שנתון - המכללה האקדמית תל חי

‫‪06‬‬
‫החוג לחינוך‬
‫שנה''ל תשע''ה‬
‫חוג לימודים לתואר ‪( B.A.‬במסלולים חד‪-‬חוגי ודו‪-‬חוגי)‬
‫ראשת החוג‪ :‬ד"ר עפרה ולטר‬
‫חברי הסגל האקדמי‪:‬‬
‫פרופסור מן המניין‪:‬‬
‫פרופ' שמואל שמאי‪.‬‬
‫פרופסור חבר‪:‬‬
‫פרופ' ארנון בר‪-‬און‪ ,‬פרופ' מולי להד‪.‬‬
‫מרצה בכיר‪:‬‬
‫ד''ר תמר הגר‪ ,‬ד"ר עפרה ולטר‪ ,‬ד"ר ליהוא זיסברג‪ ,‬ד"ר יאיר זלטנרייך‪ ,‬ד"ר‬
‫מירב חן‪ ,‬ד"ר מוסטפא עבאסי‪ ,‬ד"ר אביהו רונן‪ ,‬ד"ר איילת שביט‪,‬‬
‫ד"ר יוסף ג'בארין‪ ,‬ד"ר אמיר גולדשטיין‪ ,‬ד"ר קרוליין גוטמן‪ ,‬ד"ר גולדברג‬
‫אלון‪ ,‬ד"ר נילי גל‪-‬ים‪ ,‬ד"ר ירון יגיל‪ ,‬ד''ר יוסי לזר‪ ,‬ד"ר שירי פרלמן‪-‬‬
‫אבניאון‪ ,‬ד"ר יונתן קסלר‪ ,‬ד"ר סיון רז‪ ,‬ד"ר שרון שניר‪ ,‬ד"ר עירית ששון‪,‬‬
‫ד"ר מרינה גורושיט‪.‬‬
‫מרצה‪:‬‬
‫מדריך דוקטור‪:‬‬
‫ד"ר גיל גלזר יערה‪ ,‬ד"ר מנשה שי‪.‬‬
‫מורה בכיר‪:‬‬
‫גב' שרון חי‪.‬‬
‫מורה‪:‬‬
‫ד''ר ענת בן‪-‬גל‪ ,‬גב' סימה גולדפרב‪-‬ריבלין‪ ,‬גב' ויויאנה מלמן‪ ,‬מר מרסל‬
‫עמאשה‪.‬‬
‫מורה משנה‪:‬‬
‫גב' גולדרינג נגה‪ ,‬מר עופר זילברברג‪ ,‬גב' עדי שרעבי‪ -‬נוב‪.‬‬
‫מורים מן החוץ‪:‬‬
‫מר צביקה אופיר‪ ,‬ד"ר גליה אנקורי‪ ,‬ד"ר רונן ברגר‪ ,‬ד"ר גלעד גולדשמיט‪,‬‬
‫ד"ר ישראלה גרינברגר‪ ,‬גב' מיכל דורון‪ ,‬גב' הגר דורנאי‪ ,‬פרופ' יובל דרור‪ ,‬גב'‬
‫רוני היינבך‪ ,‬ד''ר אדם ויילר גור אריה‪ ,‬ד"ר גליה זלמנסון‪-‬לוי‪ ,‬גב' הודיה‬
‫חיוט‪ ,‬ד"ר טל ישראלי‪ ,‬מר שגיב בר ששת ד"ר גיל מאור‪ ,‬מר רונן מאירוביץ‪,‬‬
‫ד"ר אלכס מיזרוחין‪ ,‬ד"ר לאה מרזל‪ ,‬גב' תופאחה סאבא‪ ,‬עו"ד ענבל פלג‬
‫קוריאט‪ ,‬מר יוסי שריד ‪1‬גב' זהבה שמואל גב' יעל גרינשטיין‪ ,‬ד"ר מירי‬
‫רוזמרין‪ ,‬ד"ר אורי משי משה‪ ,‬ד"ר עומר הורביץ‪ ,‬גב' עפרה לנקרי‪ ,‬ד"ר קרן‬
‫מינץ‪ ,‬גב' רויטל תמרי‪ ,‬עו"ד תמר גוטגולד כהן‪ ,‬ד"ר אסנת ארבל‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מטרת הלימודים‬
‫כל העוסק בחינוך נוטל על עצמו שליחות מרצון‪ .‬על כן מציב החוג לחינוך לעצמו שתי‬
‫מטרות משולבות‪ :‬הענקת כישורים אקדמיים איכותיים לבוגריו‪ ,‬והקניית מטען ערכי‪-‬‬
‫חברתי שיאפשר להם לתרום מכישוריהם לקידום חברתי ותרבותי במדינת ישראל ובגליל‬
‫בפרט‪ .‬רוח זו הביאה תמיד אל החוג סטודנטים רבים מהגליל ומחוץ לו‪ ,‬בני קהילות‬
‫ותרבויות מגוונות‪ ,‬שמכנה משותף של סקרנות אינטלקטואלית יחד עם מחויבות חברתית‬
‫ובסיס ערכי מאחד ביניהם‪.‬‬
‫במישור האקדמי אלה הן מטרותינו‪:‬‬
‫‪ .1‬הענקת ידע עדכני ונרחב באושיות החינוך ובפרט בתחומי ההתמחות של החוג‪.‬‬
‫‪ .2‬יצירת יכולת התמודדות במישור האנליטי והסינתטי עם גישות מקצועיות‬
‫קונבנציונליות ואלטרנטיביות‪.‬‬
‫‪ .3‬הקניית הבנה ושליטה בשיטות ובטכניקות מחקר כמותניות ואיכותניות חדשניות‪.‬‬
‫‪ .4‬חידוד היכולת ליצור אפליקציות בין תיאוריות למציאות‪ ,‬ובדרך זו לתת מענה‬
‫מדעי הלכה למעשה לסוגיות חינוכיות‪.‬‬
‫‪ .5‬טיפוח חוקרים פוטנציאליים‪ ,‬תוך גירוי הסקרנות האינטלקטואלית והבאת‬
‫הסטודנטים ליכולת של ביצוע מחקר עצמאי‪.‬‬
‫במישור הערכי‪-‬חברתי חרטנו על דגלנו את המטרות הבאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫עיצוב דמות של מחנך‪ ,‬דהיינו אדם שערכי החינוך טבועים וחקוקים בלבו‪,‬‬
‫ושהחינוך הוא בעבורו צורך להגשמה עצמית ולא רק מלאכה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הכשרת אנשי חינוך שפניהם נשואות אל הקהילה‪ .‬בגליל רב הפנים תפקידו של איש‬
‫החינוך מתבצע בלב אוכלוסייה הטרוגנית ונועד לחזק לכידות פנימית ומודעות‬
‫עצמית פנים‪-‬קהילתית‪ ,‬אך במקביל להוביל למגע ולחיבור בין קהילות שונות‪.‬‬
‫החוג בנוי מארבעה מוקדים המציעים התמחויות ספציפיות‪ .‬בהגדרת תחומי ההתמחות‬
‫עמדו מול עינינו הצרכים המבוקשים בסביבה הגלילית‪ ,‬כמו גם הסביבה הישראלית‬
‫בכללותה‪ .‬אלה הם המוקדים‪:‬‬
‫‪ .1‬חינוך מיוחד‪ ,‬העוסק בין השאר בהקניית ידע בשדה רחב של צרכים חינוכיים בקרב‬
‫אוכלוסיות במצבי חיים מיוחדים‪ :‬פשיעה‪ ,‬בעיות התפתחות‪ ,‬חולי‪ ,‬מוגבלות‬
‫תפקודית ועוד‪ .‬הכשרתם של ברי סמכא בתחומים הללו בכלל ובפריפריה בפרט היא‬
‫צורך חיוני‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .2‬לקויות למידה‪ ,‬תחום טבעי במכללה הידועה בקליטה הנרחבת של לקויי למידה בין‬
‫כתליה‪ .‬המוקד מקנה ידע במגוון רחב של לקויות שונות‪ ,‬כגון דיסלקציה או‬
‫דיסקלקוליה‪.‬‬
‫‪ .3‬שילוב אמנויות בחינוך‪ ,‬שהצורך בו‪ ,‬ושוב ‪ -‬בעיקר בפריפריה ‪ -‬הולך וגדל‪ .‬המוקד‬
‫עוסק בשילוב בין אומנויות שונות במסגרות השונות של החינוך‪.‬‬
‫‪ .4‬בוגרי החוג מצוידים אפוא במטען של ידע וביכולת להתמודד בכלים אקדמיים עם‬
‫סוגיות תיאוריה ושטח‪ .‬כך נפתחים בפניהם נתיבים רבים שאליהם הם מגיעים עם‬
‫יתרון יחסי לא מבוטל‪ :‬יכולת לבחור בהתמחויות מגוונות של מנהיגות חינוכית‬
‫(דרך מסלולי תעודת הוראה או הכשרה חינוך חברתי ואלטרנטיבי‪ ,‬המכשיר בוגרים‬
‫שעניינם המרחב הקהילתי על פניו השונות‪ .‬לצד התמודדות עם גישות‬
‫קונבנציונליות ואלטרנטיביות לחינוך‪ ,‬עוסק המוקד בממשקים השונים שבין‬
‫סביבות חברתיות כגון ערבים ויהודים או דתיים וחילוניים‪ ,‬שהמגע ביניהן בעולם‬
‫הגלילי מוחשי במיוחד‪.‬‬
‫לצד ארבעת המוקדים פועל מערך של לימודי שדה‪ ,‬שעניינו הוא הממשק שבין התיאוריה‬
‫לשדה‪ .‬הוא מפגיש סטודנטים עם מצבי שטח בתחום התמחותם‪ ,‬ובכך משלב כמה‬
‫מהמטרות האקדמיות והערכיות‪-‬חברתיות שהוצגו לעיל‪.‬‬
‫מקצועית)‪ ,‬ואפשרות להמשיך ללימודי תואר שני בחינוך או בתחומים אחרים‪.‬‬
‫תנאי הקבלה‬
‫הקבלה לחוג מותנית בעמידה בתנאי הקבלה של המכללה‪ ,‬ברמה הנדרשת על ידי החוג‪.‬‬
‫ציון עובר בקורסים בחוג לחינוך‬
‫ציון עובר בכל הקורסים בחוג לחינוך הינו ציון ‪.06‬‬
‫תנאי המעבר משנה א' ל‪-‬ב'‬
‫סטודנט המבקש לעלות לשנה ב' חייב לעמוד בציון ממוצע של ‪ 75‬לפחות בכל הקורסים של‬
‫שנה א'‪ .‬כמו כן‪ ,‬סיום כל קורסי החובה של שנה א' בציון עובר ‪ 06‬ולסיים את חובות‬
‫האנגלית לשנה א' (רמת בסיסי לפחות)‪.‬‬
‫סטודנט המבקש לעבור ממסלול דו‪-‬חוגי למסלול חד‪-‬חוגי חייב להציג ממוצע ציונים של ‪06‬‬
‫לפחות בחוג לחינוך (בממוצע זה כלולים כל ארבעת מבואות החובה של שנה א')‪.‬‬
‫סטודנט ממסלול חד‪-‬חוגי בחוג אחר הרוצה לעבור לחוג לחינוך חייב להציג ממוצע ציונים‬
‫של ‪ 06‬לפחות (‪ 42‬נ"ז לפחות)‪.‬‬
‫בנוסף ‪ -‬כפופים הסטודנטים לתנאי הקבלה ולדרישות האקדמיות של כל מוקד‪ ,‬כפי שהללו‬
‫מפורטים בהמשך‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫תנאי המעבר משנה ב' ל‪-‬ג'‬
‫סיום כל קורסי החובה של שנה ב' בציון עובר ‪ ,06‬ציון ממוצע משוקלל של ‪ 75‬לפחות וסיום‬
‫חובות האנגלית‪.‬‬
‫תכנית הלימודים‬
‫החוג מציע לתלמידיו שני מסלולי לימוד‪ :‬המסלול הדו‪-‬חוגי והמסלול החד‪-‬חוגי‪ .‬במסלול‬
‫הדו‪-‬חוגי לומדים הסטודנטים ‪ 06‬נקודות זכות (נ"ז) בחוג לחינוך‪ ,‬במקביל ל‪ 06-‬נ"ז (לפחות)‬
‫בחוג נוסף‪ .‬במסלול החד‪-‬חוגי מותנית קבלת התואר בצבירה של לפחות ‪ 046‬נ"ז בחוג‬
‫לחינוך‪.‬‬
‫הבחירה בין מסלול חד‪-‬חוגי למסלול דו‪-‬חוגי נעשית בדרך כלל עם הקבלה לשנה א'‪ ,‬אך ניתן‬
‫גם לעבור ממסלול דו‪-‬חוגי למסלול חד‪-‬חוגי בסוף שנה א'‪ .‬הקבלה למוקד מסוים מותנית‬
‫בעמידה בתנאי הקבלה למוקד המבוקש‪ ,‬ותלויה גם במספר המבקשים להתקבל אליו‪ ,‬שכן‬
‫בחלק מהמוקדים יש הגבלה של מספר הלומדים‪.‬‬
‫תכנית הלימודים במסלול הדו‪-‬חוגי‬
‫‪ 06‬נ"ז (בסך הכל) בלימודים כלליים (דיסציפלינריים ומתודולוגיים) בחוג (מבואות וכו')‪.‬‬
‫‪ 06‬נ"ז בשנים א'‪ ,‬ב' ו‪-‬ג'‪ ,‬בלימודי המוקד שאליו שובץ הסטודנט‪.‬‬
‫תכנית הלימודים במסלול החד‪-‬חוגי‬
‫‪ 06‬נ"ז (בסך הכל) בלימודים כלליים (דיסציפלינריים ומתודולוגיים) בחוג (מבואות וכו')‪.‬‬
‫‪ 06‬נ"ז בלימודי ‪ 4‬מוקדים‪.‬‬
‫‪ 4‬נ"ז מהחוג ללימודים רב‪-‬תחומיים במסגרת חובת הלימוד של קורס רוח כלל‪-‬מכללתי‪.‬‬
‫‪ 42‬נ"ז בחירה במוקד האחר (שלא נבחר כמוקד יעודי) בחוג לחינוך או בחוגים אחרים‪.‬‬
‫סטודנטים שהתחילו לימודיהם משנה"ל תשע"ב ואילך‪ ,‬והלומדים במסלול החד‪-‬חוגי‪,‬‬
‫חייבים ללמוד במהלך התואר לפחות ‪ 2‬נ"ז מקורסי הבחירה במוקד לחינוך חברתי‪[ .‬אנא‬
‫הקפידו על אחידות‪ ,‬שמתם תמיד מקף]‬
‫סך כל החובות לתואר ראשון בחוג לחינוך‬
‫במסלול החד‪-‬חוגי‪ 046 :‬נ"ז‪.‬‬
‫במסלול הדו‪-‬חוגי‪ 06 :‬נ"ז‪.‬‬
‫עבודות סמינריוניות‬
‫כל סטודנט במסלול החד‪-‬חוגי חייב בהגשת שתי עבודות סמינריוניות בחוג‪ ,‬אחת בכל מוקד‬
‫שבו הוא לומד‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫כל סטודנט במסלול הדו‪-‬חוגי חייב בהגשת עבודה סמינריונית אחת בחוג‪ ,‬במוקד שבו הוא‬
‫לומד‪ ,‬לצד חובת ההגשה של סמינריון‪/‬נים בחוג השני שבו הוא לומד‪.‬‬
‫טרם הרישום לסמינריונים ו‪/‬או לעבודות הגמר נדרש כל סטודנט להגיע לרמת פטור‬
‫באנגלית ללא קשר לרמת האנגלית אליה סווג בעת קבלתו ללימודים‪ ,‬למעט מי שהתקבל‬
‫ברמת פטור‪ .‬סטודנט לא יורשה להירשם לסמינריון ו‪/‬או לעבודות הגמר ללא רמת פטור‬
‫באנגלית‪ ,‬ככלל הרישום לקורסי האנגלית מתבצע ע"י הסטודנט ובאחריותו במסגרת ימי‬
‫השיבוץ החוגיים‪.‬‬
‫קורסים אשר לא ניתן לחזור עליהם יותר מפעמיים‬
‫הקורסים להלן הינם קורסי חובה כלל חוגיים אשר לא ניתן לחזור עליהם יותר מפעמיים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה בחינוך‬
‫‪‬‬
‫שיטות מחקר וסטטיסטיקה א‪+‬ב‪+‬ג‬
‫כישלון בקורסים אלו יביא להפסקת לימודיו של הסטודנט בחוג לחינוך‪.‬‬
‫לימודי שדה‪:‬‬
‫לימודי שדה הם חובה בחוג לחינוך במסגרת המוקדים לחינוך מיוחד‪ ,‬לקויות למידה‬
‫ולחינוך חברתי‪ .‬עם זאת‪ ,‬מאחר שמדובר בקורס התנסותי‪ ,‬רשאים מנהלת יחידת לימודי‬
‫שדה בעצה אחת עם ראש החוג להפסיק את לימודיו של סטודנט בקורס זה משיקוליהם‬
‫המקצועיים‪.‬‬
‫במקרה זה יקבע ראש החוג עבור הסטודנט קורסים חלופיים במוקד‪ ,‬המעניקים אותו מספר‬
‫של נקודות זכות‪ ,‬ואשר יחשבו עבורו כקורסי חובה חלופיים‪.‬‬
‫*לסטודנטים במסלול חד‪-‬חוגי בחוג לחינוך‪:‬‬
‫‪ .1‬סטודנטים הלומדים במוקד לחינוך מיוחד ובמוקד לחינוך חברתי ילמדו בשנה ב'‬
‫לימודי שדה במוקד לחינוך חברתי‪ ,‬ובשנה ג' במוקד לחינוך מיוחד‪.‬‬
‫‪ .2‬סטודנטים הלומדים במוקד לחינוך מיוחד ובמוקד ללקויות למידה ילמדו בשנה ב'‬
‫לימודי שדה במוקד לחינוך מיוחד‪ ,‬ובשנה ג' במוקד ללקויות למידה‪.‬‬
‫‪ .3‬בסך הכול‪ ,‬סטודנטים חד‪-‬חוגיים ילמדו לימודי שדה במשך שנתיים‪ ,‬בשנים ב' ו‪ -‬ג'‪.‬‬
‫‪ .4‬סטודנט לא יוכל ללמוד לימודי שדה בשני מוקדים באותה השנה‪.‬‬
‫לסטודנטים דו‪-‬חוגיים בחוג לחינוך‪:‬‬
‫‪ .1‬סטודנטים דו‪-‬חוגיים הלומדים במוקד לחינוך מיוחד ילמדו לימודי שדה במוקד זה‬
‫במשך שנתיים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ .2‬במסגרות המחייבות לימודי שדה של שנתיים ‪ -‬ילמדו רק סטודנטים דו‪-‬חוגיים‬
‫מהמוקד לחינוך מיוחד או סטודנטים חד‪-‬חוגיים במוקדים לחינוך מיוחד ולשילוב‬
‫אמנויות‪.‬‬
‫‪ .3‬סטודנטים דו‪-‬חוגיים במוקדים האחרים‪ ,‬שאינם חינוך מיוחד‪ ,‬ילמדו שנה אחת‬
‫בלבד של לימודי שדה כדלקמן‪:‬‬
‫במוקד לחינוך חברתי– בשנה ב'‪.‬‬
‫במוקד ללקויות למידה – בשנה ג'‪.‬‬
‫‪ .4‬סטודנטים בלימודים דו‪-‬חוגיים בחינוך ובשירותי אנוש‪ ,‬במוקדים לחינוך מיוחד‪,‬‬
‫ללקויות למידה ולחינוך חברתי‪ ,‬ילמדו לימודי שדה בחינוך בשנה ג'‪.‬‬
‫אנגלית‬
‫קורסי האנגלית הנם קורסי חובה לתואר‪ ,‬סטודנט שסווג לאחת מרמות האנגלית‪" :‬טרום‬
‫בסיסי א'"‪" ,‬טרום בסיסי ב'" או "בסיסי" נדרש ללמוד את קורסי האנגלית החל מהסמסטר‬
‫הראשון ללימודיו‪ ,‬מי שסווג לרמת אנגלית "מתקדמים א' " או "מתקדמים ב'" יכול ללמוד‬
‫את קורס‪/‬י האנגלית החל מסמסטר ב' של השנה הראשונה ללימודיו‪ ,‬כך שכל הסטודנטים‬
‫נדרשים להתחיל בלימודי האנגלית בשנה הראשונה ללימודיהם‪ .‬סטודנט שלא יגיע לרמת‬
‫פטור במועד המחייב לא יירשם לסמינריון ו‪/‬או לעבודות הגמר‪.‬‬
‫סיום לימודים‬
‫ציון גמר‬
‫לכל סטודנט בחוג ייקבע ציון גמר על בסיס הממוצע המשוקלל של ציוניו במקצועות‬
‫שבתכנית הלימודים החוגית‪.‬‬
‫סטודנט שהשלים את תכנית לימודיו וממוצע ציוניו המשוקלל הוא לפחות ‪ 57‬זכאי לקבל‬
‫תואר ראשון בחינוך‪.‬‬
‫זכאות לתואר‬
‫סטודנט שסיים פרשת לימודיו יגיש בקשה לחוג לקבלת זכאות לתואר‪ ,‬עד למועד הגשת‬
‫הבקשות המפורסם בלוח השנה המכללתי באתר המכללה‪ .‬מועד הזכאות הוא זה שבו סיים‬
‫הסטודנט את כל חובותיו האקדמיים והמנהליים‪ ,‬ציוניו שוקללו ונבדקו כל חובותיו‬
‫האקדמיים והמנהלתיים ע"י מזכירות החוג‪ ,‬מדור שכר לימוד והספרייה והופק עבורו‬
‫אישור רשמי‪.‬‬
‫סטודנט שלא יבצע תהליך בקשת זכאות לתואר עד למועד שנקבע לא יוכל לקבל תעודת‬
‫בוגר בטקס שיתקיים באותה שנה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫לאחר קביעת הזכאות לתואר והפקת הגיליון הסופי לא ניתן לבקש שיעשו בהם שינויים‬
‫והמכללה מטעמה לא תבצע עדכון בקורסים ובציונים‪.‬‬
‫המוקד לחינוך מיוחד‬
‫ראש המוקד‪ :‬ד"ר יוסי לזר‬
‫תנאי הקבלה לתלמידי שנה א'‬
‫תנאי הקבלה לחוג לחינוך‪.‬‬
‫תנאי המעבר משנה א' לשנה ב'‬
‫‪.1‬‬
‫ממוצע ציונים של ‪ 75‬לפחות בשנה א' בחוג לחינוך‪.‬‬
‫‪ .2‬ציון עובר בקורס "הכרת מסגרות החינוך המיוחד"‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫עמידה בהצלחה בכל קורסי החובה של שנה א' (לתלמידי החוג לחינוך)‪.‬‬
‫‪ .4‬התאמתו של כל סטודנט למוקד תיבדק מחדש בתום כל שנת לימודים‪ .‬צוות‬
‫המוקד רשאי להתנות את המשך לימודיו במוקד או להפסיקם‪.‬‬
‫רציונל המוקד‬
‫מוקד זה בוחן את תחום החינוך המיוחד דרך גישות חינוכיות‪-‬תיאורטיות‪ ,‬ומעניק ללומדים‬
‫הזדמנות להעמיק את הבנתם בהיבטים החינוכיים בתחומים כגון התפתחות‪ ,‬פסיכולוגיה‬
‫או פיזיולוגיה‪ .‬הלימודים עוסקים במגוון הצרכים החינוכיים של אוכלוסיות במצבי חיים‬
‫מיוחדים‪ .‬שמקורם בקשיים התפתחותיים‪ ,‬תפקודיים או חברתיים (חינוך במסגרות לטיפול‬
‫ושיקום עבריינים לדוגמא)‪ .‬בקורסים השונים נלמדות גישות התערבות מסורתיות לצד‬
‫גישות התערבות אלטרנטיביות‪.‬‬
‫הלימוד התיאורטי מועשר באמצעות מסגרת של לימודי שדה שיש להם חשיבות מרכזית‬
‫בתהליך הלימודי של הסטודנט‪ .‬לימודי השדה נועדו לבחון את הזיקה שבין תיאוריות‬
‫שנלמדו בהרצאות לבין המתרחש בתנאי השטח‪.‬‬
‫יודגש כי למרות שהתכנית כוללת תצפיות והתנסויות במסגרות השונות של החינוך‪ ,‬היא‬
‫מיועדת להקנות ידע בסיסי ומעמיק אך אינה מכשירה מטפלים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫לימודי המוקד כוללים העמקה בתחומים הבאים‬
‫‪‬‬
‫עקרונות‪ ,‬תיאוריות וגישות בחינוך המיוחד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אפיון חריגות ולקויות קוגניטיביות‪ ,‬חברתיות ורגשיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח אוריינטציה פסיכו‪-‬חינוכית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התפתחות טיפוסית ואב‪-‬נורמאלית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התערבויות חינוכיות‪-‬טיפוליות בתחום החינוך המיוחד‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫המוקד ללקויות למידה‬
‫ראש המוקד‪ :‬ד"ר ענת בן‪-‬גל‬
‫תנאי הקבלה לשנה א'‬
‫קבלה לחוג לחינוך‪.‬‬
‫תנאי הקבלה לשנה ב'‬
‫סיום שנה א' בציון של ‪ 75‬לפחות‪.‬‬
‫רציונל המוקד‬
‫בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בהבנת תופעת ליקויי הלמידה ובטיפול בה‪ .‬ההנחה‬
‫הרווחת כיום היא כי כ‪ 06%-05%-‬מהאוכלוסייה הם בעלי ליקוי למידה ברמה כלשהי‪.‬‬
‫ליקוי למידה הוא מונח כללי המתייחס לקבוצת הפרעות מגוונת‪ ,‬המתבטאת בקשיים‬
‫משמעותיים ברכישת השפה הדבורה‪ ,‬בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪ ,‬בהמשגה ובשימוש ביכולות‬
‫מתמטיות‪ ,‬ועוד‪ .‬לעיתים קרובות ניכרים גם קשיים בתחום הקשב והריכוז ופעלתנות יתר‪.‬‬
‫מקובל כיום להניח כי מקורם הראשוני של כל ליקויי הלמידה הוא הפרעה מולדת בתפקוד‬
‫הנוירולוגי המוחי‪.‬‬
‫בשנים האחרונות פותחו כלים מדויקים לאבחון‪ ,‬מדידה וזיהוי הפרופיל האישי של לקוי‬
‫הלמידה‪ ,‬ובמקביל הולכים ונצברים ידע וניסיון בסיוע לבעלי לקויות למידה‪ .‬ליקויי למידה‬
‫מהווים במקרים רבים הכבדה ניכרת על התפקוד במערכת החינוכית והתפקודית‪ ,‬ולכן‬
‫ההתמודדות עמם דורשת‪ ,‬מלבד הצד הלימודי‪ ,‬גם התחזקות רגשית וחברתית‪.‬‬
‫הלימודים במוקד יקנו הבנה מעמיקה של מכלול התחומים החיוניים להכרת הנושא‪ ,‬ואלו‬
‫הם‪:‬‬
‫‪ .0‬תיאוריות וממצאים בחקר המוח‬
‫‪ .4‬תהליכי חשיבה ולמידה‬
‫‪ .0‬תהליכי אבחון של ליקויי למידה [ליקויי או לקויי?]‬
‫‪ .2‬טכנולוגיות חדשות לסיוע‬
‫‪ .5‬השפעתן של הנורמות החברתיות‬
‫‪ .0‬עולמו הרגשי והחברתי של לקוי הלמידה‬
‫‪ .7‬שיטות ודרכים להתערבות טיפולית ועוד‬
‫המוקד ייתן בסיס תיאורטי מעמיק בתחום לאנשים המעוניינים להמשיך ללימודים לקראת‬
‫תארים מתקדמים או ללימודי תעודה בתחום לקויות הלמידה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫תלמידי שנה ג' במוקד יתנסו בלימודי שדה בעבודה עם ילדים בעלי ליקויי למידה‪ ,‬המלווים‬
‫בהדרכה צמודה‪ .‬לימודי השדה נועדו לבדוק ולהתנסות בביטויי תיאוריות שנלמדו על תנאי‬
‫שטח‪.‬‬
‫יודגש כי למרות שהתכנית כוללת תצפיות והתנסויות במסגרות השונות של החינוך‪ ,‬היא‬
‫אינה מכשירה מטפלים ומאבחנים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫המוקד לשילוב אמנויות בחינוך‬
‫ראש המוקד‪ :‬ד"ר תמר הגר‬
‫תנאי הקבלה לשנה א'‬
‫קבלה לחוג לחינוך‪.‬‬
‫תנאי הקבלה לשנה ב'‬
‫סיום שנה א' בציון של ‪ 75‬לפחות‪.‬‬
‫רציונל המוקד‬
‫המוקד לשילוב אומנויות בחינוך מציע דיון בתפקיד המוענק בעבודה החינוכית לערוצי‬
‫הבעה ויצירה שונים‪ :‬דרמה‪ ,‬אומנות פלסטית‪ ,‬כתיבה ותנועה‪ ,‬והכרת תיאוריות הקשורות‬
‫לתחומים אלה‪ .‬רציונל המוקד מתבסס על התפיסה כי ההבעה האנושית היא מורכבת‬
‫ובעלת פנים רבות‪ .‬מערכת החינוך המסורתית בארץ שמה לה למטרה בעיקר היבטים‬
‫קוגניטיביים של למידה ואינטליגנציה לשונית ומספרית‪ ,‬והיא מתבססת בעיקר על‬
‫דידקטיקה של הוראה פרונטלית והקניית ידע‪ .‬פנייה זו אל הערוץ הקוגניטיבי ואל הקניית‬
‫הידע מתעלמת מצרכי הפרט לביטוי עצמי‪ ,‬ליצירתיות ולתנועה ‪ -‬צרכים שסיפוקם חיוני‬
‫לרווחתו הנפשית ולתפקודו‪ ,‬כדי שתתקיים למידה‪ .‬הפניה לערוצים הקוגניטיביים אינה‬
‫הולמת תכנים חברתיים ערכיים‪-‬חינוכיים הכלולים בחינוך הפורמלי והלא‪-‬פורמלי‪ ,‬כגון‬
‫העצמת יחידים מאוכלוסיות חלשות‪ ,‬מניעת אלכוהול וסמים‪ ,‬חינוך לחיי משפחה תקינים‪,‬‬
‫מניעת אובדנות ואלימות‪ ,‬עידוד לתרומה חברתית‪ ,‬התמודדות במצבי חיים מורכבים ובלחץ‬
‫ומשבר ואינטליגנציה רגשית‪.‬‬
‫העשרת אנשי חינוך בידע חינוכי המשלב כלי הבעה‪ ,‬יצירה וחשיבה מגוונים‪ ,‬עשויה לספק‬
‫להם הזדמנות להכירם באופן רב‪-‬ממדי ועשיר‪ .‬במקביל יזכו הסטודנטים באפשרות לביטוי‬
‫עצמי‪ ,‬פיתוח תחושת ערך עצמי‪ ,‬תחושת מסוגלות‪ ,‬הבנת תהליכים‪ ,‬בחינת תפקידים ויצירת‬
‫קשרים בין‪-‬אישיים‪.‬‬
‫הלימודים במוקד מכוונים להרחבת אופקיו של האדם‪ ,‬דרך היכרות עם תיאוריות מרכזיות‬
‫בנושא ולצד הגברת מודעותו לעצמו ולאחר‪ .‬ראוי לציין כי התשתית העיונית של שילוב‬
‫אמנויות בחינוך היא בין‪-‬תחומית ומחייבת היכרות עם תחומים מגוונים‪ :‬פסיכולוגיה‪ ,‬חינוך‬
‫מיוחד‪ ,‬אנתרופולוגיה‪ ,‬דידקטיקה ושיטות הוראה המשלבות למידה התנסותית‪ ,‬לימודי‬
‫אמנות ותרבות‪ ,‬יצירה והבעה‪.‬‬
‫במוקד מתקיימים לימודי שדה‪ ,‬בהם מוצע לסטודנטים מגוון של סדנאות שנועדו להשליך‬
‫תיאוריות שנלמדו על תנאי שטח‪ .‬יודגש כי למרות שהתכנית כוללת תצפיות והתנסויות‬
‫במסגרות השונות של החינוך‪ ,‬היא אינה מכשירה מטפלים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫לימודי המוקד כוללים העמקה בתחומים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח אוריינטציה חינוכית הבעתית של המחנך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תיאוריות של התערבויות חינוכיות במתודות של יצירה והבעה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עקרונות וגישות תיאורטיות בפסיכולוגיה ובאנתרופולוגיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עקרונות וגישות תיאורטיות באמנות ובתרבות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התפתחות נורמלית ואב‪-‬נורמלית‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫המוקד לחינוך חברתי‬
‫ראש המוקד‪ :‬ד"ר יוסף ג'בארין‬
‫תנאי הקבלה לשנה א'‬
‫תנאי הקבלה לחוג לחינוך‪.‬‬
‫תנאי הקבלה לשנה ב'‬
‫‪ .1‬ממוצע ציונים בחוג לחינוך של ‪ 75‬לפחות בשנה א'‪.‬‬
‫‪ .2‬עמידה בהצלחה בכל קורסי החובה של שנה א'‪.‬‬
‫התאמתו של כל סטודנט למוקד תיבדק מחדש בתום שנה ללימודיו במוקד‪ .‬צוות‬
‫המוקד רשאי להתנות את המשך לימודיו במוקד או להפסיקם‪.‬‬
‫רציונל המוקד‬
‫מטרת המוקד לעצב אנשי חינוך שיהיו בעלי כישורים אקדמיים נאותים להוביל‬
‫מהלכים חינוכיים שיגבירו זהויות ומודעויות ובד בבד יסייעו למיתון מתחים ולהגברת‬
‫ההבנה והקבלה ההדדיים‪ .‬צרכים אלה מקבלים ממד עמוק יותר בסביבה הגלילית‬
‫הפריפריאלית והפלורליסטית‪ ,‬הן בחינוך הפורמלי והן בחינוך הבלתי פורמלי‪ .‬איכותו‬
‫של המוקד‪ ,‬בשילוב עם הביקוש ההולך וגדל לאנשי חינוך בתחומי הידע שהוא מעניק‪,‬‬
‫מבטחים לבוגריו יכולת להשתלב בתפקידי חינוך מגוונים כמו גם להמשיך את‬
‫לימודיהם לתארים מתקדמים‪.‬‬
‫‪ .0‬המוקד מעוצב מתוך ראיית על‪ ,‬כאשר תחומי הלימוד הפרטניים יותר נגזרים‬
‫מראיה זו‪.‬‬
‫‪ .4‬המוקד מכוון לסביבה הישראלית ובמיוחד הגלילית (השילוב הגלילי‪ :‬דרך‬
‫לימודי השדה)‪.‬‬
‫‪ .0‬המוקד מושתת על ארבעה תחומי ידע עיקריים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫תרבות וחינוך‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫היבטים ארגוניים‪-‬מוסדיים של החינוך (בהתייחסות לחינוך פורמלי‬
‫ולחינוך קהילתי בלתי פורמלי)‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ריבוד חברתי וחינוך‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫שסעים חברתיים וחינוך‪.‬‬
‫קהל היעד‬
‫במסגרת קהל יעד הניתן למנות מדריכים חברתיים בכל הרמות‪ ,‬ממתנ"סים ועד‬
‫לתנועות נוער‪ ,‬מחנכים בתנועה הקיבוצית ובסביבה הדתית‪-‬לאומית‪ ,‬מחנכים בסביבות‬
‫מיעוטים ובקרב אוכלוסיות עולים חדשים‪ ,‬אנשי צבא‪ ,‬מרכז "יובלים"‪ ,‬פרויקט‬
‫"אתגרים" וכדומה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫תכנית הלימודים הכללית בחוג לחינוך – ייתכנו שינויים בקורסים‬
‫תכנית זו מחייבת את כל תלמידי החוג‬
‫קורסי מבוא כללים (קורסי חובה לכל הסטודנטים בחוג לחינוך)‬
‫שם הקורס‬
‫שנה‬
‫שש‬
‫שש"ס‬
‫"ס‬
‫תרגיל‬
‫נ"ז‬
‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות‬
‫מקבילות‬
‫שיע‬
‫ור‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫*מבוא לפסיכולוגיה בחינוך‬
‫א‬
‫‪4+4‬‬
‫מבוא לסוציולוגיה של החינוך‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מבוא לפילוסופיה של החינוך‬
‫א‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫היסטוריה של החינוך‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מיומנויות מחשבים‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫*שיטות מחקר כמותניות‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מיומנויות אקדמיות‬
‫א‬
‫‪4+4‬‬
‫‪2‬‬
‫*סטטיסטיקה א'‬
‫ב‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4.5‬‬
‫*סטטיסטיקה ב'‬
‫ב‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4.5‬‬
‫שיטות מחקר איכותניות‬
‫ב‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫פסיכולוגיה התפתחותית א'‪:‬‬
‫ב‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫חל על הסטודנטים מתשע"ב‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‬
‫יסודות בפסיכולוגיה‬
‫התפתחותית‬
‫פסיכולוגיה התפתחותית ב'‪:‬‬
‫ב‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫התפתחות מינקות עד התבגרות‬
‫קורס רוח כלל‪-‬מכללתי‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫סה"כ נ"ז בלימודי חובה חוגיים‬
‫‪4‬‬
‫‪04‬‬
‫*לא ניתן לחזור על הקורסים יותר מפעמיים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫פסיכולוגיה התפתחותית א'‬
‫קורסי בחירה כלל חוגיים (קורסים לבחירה מכלל המוקדים)‪:‬‬
‫שם קורס‬
‫שנה‬
‫הערכה דידקטית של פרויקטים‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫שש"‬
‫נ"ז‬
‫הערות‬
‫ס‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫חינוכיים‬
‫ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫עיצוב דמות מחנכת‬
‫שסעים חברתיים בישראל‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫גישות התערבות מוטוריות‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫לא ינתן בתשע"ה‬
‫באספרגר ואוטיזם‬
‫דיאלוג יהודי ערבי – מחקר‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫ופעולה‬
‫זכויות אדם – הובלה ושינוי‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫זכויות אדם בהקשר של חינוך‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מיוחד‬
‫חינוך הערבי במזרח התיכון‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫חינוך וכלכלה חברתית‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מבוא ליזמות חינוכית‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫רב תרבותיות וחינוך‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫חינוך מחפש משמעות‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מדיניות חברתית כלכלית‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫שיחות עם יוסי שריד‪-‬חינוך‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫לא ינתן בתשע"ה‬
‫מחפש משמעות‬
‫* קורסי חובה‪/‬בחירה – סמינריונים‬
‫כל סטודנט רשאי לבחור מרשימת הסמינריונים המוצעים במוקד‪ .‬סטודנט במסלול החד‪-‬‬
‫חוגי חייב בהגשת שתי עבודות סמינריוניות בחוג‪ ,‬סטודנט במסלול הדו‪-‬חוגי חייב בהגשת‬
‫עבודה סמינריונית אחת בכל חוג‪.‬‬
‫תכניות דו חוגיות‪:‬‬
‫‪ ‬דו חוגי חינוך ורב‪-‬תחומי ‪ -‬סטודנט הלומד בחוג ללימודים רב‪-‬תחומיים את הקורס‬
‫"מבוא לסוציולוגיה" אינו חייב בקורס "מבוא לסוציולוגיה של החינוך"‪.‬‬
‫סטודנט הלומד במסלול הדו‪-‬חוגי חינוך ולימודים רב‪-‬תחומיים ילמד במסגרת לימודיו‬
‫בחוג ללימודים רב‪-‬תחומיים קורס בן ‪ 4‬נ"ז במדעי הרוח‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪‬‬
‫דו חוגי חינוך ופסיכולוגיה – סטודנט הלומד במסלול דו חוגי חינוך ופסיכולוגיה חייב‬
‫ללמוד קורס בן ‪ 4‬נ"ז במדעי הרוח‪ ,‬מתוך סל הקורסים המופיע בתוכנית הלימודים של‬
‫החוג ללימודים רב‪-‬תחומיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דו חוגי חינוך וכלכלה וניהול ‪ -‬סטודנט הלומד במסלול הדו‪-‬חוגי חינוך וכלכלה וניהול‪,‬‬
‫ילמד את ‪ 4‬נ"ז במדעי הרוח במסגרת החוג לכלכלה וניהול‪.‬‬
‫סטודנט הלומד בחוג לכלכלה וניהול פטור מלימודי הסטטיסטיקה בחוג לחינוך אך חייב‬
‫להשלים בשנה ב' את הקורס שיטת מחקר כמותניות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דו חוגי חינוך ושירותי אנוש – סטודנט הלומד בחוג לשירותי אנוש פטור מהקורס‬
‫מבוא לסוציולוגיה של החינוך וילמד את ‪ 4‬נה"ז במדעי הרוח במסגרת החוג לחינוך‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫המוקד לחינוך מיוחד‬
‫קורסי חובה‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬
‫שנה‬
‫שש"ס‬
‫נ"ז‬
‫הכרת מסגרות החינוך המיוחד‬
‫א‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לחינוך מיוחד‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מבוא ללקויות למידה‬
‫א‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לפסיכוביולוגיה‬
‫ב‬
‫‪4+4‬‬
‫‪2‬‬
‫תיאוריות אישיות א'‬
‫ב‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‬
‫* לימודי שדה שנה ב'‬
‫ב‬
‫‪0+0‬‬
‫‪2‬‬
‫הכרת מסגרות החינוך המיוחד‬
‫* לימודי שדה שנה ג'‬
‫ג‬
‫‪0+0‬‬
‫‪2‬‬
‫לימודי שדה שנה ב'‬
‫סמינריון‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫*מחליף את הקורס מבוא‬
‫לנוירופסיכולוגיה‬
‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬
‫סמינריונים‬
‫יש לבחור קורס אחד מהרשימה שלהלן‪:‬‬
‫שנה‬
‫שם הסמינר‬
‫שש"ס‬
‫נ"ז‬
‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬
‫אינטליגנציה רגשית בחינוך‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫פסיכולוגיה בחינוך‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫הפרעות נוירולוגיות והשפעותיהן‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬
‫בחינוך‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‪,‬‬
‫מבוא לפסיכוביולוגיה‪.‬‬
‫סוגיות בהתפתחות‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫סוגיות מחקריות בחינוך והערכה‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫מקומה הנה(ע)דר של התנועה‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫בהוראה ולמידה‬
‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬
‫הזכות לחינוך‪ :‬היבטים חברתיים‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫ומשפטיים‬
‫סמינר ‪ -‬היבטים חינוכיים של‬
‫יחסים בין אישיים‬
‫סמינר מחקר‪ :‬סוגיות נבחרות‬
‫בסוציולוגיה של החינוך‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪18‬‬
‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬
‫קורסי בחירה‬
‫שם הקורס‬
‫שנה‬
‫שש"ס‬
‫נ"ז‬
‫בגרותם של בעלי מוגבלות שכלית‬
‫ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מנוער בסיכון לנוער בסיכוי‬
‫ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫דרישות קדם‪ /‬דרישות מקבילות‬
‫התפתחותית‬
‫לא מתאים למי שלמד את הקורס‬
‫בחזרה לגיל ההתבגרות‬
‫גישות התערבות מוטוריות באספרגר‬
‫לא מתאים למי שלמד את הקורס‬
‫גישות התערבות בגיל הרך‬
‫ואוטיזם‬
‫המחנך הרגשי ‪ -‬היבטים קליניים בחינוך‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫זכויות אדם בהקשר של החינוך המיוחד‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫ג‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‬
‫לא מיועד למי שלמדו את הקורס אני‬
‫כמטפל‬
‫מבוא לאוטיזם‬
‫אספקטים של התנהגות מסתכנת בגיל‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‬
‫ההתבגרות‬
‫התמודדות עם מגבלות ומחלות כרוניות‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫שילוב הילד בעל הצרכים המיוחדים‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫תיאוריות אישיות ב'‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫אנשים עם מוגבלויות בחברה פוסט‪-‬‬
‫מודרנית‪ :‬היבטים ביקורתיים‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫סוגיות במוגבלות שכלית ולקויות‬
‫התפתחותיות‬
‫היבטים חינוכיים ופסיכולוגים של‬
‫השואה‬
‫רוחניות ופסיכולוגיה‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫א‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫תיאוריות אישיות א'‬
‫קורסי בחירה ממוקדים ‪ /‬חוגים אחרים – על בסיס מקום פנוי‬
‫ניתן לבחור מכל קורסי הבחירה במוקדים האחרים על בסיס מקום פנוי‪.‬‬
‫שם הקורס‬
‫שנה‬
‫שש"ס‬
‫נ"ז‬
‫ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫פסיכופתולוגיה א'‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪2‬‬
‫מבוא ללקויות למידה‬
‫מבוא להפרעות קשב והיפראקטיביות‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫הילד המחונן במערכת‪-‬מיתוס ומציאות‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫תהליכים קבוצתיים במערכות חינוכיות‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪2‬‬
‫פסיכופתולוגיה ב'‬
‫כישורי שפה ודיסלקציה‬
‫‪19‬‬
‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬
‫קורסי חובה‬
‫שם הקורס‬
‫המוקד ללקויות למידה‬
‫שנה‬
‫שש"ס‬
‫נ"ז‬
‫מבוא ללקויות למידה‬
‫א‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לפסיכוביולוגיה‬
‫ב‬
‫‪4+4‬‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לחינוך מיוחד‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫למידה מתווכת‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬
‫*מחליף את קורס מבוא‬
‫לנוירופסיכולוגיה‬
‫היבטים תאורטיים באיבחון‬
‫ב‬
‫‪4+4‬‬
‫‪2‬‬
‫מבוא ללקויות למידה‬
‫עקרונות בהקניית אסטרטגיות‬
‫ב‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מבוא ללקויות למידה‬
‫תפקודי למידה‬
‫למידה‬
‫לימודי שדה – המוקד ללקויות‬
‫‪0+0‬‬
‫ג‬
‫‪2‬‬
‫למידה ‪ -‬שנה ג'‬
‫סמינריון‬
‫כל קורסי החובה של המוקד שנים‬
‫א'‪-‬ב'‬
‫‪4+4‬‬
‫ג‬
‫‪0‬‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪,‬‬
‫שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬
‫באנגלית‬
‫סמינריונים‬
‫יש לבחור קורס אחד מהרשימה שלהלן‬
‫שנה‬
‫שש"ס‬
‫נ"ז‬
‫שם הסמינר‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫פסיכולוגיה בחינוך‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫סוגיות מחקריות בחינוך והערכה‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫אינטליגנציה רגשית בחינוך‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫גישות לפיתוח מיומנויות חשיבה‬
‫כאמצעי לקידום הילדים‬
‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪,‬‬
‫שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬
‫באנגלית‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪,‬‬
‫שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬
‫באנגלית‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪,‬‬
‫שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬
‫באנגלית‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪,‬‬
‫שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬
‫באנגלית‬
‫התבוננות רב מערכתית בלקויות‬
‫למידה‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪,‬‬
‫שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬
‫באנגלית‬
‫‪21‬‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪,‬‬
‫הפרעות נוירולוגיות והשפעותיהן‬
‫בחינוך‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬
‫באנגלית‪ ,‬מבוא לפסיכוביולוגיה‪.‬‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪,‬‬
‫נוירופסיכולוגיה קוגניטיבית של‬
‫לקויות למידה‬
‫שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬
‫באנגלית‪ ,‬מבוא לפסיכוביולוגיה‪.‬‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪,‬‬
‫סמינר מחקר‪ :‬סוגיות נבחרות‬
‫בסוציולוגיה של החינוך‬
‫שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬
‫באנגלית‬
‫קורסי בחירה‬
‫שם הקורס‬
‫היבטים מערכתיים‪ :‬משפחתיים‪,‬‬
‫שנה‬
‫שש"ס‬
‫נ"ז‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬
‫מבוא ללקויות למידה‬
‫רגשיים וחברתיים בלקויות למידה‬
‫וקשב‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪2‬‬
‫כישורי שפה ודיסלקציה‬
‫פיתוח תהליכי חשיבה תיאוריה‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪2‬‬
‫הילד המחונן – מיתוס ומציאות‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מבוא להפרעות קשב‬
‫והיפראקטיביות‬
‫דיסציפלינות בניתוח התנהגות‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מבוא ללקויות למידה‬
‫ויישום‬
‫סנגור עצמי והעצמה ללקויי קשב‬
‫ולמידה‬
‫השפעות של ליקויי למידה על‬
‫בחירת מקצוע‪ :‬מגבלה ואתגר‬
‫העולם הרגשי של המבוגר עם לקויי‬
‫למידה‬
‫שילוב הילד בעל הצרכים‬
‫המיוחדים‬
‫קורסי בחירה ממוקדים ‪ /‬חוגים אחרים ‪ -‬על בסיס מקום פנוי‬
‫ניתן לבחור מכל קורסי הבחירה במוקדים האחרים על בסיס מקום פנוי‪.‬‬
‫שם הקורס‬
‫שנה‬
‫שש"ס‬
‫נ"ז‬
‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬
‫מנוער בסיכון לנוער בסיכוי‬
‫ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫לא מתאים למי שלמד את הקורס בחזרה לגיל‬
‫גישות התערבות מוטוריות‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫ההתבגרות‬
‫באספרגר ואוטיזם‬
‫המחנך הרגשי ‪ -‬היבטים‬
‫לא מתאים למי שלמד קורס גישות התערבות‬
‫בגיל הרך‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫קליניים בחינוך‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,‬לא מיועד למי שלמד את‬
‫הקורס אני כמטפל‬
‫‪21‬‬
‫שילוב הילד בעל הצרכים‬
‫המיוחדים‬
‫קורסי חובה‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫המוקד לשילוב אמנויות בחינוך‬
‫שם הקורס‬
‫שנה‬
‫שש"ס‬
‫נ"ז‬
‫מבוא לשילוב אומנויות בחינוך‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מבוא להבעה ויצירה ככלי‬
‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬
‫ללימוד והבנה של כישורי חיים‬
‫עיכובים‪ ,‬קשיים התפתחותיים‬
‫א‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫ודרכי טיפול פסיכומוטוריים‬
‫תיאוריות אישיות א'‬
‫ב‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‬
‫פסיכופתולוגיה א'‬
‫ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫פסיכולוגיה התפתחותית א'‪+‬ב'‬
‫סמינריון‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫מחקר וסטטיסטיקה ופטור באנגלית‬
‫סמינריונים‬
‫יש לבחור קורס אחד מהרשימה שלהלן‬
‫שנה‬
‫שם הסמינר והמרצה‬
‫שש"ס‬
‫נ"ז‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫אינטליגנציה רגשית בחינוך‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫פסיכולוגיה בחינוך‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫מחקר על התערבויות‬
‫מבוססות אומנות‬
‫מקומה הנה(ע)דר של התנועה‬
‫בהוראה ובלמידה‬
‫סוגיות מחקריות בחינוך‬
‫והערכה‬
‫הזכות לחינוך‪ :‬היבטים‬
‫חברתיים ומשפטיים‬
‫סמינר‪-‬הסיפור החינוכי‪:‬‬
‫מחקרים אוטו‪-‬אתנוגרפיים‬
‫‪22‬‬
‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬
‫ונארטיביים‬
‫סמינר מחקר‪ :‬סוגיות‬
‫נבחרות בסוציולוגיה של‬
‫‪4+4‬‬
‫ג‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫‪0‬‬
‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬
‫החינוך‬
‫שני שיעורים בתחום היבטים מעשיים‪.‬‬
‫חובת בחירה במהלך שנים ב‪-‬ג‬
‫שנה‬
‫שש"ס‬
‫נ"ז‬
‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬
‫גוף ותנועה כשפה ראשונית בחינוך‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד‬
‫שם הקורס‬
‫דרמה ותיאטרון ככלי לפיתוח חוסן נפשי‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מבוא לפסיכודרמה תיאוריה וטכניקות‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫והבנה של כישורי החיים‬
‫מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד‬
‫והבנה של כישורי החיים‬
‫מרכזיות‬
‫מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד‬
‫והבנה של כישורי החיים‬
‫עבודה קבוצתית בעזרת אומנות‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫שילוב אומנויות בחינוך‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫הסיפור והדרמה בעבודה חינוכית עם‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד‬
‫והבנה של כישורי החיים‬
‫מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד‬
‫והבנה של כישורי החיים‬
‫מבוגרים‬
‫מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד‬
‫והבנה של כישורי החיים‬
‫קורסי בחירה‬
‫שנה‬
‫שם הקורס‬
‫שש"ס‬
‫נ"ז‬
‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות‬
‫מקבילות‬
‫תיאוריות מרכזיות (מחקריות והתערבויות )‬
‫ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫פסיכופתולוגיה א'‬
‫פסיכופתולוגיה ב'‬
‫תיאוריות אישיות ב'‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫תיאוריות אישיות א'‬
‫פסיכואנליזה בחינוך‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫זרמים אלטרנטיביים בחינוך‬
‫הומניסטי‬
‫יסודות חינוך וולדורף הלכה למעשה‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫איש החינוך כיוצר בדיאלוג עם היצירה‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מבוא להבעה ויצירה ככלי‬
‫ללימוד והבנה של כישורי‬
‫חיים‬
‫אמנות פלסטית – הבעה ויצירה‬
‫חומרי היצירה בעבודה החינוכית‬
‫כתיבה יצירתית‬
‫א‪-‬ב‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪23‬‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫פותחים דלת לאמנויות בחינוך‬
‫אמנות בחינוך מבוגרים‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫חינוך וולדורף – אמנות החינוך וחינוך שהוא‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫אמנות‬
‫תיאוריות של יחסים בין אישיים ותהליכי‬
‫‪4‬‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫יצירה‬
‫אמנות ותרבות חזותית‬
‫תרבות ויזואלית ומהפכות חברתיות‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫צילום בחברה ובתרבות‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫אמנות וקהילה‪ :‬שיתופיות‪ ,‬שינוי חברתי‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫והעצמה‬
‫תהליכים קבוצתיים משחק ויצירה‬
‫תהליכים קבוצתיים במערכות חינוכיות‬
‫לימוד מיומנויות בתקשורת באמצעות משחק‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪2‬‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪2‬‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫חברתי‬
‫טבע תרפיה בחינוך – מהלכה למעשה‬
‫המשחק הסוציודרמטי‬
‫רוחניות ופסיכולוגיה‬
‫אמנות התנועה‬
‫גישות התערבות מוטוריות באספרגר ואוטיזם‬
‫אינטליגנציה תנועתית‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מוזיקה‬
‫מבוא לשפת המוזיקה‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מוזיקה‪ ,‬תרבות ורגש‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מוזיקה וחינוך‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫פסיכולוגיה של המוזיקה מנקודת מבט חינוכית‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪24‬‬
‫קורסי בחירה ממוקדים ‪ /‬חוגים אחרים ‪ -‬על בסיס מקום פנוי‬
‫ניתן לבחור מכל קורסי הבחירה במוקדים האחרים על בסיס מקום פנוי‪.‬‬
‫שם הקורס‬
‫בגרותם של בעלי מוגבלות שכלית‬
‫שנה‬
‫שש"ס‬
‫נ"ז‬
‫ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬
‫פסיכולוגיה התפתחותית א'‪+‬ב'‬
‫התפתחותית‬
‫המחנך הרגשי‪ :‬היבטים קליניים בחינוך‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫זכויות אדם בהקשר של החינוך המיוחד‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫ג‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה לא מיועד למי‬
‫שלמד את הקורס אני כמטפל‬
‫מבוא לאוטיזם‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,‬לא מיועד למי‬
‫שלמד את הקורס התנסות בעולם‬
‫מנקודת מבטו של הפרט עם‬
‫אוטיזם‬
‫שילוב הילד בעל הצרכים המיוחדים‬
‫‪25‬‬
‫המוקד לחינוך חברתי‬
‫קורסי חובה‬
‫שנה‬
‫שש"ס‬
‫נ"ז‬
‫שם הקורס‬
‫מבוא לחינוך חברתי‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫פנורמה חברתית חינוכית‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫חינוך וחברה בישראל‬
‫ב‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫ב‬
‫‪4+4‬‬
‫‪2‬‬
‫לימודי שדה שנה ב'‬
‫ב‬
‫‪0+0‬‬
‫‪2‬‬
‫סמינריון‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‪/‬הערות‬
‫לא יינתן בתשע"ה‪ ,‬במקומו יילמד הקורס‪:‬‬
‫פרשיות מפתח בחברה הישראלית והשפעתן על‬
‫החינוך‬
‫יזמות ואלטרנטיבות בחינוך‬
‫בין תיאוריה לפרקטיקה‬
‫מבוא לסוציולוגיה‬
‫נלמד במקביל ללימודי שדה‬
‫הקורס יזמות ואלטרנטיבות בחינוך בין‬
‫תיאוריה לפרקטיקה‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר שיטות‬
‫מחקר וסטטיסטיקה ופטור באנגלית‬
‫חובת בחירה בקורס אחד מתוך השניים הבאים‪:‬‬
‫שם הקורס‬
‫דיאלוג יהודי ערבי –מחקר‬
‫פעולה‬
‫שנה‬
‫א‪-‬ב‪-‬‬
‫ג‬
‫בימת חינוך‪-‬מחשבת החינוך‪-‬‬
‫דיון בסוגיות חינוכיות‬
‫א‪-‬ב‪-‬‬
‫ג‬
‫שש"ס‬
‫נ"ז‬
‫‪4+4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4+4‬‬
‫‪2‬‬
‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬
‫חובת בחירה בקורס אחד מתוך השניים הבאים‪:‬‬
‫שם הקורס‬
‫שסעים חברתיים בישראל‬
‫חינוך לדמוקרטיה‬
‫שנה‬
‫א‪-‬ב‪-‬‬
‫ג‬
‫א‪-‬ב‪-‬‬
‫ג‬
‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬
‫שש"ס‬
‫נ"ז‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫לא יילמד בתשע"ה‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫לא יילמד בתשע"ה‬
‫סמינריונים‬
‫יש לבחור קורס אחד מהרשימה שלהלן‬
‫שנה‬
‫שם הסמינר‬
‫סמינר מחקר‪ :‬סוגיות נבחרות‬
‫בסוציולוגיה של החינוך‬
‫סמינר‪" :‬הזכות לחינוך‪ :‬היבטים‬
‫חברתיים ומשפטיים"‬
‫שש"ס‬
‫נ"ז‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪26‬‬
‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬
‫אינטליגנציה רגשית בחינוך‬
‫סוגיות מחקריות בחינוך והערכה‬
‫פסיכולוגיה בחינוך‬
‫סמינר הכרה בזהות‪ :‬יחסי פרט‬
‫וקבוצה באזורי פריפריה‬
‫סמינר‪-‬הסיפור החינוכי‪ :‬מחקרים‬
‫אוטו‪-‬אתנוגרפיים ונארטיביים‬
‫סמינר החינוך הערבי במזרח‬
‫התיכון‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫ג‬
‫‪4+4‬‬
‫‪0‬‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬
‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬
‫קורסי בחירה‬
‫שם הקורס‬
‫שנה‬
‫שש"ס‬
‫נ"ז‬
‫זרמים רדיקלים בחינוך‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫רב‪-‬תרבותיות וחינוך‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫זכויות אדם הובלה ושינוי‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫מבוא ליזמות חינוכית‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫חינוך בלתי פורמלי וחינוך קהילתי‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫חינוך וכלכלה חברתית‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫חינוך מחפש משמעות‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מדיניות חברתית כלכלית‬
‫ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫שפת הגישור‬
‫א'‪-‬ג'‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫סוגיות נבחרות במנהיגות וניהול‬
‫א'ג'‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫כתיבה יצירתית‬
‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬
‫חינוכי‬
‫גזענות‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫לא יינתן בתשע"ה‬
‫'אחרים' וחריגים בראייה חינוכית‬
‫א‪-‬ב‪-‬ג‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫לא יינתן בתשע"ה‬
‫‪27‬‬
‫פירוט קורסי המבוא בחוג‬
‫מבואות כלליים – קורסי חובה שנה א'‬
‫מיומנויות אקדמיות‬
‫ד"ר עירית ששון‬
‫גב' יעל גרינשטיין‬
‫‪ - 0600006‬קורס חובה‪ 626 ,‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫ד"ר יערה גיל‪-‬גלזר‬
‫ד"ר‬
‫משי‬
‫אורי‬
‫משה‬
‫הקורס עוסק בפיתוח מיומנויות אקדמיות בכתיבה ומחקר‪ .‬הסטודנטים ירכשו במהלך הקורס כלים‬
‫לכתיבה אקדמית נכונה ומיומנויות מחקר בסיסיות לצורך עריכת מחקרים בסיסיים‪.‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה של החינוך‬
‫ד"ר ליהוא זיסברג‬
‫‪ 626 - 0601160‬שש"ס‪ 7 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫‪ 020 –0601165‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ת'‬
‫ד"ר יוסי לזר‬
‫גב' ז'קלין ישעיה‬
‫גב' חיוט הודיה‬
‫הקורס נועד להקנות לסטודנטים היכרות עם התחומים העיקריים שבהם עוסקת הפסיכולוגיה ועם‬
‫המושגים המרכזיים של כל אחד מהתחומים הללו‪ .‬נעסוק בשאלות המרכזיות שעליהן מנסה לענות‬
‫הפסיכולוגיה מנקודות ראות מחקריות‪ ,‬תיאורטיות ויישומיות‪ .‬נושאי הקורס יכללו פסיכולוגיה‬
‫פיזיולוגית‪ ,‬תפיסה‪ ,‬זכירה‪ ,‬הנעה וריגוש‪ ,‬פסיכולוגיה התפתחותית‪ ,‬פסיכולוגיה חברתית‪ ,‬תיאוריות‬
‫אישיות מרכזיות‪ ,‬אינטליגנציה ומדידתה ופסיכופתולוגיה‪.‬‬
‫תרגיל הקורס מבוא לפסיכולוגיה הוא כלי עזר לקורס המבוא‪ .‬במסגרת התרגיל ידונו הנושאים‬
‫המרכזיים שיילמדו בקורס‪ ,‬ביתר הרחבה‪ .‬מטרת התרגיל היא לעזור לסטודנטים להתמודד בהצלחה‬
‫עם החומר הרב והמגוון של השיעור‪ .‬במסגרת התרגיל יינתנו מטלות שיהוו ‪ 05%-06%‬מהציון הסופי‪.‬‬
‫מבוא לסוציולוגיה של החינוך‬
‫פרופ' שמואל שמאי‬
‫ד"ר טל ישראלי‬
‫‪ 6 - 0600061‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫קורס מבוא בסוציולוגיה כללית וסוציולוגיה של החינוך‪ .‬בקורס יוצגו מושגים ותיאוריות מתחום‬
‫הסוציולוגיה הכללית וכן מהסוציולוגיה של החינוך‪ .‬תוצג הפרספקטיבה הסוציולוגית לחקר החברה‬
‫והחינוך‪ ,‬תוך התמקדות בנושאים כגון תרבות‪ ,‬חברות‪ ,‬ריבוד חברתי ועוד‪ ,‬והקשר שלהם לחינוך‪.‬‬
‫מבוא לפילוסופיה של החינוך‬
‫ד"ר איילת שביט‬
‫‪28‬‬
‫ד"ר אביהו רונן‬
‫‪ 4 - 0611366‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫ד"ר אדם ויילר גור אריה‬
‫ד"ר מירי רוזמרין‬
‫קורס מבוא בהגות החינוכית‪ .‬הקורס יתמקד ביסודות הפילוסופיים של כמה שאלות מרכזיות‬
‫בחינוך‪ ,‬ביניהן‪ :‬מה היא מהות הפעולה החינוכית? האם החינוך משחרר או מדכא? האם ניתן לחנך‬
‫לערכים? האם ביכולת החינוך לקדם את החברה? מהו מקומו של הילד בתהליך החינוכי? מה היא‬
‫משמעות החינוך בתקופתנו? נושאים אלה יידונו במסגרת הקורס מתוך התייחסות למשנותיהם‬
‫החינוכי ות של כמה פילוסופים והוגים מרכזיים כגון אפלטון‪ ,‬רוסו‪ ,‬קאנט‪ ,‬דיואי ועוד‪.‬‬
‫היסטוריה של החינוך‬
‫ד"ר אמיר גולדשטיין‬
‫‪ 6 0600066‬נ"ז‪ 6 ,‬שש"ס‪ ,‬ש'‬
‫הקורס בוחן את תהליכי התפתחותן של גישות ותהליכים חינוכיים בחברה המערבית‪ ,‬בעיקר מאז‬
‫המהפכה הצרפתית‪ ,‬תוך הבנת התשתית‪ ,‬ההיבטים החברתיים‪ ,‬הצרכים הפוליטיים והרעיונות‬
‫שעמדו מאחוריהן ‪.‬הקורס מברר את השיטות שהוצעו לשם כך ואופני יישומן‪ ,‬כן עוסק הקורס‬
‫בהכרת מסורות חינוך פורמאליות וגם בלתי פורמאליות כגון תנועות נוער או ספרות ילדים‪.‬‬
‫שיטות מחקר כמותניות‬
‫ד"ר מרינה גורושיט‬
‫מר מרסל עמאשה‬
‫‪ 6 - 0601163‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס יעסוק בשיטות המחקר הכמותיות במדעי החברה וההתנהגות‪ .‬זה חלקו הראשון של קורס בן‬
‫שלושה חלקים‪ ,‬והוא יציג מושגים בסיסיים בשיטות מחקר (מדע‪ ,‬פרדיגמות מדעיות‪ ,‬שאלת מחקר‪,‬‬
‫תיאוריה‪ ,‬השערה‪ ,‬משתנים) ובסטטיסטיקה תיאורית (הצגת נתונים‪ ,‬מדדי מרכז ופיזור‪ ,‬מדדים‬
‫למיקום יחסי וקשרים בין משתנים)‪ .‬דרישות‪ :‬נוכחות בשיעורים ובתרגילים‪ ,‬ביצוע מטלות‪ ,‬מבחן‬
‫סופי‪ .‬תרגול ויישום החומר הנלמד בשיעור‪ .‬בתרגול יושם דגש על רכישות מיומנויות העבודה עם‬
‫תוכנת ה‪.SPSS-‬‬
‫מיומנויות מחשבים‬
‫מר צביקה אופיר‬
‫‪ 6 -3636666‬שש"ס‪ 6,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫גב' זהבה שמואל‬
‫הקורס מלמד שימוש בסיסי ומתקדם בתוכנות ה‪ ,office-‬שימוש נכון לצרכי עיבוד נתונים‪ ,‬כתיבה‬
‫והצגה של עבודות אקדמיות‪ .‬נושאי הלימוד כוללים תוכנות ‪.POWER POINT , EXCEL ,WORD‬‬
‫מבואות כלליים – קורסי חובה שנה ב'‬
‫סטטיסטיקה א'‬
‫ד"ר מרינה גורושיט‬
‫‪ 6 - 0601103‬שש"ס‪ 6.7 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫מר מרסל עמאשה‬
‫‪ 6 –0601166‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ת'‬
‫גב' עדי שרעבי‪-‬נוב‬
‫מר צביקה אופיר‬
‫‪ 6 –0601166‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ת'‬
‫‪29‬‬
‫‪ 6 –0601166‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ת'‬
‫קורס המשך של "שיטות מחקר וסטטיסטיקה א'"‪ .‬בחלק זה נתעמק בשיטות למחקר חברתי ונדון‬
‫בכלים העומדים לרשות החוקר (שאלון‪ ,‬ריאיון‪ ,‬תצפית וכו') ובבדיקת טיבם של כלים אלה במושגים‬
‫של תוקף ומהימנות‪ .‬נלמד להסתכל בצורה ביקורתית על מחקרים הנעשים במדעי חברה בכלל‬
‫ובתחום העבודה הסוציאלית בפרט‪ .‬כן נכיר שיטות בסיסיות להסקה סטטיסטית (מבחני השוואות‬
‫בין הקבוצות‪ ,‬מבחנים לבדיקת קשרים בין המשתנים)‪ .‬דרישות‪ :‬נוכחות בשיעורים ובתרגילים‪ ,‬ביצוע‬
‫מטלות‪ ,‬מבחן סופי תרגול ויישום החומר הנלמד בשיעור‪ .‬בתרגול יושם דגש על רכישות מיומנויות‬
‫העבודה עם תוכנת ה‪.SPSS-‬‬
‫סטטיסטיקה ב'‬
‫‪ 6 - 0600166‬שש"ס‪ 6.7 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫‪ 6 –0600160‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ת'‬
‫‪ 6 –0600160‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ת'‬
‫‪ 6 –0600160‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ת'‬
‫ד"ר מרינה גורושיט‬
‫מר מרסל עמאשה‬
‫גב' עדי שרעבי‪-‬נוב‬
‫מר צביקה אופיר‬
‫קורס המשך של "שיטות מחקר וסטטיסטיקה א'‪+‬ב'"‪ .‬חלקו האחרון של הקורס יוקדש ברובו‬
‫לשיטות סטטיסטיות מתקדמות במדעי החברה – ניתוחים רב‪-‬משתניים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נדון בדרכים להצגת‬
‫ממצאי מחקר כמותי במדעי החברה‪ .‬דרישות‪ :‬נוכחות בשיעורים ובתרגילים‪ ,‬ביצוע מטלות‪ ,‬מבחן‬
‫סופי‪ .‬תרגול ויישום החומר הנלמד בשיעור‪ .‬בתרגול יושם דגש על רכישות מיומנויות העבודה עם‬
‫תוכנת ה‪.SPSS-‬‬
‫פסיכולוגיה התפתחותית א' יסודות בפסיכולוגיה התפתחותית‬
‫ד"ר אלון גולדברג‬
‫‪ 6 - 0663664‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה‬
‫מטרת הקורס היא להקנות מושגי יסוד והבנה בסיסית של תהליכים התפתחותיים‪ ,‬מהעוברות ועד‬
‫גיל זקנה‪ .‬נושאי הלימוד יכללו שני כוונים עיקריים‪ :‬התפתחות כרונולוגית לפי הגיל בתקופת‬
‫העוברות‪ ,‬ינקות‪ ,‬ילדות‪ ,‬גיל ההתבגרות‪ ,‬בגרות וזקנה‪ .‬במקביל‪ ,‬נעסוק בגישות התיאורטיות להסברת‬
‫התפתחות האדם והבנתה‪ ,‬בתחומים כגון התפתחות האישיות‪ ,‬התפתחות חברתית‪ ,‬התפתחות‬
‫מוסרית‪ ,‬התפתחות החשיבה האינטלקטואלית והיבטים פיזיולוגיים‪ .‬יושם גם דגש על שיטות מחקר‬
‫בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית‪ .‬חלק מהנושאים יילמדו בחלקו השני של הקורס‪ -‬פסיכולוגיה‬
‫התפתחותית ב'‪.‬‬
‫פסיכולוגיה התפתחותית ב' התפתחות מינקות עד התבגרות‬
‫ד"ר אלון גולדברג‬
‫‪ 6 - 0663667‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬פסיכולוגיה התפתחותית א'‬
‫מהווה המשך ישיר לקורס פסיכולוגיה התפתחותית א'‪ .‬מטרת הקורס היא להקנות מושגי יסוד‬
‫והבנה בסיסית של תהליכים התפתחותיים מהעוברות ועד לגיל הזקנה‪ .‬נושאי הלימוד יכללו שני‬
‫כיוונים עיקריים‪ :‬התפתחות כרונולוגית לפי הגיל בתקופת העוברות‪ ,‬ינקות‪ ,‬ילדות‪ ,‬גיל ההתבגרות‪,‬‬
‫‪31‬‬
‫בגרות וזקנה‪ .‬במקביל‪ ,‬נעסוק בגישות התיאורטיות להסברת התפתחות האדם בתחומים השונים‪,‬‬
‫כגון התפתחות האישיות‪ ,‬התפתחות חברתית‪ ,‬התפתחות מוסרית‪ ,‬התפתחות החשיבה‬
‫האינטלקטואלית והיבטים פיזיולוגיים‪ .‬יושם גם דגש על שיטות מחקר בתחום הפסיכולוגיה‬
‫ההתפתחותית‪.‬‬
‫שיטות מחקר איכותיות‬
‫ד" ר תמר הגר‬
‫מר מרסל עמאשה‬
‫‪ 6 – 0666066‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס יעסו ק בהקניה של כלים ומושגים בסיסיים בשיטות איכותניות של המחקר המדעי‪ .‬במהלכו‬
‫ילמדו התלמידים על ההיסטוריה של המחקר האיכותני; מה הם ההבדלים בין מחקר כמותני‬
‫לאיכותני ומה הם הזרמים החשובים שצמחו במסגרת המחקר האיכותני‪ .‬נבדוק מה הם כלי המחקר‬
‫הרלבנטיים למחקר מסוג זה וכיצד משתמשים בהם ובאיזה סוגי ואופני פרשנות אפשר לפענח את‬
‫תוצאות המחקר‪ .‬הקורס יכלול גם הכרות ראשונית עם זרמים חדשניים של מחקר זה‪ ,‬בין השאר‬
‫חקר נרטיבים ומחקר פמיניסטי‪ .‬במהלך השיעור נקרא יחד מחקרים איכותניים שונים וננתח אותם‬
‫בצורה ביקורתית‪ .‬במהלך הסמסטר‪ ,‬יתנסו המשתתפים בשימוש הידע שנלמד באמצעות תכנון‪ ,‬בצוע‬
‫ותיעוד של מחקר איכותני בזעיר אנפין‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫קורסי בחירה כלל חוגיים‬
‫הערכה דידקטית של פרויקטים חינוכיים‬
‫ד"ר עירית ששון‬
‫‪ – 0611300‬חובה‪ 6 ,‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הכשרת אנשי חינו ך כוללת עידוד למעורבות בפרויקטים חינוכיים או יוזמות חינוכיות‪ .‬הערכה של‬
‫הפרויקט החינוכי בשלבים שונים של התהליך חשובה ביותר להצלחתו‪ .‬הקורס יעסוק בתיאוריות‪,‬‬
‫מושגים ושיטות הערכה‪.‬‬
‫עיצוב דמות מחנכת‬
‫ד"ר טל ישראלי‬
‫‪ 6 – 0663006‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫קיום דיון ביקו רתי בשאלת מאפייניה ודרכי עיצובה של דמות חינוכית‪ ,‬תוך התייחסות לשאלות‬
‫היסוד של החינוך‪ ,‬בהקשר של מאפייני החברה בת זמננו‪ ,‬כגון‪ :‬פוסט מודרניות‪ ,‬קפיטליזם צרכני‪,‬‬
‫גלובליזציה‪ ,‬רוויה תקשורתית ועוד‪ .‬הדיון יסב סביב דילמות חינוכיות הנוגעות להצדקת החינוך‪,‬‬
‫מטרותיו‪ ,‬אמצע יו וקשייו‪ ,‬במטרה לבחון מהן הדמויות החינוכיות המצויות‪ ,‬מהן הרציות ומה מעצב‬
‫אותן‪ .‬הקורס ידון גם במקומה של מערכת החינוך בהקשר של תהליכי וסוכני החברות השונים‬
‫ובדמותו של המחנך כסוכן חברות‪.‬‬
‫שיחות עם יוסי שריד ‪ -‬חינוך מחפש משמעות‬
‫מר יוסי שריד‬
‫‪ 6 – 0601160‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫האם בית הספר מסוגל עדיין לחנך; הפירמידה ההפוכה של החינוך בישראל; על חינוך כרכיב בביטחון‬
‫הלאומי; איך מחנכים לערכים; על המתח שבין הישגיות ושיוויוניות; על מנהיגים וסלבריטאים‬
‫כמחנכים; על כוחו ומגבלותיו של שר חינוך; חלקה של מערכת החינוך בפערים החברתיים; בחינות‬
‫וציונים כמדדי איכות; איך מלמדים את השואה; איך מלמדים תנ"ך; איך מלמדים אזרחות; מה‬
‫לפוליטיקה בבית הספר‪.‬‬
‫פירוט הקורסים במוקד לחינוך מיוחד‬
‫שנה א' ‪ -‬קורסי חובה‬
‫הכרת מסגרות החינוך המיוחד‬
‫גב' שרון חי‬
‫‪ 4 - 0611367‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הסטודנט יכיר מגוון מסגרות חינוכיות‪ ,‬טיפוליות ושיקומיות‪ ,‬המיועדות לאוכלוסיות שונות המזוהות‬
‫עם החינוך המיוחד (פיגור שכלי‪ ,‬ליקויי למידה‪ ,‬הפרעות התנהגותיות‪ ,‬הפרעות אישיות‪ ,‬אוטיזם‪,‬‬
‫ליקויי חושים ועוד)‪ .‬הסטודנט יתוודע לבעלי תפקידים שונים העובדים במסגרות אלה ומשתייכים‬
‫‪32‬‬
‫לתחומי הוראה‪ ,‬טיפול או ריפוי שונים (קציני מבחן‪ ,‬עובדים סוציאליים‪ ,‬מרפאים בעיסוק‪ ,‬מרפאים‬
‫במוסיקה ועוד)‪.‬‬
‫מבוא לחינוך מיוחד‬
‫ד"ר קרן מינץ‬
‫‪ 6 –0611670‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪,‬ש'‬
‫הקורס עוסק ברקע ההיסטורי לחינוך המיוחד‪ ,‬במטרותיו וברצף בין החינוך הרגיל לחינוך המיוחד‪.‬‬
‫אנו נתמקד באבחנה שבין התפתחות נורמלית להתפתחות ייחודית‪ ,‬תוך פירוט לגבי אוכלוסיות היעד‬
‫של החינוך המיוחד והמסגרות השונות הקיימות לאוכלוסייה זו‪.‬במהלך הקורס ידונו גם הנושאים‪:‬‬
‫עקרונות ההוראה בחינוך המיוחד‪ ,‬חוק החינוך המיוחד (‪,)0800‬תיקון מספר ‪ 7‬לחוק החינוך המיוחד‬
‫(‪ )4664‬ורעיון השילוב‪.‬‬
‫מבוא ללקויות למידה‬
‫ד"ר שי מנשה‬
‫‪ 0660164-4‬שש"ס‪ 4,‬נ"ז‪,‬ש'‬
‫הקורס יאפשר היכרות והבנה של הנושאים המרכזיים בתחום ליקויי הלמידה‪ .‬הסטודנטים יכירו את‬
‫ההגדרות לליקויי הלמידה‪ ,‬את הפרופילים התפקודיים ואת התחומים השונים שבהם ייתכנו‬
‫הליקויים‪ .‬יילמדו גישות ותיאוריות להסבר לקויות הלמידה מבחינה התנהגותית ונוירופסיכולוגית‪.‬‬
‫כן ידונו הבדלים שבין ליקויי למידה לקשיי למידה‪ ,‬וממצאים מחקריים הקשורים בהיבטים רגשיים‬
‫וחברתיים של התחום‪ .‬בנוסף תודגש חשיבותה של המודעות לנושא בקרב ההורים ואנשי החינוך‪.‬‬
‫שנה ב' ‪ -‬קורסי חובה‬
‫מבוא לפסיכוביולוגיה‬
‫ד"ר סיון רז‬
‫גב' רויטל תמרי‬
‫‪ 626 - 0600061‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪,‬ש'‬
‫הקורס יציג את נושאי הבסיס של המחקר הפסיכו‪-‬פיזיולוגי כחלק מהענף הכללי של הפסיכולוגיה‪.‬‬
‫הוא סוקר את היחסים בין מוח והתנהגות ומיועד להקנות ידע בסיסי ביסודות נוירו‪-‬פיזיולוגיים‬
‫וביוכימיים להתנהגות בני אדם ובעלי חיים‪ .‬ייסקרו נושאי יסוד כגון נוירו‪-‬אנטומיה בסיסית‪ ,‬הולכה‬
‫עצבית‪ ,‬העברה סינפטית‪ ,‬פסיכופרמקולוגיה בסיסית‪ ,‬תפקוד ואנטומיה מוחית (כולל התייחסות‬
‫לפגיעות מוחיות ולת הליכי החלמה לאחר פגיעה מוחית) ושיטות בחקר המוח‪ .‬כן ניגע בקצרה בכמה‬
‫נושאים מערכתיים‪.‬‬
‫תיאוריות אישיות א'‬
‫ד"ר ליהוא זיסברג‬
‫ד"ר קרן מינץ‬
‫‪ 6– 0663660‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה‬
‫הקורס יציג בפני המשתתפים את התחום המרתק והבעייתי של חקר האישיות‪ ,‬ההשלכות‬
‫שלתיאוריות אישיות בסיסיות והיישומים שלהן ככלי להבנת טבע האדם‪ ,‬כלי לאבחון פתולוגיה‬
‫וכבסיס לטיפ ול והתערבות‪ .‬יסקרו גישות‪ ,‬מודלים ותיאוריות קלאסיות המייצגים באופן מאוזן ככל‬
‫‪33‬‬
‫הניתן גישות פיסיולוגיות‪ ,‬דינמיות‪ ,‬קוגני טיביות וחברתיות‪ .‬נעודד את הסטודנטים להתייחס‬
‫למודלים שיוצגו באופן אנליטי מחד גיסא וביקורתי מאידך גיסא‪.‬‬
‫לימודי שדה שנה ב'‬
‫גב' שרון חי‬
‫‪ 0 20 - 0663060‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬עבודה מעשית‬
‫דרישות קדם‪ :‬ציון של ‪ 66‬ומעלה בקורס הכרת מסגרות החינוך המיוחד‬
‫הסטודנט ישתלב במערכות של החינוך המיוחד בשטח‪ ,‬יכיר את עבודת אנשי הצוות‪ ,‬את מאפייני‬
‫האוכלוסייה ואת גישות ההתערבות הקיימות‪ .‬בשנה זו יושם דגש על התחום החינוכי בעבודת‬
‫הסטודנט‪ .‬הסטודנט יקבל הדרכה קבוצתית במסגרת והדרכה פרטנית במכללה לאורך כל שנת‬
‫הלימודים האקדמית‪.‬‬
‫שנה ג' ‪ -‬קורסי חובה‬
‫לימודי שדה שנה ג'‬
‫גב' שרון חי‬
‫‪ 0 2 0 – 0611643‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬עבודה מעשית‬
‫דרישות קדם‪ :‬לימודי שדה שנה ב'‬
‫בשנה זו יושם דגש על התחום הטיפולי בעבודת הסטודנט‪ ,‬שישתלב במסגרות טיפוליות‪ .‬הסטודנט‬
‫ילמד להכיר את עבודת המטפל‪ ,‬שהפך לחלק בלתי נפרד מהמערך החינוכי‪-‬טיפולי במסגרות לאנשים‬
‫בעלי צרכים מיוחדים‪ .‬הסטודנט יקבל הדרכה במסגרת לצד הדרכה פרטנית במכללה לאורך כל שנת‬
‫הלימודים האקדמית‪.‬‬
‫סמינריונים‬
‫סמינר ‪ -‬אינטליגנציה רגשית בחינוך‬
‫ד"ר יונתן קסלר‬
‫‪ 626 - 0611604‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬
‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬
‫ציון עובר‪06 :‬‬
‫הסמינריון יעסוק במחקר בנושאים הקשורים ללמידה רגשית חברתית (‪ SEL .(SEL‬הוא פיתוח‬
‫חינוכי על בסיס עקרונות של אינטליגנציה רגשית‪ .‬גישה זו נועדה לפתח מיומנויות רגשיות וחברתיות‬
‫אצל ילדים‪ .‬תכניות המתבססו ת על הגישה כוללות התמודדות עם אלימות והתנהגויות אנטי‪-‬‬
‫חברתיות אחרות דרך קידום סגנון פדגוגי חיובי‪ .‬המאפיין המרכזי של תכניות אלה הוא פיתוח הילד‬
‫כאדם שלם‪ ,‬כשהצד הרגשי והקוגניטיבי חשובים באותה מידה‪ .‬סטודנטים המשתתפים בסמינריון‬
‫יוכלו לבחור נושאים בהם יש להם עניין‪ ,‬ויפתחו אותם למחקר‪.‬‬
‫סמינר ‪ -‬פסיכולוגיה בחינוך‬
‫ד"ר שירי פרלמן‪-‬אבניאון‬
‫‪ 626 - 0611363‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫‪34‬‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬
‫מאנגלית; כמותני‬
‫ציון עובר‪06 :‬‬
‫סמינריון זה בודק תהליכים פסיכולו גיים הרלוונטיים לתחומי החינוך‪ .‬במסגרת הסמינר תיסקר‬
‫הספרות העדכנית מתחום המחקר ההתנהגותי‪ ,‬הקוגניטיבי והרגשי ותיבדק השאלה כיצד תחומי‬
‫המחקר של הפסיכולוגיה תורמים להבנת תהליכים חינוכיים ולשיפורם‪.‬‬
‫סמינר – הפרעות נוירולוגיות והשלכותיהן בחינוך‬
‫ד"ר יוסי לזר‬
‫‪ 626 - 0611363‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬מבוא‬
‫לפסיכוביולוגיה‪ ,‬ופטור מאנגלית; כמותני‬
‫ציון עובר‪06 :‬‬
‫סמינריון זה יעסוק בהיבטים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬רגשיים של הפרעות‬
‫נוירולוגיות כהפרע ת קשב‪ ,‬הפרעות בהפקת הדיבור‪ ,‬הפרעות בקריאה ובכתיבה‪ ,‬גידולים מוחיים‪,‬‬
‫הפרעות התקף‪ ,‬הפרעות בהתפתחות המוח‪ ,‬הפרעות ניווניות (פרקינסון‪ ,‬הנטינטון‪ ,‬אלצהיימר‪ ,‬טרשת‬
‫נפוצה‪ ,‬תסמונת קורסקוף) מחלות נוירו‪-‬זיהומיות‪ ,‬אוטיזם‪ ,‬הפרעות עקה וכו'‪ ,‬ויקשור בינם לבין‬
‫תהליכי עיבוד מי דע בסיסיים כתפיסה ויזואלית ואודיטורית ותהליכי עיבוד מידע מורכבים כמו קשב‬
‫סלקטיבי‪ ,‬עיבוד פרצופים וכו'‪ .‬הקורס יהווה רקע להבנת הפרעות אלה אצל ילדים בגילאים שונים‬
‫ואצל מבוגרים כבסיס להבנת שילובו של הלומד החריג במערכת החינוך‪.‬‬
‫סמינר ‪ -‬סוגיות בהתפתחות‬
‫ד"ר מירב חן‬
‫‪ 626 -0611167‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬
‫מאנגלית; כמותני‬
‫ציון עובר‪06 :‬‬
‫בסמינריון זה יבחנו תהליכים התפתחותיים בתחומים חינוכיים‪ .‬יבחנו תהליכים של התפתחות‬
‫רגשית (דימוי עצמי‪ ,‬תחושת ערך עצמי‪ ,‬אינטליג נציה רגשית‪ ,‬מסוגלות עצמית‪ ,‬למידה חברתית ועוד)‪,‬‬
‫תהליכי התפתחות קוגניטיביים (התפתחות שפתית‪ ,‬אינטליגנציה שכלית‪ ,‬הישגיות לימודית ועוד)‬
‫ותהליכי התפתחות חברתיים (הבדלים בין המינים‪ ,‬הבדלים בין‪-‬תרבותיים ועוד)‪ .‬תהליכים‬
‫התפתחותיים אלה יבחנו בקרב אוכלוסיות מגוונות‪ .‬ה סמינריון יכוון למחקרים משולבים (כמותני‬
‫ואיכותני) ויי נתן במתכונת של הרצאות ודיון‪ ,‬ופגישות אישיות (בעיקר במהלך סמסטר ב')‪.‬‬
‫סמינר‪-‬מקומה הנה(ע)דר של התנועה בהוראה ובלמידה‬
‫ד"ר עפרה ולטר‬
‫‪ 626 –0600000‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬
‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬
‫‪35‬‬
‫ציון עובר‪06 :‬‬
‫מטרתו העיקרית של סמינריון זה היא לספק לסטודנטים סביבה מתאימה לקיום מחקר בנושא‬
‫המעניין אותם‪ ,‬בתחום הידע המוצע; הוראה ולמידה באמצעות התנועה (אינטליגנציה תנועתית)‬
‫בלימוד מושגי יסוד‪ ,‬טיפוח יכולות מוטוריות ככלי לפיתוח וקידום מודעות רגשית ‪ .EI -‬הסמסטר‬
‫הראשון יוקדש להיכרות עם התיאוריות העוסקות בשילוב גישות הוראה המטפחות את‬
‫האינטליגנציה התנועתית ותרומתם בקידום יכולות קוגניטיביות ורגשיות‪ .‬הסטודנטים יכירו כלים‬
‫תקפים לבדיקת יכולות הבנת מושגי יסוד קוגניטיביים בגי"ר‪ ,‬בדיקת יכולות אמפטיה בקרב ילדים‬
‫ומחנכים‪ .‬כלים אילו יאפשרו לבחון את כוחה של התנועה בקידום כשרים אילו‪ .‬הסטודנטים יוזמנו‬
‫לבחור סוגיה ושאלה מחקרית‪ ,‬ולגבש הצעת מחקר‪ .‬בסמסטר השני‪ ,‬יציגו התלמידים את עבודותיהם‬
‫בכיתה‪ ,‬כחלק מהנחיית עמיתים‪ .‬כמו כן יתקיימו מפגשים קבוצתיים ספורים לצורך מתן הנחיות‬
‫לכתיבת העבודה‪.‬‬
‫סמינר ‪ -‬סוגיות מחקריות בחינוך והערכה‬
‫ד"ר עירית ששון‬
‫‪ 626–0601160‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬
‫מאנגלית ; איכותני וכמותני‬
‫ציון עובר‪06:‬‬
‫במהלך הסמינריון ידונו גישות תיאורטיות ומתודולוגיות המהוות בסיס לתהליך המחקר החינוכי‬
‫באמצעות ניתוח מאמרים עדכניים‪ .‬הסמינריון יכלול התנסות בכל שלבי החקר‪ ,‬משלב בחירת הנושא‪,‬‬
‫ניסוח שאלת מחקר‪ ,‬איסוף מידע עדכני‪ ,‬פיתוח כלי מחקר מתאימים‪ ,‬איסוף נתונים‪ ,‬ניתוח והסקת‬
‫מסקנות‪ .‬כל סוגיה חינוכית עשויה להגדיר צורך מחקרי‪ .‬במהלך הסמסטר הראשון יבחר כל סטודנט‬
‫סוגיה חינוכית הרלבנטית לעולמו (שיטה הוראה או למידה המעוררת שאלה‪ ,‬תכנית לימודים‪ ,‬סביבת‬
‫למידה ייחודית‪ ,‬שיטת הערכה חדשנית‪ ,‬אוכלוסיית לומדים ייחודית ועוד)‪ .‬בתהליך של הנחייה‬
‫ומעורבות עמיתים כל סטודנט יכתוב ויציג הצעה למחקר הממוקד בסוגיה שהעלה‪ .‬הסמסטר השני‬
‫יוקדש לביצוע המחקר ולניתוח הממצאים‪.‬‬
‫סמינר‪" :‬הזכות לחינוך‪ :‬היבטים חברתיים ומשפטיים‬
‫ד"ר יוסף ג'אברין‬
‫‪ 626– 0600011‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬
‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬
‫ציון עובר‪06 :‬‬
‫מטרת הסמינר היא לבחון ולנתח את העקרונות המשפטיים והאידאולוגיים המעצבים את מדיניות‬
‫החינוך בישראל‪ .‬לשם כך‪ ,‬הקורס ידון בנסיבות ההיסטוריות‪ ,‬התרבותיות‪ ,‬והפוליטיות‪ ,‬שהשפיעו על‬
‫עיצוב מערכת החינוך‪ ,‬על הדינאמיקה שעוברים יעדיה של המערכת‪ ,‬ועל הדרכים בהן ביקשה‬
‫המערכת להיענות לאתגרים וללחצים בתוכה ומחוצה לה‪ .‬הדיון ייעשה תוך כדי התמקדות בסוגיות‬
‫העכשוויות של החינוך בישראל‪ .‬הסטודנטים יתוודעו במסגרת הסמינר למדיניות משרד החינוך כפי‬
‫‪36‬‬
‫שהיא משתקפת בחוקי החינוך השונים‪ ,‬בדו"חות הוועדות השונות‪ ,‬בחוזרי מנכ"ל וברפורמות‬
‫המרכזיות אשר השפיעו על גיבוש מערכת החינוך בישראל ועל הדגשיה הפדגוגיים‪ .‬הסמינר יקנה‬
‫למשתתפים כלים תיאורטיים ומעשיים להבנת וניתוח תהליכים וסוגיות במשפט ומדיניות חינוך‬
‫בכלל‪ ,‬ובישראל בפרט‪.‬‬
‫סמינר ‪ -‬היבטים חינוכיים של יחסים בין אישיים‬
‫ד"ר אלון גולדברג‬
‫‪ 626 - 0611160‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬
‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬
‫ציון עובר‪06 :‬‬
‫מטרות הקורס‪ :‬הקורס מפגיש את הסטודנטים עם סוגיות ביחסים בין אישיים מתקופת הילדות ועד‬
‫תקופת הבגרות‪ .‬במסגרת הקורס נדון במקורות היכולות הבין אישיות וכן בדרכי ההתמודדות‬
‫המשפחתיות והחינוכיות עם קשיים ביחסים בין אישיים אשר מתעוררים במהלך החיים‪ .‬בסוף‬
‫הקורס תוגש עבודה סמינריונית מחקרית בנושא הקורס‪.‬‬
‫קורסי בחירה‬
‫אספקטים של התנהגות מסתכנת בגיל ההתבגרות‬
‫ד"ר אלון גולדברג‬
‫‪ 6 - 0011164‬שש"ס‪ ,‬נ"ז ‪ ,6‬ש'‬
‫הקורס דן בהתנהגות מסתכנת בגיל התבגרות‪ :‬עבריינות‪ ,‬חיפוש ריגושים‪ ,‬התנהגות אנטי‪-‬חברתית‬
‫והתנהגות חסרת אחריות‪ .‬נדון בשאלות מה היא התנהגות מסתכנת‪ ,‬האם ניתן למנוע אותה והאם‬
‫היא נורמטיבית‪ .‬יידונו הסברים שונים של התנהגות מסתכנת תוך התייחסות להקשרים פיזיולוגיים‬
‫ובעיקר להקשרים משפחתיים וסביבתיים‪ .‬לבסוף‪ ,‬תוצע נקודת מבט מקדמת להתמודדות עם‬
‫התופעה ולהתפתחות מיטבית של המתבגר‪.‬‬
‫התמודדות עם מגבלות ומחלות כרוניות‬
‫ד"ר אלון גולדברג‬
‫‪ 6 –0011167‬שש"ס‪ ,‬נ"ז ‪ ,6‬ש'‬
‫הקורס מעניק נקודת מבט מקדמת למחלות כרוניות ומגבלות אחרות‪ ,‬לדוגמה‪ :‬אפילפסיה וסוכרת‪-‬‬
‫נעורים‪ .‬בקורס נדון בתפיסה המסורתית להתמודדות עם מחלות‪ ,‬ביתרונותיה ובחסרונותיה ונעלה‬
‫אפשרויות שונות וחדשו ת להתמודדות עם מציאות שכזו בחיי היום יום‪ ,‬תוך התייחסות למשאבי‬
‫התמודדות אישיים‪ ,‬משפחתיים וסביבתיים‪ .‬הקורס מעניק כלים להבנה טובה יותר של מושג‬
‫הבריאות והחולי ולתפקידם של המערכות התומכות בילד\מתבגר החולה‪ :‬משפחה‪ ,‬חברים ובית‬
‫הספר‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫בגרותם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית‬
‫ד"ר גליה אנקורי‬
‫‪ 6 - 0611613‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬פסיכולוגיה התפתחותית א'‪2‬ב'‬
‫בקורס זה יילמדו התמורות הרגשיות‪ ,‬הקוגניטיביות‪ ,‬החברתיות והרוחניות שעוברים אנשים בשנות‬
‫הבגרות‪ .‬באמצעות נרטיבים מהספרות המקצועית‪ ,‬הקולנוע והספרות היפה נדון בתהליכים‬
‫המאפיינים את הבגרות הנורמטיבית כמו זוגיות‪ ,‬עבודה וקריירה‪ ,‬הורות והזדקנות‪ .‬נתמקד באופן‬
‫שבו מבוגרים בעלי צרכים מיוחדים מתמודדים עם אותם שינויים ומעברים‪.‬‬
‫מנוער בסיכון לנוער בסיכוי‬
‫ד"ר גליה אנקורי‬
‫‪ 6 - 0011100‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬פסיכולוגיה התפתחותית א'‪2‬ב'‪ ,‬לא מתאים למי שלמד את קורס בחזרה‬
‫לגיל ההתבגרות‬
‫קורס זה עוסק באתגרי גיל ההתבגרות מבחינה רגשית‪ ,‬חברתית‪ ,‬שכלית ורוחנית‪ .‬באמצעות קריאת‬
‫ספרות‪ ,‬צפייה בקטעי סרטים וניתוח חוויות אישיות מתקופת גיל ההתבגרות‪ .‬הקורס ילמד להבין בני‬
‫נוער החווים מצוקות התפתחותיות‪ ,‬נפשיות ומשפחתיות שונות‪.‬‬
‫גישות התערבות מוטוריות באספרגר ואוטיזם‬
‫ד"ר עפרה ולטר‬
‫‪ 6 - 0011161‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫לא מתאים למי שלמד את הקורס גישות התערבות בגיל הרך‬
‫בקורס זה הסטודנטים ילמדו להכיר את שלבי ההתפתחות המוטורית מגיל הלידה עד גיל שש‪.‬‬
‫הכרת שלבי ההתפתחות‪ ,‬סוגי טמפרמנט‪ ,‬מערכת המגע התחושתי והתפתחותה‪ .‬הסטודנטים יכירו‬
‫ויבינו את הצורך הבסיסי של הפעוטים לתנועה כבסיס להתפתחות תקינה בהמשך חייהם‪ .‬הקורס‬
‫יחשוף את הלומדים לרזי התנועה המותאמים לכל אחד משלבי ההתפתחות המוטורית‪ .‬הסטודנטים‬
‫יפתחו יכולת התבוננות בתהליך ההתפתחותי של ילד עם התפתחות אב‪-‬נורמלית‪ ,‬וזאת בהשוואה‬
‫להתפתחות המוטורית הנורמטיבית‪ .‬הסטודנטים יחשפו לגישות ואסטרטגיות להתערבות באוטיזם‪,‬‬
‫אספרגר ובעיות קואורדינציה‪.‬‬
‫המחנך הרגשי – היבטים קליניים בחינוך‬
‫ד"ר מירב חן‬
‫‪ 6 - 0663043‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה‬
‫לא מיועד למי שלמדו את הקורס אני כמטפל‬
‫חוק השילוב הכתיב מציאות חינוכית חדשה בארץ ובעולם‪ .‬ילדים בעלי צרכים לימודיים ורגשיים‬
‫מיוחדים משולבים בכיתות הרגילות ומחייבים את המחנכים לפתח הבנות מעמיקות לצרכיו‬
‫הרגשיים של התלמיד ולבדוק כיצד ניתן להיענות להם במסגרת הקיימת‪ .‬הקורס יעסוק בהיבטים של‬
‫השיח הפסיכולוגי בשיח החינוכי‪ ,‬תוך הכרת תיאוריות התפתחותיות‪ ,‬ייעוציות וחינוכיות רלוונטיות‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫תיאוריות אישיות ב'‬
‫ד"ר ליהוא זיסברג‬
‫‪ 6 –0611361‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬תיאוריות אישיות א'‬
‫תיאוריות האישיות השונות מהוות נדבך מרכזי בפסיכולוגיה‪ .‬מטרת הקורס הינה להעמיק את‬
‫ההבנה שהונחלה בקורס תיאוריות אישיות א' לרובד עמוק יותר ולהוסיף תיאוריות נוספות שמהוות‬
‫חלק מהתיאוריות הטיפוליות והמחקריות בתחום האישיות כיום‪ .‬הקורס ייבחן את התיאוריות‬
‫בצורה משווה ויעסוק באישיות הנורמלית והפתולוגית כאחד‪ .‬במהלך הקורס ידונו משמעות‬
‫המחלוקות בין התיאוריות השונות ותמונת האדם העולה מכל אחת מהן‪ ,‬על פי קריטריונים שונים‬
‫המאפשרים לזהות ולחדד את הדומה והשונה בין הגישות‪ .‬החומר יילמד באמצעות הרצאות‪,‬‬
‫התייחסות לסוגיות שיביאו המרצה והסטודנטים‪ ,‬דיונים וקריאת חומר לאורך הקורס‪.‬‬
‫זכויות אדם בהקשר של החינוך המיוחד‬
‫ד"ר יוסף ג'בארין‬
‫‪ 6 – 0611360‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫בשנים האחרונות אנשים עם מוגבלויות החלו לתבוע את זכויותיהם ולהיאבק על מקומם בחברה‬
‫בדרכים משפטיות וציבוריות‪ .‬הקורס יעסוק בסוגיות תיאורטיות ומשפטיות של זכויות האדם‬
‫בהקשר של מוגבלות ונכות‪ .‬נתמקד בזירה המשפטית כזירה מרכזית שבה התחוללו חלק מן‬
‫המאבקי ם‪ .‬כן נעסוק בשאלות שלגבולות הכלי המשפטי ככלי לשינוי חברתי מהותי בתחום זה‪ .‬ייבחנו‬
‫הדינמיקה שעובר שיח הזכויות של אנשים עם מוגבלות והשפעתו על מעמדם של אנשים עם‬
‫מוגבלויות בישראל‪ .‬בין הסוגיות שידונו בקורס‪ :‬דיני הרווחה חברתית‪ ,‬נגישות על כל גווניה ונושאיה‪,‬‬
‫הפלייה בתעסוקה‪ ,‬חיים ודיור בקהילה‪ ,‬ייצוג במוקדי קבלת החלטות ציבוריות‪ ,‬נציבות שוויון זכויות‬
‫אנשים עם מוגבלויות‪ ,‬וחיבור עם קבוצות מיעוט אחרות‪ .‬כן תילמד האמנה הבינלאומית החדשה‬
‫בנושא זכויות אנשים עם מוגבלויות‪.‬‬
‫מבוא לאוטיזם‬
‫ד"ר שירי פרלמן אבניאון‬
‫‪ 626–0011163‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬פסיכולוגיה התפתחותית א'‪2‬ב'‬
‫השכיחות העולה של ילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי גררה עלייה תלולה במחקר‪ ,‬והממצאים‬
‫ההולכים ונצברים‪ .‬מה הוא אוטיזם‪ ,‬ומה הן השאלות המרכזיות העומדות בלב המחקר‬
‫העדכני? בקורס יי למדו מושגים בסיסיים הנוגעים לחקר האוטיזם‪ .‬יילמדו אבני הדרך בהתפתחות‬
‫הטיפוסית‪ ,‬שנמצאו משובשות אצל ילדים עם אוטיזם‪ .‬נכיר את הכלים השונים לאבחון אוטיזם‪ ,‬על‬
‫רקע אבני הדרך ההתפתחותיות שהשתבשו‪ .‬הקורס יתבסס על קריאה של חומר אקדמי‪ .‬על בסיס‬
‫תכניו יעניק הקורס תשתית מתודולוגית המקובלת בתחום של חקר האוטיזם‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫שילוב הילד בעל הצרכים המיוחדים‬
‫ד"ר יונתן קסלר‬
‫‪ 6 - 0611665‬שש'ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס יעסוק במגמות עולמיות של שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל‪ ,‬ובביטוי של‬
‫מגמה זו בישראל‪ .‬הקורס יתמקד בסוגיות הנלוות לשילובם של סטודנטים במערכת החינוך הרגילה‪,‬‬
‫לאחר שאובחנו כבעלי צרכים מיוחדים‪ .‬יוצגו ויוסברו מונחי יסוד (חוק החינוך המיוחד‪ ,‬שילוב‪ ,‬חוק‬
‫השילוב‪ ,‬השתלבות‪ ,‬הכלה)‪ .‬בהמשך יוקנה מידע הקשור באבחנה בין חריגויות שונות‪ ,‬תוגבר מודעות‬
‫הסטודנטים לשונות בין התלמידים‪ ,‬ולסוגיית שילובם במערכת הרגילה‪ .‬יודגש ההיבט ההיסטורי‬
‫והפילוסופי של השילוב‪ .‬יועלו סוגיות של פיתוח אחריות לקידומו של כל פרט בכתה על בסיס שוויון‪,‬‬
‫מתוך דגש על שמירת זכויות האדם‪ .‬נדון בקונפליקטים המאפיינים את עבודת אנשי החינוך בסוגיית‬
‫השילוב‪ ,‬ונכיר כלים לאיתור ומיפוי צרכי שילוב‪ .‬יודגשו דרכי הערכה של הצלחת השילוב כאמצעי‬
‫למקסם את יתרונותיו‪ .‬הקורס יכלול קריאת מאמרים מחקריים והכנה של רפרטים על ידי‬
‫המשתתפים‪.‬‬
‫אנשים עם מוגבלויות בחברה פוסט‪-‬מודרנית‪:‬‬
‫היבטים ביקורתיים‬
‫ד"ר קרוליין גוטמן‬
‫‪ 6 - 0011117‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס מגדיר מחדש את תחום חקר ה"מוגבלויות" (‪(disability‬על ידי מיקודו כתופעה חברתית‬
‫ותרבותית ואף כהבניה חברתית‪ .‬מטרת הקורס היא לאתגר את הסטודנטים בהסתכלות ביקורתית‬
‫על הדרכים שבהן אנשים עם מוגב לויות מודרים בחברות מודרניות‪ ,‬כולל בישראל‪ .‬הקורס דן בדו‪-‬‬
‫שיח האקדמי והחברתי הקשור לצדק חברתי דרך התייחסות להיבטים היסטוריים‪ ,‬תרבותיים‪,‬‬
‫פוליטיים ואומנותיים‪ ,‬כפי שנתפסים דרך "עדשה של מוגבלויות"‪.‬‬
‫סוגיות במוגבלות שכלית ולקויות התפתחויות‬
‫ד"ר שירי פרלמן‪-‬אבניאון‬
‫‪ 6 -0660665‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫מטרת הקורס‪ :‬היכרות בסיסית עם אוכלוסיות בעלות פיגור שכלי‪ ,‬או נכויות התפתחותיות‬
‫המאותגרות קוגניטיבית‪ .‬במהלך הקורס יוגדרו ויאופיינו הפיגור השכלי‪ ,‬דרגות הפיגור והמאפיינים‬
‫הקוגניטיביים‪ ,‬הרגשיים‪ ,‬המשפחתיים וה חברתיים של הפרעה התפתחותית זו‪ .‬הקורס ידון בסיבות‬
‫לפיגור השכלי‪ ,‬תסמונות שבהן הפיגור השכלי הוא מאפיין בולט‪ ,‬דרך התבטאות ההפרעה ודרכי‬
‫הטיפול בה‪ .‬תערך הכרה של נכויות התפתחותיות נוספות והקשר שלהן לפיגור שכלי או קשיים‬
‫קוגניטיביים נלווים‪.‬‬
‫היבטים חינוכיים ופסיכולוגיים של השואה‬
‫ד"ר אלון גולדברג‬
‫‪ 6 – 0663066‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס בוחן את הציר שבין העיסוק הפרטיקולארי בשואה לעיסוק האוניברסאלי של השואה תוך‬
‫התמקדות בתקופות שונות‪ :‬לפני השואה‪ ,‬השואה ולאחריה‪ .‬השואה נתפסת כמקרה אשר לא ניתן‬
‫להסבירו בצורה רציונאלית‪ ,‬ולפיכך כל הסקת מסקנות אישיות‪ ,‬משפחתיות‪ ,‬לאומיות‪-‬יהודיות‬
‫‪41‬‬
‫ואוניברסאליות מוגבלת‪ .‬אולם‪ ,‬ייחודה של השואה מאפשר לנו לדון בסוגיות הקשורות להתנהגות‬
‫חברתית מנקודת מבט חינוכית‪ ,‬פסיכולוגית וחברתית‪ ,‬כגון‪ ,‬עמידה מן הצד‪ ,‬שיתוף פעולה עם מחוללי‬
‫שואה והצלה של קורבנות‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫פירוט הקורסים במוקד לליקויי למידה‬
‫שנה א' ‪ -‬קורס חובה‬
‫מבוא ללקויות למידה‬
‫ד"ר שי מנשה‬
‫‪ 0660164-4‬שש"ס‪ 4,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס יאפשר היכרות והבנה של הנושאים המרכזיים בתחום ליקויי הלמידה‪ .‬הסטודנטים יכירו את‬
‫ההגדרות לליקויי הלמידה‪ ,‬את הפרופילים התפקודיים ואת התחומים השונים שבהם יתכנו‬
‫הליקויים‪ .‬יילמדו גישות ותיאוריות להסבר לקויות הלמידה‪ ,‬מבחינה התנהגותית ונוירופסיכולוגית‪.‬‬
‫כן יידונו ההבדלים שבין ליקויי למידה וקשיי למידה‪ ,‬וממצאים מחקריים הקשורים בהיבטים‬
‫רגשיים וחברתיים של התחום‪ .‬בנוסף‪ ,‬תו דגש חשיבותה של המודעות לנושא בקרב ההורים ואנשי‬
‫החינוך‪.‬‬
‫מבוא לחינוך מיוחד‬
‫ד"ר קרן מינץ‬
‫‪ 6 –0611670‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס עוסק ברקע ההיסטורי לחינוך המיוחד‪ ,‬במטרותיו וברצף בין החינוך הרגיל לחינוך המיוחד‪.‬‬
‫אנו נתמקד באבחנה שבין התפתחות נורמלית להתפתחות ייחודית‪ ,‬תוך פירוט לגבי אוכלוסיות היעד של‬
‫החינוך המיוחד והמסגרות השונות הקיימות לאוכלוסייה זו‪ .‬במהלך הקורס ידונו גם הנושאים‪ :‬עקרונות‬
‫ההוראה בחינוך המיוחד‪ ,‬חוק החינוך המיוחד (‪ ,)0800‬תיקון מספר ‪ 7‬לחוק החינוך המיוחד (‪ )4664‬ורעיון‬
‫השילוב‪.‬‬
‫שנה ב' ‪ -‬קורס חובה‬
‫מבוא לפסיכוביולוגיה‬
‫ד"ר סיון רז‬
‫גב' רויטל תמרי‬
‫‪ 626 - 0600061‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס יציג את נושאי הבסיס של המחקר הפסיכו‪-‬פיזיולוגי כחלק מהענף הכללי של הפסיכולוגיה‪.‬‬
‫הוא סוקר את היחסים בין מוח והתנהגות ומיועד להקנות ידע בסיסי ביסודות נוירו‪-‬פיזיולוגיים‬
‫וביוכימיים להתנהגות בני אדם ובעלי חיים‪ .‬ייסקרו נושאי יסוד כגון נוירו‪-‬אנטומיה בסיסית‪ ,‬הולכה‬
‫עצבית‪ ,‬העברה סינפטית‪ ,‬פסיכופרמקולוגיה בסיסית‪ ,‬תפקוד ואנטומיה מוחית (כולל התייחסות‬
‫לפגיעות מוחיות ולתהליכי החלמה לאחר פגיעה מוחית) ושיטות בחקר המוח‪ .‬כן ניגע בקצרה בכמה‬
‫נושאים מערכתיים‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫למידה מתווכת‬
‫ד"ר נילי גל‪-‬ים‬
‫‪ 626– 0663070‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס יקיף נושאים הקשורים ישירות להתנסות בלמידה מתווכת ובתיאוריה של פוירשטיין‬
‫העוסקת ביכולת להשתנות כתוצאה מלמידה מתווכת‪ .‬נדון בעקרונות התיווך‪ ,‬בפונקציות‬
‫קוגניטיביות פגומות וביכולת לפתחם‪ .‬נעסוק במושגים הקשורים בלמידה מתווכת של השפה והדיבור‬
‫הפנימי על פי משנתו של ויגוצקי‪ ,‬ובפעילויות בטווח ההתפתחות הקרובה‪ .‬נדון בתיווך של מיומנויות‬
‫חברתיות ויכולת להשתמש בהן בסיטואציות חברתיות‪.‬‬
‫היבטים תיאורטיים באבחון תפקודי למידה‬
‫ד"ר ענת בן‪-‬גל‬
‫‪ 4 - 0663004‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא ללקויות למידה‬
‫לא מיועד למי שלמדו את הקורס אבחון תפקודי למידה‬
‫הקורס מקנה היכרות עם מודלים תיאורטיים‪ ,‬כלים ואסטרטגיות המיושמים בתהליך אבחון תפקודי‬
‫למידה (אבחון דידקטי)‪ .‬במהלך הקורס יכירו הסטודנטים את כלי האבחון המרכזיים תוך התנסות‬
‫בחלקם‪ ,‬וילמדו לנתח דו"חות אבחון אינטגרטיביים‪.‬‬
‫עקרונות בהקניית אסטרטגיות למידה‬
‫ד"ר ענת בן‪-‬גל‬
‫‪ 6 - 0066166‬שש"ס‪ 6 ,‬נ "ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא ללקויות למידה‬
‫המונחים "לקויות למידה" ו"הפרעת קשב" מייצגים לומדים עם שונות בתחומי החוזק ובתחומי‬
‫הקושי המאפיינים אותם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ניתן לאפיין את הצרכים ולהכליל אותם לכדי אסטרטגיות‬
‫למידה התואמות צרכים מגוונים אלה‪ .‬בקורס נעסוק בהכרת החומר התיאורטי הנמצא בבסיס‬
‫הקניית אסטרטגיות למידה ללומדים עם לקויות למידה והפרעות קשב‪ ,‬תוך הצגת ממצאי מחקרים‬
‫עדכניים מהארץ ומהעולם ותוך שימוש בתיאורי מקרה להדגמת התיאוריה‪.‬‬
‫שנה ג' – קורסי חובה‬
‫לימודי שדה שנה ג' ‪ -‬מוקד לליקויי למידה‬
‫גב' שרון חי‬
‫‪ 0611603020‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬עבודה מעשית‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא ללקויות למידה‪ ,‬מבוא לנוירופסיכולוגיה‪ ,‬מבוא לחינוך מיוחד‪ ,‬למידה‬
‫מתווכת‪ ,‬פסיכולוגיה התפתחותית א'‪2‬ב' (כל החובות של שנים א'‪2‬ב')‬
‫הסטודנט ישתלב במערכת החינוך הרגילה‪ ,‬יכיר את עבודת אנשי הצוות‪ ,‬את מאפייני האוכלוסייה‬
‫ואת גישות העבודה הקיימות במערכת החינוך‪ .‬בשנה זו יושם דגש על יישום עקרונות הלמידה‬
‫המתווכת ועל התנסות בפעילויות תומכות למידה‪ .‬הסטודנט יקבל הדרכה קבוצתית במסגרת שבה‬
‫הוא עובד והדרכה פרטנית במכללה לאורך שנת הלימודים‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫סמינריונים‬
‫סמינר ‪ -‬גישות לפיתוח מיומנויות חשיבה כאמצעי לקידום ילדים‬
‫ד"ר נילי גל‪-‬ים‬
‫‪ 626 - 0611670‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬
‫מאנגלית; איכותני‬
‫ציון עובר‪06:‬‬
‫בקורס זה יידונו מחקרים עדכניים המתארים גישות ייחודיות לפיתוח מיומנויות חשיבה בתחומי‬
‫הדעת השונים ובאופנים מגוונים‪ .‬כן נעסוק בסוגיות של שילוב ובמאמצים לייצר פתרונות מתאימים‬
‫לצורך שילוב ילדים וכאמצעי לקידומם‪ .‬הסטודנטים ייחשפו לגישות שונות לביצוע מחקרים בתחום‬
‫זה‪ ,‬ויתנסו במחקר עצמאי וכתיבת עבודה מסכמת בנושאים אלה לפי בחירתם‪ .‬תינתן העדפה למחקר‬
‫איכותני‪.‬‬
‫סמינר – התבוננות רב מערכתית בלקויות למידה וקשב‬
‫ד"ר ענת בן‪-‬גל‬
‫‪ 626 - 0600013‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬היבטים תיאורטיים באבחון תפקודי למידה ו‪/‬או מבוא ללקויות למידה‪,‬‬
‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור מאנגלית ; איכותני‬
‫וכמותני‬
‫ציון עובר‪06:‬‬
‫במהלך הסמינריון נדון בהשלכות אפשריות של לקויות למידה וקשב על כלל מעגלי החיים‪ .‬נדון‬
‫ונבדו ק אלו תחומי חיים עשויים להיות מושפעים‪ ,‬לטובה ולשלילה‪ ,‬כשמתמודדים עם לקויות למידה‬
‫והפרעות קשב‪ .‬הסמינריון יכלול התנסות בכל שלבי המחקר‪ ,‬משלב בחירת הנושא‪ ,‬ניסוח שאלת‬
‫מחקר‪ ,‬מציאת כלי מחקר המתאימים לבדיקת השאלה‪ ,‬איסוף נתונים‪ ,‬ניתוחם והסקת מסקנות‪.‬‬
‫לאורך השנה יתנסה כל סטודנט בכל שלבי המחקר‪ ,‬החל מניסוח שאלת החקר ועד כתיבת דו"ח‬
‫אקדמי סופי (עבודת הסמינריון)‪.‬‬
‫סמינר ‪ -‬סוגיות מחקריות בחינוך והערכה‬
‫ד"ר עירית ששון‬
‫‪ 626 –0601160‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬
‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬
‫ציון עובר‪06:‬‬
‫במהלך הסמינריון ידונו גישות תיאורטיות ומתודולוגיות המהוות בסיס לתהליך המחקר החינוכי‬
‫באמצעות ניתוח מאמרים עדכניים‪ .‬הסמינריון יכלול התנסות בכל שלבי החקר משלב בחירת נושא‪,‬‬
‫ניסוח שאלת מחקר‪ ,‬איסוף מידע עדכני‪ ,‬פיתוח כלי מחקר מתאי מים‪ ,‬איסוף נתונים‪ ,‬ניתוח והסקת‬
‫מסקנות‪ .‬כל סוגיה חינוכית עשויה להגדיר צורך מחקרי‪ .‬במהלך הסמסטר הראשון יבחר כל סטודנט‬
‫סוגיה חינוכית הרלבנטית לעולמו (שיטה הוראה או למידה המעוררת שאלה‪ ,‬תכנית לימודים‪ ,‬סביבת‬
‫‪44‬‬
‫למידה ייחודית‪ ,‬שיטת הערכה חדשנית‪ ,‬אוכלוסיית לומדים ייחודית ועוד)‪ .‬בתהליך של הנחייה‬
‫ומעורבות עמיתים כל סטודנט יכתוב ויציג הצעה למחקר הממוקד בסוגיה שהעלה‪ .‬הסמסטר השני‬
‫יוקדש לביצוע המחקר וניתוח הממצאים‪.‬‬
‫סמינר ‪ -‬אינטליגנציה רגשית בחינוך‬
‫ד"ר יונתן קסלר‬
‫‪ 626 - 0611604‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬
‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬
‫ציון עובר‪06 :‬‬
‫הסמינריון יעסוק במחקר בנושאים הקשורים ללמידה רגשית חברתית (‪ SEL .(SEL‬הוא פיתוח‬
‫חינוכי על בסיס עקרונות של אינטליגנציה רגשית‪ .‬גישה זו נועדה לפתח מיומנויות רגשיות וחברתיות‬
‫אצל יל דים‪ .‬תכניות המתבססות על הגישה כוללות התמודדות עם אלימות והתנהגויות אנטי‪-‬‬
‫חברתיות אחרות‪ ,‬דרך קידום סגנון פדגוגי חיובי‪ .‬המאפיין המרכזי של תכניות אלה הוא פיתוח הילד‬
‫כאדם שלם‪ ,‬כשהצד הרגשי והקוגניטיבי חשובים באותה מידה‪ .‬סטודנטים המשתתפים בסמינריון‬
‫יוכלו לבחור נו שאים בהם יש להם עניין‪ ,‬ויפתחו אותם למחקר‪.‬‬
‫סמינר ‪ -‬פסיכולוגיה בחינוך‬
‫ד"ר שירי פרלמן‪-‬אבניאון‬
‫‪ 626 - 0611363‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬
‫מאנגלית; כמותני‬
‫ציון עובר‪06 :‬‬
‫סמינריון זה בו דק תהליכים פסיכולוגיים הרלוונטיים לתחומי החינוך‪ .‬במסגרת הסמינר ייסקר‬
‫הספרות העדכנית מתחום המחקר ההתנהגותי‪ ,‬הקוגניטיבי והרגשי‪ ,‬והשאלה כיצד תחומי המחקר‬
‫של הפסיכולוגיה תורמים להבנה ושיפור של תהליכים חינוכיים‪.‬‬
‫סמינר – הפרעות נוירולוגיות והשפעותיהן בחינוך‬
‫ד"ר יוסי לזר‬
‫‪ 626 - 0611363‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬מבוא‬
‫לפסיכוביולוגיה‪ ,‬ופטור מאנגלית; כמותני‬
‫ציון עובר‪06 :‬‬
‫סמינריון זה יעסוק בהיבטים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬רגשיים של הפרעות‬
‫נוי רולוגיות כהפרעת קשב‪ ,‬הפרעות בהפקת הדיבור‪ ,‬הפרעות בקריאה ובכתיבה‪ ,‬גידולים מוחיים‪,‬‬
‫הפרעות התקף‪ ,‬הפרעות בהתפתחות המוח‪ ,‬הפרעות ניווניות (פרקינסון‪ ,‬הנטינטון‪ ,‬אלצהיימר‪ ,‬טרשת‬
‫נפוצה‪ ,‬תסמונת קורסקוף) מחלות נוירו‪-‬זיהומיות‪ ,‬אוטיזם‪ ,‬הפרעות עקה וכו'‪ ,‬ויקשור בינם לבין‬
‫ת הליכי עיבוד מידע בסיסיים כתפיסה ויזואלית ואודיטורית ותהליכי עיבוד מידע מורכבים כמו קשב‬
‫‪45‬‬
‫סלקטיבי‪ ,‬עיבוד פרצופים וכו'‪ .‬הקורס יהווה רקע להבנת הפרעות אלה אצל ילדים בגילאים שונים‬
‫ואצל מבוגרים כבסיס להבנת שילובו של הלומד החריג במערכת החינוך‪.‬‬
‫סמינר‪" :‬הזכות לחינוך‪ :‬היבטים חברתיים ומשפטיים"‬
‫ד"ר יוסף ג'אברין‬
‫‪ 626– 0600011‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬
‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬
‫ציון עובר‪06 :‬‬
‫מטרת הסמינר היא לבחון ולנתח את העקרונות המשפטיים והאידאולוגיים המעצבים את מדיניות‬
‫החינוך בישראל‪ .‬לשם כך‪ ,‬הקורס ידון בנסיבות ההיסטוריות‪ ,‬התרבותיות‪ ,‬והפוליטיות‪ ,‬שהשפיעו על‬
‫עיצוב מערכת החינוך‪ ,‬על הדינאמיקה שעוברים יעדיה של המערכת‪ ,‬ועל הדרכים בהן ביקשה‬
‫המערכת להיענות לאתגרים וללחצים בתוכה ומחוצה לה‪ .‬הדיון ייעשה תוך כדי התמקדות בסוגיות‬
‫העכשוויות של החינוך בישראל‪ .‬הסטודנטים יתוודעו במסגרת הסמינר למדיניות משרד החינוך כפי‬
‫שהיא משתקפת בחוקי החינוך השונים‪ ,‬בדו"חות הוועדות השונות‪ ,‬בחוזרי מנכ"ל וברפורמות‬
‫המרכזיות אשר השפיעו על גיבוש מערכת החינוך בישראל ועל הדגשיה הפדגוגיים‪ .‬הסמינר יקנה‬
‫למשתתפים כלים תיאורטיים ומעשיים להבנת וניתוח תהליכים וסוגיות במשפט ומדיניות חינוך‬
‫בכלל‪ ,‬ובישראל בפרט‪.‬‬
‫סמינר‪ :‬נוירופסיכולוגיה קוגניטיבית של לקויות למידה‬
‫ד"ר שי מנשה‬
‫‪ 626–0600041‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬
‫מאנגלית;‬
‫ציון עובר‪06 :‬‬
‫מטרת קורס זה היא להפגיש את הסטודנטים עם תחום הקוגניציה והנוירופסיכולוגיה של לקויות‬
‫הלמידה‪ ,‬ולאפשר התנסות בכתיבת הצעת מחקר אשר תתבסס על סקירה ספרותית עדכנית‬
‫ואינטגרטיבית‪ ,‬בעלת מסקנות אישיות וביקורתיות‪ ,‬שתוביל לכוון מחקרי עתידי אפשרי‪ .‬בעבודה‬
‫עצמה יתבקשו הסטודנטים לשזור הערות ביקורתיות‪ ,‬מסקנות‪ ,‬והצעות למחקר המשך‪.‬‬
‫מבנה העבודה יתבסס על מבנה של מאמר מחקרי בתחום‪ ,‬ויכלול תקציר‪ ,‬מבוא‪ ,‬שיטה (נבדקים‪,‬‬
‫מטלות‪ ,‬ניתוחים סטטיסטיים)‪ ,‬סיכום (תוצאות אפשריות בהתאם לסקירה הספרותית וביקורת)‪.‬‬
‫קורסי בחירה‬
‫היבטים מערכתיים‪ :‬משפחתיים‪ ,‬רגשיים וחברתיים בלקויות למידה ד"ר ענת בן גל‬
‫‪ 6 – 0663006‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא ללקויות למידה‬
‫‪46‬‬
‫המונח "לקויות למידה" מציין קשיים הטרוגניים הקשורים בתפקודי הלמידה‪ .‬לקשיים בלמידה יש‬
‫השפעה מכרעת על תפקוד האדם בבית הספר‪ ,‬אך נשאלת השאלה האם רק בין כתלי בית הספר‪ .‬היכן‬
‫עוד מורגשים קשיי הלמידה? אלו השלכות קצרות טווח וארוכות טווח ייתכנו בהקשר ללקויות‬
‫למידה? הקורס יעסוק בתחומים רגשיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬משפחתיים ומערכתיים‪ ,‬תוך הצגת ממצאי‬
‫מחקרים עדכניים מהארץ ומהעולם ושימוש בתיאורי מקרה להדגמת התיאוריה‪.‬‬
‫כישורי שפה ודיסלקציה‬
‫ד"ר שי מנשה‬
‫‪ 6 - 0663000‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫בשנים האחרונות יש התפתחות משמעותית בידע המחקרי והיישומי בתחומי רכישת השפה הדבורה‪,‬‬
‫השפה הכתובה ובליקויים אפשריים בהן‪ .‬בקורס נדון בהתפתחות השפה על מרכיבה השונים תוך‬
‫התייחסות לגורמים ההתפתחותיים‪ ,‬התנהגותיים‪ ,‬קוגניטיביים‪ ,‬ונוירוקוגניטיביים‪ .‬יילמדו גישות‬
‫שונות המסבירות את תהליך רכישת הקריאה והכתיבה כגון גישות התפתחותיות וגישות‬
‫לינגוויסטיות‪ .‬נדון בגורמים היכולים לנבא ליקויי קריאה ושפה‪ ,‬בליקויי הלמידה ובליקויים‬
‫הקוגניטיביים‪ ,‬בגישות התערבות בתחום הקריאה והכתיבה ובגישות לאיתור ואבחון‪.‬‬
‫הילד המחונן במערכת – מיתוס ומציאות‬
‫גב' סימה גולדפרב‪-‬ריבלין‬
‫‪ 6 –0663066‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫התדמית של הילד המחונן אינו בהכרח זהה למציאות‪ .‬מה הם המאפיינים של מחוננות‬
‫אינטלקטואלית? מה קורה כשיש פער גדול בין הגיל השכלי לגיל הרגשי? לקויי למידה ומחוננות –‬
‫ניגוד או השלמה? מי קובע מי מחונן ומי לא‪ ,‬ולמה? איזה אופציות במערכת החינוכית קיימות כמענה‬
‫על צרכי המחוננים? הקורס יעסוק בשאלות אלה ועוד‪.‬‬
‫פיתוח תהליכי חשיבה ‪ -‬תיאוריה ויישום‬
‫ד"ר נילי גל‪-‬ים‬
‫‪ 626 - 0666170‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס בנוי מחלק תיאורטי שיסקור תיאוריות המסבירות את התפתחות החשיבה‪ ,‬נעסוק בניתוח‬
‫"מה היא חשיבה" וכיצד היא מתפתחת‪ ,‬מה היא תרבות של חשיבה‪ ,‬מה היא חשיבה ביקורתית‪,‬‬
‫יצירתית ומדעית ומה היא מטאקוגניציה‪ ,‬וכן מה הן מיומנויות החשיבה המאפיינות את אלה‪ .‬בחלקו‬
‫השני של הקורס נכיר דרכים וגישות לפיתוח החשיבה כגון‪ :‬העשרה אינסטרומנטלית‪ ,‬ביסוס חשיבה‬
‫יצירתית וביקורתית‪ ,‬נכיר את כלי החשיבה של דה‪-‬בונו‪ ,‬שימוש ב‪ ,Mind Maps -‬באסטרטגיות‬
‫לעידוד חשיבה ופתרון בעיות ועוד‪.‬‬
‫מבוא להפרעות קשב והיפראקטיביות‬
‫ד"ר גיל מאור‬
‫‪ 4–0600010‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הפרעת קשב מוכרת בקיצור הקליני ‪ ,ADHD‬והיא מתוארת כהפרעה התפתחותית שכיחה‪,‬‬
‫המאפיינת כ‪ 06% -‬מכלל האוכלוסייה‪ .‬להפרעה בסיס נוירולוגי‪ ,‬בעל השלכות בולטות בכל מחזור‬
‫החיים ועל תחומי החיים השונים‪ .‬מאפייניה הקליניים של ההפרעה קרובים מאוד לתפקוד הנורמלי‬
‫‪47‬‬
‫וכתוצאה מכך קיים קושי באבחון ובתיאור ההפרעה באמצעות מדדים אובייקטיביים‪-‬מדידים‪.‬‬
‫במסגרת הקורס יילמדו הבסיס הנוירולוגי של ההפרעה‪ ,‬מאפייניה הקליניים במחזור החיים‪ ,‬הכלים‬
‫לאבחנה מבדלת ולטיפול נכון בהפרעה‪.‬‬
‫סינגור עצמי והעצמה אישית בקרב לקויי קשב ולמידה‬
‫ד"ר גיל מאור‬
‫‪ 6 – 0663013‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הדימוי העצמי הנמוך והתנסויות המתסכלות שמאפיינות ילדים בעלי קשיים לימודיים או‬
‫התנהגותיים‪,‬ובכלל זה לקויי למידה ו קשב‪ ,‬מחייבת התייחסות מעט שונה‪ .‬שיטת סינגור עצמי היא‬
‫שיטת פעולה להגברת המוטיבציה בקרב אנשים בעלי קשיים ולקויות להשתלב בחברה‪ .‬באמצעות‬
‫סינגור עצמי‪ ,‬הפרט מציג בדיבור ובמעשים שינויים בחייו שיאפשרו לו לחוש בטחון בהשתלבות‬
‫החברתית והלימודית‪ .‬הקורס כולל ידע מגובה מחקר בנושא תוכניות סינגור עצמי‪ ,‬יסודות הסינגור‬
‫העצמי וכלים להעצמה‪ .‬כמו גם‪ ,‬התנסות בבניית כלים לסינגור עצמי לתלמידים לקויי למידה וללקויי‬
‫קשב‪.‬‬
‫דיסציפלינות בניתוח התנהגות‬
‫ד"ר גיל מאור‬
‫‪ 6 – 0660660‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫מטרת הקורס היא להקנות לסטודנטים כלים לבניית תוכניות התנהגות ליחיד או לקבוצה‪ ,‬כלים‬
‫לבצע הערכה של יעילותה‪ .‬יוצגו לסטודנטים שתי גישות‪ :‬האחת ניתוח התנהגות ישומי (‪)ABA‬‬
‫והשניה בגישה הקוגניטיבית‪-‬התנהגותית‪ .‬כמו גם נדון בהתערבות באמצעות אימון‪ .‬נבחן גם התאמת‬
‫תוכניות התערבות המותאמות לגיל ולהפרעות שונות‪.‬‬
‫העולם הרגשי של המבוגר בעל ליקויי למידה‬
‫ד"ר יונתן קסלר‬
‫‪ 2 - 6122342‬שש"ס‪ 2 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס יעסוק בעולם הרגשי ובההתמודדות עם הקשיים‪ .‬הסיגנון האישי של האדם עם ליקויי למידה‬
‫קובע במידה רבה באיזו אסטרטגיות הוא בוחר‪ .‬תעשה הבחנה בין שתי קבוצות עיקריות‪ :‬זו העומדת‬
‫בלחצים ונוטה להצליח בחיים‪ ,‬לעומת זאת שבסיכון‪ ,‬שחבריה מועדים לאי‪-‬הצלחה בחיים‪ .‬נבדוק‬
‫באיזה מידה ניתן להשפיע על האדם כדי לשפר את ההתמודדות האישית‪.‬‬
‫השפעות של ליקויי למידה על בחירת מקצוע‪ :‬מגבלה ואתגר‬
‫ד"ר יונתן קסלר‬
‫‪ 2 - 6129111‬שש"ס‪ 2 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס יפגיש סטודנטים עם הקשיים הקוגניטיים של אנשים בעלי לקויי למידה‪ .‬בשיעור נדון‬
‫במשמעות שיש לבחירת מקצוע ומסלול לימודים בעבור בעל הלקוית‪ .‬ייוצגו דוגמאות של אנשים בעלי‬
‫ליקויי למידה המתמודדים עם דרישות עולם הלמידה ועבודה‪ .‬התיאוריה והגישה של ‪GERBER‬‬
‫יוצגו כדרך נאותה להתמודדות עם הלקות‪.‬‬
‫פירוט הקורסים במוקד לשילוב אמנויות בחינוך‬
‫‪48‬‬
‫קורסי חובה– שנה א'‬
‫מבוא לשילוב אומנויות בחינוך‬
‫ד"ר גליה אנקורי‬
‫‪ 6 - 0611306‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫מטרת הקורס להקנות תשתית תיאורטית הרלוונטית לפסיכולוגיה של היצירה והאומנות‪ .‬נבחן את‬
‫חוויית היצירה ממגוון של פרספקטיבות‪ :‬תיאוריות פסיכואנליטיות‪ ,‬התפתחותיות‪ ,‬קוגניטיביות‪,‬‬
‫אבולוציוניות וטיפוליות‪.‬‬
‫עיכובים‪ ,‬קשיים התפתחותיים ודרכי טיפול פסיכו‪-‬מוטוריים‬
‫ד"ר עפרה ולטר‬
‫‪ 4 - 0011166‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫בקורס זה הסטודנטים ייחשפו לתחום ההתפתחות המוטורית בגיל הרך‪ .‬הם ילמדו ויבינו את‬
‫החשיבות של התפתחות מוטורית תקינה להתפתחות קוגניטיבית‪ ,‬חברתית ורגשית‪ .‬במסגרת הקורס‬
‫הסטודנט ייחשף להתפתחות מגילאי לידה‪ ,‬לשלבי ההתפתחות ולחשיבותם להתפתחות תנועתית‬
‫תקינה וליכולת לביצועיים קוגניטיביים בגילאי בית הספר‪ .‬נעסוק במיומנויות מוטוריות רחבות‬
‫העוסקות בתפיסה חזותית‪ ,‬שמיעתית‪ ,‬תפיסה מרחבית‪ ,‬מערכת קינסתטית‪ ,‬קשיי כתיבה‪ ,‬תזונה‬
‫ופעילות גופנית‪ ,‬נבין כל אחת מהמערכות ונזהה מה היא התפתחות מוטורית תקינה מול ליקוייה‪.‬‬
‫הסטודנט ילמד לתעד‪ ,‬לאבחן‪ ,‬לנתח ולבנות תכנית מובנית ומתפתחת לשיפור מיומנויות מוטוריות‪.‬‬
‫מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד והבנה של כישורי חיים‬
‫‪ 6 - 0663003‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫גב' ויויאנה מלמן‬
‫גב' מיכל דורון‬
‫הקורס יעסוק בהכרת כלים שונים של הבעה ויצירה בתחומי הדרמה‪ ,‬האומנות‪ ,‬הסיפור והתנועה‪.‬‬
‫נלמד להכיר את העקרונות שעליהם מבוססת גישת הסיוע בעזרת כלים אלה‪ ,‬את משמעותם של‬
‫הכלים ואת השפעתם על התפתחות האדם‪ .‬הקורס יכלול הרצאות תיאורטיות בשילוב של ניתוח‬
‫אירועים‪.‬‬
‫קורסי חובה ‪ -‬שנה ב'‬
‫תיאוריות אישיות א'‬
‫ד"ר ליהוא זיסברג‬
‫ד"ר קרן מינץ‬
‫‪ 6 –0663660‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה‬
‫הקורס יציג בפני המשתתפים את התחום המרתק והבעייתי של חקר האישיות‪ ,‬ההשלכות‬
‫שלתיאוריות אישיות בסיסיות והיי שומים שלהן ככלי להבנת טבע האדם‪ ,‬כלי לאבחון פתולוגיה‬
‫וכבסיס לטיפול והתערבות‪ .‬ייסקרו גישות‪ ,‬מודלים ותיאוריות קלאסיות המייצגים באופן מאוזן ככל‬
‫הניתן גישות פיסיולוגיות‪ ,‬דינמיות‪ ,‬קוגני טיביות וחברתיות‪ .‬נעודד את הסטודנטים להתייחס‬
‫למודלים שיוצגו באופן אנליטי מחד גיסא וביקורתי מאידך גיסא‪.‬‬
‫קורסי חובה ‪ -‬שנה ג'‬
‫פסיכופתולוגיה א'‬
‫גב' רויטל תמרי‬
‫‪49‬‬
‫‪ 6 - 0611610‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬פסיכולוגיה התפתחותית א'‪2‬ב'‬
‫הקורס יסקור מערכות סיווג עיקריות בתחום הפסיכופתולוגיה (‪ ,)ICD , DSM‬תיאוריות מרכזיות‬
‫בתחום (גישה דינמית‪ ,‬התנהגותית וחברתית) ומערכות אבחוניות מקובלות (טסטים פסיכולוגיים)‪.‬‬
‫ייבחנו בקצרה הפרעות שכיחות בינקות (שינה‪ ,‬אכילה‪ ,‬ניקיון)‪ ,‬בילדות (‪ ,ADHD‬הפרעות התנהגות‪,‬‬
‫הפרעות בקשר) ובגיל ההתבגרות (אכילה‪ ,‬זהות מינית‪ ,‬התמכרויות) וכן הפרעות בבגרות (הפרעה‬
‫במצב הרוח‪ ,‬הפרעות חרדה‪ ,‬הפרעות אישיות ועוד)‪.‬‬
‫סמינריונים‬
‫סמינר ‪ -‬הסיפור החינוכי‪ :‬מחקרים אוטו‪-‬אתנוגרפיים ונרטיביים‬
‫ד"ר תמר הגר‬
‫‪ 626 –0611316‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬
‫מאנגלית;‬
‫ציון עובר‪06 :‬‬
‫איכותני‬
‫סיפורים הם הדרך בה בני אדם נותני ם לעולמם והתנסויותיהם מובן‪ .‬סמינריון זה מטרתו לבחון יחד‬
‫עם הסטודנטים את האופן בן סיפורים הופכים לכלי מחקרי אפקטיבי שמאפשר לנו להכיר על העולם‬
‫החינוכי והחברתי‪ .‬יחד נתבונן וננתח מחקרים המשתמשים בנרטיבים ‪ -‬סיפורי חיים‪ ,‬יומנים‪,‬‬
‫מכתבים ועוד ‪ -‬כדי להבין את העולם החינוכי‪ ,‬חברתי ומחקרים‪ ,‬שבהם הסיפור הוא הדרך שבה‬
‫מתועד המחקר‪ .‬הז'אנר האוטואתנוגרפי – המעמיד במרכז את הסיפור החברתי תרבותי של האני‪,‬‬
‫יבחן לעומק‪ .‬במהלך הקורס ילמדו הכלים והכללים של מחקר נרטיבי ויתרונותיו (וחסרונותיו) ביחס‬
‫למחקר מסורתי פוזיטיביסטי‪ .‬הסטודנטים י בצעו מחקר נרטיבי על נושא חברתי חינוכי שיתועד‬
‫בעבודת הסמינר‪.‬‬
‫סמינר ‪ -‬מחקר על התערבויות מבוססות אומנות‬
‫ד"ר שרון שניר‬
‫‪ 626 - 0011107‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬
‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬
‫ציון עובר‪06 :‬‬
‫הסמינריון עוסק במחקר על השפעה‪ ,‬תוצאות והשלכות של התערבויות חינוכיות בעזרת אומנות‪.‬‬
‫הסמסטר הראשון יוקדש להיכרות קצרה עם צורות התערבות בסיסיות‪ ,‬כגון הצעת חומרים ליצירה‬
‫חופשית ותרגילי יצירה מובנים‪ ,‬ובצורות מחקר בסיסיות‪ ,‬איכותניות וכמותניות‪ ,‬המתאימות לחקר‬
‫התערבויות כאלה‪ .‬הסטודנטים יוזמנו לבחור סוגיה ושאלה מחקרית‪ ,‬ולגבש הצעת מחקר‪ .‬בסמסטר‬
‫השני‪ ,‬יציגו הסטודנטים את עבודותיהם בכיתה‪ ,‬כחלק מהנחיית עמיתים‪ .‬כן יתקיימו מפגשים‬
‫קבוצתיים ספורים לצורך מתן הנחיות לכתיבת העבודה‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫סמינר ‪ -‬אינטליגנציה רגשית בחינוך‬
‫ד"ר יונתן קסלר‬
‫‪ 626 - 0611604‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬
‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬
‫ציון עובר‪06 :‬‬
‫הסמינריון יעסוק במחקר בנושאים הקשורים ללמידה רגשית חברתית (‪ SEL .(SEL‬הוא פיתוח‬
‫חינוכי על בסיס עקרונות של אינטליגנציה רגשית‪ .‬גישה זו נועדה לפתח מיומנויות רגשיות וחברתיות‬
‫אצל ילדים‪ .‬תכניות המתבססות על הגישה כוללות התמודדות עם אלימות והתנהגויות אנטי‪-‬‬
‫חברתיות אחרות‪ ,‬דרך קידום סגנון פדגוגי חיובי‪ .‬המאפיין המרכזי של תכניות אלה הוא פיתוח הילד‬
‫כאדם שלם כשהצ ד הרגשי והקוגניטיבי חשובים באותה מידה‪ .‬סטודנטים המשתתפים בסמינריון‬
‫יוכלו לבחור בנושאים שבהם יש להם עניין‪ ,‬וייפתחו אותם למחקר‪.‬‬
‫סמינר ‪ -‬פסיכולוגיה בחינוך‬
‫ד"ר שירי פרלמן‪-‬אבניאון‬
‫‪ 626 - 0611363‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬
‫מאנגלית; כמותני‬
‫ציון עובר‪06 :‬‬
‫סמינריון זה בודק תהליכים פסיכולוגיים הרלוונטיים לתחומי החינוך‪ .‬במסגרתו תיסקר הספרות‬
‫העדכנית מתחום המחקר ההתנהגותי‪ ,‬הקוגניטיבי והרגשי‪ ,‬ותיבדק השאלה איך תחומי המחקר של‬
‫הפסיכולוגיה תורמים להבנה ולשיפור של תהליכים חינוכיים‪.‬‬
‫סמינר ‪ -‬סוגיות מחקריות בחינוך והערכה‬
‫ד"ר עירית ששון‬
‫‪ 626 –0601160‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬
‫מאנגלית; כמותני ואיכותני‬
‫ציון עובר‪06:‬‬
‫במהלך הסמי נריון יידונו גישות תיאורטיות ומתודולוגיות המהוות בסיס לתהליך המחקר החינוכי‬
‫באמצעות ניתוח מאמרים עדכניים‪ .‬הסמינריון יכלול התנסות בכל שלבי החקר משלב בחירת הנושא‪,‬‬
‫ניסוח שאלת מחקר‪ ,‬איסוף מידע עדכני‪ ,‬פיתוח כלי מחקר מתאימים‪ ,‬איסוף נתונים‪ ,‬ניתוח והסקת‬
‫מסקנות‪ .‬כל סוגיה חינוכית עשויה להגדיר צורך מחקרי‪ .‬במהלך הסמסטר הראשון יבחר כל סטודנט‬
‫סוגיה חינוכית הרלוונטית לעולמו (שיטה הוראה או למידה המעוררת שאלה‪ ,‬תכנית לימודים‪ ,‬סביבת‬
‫למידה ייחודית‪ ,‬שיטת הערכה חדשנית‪ ,‬אוכלוסיית לומדים ייחודית ועוד)‪ .‬בתהליך של הנחייה‬
‫ומעורבות עמי תים כל סטודנט יכתוב ויציג הצעה למחקר הממוקד בסוגיה שהעלה‪ .‬הסמסטר השני‬
‫יוקדש לביצוע המחקר וניתוח הממצאים‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫סמינר‪" :‬הזכות לחינוך‪ :‬היבטים חברתיים ומשפטיים"‬
‫ד"ר יוסף ג'אברין‬
‫‪ 626– 0600011‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬
‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬
‫ציון עובר‪06 :‬‬
‫מטרת הסמינר היא לבחון ולנתח את העקרונות המשפטיים והאידאולוגיים המעצבים את מדיניות‬
‫החינוך בישראל‪ .‬לשם כך‪ ,‬הקורס ידון בנסיבות ההיסטוריות‪ ,‬התרבותיות‪ ,‬והפוליטיות‪ ,‬שהשפיעו על‬
‫עיצוב מערכת החינוך‪ ,‬על הדינאמיקה שעוברים יעדיה של המערכת‪ ,‬ועל הדרכים בהן ביקשה‬
‫המערכת להיענות לאתגרים וללחצים בתוכה ומחוצה לה‪ .‬הדיון ייעשה תוך כדי התמקדות בסוגיות‬
‫העכשוויות של החינוך בישראל‪ .‬הסטודנטים יתוודעו במסגרת הסמינר למדיניות משרד החינוך כפי‬
‫שהיא משתקפת בחוקי החינוך השונים‪ ,‬בדו"חות הוועדות השונות‪ ,‬בחוזרי מנכ"ל וברפורמות‬
‫המרכזיות אשר השפיעו על גיבוש מערכת החינוך בישראל ועל הדגשיה הפדגוגיים‪ .‬הסמינר יקנה‬
‫למשתתפים כלים תיאורטיים ומעשיים להבנת וניתוח תהליכים וסוגיות במשפט ומדיניות חינוך‬
‫בכלל‪ ,‬ובישראל בפרט‪.‬‬
‫סמינר‪-‬מקומה הנה(ע)דר של התנועה בהוראה ובלמידה‬
‫ד"ר עפרה ולטר‬
‫‪ 626 –0600000‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬
‫מאנגלית; כמותני ואיכותני‬
‫ציון עובר‪06:‬‬
‫מטרתו העיקרית של סמינריון זה היא לספק לסטודנטים סביבה מתאימה לקיום מחקר בנושא‬
‫המעניין אותם‪ ,‬בתחום הידע המוצע; הוראה ולמידה באמצעות התנועה (אינטליגנציה תנועתית)‬
‫בלימוד מושגי יסוד‪ ,‬טיפוח יכולות מוטוריות ככלי לפיתוח וקידום מודעות רגשית ‪ .EI -‬הסמסטר‬
‫הראשון יוקדש להיכרות עם התיאוריות העוסקות בשילוב גישות הוראה המטפחות את‬
‫האינטליגנציה התנועתית ותרומתם בקידום יכולות קוגניטיביות ורגשיות‪ .‬הסטודנטים יכירו כלים‬
‫תקפים לבדיקת יכולות הבנת מושגי יסוד קוגניטיביים בגי"ר‪ ,‬בדיקת יכולות אמפתיה בקרב ילדים‬
‫ומחנכים‪ .‬כלים אלו יאפשרו לבחון את כוחה של התנועה בקידום כשרים אלה‪ .‬הסטודנטים יוזמנו‬
‫לבחור סוגיה ושאלה מחקרית ולגבש הצעת מחקר‪ .‬בסמסטר השני יציגו התלמידים את עבודותיהם‬
‫בכיתה‪ ,‬כחלק מהנחיית עמיתים‪ .‬כן יתקיימו מפגשים קבוצתיים ספורים לצורך מתן הנחיות לכתיבת‬
‫העבודה‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫היבטים מעשיים חובת בחירה שנה ב'‪-‬ג'‬
‫גוף ותנועה כשפה ראשונית בחינוך‬
‫מר רונן מאירוביץ‬
‫‪ 6 – 0663056‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬סדנה‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד והבנה של כישורי החיים‬
‫תנועה היא שפה ראשונית המשמשת לתקשורת תינוק‪-‬אימא‪ ,‬לפני רכישת השפה הדבורה‪ .‬עם‬
‫התקדמות השליטה בשפה דבורה והרחבת אוצר המילים‪ ,‬הביטויים התנועתיים נדחקים למקום‬
‫פחות מרכזי‪ .‬בסדנה זו נחזור לשימוש בשפה הראשונית ונשים דגש‪ ,‬תוך התנסות‪ ,‬על המבנה הבסיסי‬
‫התנועתי‪ .‬נבחן גורמים המשפיעים על שפת התנועה‪ ,‬מרחב אישי ובינאישי‪ ,‬משחק‪ ,‬ריקוד וג'סטות‬
‫תנועתיות‪ ,‬ונלמד כיצד מתבצע ניתוח תנועה‪.‬‬
‫הסיפור והדרמה בעבודה חינוכית עם מבוגרים‬
‫גב' נגה גולדרינג‬
‫‪ 6 -0011166‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬סדנה‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד והבנה של כישורי החיים‬
‫קורס סדנאי המאפשר לסטודנטים לחקור את הכוחות היצירתיים והתוך‪-‬אישיים שלהם ולהבין את‬
‫עולמו הפנימי של האחר‪ .‬שיטת העבודה תפעל דרך התנסות ביצירת סיפור אישי‪ ,‬ובאמצעות עבודה‬
‫עם טקסטים דרמתיים שונים‪ .‬נתבונן ונמשיג מה הוא כוחו של הסיפור‪ ,‬כיצד אנו בוחרים לבטא אותו‬
‫והיכן הוא משקף את הדרמה הפנימית והחיצונית‪ .‬בנוסף‪ ,‬נלמד כיצד ליישם תהליכים אלה בעבודה‬
‫חינוכית עם מבוגרים במסגרות שונות‪ .‬במהלך הקורס נשתמש בטקסטים שונים מעולם הסיפורת‬
‫והדרמה‪ ,‬כמו גם בחומרים הסיפוריים הגלומים בכל אחד ואחת מאיתנו‪.‬‬
‫דרמה ותיאטרון ככלי לפיתוח חוסן נפשי‬
‫גב' מיכל דורון‬
‫‪ 6 - 0611367‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬סדנה‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד והבנה של כישורי החיים‬
‫קורס סדנאי המאפשר לסטודנטים לחוות הלכה למעשה את כוחה של אומנות הדרמה והתיאטרון‬
‫במטרה לחזק את החוסן והדימוי העצמי של הפרט והקבוצה‪ .‬ההתנסות תעוגן בחומרים תיאורטיים‪.‬‬
‫בוגרי הקורס ילמדו להשתמש בדרמה בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי בכל גיל‪ ,‬ולהתאימה ליעדים‬
‫חינוכיים מוגדרים‪ .‬הנוכחות והשתתפות בכל השיעורים הן חובה‪.‬‬
‫מבוא פסיכודרמה ‪ -‬תיאוריה וטכניקות מרכזיות‬
‫מר עופר זילברברג‬
‫‪ 6 - 0666163‬שש"ס‪6 ,‬נ"ז‪ ,‬סדנה‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד והבנה של כישורי החיים‬
‫פסיכודרמה היא גישה שפותחה על ידי יעקב לוי מורנו בראשית המאה הקודמת‪ .‬מורנו פיתח את‬
‫הסוציומטריה והפסיכודרמה במטרה להבין דינמיקה של קבוצה ובעיקר את האדם ומערכת היחסים‬
‫סביבו‪ .‬מור נו ראה בפסיכודרמה שיטה המפתחת את היצירתיות והספונטניות כגורמים המחזקים‬
‫את הסתגלותו ואיכות חייו של האדם‪ .‬קורס נחווה דרך עצמנו את הטכניקות הפסיכודרמטיות ונלמד‬
‫את הגישה של מורנו ואת המושגים המלווים את העבודה הפסיכודרמטית‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫עבודה קבוצתית בעזרת אומנות‬
‫גב' הגר דוראני‬
‫‪ 6 – 0611365‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬סדנה‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד והבנה של כישורי חיים‬
‫הסדנה תעסוק באיכויות הייחודיות של העבודה הקבוצתית באמצעות אמנות ובתרומתה לעידוד‬
‫ופיתוח של למידה חברתית‪ ,‬דפוסי תקשורת בין‪-‬אישיים ולכידות קבוצתית‪ .‬כן נבדוק את השפעתה‬
‫של העבודה הקבוצתית באמנות על הפרט בתחומים כגון העמקת המודעות עצמית‪ ,‬הגברת יכולת‬
‫הביטוי הרגשי והעצמה של היחיד על רקע הקבוצה‪ .‬במהלך הקורס יתנסו הסטודנטים בעבודה‬
‫קבוצתית באמנות ובשימוש בט כניקות וחומרים מגוונים‪ ,‬תוך התבוננות בתהליכי יצירה אישיים‬
‫וקבוצתיים ובחינת השתקפותם בתהליכי היצירה ובתוצריה‪ .‬במהלך הסדנה נדון ונתייחס לחומרים‬
‫תיאורטיים העוסקים בהתפתחות תהלי כים קבוצתיים וביטויים באמנות‪ ,‬בהיבטים הייחודיים של‬
‫שימוש ביצירה בעבודה קבוצתית ובעבודה קבוצתית עם אוכלוסיות מגוונות‪.‬‬
‫שילוב אומנויות בחינוך‬
‫גב' הגר דורנאי‬
‫‪ 6 – 0611360‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬סדנה‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד והבנה של כישורי חיים‬
‫הסדנה תעסוק בלימוד ופיתוח של דרכי התמודדות ותגובה באמצעות אמנות לצרכים ייחודיים של‬
‫ילדים במערכת החינוך‪ .‬במהלך הקורס יתנסו הסטודנטים בטכניקות והתערבויות באמצעות אמנות‬
‫שניתן להיעזר בהן בעבודתם החינוכית‪ :‬פיתוח הדמיון והחשיבה היצירתית‪ ,‬טכניקות למיקוד קשב‬
‫ועבודה על גבולות בהיבטים שונים‪ :‬גבולות הגוף‪ ,‬גבולות במרחב‪ ,‬גבולות בזמן‪ ,‬עבודה על וויסות‪,‬‬
‫פיתוח מיומנויות לשליטה עצמית ומודעות ופיתוח הדמיון והחשיבה היצירתית‪ .‬הסדנה תלווה‬
‫בקריאת חומרים תיאורטיים רלוונטיים לנושא‪.‬‬
‫קורסי בחירה‬
‫כתיבה יצירתית‬
‫ד"ר תמר הגר‬
‫‪ 222 - 6122912‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫האם יש סיפור טוב? מהו סיפור טוב? האם ניתן לאפיין אותו בצורה אוניברסלית או שההבחנות‬
‫האלה הן תוצר של מקום ותקופה? סדנה זו תעסוק בשאלות של הערכה וכתיבה תוך תרגול טכניקות‬
‫ספרותיות שונות‪ .‬במהלכה נבדוק יחד קווים ראשוניים למודלים שונים של כתיבה (פרוזה‪ ,‬שירה‪,‬‬
‫מסות) ואת דרגות החופש שלנו בתוכם‪ .‬הסטודנטים יתבקשו לקרוא טקסטים ולכתוב טקסטים‬
‫קצרים‪ .‬בבסיס הסדנה עומדת התפיסה שכל מי שרוצה יכול ללמוד לכתוב ספרות‪ .‬במהלך הסדנה‬
‫יתנסו הסטודנטים בקריאת עמיתים‪ ,‬בכתיבה‪ ,‬בהערכה של כתיבה ובשיתוף אחרים בכתיבתם‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫חומרי היצירה בעבודה החינוכית‬
‫ד"ר שרון שניר‬
‫‪ 6 - 0601160‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס בוחן את איכויותיהם של חומרי היצירה בעבודה החינוכית‪ ,‬דרך התנסות עצמית של‬
‫המשתתפים בחומרים השונים‪ ,‬וארגון ההתנ סות לכדי תיאוריה מעוגנת שדה‪ .‬ההשתתפות בקורס‬
‫כרוכה בביצוע עבודת חקר‪ ,‬בהתייחס לתגובות המשתתפים‪ ,‬להתנסויות בשיעורים ולצפייה בקבוצה‬
‫חינוכית יוצרת‪ ,‬תוך התבססות על הגישה הפנומנולוגית לתהליכי יצירה‪ .‬השיעורים יכללו‬
‫התייחסויות תיאורטיות‪ ,‬מפגש עם חומרים ובהמשך גם הצגת ממצאי החקר בפני הקבוצה‪ .‬הקורס‬
‫אינו מותנה בדרישות קדם‪ ,‬ופתוח לסטודנטים בכל שלב בלימודיהם‪.‬‬
‫רוחניות ופסיכולוגיה‬
‫ד"ר יוסי לזר‬
‫‪ 6 – 0011113‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫העולם המודרני מחפש אח ר כיוונים חדשים‪ ,‬אינטגרציה בין תחומי מומחיות שונים ושילוב של ישן‬
‫עם חדש‪ .‬מתוך פתיחות זו ניתן להסביר את השילוב בין פסיכולוגיה לרוחניות שתבטא בשימוש‬
‫באסטרולוגיה‪ ,‬גרפולוגיה‪ ,‬קלפי טארוט וקלפים אחרים‪ ,‬ובבתחום הטיפול המשלב בתוכו הבנה‬
‫רוחנית‪ ,‬טכניקות מדיטאציה‪ ,‬הילינג‪ ,‬דמיון מודרך וכד'‪ .‬במהלך השנים חלה עלייה בפניה לטיפולים‬
‫באוריינטציה רוחנית הכוללים הערכה רוחנית‪ ,‬התייעצות‪ ,‬עידוד סליחה‪ ,‬לימוד כתבי קודש‪ ,‬לימוד‬
‫מדיטציות ותפילות‪ ,‬דמיון מודרך רוחני ותפילות עבור מטופלים‪ .‬הקורס יסקור את שאלת גוף ונפש‪,‬‬
‫יעמוד נושאי תוכן מתו ך הדת‪ ,‬תורות המזרח וטיפולים רוחניים (מדיטאציה‪ ,‬שיאצו‪ ,‬רייקי)‪ ,‬חלומות‬
‫והבנתם‪ .‬כל אחד מהנושאים יבחן בצורה בקורתית‪ ,‬על האספקטים הרוחניים והפסיכולוגיים שלו‪.‬‬
‫פסיכולוגיה של המוזיקה מנקודת מבט חינוכית‬
‫ד"ר ליהוא זיסברג‬
‫‪ 6 – 0663061‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס יחשוף בפני המשתתפים את העקרונות הפסיכולוגים של הבנת התהליכים של תפיסה ויצירה‬
‫של מוסיקה ברמת הפרט החברה והתרבות כשהמוקד יושם על תהליכים תוך אישיים ברמת הפרט‪.‬‬
‫ייסקרו מחקרים ומודלים תאורטים כמו גם מספר התנסויות אישיות ברמה החוייתית של האזנה‬
‫למוסיקה‪ .‬בסוף הקורס יגישו התלמידים עבודה אישית מסכמת‬
‫‪55‬‬
‫אמנות בחינוך מבוגרים‬
‫‪ 6 – 0011114‬שש"ס‪ 6,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫פרופ' מולי להד‬
‫גב' נגה גולדינג‬
‫מאז ומתמיד שולבו אומנויות כמו תיאטרון‪ ,‬ציור ופיסול‪ ,‬בהעברת מסרים חינוכיים לקהילת‬
‫המבוגרים‪ .‬במאה שעברה שולבו אמצעים חזותיים נוספים עם התפתחות הטכנולוגיה ואמצעי‬
‫התקשורת‪ .‬קורס זה מתמקד בהיבטים תיאורטיים של חינוך מבוגרים‪ ,‬תוך הדגשת שילוב האומנויות‬
‫בהבניית תכניות לשינוי תפיסות‪ ,‬העלאת מודעות ושינוי התנהגות ברמת הקהילה‪ ,‬בקרב מבוגרים‪.‬‬
‫לימוד מיומנויות תקשורת באמצעות משחק חברתי‬
‫גב' ויויאנה מלמן‬
‫‪ 6 - 0663057‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס יעסוק בהכרת המשחק כשפת ביטוי של הילד ומשמעות המשחק בחייו‪ .‬נלמד סוגים שונים‬
‫של משחקי ילדים‪ ,‬נדגיש את חשיבותו של המשחק הדידקטי והחברתי ואת תרומתו להתפתחות‬
‫בתחום הרגשי‪ ,‬החברתי‪ ,‬הסנסו‪-‬מוטורי והקוגניטיבי‪ .‬נתנסה במיומנויות הקשורות להנחית‬
‫משחקים ולניתוח משחקים‪ ,‬ונלמד להתאים את המשחק לצרכים ההתפתחותיים השונים‪ .‬הקורס‬
‫יכלול תצפיות במשחקי ילדים והרצאות תיאורטיות‪.‬‬
‫פסיכופתולוגיה ב'‬
‫ד"ר קרן מינץ‬
‫‪ 6 - 0611304‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה התפתחותית‪ ,‬ופסיכופתולוגיה א'‬
‫בקורס המשך זה תיערך הרחבה והעמקה בעיקר בפסיכופתולוגיה של מבוגרים‪ .‬בקורס זה תינתן‬
‫לסטודנטים אפשרות ללמוד ולהעמיק בהפרעה נפשית שמעניינת אותם ולהציגה בפני הכיתה‬
‫תהליכים קבוצתיים במערכות חינוכיות‬
‫‪ 626 – 0666100‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש '‬
‫גב' מיכל דורון‬
‫מר רונן מאירוביץ‬
‫הקורס יעסוק בחקר התהליכים המתרחשים בקבוצות במסגרות חינוכיות‪ ,‬והשפעתם על המתרחש‬
‫בתוך מסגרת חינוכית רחבה‪ .‬במהלך הקורס יילמדו וייבחנו נושאים הקשורים להתפתחות קבוצה‪,‬‬
‫לתפקיד המנחה ו לתפקידים של חברי הקבוצה השונים‪ .‬כן תיבחנה השפעותיה של הקבוצה על היחיד‬
‫תוך פיתוח מיומנויות הקשבה‪ ,‬הבעה‪ ,‬יצירתיות ואמפתיה‪ .‬תיבחן גם ההזדמנות שהקבוצה מזמנת‬
‫לפרטים שבה לגדול‪ ,‬להתפתח ולפתח זהות עצמית‪.‬‬
‫תיאוריות אישיות ב'‬
‫ד"ר ליהוא זיסברג‬
‫‪ 6 –0611361‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬תיאוריות אישיות א'‬
‫תיאוריות האישיות השונות מהוות נדבך מרכזי בפסיכולוגיה‪ .‬מטרת הקורס הינה להעמיק את‬
‫ההבנה שהונחלה בקורס תיאוריות אישיות א' לרובד עמוק יותר ולהוסיף תיאוריות נוספות שמהוות‬
‫חלק מהתיאוריות הטיפוליות והמחקריות בתחום האישיות כיום‪ .‬הקורס ייבחן את התיאוריות‬
‫בצורה משווה ויעסוק באישיות הנורמלית והפתולוגית כאחד‪ .‬במהלך הקורס ידונו משמעות‬
‫‪56‬‬
‫המחלוקות בין התיאוריות השונות ותמונת האדם העולה מכל אחת מהן‪ ,‬על פי קריטריונים שונים‬
‫המאפשרים לזהות ולחדד את הדומה והשונה בין הגישות‪ .‬החומר יילמד באמצעות הרצאות‪,‬‬
‫התייחסות לסוגיות שיביאו המרצה והסטודנטים‪ ,‬דיונים וקריאת חומר לאורך הקורס‪.‬‬
‫תיאוריות של יחסים בין‪-‬אישיים ותהליכי יצירה‬
‫ד"ר שרון שניר‬
‫‪ 6 - 0600014‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬פסיכולוגיה התפתחותית א'‪2‬ב'‬
‫קורס זה מציע למשתתפים היכרות עם תיאוריות של יחסים בין‪-‬אישיים‪ ,‬כמו תיאורית ההתקשרות‪,‬‬
‫התיאוריה של בלאט על התפתחות האישיות‪ ,‬קונפליקט היחסים המרכזי ועוד‪ .‬במקביל עוסק הקורס‬
‫בהתבוננות ראשונית על תמות של יחסים בין‪-‬אישיים‪ ,‬כפי שהוגדרו בתיאוריות השונות‪ ,‬בתהליכי‬
‫יצירה‪ .‬הדיון בשיעורים יתבסס על ניתוח יצירות‪ ,‬ועל מפגש של המשתתפים בתהליכי יצירה כמו‬
‫פיסול וציור‪.‬‬
‫צילום בחברה ובתרבות‬
‫ד"ר יערה גיל גלזר‬
‫‪ 6 –0600066‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס יחשוף את הסטודנטיות לשימושים מרכזיים בצילום בתרבות המודרנית והעכשווית‪ ,‬ויפגיש‬
‫אותם עם כלים ביקורתיים לבחינתם ולניתוחם של שימושים אלה‪ ,‬שהם במקרים רבים‬
‫מניפולטיביים ומּובְ נים‪ ,‬ומשרתים אג'נדות וא ידיאולוגיות שונות‪ .‬בקורס ייבחנו אינטראקציות שונות‬
‫בין צילום‪ ,‬קונטקסט וטקסט בזירות תרבותיות שונות‪ :‬עולם האמנות‪ ,‬אמצעי התקשורת הכתובים‬
‫(עיתונים יומיים ומגזינים)‪ ,‬עולם הפרסום‪ ,‬האינטרנט‪ ,‬וספרי לימוד היסטוריה‪ .‬הלמידה המעמיקה‬
‫של ניתוח דימויים מצולמים בקונטקסט של היווצרותם ושל תפיסתם והתקבלותם על ידי קהל‪ ,‬על‬
‫רקע סוגיות בחיי החברה והתרבות המערביים‪ ,‬תאפשר התבוננות מעמיקה וביקורתית על תצלומים‬
‫ותחדד את המודעות לכוחם ולמשמעותם בחיי היומיום‪ .‬הקורס ילווה בתיאוריות של תרבות‬
‫ויזואלית וצילום כאמצעי ביטוי תרבותי‪ ,‬מאת תיאורטיקנים והיסטוריונים ביקורתיים של הצילום‬
‫ושל התרבות‪.‬‬
‫תרבות ויזואלית ומהפכות חברתיות‬
‫ד"ר יערה גיל גלזר‬
‫‪ 6 - 0600063‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס יבחן באלה דרכים תרמו או הגיבו האמנות והתרבות הוויזואלית ככלל‪ ,‬למהפכות חברתיות‬
‫ולפעילותן שלתנועות חברתיות בולטות בעולם המערבי במהלך העשורים האחרונים (לדוגמה‪,‬‬
‫התנועה לזכויות האזרח‪ ,‬התנועה הפמיניסטית והתנועה הירוקה)‪ ,‬וכיצד באו ובאות לידי ביטוי‬
‫תגובות אלה בשפה הוויזואלית‪.‬‬
‫הקורס יכלול מרכיב תיאורטי ומרכיב התנסותי של תכנון תגובה חברתית באמצעות אמנות במסגרת‬
‫חינוכית ‪ -‬בצילום‪ ,‬כרזות‪ ,‬גלויות‪ ,‬וידאו‪-‬ארט‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫אמנות וקהילה‪ :‬שיתופיות‪ ,‬שינוי חברתי והעצמה‬
‫ד"ר יערה גיל‪-‬גלזר‬
‫‪ 6 – 0601167‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס ישלב יצירת פרויקט מעשי של אמנות במסגרת חינוכית בקהילה הקרובה (במכללה‪ ,‬בבית‬
‫ספר‪ ,‬במסגרת של חינוך בלתי‪-‬פורמאלי‪ ,‬וכד')‪ ,‬עם תיאוריה עכשווית של אמנות וקהילה‪ .‬הקורס‬
‫יספק לסטודנטיות‪/‬ים כלים להבנה‪ ,‬ניתוח והתנסות באמנות חזותית (ציור‪ ,‬איור‪ ,‬צילום‪ ,‬עיצוב‬
‫גראפי‪ ,‬ועוד) כאמצעי אקטיביסטי של שיתופיות‪ ,‬שינוי והעצמה בקהילה‪ ,‬ויפגיש אותן‪/‬ם עם‬
‫דוגמאות שונות לפרויק טים מסוג זה בארץ ובעולם‪ .‬היכרות עם דוגמאות ועקרונות תיאורטיים של‬
‫השימוש באמנות כאמצעי לקידום של שינוי‪ ,‬השפעה‪ ,‬העלאת מודעות חברתית וחיזוק קהילה‪ ,‬תהווה‬
‫רקע ומסגרת לתכנון ויישום של פרויקט מעשי בתחום זה בקבוצות למידה ועשייה‪ .‬הקורס ילווה‬
‫בתיאוריה של אמנות ושינוי חברתי‪ ,‬אמנות אקטיביסטית ואמנות שיתופית‪.‬‬
‫המשחק הסוציודרמטי‬
‫גב' ויויאנה מלמן‬
‫‪ 6 –0600064‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫המשחק הסוציודרמטי‪ ,‬משחק "כאילו"‪" ,‬נגיד ש‪ – "...‬הינו צורה של פעילות טבעית דרכה מביע הילד‬
‫את עצמו ומתווך בין תכנים מעולמו הפנימי לעולם הסובב אותו‪ .‬בקורס יחשפו הסטודנטים לשלבי‬
‫התפתחות המשחק הדרמטי מלידה עד גיל בית הספר‪ .‬הקורס יקנה ידע תיאורטי על חשיבות המשחק‬
‫הסוציו דרמטי כתורם משמעותי להתפתחות הרגשית‪ ,‬החברתית‪ ,‬הקוגניטיבית והסנסומוטורית של‬
‫הילד הצעיר‪ .‬נתמקד בתפקיד המחנך כמסייע חינוכי וטיפולי להתפתחות המשחק הדמיון והיצירה‪.‬‬
‫טבע תרפיה בחינוך – מהלכה למעשה‬
‫ד"ר רונן ברגר‬
‫‪ 6 – 0663003‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫טבע תרפיה היא גישת טיפול חווייתית ויצירתית המתקיימת בטבע תוך שמתייחסת אליו כשותף‬
‫ב תהליך‪ .‬היא כוללת אלמנטים מתחומי טיפול וחינוך התנסותיים שונים ומפתחת תיאוריה‪ ,‬מודלים‬
‫ואתיקה ייחודיים‪ .‬הקורס יערוך הכרות עם התיאוריה והפרקטיקה הבסיסית של הטבע תרפיה תוך‬
‫התמקדות ביישומיה בעבודה חינוכית‪ .‬הוא יתייחס לעבודה ולמחקרים שנעשו במסגרות חינוך‬
‫מגוונות‪ :‬בגנים ובבתי ספר‪ ,‬מהחינוך הרגיל והמיוחד ויציג דרכים שבהם הטבע תרפיה יכולה לחבר‬
‫את הילדים לכוחותיהם ולתמוך בהתפתחות היחיד והקבוצה‪ .‬הקורס ישלב התנסויות בכיתה ובטבע‪,‬‬
‫הרצאות והמשגה‪.‬‬
‫פותחים דלת לאמנויות בחינוך‬
‫ד"ר רונן ברגר‬
‫‪ 6 – 0600766‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס יערוך הכרות בסיסית עם התיאוריה והפרקטיקה של גישת שילוב האמנויות תוך התמקדות‬
‫באופן שבו השילוב של המדיומים השונים של האמנות (סיפור‪ ,‬דרמה‪ ,‬תנועה‪ ,‬אמנות חזותית‬
‫ומוסיקה) והמעבר בניהם יכולים לתרום לקידום תהליכים חינוכיים בכלל ולפיתוח חוסן בפרט‪.‬‬
‫הקורס יצ יג מושגי יסוד‪ ,‬מודלים וגישות עבודה בתחום ודרכים בהם המשחק‪ ,‬הטקס ושילוב‬
‫האמנויות השונות יכולים לקדם ולהעמיק את התהליך עם האוכלוסיות השונות‪ ,‬מהחינוך הרגיל‬
‫‪58‬‬
‫והמיוחד בכלל ובעבודה קבוצתית בפרט‪ .‬הקורס יכלול הרצאות‪ ,‬התנסויות והמשגה ומספר שיעורים‬
‫מחוץ לחדר – בטבע‪.‬‬
‫חינוך וולדורף – אמנות החינוך וחינוך שהוא אמנות‬
‫ד"ר גלעד גולדשמיט‬
‫‪ 4 – 0600016‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫קורס זה יעסוק בהכרת עקרונות חינוך ולדורף והמעשה החינוכי בגנים ובבתי ספר ולדורף‪ .‬במקביל‬
‫נדון בסוגיית שילוב האמנות בחינוך‪ :‬רציונל‪ ,‬משמעות‪ ,‬דרכים אפשריות‪ ,‬הרחבת העיקרון של‬
‫"אמנות החינוך"‪ .‬דגש מיוחד יושם על הכרה והתנסות באמצעים האמנותיים בהם עושים שימוש‬
‫בבית ספר ולדורף בתחומי ידע שונים ובסביבות למידה מגוונות‪.‬‬
‫זרמים אלטרנטיביים בחינוך הומניסטי‬
‫ד"ר גלעד גולדשמיט‬
‫‪ 6 – 0666606‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫בקורס נדון ונעמיק בזרמים שונים של חינוך אלטרנטיבי במסגרת החינוך ההומניסטי‪ .‬בין השאר‬
‫נעסוק בתורתו של רוסו‪ ,‬דיואי‪ ,‬פרירה‪ ,‬איליץ'‪ ,‬חינוך פתוח‪ ,‬דמוקרטי‪ ,‬מונטסורי‪ ,‬חינוך ביתי וחינוך‬
‫ולדורף‪ .‬הדיון יתמקד הן בפן הרעיוני והן בפן המעשי והיישומי של כל זרם חינוכי‪ .‬כמו כן‪ ,‬במידת‬
‫האפשר‪ ,‬יוזמנו נציגים מהתחום לספר ולהציג את עבודתם‪.‬‬
‫יסודות חינוך ולדורף – הלכה ומעשה‬
‫ד"ר גלעד גולדשמיט‬
‫קוד – ‪ 6‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס יתמקד בהכרת העקרונות ו דרכי החשיבה של חינוך ולדורף‪ ,‬בדיון על סוגיות רעיוניות‬
‫הקשורות לזרם חינוכי זה ובהתוודעות והתנסות במספר רב של מתודות הוראה‪ ,‬אמצעים חינוכיים‬
‫ויישומים מהנהוגים בגן ובבית ספר ולדורף‪ .‬בנוסף יעשה ניסיון לבחון דרך חינוכית זו לאור‬
‫ניסיונותינו‪ ,‬זיכרונותינו וחיינו אנו‪.‬‬
‫אינטליגנציה תנועתית‬
‫ד"ר עפרה ולטר‬
‫מטרת הקורס היא הכרת תיאוריות עדכניות וחדשניות העוסקות בהוראה ולמידת מושגים בגילאים‬
‫שונים‪ /‬מסגרות שונות‪ .‬הכרת כלים ודרכים מגוונות לטיפוחם תוך התאמתם לצרכים המשתנים של‬
‫המשתתפים ‪.‬‬
‫כמו כן הסטודנטים יכירו את הגישות השונות בהוראה מושגים באמצעות‬
‫האינטליגנציה הקינסתטית‪ ,‬גרדנר‪.)0800 ( ,‬‬
‫הכרת כלים אבחוניים לבדיקת יכולות הבנת מושגי יסוד קוגניטיביים בגי"ר‪ .‬באמצעות כלים אלו‬
‫ילמדו וירכשו יכולות לאבחן את השלב הקוגניטיבי בו המשתתף נמצא‪ .‬הקורס יקנה ידע בתכנון‬
‫פעילויות המשלבות גישות הוראה המטפחות את האינטליגנציה התנועתית במטרה לקדם יכולות‬
‫רגשיות‪ ,‬קוגניטיביות‪ ,‬וחברתיות באמצעות פעילויות בתנועה‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫פסיכואנליזה בחינוך‬
‫ד"ר אלכס מזרוחין‬
‫‪ 6 – 0601165‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫מטרות הקורס‪ :‬הקורס מיועד לקריאת יצירות ספרות קלאסי במבט פסיכואנליטי עליהן‪ .‬דרך הבנה‬
‫פסיכואנליטית של העלילה ואת הגיבורים ומעשיהם ננסה לקבל מבט על מוטיבציה של בן אדם‪ ,‬על‬
‫הבנותיו לגבי מעשיו‪ ,‬היחסים בין המעשים שבמודע לעומת הלא מודע‪ ,‬תחושת ה"גורל" לעומת חופש‬
‫בחירה‪.‬‬
‫מבוא לשפת המוזיקה‬
‫גב' לאה מרזל‬
‫‪ 6 - 0663053‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫המוזיקה כשפה‪ ,‬כאמנות וככלי חינוכי מטרות הקורס לטפח אהבה למוזיקה ורצון לדעת עליה‬
‫ואודותיה‪ ,‬להקנות מושגי יסוד מתחום שפת המוזיקה ותולדות המוזיקה‪ ,‬להכיר רפרטואר מוזיקלי‬
‫נרחב מהתרבות הישראלית והעולמית‪ ,‬תוך יצירת התמצאות היסטורית וסגנונית‪ ,‬להכיר את תחום‬
‫המוזיקה והשימוש בה הן כאמנות ערכית והן ככלי חינוכי‪ ,‬לשכלל ולפתח את המיומנויות‬
‫המאפשרות התבטאות באמצעות המוזיקה‪ :‬האזנה‪ ,‬שירה‪ ,‬נגינה‪ ,‬אלתור‪ ,‬הסמלה‪ ,‬ציור‪ ,‬דרמה ועוד‬
‫איש החינוך כיוצר בדיאלוג עם היצירה‬
‫גב' נגה גולדרינג‬
‫‪ 6 – 0600076‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד והבנה של כישורי חיים‪.‬‬
‫מטרות הקורס‪ :‬בבואנו לעסוק בתחום החינוכי ראוי והכרחי הוא‪ ,‬כי נהיה אנשים פתוחים‪,‬‬
‫מודעים ובעלי יכולת לראות את הזווית הרחבה‪ .‬משחר ההיסטוריה מהווה האמנות כלי‬
‫ביטוי לבני האדם‪ ,‬אולם בשנים האחרונות הולך ומצטמצם מקומה במערכת החינוך‪,‬‬
‫במיוחד בחטיבות העליונות‪.‬‬
‫בקורס זה נשתמש בטקסטים מתחום החינוך הפילוסופיה האמנות והפסיכולוגיה‪ .‬נקיים‬
‫דיאלוג בין המחנך כיוצר לבין יצירות אמנות מתחומים שונים‪ ,‬כבסיס לדיון על מקומה של‬
‫היצירה בתהליך התפתחות האדם כיוצר‪ .‬כחלק מהלמידה נעיין במחקרים עדכניים‬
‫העוסקים ביצירתיות דמיון ויצירה‪.‬‬
‫"דמיון חשוב יותר מידע; כי הידע מוגבל אך הדמיון חובק עולם‪ ".‬אלברט איינשטיין‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫מוזיקה‪ ,‬תרבות ורגש‬
‫גב' לאה מרזל‬
‫‪ 6 - 0663066‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫המוזיקה כראי לשונות חברתית‪ ,‬וככלי ביטוי אישי‪ ,‬לאומי ועולמי‪ .‬מטרות הקורס‪ ,‬להעניק חוויה‬
‫רגשית‪ ,‬עניין‪ ,‬הנאה ואהבה למוזיקה‪ ,‬לפתח מודעות והקשבה למוזיקה "שלי" ולמוזיקה של "האחר"‬
‫– גישה רב‪-‬תרבותית בתהליכי למידה והוראה‪ ,‬להכיר במרכיבים אסתטיים‪-‬מוזיקליים האופייניים‬
‫לסגנונות המוזיקליים המגוונים (הפקות קוליות‪ ,‬צורות מוזיקליות‪ ,‬סוגי מנגינה‪ ,‬כלי נגינה‪ ,‬מקצבים)‬
‫להעשיר את הפוטנציאל המוזיקלי הטמון בכל אחד מאיתנו‪ ,‬לטפח את הביטוי האישי והיצירתי‬
‫באמצעות המוזיקה‪ ,‬ליצור קשר בין המוזיקה ובין תחומי תוכן אחרים‪ ,‬להעמיק את הידע בתחומי‬
‫מגוון התרבויות ותתי התרבויות המוזיקליות המתקיימות בישראל‬
‫מוזיקה וחינוך‬
‫גב' לאה מרזל‬
‫‪ 6 - 0663060‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫שילוב בין מחקר ליישום‪ ,‬המוזיקה כאמנות ערכית וככלי חינוכי‪ ,‬המוזיקה בחינוך המיוחד‪ ,‬מטרות‬
‫הקורס‪ ,‬לטפח אהבה למוזיקה ורצון לדעת עליה ואודותיה‪ ,‬להכיר רפרטואר מוזיקלי נרחב ודרכים‬
‫לשילובו בהוראה‪ ,‬לטפח את הידע בנושא החינוך המוזיקלי‪ :‬מתיאוריה ליישום‪ ,‬לעודד את החקר‬
‫בתחום‪ ,‬לפתח יכולת חשיבה וכושר התבטאות בענייני מוזיקה וטעם מוזיקלי‪ ,‬לשכלל מיומנויות‬
‫המאפשרות התבטאות באמצעות המוזיקה ‪ ,‬להקנות כלים יישומיים לשילוב המוזיקה בעבודת‬
‫ההוראה באוכלוסיות שונות‪ ,‬מתן כלים לבניית תכנית לימודים המשלבת מוזיקה‬
‫מעבר למילים‪-‬שילוב האמנויות בעבודה קבוצתית‬
‫ד"ר רונן ברגר‬
‫‪ 6 – 0661660‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס ילמד תיאוריות ומודלים יישומיים מתחום שילוב האמנויות ויציג את הדרך בה הם יכולים‬
‫להשתלב ולקדם עבודה קבוצתית‪ .‬תוך כדי התייחסות לערכים המרפאים של המשחק והיצירה‬
‫ולצורך המולד של אנשים לשחק וליצור ביחד ובעזרת התייחסות למשמעות ההתפתחותית של‬
‫המשחק והיצירה החברתיים הוא ידגים‪ ,‬מהלכה למעשה את התרומה הייחודית של המשחק‬
‫והיצירה לקידום תהליכים קבוצתיים בכלל‪ ,‬לבניית וגיבוש קבוצה ויצירתה כמרחב בטוח בפרט‪.‬‬
‫הקורס ישלב התייחסות לתיאוריות ומודלים מתחום העבודה הקבוצתית הקלאסית ומתחומי שילוב‬
‫האמנויות‪ ,‬הטיפול במשח ק ויצירה והטבע תרפיה בפרט‪ .‬הוא יתבסס על גישת ה ‪,Art as therapy‬‬
‫על תפיסת שילוב האמנויות (אינטרמודל) ועל מודל החוסן‪ .‬הקורס ישלב הרצאות‪ ,‬דיונים‪ ,‬סרטים‬
‫והתנסויות מעשית‪ .‬הוא ישלב התנסויות בכל המדיומים של האמנויות‪ :‬סיפור‪ ,‬תנועה‪ ,‬דרמה‪ ,‬אמנות‬
‫חזותית ומוסיקה ויכלו ל גם עבודה מחוץ לכיתה ובטבע‪ .‬הקורס יתמקד בכוח של העבודה הקבוצתית‬
‫הלא מילולית ובמה שמתרחש מעבר למילים‪...‬‬
‫‪61‬‬
‫סיפור‪ ,‬מטאפורה וכתיבה כדרך להתפתחות המחנך‬
‫ד"ר ישראלה גרינברגר‬
‫‪ 4 – 0611654‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫קורס זה מציע למחנך שימוש בסיפור‪ ,‬במטאפורה ובכתיבה ככלי לעידוד ופיתוח יצירתיות‪ ,‬לחינוך‬
‫לערכים ולצמיחה אישית וכאמצעי לפתרון בעיות‪ .‬הקורס בוחן את תכונותיהם של תהליכי הסיפור‬
‫והכתיבה תוך בחינת גישות שונות של חוקרים ויוצרים כגון‪ :‬אופק‪ ,‬אטלס‪ ,‬בטלהיים‪ ,‬ג'נינגס‪ ,‬גרסי‪,‬‬
‫כהן‪ ,‬להד‪ ,‬עומר‪ ,‬צורן ועוד‪ .‬במהלך הקורס יושם דגש‪ ,‬הן בתיאוריה והן במעשה‪,‬על ספרות ושירה‬
‫לילדים ונוער‪ .‬כמו כן יוקנו טכניקות ליצירת נאראטיבים‬
‫עם ילדים‪.‬‬
‫פירוט הקורסים במוקד לחינוך חברתי‬
‫קורסי חובה שנה א'‬
‫פרשיות מפתח בחברה הישראלית והשפעתן על החינוך‬
‫ד"ר אמיר גולדשטיין‬
‫‪ 6 –0600067‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫(הערה‪ :‬הקורס אינו מיועד למי שלמד את הקורס מיומנויות אקדמיות וסוגיות חינוכיות בישראל‬
‫בשנה"ל תשע"ד עם אמיר גולדשטיין‪).‬‬
‫מטרת הקורס להציג את הקשרים בין חברה לחינוך‪ ,‬ובמיוחד בהיבט של עיצוב זהות וחינוך לערכים‪.‬‬
‫הקורס ידון בפרשיות מפתח בתולדות החברה הישראלית וברלוונטיות שלהן למציאות החינוכית‬
‫בישראל של ימינו‪ .‬ייבחנו תהליכים ואירועים כמו‪ :‬קליטת העלייה הגדולה בשנות החמישים והיחס‬
‫למיעוט הערבי בישראל לאחר הקמת המדינה‪ .‬הקורס ידון בקשר בין המציאות החינוכית‪-‬חברתית‬
‫בימינו לבין אירועים ותהלי כים אלה‪ .‬בעקבות היכרות עם הסוגיות השונות יתקיים דיון בקשרים‬
‫בין קהילה‪ ,‬חינוך ושינוי חברתי‪.‬‬
‫פנורמה חברתית חינוכית‬
‫ד"ר יוסף ג'אברין‬
‫‪ 6 – 0660761‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫מטרת הקורס היא לתת לסטודנטים תמונה פנוראמית מעמיקה על סוגיות מרכזיות ועכשוויות‬
‫בחינוך החברתי‪ .‬הקורס משלב העמקה הן בהיבטים התיאורטיים והן בהיבטים הפרקטיים של‬
‫החינוך החברתי‪ .‬הקורס יספק למשתתפים הזדמנות ייחודית לשמוע מפי מומחים שונים על הסוגיות‬
‫שמעסיקות כיום את אנשי החינוך החברתי בישראל‪ ,‬ועל האתגרים הפדגוגיים‪ ,‬החברתיים‪,‬‬
‫והפוליטיים איתם מתמודד חינוך זה‪ .‬הקורס יכלול גם הרצאות של אנשי ציבור שעוסקים בתחום‬
‫החינוך‪ ,‬וכן הקרנת סרט בנושא‪.‬‬
‫חינוך וחברה בישראל‬
‫פרופ' שמואל שמאי‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לסוציולוגיה‬
‫‪62‬‬
‫‪ 6 –0660667‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס ידון בקו נפליקטים חברתיים מרכזיים בחברה הישראלית ויבחן את האופן שבו מתמודדת‬
‫עימם מערכת החינוך וכיצד נבנית המדיניות החינוכית על רקע כל אלה‪ .‬במהלך הקורס ייבחן הרקע‬
‫חברתי פוליטי של הקונפליקטים האמורים וייבדק האופן שבו זרמי החינוך השונים בישראל‪ ,‬בחינוך‬
‫הערבי ובחינוך הע ברי‪ ,‬משקפים‪ ,‬מנציחים‪ ,‬או פותרים אותם‪ .‬כן ייבחנו מודלים חינוכיים שונים‬
‫המאפשרים לקבוצות נבדלות לחיות זו לצד זו‪.‬‬
‫יזמות ואלטרנטיבות בחינוך בין תיאוריה לפרקטיקה‬
‫גב' רוני היינבך‬
‫‪ 4 -0011165‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫בעידן שבו מערכות רבות מופרטות ‪ ,‬בהן גם מערכת החינוך‪ ,‬גדלות האלטרנטיבות בחינוך וגדל מספר‬
‫הארגונים המספקים חינוך‪ .‬בקורס זה נכיר מקרוב את עולם המגזר השלישי ‪ -‬הארגונים המלכ"רים‪:‬‬
‫נלמד כיצד עובדים בארגון שצוותו מורכב מאנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות‪ .‬נבדוק את השאלות‬
‫מה היא יזמות חברתית וכיצד ה ופכים חזון למציאות‪ ,‬ולבסוף נבדוק כיצד ניתן להעריך את התהליך‬
‫שביצענו‪ ,‬לאחר השלמתו‪ .‬הקורס יעניק ליווי צמוד לסטודנטים במהלך לימודי השדה‪ ,‬ייתן להם‬
‫כלים פרקטיים וילווה אותם צעד אחר צעד בדרך ליזמות חדשה‪.‬‬
‫קורסי חובה שנה ג'‬
‫לימודי שדה שנה מוקד חינוך חברתי‬
‫גב' שרון חי‬
‫‪ 020 -0663060‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬עבודה מעשית‬
‫במסגרת לימודי השדה ייבחן הקשר שבין התיאוריות הנלמדות בקורסים השונים לבין המציאות‪,‬‬
‫וינותחו היחסים המורכבים שבין חשיבה תיאורטית לפרקטיקה חברתית חינוכית‪ .‬הסטודנט יתוודע‬
‫לבעלי תפקידים שונים במסגרות א לה‪ ,‬בתחומי הניהול‪ ,‬ההובלה וההקמה של פרויקטים חינוכיים‬
‫שונים‪.‬‬
‫חובת בחירה אחד מתוך ‪ 6‬הקורסים הבאים‪:‬‬
‫בימת חינוך – מחשבת החינוך – דיון בסוגיות חינוכיות‬
‫ד''ר אדם ויילר גור‪-‬אריה‬
‫‪ 626 –0011160‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס יעסוק בהגות חינוכית בתחומים שונים ומגוונים תוך שימת דגש על ההשלכות הפרקטיות‬
‫הנובעות מהגות זו‪ ,‬זאת אומרת על האופן שבו ההגות נוגעת למציאות המעשית היומיומית של עבודת‬
‫המחנך העומד מול כיתה‪ ,‬קבוצה‪ ,‬חניך‪ .‬בין הנושאים שיידונו במהלך הקורס‪ :‬משבר הסמכות‬
‫המורית וההורית‪ ,‬אידיאולוגיות חינוכיות וחינוך אידיאולוגי‪-‬פוליטי‪ ,‬ניסיונות לחינוך אחר ועוד‪.‬‬
‫דיאלוג יהודי ערבי‪ :‬מחקר פעולה‬
‫ד"ר תמר הגר‬
‫גב' תופאחה סאבא‬
‫‪ 626–0616666‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫במרכזו של קור ס זה שיח בין סטודנטים יהודים וערבים על מציאות המפגש בין יהודים וערבים‬
‫במכללה בפרט ובמציאות הישראלית בכלל‪ .‬הלמידה תכלול איסוף ולמידה של נרטיבים קולקטיביים‬
‫‪63‬‬
‫ואישיים‪ ,‬קריאת מאמרים‪ ,‬צפייה בסרטים והרצאות תוך יצירת דיאלוג בקורתי על הידע שנאסף‪.‬‬
‫במהלך הלימוד של החו מרים התיאורטיים וההיסטוריים יבחנו הסטודנטים והמרצות יחד את יחסי‬
‫הכוח הקיימים בין יהודים וערבים בארץ‪ ,‬במכללה ובקבוצה‪ .‬הכוונה להפוך את הדיאלוג לבסיס‬
‫לחשיבה חברתית ואינטלקטואלית משותפת שתאפשר צמיחת שותפויות חדשות בין יהודים לערבים‪,‬‬
‫למרות ההבדלים הלאומיים‪ ,‬פו ליטיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬תרבותיים‪ .‬בחלק השני של הקורס תבנה הקבוצה‬
‫עם המנחים מחקר פעולה שמטרתו לשפר את ההידברות בין סטודנטים יהודים לערבים בקמפוס‬
‫ולקדם שוויון הזדמנויות לתלמידים הערבים‪ .‬הקורס יכלול שני סיורים ולפחות שני ימי עיון‪.‬‬
‫ההשתתפות בכל השיעורים היא חובה‪.‬‬
‫חובת בחירה באחד מתוך ‪ 6‬הקורסים הבאים‪:‬‬
‫שסעים חברתיים בישראל בהיבטיהם החינוכיים‬
‫ד"ר יאיר זלטנרייך‬
‫‪ 6 - 0600060‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז ‪ ,‬ש'‬
‫לא יתקיים בתשע"ה‬
‫הקורס יעמוד על מהותם של השסעים העיקריים בחברה הישראלית במטרה להבין טוב יותר את‬
‫אופיים וכ ך לאפשר התמודדות חינוכית היורדת אל שורשי הבעיות הגלומות בהם‪ .‬לשם כך יציג‬
‫הקורס שאלות ויבחן פתרונות חינוכיים להיבטים שונים בשסעים‪ ,‬כגון שורשיהם ותוצאותיהם של‬
‫השסעים‪ ,‬ביטוייהם הגלויים והסמויים‪ ,‬הצגתם הרשמית והלא רשמית‪ .‬ידונו בעיקר השסעים‬
‫העדתי‪ ,‬הלאומי‪ ,‬הדתי‪ ,‬האידיאולוגי והחברתי‪.‬‬
‫חינוך לדמוקרטיה‬
‫ד"ר יאיר זלטנרייך‬
‫‪ 6 - 0600060‬שש"ס‪6 ,‬נ"ז ‪ ,‬ש'‬
‫לא יתקיים בתשע"ה‬
‫חינוך לדמוקרטיה נובע מתוך זיהוי מורכבויותיה‪ .‬הקורס יברר מהותן של כמה נקודות כאלו ויבחן‬
‫רעיונות להצגת מטרות חינ וכיות נגזרות ואופני יישומן‪ .‬בין הנושאים‪ :‬מעמדות חברתיים‪ ,‬עמדות‬
‫פוליטיות‪ ,‬דת‪ ,‬ביטחון‪ ,‬ממסד‪ ,‬סיטואציות לא דמוקרטיות וכדומה‪.‬‬
‫סמינריונים‬
‫סמינר ‪ -‬הסיפור החינוכי‪ :‬מחקרים אוטו‪-‬אתנוגרפיים ונרטיביים‬
‫ד"ר תמר הגר‬
‫‪ 626 –0611316‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬
‫מאנגלית; איכותני‬
‫ציון עובר‪06 :‬‬
‫סיפורים הם הדרך בה בני אדם נותנים לעולמם והתנסויותיהם מובן‪ .‬סמינריון זה מטרתו לבחון יחד‬
‫עם הסטודנטים את האופן בן סיפורים הופכים לכלי מחקרי אפקטיבי שמאפשר לנו להכיר על העולם‬
‫החינוכי והחברתי‪ .‬יחד נתבונן וננתח מחקרים המשתמשים בנרטיבים ‪ -‬סיפורי חיים‪ ,‬יומנים‪,‬‬
‫מכתבים ועוד ‪ -‬כדי להבין את העולם החינוכי‪ ,‬חברתי ומחקרים‪ ,‬שבהם הסיפור הוא הדרך שבה‬
‫‪64‬‬
‫מתועד המחקר‪ .‬הז'אנר האוטואתנוגרפי – המעמיד במרכז את הסיפור החברתי תרבותי של האני‪,‬‬
‫יבחן לע ומק‪ .‬במהלך הקורס ילמדו הכלים והכללים של מחקר נרטיבי ויתרונותיו (וחסרונותיו) ביחס‬
‫למחקר מסורתי פוזיטיביסטי‪ .‬הסטודנטים יבצעו מחקר נרטיבי על נושא חברתי חינוכי שיתועד‬
‫בעבודת הסמינר‪.‬‬
‫סמינר‪ :‬הכרה בזהות‪ :‬יחסי פרט וקבוצה באזורי פריפריה‬
‫ד"ר אילת שביט‬
‫‪ 626 ,0600070‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬
‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬
‫ציון עובר‪06 :‬‬
‫האקדמיה לא נולדה כמשחק אינטלקטואלי‪-‬תיאורטי בלבד אלא כאורח חיים פעיל‪ ,‬המחנך ומשפר‬
‫את האדם וסביבתו הטבעית והחברתית‪.‬‬
‫הקורס עוסק ביחסי שותפות וקונפליקט ביחסי פרט וקבוצה‪ ,‬על מנת להבהיר את הקשר בין הכרה‬
‫בזהות לבין התנגדות לאי‪-‬צדק ‪.epistemic injustice‬‬
‫מטרת הקורס היא לחשוף את הסטודנטים לחשיבות ולפרקטיקה של מעורבות האקדמיה בקהילה‪,‬‬
‫תוך כדי הקניית מיומנות בניתוח רפלקטיבי‪-‬ביקורתי של העשייה האקדמית והחברתית ותוך כדי‬
‫התנדבות פעילה בקורסי "אקדמיה בכיכר" בתחום החינוך החברתי והסביבתי‪.‬‬
‫סמינר מחקר‪ :‬סוגיות נבחרות בסוציולוגיה של החינוך‬
‫ד"ר מרינה גורושיט‬
‫‪ 626 ,0600071‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬
‫מאנגלית; כמותני‬
‫ציון עובר‪06 :‬‬
‫במסגרת הסמינר ילמדו הסטודנטים לערוך מחקר עצמאי בנושאים המקשרים בין חינוך‬
‫לסוציולוגיה‪ ,‬להבין מהם קני מידה למחקר טוב‪ ,‬לפתח מיומנויות של קריאה ביקורתית על מנת‬
‫להבין ולהעריך מאמרים מדעיים המבוססים על מחקר ולזהות ולבצע את השלבים השונים של בניית‬
‫מערך מחקר בתחום‪.‬‬
‫סמינר‪" :‬הזכות לחינוך‪ :‬היבטים חברתיים ומשפטיים"‬
‫ד"ר יוסף ג'אברין‬
‫‪ 626– 0600011‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬
‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬
‫ציון עובר‪06 :‬‬
‫מטרת הסמינר היא לבחון ולנתח את העקרונות המשפטיים והאידאולוגיים המעצבים את מדיניות‬
‫החינוך בישראל‪ .‬לשם כך‪ ,‬הקורס ידון בנסיבות ההיסטוריות‪ ,‬התרבותיות‪ ,‬והפוליטיות‪ ,‬שהשפיעו על‬
‫עיצוב מערכת החינוך‪ ,‬על הדינאמיקה שעוברים יעדיה של המערכת‪ ,‬ועל הדרכים בהן ביקשה‬
‫‪65‬‬
‫המערכת להיענות לאתגרים וללחצים בתוכה ומחוצה לה‪ .‬הדיון ייעשה תוך כדי התמקדות בסוגיות‬
‫העכשוויות של החינוך בישראל‪ .‬הסטודנטים יתוודעו במסגרת הסמינר למדיניות משרד החינוך כפי‬
‫שהיא משתקפת בחוקי החינוך השונים‪ ,‬בדו"חות הוועדות השונות‪ ,‬בחוזרי מנכ"ל וברפורמות‬
‫המרכזיות אשר השפיעו על גיבוש מערכת החינוך בישראל ועל הדגשיה הפדגוגיים‪ .‬הסמינר יקנה‬
‫למשתתפים כלים תיאורטיים ומעשיים להבנת וניתוח תהליכים וסוגיות במשפט ומדיניות חינוך‬
‫בכלל‪ ,‬ובישראל בפרט‪.‬‬
‫סמינר ‪ -‬אינטליגנציה רגשית בחינוך‬
‫ד"ר יונתן קסלר‬
‫‪ 626 - 0611604‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬
‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬
‫ציון עובר‪06 :‬‬
‫הסמינריון יעסוק במחקר בנושאים הקשורים ללמידה רגשית חברתית (‪ SEL .(SEL‬הוא פיתוח‬
‫חינוכי על בסיס עקרונות של אינטליגנציה רגשית‪ .‬גישה זו נועדה לפתח מיומנויות רגשיות וחברתיות‬
‫אצל ילדים‪ .‬תכניות המתבססות על הגישה כוללות התמודדות עם אלימות והתנהגויות אנטי‪-‬‬
‫חברתיות אחרות‪ ,‬דרך קידום סגנון פדגוגי חיובי‪ .‬המאפיין המרכזי של תכניות אלה הוא פיתוח הילד‬
‫כאדם שלם‪ ,‬כשהצד הרגשי והקוגניטיבי חשובים באותה מידה‪ .‬סטודנטים המשתתפים בסמינריון‬
‫יוכלו לבחור נושאים בהם יש להם עניין‪ ,‬ויפתחו אותם למחקר‪.‬‬
‫סמינר ‪ -‬פסיכולוגיה בחינוך‬
‫ד"ר שירי פרלמן‪-‬אבניאון‬
‫‪ 626 - 0611363‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬
‫מאנגלית; כמותני‬
‫ציון עובר‪06 :‬‬
‫סמינריון זה בודק תהליכים פסיכולוגיים הרלוונטיים לתחומי החינוך‪ .‬במסגרת הסמינר ייסקר‬
‫הספרות העדכנית מתחום המחקר ההתנהגותי‪ ,‬הקוגניטיבי והרגשי‪ ,‬והשאלה כיצד תחומי המחקר‬
‫של הפסיכולוגיה תורמים להבנה ושיפור של תהליכים חינוכיים‪.‬‬
‫סמינר ‪ -‬סוגיות מחקריות בחינוך והערכה‬
‫ד"ר עירית ששון‬
‫‪ 626 –0601160‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬
‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬
‫ציון עובר‪06:‬‬
‫במהלך הסמינריון ידונו גישות תיאורטיות ומתודולוגיות המהוות בסיס לתהליך המחקר החינוכי‬
‫באמצעות ניתוח מאמרים עדכניים‪ .‬הסמינריון יכלול התנסות בכל שלבי החקר משלב בחירת נושא‪,‬‬
‫ניסוח שאלת מחקר‪ ,‬איסוף מידע עדכני‪ ,‬פיתוח כלי מחקר מתאימים‪ ,‬איסוף נתונים‪ ,‬ניתוח והסקת‬
‫‪66‬‬
‫מסקנות‪ .‬כל סוגיה חינוכית עשויה להגדיר צורך מחקרי‪ .‬במהלך הסמסטר הראשון יבחר כל סטודנט‬
‫סוגיה חינוכית הרלבנטית לעולמו (שיטה הוראה או למידה המעוררת שאלה‪ ,‬תכנית לימודים‪ ,‬סביבת‬
‫למידה ייחודית‪ ,‬שיטת הערכה חדשנית‪ ,‬אוכלוסיית לומדים ייחודית ועוד)‪ .‬בתהליך של הנחייה‬
‫ומעורבות עמיתים כל סטודנט יכתוב ויציג הצעה למחקר הממוקד בסוגיה שהעלה‪ .‬הסמסטר השני‬
‫יוקדש לביצוע המחקר וניתוח הממצאים‪.‬‬
‫סמינר החינוך הערבי במזרח התיכון‬
‫ד"ר מוסטפא עבאסי‬
‫‪ 626 –0600076‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬
‫מאנגלית; איכותני‬
‫ציון עובר‪06:‬‬
‫מטרות הקורס‪ :‬הקורס ידון בפרשיות נבחרות בתולדות החברה והחינוך במדינות המזרח תיכוניות‬
‫החשובות למן מלחמת העולם הראשונה ועד העשור האחרון‪ ,‬הדיון יתמקד במדינות החשובות‬
‫והמרכזיות באזור‪ ,‬ובנוסף לתחום החינוכי יעסוק בהרחבה בתחומים החברתיים פוליטיים‪ ,‬מבנה‬
‫המשטרים האידיאולוגיות ובתהליך קבלת ההחלטות במדינות אלה‪ .‬כאשר המטרה העיקרית היא‬
‫להכיר מקרוב את מבנה החברה‪ ,‬המשטרים‪ ,‬מערכות החינוך והזרמים האידיאולוגים השונים‬
‫במדינות אלה‪.‬‬
‫קורסי בחירה מוקד חינוך חברתי‬
‫שיחות עם יוסי שריד ‪ -‬חינוך מחפש משמעות‬
‫מר יוסי שריד‬
‫‪ 6 – 0601160‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫האם בית הספר מסוגל עדיין לחנך; הפירמידה ההפוכה של החינוך בישראל; על חינוך כרכיב בביטחון‬
‫הלאומי; איך מחנכים לערכים; על המתח שבין הישגיות ושיוויוניות; על מנהיגים וסלבריטאים‬
‫כמחנכים; על כוחו ומגבלותיו של שר חינוך; חלקה של מערכת החינוך בפערים החברתיים; בחינות‬
‫וציונים כמדדי איכות; איך מלמדים את השואה; איך מלמדים תנ"ך; איך מלמדים אזרחות; מה‬
‫לפוליטיקה בבית הספר‪.‬‬
‫רב תרבותיות וחינוך‬
‫ד"ר יוסף ג'בארין‬
‫‪ 6 - 0000017‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫השיח הביקורתי בסוגיית הרב‪-‬תרבותיות קיבל בשנים האחרונות תאוצה משמעותית בישראל‬
‫ובעולם‪ .‬הקורס נועד להקנות למשתתפיו כלים וידע אודות המסגרות התאורטיות העוסקות בענייני‬
‫חינוך ורב‪-‬תרבותיות בישראל‪ ,‬וכן לנתח בראייה ביקורתית את הדינים המסדירים את תחומי החינוך‬
‫השונים במשפט הישראלי‪ .‬נכיר את התיאוריות השונות בתחום‪ ,‬ונבחן את הקף יישומן ואת‬
‫השפעותיהן של תיאוריות אלו בחברה בה אנו חיים‪ ,‬תוך ניסיון להבין את מקומה של הרב‪-‬תרבותיות‬
‫‪67‬‬
‫במציאות הישראלית‪ .‬נדון גם במטרות הרצויות של החינוך בדמוקרטיה מודרנית בכלל‪ ,‬ובחינוך‬
‫הציבורי בישראל בפרט‪.‬‬
‫זכויות אדם‪ ,‬הובלה ושינוי‬
‫ד"ר יוסף ג'בארין‬
‫‪ 4 – 0660667‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫זכויות היסוד של האדם‪ ,‬חוקה ושלטון החוק‪ ,‬ביקורת שיפוטית‪ ,‬שינוי חברתי‪ ,‬עקרון לשוויון‪ ,‬חופש‬
‫הביטוי‪ ,‬הזכות לבחור ולהיבחר – אלה אחדים מן הנושאים המרכזיים שבהם יעסוק הקורס‪ .‬דגש‬
‫מיוחד יושם בקורס על חשיבה ביקורתית בתחום זכויות האדם ועל ניתוח סוגיות משפטיות‬
‫וחברתיות מורכבות בתחום‪ .‬ההרצאות תסקורנה את מהותן והיקפן של זכויות האדם בישראל ואת‬
‫עקרונות היסוד של השיטה המשפטית‪ ,‬ותעסוקנה בסוגיות יסוד של זכויות האדם שעל סדר היום‬
‫הציבורי‪-‬משפטי בישראל‪ .‬ננתח גם ממבט ביקורתי מאבקים משפטיים וציבוריים לשינוי חברתי‬
‫בישראל‪ ,‬ונעסוק בתפקידו של המשפט בקידום מאבקים אלה או במיתונם‪.‬‬
‫מבוא ליזמות חינוכית‬
‫ד"ר גליה זלמנסון לוי‬
‫‪ 6 - 0011103‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס עוסק ביזמות חינוכית חברתית‪ .‬נעסוק בקריאת מציאות ביקורתית המהווה בסיס ליזמות‪.‬‬
‫נבחן סוגים שונים של יזמות מתוך נקודות מבט שונות‪ :‬גישות חינוכיות‪ ,‬קשר לממסד‪ ,‬לעסקים‬
‫ולארגונים לשינוי חברתי‪ .‬נבחן דילמות שונות כמו יזמות והפרטה‪ .‬נכיר כמה דוגמאות של יזמות‬
‫ונלמד את תהליך היזמות עצמו‪ :‬תכנון‪ ,‬ביצוע והערכה‪ ,‬מבנה ארגוני‪ .‬ההיכרות תתבסס על המודל של‬
‫"למידה מהצלחות"‪ .‬הלומדים בקורס ידרשו ליזום פרויקט במציאות שסביבם ולתכנן אותו‪ .‬הקורס‬
‫יכלול הרצאות‪ ,‬פעילויות‪ ,‬קריאה תיאורטית והצגת הפרויקטים‪.‬‬
‫חינוך וכלכלה חברתית‬
‫ד"ר גליה זלמנסון לוי‬
‫‪ 6 - 0601164‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס עוסק בקריאת מציאות ביקורתית חברתית באמצעות הכלכלה‪ ,‬מתוך הנחה כי נקודת מבט זו‬
‫הכרחי שתהיה נגישה לאנשי חינוך‪ .‬הקורס עוסק בסוגיות חברתיות שונות כמו קבוצות זהות שונות‬
‫ומצבן הכלכלי והחברתי‪ ,‬תהליכים מרכזיים בחברה והמשמעות הכלכלית שלהם‪ ,‬והקשר בין‬
‫המתרחש בישראל למתרחש בעולם כולו‪.‬‬
‫המשתתפים נחשפים במהלך הקורס למאבקים חברתיים וההיבטים הכלכליים שלהם‪ ,‬מתוך כוונה‬
‫להכשיר אנשי חינוך מעורבים ומשפיעים‪ .‬דרכי ההוראה בקורס משלובות למידה תיאורטית ולמידה‬
‫חווייתית כדי להתגבר על הרתיעה הבסיסית שיש לרוב האנשים מהעיסוק בכלכלה וכדי להדגים כיצד‬
‫ניתן לשלב עיסוק בתחום בעבודה חינוכית‪.‬‬
‫חינוך בלתי פורמלי וחינוך קהילתי‬
‫פרופ' יובל דרור‬
‫‪ 6 - 0000011‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס יעסוק בחינוך הבלתי‪-‬פורמלי ובחינוך הקהילתי למגוונם‪ :‬הגדרות ותפיסות שונות בארץ‬
‫ובעולם ושימושיהן במעשה החינוכי והקהילתי‪ ,‬ובעיקר סוגים של חינוך בלתי‪-‬פורמלי (תנועות נוער;‬
‫‪68‬‬
‫פנימיות; מנהיגות בני נוער; חינוך חברתי‪-‬ערכי וחברת תלמידים בבתי הספר; מסגרות לאוכלוסיות‬
‫עם צרכים מיוחדים) וחינוך קהילתי (בתי ספר קהילתיים; מרכזים קהילתיים; תכניות של שירות‬
‫בקהילה; מעורבות הורים; קשרים דו‪-‬סטריים של מערכת החינוך עם הקהילות סביבה)‪ .‬המשתתפים‬
‫יכינו במהלך הקורס עבודות הקושרות את ה"שדה" עם התיאוריה והמחקר בתחומים הנידונים‪.‬‬
‫כתיבה יצירתית‬
‫ד"ר תמר הגר‬
‫‪ 222 - 6122912‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫האם יש סיפור טוב? מהו סיפור טוב? האם ניתן לאפיין אותו בצורה אוניברסלית או שההבחנות‬
‫האלה הן תוצר של מקום ותקופה? סדנה זו תעסוק בשאלות של הערכה וכתיבה תוך תרגול טכניקות‬
‫ספרותיות שונות‪ .‬במהלכה נבדוק יחד קווים ראשוניים למודלים שונים של כתיבה (פרוזה‪ ,‬שירה‪,‬‬
‫מסות) ואת דרגות החופש שלנו בתוכם‪ .‬הסטודנטים יתבקשו לקרוא טקסטים ולכתוב טקסטים‬
‫קצרים‪ .‬בבסיס הסדנה עומדת התפיסה שכל מי שרוצה יכול ללמוד לכתוב ספרות‪ .‬במהלך הסדנה‬
‫יתנסו הסטודנטים בקריאת עמיתים‪ ,‬בכתיבה‪ ,‬בהערכה של כתיבה ובשיתוף אחרים בכתיבתם‪.‬‬
‫זרמים רדיקלים בחינוך‬
‫ד"ר תמר הגר‬
‫‪ 4 – 6133911‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫מטרות הקורס ה קורס מעמיד לו למטרה לבחון ולנתח מספר גישות חינוכיות שצמחו לצד ובשולי מה‬
‫שנתפס כזרם המרכזי של החינוך וקראו לעשייה חינוכית אלטרנטיבית‪ .‬במהלך הקורס נחדד כמה‬
‫שאלות מרכזיות העומדות בתשתית החינוך ונבחן את התשובות שנתן להן החינוך במה שהוגדר‬
‫במדינות המערב כבית הספר הקונבנציונלי ואת התשובות שהציגו להן מספר גישות חינוכיות‬
‫רדיקליות בארץ ובעולם‪ .‬נתבונן מקרוב ברעיונות העומדים בבסיס החינוך הפתוח‪ ,‬החינוך‬
‫הדמוקרט י‪ ,‬החינוך הרב תרבותי‪ ,‬החינוך הביקורתי לסוגיו‪ ,‬החינוך הפמיניסטי‪ ,‬החינוך בבית ועוד‬
‫ונתהה מה קורה לתיאוריות החינוכיות במפגש עם המציאות החברתית‪-‬חינוכית‪ .‬הלימוד העיוני‬
‫ילווה בהדגמות ובתרגול של יישומים פרקטיים של התיאוריות בכתה‪ .‬ברוח התפיסה הרדיקלית של‬
‫חינוך ייק חו הסטודנטים חלק בהכנת הקורס באמצעות רפרטים על שיטות חינוך רדיקליות‪.‬‬
‫הרפרטים יעשירו את הרפרטואר הנלמד ויאפשרו הרחבות‪ .‬הסטודנטים יוזמנו להציג את הרפרטים‬
‫בצורה יצירתית‪ ,‬תוך חיבור התיאוריה לפרקטיקה‪ .‬לאחר תהליך הלמידה הנרחב נשאל האם שיטות‬
‫אלה מספקות תשובות חינוכיות‪-‬חברתיות טובות יותר מהשיטות המוצגות כקונבנציונליות?‬
‫שפת הגישור‬
‫עו"ד ענבל פלג קוריאט‬
‫‪ 2 – 6113313‬שש"ס‪ 2 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫בית הספר מהווה סביבה רווית מפגשים בין צרכים שונים של תלמידים‪ ,‬הורים וצוותי חינוך‪,‬‬
‫שעלולים לעורר קונפליקטים מסוגים שונים‪ .‬קונפליקטים אלה‪ ,‬ובעיקר דרכי ההתמודדות עימם‪,‬‬
‫עשויים להוביל לצמיחה ולשימור מערכות היחסים הקיימות או לפגיעה הרסנית ולהסלמת המצב‬
‫הקונפליקטואלי‪ .‬מטרתו של קורס זה הינה לחשוף את הסטודנטים לתפיסת העולם הגישורית ולכלים‬
‫הגישוריים‪ ,‬אשר מסייעים להתמודדות בונה ומצמיחה עם סיטואציה קונפליקטואלית בכלל‬
‫ובמסגרות חינוכיות בפרט‪ .‬במהלך הקורס הסטודנטים יכירו באופן מעמיק את כל אחד מהשלבים של‬
‫‪69‬‬
‫הליך הגישור ויתרגלו את המיומנויות הנדרשות מהמגשר‪ .‬הסטודנטים יישמו את הטכניקות השונות‬
‫בדרך של תרגילים‪ ,‬סימולציות וניתוח מקרים‪.‬‬
‫סוגיות נבחרות במנהיגות וניהול חינוכי‬
‫ד"ר ליהוא זיסברג‬
‫‪ 2 – 6129184‬שש"ס‪ 2 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫הקורס יאפשר למשתתפים היכרות ראשונית עם מודלים וממצאים מחקריים העוסקים במנהיגות‬
‫וניהול ככלל וניוהל מערכות חינוך בפרט‪ .‬תלמידים ומשתתפים יעודדו לאמץ ראייה בקורתית כלפי‬
‫מודלים קיימים ויהיו מסוגלים "לערבב ולהתאים "נקודות מבט ומודלי עבודה לפי צורך על מנת‬
‫להבין לנתח ולתכנן ברמה הראשונית כאשר הם מתמודדים עם סוגיות של מנהיגות חינוכית‬
‫הציון יקבע ע"י מבחן מסכם‪.‬‬
‫‪71‬‬