חללי ריבונות, החריג ומצב החירום

‫תיאוריה וביקורת גיליו
‪ 29‬סתיו ‪2006‬‬
‫חללי ריבונות‪ ,‬החריג ומצב החירו‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫לא
נעלמה ההיסטוריה האימפריאלית?‬
‫יהודה שנהב‬
‫את ספרו של ג'יורגיו אגמב
מצב החירו‪ 2‬רכשתי בעת שהותי בכינוס באנגליה ב"‪ 7‬ליולי ‪;2005‬‬
‫לגמרי במקרה ביו שבו חוותה לונדו
ארבעה פיצוצי טרור בתחבורה הציבורית שלה‪ .‬כשהגעתי‬
‫ללונדו
לאחר יומיי מצאתי שאזור בית המלו
בו עמדתי להתגורר )ליד הכניסה לתחתית בראסל‬
‫סקוור( הוכרז 'שטח סטרילי‪ '.‬כל כניסה ויציאה מ
השטח הצריכה בדיקה במחסו ארעי שהקימה‬
‫המשטרה‪ ,‬כמו ג ליווי צמוד של שוטר מ
המלו
ואליו‪ .‬ההמש* ידוע‪ :‬התמודדות ע מצב החירו'‬
‫למרש‪ ,‬והקמת בתי די
‬
‫תו* טיפול מפלה במוסלמי‪ ,‬מעצרי מנהליי של חשודי בבית הכלא ֶ‪ַ -‬‬
‫מיוחדי לענייני טרור‪ .‬לא חלפו ארבעה חודשי ודמוקרטיה מערבית אחרת‪ ,‬צרפת‪ ,‬הכריזה על 'מצב‬
‫חירו' על מנת לאפשר לריבו
לדכא את המהומות ואת האלימות של המהגרי מצפו
אפריקה‬
‫ואפריקה השחורה )המכוני בלשו
היופומיסטית של הגזענות החדשה באירופה 'יוצאי הגירה'(‬
‫שאיתגרו את מודל האינטגרציה של רפובליקת השוויו
‪ ,‬האחווה והחירות‪.‬‬
‫בספר זה מנתח אגמב
כיצד מה שנתפס כחריג‪" ,‬מצב החרו"‪ ,‬הפ* לפרדיגמת עבודה‬
‫מתמשכת של ממשלי מערביי מאז ההכרזה על ה'צו הפטריוטי' של הממשל בארה"ב לאחר ‪11‬‬
‫לספטמבר‪ 3.‬בחסות 'מצב החרו' חיסלה ארה"ב‪ ,‬מחו‪ 0‬לגבולותיה‪" ,‬טרוריסטי" ללא הלי* משפטי‪.‬‬
‫מאז שנת ‪ 2001‬מחזיקה ארה"ב במחנה חיל הי במפר‪ 0‬גואנטנמו מאות עצירי מנהליי‪ ,‬חלק‬
‫נעצרו בארה"ב וחלק במקומות אחרי בעול )כמו אפגניסט
(‪.‬רבי מ
העצורי טועני כי נשלחו‬
‫למחנה בגלל בילבול בי
שמ לבי
שמות של חשודי אחרי‪ ,‬ללא אפשרות ממשית להוכיח את‬
‫טענת‪ .‬למשל‪ ,‬מגדל תרנגולות מפקיסט
‪ ,‬בש עבדור סעיד רחמ
‪ ,‬נעצר כנראה משו ששמו דומה‬
‫לשמו של מבוקש בש עבדול זהיר רחמ
‪ ,‬שהיה סג
שר חו‪ 0‬של הטליבא
‪ .‬מספר עצירי נעצרו‪ ,‬כמה‬
‫מבי*‪ ,‬כנראה משו שענדו שעוני קאסיו דג ‪ F-91W‬שהיה הדג שענדו על זרוע מבצעי הפיגועי‬
‫במגדלי התאומי‪ 4.‬דוחו"ת של ארגו
אמנסטי מלמדי שפעולות העינויי של העצירי במחנה‬
‫כוללות הטבעה במי קרי‪ ,‬גילוח כפוי של שיער מ
הגו‪ ,2‬שוקי חשמליי‪ ,‬או הגחכה של אמונות‬
‫דתיות‪ 5.‬לאחרונה א‪ 2‬בישר הוושינגטו
פוסט שארה"ב מחזיקה עשרות עצירי מנהליי ברשת של‬
‫בתי כלא סודיי במזרח אירופה המכוני 'חורי שחורי'‪' .‬מצב החירו' מאפשר להפו* את חייה‬
‫של העצירי המנהליי ל'חיי חשופי' בלשונו של אגמב
‪ .‬בהיות חסרי זכויות אזרח‪ ,‬ג לא זכויות‬
‫של אסירי מלחמה‪ ,‬ה חשופי לשרירות לבו של השלטו
‪ .‬ה מעול לא עמדו למשפט‪ ,‬ניהול חייה‬
‫מופרט לקבלני משנה וחברות כוח אד‪ ,‬וגופ מותר לעינויי‪ .‬הממשל האמריקאי טוע
שהחוקה‬
‫האמריקאית אינה חלה על 'המחנה' למרות שבית המשפט העליו
בארה"ב פסק אחרת בשנת ‪.2004‬‬
‫הא זוהי טריטוריה שמתקיימת מחו‪ 0‬לטריטוריה של 'שלטו
החוק'? הא 'מצב החירו' נמצא בתו*‬
‫החוק או מחוצה לו? אילו מקצת השאלות שעליה
מבקש להשיב ג'יורג'יו אגמב
‪ ,‬פילוסו‪ 2‬ב
ימינו‬
‫החי באיטליה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫גרסה מוקדמת וקצרה של מסה זו התפרסמה במוס ספרי‪ ,‬האר‪23.11.05 ,‬‬
‫‪Giorgio Agamben. 2005. State of Exception, Chicago: The University of Chicago Press.‬‬
‫‪ 3‬הארדט ונגרי הולכי עוד יותר רחוק ומגדירי את התמסדות החריג כפרדיגמת על גלובלית כיו כהכלאה בי‬
‫שתי תופעות שונות‪ .‬החריג במחשבה הגרמנית על המשפט כפי שהיא באה לידי ביטוי אצל קרל שמיט )ראו בהמש‪($‬‬
‫ותפיסת חריגותה של ארה"ב בהיסטוריה של עצמה )‪ (American Exceptionalism‬כמו ג במערכת העולמית ) ‪Hardt‬‬
‫‪.(and Negri 2004‬‬
‫‪ 4‬טי גולד‪" 2006 .‬עצירי במחנה גואנטנאמו מוחזקי למרות ראיות לא מוצקות" ניו(יורק טיימס‪ .‬תורג‬
‫בהאר‪ 7.3.06 ,‬עמ' א‪.7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪Tony Judt "The New world order" New York Review of Books, July 14, 2005: 17.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫בישראל שורר מצב חירו מתמיד‪ .‬המדינה ירשה את תקנות ההגנה לשעת חירו של המנדט‬
‫הבריטי‪ 6‬ובחסות המשיכה את המצב האנומלי של "השעית שלטו
החוק במסגרת החוק"‪ .‬תקנות שעת‬
‫החירו אפשרו את הממשל הצבאי על הפלסטיני אזרחי ישראל‪ ,‬ומאפשרי את השליטה הביטחונית‬
‫עליה כיו‪ .‬מתוק‪ 2‬תקנות שעת חירו נחקקו חוקי כמו 'חוק סמכויות חירו'‪' ,‬חוק סמכויות חיפוש‬
‫בשעת חירו'‪' ,‬חוק הסדר תפיסת מקרקעי
'‪' ,‬פקודת מניעת טרור'‪ ,‬או ה'חוק למניעת הסתננות'; חלק‬
‫חוקי עצמאיי‪ ,‬חלק מופעלי רק מתוק‪' 2‬מצב החירו'‪ .‬רק לאחרונה נודע שישראל מחזיקה‬
‫במעצר ללא משפט וללא הסבר פליטי ניצולי מרצח הע בדארפור‪ .‬הסודאני מוחזקי במעצר‬
‫מתוק‪ 2‬חוק חירו שנחקק לפני ‪ 52‬שני כחלק ממאבקה של ישראל במסתנני‪ 7.‬תקנות שעת חירו‬
‫מאפשרי למדינת ישראל מרחב תמרו
גדול ג בניהול הכיבוש הקולוניאלי‪ .‬החישופי‪ ,‬כ* בז'רגו
‬
‫הצבאי שאומ‪ 0‬על ידי עדת אומרי האמ
בתקשורת‪ ,‬אינ רק גילוחי של מטעי ובתי של פלסטיני‬
‫חפי מפשע‪ .‬ה ג ביטוי להפיכת חייה של נתיני חסרי זכויות להפקר‪ :‬לשרירות ליבו של הריבו
‬
‫ושל מיליציות מתנחלי הקובעי כללי משחק משלה‪ .‬צרי* לזכור מה השיטה הזו מאפשרת‪ :‬די
‬
‫אחד )חיי( עבור רוב אזרחי המדינה ודי
אחר )מוות‪ ,‬איו במוות‪ ,‬איו בגירוש( לנתיניה שחייה‬
‫הפכו ל'חשופי'‪ 8.‬עד היו לא התקיי בישראל דיו
מוסרי בשיטות החיסולי הממוקדי שנעשו‬
‫בחסות 'מצב החירו'‪ .‬רוב האינטלקטואלי בישראל גינו את אלימות הנגד הפלסטינית אבל קיבלו את‬
‫אלימות המדינה כרע הכרחי‪.‬‬
‫ספרו של אגמב
‪ ,‬שמתכתב בעיקר ע קרל שמיט‪ ,‬מישל פוקו וחנה ארנדט‪ ,‬מאפשר לנו‬
‫התחלה של דיו
מוסרי באלימות של המדינה ובאלימות הנגד במצב "החריג" ובתנאי של 'מצב‬
‫חירו'‪ .‬לש כ* אני מבקש להתחיל במקו קצת מפתיע‪ .‬בפרנ‪ 0‬פאנו
הפסיכאטר השחור יליד‬
‫מרטיניק‪ .‬ברצוני להראות )א( ש'אלימות מהפכנית' מציבה מראה רפלקסיבית אל מול 'החריגי'‬
‫שמייצר הריבו
‪ .‬אטע
שהקריאה והפרשנות של פאנו
בישראל הינה )לא"במקרה( סלקטיבית ומחמיצה‬
‫את הדיו
שלו באלימות ובמוסריותה בתנאי של כיבוש קולוניאלי‪ .‬ג אגמב
מחמי‪ 0‬את ההקשר‬
‫הקולוניאלי ואת האלימות המהפכנית המתפתחת נגד השלטו
הקולוניאלי ונגד "החריגויות" שהוא‬
‫מייצר‪) ;.‬ב( כי החריג )ו'מצב החירו' כמקרה פרטי שלו( הפ* להיות פרדיגמה שלטונית של 'חברות‬
‫‪ 6‬כשתוקנו תקנות ההגנה על ידי המנדט הבריטי ב(‪ 1945‬התכנס כינוס חירו‪ ,‬על מנת להביע מחאה‪ ,‬של‬
‫פרקליטי יהודי בתל(אביב‪ .‬כדאי להזכר בכמה מ התגובות שלא נשמעות היו בישראל‪" .‬אי דומה ]לזה[ בכל‬
‫אר נאורה‪ ,‬א בגרמניה הנאצית לא היו חוקי כאלה‪ "...‬אמר יעקב שפירא )שהיה לאחר מכ יוע משפטי‬
‫לממשלה(‪ .‬תקנות אלה "ה הרס יסודות המשפט באר" הוסי‪" .‬יש כא הפרה של מושגי אלמנטרי של חוק‪ ,‬צדק‬
‫ומשפט ‪ ...‬שרירות זו‪ ,‬ג א היא מאושרת ע"י מוסד מחוקק‪ ,‬היא אנרכיה‪ "...‬אמר ד"ר מ‪ .‬דונקלבלו )לימי שופט‬
‫בית המשפט העליו(‪ .‬הא יש בטחו "שלא יאסר אזרח לכל ימי חייו ללא כל די‪ "...‬שאל דב יוס בתדהמה? "אי‬
‫לדרוש מהאזרח שיכבד חוק המעמיד אותו מחו לכל חוק" השלי )ג'רייס ‪.(14(15 :1966‬‬
‫‪ 7‬רותי סיני‪" .2006 .‬ניצולי מרצח(הע בדארפור – במעצר מינהלי בכלא מעשיהו" האר‪ 17.4.06 ,‬עמ' ‪5‬א‪.‬‬
‫‪ 8‬תקנות שעת חירו מופעלות ג בזירות אחרות‪ ,‬לא רק בזירה המכונה "בטחונית"‪.‬‬
‫למשל‪' ,‬חוק ההסדרי' הלא דמוקרטי נחקק בשנת ‪ 1985‬כחלק מ'תכנית החירו' לייצב את המשק‪ ,‬והוא‬
‫מבוסס על חקיקת חירו‪ .‬הוא מקפיא חוקי לגיטימיי )בעיקר חוקי בעלי השלכות כלכליות וחברתיות( במקפאו‬
‫שלטוני לזמ בלתי קצוב‪ ,‬ומאפשר חוקי חדשי בהליכי מזורזי אשר לא עוברי את תהליכי השימוע‪ ,‬התשאול‬
‫והדיוני הפרלמנטרי הרוטיניי‪ .‬חוקי אלה אינ מחייבי כלל חקיקת חירו ומשמשי כלי שלטוני של הרשות‬
‫המבצעת‪ .‬בעשרי שנות קיומו גדל היק הקיבול של החוק בצורה מפלצתית‪ .‬החוק הראשו
השתרע על פני ‪ 15‬עמודי‬
‫והכיל ‪ 103‬סעיפי וסיעיפי משנה‪ .‬בשנת ‪ 1997‬הוא השתרע על פני שלושי עמודי והכיל ‪ 386‬סעיפי וסעיפי משנה; בשנת ‪2003‬‬
‫הוא השתרע על פני ‪ 70‬עמודי וכלל ‪ 576‬סעיפי וסעיפי משנה‪ .‬בשנת ‪ 2004‬הוא השתרע על פני ‪ 82‬עמודי וכלל ‪ 1037‬סעיפי‬
‫וסעיפי משנה )מתו* עתירה של האגודה לזכויות האזרח בג"צ ‪ .(3106/04‬באופ היפוטתי נית להכניס את כל חוקי המדינה‬
‫לחוק ההסדרי וליצור דיקטטורה שלטונית העוקפת את שלטו החוק‪" .‬חוק ההסדרי" הופ‪ $‬לחור השחור של‬
‫שלטו החוק‪ ,‬חריג הנמצא בה בעת ג בתו‪ $‬החוק וג מחוצה לו‪ .‬א נאמ את מסגרת הניתוח השמיטיאנית ג‬
‫למקרה זה נוכל לומר שחוק ההסדרי‪ ,‬שמקד במציאות ההיסטורית של ישראל בעשרי השני האחרונות‬
‫אידיאולוגיה ניאוליברלית‪ ,‬הוא כלי שלטוני המאפשר להשתמש במצב החירו על מנת להבחי בי 'ידיד' ו'אויב' לא‬
‫רק בזירה הבטחונית אלא ג בזירה החברתית‪ .‬שכ אני רואה באידיאולוגיה הניאוליברלית‪ ,‬כפי שמציע ג דיוויד‬
‫הרווי א כי לא בניסוח זה ‪ ,‬כלי שלטוני המשמש ג מלחמת מעמדות‪ :‬חיזוק החזקי והחלשת המוחלשי בש‬
‫הצור‪ $‬הכלכלי ובחסות חלקי מ התיאוריה הכלכלית‪.‬הניאו(קלאסית‬
‫‪David Harvey. 2005. A Brief History of Neoliberalism. Oxford: Oxford University Press.‬‬
‫האידיאולוגיה הניאוליברלית מקיימת זיקה מורכבת ודיאלקטית באשר ליחסי המעמדיי בישראל‪ .‬כפי‬
‫שהציע גוטויי )דני גוטויי‪ .2004 .‬הערות על היסודות המעמדיי של הכיבוש‪ .‬תיאוריה וביקורת‪ ,(24 ,‬הגדלת אי‬
‫השויו‪ ,‬בחסות הניאוליברליז‪ ,‬עודד הגירה של חלשי אל שטחי הכיבוש ש נתכוננה מדינת רווחה אלטרנטיבית‬
‫שהיא תמונת מראה של העדרה בתחומי ישראל‪ .‬הטבות מדינת הרווחה בשטחי )תעסוקה‪ ,‬דיור‪ ,‬בריאות וחינו‪($‬‬
‫מאפשרי את גיוס המעמדות המוחלשי לפרויקט הקולוניאלי כפי שעשה 'האימפריאליז' החברתי באירופה בסו‬
‫המאה ה(‪ ..19‬ראו‪:‬‬
‫‪Bernard Semmel. 1968. Imperialism and Social Reform. New York: Doubleday & Company Inc.‬‬
‫חשיבות מסתו של גדי אגלזי )בגיליו זה( אינה רק בהיבט הפוליטי החשוב שהיא מתארת‪ .‬אלגזי משרטט‬
‫מטריצה מורכבת של מפעל הכיבוש אשר אינה מוכפפת לאבחנה בי 'המדיני' ו'הכלכלי' ובכ‪ $‬מרחיב את גבולות‬
‫התיאוריה הפוליטית‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫דמוקרטיות' עוד בעיד
האימפריאלי ולא רק בעקבות פיצו‪ 0‬מגדלי התאומי או פעולות הטרור בלונדו
‬
‫וספרד‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫עור שחור מסיכות לבנות ) ‪ (Peau noire, masques blancs1952‬של פרנ‪ 0‬פאנו
הוא ספר‬
‫שאוהבי לאהוב‪ .‬ספר ביכורי של אינטלקטואל ואקטיביסט מיוסר‪ ,‬חוצה גבולות כרוני‪ ,‬אש‪ 2‬של‬
‫פיצולי‪ .‬פאנו
עזב את מרטיניק‪ ,‬למעשה ברח מ
הקולוניה שבאיי הודו המערבית לבלי שוב אליה‬
‫עוד‪ .‬בפריס גילה שאי
הוא יכול להימלט מזהותו השחורה וברח דרומה לעיר ליו
‪ .‬אחר כ* הצטר‪2‬‬
‫לכוחות הכיבוש הצרפתי‪ ,‬התפטר וערק למחתרת האלג'ירית‪ ,‬ולבסו‪ 2‬נאל‪ 0‬לעזוב לתוניס‪ .‬פאנו
הוא‬
‫שחור שרצה להיות לב
; שחור שרצה להיות לב
ואינו יכול להיות עוד שחור; שחור שאינו רוצה כבר‬
‫להיות לב
אבל אינו יכול עוד להיות לא שחור ולא לב
‪ .‬פאנו
משוטט בתו* הנוירוזה הזו ומונע על‬
‫ידה‪ .‬אילו ה הפיצול‪ ,‬המשיכה והדחיה בי
הכובש והנכבש המתגלמי בזהותו של כל סובייקט‬
‫קולוניאלי ובאי לידי ביטוי אסרטיבי ורהוט בעור שחור מסיכות לבנות‪.‬‬
‫אול כמו הרבה הוגי מורכבי לפניו )למשל‪ :‬מקיאוולי‪ ,‬אד סמית‪ ,‬או רוסו( פאנו
הוא‬
‫איש של שני ספרי גדולי‪ ,‬לא אחד‪ .‬בערוב ימיו בשנת ‪ ,1961‬עת גסס מלוקמיה בגיל ‪ ,36‬הכי
לדפוס‬
‫ספר נוס‪ 2‬בש ‪ 9Les damnes de la terre‬ואשר אותו פחות אוהבי לאהוב בישראל‪ .‬בעור שחור‬
‫מסיכות לבנות מתמודד פאנו
ע כשלו
כור ההיתו* הצרפתי‪ ,‬עדיי
מתו* שאיפה כמוסה להיטמע בו‪.‬‬
‫המקוללי עלי אדמות‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הוא ספר שנולד מתו* לב המאפליה של אלג'יר ובו מסביר פאנו
‬
‫מדוע האלימות היא שלב הכרחי בתהלי* הדה"קולוניזציה‪ .‬פאנו
'הפוסטקולוניאלי'‪ ,‬אשר עסק‬
‫בפוליטיקת הזהויות‪ ,‬בגזענות ובמיניות מפנה את מקומו לפאנו
האנטי"קולוניאלי‪ 10.‬בהיותו רופא‬
‫בצבא הצרפתי היה עד לכוחות צרפתיי הנכנסי לבית החולי ומוציאי ממנו פצועי אלג'ירי מבלי‬
‫שקיבלו טיפול הול‪ .‬הוא חזה במו עיניו ברופאי שסירבו לטפל בלוחמי אלג'ירי פצועי וא‪ 2‬היו‬
‫שותפי לעינויי של מורדי‪ .‬הוא היה עד למדיניות ברוטלית של חיסולי ללא משפט ולכ*‬
‫ש'הדמוקרטיה המערבית' משעה את שלטו
החוק למע
תחזוקת הכיבוש וזוועותיו‪ .‬מקוללי עלי‬
‫אדמות הוא טקסט של מי שחצה את הקוי הממלי‪ 0‬לקוראיו להשתמש בכלי של האדו
עצמו‪ .‬לא רק‬
‫האקזיסטנציאליז של סרטר )שכתב הקדמה לספר‪ ,‬בתיווכו של קלוד לנצמ
‪ ,‬וכינה אותו "המניפסט‬
‫של העול השלישי"(‪ ,‬לא רק מרסל דושו
והסוריאליז של אנדרה ברטו
‪ ,‬הדיאלקטיקה של הגל‪,‬‬
‫הפנומנולוגיה או המרקסיז‪ .‬תרבות המערב מכילה לא רק את אלה‪ ,‬אלא ג את האלימות‪ .‬במקוללי‬
‫עלי אדמות‪ ,‬מציג פאנו
את הכובש והנכבש בשני צידי מתרס ללא כל מרחב של דיפלומטיה ביניה‪:‬‬
‫"הקולוניאליז אינו מכונת חשיבה ולא גו‪ 2‬הניח
בהיגיו
‪ .‬הוא אינו אלא אלימות טהורה ואי
להכניעו‬
‫אלא באמצעות אלימות גדולה עוד יותר" )עמ' ‪ .(66‬לאלימות יש תפקיד פוליטי של איחוד השורות‬
‫וקידו השחרור מ
הכיבוש‪ ,‬אבל יש לה ג תפקיד מטהר‪" :‬היא עוזרת ]ליליד[ להפטר מתסבי*‬
‫הנחיתות שלו‪ ,‬מגישתו החולמנית או הנואשת‪ .‬היא הופכת אותו לאד ללא"חת‪ ,‬משיבה לו את כבודו‬
‫העצמי" )עמ' ‪.(95‬‬
‫חנה ארנדט גינתה את הטקסט הזה של פאנו
וטענה שהזי
את האלימות השחורה בארצות הברית‬
‫בשנות הששי‪ .‬מקוללי עלי אדמות שהפ* לאחד המסמכי הביקורתיי ביותר כנגד האימפריאליז‬
‫האירופי‪ ,‬תורג לעשרי וחמש שפות‪ ,‬ונמכר ביותר ממיליו
עותקי באנגלית בלבד‪ .‬בעוד שפאנו
‬
‫"התרבותי" של פוליטיקת הזהויות הפוסטקולוניאלית )עור שחור מסיכות לבנות( מככב בישראל‪ ,‬פאנו
‬
‫האנטי"קולוניאלי נעדר באופ
חשוד מ
הדיו
‪ .‬מרתקת היא העובדה שבמזרח התיכו
הערבי אנו‬
‫מוצאי תמונת מראה הפוכה‪ .‬עור שחור מסיכות לבנות לא תורג מעול לערבית‪ 11‬בעוד שמקוללי‬
‫עלי אדמות זכה למספר רב של מהדורות וא‪ 2‬השפיע על ידי מייסדי תנועת הפתח – כפי שמעיד על כ*‬
‫‪12‬‬
‫למשל סלאח חלא‪ 2‬באוטוביוגרפיה שלו"" בשנות הששי‪.‬‬
‫‪ 9‬התפרס לאחרונה )‪(2006‬בהוצאת בבל תחת הכותרת מקוללי עלי אדמות‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫דייויד מאסי מצביע על התנועה ההפוכה של פאנו מהיותו 'פוסטקולוניאלי' שמתעל משאלות של אלימות‬
‫לבי פאנו האנטי(קולוניאלי הזוע והאפוקליפטי‪Macey David. 2000. Franz Fanon: A Life. London: .‬‬
‫‪ .Granta Books‬בהכללה גסה נית לומר שהפרדיגמה הפוסטקולוניאלית ע פוליטיקת הזהויות במרכזה מזינה את‬
‫המאבק המזרחי(אשכנזי בישראל ‪ ,‬והפרדיגמה האנטי(קולוניאלית מזינה את המאבק הפלסטיני בכיבוש‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪Irene Gendzier. 1973. Franz Fanon: A Critical Study. P. 262.‬‬
‫טענה זו שנטענה על ידי גנדזיר ב(‪ 1973‬תקפה עד היו )תודה למנר חס שסייעה לי בבדיקה זו(‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪Sharif Hamadeh. 2003. Approaching Palestinian Liberation with the Theory of Franz Fanon.‬‬
‫‪Unpublished thesis, Mansfield College, Oxford University.‬‬
‫‪3‬‬
‫במקוללי עלי אדמות מייצר פאנו
את נקודת המבט של הנכבש‪ .‬הריבו
הקולוניאלי הכריז על‬
‫'מצב חירו' והציב את עצמו מחו‪ 0‬לשלטו
החוק‪ .‬האלימות האנטי"קולוניאלית היא תמונת המראה‬
‫של פעולת הריבו
‪" :‬האלימות של השלטו
הקולוניאלי ואלימות הנגד של היליד מאזנות אחת את‬
‫יריבתה תו* הדדיות מתמדת"‪ .‬א הריבו
ויתר על שלטו
החוק בקולוניה והפ* את 'החריג' לפרדיגמה‬
‫קבועה – את היוצא מ
הכלל לכלל "" אי
עוד טע לציית לשלטו
החוק‪ .‬הדיו
של פאנו
באלימות‬
‫שנכתב לאור הכיבוש הצרפתי באלג'יר מאפשר לנו לאתר חוליה חסרה בדיו
האירופי העכשווי על‬
‫מצב החירו‪ .‬אירונית‪ ,‬ומלמדת‪ ,‬היא העובדה שמצב החירו שהוכרז בסתיו ‪ 2005‬בצרפת אל מול‬
‫ההתקוממות של דור הבני מצפו
אפריקה‪ ,‬חוקק במקור בשנת ‪ 1955‬כדי להתמודד ע אלימות דור‬
‫ההורי באלג'יר‪ .‬היא משרטטת תואי ברור הקושר בי
שתי התופעות‪ ,‬המצביעות על עיוורונו‬
‫ההיסטורי של אגמב
‪ ,‬ומיד אחזור לכ*‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫בשנת ‪ 1921‬פרס וולטר בנימי
טקסט קריפטי למדי בש "ביקורת האלימות"‪ ,‬שבו הוא ד
‬
‫בדיאלקטיקה שבי
האלימות שבבסיס החוק )אלימות מכוננת( והאלימות שבאמצעותה משמרת‬
‫ומאשררת המדינה את שלטו
החוק )אלימות מאשררת(‪ .‬מה שהחוק אינו יכול להכיל‪ ,‬מסביר בנימי
‪,‬‬
‫הוא קיומה של אלימות מחוצה לו‪ .‬אלימות כזו "" שבנימי
מכנה 'אלימות טהורה' או 'אלימות‬
‫מהפכנית' "" משבשת את האיזו
בי
שני סוגי האלימות המופעלי במסגרת שלטו
החוק‪ .‬האלימות‬
‫שמחו‪ 0‬לשלטו
החוק‪ ,‬אצל בנימי
וג אצל פאנו
‪ ,‬היא אלימות בעלת היגיו
כמעט תיאולוגי‪.‬‬
‫כשקרל שמיט מפרס את תיאולוגיה פוליטית בשנת ‪ 131922‬הוא מתכתב ע בנימי
‪ ,‬ולהיפ*‪.‬‬
‫תיאולוגיה פוליטית עוסק בשאלה קלאסית במחשבה המדינית‪ :‬מהי ריבונות‪ .‬שמיט‪ ,‬מבקר חרי‪2‬‬
‫)מימי
( של הליברליז הווימרי )שנתפס על ידו כיהודי(‪ ,‬יהפו* לימי אידיאולוג של הנאציז‪ .‬הוא‬
‫מבקר את העובדה שהמחשבה הפוליטית הליברלית ייתרה את הריבו
באמצעות שלטו
החוק‪ .‬שמיט‬
‫מדגי את טענתו באמצעות הפילוסופיה הדאיסטית שבה החזיקו מדעני פרוטסטנטי בני המאה ה"‬
‫‪ .17‬אלו גרסו שחוקי הטבע מתקיימי מתוק‪ 2‬הבריאה האלוהית )למשל ניוטו
בפרינקיפיה‬
‫מתימטיקה( ואי
ה זקוקי לקיומה של התגלות אלוהית ביו יו‪ .‬אול אלוהי לא נעל‪ .‬הוא נותר‬
‫ברקע ויש בכוחו לבצע נס‪ ,‬דר* התערבות בחוקי הטבע‪ ,‬בכל רגע נתו
‪.‬‬
‫הפילוסופיה הפוליטית עברה תהלי* שונה מזה של פילוסופית המדע‪ .‬אמנ שיח הזכויות‬
‫ושלטו
החוק הליברלי ייתרו את הריבו
כמו במדע‪ .‬אלא שלא כמו במדע‪ ,‬בפוליטיקה אי
נקודת‬
‫התערבות לריבו
שבאמצעותה הוא יכול לבצע את המקבילה לנס‪ .‬עובדה זו מתמיהה שכ
הפילוסופיה‬
‫הפוליטית רוויה במושגי תיאולוגי מחולני‪ .‬מדוע זקוקה הפוליטיקה לנס הזה? לימי יסביר לנו‬
‫שמיט ש'הפוליטי' הוא היכולת להבחי
בי
'ידיד' ו'אויב'‪ .‬שלטו
החוק הליברלי אינו מסוגל להלח‬
‫‪14‬‬
‫באויבי החברה‪.‬‬
‫אול בעוד שבנימי
מגדיר אלימות "טהורה" כנמצאת מחו‪ 0‬לשלטו
החוק‪ ,‬שמיט מנכס ג‬
‫את המצב הזה אל תו* שטח השיפוט הריבוני‪ .‬דווקא המושג של 'אלימות טהורה' – כלומר אלימות‬
‫שהיא מחו‪ 0‬לחוק – מנוכסת לטובת הריבו
על ידי הכרזה על 'מצב החירו'‪ .‬הפרדוקס הזה אפשרי‬
‫משו שלפי ההגדרה השמיטיאנית הריבונות אינה מוגדרת על ידי שלטו
החוק‪ ,‬אלא על ידי היכולת‬
‫להכריז על מצב חירו‪ .‬ביו שאחרי שריפת הרייכסטאג‪ ,‬הוציא היטלר צו "להגנה על הע והמדינה"‬
‫)‪ 28‬לפברואר ‪ (1933‬ובכ* השעה את החוקה הויימרית לזמ
בלתי מוגבל )שבפועל נמש* ‪ 12‬עשר‬
‫שני(‪ .‬הריבו
מממש את ריבונותו )ההתגלות והנס בתיאולוגיה( תו* שהוא נמצא בו בזמ
בתו*‬
‫ומחו‪ 0‬לשלטו
החוק‪ .‬כא
יענה לו בנימי
ויאמר‪ ,‬שא הפוליטי עבור הריבו
הוא "היכולת להכריז על‬
‫מצב החירו‪ ,‬הפוליטי עבור המדוכא הוא היכולת להפעיל 'אלימות טהורה'‪ .‬בתיזה השמינית על מושג‬
‫ההיסטוריה כותב בנימי
מספר חודשי לפני התאבדותו‪" :‬מסורת הנדכאי מלמדת אותנו‪ ,‬ש'מצב‬
‫החירו' שבו אנו חיי הוא הכלל‪ .‬עלינו למצוא מושג תוא של ההיסטוריה‪ .‬אז תעמוד לנגד עיננו‬
‫המשימה של יצירת מצב החרו האמיתי; וכ* ישתפר מעמדנו במאבק נגד הפאשיז"‪.15‬‬
‫פרנ‪ 0‬פאנו
אולי קרא את ג'ורג' סורל אבל קרוב לודאי שלא קרא את בנימי
‪ .‬ע זאת הדיו
‬
‫שלו באלימות מתכתב ע מה שבנימי
כינה 'אלימות מהפכנית'‪ ,‬או 'אלימות טהורה‪ '.‬כמו שמבהיר‬
‫‪ 13‬קרל שמיט‪ .1922/2005 .‬תיאולוגיה פוליטית‪ .‬תל(אביב‪ :‬רסלינג‪.‬‬
‫‪ 14‬תלמידיו של שמיט‪ ,‬פרנ ניומ ואוטו קירשהיימר‪ ,‬יבקרו את הליברליז ושלטו החוק משמאל‪ .‬שלטו‬
‫החוק‪ ,‬יטענו‪ ,‬אינו מושל כל עוד אינו מאתגר את הקפיטליז‪ .‬ה ביקרו במיוחד את כוח המוגש של המונופולי‬
‫הגדולי שהשתלטו על הספירה הפוליטית‪ .‬האבחנה בי 'ידיד' ו'אויב' מתארגנת אצל בזירה המעמדית 'הפנימית'‪.‬‬
‫למשל‪Franz Neuman. 1930/1987. Social Democracy and the Rule of Law. Keith Tribe (ed.). London: :‬‬
‫‪Allen & Unwin.‬‬
‫‪ 15‬ולטר בנימי‪ .1996 .‬מבחר כתבי‪ .‬כר‪ $‬ב'‪ :‬הרהורי‪ .‬תל(אביב‪ :‬הוצאת הקיבו המאוחד‪ .‬עמ' ‪.313‬‬
‫‪4‬‬
‫ז'א
פול סרטר "א מרחיקי את הפטפוט הפשיסטי של סורל‪ ,‬מגלי שפאנו
הוא הראשו
מאז אנגלס‬
‫שמפנה את הזרקורי אל 'מיילדת ההיסטוריה'‪ ,‬האלימות )עמ' ‪ .(25‬עיו
במניפסט הפאנוני מזכיר לנו‬
‫ש'מצב החירו'‪ ,‬האלימות והטרור אינ רק תגובה אינסטינקטיבית לנפילת מגדלי התאומי‪ ,‬או לטרור‬
‫מעזה‪ .‬אילו תופעות שאיפיינו את הכיבושי הקולוניאלי ויחסי ההיררכיה הבי
גזעית שייצרו‪.‬‬
‫העובדה שמצב החירו מופעל על פי קוי מתאר ממוגזעי מוכרת היטב לנתיני הכיבוש האימפריאלי‬
‫שחייה הפכו זה מכבר ל'חשופי'‪ 16.‬עוד מבהיר לנו העיו
במניפסט הפאנוני כי האבחנה בי
אלימות‬
‫לגיטימית ואלימות בלתי לגיטימית שעמדו בבסיס כינו
המדינה המודרנית באירופה מיטשטשת בתו*‬
‫ההקשר הקלוניאלי‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫אגמב
אשר כמה מספריו )כמו ‪ Means without Ends ,The Open , Homo Sacer‬או‬
‫‪ (Remnants of Auschwitz‬זוכי היו לתהודה עצומה באירופה ובצפו
אמריקה מתמק במרחב‬
‫התיאורטי שמשרטטי בנימי
ושמיט‪ .‬הוא מנסה להסביר באופ
שיטתי כיצד ומתי יכולי חיי‬
‫במדינת חוק להפו* ל'חיי חשופי'‪ .‬בשנת ‪ 2003‬עורר סערה כשביטל ביקור לצור* הוראה בארה"ב‬
‫משו שהתנגד להחלטת הממשל להפו* את טביעת האצבעות בנמלי הכניסה למצב נורמלי‪ .‬הוא הזכיר‬
‫שג באושוי‪ 0‬הפ* מה שהוא הגדיר כ"קעקוע ביו פוליטי" לנורמלי‪ .‬הניו" יורק טיימס האשי אותו‬
‫שלא בצדק בהשוואה פשטנית בי
ארה"ב לגרמניה הנאצית‪ .‬נראה שהניו"יורק טיימס עצמו חטא‬
‫בהשוואה פשטנית בניסיו
להבי
את מה שאגמב
טע
‪.‬‬
‫מצב החירו הוא ספרו
אניגמטי‪ .‬רוב הטענות המוצגות בו מבוססות על עבודותיו הקודמות‬
‫במיוחד הומו"סאקר )האד הקדוש(‪ .‬המסורת התיאורטית עליה בונה אגמב
היא לא רק בנימי
ושמיט‬
‫אלא ג ארנדט ופוקו‪ .‬א פוקו מעתיק אותנו אל 'ניהול החיי'‪ ,‬אגמב
מחזיר אותנו אל 'ניהול המוות'‪.‬‬
‫א פוקו ביקר את מודל הכוח המסורתי אשר נשע
על החוק והסיט אותו אל מנגנוני הכוח‬
‫הדיסציפלינרי‪ ,‬אגמב
מחזיר אותנו אל החוק‪ .‬א פוקו נת
לכוח הדיסציפלינרי ולריבונות להפרד‪,‬‬
‫אגמב
מחזיר את המבט אל המפגש ביניה )יוצא דופ
הוא ספרו האחרו
של פוקו שמבוסס על‬
‫‪17‬‬
‫הרצאות שנת
בשנות השבעי בקולג' דה"פרנס חייבי להג
על החברה(‪.‬‬
‫בהומו סאקר מנתח אגמב
מודל של החריג‪ ,‬מודל אד מ
הקודקס הרומי‪ ,‬שזכויותיו‬
‫הפוליטיות הופקעו ממנו וחייו הפכו הפקר‪ .‬אגמב
ג מסביר כיצד ב'מחנה' )יהא זה מחנה הריכוז או‬
‫מחנה המעצר בגואנטנמו( הופכי החיי ל'חשופי'‪ ,‬כלומר דמ של הנתיני מותר‪ .‬זהו מרחב‬
‫שבתוכו מושעה שלטו
החוק בחסות החוק‪ ,‬בו הזמ
הלינארי עומד מלכת ובו ההומו סאקר מתערטל‬
‫מזהותו הפוליטית‪ .‬החריג אינו בהכרח דיקטטורה‪ .‬אגמב
מציג גניאולוגיה חלקית שלו כפרדיגמה‬
‫קבועה של ממשלי דמוקרטיי‪ .‬הוא עוסק בחוק הרומי‪ ,‬בצרפת המהפכנית והמודרנית‪ ,‬ברפובליקה‬
‫הווימרית ובנאציז‪ ,‬בשווי‪ ,0‬איטליה‪ ,‬אנגליה וארצות הברית‪ .‬מה שנעדר אצל אגמב
באופ
בולט הוא‬
‫תולדות 'החריג' בהיסטוריה האימפריאלית‪ .‬אי
זה עוד סוד שבקולוניות ביצעו מדינות אירופה את‬
‫הניסויי הראשוני שלה
ב'מודרניות'‪ :‬ניסויי בפוליטיקה‪ ,‬ניסויי גזעיי‪ ,‬ניסויי משפטיי‪ ,‬ניסויי‬
‫באדמיניסטרציה וניהול‪ ,‬ניסוי בכלי לחימה חדשי‪ .‬שמיט לא התעל מתפקידו של האימפריאליז‬
‫האירופי בתפיסת הריבונות האירופאית‪ ,‬אגמב
שוכח אותו לגמרי‪.18.‬‬
‫אגמב
חב חלק גדול מ
הטיעוני שלו לחנה ארנדט )למשל ב"המצב האנושי" בו היא‬
‫מצביעה על ההבדל בי
חיי ביולוגי ללא ביוגרפיה ובי
חיי פוליטיי שמעניקי משמעות ליחיד;‬
‫כמו ג ב"מקורות הטוטליטריות" בו היא מצביעה על מצב הרעוע של נתיני חסרי אזרחות( "" והוא‬
‫אינו מסתיר זאת‪ .‬אבל אגמב
מחמי‪ 0‬את נקודת המבט הארנדטית על שלטו
'החריג' בקולוניות‪ .‬חנה‬
‫ארנדט מפנה בספרה מקורות הטוטליטריות‪ 19‬את תשומת הלב לפער ההול* ונפער בי
המרכז הפוליטי‬
‫באירופה והיעדי האינסופיי של האימפריאליז )בניגוד לקולוניאליז המוקד( המונע על ידי‬
‫הבורגנות שעברה אמנסיפציה והפכה לסוכ
פוליטי‪ .‬כאשר הניהול האימפריאלי משתחרר משלטו
‬
‫‪ 16‬אי להסיק מכ‪ $‬ש"חיי חשופי" ה רק חיי מחו להגנתו של החוק‪" .‬חיי חשופי" יכולי להתקיי‬
‫ג בחסות החוק‪ ,‬או בה בעת מחו ובתו‪ $‬החוק‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪Michel Foucault. 1997. Society Must be Defended. New York: Picador.‬‬
‫לדיו מרתק בספרו של פוקו‪ :‬אנדרו ניל‪' .2005 .‬לערו את ראשו של המל‪ :$‬ספרו של פוקו חייבי להג על‬
‫החברה ובעיית הריבונות" תיאוריה וביקורת‪.27 ,‬‬
‫‪ 18‬בספרו ‪ The Nomos of the Earth‬שפורס ב(‪ 1950‬מספיד שמיט את הקשר האירופי בי טריטוריה‪ ,‬משפט‬
‫וריבונות שנסדק בשל הכיבושי האימפריאלי ויצירתה של תפיסה פסבדו(חילונית של "אוניברסליז חסר‬
‫טריטוריה"‪ .‬הביקורת של שמיט על אובד הסדר הטריטוריאלי היש מאפשרת לנו להציב מולו צוהר תיאורטי‬
‫והיסטורי דרכו נית לדבר על "מירחוב" תפיסת הריבונות ודיו פוסטקולוניאלי במה שאכנה "חללי ריבונות"‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪Hannah Arendt. 1951. The Origins of Totalitarianism. New York: Harcourt, Brace & World.‬‬
‫‪5‬‬
‫הממשלה המרכזית ומחוקיה‪ ,‬הוא מפר את עיקרו
מדינת הלאו‪ ,‬ומחלי‪ 2‬שלטו
ייצוגי בשלטו
כפוי‬
‫על גזעי נתיני‪ .‬זהו מודל חדש של בירוקרטיה לא ייצוגית המפעילה שלטו
דה פקטו‪ ,‬בעל כללי‬
‫ותקנות המשוחרר משלטו
החוק המקובל במטרופולי
‪ .‬הפער בי
מעמד הלגלי של האזרחי במדינת‬
‫הא‪ ,‬ובי
'הגזעי הנתיני' בקולוניות‪ ,‬שלעול אינ אזרחי מלאי‪ ,‬נמצא ברקע לעליית‬
‫הטוטליטריז‪ 20.‬קשה לדבר על קשר סיבתי אצל ארנדט‪ .‬א* אי
ספק שהיא מצביעה על שלטו
פוליטי‬
‫של ריבונות חלקית שמבוסס על 'חריגי'‪.‬‬
‫קריאה מרחבית בהיסטוריה הקולוניאלית מלמדת על המילכוד שמולו ניצבו האימפריות‬
‫האירופיות הגדולות‪ .‬מצד אחד ביקשו המוסדות האימפריאלי לייצא את שלטו
החוק אל הקולוניות‬
‫)ה
על מנת להג
על נתיניה וה
על מנת להשלי את משימת התירבות האירופית(‪ .‬מצד שני‪ ,‬ביקשו‬
‫המוסדות האימפריאלי להתחמק מסיפוח של שטחי הכיבוש וממימוש של ריבונות מלאה‪ .‬התוצאה‬
‫היא חללי ריבונות‪ :‬ריבונות חלקית המבוססת על חריגי ולא על 'אחדות שאינה ניתנת לחלוקה' כפי‬
‫שהגדיר זאת ז'א
בוד
‪ .‬את החריגי הללו יש לתשאל כפי שמציע תיאולוג פרוטסטנטי המצוטט אל‬
‫שמיט‪:‬‬
‫"א רוצי ללמוד כהלכה את הכללי‪ ,‬צרי* לחפש את היוצא מ
הכלל האמיתי‪ .‬הוא מסביר בבהירות‬
‫גדולה בהרבה מאשר הכללי עצמו‪ ...‬כי על הכללי לא חושבי אפילו מתו* תשוקה‪ ,‬אלא רק בשטחיות‬
‫עצלה‪ .‬היוצא מ
הכלל‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬חושב על הכללי בתשוקה מלאת אנרגיה" )שמיט ‪.(35 :2005‬‬
‫ג פוקו בספרו חייבי להג
על החברה וג אגמב
במצב החירו‪ ,‬מציעי ברוח זו לפרק את מושג‬
‫הריבונות למרכיביו ההיסטוריי‪ .‬את הפרויקט הזה מנסח ברהיטות רבה עדי אופיר‪:‬‬
‫"אפשר לתאר את הריבונות כמעי
נקודה ארכימדית האמורה לחל‪ 0‬את המחשבה המשפטית של‬
‫הפוליטי ואת המחשבה הפוליטית של המשפט ממעגל הקסמי שלה
‪ .‬הריבונות היא בעת ובעונה אחת‬
‫הסמכות לקבוע בכל רגע מחדש את החוק של השלטו
‪ ,‬ולהשליט – ברציפות – את החוק מטע‬
‫‪21‬‬
‫השלטו
"‬
‫ע זאת‪ ,‬אופיר מציע לנו ללכת צעד אחד הלאה ולהבחי
בי
'ריבונות' ל'הכרעה ריבונית'‪:‬‬
‫"ראוי להקפיד על הבחנה )שאגמב
מבליע( בי
המושג 'ריבונות' להכרעה הריבונית כמציאות שלטונית‬
‫קונקרטית‪ .‬בשו אופ
אי
להעתיק את האפיו
האחדותי‪ ,‬הלכיד‪ ,‬של המושג 'ריבונות' אל השלטו
‬
‫עצמו‪ .‬בכל משטר‪ ,‬ג בצורות הנוראות ביותר של הטוטליטיריות‪ ,‬השלטו
הריבוני מקיי משא ומת
‬
‫על ההוצאה מ
הכלל" )עמ' ‪.(377‬‬
‫חללי הריבונות בקולוניות – כמו ג המאבקי המתמשכי בי
הדרישות של משרד המושבות‪ ,‬משרד‬
‫‪22‬‬
‫המשפטי‪ ,‬משרד החו‪ 0‬והנציב העליו
במקו – ייצרו 'הכרעות ריבוניות' שהתבססו על חריגי‪.‬‬
‫הבירוקרטי הקולוניאלי "" לורד קרומר הנציב העליו
הבריטי במצריי‪ ,‬הלורד קרוזו
בהודו‪ ,‬לורד‬
‫סמית בדרו אפריקה‪ ,‬הלורד סומרסט בכ‪ 2‬התקווה ועוד הרבה אחרי"" ייצרו מודלי אנומליי של‬
‫חריגי בה הריבונות אינה נקבעת על ידי שלטו
החוק אלא על ידי הכלה של מה שהוא מחו‪ 0‬לשלטו
‬
‫החוק כבעל זיקה לשלטו
החוק‪ .‬מערכת של טלאי משפטיי והסדרי אד"הוק‪ :‬תחומי שיפוט‬
‫אקסטריטוריאלי‪ ,‬צווי אדמיניסטרטיביי‪ ,‬סיפוחי חלקיי‪ ,‬הפעלה של 'מצב לחימה'‪ ,‬או שימוש‬
‫‪ 20‬חנה ארנדט מדברת על פער פוליטי במוב של זכויות אד‪ .‬אול כא שוב המקו להדגיש את הפער הפוליטי‬
‫במובנו הכלכלי(חברתי כפי שטענתי בהערת שוליי מספר ‪ .5‬האימפריאליז הקלאסי ראה בפער המעמדי באירופה‬
‫סכנה לפרויקט הכיבוש והתארג בשתי גרסאות שונות‪ .‬האחחת‪ ,‬שהאימפריאליז יפגע מ הפער המעמדי ולכ יש‬
‫לייצר סולידריות מעמדית‪ ,‬השני שהאימפריאליז יטיב ע הפער המעמדי ולכ יש לתמו‪ $‬בו‪ .‬ההוגי שהצביעו על –‬
‫או הזהירו מ (( הסכנות שבפער המעמדי אינ נמני על קבוצה הומוגנית‪ .‬נית למצוא ביניה את פרנ נוימ‪ ,‬ח'ו‬
‫הובס‪ ,‬ג'וז שומפטר‪ ,‬קרל פירסו‪ ,‬בנג'מי קיד ואחרי‪ .‬מרתקת היא העובדה שאצל חלק מ האימפריאליסטי של‬
‫המאה ה(‪ 19‬הבחירה הייתה בי מלחמה מבית )האויב הפנימי( ומלחמה מחו‪ .‬למשל ססיל רודס אומר בשנת ‪ 1895‬כי‬
‫"א ברצונ‪ $‬למנוע מלחמת אזרחי‪ ,‬עלי‪ $‬לתמו‪ $‬באימפריאליז" )מצוטט אצל ‪.(Semmel 1959: 4‬‬
‫‪21‬‬
‫עדי אופיר‪" 2003 .‬בי קידוש החיי להפקרת‪ :‬במקו מבוא להומו סאקר" בתו‪ $‬טכנולוגיות של צדק‪ .‬עמ'‬
‫‪.360‬‬
‫‪ 22‬הכרעות ריבוניות אלה כונו ע"י רוס ג'ונסטו כ'אימפריאליז שיפוטי'‬
‫‪Ross Johnston. 1973. Sovereignty and Protection: A Study of British Jurisdictional Imperialism in‬‬
‫‪Late Nineteen Century. Duke: Duke University Press.‬‬
‫‪6‬‬
‫בתקנות שעת חירו‪ .‬כול הוגדרו כמצבי יוצאי מ
הכלל‪ ,‬כשרשרת של חריגי היוצרי כיסי של‬
‫העדר חוק בחסות החוק‪ .‬כמו שמציעי קומרו‪ 2‬וקומרו‪) 2‬בהכנה(‪ ,‬הטריטוריות הפוסטקולוניאליות‪,‬‬
‫לא עונות למודל של ריבונות המאורגנת אנכית ומתוחזקת על ידי מדינה ריכוזית‪ .‬להיפ* ה
מורכבות‬
‫ממארגי של ריבוניות חלקיות‪ ,‬לא הומוגניות‪ 23.‬ש במרחב האימפריאלי הופ* איפוא 'החריג'‬
‫לפרדיגמה קבועה של שלטו
הכיבוש‪ .‬החריג‪ ,‬יש להדגיש‪ ,‬אינו השעיה של שלטו
החוק אלא דווקא‬
‫הפעלתו )הסלקטיבית( בעבודת הטלאה מרחבית‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬הסדר המשפטי"פוליטי הוא מכיל ומדיר‬
‫בה בעת‪ .‬חשיפת החריגי הללו מאפשרת לאתר את מקורות האלימות שבבסיס פערי הריבונות‪.‬‬
‫פרספקטיבה זו של מרחוב "חללי הריבונות" מאפשרת לנו לצאת מ
הפרדגימה‬
‫הסטרוקטורליסטית הנסמכת על קריאה בינארית של המציאות הפוליטית‪ .‬במקו זאת‪ ,‬אני מציע קריאה‬
‫פוסט"קולוניאלית אשר משחררת את מושג הריבונות ממעמדו האסנציאלי והבינארי‪ .‬החריג אינו רק‬
‫"מצב החירו" אלא סדרה שלמה של אנומליות שאפשר לכנות
"מצבי חירו קטני" שה
תוצאה של‬
‫הטלאות משפטיות ופוליטיות‪ .‬עמדה זו מאפשרת לחל‪ 0‬ג את הפוליטי ממעמדו הבינארי שהוא בסופו‬
‫של דבר תוצר של זמ
ליניארי )הנס מצד אחד והגאולה מצד שני(‪ .‬את הפוליטי נית
למצוא עתה בתו*‬
‫המציאות ההיסטורית הממורחבת )ראו בעניי
זה אופיר ‪ .(381 :2003‬משו כ* אני מציע ג רביזיה‬
‫בעמדה שהצגתי בתחילת המסה לפיה ההיסטוריה הקולוניאלית משקפת את תמונת המראה של "מצב‬
‫החירו‪ ".‬היסטוריה זו מציעה ריבוי של אפשרויות חריגות שמציבות תמונת מראה אל מול חללי‬
‫הריבונות והחריגי שה מייצרי‪ .‬מצב החירו שמתוכו מדבר פרנ‪ 0‬פאנו
הוא אפשרות אחת מיני‬
‫רבות‪.‬‬
‫קריאה במסמכי של ממשלי אמפריאלי מלמדת כיצד ה משעי את מודל הבירוקרטיה‬
‫הליברלי המצוי בהלימה ע שלטו
החוק‪ ,‬כפי שהטביע אותו בתודעתנו הסוציולוג הגרמני מקס וובר‪.‬‬
‫וובר תיאר מערכת בירוקרטית יציבה ולא קפריזית‪ ,‬ציות לסמכות‪ ,‬על מבנה אוניברסלי שקו‪ 2‬שהוא‬
‫רציונלי בכ* שהוא בר"ניבוי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬המודל הבירוקרטי של המדינה האימפריאלית מלמד אותנו‬
‫על קיומו של מודל בירוקרטי כמו"תיאולוגי‪ .‬הוא מעוג
במוסר הנוצרי ובהשגחה האלוהית‪ ,‬הוא‬
‫מאפשר נקודות התערבות )נס( המייצרות אי"ודאות עבור נתיניו‪ ,‬הוא מבוסס על שליטה אישית בנוס‪2‬‬
‫במקו על חוזי כתובי‪ ,‬הוא פועל מאחרי הקלעי מעבר לעינ הפקוחה של פרלמנט ועיתונות‪ ,‬והוא‬
‫‪24‬‬
‫מבוסס על צווי זמניי המתפרסמי חדשות לבקרי בתוק‪ 2‬התקנות לשעת חירו‪.‬‬
‫לאחר ‪ ,1945‬בתקופה המכונה "עיד
הדה"קולוניזציה" הופעל באופ
מסיבי החריג‬
‫האולטימטיבי‪ :‬מצב חירו )‪ .(state of emergency‬כשהכריזו הבריטי על מצב חירו במאליה א‪2‬‬
‫אחד לא שיער שימש* ‪ 12‬שני תמימות עד ‪ .1960‬מצב חירו הופעל ג ברודזיה‪ ,‬קניה‪ ,‬קפריסי
‪ ,‬חו‪2‬‬
‫הזהב‪ ,‬פלסטי
‪ ,‬ניגריה‪ ,‬אוגנדה‪ ,‬בורמה‪ ,‬מרוקו‪ ,‬אלג'יר וקולוניות נוספות‪ .‬בתוק‪ 2‬מצב החירו הועלמו‬
‫"גורמי עוייני" ונוטרלו "חשודי" על ידי סגירת במחנות מעצר‪ .‬ההכרזה על מצב החירו‬
‫איפשרה מרווח נשימה לאדמיניסטרציה האימפריאלית והכנעתו של האויב הילידי הנלח על‬
‫עצמאותו‪ 25.‬אפשר להגדיר את מצב החירו‪ ,‬א נשתמש בהגדרתו של קלאוזובי‪ ,0‬כהמש* הפוליטיקה‬
‫הקולוניאלית )של האימפריה( בדרכי אחרות‪ .‬זהו הקונטקסט אותו מאתגר ה'פרטיז
' –למשל מוחמד‬
‫דיב או פרנ‪ 0‬פאנו
באלג'יר‪ 26.‬א הריבונות מוגדרת כסמכות לקבוע בכל רגע מחדש את החריג‪,‬‬
‫‪23‬‬
‫‪Jean Comaroff and John Comaroff. In preparation. Law and Disorder in the Postcolony.‬‬
‫‪Manuscript in preparation, p. 61‬‬
‫‪ 24‬ההיסטוריה האימפריאלית ג מציעה קריאה חדשה‪ ,‬לא מודרניסטית‪ ,‬במודל הלגיטימציה של וובר‪.‬‬
‫הקריאה המודרניסטית רואה בשלושת סוגי הלגיטימיה‪ :‬כריזמטית‪ ,‬מסורתית ולגאלית שלוש פאזות היסטוריות‬
‫פרוגרסיביות‪ .‬הקריאה הפוסטקולוניאלית היא קריאה היברידית המאפשרת את בו זמניות של שלושת הפאזות‬
‫הללו‪ .‬כ‪ ,$‬המנהיג הכריזמטי הינו תמיד חלק מ המודל הלגאלי ולא אלטרנטיבה לו‪ .‬וובר עצמו מדבר על "מנהיגות‬
‫עממית" )‪ (plebecite leadership‬כתופעה מודרנית המופיעה בד בבד ע הבירוקרטיה והלגאליז המשפטי‪ .‬כדאי ג‬
‫לשי לב לעובדה שוובר אינו מפתח את האפשרות של שלטו לא לגיטימי )למשל שלטו אוטוקרטי( כפי שעושה הנס‬
‫קלז‬
‫‪ 25‬אי כא המקו לפתוח בדיו בשאלת התעצבות האבחנה השמיטיאנית של הפוליטי בי 'ידיד' ו'אויב'‪ .‬אול‬
‫חשוב לזכור שאבחנה זו הינה מדומיינת‪ ,‬דינמית ונסיבתית‪ .‬למשל‪ ,‬הגדרת הילידי בקולוניה כ'אויב' וגיוס המעמדות‬
‫מבית לפרויקט האימפריאלי הצליחה להשכיח את 'האויב הפנימי'‪ .‬כותב על כ‪ $‬בפירוש ססיל רודס בשנת ‪" :1895‬על‬
‫מנת למנוע מלחמת אזרחי ]בבית[ עלינו להפ‪ $‬אימפריאליסטי"‪ .‬מצוטט אצל ‪.Semmel: 4‬‬
‫‪ 26‬אני משתמש כא במושג 'פרטיז' בריפרור לתיאורית הפרטיז של קרל שמיט‪:‬‬
‫‪Carl Schitt. 1963/2004. The Theory of the Partisan: A Commentary/Remark on the concept of the‬‬
‫‪political. Translated by A.C. Gordon. Michigan: Michigan State University Press.‬‬
‫נמצא ג באתר האינטרנט‬
‫‪http://www.msupress.msu.edu/journals/cr/schmitt.pdf‬‬
‫א נרצה נוכל לומר שהפרטיז מייצר‪ ,‬במונחי של בנימי‪ ,‬אלימות טהורה‪ .‬מאו(טסה(טונג ‪ ,‬דמות מפתח‬
‫בתיאוריה של הפרטיז אצל שמיט‪ ,‬טע כי הפוליטיקה היא מלחמה ללא שפיכות דמי )טיעו קלאוזבי(‪ .‬פעילות‬
‫‪7‬‬
‫לרבות 'מצב החירו'‪ ,‬הפרטיז
מייצג את תמונת המראה של סמכות זאת‪ .‬הוא מאפשר כפי שמציע‬
‫פוקו "לאתר את מקורות האלימות שבבסיס הריבונות" )‪.(Foucault 1997: 70‬‬
‫לש תזכורת‪ :‬החריג המשפטי ומצב החירו לא הומצאו בקולוניות‪ .‬כבר בתחילת המאה ה"‬
‫‪ ,19‬לפני שהפ* ליוע‪ 0‬פוליטי של נפוליאו
‪ ,‬מזהה בנג'מי
קונסט
כי הדמוקרטי הטוטליטריי‬
‫משמאל ומימי
"מאריכי לזמ
לא"מוגבל את משטר החירו"; וכי הסכנה האמיתית לחופש נשקפת‬
‫"לא מעריצות גלויה ויהירה‪ ,‬כי א מההלכה ששעת חירו מחייבת להפסיק את תוק‪ 2‬הערובות‬
‫שבחוקה‪ ,‬וכי איו בכוח לבטחו
המדינה תובע מדיניות מנע"‪ 27.‬קונסט
ג מזהיר מפני התמסדותו‬
‫של החריג‪ 28.‬אול 'החריג' ו'מצב החירו'‪ ,‬במתכונת המאוחרת‪ ,‬עברו בקולוניות ניסוי כלי במש*‬
‫עשרות בשני והוכשרו כפרדיגמת עבודה רציפה ג באירופה‪ .‬ארנדט ניסתה לעצב סדר יו הקושר בי
‬
‫‪30‬‬
‫השיטות האימפריאליות וצמיחתה של הטוטליטריות באירופה‪ 29.‬אגמב
אינו מרי את הכפפה הזו‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫בעקבות המאבק האנטי"קולוניאלי ותהליכי הדה"קולוניזציה שהחלו לאחר מלחמת העול השנייה יש‬
‫כיו מעט כיבושי קולוניאלי ישירי‪ .‬הכיבוש האמריקאי בעיראק ובאפגניסט
‪ ,‬או הכיבוש הישראלי‬
‫בשטחי הינ בבחינת מקרי יוצאי דופ
‪ .‬בשאר חלקי העול מתארגני קוי המתאר הממוגזעי של‬
‫הקולוניאליז הפוסטקולוניאלי – מה שנית
לכנות כניאו"קולוניאליז –בזירות ובצורות אחרות‪ :‬ניצול‬
‫כלכלי‪ ,‬ניצול תרבותי‪ ,‬סחר באיברי‪ ,‬סחר בנשי‪ .‬אלא שניאו"קולוניאליז אינו מתבטא רק ביחסי‬
‫בי
מדינות "עול ראשו
" ומדינות "עול שלישי"‪ .‬הוא בא לידי ביטוי ג בשליטה הבי
גזעית והבי
‬
‫אתנית בתו* החברות שמכונות "דמוקרטיות מערביות"‪ ." .‬בחברות הפוסטקולוניאליות אנו מוצאי‬
‫"ערבוב" של המבנה הדמגורפי‪ .‬לא עוד מטרופולי
מול קולוניות – הניצבי אילו מול אילו בקוי מתאר‬
‫גיאוגרפי‪ .‬זהו מטרופולי
הטרוגני אשר אינו מאפשר אבחנה פשוטה בי
"ידיד" )המצוי בתוכנו( לבי
‬
‫"אויב" )המצוי אי ש בחו‪ 0‬מעבר לגבול(‪" .‬האויב" בחברות המטרופולי
נמצא בתוכ
‪.‬‬
‫חברות אלו "" במיוחד מדינות ששלטו באוכלוסיות נתינות כמו בריטניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬ובאופ
שונה ארצות‬
‫הברית "" מאוימות מ
"האחרי" )אפשר לקרוא‪ :‬מוסלמי( המציפי את היבשת ומייבאי אליה את‬
‫מה שתמיד אירופה סלדה ממנו‪ .‬א בעבר זוהה 'האויב' מחו‪ 0‬לגבולותיה של מדינת הלאו‪ ,‬עתה הוא‬
‫מתרוצ‪ 0‬בתוכה בי
א בדמות של טירוריסטי סמויי או אוכלוסיות מגוזעות אשר אינ
מקבלות את‬
‫כללי המשחק הלבני‪ .‬מנהל היורופול‪ ,‬סוכנות המשטרה האירופאית‪ ,‬הכריז בשנת ‪ 2001‬כי יש להעביר‬
‫משאבי מ
הצבא לצרכי בטחו
פני ש מצו
י האיו האמיתי‪ .‬הצהרה המצביעה על העתקת קוי‬
‫התיחו מ
האויב החיצוני אל האויב מבית‪.‬‬
‫"מצב החירו" שמופעל עתה בתו* הדמוקרטיות המערביות עצמ
הפ* לפרדיגמת עבודה‬
‫קבועה המבקשת להבחי
בי
'ידיד' ו'אויב'‪ .‬השתלטותה של פרדיגמה זו הוא מתכו
להתמוטטות
של‬
‫חברות אלה כמדינות דמוקרטיות והמש* קריסת שלטו
החוק אל תו* חשכה מבהילה‪ .‬מדינות אלה‬
‫יהפכו לקיני גידול לטרור‪ ,‬ויהפכו בעצמ
לטרוריסטיות‪ .‬כדאי כא
לצטט מתו* דברי שכתב אגמב
‬
‫לאחרונה באחד ממאמריו‪" :‬מדינה שעיקר עיסוקה בביטחו
‪ ,‬ושביטחו
הוא מקור הלגיטימציה שלה‪,‬‬
‫הינה אורגניז שביר; מדינה כזו תמיד תהיה פגיעה לטרור וסופה שתהפו* בעצמה לטרוריסטית"‪' .‬מצב‬
‫החירו' לא יעצר ב'אויב'‪ ,‬אלא יגלוש אל כל רבדי החברה ומוסדותיה ויהפו* אותה ללא דמוקרטית‪.‬‬
‫הניסיו
הישראלי מלמד עד כמה קרובה הגדרה זו למציאות חיינו‪ .‬לא רק בשל השיעור באוכלוסיה‬
‫שמתמחה‪ ,‬מתפרנס וגוזר את הסטטוס הפוליטי שלו מבטחו
; לא רק בשל החיסולי המתנהלי ללא‬
‫משפט וכמעט ללא דיו
ציבורי )אחד משמות הקוד של החיסולי בצבא מרפרר להגיו
התיאולוגי‬
‫שלו‪" :‬זע האלי"(; לא רק משו שמרצצי גולגלות משרתי כנבחרי הע; לא רק בשל שיעורי‬
‫הפרטיז מסמנת את הפוליטיקה כמלחמה ולא כשלו‪ .‬שמיט כתב את הספר בהקשר של המלחמה הקרה‪ ,‬ומתייחס‬
‫בי השאר לאופ שבו הגדרת "הפוליטי" של הפרטיז היא טריטוריאלית במקורה אול בתקופה שלאחר מלחמת‬
‫העול השניה היא מועברת ה על ידי הליברליז האמריקאי וה על ידי לוחמת הנגד של הגרילה אל הרמה הגלובלית‬
‫תו‪ $‬התנתקות מטריטוריה ספציפית ומ המודל הווסטפלי של המדינה‪.‬‬
‫‪ 27‬יעקב טלמו‪ .‬תשט"ו‪ .‬המשיחיות המדינית‪ :‬השלב הרומנטי‪ .‬תל(אביב‪ :‬הוצאת ע עובד ודביר‪ .‬עמ' ‪.265‬‬
‫‪28‬‬
‫‪Fontana Biancamaria (ed). 1988. Constant: Political Writings. Cambridge: Cambridge‬‬
‫‪University Press. Pp. 143.‬‬
‫‪ 29‬במקו אחר אני מראה‪ ,‬כי בניגוד לפרשנות המקובלת על 'איכמ בירושלי'‪ ,‬מקיימת חנה ארנדט דיאלוג בי‬
‫התנהלותו הבירוקרטית של אייכמ והתנהלותו הבירוקרטית של הלורד קרומר‪.‬‬
‫‪Yehouda Shenhav. 2005. "Imperial governance, Nazi bureaucracy and the omission of colonial‬‬
‫‪legacy" paper presented in the International Critical Management Studies, Cambridge UK, 4-6 2005.‬‬
‫‪ 30‬בהומו סאקר אגמב מזכיר בדר‪ $‬אגב את ההיסטוריה הקולוניאלית הספרדית )בקובה( והאנגלית )בדרו‬
‫אפריקה( כשני מקרי של הרחבת החריג ויצירת המחנה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫' הברוטלי המבוצעי על ידי מדינה המכנה עצמה דמוקרטית; הוא בא לידי ביטוי ג בחיבוק‬2‫'החישו‬
‫ הדמוקרטיה‬.2005 0‫ בפינוי מרצועת עזה בקי‬,‫האוהב שהעניקה המדינה לקולוניאליסטי יצירי כפיה‬
.'‫התבלבלה ולא יודעת עוד להבחי
בי
'ידיד' ו'אויב‬
References
Hardt Michael and Antonio Negri. 2004. Multitude: War and Democracy in
the Age of Empire. New York: The Penguin Press.
Scheuerman E. William. 1997. Between the Norm and the Exception.
Cambridge: The MIT Press.
Scheuerman E. William. 2006. "Carl Schmitt and the road to Abu Ghraib"
Constellations, 13 (1): 108-124.
Schmitt Carl. 1950/2003. The Nomos of the Earth. New York: Telos Press.
9