docש8 -רומנטיקה, ריאליזם תשע-ד
download 
Report Transcription
ש8 -רומנטיקה, ריאליזם תשע-ד
הרקע לצמיחת הזרם - :מהפיכת ההשכלה ועליית האקדמיות. המהפכה התעשייתית ועליית הבורגנות. המהפכה הצרפתית וירידת הדת. זרם נגד לרוקוקו. הגילוי של פומפיי וכתיבתו של וינקלמן על אמנות קלאסיתנושאים- :אירועים היסטוריים בעלי מוסר השכל. מיתוסים יווניים ורומייםאמנות מגויסת ,דיוקנאות שליטים וגיבורי המהפכה.אוריינטליזם -תיאורים של המזרח הקסום.השקפת עולם - :שיבה אל האמנות והערכים הקלאסיים של יוון ורומא ,המאופיינים בהרמוניה ,רציונליזם ,איפוק ,ובאידיאלים של גבורה ,מוסריות ופטריוטיות לאומית. תפיסה הומניסטית ששמה את האדם ומעשיו במרכז. -תיאור אידיאלי (ייפוי) של הדמויות .יפי הגוף כסמל ליפי הנפש. מאפיינים אמנותיים: אידיאליזציה בתיאור הדמויות :יפות ,צעירות ,הירואיות ,מאופקות-קומפוזיציה שלווה ,ברורה ,מאוזנת. תפיסת חלל בימתית -חלל רדוד ,חסום.ליטוש של משיכות המכחול .דיוק במרקמים.צורות סגורות ומוגדרות .תחומות בקו מתאר.-צבע לוקלי. המאה ה ◄ 19-ניאו קלאסיקה◄ דוד ז'אק לואי דוד ,שבועת ההוראטים ,1784 ,שמן על בד 420 × 326 ,ס"מ המאה ה ◄ 19-ניאו קלאסיקה◄ דוד פרט ז'אק לואי דוד ,מות מארה ,1793 ,שמן על בד 130X170 ,ס"מ המאה ה ◄ 19-ניאו קלאסיקה◄ דוד ז'אק לואי דוד ,מות מארה נושא :מותו של ז'אן פול מארה ,מהפכן קיצוני בזמן המהפכה הצרפתית ,מתואר כמות קדושים. מאפיינים ניאו-קלאסיים: סגנון :ראליזם לצד אידיאליזציה .התיאור אקדמי ושואף לאנטומיה "נכונה" ותיאור אשלייתי של מרקמים וחלל ,אבל הדמות והסיטואציה עברה ייפוי -תווי הפנים שלווים ללא הבעת כאב .יש איפוק בתיאור המוות למרות אכזריות הרצח ,הדמות מוצגת במלוא הדרה ושלמותה ,בהשפעת התיאור הקלאסי. תיאור נכון :בדמותו של מארה יש פלסטיות ומתוארים פרטי גוף -שרירים רפויים כתוצאה מהמוות. הדמות פיסולית – את פניו הוא צייר על פי מסכת גבס שנוצקה מפניו של הנפטר .תיאור נכון של החפצים .יש מעברים הדרגתיים של אור וצל. הירואיות :דמותו של מארה מוצגת כקדוש ,כישו המת בציורי פייטה .הוא יפה ומושלם ,ובכך הוא הופך לגיבור שיש לחקותו כדמות חינוכית. משמעות היצירה על רקע תקופתה דוד השתמש באירוע היסטורי ורתם אותו לתועלת המהפכה .הוא צייר את מארה המהפכן כמרטיר (קדוש מעונה) של הרפובליקה הצרפתית אשר נפל על מזבח אמונתו .האור הרך בחלקה העליון של היצירה יוצר אווירה של קדושה .זהו אמצעי להציג את מארה כקדוש המגלם ערכים של פטריוטיזם והירואיות .זוהי אמנות תעמולתית שמגויסת לקידום רעיונות המהפכה. מאפיינים ניאו קלסיים: ראליזם -שאיפה ליצור אשליה של המציאות באנטומית הגוף ,באופן תיאור נפילת האור ,בבנית החלל המאה ה ◄ 19-ניאו קלאסיקה◄ דוד "שרלוט קורדיי" צויר ע"י בודרי 70שנה אחרי שדוד צייר את "מות מארה" שלו, ומתאר את הסצנה מהציור של דוד מנקודת מבט אחרת ,בה ניתן לראות את הרוצחת. מה לדעתכם משיג בודרי בהתייחסות לציורו של דוד? ז'אק אמי בודרי ,שרלוט קורדיי1860 , המאה ה ◄ 19-ניאו קלאסיקה◄ דוד ז'אק לואי דוד ,מאדאם רקמיה ,1800 ,שמן על בד 243 X 173,ס"מ המאה ה ◄ 19-ניאו קלאסיקה◄ דוד פרנסואה ז'ראר ז'אק לואי דוד דיוקן מאדאם רקמיה 1805 מאדאם רקמיה 1800 מה ההבדל בין הציורים? מדוע מאדם רקמיה לא היתה מרוצה מתוצאות הציור של דוד? המאה ה ◄ 19-ניאו קלאסיקה◄ דוד ז'אק לואי דוד ,מאדם רקמייה נושא :דיוקן מאדאם רקמייה ,אשת החברה הגבוהה בצרפת בתחילת המאה ה , 19 -ידועה כמארחת חביבה ופטרונית של תרבות ,אשר הזמינה מדוד את היצירה. תיאור הדמות :ראליסטית ,התנוחה מבוימת ,הדמות יציבה ,קרת רוח ונטולת רגשות ,פניה מאופקות ואינן מסגירות דבר מטבעה התוסס של אשת החברה הזוהרת .דמותה מוצגת בפשטות מחמירה ,ללא שום תוספת או קישוט .תנוחתה ודמותה מעוצבות כשל אלה מהמיתולוגיה היוונית. הסביבה :ניקיון צורני ,המושפע מהקלאסיקה .הריהוט המפואר ,לקוח מהקליני (ספה מהעת העתיקה). החדר מתואר בצבעוניות חמורה ומצומצמת ,וכמעט אין יחס לרקע (בדומה ליצירות יוון ורומי) אמצעים אמנותיים: קומפוזיציה :מרכזית ,יציבה ,המדגישה קווים אופקיים ואנכיים שמקנים ליצירה סטטיות ,שלווה ושלמות. תנוחתה של מאדאם רקמייה עונה כהד על צורת הספה האופקית ,ופלג גופה העליון ,האנכי ,מהווה איזון למשענות הספה ולעמוד הדקורטיבי. תפיסת החלל :רדוד ,בדומה לבמה .דמותה של מאדאם רקמייה חולשת על קדמת היצירה ,והחלל האחורי חסום על-ידי צבע כהה. ציור אקדמי ,דיוק במרקמים ובאנטומיה :פניה וגופה מעוצבים על דרך האידיאליזציה ,לפי חוקי השלמות שאימצה האקדמיה מהאמנות הקלאסית. אור וצל :האור והצל מעניקים אשליה של נפחיות נכונה לפרטי היצירה משיכות המכחול :מלוטשות ומעובדות באופן מדויק ,כך שלא ניכרת מעורבותו הרגשית של האמן. המאה ה ◄ 19-ניאו קלאסיקה◄ אנגר פרט דוד ,נפוליאון חוצה את האלפים 230X270 ,1801 ,ס"מ המאה ה ◄ 19-ניאו קלאסיקה◄ אנגר הגרסה של דלרוש צוירה כמעט 50שנה אחרי גרסתו של דוד .ביצירה הוא מנסה לתת תיאור ראליסטי יותר לסיפור ההיסטורי. מה ההבדל בין היצירות? כיצד מציג דוד את נפוליאון? פול דלרוש ,נפוליאון חוצה את האלפים.1848 , המאה ה ◄ 19-ניאו קלאסיקה◄ דוד ז'אק לואי דוד ,נפוליאון חוצה את האלפים הנושא :היסטורי .נפוליאון חוצה את האלפים בראש הצבא הצרפתי ,בדרך לכבוש את איטליה מידי האוסטרים במהלך אסטרטגי מפתיע .ברקע -חיילים צרפתים ההולכים ברגל ,גוררים את התותחים. תיאור הדמות :נפוליאון מתואר בתנוחה מלאכותית כאיש צעיר וחסון ,פניו המאופקים מעוצבים לפי הקאנון ,הקלאסי .הקיסר מניף ידו קדימה בתנועה המעידה על שליטה עצמית וקור רוח .נפוליאון מתואר בהירואיות ואידיאליזציה (יפה יותר מבמציאות) .מבטו ,הפונה אל הצופה ,תנוחתו החלטית וגלימתו המתבדרת אומרים נחישות ועוצמה .בגדיו טקסיים ומהודרים ,ולא בגדי קרב .הוא רכוב על סוס (ולא על הפרדה עליה חצה את ההרים בדרך אל הקרב ההיסטורי) .שמזדקף על רגליו האחוריות ,בשיא התנועה. נפוליאון מייצג את שיא השליטה של האדם בטבע ,הוא כל יכול ,מתגבר על מכשולי טבע – מעברי ההרים הצרים ותנאי מזג אוויר קשים. המסר :לציור אפקט פוליטי עצום -נפוליאון מוצג כאסטרטג דגול וכובש ,בדומה למצביאים נודעים אחרים, ששמם חקוק על הסלעים שלמרגלות הסוס .תפקיד היצירה להלל ולשבח אותו ,ולהשוותו עם גדולי המצביאים מההיסטוריה -קרל הגדול וחניבעל( ,מצביא קרתגו ,אשר בטקטיקה מתוחכמת ניצח את הרומאים כאשר איגף את צבאם והעביר פילים במעברי האלפים). מאפיינים ניאו-קלאסיים :הירואיות ואידיאליזציה( :ראו תאור הדמות לעיל) הנצחה :תיאור ייצוגי ומבוים .מטרת הציור ליצר תודעה היסטורית חיובית ותעמולה לטובת נפוליאון. פרש על סוס :דימוי הלקוח מתוך המודל הקלאסי של המצביא המנצח ,בו מוצג המנהיג כפרש על סוס ביד מונפת ,כדי לבטא גבורה ופטריוטיות ,דוגמת פסל מרקוס אורליוס או אלכסנדר הגדול בייצוגים שונים. המאה ה ◄ 19-ניאו קלאסיקה◄ דוד ◄ מקורות השראה פרט מתוך סרקופג אלכסנדר ,המתאר את אלכסנדר הגדול נלחם בפרסים .שיש ,המאה ה 4 -לפנה"ס. מקורות השראה דיוקן פטר הגדול (צאר רוסי)1766 -8 , אטיין מוריס פלקונה פסל ברונזה6מטר גובה ,סנט פטרסבורג דיוקן מרקוס אורליוס (קיסר רומי) פסל ברונזה 145 ,לספירה 3.5 .מטר גובה ,רומא המאה ה ◄ 19-ניאו קלאסיקה◄ דוד אמצעים אמנותיים להעצמת ההירואיות: נקודת מבט :הפרש מתואר מנקודת מבט נמוכה ,המגדילה את הסוס ואת נפוליאון ,ומעצימה את דמותו ביחס לנוף ולחיילים הזעירים במרחק .הוא נתפס כמצביא צבאי נערץ. מרקמים :הטקסטורות ביצירה מתוארות בריאליזם לפרטי פרטים ,במיוחד הסוס המאובזר ,ולבושו של נפולאון ,כדי לייצר תחושת עושר ואמינות. קומפוזיציה :מרכזית ,אלכסונית ,דינאמית .דמותו של נפוליאון מונומנטלית וממוקמת במרכז ,שולטת על הפורמט במישור הקדמי וקרובה לצופה ,דבר שמעצים את הרושם ואת הקשר הישיר עם הדמות .זהו אמצעי תעמולתי של אמנות המגויסת לטובת הקיסר. התנועה האלכסונית של נפוליאון ושל סוסו מבליטה את הדינמיות של הקרב ושל אישיותו .ידו המונפת מצביעה קדימה ומשדרת מנהיגות ,והובלת העם אל עתיד טוב יותר. הנחת הצבע :הצבעוניות בדמותו של נפוליאון לוקאלית (כל צבע מונח בגבולות ברורים ,ללא השפעות של צבעים שכנים) .ברקע ,הצבעוניות אטמוספרית ,באדמה ,בסלעים ,בהרים ובשמים ,יש הרכב של גוונים חמים וקרים המונחים זה על גבי זה בשקיפויות ,ומתמזגים למרקם עשיר. תפיסת החלל :עמוק הנוצר באמצעות פרספקטיבה אווירית .האשליה של קרוב ורחוק ,נוצרת גם באמצעות הסתרה ,הקטנה של אוביקטים רחוקים וחלוקה למישורים -הפרש והסוס במישור הקדמי, החיילים הצועדים במישור האמצעי ובהמשך ,הנוף והשמים. המאה ה ◄ 19-ניאו קלאסיקה◄ אנגר רפאל ,המדונה של הכסא אוגוסט אנגר ,האודליסק 89 X 162 ,1814 ,ס"מ המאה ה ◄ 19-ניאו קלאסיקה◄ אנגר אוגוסט אנגר ,האודליסק נושא :אורינטליזם -האודליסק (=שפחת הרמון) היא נושא אהוד על האמנים המערביים שראו בתרבות המזרח קסם ומסתורין .האודליסק העירומה נראית כצעירה אירופאית שלובשת טורבן .היא שרועה על ריפוד עשיר ,עטוף סאטן ,משי ופרוות ,היא מחזיקה מניפה העשויה נוצות טווס ,ובקצה מיטתה נרגילה. תיאור הדמות :חושנית .תנוחתה דו -משמעית .פניה מסובבות לצופה בהזמנה ,אך היא מפנה את גבה לצופה .האנטומיה של הדמות מעוותת .אנגר האריך את הגב במטרה ליצור אפקט חושני. אווירה :חושנית ורגועה .גודלה של האודליסק וקרבתה אל הצופה ,כמו גם סגירת הקומפוזיציה על ידי חפציה האישיים מעניקים לצופה תחושה של חדירה והצצה אל חדר השינה הפרטי. מאפיינים ניאו קלאסיים: השפעות מהאמנות הקלאסית והרנסנסית :התנוחה והעירום מזכירים פסלים קלאסיים ורנסנסיים. הדמות צעירה ,יפה ,אידיאלית והבעת פניה מאופקת בדומה לדמויות בפסלים הקלאסיים .מרקמו וצבעו של הגוף מזכיר שיש ,חומר המאפיין את הפיסול הקלאסי. אנגר העריץ את רפאל צייר הרנסנס ,וציטט מציורו ,את הפנים הבנויות לפי אידיאל היופי המושלם. צבע :אנגר עושה שימוש בצבעים משלימים ויוצר הרמוניה (שלמות) צבעונית .הצבעוניות לוקאלית .יש עושר צבעוני .הרקע הכהה של החדר מבליט את גופה הבהיר ,הכמעט -פיסולי. קומפוזיציה :סגורה מאוזנת וסטטית .האדם במרכז היצירה. חלל :רדוד וחסום .העומק נוצר ע"י שימוש בהסתרות ובמישורים .מעברי אור וצל רכים שיוצרים נפחיות. מרקם :מרקם מלוטש .יש אבחנה ודיוק בין החומרים והמרקמים השונים. המאה ה ◄ 19-ניאו קלאסיקה◄ אנגר אנטוניו קנובה ,פולין בורגז'ה כוונוס ,1808 ,שיש השקפת עולם: • אורינטליזם ואקזוטיקה -סקרנות כלפי המזרח המסתורי( .בעיקר בצרפת) • גישה רגשית -ביטוי תחושות ורגשות של האמן ,ושאיפה לעורר רגשות אצל הצופה. • גישה אנושית -האדם מתואר על חולשותיו האנושיות. • כמיהה אל העבר -כמייצג פאר קדום. • כמיהה אל הטבע הנשגב -כמייצג את הבריאה האלוהית ונצחיותה. המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ קספר דוד פרידריך קספר דוד פרידריך" ,הנזיר מול הים" ,1810 – 1808 ,שמן 110 X 171.5 ,ס"מ המאה ה ◄ 19-רומנטיקה בגרמניה◄ קספר דוד פרידריך פרידריך הנזיר מול הים נושא היצירה -נוף ובו דמות קטנה של נזיר .הציור מדגיש את ההוד והנשגבות של הטבע לנוכח האדם הקטן ובן האל -מוות.. הנזיר עומד בגבו אל הצופה ומתבונן אל הנוף שלפניו – אל האינסוף .זהו האלמנט החשוב והמסתורי ביותר בציור .ההתבוננות בטבע הופכת לחוויה רוחנית ודתית ,המתייחסת אל תכנים נוצריים ואמונה. קומפוזיציה – פתוחה ,אופקית ,סטטית ,מחולקת ל 3-מישורים :אדמה ,ים ושמיים .הריקנות והאינסופיות של הנוף ודמות הנזיר הקטן והבודד מבטאות את העדר החומריות ומדגישות את הרוחני. הים נראה כמו רצועה צרה ואינסופית המתערפלת ונעלמת אל האופק ,יחד עם הערפל והשמים. הגישה הרומנטית ביצירה מתבטאת ב- הצגת הטבע כישות אלוהית ,נשגבת בעלת אופי רגשי ,רומנטי ,קרוב לרוח השירה.האדם מתגמד לעומת איתני הטבע האינסופיים.רוחניות ואמונה באל -האדם הקטן מוצג כבן חלוף לעומת הטבע הנצחי .הנזיר כדמות שמקבלת עליהאת האמונה הדתית ואת התובנה על קטנותו של האם ותפקידו לעבוד את עבודת הבורא. -הצבעוניות המטשטשת והמתערפלת ,מגבירה את המסתורין ואת הבלתי נודע. המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ קספר דוד פרידריך פרדריך ,מנזר ביער אלונים 1809-10 ,שמן על בד 171 X 110,ס"מ המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ קספר דוד פרידריך פרדריך ,מנזר ביער אלונים נושא היצירה :במרכז התמונה מופיעה חורבה של כנסייה גותית מוקפת בעצי אלון .תהלוכת אנשים זעירים עוברת דרך השער ,הם נושאים ארון מתים אל תוך המבנה החשוף והחרב של כנסיית המנזר. סמליות: א .הכנסייה הגותית – התנועה הרומנטית בגרמניה דגלה בחזרה אל התרבות הגרמנית העתיקה ,ובפרט אל הגותיקה המסמלת את גדולת גרמניה של ימי הביניים .הרומנטיקנים העריצו את הגותיקה כיוון שהגותיקה מבוססת על רעיונות נשגבים והארכיטקטורה שלה היא היא שיר הלל לאלוהות ומטפורה לשאיפה למעלה ,אל עולמות עליונים ולניצחון הרוח על החומר. מסיבות אלו קיבלה הגותיקה בגרמניה של המאה ה 19 -משמעות לאומנית חזקה .תמונות רומנטיות רבות מתארות את הריסות של הכנסיות הגותיות ,ששרדו על אף פגעי הזמן ועוד יקומו לתחייה. ב .עצי האלון –בסיפורי העם הגרמניים מופיע האלון כמוטיב חוזר ,המסמל את חוסן האומה הגרמנית .כאן מוצגים עצי האלון כמתים – כסמל לחוסן האומה הגרמנית שנפגע. ג .הלוויה – הדמויות הזעירות משדרות כבדות ,קדרות ופסימיות .הן נושאות ארון מתים המסמל את מצב הגסיסה הלאומית של גרמניה של המאה ה .19 -הניגוד בין גודלן המזערי של הדמויות לנוכח גודלו האינסופי של הנוף ,מגביר את אווירת הבדידות והדכדוך של התמונה. שלושת סמלים אלו מבטאים כמיהה לאידיאל מן העבר ותקווה לממשו בעתיד. מאפיינים רומנטיים: הכמיהה אל העבר הגותי המועלה לדרגה של סמליות מיסטית :גזעי העצים החשופים והחורבות הגותיותשרדו חרף פגעי הזמן ותלאותיו ,ומבטאים את נצחיות העבר ותקומתו של העם הגרמני. אור מיסטי וערפל שיוצר תחושת מסתורין .הניגוד החריף בין החלק המואר לחשוך ,סמלי לפאר העבר ותקוותהעתיד אל מול ייאוש ההווה ואובדן הדרך . המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ קספר דוד פרידריך יצירות נוספות של פרידריך פרידריך צייר נושא דומה מספר שנים מאוחר יותר ביצירה הבאה. במהלך מלחמת העולם השניה היצירה הושמדה ונשאר רק צילום שחור לבן שלה. התמונה הצבעונית היא הערכה של הצבעוניות המקורית של היצירה פרידריך ,בית הקברות של קלויסטר בשלג1817-19 , המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ קספר דוד פרידריך יצירות נוספות של פרידריך אשה ליד החלון 44 X 37 ,1822 ,ס"מ הנווד מעל ים הערפילים 75 X 95 ,1818 ,ס"מ המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ קספר דוד פרידריך פרידריך ,הירח עולה על דיג על הקרח, פרידריך ,ים 1807ס"מ 33 1823-4 X50 על בד שמן , 1808 חוף הים, בשלג, קבר פרידריך, הים1822 , יצירות נוספות של פרידריך המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ קספר דוד פרידריך יצירות נוספות של פרידריך פרידריך ,הצלב בהר( ,מזבח טטשן) 1807-1808 115 X 110ס"מ ,שמן על בד. פרידריך עיצב גם את המסגרת. המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ קספר דוד פרידריך פרט פרידריך ,בוקר בריזנגבירגה108 X 170 ,1811 ,ס"מ יצירות נוספות של פרידריך המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ קספר דוד פרידריך יצירות נוספות של פרידריך הקתדרלה ,פרט הקתדרלה ,1818 ,שמן 152 X70.5 ,ס"מ המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ קספר דוד פרידריך צלב ביער ,1810 ,שמן 42 X 32 ,ס"מ עץ אלון בשלג1829 , יצירות נוספות של פרידריך צלב בהר, X37 ,1812 44ס"מ נוף חורפי עם כנסיה העצומים 22,ס" שמןX 31 , ריף סלעים ליד הים,1824 , ,1835מ 102 × 73.5ס"מ ההרים גבר ואשה מתבוננים בירח ,1819 ,שמן על בד שלבי החיים 94 × 72.5 ,1835 ,ס"מ המאה ה ◄ 19-רומנטיקה בגרמניה◄ קספר דוד פרידריך מאפייני יצירתו של פרידריך נושאים עיקריים: מוות ,קדרות וייאוש :עיסוק במותו של האדם לצד נצחיות הדת והטבע.נוף אינסופי וסמלי :ים ,הרים ,זריחה ,שקיעה ,שלג ,ערפל וכו' .הנוף נשגב ומלא הודלעומת האדם הקטן וחסר האונים לנוכח הגורל ואיתני הטבע. נושאים דתיים בייצוג חדשני .השאיפה לחזור אל הערכים והתרבות של העבר מבוטאת עלידי הצבה של אלמנטים נוצריים (הצלוב ,הכנסיה ,הנזיר) בתוך נוף קדומים רחב, והקבלה ביניהם לטבע הנצחי והמיסתורי (עץ שמדמה את צורת הכנסיה וכו') מאפיינים אמנותיים: סגנון ציור ראליסטי ואקדמי. קומפוזיציות פתוחות. חלל עמוק ואינסופינוף חורפי עם כנסיה המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ וויליאם טרנר ויליאם טרנר ,סופת שלג: ,1812שמן 146 X 237 ,ס"מ. חניבעלבתיחוצה האלפים1835 ,, את עולים באש הפרלמנט טרנר, המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ וויליאם טרנר פרט טרנר" ,ספינת העבדים משליכה לים את המתים והגוססים – סופה מתקרבת (הטייפון בא)"1840 , המאה ה ◄ 19-רומנטיקה באנגליה◄ וויליאם טרנר טרנר ,ספינת העבדים משליכה לים את המתים והגוססים – סופה מתקרבת (הטייפון בא) תוכן היצירה – טרנר צייר את הציור כתגובה על שערוריה שאירעה באותן שנים .סחר העבדים פרח ,ואוניות הובילו עבדים מאפריקה אל אירופה בתנאים מחפירים .באחת מהספינות הללו השליך רב החובל את החולים והגוססים בלב הים ,מכיוון שעבורם לא יכול היה לקבל תשלום (יחס לאנשים כחפצים חסרי ערך" ,סחורה פגומה"). קומפוזיציה – .הספינה מופיעה מרחוק ,בצד ,כשבמרכז הציור מי הים מלאים בגופות אדם קטנות .כמו ביצירות אחרות של טרנר ,משתתפים כאן כל כוחות הטבע באירוע :השמיים צבועים באדום של השקיעה ,המים גועשים ומאיימים להטביע את כל העבדים .במרחק מתרגשת סערה ,שהיא ,אולי ,עונש על המעשה הלא מוסרי ,עדות לטבעו הרע של האדם. צבעוניות -עזה .משחקי צבעים חמים וקרים .הציור הופך לבליל של סערה ומוות ,בליל של צבעים שיוצרים תנועה ,דראמה ,עוצמה. המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ וויליאם טרנר פרט ויליאם טרנר" ,גשם קיטור מהירות – רכבת המערב הגדולה" או" :גשם ,קיטור וסערה"1844 , המאה ה ◄ 19-רומנטיקה באנגליה◄ וויליאם טרנר ויליאם טרנר ,גשם ,קיטור ומהירות נושא היצירה – נוף סגרירי וסוער שנפלח ע"י רכבת ,המגיחה במהירות על הגשר ומתקרבת אלינו .בקטר לוהבת גחלת אש. טרנר מדגיש את החוויה החדשה הקשורה להתפתחות הטכנולוגית– ההמצאה המודרנית של הרכבת המהירה .טרנר מעביר אלינו את עוצמת הרכבת ואת מושג "המהירות". התיאור היצירה -ציור מתאר נוף רחב שמכוסה במעטה של ערפל וגשם ביום חורפי סוער. שילוב של עשן ,קיטור גשם וערפל היוצרים אטמוספרה מיוחדת .בחלק העליון של הציור מתוארים שמיים סוערים במשיכות מכחול קטנות .בחלק התחתון נוף מטושטש ,שבו ניתן בקושי לזהות אובייקטים ,כמו הרכבת המתקרבת מבעד לערפל הגשר עליו נוסעת הרכבת ופסי המסילה מכניסים את הצופה אל עומק התמונה באלכסון חד .מבעד לערפל ניתן לראות גשר נוסף מצד שמאל של התמונה ,וסירה קטנה מתנדנדת בנהר. מסר וביקורת -מהיצירה הזאת מבטאת את רוח התקופה משום שלראשונה במסגרת הציור הרומנטי מתוארת הרכבת ובראשה הקטר .טרנר מבטא את הכוח הממונע של המכונה ונותן ביטוי למאבק בין כוחות הטבע להין כוחו ויצירתו של האדם. יש כאן מחאה כנגד המהפיכה התעשייתית והשינוי שהביאה עמה .לפי התפיסה הרומנטית, עוצמתם של כוחות הטבע גוברת על כוחו של האדם ,ואכן ,בציור זה מנגיד טרנר את הרכבת הקטנה והמהירה ,והקטר הלוהב באש עם הסערה המתרגשת מעל והנוף הרחב שנפרס סביב. המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ וויליאם טרנר טירת נורהם ,זריחה1845 , יצירות נוספות של טרנר לונדון1809 , אגריפינה שבה עם אפרו של גרמניקוס1839 , רומא העתיקה'1825-8 ,, סטון הנג 1823 סופה (ספינה טובעת), סערה מתקרבת עם שקיעה1799 , טרנר, ספינה טובעת1805 , וויליאם חצית◄ רומנטיקה טרנר על בד ,1815שמן הנחל, המאה ה ◄ 19-טרנר, התנוונותה של קרתגו (אימפריה צפון אפריקאית,של טרנר יצירות נוספות 1809 המקבילהלונדון, והאמפריה הרומית)1817 , לתקופת יוון 1838 פלינט1834, טירתונציה, טרנר, המלאך בשמש1846 , טרנר ,בתי הפרלמנט עולים באש1835 , ספינה נטרפת בסופת שלגים ,1842 ,שמן על בד המאה ה ◄ 19-רומנטיקה באנגליה◄ וויליאם טרנר מאפייני יצירתו של וויליאם טרנר נושאים מאפיינים: כוחות הטבע ברגעי סערה ועוצמה (בעיקר הים) בהם הוא מתגלה כאדיר ,הרסני ועל אנושי.-עימות בין אדם ותרבותו (או הטכנולוגיה שממציא האדם) והטבע. אמצעים אמנותיים מאפיינים: משיכות מכחול ניכרות אשר יוצרות אטמוספרה מיוחדת ותחושה של ערפל ,סערה ,עשן וכו' צורות מטושטשות ,אי כניסה לפרטים .האובייקטים בציוריו קטנים (לעיתים הם כמעט אינם נראים). הפשטה -תיאור כמעט מופשט של מרחבים ואור. אור זוהר בנקודה מסוימת בציו שיוצרת ניגודי אור -צל חריפים. -צבע אטמוספרי .מיזוג של גוונים בסקלת צבעים ניגודית של חמים וקרים. ספינה נטרפת בסופת שלגים ,1842 ,שמן על בד המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ תאודור ג'ריקו תיאודור ג'ריקו ,רפסודת המדוזה ,1819 ,שמן על בד המאה ה ◄ 19-רומנטיקה בצרפת◄ ג'ריקו ג'ריקו ,רפסודת המדוזה רקע– הציור מתאר אירוע שערורייתי ,שהתפרסם שנים ספורות לפני כן .בשנת 1816התנפצה הספינה הצרפתית "מדוזה" ,שנשאה חיילים ומתיישבים צרפתיים אל אפריקה .על הספינה היו שש סירות הצלה שלא הספיקו לשאת את כל הנוסעים .אנשי הפיקוד הצילו את עצמם והפקירו כ 150 -איש על רפסודת עץ מאולתרת .גם ההנהגה הצרפתית לא שלחה מיד סיוע והאנשים על הרפסודה נאבקו על חייהםב משך 13ימים בים .ביום ה 13 -הבחינו הניצולים בספינה שיצאה לחפש אותם ,הם אותתו לה בשארית כוחותיהם אך הספינה לא הבחינה בהם והמשיכה בדרכה .רק בדרך נס שבה הספינה לאחר כמה שעות ומצאה אותם .לבסוף ניצלו מהאסון רק 15איש .שניים מהניצולים פרסמו את סיפור המקרה לאחר ששבו לצרפת .סיפורם זעזע את המדינה כולה וכלל תיאורים קשים על אובדן שפיות ,מרד ,קטיעת אברים ,רעב, צמא ולבסוף גם קניבליזם .זהו סיפור אנושי מזעזע של התמודדות האדם עם הטבע ועם טבעו האנושי. משמעות -ז'ריקו ראה בסיפור הזה מקרה שחשף את טבעו האפל ביותר של האדם ,ותיעד אותו ביצירה כמחאה מוסרית ופוליטית כנגד מעשה ההפקרה ואחריות הממשלה המלוכנית של אז .התמונה חושפת את המעשה הקשה ומהווה ניגוד לתמונות ההרואיות של דויד והניאו קלאסיקנים .ג'ריקו נהג בציור זה כעיתונאי :הוא נסע אל חופי הים כדי ללמוד את תנועת המים ,הוא בנה בסטודיו שלו רפסודה ועיצב עליה בשעווה את דמויות הניצולים ,הוא גם ביקר בבתי חולים ובבתי קברות ,על מנת לבחון מקרוב את ההשפעות ההרסניות של מחלות ומוות על גוף האדם. בחירת הרגע– ג'ריקו מתאר את הרגע שבו מבחינים הניצולים בספינת ההצלה שבאופק ,שני אנשים אוזרים כוח ומנפנפים לעברה בפיסות של אריג. המאה ה ◄ 19-רומנטיקה בצרפת◄ ג'ריקו רישומי הכנה ז'ריקו הכין עשרות רישומי הכנה עד שבחר את הרגע בסיפור בו הניצולים מנופפים לספינה לאחר 13יום בים ,והיא לא מבחינה בהם. המאה ה ◄ 19-רומנטיקה בצרפת◄ ג'ריקו ג'ריקו ,רפסודת המדוזה (המשך) אמצעים אמנותיים קומפוזיציה – מאורגנת ,דינמית ,מלאת אלכסונים .פירמידלית15 .הניצולים מסודרים כפירמידה אנושית המקבילה לגל המאיים המתרומם משמאל .זהו תיאור ריאליסטי בהעמדה דרמתית ומבוימת: הדמויות מביעות את מנעד הרגשות שבין יאוש לתקווה .בתחתית הפרמידה המתים והגוססים השרועים בקדמת הרפסודה מביעים את היאוש והספקות .לעומתם ,הדמויות הזקופות בקצה השני של הרפסודה ,במעלה הפירמידה האנושית ,מביעות תקווה ,כשבשיא -דמות המנפנפת לספינה שבאופק. תאור הדמויות -שריריות ,עירומות למחצה (כנראה בהשראת ציורי מיכאלאנג'לו בקפלה הסיסטינית). מאופיינות בתווים אינדיבידואלים (זקנים,צעירים,כהים,בהירים) ,בתנוחות מגוונות ובמצבי נפש שונים. צבעים קודרים ,מונוכרומטיים אור -צל בניגודים חריפים שמעצימים את הדראמה. סגנון אקדמי ,ציור אשלייתי שמעודד תחושה של אמינות ,כמעט תיעודיות ,של ציור המקרה. הרומנטיקה בצרפת -בניגוד לרומנטיקה הגרמנית השואבת את השראתה מהנוף ,הרומנטיקה הצרפתית מרבה לעסוק בדרמות אנושיות ובנפש האדם .הנשגב נמצא במעמקי הנפש האנושית ויש להציגו ביצירות אמנות על מנת לרגש את הצופה .למרות הביקורת החברתית ,הציור מתעלה מעל לאירוע הספציפי ,ומסמל את הייאוש האנושי המשתוקק לישועה לנוכח הבהוב מרוחק של תקווה. הדמויות המתוארות על כל זוועותיהן ,מנוגדות לתפיסה הניאו קלאסית. המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ תאודור ג'ריקו פרט תיאודור ג'ריקו, קצין בחיל הקלעים 1812 שמן על בד 287 X 190 ,ס"מ המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ תאודור ג'ריקו מה ההבדל בין יצירתו של דויד לבין זו של ג'ריקו? דויד ,נפוליון חוצה את האלפים1801 , תיאודור ג'ריקו ,קצין בחיל הקלעים1812 , המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ דלקרואה דלקרואה ,מות סרדנפלוס ,1827 ,שמן על בד 496*392 ,ס"מ המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ דלקרואה פרט: דרמה אנושית ,כמייצגת מאפיינים של הרומנטיקה בצרפת דלקרואה ,מות סרדנפלוס ,1827 ,שמן על בד (פרט) המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ דלקרואה פרט :המלך האדיש שוכב על מיטתו כאשר משרתיו הורגים את נשותיו ובעלי החיים. המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ דלקרואה דלקרואה ,מות סרדנפלוס הנושא :היסטורי -ספרותי ואורינטליסטי .המלך האשורי סרדנפלוס היה סמל לחיי מותרות ותענוגות חושים .המשורר האנגלי ,ביירון ,כתב על דמותו יצירה ספרותית .בהשראת המחזה ,צייר דלקרואה את הסצנה המתארת את הרגעים לפני מותו של סרדנפלוס .הוא מצווה על אנשי משמרו להרוג את סריסיו, נשותיו ,נעריו ,אפילו את סוסיו וכלביו ,כדי ששום דבר שהסב לו אושר בחייו לא יוסיף להתקיים אחריו. הנושא הוא רומנטי טיפוסי – תיאור אכזרי ,העוסק בפסימיות ובמוות ,בחולשותיו ואכזריותו של האדם באמצעות דמות אקזוטית ,מזרחית ,של שליט מיואש. תיאור הדמויות :עירומות או לבושות בבגדים ותכשיטים אוריינטליסיטים .תנוחותיהם בשיא הדראמה והתנועה .המלך השוכב על גבי המיטה נראה משועמם ואדיש כלפי ההרג והזוועה שמתרחשים סביבו. אור :דרמטי ולא אחיד (מעברים חדים בין אור זוהר לעלטה) .אלכסון בהיר חותך את הקומפוזיציה מהחלק השמאלי העליון ,לעבר החלק הימני התחתון ,השאר נשאר חשוך. קומפוזיציה :דרמטית ,לא מאוזנת ,עמוסה ,קטועה ,דינמית ,מלאה אלכסונים ופיתולים .עומס רב של דמויות וחיות הנחתכות ע"י הפורמט. צבעוניות :רגשית ,מעוררת ,חמה ,דינמית ,באמצעות שימוש באדום ,שחור וצבע גוף בהיר. המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ דלקרואה דלקרואה ,נשות אלז'יר 229*180 1834 ,ס"מ המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ דלקרואה דלקרואה" ,נשות אלג'יר" הנושא:הציור מתאר חלל סגור ,אנטימי המוקף בבדים רכים בו מוצבות שלוש דמויות נשים .ביניהן על הריצפה מונחים אביזרים שונים כנעליים ,נרגילה לקטורת .מאחור חלל חשוך המרמז על יתר התענוגות בבית המרחץ .הציור "נשות אלז'יר" הוצג בסלון 1834והיה הראשון מבין ציורים רבים שנושאם הוא זיכרונות דלקרואה ממסעו בצפון אפריקה .המזרח הקסים את דלקרואה ובמיוחד ההרמונות של הנשים. תיאור הדמויות :הנשים שרועות ברגיעה מוחלטת .שתים משוחחות ביניהן בשקט והשלישית בוהה לעבר הצופה .המשרתת (השחורה) עוזבת את החדר תוך מבט חטוף בודקת שלא שכחה דבר. מהמסע לצפון אפריקה הביא דלקרואה שפע של דימויים אקזוטיים .יחד עם זאת הוא פיתח שם גם פלטה צבעונית וזוהרת יותר. הנחת הצבע :הארוטיקה מוגברת בעזרת הטכניקה של דלקרואה ,היוצרת עירבוב של צבע כך שהדמויות והסובב אותן מתמזגים ברכות .טשטוש קו המתאר נחשב לטכניקה לקויה בזמנו. אור וצל :ניגודים של אור וצל (כהה ובהיר) .הנשים מוארות באור רך של חלון ,ומאחור חשוך. החלל :חלל עמוק ,סגור ואינטימי .מוקף בדים רכים ,אריחים ועיטורים מזרחיים .מאחור חלל חשוך המרמז על חדר תענוגות. המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ דלקרואה איז'אן דלקרואה ,החירות מובילה את העם ב ,1839 ,28.7.1830-שמן על בד260X235 , המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ פרנצ'סקו דה גויה פרנצ'סקו גויה משפחת קרלוס ה4- 1800 שמן על בד המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ פרנצ'סקו דה גויה גויה" ,אתה שאינך מסוגל"( ,קפריצ'וס) ,1797-8תחריט ואקווטינטה (הדפס) המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ פרנצ'סקו דה גויה גויה ,זה גרוע יותר (זוועות המלחמה) ,1812 ,תחריט המאה ה ◄ 19-רומנטיקה◄ פרנצ'סקו דה גויה גויה ,סטורן אוכל את בנו ,1820-3 ,שמן על טיח רקע לצמיחת הזרם: • תוצאות המהפכה התעשייתית -נהירה לעיר ,עבודה זולה במפעלים ,התפתחות מעמד נמוך ועני .כתוצאה מכך נוצר מצב של תסיסה חברתית על רקע מעמדי. • אנשי רוח והוגי דעות מגיבים למצב חברתי קשה זה, לדוגמה ,פרסום המניפסט הקומוניסטי ע"י מארק ואנגלס • המצאת המצלמה ,ושינוי תפיסת העולם הנובע מכך. השקפת עולם: • תגובה למצב החברתי דרך האמנות -ייצוג של מצוקות החברה • אין נסיון לייפות את המציאות ,אלא להראות אותה כפי שהיא. • הנושאים לקוחים מן המציאות ולא מהמתולוגיה ,אלגוריה וכו'. נושאים: מחאה חברתית ושיקוף פני החברה של זמנם: • חייהם ועמלם של האנשים הפשוטים • מעמד האמן בחברה (קורבה) • לעג לשלטון ,לממסד ולבעלי הממון המושחתים ותאבי הבצע (דומיה). המאה ה ◄ 19-ראליזם◄ גוסטב קורבה "רצוני להיות בעמדה בה אוכל לתרגם את הלבוש ,הרעיונות והמראות של תקופתי על פי התרשמותי .להיות לא רק צייר ,אלא גם אדם, בקיצור מטרתי היא ליצור אומנות חיה"( .קורבה) קורבה ,מסתתי האבנים ,1849 ,שמן על בד המאה ה ◄ 19-ראליזם◄ גוסטב קורבה גוסטב קורבה ,הסטודיו של האמן ,1855 ,שמן על בד 361 X 598,ס"מ המאה ה ◄ 19-ראליזם◄ אונורה דומייה דומייה ,הטבח ברחוב טראנסנונן ,1834 ,ליטוגרפיה המאה ה ◄ 19-ראליזם◄ אונורה דומייה אונורה דומייה ,בתערוכה, ,1862צבע מים ,פחם ועיפרון המאה ה ◄ 19-ראליזם◄ אונורה דומייה אונורה דומייה, הכובסת, ,1860שמן על עץ המאה ה ◄ 19-נטורליזם◄ ג'ון קונסטבל ג'ון קונסטבל שדה תבואה 1826 שמן על בד 143 × 122ס"מ פרט המאה ה ◄ 19-נטורליזם◄ פרנסואה מילה פרנסואה מילה ,המלקטות ,1857 ,שמן על בד שאלת בגרות ()2004 אוריינטליזם ים–תיכוני לפניך "האודליסק" של אנגר ,ו"נשות אלג'יר" של דלקרואה. ( 2נק') א .ציין לאיזה זרם שייכת כל אחת מהיצירות. ( 12נק') ב .ציין שני מאפיינים של כל אחד מהזרמים והסבר כיצד הם באים לידי ביטוי בכל אחת מהיצירות. ( 6נק') ד .הסבר את המושג אוריינטליזם והדגם באמצעות תיאור הנשים בכל אחת מהיצירות .בתשובתך התייחס לנושא ,ללבוש ולאביזרים ,לתפאורה ולצבעוניות.
