תכנון מפורט - רשות העתיקות

‫השימור בשלבי התכנון‬
‫חשוון תשע"ב – נובמבר ‪2011‬‬
‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬
‫תוכן העניינים‬
‫א‪ .‬מבוא – מערך התכנון‬
‫ב‪ .‬השימור בשלבי התכנון‬
‫תכנון ארצי‬
‫תכנון מקומי‬
‫תכנון מפורט‬
‫ג‪ .‬דוגמאות וסוגיות לדיון‬
‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬
‫מבוא‬
‫מידע כבסיס לתכנון‬
‫הצעת אופן‬
‫התערבות‬
‫תכנון‬
‫בחינת חשיבות‪,‬‬
‫ערכיות‪ ,‬עדיפות‬
‫הערכה‬
‫איסוף מידע קיים‪,‬‬
‫תיעוד‬
‫מידע‬
‫בעלי עניין –‬
‫גיבוש חזון‬
‫יוזמה‬
‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬
‫א‪ -‬מערך התכנון‬
‫ייזום‬
‫תכנון‬
‫אישור תכנית‬
‫היתר בניה‬
‫ביצוע‬
‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬
‫אישור‬
‫התנגדויות‬
‫הפקדה‬
‫הגשה למוסד תכנון‬
‫ייזום‬
‫תכנון‬
‫אישור תכנית‬
‫היתר בניה‬
‫ביצוע‬
‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬
‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬
‫מוסדות התכנון ‪ -‬מבנה כללי‬
‫מוסדות ארציים‬
‫ממשלה‪ /‬ו שרים‬
‫שר הפנים‬
‫ות"ל‬
‫ולמ"ב‬
‫מועצה ארצית‬
‫לתכנון ולבניה‬
‫ולקחש"פ‬
‫ולחוף‬
‫ולנת"ע‬
‫ועדות מחוזיות‬
‫דרום‬
‫מרכז‬
‫ירושלים‬
‫תל אביב‬
‫חיפה‬
‫צפון‬
‫ועדות מקומיות‬
‫‪ 123‬ועדות מקומיות מתוכן ‪ 21‬מרחביות‬
‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬
‫א‪ -‬מערך התכנון‬
‫התכנית‬
‫היוזם‬
‫המוסד המאשר‬
‫תכניות מתאר ארציות‬
‫מועצה ארצית‬
‫ממשלה‬
‫תכניות מתאר מחוזיות‬
‫וועדה מחוזית‬
‫מועצה ארצית‬
‫תכניות מתאר מקומיות‬
‫רשות‬
‫מקומית‪/‬וועדה‬
‫מחוזית‬
‫ועדה מחוזית‬
‫תכניות מתאר מפורטות‬
‫גורם פרטי‪/‬רשות‬
‫מקומית‬
‫ועדה מחוזית‪ /‬ועדה מקומית‬
‫היתר בניה‬
‫גורם פרטי‬
‫רשות רישוי‪ /‬ועדה מקומית‬
‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬
‫הרפורמה ברישוי‬
‫ייזום‬
‫תכנון‬
‫א‪ .‬מערך התכנון‬
‫אישור תכנית‬
‫היתר בניה‬
‫ביצוע‬
‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬
‫תל ירמות‪ ,‬יוני ‪2011‬‬
‫ייזום‬
‫תכנון‬
‫א‪ .‬מערך התכנון‬
‫אישור תכנית‬
‫היתר בניה‬
‫ביצוע‬
‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬
‫תוכן העניינים‬
‫א‪ .‬מבוא – מערך התכנון‬
‫ב‪ .‬השימור בשלבי התכנון‬
‫תכנון ארצי‬
‫תכנון מקומי‬
‫תכנון מפורט‬
‫ג‪ .‬דוגמאות וסוגיות לדיון‬
‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬
‫ב‪ -‬שימור בשלבי התכנון‬
‫תיעוד מקדים‪ /‬מלא‬
‫תכנון מפורט‬
‫רשימות שימור מקומיות‬
‫תכנון מקומי‬
‫אינוונטר ארצי‬
‫תכנון ארצי ומחוזי‬
‫מידע הערכה תכנון‬
‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬
‫ב‪ -‬שימור בשלבי התכנון‬
‫תיעוד מקדים‪ /‬מלא‬
‫תכנון מפורט‬
‫רשימות שימור מקומיות‬
‫תכנון מקומי‬
‫אינוונטר ארצי‬
‫תכנון ארצי ומחוזי‬
‫מידע הערכה תכנון‬
‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬
‫תכניות מתאר ארציות‬
‫‪ ‬תמ"א‪ – 8 /‬גנים לאומיים ושמורות טבע אושרה ‪.1981‬‬
‫‪ ‬תמ"א‪ – 9 /‬אתרי התיישבות לא אושרה‬
‫‪ ‬תמ"א‪ - 21 /‬אתרי מלחמת העצמאות אושרה ‪:1982‬‬
‫‪ 119‬אתרי מלחמת העצמאות‪.‬‬
‫‪ ‬תמ"א‪ – 35 /‬תכנית מתאר ארצית משולבת לבניה‪,‬‬
‫לפיתוח ולשימור אושרה ‪2005‬‬
‫תכניות מתאר ארציות‬
‫תמ"א‪ -8 /‬גנים לאומיים‪ ,‬שמורות טבע ושמורות נוף‬
‫חוק גנים לאומיים‪ ,‬שמורות טבע‪ ,‬אתרים לאומיים ואתרי הנצחה התשמ"ח ‪1989‬‬
‫‪ ‬גן לאומי – "שטח הנועד לשמש צורכי נופש לציבור בחיק הטבע או להנצחת ערכים‬
‫שיש להם חשיבות היסטורית‪ ,‬ארכיאולוגית‪ ,‬אדריכלית או נופית וכיוצא באלה‪ ,‬בין‬
‫שנשאר בטבעו ובין שיותקן לשמש מטרה זו‪( "...‬תמ"א‪)8 /‬‬
‫‪ ‬אתר לאומי – "בעל חשיבות לאומית היסטורית בהתפתחות הישוב בארץ‬
‫שר הפנים מוסמך להכריז על אתרים לאומיים במגמה למנוע פגיעה בהם ולאפשר את‬
‫שימורם" (חוק גנים לאומיים‪)...‬‬
‫תכניות מתאר ארציות‬
‫‪ ‬תמ"א‪ – 8 /‬גנים לאומיים ושמורות טבע אושרה ‪.1981‬‬
‫‪ ‬תמ"א‪ – 9 /‬אתרי התיישבות לא אושרה‬
‫‪ ‬תמ"א‪ - 21 /‬אתרי מלחמת העצמאות אושרה ‪119 :1982‬‬
‫אתרי מלחמת העצמאות‪.‬‬
‫‪ ‬תמ"א‪ – 35 /‬תכנית מתאר ארצית משולבת לבניה‪ ,‬לפיתוח‬
‫ולשימור אושרה ‪2005‬‬
‫‪ 5‬סוגי מרקמים‬
‫עירוני‪ ,‬כפרי‪ ,‬שמור ארצי‪ ,‬שמור משולב‪ ,‬חופי‬
‫‪ 146‬מרקמים‬
‫‪ 42‬מסוג מרקם עירוני‪ 19 ,‬מסוג מרקם כפרי‪ 8 ,‬מסוג מרקם שמור ארצי‪,‬‬
‫‪ 51‬מסוג מרקם שמור משולב‪ 16 ,‬מסוג חופי‪.‬‬
‫‪ 6‬דגמי היישוב‬
‫אבחנה על פי מספר התושבים והתפקוד המטרופוליני‪.‬‬
‫השטחים המוגנים‬
‫השמורות‪ ,‬הגנים הלאומיים והיערות‬
‫מכלולי נוף‬
‫מכלולי תיירות‪ ,‬מכלולי מורשת‬
‫צירים ומוקדים מיוחדים‬
‫רצועות נוף‪ ,‬רצועות נחל‪ ,‬רצועת חוף‪ ,‬דרכי נוף‪ ,‬מכלולים עירוניים‬
‫וכפריים לשימור‪ ,‬מסילות ותחנות (לפי תמ”א ‪ ,)23‬דרכים ומחלפים (לפי תמ”א ‪)3‬‬
‫תכניות מתאר ארציות‬
‫תמ"א ‪35‬‬
‫סעיף ‪ 9.5‬בהוראות התכנית‪:‬‬
‫באזורים המסומנים כמכלולים לשימור תוכן תכנית מקומית לשימור‪.‬‬
‫•‬
‫בתכנית מקומית לשימור יקבעו האתרים הראויים לשימור וגבולותיהם‪ ,‬הוראות בדבר‬
‫•‬
‫אופיו של האתר‪ ,‬שיקום ומניעת פגיעה בערכים אותם הוא מבטא וכן הוראות בדבר‬
‫פיתוח התיירות ושילובה בתהליכי השימור‪ ,‬ככל שנדרש‪.‬‬
‫מכלולים עירוניים לשימור‬
‫‪Bat - Shlomo‬‬
‫מכלולים כפריים לשימור‬
‫מכלולי נוף‬
‫ב‪ -‬שימור בשלבי התכנון‬
‫תיעוד מקדים‪ /‬מלא‬
‫תכנון מפורט‬
‫רשימות שימור מקומיות‬
‫תכנון מקומי‬
‫אינוונטר ארצי‬
‫תכנון ארצי ומחוזי‬
‫מידע הערכה תכנון‬
‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬
‫אינוונטר ארצי‬
‫רשימת האתרים ‪English Heritage‬‬
‫שלב ‪-1‬‬
‫איתור מתוך הרשימה על פי‬
‫מחוז‪ ,‬סוג מבנה‪ ,‬סגנון‬
‫אדריכלי‬
‫אינוונטר ארצי‬
‫רשימת האתרים ‪English Heritage‬‬
‫שלב ‪-2‬‬
‫הצגת רשימת הפריטים שאותרו‬
‫שלב ‪-3‬‬
‫"תעודת זהות" של האתר הנבחר‬
‫והפניה למידע נוסף‬
‫אינוונטר ארצי‬
‫רשימת האתרים ‪Riwaq‬‬
‫‪ 50,320 ‬אתרים‬
‫(מלפני שנת ‪)1945‬‬
‫‪ ‬ב‪ 422 -‬רשויות‬
‫מקומיות ובהן ‪16‬‬
‫ערים‪.‬‬
‫‪ 400 ‬מפות ממוחשבות‬
‫‪ 45,000 ‬צילומים‬
‫‪ ‬העבודה החלה בשנת‬
‫‪1994‬‬
‫אינוונטר ארצי‬
‫רשימת האתרים ‪Riwaq‬‬
‫אינוונטר ארצי‬
‫רשימת האתרים‬
‫הסקר הבריטי‬
‫‪1880‬‬
‫הסקר הארכיאולוגי של ישראל‬
‫אינוונטר ארצי‬
‫רשימת האתרים‬
‫הסקר הבריטי‬
‫‪1880‬‬
‫הסקר הארכיאולוגי של ישראל‬
‫אינוונטר ארצי‬
‫רשימת האתרים‬
‫הסקר הבריטי‬
‫‪1880‬‬
‫הסקר הארכיאולוגי של ישראל‬
‫אינוונטר ארצי‬
‫רשימת האתרים‬
‫הסקר הארכיאולוגי של ישראל‬
‫הסקר הארכיאולוגי של רשות העתיקות‬
‫מפת חלוקה לתאי סקירה‬
‫אינוונטר ארצי‬
‫רשימת האתרים‬
‫הסקר הארכיאולוגי של ישראל‬
‫הסקר הארכיאולוגי של רשות העתיקות‬
‫ממצאי הסקר‬
‫ב‪ -‬שימור בשלבי התכנון‬
‫תיעוד מקדים‪ /‬מלא‬
‫תכנון מפורט‬
‫רשימות שימור מקומיות‬
‫תכנון מקומי‬
‫אינוונטר ארצי‬
‫תכנון ארצי ומחוזי‬
‫מידע הערכה תכנון‬
‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬
‫רשימת שימור מקומית‬
‫התוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה ‪1991‬‬
‫מטרה‪:‬‬
‫להעניק כלים חקיקתיים טובים ויעילים לצורך שימור‬
‫מבנים ואתרים‬
‫האמצעים‪:‬‬
‫‪ ‬ועדה מקומית או מעוניין רשאים להגיש תכנית‬
‫לשימור אתרים שדינה כדין תכנית מתאר מקומית‬
‫(סעיפים ‪)2-3‬‬
‫‪ ‬תוקם ועדה לשימור אתרים בכל רשות מקומית‬
‫(סעיף ‪.)10‬‬
‫‪ ‬רשימת אתרים לשימור (סעיף ‪.)12‬‬
‫‪ ‬ייעוץ לוועדה המקומית (סעיף ‪.)13‬‬
‫‪ ‬הקניית סמכויות לו‪.‬מקומית לבצע פעולות אחזקה‬
‫באתר (סעיף ‪ .)14‬הפקעת אתר (סעיף ‪.)15‬‬
‫זיכרון יעקב ‪ -‬רחוב המייסדים‬
‫רשימת שימור מקומית‬
‫פתח תקווה‬
‫רשימת שימור מקומית‬
‫התוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה ‪1991‬‬
‫"בחלוף ‪ 15‬שנים מהחקיקה עולה ממצאי הביקורת כי רק רשויות מעטות יישמו‬
‫את הוראות החוק‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשל מחסור בהוראות שמעודדות שימור‪ ,‬בגלל‬
‫היעדר תקנות או הנחיות אופרטיביות מפורטות בנושא ומחמת היעדר כלים‬
‫יעילים להגנה על מבנים ועל אתרים המיועדים לשימור"‬
‫(דו"ח מבקר המדינה ברשויות ברשויות המקומיות ‪.)2005‬‬
‫הריסת הטרנספורמטור ביפו‪ ,‬שדרות ירושלים‪2007 ,‬‬
‫ב‪ -‬שימור בשלבי התכנון‬
‫תיעוד מקדים‪ /‬מלא‬
‫תכנון מפורט‬
‫רשימות שימור מקומיות‬
‫תכנון מקומי‬
‫אינוונטר ארצי‬
‫תכנון ארצי ומחוזי‬
‫מידע הערכה תכנון‬
‫תכנית מתאר מקומית‬
‫עכו העתיקה‬
‫תכנית מתאר מקומית‬
‫עכו העתיקה‬
‫כרטיס סקר עם תוספת בנייה‬
‫תכנית מתאר מקומית‬
‫עכו העתיקה‬
‫רשימת מבנים – ריכוז‬
‫מסקנות הסקר‬
‫תכנית מתאר מקומית‬
‫עכו העתיקה‬
‫ריכוז דירוגי המבנים‬
‫תכנית מתאר מקומית‬
‫עכו העתיקה‬
‫ריכוז פוטנציאל פיתוח‬
‫תכנית מתאר מקומית‬
‫עכו העתיקה‬
‫ריכוז ממושב של המידע‬
‫תכנית מתאר מקומית‬
‫עכו העתיקה‬
‫מנגנונים למימוש התכנית‬
‫‪ 1.2‬הועדה המקצועית‬
‫משימתה של הועדה המקצועית‪ ,‬מתוקף תכנית המתאר‪ ,‬לדאוג‬
‫לשימור ערכי המורשת של עכו העתיקה‪ ,‬לרבות רקמתה העירונית‬
‫ואופייה האדריכלי‪ ,‬על ידי קדום הרמוניה ושלמות בכל פעולות‬
‫הבנייה והתחזוקה בעיר‪ .‬על מנת לבצע זאת מוטל על הועדה‬
‫המקצועית לפרש וליישם את ההנחיות המפורטות בפרק ‪ 5‬על פי‬
‫העקרונות והיעדים שבפרקים השונים ובתשריט‪ ,‬לאשר סקרים‬
‫והמלצותיהם‪ ,‬להתיר חריגות ולהטיל הגבלות ביחס להנחיות רק‬
‫אם בכך יושג שימור נאמן יותר לעקרונות והיעדים‪.‬‬
‫תכנית מתאר מקומית‬
‫עכו העתיקה‬
‫אופן השימוש תוצרי הסקר‬
‫‪ 1.3‬סקר השימור העירוני‬
‫נספח זה נסמך ומתייחס לסקר שימור עירוני שנערך על ידי רשות העתיקות‬
‫משנת ‪ 1999‬עד שנת ‪( 2002‬להלן הסקר העירוני)‪ .‬ממצאי הסקר נרשמו‬
‫בפורמט של קובץ אלקטרוני ובו כרטיס מידע לכל מבנה בתחום התכנית‪ .‬הועדה‬
‫המקצועית אחראית לשימוש‪ ,‬לתחזוקה ולעדכון של מידע רב ערך זה‪ ,‬לפי‬
‫העקרונות הבאים‪:‬‬
‫‪ 1.3.1‬בהכנה לקבלת החלטותיה‪ ,‬תשתמש הועדה המקצועית בסקר העירוני‪,‬‬
‫אשר ישמש גם נקודת מוצא לאותם סקרים מפורטים ותיעוד לכשידרשו‪.‬‬
‫תכנית מתאר מקומית‬
‫עכו העתיקה‬
‫אופן השימוש תוצרי הסקר‬
‫‪ 1.3.2‬תוספות הבניה האפשריות המסומנות בטבלת ומפת תוספות בניה‬
‫אפשריות המצורפות‪ ,‬וכרטיס הסקר העירוני הם המלצות בלבד לשיקולי הועדה‬
‫המקצועית‪ .‬אין לראות בהן הקנייה של זכויות בנייה והן אינן מחייבות את הועדה‬
‫המקצועית או כל רשות או מוסד תכנוני אחר‪.‬‬
‫‪ 1.3.3‬הסקר העירוני בשלמותו יהיה נגיש כמידע לכל דורש במשרדי רשות‬
‫העתיקות‪ ,‬במשרדי החברה לפתוח עכו העתיקה ובעיריית עכו‪.‬‬
‫תכנית מתאר מקומית‬
‫עכו העתיקה‬
‫אופן השימוש תוצרי הסקר‬
‫‪ 1.3.4‬כל בעל עניין רשאי להציע עדכון או תוספת מידע מבוסס בכתב‪ ,‬למזכיר‬
‫הועדה המקצועית (להלן המזכיר)‪ .‬המזכיר יבצע את העדכון לאחר שיוודא את‬
‫מידת האמינות והרלוונטיות של המידע עליו מתבסס העדכון הנדון‪ .‬לגבי שינויים‬
‫בסיווג המבנים ראה סעיף ‪ .)1.3.7‬כל מחלוקת או קושי בהקשר זה תופנה‬
‫להכרעת הועדה המקצועית‪.‬‬
‫‪ 1.3.5‬עם קבלת פנייה מנומקת בכתב של מוסד ציבורי או תרבותי או דתי‪ ,‬יציין‬
‫המזכיר לגבי מבנה מסוים בכרטיס המידע שלו בסקר העירוני‪ ,‬ללא קשר אם‬
‫כבר צוין בו או לא ערך ציבורי (צ)‪ ,‬הערה לגבי ערכו התרבותי‪ ,‬היסטורי או‬
‫חברתי‪ ,‬אותה מייחס המוסד הפונה למקום‪ .‬ואת דרישתו להיות מעודכן לגבי כל‬
‫כוונה לבצע פעולות שימור שינוי או תוספת במבנה הנדון‪.‬‬
‫תכנית מתאר מקומית‬
‫עכו העתיקה‬
‫אופן השימוש תוצרי הסקר‬
‫‪ 1.3.6‬תרם קבלת החלטה לגבי תכנית מפורטת מוצעת‪ ,‬בקשה להיתר בנייה‪ ,‬או‬
‫הצעות אחרות המשפיעות על מבנה לגביו פנה מוסד בהתאם לסעיף ‪1.3.5‬‬
‫תודיע על כך הועדה המקצועית למוסד הרלוונטי ותציע לו לעיין בתכניות‬
‫ובבקשות ולהעיר הערות לגביהן‪.‬‬
‫‪ 1.3.7‬רק הועדה המקצועית מוסמכת לשנות ולעדכן את סיווג המבנים (הדרוג‬
‫האדריכלי‪ ,‬סימון הערך הציבורי וסימון השרידים הארכיאולוגיים) בסקר העירוני‪.‬‬
‫שינויים אלה יבוצעו לאחר הודעה לבעלי המבנים‪ ,‬לדיירים‪ ,‬ולמוסדות שפנו‬
‫בבקשה לציין בסקר העירוני את משמעות המבנה בהתאם לסעיף ‪ 1.3.5‬ולאחר‬
‫שיוצע להם לעיין ולהעיר על העדכון המבוקש‪.‬‬
‫תכנית מתאר מקומית‬
‫תכנית מתאר ירושלים ‪2000‬‬
‫מאוסף של מונומנטים ומתחמים‬
‫לעבר‬
‫תפישת העיר ההיסטורית‬
‫תכנית מתאר מקומית‬
‫תכנית מתאר ירושלים ‪2000‬‬
‫החלטת הועדה המחוזית מחוז ירושלים‬
‫בנושא השימור‪16.09.2008 ,‬‬
‫"הועדה המקומית תיזום ותכין תכנית‪/‬תוכניות‬
‫הכוללות הוראות שימור מפורטות כלל שטח העיר‬
‫ההיסטורית ‪ +‬מתחמי השימור שמחוצה לה‪ .‬תכניות‬
‫אלה יקבעו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את גובה הבינוי‪ ,‬היקף זכויות‬
‫הבניה והגבולות המדויקים של אזור השימור‪.‬‬
‫"יובהר כי תכניות אלה יוכנו תוך התחשבות‬
‫במתחמים אשר הוגדרו לבניה גבוהה (מע"ר)‬
‫הנמצאים בתחום העיר ההיסטורית‪".‬‬
‫תכנית מתאר מקומית‬
‫תכנית מתאר ירושלים ‪2000‬‬
‫החלטת הועדה המחוזית מחוז ירושלים‬
‫בנושא השימור‪16.09.2008 ,‬‬
‫עיקרי תכנית המתאר‪:‬‬
‫• הגדרת "העיר ההיסטורית" (אזור ההתיישבות‬
‫כפי שהתפתח עד ‪ )1948‬כחטיבה רציפה‬
‫התומכת באתרים ‪/‬בניינים לשימור הנכללים‬
‫בתחומה‪.‬‬
‫• החלת כללי "העיר ההיסטורית" על מתחמים‬
‫ראויים לשימור הממוקמים מחוצה לה (לדוגמא‪:‬‬
‫ליפתא)‪.‬‬
‫• הגדרת "העיר העתיקה" כלב ממנו נשאבת‬
‫ההשראה כולה‪.‬‬
‫• הגדרת "האגן הנופי" של העיר העתיקה ‪+‬‬
‫העיר ההיסטורית כמסגרת נופית משלימה‪.‬‬
‫תפיסת השימור כ"מרחב היסטורי" הנוצר‬
‫מפסיפס של מונומנטים לשימור ‪+‬‬
‫סביבתם הקרובה‪.‬‬
‫תכנית מתאר מקומית‬
‫תכנית מתאר ירושלים ‪2000‬‬
‫ב‪ .‬הוראות מעבר עד להכנת תכנית הכוללת הוראות‬
‫שימור המחייבות כל תכנית המוגשת בתחום העיר‬
‫ההיסטורית‪:‬‬
‫‪ .1‬הגשת תיק קדם תיעוד לכל מבנה אשר נבנה עד‬
‫שנת ‪ ,'48‬אשר יכלול המלצה לגבי צורך והיקף‬
‫הריסה של חללים פנימיים במבנה‪.‬‬
‫‪ .2‬התייחסות להתאמת הבינוי המבוקש בתכנית‬
‫לסביבה הקרובה תוך מאמץ לשמור על קנה המידה‬
‫של העיר ההיסטורית של ירושלים‪.‬‬
‫‪ .3‬הצגת חתך הרחוב‪ ,‬פריסת חזיתות (מפינת רחוב‬
‫אחת לשנייה) הכוללת בין היתר סימון מבנים‬
‫לשימור‪ ,‬תוספות והריסה‪.‬‬
‫‪ .4‬התייחסות למידות השתלבות המבנה במרקם הקיים‪,‬‬
‫הצגת חתך רחוב ופריסת חזיתות מפינת רחוב אחת‬
‫לשנייה‪.‬‬
‫תכנית מתאר מקומית‬
‫תכנית מתאר ירושלים ‪2000‬‬
‫ג‪ .‬צוות מקצועי מלווה‪:‬‬
‫לא יינתן היתר בתחום "העיר ההיסטורית"‬
‫אלא אם הומצא למוסד התכנון המוציא את‬
‫ההיתר המלצה בכתב של "צוות מקצועי‬
‫מלווה"‪ .‬ההמלצה תתייחס להתאמת ההיתר‬
‫המבוקש להוראות השימור הקבועות בתכנית‬
‫ולתנאים להוצאת היתר או לתנאים נוספים‬
‫בהיתר הנדרשים לצורך השגת מטרות‬
‫השימור והוראותיו‪.‬‬
‫ב‪ -‬שימור בשלבי התכנון‬
‫תיעוד מקדים‪ /‬מלא‬
‫תכנון מפורט‬
‫רשימות שימור מקומיות‬
‫תכנון מקומי‬
‫אינוונטר ארצי‬
‫תכנון ארצי ומחוזי‬
‫מידע הערכה תכנון‬
‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬
‫תכנון מפורט‬
‫חמת גדר – נספח שימור‬
‫תכנון מפורט‬
‫חמת גדר – נספח שימור‬
‫‪ ‬חמת גדר נבנתה כפרבר של העיר גדרה‪ ,‬אחת מערי הדקאופליס‬
‫‪ 150 ‬לסה"נ‪ :‬יסוד המרחצאות והתיאטרון בימי הקיסר אנטונינוס פיוס‬
‫‪ ~400 ‬לסה"נ‪ :‬בניית בית הכנסת‬
‫‪ ‬מאות ‪ 4-5‬לסה"נ‪ :‬רעידות אדמה פוגעות במרחצאות‬
‫‪ ~500 ‬לסה"נ‪ :‬שיפוץ המרחצאות‬
‫‪~ 640 ‬לסה"נ‪ :‬גדרה וחמת גדר תחת הכיבוש המוסלמי‬
‫‪ 662 ‬לסה"נ‪ :‬שיפוץ המרחצאות ע"י השושלת האומיית‬
‫‪‬‬
‫‪ 727‬לסה"נ‪ :‬בעקבות צו "השחתת דמויות" (איקונוקלסטי)‪ ,‬מושחתים פסלים ועיטורים של דמויות בחמת גדר‬
‫‪ 749 ‬לסה"נ‪ :‬רעידת אדמה קשה שפוגעת ביישובי בקעת הירדן גורמת לקריסת המרחצאות‪.‬‬
‫מתוך "חמת גדר ומרחצאותיה"‪ ,‬מדריך‪ ,‬יזהר הירשפלד‪ ,‬רשות העתיקות‪.‬‬
‫תכנון מפורט‬
‫חמת גדר – נספח שימור‬
‫תכנון מפורט‬
‫חמת גדר – נספח שימור‬
‫שרידי העיר הרומית‪ -‬ביזאנטית‬
‫מבני הרכבת והצבא הבריטי‬
‫מבנים מהמאה ה‪20-‬‬
‫תכנון מפורט‬
‫חמת גדר – נספח שימור‬
‫תכנון מפורט‬
‫חמת גדר – נספח שימור‬
‫הערכת חשיבות‬
‫‪‬‬
‫המרחצאות הם מהמפוארים ומהמרשימים שנבנו ושרדו בעולם‪ .‬הם‬
‫דוגמא לאדריכלות רומית במיטבה‪ ,‬שהשתמרה על אף פגעי הזמן‪ .‬זוהי‬
‫אדריכלות מונומנטאלית בממדיה ומרכיביה‪ ,‬בטכנולוגיה ובפרטים‬
‫האומנותיים שבה‪ .‬כל אלו עדיין קיימים למרות ההרס‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מערכת המים הרומית‪ -‬פעולת הרמת המים מהמעיין‪ ,‬הזרמתם‬
‫בבריכות והשבתם לירמוך‪ ,‬מהווה דוגמא ליכולות הטכנולוגיות הגבוהות‬
‫של הרומים בניהול מערכת המים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התיאטרון מבטא יכולות בניה וטכנולוגיה גבוהות‪ .‬מושבי הבזלת של‬
‫התיאטרון מסותתים בדייקנות‪ .‬במידה וחפירות האתר יוכיחו כי‬
‫התיאטרון מושתת על גבעה טבעית‪ ,‬התיאטרון הינו ייחודי לתקופתו‪.‬‬
‫בהיבט זה הוא דומה למאפייני התיאטרון ההלניסטי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בית הכנסת הוא עדות לשכונה היהודית של העיר ולהשתלבות התרבות‬
‫היהודית בעיר הרומית והביזאנטית‪ .‬זהו בית כנסת קדום המהווה עדות‬
‫לפעילות היהודית ולדיונים ההלכתיים שנקשרו במקום (פסיקת ר' יהודה‬
‫הנשיא בנושא תחום שבת‪ .‬ירושלמי‪ ,‬עירובין לו‪ ,‬ב)‬
‫תכנון מפורט‬
‫חמת גדר – נספח שימור‬
‫בסוף המאה ה‪ 19-‬מזהה שומאכר‬
‫במקום‪:‬‬
‫‪ ‬חמישה מעיינות ותעלות מים‬
‫‪ ‬טחנת קמח‬
‫‪ ‬מעבר לגדה השניה של הירמוך‬
‫ודרך לגדרה‬
‫‪ ‬צמחיה‪ -‬הרדוף הנחלים‪ ,‬תמרים‪,‬‬
‫תאנים‪ ,‬פטל‬
‫‪ ‬מרחצאות‬
‫‪ ‬תיאטרון‬
‫‪ ‬תל באני ושרידי עתיקות‬
‫‪ ‬מגורים ארעיים למבקרים‬
‫תכנון מפורט‬
‫חמת גדר – נספח שימור‬
‫מאהל‬
‫בתחילת המאה ה‪20-‬‬
‫נבנתה תחנת אל חמה‪,‬‬
‫כחלק מהשלוחה המערבית‬
‫של הרכבת החיג'אזית‪.‬‬
‫פילבוקס‬
‫בשנות ה‪ 30-‬היו באתר‪:‬‬
‫‪ ‬אוהלים‬
‫‪ ‬צריפים‬
‫‪ ‬מתקני צבא בריטי‬
‫מאהל בדואי‬
‫מתחם הרכבת‬
‫צריפים‬
‫מאהל‬
‫תכנון מפורט‬
‫חמת גדר – נספח שימור‬
‫הסכמי שביתת הנשק ב‪ ,1948-‬קבעו כי השטח יהיה‬
‫אזור מפורז‪.‬‬
‫ב‪ 1951-‬השתלטו הסורים על חמת גדר‪.‬‬
‫אחרי מלחמת ששת הימים‪ ,‬עלה קיבוץ מבוא חמה‬
‫לקרקע‪ .‬נקודת ההתיישבות הראשונה הייתה במבני‬
‫התחנה‪.‬‬
‫מבוא חמה‪ ,‬חדר האוכל הראשון‪1968 ,‬‬
‫תכנון מפורט‬
‫חמת גדר – נספח שימור‬
‫הערכת חשיבות‪:‬‬
‫‪ ‬מסילת הרכבת החיג'אזית היתה אבן דרך בהתפתחות הטכנולוגית‪,‬‬
‫הכלכלית וההתיישבותית של ארץ ישראל והמרחב‪ .‬תחנת הרכבת‬
‫הינה התחנה האחרונה מבין שמונה התחנות המקוריות שהיו לאורך‬
‫השלוחה המערבית של הרכבת‪.‬‬
‫‪ ‬מסילת הרכבת היתה מטרה לפעילות המחתרות והתנגדותן למנדט‬
‫הבריטי‪ .‬גשר מס' ‪ 2‬פוצץ ב"ליל הגשרים" (יוני ‪.)1946‬‬
‫‪ ‬בסוף שנות ה‪ 60-‬שימשו מבני התחנה כנקודת העליה לקרקע של‬
‫קיבוץ מבוא חמה‪.‬‬
‫‪ ‬מבני האבן של התחנה עדיין עומדים כמעט בשלמותם‪ .‬האוריינטציה‪,‬‬
‫הפרטים האדריכליים ופרטי הנגרות השתמרו במצב שניתן להציגם‬
‫כפי שתוכננו‪.‬‬
‫תכנון מפורט‬
‫חמת גדר – נספח שימור‬
‫תכנון מפורט‬
‫חמת גדר – נספח שימור‬
‫שמורת טבע‬
‫רצועת נחל הירמוך והמצוקים‪.‬‬
‫מעיין‬
‫גן ארכיאולוגי‪.‬‬
‫לב האתר יהיה גן ארכיאולוגי‬
‫שיקיף את ממצאי העיר הרומית‪.‬‬
‫מתחמים לשימור מהמאה ה‪:20-‬‬
‫במתחמים אלה מבנים היסטוריים‬
‫מראשית ואמצע המאה ה‪ .20-‬ניתן‬
‫לאפשר השמשתם לצורכי תיירות‪.‬‬
‫שטח חברת חמת גדר‪.‬‬
‫התחום בו פועלת היום החברה‪,‬‬
‫להוציא את שטח העתיקות‪.‬‬
‫תכנון מפורט‬
‫חמת גדר – נספח שימור‬
‫שטח העיר הרומית הוא אתר עתיקות ויהיה כולו עתודה‬
‫לחפירות למטרת תצוגה ומחקר‪.‬‬
‫תחום זה יהיה גן ארכיאולוגי ויישאר ציבורי ופתוח לקהל‬
‫הרחב‪.‬‬
‫‪P‬‬
‫תכנון מפורט‬
‫חמת גדר – נספח שימור‬
‫דרכים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫עיקר תנועת הולכי הרגל תהיה על תוואי‬
‫הרחובות הרומים‪ .‬פיתוח שבילים משניים‬
‫יותאם לתצוגה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תנועת רכבי שירות תהיה בתוואי השדרה‬
‫ובהיקף הגן הארכיאולוגי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לא תותר כניסת רכבי מבקרים לגן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חנית מבקרים על בסיס חניה קיימת (מגרש‬
‫צפוני)‪ .‬ניתן להקצות שטחים נוספים‬
‫כמסומן בתשריט‪.‬‬
‫‪P‬‬
‫כניסות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הכניסה לגן תהיה בתוואי השדרה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תכנון האתר ישמור על התוואי בו נכנסו‬
‫לעיר מכיוון גדרה שבירדן כאופציה‬
‫עתידית‪.‬‬
‫‪P‬‬
‫תכנון מפורט‬
‫חמת גדר – נספח שימור‬
‫בינוי ופיתוח‪:‬‬
‫בניה חדשה תתאפשר למטרת קבלת קהל (מרכז מבקרים‪,‬מזנון‪ ,‬שירותים‪,‬חנות מזכרות וכו')‪,‬‬
‫תצוגה וניהול האתר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫"אזור חיפוש" לפיתוח‪ :‬בניה תתאפשר באזורים שהוגדרו כ"אזורי חיפוש" בלבד ותתבסס על שימוש‬
‫במבנים קיימים שכבר יצרו הפרעה בתחום העיר הרומית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שטח‪ :‬הבניה ב"אזור חיפוש לפיתוח" בתחומי הגן הארכיאולוגי לא יעלה על ‪ 1600‬מ"ר (בהתבסס על‬
‫המבנה הקיים)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גובה‪ :‬ככלל‪ ,‬המבנים יהיו מוצנעים ככל הניתן ולא יעלו על גובה קומה אחת (‪ 5‬מ') ממפלס הקארדו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אישור היתר בניה יותנה בקיומה של חפירה ארכיאולוגית בשטח הנדון וכי הובטח שהפיתוח אינו פוגע‬
‫בעתיקות ובשלמות הגן הארכיאולוגי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היתר הבניה יובא לאישור ועדת השימור‪.‬‬
‫תכנון מפורט‬
‫חמת גדר – נספח שימור‬
‫בניה ופיתוח‪:‬‬
‫מתחם הרכבת‬
‫‪‬‬
‫אזור חיפוש לפיתוח – כמסומן בתשריט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הבניה לא תיצמד לפסי הרכבת‪ ,‬שיתפקדו כרחבה‬
‫משותפת למבנים ההיסטוריים והחדשים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בניה לגובה עד ‪ 2‬קומות (‪ 8‬מ') בשטח עד‬
‫‪...........‬‬
‫‪‬‬
‫לא תותר תוספת בניה למבנה תחנת הרכבת‬
‫ולמבנה מגורי העובדים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תותר תוספת לבנין מספר ‪ 4‬בהיקף של עד‬
‫‪.150%‬‬
‫‪‬‬
‫כל תכנון ילווה בתיעוד וסקר מפורטים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היתרי בניה באישור ועדת השימור‪.‬‬
‫בנין מס'‬
‫בנין מס'‬
‫בנין מס'‬
‫‪( 4‬חדר אוכל מבוא חמה)‬
‫‪( 3‬מבנה התחנה)‬
‫‪( 2‬מבנה שירותים עצמאי)‬
‫בנין מס'‬
‫‪( 1‬מגורי פועלים)‬
‫תכנון מפורט‬
‫חמת גדר – נספח שימור‬
‫סיכום‪ -‬מבנה נספח השימור‪:‬‬
‫‪ .1‬רקע היסטורי על האתר‪.‬‬
‫‪ .2‬כרטיסי תיעוד לאתרים ‪ /‬מתחמים‪.‬‬
‫‪ .3‬ניתוח‪ ,‬הערכה ודירוג חשיבות‪.‬‬
‫‪ .4‬תוכנית מתחמי השימור‪.‬‬
‫‪ .5‬הנחיות לשימור‪ ,‬השמשה ופיתוח‬
‫המתחמים‪.‬‬
‫‪ .6‬ממשק ותחזוקה לאתר‪.‬‬
‫ב‪ -‬שימור בשלבי התכנון‬
‫תיעוד מקדים‪ /‬מלא‬
‫תכנון מפורט‬
‫רשימות שימור מקומיות‬
‫תכנון מקומי‬
‫אינוונטר ארצי‬
‫תכנון ארצי ומחוזי‬
‫מידע הערכה תכנון‬
‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬
‫תכנון מפורט‬
‫תיעוד – בית הביל"ויים‬
‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬
‫תכנון מפורט‬
‫תיעוד – בית הביל"ויים‬
‫ב‪ 1882-‬הגיעה לארץ ישראל קבוצה של ‪ 14‬ביל"ויים‪.‬‬
‫הקבוצה שכרה את הבית‪ ,‬שהיה בדרך מיפו למקווה‬
‫ישראל‪ ,‬בה עבדו‪ .‬הקבוצה כללה ‪ 13‬גברים ואישה‬
‫אחת‪ ,‬שהתגוררה בחדר נפרד‪ .‬אחד מהם‪ ,‬חיים חיסין‪,‬‬
‫תיאר כך את הבית‪:‬‬
‫"נכנסנו לאולם מרווח עם סיפון מקומר‪ .‬ליד הקירות‬
‫ספות טורקיות רכות‪ ,‬מצופות קטיפה אדומה עם‬
‫מלילות‪ .‬על הריצפה שטיחים יקרים‪ .‬על שולחנות‬
‫גבוהים וצרים – מנורות‪ .‬בצדדים ספסלים אחדים‬
‫נמוכים מעשה מקלעת"‪.‬‬
‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬
‫תכנון מפורט‬
‫תיעוד – בית הביל"ויים‬
‫תכנית קומה‬
‫ראשונה של המבנה‬
‫(חדרי הביל"ויים‬
‫בפינה בדרום‪-‬‬
‫מערבית)‬
‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬
‫תכנון מפורט‬
‫תיעוד – בית הביל"ויים‬
‫בכתבי הביל"ויים ישנם מס' תיאורים של הבית וסביבתו‬
‫"‪...‬משני צידי הכביש משתרעים פרדסים של תפוחי זהב‪ ,‬לימונים‪,‬‬
‫רימונים ועוד‪ .‬בכל פרדס עומד ביתו של בעליו‪ .‬נטינו מהדרך אל‬
‫הסמטה שבין הבוירות האלה‪ ,‬נכנסנו אל אחת החצרות‪ ,‬ועלינו‬
‫לגזוזטרא של אבן‪ ,‬ששתי דלתות משני חדרים יוצאות לתוכה‪...‬‬
‫בכל חדר‪ -‬חלון אחד‪ ,‬הפונה לגזוזטרה‪ ,‬ואחד מהקיר שכנגד לגן‪.‬‬
‫הרמפה עשויה מלט‪"....‬‬
‫חיים חיסין‬
‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬
‫תכנון מפורט‬
‫תיעוד – בית הביל"ויים‬
‫ביקור בני‬
‫משפחות‬
‫הביל"ויים‬
‫במלאת ‪70‬‬
‫שנה לעלייתם‪,‬‬
‫‪1952‬‬
‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬
‫תכנון מפורט‬
‫תיעוד – בית הביל"ויים‬
‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬
‫תכנון מפורט‬
‫תיעוד – בית הביל"ויים‬
‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬
‫תכנון מפורט‬
‫תיעוד מקדים ותיק תיעוד ‪ -‬הנחיה‬
‫סיכום – השימור בשלבי התכנון‬
‫טרום תכנון‬
‫הכנת רשימת אתרים‬
‫עפ"י התוספת ה‪4-‬‬
‫לחוק התכנון והבניה‬
‫הנחיית שימור ‪2‬‬
‫תכנון מתארי‬
‫(ישוב‪ /‬חלק משמעותי)‬
‫תכנון מפורט‬
‫(מרקם ‪ /‬מתחם‪ /‬אתר)‬
‫היתר בניה‬
‫בדיקת הרשימה‬
‫ורענונה‬
‫סיווג‬
‫הישובים‬
‫לפי רמות‬
‫שימור‬
‫הנחיית‬
‫שימור ‪3‬‬
‫א‪ -‬מתחמי שימור‬
‫ב‪ -‬אתרים נקודתיים‬
‫תיעוד מקדים‬
‫הנחיית שימור ‪4‬‬
‫תיק תיעוד‬
‫הנחיית שימור ‪4‬‬
‫ב‪ -‬שימור בשלבי התכנון‬
‫תיעוד מקדים‪ /‬מלא‬
‫תכנון מפורט‬
‫רשימות שימור מקומיות‬
‫תכנון מקומי‬
‫אינוונטר ארצי‬
‫תכנון ארצי ומחוזי‬
‫מידע הערכה תכנון‬
‫רשות העתיקות – מינהל שימור‬
‫מקרי מבחן‬
‫תכנית מתאר עוספייא‬
‫עוספיא הוא אחד משני ישובים דרוזים שקבעו‬
‫מקומם על רכס הכרמל‪ .‬הישוב נוסד לפני ‪360‬‬
‫שנה‪ ,‬ונבנה יחד עם כפרים נוספים באזור‪ ,‬מהם‬
‫נותרו רק עוספיא ודאליה‪ .‬הישוב נבנה על שרידי‬
‫כפר יהודי מהתקופה הרומית‪-‬ביזנטית‪ .‬מקור‬
‫השם הוא מהמילה 'עסף'‪ ,‬שפירושה קשה וסוער‪,‬‬
‫המתארת את מזג האוויר החורפי במקום‪.‬‬
‫היישוב ממוקם על פסגת הר הכרמל בגובה של‬
‫‪ 410-540‬מ' מעל פני הים‪ ,‬דרום‪-‬מזרחית לעיר‬
‫חיפה‪ .‬הישוב נפרש משני צידי קו פרשת המים‪,‬‬
‫שלאורכו עובר כביש ‪ 672‬המחבר בין אוניברסיטת‬
‫חיפה שבצפון למחלף אליקים שבדרום‪.‬‬
‫מקרי מבחן‬
‫תכנית מתאר עוספייא‬
‫היישוב ממוקם על פסגת הר הכרמל‪,‬‬
‫בגובה של ‪ 540 - 410‬מ' מעל פני הים‪,‬‬
‫והוא מתפרש משני צידי קו פרשת המים‬
‫של רכס הכרמל‪ ,‬לאורך כביש ‪ 672‬המחבר‬
‫בין אוניברסיטת חיפה שבצפון למחלף‬
‫אליקים שבדרום‪ .‬מצפון מערב ליישוב‪,‬‬
‫חיפה ומפרץ חיפה‪.‬‬
‫מדרום היישוב דלית אל כרמל‪ ,‬ממזרח‪,‬‬
‫למרגלות ההר נמצא קיבוץ יגור ורחוקים‬
‫יותר שער העמקים וטבעון‪.‬ממערב ‪ ,‬על‬
‫בית ‪-‬אורן‪ ,‬ובמורדות‬
‫הכרמל קיבוץ‬
‫המערביים ניר עציון ועין הוד‪.‬‬
‫מקרי מבחן‬
‫תכנית מתאר עוספייא‬
‫עוספיא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת‬
‫‪ .1951‬שטח השיפוט של עוספיא‪ :‬כ‪-‬‬
‫‪ 7,180‬דונם‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2003‬אוחדו המועצות מקומיות‬
‫עוספיא ודלית אל‪-‬כרמל לעיר הכרמל‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬פוצלה עיר כרמל בחזרה‬
‫לשתי מועצות מקומיות עצמאיות במחוז‬
‫חיפה‪ ,‬עוספיא ודאלית אל כרמל‪ .‬הישוב‬
‫הינו חלק ממרחב תכנוני רכס הכרמל‪,‬‬
‫הכולל את שני היישובים עוספיא ודאלית‬
‫אל כרמל‪.‬‬
‫היישוב מוקף מכל כיווניו בשטחי הפארק‬
‫הלאומי כרמל‪ ,‬שהנו שטח ללא שיפוט‪.‬‬
‫גבולה המוניציפאלי הדרום מערבי של‬
‫עוספיא משותף עם דליית אל כרמל‪.‬‬
‫מקרי מבחן‬
‫תכנית מתאר עוספייא‬
‫שטח השיפוט של עוספייא‬
‫מקרי מבחן‬
‫תכנית מתאר עוספייא‬
‫שם האתר‬
‫מספר האתר‬
‫ממצאים‬
‫חיק‪ ,‬ח'‬
‫‪2196/0‬‬
‫שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הברזל‪ ,‬הפרסית וההלניסטית ע"פ הקרקע‪.‬‬
‫חיק‪ ,‬ח' (דרום)‬
‫‪25226/0‬‬
‫שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הברזל‪ ,‬הפרסית וההלניסטית על פני‬
‫הקרקע‪.‬‬
‫חיק‪ ,‬ח' (מערב)‬
‫‪25227/0‬‬
‫שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הברזל‪ ,‬הפרסית וההלניסטית ע"פ הקרקע‪.‬‬
‫עספיא‬
‫‪16099/0‬‬
‫מצפון מערות קברים‪ ,‬חציבות‪.‬‬
‫עספיא‬
‫‪2264/0‬‬
‫שרידי יישוב מן התקופה הרומית‪-‬הביזנטית על פני שטח נרחב‪ ,‬שרידי בית‬
‫כנסת‪ ,‬רצפות פסיפס‪.‬‬
‫עספיא (דרום)‬
‫‪25219/0‬‬
‫שרידי יישוב מן התקופה הרומית‪-‬הביזנטית על פני שטח נרחב‪ ,‬שרידי בית‬
‫כנסת ורצפות פסיפס‪.‬‬
‫עספיא‬
‫‪6299/0‬‬
‫שרידי יישוב מן התקופה הרומית‪-‬הביזנטית‪ ,‬ראשי קירות‪ ,‬מתקנים‪ ,‬בורות‬
‫מים‪ ,‬מערות וחרסים‪ .‬בתחומי מגרש הכדורגל‪ ,‬קירות ובסיסי עמודים מן‬
‫התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫שרק‪ ,‬ח'‬
‫‪2291/0‬‬
‫שרידי ישוב‪ ,‬יסודות של מבנים‪ ,‬חרסים מן התקופות ההלניסטית‪ ,‬הביזאנטית‬
‫והערבית הקדומה‪.‬‬
‫מעצרה‪ ,‬ח'‬
‫‪16085/0‬‬
‫על גבעה‪ :‬שרידי קירות היוצרים מתחם סגור‪ ,‬גת חצובה‪ ,‬חרסים מהתקופה‬
‫הביזנטית‪.‬‬
‫מקרי מבחן‬
‫תכנית מתאר עוספייא‬
‫חלוקה למתחמים‬
‫‪2‬‬
‫המתחמים הם‪:‬‬
‫‪ )1‬גרעין הכפר ושכונת המעיין‬
‫‪ )2‬המבואה הצפונית לישוב‬
‫‪ )3‬השכונות הדרום‪-‬מערביות‬
‫‪ )4‬שכונת עמק הזיתים‬
‫‪ )5‬נקודת המפגש בין הישובים –‬
‫אפיק נחל אורן‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫מקרי מבחן‬
‫תכנית מתאר עוספייא‬
‫אתרי מורשת‪:‬‬
‫‪ )1‬גרעין הכפר‬
‫צ‬
‫‪ )2‬עין אל‪-‬באלד‬
‫‪ )3‬מאקם שייח עבדללה‬
‫‪5‬‬
‫עוספיא‬
‫‪ )4‬הכנסייה היוונית‬
‫קתולית‬
‫‪ )5‬חירבת ועין חייק‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫מקרי מבחן‬
‫תכנית מתאר עוספייא‬
‫שם האתר‬
‫מספר האתר‬
‫ממצאים‬
‫חיק‪ ,‬ח'‬
‫‪2196/0‬‬
‫שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הברזל‪ ,‬הפרסית וההלניסטית ע"פ הקרקע‪.‬‬
‫חיק‪ ,‬ח' (דרום)‬
‫‪25226/0‬‬
‫שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הברזל‪ ,‬הפרסית וההלניסטית על פני‬
‫הקרקע‪.‬‬
‫מגבלות תכנון – אתרי עתיקות‬
‫חיק‪ ,‬ח' (מערב)‬
‫‪25227/0‬‬
‫שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הברזל‪ ,‬הפרסית וההלניסטית ע"פ הקרקע‪.‬‬
‫עספיא‬
‫‪16099/0‬‬
‫מצפון מערות קברים‪ ,‬חציבות‪.‬‬
‫עספיא‬
‫‪2264/0‬‬
‫שרידי יישוב מן התקופה הרומית‪-‬הביזנטית על פני שטח נרחב‪ ,‬שרידי בית‬
‫כנסת‪ ,‬רצפות פסיפס‪.‬‬
‫עספיא (דרום)‬
‫‪25219/0‬‬
‫שרידי יישוב מן התקופה הרומית‪-‬הביזנטית על פני שטח נרחב‪ ,‬שרידי בית‬
‫כנסת ורצפות פסיפס‪.‬‬
‫עספיא‬
‫‪6299/0‬‬
‫שרידי יישוב מן התקופה הרומית‪-‬הביזנטית‪ ,‬ראשי קירות‪ ,‬מתקנים‪ ,‬בורות‬
‫מים‪ ,‬מערות וחרסים‪ .‬בתחומי מגרש הכדורגל‪ ,‬קירות ובסיסי עמודים מן‬
‫התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫שרק‪ ,‬ח'‬
‫‪2291/0‬‬
‫שרידי ישוב‪ ,‬יסודות של מבנים‪ ,‬חרסים מן התקופות ההלניסטית‪ ,‬הביזאנטית‬
‫והערבית הקדומה‪.‬‬
‫מעצרה‪ ,‬ח'‬
‫‪16085/0‬‬
‫על גבעה‪ :‬שרידי קירות היוצרים מתחם סגור‪ ,‬גת חצובה‪ ,‬חרסים מהתקופה‬
‫הביזנטית‪.‬‬
‫מקרי מבחן‬
‫מבוא‬
‫‪3‬‬
‫חלק ראשון‬
‫סקירת מצב קיים‬
‫תכנית מתאר עוספייא‬
‫המרחב הפיזי‬
‫‪.1‬‬
‫רקע ומאפיינים פיזיים‪...................................................‬‬
‫‪11‬‬
‫‪.2‬‬
‫סקירת תוכניות‪.............................................................‬‬
‫‪15‬‬
‫‪.3‬‬
‫סוגיות רוחב תכנוניות‪....................................................‬‬
‫‪47‬‬
‫‪.4‬‬
‫ניתוח מרקם היישוב‪......................................................‬‬
‫‪71‬‬
‫‪.5‬‬
‫היבטי נוף וחזות‪............................................................‬‬
‫‪105‬‬
‫‪.6‬‬
‫סביבה‪..........................................................................‬‬
‫‪133‬‬
‫‪.7‬‬
‫תנועה ותחבורה‪............................................................‬‬
‫‪157‬‬
‫‪.8‬‬
‫מים וביוב‪.....................................................................‬‬
‫‪185‬‬
‫‪.9‬‬
‫ניקוז‪............................................................................‬‬
‫‪191‬‬
‫חברה וכלכלה‬
‫‪.10‬‬
‫חברה ודמוגרפיה‪...........................................................‬‬
‫‪207‬‬
‫‪.11‬‬
‫כלכלה ותעסוקה‪...........................................................‬‬
‫‪223‬‬
‫‪.12‬‬
‫שרותי ציבור‪.................................................................‬‬
‫‪231‬‬
‫‪.13‬‬
‫תיירות‪.........................................................................‬‬
‫‪237‬‬
‫סיכום‬
‫‪.14‬‬
‫ניתוח אינטגרטיבי – סוגיות תכנון‪...................................‬‬
‫‪257‬‬
‫סיכום‬
‫פיקוח על הביצוע‬
‫הנחיות לתכנית‬
‫בדיקות מקדימות (חיתוכים‪ ,‬חישוף‪ ,‬חפירות‪)...‬‬
‫סקר ארכיאולוגי‬
‫סיכום‬
‫פיקוח על הביצוע‬
‫ושימור‬
‫לתכנון‬
‫הנחיותתיעוד‬
‫נספח‬
‫בדיקות מקדימות (חיתוכים‪ ,‬חישוף‪ ,‬חפירות‪)...‬‬
‫סקר ארכיאולוגי ‪ +‬שימורי‬
‫הגברת התיאום המוקדם עם מתכננים ומוסדות תכנון‬
‫מכלולים עירוניים לשימור‬
‫מחוז ירושלים‬
‫ירושלים (אגן העיר העתיקה‪ ,‬משכנות שאננים‪-‬ימין משה‪ ,‬רחביה‪-‬טלביה‪,‬‬
‫המושבה הגרמנית והיוונית‪ ,‬נחלת שבעה‪ ,‬עין כרם‪ ,‬יד ושם‪ ,‬הר הרצל)‪.‬‬
‫מחוז הצפון‬
‫גרעיני הישובים‪ :‬דייר אל אסד‪ ,‬דיר חנא‪ ,‬טבריה (מרכז וצפון העיר)‪ ,‬כאבול‪,‬‬
‫כפר יאסיף‪ ,‬כפר כנא‪ ,‬נהריה (גני ג'וניין)‪ ,‬נצרת‪ ,‬סח'נין‪ ,‬עכו (עיר עתיקה‪,‬‬
‫אתרים בהאיים)‪ ,‬צפת‪ ,‬פקיעין‪ ,‬שפרעם‬
‫מחוז המרכז‬
‫גרעיני הישובים והמושבות‪ :‬גדרה‪ ,‬לוד‪ ,‬מזכרת בתיה‪ ,‬נס ציונה‪ ,‬פתח תקווה‪,‬‬
‫ראשון לציון‪ ,‬רחובות (המושבה ההיסטורית‪ ,‬שכונת שערים‪ ,‬שכונת מרמורק)‪,‬‬
‫רמלה‬
‫מחוז הדרום‬
‫באר שבע (עיר עתיקה)‬
‫מחוז תל אביב‬
‫תל אביב‪-‬יפו (העיר הלבנה‪ ,‬יפו העתיקה‪-‬נמל יפו‪ ,‬עג'מי‪-‬גבעת עלייה‪ ,‬נווה‬
‫צדק‪ ,‬המושבה האמריקאית‪-‬גרמנית)‬
‫מחוז חיפה‬
‫חיפה (המושבה הגרמנית‪ ,‬מתחם בהאי‪ ,‬אדמות המקדש הבהאי)‪.‬‬
‫מכלולים כפריים לשימור‬
‫מחוז ירושלים‬
‫בית ג'ימל‪ ,‬מוצא (המושבה ההיסטורית)‪ ,‬נחם‪/‬הר טוב (שרידי המושבה הר טוב)‬
‫מחוז הצפון‬
‫הישובים ההיסטוריים‪ :‬אילניה‪ ,‬אלוני אבא‪ ,‬בית לחם הגלילית‪ ,‬גשר (חצר גשר‬
‫הישנה)‪ ,‬דגניה (חצר דגניה)‪ ,‬יבנאל‪ ,‬יסוד המעלה‪ ,‬כדורי (בית הספר החקלאי)‪,‬‬
‫כנרת‪ ,‬כפר גלעדי‪ ,‬כפר יחזקאל‪ ,‬כפר תבור‪ ,‬מגדל‪ ,‬אחוזת מזרעה (מתחם‬
‫בהאי)‪ ,‬מטולה‪ ,‬מנחמיה‪ ,‬מרחביה (חצר הקואופרציה)‪ ,‬נהלל‪ ,‬עין חרוד‪ ,‬ראש‬
‫פינה‪ ,‬שבי ציון‬
‫מחוז המרכז‬
‫בני עטרות‪ ,‬בן שמן (חצר כפר הנוער‪ ,‬בן שמן בין החומות)‪ ,‬נצר סירני (שנלר)‪,‬‬
‫עיינות (בית ספר)‬
‫מחוז דרום‬
‫נגבה (מרכז המשק)‬
‫מחוז תל אביב‬
‫כפר אז"ר‪ ,‬מקווה ישראל (בית ספר)‬
‫מחוז חיפה‬
‫בת שלמה‪ ,‬גבעת עדה‪ ,‬מאיר שפיה‪ ,‬עין הוד‪ ,‬עתלית‪ ,‬עין שמר‬
‫מכלולי הנוף‬
‫מחוז ירושלים‬
‫הדרך לירושלים (בן שמן‪-‬שער הגיא‪ ,‬נווה אילן‪-‬עין חמד‪ ,‬בית נקופה)‪ ,‬הכניסה‬
‫לירושלים‪ ,‬עמק האלה‪ ,‬עמק הארזים‪.‬‬
‫מחוז צפון‬
‫ארץ פלגי המים‪ ,‬עמק החולה‪ ,‬בקעת קדש‪ ,‬זיתים (מג'אר‪ ,‬רמה)‪ ,‬צליינות כינרת‪,‬‬
‫ארבל‪-‬חיטין‪ ,‬בקעת יבנאל‪ ,‬ירדן‪-‬ירמוך‪ ,‬עמק בית נטופה‪ ,‬גוש אלונים‪ ,‬יזרעאל‬
‫התיישבות‪ ,‬בקעת כסלות‪ ,‬יששכר‪-‬חרוד‪ ,‬רמת השופט‪ ,‬דרך הבשורה‪.‬‬
‫מחוז מרכז‬
‫צפון השרון‪ ,‬תל מונד‪-‬געש‪ ,‬בית עובד (עיינות‪ ,‬גאליה)‪ ,‬הירקון‪.‬‬
‫מחוז דרום‬
‫עבדת‪ ,‬תמנע‪ ,‬המכתש הגדול‪ ,‬מכתש רמון‪ ,‬חקלאות לכיש‪ ,‬מאחז‪-‬קמה‪.‬‬
‫מחוז תל אביב‬
‫הירקון‪.‬‬
‫מחוז חיפה‬
‫בקעת הנדיב‪.‬‬