רפואה בהפרזה? - איגוד רופאי המשפחה

Transcription

‫הכינוס המדעי השנתי של‬
‫המשפחה‬
‫רופאי‬
‫איגוד‬
‫ע"ש ד"ר שבתאי בן מאיר‬
‫החוג‬
‫המשפחה‬
‫לרפואת‬
‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫רפואה‬
‫בהפרזה?‬
‫הימנעות‬
‫מאבחון יתר‬
‫וטיפול יתר‬
‫פרופ' שלמה וינקר ‪ -‬יו"ר איגוד רופאי המשפחה‬
‫ד"ר אנדרה מטלון ‪ -‬יו"ר הכנס‬
‫ד"ר ענת גבר ‪ -‬יו"ר הועדה המדעית‬
‫‪| 19.3.14‬‬
‫דן‪-‬פנורמה‬
‫תל‪-‬אביב‬
‫תכנית‬
‫הכנס‬
‫ותקצירים‬
‫דבר היו"ר‬
‫אנו מברכים אתכם על השתתפותכם בכנס השנתי של‬
‫איגוד רופאי המשפחה בישראל ע"ש ד"ר שבתאי בן מאיר‪,‬‬
‫מחלוצי רופאי משפחה בעמק‪ ,‬מורה ומחנך לדור שלם של‬
‫מתמחים בתחילת דרכו של המקצוע בארץ‪ .‬הרבה נאמר על‬
‫האדם הענו‪ ,‬החוקר והרופא הדגול בכנס האחרון בעמק‪,‬‬
‫מקום בו עבד‪ .‬בכנס הנוכחי נמשיך את צוואתו בשילוב בין‬
‫מחקר לטיפול מסור‪.‬‬
‫הנושא המרכזי של הכנס‬
‫השנה הוא מניעת אבחון‬
‫יתר וטיפול יתר‪ .‬ישנם‬
‫כבר מחקרים מבוססי‬
‫עובדות מראים שרפואה‬
‫בהפרזה יכולה גם להזיק‪.‬‬
‫כ‪ 180,000-‬מיתות בשנה‬
‫מדיקאר‬
‫מטופלי‬
‫בין‬
‫בלבד בארה"ב‪ ,‬מיוחסים‬
‫כיום לפעולות שנעשו‬
‫לצורך מניעת מחלות או‬
‫שיפור הבריאות באנשים‬
‫בריאים; מה שהופך אבחון‬
‫יתר וטיפול יתר לסיבה‬
‫שלישית למוות בארה"ב‪.‬‬
‫המחקרים יוצגו במצגות ארוכות ובמצגות בזק‪ ,‬במגוון‬
‫נושאים קליניים של רפואת המשפחה‪ :‬מחלת הסוכרת‪,‬‬
‫מחלות לב וכלי דם ויתר שומני הדם‪ ,‬רפואה אינטגרטיבית‪,‬‬
‫שינוי אורחות חיים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫בכנס יחולק בין המשתתפים הקובץ השלישי של "סיפורי‬
‫הומניזם‬
‫‬‫רופאים‬
‫המשפחה"‪,‬‬
‫ברפואת‬
‫ספר שכבר הפך למסורת‬
‫שנתית והמביא רגעים‬
‫של חסד ושל חמלה‪,‬‬
‫של אומץ לב ולקיחת‬
‫אחריות למען מטופלים‪.‬‬
‫בהמשך לנגיעה הרגשית‬
‫וההומניסטית שבספר‪ ,‬גם‬
‫הסדנאות בכנס יביאו את‬
‫החיבור הרגשי של רופאי‬
‫המשפחה לנושא המרכזי‪.‬‬
‫בתום יום העיון תתקיים‬
‫רופאי‬
‫איגוד‬
‫אסיפת‬
‫יוענקו‬
‫בה‬
‫המשפחה‬
‫פרסי האיגוד לרופאים‬
‫מצטיינים‬
‫ומתמחים‬
‫לשנת ‪ ;2014-2013‬פרס‬
‫למצגת הבזק המצטיינת‬
‫וכן מענקי מחקר להצעות‬
‫המחקר הטובות ביותר‬
‫מבין ההצעות שהוגשו‬
‫לאיגוד רופאי המשפחה‪.‬‬
‫כדי להאיר את הנושא‬
‫הדיון‬
‫את‬
‫ולעורר‬
‫הוזמנו מרצים בכירים‬
‫מאוניברסיטת‬
‫בתחום‬
‫דארתמאות׳‪ ,‬ניו‪-‬המפשיר‪,‬‬
‫ארה"ב‪ :‬פרופ' סטיבן‬
‫ליסה‬
‫ופרופ'‬
‫וולושין‬
‫שוורץ‪ .‬הרצאתם‪" :‬רפואה‬
‫בהפרזה ‪ -‬מניעת אבחון‬
‫יתר וטיפול יתר" תפתח את הנושא המרכזי בכנס‪.‬‬
‫אנו מאחלים לכולם כנס‬
‫מהנה ופורה‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫בהמשך יוצגו מחקרים מקוריים שנעשו על ידי רופאי‬
‫משפחה מכל המחלקות בארץ ויועברו סדנאות בנושא‬
‫המרכזי של הכנס‪.‬‬
‫ד״ר אנדרה מטלון‪,‬‬
‫יו"ר הכנס‬
‫מנהל המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬רבין‬
‫ומחוזות דן‪-‬פ"ת ות"א‪-‬יפו‪ ,‬כללית‬
‫‪3‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬א' | ‪11:25-12:25‬‬
‫בהפרזה?‬
‫רפואה‬
‫איגוד רופאי המשפחה הימנעות מאבחון יתר וטיפול יתר‬
‫‪ |19.3.14‬תל‪-‬אביב‬
‫רשימת המושבים‬
‫‪08:00‬‬
‫‪09:00‬‬
‫התכנסות‪ ,‬הרשמה וביקור בתערוכה‬
‫‪09:00‬‬
‫‪10:45‬‬
‫אולם ‪ - 1‬ישראל ‪A‬‬
‫פתיחת הכנס וברכות ‪ -‬יו"ר המושב‪ :‬ד"ר אנדרה מטלון‪ ,‬יו"ר הכנס‬
‫גב' יעל גרמן ‪ -‬שרת הבריאות | ד"ר ליאוניד אידלמן ‪ -‬יו"ר הר"י | פרופ' שלמה וינקר ‪ -‬יו"ר איגוד רופאי המשפחה‬
‫הרצאת מליאה ‪ -‬יו"ר המושב‪ :‬ד"ר ענת גבר‪ ,‬יו"ר הוועדה המדעית‬
‫‪Too Much Medicine? Preventing Overdiagnosis and Overtreatment‬‬
‫‪Dr Lisa Schwartz and Dr Steven Woloshin‬‬
‫‪Professors of Medicine and Community & Family Medicine, Dartmouth Medical School, New Hampshire, USA‬‬
‫‪10:45‬‬
‫‪11:25‬‬
‫הפסקה וכיבוד בשטח התערוכה‬
‫אולם ‪1‬‬
‫ישראל ‪A‬‬
‫‪11:25‬‬
‫‪12:25‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬א'‬
‫‪12:30‬‬
‫‪13:30‬‬
‫מושב ‪1‬‬
‫ישראל ‪C‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ב'‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ג'‬
‫‪15:45‬‬
‫‪17:00‬‬
‫‪4‬‬
‫מושב ‪* 6‬‬
‫‪Too much‬‬
‫?‪medicine‬‬
‫רפואה‬
‫בהפרזה‬
‫על דלקת גרון‬
‫ועל סוכרת‬
‫אתיקה‪,‬‬
‫פליאציה‬
‫כאב‪,‬‬
‫עיתונות‬
‫רפואית‬
‫רופא‬
‫המשפחה‬
‫ומערכת‬
‫הבריאות‬
‫יו"ר המושב‪:‬‬
‫פרופ'‪/‬מ חאלד‬
‫כרכבי‬
‫ד"ר יוסי‬
‫קושניר‬
‫ד"ר תמי‬
‫ברקוביץ‬
‫ד"ר רינה‬
‫רוזנברג‬
‫פרופ' אשר‬
‫אלחיאני‬
‫‪Chairperson:‬‬
‫‪Dr. Martine‬‬
‫‪Granek-Catarivas‬‬
‫מניעה‬
‫ראשונית‬
‫סוכרת‬
‫רופא המשפחה‬
‫במרכז‬
‫מושב ‪10‬‬
‫חינוך‬
‫רפואי‬
‫מושב ‪11‬‬
‫מושב ‪* 12‬‬
‫‪Why attend‬‬
‫‪international‬‬
‫‪exchange‬‬‫?‪programs‬‬
‫פרופ' אליעזר‬
‫קיטאי‬
‫ד"ר צופיה אילת‬
‫צנעני‬
‫פרופ' איה‬
‫בידרמן‬
‫ד"ר יוסף‬
‫עזורי‬
‫ד"ר הדר‬
‫מרום‬
‫‪13:30‬‬
‫‪14:30‬‬
‫‪14:30‬‬
‫‪15:45‬‬
‫שרון ‪ +‬דותן‬
‫גליל ‪ +‬נגב‬
‫ישראל ‪D‬‬
‫גולן‬
‫על מתבגרים‬
‫ועל קשישים‬
‫‪Dr. Ronen‬‬
‫‪Brand‬‬
‫ארוחת צהריים וביקור בתערוכה‬
‫מושב ‪13‬‬
‫מושב ‪14‬‬
‫מושב ‪15‬‬
‫מושב ‪16‬‬
‫מושב ‪17‬‬
‫מצגות בזק‬
‫א'‬
‫מצגות בזק‬
‫ב'‬
‫סדנה‪:‬‬
‫טיפול בחולה‬
‫ולא במחלה ‪-‬‬
‫דיון על מקרים‬
‫סדנה‪ :‬מניעת‬
‫אבחון וטיפול‬
‫יתר ‪ -‬הסברה‬
‫למטופלים‬
‫סדנה‬
‫ברפואה‬
‫סיפורית‬
‫מושב ‪*18‬‬
‫‪A journey to the‬‬
‫‪future of family‬‬
‫‪medicine & public‬‬
‫‪health care‬‬
‫ד"ר גילי עופר‬
‫ביאלר‬
‫ד"ר מיכל‬
‫שני‬
‫ד"ר חני‬
‫ישועה‬
‫פרופ' אמנון‬
‫להד‬
‫פרופ' אנטוני‬
‫היימן‬
‫‪Dr. Yael Livni‬‬‫‪Gillerman‬‬
‫אסיפה שנתית של האיגוד והענקת פרסי האיגוד | יו"ר המושב פרופ' שלמה וינקר‬
‫לתוכנית הכינוס המפורטת ‪ -‬עיינו בתוך החוברת‬
‫‪* in English‬‬
‫פתיחת הכנס וברכות | הרצאות מליאה |‬
‫‪08:00-09:00‬‬
‫התכנסות‪ ,‬הרשמה וביקור בתערוכה‬
‫‪9:00-9:30‬‬
‫מושב מליאה‬
‫יו"ר המושב‪ :‬ד"ר אנדרה מטלון‬
‫יו"ר הכנס‬
‫מנהל המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬רבין ומחוזות דן‪-‬פ"ת ות"א‪-‬יפו‪,‬‬
‫כללית‬
‫ברכות‬
‫גב' יעל גרמן ‪ -‬שרת הבריאות‬
‫ד"ר ליאוניד אידלמן ‪ -‬יו"ר הר"י‬
‫פרופ' שלמה וינקר‪ -‬יו"ר איגוד רופאי המשפחה בישראל‬
‫‪08:00-10:45‬‬
‫אולם ‪ | 1‬ישראל ‪A‬‬
‫‪09:30-10:45‬‬
‫הרצאת מליאה‬
‫יו"ר המושב‪ :‬ד"ר ענת גבר‬
‫יו"ר הוועדה המדעית‬
‫סגנית מנהל המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬רבין ומחוז דן‪-‬פ"ת‪ ,‬כללית‬
‫?‪Too Much Medicine‬‬
‫‪Preventing Overdiagnosis‬‬
‫‪and Overtreatment‬‬
‫‪Dr. Lisa Schwartz‬‬
‫‪Dr. Steven Woloshin‬‬
‫‪Professors of Medicine and Community & Family Medicine,‬‬
‫;‪Dartmouth Medical School, New Hampshire, USA‬‬
‫‪Co-Directors, Center for Medicine in the Media, The‬‬
‫;‪Dartmouth Institute, New Hampshire, USA‬‬
‫‪Co-Directors, VA outcomes group, VA Medical Center,‬‬
‫‪White River Junction, Vermont, USA‬‬
‫‪10:45-11:25‬‬
‫כל המושבים‬
‫הפסקה וכיבוד‬
‫בשטח בתערוכה‬
‫‪5‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬א' | ‪11:25-12:25‬‬
‫רפואה‬
‫בהפרזה?‬
‫אולם ‪ | 2‬ישראל ‪C‬‬
‫‬
‫על דלקת גרון‬
‫ועל סוכרת‬
‫יו"ר המושב‪ :‬פרופ'‪/‬מ חאלד כרכבי‬
‫יו"ר המושב‪ :‬ד"ר יוסי קושניר‬
‫מנהל המחלקה ויו"ר החוג לרפואת המשפחה ‪ ‬‬
‫שירותי בריאות כללית‪ ,‬מחוז חיפה וגליל‪-‬מערבי‪ ,‬‬
‫הפקולטה לרפואה‪ ,‬טכניון‪ ‬‬
‫מנהל המחלקה לרפואת המשפחה שרון‪-‬צפון‬
‫מכבי שירותי בריאות‬
‫‬
‫בחירת אלגוריתם ישראלי לאבחון וטיפול בדלקות‬
‫גרון סטרפטוקוקליות בקהילה‬
‫ד"ר יאן מיסקין‪ ,‬פרופ' אמנון להד‬
‫שיטת סיווג של אבחנת יתר כמושג בספרות הרפואית‬
‫ד"ר ישי מינצק ר‬
‫מכבי שירותי בריאות‪ ,‬הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫תל אביב‬
‫‬
‫טיפול יתר ברפואה משלימה בקרב חולי סרטן‬
‫ש‬
‫ד״ר ארז ברוך‪ ,‬פרופ׳ משנה ערן בן אריה‪ ,‬ד״ר ג׳מאל דג ‬
‫מרפאה אינטגרטיבית אונקולוגית‪ ,‬מרכז רפואי לין חיפה‪ ,‬שירותי‬
‫בריאות כללית‬
‫‬
‫שירותי בריאות כללית‪ ,‬מחוז ירושלים‬
‫‬
‫האם ‪ ACE‬ו‪ ARB-‬יכולים למנוע אי ספיקת כליות‬
‫מתקדמת בקרב חולי סוכרת?‬
‫ד"ר מיכל שני‪ ,‬ד"ר ליאוניד פלדמן‪ ,‬פרופ' שלמה וינקר‬
‫שירותי בריאות כללית‬
‫הגישה לסרטן השד ‪ -‬רפואה בהפרזה או צורך בשינוי‬
‫שם המחלה?‬
‫ד"ר משה פרנקל‬
‫הערכת מידת ההתאמה בתפיסת איכות החיים‬
‫בסוכרת בין החולה לרופא המטפל‬
‫ד"ר ניצן שבו‪ ,‬ד"ר אורלי טמיר‪ ,‬ד"ר דוד דביר‪ ,‬פרופ' אנטוני‬
‫היימן ופרופ' שוקי שמר‬
‫יחידה לרפואה משלימה‪ ,‬המכון האונקולוגי בית חולים מאיר כפר סבא‬
‫מכבי שרותי בריאות ואוניברסיטת תל אביב‬
‫לחיות עם פיברומיאלגיה ‪ -‬הקשבה לסיפור החיים‬
‫כתחליף לאבחון יתר וטיפול יתר‬
‫פרופ' איה בידרמן‪ ,‬גב' ציפי מל ר‬
‫קשר בין איזון גרוע של סוכרת לבין ‪ ADHD‬לא מאובחן‬
‫במבוגרים‬
‫ד"ר יבגני מרזון (‪ , )1,2‬פרופ' אליעזר קיטאי (‪ )1,2‬ד"ר אביבית‬
‫גולן‪-‬כהן (‪)1,2‬‬
‫המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬הפקולטה למדעי הבריאות‪,‬‬
‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫מרפאת יעוץ‪ ,‬שירותי בריאות כללית ‪ ,‬מחוז דרום‪ ,‬באר שבע‬
‫‪6‬‬
‫(‪ )1‬המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬לאומית שירותי בריאות‬
‫(‪ )2‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬א' | ‪11:25-12:25‬‬
‫אולם ‪ | 3‬שרון ‪ +‬דותן‬
‫‬
‫אתיקה‪ ,‬‬
‫פליאציה‬
‫אולם ‪ | 4‬גליל ‪ +‬נגב‬
‫כאב‪,‬‬
‫‬
‫עיתונות רפואית‬
‫יו"ר המושב‪ :‬ד"ר תמי ברקוביץ‬
‫יו"ר המושב‪ :‬ד"ר רינה רוזנברג‬
‫מנהלת ההתמחות ברפואת המשפחה‪ ,‬מכבי שירותי בריאות‬
‫מ"מ מנהל המחלקה לרפואת המשפחה מיסודו של ד"ר ששון נקר‪,‬‬
‫מחוז מרכז‪ ,‬כללית‬
‫מינוי בא כוח למטופל ‪ -‬מודעות‪ ,‬גישות ויוזמות רופאי‬
‫משפחה‬
‫ד"ר ליפשיץ גדעון (‪ ,)1‬ד"ר שמילוביץ הילה (‪ ,)2‬ד"ר כהן מתן‬
‫(‪ ,)3‬פרופ' בן יהודה אריה (‪)4‬‬
‫(‪ )1‬המחלקה לרפואת משפחה‪ ,‬בית ספר לרפואה‪ ,‬הדסה‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫ושירותי בריאות כללית‬
‫(‪ )2‬המרכז לאיכות ובטיחות ‪ ,‬הסתדרות המדיצינית הדסה‬
‫(‪ )3‬המרכז לאיכות ובטיחות קלינית ומחלקה פנימית ג'‪ ,‬הסתדרות‬
‫המדיצינית הדסה‬
‫(‪ )4‬מחלקה פנימית ג'‪ ,‬הסתדרות המדיצינית הדסה‬
‫ישום "הנחיות מקדימות" בישראל‬
‫ד"ר יונתן ראובן (‪ ,)1‬ד"ר מרדכי הלפרין (‪ ,)2‬ד"ר ששון מנחם‬
‫(‪ ,)1‬פרופ' פסח שוורצמן (‪)1‬‬
‫(‪ )1‬המחלקה לרפואת משפחה ומרכז סיאל למחקר ברפואת‬
‫משפחה ורפואה ראשונית‪ ,‬הפקולטה למדעי הבריאות‪ ,‬אוני' בן‬
‫גוריון בנגב‪,‬‬
‫(‪ )2‬משרד הבריאות‬
‫דפוסי השימוש בשירותי בריאות‪ ,‬איכות הטיפול‬
‫ועלותו בחולים סופניים עם סרטן מפושט‬
‫פרופ' נטע בנטור (‪ ,)1‬גב' שירלי רזניצקי (‪ ,)1‬פרופ' רן בליצר‬
‫(‪ ,)2‬ד"ר צופיה אילת‪-‬צנעני (‪)2‬‬
‫(‪ )1‬מכון ברוקדייל‬
‫(‪ )2‬שירותי בריאות כללית‬
‫אתיקה רפואית יהודית‬
‫ד"ר ישראל כץ‬
‫עיתון ‪ NEJM‬במבחן הזמן ‪ -‬במשך מאה שנה‬
‫ד"ר רומן סקורזינסקי‪ ,‬ד"ר אנדרה מטלון‬
‫המחלקה לרפואת המשפחה‪-‬מחוז ת"א‪-‬יפו‪ ,‬כללית‬
‫‬
‫תוצאות ראשוניות של פעילות מרפאת כאב שניונית‬
‫בקהילה‬
‫ד"ר אמיר מינרבי‬
‫שרותי בריאות כללית‪ ,‬מחוז חיפה וגליל‪-‬מערבי‬
‫רפואת כאב שריר ושלד ברפואה ראשונית‬
‫ד"ר דקלה אגור‪ ,‬ד"ר נגב ב ר‬
‫המחלקה לרפואת המשפחה חיפה וגליל מערבי‪ ,‬שרותי בריאות‬
‫כללית‬
‫‬
‫בדיקת ההשפעה של משתנים שיווקיים (כגון עלות‬
‫התרופה) על יעילות הטיפול של תרופות המכילות‬
‫חומר פעיל‬
‫גב' מאיה עציון פיימן (‪ ,)1‬פרופ' אמנון להד (‪ ,)2‬ד"ר מוטי אמר‬
‫(‪ ,)3‬פרופ' דן אריאלי (‪ ,)4‬פרופ' זיו כרמון (‪,)5‬‬
‫(‪ )1‬מסלול ‪, MPH‬האוניברסיטה העברית עין כרם‪ ,‬בית הספר‬
‫לבריאות הציבור‬
‫(‪ )2‬החוג לרפואת המשפחה‪ ,‬האוניברסיטה העברית והמחלקה‬
‫לרפואת המשפחה‪ ,‬שירותי בריאות כללית ‪ -‬ירושלים‬
‫(‪ )3‬שיווק‪ ,‬שיפוט וקבלת החלטות‪ ,‬הקריה האקדמית קריית אונו‪,‬‬
‫והאוניברסיטה העברית‬
‫(‪ )4‬פרופסור לכלכלה התנהגותית‪ , Duke University ,‬ארה"ב‬
‫(‪ )5‬פרופסור לשיווק‪ INSEAD ,‬סינגפור‬
‫שירותי בריאות כללית מחוז ירושלים והמחלקה לרפואת משפחה‬
‫האוניברסיטה העברית ירושלים‬
‫‪7‬‬
11:25-12:25 | '‫ א‬- ‫מושבים מקבילים‬
‫ | גולן‬6 ‫אולם‬
D ‫ | ישראל‬5 ‫אולם‬
Too much medicine?
‫רופא המשפח‬
‫ה‬
‫ומערכת הבריאות‬
6 ‫מושב‬
(in English)
Chairperson: Dr. Martine Granek-Catarivas
Director, Department of Family Medicine Sharon Shomron district, Clalit
Chair, Israel Association of Teachers in Family Medicine
Preventing overdiagnosis - Education:
back to clinical thinking
Dr Rita Rahmani
Meuhedet HMO
Placebo or Nocebo?
That is the question
Dr Barrie Rapoport MBBS, DCH Maccabi Health Services and Dept of Family Medicine, Tel-Aviv University
5 ‫מושב‬
‫ פרופ' אשר אלחיאני‬:‫יו"ר המושב‬
‫מנהל המחלקה לרפואת משפחה אסיא שירותי בריאות ופרופסור‬
‫לניהול אוניברסיטת אריאל‬
‫ ניתוח‬- ‫נגישות לשירותי בריאות לפי מקור התשלום‬
2009 ‫נתוני הלמ"ס‬
‫פרופ' אמנון להד‬
‫החוג לרפואת המשפחה של האוניברסיטה העברית והמחלקה‬
‫ שירותי בריאות כללית ירושלים‬,‫לרפואת המשפחה‬
‫המתאם בין המשתנים הקליניים והדמוגרפיים‬
‫להיעדרות מהעבודה בחולי סוכרת‬
‫ד"ר שלמה משה‬
Steeper increases of LDL and total cholesterol
over time are associated with higher systemic
inflammation levels in elderly with type 2
diabetes
Anthony Heymann M.D.(1), Ramit Ravona-Springer
M.D. (2) , Erin Moshier M.Sc. (3) , James Godbold Ph.D.
(3), Michal Schnaider Beeri Ph.D. (2,3)
‫הגדרה חדשה לעומס הביקורים של מטופל אצל רופא‬
‫ האם קשורה למדדי טיפול ואיזון בסוכרת‬- ‫המשפחה‬
‫ ד"ר דורון‬,)1( ‫ פרופ' חיים ביטרמן‬,)1,2( ‫פרופ' שלמה וינקר‬
)1( ‫ פרופ' ארנון כהן‬,)1(‫קורמנשטר‬
‫ שירותי בריאות כללית‬,‫) משרד רופא ראשי‬1(
‫ שירותי בריאות כללית‬,‫) המחלקה לרפואת המשפחה מחוז מרכז‬2(
(1) Maccabi Healthcare Services
(2) Tel Ha Shomer Medical Centre
(3) Mt Sinai Hospital NY
Self-medication and home remedies for
common colds - Israeli Arm of European study
Dr Robert Hoffman
‫ האם משפיע‬- ‫רצף הטיפול על ידי רופא משפחה קבוע‬
?‫על תוצאי בריאות של חולי סכרת‬
,‫ ד"ר עודד וקסברג‬,‫ ד"ר ששון נקר ז"ל‬,‫ד"ר אלכס לוסטמן‬
‫פרופ' שלמה וינקר‬
,‫ כללית‬,‫המחלקה לרפואת המשפחה מיסודו של ד"ר ששון נקר‬
‫מחוז מרכז‬
Working group of European Network of General Practitioners
Maccabi Health Services and Dept of Family Medicine, Tel-Aviv University
The quality of life of type 2 diabetes patients
in condition of health system reformation in
Ukraine
Tkachenko Victoria P.L. Shupyk
National Medical Academy of Postgraduate Education, Ukrain
8
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ב' | ‪12:30-13:30‬‬
‫‬
‫מניעה ‬
‫סוכרת‬
‫יו"ר המושב‪ :‬פרופ' אליעזר קיטאי‬
‫יו"ר המושב‪ :‬ד"ר צופיה אילת צנעני‬
‫מנהל המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬לאומית שירותי בריאות‬
‫מ״מ מנהלת המחלקה לרפואת המשפחה מחוז צפון‪ ,‬כללית ויו״ר‬
‫החוג לרפואת המשפחה‪ ,‬בי״ס לרפואה בגליל‪ ,‬בר אילן‬
‫‬
‫טיפול בסטטינים למניעה ראשונית של מחלה‬
‫טרשתית‪ ,‬במטופלים בסיכון נמוך ובינוני למחלה‬
‫קרדיווסקולרית ‪ 10 -‬שנות מעקב‬
‫ד"ר איריס כשר (‪ ,)1‬פרופ' ארנון כהן (‪ ,)2‬ד"ר דורון קומנשטר‬
‫(‪ ,)2‬פרופ' שלמה וינקר (‪)1,2‬‬
‫(‪ )1‬המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬מחוז מרכז‬
‫(‪ )2‬משרד רופא ראשי‪ ,‬הנהלה ראשית‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬
‫התערבות קהילתית לאכילה בריאה בקיבוץ יטבתה ‪-‬‬
‫תוצאות שנה א'‬
‫ד"ר רני פולק (‪ ,)1,2‬פרופ' אליוט בארי (‪ ,)2‬גב' רקפת אריאלי‬
‫(‪ ,)1‬ד"ר מתי זיו (‪)3‬‬
‫(‪ )1‬המרכז לאורח חיים בריא‪ ,‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי‪ ,‬הדסה‬
‫(‪ )2‬הפקולטה לרפואה‪ ,‬הדסה והאוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬
‫(‪ )3‬מרפאה אזורית חבל אילות‪ .‬אילת ואזור יוספטל‪ .‬מסונף למחוז‬
‫דן פ"ת שירותי בריאות כללית‬
‫השפעת קורס רפואת אורחות חיים על ידע‪ ,‬ידע‪,‬‬
‫עמדות והתנהגות של רופאים‬
‫ד"ר רני פולק (‪ ,)2‬ד"ר אדווה צוק און (‪ ,)1‬דר מיכל שני (‪ ,)1‬ד"ר‬
‫לילך מלצקי (‪)1‬‬
‫(‪ )1‬החוג לרפואת אורחות חיים ‪ -‬האיגוד לרפואת המשפחה‬
‫(‪ )2‬המרכז לבישול ואורח חיים בריא והמחלקה לרפואת המשפחה‪,‬‬
‫המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה‬
‫גישת רופאים ישראלים לטיפול בגורמי סיכון‬
‫קריווסקולרים‪ -‬סקר‬
‫ד"ר חני ישועה (‪ ,)1‬ד"ר שירה זלבר (‪ ,)2‬ד"ר ריצ'רד ג'‪ .‬שוסטר‬
‫(‪ ,)3‬ד"ר קולין צ'רי (‪ ,)3‬ד"ר אנדרה מטלון(‪)1‬‬
‫(‪ )1‬המחלקה לרפואת המשפחה דן פ"ת ות"א יפו‪ -‬כללית‪,‬‬
‫ואוניברסיטת תל אביב‬
‫(‪ )2‬אוניברסיטת חיפה‬
‫(‪ )3‬אוניברסיטת ג'ורג'יה‬
‫‬
‫‬
‫‪ 9‬שנות מעקב אחר תוכנית התערבותית לאיזון לחץ‬
‫דם בחולי סוכרת במרפאת שוהם‬
‫ד"ר שמעון לוין‪ ,‬ד"ר אלכס לוסטמן‬
‫המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬מיסודו של ד"ר ששון נקר‪ ,‬כללית‬
‫מחוז מרכז‬
‫מצב סוציו‪-‬אקונומי‪ ,‬השימוש בשירותי רפואה והקשר‬
‫לעמידה במדדי איכות ותמותה בקרב חולי סוכרת‬
‫והיפרליפדמיה‬
‫פרופ' אמנון להד (‪ ,)1‬פרופ' שלמה וינקר (‪) 2‬‬
‫(‪ )1‬החוג לרפואת המשפחה של האוניברסיטה העברית והמחלקה‬
‫לרפואת המשפחה של מחוז ירושלים ‪ -‬הכללית‬
‫(‪ )2‬המחלקה לרפואת המשפחה מחוז מרכז והחוג לרפואת‬
‫המשפחה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫הוכחות השפעת ‪ LIRAGLUTIDE‬בחיים האמיתיים‬
‫תומכת ביעילות שנמצאה במחקרים מבוקרים‬
‫פרופ' אנטוני היימן (‪ ,)1‬ד"ר יסמין מאור (‪ ,)2‬ד"ר ענבל‬
‫גולדשטין (‪ ,)3‬ד"ר לורה טודורובה (‪ ,)4‬ד"ר פרלית שרץ‪-‬‬
‫שטרנברג (‪ ,)5‬פרופ' אברהם קרסיק (‪)2‬‬
‫(‪ )1‬החוג לרפואת המשפחה‪ ,‬בית הספר לרפואה אונ' ת"א‬
‫(‪ )2‬מרכז רפואי שיבא ואוניברסיטת תל אבי ב‬
‫(‪ )3‬מכבי שירותי בריאות‬
‫(‪ )4‬נובו נורדיסק בינלאומי‬
‫(‪ )5‬נובו נורדיסק ישראל‬
‫הגעה ליעדי המטרה במדדי איזון סוכרת בקרב חולי‬
‫סוכרת שעברו ניתוח בריאטרי ‪ 10 -‬שנות מעקב‬
‫ד"ר רינה יהלום (‪ ,)1‬פרופ' שלמה וינקר (‪ ,)2,4‬ד"ר דורון‬
‫קומנשטר (‪ ,)2‬פרופ' ארנון ד‪ .‬כהן (‪ ,)2‬ד"ר דרור דיקר (‪)3‬‬
‫(‪ )1‬חטיבת בתי חולים‪ ,‬הנהלה ראשית‪,‬‬
‫(‪ )2‬משרד רופא ראשי‪ ,‬שירותי בריאות כללית‪,‬‬
‫(‪ )3‬פנימית ד והמרכז הרב תחומי לטיפול בעודף משקל בי"ח השרון‬
‫מרכז רפואי רבין‬
‫(‪ )4‬המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬מחוז מרכז‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬
‫‪9‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ב' | ‪12:30-13:30‬‬
‫רופא המשפחה‬
‫במרכז‬
‫‬
‫מושב ‪10‬‬
‫חינו ך‬
‫רפואי‬
‫יו"ר המושב‪ :‬פרופ' איה בידרמן‬
‫יו"ר המושב‪ :‬ד"ר יוסף עזורי‬
‫יו"ר החטיבה לבריאות בקהילה‪ ,‬הפקולטה למדעי הבריאות‪,‬‬
‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ .‬שירותי בריאות כללית‪ ,‬מחוז דרום‬
‫יו"ר הועדה המדעית‪ ,‬איגוד רופאי המשפחה‪.‬‬
‫‬
‫היכן עובר הגבול בין החיים המקצועיים והחיים‬
‫האישיים של רופא המשפחה?‬
‫ד"ר עמוס ריטר (‪ )1,3‬ד"ר תמר אדר (‪)3,2‬‬
‫המאפיינים החשובים ביותר למדריך סטודנטים‬
‫בקלרקשיפ ברפואת המשפחה ‪ -‬עמדות מדריכים‬
‫ד"ר חפציבה ד‪ .‬אורן (‪ ,)1‬ד"ר דורון גראוס (‪ ,)1,2‬ד"ר אנדרה‬
‫מטלון (‪) 1,2‬‬
‫(‪ )3‬החוג לרפואת המשפחה‪ ,‬הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט‪,‬‬
‫הטכניון‪ ,‬חיפה‬
‫(‪ )1‬המחלקה לרפואת משפחה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש רבין קמפוס‬
‫בילינסון‪ ,‬שירותי בריאות כללית‪ ,‬מחוז ת"א‪-‬יפו‪.‬‬
‫(‪ )2‬החוג לרפואת משפחה‪ ,‬הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‪,‬‬
‫אוניברסיטת ת"א‬
‫הקשר בין מאפייני הקיבוץ לשביעות הרצון ולשחיקה‬
‫של הרופאים העובדים בו‬
‫ד"ר ליאורה ארונסון‪ ,‬ד"ר רעות שוהם וד"ר אנדרה מטלון‬
‫‬
‫ציפיות סטודנטים לרפואה בשנה השישית‬
‫מהקלרקשיפ ברפואת המשפחה‪.‬‬
‫ד"ר ענת גבר (‪ ,)1,2‬ד"ר אלה ברונשטין (‪ ,)1‬ד"ר אנדרה מטלון‬
‫(‪)1,2‬‬
‫המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬ביה"ח בילינסון‬
‫וכללית‪ ,‬מחוז דן‪-‬פ"ת‬
‫אי שביעות רצון של רופאים ושינוי מלמטה למעלה ‪-‬‬
‫החוויה הישראלית‬
‫פרופ' אשר אלחיאני (‪ ,)1‬ד"ר גילי גבאי (‪)2‬‬
‫(‪ )1‬המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬אסיא שירותי בריאות והפקולטה‬
‫למדעי הבריאות‬
‫(‪ )2‬אוניברסיטת אריאל‪ ,‬המכללה למנהל ‪ -‬המסלול האקדמי‬
‫‬
‫‬
‫הסיבות השכיחות לפניה לרופא המשפחה בישראל‬
‫קיץ ‪2013‬‬
‫ד"ר תמר‪ ‬אדר (‪ ,)1,4‬ד"ר דניאל אהרונסון (‪ ,)1,4‬ד"ר ראויה‬
‫ג'ואמיס (‪ ,)1,4‬ד"ר הדיל חבשי (‪ ,)1,4‬ד"ר יונתן האיוש (‪,)2,4‬‬
‫ד"ר אלכסנדר חרצ'נקו (‪ ,)3,4‬ד"ר אורית כהן קסטל (‪,)2,4‬‬
‫פרופ‪/‬מ חאלד כרכבי (‪ ,)1,4‬גב' אורלי צ'ילג‪-‬טלמור (‪ ,)1,4‬ד"ר‬
‫אורלי שניידר (‪) 1,4‬‬
‫(‪ )1‬המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬שירותי בריאות כללית‪ ,‬מחוז חיפה‬
‫וגליל מערבי‬
‫(‪ )2‬המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬מכבי שירותי בריאות‬
‫(‪ )3‬המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬קופת חולים מאוחדת‬
‫(‪ )4‬הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט‪ ,‬הטכניון‪ ,‬חיפה‬
‫‪10‬‬
‫(‪ )1‬ביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‪,‬‬
‫(‪ )2‬המחלקה לרפואת המשפחה בילינסון ומחוז דן פ"ת‪ ,‬כללית‬
‫‬
‫חינוך ועידוד מתמחים ברפואת משפחה לרפואה‬
‫עצמאית‬
‫ד"ר ברקוביץ תמי‬
‫מכבי שרותי בריאות‬
‫‬
‫מתמחה שלב א' במרפאה עצמאית ‪ -‬סיכום לאחר ‪12‬‬
‫מתמחים במרפאה‬
‫ד"ר עמוס ריטר‬
‫מכבי שירותי בריאות‪ ,‬מחוז הצפון‪,‬‬
‫והמחלקה הצפונית לרפואת המשפחה במכבי‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ב' | ‪12:30-13:30‬‬
‫אולם ‪ | 5‬ישראל ‪D‬‬
‫אולם ‪ | 6‬גולן‬
‫על מתבגרים‬
‫ועל קשישים‬
‫‪Why attend international‬‬
‫?‪exchange-programs‬‬
‫‪- a focus group based‬‬
‫‪research among junior‬‬
‫‪GP's‬‬
‫מושב ‪12‬‬
‫מושב ‪11‬‬
‫יו"ר המושב‪ :‬ד"ר הדר מרום‬
‫ראש ענף שירותי רפואה ומנהלת המחלקה לרפואת משפחה של‬
‫חיל הרפואה‬
‫‬
‫הערכת תפיסה מרחבית בקשישים ע"י מבחני ציור‬
‫בהשוואה לבדיקת ‪ NEUROTRAX‬כבדיקת ‪GOLD‬‬
‫‪STANDART‬‬
‫ד"ר בוריס פונצ'יק (‪ ,)1,2‬ד"ר אביטל שפובלוב (‪ ,)2‬ד"ר יאן‬
‫פרס (‪)1,2‬‬
‫משפחה ורפואה ראשונית‪ ,‬הפקולטה למדעי הבריאות‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫בן גוריון בנגב‬
‫(‪ )2‬שירותי בריאות כללית מחוז דרום‪ ,‬היחידה להערכה גריאטרית‬
‫כוללנית‬
‫‬
‫‬
‫)‪(in English‬‬
‫‪Chairperson: Dr. Ronen Brand‬‬
‫‪Department of Family Medicine, Haifa, Clalit‬‬
‫‪Dr. Nathanja Van-Moppes, Dr Michael Kaffman, Dr.‬‬
‫‪Ronen Brand, Dr. Miriam Cohen, Dr. Avi Teszler‬‬
‫‪session for the visitors of Ben Mayer exchange program‬‬
‫שברים בצוואר הירך במטופלים מעל גיל ‪ 65‬עם תפקוד‬
‫תקין של בלוטת התריס‬
‫ד"ר אבי לידר (‪ ,)1‬ד"ר רחלי חפץ ‪ -‬איזנפלד (‪ , )2‬גב'‪ ‬אפרת‬
‫כהן (‪ ,)3‬ד"ר דוד שגב (‪ ,)3‬פרופ' מיכאל לישנר (‪ , )1,5‬ד"ר דורון‬
‫חרמוני (‪)3,4,5‬‬
‫(‪ )1‬מחלקה פנימית א'‪ ,‬בית חולים מאיר‬
‫(‪ )2‬המחלקה לגריאטריה‪ ,‬בית חולים מאיר‬
‫(‪ )3‬הנהלה רפואית‪ ,‬מחוז שרון שומרון‪ ,‬שרותי בריאות כללית‬
‫(‪ )4‬המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬מחוז שרון שומרון‪ ,‬כללית‬
‫(‪ )5‬בית הספר לרפואה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‬
‫תכנית מניעת נפילות בקשישים ‪ -‬ירידה בביקורים‬
‫במרפאה ושיפור בבריאות‬
‫ד"ר נחמן אש‪ ,‬ד"ר דניאל לנדסברגר‪ ,‬ד"ר אריאלה פרמדר‪ ,‬גב'‬
‫אילת שור‬
‫מחוז השרון מכבי שירותי בריאות‬
‫הקשר בין ‪ ,BMI‬מצב סוציואקונומי‬
‫במתבגרים ‪ -‬מחקר חתך רוחבי‬
‫ד"ר ברק גורדון (‪ ,)1,2‬ד"ר אביעד חסיד (‪ ,)1‬גב' אסטלה דרזנה‬
‫(‪ ,)1,2‬גב' דורית צור (‪ ,)1‬פרופ' ארנון אפק (‪)2‬‬
‫ואסתמה‬
‫(‪ )1‬חיל הרפואה‪ ,‬צה"ל‬
‫(‪ )2‬הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬
‫‪13:30-14:30‬‬
‫ארוחת צהריים‬
‫וביקור בתערוכה‬
‫‪11‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ג' | ‪14:30-15:45‬‬
‫מושב ‪13‬‬
‫מצגות בזק א'‬
‫יו"ר המושב‪ :‬ד"ר גילי עופר ביאלר‬
‫מנהלת המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬מרכז ירושלים והשפלה‪ ,‬מכבי שירותי בריאות‬
‫מאפיינים ייחודיים של סוכרת בקרב עולי אתיופיה‬
‫ד"ר ע‪ .‬יפה (‪ ,)1‬ד"ר א‪ .‬א סמנר (‪ ,)2‬ד"ר ש‪ .‬מ‪ .‬גבעון (‪)3‬‬
‫(‪ )1‬היחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת‪ ,‬מרכז רפואי הלל יפה‬
‫‪)2( Section on Ethnicity and Health, NIH, Bethesda, Maryland ,‬‬
‫(‪ )3‬המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬מחוז שרון שומרון‪ ,‬כללית‬
‫מגמות פרסומים מדעיים ברפואה משלימה בחמישים‬
‫השנים האחרונות‬
‫ד"ר יוליה טרייסטר‪-‬גולצמן‪ ,‬פרופ' רוני פלג‬
‫המחלקה לרפואת משפחה ומרכז סיאל למחקר ברפואת משפחה‬
‫ורפואה ראשונית‪ ,‬הפקולטה למדעי הבריאות‪ ,‬אוני' בן‪ -‬גוריון בנגב‪,‬‬
‫ושירותי בריאות כללית‪ ,‬מחוז דרום‬
‫‬
‫טיפול אנטיביוטי בדלקת דרכי השתן ‪ -‬האם ניתן‬
‫להתאפק ?‬
‫ד"ר יונתן אוראל (‪ ,)2,5‬ד"ר יעל ארוב (‪ ,)5,2‬ד"ר נועה גולדשר‬
‫(‪ ,)5,3‬ד"ר רים הינדי (‪ ,)1,5‬ד"ר שמואל חודרה (‪ ,)2,5‬ד"ר נבין‬
‫חורי (‪ ,)5,1‬ד"ר מחמוד חטיב (‪ ,)5,1‬ד"ר ננסי פרידמן (‪ ,)5,1‬גב'‬
‫אורלי צ'ילג‪-‬טלמור (‪ ,)5‬ד"ר מרדכי אלפרין (‪ ,)5,1‬ד"ר אורית‬
‫כהן קסטל (‪ ,)2,4‬פרופ‪/‬מ חאלד כרכבי (‪)5,1‬‬
‫(‪ )1‬המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬
‫(‪ )3‬המחלקה לרפואת משפחה ‪ -‬צה"ל‬
‫(‪ )4‬החוג לסיעוד‪ ,‬הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות‪ ,‬אוני' חיפה‬
‫(‪ )5‬החוג לרפאות המשפחה‪ ,‬הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט‪ ,‬הטכניון‬
‫‬
‫קשר בין שימוש כרוני ב‪ Benzodiazepines-‬לתחלואה‬
‫נלוות‬
‫ד"ר איגור מונטאנו (‪ ,)1,2‬ד"ר יאן פרס (‪ ,)1,2‬ד"ר אולג‬
‫שומייקו (‪)3‬‬
‫רפואה מקוונת בקרב נשים בהריון‬
‫שרון דודסקו (‪ ,)1‬פרופ' רוני פלג (‪)1,2‬‬
‫(‪ )1‬בית הספר לרפואה‪ ,‬הפקולטה למדעי הבריאות‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫‬
‫טכניקת ‪ Modified Infiltration‬כטיפול ב‪Cutaneous-‬‬
‫‪Nerve Entrapment Syndrome‬‬
‫ד"ר סודי נמיר‬
‫מחלקה לרפואת המשפחה אוניברסיטת בן גוריון מרפאת אלון‬
‫מורה ‪ ,‬שכם ‪ ,‬שומרון‬
‫ביטויים קליניים של אטופיה כגורמי סיכון להתפתחות‬
‫אסטמה בחיילים המועסקים במקצועות השונים‬
‫בצה"ל‬
‫ד"ר שלמה משה‪ ,‬ד"ר מיכל תבור‪ ,‬ד"ר אורן זק‬
‫‬
‫איזה חלק מעבודתו מקדיש רופא המשפחה למחלת‬
‫הסוכרת במרפאת עירונית בחיפה בשנת ‪?2013‬‬
‫ד"ר שרה סיגלט‪ ,‬ד"ר אינה מרום‪ ,‬פרופ'‪/‬מ חאלד כרכב י‬
‫המחלקה לרפואת משפחה‪ ,‬שירותי בריאות כללית מחוז חיפה‬
‫וגליל מערבי‪ ,‬הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט‪ ,‬הטכניון‪ ,‬חיפה‬
‫הצגת מקרה ‪ -‬אתגר אבחנתי‬
‫ד"ר אבירם דונסק י‬
‫המחלקה לרפואת המשפחה אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫שירותי בריאות כללית מחוז מרכז מרפאת עשרת‬
‫בן גוריון בנגב‪,‬‬
‫(‪ )2‬שירותי בריאות כללית מחוז דרום‪.‬‬
‫(‪ )3‬המרכז לבריאות הנפש באר שבע‪.‬‬
‫‬
‫‪12‬‬
‫מגמות השימוש בסטטינים בקהילה בעשור הראשון‬
‫של המאה ה‪21-‬‬
‫ורדה שלו (‪ ,)1,2‬קלרה וייל (‪ ,)1‬רענן רז (‪ ,)1‬ענבל גולדשטיין‬
‫(‪ ,)1‬דליה וייצמן (‪ ,)1‬גבריאל חודיק (‪)1,2‬‬
‫(‪ )1‬חטיבת הבריאות‪ ,‬מכבי שירותי בריאות‬
‫(‪ )2‬הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ג' | ‪14:30-15:45‬‬
‫מושב ‪14‬‬
‫מצגות בזק ב'‬
‫יו"ר המושב‪ :‬ד"ר מיכל שני‬
‫מזכירת איגוד רופאי המשפחה‬
‫חסמים להצמדות לטיפול אנטי‪-‬היפרגליקמי‪ :‬מחקר‬
‫תלת לשוני‬
‫ד"ר רונן ברנד‪ ,‬ד"ר כריסטינה סולבך סבאח‪ ,‬ד"ר אורית כהן‬
‫קסטל‪ ,‬אורלי טלמור‪ ,‬פרופ‪/‬מ חאלד כרכבי‬
‫אין אונות כמנבאת מחלה קרדיווסקולרית ‪ -‬האם‬
‫רופא המשפחה שואל?‬
‫ד"ר יעל שוב‪-‬עמי גלר‪ ,‬ד"ר שמואל גבעון‪ ,‬ד"ר מרטין גרנק‪-‬‬
‫קטריבס‬
‫המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬שירותי בריאות כללית מחוז חיפה‬
‫המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬שירותי בריאות כללית מחוז שרון‬
‫שומרון‬
‫‬
‫פסיכוהיסטוריה ‪ -‬מה אנו יכולים ללמוד על ‪ADHD‬‬
‫הגורמים המשפיעים על הפנית מטופלים עם סוכרת‬
‫ליועצים ‪ -‬מחקר עמדות ופרקטיקה‬
‫ד"ר יעקב פוגלמן (‪ ,)2,1‬פרופ‪/‬מ כרכבי חאלד (‪ ,)2,3‬ד"ר‬
‫אביבית גולן (‪)1,4‬‬
‫(‪ )2‬הפקולטה לרפואה בטכניון‬
‫(‪ )3‬המחלקה לרפואת המשפחה חיפה וגליל מערבי‪ ,‬כללית‬
‫‬
‫הבדלים בלחץ הדם בין הידיים בנבדקים צעירים‬
‫ובריאים‬
‫ד"ר אלון גרוסמן (‪ ,)1,2,3‬מר אלכס פרוקופץ (‪ ,)1‬ד"ר ברק‬
‫גורדון (‪ ,)1,2,4‬ד"ר נירה מורג‪-‬קורן (‪ ,)2,3‬פרופ' אהוד‬
‫גרוסמן (‪)3,5‬‬
‫(‪ )1‬היחידה לרפואה אוירית‪ ,‬חיל האוויר‬
‫(‪ )2‬הפקולטה לרפואה עש‪ ,‬סאקלר‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‪ ,‬ת"א‬
‫(‪ )3‬המרכז הרפואי ע"ש יצחק רבין‪ ,‬קמפוס בילינסון‪ ,‬פתח תקווה‬
‫(‪ )4‬המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬חיל הרפואה‬
‫(‪ )5‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬
‫השפעת האשפוז על הנכונות להפסקת עישון‬
‫ד"ר מירי גולן אטיה (‪ ,)1,3‬ד"ר אורית כהן קסטל (‪,)1,2‬‬
‫ד"ר ליהיא שפיר (‪ ,)1,3‬ד"ר רחל דהן (‪ ,)1,3‬פרופ‪/‬מ חאלד‬
‫כרכבי (‪)1,3‬‬
‫(‪ )1‬החוג לרפואת משפחה‪ ,‬הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט‪ ,‬הטכניון‬
‫(‪ )2‬החוג לסיעוד ע"ש שריל ספנסר‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫(‪ )3‬המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬שירותי בריאות כללית‪ ,‬מחוז‬
‫חיפה וגליל‪-‬מערבי‬
‫בתנ"ך?‬
‫ד"ר יבגני מרזון (‪ ,)1,2‬פרופ' אליעזר קיטאי (‪ )1,2‬ד"ר אביבית‬
‫גולן‪-‬כהן (‪)1,2‬‬
‫(‪ )2‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‬
‫מתן מס' טלפון אישי ו‪/‬או מייל של רופא למטופל ‪-‬‬
‫מנקודת מבטו של המטופל במגזר הבדואי‬
‫ד"ר שאדי אבו‪-‬קרן‪ ,‬ד"ר ג'אמל אגאבריה‪ ,‬פרופ' רוני פלג‬
‫ורפואה ראשונית‪ ,‬הפקולטה למדעי הבריאות‪ ,‬אוני' בן גוריון בנגב‪,‬‬
‫שירותי בריאות כללית‪ ,‬מחוז דרום‪ ,‬ישראל‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫ידע ועמדות בקרב נשים‪ :‬גישות מניעתיות בסרטן‬
‫השד‬
‫ד"ר סמדר ריין (‪ ,)2,1‬פרופ' רוני פלג (‪) 2‬‬
‫(‪ )1‬מכבי שירותי בריאות‪.‬‬
‫בן‪ -‬גוריון בנגב‬
‫‬
‫‬
‫משפחה בדואית מוסלמית עם צליאק ומחלות‬
‫אוטואימיוניות אחרות בכמה בני משפחה‬
‫ד"ר יוליה טרייסטר גולצמן‪ ,‬פרופ רוני פלג‬
‫ורפואה ראשונית‪ ,‬הפקולטה למדעי הבריאות‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬‬
‫גוריון בנגב‪ ,‬כללית‪ -‬מחוז דרום‬
‫‪13‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ג' | ‪14:30-15:45‬‬
‫מושב ‪15‬‬
‫סדנה‪ :‬טיפול בחולה ולא ‬
‫במחלה ‪ -‬דיון על מקרים‬
‫מושב ‪17‬‬
‫סדנה ברפואה ‬
‫סיפורית‬
‫יו"ר המושב‪ :‬ד"ר חני ישועה‬
‫יו"ר המושב‪ :‬פרופ' אנטוני היימן‬
‫סגנית מנהל המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬מחוז ת"א‪ ,‬כללית‬
‫ראש החוג לרפואת המשפחה ‪ ‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ומנהל‬
‫המחלקה להתמחות ברפואת המשפחה קופת חולים מאוחדת‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫רפואה בראי ישר ‪ -‬טיפול בחולה ולא במחלה ‪ -‬דיון‬
‫על מקרים‬
‫ד"ר שמואל גבעון (‪ ,)1‬ד"ר עוזי מילמן (‪)2‬‬
‫(‪ )1‬המחלקה לרפואת המשפחה מחוז שרון‪-‬שומרון‪ ,‬כללית‪ ,‬והחוג‬
‫לרפואת המשפחה אוניברסיטת ת"א‬
‫(‪ )2‬יחידת מחקרים מחוז חיפה וגליל מערבי‪ ,‬כללית והפקולטה‬
‫לרפואה בטכניון‬
‫‬
‫‬
‫סיפורי רופאים ומטופלים בנושא "רפואה בהפרזה"‪-‬‬
‫סדנה ברפואה סיפורית ‪Narrative Medicine‬‬
‫עינת אברהמי‪ ,)1( ,PhD ,‬מיכאל קאפמן‪)2( MD ,‬‬
‫(‪ )1‬תוכנית ההתמחות ברפואת המשפחה הטכניון‪ ,‬ביה"ס לרפואה‬
‫הדסה עין כרם האונ' העברית‪ ,‬החוג לסיעוד אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫(‪ )2‬המחלקה לרפואת משפחה חיפה וגליל מערבי‪ ,‬שירותי בריאות‬
‫כללית‬
‫סדנה‪ :‬מניעת‬
‫אבחון וטיפול יתר‬
‫ הסברה למטופלים‬‫‪ -‬האם וכיצד?‬
‫‪A journey to the future‬‬
‫‪of Family Medicine and‬‬
‫ ‪public health care‬‬‫‪panel discussion‬‬
‫מושב ‪16‬‬
‫יו"ר המושב‪ :‬פרופ' אמנון להד‬
‫ראש החוג לרפואת המשפחה של האוניברסיטה העברית ומנהל‬
‫המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬שירותי בריאות כללית ירושלים‬
‫מושב ‪18‬‬
‫‪Chairperson: Dr. Yael Livni-Gillerman‬‬
‫מניעת אבחון וטיפול יתר‬
‫ הסברה למטופלים‪:‬‬‫האם וכיצד?‬
‫פרופ' אמנון להד‪ ,‬ד"ר רונן ברקת ברוך‪ ,‬ליאור וולף‪ ,‬ד"ר אסי‬
‫סיקורל‬
‫‪Department of Family Medicine, Rabin and Tel-Aviv District, Clalit‬‬
‫‪Panel members:‬‬
‫‪Dr. Yael Livni-Gillerman, Israel‬‬
‫‪MUDr. Eva Hnatyšanová, Czech republic‬‬
‫‪Dr. Juan Mª Rodríguez Martínez, Spain‬‬
‫‪Dr. Nathanja van Moppes, Netherland‬‬
‫‪Kirsten Damkjær, Denmark‬‬
‫‪Session for the visitors of Ben Mayer exchange program‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15:45-17:00‬‬
‫ועדת‬
‫הכנס‬
‫אסיפת‬
‫איגוד‬
‫יו"ר המושב‪ :‬פרופ' שלמה וינקר‬
‫יו"ר איגוד רופאי המשפחה בישראל‬
‫פרופ' שלמה וינקר ‪ -‬יו"ר האיגוד‬
‫אסיפה שנתית של האיגוד‬
‫הענקת פרסי האיגוד‬
‫חברי הוועדה המדעית‬
‫פרופ' אנטוני היימן‬
‫ד"ר יוסף עזורי‬
‫פרופ' אליעזר קיטאי‬
‫ד"ר מיכל שני‬
‫‪15‬‬
‫רשימות | ‪14:30-15:45‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ג'‬
‫‪16‬‬
‫המשפחה‬
‫רופאי‬
‫איגוד‬
‫החוג‬
‫המשפחה‬
‫לרפואת‬
‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫רפואה‬
‫בהפרזה?‬
‫הימנעות‬
‫מאבחון יתר‬
‫פרופ' שלמה וינקר ‪ -‬יו"ר איגוד רופאי המשפחה‬
‫‪| 19.3.14‬‬
‫תל‪-‬אביב‬
‫תקצירי‬
‫ההרצאות‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬א' | ‪11:25-12:25‬‬
‫רפואה בהפרזה?‬
‫יו"ר המושב‪ :‬פרופ'‪/‬מ חאלד כרכבי‬
‫מנהל המחלקה ויו"ר החוג לרפואת המשפחה ‪ ,‬שירותי בריאות כללית‪ ,‬מחוז חיפה וגליל‪-‬מערבי‪ ,‬הפקולטה לרפואה‪ ,‬טכניון‬
‫שיטת סיווג של אבחנת יתר כמושג‬
‫בספרות הרפואית‬
‫טיפול יתר ברפואה משלימה בקרב‬
‫חולי סרטן‬
‫ד"ר ישי מינצק ר‬
‫מכבי שירותי בריאות‪ ,‬הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫תל אביב‬
‫ש‬
‫ד״ר ארז ברוך‪ ,‬פרופ׳ משנה ערן בן אריה‪ ,‬ד״ר ג׳מאל דג ‬
‫מרפאה אינטגרטיבית אונקולוגית‪ ,‬מרכז רפואי לין חיפה‪ ,‬שירותי‬
‫בריאות כללית‬
‫‬
‫אנו‪ ,‬צוות של רופאי משפחה‪ ,‬עובדים בתכנית לרפואה משולבת‬
‫בשירות האונקולוגי במרכז הרפואי לין בחיפה‪ ,‬בשיתוף פעולה‬
‫עם אונקולוגים‪ ,‬אחיות‪ ,‬עובדות סוציאליות ומטפלים ברפואה‬
‫משלימה מסוגים שונים‪.‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫‪ - overdiagnosis‬אבחנת יתר ‪ -‬הוא מונח המופיע בספרות‬
‫הרפואית במשמעויות שונות‪ .‬עד כה עדיין לא פורסמה‬
‫(‪ )Moynihan, Doust, & Henry, 2012‬שיטת סיווג המתארת‬
‫ומאפיינית סוגים שונים של ‪ overdiagnosis‬מטרת מחקר‬
‫זה היא להבין את המשמעויות השונות של המושג בספרות‬
‫הרפואית וליצור שיטת סיווג שתאפשר הבנה ברורה יותר של‬
‫המושג‪.‬‬
‫שיטה‪:‬‬
‫מדגם של מאמרים מתוך הספרות הרפואית‪ ,‬והתיחסות עבור‬
‫כל מאמר למאפייני המחלה או מאפייני הבדיקה המאפשרים‬
‫מצב של ‪ .overdiagnosis‬אפיון מגמות שימוש במושג לאורך‬
‫השנים ובהתייחס לתחומי רפואה שונים כאונקולוגיה‪ ,‬רפואה‬
‫מונעת‪ ,‬ופסיכיאטריה‪.‬‬
‫תוצאות‪:‬‬
‫‪ Overdiagnosis‬מופיע בספרות הרפואית במשמעויות שונות‪-‬‬
‫בעבר היה שימוש רב במושג כדי לתאר אבחנה מוטעית (בדיקה‬
‫חיובית כוזבת‪ ,‬או טעות באבחנה)‪ ,‬וכיום המושג מתאר גם‬
‫תופעות אחרות‪ ,‬הבולטת ביניהן ‪ -‬אבחון של מחלה שלעולם‬
‫לא הייתה גורמת לתסמינים או למוות‪ .‬ניתן להבחין בספרות‬
‫במספר משמעויות למושג ‪: overdiagnois‬אבחון מוטעה‪,‬‬
‫הגדרת מצב נורמטיבי כמחלה‪ ,‬אבחון מחלות שלא יגרמו לנזק‬
‫בשלב לא תסמיני‪.‬‬
‫מסקנות‪:‬‬
‫סיווג זה יאפשר לשקול דרכי התמודדות שונות בהתאם‬
‫לסוגים השונים של אבחנת יתר‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫נמצא במחקרים כי יותר מ‪ 50%-‬מחולי הסרטן פונים לטיפול‬
‫ברפואה משלימה בכל שלבי מחלתם‪.‬‬
‫בהרצאה יוצגו מטופלים החולים בסרטן בשלבי טיפול ומחלה‬
‫שונים‪ ,‬שפנו לטיפול ברפואה משלימה‪ .‬לדוגמה‪ -‬חולה בשלב‬
‫טיפול כימותרפי שנוטל סוגים רבים של תוספי מזון לפי‬
‫עצות של בני משפחה וחברים‪ ,‬חולה לאחר סיום טיפול כימי‬
‫המעוניין ביעוץ תזונתי‪ ,‬חולה עם מחלה מתקדמת המקבל‬
‫טיפול ״אלטרנטיבי״ יקר ולא ידוע ממטפל לא מוכר שאינו מוכן‬
‫לחשוף את מרכיבי התכשיר אותו מנפק‪.‬‬
‫בהרצאה יודגש תפקידו של רופא המשפחה בנוגע לטיפול‬
‫ברפואה משלימה ‪ -‬שכן המטופלים מעוניינים שרופא‬
‫המשפחה יהיה מעורב בטיפול‪ ,‬ימליץ על טיפול נכון ומוצלח‬
‫וידע אם טיפול כלשהו מועיל או מזיק‪.‬‬
‫רפואה משלימה אינה מוסדרת בישראל בחקיקה או ברשיון‪,‬‬
‫ונותני השירות שלה אינם נמצאים תחת פיקוח כלשהו של‬
‫משרד הבריאות‪.‬‬
‫רופא המשפחה יכול לבצע בירור לגבי אינטראקציות בין‬
‫הטיפול המשלים לטיפול הכימי אותו מקבל המטופל‪ ,‬ליצור‬
‫קשר עם המטפל הנוסף לגבי הטיפול ולברר את אמינותו של‬
‫המטפל‪ ,‬ולהתייעץ עם מטפל אינטגרטיבי לגבי אפשרויות‬
‫טיפול שונות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬שיחה עם בני המשפחה עשויה לעזור לרופא להבין‬
‫סיבות נוספות לפניה לרפואה משלימה‪ -‬חששות מפני חוסר‬
‫תיאבון וירידה במשקל המסמלים פחד מהמוות המתקרב‪,‬‬
‫רצון לעזור שמתועל להשקעה כלכלית גדולה שלעיתים היא‬
‫חסרת משמעות רפואית ומכבידה על התפקוד המשפחתי‪,‬‬
‫וכדו׳‪.‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬א' | ‪11:25-12:25‬‬
‫הגישה לסרטן השד ‪ -‬רפואה‬
‫בהפרזה או צורך בשינוי שם‬
‫המחלה?‬
‫לחיות עם פיברומיאלגיה ‪ -‬הקשבה‬
‫לסיפור החיים כתחליף לאבחון יתר‬
‫ד"ר משה פרנקל‬
‫פרופ' איה בידרמן‪ ,‬גב' ציפי מל ר‬
‫יחידה לרפואה משלימה‪ ,‬המכון האונקולוגי בית חולים מאיר‬
‫כפר סבא‬
‫המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬הפקולטה למדעי הבריאות‪,‬‬
‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫מרפאת יעוץ‪ ,‬שירותי בריאות כללית ‪ ,‬מחוז דרום‪ ,‬באר שבע‬
‫מחלת הסרטן מהווה את הסיבה מספר אחת לתמותה‬
‫בישראל‪ .‬מדי שנה מאובחנים כ‪ 25000-‬חולים חדשים‪ ,‬מתוכם‬
‫כ‪ 4000 -‬נשים שמאובחנות עם סרטן שד‪.‬‬
‫בשנים האחרונות עולות שאלות רבות לגבי אבחון וטיפול‬
‫יתר בחולות הסובלות מסרטן השד‪ .‬ידוע שמצבים מסוימים‬
‫המתקשרים לסרטן השד כמו ‪DUCTAL CARCINOMA IN‬‬
‫‪ SITU‬וגידולים ממוקדים‪ ,‬הפרוגנוזה לגביהם טובה אף ללא‬
‫טיפול‪ .‬חלק ממצבים אלה לא יתקדמו כלל למחלה ופגיעה‬
‫בבריאות‪ .‬יש המתייחסים למצבים אלה כאל מצב של אבחון‬
‫יתר שגורר טיפול שלא מוביל לתועלת לנשים שעוברות אותו‬
‫ולעיתים גורר נזק יותר מתועלת‪ ,‬עם נטל נפשי וכלכלי כבד‬
‫שנופל על המטופלת‪ ,‬משפחתה ומערכת הבריאות‪ .‬ההערכות‬
‫בספרות המדעית מצביעות על כך שהיקף אבחון יתר זה מגיע‬
‫ליותר מ‪ 30% -‬מהנשים שאובחנו במחלה‪.) NEJM 2012 ( .‬‬
‫בעקבות כך מועלות לאחרונה שאלות רבות אם אין מקום‬
‫לשינוי כותרת "אבחנת סרטן" בחלק מגידולים אלה בתקווה‬
‫להוריד את היקף התופעה‪) JAMA 2013( .‬‬
‫במסגרת מרפאת יעוץ אנו מקבלות הפניות רבות של מטופלות‬
‫עם אבחנה של פיברומיאלגיה‪.‬‬
‫נציג את המרפאה‪ ,‬ואת תפיסת העולם שלנו בהתערבות‬
‫בחולות פיברומיאלגיה‪.‬‬
‫נביא מטופלת אחת‪ ,‬כדוגמא לכך שההקשבה לסיפור החיים‬
‫שלה והתאמת ההתערבות לבעיות שהמטופלת הציגה‪ ,‬עזר‬
‫לה למצא מענה למצוקותיה‪ ,‬מבלי להמשיך בביצוע בדיקות‬
‫ובמתן תרופות שגרמו לה לתופעות לוואי ולכן נמנעה‬
‫מלקחת‪...‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬לגבי הטיפול עצמו‪ ,‬טיפול הכולל כמותרפיה‬
‫והקרנות‪ ,‬כאשר בוחנים את יעילותו בכלים של רפואה‬
‫נתמכת עובדות מסתבר שבמקרים של סרטן שד ראשוני‬
‫ללא התפשטות‪ ,‬הטיפול מוביל לשיפור בשרידות הכוללת‬
‫(‪ )OVERALL SURVIVAL‬באחוזים בודדים בלבד ( ‪LANCET‬‬
‫‪ ,)2011‬כאשר לעיתים טיפולים אלה כרוכים בתופעות לוואי לא‬
‫מעטות ובחלקם אף עם תופעות מסכנות חיים (‪.) JNCI 2006‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬שינויים באורח חיים כמו תזונה‪ ,‬התמודדות‬
‫במתח נפשי ופעילות גופנית‪ ,‬כפי שמתועד במספר מחקרים‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬מצביע על הורדת סיכון להתפתחות מחלת‬
‫הסרטן‪ ,‬מוריד סיכון לחזרת הגידול לאחר גמר הטיפול ומוביל‬
‫לשיפור השרידות‪ .)SURVIVAL( .‬אספקט זה של הטיפול‬
‫במחלה בעבר לא זכה להתייחסות מספקת‪ ,‬ולאחרונה במספר‬
‫לא קטן של מוסדות טיפוליים מתחיל להיות מודגש יותר‬
‫בטיפול האונקולוגי השגרתי‪) CANCER 2008( .‬‬
‫בסקירה קצרה זו נדון על המידע המצטבר על אבחון וטיפול‬
‫יתר בסרטן השד והצורך לשינוי גישה בטיפול במחלה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬א' | ‪11:25-12:25‬‬
‫על דלקת גרון ועל סוכרת‬
‫יו"ר המושב‪ :‬ד"ר יוסי קושניר‬
‫מנהל המחלקה לרפואת המשפחה שרון‪-‬צפון‪ ,‬מכבי שירותי בריאות‬
‫בחירת אלגוריתם ישראלי לאבחון‬
‫וטיפול בדלקות גרון סטרפטוקוקליות‬
‫בקהילה‬
‫האם ‪ ACE‬ו‪ ARB-‬יכולים למנוע אי‬
‫ספיקת כליות מתקדמת בקרב חולי‬
‫סוכרת?‬
‫שירותי בריאות כללית‪ ,‬מחוז ירושלים‬
‫ד"ר מיכל שני‪ ,‬ד"ר ליאוניד פלדמן‪ ,‬פרופ' שלמה וינקר‬
‫ד"ר יאן מיסקין‪ ,‬פרופ' אמנון להד‬
‫רקע‪:‬‬
‫דלקת גרון היא אחת המחלות הזיהומיות השכיחות בעטיין פונים‬
‫לרפואה ראשונית‪ .‬קיימות שתי גישות מנוגדות‪:‬‬
‫האחת ‪ -‬שיש לטפל באנטיביוטיקה כאשר המחולל הוא‬
‫סטרפטוקוקוס מקבוצה ‪;]GAS[ A‬‬
‫השנייה ‪ -‬שניתן להתייחס לדלקת גרון כמחלה ‪ self-limited‬שאינה‬
‫מחויבות טיפול גם בנוכחות חיידק‪ .‬הבירור וטיפול באנטיביוטיקה‬
‫שמורה לאלה עם מחלה תסמינית קשה מלכתחילה‪.‬‬
‫בהתאם לכל אחת הגישות נבנו אלגוריתמים לזהות חולים עם ‪GAS‬‬
‫מחד‪ ,‬ומאידך לאתר מטופלים שהתחלה מוקדמת של אנטיביוטיקה‬
‫עשויה לקצר את מחלתם‪.‬‬
‫בישראל הגישה הראשונה היא הרווחת ‪ -‬האם בצדק?‬
‫מטרת העבודה היתה לאתר ולבחון את תוצאת הפעלת‬
‫האלגוריתמים שקיימים בארצות עם רמת רפואה מקבילה לישראל‪.‬‬
‫שיטות‪:‬‬
‫במחקר מוקדם שבוצע בשנים ‪ ,2007-8‬נבדקה יעילותם של משטחי‬
‫גרון מהירים במרפאות הקהילה במחוז ירושלים של שרותי בריאות‬
‫כללית‪ .‬נבנה בסיס נתונים של ‪ 2228‬חולים שכלל גיל החולה‪ ,‬מספר‬
‫התסמינים הקליניים והתוצאות של המשטח המהיר ושל תרבית‬
‫הלוע‪ .‬על מסד נתונים זה הופעלו אלגוריתמים שונים על פי קווים‬
‫מנחים לאיתור וטיפול בדלקת גרון‪.‬‬
‫האלגוריתמים הושוו על פי יכולתם לאתר ‪ ,GAS‬עלות הבירור‬
‫והטיפול‪ ,‬ושיעור מתן אנטיביוטיקה מיותרת‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬שיעור מטופלים עם ‪ GAS‬שיקבלו טיפול ביום פנייתם‬
‫לרופא היה בין ‪ 46%‬ל‪ ,84% -‬ובמשך כל מחלתם מ‪ 61% -‬ל‪.100% -‬‬
‫עלות הבירור וטיפול לכלל המטופלים נעה בין ‪ 39‬אלף למעל ‪200‬‬
‫אלף שקל‪.‬‬
‫בין ‪ 8.5‬ל‪ 42.8%-‬מהמטופלים יקבלו טיפול אנטיביוטי מיותר‪.‬‬
‫שיעור נמוך של קדחת שגרונית בישראל מאפשר לשקול את הגישה‬
‫שאינה מחייבת איתור וטיפול ב‪ GAS-‬בלוע כמטרה העיקרית‪.‬‬
‫קיצור משך המחלה מחייבת התחלת טיפול ב‪ GAS-‬כבר ביום‬
‫הפנייה לרופא‪.‬‬
‫נמצאו שני אלגוריתמים שמשלבים שיעור טיפול גבוה ביום הראשון‬
‫עם עלות סבירה של בירור וטיפול‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪Can ACEI and ARBs prevent end‬‬
‫‪stage renal disease among diabetic‬‬
‫?‪patients‬‬
‫‪Background:‬‬
‫‪ACE-I and ARBs are effective in treating diabetic‬‬
‫‪nephropathy and reversing microalbuminuria in diabetic‬‬
‫‪patients. However it is unclear whether ACEI and ARBs‬‬
‫‪can prevent ESRD.‬‬
‫‪Method:‬‬
‫‪Diabetic patients aged 40-70 years who were diagnosed‬‬
‫‪as diabetics before 2002 and bought ACEI and/or ARBs‬‬
‫‪for at least 4 months during the years 2002-2011 were‬‬
‫‪included. Patients with diagnosis of ESRD before 2002‬‬
‫‪were excluded from study. End points were ESRD or death‬‬
‫‪from any reason. Compliance was calculated for each‬‬
‫‪patient according to actual prescription purchasing and‬‬
‫‪number of treatment years with ACEI/ARB as number of‬‬
‫‪treatment months per year. Cox regression was used to‬‬
‫‪calculate hazard ratio (HR).‬‬
‫‪Results:‬‬
‫‪9,895 patients were included in the study. Mean age was‬‬
‫‪59.6±7.4 years. 5,066 (51.2%) were men. Mean BMI was‬‬
‫‪30.4±5.7. Mean systolic BP was 141.1±20.2 mmHg mean‬‬
‫‪HbA1c was 8.6±2.1 and mean eGFR was 68.2±16.9‬‬
‫‪at start. Hypertension was diagnosed in 59.7%, IHD in‬‬
‫‪21.8%, CVA in 6.5%, and PVD in 3.9% of the patients.‬‬
‫‪39.6% were smokers.‬‬
‫‪Unadjusted HR was 0.41(P<0.001) for 11 months treatment‬‬
‫‪per year and 0.17 (P<0.001) for 12 months treatment per‬‬
‫‪year. Adjusted HR was 0.61 (p=0.009) for 9 months treatment‬‬
‫‪per year, 0.62 (p=0.005) for 10 months treatment per year,‬‬
‫‪0.35 (p<0.001) for 11 months treatment per year, and 0.12‬‬
‫‪(p<0.001) for 12 months treatment per year, Compared‬‬
‫‪to prescription purchasing of 6 months or less per year.‬‬
‫‪Conclusions:‬‬
‫‪In this retrospective cohort ACEI and ARBs treatment was‬‬
‫‪associated with reduced rates of ESRD in diabetic patients.‬‬
‫‪Better medication adherence was associated with better‬‬
‫‪outcomes.‬‬
11:25-12:25 | '‫ א‬- ‫מושבים מקבילים‬
‫קשר בין איזון גרוע של סוכרת לבין‬
‫ לא מאובחן במבוגרים‬ADHD
‫) ד"ר אביבית‬1,2( ‫ פרופ' אליעזר קיטאי‬, )1,2( ‫ד"ר יבגני מרזון‬
)1,2( ‫כהן‬-‫גולן‬
‫ לאומית שירותי בריאות‬,‫) המחלקה לרפואת המשפחה‬1(
‫) אוניברסיטת תל אביב‬2(
An association between poor glycemic
control among diabetic patients and
undiagnosed adult ADHD
Background: Diabetes mellitus is particularly affected by adherence. It
has been shown that, non-adherence to important aspects
of diabetes self-care are associated with several psychiatric
disorders (depression, anxiety). One of the most common
‫הערכת מידת ההתאמה בתפיסת‬
‫איכות החיים בסוכרת בין החולה‬
‫לרופא המטפל‬
‫ פרופ' אנטוני‬,‫ ד"ר דוד דביר‬,‫ ד"ר אורלי טמיר‬,‫ד"ר ניצן שבו‬
‫היימן ופרופ' שוקי שמר‬
‫מכבי שרותי בריאות ואוניברסיטת תל אביב‬
:‫רקע‬
‫הערכת תפיסת איכות החיים על ידי המטופל תופסת מקום‬
‫מרכזי בשקילת הצורך ותזמון התערבויות רפואיות וכן‬
‫ מתן טיפול‬.‫התאמת הטיפול כפי שמכתיבים צרכיו האישיים‬
‫אינדיבידואלי זה מסייע בהיענותו לטיפול ונצפה בטיב מדדיו‬
‫ מכאן חוסר‬.‫המעבדתיים שנשמרים אופטימליים לאורך זמן‬
‫התאמה בתפיסת איכות החיים של המטופל לביןתפיסת‬
‫איכות החיים של המטופל ע"י רופאו יכולה להיות בעלת‬
.‫השפעה איכות הטיפול‬
undiagnosed chronic psychiatric disorders is ADHD, which
prevalent, at least, in 4.4% of general adult population.
Untreated ADHD is associated with poor health statutes. The
higher prevalence of obesity and type II diabetes mellitus
among young adults with ADHD diagnosis has been described
previously.
Study objectives:
To evaluate whether poor-controlled diabetics have a higher
proportion of undiagnosed ADHD.
Methods:
We conducted a population based case-control study in the
Central Region of Leumit Health Services. 13 cases (HgbA1C
more than 9%) were compared to the 13 controls (HgbA1C less
than 7%). ADHD diagnosis was based on DSM-IV criteria and
:‫מטרת המחקר‬
‫לבחון מידת התאמה בתפיסת איכות החיים בסוכרת בין‬1.1
‫החולה לרופא‬
‫לאמוד הפער וכיוונו במקרה של חוסר התאמה‬2.2
‫העריך הבדלים לפי תחום מומחיות הרופא המטפל‬3.3
:‫שיטות‬
‫הועברו שאלונים מתוקפים למטופלים הסובלים מסכרת‬
‫במרפאות רופאי המשפחה של מכבי ובמכוני הסכרת ובחנו‬
‫ לאחר מכאן רואינו הרופאים‬.‫את תפיסת איכות החיים שלהם‬
‫לגבי כל מטופל ונשאלו על איך הם תופסים את איכות החיים‬
.‫של המטופל‬
‫ הפער בהתאמה נבדק בחס‬,‫נבדקה התאמה בין השאלונים‬
‫ בנוסף נעשתה השוואה בין‬.‫למשתנים דמוגרפים ומעבדתיים‬
‫רופאי המשפחה ורופאי הסכרת‬
assessed by the Wender Utah Rating Scale (WURS). Crude
odds ratios of having ADHD were calculated and adjusted
for potential confounders and effect modifiers using stratified
analysis and Mantel-Haenszel method.
Results:
Less cases than controls were immigrants (30% vs. 76%, P
< .01), and have completed 12 year education (19.95% vs.
80.34%, P < .01). More cases than controls have a low income
(40% vs. 16%, P < .01). Odds ratio of having ADHD among
poor-controlled diabetics as compared to good-controlled was
very high- 8.02(CI 6.04-10.8).
Conclusion:
Our data confirmed that poor glycemic control is associated
with undiagnosed ADHD.
21
:‫תוצאות‬
‫ שתי המסגרות‬.2011-2012 ,‫ מרפאות מכבי‬14-‫הסקר שנערך ב‬
‫האירגוניות מהן נדגמו חולים היו מרפאות לרפואה ראשונית‬
‫ חולי‬136 ‫ אוכלוסיית המחקר כללה‬.)5( ‫) ומכוני סוכרת‬9(
‫ רואיינו‬66 -‫ רואיינו במרפאות לרפואה ראשונית ו‬70( ‫סוכרת‬
‫ רופאי‬28( ‫ רופאיהם המטפלים‬39 ‫במכוני סוכרת) וגם את‬
‫ רופאים‬11 -‫משפחה רואיינו במרפאות לרפואה ראשונית ו‬
.)‫פנימאים או אנדוקרינולוגים רואיינו במכוני סוכרת‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬א' | ‪11:25-12:25‬‬
‫אתיקה‪ ,‬פליאציה‬
‫יו"ר המושב‪ :‬ד"ר תמי ברקוביץ‬
‫מנהלת ההתמחות ברפואת המשפחה‪ ,‬מכבי שירותי בריאות‬
‫מינוי בא כוח למטופל ‪ -‬מודעות‪,‬‬
‫גישות ויוזמות רופאי משפחה‬
‫ד"ר ליפשיץ גדעון (‪ ,)1‬ד"ר שמילוביץ הילה (‪ ,)2‬ד"ר כהן מתן‬
‫(‪ ,)3‬פרופ' בן יהודה אריה (‪)4‬‬
‫(‪ )1‬המחלקה לרפואת משפחה‪ ,‬בית ספר לרפואה‪ ,‬הדסה‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫ושירותי בריאות כללית‬
‫(‪ )2‬המרכז לאיכות ובטיחות ‪ ,‬הסתדרות המדיצינית הדסה‬
‫(‪ )3‬המרכז לאיכות ובטיחות קלינית ומחלקה פנימית ג'‪ ,‬הסתדרות‬
‫המדיצינית הדסה‬
‫(‪ )4‬מחלקה פנימית ג'‪ ,‬הסתדרות המדיצינית הדסה‬
‫הסקר כלל ‪ 177‬רופאים‪.‬‬
‫ •‪ )83%( 147‬שוחחו‪ ,‬בשנה טרם הסקר‪ ,‬עם מטופלים על‬
‫נושאי מוות‪/‬מחלה קשה‪ ,‬נכות ותלות באחרים‪.‬‬
‫ •‪ )63%( 112‬מכירים את האפשרות למנות בא כוח להחלטות‬
‫רפואיות במקרה של אובדן שיקול דעת‪.‬‬
‫ •‪ )26%( 46‬הציעו למטופל מ‪.‬ב‪.‬כ בשנה טרם הסקר‪ .‬מתוך‬
‫מקרים אלו ‪ )58%( 27‬המטופלים אכן פעלו למינוי בא כוח‪.‬‬
‫מבין הרופאים שלא הציעו למטופלים מ‪.‬ב‪.‬כ‪ 74% ,‬ענו כי היו‬
‫מעוניינים להעלות נושא זה עם המטופלים שלהם‪.‬‬
‫רוב הרופאים ציינו כי המטופלים עשויים לשנות את דעותיהם‬
‫על פני זמן (‪ 89%‬מול ‪.)p=0.78 ,90%‬‬
‫בקרב רופאים שיזמו שיחות על מ‪.‬ב‪.‬כ היו פחות שסברו כי‬
‫הנושא יגרום לבעיות אצל משפחת המטופל (‪ 20%‬מול ‪,40%‬‬
‫‪ ,)p=0.02‬פחות סברו כי השיחות תדכאנה את המטופלים (‪20%‬‬
‫מול ‪ ,)p=0.001 ,45%‬פחות סברו כי השיחה עלולה לדרדר את‬
‫מצבם הרפואי של המטופלים (‪ 2%‬מול ‪ )p=0.016 ,15%‬ופחות‬
‫סברו כי אין להם את ההכשרה המתאימה לדיון בנושא זה‬
‫(‪ 11%‬מול ‪.)58%‬‬
‫ישום "הנחיות מקדימות" בישראל‬
‫ד"ר יונתן ראובן (‪ ,)1‬ד"ר מרדכי הלפרין (‪ ,)2‬ד"ר ששון מנחם‬
‫(‪ ,)1‬פרופ' פסח שוורצמן (‪)1‬‬
‫משפחה ורפואה ראשונית‪ ,‬הפקולטה למדעי הבריאות‪ ,‬אונ' ב"ג בנגב‬
‫(‪ )2‬משרד הבריאות‬
‫‪Implementing Advance Directives in‬‬
‫‪Israel‬‬
‫‪Scientific background:‬‬
‫‪A major step in end of life care was achieved in December 2005‬‬
‫‪when the Israeli parliament passed the "Dying Patient law".‬‬
‫‪Significance and Objective of the study:‬‬
‫‪To characterize the population that chooses to fill the advanced‬‬
‫‪directives (AD) and characterize the recorded AD.‬‬
‫‪Method:‬‬
‫‪A cross-sectional study, including the entire population that‬‬
‫‪signed AD in Israel from 2007 until September 2010. All‬‬
‫‪AD computerized forms were retrieved from the Ministry of‬‬
‫‪Health computerized AD database. A descriptive analysis‬‬
‫'‪of trends in giving AD, characteristics of AD signatories‬‬
‫‪population, authorized procedures, counseling and signature‬‬
‫‪setting was performed.‬‬
‫‪An increase was found in the number of AD signatories during‬‬
‫‪the years (total1167 AD signatories).‬‬
‫‪About 90% of the AD signatories were 65 years old and‬‬
‫‪above. Ninety-nine percent were Jewish. Ninety-five percent‬‬
‫‪were healthy while filling the AD. In a dying patient situation‬‬
‫‪the average number of procedures to abstain from was 16.6±‬‬
‫‪4.7 out of 19 procedures. In a non-dying patient situation, the‬‬
‫מינוי בא כח עשוי להועיל בשעת משבר בה במטופל אינו בר‬
‫דעת‪ .‬רופאי משפחה מעוניינים להעלות את נושא מינוי בא‬
‫הכוח למטופל אולם רובם לא עושים זאת‪ .‬חלקם הגדול סבור‬
‫כי לא עברו הכשרה מתאימה לניהול התהליך‪ ,‬רובם סוברים כי‬
‫מסגרת הזמן אינה מאפשרת דיונים בנושא זה‪ .‬המחקר מלמד‬
‫על מספר גורמים המעכבים שיחה מסוג זה‪ ,‬ופותחת פתח‬
‫להתערבות עתידית‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪average number of procedures to refrain was 12.7 ±3.7 out of‬‬
‫‪15 procedures.‬‬
‫‪Since the enactment of the "Dying Patient law" an increase‬‬
‫‪was found in the number of AD signatories. However there is‬‬
‫‪a need to expand the general population awareness regarding‬‬
‫‪the opportunity of filling an AD, in cancer patients and patients‬‬
‫‪with other terminal diseases and especially among non-Jewish‬‬
‫‪populations and population aged 65-75 year old.‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬א' | ‪11:25-12:25‬‬
‫דפוסי השימוש בשירותי בריאות‪,‬‬
‫איכות הטיפול ועלותו בחולים‬
‫סופניים עם סרטן מפושט‬
‫פרופ' נטע בנטור (‪ ,)1‬גב' שירלי רזניצקי (‪ ,)1‬פרופ' רן בליצר‬
‫(‪ ,)2‬ד"ר צופיה אילת‪-‬צנעני (‪)2‬‬
‫(‪ )1‬מכון ברוקדייל‬
‫רקע‪:‬‬
‫הטיפול בחולים בסוף החיים הוא סוגיה מרכזית כיום‬
‫במערכות בריאות‪ .‬ברחבי העולם הולכת ומתגבשת התפיסה‬
‫ששירותים פליאטיביים ושירותי הוספיס הם המתאימים‬
‫ביותר לחולים סופניים‪ ,‬ושלכל אדם יש זכות לקבל שירותים‬
‫מסוג זה בסוף החיים‪ .‬אולם‪ ,‬בישראל רק ‪ 15-10%‬מחולי‬
‫סרטן מקבלים טיפול פליאטיבי‪ .‬המחקר הנוכחי בוחן את‬
‫האיכות והעלות של טיפול בחולים שטופלו על ידי הוספיס‬
‫בית‪ ,‬בהשוואה לחולים שטופלו במסגרות אחרות‪ ,‬כגון‬
‫מרפאות בקהילה‪ ,‬בתי חולים כללים ואשפוז יום אונקולוגי‪.‬‬
‫זאת במטרה להבין טוב יותר כיצד ניתן לשפר את איכות‬
‫הטיפול המסופק לחולי סרטן סופניים‪.‬‬
‫ •ניתוח של נתונים מינהליים על ‪ 429‬חולים שנפטרו מסרטן‬
‫מפושט במחוז צפון של שירותי בריאות כללית לגבי ההיקף‬
‫והעלות של השימוש בשירותי בריאות בששת החודשים‬
‫האחרונים של החיים‪.‬‬
‫ •ראיונות אישיים עם ‪ 193‬בני משפחה תומכים של החולים‬
‫שנפטרו‪ ,‬שסיפקו מידע על איכות הטיפול‬
‫ •רק ‪ 21%‬מן הנפטרים קיבלו טיפול פליאטיבי משירותי‬
‫הוספיס בית‬
‫ •בהתבסס על עקרונות פליאטיביים‪ ,‬איכות הטיפול בחולים‬
‫שקיבלו שירות מהוספיס בית הייתה טובה יותר מזו של‬
‫חולים ללא הוספיס בית בממדים אלו‪:‬‬
‫ קיבלו תרופות לשיכוך כאבים וטיפול הולם לחרדה‬‫ נפטרו במקום המועדף עליהם‬‫ לא קיבלו טיפולים קורטיביים בחודשים האחרונים‬‫לחייהם‬
‫ הכינו הוראות מקדימות וקיבלו הסבר לגבי זכויותיהם‬‫ •עלות הטיפול הממוצעת בששת החודשים האחרונים לחיים‬
‫עמדה עבור החולים בהוספיס בית‪ ,‬היתה נמוכה יחסית‬
‫לחולים ללא הוספיס בית‪.‬‬
‫אתיקה רפואית יהודית‬
‫ד"ר ישראל כץ‬
‫שירותי בריאות כללית מחוז ירושלים והמחלקה לרפואת משפחה‬
‫האוניברסיטה העברית ירושלים‬
‫בת ‪ 68‬סובלת מספר שבועות מכאבים באיזור האגן מימין‬
‫אתה מתרשם מבורסיטיס ומציע נוגדי דלקת ‪ ,‬צילום האגן‬
‫תקין‪ .‬אתה מפנה את המטופלת לאורטופד להערכה‪.‬‬
‫המטופלת מבקשת "ד"ר שמעתי על מומחה מצוין בבית‬
‫החולים‪ ,‬אנא אשר התחיבות לביקור שם"‪ .‬בבקרה תקציבית‬
‫של המחוז נמצא שבמרפאתך יש הפניות רבות למומחים בבית‬
‫החולים באופן חריג בהשוואה לשאר המרפאות‪ .‬האם תאשר‬
‫הפניה? נדון במקרה זה מנקודת מבט אתית על סמך מקורות‬
‫מהמשפט העברי והאתיקה היהודית‪.‬‬
‫נתמקד בשאלות‬
‫ •האם על המטופל לפנות לרופא הכי טוב כדי לקבל טיפול?‬
‫ •האם הרופא חייב להפנות לרופא הכי טוב כאשר פונה‬
‫להתייעצות ?‬
‫ •האם קופת החולים מחויבת להעניק את הטיפול הכי טוב‬
‫לכל מטופליה או שמחויבת לטיפול סביר?‬
‫מבחינת המטופל‬
‫הדיון בנושא זה קשור לסוגיה הנוגעת לחייו של האדם המאמין‪.‬‬
‫סוגיית הביטחון וההשתדלות‪ .‬בנושא זה קיים פרדוקס‬
‫מסוים‪ .‬הרמב"ם מציג גישה רציונליסטית ומחייב את החולה‬
‫לפנות לרופא‪ .‬אך דווקא ההולכים בעקבותיו סייגו את חובת‬
‫ההשתדלות וסברו שיש מקום למאמץ סביר‪.‬‬
‫בניגוד לכך דווקא המדגישים את האמונה באל בעת מחלה‬
‫והסתייגו מפנייה לרופא‪ ,‬טענו שאם כבר פונים לרופא יש‬
‫לפנות לרופא הכי טוב‪.‬‬
‫מבחינת הרופא‬
‫נפסק בשולחן ערוך שאם יש רופא גדול ממך אסור לך לרפא!‬
‫הרב ולדנברג‪ ,‬מגדולי הפוסקים במאה ה‪ 20-‬בתחומי רפואה‬
‫והלכה מסביר שכל רופא יכול לטפל בבעיות שבהן הוא מבין‬
‫והתמחה ולא ניתן להציב סטנדרט גבוה כל כך שלא יאפשר‬
‫בכלל טיפול רפואי‪.‬‬
‫מבחינת קופת החולים‬
‫הרב אלישיב הנחשב אף הוא מגדולי הפוסקים בדור האחרון‬
‫פסק בכמה מקומות שהחובה על קופת החולים היא למתן‬
‫טיפול סביר ולא יותר‪ .‬נראה שבפסק זה הוא מביע התחשבות‬
‫גם בצרכי הציבור ובעיקרון בצדק החלוקתי‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מעידים על ערך הוספיס בית בתרומה לאיכות‬
‫הטיפול‪ .‬הטיפול במסגרת הוספיס בית נמצא גם בעלות נמוכה‬
‫יותר מטיפול ללא הוספיס בית‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬א' | ‪11:25-12:25‬‬
‫כאב‪ ,‬עיתונות רפואית‬
‫‬
‫יו"ר המושב‪ :‬ד"ר רינה רוזנברג‬
‫מ"מ מנהל המחלקה לרפואת המשפחה מיסודו של ד"ר ששון נקר‪ ,‬מחוז מרכז‪ ,‬כללית‬
‫עיתון ‪ NEJM‬במבחן הזמן ‪ -‬במשך‬
‫מאה שנה‬
‫ד"ר רומן סקורזינסקי‪ ,‬ד"ר אנדרה מטלון‬
‫ד"ר אמיר מינרבי‬
‫המחלקה לרפואת המשפחה‪-‬מחוז ת"א‪-‬יפו‪ ,‬כללית‬
‫שרותי בריאות כללית‪ ,‬מחוז חיפה וגליל‪-‬מערבי‬
‫במהלך ‪ 2013‬נעשתה סקירה של כל עיתוני ‪ NEJM‬של שנת‬
‫‪ 1913‬במסגרת קבוצת המחקר של מחלקה לרפואת המשפחה‪.‬‬
‫נושא המחקר היה "מה למדו הרופאים מעיתון ‪ NEJM‬מלפני‬
‫‪ 100‬שנה"‪.‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫לאחרונה הוקמה בחיפה מרפאת כאב קהילתית‪ ,‬המופעלת על‬
‫ידי רופא משפחה שעבר הכשרה בתחום רפואת כאב‪ .‬מטרת‬
‫המרפאה לבחון מודל חדש לפתרון המשבר בזמינות שרותי‬
‫כאב בישראל‪ .‬להלן יובאו תוצאות ראשוניות מעבודה הבוחנת‬
‫את מאפייני המטופלים במרפאה‪ ,‬את האבחנות‪ ,‬סוגי הטיפול‬
‫ותוצאי הטיפול‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪:‬‬
‫סקירת כל המאמרים מהעיתון של שנת ‪ 1913‬בסדר כרונולוגי‬
‫וחלוקתם לשלושה נושאים‪:‬‬
‫‪1.1‬מחקרים ותיאוריות שעברו את מבחן הזמן ונשארו בשימוש‬
‫ברפואה גם היום או נתנו בסיס לרפואה המודרנית‪.‬‬
‫‪2.2‬נושאים שלא עברו את מבחן הזמן והיום מעלים חיוך בפני‬
‫הקורא או שעוד לומדים על הנזקים שנגרמו למטופלים‪.‬‬
‫הנושאים האלו חולקו גם לתת‪-‬מקצועות הרפואה‪.‬‬
‫‪3.3‬נושאים שמשקפים את יחס בין החברה לרפואה של אותה‬
‫תקופה‪ ,‬כגון יחס החברה (והרפואה) למוגבלים‪ ,‬למיעוטים‪,‬‬
‫לגזע‪ ,‬למגדר‪ ,‬לסודיות רפואית והאתיקה של המחקר‬
‫הרפואי של אותם הזמנים‪.‬‬
‫מחקרים שעברו את מבחן הזמן‪:‬‬
‫אחרי סקירת אירועים שהתרחשו ב‪ 1913-‬בארה"ב ובעולם‪ ,‬יובאו‬
‫מחקרים שעברו את מבחן הזמן‪ ,‬לפי התחום המקצועי‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬
‫רפואת עיניים ‪ -‬טיפול מונע ל ‪ophtalmia neonatorum‬‬
‫הדמיה ‪ -‬שימוש ברנטגן באבחון של מחלות מערכת עיכול‬
‫אורתופדיה ‪ -‬ניסיונות ראשונים בקיבוע ניתוחי של שברים‬
‫אורולוגיה ‪ -‬התייחסות להמטוריה‪ ,‬גישה לעווית כלייתי‬
‫פרמקולוגיה ‪ -‬שימוש ב ‪ HEXAMINE‬לדלקות בדרכי השתן‬
‫מחלות זיהומיות ‪ -‬תחילת שימוש באנטיטוקסין לדיפתריה‬
‫המטולוגיה ‪ -‬טיפול בעירויי דם במצבי חרום רפואי‬
‫רפואה פנימית ‪ -‬חשיבות של יתר לחץ דם לתחלואה לבבית‪,‬‬
‫שימוש באדרנלין באסטמה‬
‫פסיכיאטריה ‪ -‬תחלואה פסיכיאטרית הקשורה לסיפיליס‪,‬‬
‫פסיכואנליזה של פרויד‬
‫מחקרים שלא עברו את מבחן הזמן‪:‬‬
‫תיאוריות ביזאריות על אטיולוגיה של סרטן‪ ,‬סוכרת ואפנדיציט‬
‫‪24‬‬
‫תוצאות ראשוניות של פעילות‬
‫מרפאת כאב שניונית בקהילה‬
‫מה אנחנו היום יכולים ללמוד מה‪ NEJM‬של ‪?1913‬‬
‫עוזר לנו להרגיש ולהבין מהות המקצוע בו אנחנו עוסקים‬
‫מלמד אותנו זהירות וספקנות בריאה לגבי טיפולים חדשים‪.‬‬
‫מעקב פרוספקטיבי אחר כלל המטופלים שנבדקו במרפאה‬
‫מאז נפתחה‪.‬‬
‫בששת חדשי המחקר הראשונים נבדקו וטופלו במרפאה ‪91‬‬
‫מטופלים ב‪ 208-‬ביקורים‪ .‬בקבלתם‪ ,‬סבלו המשתתפים מכאב‬
‫במשך חציוני של ‪ 15‬חדשים‪ .‬רובן המכריע של האבחנות היה‬
‫כאב שרירי (מיופסציאלי) (‪ ,)79%‬ובשכיחות נמוכה יותר כאב‬
‫רדיקולרי (‪ ,)7%‬פיברומיאלגיה (‪ )9%‬ואבחנות אחרות‪ .‬סוגי‬
‫הטיפול השכיחים ביותר היו הסבר ובניית תכנית פעילות‬
‫גופנית (‪ ,)79%‬הזרקות לנקודות הדק ו‪( IMS-‬דיקור יבש)‬
‫(‪ 24%‬ו‪ 44%-‬בהתאמה)‪ ,‬טיפול תרופתי (‪ )27%‬וטיפולים‬
‫אחרים‪ 7% .‬מהמשתתפים הופנו לבדיקות דימות‪ ,‬ו‪ 12%-‬מהם‬
‫הופנו לרפואה יועצת‪ .‬בחינת תוצאי הטיפול העלתה שמכלל‬
‫המשתתפים שטופלו במרפאה ‪ -59%‬החלימו (כלומר דווחו‬
‫על שיפור של ‪ 70%‬ומעלה בעצמת הכאב)‪ 14% ,‬נהנו משיפור‬
‫משמעותי בעצמת הכאב‪ 7% ,‬נהנו משיפור קל‪ ,‬מצבם של ‪21%‬‬
‫לא השתפר ושל ‪ %-3‬הורע‪ .‬באופן מעניין‪ ,‬מבין המשתתפים‬
‫שנבדקו במרפאה‪ 16% ,‬החלימו באופן ספונטני עד מועד‬
‫הבדיקה ו‪ 14% -‬הסתפקו בקבלת האבחנה והמלצות לטיפול‬
‫עצמי ולא היו מעוניינים בטיפול נוסף‪.‬‬
‫דיון‪:‬‬
‫בעבודה זו נבחנה היתכנות המודל של מרפאת כאב קהילתית‬
‫המופעלת על ידי רופא משפחה שעבר הכשרה בתחום‪.‬‬
‫התוצאות הראשוניות ממעקב אחר כלל המטופלים במרפאה‬
‫מצביעות על כך שניתן לטפל בכלים פשוטים וביעילות‪,‬‬
‫במרבית המטופלים המופנים למרפאה ולהפנות למרפאות כאב‬
‫שלישוניות את מיעוט המטופלים המורכבים הזקוקים לכך‪.‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬א' | ‪11:25-12:25‬‬
‫רפואת כאב שריר ושלד ברפואה‬
‫ד"ר דקלה אגור‪ ,‬ד"ר נגב ב ר‬
‫המחלקה לרפואת המשפחה חיפה וגליל מערבי‪ ,‬שרותי בריאות‬
‫כללית‬
‫רקע‪:‬‬
‫בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות לרפואת הכאב‪,‬‬
‫בכלל ולכאב שמקורו במערכת השריר והשלד‪ ,‬בפרט‪ .‬כיום‬
‫מוסכם שכאב הינו מחלה בפני עצמה ויש לטפל בו באופן‬
‫כוללני‪ .‬במחקרים נמצא כי כ‪ 15-20%-‬מהאוכלוסייה סובלים‬
‫מכאב חמור או כרוני‪ ,‬אולם‪ ,‬בכל הארץ פועלות כ‪ 20 -‬מרפאות‬
‫כאב בלבד‪.‬‬
‫מטרות המחקר‪:‬‬
‫תכנון התערבות לטיפול בכאבי שריר ושלד במסגרת מרפאת‬
‫רפואה ראשונית‪ ,‬על ידי הכשרה ותרגול של מיומנויות‬
‫טיפול בכאב לרופאי משפחה‪ ,‬לצורך הנגשת הטיפול בכאב‬
‫לקהילה בפריפריה שיטות‪ :‬רופאי המשפחה במרפאה איתרו‬
‫מטופלים עם כאב ממקור השריר והשלד וביצעו הערכה‬
‫ביופסיכוסוציאלית של המטופל והתלונה‪ .‬חלק מהמטופלים‬
‫זומנו להערכה נוספת עם רופא יועץ בסוגיית הטיפול בכאב‬
‫באופן אינטגרטיבי עם רופא המשפחה‪ ,‬בביקור משותף‬
‫במרפאה הראשונית‪ .‬כלל המטופלים עברו אנמנזה ובדיקה‬
‫גופנית לכאב על פי תבנית קבועה ודירוג עוצמת הכאב על פי‬
‫סולם ‪ .VAS‬סימון המטופלים ברשומה הרפואית על ידי הוספת‬
‫אבחנה אחידה‪ )myofascial pain syndrome( .‬בביקור המשותף‬
‫נקבעה תכנית טיפולית והוחל בטיפול הראשוני‪ ,‬המשך‬
‫הטיפול והמעקב בוצעו על ידי רופא המשפחה‪ ,‬ובמידת הצורך‬
‫נקבעו ביקורים נוספים לצורך הערכה משותפת עם היועץ‪.‬‬
‫איסוף הנתונים‪:‬‬
‫איסוף רטרוספקטיבי של הנתונים מהרשומה הרפואית‪,‬‬
‫ניתוח מאפייני המטופלים‪ ,‬ההתערבות ותוצאותיה מאפיינים‬
‫לאיסוף הנתונים‪ :‬גיל‪ ,‬מין‪ ,‬האיבר המעורב‪ ,‬כאב אקוטי‪/‬כרוני‪,‬‬
‫ההתערבות‪.‬‬
‫‪ ,VAS‬מתן מרשם לתרופות‪ ,‬הפניות לבדיקות עזר‪ ,‬הדמיה‬
‫ייעוצים‪ ,‬מספר ביקורים‪ ,‬מספר דיקורים‪ .‬תוצאות‪ :‬ניתוח‬
‫הנתונים מתוך הרשומה הרפואית יבוצע בחודשים ינואר‪-‬‬
‫פברואר ‪ .2014‬מסקנות (מסקנות ביניים לפני שלב ניתוח‬
‫התוצאות)‪ :‬בעקבות תכנית ההתערבות חל שינוי משמעותי‬
‫אצל כל רופאי המשפחה במרפאה‪ ,‬באופן הבירור והטיפול‬
‫במטופלים עם כאבים במערכת השריר והשלד‪ .‬מבוצע‬
‫שימוש נרחב בטכניקת טיפול של דיקור יבש על ידי כל רופאי‬
‫המשפחה במרפאה וקיימת ירידה חדה בהפניות ליעוצים‬
‫ולבדיקות הדמיה‪.‬‬
‫בדיקת ההשפעה של משתנים‬
‫שיווקיים (כגון עלות התרופה)‬
‫על יעילות הטיפול של תרופות‬
‫המכילות חומר פעיל‬
‫גב' מאיה עציון פיימן (‪ ,)1‬פרופ' אמנון להד (‪ ,)2‬ד"ר מוטי אמר‬
‫(‪ ,)3‬פרופ' דן אריאלי (‪ ,)4‬פרופ' זיו כרמון (‪,)5‬‬
‫(‪ )1‬מסלול ‪, MPH‬האוניברסיטה העברית עין כרם‪ ,‬בית הספר‬
‫לבריאות הציבור‬
‫(‪ )2‬החוג לרפואת המשפחה‪ ,‬האוניברסיטה העברית והמחלקה‬
‫לרפואת המשפחה‪ ,‬שירותי בריאות כללית ‪ -‬ירושלים‬
‫(‪ )3‬שיווק‪ ,‬שיפוט וקבלת החלטות‪ ,‬הקריה האקדמית קריית אונו‪,‬‬
‫והאוניברסיטה העברית‬
‫(‪ )4‬פרופסור לכלכלה התנהגותית‪ , Duke University ,‬ארה"ב‬
‫(‪ )5‬פרופסור לשיווק‪ INSEAD ,‬סינגפור‬
‫רקע‪:‬‬
‫מחקר יחיד שפורסם ב‪ 2008-‬ב‪ -JAMA‬הראה קשר בין‬
‫מחירה של תרופת אינבו לבין יעילות הטיפול‪ .‬המחקר מצא‬
‫שלפרמטרים שיווקיים יש השפעה על האפקטיביות של‬
‫הטיפול‪.‬‬
‫מטרה‪:‬‬
‫לבדוק האם לפרמטרים השיווקיים יכולה להיות השפעה גם‬
‫על יעילות הטיפול בתרופה המכילה חומר פעיל‪.‬‬
‫סטודנטים שהוזמנו להשתתף יודעו כי במהלכו יתבקשו ליטול‬
‫תרופה המיועדת לשיכוך כאבים וכן לחוות שדרים חשמליים‪.‬‬
‫הנבדקים חולקו בצורה רנדומאלית ל‪ 2-‬קבוצות‪ :‬מחיר נמוך‬
‫הפצה באינטרנט (ק‪ ,)1.‬מחיר גבוה‪ -‬הפצה בבתי המרקחת‬‫(ק‪ .)2.‬כויל סף הכאב האישי של כל נבדק‪ .‬בהמשך התבקשו‬
‫הנבדקים בכל הקבוצות לקרוא עלון פרסומי הנוגע לתרופה‬
‫ולענות על שאלון בו נבחנה הטמעת המניפולציה‪ .‬לאחר מכן‬
‫חווה כל נבדק סדרה רנדומאלית של שדרים חשמליים לזרועו‪,‬‬
‫בתוך טווח הכיול האישי‪ .‬עבור כל שדר התבקש הנבדק לדרג את‬
‫עוצמת הכאב‪ .‬בהמשך נטלו הנבדקים את התרופה (פרצטמול‬
‫‪ 370‬מ"ג ‪ -‬בהכנה רוקחית)‪ .‬לאחר ‪ 25‬דקות המתנה‪ ,‬כל נבדק‬
‫חווה שנית סדרת שדרים חשמליים זהה לזו שכבר קיבל‪ .‬שוב‬
‫התבקש הנבדק לדרג את עוצמת הכאב ע"ג סולמות הכאב‪.‬‬
‫תוצאות ודיון‪:‬‬
‫בשלב ראשון נבדקו ‪ 55‬נבדקים ששימשו להגדרת ההתערבות‬
‫המיטבית‪ .‬בהמשך נבדקו עוד ‪ 60‬משתתפים במסגרת מחקר‬
‫מבוקר‪ .‬בממוצע כול נבדק חווה ‪ 40‬גירויים חשמליים‪ .‬בניגוד‬
‫להשערה שתרופה יקרה יותר תפחית כאב‪ ,‬רמת הכאב‬
‫שדווחה אחרי השימוש בתרופה הייתה גבוה יותר דווקא‬
‫בקבוצה ‪ 2‬היקרה‪ .p=0.02 ,‬בניתוח רק בעבור נבדקים שהבינו‬
‫שמדובר בתרופה יקרה יותר ההבדל קטן ולא היה מובהק אך‬
‫לא נעלם‪ .p=0.07 ,‬גם ניתוח רק של הגירויים החזקים יותר לא‬
‫שינה התוצאות‪ .‬כמו כן נמצא שסטודנטים אינם מודעים כלל‬
‫למחירי תרופות וכן שנסיינים בתשלום אינם משתדלים לסבול‬
‫רמות כאב גבוהות‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬א' | ‪11:25-12:25‬‬
‫רופא המשפחה ומערכת הבריאות‬
‫יו"ר המושב‪ :‬פרופ' אשר אלחיאני‬
‫מנהל המחלקה לרפואת משפחה אסיא שירותי בריאות ופרופסור לניהול אוניברסיטת אריאל‬
‫נגישות לשירותי בריאות לפי מקור‬
‫התשלום ‪ -‬ניתוח נתוני הלמ"ס ‪2009‬‬
‫פרופ' אמנון להד‬
‫החוג לרפואת המשפחה של האוניברסיטה העברית והמחלקה‬
‫לרפואת המשפחה‪ ,‬שירותי בריאות כללית ירושלים‬
‫רקע‪:‬‬
‫מתן שירות זמין ושוויוני הינם ‪ 2‬מתוך ‪ 6‬מדדי האיכות הרפואיים‬
‫של ה ‪ .Institute of Medicine‬במחקר קודם שבוצע בירושלים‬
‫הודגם פער גדול עד פי ‪ 13‬בזמן ההמתנה לביקור מרפאה בין‬
‫רפואה פרטית לבין מרפאות ציבוריות באותו מוסד‪ .‬כמו כן רוב‬
‫רופאי הקהילה באזור חשו שיש הבדל ניכר ביכולת לקבוע תור‬
‫למרפאה‪ ,‬פרוצדורה וניתוח בין המסלול הפרטי לזה הציבורי‪.‬‬
‫מטרות‪ :‬לבחון את ההבדלים בזמני המתנה לניתוח בין מסלול‬
‫ציבורי לבין המסלולים הפרטים‪ ,‬במדגם מיצג של מדינת‬
‫ישראל‪ .‬לבדוק את ההבדל בזמני ההמתנה לביקור אצל‬
‫פסיכולוג ולביצוע הדמיית ‪.MRI‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מקיימת סקרים תקופתיים‪.‬‬
‫ב‪ 2009-‬בוצע סקר בריאות מקיף‪ ,‬אליו הוצמדו נתונים על‬
‫מצב כלכלי מדויק של המשפחות מסקר תעסוקה ‪.2010‬‬
‫הסקר מהווה מדגם מייצג‪ ,‬משוקלל של האוכלוסייה שאינה‬
‫במוסדות‪ ,‬במדינה‪.‬‬
‫נסקרו כ‪ 9000-‬בתי אב‪ 28,969 ,‬אנשים‪ .‬בזמן הסקר המתינו‬
‫בישראל כ‪ 46,500-‬איש לניתוח‪ 4.4% .‬התכוונו לשלם בעבורו‬
‫בעזרת ביטוח פרטי ו‪ 5.0%‬בתשלום פרטי לחלוטין‪ .‬מבניהם‬
‫‪ 66%‬ו ‪ 60%‬בהתאמה‪ ,‬חיכו חודש או פחות לעומת ‪ 43%‬בשאר‬
‫הקבוצה ‪ .p<0.0001‬הבדל זה נשמר גם כשחוברו כלל הניתוחים‬
‫שימומנו בצורה פרטית כולל בעזרת שב"ן‪ .‬בניתוח רב משתני‬
‫שכלל‪ ,‬גיל‪ ,‬מין ואבחנות כרוניות נשמר ההבדל‪ .‬בירושלים זמן‬
‫ההמתנה היה קצר משאר הארץ‪ .‬נתונים דומים וחמורים יותר‬
‫נמצאו לגבי זמן המתנה לטיפול פסיכולוגי‪ ,‬לטיפול פיזיותרפי‬
‫ולביצוע בדיקת ‪.MRI‬‬
‫כמו בירושלים‪ ,‬גם במדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בארץ‬
‫נמצא שמימון פרטי (כולל שב"ן) של ניתוח לא רק מאפשר‬
‫בחירה של מנתח כי אם משמש לקיצור משך ההמתנה לניתוח‪.‬‬
‫צפוי ששילוב רפואה פרטית במסגרת בתי החולים הציבוריים‬
‫יאריך את זמן ההמתנה לניתוחים במימון הציבורי‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫מחקר זה נתמך במלגה של איגוד רופאי המשפחה ע"ש ד"ר‬
‫גוסטב מוניקנדם ז"ל‪.‬‬
‫המתאם בין המשתנים הקליניים‬
‫והדמוגרפיים להיעדרות מהעבודה‬
‫בחולי סוכרת‬
‫ד"ר שלמה משה‬
‫מטרות המחקר‪:‬‬
‫סוכרת יכולה לפגוע בכמה תחומים הקשורים לתעסוקה‪:‬‬
‫היעדרויות מהעבודה עקב המחלה או סיבוכיה‪ ,‬פגיעה בכושר‬
‫העבודה ופגיעה ביכולת לביצוע מטלות בעבודה‪.‬‬
‫מספר מחקרים מצומצם נעשה בנושא היעדרויות מעבודה אצל‬
‫חולי סוכרת‪ ,‬אך אלו לא התייחסו למשתנים סוציודמוגרפיים‬
‫או קליניים כמשפיעים על ההיעדרויות‪.‬‬
‫מטרת המחקר הינה לבדוק את היקף ההיעדרויות של חולי‬
‫הסוכרת ממקום עבודתם ואת מידת ההשפעה של המשתנים‬
‫הקליניים והדמוגרפיים על היקף ההיעדרויות‪.‬‬
‫מחקר חתך‪ ,‬שאוכלוסייתו כוללת ‪ 220‬חולי סוכרת‪ ,‬גברים‬
‫ונשים‪ ,‬בגילאי העבודה וקבוצת ביקורת מתאימה (‪230‬‬
‫נבדקים)‪ .‬המידע הנוגע להיעדרויות ולמשתנים הקליניים‬
‫והסוציודמוגרפיים הופק בעזרת הרשומה הרפואית והראיונות‬
‫טלפוניים‪.‬‬
‫מצאנו כי בקרב חולי הסוכרת יש יותר ימי היעדרות מאלה‬
‫שאינם חולים (‪ 8.46‬לעומת ‪ 2.72‬בהתאמה)‪ .‬ההבדלים‬
‫מצויים לאורך כל שכבות הגיל והשכלה‪ ,‬כאשר בעלי השכלה‬
‫גבוהה נעדרים פחות מבעלי השכלה נמוכה (‪ 2.5‬לעומת ‪7.1‬‬
‫בהתאמה)‪ .‬יתר על כן‪ ,‬נמצא מתאם חיובי בין עומס העבודה‬
‫להיעדרות בשתי הקבוצות‪ ,‬כלומר ככל שעומס העבודה‪,‬‬
‫שנמדד ב‪ ,Stamina-‬היה גדול יותר כך ימי ההיעדרות היו רבים‬
‫יותר (‪ .)P=0.04( Pearson Correlation=0.098‬מצאנו כי חולי‬
‫סוכרת העובדים במגזר הציבורי נעדרים יותר מעובדי המגזר‬
‫הפרטי (‪ 9‬לעומת ‪ 7.2‬בהתאמה)‪ .‬מבחינת המשתנים הקליניים‬
‫מצאנו כי מספר ימי ההיעדרויות בעובדים סוכרתיים הלוקים‬
‫בסיבוכי המחלה גבוה יותר (‪ 15.5‬לעומת ‪ 5.7‬בהתאמה)‪ .‬לא‬
‫נמצא הבדל מובהק בין רמות ‪, HbA1C‬גיל המטופלים‪ ,‬ותק‬
‫המחלה או סוג הטיפול להיעדרויות החולים‪.‬‬
‫מחקר זה מפריך שורה של דעות קדומות סביב נושא הטיפול‬
‫באינסולין והקשר להיעדרויות העובדים‪ .‬תוצאות מחקר זה‬
‫מחזקות את הדעה שניתן לשלב חולי סוכרת המאוזנים היטב‬
‫ברוב סוגי העיסוקים ללא חשש ליותר ימי היעדרות וזאת גם‬
‫ללא קשר לוותק המחלה או גיל החולה‪.‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬א' | ‪11:25-12:25‬‬
‫הגדרה חדשה לעומס הביקורים של מטופל‬
‫אצל רופא המשפחה ‪ -‬האם קשורה למדדי‬
‫טיפול ואיזון בסוכרת‬
‫פרופ' שלמה וינקר (‪ ,)1,2‬פרופ' חיים ביטרמן (‪ ,)1‬ד"ר דורון קורמנשטר(‪,)1‬‬
‫פרופ' ארנון כהן (‪)1‬‬
‫(‪ )1‬משרד רופא ראשי‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬
‫(‪ )2‬המחלקה לרפואת המשפחה מחוז מרכז‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬
‫רקע‪:‬‬
‫ביקור של חולה סוכרת אצל רופא המשפחה יכול להוות הזדמנות לשיפור‬
‫הטיפול בסוכרת‪ ,‬גם אם זו אינה מטרת הביקור‪ .‬הרופא יכול לדון עם‬
‫החולה על שינוי באורחות החיים ועל התאמה ושינוי של הטיפול התרופתי‪.‬‬
‫בקווים המנחים אין המלצות ברורות למשך הביקור המיטבי‪ .‬במערכת‬
‫הבריאות הישראלית‪ ,‬מוטל עומס כבד על רופא המשפחה וכתוצאה מכך‬
‫משך הביקור מתקצר‪ .‬מאגרי הנתונים של הכללית מכילים נתונים לגבי‬
‫מספר הביקורים השנתי ושל משך (בדקות) של כל אחד מהביקורים‪.‬‬
‫לבחון האם קיים קשר בין המשך השנתי המצטבר של הביקורים (‪annual‬‬
‫‪ )accumulated duration of time - AADT‬אצל רופא המשפחה לבין איכות‬
‫המעקב והאיזון של חולה הסוכרת‪.‬‬
‫מחקר תצפיתי בקרב חולי הסוכרת במחוז אחד של שירותי בריאות‬
‫כללית‪ .‬מספר הביקורים וה‪ AADT-‬אצל רופא משפחה של כל אחד‬
‫מהחולים נבדק במהלך שנת ‪ .2010‬לכל חולה הוצאו נתוני רקע קליניים‬
‫וסוציו‪-‬דמוגרפים נוספים וכן נתונים אודות העמידה במדדי האיכות של‬
‫הטיפול והמעקב של סוכרת‪ .‬מדדי המעקב השנתיים שנבדקו‪,HbA1c :‬‬
‫מיקרואלבומין‪ ,LDL ,‬ל"ד‪ ,‬ופונדוס‪ .‬מדדי האיזון שנבדקו‪( HbA1c :‬מתחת‬
‫ל‪ 7 -‬ג"ר‪( LDL ,)%‬מתחת ל‪ 100 -‬מ"ג‪/‬ד"ל) ול"ד (מתחת ‪ .)130/80‬בעזרת‬
‫מודל רגרסיה רב משתני נבדק הקשר בין ‪ AADT‬לבין עמידה במדדי האיכות‬
‫בתיקון למספר הביקורים השנתי ולמאפיינים קליניים וסוציו‪-‬דמוגרפיים‪.‬‬
‫נכללו במחקר ‪ 40,116‬חולי סוכרת‪ 50.2% ,‬גברים‪ ,‬הגיל הממוצע‪64.7+12.8 :‬‬
‫שנים‪ ,‬המשך הממוצע של הסוכרת‪ 6.3 :‬שנים‪ .‬מספר הביקורים השנתי‬
‫החציוני‪ 15 :‬והמשך השנתי המצטבר של הביקורים החציוני‪ 90 :‬דקות‪ .‬מודל‬
‫הרגרסיה הסופי כלל‪ :‬מספר ביקורים שנתי‪ ,‬משך מחלת הסוכרת‪ ,‬טיפול‬
‫באינסולין‪ ,‬גיל‪ ,‬מגדר‪ ,‬מצב סוציואקונומי ועומס תחלואה כרונית‪ .‬נמצא מתאם‬
‫לינארי חיובי בין המשך השנתי המצטבר של הביקורים (‪ )AADT‬לבין הביצוע‬
‫של מדדי המעקב‪ .‬לדוגמא בהשוואה בין חולי סוכרת עם ‪ AADT‬של ‪16-30‬‬
‫דקות לבין חולים עם ‪ AADT‬מעל ‪ 120‬דקות נמצאו ביצועים טובים יותר‬
‫בבדיקות המעקב השנתיות של‪ :‬פונדוס‪ ,‬בדיקת ‪ ,HbA1c‬בדיקת מיקרואלבומין‬
‫ובדיקת לחץ דם (‪ OR‬של ‪ 1.65 ,2.41 ,1.76‬ו‪ 1.65 -‬בהתאמה)‪ .‬לא נמצא קשר‬
‫בין ה‪ AADT -‬לבין מדדי האיזון וההגעה לערכי המטרה‪.‬‬
‫הצגנו כלי מדידה חדש‪ ,‬משך שנתי מצטבר של ביקורים (‪ ,)AADT‬שנמצא‬
‫במתאם חיובי לביצוע מעקב טוב יותר אחר חולה הסוכרת‪ ,‬גם לאחר ביצוע‬
‫תיקון למספר הביקורים‪ ,‬אך ללא כל מתאם למידת האיזון וההגעה ליעדי‬
‫המטרה‪ .‬אנו ממליצים שהקווים המנחים יתייחסו לא רק למספר הביקורים‬
‫השנתי אלא גם למשך הזמן של כל ביקור (ובכך גם למשך השנתי המצטבר)‬
‫על מנת שהזמן המושקע בכל מטופל ייכנס לתחשיבי העלות‪-‬תועלת של‬
‫הטיפול והמעקב אחר חולה הסוכרת‬
‫רצף הטיפול על ידי רופא‬
‫משפחה קבוע ‪ -‬האם משפיע‬
‫על תוצאי בריאות של חולי‬
‫סכרת?‬
‫ד"ר אלכס לוסטמן‪ ,‬ד"ר ששון נקר ז"ל‪ ,‬ד"ר עודד‬
‫וקסברג‪ ,‬פרופ' שלמה וינקר‬
‫המחלקה לרפואת המשפחה מיסודו של ד"ר ששון נקר‪,‬‬
‫כללית‪ ,‬מחוז מרכז‬
‫רקע‪:‬‬
‫רצף טיפולי נחשב ברפואה ראשונית כאחד‬
‫העקרונות הליבה של טיפול‪ .‬רצף טיפול ארוך‬
‫ברפואה ראשונית קשור לשיפור ברפואה מונעת‪,‬‬
‫שיפור בשביעות רצון של מטופלים‪ ,‬פחות פניות‬
‫למיון ואישפוזים וגם ירידה בעלויות למערכת‬
‫הבריאות‪ .‬בדקנו הקשר בין רצף הטיפול ותוצאים‬
‫בריאותיים במטופלים בני‪ 40-75‬שמקבלים טיפול‬
‫לסכרת‪.‬‬
‫המחקר כלל את כל חולי הסכרת שמקבלים טיפול‬
‫תרופתי במחוז מרכז של שירותי בריאות כללית בני‬
‫‪ 40‬עד ‪ 75‬שנה‪ .‬נותחו הביקורים אצל רופא משפחה‬
‫בשנים ‪ .2011-2012‬רצף הטיפול נבדק בפרמטרים‬
‫הבאים‪ :‬שיעור הביקורים אצל הרופא הקבוע מתוך‬
‫כלל הביקורים משך השנתיים של המחקר וגם לכל‬
‫שנה בנפרד‪.‬‬
‫התוצאים הבריאותיים שנבדקו‪ :‬סכרת ‪-‬שיעורי‬
‫ביצוע בדיקת פונדוס‪ ,‬שיעורי איזון ‪ HBA1C‬ו‬
‫‪,LDL‬שיעורי הפניה לחדרי מיון‪ ,‬שיעורי אישפוז‬
‫ותמותה‪ .‬בנינו ‪ REGRESSION MODELS‬לשלול‬
‫גורמים מבלבלים‪.‬‬
‫במחקר נכללו ‪ 23,679‬מטופלים‪ .‬מתוכם ‪751‬‬
‫נפטרו במשך המעקב‪ .‬לרצף טיפול היתה השפעה‬
‫גם למדדי תהליך (כולל מדידות ל"ד‪ ,‬ביצוע‬
‫‪ HBA1C‬ביצוע בדיקות ‪ LDL‬וביצוע בדיקת שתן‬
‫למיקרואלבימין) וגם למדדי תוצאה (איזון ל"ד‪,‬‬
‫איזון ‪ ,HBA1C‬איזון‪ LDL‬ותמותה)‪ .‬לא היתה‬
‫השפעה של רצף טיפול על שימוש ב‪ ACEI‬בנוכחות‬
‫מיקרואלבומינוריה‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫נראה שרצף טיפול ע"י רופא ראשוני אחד קשור‬
‫לשיפור בתמותה ותחלואה של חולי סכרת‪ .‬חשוב‬
‫לעודד הצמדה של מטופלים לרופא ראשוני אחד‪.‬‬
‫במצבים בהם אין הדבר מתאפשר‪ ,‬יש לעודד שיתוף‬
‫פעולה והעברת מידע בין אנשי הצוות‪.‬‬
‫‪27‬‬
11:25-12:25 | '‫ א‬- ‫מושבים מקבילים‬
(in English)
6 ‫מושב‬
Too much medicine?
Chairperson: Dr. Martine Granek-Catarivas
Director, Department of Family Medicine Sharon Shomron district, Clalit, Chair, Israel Association of Teachers in Family Medicine
Placebo or Nocebo?
That is the question
Preventing overdiagnosis - Education:
back to clinical thinking
Dr Barrie Rapoport MBBS, DCH Dr Rita Rahmani
Maccabi Health Services and Dept of Family
Meuhedet HMO
Medicine, Tel-Aviv University
Background:
The placebo began its career as referring
Use of technology with sparse connection to the clinical context and
to the prescribing of a pill or capsule
the ordering of routine laboratory and imaging tests is one of the main
without any active medicinal property , in
problems leading to over-diagnosis. Along with rapid development of
order to improve the patient's condition.
new technology we can recognize the growing tendency to rely on
During the 20th century with the rapid
advances in bio-technical medicine, it fell
into disrepute, and came to be seen as
unethical.
An increased understanding of the
placebo effect' paved the way for it's use
as the standard against which to measure
new treatments in randomized controlled
technological findings more than on clinical judgment. However, our daily
practice shows that properly done, patient interviews and physical exams
can still point to the diagnosis and limit the amount of complementary
tests to those benefiting patient care. Re-education for clinical thinking
and wise use of complementary tests can diminish unnecessary use of
technology.
Aim:
To demonstrate the role of clinical re-education in reduction of technology
trials.
overuse among practicing physicians.
Explanations for the placebo effect
Methods:
include psychological processes involving
expectation and conditioning, and factors
connected to the therapeutic interaction
between doctor and patient.
The antithesis of the placebo, the
'nocebo' effect describes factors that can
bring about a deterioration in a patient's
I would present my personal experience in decreasing the amount of
unnecessary tests as part of my task as a consultant and educator
of more than 100 general practitioners in Kupat Holim Meuhedet.
Education includes personal tutoring and consulting, clinical discussions
with presentation of relevant cases and lectures. The emphasis is on
patient tailored management, wise use of imaging and referral to narrow
specializations and 'avoidance of routine laboratory ordering and treating of
condition.
"laboratory disease".
Understanding of the placebo and nocebo
examinations as a cornerstone of decision making and use of technology.
effects can help us utilise their therapeutic
potential , and perhaps even contribute to
a reduction in overtreatment.
The main focus is on various methods of interviewing patients and on physical
I will present clinical examples that I use in my education sessions.
Results:
The personal education of practicing physicians focused on clinical
thinking and appropriate use of different tests seems to change their daily
-work habits leading to the significant decrease in ordering of medical
tests. Conclusion: We could recommend the accentuation of clinical
skills on the account of unnecessary investigations as a part of practicing
physicians training.
28
11:25-12:25 | '‫ א‬- ‫מושבים מקבילים‬
Self-medication and home
remedies for common colds Israeli Arm of European study
Dr. Robert Hoffman
Working group of European Network of General Practitioners
Maccabi Health Services and Dept of Family Medicine, Tel-Aviv University
Israeli Arm of a multinational European primary care
study Upper respiratory tract infections are common viral
illnesses and self-limited. Patients frequently use home
remedies and initiate their own care. Literature exists on
self-care, but a comparative study comparing European
countries has not been done.
Aims and Objectives:
In this cross-sectional study in several (12) European
countries the following study questions will be addressed:
1.Which self-medications and home remedies do
European patients use or take when having a common
cold?
2.How did the patients learn about these self-help
strategies? Do they recommend these to others?
3.Are these measures potentially associated with adverse
health risks in patients on chronic medications?
4.Are there differences with regard to country, age, gender,
urban or rural living area, number of daily tablets,
migration status and cultural background?
Methods:
A uniform European questionnaire was developed and
translated into local language (Hebrew). The questionnaire
is comprised of MCQ's developed from a pilot survey
of participating physicians regarding patient self care,
and seven demographic questions. On a common date
questionnaires were handed out at all participating clinics
(one clinic in Israel) until the target of 120 completed
questionnaires was achieved (four days).
Inclusion criteria: Questionnaires were offered to all
patients who are:
a. 18+ years and
b. Able to understand the questionnaire or are in the
company of someone who can help (with reading,
understanding or give other help).
Results:
To be presented at conference
Conclusions:
The majority of patients utilize a wide range of self
treatment for their "cold" symptoms.
It is important that the primary care physician be aware of
these treatments and to ask the patients what they use.
Patients should be educated as to interactions between
home remedies, self medications and their chronic
medications
29
Steeper increases of LDL and
total cholesterol over time are
associated with higher systemic
inflammation levels in elderly
with type 2 diabetes
Anthony Heymann M.D.(1), Ramit Ravona-Springer
M.D. (2) , Erin Moshier M.Sc. (3) , James Godbold Ph.D.
(3), Michal Schnaider Beeri Ph.D. (2,3)
(1) Maccabi Healthcare Services
(2) Tel Ha Shomer Medical Centre
(3) Mt Sinai Hospital NY
Background:
The risk of CVD mortality in patients with DM is increased
by approximately two to three times compared to the
general population . Assessing and treating CVD risk
factors are therefore important to reduce the incidence of
CVD and associated premature mortality.
Aim:
The aim of our study was to determine the relationship
of trends of lipid levels over time with systemic levels of
the inflammatory markers C reactive protein (CRP) and
Interleukin 6 (IL-6) in the Israel Diabetes and Cognitive
Decline (IDCD) Study
Methods:
This study consists of elderly, ≥ 65 years old, with type 2
diabetes (T2D) subjects, who are engaged inparticipants
in the Israel Diabetes and Cognitive Decline study. At
baseline blood was drawn for inflammatory markers (Il-6,
CRP). All historical biochemical data was analyzed in the
same central laboratory.
Results:
Subjects had on average elevated SBP, and the vast
majority (91%) are treated with statins. Subjects averaged
18 cholesterol measurements in the diabetes registry
There was a statistically significant linear association
between natural log transformed CRP and the annual rate
of change in both LDL and total cholesterol such that per
one unit increase in the annual rate of change in LDL (LDL
increasing by 1 unit per year) there is an associated 4.4%
increase in CRP level; p=0.0131. Similarly, and per one
unit increase in the rate of change in total cholesterol there
is an associated 3.6% increase in CRP level; p=0.0239.
There was no significant linear association between CRP
and the annual rate of change in HDL.
Conclusions:
Since both inflammatory markers and LDL cholesterol
are atherogenic we have here an additional possible
explanation as to the high rate of atherosclerosis in the
diabetic population. This finding begs the question as to
whether aggressive treatment with statins will reduce the
level of inflammatory markers in this population. The finding
that an increase in HDL cholesterol is associated with a
decrease in inflammatory markersIL-6 provides further
support for regular physical activity which is still the main
method of increasing HDL cholesterol.
11:25-12:25 | '‫ א‬- ‫מושבים מקבילים‬
The quality of life of type 2 diabetes
patients in condition of health system
reformation in Ukraine
Tkachenko Victoria P.L. Shupyk
National Medical Academy of Postgraduate Education, Ukrain
Objective:
The diabetes prevalence in Ukraine was 3342,4/100000 in 2012. It
grows each year and leads to growing of disability, hospitalisation,
low quality of life (QoL). Ukrainian health system is under reformation
on family medicine principles.
THE AIM of our study was to determine the quality of life of patients
with type 2 diabetes with questionnaire ADDQol19 in condition of
health system reformation in Ukraine.
Research Design And Methods:
The cross-sectional survey was conducted to estimate the quality of
life of patients with type 2 diabetes. The standardized self-completion
questionnaire ADDQol19 (Bradley et al, 1999, Bradley & Spleight
2002), adapted to Ukraine, was used to
collect data from patients. The 24 patients
with diabetes 2 type (57,2±4,1years old,
8,9±2,6 years duration of diabetes) fulfilled the
questionnaire (intermediate outcome). Statistical
analyses were conducted by Excel 2007, SPSS,
Statistica 6.0.
Results:
Our survey showed that the mean level of present QoL score
for patients with diabetes was -0,21, the impact of diabetes on
QoL was - - 2,0, the mean average weighted impact score (AWI)
of diabetes on QoL was -3,58, indicating the negative impact of
diabetes on QoL in Ukrainian diabetes patients. The greatest
negative impact (≤ -3,5) was reported for working life, social life, sex
life, physical activity, leisure, finances. The more negatively diabetes
impacted in 67,7% of patients, which were under insulin therapy: the
mean impact of diabetes on QoL and the mean average weighted
impact score (AWI) were significantly lower in patients under insulin
therapy than in patients, who received per oral tablets (impact
of diabetes on QoL - 2,25 ±1,14 against -1,5 ±0,5, p<0,05; AWI
-4,68±0,44 against -1,3±0,3, p<0,01)
Conclusions:
The use of questionnaire ADDQol19 in Ukraine demonstrated
significant negative impact of diabetes on patients’ quality of
life, it was more significant in patients under insulin therapy. The
questionnaire ADDQol19 can be successfully used in Ukrainian
diabetes patients for estimation their quality of life.
30
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ב' | ‪12:30-13:30‬‬
‫מניעה ראשונית‬
‫יו"ר המושב‪ :‬פרופ' אליעזר קיטאי‬
‫מנהל המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬לאומית שירותי בריאות‬
‫טיפול בסטטינים למניעה ראשונית‬
‫של מחלה טרשתית‪ ,‬במטופלים‬
‫בסיכון נמוך ובינוני למחלה‬
‫קרדיווסקולרית ‪ 10 -‬שנות מעקב‬
‫התערבות קהילתית לאכילה בריאה‬
‫בקיבוץ יטבתה ‪ -‬תוצאות שנה א'‬
‫ד"ר איריס כשר (‪ ,)1‬פרופ' ארנון כהן (‪ ,)2‬ד"ר דורון קומנשטר‬
‫(‪ ,)2‬פרופ' שלמה וינקר (‪)1,2‬‬
‫(‪ )1‬המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬מחוז מרכז‬
‫(‪ )2‬משרד רופא ראשי‪ ,‬הנהלה ראשית‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬
‫ד"ר רני פולק (‪ ,)1,2‬פרופ' אליוט בארי (‪ ,)2‬גב' רקפת אריאלי‬
‫(‪ ,)1‬ד"ר מתי זיו (‪)3‬‬
‫(‪ )1‬המרכז לאורח חיים בריא‪ ,‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי‪ ,‬הדסה‬
‫(‪ )2‬הפקולטה לרפואה‪ ,‬הדסה והאוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬
‫(‪ )3‬מרפאה אזורית חבל אילות‪ .‬מסונף למחוז דן פ"ת ‪ ,‬כללית‬
‫רקע‪:‬‬
‫במחקרים הוכח בעקביות שטיפול להורדת כולסטרול על ידי סטטינים‬
‫מביא לירידה בתחלואה ובתמותה במניעה שניונית‪ ,‬בקרב חולים עם‬
‫מחלת לב איסכמית או במטופלים בסיכון גבוה למחלת לב איסכמית‪.‬‬
‫התועלת במניעה ראשונית בקרב מטופלים בסיכון נמוך ובינוני‪ ,‬לא‬
‫חד משמעית‪ .‬מטרת המחקר לבדוק את התועלת במתן סטטינים‬
‫במניעה ראשונית במטופלים בסיכון נמוך ובינוני בכל קבוצות הגיל‪.‬‬
‫מבוא‪:‬‬
‫קיבוץ יוטבתה הינו קיבוץ שיתופי בערבה אשר מדדי האיכות‬
‫המטבוליים של תושביו נמוכים מהממוצע הארצי‪ .‬בקיבוץ‬
‫מטבח מרכזי וכלבו המגישים מזונות בעלי תכולת שמן ומלח‬
‫גבוהים‪ .‬התזונה הים תיכונית מוכחת כמפחיתה תחלואה‬
‫קרדיווסקולרית‪ .‬מטרת המחקר הינה הערכת התערבות‬
‫קהילתית לשיפור אכילה בריאה בקיבוץ‪.‬‬
‫מחקר קוהורט רטרוספקטיבי‪ .‬מעקב של ‪ 10‬שנים אחר מטופלים‬
‫בסיכון נמוך ובינוני‪ ,‬גברים בגיל ‪ 35-85‬ממחוז מרכז‪ ,‬כללית‪ .‬לא‬
‫נכללו מטופלים עם מחלת לב איסכמית או מחלה שוות ערך או‬
‫מטופלים עם ערכי ‪ LDL‬מעל ‪ 220‬מ"ג‪/‬ד"ל‪ .‬לגבי כל מטופל הוצאו‬
‫הנתונים הבאים‪ :‬גיל‪ ,‬מין‪ ,HDL ,LDL ,‬כולסטרול כללי ראשון‬
‫בתקופת המחקר ללא סטטינים‪ ,eGFR ,‬ערך ל"ד סיסטולי ראשון‬
‫ומחלות רקע‪ .‬רכישת סטטינים‪ :‬תאריך רכישה ראשונה בתקופת‬
‫המחקר‪ ,‬מספר החודשים שבהם נרכשו סטטינים‪ .‬בוצע חישוב‬
‫הסיכון על פי פרמינגהם וחישוב ערך המטרה של ‪ .LDL‬תוצא עיקרי‪:‬‬
‫מוות מסיבה כלשהי או אבחנה חדשה של מחלת לב איסכמית‪.‬‬
‫שיטת מחקר‪:‬‬
‫ההתערבות כוללת תוכנית העצמה לצוות המטבח ותוכנית‬
‫הדרכה קהילתית‪ .‬המזונות במטבח חולקו ל"בריאים" ו"לא‬
‫בריאים" על פי התאמתם לעקרונות הדיאטה הים תיכונית‪.‬‬
‫נבנו לוחות מזון תוך דגש על החלפת חומרי גלם "לא בריאים"‬
‫ל"בריאים"‪ .‬הערכת התכנית בודקת את השינוי בעמדות חברי‬
‫הקיבוץ‪ ,‬הרכב המזון הנצרך ומדדי הבריאות של התושבים‬
‫מול שני קיבוצי ביקורת בערבה עם מאפיינים דומים‪ .‬המזון‬
‫בקיבוץ נקנה באופן מרוכז ומנוהל ע"י תכנית ממוחשבת‪.‬‬
‫השינוי בהרכב המזון נבדק ע"י ניתוח רשימת הקניות חצי שנה‬
‫לאחר תחילת ההתערבות (‪ )6-8/2013‬והשוואתו ל‪6-8/2012-‬‬
‫קבוצת המחקר כללה ‪ 48,507‬גברים בגילאי ‪ 35-85‬בקבוצת הסיכון‬
‫הנמוך או הבינוני‪ .‬מהם ‪ )42.2%( 20,570‬נטלו סטטינים במהלך‬
‫המעקב‪ .‬הגיל הממוצע של המטופלים בסטטינים היה ‪50.9±9.1‬‬
‫לעומת ‪ 38.6% .)p<0.001( 48.4±9.7‬מקרב המטופלים בסטטינים‬
‫לקו ביתר לחץ דם בהשוואה ל‪ 22.0% -‬בקרב הלא מטופלים‬
‫(‪ 26.8% .)p<0.001‬היו מעשנים בהשוואה ל‪ .)p<0.001(29.8%-‬ערכי‬
‫ה‪ HDL-‬היו דומים בשתי הקבוצות ‪ 44.5‬מ"ג‪ %‬לעומת ‪ 44.2‬מ"ג‪.%‬‬
‫הכולסטרול הכללי היה גבוה יותר בקרב המטופלים ‪ 216+37.4‬מ"ג‪%‬‬
‫לעומת ‪ 188+34.3‬מ"ג‪ )10.6%( 2,179 .)p<0.001( %‬פיתחו מחלת‬
‫לב איסכמית ו‪ )2.5%( 509-‬נפטרו‪ .‬מתוך ‪ 27,937‬שלא השתמשו‬
‫בסטטינים ‪ )13.5%( 3,785‬פיתחו מחלת לב איסכמית ו‪1,366-‬‬
‫(‪ )4.9%‬נפטרו‪ .‬הבדלים שהיו מובהקים מבחינה סטטיסטית‪.‬‬
‫תוצאות ‪:‬‬
‫בניתוח רשימות הצריכה של הקיבוץ חצי שנה לאחר‬
‫תחילתו נמצאו שינויים רבים‪ .‬בקבוצת החלבונים ‪ -‬עלייה‬
‫בת ‪ 129%‬בצריכת דגים בריאים וירידה בת ‪ 55%‬בצריכת‬
‫מוצרי בקר לא בריאים‪ .‬בקבוצת הפחמימות ‪ -‬עליה של‬
‫‪ 87%‬בצריכת מקורות בריאים הכוללים למשל עליה בת‬
‫‪ 132%‬בצריכת לחמים מקמח מלא‪ .‬נצפה גידול ב ‪16%‬‬
‫בצריכת הירקות וב ‪ 19%‬בצריכת הפירות‪ .‬נמדד שיפור‬
‫משמעותי בשימוש בחומרי טעם לא בריאים‪ ,‬למשל‬
‫עליה של ‪ 235%‬בשימוש בעשבי תיבול מול ירידה בת‬
‫‪ 49%‬באבקות מרק וירידה בת ‪ 26%‬בשימוש בסוכרים‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫במחקר קוהורט רטרוספקטיבי מצאנו שלמרות שהמטופלים‬
‫בסטטינים היו בעלי גורמי סיכון רבים יותר למחלת לב איסכמית‬
‫ישנה ירידה משמעותית סטטיסטית וקלינית בתמותה מכל סיבה‬
‫ובתחלואה במחלת לב איסכמית בקרב המטופלים‪ .‬מכאן שטיפול‬
‫בסטטינים למניעה ראשונית יעיל בקרב גברים בסיכון נמוך ובינוני‪.‬‬
‫התכנית לשיפור המזון ביוטבתה חוללה שינויים רבים‪ .‬שאלוני‬
‫שביעות הרצון והעמדות של התושבים נבדקים בימים אלה‪.‬‬
‫אנו מצפים כי שביעות הרצון שלהם תעלה בהתאם‪ .‬תכנית‬
‫שימור החלה השנה‪ .‬אנו מצפים כי בעקבותיה השינוי ישמר‪.‬‬
‫בדיקת מדדי איכות בריאותיים תערך בתום שנת השימור‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ב' | ‪12:30-13:30‬‬
‫השפעת קורס רפואת אורחות חיים על‬
‫ידע‪ ,‬עמדות והתנהגות של רופאים‬
‫ד"ר רני פולק (‪ ,)2‬ד"ר אדווה צוק און (‪ ,)1‬דר מיכל שני (‪ ,)1‬ד"ר לילך‬
‫מלצקי (‪)1‬‬
‫(‪ )1‬החוג לרפואת אורחות חיים ‪ -‬האיגוד לרפואת המשפחה‬
‫(‪ )2‬המרכז לבישול ואורח חיים בריא והמחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬המרכז‬
‫הרפואי האוניברסיטאי הדסה‬
‫רקע‪:‬‬
‫רפואת אורחות חיים ( רא"ח) התפתחה בעשור האחרון על רקע עליה‬
‫דרמטית בשכיחות המחלות הכרוניות הניתנות למניעה או לניהול‬
‫טוב יותר בעזרת אימוץ אורח חיים בריא‪ .‬ישנו גל של תמיכה בשנים‬
‫האחרונות מרופאים‪ ,‬חוקרים וארגונים שונים לשלב רא"ח כחלק‬
‫מהעבודה הקלינית השוטפת ובתכניות הלימוד‪ .‬נמצא כי תכניות‬
‫הדרכה שונות לרופאים בנושאי רא"ח הביאו לשיפור בייעוץ שנתנו‪,‬‬
‫ברמת האמפטיה ובתוצאות הבריאות של המטופלים‪ .‬בנוסף ניכרת‬
‫השפעה אישית על התנהגות הבריאות של הרופא מה שמביא לשיפור‬
‫בבריאותו וגם לאיכות הייעוץ במרפאה‪ .‬קיימות תכניות הדרכה‬
‫רבות ושונות בהיקף החומר הנלמד‪ .‬למיטב ידיעתנו לא בוצעה עד‬
‫כה תכנית לימוד רחבת היקף בתכנים ובכלים לרופאי משפחה כפי‬
‫שתתואר להלן‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪:‬‬
‫מטרת המחקר הייתה לבדוק האם השתתפות בקורס רפואת אורחות‬
‫חיים משפיעה על עמדות והתנהגות רופא משפחה בתחום זה באופן‬
‫אישי ובעבודתו במרפאה‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2011-2012‬הועבר קורס דו‪-‬סימסטריאלי במסגרת‬
‫לימודי המשך של בית הספר לרפואה באונ' ת"א‪ ,‬בחסות האיגוד‬
‫לרפואת המשפחה ובהנהגת החוג לרפואת אורחות חיים ל‪33-‬‬
‫רופאים ועו"ס אחת‪ .‬תכנית הלימוד כללה נושאים מתחום רפואת‬
‫אורחות חיים כגון תזונה‪ ,‬פעילות גופנית‪ ,‬סטרס‪ ,‬שינה‪ ,‬מיניות ועוד‪,‬‬
‫סדנאות פעילות של בישול בריא‪ ,‬יוגה‪ ,‬הליכה פעילה ועוד וכן הועברו‬
‫שתי סדנאות מתמשכות על כלים לשינוי מעולם האימון והגישה‬
‫המוטיבציונית‪ .‬שאלון עמדות והתנהגות הועבר בתחילת הקורס‬
‫ובסיומו‪ .‬במקביל הועברו שאלונים לקבוצת רופאים שהשתתפו‬
‫בקורס רפואי בנושא אחר כקבוצת ביקורת‪.‬‬
‫נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצת הרופאים שהשתתפה בקורס‬
‫בהשוואה לקבוצת הביקורת‪ :‬חלה עליה בתפיסת התפקיד של‬
‫הרופאים בנוגע ליישום רפואת אורחות חיים במרפאה הראשונית וכן‬
‫עלתה תחושת המסוגלות למסור ידע ולסייע למטופלים לעשות שינוי‪.‬‬
‫בנוסף נמצאה עליה בתחושת הבריאות (‪ )well being‬של הרופאים‬
‫ביחס לעצמם‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫קורס רפואת אורחות חיים מהווה נדבך חשוב בשיפור ידע‪ ,‬עמדות‬
‫והתנהגות רופאי משפחה כלפי בריאותם האישית ובעבודתם במרפאה‬
‫בביצוע יעוץ‪ ,‬ליווי וטיפול לקדום אורח חיים בריא כמניעה וכטיפול‪.‬‬
‫יש להכליל קורס בנושא חשוב זה בכלל תכניות הלימוד וההתעדכנות‬
‫למתמחים ומומחים ברפואת המשפחה בפרט ולרופאים וסטודנטים‬
‫לרפואה בכלל‪.‬‬
‫גישת רופאים ישראלים לטיפול‬
‫בגורמי סיכון קריווסקולרים ‪-‬‬
‫סקר‬
‫ד"ר חני ישועה (‪ ,)1‬ד"ר שירה זלבר (‪ ,)2‬ד"ר ריצ'רד ג'‪.‬‬
‫שוסטר (‪ ,)3‬ד"ר קולין צ'רי (‪ ,)3‬ד"ר אנדרה מטלון(‪)1‬‬
‫(‪ )1‬המחלקה לרפואת המשפחה דן פ"ת ות"א יפו‪ -‬כללית‪,‬‬
‫ואוניברסיטת תל אביב‬
‫(‪ )2‬אוניברסיטת חיפה‬
‫(‪ )3‬אוניברסיטת ג'ורג'יה‬
‫‪Israeli Physicians’ Approach to‬‬
‫‪Cardiovascular Risk Factor Management:‬‬
‫‪A Survey‬‬
‫‪Purpose of the study :‬‬
‫‪This study was designed to identify how primary‬‬
‫‪care physicians in Israel manage patients with‬‬
‫‪cardiovascular (CVD) risk factors.‬‬
‫‪Methods:‬‬
‫‪A survey was conducted through the Israeli‬‬
‫‪Society of Family Physicians. This web-based‬‬
‫‪survey involved 46 questions. There were 199‬‬
‫‪responses from 1500 members requested to‬‬
‫‪respond. Physicians were asked questions about‬‬
‫‪how they manage patients with CVD factors, the‬‬
‫‪systems that they use in their practice, and about‬‬
‫‪the healthcare system at the macro level that‬‬
‫‪provides care to their patients.‬‬
‫‪Israeli primary care physicians report that‬‬
‫‪about a third of their patients in the ambulatory‬‬
‫‪setting have CVD risk factors. Physicians report‬‬
‫‪spending10 to 15 minutes for an office visit,‬‬
‫‪focusing about a third of their time during the visit‬‬
‫‪on patient education. These physicians emphasize‬‬
‫‪lifestyle management more than medication‬‬
‫‪management, although both are involved in an‬‬
‫‪office visit. Patients return for follow-up visits‬‬
‫‪between 1 and 3 months for hypertension care.‬‬
‫‪Two thirds of the physicians report using practice‬‬
‫‪guidelines regularly and they report that about‬‬
‫‪one-half of their patients are treated successfully‬‬
‫‪to the goals stated in the guidelines.‬‬
‫‪Israeli physicians provide intensive efforts in the‬‬
‫‪management of patients with CVD risk factors.‬‬
‫‪They commit a substantial amount of time,‬‬
‫‪providing relatively long visits that are frequently‬‬
‫‪repeated, focused on a balance of lifestyle and‬‬
‫‪medication management.‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ב' | ‪12:30-13:30‬‬
‫סוכרת‬
‫יו"ר המושב‪ :‬ד"ר צופיה אילת צנעני‬
‫מ״מ מנהלת המחלקה לרפואת המשפחה מחוז צפון‪ ,‬כללית ויו״ר החוג לרפואת המשפחה‪ ,‬בי״ס לרפואה בגליל‪ ,‬בר אילן‬
‫‪ 9‬שנות מעקב אחר תוכנית‬
‫התערבותית לאיזון לחץ דם‬
‫בחולי סוכרת במרפאת שוהם‬
‫מצב סוציו‪-‬אקונומי‪ ,‬השימוש בשירותי‬
‫רפואה והקשר לעמידה במדדי איכות‬
‫ותמותה בקרב חולי סוכרת והיפרליפדמיה‬
‫ד"ר שמעון לוין‪ ,‬ד"ר אלכס לוסטמן‬
‫המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬מייסודו של ד"ר ששון‬
‫נקר‪ ,‬כללית מחוז מרכז‬
‫פרופ' אמנון להד (‪ ,)1‬פרופ' שלמה וינקר (‪) 2‬‬
‫(‪ )1‬החוג לרפואת המשפחה של האוניברסיטה העברית והמחלקה לרפואת‬
‫המשפחה של מחוז ירושלים ‪ -‬הכללית‬
‫(‪ )2‬המחלקה לרפואת המשפחה מחוז מרכז והחוג לרפואת המשפחה‪ ,‬אונ' ת"א‬
‫רקע ומטרות‪:‬‬
‫הקשר בין מצב סוציו‪-‬אקונומי לנגישות לשירות רופאי‪ ,‬תחלואה ותמותה‬
‫תואר היטב בספרות הרפואית עם תוצאים טובים יותר במטופלים במצב‬
‫סוציו‪-‬אקונומי גבוה‪ .‬חוקרים יחסו חלק מקשר זה לחוסר ביטוח רפואי‪.‬‬
‫רצינו לבדוק עוצמת הקשר בישראל‪ ,‬בה כול התושבים מבוטחים‪.‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫בשנת ‪ 2003‬פורסמו הנחיות לטיפול בלחץ דם‬
‫במסגרת ‪ .JNC7‬ההמלצות החדשות לגבי חולי‬
‫סוכרת היו איזון לחץ דם לערכים של ‪.130/80‬‬
‫בשנת ‪ 2004‬ביצענו מחקר התערבותי של איזון‬
‫לחץ דם בקרב ‪ 115‬חולי סוכרת במרפאת שוהם‪.‬‬
‫נמצאו ‪ 79%‬מחולי הסוכרת עם יתר לחץ דם‬
‫ולאחר התערבות ‪ 53%‬מהם היו מאוזנים‪.‬‬
‫‪ 9‬שנים אחרי המחקר בדקנו בקבוצת מחקר זו את‬
‫הפרמטרים הבאים‪ :‬מספר חולי לחץ דם חדשים‪,‬‬
‫תמותה ותחלואה קרדיו‪-‬וסקולרית‪ ,BMI ,‬איזון‬
‫לחץ הדם‪ ,‬סוגי התרופות ומספרן הכולל‪ ,‬מדדי‬
‫איזון סוכרת‪ -‬המוגלובין מסוכרר‪ ,‬רמת כולסטרול‪-‬‬
‫‪ ,LDL‬רמות קריאטינין ומיקרואלבומין‪.‬‬
‫‪1.1‬במהלך ‪ 9‬שנים נפטרו ‪ 21%‬מהמטופלים‪40% .‬‬
‫מהם עקב תחלואה קרדיו‪-‬סקולרית‪.‬‬
‫‪ 50% 2.2‬מהסוכרתיים ללא יתר לחץ דם פיתחו יתר‬
‫לחץ דם‪.‬‬
‫‪3.3‬לא היה שינוי באחוז המאוזנים במהלך ‪ 9‬שנות‬
‫מעקב אך היה גידול במספר התרופות‪.‬‬
‫‪ 4.4‬לא היה שינוי בקריאטינין ב‪ 9-‬שנים אך היתה‬
‫עליה ברמת מיקרואלבומין‪ .‬בקבוצת החולים‬
‫ללא יתר לחץ דם לא היתה עליה בערכי‬
‫מיקרואלבומין‪.‬‬
‫‪5.5‬היתה הכפלה במספר החולים עם מחלה קרדיו‪-‬‬
‫וסקולרית‪.‬‬
‫נבנה מאגר נתונים‪ ,‬של כלל מבוטחי ה"כללית"‪ ,‬מעל גיל ‪ ,45‬שאובחנו‬
‫כסוכרתיים עד‪ .1.1.11‬לא נכללו במחקר חולים שלקו במחלות ממאירות‬
‫בתחילת המחקר‪ .‬נתונים על החולים כללו‪ :‬מדד סוציו‪-‬אקונומי (פטור‬
‫בטל"א‪ ,‬רמה סוציו‪-‬אקונומית של מרפאת האם)‪ ,‬שימוש בשירותי‬
‫בריאות (מספר ביקורים ומשכם)‪ ,‬ביצוע בדיקות מעקב (‪,HgB-A1C‬‬
‫בדיקת עיניים‪ ,‬מיקרואלבומנוריה) ומספר אבחנות כרוניות‪ .‬המעקב‬
‫נמשך ‪ 30‬חודש‪ .‬בנפטרים תועד תאריך הפטירה‪.‬‬
‫‪ 250,604‬מטופלים ענו להגדרות המחקר‪ ,‬מהם נפטרו ‪ 17,786‬מטופלים‪.‬‬
‫הנפטרים היו בממוצע מבוגרים יותר (‪ 76.7‬לעומת ‪ )65.2‬ועם מספר גבוה‬
‫יותר של אבחנות כרוניות (‪ 10.1‬לעומת ‪ p<0.001 ,)6.4‬לשניהם‪ .‬במרפאות‬
‫במצב סוציו‪-‬אקונומי גבוה התמותה הייתה ‪ 6.6%‬לעומת ‪ 7.2%‬בקרב‬
‫אילו שטופלו במרפאות במצב הבינוני והנמוך‪ .‬בין המטופלים עם פטור‬
‫בטל"א התמותה הייתה ‪ 10.2%‬לעומת ‪ 5.2%‬בשאר‪ .‬תוך שימוש ב ‪Cox-‬‬
‫‪ regression‬ושליטה על משתני הרקע (גיל‪ ,‬מין‪ ,‬מספר אבחנות כרוניות‪,‬‬
‫מספר ביקורי רופאים)‪ ,‬ההבדלים בין הקבוצות התרחבו‪ 12% .‬לא ביצעו‬
‫בדיקת ‪ HgB-A1C‬על פני שנה‪ .‬במודל רב משתני דומה‪ ,‬בעלי פטור‬
‫בטל"א ביצעו ‪ 9%‬פחות בדיקות‪ ,‬מרפאות במצב סוציו‪-‬אקונומי נמוך היו‬
‫נמוכות ב ‪ .5.5%‬תוצאות דומות נצפו גם לגבי שאר בדיקות המעקב‪.‬‬
‫גם במערכת של ביטוח כולל נמצאו הבדלים ניכרים בביצוע בדיקות מעקב‬
‫ובתמותה לפי יכולת כלכלית וחברתית‪ .‬הבדלים אילו אינם קשורים רק‬
‫לתחלואה נלוות ואינם קשורים לתת שימוש במערכת הבריאות‪ .‬סביר‬
‫שמדובר בהבדלים המצויים מחוץ למערכת הבריאות‪ .‬הדבר מצביע על‬
‫החשיבות של מתן שירות עודף באזורים עם מצב סוציו‪-‬אקונומי נמוך‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ב' | ‪12:30-13:30‬‬
‫הוכחות השפעת ‪LIRAGLUTIDE‬‬
‫בחיים האמיתיים תומכת ביעילות‬
‫שנמצאה במחקרים מבוקרים‬
‫הגעה ליעדי המטרה במדדי איזון‬
‫סוכרת בקרב חולי סוכרת שעברו‬
‫ניתוח בריאטרי ‪ 10 -‬שנות מעקב‬
‫פרופ' אנטוני היימן (‪ ,)1‬ד"ר יסמין מאור (‪ ,)2‬ד"ר ענבל‬
‫גולדשטין (‪ ,)3‬ד"ר לורה טודורובה (‪ ,)4‬ד"ר פרלית שרץ‪-‬‬
‫שטרנברג (‪ ,)5‬פרופ' אברהם קרסיק (‪)2‬‬
‫(‪ )1‬החוג לרפואת המשפחה‪ ,‬בית הספר לרפואה אוניברסיטת ת"א‬
‫(‪ )2‬מרכז רפואי שיבא ואוניברסיטת תל אביב (‪ )3‬מכבי שירותי בריאות‬
‫(‪ )4‬נובו נורדיסק בינ"ל (‪ )5‬נובו נורדיסק ישראל‬
‫ד"ר רינה יהלום (‪ ,)1‬פרופ' שלמה וינקר (‪ ,)2,4‬ד"ר דורון‬
‫קומנשטר (‪ ,)2‬פרופ' ארנון ד‪ .‬כהן (‪ ,)2‬ד"ר דרור דיקר (‪)3‬‬
‫(‪ )1‬חטיבת ביה"ח‪ ,‬הנהלה ראשית; (‪ )2‬משרד רופא ראשי‪ ,‬כללית;‬
‫(‪ )3‬פנימית ד' והמרכז הרב תחומי לטיפול בעודף משקל‪ ,‬בי"ח השרון‪,‬‬
‫מרכז רפואי רבין; (‪ )4‬המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬מחוז מרכז‪ ,‬כללית‬
‫‪Real Life Evidence Of Liraglutide Effects Supports‬‬
‫‪Efficacy Shown In Rcts‬‬
‫‪Objectives:‬‬
‫‪In the LEAD RCTs assessing Liraglutide in T2DM, HbA1c was‬‬
‫‪reduced by 1.0-1.5% and weight was reduced up to 3.7 Kg.‬‬
‫‪Patients had disease duration of 7.7 y, baseline HbA1c was 8.4%‬‬
‫‪(8.2%-8.5%). Efficacy data on liraglutide in real life is limited. We‬‬
‫‪therefore assessed the clinical effects of liraglutide in a real life‬‬
‫‪cohort.‬‬
‫‪Retrospective analysis of T2DM patients from Maccabi treated with‬‬
‫‪liraglutide ≥6 months during 2011-2012 Data was extracted from‬‬
‫‪electronic records included in Maccabi's registry of >90,000 diabetes‬‬
‫‪patients. Reimbursement rules were BMI>30; HbA1c>8.0% after use‬‬
‫‪of 2 OADs. Evaluations were performed at baseline and at 6 months.‬‬
‫‪1101 insulin naive patients treated with liraglutide were identified,‬‬
‫‪54.5% were males, age was 59.3 years (SD 9.0), and diabetes‬‬
‫‪duration was 9.7 years (SD 3.3). HbA1c change could be‬‬
‫‪assessed in 933 patients. HbA1c decreased by 0.8%-points (SD‬‬
‫‪1.2) (p<0.0001, 95% CI 0.7-0.9) from baseline of 8.7% (SD 1.3).‬‬
‫‪Mean time between the two assessment points was 220.6 days‬‬
‫‪(SD 54.0). Higher HbA1c levels at baseline were correlated with‬‬
‫‪greater HbA1c reduction (r=-0.48, p<0.0001). In a sub-cohort‬‬
‫‪of patients receiving <3 additional OADs (n=659; 71% of the‬‬
‫‪patients), HbA1c decreased by 1.0% (SD 1.2). Weight data was‬‬
‫‪available in 502 patients. Average baseline weight was 98.5kg‬‬
‫‪(SD 17.5) and it decreased by 2.6kg (SD 4.4) (p<0.0001 95%‬‬
‫‪CI 2.2-3.0). In 453 patients we had complete data on weight‬‬
‫‪and HbA1c. 173 patients (38.2%) achieved ≥1% reduction in‬‬
‫‪HbA1c and in 147 patients (32.5%) the reduction in HbA1c was‬‬
‫‪achieved without weight gain. Furthermore, 20.1% 91 patients‬‬
‫‪(20.1%) achieved the NICE criteria (decrease of HbA1c≥1% and‬‬
‫‪weight reduction ≥3%). In a sub cohort of 614 with LDL data,‬‬
‫)‪LDL decreased by 3.4 mg% (SD 26.7) from 87.8 mg% (SD 26.3‬‬
‫‪at baseline (p=0.002 95% CI 1.3-5.5). Systolic blood pressure‬‬
‫‪available in 774 patients decreased by 3.2 mmHg (SD 17.3) from‬‬
‫‪135.2 mmHg (SD 16.2) (p<0.0001 95% CI 2.0-4.4). Data on non‬‬‫‪severe hypoglycemia was not present in the database.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪Evidence from real life use of liraglutide demonstrated significant‬‬
‫‪reductions in HbA1c, weight, systolic blood pressure and improved‬‬
‫‪lipid profile supporting the clinical profile demonstrated in RCTs.‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫הטיפול היעיל היחידי בהשמנת יתר במקרים של מסת גוף גבוהה‬
‫במיוחד הוא ניתוח בריאטרי‪ .‬בקרב חולי סוכרת שמחלתם היא סיבוך‬
‫של השמנת היתר‪ ,‬תיתכן השפעה חיובית של הניתוח גם על מדדי‬
‫הטיפול והאיזון‪ .‬מסד הנתונים בכללית כולל למעלה מ‪10,000-‬‬
‫מנותחים שעברו ניתוחים בריאטריים‪ ,‬במשך למעלה מ‪ 10-‬שנים‬
‫ומהם איתרנו את הלוקים בסוכרת טרם הניתוח‪.‬‬
‫לבחון האם במעקב ארוך טווח‪ ,‬ניתוח בריאטרי בקרב חולי‬
‫סוכרת תורם לשיפור במדדי האיזון של סוכרת‪ ,‬ליפידים ולחץ דם‪.‬‬
‫נכללו חולי בסוכרת שעברו ניתוח בריאטרי החל מ‪ .2002-‬נבדקו‬
‫משקל‪ ,BMI ,‬בדיקות מעבדה‪ ,‬הגעה ליעדי המטרה באיזון‬
‫סוכרת‪ ,‬ליפידים ול"ד‪ .‬המעקב נמשך עד ‪ 10‬שנים לאחר הניתוח‪.‬‬
‫נכללו במחקר ‪ 2,501‬חולים המאובחנים כלוקים בסוכרת לפני‬
‫הניתוח‪ )1,574( 62.9% ,‬היו נשים‪ ,‬בגיל ממוצע ‪ 48+11‬שנים‪26.8% ,‬‬
‫(‪ )671‬היו במצב סוציואקונומי נמוך‪ )823( 32.9% ,‬מכלל הניתוחים‬
‫בוצעו במסגרות פרטיות‪ .‬בשנים ‪ 2002-5‬בוצעו כ‪ 100 -‬ניתוחים‬
‫בשנה‪ ,‬בשנים ‪ 2006-8‬כ‪ 170-‬והחל משנת ‪ 2010‬למעלה מ‪500 -‬‬
‫בשנה‪ .‬המשקל הממוצע לפני הניתוח היה ‪ 119.7+21.2‬ק"ג וירד ל‪-‬‬
‫‪ 97.8+19‬כעבור שנה‪ .‬לא חל שינוי מהותי במשקל הממוצע לאורך‬
‫שנות המעקב והוא היה ‪ 98.8+18.8‬כעבור ‪ 9‬שנים‪ .‬לפני הניתוח רק‬
‫ל‪ 44.0% -‬מהמנותחים היה ‪ HbA1c‬מתחת ל‪ 7 -‬ג"ר‪ . %‬השיעור‬
‫עלה ל‪ 77.7% -‬שנה לאחר הניתוח ובהמשך ירד ל‪ 65.8% -‬ו‪49.4% -‬‬
‫כעבור ‪ 5‬ו‪ 9-‬שנים בהתאמה‪ .‬ל‪ 48.0% -‬היה ערך ‪ LDL<100‬מ"ג לפני‬
‫הניתוח‪ ,‬השיעור ירד ל‪ 42.5% -‬שנה לאחר הניתוח ובהמשך עלה ל‪-‬‬
‫‪ 49.9%‬ו‪ ,54.2% -‬כעבור ‪ 5‬ו‪ 9-‬שנים בהתאמה‪ .‬לחץ דם בטווח המטרה‬
‫(מתחת ל‪ )130/80 -‬היה ל‪ 47.4%-‬מהחולים לפני הניתוח‪ .‬השיעור‬
‫עלה ל‪ 64.8%-‬שנה לאחר הניתוח ונשאר בשיעור דומה ‪ 5‬ו‪ 9-‬שנים‬
‫לאחר הניתוח‪ .‬רמת הטריגליצרידים ירדה מ‪ 204.1+148.7-‬מ"ג לפני‬
‫הניתוח ל‪ 134.9+77.7 -‬כעבור שנה‪ ,‬עלתה בהדרגה ל‪147.0+126.5 -‬‬
‫כעבור ‪ 5‬שנים ונשארה דומה כעבור ‪ 9‬שנים (‪ .)146.8+85.1‬רמת‬
‫ה‪ HDL -‬עלתה מ‪ 43.1+10.9 -‬לפני הניתוח‪ ,‬ל‪ 46.1+10.8 -‬כעבור‬
‫שנה ול‪ 48.6+13.9 -‬כעבור ‪ 5‬שנים‪ ,‬ערך שנשמר גם כעבור ‪ 9‬שנים‪.‬‬
‫במעקב ארוך טווח‪ ,‬לאחר ניתוחים בריאטריים לחולי סוכרת‪ ,‬הייתה‬
‫ירידה משמעותית במשקל הגוף‪ ,‬ירידה שנשמרה לאורך שנות‬
‫המעקב‪ .‬עם זאת לאחר שיפור התחלתי ניכר באיזון הסוכרת חלה‪,‬‬
‫בהמשך‪ ,‬התדרדרות באיזון הסוכרת‪ .‬במדדים של איזון לחץ דם‬
‫ופרופיל הליפידים חל שיפור שנשמר לטווח הארוך‪ .‬הממצאים‬
‫מחזקים את ההמלצה שהניתוח הבריאטרי הוא רק חלק מהטיפול‬
‫הכולל במטופל הסוכרתי עם עודף משקל גבוה במיוחד‪ .‬אנו ממליצים‬
‫לבנות מערך שילווה את המנותח לטווח ארוך על מנת להפיק‬
‫מהניתוח את המיטב‪.‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ב' | ‪12:30-13:30‬‬
‫רופא המשפחה במרכז‬
‫יו"ר המושב‪ :‬פרופ' איה בידרמן‬
‫יו"ר החטיבה לבריאות בקהילה‪ ,‬הפקולטה למדעי הבריאות‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ .‬שירותי בריאות כללית‪ ,‬מחוז דרום‬
‫היכן עובר הגבול בין החיים‬
‫המקצועיים והחיים האישיים‬
‫של רופא המשפחה?‬
‫הקשר בין מאפייני הקיבוץ לשביעות‬
‫הרצון ולשחיקה של הרופאים העובדים‬
‫בו‬
‫ד"ר עמוס ריטר (‪ )1,3‬ד"ר תמר אדר (‪)3,2‬‬
‫(‪ )3‬החוג לרפואת המשפחה‪ ,‬הפקולטה לרפואה ע"ש‬
‫רפפורט‪ ,‬הטכניון‪ ,‬חיפה‬
‫ד"ר ליאורה ארונסון‪ ,‬ד"ר רעות שוהם וד"ר אנדרה מטלון‬
‫המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬ביה"ח בילינסון‬
‫וכללית‪ ,‬מחוז דן‪-‬פ"ת‬
‫רופאת משפחה מסבה עם משפחתה לסעודת ערב‬
‫שבת‪ ,‬כאשר השכן דופק בדלת‪ .‬לתינוק (שאינו שייך‬
‫למטופלים הרגילים של הרופאה) חום גבוה‪ ,‬האם‬
‫תסכים לבדוק אותו כדי להחליט אם ניתן לטפל בו‬
‫בבית או שצריך לקחת אותו למוקד או למיון בשבת?‬
‫זוהי דילמה שהוצגה על ידי רופאה בקורס האתיקה‬
‫למתמחים ברפואת המשפחה‪ .‬כולנו נתקלים מדי יום‬
‫במצבים בהם עלינו להחליט בין מחויבותנו המקצועית‬
‫לבין חיינו האישיים‪ ,‬רווחתנו ורווחת משפחותינו‪.‬‬
‫דוגמאות נוספות‪:‬‬
‫ •האם לתת את מספר הטלפון הסלולרי שלנו לכל‬
‫המטופלים? לחלקם?‬
‫ •האם לעצור בצד הדרך כדי לעזור בטיפול בפצועים‬
‫מתאונת דרכים? מה אם מדובר ברופאה שנוסעת‬
‫לבד עם ילדים קטנים ברכב?‬
‫ •האם לענות לקריאה "האם יש רופא במטוס"? מה‬
‫לגבי הכיסוי לאחריות מקצועית במקרה כזה?‬
‫ •השתייכות לרשת חברתית כגון "פייסבוק" ‪ -‬האם‬
‫בכלל ניתן להציב גבולות ב חלל הוירטואלי?‬
‫שאלות שעולות‪:‬‬
‫ •עד לאן מגיעה מחויבותה של הרופאה לכלל הציבור?‬
‫ •האם בחירתנו במקצוע הרפואה מחייבת אותנו‬
‫לעזור ולטפל גם במי שאינו מטופל קבוע שלנו? ואם‬
‫כן‪ ,‬באילו מצבים?‬
‫ •מהם גבולות המחויבות שלנו במטופלים המשויכים‬
‫לנו‪/‬שאינם משויכים לנו?‬
‫ •מה הגבולות שמקובל‪/‬רצוי להציב בין עבודתנו‬
‫לחיינו האישיים?‬
‫נעלה מספר דוגמאות למקרים מסוג זה‪ ,‬המציגים‬
‫דילמות של מחויבויות שונות של רופא המשפחה‪,‬‬
‫והקושי להכריע ביניהן‪ .‬נדון בדרכים השונות לקביעת‬
‫הגבולות וסדרי העדיפויות בין מחויבויות אלו‪ ,‬ונבחן‬
‫אותן לפי אמות המידה האתיות המקובלות‪.‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫בשנים האחרונות חלים שינויים רבים במאפייני אורח החיים‬
‫הקיבוצי‪ ,‬למשל‪ ,‬שינוי הגדרת הקיבוץ מקיבוץ שיתופי לקיבוץ‬
‫מתחדש‪ .‬בקיבוץ שיתופי קיימת מעורבות של ועדות מקומיות‬
‫המשפיעות על ההחלטות הרפואיות שמתקבלות וכן חברי הקיבוץ‬
‫אינם משלמים על שירותי הרפואה‪ .‬מאידך‪ ,‬בקיבוץ מתחדש‪,‬‬
‫מרבית השירותים שהקיבוץ מספק לחבריו ניתנים תמורת‬
‫תשלום ויש פחות מעורבות של הועדות בעבודת הרופא‪ .‬המחקר‬
‫הנוכחי מבקש לבחון אם שינויים משמעותיים אלו באורח החיים‬
‫של חברי הקיבוץ באים לידי ביטוי גם בתחום הרפואה בקיבוצים‪.‬‬
‫לבדוק את ההבדל בין שביעות רצונם ותחושת השחיקה של‬
‫הרופאים העובדים בקיבוץ מתחדש מול הרופאים העובדים‬
‫בקיבוץ שיתופי‪.‬‬
‫במחקר השתתפו ‪ 44‬רופאים‪ 26 ,‬מהם עובדים בקיבוצים‬
‫מתחדשים ואילו ‪ 18‬עובדים בקיבוצים שיתופיים‪ ,‬שענו על‬
‫שאלונים הנוגעים לשביעות הרצון ולשחיקה שלהם ושנשלחו‬
‫בדואר אלקטרוני‪ .‬הרופאים מייצגים ‪ 71‬קיבוצים‪ ,‬כאשר ישנם‬
‫רופאים העובדים ביותר מקיבוץ אחד‪.‬‬
‫לא נמצא הבדל סטטיסטי מובהק בשביעות הרצון של הרופאים‬
‫העובדים בקיבוץ שיתופי מול הרופאים העובדים בקיבוץ מתחדש‪.‬‬
‫לעומת זאת השחיקה אצל הרופאים בקיבוצים המתחדשים‬
‫נמצאה גבוהה יותר‪.‬‬
‫הבדל זה עשוי לשקף את מאפייני עבודת הרופא בקיבוצים‬
‫מתחדשים‪ ,‬בהם השירותים הניתנים לחבר מופרטים כאשר מצד‬
‫אחד יש לו יותר אוטונומיה בהחלטות ויש פחות החלטות בהן‬
‫מעורבת הנהגת הקיבוץ וועדות שונות‪ ,‬ומצד שני יש לו יותר‬
‫אחריות והוא יותר מבודד ובכך יש לו יותר שחיקה‪ .‬מסקנות‬
‫המחקר מדגישות את חשיבות שיתוף הפעולה בין הרופא לבין‬
‫הנהגת הקיבוץ והצוות הסיעודי שעובד עימו‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ב' | ‪12:30-13:30‬‬
‫אי שביעות רצון של רופאים‬
‫ושינוי מלמטה למעלה‬
‫ החוויה הישראלית‬‫פרופ' אשר אלחיאני (‪ ,)1‬ד"ר גילי גבאי (‪)2‬‬
‫(‪ )1‬המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬אסיא שירותי בריאות‬
‫והפקולטה למדעי הבריאות‬
‫(‪ )2‬אוניברסיטת אריאל‪ ,‬המכללה למנהל ‪ -‬המסלול האקדמי‬
‫מנהלי קופות החולים מחוייבים‪ ,‬היום יותר מתמיד‪,‬‬
‫להתמודד עם אתגרים הנובעים מלחצים המושפעים‬
‫משינויים דמוגרפיים‪ :‬הבדלים בין רופאים מדור ה‬
‫‪ Y‬לדור ה‪ ,X‬שילוב נשים רבות יותר בכוח העבודה‬
‫הרפואי‪ ,‬שווקים משתנים במהירות‪ ,‬האטה כלכלית‬
‫גלובלית ועוד‪.‬‬
‫במשך ארבעה חודשים רופאים בכל בתי החולים‬
‫בישראל ניהלו שביתה‪ .‬רופאי הקהילה הביעו אף הם‬
‫אי שביעות רצון וטענו שאינם מממשים את הערכים‬
‫שהביאו אותם לבחור בתחום הרפואה כקריירה‪.‬‬
‫מנהלי קופות חולים‪ ,‬כמנווטים של שינוי באקלים‬
‫הרפואי‪ ,‬חייבים להבטיח יעילות וקיימות של ההון‬
‫האנושי ושל כישורים אחרים בקופות החולים באמצעות‬
‫מחויבות ארגונית‪ .‬כחלק מניסיון התמודדות עם‬
‫אתגרים וקונפליקטים אלה‪ ,‬הנהלת מאוחדת אפשרה‬
‫לרופאיה בקהילה להשתתף בעיצוב סביבת העבודה‬
‫שלהם ולהשפיע על שיטות העבודה‪.‬‬
‫בשינוי שהגיע מלמטה למעלה‪ ,‬חמישה עשר אחוז מכוח‬
‫העבודה הרפואי השתתפו או נחשפו לגיבוש קונספט‬
‫חדש המאפשר שיטות עבודה שיבטאו את ערכם‬
‫המקצועי‪ .‬הקונספט חוצה גבולות‪ ,‬מחדש‪ ,‬מספק את‬
‫הטיפול הטוב ביותר לחולים‪ ,‬שליטה מדויקת בהוצאות‬
‫הקופה וקריירה מבטיחה יותר לרופאים‪.‬‬
‫האם דבר זה משקף את ערכיהם המקצועיים של‬
‫הרופאים?‬
‫האם זה ייושם במלואו?‬
‫האם זה יגביר את שביעות רצונם?‬
‫האם ימנע שחיקה ועזיבת המקצוע?‬
‫כל זאת נדע רק עם הזמן‪...‬‬
‫בינתיים‪ ,‬נשמח לחלוק ולדון בממצאים שעלו מדיונים‬
‫פתוחים אלה על מקורות אי שביעות הרצון בקרב‬
‫הרופאים ולבחון דרכים לצמצם אותם‪.‬‬
‫הסיבות השכיחות לפניה לרופא‬
‫המשפחה בישראל קיץ ‪2013‬‬
‫ד"ר תמר‪ ‬אדר (‪ ,)1,4‬ד"ר דניאל אהרונסון (‪ ,)1,4‬ד"ר ראויה‬
‫ג'ואמיס (‪ ,)1,4‬ד"ר הדיל חבשי (‪ ,)1,4‬ד"ר יונתן האיוש (‪ ,)2,4‬ד"ר‬
‫אלכסנדר חרצ'נקו (‪ ,)3,4‬ד"ר אורית כהן קסטל (‪ ,)2,4‬פרופ‪/‬מ‬
‫חאלד כרכבי (‪ ,)1,4‬גב' אורלי צ'ילג‪-‬טלמור (‪ ,)1,4‬ד"ר אורלי‬
‫שניידר (‪) 1,4‬‬
‫(‪ )1‬המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬שירותי בריאות כללית‪ ,‬מחוז חיפה‬
‫(‪ )3‬המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬קופת חולים מאוחדת‬
‫(‪ )4‬הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט‪ ,‬הטכניון‪ ,‬חיפה‬
‫הקדמה‪:‬‬
‫אחד מתפקידי מערכת בריאות ציבורית הוא הערכה וניטור‬
‫צרכים רפואיים באוכלוסייה אותה היא משרתת ומתן שירותים‬
‫רפואיים בהתאם‪ .‬בעולם מודגשת חשיבות הרפואה הראשונית‬
‫כעמוד תווך ומכאן החשיבות באיסוף נתונים תקפים לגבי‬
‫תחלואה ברפואה הראשונית‪.‬‬
‫לתאר סיבות שכיחות לפניה לרופא המשפחה כפי שמוצגות ע"י‬
‫המטופל; ולבדוק השפעה של מאפייני המטופל‪ ,‬הרופא והמרפאה‬
‫על סיבות הפנייה‪ .‬שיטות‪ :‬סקר תצפיתי‪ .‬החוקרים צפו בביקורים‬
‫אצל רופאי משפחה ומילאו שאלון מובנה אנונימי אודות מאפייני‬
‫הרופא‪ ,‬המטופל והמרפאה‪ ,‬סוג הביקור וסיבות הפנייה לפי‬
‫הגדרת המטופל‪ .‬התצפיות נערכו בסתיו ‪ 2013‬במרפאות שירותי‬
‫בריאות כללית מחוז חיפה וג"מ ומכבי שירותי בריאות מחוז צפון‪.‬‬
‫במחקר השתתפו ‪ 11‬רופאי משפחה מ‪ 7-‬מרפאות‪ ,‬ונאספו‬
‫נתונים על ‪ 327‬ביקורים (לאחר פסילת ‪ 46‬ביקורים של קטינים‪/‬‬
‫נציגי המטופל‪/‬מטופלים שסירבו להשתתף)‪ .‬נושאים רפואיים‬
‫שכיחים שהועלו בביקורים‪ :‬תלונות עור (‪ ,)8%‬תלונות גב וצוואר‬
‫(‪ ,)8%‬יל"ד (‪ ,)7.3%‬סוכרת (‪ ,)6.7%‬כאבי בטן (‪ ,)6.4%‬דרכי נשימה‬
‫עליונות (‪.)5.8%‬‬
‫ב‪ 36%-‬מהביקורים נכללו נושאים אדמיניסטרטיביים; ‪ 15%‬עסקו‬
‫בנושאים אדמיניסטרטיביים בלבד‪ .‬ב‪ 9.5%-‬מהביקורים הועלתה‬
‫בקשה מפורשת לבדיקות דם‪ .‬רק ב‪ 4.9%-‬מהביקורים הועלו‬
‫נושאים הקשורים לרפואה מונעת‪ .‬שיעור התלונות בנושאים‬
‫כרוניים עולה עם הגיל‪ ,‬ועם רמת ההיכרות עם הרופא‪ .‬נשים‬
‫פנו יותר מגברים בבעיות רפואיות חדשות (‪;)OR=1.89,p=0.004‬‬
‫גברים פנו יותר בבעיות ידועות‪/‬כרוניות (‪.)OR=1.65,p=0.049‬‬
‫שיעור הנשים שפנה עם תלונה נפשית היה גבוה יותר מגברים‬
‫(‪.)OR=3.04,p=0.08‬‬
‫הנושאים הרפואיים השכיחים שעלו במחקר תואמים את הספרות‪.‬‬
‫נמצא שיעור גבוה של ביקורים אדמיניסטרטיביים ‪ -‬תחום‬
‫שהוצאתו מהמסגרת הפרונטלית תפנה זמן יקר‪ .‬כדי לאפיין את‬
‫התחלואה ברפואה הראשונית ולהדגים הבדלים ברמה המקומית‬
‫נדרשת התאמה נוספת של כלי המחקר וביצוע מחקר רחב יותר ‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ב' | ‪12:30-13:30‬‬
‫מושב ‪10‬‬
‫חינוך רפואי‬
‫יו"ר המושב‪ :‬ד"ר יוסף עזורי‬
‫יו"ר הועדה המדעית‪ ,‬איגוד רופאי המשפחה‬
‫המאפיינים החשובים ביותר למדריך‬
‫סטודנטים בקלרקשיפ ברפואת המשפחה‬
‫‪ -‬עמדות מדריכים‬
‫ציפיות סטודנטים לרפואה‬
‫בשנה השישית מהקלרקשיפ‬
‫ברפואת המשפחה‬
‫ד"ר חפציבה ד‪ .‬אורן (‪ ,)1‬ד"ר דורון גראוס (‪ ,)1,2‬ד"ר אנדרה מטלון (‪)1,2‬‬
‫(‪ )1‬המחלקה לרפואת המשפחה בילינסון ומחוז ת"א‪-‬יפו‪ ,‬כללית‬
‫(‪ )2‬החוג לרפואת משפחה‪ ,‬הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‪ ,‬אונ' ת"א‬
‫ד"ר ענת גבר (‪ ,)1,2‬ד"ר אלה ברונשטין (‪ ,)1‬ד"ר‬
‫אנדרה מטלון (‪)1,2‬‬
‫(‪ )1‬ביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫(‪ )2‬המח' לרפואת המשפחה בילינסון ומחוז דן פ"ת‪ ,‬כללית‬
‫רקע‪:‬‬
‫סטודנטים לרפואה בשנת הלימודים האחרונה משתתפים בקלקרשיפ‬
‫ברפואת המשפחה הנמשך ‪ 3-4‬שבועות‪ ,‬ומתקיים במרפאות ראשוניות‪,‬‬
‫בהדרכת מדריך מהחוג לרפואת המשפחה‪ .‬במהלך הקלרקשיפ הסטודנט‬
‫מתלווה לרופא המדריך אותו בעבודת היומיום ‪ -‬קבלת חולים‪ ,‬ביקורי‬
‫בית וישיבות צוות‪ .‬הפקת תועלת מרבית מהלימוד בדרך זו תלויה רבות‬
‫באיכות המדריך‪ .‬התכונות שמאפיינות מדריך טוב ברפואת משפחה‬
‫בישראל לא נחקרו עד היום בצורה מספקת‪.‬‬
‫לבדוק את עמדות המדריכים לגבי המאפיינים החשובים ביותר למדריך‬
‫בקלרקשיפ ברפואת המשפחה‪ .‬מדובר בעבודה ראשונה מסוגה בארץ‪,‬‬
‫שחשיבותה הן בדרוג המאפיינים לפי סדר חשיבות והן כבסיס לתוכניות‬
‫פיתוח סגל עתידיות‪.‬‬
‫המחקר נערך בשיטת סקר דלפי אינטרנטי ‪http://en.wikipedia.org/‬‬
‫‪ .)wiki/Delphi_method Delphi survey‬שיטה המשלבת מחקר איכותני‬
‫וכמותי‪ .‬קבוצת המחקר היתה כלל המדריכים בחוג לרפואת משפחה באונ'‬
‫ת"א‪ .‬בשלב הראשון‪ ,‬הופנתה שאלה פתוחה‪" ,‬מהם המאפיינים והתכונות‬
‫הרצויים עבור מדריך בקלרקשיפ ברפואת המשפחה"?" התקבלו תשובות‬
‫מ‪ 40-‬מדריכים (‪ 31%‬היענות) שכללו ‪ 130‬מאפיינים ותכונות במלל חופשי‪.‬‬
‫בשלב השני אותרו ‪ 18‬ההיגדים השכיחים ביותר‪ .‬בשלב זה נשלח לקבוצת‬
‫המחקר שאלון נוסף שמבקש לדרג בסקאלת לייקרט את המאפיינים‬
‫שבטבלה‪ .‬בנוסף נאספו פרטים דמוגרפים כגון גיל‪ ,‬מגדר‪ ,‬ותק בהדרכה‪,‬‬
‫שיוך אקדמי ועוד‪ .‬בשלב השני התקבלו ‪ 34‬שאלונים (‪ 26%‬הענות)‪.‬‬
‫‪ 46%‬בחרו בקבוצת המאפיינים המתארים את תכונות המדריך כרופא‬
‫כחשובה ביותר‪ .‬מאפיינים אישיותיים ומאפיינים הקשורים ליכולת הדרכה‬
‫דורגו נמוך יותר‪ .‬המאפיינים שדורגו כחשובים ביותר היו‪" :‬אוהב להיות‬
‫רופא משפחה" (ממוצע ‪ )0.41 ± 6.79‬ו"אמפטיה" (ממוצע ‪.)0.71 ± 6.61‬‬
‫תכונות המדריך כרופא מדורגות במקום הראשון מכלל המאפיינים של‬
‫המדריך ברפואת משפחה‪ .‬גודלו הקטן של המדגם‪ ,‬אינו מאפשר להסיק‬
‫מסקנות מעבר לכך‪ .‬אנו מקווים שהסקרנות שיעורר מחקר זה‪ ,‬תביא‬
‫לחקר מקיף יותר של התכונות הדרושות למדריך טוב ברפואת משפחה‬
‫וברפואה בכלל‪.‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫קיימת ספרות רפואית נרחבת לגבי הערכת תכניות‬
‫לימודים של סטודנטים לרפואה‪ .‬בשונה מתחום‬
‫ההערכה‪ ,‬יש פחות מידע על הציפיות הקיימות אצל‬
‫הסטודנטים לפני תחילת הלימודים‪ .‬נבדקו ציפיות של‬
‫סטודנטים לפני הכניסה לבית הספר לרפואה‪ ,‬אולם‬
‫על ציפיות הקיימות אצל הסטודנטים לפני הגעתם‬
‫לסבב קליני כלשהוא ‪ -‬יש מעט מאד עבודות‪ .‬בדיקה‬
‫ישירה של ציפיות הסטודנטים מתבקשת‪ ,‬שכן נמצא‬
‫כי אין התאמה בין עמדות סטודנטים וסגל הוראה‬
‫לגבי מאפייני הוראה טובה ברפואת משפחה‪ ,‬ולגבי‬
‫תפיסת תכונות נדרשות ממורה טוב‪ .‬יתרה מזאת‪,‬‬
‫נמצא כי יכולת הסגל לנבא את עמדות הסטודנטים‬
‫ נמוכה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצא כי עמדות של סטודנטים‬‫משתנות במהלך שנות הלימודים‪ ,‬הן לגבי העיסוק‬
‫ברפואה בכלל והן לגבי רפואת המשפחה‪.‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫תפיסות חינוכיות כגון תפיסת הלומד במרכז והלומד‬
‫כבוגר‪ -‬עומדות בבסיס הרצון להבין מה הציפיות‬
‫הקיימות אצל הסטודנט לפני תחילת הקלרקשיפ‪.‬‬
‫הבנת הציפיות יכולה לספק מימד נוסף להערכת‬
‫הקלרקשיפ (האם ציפיות הסטודנטים מולאו? האם‬
‫וכיצד הציפיות והתפיסות השתנו במהלך ובעקבות‬
‫הקלרקשיפ?)‪ .‬בשלב שני‪ ,‬ניתוח ציפיות הסטודנטים‬
‫עשוי לסייע בתכנון שינויים במטרות הלמידה‪,‬‬
‫בשיטות הלמידה או בתכנית הלימודים‪.‬‬
‫עד כה‪ ,‬לא נבדקו ציפיות הסטודנטים לפני תחילת‬
‫הקלרקשיפ באוניברסיטת ת"א‪ .‬מטרת מחקר זה היא‬
‫לנסות להעריך ולהבין את הציפיות הללו‪.‬‬
‫שאלונים פתוחים‪ ,‬שיועברו לסטודנטים בתחילת‬
‫ובסיום הקלרקשיפ‪ ,‬וינותחו שיטות איכותיות‪.‬‬
‫הנתונים בעיבוד‪ ,‬התוצאות יוצגו בכנס‬
‫‪37‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ב' | ‪12:30-13:30‬‬
‫חינוך ועידוד מתמחים ברפואת‬
‫משפחה לרפואה עצמאית‬
‫מתמחה שלב א' במרפאה עצמאית ‪-‬‬
‫סיכום לאחר ‪ 12‬מתמחים במרפאה‬
‫ד"ר ברקוביץ תמי‬
‫מכבי שרותי בריאות‬
‫ד"ר עמוס ריטר‬
‫מכבי שירותי בריאות‪ ,‬מחוז הצפון‪,‬‬
‫והמחלקה הצפונית לרפואת המשפחה במכבי‬
‫רקע‪:‬‬
‫‪ 80%‬מרופאי המשפחה במכבי עובדים במרפאות עצמאיות‪.‬‬
‫בתקופת ההתמחות הרופאים הינם עובדים שכירים של‬
‫הארגון ועם סיום התקופה רק כ‪ 30%-‬מהם עוברים לתצורת‬
‫העסקה עצמאית ב‪ 4-‬שנים ראשונות למומחיות‪.‬‬
‫התערבות‪:‬‬
‫לאור עובדות אלו נעשתה התערבות הן במהלך תקופת‬
‫ההכשרה והן לאחריה‪.‬‬
‫ההתערבות כללה הכשרת מרפאות הדרכה שלב א' ושלב ב'‬
‫עצמאיות‪ ,‬שילוב של מדריך עצמאי ושכיר לאותו מתמחה‪,‬‬
‫הקמת קבוצות חזון אישי למתמחים עם סיום התמחותם‪,‬‬
‫העברת הרצאות עי מומחים בתחום‪ ,‬הקמת קורס יעודי‬
‫בהנחית רו"ח ומדריך רופא עצמאי‪ ,‬עבודת מטה בארגון‬
‫שמטרתה הטבת תנאים לבוגרים היוצאים לעצמאות ועדוד‬
‫העסקה עצמאית במסגרת קבוצות רופאים‪.‬‬
‫בשנתיים האחרונות מסתמנת עליה ברורה במספר הבוגרים‬
‫הבוחרים מרצון בתצורת העסקה עצמאית‪.‬‬
‫רופאים עצמאיים ותיקים בארגון מחפשים‬
‫שותפים מבין בוגרי התכנית‪.‬‬
‫הגורמים שהשפיעו בצורה הבולטת‬
‫יותר היו ‪ -‬עבודת המטה בארגון‬
‫והקורס שהוזכר‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫האם מרפאה עצמאית הינה אתר למידה מוצלח למתמחה‬
‫בשלב א' של ההתמחות? בעבר היו ספקות לגבי שאלה זו‪,‬‬
‫בשל אופי המרפאה המחייב חשיבה עסקית בנוסף לחשיבה‬
‫הרפואית‪ .‬גישה זו השתנתה במהלך העשור האחרון‪ ,‬כאשר‬
‫מספר המרפאות העצמאיות המוכרות להדרכה הלך ועלה‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬ישנם גם קשיים הקשורים בהדרכה במרפאה‬
‫עצמאית‪ ,‬אשר גורמים לכך שלא כל הרופאים העצמאיים‬
‫מעוניינים לקבל מתמחה במרפאתם‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫ •כיצד יקבלו המטופלים את הצטרפות המתמחה‪ ,‬האם ידרשו‬
‫להתקבל רק אצל המדריך? האם תהיה עזיבה של מטופלים‬
‫ובעקבות זאת ירידה בהכנסות המרפאה?‬
‫ •הכנסת מתמחה למרפאה עצמאית כרוכה בעלות ראשונית‬
‫של שכירת חדר נוסף ורכישת הציוד הנדרש‪ .‬האם ההשקעה‬
‫תחזיר את עצמה? מה יקרה אם לא יגיע מתמחה למרפאה‬
‫במשך תקופה ארוכה ‪ -‬האם להשכיר את החדר לגורם אחר?‬
‫•האם לערב את המתמחה בצד הכלכלי של ניהול‬
‫‬
‫המרפאה? מה עליו לעשות כשמגיע מטופל ללא כרטיס‬
‫מגנטי‪ ,‬או מטופל שביקר כבר אצל רופא אחר ברבעון‬
‫הנוכחי?‬
‫לאחר ניסיון עם ‪ 12‬מתמחים במרפאתי‪ ,‬אני משוכנע‬
‫שכל השאלות הנ"ל ברות פתרון‪ ,‬ושהוספת מתמחה‬
‫למרפאה עצמאית תורמת רבות למתמחה‪ ,‬לצוות‬
‫המרפאה ולמטופלים‪.‬‬
‫אציג פרטים על המתמחים ששהו במרפאה‪,‬‬
‫מה הם עושים היום‪ ,‬מחקר פיילוט שבוצע‬
‫על שביעות רצון של המטופלים‬
‫מצירוף המתמחה לצוות‪ ,‬ותובנות‬
‫נוספות‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ב' | ‪12:30-13:30‬‬
‫מושב ‪11‬‬
‫על מתבגרים ועל קשישים‬
‫יו"ר המושב‪ :‬ד"ר הדר מרום‬
‫ראש ענף שירותי רפואה ומנהלת המחלקה לרפואת משפחה של חיל הרפואה‬
‫הערכת תפיסה מרחבית בקשישים‬
‫ע"י מבחני ציור בהשוואה לבדיקת‬
‫‪ NEUROTRAX‬כבדיקת ‪GOLD‬‬
‫שברים בצוואר הירך במטופלים מעל‬
‫גיל ‪ 65‬עם תפקוד תקין של בלוטת‬
‫התריס‬
‫ד"ר בוריס פונצ'יק (‪ ,)1,2‬ד"ר אביטל שפובלוב (‪ ,)2‬ד"ר יאן‬
‫פרס (‪)1,2‬‬
‫משפחה ורפואה ראשונית‪ ,‬הפקולטה למדעי הבריאות‪ ,‬אונ' ב"ג בנגב‬
‫(‪ )2‬שירותי בריאות כללית מחוז דרום‪ ,‬היח' להערכה גריאטרית כוללנית‬
‫ד"ר אבי לידר (‪ ,)1‬ד"ר רחלי חפץ ‪ -‬איזנפלד (‪ , )2‬גב'‪ ‬אפרת‬
‫כהן (‪ ,)3‬ד"ר דוד שגב (‪ ,)3‬פרופ' מיכאל לישנר (‪ , )1,5‬ד"ר דורון‬
‫חרמוני (‪)3,4,5‬‬
‫(‪ )1‬מח' פנימית א'‪ ,‬בי"ח מאיר; (‪ )2‬מח' גריאטריה‪ ,‬בי"ח מאיר; (‪)3‬‬
‫הנהלה רפואית‪ ,‬מחוז שרון שומרון‪ ,‬כללית; (‪ )4‬המחלקה לרפואת‬
‫המשפחה‪ ,‬מחוז שרון שומרון‪ ,‬כללית; (‪ )5‬ביה"ס לרפואה‪ ,‬אונ' ת"א‬
‫‪STANDART‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫בשנים האחרונות חלה עליה בשכיחות של שיטיון (‪.)Dementia‬‬
‫מומלץ לבצע איתור מוקדם של ירידה קוגניטיבית קלה (‪Mild‬‬
‫‪ )cognitive impairment‬כמצב גבולי לפני התפתחות שיטיון‪.‬‬
‫בדיקת תפיסה מרחבית מאפשרת זיהוי מוקדם של ירידה‬
‫קוגניטיבית‪.‬‬
‫מטרת המחקר ומשמעותו‪:‬‬
‫להשוות בין יכולת זיהוי של פגיעה בתפיסה מרחבית של‬
‫טסטים שונים ובין בדיקת ‪ Neurotrax‬כבדיקת ‪.Gold standart‬‬
‫כך‪ ,‬ניתן יהיה להמליץ על ביצוע של ‪ 4‬טסטים פשוטים במשך‬
‫דקות ספורות בחדר רופא המשפחה שיעזרו בהחלטה האם‬
‫להפנות את המטופל להמשך בירור בנוגע לירידה קוגניטיבית‪.‬‬
‫נאספו נתונים על ‪ 190‬מטופלים שעברו הערכה קוגניטיבית‬
‫במסגרת בדיקה במרכז להערכה גריאטרית כוללנית של‬
‫שירותי בריאות כללית‪ ,‬באר שבע‪ .‬בוצע חישוב רגישות‬
‫וסגוליות של מבחני שעון‪ ,‬העתקת מחומשים משולבים‪ ,‬ציור‬
‫קובייה ו‪ Trail B-‬בהשוואה ‪ -‬לציוני ‪ Global Score‬ו ‪Visual‬‬
‫‪ Score‬של מבחן ‪ Neurotrax‬ששימש כ ‪.Gold standard‬‬
‫‪Context:‬‬
‫‪The contemporary literature on the relationship between‬‬
‫‪serum thyrotropin levels and osteoporotic fractures in‬‬
‫‪euthyroid individuals is limited by conflicting results and‬‬
‫‪analyses conducted on a small number of fractures.‬‬
‫‪Objective: To examine the association between normal range‬‬
‫‪variation of thyrotropin and the incidence of hip fractures in‬‬
‫‪male and female euthyroid patients aged 65 years or older.‬‬
‫‪Design, Setting and Participants:‬‬
‫‪We performed a population-based historical prospective‬‬
‫‪cohort study within the Clalit Health Services (CHS).‬‬
‫‪CHS members aged ≥ 65 years with at least one thyrotropin‬‬
‫‪measurement during the year 2004. We excluded patients‬‬
‫‪with preexisting hip fracture, thyroid disease, malignancy or‬‬
‫‪chronic kidney disease.‬‬
‫‪Outcome measures: Primary outcome: Hip fracture.‬‬
‫‪Secondary outcome: Other osteoporotic fractures.‬‬
‫‪Statistical analysis: The incidence of each outcome was‬‬
‫‪compared across 3 thyrotropin groups (low 0.35-1.6 mIU/L,‬‬
‫)‪intermediate 1.7-2.9 mIU/L, high 3-4.2 mIU/‬‬
‫בבדיקת המרכיב של תפיסה מרחבית במבחן ה‪Neurotrax-‬‬
‫נמצאו ‪ )51.6%( 98‬מהנבדקים עם ציון לא תקין‪ .‬במבחנים‬
‫הקוגניטיביים הבודדים נמצא ציון לא תקין אצל ‪ 64‬נבדקים‬
‫(‪ )33.7%‬במבחן ציור קובייה‪ 110 ,‬נבדקים (‪ )57.9%‬במבחן‬
‫‪ 117 ,Trail B‬נבדקים (‪ )61.6%‬במבחן העתקת מחומשים‬
‫ו‪ 92-‬נבדקים (‪ )48.4%‬במבחן שעון (‪ .)CDT total‬ביצוע‬
‫של כל ארבעת הבדיקות במקביל (מבחן שעון‪ ,‬העתקת‬
‫מחומשים משולבים‪ ,‬ציור קובייה‪ )Trail B ,‬זיהה פגיעה‬
‫בתפיסה מרחבית (כביטוי לירידה קוגניטיבית) בקרב ‪92‬‬
‫נבדקים (‪ ,)93.9%‬עם רגישות של ‪ 93.9%‬וסגוליות של ‪.27.2%‬‬
‫‪The 14,325 included participants suffered from 514 hip fractures‬‬
‫‪during a mean follow up of 102±3 months. Women, but not‬‬
‫‪men, in the lowest thyrotropin group had a higher incidence‬‬
‫‪of hip fractures with a relative risk of 1.28 (95% CI 1.03-1.59,‬‬
‫‪p=0.029) when compared with the intermediate group, after‬‬
‫‪multivariate adjustment for age, comorbidities and use of‬‬
‫‪drugs affecting bone metabolism. No association was found‬‬
‫‪between thyrotropin levels and other osteoporotic fractures.‬‬
‫שילוב של כל ארבעת הבדיקות במקביל מזהה פגיעה בתפיסה‬
‫מרחבית עם רגישות המתקרבת לרגישות של ‪Neurotrax‬‬
‫‪ ,)93.9%( Visual Score‬אך עם סגוליות נמוכה יחסית ( ‪.)27.2%‬‬
‫‪Thyrotropin levels within the lower normal range are‬‬
‫‪associated with an increased risk of hip fractures in‬‬
‫‪euthyroid women, but not men, aged 65 years and more.‬‬
‫‪39‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ב' | ‪12:30-13:30‬‬
‫תכנית מניעת נפילות בקשישים‬
‫ ירידה בביקורים במרפאה ושיפור‬‫בבריאות‬
‫הקשר בין ‪ ,BMI‬מצב סוציואקונומי‬
‫ואסתמה במתבגרים ‪ -‬מחקר חתך‬
‫רוחבי‬
‫ד"ר נחמן אש‪ ,‬ד"ר דניאל לנדסברגר‪ ,‬ד"ר אריאלה פרמדר‪,‬‬
‫גב' אילת שור‬
‫מחוז השרון מכבי שירותי בריאות‬
‫ד"ר ברק גורדון (‪ ,)1,2‬ד"ר אביעד חסיד (‪ ,)1‬גב' אסטלה דרזנה‬
‫(‪ ,)1,2‬גב' דורית צור (‪ ,)1‬פרופ' ארנון אפק (‪)2‬‬
‫(‪ )1‬חיל הרפואה‪ ,‬צה"ל‬
‫(‪ )2‬הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬
‫רקע ‪:‬‬
‫במהלך עבודתו מטפל רופא המשפחה במגוון נושאים‪ :‬מחלות‬
‫עונתיות‪ ,‬ביקורי שגרה‪ ,‬בקשות מנהלתיות ועוד‪ .‬קשישים‬
‫נוטים להגיע למרפאה לעיתים תכופות יותר לאור שכיחות‬
‫גבוהה יותר של מחלות‪ ,‬אך גם ככתובת לבעיות שפתרונן לא‬
‫בהכרח רפואי‪.‬‬
‫בגיל השלישי עולה שכיחות הבדידות והדיכאון‪ .‬מצבים אלה‬
‫נוטים להדגים תסמינים של כאב‪ ,‬חולשה וכו'‪ ,‬שמביאים את‬
‫הקשישים לרופא המשפחה לעיתים קרובות יותר‪ .‬עובדה‬
‫המעמיסה על לו"ז הרופא ויכולתו להשפיע לטובה במקרים‬
‫אלה‪ ,‬מוגבלת‪.‬‬
‫מטרות התכנית‪:‬‬
‫מניעת נפילות בקרב קשישים ושמירה על עצמאות תפקודית‬
‫לאורך זמן‪ .‬הפחתה בביקורים בהם הערך המוסף של הרופא‬
‫נמוך‪ ,‬ללא פגיעה בבריאות המטופל‪.‬‬
‫מבוטחים בני ‪ 65+‬שזוהו ע"י רופא המשפחה‪/‬אחות‪/‬‬
‫פיזיותרפיסטים כבעלי סיכון לנפילות צורפו לקבוצת פ"ג‬
‫ותכנים רלוונטיים נוספים (תזונה‪ ,‬רוקחות‪ ,‬עו"ס‪ )...‬שארכה ‪6‬‬
‫חודשים‪ .‬בתחילת הפעילות ובסיומה נמדד סיכון לנפילות ‪-‬‬
‫‪ .Berg score‬שנה לפני הקבוצה לעומת שנה לאחריה ‪ -‬השוו‬
‫מספר ביקורים במרפאה ובפיזיותרפיה‪ ,‬צריכת תרופות‬
‫ומספר ימי אשפוז (‪.)Paired t-test‬‬
‫ •שיפור משמעותי ב‪ )P<0.0001( Berg score-‬בקרב ‪146‬‬
‫שהשלימו את התכנית עד כה (‪ 84%‬התמדה(‬
‫ •ירידה ממוצעת למשתתף של ‪ 9.3‬ביקורים במרפאת הרופא‬
‫ו‪ 7.4-‬במכון הפיזיותרפיה למשתתף בשנה (‪ ,)P<0.0001‬וכן‬
‫ירידה בצריכת תרופות (בנזודיאזיפינים) ובימי אשפוז‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫מסקנות ‪:‬‬
‫תרגול קבוצתי קבוע משפר תפקוד‪ ,‬מונע נפילות ומהווה גורם‬
‫חברתי מלכד‪.‬‬
‫נראה כי חלק לא מבוטל של ביקורי הקשישים במרפאות רופא‬
‫המשפחה והפיזיותרפיה נובע מהצורך באוזן קשבת למכאובים‬
‫ומצוקות שיכולים להענות במסגרת תרגול עצמאי‪.‬‬
‫פתרון זה יכול בהחלט לסייע בהפחתת צריכה של שרותי‬
‫בריאות ועלויות טיפול בקשישים ובמקביל לפנות את זמנו‬
‫היקר של הרופא לביקורים בהם נדרשת מומחיותו‪.‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫אסתמה נמצאת בעלייה בעיקר באזורים עירוניים ובחשיפה‬
‫לזיהום אוויר‪ .‬הקשר בין השמנה ואסתמה מוכר‪ ,‬כמו גם הקשר‬
‫בין המצב הסוציודמוגרפי לבין אסתמה‪ .‬לא נחקרה ההשפעה‬
‫ההדדית של השמנה ומצב סוציואקונומי במשולב על אסתמה‪.‬‬
‫כל מתבגר סביב גיל ‪ 17‬נבדק בלשכת הגיוס לצורך מיון רפואי‬
‫לשירות צבאי‪ .‬משקל וגובה נבדקו לכלל המועמדים לשירות‬
‫ביטחון וה‪ BMI-‬חושב‪ .‬האוכלוסיה חולקה לארבעה קבוצות‬
‫עפ"י הגדרות ה‪ CDC-‬ל‪ BMI -‬במתבגרים ‪ -‬השמנה‪ ,‬עודף‬
‫משקל‪ ,‬משקל תקין ותת משקל‪.‬‬
‫המצב הסוציואקונומי הוגדר עפ"י יישוב המגורים בהתאם‬
‫לטבלת הלמ"ס וחולק לשלוש קבוצות ‪ -‬נמוך‪ ,‬בינוני וגבוה‪.‬‬
‫מודלים של רגרסיה לוגיסטית חד משתנית בוצעו על מנת‬
‫לבחון את השפעת כל אחד מהגורמים על שכיחות האסתמה‬
‫שהוגדרה ע"פ אסתמה פעילה או היסטוריה של אסתמה‬
‫כפי שאובחנה בלשכת הגיוס‪ .‬בהמשך בוצעו מודלים של‬
‫רגרסיה לוגיסטית רב משתנית בהם קבוצות ה‪ BMI-‬והמצב‬
‫הסוציואקונומי הוכנסו לשם בחינת השפעות הדדיות‪.‬‬
‫לבסוף בוצע מודל של רגרסיה לוגיסטית בו הוגדרו ‪ 12‬קבוצות‬
‫עפ"י הפרמוטציות של קבוצות ה‪ BMI-‬והמצב הסוציואקונומי‪.‬‬
‫נכללו ‪ 849,659‬מועמדים לשירות ביטחון‪ 480,993 ,‬גברים ו‪-‬‬
‫‪ 368,666‬נשים‪ .‬מצאנו קשר מובהק בין קבוצות ה‪ BMI -‬לבין‬
‫אסתמה‪ .‬היחס הצולב (‪ )OR‬בהשמנת יתר לעומת משקל תקין‬
‫נמצא ‪ 1.44‬ו ‪ 1.24‬בנשים וגברים בהתאמה‪ .‬מצאנו גם קשר‬
‫בין מצב סוציואקונומי לאסתמה‪ .‬דרגת מצב סוציואקונומי‬
‫גבוהה מקנה סיכון של ‪ 1.59‬ו‪ 1.79-‬להימצאות אסתמה בנשים‬
‫וגברים בהתאמה בהשוואה למצב סוציואקונומי נמוך‪ .‬מצאנו‬
‫שבמודלים רב משתנים לא היה שינוי בסיכון בכל הפרמטרים‪.‬‬
‫קיים קשר בין אסתמה לבין ‪ BMI‬ומצב סוציואקונומי‪ .‬קשר זה‬
‫הוא בלתי תלוי לכל אחד מהמשתנים‪.‬‬
12:30-13:30 | '‫ ב‬- ‫מושבים מקבילים‬
12 ‫מושב‬
Why attend international exchange-programs?
- a focus group based research among junior GP's
(in English)
Chairperson: Dr. Ronen Brand
Department of Family Medicine, Haifa, Clalit
Dr. Nathanja Van-Moppes, Dr Michael Kaffman, Dr.
Ronen Brand, Dr. Miriam Cohen, Dr. Avi Teszler
session for the visitors of Ben Mayer exchange program
Why attend international exchange-programs?
- a focus group based research among junior
GP's
Introduction:
Family practice is an international profession, sharing
the same difficulties and dilemmas throughout the globe.
International exchange programs are programs that
exposes GPs to the work of their colleagues in other
countries. Such programs intend to enable ideas sharing
and mutual learning between GPs from different cultures
and backgrounds..
Aim of study:
We aim to investigate the possible contribution and
effectiveness of attending international exchange
programs in General Practice.
41
Methods:
Five focus groups will be conducted in parallel, to
investigate our research question. Participants will be
junior GPs that take part in the ”Ben-Mayer exchange
program” held during the conference week. Preliminary
questionnaire filled out by the program participants will
serve to guide the focus groups discussion.
Results:
Qualitative analysis using the focus groups products will
be conducted to answer our research question.
14:30-15:45 | '‫ ג‬- ‫מושבים מקבילים‬
A ‫ | ישראל‬1 ‫אולם‬
13 ‫מושב‬
'‫מצגות בזק א‬
‫ ד"ר גילי עופר ביאלר‬:‫יו"ר המושב‬
‫ מכבי שירותי בריאות‬,‫ מרכז ירושלים והשפלה‬,‫מנהלת המחלקה לרפואת המשפחה‬
‫מגמות פרסומים מדעיים ברפואה‬
‫משלימה בחמישים השנים‬
‫האחרונות‬
‫ פרופ' רוני פלג‬,‫גולצמן‬-‫ד"ר יוליה טרייסטר‬
,‫ גוריון בנגב‬-‫ אוני' בן‬,‫ הפקולטה למדעי הבריאות‬,‫ורפואה ראשונית‬
‫ מחוז דרום‬,‫ושירותי בריאות כללית‬
:‫רקע מדעי‬
‫ככל שמידע על בריאות ורפואה נגיש יותר למטופלים וככל שהם‬
‫ רבים יותר שואפים לגישה טבעית יותר‬,‫מעורבים יותר בטיפול‬
‫ התעניינות הציבור והביקוש לשירותי‬.‫והוליסטית לבריאותם‬
‫רפואה משלימה ואלטרנטיבית גדלה בשנים האחרונות בכל‬
.‫רחבי העולם המערבי‬
:‫מטרת המחקר ומשמעותו‬
)CAM( ‫לבדוק מגמות פרסום ברפואה משלימה ואלטרנטיבית‬
‫ ולהשוותן למגמות פרסום בכלל נושאי‬1963-2012 ‫בין השנים‬
‫ הבנת מגמות בפרסום ברפואה משלימה‬.‫הרפואה באותן שנים‬
.‫יכולים לסייע בהבנה של שילוב התחום במסגרת הרפואה בכלל‬
:‫שיטה‬
‫ ורפואה אינטגרטיבית‬CAM ‫ביצוע חיפוש של פרסומים בנושא‬
‫ על פי מילות‬Google scholar -‫ ו‬PubMed ‫במנועי חיפוש‬
complementary medicine, :‫מפתח רלוונטיות (לדוגמא‬
.)alternative medicine, integrative medicine
‫ נבדקה‬.‫ שנים‬10 ‫תקופת המחקר חולקה לתת תקופות של‬
.‫כמות הפרסומים בכל עשור‬
:‫תוצאות‬
‫מאמרים הקשורים לרפואה משלימה החלו להופיע כבר לפני‬
‫ בחיפוש‬.‫ עם השנים נמצאה עליה במספר הפרסומים‬.‫ שנה‬50
CAM ‫ נמצאה עליה של סך כל הפרסומים בנושאי‬PubMed -‫ב‬
‫ היוו כל הפרסומים‬1963-1972 ‫ בשנים‬.144,288-‫ ל‬15,764-‫מ‬
.PubMed-‫ מכלל כל הפרסומים שהופיעו ב‬CAM 0.813% ‫בשל‬
‫ בחיפוש‬.1.923% -‫ ל‬2 ‫ שנים אחוז זה עלה ליותר מפי‬50 ‫בתוך‬
CAM-‫ נושאים הקשורים ל‬27,170 ‫ אוזכרו‬Google scholar -‫ב‬
‫ בין‬2,521,430 -‫ מספר האזכורים עלה ל‬.1963-1972 ‫בין השנים‬
.2003-2012 ‫השנים‬
:‫מסקנות‬
‫במהלך חמישים השנים האחרונות ישנה עליה בכמות‬
‫ כמו גם בכמות הפרסומים‬,‫ בכלל‬CAM -‫הפרסומים המדעיים ב‬
.‫של טיפולים משלימים ואלטרנטיביים ספציפיים שונים‬
‫מאפיינים ייחודיים של סוכרת בקרב‬
‫עולי אתיופיה‬
)3( ‫ גבעון‬.‫ מ‬.‫ ד"ר ש‬,)2( ‫ א סמנר‬.‫ ד"ר א‬,)1( ‫ יפה‬.‫ד"ר ע‬
‫ מרכז רפואי הלל יפה‬,‫) היחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת‬1(
)2( Section on Ethnicity and Health, NIH, Bethesda, Maryland ,
‫ כללית‬,‫ מחוז שרון שומרון‬,‫) המחלקה לרפואת המשפחה‬3(
Ethiopian Jews immigration to Israel in terms
of DM outcomes
The mass migration of Jewish Ethiopians to Israel
began abruptly in 1984. Upon arrival in Israel, health
status of the Ethiopians was characteristic of the
country of origin: undernourishment was prevalent
and type 2 diabetes (DMT2) occurred in< 1% of
immigrants.
Within 10 years of residence in Israel and with
exposure to urban-industrial lifestyles, the prevalence
of DM in adults rose to 16%.
The medical outcome of Ethiopian Jewish Israelis (EJI)
who developed DM after migration to Israel is unknown
Objective:
To determine atherosclerotic risk factors in Israelis
from Ethiopia vs. industrialized countries [EJI and
non- EJI] To determine if the severity of diabetic
complications differed in EJI and non- EJI
Methods:
A historical prospective study (From 2003 to 2012)
223 patients with DM- receiving health care at the
largest HMO in Israel. Each EJI participant was
matched to two non-EJI -by age and sex.
Statistical analysis:
Factors affecting death:
Uni-variant analysis of death and variables:
origin [EIJ, Non-EJI], age, sex, HBA1C, DM duration,
smoking, anti-diabetic drugs [SU, metformin, insulin],
micro and macro-vascular complications. Forward
stepwise (conditional) logistic regression analysis.
Conclusion:
DM occurs at a lower BMI in EJI than other Israelis.
Diabetic complications and mortality are less frequent.
This could possibly be due to a lower rate of smoking,
pre-immigration selection, life style and yet to be
identified genetic factors.
42
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ג' | ‪14:30-15:45‬‬
‫טיפול אנטיביוטי בדלקת דרכי השתן ‪-‬‬
‫האם ניתן להתאפק ?‬
‫ד"ר יונתן אוראל (‪ ,)2,5‬ד"ר יעל ארוב (‪ ,)5,2‬ד"ר נועה גולדשר (‪,)5,3‬‬
‫ד"ר רים הינדי (‪ ,)1,5‬ד"ר שמואל חודרה (‪ ,)2,5‬ד"ר נבין חורי (‪,)5,1‬‬
‫ד"ר מחמוד חטיב (‪ ,)5,1‬ד"ר ננסי פרידמן (‪ ,)5,1‬גב' אורלי צ'ילג‪-‬‬
‫טלמור (‪ ,)5‬ד"ר מרדכי אלפרין (‪ ,)5,1‬ד"ר אורית כהן קסטל (‪,)2,4‬‬
‫פרופ‪/‬מ חאלד כרכבי (‪)5,1‬‬
‫(‪ )1‬המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬
‫(‪ )3‬המחלקה לרפואת משפחה ‪ -‬צה"ל‬
‫(‪ )4‬החוג לסיעוד‪ ,‬הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות‪ ,‬אוני' חיפה‬
‫(‪ )5‬החוג לרפאות המשפחה‪ ,‬הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט‪ ,‬הטכניון‬
‫רקע מדעי‪:‬‬
‫זיהום בדרכי השתן הוא הזיהום החיידקי הנפוץ ביותר במסגרת‬
‫אמבולטורית‪ ,‬ובמקרים רבים מוביל לטיפול אנטיביוטי רחב מהדרוש‪,‬‬
‫למרות שלרוב חולף מאליו‪ .‬בעוד ששימוש במרשם מושהה מקובל‬
‫במחלות זיהומיות של דרכי הנשימה‪ ,‬הוא פחות שכיח בזיהום פשוט‬
‫בדרכי השתן (זד"ש)‪.‬‬
‫לבדוק כיצד שימוש במרשם מושהה (דחיית התחלת טיפול‬
‫אנטיביוטי עד לתוצאות תרבית שתן)‪ ,‬בהשוואה לטיפול אנטיביוטי‬
‫מיידי‪ ,‬משפיע על תוצאי הטיפול בזד"ש פשוט‪ ,‬בקרב נשים בגיל‬
‫‪ 18-45‬הפונות לרופא המשפחה‪.‬‬
‫מדובר במחקר עקבה רטרוספקטיבי‪ ,‬שנערך ע"י מתמחים בקורס‬
‫המחקר בחוג לרפואת המשפחה בטכניון‪ .‬נכללו במחקר מטופלות‬
‫שפנו בשל תמונה קלינית של זד"ש פשוט לרופא משפחה במרפאות‬
‫ההדרכה שבשירותי בריאות כללית ובמכבי‪ ,‬בתאריכים שבין ‪15/08-‬‬
‫‪ .31/10/13‬המטופלות רואיינו טלפונית כשבועיים עד ‪ 6‬שבועות‬
‫לאחר פנייתן לרופא‪ .‬נתונים אודות המרשם שניתן‪ ,‬תוצאות התרבית‬
‫וברור נוסף‪ ,‬לוקטו מהגליון הרפואי‪.‬‬
‫סה"כ רואיינו ‪ 68‬מטופלות‪ 3 ,‬הושמטו עקב נטילת אנטיביוטיקה‬
‫טרם הפניה לרופא‪ 44 .‬מטופלות (‪ )68%‬קיבלו מרשם מיידי‪21 ,‬‬
‫מטופלות (‪ )32%‬קיבלו מרשם מושהה‪ .‬בקרב המטופלות שקיבלו‬
‫מרשם מושהה ‪ )13( %62‬לא נטלו אנטיביוטיקה‪ ,‬לעומת ‪)3( %7‬‬
‫בקרב מטופלות שקיבלו מרשם מיידי‪ .‬בהשוואה למטופלות שקבלו‬
‫מרשם מושהה‪ ,‬מטופלות שקבלו מרשם מיידי דיווחו יותר על‬
‫תופעות לוואי מהטיפול (‪ .)OR=2.54, P=0.059‬לא נצפה קשר בין‬
‫סוג המרשם שניתן לבין היענות לטיפול‪ ,‬משך הסימפטומים‪ ,‬שימוש‬
‫בשירותי רפואה‪ ,‬סיבוכי המחלה או שביעות הרצון מהטיפול‪.‬‬
‫מתן מרשם מושהה בזד"ש פשוט נמצא קשור להפחתה בצריכת‬
‫אנטיביוטיקה ובתופעות הלוואי‪ ,‬ללא עלייה בסיבוכים או פגיעה‬
‫בשביעות רצון המטופלות‪ .‬תוצאות אלו מחזקות את הגישה‬
‫הטיפולית לפיה בזד"ש פשוט ניתן לדחות התחלת טיפול אנטיביוטי‬
‫עד לקבלת תשובת תרבית השתן‪.‬‬
‫קשר בין שימוש כרוני‬
‫ב‪ Benzodiazepines-‬לתחלואה‬
‫נלוות‬
‫ד"ר איגור מונטאנו (‪ ,)1,2‬ד"ר יאן פרס (‪ ,)1,2‬ד"ר אולג‬
‫שומייקו (‪)3‬‬
‫משפחה ורפואה ראשונית‪ ,‬הפקולטה למדעי הבריאות‪,‬‬
‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪,‬‬
‫(‪ )2‬שירותי בריאות כללית מחוז דרום‬
‫(‪ )3‬המרכז לבריאות הנפש באר שבע‬
‫שימוש בבנזודיאזפינים (‪ )BZP‬לנדודי שינה נפוץ בגיל‬
‫המבוגר‪ .‬למרות שההמלצה המקובלת על שימוש ב‬
‫‪ BZP‬לטווח קצר‪ ,‬רוב המטופלים מקבלים את התרופה‬
‫במשך תקופות ארוכות‪ .‬שימוש כרוני ב‪ BZP-‬מגביר‬
‫את הסיכון לדיכאון וחרדה‪ ,‬לשברים‪ ,‬לפגיעות ותאונות‬
‫דרכים‪ ,‬להפרעות קוגניטיביות ומעלה את התמותה‪.‬‬
‫לבדוק את הקשר בין שימוש כרוני ב‪ BZP-‬ותחלואה‬
‫נלוות בקרב קשישים עצמאים המתגוררים בגפם‪.‬‬
‫השערת המחקר הינה כי תמצא תחלואה נלוות גבוהה‬
‫יותר בקרב אוכלוסיית המשתמשים הכרוניים ב‪.BZP-‬‬
‫מחקר מקרה בקרה‪ ,‬בקרב מטופלים בני ‪ 65‬ומעלה‪,‬‬
‫המתגוררים בגפם ממרפאת מצדה של שירותי‬
‫בריאות כללית בבאר שבע‪ .‬קבוצת המחקר ‪ -‬מטופלים‬
‫המשתמשים ב ‪ BZP‬בצורה כרונית‪ .‬קבוצת הביקורת‪-‬‬
‫מטופלים שלא נופק עבורם מרשם ל ‪ BZP‬ליותר מ‪3-‬‬
‫שבועות בחצי שנה טרם כניסה למחקר‪ .‬המשתתפים‬
‫רואיינו בראיון אישי מובנה בו נבדקו הסיבות למתן ‪BZP‬‬
‫ומולאו שאלונים מתוקפים בנוגע לדיכאון‪ ,‬חרדה‪ ,‬איכות‬
‫שינה‪ ,‬איכות חיים‪ ,‬תחלואה בסיסית ושימוש בתרופות‪.‬‬
‫השתתפו במחקר ‪ 27‬מטופלים בקבוצת המחקר‪ ,‬ו‪33 -‬‬
‫מטופלים בקבוצת הביקורת‪ .‬מטופלים מקבוצת המחקר‬
‫היו מעט מבוגרים יותר (‪ 74.9±11.0‬לעומת ‪,70.9±7.06‬‬
‫‪ .)p=0.029‬לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות‬
‫מבחינת מין ‪ ,‬מצב משפחתי וותק בארץ‪ .‬למרות הטיפול‬
‫ב ‪ BZP‬קבוצת המקרים סבלה יותר מחרדה ואיכות‬
‫השינה שלהם הייתה ירודה בהשוואה לקבוצת הביקורת‪.‬‬
‫נמצאו רמזים כי בקבוצת המקרים היה סיכוי גבוה יותר‬
‫לדום נשימה בשינה‪ .‬לא נמצאו הבדלים בתחלואה נלווית‬
‫מתוקננת לגיל ובדיכאון‪.‬‬
‫ממצאים אלה נוכח תופעות הלוואי והסיכונים הברורים‬
‫של שימוש ב ‪ BZP‬בגיל המבוגר‪ ,‬מעלים שוב את השאלה‬
‫על שימוש ממושך ב ‪ BZP‬בקבוצת גיל זו‪.‬‬
‫‪43‬‬
14:30-15:45 | '‫ ג‬- ‫מושבים מקבילים‬
‫ כטיפול‬Modified Infiltration ‫טכניקת‬
Cutaneous Nerve Entrapment-‫ב‬
Syndrome
‫ד"ר סודי נמיר‬
,‫ שכם‬,‫מחלקה לרפואת המשפחה אוניברסיטת בן גוריון מרפאת אלון מורה‬
‫שומרון‬
Modified Infiltration Technique for Cutaneous Nerve
Entrapment Syndrome
Lateral thoracic or abdominal cutaneous nerve entrapment
syndrome (CNES) refers to the pain originating from thoracic
or abdominal wall which is often misdiagnosed as arising
from a source inside the abdominal cavity mistakenly leading
to inappropriate diagnostic investigations, unsatisfactory
treatment, and considerable costs.
Methods:
Previous study demonstrates the efficacy of diagnosis and
injection treatment, however few randomized controlled
trials have assessed specific efficacy of each intervention.
Use of corticosteroid drugs has been recommended as part
of the local anesthetic injection. A long-lasting effect after
just a single anaesthetic injection is frequently reported
in various abdominal wall pain syndromes. Trigger point
infiltration of the region of maximal point of tenderness is
mostly acceptable. A modification of this simple approach can
increase probability of locating the locus of the pain source and
bestow full security of safety of the intervention.
Diagnosis:
Directly squeezing the tender superficial abdominal wall tissue
between the thumb and index finger will illicit clear grimace if
not cause the subject to jump up or at least instinctively grab
the examiner's hand in defense.
Technique:
The physician approaches the patient from the side. Palpation by
the pinching technique is performed inching across the surface
until the point of maximal tenderness is located and this point
marked by a non erasable marker. The modification is by preparing
the injection site by pinching the location thereby raising a mound
of abdominal wall while the longitudinal axis faces towards a
superolateral direction. This position is maintained throughout
injection. The needle is inserted horizontally at a very slight
inclination of 10-20 degrees 3- 5 cm away from the mark upon the
same axis. As the infiltration begins the therapist should gradually
feel the fullness between his fingertips assuring instillation
to the desired destiny precisely under the marked location.
Needletip retreat and then reinsertion in a fanning technique
will ensure arrival at the offending neurovascular bundles.
‫רפואה מקוונת בקרב נשים‬
‫בהריון‬
)1,2( ‫ פרופ' רוני פלג‬,)1( ‫שרון דודסקו‬
,‫ הפקולטה למדעי הבריאות‬,‫) בית הספר לרפואה‬1(
‫גוריון בנגב‬-‫אוניברסיטת בן‬
‫) המחלקה לרפואת משפחה ומרכז סיאל למחקר‬2(
‫ הפקולטה למדעי‬,‫ברפואת משפחה ורפואה ראשונית‬
‫גוריון בנגב‬-‫ אוניברסיטת בן‬,‫הבריאות‬
:‫רקע מדעי‬
‫במהלך הריון נשים מרגישות לעיתים צורך ליצור‬
.‫קשר עם הרופא המטפל להתייעצות בנוגע להריון‬
‫אחת האפשרויות הקיימות היא שימוש ברפואה‬
‫מקוונת כדוגמת מספר טלפון נייד וכתובת דואר‬
.‫אלקטרוני של הרופאים המטפלים‬
:‫מטרת המחקר ומשמעותו‬
‫הערכת שימוש ברפואה מקוונת של נשים בהריון אל‬
‫מול רופא הנשים ורופא המשפחה המטפלים בנשים‬
‫ הערכת השימוש באמצעים טכנולוגיים של‬.‫בהריון‬
.‫חיפוש מידע באינטרנט בקרב נשים אלו‬
:‫שיטה‬
‫מחקר חתך בו נערכו ראיונות אישיים עם נשים‬
‫ ומעלה שהגיעו לבדיקת מעקב‬18 ‫הרות בגילאי‬
‫שגרתית לליווי הריון במרכז לבריאות האישה של‬
.‫שירותי בריאות כללית בבאר שבע‬
:‫תוצאות‬
‫ נשים הרות בגיל ממוצע של‬120 ‫במחקר נכללו‬
‫ מאה ותשע עשרה נשאלות‬.‫ שנים‬27.4±3.4
‫) קיימת‬95%( 114-‫מחזיקות מכשיר טלפון ול‬
‫ רוב המשתתפות היו‬.‫כתובת דואר אלקטרוני‬
‫מעוניינות מאוד בקבלת מספר הטלפון האישי‬
,89.2%( ‫) וכתובת דואר אלקטרוני‬95% ,92.5%(
‫) של רופא הנשים ורופא המשפחה המטפלים‬88.3%
‫ שימוש בטלפון אישי בהשוואה לשימוש‬.‫בהתאמה‬
‫בדואר אלקטרוני היה מועדף יותר במועדים‬
‫) ובמקרים חריגים‬P<0.0001( ‫שנקבעו מראש‬
‫) דיווחו שהן עורכות‬60%( ‫ רוב הנשים‬.)P<0.0001(
‫חיפוש מידע באינטרנט בהקשר של הריון לעיתים‬
‫ למרות זאת רובן לא שוחחו על כך עם רופא‬,‫קרובות‬
‫ נשים העורכות‬.‫הנשים או רופא המשפחה שלהן‬
‫חיפוש באינטרנט בנוגע להריון הינן בגיל ממוצע‬
‫) ובעלות מספר שנות לימוד‬P<0.001( ‫גבוה יותר‬
‫) מאשר נשים שאינן מחפשות‬P = 0.001( ‫גבוה יותר‬
.‫מידע באינטרנט‬
:‫מסקנות‬
‫הבנת היתרונות והמגבלות של אמצעי תקשורת‬
‫חדשים יכול להביא לשימוש נכון ויעיל במצבים‬
‫ לצורך כך יש לגבש כללים‬.‫שונים ומגוונים ברפואה‬
‫אתיים ומשפטיים המתייחסים לכל הנוגע לשימוש‬
‫ברפואה מקוונת כחלק משירותי הרפואה הפתוחים‬
.‫לשימוש ע"י הציבור‬
44
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ג' | ‪14:30-15:45‬‬
‫ביטויים קליניים של אטופיה‬
‫כגורמי סיכון להתפתחות‬
‫אסטמה בחיילים המועסקים‬
‫במקצועות השונים בצה"ל‬
‫איזה חלק מעבודתו מקדיש רופא‬
‫המשפחה למחלת הסוכרת במרפאת‬
‫עירונית בחיפה בשנת ‪?2013‬‬
‫ד"ר שלמה משה‪ ,‬ד"ר מיכל תבור‪ ,‬ד"ר אורן זק‬
‫המחלקה לרפואת משפחה‪ ,‬שירותי בריאות כללית מחוז חיפה וגליל‬
‫מערבי‪ ,‬הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט‪ ,‬הטכניון‪ ,‬חיפה‬
‫רקע‪:‬‬
‫אטופיה הינה גורם הסיכון היחיד החשוב ביותר‬
‫להתפתחות אסטמה‪.‬‬
‫מבוא‪:‬‬
‫שכיחותה של מחלת הסוכרת עולה בכל העולם‪ ,‬ובעיקר בארצות‬
‫המפותחות‪ .‬לפי נתוני משרד הבריאות‪ ,‬שכיחות המחלה בישראל‬
‫בשנת ‪ 2012‬הגיעה ל‪ 6.7% -‬מכלל האוכלוסייה המבוגרת‪.‬‬
‫למחלת הסוכרת וסיבוכיה יש השלכות חמורות על איכות החיים‬
‫ותוחלתם‪ ,‬והיא גורמת לנטל כלכלי ועומס ניכר על מערכת‬
‫הבריאות‪ .‬הטיפול בחולי הסוכרת הינו טיפול משולב הכולל צוות‬
‫רב‪-‬מקצועי‪ ,‬המנוהל על‪-‬ידי רופא המשפחה‪.‬‬
‫במחקר זה מסוג קוהורט רטרוספקטיבי מבוקר‪ ,‬נכללו‬
‫כלל החיילים אשר התגייסו לצה"ל במהלכו‪ .‬ההיסטוריה‬
‫הרפואית של המתגייסים תועדה במשך ‪ 3‬שנות‬
‫המעקב על ידי מאגר נתונים ממוחשב‪ .‬בכל מקרה של‬
‫חשד לאסטמה נבדקו החיילים בבדיקת מאמץ ועל ידי‬
‫רופא ריאות מומחה‪ .‬במחקר‪ ,‬נבחן הקשר בין קיום‬
‫מחלה אטופית ( נזלת אלרגית‪ ,‬דלקת לחמיות אלרגית‪,‬‬
‫דרמטיטיס אטופית ו‪ )contact dermatitis -‬בזמן הגיוס‬
‫ושיבוצם במקצועם הצבאי לבין היארעות אסטמה ‪de‬‬
‫‪.novo‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫השוואת שיעור הביקורים של חולי הסוכרת אצל רופא המשפחה‬
‫לחולים אחרים כדי לבדוק איזה מרכיב הם מהווים מכלל עבודתו‬
‫של רופא המשפחה בשנת ‪ 2013‬במרפאה עירונית‪.‬‬
‫לבדוק האם קיום ביטוי קליני של אטופיה מהווה גורם‬
‫סיכון להתפתחות אסטמה‪ .‬יחודו של מחקר זה הוא‬
‫בהיקפו הגדול ובחתך האפידמיולוגי הרחב‪.‬‬
‫במחקר נכללו ‪ 128,591‬נבדקים‪ .‬היארעות מחלת‬
‫האסטמה במהלך ‪ 3‬שנות המעקב נמצאה כ‪.1.54% -‬‬
‫הסיכון היחסי להתפתחות אסטמה בנבדקים ששירתו‬
‫במקצועות המנהלה גבוה משמעותית מאשר נבדקים‬
‫ששירתו במקצועות האחזקה ומאלה ששירתו‬
‫במקצועות הלחימה ( ‪ RR‬של ‪ 1.76‬ו‪ 2.58-‬בהתאמה‪,‬‬
‫‪ .)p<0.001‬הסיכון היחסי להתפתחות אסטמה בנוכחות‬
‫אטופיה נמצא כ‪ . 1.7-‬מתוך המחלות האטופיות‬
‫שנבדקו‪ ,‬נמצאה נזלת אלרגית כגורם סיכון להתפתחות‬
‫אסטמה‪ .‬הוכחנו קיום קשר מובהק בין קיום רקע‬
‫אטופי‪ ,‬המקצוע והתפתחות מחלת האסטמה‪ .‬הסיכון‬
‫להתפתחות אסטמה בחיילים במקצועות הלחימה‬
‫והאחזקה נמצא מוגבר בנוכחות רקע אטופי ( ‪odds ratio‬‬
‫של ‪ 2.57‬ו‪ 1.4-‬בהתאמה)‪ .‬לא נמצא קשר מובהק בין‬
‫רקע אטופי להתפתחות אסטמה במקצועות המנהלה‪.‬‬
‫אטופיה בכלל ונזלת אלרגית בפרט מהוות גורם סיכון‬
‫ברור להתפתחות אסטמה‪ .‬האפקט של אטופיה חזק‬
‫ביותר במקצועות הלחימה והאחזקה אך לא משמעותי‬
‫במקצועות המנהלה‪ .‬קיים קשר ברור בין אטופיה‬
‫כגורם סיכון לבין התפתחות אסטמה הקשורה לחשיפה‬
‫תעסוקתית‪.‬‬
‫‬
‫ד"ר שרה סיגלט‪ ,‬ד"ר אינה מרום‪ ,‬פרופ'‪/‬מ חאלד כרכב י‬
‫הוצאת נתונים מתוכנת ‪ BUSINESS OBJECTS‬על‪-‬ידי יחידת‬
‫הביזור של שירותי בריאות כללית במחוז חיפה וג"מ‪ .‬התקבלו‬
‫נתונים לגבי חולי סוכרת במרפאת קריית‪-‬שפרינצק בחיפה‪,‬‬
‫מספר הביקורים שלהם אצל רופאי המשפחה ומשכם ביחס לכלל‬
‫הביקורים במרפאה בשנת ‪.2013‬‬
‫בשנת ‪ 2013‬היו במרפאת קריית‪-‬שפרינצק בחיפה ‪6,089‬‬
‫מבוטחים‪ ,‬מהם ‪ 4713‬מעל גיל ‪ ,18‬המטופלים אצל ‪ 5‬רופאי‬
‫משפחה‪ .‬במרפאה‪ 654 -‬סוכרתיים‪ ,‬המהווים ‪ 10.7%‬מכלל‬
‫המטופלים ו ‪ 14%‬בקרב רופאי המשפחה‪ .‬בסה"כ נרשמו ‪32,685‬‬
‫ביקורים מעל גיל ‪ ,18‬מתוכם‪ 8,370 :‬לסוכרתיים‪ 12.8 ,‬ביקורים‬
‫בממוצע‪ ,‬ו‪ 24,315-‬ביקורים ל‪ 4,059-‬המטופלים הלא‪-‬סוכרתיים‪,‬‬
‫ובממוצע ‪ 5.99‬פעמים בשנה‪ .‬כלומר מספר הביקורים הרשומים‬
‫לחולי הסוכרת הוא פי ‪ 2‬בהשוואה למטופלים לא‪-‬סוכרתיים‪.‬‬
‫הסוכרתיים מבקרים במרפאה ‪ 5.4‬פעמים בשנה בממוצע אצל‬
‫רופא המשפחה (סה"כ ‪ 3529‬ביקורים מעל ‪ 3‬דקות) ב‪ 69%-‬יותר‬
‫ממטופלים לא‪-‬סוכרתיים (‪13,072‬ביקורים‪ 3.2 ,‬בממוצע)‪ .‬גם‬
‫משך הביקור הממוצע של הסוכרתיים היה ארוך במעט בהשוואה‬
‫לביקורי הלא‪-‬סוכרתיים (‪ 14.1‬ו‪ 13.8-‬דקות בהתאמה‪.)P<0.42 ,‬‬
‫בשנת ‪ 2013‬רופאי משפחה במרפאה עירונית הקדישו חלק ניכר‬
‫במהלך עבודתם לטיפול בחולי סוכרת‪ ,‬שהתבטא בעיקר במספר‬
‫ביקורים רב יותר‪ ,‬בהשוואה לשאר המטופלים במרפאה‪ .‬נראה‬
‫כי בעתיד העומס על רופאי המשפחה רק ילך ויגדל והם בעצם‬
‫יהוו את עמוד התווך בטיפול בחולים אלו‪ .‬על‪-‬כן חיוני שרופאי‬
‫המשפחה ירכשו יותר מיומנות ושיוקצו להם משכי זמן הולמים‬
‫לטיפול בחולים מורכבים אילו‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ג' | ‪14:30-15:45‬‬
‫הצגת מקרה ‪ -‬אתגר אבחנתי‬
‫ד"ר אבירם דונסקי‬
‫המחלקה לרפואת המשפחה אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫שירותי בריאות כללית מחוז מרכז מרפאת עשרת‬
‫תיאור המטופלת‪:‬‬
‫מטופלת בת ‪ ,74‬מורה בדימוס ופעילה באיגוד המקצועי‪,‬‬
‫נשואה ‪ 3+‬ילדים ‪ 9 +‬נכדים‪ ,‬מתגוררת בביתה עם בעלה‪.‬‬
‫תיאור התלונה‪:‬‬
‫שתי יממות טרם פנייתה חשה בכאבי ראש עזים מלווים‬
‫בבחילות‪ ,‬קורנים ללסתות‪ ,‬כמו"כ חולשה ניכרת‪ ,‬אירועים‬
‫של טשטוש ראיה‪ .‬חום תת‪-‬פיברילי‪.‬‬
‫ברקע‪:‬‬
‫ •היפוטירואידיזם ‪ -‬מטופלת ביוטירוקס‬
‫ •השמנת יתר‬
‫ •דיסליפידמיה קלה ‪ -‬ללא טיפול תרופתי‬
‫ •לאחר ניתוח הסרת ירוד בשתי העיניים‬
‫בדיקה גופנית‪:‬‬
‫בדיקה גופנית כולל בדיקה נוירולוגית ‪ -‬א‪.‬מ‪.‬ל‪.‬‬
‫בירור‪:‬‬
‫ •ספירת דם ‪ -‬תקינה‬
‫ •כימיה בסיסית‪ :‬תפקודי כבד‪ ,‬תפקודי כליות ‪ -‬כולן תקינות‬
‫ •אק"ג ‪ -‬תקין‬
‫ •צילום חזה ‪ -‬תקין‬
‫ •בדיקה ע"י רופא עיניים ‪ -‬ב‪.‬מ‪.‬פ‪.‬‬
‫ •בדיקה ע"י נוירולוג ‪ -‬ב‪.‬מ‪.‬פ‪.‬‬
‫ •‪ CT‬מוח ‪ -‬ב‪.‬מ‪.‬פ‪.‬‬
‫דיון‪:‬‬
‫התסמינים ממשיכים ואף מחמירים‪.‬‬
‫הצגת המקרה תחשוף את התגלגלות המקרה בין המרפאה‬
‫הראשונית‪ ,‬חדר המיון והיועצים השונים עד לאבחנה‪.‬‬
‫אח"כ ייערך דיון קצר באבחנה ובהתנהלות‪ ,‬ונגיעה בצדדים‬
‫האתיים של המקרה‪.‬‬
‫מגמות השימוש בסטטינים בקהילה‬
‫בעשור הראשון של המאה ה‪21-‬‬
‫ורדה שלו (‪ ,)1,2‬קלרה וייל (‪ ,)1‬רענן רז (‪ ,)1‬ענבל גולדשטיין‬
‫(‪ ,)1‬דליה וייצמן (‪ ,)1‬גבריאל חודיק (‪)1,2‬‬
‫(‪ )1‬חטיבת הבריאות‪ ,‬מכבי שירותי בריאות‬
‫(‪ )2‬הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫‬
‫רקע‪:‬‬
‫השימוש בסטטינים נמצא בעלייה בעשרות השנים האחרונות‬
‫וההתוויות הורחבו ממניעה שניונית של מחלות לב למניעה‬
‫ראשונית באוכלוסיות שונות בעולם‪.‬‬
‫לתאר את מאפייני תחילת הטיפול בסטטינים בישראל בעשור‬
‫האחרון‪.‬‬
‫מחקר רטרוספקטיבי בוצע באמצעות מסד הנתונים של מכבי‬
‫שירותי בריאות‪ ,‬בה מבוטחת כרבע מאוכלוסיית ישראל‪.‬‬
‫משתמשים חדשים בסטטינים הוגדרו כמבוטחי מכבי בגילאי‬
‫‪ 30‬ומעלה‪ ,‬שרכשו סטטינים לראשונה במהלך ‪.2000-2010‬‬
‫משתנים של טיפול בסטטינים כללו סוג הסטטין‪ ,‬מינון‬
‫[מבוטא במ"ג סימבסטטין‪ ,‬לפי מינון יומי מוגדר (‪])DDD‬‬
‫והתמדה בשנה הראשונה [נמדד כאחוז מהימים המכוסים‬
‫בטיפול (‪.])PDC‬‬
‫השיעור השנתי של שימוש חדש בסטטינים הגיע לשיא של‬
‫‪ 38.6‬לאלף מבוטחים בשנת ‪ 2005‬ולאחר מכן ירד ל‪18.6 -‬‬
‫לאלף בשנת ‪ .2010‬הגיל הממוצע בעת התחלת הטיפול ירד‬
‫מ‪ 58.9-‬בשנת ‪ 2000‬ל‪ 54.5-‬שנים בשנת ‪ .2010‬ה‪- LDL-‬‬
‫כולסטרול הממוצע ירד מ‪ 163.9-‬ל‪ 152.9-‬מ"ג‪/‬ד"ל במהלך‬
‫תקופת המחקר‪ .‬אחוז המשתמשים החדשים עם מחלת‬
‫לב איסכמית ירד מ‪ 17.8%-‬ל‪ .6.7%-‬האחוז עם סוכרת עלה‬
‫מ‪ 8.6%-‬ל‪ ,15.7%-‬עם שיא של ‪ 18.0%‬בשנת ‪ .2008‬שימוש‬
‫בסימבסטטין בתחילת הטיפול עלה מ‪ 28%-‬ליותר מ‪90%-‬‬
‫אחרי ‪ .2002‬ממוצע ההתמדה בשנה הראשונה לטיפול נע בין‬
‫‪ 53%‬ל‪ 58%-‬לאורך תקופת המחקר‪ .‬המינון בתחילת הטיפול‬
‫עלה מ‪ 18.5-‬ל‪ 24.3-‬מ"ג (שווה ערך סימבסטטין)‪.‬‬
‫תוצאות אלו מצביעות על שינוי לכיוון התחלת הטיפול‬
‫בסטטינים בקרב חולים בעלי סיכון נמוך יותר‪ ,‬כלומר חולים‬
‫צעירים יותר עם רמות ‪ - LDL‬כולסטרול נמוכות יותר וללא‬
‫מחלת לב איסכמית וגם בקרב חולים עם סוכרת‪ .‬הירידה‬
‫בשיעורי השימוש החדש בסטטינים מאז ‪ 2005‬מראה כי‬
‫סטטינים ניתנים יותר ויותר למניעה ראשונית‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ג' | ‪14:30-15:45‬‬
‫מושב ‪14‬‬
‫מצגות בזק ב'‬
‫יו"ר המושב‪ :‬ד"ר מיכל שני‬
‫מזכירת איגוד רופאי המשפחה‬
‫חסמים להצמדות לטיפול אנטי‪-‬‬
‫היפרגליקמי‪ :‬מחקר תלת לשוני‬
‫ד"ר רונן ברנד‪ ,‬ד"ר כריסטינה סולבך סבאח‪ ,‬ד"ר אורית כהן‬
‫קסטל‪ ,‬אורלי טלמור‪ ,‬פרופ‪/‬מ חאלד כרכבי‬
‫המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬שירותי בריאות כללית מחוז חיפה וג"מ‬
‫הקדמה‪:‬‬
‫הצמדות לטיפול תרופתי בקרב חולי סוכרת מסוג ‪ 2‬היא סוגיה‬
‫מרכזית בתוכנית הטיפול ופעמים רבות הינה תת‪-‬אופטימלית‪.‬‬
‫הבדלים בידע‪ ,‬בגישות ובאמונות כלפי מחלת הסוכרת בקרב‬
‫חולים מתרבויות ומוצא אתני שונה נמצאו בעבר כגורמים לפערים‬
‫בשיעורי ההצמדות לטיפול‪.‬‬
‫המחקר בא לתאר את הידע‪ ,‬הגישה‪ ,‬האמונות והחסמים‬
‫להצמדות לטיפול תרופתי אנטי‪-‬היפרגליקמי בקרב חולי סוכרת‬
‫מסוג ‪ 2‬המשתייכים לשלוש תת אוכלוסיות בישראל‪ :‬דוברי‬
‫ערבית‪ ,‬דוברי עברית ודוברי רוסית (עולים משנת ‪ 1990‬ואילך)‪.‬‬
‫מחקר חתך בקרב מטופלי מחוז חיפה וג"מ של הכללית‪ .‬נכללו‬
‫חולי סוכרת בני ‪ 18-80‬אשר אובחנו ‪ ,1.1.2009‬המטופלים‬
‫לפחות בתרופה אנטי‪-‬היפרגליקמית אחת‪ .‬חולים שטופלו‬
‫בתרופות בהזרקה (אינסולין‪ ,‬ויקטוזה ובייטה) או סבלו מדמנציה‪,‬‬
‫סכיזופרניה‪ ,‬סרטן ואי ספיקת כבד או כליות מתקדמת הוצאו‬
‫מהמחקר‪ .‬החולים רואיינו טלפונית בשלוש שפות לפי מוצאם‪,‬‬
‫בנושא הידע‪ ,‬הגישה והאמונות כלפי סוכרת והטיפול בה‪ ,‬חסמים‬
‫להצמדות וסוגיות הקשורות ביחסי רופא חולה‪ .‬אוכלוסיית דוברי‬
‫העברית שימשה כאוכלוסיית הייחוס‪.‬‬
‫סה"כ רואיינו ‪ 459‬חולי סוכרת מסוג ‪ ,2‬בגיל ממוצע של ‪67‬‬
‫‪ 8.5±‬שנים‪ .‬מתוכם ‪ 250‬דוברי עברית‪ 124 ,‬דוברי רוסית ו‪85-‬‬
‫דוברי ערבית‪ .‬סוכרת נתפסה כמחלה העלולה לסכן חיים באופן‬
‫משמעותי יותר בקרב דוברי רוסית לעומת דוברי הערבית‪ .‬אך‬
‫גם דוברי הרוסית וגם דוברי הערבית הסכימו (אף יותר מדוברי‬
‫עברית) כי המחלה פוגעת באיכות החיים‪ .‬דוברי ערבית דיווחו על‬
‫שיעור גבוה יותר של קושי לזכור לקחת את התרופות‪ ,‬לממן את‬
‫התרופות ועל שיעור גבוה יותר של תופעות לוואי‪ .‬שיעור דוברי‬
‫הרוסית שדיווחו כי קבלו הסבר מספק מרופא המשפחה על‬
‫הטיפול והרגישו שותפים להחלטה הטיפולית היה נמוך מזה שדווח‬
‫ע"י דוברי העברית והערבית‪ .‬בשאלון ידע לגבי מחלת הסוכרת‬
‫לא נצפה הבדל משמעותי בציון הכולל בקרב שלוש האוכלוסיות‪.‬‬
‫מסקנה‪:‬‬
‫על הרופאים המטפלים להיות מודעים להבדלים בקרב שלוש‬
‫תת האוכלוסיות באשר לגישה והאמונות כלפי מחלת הסוכרת‪,‬‬
‫חסמים להצמדות והעדפות באשר לקבלת הסבר ושיתוף בתהליך‬
‫הטיפולי‪ .‬הקשר בין הבדלים אלו לשיעור ההיצמדות בפועל הוא‬
‫הנושא להמשך מחקרנו‪.‬‬
‫הגורמים המשפיעים על הפנית‬
‫מטופלים עם סוכרת ליועצים ‪-‬‬
‫מחקר עמדות ופרקטיקה‬
‫ד"ר יעקב פוגלמן (‪ ,)2,1‬פרופ‪/‬מ כרכבי חאלד (‪ ,)2,3‬ד"ר‬
‫אביבית גולן (‪)1,4‬‬
‫(‪ )2‬הפקולטה לרפואה בטכניון‬
‫(‪ )3‬המחלקה לרפואת המשפחה חיפה וגליל מערבי‪ ,‬כללית‬
‫‬
‫‪Factors influencing referral of Diabetes‬‬
‫‪Mellitus patients to specialists : A survey of‬‬
‫‪attitudes and practices among Israeli primary‬‬
‫‪care physicians‬‬
‫‪Objectives:‬‬
‫’‪To document and assess Israeli family physicians‬‬
‫‪(FPs) knowledge,attitudes and refferal practices‬‬
‫‪regarding the management of Diabetes mellitus (DM).‬‬
‫‪Anonymous questionnaires were completed by 291‬‬
‫‪family physicians (79% compliance rate).‬‬
‫‪The questionnaires were distributed in various CME‬‬
‫‪sites of FPs in Israel. Three main groups of Israeli family‬‬
‫‪physicians take part in these CME courses: board‬‬‫‪certified family physicians (BCFPs), non-BCFPs and a‬‬
‫‪residents in family medicine.‬‬
‫‪The measures included attitudes to and resources of‬‬
‫‪knowledge on DM management, and what factors can‬‬
‫‪predict if FPs treat patients by themselves or refer them‬‬
‫‪to secondary care specialists.‬‬
‫‪97% of FPs viewed DM management as important and‬‬
‫‪reported that they often treated cases of DM , including‬‬
‫‪for patients without concomitant risk factors. The‬‬
‫‪results includes factors like BSFPs vs. Non- BSFPs‬‬
‫‪,place of finishing medical school and age that might‬‬
‫‪influence referral rate of DM patients to secondary care‬‬
‫‪professionals . The medical advice most frequently‬‬
‫‪offered is: increase physical activity, decrease number‬‬
‫‪of total calories (eat less) and consultation with a‬‬
‫‪dietitian (95%, 81% and 58% respectively).‬‬
‫‪Knowledge gaps and ambivalent attitudes toward DM‬‬
‫‪management were found. Several factors influence‬‬
‫‪significantly the attitude of referral DM patients to‬‬
‫‪secondary care.‬‬
‫‪47‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ג' | ‪14:30-15:45‬‬
‫הבדלים בלחץ הדם בין הידיים‬
‫בנבדקים צעירים ובריאים‬
‫השפעת האשפוז על הנכונות‬
‫להפסקת עישון‬
‫ד"ר אלון גרוסמן (‪ ,)1,2,3‬מר אלכס פרוקופץ (‪ ,)1‬ד"ר ברק‬
‫גורדון (‪ ,)1,2,4‬ד"ר נירה מורג‪-‬קורן (‪ ,)2,3‬פרופ' אהוד‬
‫גרוסמן (‪)3,5‬‬
‫(‪ )1‬היחידה לרפואה אווירית‪ ,‬חיל האוויר‬
‫(‪ )2‬הפקולטה לרפואה ע"ש‪ ,‬סאקלר‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫(‪ )3‬המרכז הרפואי ע"ש יצחק רבין‪ ,‬קמפוס בילינסון‪ ,‬פתח תקווה‬
‫(‪ )4‬המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬חיל הרפואה‬
‫(‪ )5‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬
‫ד"ר מירי גולן אטיה (‪ ,)1,3‬ד"ר אורית כהן קסטל (‪,)1,2‬‬
‫ד"ר ליהיא שפיר (‪ ,)1,3‬ד"ר רחל דהן (‪ ,)1,3‬פרופ‪/‬מ חאלד‬
‫כרכבי (‪)1,3‬‬
‫(‪ )1‬החוג לרפואת משפחה‪ ,‬הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט‪ ,‬הטכניון‬
‫(‪ )2‬החוג לסיעוד ע"ש שריל ספנסר‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫(‪ )3‬המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬שירותי בריאות כללית‪ ,‬מחוז‬
‫חיפה וגליל‪-‬מערבי‬
‫רקע‪:‬‬
‫שכיחות ומידת הפרשי לחץ דם בין שתי הידיים בצעירים‬
‫בריאים אינה ידועה‪.‬‬
‫מועמדים לקורס טיס‪ ,‬וצוותי אוויר עוברים בדיקה רפואית‬
‫ביחידה לרפואה אווירית פעם בשנה במסגרתה נבדק לחץ‬
‫הדם בשתי הידיים‪ .‬כל הבדיקות שנמדדו בין התאריכים‬
‫‪ 1/1/12‬לבין ‪ 1/4/12‬תועדו והפרש לחץ הדם בין הידיים חושב‪.‬‬
‫התוצאות הושוו בין נבדקים בהם נמדד לחץ הדם ראשית ביד‬
‫ימין‪ ,‬ראשית ביד שמאל‪ ,‬או כאלה שלא תועדה היד הראשונה‬
‫שנבדקה‪.‬‬
‫המחקר כלל ‪ 877‬נבדקים בריאים‪ .‬בכל הקבוצה לחץ הדם‬
‫הסיסטולי היה דומה בשתי הידיים‪ .‬הפרש לחץ דם בין הידיים‬
‫היה ‪ 5.6±5.5‬ממ"כ בלחץ הדם הסיסטולי‪ ,‬ו‪ 4.7±4.5 -‬ממ"כ‬
‫בלחץ הדם הדיאסטולי‪ .‬הפרש בין הידיים גבוה מ‪ 10 -‬ממ"כ‬
‫בלחץ הדם הסיסטולי תועד ב‪ ,)12.6%( 111-‬ובדיאסטולי ‪77‬‬
‫(‪ .)8.8%‬הפרש הלחץ הדם היה דומה בשלוש הקבוצות‪ ,‬ולא‬
‫היה קשור לגיל‪ ,‬אינדקס מסת הגוף או קצב הלב‪ ,‬אבל כן היה‬
‫קשור לערך לחץ הדם הסיסטולי‪.‬‬
‫הפרש לחץ דם בין הידיים הוא ממצא שכיח בקרב צעירים‬
‫ובריאים והוא אינו תלוי בגיל‪ ,‬אינדקס מסת הגוף‪ ,‬ביד שנבדקה‬
‫ראשונה או קצב הלב‪ .‬ניכר שיש מקום למדידת לחץ דם בשתי‬
‫הידיים לפחות בבדיקה הראשונה גם בצעירים ובריאים‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫לבדוק את השפעת האשפוז על הנכונות להפסיק לעשן‬
‫במהלך השנה שלאחר האשפוז‬
‫מדובר במחקר עוקבה פרוספקטיבי‪ ,‬שהתבצע במרפאת "לב‬
‫הקריה" בשירותי בריאות כללית‪ ,‬מחוז חיפה וגליל מערבי‪.‬‬
‫מעשנים‪ ,‬שחוו אשפוז כשבועיים לפני גיוסם למחקר‪ ,‬רואיינו‬
‫טלפונית בשלוש נקודות זמן‪ :‬בעת גיוסם‪ ,‬חצי שנה ושנה‬
‫לאחר הראיון הראשוני‪ .‬במקביל רואיינו מעשנים שלא אושפזו‬
‫במהלך השנה שלפני תחילת המחקר‪.‬‬
‫בתקופה המחקר גויסו ‪ 122‬מטופלים מעשנים מהמרפאה‪,‬‬
‫מתוכם ‪ 23‬שאושפזו ו‪ 99-‬שלא אושפזו‪ .‬המטופלים שאושפזו‬
‫היו בממוצע יותר מבוגרים ב‪ 9-‬שנים מאלה שלא אושפזו‬
‫(‪ .)p=0.004‬שיעור התחלואה בסוכרת‪ ,‬מחלת לב אסכמית‪,‬‬
‫אס"ל‪ COPD ,‬בקרב המאושפזים היה גבוה יותר‪.‬‬
14:30-15:45 | '‫ ג‬- ‫מושבים מקבילים‬
‫ מה אנו יכולים‬- ‫פסיכוהיסטוריה‬
?‫ בתנ"ך‬ADHD ‫ללמוד על‬
‫) ד"ר אביבית‬1,2( ‫ פרופ' אליעזר קיטאי‬,)1,2( ‫ד"ר יבגני מרזון‬
)1,2( ‫כהן‬-‫גולן‬
‫ לאומית שירותי בריאות‬,‫) המחלקה לרפואת המשפחה‬1(
‫) אוניברסיטת תל אביב‬2(
Psychohistory: what can we learn about
ADHD in Old Testament?
Background:
For many years the Bible has been studied from
a medical point of view offering diagnoses for the
symptoms and signs that appear among prominent
biblical characters. Attention-Deficit/Hyperactivity
Disorder (ADHD) is probably the most common
chronic undiagnosed psychiatric disorder among
adults. It is characterized by inattention, distractibility,
restlessness, labile mood, quick temper, overactivity,
disorganization, and impulsivity. Prominent theories
about ADHD suggest these symptoms are a clinical
presentation of underlying deficits in executive
functioning. The executive functions are a set of
processes that all have to do with managing oneself
and one’s resources in order to achieve a goal. That
is why the main presentation of ADHD in adulthood
is academic and professional underachievement and
unrealized potential. Study objectives: to correlate
behavioral patterns of biblical personages with signs
of ADHD and executive dysfunction. Study population:
we restrict our study to the male Jews who were on
positions demanded good executive functioning.
Methods:
we review the Old Testament in attempt to find the
evidence of ADHD and executive dysfunction among
ancient Jewish patriarchs, judges and kings. Results:
we suggested that Esau the first son of Isaac and
Rebecca(Genesis, 25-36), Samson son of Manoah
and one of the Judges of Israel (Judges, 13-16) and
Saul the first king of Israel (Samuel 1, 9-31) had a
clear signs of executive dysfunction and resulted from
ADHD.
Conclusions:
Although, the condition now called “Attention-Deficit/
Hyperactivity Disorder” (ADHD) has been officially
recognized only in the last century, we found evidence
that ADHD signs have been described clearly in Old
Testament.
49
‫אין אונות כמנבאת מחלה‬
‫ האם רופא‬- ‫קרדיווסקולרית‬
?‫המשפחה שואל‬
-‫ ד"ר מרטין גרנק‬,‫ ד"ר שמואל גבעון‬,‫עמי גלר‬-‫ד"ר יעל שוב‬
‫קטריבס‬
‫ שירותי בריאות כללית מחוז שרון‬,‫המחלקה לרפואת המשפחה‬
‫שומרון‬
:‫רקע‬
‫) שכיח בקרב גברים‬ED=Erectile Dysfunction( ‫כשל זקפה‬
‫ בשנים האחרונות מתחזקת ההבנה שאין אונות‬.‫בישראל‬
ED-‫ ונמצא ש‬,‫מהווה סימן מקדים למחלת לב איסכמית‬
‫ אותר‬CVD-‫ כגורם סיכון ל‬ED .‫ שנים‬4-16-‫ ב‬CVD ‫מקדים‬
‫ אבחנת אין‬,‫ לאור זאת‬.30-60 ‫בעיקר בגברים צעירים בגילאי‬
‫אונות מהווה חלון הזדמנויות לביצוע התערבות טיפולית כדי‬
.‫למנוע הופעת מחלת לב איסכמית‬
:‫מטרת המחקר‬
‫ והסיכון‬ED ‫לבחון האם רופאי המשפחה מודעים לקשר שבין‬
‫ לברר האם הרופאים‬,‫לפתח מחלה קרדיווסקולרית בעתיד‬
‫ בקרב מטופלים וכיצד הקשר בין‬ED ‫מבצעים סקירה לאיתור‬
.‫ משפיע על הטיפול שלהם בחולים האלה‬CVD-‫ ו‬ED
:‫שיטות‬
‫ מתמחים‬,‫אוכלוסיית המחקר כללה רופאי משפחה מומחים‬
‫ התשאול בוצע באמצעות שאלונים עם‬.‫ורופאים כלליים‬
‫שאלות סגורות למילוי ידני או אלקטרוני בפורום "רופאי‬
."‫קהילה‬
:‫תוצאות‬
‫ מהרופאים שהשיבו מודעים‬72% .‫ שאלונים מלאים‬82 ‫הוחזרו‬
43% .‫ מהווה סימן מקדים למחלת לב איסכמית‬ED-‫לכך ש‬
‫ בקרב‬ED ‫מהרופאים שנשאלו מבצעים סקירה לאיתור‬
‫ למרות שיעורי המודעות הגבוהים לקשר‬.‫מטופליהם שבסיכון‬
‫ מהרופאים המודעים לקשר זה‬40%-‫ פחות מ‬,ED-CVD
‫ בירור קרדיאלי בשאלה של‬ED ‫מבצעים בחולים שאובחנו עם‬
.)‫ מבחן מאמץ או הפניה לקרדיולוג‬,‫מחלת לב איסכמית (אקג‬
‫ מהרופאים המודעים לקשר אינם מבצעים כל בירור‬19%-‫כ‬
.‫קרדיאלי בשאלת איסכמיה או גורמי סיכון אתרוסקלרוטים‬
:‫מסקנות‬
‫ מהווה סימן‬ED-‫מרבית רופאי המשפחה מודעים לכך ש‬
‫ אולם מרביתם מחפשים אחר‬,‫מקדים למחלת לב איסכמית‬
‫גורמי סיכון אתרוסקלרוטים ואינם מבצעים בירור בשאלת‬
‫ בהעדר הנחיות קליניות מחייבות‬.‫תחלואה קרדיווסקולרית‬
‫ מומלץ‬,‫) לאין אונות‬30-60 ‫לסקירת גברים צעירים (גילאי‬
‫ אורולוגים וקרדיולוגים‬,‫לקיים דיון משותף של רופאי משפחה‬
‫לגבי סקירת גברים לאין אונות בקהילה ואופן הניהול של‬
.‫מטופלים אלה‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ג' | ‪14:30-15:45‬‬
‫מתן מס' טלפון אישי ו‪/‬או מייל של‬
‫רופא למטופל ‪ -‬מנקודת מבטו של‬
‫המטופל במגזר הבדואי‬
‫ד"ר שאדי אבו‪-‬קרן‪ ,‬ד"ר ג'אמל אגאבריה‪ ,‬פרופ' רוני פלג‬
‫ורפואה ראשונית‪ ,‬הפקולטה למדעי הבריאות‪ ,‬אוני' בן גוריון בנגב‪,‬‬
‫שירותי בריאות כללית‪ ,‬מחוז דרום‪ ,‬ישראל‪.‬‬
‫‬
‫כיום מטופלים יכולים להתייעץ עם הרופא המטפל שלהם‬
‫באמצעות הטלפון הסלולרי והדואר האלקטרוני (דוא"ל)‪ .‬דרך‬
‫התקשרות זו יכולה להוסיף לאיכות ההתקשרות עם הרופא‬
‫המטפל ולהעלות את שביעות הרצון של המטופלים‪ ,‬אך מצד‬
‫שני יכולה לפגוע בזמן החופשי של הרופא או לפגוע בלוח‬
‫הזמנים במהלך העבודה‪.‬‬
‫לבדוק עמדות של מטופלים מקרב האוכלוסייה הבדואית‬
‫בדרום ישראל לגבי שימוש ברפואה מקוונת‪ :‬דוא"ל וטלפון‬
‫סלולרי‪.‬‬
‫ראיון טלפוני מובנה בקרב מדגם אקראי של בדואים בני ‪18‬‬
‫ומעלה בנגב‪ .‬השאלון כלל שאלות על עמדות ושימוש ברפואה‬
‫מקוונת‪ .‬השאלון תורגם ותוקף בערבית‪.‬‬
‫תוצאות ‪:‬‬
‫נכללו במחקר ‪ 200‬מרואיינים‪ .‬הגיל הממוצע היה ‪,16.1±45‬‬
‫מתוכם (‪ 106 )53%‬היו נשים‪ 136 .‬מרואיינים (‪ )68%‬היו‬
‫מעוניינים מאוד לקבל את מספר הטלפון האישי של הרופא‬
‫המטפל ועוד ‪ )20%( 40‬נוספים לא היו מתנגדים לכך‪ .‬רק ל‪44 -‬‬
‫(‪ )22%‬מהנשאלים הייתה תיבת דוא"ל ומתוכם רק ‪)20.5%( 9‬‬
‫היו מעוניינים מאוד לקבל את כתובת הדוא"ל האישית של‬
‫הרופא המטפל‪ .‬יותר מטופלים העדיפו לקבל את מספר‬
‫הטלפון נייד על פני כתובת הדוא"ל של הרופא המטפל (‪68%‬‬
‫לעומת ‪ .)p<0.0001 ,20.5%‬קבלת מספר טלפון אישי יכולה‬
‫להקנות יותר תחושת הבטחון מאשר קבלת כתובת דוא"ל‬
‫של הרופא המטפל (‪ 84%‬לעומת ‪ )p=0.03 ,61.4%‬אפילו אם‬
‫המטופל לא יפנה לרופא המטפל בפועל‪.‬‬
‫מטופלים מעדיפים שימוש בטלפון סלולרי על פני שימוש‬
‫בדוא"ל לצורך ייעוץ עם הרופא המטפל שלהם‪ .‬כאשר נכנסות‬
‫טכנולוגיות חדשות כגון טלפון סלולרי ודוא"ל לשימוש נרחב‪,‬‬
‫חשוב להבין כיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיות חדשות אלו‬
‫וכיצד ניתן להטמיע ולשלב זאת באופן מיטבי במערכת‬
‫הרפואה כיום‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫ידע ועמדות בקרב נשים‪ :‬גישות‬
‫מניעתיות בסרטן השד‬
‫ד"ר סמדר ריין (‪ ,)1, 2‬פרופ' רוני פלג (‪) 2‬‬
‫(‪ )1‬מכבי שירותי בריאות‪.‬‬
‫בן‪ -‬גוריון בנגב‬
‫‬
‫סרטן שד הינו הסרטן השכיח ביותר בנשים‪ .‬עד כה נערכו‬
‫עבודות הבודקות העדפתן של נשים שידועות כנשאיות גן‬
‫‪ BRCA‬בכל הנוגע לגישה מניעתית‪ ,‬טרם נבדקו עמדותיהן של‬
‫נשים באוכלוסיה הכללית‪.‬‬
‫לבחון עמדתן של נשים באוכלוסיה הכללית בנוגע לרצונן לבצע‬
‫בדיקת נשאות לגן ‪ BRCA‬וגישה מניעתית מועדפת‪.‬‬
‫מחקר חתך תיאורי‪ .‬ראיון המורכב משאלון ייעודי שחובר‬
‫לצורך המחקר‪.‬‬
‫במחקר השתתפו ‪ 100‬נשים‪ .‬הגיל הממוצע ‪ .7.8±51.6‬שבעים‬
‫וחמש מהנשאלות שמעו על אפשרות לבדיקה גנטית לסיכון‬
‫מוגבר לסרטן שד ו‪ 64-‬הביעו עניין לדעת על נשאות הגן‪ .‬רק‬
‫שבע נשים בלבד בצעו בפועל את הבדיקה‪ .‬רוב הנשים (‪)75%‬‬
‫שיערו כי במידה וימצאו נשאיות היו מעדיפות מעקב לעומת‬
‫‪ 18‬שהיו מעדיפות אופציה של כריתת שדיים מניעתית‪.‬‬
‫רוב הנשים שמעו על אפשרות של ביצוע בדיקות גנטיות‬
‫לגילוי מוקדם של סרטן שד אך בפועל מעט נשים עשו בדיקה‬
‫זו‪ .‬עבודה זו יכולה לשמש כבסיס לדיון והבנת גישתן של נשים‬
‫לבדיקות סקר שהתמודדות עם תוצאה חיובית שלה יכולה‬
‫להיות מורכבת הן למטופלת והן לרופא‪.‬‬
14:30-15:45 | '‫ ג‬- ‫מושבים מקבילים‬
‫משפחה בדואית מוסלמית עם‬
‫צליאק ומחלות אוטואימיוניות‬
‫אחרות בכמה בני משפחה‬
‫ פרופ רוני פלג‬,‫ד"ר יוליה טרייסטר גולצמן‬
-‫ אוניברסיטת בן‬,‫ הפקולטה למדעי הבריאות‬,‫ורפואה ראשונית‬
‫ מחוז דרום‬-‫ כללית‬,‫גוריון בנגב‬
A Muslim Bedouin Family with Several
members with Celiac Disease and other
Autoimmune Disorders
Description:
The Bedouin community of Israel is a traditional
Muslim society. It is characterized by one of the
highest rates of population growth in the world. The
custom of intermarriage, especially among cousins or
within the extended family, is very common because
of the community’s tribal structure. The rate of genetic
diseases in this population is high.
Family history:
We present a Bedouin family in which the father
suffers from celiac disease and Hashimoto's disease,
his daughter has celiac and Crohn's disease, three
other children have IgA defficiency and half uncle has
Crohn's disease.
Medical history:
Family case histories of each member are presented.
Examination:
Laboratory and other work-up, including
histopathological preparates is presented.
Evaluation:
We used family genogram to describe the familial
nature of the diseases, the age at diagnosis, the
marital relationships of the family members and comorbid diseases and medical conditions. The review
of literature about different co-morbidities of celiac was
done.
Prognosis:
Family doctors can develop and use genograms, that
can facilitate their understanding of the situation and
enable them to develop plans for health promotion and
disease prevention counseling in the community.
51
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ג' | ‪14:30-15:45‬‬
‫סדנה‪ :‬טיפול בחולה‬
‫ולא במחלה ‪ -‬דיון על‬
‫מקרים‬
‫סדנה‪ :‬מניעת אבחון‬
‫וטיפול יתר ‪ -‬הסברה‬
‫למטופלים האם וכיצד?‬
‫יו"ר המושב‪ :‬ד"ר חני ישועה‬
‫יו"ר המושב‪ :‬פרופ' אמנון להד‬
‫סגנית מנהל המחלקה לרפואת המשפחה‪ ,‬מחוז ת"א‪ ,‬כללית‬
‫ראש החוג לרפואת המשפחה של האוניברסיטה העברית ומנהל המחלקה‬
‫לרפואת המשפחה‪ ,‬שירותי בריאות כללית ירושלים‬
‫רפואה בראי ישר‬
‫טיפול בחולה ולא במחלה ‪ -‬דיון על מקרים‬
‫ד"ר שמואל גבעון (‪ ,)1‬ד"ר עוזי מילמן (‪)2‬‬
‫מניעת אבחון וטיפול יתר ‪ -‬הסברה למטופלים‪:‬‬
‫האם וכיצד?‬
‫פרופ' אמנון להד‪ ,‬ד"ר רונן ברקת ברוך‪ ,‬ליאור וולף‪ ,‬ד"ר אסי סיקורל‬
‫(‪ )1‬המחלקה לרפואת המשפחה מחוז שרון‪-‬שומרון‪ ,‬כללית‪,‬‬
‫והחוג לרפואת המשפחה אוניברסיטת ת"א‬
‫(‪ )2‬יחידת מחקרים מחוז חיפה וגליל מערבי‪ ,‬כללית‬
‫והפקולטה לרפואה בטכניון‬
‫מושב ‪15‬‬
‫‬
‫סדנה בה נציג מקרים אמיתיים של טיפולים ובדיקות‬
‫מיותרות‪ ,‬נבקש מהמשתתפים להצביע על הגישה‬
‫המתאימה ביותר למקרה לדעתם ולאחר מכן נציג את‬
‫הספרות העדכנית הרלוונטית ונדון על כל מקרה‪.‬‬
‫דוגמה למקרה‪:‬‬
‫גבר בן ‪ 81‬קיבל הפניה ממחלקה אורולוגית בבי"ח שלנו‬
‫למחלקה אורולוגית בבי"ח איכילוב לביצוע ביופסיה‬
‫פריאנלית של הערמונית‪.‬‬
‫המשתתפים יתבקשו להצביע מהי הגישה המקובלת‬
‫עליהם מתוך הרשימה הבאה‪:‬‬
‫ •אתן לו הפניה כי יש חשד משמעותי לסרטן הערמונית‬
‫והוא זקוק להמשך בירור‪.‬‬
‫ •אבדוק את התפקוד היומיומי שלו (‪ )ADL‬ואת‬
‫התפקוד הקהילתי שלו (‪ )IADL‬ואת שאר המחלות‬
‫שיש לו ואעשה הערכה האם הוא מועמד לטיפול‬
‫כלשהו אם יתגלה סרטן (‪.)CISR-G‬‬
‫ •אסביר לו שבגילו יש סיכוי של למעלה מ ‪ 80%‬שאכן‬
‫יש לו סרטן אבל הוא ימות עם הסרטן ולא מהסרטן‪.‬‬
‫לאחר מכן נציג את הספרות ונקיים דיון‪ .‬וכך הלאה לגבי‬
‫מקרים נוספים‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫מושב ‪16‬‬
‫אבחון יתר משמעותו אבחון מחלה שהטיפול בה אינו משנה את‬
‫מהלכה‪ .‬אבחון יתר אינו נחשב כטעות רפואית‪ ,‬ומסיבות שונות‬
‫ מדיקולגאליות‪ ,‬חוסר זמן למפגש‪ ,‬דרישות הקהל ואף מניעים‬‫כלכליים ‪ -‬הנטייה לאבחון ובירור יתר גוברת והולכת‪ .‬אבחון יתר‬
‫גורר אחריו התערבות וטיפול יתר‪ ,‬נזק פוטנציאלי למטופלים ובזבוז‬
‫משאבי ציבור‪.‬‬
‫בשנים האחרונות נקראו איגודים מקצועיים להגברת מודעות‬
‫לאבחון יתר באמצעות איתור פעולות אבחון מיותרות ומזיקות‪.‬‬
‫במסגרת יוזמת ‪ Choosing Wisely‬בחר כל איגוד מקצועי בחמש‬
‫פעולות מקצועיות מיותרות בתחומו‪ ,‬וכתבי עת מובילים ברפואה‬
‫מייחדים מדורים לאבחון וטיפול יתר‪.‬‬
‫באוכלוסייה הכללית המודעות לאבחון יתר נמוכה‪ ,‬והתפיסה‬
‫הרווחת גורסת כי יותר בדיקות מובילות ליותר בריאות‪ .‬קיימת‬
‫נטייה בקרב בעלי מקצוע ומטופלים להפחית בחשיבות ההיסטוריה‬
‫הרפואית והבדיקה הגופנית‪ ,‬עם התמקדות בבדיקות וטכנולוגיה‬
‫כחלק מרפואה מתקדמת‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬המודעות לנזקים אפשריים של בדיקות ואבחון יתר נמוכה‬
‫ביותר‪ .‬רופאי המשפחה נדרשים להסביר רעיונות מורכבים של‬
‫אבחון יתר ונזק אפשרי באבחון מוקדם בלי כלים מתאימים‪.‬‬
‫המחקר הרפואי החל בשנים האחרונות ללמוד את התופעה מצד‬
‫הרופאים‪ ,‬המערכת ואף המטופלים‪ .‬אך מלבד יוזמות לא ממוסדות‪,‬‬
‫רוב התכניות המאורגנות פונות אל אנשי הרפואה ולא אל הציבור‬
‫הרחב‪.‬‬
‫כחלק מהתמודדות עם תופעת אבחון יתר‪ ,‬ביוזמת רופאי משפחה‬
‫הופק באגף רפואה מקוונת של שירותי בריאות כללית סרטון‬
‫הדרכה לקהל הרחב בנושא‪ .‬כלי זה נועד לסייע בהעברת הרעיונות‬
‫המורכבים העומדים בבסיס אבחון יתר והשפעותיו‪ .‬בכנס יוצג‬
‫תהליך העבודה על הסרטון‪ ,‬יוקרן הסרטון ונקיים דיון על הנושא‪,‬‬
‫נשוחח על השימוש במדיום החזותי ככלי להעברת מידע מורכב‪,‬‬
‫ונעלה רעיונות לפעולות עתידיות‪.‬‬
‫מושבים מקבילים ‪ -‬ג' | ‪14:30-15:45‬‬
‫‬
‫מושב ‪17‬‬
‫סדנה ברפואה סיפורית‬
‫יו"ר המושב‪ :‬פרופ' אנטוני היימן‬
‫ראש החוג לרפואת המשפחה ‪ ‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ומנהל המחלקה להתמחות‬
‫ברפואת המשפחה קופת חולים מאוחדת‬
‫סיפורי רופאים ומטופלים בנושא "רפואה בהפרזה"‪ -‬סדנה ברפואה‬
‫סיפורית ‪Narrative Medicine‬‬
‫עינת אברהמי‪ ,)1( ,PhD ,‬מיכאל קאפמן‪)2( MD ,‬‬
‫(‪ )1‬תוכנית ההתמחות ברפואת המשפחה הטכניון‪ ,‬ביה"ס לרפואה הדסה עין כרם האונ'‬
‫העברית‪ ,‬החוג לסיעוד אוניברסיטת חיפה‬
‫(‪ )2‬המחלקה לרפואת משפחה חיפה וגליל מערבי‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬
‫רקע‬
‫רפואה נרטיבית‪ ,‬או רפואה המבוססת על כישורים נרטיביים‪ ,‬מתעניינת בשאלה‬
‫איך סיפורים עובדים‪ ,‬ואיזו עבודה הם עושים בתרבות הקלינית הרפואית‪.‬‬
‫רפואה נרטיבית כוללת הקניית כישורים נרטיביים ופרשניים באמצעות זיהוי‪,‬‬
‫קריאה וכתיבת נרטיבים של מטופלים ושל האנשים המטפלים בהם‪.‬‬
‫קורסים ברפואה נרטיבית משתמשים בספרות יפה‪ ,‬טכניקות של ניתוח ספרותי‪,‬‬
‫כתיבה רפלקטיבית‪ ,‬ושיתוף עם אחרים במטרה להגביר את האמפתיה‪ ,‬היעילות‬
‫והמוסריות ביחסי מטפל‪-‬מטופל‪.‬‬
‫התרגול הנרטיבי שהקורסים הללו מציעים מאפשר לאנשי מקצועות הרפואה‬
‫להכיל ולכבד קשת רחבה של נקודות מבט‪ ,‬לזהות מקורות סמכות שונים‬
‫וסותרים‪ ,‬לייצג ולתווך בין רעיונות מתחרים ולפתח הרגלי רפלקסיה תוך כדי‬
‫התמודדות עם תנודות רגשיות בין הזדהות להתנתקות‪.‬‬
‫מושב ‪18‬‬
‫‪A journey to the‬‬
‫‪future of Family‬‬
‫‪Medicine and‬‬
‫‪public health‬‬
‫‪care - panel‬‬
‫‪discussion‬‬
‫‪Chairperson: Dr. Yael Livni‬‬‫‪Gillerman‬‬
‫‪Department of Family Medicine, Rabin and Tel-Aviv‬‬
‫‪District, Clalit‬‬
‫‪Panel members:‬‬
‫‪Dr. Yael Livni-Gillerman, Israel‬‬
‫‪MUDr. Eva Hnatyšanová, Czech republic‬‬
‫‪Dr. Juan Mª Rodríguez Martínez, Spain‬‬
‫‪Dr. Nathanja van Moppes, Netherland‬‬
‫‪Kirsten Damkjær, Denmark‬‬
‫‪Session for the visitors of Ben Mayer‬‬
‫‪exchange program‬‬
‫אופי הסדנה ומטרותיה‬
‫הסדנה תחשוף את המשתתפים לעקרונות הרפואה הנרטיבית ולאופן רכישת‬
‫המיומנות הנרטיבית על פי מודל שפותח על ידי ד"ר ריטה שרון וצוותה בביה"ס‬
‫לרפואה באוניברסיטת קולומביה בניו‪-‬יורק‪ .‬לאחר הצגת עקרונות הרפואה‬
‫הנרטיבית‪ ,‬הכוללים קשב‪ ,‬ייצוג וחיבור (‪.)Attention, Representation, Affiliation‬‬
‫הסדנה תתנהל בשלושה שלבים‪:‬‬
‫‪1.1‬המשתתפים יעסקו בכתיבת נרטיבים (‪ )Representation‬על נושא הקשור‬
‫לחייהם המקצועיים בתגובה ל"היגד מזמין כתיבה" של המנחה בסדנא זו‬
‫נעסוק בהיגד הקשור לרפואה מתגוננת ובהפרזה‪ 10( .‬דק')‪.‬‬
‫‪2.2‬המשתתפים יתרגלו את עקרונות הקשב (‪ )Attention‬והחיבור (‪)Affiliation‬‬
‫על ידי הקשבה ושיתוף עם אחרים בתגובה לסיפורים נבחרים שייכתבו בסדנה‬
‫יחד עם סיפורה של ד"ר רות קנאי‪" ,‬רופאה בורחת מתביעה"‪ ,‬המתמודד עם‬
‫הקשר המורכב בין רפואה מתגוננת ורפואה בהפרזה‪ .‬התגובות לסיפורים‬
‫יכללו מחשבות‪ ,‬רגשות וזיכרונות מחייהם המקצועיים של המשתתפים תוך‬
‫כדי הקפדה על עקרון ההפרדה הספרותית בין כותבי הסיפורים לדוברים‬
‫בתוך הייצוג הנרטיבי (‪ 45‬דק')‪.‬‬
‫‪3.3‬המשתתפים יתבקשו לתת משוב קצר על מהלך הסדנה והתרגול הנרטיבי‬
‫(‪ 5-10‬דק')‪.‬‬
‫‪A journey to the future of Family‬‬
‫‪Medicine and public health care‬‬
‫‪- panel discussion‬‬
‫‪What is the roll of primary medicine‬‬
‫‪in healthcare systems throughout the‬‬
‫?‪world‬‬
‫?‪What are the future trends‬‬
‫‪We will hear a short review from the‬‬
‫‪panel members and discuss the‬‬
‫‪trends and challenges from all over the‬‬
‫‪world.‬‬
‫‪53‬‬
‫רשימות‬
‫‪54‬‬
‫בהפרזה?‬
‫רפואה‬
‫איגוד רופאי המשפחה הימנעות מאבחון יתר וטיפול יתר‬
‫‪ |19.3.14‬תל‪-‬אביב‬
‫האיגוד‪ ,‬הועדה המדעית והועדה המארגנת של הכינוס השנתי מביעים את‬
‫תודתם והערכתם‬
‫לכל החברות שסייעו להצלחת הכינוס‬
‫הפקה‪:‬‬
‫‪ | SP‬עיצוב‪ :‬סטודיוברנשטיין | ט‪.‬ל‪.‬ח‪.‬‬

רפואה בהפרזה? - איגוד רופאי המשפחה

Transcription

Similar documents

החברה לרפואת נשים בקהילה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה

לרפואת עור בקהילה

כנס החוג לרפואת אורחות חיים כנס החוג לרפואת

29.06.11ד םוי

לתכנית לחצו כאן

לתרופות, התוויות וטכנולוגיות חדשות

הזמנה

אורח חיים ורפואה מונעת

גליון מס - הפקולטה לרפואת שיניים

לצפייה בתוכנית הכינוס לחץ/י כאן

אונגלייזה תרופה חדשה לסוכרת סוג II מקבוצת ה

Trajenta Duo (linagliptin + Metformin)2.5/500, 2.5/850, 2.5/1,000 mg

מדריך לטיפול בסוכרת - מרכז רפואי ע"ש ברזילי