מכתב לשלומית נמליך בנושא לימודי שימור באוניברסיטת חיפה, 22 באפריל 2012

‫הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות‬
‫‪Israel Society for the Conservation and Preservation of Cultural Property‬‬
‫‪ 22‬אפריל‪2102 ,‬‬
‫לכבוד‬
‫גב' שלומית נמליך‬
‫אגף המוזיאונים‬
‫משרד התרבות‬
‫לימודי שימור באוניברסיטת חיפה‬
‫שלומית שלום רב‪,‬‬
‫בחודש פברואר השנה ערכה עמותת המשמרים מפגש במוזיאון ע"ש גוטמן בתל אביב‪ ,‬במהלכו הציגה ד"ר רווית לין את קווי‬
‫המתאר של המסלול לתואר שני ‪ MA -‬במקצוע השימור שמוצע במתכונתו הנוכחית באוניברסיטת חיפה‪ .‬התפתח דיון פתוח‪,‬‬
‫אשר תרם להעצמת הדאגה שכבר קיימת אצל רבים מהמשמרים שנכחו במקום‪ .‬על כן‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪()4(21‬א) של תקנון‬
‫העמותה הקמתי ועדת משנה כדי לנסות להעריך את רמת המקצועיות המוקנית לבוגרי התכנית‪ ,‬אשר יבקשו להתקבל‬
‫לעבודה במוזיאונים לאומיים‪ .‬מצאנו כי מספר קטן של סטודנטים כבר עובדים עם אוספים לאומיים‪ ,‬ומקבלים בכך הדרכה‬
‫מסוימת על‪-‬ידי המשמרים המקצועיים במעבדות‪ .‬לעומתם‪ ,‬מי שלא יוכל להיקלט במוזיאונים הלאומיים‪ ,‬יפנה להיקלט‬
‫במוזיאונים ומוסדות ללא משמרים ויעבוד ללא כל השגחה‪ .‬השאר יחפשו פרנסה במגזר הפרטי‪ ,‬יעבדו באופן עצמאי‪ ,‬ויתחרו‬
‫בתור בוגרי תואר שני בשימור במיוחד במכרזים בפרויקטים של שימור המורשת הבנויה‪ ,‬בהם המחיר הנמוך הוא הקובע‪.‬‬
‫המכתב המצורף מיועד להבהיר את דאגות חברי ועדת משנה בלבד‪ .‬מכתב זה לא הובא להצבעה של חברי העמותה‪ .‬הוא‬
‫מבוסס על העובדות המופיעות באתר האינטרנט של המסלול האוניברסיטאי‪ ,‬על דבריה של ד''ר רווית לין ועל החוויות של‬
‫הח"מ בשלבים השונים של הלימוד‪ ,‬העבודה וההוראה שלהם‪ .‬המכתב נכתב בשים לב לתקני ה – ‪ E.C.C.O.‬ומסמך‬
‫‪ PAVIA‬משנת ‪.0991‬‬
‫לאור סעיף ‪ 6‬למסמך ‪ , PAVIA‬אנו הח"מ‪ ,‬ממליצים כי מסלול התואר השני יוערך באופן קפדני ויישקל מעמדו כתוכנית‬
‫תיאורטית בלבד‪ ,‬כך שתמנע כל אפשרות של רמיזה או רושם לא נכון כי יש זהות כלשהי בין התואר הנ"ל של אוניברסיטת‬
‫חיפה לבין הלימודים התיאורטיים וההסמכה המעשית במקצוע השימור הניתנים באוניברסיטאות שונות באירופה‪.‬‬
‫ראי‪:‬‬
‫‪6. The assurance of an appropriate balance of integrated theoretical and practical teaching,‬‬
‫‪http://www.fcpcrv.com/images/pdf2011/english/9%20The%20Pavia%20Document%20(1997).pdf‬‬
‫בתודה‬
‫חסיה רימון יו"ר‬
‫לימודי שימור באוניברסיטת חיפה‬
‫אנו‪ ,‬החתומים מטה‪ ,‬משמרים מקצועיים של מורשת התרבות החומרית במספר רב של מוזיאונים המוכרים על‪-‬ידי משרד‬
‫התרבות‪ .‬אנו כותבים מכתב זה בכדי להביע את דאגתנו לגבי תוכנית התואר השני בשימור הניתנת על ידי אוניברסיטת חיפה‬
‫במסגרת לימודי החוג לארכיאולוגיה‪.‬‬
‫ידיעותינו על החוג מוגבלות ביותר‪ ,‬אך חששותינו החלו לפני מספר חודשים‪ ,‬כאשר מספר סטודנטים בתוכנית פנו אל חלקנו‬
‫בנוגע לאפשרות לסטאז' מעשי‪ .‬התוכנית דורשת מתלמידיה ‪ 011‬שעות "התנסות" (על פי הגדרת התוכנית) אשר‪ ,‬בנוסף‬
‫ללימודים עיוניים ומעשיים שתוכנם אינו ידוע לנו‪ ,‬מקנים לסטודנט תואר שני בשימור‪.‬‬
‫לפני שנפרוש בפנייך את חששותינו ותהיותינו‪ ,‬עלינו לציין‪ ,‬כי אנו מודעים לצרכי מקצוע השימור בישראל‪ ,‬המשמרים בפועל‪,‬‬
‫והמוסדות בהם אנו עובדים‪ ,‬הזקוקים כולם לדור חדש של אנשי מקצוע בתחום‪ .‬ישנם מספר מוזיאונים בהם קיים צורך ממשי‬
‫בכוח שימור מקצועי ומיומן‪ -‬צורך שלא ניתן למלאו כיום‪ .‬אנו מברכים על כל משמר מקצועי חדש אשר יתווסף לקהילת‬
‫המשמרים הקטנה בארץ‪ ,‬ויודעים כי עתיד השימור בישראל תלוי באנשים צעירים אלו‪.‬‬
‫אנו מייצגים מגוון התמחויות שימור ומגוון רקעים ואופי שונה של לימודים בעברנו‪ -‬חלקנו למדנו לפני ‪ 01‬שנה ויותר וחלקנו‬
‫לפני פחות מ‪ 01-‬שנים‪ ,‬חלקנו סיים תוכניות אוניברסיטאיות מלאות של שנתיים או שלוש וחלקנו למד את מקצוע השימור דרך‬
‫קורסים קצרים יותר והתמחויות במחלקות שימור‪ .‬חלקנו למד באירופה וחלק באמריקה הצפונית‪ :‬כך שבשום אופן איננו‬
‫מייצגים רק דרך אחת שהיא לדעתנו ה"נכונה" ללימודי שימור‪ .‬אך ללא ספק‪ ,‬אנו משוכנעים‪ ,‬כי ישנם מספר תנאים אשר‬
‫ראויים שיתקיימו בכל תוכנית ללימודי שימור (ועל אחת כמה וכמה אוניברסיטאית המעניקה לבוגריה תואר שני)‪:‬‬
‫‪ .0‬התמחות‪ -‬כל תוכנית ללימודי שימור מעניקה תואר או תעודה שוות ערך בתחום שימור מסוים (שימור נייר‪ /‬ציורים‪/‬‬
‫ארכיאולוגיה‪ /‬חפצים וכו')‪ .‬קיימות תוכניות מסוימות אשר בהן נדרש הסטודנט לבחור התמחות רק לאחר סיום השנה‬
‫הראשונה‪ ,‬אך תוכניות אלו אורכות בדרך כלל ‪ 4‬שנים לפחות‪ .‬בתוכנית של אוניברסיטת חיפה לא נדרשת‪ ,‬למיטב ידיעתנו‪,‬‬
‫התמחות שכזו‪ .‬משיחות עם מספר סטודנטים‪ ,‬הם ציינו כי הם עדיין מתלבטים בין מספר התמחויות או היו רוצים להתמחות‬
‫בשני תחומים‪ .‬למותר לציין כי כיום‪ ,‬בשנת ‪ ,2102‬אין זה מקובל יותר לשמר "חפצים‪ ,‬עבודות על נייר וגם ארכיאולוגיה" ממש‬
‫כשם שאין זה מקובל להתמחות באורטופדיה‪ ,‬נוירולוגיה וקרדיולוגיה בו זמנית‪ .‬בהתחשב באופיו הקצר יחסית של התואר‬
‫(הלימודים מתנהלים יום וחצי בשבוע במשך שנתיים בלבד) אנו חוששים מחוסר ניסיון מספק בתחום השימור הנבחר של כל‬
‫סטודנט‪.‬‬
‫‪ .2‬כישורים טכניים‪ -‬מקצוע השימור הינו‪ ,‬מעצם הגדרתו‪ ,‬מקצוע‪ .‬למשמר חייבות להיות היכולות הטכניות והמיומנות‬
‫להחזיק‪ ,‬בסופו של היום‪ ,‬מכחול‪ ,‬סקלפל או כל כלי מכאני אחר בכדי לבצע את עבודתו בסטנדרטים הגבוהים ביותר‪ .‬האם‬
‫קיים סינון ראשוני על ידי בחינות מעשיות כפי שמקובל בכל התוכניות המוכרות כיום בעולם? האם יש ייצוג של משמרים מרוב‬
‫תחומי ההתמחות המקובלים בתוכנית זו בכדי לבחון את המועמדים? (סעיף זה אינו רלבנטי לעניין ההכשרה למחקר בתחום‬
‫השימור ושימור מונע)‬
‫‪ .0‬צוות מרצים‪ -‬כל תוכניות ההוראה בשימור כיום‪ ,‬שמיועדות לבוגרי תואר ראשון ומעלה‪ ,‬הינן ספציפיות לתחום מסוים‪.‬‬
‫מקובל כי לכל תחום יש צוות הוראה מיומן של מספר משמרים בעלי ניסיון מוכח הן ברמה המעשית והן ברמה האקדמית‬
‫( פרסום מאמרים בכתבי עת מקצועיים מוכרים או הרצאות בכנסים בינלאומיים ועבודות מחקר)‪ .‬כמו כן‪ ,‬מקובל כי לכל תחום‬
‫יותר ממרצה אחד להוראה בתחומו‪ .‬לכן נשאלת השאלה‪,‬כמה משמרים‪-‬מרצים שכאלה מלמדים בתוכנית? כמו כן‪ -‬מה טיבה‪,‬‬
‫היקפה ועומקה של התוכנית בנושאי השימור השונים?‬
‫‪ .4‬חללי סטודיו‪ -‬על תוכנית לימודי שימור ברמה אוניברסיטאית להחזיק חללים המיועדים ספציפית לעבודה בכל תחום‬
‫שימור‪ ,‬חומרים וכימיקלים השייכים לכל תחום‪ ,‬אישורי אחזקה ושימוש בחומרים כימיים‪ ,‬לימוד הסטודנטים על הסכנות‬
‫הכרוכות בשימוש בכימיקלים‪ ,‬עבודה עם ציוד הגנה מתאים (לרבות מסכות‪ ,‬מנדפי זרוע)‪ ,‬אישור פינוי כימיקלים על‪-‬ידי‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬וכמובן ציוד מחקרי בסיסי עבור כל תוכנית שימור כגון מיקרוסקופים‪ ,‬סטריאו‪-‬מיקרוסקופים‪ ,‬ציוד‬
‫לתיעוד באור רגיל‪ ,‬אינפרא‪-‬אדום‪ ,‬אולטרה‪-‬סגול ורנטגן המותאם לעבודה עם חפצי אמנות‪ .‬כמו כן‪ ,‬על תוכנית שכזו לספק‬
‫מגוון דוגמאות היינו חפצים שונים מכל תחום בו הסטודנט בחר להתמחות‪ :‬ציורים‪ /‬עבודות על נייר‪ /‬חפצים מתקופות שונות‬
‫ובעלי מגוון בעיות‪ ,‬זאת על מנת להפגיש את הסטודנט עם מכלול הפתרונות האופציונאליים בתחום התמחותו‪ .‬אנו תוהים אם‬
‫תנאים כאלה מתקיימים בחוג‪.‬‬
‫‪ .0‬לימודים מעשיים‪ -‬הלימודים המעשיים הינם חלק בלתי נפרד מהעיוניים בתוכניות השימור בעולם המערבי‪ .‬בממוצע‪ ,‬ברוב‬
‫התוכניות באירופה ואמריקה הצפונית‪ ,‬הסטודנט מבלה כ‪ 0111 -‬שעות בשנה בלימודים אקדמיים ומעשיים בתחום התמחותו‪.‬‬
‫מכיוון שרוב התוכניות אורכות בין שנתיים לשלוש‪ ,‬ניתן לסכם כי בוגר לימודי שימור בחו"ל יסיים כשמאחוריו מינימום של‬
‫‪ 6111‬שעות לימודים בתוכניות של שנתיים‪ .‬על פי מיטב הבנתנו‪ ,‬התוכנית בחיפה דורשת מבוגריה ‪ 011‬שעות בלבד של‬
‫סטאז' שיעשה מחוץ למסגרת התוכנית (אצל משמר במוזיאון או משמר פרטי)‪ .‬איך נבחרים המקומות לביצוע הסטאז'? על‪-‬פי‬
‫אלו קריטריונים? מי אמור ללמד את הסטודנטים הללו בזמן הסטאז'? ומדוע בזמן כה קצר? האם משמר אחד יכול וצריך‬
‫לקחת אחריות על עתידו המקצועי של משמר לעתיד? סטאז' (או תקופת התלמדות) אמור להגיע לאחר תקופה של לימוד‬
‫בתור השלמה והתלמדות ולא כבסיס לכל הלמידה של הסטודנטים כפי שהדבר מתבצע כעת‪ .‬אי אפשר לצפות מאף מעבדה –‬
‫פרטית או מוסדית ‪ -‬לקחת על עצמה לימוד מלא של סטודנט ללא בסיס תיאורטי ומעשי בתחום שבו הוא "מתמחה"‪.‬‬
‫אנו שבים ומדגישים כי אנו מכירים בצורך לדור משמרים צעיר ומקצועי בתחומים השונים‪ -‬עתודת משמרים בוגרי מערך לימודי‬
‫שימור מעמיקים ויסודיים בתחום התיאורטי והמעשי כפי שמקובל במוסדות המובילים בעולם‪ .‬משמרים שיוכלו לקדם את‬
‫תחום השימור‪ ,‬להעשירו ולהחליף משמרים וותיקים‪ .‬במצב הנוכחי אותם סטודנטים אשר חשבו שנמצא הפתרון להיעשות‬
‫משמר באחד מהתחומים המוזכר ים כאן בתכנית המתקיימת בישראל מקבלים תכנית שאינה מספקת לא את צרכיהם ולא את‬
‫צרכי המקצוע בארץ‪.‬‬
‫אנו רוצים לטפח ולחלוק את הידע והניסיון שלנו עם עתודה מקצועית שתוכל להוביל את תחום השימור בישראל בעתיד‪ ,‬רואים‬
‫בכך זכות וחובה לעתיד שימור נכסי התרבות בישראל‪ .‬עם זאת‪ ,‬אנו חוששים מעידוד תוכנית לימודים מקומית המסתמנת‬
‫כזמינה ושטחית אשר תדחק ותמסך את הצורך בלימודים מעמיקים כמו אלה המתקיימים בתוכניות שימור בחו"ל‪.‬‬
‫משום כך אנו מבקשים להיפגש עמך ועם נציג התוכנית בחיפה על מנת להעמיק את הדיון החשוב הזה ולקדם את רמת‬
‫השימור המקצועי בישראל‪.‬‬
‫בתודה‪,‬‬
‫חסיה רימון ‪ ,‬משמרת נייר‪[email protected] ,‬‬
‫עירית לב בייט‪ ,‬משמרת חפצים‪,‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שרון תג'ר‪ ,‬משמרת ציורים‪[email protected] ,‬‬
‫נעה כהנר מקמנוס‪ ,‬משמרת נייר‪[email protected] ,‬‬
‫ניל מקמנוס‪ ,‬משמרנייר וספרים‪[email protected] ,‬‬
‫מעיינה פליס‪ ,‬משמרת ציורים‪[email protected] ,‬‬
‫אסי שלום‪ ,‬שימור מבנים ואתרים ‪[email protected]‬‬
‫גלי ביינר‪ ,‬שימור פליאונטולוגיה וארכיאולוגיה‪[email protected] ,‬‬
‫גיורא אלון‪ ,‬משמר ציורים‪[email protected] ,‬‬
‫דפנה וולף‪ ,‬משמרת ציורים‪[email protected] ,‬‬
‫מימי לביא‪ ,‬משמרת חפצים ארכיאולוגיים‪[email protected] ,‬‬
‫דויד ביגלאייזן‪,‬משמר‪ ,‬מנהל מעבדות‪ ,‬מוזיאון ישראל ירושלים‬
‫‪[email protected]‬‬