חוברת סדנא 4

Israel mayors' Institute on City Renewal - Haifa, September 2011
Workshop 4 ‫סדנא‬
2011 ‫ ספטמבר‬,‫ חיפה‬- ‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‬
2
‫לקראת הסדנא הרביעית – ספטמבר ‪2011‬‬
‫בימים אלו של מחאה חברתית‪ ,‬אשר התחילה ממצוקת דיור בסביבה המספקת הזדמנויות לצעירים‪ ,‬עמותת מרחב רואה לנגד עיניה את ההזדמנות‬
‫והאתגר שמחאה זו מעמידה בפני השלטונות‪ .‬מרחב – התנועה לעירוניות מתחדשת‪ ,‬מציעה פתרונות לחיזוק מרכזי הישובים העירוניים‪ ,‬לצד מתן‬
‫פתרונות דיור חדשים בסביבות עירוניות מגוונות לכל‪.‬‬
‫גם מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת‪ ,‬התחיל מתוך רצון מאוד חזק לשינוי סביבתי וחברתי‪ ,‬מתוך תחושת דחיפות עזה ומתוך צורך מתמיד ליצירה‬
‫חדשה‪ ,‬תוך נכונות לקחת סיכונים‪ .‬אלברט איינשטיין אמר "רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק‪ ,‬מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע"‪.‬‬
‫לאחר שנת פיילוט‪" ,‬מכון ראשי ערים" הוגדר כהצלחה מפתיעה ומבטיחה‪ .‬כמובן‪ ,‬כל זה לא היה קורה ללא תהליך הלימוד המקיף והמעמיק של‬
‫הנושא בארץ ובחו"ל‪ ,‬ללא יצירת השותפות הרחבה עם ארגונים‪ ,‬ממשלה ורשויות מקומיות וללא הרעיונות והיכולות של דרור גרשון‪ ,‬מנכ"ל מרחב‪,‬‬
‫לדחוף כל פרויקט קדימה ‪ -‬כל אלו יחד הם שהובילו אותנו להצלחה זו‪.‬‬
‫לקראת הסדנא הרביעית של מכון ראשי ערים‪ ,‬אני מברכת ומודה לכל השותפים שלנו‪:‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬מרכז השלטון המקומי‪ ,‬הקרן לסביבה ירוקה‪ ,‬קרן סבה‪ ,‬קרן גולדמן‪ ,‬משרד הפנים‪ -‬מפעם השרון‪ ,‬מרכז השל‪ ,‬הג'וינט‪ -‬אלכ"א‪.‬‬
‫ברצוני להודות לכל ראשי הערים השותפים שלנו‪ ,‬שהשתתפו בסדנאות ותמכו בנו‪ :‬בני וקנין ‪ -‬ראש העיר אשקלון‪ ,‬הרב יעקב אשר ‪ -‬ראש העיר‬
‫בני ברק‪ ,‬ראמז ג'רייסי ‪ -‬ראש העיר נצרת‪ ,‬מאיר דהן ‪ -‬ראש המועצה המקומית מזכרת בתיה‪ ,‬יוסי ברודני ‪ -‬ראש העיר גבעת שמואל‪ ,‬דר' מוחמד‬
‫אלנברי ‪ -‬ראש המועצה המקומית חורה‪ ,‬רחמים מלול ‪ -‬ראש העיר רחובות‪ ,‬יעל גרמן ‪ -‬ראש העיר הרצליה‪ ,‬שמעון לנקרי ‪ -‬ראש העיר עכו‪ ,‬אריה‬
‫טל ‪ -‬ראש העיר טירת כרמל‪ ,‬טלי פלוסקוב ‪ -‬ראש העיר ערד‪ ,‬יוסי נשרי ‪ -‬ראש העיר קריית אונו‪ ,‬חיים אביטן ‪ -‬ראש העיר חדרה‪ ,‬גיל ליבנה ‪ -‬ראש‬
‫המועצה המקומית שוהם‪ ,‬אלי דוקורסקי ‪ -‬ראש העיר קרית ביאליק‪ ,‬שמואל גפסו ‪ -‬ראש העיר נצרת עילית‪ ,‬משה סיני ‪ -‬ראש העיר ראש העין‪,‬‬
‫ראובן בן‪-‬שחר ‪ -‬ראש העיר גבעתיים‪ ,‬שלומי לחיאני ‪ -‬ראש העיר בת ים‪ ,‬משה אבוטבול ‪ -‬ראש העיר בית שמש‪ ,‬פאיז אבו סהיבאן ‪ -‬ראש העיר‬
‫רהט‪ ,‬מאיר כהן ‪ -‬ראש העיר דימונה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ברצוני להודות לכל המומחים שתרמו מזמנם ובעיקר מניסיונם‪ :‬סיגלית רחמן‪ ,‬יונית סמולש‪ ,‬דפנה כרמון‪ ,‬אורלי רונן‪ ,‬דר' אמילי סילברמן‪,‬‬
‫פרופ' הלל שוקן‪ ,‬מוטי זייד‪ ,‬נחמן שלף‪ ,‬מרק רנדר‪ ,‬דיויד סוקט‪ ,‬סטיבן זכר‪ ,‬רן חקלאי‪ ,‬אילן מרכוס‪ ,‬פרופ' נעמי כרמון‪ ,‬אלבר אנדריא‪ ,‬יונתן אורן‪,‬‬
‫פרופ' ראסם חומייסי‪ ,‬קובי אלוביץ'‪ ,‬מילכה כרמל ואחרון חביב לגילעד מור ‪ -‬מרכז מכון ראשי ערים‪.‬‬
‫מאחלת לכולם סדנא מעניינת ומאתגרת‪ ,‬שנת פעילות מוצלחת ושנים רבות של לימוד‪ ,‬יצירה‪ ,‬חשיבה עירונית ובניית סביבות בעלות איכות חיים‬
‫עירונית גבוהה‪ .‬מי יתן ונשיג מטרתנו ‪ -‬לפתח את הישובים העירוניים כמקום שטוב ואיכותי לחיות בהם וכמרכזים המספקים שפע הזדמנויות ‪ -‬שפע‬
‫המשמש כמנוף לשגשוג הקהילה והתושבים בישראל‪.‬‬
‫אדר' עירית סולסי‪ ,‬יו"ר מרחב‬
‫אוגוסט ‪2011‬‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‪ -‬חיפה ‪,‬ספטמבר ‪2011‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011‬‬
‫‪3‬‬
‫המלון המארח‬
‫מלון קולוני חיפה – מלון בוטיק במבנה יחודי‬
‫מלון קולוני חיפה הינו מלון בוטיק השוכן במבנה טמפלרי היסטורי‪ ,‬אשר השתמר מעל ל‪ 100-‬שנה בלב המושבה הגרמנית ‪ -‬האזור ההיסטורי במרכז‬
‫חיפה‪ .‬המבנה‪ ,‬במקור "מלון אפינגר"‪ ,‬הוקם ב‪ 1905-‬על ידי משפחה מקהילת הנוצרים הטמפלרים‪ ,‬שהקימו את המושבה הגרמנית בחיפה בשנת ‪1869‬‬
‫ועל שמם נקרא אז המלון‪.‬‬
‫לא חלף הרבה זמן ויצא למלון ולמסעדה המשובחת שם‬
‫בקרב האליטה ובקרב הקצינים הבריטים‪ ,‬לא מעט בזכות‬
‫שתי האחיות קריסטין והלנה‪ ,‬אשר הפעילו את המלון עד‬
‫ראשית שנות הארבעים‪ .‬אין זה מפתיע‪ ,‬אפוא‪ ,‬שהמלון‬
‫אירח תקופה ארוכה את ועדת פיל‪ ,‬שמונתה על ידי השלטון‬
‫הבריטי במטרה למצוא פתרון לקונפליקט היהודי‪-‬ערבי‪.‬‬
‫המבנה המשיך לפעול כמלון גם לאחר קום המדינה‪ ,‬עד שנת‬
‫‪ 2006‬אז הוא נרכש ושופץ ושומר לפי התקנים המחמירים‬
‫ביותר‪ .‬באפריל ‪ 2009‬הסתיים שיפוץ המלון וכעת המלון‬
‫פתוח לקהל הרחב‪.‬‬
‫המלון ממוקם כ‪ 400-‬מטר מכניסתו התחתונה של המרכז‬
‫העולמי והגנים הבהאים‪ ,‬שהוכרזו ע"י אונסקו כאתר מורשת‬
‫עולמי‪ .‬בסמוך למלון מגוון רחב של מסעדות‪ ,‬בתי קפה‬
‫ומרכז קניות‪ .‬המלון נמצא במרחק הליכה קצר מתחנת‬
‫רכבת מרכז‪ ,‬מהנמל ומחופי הים של חיפה‪.‬‬
‫עיצוב המלון משמר את האווירה המקורית של המבנה‬
‫כולל אריחי טרצו מצויירים מקוריים משנת ‪ ,1905‬מעקות‬
‫עץ מקוריים וחדרי שירותים שבחלק גדול מהם האמבטיה‬
‫עומדת על ‪ 4‬רגליים בסגנון המאה הקודמת‪ .‬בנוסף‪ ,‬חלונות‬
‫העץ והתריסים שומרו בהתאם למקור כמו גם הרהיטים‬
‫שבמלון‪ ,‬העשויים עץ אלון עתיק‪.‬‬
‫אין ספק כי זהו אחד המיוחדים במלונות חיפה ‪ -‬מלון בוטיק‬
‫אינטימי‪ ,‬ה מהווה תפאורה מושלמת לאירוח הסדנא‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫לוח זמנים סדנת ספטמבר ‪2011‬‬
‫יום שני ‪ 12‬בספטמבר ‪2011‬‬
‫‪15:00 – 16:00‬‬
‫‪16:00 – 16:30‬‬
‫‪16:30 – 17:30‬‬
‫‪17:30 – 18:30‬‬
‫‪18:45 – 19:45‬‬
‫‪19:45 – 20:15‬‬
‫‪20:15 – 21:15‬‬
‫הגעה למלון והתארגנות בחדרים‬
‫התכנסות והכרות עם הצוות המקצועי‬
‫‪ 4‬ראשי ערים מציגים חזון עירוני‬
‫סיור‬
‫ארוחת ערב חגיגית‬
‫הרצאת אורח‬
‫‪ 4‬ראשי ערים מציגים חזון עירוני‬
‫יום רביעי ‪ 14‬בספטמבר ‪2011‬‬
‫יום שלישי ‪ 13‬בספטמבר ‪2011‬‬
‫‪07:00 – 08:30‬‬
‫‪0 8:30 – 09:00‬‬
‫‪09:00 – 09:40‬‬
‫‪09:40 – 10:00‬‬
‫‬
‫‪10:00 – 11:20‬‬
‫‪11:20 – 11:40‬‬
‫‪11:40 – 12:00‬‬
‫‬
‫‪12:00 – 13:10‬‬
‫‪13:10 – 13:40‬‬
‫‪13:40 – 13:50‬‬
‫‪13:50 – 15:20‬‬
‫‪15:20 – 15:40‬‬
‫‬
‫‪15:40 – 17:00‬‬
‫‪17:00 – 17:30‬‬
‫‪17:30 – 17:50‬‬
‫‪17:50 – 18:10‬‬
‫‬
‫‪19:30 – 18:10‬‬
‫‪19:30 – 20:20‬‬
‫‪20:20 – 21:30‬‬
‫ארוחת בוקר‬
‫פתיחה רשמית של הסדנא ‪ ,‬הצגת המשתתפים ודרך העבודה‬
‫הרצאת מומחה ‪ -I‬עירית סולסי‪ ,‬כלים לעירוניות‬
‫הצגת פרויקט פיתוח כלכלי בשפרעם‬
‫מר נהד חאזן‪ ,‬ראש העיר שפרעם‬
‫דיון‬
‫הפסקת קפה‬
‫הצגת פרויקט התחדשות עירונית בקריית שמונה‬
‫מר ניסים מלכה‪ ,‬ראש העיר קריית שמונה‬
‫דיון‬
‫הרצאת מומחה ‪ – II‬יודן רופא‪ ,‬פיתוח מוטה תחבורה ציבורית‬
‫צילום קבוצתי‬
‫ארוחת צהריים וזמן לטלפונים‬
‫הצגת פרויקט פיתוח מוטה תחבורה ציבורית ‪ TOD‬בבנימינה‬
‫מר אורי דיסטניק‪ ,‬ראש המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה‬
‫דיון‬
‫הרצאת מומחה ‪ - III‬נחמן שלף‪ ,‬פיתוח כלכלי עירוני מקומי‬
‫הפסקת קפה‬
‫הצגת פרויקט התחדשות עירונית במרכז אליכין‬
‫מר מוטי חי‪ ,‬ראש המועצה המקומית אליכין‬
‫דיון‬
‫ארוחת ערב וזמן לטלפונים‬
‫שיחה חופשית במושבה ‪ /‬הרצאת אורח‬
‫‪07:00 – 08:30‬‬
‫‪08:30 – 09:00‬‬
‫‪09:00 – 09:20‬‬
‫‬
‫‪09:20 – 10:40‬‬
‫‪10:40 – 11:00‬‬
‫‪11:00 – 11:40‬‬
‫‬
‫‪11:40 – 12:00‬‬
‫‬
‫‬
‫‪12:00 – 13:20‬‬
‫‪13:20 – 14:50‬‬
‫‪14:50 – 15:20‬‬
‫‪15:00 – 15:40‬‬
‫‬
‫‬
‫‪15:40 – 17:00‬‬
‫‪17:00 – 17:20‬‬
‫‪17:20 – 17:40‬‬
‫‬
‫‬
‫‪17:40 – 19:00‬‬
‫‪19:00 – 19:45‬‬
‫‬
‫ארוחת בוקר‬
‫ הרצאת מומחה ‪ – IV‬דרור גרשון‪ ,‬מבני ציבור‬
‫ושטחים פתוחים‬
‫הצגת פרויקט פארק עירוני בשדרות‬
‫מר דוד בוסקילה‪ ,‬ראש העיר שדרות‬
‫דיון‬
‫הפסקת קפה‬
‫הרצאת מומחה ‪ - V‬אלבר אנדריא‪,‬‬
‫מסעותינו אל הרחוב‬
‫הצגת פרויקט שכונה לזוגות צעירים בכפר‬
‫קאסם‬
‫מר נאדיר סרסור‪ ,‬ראש העיר כפר קאסם‬
‫דיון‬
‫ארוחת צהריים וזמן לטלפונים‬
‫הרצאת מומחה ‪VI‬‬
‫הצגת פרויקט שכונה לזוגות צעירים בקרני‬
‫שומרון‪ .‬מר הרצל בן‪-‬ארי‪ ,‬ראש המועצה‬
‫המקומית קרני שומרון‬
‫דיון‬
‫הפסקת קפה‬
‫הצגת פרויקט אזור תעסוקה לביר אל מכסור‬
‫דר' יאסר חוג'יראת‪ ,‬ראש המועצה המקומית‬
‫ביר אל מכסור‬
‫דיון‬
‫סיכום‪ ,‬משוב ראשי ערים‪ ,‬משוב צוות‬
‫וטקס סיום‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‪ -‬חיפה ‪,‬ספטמבר ‪2011‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011‬‬
‫‪5‬‬
‫התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל‬
‫‪MIU Movement for Israeli Urbanism‬‬
‫אנו שואפים לשפר את איכות החיים העירונית בישראל ולקדם באופן פעיל פיתוח סביבה עירונית הומאנית משגשגת ובת קיימא‪.‬‬
‫אנו מאמינים כי ניתן ליצור שינוי מהותי באיכות החיים העירונית בישראל על ידי יישום‪:‬‬
‫ •תכנון הומאני המונע ניוון והזנחה בערים‬
‫ •פיתוח מקומי עתיר הזדמנויות ובר קיימא‬
‫ •תהליכי תכנון דמוקרטיים המשתפים את כל בעלי העניין‬
‫מי אנחנו?‬
‫מרחב – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל היא עמותה רשומה‪ ,‬המונה כיום יותר מ‪ 500-‬חברים מהמגזר הפרטי‪ ,‬המגזר הציבורי ועמותות‬
‫וארגונים אחרים‪ .‬חברי העמותה‪ :‬מתכנני‪-‬ערים‪ ,‬אדריכלים‪ ,‬אדריכלי נוף‪ ,‬אנשי אקדמיה‪ ,‬עובדים קהילתיים‪ ,‬כלכלנים‪ ,‬יזמים‪ ,‬אנשי עסקים‪ ,‬מתכנני‬
‫תנועה‪ ,‬פעילי סביבה‪ ,‬סוציולוגים‪ ,‬עורכי‪-‬דין‪ ,‬שמאים‪ ,‬עובדי ציבור ואזרחים שחשוב להם לשנות את מצב הערים בישראל‪.‬‬
‫מרחב הינה חלק מקהילת הארגונים המקדמים איכות סביבה בישראל‪ ,‬ויחד עם זאת מרחב הוא הארגון היחיד‬
‫בישראל המתמקד בשינוי הסביבה העירונית הבנויה ופועל לפיתוח המדיניות והכלים המקצועיים הנחוצים‬
‫הועד המנהל‬
‫ליצירת השינוי‪ .‬מרחב פועלת מתוך גישת תכנון כוללנית המתייחסת להיבטים הפיזיים‪ ,‬הכלכליים והחברתיים‬
‫עירית סולסי‪ ,‬יו"ר מייסדת‬
‫של החיים העירוניים על מנת להשיג שינוי בר קיימא‪.‬‬
‫ד"ר יודן רופא‪ ,‬מייסד‬
‫האתגר‬
‫אילן קליגר‬
‫משה אדם‬
‫מרבית אוכלוסיית מדינת ישראל חיה בסביבה עירונית‪ .‬נגועה בהזנחה של מרכזי הערים‪ ,‬פרבור מיותר‪,‬‬
‫עפר לרנר‬
‫תכנון המוביל לקיטוב כלכלי וחברתי‪ ,‬בזבוז משאבים ופגיעה בערכי טבע‪.‬‬
‫יהודית שוהם‬
‫החזון‬
‫אורלי רונן‬
‫שלמה שאול‬
‫לשפר את איכות החיים של תושבי ישראל‪ ,‬תוך השתלבות במאמץ קיימות עולמי‪ .‬מרחב מקדמת איכות‬
‫יואב לרמן‬
‫חיים עירונית‪ ,‬המבוססת על סביבה עירונית קומפקטית ורבת שימושים‪ ,‬המבוססת על תחבורה ציבורית‪,‬‬
‫מוטי זייד‬
‫מאפשרת גישה נוחה לצרכי היום יום‪ ,‬עושה שימוש יעיל בקרקע‪ ,‬תשתיות ובניינים ומתוכננת מתוך כבוד‬
‫לקהילה‪ ,‬לתרבות‪ ,‬לאקלים ולנוף המקומיים‪ .‬אנו רואים את העיר כסביבה רבת חשיבות‪ ,‬המספקת‬
‫מנכ"ל‬
‫לאנשים הזדמנויות למימוש הפוטנציאל הגלום בהם‪.‬‬
‫דרור גרשון ‪ ,‬מייסד‬
‫המטרות‬
‫מטרתנו לעודד קיום סביבה עירונית קומפקטית‪ ,‬תוססת‪ ,‬המספקת שפע הזדמנויות ושימושים ועושה שימוש בחלל הציבורי כמנוף‬
‫ובסיס לחיי קהילה‪ ,‬באמצעות‪:‬‬
‫ •שינוי מדיניות ציבורית בנושא תכנון עירוני‬
‫ •שינוי תהליכי תכנון עירוני‬
‫ •יצירת מודעות‪ ,‬פיתוח והטמעת ידע‬
‫‪6‬‬
‫פרוייקטים‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•מכון ראשי ערים לעירוניות‪ :‬מתן כלים מקצועיים לראשי הערים בישראל לקידום התחדשות עירונית בת‪-‬קיימא ופיתוח כלכלה מקומית‬
‫באמצעות סדנאות עבודה ובהשתתפות צוות מקצועי מנוסה ורב תחומי וראשי ערים מהעולם‪ .‬בשנת ‪ 2010‬התקיימו שתי סדנאות‪ ,‬ובשנת‬
‫‪ 2011‬יתקיימו שלוש סדנאות‪.‬‬
‫•המעבדה להעצמה עירונית‪ :‬מעבדת מתכננים רב תחומית המפתחת מודלים עירוניים במתחמים קיימים במטרה למצוא כלים לציפוף‬
‫והעצמה של שכונות המגורים הוותיקות‪ ,‬מתן פתרונות תנועה ותחבורה תואמים‪ ,‬חיזוק הכלכלה המקומית ויצירת איכות חיים עירונית גבוהה‪.‬‬
‫•התחדשות מרכז העיר קריית שמונה‪ ,:‬בהמשך ליוזמה של מרחב שהחלה בשנת ‪ 2007‬נבחר הפרויקט ע"י משרד הבינוי והשיכון כמחולל‬
‫שינוי בפרוייקט וישקיע ‪ 15‬מליון ש"ח בביצועו בשנים ‪ . -2013 2011‬לפרויקט הצטרפו משרד התחבורה ומשרד הפנים בהשקעה של ‪ 10‬מליון‬
‫ש"ח נוספים‪ .‬מרחב תמשיך ותלווה את הפרוייקט ותנהל את התכנון לביצוע‪.‬‬
‫•ואדי ניסנאס בחיפה‪ :‬יצירת מרחב הומאני לתושבי השכונה תוך שימור אופייה ‪2008 -‬‬
‫•עין הים בחיפה‪ :‬טיפול בשטחים הפתוחים בשכונה – הושלם ב‪2007 -‬‬
‫•הדר הכרמל בחיפה‪ :‬תכנון פרויקטים בשכונה בשיתוף נוער ותושבים התקיים ברציפות במהלך ‪2007/2008‬‬
‫כנסים‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•כנס בינלאומי לפיתוח כלכלי עירוני‪ ,‬אשקלון ‪ 2011‬כנס בהשתתפות מומחים מכל העולם שהציג את חשיבות הפיתוח הכלכלי העירוני‬
‫כגורם לשגשוג העיר ואת הקשר ההכרחי בין פיתוח והצלחה כלכלית לתכנון העירוני‪.‬‬
‫• כנס בינלאומי בת ים ‪" 2008‬בשבחי הצפיפות" בשני ימי הכנס‪ ,‬נערכו סדנאות חשיבה וכיתות אומן בנושא צפיפות והעצמה עירונית ע"י‬
‫מרצים מהארץ ומחו"ל‪ .‬במהלך הכנס התקיימה תחרות סטודנטים ארצית של פרויקטים ברחבי העיר‪.‬‬
‫•כנס בינלאומי חיפה נובמבר ‪" 2006‬מעשה עירוני" כנס בן שלשה ימים אשר שילב הרצאות של חברי מרחב והרצאות מהארץ ומחו"ל‬
‫בנושאי "כלים לעירוניות מתחדשת"‪ ,‬במקביל התקיימו ארבע סדנאות תכנון בשיתוף הציבור ובעלי עניין‪ .‬אחת בנושא אסטרטגיה לחיפה‬
‫ושלוש סדנאות בשלוש שכונות ברחבי העיר‪.‬‬
‫• כנס בינלאומי באר שבע דצמבר ‪" 2005‬רנסאנס עירוני בישראל" בשני ימי הכנס התקיימו הרצאות של מרצים מהארץ ומחו"ל בנושא‬
‫עירוניות מתחדשת‪ .‬נערכו סדנאות תכנון בשיתוף הציבור ובעלי עניין בשלוש שכונות בעיר וסיורים בבאר שבע‪.‬‬
‫צוותי חשיבה‬
‫‬
‫‬
‫•"ארגז הכלים לעירוניות ישראלית" – בניית סט של הנחיות‪ ,‬דוגמאות‪ ,‬מקרי בוחן‪ ,‬פרטים‪ ,‬תכניות‪ ,‬חתכים והסברים מפורטים במטרה ליישם‬
‫את עקרונות אמנת מרחב בישראל‪.‬‬
‫•"עירבול" – סטודיו לעירוניות לצעירים‪ ,‬אדריכלים‪ ,‬מוכשרים‪ ,‬אומנים‪ ,‬חתרנים‪ ,‬מעצבים‪ ,‬יצירתיים‪ .‬חברי הקבוצה השתתפו בביאנלה הראשונה‬
‫בבת ים שהתקיימה בשנת ‪2006‬‬
‫שיתופי פעולה‬
‫‬
‫‬
‫•שיתופי פעולה עם גופי תכנון ממשלתיים רשויות מקומיות וארגונים סביבתיים וחברתיים‪ :‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬משרד הבינוי והשיכון‪ ,‬מרכז‬
‫השלטון המקומי‪ ,‬רשויות מקומיות בכל רחבי הארץ‪ ,‬חיים וסביבה‪ ,‬תחבורה היום ומחר‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪ ,‬אדם טבע ודין‪ ,‬המועצה לבניה ירוקה‪.‬‬
‫• כנסים משותפים ‪ :‬כנס סכנין לחדשנות תכנונית בישובים הערביים‪ .‬כנס התקיים‪ ,‬בשיתוף עם עמותת שכנים‪ ,‬בסכנין באפריל ‪.2010‬‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‪ -‬חיפה ‪,‬ספטמבר ‪2011‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011‬‬
‫‪7‬‬
‫העיר המארחת‪ ,‬חיפה ‪Haifa City of -‬‬
‫כללי‬
‫אוכלוסיה‬
‫חינוך‬
‫ייסוד‪ :‬המאה ה‪ 3-‬לפנה"ס‬
‫‪ 266,500‬תושבים‬
‫מס' תלמידים (א'‪-‬י"ב)‪39,617 :‬‬
‫‪ 63.666‬קמ"ר‬
‫גידול אוכלוסיה‪0.6% :‬‬
‫מס' בתי ספר (א'‪-‬י"ב)‪115 :‬‬
‫דירוג סוציו‪-‬אקונומי (מתוך ‪7 :)10‬‬
‫צפיפות תושבים לקמ"ר‪4,186 :‬‬
‫ממוצע תלמידים בכיתה‪25 :‬‬
‫חיפה מהווה כיום בית חם לכ‪ 271,000 -‬תושבים‪ .‬למעלה מ– ‪ 100‬שנה חיים בה בהרמוניה ובשכנות טובה‪ ,‬יהודים חרדים‪ ,‬שומרי מסורת וחילונים‪ ,‬ערבים נוצרים‪,‬‬
‫מוסלמים‪ ,‬בהאים ובני דתות אחרות‪ .‬לא בכדי‪ ,‬מהווה חיפה מודל ארצי לעיר שתושביה יצרו בסיס מוצק של סובלנות‪ ,‬ערבות הדדית ומטרות משותפות והבולטת‬
‫בהן היא הרצון בשדרוג ובשינוי‪ .‬חיפה היא עיר שבה אין סיסמאות‪ ,‬אלא מציאות שמשתנה מיום ליום ומשפיעה על חיי תושביה‪.‬‬
‫בשנים האחרונות עברה חיפה‪ ,‬העיר השלישית בגודלה בישראל‪ ,‬תהליך ששינה בהדרגה את אופיה הבסיסי‪ :‬מעיר פועלים‪ ,‬שעיקר פרנסת תושביה בנמל‪ ,‬בבתי‬
‫זיקוק ובמפעלים הפטרוכימיים ‪ -‬הפכה העיר למרכז מטרופוליני‪-‬אורבני מודרני‪ ,‬המספק שירותים לכל תושבי ערי הפריפריה שמסביב לה‪ ,‬במגוון רחב מאוד של‬
‫תחומים‪ .‬אחד השינויים הדרמטיים הוא הפיכתה לכוח מרכזי ולגורם רב חשיבות בתעשיית ההייטק המקומית ‪ -‬והנתונים מרשימים בכל קנה מידה‪ .‬בהקשר זה‬
‫יצוין כי ביוזמת עיריית חיפה מוקם פארק לתעשיות מדעי החיים ‪" -‬פארק הביו‪-‬טק"‪.‬‬
‫בחיפה מספר הסטודנטים הגדול במדינה‪ .‬בעיר פועלים המוסדות האקדמיים המובילים‪ :‬אוניברסיטת חיפה והטכניון‪ .‬כמו כן‪ ,‬פועלות מספר מכללות‪ ,‬בהן מכללת‬
‫גורדון להכשרת מורים ומכללה להכשרת מורים למגזר הערבי‪ ,‬שהלימודים בה מתקיימים בערבית‪.‬‬
‫פרויקט חדש שאותו מקדמת עיריית חיפה ביוזמתו של ראש העיר הינו "קמפוס הנמל"‪ .‬זהו פרויקט רב השראה המשנה את פניה של חיפה ומחדש את לב העיר‬
‫התחתית ומשמעותו ‪ -‬הקמת קריה אקדמית רב מוסדית ועתירת מעונות‪ ,‬בסמוך לנמל‪ .‬כיום כבר פועלים במתחם "קמפוס הנמל"‪" ,‬מרכז אקדמי כרמל"‪" ,‬מכללת‬
‫תלתן" לעיצוב ועוד‪.‬‬
‫חיפה של היום היא מרכז לבילוי‪ ,‬עם אזורים ייעודיים דוגמת המושבה הגרמנית‪ ,‬רכס הכרמל‪ ,‬חופי הים בקיץ והעיר התחתית המתחדשת‪ ,‬ההופכת להיות "הדבר‬
‫הגדול הבא" בתחום הבילוי לצעירים‪ .‬בחיפה פועלים התיאטרון העירוני‪ ,‬המוזיאון לאומנות‪ ,‬המוזיאון הימי הלאומי‪ ,‬המוזיאון לתולדות ההעפלה וחיל הים‪ ,‬המוזיאון‬
‫הלאומי למדע וטכנולוגיה‪ ,‬התזמורת הסימפונית האיכותית ועוד‪ .‬באחרונה הוקמה בעיר גם תזמורת ג'אז "ביג–בנד"‪ ,‬לה מנבאים עתיד מזהיר‪ .‬תנופת התיירות‬
‫והכנסים דחפה לכך שבאחרונה מוקמים ‪ 31‬בתי מלון ברמות שונות‪ ,‬שיגדילו את מצאי החדרים בעיר‪ ,‬בדגש על מלונות עממיים ומלונות בוטיק‪ .‬חופי הים מהווים‬
‫אטרקציה מרכזית ומרכז של תרבות פנאי‪ .‬בכל שנה מבקרים בחופיה של העיר כשישה מיליון מבקרים‪ .‬לחיפה חופי ים מוכרזים באורך של כ‪ 11-‬ק"מ‪ .‬לאורך חופי‬
‫הים החוליים טיילת ובה מתקני חוף חדישים‪ ,‬בתי קפה ומסעדות‪ ,‬הפועלות בכל השנה‪ .‬עוד אטרקציה מרכזית בעיר היא המרכז העולמי של הבהאים‪ .‬בהשקעה‬
‫חסרת תקדים השקיעו הבהאים כ‪ 250,000.000$ -‬בבניית גנים ייחודיים‪ ,‬הגולשים מראש הכרמל ומתחברים לשדרת התיירות‪ ,‬שבהמשכה המושבה הגרמנית‬
‫ ה"שנז אליזה" של ישראל‪ .‬לא בכדי הכריז ארגון אונסקו בשנת ‪ 2008‬על הגנים הבהאים כעל "אתר מורשת עולמית"‪.‬‬‫חיפה היא ללא ספק העיר ה"ירוקה" בישראל‪ .‬בחיפה שטחים מגוננים (גינות ציבוריות‪ ,‬מעברי הפרדה בכבישים) נרחבים ‪ 50.7 -‬מ"ר לתושב‪ .‬בתחומה של העיר‬
‫ממוקם פארק הכרמל‪ ,‬המהווה ריאה ירוקה לתושבי העיר ובו אתר נופש בחיק הטבע‪ ,‬ספורט‪ ,‬קייט וטיולים‪.‬‬
‫במהפכת המיצוב שעברה ועוברת חיפה יצאו לדרך תוכניות פיתוח רבות‪ ,‬פרי מדיניות של פיתוח זהיר שאינו 'מתנפל' על הסביבה אלא מתחשב בה‪ .‬הנגישות‬
‫התחבורתית 'אל העיר' ובתוכה שופרה‪ ,‬נסללו דרכים ומחלפים‪ ,‬הוקמו מרכזי קניות מודרניים וקריית הממשלה רוכזה במבנה ארכיטקטוני ייחודי בעיר התחתית ‪-‬‬
‫מבנה שהפך לאייקון חזותי‪ .‬תנופת הפיתוח לא פסחה גם על נמל חיפה‪ ,‬המהווה צומת חשוב ביותר במזרח התיכון לאוניות מאסיה‪ .‬עובדה זו הובילה לבנייתו של‬
‫"נמל כרמל" החדש‪ ,‬המכפיל את שטח הרציפים הקיים בנמל חיפה‪.‬‬
‫בדרומה של העיר מוקמת קריית הספורט של חיפה‪ ,‬אשר במרכזה אצטדיון מקורה ל‪ 32,000 -‬צופים (אצטדיון המוקם בסטנדרט שיאפשר קיום משחקים על‬
‫פי התקנים הבינלאומיים)‪.‬‬
‫במשפט אחד‪ ,‬חיפה היא עיר ללא סיסמאות‪ .‬כאן בחיפה לא עוסקים בסיסמאות אלא "מייצרים" איכות חיים‪ ,‬לטובת התושבים והמבקרים כאחד‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫צוות המומחים‬
Resource Team
2011 ‫ספטמבר‬, ‫ חיפה‬-‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‬
9
Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011
‫דרור גרשון‪ ,‬אדריכל ומתכנן ערים‪ ,‬מנכ"ל מרחב‬
‫‪Dror Gershon, Architect CEO, MIU‬‬
‫דרור גרשון‪ ,‬אדריכל מתכנן ערים‪ ,‬שותף במשרד "עירית סולסי דרור גרשון אדריכלים אורבאניים" משנת ‪ , 1987‬מייסד עמותת מרחב ‪ -‬התנועה‬
‫לעירוניות מתחדשת בישראל‪ ,‬חבר בוועד המנהל במשך ‪ 6‬שנים וכיום מנכ"ל מרחב‪.‬‬
‫כאדריכל במשרד היה דרור שותף למגוון רחב של פרויקטים אדריכליים של שכונות מגורים‪ ,‬מבני ציבור ומשרדים‪ .‬תחום התמחותו הנוסף שימור מבנים‪.‬‬
‫במהלך ‪ 12‬השנים האחרונות המשרד מתמחה בפרויקטים בתכנון ועיצוב אורבאני‪ ,‬בעיקר בפרויקטים העוסקים בהתחדשות עירונית בערים רבות‬
‫בישראל‪.‬‬
‫הפרויקטים שתוכננו במשרד מאופיינים בתפיסה אורבאנית רחבה‪ ,‬יצירתית וייחודית‪ ,‬המשקפת את הנעשה בעולם בשנים האחרונות בתחום‬
‫התכנון והעיצוב העירוני‪.‬‬
‫נקודת המוצא לתפיסה התכנונית של המשרד ‪ :‬אדריכלות עירונית במהותה היא יצירת מקומות בלתי נשכחים‪ ,‬המכבדים את הסביבה שלנו‬
‫ומעשירים את חיינו‪.‬‬
‫התכנון האדריכלי והעיצוב העירוני של המשרד זוכים להערכה מקצועית של מזמיני העבודה‪ ,‬רשויות התכנון ואנשי המקצוע‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2006‬יחד עם עירית סולסי‪ ,‬השתלם דרור באוניברסיטת מיאמי וקיבל הסמכה בניהול והנחיית תהליך תכנון משתף‪ ,‬הנקרא שאררט‬
‫‪ . CHARRETTE‬השאררט "גוייר" ע"י עירית ודרור וכיום מיושם השאררט בתכנון פרויקטים שמקדם המשרד‪ ,‬ואשר הודות לכך זכו להגיע משולחן‬
‫התכנון לביצוע בפועל‪ ,‬בזמן קצר וללא התנגדויות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2009‬בחר משרד הבינוי והשיכון בפרויקט התחדשות מרכז קריית שמונה (שתוכנן בתהליך שאררט ע"י צוות מקצועי רב תחומי בניהול והנחיית‬
‫עירית ודרור) כפרויקט מחולל שינוי בהשקעה של ‪ 18‬מליון ‪ ₪‬לביצוע‪.‬‬
‫במקביל לשותפות במשרד שימש דרור בשנים ‪ 2002-2005‬יועץ לתכנון עירוני בעיר חדרה‪ .‬במסגרת עבודה זאת הנחה וכיוון את הצוות המקצועי‬
‫בעיר בנושאים של תכנון עירוני וליווה את התכנון העירוני ואת תוכנית המתאר המתגבשת של העיר חדרה‪ .‬בעבודתו זאת יצר את היסודות לשינוי‬
‫בגישה לתכנון והתחדשות עירונית בעיר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2004‬מייסד דרור גרשון עם עירית סולסי‪ ,‬יודן רופא‪ ,‬הלל שוקן וחברי ועד מנהל נוספים את מרחב ‪ -‬התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל‬
‫ומוביל את פעילות העמותה עד היום‪.‬‬
‫מאז ייסודה‪ ,‬מרחב זוכה להכרה של אנשי המקצוע‪ ,‬משרדי ממשלה‪ ,‬קרנות‪ ,‬והישובים העירוניים‪ .‬מרחב היא אחת מהדוגמאות המובאות בסילבוס‬
‫של האקדמיה בישראל‪ .‬הנושאים שמרחב מעלה הופכים בתוך זמן קצר לשיח ציבורי לגיטימי‪ .‬נושאים כמו המרחב הציבור‪ ,‬התחדשות מרכזי ערים‬
‫וציפוף עירוני‪ ,‬הפכו להיות מושגים שגורים בכל כנס מקצועי ובפי כל איש מקצוע ובעל תפקיד בתחום התכנון העירוני‪ .‬אחד הנושאים שמרחב מעל‬
‫ה כיום הוא הקשר בין תכנון עירוני והצלחה של פיתוח כלכלה מקומית עירונית‪.‬‬
‫דרור בוגר בית הספר הריאלי בחיפה והפקולטה לארכיטקטורה בטכניון‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫ המחלקה לגאוגרפיה ולימודי סביבה‬,‫פרופ' ראסם חמייסי‬
Prof. Rassem Khamaisi, Geography & Environmental Studies, Haifa University
Current Position
Prof. Rassem Khamaisi is an Associate Professor in the Department of Geography and Environmental Studies at the University of Haifa
and Senior Research Fellow at the Van Leer Jerusalem Institute. He is also a senior researcher and planner at The International Peace
and Cooperation Center IPCC, East Jerusalem. Khamaisi is an urban and regional planner and geographer specializing in urban and
rural geography. A strong focus of his efforts is towards geography and planning among the Arabs in Israel and the Palestinians in the
Palestinian territory and Jerusalem. He is a specialist on public administration, public participation and urban management. Khamaisi
has published widely on urbanization and planning issues among the Arabs and Palestinians. He publishes in three languages in local
and international journals (English, Hebrew and Arabic).
Education
Ph.D. in Geography at the Hebrew University, 1993
M.Sc. in Urban Planning at the Technion, Israel Institute of Technology, 1985
B.A. in Geography from the Ben Gurion University of the Negev, 1981
Offices in Professional Associations
• Member, Board of Directors, International Center of Peace and Co-operation (IPCC), Jerusalem, since 98'
• Member, UNESCO Israel Committee (representative of the University of Haifa), 2005 –present, and Head of Arab Heritage Committee.
• Head, “Jafra”, Association for Development of the Conservation of Built Heritage and its Environment in the Arab Cities and
Villages in the Country, 2006 – present
• Full member, ISOCARP, 2007-present
• President, Israeli Geographical Association, 2007-2009
• Member, Academic Council of the Open University, 2008- present
• Member, Public Committee for Municipal Reorganization of the Regional Councils of Nof HaGallil, HaGilboa and Misgav,(appointed
by the Interior Minister), 2000
• Member, Professional Steering Committee for Preparation of Strategic Plan for the Arabs in Israel, funded by the Arab Higher
Association, 2005 –present
• Member, Public Advisory Council for Statistics; the Statistics Committee for Municipal and Geographic Classification, 2000-present
• Head, Investigation Team, Jurisdictional Boundary Committee between Petah Tiqwa and Ganne Tiqwa
• Founder and Head of Director, Union of Lower Galilee Villages for Water and Sewerage, 2008- present
• The Academic Center for Oriental Studies, Nazareth, 1987 • The Center for Strategic Planning and Information in Arab Local Governments, Kafar Kanna, 1992
2011 ‫ספטמבר‬, ‫ חיפה‬-‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‬
11
Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011
‫עירית סולסי‪ ,‬אדריכלית מתכננת ערים‪ ,‬יו"ר מרחב‬
‫‪Irit Solzi, Architect Urban Planner, MIU chair‬‬
‫השכלה‬
‫‬
‫‪1984‬‬
‫‬
‫‪1982‬‬
‫‬
‫‪2006‬‬
‫‬
‫‬
‫‪2007‬‬
‫תואר ראשון בארכיטקטורה ובינוי ערים מהפקולטה לארכיטקטורה הטכניון‪ ,‬חיפה‬
‫שנת לימודים נוספת ב‪ .Berkley U.C -‬קורסים ופרויקט בתכנון עירוני‬
‫קורס של ה‪ NCI-‬ב‪ University of Miami -‬הנחייה וניהול "‪ - "Charrette‬תהליכי תכנון בשיתוף ציבור‬
‫ובעלי עניין‪.‬‬
‫קורס של "שתיל" בגיוס משאבים לעמותות‬
‫ניסיון מקצועי‬
‫‪1984-1986‬‬
‫‪ - 1987‬היום‬
‫‪1994-1996‬‬
‫‪1996-1999‬‬
‫‪1999-2001‬‬
‫אדריכלית במשרד נחום וריטה דונסקי אדריכלים ומתכנני ערים‪.‬‬
‫שותפה במשרד עירית סולסי דרור גרשון אדריכלים אורבאניים ‪.‬‬
‫תכנון אדריכלי של מבנים מסחריים‪ ,‬מבני ציבור ובניה רוויה למגורים‪ .‬תכניות אב‪ ,‬תכניות מתאר תכניות מפורטות ותוכניות בינוי ועיצוב‬
‫עירוניים ‪ -‬תב"ע‪.‬‬
‫תכנון התחדשות עירונית במרכזי ערים – ת"א‪ ,‬רחובות‪ ,‬גדרה‪ ,‬חדרה‪ ,‬בנימינה‪ ,‬נתניה‪ ,‬באר שבע‪ ,‬אור יהודה והרצלייה‪.‬‬
‫ראש צוות תכנון – צוות דרום‪ ,‬לשכת התכנון‪-‬מחוז מרכז‪ ,‬משרד הפנים‪.‬‬
‫מ‪.‬מ‪ .‬מתכננת המחוז בועדת המשנה של הועדה המחוזית‪ ,‬מחוז מרכז‪.‬‬
‫אדריכלית יועצת למועצה מקומית גדרה‪.‬‬
‫עבודה מקצועית התנדבותית‬
‫‪ - 2004‬היום‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫מייסדת עמותה מקצועית "מרחב‪ -‬התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל"‬
‫יו"ר הועד המנהל של העמותה ועוסקת בניהול העמותה ובגיוס משאבים‪.‬‬
‫במסגרת העמותה‪:‬‬
‫מרצה בנושאי תכנון עירוני בכנסים של‪ :‬איגוד המתכננים‪ ,‬מרחב‪ ,‬עמותת האדריכלים‪ CEU- Berlin ,‬גרמניה ו ‪ Leeds - CEU‬בבריטניה‪,‬‬
‫עמיתי מילקן וקרן קורת ועוד‪.‬‬
‫מרצה לסטודנטים לאדריכלות בסטודיו עירוני באוניברסיטת ת"א‪ ,‬טכניון חיפה והמכללה באריאל ולסטודנטים לתכנון ערים באוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫שותפה לבניית ‪ 3‬כנסים גדולים בהם השתתפו ‪ 400 300-‬איש כולל בחירת התכנים‪ ,‬השיווק והלוגיסטיקה‪.‬‬
‫ניהול והנחיית סדנאות עבודה עם ציבור רחב בשניים מהכנסים הנ"ל‬
‫ניהול סדנאות מקצועיות עם ציבור מתכננים בכנס בבת‪-‬ים‬
‫שותפה לארגון וניהול של ימי עיון ‪ -‬למשרד להגנת הסביבה ולרשויות מקומיות‪ :‬נתניה‪ ,‬ראשל"צ‪ ,‬רחובות‪ ,‬פתח‪-‬תקווה‬
‫עבודה בתהליכי תכנון משתפים – שאררט‬
‫‪12‬‬
‫‪ - 2007‬היום‬
‫‬
‫‬
‫שונות‬
‫השתתפות בניהול שאררט בינלאומי והנחיית סדנאות עבודה למרכז הוותיק בקריית שמונה‪ ,‬שאררט למועצה המקומית מרום גליל – בית‬
‫ספר חמד‪ ,‬לשכונת ואדי ניסנאס בחיפה בו השתתפו נציגי הרשות המקומית‪ ,‬נציגי מועצת העיר‪ ,‬ארגונים וולונטרים מקומיים‪ ,‬נציגי קרנות‬
‫ארציות‪ ,‬נציגי משרד השיכון מחוז צפון‪ ,‬מ‪.‬מ‪.‬י מחוז צפון נוער מקריית שמונה נציגי הסוחרים וכמובן הציבור הרחב‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫מחקר בנושא ‪ -‬תכנון מבני ציבור בוני עיר בישראל‪.‬‬
‫מחקר בנושא – ציפוף עירוני בישראל בהשוואה לערים בעולם‪.‬‬
‫טק ויזם חברתי‬-‫ יזם הי‬,‫נחמן שלף‬
Nachman Shelef, Serial High-Tech and Social Entrepreneur
‫טק כגון‬-‫טק וקלין‬-‫ יסד והשתתף בהקמה של חברות הי‬.‫טק סדרתי ויזם חברתי‬-‫•יזם הי‬
NICE, NiceCom, Atrica, ConteXtream, EnStorage, My6Sense, Benchmark Israel
,‫סיכון‬-‫קרן הון‬
.‫ התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל‬- ‫ רשת הון סיכוי ועמותת מרחב‬- IVN ‫עמותת‬
.‫ ומוביל תחום פיתוח כלכלי עירוני במרחב‬ConteXtream ‫•כיום יו"ר של‬
M490$ ‫ קרן הון סיכון בינלאומית שהשקיעה‬,Benchmark Capital-‫•לשעבר שותף מנהל ב‬
.‫בחברות הזנק ישראליות‬
‫ מסצוסטס‬,‫תאגיד בין לאומי ומנכ"ל של חטיבות הפרושות בקליפורניה‬-3Com ‫•לשעבר סגן נשיא ב‬
.‫וישראל‬
.‫•תואר ראשון בהנדסת חשמל ומחשבים בהצטיינות יתרה מהטכניון‬
Serial high-tech and social entrepreneur. Founder or member of the starting team of hightech and clean-tech startups such as Nice, NiceCom, Atrica, ConteXtream, EnStorage,
My6Sense; of Benchmark Israel a venture capital fund; and of NGOs such as IVN – Israel
Venture Network, and Merhav – the Movement for Israeli Urbanism.
Currently Chaiman of ConteXtream and head of Urban Economic Development in Merhav.
Former general partner in Benchmark Capital, an international venture capital fund that
invested $490M in Israeli startups.
Former vice-president at 3Com, a multi-national corporation, and general manager of
business units that spanned CA, MA, and Israel.
B.Sc. Summa cum Laude in electrical and computer engineering from the Technion.
2011 ‫ספטמבר‬, ‫ חיפה‬-‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‬
13
Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011
‫אלבר אנדריא‪ ,‬מהנדס תנועה ותחבורה‪" ,‬אופק – הנדסת תנועה"‬
‫"‪Albert Andria, Traffic & Transportation Engineer, "Ofec - Traffic Engineering‬‬
‫בוגר הפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון (‪ )1999‬בהתמחות בהנדסת תנועה ותחבורה‪.‬‬
‫אלבר הוא שותף במשרד אופק הנדסת תנועה בע"מ‪ ,‬חבר הנהלה בעמותת "שכנים"‪ ,‬חבר בעמותת "מרחב"‪,‬‬
‫חבר באיגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות וב‪"-‬ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל"‪.‬‬
‫בהנהגת אלבר תוכננו במשרד "אופק הנדסת תנועה" פרויקטים מגוונים בתחום התנועה והתחבורה כגון‪ :‬תכנון‬
‫ויעוץ בפרויקט הרכבת הקלה בת"א (הקו האדום)‪ ,‬רחובות וצמתים‪ ,‬רמזורים‪ ,‬הסדרי תנועה זמניים‪ ,‬שילוט‬
‫והכוונה והכנת בדיקות תחבורתיות‪.‬‬
‫במהלך הקריירה עבר אלבר מספר רב של השתלמויות מקצועיות בתחום התחבורה כגון‪ :‬השתלמות תכנון‬
‫רמזורים‪ ,‬תכנון רכבת עירונית‪ ,‬תפעול תנועה והסדרי בטיחות בזמן עבודות‪ ,‬הכשרה של מהנדסי תנועה מומחים‪.‬‬
‫אלבר השתתף מספר פעמים בתהליך שיתוף הציבור "שאררט" יחד עם עמותת "מרחב" בעיר קריית שמונה‬
‫ובוודאי ניסנס בחיפה‪.‬‬
‫משרד "אופק הנדסת תנועה" הכין עבור משרד התחבורה ומשרד השיכון את ההנחיות החדשות של תכנון‬
‫אזורי מיתון תנועה‪ ,‬הולכי רגל‪ ,‬אופניים‪ ,‬מרחב הרחוב והצמתים‪.‬‬
‫התפיסה התכנונית הבאה לידי ביטוי בספרי ההנחיות הנ"ל מהווה את המוטו התכנוני התנועתי והתחבורתי‬
‫עליו מתבסס המשרד‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫איריס אפרת‪ ,‬מנכ"ל אורבניקס – תכנון כלכלה וסביבה בע"מ‬
‫‪Iris Efrat, CEO, URBANICS LTD - Planning, Economics, Environment‬‬
‫השכלה‪:‬‬
‫‪ M.Sc ,1992‬תואר שני ‪ -‬המסלול לתכנון ערים ואזורים הטכניון‪ ,‬התמחות בכלכלה אורבנית;‬
‫הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪ ,‬הטכניון‪.‬‬
‫‪ B.A ,1989‬תואר ראשון ‪ -‬החוג למדעי המדינה והחוג לגיאוגרפיה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫קורסים מקצועיים‪:‬‬
‫יזמות כלכלית ועסקית ברשות המקומית (‪.)1996‬‬
‫תכנון בר קיימא‪ ,‬איכות הסביבה בתכנון‪ ,‬אג'נדה ‪ ,121‬מרכז השל (‪)2003‬‬
‫ניסיון מקצועי‪:‬‬
‫‪ 1991-1994‬מנהלת היחידה לתכנון אורבני וכלכלי בקבוצת בר‪-‬ניר‪ ,‬הקבוצה הגדולה בארץ בנושא אספקת שרותי‬
‫מנהל וחשבונאות לשלטון המקומי וגופי סמך נלווים‪.‬‬
‫‬
‫מנכ"ל חברת “אורבניקס בע"מ"‪ ,‬חברה המונה ‪ 17‬עובדים מקצועיים בתחומי התכנון‪ ,‬החברה‪ ,‬הכלכלה והסביבה‪.‬‬
‫בין פעילויות החברה וצוותיה‪:‬‬
‫ •ייזום‪ ,‬ליווי וקידום פרוייקטים בשלטון המקומי תוך יישום תפיסת תכנון בר קיימא ובדגש יישומי‪ -‬כלכלי‬
‫ •יעוץ בגיבוש אסטרטגיה תכנונית‪-‬חברתית‪-‬כלכלית לפיתוח ברשויות המקומיות‪ ,‬בגופים מוסדיים ופרטיים‬
‫ •הכנת תכניות פיתוח שנתיות ורב‪-‬שנתיות בראיה מערכתית‬
‫ •יעוץ לאירגונים שונים בנושאים מוניציפליים‪ ,‬תכנוניים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬איכוה"ס בתכנון ועוד‪.‬‬
‫ •בדיקת המשמעויות של תוכניות בנין ערים מההיבטים התכנוניים‪-‬חברתיים‪-‬כלכליים‪-‬סביבתיים והגשת‬
‫חו"ד לועדות בנין ערים ולרשויות המקומיות בנושאים שונים‪.‬‬
‫ •התמחות בנושא איחוד רשויות ואיחוד פונקיונלי של שירותים‪ ,‬בחינת המשמעויות ותכניות יישומיות בתחום‪.‬‬
‫ •יעוץ כלכלי לחברות כלכליות‪ ,‬לאיגוד ערים‪ ,‬לתאגידים שונים‬
‫ •ניהול תהליכי שיתוף ציבור בתכנון‬
‫‪- 1994‬‬
‫‬
‫פרסומים‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המכון לחקר עיר ואזור‪ ,‬אי איזון מרחבי בין תעסוקה למגורים במטרופולין תל אביב והשפעתו על דפוסי נסיעות‪ ,‬עבודת מסטר‪.1991 ,‬‬
‫המדריך לבודקי ולמנתחי תכניות בנין ערים‪ ,‬משרד הפנים‪ ,‬מפעם צפוני ‪( .2001‬כולל בניית הקורס‪ ,‬קיום הרצאות וריכוזכתיבת המדריך)‪.‬‬
‫משרד העבודה והרווחה‪ ,‬המדריך לתכנוני לעובד הקהילתי‪.2006 ,‬‬
‫משרד הפנים‪ ,‬ארגון המועצות האזוריות‪ ,‬המדריך להרחבת ישובים‪.2003 ,‬‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‪ -‬חיפה ‪,‬ספטמבר ‪2011‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011‬‬
‫‪15‬‬
‫ד"ר יודן רופא‬
‫מרצה בכיר בתכנון ערים ועיצוב אורבאני‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬מייסד וחבר‬
‫הועד המנהל של מרחב‬
‫‪Yodan Rofe Ph.d,‬‬
‫‪Senior Lecturer in Urban Planning and Design, Ben-Gurion University‬‬
‫‪of the Negev, Founder and Board Member of MIU‬‬
‫יודן רופא הוא אדריכל ובעל תואר דוקטור בתכנון עיר ואזור מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי‪ .‬הוא עוסק במחקר‬
‫על שכונות בתיאוריה עירונית ובתכנון ערים‪ ,‬תפיסת המרחב הבנוי והתחושות שהוא מעורר‪ ,‬עיצוב עירוני ועיצוב‬
‫רחובות והקשר בין מבנה העיר ותחבורה‪ .‬יחד עם אלן ג'ייקובס ואליזבת' מקדונלד פרסם ב – ‪ 2002‬את הספר‪:‬‬
‫‪ The Boulevard Book: history, evolution, design of multi-way boulevards‬שהוצאת ‪MIT Press‬‬
‫אשר זכה בפרס מטעם איגוד המו"לים האמריקאי‪.‬‬
‫בין ‪ 1999‬ל‪ 2003 -‬שימש כראש תחום תכנון עירוני במשרד הבינוי והשיכון‪ .‬בתפקידו היה אחראי על בקרת התכנון‬
‫של שכונות חדשות ברחבי הארץ‪ .‬יזם וניהל את התכנית לפיתוח בר‪-‬קיימא של אגף האדריכל הראשי במשרד‪,‬‬
‫והוביל את ההנחיות החדשות לרחובות בערים בשיתוף משרד התחבורה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2004‬הקים יחד עם עירית סולסי ודרור גרשון את "מרחב" – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל‪ .‬שימש‬
‫כאחראי אקדמי לתכנית של שלושת הכנסים הראשונים של העמותה‪ ,‬היה אחראי על עריכת האמנה שלה‪ ,‬ואת‬
‫הספר הראשון בסדרת "ארגז הכלים" לעירוניות מתחדשת בישראל‪ ,‬שהעמותה שוקדת על הכנתו‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 2000‬עוסק בייעוץ בנושאי תכנון ועיצוב אורבאני‪ ,‬בעיקר בהקשר של פרויקטים תחבורתיים‪ .‬הוא‬
‫שימש כיועץ לעיצוב אורבאני לחברת נ‪.‬ת‪.‬ע‪ ,‬השתתף בצוות תכנון תכנית האב של נ‪.‬ת‪.‬ע‪ ,.‬תכנון שדרות הקריה‬
‫עבור חברת נתיבי איילון‪ ,‬ריכז צוות רב‪-‬תחומי לתכנון שיקום והתחדשות מרכז ירוחם‪ ,‬ומשתתף בצוות תכנית האב‬
‫לתחבורה של בת‪-‬ים‪.‬‬
‫כיום מלמד וחוקר במחלקה לאדם במדבר‪ ,‬תחת המכונים ע"ש י‪ .‬בלאושטיין לחקר המדבר‪ ,‬אוניברסיטת "בן‪-‬גוריון"‬
‫בנגב‪ .‬מחקריו עוסקים במיתון תנועה במרחב העירוני‪ ,‬בתכנון רחובות ראשיים בעיר מטרופולינית ובאיכותם של‬
‫השטחים הפתוחים בעיר והשימוש שנעשה בהם על ידי התושבים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫יואב לרמן‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫‪Yoav Lerman, Department of Geography and Human Environment,‬‬
‫‪Tel-Aviv University‬‬
‫דוקטורנט במחלקה לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬עוסק במחקר הקשר בין הולכי הרגל‬
‫והסביבה הבנויה‪ ,‬וכן במחקר נושא בטיחותם של הולכי הרגל‪ .‬מעבר לכך עוסק בקידום תכנון מוטה הולכי רגל‪,‬‬
‫הן במסגרת "מרחב" והן במסגרות אחרות‪ .‬חבר הועד המנהל של עמותת מרחב לעירוניות מתחדשת‪.‬‬
‫מאז ‪ 2007‬כותב ועורך את הבלוג העירוני הפופולארי – "עוד בלוג תל‪-‬אביבי" בכתובת ‪.http://www.tlv1.co.il‬‬
‫בנוסף‪ ,‬עורך הבלוג של עמותת מרחב בכתובת ‪http://miu.org.il/blog‬‬
‫זוכה פרס פראט לשנת ‪ 2010‬לתקשורת בנושאי סביבה‪.‬‬
‫בעל שמונה שנות ניסיון במחקר ופיתוח בחברות אינטל ובחברת מארוול‪ ,‬בישראל ובארה"ב‪.‬‬
‫מחזיק בתואר ‪ MBA‬מאוניברסיטת תל‪-‬אביב עם התמחויות בניהול מערכות טכנולוגיות ובאסטרטגיה ויזמות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בעל תואר ראשון במדעי המחשב מהטכניון‪.‬‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‪ -‬חיפה ‪,‬ספטמבר ‪2011‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011‬‬
‫‪17‬‬
‫רונית גולן‪ ,‬תכנון‪ ,‬גישור וחינוך סביבתי‬
‫‪Ronit Golan, Environmental Planning, Mediation and Education‬‬
‫השכלה‬
‫‪ - 1997‬תואר שני (‪ ,)M.A‬החוג לגיאוגרפיה‪ ,‬האונבירסיטה העברית בירושלים‪ .‬התמחות בלימודים עירוניים ואזוריים וכן בניהול‪ ,‬תכנון ומדיניות הסביבה‪.‬‬
‫‪ - 1995‬תעודת הוראה‪ ,‬האונבירסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫‪ - 1995‬תואר ראשון (‪ )B.A‬בגיאוגרפיה‪ ,‬היסטוריה כללית והיסטוריה של עם ישראל‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫ניסיון מקצועי‬
‫חברת דירקטוריון ‪ -‬הועד המנהל של החברה להגנת הטבע‪ .‬חברה בשתי תתי ועדות ‪ -‬חינוך ושמירת משאבי טבע‪.‬‬
‫‪ 2009‬עד היום‬
‫פרילנסרית בתחום התכנון והחינוך הסביבתיֿ‪.‬‬
‫‪ 2006‬עד היום‬
‫יועצת לועדת התכנון ולועדת איכות הסביבה במועצה המקומית שהם‪ .‬יועצת לגופים לא ממשלתיים ולתושבים בנושאי תכנון ובניה‪ ,‬איכות סביבה‪,‬‬
‫אקוסטיקה ורעש‪ ,‬חיסכון במים וגישור‪ .‬יועצת וחברה בצוות לגיבוש מדיניות בתחום מים אפורים בבתים ובמוסדות‪.‬‬
‫העברת סדנאות בתחום איכות הסביבה ותכנון‪ .‬הדרכה למגזר הפרטי‪ :‬חברות היי טק‪ ,‬נוער מחו"ל ומערכת החינוך היסודית‪.‬‬
‫הסביבה‪:‬‬
‫ֿ‬
‫‪ 2006-2007‬המשרד להגנת‬
‫‪ 2002-2006‬ממונה על תסקירי השפעה על הסביבה‪ ,‬מטה המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫אחראית על נושא תסקירי השפעה על הסביבה בכל מחוזות המשרד וניהול צוות של מתכננים סביבתיים‪ .‬הנחייה ויעוץ מקצועי למתכננים הסביבתיים‬
‫במחוזות ובמטה בתחום כתיבת הנחיות וחוות דעת לתסקירים; קביעת אסטרטגיה ונהלים לטיפול בתסקירים וגיבוש דרכים לשיתוף הציבור בתהליך; טיפול‬
‫פרטני בתסקירים הנוגעים לתוכניות פיתוח ארציות (נמלים‪ ,‬שדות תעופה ותחנות כח); ריכוז והנגשה לציבור של מערך המידע הכולל את כל תוכניות‬
‫הפיתוח לגביהן נדרש תסקיר השפעה על הסביבה‪ .‬בין הפרויקטים‪ :‬עיר הבה"דים‪ ,‬תחנת כוח סולרית‪ ,‬תמ"א ‪ 19‬לבתי עלמין וקבורה בקומות‪ ,‬תסקיר‬
‫לשדה תעופה אילת החדש‪ ,‬שד"ת הרצליה ועוד; בנוסף ממלאת מקום נציגת השר להגנת הסביבה במועצה הארצית לתכנון ובניה‪ ,‬רפרנטית לנושאי‬
‫גישור באשכול תכנון ומדיניות‪ ,‬אחראית לקידום תוכניות מתאר ארציות ונציגת המשרד בועדת החסמים במשרד רוה"מ ובועדת הכנת להגנת הסביבה‪.‬‬
‫‪ 2000-2002‬ממלאת מקום בפועל של מתכננת מחוז מרכז במשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫ניהול צוות של ארבעה מתכננים סביבתיים‪ ,‬אשר טיפל בכל נושאי התכנון במחוז; נציגת השר לאיכות הסביבה במליאת הועדה המחוזית של משרד‬
‫הפנים‪ ,‬בועדת משנה נקודתית ובועדת התנגדויות‪ .‬בין המשימות המרכזיות‪ :‬טיפול סביבתי בכל התוכניות לתשתיות התחבורה במחוז; תוכניות שיקום נחלי‬
‫אלכסנדר והירקון במועצה הארצית; קשר שוטף עם היחידות הסביבתיות ואיגודי הערים לאיכות הסביבה לצורך שיתוף פעולה ויעוץ בנושאים סביבתיים‬
‫שונים כון בקביעת אסטרטגית עבודה; תאום תוכנית עבודה שנתית מול הנהלת המחוז ועוד‪ .‬בין הפרויקטים המרכזיים‪ :‬נציגת המחוז בצוותים המלווים‬
‫לכביש ‪ ,531‬מחלף בני דרום‪ ,‬כביש ‪(471‬מכבית)‪ ,‬תוכניות למחלפים נשרים וענבה‪ ,‬ולאזורי תעשיה מודיעין (רג"מ‪ ,‬רמלה‪-‬גזר‪-‬מודיעין) ומ‪.‬א עמק חפר‪.‬‬
‫‪ 1997-2000‬מתכננת סביבתית‪ ,‬מחוז מרכז‪.‬‬
‫טיפול בתוכניות בתחום התשתיות התחבורתיות‪ ,‬אקוסטיקה ושימושים חורגים במגזר החקאלי; נציגת השר לאיכות הסביבה בועדות משנה ובעדות‬
‫הכנסת; טיפול במספר תוכניות אב לישובים ומועצות אזוריות‪.‬‬
‫עיסוקים מקצועיים נוספים‬
‫חברה בדירקטוריון עמותת "מקומות" ‪ -‬המכון לגישור סביבתי‬
‫‪2003-2007‬‬
‫העברת סדנאות בתחום החינוך הסביבתי במוסדות חינוך יסודיים וחברות פרטיות; התנדבות במגזר השלישי‪.‬‬
‫‪ 2000‬עד היום‬
‫פעילה בתוכנית ‪- J.E.M.S‬תוכנית המיועדת להכשיר מגשרים‪ ,‬לפתור ולישב קונפליקטים סביבתיים בין ישראלים לפלסטינאים‪.‬‬
‫‪2000-2003‬‬
‫השתתפות בתוכנית בינלאומית לניהול פיתוח בר קיימא בהולנד ‪ ,I.P.M.S‬סמינר שנתי בנושא טכניקות בניית קונצנזוס ודיאלוג‪.‬‬
‫‬
‫‪2001‬‬
‫‪18‬‬
‫ראשי העיר המשתתפים‬
Participating Mayors
Nisim Malka
Kiryat Shmona
‫ניסים מלכה‬
‫קריית שמונה‬
Nahed Hazem
‫נאהד ח'אזם‬
Shfaram
Yasir Hujeirat Ph.D
Bir al-Maksur
Uri Disetnik
Binyamina – Givat Ada
Moti Hai
Elyachin
Herzel Ben Ari
Karney Shomron
19
‫ביר אל מכסור‬
‫אורי דיסטניק‬
‫גבעת עדה‬-‫בנימינה‬
‫מוטי חי‬
‫אליכין‬
‫הרצל בן ארי‬
‫קרני שומרון‬
‫נאדיר סרסור‬
Kafar Kasem
‫כפר קאסם‬
Sederot
2011 ‫ספטמבר‬, ‫ חיפה‬-‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‬
‫דר' יאסר חוג'יראת‬
Nadir Sarsur
David Buskila
Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011
‫שפרעם‬
‫דוד בוסקילה‬
‫שדרות‬
‫נאהד ח'אזם – ראש העיר שפרעם‬
‫‪Mayor Nahed Hazem‬‬
‫יליד שפרעם (‪ ,)1962‬הינו בעל תואר ראשון ושני במינהל עסקים‪.‬‬
‫תפקידים‬
‫‬
‫•במשך ‪ 25‬שנה עסק בבנקאות ובגיל ‪ 27‬ניהל סניף בנק‪.‬‬
‫‬
‫•שימש מנהל בכיר בבנק ערבי‪-‬ישראלי‪.‬‬
‫‬
‫•שימש במגוון תפקידים בעירייה‪ ,‬ביניהם‪:‬‬
‫‬
‫•יו"ר ועדת מכרזים‬
‫‬
‫•יו"ר ועדת רווחה‬
‫‬
‫•יו"ר ועדת כספים‪.‬‬
‫משנת ‪ 2008‬מכהן כראש העיר שפרעם‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫שפרעם‬
‫העיר שפרעם‬
‫‪City of Shfaram‬‬
‫כללי‬
‫אוכלוסיה‬
‫חינוך‬
‫שנת ייסוד ‪1887‬‬
‫‪ 36,500‬תושבים‬
‫מס' תלמידים (א'‪-‬י"ב)‪9,192 :‬‬
‫‪ 19,766‬דונם‬
‫גידול אוכלוסיה‪1.4% :‬‬
‫מס' בתי ספר (א'‪-‬י"ב)‪19 :‬‬
‫דירוג סוציו‪-‬אקונומי (מתוך ‪3 :)10‬‬
‫צפיפות תושבים לקמ"ר‪1,847 :‬‬
‫ממוצע תלמידים בכיתה‪30 :‬‬
‫העיר שפרעם שוכנת על שבע גבעות ממערב להרי הגליל‪ ,‬במרחק של שמונה ק"מ מחוף הים התיכון ובתווך בין שלוש הערים‪ :‬חיפה‪ ,‬עכו ונצרת‪ .‬שפרעם הינה אחת הערים‬
‫המרכזיות במגזר הערבי‪.‬‬
‫מקור שמה הערבי הוא בשמו של המצביא המוסלמי הגדול עמרו בן אלעאס‪ ,‬עליו מספרת האגדה כי החלים ממחלתו לאחר ששתה ממי המעיין בעת חנייתו במקום בשובו‬
‫מסוריה‪ .‬מקור שמה העיברי‪ :‬שופר‪-‬עם‪ .‬שמה נזכר בתלמוד‪ .‬העיר שימשה מרכז לסנהדרין‪.‬‬
‫שפרעם נחשבת לאחת הערים העתיקות בארץ‪ .‬המערות בשפרעם הן מערות ביזנטיות מלפני ‪ 2,000‬שנה‪ .‬אחד האתרים העתיקים בעיר‪ ,‬מבצר ד'אהר אל עומר‪ ,‬שופץ‬
‫והוקם על שרידי מבצר ביזנטי עתיק‪.‬‬
‫העיר חובקת בתי תפילה לארבע דתות‪ .‬בתחומיה שוכן בית כנסת עתיק‪ ,‬השמור עד היום על‪-‬ידי משפחה מוסלמית ומפתחותיו עוברים מדור לדור במשפחה‪ .‬במרחק של‬
‫‪ 20‬מטרים מבית הכנסת מצויה כנסיה‪ ,‬במרחק דומה מצוי מסגד‪ ,‬ובהמשך ‪ -‬החילווה‪ :‬בית התפילות של הדרוזים‪ .‬שפרעם היא כאמור‪ ,‬דוגמה ומופת לעיר רב‪-‬תרבותית‪.‬‬
‫‪ 60%‬מאוכלוסייתה הם מוסלמים‪ - 26% ,‬נוצרים ו‪ - 14%-‬דרוזים וכולם חיים בהרמוניה‪ ,‬בהבנה‪ ,‬בסובלנות ובשותפות‪ .‬הצלחתה של העיר ביצירת הרמוניה דתית תקבל‬
‫בקרוב ביטוי נוסף עם הפתיחה המתוכננת של "שביל הדתות" ‪ -‬אתר תיירותי‪ ,‬אשר ישמש בשעות אחר הצהריים כאזור בילוי ופנאי‪.‬‬
‫חינוך‬
‫עיריית שפרעם מעמידה את המשאב האנושי בראש סדר עדיפויותיה – ובשל כך משאבים רבים מושקעים במערכת החינוך‪ .‬בין יתר הדברים‪ ,‬ראוי לציין את הקמתן של‬
‫הכיתות החכמות‪ ,‬מעבדות המחשבים ורכישתו של ציוד מדעי מתקדם‪ .‬כמו כן‪ ,‬בשפרעם פועלת תוכנית ייחודית‪" ,‬סיסמה לכל תלמיד" (במימון משפחת עופר)‪ ,‬שמהותה‬
‫לחבר כל תלמיד למהפיכת המידע‪.‬‬
‫פעולות אלה ואחרות כבר נתנו את אותותיהן‪ ,‬ובשנים ‪ 2009/2010‬נעצרה מגמת ההידרדרות בציוני בחינות הבגרות והסתמנה עלייה בשיעור הזכאים לבגרות‪.‬‬
‫תעסוקה ופיתוח‬
‫שיעור האבטלה בשפרעם עומד על ‪ .12%‬בשל כך‪ ,‬פרנסי העיר פועלים במלוא המרץ לעידוד הבאתם של משקיעים לאזור התעשייה המרחבי‪ ,‬המוקם בפאתי העיר‪ ,‬על‬
‫שטח של ‪ 1,300‬דונם‪ .‬אזור התעשייה‪ ,‬הנמצא בשלבי הקמה מתקדמים‪ ,‬עשוי להוות מנוף כלכלי משמעותי ולהביא לצמצום האבטלה מצד אחד ומצד שני להזרים לעירייה‬
‫מיסי ארנונה חיוניים‪.‬‬
‫בשפרעם פועלים משרדי מקצועות חופשיים רבים (רופאים‪ ,‬עורכי דין‪ ,‬רואי חשבון וכדומה) ומפעלים‪ ,‬שביניהם ניתן למנות את "קפה נח'לה" ו‪"-‬גלידות שפרעם"‪ .‬גידולה של‬
‫האוכלוסייה הביא בעקבותיו בעיות של תכנון ובנייה‪ ,‬איתם מתמודדת העירייה‪ .‬בשל כך ובשל הפוטנציאל הרב של העיר‪ ,‬שפרעם השתלבה בפיילוט של משרד ראש הממשלה‬
‫לפיתוח המגזר הערבי‪ .‬במסגרת פיילוט זה מקודמים בעיר מספר פרויקטים‪ :‬פיתוח תעסוקה‪ ,‬שיקום אזור התעשייה הישן‪ ,‬בנייה לזוגות צעירים ופיתוח מערכת הכבישים‪.‬‬
‫איכות הסביבה ואיכות החיים‬
‫בעידוד ובסיוע האיחוד האירופי‪ ,‬הוקם בשפרעם פרויקט להעלאת המודעות לאיכות הסביבה‪ .‬פרנסי העיר פועלים להפיכת שפרעם לעיר ירוקה ומודרנית‪ ,‬בדומה לתהליך‬
‫שהתרחש בקריות‪.‬‬
‫שפרעם נחשבת לאחת הערים השקטות והבטוחות‪ .‬בשנים האחרונות פחתה רמת האלימות בשיעור של ‪ ,30%‬וכיום כמעט שאין בה מקרים של אלימות‪.‬‬
‫חלק מנתון זה ניתן לזקוף לפעולות ההסברה שיוזמת העיריה להעלאת תחושת השייכות לעיר ולהגברת ההכרה בחשיבות האחווה‪ ,‬הכבוד‪ ,‬ההבנה ושיתוף הפעולה בין‬
‫התושבים לעירייה‪.‬‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‪ -‬חיפה ‪,‬ספטמבר ‪2011‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011‬‬
‫‪21‬‬
‫שפרעם ‪ -‬פארק התעשיה ותוכנית הפיתוח הכלכלי של שפרעם‬
‫שפרעם ממוקמת בצמתי דרכים מרכזיות לכל הגליל ומרושתת בחיבורים ישירים למערכת‬
‫הכבישים הארציים ‪ 70,79‬וכביש ‪ 6‬בעתיד‪ .‬בנוסף מתוכננת מסילת רכבת שתחבר את‬
‫העיר עם חיפה ותעבור בתוואי כביש ‪ ,79‬בצמוד לפארק התעשיות‪.‬‬
‫עוד בתכנון בניית ‪ 4‬מחלפים לשני הכבישים הארציים (‪ ,)79 ,70‬שדרוג והסדרת כביש ‪79‬‬
‫מצומת המוביל לצומת סומך (כולל מחלף בכניסה לשפרעם) וכביש היקפי לכיוון הפארק‬
‫ולכפר הצמוד אעיבלין‪ .‬נגישות תחבורתית זו‪ ,‬יחד עם הקרקע הזמינה לפיתוח וההון‬
‫האנושי המיומן וחדור המוטיבציה – הופכת את שפרעם לעיר אידיאלית לפיתוח כלכלי‪.‬‬
‫לא בכדי נבחרה העיר להיות חלק מתוכנית החומש הממשלתית לפיתוח המגזר הערבי‪.‬‬
‫תוכנית החומש הממשלתית לפיתוח הכלכלי של שפרעם‬
‫התוכנית הינה מהלך רב שנתי‪ ,‬אשר יכלול מספר פרויקטים הנמצאים בשלב הפרוגראמות‪ .‬מטרתה העיקרית של התוכנית והפרויקטים הכלולים‬
‫בה הינה לעודד השקעות פרטיות וציבוריות‪ ,‬לרבות בתחום התיירות‪ .‬הפרויקטים המרכזיים הינם‪:‬‬
‫‪1 .1‬שדרוג הדרכים הפנימיות בשפרעם‪:‬‬
‫‪ .‬אבכבישים קיימים‪ :‬שיפור תחזוקה‪ ,‬פיתוח נופי‪ ,‬תאורה‪ ,‬תשתית תת קרקעיות וכו'‪.‬‬
‫‪ .‬בכבישים חדשים‪ :‬כביש הטבעת‪ ,‬כביש מחבר לשכונת חיילים (‪ 7,79‬מש"ח)‪ ,‬כביש ליד ביה"ס עמל (‪ 4.50‬מש"ח)‪ ,‬כביש ‪ 5.5( 307‬מש"ח)‪.‬‬
‫‪ .‬גשיפור בטיחות הדרכים (‪10‬מש"ח במיוחד לצורך הזזת עמודי החשמל מנתיבי הנסיעה)‪.‬‬
‫‪ .‬דשידרוג מערך התחבורה הציבורית‪.‬‬
‫‪2 .2‬שימור העיר העתיקה (שטח של ‪ 26,291‬מ"ר)‪ ,‬ופיתוח אתרי התיירות‪ :‬בית הכנסת העתיק‪ ,‬מצודת שפרעם משנת ‪ ,1771‬אלבורג' (המגדל)‪,‬‬
‫השוק העתיק‪ ,‬המסגד העתיק (‪ )1815‬הכנסיות הקתוליות סנט פיטר ופאולוס‪ ,‬הכנסייה הלטינית סנט ג'וזף‪ ,‬הכנסייה הפרוטסטנטית סנט פאולוס‪,‬‬
‫הכנסייה האורתודוקסית‪ ,‬אלח'ילווה (בית התפילה הדרוזי מהמאה ה‪ )5-‬וקבר רבי יהודה בן באבא‪.‬‬
‫‪3 .3‬בינוי ושיכון שיענה על המחסור של ‪ 1000‬יח"ד (בין היתר בשל הגירה מישובי הגליל והעמק)‪:‬‬
‫‪ .‬אבניית שכונות חדשות‪" :‬אלקדיס יוחנא ‪-‬‬
‫אלוסטאני" (כ‪ 150 -‬יח"ד)‪ ,‬שכונה בדואית‬
‫"אלח'רוביה" (כ‪ 90 -‬יח"ד) ‪.‬‬
‫‪ .‬ב בניית תשתיות ציבוריות לשכונות "עג'רוש"‪,‬‬
‫"אלבסליה"‪" ,‬אלקרק" ו‪"-‬אבו שאח"‪.‬‬
‫‪ .‬גהכנת תב"עות ותכנון מפורט לשטח של כ‪-‬‬
‫‪ 3,336‬דונם המיועד לכ‪ 1,000 -‬יח"ד (על‬
‫‪ 65%‬מהשטח חלקות גדולות מ‪ 5-‬דונם)‬
‫ולמתחםנוסף המיועד לכ‪ 1,668 -‬יח"ד‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫שפרעם‬
‫‪4 .4‬תכנון המשך קרית החינוך‪ ,‬בניית אוניברסיטה ‪ /‬מכללה אזורית ומרכז רפואי (כ‪ 100-‬דונם בכניסה המזרחית)‪.‬‬
‫‪5 .5‬הקמת קריה לעירייה שתחליף המבנה הקיים משנת ‪ 1970‬ואת המבנים המושכרים (מתנת המדינה למאה שנה לייסוד העירייה)‪.‬‬
‫‪6 .6‬פיתוח תשתיות מים וביוב (בעלות כוללת של כ‪57,864,000 -‬ש"ח)‪.‬‬
‫פארק התעשייה‬
‫פארק התעשייה הינו שטח אשר מתייחס לאזור הקיים‬
‫ולאזור המחצבה‪ .‬שטח הפארק כ‪ 1200-‬דונם‪ ,‬מתוכם ‪800‬‬
‫דונם בבעלות המדינה ו‪ 400-‬בבעלות פרטית‪.‬‬
‫לפארק שלושה שלבי פיתוח‪:‬‬
‫ •שלב א' ‪ -‬אזור תעשייה מפותח ומשווק‪ .‬שטחו ‪200‬‬
‫דונם ברוטו (נטו ‪ ,)129‬מזה כ‪ 30-‬דונם קרקעות מינהל‪.‬‬
‫ •שלב ב' ‪ -‬אזור תעשייה מאושר לא מפותח ‪ 175‬דונם‪,‬‬
‫קרקע פרטית אין תשתיות‪ .‬בהעדר סבסוד צפי מימוש‬
‫נמוך‪.‬‬
‫ •שלב ג' ‪ -‬הינו שלב יותר מתקדם‪ ,‬הנמצא ברמה‬
‫של תכניות ופרוגראמות‪ .‬מדובר בשטח המחצבה‪,‬‬
‫שתסיים את פעילותה בסוף ‪ ,2013‬ושטחה כ‪780-‬‬
‫דונם‪ .‬הבעלות היא כולה של המינהל‪.‬‬
‫המטרה העיקרית של הפארק היא יצירת מרכז תעשיה אזורי‪ ,‬שישרת את אזור‬
‫הצפון בכלל ומרחב שפרעם וישובי הגליל המערבי בפרט‪ .‬לפארק פוטנציאל‬
‫יצירת מקומות תעסוקה לאזור שמונה כ‪ 200,000 -‬נפשות‪.‬‬
‫מטרת משנה הינה הפיכת המחצבה ממפגע תברואתי וסביבתי למנוף כלכלי‬
‫חברתי אזורי‪.‬‬
‫בנוסף לשימוש המרכזי שיעשה בשטח‪ ,‬העירייה מעוניינת לקדם תכנית‬
‫שתכלול קריית ספורט יחד ים שימושים תעשייתיים‪ ,‬מסחריים ובילוי‪.‬‬
‫ראוי לציין שפועלת וועדת היגוי לשיקום המחצבה בראשות העירייה ובהשתתפות‬
‫קרן שיקום מחצבות‪ ,‬משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬הועדה המרחבית לתכנון‬
‫ובניה ומנהל מקרקעי ישראל‪.‬‬
‫שאלות לדיון‬
‫‪1 .1‬איזו אסטרגיה תביא לידי מיצוי את המשאבים והיתרונות של העיר ותשרת באופן אופטימלי את הפיתוח הכלכלי של העיר?‬
‫‪2 .2‬איזו פרוגראמה תהפוך את פארק התעשייה לרווחי יותר‪ ,‬תוך כדי מתן מענה לצורכי העיר והאזור כולו (מקומות עבודה‪ ,‬בילוי‪ ,‬ספורט וכו') ?‬
‫‪3 .3‬כיצד אפשר להפוך את מרכז העיר ואת העיר העתיקה למוקד תיירותי אשר תורם לפיתוחה הכלכלי של העיר (שביל הדתות‪ ,‬שוק ישן וכו') ?‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‪ -‬חיפה ‪,‬ספטמבר ‪2011‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011‬‬
‫‪23‬‬
‫ניסים מלכה – ראש העיר קריית שמונה‬
‫אישי‬
‫נשוי לסילביה‪ .‬אב לאתי‪ ,‬רות‪ ,‬שלומית‪ ,‬יוני‪ ,‬דניאל ואוריה‪.‬‬
‫סבא ל‪ -‬ט"ו נכדים שיחיו‪.‬‬
‫רקע צבאי‬
‫ •רב סרן במיל'‪.‬‬
‫ •שירת בגדוד ‪ 50‬של חטיבת הצנחנים‪,‬‬
‫ •ולאחר מכן בשריון‪.‬‬
‫השכלה ורקע חינוכי‬
‫ •תואר ראשון בחינוך‬
‫ •מורה ומנהל בי"ס יסודי‬
‫ •מורה ומנהל חט"ב‬
‫ •מורה וסגן מנהל בי"ס תיכון‬
‫ •שליח מטעם הסוכנות היהודית ל‪ 3-‬שנים בקראקס שבוונצואלה‪.‬‬
‫ •מרצה בכיר במוסדות שונים בצבא ובארץ‪.‬‬
‫ •בעל תואר ותעודת מגשר‬
‫ •בעל תואר לתקשורת‪ ,‬דוברות ויחסי ציבור‬
‫ •חשב שכר בכיר‬
‫ניסיון מקצועי ציבורי ופוליטי‬
‫ •ראש המועצה הדתית של קריית שמונה במשך ‪ 17‬שנים‪.‬‬
‫ •ממונה על המועצה הדתית של קריית אתא‪.‬‬
‫ •יועץ שר התחבורה ליישובי קו העימות‪.‬‬
‫ •מנכ"ל חברת "שורשים" (בהתנדבות)‪.‬‬
‫ •חבר במספר עמותות ודירקטריונים (בהתנדבות)‪.‬‬
‫ •יוזם ומקים סניף "עזרה למרפא" בקריית שמונה‪.‬‬
‫ •יוזם ומקים האולפנית בקריית שמונה‪.‬‬
‫ •חבר בוועדות מרכזיות בעירייה‪ :‬תקציב‪ ,‬מכרזים‪ ,‬תרבות יהודית‪ ,‬בניין ערים ויו"ר ועדת הנחות‪.‬‬
‫ •ראש העיר קריית שמונה‬
‫‪24‬‬
‫קריית שמונה‬
‫העיר קריית שמונה‬
‫‪City of Kiryat Shmona‬‬
‫כללי‬
‫כללי‬
‫חינוך‬
‫שנת ייסוד ‪1950‬‬
‫‪ 23,200‬תושבים‬
‫מס' תלמידים (א'‪-‬י"ב)‪3,529 :‬‬
‫‪ 14.228‬קמ"ר‬
‫גידול אוכלוסיה‪0.5% :‬‬
‫מס' בתי ספר (א'‪-‬י"ב)‪11 :‬‬
‫דירוג סוציו‪-‬אקונומי (מתוך ‪5 :)10‬‬
‫צפיפות תושבים לקמ"ר‪1,631 :‬‬
‫ממוצע תלמידים בכיתה‪22 :‬‬
‫קריית שמונה נולדה בסערת העלייה ההמונית‪ ,‬שפרצה שערים נעולים בתום מלחמת העצמאות‪ .‬בשנים הראשונות לאחר קום המדינה‪ ,‬הוכפלה האוכלוסייה היהודית בארץ‪.‬‬
‫מחנות העולים מלאו עד אפס מקום והפתרון המיידי היה בפיזורם בכל אזורי הארץ ‪ -‬כך הוקמו המעברות‪ .‬המעברה הצפונית ביותר בארץ‪ ,‬ולימים גם הגדולה שבהן‪ ,‬קמה‬
‫על חורבותיה של הכפר הערבי "חלסה"‪ ,‬ששכנה למרגלות תל‪-‬חי בצפון עמק החולה (ממנה יצאו רוצחי טרומפלדור וחבריו‪ .‬הכפר ננטש במלחמת העצמאות)‪ .‬ביולי ‪1949‬‬
‫הגיעו אליה העולים הראשונים‪ ,‬יוצאי תימן‪ ,‬ו"חלסה" היתה ל"קריית יוסף" (ע"ש יוסף טרומפלדור)‪ .‬לאחר מכן הוסב שמה לקריית שמונה‪ ,‬לזכרם של שמונת הנופלים על‬
‫הגנת תל‪-‬חי‪.‬‬
‫קריית שמונה שוכנת בקצהו הצפון‪ -‬מערבי של עמק החולה‪ .‬העיר נשענת על מורדותיו המזרחיים של הגליל‪ ,‬לרגלי רכס רמים‪ ,‬בגובה ממוצע של ‪ 100‬מ' מעל פני הים‪.‬‬
‫אל העיר מוביל כביש מס' ‪ ,90‬החוצה אותה במרכזה (שדרות תל‪-‬חי) וממנו מתפצלות הסתעפויות ראשיות (מצפון לדרום‪ :‬רח' הרצל‪ ,‬רח' ששת הימים וכביש המערכת)‪.‬‬
‫אורכה של העיר מצפון לדרום – ‪ 4.5‬ק"מ‪ .‬רוחבה ממזרח למערב – ‪ 1.5‬ק"מ‪.‬‬
‫בקריית שמונה עצמה המראות והקולות נעימים‪ .‬ילדים צוהלים בדרך לבית הספר‪ ,‬שכנים אומרים שלום אלה לאלה ברחובות שקטים ונקיים‪ .‬בין הבתים יפי‪-‬המראה‪ ,‬גנים‬
‫שלווים‪ ,‬מתקני תרבות וספורט מרשימים ומפעלי תעשייה מודרניים‪ ,‬המפיקים קשת רחבה של מוצרים‪ .‬קריית שמונה הינה עיר בה משתלבים תקווה ועמל‪-‬כפיים ויוצרים‬
‫מציאות עוצרת נשימה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬קריית שמונה היא יותר ממקום נעים למגורים ולעבודה‪ .‬היא חוליה חיונית בביטחונה של מדינת ישראל – ובתור כזו‪ ,‬שילמה העיר מחיר כבד במהלך השנים‪ ,‬הביטו‬
‫בה שנית‪ ,‬במקומות רבים‪ ,‬עדיין בולטות צלקות מהפגזות ערביות אכזריות‪.‬‬
‫חדרי הביטחון‪ ,‬האנדרטות‪ ,‬חדר המיון הקדמי והשירות לטיפול בפגועים ‪ -‬כל אלה מעידים על כך שאותה פינת חמד בגליל העליון עברה תלאות קשות והתקפות ברוטאליות‬
‫חוזרות ונשנות‪ .‬מיקומה הגיאוגרפי של קריית שמונה הפך אותה ליעד קל ל‪"-‬קטיושות" הנורות מבסיסי מחבלים בלבנון וסוריה‪ ,‬כדי לזרוע הרג והרס בקרב האוכלוסייה‬
‫האזרחית‪ .‬ואילו בסוג אחר של פעילות עוינת‪ ,‬מסתננים מחבלים מעבר לגבול הלבנוני וטומנים פצצות במקומות ציבוריים או פותחים באש על אזרחים חסרי ישע‪ .‬באחת‬
‫התקריות‪ ,‬האיומות בתולדות המדינה‪ ,‬באפריל ‪ ,1974‬נהרגו ‪ 18‬אנשים‪ ,‬כאשר חוליית מחבלים חדרה לבית ספר לשם ביצוע רצח ללא אבחנה‪ .‬אותם הסתננויות רצחניות‪,‬‬
‫אשר נמשכו שנים רבות וקיפחו חיי רבים‪ ,‬הביאו‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬לאחת ההחלטות הקשות ביותר – לצאת למבצע "שלום הגליל" (יוני ‪ .)1982‬מלחמת לבנון‪ ,‬הביאה לשקט‬
‫קצר‪ ,‬אך לא לסוף עידן ההתנכלויות‪ .‬בפשיטה הרצחנית של "ליל הגילשונים"‪ ,‬בנובמבר ‪ ,1987‬הרגו מחבלים שישה חיילים ופצעו עשרה‪ ,‬בבסיס צבאי סמוך לקריית שמונה‪.‬‬
‫ביולי ‪ 2006‬לאחר פעולת חיזבאללה‪ ,‬שכללה חטיפת שני חיילי צה"ל והריגת ארבעה חיילים‪ ,‬החליטה ממשלת ישראל להגיב בחומרה‪ .‬מה שהחל כ‪"-‬מבצע שכר הולם" הפך‬
‫במהרה למלחמת לבנון השניה‪ ,‬אשר גרר מנגד ירי מסיבי של חזבאללה על כל צפון ישראל‪ .‬קריית שמונה חטפה במהלך הלחימה ‪ 25%‬מכלל הקטיושות שנפלו במהלך כל‬
‫ימי הלחימה‪ .‬לאחר ‪ 33‬ימים נפסקה המלחמה והחיים חזרו אט אט לשגרה‪.‬‬
‫בכל זאת‪ ,‬חרף קשיי העבר‪ ,‬קמה קריית שמונה לתחייה‪ .‬העיר מונה ‪ 23,200‬תושבים‪ ,‬מתוך אלה‪ ,‬כ‪ 3,500 -‬הם תלמידים הלומדים בעשרות גני ילדים‪ ,‬וב‪ 11-‬בתי ספר‬
‫יסודיים ותיכוניים‪ .‬בתחום ההשכלה הגבוהה‪ ,‬מעניקה מכללת תל‪-‬חי מסגרת של לימודים לתואר ראשון ולימודי הנדסאים לתלמידים ולחיילים משוחררים מכל הארץ‪ .‬כמו כן‬
‫מפעילה העיר מכון לאומנויות‪ ,‬בית ספר ללימודי קולנוע וטלוויזיה וישיבת הסדר‪ ,‬המשלבת לימודי דת עם שירות מלא בצה"ל‪ .‬בתום לימודיהם‪ ,‬בוחרים רבים מבוגרי מוסדות‬
‫אלה להתיישב בקריית שמונה ובכך לתרום לחיי החינוך והתרבות בעיר‪.‬‬
‫בשנות ה – ‪ 80‬מספר תעשיות עתירות ידע הקימו מפעלים בעיר‪ ,‬מה שהכניס את העיר לעידן של צמיחה כלכלית והתפתחות תעשייתית‪ .‬התחומים המיוצגים בה כוללים‬
‫פיתוח מוצרים רפואיים‪ ,‬אלקטרוניקה מתקדמת‪ ,‬עיבוד מתכות ממוחשב ומחקר ופיתוח ביוכימי – חקלאי‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוחל בבניית שדה תעופה למטוסים קלים‪ ,‬כחלק ממפעל‬
‫לתיקון ושיפוץ מטוסים קלים‪ .‬בעתיד אמור שדה זה לשרת גם את תעשיית התיירות המתפתחת בעיר‪.‬‬
‫העיר מתפתחת בקצב גובר והולך‪ .‬המראות בה משתנים‪ ,‬תושביה משקיעים בה וכולם מאמינים בהתחלתו של עידן חדש שיעלה את קריית שמונה על מפת המקומות‬
‫המבוקשים במדינה‪ .‬אם כך‪ ,‬זוהי קריית שמונה‪ ,‬גאוותו של הגליל העליון‪ ,‬עיר בעלת תשתית מרשימה של תעשייה וחינוך‪ .‬עיר המשלבת קידמה מודרנית ושלווה כפרית‪.‬‬
‫עיר שהיא ארץ זבת חלב‪ ,‬דבש‪ ,‬משמר וחלומות‪.‬‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‪ -‬חיפה ‪,‬ספטמבר ‪2011‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011‬‬
‫‪25‬‬
‫קריית שמונה ‪ -‬פיתוח מגורים והתחדשות עירונית במרכז העיר (סלינגר)‬
‫רקע‬
‫האתר הנדון נמצא במרכז העיר קריית שמונה סמוך לקצהו‬
‫הצפוני של המע"ר‪.‬‬
‫רחוב סלינגר‪ ,‬העובר לאורך המתחם‪ ,‬מקשר בין כביש ‪ ,90‬ציר‬
‫ארצי החוצה את הישוב מצפון לדרום‪ ,‬לרחוב הרצל המהווה ציר‬
‫אורך משני מקומי‪.‬‬
‫בקצה המזרחי נמצא מתחם מסחרי ושוק עירוני ואילו בקצה‬
‫המערבי מתחם למבני ציבור‪ ,‬המשמש את תחנת המשטרה‬
‫המקומית ואת אזורי המגורים‪ .‬בקצה הצפון מערבי קיים מתחם‬
‫בניה למגורים פנוי וזמין בגודל של כ‪ 2-‬דונם‪.‬‬
‫מתחם המגורים הקיים מתאפיין בבניה רוויה‪ ,‬חלקם בבתים‬
‫משותפים בני ‪ 2‬קומות וחלקם בני ‪ 4‬קומות‪ .‬המבנים מתאפיינים‬
‫בבניה וותיקה עם בעיות מבניות מגוונות המחייבות שיקום‪ .‬תופעה‬
‫זו חריפה יותר בשלושת מבני המגורים בני הארבע קומות‪ ,‬שכן‬
‫בעבר הוספו לדירות המקוריות חדרי בטחון‪ ,‬ומערכת הביסוס‬
‫השונה גרמה לשקיעה והינתקות האגפים החדשים מהמבנים‬
‫המקוריים‪ ,‬תוך גרימת נזקים מבניים הולכים ומתגברים‪.‬‬
‫המטרות‬
‫‬
‫‬
‫•גיבוש מתווה של התחדשות עירונית ע"י פיתוח למגורים במסגרת פינוי בינוי‪ ,‬תוך ניצול‬
‫פוטנציאל קרקע זמין לפיתוח‪.‬‬
‫•עיבוי הבניה המשמשת היום פעילויות משולבות של מסחר‪ ,‬משרדים ומגורים בתוך‬
‫המע"ר הקיים‪.‬‬
‫פירוט שטחים מתוכננים לפיתוח‪:‬‬
‫‬
‫מגורים בבניה רוויה‬
‫מגורים בבניה סמי רוויה‬
‫‬
‫מסחר‬
‫‬
‫מבני ציבורי‬
‫‬
‫חניון ציבורי‬
‫‪26‬‬
‫– ‪ 5‬דונם‬
‫– ‪ 12‬דונם (קיים)‬
‫– ‪ 12‬דונם (קיים)‬
‫– ‪ 3.5‬דונם (קיים)‬
‫– ‪ 3.5‬דונם‬
‫קריית שמונה‬
‫שאלות לדיון‬
‫‪1 .1‬כיצד לרתום את הגופים הממלכתיים ובמיוחד מ‪.‬מ‪.‬י להקצאת קרקע זמינה לצורך מימוש פרויקט פינוי בינוי?‬
‫‪2 .2‬מה מערך התנועה וההנגשה הרצוי כדי למנוע "פיקוק" המתחם‪ ,‬נוכח מגוון השימושים המוצע במקום?‬
‫‪3 .3‬איזה תמריצים כלכליים או אחרים (זכויות בניה‪ ,‬שימושים מניבים) רצוי לאפשר כדי להניע את תהליך ההתחדשות המבוקש?‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‪ -‬חיפה ‪,‬ספטמבר ‪2011‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011‬‬
‫‪27‬‬
‫אורי דיסטניק – ראש המועצה המקומית בנימינה – גבעת עדה‬
‫‪Mayor Uri Disetnik‬‬
‫אורי דיסטניק (‪ )53‬יליד בנימינה‪ ,‬דור שלישי לראשוני המושבה‪ ,‬נכד למקימי שכונת יעקב וגבעת הפועל‪ ,‬נשוי‬
‫ואב לארבע בנות‪.‬‬
‫דיסטניק הינו אלוף משנה במיל’‪ ,‬שאת רוב שירותו הצבאי מילא בחיל הים בתפקידי פיקוד יוקרתיים וייחודיים‪,‬‬
‫שכללו ניהול מאות אנשים ותקציבים בהיקף של מיליוני דולרים‪.‬‬
‫בין תפקידיו‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•מפקד שייטת הצוללות של צה"ל‪.‬‬
‫•מפקד בית הספר לקצינים של חיל הים‪.‬‬
‫•ראש מחלקת תכנון לטווח ארוך‪ ,‬ניהל את האסטרטגיה של חיל הים והגדיר תוכניות עבודה שנתיות ורב‪-‬שנתיות‪.‬‬
‫•ראש מחלקת קשרי החוץ של מטכ"ל צה"ל‪ .‬במסגרת התפקיד ניהל את מערך הנספחים הצבאיים של ישראל ברחבי העולם‪ ,‬פיתח קשרים‬
‫אסטרטגיים‪-‬צבאיים עם מדינות רבות ותרם לפיתוח העסקי של התעשיות הביטחוניות בחו"ל‪.‬‬
‫עד בחירתו לתפקיד ראש מועצת בנימינה – גבעת עדה‪ ,‬נשא בתפקיד ניהולי בכיר בחברת היי‪-‬טק בינלאומית‪.‬‬
‫דיסטניק הוא בעל תואר ראשון בכלכלה‪ ,‬תואר במשפטים ותואר שני במנהל עסקים‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫בנימינה – גבעת עדה‬
‫המועצה המקומית בנימינה – גבעת עדה‬
‫‪Town of Binyamina – Givat Ada‬‬
‫כללי‬
‫כללי‬
‫חינוך‬
‫ייסוד בנימינה ‪ ,1922‬גבעת עדה ‪1903‬‬
‫‪( 13,100‬בנימינה ‪ ,10,000‬ג"ע ‪)3000‬‬
‫מס' תלמידים (א'‪-‬י"ב)‪3,018 :‬‬
‫‪ 27.1‬קמ"ר (בנימינה ‪ ,17‬גבעת עדה ‪)10‬‬
‫גידול אוכלוסיה‪7% :‬‬
‫מס' בתי ספר (א'‪-‬י"ב)‪5 :‬‬
‫דירוג סוציו‪-‬אקונומי (מתוך ‪7 :)10‬‬
‫צפיפות תושבים לקמ"ר‪490 :‬‬
‫ממוצע תלמידים בכיתה‪32 :‬‬
‫בין השומרון לים ובין השרון לכרמל‪ ,‬שוכנת בקעה ירוקה ששמה בקעת הנדיב‪ .‬בין נופיה המרהיבים של הבקעה‪ ,‬בין הכרמים‪ ,‬מטעי הפרי‪ ,‬הנחלים הזורמים‪,‬‬
‫החקלאים המעבדים שדותיהם‪ ,‬חורשות האקליפטוס והגגות האדומים ‪ -‬שוכנות המושבות הוותיקות בנימינה וגבעת‪-‬עדה‪.‬‬
‫המושבה בנימינה‪ ,‬הקרויה על שם הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד‪ ,‬נוסדה בידי עולי העלייה הראשונה שהתיישבו בה בשנת ‪ .1922‬לאחר מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ ,‬הצטרפו קבוצות רבות למקום והוא גדל במהירות‪ .‬בתחילה התבססה כלכלת המושבה על חקלאות‪ ,‬אך כיום חלק גדול מתושביה עובדים בגוש דן‬
‫ומנצלים את הרכבת שמחברת אותה לשם‪ .‬עם בני המושבה הידועים נמנים ראש ממשלת ישראל ה‪ ,12-‬אהוד אולמרט‪ ,‬וכן הפזמונאי אהוד מנור ז"ל‪ ,‬שאף‬
‫הנציח את המושבה בשיריו‪.‬‬
‫גבעת עדה הוקמה בשנת ‪ 1903‬ונקראה על שם אשתו של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד‪ ,‬עדלייד (עדה)‪ .‬המושבה הוקמה על ידי שמונה משפחות‪ ,‬בעיקר‬
‫בני זכרון יעקב‪ .‬כלכלת המושבה התבססה בעיקר על חקלאות‪ ,‬כאשר לענבי היין היה חלק נכבד בה‪ .‬גבעת עדה ממוקמת כחמישה ק"מ מזרחית לבנימינה‪.‬‬
‫שתי המושבות התאחדו מוניציפאלית בשנת ‪ 2003‬ובאמצעות סינרגיה ניהולית מצליחה המועצה המקומית המאוחדת להמשיך לפתח את הישובים‪.‬‬
‫תוכנית פיתוח‬
‫השנה האחרונה הייתה אחת השנים הבולטות בשנים האחרונות בתחום פיתוח התשתיות ביישוב‪.‬‬
‫פתיחתם לתנועה של דרך הבורג'‪ ,‬ההפרדה המפלסית ומעגל התנועה בצומת עדה שיפרו בצורה דרמטית את בטיחות הנסיעה ביישוב ואת מהירות ההגעה‬
‫ממקום למקום בתוך היישוב‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2010‬אושרה לראשונה בהיסטוריה של בנימינה וגבעת עדה תכנית שנתית כוללת‪ ,‬לתקציב פיתוח הישוב‪ .‬תקציב הפיתוח כלל קרוב לחמישים סעיפי‬
‫תקציב שונים בסכום כולל של למעלה מ – ‪ 17‬מיליון שקלים‪.‬‬
‫תכנית הפיתוח לשנת ‪ 2011‬כוללת למעלה מארבעים פרויקטים בתחום הבינוי‪ ,‬התשתיות והרכש עבור מוסדות החינוך‪ ,‬מוסדות הציבור‪ ,‬הדרכים‪ ,‬השטחים‬
‫הציבוריים הפתוחים ועוד‪ .‬התכנית מתוקצבת בסכום של כ – ‪ 33‬מיליוני שקלים‪.‬‬
‫מוסדות החינוך והציבור ודרכי הגישה אליהם זוכים לדגש מיוחד‪ ,‬במטרה להתאימם לגידול שחל במערכת החינוך היישובית ולעמידה ביעדי המועצה בתחום החינוך‪.‬‬
‫התכנית כוללת בין השאר‪ :‬פיתוח שטחים ציבוריים פתוחים‪ ,‬מחזור ותכנית אב להגנת הסביבה‪ ,‬הוספת שש כיתות בבתי הספר "גבע" ו"אמירים"‪ ,‬שינויים בהסדרי‬
‫התנועה בסביבות בתי הספר‪ ,‬עבודות פיתוח תשתיות וניקוז‪ ,‬תכנון נתיבים בטוחים‪ ,‬תכנון וביצוע תכניות תחבורתיות שונות‪ ,‬הקמת מועדוני נוער‪ ,‬הקמת שביל‬
‫אופניים לבית ספר "אורט בנימינה"‪ ,‬הקמת מתקני משחק וגינות חדשות‪ ,‬תכנון וביצוע גינות ציבוריות‪ ,‬השלמות לטיילת רבין ועוד‪ .‬המקורות הכספיים לתכניות‬
‫השונות מגיעים ממשרדי הממשלה השונים‪ ,‬מהיטלי השבחה וממקורות נוספים‪.‬‬
‫בכדי להתמודד עם המצב הכספי הקשה בו נמצאת המועצה מזה שנים רבות‪ ,‬הוחלט על יציאה לתכנית הבראה רחבה וכוללת‪ .‬תכנית זו הינה תכנית הבראה‬
‫מיוחדת במינה‪ ,‬בכך שאינה מסתפקת רק בטיפול בהיבטים הפיננסיים‪ ,‬אלא מטפלת בו זמנית במספר תחומים שונים‪ ,‬ביניהם‪ :‬השבחת איכות כוח אדם ניהולי‬
‫וביצועי‪ ,‬שיפור רמת השירותים הניתנים לתושבים‪ ,‬יצירת מקורות הכנסה נוספים לרשות והגעה לאיזון פיננסי בתקציב השוטף‪.‬‬
‫במסגרות תוכנית החיסכון וההתייעלות המועצה גם ביצעה‪ ,‬במהלך השנה האחרונה‪ ,‬מדידה של עסקים שונים במטרה להגדיל את חיובי הארנונה מעסקים אלו‪,‬‬
‫לצורך תשלום מס אמת‪.‬‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‪ -‬חיפה ‪,‬ספטמבר ‪2011‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011‬‬
‫‪29‬‬
‫בנימינה ‪ -‬פיתוח מוטה תחבורה ציבורית באזור תחנת הרכבת‬
‫(‪Transportation Oriented Development (TOD‬‬
‫בשנים האחרונות ניכרת תנועה של עסקים ושירותים אל אזור התעשייה שליד תחנת‬
‫הרכבת‪ ,‬וזאת לצד תעשייה‪ ,‬מוסכים ומפעלים‪ ,‬שפעילותם איננה אינטנסיבית במיוחד‪.‬‬
‫בין היתר נפתחו באזור התחנה‪ :‬מסעדות‪ ,‬בית קפה‪ ,‬פאב‪ ,‬מבנה משרדים‪ ,‬סטודיו‬
‫למחול‪ ,‬חללי לימוד (פיזיקה משפחתית)‪ ,‬אולמות מכירה ועוד‪ .‬יתכן והתפתחות זו‬
‫מצביעה על מחסור שטחים בייעוד מתאים בתחומה של בנימינה‪ .‬לפיכך‪ ,‬תופעה זו‬
‫מחייבת בחינה מחודשת למתחם הרכבת כולו‪.‬‬
‫המועצה המקומית בנימינה גבעת‪-‬עדה עוסקת בשנים האחרונות בהכנתה של‬
‫תוכנית אב ומתאר לישוב‪ ,‬בה נבדקים ההיבטים הכוללים של עתיד הישוב ותפקודו‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬לאזור תעשייה הרכבת יתרון יחסי אזורי‪-‬בגלל הסמיכות והנגישות לרכבת‪,‬‬
‫אולם יתרון זה אינו בא לידי ביטוי כיום (כמות היוממים בתחנת בנימינה בממוצע‬
‫‪ 5,000‬איש ביום)‪.‬‬
‫ראוי לציין כי קיימת תוכנית להזזת תחנת הרכבת למיקום חדש ממערב לתחנה‬
‫הקיימת‪ .‬בנוסף יצוין כי לא ברור איזה תפקוד מערכתי יהיה לתחנת בנימינה ברשת‬
‫הרכבות העתידית‪ .‬כך או כך‪ ,‬ההערכה היא‪ ,‬כי תחנת הרכבת תתקיים במתכונת‬
‫הנוכחית בטווח של כ‪ 15-‬שנה לפחות וגם אם התחנה תוזז‪ ,‬מרבית השימושים‬
‫המוצעים בו חסרים היום בבנימינה ולכן המתחם ימשיך לשרת את הישוב‪.‬‬
‫מטרת הפרויקט‬
‫יצירת שיפור בכלכלה המקומית על ידי קידומו וטיפוחו של אזור תעשייה הרכבת כמרכז אזרחי‪ .‬שיפור זה יושג‬
‫בזכות כך ש‪-‬‬
‫ •יווצר מע"ר לישוב‪ ,‬אשר יהווה מוקד פעילות וירכז אליו תנועת אנשים‪.‬‬
‫ •יתרחש גידול ברכישת שירותים מקומיים‪ ,‬גידול ברווחה המקומית וחיזוק הקהילה וזהותה‪.‬‬
‫ •ימוצה פוטנציאל הביקוש התוספתי המגיע מחוץ לישוב בזכות הקירבה לתחנת הרכבת‪.‬‬
‫נגישות‬
‫מלבד תחנת הרכבת הסמוכה‪ ,‬למתחם קירבה לצומת כבישים אזוריים ‪ ,652-653‬המקשרים את ישובי האשכול‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬קירבה זו אינה מספקת יתרון משמעותי ביחס למרכזי תעסוקה ומסחר אחרים בסביבה‪ ,‬היות ומרבית‬
‫האזורים האחרים ממוקמים על כבישים ראשיים בהרבה‪ .‬היעדר יתרון זה יקשה מאוד על תנאי התחרות בהם‬
‫יצטרך אזור התעשייה לעמוד‪ .‬בעיתיות תחברותית נוספת נובעת דווקא מהקירבה לתחנת הרכבת ‪ -‬שבעיית‬
‫החנייה בה תדרוש כנראה הקצאה של שטחים רבים לטובת חניה‪ .‬עפ"י המלצות דו"ח מהנדסי התחבורה‪ ,‬יש‬
‫להוסיף ‪ 1,100‬מקומות חנייה לתחנת הרכבת ובתרגום לקרקע פתוחה מדובר ב‪ 22 -‬דונם קרקע‪.‬‬
‫מצב קיים‬
‫בתחום שיטחה המוניציפלי של בנימינה שני מוקדי תעסוקה משמעותיים‪:‬‬
‫‪1 .1‬מתחם אזור התעשייה כרמל‪ ,‬שכולל כ‪ 460,000-‬מ"ר של תעשייה נקייה‪ .‬מתחם זה יושב על הציר המקשר בין בנימינה לזיכרון (כביש ‪ )652‬ומנותק משטחי‬
‫המגורים הן של בנימינה והן של זיכרון יעקב‪.‬‬
‫‪2 .2‬המתחם הדרומי ‪ -‬א"ת הרכבת‪ ,‬הבנוי בצמידות לדופן אזורי מגורים קיימים ועתידיים‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫בנימינה – גבעת עדה‬
‫שימושים קיימים‬
‫שטח בנייה‪ ,‬מ"ר‬
‫קיבולת ייעוד כ‪ 72 -‬דונם בייעוד לתעשייה ומלאכה‬
‫(מ"ר לבנייה)‪ -‬לפי ‪ 80%‬זכויות בנייה‬
‫‪57,600‬‬
‫שטחים משלמי ארנונה ביעוד לתעשייה (‪)401‬‬
‫‪18,328‬‬
‫שטחים משלמי ארנונה בייעוד חנות‪ ,‬עסק‪ ,‬משרד‬
‫‪3,430‬‬
‫שטחים משלמי ארנונה בייעוד מבני עזר‬
‫‪545‬‬
‫סה"כ שטח בנוי‬
‫‪21,303‬‬
‫שיעור הניצול עפ"י נתוני ארנונה‬
‫‪37%‬‬
‫סה"כ שטח המתחם הקיים (דונם)‬
‫‪75.8‬‬
‫סוגיית היקף הבניה לתעסוקה‬
‫סוגיית היקף התעסוקה היא הסוגיה הדומיננטית בנושא תכנון מתחם‬
‫התחנה בפרט והישוב בכלל‪ .‬עפ"י תוכנית האב‪ ,‬תחום השטח המיועד‬
‫לפיתוח של בנימינה עומד על ‪ 760‬דונם ברוטו לכלל צרכי הישוב‪.‬‬
‫עוד קובעת התוכנית כי בשנים הקרובות יש להוסיף לבנימינה ‪1,590‬‬
‫יח"ד‪ .‬לשני המספרים הללו תוצאה ברורה‪ :‬כל הפרשה של קרקע‬
‫לצרכים חוץ‪-‬ישוביים‪ ,‬כגון תעסוקה‪ ,‬תביא לכך שיהיה צורך לצופף‬
‫את הישוב ולשנות את סגנון החיים בו‪ .‬דהיינו‪ ,‬לא תתאפשר עוד‬
‫בנייה למגורים בצפיפות ממוצעת של ‪ 4‬יח"ד לדונם בצמודי קרקע‪.‬‬
‫דבר זה יפגע באטרקטיביות הישוב בקרב החתך הדמוגרפי‪ ,‬אותו‬
‫מבקשת בנימינה למשוך‪ .‬לאור זאת קיימות ‪ 2‬חלופות תכנון‪:‬‬
‫‪1 .1‬החלופה המקומית ‪ -‬פיתוח אזור התעשייה הקיים לכדי מרכז אזרחי‪ ,‬הכולל שטחי תעסוקה בקנה מידה‬
‫מצומצם של עד ‪ -120,000‬מ"ר עיקרי בלבד‪ .‬חלופה זו בעלת סיכויי הישרדות טובים‪ ,‬גם אם תחנת‬
‫הרכבת תצא אל מחוץ לתחומי הישוב‪.‬‬
‫‪2 .2‬החלופה האזורית ‪ -‬הזזת תחנת הרכבת מחוץ לישוב (בין אור עקיבא לבנימינה) ופיתוח המע"ר שם‪,‬‬
‫מה שישרת מספר מטרות‪:‬‬
‫ •פיתוח מרכז תעסוקה בצמידות לאור עקיבא‪ ,‬כלומר "אזור תעסוקה משותף"‪.‬‬
‫ •הוצאתה של תחנת הרכבת ממרכזה של בנימינה‪ ,‬אשר (‪ )1‬תקל מאוד על העומס שמייצרת תחנת‬
‫הרכבת בישוב‪ )2( ,‬תאפשר את יצירת "הציר הירוק" של בנימינה לאורך מסילת הברזל‪ )3( ,‬תשפר‬
‫את החיבור בין שתי גדות המסילה‪.‬‬
‫ •יצירת מע"ר תחרותי ובעל משיכה רבה יותר על כביש ‪ 4‬וכתוצאה מכך‪ ,‬בטווח‬
‫סוגיית היקף הבניה למסחר‬
‫כדאיות הקמת מרכזי מסחר‪ /‬חנויות נבחנת עפ"י הפדיון למ"ר‪ .‬היות וקיימת תחרות אגרסיבית‬
‫במרחב האזורי‪ ,‬יש לנהוג בצניעות ובזהירות בעת תכנון יעודי הקרקע‪.‬‬
‫המודל ההתנהגותי מצביע על כך שאנשים לא מבצעים קניות קמעונאיות בדרך אל העבודה‪ .‬נתון‬
‫זה מקטין מאוד את משקלם של היוממים היורדים בתחנת הרכבת מדי יום‪ .‬גם אם אלה היו מבצעים‬
‫את כלל קניותיהם במקום‪ 10,000 ,‬מ"ר היו עונים על כלל צרכיהם‪ .‬לפיכך‪ ,‬קיימות שתי מסקנות‪:‬‬
‫‪1 .1‬מודל הצריכה במתחם הרכבת צריך לכלול הסעדה‪ ,‬בילוי (בעלי חזית רחוב ולא כקניון)‬
‫ו"סידורים"‪ ,‬קרי שירותים עסקיים‪ ,‬כגון‪ :‬בנקים‪ ,‬דואר‪ ,‬הסעדה וכד'‪.‬‬
‫‪2 .2‬היות ושטחי המסחר יידרשו גם בקרבת מוקדי התיירות והאזורים הותיקים של הישוב‪ ,‬מומלץ‬
‫"להשתמש" באזור התעשייה בהיקף של עד ‪ 8,000-10,000‬מ"ר בלבד מתוך המכסה הכוללת‬
‫(הקיבולת המתוכננת למסחר הינה כ‪ 17,000-‬מ"ר ותוכנית האב ממליצה על ‪ 25,000‬מ"ר)‪.‬‬
‫שאלות לדיון‬
‫שטח נטו‪,‬‬
‫דונם‬
‫שטח בנוי‪ ,‬מ"ר‬
‫(עיקרי‪+‬שרות)‬
‫תעשייה‬
‫‪30‬‬
‫‪112,000‬‬
‫תעסוקה‬
‫‪45‬‬
‫‪-‬‬
‫מסחר‬
‫‪10‬‬
‫‪10,000‬‬
‫שימושים מוצעים ע"פ תוכנית‬
‫שהוגשה למועצה‬
‫צרכי ציבור‬
‫‪50‬‬
‫‪-‬‬
‫חנייה לרכבת‬
‫‪22‬‬
‫‪-‬‬
‫סה"כ מוצע‬
‫‪75‬‬
‫‪132,000‬‬
‫סה"כ מתוכנן באזה"ת הרכבת‬
‫‪82‬‬
‫‪57,600‬‬
‫סה"כ תוספת מוצעת‬
‫‪65‬‬
‫‪74,400‬‬
‫‪1 .1‬כיצד להפוך אזור תעשיה מוזנח (בעיקר תעשיה כבדה ‪ ,Low-tech‬מוסכים נגריות ומחסנים) למרכז אזרחי חי‪ ,‬תוסס ובעיקר מניב?‬
‫‪2 .2‬איזו חלופה‪ ,‬מקומית או אזורית‪ ,‬תשמר את האווירה הייחודית של הישוב ויחד עם זאת‪ ,‬תספק לישוב מע"ר בסדר גודל מתאים ומרכז אזרחי שישרת אותה?‬
‫‪3 .3‬מהו תמהיל השימושים האופטימאלי למתחם?‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‪ -‬חיפה ‪,‬ספטמבר ‪2011‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011‬‬
‫‪31‬‬
‫מוטי חי – ראש המועצה המקומית אליכין‬
Mayor Motti Khai
Born on 1958, Motti was raised and educated in Elyakhin.
Motti is married to Ricky, and is the proud father of a Daniel (14) and Ariel (9).
Education and Professional Experience
•
Bachelors of Science in Mechanical Engineering, Technion University, Haifa.
•
Masters of Science in Enviormental Conservation, Hebrew University of Jerusalem.
•
Managed the engineering of components in factories and water plants for over two decades.
Mayor of Elyakhin since November 2008.
32
‫אליכין‬
‫המועצה המקומית אליכין‬
‫‪Town of Elyachin‬‬
‫כללי‬
‫אוכלוסיה‬
‫חינוך‬
‫שנת ייסוד ‪1950‬‬
‫‪ 3,000‬תושבים‬
‫מס' תלמידים(א'‪-‬י"ב)‪140 :‬‬
‫‪ 1.66‬קמ"ר‬
‫גידול אוכלוסיה‪1.2% :‬‬
‫מס' בתי ספר (א'‪-‬י"ב)‪1 :‬‬
‫דירוג סוציו‪-‬אקונומי (מתוך ‪6 :)10‬‬
‫צפיפות תושבים לקמ"ר‪1,807 :‬‬
‫ממוצע תלמידים בכיתה‪23 :‬‬
‫רקע כללי‬
‫אליכין הוקמה בידי גרעין של עולים‪ ,‬מרביתם מתימן‪ ,‬שהגיעו בעליית "מרבד הקסמים" החל מ‪ 1948 -‬והשתכנו במעברה סמוכה‪ .‬בשנת ‪1954‬‬
‫תושביה עברו למבני קבע‪ ,‬שתוכננו כיחידות דיור עם משקי עזר‪ ,‬בהם גידלו התושבים גידולים לצריכה הביתית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1977‬נפרד הישוב מהמועצה האזורית עמק חפר והוכר כמועצה מקומית עצמאית‪ ,‬כאשר גבולות השיפוט נקבעו בגבול בתי המגורים בלבד‪,‬‬
‫ללא יתרות לפיתוח עתידי וללא אזורי תעסוקה‪.‬‬
‫בתחילת שנות התשעים העבירה ועדת שיפוט גבולות כ‪ 700 -‬דונם קרקע חקלאית מעיריית חדרה לאליכין לצרכי פיתוח עתידיים‪.‬‬
‫אוכלוסייה‬
‫היישוב מונה כיום כ – ‪ 3,000‬תושבים בכ‪ 1,000 -‬בתי אב‪.‬‬
‫הדירוג הסוציו אקונומי הנו ‪ 6‬והאוכלוסייה ביישוב הינה יהודית מגוונת‪ :‬שילוב של דתיים וחילונים‪ ,‬אוכלוסייה ותיקה לצד אוכלוסייה חדשה‪.‬‬
‫מרביתם המכריע של תושבי היישוב עוסקים במגוון המקצועות החופשיים ונוסעים לצורך פרנסת משפחתם אל מחוץ לגבולות הישוב‪.‬‬
‫עתיד הישוב‬
‫עתיד הישוב טמון בשתי תוכניות עיקריות המקודמות על ידי המועצה בשנתיים האחרונות‪:‬‬
‫‬
‫‪1 .1‬תוכנית לפיתוח החינוך‪ ,‬תרבות הנוער והספורט‪.‬‬
‫המועצה משקיעה מאמצים ותקציבים רבים בתחומים אלו ורואה בהם תחומים בעלי חשיבות גדולה בשמירה ובחיזוק של הצביון הקהילתי‪.‬‬
‫‪2 .2‬תוכנית בינוי לפיתוח עתיד הישוב‪ .‬‬
‫לצורך מתן מענה לזוגות הצעירים בני המקום וכן לצורך חיזוקה הכלכלי של אליכין‪ ,‬המועצה מקדמת ‪ 3‬פרויקטים‪:‬‬
‫‪ .‬אפרויקט השלמה אכלוס היישוב הוותיק בכ‪ 250-‬יחידות דיור‪.‬‬
‫‪ .‬בפרויקט פיתוח מרכז מסחרי ביישוב הוותיק‪.‬‬
‫‪ .‬גפרויקט פיתוח של שתי שכונות חדשות אשר יגדילו את הישוב ב‪ 700 -‬יחידות דיור‪.‬‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‪ -‬חיפה ‪,‬ספטמבר ‪2011‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011‬‬
‫‪33‬‬
‫אליכין ‪ -‬התחדשות עירונית במרכז הישוב‬
‫המרכז המסחרי של אליכין הינו מתחם בשטח של כ‪ 16,900-‬מ"ר בבעלות מינהל מקרקעי ישראל ברובו‪ ,‬שעליו מפוזרים מספר קטן של מבנים‬
‫קטנים‪ ,‬שאותם מאכלסים חנויות ושירותים (פיצריה‪ ,‬מסעדת בשרים‪ ,‬חנות בגדים‪ 2 ,‬מכולות‪ ,‬מספרה ודואר)‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬במתחם פועלים מספר מבני ציבור נמוכים הנמצאים בשימוש קהילתי על בסיס יומיומי (‪ 4‬בתי כנסת‪ ,‬מעון נעמ"ת‪ ,‬ומקווה)‪.‬‬
‫על אף קיומם של המבנים השונים‪ ,‬עד כה לא נעשה למתחם "איחוד וחלוקה" ומצב הזכויות בקרקע אינו מוסדר בעליל‪.‬‬
‫לפני מספר שנים החל המינהל לקדם תוכנית כוללת למתחם‪ .‬התוכנית המקורית שהופקדה כללה שטחי מסחר בהיקף עצום של כ‪ 3500-‬מ"ר כמו‬
‫גם בית אבות‪ ,‬שהתנשא לגובה של ‪ 6‬קומות‪ .‬בשל הצורך לעמוד בתקנים‪ ,‬התוכנית כללה גם מספר רב של מקומות חניה תת‪-‬קרקעיים‪.‬‬
‫בשל התנגדותה העיקשת של המועצה להיקף המסחר ולעצם קיומו של‬
‫בית אבות גדול בתוך ליבו של ישוב הקטן – המינהל ניאות להסיר את בית‬
‫האבות מהתוכניות ולהקטין את היקף המסחר לכדי ‪ 1500‬מ"ר‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬על אף הסכמת הצדדים‪ ,‬התוכנית החדשה נדחתה על ידי הועדה‬
‫המחוזית‪ ,‬וזאת בשל "השינוי המהותי" שהוכנס בה‪.‬‬
‫משנסתם הגולל על התוכנית של המינהל‪ ,‬נפתחה האפשרות ליצור תוכנית‬
‫חדשה לחלוטין‪ ,‬שאותה מובילה המועצה בימים אלו‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫אליכין‬
‫עקרונות היוזמה של המועצה הינם‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪1‬שיתוף ציבור – קיום סדרת התייעצויות עם התושבים ובעלי הזכויות‪ ,‬במטרה להגיע להסכמה רחבה ככל שניתן‪.‬‬
‫‪2‬תכנון שמכבד ושומר על המבנים הציבוריים‪ ,‬היות ולתושבים קשר רגשי עמוק כלפיהם‪.‬‬
‫‪3‬בינוי קודם‪ ,‬פינוי אח"כ – היות ומצב הזכויות בקרקע אינו ברור‪ ,‬פינוי בעלי הזכויות ללא הסכמתם יגרור משפטים רבים‪ .‬אי לכך‪ ,‬השיטה הכי‬
‫קצרה לפינוי מוסכם הינה לבנות מבנים חלופיים אטרקטיביים על גבי שטחים פנויים ורק לאחר מכן פינוי בעלי הזכויות‪.‬‬
‫‪4‬אישור יחידות דיור במתחם‪ ,‬מה שיתן תמריץ כלכלי‬
‫להקמת המתחם כולו‪ .‬‬
‫כאמור‪ ,‬בתוכנית המקורית של ממ"י הכדאיות הכלכלית‬
‫של המתחם נשענה בעיקר על בניה מסחרית מאסיבית‬
‫ועל הקמת בית אבות‪ .‬משהוסרו שני המרכיבים הללו‪,‬‬
‫נותר הפרויקט ללא הצדקה כלכלית‪ .‬לפיכך‪ ,‬מוצע כי‬
‫התוכנית תכלול ‪ 15‬יח"ד‪ ,‬כל אחד על מגרש של ‪200‬‬
‫מ"ר‪ .‬השטח בפינתו הדרום מזרחית (רח' הציפורן‬
‫והחצב)‪ ,‬שאותו המועצה מציעה‪ ,‬נמצא בבעלותה‬
‫ושימש בעבר כבאר מים‪.‬‬
‫‪5‬תכנון מרכז מסחרי קטן וקהילתי – תכנון המרכז צריך‬
‫להתבסס על כוח הקניה של תושבי הישוב בלבד‪.‬‬
‫‪ 14,000‬מ"ר של מסחר המקודמים בתוכנית המערבית‬
‫בחדרה והמרכז המסחרי של עמק חפר על כביש ‪4‬‬
‫מהווים תחרות‪ ,‬שעימם אליכין לא יכולה להתחרות‪.‬‬
‫(בעבר כבר שווקה באליכין קרקע לקואופ‪ ,‬וכעת היא‬
‫עומדת שוממה)‪.‬‬
‫התחשיב להיקף המסחר ולמקומות החניה צריך להתבסס על ‪ 1000‬בתי האב‪ ,‬שכל אחד מהם מוציא בממוצע ‪ 12,000‬ש"ח בחודש‪ .‬ראוי לציין‬
‫שתמ"א ‪ 35‬מגבילה את הישוב לגדול עד כדי ‪ 4100‬תושבים בלבד‪.‬‬
‫שאלות לדיון‬
‫‪1 .1‬איך מחזקים את המרכז כך שיהיה מרכז פעיל‪ ,‬הומה‪ ,‬קהילתי ומזמין תוך כדי‬
‫שמירה על הצביון הכפרי ?‬
‫‪2 .2‬באיזה אופן יש למלא את החללים של המתחם בתהליך "בינוי‪-‬פינוי" המוצע?‬
‫‪3 .3‬איזה אחוז בניה יהפוך את המגורים ליותר אטרקטיביים?‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‪ -‬חיפה ‪,‬ספטמבר ‪2011‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011‬‬
‫‪35‬‬
‫דוד בוסקילה – ראש העיר שדרות‬
‫‪Mayor David Buskila‬‬
‫יליד העיר שדרות ‪ .1956‬בן למכלוף ז"ל ועישה ז"ל‪ ,‬ממשפחות מקימי העיר‪ ,‬דוד הינו הילד השביעי במשפחה בת ‪ 9‬אחים‬
‫ואחיות (שמונה מאז מותו של גדי ז"ל בשנת ‪ .)2006‬דוד בוסקילה הינו ה"צבר" הראשון במשפחה ‪ -‬הילד הראשון במשפחת‬
‫בוסקילה שנולד בארץ ואחד מראשוני הילדים אשר נולדו בשדרות‪.‬‬
‫גרוש ואב לשלושה בנים‪ :‬נדב‪ ,‬עדו ויואש‪.‬‬
‫דוד התגורר בעיר כל חייו‪ ,‬חזר לעיר לאחר שירותו צבאי כחובש קרבי והיה מראשוני בני שדרות אשר יצאו מהעיר והשיגו תואר‬
‫אקדמי‪ ,‬עת סיים את לימודי הכלכלה באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫כבר בהיותו בן ‪ 27‬השתלב דוד בעשייה המוניציפלית ושימש כגזבר מועצת שדרות‪.‬‬
‫לימים‪ ,‬בהיותו בן ‪ 32‬בלבד‪ ,‬נבחר דוד בוסקילה לראשות מועצת שדרות ושימש כראש המועצה במהלך שתי קדנציות רצופות‪.‬‬
‫במהלך תקופת כהונתו השנייה כראש מועצת שדרות‪ ,‬ולאחר גל העלייה המבורך ממדינות חבר העמים ומאתיופיה‪ ,‬זכתה‬
‫שדרות למעמד של עיר‪ ,‬אז הפך דוד בוסקילה למעשה לראש העיר הראשון של שדרות‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,92‬בעקבות מחלת כליות קשה ממנה סבל גדי‪ ,‬אחיו הצעיר של דוד‪ ,‬תרם דוד כליה לאחיו בניתוח אשר נערך בבית החולים בילינסון בפתח תקווה‪ .‬עצם‬
‫תרומת הכליה אפשרה לגדי לחיות ‪ 14‬שנים נוספות ובאיכות חיים טובה‪ ,‬עד שנכנע למחלה ונפטר‪.‬‬
‫השכלה‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•כלכלן בוגר אוניברסיטת תל אביב‬
‫•ניתוח מערכות מחשב‬
‫•בוגר שנה ב' משפטים‬
‫ניסיון ותפקידים בעבר‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪36‬‬
‫•עוזר למבקר עיריית רמת גן ‪1981-1982‬‬
‫•מנהל מחלקת תמחיר בחברת יובל גד לבניה ‪1982-19984‬‬
‫•גזבר המועצה המקומית שדרות ‪1984-1989‬‬
‫•ראש המועצה המקומית שדרות ‪1989-1996‬‬
‫•ראש העיר ‪1996-1998‬‬
‫•חבר מועצת המנהלים של החברה לתכנון המים בישראל ושל‬
‫החברה לאוטומציה ומחשוב בשלטון המקומי‬
‫•חבר המועצה הלאומית לטלויזיה בכבלים‬
‫•חבר המועצה לתרבות ואומנות שעל יד שר החינוך‬
‫•חבר המועצה הלאומית לדמוגרפיה שעל יד שר הרווחה‬
‫•מ"מ יו"ר הועד המנהל של מכללת הנגב ע"ש ספיר‬
‫•יו"ר ועדת המכרזים של החברה למשק וכלכלה‬
‫•יו"ר הועדה לייזום פרוייקטים של החברה למשק וכלכלה‬
‫•יו"ר ועדת התשתיות של פורום ערי הפיתוח בשלטון המקומי‬
‫•חשב מלווה ברשויות מקומיות מטעם משרד הפנים‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•יועץ כלכלי עצמאי לחברות תחבורה גדולות וכן עורך עבודות מחקר כלכליות‬
‫עבור חברות תחבורה‪ .‬העבודות הבולטות שבוצעו על ידו‪ :‬שימוש באפר פחם‬
‫במקום שכבות למצע לכבישים‪ ,‬השפעת מחירי הבזלת והביטומן על מחירי‬
‫התערובות האספלטיות המתקדמות‪.‬‬
‫•חבר דירקטוריון קרן ההשתלמות לביוכימאים ומיקרוביולוגים‬
‫•חבר במועצת המייסדים ובחבר הנאמנים של מכללת הנגב ע"ש ספיר‬
‫•יועץ מורשה מטעם משרד התמ"ת למפעלים בקשיים‬
‫שדרות‬
‫העיר שדרות‬
‫‪City of Sederot‬‬
‫כללי‬
‫אוכלוסיה‬
‫חינוך‬
‫שנת ייסוד ‪1951‬‬
‫‪ 20,800‬תושבים‬
‫מס' תלמידים (א'‪-‬י"ב)‪2,728 :‬‬
‫‪ 4.472‬קמ"ר‬
‫גידול אוכלוסיה‪0.7% :‬‬
‫מס' בתי ספר (א'‪-‬י"ב)‪11 :‬‬
‫דירוג סוציו‪-‬אקונומי (מתוך ‪5 :)10‬‬
‫צפיפות תושבים לקמ"ר‪4,651 :‬‬
‫ממוצע תלמידים בכיתה‪21 :‬‬
‫שדרות היא עיר פיתוח שהוקמה בנגב הצפוני‪ ,‬בהתאם למדיניות ממשלת ישראל ולחזון ישוב הנגב‪ .‬מיקומה של שדרות נבחר בגבול רצועת עזה‪ ,‬בין היתר על מנת‬
‫לשמש חיץ חי בין הרצועה ומרכז הארץ‪ .‬ראשוני המתיישבים‪ ,‬שהגיעו מפרס‪ ,‬עיראק‪ ,‬כורדיסטאן וצפון אפריקה‪ ,‬שוכנו במעברת "גבים דורות"‪ ,‬ע"ש הקיבוצים שהיו‬
‫בקרבת המעברה‪ .‬ראשוני המתיישבים‪ ,‬שרובם הגדול היו בעלי משפחות ברוכות ילדים‪ ,‬חיו במעברה‪ ,‬באוהלים וצריפים‪ ,‬במשך מספר שנים‪ ,‬וסבלו רבות מקשיי הפרנסה‬
‫מהגשמים‪ ,‬מהחורף הקר ומהחום הגבוה בימי הקיץ הלוהטים‪ .‬בשנת ‪ 1955‬החלה הממשלה בבניית בתי הקבע של שדרות‪ :‬בתים דו משפחתיים בהן כל דירה כללה‬
‫שטח של ‪ 36‬מ"ר‪ ,‬ומסביב לכל דירה שטח של כדונם קרקע‪ ,‬כמשק עזר‪ .‬עם קליטת גלי עליה נוספים‪ ,‬מצפון אפריקה ורומניה בשנות ה‪ ,60 -‬החלה בנייתן של בנייני‬
‫דירות ושכונות חדשות (כל דירה ‪ 50-60‬מ"ר)‪ .‬בשנות ה‪ ,70 -‬בתחילתה של העלייה מברית המועצות (‪ 10,000‬עולים‪ ,‬רובם מקווקז בוכרה ואוקראינה)‪ ,‬ובשנות ה‪,80 -‬‬
‫עת הגיעו העולים מאתיופיה ‪ -‬הוקמו שכונות נוספות בהן דירות מעט גדולות יותר ‪ 70-90‬מ"ר‪ .‬בשנים האחרונות הוקמה שכונה חדשה עם וילות יפות בעלות סטנדרטים‬
‫גבוהים‪ ,‬חלקם במסגרת "בנה ביתך"‪ ,‬כאשר כל יחידה בנויה על שטח של כחצי דונם‪ .‬ב‪ 1979 -‬זכתה שדרות להיכלל בפרויקט שיקום שכונות‪ ,‬אשר מחולל שינוים פיזיים‬
‫וחברתיים‪ ,‬ואשר משפר את המצב בעיר באופן משמעותי‪.‬‬
‫מקורות פרנסה ‪ -‬תעשיה‪ ,‬מסחר ושירותים‬
‫תושבי שדרות מוצאים את פרנסתם במסחר‪ ,‬שירותים ובעבודה במפעלים בשדרות ובאזור‪ .‬באזור התעשייה החדש‪ ,‬קיימים כ‪ 90-‬מפעלים פלסטיקה‪ ,‬מתכת‪ ,‬הייטק‪,‬‬
‫מזון ואחרים‪ .‬בין המפעלים כ‪ 20-‬מפעלים‪ ,‬שעברו לשדרות לאחר פינוי גוש קטיף ופינוי אזור התעשיה בארז‪ .‬בסך הכל‪ ,‬למעלה מ‪ 80-‬עסקים מספקים מקורות תעסוקה‬
‫ללמעלה מ‪ 4500-‬מפרנסים‪ .‬מקורות תעסוקה רבים מספקים המפעלים בשער הנגב‪ ,‬באזור התעשייה המשותף "ספירים"‪ ,‬המפעלים בקיבוצי האזור ומכללת ספיר‪.‬‬
‫בעיר עצמה פועלים למעלה מ‪ 400-‬עסקים פרטיים ושירותים‪ ,‬המשמשים מקור פרנסה לכ‪ 2500-‬עובדים‪.‬‬
‫יתר המועסקים‪ ,‬כמה מאות מתושבי העיר‪ ,‬מוצאים פרנסתם בערים הגדולות באזור ובמרכז הארץ‪ .‬שדרות כיכבה במשך שנים במקומות הראשונים בסולם האבטלה‬
‫בארץ‪ ,‬ואולם בשנים ‪ 2008-9‬ירדה האבטלה בצורה משמעותית‪ .‬בסוף ‪ 2009‬עמדה האבטלה בשדרות על כ‪ 6.5% -‬בלבד‪.‬‬
‫מצב ביטחוני‬
‫מזה למעלה מ‪ 10-‬שנים הפכה שדרות ל‪" -‬קו עימות" במלוא מובן המילה‪ ,‬כאשר תושבי שדרות נמצאים תחת ירי בלתי פוסק של רקטות קסאם מרצועת עזה‪ .‬למעלה‬
‫מ‪ 8000-‬רקטות קסאם פגעו בשדרות ובישובי עוטף עזה‪ .‬עד יוני ‪ 2004‬גרמו טילי הקסאם לנזקי רכוש‪ ,‬לפציעות ולחרדות "בלבד" ‪ -‬ואולם משנת ‪ ,2004‬בעקבות שיפור‬
‫שחל בטילי הקאסם‪ ,‬הפכו הטילים לנשק קטלני בהרבה‪ .‬הקטל מטילי הקאסם החל בהרג של ילד בן ‪ ,3‬בעת שהיה עם אימו בדרכו לגן‪ .‬אימו נפצעה קשה ורגלה נכרתה‪.‬‬
‫מהעבר השני של הכביש נהרג מבוגר שישב לנוח על ספסל ליד הגן‪ ,‬לאחר שהכניס את נכדו לגן‪ .‬כעבור ‪ 3‬חודשים‪ ,‬בערב סוכות‪ ,‬נהרגו ‪ 2‬ילדים אתיופים ‪ -‬ילד בן ‪ 4‬וילדה‬
‫בת שנתיים‪ 4 .‬חודשיים לאחר מכן נהרגה נערה בת ‪ .17‬במהלך ‪ 2006-07‬נהרגו ‪ 4‬תושבים נוספים וב‪ 2008-‬נורו לעבר שדרות למעלה מ‪ 70-‬רקטות קסאם‪ ,‬אשר גרמו‬
‫להריגתו של סטודנט במכללת ספיר ולהריגתם של שני ישראלים מישובי הסביבה‪ .‬ב‪ 2009-‬יצאו כוחות צה"ל למבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה‪ .‬המבצע נמשך ‪3‬‬
‫שבועות‪ ,‬ובמהלכו נורו רקטות קסאם רבות לעבר שדרות‪ ,‬וטילי גראד לעבר אשקלון‪ ,‬אשדוד ובאר שבע‪ .‬מאז הפסקת האש וסיום המבצע‪ ,‬חלה ירידה משמעותית בירי‬
‫הקסאמים‪ ,‬אך למרות הפסקת האש‪ ,‬בשנתיים האחרונות ירו ארגוני הטרור "רק" כ‪ 300 -‬רקטות ופצצות מרגמה‪ .‬אלפים רבים מתושבי שדרות סובלים מחרדות‪75% .‬‬
‫מילדי שדרות סובלים מטראומה וכן כ‪ 50%-‬מהמבוגרים‪ .‬בשנת ‪ 2010‬ממשלת ישראל הגיעה למסקנה כי מיגון בתי הספר הקיימים יקר יותר מבניה חדשה‪ ,‬ובתהליכי‬
‫בניה מהירים נבנים בתי ספר‪ ,‬גנים ומעונות יום חדשים‪ ,‬שיענו על צרכי המיגון הנדרשים‪ .‬כמו כן‪ ,‬אישרה הממשלה בניית כ‪ 4500-‬חדרי בטחון (‪ 9‬מ"ר כ"א) עד ‪.2012‬‬
‫לסיכום‪ ,‬תושבי שדרות הינם אות ומופת לכל תושבי מדינת ישראל‪ ,‬וראויים לשבח על החוסן ועל העמידה האיתנה‪ ,‬שהם מגלים במשך כל השנים‪ ,‬למרות המצב הביטחוני‬
‫הקשה והמתמשך‪ .‬ההישגים המרשימים של העיר‪ ,‬על אף ולמרות כל הקשיים‪ ,‬הינם הוכחה ניצחת כי את הפוטנציאל של שדרות לא ניתן לבלום‪.‬‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‪ -‬חיפה ‪,‬ספטמבר ‪2011‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011‬‬
‫‪37‬‬
‫שדרות – פיתוח פארק עירוני רב שימושים במרכז העיר‬
‫העיר שדרות משתרעת בין שני כבישי אורך (המותירים התפתחות צפונה בלבד)‪ :‬כביש‬
‫‪ 34‬במערב (יד מרדכי‪-‬ב"ש) וכביש ‪ 232‬במזרח (צומת גבים‪-‬צומת גבעתי)‪ .‬בנוסף‬
‫לשני הכבישים הללו‪ ,‬מתכונן כביש נוסף‪ ,‬כביש הרוחב ‪ ,333‬שיהווה גבול צפוני לעיר‪.‬‬
‫לפי הגבולות הללו‪ ,‬העיר צפויה לגדול לכדי ‪ 50,000‬תושבים תוך ‪ 20-30‬שנה (ע"פ‬
‫תכנית המתאר)‪.‬‬
‫את העיר חוצה מדרום לצפון ציר בגין‪ ,‬המהווה חוט שדרה לעיר וממנו מתפצלים‬
‫כבישים בדרגה שניה (איפרגן ויגאל אלון)‪ .‬ציר בגין הינו הציר המחבר בקשר הדוק את‬
‫שדרות לאזור התעשייה ספירים‪ ,‬ובעתיד יתחבר לאזור התעשייה המשותף לשדרות‬
‫ולשער‪-‬הנגב (באזור ברכת השחייה)‪.‬‬
‫לאורכו של ציר זה נמצאות הפונקציות המסחריות המרכזיות בישוב‪ ,‬שיחד עם אזור‬
‫העירייה ועם מתחם בי"ס שקמים שהתפנה – מהווים את המע"ר של העיר (ככל‬
‫שהעיר תגדל המע"ר יצטופף יותר)‪ .‬בין נקודות הציון המרכזיות ראוי לציין את המרכז‬
‫המסחרי ("פרץ סנטר") את השוק‪ ,‬את התחנה המרכזית‪ ,‬הסינמטק ושלוחת המתנ"ס‪.‬‬
‫בעתיד‪ ,‬תקבל הכניסה לרחוב חיזוק משמעותי עם בנייתם של מרכז ביג העתידי ותחנת‬
‫הרכבת העתידית‪.‬‬
‫המטרה בה ראש העיר רוצה להתמקד הינה מילוי אורכו של ציר בגין בפארקים‬
‫ובאטרקציות‪ ,‬בין היתר כפיצוי לתושבי העיר‪ ,‬שסבלו בשנים‬
‫האחרונות התקפות של קסאמים שלא איפשרו יציאה אל הטבע‪.‬‬
‫בין הפארקים המתוכננים‪:‬‬
‫‪1 .1‬פארק בכניסה לכביש ומשני צידיו‪ ,‬עד לאנדרטה לזכר‬
‫חללי השואה‪.‬‬
‫‪2 .2‬גן החמישה‪.‬‬
‫‪3 .3‬פארק עזריאלי‬
‫‪4 .4‬ופארק הפארקים ‪ -‬מקבץ של פארקים בנושאים שונים‬
‫לגילאים שונים‪ ,‬שיכלול בין היתר אגם מרשים‪.‬‬
‫כאן המקום לציין כי נמצא פתרון לבעיית ההשקיה של הפארקים‪.‬‬
‫היות ורק ‪ 80%‬מהמים המטוהרים במט"ש שדרות (המייצר‬
‫מעל מיליון קוב בשנה) מוזרמים לחקלאות‪ ,‬קיימת אפשרות‬
‫להזרים את היתר אל האגם וממנו באופן מבוקר אל השטחים‬
‫הציבוריים ברחבי העיר‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫שדרות‬
‫שאלות לדיון‬
‫‪1 .1‬כיצד יש לתכנן את הפארק באופן שיחזק את המע"ר של שדרות?‬
‫‪2 .2‬מה הם השימושים שיש להתיר באזור הפארק?‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‪ -‬חיפה ‪,‬ספטמבר ‪2011‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011‬‬
‫‪39‬‬
‫נאדיר סרסור – ראש העיר כפר קאסם‬
‫‪Mayor Nadir Sarsur‬‬
‫תאריך לידה ‪17/7/1961 :‬‬
‫מצב משפחתי ‪ :‬נשוי ואב לשלושה‬
‫השכלה‬
‫‪ : 1980-1983‬תואר בוגר בכימיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪ : 1983-1985‬מוסמך בכימיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪ : 2002-2005‬תואר בוגר במשפטים‪ ,‬מכללת שערי משפט‬
‫ניסיון‬
‫‪ : 1983-2008‬שימש כמורה בבתי ספר על יסודיים‬
‫‪ : 2006-2008‬עורך דין פרטי‬
‫החל משנת ‪ 2008‬משמש כראש העיר כפר קאסם‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫כפר קאסם‬
‫העיר כפר קאסם‬
‫‪City of Kafar Kasem‬‬
‫כללי‬
‫אוכלוסיה‬
‫חינוך‬
‫ייסוד‪ :‬סוף המאה ה‪17-‬‬
‫‪ 19,100‬תושבים‬
‫מס' תלמידים (א'‪-‬י"ב)‪5,601 :‬‬
‫‪ 8.745‬קמ"ר‬
‫גידול אוכלוסיה‪2.5% :‬‬
‫מס' בתי ספר (א'‪-‬י"ב)‪11 :‬‬
‫דירוג סוציו‪-‬אקונומי (מתוך ‪3 :)10‬‬
‫צפיפות תושבים לקמ"ר‪2,184 :‬‬
‫ממוצע תלמידים בכיתה‪30 :‬‬
‫אוכלוסייה – תכונות דמוגרפיות‬
‫כפר קאסם הינו יישוב בינוני מבחינת גודל אוכלוסייה‪ .‬עיקר גידול האוכלוסייה מורכב מריבוי טבעי‪ .‬עד ‪ 1990‬הייתה גם הגירה חיובית ליישוב‪ ,‬אשר הוגבלה על ידי‬
‫המנהיגות המקומית‪ ,‬בגלל אי איזון בין גידול האוכלוסייה לבין רמת התשתיות והשירותים הקיימים ביישוב (וזאת בנוסף על השיקולים שנבעו מהבעיות החברתיות‬
‫שההגירה יצרה)‪.‬‬
‫מיקום העיר‬
‫אחד המנופים לפיתוח הישוב הינו יתרון המיקום המרחבי שלו‪ .‬בין היתרונות המרחביים של כפר קאסם‪:‬‬
‫‪ .‬אהיישוב ממוקם בסמוך לצומת דרכים ארצית מרכזית‪ ,‬צומת "קסם"‪ ,‬שהיא מפגש בין דרך ארצית מס' ‪( 5‬חוצה שומרון) ודרך היסטורית אזורית מס' ‪( 444‬דרך‬
‫אלסולטאני)‪ ,‬שבסמוך לה נסללה לאחרונה כביש ‪( 6‬חוצה ישראל)‪.‬‬
‫‪ .‬במערבית לכפר קאסם נמצאת מסילת הברזל ההיסטורית‪ ,‬אשר לאחרונה עברה שינויים אדירים‪ ,‬במסגרתם הוקמה תחנת ראש העין צפון‪.‬‬
‫‪ .‬גאזור מפגש בין שתי ישויות פוליטיות‪ :‬ממזרח לכפר קאסם עובר הקו הירוק‪ ,‬אשר כנראה יהיה גם גבול המדינה הפלסטינית‪ .‬לאור נתון זה‪ ,‬כפר קאסם עשויה‬
‫להפוך לשער בין ישראל לפלסטין‪ ,‬על כל המשתמע והנובע מכך‪.‬‬
‫‪ .‬דכפר קאסם נמצאת בשולי המטרופולין המרכזי במדינה – מטרופולין תל אביב‪ .‬מיותר לציין כי הגלישה המתרחשת של המטרופולין מזרחה תורמת לא מעט‬
‫לפיתוח כפר קאסם‪ .‬זה המקום להוסיף כי לאחרונה הוקם ע"י העירייה אזור תעשייה "לב הארץ" בסמוך לצומת כפר קאסם‪.‬‬
‫אסטרטגיה‪ :‬תוכנית חומש רב שנתית לפיתוח כלכלי בעיר‬
‫בבחירות האחרונות‪ ,‬שהתקיימו בחודש נובמבר ‪ ,2011‬נבחרה הנהלה חדשה לעיריית כפר קאסם‪ .‬ההנהלה החדשה קיבלה את העירייה במצב כלכלי רע‪ ,‬בלשון‬
‫המעטה‪ ,‬כאשר על כתפיה רובצים חובות העולים על ‪ 50‬מיליון ‪.₪‬‬
‫כיום‪ ,‬כעבור כשנתיים וחצי של תוכנית הבראה ממשלתית‪ ,‬הצליחה ההנהלה החדשה והעומד בראשה לצמצם את הגירעון הזה בכ‪ 30 -‬מיליון ‪.₪‬‬
‫בתחילת ‪ ,2010‬ממשלת ישראל החלה בתוכנית רב‪-‬שנתית‪ ,‬שמטרתה פיתוח כלכלי במגזר המיעוטים‪ .‬בבסיס התוכנית עומדת הנחת יסוד‪ ,‬שלפיה הפניית‬
‫המשאבים‪ ,‬למקום שבו כבר קיים פוטנציאל לפיתוח כלכלי‪ ,‬תביא לאפקטיביות מיטבית‪ .‬לשמחתנו‪ ,‬לאחר שעמדה בכל תנאי הסף‪ ,‬כפר קאסם נבחרה להוביל‬
‫את שלב הפיילוט‪.‬‬
‫היום‪ ,‬כעבור שנה‪ ,‬חלק גדול מהפרויקטים של התוכנית יושמו ובוצעו‪ .‬בין הפרויקטים‪ :‬הכנסת מערך תחבורה ציבורית לעיר ופרויקט "עיר ללא אלימות"‪.‬‬
‫תוכנית זו ועוד תוכניות בעיר ‪ -‬לכולן אותה מטרה‪ :‬מיצוי מלוא הפוטנציאל של העיר וזאת תחת הסיסמא "כפר קאסם ‪ -‬עיר שטוב לחיות בה"‪.‬‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‪ -‬חיפה ‪,‬ספטמבר ‪2011‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011‬‬
‫‪41‬‬
‫כפר קאסם – שכונה לזוגות צעירים במגזר הערבי‬
‫המתחם נמצא בצד המזרחי של כפר‪-‬קאסם‪ ,‬סמוך לקו הירוק‪ ,‬ממזרח לשטחים‬
‫הבנויים של העיר‪ ,‬באזור הגובל בתחום השיפוט של ראש העין (למרות שמדובר‬
‫באדמות פרטיות בבעלות תושבי כפר קאסם)‪.‬‬
‫שטח המתחם הינו כ‪ 280-‬דונם‪ ,‬כאשר ‪ 47%‬בבעלות מינהל מקרקעי ישראל‬
‫והיתר בבעלות פרטית‪.‬‬
‫בשטח קיימים מבני מגורים בלתי חוקיים‪ ,‬מחסנים‪ ,‬סככות וכמה מקבצים קטנים‬
‫של עצים בוגרים‪.‬‬
‫למתחם נגישות גבוהה‪ ,‬הן דרך כביש הכניסה לאורנית והן דרך המחלף המתוכנן‬
‫ביציאה המזרחית של אזור התעשייה אפק בראש העין‪.‬‬
‫אילוצים ועקרונות שהוגדרו לפרוגראמה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪42‬‬
‫‪1‬השיפועים‪ ,‬ההולכים ומחריפים בכיוון מזרח‪ ,‬מקשים על התווית מערכת‬
‫הדרכים‪ .‬הפרוגראמה מנסה להתוות את הדרכים במקביל לקווי הגובה‪,‬‬
‫ככל שניתן‪ .‬כמו כן‪ ,‬התווית הדרכים צריכה להתחבר אל הדרכים בשכונות‬
‫שמסביב ולקחת בחשבון את הבניה הקיימת‪.‬‬
‫‪2‬הוחלט כי יש לשמר את העצים הבוגרים ככל שניתן‪ .‬השטחים שבהם זוהו ריכוזים גדולים‬
‫של עצים בוגרים יועדו כשטחים ציבוריים פתוחים‪ ,‬גם כאשר הם עולים בהיקפם על הנדרש‪.‬‬
‫‪3‬התכנית תתבסס על איחוד וחלוקה חדשה של כל השטחים‪ .‬בכל מקום בו הבעלות היא‬
‫פרטית יהיה ניסיון להימנע‪ ,‬ככל שניתן‪ ,‬מהפקעה החורגת מ‪ .40%-‬כל קרקע לצרכי ציבור‬
‫שתידרש מעבר להפקעות הללו‪ ,‬תהיה על חשבון מקרקעי המדינה‪ ,‬הנהנים מזכויות בניה‬
‫גדולות יותר‪.‬‬
‫‪4‬הצפיפות שנקבעה בתכנית המתאר הינה ‪ 7‬י"ח לדונם ובכל המתחם סה"כ כ‪ 1020-‬יח"ד‪.‬‬
‫‪5‬כמו כן נקבע בתכנית המתאר כי במתחם זה יש להקצות כ‪ 25-‬דונם למבני ציבור‪ ,‬וכ‪18-‬‬
‫דונם לשטח ציבורי פתוח‪.‬‬
‫‪6‬במטרה לאפשר דיור לזוגות צעירים‪ ,‬קיבלה העירייה החלטה כי כמחצית מיחידות הדיור‬
‫יבנו על מגרשים לבניה נמוכה ויוקמו על קרקע פרטית‪ .‬לפי אותה החלטה המחצית השנייה‬
‫תיבנה על אדמות מדינה‪ ,‬בבניה רוויה‪.‬‬
‫‪7‬הבניה הנמוכה תיעשה לפי דפוסי מגורים מסורתיים‪ ,‬דהיינו בניה "רב דורית" של ‪ 3‬או ‪6‬‬
‫יח"ד (על מגרשים של עד ‪ 600‬מ"ר יבנו ‪ 3‬יח"ד‪ .‬על מגרשים מעל ‪ 600‬מ"ר ייבנו ‪ 6‬יח"ד)‪.‬‬
‫‪8‬הבניה הרוויה תיעשה על מגרשים בגודל של כ‪ 1800-‬מ"ר‪ ,‬במבנים מדורגים של ‪16-14‬‬
‫יח"ד למגרש (בהתאם לשיפוע של השטח) בגובה של ‪ 8-7‬קומות‪ .‬אחוז הבניה יהיו מעל‬
‫‪ 351%‬ושטחי הדירות יהיו ‪ 130-150‬מ"ר‪ ,‬לזוגות צעירים‪ .‬קווי הבניין יהיו ‪ 5‬מ"ר בצדדים‬
‫ובכיוון הכניסה (במעלה המדרון)‪ ,‬וכ‪ 10-‬מ' במורד השטח (ק"ב אחורי)‪.‬‬
‫כפר קאסם‬
‫שאלות לדיון‬
‫‪1 .1‬האם הפרוגראמה הראשונית שהוכנה‬
‫תהפוך את השכונה למקום אטרקטיבי‬
‫ומצליח‪ ,‬שנותן מענה טוב לזוגות צעירים?‬
‫‪2 .2‬אילו פעולות יש לנקוט על מנת שהשכונה‬
‫תהיה מחוברת באופן אופטימאלי למרכז‬
‫העיר ?‬
‫‪3 .3‬איזה תמהיל מגורים ושימושים יש לעשות‬
‫במתחם ?‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‪ -‬חיפה ‪,‬ספטמבר ‪2011‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011‬‬
‫‪43‬‬
‫הרצל בן ארי – ראש המועצה המקומית קרני שומרון‬
‫‪Mayor Herzel Ben Ari‬‬
‫הרצל בן ארי נולד בישראל בשנת ‪ 1956‬נשוי ‪,‬אב לשישה וסב לשמונה‪.‬‬
‫הרצל מכהן קדנציה שנייה כראש המועצה המקומית קרני שומרון‪.‬‬
‫נמנה בין המייסדים של ההתיישבות החלוצית ביו"ש‪.‬‬
‫חבר בהנהלת מועצת יש"ע‪.‬‬
‫מיסד ויו"ר פורום ראשי רשויות מערב השומרון‪.‬‬
‫בוגר תואר ראשון במנהל עסקים‬
‫סיים לימודי "מוסמך" במדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫בין תפקידיו בעבר‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•מנהל חינוכי של "חבורת נאווה" הכשרת מקצועית ושילוב בעבודה לבנות עולות מאתיופיה‪.‬‬
‫•ממייסדי המתנ"ס האזורי שומרון‪.‬‬
‫•מנכ"ל תנועת הילדים "עוז"‪.‬‬
‫•ראש המועצה הדתית קרני שומרון במשך ‪ 12‬שנה ואף זכה לתואר ראש מועצה דתית מצטיין ע"י שר הדתות אשר אוחנה‪.‬‬
‫קרני שומרון בראשותו של הרצל בן ארי זכתה עד כה כל שנה בפרס ניהול ואף זכתה למעמד של "עיר איתנה"‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫קרני שומרון‬
‫המועצה המקומית קרני שומרון‬
‫‪Town of Karney Shomron‬‬
‫כללי‬
‫אוכלוסיה‬
‫חינוך‬
‫שנת ייסוד ‪1976‬‬
‫‪ 7,300‬תושבים‬
‫מס' תלמידים (א'‪-‬י"ב)‪1,471 :‬‬
‫‪ 7,179‬דונם‬
‫גידול אוכלוסיה‪1.4% :‬‬
‫מס' בתי ספר (א'‪-‬י"ב)‪5 :‬‬
‫דירוג סוציו‪-‬אקונומי (מתוך ‪5 :)10‬‬
‫צפיפות תושבים לקמ"ר‪878 :‬‬
‫ממוצע תלמידים בכיתה‪25 :‬‬
‫קרני שומרון הינו ישוב עם אופי קהילתי‪ ,‬שעלה לקרקע בשנת תשל"ז – ‪ 1976‬ע"י גרעין "צופין"‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬מתפרש הישוב על פני ‪ 5‬שכונות – "גינות שומרון"‪" ,‬נווה מנחם" (ע"ש מנחם בגין)‪" ,‬קרני שומרון"‪" ,‬אלוני שילה" (ע"ש החייל שילה לוי‪ ,‬השם יקום דמו) ו‪"-‬רמת גלעד"‬
‫(ע"ש גלעד זר‪ ,‬השם יקום דמו)‪ .‬בקרני שומרון רבתי גרים בכפיפה אחת דתיים וחילוניים‪ ,‬תוך כדי שמירה על כבוד הדדי‪ .‬מספר התושבים ביישוב מונה כ‪ 7,300 -‬נפש‪ ,‬כן‬
‫ירבו‪ .‬כאן תמצאו בית‪ ,‬חברים ואיכות חיים‪.‬‬
‫חזון היישוב‬
‫"לגדול לעיר‪ -‬להרגיש בכפר" ‪ -‬גידול‪ ,‬צמיחה ופיתוח‪ ,‬תוך שמירה על ערך הקהילתיות כערך מרכזי ועל הקשר לנחלת אבות‪ ,‬ככתוב‪" :‬עוד תטעי כרמים בהרי שומרון נטעו‬
‫נוטעים וחיללו" (ירמיהו ל"א‪ ,‬ד')‪ .‬קרני שומרון שואפת למצב את עצמה כעיר המרכזית הגדולה באזור‪ ,‬המספקת שירותים מגוונים‪ ,‬מקצועיים ואיכותיים לכל תושבי האזור‪.‬‬
‫קרני שומרון רואה את עצמה כקהילה המאמינה ביוזמה‪ ,‬במצוינות‪ ,‬בהתפתחות‪ ,‬בנחישות‪ ,‬בעזרה הדדית ובהתנדבות‪ .‬קהילה בעלת צביון כפרי קהילתי‪ ,‬שבמרכזה שמורת‬
‫הטבע "נחל קנה"‪.‬‬
‫קרני שומרון התברכה בהון אנושי ואופי קהילתי מגוון והם העוצמה והנכס המשמעותי של קרני שומרון‪ .‬למרות שאיפתה "לגדול לעיר"‪ ,‬היא מכילה ומטפחת את מגוון‬
‫האוכלוסיות‪ ,‬תוך שאיפה לתת מענה אישי משפחתי וקהילתי‪ ,‬המבוסס על הידברות‪ ,‬על שמירת כבוד האדם‪ ,‬על סיוע הדדי ועל מעורבות‪.‬‬
‫במסגרת זו‪ ,‬קרני שומרון פועלת להעצמת אוכלוסיית הנשים ושילובן‪.‬‬
‫מבחינת פיתוח וגידול‪ ,‬קרני שומרון שואפת‪ ,‬על אף ולמרות הקשיים הקיימים‪ ,‬לדאוג ולקדם פיתרונות דיור לאוכלוסיה הצעירה והוותיקה‪ .‬בראיה ארוכת טווח‪ ,‬קרני שומרון‬
‫מתעתדת לכלול בתוכה את היישובים שמסביב לנחל קנה‪ ,‬ולשמש להם כמרכז פנאי ותיירות‪.‬‬
‫חינוך‪ ,‬תרבות וספורט‬
‫קרני שומרון רואה בחינוך ובתרבות ערך מרכזי ויסודי‪ .‬קרני שמרון מחנכת לערכים של דרך ארץ‪ ,‬סובלנות‪ ,‬מצוינות‪ ,‬השגיות ומימוש עצמי של כל תלמיד ומחנך‪ .‬קרני שמרון‬
‫מעודדת את הספורט והשמירה על אורח חיים בריא‪ ,‬ומטפחת תחרויות וקבוצות ספורט מהאזור כולו‪.‬‬
‫מעבר למוסדות החינוך הפורמאליים‪ ,‬חילוניים ודתיים‪ ,‬בישוב פועלים גם‪:‬‬
‫מפת"ח – מרכז פיתוח חינוכי • מתי"א – מרכז תמיכה ייחודי אזורי • מכללה אזורית • מרכז ל"גיל הזהב" • תנועות נוער שונות ומגוונות‪ • .‬ספריות • ובריכת שחיה הכוללת‬
‫חדר כושר משוכלל‪ ,‬סאונה ומגרשי ספורט‪.‬‬
‫איכות הסביבה ונגישות‬
‫הרשות פועלת לביסוס איכות חיים גבוהה‪ ,‬תוך שמירה על הצביון הכפרי‪ ,‬על החזות המטופחת ועל הסביבה הנקייה ‪ -‬בין היתר על ידי הטמעה של תרבות מיחזור וקיימות‪.‬‬
‫הרשות רואה כזכות לפתח את אוצר הטבע הנמצא בסמיכות‪ ,‬נחל קנה‪ ,‬לשקמו ולהפכו לאתר תיירות‪ ,‬יחד עם רשויות סמוכות והמינהלת שהוקמה‪.‬‬
‫לאור ערך הערבות ההדדית‪ ,‬קרני שומרון פועלת לשיפור מערך התחבורה‪ ,‬תוך מתן מענה לבעיות הנגישות הקיימות לבעלי צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫תעשיה ומסחר‬
‫באזור התעשייה של הישוב מגוון עסקים ומפעלים‪ ,‬שהבולטים בהם הינם‪ :‬מפעל הדפוס "פלפוט"‪ ,‬מפעל "פיברטק" תחנת פז ועוד‪ .‬בנוסף לאזור התעשייה ולחנויות השכונתיות‪,‬‬
‫פועל בישוב "קניון השומרון"‪ ,‬היחיד בכל האזור‪ ,‬שמשרת את תושבי השומרון‪ .‬בקניון‪ :‬בנק‪ ,‬חנות טבע‪ ,‬חנויות תבלינים‪ ,‬תכשיטים‪ ,‬כלי כתיבה‪ ,‬מתנות‪ ,‬בגדי ילדים‪ ,‬הלבשה‪,‬‬
‫אופטיקה‪ ,‬נעלים‪ ,‬פיצה‪ ,‬מאפייה‪ ,‬בית מרקחת‪ ,‬משרד עו"ד‪ ,‬וסניף ביטוח לאומי‪.‬‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‪ -‬חיפה ‪,‬ספטמבר ‪2011‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011‬‬
‫‪45‬‬
‫קרני שומרון – דיור לזוגות צעירים‬
‫מאז הוקם ב‪ ,1977-‬עבר הישוב תהליכי התפתחות‬
‫מואצים‪.‬‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬הן הדתית והן החילונית‪ ,‬מאופיינת‬
‫בשכבת גיל רחבה של צעירים ונוער‪.‬‬
‫בשל כך ובשל אי פרסום מכרזי בניה‪ ,‬נוצרה בישוב‬
‫מצוקת דיור גדולה‪.‬‬
‫מצוקת דיור זו מורגשת בעוצמה גדולה יותר בקרב‬
‫זוגות צעירים עם ‪ 2-4‬ילדים‪ ,‬היות ורוב הבתים בישוב‬
‫הינם בתים צמודי קרקע (וילות) או לחילופין קרוונים‪.‬‬
‫זה המקום לציין כי ממש בימים האחרונים הודיע‬
‫משרד השיכון כי יש בכוונתו לשווק ‪ 42‬יחידות‬
‫בסמיכות למתחם המסומן (בתים דו‪-‬משפחתיים‬
‫בבניה מדורגת) – אולם כוונה זו נותנת מענה ראשוני‬
‫קטן ביותר בהשוואה למחסור הקיים בישוב‪ .‬מה‬
‫גם שהכוונה כלל אינה פותרת את בעיית הדיור‬
‫של הזוגות הצעירים‪.‬‬
‫לאור כל האמור לעיל‪ ,‬עלה רעיון לפנות אזור תעשיה‬
‫ובו ארבעה מבני תעשיה‪ ,‬הנמצא בצמוד לשכונת‬
‫מגורים‪ .‬הכוונה היא לבנות במקום ארבעת מבני התעשיה שכונה לזוגות צעירים‪ ,‬הזקוקים לדירת "גישור" מקרוואן לבית צמוד קרקע‪.‬‬
‫במסגרת זו‪ ,‬אחת האופציות הינה הסבת ארבעת מבני התעשייה הקיימים (כל אחד כ‪ 660-‬מ"ר) ל‪ 32-‬יחידות דיור (בכל מבנה ‪ 8‬יחידות דיור עם‬
‫גלריה או לחילופין ‪ 7‬יחידות דיור עם גלריות גדולות ו‪ 2-‬יחידות סטודיו עם גלריות קטנות‪ .‬סה"כ השטח הבנוי יהיה ‪ 2664‬מ"ר לא כולל הגלריות)‪.‬‬
‫עבודות ההסבה מתוכננות לכלול פריצת קירות קיימים ובניית חדשים‪ ,‬פינוי גגות אסבסט‪ ,‬הנחת ריצוף חדש‪ ,‬התקנת שירותים‪ ,‬מטבחים דודי שמש וכו'‪.‬‬
‫החישוב המפורט‪ ,‬שבוצע לפרויקט ההסבה‪ ,‬העריך את סך כל העלויות בכ‪ 9,897,800 -‬ש"ח‪.‬‬
‫חישוב זה אינו כולל את פיתוח הסביבה (תאורה‪ ,‬מדרכות‪ ,‬כבישים‪ ,‬גינון‪ ,‬פחים‪ ,‬ספסלים)‪ ,‬את בנייתם של מתקני השעשועים (כ‪ 120,000-‬ש"ח)‪,‬‬
‫את עבודות המתכננים והיועצים ואת חיבור היחידות לביוב‪.‬‬
‫הקשיים‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•יעוד הקרקע כרגע לתעשייה‪ .‬תהליך שינוי היעוד עשוי להיתקל בהתנגדויות‪.‬‬
‫•עלות הקרקע גבוהה יחסית‪ .‬הבעלים מוכנים למכור את הנכסים‪ ,‬אך בעלות כספית של מבני תעשייה פעילים‪.‬‬
‫•יתכן קושי בפינוי דיירים‪/‬עסקים ממבני התעשייה‪.‬‬
‫החלופות‬
‫‬
‫‬
‫‪46‬‬
‫•אין חלופת קרקע זמינה לבניה למגורים מיידית‪.‬‬
‫•יש חלופה עתידית לקרקע לתעשייה מחוץ לתחום המגורים‪.‬‬
‫קרני שומרון‬
‫שאלות לדיון‬
‫‪1 .1‬מהי ההיתכנות הכלכלית של הפרויקט?‬
‫‪2 .2‬האם לבצע את ההסבה של מבני התעשייה הקיימים או האם עדיף להרוס הכול ולבנות מחדש?‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‪ -‬חיפה ‪,‬ספטמבר ‪2011‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011‬‬
‫‪47‬‬
‫מכסור‬-‫דר' יאסר חוג'יראת – ראש המועצה המקומית ביר אל‬
Mayor Yasir Hujeirat Ph.D
Education
1983-1986: B.Sc. Degree in Biology at the Hebrew University of Jerusalem.
1986-1988: Ms Degree in the Department of Biochemistry, Hebrew University of Jerusalem, Thesis:
Regulation of Cellulose Synthesis in situ and Characterization of Intracellular Cyclic Diguanylic Acid ( a
Novel Di-Nucleotide Which Activates Cellulose synthase in vitro) in Acetobacter Xylinum. Supervisor:
Prof. M. Benziman.
1988-1993: Ph.D. Degree in the Department of Genetics, Hebrew University of Jerusalem, Thesis:
Chromosome Segregation in Single-Division Meiosis of Saccharomy Cescerevisiae. Supervisor: Prof.
G. Simchen
Appointments
2009-Current: Mayor of Beir El-Maksur Vilage.
1997-2008:
Director of the Genetic Laboratory, Haemek Medical Center, Afula.
2007-Current: Adjunct Senior Lecturer in the Department of Nursing at the Max Stern Academic College of Emek Yezreel.
2001-Current: Adjunct Senior Lecturer in the Faculty of Biology at the Technion Israel Institute of Technology.
Research Experience
Aug-Nov 90': University of Gissen, Germany. Field: YAC (Yeast Artificial Chromosome) Behavior in Single-Division Meiosis.
Nov(1990)- Jan(1991): Johns Hopkins University, Baltimore, USA. Field: YAC, Transfer between Yeast strains.
1993-1994: Post Doctorate in the Department of Biology, Technion-Israel Institute of Technology, Studying Regulation of Meiosis in
Saccharomyces Cerevisiae.
1994-1995: Post Doctorate in Somatic Cell Genetics, Imperial Cancer Research Fund Laboratories (ICRF) London, Studying The
Biology Function of BRCA1 Gene (Breast Cancer Gene one).
1996- June (1997): Post Doctorate in Human Genetics Laboratory, Faculty of Medicine, Technion-Israel Institute of Technology, Studying
Molecular Genetics of Breast and/or Ovarian cancer in the Israeli Population.
Teaching Experience
2007- Current: Lecturer of Cell Biology and Genetic Courses at the Department of Nursing at the Max Stern Academic College of
Emek Yezreel.
2009, 2004, 2001 ,2002‫‏‬: Teaching of General Genetic Course, Faculty of Biology, Technion Israel Institute of Technology.
1995- Current: Lecturer of Basic Biochemistry, Cell Biology and Genetic Courses at the Nursing School of the MIMSI Hospital in Nazareth.
1998- 2007: Lecturer of Cell Biology and Genetic Courses at the Nursing School of the Emek Hospital in Afula.
1996-1999: Lecturer of Clinical Biochemistry and Genetic Courses at the Alperin Regional College of the Jordan Valley.
1991-1993: Teaching Assistant in the Department of Genetics at the Hebrew University of Jerusalem in sevral courses.
Fellowships and Awards
1990: Minerva-stipendien-komittee, Germany-Israel fellowship for graduate student.
1994: Awarded the VATT (Israeli Commission of High Education) and Eshcol Post Doctoral Fellowships.
1994/5: Awarded the HFSP (Human Frontiers Fellowship Program) Post Doctoral Fellowship.
1996/7: Awarded the Ministry of Science and the Arts Post doctoral fellowship.
48
‫ביר אל‪-‬מכסור‬
‫המועצה המקומית ביר אל‪-‬מכסור‬
‫‪Town of Bir al-Maksur‬‬
‫כללי‬
‫אוכלוסיה‬
‫חינוך‬
‫שנת ייסוד ‪1990‬‬
‫‪ 7,700‬תושבים‬
‫מס' תלמידים (א'‪-‬י"ב)‪2,072 :‬‬
‫‪ 4.554‬קמ"ר‬
‫גידול אוכלוסיה‪2.3% :‬‬
‫מס' בתי ספר (א'‪-‬י"ב)‪4 :‬‬
‫דירוג סוציו‪-‬אקונומי (מתוך ‪2 :)10‬‬
‫צפיפות תושבים לקמ"ר‪1,691 :‬‬
‫ממוצע תלמידים בכיתה‪31 :‬‬
‫הישוב ביר אל‪ -‬מכסור מורכב משני חלקים ‪ ,‬ביר אל‪ -‬מכסור ושכונה צפונית שנקראת מקמאן (בגוש הפיזי הדרומי‪ ,‬מכסור‪ ,‬מתגוררים כ‪ 60%-‬מהאוכלוסיה ובמקמאן כ‪.)40%-‬‬
‫הבתים הראשונים בישוב נבנו בשנות השלושים של המאה העשרים וכיום הישוב הינו הגדול ביותר בקרב ישובי הבדואים בצפון‪.‬‬
‫המועצה המקומית ביר אל‪-‬מכסור הוקמה בשנת ‪ 1990‬ובראשה עמדה ועדה ממונה עד שנת ‪ ,1993‬שבמהלכה נערכו בחירות ראשונות‪.‬‬
‫מהצד הצפוני גובל הישוב במועצה האזורית משגב‪ ,‬אשר בתוכה שכונת חסנייה‪ ,‬השייכת למשגב ומקבלת שירותים מביר אל‪-‬מכסור‪.‬‬
‫הכנסות המועצה המקומית כיום מבוססות על מיסי מים וארנונה של מגורים בלבד (למעט ארנונה על עסקים קטנים ודלים מאד כגון קיוסקים ומכולות)‪.‬‬
‫מצפון מערב לביר אל‪-‬מכסור‪ ,‬במרחק של כ‪ 200-‬מ'‪ ,‬פועלת מחצבת "הנסון"‪ ,‬השייכת למועצה אזורית משגב‪.‬‬
‫ממערב‪ ,‬במרחק של עשרות מטרים מהישוב‪ ,‬פועלת מחצבת אבן וסיד‪ ,‬השייכת לשפרעם‪.‬‬
‫מדרום ובצמוד לישוב קיימת תחנת הדלק "ביר אל‪-‬מכסור"‪ ,‬הפועלת על קרקעות תושבי ביר אל‪-‬מכסור ושייכת למועצה אזורית עמק יזרעאל‪.‬‬
‫בכל שלושת המקרים הנ"ל ביר אל‪-‬מכסור סופגת את הזיהום האבק והרעשים – בעוד ששפרעם‪ ,‬משגב ועמק יזרעאל זוכות בארנונה ובמסים‪.‬‬
‫מצב האוכלוסייה מאד קשה מבחינת תעסוקה ופרנסה‪ .‬אחוז האבטלה הינו מן הגבוהים (יותר מ‪ ) 22%-‬ומנתוני מחלקת הרווחה עולה כי מספר תיקי הרווחה בישוב עומד על יותר‬
‫מ‪ 560-‬תיקים‪ ,‬הכוללים טווח רחב של בעיות חברתיות‪.‬‬
‫בשל ההתפרסות הגיאוגרפית הגדולה (הנובעת מנסיבות ותהליכים היסטוריים)‪ ,‬ובשל התנאים הטופוגראפיים והגיאולוגיים הקשים ‪ -‬עלויות הפיתוח והתחזוקה במועצה גבוהות מאד‪.‬‬
‫תעסוקה‬
‫רוב תושבי הישוב הם שכירים‪ ,‬העוסקים מחוץ לישוב בעבודות כגון בנין‪ ,‬פיתוח‪ ,‬חקלאות‪ ,‬אבטחה ושירותים אחרים‪ .‬עובדה זו הביאה לכך שהישוב תלוי במידה ניכרת בישובים אחרים‪.‬‬
‫חלק גדול מהתושבים משרתים בכוחות הביטחון השונים ‪ -‬אולם בתום שירותם‪ ,‬גם משרתי החובה וגם משרתי הקבע לא מצליחים להשתלב במשרות הולמות‪.‬‬
‫כפי שהוזכר‪ ,‬אין בישוב מרכזים מסחריים‪ ,‬אזורי תעשיה או עסקים (למעט מכולות וקיוסקים)‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬שטחי החקלאות אינם מנוצלים כראוי ואינם תורמים לשיפור בעית התעסוקה‪ ,‬מאחר ויש חלוקה מרובה לתתי חלקות (בשל מסורת רב‪-‬דורית)‪ .‬על חלק ניכר מהשטחים‬
‫מגדלים התושבים זיתים וגידולי פלחה משפחתיים לתצרוכת ביתית‪ .‬כמו כן‪ ,‬חלק מהאנשים עוסק בגידול בעלי חיים ברמה צנועה למדי‪.‬‬
‫המצב הכלכלי החמור בישוב מהווה חסם בפני המועצה והיא איננה מסוגלת להגדיל את הארנונה הנגבית‪ ,‬מאחר ואחוז לא קטן זכאי להנחות הנובעות ממצב סוציו אקונומי‪.‬‬
‫תכנון‬
‫מרבית הקרקעות הם בבעלות פרטית‪ ,‬כאשר יתר הקרקעות שייכות למינהל מקרקעי ישראל‪ .‬בעוד שחלק גדול משטח המגורים במכסור נוצל‪ ,‬במקמאן עדיין קיים פוטנציאל חלקי‪.‬‬
‫בשל היעדר רזרבות למגורים ובשל העובדה שבתוכנית המתאר אין שטחים למסחר ולתעשייה ‪ -‬הרשות‪ ,‬בתיאום עם משרד הפנים‪ ,‬יוזמת תוכנית אב ותוכנית מתאר כללית לישוב‪.‬‬
‫בתוכנית המתאר העתידית עיקר הרזרבה הקרקעית תהיה על בסיס שטחי מינהל מקרקעי ישראל‪ .‬כמו כן‪ ,‬התוכנית תכלול כפי הנראה סיפוח של השטח הצמוד לישוב (שכולל‬
‫גם קרקעות בבעלות תושבי הישוב)‪.‬‬
‫יש לציין כי קיימת העדפה בקרב התושבים להתגורר ע"פ שיוך משפחתי – מה שמגביל את הגמישות הפנימית‪ .‬לפיכך‪ ,‬מאפיין זה מוכרח לבוא לידי ביטוי בתוכנית העתידית‪ ,‬שתכלול‬
‫הרחבת שכונות והרחבת שירותים עירוניים‪.‬‬
‫חזון ראש המועצה הנוכחי‬
‫למנף את היישוב הבדואי הגדול בצפון ולהביא אותו לרמה של היישובים המבוססים באזור‪ ,‬ע"י השקעה במערכת החינוך ותכנון אזור תעשייה משותף לישוב ולמועצות השכנות‪.‬‬
‫חינוך טוב‪ ,‬עידוד תלמידים להמשיך את לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה והבטחת מקומות עבודה זמינים וקרובים‪ ,‬הן לנשים והן לגברים ‪ -‬הם הם המפתח לקידום החברה‬
‫בכלל וביר אל‪-‬מכסור בפרט‪.‬‬
‫ראש המועצה דר' חוג'יראת‪ ,‬דוגל בשיתופי פעולה עם היישובים היהודיים השכנים‪ ,‬הן ברמה החברתית והן ברמה המסחרית והתעסוקתית‪ .‬אין ספק כי הצלחה בשני התחומים‬
‫הללו יחד ‪ -‬היא זו שתיצור אווירה טובה ותחזק הדו‪-‬קיום האזורי‪.‬‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‪ -‬חיפה ‪,‬ספטמבר ‪2011‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011‬‬
‫‪49‬‬
‫ביר אל‪-‬מכסור ‪ -‬פיתוח אזור תעסוקה מתחם הכניסה הדרום מערבית‬
‫התחום הכלכלי הינו אחד התחומים החשובים למועצה המקומית‪ .‬לא בכדי‬
‫אחד מסעיפי החזון של המועצה המקומית הינו‪:‬‬
‫יצירת תנאים ותשתיות המאפשרות גידול והרחבה של הפעילות הכלכלית‬
‫והתעסוקתית של תושבי הישוב ושל יזמים חיצוניים‪.‬‬
‫על מנת להגיע ליישום החזון‪ ,‬המועצה החליטה לפעול ליצירת מקומות עבודה‬
‫זמינים וקרובים‪ ,‬בין היתר על מנת לאפשר תעסוקה לנשים‪ ,‬אשר מטעמי‬
‫מסורת אינן יכולות לצאת לעבודה מחוץ לישוב‪.‬‬
‫לאסטרטגיה העירונית שני מרכיבים‪ :‬מצד אחד פיתוח וקידום עסקים קטנים‬
‫קיימים ע"י יצירת תנאים סביבתיים נאותים (תשתיות‪ ,‬נגישות וכו') ומצד שני‬
‫פיתוח‪ ,‬קידום ועידוד הקמת עסקים חדשים ע"י עזרה מקצועית והדרכות‬
‫ביזמות עסקית‪.‬‬
‫לצורך יישום האסטרטגיה נבחרו שני פרויקטים כשלב ראשון‪:‬‬
‫‪ .1‬האזור הדרום‪-‬מערבי‪ ,‬שליד תחנת הדלק‪ .‬מדובר בשטח של כ‪284,000-‬‬
‫מ"ר בקצה המערבי של תחום השיפוט של המועצה‪.‬‬
‫המקום שנבחר הוא אטרקטיבי ליזמים חדשים מחוץ לישוב ובעל פוטנציאל‬
‫גבוה כאזור מסחרי‪ ,‬שירותי דרך‪ ,‬משרדים‪ ,‬בתי קפה ומסעדות‪ .‬הפוטנציאל‬
‫של המקום נובע מכמה גורמים‪:‬‬
‫א) קירבתו לאזור המיועד לפיתוח תיירותי‪ ,‬סביב הבאר הישנה של הישוב‪.‬‬
‫ב) קירבתו לכביש עורקי ראשי‪ ,‬כביש ‪.79‬‬
‫ג) והגישה הנוחה של המתחם למחלף החדש של ביר אל מכסור‪.‬‬
‫‪ .2‬פיתוח הכביש הראשי של הישוב‪.‬‬
‫מדובר בתוכנית‪ ,‬שמטרתה לפתח את העסקים הקיימים לאורך הכביש הראשי‬
‫ הכביש שמתחיל בכניסה לישוב וממשיך עד למרכזו‪ ,‬שליד מבנה המתנ"ס‬‫ומבנה המועצה‪ .‬לאורך הכביש קיימים היום מספר חנויות מכולת‪ ,‬הלבשה‪,‬‬
‫מזון ואף מספר מועט של משרדים‪ .‬עסקים קטנים אלו מתבססים לרוב על‬
‫תושבי המקום‪.‬‬
‫ברור כי על מנת להפוך כביש זה לשוקק חיים עם עסקים פורחים‪ ,‬צריך לפתח‬
‫בו תנאים סביבתיים וכלכליים‪ .‬לפיכך המועצה מתכוונת לעבוד בשיתוף עם‬
‫התושבים הגרים לאורך כביש זה ולעודד יזמות פרטית לצד חיזוק עסקים‬
‫קיימים‪ .‬מתחם תחנת הדלק חשוב גם לצורך פרויקט זה‪ ,‬שכן פיתוח נכון שלו‬
‫יכול בסופו של דבר גם למשוך מבקרים לתוך הכביש הראשי‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫ביר אל‪-‬מכסור‬
‫שאלות לדיון‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪1‬העובדה שבעלי הקרקע הם פרטיים מהווה מחסום לפיתוח המתחם‪ .‬מה הם הדרכים‪ ,‬על מנת להתגבר על המחסום הזה? כיצד אפשר ליצור‬
‫הסכמות בין כל בעלי הקרקע וכיצד ניתן לרתום לפיתוח המיזם התעסוקתי?‬
‫‪2‬לאור העובדה שמתחם תחנת הדלק גובל בכביש העוקף את הישוב לכיוון צפון‪ ,‬האם פיתוחו יכול להשפיע לרעה על פיתוח הכביש הראשי ו‪/‬‬
‫או לבוא במקומו?‬
‫‪3‬מה הם התנאים שיעודדו יזמים חיצוניים (לא בני המקום) להיכנס למתחם תחנת הדלק?‬
‫‪4‬האם השקעה בפיתוח עסקי בכביש הראשי עדיפה על פיתוח מתחם תחנת הדלק?‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‪ -‬חיפה ‪,‬ספטמבר ‪2011‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011‬‬
‫‪51‬‬
‫תודות‬
‫‬
‫נחמן שלף‬
‫‬
‫השר גלעד ארדן‬
‫‬
‫גלית כהן‬
‫‬
‫סיגלית רחמן‬
‫‬
‫שלמה דולברג‬
‫מרחב‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫סמנכ"לית במשרד להגנת הסביב ‬
‫ה‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫מנכ"ל מרכז השלטון המקומי‬
‫הקרן לסביבה ירוקה‬
‫‬
‫סיגל יניב‬
‫‬
‫‬
‫ראש עיריית אשקלון‬
‫‬
‫בני וקנין‬
‫בן אור יעוץ ואסטרטגיה תקשורתית‬
‫‬
‫שלומית ירקוני‬
‫‬
‫‬
‫מרכז השלטון המקומי‬
‫גמי ברזילי‬
‫‬
‫‬
‫מרכז השלטון המקומי‬
‫‬
‫מילכה כרמל‬
‫‬
‫מפעם השרון‬
‫‬
‫יונית סמולש‬
‫‬
‫מפעם השרון‬
‫‬
‫קובי הס‬
‫‬
‫‬
‫המשתתפים על שהעזו‪ ,‬תרמו מזמנם ועזבו הכל לטובת העיר שלהם והמיזם החשוב הזה‪.‬‬
‫ •תודה לכל ראשי הערים‬
‫ •תודה לאנשי קבוצת המומחים שתרמו מזמנם ויכולתם להצלחת הפרויקט‪.‬‬
‫צוות מרחב‬
‫‬
‫גילעד מור‬
‫‬
‫איריס אליאסי‪-‬גל‬
‫ליאור רובין‪ ,‬רובין ר‪.‬י‪.‬ד‪.‬‬
‫‬
‫מרכז הפרויקט‬
‫‬
‫מנהלת אדמיניסטרטיבית‬
‫עיצוב החוברת‬
‫‬
‫"מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל" הינו מיזם משותף לעמותת "מרחב" ולמשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫במסגרת הסדנאות של המיזם‪ ,‬מועברים לראשי הערים ולראשי המועצות תכנים הנוגעים לאיכות הסביבה‪,‬‬
‫במטרה לקדם פיתוח עירוני בר‪-‬קיימא ולשפר את איכות החיים ואיכות הסביבה בישראל‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫ראשי עיר משתתפי סדנאות קודמות‬
‫סדנא ‪I‬‬
‫סדנא ‪II‬‬
‫סדנא ‪III‬‬
‫אלי דוקורסקי‬
‫קריית ביאליק‬
‫שמעון לנקרי‬
‫עכו‬
‫שמואל גפסו‬
‫נצרת עילית‬
‫רמיז ג’ראיסי‬
‫נצרת‬
‫אריה טל‬
‫טירת הכרמל‬
‫משה סיני‬
‫ראש העין‬
‫הרב יעקב אשר‬
‫בני ברק‬
‫חיים אביתן‬
‫חדרה‬
‫ראובן בן‪-‬שחר‬
‫גבעתיים‬
‫יוסי ברודני‬
‫גבעת שמואל‬
‫יעל גרמן‬
‫הרצליה‬
‫שלומי לחיאני‬
‫בת ים‬
‫מאיר דהן‬
‫מזכרת בתיה‬
‫יוסי נשרי‬
‫קריית אונו‬
‫משה אבוטבול‬
‫בית שמש‬
‫בני וקנין‬
‫אשקלון‬
‫גיל ליבנה‬
‫שהם‬
‫פאיז אבו‪-‬סהיבאן‬
‫רהט‬
‫דר’ מוחמד אלנברי‬
‫חורה‬
‫רחמים מלול‬
‫רחובות‬
‫מאיר כהן‬
‫דימונה‬
‫טלי פלוסקוב‬
‫ערד‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל‪ -‬חיפה ‪,‬ספטמבר ‪2011‬‬
‫‪Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011‬‬
‫‪53‬‬
‫הקרן לסביבה ירוקה‬
‫להגנת הסביבה‬
‫מרכז השלטון המקומי‬
‫קרן גולדמן‬
‫נחמן שלף‬
‫אלכא ג'וינט ישראל‬
‫מרכז השל‬
‫מפעם השרון‬
‫מרכז אזורי לפיתוח‬
‫המינהל באזור השרון‬
‫מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל ‪ -‬חיפה‪ ,‬ספטמבר ‪2011‬‬
‫סדנא ‪Workshop 4‬‬
‫המשרד‬
‫קרן סבה‬
‫‪JFN‬‬
‫שותפים ותורמים לפרויקט‬
‫‪Israel mayors' Institute on City Renewal - Haifa, Sepetember 2011‬‬