבוי טבעי שיעור הריבוי הטבעי של האוכלוסייה הבדואית בנגב היה מאז ומתמיד גבוה באופן משמעותי משיעור הריבוי הטבעי של כלל האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה היהודית בישראל ©למעט האוכלוסייה החרדית¨ ועל כך ראו בהמשך® Æהריבוי הטבעי בקרב האוכלוסייה הבדואית גבוה בזכות שיעור פריון גבוה במיוחד Æשיעור הפריון הכולל בקרב האוכלוסייה הבדואית גבוה כמעט פי שניים מן השיעור המקביל באוכלוסייה הערבית כולה ופי שניים וחצי מן השיעור המקביל באוכלוסייה היהודיתÆ לוח ∫¥שיעורי פריון כולל וריבוי טבעי לפי אזור גיאוגרפי וקבוצת אוכלוסייה ·‚‰ ‡ÈÙ¯‚‡Ȃ ¯ÂÊ ©±π ®≤∞∞π ı¯‡‰ ÏÎ ˜·‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ ·„Ìȇ ÌÈ„Â‰È ÌÈ·¯Ú ÌÈ„Â‰È ÏÏÂÎ ÔÂȯ٠∑µÆ ∏≤Æ ≥Ƶ ≤Æπ ¯ÈÚ·Ë ÈÂ·È •∏≥Æ •±Æ¥ •≤Æ¥ •±Æµ לשם השוואה¨ שיעור הריבוי הטבעי הגבוה ביותר בישראל נרשם ביישובים שכל תושביהם חרדים Æעל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לסוף ∏∞∞≤¨ שיעור הריבוי הטבעי השנתי הגבוה ביותר נמדד בעיר ∏± הנתונים על הבדואים בכפרים הבלתי מוכרים בנגב מעודכנים לסוף שנת ∂∞∞≤ ונלקחו מתוך∫ סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ לוח ∂ ¨µÆעמ Æ∏± ßשאר הנתונים נלקחו מתוך∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ∏∞∞≤ ©מסß ¨®µπלוח ∞ Æ≤Ʊהנתונים על הנגב מתייחסים לנפת באר שבעÆ ±π הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ∞© ≤∞±מס ¨®∂± ßלוח ß Æ≥Ʊ≥ ¨≥Ʊ± ¨≤Æ¥שיעור פריון כוללß מוגדר∫ מספר הילדים שאישה צפויה ללדת במשך כל ימי חייהÆ אוכלוסייה ומאפיינים דמוגראפיים 17 מודיעין עילית — • ¨∂Ʊואחריה באלעד — • ¨µÆ±בביתר עילית — • ¨µÆ±בעמנואל — •∂ ¨≥Æבקריית יערים — •¨≤Æπ וברכסים — •∏ Æ≤Æהיקף האוכלוסייה בששת היישובים הללו ©∞∞∑¨ ±≤µנפש בסוף שנת ∏∞∞≤® היה דומה להיקף האוכלוסייה בשבעת יישובי הקבע של הבדואים בנגב ©ראו סעיף ≤Æב לעיל® Æכמו כן¨ שיעור ריבוי טבעי שנתי גבוה במיוחד ©בהשוואה לכלל האוכלוסייה הערבית והיהודית® נמדד בערים שאוכלוסייתן חרדית ברובה המכריע¨ כגון בית שמש ©•≥ ∑∂¨±∞∞ ¨≥Æנפש® ובני ברק ©• ±µ≥¨≥∞∞ ¨≤Æπנפש®≤∞Æ לפי נתוני שנת ¨≤∞∞µהיה הריבוי הטבעי בקרב הבדואים בנגב ©•≥ ®¥Æכפול מן הריבוי הטבעי בקרב האוכלוסייה הערבית בגליל ©• ®≤Ʊוגבוה מאוד בהשוואה ליישובי המשולש ©• ®≤Ƶולערים המעורבות ©•≥ ≤±Æ®≤Æעל שיעור הריבוי הטבעי הגבוה במיוחד בקרב הבדואים בנגב ביחס לשאר האוכלוסייה הערבית מלמד הנתון הבא∫ בשנת ≤∞∞µהיה סך כל הריבוי הטבעי השנתי ©לידות חי פחות פטירות® באוכלוסייה הבדואית בנגב זהה כמעט לסך כל הריבוי הטבעי באוכלוסייה הערבית באזור המשולש∫ ∂¨∑∂¥נפש לעומת ∑≥∏¨∂ נפש בהתאמהÆ זאת בעוד שבאותה שנה היה היקף אוכלוסיית הבדואים בנגב רק מעט יותר ממחצית האוכלוסייה הערבית במשולש∫ ∞ ±¥≥¨∑¥נפש לעומת ∑ ≤µ≥¨≤±נפש בהתאמה≤≤Æ נוכח העובדה שהן האוכלוסייה בנגב והן האוכלוסייה באזור המשולש היא מוסלמית הומוגנית¨ ניתן להסיק כי הפער הגבוה בשיעור הריבוי הטבעי בין הבדואים בנגב לבין שאר האוכלוסייה הערבית אינו נובע בהכרח מגורמים דתיים אלא מגורמים תרבותיים ייחודיים לחברה הבדואית Æבן דוד © ®≤∞∞¥מסביר כי אחת הסיבות לשיעור הריבוי הטבעי הגבוה אצל הבדואים היא רצון הקבוצה ©השבט¨ החמולה¨ המשפחה המורחבת® להתעצם כדי לעמוד במאבקי כוח Æהחשש התמידי של כל קבוצה הוא שתיאלץ להגן על עצמה מפני אויב קונקרטי או פוטנציאלי¨ והתפיסה הרווחת היא שהגדלת כוחה והתארגנותה עשויות לשמש גורם הרתעה Æבן דוד קובע כי כל נימוק וצורך מודרני להפחית את הילודה¨ מתבטל נוכח גורם תרבותי זה Æבהקשר זה בן דוד מצביע גם על תופעת הפוליגמיה ©יותר מאישה אחת לאיש® בחברה הבדואית Æלפי מחקרו¨ שיעור הפוליגמיה באוכלוסייה הבדואית בנגב עמד בשנת ≤∞∞≤ על •∞≥ Æהמשמעות היא שכמעט לכל גבר בדואי שלישי יש שתי נשים לפחות Æבן דוד מסיק כי הולדת מספר רב של ילדים אפשרית רק באמצעות פוליגמיה¨ ואחת ממטרות הפוליגמיה היא הולדת ילדים≤≥Æ ו Æמשקי בית המשפחה הבדואית גדולה באופן משמעותי מכל משפחה אחרת בישראל — ערבית ויהודית כאחת Æעל פי נתוני ∑∞∞≤¨ ממוצע הנפשות במשק בית בדואי בנגב היה גבוה ב ≥∞•מהממוצע בקרב משקי בית ערביים וגבוה כמעט פי שניים מהממוצע בקרב משקי בית יהודיים∫ ≥∞ ¥Æ∂¥ ¨∂Æו ≥Æ∞πנפש בהתאמה Æשיעורם הגבוה ∞≤ מקור∫ מקסימוף ©∞ Æ®≤∞±הרשויות המקומיות בישראל — ∏∞∞≤ ©פרסום מס ¨®±¥±¥ ßירושלים∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ משרד הפנים — האגף למנהל מוניציפאלי¨ תחום מחקר מוניציפאלי¨ ספטמבר ∞ Æ≤∞±ראו∫ .http://www.cbs.gov.il/publications10/local_authorities08/pdf/h_print.pdf ≤± חßמאיסי © ¨®≤∞∞πעמÆ¥≤ ß ≤≤ חßמאיסי © ¨®≤∞∞πעמÆ≥∂ ß ≥≤ בן דוד © ¨®≤∞∞¥עמƱ≤µ≠±≤¥ ß 18 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים ביותר של משקי בית בדואיים בנגב היה של אלה שמנו תשע נפשות ויותר∫ •≥ Æ≤∞Æלעומת זאת¨ שיעורם הגבוה ביותר של משקי בית בקרב האוכלוסייה הערבית הכללית היה של אלה שמנו ארבע וחמש נפשות∫ •≤ ±∏Æו ±∏Æπ•בהתאמה Æבקרב האוכלוסייה היהודית היה הגבוה ביותר שיעור משקי הבית שמנו שתי נפשות∫ •∑ Æ≤µÆשיעורם של משקי בית בדואיים המאכלסים שבע נפשות ויותר ©•∞ ¨®¥∞Æהיה גבוה פי ∞± מהשיעור המקביל בקרב משקי בית יהודיים ©•∞Æ®¥Æ לוח ∫µהתפלגות משקי בית לפי גודלם ולפי קבוצת אוכלוסייה ˙È· ˜˘Ó· ˙Â˘Ù ¯ÙÒÓ ˙Ȅ‰ȉ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ± •∞±Æ •≤¥Æ •∞≤∞Æ ≤ •πÆ¥ •∞±¥Æ •∑≤µÆ ≥ •≥±∞Æ •∞±≥Æ •∏±∂Æ ¥ •∂±¥Æ •≤±∏Æ •±∂Ƶ µ •∏±≤Æ •±∏Æπ •±±Æπ ∂ •∏±±Æ •±¥Æ± •∞µÆ ∑ •±∞Ƶ •∏∏Æ ∏ •≤πÆ •≥¥Æ •≥≤∞Æ •¥Æ¥ ≥∞∂Æ ¥Æ∂¥ ´π ˙È· ˜˘Ó· ˙Â˘Ù ÚˆÂÓÓ ≤¥ ©∑∞∞≤® ≤¥ •∞¥Æ ≥Æ∞π סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤ ªהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ∞ ¨≤∞±לוח ¨µÆ±עמÆπ≤ ß אוכלוסייה ומאפיינים דמוגראפיים 19 תרשים ∫¥התפלגות משקי בית לפי גודלם ולפי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤® •∞± •∑± •∏± •≤µ •≥± •≥≥ •≥≥ •≤µ ≤≠± •¥ ∂≠µ ≥≠¥ ˙È· ˜˘ÓÏ ˙Â˘Ù ÚˆÂÓÓ ˙Ȅ‰ȉ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ •∏± ‡‰ˆÂ·˜· ˙È·‰ Ș˘Ó ÏÏÎÓ ÊÂÁ •∞¥ •∂¥ •∞µ •¥µ •∞¥ •≥µ •∞≥ •≤µ •∞≤ •±µ •∞± •µ ∞ ´∑ ·‚· Ìȇ„·‰ צפיפות הדיור ביישובי הבדואים גבוהה משמעותית מצפיפות הדיור בכל יישוב אחר בישראל — ערבי ויהודי כאחד Æעל פי נתוני שנת ∑∞∞≤¨ שיעורם של משקי בית בדואיים בהם התגוררו שתי נפשות ויותר בחדר¨ היה כפול מן השיעור המקביל בכלל משקי הבית הערביים¨ וגדול פי חמישה מן השיעור המקביל במשקי בית יהודיים∫ • πƵ• ¨±∏Æ¥ו ≥Æ∑•בהתאמהÆ לוח ∂∫ צפיפות הדיור במשק בית לפי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤® ≤µ ˆ¯„Á· ¯ÂÈ„ ˙ÂÙÈÙ ·‚· Ìȇ„·‰ ˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ˙Ȅ‰ȉ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ˙Á‡ ˘ÙÓ ˙ÂÁÙ •≤πÆπ •≥≥µÆ •µ∏Æ¥ ˙Â˘Ù ≤≠± •∂µ±Æ •≤µµÆ •≥∑Æπ ≤≠≥ ˙Â˘Ù •∂±¥Æ •∏Ƶ •≥≥Æ ≥ ¯˙ÂÈ ˙Â˘Ù •∏≥Æ •∞±Æ •∞Æ¥ ≤µ סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמ ª±±± ßהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ∏∞∞≤ ©מס ¨®µπ ßלוח ƵÆ≤¥ 20 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים ≥Æ רמת החיים ביישובי הבדואים א Æהיישובים הבדואיים — בתחתית המדד החברתיכלכלי של היישובים בישראל על פי נתוני המדד החברתיכלכלי של היישובים בישראל לשנת ∂∞∞≤ ©שפורסם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנובמבר ≤∂¨®≤∞∞πכל שבעת יישובי הקבע של הבדואים בנגב ויישובי המועצה האזורית אבו בסמה מדורגים באשכול הנמוך ביותר Æבאשכול זה מופיעים שני יישובים יהודיים שכל אוכלוסייתם חרדית∫ ביתר עילית ומודיעין עילית ©להרחבה ראו סעיף Ƶא∫ תחולת העוני באוכלוסייה הבדואית בנגב®Æ ב Æרמת החיבור לשירותים ולתשתיות עירוניות אבו בדר וגוטליב ©∏∞∞≤® הזכירו כי תהליך העיור של הבדואים בנגב¨ שהתבטא בהקמתם של שבעת יישובי הקבע¨ הביא אמנם לאספקה של מערכת שירותים בסיסיים¨ כולל מערכת כבישים¨ בתי ספר¨ מרפאות ומערכות מים¨ אלא שרמת השירותים נותרה נחותה בהשוואה לזו הנהוגה ביישובים יהודיים בגודל דומה≤∑Æ להלן מאפיינים אחדים הקשורים ברמת החיים ביישובי הבדואים¨ שימחישו את רמת החיים הירודה ביישובים אלה בהשוואה לרמתה ביישובים הערביים בישראל¨ שהיא נחותה ממילא מרמת החיים הממוצעת ביישובים היהודיים בארץÆ Iרמת התשתיות ביישובי הקבע רמת אספקת השירותים והחיבור לתשתיות עירוניות ביישובי הבדואים נמוכה באופן משמעותי בהשוואה לרמתם בקרב כלל האוכלוסייה הערבית Æבעוד שרוב מוחלט של היישובים הערביים בארץ מחוברים לרשתות המים והחשמל הארציות¨ וכמעט כולם מחוברים לתשתיות הביוב¨ כשליש מן התושבים הבדואים ביישובי הקבע נאלצים להתחבר לרשת פרטית של אספקת מים או לייצר חשמל לעצמם באמצעות גנרטורים פרטיים Æתמונה עגומה עולה מבדיקת מצב תשתיות הביוב∫ כשני שלישים ∂≤ המדד החברתיכלכלי של היישובים בישראל¨ שמתפרסם מדי כמה שנים מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ מייצג שילוב של כמה תכונות חברתיותכלכליות בסיסיות של האוכלוסייה ביישוב מסוים¨ ובהן∫ מקורות כספיים של התושבים¨ נתונים מתחום הדיור¨ רמת תשתיות עירוניות¨ בעלות משקי בית על מוצרים בני קיימא¨ רמת מינוע¨ רמת חינוך והשכלה¨ מאפייני תעסוקה ואבטלה¨ מצוקות חברתיות שונות ומאפיינים דמוגראפיים Æהמדד מחושב על פי ±¥ משתנים כדלקמן∫ ®±הכנסה ממוצעת לנפש ©כולל גמלאות® ®≤ ªרמת מינוע ©שיעור אחזקת רכב® ®≥ ªאחוז כלי רכב חדשים ®¥ ªאחוז זכאים לתעודת בגרות ®µ ªאחוז סטודנטים ®∂ ªאחוז דורשי עבודה ®∑ ªאחוז המשתכרים עד שכר המינימום ®∏ ªאחוז המשתכרים מעל פעמיים השכר הממוצע ®π ªחציון גיל ®±∞ ªיחס תלות ®±± ªאחוז משפחות עם ארבעה ילדים ויותר ®±≤ ªאחוז מקבלי דמי אבטלה ®±≥ ªאחוז מקבלי גמלה להבטחת הכנסה ®±¥ ªאחוז מקבלי קצבת זקנה עם תוספת השלמת הכנסהÆ ∑≤ אבו בדר וגוטליב ©∏∞∞≤®¨ עמÆπ ß רמת החיים ביישובי הבדואים 21 מן התושבים ביישובי הבדואים אינם מחוברים לרשת ביוב ארצית אלא לביבי שופכין ©ראו לוח ∑ להלן®Æ הבדואים טוענים כי מצב התשתיות הירוד ביישוביהם נובע מהזנחה של רשויות המדינה Æהמדינה טוענת מנגד כי הבדואים עצמם מערימים קשיים על פעילותה לשיפור התשתיות ביישוביהם¨ בין היתר מחמת הבנייה הלא מוסדרת ביישובים אלה והשיעור הנמוך של גביית הארנונה בהם¨ שמעכב את הרחבת התשתיות הקיימות ובניית תשתיות חדשות≤∏Æ IIרמת התשתיות בכפרים הבלתי מוכרים דו¢ח של משרד הבריאות מדצמבר ∏∞∞≤ תיאר את חומרת המצב בכפרים הבלתי מוכרים בנגב∫ ¢האוכלוסייה בכפרים הבלתי מוכרים מתגוררת במבנים טרומיים¨ צריפים וØאו אוהלים¨ ללא אספקה סדירה של מים או של חשמל Æמקור מי השתייה בכפרים הבלתי מוכרים הוא מנקודות האספקה של חברת מקורות Æאספקת מי השתייה עד הבית מתבצעת באמצעות צינור פלסטיק המחובר לקו מי שתייה של חברת מקורות וØאו על ידי הובלה במיכלים Æחלק ממשקי הבית אינם מחוברים כלל לחשמל וחלקם האחר משתמש בגנרטורים שלעתים מופעלים רק מספר שעות ביממה Æחימום הבית בחורף מתבצע בעיקר באמצעות שימוש במדורות פתוחות Æהבישול נעשה תוך שימוש בתנורים של גז וØאו מדורות פתוחות Æהתברואה הסביבתית ירודה¨ ללא סילוק שפכים מרכזי¨ ללא בורות ספיגה וללא פינוי אשפה סדיר Æאין דרכים סלולות ואין חיבורים לרשת טלפונים קוויים≤π¢Æ על פי סקר אגודת הגליל לשנת ∑∞∞≤¨ אין בכלל שירותים¨ מקלחת או מטבח במקום מגוריהם של כרבע מתושבי הכפרים הבלתי מוכריםÆ ∏≤ ראו למשל סקירה של מנהל מקרקעי ישראל באתר∫ .http://www.mmi.gov.il/static/HanhalaPirsumim/Beduin_.information%20hebrew.pdf ≤π לשכת הבריאות מחוז הדרום והמרכז הלאומי לבקרת מחלות ∏∞∞≤¨ עמ© ±≤ ßלהלן∫ מצב הבריאות של תינוקות וילדים בדואים עד גיל ∂® Æראו∫ .http://www.health.gov.il/download/pages/bedouinKids251208.pdf 22 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים לוח ∑∫ רמת החיבור לתשתיות ביישובי הבדואים בנגב מול כלל היישובים הערביים בארץ ©∑∞∞≤® ∞≥ Ìȇ„·‰ È·Â˘ÈÈ ÏÏÎ ©ÌÈ·Â˘ÈÈ ڷ˜ È·Â˘ÈÈ ·®ÌȯÎÂÓ È˙Ï ÌÈ·Â˘ÈÈ ∫‰ÊÓ ·„È˙Ï· ÌÈȇ ÌȯÎÂÓ ÌÈ·Â˘Èȉ ÏÏÎ ı¯‡· ÌÈÈ·¯Ú‰ ¯˘˙ ‡¯ˆ˙È •∂µÆ¥ •±∑Æπ •πµÆ± ¯˘˙ ˙È˯٠•∞≥¥Æ •≤∏±Æ •¥Æπ ÌÈÓ ˙ÂÈÏÎÓ •≤∞Æ •∞Æ¥ – Ìȯ·ÂÁÓ ‡Ï •∞Æ¥ •∞Æ¥ •∞Ʊ ¯˘˙ ‡¯ˆ˙È •≤∂±Æ •≤πÆ •≥π¥Æ ‚È˯٠¯Â˯ •≥∏Ƶ •π∞Æ¥ •∂µÆ Ìȯ·ÂÁÓ ‡Ï •∞Æ¥ •∞Æ¥ •∞Ʊ ¯˘˙ ‡¯ˆ˙È •∞≥¥Æ •∞Æ¥ •∂∏¥Æ ·ÔÈÎÙ¢ ·È •∂µÆ± •π∑Æπ •∞±µÆ ‡¯Á •∞Æπ •∑±Æ •∞Æ¥ ‡ÔÈ •±±Æ± •≤µÆ¥ •∂±Æ ®¯˙ÂÈ Â‡ ±© ˘È •∏∏Æπ •∂∑¥Æ •π∏Æ¥ ‡ÔÈ •±±Æµ •∞≤µÆ •∏±Æ ®¯˙ÂÈ Â‡ ±© ˘È •∏∏Ƶ •∞∑µÆ •≤π∏Æ ‡ÔÈ •≤±¥Æ •≤µÆ¥ •≤≤Æ ®¯˙ÂÈ Â‡ ±© ˘È •∏∏µÆ •∂∑¥Æ •∏π∑Æ ˙È˙˘˙‰ ‚ÂÒ ÌÈÓ ÏÓ˘Á ··ÂÈ Á·ËÓ ˙ÁÏ˜Ó ˘ÌÈ˙Â¯È ג Æמחסור בתשתיות בתחום הרווחה יישובי הקבע של הבדואים סובלים ממחסור בתשתיות רווחה בכלל ובתשתיות לילדים ונוער בפרט Æעל פי נתוני השנתון הסטטיסטי לבדואים בנגב לשנת ¨≤∞∞¥בשום יישוב אין מרכז למשפחות חדהוריות¨ תחנה לייעוץ לחיי הנישואין או מרכז לטיפול באלימות במשפחה ולמניעתה Æתושבי היישובים הללו נאלצים אפוא לקבל שירותים אלה ביישובים היהודיים הסמוכים ≥±Æבחלק מיישובי הבדואים פועלות מועדוניות שתפקידן לתת לילדים נזקקים מסגרת טיפולית ולימודית בשעות שלאחר הלימודים Æבמועדוניות אלו מטופלים כמה ∞≥ מקור∫ סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמƱ±∏≠±±∑ ß ≥± לוינסון ויוגב © ¨®≤∞∞¥עמƱ±≤ ß רמת החיים ביישובי הבדואים 23 עשרות ילדים בגיל בית הספר היסודי ≥≤Æמצב זה הוא בעייתי נוכח העובדה ש µ≤•מאוכלוסיית יישובי הבדואים הם ילדים עד גיל © ±¥ראו לוח ±לעיל®Æ ד Æהמרחק משירותים ציבוריים בתחום החינוך¨ הבריאות¨ התחבורה והצריכה שיעור המשפחות הבדואיות המרוחקות משירותים ציבוריים שונים הוא גבוה לעומת השיעור הממוצע בכלל האוכלוסייה הערבית Æלמשל¨ שיעורן של המשפחות הבדואיות המרוחקות חמישה קילומטרים ויותר מבית ספר יסודי¨ מרפאה או מרכז קניות¨ גבוה פי שלושה ויותר מן השיעור המקביל בקרב כלל המשפחות הערביות בישראל≥≥Æ לוח ∏∫ המרחק משירותים ציבוריים על פי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤® ¯˙ÂÈ· ·Â¯˜‰ ˙Â¯È˘‰ ̘ÈÓ ˙Â¯È˘ ‚ÂÒ ·Â˘Èȉ ÔÓ Ó¢˜ µ–Ó ¯˙ÂÈ ·Â˘Èȉ ÔÓ Ó¢˜ ± „Ú ˙ÂÁÙ˘Ó‰ ÏÏÎ ˙Âȇ„· ˙ÂÁÙ˘Ó ˙ÂÈ·¯Ú‰ ˙ÂÁÙ˘Ó‰ ÏÏÎ ˙Âȇ„· ˙ÂÁÙ˘Ó ˙ÂÈ·¯Ú‰ ˙≥∑Æ≥• ˙È˘‡¯ ‰¯Â·Á •∂µÆ¥ •±≤Ʊ •∂≥Æ ·È„ÂÒÈ ¯ÙÒ ˙È •µ∞Ƶ •∑±Æπ •±≥Ʊ •≥Æπ ¯È˯٠‡Ù •≥πÆ¥ •≤∂¥Æ •∞±∏Æ •∑Æ¥ ‰‡Ù¯Ó •∞≥∂Æ •∂±Æµ •≤±Æµ •∞∑Æ ·ÌÈÏÂÁ ˙È •∞Æπ •≤Ƶ •∏≥Æ¥ •∞∏∂Æ ˙ÂȘ ÊÎ¯Ó •≥≥≤Æ •∂∑≤Æ •≥≤∏Æ •∑Ʊ על פי נתוני השנתון הסטטיסטי לבדואים בנגב לשנת ¨≤∞∞¥רבים מן התלמידים הבדואים לומדים בבתי ספר מרוחקים ממקומות מגוריהם∫ בבתי הספר היסודיים בלקיה ובשגב שלום¨ כמו גם בבתי הספר העליסודיים בכסייפה ובשגב שלום¨ יותר מ ≤∞•מן התלמידים מתגוררים מחוץ ליישוב ≥¥Æהלימודים בבתי ספר מחוץ ליישוב המגורים מחייבים את התלמידים לגמוא מרחקים ארוכים בדרכם אל בית הספר ובחזרה Æבדרך כלל הם עושים זאת בדרכי עפר ובכבישי גישה לא תקינים Æמצב זה יוצר מגוון בעיות¨ בהן חוסר נגישות לבית הספר מחמת שיבושים בימי החורף¨ וסכנה של פגיעה בילדים בדרך לבתי הספר≥µÆ ≤≥ וייסבלאי ©∂∞∞≤®¨ עמ Ʊ∞ ßראו∫ .http://www.knesset.gov.il/MMM/data/pdf/m01676.pdf ≥≥ סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמƱ≤∏ ß ≥¥ לוינסון ויוגב © ¨®≤∞∞¥עמÆ∑∂ ß ≥µ וייסבלאי ©∂∞∞≤®¨ עמÆ∑ ß 24 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים זמינות השירותים הציבוריים בעייתית במיוחד בכפרים הבלתי מוכרים Æעל פי נתוני ארגון רופאים לזכויות אדם והמועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב ©שני ארגונים התובעים מהממשלה את השוואת זכויות הבדואים®¨ לא היו כלל שירותי רפואה ב ≥¥כפרים בשנת ¨≤∞∞¥בהם כפרים גדולים כמו אלפורעה ©≥¨∏∏µ תושבים®¨ אלזערורה © ≤¨∏π¥תושבים® ותל אלמלח ©∞ ±¨≤µתושבים® Æבכפר ואדי אלנעם ©∞∞∞¨∂ תושבים® היתה מרפאה אחת בלבד Æבכל הכפרים הבלתי מוכרים לא היה ולו בית מרקחת אחד Æכמו כן נמצא כי בכפרים הבלתי מוכרים היה רופא אחד בממוצע לכל ∂ ≥¨±±תושבים¨ בעוד שהיחס המקובל בישראל הוא רופא לכל ∞∞≤¨ ±עד ∞∞ ±¨¥תושבים≥∂Æ ה Æאיכות חיים ירודה∫ חשיפה למפגעים סביבתיים איכות החיים ביישובי הבדואים ירודה בהשוואה לאיכות החיים בכלל היישובים הערביים בישראל Æעל פי סקר אגודת הגליל לשנת ∑∞∞≤¨ שיעורים גבוהים מקרב האוכלוסייה הבדואית — שהם גבוהים פי כמה מן הממוצע באוכלוסייה הערבית — הצהירו כי נחשפו בתכיפות גבוהה למפגעים תברואתיים כגון רעש¨ ריחות¨ אבק ועשן Æלמשל¨ שיעורם של התושבים הבדואים שהצהירו כי נחשפו בתכיפות גבוהה למפגעים כאבק או עשן¨ כפול מן השיעור הממוצע בקרב כלל האוכלוסייה הערבית Æנתון זה מסביר את השיעור הגבוה של חולי אסתמה ביישובי הבדואים¨ ובמיוחד בכפרים הבלתי מוכרים¨ העולה בהרבה על השיעור הממוצע בקרב כלל האוכלוסייה הערבית ©ראו בהמשך סעיף ∑Æד∫ תחלואה במחלות כרוניות®Æ לוח ∫πרמת החשיפה למפגעים סביבתיים על פי קבוצת אוכלוסייה ˙„Ú‚ÙÓ‰ ˙Â¯È ˙·¯˜ ÌÈ˙ÚÏ Ø ÌÈÓÚÙÏ ˜·Ø‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ Ú‚ÙÓ‰ ‚ÂÒ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ˙ȇ„·‰ ©∑∞∞≤® ∑≥ ˙˜ÂÁ¯ ÌÈ˙ÚÏ Ø ‡Ï ÏÏÎ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ ˙ȇ„·‰ ˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ ˙È·¯Ú‰ ¯ÌÈ˘Ú •¥∞Æ¥ •≥¥Æ± •∂µπÆ •∂µÆπ ¯®‰Áˆ© ÌÈÚ¯ ˙ÂÁÈ •¥≤Æπ •∏≤∏Æ •µ∑Ʊ •≤∑±Æ ‡·˜ •∞µ≤Æ •≤≤∂Æ •∞¥∏Æ •∏∑≥Æ Ô˘Ú •≤∂Ʊ •≥±≤Æ •∑≥Æπ •∑∏∑Æ על פי סקר אגודת הגליל לשנת ∑∞∞≤¨ שיעורם של התושבים הבדואים הסובלים בתכיפות מניתוקי מים ביישוביהם או מקרבה למבני אסבסט¨ גבוה מן השיעור הכללי באוכלוסייה הערבית ≤±Æ∏• Æמן הנשאלים הבדואים הצהירו כי סבלו משישה מקרים ויותר של ניתוקי מים ביישוביהם בששת החודשים שקדמו לסקר¨ ∂≥ וסים © ¨®≤∞∞πעמ Æ∏ ßראו∫ .http://d843006.bc470.best-cms.com/uploaded/articlefile_1247136142468HEB.pdf ∑≥ סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמÆ≥∞µ ß רמת החיים ביישובי הבדואים 25 לעומת •≥ ±≥Æמתוך כלל האוכלוסייה הערבית ≤∞Æ≤• Æמן התושבים הבדואים הצהירו כי הם מתגוררים בקרבת מתקני אסבסט¨ לעומת •≥ ±¥Æמכלל האוכלוסייה הערבית≥∏Æ • ¥≤Ʊמן הנשאלים הבדואים הצהירו כי אין ביישוביהם פינוי סדיר של אשפה — שיעור גבוה פי שלושה מן השיעור המקביל בקרב כלל האוכלוסייה הערבית¨ שהוא •≤ Ʊ¥Æרק • ∂±Æ±מן הבדואים ציינו כי הם מפנים אשפה למתקני אשפה סגורים¨ לעומת •≥ π≤Æמכלל האוכלוסייה הערבית¨ ואילו • ¥Æ±מן התושבים הבדואים נוהגים להשליך אשפה במוקדים פתוחים ) ¨(waste dumpלעומת • ±Æ±בלבד מכלל האוכלוסייה הערבית בארץ≥πÆ מדד נוסף המצביע על איכות חיים נמוכה ביישובי הבדואים¨ נוגע לביטחון האישי Æשיעור המתלוננים על גניבת רכוש או רכב מקרב האוכלוסייה הבדואית גבוה פי שניים עד שלושה מן השיעור המקביל בכלל האוכלוסייה הערבית Æעל פי סקר אגודת הגליל לשנת ∑∞∞≤¨ • ¥Æ±מן הבדואים בנגב התלוננו על גניבות ©למעט כלי רכב®¨ • ≥Ƶהתלוננו על גניבת כלי רכב או חלקים מהם¨ ו ≥Æ≥•התלוננו על ניסיון שוד או גניבה במקום מגוריהםÆ השיעורים המקבילים בקרב כלל האוכלוסייה הערבית היו •∑ ±Æ∂• ¨≤Æו ∞Æ∏•בהתאמה¥∞Æ ו Æבעלות על מוצרים בני קיימא בקרב משקי בית בדואיים נמצא שיעור בעלות נמוך יחסית על מוצרים בני קיימא ©כגון מוצרי חשמל ביתיים ואחרים® Æעל פי נתונים לשנת ∑∞∞≤¨ שיעורם של משקי בית ערביים¨ כמו גם השיעור המקביל בכלל משקי הבית בישראל ©ערביים ויהודיים® אשר בבעלותם תנור אפייה חשמלי¨ מקרר¨ מכונת כביסה¨ מיקרוגל¨ טלוויזיה¨ קו טלפון ומחשב¨ היה גבוה באופן משמעותי מן השיעור המקביל במשקי הבית של הבדואים בנגבÆ ∏≥ סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמÆ≥∞∏ ß ≥π סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמÆ≥∞π ß ∞¥ סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמÆ≥≥≤ ß 26 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים לוח ∞ ∫±שיעור משקי הבית שבבעלותם מוצרים בני קיימא לפי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤® ¥± ¯ˆÂÓ ÌÈȇ„· ˙È· Ș˘Ó ˙È·‰ Ș˘Ó ÏÏÎ ÌÈÈ·¯Ú‰ ˙È·‰ Ș˘Ó ÏÏÎ ·Ï‡¯˘È ˙ÈÏÓ˘Á ‰ÈÈÙ‡ ¯Â •¥∑Æ¥ •∏πƱ •¥∂Ʊ ¯¯˜Ó •∑∏∂Æ •π∑Æ¥ •∂ππÆ ‡ÈÙ˜Ó •±πÆπ •≥∏Æ¥ •∑±∏Æ Ô‚ÊÓ •∞≥∞Æ •∞¥±Æ •∑∞Ƶ ‰ÒÈ·Î ˙ÂÎÓ •∑±Æπ •≥π¥Æ •∂π¥Æ ˘˜·‡ ·‡Â •≤∞Æπ •µπƵ •∂∂∂Æ Ï‚Â¯˜ÈÓ •≥πƱ •≤∂≥Æ •≥∏≥Æ ‰ÈÊÈÂÂÏË •∏∏∑Æ •∏π∂Æ •π∞Ƶ ˜ÔÂÙÏË Â •∂±∏Æ •∑∂≤Æ •≥∏¥Æ ·˘ÁÓ •∞≥∞Æ •∂¥πÆ •∂∏Æπ ז Æחיבור לתשתיות מחשב¨ אינטרנט ותקשורת על פי סקר אגודת הגליל לשנת ∑∞∞≤¨ שיעורם של המשתמשים במחשב ובשירותי אינטרנט בקרב האוכלוסייה הבדואית נמוך משמעותית לעומת שיעור המשתמשים מקרב כלל האוכלוסייה הערבית Æלמשל¨ שיעור צריכת שירותי אינטרנט במגזר הבדואי נמוך כמעט פי שניים משיעור הצריכה בקרב כלל האוכלוסייה הערבית∫ כ ±∏•לעומת •≤≥ בהתאמה Æשיעור המחזיקים בבעלותם טלפון נייד באוכלוסייה הבדואית נמוך אף הוא מהממוצע בכלל האוכלוסייה הערבית∫ כ ¥≥•לעומת קצת פחות מ ¨µµ•בהתאמהÆ לוח ∫±±שיעורי השימוש במחשב¨ אינטרנט וטלפון נייד לפי קבוצת אוכלוסייה ˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ˜·‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ ©∑∞∞≤® ≤¥ χ¯˘È· ˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ ¯„‚Ó ÈÏÏÎ ‚·¯ÌÈ ÌÈ˘ ÈÏÏÎ ‚·¯ÌÈ ÌÈ˘ ˘·˘ÁÓ· ˘ÂÓÈ •≤≥≤Æ •≥µÆπ •≤∏Æ¥ •∏¥µÆ •¥∏Æπ •¥≤Ƶ ‚˯Ëȇ· ‰˘ÈÏ •∏±∑Æ •≤∞Æ¥ •∞±µÆ •≤≥≤Æ •≥µÆ± •≤≤πÆ ·„ÈÈ ÔÂÙÏË ÏÚ ˙ÂÏÚ •∏¥≤Æ •µ∞Ƶ •≥¥Æπ •∂µ¥Æ •∂¥Æπ •¥≥Æπ ¥± סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמ Ʊ≤≤≠±≤± ßהנתונים על כלל משקי הבית בישראל ©ערביים ויהודיים® נלקחו מתוך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ¨≤∞∞πלוח ≥≥ÆµÆ ≤¥ סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמÆ≤≤¥≠≤≤≤ ß רמת החיים ביישובי הבדואים 27 Æ¥ עבודה¨ שכר ואבטלה א Æכוח העבודה האזרחי לפי נתוני סקר אגודת הגליל לשנת ∑∞∞≤¨ נכללו רק • ≥∑Æ¥מן האוכלוסייה הבדואית ©בגילאי ±µומעלה® בכוח העבודה האזרחי¨ לעומת •∂ ¥≤Æמכלל האוכלוסייה הערבית Æבכוח העבודה האזרחי היה שיעור האבטלה גבוה בעיקר בקרב נשים בדואיות∫ • ≤≥Ʊלעומת • ±≥Ƶבקרב כלל הנשים הערביות בישראל ¥≥Æשיעורם של אלה שלא עבדו מעולם מקרב הבדואים היה גבוה פי שניים ויותר מן השיעור המקביל באוכלוסייה הערבית בישראל∫ •∏ µÆלעומת • Æ≤Ƶנתון זה ממחיש את עומק האבטלה ואת הקושי להיחלץ ממנה ביישובי הבדואים¨ בהשוואה למצב ביישובים הערביים בישראלÆ לוח ≤ ∫±שיעורי ההשתייכות לכוח העבודה האזרחי ושיעורי האבטלה באוכלוסייה הבדואית ובכלל האוכלוסייה הערבית ©∑∞∞≤® ¥¥ ˜·‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ ˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ ˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ¯„‚Ó ÈÏÏÎ ‚·¯ÌÈ ÌÈ˘ ÈÏÏÎ ‚·¯ÌÈ ÌÈ˘ ˘˙ÂÎÈÈ˙˘‰‰ ¯ÂÚÈ ÈÁ¯Ê‡‰ ‰„·ډ ÁÂÎÏ •≥∑Æ¥ •≤∂≥Æ •±±Æ¥ ∂¥≤Æ •∂∂µÆ •±∏Æπ ˘‰ÏË·‡‰ ¯ÂÚÈ •∑±∂Æ •±µÆµ •≤≥Ʊ ±∞Ʊ •πƱ •±≥Ƶ ÌÏÂÚÓ Â„·Ú ‡Ï •∏µÆ •¥Æ± •±µÆ¥ ≤Ƶ •±Æµ •µÆπ על פי נתונים המתייחסים לנגב בשנת ∑∞∞≤¨ היה שיעור האבטלה הממוצע באוכלוסייה הבדואית גבוה פי שניים ויותר מן השיעור המקביל באוכלוסייה היהודית Æשיעור ההשתייכות הכללי לכוח העבודה האזרחי באוכלוסייה הבדואית היה נמוך באופן משמעותי לעומת שיעורו באוכלוסייה היהודית¨ וזאת בשל שיעורן הזעום ©כ ®±±•של נשים בדואיות המשתייכות לכוח העבודה האזרחיÆ ≥¥ כוח העבודה האזרחי כולל בני ±µומעלה¨ מועסקים ובלתי מועסקים ©מובטלים®¨ למעט תלמידים בבתי ספר¨ אנשים שעבדו בלא תמורה ©מתנדבים®¨ עקרות בית ואנשים שאינם מסוגלים לעבוד ©עקב נכות או אבדן כושר העבודה® Æראו∫ מנאע ©∏∞∞≤®¨ עמÆ∑± ß ¥¥ סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמƱ¥∑≠±¥∂ ß 28 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים לוח ≥ ∫±שיעורי ההשתייכות לכוח העבודה האזרחי ושיעורי האבטלה בנגב על פי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤® ¥µ ˜·‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ ˙Ȅ‰ȉ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ¯„‚Ó ÈÏÏÎ ‚·¯ÌÈ ÌÈ˘ ÈÏÏÎ ‚·¯ÌÈ ÌÈ˘ ‡ÁÂÎÏ ˙ÂÎÈÈ˙˘‰‰ ÊÂÁ ÈÁ¯Ê‡‰ ‰„·ډ •≥∑Æ¥ •≤∂≥Æ •±±Æ¥ •∏µµÆ •µ∏Æπ •µ≤Æπ ˘‰ÏË·‡‰ ¯ÂÚÈ •∑±∂Æ •±µÆµ •≤≥Ʊ •≥∑Æ •∞∂Æ •∑∏Æ על פי נתונים לשנת ¨≤∞∞¥לא זו בלבד שההכנסה הממוצעת של משק בית בדואי בנגב נמוכה מההכנסה הממוצעת לכלל האוכלוסייה הערבית¨ אלא ששיעורו היחסי של מרכיב ßתשלומי העברה© ßמהמוסד לביטוח לאומי® בהכנסה זו גבוה משמעותית לעומת השיעור המקביל בכלל משקי הבית הערביים∫ •∏ ≥±Æלעומת • ¨±πÆ¥וזאת כתוצאה משיעור גבוה של מקבלי קצבת ילדים בגין שיעורי פריון גבוהים Æנתון זה ממחיש את מצוקת הפרנסה ביישובי הבדואים בנגב¨ שמתבטאת ברמת שכר נמוכה יחסית¨ ואת העובדה שיותר מכל פלח אוכלוסייה אחר בארץ¨ הבדואים נאלצים להסתמך על תשלומי המוסד לביטוח לאומיÆ לוח ∫±¥התפלגות ההכנסה הממוצעת ברוטו של משקי בית באוכלוסייה הבדואית ובכלל האוכלוסייה הערבית ©¥∂ ®≤∞∞µ ˜·‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ ˙ÚˆÂÓÓ‰ ‰ÒΉ‰ ˙‚ÏÙ˙‰ ¯Â˜Ó ‰ÒΉ‰ ·‚· ÌÈȇ„·‰ ˙È·‰ Ș˘Ó ÌÈÈ·¯Ú‰ ˙È·‰ Ș˘Ó ÏÏÎ Á¢˘· ÌÂÎÒ ˘ÔÓ ¯ÂÚÈ ‰ÒΉ‰ Á¢˘· ÌÂÎÒ ˘ÔÓ ¯ÂÚÈ ‰ÒΉ‰ ‰„Â·Ú ≥≤∏¨µ •∂πÆ¥ µ¨∂≤¥ •≤∑µÆ ˙˘‰¯·Ú‰ ÈÓÂÏ ∂≤≤¨µ •≥∞Ʊ ∑±¨µπ •≥≤±Æ ˙¯Á‡ ‰ÒΉ ∂¥ •∞Ƶ ≤∂≤ •≥Ƶ •∞±∞∞Æ ≥∏∑¨¥ •∞±∞∞Æ ∏¨≥πµ Â˯· ˙ÚˆÂÓÓ ‰ÒΉ ÏΉ ÍÒ ¥µ הנתונים על האוכלוסייה הבדואית נלקחו מתוך∫ סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמ Ʊ¥∂ ßהנתונים על האוכלוסייה היהודית עובדו מתוך∫ סקר כוח אדם לשנת ∑∞∞≤¨ לוח ≤≤Æ±Æ ∂¥ חßמאיסי © ¨®≤∞∞πעמÆπ∏≠π∑ ß עבודה¨ שכר ואבטלה 29 ב Æרמת שכר וקבוצות הכנסה בנתוני המוסד לביטוח לאומי לשנת ∏∞∞≤ בולט ייצוגם של שכירים בדואים בקבוצות השכר הנמוכות במשקÆ ברובם המכריע של יישובי הבדואים בנגב משכורתם של יותר ממחצית השכירים ביישוב אינה עולה על שכר המינימום במשק ªכ π∞•מן השכירים הבדואים ביישובי הקבע בנגב משתכרים פחות מן השכר הממוצע במשק Æזאת לעומת השכירים ביישובים היהודיים בנגב¨ שכשלושה רבעים מהם משתכרים פחות מן השכר הממוצע במשק Æביישובים היהודיים שבראש המדד החברתיכלכלי¨ דוגמת להבים¨ עומר ומיתר¨ משכורתם של יותר ממחצית השכירים ביישוב עולה על השכר הממוצע במשק ומגיעה לעתים עד פי ארבעה ממנוÆ לוח ∫±µהתפלגות שכירים ביישובים בדואיים ויהודיים בנגב לפי קבוצות שכר ¯Î˘ „Ú ÌÂÓÈÈÓ ·Â˘Èȉ ÌÂÓÈÈÓ ¯Î˘Ó ¯Î˘‰ „Ú ˜˘Ó· ÚˆÂÓÓ‰ ÚˆÂÓÓ‰ ¯Î˘‰Ó ·ÌÈÈÓÚÙ „Ú ˜˘Ó ÚˆÂÓÓ‰ ¯Î˘‰ ©∏∞∞≤® ∑¥ ÌÈÈÓÚÙÓ ÚˆÂÓÓ‰ ¯Î˘‰ ‰ÏÚÓ ÌÈȇ„· ÌÈ·Â˘ÈÈ ¯Ë‰ •µ∂Æπ •∂≥¥Æ •∂∑Æ •∞Æπ ˙Ú·˘ Ï •∑µ¥Æ •∏≥µÆ •≥∑Æ •≤≤Æ ·‚· ‰¯Ú¯Ú •¥πÆ¥ •∏≥∑Æ •≥±±Æ •±Æµ ‰¯ÂÁ •∑¥∂Æ •¥±Æ± •±∞Ƶ •∑±Æ ‰ÙÈÈÒÎ •≥µ±Æ •∏≥∏Æ •∑∏Æ •≤±Æ ‰È˜Ï •µ¥Æ¥ •≥≥¥Æ •πÆπ •±Æ¥ ˘‚· ˘ÌÂÏ •∑µ∂Æ •∏≥∂Æ •µÆµ •∞±Æ ÏΉ ÍÒ •≤µ¥Æ •≥≥∂Æ •≥∏Æ •≤±Æ µ¥Æµ• ÌȯÎÂÓ È˙Ï· ÌȯÙÎ •≤≥∏Æ •∂Ƶ •∏∞Æ ÌÈÈ„Â‰È ÌÈ·Â˘ÈÈ ·‡¯ ˘·Ú •¥¥Æ± •∂≥≤Æ •∂±µÆ •∑∑Æ ˜¯˙‚ ˙ÈÈ •¥∑Æπ •≥∂Ƶ •±≥Ʊ •≤Ƶ ‡˙ÏÈ •∏¥∞Æ •≤¥∞Æ •≥±¥Æ •∑¥Æ ∑¥ הנתונים עובדו מתוך∫ בנדלק ©∞ Æ®≤∞±בסקירה זו נעשה שימוש במונח∫ ßשבטי בדווים ואוכלוסייה מחוץ ליישובים Æßראו∫ .http://www.btl.gov.il/Publications/survey/Documents/seker_228.pdf 30 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים ·Â˘Èȉ ¯Î˘ „Ú ÌÂÓÈÈÓ ÌÂÓÈÈÓ ¯Î˘Ó ¯Î˘‰ „Ú ˜˘Ó· ÚˆÂÓÓ‰ ÚˆÂÓÓ‰ ¯Î˘‰Ó ·ÌÈÈÓÚÙ „Ú ˜˘Ó ÚˆÂÓÓ‰ ¯Î˘‰ ÌÈÈÓÚÙÓ ÚˆÂÓÓ‰ ¯Î˘‰ ‰ÏÚÓ ‡ÌȘÙ •∑¥πÆ •≥µÆµ •∂±≤Æ •≤≤Æ „‰ÂÓÈ •≤¥≥Æ •≥±Æ¥ •∑±∂Æ •∑∏Æ ÌÁÂ¯È •¥≤Æ¥ •≥µÆ± •≥±∑Æ •≤µÆ ˙·È˙ •≤µ≤Æ •∂≥≥Æ •±≤Ƶ •∑±Æ ÌÈ·‰Ï •≥≤∑Æ •≤±∏Æ •≤≤Æπ •∂≥±Æ ¯ÓÂÚ •≤≤∑Æ •∑±∑Æ •∑≤±Æ •≥≥Æ¥ ¯˙ÈÓ •≤∏Ʊ •∂≤±Æ •≤≥Æ¥ •≤∂Æπ ÔÂÓ¯ ‰ÙˆÓ •≥µ±Æ •≥≥∞Æ •≥±¥Æ •¥Æ± ˘„¯˙ •∏¥≥Æ •≥π •∑±¥Æ •≤Ƶ „¯Ú •¥≤Ƶ •∏≥µÆ •∑±¥Æ •∑ ÏΉ ÍÒ •∏¥≥Æ •≥≥Æπ •≥±µÆ •∑ על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי¨ היה ממוצע השכר החודשי למשרת שכיר ביישובי הבדואים בנגב בשנת ∏∞∞≤ נמוך ב ≥¥•מממוצע השכר החודשי למשרת שכיר ביישובים יהודיים בנגב∫ ∏≥ ¥¨±ש¢ח לעומת ∏∞≥¨∂ ש¢ח בהתאמה Æממוצע השכר החודשי של שכירים בדואים היה נמוך ב ≥π•מהממוצע המקביל של שכירים יהודים ©≥ ¥¨∑πש¢ח לעומת ∑ ∑¨∏±ש¢ח בהתאמה®¨ ואילו ממוצע השכר החודשי של שכירוֹת בדואיות היה נמוך ב ¥∑•מהממוצע המקביל של שכירות יהודיות © ≤¨µ∂πש¢ח לעומת ≤ ¥¨∏µש¢ח בהתאמה® Æביישובי הבדואים נרשם ממוצע השכר החודשי הנמוך ביותר למשרת שכיר דווקא בעיר הגדולה רהט∫ ≤≤ ≥¨πש¢ח בחודש¥∏Æ לוח ∂ ∫±ממוצע שכר חודשי של שכירים ביישובים בדואיים ויהודיים בנגב לפי מגדר ©∏∞∞≤® ·Â˘Èȉ ¯„‚Ó ˘®Á¢˘· ¨‰˘ ͢ӷ© ˘„ÂÁÏ ÚˆÂÓÓ ¯Î ÈÏÏÎ ‚·¯ÌÈ ÌÈ˘ ÌÈȇ„· ÌÈ·Â˘ÈÈ ¯Ë‰ ≤≤≥¨π ∞¥¨∂¥ ∑∞≤¨¥ ˙Ú·˘ Ï ∑¥¨±µ ∂¥¨∑π ≥≤≤¨¥ ·‚· ‰¯Ú¯Ú ∂≥¥¨µ ≤∞µ¨± ≤¨≥¥µ ∏¥ הנתונים עובדו מתוך∫ בנדלק ©∏∞∞≤®Æ עבודה¨ שכר ואבטלה 31 ˘®Á¢˘· ¨‰˘ ͢ӷ© ˘„ÂÁÏ ÚˆÂÓÓ ¯Î ·Â˘Èȉ ¯„‚Ó ÈÏÏÎ ‚·¯ÌÈ ÌÈ˘ ‰¯ÂÁ ∑¥¨∑¥ µ¨≤ππ ∑≥¨≤π ‰ÙÈÈÒÎ ∂∑≤¨¥ µ¨∞∞± ≤¨µ≥π ‰È˜Ï ∂∞≤¨¥ ∂¥¨∂µ ≥¨±±π ˘‚· ˘ÌÂÏ ≥¨∏µπ ¥¨¥∏± ∞∑≤¨µ ‰ÓÒ· ·‡ ‡¢Ó ∑≥∞¨¥ ≤¥¨µπ ≤∞≤¨µ ÌÈȇ„· ÌÈ·Â˘ÈÈ ÚˆÂÓÓ ∏≥¥¨± ≥¥¨∑π ≤¨µ∂π ÌÈÈ„Â‰È ÌÈ·Â˘ÈÈ ·‡¯ ˘·Ú ∂¨¥¥¥ ≤∂∑¨π ∏≤∞¨µ ˜¯˙‚ ˙ÈÈ ∑µ¨∞¥ ∏∞∞¨∂ ≤≤¥¨± ‡˙ÏÈ ≥µ¨∏¥ ≥∂¨∑± ¥¨π≤π ‡ÌȘÙ ∑¥¨∏± ≤∞∏¨µ ∞≥¨π¥ „‰ÂÓÈ ∂¨∑≥± ∏¨π∏± ¥¨≥≥± ÌÁÂ¯È ∂¨∞∏µ ≤∑¨∑± ¥¨≥µπ ˙·È˙ ≤¥¨µπ µ¨µ∏± ∑≥¨∑µ ÌÈ·‰Ï ∞≤∞¨≥± ∏∑≥¨∑± ∏¨π¥π ¯ÓÂÚ ∂∑±≥¨¥ ±∑¨∂∞¥ ∑π¨≤π ¯˙ÈÓ ≥±±¨∏± ≤≥±µ¨µ ≤∂∏¨± ÔÂÓ¯ ‰ÙˆÓ ∂µ¨±¥ ∑∂¨µµ ∏≥¨π± ˘„¯˙ µ¨≤∂± ∑∂¨≥± ¥¨±≥µ „¯Ú ∑∂¨≥π ∏¨≤πµ ∂∂¥¨µ ÌÈÈ„Â‰È ÌÈ·Â˘ÈÈ ÚˆÂÓÓ ∏∞≥¨∂ ∑∑¨∏± ≤¥¨∏µ ≥∂¨∞π ∑¨¥∞¥ ¥¨∂≤µ ÌÈ·Â˘Èȉ ÏÏÎ ¥π ·¥π·‚ נתונים אלה מתייחסים לכל היישובים בנפת באר שבע ובכללם היישובים הנכללים בשטח שיפוטן של המועצות האזוריות המשתייכות לנפה זו¨ בנוסף על יישובי הקבע של הבדואים והיישובים היהודיים המופיעים בלוחÆ 32 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים אחת הסיבות לרמת השכר הירודה ביישובי הבדואים¨ בהשוואה לרמה המקבילה ביישובים היהודיים¨ נובעת מכך שמספר חודשי העבודה הרצופים ששכירים בדואים עובדים לאורך השנה קטן מזה של שכירים יהודיםÆ מטבע הדברים קיים פער בין שכרם של מי שעובדים חודשים ספורים בלבד בשנה לבין שכרם של מי שעובדים ברציפות∫ שכירים המועסקים ברציפות נהנים ממסגרת שכר יציבה יותר וממשכורת גבוהה יותרÆ על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי¨ עבדו בשנת ∏∞∞≤ רק •∂ ¥מן השכירים הבדואים ≤ ±חודשים ברציפות¨ בעוד שהשיעור המקביל בקרב שכירים יהודים בנגב היה •∞∂ Æשכיר בדואי עבד בממוצע חודש אחד פחות בשנה לעומת שכיר יהודי ©∏ ∏Æלעומת ∏ πÆבהתאמה®µ∞Æ העובדה שמרבית השכירים ביישובי הבדואים אינם מועסקים ברציפות במהלך השנה¨ מעידה על מצוקת הפרנסה ועל הקושי להיחלץ ממעגל האבטלה ביישובים אלהÆ ג Æענפי תעסוקה על פי נתוני סקר תעשיות בנגב לשנת ∏∞∞≤¨ µ±חלקם של הבדואים המועסקים בתעשייה בנגב נמוך משמעותית ממשקלם באוכלוסיית האזור ©• ≤µמכלל התושבים® Æבשנת ∏∞∞≤ הגיע חלקם של הבדואים בכלל המועסקים בתעשייה רק ל Æ≥Æ∑•מאז שנת ≤∞∞±לא חל שינוי בנתון זה¨ שעמד בזמנו על •Æ¥ רוב המועסקים הבדואים בתעשייה משתייכים לענפים המסורתיים ותופסים את המשרות הנחותות ביותר במפעלים¨ בעיקר בתחומי השירותים Æהענף הבולט בהעסקת בדואים הוא המינרלים האלמתכתיים∫ •±¥ מהמועסקים בענף הם בדואים¨ בעיקר במפעלים למוצרי בניין Æהענף השני הוא המזון והמשקאות ©•Æ®±≤Æπ שיעורם הנמוך ביותר של מועסקים בדואים נרשם בענף החשמל והאלקטרוניקה ©• ®∞Ƶובענף הדפוס ©•≤Æ®±Æ רמת הפיתוח התעשייתי בשבעת יישובי הקבע של הבדואים בנגב היא נמוכה ביותר Æמספר המפעלים בהם זעום ורובם עוסקים בתחומי הבניין¨ המתכות והמזון Æברהט¨ העיר הבדואית הגדולה¨ קיימים רק ≥ ±מפעלים¨ והגדול שבהם מעסיק ≤±עובדיםÆ גם בשאר יישובי הקבע של הבדואים התעשייה מצומצמת מאוד Æבסקר תעשיות בנגב ∏∞∞≤ נצפו בסך הכל תשעה מפעלים המעסיקים ≤ ±µעובדים Æשני ענפי התעשייה הבולטים הם ענף הטקסטיל וההלבשה המעסיק • ¥≤Ʊמכלל המועסקים הבדואים¨ וענף המינרלים האלמתכתיים המעסיק • ≥πƵמהם Æראוי לציין כי מפעל הטקסטיל הבולט הוא ßלקיה אריגת הנגב ¨ßהמעסיק ∞∂ עובדות בייצור שטיחים¨ בגדים ואריגים אותנטיים ומנוהל על ידי נשים בדואיותµ≤Æ ביולי ≤∞∞πנחתם הסכם בין משרד התמ¢ת לבין גßוינט ישראל¨ להקמת שמונה מרכזי תעסוקה לבדואים בנגב¨ בהשקעה של חמישה מיליון וחצי ש¢ח∫ מרכז תעסוקה בכל אחד משבעת יישובי הקבע¨ ומרכז נוסף בתחום ∞µ הנתונים מתייחסים לשבעת יישובי הקבע של הבדואים בנגב וכן ליישובי השבטים הנכללים בתחום השיפוט של המועצה האזורית אבו בסמה Æראו∫ בנדלק ©∏∞∞≤®Æ µ± גרדוס ונוריאל ©∏∞∞≤® Æראו∫ .http://seker.ncrd.org.il/index.asp?item=56 ≤µ שם Æראו∫ .http://seker.ncrd.org.il/index.asp?item=80 עבודה¨ שכר ואבטלה 33 המועצה האזורית אבו בסמה Æמטרתם של המרכזים להעניק ייעוץ והכוונה למועסקים בדואים ולסייע להם להתמודד עם חסמים המונעים את שילובם בשוק העבודהµ≥Æ ד Æאבטלה עומק האבטלה ביישובי הבדואים הוא עובדה מוצקה Æעל פי נתוני שירות התעסוקה נרשמו בשנים האחרונות ©∂∞∞≤≠ ®≤∞∞πשיעורי אבטלה גבוהים במיוחד¨ הן ביישובי הקבע של הבדואים והן ביישובי הפזורה Æולא זו בלבד∫ שיעורי האבטלה ביישובים אלה נתונים במגמת עלייה מתמדת Æביישובים היהודיים בנגב¨ הן אלה המדורגים בתחתית המדד החברתיכלכלי והן המדורגים בראש המדד¨ שיעורי האבטלה יורדיםÆ תרשים ∫µשיעורי האבטלה ביישובי הבדואים וביישובים יהודיים בנגב ©∂∞∞≤≠µ¥ ®≤∞∞π •∞≤ •∏± •∂± •±¥ •≤± •∞± •∏ •∂ •¥ •≤ ∞ ≤∞∞∂ ¯‡ÂÈ ·‡¯–˘·Ú ≥µ µ¥ ≤∞∞∂ ÈÏÂÈ ≤∞∞∑ ¯‡Â¯·Ù ·„Ú·˜‰ È·Â˘ÈÈ ∫Ìȇ ·„‰¯ÂÊÙ‰ È·Â˘ÈÈ ∫Ìȇ ≤∞∞∑ ÈÏÂÈ ≤∞∞∏ ¯‡ÂÈ ≤∞∞∏ ÈÏÂÈ ≤∞∞π ¯‡Â¯·Ù ÈÏÎÏΖÈ˙¯·Á‰ „„Ó‰ ˘‡¯· ÌÈÈ„Â‰È ÌÈ·Â˘ÈÈ ÈÏÎÏΖÈ˙¯·Á‰ „„Ó‰ ˙È˙Á˙· ÌÈÈ„Â‰È ÌÈ·Â˘ÈÈ משרד התעשייה¨ המסחר והתעסוקה ©∞≤ ביולי ∫®≤∞∞πהודעה לתקשורת Æראו∫ Æhttp://www.tamas.gov.il/NR/exeres/FE4E51D7-88B1-4DEB-B7A1-C0E89B06067D.htm המקור∫ שירות התעסוקה¨ דו¢חות לשנים ∂∞∞≤≠ Æ≤∞∞πראו∫ .https://www.taasuka.gov.il/Taasukaהיישובים הבדואיים הם חורה¨ כסייפה¨ לקיה¨ ערערה בנגב¨ רהט¨ שגב שלום ותל שבע Æיישובי השבטים הם אבו קרינאת¨ אבו רביעה¨ אבו רקייק¨ אעצם¨ מסעודין אלעזאזמה Æהיישובים היהודיים בתחתית המדד החברתיכלכלי הם אופקים¨ נתיבות¨ ירוחם¨ דימונה Æהיישובים היהודיים בראש המדד החברתיכלכלי הם להבים¨ עומר ומיתרÆ 34 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים אחד הגורמים המקשים על מציאת תעסוקה ראויה ויציבה הוא רמת השכלה נמוכה Æכמו כן¨ קיים קשר הפוך בין רמת ההשכלה לשיעור האבטלה∫ ככל שרמת ההשכלה באוכלוסייה נמוכה¨ כן עולה שיעור האבטלה בקרבה Æרמת ההשכלה באוכלוסייה הבדואית היא נמוכה ביחס לממוצע הכללערבי במדינה וביחס לממוצע הארצי ©להרחבה ראו להלן סעיף ∂Æא∫ רמת השכלה — כללי® Æשיעור אבטלה גבוה מעמיק את תחולת העוני בחברהÆ עבודה¨ שכר ואבטלה 35 Ƶ עוני א Æתחולת העוני באוכלוסייה הבדואית בנגב תחולת העוני באוכלוסייה הבדואית בנגב גבוהה מבכל פלח אוכלוסייה אחר Æהעוני בקרב הבדואים עמוק יותר מאשר בחברה הערבית בארץ ובחברה החרדית¨ שהיא פלח האוכלוסייה העני ביותר בקרב החברה היהודיתÆ על פי נתוני המדד החברתיכלכלי לשנת ∂∞∞≤¨ שהתפרסם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנובמבר ¨≤∞∞πלא זו בלבד שכל יישובי הבדואים בנגב מדורגים באשכול הנמוך ביותר ©ראו לעיל סעיף ≥Æא∫ היישובים הבדואיים — בתחתית המדד החברתיכלכלי של היישובים בישראל®¨ אלא שהם רוב מכריע באשכול זה∫ שבעה מתוך תשעה יישובים Æשני היישובים האחרים באשכול הם שתי ערים שכל אוכלוסייתן חרדית∫ ביתר עילית ומודיעין עיליתÆ לוח ∑ ∫±יישובי האשכול התחתון במדד החברתיכלכלי „‚Â¯È ·Â˘Èȉ ¯Ê‚Ó ± ˙Ú·˘ Ï È‡Â„·–È·¯Ú ≤ ‰ÙÈÈÒΠȇ„·–È·¯Ú ≥ ·‚· ‰¯Ú¯Ú ȇ„·–È·¯Ú ¥ ˘‚· ˘ÌÂÏ È‡Â„·–È·¯Ú µ ·˙ÈÏÈÚ ¯˙È È„¯Á–È„Â‰È ∂ ¯Ë‰ ȇ„·–È·¯Ú ∑ ˙ÈÏÈÚ ÔÈÚÈ„ÂÓ È„¯Á–È„Â‰È ∏ ‰¯ÂÁ ȇ„·–È·¯Ú π ‰È˜Ï ȇ„·–È·¯Ú ©∂∞∞≤® µµ מנתוני השנים ≤∞∞¥ו© ≤∞∞∑השנים שלגביהן קיים מידע ממוקד על הבדואים בנגב® עולה כי תחולת העוני באוכלוסייה הבדואית בנגב¨ ובמיוחד בכפרים הבלתי מוכרים¨ גבוהה בהרבה מתחולת העוני בקרב כלל האוכלוסייה הערבית¨ שהיא עצמה גבוהה משמעותית מתחולת העוני באוכלוסייה היהודיתÆ µµ ציבל ©Æ®≤∞∞π 36 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים לוח ∏ ∫±תחולת העוני בקרב נפשות על פי קבוצת אוכלוסייה ©¨≤∞∞¥ ∑∞∞≤® ∂µ ˘‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ ·‚· ˙ȇ„·‰ ÌȯÙη ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÌȯÎÂÓ È˙Ï·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ ˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ˙Ȅ‰ȉ ≤∞∞¥ •∑≤Ʊ •∑πƱ •∂µ±Æ •±∑Ʊ ∑∞∞≤ •∑±Æµ •∑∂Ƶ •µ¥Æµ •≤±∂Æ מחקרם של בראל¨ מלול ורוזנבוים מאוניברסיטת בןגוריון © ®≤∞∞πממחיש את מצוקת העוני באוכלוסייה הבדואית בנגב∫ לא זו בלבד שמועסק בדואי נושא בנטל הפרנסה של שמונה נפשות ©לעומת ∑ ¥Æנפשות למועסק באוכלוסייה הערבית ו ≤Æ∑נפשות למועסק בקרב האוכלוסייה היהודית®¨ אלא שעליו לעשות זאת באמצעות רמת שכר נמוכה בהרבה בהשוואה לרמת השכר הממוצעת הארציתµ∑Æ אבו בדר וגוטליב © ®≤∞∞πהראו כי קיים קשר חיובי בין תחולת עוני גבוהה לבין פרמטרים חברתייםכלכליים אחדים כגון∫ מספר נפשות גדול במשפחה ©ובמיוחד מספר גדול של ילדים®¨ שיעורי אבטלה גבוהים¨ שיעור נמוך של השתייכות לכוח העבודה האזרחי¨ רמת השכלה נמוכה¨ מגורים בפריפריה וכדומה µ∏Æעל פי נתוני המועצה הלאומית לשלום הילד¨ היו בשנת µπÆπ• ≤∞∞πמן המשפחות העניות בישראל משפחות עם ארבעה ילדים ויותר µπÆיש לזכור כי שיעורן של משפחות כאלו ביישובי הקבע של הבדואים בנגב בשנת ∂∞∞≤ היה כ µ∏•בממוצע ©ראו לוח ¨±סעיף ≤Æב לעיל® ומכאן ניתן להסיק כי גם ב ≤∞∞πהוגדרו יותר ממחצית המשפחות הבדואיות עניותÆ נתוני המועצה הלאומית לשלום הילד מצביעים על כך שביישובי הבדואים בנגב נרשם שיעור הילדים הגבוה ביותר בישראל שחיו במשפחות שקיבלו הבטחת הכנסה בשנת ≤∞∞πלפי הפירוט הבא∫ לקיה ©•¥∂Æπ מהילדים השתייכו למשפחות שקיבלו הבטחת הכנסה®¨ כסייפה ©•≤ ¨®¥≤Æשגב שלום ©• ¨®¥∞Ƶתל שבע ©• ¨®≥∑Ʊערערה בנגב ©•≥ ®≥≤Æוחורה ©•≥ Æ®≥≤Æשיעורים אלה היו גבוהים פי חמישה עד שבעה מהממוצע הכללארצי¨ שעמד ב ≤∞∞πעל • ¨¥Æπוגבוהים באופן משמעותי מיישובים יהודיים שבלטו אף הם באחוז גבוה יחסית של ילדים שחיו במשפחות שקיבלו הבטחת הכנסה באותה שנה∫ עכו ©• ¨®±µÆ±צפת ©•∑ ¨®±≤Æקריית מלאכי ©•≤ ¨®±≤Æאופקים ©•≤ ¨®±∞Æנצרת עילית ©• ¨®±∞Ʊטבריה ©•∂∞Æ®±∞Ʊ ∂µ המקור לנתוני תחולת העוני בקרב כלל אוכלוסיית הבדואים בנגב והאוכלוסייה הבדואית בכפרים הבלתי מוכ¯ים בנגב∫ אבו בדר וגוטליב © Æ®≤∞∞πראו∫ Æhttp://www.vanleer.org.il/econsoc/ppt/09beduin_abubadar_gotlieb.pdf המקור לנתוני תחולת העוני בקרב כלל האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה היהודית∫ המוסד לביטוח לאומי¨ סקירה שנתית ∏∞∞≤¨ עמÆ≥¥∂ ¨≥¥¥ ß ∑µ בראל¨ מלול ורוזנבוים © Æ®≤∞∞πלתמצית המחקר ראו∫ .http://www.bengis.org/image/users/86260/ftp/my_files ∏µ Abu Bader & Gottlieb (2009), pp. 23-37. µπ המועצה הלאומית לשלום הילד¨ לקט נתונים מתוך השנתון ßילדים בישראל ∞Æß≤∞± ראו∫ .www.knesset.gov.il/committees/heb/material/data/avoda2011-01-04.doc ∞∂ מקור הנתונים∫ ראו הערה µπלעילÆ עוני 37 ב Æהקשר בין רמת ההשכלה לתחולת העוני מחקרים מראים כי הקשר בין תחולת העוני לרמת השכלה באוכלוסייה הוא הפוך∫ ככל שיורדת רמת ההשכלה כן עולה תחולת העוני Æעל פי מחקרם של אבו בדר וגוטליב ©∏∞∞≤®¨ יותר מ ∏∞•מבעלי רמת ההשכלה הבסיסית ©חסרי השכלה ובעלי השכלה שאינה עולה על שמונה שנות לימוד® באוכלוסייה הבדואית בנגב נפלו אל מתחת לקו העוני¨ לעומת כ ∑∞•מקרב כלל האוכלוסייה הערבית Æיותר ממחצית האקדמאים הבדואים הוגדרו עניים ©לעומת כשליש בכל האוכלוסייה הערבית®∂±Æ לוח ∫±πהקשר בין רמת ההשכלה לתחולת העוני באוכלוסייה הבדואית ובאוכלוסייה הערבית בכלל ©∑∞∞≤® ˙‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆ·˜ ÈÙÏ ÈÂÚ‰ ˙ÏÂÁ ÌȯÙη ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÌȯÎÂÓ È˙Ï·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ ˙È·¯Ú‰ ¯‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ ®ÌÈ˘·© ‰Ï΢‰ ˙Ó ·‚· ˙ȇ„·‰ ∞≠∏ •∏≤Ʊ •≥∏≥Æ •∂πÆ¥ ±≤≠π •∑∑∞Æ •∑∑∂Æ •∏∂∞Æ ≥¯˙ÂÈ ± •∂µµÆ •∂µ∂Æ •∑≥±Æ ÏΉ ÍÒ •∂∑≤Æ •∑∂Ƶ •µ∏Æπ ∂± אבו בדר וגוטליב ©∏∞∞≤®Æ 38 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים ∂Æ חינוך והשכלה א Æרמת השכלה — כללי על פי נתונים לשנת ∑∞∞≤¨ שיעורם של חסרי ההשכלה בחברה הבדואית ©•∑ ®πÆגבוה כמעט פי שניים משיעורם בכלל האוכלוסייה הערבית ©•∞ ®µÆועולה פי חמישה על שיעורם באוכלוסייה היהודית ©• Æ®±Æπשיעורם של בוגרי בית ספר יסודי וחטיבת ביניים בלבד באוכלוסייה הבדואית זהה לשיעורם בכלל האוכלוסייה הערבית וכפול משיעורם באוכלוסייה היהודית Æלעומת זאת¨ שיעורם של בעלי השכלה גבוהה ©אקדמית ושאינה אקדמית® באוכלוסייה הבדואית ©• ®∏Æ¥נמוך במקצת משיעורם בכלל האוכלוסייה הערבית ©•∏ ®±≥Æונמוך משמעותית ©פי ארבעה ויותר® משיעורם באוכלוסייה היהודית ©•∂≤Æ®≥∂Ƶ לוח ∞≤∫ רמת ההשכלה לפי סוג התעודה הגבוהה ביותר¨ מגדר וקבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤® ¯‰Ï΢‰ ˙Ó ˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ¯„‚Ó ÈÏÏÎ ‚·¯ÌÈ˘ ÌÈ ˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ ÈÏÏÎ ‚·¯ÌÈ˘ ÌÈ ‰Ï΢‰ ȯÒÁ •∑πÆ •∞µÆ •µÆ∞• ±¥Æµ •≤Ƶ •∑Ƶ ·‰Ï΢‰ ÈÏÚ È‰˘ÏÎ •∂∑Æ •¥Æπ •≥µÆ≥• ±∞Æ •≤¥Æ •≥∂Æ ·¯ÙÒ ˙È· ȯ‚ ȄÂÒÈ •∞±≥Ʊ• ±≤Æ¥• ±≤Æ∑• ±±Æ≤• ±≤Æπ• ±≤Æ ˙Ȅ‰ȉ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÈÏÏÎ •±Æπ ‚·¯ÌÈ˘ ÌÈ •≤±Æ •≤Ƶ •≥±∂Ƶ• ≤∞Æ≤• ±∏Æ ·≤≤Æ∏• ≤∂Æ∏• ≤¥Æ∏• ≤≤Æ∏• ≤∂Æ¥• ≤¥Æ∂• ÌÈÈÈ· ˙·ÈËÁ ȯ‚ ·‡ÏÏ© ÔÂÎÈ˙ ȯ‚ ·‚¯®˙ •∏±µÆ±• ≤∞Ʊ• ±∑Ƶ• ±∂Ƶ• ±∏Æπ• ±∑Æ∑• ±≤Ʊ• ±πÆ¥• ±µÆ ·≤≥Æ≤• ≤±Æ¥• ≤≤Æ≥• ≤±Æ±• ≤∞Ƶ• ≤∞Æ∏• ≤≤Æ∂• ≤±Æ≤• ≤±Æπ• ˙¯‚· ˙„ÂÚ˙ ÈÏÚ ·Â‡ ‰ÏÏÎÓ È¯‚ ·‰Ï΢‰ ÈÏÚ ‚·‰È‡˘ ‰‰Â ‡˜„˙ÈÓ •∑≤Æ •≤Ƶ •∏≤Æ •≥∂Æ •≤∂Æ •∂Æ¥ •≤±¥Æ∂• ±±Æ∏• ±≥Æ ·Ô¢‡¯ ¯‡Â˙ ÈÏÚ ‰ÏÚÓ •∑µÆ •∂∑Æ •∏≥Æ •∑Ƶ •∂∏Æ •≥∂Æ •≥≤¥Æ∏• ≤±Æ∑• ≤≥Æ – – – – – – ˙¯Á‡ ‰Ï΢‰ ≤∂ •≥Ƶ •∂≥Æ •≥≥Æ הנתונים מתייחסים לבני ±µומעלה Æהקטגוריה ßהשכלה אחרת ßמתייחסת לבוגרי ישיבות ולבעלי השכלה כלשהי שלא קיבלו תעודה Æמקור הנתונים לאוכלוסייה הבדואית ולכלל האוכלוסייה הערבית∫ סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמÆ≤∞µ≠≤∞¥ ß הנתונים על האוכלוסייה היהודית עובדו מתוך∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ סקר כוח אדם לשנת ∑∞∞≤¨ לוח ∏ƱƱ חינוך והשכלה 39 ב Æידיעת קרוא וכתוב על פי סקר אגודת הגליל לשנת ∑∞∞≤¨ הפער בין שיעורם של יודעי קרוא וכתוב באוכלוסייה הבדואית בנגב לבין שיעורם של אלה בקרב כלל האוכלוסייה הערבית מתחיל לבלוט בקבוצת הגיל ≥π≠≥µוהולך ומעמיק בקבוצות הגיל העליונות Æכשליש מהאזרחים הבדואים בגילאי µπ≠¥µהם אנאלפביתים¨ בעוד ששיעורם בכלל האוכלוסייה הערבית נע בין • µל Æπ•לנתונים אלה נודעת השפעה מכרעת על סיכוייהם של עובדים בדואים למצוא תעסוקה ברמת שכר נאותה¨ ועל יכולתם של מובטלים בדואים להיחלץ ממעגל האבטלה Æיש לזכור כי המשתייכים לקבוצות גיל אלו נחשבים בדרך כלל למי שנושאים בעיקר נטל הפרנסה של משפחותיהםÆ סיכוייהם הנמוכים למצוא פרנסה מספקת מחמת השכלתם הנמוכה עלולים לגזור על משפחותיהם חיים מתחת לקו העוני ©על הקשר ההפוך בין רמת ההשכלה לתחולת העוני — ראו סעיף Æ¥ב לעיל®Æ תרשים ∂∫ שיעור יודעי קרוא וכתוב לפי גיל וקבוצת אוכלוסייה •∞∞± •∞∞± •∞∞± •∞π •∞∞± •∞∞± •∞∞± ©∑∞∞≤® ≥∂ •π∏Ƶ •∞∞± •∏π±Æ •∏π∑Æ •πµ •π±Æ± •∏≤Æ¥ •∞∏ •∞∑ •∂µÆ± •∞∂ •∂≥Æπ •∂≤Æ¥ •∞µ •∞¥ •∞≥ •∞≤ •±≥Ƶ •∞± ∞ ±π≠±µ ∞≤≠≤¥ ≤π≠≤µ ∞≥≠≥¥ ≥π≠≥µ ∞¥¥≠¥ ¥π≠¥µ ∞µπ≠µ ´∞∂ ˜·ÏÈ‚ ˙ˆÂ ˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ ˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ על פי סקר אגודת הגליל לשנת ∑∞∞≤¨ כרבע מבני ≥¥ומעלה באוכלוסייה הבדואית לא למדו מעולם בבית ספר¨ לעומת • ±µמקרב כלל האוכלוסייה הערבית Æשיעור גבוה יותר נמדד בכפרים הבלתי מוכרים בנגב∫ יותר מ ¥≥•מבני ≥¥ומעלה המתגוררים בכפרים אלה לא למדו מעולם בבית ספרÆ ≥∂ סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמƱ∏π ß 40 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים תרשים ∑∫ שיעורי אילמידה בבית ספר על פי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤® ∂¥ •∞µ •¥µ •∂¥≥Æ •∞¥ •≥µ •∞≥ •≤µ •∂≤∂Æ •∞≤ •±µ •∞±µÆ •∞± •∑∑Æ •µ •∞ •∑≥Æ •∂Ʊ ‚‰ÏÚÓ µ ÏÈ ˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ ÌȯÎÂÓ È˙Ï·‰ ÌȯÙη ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ‚‰ÏÚÓ ≥¥ ÏÈ ·‚· ˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ג Æתוצאות מבחני מיצ¢ב של תלמידי כיתות ה ßוחß הפער בין הישגיהם הלימודיים של תלמידים בדואים להישגיהם של כלל התלמידים במערכות החינוך¨ הערבית והעברית¨ ניכר עוד בשלב בית הספר היסודי וחטיבת הביניים Æעל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת הלימודים תשס¢ו ©∂∞≠ ®≤∞∞µאשר מתייחסים למבחני מיצ¢ב ©מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית®¨ הישגיהם של תלמידי כיתות ה ßוח ßבמחוז הדרום שלומדים במערכת החינוך הערבית — רובם המכריע בדואים — היו נמוכים משמעותית מהישגיהם של תלמידי כיתות אלו בכלל מערכת החינוך הערבית¨ שהיו בתורם נמוכים מהישגי התלמידים בכיתות אלו במערכת החינוך העברית Æבמתמטיקה¨ ערבית ומדע וטכנולוגיה כשלו תלמידי כיתות ה ßשל החינוך הערבי הלומדים במחוז הדרום בהשגת ציון עובר¨ והשיגו ציונים נמוכים מ Æ∂∞עגומה יותר היא תמונת המצב בקרב תלמידי כיתות ח ßבמערכת החינוך הערבית במחוז הדרום¨ שכן אלה כשלו בכל מבחני המיצ¢ב Æהישגיהם הנמוכים ביותר נרשמו באנגלית ומתמטיקהÆ ∂¥ סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמƱπ∂≠±πµ ß חינוך והשכלה 41 לוח ∫≤±הישגי תלמידי כיתות ה ßוח ßבמבחני מיצ¢ב לפי סוג מערכת החינוך ©תשס¢ו¨ ∂∞≠∂µ ®≤∞∞µ ˙߉ ‰˙ÈÎ È„ÈÓÏ ˙ßÁ ‰˙ÈÎ È„ÈÓÏ È¯·Ú ÍÂÈÁ ∫È·¯Ú ÍÂÈÁ ∫È·¯Ú ÍÂÈÁ Ȉ¯‡–ÏÏΠ̯„‰ ÊÂÁÓ È¯·Ú ÍÂÈÁ ∫È·¯Ú ÍÂÈÁ ∫È·¯Ú ÍÂÈÁ Ȉ¯‡–ÏÏΠ̯„‰ ÊÂÁÓ µ∂Ƶ ˙ȯ·Ú Ø ˙È·¯Ú ≥∂πÆ ≥∑¥Æ ≤µ¥Æ ∂∂¥Æ ∑¥Æµ ‡˙ÈÏ‚ ∞∂≤Æ ≥∑±Æ ≥∑∂Æ ≥∏Æ¥ ∏µ±Æ µ∏Ƶ ‰˜ÈËÓ˙Ó ∞¥±Æ ∞µ≥Æ ≥∑±Æ ≥≥Ƶ ∂¥µÆ ∞µ≥Æ Ú„Ó ‰È‚ÂÏÂÎË ∂µµÆ ∂∑Ʊ ≥∏±Æ ∂¥∑Æ µπÆ¥ ∂∑Æπ ד Æזכאות לתעודת בגרות שיעור תלמידי י¢ב הבדואים שהיו זכאים לתעודת בגרות בשנת הלימודים תשס¢ח ©∏∞≠∑∞∞≤® היה נמוך בהשוואה לממוצע הכלל ארצי¨ ובחלק מיישובי הבדואים היה אף נמוך מן הממוצע הכללי במערכת החינוך הערבי Æשיעורם של תלמידי י¢ב ביישובי הבדואים¨ שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות¨ היה כשליש עד חמישית בלבד Æשיעור זה היה נמוך משמעותית מן הממוצע הכלל ארצי ומן הממוצע של מערכת החינוך הערביÆ לוח ≤≤∫ אחוז הזכאים לתעודת בגרות והעומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות ביישובים בדואיים ובישובים יהודיים בנגב לפי מערכת חינוך ©תשס¢ח¨ ∏∞≠∑∞∞≤®∂∂ ·Â˘Èȉ ‡˙¯‚· ˙„ÂÚ˙Ï ÌȇÎʉ ÊÂÁ ·Â˘ÈÈ· ·¢È È„ÈÓÏ˙ ÏÏÎÓ ‡Ï˘ ÛÒ‰ ˙Â˘È¯„· ÌÈ„ÓÂÚ‰ ÊÂÁ ·Â˘ÈÈ· ·¢È È„ÈÓÏ˙ ÏÏÎÓ ˙‡ËÈÒ¯·È‡‰ ¯Ë‰ •∑≥µÆ •≥≤±Æ ‰¯ÂÁ •≤¥ •≤≥±Æ ‰ÙÈÈÒÎ •¥±Æ¥ •≤πƵ ‰È˜Ï •∑¥∂Æ •≥≤ ·‚· ‰¯Ú¯Ú •≤≤µÆ •∏±πÆ ∂µ המקור∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ∞© ≤∞±מס ¨®∂± ßלוחות ≤Æ∏Æ≤≤ ¨∏Ʊ ∂∂ הנתונים לגבי היישובים הבדואיים והיהודיים נלקחו מתוך∫ מקסימוף ©∞ Æ®≤∞±הנתונים על מערכת החינוך העברי ומערכת החינוך הערבי נלקחו מתוך∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ∞© ≤∞±מס ¨®∂± ßלוח ≥≤Æ∏Æ 42 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים ·Â˘Èȉ ‡˙¯‚· ˙„ÂÚ˙Ï ÌȇÎʉ ÊÂÁ ·Â˘ÈÈ· ·¢È È„ÈÓÏ˙ ÏÏÎÓ ‡Ï˘ ÛÒ‰ ˙Â˘È¯„· ÌÈ„ÓÂÚ‰ ÊÂÁ ·Â˘ÈÈ· ·¢È È„ÈÓÏ˙ ÏÏÎÓ ˙‡ËÈÒ¯·È‡‰ ˘‚· ˘ÌÂÏ •≥≥∏Æ •∏±¥Æ ˙Ú·˘ Ï •≥¥ •∏≤πÆ ‰ÓÒ· ·‡ ‡¢Ó •≥∂Æ¥ •≥≤∑Æ ·‡¯ ˘·Ú •∂µ¥Æ •≥¥¥Æ ˜¯˙‚ ˙ÈÈ •≤µ∂Æ •∏≥πÆ ‡˙ÏÈ •∏µ¥Æ •≤¥µÆ „‰ÂÓÈ •∂∂∞Æ •∑¥¥Æ ˙·È˙ •∂¥πÆ •≥≤Æ¥ ‡ÌȘÙ •∑≥∂Æ •≤∏Ʊ „¯Ú •≤¥¥Æ •¥±Æµ ˘„¯˙ •≤∂∞Æ •≤≥∂Æ ÌÁÂ¯È •∂µ≥Æ •≥∏Æ¥ ÔÂÓ¯ ‰ÙˆÓ •≥∂≤Æ •∏¥∂Æ ¯˙ÈÓ •∂∂µÆ •∏∂±Æ ¯ÓÂÚ •∞∑∂Æ •∏∑∞Æ ÌÈ·‰Ï •∑∞Æπ •∂πÆπ È·¯Ú ÍÂÈÁ •∞¥±Æ •≤≥∞Æ È¯·Ú ÍÂÈÁ •≤µ¥Æ •≥¥∑Æ Èˆ¯‡–ÏÏÎ •∑µ±Æ •∞¥¥Æ שיעור תלמידי י¢ב שהיו זכאים לתעודת בגרות בשנת הלימודים תשס¢ח ©∏∞≠∑∞∞≤® ביישובי הנגב היהודיים המדורגים בראש המדד החברתיכלכלי ©מיתר¨ עומר ולהבים®¨ היה כפול משיעורם ביישובי הבדואים Æשיעור תלמידי י¢ב ביישובים היהודיים הנ¢ל¨ שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות¨ היה גבוה פי שלושה משיעורם בקרב תלמידי י¢ב ביישובי הבדואיםÆ חינוך והשכלה 43 תרשים ∏∫ התפלגות שיעור הזכאים לתעודת בגרות ושיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות בקרב תלמידי י¢ב בנגב ובכל הארץ לפי רמה חברתית כלכלית וקבוצת אוכלוסייה ©תשס¢ח¨ ∏∞≠∑∞∞≤® ∑∂ •∑π •∑µ •µ¥ •∏¥ •¥¥ •µ¥ •¥¥ •≤µ •∞≥ •∏≥ ÌÈÈ„Â‰È ÌÈ·Â˘ÈÈ ÍÂÈÁ‰ ˙ίÚÓ ÍÂÈÁ‰ ˙ίÚÓ ·¯‡˘ „„Ó‰ ˙È·¯Ú‰ ˙ȯ·Ú‰ ÈÏÎÏΖÈ˙¯·Á‰ ˙¯‚· ˙„ÂÚ˙Ï ÌȇÎÊ •¥± •≤µ •∞π •∞∏ •∞∑ •∞∂ •∞µ •∞¥ •∞≥ •∞≤ •∞± •∞ ·‡¯ ˘·Ú ÌÈÈ„Â‰È ÌÈ·Â˘ÈÈ ·˙„„Ó‰ ˙È˙Á ÈÏÎÏΖÈ˙¯·Á‰ ÌÈ·Â˘ÈÈ ·„ÌÈȇ ˙‡ËÈÒ¯·È‡‰ Ï˘ ÛÒ‰ ˙Â˘È¯„· „ÓÚ בשנים האחרונות נשמר פער יציב וקבוע בין שיעור הזכאים לתעודת בגרות במערכת החינוך הבדואי בנגב לבין שיעור הזכאים לתעודת בגרות במערכות החינוך הערבית והעברית Æעל פי נתוני משרד החינוך לשנים ≥∞∞≤≠© ≤∞∞πתשס¢ג≠תשס¢ט®¨ היה שיעור הזכאות השנתי הממוצע לתעודת בגרות בקרב תלמידי י¢ב בדואים בנגב ©•∏≤® נמוך משמעותית ביחס לשיעורים השנתיים הממוצעים המקבילים במערכת החינוך הערבי ©•∑≥® ובמערכת החינוך העברי ©•≤Æ®µ ∑∂ בקטגוריה ßיישובים יהודיים בתחתית המדד החברתיכלכלי ßנכללו היישובים דימונה¨ נתיבות¨ אופקים¨ ערד¨ שדרות¨ ירוחם ומצפה רמון Æבקטגוריה ßיישובים בדואיים ßנכללו שבעת יישובי הקבע — רהט¨ תל שבע¨ חורה¨ לקיה¨ כסייפה¨ ערערה בנגב ושגב שלום — וכן יישובי המועצה האזורית אבו בסמה ©ראו לוח ≤≤ לעיל®Æ 44 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים תרשים ∫πשיעור הזכאות לתעודת בגרות על פי מערכת החינוך ©≥∞∞≤≠∂∏ ®≤∞∞π •∞∂ •∏µ≤Æ •µ≥Ƶ •µ±Æ± •∏µ∞Æ •∞µ •∞¥ •≥≥πÆ •≤¥≤Æ •∑≥µÆ •∏≥∂Æ •∞≥ •∏µ±Æ •µ∞Ƶ •≤µ≤Æ •∂≤µÆ •∂≤∑Æ •∂≥µÆ •≥≤Æ¥ •∞≥±Æ •∏≤∏Æ •≤∑Æπ •∂≤∂Æ •∞≤ •∞≥µÆ •≤πÆ¥ •∞± •∞ ˙˘‚¢Ò ˙˘„¢Ò ȇ„· ÍÂÈÁ ˙˘Â¢Ò ˙˘‰¢Ò ˙˘Ê¢Ò ˙˘Á¢Ò ˙˘Ë¢Ò ȯ·Ú ÍÂÈÁ È·¯Ú ÍÂÈÁ ה Æשיעורי הנשירה מבתי הספר על פי הנתונים לשנת הלימודים תשס¢ה © ¨®≤∞∞¥≠∞µשיעורי הנשירה של תלמידים בדואים ממערכת החינוך היו גבוהים מאוד בהשוואה לממוצע במערכת החינוך הערבית ובמערכת החינוך העברית Æבכיתות ט≠ßי¢א¨ בהן מגיעה הנשירה לשיאה¨ נוסקים שיעורי הנשירה בקרב תלמידים בדואים ומגיעים לפי שניים עד שלושה מן הממוצע במערכת החינוך הערבית¨ ולפי שלושה עד ארבעה ואף יותר מן הממוצע במערכת החינוך העבריתÆ גם בכיתות י¢ב גבוהים שיעורי הנשירה יחסית בקרב תלמידים בדואים ומגיעים עד פי ארבעה מן הממוצע במערכת החינוך הערבית והעבריתÆ ∏∂ יודגש כי מערכת החינוך הערבית כוללת גם את התלמידים הבדואים¨ וכי הצגת הנתונים הנוגעים לתלמידים הבדואים בנפרד נעשתה רק לשם המחשת הפער Æמקור הנתונים∫ לוי ©∏∞∞≤® Æראו∫ .http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Exams/Netunim/Thashav/OpenStatistic2008.htm ראו גם מצגת של משרד החינוך∫ נתוני בחינות הבגרות ¨≤∞∞πבקישור∫ .http://www.kav-lahinuch.co.il/CategoryID=711&ArticleID=8010 חינוך והשכלה 45 לוח ≥≤∫ שיעורי נשירת תלמידים בכיתה ח≠ßי¢ב ממערכת החינוך ©תשס¢ה¨ ∂π ®≤∞∞¥≠∞µ ‰˙ÈÎ ·‚· Ìȇ„·‰ ˙È·¯Ú‰ ÍÂÈÁ‰ ˙ίÚÓ ˙ȯ·Ú‰ ÍÂÈÁ‰ ˙ίÚÓ ßÁ •∞µÆ •≤¥Æ •≥≥Æ ßË •≤±∂Æ •∏±±Æ •≥¥Æ ßÈ •∂∑Æ •∞∏Æ •∑¥Æ ‡¢È •∑±∞Æ •∂Ƶ •≤µÆ ·¢È •∞∑Æ •≤±Æ •∑±Æ ÏΉ ÍÒ •πƵ •∑∂Æ •≥Æπ ו Æהגורמים להפסקת הלימודים את הגורמים להפסקת לימודים ניתן לחלק לשניים∫ גורם פנימי הקשור בנסיבות אישיות התלויות בפרט¨ בסביבתו הקרובה או בחברה שאליה הוא משתייך ©למשל∫ רצונותיו¨ העדפותיו ואילוציו האישיים או המשפחתיים®¨ וגורם חיצוני הנובע מנסיבות שאינן בהכרח בשליטתו או בהשפעתו הישירה Æלמשל¨ חוסר רצון להמשיך ללמוד הוא גורם פנימי המשפיע על ההחלטה להפסיק את הלימודים בבית הספר¨ בעוד שהעדר בית ספר קרוב למקום המגורים הוא גורם חיצוני שעשוי להביא את הפרט לאמץ החלטה כזוÆ על פי נתונים לשנת ¨≤∞∞¥בולטת העובדה כי בקרב הבדואים בכלל¨ ובמיוחד בקרב תושבי הכפרים הבלתי מוכרים¨ הגורם העיקרי המשפיע על ההחלטה לעזוב את בית הספר הוא חיצוני∫ מצוקה כלכלית או מחסור בבית ספר קרוב למקום המגורים Æלעומת זאת¨ בכלל האוכלוסייה הערבית¨ הגורם העיקרי המשפיע על החלטה כזו הוא בדרך כלל פנימי ©חוסר רצון להמשיך ללמוד או סיבות אישיות®Æ ∂π מקור הנתונים על הבדואים בנגב∫ חßמאיסי © ¨®≤∞∞πעמ© ±≥π ßלוח ד≠∏® ªמקור הנתונים על מערכת החינוך העברית והערבית∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל © ≤∞∞µמס ¨®µ∂ ßלוח Æ∏Ʊπ 46 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים לוח ∫≤¥בדואים וערבים שעזבו את בית הספר לפני סיום התיכון לפי מגדר ולפי הגורם להפסקת לימודיהם ©∑∞ ®≤∞∞¥ ‰·ÈÒ‰ ¯Â˜Ó ˙·ÈÊÚÏ ‰·ÈÒ‰ ·¯ÙÒ‰ ˙È ¯„‚Ó ÈÓÈÙ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ ·‚· ˙ȇ„·‰ ΢‰Ò ‡¯Á ΢‰Ò ·ÌÈ ·˙ ΢‰Ò ·ÌÈ ·˙ ≤πƵ• ¥≥Æ≥• ≥∂Ƶ• ±∏Æ∞• ≤∂Æ∑• ≤≥Ƶ• ≤µÆ∞• ≥≥Æ∂• ≤πÆ≥• ÔÈÈÂÚÓ ‡Ï „ÂÓÏÏ µÆ∂• È·· ÏÂÙÈË ‰ÁÙ˘Ó ÈˆÈÁ ·ÌÈ ·˙ È˙Ï· ÌȯÙÎ ∫‰ÊÓ ·‚· ÌȯÎÂÓ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ ˙È·¯Ú‰ •±Æ¥ •πÆπ •∑±Æ •∞Ƶ •∞≥Æ •∞πÆ •∂≥Æ •∂±¥Æ ÏΉ ÍÒ •¥¥Æ±• ¥∂Æπ• ¥µÆµ• ≤±Æ∞• ≤∑Æ≤• ≤µÆ≤• ≥¥Æπ• ≥µÆ∞• ≥¥Æπ ‰˜ÂˆÓ ˙ÈÏÎÏÎ •∏≤∂Ƶ• ≥µÆ∂• ≥±Æ±• ≤∏Æ¥• ¥∏Æπ• ≥πÆ∞• ≤≤Æ∑• ¥∞Æ∑• ≥±Æ •≥µÆ •∞∏Æ ‡˙È· ÔÈ ·Â¯˜ ¯ÙÒ •∂Æ∂• ≤πÆ¥• ±∞Æ¥• ±πƵ• ≤∞Æ∂• ±≤Æ≥• ±∂Æ¥ ÏΉ ÍÒ •≤≥¥Æµ• ¥∞Æπ• ≥∑Æ∑• µ∑Æ∏• µπÆ≥• µ∏Ƶ• ¥≥Æ≥• µ≥Æ∞• ¥∏Æ •≤±Æ¥• ±≤Æ≥• ±∂Æ∏• ≤±Æ¥• ±±Æ∂• ±∂Æ≤• ≤±Æ∏• ±≤Æ∞• ±∂Æπ בולט לעין שיעורם של הבנים שעזבו את בית הספר על רקע מצוקה כלכלית Æייתכן שבלית ברירה¨ נוכח המצב הכלכלי הקשה במקום מגוריהם¨ הבנים נאלצים לעזוב את הלימודים ולצאת לעבודה כדי לסייע למשפחותיהםÆ בקרב הבנות בולט שיעורן של המתגוררות בכפרים הבלתי מוכרים שעזבו את הלימודים כי אין בית ספר קרוב לכפריהן¨ או שעשו זאת מסיבות כלכליות Æייתכן שמשפחותיהן של בנות המתגוררות בכפרים אלה נמנעות מלשלוח אותן ללמוד הרחק מן הבית ©להרחבה ראו סעיף ≥Æד לעיל∫ מרחק משירותים ציבוריים בתחום החינוך¨ הבריאות¨ התחבורה והצריכה®Æ ז Æתשתיות לימודים בבתי הספר על פי סקרים של המחלקה לבריאות הסביבה במשרד הבריאות¨ שנעשו בשנים ≤∞∞µו≠∂∞∞≤ בבתי ספר ברהט ובכפרים הבלתי מוכרים¨ ברוב בתי הספר נמצאה רמת תברואה נמוכה ביותר Æרמת הניקיון במרביתם ירודה מאוד¨ הכיתות שוכנות במבנים זמניים — רובם מיושנים ובלתי תקינים — ומכוסות שטיחים הצוברים ∞∑ עיבוד הנתונים מתוך∫ מנאע ©∏∞∞≤®¨ עמ© ±∑µ≠±∑¥ ßלוח ד≠∞Æ®± חינוך והשכלה 47 לכלוך ואבק Æחדרי השירותים נמצאים ברוב בתי הספר במבנה נפרד בחצר Æרמת הניקיון בשירותים נמצאה מחפירה ב ∏∞•מבתי הספר Æאין מוצרי היגיינה אישית ומבנה השירותים אינו תקין Æבבתי הספר שבכפרים הבלתי מוכרים חסרים כ ≥∞∞כיורים וכ ≤∂∞אסלות Æבחצרות בתי הספר אין די שטחים מוצלים Æבחלק מבתי הספר יש מחסור בפחי אשפה¨ והאשפה מתגוללת בחצר∑±Æ ח Æסטודנטים על פי נתונים לשנת הלימודים תשס¢ו ©∂∞≠ ¨®≤∞∞µשיעורם של הסטודנטים הבדואים מתוך כלל הסטודנטים הערבים הלומדים באוניברסיטאות בישראל לכל התארים היה •∑ Æ¥Æשיעור זה היה נמוך משמעותית משיעורם של הבדואים בכלל האוכלוסייה הערבית בגילאי ∞≤≠© ≤πגיל עיקרי ללימודים באוניברסיטה®¨ שעמד בשנת ≤∞∞µעל •∞∑≤Ʊ לוח ∫≤µסטודנטים בדואים וערבים באוניברסיטאות בישראל ©תשס¢ו¨ ∂∞≠∑≥ ®≤∞∞µ ˙¯‡Â Ìȇ„· ÌÈË„ÂËÒ ÌÈË„ÂËÒ‰ ÏÏÎ ÌÈ·¯Ú‰ ˘Ìȇ„·‰ ÌÈË„ÂËÒ‰ ¯ÂÚÈ ÌÈ·¯Ú‰ ÌÈË„ÂËÒ‰ ÏÏÎÓ ˙Ô¢‡¯ ¯‡Â ∂≤≥ ≥∞∏¨± •¥ ˙È˘ ¯‡Â ∏∏ ±¨ππ¥ •¥Æ¥ ˙È˘ÈÏ˘ ¯‡Â ∏± ∞≥± •∏µÆ ‰„ÂÚ˙ È„ÂÓÈÏ ∂π ≥±± •≤≤≤Æ ÏΉ ÍÒ µ∞± ∏±∞¨∑± •∑¥Æ ∑± וייסבלאי ©∂∞∞≤®¨ עמÆ∂ ß ≤∑ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ∂∞∞≤ ©מס ¨®µ∑ ßלוח ∞Æ≤Ʊ ≥∑ מקור∫ חßמאיסי © ¨®≤∞∞πעמ© ±µ∏ ßלוח ד≠∏Æ®± 48 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים ∑¥ ®≤∞∞¥≠∞µ ¨ה¢לוח ∂≤∫ בדואים וערבים בעלי תארים מאוניברסיטאות בישראל ©תשס Ìȇ„·‰ ÌÈË„ÂËÒ‰ ¯ÂÚÈ˘ ÌÈ·¯Ú‰ ÌÈË„ÂËÒ‰ ÏÏÎÓ Ìȯ‡˙ ÂϷȘ˘ ÌÈË„ÂËÒ‰ ÏÏÎ ÌÈ·¯Ú‰ Ìȇ„· ÌÈË„ÂËÒ ¯‡Â˙ µÆ∂• ±¨≥∏≥ ∑∏ Ô¢‡¯ ¯‡Â˙ ∏Æπ• ¥∑≤ ¥≤ È˘ ¯‡Â˙ ∞• ≤π ∞ È˘ÈÏ˘ ¯‡Â˙ ±∞Æ≤• ≤≤∂ ≤≥ ‰„ÂÚ˙ È„ÂÓÈÏ ∂Æ∑• ≤¨±±∞ ±¥≥ ÏΉ ÍÒ Æ®≤∞≠ ©לוח ד±∂± ß∞∞≤®¨ עמπ© מאיסיßמקור∫ ח 49 חינוך והשכלה ∑¥ ∑Æ בריאות א Æתוחלת חיים תוחלת החיים של הבדואים בנגב נמוכה מזו של כלל האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה היהודית בארץ Æעל פי נתונים משנת ∏∞∞≤¨ גברים בדואים חיים כשלוש שנים פחות מגברים בכלל האוכלוסייה הערבית וכשבע שנים פחות מגברים יהודים Æנשים בדואיות חיות כארבע שנים פחות מנשים בכלל האוכלוסייה הערבית וכשש שנים פחות מנשים יהודיותÆ לוח ∑≤∫ תוחלת חיים ממוצעת ©בשנים® לפי קבוצת אוכלוסייה ¯„‚Ó ©≤∞∞≤≠∂∞∞≤® ∑µ ˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ ·‚· ˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ˙Ȅ‰ȉ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ‚·¯ÌÈ ∑≤Ʊ ∑µÆ± ∑πƵ ÌÈ˘ ∑¥Æπ ∑∏Ƶ ∞∏≥Æ ב Æתמותת תינוקות שיעור תמותת התינוקות הוא אחד ממדדי הבריאות החשובים ביותר בהערכת מצב בריאותה של אוכלוסייהÆ שיעור זה מחושב כמספר הפטירות של יילודים ותינוקות עד גיל שנה ל ±¨∞∞∞לידות חי Æעל פי נתוני משרד הבריאות חלה אמנם בשנים האחרונות ירידה כלשהי בשיעור תמותת התינוקות בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב ©מ ±µÆ≥בשנת ≤∞∞±ל ±±Æµבשנת ∑∞∞≤®¨∂∑ אולם שיעור זה ממשיך להיות גבוה ©באופן מובהק מבחינה סטטיסטית® ביחס לכל קבוצת אוכלוסייה אחרת בישראל Æעל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שיעור תמותת התינוקות הממוצע בתקופה ∑∞∞≤≠ ≤∞∞πבקרב הבדואים בנגב היה גבוה פי ±Æµמשיעור תמותת התינוקות בקרב כלל האוכלוסייה הערבית¨ ופי ≥Æ∑µמבקרב האוכלוסייה היהודיתÆ ∑µ מקור הנתונים על הבדואים בנגב∫ חßמאיסי © ¨®≤∞∞πעמ© ≥∞ ßלוח מסכם ≤® Æהנתונים על הבדואים בנגב מתייחסים הן לתושבים המתגוררים ביישובי הקבע והן לתושבי הכפרים הבלתי מוכרים Æמקור הנתונים על כלל האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה היהודית∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ∞© ≤∞±מס ¨®∂± ßלוח Æ≥Æ≤¥ ∂∑ מצב הבריאות של תינוקות וילדים בדואים עד גיל ∂¨ עמÆ≥± ß 50 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים לוח ∏≤∫ שיעורי תמותת תינוקות לפי אזור גיאוגרפי וקבוצת אוכלוסייה ©ממוצע שנתי לתקופה ∑∞∞≤≠∑∑ ®≤∞∞π ‡ÈÙ¯‚‡‚ ȯÂÊ ı¯‡‰ ÏÎ ·‚‰ ˜·‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ ·„Ìȇ ÌÈ„Â‰È ÌÈ·¯Ú ÌÈ„Â‰È ˙˙˜ÂÈ˙ ˙˙ÂÓ ±∞Ƶ ∏≥Æ ∏∂Æ ∏≤Æ לוח ∫≤πשיעורי תמותת תינוקות ביישובי הקבע של הבדואים לפי יישוב ©ממוצע לתקופה ∑∏ ®≤∞∞∏≠≤∞∞¥ ·Â˘Èȉ ˘®ÈÁ ˙„ÈÏ ±¨∞∞∞–Ï© ˙˜ÂÈ˙ ˙˙ÂÓ˙ ¯ÂÚÈ ˘‚· ˘ÌÂÏ ≥±¥Æ ¯Ë‰ ∑±≤Æ ·‚· ‰¯Ú¯Ú ±≥Ƶ ‰ÙÈÈÒÎ ∑±∞Æ ˙Ú·˘ Ï ±±Æµ ‰È˜Ï ∂±≥Æ ‰¯ÂÁ ≥±∞Æ ÚˆÂÓÓ ±≤Æ¥ על פי נתוני משרד הבריאות לשנים ¨≤∞∞µ≠≤∞∞±היה שיעור תמותת התינוקות עד גיל שנה במגזר הבדואי גבוה במידה ניכרת משיעור תמותת התינוקות במגזר היהודי בנגב Æלא נמצא הבדל מובהק בין שיעור תמותת התינוקות ביישובי הקבע לבין שיעורה בכפרים הבלתי מוכרים Æהפער בשיעור תמותת התינוקות בין המגזר היהודי למגזר הבדואי נובע ממקרים של מומים מולדים¨ אשר שכיחותם במגזר הבדואי גבוהה על רקע נישואין בין קרובי משפחה Æגורם נוסף לשיעור הגבוה של תמותת תינוקות בקרב הבדואים לעומת היהודים בנגב הוא הפער הכלכליחברתי שבין שתי קבוצות האוכלוסייה וריחוקם של הבדואים משירותי בריאותÆ ∑∑ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ∞© ≤∞±מס ¨®∂± ßלוח Æ≥Ʊ±שיעורי תמותת התינוקות הם ל ±¨∞∞∞לידות חי ומייצגים ממוצע לשנים ∑∞∞≤≠ Æ≤∞∞πהמונח ßתמותת תינוקות ßמתייחס ליילודים שטרם מלאה להם שנת חיים אחת בעת פטירתםÆ ∏∑ המקור∫ מקסימוף ©∞Æ®≤∞± בריאות 51 לוח ∞≥∫ שיעורי תמותת תינוקות בקרב בדואים ויהודים בנגב ©∑π ®≤∞∞µ≠≤∞∞± ˘‰ Ú·˜‰ È·Â˘ÈÈ È˙Ï·‰ ÌȯÙΉ ÌȯÎÂÓ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ ˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ ˙Ȅ‰ȉ ≤∞∞± ≥±∂Æ ≤±¥Æ ≥±µÆ µÆµ ≤∞∞≤ ∑±∑Æ ±∂Ƶ ±∑Ƶ ≥µÆ ≥∞∞≤ ∏±≤Æ ∂±¥Æ ∂±≥Æ µÆ¥ ≤∞∞¥ ±∂Æ¥ ∞±∂Æ ±∂Æπ ≤¥Æ ≤∞∞µ ≥±µÆ ∑±¥Æ ∞±µÆ ∂¥Æ È˙˘ ÚˆÂÓÓ ∑±µÆ ≤±µÆ ∑±µÆ ∞µÆ ג Æנישואין בין קרובי משפחה והשלכותיהם התופעה של נישואין בין קרובי משפחה נפוצה אצל הבדואים בנגב הרבה יותר מאשר בכלל החברה הערבית בישראל Æעל פי סקר אגודת הגליל לשנת ∑∞∞≤¨ היקף הנישואין בתוך החמולה ©קרבה מדרגה ראשונה או פחות® בקרב האוכלוסייה הבדואית עמד על • — ∑∞Ʊכמעט פי שניים מן השיעור המקביל בקרב כלל האוכלוסייה הערבית בישראל ©•≥ Æ®≥∂Æבתוך העדה המוסלמית גבוה שיעור הבדואיות הנישאות לקרוב משפחה מדרגה ראשונה פי ±Æ∑µמשיעורן בקרב כלל העדה המוסלמית בישראל∫ •≥ ≥≤Æלעומת •Æ±∏Ƶ לוח ∫≥±התפלגות מקרי הנישואין בחברה הערבית על פי רמת הקרבה בין החתן לכלה¨ דת וקבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤® ∞∏ ˜·‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ ˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ ˙„ Ø ‰·¯˜‰ ‚ÂÒ ÌÈÓÏÒÂÓ ÌÈÓÏÒÂÓ ÌȯˆÂ „¯ÌÈÊ ÏΉ ÍÒ ˜¯·‰Â˘‡¯ ‰‚¯„Ó ‰ •≥≥≤Æ •±∏Ƶ •±≥Æ¥ •≤∞Æ¥ •±∏Ʊ ˜¯·È‰˘ÏÎ ‰ ©®‰ÏÂÓÁ‰ •∏≥∑Æ •≤±Æµ •∑µÆ •∞∏Æ •≤±∏Æ ‡˙È˙ÁÙ˘Ó ‰·¯˜ ÔÈ •≤πÆπ •∞∂∞Æ •∏∞Æπ •∂∑±Æ •∑∂≥Æ ∑π הנתונים המפולחים על יישובי הקבע והכפרים הבלתי מוכרים נלקחו מתוך∫ מצב הבריאות של תינוקות וילדים בדואים עד גיל ∂¨ עמ Æ≥≤ ßהנתונים על כלל האוכלוסייה הבדואית והאוכלוסייה היהודית בנגב נלקחו מתוך∫ וייסבלאי ©∂∞∞≤®¨ עמƱ≤ ß ∞∏ סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמ ¨≤∏∂≠≤∏µ ßלוח ∏≤Ʊ±Æ 52 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים תופעת הנישואין בין קרובי משפחה באוכלוסייה הבדואית נתונה בשנים האחרונות בסימן עלייה Æעל פי סקר אגודת הגליל¨ עלה שיעור מקרי הנישואין בתוך החמולה הבדואית בנגב מ ≤∂Æπ•בשנת ≥∞∞≤ ל ≥∑Æ∏•בשנת ∑∞∞≤∏±Æ ככלל¨ שיעור הנישואין הגבוה בין קרובי משפחה בחברה הערבית גורם לכך שסיבת המוות השכיחה ביותר בקרב יילודים ותינוקות ©עד גיל שנה® ערבים נגרמת ממחלות תורשתיות וממומים מולדים Æכמו כן¨ שכיחותן של מחלות תורשתיות או גנטיות באוכלוסייה הערבית גבוהה בהרבה מן השכיחות הממוצעת של מחלות אלו בקרב כלל תושבי ישראלÆ שכיחותם של מומים מולדים¨ כמו גם שיעורי תמותת תינוקות כתוצאה מהם¨ גבוהים באוכלוסייה הבדואית הרבה יותר מאשר באוכלוסייה הערבית והיהודית גם יחד Æעל פי נתוני משרד הבריאות היה שיעור תמותת התינוקות בקרב הבדואים בשנת ≤∞∞µכתוצאה ממומים מולדים גבוה כמעט פי שניים משיעורה בקרב כלל האוכלוסייה הערבית ופי שישה משיעורה באוכלוסייה היהודית∫ ∏© µÆπל ±¨∞∞∞לידות חי® לעומת ∑∞ ≥Æו¨±Æ∞± בהתאמה∏≤Æ תרשים ∞ ∫±שיעורי תמותת תינוקות ממומים מולדים לפי קבוצת אוכלוסייה ©®≤∞∞µ ∑ ∂ ¥ ≥ •≥Ʊ ˘ÈÁ ˙„ÈÏ ±¨∞∞∞–Ï ‰˙ÂÓ˙ ȯÂÚÈ •∞∂Æ µ ≤ •∞±Æ ± ∞ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ·‚· ˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ ˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ˙Ȅ‰ȉ ∏± סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמÆ∑µ ß ≤∏ אמיתי ©∂∞∞≤® Æראו∫ .http://www.health.gov.il/download/forms/a2913_ch_d_2005.pdf בריאות 53 על פי נתוני משרד הבריאות לשנים ¨≤∞∞∂≠≤∞∞¥הגורם העיקרי לתמותת תינוקות בדואים הוא מומים מולדים ומחלות תורשתיות ©•∑ ¥≤Æמכלל היילודים שנפטרים® Æגורם התמותה השני הוא פגות ומשקל נמוך בלידה ©•∞ ∏≥Æ®≤≤Æלהשוואה¨ על פי נתוני משרד הבריאות לשנת ≤∞∞µהיתה הפגת גורם התמותה העיקרי של תינוקות באוכלוסייה היהודית ©•∏ ®¥∑Æבעוד שמומים מולדים היו גורם התמותה השני ©• ®≥±Æ¥בהיקפו Æבכלל האוכלוסייה הערבית¨ גורם התמותה העיקרי הוא אמנם מומים מולדים ©•∂ ¨®≥∏Æאך בשיעור נמוך יותר ביחס לאוכלוסייה הבדואית Æגורם התמותה השני הוא פגת ©•∏¥Æ®≥∞Æ¥ תרשים ∫±±הגורמים העיקריים לתמותת תינוקות לפי קבוצת אוכלוסייה ©שנים נבחרות® •∞∂ •∞µ •∏¥∑Æ •≥±Æ¥ •≥∞Æ¥ •∞≤≤Æ •∞≤ •∂≥∏Æ •∞≥ •∑¥≤Æ •∞¥ •∞± •∞ ˙Ȅ‰ȉ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ©®≤∞∞µ ˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ ©®≤∞∞µ ÍÂÓ ‰„ÈÏ Ï˜˘Ó ˙‚٠˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ©®≤∞∞∂≠≤∞∞¥ ˙ÂÈ˙˘¯Â˙ ˙ÂÏÁÓ ÌÈ„ÏÂÓ ÌÈÓÂÓ Iהמקרה של שבט אסייד אחת הדוגמאות הבולטות ביותר להשפעות גנטיות של נישואין בין קרובי משפחה היא המקרה של שבט אסייד Æהכפר בו שוכן השבט הוקם סביב שנת ∞∞∏ ±על ידי בדואי שהגיע ממצרים ונשא בדואית מקומית לאישה Æהכפר¨ הסמוך לעיירה הבדואית חורה¨ נכלל כיום בתחום השיפוט של המועצה האזורית אבו בסמהÆ לאורך השנים נרתעו שבטים אחרים באזור מקשרי נישואין עם שבט אסייד¨ שנתפס נוכרי בעיניהם¨ ≥∏ מצב הבריאות של תינוקות וילדים בדואים עד גיל שש¨ עמוד ≤≥Æ ∏¥ אמיתי ©∂∞∞≤®Æ 54 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים ולפיכך רבו הנישואין בין בני השבט לבין עצמם Æתהליך זה תרם להיווצרות מטען גנטי זהה בקרב בני השבט ולעלייה בשכיחותם של מומים גנטיים מולדים Æכ ¥•מבני השבט ©∞ ±µמתוך ∞∞ ≥¨µתושבים® הם חירשים — שיעור גבוה במיוחד בהשוואה לשיעור החירשות בישראל ©• Æ®∞Ʊמדובר בשילוב בין מוטציה גנטית הגורמת לחירשות ונפוצה רק בקרב בני השבט¨ לבין שכיחותם הגבוהה של מקרי הנישואין בין קרובי משפחה Æבסקר שנערך בשבט¨ התגלה כי •∑≤ מן הנישואין בקרבו היו בין בני דודים וכי • ∂µמן הזוגות הנשואים הם שארים ברמת קרבה משפחתית כלשהי Æעל פי ההערכה¨ כרבע מבני השבט נושאים כיום בדמם את המוטציה הגנטית הגורמת לחירשות Æהיות שבארבעת הדורות האחרונים לא נרקמו קשרי נישואין בין בני השבט לקהילות אחרות¨ חולקים בניו ובנותיו מטען גנטי דומה מאוד Æכתוצאה משכיחותם הגבוהה של מקרי החירשות בכפר¨ פיתחו בני השבט במרוצת השנים שפת סימנים ייחודית המשמשת את כל הקהילה בכפר¨ חירשים ושומעים כאחד¨ שנפוצה והפכה אצלם לשפה שנייה∏µÆ ד Æתחלואה במחלות כרוניות על פי סקר אגודת הגליל לשנת ∑∞∞≤¨ דיווחו • ∑Ʊמן הבדואים בנגב כי לקו במחלה כרונית כלשהי ואובחנו בפועל כחולים בה ©•∂ ∂Æבקרב גברים ו ∑Æ∂•בקרב נשים® Æחמש המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר באוכלוסייה הבדואית הן ©לפי סדר יורד®∫ יתר לחץ דם¨ סוכרת¨ אסתמה¨ עודף כולסטרול ודלקת פרקיםÆ גברים בדואים סובלים בעיקר מסוכרת ©•∞ ¨®≤Æיתר לחץ דם ©•∂ ¨®±Æואסתמה ©• ¨®±Æµבעוד שנשים בדואיות סובלות בעיקר מיתר לחץ דם ©•∏ ¨®≤Æסוכרת ©• ¨®±Æπודלקת פרקים ©•Æ®±Æ¥ שיעורם של החולים באסתמה בכפרים הבלתי מוכרים בנגב ©•≥ ®≤Æגבוה פי ∂ ±Æמשיעורם הכללי באוכלוסייה הבדואית ©• ®±Æ¥ופי שלושה משיעורם בקרב כלל האוכלוסייה הערבית ©•∏ Æ®∞Æייתכן שסמיכותם של יישובים בדואיים בלתי מוכרים אל מפעלי התעשייה ברמת חובב שבנגב¨ היא הגורמת לשיעורי תחלואה גבוהים מן הממוצע באסתמה ביישובים אלה Æמחלות כרוניות אחרות הנפוצות בקרב תושבי הכפרים הבלתי מוכרים הן יתר לחץ דם ©•≤ ¨®≤Æדלקת פרקים ©•∑ ¨®±Æסוכרת ©•∂ ®±Æוכאבי ראש כרוניים ©•∏∂Æ®±Æ± ∏µ ;Sandler, Meir, Padden & Aronoff (2005), pp. 2661-2665 למחקרים העוסקים במקרה של שבט אסייד ראו∫ ¨Kisch, in: Van Cleve (2004), pp. 148-173וכן∫ בן שמחון © ¥ביוני ± ¨®≤∞∞¥מכל ∞≤¨ הארץ¨ מוסף שבועי ªסער ©≤≤ בפברואר ¨®≤∞∞µסימן שנולדים עם זה¨ הארץÆ ∂∏ הגם שעל פי ממצאי הסקר¨ שיעור החולים במחלות כרוניות בקרב הבדואים נמוך משיעורם בקרב כלל האוכלוסייה הערבית ©• ∑Ʊלעומת • ¨®±≤Ʊיש לזכור כי הסקר הסתמך על תשובות הנשאלים אשר דיווחו כי לקו במחלה כלשהי ואובחנו כלוקים במחלה בפועל בעקבות דיווחם Æלאור העובדה ששיעורן של המשפחות הבדואיות המתגוררות במרחק העולה על חמישה ק¢מ ממרפאה קרובה או מרופא פרטי גבוה פי שניים עד שלושה מן השיעור המקביל של משפחות בכלל האוכלוסייה הערבית ©ראו לוח ∏ בסעיף ≥Æד לעיל®¨ ניתן לשער כי תמונת המצב לגבי מחלות כרוניות בקרב האוכלוסייה הבדואית¨ כפי שמצטיירת מנתוני הסקר¨ אינה משקפת בהכרח את המציאות וכי רבים באוכלוסייה זו אינם מאובחנים מן הסתם על ידי רופאÆ בריאות 55 לוח ≤≥∫ מחלות כרוניות נפוצות לפי קבוצת אוכלוסייה ˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ ©∑∞∞≤® ∑∏ ÌȯÎÂÓ È˙Ï· ÌȯÙÎ ∫‰ÊÓ ˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ ‰ÏÁÓ‰ ‚ÂÒ ‡ÌÈÏÂÁ‰ ÊÂÁ ‰ÏÁÓ‰ ‚ÂÒ ‡ÌÈÏÂÁ‰ ÊÂÁ ‰ÏÁÓ‰ ‚ÂÒ ‡ÌÈÏÂÁ‰ ÊÂÁ Ì„ ıÁÏ ¯˙È •≤≤Æ ‡‰Ó˙Ò •≥≤Æ Ì„ ıÁÏ ¯˙È •∏≥Æ ˙¯ÎÂÒ •∞≤Æ Ì„ ıÁÏ ¯˙È •≤≤Æ ˙¯ÎÂÒ •∂≥Æ ‡‰Ó˙Ò •±Æ¥ „ÌȘ¯Ù ˙˜Ï •∑±Æ ϯËÒÏÂÎ •≤Ƶ ϯËÒÏÂÎ •±Æ± ˙¯ÎÂÒ •∂±Æ „‰È˙Ù˜ÒÈ •≤≤Æ „ÌȘ¯Ù ˙˜Ï •∞±Æ ˘‡¯ È·‡Î •±Æ± ··Ï ˙ÂÈÚ •∑±Æ ה Æמוגבלויות פיזיות ונכיות ככלל¨ שיעורם של בעלי מוגבלות פיזית ונכת באוכלוסייה הערבית גבוה משיעורם באוכלוסייה היהודית Æעל פי נתונים לשנת ∑∞∞≤¨ סבלו כ ≤∂•מן האוכלוסייה הערבית בגילאי ∞≤≠ ∂¥ממוגבלות פיזית או נכות כלשהי¨ לעומת כ ±∏•מן האוכלוסייה היהודית בגילאים אלה Æשיעורם של הסובלים ממוגבלות קשה באוכלוסייה הערבית היה גבוה כמעט פי שלושה משיעורם באוכלוסייה היהודית∫ • ±¥Æ¥לעומת • µÆ±בהתאמה∏∏Æ שיעורם של הנכים הסובלים מבעיות מוטוריות באוכלוסייה הבדואית נמוך במעט משיעורם בקרב כלל האוכלוסייה הערבית∫ •≥ ≤πÆלעומת •≤ Æ≥µÆלעומת זאת¨ שיעורם של נכים הסובלים מנכויות בתחום הדיבור והשמיעה באוכלוסייה הבדואית ©•∏ ¨®≤≥Æבתחום הנפשי או בתחום הנפשי והמוטורי במשולב ©•∞— ®≤∞Æ גבוהים משמעותית משיעורם בקרב כלל האוכלוסייה הערבית ©•≤ ∑Æו ±≥Ʊ•בהתאמה® Æשיעורם של לקויי ראייה באוכלוסייה הבדואית ©•∏ ®∂Æנמוך במיוחד בהשוואה לשיעורם בקרב האוכלוסייה הערבית כולה ©•∏Æ®≤≤Æ ∑∏ סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמ ¨≤∂≤≠≤∂± ßלוחות Ʊ±Æµ ¨±±Æ¥ ∏∏ נאון © ¨®≤∞∞πעמƵ ß 56 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים לוח ≥≥∫ התפלגות הסובלים מנכות באוכלוסייה הבדואית ובכלל האוכלוסייה הערבית לפי סוג הנכות ©∑∞∞≤® ∏π ˙ÂΉ ‚ÂÒ ˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ ˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ ¯‡‰ÈÈ •∏∂Æ •∏≤≤Æ ˘‰ÚÈÓ •πƵ •∏±∞Æ „‰ÚÈӢ ¯Â·È„ ‡ ¯Â·È •∏≤≥Æ •≤∑Æ ˙ȯÂËÂÓ •≥≤πÆ •≤≥µÆ ˙ȯÂËÂÓ ˙È˘Ù Â‡ ˙È˘Ù •∞≤∞Æ •±≥Ʊ ¯·–˙˙ÈÓÂÁ •∏Æ¥ •∏∂Æ ‡˙¯Á •≤≤Æ •¥Æ± ו Æילדים עם צרכים מיוחדים ומשפחותיהם ילדים עם צרכים מיוחדים הם אלה הסובלים ממחלה כרונית או מנכות כלשהי הנמשכת שנה ויותר ומשפיעה על תפקודם היומיומי Æעל פי דו¢ח מחקר מטעם מכון ברוקדייל¨ שיעור הילדים בעלי צרכים מיוחדים באוכלוסייה הבדואית בנגב הוא • ¨πƱבעוד ששיעורם בקרב כל הילדים הערבים הוא •≥ ∏Æובקרב הילדים היהודים הוא •∂π∞Æ∑Æ ∏π סקר אגודת הגליל ∑∞∞≤¨ עמ ¨≤∂∂ ßלוח ±±Æπ ∞π הנתונים על הבדואים נכונים לשנת ≥∞∞≤ והנתונים על ערבים ויהודים נכונים לשנת ∏ Ʊππראו∫ שטרוסברג¨ נאון וזיו ©∏∞∞≤®¨ עמ Æ∑ ßלדו¢ח המלא ראו∫ .http://brookdaleheb.jdc.org.il/files/PDF/503-08-RR-BedouinHEB.pdf בריאות 57 תרשים ≤ ∫±ילדים עם צרכים מיוחדים לפי קבוצת אוכלוסייה •∞± •πƵ •∂∑Æ •∏ •≥∏Æ •∏Ƶ •πƱ •π •∑Ƶ •∑ ÌÈ„Â‰È ÌÈ„ÏÈ ©∏®±ππ ÌÈ·¯Ú ÌÈ„ÏÈ ©∏®±ππ Ìȇ„· ÌÈ„ÏÈ ©≥∞∞≤® לפי דו¢ח לשכת הבריאות של מחוז הדרום במשרד הבריאות¨ • πמכלל הילדים הבדואים בנגב סובלים מעיכוב התפתחותי Æעל פי חלק מן הדיווחים קיים תתאבחון בקרב הילדים הערבים והבדואים ומכאן שייתכן כי שיעור הילדים בעלי צרכים מיוחדים באוכלוסיות אלו אף גבוה יותר Æלפי דיווחים אלה¨ שיעור הילדים הבדואים הסובלים ממחלות כרוניות עולה פי שניים על מספרם של ילדים ערבים ויהודים הסובלים מכךπ±Æ ככל שהרמה החברתיתכלכלית של יישוב נמוכה יותר¨ כן גבוה שיעורם של הילדים בעלי הצרכים המיוחדים ביישוב Æעל פי נתוני המועצה הלאומית לשלום הילד לשנת ∑∞∞≤¨ יותר מ µ∞•מראשי המשפחות באוכלוסייה הבדואית אשר יש בהן ילד עם צרכים מיוחדים¨ אינם עובדים ומצבם הכלכלי ירוד Æהשיעורים המקבילים באוכלוסייה הערבית והיהודית הם •≥ ¥ו ≥∞•בהתאמה Æמשפחות בדואיות עם ילד בעל צרכים מיוחדים מתקשות לקבל שירותים שונים¨ בעיקר מחמת עלותם הגבוהה של השירותים ©• ∑¥מהמשפחות® או מיקומם הרחק מן הבית ©•≤∑ מהמשפחות®π≤Æ π± מוראד ©יולי ¨®≤∞∞πנגישות שירותי בריאות לילדים עם מוגבלויות במגזר הבדווי בנגב Æעניין של גישה¨ גיליון ¨πעמÆ¥µ ß ראו∫ .http://www.veredbitan.com/WD/shekel/shekel_mag9/Vol9_43.pdf ≤π המועצה הלאומית לשלום הילד¨ ילדים מיוחדים בישראל ∑∞∞≤∫ לקט נתוניםÆ ראו∫ .http://children.org.il/Files/File/leket%20tzrachim.doc 58 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים מקורות אבו בדר¨ ס ¨Æוגוטליב¨ ד Æ®≤∞∞∏© Æעוני¨ חינוך ותעסוקה בחברה הערביתבדואית∫ מבט השוואתי Æבתוך∫ סדרת מחקרי מדיניות∫ מחקר מדיניות ∂ Æירושלים∫ מכון ון ליר¨ המוסד לביטוח לאומיÆ אגודת הגליל¨ רכאז ואלאהאלי ©∏∞∞≤® Æהפלסטינים בישראל∫ סקר חברתיכלכלי¨ ∑∞∞≤ — ממצאים עיקריים ÆשפרעםÆ אמיתי¨ י Æ®≤∞∞∂© Æדו¢ח תמותת תינוקות וילדים עד גיל µבישראל לשנת Æ≤∞∞µירושלים∫ משרד הבריאות¨ שירותי בריאות הציבורÆ בן דוד¨ י Æ®≤∞∞¥© Æהבדווים בישראל∫ היבטים חברתיים וקרקעיים Æירושלים∫ המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע ע¢ש בן שמש¨ מכון ירושלים לחקר ישראלÆ בנדלק¨ ז Æ®≤∞∞π© Æממוצעי שכר והכנסה לפי יישוב ולפי משתנים כלכליים שונים¨ ∏∞∞≤ Æירושלים∫ המוסד לביטוח לאומי¨ מנהל המחקר והתכנוןÆ גרדוס¨ י ¨Æונוריאל¨ ר Æ®≤∞∞∏© Æהתעשייה בנגב∫ תהליכים¨ מבנה¨ מיקום — סקר תעשיות בנגב ∏∞∞≤ Æמרכז הנגב לפיתוח אזורי¨ הרשות לפיתוח הנגבÆ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ סקר כוח אדם לשנת ∑∞∞≤Æ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל © ≤∞∞µמסÆ®µ∂ ß הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ∂∞∞≤ ©מסÆ®µ∑ ß הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל © ≤∞∞πמסÆ®∂∞ ß הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ∞© ≤∞±מסÆ®∂± ß המוסד לביטוח לאומי¨ מנהל המחקר והתכנון © ¨®≤∞∞πסקירה שנתית ∏∞∞≤Æ המועצה הלאומית לשלום הילד¨ ילדים מיוחדים בישראל ∑∞∞≤∫ לקט נתוניםÆ המועצה הלאומית לשלום הילד¨ לקט נתונים מתוך השנתון ßילדים בישראל ∞Æß≤∞± וייסבלאי¨ א Æ®≤∞∞∂© Æילדים במגזר הבדואי בנגב∫ תמונת מצב Æירושלים∫ הכנסת¨ מרכז המחקר והמידעÆ חßמאיסי¨ ר© Æעורך®¨ © Æ®≤∞∞πספר החברה הערבית בישראל ©≥®∫ אוכלוסייה¨ חברה¨ כלכלה Æירושלים∫ מכון ון ליר¨ הוצאת הקיבוץ המאוחדÆ חשן¨ מ Æ®≤∞∞∏© Æשנתון סטטיסטי לירושלים לשנת ∑∞∞≤≠∏∞∞≤ Æירושלים∫ מכון ירושלים לחקר ישראלÆ לוי¨ ר© Æעורכת®¨ © Æ®≤∞∞πנתוני בחינות בגרות תשס¢ח — ∏∞∞≤ Æירושלים∫ משרד החינוך¨ המנהל הפדגוגי¨ אגף א ßבחינותÆ לוינסון¨ א ¨Æויוגב¨ ה© Æעורכות®¨ © Æ®≤∞∞¥שנתון סטטיסטי לבדואים בנגב לשנת ¨≤∞∞¥מס Æ≤ ßבאר שבע∫ המרכז לחקר החברה הבדואית והתפתחותה¨ מרכז הנגב לפיתוח אזורי¨ בשיתוף קרן קונרד אדנאוארÆ מקורות 59 מוראד¨ מ© Æיולי Æ®≤∞∞πנגישות שירותי בריאות לילדים עם מוגבלויות במגזר הבדווי בנגב Æעניין של גישה¨ גיליון Æπ מנאע¨ ע© Æעורך®¨ ©∏∞∞≤® Æספר החברה הערבית בישראל ©≤®∫ אוכלוסייה¨ חברה¨ כלכלה Æירושלים∫ מכון ון ליר¨ הוצאת הקיבוץ המאוחדÆ מקסימוף¨ ש Æ®≤∞∞π© Æהרשויות המקומיות בישראל¨ ∏∞∞≤ ©פרסום מס Æ®±≥µ∏ ßירושלים∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד הפנים — האגף למנהל מוניציפאלי¨ המחלקה למחקרÆ משרד הבריאות ©מחברים שונים®¨ ©∏∞∞≤® Æמצב הבריאות של תינוקות וילדים בדואים עד גיל ∂ שנים ביישובי הקבע ובכפרים הבלתי מוכ¯ים בנגב© Æפרסום מס Æ®≥±¥ ßלשכת הבריאות ≠ מחוז הדרום¨ המרכז הלאומי לבקרת מחלותÆ נאון¨ ד© Æעורכת®¨ © Æ®≤∞∞πמבוגרים בעלי מוגבלות בישראל Æירושלים∫ מאיירסגßוינט — מכון ברוקדייל¨ המרכז לחקר מוגבלויות ותעסוקת אוכלוסיות מיוחדותÆ נוריאל¨ ר ¨Æולוינסון¨ א© Æעורכים®¨ ©∏∞∞≤® Æשנתון סטטיסטי לנגב ∑∞∞≤∫ ממצאים עיקריים Æבאר שבע∫ מרכז הנגב לפיתוח אזורי¨ הרשות לפיתוח הנגבÆ סבירסקי¨ ש ¨Æוחסון¨ י Æ®≤∞∞µ© Æאזרחים שקופים∫ מדיניות הממשלה כלפי הבדואים בנגב Æתלאביב∫ מרכז אדוהÆ עבאס¨ ו Æ®≤∞∞π© Æיוצאים ידי חובה∫ שירותי הבריאות בכפרים הבלתי מוכרים בנגב Æרופאים לזכויות אדם¨ המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגבÆ פלאקסמנוב¨ נ Æ®≤∞∞∂© Æפרופיל בריאותיחברתי של היישובים בישראל ∏ Æ≤∞∞≤≠±ππירושלים∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ משרד הבריאות¨ האגף לכלכלה וביטוח בריאותÆ ציבל¨ נ Æ®≤∞∞π© Æאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתיתכלכלית של האוכלוסייה בשנת ∂∞∞≤ — לקט נתונים Æירושלים∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהÆ שטרוסברג¨ נ¨ Æנאון ד ¨Æוזיו¨ ע Æ®≤∞∞∏© Æילדים עם צרכים מיוחדים באוכלוסייה הבדואית בנגב∫ מאפיינים¨ דפוסי שימוש בשירותים והשלכות הטיפול בהם על האמהות Æירושלים∫ מאיירסגßוינט — מכון ברוקדייל¨ המרכז לחקר מוגבלויות ואוכלוסיות מיוחדותÆ Abu-Bader, S. & Gottlieb D. (2009). Poverty, Education and Employment in the Arab-Bedouin Society: A Comparative View. Jerusalem: National Insurance Institute, Research and Planning Administration. Kisch, S. (2004). Negotiating (Genetic) Deafness in a Bedouin Community. In: J. van Cleve (editor), Genetics, Disability and Deafness, (Washington DC: Gallaudet University Press), pp. 148-173. Sandler, W., Meir, I., Padden C. & Aronoff M. (2005). The Emergence of Grammar Systematic Structure in a New Language. Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America, Vol. 102, pp. 2661-2665. 60 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים רשימת הלוחות לוח ∫± מאפיינים דמוגראפיים נבחרים של האוכלוסייה ברשויות מקומיות בדואיות ויהודיות בנגב לוח ≤∫ חמש הערים הערביות הגדולות בישראל לוח ≥∫ ריבוד גילאים על פי אזור גיאוגרפי וקבוצת אוכלוסייה ©ממוצע ∑∞∞≤® לוח ∫¥ שיעורי פריון כולל וריבוי טבעי לפי אזור גיאוגרפי וקבוצת אוכלוסייה ©®≤∞∞π לוח ∫µ התפלגות משקי בית לפי גודלם ולפי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤® לוח ∂∫ צפיפות הדיור במשק בית לפי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤® לוח ∑∫ רמת החיבור לתשתיות ביישובי הבדואים בנגב מול כלל היישובים הערביים בארץ ©∑∞∞≤® לוח ∏∫ המרחק משירותים ציבוריים על פי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤® לוח ∫π רמת חשיפה למפגעים סביבתיים על פי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤® לוח ∞ ∫±שיעור משקי הבית שבבעלותם מוצרים בני קיימא לפי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤® לוח ∫±±שיעורי השימוש במחשב¨ באינטרנט ובטלפון נייד לפי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤® לוח ≤ ∫±שיעורי ההשתייכות לכוח העבודה האזרחי ושיעורי האבטלה באוכלוסייה הבדואית ובכלל האוכלוסייה הערבית ©∑∞∞≤® לוח ≥ ∫±שיעורי ההשתייכות לכוח העבודה האזרחי ושיעורי אבטלה בנגב על פי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤® לוח ∫±¥התפלגות ההכנסה הממוצעת ברוטו של משקי בית באוכלוסייה הבדואית ובכלל האוכלוסייה הערבית ©®≤∞∞µ לוח ∫±µהתפלגות שכירים ביישובים בדואיים ויהודיים בנגב לפי קבוצות שכר ©∏∞∞≤® לוח ∂ ∫±ממוצע שכר חודשי של שכירים ביישובים בדואיים ויהודיים בנגב לפי מגדר ©∏∞∞≤® לוח ∑ ∫±יישובי האשכול התחתון במדד החברתיכלכלי ©∂∞∞≤® לוח ∏ ∫±תחולת העוני בקרב נפשות על פי קבוצת אוכלוסייה ©®≤∞∞∑ ¨≤∞∞¥ לוח ∫±πהקשר בין רמת ההשכלה לתחולת העוני באוכלוסייה הבדואית ובאוכלוסייה הערבית בכלל ©∑∞∞≤® לוח ∞≤∫ רמת ההשכלה לפי סוג התעודה הגבוהה ביותר¨ מגדר וקבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤® לוח ∫≤±הישגים של תלמידי כיתות ה ßו≠ח ßבמבחני מיצ¢ב לפי סוג מערכת החינוך ©תשס¢ו¨ ∂∞≠®≤∞∞µ לוח ≤≤∫ אחוז הזכאים לתעודת בגרות והעומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות ביישובים בדואיים וביישובים יהודיים בנגב לפי מערכת חינוך ©תשס¢ח¨ ∏∞≠∑∞∞≤® לוח ≥≤∫ שיעורי נשירת תלמידים בכיתה ח≠ßי¢ב ממערכת החינוך ©תשס¢ה¨ ®≤∞∞¥≠∞µ לוח ∫≤¥בדואים וערבים שעזבו את בית הספר לפני סיום התיכון לפי מגדר ולפי הגורם להפסקת לימודיהם ©®≤∞∞¥ רשימת הלוחות 61 לוח ∫≤µסטודנטים בדואים וערבים באוניברסיטאות בישראל ©תשס¢ו¨ ∂∞≠®≤∞∞µ לוח ∂≤∫ בדואים וערבים בעלי תארים מאוניברסיטאות בישראל ©תשס¢ה¨ ®≤∞∞¥≠∞µ לוח ∑≤∫ תוחלת חיים ממוצעת ©בשנים® לפי קבוצת אוכלוסייה ©∂∞∞≤≠≤∞∞≤® לוח ∏≤∫ שיעורי תמותת תינוקות לפי אזור גיאוגרפי וקבוצת אוכלוסייה ©ממוצע שנתי לתקופה ∑∞∞≤≠®≤∞∞π לוח ∫≤πשיעורי תמותת תינוקות ביישובי הקבע של הבדואים לפי יישוב ©ממוצע שנתי לתקופה ®≤∞∞∏≠≤∞∞¥ לוח ∞≥∫ שיעורי תמותת תינוקות בקרב בדואים ויהודים בנגב ©®≤∞∞µ≠≤∞∞± לוח ∫≥±התפלגות מקרי הנישואין בחברה הערבית על פי רמת הקרבה בין החתן לכלה¨ דת וקבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤® לוח ≤≥∫ מחלות כרוניות נפוצות לפי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤® לוח ≥≥∫ התפלגות הסובלים מנכות בקרב האוכלוסייה הבדואית ובכלל האוכלוסייה הערבית לפי סוג הנכות ©∑∞∞≤® רשימת התרשימים תרשים ∫±התפלגות אוכלוסיית הבדואים בישראל ©®≤∞∞π תרשים ≤∫ התפלגות אוכלוסיית הנגב לפי דת ©®≤∞∞∂≠±πππ תרשים ≥∫ התפלגות האוכלוסייה הבדואית בנגב לפי צורת היישוב ©®≤∞∞π תרשים ∫¥התפלגות משקי בית לפי גודלם ולפי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤® תרשים ∫µשיעורי האבטלה ביישובי הבדואיים וביישובים יהודיים בנגב ©∂∞∞≤≠®≤∞∞π תרשים ∂∫ שיעור יודעי קרוא וכתוב לפי גיל וקבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤® תרשים ∑∫ שיעורי אילמידה בבית הספר על פי קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≤® תרשים ∏∫ התפלגות שיעור הזכאים לתעודת בגרות ושיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות בקרב תלמידי י¢ב בנגב ובכל הארץ לפי רמה חברתיתכלכלית וקבוצת אוכלוסייה ©תשס¢ח¨ ∏∞≠∑∞∞≤® תרשים ∫πשיעור הזכאות לתעודת בגרות לפי מערכת חינוך ©≥∞∞≤≠®≤∞∞π תרשים ∞ ∫±שיעורי תמותת תינוקות ממומים מולדים לפי קבוצת אוכלוסייה ©®≤∞∞µ תרשים ∫±±הגורמים העיקריים לתמותת תינוקות לפי קבוצת אוכלוסייה ©שנים נבחרות® תרשים ≤ ∫±ילדים עם צרכים מיוחדים לפי קבוצת אוכלוסייה 62 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים רשימת המפות מפה ∫±חבל ארץ הנגב לפי תיחומים מוניציפאליים ©∑∞∞≤® מפה ≤∫ יישובי הקבע ואזורי הכפרים הבלתי מוכרים לפי שבטים ©®≤∞∞¥ מפה ≥∫ יישובי המועצה האזורית אבו בסמה ©∞®≤∞± רשימת המפות 63 64 האוכלוסייה הבדואית בנגב מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים הערבים הבדואים בנגב תמורות בעידן העיור ד¢ר תßאבת אבו ראס אוניברסיטת בןגוריון בנגב הערבים הבדואים בנגב תמורות בעידן העיור תוכן העניינים ∂π Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ הקדמהƱ ∂π Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ מבוא ∑∞ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ בנגב ∑± ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ ∑± ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ ∑¥ ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ חברה וכלכלהÆ≤ ∑¥ ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ דמוגרפיהÆא ∑∂ ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ פוליגמיהÆב ∑∑ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ חינוך ∏± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ל¢לצה ∏≥ ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ ∏¥ ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ ∏∂ ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ ∏∏ ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ π∞ ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ π∞ ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ החיים הפוליטייםÆא π± ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ השלטון המקומיÆב πµ ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ π∑ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ מוכרים π∏ ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ π∏ ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ π∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ הבעיה .I ππ ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ תולדות הבעיה .II ππ ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ אדמות הנגב לאחר הקמת מדינת ישראל .III 67 Æא תולדות הבדואיםÆב ±π∏∞≠±π¥∏ מדיניות הממשלה כלפי הבדואים בנגב בשנים Æג החלטות הממשלה בנוגע למגזר הבדואיÆד Æג גיוס צעיריםÆד בריאותÆה השכלה ותעסוקת נשים Æו תעשייה¨ מסחר ותעסוקה Æז החברה האזרחיתÆח פוליטיקהÆ≥ המועצה האזורית אבו בסמה .I המועצה האזורית לכפרים הבלתי .II קרקעות והתיישבותÆ¥ סוגיית קרקעות הבדואיםÆא ±∞± ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ אדמות הנגב כיום .IV ±∞≥ ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ ועדת גולדברג והמלצותיה .V ±∞¥ ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ ±∞µ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ בנגב ±∞∑ ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ הכפרים הבלתי מוכרים בנגבÆב בנייה בלתי חוקית והריסת מבנים ביישובי הבדואים Æג סיכום ±∞∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ מקורות ±±≤ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ והתרשימים רשימת הלוחות ±±≤ ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ רשימת המפות ±±≤ ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ תמורות בעידן העיור רשימת התמונות הערבים הבדואים בנגב 68 ÌÂ˜Ó „ÂÚ Ôȇ ÆÌȇ„·‰ Ï˘ Ì˙˜ÂˆÓ ̉ÈÈÁ ȇ˙Ï ˙ÂÙ‰Ï ˘È ˙„ÁÂÈÓ ·Ï ˙Ó¢˙¢ ÌȯÈη‰ ‰È‚¯„ ˙ÂÚˆÓ‡· ¨‰È„Ó‰ ÏÚ ÆÌÈÈÏÂ˘Ï Â˙˜ÈÁ„Ï Â‡ ‰Ê ‡˘ÂÓ ˙ÂÓÏÚ˙‰Ï ·Ìȯ¯· ÌÈ„ÚÈ ˙ÚÈ·˜ ÍÂ˙ ¨¯˙ÂÈ· ı¯Á ÔÙ‡·Â Ì„˜‰· ÌȯÚÙ‰ ˙¯È‚ÒÏ ÏÂÚÙÏ ¨¯˙ÂÈ ±Æ¢Ìȯ„‚ÂÓ ÌÈÓÊ ˙ÂÁÂÏ ÌÈÈ˘ÁÂÓ Ʊ הקדמה א Æמבוא התנאים הפיזיים והחברתיים של האוכלוסייה הבדואית הם הקשים ביותר בחברה הישראלית Æברם¨ האוכלוסייה הבדואית בנגב ופתרון בעיותיה זוכים לאחרונה לעדיפות בקרב מקבלי ההחלטות בישראלÆ ב ≤∞∞≥חידשה הממשלה את טיפולה הכולל באוכלוסיית הבדואים בנגב ומאז ייעדה כ ±∞מיליארד שקל לטיפול בבעיותיה Æחלק ניכר מסכום זה מיועד לתכנית פיתוח הנגב≤Æ בשנים האחרונות ניכרת פעילות ענפה בסוגיית הבדואים בישראל Æמצד אחד הבדואים מתארגנים בעצמם ומצליחים להעלות את הנושא לדיון ציבורי¨ כולל בעתירות מוצלחות לבג¢ץ Æמצד שני קיבלה הממשלה¨ לאחר קיפאון של כמה עשורים¨ החלטות חדשות ובמרכזן ההכרה בעוד יישובים בלתי מוכרים¨ הקמת המועצה האזורית אבו בסמה וניסיון רציני לפתור את בעיית הקרקעות Æעל התקדמות זו מעיבים המשך הריסת בתים בכפרים הבלתי מוכרים והיעדר טיפול ממשלתי מעמיק בסוגיה זוÆ המציאות הפוליטית והביטחונית ששררה בארץ מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת ∞∞∞≤¨ פגעה באוכלוסייה הבדואית Æהסגירה ההרמטית של הגבול עם רצועת עזה¨ הקמת גדר ההפרדה והסגירה החלקית של אזור הר חברון פגעו בפעילות החברתית והכלכלית של הבדואים בדרום Æעד אז קיימו הבדואים קשרי משפחה וקשרים כלכליים הדוקים עם אזורים אלה Æבנוסף לכך¨ התכנית הכלכלית משנת ≥∞∞≤ של שר האוצר דאז¨ בנימין נתניהו¨ וקיצוץ קצבות הילדים¨ פגעו קשות בחברה הבדואית Æזאת בנוסף לתהליך המהיר של עיור ומודרניזציה שנכפה על האוכלוסייה הערבית בנגב¨ מבלי לקחת בחשבון את השלכותיו על המבנה החברתי והכלכלי של חברה מסורתית זוÆ הנגב¨ גבולותיו ואוכלוסייתו הנגב הוא אזור מדברי משולש בדרום ישראל Æהוא תחום בין הגבול עם מצרים ורצועת עזה במערב ובדרום מערב¨ לבין הגבול עם הממלכה הירדנית ההאשמית במזרח Æהגבול הגיאוגרפי הצפוני של הנגב נקבע על פי כמות המשקעים השנתית הממוצעת Æקו ∞∞≤ המ¢מ הוא שמפריד בין הנגב לשאר שטח ישראל Æמבחינה ± דו¢ח ועדת אור ©≥∞∞≤®¨ עמÆ∑∂∑ ß ≤ פראוור וסרפוס ©∂∞∞≤®Æ הקדמה 69 אדמיניסטרטיבית¨ הנגב נכלל במחוז הדרום הכולל שתי נפות∫ נפת אשקלון¨ ששטחה ≤∏µקמ¢ר ונפת באר שבע¨ ששטחה ±≤¨π¥µקמ¢ר Æשטח זה הוא יותר מ µ∏•משטחה הכולל של ישראל≥Æ על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ חיו בנגב בסוף שנת ≤∞∞πכ ∑∞≤¨∂∞∞תושבים¨ מתוכם כ±π≤¨∏∞∞ בדואים¨ שהם • ≤∑Æ¥מכלל תושבי הנגב ¥Æהבדואים מתרכזים בשבע עיירות שהוקמו עד ∞ ¨±ππבתשעה כפרים שהוכרו לאחרונה במסגרת המועצה האזורית אבו בסמה¨ ובעוד ∂≥ כפרים בלתי מוכרים המצפים להכרהÆ ב Æתולדות הבדואים בנגב החוקרים מסכימים על כך שהבדואים בנגב היגרו רובם ככולם לאזור זה מחצי האי ערב¨ ממצרים ומן המדבר הסורי Æהם הגיעו בנדודיהם לאזור הנגב והתיישבו בו Æתקופת התיישבותם בנגב שנויה במחלוקת Æיש הסבורים שהדבר היה במאה ה ±∏וה ±πויש הטוענים שהתיישבות הבדואים בנגב החלה קודם לכןÆ אלעארף ©∑≥ ®±πובן דוד © ®≤∞∞¥מזכירים את נוכחות הבדואים בנגב מאז שצבאות האסלאם הגיעו לאזורÆ שרון © ®±π∑µקובע כי מטה התיאהא¨ הגדול שבמטות הבדואים בנגב¨ הגיע לאזור במאה ה — ±±זמן רב לפני ראשית השלטון העותßמאני בארץ ©∂Æ®±µ± חוקרים אחרים¨ כמו אשכנזי ©∞∞∞≤®¨ גרוסמן © ¨®±π∏∞© Bailey ¨®±π¥πשהתמקדו בנושא היקבעות ©לעומת נדידת® הבדואים¨ מצביעים על תהליך שהחל במאה ה ±πונמשך במאה ה ¨≤∞עם עליית קרנה של החקלאות הבדואית ועם הקמת היישובים הבדואיים הראשוניםÆ לאחר הכיבוש הבריטי ©∑ ®±π±נעשה סקר ראשון ומקיף על המציאות בנגב Æסקר זה הצביע על אזור מיושב בבדואים המעבדים את אדמותיהם וקבע שאדמות אלו הן בבעלות בדואית מסורתית Æהסקר קבע גם כי •∞µ משטח הנגב הצפוני מעובדיםµÆ נוכחותם והשפעתם של הבדואים בנגב בלטה עוד לפני קום מדינת ישראל Æלאחר שהעיר באר שבע הוקמה על ידי השלטון העותßמאני בראשית המאה ה ¨≤∞מונה השייח עלי אל עטאונה לראש העיר ∂Æגם בתקופת המנדט הבריטי מונה בדואי — השייח חסין אבו כף — לראש עיריית באר שבעÆ ≥ הרשות לפיתוח הנגב ©∞Æ®≤∞± ¥ הנתונים על האוכלוסייה הבדואית ועל כלל האוכלוסייה הערבית בישראל נלקחו מתוך∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ∞© ≤∞±מס ¨®∂± ßלוח ¨≤Ʊלוח ∂ Æ≤Æהנתונים על האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים חושבו בהסתמך על נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל¨ שנתון סטטיסטי לירושלים לשנת ∑∞∞≤≠∏∞∞≤¨ לוח ג Ʊ±Øמעמדם של התושבים הערבים במזרח ירושלים הוא של תושבי קבע ולא של אזרחים¨ ולכן לא נכלל מניינם בחישוב כלל אוכלוסיית האזרחים הערבים במדינהÆ µ החברה להכשרת היישוב¨ הנגב — דו¢ח ©∞≤Æ®±π ∂ Nsasra ®≤∞∞π©Æ 70 הערבים הבדואים בנגב תמורות בעידן העיור ג Æמדיניות הממשלה כלפי הבדואים בנגב בשנים ∏±π∏∞≠±π¥ המדיניות שנקטה ממשלת ישראל כלפי הבדואים בנגב בשלושת העשורים הראשונים לקיום המדינה¨ התמקדה בשלושה כיוונים Æהראשון היה הרצון לרכז את הבדואים בנגב באזור שנקרא ßאזור הסייג Æßאזור זה¨ רובו ככולו מדרום וממזרח לבאר שבע¨ הוגבל ל ±Æµמיליון דונם משטח הנגב Æהעברת הבדואים לאזור זה הושלמה ב ±πµ¥ובאותה שנה העניקה הממשלה אזרחות ישראלית לבדואים בנגב Æפעולה מורכבת זו עברה בלי קשיים¨ עקב הממשל הצבאי הנוקשה ששרר במרחב הערבי בישראל עד ∂∂Ʊπ הכיוון השני שנקטה הממשלה כלפי הבדואים היה ההחלטה על עיורם Æהחלטה זו התקבלה ב ±π∂≤וקבעה שיוקמו שלוש עיירות בדואיות בנגב∫ תל שבע¨ רהט וכסייפה Æהחלטות אחרות בנושא זה הרחיבו את העיור למקומות נוספים Æכיום חיים יותר ממחצית הבדואים ביישובים המוגדרים עירוניים Æמטרת העיור היתה להעביר לשליטת המדינה שטחי קרקע בהם החזיקו הבדואים¨ לספק להם תשתיות ושירותים ממלכתיים ומוניציפאליים ולמנוע את התפרסותם על שטחים רחבי ידייםÆ הכיוון השלישי במדיניות הממשלה כלפי הבדואים היה הניסיון לפתור את סוגיית הבעלות הבדואית על קרקע בנגב Æהצעת פשרה ממשלתית ראשונה בסוגיה זו התבססה על המלצות ועדה בראשות עו¢ד פליאה אלבק ממשרד המשפטים¨ שפורסמו ב Ʊπ∑∂הוועדה קבעה אמנם שאדמות הנגב הן אדמות מסוג ßמאוותß ©אדמה ßמתה ¨ßשאינה ראויה לעיבוד® אך אישרה פיצוי חלקי של •∞≤ בקרקעות למי שתבע למעלה מ¥∞∞ דונם Æבמקביל להצעת פשרה זו חלה החמרה במדיניות הממשלה כלפי הבדואים Æהחמרה זו התבטאה באכיפת החוק בתחומי הבנייה והמרעה ובהקמת הסיירת הירוקה ©∑∑ ¨®±πעליה הוטל לאכוף את החוק ללא פשרותÆ השינוי הגדול במדיניות הממשלה כלפי הבדואים התרחש ב ¨±ππ∏עם הקמת ועדת השרים לקידום הבדואים בנגב ועם הקמת ßהמנהלה לקידום הבדואים בנגב ßאשר שימשה כלי לביצוע מדיניות הממשלה בנושא זהÆ המדינה הכירה לראשונה בצורך לקיים דיון מסודר במעמד האוכלוסייה הבדואית בנגב והביעה רצון להכיר בכפרים נוספים על שבע העיירות שכבר הוקמוÆ ד Æהחלטות הממשלה בנוגע למגזר הבדואי הדיון בסוגיית הבדואים בנגב נגע עשרות שנים בשאלה הכללית של מיקומם ועיסוקם ופחות בבעיותיהם ובמצוקתם Æממשלות ישראל לדורותיהן התייחסו לבדואים בכפרים הבלתי מוכרים כאילו היו בלתי נראים והציעו פתרון מינימאלי לשבע העיירות הבדואיות שהוקמו Æברוב המקרים¨ גם כשהממשלה קיבלה החלטה כלשהי בנדון¨ ההחלטה לא בוצעה או שבוצעה חלקית Æתפקוד הממשלה ברמה המקומית והאזורית בנגב היה לקוי וחסר Æפקידים יהודים קיבלו אוטונומיה רחבה וטיפלו בבעיות הבדואים ובמצוקותיהם באופן בלתי מקצועי Æיעיד על כך מספרן הרב של ועדות ממשלתיות ובינמשרדיות שהחלטותיהן לא יושמוÆ בעשור האחרון התקבלו מספר החלטות מרכזיות הנוגעות לבדואים בנגב Æהחלטות אלו הן הבסיס לשינויים הפוקדים היום את החברה הבדואית ©ראו לוח Æ®± הקדמה 71 לוח ∫±החלטות ממשלה עיקריות שהתקבלו בעשור האחרון בעניין הבדואים בנגב ∑ ¯ÙÒÓ ‰ËÏÁ‰ ˙‡¯ÍÈ ‡˘Â ∏≤∞ππ∂ ·¯Ú ± ≥∞∞≤µÆ¥Æ ˙̯„· ȇ„·‰ ¯Ê‚Ó· ÏÂÙÈËÏ ˙ÏÏÂÎ ˙ÈÎ ±µ ·¯Ú ∏∏± ≥∞∞≤±∑ÆπÆ ˙·‚· ȇ„·‰ ¯Ê‚Ó· ÏÂÙÈËÏ ˙ÈÎ ∂∏∏≤ ±≤Ʊ≤Æ≤∞∞¥ ‰Ï‰Ó ˙Ó˜‰Â ∏∏± ‰ËÏÁ‰ Ï˘ ‰ÙÈ·‰ È„Úˆ ˯ÈÙ ·ÔÈÚ˜¯˜Ó‰ ÈÈ„ ˙ÙÈ· ̇È˙Ï ˙È„¯˘ÓÈ ∂≥∏µ ≤≤Æ∑Æ≤∞∞µ ˙Ϙ˘ ÔÂÈÏÈÓ ¥∞∞ Ï˘ ·Èˆ˜˙· ‰ÓÒ· ·‡ È·Â˘ÈÈ ÁÂ˙ÈÙÏ ˙ÈÎ ¥¥±µ ≤∞Ʊ±Æ≤∞∞µ ˙·‚‰ ÁÂ˙ÈÙÏ ˙Ȃ˯ËÒ‡ ˙ÈÓÂ‡Ï ˙ÈÎ ±πππ ∑∞∞≤±µÆ∑Æ ·‚· ˙ȇ„·‰ ˙·˘ÈÈ˙‰‰ ˙¯„Ò‰Ï ˙¢¯ ˙Ó˜‰ ≤¥π± ∑∞∞≤≤∏Ʊ∞Æ ‰˘˜·˙‰˘ ¨‚¯·„Ï‚ ËÙ¢‰ ˙¢‡¯· ˙ȯ·Ȉ‰ ‰„Ú‰ ˙Ó˜‰ ·‚· Ìȇ„·‰ ˙·˘ÈÈ˙‰ ˙¯„Ò‰Ï ‰˘„Á ˙ÂÈÈ„Ó ÏÚ ıÈÏÓ‰Ï ¥¥±± ±∏ƱÆ≤∞∞π ‚¯·„Ï‚ ˙„Ú ˙˜ÒÓ Ì¢ÈÈÏ ˙ˆ ÈÂÈÓ לפי החלטת הממשלה ¨∏∏±שהתקבלה ב ≤µבספטמבר ≥∞∞≤∏ ונקראה ßהתכנית לטיפול במגזר הבדואי בנגב ¨ßהקציבה הממשלה סכום של ±Æ±מיליארד שקל לשש שנים Æסכום זה נועד לפיתוח תשתיות ביישובים שהוכרו במסגרת המועצה האזורית אבו בסמה וכן לשבע העיירות הקיימותÆ ∂π≥∏µ מגמת ההשקעה הממשלתית ביישובי אבו בסמה קיבלה ביטוי בהחלטת ממשלה אחרת¨ שמספרה מיום ≤≤ ביולי Æ≤∞∞µהחלטה זו הקציבה ∞∞ ¥מיליון שקל לפיתוח היישובים במשך ארבע שנים Æבמקרים רבים נתקל הפיתוח בבעיות יישום בשטח¨ וזאת עקב ריבוי הגופים העוסקים בנושא הבדואים Æהמנהלה לקידום הבדואים¨ שהיא הגוף האחראי מטעם המדינה על נושא קרקעות הבדואים¨ והמועצה האזורית אבו בסמה¨ האמורה לייצג את התושבים הבדואים¨ לא הצליחו לשתף פעולה במקרים רבים Æמאידך גיסא התנגדו תושבים בדואים רבים לביצוע פרויקטים על אדמותיהם בטרם יבואו תביעותיהם על הקרקע לפתרונן הסופיÆ זאת הסיבה לכך שהתקציבים שיועדו לבדואים בהחלטות ∏∏±ו ≥∏µ∂לא נוצלו במלואם Æב ±¥בספטמבר ∏∞∞≤ החליטה הממשלה להאריך את תוקפן של ההחלטות שקיבלה בנדוןÆ ∑ המקור∫ אתר משרד ראש הממשלה∫ Æhttp://www.pmo.gov.il/pmo ∏ החלטת הממשלה מס ∏∏± ßמיום ≤µבספטמבר ≥∞∞≤ ©ערבÆ®±µ Ø π החלטת הממשלה מס ≥∏µ∂ ßמיום ≤≤ ביולי Æ≤∞∞µ 72 הערבים הבדואים בנגב תמורות בעידן העיור החלטה נוספת שנגעה לאוכלוסייה הבדואית היא החלטה ¨¥¥±µהנקראת ßתכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב Æßתכנית זו נועדה לפיתוח כלל הנגב במשך ∞ ±שנים והיא ייעדה לאוכלוסייה הבדואית ויישוביה ≥∂Æ מיליארד שקל ±∞Æכמו כן ייעדה הממשלה בהחלטות שונות שני מיליארד שקל עבור ßיוזמות רוחביות Æßסך כל התקציבים שהממשלה ייעדה לבדואים מכוח החלטותיה מגיע לכ ±∞מיליארד שקל±±Æ סכומים אלה הם מעטים מדי¨ הם הוקצבו באיחור רב מדי וחלקם נועדו לאכיפת דיני המקרקעין Æעם זאת הם מעידים על כיוון חדש של פיתוח היישובים הבדואיים הקיימים ושל הכרה בכפרים חדשים עבור האוכלוסייה הבדואית בנגבÆ ∞± תכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב ©Æ®≤∞∞µ ±± דו¢ח ועדת גולדברג ©∏∞∞≤®¨ עמÆ≤µ ß הקדמה 73 ≤Æ חברה וכלכלה א Æדמוגרפיה הבדואים בנגב הם חלק מן האוכלוסייה הערבית בישראל¨ המונה כ ±¨¥∞∞¨∞∞∞בני אדם Æלהבדיל מן האזרחים הערבים אשר גרים בחלקים אחרים של הארץ¨ קשה לקבוע את מספרם המדויק של הבדואים בנגב Æהסיבות לכך הן הזנחה ממסדית¨ קיומם של כפרים בלתי מוכרים¨ רישומים לפי שבטים וניידות גבוהה של הבדואיםÆ על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ חיו בנגב בסוף שנת ≤∞∞πכ ±π≤¨∏∞∞בדואים¨ שהם •≤∑Æ¥ מכלל תושבי הנגב±≤Æ לפי הערכות שונות חיו ערב קום המדינה בצפון ובצפוןמערב הנגב בין ∞∞∞¨ ∂µל π∞¨∞∞∞בדואיםÆ לפי מפקד תושבים של המנדט הבריטי¨ שנערך ב ¨±π≥±חיו אז בנגב ≤∏ ¥∑¨πנפש¨ לפי השבטים כדלקמן∫≥ ±אל תאראבין ∞≥≥¨∂ ª±אל תאיהא ≥∂ ª±¥¨±אלעזאזמה ª∏¨∂∂±אל חנאגßרה ∑ ª≥¨∑µאל גßבאראת ≤≥ ª¥¨¥אל סעידין Æ∂≥π שמעוני ©∑ ®±π¥העריך את מספר הבדואים ב ±π¥∑ב ∂µ¨∞∞∞נפש וממשלת פלשתינהארץ ישראל המנדטורית נקבה במספר ∞∞∞¨∞ ±¥Æπבעקבות הנכבה נותרו בנגב ב ±π¥∏כ ±±¨∞∞∞בדואים±µÆ לאחר הקמת מדינת ישראל ובעקבות הכרזת הממשל הצבאי על האוכלוסייה הערבית בישראל¨ רוכזו הבדואים באזור הסייג ©הגדר® מדרוםמזרח לבאר שבע ©במשולש∫ באר שבע — ערד — דימונה ªראו מפה Æ®± בשטח זה חיו לפני קום המדינה שישה שבטים על אדמותיהם Æמאוחר יותר¨ לאחר ∏ ¨±π¥נוספו עליהם ±± שבטים חדשים±∂Æ בשלהי שנות ה ∂∞החליטה המדינה על עיור הבדואים בנגב ועל הקמת שבע עיירות למטרה זו Æהראשונה היתה תל שבע¨ אשר הוקמה בשנת Ʊπ∂πהתהליך הסתיים בשנת ∞ ±ππעם הקמת העיירה לקיה Æרוב הבדואים בנגב גרים כיום בשבע עיירות אלו ©או לפחות רשומים כתושביהן® Æלפי נתוני ∏∞∞≤ גרו כ ±±≤אלף תושבים בעיירות אלו ±∑Æרהט¨ העיר הבדואית היחידה בנגב ובארץ בכלל¨ היא הריכוז הגדול ביותר של בדואים והעיר הערבית השנייה בגודלה בישראל¨ לאחר נצרת Æמספר תושבי רהט עמד בשנת ∏∞∞≤ על ∞∞ ¥≥ÆπנפשÆ ≤± הנתונים על האוכלוסייה הבדואית ועל כלל האוכלוסייה הערבית בישראל נלקחו מתוך∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ שנתון סטטיסטי לישראל ∞© ≤∞±מס ¨®∂± ßלוח ¨≤Ʊלוח ∂ Æ≤Æהנתונים על האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים חושבו בהסתמך על נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל¨ שנתון סטטיסטי לירושלים לשנת ∑∞∞≤≠∏∞∞≤¨ לוח ג Ʊ±Øמעמדם של התושבים הערבים במזרח ירושלים הוא של תושבי קבע ולא של אזרחים¨ ולכן לא נכלל מניינם בחישוב כלל אוכלוסיית האזרחים הערבים במדינהÆ ≥± אל עארף ©≥≥Æ®±π ±¥ פלאח © ¨®±π∏πעמƵµ ß ±µ פורת ©∑ ¨®±ππעמÆ¥∞∞ ß ∂± פלאח © ¨®±π∏πעמ ª∑∏ ßפורת ©∞∞∞≤®¨ עמÆ¥µ∑ ß ∑± הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ©∏∞∞≤®Æ 74 הערבים הבדואים בנגב תמורות בעידן העיור מפה ∫±אזור הסייג ושבע העיירות הבדואיות בנגב ∏± ˙È·¯ÚÓ‰ ‰„‚‰ ÌÈ·‰Ï ‰È˜Ï ‰¯ÂÁ ¯ÓÂÚ „¯Ú ‡ÙÈÈÒÎ ¯Ë‰ ˙Ú·˘ Ï ˘‚· ˘ÌÂÏ ¯ÚÂ¯Ú „‰ÂÓÈ ˆ ˜Ó¢ ·‡¯–˘·Ú ÔÂÎ˙ ÈÙÏ ˙ÂÈ·¯Ú ÌÈ¯Ú È˙Ï˘ÓÓ ÌȯÎÂÓ È˙Ï· ÌȯÙÎ ÌÈÈ„Â‰È ÌÈ·Â˘ÈÈ ‡‚ÈÈÒ‰ ¯ÂÊ ˘È·Î ˘˙ÈÓÂ˜Ó ˙¢¯ ‡ÏÏ ÁË ˘˙È„Â‰È ˙¢¯ ÁË ˘˙È·¯Ú ˙¢¯ ÁË המועצה לביטחון לאומי העריכה בשנת ≤∞∞µשהריבוי הטבעי בקרב הבדואים עומד על כ ±πµÆµ•ואילו לביא ©∞ ®≤∞±נקב ב ƵÆ≥•אחוז זה הוא אחוז הריבוי הטבעי הגבוה בעולם ומשתווה לזה שברצועת עזה¨ העומד אף הוא על •≥≤∞ÆµÆ שיעור זה הולך ופוחת על רקע המצב הסוציואקונומי הקשה של הבדואים ובעקבות קיצוץ קצבות הילדים בתכנית הכלכלית של נתניהו מ Æ≤∞∞≥גורם נוסף לירידה בריבוי הטבעי הוא האבטלה הגואה בקרב הבדואים וסגירת הגבולות עם השטחים — דבר אשר פגע בבדואים מבחינה כלכלית Æהאוכלוסייה הבדואית היא צעירה מאוד Æלמעלה מ ∂≥•ממנה הם בני פחות מ ±πשנים ולכמעט •∞∂ מן המשפחות הבדואיות יש ארבעה ילדים ויותרÆ בעוד שתמותת התינוקות במדינות המפותחות יורדת בהתמדה¨ עולה תמותת התינוקות הבדואים בישראלÆ ב ±ππ∂הגיעה תמותת התינוקות הבדואים ל ±±Æ≤לאלף לידות ואילו ב ≤∞∞≤הגיעה תמותת התינוקות ל±∑Ʊ לאלף לידות Æמומחים מסבירים הידרדרות זו בעוני הקיצוני השורר בקרב הבדואים בנגב≤±Æ ∏± המקור∫ נתוני משרד הפנים¨ ניתוח צילומי שטח ©Æ®±πππ ±π פראוור וסרפוס ©Æ®≤∞∞µ ∞≤ Palestinian Central Bureau of Statistics (2009)Æ ≤± לביא ©∞Æ®≤∞± חברה וכלכלה 75 בנוסף לכך¨ הנישואים בקרב שבטי הבדואים גורמים לאחוז גבוה במיוחד של ילדים עם מומים מלדים או עם צרכים מיוחדים Æתעיד על כך העובדה ש ∏∞•מן הילדים המאושפזים במחלקת הילדים בבית החולים סורוקה הם בדואים≤≤Æ לוח ≤∫ מאפיינים דמוגרפיים נבחרים של האוכלוסייה ברשויות המקומית הבדואיות ·Â˘Èȉ ˙ÌÈ·˘Â ©∏∞∞≤® ˘¯ÂÚÈ ·±¥≠∞ È ©∏∞∞≤® ˘¯ÂÚÈ ·±π≠∞ È ©∏∞∞≤® ˘ÔÂȈÁ È· ¯ÂÚÈ ®≤∞∞∂© ¯˙ÂÈ ∂µ ©∏∞∞≤® בנגב ≥≤ ˙ÂÁÙ˘Ó ˘¯ÂÚÈ ‰Ú·¯‡ ÌÚ È·ȯ‰ ¯˙ÂÈ ÌÈ„ÏÈ Èڷˉ ©∏∞≠∑∞∞≤® ©∂∞∞≤® ¯Ë‰ ∞∞¥≥Æπ •µ≥Ƶ •∂¥Æ¥ •±Æµ ≥± •∏∑≥Æ •∂µ ˙Ú·˘ Ï ∞∞∂±¥Æ •∏µ≥Æ •∂µÆ¥ •±Æµ ≥± •≥Æ∏π •∑µ ‰¯Ú¯Ú ∞∞±≥Ƶ •µ∞Ʊ •∞∂≥Æ •≥±Æ ±¥ •∂≥Ƶ •µπ ‰¯ÂÁ ∞∞∏±±Æ •∏µ≤Æ •∑∂≥Æ •±Æ¥ ≥± •≥Æ∏µ •≥µ ‰ÙÈÈÒÎ ∞∞≤±±Æ •≥µ∞Æ •∞∂±Æ •∏±Æ ±¥ •∏¥Æ± •∂¥ ‰È˜Ï ∞∞∑πÆ •¥∏Æ¥ •∞µ∏Æ •±Æπ ±µ •≥Ƶ¥ •∂µ ˘‚· ˘∑Ʊ∞∞ ÌÂÏ •∂µ±Æ •∏∂≤Æ •±Æµ ±¥ •∂∏≥Æ •∞∂ •≤µ≤Æ •≥∂≥Æ •±Æµ ∑±≥Æ •∞∏≥Æ •∏µ ÏΉ ÍÒ ∞∞∏±±±Æ ב Æפוליגמיה תופעת הפוליגמיה — נישואי גבר למספר נשים — קשורה במבנה החברתי והפטריארכאלי של חברות מסורתיות¨ מוסלמיות ולא מוסלמיות¨ בעולם כולו Æחברות אלו מתאפיינות בנורמות ובערכים הומוגניים המבוססים על מבנה חברתי שבטי Æהחברות המסורתיות הן דתיות יותר מחברות מודרניות ונשענות יותר על חקלאות ומלאכת ידÆ ≤≤ לביא ©∞Æ®≤∞± ≥≤ המקור∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ©∏∞∞≤®Æ 76 הערבים הבדואים בנגב תמורות בעידן העיור תופעת הפוליגמיה¨ הנפוצה בחברה המוסלמית המסורתית במזרח התיכון¨ לא פסחה על החברה הבדואית המוסלמית בנגבÆ מאחר שהפוליגמיה נחשבת בישראל לעבירה פלילית¨ אין נתונים מדויקים על שיעור התופעה בארץ בכלל ובקרב הבדואים בפרט Æלפי הערכות שונות מגיע שיעור המשפחות הפוליגמיות ל ≥µ•מכלל המשפחות הבדואיות ≤¥Æהנשים הפוליגמיות משוללות כל מעמד אזרחי ורובן מגיעות מרצועת עזה והגדה המערביתÆ העובדה שהמדינה מונעת מהן מעמד של אזרח¨ מגבירה את תלותן בבעליהן Æהחוק בעניין זה אינו נאכף כמעט בחברה הבדואית ויש אף גילויי הבנה לנושא Æכמו כן¨ קשה להוכיח את קיום העבירה בחברה הבדואית¨ מחמת סגירותה Æבשנים ≤∞∞µ≠≤∞∞¥נפתחו רק ארבעה תיקים בגין נישואין פוליגאמיים בקרב הבדואים≤µÆ המצב הגיאופוליטי הבלתי ברור והקשר בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית מקלים על נישואין פוליגאמייםÆ מקור אחר לנישואין פוליגאמיים היא ממלכת ירדן¨ בה חיים בני אותם שבטים¨ שעברו מן הנגב לירדן בעקבות מלחמת ∏Ʊπ¥ חרף תהליכי העיור והעלייה ברמת החינוך בקרב הבדואים¨ שיעורי הנישואין הפוליגאמיים אינם יורדיםÆ נוהג זה אינו פוסח אף על אקדמאים צעירים¨ כולל משפטנים¨ אנשי חינוך ואקדמיה Æתופעה זו לא תצטמצם כנראה¨ בשל הלגיטימציה הרחבה שיש לה בחברה הבדואית ובשל הגושפנקה הדתית הניתנת לה Æריבוי נשים נתפס בקרב הבדואים כסמל סטאטוס חברתי Æבנוסף לכך¨ נישואין ראשונים בגיל צעיר יחסית מעודדים אף הם את הפוליגמיה אצל הבדואיםÆ ג Æחינוך לפני קום המדינה היה החינוך נחלתם של בדואים מעטים בנגב Æבשנות ה ¥∞של המאה הקודמת למדו בני השייחים בבית ספר בבאר שבע Æאורח החיים של הבדואים ופיזורם ברחבי הנגב הקשו על קיומה של מערכת חינוך מסודרתÆ חרף חקיקת חוק חינוך חובה בישראל ב ¨±π¥πמנעה הגבלת התנועה של הבדואים בשני העשורים הראשונים לקיום המדינה ©בשל הממשל הצבאי® את קיומה של מערכת חינוך בדואית סדירה Æריכוז הבדואים באזור הסייג ואיבניית בתי ספר שיספקו את צורכיהם¨ הותירו את רוב ילדי הבדואים ללא חינוך מסודרÆ הקמת בתי ספר במגזר הבדואי בדרום החלה רק לאחר תהליך העיור של הבדואים והקמת שבעת היישובים הראשונים Æהיישוב הראשון שהוקם היה תל שבע¨ שנוסד ב ¨±π∂πובית הספר הראשון נפתח בו ב≤∂Ʊπ∑π בשנים האחרונות משקיעה הממשלה בבניית בתי ספר בכפרים שהוכרו לאחרונה במסגרת המועצה האזורית אבו בסמה Æבמסגרת זו אף הוקמו לראשונה בתי ספר תיכוניים המשרתים את אוכלוסיית הכפרים הללו ואת תושבי הכפרים הבלתי מוכרים שבסביבהÆ ≤¥ אל קרינאוי וסלונים ©Æ®≤∞∞µ ≤µ לוטן ©∂∞∞≤®Æ ∂≤ אבו סעד ©∞Æ®≤∞± חברה וכלכלה 77 המדינה החלה ליישם באופן מלא את חוק חינוך חובה בקרב הבדואים בנגב רק בשנות ה ∑∞של המאה שעברה Æבמקביל הוקמו מוסדות חינוך ביישובים ובכפרים הבלתי מוכרים Æכדי לספק שירותי חינוך ביישובים הבלתי מוכרים הוקמה ב ±π∏±הרשות לחינוך הבדואים — גוף ייחודי שהיה אחראי על בניית והפעלת בתי ספר Æבראש הרשות עמד עד ≤∞∞¥פקיד יהודי Æהקמת מוסדות חינוך ומתן שירותים חינוכיים לתושבי הכפרים הבלתי מוכרים לוו לא אחת בעתירות לבג¢ץ Æבית המשפט העליון לא קשר בין אספקת שירותים חינוכיים לבין הכרה בכפרים הבלתי מוכרים או פתרון בעיית הקרקע Æכך למשל פסק בג¢ץ בשנת ∞∞∞≤ על הקמת בית ספר בכפר עבדה שליד מצפה רימון ועל הקמת ספרייה בבית הספר של שבט אלעזאזמה בשנת ≤∞∞≤Æ תהליך העיור ובניית מוסדות החינוך במגזר הבדואי הגבירו את מספר המצטרפים למערכת החינוך Æאכיפת חוק חינוך חינם הגבירה את מספר הבנות החובשות את ספסל הלימודים Æבשנים האחרונות¨ עקב נשירת תלמידים¨ אף עולה מספר התלמידות על מספר התלמידים¨ במיוחד בכיתות העליונות≤∑Æ בשנת הלימודים תשס¢ז ©∑∞≠∂∞∞≤® למדו במערכת החינוך הבדואית בנגב יותר מ ∑µאלף תלמידים בשלבי החינוך השונים Æבגלל מחסור בכיתות בגני הילדים ובשל בעיות אחרות¨ מספר זה אינו מבטא את כלל הפוטנציאל של התלמידים הבדואים בנגב ©ראו לוח ≥ להלן®Æ לוח ≥∫ תלמידים במגזר הבדואי בנגב לפי שלבי החינוך והרשות המקומית ©תשס¢ז ∑∞≠∂∞∞≤® ∏≤ ˙¢¯‰ ˙ÈÓ˜Ӊ ‚ÌÈ„ÏÈ È ÌÂ¯Ë ‰·ÂÁ ÍÂÈÁ „ÁÂÈÓ ‰·ÂÁ ·˙¯ÙÒ È ˙Â˙ÂÓÚ È„ÂÒÈ „ÁÂÈÓ È„ÂÒÈ ÏÚ È„ÂÒÈ ÍÒ ÏΉ ‡·‰ÓÒ·  ±¨∂∑± ∂≥±¨µ ∂ ∞ ±≥¨∂µ± ∞ ∏≤µ ≤≤±∑¨± ‰¯ÂÁ ∞µ± ∂∂π µ ∑±¨≤π ∏≤¨≥µ ≤∏ ±¨¥∂µ ∂∏≥¨∂ ‰ÙÈÈÒÎ ∏∂¥ ¥¥π ≤± ∏≤∞¨± ∂∞∞¨≥ ∂± ≤¨≤≤π ≥∑¨≤µ ‰È˜Ï ≤≤¥ ¥¥¥ ∏ ∞±¨∞µ ∑∏≤¨± ∞ ±¨µ¥± ≤µ¨∂µ ‰¯Ú¯Ú µ¥µ ¥≤µ ≤± ±¨∞µπ ≥≤∂¨≤ ≥𠱨∏≥µ ∏≥∂¨µ ¯Ë‰ ±¨µ∑± ±¨¥∑± ≥≤ ¥¨µ∞µ ∑¨µ∏π ±≥π ≥∞¥¨± ±π¨¥∞± ˘‚· ˘ÌÂÏ ≤∑± ∏¥± ≥¥ ∂π¥ ∞≥≥¨≤ ∞ ≥±¨∏± ≥µ¨∑± ˙Ú·˘ Ï ≤∑± µ¥¥ ≤± ±¨∑±¥ ≤¨∏±µ ∞ ≥±¨∂π ∑¨¥ππ ∂¨∞∑± ∂µ¨πµ ±≤± ±±¨µππ ∏≥∂¨∂π ≤∏± ∑≥±¥¨π ∑µ¨µ∂¥ ÏΉ ÍÒ ∑µ±¨∏± ∑≤≥¨∑¥ ∑≤ בן דוד ©Æ®≤∞∞¥ ∏≤ המקור∫ עמירה חיים¨ מנהלת מחוז הדרום במשרד החינוך Æצוטט אצל וורגן ולוטן ©∑∞∞≤®Æ 78 הערבים הבדואים בנגב תמורות בעידן העיור תמונה ∫±בית הספר היסודי ßחוסיין אל הואשלה ßשנבנה ב ≤∞∞∂בכפר קסר אסר כיום פזורים ברחבי הנגב ∂∑ מוסדות חינוך לבדואים Æמוסדות אלה מנסים לתת מענה למחסור החמור בכיתות השורר במערכת זו ולריבוי הטבעי הרב של הקהילהÆ מערכת החינוך של הבדואים סובלת מבעיות רבות∫ תשתיות רעועות¨ תקציבים חסרים¨ הישגים נמוכים ונשירת תלמידים Æהמחסור בתשתיות החינוך עדיין חמור Æעל פי נתוני התכנית הלאומית האסטרטגית לפיתוח הנגב¨ שאושרה בממשלה בנובמבר ¨≤∞∞µחסרו במערכת החינוך ∞ ±¨≤µכיתות באותה עת Æמחסור זה בולט בעיקר בחינוך לגיל הרך ≤πÆהתופעה גורמת לצפיפות רבה בכיתות ופוגמת באיכות החינוך Æבכל יישובי הבדואים בנגב משתמשים במבנים יבילים Æגם בתחום המועצה האזורית אבו בסמה נמצאות רובן המכריע של הכיתות במבנים יבילים Æמצב זה מקשה על קיום מערכת לימודים סדירה¨ במיוחד בחורף ובימים החמים של הקיץÆ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קבעה כי שיעור הנשירה בקרב תלמידים בדואים בכיתות ז≠ßי¢ב הגיע בשנים ∂∞∞≤≠∑∞∞≤ ל ∑Ƶ•בקרב הבנים ו µÆπ•בקרב הבנות≥∞Æ אחד האינדיקאטורים להצלחת מערכת החינוך ולתפקודה במגזר הבדואי¨ הוא תוצאות מבחני הבגרותÆ תוצאות ≤∞∞πמעידות על שיפור כלשהו בקרב החברה הבדואית ביחס לשנים שקדמו לה Æלפי נתוני משרד החינוך¨ הממוצע הארצי של הזכאים מקרב תלמידי י¢ב עומד על • Æ¥∂Ʊהתוצאות ברוב יישובי הבדואים נשקו לממוצע הארצי¨ וזאת חרף המצוקה התקציבית והתשתיתיתÆ ≤π תכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב ©Æ®≤∞∞µ ∞≥ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה Æצוטט אצל עמותת אל נוהוד ©∞Æ®≤∞± חברה וכלכלה 79 לוח ∫¥אחוז הזכאים לתעודת בגרות לפי שנתונים ביישובי הבדואים ·Â˘Èȉ ∑∞∞≤ ∏∞∞≤ ≤∞∞π ˙Ú·˘ Ï ≥µÆµ ∏¥≤Æ ≥µÆπ ¯Ë‰ ≤¥µÆ ≥µÆ± ¥∂Ƶ ‰ÙÈÈÒÎ ∞¥≤Æ ∏¥∞Æ ∞¥¥Æ ‰¯Ú¯Ú ∏≥∞Æ ≤∑Æ¥ ∞¥∂Æ ˘‚· ˘ÌÂÏ ∏≥πÆ ¥π ≤µ∏Æ ‰¯ÂÁ µ¥Æµ µ∞Ƶ ≥∂≤Æ ‰È˜Ï ∞µ¥Æ µ≤Ƶ ∞∂¥Æ ‡·‰ÓÒ·  ≥≤Ʊ ≥≥µÆ ≥¥≥Æ ©∑∞∞≤≠≥± ®≤∞∞π השיפור באחוזי הזכאים לתעודת הבגרות אינו אינדיקציה לרמת התעודות Æהנתונים על הבוגרים הבדואים מצביעים על רמה נמוכה¨ המאפשרת להם להגיע בעיקר למכללות¨ אך לא לאוניברסיטאות ≥≤Æמאז שהוקמה המועצה האזורית אבו בסמה¨ ניתנת עדיפות לבניית מוסדות חינוך בכפרי המועצה ©ראו תמונה ≤® Æבשנת ≤∞±±למדו בתחום אחריותה ∞∞∞¨∑≤ תלמידים ב ±≥≥גנים¨ ∏≤ בתי ספר יסודיים וארבעה בתי ספר תיכונייםÆ יום חינוך ארוך מופעל בכל בתי הספר היסודיים של אבו בסמה≥≥Æ ≥± המקור∫ מרכז המידע לבחינות בגרות¨ משרד החינוךÆ ≤≥ שנתון סטטיסטי לנגב ©Æ®≤∞∞¥ ≥≥ אתר האינטרנט של המועצה האזורית אבו בסמה∫ Æhttp://abubasma.org.il 80 הערבים הבדואים בנגב תמורות בעידן העיור תמונה ≤∫ בניית מוסדות חינוך וציבור בכפר אבו קרינאת במועצה האזורית אבו בסמה ד Æגיוס צעירים לצה¢ל חוק שירות חובה אינו חל על האזרחים הערבים בישראל¨ כולל הבדואים Æאף על פי כן פעלה המדינה מאז שהוקם צה¢ל¨ לגייס צעירים בדואים¨ במיוחד לתפקידי גישוש Æהמדינה העריכה את שיתופי הפעולה שהתקיימו בנושא זה עם חלק מן השייחים הבדואים עוד לפני קום המדינה Æגם יכולות הגששים הבדואים ומיקום מגוריהם לאורך הגבולות¨ תרמו לקידום גיוסם לצה¢ל על בסיס התנדבותי Æבשנת ∞∑ ±πהוקמה יחידת הגששים בדרום וב ±π∏∂הוקמה יחידת הסיור המדברית או גדוד הסיור הבדואי ©גדס¢ר® בצה¢לÆ עם זאת¨ אין נתונים ברורים על היקף גיוסם של צעירים בדואים בדרום Æצה¢ל שומר נתונים אלה בסוד ובהידרשו לנושא הוא כולל בו גם את גיוס הבדואים בצפון ונוקב בנתונים יחסיים בלבדÆ הכתב הצבאי של הארץ¨ עמוס הראל¨ נקב במספר הצעירים הבדואים שהתגייסו לצה¢ל בדרום בשנים Æ≤∞∞∞≠±ππµ חברה וכלכלה 81 לוח ∫µמספר המתגייסים הבדואים תושבי הנגב בשנים ‰˘‰ ÌÈÒÈÈ‚˙Ó‰ ¯ÙÒÓ ±ππµ ∏∞≤ ∂±ππ ±∏π ∑±ππ ≤µ± ∏±ππ ≤≥µ ±πππ ≥±µ ∞∞∞≤ ∞≥≥ ≥¥≤∞∞∞≠±ππµ מספר הצעירים הבדואים שהתגייסו לצה¢ל ירד באורח דרסטי בעקבות אירועי אוקטובר ∞∞∞≤ Æבשנת ≤∞∞± התנדבו רק עשרות מתוך כלל האוכלוסייה הבדואית בארץ Æבמחזור נובמבר ∞∞∞≤¨ שגויס חודש לאחר אירועי אוקטובר ∞∞∞≤¨ הצטרפו רק ≤≤ צעירים בדואים לצה¢ל ובמחזור מארס ≤∞∞±היה מספרם דומה≥µÆ המשך האינתיפאדה והעימות עם הפלסטינים¨ ובמיוחד המלחמה בעזה¨ הרתיעו רבים מלהתנדב Æב≤∞∞∑ התגייסו לצה¢ל ∞∞≤ בדואים≥∂Æ מספר המתגייסים לצה¢ל מושפע ממספר גורמים ובראשם תחושת האפליה של הבדואים מחד גיסא ורצונם להשתלב בחיי המדינה מאידך גיסא Æההתנדבות לצה¢ל נחשבת זרז לקידום ולפתיחת שערי החברה הישראלית Æבן דוד∑≥ רואה בגיוסם של צעירים בדואים אות להזדהות עם המדינה Æאחרים תופסים את השירות כהזדמנות לתעסוקה¨ על רקע שיעורי האבטלה הגבוהים השוררים בקרב החברה הבדואית≥∏Æ הגיוס לצה¢ל יוצר מתחים בקרב החברה הבדואית Æהתנגדות עזה לכך שוררת בקרב ההנהגה הפוליטית והדתית Æקשרי משפחה בין אחוז לא מבוטל של בדואים לבין פלסטינים בעזה ובהר חברון מקשים על צעירים בדואים להתגייס לצה¢ל Æגם המשך מדיניות האפליה¨ ההדרה והרס הבתים בנגב על ידי השלטונות¨ מחלישים מאוד את המניע להצטרף לצה¢לÆ צה¢ל הקים מנהלה לגיוס הבדואים¨ שמטרתה לעודד את הגיוס¨ לאתר מועמדים ולהפעיל פרויקטים בקרב צעירים שיקדמו פעילות צבאית במגזר הבדואי Æבין הפרויקטים האלה∫ הקמת בית הספר התיכון ßרעת— ß בית ספר שפועל במחנה צבאי בנגב ונועד לבני נוער בדואים שנשרו ממערכת החינוך Æכמו כן הפעיל צה¢ל¨ בשיתוף אוניברסיטת בןגוריון בנגב¨ את פרויקט ßשחף — ßמכינה קדם אקדמית לחיילים בדואים משוחרריםÆ ≥¥ הראל © ±¥ביוני ¨®≤∞∞±מספר הבדווים המתגייסים לצה¢ל ירד ביותר מ µ∞אחוז¨ הארץÆ ≥µ שםÆ ∂≥ שטרן ©∏∞∞≤®Æ ∑≥ בן דוד © ®≤∞∞¥א ¨ßעמÆ≤≥µ ß ∏≥ סבירסקי וחסון ©Æ®≤∞∞µ 82 הערבים הבדואים בנגב תמורות בעידן העיור צה¢ל משווק את השלמת ההשכלה ואת אפשרויות התעסוקה הרבות לאחר הגיוס כיתרונות שבכוחם לקדם את הגיוס לצה¢ל≥πÆ ה Æבריאות מצבם הבריאותי של הבדואים קשור במישרין לתנאים הסביבתיים ולתנאי המחיה בנגב Æעשרות אלפי אזרחים בדואים חיים בכפרים הבלתי מוכרים ללא תנאים בסיסיים כמים זורמים¨ מערכת ביוב וכבישים Æמצב זה מהווה גורם ישיר למחלות¨ לזיהומים ולפגיעה בילדים Æנוסף לכך¨ עשרות אלפים גרים לאורך נחלים מזוהמים כמו נחל חברון ונחל דימונה¨ או בקרבת מפגעים סביבתיים כמו מחצבת דרגותÆ אספקת מים במכלים המוצבים בחצרות הבתים או בצינורות חשופים לחום וליובש גורמת להתבלותם של אמצעים אלה ולהתפתחות אצות ¥∞Æהיעדר חשמל בכפרים הבלתי מוכרים מונע תנאים לחימום¨ לקירור ולשמירה על מזון טרי וגורם לזיהומים ולמחלות Æבכפרים הבלתי מוכרים החשמל מוזרם לכמה שעות בערב מגנראטורים המופעלים בסולר¨ שמזהמים את האוויר וגורמים רעש וריח רע Æגם בבתי הספר בכפרים הבלתי מוכרים¨ החשמל מסופק מגנראטורים Æמיותר לציין שאין תאורת רחוב והדבר מגביל את תנועת התושבים בחשכה Æהביוב החשוף יוצר מטרד בריאותי Æהזרמת הביוב לנחלים מביאה לדגירת יתושים והשקיית הצאן במים אלה מסכנת את בריאותו Æמעבר בני אדם וצאן בנחלים גורם אף הוא לזיהומים ולמחלותÆ סמיכותו של פארק התעשייה ßרמת חובב ßאל יישובי הבדואים מסכנת חלק מתושביהם Æהפארק נמצא ≤± ק¢מ מדרום לבאר שבע וקיימות בו בריכות אידוי שמדיפות ריח רע Æבנוסף לכך נמצא בתוך הפארק אתר האחסון היחיד בארץ לפסולת רעילה ומסוכנת Æמספר מפעלים בפארק פולטים חומרים כימיים מסוכנים¥±Æ בכפרים הבלתי מוכרים אין שלטון מקומי שיספק שירותי בריאות וסביבה לתושבים¨ ועל כן אין ביישובים אלה פינוי אשפה Æברוב המקרים התושבים נאלצים לשרוף את האשפה בעצמם Æלא לכל בדואי יש גישה לשירותי רפואה ראשונית ÆבמÀקום ששירותים אלה קיימים¨ זמינותם מוגבלת ובכפרים הבלתי מוכרים המרפאות מופעלות רק שעות אחדות בשבוע Æתנאי הבריאות הקשים אינם פוסחים גם על תושבי העיירותÆ קופות החולים פועלות אמנם בכל העיירות¨ אך מספקות שירותים ראשוניים ומוגבליםÆ בדו¢ח משרד הבריאות על בריאות הילדים הבדואים נקבע כי ילדים אלה סובלים מהפרעות בהתפתחותם הפיזית ומתתמשקל µ∂• Æמכלל הילדים הבדואים סובלים מאנמיה ¥≤Æמחלות ואיהתפתחות טבעית הן מן הגורמים לתמותת התינוקות הגבוהה בקרב הבדואים Æחרף הירידה מ ±∂Æπל ±∞∞∞לידות ב ≤∞∞¥לכדי ±±Æµ ב© ≤∞∞∑מגמה שנמשכה גם ב ≤∞∞∏והגיעה לכדי ¨®∏Ƶמספרים אלה גבוהים עדיין מאוד בהשוואה לתמותת התינוקות בקרב כלל האוכלוסייה בארץ¨ אשר עמדה ב ≤∞∞∑על ¥Æ±בלבד ל ±∞∞∞לידות¥≥Æ ≥π אופיר ©≥∞∞≤®Æ ∞¥ אלמי ©≥∞∞≤®Æ ¥± שםÆ ≤¥ בית אור ©Æ®≤∞∞π ≥¥ הרפז ©Æ®≤∞∞π חברה וכלכלה 83 שיפור כלשהו בתנאי חייהם ובריאותם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים הושג בהתערבות בית המשפט הגבוה לצדק Æבבג¢ץ טיפות חלב ∑ ¨∑±±µØπבג¢ץ המרפאות ∞∞ ¨¥µ¥∞Øבג¢ץ המים ≥µ∏∂Ø∞±ובג¢ץ ביוב נחל חברון ≤∞ ¨≥µ±±Øגילו השופטים הבנה לדרישות הבדואים¨ אף שלא תמיד קיבלו את טענותיהם Æהשופטים קבעו את העיקרון שאין לקשור בין אספקת שירותים בסיסיים לבדואים לבין סוגיית הקרקעות בנגבÆ ו Æהשכלה ותעסוקת נשים החברה הבדואית היא חברה מסורתית פטריארכאלית ומעמד האישה בקרבה מושפע מאוד מאופייה של החברה Æתהליכי המודרניזציה והחוק האזרחי הישראלי היטיבו עם האישה הבדואית¨ אך מעמדה רחוק עדיין ממעמד האישה הערבייה באזורים אחרים בארץ Æחוקרים טוענים שדווקא תהליך העיור של החברה הבדואית¨ שגרם לשינוי באורח החיים של חברה זו¨ הוא שפגע במעמד האישה Æתהליך זה הפך את הנשים הבדואיות מיוצרות לצורכות¨ הגביל את ניידותן¨ ביטל את תפקידן המסורתי כרועות צאן והגביר את תלותן בגברים¥¥Æ חוקרים אחרים טוענים שההגמוניה הגברית שררה בחברה הבדואית מאז ומעולם ותהליך העיור הצר אמנם את צעדי הבדואיות¨ אבל מצבן כיום טוב משהיה בעבר¥µÆ לפני קום המדינה הפרידו במערכת החינוך בין בנים לבנות Æב ±π≥≥הוקם בית הספר היסודי הראשון לבנות בנגב¨ לצד בית הספר לבנים בבאר שבע ¥∂Æכיום כל בתי הספר של האוכלוסייה הבדואית בנגב משותפים לבנים ולבנותÆ השכלת נשים זוכה לעדיפות גבוהה בקרב גורמים ממסדיים ובקרב גופי החברה האזרחית המקומית Æהשיפור היחסי בהשכלת הנשים הבדואיות ניכר לעין Æב ±ππµהיו רק ≤ ±בוגרות בדואיות במוסדות להשכלה גבוההÆ ב ≤∞±∞הגיע מספרן ל© ≥∞≥ראו לוח ∂® Æלפי נתוני עמותת אל נוהוד¨ העמותה לקידום השכלת נשים בדואיות¨ הגיע שיעור הנשים באותה שנה ל ∂µ•מקרב ¥∂πהבוגרים והבוגרות במוסדות להשכלה גבוהה Æרובן המכריע של הבוגרות למדו חינוך והוראה ¥∑Æאין ספק שמדובר במהפכה¨ שהושפעה מן השילוב של מודרניזציה ופתיחות חברתית גוברת¨ עידוד ארגוני של החברה האזרחית ותרומות כספיות מחו¢לÆ אף שתעסוקת הנשים הבדואיות זוכה לעדיפות מצד גורמים ממסדיים בנגב¨ סובלות בדואיות רבות מחוסר תעסוקה Æלפי נתוני שירות התעסוקה הישראלי במחוז הדרום¨ אחוז האבטלה בדרום הארץ הוא • ¥∏Æπיודעי דבר בחברה הבדואית מעריכים שאחוז המובטלים הבלתי רשמי בחברה הבדואית מגיע לכדי •∞≥ Æכוח העבודה הנשי בקרב היישוב הבדואי רחוק מלממש את מלוא יכולתו Æקיימת עדיין איהסכמה של שבטים שלמים לשלב נשים בשוק העבודה או לאפשר להן לעבוד או ללמוד מחוץ לתחומי היישוב או השבט Æבנוסף קיימת בעיית ההשגחה על פעוטות שאין עבורם מעונות יום או מסגרות אחרות שיאפשרו לאמותיהן לצאת ¥¥ פנסטר © ª®±ππµקאסם ©≤∞∞≤®Æ ¥µ בן דוד © ®≤∞∞¥אÆß ∂¥ Abu Rabia (2006). ∑¥ עמותת אל נוהוד ©∞Æ®≤∞± ∏¥ שירות התעסוקה ©Æ®≤∞∞π 84 הערבים הבדואים בנגב תמורות בעידן העיור לעבודה Æהריחוק משוק העבודה והיעדר תחבורה ציבורית¨ במיוחד מן הכפרים הבלתי מוכרים ואליהם¨ וכן היעדר הכשרה וידע מקצועי¨ מקשים על האישה הבדואית לצאת לעבודה ולהשתתף בפרנסת המשפחה Æאך למרות מגבלות אלו¨ יותר ויותר נשים בדואיות מצטרפות לשוק העבודה או מחפשות לעצמן תעסוקה בנגבÆ לוח ∂∫ „ÒÂÓ ˘‰ בוגרים ובוגרות מן המגזר הבדואי במוסדות להשכלה גבוהה בנגב בשנים ¥π≤∞±∞≠±ππµ ‰ÏÏÎÓ ÈÓÒ ˙ÏÏÎÓ ˙È‚ÂÏÂÎË ˘ÔÂÚÓ ˙ÏÏÎÓ ‡‰ÂÂÁ ˙ÏÏÎÓ ¯ÈÙÒ ÈȘ ˙ÏÏÎÓ ·ÔÂȯ‚–Ô ÍÒ ÏΉ ·˙· ÌÈ· ˙· ÌÈ· ˙· ÌÈ· ˙· ÌÈ· ˙· ÌÈ· ˙· ÌÈ ± ±ππµ ≤ ∂±ππ ± ±± ± ∏ ≤± ≤± ∑±ππ ≤ ≤± ≤ ≤µ ∏±ππ ± ∞¥ µ ∂¥ ∏≥ µ ≥¥ ∂ ≤ ± ∞¥ µ ∂¥ ≤ ± ≥µ ≥π ∑± ∑±µ ∞∑ ≤∂ ∞≥ ±¥ ∂≤≤ ∞≥ ∑± ≤µ ∞≤ ∞≥≤ ≥± µπ ∑≥ ≤∂± ≥¥ ∞µ ∏≥ ≥∂¥ ∂≤ ∂≤π ≥∂∏ ±πππ ∞∞∞≤ ≤ ≤∞∞± ≤ ≥µ∞¥ ≤∞∞≤ ± µ±¥µ ¥ ≥∞∞≤ ≤ ≤≥µ≤± ≥ ≤∞∞¥ ± ≤∏ ∑ ¥¥ ≤∞∞µ ∞∑ ∏∞≤ ≤ ≤µ ∑∞≠∂∞∞≤ ≤¥ ∞∏ ∑ ¥∏≥ ≤µ¥ ≤µ ≤ ∞∂± ≤∑ ∏± ≤∑¥ ≤± ¥ µµ ∑≤± ≥π ∑≥ ≤ ≤± ∑ ∑¥ ≤∞π µ ∑ ∏µ ≥∞± ∞¥ ¥¥ ∂≤± ∑≥ ∑∏ ∑± ∑ ∏µ ≥±¥ µ¥ ∂∂ ¥∂π ∂± ≤± ¥¨≥≥µ ≥≥∑ ≤∏∂ ±≤≤∞ ∂≤± ∏∞≠∑∞∞≤ ≤∞∞∏≠∞π ∞∂ ∞≤∞∞π≠± „Ú Î¢‰Ò ∞≤∞∞π≠± ∞∂ ¥ ≤∑± ¥π המקור∫ עמותת אל נוהוד ©∞Æ®≤∞± ∞µ אין נתונים נפרדים לבנים ולבנותÆ µ± כנ¢לÆ ≤µ כנ¢לÆ ≥π ∏ ∞∂±¥ ± חברה וכלכלה 85 ז Æתעשייה¨ מסחר ותעסוקה הנגב שופע מפעלים Æבין קריית גת לאילת קיימים ¥∑¥מפעלים¨ אך חלקם של הבדואים בהם זעום והם עובדים לרוב בתעשייה הזעירה¨ המעסיקה מספר מועט של עובדים Æחרף הקרבה של יישובי הבדואים לבאר שבע — המטרופולין של הדרום ©רדיוס של ≤µק¢מ® — נתונה עדיין התעשייה ביישובים אלה בחיתוליהÆ העובדה שאין אזורי תעשייה מאושרים בתחום השיפוט של רוב יישובי הבדואים¨ דחפה אנשי עסקים ערבים לרכז את פעילותם הכלכלית והמסחרית בערים יהודיות כמו באר שבע¨ דימונה וערד Æעשרות עסקים של בדואים פועלים מאזור התעשייה ßעמק שרה ßומן השוק של באר שבעµ≥Æ ביישובי הבדואים בדרום קיימים שלושה אזורי תעשייה פעילים Æהגדול בהם הוא אזור התעשייה רהט¨ המשתרע על פני ∞∑ µדונם Æבאזור זה קיימים ≥ ±מפעלים¨ שהגדול בהם מעסיק ≤±עובדים Æרוב העסקים באזור זה הם מוסכים ומפעלי תעשייה קלה המעסיקים עובדים מעטים Æאזור התעשייה השני פועל בשגב שלום Æאזור זה מתפתח מהר ומשתרע על פני ∞∞≥ דונם Æביולי ∞ ≤∞±חנך השר בן אליעזר את מפעל הבשר ßטנא ¨ßשלדברי עמר אבו מעמר¨ ראש המועצה המקומית שגב שלום¨ יעסיק במלוא תפוקתו ∞ µµעובדים¨ אך בינתיים עלה המפעל באש והושבת Æאזור תעשייה שלישי נמצא בחורה¨ אך היקפו מצומצם והוא רק בראשית דרכוÆ ברמה האזורית מתוכננים לקום שני אזורי תעשייה ותעסוקה משותפים Æהראשון¨ ששלבי הקמתו הראשונים החלו בשנת ¨≤∞∞πהוא אזור התעשייה המשותף בצומת להבים¨ שייקרא ßעידן הנגב ßויהיה משותף לרהט¨ למועצה האזורית בני שמעון ולמועצה המקומית להבים Æהרווחים מאזור זה יחולקו ל ¨≥∑• ¨¥¥•ו±π• בהתאמה Æהאזור השני¨ שנמצא עדיין בשלבי תכנון¨ הוא אזור התעשייה ßשוקת ¨ßאשר יהיה שייך לחורה¨ לקיה¨ מיתר והמועצה האזורית בני שמעון Æלדברי חאלד אל סאנע¨ ראש המועצה המקומית לקיה¨ תקבל כל אחת מהרשויות המקומיות השותפות בו •≥≤ מן הרווחים¨ והמועצה האזורית בני שמעון תקבל •≥± מרווחיוÆ ≥µ גראדוס ונוריאל ©∏∞∞≤®Æ 86 הערבים הבדואים בנגב תמורות בעידן העיור תמונה ≥∫ השלט המבשר על הקמת פארק התעשייה ßעידן הנגב ßבצומת להבים ספר הסטטיסטיקה האחרון של התעשייה בנגב¨ אשר פורסם ב ≤∞∞∏על ידי מרכז הנגב לפיתוח כלכלי¨ מצביע על קיומם של תשעה מפעלים בלבד בבעלות בדואית שמעסיקים יותר מעשרה עובדים Æמפעלים אלה עוסקים בטקסטיל¨ הלבשה¨ בטון וברזל Æהגדול שבהם הוא מפעל האריגה של לקיה¨ המעסיק ∞∂ עובדות בדואיות בייצור שטיחים וחפצי נוי בדואיים אותנטיים Æמפעלים אחרים הם מפעל הבטון ßרÆאÆד ßשנמצא בעיירה חורה ומעסיק ≤µעובדים¨ מפעל הבטון ßאקסטרה בטון ßברהט שמעסיק ≤±פועלים¨ מפעל הברזל בערערה שמעסיק ±µפועלים ומפעל ßאלשייך ßבתל שבע¨ המעסיק ≥ ±עובדיםµ¥Æ חשוב לציין שבאזור התעשייה באר שבע יש שלושה מפעלי מתכת בבעלות ערבית ©של ערבים מהצפון®Æ מפעלים אלה¨ מן הגדולים בענף זה בדרום¨ הם ßמתכת עיסא חורי ßומפעלי ßאזריק ∞∞∞≤ ¨ßהמעסיקים מעל ∞∞± עובדים בני לאומים שונים¨ וכן ßנסיר לתעשיית הברזל ßשמעסיק ∂±עובדים µµÆאחוז הבדואים תושבי הנגב העובדים בתעשייה זו הוא זעום ביותר∫ •∑ ≥Æבערך¨ למרות ששיעורם באוכלוסיית הנגב מתקרב לÆ≥∞• דו¢ח מחקר מיוחד של הפורום לדוקיום בנגב ©ממארס ∞ ®≤∞±מצא שאחוז אחד בלבד מתושבי הנגב הערבים עובדים בשירות הציבורי Æהדו¢ח מציין כי רק ∂ ±עובדים בדואים עובדים במשרדי הממשלה בדרום ©ראו לוח ∑ להלן®Æ µ¥ גראדוס ונוריאל ©∏∞∞≤®Æ µµ שםÆ חברה וכלכלה 87 לוח ∑∫ בדואים המועסקים במשרדי הממשלה בנגב ∂µ È˙Ï˘ÓÓ‰ „¯˘Ó‰ „¯˘Ó‰ ÈÙÈÒ ˙¯ÈÈÚ· È˙Ï˘ÓÓ‰ ˙¯ډ ¯ÙÒÓ ÌÈ„·ÂÚ ÌÈÙ‰ „¯˘Ó ¯Ë‰ ωӷ ω˜ ˙Ï·˜ „Ș٠ÔÈÒÂÏ·‰ ± ¨ÔÂÎÈ˘‰Â ÈÂÈ·‰ „¯˘Ó ˙¯„Ò‰Ï ‰„Ú‰ ·‚· Ìȇ„·‰ ˙·˘ÈÈ˙‰ ·‡¯ ˘·Ú „Ș٠± χ¯˘È ÈÚ˜¯˜Ó Ï‰Ó ·‡¯ ˘·Ú ˙‡˜ÒÚ ˙˜ÏÁÓ· ‰„ȘÙ Á˜Ù ˙‡ϘÁ ≤ Ìȇ„·‰ ˙Ï‰Ó ·‡¯ ˘·Ú „ȘÙ ‰Ï·˜ ˙„Ș٠≤ ‰¯Â·Á˙‰ „¯˘Ó ·‡¯ ˘·Ú ‰Ï·˜ ˙„Ș٠± ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó ·‡¯ ˘·Ú „ÂÚ ‰Ú¯Ó ÈÁˢ ˙‡ˆ˜‰Ï „Ș٠± ·˘‡ ¨˙¢Ó˙‰ „¯˘Ó ˙‰˜ÂÒÚ ¯Ë‰ ÌÈÁ˜ÙØÌȯ˜ÂÁ ≥– ‰Ï·˜ „Ș٠¥ ·ÈÓÂ‡Ï ÁÂËÈ ¯Ë‰ ≥ ‰˜ÏÁÓ Ï‰Ó ÌȄȘ٠¥ ÌÈ·¯Ú ÌÈ„·ÂÚ ÏΉ ÍÒ ·ÂÏÂΠ̯„‰ ÊÂÁÓ ∂± ח Æהחברה האזרחית החברה האזרחית בקרב הבדואים בנגב התארגנה מאוחר בהשוואה לארגונים ערביים באזורים אחרים בארץÆ אך יש לציין כי חלק מארגונים אלה חזקים ופעילים יותר ממקביליהם בקרב האוכלוסייה הערבית בצפוןÆ היעדר שלטון מקומי ומוסדות ייצוגיים שיספקו שירותים ויגנו על האינטרסים של הבדואים דחף לניסיונות ההתארגנות המקומית Æהארגונים הראשונים צצו בחברה הבדואית בסוף שנות ה ∑∞ובתחילת שנות ה∏∞ של המאה שעברהµ∑Æ ∂µ המקור∫ הפורום לדוקיום בנגב ©∞Æ®≤∞± ∑µ הראשונים שהגו את הרעיון היו תלמידי תיכון בדואים שסיימו את לימודיהם בבתי ספר בצפון הארץß Æבני לקיה— ß התארגנות שנוסדה בעקבות ההתנגשות והעימותים בנושא הקרקעות — היתה אחת העמותות הראשונות שקמו בנגבÆ עם זאת יצוין כי עוד בשנות ה µ∞וה ∂∞של המאה שעברה עזרו קיבוצי הסביבה ומפלגות השמאל ©במיוחד מפ¢ם® בהתארגנות הבדואים ובהקמת קואופרטיבים חקלאיים ©פורת¨ ¨≤∞∞πעמ Æ®±µµ ßהאגודה לסיוע ולהגנה על זכויות הבדואים בישראל¨ בראשות נורי אל עוקבי¨ הסתייעה בשמאל הישראלי והיתה אחת העמותות הבדואיות הראשונות בנגבÆ 88 הערבים הבדואים בנגב תמורות בעידן העיור החברה האזרחית הבדואית בדרום התחזקה לנוכח המציאות הקשה השוררת בכפרים הבלתי מוכרים¨ היעדר שלטון מקומי בכפרים אלה¨ חולשת הרשויות המקומיות הבדואיות והפעילות המוגבלת של המפלגות והתנועות הפוליטיות הערביות שמרכזן בצפון ©להוציא התנועה האסלאמית®Æ כיום רשומות יותר מ ±∞∞עמותות ערביות בדואיות¨ אך רק כ ≥∞מהן פעילות — רובן ככולן עמותות לשינוי חברתי Æבחברה הבדואית כמעט שאין עמותות לאספקת שירותיםÆ את ארגוני החברה האזרחית של הבדואים אפשר לחלק לפי נושאי פעילותם Æעניין הקרקעות¨ ההכרה בכפרים הבלתי מוכרים ואספקת שירותים לכפרים¨ הם הנושאים המרכזיים בפעילותם של ארגונים אלהÆ המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים וארגון הגג של הוועדים המקומיים בכפרים הבלתי מוכרים הם מן המובילים במאבק על הקרקעותÆ ארגונים רבים מתמקדים בנושאים הקשורים בנשים¨ זכויותיהן והעצמתן Æארגוני הנשים הפעילים ביותר הם∫ אל נוהוד — העמותה לקידום השכלת נשים בדואיות¨ סידרה¨ נשות לקיה¨ נשות רהט ומען — ארגון הגג של עמותות הנשים בקהילה הבדואית בנגב Æגם החינוך בחברה הבדואית זוכה לתשומת לב מרובה Æעם הארגונים הפעילים בנושא זה נמנה פורום החינוך הבדואי שפועל בחסות שתיל — שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתיÆ השבטיות היא ממאפייניה הבולטים של החברה האזרחית הבדואית Æהנהלות של ארגונים רבים פועלות במסגרת השבט ומושפעות ממנו Æאך ישנם גם ארגונים שאינם מקומיים ומשרתים את כלל האוכלוסייה הבדואית Æעמותות אחדות משמשות זרוע ביצועית לתנועות פוליטיות ארציות הפועלות בנגבÆ בנגב לא פועלים ארגונים יהודייםערביים רבים¨ אך עם זאת יש לציין את שתיל — שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי¨ אגßיק — מרכז ערבייהודי לשוויון¨ העצמה ושיתוף¨ ואת הפורום לדוקיום בנגב¨ הנחשבים לארגונים החזקים בנגב והמסייעים רבות לחברה הבדואית בדרום Æבנגב אין גם שיתופי פעולה רבים בין עמותות יהודיות לעמותות בדואיות¨ מאחר שהעמותות היהודיות מתמקדות בעיקר באספקת שירותים¨ בעוד שהעמותות הבדואיות מתמקדות לרוב בשינוי חברתיÆ יש מספר ארגונים ערבייםיהודיים ארציים שמרכזם מחוץ לנגב¨ אך ידם גם בקרב החברה הבדואית בדרוםÆ בין אלה ניתן למנות את עדאלה — המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל¨ האגודה לזכויות האזרח בישראל ו ∆ב ִמקום — מתכננים למען זכויות תכנון Æחרף המתחים שמתעוררים לעתים תוך כדי עבודה משותפת¨ אין ספק שהעמותות הßצפוניות ßוהכלל ארציות תורמות הרבה מניסיונן לארגוני הדרוםÆ חברה וכלכלה 89 ≥Æ פוליטיקה א Æהחיים הפוליטיים הבדואים¨ תושבי המדבר¨ שמרו לאורך השנים על לכידות שבטית פנימית מחד גיסא ועל קשר רופף מאוד עם הממסד הישראלי והפוליטיקה הכלל ארצית מאידך גיסא Æהקשר התקיים אך ורק דרך השייח¨ מנהיג השבטÆ ריחוקם הגיאוגרפי ובידודם של הבדואים גרמו גם לניתוקם משאר האוכלוסייה הערבית ובעיותיה Æהבדואים התוודעו אל הפוליטיקה הארצית באמצע שנות ה ∑∞של המאה שעברה Æהתפתחות המודעות הפוליטית בקרב הבדואים הושפעה לדעתי מכמה גורמים∫ Ʊהקרבה הגיאוגרפית לרצועת עזה ולאזור הר חברון וקשרי היוםיום עם תושבי השטחים מאז ∑∂±π חשפו את הבדואים לבעיות הפלסטינים וחיזקו את זהותם הערביתפלסטיניתÆ ≤ Æחשיפה לרעיונות פוליטיים לאומיים — תלמידים בדואים שלמדו בצפון התוודעו לפעילות הפוליטית של אזרחים ערבים בגליל ובאזור המשולש וחזרו לנגב עם רעיונות פוליטיים לאומיים Æמצד שני הושפע הדור הצעיר מסטודנטים ערבים שלמדו באוניברסיטת בןגוריון וממורים ערבים שבאו מן הצפון ולימדו בבתי הספר בנגב Æמאז יום האדמה ∂∑ ±πדאג ועד הסטודנטים הערבים באוניברסיטת בןגוריון לקיים בכפרי הבדואים עצרות לרגל יום האדמה בעידוד תנועת חד¢שÆ ≥ Æתהליך העיור החליש את המנהיגות המסורתית Æמעמדו של הפרט התחזק על חשבון כוחו של הקולקטיב השבטי והתהליך הוביל לבחירות מקומיות ולתחרות ביןשבטית Æכמו כן קמו רשימות שחיזקו את הקשר עם מפלגות ארציות¨ ובמיוחד עם מפלגות השלטוןÆ Æ¥התגברות השפעת התקשורת¨ שהתרחבה והגיעה לכל רחבי הארץ Æהבדואים נחשפו להשפעתה וליכולתה לסייע להם בקידום ענייניהםÆ Æµמצוקת הבדואים ואיפתרון בעיותיהם על ידי ממשלות ישראל עודדו אותם להשתלב בפוליטיקה הארציתÆ בדואים מהדור הצעיר והמשכיל חיפשו מרכזי השפעה לקידום מעמדם האישי ולפתרון מצוקותיהםÆ דבר זה הושפע גם ממשבר המנהיגות הפוקד את החברה הבדואית Æהדור הצעיר¨ שהתערה והתחנך באוניברסיטאות¨ דורש שוויון מלא עם החברה היהודית בישראל Æבשונה מדור השייחים¨ שהישרדות הבדואים היא שעמדה בראש מעייניו¨ הדור הצעיר והמשכיל אינו מסתפק עוד בתנאים בסיסיים ומצפה מהמדינה ליותר מכךÆ ∂ Æההתעוררות הדתית שחלה בשטחים ובישראל¨ לא פסחה על תושבי הנגב Æהשיח הדתי של שנות ה∏∞ וה π∞של המאה שעברה מצא בנקל את דרכו אל החברה הבדואית המסורתיתÆ עד ∑∑ ±πהיתה הצבעתם של הבדואים לכנסת הצבעה אפוליטית¨ והם נתנו את קולותיהם בעיקר למפא¢י ולמפ¢ם — שתי המפלגות ששלטו במדינה Æתהליך הפוליטיזציה והמפלגתיות של הבדואים החל משהוקמה רשימה בדואית עצמאית לכנסת¨ בראשות חמאד אבו רביעה¨ שהצליחה להכניס לראשונה נציג בדואי לבית המחוקקים µ∏Æהרצח של ח¢כ אבו רביעה העצים את הצורך בייצוג בדואי בכנסת Æמגמה זו קיבלה ביטוי ∏µ בן דוד ©∞Æ®±ππ 90 הערבים הבדואים בנגב תמורות בעידן העיור בבחירות לכנסת ה ¨±≤שהתקיימו ב ¨±π∏∏כאשר רוב המצביעים הבדואים נתנו את קולם למפלגה הערבית הדמוקרטית ©מד¢ע® Æכך¨ בעוד שבבחירות לכנסת השביעית ©ב ®±π∂πהצביעו •∂∑ מן המצביעים הבדואים בדרום למפא¢י — קיבל המערך ©ההמשך של מפא¢י ההיסטורית® רק •∑ ±מקולות הבדואים בכנסת ה¨±≤ ואילו מד¢ע¨ בראשות ח¢כ דראושה¨ קיבלה • ≥πמקולותיהםµπÆ שילובו של בן הנגב¨ טלב אלסאנע¨ במקום השני ברשימת מד¢ע ובחירתו ב ±ππ≤לכנסת ה ¨±≥סימנו מהפך באפשרויות הפוליטיות של הבדואים Æח¢כ אלסאנע¨ צעיר בדואי משכיל שנבחר לכנסת בגיל ≤≥¨ משמש עדיין ח¢כ ומשתדל לייצג את האוכלוסייה הבדואית ולבטא את צרכיה ודרישותיה Æהח¢כ הצעיר מציג שיח שעיקרו לאומי ערבי פטריוטי¨ דבר שהגביר את שותפות הגורל בין הבדואים בדרום לבין האוכלוסייה הערבית במרכז הארץ ובצפונהÆ כניסתה של התנועה האסלאמית לפוליטיקה¨ ובעיקר האגף הדרומי שלה¨ טרפה את הקלפים Æהתנועה האסלאמית מאורגנת ופעילה מאוד בכל יישובי הבדואים¨ ובייחוד בעיירות Æבעשור האחרון עלה בידה לזכות בבחירות לראשות הרשויות המקומיות בכל יישובי הבדואים בדרום¨ למעט בכסייפה Æכיום שולטת התנועה האסלאמית בשלוש רשויות מקומיות∫ בעיר הגדולה רהט ובעיירות חורה ולקיה¨ אך היו ימים בהם שלטה גם בתל שבע¨ ערערה ושגב שלוםÆ מאז התאחדו הרשימות הערביות מד¢ע והתנועה האסלאמית¨ ומאז נבחר טלב אלסאנע לכנסת¨ ממשיכה רע¢ם ©רשימה ערבית מאוחדת® לגרוף את רוב קולות הבדואים בדרוםÆ אחד ממאפייני הפוליטיקה הבדואית בנגב הוא היותה מגיבה ולא יוזמת Æלהערכתי הדבר נובע מקצב האירועים בנגב ומעומק המצוקות שעמן הבדואים מתמודדים¨ מה שיוצר סדר עדיפויות שבראשו הדאגה לצרכים המידיים והמשפחתיים¨ ומותיר מרחב קטן לפעולה פוליטית יזומה Æמאפיין נוסף הוא אחוזי הצבעה נמוכים בהשוואה לסקטורים אחרים בחברה הישראלית Æשיעורי ההצבעה בחברה הבדואית נמצאים בירידה מתמדת Æבעוד שבבחירות לכנסת השמינית¨ שהתקיימו ב ¨±π∑≥השתתפו •≥∂ מבעלי זכות הבחירה ביישובי הבדואים¨ הרי שלכנסת העשירית הצביעו •∏ ¥ואילו בבחירות האחרונות¨ לכנסת ה ¨±∏הצביעו • ¥µבלבד מקרב הבדואים שהיתה להם זכות בחירה∂∞Æ ב Æהשלטון המקומי רעיון העיור הכפוי של הבדואים עלה כבר בעשור הראשון להקמת המדינה Æהמכנה המשותף להצעות העיור השונות היה צמצום השטח שהבדואים ישבו עליו ∂±Æצה¢ל היה מן הראשונים שניסו לעסוק בכך¨ כשחיבר מסמך בעניין ריכוז הבדואים ועיורם Æמשה דיין¨ רמטכ¢ל מבצע קדש ©∂ ¨®±πµהוא שהוביל את הנושא Æאחרי פרישתו מצה¢ל התמנה דיין לשר החקלאות וגם בתפקידו זה המשיך לעודד את עיור הבדואים במילים אלו∫ µπ בן דוד ©∞Æ®±ππ ∞∂ שםÆ ∂± סבירסקי וחסון ©Æ®≤∞∞µ פוליטיקה 91 ¨‰ÈÈ˘Ú˙· „·ÂÚ‰ ȯÈÚ ÌÈÏÚÂÙ „ÓÚÓÏ Ìȇ„·‰ „ÓÚÓ ˙‡ ÍÂÙ‰Ï ÌÈÎȯˆ ÂÁ‡¢ ·˘˙ÂÈ‰Ï Ìȇ„·Ï Ô˙È ‡Â· ÆÌȇϘÁ Ìȇ χ¯˘È È·˘Â˙Ó ∏∏• Æ˙‡ϘÁ· ¨‰ÈÈ·· ¨ÌÈ˙Â¯È ‡Ï‡ ¨ÂÏ˘ ¯„Ú‰ ÌÚ Â˙Ó„‡ ÏÚ ˙ÂÈÁÏ ‡Ï ȇ„·Ï ̯‚È˘ ÈϘȄ¯ „Úˆ ‰È‰È Ô·ÂÓÎ ‰Ê Æ̉ÂÓÎ ÆÂÏ˘ ˙È·‰ ÈÏÚ ˙‡ ˘·ÂÏ ÌÈȯ‰ˆ‰ ȯÁ‡ Â˙È· χ ÚÈ‚Ó˘ ¨È‡·¯Â‡ Ì„‡Ï ÍÂÙ‰È È‡Â„·‰ ¯ÚÈ˘ ÌÚ ¯ÙÒ ˙È·Ï ÂÎÏÈ ÂÈ„ÏÈ ¨‰Èȯ·˘‰ ˙‡ ˜ÈÊÁÓ ‡Ï ÌÈÈÒÎÓ ˘·ÂÏ˘ ‡·‡Ï ÂÏ‚¯˙È ÂÈ„ÏÈ ˙„ÈÁ‡ ÈÏ· Æ˙¯„ È˘ ȯÁ‡ ¯„˙Ò˙˘ ‰ÎÙ‰Ó ‰È‰˙ ˙‡Ê Ï·‡ ¨‰ÎÙ‰Ó ‰È‰˙ ˙‡Ê Ƙ¯ÂÒÓ ‡·∂≤Æ¢ÌÏÚÈ˙ Ìȇ„·‰ Ï˘ ˙‡Ê‰ ‰ÚÙÂ˙‰ ÆÈ˙Ï˘ÓÓ ÔÂÂÈÎ ÌÚ Ï כצעד ראשון ביישום מדיניות זו הוקמה בשנת ±π∂πהעיירה תל שבע ממזרח לבאר שבע Æהמדינה יזמה בניית עשרות דירות לתושבי המקום¨ אך הפרויקט נכשל¨ הן בשל אופי הדירות שנבנו ושטחן והן משום שבבניית הדירות לא התחשבו בצרכיה המיוחדים של החברה הבדואית Æב ±π∑¥הוקמה העיירה רהט על אדמות שבט אל הוזייל¨ מדרום לקיבוץ שובל Æהפעם הקצתה המדינה לבדואים שטח כדי שיבנו את בתיהם לעצמם Æשני הכפרים ערערה וכסייפה נועדו למפוני שדה התעופה ßנבטים ¨ßבעקבות הסכם השלום עם מצרים Æב±π∏µ הוקם הכפר שגב שלום עבור שבט אלעזאזמה וב ±ππ∞הוקמו לקיה וחורה Æלאחר הפסקה ארוכה של ≥± שנים¨ הוקמה ב ≤∞∞≥המועצה האזורית אבו בסמה∂≥Æ אחרי הקמת תל שבע החליט משרד הפנים לצרף עיירה זו למועצה האזורית בני שמעון¨ דבר שנמשך עד Ʊπ∏¥המועצה זכתה לעצמאות ב ±π∏¥ונוהלה עד ≥ ±ππעל ידי פקידי משרד הפנים ∂¥Æעד ∞∏ ±πקיבלה רהט שירותים חלקיים מהמועצה האזורית בני שמעון Æבאותה שנה הוקמה המועצה המקומית רהט ובראשה עמדו עד ±π∏πשלושה פקידי משרד הפנים Æב ±ππ¥זכתה רהט למעמד של עירÆ לאחר הקמתן¨ חולקו חמש העיירות∫ ערערה¨ כסייפה¨ שגב שלום¨ לקיה וחורה¨ לשתי מועצות אזוריות עצמאיות Æשלושת היישובים הראשונים נקראו ßהמועצה האזורית מסוס ßואילו לקיה וחורה נקראו יחדיו ßהמועצה האזורית שוקת Æßשתי המועצות האזוריות נוהלו על ידי פקידים יהודים ושטח שיפוטן היה רק שטח הבנייה ©הקו הכחול® של היישובים Æבעקבות עתירה של ארגוני החברה האזרחית הבדואית לבג¢ץ¨ פורקו המועצות האזוריות ובמקומן הוקמו חמש מועצות מקומיות עצמאיות שנוהלו אף הן על ידי פקידי משרד הפנים עד שנת ∞∞∞≤ Æבאותה שנה התקיימו לראשונה בחירות לרשויות המקומיות בחמשת היישובים Æבשני היישובים הוותיקים¨ תל שבע ורהט¨ התקיימו הבחירות המקומיות ב ±ππ≥וב ±π∏πבהתאמה∂µÆ ריכוז הבדואים בעיירות הוא תוצאת מדיניות שמטרתה לצמצם את המרחב הגיאוגרפי של הבדואים ולחזק את השליטה בהם ∂∂Æעל כן הוקמו יישובי הבדואים על שטח שיפוט מצומצם בהשוואה ליישובים אחרים בנגב ©שטח השיפוט של רהט הורחב רק ב Æ®≤∞∞∏אף שאוכלוסיית שבעת היישובים מהווה יותר מ ±∂•מכלל נפת באר שבע¨ שטח השיפוט של יישובים אלה הוא רק • ∞Ƶמשטח הנפה¨ המשתרע על פני ±≤¨π¥µקמ¢ר∂∑Æ ≤∂ רונן © ≥±ביולי ≥∂ ¨®±πריאיון עם משה דיין¨ הארץ Æצוטט אצל∫ מאוטנר ©∞∞∞≤®Æ ≥∂ ראו לוח ∏Æ ∂¥ סבירסקי וחסון ©Æ®≤∞∞µ ∂µ שםÆ ∂∂ מאיר © ¨®±πππעמÆ≤∞ ß ∑∂ עדאלה © ¨®≤∞∞¥עמÆ∑ ß 92 הערבים הבדואים בנגב תמורות בעידן העיור לוח ∏∫ הרשויות המקומיות של הבדואים בנגב¨ מועד הקמתן¨ סוגיהן¨ תחום שיפוטן ומספר תושביהן ב∂∏≤∞∞∑ ·Â˘Èȉ ˘˙ ‰Ó˜‰‰ ˙¢¯‰ ‚ÂÒ ˙ÈÓ˜Ӊ ˙ËÂÙÈ˘‰ ÌÂÁ ·–∂∞∞≤ ©·„®ÌÈÓ ˜¯˜Ú ·ÍÂÒÎÒ ©·„®ÌÈÓ ¯ÙÒÓ ÌÈ·˘Â˙‰ ©∑∞∞≤® ‡˘ÏÂÎ –ÂȈÂÒ ‡˜ÈÓ ˙Ú·˘ Ï ±π∂π ‰ˆÚÂÓ ˙ÈÓÂ˜Ó ¥¨∂∞¥ ∞∞±¨π ±≥¨∂µµ ± ¯Ë‰ ±π∑¥ ¯ÈÚ ∂∏±π¨µ ∞∞≥¨µ ¥≥¨≤≤µ ± ‰¯Ú¯Ú ≤∏±π ‰ˆÚÂÓ ˙ÈÓÂ˜Ó ≤±¥¨∞µ ∞∞∏¨∂ ≥≤±±¨± ± ‰ÙÈÈÒÎ ≤∏±π ‰ˆÚÂÓ ˙ÈÓÂ˜Ó ≤±≥¨∂π ∞∞∞¨≥± ∏∏±±¨± ± ˘‚· ˘ÌÂÏ ±π∏¥ ‰ˆÚÂÓ ˙ÈÓÂ˜Ó µ¨π∏± ∞∞±¨µ ≥∂≥¨∂ ± ‰¯ÂÁ ∞±ππ ‰ˆÚÂÓ ˙ÈÓÂ˜Ó ∂∂¨∂¥ π¨±∏± ± ‰È˜Ï ∞±ππ ‰ˆÚÂÓ ˙ÈÓÂ˜Ó ∏≤∑¨µ ∂∏¨∂± ± ‡·‰ÓÒ·  ≥∞∞≤ ‰ˆÚÂÓ ‡˙ȯÂÊ ∞∞≤¨¥ ± תכנון יישובי הבדואים נעשה על ידי מנהל מקרקעי ישראל¨ מבלי להיוועץ בתושבים Æתכנון זה לא הביא בחשבון את סכסוך הקרקעות ואת תביעות הבעלות הרבות של התושבים על קרקעות שבתחום השיפוטÆ משפחות בדואיות רבות מסרבות לחיות על קרקעות הנתבעות על ידי חמולות או שבטים אחרים Æהתוצאה היא שחלק גדול משטח הבנייה של היישובים אינו מנוצל כיאות ואינו ניתן לפיתוחÆ כיום גרים יותר ממחצית הבדואים בנגב בתחומי שבע העיירות Æמחקרם המקיף של אבו סעד וליטוויק ©∞∞∞≤® הצביע על כישלון העיירות ברמת התשתיות ואספקת השירותים Æעשרות שנים לאחר שיישובים אלה הוקמו¨ הכלכלה המקומית אינה מפותחת ואילו התחבורה הציבורית הגיעה לראשונה ליישוב בדואי כלשהו ©רהט® רק במאי ∞Æ≤∞± התנאים הקשים בשבע העיירות שבנגב הובילו לדיונים רבים ברמה המחוזית והארצית Æממשלת ישראל נדרשה לנושא בנובמבר ∞∞∞≤¨ כאשר קבעה בהחלטתה מס ≤µ∂± ßכי ¢תשופר תדמיתם של שבעת יישובי הקבע הקיימים על ידי שיפור התשתיות¨ בעיקר בחינוך ובביוב¨ והקמת מבני ציבור¨ החל מתקציב המדינה ∂πÆ¢≤∞∞± ∏∂ המקור∫ משרד הפנים¨ מחוז הדרוםÆ ∂π החלטת ממשלת ישראל מס ≤µ∂± ßמיום ∞≥ בנובמבר ∞∞∞≤ ÆערבÆ¥≥Ø פוליטיקה 93 תרשים ∫±תביעות הבעלות בתחום השיפוט של יישובי הבדואים ∞∑ ∞∞∞¨∞µ ∞∞∞¨¥µ ∞∞∞¨∞¥ ∞∞∞¨≥µ ˘Ì„· ÁË ∞∞∞¨∞≥ ∞∞∞¨≤µ ∞∞∞¨∞≤ ∞∞∞¨±µ ∞∞∞¨∞± ∞∞∞¨µ ∞ ¯Ë‰ ‰ÙÈÈÒÎ ˙Ú·˘ Ï ÌÂÏ˘ ·‚˘ ‰¯Ú¯Ú ‰¯ÂÁ ‰È˜Ï ‡·‰ÓÒ·  ·Â˘ÈÈ ˙·˙ÂÏÚ· ˙ÂÚÈ ˘Ì„· ÁË כפי שעולה מלוח ∏¨ כל יישובי הבדואים מדורגים באשכול הנמוך ביותר של הרשויות המקומיות במדינהÆ מערכת התשתיות ביישובים אלה אינה מפותחת ובשכונות רבות אין עדיין מערכת ביוב Æבמקום שם קיים אזור תעסוקה¨ אזור זה מוגבל מאוד ומעסיק מעט עובדים Æגם השירות לאזרח מוגבל מאוד ©ראו לוח πלהלן®Æ לוח ∫πשירותים שונים ביישובי הבדואים ∑± ·Â˘Èȉ ‡¯ÂÊ ˙‰ÈÈ˘Ú ·˜ ˙ÂÎÂÒ „¯‡Â ‰ÈȯÙÒ ÊÎ¯Ó ˘È˘˜Ï Ò¢˙Ó ˜·˙ˆ ˯ÂÙÒ ˙Ú·˘ Ï ‡ÔÈ ‡ÔÈ ˜ÌÈÈ ‡ÔÈ ‡ÔÈ ˜ÌÈÈ ‡ÔÈ ¯Ë‰ ˜ÌÈÈ ˜ÌÈÈ ˜ÌÈÈ ˜ÌÈÈ ˜ÌÈÈ ˜ÌÈÈ ≥ ˜·˙ˆ ‰¯Ú¯Ú ‡ÔÈ ‡ÔÈ ˜ÌÈÈ ‡ÔÈ ‡ÔÈ ˜ÌÈÈ ‡ÔÈ ‰ÙÈÈÒÎ ‡ÔÈ ‡ÔÈ ˜ÌÈÈ ‡ÔÈ ‡ÔÈ ˜ÌÈÈ ‡ÔÈ ∞∑ הנתונים נאספו על ידי המחבר מן הרשויות המקומיות הרלוואנטיותÆ ∑± הנתונים נאספו בידי המחבר מן הרשויות המקומיות הרלוואנטיותÆ 94 הערבים הבדואים בנגב תמורות בעידן העיור ·˜ ˙ÂÎÂÒ „¯‡Â ‰ÈȯÙÒ ÊÎ¯Ó ˘È˘˜Ï Ò¢˙Ó ˜·˙ˆ ˯ÂÙÒ ·Â˘Èȉ ‡¯ÂÊ ˙‰ÈÈ˘Ú ˘‚· ˘ÌÈȘ ÌÂÏ ‡ÔÈ ˜ÌÈÈ ‡ÔÈ ‡ÔÈ ˜ÌÈÈ Ï‚¯Â„Î ˘È ‰¯ÂÁ ˜ÌÈÈ ‡ÔÈ ˜ÌÈÈ ˜ÌÈÈ ˜ÌÈÈ ˜ÌÈÈ ‡ÔÈ ‰È˜Ï ‡ÔÈ ‡ÔÈ ˜ÌÈÈ ‡ÔÈ ‡ÔÈ ‡ÔÈ ‡ÔÈ ‡·Ôȇ ‰ÓÒ·  ‡ÔÈ ‡ÔÈ ‡ÔÈ ‡ÔÈ ˜ÌÈÈ Iהמועצה האזורית אבו בסמה בדצמבר ≥∞∞≤ הכריז משרד הפנים על הקמת המועצה האזורית אבו בסמה Æהמועצה נועדה לכלול את ששת היישובים שהוכרו מכוח החלטת הממשלה ≤∂ ≤µמשנת ∞∞∞≤ Æעם הקמתה כללה המועצה את היישובים אבו קרינת¨ ביר הדאג ¨ßדריגßאת¨ מכחול¨ קסר אסר ותראבין Æמאוחר יותר צורפו היישובים אום בטין¨ אל סייד ואל אטרש Æתחום השיפוט שנקבע למועצה היה שונה מתחומי השיפוט של שאר המועצות האזוריות בארץ Æהוא כלל רק את האזור המבונה¨ ללא שטחים חקלאיים או רצף טריטוריאלי בין היישוביםÆ לוח ∞ ∫±יישובי המועצה האזורית אבו בסמה ©∑≤ ®≤∞∞π ·Â˘Èȉ Ì„· Áˢ‰ ‡‰ÈÈÒÂÏΠ˙˙È·Â˘Èȉ ¯‡˙Ó‰ ˙ÈÎ ‡·˙‡È¯˜  ∞∞≥¨∑ ∞∞∂¨≥ ˙¯˘Â‡Ó ‡ÔÈË· Ì ∞∞∏¨∂ ∞∞≤¨π ‡Û˜Â˙ Ô˙ÓÏ ‰¯˘Â ‡„ÈÈÒ Ï ∞∞≥¨± ∞∞∞¨≥ ˙¯˘Â‡Ó ·ß‚‡„‰ ¯È ∞∞∂¨µ ∞∞≤¨¥ ˙¯˘Â‡Ó „¯˙‡ß‚È ∏≤∂ ∞∏µ ˙¯˘Â‡Ó ‡®‰„ÏÂÓ© ˘¯Ë‡ Ï ∞∞∞¨±± ∞∞≥¨µ ·„˙ÂÈ„‚˙‰· ÌÈÂÈ ÏÂÁÎÓ ∞∞≥¨∑ ∞∞∞¨≥ ˙¯˘Â‡Ó ˜¯Ò–‡ ¯Ò ∞∞∏¨¥ ∞∞∞¨≥ ˙¯˘Â‡Ó ˙¯‡·ÔÈ ∞∞±¨± ∞≤µ ˙¯˘Â‡Ó ÏΉ ÍÒ ∏≤¥∏¨µ ∞∞≥¨≤¥ ≤∑ המקור∫ המועצה האזורית אבו בסמה¨ פרופיל ©∞Æ®≤∞± פוליטיקה 95 לראש המועצה האזורית מונה ראש מנהל התכנון לשעבר¨ עמרם קלעגßי¨ ולצדו ארבעה נציגים של משרדי הפנים¨ השיכון¨ החינוך והמסחר והתעשייה Æכמו כן מונה למועצה נציג של מנהלת הבדואים Æלצד ששת הנציגים היהודים¨ המועצה כוללת ארבעה נציגים בדואים מן היישובים קסר אסר¨ ביר הדאג ¨ßתראבין ודריגßאת Æהמועצה החלה לפעול ולספק שירותים גם לתושבים בדואים של העיר באר שבע Æכמו כן קיבלה המועצה אחריות לספק שירותי חינוך¨ רווחה והגנת הסביבה לכל תושבי הכפרים הבלתי מוכרים∑≥Æ עד כה הצליחה מועצת אבו בסמה להניח תשתיות בחלק מן הכפרים שבתחומי אחריותה Æתשתיות אלו כללו ארבעה בתי ספר תיכוניים המשרתים תלמידים המתגוררים בכפרי אבו בסמה וכן תלמידים מן הכפרים הבלתי מוכרים Æכמו כן סללה המועצה כבישי גישה לכפרים אבו קרינאת¨ קסר אסר¨ ביר הדאג ßותראבין Æהמועצה טרם הצליחה לחבר את הכפרים לרשת החשמלÆ על הצלחות אלו מעיבה העובדה שסוגיית הקרקע טרם נפתרה והיא מהווה אבן נגף לפיתוח הכפריםÆ תושבים בכפרי אבו בסמה המבקשים לבנות בתים חדשים אינם יכולים לעשות כן מאחר שבעל הקרקע הרשמי הוא מנהל מקרקעי ישראל Æתושבי הכפרים נתונים בין הפטיש והסדן Æמחד גיסא הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של אבו בסמה ומאידך גיסא מנהל מקרקעי ישראל Æהוועדה המקומית מעודדת את התושבים לבנות רק בהיתר¨ אך אין ביכולתה לתת היתרים¨ כי לא הבדואים הם בעלי הקרקע הרשמיים אלא מנהל מקרקעי ישראלÆ מפה ≤∫ יישובי המועצה האזורית אבו בסמה ∑¥ ≥∑ אתר האינטרנט של המועצה האזורית אבו בסמה∫ Æhttp://abubasma.org.il ∑¥ המקור∫ אתר המחלקה לגיאוגרפיה ולפיתוח סביבתי¨ אוניברסיטת בןגוריון בנגבÆ 96 הערבים הבדואים בנגב תמורות בעידן העיור IIהמועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים היא הארגון המוביל בהגנה על זכויות הבדואים בכפרים אלהÆ לפני שהמועצה קמה¨ במאי ∑ ¨±ππפעלו מספר ארגונים בנושא זה¨ אך הקמתה חיזקה את מאבק תושבי הכפרים להכרה בכפריהם והעלתה אותו לפסים חדשיםÆ הכפרים הבלתי מוכרים לא הופיעו בתכניות העיקריות של משרדי הממשלה לאזור הנגב∫ תכנית המתאר המחוזית מ ¨±π∑≤תכנית ßקדמת הנגב ßמ ¨±ππ±תכנית מטרופולין באר שבע משנת ±ππµוהתכנית המחוזית המתוקנת משנת ∑µÆ±ππ¥הדרת התושבים מתכניות המתאר זירזה את הקמת המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים Æהמועצה הוקמה ביוזמתם של פעילים מרכזיים בנגב¨ שהקימו ועדים מקומיים ב ¥µהכפרים הבדואיים הבלתי מוכרים המונים יותר מ µ∞∞תושבים כל אחד Æראשי הוועדים שנבחרו הם שהרכיבו את מליאת המועצה וזו בחרה מזכירות בת ±µחברים Æראשי המועצה נבחרו בבחירות דמוקרטיות∑∂Æ המטרה המרכזית בהקמת המועצה היתה להשיג הכרה ב ¥µהכפרים הבלתי מוכרים Æהמועצה אימצה את התכנון האלטרנטיבי כאמצעי יעיל להשגת מטרה זו Æאחד הפרויקטים הראשונים שלה היה הכנת תכניתאב בשיתוף עם המרכז היהודיערבי לפיתוח כלכלי Æתכנית זו הוגשה רשמית למוסדות התכנון∑∑Æ בעקבות ההכרה ב ±±היישובים שאוגדו במועצה האזורית אבו בסמה¨ קיימים כיום ∂≥ יישובים המסווגים כבלתי מוכרים והתובעים הכרה Æלפי מקורות המועצה¨ גרים בכפרים אלה כ µ∞¨∞∞∞בני אדםÆ ∑µ תמ¢מ ª±¥Ø¥יפתחאל וחמאיסי ©Æ®≤∞∞µ ∂∑ אל הוזייל ©≥∞∞≤®Æ ∑∑ שםÆ פוליטיקה 97 Æ¥ קרקעות והתיישבות א Æסוגיית קרקעות הבדואים Iהבעיה בדצמבר ∞∞∞≤ התפרסם בכתב העת ßקרקע ßמאמר בשם∫ קרקע כמכשיר כלכלי להקמת תשתיות ולצמצום משמעותי בפערים חברתיים Æאת המאמר כתב ח¢כ אריאל שרון זמן קצר לפני שנבחר לראשות הממשלה Æוכך תיאר שרון במאמרו את בעיית הבדואים והקרקע∫ ÌÈÈÂˆÓ ‡Ï ‰È„Ó ˙ÂÚ˜¯˜ Ï˘ Ì„ Ûχ π∞∞–Î Æ„Â‡Ó ‰˘˜ ‰ÈÚ· ÈÙ· ÌÈ·ˆÈ ‡ ·‚·¢ ·ÂÊ ÆÌÂÈ–ÌÂÈ Âʉ ‰ÈÚ·‰ ˙‡ ‰‡Â¯ ¨·‚‰ ·˘Â˙Î ¨È‡ Æ˙È„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ È„È· ‡Ï‡ ÂÈ„È ·Â‡ ¨‡˘ÂÏ ˙˜ÙÒÓ ˙Â¯Ú ¯ÒÂÁ Ì‚ Èχ ¨‰˘ÏÂÁ Ï˘ ˙·ÈÒÓ ÆÆÆ˙ÈÙ¯‚ÂÓ„ ‰ÚÙÂ˙ ÌˆÚ ÌÈÓÒ¯ÎÓ ¨ÌÈ˘„Á ÌÈÁˢ ÌÈÒÙÂ˙ ÌÈ„·‰ ÆÆÆÂʉ ‰ÚÙÂ˙‰ „‚Î ¯·„ ÌÈ˘ÂÚ ‡Ï ‰È„ÓÎ ·¯∑∏Æ¢‰Ê ÔÈÈÚ· È˙ÂÚÓ˘Ó ¯·„ ‰˘ÂÚ Âȇ ˘È‡Â ‰È„Ó‰ Ï˘ ˙ÈÚ˜¯˜‰ ‰·¯Ê כשלוש שנים לאחר מכן פרסם אותו כתב עת מאמר מאת פרופ ßאיסמעיל אבו סעד¨ בדואי תושב הנגב¨ וכותרתו∫ קובלנת הבדווים∫ איך אפשר להגדיר אותנו כפולשים אם במשך אלפי שנים אנחנו ואבותינו חיים בנגב øבמאמרו כתב פרופ ßאבו סעד∫ ˙‡¯ ˙„˜Ó ˙¢ÚÏ ‰Ó Ï·‡ ÆÚ˜¯˜‰ ÏÚ ˙ÂÏÚ· ÌÈ„·Ï Ôȇ ÈÎ ˙ÂÚÂË ‰È„Ó‰ ˙ÂÈ¢¯¢ ˘Ì‰Ï˘ ˙ÂÓ„‡‰ ˙‡ ‡ ˙ÂÚ˜¯˜‰ ˙‡ ÂÓ˘¯ ‡Ï ÌÏÂÚÓ ÌÈ„·‰ ¨ÌÈȯÂËÒȉ ÌÈ‚‰ Ï ·˙ÂÏÚ·‰ ˙χ˘Ï ¯Â˘˜‰ Ïη ø˙ÂÏÚ·‰ ˙‡ Ì‰Ó ÚÂÓÏ ‰ÏÂÎÈ ÂÊ ‰„·ÂÚ Ì‡‰ Æ·‡Ë ˙¢·˘ ¨ÌÈ„·‰ ÌÈÏ‡Â˘ ¨ÔÎ˙ÈÈ Íȇ ÆÌÈÂÒÓ Ò˜Â„¯Ù ÌÈ„·‰ ÈÈÚ· ÌÈȘ Ú˜¯˜‰ ÏÚ ¨ÌÈ„·‰ Ô‰ÈÏÚ· È„ÈÓ ·‚· ˙ÂÓ„‡ ˙Ȅ‰ȉ ˙ÂÎÂ҉ Ϣ˜˜ Â˘Î¯ ÌÈ˘ÂÏ˘‰Â Ìȯ˘Ú‰ Ï˘ ÌÈίˆ‰ ÏÎÏ ÌȘÈÙÒÓ ·‚‰ È·Á¯Ó ÆÆÆø‰˙˘‰ ‰Ó øÌÈÏÚ· ‡Ï ̉ ̇˙Ù ÌÂȉ ÌÈίˆÏ ‰·Â˘˙ ‡ÂˆÓÏ ÌÂ˜Ó È„ Ì‚ ̉· ˘È Ï·‡ Æ„È˙Ú·Â ‰Â‰· ˙Èχ¯˘È‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ˘∑πÆ¢‰ÈÈÙη ‡Ï ÌÈ„·‰ ÏÚ ÌÎÒÂÓ Ô¯˙Ù ‡ÂˆÓÏ ˘È Æ˙È„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ Ï שני מאמרים אלה מבטאים השקפות סותרות לגבי אותה בעיה Æבמיתוס הציוני של גאולת האדמה¨ המדבר נתפס כמרחב עקר שיש להפיח בו חיים ולהפריחו Æבמיתוס זה נתפסו הבדואים כחלק מן הטבע — ציבור של נוודים חסרי כל קשר לקרקע Æלעומת זאת¨ הבדואים רואים עצמם כתושבי המדבר וכבעלי הקרקע Æהעובדה שממשלת ישראל לא הכירה מעולם בזכויות הבדואים על אדמתם¨ הופכת אותם לעבריינים או לפורעי חוק בעיני האוכלוסייה היהודית Æבהיעדר הוכחה משפטית ברורה לזכויותיהם¨ בדמות רישום בספרי האחוזה ©טאבו®¨ אימצו בתי המשפט בישראל את התפיסה המקובלת והעדיפו לראות בבדואי נווד חסר קרקע ושורשיםÆ ∏∑ שרון ©∞∞∞≤®¨ קרקע כמכשיר כלכלי להקמת תשתיות ולצמצום משמעותי בפערים חברתיים¨ קרקע¨ גיליון ∞¨µ עמƱµ≠±¥ ß ∑π אבו אסעד ©≥∞∞≤®¨ קובלנת הבדווים∫ איך אפשר להגדיר אותנו כפולשים אם במשך אלפי שנים אנחנו ואבותינו חיים בנגב ¨øקרקע¨ גיליון ∑ ¨µעמÆ≥¥≠≥± ß 98 הערבים הבדואים בנגב תמורות בעידן העיור IIתולדות הבעיה עד לייסוד מדינת ישראל ב ¨±π¥∏היו הבדואים תושביו היחידים כמעט של הנגב Æב ±π¥∑התגוררו במרחב שמדרום לקריית גת ולאשדוד בין ∞∞∞¨ ∂µל π∞¨∞∞∞בדואים שהשתייכו ל π∂שבטים שונים Æעל פי כמה חוקרים¨ כולל חוקרים יהודים¨ עיבדו הבדואים כשני מיליון דונם שזכויות הקניין בהם הוסדרו על פי שיטה ברורה ומוסכמת ∏∞Æרות קרק ©≤∞∞≤® קובעת כי הבדואים עיבדו בנגב ≥Ƶמיליון דונם¨ והקרקע חולקה על פי הסכמים ביןשבטיים∏±Æ הקרקע היתה מאז ומתמיד המשאב החשוב ביותר בחיי הבדואים Æמי שהחזיק בשטחי אדמה גדולים נהנה ממעמד חברתי גבוה Æמי שהיה חסר קרקע לחלוטין נותר בתחתית הסולם החברתי Æרוב הקרקע בנגב הוחזקה בידי בדואים שירשו אותה מאבותיהם ללא תיעוד כתוב כלשהוÆ ב ±∏µ∏חוקקו התורכים חוק שקבע כי יש לתעד רשמית את שמות בעלי הקרקע¨ וזאת כדי להסדיר את ענייני הקרקע באימפריה העותßמאנית Æבאותה עת היו נהוגות באימפריה העותßמאנית חמש קטגוריות של קרקע∫ אדמה בבעלות פרטית ©מולק® ªאדמה בבעלות המדינה¨ שניתן לעבדה תמורת תשלום חדפעמי ©מירי® ªאדמה בנאמנות דתית או הקדש מוסלמי ©מווקופה® ªאדמה בלתי מעובדת ©מתרוקה® ואדמה ßמתה ßשאינה מתאימה לעיבוד ©מאוות® Æרוב קרקעות הנגב סווגו כאדמות מסוג ßמאוות Æßהבדואים בנגב התנגדו לרישום החזקותיהם בקרקע¨ מאחר שרישום כזה היה הופך אותם לנתינים של שלטון זר — דבר שהיה מחייבם לשלם מס ולשרת בצבא העותßמאניÆ ב ±π≤±פרסמה ממשלת המנדט צו שקרא לתושבי הנגב לרשום את קרקעותיהם Æלבדואים ניתנה ארכה של חודשיים לעשות כן¨ אך מסיבות שונות הם נמנעו מכך והקרקעות נותרו ללא רישום Æעל פי צו הקרקעות שניתן ב ¨±π≤±בדואי שעיבד קרקע מסוג ßמאוות ¨ßהחיה אותה או שיפר אותה¨ זכה באישור בעלות על אותה קרקע¨ וזו סווגה מחדש כאדמה מסוג ßמירי ≤∑ Æßשנים לאחר מכן¨ משנוסדה מדינת ישראל¨ קבעו בתי המשפט הישראליים כי בדואי שוויתר ב ±π≤±על ההזדמנות לרשום על שמו קרקע מסוג ßמאוות ßולא קיבל אישור בעלת מהשלטונות¨ איבד את זכותו על הקרקע∏≤Æ IIIאדמות הנגב לאחר הקמת מדינת ישראל לפני ייסוד המדינה הצליחו מוסדות יהודיים לרכוש כ πµ¨∞∞∞דונם מקרקעות הנגב Æההתיישבות היהודית המודרנית החלה בנגב רק ב Ʊπ¥≤עם הקמת המדינה התעורר צורך מיידי בהקמת יישובים יהודיים כדי ¢לכבוש את השממה Æ¢במלחמת ∏ ±π¥ברחו רוב הערביםהבדואים לירדן¨ לרצועת עזה ולמצרים¨ או שגורשו לשם Æבנגב נותרו רק כ ±∞¨∞∞∞מהם ∏≥Æראש הממשלה הראשון¨ דוד בןגוריון¨ ∞∏ פורת ©∞∞∞≤®¨ עמÆ¥≤± ß ∏± קרק ©≤∞∞≤®¨ עמƵ∑ ß ≤∏ בן דוד ©∂Æ®±ππ ≥∏ מוריס ©Æ®±ππ± קרקעות והתיישבות 99 החליט לרכזם בנגב הצפוןמזרחי¨ באזור שהשתרע על ±Æµמיליון דונם ונקרא ßאזור הסייג© ∏¥ßראו מפה Æ®±על שטח זה התגוררו כבר אלפי בדואים Æלאלה שהועברו הובטח כי המעבר מאדמתם לאזור הסייג הוא צעד זמני וכי יוכלו לשוב לבתיהם בתוך שבועיים או שלושה∏µÆ ב ±πµ±נאכף הממשל הצבאי על האוכלוסייה הערבית בישראל¨ ובכלל זה גם על הבדואים בנגב Æקרקע שהיתה בחזקה בדואית הופקעה ברובה על פי חוק רכישת מקרקעין ©חר¢מ® — אישור פעולות ופיצויים¨ ≥ Ʊπµקרקע שהיתה בחזקת בדואים לא הופקעה מכוח חוק נכסי נפקדים¨ אך מאחר שהמדינה טענה שקרקעות הנגב הן קרקעות מסוג ßמאוות© ßקרקע ßמתה ¨®ßהיא רשמה אותן על שמה∏∂Æ עד ≥ ±πµהועברו רוב הבדואים מאדמותיהם שבאזור הצפוןמערבי הפורה של הנגב אל האזור הצחיח יותר שנקרא ßאזור הסייג ¨ßשם חיו כבר שבטים אחרים Æחזרתם לאדמתם נמנעה מתוקף הגבלות הממשל הצבאי Æעל חלקים מאדמת הסייג¨ שעליהם טוענים הבדואים לבעלות¨ הוקמו לאחר מכן שתי ערי פיתוח ישראליות — דימונה בשנת ±πµµוערד בשנת ≤∂Ʊπ בעקבות ביטול הממשל הצבאי ב ±π∂∂החליטה ממשלת ישראל לעייר את הבדואים ולרכזם באזורים עירוניים שתוכננו למטרה זו Æהעיר הראשונה שהוקמה למימוש יעד זה היתה תל שבע Æייסודה ב±π∂π לווה בטעויות תכנון רבות שטיבן התברר עם הקמת המרכז העירוני הבדואי השני ברהט¨ בƱπ∑≤ העיירות כסייפה וערערה הוקמו ב ±π∏≤כאמצעי ליישוב בדואים שפונו מאדמתם בתל מלחתה¨ בעקבות הנסיגה הישראלית מסיני והקמת שדה התעופה ßנבטים Æßשגב שלום הוקמה ב ±π∏¥והעיירות חורה ולקיה הוקמו בƱππ∞ עם סיום הממשל הצבאי ניסתה ממשלת ישראל לרשום את הקרקע על שמה באמצעות תביעות בעלותÆ גם הבדואים מצדם ניסו לרשום את הקרקע על שמם Æב ±π∂πהקימה המדינה מנגנון משפטי להסדרת מקרקעי הנגב Æהתביעות ותביעות הנגד הגיעו לקצן ב ¨±π∑¥כשהממשלה אימצה את המלצתה של ראש המחלקה האזרחית במשרד המשפטים¨ עו¢ד פליאה אלבק¨ שקבעה שכל אדמות הנגב הן אדמות מסוג ßמאוות Æßאלבק הציעה להקפיא את כל ההליכים המשפטיים שנגעו לתביעות הבעלות¨ בניסיון להשיג פשרה עם הבדואים Æהצעתה כללה מידה כלשהי של פיצוי Æבתחילת ±π∑µהציעה אלבק¨ שפעלה בשם ממשלת ישראל¨ שהבדואים ישמרו על •∞≤ מן הקרקע בה הם מחזיקים ©אם הם מחזיקים ביותר מ ¥∞∞דונם® ויקבלו ∞∞∞¨≤ ש¢ח פיצוי על ∞∏ האחוזים הנותרים¨ שהם כ ≥∞•מערך הקרקע שייקבע על ידי המעריך הממשלתי ∏∑Æהבדואים דחו הצעות אלו Æהם ניסו לרשום את הקרקע על שמם באופן חוקי עשרות פעמים¨ אך ללא הצלחה Æנקודת השבר היתה ההחלטה התקדימית של שופט בית המשפט העליון אברהם חלימה מ ±π∏¥בה נקבע כי לבדואי — מעצם הגדרתו — אין קשר כלשהו לקרקע ולא יכול להיות לו קשר כזה ∏∏Æעד אז הצליחה הממשלה להשיג הסדרי פשרה רק על ∞∞∞¨ ±±µדונם מן הקרקעÆ ∏¥ בן דוד ©∂ ¨®±ππעמÆ¥π ß ∏µ בן פורת © ¨®≤∞∞πעמÆ≥ ß ∂∏ יפתחאל ©∞∞∞≤®¨ עמƱ± ß ∑∏ סבירסקי וחסון © ¨®≤∞∞µעמƱ∞ ß ∏∏ ע¢א ≤±∏Ø∑¥סלים עלי אגדיע אל הואשלה ואח ßנגד מדינת ישראלÆ 100 הערבים הבדואים בנגב תמורות בעידן העיור חלק מקרקע זו¨ כ ∂∞¨∞∞∞דונם באזור תל מלחתה¨ הופקע בעקבות הנסיגה הישראלית מסיני והקמת שדה התעופה ßנבטים Æßב ≤∞השנים האחרונות חדלו הבדואים מניסיונותיהם לרשום את הקרקעות על שמם¨ אולם הם מחזיקים בהן ומחזקים את אחיזתם בהן ככל שעובר הזמן Æהתוצאה היא שהבדואים ממשיכים לעבד את הקרקע ולבנות עליה מבנים קלים כגון בקתות או סככותÆ ב ¨≤∞∞≥לאחר הפסקה של יותר מ ≥∞שנה¨ החליטה הממשלה לחדש את התביעות נגד הבדואיםÆ חידוש זה נבע מאיקבלת המלצותיה של עו¢ד אלבק ומחוסר התקדמות בהסדרי הפשרה עם הבדואיםÆ עד אמצע ∂∞∞≤ הגישה ממשלת ישראל ∞∑ ±תביעותנגד לגבי ∞∞∞¨∞ ±±דונם Æחלק מהן הגיעו להכרעה בבית המשפט¨ אשר הורה לרשום אותן על שם המדינה∏πÆ מאז הקמתה¨ מדינת ישראל אינה מכירה בכך שלבדואים יש בעלות פרטית מלאה במקרקעין¨ אלא רק ßחזקת הנאה ßבחלק מן האדמות שהם תובעים Æמבחינת המדינה¨ כל קרקעות הנגב הן אדמות מדינהÆ עמדת המדינה נשענת על מדיניות הקרקעות העותßמאנית והבריטית מלפני ∏ ¨±π¥לפיה אדמות הנגב הן אדמות ßמאוות Æßעמדה זו קיבלה עם השנים גושפנקה משפטית מבית המשפט העליון π∞Æהמדינה מכירה בבעלות בדואית על אדמות הנגב רק כשהבדואים מוכנים לגשת למשא ומתן להסדרת הבעלות על אדמות אלוπ±Æ IVאדמות הנגב כיום תמצית סוגיית הקרקעות בנגב היא הצורך בהסדרת הקרקעות בנגב הצפוני — תהליך שהחל בƱπ∑± המדינה מכירה בקיום תביעות הבדואים¨ אך על פי מדיניות הממשלה¨ שאומצה על ידי בתי המשפט¨ בדואים אינם בעלי קרקע¨ ולכל היותר יש להם הזכות לßמשמורת ßשהממשלה מעניקה להם כמחווה של רצון טוב Æבכל אזור הנגב מאכלסים הבדואים — ביישובים המוכרים¨ בכפרים המוכרים ובכפרים הבלתי מוכרים — כ ≤∂∞¨∞∞∞דונם¨ שהם כ ≤•מן השטח הכללי Æמתוכם מאכלסים תושבי הכפרים הבלתי מוכרים ∞∞∞¨∞∏ ±דונם שהם כ ±Æ¥•מן הקרקע Æהשטח הכולל של הקרקעות הנתבעות על ידי הבדואים מוערך ב µÆ¥•משטח הנגב π≤Æהבדואים הגישו ∞≤≤¨≥ תביעות על ≥∂∏¨ ∑∑µדונם המחולקים כדלקמן∫ ∏π הפורום לדוקיום בנגב ©∂∞∞≤®¨ עמÆ∏ ß ∞π מאיר © ¨®±πππעמ ª±∏ ßבן דוד © ¨®±ππµעמÆ∂∑≠∂∂ ß π± סבירסקי וחסון © ¨®≤∞∞µעמƱ± ß ≤π אל הוזייל ©≥∞∞≤®Æ קרקעות והתיישבות 101 π≥ שבטים ÍÒÓ ÊÂÁ‡ ˙ÂÚÈ·˙‰ ∫ תביעות הבעלות על קרקעות בנגב לפי±± לוח ÌÈÓ„· Ú·˙‰ Áˢ‰ ۘȉ ˙ÂÚÈ·˙‰ ¯ÙÒÓ Ë·˘‰ ‰ËÓ‰ ‡‰‡È˙ χ ÏΉ ÍÒ ‰Ú¯Ó ‰ÁÏÙ µÆ∏ ¥¥¨π≥∞ µ¨±µ∂ ≥π¨∑∑¥ ±∏∞ ÏÈÈʉ χ ≤Ƶ ±π¨±±∏ µ¨∂∂∏ ±≥¨¥µ∞ π∞ „Ò‡ χ ±Æ≥ π¨∏∑≥ ±¨∂π± ∏¨±∏≤ ≥∑ Ô„·Ú ·‡ ∞Æ¥ ≤¨∏±∞ ≤± ≤¨∑∏π ±≤ ÔÈÚ˜ χ µÆ∏ ¥µ¨≤∞± ±∑¨π∂¥ ≤∑¨≤≥∑ ±π± ̈ڇ χ ∞Æ¥ ≥¨≥µ¥ ¥∏µ ≤¨∏∂π ≥± ¯‡ÓÚ Â·‡ ±∑Ʊ ±≥≤¨ππ∞ ¥∏¨π∏∂ ∏¥¨∞∞¥ ∑≥∂ ˜ÈȘ¯ ·‡ µÆ∞ ≥π¨±∑∏ ∂¨±∂≥ ≥≥¨∞±µ ≤∞∞ Ú‡ˆ χ ±∏Æ≤ ±¥±¨∂±π ∂±¨≤∂µ ∏∞¨≥µ¥ µ∑≥ ‰ÚÈ·¯ ·‡ ±∞Æ¥ ∏∞¨¥∑∞ ¥∑¨≥¥± ≥≥¨±≤π ≤∞µ ˙‡È¯Â˜ ·‡ ±∞Æ≤ ∑𨱱𠥥¨∏∏∂ ≥¥¨≤≥≥ ≤∏∑ „ÚÈÂÂß‚ ·‡ ∞Æ∏ ∂¨µ∂± ±¨∂µ∑ ¥¨π∞¥ µ≤ ‰¯ˆ‡ˆ χ ∞Æ∏ µ¨∏≤𠱨∏µ∏ ≥¨π∑± ≥± ‰˜¯‡·Ê χ ±Æ∑ ±≥¨∞¥≥ ±¨±π∏ ±±¨∏¥µ ∑∂ ˘ÈÈÙ‡ χ ≤Æ∞ ±µ¨≥∂± ±¨∂∏π ±≥¨∂∑≤ π≤ ‰Â‡ËÚ Ï‡ ≤Æ∞ ±µ¨≥π∏ ±¨∑∂¥ ±≥¨∂≥¥ ±±∏ È·˜ÂÚ Ï‡ ±±Æ≤ ∏∑¨±µ∞ ¥π¨∂≤µ ≥∑¨µ≤µ ±¥¥ ‰Ó‡ÊÚ Ï‡ ‰Ó‡ÊÚ Ï‡ ±Æ≥ ±∞¨∞≤µ ∑≤∞ π¨≥∞µ ¥∑ Ô‡Á¯ÈÒ Â·‡ ÔÈ·‡¯˙ χ ∞Æ∂ ¥¨∑∑∞ ¥≥ ¥¨∑≤∑ ¥∏ ‰¯ÓÚ Â·‡ ±Æ∞ ∑¨µµ∞ ≤µ≥ ∑¨≤π∑ ¥∞ Ô‡·È‰Ò ·‡ ∞Æ∂ ¥¨∑≥∞ ∂¥≥ ¥¨∞∏∑ ±¥ χϷ ·‡ ∞Æπ ∂¨∑µ∑ ≥≤± ∂¨¥≥∂ ±∂ ÌȯÁ‡ ±∞∞ ∑∑µ¨∏≥∂ ≤ππ¨≥π∑ ¥∑∂¨¥≥π ≥¨≤≤∞ ÏΉ ÍÒ Æ®≤∞∞∏© ח הוועדה להצעת מדיניות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב¢המקור∫ דו תמורות בעידן העיור הערבים הבדואים בנגב π≥ 102 לפי דו¢ח גולדברג¨ מאז החל תהליך הסדרת הקרקע ועד היום הצליחה המדינה להגיע להסדר עם תושבים בדואים על ≤∞µ¨∂∑µדונם בלבד¨ שהם כ ±∏•מכלל הקרקע שבמחלוקת¨ זאת במסגרת ∞∏≥ תביעות ©כ ±≤•מהתביעות® Æכ ±µ∞¨∞∞∞דונם נוספים הוסדרו במסגרת הסדרי פשרה בתוך תחום תכנית המתאר של כפרי אבו בסמה ©שם® Æכ µ∞¨∞∞∞דונם אחרים הוסדרו בפסקי דין בהליך של תביעות נוגדותÆ נכון ליולי ∏∞∞≤ טרם הוסדרו ∞∞∞¨≤ µπדונם ב ≤∑¥πתביעות π¥Æאך חשוב לזכור שהבדואים כבר הגישו תביעות בשנותיה הראשונות של המדינה Æהם ביססו את תביעותיהם על מסמכים המוכיחים כי שילמו מסים על קרקע זו עוד לפני קום המדינה Æהממשלה סירבה לקבל מסמכים אלה בטענה שלא נערך הסדר קרקעות בנגב ומכאן שלא יכולה להיות לבדואים בעלות רשמית על הקרקע שהם תובעיםπµÆ Vועדת גולדברג והמלצותיה ב ≤∏לאוקטובר ∑∞∞≤ הטילה הממשלה על שר הבינוי והשיכון למנות ועדה אשר ¢תמליץ לממשלה על מדיניות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב ובכלל זה גיבוש הצעות ותיקוני חקיקה Æ¢הוועדה קיבלה מנדט נרחב וסמכויות מופלגות Æב ≤≥בדצמבר ∑∞∞≤ מינה שר הבינוי והשיכון ועדה בת שמונה חברים בראשות שופט בית המשפט העליון ©בדימוס® אליעזר גולדברג Æכמו כן מונו לוועדה שני נציגים בדואים תושבי העיירות בדרום Æבינואר ∏∞∞≤ זומנו נציגי ציבור להופיע בפני הוועדה Æבמשך חמישה חודשים קיימה הוועדה מעל ≤µישיבות ושמעה יותר מ ±≤∞עדים¨ אנשי ציבור¨ נציגי ארגונים¨ חוקרים¨ אנשי אקדמיה ונציגי הממשלה וזרועותיה השונות Æביום ±±בדצמבר ∏∞∞≤ הגישה הוועדה דו¢ח לשר הבינוי והשיכון¨ זאב בויםÆ כבר בראש המלצותיה קבעה הוועדה∫ ¢אין כל הצדקה לכך שהתייחסות המדינה לתושבים הבדואים ביישובים אלה תהיה שונה מההתייחסות לשאר אזרחי המדינה π∂Æ¢הוועדה המליצה להכיר ברוב הכפרים הבלתי מוכרים ולקבוע כי המבנים הבלתי חוקיים הקיימים בתחום תכנית תקפה¨ שאינם פוגעים ביישום התכנית¨יוכרוכמבניםßאפורים—ßהגדרה אשרתסלולאתהדרך להכשרתםÆהדו¢חמפרטאתגובההפיצויים שיידרשו¨ כולל פיצוי בקרקע¨ אשר — בשונה מהמלצות אלבק — יחושבו החל מהדונם הראשון בתביעת הבעלות Æכמו כן נקבעו הסדרים להקצאת קרקע חלופית ולוחות זמנים לביצוע מסקנות הוועדה Æהוועדה המליצה על הקמת גוף תכנוני חדש ליד הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז הדרום¨ שתיקרא הוולת¢ב — הוועדה להסדרת התיישבות הבדואים בנגב Æהוועדה המליצה עוד ¢שלא לעצום עיניים בכל הנוגע לאכיפת החוק ¢וקבעה כי המלצותיה הן פשרה הוגנת בין המדינה לבין הבדואים Æהדו¢ח נכתב בלשון פייסנית וחיובית¨ ובשונה מוועדות שעסקו בענייני הבדואים בעבר¨ הציעה להקנות לבדואים ¢זכות בעלות ¢על קרקע¨ מתוך התחשבות ¢בזיקה היסטורית ¢שלהם לקרקע זו Æעם זאת¨ יש לציין שההסתייגויות הרבות שהביעו חברים בוועדה¨ החלישו מעט את כוחו של הדו¢ח ואת מעמדוÆ π¥ דו¢ח ועדת גולדברג ©∏∞∞≤®¨ עמƱ¥ ß πµ פורת ©∞∞∞≤®¨ עמÆ¥µ∑ ß ∂π דו¢ח ועדת גולדברג ©∏∞∞≤®¨ עמ© ± ßההדגשה של המחבר®Æ קרקעות והתיישבות 103 המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בירכה על הנימה החדשה שעולה מן הדו¢ח והודיעה שאם תתקבלנה המלצות הוועדה¨ במיוחד בנושא ההכרה בכפרים הבלתי מוכרים¨ הן עשויות להוות בסיס לשינוי במדיניות הממשלה Æמאידך גיסא קבעה המועצה כי הוועדה כשלה בהצעת פתרון צודק לאוכלוסייה הבדואית¨ מאחר שהיא ¢אינה עונה ול על מקצת הצרכים של בני הקהילה ¢ואינה מציעה פתרון להיעדר שירותים מידיים לתושבים¨ כגון אספקת תשתיות חשמל ומים¨ איסוף אשפה ושירותים רפואיים Æהמועצה טענה כי הוועדה אינה מציעה לוח זמנים מוגדר לביצוע התכנית ומשמרת מנגנונים ושיטות שכשלו בעבר Æהמועצה קבעה גם כי ¢הדו¢ח מאכזב ולא נסלל הפתרון המעשי לפתרון הסכסוךÆ¢ ועדת גולדברג אימצה אמנם את עקרון ההכרה בכפרים כדרך לפתרון הסכסוך — דבר שנודעת לו חשיבות היסטורית — אך ¢לא הכירה בעוול ההיסטורי שנעשה לבדואיםπ∑Æ¢ המלצות הדו¢ח טרם בוצעו והשופט גולדברג מתח על כך ביקורת Æלדבריו∫ ¢שנה וחצי עברה מפרסום דו¢ח ועדת גולדברג ולמרות אימוצו הרשמי על ידי ממשלת ישראל¨ טרם נעשה צעד אחד ליישום מסקנותיו ÆÆÆהבעיות של הבדואים מצריכות משילת ותקציב Æכנראה ששני המרכיבים האלה לא היו עד כהπ∏Æ¢ במקביל להקמת ועדת גולדברג החליטה הממשלה על הקמת רשות ביצועית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב Æהרשות אמורה לפעול כתאגיד ציבורי ולהסדיר את ההתיישבות הבדואית תוך חמש שנים על בסיס המלצות גולדברג Æלמנהל הרשות מונה תתניצב בדימוס יהודה בכרÆ אחת מתוצאות דו¢ח גולדברג היתה קבלת המלצות החוקר להתנגדויות לתכנית המתאר המחוזית ≤≥ر¥Ø¥למטרופולין באר שבע Æהמלצות החוקר קבעו כי יש להסדיר את מעמדם של ∂ ±יישוביםππÆ ב Æהכפרים הבלתי מוכרים בנגב התעלמותה העקבית של המדינה מן הבדואים ובעיותיהם יצרה עם הזמן מקבצים רבים של משפחות בדואיות ללא כתובת וללא שלטון מקומי שייצג אותן ויספק להן שירותים Æבשני העשורים הראשונים לקיום המדינה התעלמו התכניות המחוזיות במחוז הדרום מקיומם של רבבות אזרחים בדואים Æגם הקמת שבע העיירות השאירה כמחצית מהם ללא פתרוןÆ לאורך השנים סירבה המדינה לחבר את כפרי הבדואים למים ולחשמל ולספק להם שירותים בסיסיים¨ וזאת על מנת לאלץ את תושביהם לעקור לשבעת היישובים המוכרים ©תל שבע¨ רהט¨ כסייפה¨ ערערה¨ שגב שלום¨ לקיה וחורה®Æ ∑π המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים ©∏∞∞≤®Æ ∏π גולדברג ©יולי¨ ∞ Æ®≤∞±ריאיון עם השופט ©בדימוס® יעקב גולדברג Æבכביש ∞ ¨¥מקומון מצפה רמון¨ גיליון ∑∞ Ʊראו∫ Æhttp://www.kvish40.co.il/2010/07/658 ππ חוקר ההתנגדויות לתכנית המתאר המחוזית המליץ להכיר באום אל חיראן¨ אל גארה¨ חשם זאנה¨ דאחיה¨ אום נמילה ואחרים¨ לפנות כפרים אחדים כמו ואדי אל נעם ואסר שמדרום לבאר שבע ולהקצות להם שטח חלופי Æכמו כן המליץ החוקר לכלול כפרים כמו אלגרין ותלאע רשיד בין הכפרים המוכרים ולא להכיר באל עראקיב¨ טויל אבו גßארואל¨ עויגßאן ואל מוקאימן Æדוכן ©∞Æ®≤∞± 104 הערבים הבדואים בנגב תמורות בעידן העיור ב ±πππהכינה המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים תכנית מתאר אלטרנטיבית להכרה ב ¥µכפרים בלתי מוכרים ©בינתיים הוכרו תשעה מהם® Æתכנית זו¨ אשר הוגשה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה¨ מציעה לפתח רשות מוניציפאלית אחת או שתיים במסגרת מועצה אזורית¨ לבנות תשתיות ולהעניק להן את הזכות לייצג את התושבים מבחינה מוניציפאליתÆ תושבי הכפרים הבלתי מוכרים ניצבים במרכז סוגיית הקרקעות בנגב Æהם תובעים הכרה בבעלותם על האדמות שהם יושבים עליהן¨ בהיקף של כ ±∏∞¨∞∞∞דונם Æהיעדר תכנון מקומי של שטח זה מאלץ מאות צעירים לבנות את בתיהם מדי שנה ללא היתרי בנייה — דבר שמוביל לקנסות רבים ולצווי הריסה הנאכפים בכפרים אלה בתדירות גבוההÆ אחת הטענות המרכזיות של המדינה נגד ההכרה בכפרים הבלתי מוכרים היא גודלם Æקיימת אף טענה כי התושבים הבדואים פזורים על פני שטח גיאוגרפי נרחב מדי ביחס למספרם Æאך המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים¨ שהיא הגוף הנבחר והייצוגי ©הבלתי רשמי® של התושבים¨ דורשת להכיר רק בכפרים המונים יותר מ µ∞∞תושבים¨ וזאת בהתאם לרדיוס הפיזור המקובל ביישובים היהודיים בנגב Æבנושא פיזור האוכלוסייה טוענת המועצה כי לקיבוצי ולמושבי הסביבה ניתן שטח נרחב ביחס לאוכלוסייה Æהדבר נכון גם לגבי חוות הבודדים אשר הוכרו לאחרונה על ידי המדינהÆ כיום¨ לאחר ההכרה במספר כפרים במסגרת המועצה האזורית אבו בסמה¨ נותרו כ ≥∂כפרים ללא הכרהÆ חלקם נוסדו לפני קום המדינה ואחרים התהוו לאחר שהבדואים הובאו על ידי המדינה בשנת ∞ ±πµלמקומות יישוב חדשים במסגרת מבצע ריכוזם באזור הסייג Æכפרים אלה לא הופיעו במפות הרשמיות של המדינה ובמשך עשרות שנים לא זכו לשירותים בסיסיים Æעד היום הם אינם מחוברים לרשת החשמל¨ לרשת הכבישים ולתשתיות אחרות Æהמים מסופקים לתושביהם באופן חלקי בלבד¨ והחשוב מכול∫ אין להם ייצוג מקומי כמו לשאר אזרחי ישראלÆ ג Æבנייה בלתי חוקית והריסות מבנים ביישובי הבדואים בנגב ועדת גולדברג קבעה כי בשנת ±π¥µהיו בנגב ∞ ≤πמבנים בלתי חוקיים¨ מתוכם ∂≥≤ אוהלים Æב ±πµ∂הגיע מספר המבנים הבלתי חוקיים בדרום ל ±∞∞Æπµµכיום קיימים בנגב כ µ∞אלף מבנים בלתי חוקיים¨ ומדי שנה מיתווספים להם עוד ∞∞∞¨≤ מבנים כאלה±∞±Æ הבנייה הבלתי חוקית ביישובים הערביים בארץ נובעת ממצוקת דיור אמתית ±∞≤Æמצוקה זו מתחזקת שבעתיים בקרב אוכלוסייה שמכפילה את עצמה מבחינה מספרית כל ±µשנים בערך ולנוכח איזמינותם של פתרונות תכנוניים לבדואים¨ ובמיוחד לתושבי הכפרים הבלתי מוכרים ±∞≥Æסכסוך הקרקעות בנגב ואישיתוף התושבים הבדואים בתכנון יישוביהם¨ מוסיפים לכך ללא ספקÆ ∞∞ ±דו¢ח ועדת גולדברג ©∏∞∞≤®¨ עמÆ≤∑ ß ±∞±שםÆ ≤∞ ±הוועדה הבינמשרדית לבדיקת הבנייה הבלתי חוקית במדינת ישראל ©∞∞∞≤®Æ ≥∞ ±טביביאןמזרחי ©Æ®≤∞∞¥ קרקעות והתיישבות 105 מדיניות הריסת הבתים היא אחד הכלים הממשלתיים שנועדו להתמודד עם הבנייה הבלתי חוקית בנגבÆ מדיניות זו לא פסקה מעולם Æבשנים האחרונות אף קיימת עלייה במספר ההריסות בנגב Æלפי נתוני המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים¨ נהרסו בעשר השנים האחרונות יותר מ ∏∞∞בתים בכפרים הבלתי מוכרים ©ראו להלן לוח ≥∫®± לוח ≤ ∫±הריסות בתים בכפרים הבלתי מוכרים בשנים ±∞¥≤∞±∞≠≤∞∞± ‰˘‰ ˙ÂÒȯ‰‰ ¯ÙÒÓ ‰˘‰ ˙ÂÒȯ‰‰ ¯ÙÒÓ ≤∞∞± ∏ ∂∞∞≤ ∂π ≤∞∞≤ ≥≤ ∑∞∞≤ ≤≥≤ ≥∞∞≤ ≥∂ ∏∞∞≤ ±≥π ≤∞∞¥ ≥≤ ≤∞∞π ππ ≤∞∞µ ±µ ∞≤∞± ≤≥ËÒ‚‡ ÛÂÒ „Ú ± יצוין כי לוח ≥ ±אינו כולל את ההריסות המתבצעות ביישובים המוכרים ואת ההריסות שבוצעו בידי התושבים עצמם בעקבות הליך משפטי Æבעקבות פנייה של ארגון Human Rights Watchאל משרד המשפטים¨ סיפק המשרד מספרים שונים לגבי כלל ההריסות בנגב Æמשרד המשפטים נוקב במספרים ≤≥≤¨ ≥∞ ≤∞∞ ¨±בתים שנהרסו בנגב בשנים ≤∞∞∂ ¨≤∞∞µ ¨≤∞∞¥בהתאמה±∞µÆ הנימוק המשפטי של המדינה להריסות הבתים היא ¢השמירה על הסדר הציבורי Æ¢אבל העילות העיקריות להריסות אלו הן בנייה באזור לא מתוכנן שאין לגביו תכנית מתאר וכן בנייה על קרקע שלא נועדה למגוריםÆ עמותת רגבים — התנועה לשמירת אדמות הלאום — היא שחקן חדש בזירת הבנייה הבלתי חוקית של הבדואים בנגב Æבעתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע נגד עמרם קלעגßי¨ יו¢ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה במועצה האזורית אבו בסמה¨ תבעה העמותה להרוס בתים שנבנו באופן לא חוקי בתחום השיפוט של המועצה ±∞∂Æהשופטת לא קיבלה את התנאים המיוחדים שהמועצה פועלת במסגרתם וגם לא את העובדה ¢שמחכים לפתרון הוליסטי ¢בעקבות המלצות ועדת גולדברג Æהיא קיבלה את העתירה של עמותת רגבים וחייבה את המועצה האזורית ואת העומד בראשה לקיים את החוק ולבצע את ההריסות בתוך שנהÆ ±∞¥המקור∫ נתוני המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים ©∞Æ®≤∞± ±∞µ Human Rights Watch (2008), p.44. ∂∞ ±עת¢ם Æ≤µ≥Ø∞π 106 הערבים הבדואים בנגב תמורות בעידן העיור סיכום האוכלוסייה הערביתהבדואית בנגב עוברת לאחרונה תמורות ושינויים דרמטיים ומהירים ביותר Æהעיור שנכפה על הבדואים מצד אחד והמודרניזציה שלא פסחה על החברה הבדואית בנגב מצד שני¨ מאלצים את הבדואים לשנות את אורח החיים שהורגלו לו מאות שנים Æהרכב מחליף את הגמל והבית מחליף את האוהלÆ הנגב בכלל והבדואים בפרט זוכים לאחרונה בהתעניינות מצד גורמים מקומיים ועולמיים Æהעובדה שהאזור הפריפריאלי נושק לגבולותיה הבינלאומיים של ישראל והעובדה שהנגב הוא העתודה הקרקעית של המדינה¨ מעצימות את חשיבותו של אזור זה Æהתכנית האסטרטגית הממשלתית לפיתוח הנגב היא התכנית הרצינית ביותר מכל התכניות שהיו בעבר והיא יכולה לתרום לחיזוק האזור ולפיתוחו לטובת כלל תושביו Æיודעי דבר קובעים שפיתוח זה לא יעלה יפה עד שבעיותיה של החברה הבדואית יבואו על פתרונן ועד שחברה זו תשולב בכל תכניות הפיתוח האזוריותÆ הבדואים מצדם רואים את עצמם כחלק מנופי הנגב Æהם תובעים לשלבם בפיתוחו¨ תוך התייחסות לייחודם התרבותי Æהעובדה שמצבם הסוציואקונומי הוא בתחתית הסולם של אזרחי המדינה היא אבן נגף בדרך לקידומם ולשילובם באזור Æשיפור מצבם של הבדואים מותנה ברפורמות ממשלתיות שייתנו העדפה מתקנת לאזרחים שהופלו והודרו עשרות שנים Æגם מנהיגי החברה הבדואית נדרשים לפעול למיגור תופעות חברתיות קשות שפשו בחברה הבדואית¨ כמו אלימות¨ חוסרחינוך ואבטלה¨ ולקחת אחריות על התפתחותה והנהגתה של חברה זו¨ תוך שיתוף פעולה עם רשויות המדינהÆ לאחר עשרות שנים של קריאה לטפל במצוקותיה של החברה הבדואית בנגב¨ נראה שקיים היום ניצוץ של תקווה להיענות הממשלה לקריאה זו Æהמלצות ועדת גולדברג נותנות לממשלת ישראל ולמנהיגי החברה הבדואית הזדמנות פז לפתרון שעשוי לשים סוף לסוגיית הבעלות על הקרקע ולסלול את הדרך להכרה בעוד כפרים בלתי מוכרים Æהכרה זו תהיה הצעד הראשון לקראת פיתוחה של החברה הבדואית ושילובה בחברה הישראלית Æפתרון בעיות האוכלוסייה הבדואית¨ ובראשן בעיות הקרקע והתכנון¨ הוא צו השעה Æפתרון זה מותנה בבניית אמון בין הממשלה וזרועותיה השונות לבין האוכלוסייה הבדואית Æהניסיון שרכשו הבדואים לאורך השנים לגבי הבטחות הממשלה¨ הוא ניסיון קשה ביותר Æבפני המדינה עומדת עתה האפשרות¨ ואולי האחרונה¨ לשלב את הבדואים כאזרחים שווי זכויות בחברה הישראליתÆ סיכום 107 מקורות אבו סעד¨ א Æ®≤∞∞∞© Æמטרת התכנית לעיור הבדואים בנגב∫ ניתוק מהאדמה שהיא מקור חייהם ותרבותםÆ קרקע¨ כתב עת המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע¨ גיליון ∞ ¨µעמƱ∂π≠±µπ ß אבו סעד¨ א Æ®≤∞∞¥© Æאיך אפשר להגדיר אותנו כפולשים אם במשך אלפי שנים אנחנו ואבותינו חיים בנגבø קרקע¨ כתב עת המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע¨ גיליון ¨µ¥עמÆ≥±≠≥∞ ß אבו סעד¨ א Æ®≤∞±∞© Æערביי הנגב∫ עבר¨ הווה ואתגרי העתיד Æבאר שבע∫ אוניברסיטת בןגוריון בנגב¨ המרכז לפיתוח אזוריÆ אבו סעד¨ א ¨Æולטוויק¨ ה Æ®≤∞∞∞© Æפריצת דרך∫ תכנית לפיתוח היישובים הבדואים בנגב Æבאר שבע∫ אוניברסיטת בןגוריון בנגב¨ המרכז לחקר החברה הבדואית והתפתחותהÆ אופיר¨ ע Æ®≤∞∞≥© Æשילוב בני העדה הבדואית בצה¢ל¨ רשימות בנושא הבדואים ¨≥µמדרשת שדה בוקרÆ אל הוזייל¨ ע Æ®≤∞∞≥© Æתכנית הסכמה אזרחית בישראל לפתרון בעיית הכפרים הבלתי מוכרים בנגב ©תכנית אלטרנטיבית לתכנית החומש של שרון® Æאבו בסמה∫ המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים¨ היחידה לתכנון אסטרטגיÆ אל נוהוד ©∞ Æ®≤∞±דו¢ח סיכום בוגרות במוסדות להשכלה גבוהה בנגב Æבאר שבע∫ אוניברסיטת בןגוריון¨ עמותת אל נוהודÆ אל עארף¨ ע Æ®±π≥≥© Æהמשפט בין הבדואים Æירושלים∫ מטבעת בית אל מקדס¨ עמÆ≥¥≠∏ ß אל קרינאוי¨ ע ¨Æוסלוניםנבו¨ ו Æ®≤∞∞µ© Æנישואין פוליגאמיים ומונוגאמיים∫ השפעתם על מצבן הנפשי והחברתי של נשים בדוויותערביות¨ בתוך∫ לבויזל ר ¨Æצוויקל ג ¨Æוברק נ© Æעורכות® Æשמרי נפשך∫ בריאות נפשית בקרב נשים בדוויות בישראל Æבאר שבע∫ אוניברסיטת בןגוריון¨ עמƱµ∞ ß אלמי¨ א Æ®≤∞∞≥© Æבשטח הפקר∫ בריאות בכפרים הבלתי מוכרים בנגב Æתלאביב∫ רופאים לזכויות אדםÆ אשכנזי¨ ט Æ®≤∞∞∞© Æהבדווים בארץ ישראל Æאריאל¨ גיליון Æ≥µ ביתאור¨ מ ∏© Æבפברואר Æ®≤∞∞πדו¢ח חושף∫ הבריאות הירודה של ילדי הבדואים Æחדשות בריאות ואינטרנט ראו∫ ÆYnet.co.il/articles/0,7340,L-3668161,00.html בן דוד¨ י Æ®±π∏π© Æדפוסי הצבעה משתנים בקרב בדואי הנגב Æבתוך∫ לנדאו י© Æעורך® Æהמגזר הערבי בישראל והבחירות לכנסת Æירושלים∫ מכון ירושלים לחקר ישראל¨ עמƱ±µ≠∏µ ß בן דוד¨ י Æ®±π𵩠Æהקונפליקט הקרקעי בין בדואי הנגב לבין המדינה — היבטים היסטוריים¨ משפטיים ואקטואליים Æקרקע¨ כתב עת המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע Æגיליון ∞ ¨¥עמÆπ±≠∂± ß בן דוד¨ י Æ®±ππ∂© Æמריבה בנגב∫ בדואים¨ יהודים¨ אדמות Æבית ברל∫ המרכז לחקר החברה הערבית בישראלÆ בן דוד¨ י ®≤∞∞¥© Æא Æßהבדואים בישראל — היבטים חברתיים וקרקעיים Æירושלים∫ קק¢ל¨ המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע¨ מכון ירושלים לחקר ישראלÆ 108 הערבים הבדואים בנגב תמורות בעידן העיור בן דוד¨ י ®≤∞∞¥© Æב Æßיהודים ובדווים בנגב — עבר והווה Æבתוך∫ חסון ש ¨Æואבו עסבה¨ ח© Æעורכים® Æיהודים וערבים בישראל במציאות משתנה Æירושלים∫ מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניותÆ גולדברג¨ א Æ®≤∞∞∏© Æדו¢ח הוועדה להצעת מדיניות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב Æירושלים∫ משרד השיכוןÆ גראדוס¨ י ¨Æונוריאל¨ ר Æ®≤∞∞π© Æהתעשייה בנגב∫ תהליכים¨ מבנה¨ מקום ªסקר תעשיות הנגב Æבאר שבע∫ אוניברסיטת בןגוריון בנגב¨ המרכז לפיתוח אזוריÆ גרוסמן¨ ד Æ®±π𥩠Æהכפר הערבי ובנותיו∫ תהליכי יישוב בארץ ישראל בתקופה העותßמאנית Æירושלים∫ יד בן צביÆ גרוסמן¨ ד Æ®±π𥩠Æהפלאח והבדווי בשולי המדבר — מערכת היחסים ואסטרטגיות קיום Æבתוך∫ גרוסמן ד¨Æ ומאיר¨ א© Æעורכים® Æהיישוב הערבי בישראל¨ תהליכים גיאוגרפיים Æרמת גן∫ אוניברסיטת בןגוריון¨ עמÆ¥∏≠≥µ ß דוכן¨ ת Æ®≤∞±∞© Æדו¢ח חוקר לתמ¢מ — ≤≥ر¥Ø¥תכנית מתאר מחוזית חלקית למטרופולין באר שבע¨ סיכום הליך לשמיעת ההתנגדויות¨ ההמלצות העיקריות וריכוז רשימת התיקונים במסמכי התכניתÆ ירושלים∫ משרד הפנים¨ המועצה הארצית לתכנון ובנייהÆ הילר¨ א Æ®≤∞∞π© Æמדינית הטיפול של המדינה בבדואים בנגב Æמשרד הפנים∫ מחוז דרוםÆ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ©∏∞∞≤® Æהרשויות המקומיות בישראל¨ פרופיל מועצות מקומיות ©פרסום מס Æ®±¥±¥ ßראו∫ Æhttp://www.cbs.gov.il/publications10/1414/pdf/print.pdf המועצה האזורית אבו בסמה ©∞ Æ®≤∞±ראו∫ Æhttp://abubasma.org.il המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים ©∏∞∞≤® Æתגובה לדו¢ח הוועדה להסדרת התיישבות הבדואיםÆ מכתב שנשלח לראש הממשלה אהוד אולמרט¨ לשר הפנים מאיר שטרית ולשר הבינוי והשיכון זאב בויםÆ הפורום לחינוך מבוגרים לנשים ערביות בדואיות ©∞ Æ®≤∞±נסיגת הממשלה מתמיכתה במסגרות חינוך לנשים ערביות בנגב Æנייר עמדה שהוגש לוועדת החינוך של הכנסת Æהפורום לחינוך מבוגרים לנשים ערביות בדואיותÆ הראל¨ ע ±¥© Æביוני Æ®≤∞∞±מספר הבדואים המתגייסים לצה¢ל ירד ביותר מחצי¨ הארץÆ הרפז¨ ד ≤≤© Æבפברואר Æ®≤∞∞πדו¢ח משרד הבריאות∫ שיפור בבריאות ילדים בדואים בנגב¨ אפוק טיימס ישראלÆ וורגן י ¨Æולוטן¨ א Æ®≤∞∞∑© Æמערכת החינוך במגזר הבדואי — תמונת המצב בכמה היבטים מרכזיים Æמסמך שהוגש לוועדת החינוך¨ התרבות והספורט של הכנסת Æירושלים∫ מרכז המחקר והמידע של הכנסתÆ טביביאןמזרחי¨ מ Æ®≤∞∞¥© Æמסמך רקע בנושא בנייה בלתי חוקית Æירושלים∫ מרכז המחקר והמידע של הכנסתÆ טהון¨ י Æ®±π≤∞© Æהנגב∫ דו¢ח החברה להכשרת היישוב Æתיק LØ≤Ø∂≤∏πמס ¨≥≥ر ßירושלים∫ הארכיון הציוניÆ מקורות 109 יפתחאל¨ א Æ®≤∞∞∞© Æקרקעות¨ תכנון ואישוויון∫ חלוקת המרחב בין יהודים וערבים בישראל Æנייר עמדהÆ תלאביב∫ מרכז אדוהÆ יפתחאל¨ א Æ®≤∞±∞© Æהיווצרות המרחב הבדווי בנגב Æקרקעות¨ כפרים וזכויות© Æטרם פורסם®Æ יפתחאל¨ א ¨Æוחמאיסי¨ ר Æ®≤∞∞µ© Æחלופה תכנונית נוספת לתכנית מתאר מחוזית חלקית ©מטרופולין באר שבע®¨ תמ¢מ ≥≤ Ʊ¥Ø¥Øמשרד הפניםÆ יפתחאל¨ א ¨Æוקידר¨ ס Æ®≤∞∞∞© Æעל עוצמה ואדמה∫ משטר המקרקעין הישראלי Æתיאוריה וביקורת גיליון ∂¨± עמƱ∞±≠∂∑ ß לביא¨ א ≤© Æביולי ∞ Æ®≤∞±למה הם מתים ¨øהארץÆ לווינסון¨ א ®≤∞∞¥© Æשנתון סטטיסטי לנגב Æבאר שבע∫ אוניברסיטת בןגוריון בנגב¨ מרכז הנגב לפיתוח אזוריÆ לוטן¨ א Æ®≤∞∞∂© Æפוליגמיה בקרב האוכלוסייה הבדואית בישראל Æמסמך שהוגש לוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת Æירושלים∫ הכנסת¨ מרכז המחקר והמידעÆ מאיר¨ א Æ®±ππ∂© Æהתהוות הטריטוריאליות בקרב בדוויי הנגב במעבר מנוודות להתיישבות של קבע Æמחקרים בגיאוגרפיה של ארץ ישראל י¢דÆ מאיר¨ א Æ®±πππ© Æהמתח בין בדוויי הנגב למדינה∫ מדיניות ומציאות Æירושלים∫ מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניותÆ מוהר¨ י© Æיולי¨ ∞ Æ®≤∞±בכביש ∞ ¨¥מקומון מצפה רמון¨ עמƱ±∑ ß מוריס¨ ב Æ®±π𱩠Æלידתה של בעיית הפליטים Æתלאביב∫ עם עובדÆ ממשלת ישראל ©∞∞∞≤® Æהחלטה מס¸ ≤µ∂± ßערב ˛¥≥ Øמיום ∞≥ בנובמבר ∞∞∞≤Æ ממשלת ישראל ©≥∞∞≤® Æהחלטה מס¸ ∏∏± ßערב ˛±µ Øמיום ≤µבספטמבר ≥∞∞≤Æ מקסימוב¨ ש ¨Æוציבל¨ נ Æ®≤∞∞π© Æאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתיתכלכלית של האוכלוסייה בשנת ∂∞∞≤ — לקט עיתונים Æירושלים∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהÆ משרד המשפטים ©≥∞∞≤® Æדו¢ח ועדת אור — דין וחשבון ועדת החקירה הממלכתית לבירור ההתנגשויות בין כוחות הביטחון לבין אזרחים ישראלים בחודש אוקטובר ∞∞∞≤ Æירושלים∫ משרד המשפטיםÆ משרד ראש הממשלה © Æ®≤∞∞µתכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב¨ פרק החינוךÆ ראו∫ .www.pmo.gov.il סבירסקי¨ ש ¨Æחסון¨ י Æ®≤∞∞µ© Æאזרחים שקופים¨ מדיניות הממשלה כלפי הבדואים בנגב Æתלאביב∫ מרכז אדוהÆ עדאלה © Æ®≤∞∞¥מסמך עקרונות מוגש לוועדת החקירה לגבולות עיריית באר שבע Æחיפה∫ ארגון עדאלהÆ פורום דוקיום בנגב לשוויון אזרחי ©∞ Æ®≤∞±היום הבינלאומי נגד גזענות∫ היישובים הערביים בנגב Æראו∫ Æhttp://www.dukium.org 110 הערבים הבדואים בנגב תמורות בעידן העיור פורת¨ ח Æ®±ππ∑© Æמדיניות הפיתוח ושאלת הבדואים בנגב בשנותיה הראשונות של המדינה ∏Ʊπµ≥≠±π¥ עיונים בתקומת ישראל¨ גיליון ∑ ,עמÆ¥≥∏≠≥∏π ß פורת¨ ח Æ®≤∞∞∞© Æמהלכי מדינת ישראל וחלופות השמאל לפתרון שאלת הבדווים בנגב ≥ Ʊπ∂∞≠±πµעיונים בתקומת ישראל¨ גיליון ∞ ¨±עמÆ¥∑∂≠¥≤∞ ß פורת¨ ח Æ®≤∞∞π© Æהבדווים בנגב בין נוודות לעיור¨ ∏ Ʊπ∑≥≠±π¥באר שבע∫ אוניברסיטת בןגוריון בנגב¨ מרכז הנגב לפיתוח אזוריÆ פלאח¨ ג Æ®±π∏π© Æהפלסטינים הנשכחים∫ ערביי הנגב ∂∞ Ʊπ∏∂≠±πטייבה∫ המרכז להחייאת המורשתÆ פנסטר¨ ט Æ®±π𵩠Æתכנון ופיתוח ביישובי הבדואים על פי גßנדר ומרחב Æמבנים¨ גיליון ∏ ¨±µעמÆ∏≥≠∂∏ ß פראוור¨ א ¨Æוסרפוס¨ ל Æ®≤∞∞∂© Æהבדואים בנגב¨ מדיניות¨ קשיים והמלצות Æנייר רקע שהוגש ב ≤¥בינואר ∂∞∞≤ על ידי המועצה לביטחון לאומי לכנס הרצלייה השישי על מאזן החוסן והביטחון הלאומיÆ קאסם¨ א Æ®≤∞∞≤© Æפורצות דרך¨ משלמות מחיר Æפנים¨ גיליון ≤≤¨ עמÆ∏≥≠∑≤ ß קרק¨ ר Æ®≤∞∞≤© Æתולדות ההתיישבות החלוצית היהודית בנגב עד לשנת ∏ Ʊπ¥ירושלים∫ אריאלÆ רונן ש ≥±© Æביולי ≥∂ ®±πריאיון עם משה דיין¨ הארץ¨ בתוך∫ שמיר¨ ר ®±πππ© Æמושעים במרחב∫ בדואים והמשטר המשפטי בישראל Æבתוך∫ גוטווין ד ¨Æומאוטנר¨ מ© Æעורכים® Æמשפט והיסטוריה¨ ירושלים∫ מרכז זלמן שזר לתולדות ישראלÆ שטרן¨ י ±∑© Æבאפריל ∏∞∞≤® Æירידה חדה במספר הבדואים המתגייסים לצה¢ל¨ הארץÆ שירות התעסוקה הישראלי — מחוז דרום © Æ®≤∞∞πהאישה הבדואית בנגב ושוק העבודה ÆמצגתÆ שמעוני¨ י Æ®±π¥∑© Æערביי ארץ ישראל Æתלאביב∫ עם עובד¨ עמƱµ∞≠±¥π ß שרון¨ א Æ®≤∞∞∞© Æקרקע כמכשיר להקמת תשתיות ולצמצום משמעתי בפערים חברתיים Æקרקע¨ כתב עת המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע¨ גיליון ∞ ¨µעמƱµ≠±¥ ß שרון¨ מ Æ®±π∑µ© Æהבדואים במדבר יהודה Æפרסום ליום העיון בנושא הבדואים לזכרו של יצחקי נצר ז¢ל Æראו∫ Æhttp://www.snunit.k12.il/bedouin/art/0633.html Abu-Rabia, A. (2006). A Century of Education: Bedouin Contestation with Formal Education in Israel. In: D. Chatty (ed.), Nomadic Societies in the Middle East and North Africa, Entering the 21st Century. London: Brill Publisher, pp. 865-882. Bailey, C. (1980). The Negev in the 19th Century: Restructuring History from Bedouin Oral Tradition. Asian and African Studies, Vol. 14, pp. 35-80. (English).לא על המפהHuman Rights Watch (2008). 20/5 . Nsasra, M. (2009). Bedouin Resistance to the Imperial State: Memories from The Naqab during the British Mandate 1917-1948. ISA E-Bulletin Vol. 12, pp. 21-41. Palestinian Central Bureau of Statistics (2009). Special Report on the 61st. Anniversary of the Nakba. מקורות 111 רשימת הלוחות והתרשימים לוח ∫± החלטות ממשלה עיקריות שהתקבלו בעשור האחרון בעניין הבדואים בנגב לוח ≤∫ מאפיינים דמוגרפיים נבחרים על האוכלוסייה ברשויות המקומיות הבדואיות בנגב לוח ≥∫ תלמידים במגזר הבדואי בנגב על פי שלבי החינוך והרשות המקומית ©תשס¢ז ∑∞≠∂∞∞≤® לוח ∫¥ אחוז הזכאים לתעודת בגרות לפי שנתונים ביישובי הבדואים ©∑∞∞≤≠®≤∞∞π לוח ∫µ מספר המתגייסים הבדואים תושבי הנגב בשנים ≤∞∞∞≠±ππµ לוח ∂∫ בוגרים ובוגרות מן המגזר הבדואי במוסדות להשכלה גבוהה בנגב בשנים ≤∞±∞≠±ππµ לוח ∑∫ בדואים המועסקים במשרדי הממשלה בנגב לוח ∏∫ הרשויות המקומיות של הבדואים בנגב¨ מועד הקמתן¨ סוגיהן¨ תחום שיפוטן ומספר תושביהן ב≤∞∞∑ לוח ∫π שירותים שונים ביישובי הבדואים לוח ∞ ∫±יישובי המועצה האזורית אבו בסמה ©®≤∞∞π לוח ∫±±תביעות הבעלות על קרקעות בנגב לפי שבטים לוח ≤ ∫±הריסות בתים בכפרים הבלתי מוכרים בשנים ≤∞±∞≠≤∞∞± תרשים ∫±תביעות הבעלות בתחום השיפוט של יישובי הבדואים רשימת המפות מפה ∫± אזור הסייג ושבע העיירות הבדואיות בנגב מפה ≤∫ יישובי המועצה האזורית אבו בסמה רשימת התמונות תמונה ∫±בית הספר היסודי ßחוסיין אל הואשלה ßשנבנה ב ≤∞∞∂בכפר קסר אסר תמונה ≤∫ בניית מוסדות חינוך וציבור בכפר אבו קרינאת במועצה האזורית אבו בסמה תמונה ≥∫ השלט המבשר על הקמת פארק התעשייה ßעידן הנגב ßבצומת להבים 112 הערבים הבדואים בנגב תמורות בעידן העיור ·‚· ˙ȇ„·‰ ‰¯·Á‰ לאורך מרבית שנות קיומה של מדינת ישראל נעדרה האוכלוסייה הבדואית בנגב מהשיח הציבורי כמעט כליל¨ זאת אף ששיעורה מכלל אוכלוסיית הנגב עולה על כעשרים וחמישה אחוזים Æלאחרונה¨ שינויים שחלו בפוליטיקה¨ בכלכלה ובחברה כמו גם התהליך להסדרת מעמדם של הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב ©בראש ובראשונה ב¢וועדת גולדברג ¢וב¢וועדת פראוור ¨®¢הגבירו את המודעות הציבורית לגבי מצבה של אוכלוסיית הבדואיםÆ «*VIM�« w� ÍËb³�« lL²− ·‚· ˙ȇ„·‰ ‰¯·Á‰ שינוי מגמות זה חשף את הליקויים הניכרים במידע הנוגע לערביםהבדואים בנגב¨ למספרם ולמאפייניהם Æפרסום זה מבקש להשלים את המידע החסר ולהציג תמונה מקיפה על אוכלוסיה זוÆ חלקו הראשון נכתב בידי מר אריק רודניצקי ומוצגים בו המאפיינים החברתיים¨ הדמוגרפיים והכלכליים של החברה הבדואית באזור הנגב תוך השוואה לאוכלוסייה היהודית ולאוכלוסייה הערבית בישראלÆ החלק השני¨ פרי עטו של ד¢ר תßאבת אבו ראס¨ דן לצד המאפיינים החברתיים והדמוגרפיים במדיניות הממשלה כלפי האוכלוסייה הבדואית בתחומים כגון כלכלה¨ פוליטיקה¨ קרקעות והתיישבות¨ בפסיקות בג¢צ מכריעות בענייניה ובתהליכי ההתעוררות הפוליטית בהÆ ‡≤∞±± ËÒ‚ ¬» ≤∞±± «*VIM�« w� ÍËb³�« lL²− יוזמות קרן אברהם רואה בפרסום זה כלי בסיסי שיוכל לשמש את העוסקים בפיתוח הנגב ובעבודה עם החברה הערביתהבדואית Æאנו מאמינים כי בכוחו של קובץ זה לתרום לשיח המתעורר בנוגע לפיתוח הנגב למען כל תושביו ולהאיר את החשיבות שבקידום האוכלוסייה הבדואית תוך הקשבה לצרכיה ולרצונותיה Æהנגב עומד בפני תקופת פיתוח ושינויÆ אנו מקווים כי בעת קידום תהליכים אלה תינקט גישה חברתית אחראית ומכילה אשר תשכיל לשלב בתהליכים אלה את אוכלוסיית הבדואיםÆ מאפיינים חברתיים¨ דמוגרפיים וכלכליים אריק רודניצקי תמורות בעידן העיור ד¢ר תßאבת אבו ראס