התיאוריה הבקורתית (Critical theory)

‫בס"ד‬
‫כ"ו שבט תשע"ג‬
‫‪62/2/02/‬‬
‫הצעה לפאנל במסגרת כנס אילמ"א ה‪ ,/3-‬תשע"ג ‪ ,/02/‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫כותרת הפאנל‪:‬‬
‫מאבקים פוליטיים במזרח התיכון בראי הספרות הערבית‬
‫רשימת המרצים‪:‬‬
‫ד"ר גאולה אלימלך‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‬
‫ד"ר אלון פרגמן‪ ,‬מכללת בית ברל ואוניברסיטת בן גוריון‬
‫ד"ר רונן זיידל‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫ד"ר סיגל ג'ורג'י‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‬
‫יו"ר הפאנל‪ :‬פרופ' פרומה זקס‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫מגיב‪ :‬ד"ר בסיליוס בוארדי‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‬
‫דברי מבוא לפאנל‬
‫תכלית ההרצאות במושב זה היא להציג את הטקסט הבדיוני כטקסט לגיטימי לחקר תהליכים‬
‫שונים בחברה האנושית ולהבנתם‪ ,‬בהסתמך על אסכולת "התיאוריה הבקורתית" ( ‪Critical‬‬
‫‪ ,)theory‬שהיא אסכולת הגות שצמחה בארה"ב בסוף שנות השישים ועל שני זרמים שהופיעו‬
‫בשנות ה‪ 00-‬של המאה העשרים‪" :‬ההיסטוריציזם החדש" )‪ (New Historicism‬וזרם‬
‫"ההסטוריה התרבותית החדשה" )‪.)New Cultural History‬‬
‫"התיאוריה הבקורתית" צמחה בעקבות החרפתם של מאבקים פוליטיים ובעקבות שינויים‬
‫חברתיים שונים‪ .‬אסכולה זו הפכה על פיהן השקפות יסוד של ההומניזם הליברלי וערערה על‬
‫מושגים בסיסיים במסורת הפילוסופיה המערבית הרציונליסטית החל מאפלטון ועד לקאנט והגל‬
‫ועל תוקפם של מושגים מוסכמים בסיסיים בתחומי תפיסת האדם ‪ ,‬החברה והתרבות‪.‬‬
‫המהפכה של התאוריה הבקורתית נטמעה גם בתורת הספרות ‪ ,‬כמו גם בדיסציפלינות אחרות‬
‫ואומצה בשנות השבעים ע"י אנשי תורת הספרות‪ ,‬וכאן החלה ההתענינות בשאלות פוליטיות‬
‫וחברתיות‪.‬‬
‫הספרות‪ ,‬לפי השקפה זו‪ ,‬אינה יכולה לבנות משמעות א‪-‬הסטורית ואוביקטיבית‪ ,‬מכיוון שכל‬
‫פרספקטיבה היא תלוית זמן‪ ,‬מקום וזהות ספציפית‪ ,‬וכל יצירת ספרות נטועה בהקשר אידיאולוגי‬
‫והסטורי מסוים‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬הטקסט הספרותי אינו שונה מטקסטים אחרים‪ :‬עתונות‪ ,‬כתיבה הסטורית והגות‬
‫פילוסופית‪ .‬לפיכך אפשר לראותה כתוצר מתוצרי התרבות שרובם ככולם תלויי אידיאולוגיות‬
‫והיבטים פוליטיים‪.‬‬
‫אחד מחשובי התיאורטיקנים של התיאוריה הבקורתית הוא טרי איגלטון (‪,)Terry Eagleton‬‬
‫שכותב בפרק המסכם את ספרו תיאוריה ספרותית (‪ )Literary Theory, 1983‬כי הספרות רוויה‬
‫באופן בלתי נמנע באידיאולוגיות ובפוליטיקה‪.‬‬
‫בתחילת דבריו אומר איגלטון ‪:‬‬
‫"למעשה‪ ,‬אין צורך לגרור את הפוליטיקה אל תורת הספרות; היא היתה שם מלכתחילה‪".‬‬
‫איגלטון אומר שלספרות יש כח השפעה על חיינו לא פחות מאשר לגורמים פוליטיים גלויים יותר‪.‬‬
‫היא איננה יכולה להיות מושא למחקר עיוני מופשט המנותק מהקשרים מציאותיים‪ ,‬אלא חייבת‬
‫להיות מושא להתבוננות פוליטית בתוך הקשרים חברתיים ספציפיים‪ .‬כל יצירה ספרותית מבטאה‬
‫לדעתו בהכרח פרספקטיבה כלשהי על ההסטוריה והתרבות‪.‬‬
‫ההרצאות בפאנל זה חושפות את התובנה‪ ,‬שהטקסט הבדיוני אינו רק סוגה ספרותית החותרת‬
‫להבנת תהליכים חברתיים ותרבותיים‪ ,‬אלא הוא משמש גם כשדה נוסף להעשרת הדיון‬
‫ההיסטורי‪ .‬הטקסט הספרותי הוא כוח אקטיבי‪ ,‬שאינו פועל בחלל של אי‪-‬מקום ואי‪-‬זמן‪.‬‬
‫בחינה מחודשת של טקסטים‪ ,‬כגון‪ :‬רומנים‪ ,‬סיפורים קצרים‪ ,‬מחזות ושירה‪ ,‬מאפשרים לחוקרים‬
‫להגיע להבנה ולניתוח מעמיקים יותר של החברה הנחקרת ולבנות שיח של זהות‪ ,‬לאומיות וכו'‪.‬‬
‫ד"ר גאולה אלימלך ‪ -‬אוניברסיטת בר אילן‬
‫חרות והתנגדות ממזרח לים התיכון‪ :‬עיונים ברומן הפוליטי של עבד אלרחמן מניף‬
‫הרומן הערבי הפוליטי צמח מן ההכרה‪ ,‬כי הפוליטיקה היא האחראית הראשונה‬
‫במעלה למתרחש בחברה הערבית ‪ ,‬והוא משקף את המשברים ואת השאיפות‬
‫הפוליטיות והחברתיות של אזרחים‪ ,‬ובמיוחד של אינטלקטואלים בעולם הערבי‪.‬‬
‫הוא מגנה את הכפיה הפוליטית לסוגיה על ידי תיאור הדיכוי‪ ,‬המספר הרב של‬
‫בתי‪-‬סוהר הפוליטיים ותיאור האימפריאליזם החדש‪ ,‬אשר נוצר עקב הרצון להגן‬
‫על האינטרסים של מדינות שונות‪ ,‬במיוחד בנושא הנפט‪ .‬הוא אף חושף את‬
‫הטרור האידיאולוגי‪ ,‬ואת הרדיפה והעינויים הפיסיים והנפשיים‪ ,‬אשר‪ ,‬לדברי‬
‫עבד אלרחמן מניף ‪ ,‬הם חלק בלתי נפרד מן החיים הפוליטיים בעולם הערבי‪.‬‬
‫המספר הרב של רומנים ערביים המוקדשים לתיאור משבר החירות באמצעות‬
‫הדמויות הנרדפות‪ ,‬המעונות והכלואות בבתי‪-‬הסוהר ובבתי מעצר משקף את‬
‫חומרת המשבר הזה‪ .‬בתי ‪-‬הסוהר הפוליטיים משמשים כסימבול עוצמתי של‬
‫הכחשת החירות‪.‬‬
‫מגמתו של הרומן הערבי הפוליטי איננה מצטמצמת בחירות הפוליטית‪-‬פיזית‬
‫בלבד‪ ,‬אלא מתבטאת גם בחשיפת ההשלכות הפסיכולוגיות‪,‬החברתיות‬
‫והתרבותיות של המאסרים הפוליטיים‪ .‬הרומן אף חורג אל ההיבט הקיומי‪-‬‬
‫מטאפיזי‪.‬‬
‫הרצאה זו תתמקד ברומן הפוליטי של הסופר הסעודי עבד אלרחמן מניף‬
‫(‪ .)4002-3311‬מניף בחר לעסוק בחירות הפוליטית‪ ,‬משום שעל‪-‬פי השקפתו‬
‫חירות זו היא הבסיס לכל החירויות האחרות בעולם השלישי בכלל‪ ,‬ובעולם הערבי‬
‫בפרט‪ .‬גיבוריו של מניף הם רובם ככולם אינטלקטואלים אשר מתייסרים עקב‬
‫מלחמתם להשגת חירות זו‪.‬‬
‫רג'ב אסמאעיל‪ ,‬גיבור הרומן "ממזרח לים התיכון" ‪ ,‬כמו גם שני גיבורי הרומן‬
‫"עכשיו כאן‪...‬או מזרחית לים התיכון פעם נוספת" משמשים‬
‫מודל‬
‫לאינטלקטואלים הנאבקים ללא לאות ושואפים להתעלות מעל יסוריהם‪ ,‬עד‬
‫לכניעתם והתמוטטותם‪ .‬האותנטיות של גיבורים אלה משתקפת במאבקם על‬
‫זהותם ובשאיפתם לחיות את חייהם מתוך הכרה ומודעות מלאה למשמעות קיומם‬
‫כיצורי אנוש; בנכונותם לשאת אחריות‪ ,‬ולסכן את עצמם ואף להקריב את חייהם‬
‫למען היעד המיוחל‪ :‬הגשמת החירות‪.‬‬
‫רשימת מקורות‪:‬‬
‫‪ )1‬אחמד מחמד עטיה‪ ,‬אלרואיה אלסיאסיה‪ :‬דראסה נקדיה פי אלרואיה‬
‫אלסיאסיה אלערביה‪ ,‬קהיר‪ ,‬מכתבת מדבולי‪ ,1891 ,‬עמ' ‪.11‬‬
‫‪ )4‬מניף‪ ,‬עבד אלרחמן‪ ,‬אלכאתב ואלמנפא‪ ,‬בירות‪ ,‬אלמאססה אלערביה‬
‫ללדראסאת ואלנשר‪ 1001,‬עמ' ‪.122‬‬
‫‪ )5‬מניף‪ ,‬עבד אלרחמן ‪,‬שרק אלמתוסט‪ ,‬בירות‪ ,‬אלמא'ססה אלערביה ללדראסאת‬
‫ואלנשר‪ ,‬מהדורה תשיעית‪.299/ ,‬‬
‫‪ )6‬מניף‪ ,‬עבד אלרחמן‪ ,‬אלא'אן‪ ...‬הנא או שרק אלמתוסט מרה אח'רא‪ ,‬עמאן‪,‬‬
‫אלמא'ססה אלערביה ללדראסאת ואלנשר‪/002. ,‬‬
‫‪ )3‬אלנאבלסי‪ ,‬שאכר‪ ,‬מדאר אלסחראא'‪ :‬דראסה פי אדב עבד אלרחמן מניף‪ ,‬בירות‪,‬‬
‫אלמא'ססה אלערביה ללדראסאת ואלנשר‪2992. ,‬‬
‫‪8)Howe, Irving, Politics and the Novel, Greenwich ,Conn. Fawcett pub.,‬‬
‫‪1967‬‬
‫‪9)Richard, Khuri K, Freedom, Modernity and Islam, Syracuse, NY:‬‬
‫‪Syracuse University Press, 1995‬‬
‫‪10) Allen, Roger, "Arabic Fiction and the Quest for Freedom", J. of‬‬
‫‪Arabic Literature, vol. 26, p. 37-49.‬‬
‫ביום האחד‪-‬עשר החל השבר הסורי‪-‬אפריקני‪:‬‬
‫כתיבת המחאה של זַכַ ִריַא תַ אמֵ ר‬
‫אלון פרגמן‬
‫מה שנראה כהתפרצות המון סורי זועם כלפי שלטונו של בשאר אל‪-‬אסד לפני כשנה וחצי‪ ,‬הפך‬
‫למרי אזרחי חוצה עדות‪ .‬עוצמת המחאה‪ ,‬כפי שהיא באה לכלל ביטוי בכרזות המוצגות בתערוכה‪,‬‬
‫כגון "כן למוות – לא להשפלה"‪ ,‬ניזונה מתפיסת עולמו הבלתי פשרנית של הרפורמטור הסורי עַ ּבד‬
‫אל‪-‬רחמן אל‪-‬כַוַ אכִּ ּבִּ י (‪ ,)290/-2049‬שבחיבורו על טבעי העריצות ומהות השעבוד (‪ )2900‬שימוש‬
‫ניכר במטפורות ודימויים מחיי העולם הבא‪ ,‬על מנת להמחיש את עליבות חייהם של הנתינים‬
‫תחת האימפריה העות'מאנית‪ .‬בחיבוריו ובמאמריו‪ ,‬שהופצו בעיתונים ובכתבי העת לפני שנסגרו‬
‫על ידי השלטונות מטעמי צנזורה והשתקה‪ ,‬תקף אל‪-‬כַוַ אכִּ ּבִּ י את השלטון העות'מאני על כך שאינו‬
‫נרתע מגזילת נכסים ומשימוש באמצעי דיכוי להבטחת נאמנותם של נתיניו‪ .‬אל‪-‬כַוַ אכִּ ּבִּ י השתמש‬
‫בתיאורים בוטים במיוחד ובשפה ישירה לתיאור אכזריותו של השלטון‪ ,‬הנוהג בנתיניו כבצאן‬
‫מובל לטבח‪.‬‬
‫כחמישים שנה לאחר מכן‪ ,‬בהשראתם של כתבי אל‪-‬כַוַ אכִּ ּבִּ י‪ ,‬צומחת כתיבתו של הסופר הסורי‬
‫זַ כ ִַּריַא תַ אמֵ ר (‪ )-29/2‬ככתיבת מחאה מכוננת בספרות הסורית של מחצית המאה העשרים‪ ,‬בז'אנר‬
‫הסיפור הקצר‪ ,‬ומבקרת בלשון מטפורית ואלגורית בוטה את השלטון הסורי מחד ואת‬
‫האינטלקטואלים‪ ,‬שמתפתים להסתופף בצלו של השלטון ובכך מוותרים על חופש הביטוי‪ ,‬מאידך‪.‬‬
‫בכתיבתו של תאמר באה לידי ביטוי מחאה של 'כוח נגדי' (‪ ,)counter power‬דהיינו דחייה‬
‫מוחלטת של כל ניסיון דיכוי ופגיעה בזכויות אדם‪ ,‬ובראשן – חופש הביטוי‪ .‬על פי תפיסה זו‪ ,‬אין‬
‫מקום למשא ומתן עם מי שמאיים לפגוע בגופו של האדם ובחרותו‪.‬‬
‫במהלך ההרצאה יוצגו קשרים והקשרים בין כרזות המחאה של המורדים הסורים בעת האחרונה‬
‫לחיבוריו של כואכבי ולכתיבתו של תאמר‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‪:‬‬
‫פרגמן‪ ,‬אלון‪" .‬הנמרים פשטו עם שחר"‪ ,‬תל אביב‪ :‬מרכז דיין (בדפוס)‪.‬‬
‫פרגמן‪ ,‬אלון‪" .‬השפעת הגותו של עבד אלרחמן אל‪-‬כואכבי על כתיבתו של זכריא תאמר"‪ ,‬עולם‬
‫קטן‪( 5 ,‬בדפוס)‪.‬‬
‫פרגמן‪ ,‬אלון (תרגום ומבוא)‪ ./02/ .‬נמר מנייר‪ :‬כתיבתו של זכריא תאמר‪ ,‬תל אביב‪ :‬רסלינג‪.‬‬
‫رفعت‪ ,‬سمير‪" ,‬قرن وربع القرن على الصحافة السورية‪ ,‬ورق كثير وحبر غزير وحرية قليلة"‪ ,‬العربي (‪)2002‬‬
‫‪.62–56 :529‬‬
‫"قراءات‪ :‬عبد الرحمن الكواكبي"‪ ,‬المعرفة (‪.6-5 :229 )0891‬‬
‫ד"ר רונן זיידל‬
‫כתיבה מתעמתת‪ :‬רומנים עיראקיים פוליטיים שנכתבו בעיראק בשנות ה‪-‬‬
‫‪ - 0991‬המקרה של טה חאמד אלשביב‬
‫בשנות ה‪ 09-‬בעיראק‪ ,‬עדיין תחת עינו הפקוחה של משטר הבעת' ושירותי הבטחון שלו‪ ,‬היו‬
‫בעיראק גם (מעט) קולות ספרותיים אחרים‪ .‬התדמית המחקרית של עולם הספרות העיראקי‬
‫בשנות ה‪ 09-‬וה‪ 09-‬מציירת תמונה דיכוטומית של ספרות הנכתבת בגלות נגד המשטר‬
‫וספרות הנכתבת ומפורסמת בעיראק והיא ספרות "מטעם" ‪ .‬בשנות ה‪ 09-‬עזבו את עיראק‬
‫סופרים רבים‪ ,‬שכמה מהם היו משופרות המשטר לפני עזיבתם‪ .‬הם מצטרפים לגולים‬
‫ומתחילים לפרסם בגלות ספרות אנטי בעת'ית‪ .‬סיפורם של הקולות האחרים שנשארו לכל‬
‫אורך התקופה בעיראק פחות מוכר ובעצם חשיפתו אנו מעשירים את המחקר על תקופה‬
‫זאת‪.‬‬
‫אחד הנועזים באלה שנשארו בעיראק הוא הסופר טה חאמד אלשביב‪ .‬אלשביב פירסם עד‬
‫כה תריסר רומנים ונחשב לסופר פורה במיוחד במונחים עיראקים‪ .‬הוא החל את דרכו‬
‫הספרותית בשנות ה‪ 09-‬וכבר ברומן השני שלו "אלאבג'דיה אלאולא" הסתמן כסופר מבטיח‬
‫ונועז מבחינה פוליטית‪ .‬אלשביב מתאר את סגנונו כ"טקסט פנימי" (אלנץ אלדאח'לי) אשר‬
‫"כותב את עצמו" ואינו מחובר לזמן או למקום‪ ,‬אך יחד עם זאת "שואף להגיע אל הרקיע‬
‫כאשר רגליו נטועות באדמת עיראק"‪ .‬השימוש במתווה כתיבה זה ובסגנון האלגוריה והאגדה‪,‬‬
‫אפשר לו לפרסם את הרומנים שלו בהוצאות הרשמיות של המשטר בבגדאד ! הוא עשה זאת‬
‫תוך לקיחת סיכון עצום‪ :‬לפחות שני סופרים בולטים נרצחו ע"י המשטר בתקופה זאת מבלי‬
‫‪..‬שימתחו ביקורת כה נוקבת על המשטר והעומד בראשו‪ ,‬כפי שעשה אלשביב‪.‬‬
‫בכתיבתו של אלשביב‪ ,‬הנמשל הפוליטי קרוב מאד לפני השטח והרמזים קלים מאד לפיענוח‪.‬‬
‫לטענתי‪ ,‬אין זו כתיבה "מחתרתית" הדורשת מאמץ לפיענוח הרמזים ‪ ,‬אלא כתיבה גלויה‬
‫ומתעמתת‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬עדיין ניכר צורך במסווה‪ ,‬אפילו‪ ,‬דק‪ ,‬על מנת לאפשר הוצאת‬
‫ספרים מסוג זה‪ .‬ההרצאה תעסוק ברומנים של אלשביב ובתהליך פרסומם‪.‬‬
‫יצירתו האליגורית של עלאא' אל‪-‬אסואני כמשקפת את עתיד החברה המצרית‬
‫דר' סיגל גורג'י‪ ,‬אונ' בן גוריון‬
‫העולם הערבי בפתחה של המאה העשרים ואחת ניצב בפני שינויים ותהפוכות‪ ,‬שפרצו בסערה‬
‫והביאו לנפילתם של כמה משטרים בעולם הערבי‪ .‬המשותף להפיכות הללו הוא העובדה שאותם‬
‫מפגינים זועמים שיצאו לרחובות בתוניס‪ ,‬בלוב‪ ,‬בתימן‪ ,‬במצרים ובסוריה קראו תיגר על מדיניות‬
‫המשטרים בארצותיהם‪ ,‬ששללו מהם את חופש הביטוי ולא אפשרו להם להגיע לרמת חיים‬
‫נאותה‪ .‬שינויים אלה לא נצפו ולא נחזו בדרך כלל על ידי חוקרים‪ ,‬עיתונאים או אנשי תקשורת‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬עיון ביצירותיו של הסופר המצרי עלאא' אל‪-‬אסואני (נולד ‪ )2953‬מגלה שזה האחרון עודד‬
‫את הפלת המשטר המצרי ביצירותיו‪ .‬סיפורו הקצר "סיפור לקטנים ולגדולים" (حكاية للصغار‬
‫والكبار‪ )/020 ,‬מנבא את ההפיכה כפי שהתרחשה במצרים בינואר ‪ 1./022‬גם ברומנים שכתב‪ ,‬בית‬
‫יעקוביאן (عمارة يعقوبيان‪ )/00/,‬ושיקגו (شيكاجو‪ )/003 ,‬מנשבת רוח מחאה כלפי משטרו של הנשיא‬
‫המצרי המודח חוסני מובארכ‪ .‬ניתוח יצירות אלה על פי שיטתם של חוקרים מתחום ההיסטוריה‬
‫התרבותית החדשה (‪ ,)New Cultural History‬מגלה ‪ ,‬שהן עשויות לשמש מקור להבנת תהליכים‬
‫חברתיים‪ ,‬תרבותיים ופוליטיים בחברה המצרית של סוף המאה העשרים וראשית המאה העשרים‬
‫ואחת‪ ,‬ומכאן חשיבותה‪.‬‬
‫ההנחה העומדת בבסיס ההרצאה היא שהבדיה יכולה לשמש לא רק מקור נוסף לחקר‬
‫ההיסטוריה‪ ,‬אלא יכולה לשקף ואף לנבא (או להזהיר) מפני אירועים היסטוריים עתידיים‪.‬‬
‫‪ 1‬הסיפור מספר את סיפורו של הפיל התשוש והחולני‪ ,‬מלך היער‪ ,‬שמייעד את בנו הקטן וחסר האחריות לרשת אותו‪.‬‬
‫בעצת עוזריו‪ ,‬מסרב הפיל לפגוש את חיות היער‪ ,‬אשר בהנהגת הג'ירפה ‪,‬מביעות מחאה על כך שעושרו של היער נשלל‬
‫מהן לטובת החזירים‪ ,‬השועלים והזאבים המקורבים לפיל‪ .‬סיפור זה משקף את דרישתו של אל‪-‬אסואני לסיום‬
‫כהונתו של מובארכ‪.‬‬
‫חוקרים משדה השיח ההיסטורי‪-‬ספרותי‪-‬ביקורתי רואים בתהליך הקריאה פעולת גומלין‬
‫דינמית בין הטקסט לקורא כך שהקורא פעיל בהפקת המשמעות של הטקסט‪ .‬אל‪-‬אסואני‪ ,‬אשר‬
‫כותב על רקע מצרים המודרנית‪ ,‬מזמין את הקורא ליצור את הפרשנות האישית שלו למציאות‬
‫המתוארת ביצירה על רקע המטען הסביבתי והאידאולוגי עליו צמח‪ .‬יש להניח שהקורא המצרי‬
‫שקרא את כתביו של אסואני היה פעיל בהבניית המשמעות‪ .‬בסופו של עניין‪ ,‬הבדיה חזתה‬
‫והזהירה מפני ההתרחשות ההיסטורית במצרים בינואר ‪./022‬‬