יו מוצר ו

Comments

Transcription

יו מוצר ו
‫הפקולטה למדעי הרוח והחברה‬
‫המחלקה למקרא‪ ,‬ארכיאולוגיה והמזרח הקדום‬
‫מרחב דרום‬
‫__________________________________________________________‬
‫הנכם מוזמנים לכנס‬
‫"בצל עצי הזית" ‪ -‬גידול עצי זית‪ ,‬השמן ומוצריו‬
‫ביום ה'‪ ,‬כ"ד טבת תשע"א‪19/1/2012 ,‬‬
‫אולם שרה תדמור‪ ,‬הקמפוס ע"ש משפחת מרקוס‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬באר‪-‬שבע‬
‫‪8:30‬‬
‫‪ 09:00-09:30‬מושב פתיחה‬
‫יו'ר‪ :‬פרופ' יצחק גלעד‬
‫פרופ' רבקה כרמי נשיאת אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬
‫מר שוקה דורפמן מנהל רשות העתיקות‬
‫ד"ר דניאל וורגה חפירות שנת ‪ 2011‬במרחב דרום‬
‫התכנסות‬
‫‪ 09:30-11:00‬מושב ראשון‬
‫עץ הזית וייצור שמן‬
‫יו"ר‪ :‬ד"ר גדעון אבני‬
‫פרופ' נילי ליפשיץ ביות הזית בארץ ישראל‬
‫ד"ר יניר מילבסקי הזית בסחר החליפין‬
‫בתקופת הברונזה הקדומה‬
‫פרופ' אביגדור הורוביץ ַבּלּ ִֹתי‪ְ ,‬בּ ֶשׁ ֶמן ַר ֲענָן –‬
‫השמן במקרא ובמזרח הקדום‬
‫פרופ' אבי פאוסט האשורים וחדירת תעשיית‬
‫השמן מצפון‬
‫חפירות אמציה – רשות העתיקות‬
‫‪ 13:30-14:30‬מושב שלישי‬
‫פנל חוקרים ודיון בהשתתפות הקהל‬
‫מתדיינים‪ :‬פרופ' נילי ליפשיץ‬
‫ד"ר איתן איילון‬
‫ד"ר יגאל ישראל‬
‫‪ 11:00-11:15‬הפסקה‬
‫‪ 14:30-14:45‬הפסקה‬
‫‪ 11:15-12:30‬מושב שני‬
‫‪ 14:45-16:00‬מושב רביעי‬
‫בית הבד ומוצרי שמן הזית‬
‫יו"ר‪ :‬פרופ' סטיב רוזן‬
‫מר יהושע דריי אבולוציה של בתי הבד‬
‫ד"ר איתן איילון מכבש בית בד בעל שני ברגים‬
‫בא"י‬
‫ד"ר עקיבא לונדון האם היו משתלות עץ זית‬
‫בתקופה הרומית והביזאנטית בא"י‬
‫מר תאופיק דעאדלה‬
‫סבון ומסבנות בתקופה העות'מאנית‬
‫‪ 12:30-13:30‬הפסקת צהרים‬
‫חדשות בארכיאולוגיה‬
‫יו"ר‪ :‬ד"ר פטר פביאן‬
‫ד"ר חיים גולדפוס החפירה בחורבת צלית‬
‫ד"ר דניאל וורגה וולדיק ליפשיץ בתי‬
‫מגורים במעבה האדמה בעיר באר שבע‬
‫בתקופה הביזאנטית‬
‫מר גרגורי סרי ופרופ' יוליה אוסטינובה‬
‫חפירת שכונת נווה ים ד' באשקלון‬
‫והכתובות ביוונית‬
‫ד"ר גונר להמן חידושים בחפירות קובור‬
‫אל וואליידה‬
‫מר אורן שמואלי מבנה בנוי קשתות ובית‬
‫בד תת‪-‬קרקעי בחורבת ענים‬
‫הזית בסחר החליפין בתקופת הברונזה הקדומה‬
‫ד"ר יניר מילבסקי‬
‫רשות העתיקות‬
‫הממצא הבוטני וממצאים נוספים שהתווספו מאתרים בדרום הלבנט עולה כי תעשיית שמן‬
‫הזית קיימת בתקופת הברונזה הקדומה )‪ 3600-2300‬לפנה"ס בקירוב(‪ .‬מספר חוקרים‬
‫הצביעו על מתקנים חצובים‪ ,‬כלי אבן וכלי חרס המיועדים לייצור ואחסון של שמן בתקופה‬
‫זו ואפילו קודם לכן בתקופה הכלקוליתית‪.‬‬
‫קשה יותר להוכיח סחר חליפין של זיתים ועץ הזית‪ .‬אך‪ ,‬ממצאים בוטנים באתרים‬
‫הנמצאים באזורים מדבריים מראים על סחר זה‪ .‬אם אכן התקיים סחר חליפין בזית‪,‬‬
‫תהליך זה היה קשור לזרימת הסחורות ולהתפתחות הכלכלה בתקופת הברונזה הקדומה‬
‫בדרום הלבנט‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪2‬‬
‫ַבּלּ ִֹתי‪ְ ,‬בּ ֶש ֶמן ַר ֲענָן – השמן במקרא ובמזרח הקדום‬
‫פרופ' אביגדור הורוויץ‬
‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫שמן הוא כול חומר נוזל שמנוני המופק מהצמח‪ ,‬מהחי ומהדומם‪ .‬שמנים למיניהם שימשו‬
‫לפי המקרא ולפי כתבים מהמזרח הקדום בתפקידים רבים ומגוונים בכלכלה‪ ,‬בחברה‪,‬‬
‫בתעשייה‪ ,‬בדת‪ ,‬בחיי יום יום וכו'‪ .‬הרצאה זו תעיין במילים ובמונחים השונים לשמן בשפות‬
‫השונות של המזרח הקדום‪ ,‬בסוגים השונים של השמן‪ ,‬בתפקידי השמן בכל מהלכי החיים‪,‬‬
‫בהפקת השמן ויצירתו‪ ,‬ובסמליותו ‪ .‬דגש יושם על שמן הזית שהוא סוג השמן המובהק‬
‫והנפוץ ביותר במקרא ובארץ ישראל‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫האשורים וחדירת תעשיית השמן מצפון‬
‫פרופ' אבי פאוסט‬
‫אוניברסיטת בר אילן‬
‫תעשיית השמן בדרום זכתה לפריחה חסרת תקדים במהלך המאה השביעית לפנה"ס‪.‬‬
‫הדוגמא הבולטת ביותר לתעשייה זו התגלתה בתל מקנה\עקרון‪ ,‬שם נחשפו יותר ממאה‬
‫בתי בד‪ .‬חוקרים רבים רואים בתעשיית השמן בפלשת בפרט‪ ,‬ובעדויות למסחר ולהתפתחות‬
‫יישובית בדרום הארץ בכלל‪ ,‬תוצאה של מדיניות אשורית אימפריאלית שנועדה להביא‬
‫לפריחה כלכלית‪ ,‬בעיקר על מנת להגדיל את רווחי האימפריה‪.‬‬
‫בדיקה של התפתחות תעשיית השמן בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל מלמדת כי‬
‫התעשייה בתל מקנה\עקרון היא אכן המרשימה ביותר בהיקפה‪ ,‬ומהווה את שיאו של‬
‫תהליך התפתחותי ארוך טווח‪ .‬עם זאת‪ ,‬הממצאים מלמדים כי התמונה מורכבת‪ ,‬ומן‬
‫הראוי לבחון מחדש את התפקיד שמילאה אשור בפריחה הכלכלית של דרום הארץ במאה‬
‫השביעית לפנה"ס בכלל‪ ,‬ובהתפתחותה של תעשיית השמן בפרט‪.‬‬
‫הממצאים מלמדים כי מרבית העדויות – בדרך כלל בקנה מידה קטן ובינוני – לייצור שמן‬
‫בתקופת הברזל ‪2‬א התגלו בצפון הארץ‪ .‬במהלך המאה השמינית התרכזה תעשיית השמן –‬
‫בשלב זה בקנה מידה גדול יותר מאשר בעבר – בחבליה השונים של ממלכת ישראל‪ ,‬וככל‬
‫הנראה בעיקר באזור השומרון‪ ,‬בו התגלו עדויות ברורות לייצור עודפי שמן באתרים רבים‪.‬‬
‫בשלהי המאה השמינית התגלו עדויות לייצור עודפי שמן זית גם בממלכת יהודה‪ .‬תעשיית‬
‫השמן הפורחת בממלכת ישראל חרבה במחצית השנייה של המאה השמינית כתוצאה‬
‫ממסעות המלחמה האשוריים‪ ,‬ובמסע סנחריב בשלהי אותה מאה נהרסו גם מרבית‬
‫האתרים בממלכת יהודה בהן זוהתה תעשיית שמן משמעותית‪.‬‬
‫רק לאחר חורבן תעשיית השמן בצפון‪ ,‬במאה השביעית לפנה"ס‪ ,‬התפתחה תעשיית השמן‬
‫המרשימה בדרום הארץ‪ ,‬ובעיקר בעקרון‪ .‬ההרצאה תבחן את התפתחות תעשיית השמן‬
‫בארץ‪-‬ישראל בתקופת הברזל‪ ,‬ותדון בהשלכות בדיקה זו על הבנתנו את התפקיד שמילאו‬
‫האשורים בתהליך‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫אבולוציה של בתי הבד‬
‫יהושע דריי‬
‫המרכז לשחזור טכנולוגיה עתיקה‬
‫שמן הזית תפס מקום חשוב בחיי היומיום בעת העתיקה‪ :‬בתפריט היומי‪ ,‬למאור‪ ,‬לפולחן‪,‬‬
‫להיגיינה‪ ,‬ברפואה‪ ,‬לסיכה ולקוסמטיקה‪ ,‬ואף כחומר משמר‪.‬‬
‫מתקנים רבים ומגוונים נתגלו בשנים האחרונות באזורנו‪ .‬כמעט תחת כל שיח רענן נחשף‬
‫מתקן בודד או מקבץ של מתקנים שסייעו בהפקת הנוזל היקר‪.‬‬
‫הצורך במיצוי יעיל של השמן מן הפרי‪ ,‬הוביל לאורך הדורות לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות‬
‫ביותר להפקתו‪ ,‬החל ממתקן העצירה )הסחיטה( הפשוט ביותר וכלה במתקנים‬
‫המשוכללים‪ ,‬המשקפים את ההמצאה הטכנולוגית האחרונה של זמנם‪.‬‬
‫שני שלבים עיקריים בהפקת שמן הזית‪:‬‬
‫פריכת )ריסוק( הזיתים לעיסה ומיצוי המוהל ממנה באמצעות כבישה‪.‬‬
‫קיימים מספר סוגי מכבשים‪:‬‬
‫מכבש קורה ומשקולות‪ ,‬מכבש קורה וכננות‪ ,‬מכבש קורה ובורג‪ ,‬מכבש קורה ושני‬
‫ברגים‪ ,‬מכבש בורג ומשקולות ומכבש לחץ ישיר‪ .‬זה האחרון‪ ,‬המאוחר יחסית מבחינה‬
‫כרונולוגית‪ ,‬מייצג טכנולוגיה שונה ובניגוד לדעה הרווחת משקף דווקא נסיגה בטכנולוגיית‬
‫עצירת השמן‪.‬‬
‫כל סוגי המכבשים הופעלו בידי אדם ורובם פעלו בעיקרון ה"תעוקה הרצופה"‪ ,‬כאשר‬
‫מנגנון ההרמה שלהם הוא זה שהתפתח במהלך ההיסטוריה ויידון בהרצאה זו‪ ,‬בניסיון‬
‫להבין את הקדום אשר עומד מאחורי תהליך אבולוציוני זה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מכבש בית בד בעל שני ברגים בארץ‪-‬ישראל‬
‫ד"ר איתן איילון‬
‫מוזיאון ארץ‪-‬ישראל‬
‫בתקופה הרומית החלו להשתמש בבתי הבד בארץ‪-‬ישראל במכבשי בורג מסוגים שונים‪,‬‬
‫ובהם מכבש בורג בלחץ ישיר‪ ,‬שבו האום‪ ,‬אשר בה סבב הבורג‪ ,‬משולבת בקורה אופקית‬
‫שהונחה על גבי שתי אומנות אנכיות מעץ או מאבן‪ .‬סיבוב הבורג גרם להורדתו על העקלים‬
‫שהונחו מתחתיו ולביצוע הכבישה‪ .‬בסיס המכבש מתאפיין בשתי מגרעות בשוליו להצבת‬
‫האומנות האנכיות ובמשטח כבישה במרכז‪ ,‬המוקף בחריץ שהסתיים במרזב להזרמת הנוזל‬
‫למכל האיגום‪ .‬סוג זה של מכבש היה בשימוש ללא שינוי כמעט עד המאה העשרים‪ ,‬וחלקי‬
‫העץ של המכבשים המסורתיים מלמדים על אלו העתיקים‪ ,‬שלא השתמרו‪.‬‬
‫בגליל העליון ידוע סוג‪-‬משנה נדיר ומעניין של מכבש משלהי המאה ה‪ 19-‬וראשית המאה ה‪-‬‬
‫‪ .20‬צילום של מיתקן כזה פורסם על‪-‬ידי גוסטב דלמן‪ ,‬וחלקים שונים מצויים באוסף מרכז‬
‫"אדם ועמלו" במוזיאון ארץ‪-‬ישראל‪ .‬למכבש היה בסיס גדול מעץ או מאבן‪ ,‬בשוליו שתי‬
‫מגרעות שבהן הוצבו שני ברגים מעץ‪ ,‬וביניהם משטח הכבישה‪ .‬על כל בורג הוברגה תחילה‬
‫אום תחתונה‪ ,‬לאחר מכן הושחלה על שני הברגים קורת כבישה אופקית כבדה שנעה עליהם‬
‫בחופשיות‪ ,‬ומעליה הושחלה על כל בורג אום נוספת‪ .‬תחילה האומים התחתונות הוברגו‬
‫כלפי מטה וקורת הכבישה ירדה על העקלים‪ .‬עתה הוברגו האומים העליונות במקביל‪ ,‬לחצו‬
‫על קורת הכבישה וגרמו לסחיטת הנוזל‪ .‬כדי לפנות את העקלים סובבו והעלו את האומים‬
‫העליונות ואז סובבו במקביל את התחתונות ובכך הורמה הקורה‪ .‬החלקים המצויים בידינו‬
‫)בסיס המכבש‪ ,‬בורג ושתי אומים( נעשו מאלה אטלנטית ומחרוב‪ ,‬עצים קשים המתאימים‬
‫למיתקן כזה‪.‬‬
‫לאור השמרנות ששלטה בצורתם של מיתקני בתי הבד מאז המצאתם ועד ימינו‪ ,‬נשאלת‬
‫השאלה האם לא היו מכבשים כאלה גם בעת העתיקה‪ .‬חלקי העץ נכחדו‪ ,‬אולם ייתכן‬
‫שאחדים מבסיסי האבן הקדומים שהשתמרו‪ ,‬ובהם שתי מגרעות בקרבת השוליים )ובעיקר‬
‫הארוכים שבהם( הם עדות לקיומו של מכבש בעל שני ברגים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫האם היו משתלות עצי פרי בתקופה הרומית והביזנטית בארץ ישראל?‬
‫ד"ר עקיבא לונדון‬
‫אוניברסיטת בר אילן‬
‫בחקלאות המודרנית נהוג כי לפני נטיעת מטע‪ ,‬יש לבחור את מין הפרי‪ ,‬להכין את קרקע‪,‬‬
‫ולתכנן את רכב הזנים‪ ,‬כל זאת בהתאמה לאזור הגידול‪ ,‬לאקלים‪ ,‬לקרקע‪ ,‬למים‪ ,‬להפריה‬
‫ועוד‪ .‬במקביל יש להזמין שתילים מתאימים מהמשתלה‪ ,‬אשר הוכנו זמן רב מראש‪.‬‬
‫מספר מיני פירות ובתוכם הזית‪ ,‬היו עצים הנטועים היטב בנופה של הארץ לאורך כל‬
‫הדורות‪ ,‬והיו נפוצים במטע הארץ ישראלי כבר מזה כ‪ 4000 -‬שנים ואף יותר‪ .‬אין ספק כי‬
‫במהלך הדורות הצטבר ידע רב בהכנת הקרקע ועיבודה‪ ,‬טיפול בעץ ובמטע‪ ,‬בבחירת זנים‪,‬‬
‫טיפול במחלות ומזיקים ועוד‪ ,‬כל זאת מתוך הניסיון הרב בגידול הזית ועצי פרי נוספים‪,‬‬
‫וכן העברת מידע בין המגדלים‪.‬‬
‫החל מהמאה השלישית לפני הספירה‪ ,‬נשתמרו בידנו כתבים של חוקרי חקלאות יוונים‬
‫ורומיים )ובתוכם‪ :‬תאופרסטוס‪ ,‬סטרבו‪ ,‬קאטו‪ ,‬וארו‪ ,‬קולומלה‪ ,‬פליניוס‪ ,‬גאופוניקה ועוד(‬
‫שתיארו את גידולי המטע בארצותיהם‪ ,‬ובתוך כך גם את הזית‪ ,‬מכתיבתם עולה כי ידע רב‬
‫על גידול עצי פרי היה מצוי כבר בתקופה זו‪ .‬סופרי החקלאות כתבו ביו היתר‪ :‬הנחיות‬
‫לעיבוד הקרקע‪ ,‬הזיבול‪ ,‬הטיפול בעץ עוד‪ .‬הם מנו גם מספר לא מבוטל של זני פירות‪,‬‬
‫תיארו את תכונות הזן‪ ,‬הטיפולים והמלצות על אזורי גידול מתאימים‪ .‬החוקרים תיארו‬
‫את אופי הגידולים החקלאיים בחוות החקלאיות ברומא‪ ,‬ובתוכם המשתלות‪ ,‬אשר הכינו‬
‫שתילי עצי פרי לצרכי החווה‪ .‬ניתנו על ידם הנחיות מדויקות כיצד יש להכין את המשתלה‪,‬‬
‫מה הן צורות הריבוי של עצי הפרי‪ ,‬מה הוא תהליך הכנת השתיל‪ ,‬כמה זמן צריך השתיל‬
‫לשהות במשתלה‪ ,‬כיצד יש לטפל ולגזום את השתיל‪ ,‬וכיצד צריך להיראות שתיל לפני‬
‫שתילתו‪.‬‬
‫המשתלה היא דוגמה מובהקת לפיתוח וקידמה חקלאית בענף המטע‪ .‬בספרות היוונית‬
‫והרומית מצאנו עדויות רבות לשימוש גובר במשתלות עצי פרי‪ .‬קיום משתלות מהווה ראיה‬
‫לאבחנה בין זני הפרי השונים‪ ,‬המשתלה מאפשרת צימוח אחיד של הייחורים או הזרעים‪,‬‬
‫והרכבתם בתנאים אופטימאליים‪ .‬המשתלה מאפשרת טיפול מיטבי ומקדים בשתילים‪ ,‬כך‬
‫שבשעת הנטיעה תהיה בידי החקלאי כמות שתילים איכותית ואחידה לנטיעה במטע‪ .‬כמו‬
‫כן המשתלה נועדה להכין מלאי שתילים לנטיעה באומד הסופי בשטח המטע‪ .‬שתילי‬
‫משתלה איכותיים הביאו גם להקדמת ניבת הפרי‪ ,‬דבר שסייע לחקלאי מבחינה כלכלית‪ .‬יש‬
‫לציין כי אופי החקלאות והחוות החקלאיות ברומא‪ ,‬היה שונה במספר תחומים מהותיים‬
‫מצורת הגידול המקובלת בארץ ישראל‪ ,‬והיריעה קצרה מלהרחיב בעניין זה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ברצוננו לבחון מה היה הנוהג הרווח במטע הארץ ישראלי בתקופה הרומית והביזנטית‪,‬‬
‫והאם קיימו החקלאים בארץ ישראל משתלות עצי פרי‪ ,‬או שמה כל חקלאי דאג והכין‬
‫לעצמו את שתיליו‪.‬‬
‫אחת הבעיות במענה על שאלות אלו היא המקורות‪ .‬המקורות הארץ ישראלים בני תקופות‬
‫אלו‪ ,‬או אלו אשר תיארו את החקלאות הארץ ישראלית‪ ,‬יחסית דלים‪ .‬מקורות חז"ל‬
‫האמורים לתת מידע מתחום זה‪ ,‬אינם עוסקים בחקלאות או במטע כנושא העומד בפני‬
‫עצמו‪ ,‬מקורות אלו עוסקים בשאלות הלכתיות ואמוניות‪ ,‬ובתוכם משולבים מפעם לפעם‬
‫נושאים חקלאיים )בעיקר במסכתות העוסקות בנושאים הלכתיים – חקלאיים( ומתוכם יש‬
‫ללקט מידע זה בזהירות הראויה‪ .‬זה הוא אומנם חסרון‪ ,‬אך אזכור נושאים חקלאיים אגב‬
‫אורחא כחלק מהווי חקלאי תוסס בארץ ישראל‪ ,‬ותיאורו המדויק‪ ,‬מעלה את אמינותם‪.‬‬
‫ממקורות בני תקופה זו עולה‪ ,‬כי בתקופה הרומית והביזנטית אובחנו לדוגמא‪ :‬כ‪ 15 -‬זני‬
‫זית אשר גודלו בארץ ישראל‪ ,‬רובם היו זני שמן איכותי ורק מיעוטם זני מאכל‪ .‬תפרוסת‬
‫הגידול הייתה רחבה למדי‪ ,‬ובתוך כך‪ :‬הגליל העליון והתחתון‪ ,‬שומרון‪ ,‬בנימין ויהודה‪,‬‬
‫שפלה נגב ובקעת הירדן‪ ,‬נראה כי בכל אזור גידלו את הזנים המתאימים לו‪.‬‬
‫בעיון מדוקדק במקורות חז"ל מצאנו כי גם בחלאות המטע הארץ ישראלי נעשה שימוש‬
‫במשתלה‪ .‬ישנם ראיות לכך כי במקביל לנוהג הרווח בחקלאות הרומית והביזנטית‪ ,‬גם‬
‫בארץ ישראל הכינו שתלנים שתילי עצי פרי במגוון מינים‪.‬‬
‫חלק מהחקלאים עשה זאת בעצמו ולצרכיו‪ ,‬אך ניתן גם להסיק מהמקורות כי ככל הנראה‬
‫היו חקלאים אשר התמחו בהכנת שתילים‪ ,‬ואלו מכרו אותם לחקלאים אשר ביקשו לנטוע‪.‬‬
‫חידוש נוסף שעולה מהמקורות כי בארץ ישראל פיתחו את המשתלה ועשו בה שימוש‬
‫לייצור שתילי עצי פרי‪ ,‬אך גם לייצור שתילי ירקות ממגוון מינים‪ ,‬שתילים אלו נמכרו‬
‫לנוטעים‪ ,‬בשווקים ולכל דורש‪ .‬חלק מהשתילים עשו את דרכם גם אל מחוץ לגבולות‬
‫הארץ‪ ,‬ובשעת מחסור )כגון‪ :‬בשנת השמיטה( היה גם יבוא של שתילים מארצות שכנות‬
‫לארץ ישראל‪ .‬המשתלה מתווספת למגוון נושאים‪ ,‬בהם חקלאות המטע הארץ ישראלי‬
‫בתקופה הרומית והביזנטית‪ ,‬הראתה קידמה חקלאית‪ .‬‬
‫‪8‬‬
‫סבון ומסבנות בתקופה העות'מאנית‬
‫תאופיק דעאדלה‬
‫האוניברסיטה העברית‬
‫שמן הזית היה אחד מתוצרי הארץ הרווחיים אשר איכותו הגיעה למרחקים‪ .‬בתקופות‬
‫מסוימות הוא אף היווה עילה למאבקי היאחזות במחוזות בהן הוא הופק‪ .‬לצד שמן הזית‬
‫האיכותי הופק גם שמן זית שיועד לתעשיה ובמיוחד לתעשית הסבון‪ .‬מתוך העדויות‬
‫ההיסטוריות ניכר שלסבון היה נטח לא מבוטל בכלכלת הארץ‪ .‬התקופה העות'מאנית‪ ,‬שבה‬
‫הקפידו השלטונות על רישום סדיר של מרבית התוצרת החקלאית ובמיוחד התוצרת‬
‫שהניבה תשואות רבות בדמות מיסים‪ ,‬עשירה בתעודות אודות תעשיית הסבון‪ .‬התעודות‬
‫הרבות מלמדות הן על היקף התעשיה והן על שיטות הייצור ותפוצתו ברחבי הארץ‪.‬‬
‫מפעלים לייצור סבון היו נפוצים בהר‪ ,‬בשפלה ובמישור החוף ובכל חבל ארץ היו ערים או‬
‫כפרים שנודעו באיכות הגבוהה של הסבון שנוצר בהן‪ .‬בערים מסוימות‪ ,‬כמו שכם‪ ,‬קיימים‬
‫מפעלים מעין אלה אשר מתוצרתם נהנים תושביה עד היום‪ .‬בערים אחרות נותרו מבנים‬
‫בודדים בלבד שיש בהם להעיד על אותה תעשיה‪ .‬אחת הערים הללו היא לוד שבה מצד אחד‬
‫עמד ייצור הסבון במרכז הכלכלה העירונית ומצד שני גרם למפגעי גוף רבים לאלה שעמלו‬
‫על ייצורו‪ .‬השימוש רב השנים במפעלי הסבון בלוד הוביל גם להחדרת המיכון לתוך‬
‫המפעלים הללו ובכך מלמד על התפתחות התעשיה בראשית העידן המודרני‪ .‬בהרצאה‬
‫ייעשה ניסיון ללמוד על תהליך ייצור הסבון במסבנות הללו ולהשוותו למסבנות מאזור ההר‬
‫ובמיוחד מירושלים‪ .‬לצד תהליך הפקת הסבון ייעשה ניסיון לגעת בהשפעת המפעלים הללו‬
‫על תוכנית העיר‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫חורבת צלית – קיץ ‪2011‬‬
‫ד"ר חיים גולדפוס‪ ,‬קרני גולן ‪ ,‬ד"ר פטר פביאן‬
‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫רקע‬
‫באתר חורבת צלית )א‪-‬צלנתה בערבית( הממוקם על גבי שלוחה הצופה לנחל אשתמוע‪ ,‬כ‪-‬‬
‫‪ 1.5‬ק"מ מדרום מזרח לישוב מיתר‪ ,‬נערכו בשנים ‪ 1983‬ו‪ 1984-‬חפירות הצלה בניהולו של‬
‫דוד אלון ז"ל‪ .‬ממדיו הקטנים של האתר מצביעים על כך שהיה זה‪ ,‬קרוב לוודאי‪ ,‬ישוב קטן‬
‫שראוי לכנותו כפר‪ .‬בחפירותיו התמקד אלון‪ ,‬בעיקר‪ ,‬בחשיפת המצודה ובמבנה החצר‬
‫הצמוד אליה ‪-‬הממוקמים במרומי האתר‪ .‬מניתוח מכלול הממצא הארכיאולוגי‪ ,‬במבנה‬
‫בית‪-‬חצר המבוצר הזה‪ ,‬נקבע זמן שימוש המכלול לתקופה שבין המחצית הראשונה של‬
‫המאה הא' לספ' ועד לשלהי מרד בר כוכבא‪ .‬פטר פביאן‪ ,‬שסייע לידיו של אלון במהלך‬
‫החפירות‪ ,‬הציע לזהות את האתר עם סאליס )או חאליס(‪ ,‬המוזכר אצל פלויוס יוספוס‬
‫כישוב )פוליכנה‪ ,‬ביוונית( באדומיאה‪ ,‬אליו נמלטה קבוצת מורדים יהודים‪ ,‬מאשקלון‪,‬‬
‫בראשית המרד הגדול‪.‬‬
‫החפירות החדשות‬
‫בקיץ ‪ 2011‬התחדשו החפירות בחורבת צלית‪ ,‬ע"י המחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת‬
‫בן גוריון בנגב‪ .‬בעונה זו התמקדה החפירה בחשיפת השרידים שמחוץ למצודה ובית החצר‬
‫ובמילים אחרות‪ ,‬בישוב עצמו‪.‬‬
‫במהלך החפירה‪ ,‬שבוצעה על ידי סטודנטים במחלקה וסטודנטים מאוניברסיטת יורק‪,‬‬
‫קנדה‪ ,‬בפיקוחם של אלי כהן‪-‬ששון וולדיק ליפשיץ‪ ,‬נחשף שטח של כשני דונמים )שטחים ‪B‬‬
‫ו‪ .(C-‬בשני השטחים נחשפו שרידים של מבנים רחבי ידיים הבנויים‪ ,‬כפי הנראה עד כה‪,‬‬
‫במתכונת של סדרת חדרים בגדלים שונים ‪,‬הבנויים סביב חצר פתוחה‪ .‬בהסתמך על‬
‫הממצא הקרמי והנומיסמטי התקיים הישוב‪ ,‬בדומה למבנה בית‪-‬החצר המבוצר‪ ,‬בין‬
‫המחצית הראשונה של המאה הא' לספ' ועד לסיום מרד בר כוכבא‪.‬‬
‫במהלך החפירה ניתן היה לעמוד בברור על שני שלבי בניה המעידים על שינויים שנערכו‬
‫במבנים‪ ,‬כנראה‪ ,‬בין המרד הגדול למרד בר כוכבא‪ .‬מבני הישוב שנחשפו נבנו במתכונת‬
‫דומה שעיקרה‪ ,‬תשתית בעלת שנים‪-‬שלושה נדבכי יסוד‪ ,‬בנויים אבני שדה מהוקצעות‬
‫בחלקן‪ ,‬המונחים על פני הסלע‪ ,‬או הקרקע הטבעית‪ ,‬ומעליהם קירות לבני בוץ‪ .‬המבנים‬
‫קורו‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בקירוי קל שלא השתמר‪ .‬על גבי הרצפות נמצאו‪ ,‬בעיקר‪ ,‬שברים רבים‬
‫של כלי חרס )כלי אגירה ובישול(‪ ,‬נרות הרודיאניים מקורצפים‪ ,‬נרות מטיפוס דרום‪ ,‬כלי‬
‫אבן‪-‬גיר ומטבעות מתקופת הנציבים‪ ,‬המרד הגדול ומרד בר כוכבא‪ .‬ראויה לציון כמות‬
‫גדולה של מטבעות העיר אשקלון‪ .‬בממצא חפצי המתכת ראוי לציין פגיון )פוגיו( ומזמרה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫בתי מגורים במעבה האדמה בעיר באר שבע בתקופה הביזנטית‬
‫ולדיק ליפשיץ‪ ,‬ד"ר דניאל וורגה‪ ,‬ולדה כרמל‬
‫רשות העתיקות‬
‫מאז ומעולם הייתה באר שבע מוקד למשיכה של תרבויות קדומות‪ ,‬עדויות לכך‬
‫מוציאים בשרידים ארכיאולוגיים שנחשפו ונחשפים בכל רחבי באר שבע המודרנית‪.‬‬
‫העיר באר שבע פרחה בתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית )מאות ‪ 6-3‬לספה''נ(‪ .‬מתקופה‬
‫זו נחשפו מחנה צבא רומי‪ ,‬בית מרחץ‪ ,‬כנסיות‪ ,‬מבני מגורים ומתקנים תעשייתיים רבים‪.‬‬
‫במסגרת עבודות שדרוג התחנה המרכזית בעיר באר שבע מבצעת רשות העתיקות‬
‫חפירה ארכיאולוגית שפותחת חלון נוסף וייחודי אל באר שבע הביזנטית )מאות ‪5-6‬‬
‫לספה''נ(‪.‬‬
‫נחשפו מבני מגורים הבנויים אבני קרטון וחלוקי נחל‪ .‬למבנים אלו נוספו חצרות ומחסנים‬
‫החפורים בקרקע הלס‪ .‬מרבית החדרים הם תת קרקעיים והחצרות‪ ,‬תת קרקעיים למחצה‪,‬‬
‫פתוחות או בעלות קירוי עשוי חומר מתקלה‪ ,‬כגון קורות עץ וענפים‪ .‬קירות החדרים‬
‫מדופנים באבני קרטון בשימוש משני‪ ,‬בחלוקי נחל ובלבני בוץ‪ .‬לחדרים אלו נכנסים דרך‬
‫גרם מדרגות בנוי אבני קרטון וחלוקי נחל וכניסה בנויה מאבני קרטון מסותתות בצורה‬
‫מרשימה‪ ,‬במרבית המקרים בצורת קשת‪ .‬במבנים אלו נתגלו מכלולי כלי חרס‪ ,‬המתוארכים‬
‫למאות ‪ 5-6‬לספה''נ‪ ,‬הכוללים בעיקר קנקנים מטיפוסים שונים‪ ,‬פכים‪ ,‬פכיות‪ ,‬סירי בישול‪,‬‬
‫קערות ונרות שמן רבים ומגוונים‪ ,‬המעידים על התרבות העשירה במקום‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫חפירת שכונת נווה ים ד' והכתובות ביוונית‪ ,‬אשקלון‬
‫גרגורי סרי‪ ,‬פרופ' יוליה אוסטינובה‬
‫רשות העתיקות‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫בחודשים יולי – אוגוסט ‪ 2011‬נערכה חפירה ארכיאולוגית‪ ,‬מטעם רשות העתיקות במימונה‬
‫של החברה הכלכלית לפיתוח אשקלון‪ ,‬בשטחה של שכונה מתוכננת‪" ,‬נווה ים ד'"‪,‬‬
‫באשקלון‪.‬‬
‫האתר נמצא בחלקה הדרומי‪-‬מערבי של אשקלון‪ ,‬כ‪ 500-‬מ' צפונית‪-‬מערבית לתל אשקלון‪,‬‬
‫וממזרח לשרידי הכפר אל‪-‬ג'ורה‪ .‬בשנת ‪ 2004‬נערכו באתר חיתוכי בדיקה על ידי לורה‬
‫שילוב מטעם רשות העתיקות‪ ,‬תוצאותיהן היוו בסיס לקביעת שטחי החפירה‪.‬‬
‫במהלך החפירה נפתחו שלושה שטחים עיקריים )‪ B ,A‬ו‪ ,(C-‬בשטח של כ‪ 1800-‬מ"ר‪.‬‬
‫בחפירה נמצאו שרידי מבנים‪ ,‬מתקני תעשייה‪ ,‬משטחי פעילות‪ ,‬וקברים בנויים וחצובים‬
‫ממספר טיפוסים מן התקופות הרומית‪ ,‬הביזנטית‪ ,‬האסלאמית הקדומה והעות'מאנית‪-‬‬
‫מנדטורית‪.‬‬
‫מבין המכלולים שנחשפו נחפר מכלול של "אחוזת קבר"‪ ,‬שכללה חצר‪ ,‬קבר ומבנה‪ .‬הקבר‬
‫מקומר ולו מבואה קטנה בחלקו המזרחי‪ .‬המבנה נבנה בצמוד ומדרום לקבר‪ ,‬וכלל חדר‬
‫אחד מרוצף ברצפת פסיפס עם עיטורים גיאומטריים פשוטים‪ ,‬ובה שולבו שלוש כתובות‬
‫ביוונית – שתים במסגרת הדרומית והמזרחית ואחד במרכז החדר‪ .‬בכתובת המרכזית‬
‫מופיע תאריך בניית המבנה ‪ 585 -‬לסה''נ‪ .‬כתובת נוספת ביוונית על גבי סורג כנסייה‬
‫משייש‪ ,‬נמצאה בשימוש מישני כמכסה למבואת הקבר‪.‬‬
‫בין הממצאים נמצאו שבע לוחות אבן מאבן גיר ושיש‪ ,‬עם כתובות בשפה הערבית‪ .‬חלקן‬
‫פורסמו על ידי פרופ' משה שרון‪ .‬כנראה כל לוחות האבן הן מצבות והן נמצאו בשני‬
‫ריכוזים ובשטחים שונים בתוך בורות‪ ,‬קרוב לפני השטח‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫חידושים בחפירות קובור אל וואליידה‬
‫ד"ר גונר להמן‬
‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫בהרצאה תוצגנה תוצאות החפירות שנערכו בעונת ‪ 2011‬באתר קובור אל ואליידה‪ .‬החפירה‬
‫בעונה זו התרכזה בבית האחוזה המצרי בשטח ‪ ,1‬כפר מהמאה ה‪ 11-‬לפסה"נ‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫נחפרו בשטח ‪ 2‬שרידי אתר כפרי קטן מהמאות י'‪-‬ז' לפסה"נ‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫מבנה בנוי קשתות ובית בד תת קרקעי בחורבת ענים‬
‫אורן שמואלי‬
‫רשות העתיקות‬
‫בין החודשים דצמבר ‪ 2010‬לפברואר ‪ 2011‬בוצעה חפירה ארכיאולוגית בחורבת ענים‪,‬‬
‫במטרה להכשיר לביקור קהל מבנה בנוי קשתות ובית בד תת קרקעי‪ .‬החפירה בוצעה‬
‫מטעם רשות העתיקות על ידי על ידי אורן שמואלי‪ ,‬בליווי שימורי של אייל קחו ויעוץ מדעי‬
‫של ד"ר דוד עמית‪.‬‬
‫חורבת ענים נמצאת בחבל יתיר‪ .‬שמה הערבי של החורבה הוא ח' ע'וינה א‪-‬תחתא )אל‪-‬‬
‫ע'רביה( והיא מזוהה עם 'ענים' הנזכרת במקרא ועם כפר גדול בשם 'עינה' אתו מזכיר‬
‫אבסביוס‪ .‬בראש החורבה חשף ד"ר ר‪ .‬כהן מצודה מתקופת הברזל ובסמוך לה חשפו ד"ר‬
‫צ‪ .‬אילן וד"ר ד‪ .‬עמית בית כנסת מהתקופה הבזאנטית‪.‬‬
‫ממצאי החפירה הנוכחית‪:‬‬
‫מבנה הקשתות‪ :‬בחפירה נחשף חדר מלבני שנבנה בתקופה המוסלמית הקדומה‪ .‬החדר‬
‫נבנה באמצעות שתי קשתות אחת בקידמתו ואחת במרכזו וקיר בנוי גזית הסוגר אותו‬
‫מדרום‪ .‬במאות ‪ 14-13‬לסה"נ הוכשר מחדש הקמרון למגורים לאחר שהיה נטוש במשך‬
‫מאות שנים‪ .‬בסמוך לכניסה למבנה‪ ,‬בחצר פתוחה‪ ,‬נבנו שלושה חדרים קטנים וחצר פתוחה‬
‫משותפת לחלל תת קרקעי סמוך‪.‬‬
‫מערת בית הבד‪ :‬המערה היא חלק ממערה גדולה שחולקה בעבר באמצעות קירות פנימיים‬
‫לחללים קטנים יותר‪ .‬בחלל המערה התגלה בית בד שנבנה בשני שלבים שונים‪ .‬בשלב‬
‫הקדום‪ ,‬ככל הנראה בתקופה הבזאנטית‪ ,‬נחצבה ברצפת המערה חציבה רדודה בעלת מתאר‬
‫עגול ששמשה כנראה בסיס למפרכה‪ .‬בתקרת המערה מעל החציבה‪ ,‬ניתן להבחין בשקע‬
‫עגול שימש ככל הנראה לעיגון ציר העץ סביבו נעה אבן הממל‪ .‬שבר של אבן ממל נמצא‬
‫משולב בשימוש משני בקיר מאוחר מעיד גם הוא על קיומה של מפרכה במקום‪ .‬בסמוך‬
‫למפרכה נחשף חלק ממתקן סחיטה שפעל באמצעות משקולות אבן מלבניות ובורג עץ‪.‬‬
‫בחפירה נחשפה אחת המשקולות‪ .‬במרכז המשקולת הותקנה מגרעת ובמרכזה חור מפולש‬
‫העובר לכל אורכה‪ .‬בחלקה הצר‪ ,‬הותקנו מסילות עשויות עץ‪ ,‬האחת בכל צד‪ .‬המסילות‬
‫עוגנו לתקרה ולרצפה באמצעות גומות שנחצבו ברצפה ובתקרה‪ .‬במרכז מתקן הסחיטה‪,‬‬
‫בין שתי המשקולות הותקן אגן אבן עגול וברצפתו נחצבה שקערורית לאיסוף משקעים‪.‬‬
‫בתקרת המערה מעל אגן האבן השתמרה חציבה רדודה שנועדה לקבע את בורג העץ‬
‫לתקרה‪ .‬בשלב הבנייה המאוחר‪ ,‬בראשית התקופה האומיית בוצע ששינוי במתקן הסחיטה‬
‫באמצעות בניית חגורה של אבני גזית‪ .‬אבני גזית הונחו בתעלות יסוד שנחצבו ברצפת הסלע‬
‫‪14‬‬
‫של המערה‪ .‬בסוף התקופה האומיית הפסיקה המערה לשמש כבית בד‪ .‬במאות ‪ 10-9‬לסה"נ‬
‫הוכשרה המערה למגורים‪ .‬חלק ממתקני בית הבד פורקו‪ ,‬חלל המערה נבנו קירות פנימיים‬
‫למערה ובחזית המערה הותקן פתח כניסה שכלל משקוף ודלת‪ .‬בתום התקופה זו נטשה‬
‫המערה‪ .‬המגורים במערה חודשו בתקופה הממלוכית )מאות ‪ 14-13‬לסה"נ(‪ .‬בתקופה זו‬
‫נבנתה גדרה היקפית סביב המערה‪.‬‬
‫‪15‬‬

Similar documents