סקר סטודנטים באוניברסיטת חיפה – עמדות והתנהגות בנושאים סביבתיים

Transcription

סקר סטודנטים באוניברסיטת חיפה – עמדות והתנהגות בנושאים סביבתיים
‫עמדות והתנהגות בנושאים סביבתיים – סקר סטודנטים באוניברסיטת חיפה‬
‫סיכום ממצאים ראשוניים‬
‫מוגש למועצת קמפוס ירוק‬
‫נובמבר ‪2010‬‬
‫טלי כץ‪-‬גרו‬
‫החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫אוניברסיטת חיפה‬
‫‪http://soc.haifa.ac.il/~tkatz‬‬
‫טיוטה – נא לא לצטט ללא אישור המחברת‬
‫‪1‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .1‬מבוא – עמ' ‪4‬‬
‫‪ .2‬שיטה – עמ' ‪5‬‬
‫‪ .3‬מודעות ליוזמות סביבתיות באוניברסיטה – עמ' ‪8‬‬
‫‪ .4‬דאגה לנושאים סביבתיים – עמ' ‪12‬‬
‫‪ .5‬התנהגות סביבתית – עמ' ‪15‬‬
‫‪ .6‬עמדות בנושא הסביבה – עמ' ‪19‬‬
‫‪ .7‬אמון במקורות מידע – עמ' ‪21‬‬
‫‪ .8‬סיכום – עמ' ‪23‬‬
‫‪2‬‬
‫רשימת טבלאות‪:‬‬
‫לוח ‪ .1‬השוואת התפלגויות בין המדגם ואוכלוסיית הסטודנטים‬
‫לוח ‪ .2‬אחוז הסטודנטים המכירים יוזמות סביבתיות באוניברסיטת חיפה‬
‫לוח ‪ .3‬אחוז הסטודנטים המכירים יוזמות סביבתיות באוניברסיטת חיפה לפי סוג תואר‬
‫לוח ‪ .4‬אחוז הסטודנטים המכירים יוזמות סביבתיות באוניברסיטת חיפה לפי מין‬
‫לוח ‪ .5‬מתאמים בין היכרות עם יוזמות לבין גיל ומספר שנים בקמפוס‬
‫לוח ‪ .6‬ממוצע הדאגה לנושאי סביבה‬
‫לוח ‪ .7‬ממוצע הדאגה לנושאי סביבה לפי סוג תואר‬
‫לוח ‪ .8‬ממוצע הדאגה לנושאי סביבה לפי מין‬
‫לוח ‪ .9‬מתאמים בין דאגה לסביבה‪ ,‬גיל‪ ,‬מספר שנים בקמפוס ומין‬
‫לוח ‪ .10‬ממוצע תדירות הביצוע של התנהגויות סביבתיות‬
‫לוח ‪ .11‬ממוצע תדירות הביצוע של התנהגויות סביבתיות לפי סוג התואר‬
‫לוח ‪ .12‬ממוצע תדירות הביצוע של התנהגויות סביבתיות לפי מין‬
‫לוח ‪ .13‬מתאמים בין התנהגות סביבתית ‪ ,‬גיל‪ ,‬מספר שנים בקמפוס ומין‬
‫לוח ‪ .14‬ממוצע עמדות בנושא הסביבה‬
‫לוח ‪ .15‬מתאמים בין ממוצע עמדות בנושא הסביבה ובין גיל ‪ ,‬שנים בקמפוס ומין‬
‫לוח ‪ .16‬מידת האמון במידע בנושאי סביבה ממקורות שונים‬
‫לוח ‪ .17‬מתאמים בין מידת אמון וגיל ‪ ,‬מספר שנים בקמפוס ומין‬
‫‪3‬‬
‫‪ .1‬מבוא‬
‫מסמך זה מסכם ממצאים ראשוניים ממחקר שנערך על ידי דר' טלי כץ‪-‬גרו מהחוג לסוציולוגיה‬
‫ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה ‪ .‬המחקר עוסק ביחס סטודנטים לנושאים סביבתיים והוא חלק‬
‫מפרויקט בינלאומי שנערך בארה "ב‪ ,‬דובאי‪ ,‬קנדה‪ ,‬גרמניה ודרום קוריאה ‪ .‬הסקר נערך באמצעות‬
‫היחידה להוראה נתמכת מחשב ובסיוע סג ן נשיא למנהל‪ .‬תודות שלוחות ל איל אופיר ‪ ,‬שי שפילר‪,‬‬
‫רקפת קרוכמל ורותי רבינוביץ ' על עזרתם הרבה‪ .‬גיז'רמו אוברמן סייע ב ניתוח הנתונים ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .2‬שיטה‬
‫נתונים‬
‫איסוף הנתונים התנהל באמצעות שאלון אנונימי מקוון שהופץ בחורף ‪ 2009-2010‬באמצעות דואר‬
‫אלקטרוני לכל אוכלוסיית הסטודנטים באוניברסיטת חיפה ‪ .‬זהו מדגם נוחות שנבחר בשל נגישות‬
‫לחוקרת ובגלל האפשרות להכליל את הממצאים לציבור הסטודנטים באוניברסיטאות גדולות אחרות ‪.‬‬
‫הגרסה הסופית של הסקר נכתבה לאחר פיילוט שהועבר בקרב סטודנטים ‪ .‬הסקר נשלח לכל‬
‫הסטודנטים בכל התארים פרט לתלמידי חו "ל ולימודי חוץ ‪ .‬הסטודנטים קיבלו הודעת דואר אלקטרוני‬
‫המזמינה אותם להשתתף בסקר ונתבקשו לפנות לקישור באינטרנט כדי למלא את הסקר ‪ .‬אנונימיות‬
‫הובטחה לכל המשיבים ‪ .‬כדי להבטיח אחוז משיבים גבוה‪ ,‬שתי תזכורות נשלחו בדואל שבועיים‬
‫וארבעה שבועות לאחר ההודעה הראשונה ‪ .‬כמו כן‪ ,‬בקרב המשיבים על כל הסקר הוגרל נגן נייד ‪.‬‬
‫אתר הסקר נשאר פתוח במשך ‪ 6‬שבועות‪ .‬מתוך ‪ 13,000‬הזמנות למלא את הסקר‪ ,‬נענו ‪ ,1939‬כ‪-‬‬
‫‪ .15%‬זהו שיעור משיבים נמוך ‪ ,‬גם בהשוואה לסקרים מקוונים אחרים בהם השיעור הוא כפול (נתון‬
‫בינלאומי)‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לזכור שגם במחקרים המבוססים על סקר טלפוני ומתבצעים בישראל ‪,‬‬
‫מדווחים שיעורי משיבים נמוכים יחסית למה שמתקבל במחקרים בעולם המערבי ‪ .‬מבחן חשוב למידה‬
‫בה המדגם מייצג את אוכלוסיית הסטודנטים הוא השוואה בין התפלגות משתנים מרכזיים במדגם‬
‫ובאוניברסיטה ‪ .‬לוח ‪ 1‬מציג השוואה בין התפלגות המשתנים מין ‪ ,‬לאום ותואר במדגם ובאוכלוסיית‬
‫המחקר‪ .‬מהנתונים עולה ש הרכב המדגם מבחינת יחס גברים נשים‪ ,‬יהודים ולא יהודים והתארים‬
‫השונים דומה להתפלגות משתנים אלו בקרב הסטודנטים באוניברסיטה זו ‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫לוח ‪ .1‬השוואת התפלגויות בין המדגם ואוכלוסי ית הסטודנטים (באחוזים)*‬
‫אוכלוסיה‬
‫מדגם‬
‫גברים‬
‫‪35‬‬
‫‪32‬‬
‫נשים‬
‫‪65‬‬
‫‪68‬‬
‫יהודים‬
‫‪80‬‬
‫‪85‬‬
‫לא יהודים‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫תואר ראשון‬
‫‪49‬‬
‫‪56‬‬
‫תואר שני‬
‫‪32‬‬
‫‪32‬‬
‫תואר שלישי‬
‫‪5.3‬‬
‫‪5‬‬
‫* נתוני אוכלוסיית הסטודנטים באוניברסיטה באדיבות רותי רבינוביץ' מאגף מנהל תלמידים‬
‫משתנים‬
‫הנתונים המובאים כאן מתייחסים למספר שאלות מרכזיות שמדדו היבטים שונים של סביבתיות‬
‫בקרב אוכלוסיית הסטודנטים ‪ .‬נוסח השאלות מובא כאן ‪.‬‬
‫יוזמות סביבתיות‪".‬האם אתה מכיר את היוזמות הבאות באוניברסיטת חיפה ?" כן‪/‬לא‪ :‬מיכלים למחזור‬
‫בקבוקים ופחיות‪ ,‬מיכלים למחזור נייר ‪ ,‬מיכלים למחזור סוללות ‪ ,‬פעילות של ארגון מגמה ירוקה‬
‫בקמפוס‪ ,‬הסמכת האוניברסיטה כקמפוס ירוק ‪ ,‬קורסים בנושאי סביבה כחלק מתכנית הלימודים‬
‫בחוגים השונים‪ ,‬פעילויות חד פעמיות כמו יום ירוק או טיול באזור ‪ ,‬פעולות שננקטו להפחתת צריכת‬
‫חשמל בקמפוס‪ ,‬אימוץ נחל נדר על ידי מגמה ירוקה והאוניברסיטה ‪ ,‬בדיקה שנתית של קרינת אנטנות‬
‫סלולאריות‪ ,‬הפחתת שימוש בנייר (למשל דרך מעבר לתקשורת באמצעות דואר אלקטרוני )‪.‬‬
‫דאגה לסביבה‪" .‬כיצד היית מדרג את רמת הדאגה שלך מהנושאים הבאים על הרצף מלא מודאג‬
‫בכלל (‪ )1‬עד מודאג מאד (‪ :"?)5‬שינויי אקלים‪ ,‬משק המים בישראל‪ ,‬זיהום נחלים בישראל ‪ ,‬מתחמי‬
‫אחסון חומרים מסוכנים ב ישראל‪ ,‬זיהום חופי הים בישראל ‪ ,‬זיהום אויר באזור חיפה ‪ ,‬רמת המחזור‬
‫באוניברסיטת חיפה ‪.‬‬
‫התנהגות סביבתית‪" .‬באיזו תדירות אתה מבצע את הפעילויות הבאות ? תמיד‪ /‬לעיתים קרובות‪/‬‬
‫מדי פעם‪ /‬אף פעם‪ /‬לא רלוונטי‪ :‬מכבה מכשירי חשמל ואת האור כאשר הם לא בשימוש ‪ ,‬מקפיד על‬
‫חיסכון במים (מקלחת קצרה‪ ,‬סגירת הברז בזמן שטיפת כלים וכדומה )‪ ,‬ממחזר נייר‪ /‬בקבוקים‪/‬‬
‫‪6‬‬
‫פחיות‪ /‬סוללות בבית ‪ ,‬משתמש בנורות חשמל חוסכות אנרגיה ‪ ,‬משתמש בשקיות לשימוש חוזר‬
‫בזמן הקניות (בד‪ ,‬נייר‪ ,‬פלסטיק)‪ ,‬ממחזר נייר‪/‬בקבוקים‪/‬פחיות‪/‬סוללות באוניברסיטת חיפה ‪ ,‬הולך‬
‫ברגל או רוכב על אופניים או נוסע בתחבורה ציבורית במקום לנסוע ברכב מסיבות סביבתיות ‪.‬‬
‫עמדות בנושא הסביבה‪" .‬אנא דרג את הפריטים הבאים לפי סדר חשיבות מלא חשוב בכלל (‪ )1‬עד‬
‫חשוב ביותר (‪ )7‬בתשובה לשאלה – בעיות סביבתיות מדאיגות אותי בשל השפעתן על "‪ :‬הילדים‬
‫שלי‪ ,‬הדורות הבאים ‪ ,‬עלי עצמי‪ ,‬הרווחה שלי בעתיד ‪ ,‬כל בני האדם‪ ,‬חיות‪ ,‬צמחים‪ ,‬מצבי הבריאותי‬
‫כיום‪ ,‬סגנון החיים שלי ‪ ,‬אנשים בקהילה שלי ‪.‬‬
‫אמון במקורות מידע‪" .‬באיזו מידה אתה נותן אמון במידע בנושאי סביבה שמקורו בקבוצות הבאות‬
‫בישראל? לא נותן אמון בכלל (‪ )1‬עד אמון רב מאד (‪ :)5‬הממשלה‪ ,‬ארגוני סביבה ‪ ,‬עסקים‬
‫והתעשייה‪ ,‬אמצעי התקשורת ‪ ,‬מכוני מחקר עצמאיים‪/‬פרטיים‪ ,‬מרכזי מחקר באוניברסיטאות ‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .3‬מודעות ליוזמות סביבתיות באוניברסיטה‬
‫לוח ‪ .2‬אחוז הסטודנטים המכירים יוזמות סביבתיות באוניברסיטת חיפה‬
‫יוזמות סביבתיות‬
‫מיכלים למחזור נייר‬
‫‪50%‬‬
‫מיכלים למחזור בקבוקים ופחיות‬
‫‪48%‬‬
‫הפחתת שימוש בנייר (למשל דרך מעבר‬
‫לתקשורת באמצעות דואר אלקטרוני )‬
‫‪48%‬‬
‫מיכלים למחזור סוללות‬
‫‪33%‬‬
‫הסמכת האוניברסיטה כקמפוס ירוק‬
‫‪24%‬‬
‫פעילות של ארגון מגמה ירוקה בקמפוס‬
‫‪22%‬‬
‫קורסים בנושאי סביבה כחלק מתכנית‬
‫הלימודים בחוגים השונים‬
‫‪18%‬‬
‫פעילויות חד פעמיות כמו יום ירוק או טיול‬
‫באזור‬
‫‪14%‬‬
‫פעולות שננקטו להפחתת צריכת חשמל‬
‫בקמפוס‬
‫‪9%‬‬
‫אימוץ נחל נדר על ידי מגמה ירוקה‬
‫והאוניברסיטה‬
‫‪6%‬‬
‫בדיקה שנתית של קרינת אנטנות‬
‫סלולאריות‬
‫‪3%‬‬
‫סטודנטים באוניברסיטה מכירים בעיקר את היוזמות הקשורות למחזור חומרים שונים והפחתת‬
‫שימוש בנייר ‪ .‬יוזמות כמו בדיקת אנטנות ‪ ,‬אימוץ נחל נדר והפחתת צריכת חשמל כמעט ואינן מוכרות ‪.‬‬
‫רק רבע מהנחקרים יודעים שהאוניברסיטה הוסמכה כקמפוס ירוק ‪ .‬יש לציין שגם היוזמה המוכרת‬
‫ביותר מוכרת רק על ידי חצי מהנחקרים ‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫לוח ‪ .3‬אחוז הסטודנטים המכירים יוזמות סביבתיות באוניברסיטת חיפה לפי סוג תואר‬
‫תואר ראשון‬
‫תואר שני‬
‫דוקטורט‬
‫אחר‬
‫יוזמות סביבתיות‬
‫מיכלים למחזור נייר‬
‫‪57%‬‬
‫‪48%‬‬
‫‪44%‬‬
‫‪47%‬‬
‫מיכלים למחזור בקבוקים ופחיות‬
‫‪54%‬‬
‫‪47%‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪47%‬‬
‫הפחתת שימוש בנייר (למשל דרך‬
‫מעבר לתקשורת באמצעות דואר‬
‫אלקטרוני)‬
‫‪51%‬‬
‫‪47%‬‬
‫‪56%‬‬
‫‪55%‬‬
‫מיכלים למחזור סוללות‬
‫‪35%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪42%‬‬
‫‪32%‬‬
‫הסמכת האוניברסיטה כקמפוס ירוק‬
‫‪27%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪25%‬‬
‫פעילות של ארגון מגמה ירוקה‬
‫בקמפוס‬
‫‪22%‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪28%‬‬
‫קורסים בנושאי סביבה כחלק‬
‫מתכנית הלימודים בחוגים השונים‬
‫‪19%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪19%‬‬
‫פעילויות חד פעמיות כמו יום ירוק‬
‫או טיול באזור‬
‫‪15%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪17%‬‬
‫פעולות שננקטו להפחתת צריכת‬
‫חשמל בקמפוס‬
‫‪9%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪8%‬‬
‫אימוץ נחל נדר על ידי מגמה ירוקה‬
‫והאוניברסיטה‬
‫‪6%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪6%‬‬
‫בדיקה שנתית של קרינת אנטנות‬
‫סלולאריות‬
‫‪3%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪2%‬‬
‫לא מסתמן הבדל משמעותי ברמת ההיכרות עם יוזמות סביבתיות בקרב סטודנטים מתארים שונים‬
‫באוניברסיטה ‪ .‬קצת יותר ממחצית מהסטודנטים לתואר ראשון מכירים יוזמות מחזור נייר ‪ ,‬בקבוקים‬
‫והפחתת שימוש בנייר וקצת פחות ממחצית הסטודנטים לתואר שני ‪ ,‬דוקטורט ואחר מכירים יוזמות‬
‫אלו‪ .‬יש מספר יוזמות שמוכרות יותר בקרב סטודנטים לתארים מתקדמים ‪ ,‬למשל פעולות להפחתת‬
‫צריכת חשמל ובדיקה של אנטנות ‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫לוח ‪ .4‬אחוז הסטודנטים המכירים יוזמות סביבתיות באוניברסיטת חיפה לפי מין‬
‫גברים‬
‫נשים‬
‫יוזמות סביבתיות‬
‫מיכלים למחזור נייר‬
‫‪51%‬‬
‫‪54%‬‬
‫מיכלים למחזור בקבוקים ופחיות‬
‫‪56%‬‬
‫‪48%‬‬
‫הפחתת שימוש בנייר (למשל דרך מעבר‬
‫לתקשורת באמצעות דואר אלקטרוני )‬
‫‪45%‬‬
‫‪53%‬‬
‫מיכלים למחזור סוללות‬
‫‪39%‬‬
‫‪32%‬‬
‫הסמכת האוניברסיטה כקמפוס ירוק‬
‫‪24%‬‬
‫‪24%‬‬
‫פעילות של ארגון מגמה ירוקה בקמפוס‬
‫‪21%‬‬
‫‪24%‬‬
‫קורסים בנושאי סביבה כחלק מתכנית הלימודים‬
‫בחוגים השונים‬
‫‪20%‬‬
‫‪18%‬‬
‫פעילויות חד פעמיות כמו יום ירוק או טיול באזור‬
‫‪13%‬‬
‫‪15%‬‬
‫פעולות שננקטו להפחתת צריכת חשמל בקמפוס‬
‫‪12%‬‬
‫‪9%‬‬
‫אימוץ נחל נדר על ידי מגמה ירוקה והאוניברסיטה‬
‫‪8%‬‬
‫‪6%‬‬
‫בדיקה שנתית של קרינת אנטנות סלולאריות‬
‫‪4%‬‬
‫‪4%‬‬
‫גם כאן לא נראים הבדלים שיטתיים ומובהקים בין גברים לנשים ‪ .‬יותר גברים מנשים מכירים יוזמות‬
‫של מחזור בקבוקים‪ ,‬מחזור סוללות‪ ,‬קורסים‪ ,‬צריכת חשמל ואימוץ נחל נדר ‪ .‬ההבדלים הגדולים‬
‫ביותר נמצאו בנוגע למחזור בקבוקים והפחתת שימוש בנייר‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫לוח ‪ .5‬מתאמים בין היכרות עם יוזמות סביבתיות לבין גיל ומספר שנים בקמפוס‬
‫יוזמות סביבתיות‬
‫גיל‬
‫שנים בקמפוס‬
‫מיכלים למחזור נייר‬
‫**‪-184‬‬
‫**‪.088‬‬
‫מיכלים למחזור בקבוקים ופחיות‬
‫**‪-.135‬‬
‫**‪.139‬‬
‫‪-.017‬‬
‫‪.046‬‬
‫מיכלים למחזור סוללות‬
‫**‪-.066‬‬
‫**‪.106‬‬
‫הסמכת האוניברסיטה כקמפוס ירוק‬
‫**‪-.085‬‬
‫**‪.067‬‬
‫פעילות של ארגון מגמה ירוקה בקמפוס‬
‫**‪-.067‬‬
‫**‪.143‬‬
‫קורסים בנושאי סביבה כחלק מתכנית‬
‫הלימודים בחוגים השונים‬
‫**‪.102‬‬
‫‪-.004‬‬
‫פעילויות חד פעמיות כמו יום ירוק או טיול‬
‫באזור‬
‫*‪-.065‬‬
‫*‪.064‬‬
‫פעולות שננקטו להפחתת צריכת חשמל‬
‫בקמפוס‬
‫‪.004‬‬
‫**‪.101‬‬
‫אימוץ נחל נדר על ידי מגמה ירוקה‬
‫והאוניברסיטה‬
‫‪.008‬‬
‫**‪.118‬‬
‫בדיקה שנתית של קרינת אנטנות סלולאריות‬
‫‪.044‬‬
‫‪.014‬‬
‫הפחתת שימוש בנייר (למשל דרך מעבר‬
‫לתקשורת באמצעות דואר אלקטרוני )‬
‫* מתאם מובהק ברמה של ‪0.01‬‬
‫**מתאם מובהק ברמה של ‪0.05‬‬
‫לוח ‪ 5‬מציג מתאמים בין היכרות עם יוזמות לבין גיל הסטודנטים ומספר שנים שהם לומדים בקמפוס ‪.‬‬
‫על פי רוב‪ ,‬קיים קשר שלילי בין גיל ובין היכרות עם יוזמות ‪ ,‬כך שסטודנטים מבוגרים יותר נוטים לא‬
‫להכיר את היוזמות שהוזכרו ‪ .‬עם זאת‪ ,‬סטודנטים מבוגרים יותר נוטים להכיר קורסים בנושאי סביבה‬
‫כחלק מתכנית הלימודים ‪ .‬לעומת הקשר השלילי עם גיל ‪ ,‬בדרך כלל יש קשר חיובי בין מספר שנים‬
‫בקמפוס והיכרות עם יוזמות ‪ ,‬כך שככל שסטודנטים נמצאים יותר שנים באוניברסיטה הם יותר מכירים‬
‫‪11‬‬
‫את היוזמות‪ .‬הקשר הזה איננו מובהק לגבי הפחתת שימוש בנייר ‪ ,‬קורסים בנושאי סביבה ובדיקה של‬
‫קרינת אנטנות‪.‬‬
‫‪ .4‬דאגה לנושאים סביבתיים‬
‫לוח ‪ .6‬ממוצע הדאגה לנושאי סביבה‬
‫נושאי סביבה‬
‫ממוצע בסולם הנע‪:‬‬
‫מ ‪( 1 -‬לא מודאג בכלל)‬
‫עד‪( 5 -‬מודאג מאוד)‬
‫זיהום אויר באזור חיפה‬
‫‪4.5‬‬
‫משק המים בישראל‬
‫‪4.4‬‬
‫זיהום חופי הים בישראל‬
‫‪4.4‬‬
‫זיהום נחלים בישראל‬
‫‪4.3‬‬
‫מתחמי אחסון חומרים מסוכנים בישראל‬
‫‪4.1‬‬
‫שינויי אקלים‬
‫‪3.8‬‬
‫רמת המחזור באוניברסיטת חיפה‬
‫‪3.2‬‬
‫נושאים שקשורים לזיהום ולמשק המים הם המדאיגים ביותר את ציבור הסטודנטים ומייצגים תחומים‬
‫שעלולה להיות להם השפעה על חיי היומיום ‪ :‬זיהום אויר באזור חיפה ‪ ,‬משק המים‪ ,‬זיהום חופים‬
‫ונחלים‪ .‬נושאים מרוחקים יותר כמו שינויי אקלים ומתחמי חומרים מסוכנים פחות מדאיגים ורמת‬
‫המחזור באוניברסיטה הכי פחות מדאיגה ‪ .‬כפי שניתן לראות בלוח ‪ ,7‬לא נמצאו הבדלים מובהקים‬
‫ברמת הדאגה בין נחקרים לפי סוג התואר ‪ .‬לוח ‪ 8‬מציג הבדלים קטנים אך עקביים בין נשים וגברים‬
‫בקמפוס‪ .‬נשים מעט יותר מודאגות מגברים בכל הנושאים ובעיקר ביחס למשק המים בישראל ‪ ,‬זיהום‬
‫חופי הים‪ ,‬שינויי אקלים ורמת המחזור באוניברסיטת חיפה (ראו בדיקות מובהקות בלוח ‪.)9‬‬
‫‪12‬‬
‫לוח ‪ .7‬ממוצע הדאגה לנושאי סביבה לפי סוג תואר‬
‫ממוצע בסולם הנע‪:‬‬
‫מ ‪( 1 -‬לא מודאג בכלל)‬
‫עד‪( 5 -‬מודאג מאוד)‬
‫נושאי סביבה‬
‫תואר ראשון‬
‫תואר שני‬
‫דוקטורט‬
‫אחר‬
‫זיהום אויר באזור חיפה‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪4.6‬‬
‫משק המים בישראל‬
‫‪4.4‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪4.5‬‬
‫זיהום חופי הים בישראל‬
‫‪4.3‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪4.6‬‬
‫זיהום נחלים בישראל‬
‫‪4.2‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪4.5‬‬
‫מתחמי אחסון חומרים מסוכנים‬
‫בישראל‬
‫‪4.0‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪4.4‬‬
‫שינויי אקלים‬
‫‪3.8‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪3.9‬‬
‫רמת המחזור באוניברסיטת‬
‫חיפה‬
‫‪3.2‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪3.3‬‬
‫לוח ‪ .8‬ממוצע הדאגה לנושאי סביבה לפי מין‬
‫נושאי סביבה‬
‫ממוצע בסולם הנע‪:‬‬
‫מ ‪( 1 -‬לא מודאג בכלל)‬
‫עד‪( 5 -‬מודאג מאוד)‬
‫גברים‬
‫נשים‬
‫זיהום אויר באזור חיפה‬
‫‪4.4‬‬
‫‪4.5‬‬
‫משק המים בישראל‬
‫‪4.2‬‬
‫‪4.5‬‬
‫זיהום חופי הים בישראל‬
‫‪4.2‬‬
‫‪4.4‬‬
‫זיהום נחלים בישראל‬
‫‪4.2‬‬
‫‪4.3‬‬
‫מתחמי אחסון חומרים מסוכנים‬
‫בישראל‬
‫‪3.8‬‬
‫‪4.1‬‬
‫שינויי אקלים‬
‫‪3.6‬‬
‫‪3.9‬‬
‫רמת המחזור באוניברסיטת‬
‫חיפה‬
‫‪3.0‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪13‬‬
‫לוח ‪ .9‬מתאמים בין דאגה לסביבה‪ ,‬גיל‪ ,‬מספר שנים בקמפוס ומין‬
‫גיל‬
‫שנים בקמפוס‬
‫מין (‪)χ²‬‬
‫נושאי סביבה‬
‫‪.027‬‬
‫‪.035‬‬
‫‪13.322‬‬
‫*‪.056‬‬
‫‪-.002‬‬
‫**‪48.517‬‬
‫זיהום חופי הים בישראל‬
‫**‪.075‬‬
‫‪-.030‬‬
‫**‪28.662‬‬
‫זיהום נחלים בישראל‬
‫**‪.173‬‬
‫‪-.018‬‬
‫‪13.921‬‬
‫מתחמי אחסון חומרים מסוכנים בישראל‬
‫**‪.184‬‬
‫‪.050‬‬
‫‪32.959‬‬
‫שינויי אקלים‬
‫‪.049‬‬
‫‪.019‬‬
‫**‪50.047‬‬
‫רמת המחזור באוניברסיטת חיפה‬
‫‪-.048‬‬
‫‪-.042‬‬
‫**‪36.994‬‬
‫זיהום אויר באזור חיפה‬
‫משק המים בישראל‬
‫* מתאם מובהק ברמה של ‪0.01‬‬
‫** מתאם מובהק ברמה של ‪0.05‬‬
‫מלוח ‪ 9‬ניתן לראות שככל שגיל הנחקרים עולה ‪ ,‬כך עולה רמת הדאגה מנושאים סביבתיים שונים ‪ ,‬אבל‬
‫לא מזיהום אוויר בחיפה ‪ ,‬שינויי אקלים ורמת המחזור באוניברסיטה ‪ .‬מספר שנות לימוד בקמפוס גלל‬
‫לא קשור בקשר מובהק לדאגה סביבתית ‪ ,‬מה שאולי מרמז על כך שסטודנטים מגיעים עם דעה‬
‫מגובשת לגבי נושאים סביבתיים שלא משתנה במהלך הלימודים ‪ .‬לגבי מגדר‪ ,‬יש הבדל בין גברים‬
‫לנשים ברמת הדאגה ממשק המים‪ ,‬זיהום חופים‪ ,‬שינויי אקלים ורמת המחזור באוניברסיטה ‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ .5‬התנהגות סביבתית‬
‫לוח ‪ .10‬ממוצע תדירות הביצוע של התנהגויות סביבתיות‬
‫ממוצע בסולם‬
‫הנע‪:‬‬
‫מ ‪( 1 -‬אף פעם)‬
‫עד‪( 4 -‬תמיד)‬
‫התנהגויות סביבתיות‬
‫מכבה מכשירי חשמל ואת האור כאשר הם‬
‫לא בשימוש‬
‫‪3.5‬‬
‫מקפיד על חיסכון במים (מקלחת קצרה‪,‬‬
‫סגירת הברז בזמן שטיפת כלים וכדומה )‬
‫‪3.3‬‬
‫ממחזר נייר‪/‬בקבוקים‪/‬פחיות‪/‬סוללות בבית‬
‫‪3.0‬‬
‫משתמש בנורות חשמל חוסכות אנרגיה‬
‫‪2.9‬‬
‫משתמש בשקיות לשימוש חוזר בזמן‬
‫הקניות (בד‪ ,‬נייר‪ ,‬פלסטיק)‬
‫‪2.8‬‬
‫ממחזר נייר‪/‬בקבוקים‪/‬פחיות‪/‬סוללות‬
‫באוניברסיטת חיפה‬
‫‪2.2‬‬
‫הולך ברגל או רוכב על אופניים או נוסע‬
‫בתחבורה ציבורית במקום לנסוע ברכב‬
‫מסיבות סביבתיות‬
‫‪2.1‬‬
‫לוח ‪ 10‬מתייחס לשאלה הכללית ‪ :‬באיזו מידה דאגה לסביבה מתורגמת אצל הנחקרים להתנהגות‬
‫ידידותית לסביבה ‪ .‬הרשימה מונה שבע התנהגויות יומיומיות ומידת התדירות של ביצוען ‪ .‬ההתנהגויות‬
‫השכיחות ביותר הן כאלו שלא קשורות קשר ישיר לסביבה בלבד אלא גם לחסכון והרגלי סגנון חיים‪:‬‬
‫חסכון בחשמל ובמים ‪ .‬הפעילות התכופה ביותר היא כיבוי מכשירי חשמל ואור ‪ ,‬לאחר מכן חיסכון‬
‫במים ומחזור בבית‪ .‬מחזור באוניברסיטה וה ימנעות מנסיעה ברכב הן פעילויות שכיחות פחות ‪.‬‬
‫מנקודת המבט של פעילות קמפוס ירוק ניתן ללמוד מהממצאים שיש מקום לעידוד מחזור בתחומי‬
‫האוניברסיטה ומציאת פתרונות תעבורה ש יעודדו סטודנטים להגיע לקמפוס בתחבורה ציבורית ‪,‬‬
‫למשל באמצעות גיוון קווי האוטובוס והגברת תדירותם ‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫לוח ‪ .11‬ממוצע תדירות הביצוע של התנהגויות סביבתיות לפי סוג התואר‬
‫ממוצע בסולם הנע‪:‬‬
‫מ‪( 1-‬אף פעם)‬
‫עד‪( 4 -‬תמיד)‬
‫התנהגויות סביבתיות‬
‫תואר ראשון‬
‫תואר שני‬
‫דוקטורט‬
‫אחר‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪3.5‬‬
‫מקפיד על חיסכון במים (מקלחת‬
‫קצרה‪ ,‬סגירת הברז בזמן שטיפת‬
‫כלים וכדומה)‬
‫ממחזר נייר‪/‬בקבוקים‪/‬פחיות‪/‬סוללות‬
‫בבית‬
‫‪3.2‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪3.1‬‬
‫משתמש בנורות חשמל חוסכות‬
‫אנרגיה‬
‫‪2.8‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪3.1‬‬
‫משתמש בשקיות לשימוש חוזר בזמן‬
‫הקניות (בד‪ ,‬נייר‪ ,‬פלסטיק)‬
‫‪2.7‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪2.8‬‬
‫ממחזר נייר‪/‬בקבוקים‪/‬פחיות‪/‬סוללות‬
‫באוניברסיטת חיפה‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪2.1‬‬
‫הולך ברגל או רוכב על אופניים או‬
‫נוסע בתחבורה ציבורית במקום לנסוע‬
‫ברכב מסיבות סביבתיות‬
‫‪2.2‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪2.4‬‬
‫מכבה מכשירי חשמל ואת האור‬
‫כאשר הם לא בשימוש‬
‫מלוח ‪ 11‬עולה כי במרבית הפעילויות יש יתרון קל בהתנהגות סביבתית לסטודנטים שאינם בתואר‬
‫ראשון‪ .‬לוח ‪ 12‬מראה שאין הבדלים מובהקים סטטיסטית בין גברים ונשים ‪ ,‬מה שמאושש גם בלוח‬
‫‪ .13‬הממצא הזה שונה מדיווחים בספרות אודות תדירות התנהגות סביבתית גבוהה יותר בקרב נשים‬
‫בהשוואה לגברים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫לוח ‪ .12‬ממוצע תדירות הביצוע של התנהגויות סביבתיות לפי מין‬
‫ממוצע בסולם הנע‪:‬‬
‫מ‪( 1-‬אף פעם)‬
‫עד‪( 4 -‬תמיד)‬
‫התנהגויות סביבתיות‬
‫זכר‬
‫נקבה‬
‫מכבה מכשירי חשמל ואת האור כאשר הם לא בשימוש‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.5‬‬
‫מקפיד על חיסכון במים (מקלחת קצרה‪ ,‬סגירת הברז בזמן‬
‫שטיפת כלים וכדומה)‬
‫‪3.2‬‬
‫‪3.3‬‬
‫ממחזר נייר‪/‬בקבוקים‪/‬פחיות‪/‬סוללות בבית‬
‫‪3.0‬‬
‫‪3.0‬‬
‫משתמש בנורות חשמל חוסכות אנרגיה‬
‫‪2.9‬‬
‫‪2.9‬‬
‫משתמש בשקיות לשימוש חוזר בזמן הקניות (בד‪ ,‬נייר‪,‬‬
‫פלסטיק)‬
‫‪2.7‬‬
‫‪2.8‬‬
‫ממחזר נייר‪/‬בקבוקים‪/‬פחיות‪/‬סוללות באוניברסיטת חיפה‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.1‬‬
‫הולך ברגל או רוכב על אופניים או נוסע בתחבורה ציבורית‬
‫במקום לנסוע ברכב מסיבות סביבתיות‬
‫‪2.1‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪17‬‬
‫לוח ‪ .13‬מתאמים בין התנהגות סביבתית ‪ ,‬גיל‪ ,‬מספר שנים בקמפוס ומין‬
‫גיל‬
‫התנהגויות סביבתיות‬
‫שנים בקמפוס‬
‫מין (‪)χ²‬‬
‫מכבה מכשירי חשמל ואת האור כאשר הם לא‬
‫בשימוש‬
‫‪-.003‬‬
‫‪.011‬‬
‫‪9.339‬‬
‫מקפיד על חיסכון במים (מקלחת קצרה‪ ,‬סגירת‬
‫הברז בזמן שטיפת כלים וכדומה )‬
‫**‪.092‬‬
‫‪-.004‬‬
‫‪11.302‬‬
‫ממחזר נייר‪/‬בקבוקים‪/‬פחיות‪/‬סוללות בבית‬
‫**‪.151‬‬
‫‪.035‬‬
‫‪7.506‬‬
‫משתמש בנורות חשמל חוסכות אנרגיה‬
‫**‪.147‬‬
‫‪.010‬‬
‫‪4.274‬‬
‫משתמש בשקיות לשימוש חוזר בזמן הקניות‬
‫(בד‪ ,‬נייר‪ ,‬פלסטיק)‬
‫*‪.054‬‬
‫‪-.002‬‬
‫‪6.917‬‬
‫ממחזר נייר‪/‬בקבוקים‪/‬פחיות‪/‬סוללות‬
‫באוניברסיטת חיפה‬
‫‪-.039‬‬
‫*‪.066‬‬
‫‪9.245‬‬
‫הולך ברגל או רוכב על אופניים או נוסע‬
‫בתחבורה ציבורית במקום לנסוע ברכב‬
‫מסיבות סביבתיות‬
‫*‪-.067‬‬
‫‪-.022‬‬
‫‪7.754‬‬
‫* מתאם מובהק ברמה של ‪0.01‬‬
‫** מתאם מובהק ברמה של ‪0.05‬‬
‫כאשר מסתכלים על הקשר בין התנהגויות ידידותיות לסביבה ומשתנים סוציו דמוגרפים ‪ ,‬מתברר‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬שאין הבדלים בין גברים ונשים ובין חדשים וותיקים בקמ פוס בתדירות ביצוע התנהגויות אלו ‪,‬‬
‫פרט לכך שמספר שנים בקמפוס נמצא במתאם חיובי מובהק עם תדירות מחזור בקמפוס ‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫לארבע מתוך שבע ההתנהגויות ‪ ,‬יש קשר עם גיל‪ :‬ככל שהנחקר מבוגר יותר כך עולה תדירות‬
‫החיסכון במים‪ ,‬מחזור בבית‪ ,‬שימוש בנורות חשמל חוסכות אנרגיה ושימוש בשקיות ‪ .‬גיל נמצא‬
‫במתאם שלילי עם העדפת חלופות לנסיעה ברכב פרטי ‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ .6‬עמדות בנושא הסביבה‬
‫לוח ‪ .14‬ממוצע עמדות בנושא הסביבה‬
‫עמדות בנושא הסביבה‬
‫ממוצע בסולם הנע‪:‬‬
‫מ ‪( 1 -‬לא חשוב בכלל)‬
‫עד ‪( 7 -‬חשוב ביותר)‬
‫גברים‬
‫נשים‬
‫הילדים שלי (עכשיו או בעתיד )‬
‫‪6.5‬‬
‫‪6.3‬‬
‫‪6.6‬‬
‫הדורות הבאים‬
‫‪6.2‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪6.4‬‬
‫עלי עצמי‬
‫‪6.1‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪6.2‬‬
‫הרווחה שלי בעתיד‬
‫‪6.1‬‬
‫‪5.8‬‬
‫‪6.2‬‬
‫כל בני האדם‬
‫‪5.9‬‬
‫‪5.7‬‬
‫‪6.1‬‬
‫חיות‬
‫‪5.9‬‬
‫‪5.6‬‬
‫‪6.0‬‬
‫צמחים‬
‫‪5.9‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪6.0‬‬
‫מצבי הבריאותי כיום‬
‫‪5.8‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪5.9‬‬
‫סגנון החיים שלי‬
‫‪5.7‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪5.8‬‬
‫אנשים בקהילה שלי‬
‫‪5.7‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪5.8‬‬
‫לוח ‪ 14‬מציג ממוצעים של עמדות בנושא הסביבה ‪ ,‬עם דגש על אבחנה בין אגואיזם ואלטרואיזם ‪ .‬כך‪,‬‬
‫נשאלו הנחקרים אם נושאי סביבה חשובים להם בגלל השפעתם עליהם ‪ ,‬ילדיהם ורווחתם או בכלל‬
‫השפעתם על החי והצומח והדורות הבאים ‪ .‬התמונה המצטיירת מערבת מדדים אגואיסטים‬
‫ואלטרואיסטים ‪ .‬בממוצע נושא הסביבה חשוב ביותר בגלל השפעתו על הילדים ‪ ,‬לאחר מכן על‬
‫הדורות הבאים‪ ,‬עלי עצמי‪ ,‬רווחתי אבל גם בגלל השפעתו על כל בני האדם ‪ ,‬חיות וצמחים וכן הלאה ‪.‬‬
‫דווקא ההשפעה על מצבו הבריאותי וסגנון החיים של הנחקר ממוקמת נמוך יחסית ‪ .‬בכל הפריטים‪,‬‬
‫נשים מקבלות ציון גבוה יותר בהשוואה לנשים ‪ .‬בלוח ‪ 15‬נראה שההבדל בין גברים ונשים מובהק‬
‫סטטיסטית בכל המדדים‪ .‬מספר שנים בקמפוס נמצא במתאם מובהק רק עם מידת ההשפעה על‬
‫מצבו הבריאותי של הנחקר וגיל נמצא במתאם חיובי עם תפיסת ההשפעה על אנשים בקהילה וכל בני‬
‫האדם ומתאם שלילי עם השפעה עלי עצמי ועל מצבי הבריאותי ‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫לוח ‪ .15‬מתאמים בין ממוצע עמדות בנושא הסביבה ובין גיל ‪ ,‬שנים בקמפוס ומין‬
‫עמדות בנושא הסביבה‬
‫אנשים בקהילה שלי‬
‫כל בני האדם‬
‫הילדים שלי (עכשיו או בעתיד )‬
‫הרווחה שלי בעתיד‬
‫עלי עצמי‬
‫סגנון החיים שלי‬
‫חיות‬
‫צמחים‬
‫מצבי הבריאותי כיום‬
‫הדורות הבאים‬
‫גיל‬
‫שנים בקמפוס‬
‫מין (‪)χ²‬‬
‫**‪.068‬‬
‫‪-.009‬‬
‫**‪67.891‬‬
‫**‪.075‬‬
‫‪.021‬‬
‫**‪58.294‬‬
‫‪.008‬‬
‫*‪.056‬‬
‫**‪54.879‬‬
‫‪-.045‬‬
‫‪.047‬‬
‫**‪61.281‬‬
‫*‪-.052‬‬
‫‪.028‬‬
‫**‪66.615‬‬
‫‪-.023‬‬
‫‪.035‬‬
‫**‪60.970‬‬
‫‪-.004‬‬
‫‪.001‬‬
‫**‪46.479‬‬
‫‪.044‬‬
‫‪.004‬‬
‫**‪60.307‬‬
‫**‪.071‬‬
‫**‪58.383‬‬
‫‪.044‬‬
‫**‪55.625‬‬
‫**‪-.070‬‬
‫*‪.055‬‬
‫* מתאם מובהק ברמה של ‪0.01‬‬
‫**מתאם מובהק ברמה של ‪0.05‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ .7‬אימון במקורות מידע‬
‫לוח ‪ .16‬מידת האמון במידע בנושאי סביבה ממקורות שונים‬
‫ממוצע בסולם הנע‪:‬‬
‫מ ‪( 1 -‬אמון רב מאד)‬
‫עד ‪( 5 -‬לא נותן אמון‬
‫בכלל)‬
‫גברים‬
‫נשים‬
‫מרכזי מחקר באוניברסיטאות‬
‫‪4.0‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪4.0‬‬
‫ארגוני סביבה‬
‫‪3.7‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪3.8‬‬
‫מכוני מחקר עצמאיים‪/‬פרטיים‬
‫‪3.3‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪3.3‬‬
‫אמצעי התקשורת‬
‫‪3.0‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪3.0‬‬
‫הממשלה‬
‫‪2.6‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪2.6‬‬
‫עסקים והתעשייה‬
‫‪1.9‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.9‬‬
‫מידת אמון במקורות מידע‬
‫מקור המידע המהימן ביותר על סטודנטים הוא מרכזי מחקר באוניברסיטאות ‪ ,‬אחריו ארגוני סביבה‬
‫ובסוף הרשימה עסקים והתעשייה ‪ .‬נשים נותנות אמון יותר מגברים בכל אחד ממקורות המידע ‪.‬‬
‫לוח ‪ .17‬מתאמים בין מידת אמון וגיל ‪ ,‬מספר שנים בקמפוס ומין‬
‫מידת אמון במקורות מידע‬
‫הממשלה‬
‫ארגוני סביבה‬
‫עסקים והתעשייה‬
‫אמצעי התקשורת‬
‫מכוני מחקר עצמאיים‪/‬פרטיים‬
‫מרכזי מחקר באוניברסיטאות‬
‫גיל‬
‫שנים בקמפוס‬
‫מין (‪)χ²‬‬
‫*‪-.051‬‬
‫‪.009‬‬
‫*‪16.847‬‬
‫‪-.021‬‬
‫‪.006‬‬
‫*‪23.734‬‬
‫‪-.046‬‬
‫‪-.009‬‬
‫*‪19.806‬‬
‫‪-.016‬‬
‫‪.007‬‬
‫*‪24.032‬‬
‫**‪-.102‬‬
‫‪-.008‬‬
‫*‪17.500‬‬
‫‪.024‬‬
‫‪-.015‬‬
‫**‪25.396‬‬
‫* מתאם מובהק ברמה של ‪0.01‬‬
‫**מתאם מובהק ברמה של ‪0.05‬‬
‫‪21‬‬
‫לוח ‪ 17‬מציג מתאמים עם מספר משתנים‪ .‬סטודנטים מבוגרים יותר פחות נותנים אמון בממשלה‬
‫ובמכוני מחקר עצמאיים או פרטיים‪ .‬למספר שנים בקמפוס אין השפעה על מידת האמון‪ .‬יש הבדל‬
‫מובהק בין גברים ונשים ב אמון בכל מקורות המידע‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ .8‬סיכום‬
‫במסגרת הפעילות של קמפוס ירוק באוניברסיט ת חיפה‪ ,‬דו"ח זה מציג תמונת מצב של עמדות‬
‫והתנהגות הסטודנטים בנושאים סביבתיים ‪ .‬מידע זה הוא בעל ערך במספר מישורים ‪ .‬ראשית‪ ,‬למרות‬
‫עניין ציבורי רב בנושאים סביבתיים ‪ ,‬מעטים המחקרים שנערכו בישראל שממפים עמדות והתנהגות‬
‫סביבתיים‪ .‬שנית‪ ,‬מחקר סביבתי בקרב ציבור אנשים צע ירים יכול לשמש מדד למידת העניין‬
‫וההתנהגות בנושא שעומד על סדר היום בישראל ובעולם ‪ .‬שלישית‪ ,‬פעילות קמפוס ירוק יכולה‬
‫להיעזר במידע המובא בדו "ח לצורך מיקוד וייעול הפעילות בקמפוס ‪ .‬ולבסוף‪ ,‬במידה והסקר ייערך‬
‫מדי שנה‪ ,‬יתאפשר ניטור נושאים סביבתיים בקמפוס והערכת ה קשר בין פעילות קמפוס ירוק ובין‬
‫שינוי בעמדות והתנהגות הסטודנטים ‪.‬‬
‫מניתוח ראשוני של הממצאים עולה שנושא המחזור בהחלט זוכה לחשיפה בקרב הסטודנטים ‪ ,‬בעוד‬
‫פעילויות אחרות כמו בדיקת אנטנות ‪ ,‬חסכון בחשמל ופעילויות חד פעמיות נשארות עלומות באופן‬
‫יחסי‪ .‬הסטודנטים מודאגים ממגוון נושאים סביבתיים ‪ ,‬במיוחד כאלו שנוגעים לסגנון החיים היומיומי‬
‫שלהם‪ .‬תדירות ההתנהגויות הסביבתיות בקרב הסטודנטים גבוהה יחסית ומוטיבציות הדאגה‬
‫לסביבה משלבות שיקולים אגואיסטים ואלטרואיסטים ‪ .‬סטודנטים נותנים אמון במידע סביבתי שמגיע‬
‫מאוניברסיטאות וארגוני סביבה ‪ ,‬הרבה יותר מאשר מידע שמגיע מהממשלה ומעסקים ‪ .‬על פי רוב אין‬
‫הבדלים במגוון המדדים שנבדקו בין סטודנטים מתארים שונים אבל יש הבדלים בין גברים ונשים ‪ ,‬בין‬
‫צעירים ומבוגרים יותר ובהתאם למספר שנות שהות בקמפוס ‪.‬‬
‫‪23‬‬