אילן - האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה

‫‪16.9.2014‬‬
‫מושבים מקבילים ‪01:01-10:11‬‬
‫בעלי חיים ‪:‬מגנטיקה להתנהגות | בנין חינוך ‪,‬אולם‪63‬‬
‫יו”ר‪ :‬ד”ר יעל מנדליק‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫שינויים בצפיפות ובביולוגיית הקינון של שני עופות דורסים בשפלת יהודה ‪ -‬תחרות או דו‪-‬קיום?‬
‫גלעד פרידמן‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫השפעת ריסוס הארבה בנגב על חברת פרוקי הרגליים הקרקעיים ועל אוכלוסיית כחליל הקרקש‬
‫איתי רנן‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫האם קרבה גנטית מכתיבה את דינמיקת ה‪ fusion-fission-‬בנקבות הפרא בצפון הר‪-‬הנגב?‬
‫תמר בן נון‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫‪)ciconia Ciconia( Storks White in Paternity Pair Extra of Study genetic A‬‬
‫סנדרה פלדמן‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫קיומם של בני‪ -‬כלאיים כתוצאה מטפילות בחלזון שחריר הנחלים‬
‫יונתן גוטל‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫שינויים בצפיפות ובביולוגיית הקינון של שני עופות דורסים בשפלת יהודה ‪ -‬תחרות או דו‪-‬קיום?‬
‫‪0‬‬
‫גלעד פרידמן‪ ,*0‬פרופ' עדו יצחקי‪ 2‬ופרופ' יוסי לשם‬
‫‪ 0‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫‪ 2‬החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫המחקר בודק האם נוצרה תחרות בין מינית חדשה‪ ,‬בין שני עופות דורסים גדולים המקננים בשפלת יהודה‪ :‬העקב העיטי‬
‫(‪ )Buteo rufinus‬וחיוויאי הנחשים (‪ ,)Circaetus gallicus‬וזאת עקב הגעתה של אוכלוסיית עקבים אל תוך מרחב קינונה‬
‫המסורתי של אוכלוסיית החיוויאים בשפלת יהודה‪ .‬להבנת יחסי הגומלין בתקופת הרבייה של שני המינים חשיבות לידע‬
‫האקולוגי הבסיסי וחיוניות בהתוויית ממשק השימור של שני מינים אלו בשפלת יהודה‪.‬‬
‫מדי שנה‪ ,‬אנו מבקרים בכ‪ 011-‬קינים ומתקינים משדרי ‪ GPS‬סולאריים על גבם של שני המינים‪ .‬משדרים אלו מהווים את‬
‫"חוד החנית" במחקר האקולוגי המתחקה אחר תנועות בעלי חיים בעולם‪ .‬עד היום‪ ,‬התקנו ‪ 42‬משדרים על גבם של הבוגרים‬
‫המקננים‪.‬‬
‫התוצאות המרכזיות של המחקר עד כה‪:‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪ .1‬צפיפות קינונם של העקבים העיטים (‪ )1.06 pair/10km2‬והחיוויאים (‪ )2.22 pair/10km2‬בשפלת יהודה הינה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬הגבוהה‬
‫ביותר בעולם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כנראה שעוצמת התחרות הבין מינית מצומצמת‪ ,‬וזאת לאור ממצאינו האחרונים המעידים ש‪( :‬א) קיימת‬
‫הפרדה בין‪-‬מינית (ואף תוך‪-‬מינית) ברורה וחדה בין הפרטים הממושדרים‪ ,‬במרחבי הקינון ואף במרחבי שיחור המזון‪ .‬הפרדה זו‬
‫מתבטאת באופי של אזורי הצייד‪ ,‬בגודלם‪ ,‬ובמיקומם הגיאוגרפי‪( .‬ב) קיימת הפרדה מובהקת בדיאטת שני המינים ברמת המחלקות‬
‫ואף בתוך מחלקת הזוחלים עצמה (זאת על בסיס זיהוים של ‪ 1,8,1‬פרטי טרף)‪.‬‬
‫‪ .1‬העקבים העיטים המקננים בישראל הינם מינים נודדים ולא יציבים כמתואר בספרות‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬מצאנו שדפוס נדידתם שונה‬
‫לחלוטין מדפוס נדידתם של עופות אחרים‪ .‬במקום לנדוד דרומה מאזורי הקינון אל אזורי החריפה‪ ,‬הם נודדים צפונה אל מרחבי‬
‫רוסיה ותורכיה‪ .‬אשר על כן‪ ,‬קראנו לתופעה זו "נדידה הפוכה"‪.‬‬
‫העופות הדורסים מהווים ביו‪-‬אינדיקטורים חשובים ומהימנים לאיכותה של האקוסיסטמה והמערכת האקולוגית‪ .‬ניתוח הנתונים‬
‫ממשדרי ה‪ GPS-‬מלמדים אותנו מהם מרחבי המחייה המועדפים על שני המינים‪ ,‬ועל ידי כך נוכל להבין מהם האזורים‪ ,‬בעלי‬
‫הערכיות הביולוגית הגבוהה עבורם‪ ,‬אשר חשובים לשימור‪.‬‬
‫השפעת ריסוס הארבה בנגב על חברת פרוקי‪-‬הרגליים הקרקעיים ועל אוכלוסיית כחליל הקרקש‬
‫איתי רנן‬
‫המעבדה האנטמולוגית לניטור אקולוגי‪ ,‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪[email protected]‬‬
‫במרץ ‪ 2100‬חדרו נחילי ארבה מדברי (‪ )Locusta migratoria‬משטח סיני למרחב חולות הנגב‪-‬המערבי‪ .‬במשך כשישה‬
‫שבועות‪ ,‬מתחילת מרץ ושוב בסוף אפריל‪ ,‬רוססו באופן מאסיבי שטחים נרחבים בחולות הנגב המערבי בקוטל חרקים‪.‬‬
‫הריסוס נעשה ממטוסים‪ ,‬משאיות ובאופן ידני‪ .‬בשני מחקרים מקבילים נבחנה השפעת הריסוס על חברת פרוקי‪-‬הרגליים‬
‫פעילי הקרקע ועל אוכלוסיית הפרפר כחליל הקרקש (‪ .)Iolana alfierii‬פרוקי ‪-‬הרגליים מאכלסים כמעט כל גומחה‬
‫אקולוגית ומיוצגים בכל הגלדות הטרופיות‪ .‬על‪-‬כן‪ ,‬לקבוצה השפעה ישירה ועקיפה על כל מרכיב במערכת‪ .‬בנוסף‪ ,‬פרוקי‪-‬‬
‫הרגליים‪ ,‬אחרי הצמחים‪ ,‬נמצאים בבסיס מארג המזון ומערכת אקולוגית עשירה ומגוונת בפרוקים מהווה בסיס למארג‬
‫רחב עשיר ומורכב‪ .‬הפרפר כחליל הקרקש הוא מין אנדמי לישראל‪ ,‬סיני וירדן‪ ,‬מוגן בישראל ומוגדר במעמד ‪VULNERABLE‬‬
‫על פי ה‪ .IUCN-‬נחל לבן שבדרום חולות הנגב המערבי נחשב לאחד מערוצי הנחלים העשירים ביותר בצומח בכל המרחב‪.‬‬
‫בנחל מתקיימת אוכלוסייה המהווה‪ ,‬על‪-‬פי ההערכה‪ ,‬עד כשליש מאוכלוסיית המין בארץ‪ .‬במהלך אביב ‪ 2100‬היה הנחל‬
‫למוקד משיכה ללהקות הארבה‪ .‬כחלק מפעילות ההדברה בוצעו ריסוסים בתדירות גבוהה ביותר לאורך הערוץ‪ ,‬לעיתים‬
‫מספר פעמים ביום‪ .‬לשם בחינת השפעת הריסוס על פרוקי‪-‬הרגליים פעילי הקרקע‪ ,‬נדגמו ‪ 01‬חלקות‪ ,‬כחודש וחצי לאחר‬
‫הריסוס הראשון ושוב לאחר שנה‪ ,‬מחציתן באזורים שרוססו ומחציתן באזורים שלא רוססו‪ .‬הדיגום בוצע על‪-‬ידי מלכודות‬
‫נפילה (ללא חומר ממית) אשר נשארו פתוחות למשך ‪ 84‬שעות בכל דיגום‪ .‬כל חלקה כללה ‪ 22‬מלכודות‪ ,‬בסך‪-‬הכל ‪811‬‬
‫מלכודות בכל דיגום‪ .‬לשם בחינת השפעת הריסוס על אוכלוסיית כחליל הקרקש בנחל לבן‪ ,‬נדגמה בתצפיות אוכלוסיית‬
‫הנחל בהשוואה לאוכלוסיות נחל ניצנה הסמוך ונחל קרקש‪ ,‬בהם לא בוצעו ריסוסים‪ .‬מתוצאות הסקרים עולה כי מספר‬
‫פרטי פרוקי‪ -‬הרגליים באזורים המרוססים קטן משמעותית בהשוואה לאזורים הלא מרוססים וכי הרכב החברה שונה‬
‫באופן מובהק‪ .‬נמצא כי הנמלה נווטת שחורה (‪ ,)Cataglyphis niger‬הניזונה בעיקר מפגרי חרקים‪ ,‬מהווה את רוב‬
‫אוכלוסיית פרוקי‪-‬הרגליים בחלקות המרוססות‪ .‬בנחל לבן נמצא כי למרות ששיחי הקרקש בערוץ מפותחים משמעותית‬
‫בהשוואה לשני האתרים האחרים‪ ,‬נצפו פרטי כחלילים בודדים בהשוואה לעשרות פרטים בשני הנחלים האחרים‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫האם קרבה גנטית מכתיבה את דינמיקת הרכב הקבוצות בנקבות הפרא בצפון הר‪-‬הנגב?‬
‫‪0,2‬‬
‫תמר בן נון‪ 0,2‬שרון רנן‪0,2‬שירלי בר‪-‬דוד‪ 2‬ועמוס בוסקילה‬
‫‪ -0‬המחלקה למדעי החיים‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫‪ -2‬המחלקה לאקולוגיה מדברית ע"ש מיטרני‪ ,‬המכונים לחקר המדבר ע"ש בלאושטיין‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫‪[email protected]‬‬
‫חברתיות בבעלי חיים תתקיים כשהרווח מהחברתיות יעלה על העלות‪ .‬למרות שהבנת המבנה החברתי של מין חשובה הן‬
‫ללימוד ההיסטוריה האבולוציונית והן לשימור המין‪ ,‬היחסים החברתיים בין פרטים אינם מובנים בהרבה מינים‪ .‬מבנה‬
‫חברתי של ‪ fission-fusion‬מעניין במיו חד מכיוון שמבנה חברתי זה מורכב מזכרים דומיננטיים ובודדים‪ ,‬קבוצות זכרים‬
‫רווקים וקבוצות לא קבועות של נקבות בהן יש שינוי מתמיד בהרכב וגודל הקבוצה‪ .‬אחד מהגורמים אשר יכולים להשפיע‬
‫על דינמיקת קבוצות הנקבות הוא ברירת‪-‬שארים‪ .‬לנקבה בקבוצה חברתית המורכבת מנקבות קרובות אליה יכולים להיות‬
‫יתרונות עקיפים לכשירות הפרט (‪ .)fitness‬הפרא (‪ )Equus hemionus‬נמצא ברשימה האדומה של ‪ .IUCN‬בין ‪0042-0000‬‬
‫הושב הפרא למכתש רמון ולפארן‪ .‬כיום מונה האוכלוסייה כ‪ 221-‬פרטים ומרביתה בצפון הר‪-‬הנגב‪ .‬בשנים האחרונות נמצא‬
‫שהמבנה החברתי של הפרא תואם את דגם ה‪ ,fission–fusion-‬אך הגורמים המכתיבים את דינמיקת קבוצות הנקבות אינם‬
‫ידועים‪ .‬מטרת המחקר היא לבחון את ההיפותזה שקרבה‪-‬גנטית מכתיבה את דינמיקת ה‪ fission-fusion-‬בנקבות הפרא‬
‫בצפון הר‪-‬הנגב ושנקבות נוטות להימצא בקבוצות שהקרבה בין חברות הקבוצה גבוהה מאשר באקראי‪ .‬לצורך המחקר‬
‫נדגמו גללים מ ‪ 01-‬קבוצות של נקבות שנצפו בתצפיות ישירות ומתוך הגללים הופק דנ"א על‪-‬מנת להעריך את הקרבה‬
‫הממוצעת בתוך כל קבוצה‪ .‬לאחר ההפקה הוגברו הדוגמאות בסמן מיטוכונדראלי אחד ו‪ 4-‬סמנים מיקרוסטליטים‬
‫להשוואה של הקרבה של פרטים בתוך הקבוצות לקרבה הכללית של הפרטים באוכלוסייה כולה‪ .‬מתוצאות המידע‬
‫המיטוכונדריאלי של ‪ 01‬הקבוצות שנדגמו‪ ,‬חמש קבוצות שהכילו שתי נקבות בלבד היו בעלות הפלוטיפ (קו הורשה אימהי)‬
‫זהה‪ ,‬בעוד שב‪ 00-‬קבוצות גדולות יותר (‪ 0-02‬נקבות בקבוצה) היה יותר מהפלוטיפ אחד‪ .‬מכאן כי בתוך קבוצות המונות‬
‫למעלה משתי נקבות יש לרוב יותר מקו אימהי אחד‪ ,‬כלומר‪ ,‬לרוב לא קיימת קרבה אימהית בין כל הנקבות בקבוצה‪.‬‬
‫תוצאות אלו נתמכות גם ע"י תוצאות ראשוניות של אנליזת המיקרוסטליטים‪ .‬מסקנת המחקר היא שבניגוד להיפותזה‪,‬‬
‫קרבה גנטית אינה גורם משמעותי בהתהוות קבוצות נקבות גדולות‪ .‬יתכן כי לארגון זה ישנם יתרונות אחרים אך מחקר‬
‫נוסף דרוש על מנת להגיע למסקנות מפורטות יותר‪.‬‬
‫)‪A Genetic Study of Extra Pair Paternity in White Storks (Ciconia ciconia‬‬
‫‪Sondra Feldman‬‬
‫‪Movement Ecology Lab‬‬
‫‪Supervised by: Prof. Ran Nathan & Prof. Uzi Motro‬‬
‫‪Understanding mating patterns is essential for understanding population structure and dynamics. Life history traits‬‬
‫‪(e.g. age of maturation, migration timing, previous breeding success), environmental factors (e.g. climate, land-use),‬‬
‫‪and social interactions (e.g. pairing, coloniality) jointly determine mating patterns, which, in turn, shape individual‬‬
‫‪behaviors and adaptations in the longer term.‬‬
‫‪Three types of monogamy–social, sexual, and genetic monogamy–can be distinguished in nature. Social monogamy‬‬
‫‪is a monogamous living arrangement with a shared territory, nest, or other social behavior trait. Sexual monogamy is‬‬
‫‪monogamy within copulations and other sexual interactions. These two types of monogamy are commonly‬‬
‫‪measured through observations; however, genetic monogamy, when all offspring within a given brood share the‬‬
‫‪same parents, can only be tested through DNA analysis quantifying parent-offspring and/or sibling relatedness.‬‬
‫‪Sexual monogamy is measured by the occurrence of extra-pair copulations (EPCs), and genetic monogamy is‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪measured by presence of extra-pair paternity (EPP), a phenomenon that results from a successful fertilization of an‬‬
‫‪EPC.‬‬
‫‪In birds, there is a wide gap between social monogamy and genetic monogamy; high rates of EPC and EPP have been‬‬
‫‪found in many bird species despite the fact that originally 90% of bird species were thought to be completely‬‬
‫‪monogamous. I am reconstructing mating patterns in the white stork (Ciconia ciconia) by using DNA analysis of‬‬
‫‪offspring within broods to determine the degree of relatedness between all offspring. If all nestlings within each‬‬
‫‪brood are full siblings, I can infer that the white stork is genetically monogamous. In contrast, half-sibling or three‬‬‫‪quarter sibling relationships within a brood would indicate the occurrence of EPC that had resulted in EPP, thus‬‬
‫‪affirming that the species is neither sexually nor genetically monogamous. Preliminary findings suggest that while‬‬
‫‪the species is not genetically monogamous, the rate of EPP is low.‬‬
‫‪My study allows me to go beyond observational data to assess mating patterns in white storks. I am examining‬‬
‫‪several hundred mating pairs' broods from ten populations. Storks within these ten populations have different‬‬
‫‪breeding pair densities and arrive at their respective breeding site at different times. If EPP is found in any of the ten‬‬
‫‪white stork populations, I will look to external factors to help explain patterns in EPP.‬‬
‫קיומם של בני‪-‬כלאיים כתוצאה מטפילות בחלזון שחריר הנחלים‬
‫יונתן גוטל ופרידה בן‪-‬עמי‬
‫המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫מיני כלאיים מוגדרים לעיתים קרובות כ"מבוי סתום אבולוציוני" עקב הכשירות והפוריות הנמוכה שלהם‪ .‬אולם לאחרונה‬
‫גוברת ההערכה בקרב ביולוגים כי כלאיים בין‪-‬מיניים (צאצאי הזדווגות בין מינים שונים)‪ ,‬הינם נדבך מרכזי באבולוציה של‬
‫בעלי חיים‪ ,‬ומהווים רמה נוספת בה האבולוציה יכולה ליצור מגוון‪ .‬במחקרנו התמקדנו בשאלה האם סלקציה כתוצאה‬
‫מהטפלה תורמת להתפתחותם וקיומם של מיני‪-‬כלאיים ב‪ 48 -‬אוכלוסיות טבעיות של חלזון המים המתוקים מהסוג שחריר‬
‫(‪ .)Melanopsis‬בנוסף‪ ,‬בחנו במעבדה האם ישנו ‪ trade-off‬בין עמידות לטפילים לבין עמידות לעקות סביבתיות כגון‬
‫טמפרטורה גבוהה ונמוכה ומליחות מים ברמות שונות‪ .‬מצאנו כי שיעור הטפילות בבני הכלאיים של שחריר הנחלים הייתה‬
‫נמוכה באופן מובהק מבכל שאר מיני ההורים‪ .‬למרות שהטפילות הייתה נמוכה יותר בזכרים מאשר בנקבות ובמים רדודים‬
‫יותר מאשר במים עמוקים‪ ,‬הבדלים אלו התקיימו בכל מיני ההורים ובני הכלאיים‪ .‬ההבדל בשיעור הטפילות לא הוסבר ע"י‬
‫הבדלים בסוג הקרקע‪ ,‬בצפיפות האוכלוסייה או בפיזור גיאוגרפי של אתרי הדיגום‪ .‬באופן מעניין‪ ,‬בני הכלאיים המוטפלים‬
‫היו היחידים שלא הראו סימני ענקות (‪ ,)gigantism‬בעוד כל שאר מיני ההורים כן הראו‪ .‬מצאנו שבמרבית המקרים בני‬
‫הכלאיים התמודדו עם מצבי קיצון של טמפרטורה ומליחות באופן שווה או עדיף ממיני ההורים‪ .‬משקלול הנתונים‪ ,‬נראה‬
‫כי התוצאות שלנו מצביעות על כך שסלקציה תלוית הטפלה‪ ,‬בשילוב עם עמידות לעקות סביבתיות‪ ,‬תרמו להישמרותם של‬
‫בני הכלאיים בסוג שחריר‪ .‬לבסוף‪ ,‬תוצאות המחקר שלנו מעידות על כך שייתכן ויצירת כלאיים הינה אסטרטגיה‬
‫אדפטיבית של פונדקאים המסייעת בהתמודדות כנגד ענקות‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫בוטניקה וגנטיקה | המרכז לחקר המוח ‪,‬אודיטוריום‬
‫יו”ר‪ :‬מימי רון‪ ,‬מכון דש”א‬
‫תגדיר “כשירות”‪ ...‬האם דרך מדידת פיטנס משפיעה על‬
‫הבנת אבולוציה של פרחים?‬
‫יובל ספיר‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫פערים בחופת יער טרופי ‪ -‬מאפיינים מבניים וסטטיסטיים‬
‫רפי קנט‪ ,‬אוניברסיטת קיימברידג’‬
‫גם בשמורות‪ :‬הפרעות קרקע ואקלים והשפעה על הופעת‬
‫פטריות כובע‬
‫סגולה מוצפי‪ ,‬המכללה האקדמית תל‪-‬חי‬
‫ממוצע זה לא הכל‪ :‬השפעת השונות על בחירת בית‪-‬גידול‬
‫בצמח חד‪-‬שנתי‬
‫אפרת דנר‪ ,‬המכללה האקדמית תל‪-‬חי‬
‫הביולוגיה של מיני האמברוסיה בישראל‬
‫יאיר יפעת‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫פערים בחופת יער טרופי ‪ -‬מאפיינים מבניים וסטטיסטיים‬
‫רפי קנט ודיוויד קומס‪ ,‬המחלקה למדעי הצמח‪ ,‬אוניברסיטת קיימברידג'‪ ,‬אנגליה‪ ,‬דוא"ל – ‪[email protected]‬‬
‫אזורים נרחבים מיערות העולם מתאוששים מהפרעות אנושיות שמשאירות אפקט מתמשך על מבנה חופת היער‪ ,‬בעיקר‬
‫הודות לנטישת שטחים חקלאיים ואבדן ערך של יערות שעברו כריתה סלקטיבית או מלאה‪ LiDAR .‬מוטס מסתמן ככלי‬
‫יעיל על מנת לעקוב ולנתח שינויים במבנה החופה‪ ,‬והתאוששות מהפרעה ביערות טרופיים‪ .‬אני אציג תוצאות של ניתוח‬
‫נתוני ‪ LiDAR‬משני אזורי יער טרופי – סיירה לאון במערב אפריקה והאי בארו קולורדו בפנמה )‪ .(BCI‬היער בסיירה לאון‬
‫עבר כריתה סלקטיבית במשך מספר עשורים שהפסיקה לפני ‪ 22‬שנים‪ .‬ניתוח של נתוני ‪ LiDAR‬מראה אפקט מתמשך של‬
‫הכריתה אפילו אחרי ‪ 22‬שנה‪ .‬מבנה היער משתנה כתלות במרחק ממפעל עיבוד העץ הממוקם מצפון‪-‬מערב לשטח המחקר‪.‬‬
‫היער בחלקת המחקר ב ‪ BCI -‬נמצא באזור מוגן ולא עבר הפרעה אנושית ידועה )‪ .(old growth forest‬מניתוח של‬
‫‪BCI‬עולה כי התכונות הסטטיסטיות של הפערים החופת היער – מרכיב בעל חשיבות רבה בדינמיקה של היער הטרופי –‬
‫אינן רגישות לשינויים בדגם הפיזור המרחבי של העצים ביער ותלויות ככל הנראה בתכונות הסטטיסטיות של גדלי העצים‬
‫ועוצמת ההפרעות אליהן היער נחשף בעבר‪ .‬מהניתוחים עולה כי ההתפלגות של גדלי הפערים בחופת יער טרופי אינה‬
‫מעריכית פשוטה כפי שנמצא בעבר‪ ,‬אלא פונקציה מעריכית מורכבת ממעלה שנייה‪ .‬כמו כן נמצא שזוהי תכונה יציבה‬
‫המתקיימת באזורים שונים של יערות טרופיים‪ .‬המפזר של עצים ביערות אלו‪ ,‬מפאת הצפיפות הגבוהה שלהם‪ ,‬לא משפיע‬
‫על התפלגות הגדלים של הרווחים בין העצים‪ ,‬כלומר זוהי תכונה בסיסית של יערות טרופיים‪ .‬בעתיד כדאי לבחון האם יש‬
‫ערך סף של צפיפות שמתחתיו נעלמת היציבות הזאת והתכונות של הפערים בחופת היער רגישות יותר לשינויים בדגם‬
‫המרחבי של פיזור העצים‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫גם בשמורות‪ :‬הפרעות קרקע ואקלים והשפעה על הופעת פטריות כובע‬
‫סגולה מוצפי‬
‫מיג"ל‪-‬מרכז ידע גליל עליון והמכללה האקדמית תל חי‬
‫‪[email protected]‬‬
‫פטריות הן קבוצת יצורים בעלי תפקיד רב בבריאות הקרקע בכלל והצומח בפרט‪ ,‬והן משאב טבע בעל חשיבות רבה‪ .‬שינויים סביבתיים‬
‫(טבעיים או מעשה ידי אדם ) יכולים להשפיע על הפטריות‪ ,‬וכתוצאה ישנה השפעה חוזרת על הסביבה‪.‬‬
‫פטריית ה‪( Morchella -‬גמצוץ) הינה פטריית כובע הראויה למאכל ממשפחת פטריות השק (‪ .(ascomycetes‬הפטרייה נחשבת נדירה‪,‬‬
‫בעיקר משום שהיא מופיעה לזמן קצר בעונה‪ .‬במחקר רב‪-‬שנתי שנערך במעבדתנו נעשה ניסיון לאפיין את מספר מיני הפטרייה בארץ‬
‫ואת סביבות הגידול שלהם‪ .‬נמצאו מספר מינים אשר חלקם מראים מופע מיקוריטי וחלקם חופשיים‪ .‬תוך כך נימצא גם מין פטריה (‬
‫‪ ) M. crassipes var, galilea‬בעלת מופע מיקוריטי בשמורות הטבע בצפון ישראל‪ ,‬ליד מקורות המים‪ .‬נעשה מעקב אחר מספר גופי‬
‫הריבוי באתרים מוגדרים יחד עם מעקב אחר תנאי אקלים ואחר שינויים מכוונים (סלילת שבילים‪ ,‬כריתת עצים) או לא מכוונים‬
‫(שריפות) במטרה לבחון את הגורמים הסביבתיים המשפיעים על רמת אוכלוסיית הפטרייה‪ .‬מעקב אחר הופעת גופי הפטרייה במהלך‬
‫מספר שנים הראה שנים של עליות נקודתיות במספר גופי הריבוי שהופיעו‪ ,‬אך עם מגמת ירידה כללית‪ .‬ניראה כי הפרעות נקודתיות‬
‫גרמו להגברה נקודתית של מספר גופי הריבוי שהופיעו מיד לאחר ההפרעה‪ ,‬אך אחריה הייתה ירידה רבה כתוצאה משינויים ארוכי זמן‬
‫שהתרחשו על הקרקע ובאקלים‪.‬‬
‫ממוצע זה לא הכל‪ :‬השפעת השונות על בחירת בית‪-‬גידול בצמח חד‪-‬שנתי‬
‫אפרת דנר‪ , 0‬חגי שמש‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬המכללה האקדמית תל‪-‬חי‪ ,‬החוג למדעי‪-‬הסביבה‬
‫‪[email protected]‬‬
‫היכולת של צמחים להבדיל בין בתי גידול לפי איכותם הממוצעת הודגמה במספר רב של מחקרים‪ .‬יכולת זאת הודגמה גם‬
‫מעל וגם מתחת לקרקע‪ .‬בנוסף לאיכותם הממוצעת‪ ,‬בתי גידול יכולים להבדל גם בשונות שלהם‪ .‬במחקרים על בע"ח נמצא‬
‫כי בנוסף לרגישות לממוצע חלקם מראים רגישות לשונות בזמינות המשאבים בבית‪-‬הגידול‪ .‬במחקר זה בדקנו האם גם‬
‫צמחים רגישים לשונות במשאבים‪.‬‬
‫שתילי אפונה (‪ (Pisum Sativum‬נשתלו בטכניקת ‪ :split-root‬מערכת השורשים של כל שתיל פוצלה באופן שווה בין שני‬
‫עציצים למניעת מעבר של מים וחומרי‪-‬הזנה בין העציצים‪ .‬כל צמח חווה שתי סביבות – האחת קבועה ("בטוחה")‪ ,‬בה ריכוז‬
‫הנוטריינטים לא השתנה לאורך כל הניסוי‪ .‬העציץ השני חווה סביבה משתנה ("מסוכנת")‪ ,‬בה ריכוז הנוטריינטים הוחלף כל‬
‫שלושה ימים‪ .‬בשני העציצים ניתנה בממוצע אותה כמות דשן והם נבדלו ביניהם רק בשונות‪ .‬חזרנו על הניסוי בשלוש רמות‬
‫של ריכוז חומרי‪-‬הזנה (גבוה‪ ,‬בינוני ונמוך)‪.‬‬
‫מצאנו שצמחים שחוו ריכוזים גבוהים העדיפו את העציץ הקבוע‪ .‬צמחים שחוו ריכוזים נמוכים העדיפו את העציץ‬
‫המשתנה‪ .‬התוצאות מראות שצמחים רגישים לשונות ושבחירתם תלויה בריכוז חומרי‪-‬ההזנה‪ .‬תוצאות אלו עולות בקנה‬
‫אחד עם תאוריות ניהו ל סיכונים שמנבאות שאורגניזמים במצב אנרגטי ירוד ייטו לקחת יותר סיכונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬תוצאות‬
‫אלו מעידות שגם אורגניזמים "פשוטים" יחסית מסוגלים לשחר תוך התייחסות לשונות בבית הגידול‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫הביולוגיה של מיני האמברוסיה בישראל‬
‫‪2‬‬
‫יפעת יאיר‪ ,* ,0,2‬משה סיבוני‪ ,2‬אדוארדו שחר‪ ,0‬רונית קונפינו‪-‬כהן‪ ,8‬ארנון גולדברג‪ 8‬וברוך רובין‬
‫‪ 0‬בית ספר פורטר ללימודי הסביבה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪2‬המכון למדעי הצמח והגנטיקה בחקלאות ע"ש סמית‪ ,‬הפקולטה לחקלאות‪ ,‬מזון וסביבה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬רחובות‬
‫‪0‬רמב"ם‪ ,‬הקריה הרפואית לבריאות האדם‪ ,‬חיפה‬
‫‪8‬מרכז רפואי מאיר‪ ,‬כפר סבא‬
‫*‪[email protected]‬‬
‫בישראל גדלים כיום שלושה מיני אמברוסיה‪ :‬אמברוסיה מכונסת (‪ ,)Ambrosia confertiflora‬אמברוסיה צרת עלים ( ‪Ambrosia‬‬
‫‪ )tenuifolia‬ואמברוסיה לענתית (‪ .)Ambrosia artemisiifolia‬במחקר זה נבדקו הביולוגיה ומחזור החיים של מיני האמברוסיה‬
‫בישראל‪ ,‬השינויים בתפוצתם לאורך השנים‪ ,‬תגובת הצמחים לקוטלי עשבים שונים‪ ,‬והאפקט האלרגני שלהם‪ .‬נמצא כי תפוצת‬
‫האמברוסיה המכונסת‪ ,‬המובחנת משאר המינים בריח עז אופייני‪ ,‬גדלה עם הזמן בעוד שהאמברוסיה צרת העלים נשארת במובלעות‬
‫קבועות ובודדות והאמברוסיה הלענתית מגיעה לעתים במשלוחי זרעים ואינה מצליחה להתבסס‪ .‬המינים השונים גודלו בפיטוטרון‪,‬‬
‫במשטרי טמפרטורה שונים ונבדקו מאפיינים שונים כמו אופן התפתחות‪ ,‬נביטת זרעים ומידת יצירת לבלובים מקני שורש‪ .‬שיעור‬
‫נביטת הזרעים עולה על ‪ 21%‬בשלושת המינים‪ .‬באמברוסיה המכונסת קצב הנביטה מהיר יותר בחורף והזרעים נובטים היטב כאשר‬
‫הם מונחים על פני השטח‪ .‬עומק זריעה של ס"מ אחד‪ ,‬מוריד את אחוז הנביטה ל ‪ 1%‬ואילו מעומק של שלושה וארבעה ס"מ הזרעים‬
‫כמעט ואינם נובטים‪ .‬הצמחים נוטים להתפתח כשושנת עלים בטמפרטורה קרה של ‪ 01C°/01C°‬יום‪/‬לילה‪ .‬נראה שאין שלטון‬
‫קודקודי ומספר הלבלובים מקני שורש גבוה יותר בטמפרטורה של ‪ 01C°/22C°‬יום‪/‬לילה‪ .‬ניסויים מבוקרים לבדיקת תגובות לקוטלי‬
‫עשבים בוצעו בבית רשת ובשדה‪ .‬נמצאו תכשירים אשר פגעו בצמחי האמברוסיה הקטנים שרוססו בבית הרשת‪ ,‬אולם צמחי‬
‫האמברוסיה הגדולים שרוססו בשדה הושפעו מעט מקוטלי העשבים והתאוששו לאחר מספר שבועות‪ .‬עיקר הבעיה בהדברת‬
‫האמברוסיה נובעת מהתחדשותו המהירה של הצמח מיחידות ריבוי תת‪-‬קרקעיות לאחר פגיעה בנוף המחייבת טיפולים חוזרים‪.‬‬
‫בדיקות אלרגיה בעזרת תבחיני‪-‬עור בוצעו בבית חולים רמב"ם בחיפה ובית חולים מאיר בכפר סבא למתנדבים בגיל ‪ 01-11‬שהגיעו‬
‫למרפאות האלרגיה‪ .‬מיצויי אבקה של אמברוסיה מכונסת ואמברוסיה צרת עלים הוכנו מאבקה שנאספה בשדה ומיצוי אמברוסיה‬
‫לענתית שנרכש בארה"ב‪ .‬כחמישית מהנבדקים (‪ )024=N‬גילו רגישות לאחד ממיני האמברוסיה‪ .‬הרגישות לאמברוסיה מכונסת (‪)02%‬‬
‫גבוהה פי ‪ 0‬מהרגישות לאמברוסיה צרת עלים ואמברוסיה לענתית (‪ .)2%‬תוצאות המחקר מצביעות על היכולת הגבוהה של אמברוסיה‬
‫מכונסת להתפשט כצמח פולש והסכנה הכרוכה בהתבססות העשב הרע הזה בישראל‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫יער ואקולוגיה | המרכז לחקר המוח ‪,‬אודיטוריום‬
‫יו”ר‪ :‬ד”ר דוד ברנד‪ ,‬קרן קיימת לישראל‬
‫טיפולי דילול ביער אורן ירושלים בוגר‪ :‬השפעות על בריאות וחיוניות עצי היער‬
‫אילון כלב‪ ,‬קרן קיימת לישראל‬
‫הטמעת נושא שימור ועידוד ערכי טבע ובתי גידול ייחודיים בפעולות תכנון וממשק היער ‪ -‬מסגרת רעיונית‬
‫ודוגמאות מפורטות‬
‫יהל פורת‪ ,‬קרן קיימת לישראל‬
‫קרקע‪-‬סלע‪ -‬יער ותנודות במשקעים בהכוונת הדינמיקה של אוכלוסיות אירוס הגלבוע‬
‫ניר הר‪ ,‬קרן קיימת לישראל‬
‫סל שירותי מערכת אקולוגית נבחרים ביערות קק”ל בצפון הנגב‬
‫גילי חכימה קוניאק‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫אפיון השיטה המיטבית למניעת התחדשותם של טבק השיח (‪ )glauca Nicotiana‬ושיטה כחלחלה (‪ )saligna Acacia‬באזור שריפת‬
‫‪ 4101‬בכרמל‬
‫נעמה טסלר‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫טיפולי דילול ביער אורן ירושלים בוגר‪ :‬השפעות על בריאות וחיוניות עצי היער‬
‫אילון כלב*‪ 0‬ויגיל אסם‬
‫‪2‬‬
‫‪ 0‬המכון למדעי הצמח‪ ,‬הפקולטה לחקלאות ברחובות האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪ 2‬המכון למדעי הצמח‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי‪ ,‬מכון וולקני בבית דגן‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫יערות אורן ירושלים בוגרים בארץ וברחבי הים התיכון מתאפיינים בצפיפות עצים גבוהה‪ ,‬וניכרים בהם סימני עקה‪ .‬דילול‬
‫היער הוא הכלי העיקרי העומד לרשות היערן לעיצוב היער ולטיפוח העצים הגדלים בו‪ .‬אולם‪ ,‬חסר כיום ידע בנוגע להשפעת‬
‫טיפולי דילול המתבצעים ביער הבוגר‪ .‬במחקר זה נבחנה ההשפעה של טיפולי דילול ביער אורן ירושלים בוגר על חיוניות עצי‬
‫היער‪.‬‬
‫במסגרת המחקר‪ ,‬נוטרו במשך שנתיים השפעותיהן של עוצמות דילול שונות על קצב הצימוח‪ ,‬משק המים ושיעור התמותה‬
‫של עצי היער הנותרים לאחר הדילול‪ .‬על מנת להבין את מנגנוני השפעות הדילול נבחנה החשיבות היחסית של השפעות‬
‫הנובעות מהפחתת התחרות על משאבים (אפקט הדילול)‪ ,‬לעומת השפעות הנובעות מסלקציה של עצים מצטיינים (אפקט‬
‫הסלקציה)‪.‬‬
‫הניסוי התבצע ביער הקדושים‪ ,‬במהלך ‪ ,2110-2100‬באתר מחקר ארוך טווח (‪ )LTER‬לחקר ממשק היער‪ .‬בוצעו שלושה‬
‫טיפולי דילול‪ :‬השארת ‪ 01‬עץ‪/‬דונם‪ 01 ,‬עץ‪/‬דונם וביקורת ללא דילול ( כ‪ 11-‬עץ‪/‬דונם בממוצע)‪.‬‬
‫נמצא כי לטיפולי הדילול ביער הבוגר היתה השפעה חיובית על קצב צימוח העצים‪ ,‬וככל שהדילול היה חזק יותר השפעה זו‬
‫היתה ניכרת יותר‪ .‬נמצא גם שהדילול הפחית משמעותית את שיעור תמותת העצים ביער‪ ,‬כאשר שיעור התמותה בחלקות‬
‫הביקורת היה גבוה פי חמישה ויותר מאשר בטיפול ‪ 01‬עץ‪/‬דונם וכפול מטיפול ‪ 01‬עץ‪/‬דונם‪ .‬נמצאה השפעה חיובית של‬
‫הדילול על זמינות המים לעצים‪ .‬השפעה זו היתה רבה יותר ככל שעוצמת הדילול היתה חזקה יותר‪ ,‬וככל שהעונה היתה‬
‫יבשה יותר‪ .‬נמצא כי הן לאפקט הסלקצייה והן לאפקט הדילול תרומה מובהקת לשיפור חיוניות עצי היער בעקבות טיפולי‬
‫הדילול‪ ,‬וכי קיים קשר חזק בין שיפור זמינות המים לעצים לבין השיפור במידת החיוניות שלהם‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫מסקנות המחקר מצביעות על דילול מאוחר‪ ,‬בעצמה גבוהה‪ ,‬כטיפול יערני יעיל לשיפור חיוניותם והארכת משך חייהם של‬
‫יערות אורן ירושלים בוגרים‪.‬‬
‫קרקע‪-‬סלע‪-‬יער ותנודות במשקעים בהכוונת הדינמיקה של אוכלוסיות אירוס הגלבוע‬
‫‪2‬‬
‫ניר הר‪ ,*0‬בשמת סגל‬
‫‪ 0‬מחלקת יער‪ ,‬מרחב צפון‪ ,‬קק"ל‬
‫‪ 2‬הגן האקולוגי‪ ,‬הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית‪ ,‬הטכניון‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אירוס (איריס) הגלבוע )‪ (Iris haynei‬גדל בגלבוע על גבול הספר הים תיכוני בתחום המשקעים ‪ 801-081‬מ"מ‪ ,‬בעיקר בקרקע‬
‫שעל גבי המסלע של חבורת עבדת (אאוקן)‪ .‬בעשור האחרון נצפתה ותועדה הפחתה בגושי האירוסים באוכלוסיה הצפונית‬
‫שבשמורת הר ברקן וסביבתה (כ‪ 821-‬מ"מ גשם)‪ ,‬תוך יציבות דווקא באוכלוסיה של מלכישוע הנמצאת ברמת משקעים‬
‫נמוכה יותר (כ‪ 041-‬מ"מ)‪ .‬גם צפיפות גושי הצמחים‪ ,‬מספר הצמחים בגוש‪ ,‬הפריחה והחנטה היו גבוהים יותר באוכלוסיית‬
‫מלכישוע‪ .‬לאחרונה (‪ )2100-2100‬נצפתה ונמדדה התבססות של פרטים חדשים וגידול יחסי של הגושים בהר ברקן‪ ,‬יותר‬
‫מאשר במלכישוע‪.‬‬
‫נראה שהירידה באוכלוסיית הר ברקן נובעת מרצף של שנים יבשות בין עונות הגשם ‪ 2110/8‬עד‪ .2114/0‬ההתאוששות חלה‬
‫הודות לשנתיים גשומות (‪ .)2100/02 ,2110/01‬כנראה שעצירת גשמים ב‪ 2100-‬לאחר חודש ינואר‪ ,‬האטה את תהליך‬
‫ההתחדשות‪.‬‬
‫נראה ש הגורם העיקרי ליתרונה של אוכלוסיית מלכישוע הוא סלע האם של הקירטון הנקבובי הנמצא בחלק העליון של‬
‫תצורת בר כוכבא‪ ,‬שמשמש כמאגר מים בבית הגידול‪ ,‬לעומת אבן הגיר או הקירטון הקשה בתצורת יזרעאל באזור שבין הר‬
‫ברקן ומעלה גלבוע‪ .‬משק המים המשופר במלכישוע מתבטא גם בתצורת הצומח השולטת בסביבה (שיחיה במלכישוע‬
‫ועשבוניים בברקן) ובקצב ההתיבשות האיטי יחסית של בני החלוף במלכישוע‪ .‬בסביבה יובשנית עוד יותר‪ ,‬על אבן הגיר‬
‫בחלק התחתון ‪-‬תיכון של תצורת בר כוכבא שבין מעלה גלבוע ומלכישוע לא מתאפשר קיום של אירוסים כלל‪.‬‬
‫גורם נוסף התורם ליציבותה של אוכלוסיית מלכישוע הוא היער הדליל שבו היא נמצאת‪ ,‬היוצר תנאים של הצללה חלקית‬
‫שמקטינה את ההתיבשות בבית הגידול‪ .‬נראה שתנאי הסלע‪-‬קרקע וההצללה בבית הגידול משפיעים על יציבות האוכלוסיה‬
‫בשנים קשות יותר מאשר רמת המשקעים הרב‪-‬שנתית הממוצעת‪.‬‬
‫שתי האוכלוסיות מראות יכולת קיום רב שנתית‪ .‬בתנאים הטובים במלכישוע האוכלוסייה יציבה לאורך השנים‪ ,‬ואילו בהר‬
‫ברקן היא תנודתית – פרטים וגושים מתייבשים בשנים קשות‪ ,‬ופרטים חדשים מתבססים בגומחות שהתפנו בשנים גשומות‪.‬‬
‫כל עוד שלא תהיה התיבשות אקלימית משמעותית‪ ,‬גם אוכלוסיה זו תמשיך לשרוד ככל הנראה‪.‬‬
‫סל שירותי מערכת אקולוגית נבחרים ביערות קק"ל בצפון הנגב‬
‫ד"ר גילי חכימה‪-‬קוניאק*‬
‫פרופ' חיים קיגל‬
‫הפקולטה לחקלאות‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫*‪[email protected]‬‬
‫יערות קק"ל בצפון הנגב מהווים מערכת מגוונת רב‪-‬תכליתית‪ ,‬הנמצאת תחת רעייה עונתית של עדרי צאן של בדואים‪.‬‬
‫אזורים אלו מספקים מגוון רחב של שירותים ותועלות לאדם שעצם קיומו תלוי בהם‪ .‬לממשק הרעייה‪ ,‬הטיפול בזבל הצאן‬
‫ובמכלאות באזורים אלו יש השפעה משמעותית על המערכת האקולוגית; על הרכב מיני הצומח‪ ,‬העצים‪ ,‬שריפות‪ ,‬הרכב‬
‫הקרקע‪ ,‬ועוד‪ .‬מכאן יש לו גם השפעה רבה על מגוון השמ"א שהיער מספק‪ .‬על כן ישנה חשיבות רבה לממשק באופן‬
‫האופטימלי מבחינת עלות‪-‬תועלת לקק"ל‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫מחקר זה בוחן את סל שירותי המערכת האקולוגית (שמ"א) הנבחר של מנהלי השטח (קק"ל) תחת ממשקי טיפול שונים‪.‬‬
‫מתוך שיחות אישיות שנערכו עמם במהלך ‪ 2102‬זוהו השמ"א החשובים להם בשטחים אלו‪ :‬שירותי אספקה‪ -0 :‬ביומסה‬
‫עשבונית למרעה‪ -2 ,‬דבש‪ .‬שירותי תרבות‪ -0 :‬פריחת כלניות‪ -8 ,‬פריחה (באופן כללי)‪ -2 ,‬נוף חזותי‪ .‬שירותי ויסות‪-1 :‬‬
‫בריאות העדר‪ -4 ,‬בריאות העצים‪ -4 ,‬מניעת שריפות‪ .‬שירותי תמיכה‪ -0 :‬תעסוקה לבדואים‪ .‬הממשקים שנאמדו‪-0 :‬‬
‫ממשק היער ללא רעיה‪ -2 .‬מיקום קבוע של מכלאות הצאן ללא פיזור הזבל בשטח‪ -0 .‬מיקום קבוע של מכלאות הצאן עם‬
‫פיזור הזבל בשטח‪ -8 .‬שיקום שטח המכלאות הנטושות‪.‬‬
‫את כל הנתונים שברשותנו ריכזנו‪ ,‬ונתנו להם הערכה בין ‪ .1-2‬זוהי הערכה בלבד‪ ,‬המאפשרת לשים את כל השמ"א‬
‫החשובים על תרשים אחד‪ .‬תרשימים אלו אינם מדויקים‪ ,‬אך הם יכולים לשמש ככלי פשוט וברור למקבלי ההחלטות‪ .‬הם‬
‫מאפשרים למנהלי היער הסתכלות רחבה על "סל השירותים" שחשובים להם‪ ,‬עם העלות הכספית הכרוכה בכל אחת‬
‫מאפשרויות הממשק‪.‬‬
‫במחקר זה הראינו כי גם ללא אומדן כספי ישיר של השמ"א שהיער מספק‪ ,‬יש אפשרות להתייחס לערך השירותים‪ .‬כאשר‬
‫יש אמידה כלשהי‪ ,‬גם אם איכותית‪ ,‬ישנו כלי טוב יותר למנהלי השטח מאשר "תחושות בטן"‪ .‬מחקר זה מספק כלי למנהלי‬
‫היער המאפשר להם לבחון את ‪ 0‬שירותי המערכת שחשובים להם ביער ביחד‪ ,‬תוך בחינת העלויות הכספיות המשתמעות‬
‫מכל אופציה ממשקית‪.‬‬
‫אפיון השיטה המיטבית למניעת התחדשותם של טבק השיח (‪ )Nicotiana glauca‬ושיטה כחלחלה‬
‫(‪ )Acacia cyanophylla‬באזור שריפת ‪ 4101‬בכרמל‬
‫נעמה טסלר‪ 0‬וטוביה יעקובי‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬ענף היער מחוז צפון‪ ,‬רשות הטבע והגנים הלאומיים ‪[email protected]‬‬
‫‪2‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר ‪[email protected]‬‬
‫טיפול במינים פולשים הנו אתגר עולמי בניהול המגוון הביולוגי ובשמירה על תפקוד המערכות האקולוגיות‪ .‬בעשורים‬
‫האחרונים יש עליה מהירה בחדירה של מינים פולשים לאזורים שנפגעו משריפות יער‪ ,‬עליה זו תואמת לעליה בהיקף‬
‫השטחים הפגועים ומספר השריפות‪.‬‬
‫אחרי אירוע הפרעה כמו שריפה‪ ,‬צמחים פולשים יכולים לשחק תפקיד מרכזי בתהליכי ההשתקמות של המערכת‬
‫האקולוגית כאשר הנוכחות שלהם באתר עלולה להיות חלק מהתנאים שמובילים להבנת תהליכי השיקום הדרושים לניהול‬
‫היער‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ ,2101‬התרחשה בכרמל שריפת היער הגדולה ביותר שתועדה בישראל‪ .‬השריפה פתחה את תאי היער המתחדש‬
‫לשינויים רבים‪ ,‬ביניהם תהליכי סוקצסיה והתפרצות של מינים מקומיים כגון אורן ירושלים (‪ )Pinus halepensis‬ולסכנה‬
‫של חדירת מינים פולשים‪ .‬סקרים בשטח השרוף החלו לאח ר השריפה בשטחי פארק הכרמל ותועדו בהם ‪ 21‬מיני צמחים‬
‫פולשים באתרים שונים בכרמל‪.‬‬
‫לאור איתור של מספר ריכוזים גדולים של טבק השיח ושיטה כחלחלה באזור קיבוץ בית אורן ומלון יערות הכרמל‪ ,‬נבחרו‬
‫אזורים אלו לניסוי שמטרתו הייתה לבחון את השיטה המיטבית לקטילתם ומניעת התחדשותם של מינים אלה לאחר טיפול‬
‫בתכשירים כימיים שונים‪ :‬אימאזאפיר ("שוטגן")‪ ,‬גלייפוסט ("ראונדאפ")‪ ,‬טריכלופיר ("גרלון")‪ ,‬פלורוקסיפיר ("טומהוק")‬
‫ושמן ציטרונלה‪.‬‬
‫העבודה כללה חיתוך וגיזום של ‪ 24‬שיחי טבק השיח ו‪ 22-‬צמחי שיטה כחלחלה‪ .‬החוטרים‪/‬ענפים הושארו בגובה ממוצע‬
‫של ‪ 81-01‬ס"מ מפני הקרקע‪ .‬התכשירים נמרחו על פני החתך והענפים במברשת "‪ 2‬שנטבלה במיכל ובו תמיסת התכשירים‪.‬‬
‫בחינת השפעת התכשירים על הצמחים כללה בדיקה של מידת ההתחדשות לאורך זמן ממועד הטיפול ועד אפריל ‪,2108‬‬
‫במרווחים קבועים של חודש‪-‬חודש וחצי‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫הממצאים מראים כי הטיפול המיטבי נגד טבק השיח הוא "שוטגן" (אימאזאפיר)‪ .‬בכל הריכוזים שהתכשיר נבדק הצמח‬
‫הגיב בתמותה מלאה‪ .‬טיפול בחומרים אחרים גרם תגובה חלקית בלבד ויכולת התחדשות‪ .‬בטיפול של "טומהוק" בריכוז‬
‫של ‪ 21%‬בסולר ו"ראונדאפ" נמצא כי בקיץ אותרה התחדשות באחד הפרטים‪ ,‬אולם הצמח לא שרד את הטיפול ומת לאחר‬
‫מכן‪ .‬הטיפולים המיטביים להדברת צמחי שיטה כחלחלה הם בתכשירים‪" :‬גרלון" ו"שוטגן" בריכוז ‪.22%‬‬
‫הניסוי בכרמל מאפשר לבחון חומרים שונים המתאימים לטיפול בצמחים פולשים לאחר השריפה‪ .‬פעולות ההדברה של‬
‫מינים פולשים בכרמל דורשות לעיתים חזר ה על הטיפול בצמחים שטופלו קודם לכן וניטור ארוך טווח לאחר סיום הטיפול‪.‬‬
‫לאור ריבוי השריפות בכרמל יש צורך לטפל באזורים המועדים לשריפה בקדימות גבוהה שכן עם העלייה במספר השריפות‬
‫גדל הסיכון לעלייה בחדירה של צמחים פולשים לשטח‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫זוויות בחינוך אקולוגי ‪:‬גיבוש עמדות ותהליכי למידה‬
‫בנין פסיכולוגיה ‪,‬אולם‪9‬‬
‫יו”ר‪ :‬ד”ר אירית שדה‪ ,‬מפמ”ר מדעי הסביבה‪ ,‬משרד החינוך‬
‫התפישות הכלכליות של מחנכים לקיימות בישראל‬
‫חגית שאשה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫למידה משמעותית בפרוייקטים קהילתיים‪-‬סביבתיים‬
‫יעל טף‪-‬סקר‪ ,‬הטכניון‬
‫למידה משמעותית בסוגיות סביבתיות בגיאוגרפיה ו”מולדת‬
‫חברה ואזרחות”‬
‫פנינה גזית‪ ,‬משרד החינוך‬
‫תרומת הכוונה מטה‪-‬קוגניטיבית אישית וחברתית‪ ,‬הניתנת במסגרת למידת חקר‪ ,‬לפיתוח אוריינות סביבתית‬
‫עידית אדלר‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫תושבים לוקחים אחריות‪ :‬פרוייקט חושבים עושים בירוחם‬
‫עידית אלחסיד וארז קמה‪ ,‬כיל דשנים‬
‫התפישות הכלכליות של מחנכים לקיימות בישראל‬
‫‪0‬‬
‫חגית שאשה‪ ,*0‬מיכל גרוס‪ ,2‬אברהם חיים‬
‫‪ 0‬החוג למשאבי טבע‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪ 2‬החוג להוראת מדעי הטבע והסביבה‪ ,‬המכללה האקדמית לחינוך אורנים‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫במחקר זה אנו מתבוננים על תפקידו של החינוך הכלכלי בעולם החינוך לקיימות‪ ,‬באמצעות אפיון התפישות הכלכליות של‬
‫מחנכים לקיימות בישראל‪ .‬בספרות מבחינים בין שתי תפישות כלכליות‪ ,‬בהקשר של קיימות‪ :‬כלכלת‪-‬סביבה‪ ,‬כתחום משנה‬
‫של הכלכלה הניאו‪-‬קלאסית וכלכלה‪-‬אקולוגית‪ ,‬המשלבת תחומים מדעיים שונים עם דיון על אתיקה וערכים‪ .‬מטרת‬
‫המחקר היא לאפיין את התפישות הכלכליות של המחנכים לקיימות בישראל‪ ,‬על פי שתי התפישות הכלכליות הללו ולבחון‬
‫האם ישנם הבדלים בין התפישות של הנשאלים‪ ,‬על פי מאפיינים שונים של שדה החינוך לקיימות‪.‬‬
‫פיתחנו שאלון‪ ,‬על בסיס כלי מחקרי קיים‪ ,‬באמצעות מערך מחקר‪ ,‬שכלל תהליכים שונים‪ ,‬כגון‪ :‬פיילוט ניסיוני‪ ,‬חוות דעת‬
‫של מומחים וביסוס השאלון על הספרות‪ .‬בנוסף‪ ,‬פיתחנו מדדים לבדיקת השערות המחקר‪ ,‬באמצעות ניתוח סטטיסטי‪ .‬על‬
‫השאלון השיבו ‪ 000‬נשאלים‪ ,‬שהם עוסקים בחינוך לקיימות ו‪/‬או סטודנטים‪ ,‬אשר צברו ידע על קיימות ו‪/‬או כלכלה‪.‬‬
‫התשובות לשאלון בקרב המחנכים לקיימות ביטאו‪ ,‬ככלל‪ ,‬תפישה כלכלית‪-‬אקולוגית‪ .‬לרוב‪ ,‬התפישות היו מתונות‪ ,‬אך‬
‫בנושאים הקשורים לערכים הובעה תפישה כלכלית‪-‬אקולוגית חזקה יותר‪ .‬כמו כן‪ ,‬בנושאים המסוימים של צמיחה‪-‬כלכלית‬
‫וניהול‪-‬סיכונים‪ ,‬התפצלו התפישות הכלכליות בין תפישה כלכלית‪-‬אקולוגית‪ .‬פיצול זה בתפישות‪ ,‬נבע כתוצאה מהמאפיינים‬
‫השונים של השכלה אקדמית בכלכלה‪ ,‬הכשרה וניסיון בחינוך לקיימות‪ .‬מבט נוסף על פיצול זה שופך אור על הפער בין‬
‫ההטמעה של תפישות ערכיות אל תוך הדיון הכלכלי‪ ,‬מצד כלכלנים‪-‬אקולוגיים‪ ,‬לבין האדישות היחסית של כלכלנים ניאו‪-‬‬
‫קלאסיים כלפיי נושאים הקשורים לצדק וערכים‪ .‬התפישה הכלכלית‪-‬האקולוגית של המחנכים לקיימות בישראל‪ ,‬מבטאת‬
‫למעשה את הביקורת שיש בעולם החינוך לקיימות על הכלכלה הניאו‪-‬קלאסית בנושאים שונים כגון‪ :‬הצורך להגביל צריכה‬
‫חומרית והצורך להעלות את השוויון בחלוקת משאבים‪ .‬בנוסף‪ ,‬תפישה כלכלית זו מבטאת את השאיפה של החינוך‬
‫לקיימות להוביל לתפישות כלכליות חדשות‪ ,‬כגון‪ :‬שינוי בהרגלי הצריכה ופריצתן של דרכים להעצמה של מנהיגות אזרחית‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫מקומית‪ .‬הדרך להוביל תפישות חדשות אלו אל תוך העולם הכלכלי הסטנדרטי היא להרחיב את הידע וההבנה הכלכליים‬
‫של המחנכים לקיימות‪ ,‬בצורה רב תחומית ובשילוב עם דיון על אתיקה וערכים‪.‬‬
‫למידה משמעותית בפרוייקטים קהילתיים‪-‬סביבתיים ‪ -‬חקר מקרה של תלמידי תואר שני לתכנון‬
‫ד"ר יעל טף סקר‪ 0‬ופרופ' משנה מישל פורטמן‬
‫‪0‬‬
‫‪ .0‬הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪ ,‬טכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫‪[email protected], [email protected]‬‬
‫תקציר‪ :‬למידה משמעותית כוללת צדדים שונים ומגוונים‪ ,‬אשר מתארים כולם למידה אפקטיבית שאינה "נכנסת באוזן אחת ויוצאת‬
‫מהשנייה" אלא נשארת עם התלמידים ומעניקה להם כלים שיסייעו להם בהמשך חייהם‪ .‬למידה משמעותית יכולה וצריכה לשמש גם‬
‫בחינוך סביבתי גבוה‪ ,‬וסטודנטים לתכנון ערים הם קבוצה חשובה במיוחד מבחינה זו‪ ,‬שכן פעילותם העתידית עשוייה להיות בעלת‬
‫משמעויות סביבתיות נרחבות ברמות המקומית‪ ,‬הלאומית ואף הבינ"ל‪.‬‬
‫אף על פי שמושג הלמידה המשמעותית נחקר באופן נרחב בתחום החינוך‪ ,‬ולעתים אף ביחס לנושא של למידה סביבתית ולחילופין‬
‫ביחס להשכלה גבוהה‪ ,‬הספרות המקצועית מכילה מעט מאוד מחקרים שיש בהם חפיפה בין השתיים (כלומר מחקרים המתמקדים‬
‫בחינוך סבי בתי גבוה בהקשר של למידה משמעותית)‪ .‬חקר המקרה הנוכחי עקב אחר הקורס "מבוא לתכנון סביבתי" לתלמידי תואר‬
‫שני בתכנון ערים בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‪ ,‬במהלך סמסטר הסתיו של ‪ .2108-2100‬במהלך הקורס‪ ,‬הסטודנטים התחלקו‬
‫לקבוצות של ‪ ,0-8‬כשכל קבוצה בחרה פרוייקט סביבתי ברמה הקהילתית לפי רצונה‪ .‬הסטודנטים התבקשו לתרום לפרוייקט בדרך‬
‫כלשהי‪ ,‬תוך שימוש בכלי התכנון ובידע התאורטי שצברו במהלך הקורס‪ ,‬ואף זכו להדרכה צמודה שניתנה על ידי שתי יועצות שיועדו‬
‫לצורך זה‪ .‬הדוחות פורסמו כאסופה זמן קצר לאחר תום הקורס‪ .‬המחקר הנוכחי בודק את המידה בה התרחשה למידה משמעותית‬
‫כתוצאה מפרוייקטים אלה‪ ,‬תוך התסמכות על המידע שהושג מהסטודנטים ע"י שאלונים סגורים ופתוחים‪ .‬ע"י שימוש במודלים‬
‫ובתאוריות מתחום הלמידה המשמעותית והחינוך הסביבתי‪ ,‬המחקר ניסה להסיק מהם הגורמים בחוויית הלמידה שהוכיחו עצמם‬
‫כיעילים לתהליך הלמידה המשמעותית של הסטודנטים‪.‬‬
‫הממצאים הראו כי (א) מרבית הנשאלים חשו כי הפרוייקט סייע להם להבין את החומרים התאורטיים והחומרים האחרים שנלמדו‬
‫בכיתה ובקריאת החובה בקורס; (ב) במידה וההשתתפות נתפסה כמועילה לקהילה‪ ,‬הדבר חיזק את רצונם של הנשאלים לעסוק‬
‫בפרוייקטים סביבתיים וקהילתיים בעתיד; (ג) הנשאלים חשו כי אם מאמציהם היו זוכים להכרה ממסדית רבה יותר (ציון גבוה יותר‬
‫או נקודות זכות רבות יותר)‪ ,‬חוויית הלמידה שלהם הייתה מועילה יותר‪.‬‬
‫למידה משמעותית בסוגיות סביבתיות בגיאוגרפיה ו"מולדת חברה ואזרחות"‬
‫פנינה גזית מפמ"ר גיאוגרפיה‬
‫הגיאוגרפיה היא מקצוע העוסק במכלול התופעות והתהליכים‪ ,‬המתקיימים בסביבה הטבעית ובסביבה האנושית בעולם‪ ,‬ובחינת קשרי‬
‫הגומלין ביניהם‪ ,‬ברמות שונות של המרחב – מהמרחב המקומי (הלוקלי) אל המרחב העולמי (הגלובלי) וחזרה למרחב המקומי‪.‬‬
‫מקצוע הגיאוגרפיה נלמד במערכת החינוך הפורמאלית ברצף‪ ,‬החל מכיתה ב' עד כיתה י"ב בכל המגזרים‪.‬‬
‫הגיאוגרפיה היא אחד המקצועות העיקריים המספק תשתית ידע להבנת נושא הקיימות ( ‪ ) sustainability‬ופיתוח בר קיימא‪,‬‬
‫והנושאים הסביבתיים היו מאז ומתמיד מעיסוקיה המרכזיים של הגיאוגרפיה‪.‬‬
‫תכניות הלימודים שמותאת הדגש על קשרי הגומלין בין האדם‪ ,‬הטבע והנוף היוצרים יחד את הסביבה על כל מרכיביה ‪ .‬האדם הוא‬
‫גורם מרכזי המושפע‪ ,‬משפיע‪ ,‬משנה‪ ,‬מסתגל ולעתים אף פוגע בסביבה הטבעית‪ .‬אחריותו של האדם לסביבה הטבעית ולפיתוח‬
‫תהליכים מקיימים‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫בהרצאה נשים דגש על דרכי הוראת המקצוע בעידן המתאפיין בידע המתחלף ומתרבה בקצב מהיר ובמיוחד לאור העמקת הלמידה‬
‫המשמעותית בכל שכבות הגיל‪ .‬ההרצאות תשולבנה בדוגמאות מהעשייה בבתי הספר‪:‬‬
‫חינוך לחשיבה‪ -‬תכנית הלימודים מזמנת שימוש בשיטות הוראה המדגישות הבניית ידע (ולא העברת מידע)‪ ,‬ניתוח מצבים אותנטיים‬
‫במציאות משתנה‪ ,‬הסקת מסקנות והערכת מצבים‪ .‬יודגם היישום בשעצת העיסוק בסוגיות הסביבתיות‪.‬‬
‫פדגוגיה דיגיטלית‪ -‬פדגוגיה דיגיטלית שוזרת תקשוב באופן משמעותי במסגרת תהליכי הוראה‪ -‬למידה‪ -‬הערכה‪ .‬הפדגוגיה הדיגיטלית‬
‫מייצרת כל העת אופציות מגוונות שפורצות כיוונים חדשים‪ ,‬מאפשרת יצירתיות ואינה מקבעת דפוסים‪ .‬התקשוב משולב בלמידה‬
‫הסביבתית הן בכיתה והן מחוצה לה‪.‬‬
‫למידה בדרך החקר‪ -‬למידה בדרך החקר היא למידה פעילה של לומד או קבוצת לומדים המאפשרת לתלמידים לבחור נושא הקרוב‬
‫לליבם ולחקור אותו‪ .‬מומלץ שלמידה בדרך החקר תתבצע ע"י קבוצת לומדים ‪ .‬ע"י כך ירכשו התלמידים מיומנות של עבודה בצוות‬
‫שהיא אחת ממיומנויות המאה ה‪.20‬‬
‫למידה חוץ כיתתית‪ -‬הלמידה מחוץ לכותלי הכתה מהווה דרך חווייתית ללימוד גיאוגרפיה‪ .‬הסיורים הלימודיים ממחישים נושאים‬
‫שנלמדו באופן תיאורטי‪ ,‬מאפשרים איסוף נתונים לצורך הפקת מידע‪ ,‬מעודדים העלאת שאלות והשערות‪ ,‬מקנים מיומנויות של‬
‫התמצאות במרחב‪ ,‬שימוש במפה‪ ,‬מדידת מרחקים ועריכת תצפיות‪ .‬הסיורים הם אמצעי יעיל להכרת התופעות ולחקירתן בשטח‪,‬‬
‫להדגמת המושגים והעקרונות שנלמדו בכיתה והדרך להקנות להם משמעות במציאות‪ .‬תוצגנה דוגמאות של שילוב הלמידה החוץ‬
‫כיתתית בכל שכבות הגיל‪.‬‬
‫תרומת הכוונה מטה‪-‬קוגניטיבית אישית וחברתית‪ ,‬הניתנת במסגרת למידת חקר‪ ,‬לפיתוח אוריינות‬
‫סביבתית‬
‫עידית אדלר*‪ ,‬מיכל ציון וזמירה מברך‬
‫בית הספר לחינוך‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫אוריינות סביבתית מוגדרת כמיומנות המספקת לפרט את הידע‪ ,‬המיומנויות‪ ,‬והתמריצים להתמודד עם הידרדרות איכות הסביבה‪.‬‬
‫מחקרים בתחום החינוך הסביבתי עוסקים בפיתוח תכניות לימוד להקניית אוריינות סביבתית‪ .‬אולם‪ ,‬לעיתים השתתפות תלמידים‬
‫בפעילויות אלה לא השיגה את התוצרים החינוכיים הרצויים‪ .‬לטענתנו‪ ,‬מודעות מטה‪-‬קוגניטיבית הינה הכרחית לפיתוח אוריינות‬
‫סביבתית‪ .‬מטרת המחקר הייתה לבחון את תרומתה של הכוונה מטה‪-‬קוגניטיבית אישית וחברתית לפיתוח אוריינות סביבתית‪.‬‬
‫במחקר מוצע מודל הוראה‪ ,‬המבוסס על למידת חקר פתוח של סוגיה סביבתית‪-‬אקולוגית‪ .‬בתהליך שולבה הכוונה מטה‪-‬קוגניטיבית‬
‫אישית‪ ,‬המכוונת ללמידת חקר ואוריינות סביבתית‪ .‬ההכוונה המטה‪-‬קוגניטיבית החברתית ששולבה בתהליך כללה שיטת הוראה‬
‫שבה התקיימה למידה משתפת תוך‪-‬קבוצתית‪ ,‬המתייחסת ליחסי הגומלין שהתרחשו בין תלמידים שעבדו יחד כקבוצה על פרויקט‬
‫חקר משותף; ולמידה משתפת בין‪-‬קבוצתית‪ ,‬שהתייחסה לתהליכי הלמידה המשתפת בין קבוצות תלמידים שעסקו בפרויקטים שונים‪.‬‬
‫השערת המחקר היא שהכוונה מטה‪-‬קוגניטיבית תתרום לפיתוח אוריינות סביבתית בקרב התלמידים‪.‬‬
‫במחקר השתתפו ‪ 022‬תלמידי כיתות ז'‪-‬ח'‪ ,‬שנחלקו לארבע קבוצות בהתאם לשיטת ההוראה אליה נחשפו התלמידים‪ :‬הכוונה מטה‪-‬‬
‫קוגניטיבית אישית וחברתית; הכוונה מטה‪-‬קוגניטיבית חברתית בלבד; הכוונה מטה‪-‬קוגניטיבית אישית בלבד; למידה ללא כל‬
‫הכוונה מטה‪-‬קוגניטיבית‪ .‬נערכה השוואה בין ביטויים של אוריינות סביבתית בעבודות החקר של התלמידים )‪ (n=131‬באמצעות מכוון‬
‫שנבנה על סמך הספרות‪ ,‬והתייחס לארבעת הרכיבים של האוריינות הסביבתית‪ :‬ידע‪ ,‬רגשי‪ ,‬מיומנויות והתנהגות‪ .‬נערך ניתוח תוכן‪,‬‬
‫ואחריו ניתוחי שונות‪ .‬בנוסף נערך ניתוח איכותני לאורך תהליך החקר‪.‬‬
‫התוצאות מראות כי סוג ההכוונה המטה‪-‬קוגניטיבית משפיע באופן שונה על ביטויי אוריינות סביבתית‪ .‬לא נמצאו הבדלים מובהקים‬
‫במספר סוגי הידע הסביבתי שהפגינו התלמידים מקבוצות הניסוי השונות‪ .‬ההכוונה המטה‪-‬קוגניטיבית האישית תרמה לביטויים‬
‫רבים יותר של מיומנויות סביבתיות‪ ,‬התנהגויות סביבתית‪ ,‬ולביטויים המראים על מוקד שליטה פנימי ורגישות סביבתית (רכיב‬
‫רגשי)‪ .‬ההכוונה המטה‪-‬קוגניטיבית החברתית תרמה לביטוי רב יותר של רגישות סביבתית (רכיב רגשי)‪ .‬נמצאה אינטראקציה בין שתי‬
‫ההכוונות בביטוי של עמדות וערכים סביבתיים (רכיב רגשי)‪ .‬תוצאות אלו תורמות לביסוס הקשר התיאורטי שבין מודעות מטה‪-‬‬
‫קוגניטיבית ואוריינות סביבתית‪ ,‬ומדגישות את החשיבות של שילוב בין שני סוגי ההכוונות במסגרת החינוך הסביבתי‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫מושבים מקבילים ‪08:01-00:11‬‬
‫ניטור מערכות טבעיות | בנין חינוך ‪,‬אולם‪63‬‬
‫יו”ר‪ :‬פרופ’ פועה בר‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫מה משפיע על תפקוד מערכת אקולוגית באזור הים תיכוני?‬
‫שש שנות ניטור ביוגיאוכימי בשיחיית בר זית ברמת הנדיב‬
‫ז’וז’ה גרינצוויג ויעל נבון‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫ניטור פעולות ממשק נגד מין פולש‪ :‬תגובת אוכלוסיות מכרסמים וזוחלים לפעולות עקירה של שיטה כחלחלה (‪)saligna Acacia‬‬
‫בחולות מישור החוף‬
‫שחם בועז‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫הערכת מדדים אקולוגיים תלויי‪-‬ספירה‬
‫באמצעות ה‪method intercept-point-‬‬
‫אסף זבולוני‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫ממצאים ראשונים מפרויקט מערכות אקולוגיות ורווחת האדם‪ :‬הערכה לאומית‬
‫אלון לוטן‪ ,‬המארג‬
‫‪ – iCollect‬מערכת עולמית לאיסוף נתוני חיות הבר על ידי הציבור בשביל הציבור‬
‫עשת בנייה‪iCollect ,‬‬
‫מ ה משפיע על תפקוד מערכת אקולוגית באזור הים תיכוני? שש שנות ניטור ביוגיאוכימי בשיחיית בר‬
‫זית ברמת הנדיב‬
‫ז'וזה גרינצוויג‪ ,0‬יעל נבון‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬הפקולטה לחקלאות‪ ,‬מזון וסביבה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪2‬פארק הטבע רמת הנדיב‪ ,‬זכרון יעקב‬
‫תפק וד מערכות אקולוגיות מאופיין על ידי תהליכים כגון צימוח ופירוק חומרים אורגניים‪ ,‬בהם עוברים ויסודות בין‬
‫המרכיבים השונים של המערכת (אורגניזמים‪ ,‬קרקע)‪ .‬במחזורי יסודות (מחזורים ביוגיאוכימיים) אלה נקלטים פחמן‬
‫ויסודות הזנה מהאטמוספרה והקרקע‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬אל הצמחים וממוחזרים בתהליכי פירוק הנשר והמינרליזציה בקרקע‪.‬‬
‫קיים ידע רב לגבי הרכב האורגניזמים במערכות אקולוגיות ים תיכוניות‪ ,‬אולם הידע אודות המחזורים הביוגיאוכימיים‬
‫במערכות אלה והשפעות הממשק והאקלים עליהם מוגבל ביותר‪ .‬מטרת הניטור הביוגיאוכימי היא מעקב אחר שינויים‬
‫ארוכי טווח במצבה ובתפקודה של המערכת האקולוגית הים תיכונית‪ .‬הניטור נערך בשיחיית בר זית ברמת הנדיב ומברר‬
‫את השפעת הממשק (רעית עיזים)‪ ,‬בקרות האקלים וסוג הצומח על תהליכים מרכזיים ומאפייני מפתח במחזור היסודות‪,‬‬
‫כגון המצב ההזנתי של הצומח‪ ,‬יצור נשר צומח ופירוקו‪.‬‬
‫שש שנים של ניטור הצביעו על זרחן כגורם המגביל את הצימוח בשיחיית הבר זית‪ .‬מסקנה זו נובעת מריכוז זרחן נמוך ויחס‬
‫חנקן לזרחן גבוה בעלווה של שיחי בר זית‪ ,‬אלת המסטיק וקידה שעירה‪ .‬מסקנה זו גם נתמכת על ידי יעילות ספיגת זרחן‬
‫גבוהה לפני נשירת העלים העונתית‪ ,‬זמינות פוספט נמו כה בקרקע וקשר חיובי בין צימוח לזמינות פוספט בקרקע‪ .‬רעית‬
‫עיזים נטתה להביא לעליה בריכוז סידן ומגנזיום על חשבון אשלגן בעלי השיחים‪ ,‬אולי כאמצעי הגנה על העלווה‪ .‬כמו כן‬
‫נמצא‪ ,‬לפחות לגבי שנה אחת‪ ,‬כי נשר העלים של בר זית תחת רעיה ממוחזר ביעילות גבוהה יותר ונשארו פחות עלים בשכבת‬
‫הנשר מאשר בביקורת ללא רעיה‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫הקשר הליניארי בין זרחן ואשלגן בעלווה של בר זית ואלת המסטיק לבין כמות המשקעים בשנה בה נוצרו העלים מצביע על‬
‫כך שיובש עשוי להשפיע על פעילות המערכת לא רק בצורה ישירה‪ ,‬אלא גם בעקיפין דרך השפעתו על יסודות ההזנה בצמח‪.‬‬
‫בעו ד שהקשר בין יצור נשר לבין כמות המשקעים אינו ברור לגבי השיחים‪ ,‬נמצא כי כמות הנשר העשבוני שנוצר בין‬
‫השיחים בסוף עונת הגדילה קשורה בעיקר לכמות הגשמים של העונה הקודמת‪ ,‬מה שמצביע‪ ,‬אולי‪ ,‬על חשיבות יצור זרעים‬
‫ליצור ביומסה בשנה שלאחר מכן‪ .‬לימוד המחזורים הביוגיאוכימיים במסגרת של ניטור ארוך טווח מאפשר להגיע להבנה‬
‫טובה יותר של הגורמים המשפיעים על תפקוד המערכת האקולוגית הים תיכונית ויכול לסייע בפיתוח אסטרטגיה לממשק‬
‫של שמירה על מערכות‪.‬‬
‫ניטור פעולות ממשק נגד מין פולש‪ :‬תגובת אוכלוסיות מכרסמים וזוחלים לפעולות עקירה של שיטה‬
‫כחלחלה )‪ (Acacia saligna‬בחולות מישור החוף‬
‫בעז שחם ‪ ,2,0‬עודד כהן‪ ,8,0‬יריב מליחי‪ ,2‬אורי פרו‪ ,2‬רגב מנור‪ ,1‬פועה בר‪ 4‬ויותם בשן‬
‫‪4‬‬
‫‪.1‬‬
‫אוספי הטבע הלאומיים‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬ירושלים ‪91919‬‬
‫‪.1‬‬
‫מרכז מידע על זוחלים ודוחיים‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪ ,‬ד"נ אבטח ‪79187‬‬
‫‪.3‬‬
‫המכון לחקר הגולן‪ ,‬שיזף ‪ 3‬קצרין ‪11911‬‬
‫‪.9‬‬
‫המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן‪ ,‬ד"נ עמק הירדן ‪13131‬‬
‫‪.3‬‬
‫מחוז מרכז‪ ,‬רשות הטבע והגנים‪ ,‬גן לאומי ירקון‪ ,‬ראש העין ‪98111‬‬
‫‪.,‬‬
‫בי"ס שדה שקמים בניצנים‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪ ,‬ד"נ אבטח ‪79187‬‬
‫‪.7‬‬
‫המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬באר שבע ‪89113‬‬
‫‪.8‬‬
‫הישיבה התיכונית חיספין‪ ,‬רמת הגולן ‪11911‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫התפשטות העץ הפולש שיטה כחלחלה בחולות ניצנים הביאה לדחיקת מיני צומח וחי פסמופיליים (המתמחים בחולות)‪,‬‬
‫ולכניסת מינים מזדמנים במקומם‪ .‬בקיץ ‪ 2100‬עקרה רשות הטבע והגנים חורשת שיטה כחלחלה בשמורת חולות ניצנים‪,‬‬
‫ממערב לישוב ניצן‪ .‬מאז אביב ‪ 2100‬אנו מבצעים ניטור של השטח המטופל בהשוואה לשטחי חולות חצי מיוצבים טבעיים‬
‫סמוכים‪ ,‬במטרה לבחון את השפעת העקירה על אוכלוסיות המכרסמים והזוחלים בשטח המטופל‪ .‬הניטור כולל נתונים על‪:‬‬
‫כיסוי הצומח הכללי‪ ,‬מידת חדירות החול לפנטרומטר‪ ,‬עקבות בעלי חיים בשבילי טשטוש‪ ,‬תצפית ולכידה של בעלי חיים‬
‫במלכודות ובסריקה רגלית‪ .‬כיסוי הצומח הרב שנתי בשטח הטבעי היה גבוה בהשוואה לשטח המטופל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יציבות‬
‫החולות בשטח המטופל הייתה גבוהה יותר‪ .‬על אף התחדשות האוכלוסיות בשטח המטופל‪ ,‬נמצאו הבדלים ברורים ברמת‬
‫החברה ובשתי המחלקות‪ .‬המכרסמים גרביל החולות )‪ (Gerbillus pyramidum‬וגרביל החוף תת מין אלנבי ‪(G.‬‬
‫)‪ andersoni allenbyi‬נתפסו לרוב בשטח הטבעי‪ ,‬ומלבדם נלכדו גם מריון החולות )‪ (Meriones sacramenti‬וירבוע‬
‫מצוי תת מין חולות )‪ .(Jaculus jaculus schlueteri‬לעומת זאת‪ ,‬בשטח המטופל נלכדו אך ורק מריון מצוי ‪(Meriones‬‬
‫)‪ tristrami‬וגרביל החוף‪ .‬מיני הזוחלים הדומיננטיים בשטח הטבעי היו נחושית החולות )‪,(Sphenops sepsoides‬‬
‫ישימונית מצויה )‪ ,(Stenodactylus sthenodatylus‬שנונית חולות )‪ (Acanthodactylus scutellatus‬ונחש חולות‬
‫)‪ .(Lytorhynchus diadema‬שני האחרונים לא נצפו בשטח המטופל‪ .‬מיני הזוחלים הדומיננטיים בשטח המטופל היו‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫נחושית החולות‪ ,‬ישימונית מצויה ונחושית עינונית )‪ .(Chalcides ocellatus‬האחרונה לא נמצאה בשטח הטבעי‪.‬‬
‫ההבדלים בין החולות החצי מיוצב ים לבין השטח המטופל דומים להבדלים הנצפים בהתאם לרמת יציבות בית הגידול‬
‫החולי‪ ,‬כאשר השטח המטופל מייצג חולות מיוצבים‪ .‬קרי‪ ,‬מינים בעלי זיקה גבוהה לחול תחוח מוחלפים בשטח המטופל‬
‫במינים בעלי זיקה לחול מיוצב‪ .‬בקרב המכרסמים‪ ,‬גרביל החולות ומריון החולות מוחלפים בגרביל החוף ומריון מצוי‪,‬‬
‫בהתאמה‪ .‬ובקרב הזוחלים‪ ,‬נחושית חולות ושנונית חולות מוחלפות בנחושית עינונית ושנונית שפלה )‪,(A. schreiberi‬‬
‫בהתאמה‪ .‬אפשר‪ ,‬שהתוצאות הללו מאפיינות שלב מוקדם בסוקצסיה של החברות ומומלץ להמשיך ולבצע ניטור גם בשנים‬
‫הבאות‪.‬‬
‫הערכת מדדים אקולוגיים תלויי‪-‬ספירה באמצעות ה‪point-intercept method -‬‬
‫‪2‬‬
‫אסף זבולוני‪ *0‬ויונתן בלמקר‬
‫‪ 0‬רשות הטבע והגנים‪ ,‬מחוז אילת‬
‫‪ 2‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫מדדים אקולוגיים תלויי‪-‬ספירה (מדדים שתלויים במספר הפרטים בשטח מוגדר)‪ ,‬כגון צפיפות‪ ,‬התפלגות גדלים‪ ,‬גודל ממוצע ומגוון‬
‫מינים‪ ,‬משמשים במקרים רבים להערכת מצבן האקולוגי של אוכלוסיות בביתי גידול יבשתיים וימיים שונים‪ .‬דיגום באמצעות שיטת‬
‫הנקודות (‪ )point-intercept method; PIM‬מבוסס על ה‪ ,plotless technique -‬כלומר‪ ,‬יחידת הדיגום אינה מגדירה שטח שבתוכו‬
‫היא דוגמת‪ ,‬כמו ב‪( plot technique -‬שיטת הקוודרט‪ ,‬למשל)‪ ,‬אלא שהיא מגדירה נקודות הדוגמות את בית הגידול‪ .‬שיטה זו נמצאה‬
‫יעילה וקלה מאוד ליישום ולכן היא פופולארית מאוד‪ ,‬במיוחד כיום‪ ,‬כשיותר ויותר מחקרים ותכניות ניטור עושים שימוש בכלים‬
‫דיגיטליים המאפשרים לדוגם לקצר את זמן השהייה בשדה ולדגום במעבדה נקודות על תצלומים של בית הגידול‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נכון‬
‫להיום‪ ,‬ה‪ PIM -‬שימושית להערכת מדדים הקשורים אך ורק לכיסוי‪ ,‬ולא למדדים תלויי ספירה‪ .‬הסיבות לכך הן ששיטה זו אינה‬
‫מגדירה שטח דיגום‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬היא נתונה להטיות משמעותיות הקשורות לגודלם של הפרטים הנדגמים (הסיכוי של פרט גדול להידגם‬
‫גדול יותר מזה של פרט קטן)‪ .‬בעבודה זו פיתחנו תיקונים מתמטיים המאפשרים להעריך מנתונים הנאספים באמצעות ה‪ PIM -‬מדדים‬
‫תלוי‪-‬ספירה‪ .‬בהתבסס על חישובים אנאליטיים וסימולציות במחשב‪ ,‬אנו מראים שהשיטה שפיתחנו‪ ,‬לא רק מאפשרת להעריך באופן‬
‫בלתי מוטה מדדים תלויי‪-‬ספירה‪ ,‬אלא שהיא מאפשרת דיוק ויעילות גבוהים בהרבה משיטת הקוודרט המקובלת כיום‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫התיקונים המתמטיים שפיתחנו מאפשרים למשתמש להעריך בצורה מדויקת מה‪ PIM -‬מדדים אקולוגיים חשובים שהם תלויי‪-‬ספירה‪,‬‬
‫תוך כדי שמירה על היתרונות החשובים של שיטה זו – פשטות‪ ,‬מהירות ויעילות‪ .‬על מנת להנגיש את התיקונים המתמטיים‪ ,‬ערכנו‬
‫גיליונות ב‪ Excel -‬וב‪ R -‬המאפשרים למשתמש להכניס נתונים שנאספו בשיטת ה‪ PIM -‬ולקבל מדדים תלויי‪-‬ספירה‪.‬‬
‫ממצאים ראשונים מפרויקט מערכות אקולוגיות ורווחת האדם‪ :‬הערכה לאומית‬
‫קרן קלס‬
‫המארג‬
‫‪[email protected]‬‬
‫"הערכת מערכות אקולוגיות" היא סוג פרויקט שפותח לראשונה על ידי קבוצה רב‪-‬לאומית ורב‪-‬תחומית של מדענים ממדעי‬
‫הטבע ומדעי החברה‪ ,‬במסגרת ה ‪ .Millennium Ecosystem Assessment-‬התהליך סיכם את הידע הקיים על מצב‬
‫ומגמות במערכות אקולוגיות והשרותים שהם מספקים לאדם‪ ,‬בקנה מידה גלובלי‪ .‬לאור הצלחת הפרויקט הגלובלי‪ ,‬החלו‬
‫מספר מדינות לבצע תהליך דומה בקנה המידה הארצי‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫המארג החל בפרויקט הערכת מערכות אקולוגיות בקנה מידה לאומי בסוף ‪ ,2102‬הנקרא "מערכות אקולוגיות ורווחת‬
‫האדם – הערכה לאומית"‪ .‬מטרת הפרויקט היא להציג תמונה לאומית של התועלת שתושבי ישראל מקבלים מהמערכות‬
‫האקולוגיות השונות של ישראל (למשל אספקת מזון‪ ,‬טיהור מי שתיה‪ ,‬ויסות של מזיקים לחקלאות‪ ,‬נופש ותיירות‪ ,‬מניעת‬
‫סחיפת קרקע ‪ -‬שרותים שבהם האדם תלוי לקיום‪ ,‬בריאות ושגשוג כלכלי)‪ .‬ההערכה גם מציגה מידע על חשיבותו של‬
‫המגוון הביולוגי בהפקת תועלת זו; גורמים מחוללי שינוי ואיומים על המשך אספקת שרותים שונים‪ ,‬וכימות הערך של‬
‫שרותי המערכת האקולוגית עבור האדם‪ ,‬לשימוש בניהול‪ ,‬מידניות ותכנון‪ .‬התוצר הסופי של הפרויקט הינו דוח המורכב מ‪-‬‬
‫‪ 01‬פרקים‪ ,‬כאשר כל פרק מתמקד בפן אחר של הפרויקט‪.‬‬
‫לאחר מעל שנה של תכנון וגיבוש מתווה הפרויקט‪ ,‬החלה עבודת איסוף המידע והכתיבה בפרקים השונים בסוף ‪.2100‬‬
‫בהרצאה זו אציג ממצאים ראשוניים מפרקים שונים מתוך הדוח‪ ,‬עם התמקדות בפרקים אשר מטפלים במערכות‬
‫האקולוגיות השונות שהוגדרו עבור הפרויקט וכוללים מידע תיאורי‪ ,‬כמותי ומרחבי על מצב המערכת האקולוגית‪ ,‬מצב‬
‫ומגמות באספקת שירותים שונים‪ ,‬המגוון הביולוגי המעורב באספקת השירותים‪ ,‬ערכם עבור האדם‪ ,‬וגורמים המשפיעים‬
‫על אספקתם‪.‬‬
‫‪ – iCollect‬מערכת עולמית לאיסוף נתוני חיות הבר על ידי הציבור בשביל הציבור‬
‫בניה עשת‪ ,‬יובל כהן‪-‬חמוז‪ ,‬מיכאל לוונשטין‪ ,‬אביעד שייינין‪ ,‬ירון חייטוביץ‬
‫‪ iCollect‬הינו מיזם חדש שהחזון שלו לעשות מהפכה בדרך שהמידע על חיות הבר נאסף‪ ,‬מטויב ומנותח‪ .‬מתוך הבנה שהטכנולוגיה שיש‬
‫היום בידי ההמונים מאפשרת לכל אחד‪ ,‬בכל מקום ובכל עת לאסוף מידע ולתרום למחקר על חיות הבר‪.‬‬
‫המערכת עובדת בשלושה מישורים‪ :‬איסוף‪ ,‬טיוב וניתוח המידע‪.‬‬
‫איסוף הנתונים‪ :‬המידע נאסף באמצעות טלפון חכם‪ ,‬מחשב לוח או מצלמה עם ‪ GPS‬מובנה‪ ,‬אמצעים הזמינים ונפוצים לכול אחד‪.‬‬
‫התמונות ו‪/‬או הסרטים עם נתוני ‪ GPS‬ונתונים בסיסיים נוספים מועלה למאגר נתונים בענן ( ® ‪ Azure‬של מיקרוסופט ) לעיבוד נוסף‬
‫ושימוש מדעי‪.‬‬
‫האתגר במערכת איסוף נתונים על ידי המונים‪ ,‬היא מתן מוטיבציה לדווח‪ .‬ב‪ iCollect -‬המוטיבציה ניתנת לחובבי הטבע במספר‬
‫אופנים‪ .‬על ידי אפליקצית ‪ Animap‬אשר מאפשרת לראות את הדיווחים האחרונים של בעלי החיים‪ ,‬שמעניינים את המדווח‪ ,‬באזור‬
‫הגיאוגרפי‪ ,‬שבו הוא נמצא על גבי מפה‪ .‬באמצעות ה‪ Waze-‬יוכל המדווח להגיע למיקום הדיווח‪ .‬מוטיבציה נוספת היא יכולת מובנת‬
‫במערכת לשתף את הדיווח והתרומה למחקר לחיות הבר ברשתות החברתיות‪ .‬המדווח יקבל משוב חוזר על הדיווח‪ ,‬הכולל פרטים‬
‫מזהים ונתונים נוספים‪.‬‬
‫בהמשך המיזם‪ ,‬נייצר פלטפורמה גמישה שתאפשר לחוקרים לבנות אפליקציית איסוף נתונים על פי הפרוטוקול שלהם‪.‬‬
‫טיוב המידע‪ :‬בשלב זה‪ ,‬המערכת מאפשרת לחוקרים לטייב את הנתונים‪ ,‬על פי הטקסונומיות והמיקום הגיאוגרפי שמעניינים אותם‪.‬‬
‫בהמשך הטיוב ייעזר והלוגריתמים אוטומטיים‪ ,‬חוכמת המונים (כמו‪ ,face recognition :‬ויקיפדיה) ומשחקי רשת שבאמצעותם‬
‫מכשירים את המעוניינים לטייב וממריצים אותם בדרך זו לבצע את הטיוב‪ .‬המערכת תיידע את החוקר המעוניין לקבל התראה על‬
‫דיווח תצפית‪ ,‬שמעניינת אותו‪.‬‬
‫ניתוח המידע‪ :‬המערכת תספק ממשקים סטנדרטיים להוספת נתונים משלימים (כגון‪ :‬נתונים מטאורולוגיים‪ ,‬זרמי ים ועוד)‪ ,‬כמו גם‬
‫חבילה של כלים סטטיסטיים למחקר (כגון‪ ,)BI – Business Intelligence :‬ויכולות יצוא לאקסל להמשך ניתוח‪.‬‬
‫הנתונים שנאספים ישמשו למחקר מדעי‪ ,‬ניטור‪ ,‬שימור וחינוך‪.‬‬
‫המיזם נמצא בשלבי פיתוח מתקדמים וגרסה ראשונה לעבודה תושק במהלך חודש יולי‪ .‬כך שבכנס נוכל להציג כבר ממצאים ראשונים‬
‫שהתקבלו מהארץ ומהעולם‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫אקו‪-‬ארכיאולוגיה | בנין חינוך ‪,‬אולם‪62‬‬
‫יו”ר‪ :‬פרופ’ אהרן מאיר‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‬
‫חורבן גת לפני כשלושת אלפי שנה וההשפעה על עיצוב‬
‫נוף בעבר ובהווה‬
‫אורן אקרמן‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‬
‫צמחיית הפלישתים כעדות למוצאם הגיאוגרפי‬
‫סו פרומין‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‬
‫אקלים או ממשק אדם‪-‬סביבה? קריסת החקלאות הקדומה‬
‫בנגב כמקרה מבחן‬
‫יואב אבני‪ ,‬המכון הגיאולוגי‬
‫עצי פרי תרבותיים בבוסתנים נטושים אשר ניטעו במערכות חקלאיות עתיקות בהר הנגב המרכזי‬
‫אלי אשכנזי‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫במנהרת הזמן‪ :‬עצי זית עתיקים פותחים צוהר אל העבר‬
‫עוז ברזני‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬מכון וולקני‬
‫חורבן גת לפני כשלושת אלפי שנה וההשפעה על עיצוב נוף בעבר ובהווה‬
‫אורן אקרמן‪ ,2 ,0‬נועם גרינבאום‪ ,0‬אבנר איילון‪ ,8‬אהובה אלמוגי לבין‪ ,8‬מירה בר‪-‬מתיוס ‪ ,‬הנדריק ברוינס ‪ ,‬ליאורה הורוויץ ‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫אהוד ויס‪ ,2‬נעמי פורת‪ ,8‬דן קבאנס‪ ,4‬בטינה שילמן‪ 4‬ואהרן מאיר‬
‫‪8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬המכללה האקדמית אשקלון‬
‫‪2‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪0‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪8‬המכון הגיאולוגי‬
‫‪2‬המכונים לחקר המדבר‪ ,‬אוניברסיטת בן ‪-‬גוריון בנגב‬
‫‪1‬האוניברסיטה העברית‬
‫‪4‬‬
‫‪Universitat de Barcelona‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Ministry of Production, Government of Tucuman, Argentina‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫תל צפית‪ ,‬אתר ארכיאולוגי הממוקם ליד כפר מנחם ויער חרובית של ימינו מזוהה כעיר גת הקדומה‪ ,‬עירו של הגיבור האגדי‬
‫גוליית‪ .‬החל משנת ‪ ,0001‬מתקיים באתר ובמרחבו הקרוב‪ ,‬פרוייקט ארכיאולוגי סביבתי‪ ,‬רב תחומי‪ ,‬הכולל היבטים‬
‫אקולוגיים גיאוארכיאולוגיים‪ .‬אחד הממצאים הבולטים בחפירת האתר העלתה עדויות פיסיות לחורבן העיר ע"י המלך‬
‫הארמי חזאל‪.‬‬
‫ההכנות לכיבושן העיר כללו בנ ייה של מערכת מצור שכללה חציבת חפיר עמוק וסוללת עפר שנערמה במקביל אליו‪ .‬שרידי‬
‫סוללה זו נראים בשטח עד היום ומשפיעים על דגם פיזור הצומח הנוכחי‪.‬‬
‫חורבן העיר גרם ככל הנראה להאצה של תהליכי הסחיפה של סדימנטים מהאתר שהצטברו למרגלותיו‪ .‬דברים אלו עלו‬
‫מתוך ממצאי חתכ י בדיקה סדימנטולוגיים בשילוב מתודולוגיה של חישוב קצב המילוי ואפיון ממצא שרידי הצומח‬
‫(פיטוליטים) אפשרו להבחין בין מילוי טבעי‪ ,‬מילוי אנושי ומילוי משולב טבעי\אנושי‪ .‬נראה כי החל מתקופת הברזל‬
‫התרחשו תהליכי מילוי טבעיים בעמקים הקטנים באיזור המחקר‪ .‬מילוי ממוצא אנושי (אנטרופוגני) התרחש בפרק זמן‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫ בפרק זמן זה קצב המילוי היה מהיר יותר והסדימנטים הכילו כמות פיטולטים גבוהה באופן‬.‫קצר לאחר חורבן העיר‬
.‫ מחוץ לאתר ארכיאולוגי‬,‫משמעותי מכמות האופיינית בדרך כלל בשטח פתוח‬
‫ממצאי מחקר זה מראים באופן משמעותי את ההשפעה המתמשכת של האדם בעבר על המערכת האקולוגית נופית באיזור‬
.‫הנדון‬
‫צמחיית הפלישתים כעדות למוצאם הגיאוגרפי‬
‫ אוניברסיטת בר אילן‬,‫סו פרומין‬
Archaeobotanical lab, Institute of Archaeology, The Martin (Szusz) Department of Land of Israel
Studies and Archaeology,
Bar-Ilan University, Ramat-Gan, 52900 ISRAEL [email protected]
Human activities often assist in the long distance dispersal of plants. Useful species and weeds
have accompanied human civilization since the beginning of plant and animal domestication.
Weeds’ ecology allows them to escape from cultivated areas to other habitats and to naturalize in
an alien environment. Being introduced beyond their native ranges of distribution, weeds may
invade new ecosystems. Therefore, a spatial distribution of weeds could indicate anthropogenic
links of the past.
The comparison of floral lists is a widely used method in biodiversity conservation planning,
invasion biology, etc. This biogeographical method is applicable to anthropological studies as
well. For instance, a presence of shared weeds in regions separated by geographical barriers
may indicate an occurrence of human connections (such as trade) between them. In addition,
comparison of weeds can be made not only between floral lists of different geographical regions,
but for different time periods of the same region. The established difference may assist to reveal
chronological limits of primary inter-regional connections. Such information is extremely useful for
filling in gaps in less documented cases of links between geographically separated human
cultures.
Applying the method of floral lists comparison in archaeology requires comprehensive
archaeobotanical data. Extensive archaeobotanical study of the early Southern Levant allows the
use of this method in relation to the archaeobotanical data from the region. Moreover, the
migration of the Sea Peoples, and Philistines among them, primarily from the Aegean area to the
eastern Mediterranean world in the 12 th century BCE, is a good test case for verifying this method
for archaeology. We compared two floral lists identified from excavations in Israel: one dated up to
the Late Bronze Age – before the Sea Peoples’ arrival, the second dated to the Iron Age I - when
they arrived. found that Philistines` culture differs from the previous one as well as from the
immediate neighbors in the region. Our preliminary results support the tight relation of Sea
Peoples to the North-East Mediterranean, thus support application of the biogeography tool for
historical questions.
‫אילן‬-‫ אוניברסיטת בר‬,61-61.2.9.61 ,‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫אקלים או ממשק אדם‪-‬סביבה? קריסת החקלאות הקדומה בנגב כמקרה מבחן‬
‫יואב אבני‬
‫המכון הגיאולוגי‬
‫‪[email protected]‬‬
‫האקלים נחשב כגורם היכול לגרום לקריסת תרבויות אנושיות‪ ,‬בעיקר באזורים יובשניים הנתונים תדיר לסיכוני בצורת‪ .‬כך‬
‫נטען גם לגבי תופעת החקלאות הקדומה בנגב שקריסתה נקשרה במשבר סביבתי חריף שהתרחש במאה ה‪ 4-‬לספירה‪ ,‬בזמן‬
‫המעבר מן האימפריה הביזנטית לאימפריה המוסלמית הקדומה‪ .‬מחקרים גיאו‪-‬ארכיאולוגיים חדשים שהפעילו שיטות‬
‫תיארוך מתקדמות‪ ,‬אפשרו לתארך את זמן עיבוד השדות החקלאיים בהר הנגב וכן לשחזר את המכלול הסביבתי שבו‬
‫מצויים המתקנים החקלאיים‪ .‬הממצאים הראה כי‪:‬‬
‫‪ .0‬רוב המערכות החקלאיות ניבנו בתקופה הביזנטית‪ ,‬בעיקר בין המאות ה‪ 8-2 -‬לספירה‪.‬‬
‫‪ .2‬רוב מתקני החקלאות הקדומה תיפקדו ברציפות במשך מאות בשנים עד למאה ה‪ 01 -‬לספירה‪ ,‬לפחות כ‪ 011 -‬שנה אחרי‬
‫המעבר הפוליטי ביזנטי ‪ -‬מוסלמי קדום‪.‬‬
‫‪ .0‬התפעול המתמשך של המתקנים גרם לשינויים סביבתיים שהעלו את הסיכון לקריסתם ההנדסית‪ .‬מבנים שתוכננו‬
‫במקורם במאה ה‪ 8-‬לספירה צברו עודפי סדימנט לסי שהגיעו אל המערכות עם מי ההשקיה‪ .‬דבר זה סתם את אוגר מי‬
‫ההשקיה ואילץ את החקלאים הקדומים להגביה תדיר את גובה המתקנים והסכרים‪ ,‬דבר שיצר אי יציבות הנדסית הולכת‬
‫וגדלה‪ .‬כתוצאה מכך התמוטטו חלק מן המתקנים ולאחרים היה צורך בתחזוקה מתמדת‪.‬‬
‫‪ .8‬לאורך השנים המתקנים נחשפו לאירועי קיצון של שיטפונות כבדים ובצורות‪ .‬שילוב אירועים טבעיים אלה והעדר תמיכה‬
‫פוליטית וכלכלית מצד השלטון המוסלמי הביאו להכבדה הולכת וגדלה על תפעול ותחזוקת המערכות ועל הנכונות של‬
‫החקלאים להמשיך ולקיים את החקלאות המדברית‪ .‬העדר ביטחון כלכלי הביא לנטישתם ההדרגתית של החקלאים החל‬
‫מן המאה ה‪ 0 -‬לספירה מסיבות גיאו‪-‬פוליטיות מצטברות ולא בשל משבר סביבתי‪.‬‬
‫‪ .2‬במשך מאות השנים האחרונות המשיכו שבטי הבדווים בהר הנגב לקיים שטחי חקלאות ובוסתני עצי פרי שמוקמו‬
‫במתכוון בתוך מתקני החקלאות הקדומה‪ .‬באופן זה נמשך התפקוד של מקצת המערכות עד לימנו אלה‪ ,‬באופן המוכיח את‬
‫התאמתם לתנאי המדבר השוררים היום במרחב‪.‬‬
‫‪ .1‬המערכות מתפקדות גם היום כפי שתפקדו בעבר‪ .‬עובדה זו שוללת את ההנחה כי מערכות אלה התבססו על אקלים עבר‬
‫לח יותר‪.‬‬
‫עצי פרי תרבותיים בבוסתנים נטושים אשר ניטעו במערכות חקלאיות עתיקות בהר הנגב המרכזי‬
‫אלי אשכנזי‪ ,‬המחלקה למדעי הקרקע והמים‪ ,‬הפקולטה לחקלאות‪ ,‬מזון וסביבה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫יונה חן‪ ,‬המחלקה למדעי הקרקע והמים‪ ,‬הפקולטה לחקלאות‪ ,‬מזון וסביבה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫שמעון לביא‪ ,‬המכון למדעי הצמח‪ ,‬הפקולטה לחקלאות‪ ,‬המזון ואיכות הסביבה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫יואב אבני‪ ,‬המכון הגיאולוגי‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫בהר הנגב המרכזי מצויים עצי פרי‪ ,‬ושרידי בוסתנים חקלאיים‪ ,‬חלקם נטושים מזה עשרות שנים וחלקם פעילים עד היום‪ ,‬שניטעו על‬
‫ידי הבדווים ואף קודם להם‪ .‬העצים והבוסתנים ניטעו בחלקות קרקע התחומות ע"י מדרגות חקלאיות קדומות‪ ,‬שהן חלק ממערכות‬
‫חקלאיות עתיקות‪ ,‬רובן מהתקופה הביזנטית‪ .‬בבוסתנים גדלים עצי פרי תרבותיים כגון זית‪ ,‬תאנה‪ ,‬גפן‪ ,‬רימון‪ ,‬שקד‪ ,‬תמר‪ ,‬חרוב‪ ,‬אלת‬
‫הבוטנה‪ ,‬וחושחש‪ .‬העצים בבוסתנים הנטושים לא הושקו על ידי האדם לפחות עשרות שנים‪ .‬בבוסתנים מעטים נמצאו עצים שגילם‬
‫מוערך במאות שנים‪ .‬על אף הנטישה‪ ,‬העצים ממשיכים לחיות וחלק גדול מהם‪ ,‬שורדים היטב ואף מניבים פירות גם היום‪.‬‬
‫תוצאות המחקר מצביעות על כך כי שרידות העצים מושפעת מהגורמים הבאים‪ )0( :‬מאפייני יחידות המסלע; (‪ )2‬מאפייני‬
‫הקרקע (‪ )0‬מצב ההשתמרות של המערכות החקלאיות העתיקות והמדרגות החקלאיות הקדומות ו‪ )8(-‬ההבנה החקלאית‬
‫של הבדווים בגידול עצי פרי‪.‬‬
‫בהרצאה הנוכח ית נציג את תופעת עצי הפרי והבוסתנים בהר הנגב המרכזי ונדון בגורמים המאפשרים את שרידות העצים‪,‬‬
‫תוך שימת דגש על המאפיינים הארכיאולוגיים הקשורים בשרידותם‪.‬‬
‫במנהרת הזמן‪ :‬עצי זית עתיקים פותחים צוהר אל העבר‬
‫‪2‬‬
‫עוז ברזני‪ ,0‬ניר חנין‪ ,0‬אריק ווסטברג‪ ,2‬ארנון דג‪ ,0‬זהר כרם‪ ,8‬יזהר טוגנדהפט‪ ,0,8‬יואכים קאדרייט‬
‫‪0‬המכון למדעי הצמח‪ ,‬בנק הגנים לצמחי א"י‪ ,‬מרכז וולקני‪ ,‬בית דגן‬
‫‪2‬המחלקה לבוטניקה‪ ,‬אוניברסיטת מיינץ‪ ,‬גרמניה‬
‫‪0‬המכון למדעי הצמח‪ ,‬המחלקה לעצי פרי‪ ,‬מרכז וולקני‪ ,‬מרכז מחקר גילת‬
‫‪8‬המכון לביוכימיה‪ ,‬מזון ומדעי והתזונה‪ ,‬הפקולטה למדעי החקלאות‪ ,‬המזון ואיכות הסביבה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪,‬‬
‫רחובות‬
‫מקובל כי תהליך תרבות הזית החל באזורינו לפני כ‪ 1111 -‬שנה על ידי סלקציה של פרטים מעצי בר‪ ,‬שמאז ועד ימינו‪,‬‬
‫ריבויים התבסס על ריבוי וגטטיבי‪ :‬בהרכבה‪ ,‬או בשימוש בסורים וייחורים‪ .‬בעבודה זו נבחנה השונות הגנטית בעצי זית‬
‫עתיקים‪ ,‬בהנחה כי אלו מהווים מקור גנטי עתיק שממנו ניתן ללמוד על תהליכי הסלקציה והריבוי‪ ,‬במרכז התרבות‬
‫הראשוני של העץ‪ .‬לצורך כך נדגמו ‪ 001‬עצים עתיקים מכ‪ 01 -‬מטעי בעל באזורינו בפריסה גיאוגרפית רחבה‪ ,‬ובהנחה‬
‫שהעצים הורכבו‪ ,‬נדגמו עלים מנוף העץ (רוכב) ומסורים שהתפתחו בבסיס הגזע (כנה)‪ .‬באמצעות שימוש בסמני ‪SSR‬‬
‫(מיקרוסאטליטים) למדנו על קיומו של גנוטיפ עיקרי בכ‪ 01% -‬מהעצים‪ ,‬כשהשונות הגנטית שנמצאה ביניהם מבוססת על‬
‫מוטציות סומאטיות שהצטברו במהלך חיי העצים‪ .‬בנוסף‪ ,‬בכ‪ 40% -‬מעצי הזית העתיקים מצאנו רקע גנטי שונה בנוף העץ‬
‫ובסורים שהתפתחו בבסיס הגזע‪ ,‬מה שמעיד על שימוש נפוץ בעבר בהרכבה של ענפי זית על גבי כנות‪ .‬תוצאות העבודה‬
‫מלמדות כי מרבית עצי הזית הורכבו על זריעים‪ ,‬ובהשוואה לשונות גנטית שנמצאה באוכלוסיות של זיתי בר מהגליל‬
‫והכרמל למדנו כי מקורם של אלו היה בתה ליכים של שחלוף גנים שהתרחשו בעבר בין עצים בבר לזני התרבות‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫מקיומה של כנה אחידה ב‪ 20% -‬מהעצים המורכבים ניתן לשער על תהליכים של סלקציה מכוונת לכנה שיתכן שלה קיים‬
‫יתרון יחסי בהרכבה‪ .‬לתוצאות העבודה קיימת חשיבות בהבנת התהליכים שהתרחשו בתרבות עצי זית ובתכנון של שימור‬
‫המאגר הגנטי של עצים בעלי ערך תרבותי‪ ,‬חקלאי והיסטורי‪ ,‬המהווים מרכיב חשוב בנוף הארץ‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫תכנון ‪,‬שימור קרקע מים | המרכז לחקר המוח ‪,‬אודיטוריום‬
‫יו”ר‪ :‬ד”ר עמרי בונה‪ ,‬קרן קיימת לישראל‬
‫אישורה של תכנית “יערות הקשת הגדולה” ג‪- 00312/‬‬
‫מחזון למציאות‬
‫עמרי בונה‪ ,‬קרן קיימת לישראל‬
‫מערך ההגנה הסטטוטורית על היערות‬
‫פנחס כהנא‪ ,‬קרן קיימת לישראל‬
‫שימוש בתוכנת ‪ LARK‬לצורך איפיון וקביעת ערכים של שטחים פתוחים המאוימים על ידי פיתוח‬
‫איריס ברנשטיין‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫בחינה ארוכת טווח של השפעת משטר גשמים ע ל מאפייני זרימה בערוצים מסדר ראשון בממשק יער סוואנה בעזרת חישה מרחוק ‪-‬‬
‫מקרה מבחן פארק סיירת שקד‬
‫אלי ארגמן‪ ,‬משרד החקלאות‬
‫בחינה ארוכת טווח של השפעת משטר גשמים על מאפייני זרימה בערוצים מסדר ראשון בממשק יער‬
‫סוואנה בעזרת חישה מרחוק – מקרה מבחן פארק סיירת שקד‬
‫אלי ארגמן‪ ,*0‬שמואל ארבל‪ ,0‬מני בן‪-‬חור‬
‫‪2‬‬
‫‪ 0‬התחנה לחקר הסחף‪ ,‬האגף לשימור קרקע וניקוז‪ .‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‪.‬‬
‫‪ 2‬המכון למדעי הקרקע‪ ,‬מים והסביבה‪ .‬מכון וולקני‪.‬‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫יערות סוואנה הניטעים באזורים צחיחים למחצה באזור צפון הנגב חשופים במהלך השנים האחרונות לתמורות במשטר‬
‫הגשמים‪ ,‬כגון ‪ -‬התפלגותם העיתית ועוצמתם‪ .‬היער בפארק סיירת שקד‪ ,‬אשר ניטע בפאתי העיר אופקים בשנת ‪,0044‬‬
‫מתבסס על מערכות קצירי נגר‪ ,‬שיחים ולימנים‪ ,‬המסייעים בהגברת פוטנציאל אספקת מים לצומח מעוצה ולמניעת תהליכי‬
‫הידלדלות קרקע‪ ,‬חתירת ערוצים וסחף בין ערוצי עקב היווצרות נגר עילי מואץ‪ .‬יחסי גשם‪-‬נגר מחלקות נגר בגודל ‪ 11‬מ"ר‬
‫ומשטר גשמים נוטרו בפארק החל משנת ‪ .0002‬בשנת ‪ 0002‬החל ניטור של זרימות בערוצים בתוך אגן סגור‪ ,‬הנפרס על פני‬
‫שטח של כ‪ 021 -‬דונם‪ ,‬בתחומי היער‪ .‬ל מרות שבמרבית השנים נמדדו כמויות משמעותיות של נגר מחלקות המחקר‪ ,‬באגן‬
‫הסגור נמדדו רק שני אירועי זרימה מעל סף רגישות חיישני דייבר בספיקות של ‪ 1.0‬ו‪ 0.2 -‬מ‪/0‬שניה באוקטובר ‪0004‬‬
‫ונובמבר ‪ ,2100‬בהתאמה‪ .‬האירוע האחרון גרם לגלישת מי נגר מהמזרמים‪ .‬במקביל לניטור הידרומטרי‪ ,‬נאסף מידע עיתי‬
‫של אלבדו‪ ,‬צפיפות\מצב צומח וטמפרטורת יום ולילה של הקרקע החל משנת ‪ 2111‬בעזרת חיישני ‪AQUA & ( MODIS‬‬
‫‪ .)TERRA‬ממדידות אלה ניתן לראות כי מחורף ‪ 2114‬חלה ירידה משמעותית במדד צפיפות הצומח (‪ )NDVI‬לכדי ‪1.0‬‬
‫בהשוואה לערך ממוצע של ‪ 1.82‬עד לשנה זו‪ .‬במקביל נרשמה עליה בערכי האלבדו של פני הקרקע מ‪ 1.28 -‬ועד ל‪.1.24 -‬‬
‫נתונים אלו‪ ,‬יחד עם תצפיות קרקעיות מצביעות על כך כי שינויים בתכסית של צומח מעוצה ועשבוני בממשק סוואנה‬
‫באזורים צחיחים מהווים גורם משמעותי המשפיע על יחסי גשם‪-‬נגר ומאפייני זרימה בערוצים יחד עם התפלגות המשקעים‬
‫השנתית‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫שיקולי קיימות בעיצוב גנים עירוניים בישראל |‬
‫בנין חינוך אולם‪61‬‬
‫יו”ר‪ :‬גלעד רונן‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫התפקיד החברתי של גנים עירוניים בכלל וביישוב הערבי בפרט‬
‫יצחק שנל‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫השפעת מאפייני גינות עירוניות על עושר‪ ,‬מגוון והרכב מיני ציפורים‬
‫יאיר פקר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫צמחים שאינם רצויים ‪ -‬רעילים ואלרגניים ‪ -‬בגנים עירוניים‬
‫עמרם אשל‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫השפעת פארקים וגינות עירוניות על המיקרו‪-‬אקלים ועל נוחות האדם‪ :‬הניסיון המצטבר באזורי אקלים שונים בישראל‬
‫עודד פוצ’טר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫הנכונות לשלם עבור אסתטיקה בגנים עירוניים‬
‫ניר בקר‪ ,‬המכללה האקדמית תל‪-‬חי‬
‫התפקיד החברתי של פארקים עירוניים‪:‬‬
‫יצחק שנל‬
‫החוג לגאיאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫המחקר נערך בשורה של גנים עירוניים בערים בישראל אך בעיקר בתל אביב‪ .‬המחקר כלל שאלונים קצרים למבקרים‬
‫בגינות‪ ,‬ראיונות פתוחים אם מבקרים ותצפיות על התנהגויות בפארקים‪ .‬נערעו שני סולמות של התגבשות של קהילתיות‬
‫בגינות האחד מתמקד באינראקציות חברתיות והשני בהתארגנות קהילתית‪ .‬בנוסף נבחן כיצד משפיעות הסביבה הטבעית‬
‫וההרכב החברתי של המשתמשים על חווית ההתרגעות בפארק וההתארגנות הקהילתית‪.‬‬
‫מצאנו כי הגינה השכונתית והרובעית בעיר הישראלית נתפסת כמקום שמאפשר התבודדות משאון העיר באוירה של טבע‬
‫פראי עד לרמה שאינה פוגעת בבטחון האישי של המשתמשים‪ .‬בהיבט הקהילתי מצאנו כי הגינה מתפקדת בראש ובראשונה‬
‫כמקום שלישי‪ .‬כש ני שלישים מהמבקרים בגינה מייחסים חשיבות לחוויה החברתית המלווה בפורקן ממעמסות היומיום‬
‫ולהון החברתי שהם צוברים תוך כדי ביקורם בגינה‪ .‬למרות זאת בשני הסולמות של אינטנסיביות האינטראקציות‬
‫החברתיות וההתארגנות הקהילתית‪ ,‬רוב המבקרים בגינה נמנעים מהתחייבות לחברויות ארוכות טווח ומחייבות כמו גם‬
‫ממעורבות בהתארגנות קהילתית ממוסדת סביב הגינה‪ .‬התארגנות מלמטה קיימת כמעט רק בגינות הקהילתיות‪ .‬בניגוד‬
‫למצב בארצות הברית‪ ,‬בגינות הכלבים בישראל לא ניכרת רמה גבוהה של התארגנות מלמטה‪.‬‬
‫הגינה כמקום שלישי היא מקום ניטראלי שאין בו אורחים ומארחים‪ .‬כל המבקרים הם בעלי זכות שווה למרחב הגינה‪ .‬הוא‬
‫אינו מחייב להתלבש באופן מיוחד והוא מציע פשטות בלתי פורמאלית‪ .‬בנוסף‪ ,‬האווירה של הטבע בלב העיר מוסיפה‬
‫אלמנט חשוב של רגיעה ושחרור למבקרים בגינה – אווירה התורמת להתפתחות שיחות חולין ספונטניות ושלוות‪ .‬כל‬
‫המבקרים מדגישים את האווירה של טבע כמהותית לחוויית הבילוי בגינה והם מבקשים להעמיק את תחושת הבידוד‬
‫מהעיר בסביבה של טבע עד כדי לקיחת סיכונים מסוימים בהקשר של בטיחות‪.‬‬
‫באי הגינה בכלל וגינת הכלבים בפרט מגלים פתיחות רבה למבקרים מגוונים‪ .‬במקרים רבים הפתיחות באה לידי ביטוי‬
‫בסובלנות שמאפשרת קשרים פאסיביים בלבד‪ ,‬כמו המקרה של עובדים זרים בענף הסיעוד המתגודדים במעגל נפרד לצד‬
‫הקשישים או התינוקות בהם הם מטפלים‪ .‬ב תצפיות לא נמצאו כמעט מקרים לפיהם ישראלים ותיקים ועובדים זרים‬
‫התקשרו בקשרי שיחה כלשהם‪ .‬למרות זאת‪ ,‬קיימת פתיחות לאחרים גם אם הם בעלי מוגבלויות וחריגות מסוימת‪ .‬גם‬
‫נציגי קבוצות חריגות חשו שייכות לגינה ולחבורה שהתארגנה בה לפחות במקרה של גינת הכלבים‪ .‬קבוצה שמתקשה יותר‬
‫להשתלב היא של הערבים הנמשכים לגינות בערים יהודיות בהיעדר גינות בערים ערביות‪ ,‬אך כדי להרגיש נוח בגינות אלה‬
‫הם נוטים לעיתים להגיע בקבוצות גדולות ותוך אימוץ התנהגות רעשנית שנועדה לסמן זהות ערבית במרחב הגינה‪ .‬סימון‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫זה מקנה לערבים תחושת בטחון תוך כדי שהות בגינה‪ .‬תוצאת לוואי של התנהגות זאת היא תחושת איום בקרב המבקרים‬
‫היהודים‪ ,‬תופעה שבמקרים קצוניים גורמת לעליית מתחים בין קבוצות המבקרים‪.‬‬
‫השפעת מאפייני גינות עירוניות על עושר‪ ,‬מגוון והרכב מיני ציפורים‬
‫יאיר פקר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫הרצאה זו מבוססת על עבודת מחקר שנערכה בין השנים ‪ 2114-2110‬בגינות עירוניות בערים תל אביב וחולון‪ .‬העבודה הוכנה‬
‫בהנחיית‪ :‬פרופ' יורם יום‪-‬טוב‪ ,‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב; פרופ' ענת ברנע‪ ,‬המחלקה למדעי הטבע‬
‫והחיים‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה; ד"ר טל אלון מוזס‪ ,‬הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪ ,‬הטכניון‪ -‬מכון טכנולוגי‬
‫לישראל‪.‬‬
‫מטרת המחקר היתה לבחון את השפעת עושר מיני הצומח והמבנה המרחבי של גינות עירוניות על עושר‪ ,‬מגוון והרכב מיני‬
‫הציפורים המבקרות בהן במהלך עונות השנה‪.‬‬
‫נבדקו ‪ 22‬גינות ציבוריות בעלות מגוון צומח שונה החל מחורשות אחידות של מין עץ אחד דרך גינות המורכבות משיחים‬
‫ועצים ממספר מינים שונים ועד לגנים בוטניים בהם עושר הצומח רב ביותר‪ .‬גודל הגינות נע בין ‪ 10‬ל ‪ 25‬דונם‪ ,‬כך שלא‬
‫נכללו גינות קטנות מאוד ולא פארקים גדולים מאוד‪.‬‬
‫במהלך המחקר נצפו בסך הכול ‪ 44‬מיני ציפורים‪ 18% ,‬מתוכם הם נודדים (חורפים‪ ,‬מקייצים או חולפים) ו‪ 01% -‬מינים‬
‫יציבים‪ .‬מתוך ‪ 08,240‬הפרטים שנספרו במחקר‪ 42% ,‬הם ממינים יציבים ו‪ 04% -‬בלבד הם פרטים ממינים נודדים‪ .‬תשעה‬
‫מינים המוגדרים בספרות כמינים זרים או מלווי אדם (למשל מיינה מצויה או עורב אפור) מהווים ‪ 28%‬מסך הפרטים‬
‫שנספרו במחקר‪.‬‬
‫מבין מאפייני הגינות שנדגמו היו שניים שנמצאו בעלי השפעה מובהקת על נוכחות ציפורים‪ :‬עושר מיני השיחים השפיע‬
‫בצורה חיובית גם על עושר מיני הציפורים וגם על מגוון מיני הציפורים‪ ,‬בעוד שלנוכחות חתולים‪ ,‬כלבים ואנשים הייתה‬
‫השפעה שלילית על עושר מיני ציפורים‪ .‬לגבי השפעת המבנה המרחבי של הגינה‪ ,‬מצאנו כי גינות עם שטחי דשא גדולים‬
‫ומעט מיני עצים או שיחים משכו מעט מיני ציפורים‪ ,‬ובעיקר מינים זרים‪ .‬בחורשות צפופות המורכבות ממעט מיני עצים‬
‫ללא שיחים נמצאו מעט מיני ציפורים בהם מינים מלווי אדם כמו יונת הבית ועורב אפור‪ .‬בגינות עם שטחי דשא בינוניים או‬
‫קטנים ועם מספר מיני עצים או שיחים גבוה נמצאו רוב מיני הציפורים‪ 80 ,‬במספר‪.‬‬
‫מיקומי הציפורים במ רחב הגינה נרשמו במהלך התצפיות והוזנו למערכת ‪ ,GIS‬ומאפשרים לראות היכן בגינה נראו‬
‫הציפורים השונות‪ .‬נראה כי מרחבי דשא פתוחים משמשים מעט מיני ציפורים‪ ,‬חלק ניכר מהם מינים זרים או מלווי אדם‬
‫כמו מיינה מצויה ועורב אפור‪ .‬לעומת זאת אזורי הגבול בין דשא לשיחים משמשים מינים רבים הניזונים מחרקים שהם‬
‫צדים בדשא אך זקוקים למחסה קרוב‪ .‬בין מינים אלו סבכיים שונים‪ ,‬שחרור‪ ,‬אדום חזה ובולבול‪.‬‬
‫מעבר למבנה המרחבי של הגינה‪ ,‬הכולל פרישה של עצים ודשא ישנה חשיבות לבדוק אילו מיני צמחים המרכיבים את הגינה‬
‫מושכים אילו מיני ציפורים‪ .‬מצאנו כי רובם הגדול של העצים בגינות הם ממינים מיובאים (‪ )42%‬ולמרות שציפורים‬
‫מקומיות ניזונות גם מהם‪ ,‬גילינו שציפורים מקומיות מעדיפות בבירור עצים מקומיים (למשל אלון תבור)‪ ,‬וציפורים זרות‬
‫מעדיפות מיני עצים מיובאים‪.‬‬
‫בעונות הנדידה בסתיו ובאביב מגיעים מינים נודדים רבים גם לתוך הערים‪ .‬מכיוון שהמזרח התיכון‪ ,‬ובכלל זה ישראל‪,‬‬
‫מהווה מעין גשר יבשתי בין אפריקה לאירו‪-‬אסיה‪ ,‬הארץ היא חלק מנתיב נדידת ציפורים מהעמוסים ביותר בעולם‪ .‬רצוי‬
‫לקחת בחשבון בזמן תכנון הגן את מועדי הפריחה או הנבת הפירות של הצמחים השונים‪ ,‬ולשתול צמחים אשר יספקו מזון‬
‫בתזמון עם עונות הנדידה באביב ובסתיו‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫לסיכום‪ ,‬המספר הגבוה של מיני ציפורים שנראו במהלך המחקר מעיד על כך כי גם בגינות שלא נעשה מאמץ מיוחד למשוך‬
‫אליהן ציפורים קיימים מיני ציפורים רבים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ממצאי המחקר מצביעים על מאפיינים אחדים העשויים להעשיר את‬
‫הגן במיני ציפורים‪ ,‬ולשם כך לא נדרשים משאבים רבים או שינויים דרסטיים במבנה הגן‪ .‬הנתונים שנאספו בעבודה זו‬
‫יכולים לשמש בסיס לתכנון גינות שתמשוכנה מיני ציפורים רבות‪.‬‬
‫צמחים שאינם רצויים – רעילים ואלרגניים – בגנים עירוניים‬
‫עמרם אשל‪ ,*0‬כרמי גלר‪-‬ברנשטיין‬
‫‪2‬‬
‫‪ 0‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫‪ 2‬המרכז למחלות אוטואימוניות‪ ,‬בית החולים על שם חיים שיבא‪ ,‬תל השומר‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫אמנם צמחי הנוי משפרים את איכות הסביבה‪ ,‬אך בתכנון גנים עירוניים יש לקחת בחשבון שיש בין הצמחים כאלה שהם‬
‫גורמי אלרגיה וכאלה שהם רעילים‪ .‬יש להימנע מלהכניס לגנים עירוניים או לטעת בקרבת מגורי בני‪-‬אדם צמחים משתי‬
‫קבוצות אלה‪.‬‬
‫צמחים גורמי אלרגיה משפיעים על כל מי שנמצא בקרבתם‪ ,‬על‪-‬ידי כך שהם מפזרים אבקה הנישאת ברוח‪ .‬גרגרי האבקה‬
‫נושאים על‪-‬פניהם חלבונים מיוחדים שמשמשים בתהליך של ההכרה בין האבקה לפרח‪ .‬אותם חלבונים משתחררים גם‬
‫במקרה שגרגר האבקה נשאף למערכת הנשימה של אדם הנושם את האוויר וכך הם גורמים לתופעות אלרגיה אשר‬
‫מתבטאת במקרים קלים בגירוי קל בלבד או במקרים חמורים אף לגרום למוות‪ .‬התסמינים הנפוצים של אלרגיה הם דלקת‬
‫של קרומי האף‪ ,‬נזלת‪ ,‬קושי בנשימה‪ ,‬אסתמה‪ ,‬דלקת של לחמית העין‪ ,‬או לעתים שלפוחיות בעור‪.‬‬
‫הנטייה לאלרגיה תלויה במבנה הגנטי של האדם‪ .‬רוב האוכלוסייה איננה סובלת מאלרגיה אך אלה שיש להם הנטייה לכך‪,‬‬
‫שנקראים אטופים )‪ )atopic‬שיעורם ‪ 02-08%‬באוכלוסייה‪ ,‬סובלים מתופעות האלרגיה כאשר הם נחשפים לאותם אלרגנים‬
‫אליהם הם רגישים‪ .‬ההע רכה היא שבישראל שיעור הסובלים מאלרגיה לאבקת פרחים הוא ‪ 02-02%‬שהם כמיליון בני‪-‬‬
‫אדם‪.‬‬
‫הצמחים האלרגנים ברובם מואבקי רוח‪ ,‬גרגרי האבקה שלהם קטנים‪ ,‬קלים‪ ,‬אינם דביקים ומתפזרים באוויר‪ .‬הפרחים של‬
‫מיני צמחים אלה בדרך כלל לא בולטים‪ ,‬אין להם עלי עטיף צבעוניים ואינם מפיצים ריח‪ .‬צמחים אלרגניים יש במשפחות‬
‫רבות מהברושיים שבין חשופי הזרע ועד לדקליים והדגניים‪ ,‬וביניהם צמחי מדשאות‪.‬‬
‫הרעילות היא אחד ממנגנוני ההתמודדות‪ ,‬שמפחיתים סכנת אכילה של צמחים בפי בעלי‪-‬חיים‪ .‬ברקמותיהם של חלק‬
‫מהצמחים מצטברים חומרים רעילים שמסכנים את בריאותם של בני‪-‬האדם‪ .‬שלא כתופעות האלרגיה שנזכרו לעיל‪ ,‬אין‬
‫הצמחים מפזרים את הרעל בסביבתם והנזק לאדם עלול להיגרם רק אם הוא אוכל את חלקי הצמח הרעילים‪ .‬בארץ קורים‬
‫מאות מקרי הרעלה מצמחים ופטריות כל שנה‪ ,‬בעיקר בין ילדים‪.‬‬
‫צמחים רעילים נפוצים במשפחות האסקלפיים‪ ,‬ההרדופיים והסולניים‪ ,‬אך יש כאלה גם במשפחות אחרות‪ .‬תכולת חומרי‬
‫הרעל איננה אחידה אך היא בדרך‪-‬כלל גבוהה בעלים‪ ,‬בפירות בוסר ובזרעים‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫ייעור העיר כאמצעי לקירור אזורים עירוניים‪ :‬הניסיון המצטבר באזורי אקלים שונים בישראל‬
‫עודד פוצ'טר‬
‫החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב והחוג לגיאוגרפיה‪ ,‬המכללה האקדמית בית ברל‬
‫מחקרים רבים מצאו שהעיר גורמת לתופעה הידועה בשם "אי החום העירוני" המתבטאת בהעלאת הטמפרטורות בתוך‬
‫השטח הבנוי‪ ,‬להפחתה בערכי הלחות ולמיתון עוצמת הרוח‪ .‬תופעות אלה נגרמות בשל התכונות התרמיות של החומרים‬
‫מהם בנויה העיר )אבן‪ ,‬בטון ואספלט)‪ ,‬הפחתת מקורות הלחות עקב ניקוז‪,‬ומיעוט יחסי של צמחיה ויצירת טופוגרפיה‬
‫עירונית‪ .‬הטופוגרפיה הנוצרת עקב בניית בתים רבי קומות ובנוסף פעילויות אנתרופוגניות התורמות לחימום העיר כגון‪:‬‬
‫תעשיה ‪ ,‬תחבורה‪ ,‬מיזוג אוויר וכו'‪ ,‬מביאים להרעה באיכות האקלימית של העיר ולעליה במשך ובעוצמת עומס החום‬
‫בתוך המרחב העירוני‪.‬‬
‫השימוש בצמחייה בתוך מרחב העירוני לצורך קירור הסביבה העירונית הוצע בשנים האחרונות כחלק ממדיניות לפיתוח‬
‫בת‪-‬קיימא הבאה לחסוך אנרגיה ולשפר את נוחות האדם‪ .‬מחקרים שנערכו במקומות רבים בעולם הראו שייעור העיר‬
‫באמצעות עצי רחוב‪ ,‬שדרות עירוניות‪ ,‬פארקים‪ ,‬גנים ושטחי צמחייה יכול ליצור "איי קור" במרחב העירוני‪ .‬יש לציין‬
‫שבמחקרים באזורים חמים ולחים בעולם נמצא שלעיתים שטחי ירק עירוניים נתגלו כחמים מסביבתם‪ .‬תוצאות מחקרים‬
‫אלה מעלים את השאלה האם ובאיזו מידה ניתן להשתמש בצמחיה ככלי לשיפור האיכות האקלימית של ערים‪ ,‬בפרט‬
‫באזורים חמים‪.‬‬
‫ההרצאה מציגה תוצאות של מחקרים אשר חקרו את השפעת הצמחייה על אקלים העיר באזורי האקלים השונים של‬
‫ישראל‪ ,‬כגון גוש דן הממוקם באקלים ים תיכוני‪ ,‬באר שבע הממוקמת באקלים חם ויבש ובאזור הערבה ואילת‬
‫המתאפיינת באקלים חם ויבש באופן קיצוני‪.‬‬
‫תוצאות המחקרים הראו שיכולת הקירור של הצמחייה העירונית נעה בשיא היום בין ‪ 2‬ל ‪ 4-‬מ”צ‪ .‬הדמיות מחשב‬
‫מראות שתכנון עירוני נכון המתחשב בתנאי האקלים והסביבה והמשתמש בסוגי צומח אופטימאליים מסוגל להשיג‬
‫מיתון של טמפרטורות המגיע עד ל ‪ 5-‬מ”צ ‪.‬עוד הראו המחקרים שככל שהטמפרטורה עולה‪ ,‬כך יכולת הקירור של‬
‫הצומח עולה במקביל‪ .‬לכן אפקט הקירור של הצמחייה משמועתי יותר באקלים חם וצחיח בהשוואה לאקלים ים תיכוני‪.‬‬
‫ישנם מחקרים המראים שסוגים מסוימים של צומח יכולים לגרום לעלייה בטמפרטורה‪ ,‬הלחות ועומס החום‪ .‬כך לדוגמא‬
‫משטחי דשא מעלים את עומס החום באקלים ים תיכוני בשל העובדה שהם חשופים לקרינה ומאידך בשל כמות המים‬
‫שהם צורכים הם מעלים את הלחות בצורה קיצונית ‪.‬לעומת זאת משטחי דשא באקלים צחיח מורידים במקצת את‬
‫הטמפרטורות אך השפעת על הפחתת עומס החום היא קטנה יחסית‪ .‬לעצי צמר שצמרתם קטנה יש השפעה מזערית על‬
‫האקלים‪ .‬לעצים רחבי צמרת כמו פיקוסים ומכנף נאה השפעה רבה על הפחתת הטמפרטורות ועל הורדת עומס החום‪ .‬לכן‬
‫מתכננים עירונים ‪,‬אדריכלי נוף וגננים חייבים להיות מודעים להשפעה השונה של מיני הצומח השונים על תנאי האקלים‬
‫בעת תכנון ועיצוב אזורים ירוקים באזורי אקלים שונים‪.‬‬
‫הנכונות לשלם עבור ערכים אסתטיים של גנים עירוניים‬
‫ניר בקר‪ 2‬יצחק שנל‪ 3‬ורד בן‪-‬שלמה‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫מבוסס על עבודת הדוקטורט של ורד בן‪-‬שלמה‬
‫‪2‬‬
‫החוג לכלכלה וניהול‪ ,‬המכללה האקדמית תל‪-‬חי‬
‫‪3‬‬
‫החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫העיצוב של הגן העירוני בישראל הוא בבואה של עיצוב גנים באירופה ובעיקר באנגליה בעידן המודרני שקבלו את השראתם‬
‫מהמסורת התמונתית באומנות המערבית‪ ,‬לצד מסורת שהתפתחה בארץ ושניסתה לשלב באלמנטים אלה אלמנטים‬
‫ישראלים מקוריים ‪ .‬הצורך בגנים ציבוריים בעיר עלה כחלק מהפתרונות למצוקות שיצרה המהפכה התעשייתית בעיר‪,‬‬
‫מצוקות הכוללות גם סביבות מגורים בלתי אפשריות לקיום אנושי‪ .‬התכנון המודרני שאף לפתור מצוקות חברתיות‬
‫באמצעות בניה מבוקרת של ערים הכוללת גם את הפארקים שלהם הועד התפקיד של יצירת סביבה ירוקה ובריאה‬
‫המפגישה בני מעמדות שונים לצורך בילוי זמן פנוי‪ .‬בעשורים האחרונים עלו שאלות חדשות באשר לדלות האסתטית של‬
‫גנים ציבוריים‪ ,‬הצורך בשבירת אחידותם העיצובית והתאמתם לצרכים ולטעמים של אוכלוסיות שונות‪ .‬כמו כן פארקים‬
‫עירוניים רבים‪ ,‬בעיקר במרכז העיר‪ ,‬הפכו למוקדים של הזנחה והשתלטות של אוכלוסיות שוליים‪.‬‬
‫לנוכח מציאות זאת עלה הצורך לעצב מחדש פארקים עירוניים אך נשאלת השאלה כיצד ניתן להעריך את ההשקעה‬
‫הכלכלית הנדרשת לשם שיפור גנים ציבוריים‪ .‬בעיקר מתחדדת השאלה באשר לנכונות לשלם עבור ערכים אסתטיים שונים‬
‫של עיצוב גנים‪ .‬ברקע עומדת השאלה כיצד מצדיקים מבחינה ציבורית השקעה בפיתוח מוצר ציבורי כמו גינה עירונית‬
‫שקשה להעריך את ערכה הכלכלי‪.‬‬
‫העבודה מציעה מתודה לבחירת קריטריונים באופן שיטתי ולהערכה מוניטארית של התועלת הכלכלית הנובעת משדרוג‬
‫אסתטי של גנים ציבוריים‪ .‬שאלה זאת מחייבת הצגה של מתודה להערכת ההעדפות האסתטיות של ציבור המשתמשים‬
‫בגנים ציבוריים והערכת מוכנותם לשלם עבור ערכים אלה‪ .‬המאמר מציע מתודה תקפה מבחינה סטטיסטית להערכת‬
‫הנכונות לשלם עבור שדרוג האיכות האסתטית של גנים ציבוריים בעיר תל אביב‪ .‬לשם הפשטות נבחרו רק מספר מוגבל של‬
‫ערכים אסתטיים לגביהם ערכנו השוואה בדבר הנכונות לשלם עבור הכלתם בגנים ציבוריים בתל אביב‪ .‬אנו מניחים‬
‫שמחקר כזה יפרוץ את הדרך למחקרים נוספים שיבחנו את החשיבות היחסית שמיחסת אוכלוסיית העיר למגוון של ערכים‬
‫אסתטיים ולנכונות לבחור באסטרטגיית השקעה ופיתוח של הגנים כך שיהיו בהלימה עם ההעדפות הציבוריות של מי‬
‫שייהנה מאותם גנים‪ .‬בפרט המחקר מציג את ההעדפות האסתטיות של תושבי תל אביב ואת נכונותם לשלם עבור מספר‬
‫מוגבל של חלופות המבטאות העדפות בין ארבעה מאפיינים נבחרים‪.‬‬
‫שיטת המחקר מבוססת על גישת הבחירה המותנית (‪ )Choice modelling‬אשר מאפשרת לפרט לבחור (או לדרג) בין‬
‫מספר חלופות אשר אינן שולטות זו על זו‪ .‬לכל חלופה ישנם מספר מאפיינים ברמות שונות ומאפיין מחיר‪ .‬מספר רב של‬
‫תצפיות מאפשר חילוץ תועלת לכל מאפיין ויותר מזה אפשרות לבצע תחלופה בינו לבין המחיר כך שמה שיתקבל הוא הערך‬
‫(בשקלים) ליחידת מאפיין‪.‬‬
‫במחקר נבחנו המאפיינים הבאים‪ :‬מתקני משחקים‪ ,‬מוטיב הסתרת בניינים‪ ,‬פריחה‪ ,‬מים וכמובן המחיר‪ .‬המדגם כלל מדגם‬
‫מייצג של ‪ 200‬תושבי תל אביב בגילאי ‪ .21-80‬כל המאפיינים פרט למחיר קיבלו שני ערכים אפשריים‪ :‬קיים‪/‬לא קיים‪.‬‬
‫המחיר קיבל ‪ 0‬ערכים אפשריים‪ 21 ,01 :‬ו‪ 01-‬שקלים למשק בית לשנה ( על סמך מדגם פיילוט מקדים עם שאלת מחיר‬
‫פתוחה)‪ .‬הבחינה נעשתה בהתייחס לחתך רוחבי של שלושה מאפיינים מסבירים סוציו‪-‬דמוגרפיים חשובים‪ :‬מגדר‪ ,‬גיל‬
‫והורות לילידים עד גיל ‪.01‬‬
‫הממצאים מצביעים באופן חד משמעי על כך כי לפריחה הדומיננטית בגנים השכונתיים ישנה העדפה בכל הקבוצות שנבחנו‬
‫כאן‪ .‬בחינת מאפייני המים וגבולות ויזואליים מהווה משנה תוקף לדילמה העולה מהספרות בין הרצוי למצוי‪.‬‬
‫מספר תרומות חשובות למחקר זה‪ .‬ראשית בבניה של השלד המתודולוגי המרכזי ‪ -‬אפשרות ניתוח של מאפיינים בודדים‬
‫בלי להפרידם מהשלם‪ :‬מוטיב העובר לאורך המחקר החל ממודל אפיון הגנים הקושר בין המרכיבים הפיסיים של הגן‬
‫והארגון המרחבי של הגן כשלם‪ ,‬והמשכו בחקירה הכלכלית של כ"א מהמאפיינים כחלק מהמכלול (קרי מסל המאפיינים או‬
‫"המוצר")‪ .‬התרומה השנייה החשובה ביותר היא קישור שיטתי בין הערכה אסתטית איכותנית והערכה כלכלית כמותית‪.‬‬
‫תוצאות המחקר מצביעות על כך כי גם לאוכלוסייה שאיננה "קשישים וילדים" צורך בגן השכונתי הסמוך וכי יש לבחון את עיצובם‬
‫בהקשר חברתי מגוון יותר ועם דגש אסתטי גדול יותר‪ .‬ייתכן שזאת יש לעשות על ידי בחינה מחדש של ההגדרות המקובלות לגנים‬
‫השכונתיים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫זהות ולמידה סביבתית | בנין פסיכולוגיה ‪,‬אולם‪9‬‬
‫יו”ר‪ :‬ד”ר אורית אסרף בן‪-‬צבי‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‬
‫מחקר עיצוב תכנית הלימודים‪“ :‬מה הקשר בין נשר לנשר?” בסביבת ‪ EDU – LTER‬ובחינת השפעתה כמפתחת הבנה אקולוגית‬
‫מערכתית‬
‫דור‪-‬חיים שילי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫עבודות חקר במדעי הסביבה וחינוך סביבתי‪ ,‬בקרב תלמידי תיכון‬
‫אירית שדה‪ ,‬משרד החינוך‬
‫נחל חברון כמרכיב בזהות מקום בקרב תלמי די בית ספר יסודי החיים בקהיליות בדואיות בסביבת הנחל‬
‫וויסאם סידאוי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫ההשפעה החינוכית של השתתפות במיזם ‘ספירת ציפורים בחצר בשיתוף ציבור’‬
‫שלומית ליפשיץ‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫סוכני השינוי הסביבתי במערכת החינוך בישראל‪ :‬הבניית הזהות המקצועית של מנהלים‪ ,‬מורים‪ ,‬מדריכים ומנחים בחינוך‬
‫הסביבתי‬
‫נועם זרדז‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫מחקר עיצוב תכנית הלימודים‪" :‬מה הקשר בין נשר לנשר?" בסביבת ‪ LTER – EDU‬ובחינת השפעתה‬
‫כמפתחת הבנה אקולוגית מערכתית‪ :‬חקר מקרה בית ספר עירוני מהשפלה‬
‫שילי דור‪-‬חיים‪ ,*0‬ד"ר אורית בן צבי אסרף‪ ,0‬ד"ר חיים אישך‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬המחלקה להוראת המדעים והטכנולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בן‪ -‬גוריון בנגב‪.‬‬
‫*‪[email protected]‬‬
‫הייחוד במחקר זה הוא פיתוח תכנית לימודים "מה הקשר בין נשר לנשר?" להבנה אקולוגית מערכתית שמועברת בסביבת‬
‫הלמידה ‪ .)Long Term Ecological Research Education) LTER-EDU‬ה ‪ EDU -LTER‬הינה סביבה פתוחה‬
‫המאפשרת למידה כמו מדענים‪ ,‬עם מדענים והתייחסות לפיתוח הבנה מערכתית רחבה תוך התייחסות לממדים של זמן‬
‫ומרחב‪ .‬עיצוב ופיתוח תכנית לימודים וסביבת למידה מחייב בדיקה מעמיקה של שיטת העיצוב ושל מטרות התכנית‬
‫והמחקר‪ .‬ולכן‪ ,‬מחקר זה מאמץ את הגישה המחקרית מחקר עיצוב (‪.)Design based research‬‬
‫מטרת המחקר היא לפתח מודל שיספק קווים מנחים לבניית תכנית לימודים בסביבת ‪ LTER-EDU‬לשם קידום הבנה‬
‫אקולוגית מערכתית בקרב תלמידי חט"ב‪ .‬שאלות המחקר היו האם ובאיזו מידה תהליך הלמידה תורם לפיתוח מיומנויות‬
‫של חשיבה אקולוגית מערכתית בקרב התלמידים? והאם ובאיזו מידה סביבת הלמידה ‪ LTER‬בטבע משפיעה על עמדות‬
‫התלמידים כלפי טבע?‬
‫לשם כך‪ ,‬הועברה יחידת הלימוד לכיתה ח' כחלק ממעגל הערכה השלישי במחקר העיצוב‪ .‬בנוסף‪ ,‬הועברו לתלמידים ‪ 4‬כלי‬
‫מחקר המאפשרים בחינה של הבנת המערכת האקולוגית‪ ,‬פיתוח חשיבה אקולוגית מערכתית בקרב התלמידים ויחס כלפי‬
‫טבע‪ ,‬לפני ואחרי הלמידה‪ .‬ניתוח כלי המחקר התייחס לשלוש רמות המדרג של מודל החשיבה המערכתית ‪ :STH‬אנליזה‪,‬‬
‫סינתזה ויישום‪ .‬מניתוח כלי המחקר עלה כי התלמידים נתנו ביטוי למגוון יחסי הגומלין ומעברי החומר במערכת‬
‫האקולוגית עוד לפני לימוד התוכנית‪ ,‬אך בסיום הלמידה הציגו הבנה טובה בכל הפרמטרים שנקשרו לנושא הנשר צומח‬
‫וחשיבותו למערכת האקולוגית וכן הציגו הבנה טובה של פרוייקט ה ‪ LTER‬ומרכיביו‪ .‬בקטגורית תפיסת הרגש של‬
‫התלמידים כלפי הטבע‪ ,‬לא נמצאו הבדלים מובהקים בין ה ‪ PRE‬ל ‪ ,POST‬עולה מהנתונים כי התלמידים הגיעו עם דעות‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫חיוביות לגבי הטבע עוד לפני תחילת הלמידה‪ ,‬ניתן לייחס זאת לעובדה שבית הספר בו התבצע הניסוי הינו בית ספר השם‬
‫דגש על שמירת הסביבה והטבע‪.‬‬
‫הממצאים מלמדים שמודל ה ‪ LTER-EDU‬מאפשר פיתוח הבנה מערכתית של המערכת האקולוגית ויש להמשיך ולבדוק את‬
‫המודל גם בכיתות נוספות‪.‬‬
‫עבודות חקר במדעי הסביבה וחינוך סביבתי‪ ,‬בקרב תלמידי תיכון‬
‫אירית שדה‬
‫מפמ"ר מדעי הסביבה‪ ,‬המזכירות הפדגוגית‪ ,‬משרד החינוך‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אוריינות סביבתית מוגדרת כמיומנות בסיסית‪ ,‬המספקת לפרט את הידע‪ ,‬המיומנויות‪ ,‬והתמריצים לפעול בצורה ידידותית‬
‫לסביבה‪ .‬אוריינות סביבתית צריכה להיות שלובה באוריינות מדעית‪ ,‬שכן היכולת להשתמש בידע ובמושגים מדעיים על‬
‫מנת להבין ולקבל החלטות הנוגעות לטבע ולסביבה‪ ,‬חיונית לצורך התמודדות עם הדרדרות באיכות הסביבה וצריכה‬
‫מוגברת של משאבים‪.‬‬
‫ממטרות החינוך הסביבתי להעצים את האוריינות הסביבתית‪ ,‬במסגרת למידה משמעותית‪.‬‬
‫כוונה זו משתלבת במגמה העולמית של מעבר מלמידה המתמקדת בשינון מידע ללמידה לקראת הבנה ופיתוח חשיבה‪,‬‬
‫שבמסגרתה מושם דגש רב על פיתוח יכולות חשיבה מסדר גבוה ולמידה משמעותית‪ .‬מגמה זו באה לידי ביטוי בהוראת‬
‫מדעי הסביבה בתיכון‪ ,‬המחייבת ביצוע עבודת חקר "אקוטופ"‪ ,‬בדגש סביבתי‪ ,‬בהיקף של ‪ 1‬יח"ל‪ ,‬לתלמידי הרמה‬
‫המוגברת‪.‬‬
‫במסגרת האקוטופ נדרש התלמיד לבחור נושא לעבודה‪ ,‬להגדיר שאלות מחקר‪ ,‬לתכנון את המחקר‪ ,‬לבצע אותו ולסכם את‬
‫המחקר בעבודה כתובה‪ .‬העבודה נבדקת על ידי בוחן חיצוני והתלמיד נבחן עליה בפניו‪ ,‬בעל פה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מעודדים את‬
‫התלמידים לנקוט בצעדים מעשיים‪ ,‬בעקבות הממצאים שעלו בעבודת החקר ולא להסתפק רק בתוצר של עבודה כתובה‪.‬‬
‫עבודת האקוטופ מאפשרת לתל מידים להתנסות ביישום עקרונות במדעי הסביבה באמצעות עבודה מעשית בשטח ולמידה‬
‫אקטיבית‪ ,‬תוך ביצוע מיני מחקר‪ ,‬מקנה לתלמיד מיומנויות חקר‪ ,‬יסודות של חשיבה מדעית‪ ,‬דפוסים של עבודה עצמאית‬
‫(הנחייה "מרחוק" של המורה) ועבודת צוות‪.‬‬
‫בעבר היו העבודות קשורות באופן מובהק לסוגיות מדעיות "טהורות"‪ :‬השפעת ריכוז המלחים במי ההשקיה על התפתחות‬
‫הצמחים‪ ,‬הקשר בין סוג הסוכך לעוצמת הרעש במקום מסויים וכדומה‪ .‬בשנים האחרונות ניתן למצוא יותר ויותר עבודות‬
‫הקשורות לחינוך סביבתי כגון‪ :‬מה השפעת מעורבות כזו או אחרת‪ ,‬של תלמידי התיכון‪ ,‬בכיתות היסודי על הרגלי המיחזור‬
‫של התלמידים או מה השפעת מעורבות כזו או אחרת על התנהגות המטיילים בשמורה‪.‬‬
‫מראיונות עם תלמידים עולה שתלמידים שבצעו עבודות אקוטופ בעלות גוון של חינוך סביבתי נעשו אוריינים יותר‬
‫סביבתית ומוכנים יותר לפעול‪ ,‬גם בקרב תלמידים שלא בחרו את הנושא בעל הגוון של חינוך סביבתי‪ ,‬מלכה תחילה‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫נחל חברון כמרכיב בזהות מקום בקרב תלמידי בית ספר יסודי החיים בקהיליות בדואיות בסביבת הנחל‬
‫וויסאם סידאוי‪ ,‬אורית בן צבי אסרף‬
‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫מחקר זה עוסק בתיאור אופן חווייתם של תלמידי בית הספר היסודי בחברה הבדואית את נחל חברון וסביבתו; את האופן שבו הם‬
‫תופסים את הנחל כמרכיב של זהות המקום וזיקה לטבע‪ .‬ההיכרות של התלמידים עם המרחב האקולוגי של נחל חברון נשענת על‬
‫בסיס יומי בשל קרבתו של אזור הנחל לישובים בהם גרים‪ .‬בתוך כך המחקר התמקד בדיאלוג המתקיים במרחב הגיאוגרפי של הנחל‪,‬‬
‫כתפאורה לחייהם של תלמידים אלו‪.‬‬
‫כיום זורמים בנחל חברון שפכים עירוניים‪ ,‬שפכי תעשיה ושפכי מנסרות ומחצבות‪ ,‬שמקורם במי הביוב של הערים הפלסטיניות ושל‬
‫ההתנחלויות שבאזור וכן של המחצבות הבנויות לאורכו‪ .‬באפיקו של הנחל ניתן להבחין בריבוי הצמחייה הניזונה מדשן הביוב לצד‬
‫ערימות של פסולת מוצקה‪ .‬לאור זאת נחל חברון נהפך למפגע סביבתי של ממש ממנו סובלת האוכלוסייה המתגוררת בסמיכותו‪.‬‬
‫איסוף הנתונים במחקר זה נערך על פי הגישה המחקרית האיכותנית בקרב ‪ 11‬תלמידים בכיתות ד' החיים בשני כפרים בדואים‬
‫מהכפרים הבלתי מוכרים באזור הנגב בישראל‪ .‬בשלב הראשון התבקשו התלמידים לצייר שני ציורים שמתארים את "הכפר שלי"‬
‫ואת "נחל חברון"‪ .‬בשלב השני‪ ,‬נערך ראיון עומק עם התלמידים ביחס למרכיבים שעלו מן הציורים ותפישותיהם את הנחל וסביבתו‬
‫הטבעית‪ .‬ממצאי המחקר מצביעים על יחס שלילי בולט של התלמידים כלפי נחל חברון‪ .‬הציורים והראיונות ביטאו נקודת מבט‬
‫חיצונית וארעית‪ ,‬בהם הנחל אינו מהווה מרכיב בזהות מקום‪ .‬יתר מכך התלמידים לא רואים את הנחל כמשאב טבע אלא כמקום‬
‫לסילוק פסולת‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬התלמידים הציגו בראיונות הערכה למרכיבי הסביבה הטבעית ולנוף כגון שדה הבור בכפר התורם‬
‫לתפישתם להנאה מהטבע‪ .‬למרות האמפתיה והדאגה לרווחת בעלי החיים אותם הם מגדלים כחברה חקלאית (עיזים‪ ,‬כבשים) ‪ ,‬חלקם‬
‫מוצא הנאה בהתנהגות לא אחראית כלפי בעלי חי בטבע כגון שבירת ביצים של ציפורים בקנים בסביבת הנחל‪.‬‬
‫הממצאים הדגישו את הצורך בפיתוח מודל של חינוך סביבתי מבוסס מקום שימצב את מעמדו בקהילות הסמוכות לו‬
‫כמקור של זהות מקום וזיקה לטבע‪ ,‬כמשאב טבע ונוף מקומי‪.‬‬
‫ההשפעה החינוכית של השתתפות במיזם 'ספירת ציפורים בחצר בשיתוף ציבור'‬
‫שלומית ליפשיץ ‪ ,*0‬מירי רוזנבוים‪ ,2‬יוסי לשם‪ ,0‬ענת ברנע‬
‫‪8‬‬
‫‪.0‬‬
‫ביה"ס פורטר ללימודי הסביבה ‪ ,‬אונ‪ .‬תל אביב‬
‫‪.2‬‬
‫הפקולטה למדעים‪ ,‬מכללת סמינר הקיבוצים‬
‫‪.0‬‬
‫המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אונ‪ .‬תל אביב‬
‫‪.8‬‬
‫המחלקה למדעי הטבע והחיים‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬רעננה‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫המגוון הביולוגי‪ ,‬שמירתו‪ ,‬שיקומו וממשקו מושפעים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מפעולות של בני אדם פרטיים‪ ,‬מגזרים עסקיים וקהילות‬
‫שונות‪ ,‬שעוצבו על ידי חינוכם להיות בעלי אוריינות סביבתית‪ ,‬שמשמעותה אזרחים בעלי ידע בסיסי על הסביבה‪ ,‬מודעים‬
‫ורגישים לסביבה‪ ,‬בעלי עמדות חיוביות כלפי הסביבה‪ ,‬הפועלים לשימור הסביבה ושיפורה‪ .‬ככל שתעלה מידת האוריינות‬
‫הסביבתית באוכלוסייה כך יישמר יותר המגוון הביולוגי בסביבתה‪ .‬כדי לחנך לאוריינות סביבתית יש לקיים למידה‬
‫המערבת היבטים ריגושיים וחברתיים וקשורה בנושאים מחיי יום יום‪ ,‬הקרובים לליבם של התלמידים והקשורים למקום‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫בו הם חיים‪ .‬הלמידה המומלצת‪ ,‬כוללת תכנית רבגונית בכיתה ומחוץ לכיתה‪ ,‬מעורבות עם אנשי הקהילה‪ ,‬מגע ישיר וחושי‬
‫עם חומרים אמיתיים ובנוסף‪ -‬פעולה מעשית‪ ,‬יישומית‪ ,‬שקשורה לחומר שנלמד‪ .‬השערת המחקר היא שהשתתפות במיזם‬
‫ספירת ציפורים בשתוף ציבור מתאימה לפעילות חינוכית כזו‪.‬‬
‫ההש פעה החינוכית של ההשתתפות במיזם הספירה על תלמידים‪ ,‬נחקרה באמצעות שאלונים שניתנו לתלמידי כיתות ד'‬
‫לפני ואחרי מערך לימוד של ‪ 01‬דקות‪ .‬השאלונים בדקו שיפור בידע‪ ,‬בהתייחסות רגשית‪ ,‬בעמדות ובהתנהגות מוצהרת‬
‫בקשר לציפורים‪ ,‬טבע ושמירת טבע‪ 001 .‬תלמידים מ‪ 02-‬כיתות‪ ,‬מ‪ 0 -‬בתי ספר שונים (‪ 8‬כיתות מכל בית ספר)‪ ,‬השתתפו‬
‫במחקר‪ .‬כל התלמידים למדו את אותו מערך לימוד חוץ כיתתי שעסק בזיהוי ציפורים‪ .‬מחצית מהכיתות בכל בית ספר‬
‫השתתפו‪ ,‬בנוסף למערך‪ ,‬ב'מיזם ספירת ציפורים בחצר'‪ ,‬ומחצית מהכיתות למדו את המערך ללא השתתפות במיזם‬
‫הספירה‪ .‬נמצא שאצל תלמידי כל הכיתות שהשתתפו במערך הלימוד‪ ,‬ללא קשר להשתתפותם במיזם הספירה‪ ,‬חל שיפור‬
‫של ‪ 20%‬בתשובות‪ ,‬שהיה מורכב מ ‪ 0%-‬שיפור בידע ו‪ 02%-‬שיפור בעמדות התומכות בשמירת ציפורים וטבע‪ .‬אצל‬
‫התלמידים שהשתתפו במיזם הספירה חל שיפור נוסף של ‪ 02%‬בתשובות‪ .‬שיפור זה היה מורכב מ‪ 1%-‬שיפור נוסף בידע‪ ,‬ו‪-‬‬
‫‪ 0%‬שיפור בהתייחסות רגשית אוהדת ציפורים וטבע‪ .‬המסקנה היא‪ ,‬שההשתתפות במיזם 'ספירת ציפורים בחצר בשיתוף‬
‫ציבור'‪ ,‬משפרת את האוריינות הסביבתית של תלמידים ומתאימה לחינוך לשמירה על המגוון הביולוגי‪.‬‬
‫סוכני השינוי הסביבתי במערכת החינוך בישראל‪ :‬הבניית הזהות המקצועית של מנהלים‪ ,‬מורים‪,‬‬
‫מדריכים ומנחים בחינוך הסביבתי‬
‫שם המגיש‪ :‬נועם זרדז; מנחות המחקר‪ :‬פרופ' רקפת סלע‪-‬שפי – היחידה למחקר התרבות‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ופרופ'‬
‫טלי טל – המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה‪ ,‬הטכניון‪.‬‬
‫מחקר הדוקטורט‪ ,‬אותו ברצוני להציג‪ ,‬מתמקד בתהליכי הבניית הזהות של סוכני השינוי המרכזיים הפועלים היום‬
‫במסגרת החינוך הסביבתי בישראל‪ .‬לשם כך נבחרו ארבע קבוצות מרואיינים הכוללות‪ .0 :‬מורים לח"ס; ‪ .2‬מנחים מהרשת‬
‫הירוקה; ‪ .0‬מדריכים של החברה להגנת הטבע; ו‪ .8 -‬מנהלי‪/‬ות בתי ספר‪ .‬כל זאת כדי לנסות ולספק תמונה רחבה ומעמיקה‬
‫ככל הניתן של מצב החינוך הסביבתי בישראל‪ .‬בכל אחת מקבוצות הנחקרים מרואיינים עשרה מרואיינים‪ ,‬כשהראיונות‬
‫מוקלטים‪ ,‬ולאחר מכן הם עוברים תמלול קפדני וניתוח שיח‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי הוא בין‪-‬תחומי במהותו והוא משלב גישות חינוכיות‪ ,‬סביבתיות וסציולוגיות שמנסות להתמודד עם‬
‫מורכבות הסוגיה שהיא לכשעצמה גם בין‪-‬תחומית‪ .‬התשתית התיאורטית של המחקר נשענת על מושגים מתחום‬
‫הסוציולוגיה בכלל ומתחום מחקר התרבות בפרט‪ ,‬שעוזרים לבחון את האופנים בהם אנשים תופסים את חייהם ואת‬
‫עבודתם‪ .‬על ידי שימוש במושגים כגון‪" :‬השדות" של בורדייה‪" ,‬תיאוריית רב המערכת" של אבן‪-‬זהר‪" ,‬ארגז הכלים" של‬
‫סווידלר ו"הצגת העצמי" של גופמן‪ ,‬מתבצע הניסיון להבין את תהליכי הבניית הזהות של הסוכנים השונים‪ .‬ובמילים‬
‫אחרות‪ ,‬מטרת המחקר היא לנסות ולהבין כיצד סוכני השינוי הסביבתי תופסים את המושג סביבה‪ ,‬כיצד הם תופסים את‬
‫עצמם כ"סביבתיים" אם בכלל‪ ,‬וכיצד זהותם המקצועית משתלבת בתוך כל זאת‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מתקיים ניסיון לבחון האם וכיצד ליחסי הגומלין בין סוכני השינוי המגיעים מעולמות שונים‪ ,‬חלקם מגיע מחינוך‬
‫פורמלי – בית הספר‪ ,‬וחלקם מגיע מחינוך בלתי פורמלי ‪ -‬ארגוני ‪ ,NGO's‬יש השפעה או תפקיד מסוים בתהליכי הבניית‬
‫הזהות שתוארו לעיל‪ .‬כיצד ההגיון החינוכי הניאו‪-‬ליברלי‪ ,‬שמאפשר את חדירתם של ארגוני המגזר השלישי אל תוך מערכת‬
‫החינוך הפורמלית‪ ,‬משפיע על עיצוב תחום הדעת של החינוך הסביבתי במערכת החינוך בישראל‪.‬‬
‫המחקר מנסה לספק זווית הסתכלות חדשה בכל הקשור לעולם התוכן המחקרי שעוסק בחינוך הסביבתי‪ .‬הן בארץ והן‬
‫בעולם‪ .‬בישראל‪ ,‬במעט המחקרים שבוחרים להתמקד באנשים עצמם‪ ,‬רובם ככולם עוסקים במאפייני האוריינות‬
‫הסביבתית של מורים‪/‬תלמידים‪/‬סטודנטים‪ ,‬אך מן הספרות בתחום עולה כי עד כה לא נמצא קשר בין הקטגוריות‬
‫המרכיבות את האוריינות הסביבתית (ידע ‪-‬עמדות‪-‬התנהגות)‪ .‬בנקודה זו‪ ,‬מחקר הדוקטורט הנוכחי גורס כי לפני שבוחנים‪,‬‬
‫מודדים‪ ,‬ומספקים ציון של אוריינות (עד כמה הנשאל בשאלון הינו "סביבתי")‪ ,‬יש להתמקד ראשית במרכיבי הזהות‪,‬‬
‫ולנסות ולהבין כיצד מרואיינים תופסים "סביבתיות"‪ ,‬ואת עצמם כ"סביבתיים"‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫מושבים מקבילים ‪01:02-08:82‬‬
‫שמירת טבע ‪ -‬טיפול במינים בודדים |‬
‫בנין חינוך ‪,‬אולם‪63‬‬
‫יו”ר‪ :‬ד”ר דוד זלץ‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫‪Managing wild equids: The role of science in developing sustainable strategies‬‬
‫‪Daniel Robenstein, Princeton University‬‬
‫האם היה צריך להשיב את הפרסתנים לטבע‪ :‬מבט רטרוספקטיבי‬
‫דוד זלץ‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫ממשק אוכלוסיות יתר של תנים ברמת הגולן ‪-‬‬
‫מתיאוריה למציאות‬
‫דולב עמית‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫פגיעה בצבי‪-‬ים כתוצאה מסקרים סייסמיים במהלך חיפושי נפט וגז בים התיכון‬
‫נועם לידר‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫הקמת המרכז לתיוג ימי של מגוון יצורי ים תיכון‬
‫לאורך חופי ישראל‬
‫גיא פז‪ ,‬המכון לחקר ימים ואגמים‬
‫האם היה צריך להשיב את הפרסתנים לטבע‪ :‬מבט רטרוספקטיבידוד זלץ‪ ,‬חטיבת מדע‪ ,‬רשות הטבע והגנים‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫השבות הן מרכיב מרכזי בשמירת טבע‪ .‬עם זאת‪ ,‬הדעות חלוקות באשר לחשיבותן‪ :‬בדרך כלל המין המושב הוא מין‬
‫כריזמטי שרעיון השבתו והביצוע מלהיבים את הציבור‪ .‬מצד שני‪ ,‬להשבות עלות כספית גבוהה וסיכויי הצלחה נמוכים‪.‬‬
‫מאחר ותקציבים הם תמיד מוגבלים יש צורך בקביעת סדרי עדיפויות לפעילויות הקשורות לשמירת טבע‪ .‬מיקומן של‬
‫ההשבות בתוך סדר עדיפויות זה תלוי בתרומה של פרוייקטים אלה לשמירת טבע לעומת העלות שלהם‪ .‬בישראל הושבו עד‬
‫היום ארבעה מיני פרסתנים‪ :‬היחמור הפרסי (‪ )Dama mesopotamica‬הראם הלבן (‪ ,)Oryx Leucoryx‬הפרא האסיאתי‬
‫(‪ )Equus hemionus onager‬ואיל הכרמל (‪ .)Capreolus capreolus‬בעוד שניתן להעריך את העלות הכספית של פרוייקטים‬
‫אלה באופן פשוט יחסית‪ ,‬הערכת התרומות של ההשבות לשמירת טבע היא מורכבת‪ ,‬מגוונת ומעוגנת בפילוסופיה של מדע‬
‫שמירת הטבע‪ ,‬שהיא‪ ,‬בחלקה‪ ,‬עדיין שנויה במחלוקת‪ .‬פילוסופיה זו כוללת ערכים כספיים שיש לטבע (שירותי מערכת)‪,‬‬
‫ערכים שימושיים שלא ניתן להעריכם כספית‪ ,‬וערך פנימי‪ .‬להשבות של היחמור והראם הלבן יש תרומה מרכזית להמשך‬
‫קיום המינים ברמה הגלובאלית ומהיוות שיקול בדיונים ובהחלטות של ייעוד שטחים ברמה המקומית‪ .‬מחקרים שבוצעו‬
‫לאחר ההשבה הראו תרומה חשובה של חלק מהמינים המושבים לתיפקודי המערכת וחשיבות ציבורית ולוגיסטית כמיני‬
‫דגל ומיטריה‪ .‬ההערכה של העלויות והתועלות של ההשבות הנ"ל לארץ מראה שלמרות שבכולם מדובר בפרסתנים‪ ,‬ישנם‬
‫הבדלים גדולים בהערכת העלות‪-‬תועלת‪ .‬הבדלים אלה מהווים בסיס טוב לדיון רטרוספקטיבי בשאלה האם היה נכון לבצע‬
‫את ההשבות‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫ממשק אוכלוסיות יתר של תנים ברמת הגולן – מתיאוריה למציאות‬
‫עמית דולב‪ ,0,2‬דרור קפוטא‪ ,0‬עידן טלמן‪ ,0‬אלון רייכמן‪ ,0‬חוה גולדשטיין‪ ,0‬רוני קינג‪ 0‬ודיוד זלץ‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬רשות הטבע והגנים‪2 ,‬מו"פ צפון‪-‬מיג"ל‪0 ,‬המכון לחקר המדבר‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אוכלוסיות יתר של תנים המושפעות ממקורות מזון אנתרופוגניים‪ ,‬מאיימות על יציבותה של המערכת הטבעית‪ ,‬גורמות‬
‫לעלייה בנזקי חקלאות‪ ,‬ותומכות בהפצה של מחלות כדוגמת כלבת‪ .‬במהלך שנות ה‪ 01-‬של המאה ה‪ 21-‬ואילך חל גידול ניכר‬
‫בהיקפי טריפות של בקר וצאן בגולן‪ ,‬לצד ירידה חדה באוכלוסיות הצבאים שהושפעו מגידול באוכלוסיות הטורפים‪ .‬מצב‬
‫זה הוביל לשימוש במגוון כלי ממשק שכללו דילול תנים בירי‪ ,‬הקמת חלקות מיגון להמלטות ושימוש בכלבי הגנה‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫פעילות זו לא הובילה לירידה מספקת בהיקפי הטריפה ולהתאוששות אוכלוסיות הצבאים‪.‬‬
‫בעבודה זו בוצע ניסיון לווסת את אוכלוסיות התנים בעזרת הפחתת מקורות מזון שכלל פינוי פגרי בקר במרעה‪ ,‬ולבחון‬
‫ההשפעה עליהם ועל אוכלוסיות הנטרפים‪.‬‬
‫עבודת שדה שנערכה בדרום הגולן בשנים ‪ 2112-2108‬כללה ספירות רכובות ומישדור של מעל ‪ 21‬תנים‪ ,‬מהם ‪ 02‬עם קולרי‬
‫‪ ,GPS‬לצד דילול תנים והפחתת פגרי בקר במרעה מ‪ 2100-‬ואילך‪ ,‬שימשה כבסיס לבחינת השפעת הטיפולים על דינמיקה של‬
‫אוכלוסיות התנים‪ .‬בשנים אלה‪ ,‬עמד היקף פינוי הפגרים משטחי המרעה על כ‪ 011-‬טון בשנה מהגולן‪.‬‬
‫שימוש במודל מחשב שבחן את הדינאמיקה של אוכלוסיות תנים כתלות בדילול וזמינות מזון‪ ,‬הראה שירידה בגודל‬
‫האוכלוסיה עקב דילול היתה נמוכה מאוד כתוצאה מגיוס מהיר‪ ,‬לעומת תחזית לירידה לינארית בגודל אוכלוסייתם‬
‫בממשק של הפחתת מזון‪.‬‬
‫בשנים ‪ 2112-2110‬בוצע דילול בהיקף של ‪ 411-0211‬תנים לשנה‪ ,‬אולם לא היה שינוי בצפיפות התנים ובשיעור שרידותם‪ .‬עם‬
‫תחילת טיפול הסניטציה‪ ,‬ניכר היה שבאזור המרוחק מיישובים‪ ,‬חלה ירידה בשרידות‪ ,‬בעוד שבקרבתם נותרה שרידות‬
‫גבוהה‪ .‬מרבית התנים נעו בקרבת רפתות ומרכזי מזון ביישובים‪ ,‬ואתרי פסולת קבועים‪ .‬סגירת אתרי פסולת הביאה‬
‫להגדלת תחומי המחיה והגירה לאזור חלופי‪ .‬בחינה של היקף טריפת עגלים בשנים ‪ 2102-2100‬הראתה מגמה של הפחתה‬
‫או יציבות ב‪ 42%-‬מהמשקים וכן היתה ירידה במספר הטריפות הממוצע למשק‪ .‬במקביל נצפתה מגמה של גידול בספירות‬
‫הצבאים בדרום הגולן בהיקף של כ‪ 21%-‬לשנה‪.‬‬
‫סניטציה היא כלי חיוני לממשק אוכלוסיות תנים‪ ,‬לצד פעילות משלימה של דילול ומיגון‪ ,‬אולם היעדר טיפול משלים‬
‫במקורות מזון נוספים‪ ,‬עלול לגרום ליעילות נמוכה‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫פגיעה בצבי‪-‬ים כתוצאה מסקרים סייסמיים במהלך חיפושי נפט וגז בים התיכון‬
‫יניב לוי‪ ,0‬יריב מליחי‪ 2‬ונעם לידר‪*0‬‬
‫‪0‬מרכז ההצלה לצבי‪-‬ים‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫‪2‬מחוז מרכז‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫‪0‬חטיבת המדע‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫בחופי הים התיכון‪ ,‬ובכללם חופי ישראל‪,‬מקננים שני מינים של צבי‪-‬ים‪ :‬צב הים החום )‪ (Caretta caretta‬וצב הים הירוק‬
‫)‪ .(Chelonia mydas‬שני המינים מוגנים על‪-‬פי חוק ושניהם מצויים בסכנת הכחדה על‪-‬פי הספר האדום‪.‬‬
‫גורמי הפגיעה המשמעותיים עבור מינים אלו בחופי ישראל קשורה לתעשיית הדייג (לכידה ברשתות‪ ,‬הסתבכות עם חוטים‬
‫או בליעת קרסים)‪ .‬מדי שנה מגיעים עשרות צבים פגועים למרכז ההצלה לצבי‪-‬ים שאותו מפעילה רשות הטבע והגנים‪,‬‬
‫ועשרות נוספים מתים בים ונשטפים לחוף‪.‬‬
‫בשנתיים האחרונות תועדו למעלה‪ 21-‬מקרים של צבים פגועים אשר הובאו למרכז ההצלה כאשר הם סובלים מסימפטומים‬
‫המזכירים פגיעות הדף (דימום פנימי‪ ,‬קריסת איברים פנימיים)‪ .‬תופעה זו לא הייתה מוכרת בשנים הקודמות‪ ,‬ותוספת‬
‫גדולה זו של צבים פגועים עוררה דאגה מבחינת הניסיונות של רשות הטבע והגנים לשמור על מינים אלו‪.‬‬
‫מצאנו שאחד הגורמים האפשריים אשר יכולים להסביר את פגיעות ההדף בצבי ים הם סקרים סייסמיים המתבצעים‬
‫בתחום המים הטריטויאליים של ישראל ומהווים את השיטה העיקרית לאיתור וניטור ריכוזי נפט וגז מתחת לקרקעית‬
‫הים‪ .‬צורת איתור זו משלבת מערך של מספר רב של אקדחי אויר" (‪ )Air Guns‬הנגררים מאחורי כלי שייט‪ .‬הללו מייצרים‬
‫פולסים קוליים חזקים ע"י שחרור בועת אויר בלחץ גבוה מגוף המים אל הקרקעית כל מספר שניות‪ .‬הפולסים הקוליים‬
‫מאקדח האויר חודרים דרך קרקעית הים והחזר הקול משמש ללימוד על המבנה הגיאולוגי של קרום כדור הארץ‪ .‬עוצמת‬
‫הקול היא גבוהה מאוד (כ‪ 221-‬דציבלים) ועלולה לפגוע במגוון אורגניזמים בים (דגים‪ ,‬זוחלים ויונקים ימיים)‪ .‬מידת‬
‫הפגיעה תלויה בעוצמת מקור הרעש ובמרחק החשיפה ממנו וכוללת מוות ‪ -‬כתוצאה מפגיעות הדף‪ ,‬נזק פיזי ארוך‪-‬טווח‬
‫(חרשות)‪ ,‬שינויים התנהגותיים כמו חוסר התמצאות מרחבית‪ ,‬בעיות באיתור פרטים אחרים ואף אירועי החפה כפי שתועד‬
‫בליוותנאים שונים‪.‬‬
‫בהרצאה נסקור את התופעה והיקפה‪ ,‬את המשמעות הסביבתית וכן את הפתרונות למזעור התופעה וכן את התפקיד של‬
‫הרגולציה בשמירה על המאזן הנכון בין פיתוח תשתיות לבין שמירה על הסביבה‪.‬‬
‫הקמת המרכז לתיוג ימי של מגוון יצורי ים תיכון לאורך חופי ישראל‬
‫גיא פז‪ ,‬לי שיש‪ ,‬יעקב דואק‪ ,‬נמרוד קרופניק‪ ,‬אלוארו ישראל‪ ,‬הדס לובינבסקי‪ ,‬בוקי רינקביץ'‬
‫המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה‪ ,‬חקר ימים ואגמים‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫בתחילת שנת ‪ 2101‬נאמד המגוון הביולוגי באוקיינוסים בכ‪ 000,111 -‬מינים‪ ,‬הנמנים על ‪ 00‬קבוצות של אורגניזמים רב‪-‬‬
‫תאיים‪ ,‬מהם הוגדרו עד כה כמחציתם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬נראה שמספר וזהות כלל המינים הימיים לא ייוודעו לעולם בשל‬
‫שיעור הכחדה גבוה וקשיי נגישות לחלקים נרחבים של האוקיינוסים בשל עומקם‪ .‬השינויים בסביבה הימית כתוצאה‬
‫מהשפעת האדם‪ ,‬הניכרים בעיקר במדף היבשת‪ ,‬מחזקים את הצורך בתיעוד מדויק‪ ,‬מהיר ויעיל של המגוון הביולוגי‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬הדעיכה במספר הטקסונומים המורפולוגיים מגבילה את האפשרות לעמוד בקצב זיהוי הפרטים‪ ,‬תאור מינים‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫חדשים למדע ובחינתם לצורך לימוד קשריהם האבולוציוניים והביוגיאוגרפיים‪ .‬לתיעוד הכחדת מינים מחד‪ ,‬ופלישת מינים‬
‫לבתי גידול חדשים מאידך‪ ,‬המתרחשים בקצב מהיר‪ ,‬נדרשים כלים מהירים וזמינים המסוגלים לסייע בניטור מערכות‬
‫אקולוגיות‪ .‬בים התיכון כדוגמה‪ ,‬זוהו כבר למעלה מ‪ 211 -‬מינים זרים של דגים‪ ,‬חסרי חוליות ואצות‪ .‬בחוף הים תיכוני של‬
‫ישראל לבדו דווחו למעלה מ ‪ 002‬מינים זרים – אשר מרביתם הגיעו מים סוף דרך תעלת סואץ‪ .‬למרות שאין ספק שמספרם‬
‫של המינים זרים גדול אף יותר אין בידנו כלים יעילים לעקב אחר תופעה זו‪.‬‬
‫לצורך לימוד המגוון הביולוגי הימי‪ ,‬החלנו לפני כשנתיים בבניה והקמה של מאגר נתונים של האורגניזמים הימיים‬
‫המצויים לאורך חופי ישראל (המרכז לתיוג ימי של מגוון יצורי ים תיכון לאורך חופי ישראל) המסתמך על הידע והמיומנות‬
‫של טקסונומים זמינים‪ ,‬שיטות מולקולריות חדישות המשתמשות ברצפי ‪ DNA‬וקישוריות עם מאגר ‪ BOLD‬העולמי‪ .‬עד כה‬
‫זוהו והועלו למאגר מאגר המידע האינטרנטי הבינלאומי דפי המידע על ‪ 044‬מינים ימיים‪ ,‬מהם ‪ 001‬דגים‪ 20 ,‬סרטנים‪20 ,‬‬
‫רכיכות (יצורי ה‪ VOUCHER-‬מתויגים במוזאונים הלאומיים) ובקרוב יועלו לאתר דפי המידע של מיני אצות וחסרי חוליות‬
‫נוספים‪ ,‬הן מאזור הליטורל‪ ,‬מאזור מדף היבשת‪ ,‬ועד לאזורי ים עמוק‪ .‬היצורים השונים נדגמו הן מאזור המים הפתוחים‬
‫והן מאזורי השונית הסלע‪ ,‬והחול‪ .‬המאגר יהיה פתוח בפני ציבור המדענים‪ ,‬הסטודנטים וכן לציבור הרחב‪ .‬בנוסף‪ ,‬למאגר‬
‫הבינלאומי בימים אלה הולך ומושלם מיזם של מרכז תיוג ימי ישראלי במכון לחקר ימים ואגמים‪ ,‬שיאפשר גישה לכלל‬
‫המידע הכולל תמונות‪ ,‬רצפי ‪ ,DNA‬מקומות איסוף ונתוני מורפולוגיה שונים‪ .‬אנו קוראים בזאת לשיתוף פעולה בין כל‬
‫המדענים הישראלים בהקמת המרכז לתיוג ימי ובתיוג מינים ימיים נוספים‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫שימור ופיתוח בר קיימא במעיינות | בנין חינוך ‪,‬אולם‪62‬‬
‫יו”רים‪ :‬ד”ר יובל ארבל וגילת ברתנא‪ ,‬ידידי כדור הארץ מזה”ת‬
‫איכויות וכמויות מים במעיינות הרי יהודה‬
‫אריאל כהן‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫שימור ופיתוח מקיים במעיינות הרי ירושלים‬
‫אורי רמון‪ ,‬יחידת סקרי טבע ונוף‬
‫מאפיינים אקולוגיים של מעיינות בחבל הים התיכוני של‬
‫ארץ ישראל‬
‫שריג גפני‪ ,‬בית הספר למדעי הים ‪ -‬מכמורת‬
‫שמירה ופיתוח של מעיינות בהרי יהודה‪ ,‬כדוגמא לתכנון וניהול‬
‫רב תחומי של שטחים פתוחים‬
‫גדעון סולימני‪ ,‬החברה להגנת הטבע‬
‫מיפוי מבנה מוסדי ובעלי עניין כבסיס לתכנון וממשק המעיינות בהרי יהודה‬
‫איריס ברנשטיין‪ ,‬משרד אדריכלות נוף ואקולוגיה ‪RSBNOF‬‬
‫איכיות וכמיות מים במעיינות הרי יהודה‬
‫אריאל כהן‪ ,‬דינה פיימן ‪ -‬חטיבת מדע‪ ,‬רשות הטבע והגנים‪,‬‬
‫גיא גסר‪ ,‬גיא רשף‪ ,‬שרה אלחנני‪ ,‬אירנה פנקרטוב ‪ -‬האגף לאיכות מים‪ ,‬רשות המים‬
‫‪[email protected] ,‬‬
‫מעיינות שכבה ביהודה ושומרון שימשו את האדם לאורך ההיסטוריה כמקור מים עיקרי‪ ,‬לצרכי התיישבות וחקלאות‪ .‬סביב‬
‫המעיינות נחצבו נקבות‪ ,‬נחפרו תעלות‪ ,‬נבנו בריכות איגום ופותחו מערכות שלחין‪ .‬בישובים פלסטיניים רבים ביהודה ושומרון‬
‫נעשה שימוש במעיינות אלו גם כיום‪ ,‬בעיקר לצרכי חקלאות‪.‬‬
‫ביהודה ושומרון חלו בעשורים האחרונים שינויים רבים בפני השטח‪ ,‬הקשורים לפעילות האדם‪ .‬בנייה מואצת של ישובים‬
‫חדשים והרחבות של ישובים קיימים‪ ,‬הכשרת שטחים חקלאיים‪ ,‬לצד הקמת תשתיות חדשות של מים‪ ,‬ביוב ודלק גרמו‬
‫לפגיעה פיסית במעיינות ובאזורי ההזנה שלהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬מזהמים פוטנציאליים באזורי ההזנה של המעיינות עלולים לחלחל‬
‫מפני השטח לתת הקרקע ולפגוע באיכות מי המעיינות‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 41-‬ערכו רשות שמורות הטבע והשרות ההידרולוגי שני סקרי מעיינות מקיפים באזור הרי יהודה ושומרון‪ .‬בסקרים‬
‫אלו נבדקו איכויות מים במעיינות ובחלקם נמדדו ספיקות‪.‬‬
‫מאז ועד היום‪ ,‬לא בוצעה עבודה כמותית ואיכותית מקיפה אודות מעיינות באזורים אלו‪ .‬בשנת ‪ 2100‬ביצעה רשות הטבע‬
‫והגנים בשיתוף השרות ההידרולוגי סקר מעיינות בהרי יהודה‪ ,‬במהלכו נסקרו ‪ 14‬מעיינות‪ :‬ב‪ 81-‬מעיינות בהם נמצאו מים‬
‫נבדקו יונים ראשיים‪ .‬ב‪ 22-‬מעיינות‪ ,‬מתוך ‪ 81‬המעיינות בהם נמצאו מים‪ ,‬נמדדו ספיקות‪ .‬ב‪ 20-‬מעיינות נמדדו איכויות מים‬
‫טובות מאוד‪ ,‬ב‪ 4-‬מעיינות נמדדו איכויות מים בינוניות‪ ,‬המעידות על השפעות אנתרופוגניות קלות וב‪ 0-‬מעיינות נמדדו‬
‫איכויות מים ירודות‪ ,‬המעידות על השפעות אנתרופוגניות‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬של תשתיות ביוב לקויות‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬הספיקות שנמדדו במעיינות בסקר זה נמוכות‪ .‬להערכתנו‪ ,‬הסיבות העיקריות לכך הן רצף שנות בצורת‬
‫ושינויים בשימושי הקרקע‪ ,‬לשימושים שאינם מעודדים חידור‪.‬‬
‫בעקבות הסקר ביצעה רשות המים ‪ -‬האגף לאיכות מים ורשות הטבע והגנים סקירה ראשונית של חומרים פרמצטיים‪,‬‬
‫שאריות של חומרים תרופתיים שמקורם בשפכים או בקולחים‪ ,‬ב ‪ 24‬מעיינות בהרי יהודה‪ .‬המרכיב העיקרי שנמצא הוא‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫קרבומזפין שמשמש כמרכיב פעיל בתרופות נגד דיכאון‪ .‬ב‪ 02-‬מעיינות נמצאו שאריות תרופתיות ולאור הממצאים בוצעו‬
‫סבבי דיגום נוספים לאימות ומעקב אחר התוצאות הראשוניות‪.‬‬
‫נמצאה קורלציה חיובית חזקה בין קרבומזפין לכלוריד וניטראט‪.‬‬
‫שימור ופיתוח מקיים במעיינות הרי ירושלים‬
‫אורי רמון‪ ,‬עמית מנדלסון‪ , 0‬גדעון סולימני‪ ,‬גילת ברתנא‬
‫‪2‬‬
‫‪ 0‬מכון דש"א – "דמותה של ארץ"‬
‫‪ 2‬ידידי כדור הארץ ‪ -‬המזרח התיכון‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫בהרי ירושלים תועדו למעלה משבעים מעיינות‪ ,‬שיש להם ערך מיוחד במגוון של היבטים‪ :‬יש בהם עולם אקולוגי ייחודי‬
‫לסביבתם‪ ,‬הם אתרים הידרולוגיים וגיאומורפולוגיים בעלי חשיבות ובנוסף הם בעלי משמעות לחברה ולפרט – גם בייצוג‬
‫של מורשת האדם בתקופות שונות וגם בתקופתנו‪ ,‬שבה הם משמשים כמוקדי פנאי‪ ,‬נופש ולעתים גם פעילות דתית ורוחנית‪.‬‬
‫למרות חשיבותם הרבה‪ ,‬לא ניתנת למעיינות אלה תשומת הלב הראויה‪ .‬חלק מהמעיינות זוהמו כימית וביולוגית‪ .‬סביבם‬
‫נמצאת פעמים רבות פסולת מסוגים שונים‪ .‬פעולות "שיקום" שונות גורמות נזק גם לשרידים ארכיאולוגיים חשובים וגם‬
‫לעולם החי והצומח במעיינות וסביבם‪ .‬רק במקומות ספורים מתבצעות הפעולות הנדרשות לשימורם‪ ,‬תוך מחשבה ובדיקה‬
‫של האיזון הנכון בין הצורך להסדיר את המעיין לצרכי קהלים שונים ובין שמירת איכויותיהם הייחודיות‪.‬‬
‫ארגון ידידי כדור הארץ‪ ,‬בשיתוף עם גופים מקומיים וארציים‪ ,‬מוביל הכנה של סקר רב תחומי ובעקבותיו תוכנית אב‬
‫שתנחה את הפעולות לשימור ופיתוח המעיינות‪ .‬כל זאת בשיתוף קהילות מקומיות‪ ,‬שבחלקן כבר נרתמו לטיפוחם של מספר‬
‫מעיינות‪.‬‬
‫מתוך כלל המעיינות נבחרו שבעה לסקר ותכנון מפורטים‪ .‬הסקר‪ ,‬שיוצג בכנס‪ ,‬כולל גם סקירה של מקורות היסטוריים‪,‬‬
‫דו" חות ארכיאולוגיים וגם תיעוד מפורט של המעיינות וסביבתם כיום‪ ,‬בהיבטים אקולוגיים‪ ,‬הידרולוגיים‪ ,‬ארכיאולוגיים‪,‬‬
‫חברתיים ועוד‪ .‬צירוף זה מציג מכלולים מגוונים ומעניינים שכוללים בנוסף למעיין שרידים של מערכות שלחין‪ ,‬נוף טרסות‪,‬‬
‫מדרגות ומתקנים חקלאיים שונים‪ .‬עולם החי והצומח שבהם שומר על חלק מהמאפיינים הייחודיים שלו‪ .‬זאת בצד פגיעות‬
‫קשות של מינים פולשים‪ ,‬שינויים בסביבת המעיין וזיהומים שונים‪.‬‬
‫המעיינות בצורתם הנוכחית הם במידה רבה יציר פעולות האדם‪ ,‬לאורך הדורות‪ :‬למרביתם נקבות חצובות‪ ,‬בריכות מים‬
‫ומתקנים נוספים‪ .‬גם כיום משמשים חלקם כמוקדי פעילות אינטנסיבית של קבוצות שונות‪ .‬בהמשך הפרויקט מתוכנן‬
‫תהליך תכנון משותף‪ ,‬שינסה לגבש קווים מנחים לאיזון נכון בין צרכים השונים‪.‬‬
‫מלווה את הפרויקט חשש מ"פיתוח יתר"‪ ,‬שעלו ל לפגוע גם בערכים האקולוגיים וגם בערכי מורשת האדם שתועדו בסקר‪.‬‬
‫אבל מסתמן שהמשך המצב הנוכחי‪ ,‬שבו מרבית המעיינות אינם מוגנים ושמורים‪ ,‬מביא לפגיעה והמשך הידרדרות שלהם‬
‫ושל סביבתם‪.‬‬
‫מאפיינים אקולוגיים של מעיינות בחבל הים התיכוני של ארץ ישראל‬
‫שריג גפני‪ ,‬ביה"ס למדעי הים‪ ,‬המרכז האקדמי רופין‪.‬‬
‫האזורים ההרריים בחבל הים תיכוני של ארץ ישראל עשירים יחסית במעיינות‪ .‬בין אלה ניתן למנות מעיינות ששפיעתם‬
‫יציבה לאורך כל השנה ומעיינות עונתיים ששופעים רק במהלך העונה הרטובה‪ .‬קיימת גם שונות רבה בספיקת המים של‬
‫המעיינות‪ .‬חלקם מתא פיינים בספיקה גבוהה יחסית ובאחרים נובע רק זרזיף קטן של מים‪ .‬מבין מקווי המים התוך‬
‫יבשתיים המאפיינים את החבל הים תיכוני של ארץ ישראל המידע על האקולוגיה והביולוגיה של מעיינות הוא המועט‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫ביותר‪ .‬מידע שנאסף בסקרים שנערכו במעיינות בגליל התחתון והעליון ובהרי יהודה מלמד כי כאשר מי המעיין נובעים על‬
‫פני הקרקע הם מתאפיינים בטווח טמפרטורות צר יחסית ויציב‪ .‬המוליכות החשמלית של המים משקפת נאמנה את מקור‬
‫המים והיא גבוהה יותר בדרך כלל במעיינות יציבים ששפיעתם לאורך השנה קבועה בהשוואה למעיינות עונתיים הנובעים‬
‫רק במהלך החורף‪ .‬המי ם הנובעים דלים בדרך כלל יחסית בחמצן וריכוזי חומרי ההזנה והחומר האורגאני בהם נמוכים‪.‬‬
‫חברת הצומח העילאי המאפיינת מעינות אלה אופיינית למקווי מים עומדים של ארץ ישראל (למשל‪ ,‬גרגיר נחלים‬
‫‪ , Nasturtium officinale‬נענה משובלת ‪ .)Mentha longifolia‬בגדות המעיינות מתפתחת לעיתים קרובות צמחיית גדות‬
‫צפופה בכוללת בין השאר קנה מצוי ‪ , Phragmites australis‬פטל קדוש ‪ ,Rubus sanguineus‬שיח אברהם‪Vitex agnus-‬‬
‫‪castus‬וכד'‪ .‬כאשר מי המעיין נקווים בבריכה במורד נביעת המים טווח התנאים בבריכה מתרחב‪ :‬התנודות בטמפרטורות‬
‫המים גדולות יותר‪ ,‬המים מתעשרים בחומר אורגאני ובחומרי הזנה‪ ,‬במים מתפתחות אצות בנתוניות ועושר הטקסונים של‬
‫חברת חסרי החוליות הגדולים עולה‪ .‬אסופת חסרי החוליות האקווטיים כוללת בעיקר סרטנים (למשל‪ ,‬שטצד ‪Gammarus‬‬
‫‪ ,syriacus‬איזופודים ‪ ,Proasellus coxalis‬סרטן הנחלים ‪ )Potamon potamios‬ו נימפות ובוגרים של חרקי מים (למשל‪,‬‬
‫בריומאים‪ ,‬פשפשי מים‪ ,‬שפריריות ושפיריות)‪.‬‬
‫במקומות רבים בישראל מי המעיינות נתפסים ומופנים לשימושי האדם‪ .‬במקרים רבים גם מעינות קטנים ביותר מנוצלים‬
‫להשקיית צאן ובקר ואלה מעשירים את בריכות המעיין בהפרשותיהם‪ ,‬מעלים את עכירות המים וגורמים להתפתחות‬
‫אצות פלנקטוניות‪ .‬תהליכים אלה פוגעים באופן משמעותי בתפקוד האקולוגי של המעינות ומקטינים את המגוון הביולוגי‬
‫המאכלס אותם‪.‬‬
‫שמירה ופיתוח של מעיינות בהרי יהודה‪ ,‬כדוגמא לתכנון וניהול רב תחומי של שטחים פתוחים‬
‫גדעון סולימני ‪ -‬ארכיאולוג‬
‫מעיינות ההר הינם תוצר של פעילות אנושית‪ ,‬של אלפי שנים‪ .‬החיים בהר בעת העתיקה ועד תחילת המאה העשרים היו‬
‫תלויים באספקת מים מהמעיינות‪ ,‬והאדם השקיע מאמץ רב בטיפול ‪,‬שמירה ‪,‬ניקיון והשגחה על המעיינות‪ .‬נקבות נחצבו‬
‫אל תוך ההר במקומות יציאת המים‪ ,‬על מנת להגביר את זרימת המים‪ .‬בריכות נבנו לאיסוף המים ותעלות השקיה הותקנו‬
‫להזרמתם לשטחי חקלאות שלחין‪ .,‬ככל שהידע והשליטה של האדם על המים גברה‪ ,‬כך השימוש במים הקיף תחומי חיים‬
‫נוספים מלבד שתיה והשקיה‪ ,‬סביב המעיינות קמו ישובים‪ ,‬והמים שימשו לרחצה‪ ,‬פולחן דתי‪ ,‬מבני ציבור‪ ,‬ובוסתנים‪ .‬הנוף‬
‫הנוכחי של המעיין וסביבתו הינו כולו נוף שעוצב על ידי האדם במשך אלפי שנים‪ .‬ישובים‪ ,‬בריכות אגירה‪ ,‬טרסות‬
‫חקלאיות‪ ,‬דרכים ‪,‬מתקני תעשיה ‪,‬בוסתנים המים שימשו גם למרכז חיים של בעלי חיים (ציפורים‪ .‬זוחלים‪ ,‬חיות‬
‫טרף‪,‬דגים)‪ ,‬ובית גידול לצמחיה ולסביבה האקולוגית שהתפתחה סביבם‪.‬‬
‫בכל מעיינות פוטנציאל מחקרי‪-‬ארכיאולוגי רב‪ .‬בפרטיהם הם שונים אחד מהשני‪ ,‬וגיוון זה מצביעה אולי על פונקציה שונה‬
‫של שימוש והתייחסות‪ ,‬וסיבת בנייתם‪ .‬ניתן לחלק את המעיינות הנ"ל לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫מ‬
‫‪.1‬‬
‫עיינות הנמצאים בתוך ערוץ ואדי ‪,‬ומערכת של טרסות וחקלאות שלחין‪ .‬הישובים המתייחסים אליהם יושבים על השלוחות והגבעות‬
‫מסביב למעיין ובמרחק ממנו‪ .‬התושבים באים אל המעיין לשימושים שונים‪ ,‬מעיינות אילו הם בדרך כלל נביעה מתוך חלל במצוק‬
‫סלע אשר מימיו נתפסו בתעלה בנויה והוזרמו אל בריכה‪(.‬עין מסלע‪ ,‬עין מנהר‪ ,‬עין לעמור (לימון)‪ ,‬עין ספיר‪ .‬המערכת של עין חנדק‬
‫שונה ומיוחדת והיא המערכת היפה האיכותית והערכית מכולם‪.‬‬
‫מ‬
‫‪.1‬‬
‫עינות אשר סביבם התפתחו ישובים‪ :‬א‪ .‬עין גו'רה(עין שריג) ועין יואל‪.‬‬
‫המעיינות כאתרי מורשת‪ -‬יש לראות בכול הפעילות סביב המעיינות כחלק מהעבר וההווה של המקום‪ .‬התייחסות‬
‫ארכיאולוגית שמרנית המתייחסת אל העבר כדבר חשוב‪ ,‬ומתעלמת משימוש במקום במאות השנים האחרונות ‪,‬אינה‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫מספקת‪ .‬הכפרים הפלסטינים וההתיישבות היהודית הם חלק מהעבר וההווה ויש להתייחס אליהם באותה מידה של‬
‫חשיבות מבחינת ערכיות‪ ,‬שימור‪ ,‬והצגה‪.‬‬
‫מיפוי מבנה מוסדי ובעלי עניין כבסיס לתכנון וממשק המעיינות בהרי יהודה‬
‫איריס ברנשטיין וצופיה רוזנר סלע ‪0‬‬
‫‪ 0‬משרד אדריכלות נוף ואקולוגיה ‪RSBNOF‬‬
‫‪Emil: [email protected]‬‬
‫אחת השאלות החשובות ביותר לעתיד המעיינות היא כיצד ניתן לאזן בין האינטרסים השונים של הציבור והמוסדות‬
‫השלטוניים במעיינות לבין שמירתם כאתרי מורשת וכמערכות אקולוגיות‪.‬‬
‫המעיינות בהרי יהודה שימשו במשך מאות שנים בסיס להתיישבות כפרית ולפעילות חקלאית קיומית‪ .‬עשורים האחרונים‬
‫נותרו רב המעיינות כשרידים של מורשת חקלאית מסורתית‪ ,‬כתוצאה משינויים מהותיים באורח החיים ובשימושי‬
‫הקרקע‪ .‬ברוב המעיינות התפתחה מערכת אקולוגית ייחודית‪ ,‬המאפשרת קיום לבעלי חיים וצמחים‪ ,‬שתפוצתם מוגבלת‬
‫למרחב הקטן סביבם‪ .‬כיום מהווים המעיינות מוקד משיכה למגוון רחב של פעילויות ציבוריות‪ ,‬הגורמות לשחיקה‬
‫מתמשכת של מבנה המעיינות והמערכת האקולוגית שלהם‪.‬‬
‫העבודה נועדה לענות על שלוש שאלות הכרוכות זו בזו‪ .‬הראשונה‪ :‬מי הם בעלי העניין המשפיעים על מצב המעיינות‬
‫ועתידם; השנייה‪ :‬מהם הפערים בין האינטרסים השונים סביב המעיינות; השלישית‪ :‬מדוע הרשויות הממסדיות אינן‬
‫מצליחות לשמור על המעיינות כדי להבטיח את עתידם במרחב‪ .‬שיטת העבודה כללה סדרת ראיונות עם מגוון בעלי עניין‬
‫הפועלים בשטחי המעיינות‪ .‬כמו כן‪ ,‬נערכו סיורים במעיינות‪ ,‬בהם ישנה פעילות אינטנסיבית של קבוצות של פעילים‪ .‬בעלי‬
‫העניין שרואיינו הם‪ :‬נציגים של מנהלי השטח ורשויות אחראיות לנושא מטעם משרדי הממשלה‪ ,‬נציגים מהשלטון‬
‫המקומי ‪,‬ראשי ישובים כפריים במרחב‪ ,‬וקבוצות של פעילים במעיינות‪.‬‬
‫ממצאי העבודה חושפים מציאות מורכבת בה הרשויות האחראיות על המעיינות בתחומים שונים‪ ,‬מתקשות לתת פתרונות‬
‫להרס המתמשך של המעיינות‪ .‬בפועל מנהלי השטח נדרשים לקחת אחריות על שימור המעיינות ובטיחות הציבור בהם‪,‬‬
‫ללא הנחיה‪ ,‬הכוונה וגיבוי רשמיים של מוסדות המדינה‪ .‬המדינה‪ ,‬משאירה סוגיה זו למנהלי השטח‪ ,‬שמונעים מחשש‬
‫הנובע מסוגיית הבטיחות‪ ,‬ומתנהלים ללא תאום מערכתי‪ .‬בהעדר גוף אחד מוסמך‪ ,‬נוצרים קונפליקטים רבים במרחב‬
‫שפוגעים ביכולת לשמור על המעיינות לדורות הבאים‪.‬‬
‫ממסקנות העבודה ניכר שהבטחת קיימותם של המעיינות כאתרי מורשת וכמערכות אקולוגיות בריאות טמונה בהפעלת‬
‫אסטרטגיה של ‪ Top down‬ו‪.Bottom up -‬‬
‫מוסדות המדינה צריכים לאשר מדיניות‪ ,‬המהווה שלב של הסכמה ואימוץ מטרות לשמירה על המעיינות‪ ,‬תוך שיתוף בעלי‬
‫העניין‪ .‬את המדיניות המוסכמת יש ליישם באמצעות משרעת של כלים וברבדים שונים‪ ,‬כמו‪ :‬קיום מערך חינוך עקבי‬
‫ולאורך זמן במסגרת של בתי ספר מהאזור; יצירת מסגרות קבועות של פעילויות עם הקהילות המתגוררות בסמוך‬
‫למעיינות; גיבוש תוכנית אב מוסכמת על כל הגופים‪ .‬התוכנית תגדיר רמות פיתוח ושימור של המעיינות‪ ,‬ותשמש מתווה‬
‫לניהולם‪ .‬הוצאה לפועל של אסטרטגיה מוסכמת מהווה בסיס לשמירתם של משאבים ציבוריים‪ .‬הצלחתה תלויה בפעולות‬
‫מסונכרנות של כלל בעלי העניין‪ ,‬שהם בעלי אינטרסים שלעיתים תואמים ולעיתים אינם תואמים את יעדיה‪ .‬תוכנית אב‬
‫למעיינות‪ ,‬המהווה תרגום למדיניות מוסכמת‪ ,‬והקמה של מנהלת משותפת למנהלי השטח ובעלי העניין‪ ,‬יכולים להוות‬
‫חלק משמעותי מהפתרון הכולל לשמירתם של המעיינות‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫תמותת עצים באקלים מתייבש | המרכז לחקר המוח אודיטוריום‬
‫יו”ר‪ :‬ד”ר ז’וזה גרינצוויג‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫גורמים אפשריים לתמותת עצים באורנים עמידים ליובש‬
‫דן יקיר‪ ,‬מכון ויצמן למדע‬
‫מורכבות תגובת אקוסיסטמה ים תיכונית לשינויי אקלים‬
‫אבי פרבולוצקי‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬מכון וולקני‬
‫מה קובע פיזור מרחבי של תמותת עצים באזור חצי‪-‬צחיח?‬
‫מבט מרובה קני מידה‬
‫מיכאל דורמן‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫בצורות‪ ,‬שינויים אקוסיסטימיים ותמותת מעוצים‬
‫משה שחק‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫שינויים פנולוגיים באוכלוסיית השיטים בערבה‬
‫אילן סתוי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫אסטרטגיית פיזור סיכונים כמנגנון התאמה אבולוציוני להגדלת סיכויי ההישרדות של עצי אורן ירושלים בתנאי חוסר וודאות של‬
‫זמינות המים‬
‫מנחם מושליון‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫אסטרטגיית פיזור סיכונים כמנגנון התאמה אבולוציוני להגדלת סיכויי ההישרדות של עצי אורן‬
‫ירושלים בתנאי חוסר וודאות של זמינות המים‬
‫‪*1‬‬
‫הדס רגב‪ ,1‬רוני וולך‪ ,2‬ומנחם מושליון‬
‫‪ 1‬המכון למדעי הצמח‪ ,‬הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית‬
‫‪ 2‬המכון למדעי הקרקע והמים‪ ,‬הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית‬
‫*‪[email protected]‬‬
‫השינויים האקלימיים הצפויים בפירוס המשקעים בזמן ובמרחב יעמידו בסכנה צמחים רב שנתיים רבים שלא יצליחו‬
‫להתאים את עצמם לתנאים משתנים אלה‪ .‬המנגנונים האקופיסיולוגיים המבקרים את שרידות העץ הם מורכבים‬
‫בשל האינטראקציה הדינמית בין הגנוטיפ לסביבה והשונות הרבה בין הפרטים בתוך האוכלוסיות‪ .‬כתוצאה מכך קיים‬
‫עדיין פער גדול בהבנת מנגנוני התמודדות עם עקות יובש והישרדות עצי יער‪.‬‬
‫השערתנו הייתה כי פרטים שונים באוכלוסיית אורן ירושלים (‪ )Pinus halepensis‬נבדלים זה מזה בבקרת ניהול‬
‫משק המים שלהם ביחס לזמינות המים בקרקע‪ .‬שונות זו היא חלק ממנגנון התאמה אבולוציוני שיביא להגדלת סיכויי‬
‫ההישרדות של המין בתנאי חוסר וודאות של זמינות המים‪ .‬מטרת המחקר הייתה לאפיין את השונות הקיימת במספר‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫במנגנונים פיסיולוגיים האחראיים על בקרת מאזן המים בעץ השלם ולנסות ולקשור בין מנגנונים אלו לבין שרידותו של‬
‫פרט לאורך זמן‪.‬‬
‫מניתוח תוצאות סקר שערכה קק" ל לבחינת אחוזי התמותה ביערות צפון הנגב לאחר ארבע שנות בצורת רצופות‪,‬‬
‫למדנו כי אחוז התמותה הכולל של האורן הוא כ‪.11% -‬‬
‫כדי לבחון את אסטרטגית ההישרדות של הפרט הבודד באוכלוסייה‪ ,‬אספנו זרעים מ‪ 12-‬מקורות (צמחי אם) של אורן‬
‫ירושלים המשתייכים ל‪ 7-‬אקוטיפים שונים ובחנו את השונות הטבעית הקיימת במספר מדדים בתוך ובין האוכלוסיות‬
‫של מקורות אלו‪ .‬המדדים כללו קצב טרנספירציה‪ ,‬מוליכות פיוניות‪ ,‬צבירת משקל‪ ,‬יעילות ניצול מים ואחוזי שרידות‬
‫ליובש ממושך‪ .‬הפרמטרים נבדקו במקביל בעזרת מערכת פנוטיפית‪-‬פיסיולוגית בספיקה גבוהה המאפשרת סריקה‬
‫מהירה של מאות שתילים במקביל ובחשיפה לעקה מבוקרת‪.‬‬
‫מצאנו כי קיימת שונות גבוהה במנגנונים הפיסיולוגים המבקרים את מאזן המים בין האוכלוסיות ובתוך כל אוכלוסייה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מצאנו כי סיכוי הישרדותו של פרט המבוססים על הפרופיל הפיסיולוגי שלו נמצאים בקשר חלש יחסית‬
‫לאקוטיפ ואפילו לצמח האם אליו הוא משתייך‪.‬‬
‫תוצאות המחקר מלמדות כי לא רצוי ששתילים המיועדים לנטיעה באזורים שחונים ייבחרו על סמך תכונות העמידות‬
‫של אוכלוסייה מסוימת‪ ,‬אלא‪ ,‬יש לפעול כדי לפתח דרך למיין את השתילים על פי סמנים גנטיים או פרופיל פיסיולוגי‬
‫ובכך להבטיח אחוזי שרידות גבוהים יותר‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫ניהול משאבים מקיים בשלטון המקומי |‬
‫בנין חינוך ‪,‬אולם‪61‬‬
‫יו”ר‪ :‬ד”ר ניצן לוי‪ ,‬איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה‬
‫סקר פסולת ברשויות המקומיות‬
‫א‪.‬ב‪.‬י‪ .‬נוביק‪ ,‬שחף תכנון סביבתי‬
‫עיר בריאה = עיר נגישה‪ ,‬עיר בטוחה‪ ,‬עיר בת קיימא‪ ,‬עיר ירוקה‬
‫גבי בר זכאי‪ ,‬מעלה אדומים‬
‫הפרדה וטיפול בפסולת אורגנית ‪ -‬מודל מועצה אזורית‬
‫הגליל העליון‬
‫משה שליט‪ ,‬מועצה אזורית הגליל העליון‬
‫“בוחרים מקומי ואוכלים בריא” ‪ -‬פרויקט מזון מקיים במועצה אזורית רמת הנגב‬
‫עלית וייל שפרן‪ ,‬מועצה אזורית רמת הנגב‬
‫פיתוח תשתיות פנאי ונופש בגבול העירוני המשלב תמיכה במגוון ביולוגי ‪ -‬מקרה מודיעין‬
‫שירה בנארי‪-‬כהן‪ ,‬החברה להגנת הטבע‬
‫פיתוח תשתיות פנאי ונופש בגבול העירוני המשלב תמיכה במגוון ביולוגי‪ -‬מקרה מודיעין‬
‫שירה בנארי כהן‪²Prof. Stephan Pauleit ,²´¹‬‬
‫‪¹‬החברה להגנת הטבע‬
‫‪Technische Universität München ²‬‬
‫מודיעין כעיר חדשה ומתפתחת מאופיינת בגידול העומד על ‪ 1%‬בשנה‪ ,‬דבר היוצר זחילה מתמדת אל השטחים הפתוחים‬
‫סביב העיר‪.‬‬
‫הנוף הסובב את מודיעין הינו בעל ערך אקולוגי גבוה‪ ,‬הן בשל היותו ממוקם בלב הציר הים תיכוני של המסדרון האקולוגי‬
‫הארצי‪ ,‬והן בשל בית הגידול האופייני שהינו בעיקרו בתה‪ .‬שטחי הבתות שבעבר היו נפוצים במרכז הארץ הצטמצמו לאורך‬
‫השנים בשל אכיפה גורפת של איסור כריתת עצים‪ ,‬נטיעות‪ ,‬בינוי‪ ,‬והסבה לשטחי חקלאות‪.‬‬
‫מודעות ותמיכה ציבורית הינם גורמי מפתח אותם יש לקחת בחשבון בניהול ושימור שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי‪.‬‬
‫מחקרים הראו כי ההעדפות הנופיות ויזואליות הם אחד המניעים המרכזיים של תמיכת הציבור בשימור‪ .‬בנוסף‪ ,‬דרך‬
‫מרכזית להעלאת המודעות והתמיכה הציבורית היא באמצעות מתן ערך מוסף לשטח על ידי שימוש בשטח לצרכי פנאי‬
‫ונופש‪.‬‬
‫על אף האמור‪ ,‬פעילויות פנאי ונופש עשויות לייצר קונפליקט עם מטרות שימור מגוון ביולוגי‪ ,‬הן בשל פיתוח תשתיות‬
‫להכשרת השטח‪ ,‬והן בשל הפעילות השוטפת‪ .‬ההשפעות כוללות‪ ,‬קיטוע על ידי תשתיות‪ ,‬פלישת מינים‪ ,‬הרחקה של מינים‬
‫מקומיים שנרתעים מפעילות האדם‪ ,‬טריפה על ידי חיות בית‪ ,‬אירוזיה של הקרקע ועוד‪.‬‬
‫מחקר זה בוחן את הקשרים בין העדפות נופיות‪ ,‬אקולוגיה ופיתוח תיירותי בנוף הסובב את מודיעין‪.‬‬
‫בחינת הערכים האקולוגיים בשטח התבססה על תיאוריית הרשתות האקולוגיות ועל סקרי ספרות‪ .‬בחינת האיכויות‬
‫הנופיות והפוטנציאל התיירותי נעשתה באמצעות סקר שנערך בין תושבי מודיעין ומבקרים בשטח הפתוח‪.‬‬
‫השטח חולק ליחידות נוף ומופה על פי ‪ 0‬הפרמטרים השונים‪ :‬אסתטיקה‪ ,‬פוטנציאל תיירותי‪ ,‬וערך אקולוגי‪ -‬נבחנו חפיפות‬
‫וקונפליקטים בין הערכים השונים כבסיס להמלצות לניהול השטח‪.‬‬
‫תוצאות הסקר העידו כי על אף שהציבור מעריך מאוד את האיכויות הנופיות של השטח‪ ,‬נעשה בו שימוש מועט מאוד לצרכי‬
‫פנאי ונופש‪ .‬כמו כן נמצא כי פעילויות שונות שאנשים מבצעים בשטח הפתוח משפיעות על ההעדפות הנופיות שלהם‪.‬‬
‫לא נמצא קשר בין ערך אקולוגי של תא שטח להעדפה הנופית שלו‪ .‬עם זאת נמצא קשר הדוק בין העדפה נופית לתפיסת‬
‫האנשים לגבי חשיבות שימור השטח‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫שיקולים כלכליים ומימוניים | בנין פסיכולוגיה ‪,‬אולם‪9‬‬
‫יו”ר‪ :‬ד”ר סיניה נתניהו‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫מודל כלכלי להערכת עלו יות השימור של מבנים ימיים בחופי ישראל עקב עליית גובה פני הים התיכון‬
‫דב צביאלי‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫תאגידי מים וביוב ‪ -‬מדדי יעילות ויתרונות לגודל‬
‫נאוה חרובי‪ ,‬המכללה האקדמית נתניה‬
‫השלכות שינויי האקלים הצפויים עד שנת ‪ 4131‬על ענף הביטוח והמשק הישראלי‬
‫איילת דוידוביץ‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫תמלוגים על כריית חצץ בישראל‬
‫חגי קוט‪ ,‬המכללה האקדמית ת"א ‪ -‬יפו‬
‫החשיבות של תועלות בריאותיות בהערכה מקרו‪ -‬כלכלית של אסטרטגיות להפחתת פליטת גזי חממה בבריטניה‬
‫משה גבעוני‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫מודל כלכלי להערכת עלויות השימור של מבנים ימיים בחופי ישראל‪ ,‬עקב עליית גובה פני הים התיכון‬
‫מנשה ביתן ‪ ,0‬דב צביאלי ‪ , 2,0‬דפנה דיסני‬
‫‪0‬‬
‫‪ )0‬החוג לציוויליזציות ימיות‪ ,‬בי"ס למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪ )2‬המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪ )0‬ביה"ס לכלכלה ע"ש ברגלס אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫)‪([email protected]‬‬
‫מחקר רב‪-‬תחומי‪ ,‬מעריך לראשונה את הנזק הכלכלי הצפוי להיגרם למבנים ימיים לאורך חופי הים התיכון של ישראל‪,‬‬
‫עקב עלייה עתידית בגובה פני הים‪.‬‬
‫במסגרת המחקר‪ ,‬נסקרו לאורך חוף ישראל ‪ 48‬מבנים ימיים‪ ,‬להם השפעה רבה על כלכלת המדינה ורווחת תושביה‪ .‬מתוך‬
‫מצאי זה‪ ,‬נבחרו ‪ 0‬מבנים מייצגים‪ :‬נמל חיפה‪ ,‬נמל אשדוד‪ ,‬בריכת השקטה ומזח הפחם של תחנת הכוח "אורות רבין"‪,‬‬
‫מרינה הרצליה‪ ,‬מתקן התפלת מי‪-‬ים בפלמחים‪ ,‬קיר‪-‬ים בגן לאומי קיסריה‪ ,‬מערכת שוברי גלים מנותקים בחוף הטיילת של‬
‫תל‪-‬אביב ותשתיות חופי הרחצה‪.‬‬
‫ניתוח הגו רמים ההידרודינמיים הפועלים לאורך חוף ישראל‪ ,‬מלמד כי עיקר הנזק הצפוי להיגרם למבנים הימיים‪ ,‬עלול‬
‫להתרחש כתוצאה מהגברת גלישת גלים (‪ .)wave overtopping‬תופעה זו‪ ,‬מתרחשת כאשר גלים הפוגעים במבנה ימי‬
‫(לדוגמה‪ :‬נמל או מרינה)‪ ,‬עוברים מעל שובר הגלים הראשי שלו וחודרים אל חלקו הפנימי והמוגן‪ ,‬דבר העלול לגרום‬
‫לנזקים חמורים לשובר‪ ,‬למתקני הנמל ולכלי השייט העוגנים בו‪.‬‬
‫על בסיס ממצאים אלה‪ ,‬נבנה מודל כלכלי המעריך את עלות השימור של תפקוד המבנים הימיים לעיל‪ ,‬הנובעת מנזקים‬
‫הצפויים להיגרם למבנים כתוצאה מעליית גובה פני הים ב‪ 1.2-‬או ‪ 0‬מ'‪ .‬מפלסי גובה פני הים שנבחנו לצורך יישום המודל‬
‫הכלכלי‪ ,‬נבחרו כדוגמה בלבד ואינם קובעים עמדה בהקשר למחלוקת בקהילה המדעית לגבי שיעור העלייה הצפוי בגובה פני‬
‫הים בהמשך המאה הנוכחית‪.‬‬
‫סה" כ העלות המתקנת לשמירת התפקוד הקיים של המבנים הימיים הנבחרים לעיל‪ ,‬מסתכמת בכ‪ 111-‬מיליון ש"ח וכ‪0.2-‬‬
‫מיליארד ש"ח כתוצאה מעלייה של ‪ 0‬מ' בגובה פני הים‪ .‬סכומים אלה מבטאים ‪ 1.14%‬ו ‪ 1.04%‬מהתמ"ג של ישראל בסוף‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫שנת ‪ .2102‬עלות זו לא אינה כוללת אובדן הערך של הנכסים העלולים להיפגע כתוצאה מעליית גובה פני הים‪ ,‬או עלויות‬
‫לשיפור התפקוד הקיים‪.‬‬
‫הערכת עלויות זו‪ ,‬מאפשרת קבלת החלטות על בסיס עלות תועלת‪ ,‬ביחס להשקעה במבנים ימיים וכמענה לעלייה בגובה פני‬
‫הים (אם תתרחש) בהמשך המאה הנוכחית‪.‬‬
‫בהקשר לקבלת החלטות ברמה הלאומית בסוגיית שימור תפקודם של מבנים ימיים לסוגיהם‪ ,‬הדבר תלוי בסף פעולה‬
‫קריטי שממנו והלאה ייפגע תפקודם של מבנים אלה באופן בלתי הפיך‪ .‬מועד ההחלטה מתי יהיה צורך להתערב ולהשקיע‬
‫בתיקון כל מבנה ימי‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬דורש מחקר נוסף שמתוכנן להתבצע בעתיד‪.‬‬
‫תאגידי מים וביוב‪ -‬יעילות ויתרונות לגודל‬
‫פרופ' נאווה חרובי‬
‫המכללה האקדמית נתניה ומחקר יישומי כלכלי‪ ,‬רחובות‬
‫‪[email protected]‬‬
‫בהשתתפות‪:‬שרית שלהבת‪ ,‬שביט מדהלה‬
‫בעשור האחרון קיבלו ממשלות ישראל שורה של החלטות בעניין העברת משק המים והביוב המקומי להפעלה בידי תאגידי‬
‫מים וביוב‪ .‬כיום יש ‪ 22‬תאגידי מים וביוב מתוכם ‪ 01‬הינם תאגידים עירוניים המשרתים רשות אחת בלבד‪ ,‬ומדברים על‬
‫הפחתת מספרם בצורה משמעותית במסגרת של תאגידי מים אזוריים‪.‬‬
‫במסגרת מחקר זה בחנו מהם הגורמים המשפיעים על יעילות תאגידי המים והביוב ומהם היתרונות לגודל בפעילותם‪.‬‬
‫הגדרנו את התאגיד כמורכב מהמימדים הבאים‪ :‬פינאנסי‪ ,‬כלכלי‪ ,‬סביבתי וחברתי‪ .‬המדדים הפיננסיים מוגדרים כאחוז‬
‫מההכנסות וכוללים‪ :‬הון חוזר‪ ,‬רווח גולמי‪ ,‬השקעות‪ ,‬התחייבויות לטווח ארוך‪ ,‬והוצאות הנהלה וכלליות; המדדים‬
‫הכלכליים מתייחסים לפריון הייצור‪ ,‬אשר מתאר הפרשים בגידול התפוקה לעומת גידול ההוצאות; המדדים הסביבתיים‬
‫מתבטאים באיכות אספקת המים והטיפול בביוב; והמדדים חברתיים מבטאים את טיב אספקת שרות וכוללים הקטנת‬
‫פחת מים‪ ,‬שיפור תשתיות ושביעות רצון‪ .‬בחנו באמצעות שאלונים את המשקלות של פעילות המים והביוב ואת חשיבות‬
‫המדדים השונים בתפקודו כתאגיד מצליח‪.‬‬
‫בנינו מערכת מידע רב‪-‬ממדית הכוללת דוחות פיננסיים‪ ,‬נתוני רשויות מקומיות וטיפול בשפכים‪ .‬החוקרים בתחום משק‬
‫המים המוניציפאלי בעולם חלוקים בדעתם לגבי המידה שבה מתקיימים יתרונות לגודל בתאגידי מים וביוב‪ ,‬ולגבי נקודת‬
‫הגודל האופטימאלי של התאגידים‪.‬‬
‫המונח "יתרון לגודל" מתאר דרכים לגידול התאגיד באמצעות הגדלת כמות הייצור‪ ,‬הרחבת תחום המוצרים‪ ,‬הגדלת‬
‫צפיפות אוכלוסיה ואיחוד אנכי‪ .‬חלק מהמחקרים מצאו יתרונות לגודל באיחוד העלויות הקבועות הכרוכות בניהול‬
‫ובשירותים שונים‪ ,‬בעוד שמחקרים אחרים מצאו חסרונות לגודל הנובעים מגידול במורכבות המערכת ובבירוקרטיה‬
‫הנדרשת לניהולה‪.‬‬
‫ישנה הסכמה לגבי קיום יתרונות לגודל בתאגידים קטנים‪ .‬בתאגידים בינוניים וגדולים אמדו יתרונות לגודל וגם חסרונות‬
‫לגודל‪ .‬לכן הגודל האופטימאלי משתנה ממקום למקום‪ ,‬ושונה בתחום ייצור ואספקת המים לעומת תחום הטיפול בשפכים‪.‬‬
‫מבנה עלויות התאגיד תלוי במידה משמעותית במשתנים גיאוגרפים‪ ,‬דמוגרפים והיסטוריים מקומיים ‪.‬‬
‫אנו בחנו את השפעת גודל התאגיד על רווחיותו בתחומי המים והביוב ‪.‬כמו כן‪ ,‬כן אמדנו גורמים נוספים שמשפיעים על‬
‫רווחיותו אשר כוללים את מאפייני התאגיד‪ ,‬האוכלוסייה‪ ,‬המבנה העירוני והגיאוגרפיה‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫הגורמים העיקריים שנמצאו כמשפיעים על רווחיות התאגידים ביחס להכנסה כוללים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫וותק התאגיד – הרווחיות עולה עם הוותק‪ ,‬בעיקר בשנים הראשונות לחייו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שנה – חיסכון במים בשנים האחרונות הביא לירידה ברווחיות התאגידים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גודל ההכנסה‪ -‬הקשר לרווחיות לוגריתמי ‪ .‬הרווחיות גדלה עם ההכנסה ביחס גבוה יותר עבור תאגידים קטנים מאשר‬
‫גדולים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גודל האוכלוסייה– הרווחיות גדלה בתאגידים גדולים יותר‪ .‬ממצא זה משמעותי יותר מקודמו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הרכב אוכלוסייה – הרווחיות גדולה יותר בתאגידי יישובים שבהם אחוז היהודים גבוה יחסית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רמה סוציו‪-‬כלכלית‪ -‬תאגידים המשרתים אוכלוסיות במצב חברתי‪-‬כלכלי נמוך או גבוה‪ ,‬מצליחים יותר בהשוואה לבינוני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מעמד מוניציפאלי‪ -‬הרווחיות בתאגידי עיריות גבוהה יותר מאשר מועצות מקומיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מדד קומפקטיות‪ :‬הרווח גבוה יותר עבור יישובים קומפקטיים יותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מדד פריפריאליות‪ :‬הרווח גבוה יותר באזורים מרכזיים ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גובה‪ :‬קשר שלילי בין הרווח לגובה המקסימאלי בשטח התאגיד ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מרחק מת"א‪ -‬הרווח עולה בתאגידים קרובים למרכז ויורד עם עליית המרחק ‪.‬‬
‫השלכות שינויי האקלים הצפויים עד שנת ‪ 4131‬על ענף הביטוח והמשק הישראלי‬
‫אילת דוידוביץ‪ ,*0‬רוסלנה פלטניק‪ ,0‬מרדכי שכטר‪ ,0,2‬אופירה אילון‬
‫‪0‬‬
‫‪ 0‬החוג למשאבי טבע וסביבה‪ ,‬הפקולטה לניהול‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪ 2‬המרכז הבינתחומי‪ ,IDC ,‬הרצליה‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫במהלך המאה הקרובה צפויה תופעת שינוי האקלים להשפיע על המשק העולמי בכלל ועל המשק הישראלי בפרט‪ .‬תחזיות‬
‫האקלים למדינת ישראל מצביעות על התחממות בשיעור ממוצע של ‪ 0.4°-0.8°‬מעלות צלזיוס לעשור תלוי באזור ובעונה‪.‬‬
‫שינוי האקלים נחשב לאחד הסיכונים המרכזיים שעלולים להשפיע על כלל המערכת הסוציו‪-‬אקונומית בישראל ועל ענף‬
‫הביטוח‪ .‬השינויים יגרמו לנזק לרכוש ציבורי ופרטי‪ ,‬עלייה במחירי מוצרים ושירותים ולנטל מוגבר על ענף הביטוח‪ .‬צפויים‬
‫שינויים בהרגלי תצרו כת ואף בתמהיל גורמי הייצור אשר עשויים להביא לשינויים מבניים במשק‪ ,‬לשינוי בתנאי סחר חוץ‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫ולירידת התמ"ג‪ .‬במחקר זה נבחנו ההשלכות וההשפעות של שינויי האקלים בישראל בטווח הבינוני (‪ )2101‬ובטווח הארוך‬
‫(‪ )2121‬על שוק הביטוח ועל כלכלת ישראל‪.‬‬
‫המחקר משלב מודל ‪ CGE‬ואמידה אקונומטרית של הקשר בין שינויי אקלים לתביעות ביטוח בישראל‪ .‬תוצאות האמידה‬
‫שימשו להגדרת הזעזוע (ערעור) במודל ה‪ CGE -‬ולבחינת ההשלכות על גורמי המודל השונים‪ .‬תוצאות הניתוח מצביעות על‬
‫השפעה ריאלית על השווקים הפיננסיים‪ ,‬שתגרום להשלכות נרחבות על ענפי המשק השונים בהיבט המוניטארי‪.‬‬
‫הממצאים העיקרים מצביעים על כך ששינוי של ‪ 1°C‬בטמפרטורה הממוצעת המקסימאלית בישראל צפוי לגרום לעליה של‬
‫‪ 0.4%‬בהוצאות ענף הביטוח בישראל‪ .‬מכיוון שעליית הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה לגדול ב‪ 1.8-1.4 -‬מעלות‬
‫צלזיוס בעשור‪ ,‬אזי העלייה בהוצאות הביטוח בשנת ‪ 2030‬צפויה להיות כ‪ 5% -‬ואילו בשנת ‪ 2121‬עליה זו צפויה לגדול בכ‪-‬‬
‫‪ .12%‬בהתאם לכך‪ ,‬צפויה עלייה במחירי הביטוח בשנת ‪ 2101‬בכ‪ . 2% -‬לעומת זאת‪ ,‬צפויה ירידה בענף הביטוח בכמות‬
‫ובתעסוקה של ‪ 1.2%‬כל ‪-‬אחד וירידה משמעותית בצריכה בענף של כ‪.2.2% -‬‬
‫בהיבט ההשפעה על התוצר המקומי הגולמי (‪ )GDP‬צפויה ירידה בכ ‪( 1.0% -‬כ‪ 0 -‬מיליארד ‪ ₪‬לשנה)‪ .‬השפעה זו דומה‬
‫לתוצאות מחקרים דומים שבחנו את ההשפעה של תופעת שינוי האקלים על התמ"ג במדינות אגן הים התיכון‪ .‬אולם‪,‬‬
‫במידה שההשפעה על ענף הביטוח תגדל‪ ,‬צפוי שינוי משמעותי יותר על התמ"ג שעלול להגיע במצבי הקיצון לירידה של כ –‬
‫‪ 0.9-1.3%‬מהתמ"ג ובכך להוביל להשפעה משמעותית ביותר על כלכלת ישרא‬
‫תמלוגים על כריית חצץ בישראל‬
‫חגי קוט‬
‫המכללה האקדמית ת"א יפו‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫ענף הכרייה והחציבה של אגרגטים‪ ,‬מהם חצץ מהווה ‪ 41%‬מכלל הכרייה‪ ,‬הוא המקור העיקרי של חומרי גלם לענפי הבנייה‬
‫והסלילה במשק‪ ,‬אשר עליו מתבסס הפיתוח הפיסי של מדינת ישראל‪ ,‬ולכן מהווה תנאי לשגשוג‪ ,‬פיתוח כלכלי ורווחה‪.‬‬
‫לאור המחסור הצפוי באגרגטים למשק עד שנת ‪ ,2181‬הורתה המועצה הארצית לתכנון ובנייה ב‪ 2114-‬לעדכן את תוכנית‬
‫המתאר למשק הבנייה והסלילה ולערוך תוכנית מתאר ארצית ‪08‬ב' (פורסמה ב‪ .)2101-‬גורם מרכזי למחסור הצפוי הוא‬
‫מחסור במחצבות ואי פתיחת מחצבות חדשות‪ ,‬וזאת עקב ההשלכות התכנוניות הכבדות של מחצבה‪ ,‬צפיפות שימושי‬
‫הקרקע‪ ,‬הליכי אישור מורכבים‪ ,‬התנגדויות רשויות מקומיות ותושבים לפתיחת מחצבות ועוד‪ .‬כחלק מהפתרונות למחסור‪,‬‬
‫התוכנית מדגישה שיש לקדם כרייה תת קרקעית וכרייה ממחצבות רחוקות‪.‬‬
‫בישראל פועלות כיום כ‪ 02-81-‬מחצבות חצץ (כולל יו"ש)‪ ,‬ועל אף חוק חובת המכרזים‪ ,‬רק שתיים מבניהן הוצאו למכרז‪,‬‬
‫אשר בו הזוכה הוא זה שהציע את התמלוגים הגבוהים ביותר למדינה‪ .‬לשאר המחצבות ניתן פטור ממכרז ("מחצבות‬
‫הפטור") והתמלוגים מהן נקבעים ע"י ממ"י ועומדים על ‪ ₪ 8.00‬לטון‪ ,‬וזאת לעומת תמלוגים גבוהים פי כמה אשר התקבלו‬
‫במכרזים הפתוחים‪.‬‬
‫מטרות המחקר‪ ,‬אשר נערך במסגרת אדם טבע ודין ובוצע ע"י הכלכלן חגי קוט‪ ,‬הינן לבחון את גובה התמלוגים ממחצבות הפטור‬
‫הנדרש בכדי‪ :‬לעודד כרייה ממחצבות רחוקות וכרייה תת קרקעית‪ ,‬להגביר תחרותיות‪ ,‬לצמצם השפעות סביבתיות של מחצבות‪,‬‬
‫ולעודד שימוש בחומרי בנייה ממוחזרים ‪.‬‬
‫לאחר ניתוח‪ ,‬אומצו שתי גישות לקביעת תמלוגים על כריית חצץ‪:‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬

‫התמלוג ככלי מדיניות לעידוד כרייה תת קרקעית וכרייה ממחצבות מרוחקות‬

‫התמלוג כמשקף את התמלוג שהייתה המדינה מקבלת לו הוצאו מחצבות הפטור למכרז‬
‫ מומלץ לשנות את גובה התמלוגים ממחצבות הפטור כך‬,‫ בכדי למנוע את המחסור הצפוי בחצץ ולעודד תחרותיות‬:‫מסקנות‬
.‫ לטון מזה הנגבה ממחצבות פתוחות רחוקות ומכרייה תת קרקעית בהתאמה‬₪00.2–21.2 -‫שיהיה גבוה ב‬
140-0110 -‫ ושהכנסות המדינה יגדלו בכ‬,‫ שההשפעה על מחירי הדירות תהיה זניחה‬,‫מניתוח השפעות ההמלצה הנ"ל עולה‬
.‫ בלבד‬₪ ‫ מיליון‬811–241 -‫ ואילו ההשקעה השנתית של המדינה בכבישים תגדל בכ‬,₪ ‫מיליון‬
‫כלכלית של אסטרטגיות להפחתת פליטת גזי חממה‬-‫החשיבות של תועלות בריאותיות בהערכה מקרו‬
‫בבריטניה‬
Henning Tarp Jensen2, Marcus R. Keogh-Brown1, Richard D Smith1, Zaid Chalabi1, Alan D
Dangour1, Mike Davies, Phil Edwards1, Tara Garnett4, Moshe Givoni*5, Ulla Griffiths1, Ian
Hamilton3, James Jarrett6, Ian Roberts1, Paul Wilkinson1, James Woodcock7, Andy Haines1
1
Faculties of Public Health and Policy and of Epidemiology and Population Health, London School
of Hygiene and Tropical Medicine, London, UK
2
Institute of Food and Resource Economics, University of Copenhagen, Denmark
3
The Bartlett School of Graduate Studies and UCL Energy Institute, University College London,
London, UK
4
Environmental Change Institute, Oxford University, Oxford, UK
5
Transport Research Unit, Department of Geography and the Human Environment, Tel-Aviv
University, Israel
6
Norwich Medical School, University of East Anglia, Norwich, UK
7
UKCRC Centre for Diet and Activity Research (CEDAR), Institute of Public Health, University of
Cambridge, UK
* [email protected]
‫) עבור מדינה אחת על מנת להעריך את‬General Equilibrium model ( ‫במחקר זה נעשה שימוש במודל שיווי משקל כללי‬
2101 ‫התועלות הבריאותיות מאסטרטגיות שונות שנועדו להשיג את המטרות להפחתת פליטת גזי חממה בבריטניה לשנת‬
‫ מחקר זה‬,‫ שלא כמו במחקרים קודמים‬.)UK Committee on Climate Change( ‫שנקבעו ע" י הוועדה לשינוי אקלים‬
.)Local Air Pollution( ‫בוחן את התועלות הבריאותיות הנוספות לתועלות הבריאותיות מהפחתת זיהום אוויר מקומי‬
‫אילן‬-‫ אוניברסיטת בר‬,61-61.2.9.61 ,‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‬
‫האסטרטגיות נבחנו בשלושה סקטורים‪ ,‬תחומים וכללו‪ :‬בתחום התחבורה העירונית שימוש ברכבים 'נקיים' והגברת‬
‫השימוש בתחבורה פעילה (‪ ,)active travel‬בתחום החקלאות והמזון שימוש בטכנולוגיות להפחתת פליטת גזי חממה‬
‫וצמצום משק הבשר‪ ,‬ובתחום הבניה הגברת היעילות האנרגטית בבתים ( ‪ .)household energy efficiency‬התוצאות‬
‫מראות כי אסטרטגית התחבורה תביא לתועלות בריאותיות חשובות ותיהיה יעילה במונחי עלות (‪ .)cost effective‬לעומת‬
‫זאת האסטרטגיה בתחום החקלאות והמזון תביא לתועלות בריאותיות חשובות אבל סביר ולא תחזיר את ההשקעה‪ ,‬אלא‬
‫אם האסטרטגיה תכלול פיתוחים טכנולוגיים‪ .‬האסטרטגיה לשיפור היעילות האנרגטית של הבית תיהיה כדאית מבחינה‬
‫כלכלית רק בטווח הארוך (מעל ‪ 21‬שנה) ולאחר שנת ‪ .2101‬המסקנה העולה מהתוצאות היא שעל מנת להשיג את המטרות‬
‫של הפחתת פליטת גזי החממה ולהינות מהיתרונות הבריאותיים שהשגת המטרות תביא יהיה על קובעי המדיניות‬
‫בבריטניה לאמץ מדיניות שתיהיה כרוכה בעלות חברתית (‪ .)societal cost‬כמו כן‪ ,‬התוצאות מצביעות על כך שלתועלות‬
‫בריאותיות תפקיד מרכזי בהורדת העלות נטו של מדיניות לצמצום פליטת גזי חממה‪ ,‬אך לצד זה הן מראות את הצורך‬
‫באימוץ מתודלוגיות הערכה הוליסטיות אשר נותנות התיחסות הולמת ומשקל גם לתועלות בריאותיות אשר משפרות את‬
‫הרווחה אבל להן השלכות כלכליות שליליות – תועלות כאלו כוללות למשל הארכת משך החיים (‪.)increased longevity‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫מושבים מקבילים ‪04:02-01:82‬‬
‫מגוון ביולוגי ‪:‬מנתונים לקבל החלטות |‬
‫בנין חינוך ‪,‬אולם‪63‬‬
‫יו”ר‪ :‬יוסי מוסל‪ ,‬המארג‬
‫בניית תשתית לאומית לידע על מגוון ביולוגי ‪ -‬אתגרים‬
‫ודרכי פעילות‬
‫הילה סגרה‪ ,‬המארג‬
‫מדריך מיפוי צומח‪ :‬מהלכה למעשה ‪ -‬לקחים ראשונים‬
‫משימוש במדריך‬
‫אורי ערד‪ ,‬מכון דש”א‬
‫השפעת הטרוגניות סביבתית על מגוון מיני עופות בצפון אמריקה ‪ -‬מחקר באמצעות מסד נתונים פתוח‬
‫רחל שוקרון‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫ניטור ארוך טווח בפרויקט החולה‬
‫עידן ברנע‪ ,‬מיג”ל ‪ -‬מרכז ידע גליל עליון‬
‫‪Establishing the global biodiversity network - visions for country scale engagements‬‬
‫‪Jörg Freyhof, German Center for Integrative Biodiversity Research‬‬
‫בניית תשתית לאומית לידע על מגוון ביולוגי – אתגרים ודרכי פעילות‬
‫הילה סגרה‪ ,‬המארג‬
‫‪[email protected]‬‬
‫במשך השנים הצטבר ידע אקולוגי רב בקרב חוקרים וגופים שונים שעוסקים בניהול ושמירת טבע‪ .‬ידע זה כולל מחקרים‪,‬‬
‫מידע מאנשי שטח‪ ,‬סקרים וניטור‪ .‬ידע זה יכול ורצוי שישמש כלי ניהולי עבור קובעי מדיניות ומנהלי ממשק‪ ,‬מאחר והוא‬
‫מבוסס על תשתית מדעית‪ ,‬נפחו גדול והוא מתפרש על סקאלות זמן ומרחב גדולות‪.‬‬
‫כדי שהידע יהיה רלוונטי לניהול עליו להיות שמיש וזמין‪ .‬לשם כך יש צורך בתשתית מתאימה שאינה קיימת היום בישראל‪,‬‬
‫גם בעולם המודעות לנושא הפער בין כמות הידע הקיים לנגישותו עולה‪ .‬תשתיות מידע אקולוגי קיימות ברמה עולמית ‪/‬‬
‫אירופית ורמות אזוריות‪ .‬צרכני המידע בכל אחת מהרמות הם שונים‪ :‬מקובעי מדיניות ואמנות בינלאומיות ברמה העולמית‬
‫ועד אנשי שטח וממשק ברמה האזורית‪ .‬בנוסף‪ ,‬שיפור ניידות המידע עשויה לתרום רבות לחוקרים‪.‬‬
‫מהם האתגרים העומדים בפנינו בבואנו להנגיש את המידע הקיים? המידע מפוזר ע"ג תשתיות שונות‪ ,‬ורובו כלל לא נגיש‬
‫דרך הרשת (מאגרי מידע פנימיים אוניברסיטאות ורשויות שונות)‪ .‬האתגר כאן הוא כפול – נדרשת נכונות לחלוק את‬
‫המידע‪ ,‬אך גם נדרשת תשתית מתאימה על מנת שהמידע יהיה זמין ומקוטלג‪ .‬האתגר הבא הוא סטנדרטיזציה וסינתיזה של‬
‫המידע‪ .‬המידע מגיע ממקומות שונים גיאוגרפית‪ ,‬נאסף ברזולוציות ובשיטות שונות ועל מנת לנתח את המגמות שמופיעות‬
‫בנתונים צריך תחילה לבצע סינתיזה‪ .‬הסינתיזה יכולה להתבצע באמצעות פישוט וטרנספורמציה של הנתונים או מודלים‪.‬‬
‫האתגר האחרון קשור לצד השני ‪ -‬צרכן המידע‪ .‬יש להבין תחילה למי מיועד המידע‪ ,‬מה השאלות להן הוא נדרש ואיך ניתן‬
‫למצוא את התשובות בנתונים הקיימים‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫המארג‪ ,‬כגוף לאומי שעוסק במגוון ביולוגי‪ ,‬פועל לשיפור התשתיות לטיפול בידע על מגוון ביולוגי בארץ‪ .‬תכנית הניטור‬
‫הלאומית שלנו משמשת מקרה מבחן מצויין להתמודדות עם האתגרים שצויינו ובניית תשתית להנגשת המידע למנהלי‬
‫שטחים פתוחים בארץ‪ .‬על מנת להרחיב את היקף המידע המארג עובד בשת"פ עם גופים נוספים בארץ לעידוד שיתוף מידע‬
‫וכמו כן מייצר שיתופי פעולה עם תכניות אירופאיות על מנת לקדם שימוש בנתוני מגוון ביולוגי מישראל בעולם ולקדם את‬
‫התחום בישראל‪.‬‬
‫מדריך מיפוי צומח‪ :‬מהלכה למעשה – לקחים ראשונים משימוש במדריך‬
‫‪2‬‬
‫אורי ערד*‪ ,0‬אמיר פרלברג‪ ,0‬אורי רמון‪ ,0‬נאוה סבר‪ ,‬הגר לשנר‬
‫‪ 0‬יחידת סקרי טבע ונוף‪ ,‬מכון דש"א‬
‫‪ 2‬העשבייה‪ ,‬אוספי הטבע הלאומיים‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫מיפוי צומח מהווה חלק חשוב מהתיאור הפיזי של ארץ‪ .‬בעבר נעשה המיפוי בעיקר במחקר אקדמי בסיסי‪ ,‬בתיאור שטחים‬
‫טבעיים ונטועים‪ ,‬ובשימוש קרטוגרפים וגיאוגרפים‪ .‬בשל צרכי הפיתוח הגדלים מחד‪ ,‬והצורך בהכרת המצאי בשטח מאידך‪,‬‬
‫הולך וגובר בעשורים האחרונים השימוש במיפוי צומח – ככלי עבודה חשוב בניהול שטחים‪ ,‬בתכנון‪ ,‬בשימור מינים ובתי‬
‫גידול ובממשק‪ .‬בישראל‪ ,‬בוצע המיפוי עד כה בשיטות שונות ולא אחידות – בהתאם למדיניות‪ ,‬למסורת‪ ,‬לידע ולצרכים של‬
‫הגופים הממפים‪ .‬בכל העולם נעשים כיום מאמצים רבים לסטנדרטיזציה של שיטות המיפוי‪ ,‬כדי לאפשר מעבר מידע חופשי‬
‫בין הגופים הממפים והמשתמשים‪ ,‬מחקר חף מהנחות מקדמיות המאפשר כיסוי אמין ורציף של השטח‪ ,‬וחסכון במשאבים‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬חברו הגופים העיקריים העוסקים במיפוי צומח בארץ (קק"ל‪ ,‬רט"ג‪ ,‬המאר"ג‪ ,‬רמת הנדיב ומכון דש"א‪ ,‬בליווי‬
‫המשרד להגנת הסביבה וצוות מומחים רב‪-‬ארגוני)‪ ,‬למהלך האחדה של שיטות המיפוי‪ ,‬שנועד ליצור מערך הגדרות‬
‫אובייקטיבי ושיטות ארגון מידע מוסכמים ואחידים‪ ,‬המאפשרים איחוד המיפויים המבוצעים בארגונים השונים‪ .‬תוצר‬
‫העבודה הוא המדריך למיפוי צומח באזור הים‪-‬תיכוני של ישראל‪ ,‬שיצא לאור בתחילת השנה‪ ,‬ואומץ כתקן ממשלתי בין‪-‬‬
‫משרדי‪.‬‬
‫עקרונות שיטת המיפוי החדשה הם‪ :‬חלוקת השטח ליחידות צומח הומוגניות‪ ,‬מיפוי רציף של השטח‪ ,‬מיפוי המצב הקיים‬
‫(בניגוד למיפוי תצורת צומח 'פוטנציאלית')‪ ,‬שיטת עבודה מובנית הכוללת הגדרת רמות‪-‬סף ברורות‪ ,‬וארגון היררכי ומבנה‬
‫מודולרי המאפשרים רמות פירוט שונות‪ .‬כל יחידה מוגדרת על פי תצורת הצומח (גובה וצפיפות הצומח השולט)‪ ,‬הרכב‬
‫הצמחיה והמינים השליטים‪ ,‬ומאפיינים נוספים – המגדירים יחד בצורה ברורה את טיפוס הצומח ביחידה‪ .‬יתרונות השיטה‬
‫בבהירותה ובפשטותה‪ ,‬תוך שימוש במונחים עבריים נהירים‪ ,‬באחידות מונחים בין‪-‬ארגונית‪ ,‬באפשרות עדכון התוצרים‬
‫בחלוף הזמן‪ ,‬ביכולת להגיע לרמות פירוט שונות בהתאם לצרכי הארגון‪ ,‬ובהשקעת תשומות סבירות‪ .‬בשנה האחרונה בוצע‬
‫שימוש במדריך זה במספר סקרים‪ ,‬שמהם עלו תובנות חשובות לגבי אופן השימוש במדריך‪ ,‬ומידת התאמתו לצרכים‬
‫שונים‪ .‬למשל‪ ,‬ברור כיום שרמת הפירוט תלויה בגודל השטח הנסקר‪ ,‬שהרכב תת‪-‬היער ביערות הנטועים – לא בולט‬
‫בהגדרת טיפוס הצומח‪ ,‬וכי אפיון טיפוס הצומח אינו מנבא טוב של הרכב הצומח‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫שיקום נחלים ‪:‬היבטים תכנוניים ‪,‬אקולוגיים והידרולוגיים‬
‫בנין חינוך ‪,‬אולם‪62‬‬
‫יו”ר‪ :‬אלון זס”ק‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫לנחל שפירים יש בית חדש ‪ -‬תכנון אקולוגי נופי של נחל שפירים בפארק אריאל שרון‬
‫שי לוי‪ ,‬פארק אריאל שרון‬
‫שיקום אקו הדרולוגי בשפך נחל שורק‬
‫אורי מורן ואבי אוזן‪ ,‬מורן ייעוץ ופיתוח‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫שיקום נחל הירקון ומעמדו כמרכיב באיכות החיים בעיר‬
‫ובשטח הפתוח‬
‫יונתן רז‪ ,‬רשות נחל הירקון‬
‫סוגיות אקולוגיות מרכזיות בתכנית האב לשיקום נהר הירדן הדרומי ויובליו‬
‫אמיר פרלברג‪ ,‬המנהלת לשיקום נהר הירדן‬
‫שיקום נחלים בישראל‪ :‬בין חזון למציאות‬
‫אורית סקוטלסקי‪ ,‬החברה להגנת הטבע‬
‫לנחל שפירים יש בית חדש‪ -‬תכנון אקולו גי נופי של נחל שפירים בפארק אריאל שרון‬
‫שי לוי‬
‫אקולוג ומנהל איכות סביבה‪ ,‬חברה ממשלתית פארק אריאל שרון‬
‫פארק אריאל שרון הינו פארק מטרופוליני רחב ידיים המשתרע על שטח של כ‪ 4,811 -‬דונם בלב הכרך העירוני הצפוף של‬
‫גוש דן‪ .‬שטחי הפארק מייצרים רצף של שטחים פתוחים‪ ,‬הכולל את הנחלים איילון ושפירים‪ ,‬אשר יחד מהווים מסדרון‬
‫אקולוגי לתנועה ומעבר של בעלי חיים‪.‬‬
‫נחל שפירים הינו נחל אכזב המהווה את אחד מיובליו הגדולים של נחל איילון‪ .‬הנחל נכנס לתחום שטחי פארק אריאל שרון‬
‫ממערב לכביש ‪ 8‬וזורם לאורך קטע של כ‪ 2 -‬ק"מ עד למפגש עם נחל איילון למרגלות מרפסת התצפית המטרופולינית שעל‬
‫הר הפסולת המשוקם‪ .‬לאורך עשרות שנים סבל נחל שפירים מאירועים חוזרים ונשנים של זיהום וכן הסטות והסדרות‬
‫לצורכי ניקוז‪ .‬פעילויות אלו הרעו את איכות המים ופגעו במורפולוגיה של ערוץ הנחל‪ ,‬מה שגרם להפרה ופגיעה של המערכת‬
‫הביולוגית והאקולוגית בנחל‪.‬‬
‫נחל שפירים הינו חלק מתוכנית פשט ההצפה לריסון גאויות של נחל איילון בשטחי פארק אריאל שרון המבוצעת ע"פ‬
‫השיטה האקו הידרולוגית המשלבת בצורה אינטגרטיבית בין צורכי הניקוז לצרכים האקולוגיים של הנחל‪ .‬בהתאם‬
‫לתוכנית האב של הפארק אזור פשט הה צפה מתוכנן לאירועי שיטפון עונתיים וכן לאירועי קיצון שצפויים להתרחש‬
‫בסבירות של ‪ .0%‬כחלק מעבודות שיקום הר הפסולת הוסט בשנת ‪ 2102‬אפיק הנחל שעבר בצמוד להר הפסולת‪ .‬האפיק‬
‫החדש שנחפר הינו ברוחב ממוצע של כ‪ 021 -‬מ' הבנוי בשיפועי מדרונות מתונים המאפשרים התפשטות הדרגתית של המים‬
‫ותומכים בתוכנית לשחזור בתי גידול לאורך הנחל‪.‬‬
‫צוות התכנון של הנחל כולל מומחים ממגוון דיסציפלינות בראשם אקולוגים‪ ,‬אדריכלי נוף ומהנדסי ניקוז‪ ,‬אשר שקדו על‬
‫הכנת תוכנית מאתגרת שתאפשר שווי משקל בין צרכי הניקוז‪ ,‬והצרכים האקולוגיים והנופיים של הנחל‪ .‬על פי התוכנית‬
‫המפורטת שגובשה תחום מסדרון הנחל לכל אורכו מהווה תא שטח אקסטנסיבי עם פעילות קהל המוגבלת לשבילים‬
‫רוחביים רכים וסיכרוני מעבר החוצים את הערוץ‪ .‬לאור העובדה שתוואי הנחל המקורי הופר בצורה קשה לאורך עשרות‬
‫שנים‪ ,‬כפי שתואר‪ ,‬נקודת המוצא של צוות התכנון היא שמבחינה אקולוגית העבודה הנדרשת בנחל היא של יצירה מחדש‬
‫(‪ )recreation‬ושיחזור (‪ )restoration‬של בתי גידול ולא שיקום נחל (‪.)rehabilitation‬‬
‫בהתאם לכך באפיק הנחל תוכנן שיחזור של בתי גידול לחים באמצעות צומח אופייני (לשם כך גובשו רשימות צומח לעצים‪,‬‬
‫שיחים וצמחייה עשבונית לרצועות הנחל השונות) ויצירת מורכבות מבנית שתעשיר את המגוון הביולוגי בנחל ובסביבתו‪.‬‬
‫בתי הגידול הלחים ייכללו אזורים של בריכות אפיק עונתיות שיתפקדו כבריכת חורף‪ ,‬מפלונים וסיכרונים ( ‪ )riffles‬וכן ערוץ‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫זרימה קייצי בחתך מוגבל של כ‪ 0 -‬מטר המייצר בית גידול של נחל איתן ומוקד משיכה לבעלי חיים גם בעונת היובש‪.‬‬
‫המבקרים בנחל ייהנו מאזורים מוצלים למגוון פעילויות‪ -‬טיולים רגליים‪ ,‬נקודות לפיקניק ומנוחה‪ ,‬נקודות תצפית ואזורי‬
‫מצפור להדרכות טבע ופעילויות חקר‪.‬‬
‫בחורף ‪ 2108‬בוצע שלב ראשון לעבודות השיקום אקולוגי נופי למדרונות הנחל שכללו זריעה ידנית ושתילת פלאגים של כ‪-‬‬
‫‪ 01‬מיני צמחי בר על שטח של כ‪ 11 -‬דונם‪ ,‬במקביל החל ממשק קפדני לעקירה וסילוק של מינים פולשים ומינים שתלטניים‬
‫על מנת לאפשר התבססות של מיני הצומח שנזרעו ונשתלו‪ .‬בנוסף‪ ,‬בשל חורף שחון בוצעו השקיות עזר על מנת לאפשר‬
‫התפתחות טובה של הנבטים הצעירים‪ .‬התוצאות שהתקבלו בשטח באביב ‪ 2108‬היו מרשימות‪ .‬מדרונות הנחל כוסו במרבדי‬
‫פריחה מרהיבים תוך התבססות יפה של מרבית המינים‪ .‬שלב העבודות הבא יכלול עבודות עפר ליצירת בריכות החורף‬
‫ובנית סיכרונים וחציות בנחל‪ ,‬שלאחריו מומש תוכנית הצמחייה של הנחל‪.‬‬
‫שיקום אקוהידרולוגי בשפך נחל השורק‬
‫אורי מורן‪ ,‬אבי אוזן‬
‫מערכת נחל שורק‪ ,‬האפיק ורצועת הנחל בחלקו התחתון של הנחל באזור השפך‪( ,‬מאזור כביש ‪ 8‬ומערבה) חוו הפרה‬
‫אקולוגית שנמשכה עשרות שנים‪ .‬מי הנחל שזוהמו בשפכים‪ ,‬גדות הנחל שרוססו בחומרי הדברה בעלי שארתייות ארוכה‪,‬‬
‫ייעור בצמחייה זרה‪ ,‬והסדרת נחל מנותבת ניקוז‪ ,‬גרמו לשיבוש במערך האקוהדרולוגי של הנחל‪ ,‬לקריסה ולנסיגה של‬
‫הגדות‪ ,‬לפחיתה דרמטית במגוון הביולוגי‪ ,‬ולפגיעה בערכי הנוף של רצועת נחל זו הממוקמת במרכזו של האזור המאוכלס‬
‫בישראל‪.‬‬
‫במקביל למאמצים המוצלחים של הרשויות לפתור את הזרמת השפכים לנחל בשנים האחרונות‪ ,‬יזמו אגף סביבה ברט"ג‪,‬‬
‫ורשות נחל שורק שיקום אקוהידרולוגי של אזור השפך הכולל את גדות הנחל ואת ביצת השורק‪.‬‬
‫במסגרת התכנון הוקם באביב ‪ 2100‬בגדה ימנית של הנחל‪( ,‬לאורך ‪ 41‬מטר במורד גשר פלמחים) פיילוט לשיקום‬
‫אקוהידרולוגי של גדות הנחל‪.‬‬
‫מטרת הפיילוט הייתה גיבוש מפרט לעבודת שיקום בנחל המתייחס לתהליך הכולל של הביצוע‪ ,‬משלב התכנון ואיסוף‬
‫הזרעים ועד שלב הממשק של השטח המשוקם‪ ,‬ולבחון מהי הדרך האופטימאלית לביצוע שיקום בגדות הנחל‪ ,‬כמקרה מבחן‬
‫לשיקום נחלי החוף האחרים הסובלים מבעיות דומות‪ .‬תוך התייחסות ל‪:‬‬
‫עיצוב מורפולוגי של הגדות ומיתונן‬
‫יצירת כסות של צמחיית גדות מקומית‪ ,‬שתסייע בייצוב המדרון וביצירת בית גידול עשיר‬
‫הגעה למצב של אחיזת גדת הנחל בפרק זמן של שבעה חודשים‪ ,‬עד התחדשות זרימת גאויות המגיעה למהירות של ‪ 1‬מ'‪/‬שנייה‪.‬‬
‫מציאת הדרך להתגבר על עיקור הגדות בשל שארתייות של חומרי הדברה לאחר כשנה‪ ,‬ושיטפון עוצמתי בנחל‪ ,‬ניתן לסכם‪:‬‬
‫צמחיית הגדות שנשתלה נקלטה ושגשגה בהצלחה רבה ואף עמדה בכוחות הגזירה של השיטפון האחרון‪.‬‬
‫השימוש בחיידקי ‪( EM‬תוך בחינה של מגוון יישומים) נמצא כמשפר את מהירות הקליטה של הצומח את ביסוס מערכת‬
‫השורשים ואת הגידול הווגטטיבי‪.‬‬
‫נמצא הקשר בין הרכב הקרקע בגדה לבין המבנה הטופוגראפי של המדרון‪ ,‬והרכב חברת הצומח ומשטר המים באזור‬
‫הריפארי‬
‫התקבלו עקומות גידול‪ ,‬והתפתחות סוקסציה של מיני צומח בתי גידול לח שהכוונה להשיבם לגדות הנחל המופרות‬
‫תוצאות הפיילוט והמידע היישומי שנאסף‪ ,‬יאפשרו המשך שיקום של גדות הנחל באזור שפך השורק‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫אינטרקציות במערכות יבשתיות |‬
‫המרכז לחקר המוח אודיטוריום‬
‫יו”ר‪ :‬פרופ’ מרסלו שטרנברג‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫השפעת המרחק מהים על אוכלוסיית המיקרוארתרופודים בחולות קיסריה‬
‫חגי וסרשטרום‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‬
‫אפיון רטיבות קרקע במעגלי צומח‪ :‬בחינת מעגלי עירית גדולה (‪ )ramosus Asphodelus‬וגומא מגובב (‪Macrorrhizus Cyperus‬‬
‫‪)Nees‬‬
‫יאיר חרותי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫יחסי צמח מים בדיונות חול‪ :‬תפקיד המים בקביעת הפיזור המרחבי של לענה חד זרעית במערכת דיונות חופיות באזור‬
‫הים תיכוני‬
‫פועה בר‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫התמודדות אצות כחוליות עם תנאי קיצון בקרומי חול ביולוגיים‬
‫חגי רענן‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫השפעת המרחק מהים על אוכלוסיית המיקרוארתרופודים בחולות קיסריה‬
‫חגי וסרשטרום ויוסף שטיינברגר‬
‫הפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן של אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫המאפיין המובהק של חוליות חופיות הוא קרבתן לים‪ .‬קרבה זו גורמת לעקה פיזיקלית‪ ,‬הפוחתת כלפי פנים היבשת‪,‬‬
‫ומביאה לרוב ליצירת גרדיאנט סביבתי בניצב לחוף‪ .‬השפעותיו של גרדיאנט סבי בתי זה נחקרו במינים רבים כמו חרקים‬
‫ובעלי‪-‬חוליות שונים כציפורים ויונקים‪ ,‬אך בנוגע למזופאונת הקרקע רב הנסתר על הנגלה‪ .‬מיקרוארתרופודים בקרקע‪,‬‬
‫המהווים חלק ממזופאונה זו‪ ,‬הינם רכיב חשוב בכל אקוסיסטמה יבשתית הודות לתפקידם המכריע בבקרת תהליכי מפתח‬
‫ביולוגיים ופיזיקליים המתרחשים תחת רגלינו‪ .‬הידע הקיים על אוכלוסיות המיקרוארתרופודים והרכבן בחולות חופיים‬
‫מוגבל כמעט אך ורק לאזורים ממוזגים קרים והוא מועט ביותר לגבי האזור הים‪-‬תיכוני‪.‬‬
‫מחקר זה בוחן את השפעתו של המרחק מהים על אוכלוסיית המיקרוארתרופודים בקרקע‪ .‬המחקר נערך בחולות קיסריה‬
‫המהווים מערכת אקולוגית ייחודית באזור הים‪-‬תיכוני‪ ,‬שהולכת ונעלמת בהדרגה מנופי ארצנו‪ .‬במהלך המחקר נאספו בכל‬
‫עונה דגימות חול משש נקודות לאורך חתך של ‪ 8‬ק"מ הניצב לחוף באזור קיסריה‪ ,‬כאשר בכל דגימה נבדקו פרמטרים‬
‫זו הפעם הראשונה שנבדקות בישראל אוכלוסיית‬
‫אביוטיים שונים והופקו וזוהו המיקרוארתרופודים‪.‬‬
‫המיקרוארתרופודים בבית גידול חולי‪ ,‬כמו גם השפעת המרחק מהים לאורך עונות השנה לא רק על גודל אוכלוסיית פרוקי‬
‫הרגליים אלא גם על מגוון המינים‪.‬‬
‫תוצאות המחקר מראות כי המגוון והצפיפות של אוכלוסיית המיקרוארתרופודים בחולות חופיים משתנה לאורך הגרדיאנט‬
‫הסביבתי בהתאם לעונות השנה‪ .‬אוכלוסייה זו נשלטת בעיקר ע"י אקריות‪ ,‬כאשר במהלך החורף נמצאו גם מספרים גבוהים‬
‫של קפזנבאים‪ .‬הצפיפות הגבוהה ביותר נמצאה בעונת החורף‪ ,‬הודות ללחות וטמפרטורת קרקע אופטימליות‪ ,‬כאשר היא‬
‫עולה בצורה מתמדת עם המרחק מחוף הים‪ .‬הצפיפות הנמוכה ביותר נמצאה בעונת הקיץ כאשר ההבדלים האביוטיים‬
‫בקרקע לאורך הגרדיאנט נעלמים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצא כי משפחות אקריות מסוימות נמצאות רק במרחקים מסוימים מהחוף‬
‫כנראה בהתאם לתנאים המועדפים עליהן‪ .‬מחקר זה מציע כי הגרדיאנט הסביבתי הניצב לחוף משפיע לא רק על חסרי‬
‫החוליות הגדולים החיים מעל לחול‪ ,‬אלא גם על קרוביהם הקטנים מהם ‪ -‬המיקרוארתרופודים החיים תחתיו‪ .‬עוצמת‬
‫השפעתו של גרדיאנט זה נקבעת ע"י עונות השנה‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫אפיון רטיבות קרקע במעגלי צומח‪ :‬בחינת מעגלי עירית גדולה (‪ )Asphodelus ramosus‬וגומא מגובב‬
‫(‪)Cyperus Macrorrhizus Nees‬‬
‫יאיר חרותי‪ ,¹‬חזי יצחק‪ ,2‬יצחק קטרה‪ ,¹‬פועה בר‪¹‬‬
‫‪¹‬המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬באר שבע‪.‬‬
‫‪ 2‬המחלקה לאנרגיה סולארית ופיזיקת הסביבה‪ ,‬המכונים לחקר המדבר ע"ש יעקוב בלאושטיין‪,‬‬
‫בנגב‪ ,‬שדה בוקר‪.‬‬
‫‪[email protected] ‬‬
‫אוניברסיטת בן גוריון‬
‫מעגל צומח הינו כתם צומח רדיאלי אשר תמותת פרטים במרכזו מובילה להיווצרות מעגל‪ .‬הופעת מעגלי צומח מוגבלת‬
‫לצמחים המתרבים באופן וגטטיבי‪ ,‬ושכיחה במיוחד בבתי גידול יובשניים‪ .‬חקר מעגלי הצומח מתמקד במנגנון המוביל‬
‫לתמותת הפרטים במרכז‪ .‬קיימים שני מודלים עיקריים המציעים הסבר לתופעה זו‪ :‬א)‪ .‬צפיפות פרטים במרכז הכתם‬
‫מובילה לתחרות על משאב המים וגורמת לתמותת הפרטים במרכז‪ .‬ב)‪ .‬תהליך איאולי בו מצטבר אבק במרכז הכתם‬
‫המוביל לתאחיזת מים גבוהה בפני השטח במרכז הכתם ולתנועת נגר עילי אל שולי הכתם‪ .‬התוצאה הסופית על פי שני‬
‫המודלים היא חלוקת סביבת הכתם לשלוש מיקרו‪-‬סביבות‪ :‬מרכז כתם יבש וחשוף‪ ,‬שולי כתם לחים ומעטפת קרקע‬
‫חשופה (מטריקס)‪.‬‬
‫מטרת העבודה הייתה ניטור הדינאמיקה המרחבית והעתית של רטיבות הקרקע‪ ,‬לצד תכונות קרקע נוספות (מוליכות‬
‫הידראולית‪ ,‬צפיפות קרקע‪ ,‬והתפלגות גודל חלקיקי הקרקע) ואפיון בית השורשים בשלושת המיקרו‪-‬סביבות במעגלי צומח‪.‬‬
‫מעגלי הצומח נדגמו בבתי גידול צחיחים‪-‬חוליים (עיריות ברמת בקע‪,‬שבצפון הנגב וגומא בחולות החוף שבניצנים)‪ .‬מעגלי‬
‫העיריות נדגמו לאורך עונת הצמיחה (דצמבר‪-‬אפריל) ומעגלי הגומא בתחילת הפריחה ובסופה (מרץ ומאי)‪ .‬רטיבות הקרקע‬
‫נדגמה על ידי מד '‪ 'TDR‬במעגלי העיריות ובשיטה הגרבימטרית במעגלי הגומא‪ .‬מוליכות הידראולית נדגמה על ידי '‪Mini-‬‬
‫‪ .'disk infiltrometer‬צפיפות הקרקע נדגמה על ידי 'פנטרומטר'‪ .‬התפלגות גודל החלקיקים נבדקה בשימוש ב‪'PSA'-‬‬
‫(‪ .)particle size analysis‬תיאור בית השורשים בוצע על ידי חישוף מעגלים‪.‬‬
‫ממצאי העבודה הראו‪( :‬א) רטיבות קרקע וצפיפות קרקע גבוהות בשולי המעגלים ‪ -‬ביחס למרכזיהם ולמטריקס‪( .‬ב)‬
‫מוליכות הידראולית נמוכה במרכזי המעגלים ‪ -‬ביחס לשוליהם ולמטריקס‪( .‬ג) היעדר הבדל מובהק בהתפלגות גודל‬
‫החלקיקים בין שלושת המיקרו‪-‬סביבות‪( .‬ד) צפיפות שורשים גבוהה במרכזי המעגלים‪.‬‬
‫ממצאי העבודה תומכים בהשערה המשלבת בין שני המנגנונים הקיימים וגורסת כי דפוס צמיחה מעגלי הינו מנגנון של‬
‫ארגון עצמי של הצמח‪ ,‬שככל הנראה יש לו יתרון בבית גידול צחיח‪-‬חולי‪ .‬במנגנון זה פועלת במרכז הכתם תחרות על משאב‬
‫המים הנובעת מצפיפות פרטים גדולה‪ .‬צפיפות זו מובילה לתמותת הפרטים במרכז‪ ,‬להורדת המוליכות ההידראולית בו‬
‫ולתנועת נגר אל שולי הכתם‪.‬‬
‫יחסי צמח מים בדיונות חול‪ :‬תפקיד המים בקביעת הפיזור המרחבי של לענה חד זרעית במערכת דיונות‬
‫חופיות באזור הים תיכוני‬
‫ורד זיסו‪ ,*0‬איתי דוינסקי‪ ,¹‬שמעון רחמילביץ'‪ ,²‬יצחק קטרה‪ 0‬ופועה בר‬
‫‪0‬‬
‫‪ 0‬המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫‪ ²‬המכון הצרפתי לחקלאות וביוטכנולוגיה של אזורים צחיחים‪ ,‬המכונים לחקר המדבר על שם יעקב בלאושטיין‪,‬‬
‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬קמפוס שדה בוקר‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫דיונות חול מכסות שטחים נרחבים מיבשות העולם ומאופיינות כבית גידול בעל תנאים א‪-‬ביוטיים קשים בשל תנועת החול‬
‫ותאחיזת מים נמוכה‪ ,‬המגבילים את התבססות והתפתחות הצומח‪ .‬התאמותיהם של צמחים רב‪-‬שנתיים לתנאים אלו‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫והשפעתם על משטר המים בקרקע בסביבה זו אינם ברורים דיים‪ .‬מחקר זה בחן את השינויים המרחביים בתכולת‬
‫הרטיבות בקרקע בקני מידה שונים במערכת דיונות חול חופיות בשמורת ניצנים במקביל לדגם הפיזור המרחבי של הצמח‬
‫הרב‪-‬שנתי השולט‪ ,‬לענה חד זרעית (‪ ,)Artemisia monosperma Delile‬במטרה להבין את א‪ .‬הקשר בין רטיבות הקרקע‬
‫לבין דגמי הפיזור של הלענה ב‪ .‬הקשר בין טיפוסי הדיונות וטיפוסי הכתמים‪.‬‬
‫תכולת הרטיבות המשקלית בקרקע נבדקה בדיונות נודדות ומיוצבות במהלך העונה היבשה בעומקים של ‪ 1.2‬מ' מתחת‬
‫לשיחים ובשטחים פתוחים סמוכים‪ .‬בנוסף‪ ,‬התבצעו קידוחים לעומק הדיונות‪ ,‬לצורך בדיקת שינויים בתכולת הרטיבות‬
‫בכל חצי מטר (עד ההגעה לקרקע הממוקמת בבסיס הדיונה‪ ,‬עד כ‪ 0-‬מ')‪ .‬בנוסף‪ ,‬נבדקו המוליכות ההידראולית ודגם פיזור‬
‫הצומח המעוצה בפסגת הדיונות השונות בעזרת ניתוח ‪ GIS‬ואימות בשטח‪.‬‬
‫תוצאות המחקר מראות כי‪:‬‬
‫‪.0‬‬
‫תכולת הרטיבות בעומק של ‪ 1.2‬מ' נעה בין ‪ 1.2-2%‬בדיונות בשתי דרגות הייצוב ובשני סוגי הכתמים לאורך השנה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫המוליכות ההידראולית איטית יותר מתחת לשיחים (פי ‪ )0‬ובדיונות מיוצבות (פי ‪ )2.40‬מאשר בכתמים הפתוחים‬
‫ובדיונות הנודדות‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫תכולת הרטיבות המשקלית בשכבה שבבסיס הדיונה עולה על ‪ .01%‬תכולת הרטיבות הזו משתנה לאורך החתך‬
‫מפסגת הדיונה ועד למרכז השקע הסמוך לדיונה‪ :‬עולה במקרה של הדיונות הנודדות ויורדת במקרה של הדיונות‬
‫המיוצבות‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫הדגם המרחבי של לענה חד זרעית בדיונות הנודדות הוא מקובץ וסדור בדיונות מיוצבות‪.‬‬
‫המסקנות העיקריות הינן‪ :‬א‪ .‬קיים קשר בין הפיזור המרחבי של לענה חד זרעית לבין תכולת הרטיבות בקרקע בדיונות‬
‫המיוצבות‪ .‬קשר זה ככל הנראה מעיד כי קיימת תחרות על מים‪ .‬ב‪ .‬המים המצטברים על שכבת הפליאוסול בתחתית‬
‫הדיונה עשויים לשמש מקור מים עיקרי לשיחי לענה בוגרים הגדלים בדיונות ג‪ .‬תכולת הרטיבות הנמוכה בחול מגבילה ככל‬
‫הנראה את הלענה מלהגיע לכיסוי מלא‪.‬‬
‫התמודדות אצות כחוליות עם תנאי קיצון בקרומי חול ביולוגיים‬
‫חגי רענן*‪ ,0‬דני יונסקו‪ ,2‬וינסנט פלד‪ ,0‬ניר קרן‪ ,0‬יצחק אוהד‪ ,0‬אהרון קפלן‪.0‬‬
‫‪0‬המחלקה למדעי הצמח והסביבה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫‪Microsensor Group, The Max Planck Institute for Marine Microbiology, Bremen, Germany‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Institute of Soil Science and Soil Conservation, Justus Liebig University Giessen, Giessen, Germany‬‬
‫‪3‬‬
‫*‪[email protected]‬‬
‫קרומי חול ביולוגיים מהווים גורם קריטי בייצוב החולות באזורים צחיחים ומשפעים על התפתחות הצומח בדיונות‪ .‬הרס‬
‫הקרומים נחשב לגורם המקדם מדבור באזורים אילו‪ .‬הקרום נוצר על ידי הדבקה של גרגרי חול לפוליסוכרים המופרשים‬
‫על ידי אצות כחוליות חוטיות (‪ .)Cyanobacteria‬הכחוליות הינן היצרניות הראשוניות העיקריות בקרומי חול ביולוגיים‪.‬‬
‫תנאי הסביבה בבית גידול זה קיצוניים ביותר וכוללים טמפרטורות קיצוניות עוצמות הארה חזקות ומחזורי ייבוש והרטבה‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫יממיים‪ .‬על מנת לשרוד את תנאי הסביבה הקיצוניים פיתחו האורגניזמים המאכלסים את הקרומים מנגנוני הגנה שברובם‬
‫טרם נחקרו‪.‬‬
‫בניגוד לצפוי‪ ,‬זנים של כחוליות עמידות ליובש לא הראו עמידות גבוהה לעוצמות אור חזקות בהשוואה לזני מודל של‬
‫כחוליות‪ .‬מדידות פלורסנציה באזור ניצנה בצפון מערב הנגב הראו שכבר בשעה ‪ 1401‬בבוקר כאשר עוצמת האור הייתה‬
‫עשירית מהעוצמה המקסימלית ישנה ירידה חדה ביעילות הפוטוסינטתית גם כאשר הקרומים הורטבו באופן מלאכותי‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מדידות בעזרת מיקרואלקטרודות הראו פליטת חמצן מקסימלית בעומק מלימטר אחד‪ .‬בעומק זה עוצמת האור‬
‫הינה פחות מ ‪ 01%‬מהעוצמה בפני השטח‪ .‬באופן מפתיע זהינו "כיסי אור" בעומק ‪ 2‬מ"מ‪ .‬כיסים אילו יכולים להסביר את‬
‫ייצור החמצן שנצפה מתחת לאזור הפוטי‪.‬‬
‫תוצאות אלו מצביעות על כך שפעילות הפוטוסינתזה של האצות הכחוליות בקרום מתרחשת ברמות אור נמוכות ומנגנוני‬
‫הגנה מופעלים ברגע שהשמש ישירה פוגעת בקרום‪.‬‬
‫על מנת לנסות להבין מהם התהליכים המולקולריים המתרחשים במהלך ההתיבשות בנינו תא סביבתי המסוגל לדמות את‬
‫תנאי הסביבה בקרומי החול‪ .‬בהשוואה בין ייבוש של כחוליות תוך הדמיה של יום סטנדרטי לבין ייבוש מיידי (פחות מחמש‬
‫דקות) ראינו הבדל של יותר מ‪ 11%‬בקצב ההתאוששות‪ .‬עוצמת הנזק הייתה תלויה בעוצמת העקה שהופעלה על הכחוליות‬
‫במצב היבש‪ .‬דבר זה מצביע על כך שישנם תהליכים המתרחשים בכחוליות כהכנה להתיבשות‪ .‬שימוש בגנום המרוצף‬
‫שהתקבל לאחרונה מהמין ‪ Leptolyngbya‬שבודדנו מחולות ניצנה והשוואה למינים אחרים שאינם מסוגלים לשרוד‬
‫התייבשות כמו גם מעקב אחר ביטוי הגנים במהלך ההתיבשות וההתאוששות יאפשר להבין טוב יותר מהם המנגנונים‬
‫המולקולריים שמאפשרים קיום בסביבה קיצונית זו‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫סוציולוגיה של גיבוש התנהגויות ועמדות סביבתיות‬
‫בנין פסיכולוגיה ‪,‬אולם‪9‬‬
‫יו”ר‪ :‬ד”ר אור קרסין‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‬
‫טיפוסים של יזמי פיתוח והשפעתם על תכנון שטחים פתוחים‬
‫צעירה מרואני‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‬
‫שינויים ומגמות בעמדות ובהתנהגויות הסביבתיות של אזרחי ישראל בשלושים השנה האחרונות בהשוואה למדינות‬
‫אחרות בעולם‬
‫נורית כרמי‪ ,‬המכללה האקדמית תל‪-‬חי‬
‫תהליכים במאבק סביבתי ‪ -‬מודל שלושת המעגלים‬
‫יחיעם שלזינגר‪ ,‬צלול‬
‫נוף הפסולת בישראל ‪ -‬יחסי כוח ואי שוויון בין מרכז לפריפריה‬
‫כרמל חנני‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫טיפוסים של יזמי פיתוח והשפעתם על תכנון שטחים פתוחים‬
‫צעירה מרואני‬
‫המחלקה לגיאוגרפיה וסביבה‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫החלטות תכנוניות‪ ,‬דהיינו החלטות בדבר אישור או דחייה של תכניות סטטוטוריות לרבות תכניות הנוגעות לשטחים‬
‫פתוחים‪ ,‬מתקבלות במוסדות התכנון הפועלים על בסיס חוק התכנון והבניה‪ .‬אולם מי שמשפיע בפועל יותר מכל על התכנון‬
‫הם יזמי הפיתוח המגישים תכניות לאישור‪ .‬היזמים הם שקובעים את אופי הפיתוח המוצע‪ ,‬פריסתו המרחבית ועיתוי‬
‫מימושו בשטח‪ .‬במחקר אשר בחן קשרים בין מאפייני יזמים לפרמטרים הנוגעים לשטחים פתוחים במדגם שכלל תכניות‬
‫סטטוטוריות במרחב מטרופולין תל אביב נמצא בין השאר כי ניתן להבחין בין מספר טיפוסים של יזמי פיתוח‪ :‬יזמים‬
‫פרטיים‪ ,‬יזמים מוניציפאליים (רשויות מקומיות או ועדות תכנון מקומיות) ויזמים ממלכתיים (בעיקר משרד השיכון‬
‫ומינהל מקרקע ישראל)‪ .‬נמצאו הבדלים משמעותיים‪ ,‬ובחלקם מובהקים‪ ,‬בין טיפוסי היזמים השונים מבחינת סוגי‬
‫התכניות שבהן היו מעורבים‪ ,‬היקף שטחים חקלאיים שהופשרו‪ ,‬ושיעור השטח שנשמר כשטח ציבורי פתוח בתחום‬
‫התכנית‪.‬‬
‫בהמשך לנתונים הכמותיים בוצע ניתוח איכותני השוואתי של טיפוסי היזמים השונים‪ ,‬שהתבסס בין השאר גם על ספרות‬
‫מקצועית‪ ,‬ראיונות ופרסומים בעתונות היומית‪ .‬כל אחד מטיפוסי היזמים נבחן על פי מרכיבים כמו גורמי הנעה‪ ,‬אופי‬
‫הבעלות או זיקה לקרקע‪ ,‬עלויות נדרשות‪ ,‬מקורות הכנסה‪ ,‬מידת השיזור במערכת התכנון‪ ,‬מידת הסיכון ושיעור הרווחים‬
‫הצפויים‪ .‬הניתוח אפשר לאפיין את דפוסי פעולתם של היזמים והשפעתם על תכנון השטחים הפתוחים‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫שינויים ומגמות בעמדות ובהתנהגויות הסביבתיות של אזרחי ישראל בשלושים השנה האחרונות‬
‫בהשוואה למדינות אחרות בעולם‬
‫נורית כרמי‪ ,‬מכללת תל חי‬
‫סקר ה‪ )International Social Survey Program ( ISSP-‬הוא פרויקט בינלאומי שבוחן סוגיות חברתיות שונות במדינות‬
‫רבות תוך שימוש בראיונות פנים אל פנים ובמדגמים מייצגים וגדולים מכל מדינה‪ .‬כל עשר שנים הסקר עוסק בעמדות‬
‫הציבור כלפי סוגיות סביבתיות ובהתנהגויותיו הסביבתיות‪ .‬הנוסח הקבוע של הסקר‪ ,‬הן לאורך השנים והן במדינות העולם‬
‫השונות‪ ,‬מאפשר מעקב אחר השינויים החלים לאורך הזמן בכל ארץ תוך ראייה גלובלית והשוואה למקומות אחרים בעולם ‪.‬‬
‫בהרצאה זו יוצגו ממצאי סקר הסביבה הרחב ביותר שנערך בישראל תוך התמקדות בשינויים שחלו בעמדות והתנהגויות‬
‫הציבור בשלושים השנה האחרונות‪ ,‬ובמקומה של ישראל יחסית למדינות אחרות בעולם‪ .‬הדיון יעסוק בהצעת הסבר‬
‫חברתי‪-‬כלכלי ופוליטי ליחס לסביבה בישראל‪.‬‬
‫תהליכים במאבק סביבתי – מודל שלושת המעגלים‬
‫יחיעם שלזינגר‬
‫עמותת צלול – אקולוג ימי‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מאבק סביבתי מתפתח סביב פעילות‪ ,‬קיימת או מתוכננת‪ ,‬בעלת פוטנציאל להשפעה שלילית על הסביבה‪ .‬תחילתו בדיון‬
‫במוקדי קבלת החלטות בעקבות‪ :‬א‪ .‬יוזמת פיתוח חדשה‪ .‬ב‪ .‬יוזמה קיימת החלים שינויים בהיקפה ו‪/‬או בהערכת‬
‫פעילותה‪ .‬ג‪ .‬קיום מתקן מזהם‪.‬‬
‫הקושי בקבלת החלטה מוסכמת נובע מקונפליקט סביבתי ונדון פעמים רבות‪ .‬במידה וכווני ההחלטה‬
‫הדעת גולש הנושא לשיח הציבורי ומכאן הדרך קצרה למאבק הסביבתי‪.‬‬
‫אינן מניחות את‬
‫מחולל המאבק הוא אחד משני הקהלים – ציבור מקומי או ארגוני סביבה המנסים למנוע הפרעה סביבתית‪ .‬התרחשות זו‬
‫מעלה מולה כוח כלכלי התומך במיזם ושואף לקיימו‪.‬‬
‫כדי ללמוד מהם התהליכים המתרחשים במהלך מאבק סביבתי נערך מחקר שבחן מאות מסמכים (דיונים‪ ,‬התכתבויות‪,‬‬
‫פרסומים והחלטות) שעיקרם ‪ 0‬קונפליקטים סביבתיים שהתנהלו במפרץ אילת‪ :‬ביוב עירוני‪ ,‬מסוף הפוספט בנמל וכלובי‬
‫הדגים‪.‬‬
‫עיקרה של העבודה בבניית מודל שלושת המעגלים המתאר התפתחות המאבק בתחום המנהלי‪ ,‬הציבורי והתקשורתי‪:‬‬
‫שלושת המעגלים נעים כל אחד סביב צירו (הדעה והמטרה במאבק) וחופפים שלושתם בתנועה סביב מוקד מרכזי שבו‬
‫מקבלי ההחלטות נדרשים לפסוק‪ .‬ככל שמעגל אחד נע מהר‪ ,‬הוא גורם להאצת התנועה במעגלים האחרים‪( .‬תנועה במודל‬
‫זה משמעותה נקיטת שיטות ואמצעים מקצועיים ואגרסיביים יותר‪ ,‬הרחבת חוג התומכים‪ ,‬פניה לערכאות גבוהות)‪.‬‬
‫המעגל הראשון ‪ :‬הגנת הסביבה – אכיפה ותביעות משפטיות‪ .‬מאגד מוסדות סביבתיים‪ ,‬רשויות מקומיות‪ ,‬מדענים ‪.‬‬
‫המעגל השני‪ :‬מיזם‪ -‬צמצום הוצאות‪ .‬לחץ כלכלי‬
‫מקצועיים‪.‬‬
‫ופוליטי‬
‫לביצוע‪ .‬מאגד מערכות כלכליות‪ ,‬סקטורים‬
‫המעגל השלישי‪ :‬הציבור‪ - :‬לחץ ציבורי על היזם ומקבלי ההחלטות‪ .‬מאגד עמותות סביבה‪ ,‬מדענים‪.‬‬
‫במוקד המרכזי‪ :‬מקבלי ההחלטות‪ :‬ועדות תכנון‪ ,‬מוסדות ממלכתיים‪ ,‬ראשי עיר‪ ,‬שרים‪ ,‬ראש הממשלה‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫בתווך מצויים אנשי המקצוע המחויבים להזין את המערכת בכל מידע מהימן ומקצועי בכדי שההחלטה תתקבל בשקול‬
‫דעת אמין‪.‬‬
‫בחינה מעמיקה של כלל התהליכים שהתרחשו במאבקים אלו‪ ,‬הקשר בין המרכיבים השונים והמהלכים האסטרטגיים‬
‫והטקטיים‪ ,‬הובילו לבניית מודל המתאר מאבק סביבתי מתחילתו ברמה המקומית ועד לרמה העליונה של כנסת ישראל‬
‫וממשלתה‪ .‬המודל מאפשר למפות השלבים במאבק‪ ,‬לחזות כווני פעולה אפשריים ולהגיב או להקדים בהתאם‪.‬‬
‫נוף הפסולת בישראל ‪ :‬יחסי כוח ואי שיוויון בין מרכז לפריפריה‬
‫כרמל חנני בהנחיית אדר' ד"ר טלי חתוקה‬
‫המעבדה לעיצוב עירוני‪ ,‬החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כיצד מאורגן ומיוצר נוף הפסולת בישראל? האם ניתן לזהות תבניות באתרי הפסולת השונים ולחלקם לקבוצות נופיות‬
‫והאם תבניות אלו קורלטיביות ליחסי כוחות פוליטיים‪-‬חברתיים? מיהם השחקנים העיקריים המייצרים נוף זה? מי‬
‫המרוויחים ומי המפסידים ממנו? חשיבותן של שאלות אלו מתחדדת על רקע השינויים המערכתיים המתחוללים בתשתית‬
‫הפסולת בעשורים האחרונים‪ .‬השינוי בתפיסת הפסולת ממטרד למשאב ועימו המעבר מזריקת פסולת במזבלות עירוניות‬
‫לניהול פסולת אינטגרטיבי (הטמנה‪ ,‬הפקת אנרגיה ומחזור)‪ ,‬משפיעים בצורה רוחבית ועמוקה על המרחב העירוני‪ .‬לאור‬
‫השינויים בתשתית הפסולת‪ ,‬הרשויות ניצבות בפני ריבוי אתגרים‪ ,‬כגון עליה בהוצאות הכלכליות‪ ,‬עבודה עם ריבוי קבלנים‪,‬‬
‫פריסה של מיכלי אצירה במרחב הציבורי והפרטי‪ ,‬חינוך סביבתי‪ ,‬תהליכי שיתוף ציבור ועוד‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬עיקר המחקר סביב הפסולת העירונית בישראל מתמקד בהיבטים הכלכליים‪ ,‬הניהוליים והסביבתיים של תהליך‬
‫השינוי ומתעלם מהמשמעויות התכנוניות והמרחביות של נוף הפסולת‪ .‬לאור זאת‪ ,‬מחקר זה מציע קריאה נופית של תשתית‬
‫הפסולת משנות ה‪ 01-‬ואילך‪ .‬קריאה זו מאפשרת בחינה מערכתית של התשתית כרשת מרחבית של אתרים ונקודות‬
‫המשפיעים זה על זה‪ ,‬לצד בחינה פוליטית‪-‬מרחבית של תהליך השינוי‪.‬‬
‫נקודת המוצא של המחקר היא כי הנוף איננו רקע פסיבי ואסתטי אלא תוצר של פעולה תהליכית מתוכננת ומודעת‪ ,‬היוצרת‬
‫יחסים חברתיים ומקבעת זהויות ותרבויות במרחב‪ .‬לפיכך‪ ,‬מטרת המחקר היא לבחון את נושא הפסולת כשיקוף של יחסי‬
‫כוח‪ ,‬אינטרסים והבניות חברתיות‪ .‬אמפירית המחקר מתמקד במקרי מבחן בשלושה קני מידה‪ :‬עירוני (סגירת המזבלות‬
‫בערים ושינויים בפריסת כלי האצירה ובמערך פינוי)‪ ,‬בינעירוני (פריסת תחנות המעבר ומגמות שינוי לאור חוקי המחזור)‬
‫וארצי (פריסת ותפקוד מטמנות סניטריות ומתקני קצה)‪ .‬במישור המתודולוגי‪ ,‬המחקר כולל ניתוח תכניות ומפות‪ ,‬פסקי דין‬
‫וחקיקה וכן ראיונות עומק עם קובעי מדיניות בנושא‪.‬‬
‫ניתוח "נופי הפסולת" בישראל‪ ,‬חוש ף את יחסי הכוח הפוליטיים והסביבתיים ודפוסים של אי שוויון מרחבי המחייבים את‬
‫קובעי המדיניות לחשוב על ההיבטים החברתיים והפיזיים של נוף הפסולת‪ ,‬בטרם דפוסים אלו יתקבעו במרחב העירוני‬
‫והבינעירוני באופן בלתי הפיך‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪17.9.2014‬‬
‫מושבים מקבילים ‪01:01-0:11‬‬
‫שיקולי מגוון ביולוגי בתכנון מרחבי |‬
‫המרכז לחקר המוח אודיטוריום‬
‫יו”ר‪ :‬מנחם זלוצקי‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫בחינת היבטים אקולוגיים בתסקירי השפעה על הסביבה‬
‫איריס האן‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫פיתוח כלים אופרטיביים לשילוב שיקולי שירותי המערכת האקולוגית בהליכי התכנון‬
‫גילי חכימה קוניאק‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫הערכה ותכנון מסדרונות אקולוגים על בסיס ניתוח מדדים סביבתיים ודגמי מגוון מינים המקרה של המסדרון האקולוגי הארצי‬
‫במודיעין‬
‫איריס ברנשטיין‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫הטמעת מידע מסקרי טבע עירוני בתכנון‪ ,‬מדיניות וניהול‬
‫סביבה עירונית‬
‫עמיר בלבן‪ ,‬החברה להגנת הטבע‬
‫שימוש ב‪ BioGIS-‬לתכנון מרחבי מבוסס מידע על מגוון ביולוגי‬
‫רועי צידון‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫בחינת היבטים אקולוגיים בתסקירי השפעה על הסביבה‬
‫ד"ר בני פירסט‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מאז ראשית שנות ה‪ 41 -‬מופעל במערכת התכנון בישראל כלי מרכזי המשמש להערכה סביבתית של תכניות מוצעות‪:‬‬
‫תסקירי השפעה על הסביבה‪ .‬בדומה לעשרות מדינות מפותחות בעולם‪ ,‬התסקירים בישראל נערכים על ידי היזם המגיש את‬
‫התכנית למוסד התכנון‪ ,‬אשר מורה לו באמצעות היועץ הסביבתי (בפועל‪ ,‬אגף התכנון במשרד להגנת הסביבה) אילו נושאים‬
‫לכלול בתסקיר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2110‬נכנסו לתוקף תקנות חדשות לגבי אופן הכנת התסקירים‪ ,‬ובעיקר לגבי התכנים והנושאים הסביבתיים‬
‫שאמורים להיכלל בהם‪ .‬אחד מנושאים אלה הוא ההיבט האקולוגי של תכניות מוצעות‪ .‬בשנים האחרונות פועל המשרד‬
‫להגנת הסביבה להרחיב את נושאי הבדיקה האקולוגיים בתסקירים‪ ,‬והמחשה לכך יכולים להיות מסמכי ההנחיות למיזמי‬
‫טורבינות הרוח‪ ,‬אשר מחייבים את היזם לבחון את השפעת פעילותן על נדידה‪ ,‬קינון ושהייה של בעלי כנף‪ ,‬וכן על בעלי חיים‬
‫הנעים על הקרקע‪ .‬הדבר ממחיש את חשיבות התסקיר ככלי תכנוני אשר משפיע ישירות על אופי התכנית‪ ,‬רכיביה והשפעתה‬
‫על המרחב הסביבתי והאקולוגי כאחד‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫פיתוח כלים אופרטיביים לשילוב שיקולי שירותי המערכת האקולוגית בהליכי התכנון‬
‫ד"ר גילי חכימה‪-‬קוניאק*‬
‫עו"ד חגית הלמר‬
‫פרופ' שמאי אסיף‬
‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לארכיטקטורה‪ ,‬המרכז לחקר עיר ואזור‬
‫*‪[email protected]‬‬
‫צפיפות האוכלוסין והטכנולוגיות המתפתחות במהירות ותהליכי הגלובליזציה מחייבים ראייה מחודשת של האדם כחלק‬
‫ממערכת אקולוגית וחברתית כוללת‪ .‬המערכות האקולוגיות מספקות שירותים ותועלות תומכי חיים לרווחת האדם וקיומו‬
‫והמגוון הביולוגי הוא זה שמספק את הבסיס להם‪ .‬בהיותנו חלק אינטגראלי של הסביבה ושל המערכת האקולוגית‪ ,‬ככל‬
‫שניטיב עמן‪ ,‬נשמר ואף נשפר את איכות חיינו ואת רווחתנו ונגן על עצם קיומינו‪.‬‬
‫מטרת המחקר לפתח כלי מעשי אשר ישלב את שירותי המערכת האקולוגית (שמ"א) בין שיקולי התכנון עוד בשלבים‬
‫הראשונים של התכנון‪ ,‬ולתת למתכנן ולמקבלי ההחלטות כלי למדידת השפעת התכנון על שירותי המערכת האקולוגית‪.‬‬
‫המטרה היא שהבחינה האינטגרטיבית של מכלול שירותי המערכת האקולוגית יהווה חלק מובנה בתהליך התכנון ותוכל‬
‫לשמש ככלי סינרגטי המשלב בין האדם לסביבתו ומוביל לפיתוח בר‪-‬קיימא‪.‬‬
‫במחקר אנו מפתחים כלים שבוחנים את הקשר שבין המעשה התכנוני לבין השינויים בשמ"א‪ .‬קשר זה מאפשר להעריך את‬
‫השפעותיהן של חלופות תכנון על השמ"א‪ ,‬ועל ידי כך לבחור בחלופת התכנון המשיאה את התועלות מהסביבה‪ .‬כלים אלה‬
‫מאפשרים גם לשפר ולהתאים חלופה נבחרת כך שתשיג את מירב התועלות‪ .‬בלב המחקר פיתוח כלים שמרכזים ומסנתזים‬
‫הערכה איכותנית וכמותית של השירותים‪ ,‬לחיזוי העלויות והתועלות של השינויים במאזן שירותי המערכת האקולוגית‪.‬‬
‫הכלים מתייחסים לסוגיות מורכבות‪ :‬תועלות מרובות והשפעת טווח משתנה במרחב ובזמן‪ .‬זאת‪ ,‬על פי סדרי עדיפויות‬
‫שקופים של קבוצות של בעלי עניין שונים‪.‬‬
‫הכלי החדש נבחן על מקרה בוחן של תוכנית פיתוח באזור הכרמל‪ .‬במקרה הבוחן מנוסה כלי הערכת המערכות‬
‫האקולוגיות‪ ,‬מטריצת התועלות המרובות וגם שיתוף ציבור של בעלי העניין הספציפים באזור מקרה הבוחן‪.‬‬
‫כדי לקדם את המחקר לכיוון יישומי החל צוות המחקר לדון בכיווני ההמלצות הסופיות‪ .‬להלן כמה מכיווני ההמלצות‬
‫שהוצעו עד כה‪ -0 :‬יצירת תשתית ידע ברמה הארצית שתיתן בסיס לבחינה ברמה הפרויקטאלית‪ -2 .‬תשתית המידע והידע‬
‫תכלול יצירת 'קו הבסיס'‪ -0 .‬הכלי החדש כולל מטריצה פתוחה שתתייחס בכל פעם לפרויקט ספציפי באופן עצמאי‪.‬‬
‫מטריצה זו תכלול את ערכי השמ"א בחלופות התכנוניות השונות‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫הערכה ותכנון מסדרונות אקולוגים על בסיס ניתוח מדדים סביבתיים ודגמי מגוון מינים‪ :‬המקרה של‬
‫המסדרון האקולוגי הארצי במודיעין‬
‫איריס ברנשטיין‬
‫פרופ' תמר דיין‬
‫הפקולטה למדעי החיים המחלקה לזואולוגיה אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אובדן המגוון הביולוגי הוכרז כאחד משלושת האיומים על קיומו של האדם בפסגת העולם בריו ‪ ;0002‬כיום‪ ,‬הוא מהווה‬
‫עדיין בעיה קשה‪ ,‬המציבה אתגר בפני קובעי מדיניות ומדענים כאחד‪ .‬הגורם העיקרי לאובדן מגוון ביולוגי נובע‬
‫מתאוצת תהליכי עיור ופיתוח‪ ,‬אשר הורסים ומקטעים בתי גידול טבעיים בעולם בכלל‪ ,‬ובמדינות צפופות‪ ,‬כמו ישראל‪,‬‬
‫בפרט‪ .‬אחד האמצעים העיקריים לשימור מגוון ביולוגי טמון בפיתוח כלים לתכנון שימושי קרקע‪ ,‬המתבססים על‬
‫שיקולים אקולוגים‪ .‬עם זאת‪ ,‬קיים עדיין פער גדול בין תחום התכנון לאקולוגיה הנופית‪.‬‬
‫מחקר זה התמקד בתכנון בקנה המידה המקומי‪ ,‬בו מתרכזים רב הקונפליקטים על פיתוח שימושי קרקע‪ .‬המחקר ערך‬
‫השוואה בין שיטת התכנון הנהוגה בארץ לבין משרעת של כלים מתחום האקולוגיה של הנוף בשטחי המסדרון האקולוגי‬
‫באזור מודיעין‪ .‬המחקר בחן שלוש שיטות מקובלות בעולם להטמעה של מידע אקולוגי בתכנון‪ )0 :‬המודל התכנוני‬
‫‪ LARCH‬שמוטמע באירופה לצרכי תכנון‪ )2 .‬שיטת ‪ ,EBONE‬שעקרונותיה נבחנים בישראל ע"י הגופים הירוקים‪)0 .‬‬
‫השיטה הטקסונומית‪ ,‬אשר בוחנת ברזולוציה גבוהה את דפוסי המגוון של‪ :‬חיפושיות‪ ,‬עכבישים וצמחים‪ .‬הרזולוציה‬
‫הגבוהה והדקדקנית של השיטה הטקסונומית במחקר זה אפשרה לבחון את תוצאותיהן של שתי השיטות האקולוגיות‪-‬‬
‫תכנוניות ‪ LARCH‬ו‪ ,EBONE-‬המספקות רזולוציה נמוכה יותר‪ .‬המחקר בחן בנוסף את הטמעתם של שיקולים‬
‫אקולוגים בתהליכי התכנון ובתוכניות העיר מודיעין‪ ,‬והשווה ביניהן לבין שלוש השיטות‪.‬‬
‫תוצאות המחקר מצאו שניתן לשלב את שלוש השיטות שנבחנו‪ ,EBONE ,LARCH :‬והשיטה הטקסונומית‪ ,‬ולהתאימן‬
‫לצרכי התכנון ולתהליכי התכנון בישראל‪ .‬תוצאות ה‪ LARCH-‬ספקו מידע על עמידות מינים ביו‪-‬אינדיקטורים במרחב‬
‫מודיעין‪ ,‬ואפשרו למצוא חלופה מיטבית לבינוי ולשימור‪ ,‬שתבטיח את המשך קיומם לטווח רחוק‪ .‬השיטה הטקסונומית‬
‫ו‪ EBONE-‬סיפקו תמונה מערכתית‪ ,‬המייצגת את המערכת האקולוגית מבחינת דגמי מגוון והרכב מאספים של‬
‫חיפושיות‪ ,‬צמחים ועכבישים במרחב מודיעין‪ ,‬ואת הגורמים הסביבתיים המשפיעים עליהם‪ .‬מאידך‪ ,‬המחקר לא מצא‬
‫הטמעה של שיקולים אקולוגיים בתוכניות ובתהליכי התכנון של העיר מודיעין ושל תוכניות מתאר לישובים‪ ,‬הנערכות‬
‫בימים אלה בישראל‪.‬‬
‫כחלק מהדיון וההמלצות‪ ,‬המחקר מציע מתודולוגיה להטמעת מידע אקולוגי במערכת התכנון בישראל על בסיס תוצאות‬
‫השיטות שנבחנו‪.‬‬
‫הטמעת מידע מסקרי טבע עירוני בתכנון‪ ,‬מדיניות וניהול סביבה עירונית‬
‫עמיר בלבן‪ ,‬רכז תחום טבע עירוני החברה להגנת הטבע‬
‫בעשור האחרון‪ ,‬בעקבות העלייה במודעות לשמירה על המגוון הביולוגי ושירותי הסביבה הנלווים לו מספק הצטרפה‬
‫הסביבה העירונית לתהליך הלאומי והגלובלי לשימור וטיפוח המגוון‪ .‬יוזמה חדשה ששותפים בה המשרד להגנת הסביבה‪,‬‬
‫החברה להגנת הטבע ורשויות מקומיות נבחרת מתמקדת ביצירת סביבה עירונית מקיימת מערכות טבעיות‪ .‬הפעילות‬
‫מתמקדת ביצירת מסד נתונים גיאוגרפי שממפה את התשתיות הטבעיות‪ ,‬גיבוש מדיניות טבע עירוני ומימושה בהליכי‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫תכנון‪ ,‬ניהול ופיתוח אתרי טבע בעיר‪ .‬ההרצאה תציג בעזרת דוגמאות מהשטח את אופן איסוף ובנית מסד הנתונים‪ ,‬תרגום‬
‫המידע למדיניות כלל עירונית ויישומה בתהליכי תכנון מרחביים ומפורטים‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫שימוש ב‪ BioGIS-‬לתכנון מרחבי מבוסס מידע על מגוון ביולוגי‬
‫עופר שטייניץ‪ ,*0‬ניר הורביץ‪ 2‬ורונן קדמון‬
‫‪2‬‬
‫‪ 0‬רשות הטבע והגנים‬
‫‪ 2‬האוניברסיטה העברית ירושלים‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫מערכת ה‪ BioGIS-‬נועדה לרכז מידע מרחבי על החי והצומח של ישראל באתר אינטרנט פתוח לציבור‪ .‬המערכת‪ ,‬הפועלת‬
‫תחת חסות רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה‪ ,‬היא מערכת מבוססת ‪( GIS‬ממ"ג – מערכת מידע גיאוגרפי)‬
‫שמאגדת תצפיות על צמחים ובעלי חיים מעשביות ומאוספי מוזיאונים‪ ,‬ממחקרים וסקרים ממוסדות אקדמיים‪ ,‬גופים‬
‫ממשלתיים ולא ממשלתיים‪ .‬האתר מאפשר לשלב מידע על מגוון ביולוגי בתכנון מרחבי באמצעות כלים מתוחכמים‬
‫לתשאול מאגר הנתונים‪ ,‬להצגה מרחבית גרפית ולביצוע ניתוחים שונים‪ .‬האתר מאפשר ליצור מפות תפוצה של מין‬
‫באמצעות מודלים לחיזוי תפוצה המבוססים על תצפיות על מינים ושכבות שונות של מידע סביבתי‪.‬‬
‫ב‪ BioGIS-‬פותח כלי "הערכת נזק" שמטרתו לעזור למקבל החלטות ומתכננים להעריך את הנזק הצפוי למגוון הביולוגי של‬
‫ישראל כתוצאה מאובדן של שטחים פתוחים‪ .‬ההערכה מתבצעת ע"י השוואת תפוצת המינים בין שטח מטרה לבין שטח‬
‫ייחוס‪ .‬שטח המטרה הוא השטח שעבורו מתבצעת ההערכה (השטח שנמצא בסכנה לנזק) ושטח הייחוס הוא שטח נרחב‬
‫יותר שביחס אליו מתבצעת ההערכה (ברירת המחדל היא כלל השטח של ישראל)‪ .‬לכל מין במאגר המידע מיוצרת מפת‬
‫הערכה של שטח התפוצה הפוטנציאלי על בסיס מידע סביבתי‪ .‬מידת הנזק הצפוי למין מוערכת כאחוז שטח התפוצה‬
‫הפוטנציאלי בשטח המטרה מתוך שטח התפוצה הפוטנציאלי בשטח הייחוס‪ .‬הערכים של המדד נעים בין ‪( 1%‬חוסר נזק) ל‪-‬‬
‫‪( 000%‬הכחדה מוחלטת של המין בשטח הייחוס)‪ .‬סכימה של מדד הנזק על כלל המינים של קבוצה סיסטמתית נתונה (או‬
‫כמה קבוצות) מאפשרת להעריך את הייחודיות של שטח המטרה מבחינת הרכב המינים ותרומתו הכוללת לשמירת טבע‪.‬‬
‫ניתן להשתמש בכלי להערכה ראשונית של הנזק הצפוי למגוון הביולוגי של ישראל תחת תרחישים תכנוניים שונים ולכן‬
‫ככלי עזר בקבלת החלטות ותכנון מרחבי של שמורות טבע‪ .‬עם זאת‪ ,‬המודל עליו מבוסס כלי ההערכה הוא פשטני ובעתיד‬
‫יש לפתחו למודל מציאותי יותר‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫שמירת טבע ימית | בניין פסיכולוגיה ‪,‬אולם‪9‬‬
‫יו”ר‪ :‬רני עמיר‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫האם שמורות טבע ימיות גדולות יאפשרו שמירת טבע אפקטיבית בים התיכון?‬
‫רות יהל‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫בסיס לתכנית ניטור מגוון ביולוגי בים התיכון‬
‫אביעד שיינין ודני צ’רנוב‪ ,‬המארג ואוניברסיטת חיפה‬
‫‪ISRAMAR-BIO – National marine biological database‬‬
‫דפנה בן יוסף‪ ,‬המכון לחקר ימים ואגמים‬
‫תכנון סיסטמתי לשמירת טבע בים התיכון בישראל‬
‫ערן ברוקוביץ‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫הערכה כלכלית של שירותי המערכת האקולוגית בים התיכון‬
‫יואב פלד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫האם שמורות טבע ימיות גדולות יאפשרו שמירת טבע אפקטיבית בים התיכון?‬
‫רותי יהל‪,‬‬
‫אקולוגית ימית‪ ,‬חטיבת מדע‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ההכרה בעושרה של הסביבה הימית‪ ,‬המגוון הביולוגי שבה ומגוון השירותים שהיא מספקת‪ ,‬חדרה לתודעתנו שנים רבות‬
‫לאחר שעשתה זו הסביבה היבשתית‪ .‬העובדה כי הים נתון ללחצים סביבתיים הולכים וגוברים וכי המערכת הימית על שלל‬
‫בעלי החיים והצמחים שבה נפגעת מזיהום‪ ,‬מהתחממות‪ ,‬מדיג יתר ומדיג בשיטות הרסניות‪ ,‬מחדירת מינים פולשים‪,‬‬
‫מפיתוח תשתיות ומפגיעה בבתי גידול‪ ,‬הביאה להכרה כי הים אינו "אינסופי"‪ ,‬וכי גם כאן‪ ,‬בדיוק כמו ביבשה‪ ,‬נדרשת‬
‫פעולה מעשית לשימור מגוון בתי הגידול והאורגניזמים במערכת‪.‬‬
‫שמורות טבע ימיות גדולות נחוצות על מנת להגן על מערכות אקולוגיות מייצגות בתווך הימי ועל מגוון המינים הביולוגי‬
‫בסביבה זו‪ ,‬באופן שישפיע על בריאות המערכת הימית כולה ‪ -‬גם מחוץ לשטחי השמורות עצמן‪ .‬הצורך בשמורות גדולות‬
‫נובע ממרחב המחייה של אורגניזמים ימיים גדולים או ניידים החיים בגוף המים‪ ,‬מהיסטוריית החיים של בעלי חיים‬
‫ישיבים שלהם שלב תפוצה פלנקטוני‪ ,‬ומאופיו של התווך המימי הזורם‪ ,‬הנושא ומפיץ גם זיהום לטווחים גדולים‪ .‬שמורות‬
‫גדולות מאפשרות קיום אוכלוסיות של אורגניזמים צמודי מצע או חופשיים בגוף המים בשטחן‪ ,‬ומהוות מקור )‪(source‬‬
‫לפרטים מאוכלוסיות אלה גם מחוצה להן‪ .‬גודלה של שמורה ימית הינו פרמטר מרכזי לניבוי הצלחתה בשימור ושיקום‬
‫פיסי של בתי הגידול בתחומה‪ ,‬בתמיכה במגוון הביולוגי המצוי בה‪ ,‬ובמיצוי כושר הנשיאה המרבי של השטח‪.‬‬
‫מאמצע שנות ה‪ 11-‬ועד ראשית שנות האלפיים הוכרזו בישראל שש שמורות ימיות קטנות‪ ,‬המשתרעות ברובן לאורך קו‬
‫החוף‪ .‬אולם שטחן הכולל של השמורות אינו מגיע אף לאחוז אחד משטח המים הריבוניים של ישראל והן אינן מייצגות את‬
‫כלל בתי הגידול‪ .‬שמורות הטבע הגדולות המתוכננות כיום בים ייצגו את כל בתי הגידול המצויים בקרקעית הים ובמימיו‬
‫ברצף העומקים החל מקו החוף ועד למים העמוקים‪ .‬פיזורן במרחב ושטחן הנרחב של השמורות יקטינו את הסיכון לאבדן‬
‫מינים במקרה של קטסטרופה סביבתית כגון זיהום‪ ,‬אבל ישמרו על קישוריות )‪ (connectivity‬ומעבר חי וצומח ביניהן‪ .‬יחד‬
‫עם מהלכי תכנון וניהול משלימים‪ ,‬שמורות טבע ימיות גדולות הן הכלי המרכזי לשמירת טבע אפקטיבית בים‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫הצעה לתוכנית ניטור בים התיכון של המארג ואוניברסיטת חיפה‬
‫אביעד שיינין‪ ,‬המארג‪.‬‬
‫דני צ'רנוב‪ ,‬החוג לביולוגיה ימית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫מזרח הים התיכון הינו סביבה אקולוגית ייחודית ומורכבת‪ ,‬המשמשת בית גידול למגוון גדול של בעלי חיים ומספקת‬
‫שירותים רבים‪ ,‬כגון‪ :‬מזון (דגים) ומים‪ ,‬טיהור פסולת‪ ,‬תיירות‪ ,‬נופש ואנרגיה‪ .‬סביבה זו מושפעת מגורמי לחץ אנושיים‬
‫רבים‪ ,‬כגון‪ :‬הרס בתי גידול‪ ,‬זיהומים שונים‪ ,‬דייג ויתר ועוד‪ .‬למרות חשיבותו‪ ,‬המודעות הציבורית והמחקרית למצב הטבע‬
‫בים התיכון הייתה מועטה‪ ,‬ולכן נכון להיום הידע ברובו דל‪ ,‬והמידע הכמותי חסר (שיינין ואחרים‪ - 2100 ,‬דוח מצב הטבע‬
‫בים התיכון)‪ .‬נכון להיום‪ ,‬מתבצע ניטור חלקי במסגרת חובה כחלק ממתן היתרי ההזרמה לים‪ .‬במסגרתו‪ ,‬נדרשים לבצע‬
‫בעיקר‪ ,‬ניטור כימי ובדיקת החי בתוך המצע הרך כמחוון לזיהום‪ .‬המידע הכמותי בחלקו הגדול אינו זמין לציבור הרחב‬
‫ולקהילה המדעית להמשך מחקר‪ ,‬וסיקור מגוון המינים אינו רציף ומוגבל לרצועת החוף הרדודה‪ ,‬לכן אינו עונה על דרישות‬
‫הניטור‪.‬‬
‫התוכנית המוצעת נמצאת בתהליך גיבוש‪ ,‬ומבוססת על עקרונות תוכניות ניטור באילת‪ ,‬בים התיכון‪ ,‬תוכניות ניטור נוספות‬
‫מהעולם והצעת רשות הטבע והגנים‪ .‬בשלב זה התוכנית מתוכננת לנטר עד לעומק של ‪ 011‬מטר‪ .‬מטרות תוכנית הניטור הן‪,‬‬
‫אפיון כמותי ואיכותי של המגוון הביולוגי המתקיים באתרי הניטור בים התיכון בישראל (המרחב הימי)‪ ,‬על בסיס שיטתי‬
‫ולאורך זמן‪ .‬הרחבת המסד המדעי‪ ,‬שיאפשר קידום המחקר האקולוגי במרחב הימי לצורך ניתוח תהליכים ארוכי טווח‪.‬‬
‫העמדת הנתונים לטובת שיפור התכנון‪ ,‬הניהול וקביעת המדיניות בידי גופים המעורבים בנושא ולשימושם של בעלי עניין‬
‫אחרים‪ .‬ו להוות בסיס להערכת מצב הטבע ושירותי המערכת האקולוגית במרחב הימי‪ ,‬וזיהוי שינויים משמעותיים‪ ,‬בעיקר‬
‫כאלה המבטאים התדרדרות ופגיעה במערכות אקולוגיות‪ ,‬במגוון הביולוגי ובתפקודו‪.‬‬
‫רכיבי תוכנית הניטור גובשו במטרה לאפיין את מצב הטבע בים התיכון ביחס למגוון רחב של הלחצים הקיימים‪ .‬הבסיס‬
‫להבנת השינויים במערכת האקולוגית הוא זמינות של נתוני רקע בכול אתר ניטור‪ .‬דגימת נתוני רקע יכלול‪ :‬ניטור קבוע‬
‫ורציף של מדדי איכות מים באמצעות מצוף אוקיינוגרפי על ידי חיישנים קבועים במים (כגון‪ :‬טמפ‪ ,pH ,‬מסיסות חמצן‪,‬‬
‫מליחות‪ ,‬כלורופיל‪ ,‬עכירות‪ ,‬זרמים ועוד)‪ .‬ניטור רציף של פני המים על ידי חישה מרחוק (כלורופיל‪ ,‬טמפרטורת פני הים‪,‬‬
‫מהירות וכיוון זרמי שטח‪ ,‬ומהירות וכיוון הרוח המנשבת מעל פני המים)‪ .‬דגימה חודשית של מים (כגון‪ :‬נוטריאנטים‪ ,‬חומר‬
‫מורחף‪ ,‬הרכב אוכלוסיית הפיטופלנקטון)‪ .‬ניטור המגוון הביולוגי יתבצע בחלוקה לסביבות ניטור‪ ,‬המצע הקשה על ידי‬
‫סקרי יום של חסרי חוליות שוכני הקרקעית ואצות‪ ,‬סקרי דגים (חזותי) וסקרי לילה של קווצי עור ודגים‪ .‬וניטור של המצע‬
‫הרך על ידי דגימה של החי בתוך המצע‪ .‬תדירות ניטור המגוון הביולוגי והפריסה המרחבית של האתרים יקבעו באופן סופי‬
‫בהתאם לתקציב התוכנית‪ ,‬כאשר התוכנית המינימאלית לביצוע תמנה ‪ 0‬אתרים (צפוני‪ ,‬מרכזי ודרומי) בעונה אחת‪.‬‬
‫במערכות אקולוגיות חופיות העומק משפיע מאוד על הרכב המינים ולכן בכול אתר יהיו תחנות ניטור בעומקים שונים מקו‬
‫החוף ועד לעומק של כ‪ 011-‬מטר‪ .‬תחנות הניטור המוצעות‪ :‬חוף (על כרית)‪ ,‬רדוד (תת כרית)‪ ,‬רכס רדוד‪ ,‬רכס בייניים ורכס‬
‫עמוק‪.‬‬
‫רכיבים נוספים לתוכנית הניטור יהיו תלויים בשיתופי פעולה וגיוס תקציבים נוספים‪ ,‬כגון‪ :‬ניטור החי מעל המצע הרך על‬
‫ידי דגימת מכמורת (שני אתרים‪ :‬צפוני ודרומי בשתי עונות)‪ ,‬ניטור חברת הזואופלנקטון בשתי עונות באתרי הניטור‪ ,‬ניטור‬
‫המגוון המיקרוביאלי בעמודת המים‪ ,‬ניטור מדוזות וג'לטניים בעמודת המים‪ ,‬ניטור טורפי העל במערכת‪ :‬כרישים‪ ,‬יונקים‬
‫ימיים‪ ,‬עופות ים‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫הערכה כלכלית של שירותי המערכת האקולוגית בים התיכון‬
‫‪0‬‬
‫יואב פלד‪ ,0‬שירי צמח‪-‬שמיר‪ ,0‬אלוארו ישראל‪ ,2‬מרדכי שכטר‬
‫‪0‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪2‬חקר ימים ואגמים לישראל‬
‫‪ IDC0‬הרצליה‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫יכולתו של הים התיכון לספק את מגוון השירותים והתועלות הנובעים מהמערכות האקולוגיות המתקיימות בו פחתה‬
‫באופן משמעותי בעשורים האחרונים עקב לחצי פיתוח‪ ,‬השפעות סביבתיות שמקורן בזיהום וניצול‪-‬יתר של משאבי הים‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬יציבות המערכות האקולוגיות התערערה וכך גם יכולתן לספק תועלות חשובות לחברה‪ .‬במחקרנו אנו‬
‫מבקשים להעריך את ערכם הכלכלי של שירותי המערכת האקולוגית בים התיכון וחופיו ולהשתמש בהערכה הכלכלית על‬
‫מנת לספק למקבלי החלטות כלים מהימנים לתכנון הקצאת משאבים רלוונטיים‪ .‬על מנת להתגבר על מגבלות הידע הקיים‪,‬‬
‫נעשה שימוש במודלים הסתברותיים ודטרמיניסטיים לעיבוד מידע מרחבי קיים על מנת להעריך את ערך השירותים‬
‫האקולוגיים השונים תחת תרחישים עתידיים‪ .‬אחד ממודלים אלו הנו הערכת שירותי הוויסות האקלימי הנובע מספיחת‬
‫פחמן דו‪-‬חמצני מהאטמוספרה ושיקועו בקרקעית הים התיכון על ידי אורגניזמים ימיים‪ .‬המודל מתמקד במשאבה‬
‫הביולוגית ובעיקר בשקיעת ‪ Particulate Organic Carbon‬לקרקעית הים‪ .‬על ידי שימוש במערכת ‪ARtificial ( ARIES‬‬
‫‪ )Intelligence for Ecosystem Services‬למידול מידע מרחבי (ייצור ראשוני ונתונים בתימטריים) ובעזרת הערכה כלכלית‬
‫של עלות הנזקים הנובעים מריכוזים גבוהים של פחמן דו‪-‬חמצני‪ ,‬הוערך שירות הוויסות האקלימי במסגרת תרחישים‬
‫עתידיים של שינויי אקלים ושינויים ביכולת הייצור הראשוני בים התיכון‪ .‬בעזרת ‪ ARIES‬זוהו האזורים הגיאוגרפיים בעלי‬
‫הערכים הכלכליים והאקולוגיים הגבוהים ביותר‪ ,‬אשר יכולים לסייע בהקצאה יעילה של השקעות לשימור ופיתוח הים‬
‫התיכון‪ .‬תוצאות המודל עד כה‪ ,‬מראות כי בניגוד להערכות יתר קודמות של שירות הוויסות האקלימי בשטח הימי של‬
‫ישראל‪ ,‬ערך תרומת המשאבה הביולוגית עומד על כ‪ 2-‬מיליון ש"ח בשנה בלבד‪ .‬כאמור‪ ,‬המודל מתמקד רק בפרקציה‬
‫מסוימת של המשאבה הביולוגית ופיתוח נוסף של המודל‪ ,‬אשר יכלול גם את פרקציית ה‪,Dissolved Organic Carbon-‬‬
‫יניב ערך כלכלי גבוה יותר‪ .‬נושא מידול שירותי המערכת האקולוגית עדיין אינו מפותח דיו ומחקר זה‪ ,‬ביחד עם מידול‬
‫שירותי מערכת נוספים‪ ,‬מהווה צעד משמעותי לקראת ביסוס גישת שירותי המערכת האקולוגית הן בקרב דיסציפלינות‬
‫מדעיות שונות והן בקרב ציבור מקבלי ההחלטות‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫תכנון סיסטמתי לשמירת טבע בים התיכון בישראל‬
‫ערן ברוקוביץ*‪ ,0‬סלעית קרק‪ ,2‬טסה מזור‪ ,2‬פייר‪-‬אלי ז'בלון‪ ,0‬נעם לוין‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬המעבדה לחישה מרחוק‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית קמפוס הר הצופים‪ ,‬ישראל‬
‫‪ARC Centre of Excellence for Environmental Decisions (CEED), The School of Biological Sciences, The 2‬‬
‫‪University of Queensland, QLD, Australia‬‬
‫‪*[email protected]‬‬
‫איומים שונים על המגוון הביולוגי מאתגרים את מאמצי שמירת הטבע בים התיכון‪ .‬פחות מ ‪ 0%‬מהים התיכון מוגדר כיום‬
‫כאזור ימי לשימור ורק בשנים האחרונות החלו ליישם גישות של תכנון סיסטמתי לשמירת טבע בים התיכון‪ .‬עיקר המאמץ‬
‫בתחום נעשה באזורי מים רדודים בתוך המים הטריטוריאליים (עד ‪ 02‬מייל ימי מהחוף) בעוד אזורים מרוחקים יותר‬
‫הנכללים תחת המים הכלכליים (עד ‪ 211‬מייל מהחוף) הוזנחו‪ .‬תכנון סיסטמתי לשמירת טבע של המים הכלכליים לא נעשה‬
‫בשום מדינה בים התיכון ודורש טיפול בפערי ידע עצומים מצד אחד ולחצים כלכליים גדולים לניצול משאבים מצד שני‪.‬‬
‫מזרח הים התיכון‪ ,‬ובעיקר השטח הימי הכלכלי של ישראל‪ ,‬מהווה מקרה בוחן מעניין עקב גילויי הגז הטבעי האחרונים‪,‬‬
‫פוטנציאל גילויי הנפט‪ ,‬השימוש הנרחב במי הים להתפלה‪ ,‬קונפליקטים ימיים עם מדינות שכנות והכוונה של רשות הטבע‬
‫והגנים לאכרזת שמורות ימיות חדשות במים הטריטוריאליים‪.‬‬
‫השתמשנו בתוכנה תומכת החלטות בשם מרקסן בכדי להעלות אתגרים ולהציע גישות לפיתוח תכנית סיסטמתית לשימור‬
‫טבע במים הכלכליים של ישראל‪ .‬למרות המידע המועט לגבי המגוון הביולוגי במים הכלכליים והמטלה המאתגרת‪,‬‬
‫השתמשנו בדגמי תפוצה מרחביים של דגים ותחליפים למגוון הביולוגי כדוגמת עומק המים‪ ,‬טיפוסי קרקעית מיוחדים‪ ,‬סוג‬
‫הסדימנט וכדומה‪ .‬השלמנו את המידע האקולוגי עם מידע מרחבי לגבי האיומים העומדים בפני המגוון והעלויות למיקום‬
‫אזורים מוגנים והצלחנו לה גדיר אזורים מועדפים לשימור תוך מיקסום מטרות שימור טבע שהצבנו ותוך צמצום איומים‬
‫(ההסתברות לדליפות נפט) ועלויות כספיות‪ .‬מחקר זה עשוי לעזור בהכללת שיקולי שימור טבע בתכנון עכשווי ועתידי‬
‫באזור‪ ,‬למול הפיתוח הכלכלי המואץ‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫בריאות וסביבה ‪:‬חשיפה למזהמים |‬
‫בניין חינוך ‪,‬אולם‪62‬‬
‫יו”ר‪ :‬ד”ר מאיה נגב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫השפעות קצרות טווח של זיהום אוויר על בריאות‪ :‬הקשר בין חשיפה יומית לזיהום אוויר תחבורתי לבין ביקורים בחדר מיון בקרב‬
‫קשישים בתל אביב‪-‬יפו‬
‫לוסיה ברגובוי‪-‬ילין‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫אזורים ירוקים ותוצאי הריון שליליים‬
‫קרן אגאי‪-‬שי‪CREAL ,‬‬
‫האם העבר יכתיב את עתיד מפרץ חיפה?‬
‫אלה נווה וחנה קופרמן‪ ,‬אפידלה ‪ -‬אפידמיולוגיה סביבתית‪ ,‬הפורום הישראלי לשמירה על החופים‬
‫צמצום חשיפת ילדים בבתי ספר וגני ילדים לחומרים‬
‫מסוכנים בסביבתם‬
‫דבי מיר‪ ,‬מכללת תל‪-‬חי‬
‫במקום סיכום‪ :‬קידום תסקירי השפעה על הבריאות בישראל‬
‫מאיה שניט אורלנד‪ ,‬עמיתת ממשק ‪ -‬תכנית יישום מדע בממשל‬
‫משרד הבריאות‬
‫השפעות קצרות טווח של זיהום אוויר על בריאות‪ :‬הקשר בין חשיפה יומית לזיהום אוויר תחבורתי לבין‬
‫ביקורים בחדר מיון בקרב קשישים בתל אביב‪-‬יפו‬
‫לוסיה ברגובוי‪-‬ילין‪ ,*0‬חוה פרץ‪ ,2‬יהודית שחם‪ ,0‬ופרופ' יצחק בננסון‬
‫‪8‬‬
‫‪ 0‬ביה"ס ללימודי סביבה ע"ש פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪ 2‬ביה"ס לבריאות הציבור‪ ,‬הפקולטה לרפואה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪ 0‬המחלקה לבריאות סביבתית ותעסוקתית‪ ,‬הפקולטה לרפואה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪ 8‬החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬הפקולטה למדעי הרוח‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫השכיחויות של מחלות נשימה ומחלות לב וכלי דם עלו באופן דרמטי בעשורים האחרונים במדינות מפותחות ומתפתחות‪.‬‬
‫מספר גורמי סיכון ידועים לתחלואה זו‪ :‬גיל‪ ,‬מין‪ ,‬עישון‪ ,‬פעילות גופנית‪ ,‬כולסטרול‪ ,‬סכרת‪ ,‬השמנה‪ ,‬מתח‪ ,‬וגנטיקה‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות הוכרה גם הסביבה כגורם משמעותי וזיהום אוויר בפרט‪ .‬מחקרים רבים הראו קשר בין זיהום אוויר ותוצאות‬
‫בריאותיות שונות‪ ,‬משימוש מוגבר בתרופות ועד למוות בטרם עת ממחלות לב וכלי דם ומערכת נשימה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מעט ידוע‬
‫על קשר בין זיהום אוויר הקשורים לתחבורה וביקורים בחדר מיון‪.‬‬
‫מטרת המחקר הייתה לבחון השפעות קצרות טווח של חשיפה למזהמי אוויר הקשורים בתחבורה (‪)NO2, O3, PM10, PM2.5‬‬
‫בסביבה העירונית בתל אביב‪-‬יפו‪ ,‬המאופיינת בזיהום אוויר תחבורתי כבד‪ ,‬על הסיכון של הקשיש (‪ )+12‬לפנות לחדר המיון‬
‫על רקע תחלואה נשימתית‪ ,‬לבבית ומערכת הדם במהלך ‪ 0‬שנים (‪.)2100-2110‬‬
‫זהו מחקר אפידמיולוגי תצפיתי רטרוספקטיבי אשר בחן את ההשפעות של שינויים יומיים ברמות הזיהום באזורי מגורים‬
‫על ביקורים בחדר המיון איכילוב במרכז הרפואי סוראסקי תל אביב‪-‬יפו‪ .‬המחקר בוצע בשלושה שלבים‪ :‬הערכת חשיפה‬
‫לזיהום אוויר באזור המגורים באמצעות שני מודלים ( ‪basic temporal Land Use Regression; Inverse Distance‬‬
‫‪ )Weighting‬ובחירת המודל המיטבי; הערכת בריאות והאפקט של משתני זמן; ותבנית מחקר מקרה ביקורת מזווג לבחינת‬
‫הקשר בין זיהום אוויר וביקורים בחדר המיון‪.‬‬
‫במודלים עם מזהם יחיד נמצאו קשרים חיוביים מובהקים בעיקר בעונת הסתיו‪ ,‬בין חשיפה למזהם האוויר השניוני ‪ O3‬לבין‬
‫הסיכון לבקר בחדר המיון בעקבות תחלואה הקשורה בכלי הדם במוח עם עלייה של ‪ 00%‬על כל עלייה של ‪ 01‬יחידות של‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪ ;O3‬עלייה של ‪ 00%‬בביקורים בחדר המיון בשל תחלואה בדרכי הנשימה; עלייה של ‪ 24%‬בכלל הביקורים בחדר המיון; וכן‬
‫‪ 04%‬עלייה בביקורים במיון מסיבות לבביות‪ .‬החשיפה ל‪ NO2‬נמצאה קשורה בסיכון לכלל הביקורים במיון בקיץ ובחורף‬
‫עם עלייה מובהקת של ‪ .4%‬לעומת זאת‪ ,‬החשיפות לזיהום אוויר חלקיקי (‪ )PM2.5 ,PM10‬לא נמצאו קשורים באופן מובהק‬
‫בסיכון לביקורים בחדר המיון‪ .‬ממצאים דומים נמצאו גם במודלים מרובי‪-‬מזהמים‪.‬‬
‫אזורים ירוקים ותוצאי הריון שליליים‬
‫‪0,2,0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫קרן אגאי‪-‬שי ‪ , *0,2,0‬אמציה פלד‪ ,8‬אנטוניה ולנטינה קרספו‬
‫‪0,2,0‬‬
‫ניכנאהוזן‬
‫‪ Centre for Research in Environmental Epidemiology (CREAL) .0‬ברצלונה‪ ,‬ספרד‪Universitat Pompeu .2 .‬‬
‫)‪ Fabra (UPF‬ברצלונה‪ ,‬ספרד‪ CIBER Epidemiología y Salud Pública (CIBERESP).0 .‬ברצלונה‪ ,‬ספרד‪. 8 .‬‬
‫‪ ,‬חווה פרץ ‪ ,‬יונה אמיתי ‪ ,‬שי לין ‪ ,‬מיכאל פריגר ‪ ,‬מארק‬
‫אוניברסיטת חיפה‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬הפקולטה למדעי החברה‪ .2 .‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬המחלקה‬
‫לאפידמיולוגיה‪ ,‬הפקולטה לרפואה ‪ .1‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬המחלקה לניהול‪ . 4 .‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬הפקולטה למדעי‬
‫הבריאות‪ .4 .‬אוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬המחלקה לאפידמיולוגיה הפקולטה למדעי הבריאות‪.‬‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫ישנן עדויות נרחבות בספרות להשפעות מיטיבות בריאותית בחשיפה לאזורים ירוקים אך עד כה נעשו מספר מצומצם של‬
‫מחקרים הבוחנים אסוציאוציות אלו בקרב נשים בהריון‪ .‬מטרת מחקר זה לבחון ולהעריך אסוציאציות בין מגורים בקרבה‬
‫לאזורים ירוקים וסביבה ירוקה ותוצאי הריון שליליים כגון משקל לידה‪ ,‬משקל לידה נמוך‪ ,‬משקל לידה נמוך מאוד‪ ,‬גיל‬
‫הריון‪ ,‬פגות ופגות חמורה‪.‬‬
‫המחקר התבסס על נתוני מרשם לידות חי של ‪ 00,002‬לידות יחיד בעיר תל אביב במהלך שבע שנים‪ .2111-2111 ,‬כסביבה‬
‫ירוקה חושבו שני מדדים נפרדים‪ .‬המדד הראשון הנו ערך הממוצע בבופר של ‪ 221‬מטר של אינדקס ‪Normalized - NDVI‬‬
‫‪ Difference Vegetation Index‬שמקורו בנתוני לוויין‪ .‬המדד השני הנו מגורים במרחק של עד ‪ 011‬מטר מגבולות של‬
‫אזורים ירוקים משמעותיים (שטח גדול מ‪ 2111-‬מטר‪ .)2‬האזורים הירוקים המשמעותיים הוגדרו תוך שימוש בנתוני‬
‫‪ .OpenStreetMap‬הערכת האסוציאציות נעשתה בתקנון למשתנים רלוונטים בשימוש ברגרסיה לינארית מרובה עבור‬
‫המשתנים הרציפים (משקל לידה וגיל הריון) ורגרסיה לוגיסטית למשתנים הבינארים (משקל לידה נמוך‪ ,‬משקל לידה נמוך‬
‫מאוד‪ ,‬פגות ופגות חמורה)‪.‬‬
‫עלייה בטווח בינרבעוני (‪ )inter quartile range‬בערך ‪ NDVI‬נמצאה מובהקת סטטיסטית עם עלייה במשקל לידה (‪00.2‬‬
‫גרם‪ 02% ,‬רווח בר סמך‪ ) 00.0,22.0 :‬וירידה בסיכון לתינוקות במשקל לידה נמוך (סיכון צולב‪ 1.48 :‬רווח בר סמך‪:‬‬
‫‪ .)1.44,1.01‬התוצאות עבור משקל לידה נמוך מאוד הראו מגמה זהה אך לא היו מובהקים סטטיסטית‪ .‬באופן כללי לא‬
‫נמצאו קשרים עם גיל הריון‪ ,‬פגות ופגות חמורה‪ .‬האסוציואציות שנמצאו היו עקביות בשימוש בהגדרות חשיפה משתנות‬
‫של גודל הבופר וגודל האזורים הירוקים‪ .‬עוצמת הקשרים המייטיבים עבור נשים מסביבת מגורים של מעמד סוציואקונומי‬
‫נמוך יותר היו חזקים יותר בהשוואה לנשים מסביבת מגורים של מעמד סוציואקונומי גבוה‪.‬‬
‫תוצאות המיטיבות עבור נשים ממעמד סוציואקונומי נמוך יותר תואמות ממצאים ממחקרים קודמים‪ .‬למרות שבאופן‬
‫כללי גודל האפקט עבור הפרט הנו קטן‪ ,‬עבור האוכלוסייה אפקט זה הנו משמעותי‪ .‬מחקר זה הנו המחקר הראשון שבו‬
‫פורסמו ממצאים עבור תינוקות במשקל לידה נמוך‪.‬‬
‫מחקר זה התקבל לפרסום בעיתון ‪/http://oem.bmj.com‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫האם העבר יכתיב את עתיד מפרץ חיפה?‬
‫אלה נווה‪ 0‬קופרמן חנה‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪2‬‬
‫אפידמיולוגית סביבתית‪ ,‬עצמאית‪ ,‬אפידלה ‪[email protected]‬‬
‫יו"ר הפורום הישראלי לשמירה על החופים (ע"ר) ‪[email protected]‬‬
‫נפת חיפה הינה האזור הממוקם ראשון בפליטות לקמ" ר של חומרים מסרטנים על פי מירשם הפליטות לסביבה של המשרד‬
‫להגנת הסביבה (נתוני ‪ .)2102‬ההיסטוריה העשירה של הזיהום הסביבתי בנפה ניכרת בקרקע (סקרי קרקע של המכון‬
‫הגיאולוגי)‪ ,‬במים (סקרי המכון לחקר ימים ואגמים) ובאוויר (דו" חות המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים חיפה)‪ .‬לנפה‬
‫ידועה גם תחלואה יוצאת דופן בתקופות שונות שנבדקו‪ :‬באשפוזי ילדים בגין אסתמה בגילאי ‪ 1-8‬ו ‪ ,2-08‬במחלות לב‬
‫ותמותה מהן ובסרטן‪ .‬על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המעודכנים ביותר הנפות חיפה ויזרעאל מדורגות‬
‫במקום השני והשלישי בהתאמה בשנים ‪ 2112-2110‬בשיעורי התמותה המתוקננים בהן משאתות ממאירות בקרב בני ‪81‬‬
‫ומעלה‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬נעשה ניסיון מטעם המדינה להכריז על חיפה כ"אזור מוכה זיהום אוויר"‪ ,‬צעד שהיה מחייב את הרשות המקומית‬
‫לנקוט באמצעים להפחתת זיהום האוויר בשטחה‪ ,‬אך הניסיון כשל‪ .‬מאבק שכן צלח‪ ,‬הוא המאבק של ארגוני סביבה‬
‫להבאת הגז הטבעי לאזור‪ .‬ב‪ 2100 -‬נחנך צינור הגז הטבעי‪ .‬הבאת הגז הטבעי אל נפת חיפה‪ ,‬אפשרה סוף סוף שיפור‬
‫בפרמטרים שונים שנמדדו באוויר‪ ,‬כתלות במידת צריכתו‪ .‬עת החל גם פיקוח מחמיר יותר מצד המדינה על הפליטות הבלתי‬
‫מוקדיות של תרכובות אורגניות נדיפות במתחמי התעשייה באזור‪ ,‬נדמה היה כי עתידו של מפרץ חיפה בפני שיפור‬
‫משמעותי‪.‬‬
‫על רקע כל המאמצים והמשאבים שהושקעו בהפחתת הזיהום במפרץ חיפה בעבר‪ ,‬החלו לזלוג תוכניות שונות‪ :‬תוכניות‬
‫הנוגעות להרחבת הפעילות בבתי הזיקוק‪ ,‬תוכניות הנוגעות להקמת חוות דלקים חדשה‪ ,‬תוכניות הנוגעות להקמת נמל‬
‫דלקים חדש‪ ,‬ועל כן עולה השאלה מדוע מתקבע זיהום העבר כמדיניות העתיד?‬
‫את הקלפים טרפו תגליות הגז הישראליות‪ ,‬שאף הביאו לתפנית חדה יותר בהקשר זה‪ ,‬מאחר ובתהליך ייצור הגז הטבעי‬
‫יווצרו דלקים נוספים שיופנו אל זיקוק במפרץ חיפה‪.‬‬
‫תעשיית הגז הישראלית‪ ,‬הינה תעשייה חדשה שטרם תוקנה לה חקיקה מתאימה‪,‬וטרם נלמדו כל השלכותיה‪ .‬מצד אחד‬
‫מובאים דלקים נקיים יותר לצריכה‪ ,‬ומהצד השני תעשיה זו תוביל להקמת תעשיות פטרוכימיות חדשות בלב אזורים‬
‫מאוכלסים‪.‬‬
‫ישנה חשיבות רבה להעלות את הנושא לדיון ציבורי בכדי שתעשיה זו תקודם באופן מושכל‪ ,‬תוך שילוב האינטרס הכלכלי‬
‫עם הציבורי‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫צמצום חשיפת ילדים בבתי ספר וגני ילדים לחומרים מסוכנים בסביבתם‬
‫‪8‬‬
‫דבי מיר‪ , 0,2‬דן גוטליב‪ ,0‬דודי שביט‬
‫‪ 0‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬בית הספר ללימודי הסביבה‬
‫‪ 2‬המרכז ללימודים אקדניים באור יהודה‪ ,‬חינוך סביבתי‬
‫‪ 0‬מרכז חינוך סביבתי וקיימות‪ ,‬איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה‬
‫‪ 8‬רכז חינוך סביבתי ‪ -‬מועצה אזורית זבולון‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫טיפול במזיקים בבתי ספר וגני ילדים מבוסס על ריסוס הדברה שיגרתי בחופשת הקיץ‪ ,‬ועד לא מזמן השתמשו בחומרי‬
‫הדברה מסוג זרחנים אורגניים‪ .‬מורים והורים תופסים את הגישה הזאת כבטוחה ומונעת בלי לחפש את מקור הבעיה‪.‬‬
‫הסמכת בית ספר ירוק בלי לחשוב על הפוטנציאל למשיכת מזיקים מגדילה את הסיכוי למזיקים וצורך להדברה ע"י‪:‬‬
‫איסוף מים לשימוש חוזר‪ ,‬שימוש בצמיגים משומשים לא תקין‪ ,‬איסוף פסולת למחזור המכיל שאריות אוכל‪ ,‬שמירה על‬
‫חתולי רחוב המשתמשים בארגזי חול לצרכיהם‪.‬‬
‫על רקע העלייה במודעות הסביבתית במוסדות חינוך ‪ ,‬יש עלייה במספרם של 'תשתיות ירוקות' במוסדות החינוך‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫קומפוסטר‪ ,‬איסוף מים לשימוש חוזר‪ ,‬צמיגים משומשים לערוגות גינה ; תשתיות אילו מגדילים את הסיכון למשיכת‬
‫מזיקים וכתוצאה לשימוש מוגבר בחומרי ניקיון והדברה מסוכנים‪.‬‬
‫על מנת להקטין את הסיכון של חשיפת ילדים לכימיקלים‪ 41 ,‬גני ילדים נסקרו בשש רשויות מקומיות על מנת לברר את‬
‫השיטות‪ ,‬ידע ועמדות כלפי ניהול מוצרים כימיקלים וטיפול במזיקים‪ .‬תוצאות הסקר הוצגו בפני רשויות מקומיות‪ .‬הנחיות‬
‫לאחסון ושימוש מושכל בחומרי ניקיון והדברה פותחו בשיתוף פעולה עם איגוד ערים איזור מפרץ חיפה – הגנת הסביבה‪.‬‬
‫בנוסף נערך פיילוט של תוכניות חינוכיות בארבעה בתי ספר (זו שנה השנייה ) ושש עשרה גני ילדים בשלושה יישובים‬
‫ערביים וחמישה ישובים יהודים במועצה אזורית זבולון‪ .‬תוכנית "בין בריאות לקיימות ‪ -‬על כימיקלים ועל מזיקים בסביבה‬
‫הביתית תכנית חינוכית לגני ילדים" כללה‪ :‬סיור והמלצות במוסדות החינוכיות‪ ,‬פגישות עם מקבלי החלטות ‪ ,‬הכנת חוברת‬
‫לימוד לכיתה ד' ולגן ילדים עם פעילויות חינוכיות והנחיות ‪ ,‬סדנאות למורים‪ ,‬הרצאות להורים ויום שיא‪ .‬כתוצאה‬
‫מהפרויקט החליטה מועצה איזורית זבולון לקדם וליישם את השיטה "הדברה משולבת" )‪ (IPM‬כתחליף לריסוס שיגרתי‬
‫היוזמה הראשונה מסוגה בישראל‪.‬‬
‫אנו סבורים כי את ההנחיות לאחסון ושימוש מושכל בחומרים מסוכנים במוסדות חינוך יש להכליל במסגרת הקריטריונים‬
‫להסמכת מוסדות חינוך ירוקים מטעם המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫פיתוח ויישום מדדים סביבתיים | בניין חינוך ‪,‬אולם‪63‬‬
‫יו”ר‪ :‬פרופ’ ניר בקר‪ ,‬המכללה האקדמית תל‪-‬חי‬
‫ניתוח זרימת חומרים למדינת ישראל‬
‫ענבל זמיר‪-‬פליווטיקל‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫תכנית ‘תג הסביבה’ ‪ -‬תכנית לניהול סביבתי ברשויות מקומיות‪ :‬מדדים ופוטנציאל התייעלות‬
‫טל גולדרט‪ ,‬תכנית ‘תג הסביבה’‬
‫התאמת מדד בריאות הים (‪)OHI ,Index Health Ocean‬‬
‫לישראל (ים תיכון)‬
‫ענת צמל‪ ,‬המארג‬
‫אינדקס להערכת קיימות ביופיסית עירונית‬
‫זאב שטסל‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫ניתוח זרימת חומרים למדינת ישראל‬
‫ענבל זמיר‪-‬פליווטיקל‪ ,‬מידד קיסינגר‬
‫המעבדה לקיימות ומדיניות סביבתית‪ ,‬המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪,‬‬
‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫עם התפתחות החברה האנושית‪ ,‬גידול האוכלוסייה‪ ,‬העלייה ברווחה ובצמיחה הכלכלית‪ ,‬אנו צורכים כמויות הולכות‬
‫וגדלות של חומרי גלם ומוצרים שונים‪ .‬תהליך זה מהווה את אחד הגורמים העיקריים לפגיעה הגוברת במערכות‬
‫האקולוגיות ובמצב שירותי המערכת‪ .‬אחד האתגרים העומדים בפנינו היא מציאת כיוון פעולה אשר יאזן בין השאיפה‬
‫להמשך צמיחה כלכלית לבין השאיפה לצמצום ההשפעה האנושית על הסביבה וקידום פיתוח בר קיימא‪.‬‬
‫אחד מעקרונות הפעולה המקודם במהלך השנים האחרונות הוא שאיפה לניתוקיות (‪ .)Decoupling‬על פי עקרון זה ניתן‬
‫לנתק בין המשך הצמיחה לבין השפעתה על הסביבה‪ ,‬זאת על ידי הפחתה בכמות משאבי הטבע הנצרכים וההשלכות‬
‫הסביבתיות של הפעילות הכלכלית‪.‬‬
‫ניתוח זרימת חומרים (‪ )Material Flow Analysis‬הינו כלי מתחום החשבונאות הסביבתית‪ ,‬אשר שואף לאמוד את כלל‬
‫החומרים והאנרגיה הקשורים בפעילות של ישות נחקרת‪ ,‬על ידי כימות כניסת ויציאת החומרים במערכת זו (ייצור‪ ,‬ייבוא‬
‫וייצוא)‪ ,‬ביחידות של משקל או נפח‪.‬‬
‫מחקר זה מציג לראשונה ניתוח זרימת חומרים מעמיק של מדינת ישראל‪ .‬המחקר מנתח זרימת חומרים זו לאורך התקופה‬
‫שבין ‪ ,0002-2102‬בוחן את מידת התלות במקורות שונים בארץ ובעולם ומנתח את השינוי שחל בסקטורים שונים‪ .‬לאחר‬
‫מכן בוחן המחקר את השינוי ביחס לתהליכים חברתיים כלכליים שונים (גידול אוכלוסייה‪ ,‬שינוי בתמ"ג)‪ .‬בעזרת ניתוח זה‬
‫מאפש ר המחקר לבחון האם אכן מתקיימת ניתוקיות במדינת ישראל לאורך השנים‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫תכנית 'תג הסביבה' – תכנית לניהול סביבתי ברשויות מקומיות – מדדים ופוטנציאל התייעלות‬
‫טל גולדרט‪ ,*0‬קרנית גולדווסר‪ ,0‬מילכה כרמל‬
‫‪2‬‬
‫‪ 0‬מרכז השלטון המקומי‬
‫‪ 2‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫תכנית "תג הסביבה" הינה תכנית לניהול משאבי חשמל‪ ,‬מים ופסולת ברשויות המקומיות‪ ,‬אשר מטרתה להביא לייעול‬
‫השימוש במשאבי הרשות ולחיסכון סביבתי וכלכלי‪ .‬התכנית משותפת למרכז השלטון המקומי ולמשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 2102-00‬פעלה התכנית בכ‪ 11 -‬רשויות בכל רחבי הארץ‪ ,‬מראש פינה בצפון ועד אילת בדרום‪ ,‬וחברות בה רשויות‬
‫בעלות דירוג סוציואקונומי מגוון‪ ,‬ובגדלים שונים – בעיקר קטנות ובינוניות‪.‬‬
‫במסגרת התכנית עסקו הרשויות בביצוע סקר ומיפוי של צריכת החשמל והמים הציבורית ודיווחו על נתוני הפסולת‬
‫העירונית‪ .‬באמצעות הסקר התקבלה ברשות המקומית תמונה מדוייקת של התפלגות הצריכה בין השימושים השונים‬
‫(מתקנים ומוסדות ציבוריים‪ ,‬מוסדות חינוך‪ ,‬תאורת רחוב‪ ,‬גינון ציבורי)‪ ,‬ונוצרו‪ ,‬לראשונה בישראל‪ ,‬מדדים המאפשרים‬
‫השוואה וניתוח בין מוסדות בתוך הרשות ובין רשויות שונות‪ ,‬נתון שלא היה ידוע עד כה‪ .‬דוגמאות למדדים אלו הם‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫צריכת חשמל שנתית ממוצעת לתלמיד במוסד חינוכי‪ ,‬צריכת חשמל למ"ר של מבנה משרדים ציבורי וכדומה‪.‬‬
‫לאחר המיפוי וכפועל יוצא ממצאי הסקר עסקו הרשויות בהכנת תכניות התייעלות במתקנים השונים‪.‬‬
‫על סמך נתוני הסקרים ותכניות ההתייעלות שהוגשו‪ ,‬ומתוך המיפוי המקיף אוכלוסייה של כ‪ 2.2-‬מליון תושבים– ניתן‬
‫לשרטט תמונה כוללת של צריכת החשמל והמים במגזר הציבורי המוניציפאלי‪ ,‬וכן של פוטנציאל ההתייעלות הקיים – כולל‬
‫אומדן של פליטות גזי החממה וצפי להפחתה במידה וימומשו תכניות ההתייעלות‪.‬‬
‫הצגת סיכומו של השלב הראשון בתכנית תכלול תיאור סטטיסטי של הרשויות החברות בתכנית‪ ,‬וניתוח תוצאות המיפוי‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מתוך תכניות ההתייעלות‪ ,‬יוצגו המדדים‪ ,‬מגוון אמצעי ההתייעלות האופייניים‪ ,‬הפוטנציאל והעלויות הצפויות‬
‫להפחתת פליטות ולצמצום הצריכה‪.‬‬
‫כמו כן יוצגו יעדי התכנית להמשך‪ ,‬המשאבים המוקצי ם לה וצפי ההתקדמות על פי תכנית העבודה של תכנית תג הסביבה‬
‫ויישומה ברשויות המקומיות‪.‬‬
‫אינדקס להערכת קיימות ביופיסית עירונית‬
‫זאב שטסל‪ ,*0‬מידד קיסינגר‪ ,0‬אבינועם מאיר‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬אוניברסיטת בן גוריון – המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ערים מהוות מרכיב מרכזי בתרבות‪ ,‬החברה והכלכלה האנושית‪ .‬השפעתן של הערים על הביוספרה רבה מאד‪ ,‬אך מאידך‬
‫ברמת העיר טמון פוטנציאל רב לקידום אסטרטגיה של קיימות‪ ,‬שבאמצעותה יכולה החברה האנושית להתמודד עם‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫ההשפעות השליליות של האדם על הסביבה‪ .‬חל ק מרכזי במימוש מדיניות של קיימות עירונית הוא הערכה של מצב‬
‫הקיימות העירונית‪ .‬המדידה מאפשרת לזהות את מרכיבי הפעילות האנושית שאינם מתנהלים באופן מקיים‪ ,‬ובהתאם לכך‬
‫להצביע על כיווני פעולה אפשריים על מנת להפוך פעילויות אלו למקיימות‪.‬‬
‫בשנים האחרונות פותחו אינדיקט ורים ואינדקסים רבים להערכת הקיימות העירונית על פי תפיסות שונות של קיימות‬
‫עירונית‪ .‬מרבית הכלים משלבים יחד את מרכיבי הקיימות החברתית‪-‬כלכלית עם מרכיב הקיימות הביופיסית אך אינם‬
‫נותנים תמונה מלאה ומעמיקה של מרכיב זה בקיימות העירונית‪ .‬כמו כן מרבית האינדקסים שנעשה בהם שימוש להערכת‬
‫קיימות עירונית הם אינדקסים יחסיים ולא מוחלטים ( באינדקס יחסי נקבע ערך האינדקס של מדידה מסוימת באמצעות‬
‫הערך היחסי של המדידה ביחס למדידות אחרות)‪ .‬האינדקס שפיתחנו מבקש להתמודד עם החסרונות של המדדים‬
‫הקיימים‪ .‬במסגרת פיתוח האינדקס הוגדרו הנושאים של הקיימות העירונית הביופיסית ברמה המקומית‪ ,‬האזורית‬
‫והגלובלית ואינדיקטורים הנכללים בכל נושא‪ .‬לכל אינדיקטור נקבע ערך תקן וערך אופטימום למשתנה הנמדד‪ .‬ערך התקן‬
‫הוא ערך שחריגה ממנו מהווה פגיעה בבריאות האדם‪ ,‬באיכות הסביבה או באספקת המשאבים המשרתים את האדם‪ ,‬וערך‬
‫אופטימום שהוא הערך הרצוי עבור המשתנה‪ .‬באמצעות נוסחה שפותחה ניתן לכל מדידה ציון שבאמצעותו ניתן להעריך‬
‫את המדידה ביחס לערך התקן וערך האופטימום של המשתנה הנמדד‪ .‬הציונים מאפשרים להשוות בין משתנים המבוטאים‬
‫ביחידות שונות והציון הכולל המתקבל מהשימוש באינדקס מאפשר להעריך את הביצועים הסביבתיים של ערים‪ .‬שימוש‬
‫ראשון באינדקס זה בוצע במסגרת מחקר הבודק את מידת הקיימות של כמה ערים בישראל‪.‬‬
‫התאמת מדד בריאות הים ( ‪ )Ocean Health Index, OHI‬לישראל (ים תיכון)‬
‫ענת צמל ואביעד שיינין‬
‫המארג‬
‫‪[email protected]‬‬
‫קידום מדיניות ניהול הים התיכון בישראל היא בעלת חשיבות לאומית‪ ,‬בתקופה זו של תנופת פיתוח תשתיות בים ובחוף‪.‬‬
‫ים בריא‪ ,‬על פי מדד בריאות הים‪ ,‬מסוגל לספק מגוון של תועלות לאדם היום ובעתיד‪ OHI.‬פותח על מנת להוות כלי‬
‫לקידום מדיניות ניהול הים‪ .‬מדד זה בוחן את מידת ניצול הי כולת של הים לספק שירותי מערכת לאדם תוך בחינת‬
‫הקיימות של עשר מטרות‪ :‬אספקת מזון‪ ,‬אפשרויות דיג עממי‪ ,‬מוצרי טבע‪ ,‬אגירת פחמן‪ ,‬הגנה חופית‪ ,‬פרנסה וכלכלה‬
‫חופית‪ ,‬תיירות ופנאי‪ ,‬מורשת המקום‪ ,‬מים נקיים ומגוון ביולוגי‪ .‬המטרות השונות נבחנות באופן עצמאי‪ ,‬ביחס לנקודות‬
‫ייחוס בנות השגה ובנות קיימא ולהן השפעה הדדית‪ .‬נבחנים‪ .‬מדד ‪ OHI‬פותח בקנה מידה עולמי‪ ,‬בהסתמכות על בסיסי‬
‫נתונים קיימים ופתוחים לציבור‪ ,‬בצורה המאפשרת התאמה שלו לאזורים או מדינות ספציפיות‪.‬‬
‫על מנת להתאים את המדד לים התיכון בישראל הובלנו תהליך של שיתוף של מדענים מובילים בתחום הים וקובעי מדיניות‬
‫בתחומים השונים על מנת לאתר מידע מקומי ולהתאים חישובים לתהליכים בישראל‪ .‬הסרנו את אגירת הפחמן מעשר‬
‫המטרות העיקריות‪ ,‬הוספנו את התפלת מי הים כתוצר טבע‪ ,‬שכבות מידע הוסרו (כגון בתי גידול של מנגרובים ושוניות‬
‫אלמוגים)‪ ,‬ואחרות נוספו (חופים חוליים‪ ,‬בית גידול סלעי) ולחצים עודכנו‪ .‬חישובים הותאמו כנדרש‪ ,‬ונקודות יחוס שהן‬
‫ישימות ובנות קיימא נקבעו עבור כל תועלת‪ .‬במסגרת הועידה השנתית למדע וסביבה נציג לראשונה את תוצאות מדד‬
‫בריאות הים לישראל‪ ,‬ים תיכון‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫מושבים מקבילים ‪08:82-00:02‬‬
‫שמירת טבע‪ :‬גישה מערכתית |‬
‫המרכז לחקר המוח אודיטוריום‬
‫יו”ר‪ :‬פרופ’ יוחאי כרמל‪ ,‬הטכניון‬
‫שיקום בתי גידול לחים‪ .‬יש גבול לדמיון?‬
‫אבי אוזן‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫מערכות אקולוגיות ומסדרונות אקולוגיים‪ :‬האם מאמצי‬
‫השימור זהים?‬
‫דותן רותם‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫עקרונות בשמירת טבע בסובב ים תיכוני‪ /‬ממשק חורש ים תיכוני יש גבול להתערבות האדם בתהליכים טבעיים?‬
‫אבי פרבולוצקי‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬מכון וולקני‬
‫גישה מרחבית‪-‬כמותית לבחינת עדיפויות להכרזת שמורות‬
‫טבע בישראל‬
‫גלעד וייל‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫יש גבול לדמיון? שיקום בתי גידול לחים בישראל‬
‫אבי אוזן‪ ,‬דנה מילשטיין‪ ,‬ניסים קשת‬
‫רשות הטבע והגנים‬
‫‪[email protected]‬‬
‫בתי הגידול הלחים בישראל עברו שינויים עמוקים במהלך המאה האחרונה‪ .‬במקרים רבים אין בידינו מידע וידע מספקים‬
‫על מבנה ותפקוד המערכות האקולוגיות הלחות בעבר‪ .‬מצב דברים זה מקשה על קביעת מצב ייחוס היסטורי כמטרתו של‬
‫פרויקט שיקום‪ .‬לפיכך אנחנו נאלצים ליצור נקודות ייחוס עכשוויות‪.‬‬
‫כללי היסוד הם שמירה על מערכת זרימה שתתפקד בגרביטציה‪ ,‬התייחסות למין או קבוצת מינים שמשמשים כמיני מטרה‬
‫וההצלחה נמדדת על פי הצלחתם‪ .‬שימוש בכלים אנליטיים מתקדמים ושימוש נרחב וסובייקטיבי בדמיון‪ .‬כדי להמחיש את‬
‫הפעילות נשווה בין שני מקרי מבחן‪.‬‬
‫עינות גיבתון‪ ,‬ביצת מלט ההיסטורית שכל הידוע עליה היא שהייתה אתר דגירה ליתוש האנופלס‪ .‬הביצה נוקזה בתקופת‬
‫המנדט הבריטי ואין לדעת דבר על תפקודה לפני כן‪ .‬לפיכך‪ ,‬הביצה עוצבה מחדש בשנת ‪ 2102‬תוך שימוש בכלי מיפוי‬
‫מתקדמים יצירת טופוגרפיה ובתימטריה חדשים כדי לבנות ביצה מתפקדת‪.‬‬
‫לאחר סיום הביצוע‪ ,‬הביצה מזרימה באיטיות את המים הנובעים בקרקעיתה ושוליה‪ ,‬הביצה מאוכלסת על ידי עשרות‬
‫מינים של צמחים ובעלי חיים שהוגדרו בתחילת התהליך כיעד שיקום‪ .‬מגוון המינים ‪,‬עושרם‪ ,‬פעילות קינון וטורפי על‬
‫המתאימים לביצה הוא המדד היחיד להצלחה‪.‬‬
‫בשמורת תל סהרון המדד להצלחה הוא אישוש של מין אחד‪ .‬בינון דור (‪ ,)Nemacheilus dori‬אחד מהמינים הנדירים‬
‫בעולם‪ ,‬שיש סכנה מוחשית לקיומו‪ .‬במקרה הזה‪ ,‬לא חתרנו לחקות בית גידול שהיה ואיננו‪ ,‬אלא לייצר בית גידול שממנו‬
‫נוכל "להפיק" את מירב הפרטים ולהגדיל את האוכלוסייה כך שנוכל לאושש את המין בתחומי התפוצה שלו‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫בתל סהרון גם לא חתרנו להתחבר למערכת הסובבת‪ ,‬אלא בדיוק ההיפך‪ .‬עשינו שימוש באותם כלים אנליטיים ודמיון על‬
‫מנת להתנתק מהמערכת הטבעית‪ .‬להוביל מים (בגרביטציה) מאתר רחוק‪ ,‬לייצר פלגים אשר "ירכבו"‪ ,‬בניגוד לטבע‪ ,‬על‬
‫קודקודי השלוחות ולא ביניהן‪ .‬זאת‪ ,‬מכיוון שבמקרה זה אנו מבקשים לבודד את הדג מהמערכת הטבעית‪ ,‬הכוללת טורפים‬
‫ומתחרים המקשים על אישוש המין‪.‬‬
‫רט"ג משתמשת בשיטות מדעיות כדי לתכנן בתי גידול חדשים‪ ,‬ומשתמשת בהנדסה כדי לממש את התכנון‪ ,‬בהתאם‬
‫למטרות החדשות ללא קשר הכרחי למבנה בית הגידול בעבר‪.‬‬
‫עקרונות בשמירת טבע בסובב ים תיכוני‬
‫אבי פרבולוצקי ויהושע שקדי‬
‫האקוסיסטמות הים תיכוניות נשלטות ע"י צומח מעוצה‪ ,‬ירוק‪-‬עד‪ ,‬בעל עלים סקלרופיליים‪ .‬צומח זה יוצר ברוב המוקדים‬
‫נוף מעוצה סבוך שגובהו בינוני‪ ,‬בעל גזעים רבים ומופעים שונים‪ :‬יער‪ ,‬חורש‪ ,‬גריגה‪ ,‬שיחיה‪ ,‬שהם ביטוי בעיקר של כמות‬
‫המשקעים‪.‬‬
‫האדם משמש כסוכן של עיצוב נופי בים התיכון מאז שרכש טכנולוגיות שאפשרו את ניצול הנוף‪ .‬ישיבת הקבע בסביבת‬
‫השדות החקלאיים הגבירה את ההשפעות הנופיות היות והאדם חטב‪ ,‬באופן מתמשך‪ ,‬עץ לבניה כמקור דלק ולתעשיית נשק‬
‫ופחם‪ .‬כפועל יוצא‪ ,‬הלך הפסיפס הנופי והפך לפתוח יותר והצומח המעוצה לסבוך פחות‪ .‬שמירת טבע יצרה תהליך הפוך של‬
‫הצטופפות והסגרות החורש‪ .‬האדם מעורב בטבע באזור הים התיכון לאורך תקופה ארוכה מאוד‪ .‬לא בכדי יש הרואים את‬
‫המערכת האקולוגית הים תיכונית כ'מעוצבת אנושית'‪ .‬אם כך ‪ ,‬על מה יש לשמור בטבע הים תיכוני מעשה ידי האדם?‬
‫עצם הגדרתו של מצב הקלימקס באזורנו היא תחת ויכוח קשה ושבכל מקרה‪ ,‬לאחר אלפי שנות השפעה ועיצוב נופיים על‬
‫ידי האדם‪ ,‬אין סיכוי להחזיר (או אפילו להכיר) את הקלימקס הטבעי לנופי אגן הים התיכון‪ .‬עובדה זו לא מאפשרת לנו‬
‫להעמיד מצב התפתחותי זה כמטרה לשימור וממשק‪ .‬אבל גם הקלימקס שמקורו בסוקצסיה משנית לאחר הרס המערכת –‬
‫זה שיתקבל במידה וניתן לטבע במצבו הנוכחי להתפתח ללא הפרעה‪ ,‬אינו מטרה מוסכמת לשמירת הטבע‪ .‬וזאת בגלל‬
‫שהניסיון להשאיר את המצב ה"טבעי" דינו אחד – התפתחות כיסוי צומח מעוצה נרחב וצפוף שיביא להעלמות מסיבית של‬
‫מיני צמחים ובעלי חיים של נוף פתוח‪ .‬בשלב שני יגדלו סיכויי עומד צומח זה להישרף והתהליך יחזור על עצמו‪.‬‬
‫קשה לנו לראות בתצורה צמחית שמקטינה משמעותית את המגוון הביולוגי‪ ,‬גורמת להעלמות מינים כולל נדירים וסופה‬
‫קצוב‪ ,‬יעד נכון לשמירת טבע וניהול כלל המערכות הים תיכוניות‪ ,‬גם אם מצב זה נחשב כשיאה של ההתפתחות‬
‫הסוקצסיונית העכשווית‪.‬‬
‫קשה לנו גם לראות בהרכב החברה העשבונית העשירה והדינמית (בזמן ובמרחב)‪ ,‬יעד מעשי לשימור‪ .‬מטרה שאינה מוגדרת‬
‫כמותית‪ ,‬מדידה ומגיבה בצורה חזויה‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬אינה יכולה להוות יעד לממשק‪.‬‬
‫אנו רואים דווקא בתהליכים הטבעיים – השתלטות הצומח המעוצה – בעיה מרכזית בשימור שטחים פתוחים הים‬
‫תיכוניים‪ .‬הצטופפות ה צומח המעוצה משפיעה באופן חריף על המערכת האקולוגית ומקטינה את מגוון המינים בפלורה‬
‫ובפאונה‪ .‬לכן אנו תומכים בהתערבות הממשקית‪-‬נופית‪ .‬לפיכך‪ ,‬זירת השימור היא איננה שימור ברמת המין הבודד ואף לא‬
‫ברמת החברה‪ ,‬אלא שימור של יחידת הנוף האקולוגי על כל מורכבותה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬יש לדאוג לשימור פסיפס של נופי‬
‫צומח הכולל כתמי חורש סגור‪ ,‬כתמים פתוחים לחלוטין וכתמי שיחיה נמוכה (בתה)‪ .‬נוף זה יהווה משכן למגוון המתאים‬
‫לשימור במערכת זו‪ .‬נציג את עיקרי התפיסה האקטיבית הן מהבחינה התיאורטית והן מהבחינה המעשית‪ ,‬נגדיר את‬
‫התנאים למימוש אסטרטגית שימור זו וכן את הקשיים שבמימושה‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
9‫אולם‬, ‫אקולוגיה ימית | בניין פסיכולוגיה‬
‫אילן‬-‫ אוניברסיטת בר‬,‫ ד”ר נגה סטמבלר‬:‫יו”ר‬
A GIS-based tool to protect seagrasses in the Gulf of Aqaba – mapping their distribution, ecosystem services
and potential threats
‫ מרכז מדע ים המלח והערבה‬,‫גדעון וינטרס‬
lithophaga Lithophaga ‫ והצדפה המקומית הים תיכונית‬spinosus Spondylus ‫מיקורביוטה של הצדפה הפולשת‬
‫אביב‬-‫ אוניברסיטת תל‬,‫יהלה רינה רוטרמן‬
‫השוואה בין מאספי צדפות חיים ומתים ככלי להערכת שינויים אנתרופוגניים בראש מפרץ אילת‬
‫אביב‬-‫ אוניברסיטת תל‬,‫אהוד גלעד‬
‫ ממצאים ותובנות מחמש שנות ניטור‬- ‫שונות במרחב ובזמן בחברות אקולוגיות של טבלאות הגידוד‬
‫ חיא”ל‬,‫אוהד פלג‬
‫תפוצת אלמוגים שמונאים באזור המזופוטי באילת‬
‫אביב‬-‫ אוניברסיטת תל‬,‫ארז שוהם‬
A GIS-based tool to protect seagrasses in the Gulf of Aqaba – mapping their
distribution, ecosystem services and potential threats
Gidon Winters*1, Rachamim Shem Tov1, Gil Rilov2 and Sigal Abramovich3
1
The Dead Sea Arava Science Center, Tamar regional Council
2
National Institute of Oceanography, Tel- Shikmona
3
Dept. of Geological and Environmental Sciences, Ben-Gurion University of the Negev
[email protected]
Within the Gulf of Aqaba, coral reefs have been considered the dominating ecosystem, attracting
not only scientific attention, but also restoration efforts, aquarium exhibits and outreach
educational programs. Seagrasses, which are known worldwide as a highly important ecosystem,
have not received much attention by the public, scientists or authorities involved in conservation
and management in this area. At least for the Israeli side of the Gulf, questions such as where
exactly do we find seagrasses within the Gulf, what species do they belong to, what other flora
and fauna are associated with these seagrasses, and what ecosystem services are associated
with these ecosystems remain mostly unanswered.
Here we present efforts to map seagrass meadows along the Israeli coast of the northern Gulf of
Aqaba. Mapping was done by snorkeling with a GPS and a handheld echo-sounder. Transects
perpendicular to the shore were conducted with measurements taken every 10-20 meters that
included water depth, GPS position and percent of seagrass cover estimated visually up to 1323m depending on visibility. In addition to these transects, we also tracked the shallow boundary
of the meadows parallel to shore, usually at 3-5 m depth. Both data sets were then fed into ArcGIS to create an interpolated GIS layer.
Out of the 11 km available along the Israeli shores of the Gulf of Aqaba, we have so far swum
along 5.7 km, with seagrasses found growing along 4.17 km of these shores, a surprising result for
a system so famous for its coral reefs.
‫אילן‬-‫ אוניברסיטת בר‬,61-61.2.9.61 ,‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‬
Ongoing and future work is aimed at creating other GIS layers such as K d (down dwelling light
attenuation coefficient), bottom sediment type, nutrient composition, ecosystem services and
potential dangers to seagrasses. Taken together, we expect that these GIS layers will allow us to
not only understand current the distribution of seagrasses in the area, but also to develop a GISbased tool that will aid in forecasting how changes in the Gulf will affect the regional cover and
state of seagrasses, and thus improve conservation efforts in the region.
Seagrasses are the only group of marine angiosperms (flowering plants) to have re-entered the
shallow seas some 90 million years ago, i.e. long after plants had established themselves on
land (Les et al. 1997). Today, there are some 60 species of seagrasses that thrive in the shallow
waters of all coasts except Antarctica, with about half of the species being tropical and half
temperate (Short et al. 2007). The colonization of shallow marine environments has resulted in
the evolution of morphological and physiological adaptations common across all species,
including blade or subovate leaf morphologies, hydrophyllous pollination, epidermal chloroplasts
and internal gas transport that facilitate root proliferation in permanently flooded, anoxic
sediments (den Hartog 1970, Smith et al. 1984, Les et al. 1997, Hemminga & Duarte
2000)Seagrasses thrive in shallow marine environments where they grow in large meadows at
depths of 2-50 meters. In addition to propagating sexually by submarine pollination and the
distribution of seeds with water currents, seagrasses also propagate vegetatively (Björk et al.
2008); meadows of most species exhibit a mixture of sexual and clonal reproduction (Figure 1).
Seagrasses have many ecological functions and in marine environments seagrass meadows are
considered to be one of the most valuable ecosystems in terms of their functions and services (3
times higher than the values of coral reefs). Damage to seagrass meadows results not only in
damage to the associated flora and fauna, but also results in damage to neighboring ecosystems
(e.g., coral reefs) and enhances beach erosion. Seagrasses are also known to harbor diverse
populations of benthic foraminifera, abundant unicellular organisms that are frequently used as
bioindicators in oceanographic studies.
In Israel, very little is known about seagrasses along the coasts of the Gulf of Eilat, and even less
is known about seagrasses along our Mediterranean coastline. Questions such as where exactly
do we find seagrasses off the coasts of Israel, what species do they belong to, what other flora
and fauna are associated with these seagrasses, remain unanswered.
Focusing on the Gulf of Eilat (Aqaba), we propose to develop seagrasses and their foraminiferal
symbionts as a barometer of environmental services in marine ecosystems of the continental
shelves in the Gulf of Eilat.
‫אילן‬-‫ אוניברסיטת בר‬,61-61.2.9.61 ,‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‬
‫מיקורביוטה של הצדפה הפולשת ‪ Spondylus spinosus‬והצדפה המקומית הים תיכונית‬
‫‪Lithophaga lithophaga‬‬
‫‪2‬‬
‫יהלה רינה רוטרמן‪ ,*,0,2‬יהודה בניהו‪ ,0‬אורי גופנא‬
‫‪ 0‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪ 2‬המחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫*‪[email protected]‬‬
‫הצדפה ‪ Spondylus spinosus Schreibers, 1793‬השייכת למשפחת השדרניות הינה מהגרת לספסית ותועדה‬
‫לראשונה בחופי הים התיכון ב‪ .0044-‬השדרנית נמצאת ברשימת " ‪ 011‬המינים הפולשים המזיקים ביותר בים התיכון"‬
‫)‪,(Streftaris & Zenetos, 2006‬וזאת משום שהיא משתלטת על פני שטח של סלעי הכורכר ונחשבת למין מהנדס‬
‫סביבה‪ .‬בחופי ישראל נמצא כי קשוותיה של השדרנית נגועות ע" י הצדפה הקודחת הים תיכונית‪ ,‬תמר הים ( ‪Lithophaga‬‬
‫‪ ,)lithophaga‬אשר בית הגידול הטבעי שלה הוא סלעי הכורכר‪ ,‬אשר בהדרגה מתכסים ע"י המין הפולש‪ .‬במהלך המחקר‬
‫נ בדק הרכב ועונתיות אוכלוסיית חיידקי הזימים בצדפה הפולשת בים התיכון‪ ,‬תוך השוואה לאותו המין באילת ולשני‬
‫מינים מאותו סוג באילת‪ S. avramsingeri ,‬ו‪ . S. pickeringae -‬בנוסף בדקנו האם לאינטראקציה הפיזית בין‬
‫השדרנית ותמר הים ישנה השפעה על המיקרוביוטה של שני מינים אלו‪ .‬לצורך אפיון אוכלוסיות החיידקים נעזרנו בשיטת‬
‫‪ .16s rRNA gene amplicon pyrosequencing‬תוצאות המחקר מראות כי אוכלוסיות החיידקים של ‪S. spinosus‬‬
‫ו‪ L. lithophaga -‬שונות באופן מובהק‪ ,‬דבר המצביע על ספציפיות גבוהה בין מין המאכסן והמיקרוביוטה שלו‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫התוצאו ת מצביעות על העדר מעבר חיידקים בין שני מיני הצדפות‪ ,‬אף כשהשנייה קודחת בקשוותיה של הראשונה‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫נמצא כי אוכלוסיות החיידקים של ‪ S. spinosus‬בים התיכון הישראלי שונות באופן מובהק מאילו של המינים מאותו סוג‬
‫מאילת‪ .‬חיידקים מהסוג ‪( Endozoicomonas‬משפחה ‪ )Hahellaceae‬היו הדומיננטים ביותר ב‪ S. spinosus -‬מהים‬
‫התיכון וב‪ S. avramsingeri -‬מאילת‪ ,‬שהם מיני צדפות שכיחים באתרים אלו‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬חיידקים אלו הופיעו‬
‫בפרופורציות נמוכות ביותר במינים ‪ S. spinosus‬ו‪ S. pickeringae -‬מאילת‪ ,‬שהם מינים נדירים באילת‪ .‬מכיוון‬
‫שנמצאה קו רלציה חיובית בין שכיחות הצדפות מסלע הכורכר לבין שכיחות ‪ Endozoicomonas‬באוכלוסיית החיידקים‬
‫של זימי הצדפה‪ ,‬אנו מציעים כי לחיידק זה יש קשר סימביונטי חשוב עם השדרניות‪.‬‬
‫השוואה בין מאספי צדפות חיים ומתים ככלי להערכת שינויים אנתרופוגניים בראש מפרץ אילת‬
‫אהוד גלעד‪ ,1,2‬יהודה בניהו‪ ,1‬סוזן קידוול‪ 3‬ויעל אדלמן‪-‬פורסטנברג‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬הפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' וויס‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬רמת אביב‪ ,‬תל אביב ‪ ,10044‬ישראל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪2‬המכון הגיאולוגי הישראלי‪ ,‬מלכי ישראל ‪ ,01‬ירושלים ‪ ,02210‬ישראל‬
‫‪3‬המחלקה למדעי גיאופיזיקה‪ ,‬אוניברסיטת שיקגו‪ ,‬שדרות אליס ‪ ,s 2408‬שיקגו‪ ,‬אילינוי ‪ ,11104‬ארה"ב‬
‫מפרץ אילת הינו סביבת מחיה אוליגוטרופית‪ ,‬המאכלסת שונית אלמוגים משגשגת‪ ,‬אך אספקת נוטריינטים אנתרופוגנים‬
‫למפרץ במהלך ‪ 21‬השנים האחרונות יתכן והנה כבעלת השפעה ניכרת על המערכת האקולוגית באזור‪ .‬מדובר במספר רב של‬
‫גורמים אנתרופוגניים‪ ,‬ביניהם כלובי דגים מסחריים שהוצאו מהמפרץ ב‪ 2114-‬והזרמת השפכים של העיר אילת בשנות ה‪-‬‬
‫‪ .01‬מחקר זה בוחן בעזרת מחלקת הצדפות האם וכי צד אוכלוסיות בנטיות של מצע רך השתנו בעקבות עקות אלו‪ ,‬ע"י‬
‫בחינת שעור אי התאמה בין הרכב חברת הצדפות החיות לבין המתות בעשרות השנים האחרונות שהשאירה שרידים‪,‬‬
‫וחשיבותה כסיגנל לשינוי רצנטי מובהק‪ .‬מחקרים קודמים‪ ,‬המשווים חומר חי ומת הראו את הקשר לשינויים אנתרופוגניים‬
‫קיצוניים‪ .‬במחקר הנוכחי נלקחו דוגמאות סדימנט‪ ,‬בצלילה בעזרת קוואדרט של ‪ 1.02‬מטר רבוע ובעזרת דרדג' הנגרר כ‪01 -‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫מטר באמצעות ספינה‪ .‬בשתי השיטות נלקחו טריפליקטים הדוגמים את חמשת הס"מ העליונים של עמודת הסדימנט‬
‫בעומקים ‪ 02‬ו‪ 01-‬מטר‪ .‬הדיגום נעשה בשני אתרים‪ ,‬מתחת למיקום כלובי הדגים בעבר ומול מלון דן‪ ,‬המרוחק כ‪ 211-‬מטר‬
‫מערבית לאתר הראשון‪ .‬המחקר ארך כשש עונות‪ ,‬מאוקטובר (סתיו) ‪ 2100‬ועד מרץ (חורף) ‪ .2108‬עד כה‪ ,‬עובדו ‪ 11‬דוגמאות‬
‫של מאספי צדפות הנחלקות לשלוש עונות‪ ,‬בהן נמצאו ‪ 00,111‬פרטים‪ ,‬המייצגים ‪ 080‬מינים‪ .‬ניתוח מקבצים בעזרת מגוון‬
‫מינים הראה שתי קבוצות עקריות‪ :‬מאסף חיי ומאסף מת וכצפוי מ"ממוצע זמן"‪ ,‬המאסף המת הראה פיזור נמוך יותר‬
‫מאשר המאסף החי )‪ .(ANOSIM, R=0.864, p<0.05‬תוצאות ראשוניות מראות כי צדפות ממשפחת הלוצינידים‬
‫)‪ ,)Lucinidae‬הכוללת מינים כימוסימביונטים בעלי זיקה לעשב ים‪ ,‬נפוצים יותר במאסף המת לעומת החי בשני אתרי‬
‫הדיגום‪ .‬תוצאה זו מעלה את האפשרות לירידה בנישת מחיה זו בחוף הצפוני של המפרץ בעוד מינים מסננים ממשפחות‬
‫הטלינידים (‪ )Telinidae‬והמקטרידים (‪ )Mactridae‬תופסים את מקומם של אילו שנעלמו‪ ,‬אך היפותזות אלטרנטיביות גם‬
‫כן נלקחות בחשבון‪ .‬שינוי עונתי במאסף החי הינו מובהק בכל אחד מארבעת האתרים כאשר ‪ mixed feeders‬ו‪in faunal -‬‬
‫‪ suspension feeders‬מחליפים דומיננטיות‪ .‬בהמשך המחקר יתבצע דיגום סדימנטרי בסביבת שונית האלמוגים על מנת‬
‫לקבל תמונה רחבה יותר‪.‬‬
‫שונות במרחב ובזמן בחברות אקולוגיות של טבלאות הגידוד – ממצאים ותובנות מחמש שנות ניטור‬
‫גיל רילוב‬
‫המכון הלאומי לאוקיינוגרפיה‪ ,‬חקר ימים ואגמים לישראל‪ ,‬מעבדה לאקולוגיה של חברות ימיות‪ ,‬המחלקה לביולוגיה‬
‫‪[email protected]‬‬
‫טבלאות הגידוד לאורך חופי ישראל הינן בית גידול סלעי ייחודי‪ ,‬המצוי רק בחופים דרומיים של הים התיכון במקומות‬
‫בהם הסלע רך יחסית‪ .‬מיקומן בקצה האגן המזרחי של הים התיכון מהווה גם את קצה גבול התפוצה של חלק מן המינים‬
‫הים תיכוניים‪ .‬גורם עיקרי ההופך את טבלאות הגידוד לאורך חופי ישראל לבית גידול ייחודי הינו הבניה הביוגנית של‬
‫מעטה גירני עבה על פני הטבלאות ובשוליהם העשוי מצינורות של חלזונות קבועי מקום‪ .‬ההשערה היא כי הבנייה הביוגנית‬
‫שומרת על הטבלה מפני בליית הסלע במפלס פני הים‪ .‬מסוף ‪ 2110‬ועד היום מתבצעת תכנית ניטור נרחבת בבית גידול זה‪,‬‬
‫הכוללת דיגום אקולוגי שנתי של ‪ 00‬אתרים לאורך החוף‪ ,‬דיגום אקולוגי עונתי של ארבעה אתרי ליבה‪ ,‬דיגום חודשי של‬
‫ביוגאוכימי של המים בסמוך לטבלאות ודיגום שעתי של טמפ' ע" י אוגרי נתונים המוצבים בשלשה מפלסים‪ .‬כמו כן נמדדו‬
‫גבהי הטבלאות באתרי הליבה ונעשה שימוש בסריקות לייזר למיפוי טופוגרפי ברזולוציה גבוהה מאוד של אתרים אלה‪.‬‬
‫הנתונים עד כה מצביעים על מספר מגמות החשובות להבנת הדגמים והתהליכים בבית הגידול‪ )0( .‬קיימת שונות מרחבית‬
‫משמעותית במבנה החברה האקולוגית לאורך החוף‪ ,‬הנשמרת יציבה יחסית לאורך השנים‪ .‬המרכיב הגאוגרפי מסביר רק‬
‫חלק מועט מן השונות בעוד חשיבות ה"אתר" גדולה בהסברת השונות ( כנראה בשל הבדלים גאומורפולוגים במבנה‬
‫הטבלאות בין האתרים)‪ )2( .‬קיימת שונות עונתית משמעותית ביותר במבנה החברה‪ ,‬ועוצמתה משתנה בין האתרים‪)0( .‬‬
‫המגוון הגבוה ביותר נמדד בחודשי החורף והאביב‪ ,‬אם כי בחורף ‪ 2108‬הייתה קריסה משמעותית של המגוון בשל חודש‬
‫שלם של שרב חורפי בינואר שייבש את הטבלאות ופגע מאוד בחברת האצות‪ )8( .‬מין פולש דומיננטי (הצדפה בוצית פרעה)‬
‫מראה שונות רבה במרחב ודינמיקה רבה בזמן‪ )2( .‬מין החילזון בונה הטבלאות‪ ,‬צינורן בונה‪ ,‬שהיה נפוץ בעבר‪ ,‬היה נדיר‬
‫ביותר לכול אורך תקופת הניטור‪ .‬להיעלמותו של מין זה יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת על שלמות בית הגידול‬
‫והחברה האקולוגית שעליו‪ ,‬במיוחד לאור עלית מפלס הים הצפויה עם שינוי האקלים הגלובלי‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫תפוצת אלמוגים שמונאים באזור המזופוטי באילת‬
‫ארז שוהם‪ *0‬ויהודה בניהו‬
‫‪0‬‬
‫‪ 0‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬הפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' וויס‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫שונית האלמוגים המזופוטית מתוארת כחברות האלמוגים והאורגניזמים האחרים התלויים באור‪ ,‬המתקיימות מתחת‬
‫לעומק של ‪ 01‬מ' ומגיעות לעומק הגבוה מ ‪ 021 -‬מ' באזורים טרופיים וסוב‪-‬טרופיים‪ .‬המחקר הנוכחי הוא הראשון לעסוק‬
‫במגוון אלמוגים שמונאים (‪ )Octocorallia‬מזופוטים‪ ,‬עם דגש על המינים מסדרת הרפיוניתאים (‪ )Alcyonacea‬בשונית‬
‫האילתית‪ .‬הסקר נערך באמצעות ‪ 22‬חתכי חגורה של ‪ 01‬מ"ר כל אחד‪ ,‬בטווח העומקים ‪ 21-82‬מ' במרווחים של ‪ 2‬מ' בעזרת‬
‫ציוד צלילה טכני‪ .‬כל המושבות צולמו מתחת למים ונדגמו לזיהוי טקסונומי לרמת המין‪ .‬בכל החתכים נספרו ‪0,100‬‬
‫מושבות שמונאים‪ .‬הממצאים מראים ירידה בשפיעות אך לעומתה‪ ,‬עלייה במגוון השמונאים עם העומק‪ ,‬תוך עלייה‬
‫באזורים סלעיים עם בלטי אלמוגים בהשוואה לאזורים של קיר אנכי או משטחי חצץ‪ .‬משפחת השמונאים הנפוצה ביותר‬
‫היא ה‪ ,Xeniidae -‬עם צפיפות של יותר מ‪ 0-‬מושבות למ"ר‪ .‬השכיחות של מושבות ממשפחה זו יורדת עם העומק‪ .‬המין‬
‫‪ ,Braireum hamrum‬מין מרפד‪ ,‬הנציג היחידי מהמשפחה ‪ , Briareidae‬מראה עלייה בשפיעות עם העומק לעומת‬
‫‪ ,Rhytisma fulvum fulvum‬גם הוא מרפד‪ ,‬היורד בשכיחותו עם העומק‪ .‬משפחת ‪ Alcyoniidae‬מיוצגת ע"י‬
‫הסוגים ‪ Cladiella, Klyxum, Lobophytum, Rhytisma, Sarcophyton‬ו‪ L. depressum .Sinularia -‬נפוץ באופן‬
‫מרשים‪ ,‬בעומקים ‪ 02-82‬מ' בניגוד להיעדרותו בשונית הרדודה‪ .‬אלמוגים שמונאים בשוניות טרופיות לא נכללים בדרך כלל‬
‫בין בוני השונית‪ .‬עם זאת‪ ,‬אצל מינים מסוימים מהסוג גילדית (‪ )Sinularia sp.‬נמצאה היכולת להשקיע מחטי שלד‬
‫ליצירת "גזע" (‪ )Spiculite‬נוקשה שתורם לבנית השונית ומגביה את המושבה מהקרקעית ובכך תורם לבניית המסד של‬
‫השונית‪ .‬המחקר הנוכחי מראה כי ‪ S. vrijmoethi‬משקיע שלד בצורת ‪ Spiculite‬בעומקים הגדולים מ‪ 01-‬מ' והנו‬
‫הראשון לתעד תופעה זו באילת‪ .‬התוצאות מציגות‪ ,‬כי לשמונאי הזה יכולת השקעת שלד מאסיבית בעומקים אלו והוא‬
‫הרמטיפי‪ .‬שוניות מזופוטיות מרחיבות את טווח התפוצה של מינים מסוימים המתקיימים גם במים הרדודים‪ ,‬ובכך ייתכן‬
‫שפועלות כ"מקלט" מהפרעות סביבתיות‪ ,‬המשפיעות על השוניות הרדודות‪ .‬למרות שמידע על קישוריות בין אוכלוסיות‬
‫אלמוגים לאורך גרדיאנט העומק הנו נדיר‪ ,‬ישנן ראיות המצביעות כי אזורי מחייה בעומק מספקים מקור להתחדשות‬
‫אוכלוסיות אלמוגים רדודות‪ ,‬החשופות להפרעות שונות‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫בריאות וסביבה ‪:‬טיפול בשפכים | בניין חינוך ‪,‬אולם‪62‬‬
‫יו”ר‪ :‬ד”ר מני בן‪-‬חור‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי ‪ -‬מכון וולקני‬
‫אומדן מידת ההתאמה של קוליפורמים צואתיים וקוליפאג’ים כאינדיקטורים לטפיל ה‪ Giardia-‬בתהליכי טיפול בשפכים‬
‫רום עדיה‪ ,‬מכללת הדסה ירושלים‬
‫ה שפעת יישום בוצות שפכים לאחר טיפולים שונים בשטחים חקלאיים על טיוב קרקעות ותנועה עילית של מזהמים‬
‫בתנאי הארץ‬
‫מני בן‪-‬חור‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬מכון וולקני‬
‫יעילות ההרחקה של טפילים מסוג ‪ Cryptosporidium‬ו‪ Giardia-‬ע”י תהליכי טיפול בשפכים‬
‫נאסר עבד אל פתאח‪ ,‬משרד הבריאות‬
‫הקשר האנדוקריני‪-‬אקוטוקסיקולוגי‪ :‬חקלאות‪-‬סביבה‪-‬בריאות השקייה חקלאית במי קולחין‪ :‬האם קיימת בעיה?‬
‫אורי צולר‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫תאי דלק חיידקיים לטיפול בשפכים עירוניים‪ :‬חקירת האקולוגיה המיקרוביאלית‪ ,‬שיפור היעילות וזיהוי חומרים רעילים‬
‫המצויים בשפכים‬
‫קרן גולוב‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫אומדן מידת ההתאמה של קוליפורמים צואתיים וקוליפאג' ים כאינדיקטורים לטפיל‬
‫בתהליכי טיפול בשפכים‬
‫ה‪Giardia -‬‬
‫‪2‬‬
‫יערה לאור‪ ,0‬עדיה רום‪ ,0‬דר' רמי פדהצור‪ ,0‬פרופ' עבד נאסר‬
‫‪ 0‬המכללה האקדמית הדסה‪ ,‬ירושלים‬
‫‪ 2‬המעבדה לחקר איכות מים מיקרוביאלית‪ ,‬המעבדה לבריאות הציבור‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫דואר אלקטרוני‪[email protected] ,[email protected] :‬‬
‫המחקר התמקד בשאלת מידת ההתאמה של קוליפורמים צואתיים וקוליפאג'ים לשמש כאינדיקטורים מיקרוביאליים‬
‫לנוכחות טפיל ה‪ Giardia -‬בשפכים ובקולחין‪ .‬כמו כן‪ ,‬נבחנה מידת ההתאמה של האינדקטורים המיקרוביאליים הנ"ל‬
‫כמדד ליעילות ההרחקה של טפילי ‪ Giardia‬בתהליכי טיפול בשפכים‪ Giardia .‬הינה פתוגן פרוטוזואלי נפוץ המועבר ע"י‬
‫מים מזוהמים וידוע כגורם להתפרצויות של ג'יארדיאזיס‪ .‬צורת הציסטה הלא פעילה של הטפיל מופרשת אל הסביבה‪,‬‬
‫מסוגלת לשרוד חודשים ומהווה את עיקר הסיכון הסביבתי‪ .‬המנה המדביקה הנמוכה של הטפיל והקושי בכימותו‬
‫בדוגמאות סביבתיות מדגישים את החשיבות במציאת אינדיקטור מתאים שיוכל להוות מדד לנוכחות וריכוז הטפיל‬
‫בשפכים ובקולחין‪.‬‬
‫במחקר נבדקה מידת ההתאמה של שתי קבוצות אינדיקטורים כמדד לטפילי ‪ ;Giardia‬חיידקי קוליפורם ממוצא צואתי‬
‫שהינם האינדיקאטור המקובל כיום להערכת האיכות המיקרוביאלית של מי שתייה וקולחין וקוליפאג'ים שהינם וירוסים‬
‫שתוקפים חיידקי קולי ו שהוצעו במחקרים שונים כאינדיקטורים פוטנציאליים לנוכחות פתוגנים כדוגמת נגיפי מעיים‬
‫במים‪.‬‬
‫דגימות השפכים והקולחין השלישוניים נלקחו ממכון טיפול שפכים רמת השרון‪ .‬עיבוד הדגימות והאנליזה נערכו במעבדה‬
‫לחקר איכות מים של משרד הבריאות‪ .‬כימות קולי צואתי נעשה ע"י ספירה חיה על מצע ‪ ,m-FC‬כימות קוליפאג'ים נעשה‬
‫לפי שיטת המוקדים (‪ )plaque-assay‬וכימות טפיל ה‪ Giardia-‬נעשה לפי שיטה ‪ 0120‬של ה‪.USEPA -‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫תוצאות המחקר מלמדות כי ריכוז הקולי הצואתי בשפכים הגולמיים היה גבוה מזה של ה‪0.2×014CFU/011ml ,Giardia-‬‬
‫ו‪ 0.40×012cysts/011ml-‬בהתאמה‪ ,‬בעוד שריכוז הקוליפאג'ים היה ‪ 4.2×018PFU/011ml‬וקרוב יותר לריכוז ה‪.Giardia-‬‬
‫מנקודת מבט זו נראה כי ישנה עדיפות לקולי כאינדיקטור מיקרוביאלי שכן ריכוזיו גבוהים בהרבה מאלו של ‪Giardia‬‬
‫בשפכים גולמיים‪ .‬אולם התמונה העולה משיעורי ההרחקה לאחר הטיפול השלישוני שונה‪ .‬בעוד שחיידקי קוליפורם‬
‫צואתיים הורחקו במידה רבה יותר‪ ,‬שיעורי ההרחקה של הקוליפאג'ים וה‪ Giardia-‬היו דומים ולכן‪ ,‬ייתכן שהקוליפאג'ים‬
‫הינם אינדיקטורים מתאימים יותר ל‪ Giardia-‬בקולחין שלישוניים שחוטאו באמצעות קרינת ‪.UV‬‬
‫המחקר מדגים את מגבלות השימוש בקולי צואתי כאינדיקטור מיקרוביאלי יחיד לאיכות קולחין ואת החשיבות במציאת‬
‫אינדיקטורים נוספים שיהוו מדד לנוכחות הטפיל בתהליכי טיפול בשפכים‪ .‬התוצאות מציעות את הקוליפאג'ים‬
‫כאלטרנטיבה‪/‬תוספת רצויה לשמש כאינדיקטורים לאיכות קולחין‪.‬‬
‫השפעת יישום בוצות שפכים לאחר טיפולים שונים בשטחים חקלאיים על טיוב קרקעות ותנועה עילית‬
‫של מזהמים בתנאי הארץ‬
‫‪0‬‬
‫מני בן‪ -‬חור ‪ , * 0‬מיה שחר ‪ , 0‬חיים טנאו ‪ 0‬ולאה לייב‬
‫‪0‬המכון למדעי הקרקע‪ ,‬המים והסביבה ‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי‪ ,‬מכון וולקני‪ ,‬בית דגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הקרקע הינה משאב חיוני לאדם‪ ,‬לבעלי החיים ולצומח ומהווה מצע גידול עיקרי לגידולים חקלאיים‪ .‬האקלים השורר‬
‫בישראל יחד עם ממשקי גידול אינטנסיביים גורמים להידלדלות של קרקעות חקלאיות ולפגיעה באיכותן‪ .‬בעשורים‬
‫האחרונים דווח על אובדן כמויות ניכרות של קרקע פורייה כסחף‪ ,‬ומים כנגר עילי באזורים שונים בארץ‪ .‬הידרדרות איכות‬
‫הקרקע היא מהירה‪ ,‬בעוד שתהליך שיקומה איטי מאוד‪ .‬לאחרונה חלה עלייה משמעותית בכמויות של בוצות שנוצרות‬
‫במתקני הטיפול בשפכים בארץ‪ ,‬כאשר חלקם הגדול מיושם בשדות חקלאיים‪ .‬בוצת שפכים מורכבת ברובה משאריות של‬
‫חומרים אורגניים הומיים‪ ,‬מלחים ומזהמים שונים‪ ,‬שמקורם מהשפכים המטופלים‪ .‬בוצת שפכים‪ ,‬שעברה טיפול ראשוני‬
‫של שיקוע והקטנה בתכולת המים מוגדרת כבוצה סוג ב'‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בוצה שעברה טיפול נוסף של ייצוב ופיסטור‪ ,‬כגון‬
‫קומפוסטציה‪ ,‬מוגדרת כבוצה סוג א'‪ .‬יישום של בוצות בשטחים חקלאיים יכול לגרום לשינויים במבנה הקרקע‪ ,‬וע"י כך‬
‫להשפיע על הנגר והסחף ועל תנועה עילית של מזהמים מהשדה‪ .‬גורמים המשפיעים על פוריות ואיכות הקרקע ועל המערכת‬
‫ההידרולוגית והאקולוגית‪ .‬בהרצאה הנוכחית תוצג השפעת יישום רב שנתי של בוצת שפכים שפוסטרה בסיד (בוצה סוג א')‪,‬‬
‫קומפוסט מבוצה שעברה ייצוב מוקדם בעיכול אל‪-‬אווירני (בוצה סוג א') ובוצה סוג ב' לעומת ביקורת (קרקע ללא תוספת‬
‫בוצה) על התכונות הכימיות ופיסיקאליות של הקרקע‪ ,‬יציבות תלכידים (מדד למבנה הקרקע)‪ ,‬כמויות נגר וסחף ותנועה של‬
‫מזהמים עם מי הנגר‪ .‬מדידות אלו נעשו בחלקות נגר בשדה ובתנאי גשם טבעיים‪ .‬תכונות הכימיות והפיסקאליות של‬
‫הקרקע נקבעו בעומקים שונים לפני יישום הבוצות (בסתיו) ובאביב לאחר עונת הגשמים‪ ,‬ומדידות הנגר‪ ,‬הסחף וריכוז‬
‫המזהמים במי הנגר נעשו לאחר כל סופת גשם‪ .‬התוצאות שנאספו הראו שהוספת הבוצות השונות לקרקע העלתה את‬
‫תכולת החומר האורגני הכללי בשכבת הקרקע העליונה ואת פעילות המיקרו‪-‬פלורה בשכבת קרקע זו ששיפרו את מבנה‬
‫הקרקע‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הרס מבנה הקרקע במהלך סופות הגשם צומצם ושעורי הנגר והסחף פחתו באופן מובהק‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬תוספת זו של הבוצות גרמה לעלייה בריכוז המזהמים במי הנגר‪ ,‬בעיקר במקרו ‪-‬מזהמים אנאורגניים‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫יעילות ההרחקה של טפילים מסוג ‪ Cryptosporidium‬ו ‪ Giardia‬ע"י תהליכי טיפול בשפכים‬
‫עבד נאסר‪ ,0‬נעמי עופר‪ ,0‬מרינה טרן‪ ,0,8‬דלית ויזל‪-‬אוחיון‪ ,2‬אבי אהרוני‪ ,2‬מנחם רבהון‪ ,0‬ישעיהו ניצן‬
‫‪8‬‬
‫‪ .1‬המעבדה לחקר איכות מים‪ ,‬המעבדה לבריאות הציבור‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬תל אביב‬
‫‪ .1‬חברת מקורות‬
‫‪ .3‬הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית‪ ,‬הטכניון‪ ,‬חיפה‬
‫‪ .9‬הפקולטה למדעי החיים‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬רמת גן‬
‫הפרוטוזואה הטפיליים ‪ Cryptosporidium sp .‬ו‪ Giardia sp. -‬גרמו להתפרצויות של מחלות מעיים הקשורות במים עם‬
‫סימפטומים של שלשולים‪ ,‬סחרחורות ופגיעות בקיבה)‪ cryptosporidiosis‬ו‪ .)Giardiasis -‬מים הנם אמצעי חשוב בהעברת‬
‫טפילים אלו בנוסף למגע ישיר עם בני אדם או חיות נגועות‪ .‬שני סוגי הטפילים‪ Cryptosporidium ,‬ו‪ Giardia -‬מייצרים‬
‫אואוציסטות וציסטות‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬העמידות בתנאי סביבה קשים‪ .‬שני הטפילים עמידים לחיטוי בכלור‪ ,‬בנוסף לכך מנת‬
‫ההדבקה של שני הטפילים נמוכה (עד ‪ 011‬ציסטות או אואוציסטות)‪ ,‬עובדות שמצביעות על הסכנה הבריאותית הטמונה‬
‫בהימצאות הטפילים בקולחין המיועדים להשקיה של תוצרת חקלאית או להזרמה לנחלים‪ .‬מטרת המחקר המוצג כאן‬
‫הייתה להעריך את מידת השכיחות של הטפילים בשפכים גולמיים ובקולחים המיוצרים במתקני טיפול בשפכים‪ .‬יעילות‬
‫ההרחקה של הטפילים בתהליכי טיפול בשפכים‪ ,‬בשיטת הבוצה המשופעלת ולאחריה סינון וכלורינציה של הקולחים נקבעה‬
‫בהשוואה ליעילות ההרחקה של חיידקי קוליפורם צואתיים ועכירות‪ .‬דגימות שפכים גולמיים (‪ ,)0.2 L‬קולחים שניוניים‬
‫לאחר טיפול בבוצה משופעלת (‪ )10L‬וקולחים שלישוניים לאחר סינון עומק וכלורינציה (‪ )25-50L‬נאספו משני מכוני טיפול‬
‫בשפכים‪ .‬הדגימות עובדו לפי שיטת ה ‪ USEPA‬שמספרה ‪ . 0120‬ריכוז הטפילים בדגימות נקבע ע"י קריאה מיקרוסקופית‪,‬‬
‫בנוסף לכך זיהוי זני ‪ Cryptosporidium‬בדגימות נעשה בשיטת ה ‪ . PCR-RFLP‬ציסטות של ‪ Giardia‬התגלו ב ‪011%( 80/80‬‬
‫) דגימות שפכים גולמיים‪ ,‬בריכוז ממוצע של ‪ 0140.4‬ציסטות לליטר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬רק ‪( 20/80‬כ ‪ ) 21%‬דגימות שפכים‬
‫גולמיים נמצאו חיוביות לאואוציסטות של ‪ Cryptosporidium‬בריכוז ממוצע של ‪ 04‬אואוציסטות לליטר‪ .‬בקולחין לאחר‬
‫טיפול שניוני ציסטות של ‪ Giardia‬התגלו ב ‪ ) 11%( 21/80‬מהדגימות בריכוז של ‪ 2‬ציסטות לליטר‪ .‬אואוציסטות של‬
‫‪ Cryptosporidium‬התגלו ב ‪ )10%( 24/80‬דגימות קולחין שניוניים בריכוז של ‪ 02.0‬אואוציסטות לליטר‪ .‬בקולחין‬
‫שלישוניים ציסטות של ‪ Giardia‬התגלו ב ‪ )42%( 04/28‬מהדגימות בריכוז ממוצע של ‪ 1.0‬ציסטות לליטר‪ ,‬שכיחות דומה‬
‫נצפתה לטפילי ‪ Cryptosporidium‬בקולחין שלישוניים ‪ ) 42%( 04/28‬דגימות נמצאו חיוביות בריכוז ממוצע של ‪0.08‬‬
‫אואוציסטות לליטר‪ .‬לא נצפתה הרחקה משמעותית ש ל חיידקי קוליפורם צואתיים ע"י טיפול שניוני‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הרחקה‬
‫של כשבעה סדרי גודל נצפתה לאחר הטיפול השלישוני‪ .‬תוצאות המחקר מצביעות על כך שטיפול שניוני גורם להרחקה של‬
‫שלושה סדרי גודל לציסטות של ‪ .Giardia‬לעומת זאת‪ ,‬ההרחקה של ‪ Giardia‬בתהליך השניוני הייתה זניחה‪ .‬ההרחקה של‬
‫אואוציסטות של ‪ Cryptosporidium‬בתהליכי הטיפול השניוני והשלישוני נמצאה כלא יעילה ונקבעה על פחות מסדר גודל‬
‫אחד‪ .‬כנראה שיעילות הגילוי של האואוציסטות משתפרת עם השיפור באיכות הקולחין‪ .‬תוצאות המחקר מצביעות על כך‬
‫שחיידקי קוליפורם צואתיים לא מתאימים לשמש כאינדקטור להרחקת טפילים מסוג ‪ Cryptosporidium‬ו ‪Giardia‬‬
‫בתהליכי טיפול בשפכים‪ .‬בדגימות הקולחים והשפכים שנאספו ועובדו במהלך המחקר הנוכחי התגלו ‪ 0‬זני‬
‫‪ Cryptosporidium‬בשכיחות משתנה כאשר ארבעה קבוצות היו הדומננטיים ‪ C. parvum ,C. hominis‬ו‪C. ,C. bovis -‬‬
‫‪ andersoni‬ו ‪ C. mursi‬וחמישה זנים נוספים שהתגלו בשכיחות יותר נמוכה ‪C. ,C. melagridis ,C. felis , C. baileyi‬‬
‫‪ cervine‬ו ‪ .C. monkey‬שני מכוני הטיפול בשפכים שנחקרו מטפלים בעיקר בשפכים ביתיים לכן התוצאות מצביעות על‬
‫תפוצה של זנים שהמאכסן העיקרי שלהם הוא חיות באוכלוסיה הנחקרת‪ .‬במחקר הנוכחי לא נקבע כושר ההדבקה של‬
‫הטפילים שהתגלו‪ ,‬לכן הסיכון הבריאותי הכרוך בהמצאותם בקולחין דורש ברור‪ .‬לכן‪ ,‬דרוש מחקר המשך שמתרכז‬
‫בהשפעה של תהליכי הטיפול בשפכים על מצב החיות של הטפילים וכושר ההדבקה שלהם‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪,,‬הקשר האנדוקריני''‪ -‬אקוטוקסיקולוגי‪ :‬חקלאות – סביבה – בריאות‪ :‬השקייה חקלאית במי קולחין‪:‬‬
‫האם קיימת בעיה?‬
‫אורי צולר‬
‫אוניברסיטת חיפה – אורנים‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מים‪ ,‬אקלים‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬מזון‪ ,‬גידול אוכלוסין ופעילות אנושית מהווים גורמי יסוד בכל הקשור ליחסי הגומלין איכות סביבה‬
‫ חקלאות ‪ -‬אקולוגיה ‪ -‬בריאות ‪ -‬וקיימות (‪ .)sustainability‬באזור חצי‪-‬מדברי – מדברי כשלנו‪ ,‬כמות המים הזמינה‬‫לצריכה בכל המגזרים‪ ,‬מחייבת שימוש חוזר בקולחי מט"שים– כ‪ 41%-‬מכמות השפכים המטופלים בישראל כיום‪ .‬בשימוש‬
‫חוזר בקולחים‪ ,‬איכות האחרונים מהווה את הגורם המגביל‪ .‬מי קולחים המשמשים חקלאות כמו גם מי שפכים לא‬
‫מטופלים ושטפונות‪ ,‬מגיעים לנחלים‪ ,‬אגמים‪ ,‬מאגרים‪ ,‬ים וכן למי תהום ואקוויפרים ואיתם מזהמים מתמידים ‪Persistent‬‬
‫)‪ ,Organic] [Pollutants (POPs‬כולל כימיקלים "מפריעי" אנדוקרינים ])‪.]Endocrine disrupting chemicals (EDCs‬‬
‫אי פריקות ביולוגית (‪ )nonbiodegradability‬משמעותית ועל כן הישרדות סביבתית ארוכת טווח של קבוצות חומרים‬
‫פעילי שטח (חפ"שים) נוניאוניים – ‪ ,APEOs‬הורמונים טבעיים ותרופות מעשה ידי אדם – כולם ‪ ,EDCs‬כמו גם של‬
‫פחמימנים רב ‪-‬טבעתיים ארומטים (‪ )PAHs‬המסרטנים‪ ,‬איננה מאפשרת את סילוקם המלא מהשפכים במט"שים‬
‫הקונבנציונאלים‪ .‬ריכוזים משמעותיים של ‪ ,)27-35 µg/L( APEOs‬ריכוזי קורט של הורמונים ותרופות מייצגות (‪4-00 ng/L‬‬
‫ו‪ ,44-000 ng/L -‬בהתאמה) וריכוזי ‪ ) 0.16– 0.25 µg/L) PAHs‬נמצאו ונקבעו בקולחי מט"שים "מייצגים" בארץ‪ ,‬במסגרת‬
‫מחקרינו ארוכי הטווח‪ .‬מכיוון שמדובר בתערובות של קבוצות שונות של ‪ POPs‬אנדוקרינים בריכוזי קורט‪ ,‬הרי שתוצאות‬
‫החשיפה הכרונית – הסינרגיסטית על החי – לתערובות ממשיות של קבוצות חומרים אלה בקולחים ואקויפרים (כמו גם‬
‫בסביבות מימיות אחרות) ולא ה – ‪ - ,LD50‬הן המשמעותיות‪/‬קריטיות מבחינת ההיבטים האקוטוקסיקולוגיים ‪-‬‬
‫בריאותיים‪.‬‬
‫תוצאות מחקרינו המבוססות על ה – )‪ ,Zebra Fish Egg Production Test (ZFEPT‬מצביעות על השפעות‪/‬השלכות‬
‫אקוטוקסיקולוגיות במציאות השימוש החוזר במי קולחים בישראל ‪ -‬בעיקר בחקלאות‪ .‬הפעילות האנדוקרינית ותוצאותיה‬
‫האקוטוקסיקולוגיות הסביבתיות בחשיפה כרונית‪ ,‬מאפשרת את הערכת פוטנציאל הסיכון הבריאותי הרלוונטי לחשיפה‬
‫ארוכת טווח לתערובות של ‪ POP- EDCs‬במי קולחים‪ .‬המסקנה‪ :‬קיימת בעיה בעלת השלכות מרחיקות לכת על יחסי‬
‫הגומלין המערכתיים‪ :‬מקורות‪/‬משאבי מים‪ ,‬אקויפרים – צריכת מים עירונית‪ ,‬טיפול במי שפכים במט"שים – השקאה‬
‫חקלאית‪ -‬אקולוגיה ‪-‬איכות סביבה ‪ -‬מזון ‪ -‬בריאות ‪ -‬וקיימות‪ ,‬הקשורים בשימוש חוזר במים‪ .‬הפתרון‪,, :‬טיפולי'' ַאחר‬
‫טכנולוגים יעילים במט"שים עד לביטול ה‪ impact-‬הסינרגיסטי של תערובות ‪ PO-IN EDCs‬בהן‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫תאי דלק חיידקיים לטיפול בשפכים עירוניים‪ :‬חקירת האקולוגיה המיקרוביאלית‪ ,‬שיפור היעילות‬
‫וזיהוי חומרים רעילים המצויים בשפכים‪.‬‬
‫קרן גולוב *‪ ,0,4‬פרופ' יהודית רשפון ‪ 4‬ופרופ' אורי גופנא‬
‫‪4‬‬
‫‪ 0‬בית הספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪ 2‬המחלקה למיקרוביולוגיה מולקולארית וביוטכנולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שפכים עירוניים מכילים מגוון רחב של מזהמים שונים‪ ,‬כמו חומר אורגאני‪ ,‬זרחן וחנקן‪ .‬הטכנולוגיה הטיפול המקובל‬
‫כיום לטיפול במי‪-‬שפכים הוא שיטת הבוצה המשופעלת‪ ,‬אשר צורכת אנרגיה רבה ומייצרת עודפי בוצה מזהמים‪ .‬יש צורך‬
‫מיידי בפיתוח שיטה אלטרנטיבית לטיפול במי‪-‬שפכים‪ ,‬שתהיה יעילה וחסכונית ושתאפשר ניצול מרבי של האנרגיה‬
‫הגלומה בביומאסה האורגאנית של השפכים‪.‬‬
‫בעשור האחרון התפתחה טכנולוגיה לטיפול במי‪-‬שפכים תוך כדי הפקת אנרגיה מהם באמצעות תאי דלק חיידקיים‬
‫(‪ .)Microbial Fuel Cells‬בטכנולוגיה הזו מתאפשר חיסכון באנרגיה תוך כדי טיפול יעיל במזהמים שבשפכים ע"י‬
‫מיקרואורגניזמים הגדלים על האלקטרודות‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן להשתמש בתאים אלה כחיישנים ביולוגיים לגילוי תרכובות‬
‫רעילות בזמן אמת במי‪-‬שפכים‪ .‬רוב המחקרים עסקו בהיבט ההנדסי של תאי הדלק‪ ,‬על אף שעיקר הפקת האנרגיה נעשה‬
‫ע"י האוכלוסיות המיקרוביאליות‪ ,‬ומעט מאוד ידוע אודות האקולוגיה של אוכלוסיות אלה‪ .‬למידע כזה יש חשיבות מכיוון‬
‫שאחד הגורמים החשובים ביותר המשפיעים על יעילות הטיפול הביולוגי במי‪-‬שפכים הוא ההרכב הכימי שלהם‪ .‬כאשר‬
‫הרכב זה אינו מאוזן‪ ,‬יכולות להיווצר בעיות רבות בתהליך הביולוגי‪ ,‬בעיות הקשורות לחוסר איזון באוכלוסייה‬
‫המיקרוביאלית ולדומיננטיות של חיידקיים אשר אינם תורמים ואף מזיקים לתהליך הטיפול‪.‬‬
‫המחקר עוסק בהשפעת ההרכב הכימי של מי השפכים על האקולוגיה המיקרוביאלית של האוכלוסיות בתאי דלק‬
‫חיידקיים‪ .‬הדגש הוא על ריכוזי זרחן משתנים יחסית לריכוזי חנקן ו‪ COD -‬קבועים במדיום ההזנה של תאי הדלק‬
‫החיידקים‪ .‬בנוסף‪ ,‬תא הדלק החיידקי יפותח כחיישן ביולוגי לגילוי תרכובות רעילות שונות במי שפכים עירוניים‪.‬‬
‫בניסויים פרלימינריים נבדקה הפעילות האלקטרו‪-‬כימית של שלושה תאי דלק חיידקיים בתנאי הזנה שונים במשך חצי‬
‫שנה‪ .‬אנליזה מולקולארית הראתה כי הרכב חברת החיידקים בתאי הדלק החיידקיים היתה שונה ממקור האילוח‪ ,‬וכן‬
‫נראו הבדלים בין מבנה אוכלוסיית החיידקים בתאי הדלק השונים תחת תנאי הזנה לאורך הניסוי‪ .‬ממצאים אלה מעידים‬
‫כי ‪ ,‬ללא הבנה עמוקה של הרכב האוכלוסייה המיקרוביאלית של האלקטרודות בתאי הדלק החיידקים לא ניתן יהיה‬
‫למצות את הפוטנציאל הגלום בהן להפקת אנרגיה מקסימאלית מהביומסה המצויה בשפכים עירוניים‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫רגולציה סביבתית ‪:‬היבטים מוסדיים | בניין חינוך ‪,‬אולם‪61‬‬
‫יו”ר‪ :‬ד”ר שרית בן שמחון‪-‬פלג‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫קידום הפעילות לפיתוח בר קיימא ברשויות המקומיות בישראל‬
‫רחלי ציפר‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫רגולציה של פצלי שמן ‪ -‬מבט השוואתי‬
‫אור קרסין‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‬
‫נושאי סביבה בדוחות אחריות תאגידית בישראל (‪)4103-4112‬‬
‫מרב כץ‪-‬קמחי‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫תחנות דלק בישראל‪ :‬השפעות על איכות מי תהום והטיפול הרגולטורי בנושא‬
‫ניצן מתן‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‬
‫קידום הפעילות לפיתוח בר קיימא ברשויות המקומיות בישראל‬
‫רחלי ציפר‬
‫החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ .‬בהנחיית פרופ' יצחק שנל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫פסגת האו"ם בנושא פיתוח בר קיימא שהתקיימה בריו דה ז'נרו (‪ )0002‬גיבשה מסמך עקרונות ‪ ,‬אג'נדה ‪ ,20‬תוכנית פעולה‬
‫לסדר יום לקיימות למאה ה‪ .20-‬מתוכה נולדה אג'נדה ‪ 20‬מקומית‪ ,‬המתמקדת בהבנה ששינוי צריך להתחיל ברמה‬
‫המקומית ומחזקת את תפקידן של הרשויות המקומיות ליצירת סדר יום משלהן לפיתוח בר קיימא‪ .‬ב‪ 2112‬עבר בכנסת‬
‫תיקון לחוק פקודת העיריות המחייב רשויות מקומיות להקים ועדה לאיכות סביבה‪ .‬לפעילות הועדה יכולת השפעה על סדר‬
‫היום הסביבתי‪ ,‬שיוביל לפיתוח מושכל של קיימות‪.‬‬
‫המחקר בוחן את דגם ההתפשטות של הועדה לאיכות סביבה‪ ,‬קיומה ותפקידה כמסייעת בקידום הנושאים הסביבתיים‬
‫ברשויות‪ ,‬ואת התרחבות העשייה הסביבתית של הרשות‪.‬‬
‫השערות המחקר מתייחסות למעמד הועדה‪ ,‬להתרחבות הפעילות המדינית סביבתית ברשויות ולהשפעת הגורמים‬
‫הדמוגרפים‪ ,‬גורמי שלטון מקומי ומרכזי‪ ,‬וארגוני סביבה (המשתנים הבלתי תלויים) על הפעילות‪.‬‬
‫המתודולוגיה היא כמותית סטטיסטית ומשמשת לבדיקת התרחבות הועדות לאיכות סביבה ולבדיקת תחומי הפעילות‬
‫הסביבתית לפי רמה ברשויות שבמדגם‪ .‬מיון תחומי הפעילות ורמת פעילותן יצרו מדד "פעילות רשותית ירוקה" ומציגים‬
‫את הנושאים הסביבתיים שהרשויות מקדמות‪.‬‬
‫אוכלוסיית המחקר מתייחסת לכלל הרשויות בארץ (‪ .)222‬לצורך יישום ובחינת פעילות הועדות ותחומי הפעילות‬
‫הסביבתית התבצע מדגם מייצג של רשויות (‪ ,)44‬מסוגים שונים‪ ,‬סדרי גודל שונים‪ ,‬מהמחוזות השונים‪ ,‬בדרוג סוציו‬
‫אקונומי ובאשכול פריפריאלי שונה‪ .‬האינדיקאטורים של הרשויות נלקחו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (‪.)2101‬‬
‫למדנו שבמרבית הרשויות קיימת ועדה לאיכות סביבה אך רק ב‪ 81%-‬מהן היא פועלת על פי הנדרש בחוק‪ .‬ברשויות בהן‬
‫הועדה פועלת ע"פ חוק רמת הפעילות הרשותית הירוקה גבוהה‪ .‬אך הוועדה‪ ,‬כוועדה מייעצת‪ ,‬אינה מצליחה לבדה לקדם‬
‫את הפעילות הסביבתית ברשות ולכן נדרש שיתוף פעולה עם שחקנים אחרים‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫בבחינת תחומי הפעילות; כל הרשויות שבמדגם מקדמות את הנושאים הסביבתיים בתחומן‪ .‬רובן מטפלות בנושאים‬
‫הסביבתיים הקלאסיים ברמה גבוהה (פסולת‪ ,‬מים וחינוך)‪ ,‬כאשר הנושאים המתקדמים (שטחים פתוחים‪ ,‬צדק סביבתי‪,‬‬
‫בריאות‪ ,‬שקיפות‪ ,‬בניה ירוקה ועוד) מטופלים ברמה בינונית ונמוכה‪.‬‬
‫מגוון השחקנים הפעילים בפוליטיקה ובמינהל המקומי והארצי‪ ,‬ההקשרים והשותפויות בניהם חשובים ומשמעותיים‬
‫לקידום ויישום ההתנהלות הסביבתית ברשות‪ .‬רשויות המקדמות פיתוח בר‪-‬קיימא בתחומן הן רשויות שבראשן עומד ראש‬
‫רשות מחויב בעל אג'נדה סביבתית‪ ,‬שהועדה לאיכות סביבה בהן פעילה ומקיימות קשר הדוק עם המשרד להגנת הסביבה‬
‫וארגוני סביבה ארציים ומקומיים‪.‬‬
‫נושאי סביבה בדוחות אחריות תאגידית בישראל (‪)4112-4103‬‬
‫מרב כץ‪-‬קמחי‪ ,‬בית ספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪[email protected],‬‬
‫ליעד אורתר‪ ,‬הפקולטה למנהל עסקים‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‪[email protected] ,‬‬
‫אחריות תאגידית היא גישה נורמטיבית הגורסת כי מחויבותו של תאגיד עסקי אינה מתמצית במאמץ למקסם את הרווחים‬
‫הפיננסיים של מחזיקי המניות שלו (בעלי העניין) אלא היא רחבה הרבה יותר וכוללת נטילת אחריות על פעילותו כלפי כלל‬
‫הקבוצות בציבור המושפעות מפעילות זאת (מחזיקי העניין)‪.‬‬
‫במהלך העשורים האחרונים מתרגמת הגישה לקודי התנהלות עסקיים ומסמכי הנחיות לאומיים ובין‪-‬לאומיים שהם‬
‫וולונטריים ברובם‪ .‬הקודים והמסמכים – המבוססים על שורה של שיקולים אתיים‪ ,‬חברתיים וסביבתיים לפעולת התאגיד‬
‫– מציעים מערך של פעולות שהתאגיד יכול לאמץ במסגרת גילויי אחריות תאגידית כמו למשל העסקת בעלי מוגבלויות‪,‬‬
‫כתיבה והטמעה של קודים אתיים וכללי ממשל תאגידי וצמצום המדרך האקולוגי של התאגיד‪ .‬כחלק מתהליך כתיבת‬
‫הקודים וגיבוש מסמכי הנחיות ישנה גם הסדרת הדרישה לשקיפות תאגידית בנושאי חברה וסביבה במסגרת דוחות‬
‫אחריות תאגידית המכונים לעיתים גם דוחות קיימות‪.‬‬
‫תאגידים ישראליים החלו לפרסם דוחות אחריות תאגידית ב‪ ,2114 -‬לאחר הצגת הנחיות הדיווח של ה ‪ GRI‬בישראל‬
‫בעברית‪ .‬דוחות אלו כוללים לרוב פרק העוסק בגילויי אחריות סביבתית בהתאם לסטנדרטים עולמיים של דיווח‪,‬‬
‫ביניהם ‪ ,GRI‬ה ‪ Global Compact‬ואחרים‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי שהוא מחקר חלוץ בוחן את כל פרקי האחריות הסביבתית שפורסמו בדוחות אחריות תאגידית בישראל‬
‫בשנים ‪( 2114-2100‬סך‪-‬הכל ‪ 48‬דוחות)‪ .‬מטרות המחקר הן להציע מפה עדכנית של שקיפות סביבתית‪-‬תאגידית בישראל‬
‫ובנוסף‪ ,‬להצביע על הישגים‪ ,‬כשלים וחסמים בדיווחים אלו בכלל ובפרקים הסביבתיים בפרט‪.‬‬
‫מנתוני מחקר עדכני של המכון לאחריות תאגידית עולה כי חלה ירידה של ‪ 02.2%‬בכמות דוחות האחריות התאגידית‬
‫שפורסמו בישראל ב ‪ 08( 2100‬ב ‪ 2100‬לעומת ‪ 01‬ב ‪ .)2102‬רוב הדוחות (‪ )40%‬שפורסמו ב ‪ 2100‬הם של תאגידים שכבר‬
‫דיווחו בעבר ורק המיעוט (‪ )20%‬הם דוחות של תאגידים המדווחים בשנה זו לראשונה‪ .‬מספר החברות המדווחות בפועל‬
‫במשק הישראלי הוא ‪ 88‬לעומת מספר פוטנציאלי של מאות חברות מדווחות (המכון לאחריות תאגידית‪.)2108 ,‬‬
‫הקריטריונים שלפיהם בחנו את הדוחות כוללים התייחסות לתעודת הזהות של התאגיד כולל למשל‪ ,‬מחזור עסקים שנתי ‪,‬‬
‫מספר המועסקים‪ ,‬הסקטור העסקי שאליו משתייך התאגיד ועוד; תדירות ועקביות בפרסום הדוחות מאז ‪ ;2114‬אזכור או‬
‫היעדר אזכור של התקנים שעל פיהם נכתב הדוח; החלק היחסי של הדיווח הסביבתי מן הדוח הכולל; נושאי סביבה‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫שהתאגיד דיווח עליהם; קיומו או היעדרו של חזון סביבתי בדוח ועוד‪ .‬מקידוד חלקי וראשוני של הדוחות עולה כי סקטור‬
‫השירותים הפיננסיים הוא הסקטור הבולט בפרסום הדוחות ומאז ‪ 2114‬מקפידים התאגידים המרכזיים בסקטור על פרסום‬
‫מקיף של דוחות אחריות תאגידית כולל פרקים המוקדשים לגילויי אחריות תאגידית בנושאי סביבה‪ .‬גם התאגידים‬
‫המובילים בסקטור ייצור המזון מפרסמים בעקביות פרקי אחריות תאגידית בנושאי סביבה‪ .‬פרקים אלו תופסים כ ‪01%-‬‬
‫‪ 22%‬מסך אורך הדוחות‪ .‬בנוסף‪ ,‬הנושאים העיקריים בפרקים הסביבתיים בדוחות שנבדקו הם חיסכון בנייר‪ ,‬כמות‬
‫מוערכת של פליטת גזי חממה‪ ,‬צעדים להתייעלות אנרגטית‪ ,‬חיסכון ומחזור מים וטיפול בשפכים‪.‬‬
‫תחנות דלק בישראל‪ :‬השפעות על איכות מי תהום והטיפול הרגולטורי בנושא‪.‬‬
‫ניצן מתן‪ ,0‬אורן פרז‪ ,2‬אורית רותם‪ 0‬ודרור אבישר‬
‫‪8‬‬
‫‪ 0‬אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬המחלקה לגאוגרפיה וסביבה‬
‫‪ 2‬אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬הקליניקה לפרקטיקה ומשפט סביבתי‪..‬‬
‫‪ 0‬אוניברסיטת בר אילן המחלקה לגאוגרפיה וסביבה‬
‫‪8‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬החוג לגיאוגרפיה‪.‬‬
‫*‪[email protected]‬‬
‫במדינת ישראל יש כ‪ 2111 -‬תחנות דלק מתוכן כ‪ 021 -‬במיקום שמסכן את איכות מי השתייה כתוצאה מדליפת דלק‪.‬‬
‫מרכיבי הדלק נחשבים כמסוכנים לבריאות ועלולים להיות‪ ,‬מסרטנים‪ ,‬לפגוע במערכת העצבים המרכזית‪ ,‬במערכת‬
‫החיסונית ובפוריות‪ .‬זיהום מי תהום ע" י דלק מהווה עבירה על החוק שעלולה לגרום קנסות כספיים והליך פלילי‪ .‬קיימים‬
‫שני גופים עיקריים המפקחים על תחנות הדלק‪ :‬רשות המים והמשרד להגנת הסביבה‪ .‬המשרדים בחרו שלא לבצע את‬
‫הבדיקות בעצמם אלא להסתמך על חברות ייעוץ סביבתי שיבצעו את הניטור עבור תחנות הדלק‪ .‬ולמעשה‪ ,‬תחנות הדלק הן‬
‫אלו ששוכרות את חברות הייעוץ לבדיקת פרמטרים טכניים בתחנה‪ ,‬איתור וניטור דליפות אפשריות של דלק למי התהום‬
‫ואף מוגשות תכוניות שיקום לאחר זיהום‪.‬‬
‫מטרת המחקר הוא לבדוק באיזו מידה הרשויות מצליחות לצמצמם את היקף התקלות ואירועי הזיהום בתחנות הדלק‬
‫באמצעות שיטה רגולטורית זו‪.‬‬
‫שיטת העבודה הייתה לבחון נתונים כמותיים ומדידים‪ ,‬כגון דליפות דלק‪ ,‬ואת השינויים שחלו בהם לאורך ציר הזמן‪.‬‬
‫במשרד להגנת הסביבה קיימים נתונים העוסקים בנושאים כגון דליפות דלק ואיכות דוחות הדיווח העצמי של תחנות‬
‫הדלק‪ .‬רשות המים עוסקת בבדיקת אירועי זיהום לאקוויפר מדליפות דלק ואופן הטיפול באירועים אלו‪ .‬בסקר נאספו גם‬
‫נתונים ויזואליים מעל פני השטח בתחנות הדלק‪ .‬הפרמטרים שנבחרו היו כאלו שעבורם ההנחיות ברורות כגון דרישה‬
‫למשטח בטון שאינו סדוק או תעלות ניקוז תקינות‪.‬‬
‫התוצאות הראו שאחוז התקלות השונות בתחנות הדלק נשאר יציב ואף עלה בפרמטרים מסוימים‪ .‬יותר ממחצית מאירועי‬
‫הזיהום לא טופלו כלל‪ .‬תחנות הדלק אינן מקפידות למלא אחר הוראות הממונה‪ .‬הדבר ניכר בעיקר במחסור באמצעי ניטור‬
‫ועיכובים משמעותיים בהגשת דוחות למשרד להגנת הסביבה‪ .‬בממוצע‪ ,‬תחנות הדלק עונות לפניה בכתב של המשרד להגנת‬
‫הסביבה‪ ,‬לאחר כ‪ 01 -‬חודשים‪ .‬מנתוני הסקר התברר שאחוז גבוה במיוחד של תקלות קיים בחלק העליון של תחנות הדלק‪.‬‬
‫תקלות אלו אינן מוזכרות כלל בדוחות השונים אותם בחנו וכמעט שאינן מטופלות‪.‬‬
‫לסיכום נראה שהשיטה הרגולטורית הקיימת אינה מצליחה למנוע או לצמצמם למינימום האפשרי את התקלות הנובעות‬
‫מהפעלתן של תחנות דלק‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫מושבים מקבילים ‪01:01-02:11‬‬
‫חקלאות ‪,‬סביבה ושטחים פתוחים |‬
‫המרכז לחקר המוח אודיטוריום‬
‫יו”ר‪ :‬יואב שגיא‪ ,‬מכון דש”א‬
‫ערכיות אקולוגית של תצורות צומח‪ :‬תובנות מסקר הגלבוע‬
‫אמיר פרלברג‪ ,‬מכון דש”א‬
‫הטרוגניות חקלאית ככלי לשמירה על קישוריות מרחבית‬
‫ירון זיו‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫חקלאות ממדברת‬
‫רועי אגוזי‪ ,‬משרד החקלאות‬
‫שיטות ספקטראליות ליישומים חקלאיים ‪ -‬סביבתיים‬
‫איתי הרמן‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫טביעת הרגל המימית של חקלאות בעמק הירדן‬
‫אליאב שטול‪-‬טראואינג‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫ערכיות אקולוגית של תצורות צומח‪ :‬תובנות מסקר הגלבוע‬
‫אמיר פרלברג*‪ ,‬אוריה אורן‪ ,‬עמית מנדלסון‪ ,‬איתן רומם‪ ,‬מימי רון‪ ,‬מעיין מרמלשטיין ואורי רמון‬
‫יח' סקרי טבע ונוף‪ ,‬מכון דש"א (דמותה של ארץ)‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫לגלבוע חשיבות רבה בקנה המידה הארצי‪ :‬כגבול בין האזור הים‪-‬תיכוני לספר‪ ,‬שבו שילוב של חי וצומח ים‪-‬תיכוני‪ ,‬ערבתי‬
‫ומדברי; כבית גידול ייחודי למינים נדירים ואנדמיים כמו אירוס הגלבוע; כשטח פתוח גדול ורציף יחסית המאפשר מרחב‬
‫למינים הדורשים תחום מחייה גדול; וכמסדרון אקולוגי ארצי חשוב בין השומרון לגליל התחתון‪ .‬מראה ההר והתצפיות‬
‫ממנו הם נוף ייחודי בארץ‪ :‬המפגש החד עם עמק חרוד ועמק בית שאן‪ ,‬המצוקים התלולים ופסיפס הבתות והיער‪ .‬בשל‬
‫חשיבותו‪ ,‬נערך בשטח הגלבוע סקר שמטרתו הייתה לגבש תמונת מצב כוללת אודות ערכי הטבע‪ ,‬הנוף והמורשת‪ ,‬על ידי‬
‫מיפוי רציף של תצורות הצומח וטיפוסי הצומח‪ ,‬דגמי תפוצתם וערכיותם האקולוגית‪ .‬השאלה היא‪ ,‬בהינתן משאבים‬
‫מוגבלים‪ ,‬כיצד ניתן להגדיר בצורה המיטבית מהי הערכיות האקולוגית של שטח נתון? במחקרים קודמים נמצא שמשיקולי‬
‫עלות‪-‬תועלת‪ ,‬מיפוי הצומח נותן את הקירוב הטוב ביותר למצאי המגוון הביולוגי וערכיותו האקולוגית‪.‬‬
‫בסקר הבוטאני מופו ‪ 010‬טיפוסי צומח ותועדו ‪ 122‬מיני צמחים‪ ,‬מהם ‪ 02‬מינים 'אדומים'‪ 2 ,‬מינים 'על סף איום' (‪1 ,)NT‬‬
‫מינים נדירים מאד (‪ 4 ,)RR‬מינים נדירים (‪ 00 ,)RP‬מינים נדירים למדי (‪ 80 ,)R‬מינים אנדמיים לישראל ולאזור‪ ,‬ו‪ 10-‬מינים‬
‫פולשים‪/‬זרים‪ .‬מדד הערכיות הבוטאנית המשוקלל הורכב ממדדי המשנה הבאים‪ :‬עושר המינים (בחלוקה לתצורות‬
‫הצומח)‪ ,‬הרכב המינים (מינים 'אדומים'‪ ,‬נדירים‪ ,‬אנדמיים‪ ,‬פולשים וזרים)‪ ,‬ייצוג הצומח הטבעי (בחלוקה לצורות חיים‬
‫ומינים שליטים)‪ ,‬נדירות אזורית של טיפוס הצומח‪ ,‬נדירות ארצית של תצורת הצומח‪ ,‬מורכבות מבנית של חברת הצומח‪,‬‬
‫וכושר השתקמות מפגיעה אפשרית‪ .‬הערכיות הבוטאנית הגבוהה ביותר הייתה בשיחייה (בצפיפות בינונית ופתוחה)‪ ,‬ונטתה‬
‫לרדת לשני הכיוונים – גם בתצורות הצומח הנמוכות יותר (בתה ועשבוניים) וגם בתצורות הגבוהות יותר (יער ויער גבוה)‪.‬‬
‫ביערות‪ ,‬נמצאו שני צירים‪ :‬הערכיות הבוטאנית הייתה גבוהה יותר ביערות הפתוחים בהשוואה ליערות הצפופים‪ ,‬וכן‬
‫ביערות הגבוהים בהשוואה ליערות הנמוכים‪ .‬ממצאים אלו מספקים כלי אובייקטיבי‪' ,‬שקוף' ומבוסס מידע‪ ,‬שיכול לשמש‬
‫את הגופים מנהלי השטח – רט"ג וקק"ל‪ ,‬בבואם להכין תכניות ממשק לניהול השטחים שבאחריותם‪ ,‬ותכניות לחידוש‬
‫הנטיעות בגלבוע‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫הטרוגניות חקלאית ככלי לשמירה על קישוריות מרחבית‬
‫גיא רותם‪ , ,*0‬ירון זיו‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬המחלקה למדעי החיים‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫*‪[email protected]‬‬
‫במחקר קודם בחנו את יכולת המעבר של פרטים מהמין 'חומט פסים' בין כתמים טבעיים דרך שדות חיטה‪ .‬תוצאות‬
‫המחקר הצביעו על כך שדות חיטה משמשים כמלכודת אקולוגית‪ .‬מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את יכולת המעבר‬
‫של פרטים מהמין 'חומט פסים' דרך שדות אפונה‪ ,‬אשר מהווים ביחד עם החיטה את מחזור הזרעים האופייני לאזור‪,‬‬
‫ולהשוות את סיכוי המעבר דרך הגידולים החקלאיים השונים‪ .‬אזור המחקר ‪ --‬שפלת יהודה הדרומית‪ --‬מאופיין בשטחים‬
‫חקלאים שבשוליהם כתמים טבעיים‪ .‬במרחב זה בחרנו ‪ 02‬מערכי מחקר‪ 1 :‬מערכים כללו שדה חיטה וכתם טבעי בצמוד לו‬
‫ו‪ 1 -‬מערכים אחרים כללו שדה אפונה וכתם טבעי בצמוד לו‪ .‬כל מערך כלל עשרים מלכודות בשטח הכתם הטבעי ועשרים‬
‫מלכודות בשדה החקלאי‪ .‬בנוסף מתחנו גדר פוליגל לאורך ‪ 011‬מטרים על הקו המפריד בין השדה לכתם‪ .‬לאורך הגדר‬
‫פתחנו פתחים היכולים לשמש כמעברים לזוחלים והנחנו בהם מלכודות לצד הכתם הטבעי ולצד השדה החקלאי‪ .‬מספר‬
‫הפרטים של 'חומט פסים' בשטח הטבעי היה כמעט קבוע לאורך העונה‪ .‬בשדות החיטה נמצא שמספר הפרטים בשדה עלה‬
‫בהדרגה מתחילת העונה ועד לקציר וצנח לאפס אחריו‪ .‬כמו‪-‬כן נמצאה תנועה רבה של זוחלים מהכתם לשדה בראשית עונת‬
‫הדיגום ותנועה מעטה של זוחלים מהשדה בחזרה לכתם‪ .‬בדומה לשדות החיטה‪ ,‬בשדות האפונה נמצא שמספר הפרטים‬
‫בשדה עלה מתחילת העונה ועד לקציר וצנח לאפס אחריו‪ .‬עוד נמצאה תנועה רבה של זוחלים מהכתם לשדה טרום הקציר‬
‫ותנועה מעטה בכיוון ההפוך‪ .‬אולם‪ ,‬בשדות האפונה נצפתה שוב תנועה של זוחלים מהכתמים הטבעיים לאחר הקציר‪ .‬עוד‬
‫נמצא שמספר הפרטים בשדה עלה בצורה מעטה בתקופה זו ונמצאה תנועה רבה של זוחלים גם בכיוון ההפוך‪ ,‬קרי‪ ,‬מהשדה‬
‫בחזרה לכתם‪ .‬ניתוח התוצאות מצביע על כך בשלב טרום קציר גם שדות האפונה מהווים מחסום לתנועת זוחלים‪ ,‬אולם‬
‫הקציר המוקדם ותהליך השארת האפונה לייבוש בשדה מאפשרים תנועה של זוחלים בין הכתמים דרך השדה בשלב מאוחר‬
‫יותר של האביב‪ .‬מצב זה חיוני לקישוריות בין האוכלוסיות השונות המתקיימות בכתמים הטבעיים‪.‬‬
‫חקלאות ממדברת‬
‫אגוזי רועי וגיל אשל‬
‫התחנה לחקר הסחף‪ ,‬האגף לשימור קרקע וניקוז‪ ,‬משרד החקלאות ופתוח הכפר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אזורים צחיחים וצחיחים למחצה מאופיינים במיעוט משקעים אבל גם ב‪ .0 :‬קרקע חשופה עקב כיסוי צמחי דליל; ‪.2‬‬
‫איטום פיסיקלי של הקרקע כתוצאה ממכת טיפות הגשם על הקרקע החשופה; ‪ .0‬שיטפונות בזק ו‪ .8 -‬נוף בתרונות כתוצאה‬
‫מקצבי סחף קרקע גבוהים‪.‬‬
‫באופן מפתיע השטחים החקלאיים בישראל המעובדים עיבוד אינטנסיבי אשר לא כוללים ממשקי שימור קרקע מציגים‬
‫מאפיינים זהים למעט המיעוט במשקעים‪ .‬מכאן שהחקלאות המודרנית גורמת למידבור ודלדול משאב הקרקע – הכיצד?‬
‫על בסיס מחקרים שערכנו לאחרונה בשטחים מעובדים באזור השרון המאופיין בממוצע עובי גשם רב‪-‬שנתי של כ‪ 211-‬מ"מ‬
‫ובקרקע חמרה מצאנו שיחסי גשם‪-‬נגר לאירוע בודד עשויים להגיע לשיעור של ‪ 21%‬ואף יותר‪ .‬שעור גבוהה של גשם עודף‬
‫זה הוא תוצאה של האיטום הפיסיקלי של הקרקע‪ ,‬וירידה בכושר חדור המים לקרקע‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ההידרוגרפים המתארים‬
‫את מהלך זרימת הנגר העילי דומים בצורתם להידרוגרפים של שיטפונות בזק המאפיינים שטחים צחיחים וצחיחים‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫למחצה‪ .‬הזרימה המרוכזת ש ל הנגר העילי מנתקת את חלקיקי הקרקע ומסיעה אותם אל מחוץ לשטח המעובד‪ .‬ריכוזי‬
‫הסחף המוסע בערוץ נחל הפולג שנמדדו גבוהים מריכוזי הסחף שנמדדו בערוצים י"ת אחרים‪ ,‬אך קיים דמיון לשעורי‬
‫הסחף שנמדדו בערוצים בצפון הנגב‪ .‬תוצאות אלה קשורות קשר ישיר לגיאומורפולוגיה של השטחים המעובדים אשר‬
‫מנקזת ומרכזת את המים ביעילות רבה אף מזו של נופי הבתרונות באזורים צחיחים למחצה הידועים כאזורים נופיים‬
‫סחופים ביותר‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מדבור הוא תהליך המאופיין בהידלדלות ופגיעה במשאב קרקע ופגיעה בפוריותו‪ ,‬ללא אימוץ של ממשקי עיבוד‬
‫משמרי קרקע ומים בקרקע – ימשכו תהליכי המידבור בשטחים המעובדים שהינם כ ‪ 08% -‬משטחי מדינת ישראל‪.‬‬
‫שיטות ספקטראליות ליישומים חקלאיים ‪ -‬סביבתיים‬
‫‪2‬‬
‫איתי הרמן‪ ,*0‬ארנון קרניאלי‪ 0‬ודוד י‪ .‬בונפיל‬
‫‪ 0‬המעבדה לחישה מרחוק‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬קמפוס שדה בוקר‪.‬‬
‫‪ 2‬מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬ירקות וגידולי שדה‪ ,‬מרכז מחקר גילת‪.‬‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫הגברת פרודוקטיביות הגידול וצמצום ההשפעה הסביבתית הן מטרות של החקלאי המודרני‪ .‬יכולות כגון הערכת תכולת‬
‫חנקן ומדד שטח עלה (‪ )LAI‬כמו גם זיהוי עשב רע בין צמחי גידול עונות להצהרה זו‪ .‬מוצגים כאן שלושה מחקרים‪)0( :‬‬
‫הערכת תכולת חנקן בצמחי תפוח‪-‬אדמה; (‪ )2‬הערכת ‪ LAI‬עבור צמחי תפוח‪-‬אדמה וחיטה; (‪ )0‬זיהוי עשבים רעים בשדות‬
‫חיטה‪ .‬מידע ספקטראלי קרקעי נאסף בחלקות ניסוי של צמחי תפוח‪-‬אדמה וחיטה שנמצאות במרכז המחקר גילת ובשדות‬
‫קיבוץ רוחמה‪ .‬ת כולת חנקן הופקה מדגימות כלל הביומסה העל קרקעית של צמחי תפוח‪-‬אדמה וחיטה שנלקחו לאחר‬
‫המדידות הספקטראליות‪ .‬ה ‪ LAI‬הוערך בשדות תפוח‪-‬אדמה וחיטה בעזרת חיישן ייעודי לאחר המדידות הספקטראליות‪.‬‬
‫הכיסוי היחסי של עשבים רעים וחיטה הוערך בשדה לאחר המדידות הספקטראליות‪ .‬המידע הספקטראלי הומר לערוצי‬
‫הלוויינים ‪ VENuS‬ו ‪ Sentinel-2‬כמו גם למידע רציף מרובה ערוצים ברגישות של ‪ 2‬ננומטר בטווח של ‪ 811-2811‬ננומטר‪.‬‬
‫המסקנות העיקריות הן‪ )0( :‬שילוב ערוצי בליעת חנקן וכלורופיל מגביר את היכולת לחיזוי תכולת חנקן; (‪ )2‬מידע שעובד‬
‫ע"פ ערוצי הלוויינים ‪ VENuS‬ו ‪ Sentinel-2‬יכול לחזות ‪ LAI‬באותה איכות כמו מידע רציף; (‪ )0‬ניתן להפריד ספקטראלית‬
‫בין עשבים רעים לחיטה‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫טביעת הרגל המימית של חקלאות בעמק הירדן‬
‫‪3‬‬
‫אליאב שטול‪-‬טראורינג‪ ,1‬ד"ר דרור אבישר‪ ,2‬ד"ר נירית ברנשטיין ‪ ,‬ד"ר עידו אביאני‬
‫‪4‬‬
‫‪ 1‬בית ספר פורטר ללימודי הסביבה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫‪ 2‬ראש המעבדה להידרו‪-‬כימיה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫‪ 3‬המכון למדעי הקרקע‪ ,‬המים והסביבה‪ ,‬מרכז וולקני‬
‫‪ 4‬ידידי כדור הארץ המזרח‪-‬התיכון‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫מחקר זה נועד לבדוק את ההשפעה של גידולים חקלאים על צריכת המים באזור עמק הירדן‪ .‬צריכת המים של הגידולים‬
‫השונים נבדקה בעזרת שיטת טביעת הרגל המימית ( ‪ )Water Footprint‬שמאפשרת ניתוח מקיף של סוגי המים הנצרכים‬
‫(מים מושקים ומי גשם)‪ .‬בנוסף‪ ,‬שיטה זו נותנת מדד כמותי למים שהזדהמו על ידי נקז החקלאות‪ .‬צריכת המים נמדדת‬
‫כקוב לטון יבול לדונם בשנה‪ ,‬וכך מאפשרת השוואה רחבה בין סוגי גידול ואזורי גידול שונים‪.‬‬
‫המחקר מתמקד בבננות ותמרים‪ ,‬שהינם הגידולים העיקריים באזור‪ .‬מידע על פריסת הגידולים באזור (משרד החקלאות)‪,‬‬
‫סוגי הקרקע (צמח ניסיונות)‪ ,‬פרקטיקות גידול (צמח ניסיונות‪ ,‬ומדריכי גידול של שה"מ) ואקלים (השירות המטאורולוגי)‬
‫הוזן למודל ‪ CROPWAT‬שמחשב דיות‪ .‬תוצאות המודל הושוו לתוצאות צריכת מים מניסויי ליזמטרים ומתחשיבים‬
‫ארציים של משרד החקלאות‪.‬‬
‫צריכת המים שחושבה על ידי המודל עבור בננות בשטח פתוח הייתה כ‪ 1,650-‬קוב לדונם בשנה‪ ,‬מתוכם כ‪ 1,385-‬קוב מי‬
‫השקיה לבננות בשטח פתוח‪ .‬תוצאות אלו תואמות את המלצות ההשקייה המקומיות‪ 2,200 :‬קוב לשנה שכוללות מנת‬
‫הדחה של כ‪ 60%-‬מצריכת המים של הצמח‪ .‬לעומת זאת חישובי המודל לתמרים היו נמוכות בכ‪ 200-300-‬קוב בשנה‬
‫מההמלצות בשטח‪ ,‬דבר שיכול להעיד על השקיית יתר‪ .‬בנוסף‪ ,‬התוצאות נותחו להראות יעילות השקייה על בסיס מספר‬
‫פרמטרים (רווח\טון יבול\קלוריות פר קוב מים)‪ .‬ניתוחים אלו מראים שלמרות שכמות ההשקייה פר טון יבול בבננה קטנה‬
‫משמעותית מתמרים (~‪ 811‬קוב לטון לעומת ~‪ 121‬קוב לטון)‪ ,‬הערך הכלכלי והקלורי של תמרים כפול פי שניים (~‪0.42‬‬
‫שקל ו ~‪ 8,042‬קלוריות לקוב לעומת ~‪ 0.0‬שקל ו~‪ 2,221‬קלוריות לקוב)‪.‬‬
‫תוצאות הניתוחים השונים מופו ב‪ ArcGIS-‬והוצגו בצורה ויזואלית שממחישה איך החלופות השונות של סוג הגידול‪ ,‬סוג‬
‫הקרקע ופרקטיקות הגידול משפיעות הן על צריכת המים האזורית והן ברזולציה של השדה החקלאי‪ .‬מחקר זה מהווה‬
‫בסיס לפיתוח כלי ניתוח וניהול של חקלאות שיאפשר למקבלי החלטות ולחקלאים לקדם חקלאות שממזערת את הפגיעה‬
‫בסביבה ע"י השוואת החלופות השונות‪.‬‬
‫המחקר בוצע במימון קרן סמולר‪-‬ויניקוב ובסיוע משרד החקלאות‪ ,‬שה"מ‪ ,‬ומו"פ צפון (צמח ניסיונות)‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫סוגיות מדיניות סביבה בים התיכון |‬
‫בניין פסיכולוגיה ‪,‬אולם‪9‬‬
‫יו”ר‪ :‬ד”ר דרור צוראל‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫סקר סביבתי אסטרטגי ככלי עזר לגיבוש מדיניות מתן זכויות לחיפוש גז טבעי ונפט בים‬
‫קרנית בכרטן‪ ,‬עמיתת ממשק ‪ -‬תכנית יישום מדע בממשל‪ ,‬משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‬
‫הרחבת השותפות בשמירה על הטבע הימי‪ :‬יוזמה לפיתוח מודל לניהול משתף של שמורות ימיות בישראל‬
‫אפרת בר‪ ,‬עמותת אקואושן‬
‫מי ינהל את הים? הצעה לניהול מיטבי של הים התיכון‬
‫דליה טל‪ ,‬צלול‬
‫ניטור הסביבה הימית בישראל‬
‫דרור צוראל‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫סיכונים לחוף הישראלי מפעילות טקטונית ומשינוי האקלים והצעה למדיניות התמודדות ואמצעים‬
‫סרג’יו דב רוזן‪ ,‬המכון לחקר ימים ואגמים‬
‫הרחבת השותפות בשמירה על הטבע הימי‪ :‬יוזמה לפיתוח מודל לניהול משתף של שמורות‬
‫ימיות בישראל‬
‫אפרת בר‬
‫עמותת אקואושן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫בשנים האחרונות נחשבות שמורות ימיות לכלי עיקרי בשימור הסביבה החופית והימית ברחבי העולם‪ .‬בישראל קיימות ‪1‬‬
‫שמורות ימיות מוכרזות המהוות כרבע אחוז משטח המים הטריטוריאליים של ישראל‪.‬‬
‫רשות הטבע והגנים הינו הגוף הממשלתי האמון על תכנון‪ ,‬ניהול‪ ,‬פיקוח ואכיפה של השמורות‪.‬‬
‫השמורות הימיות המוכרזות כיום קטנות בשטחן והן אינן מתפקדות באופן מיטבי כתוצאה ממחסור במשאבים (סירות‪,‬‬
‫כוח אדם וכו')‪ .‬על אף הקשיים הקיימים‪ ,‬בימים אלו רשות הטבע והגנים פועלת להכרזתן של שמורות ימיות חדשות‬
‫והרחבתן של השמורות הישנות כך שיהוו ‪ 21%‬משטח המים הטריטוריאליים של ישראל‪.‬‬
‫הניסיון המצטבר מהעולם מלמד ש מעורבות הקהילה היא מפתח חשוב להצלחה של השמורה הימית‪ .‬הסיבה העיקרית לכך‬
‫הינה שלא כמו ביבשה‪ ,‬שטח ימי קשה לתיחום ופעולת האכיפה עשויה להיות מורכבת יותר‪ .‬הים נחשב לשטח השייך‬
‫לציבור על פי דוקטרינת הנאמנות הציבורית ולכן קיימת חשיבות רבה לשיתוף הציבור בתהליכי תכנון‪ ,‬הקמה וניהול‬
‫השמורה הימית‪.‬‬
‫קיימים מקרי בוחן רבים לניהול משתף ציבור בשמורות ימיות ברחבי העולם‪ ,‬אך האתגר יהיה להתאים את התמהיל הנכון‬
‫למציאות המדינית‪ ,‬הכלכלית והתרבותית בישראל‪ ,‬תוך שיתוף בעלי העניין השונים‪ :‬גופים ממשלתיים‪ ,‬ארגונים‬
‫סביבתיים‪ ,‬דייגים‪ ,‬עסקים וקהילה מקומית‪.‬‬
‫בהרצאה יוצג מודל לניהול משתף‪ ,‬המערב את בעלי העניין ומנהל ניגודי אינטרסים בשטח השמורה‪ .‬המודל ייושם בתחילה‬
‫בשמורה ימית קיימת אחת תוך מטרה ליישמו בהמשך בשמורות ימיות נוספות בישראל‪ .‬אלו יגרמו בסופו של דבר להגנה‬
‫טובה יותר על המערכת האקולוגית הימית וערכי הטבע בה‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫מי ינהל את הים? הצעת עמותת צלול לניהול מיטבי של הים התיכון‬
‫דליה טל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫לים התיכון ולחופיו תפקיד ושימושים רבים החושפים אותו לסכנות‪ .‬על הבטחת השימושים השונים אחראים משרדי‬
‫ממשלה רבים‪ :‬תחבורה‪ ,‬הגנת הסביבה‪ ,‬בריאות‪ ,‬חקלאות‪ ,‬תקשורת‪ ,‬אנרגיה מים ותשתיות‪ ,‬פנים‪ ,‬שיכון (רשות המקרקעין)‪,‬‬
‫בטחון פנים ובטחון‪ ,‬הפועלים ללא תאום‪ ,‬ללא יד מכוונת‪ ,‬ללא הבנת ייחודו של המשאב הימי‪ ,‬ובאמצעות מספר קטן של עובדים‪,‬‬
‫כשמולם ארגונים וחברות פרטיות עתירות‪-‬הון‪ ,‬שיש חשש שיהפ כו את משרדי הממשלה לרגולטור שבוי‪ ,‬המשקף את‬
‫האינטרס של החברות הפרטיות יותר מאשר את האינטרס הסביבתי ואת האינטרס של כלל הציבור‪.‬‬
‫עמותת צלול מציעה שלוש חלופות לניהול הים התיכון‪ .‬חלופות אלה גובשו בעקבות בחינת ניסיונן של מדינות שונות‬
‫המנהלות ים‪ :‬אנגליה‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬נורווגיה‪ ,‬קנדה ואוסטרליה‪ ,‬וכן על ניסיון מקומי לניהול משאבים ציבוריים ‪ -‬רשות המים‪,‬‬
‫מועצות אזוריות תעשייתיות‪ ,‬רשויות ניקוז ונחלים ומנהלת הכינרת‪ .‬החלופות נותחו באמצעות מודל ‪Multi-( MCA‬‬
‫‪ ,)Criteria Analysis‬המומלצת על‪-‬ידי הבנק העולמי ועל‪-‬ידי האו"ם‪ ,‬לבחירה בין חלופות‪.‬‬
‫החלופה הנבחרת היא הקמת רשות משותפת לממשלה‪ ,‬לרשויות המקומיות ולציבור‪ .‬חלופה זו שואבת את מרכיביה‬
‫מתוכנית ה‪ ,Integrated Coastal Zone Management -ICZM-‬שבאה לידי ביטוי כפרוטוקול באמנת ברצלונה‪,‬‬
‫המקובלת במדינות רבות בעולם וממודל רשויות ניקוז ונחלים המקומי (תוך שיפורים נרחבים)‪ ,‬אך גם מדוגמאות עולמיות‬
‫ומקומיות נוספות‪.‬‬
‫החלופה השנייה ‪ -‬הרחבת אגף ים וחופים של המשרד להגנת הסביבה‪ .‬החלופה מציעה להרחיב את אגף ים וחופים הקיים‪,‬‬
‫ולהפוך אותו לאשכול בכיר הכפוף במישרין למנכ" ל המשרד או לשר להגנת הסביבה (כיום האגף שייך לאשכול אכיפה)‪.‬‬
‫האשכול החדש יצויד בכוח‪-‬אדם מקצועי נוסף ובאמצעים משופרים‪ ,‬שיותאמו למטלות הנוספות שיוטלו עליו‪ .‬החלופה‬
‫השלישית משרד ממשלתי חדש לענייני ים‪ .‬חלופה זו זכתה בציונים הנמוכים בשל החשש שהמשרד החדש יהפוך למייצג‬
‫האינטרסים של משתמשי הים‪ :‬תשתיות‪ ,‬קידוחי גז ונפט‪ ,‬דייגים‪ ,‬ויזניח את ההיבטים הציבוריים והסביבתיים הרבים‬
‫שבמשאב‪ .‬חסרון נוסף נובע מהרמה הנמוכה של שיתוף רשויות מקומיות‪ ,‬שיתוף ציבור והיעדר שקיפות המאפיינים את‬
‫משרדי הממשלה‪.‬‬
‫סיכונים לחוף הישראלי מפעילות טקטונית ומשינוי האקלים והצעה למדיניות התמודדות ואמצעים‬
‫סרג'יו דב רוזן‪*0‬‬
‫‪0‬המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה‪ ,‬חקר ימים ואגמים לישראל‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫בעקבות הצונאמי בדצמבר ‪ 2118‬באוקיאנוס ההודי עלתה למודעות הציבור ב‪ 2112-‬כי אזור הים התיכון הוא במקום השני‬
‫בעולם מבחינת כמות אירועי הצונאמי שהתרחשו עד היום‪.‬‬
‫במאי ‪ 2102‬החליטה הממשלה להקים מערכת התרעה מצונאמי "מים אדירים"‪ .‬הדמיות צונאמי שפגעו בעבר בחופי ישראל‬
‫שבוצעו בחיא"ל‪ ,‬הצביעו על סיכונים לתשתיות ולאוכלוסייה בחופי ישראל‪ .‬המחבר זיהה סיכונים עד רמת אי שרידות‬
‫לראשי היניקה של מתקני ההתפלה הקיימים‪ ,‬כמו גם למבנים חופיים שהוקמו בקרבת החוף על כלונסאות עקב היווצרות‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫זרמים בעת צונאמי‪ ,‬המהירים בהרבה (כ‪ 01-‬מ'\שנ' ויותר) מאלה שנלקחו בתכנונם‪ .‬לכן‪ ,‬נדרש להיערך להבטחת שרידותם‬
‫גם בתנאי קיצון כאלה ע"י יישום פתרונות מיגון וחיזוק‪.‬‬
‫סיכונים נוספים זוהו עקב שינוי האקלים‪ .‬הדו"ח החמישי של הפאנל הבין‪-‬ממשלתי להערכת השפעות שינוי האקלים‬
‫(‪ )IPCC, 2013‬מדווח על עליית מפלס ים עולמית ממוצעת של כ‪ 0-‬מ"מ\שנה‪ ,‬בשני העשורים האחרונים‪ ,‬ובהצטבר קרוב ל‪-‬‬
‫‪ 1.0‬מ' ב‪ .2011-‬מדידות בתחנת חיא"ל בחדרה ב‪ 20-‬השנים האחרונות (תחנה ראשית ברשת העולמית ‪ )GLOSS‬מראות קצב‬
‫עלייה ממוצעת של כ‪ 1-‬מ"מ\שנה‪ ,‬כפליים מהעולמי‪ .‬חלק ניכר מהעלייה הגבוהה יותר בחוף הים תיכוני של ישראל מיוחס‬
‫ע"י המחבר להשפעות האנטרופוגניות של העמקת והרחבת תעלת סואץ מאז שנות ה ‪.0001-‬‬
‫המשך עליית מפלס הים תקטין את גרדיאנטי הזרימות בנחלים ובמוצאים הימיים באירועי גשמי שיטפונות ועלולה לגרום‬
‫שיטפונות‪ .‬לעלייה זאת חזויה להצטרף עלייה נוספת זמנית בעת סערות גלים ורוחות מערביות‪ ,‬שחלקם מתרחשות בחפיפה‬
‫עם הגשמים‪ .‬כמו כן עליית מפלס הים תגרום להגברת המלחת מי התהום באקוויפר החוף ולארוזיה ונסיגת החופים‪.‬‬
‫שינוי האקלים צפוי לגר ום גם עלייה בשכיחות סערות נדירות ולחייב להגדיל את גובה גל התכן עבור מבנים חופיים עתידיים‬
‫ולהוצאות מוגדלות בהקמת ותחזוקת מבנים ימיים‪ ,‬ובתנאים מסוימים לגרום להתנזלות קרקעית הים ולפגוע בצנרת‬
‫הולכה ימית‪.‬‬
‫לכן יש צורך לערוך לבדיקה של כושר הניקוז המרבי של הנחלים והנקזים (לפחות העיקריים) בחופי ישראל בים התיכון‬
‫בתנאי מפלס ים מורם מבלי לגרום להצפות‪ ,‬ולהכין וליישם פתרונות למצבי הניקוז הבעייתיים בתנאי מפלס הים מורם‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫בריאות וסביבה ‪:‬קולחים ומים אפורים |‬
‫בניין חינוך ‪,‬אולם‪62‬‬
‫יו”ר‪ :‬פרופ’ עמית גרוס‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫זיהוי וכימות של מיקרו‪-‬מזהמים במים‪-‬אפורים‬
‫יובל אלפיה‪ ,‬הטכניון‬
‫אפיון טיפולים למניעת אילוח כימי וביולוגי הנוצר משימוש בקולחים במערכות השקיה בטפטוף‬
‫שגיא כץ‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫שימוש במים אפורים מטופלים‪ :‬היבטים תברואיים‪ ,‬סביבתיים ותובנות כלליות‬
‫עמית גרוס‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫המצב הרגולטורי של מחזור מים אפורים בישראל‬
‫אסף הדסי‪ ,‬הקואליציה למים אפורים‬
‫זיהוי וכימות של מיקרו‪-‬מזהמים במים‪-‬אפורים‬
‫יובל אלפיה‪ ,‬יעל דובובסקי וערן פרידלר‬
‫הנדסה אזרחית וסביבתית‪ ,‬הטכניון‬
‫‪[email protected]‬‬
‫השבה של מים‪-‬אפורים צברה פופולריות רבה בשנים האחרונות‪ .‬הערכה היא שבארץ אלפי בתי אב משתמשים במים‪-‬‬
‫אפורים בעיקר להשקיית גינות‪ .‬מים‪-‬אפורים מוגדרים כשפכים ללא התרומה של שירותים (מקלחת‪ ,‬כביסה וכיורי שטיפת‬
‫ידיים)‪ .‬ללא התרומה של שירותים (ואף מטבח) מים‪-‬אפורים נחשבים לבעלי עומס אורגני ופתוגני נמוך‪ .‬למרות זאת‪ ,‬נדרש‬
‫לטפל במים‪-‬אפורים לפני השבתם‪.‬‬
‫מים‪-‬אפורים הם המקור העיקרי למיקרו ‪-‬מזהמים שמקורם בחומרי‪-‬טיפוח‪-‬אישיים )‪, (Personal care products PCP‬‬
‫כגון סבון‪ ,‬שמפו‪ ,‬אבקות כביסה‪ ,‬קרם לחות וכו'‪ .‬מוצרים אלו מכילים מסנני‪-‬קרינה‪ ,‬חומרי‪-‬שימור וחומרים ריח‬
‫סינטטיים‪ .‬חלקם הם רעילים ואנדוקריניים לבע"ח‪ .‬חומרים אלו ברובם גם קשיי‪-‬פירוק ביולוגית‪ .‬לכן‪ ,‬ניתן למצוא אותם‬
‫גם במים‪-‬אפורים מטופלים‪.‬‬
‫בעשורים האחרונים נוכחותם של מיקרו‪-‬מזהמים בקולחים ובסביבה נחקרה רבות‪ .‬מרבית המחקרים התמקדו בשאריות‬
‫של תרופות‪ ,‬אך הצביעו גם על נוכחות של חומרים שמקורם ב ‪ PCPs‬במי הקולחין‪ .‬לעומת זאת חקר מיקרומזהמים במים‪-‬‬
‫אפורים זכה להרבה פחות תשומת לב‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי בדק את הנוכחות של מיקרומזהמים שמקורם מ ‪ PCPs‬במים‪-‬אפורים ומטופלים‪ ,‬תוך בחינת השינויים‬
‫בריכוזם במהלך שעות היממה‪ .‬בשלב ראשון נדגמו מים‪-‬אפורים גולמיים ומטופלים מבניין בעל ‪ 08‬דירות על מנת לזהות‬
‫‪ PCPs‬ולהעריך את שכיחותם‪ .‬סה"כ נדגמו ‪ 00‬דוגמאות מים‪-‬אפורים גולמיים ו ‪ 01‬דוגמאות מים מטופלים‪ .‬בשלב שני‬
‫נבחרו ‪ 7‬חומרים השכיחים ביותר‪ Octocrylene, Oxybenzone, Triclosan, Galaxolide, Tonalide, Matylparaben :‬ו‬
‫‪ .Propylparaben‬דוגמאות נאספו‪ ,‬באופן אוטומטי במשך ‪ 28‬שעות ונלקחו למעבדה לצורך אנליזה של החומרים הנבחרים‪,‬‬
‫וכן למדידה של פרמטרי איכות "קלאסיים"‪ :‬מוליכות חשמלית‪ ,pH ,‬מוצקים‪-‬מרחפים‪ ,‬עכירות‪ ,‬בליעה ב ‪ UV‬ו ‪.TOC‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫עיקר ייצור המים האפורים נעשה בשעות הבוקר בין ‪ 01:11 – 4:11‬ובשעות הערב בין ‪ .22:11 - 21:11‬המים האפורים‬
‫שנדגמו היו בעלי עומס אורגני נמוך יחסית המתבטא במוצקים‪-‬מרחפים ו ‪ TOC‬של ‪ 00‬מג"ל ו ‪ 21‬מג"ל בהתאמה‪ .‬ריכוזי ה‬
‫‪ PCP‬היו בטווח של עשרות מיקרוגרמים עד מאות מיקרוגרמיים במים גולמיים‪ .‬למשל‪ ,‬נמצא ש ‪ ,Triclosan‬הנמצא‬
‫במשחות שיניים בעיקר‪ ,‬מופיע בשעות הבוקר בריכוזים של כ ‪ 01‬מיקרוגרם לליטר‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא נמצא הבדל מובהק‬
‫סטטיסטית בין ריכוזים במים‪-‬אפורים גולמיים ומטופלים‪.‬‬
‫הבנה של שכיחויות ‪ PCPs‬במים‪-‬אפורים תאפשר לשפר וליעל את הטיפול במים‪-‬אפורים‪ ,‬הנעשה במערכות קטנות בסביבה‬
‫הביתית‪.‬‬
‫אפיון טיפולים למניעת אילוח כימי וביולוגי הנוצר משימוש בקולחים במערכות השקיה בטפטוף‬
‫שגיא כץ‪ ,‬ד"ר חורחה טרצי'צקי ופרופסור יונה חן‪.‬‬
‫הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה על שם רוברט ה‪ .‬סמית‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מחסור המים בעולם מביא להתייעלות בניהול המשאבים‪ ,‬כגון מיחזור קולחים להשקיה‪ .‬יישום יעיל של קולחים ניתן‬
‫באמצעות מערכות השקיה בטפטוף‪ .‬אולם‪ ,‬אלו רגישות לשינויים בתפקוד כתוצאה מהיווצרות אילוח‪.‬‬
‫מנגנוני האילוח מתחלקים לארבעה‪ :‬אילוח חלקיקי‪ ,‬אילוח כימי‪ ,‬אילוח אורגני ואילוח ביולוגי‪.‬‬
‫האחרון הינו המשמעותי ביותר מבחינת הפגיעה במערכות ההשקיה בשימוש בקולחים‪ .‬כיום‪ ,‬הפתרון הקונבנציונלי הוא‬
‫טיפול תקופתי במחמצנים (כלור או מי חמצן) וחומצות (‪ )pH<6‬להרחקת אילוח‪ .‬ממחקרים קודמים עולה שטיפול חד‪-‬פעמי‬
‫או טיפול תקופתי‪ ,‬לא בהכרח ימנע את התפתחות האילוח ושביופילם מרגע היווצרותו נמצא כעמיד ביותר במגוון תנאי‬
‫סביבה‪.‬‬
‫למרות ש אילוח במערכות השקיה בטפטוף הינה תופעה ידועה המדווחת בספרות‪ ,‬מועטים הפרסומים הנוגעים לכימות‬
‫ההשפעה ואפיון האילוח ובשנים האחרונות נעדר אפיון כימי של האילוח בצינור‪ .‬למעט מחקר זה‪ ,‬טרם פורסם מחקר על‬
‫אפיון האילוח בטפטפת וההשוואתו לאילוח בצינושר‪.‬‬
‫המטרה הכללית של המחקר היא לבחון אסטרטגיות שונות להתמודדות עם תופעת השתנות התפקוד של מערכות השקיה‬
‫בטפטוף כתוצאה מהתפתחות אילוח כימי וביולוגי כאשר מקור המים הינו קולחים‪.‬‬
‫תוצאות המחקר מלמדות שהפגיעה במערכות השקיה בטפטוף (בשימוש קולחים) שאינן מטופלות‪ ,‬הינה חמורה בהשוואה‬
‫למערכות שמקבלות טיפולים קבועים של כלור ו‪/‬או חומצה‪ .‬קצב יצירת האילוח הוא מהיר ומשמעותי ללא טיפול בכלור‬
‫ומנגנון ההיווצרות נמצא דומה במערכות שונות‪ .‬בטיפולי הכלרה‪ ,‬לא נמצאה התפתחות משמעותית של אילוח בצינור‪.‬‬
‫הרכב האילוח בין הטיפולים נמצא דומה‪ ,‬למעט כמויות הפחמן המרכיבות אותו המעידות על הפעילות הביולוגית‪ .‬מתאם‬
‫טוב נמצא בין משקל האילוח של טיפול לספיקת הטפטפות ומקדם ההשתנות לאורך השלוחה‪ .‬עיקר הפגיעה נמצאה בקטע‬
‫סוף השלוחה‪.‬‬
‫מניתוח תוצאות אפיון האילוח בטפטפות‪ ,‬עולה כי הרכב האילוח בחלקים הפנימיים של הטפטפת נמצא דומה‪ .‬כמות‬
‫האילוח לשטח טפטפת בהשוואה לכמות האילוח בשטח הצינור הייתה גבוהה בצורה משמעותית גם בטיפולי ההכלרה‪.‬‬
‫תוצאות אלו מרמזות על בעיתיות במבנה הטפטפת או על היעילות הנמוכה של הטיפול כמו גם על היווצרות זרימה מועדפת‬
‫בתוך מבוך הטפטפת‪ .‬המשך מחקר מעמיק ממשיך כיום על אפיון האילוח‪ ,‬יחסי הגומלין והטיפול במרכיבי האילוח‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫שימוש במים אפורים מטופלים‪ :‬היבטים תברואיים‪ ,‬סביבתיים ותובנות כלליות‬
‫עמית גרוס‪ ,*0‬ערן פרידלר‪,2‬‬
‫‪0‬מכון צוקרברג לחקר המים‪ ,‬המכונים לחקר המדבר‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫‪2‬הנדסה אזרחית וסביבתית הטכניון‬
‫*‪[email protected]‬‬
‫בשנים האחרונות מתקיים דיון ער בין משרדי ממשלה‪ ,‬אנשי ציבור‪ ,‬בעלי עניין שונים ומומחי מים בדבר חשיבות ובטיחות‬
‫השימוש במים אפורים כמקור מים אלטרנטיבי במגזר הפרטי (בתים משותפים וצמודי קרקע) שיופנה בעיקר להשקיית‬
‫גינות והדחת אסלות‪ .‬נכון להיום לכאורה נדמה כי ישנה הסכמה עקרונית גורפת לאפשר את השימוש במגזר הפרטי אך‬
‫עדיין ישנו פער משמעותי בין מרבית המומחים לבין נציגי משרד הבריאות ביחס לדרישות הניטור והפיקוח‪ .‬בעוד הראשונים‬
‫מציעים להתקדם במהירות ליעדי ניטור שיאפשרו שימוש כלכלי ורחב במים האפורים‪ ,‬האחרונים דורשים מערך ניטור‬
‫ופיקוח קפדני והדוק שלמעשה לא יאפשר מחזור כלכלי במגזר הפרטי‪.‬‬
‫מחקר זה נועד לבדוק‪ ,‬בהיקף נרחב‪ ,‬האם ניתן להשיב בבטחה מים אפורים שמקורם בבית בודד להשקיית גינת הבית ( ‪On‬‬
‫‪ )Site‬במערכת ביולוגית פשוטה יחסית‪ .‬במסגרת המחקר נבחרו ‪ 21‬מתקנים דומים מטיפוס אגן ירוק מסוחרר אנכית‬
‫הפועלים ברחבי הארץ‪ .‬איכות המים האפורים הגולמיים והמטופלים‪ ,‬אופן השבתם להשקיית נוי‪ ,‬היבטים סביבתיים‬
‫ותברואתיים וכן היבטים הקשורים בתחזוקת המתקנים נבדקים כבר יותר מחמש שנים‪.‬‬
‫בהרצאה יוצגו איכויות המים השונות‪ ,‬ההשלכות התברואתיות של השימוש‪ ,‬כולל ניתוח הערכת סיכונים‪ ,‬איכויות קרקעות‬
‫מושקות וניתוח אמינות המערכת‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מדגימים בצורה חד משמעית שניתן לטפל במים אפורים באמצעים פשוטים ולא יקרים כך שיעמדו‬
‫בדרישות איכות מים גבוהות מאד המאפשרות שימוש בטוח ובתחזוקה מינימלית של מס' פעמים בשנה‪ .‬אנו ממליצים‬
‫שדרישות התקן הישראלי להשבת מים אפורים העומד בפני סיום בימים אלו ימשיך להתעדכן מפעם לפעם בהתאם‬
‫לממצאי מחקרים כגון זה ואחרים ושהמלצותיו יתעדכנו על סמך ממצאים כמותיים‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫תכנון ושירותי מערכת | בניין חינוך ‪,‬אולם‪63‬‬
‫יו”ר‪ :‬ד”ר מישל פורטמן‪ ,‬הטכניון‬
‫אמידת קיימות עירונית לאורך זמן ‪ -‬ניתוח הפערים בין המצוי לרצוי‬
‫ענת דור‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫הערכת שרותי מערכת מההר ועד הים ושילוב הערכתם במערכת התכנון בישראל‬
‫ירדן אלחנן‪ ,‬הטכניון‬
‫פיתוח כלים אופרטיביים לשילוב שיקולי שירותי המערכת האקולוגית בהליכי התכנון‬
‫גילי חכימה קוניאק‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫קשיים ותובנ ות בתהליך הערכת שירותי המערכת האקולוגית ברמה אזורית במרחב השקמה‬
‫הילה שגיא‪ ,‬מכון דש”א‬
‫מדע בשירות הסביבה‪ :‬היוזמה לשמירה על המגוון הביולוגי ושירותי המערכת במחוז דרום‬
‫אורן שלף‪ ,‬עמית ממשק ‪ -‬תכנית יישום מדע בממשל‪ ,‬משרד המדע‪ ,‬הטכנולוגיה והחלל‬
‫אמידת קיימות עירונית לאורך זמן – ניתוח הפערים בין המצוי לרצוי‬
‫ענת דור ומידד קיסינגר‬
‫המעבדה לקיימות ומדיניות סביבתית‪ ,‬המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫למעלה מ‪ 01% -‬מאוכלוסיית ישראל הינה עירונית‪ .‬ערים מהוות מוקד חברתי ומנוע לפיתוח כלכלי‪ .‬אולם‪ ,‬הפעילות‬
‫העירונית כוללת רמה גבוהה של צריכת משאבים וייצור פסולת ותלויה במגוון שירותי מערכת המגיעים מחוץ לתחומי‬
‫העיר‪ .‬פעילות זו מהווה גורם משמעותי לפגיעה בסביבה בעיר עצמה ומעבר לגבולותיה‪ .‬הפתרון לכך הוא קידום הקיימות‬
‫העירונית‪ .‬מחקר האומד את הקיימות העירונית יתרום להבנת התלות וההשפעה של הפעילות העירונית על הסביבה ויכול‬
‫להצביע על כיווני פעולה רצויים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות הולכים ומתפתחים כלים שונים לאמידת ההשפעה העירונית על הסביבה‪ .‬כלי הזוכה להתייחסות‬
‫משמעותית הינו טביעת רגל אקולוגית‪ .‬הכלי מודד את שטח האדמה הפורייה וגופי המים הנדרשים ליצירת המשאבים‬
‫הנצרכים ולקליטת הפסולת המיוצרת על ידי אוכלוסייה או פעילות מוגדרת‪ .‬ניתוח טביעת הרגל העירונית בוחן מרכיבי‬
‫צריכה כגון מזון ומים‪ ,‬חומרי גלם‪ ,‬חשמל ותחבורה להם השפעה בתחומי העיר ומחוצה לה‪ .‬החישוב מבוצע על ידי הכפלת‬
‫הכמות הנצרכת של כל אחד ממרכיבי הצריכה במקדם המרה מתאים‪.‬‬
‫בעוד מחקרים רבים אמדו את טביעת הרגל של ערים שונות‪ ,‬כמעט ולא נבחן השינוי בטביעת הרגל לאורך תקופה‪ ,‬במהלכה‬
‫גדלה העיר ונערכו בה פעילויות שונות לקידום הקיימות העירונית‪.‬‬
‫מטרת המחקר הינה אומדן מגמות בקיימות הסביבתית העירונית לאורך זמן‪ .‬המחקר אומד את טביעת הרגל האקולוגית‬
‫של העיר רעננה לאורך עשור בין השנים ‪ 2112‬ל‪ 2102-‬ובוחן את הפוטנציאל של תכניות עירוניות שונות לצמצום ההשפעה‬
‫הסביבתית וקידום הקיימות העירונית‪.‬‬
‫תוצאות ראשוניות מראות כי טביעת הרגל האקולוגית עולה עם הזמן‪ ,‬זאת למרות מאמצי העיר לקידום הקיימות‪ .‬במהלך‬
‫תקופת המחקר גדלה טביעת הרגל האקולוגית העירונית ב‪ .22%-‬בעוד מזון מהווה את המרכיב המרכזי בטביעת הרגל‪,‬‬
‫במרכיב החשמל השינוי הגדול ביותר לאורך זמן‪ .‬עם התרחבות הפרדת הפסולת במקור בבתי התושבים צפויה הפחתה‬
‫בטביעת הרגל האקולוגית של חומרים ופסולת‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫לניתוח התכניות פוטנציאל להבנת חלקו של השלטון המקומי והמדיניות העירונית על ההשפעה הסביבתית‪ .‬המחקר מצביע‬
‫על כך שיישום התוכניות לקידום הקיימות העירונית יתרום לצמצום טביעת הרגל בשיעור של ‪ 02%‬בלבד‪.‬‬
‫הער כת שרותי מערכת מההר ועד הים ושילוב הערכתם במערכת התכנון בישראל‬
‫ירדן אלחנן‪ ,0‬סמיון פולינוב‪ ,0‬מישל פורטמן‪ ,0‬דניאל אורנשטיין‪,0‬‬
‫‪ -0‬הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪ ,‬טכניון‪-‬מכון הטכנולוגי לישראל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מתודולוגיות לזיהוי‪ ,‬כימות‪ ,‬וניתוח שירותי מערכת אקולוגיים (שמ"א) מתחילות רק עכשיו להתפתח בעולם וחסרות עד כה‬
‫בישראל‪ .‬מחקר זה מבצע הערכה רב‪-‬תחומית של שמ"א‪ ,‬מהפן המרחבי והעתי לאורך חתך העובר דרך מגוון יחידות נוף‪.‬‬
‫המטרות העיקריות של המחקר הן‪ )0 :‬לבחור אינדיקאטורים לשם הערכת היבטים אקולוגיים‪ ,‬כלכליים וחברתיים של‬
‫שמ"א; ‪ )2‬לפתח שיטה המבוססת על ‪ GIS‬לשם ניתוח המימדים המרחביים של שמ"א; ו‪ )0-‬לפתח נהלים שיאפשרו יישום‬
‫השיטה במערכת התכנון בארץ לצורכי תכנון וכן ניהול מיטבי של משאבי טבע‪ .‬המחקר מתמקד בבחינת שמ"א מזווית מולטי‪-‬‬
‫דיסציפלינארית הלוקחת בחשבון שירותי מערכת המבטאים את ההיבט האקולוגי‪ ,‬הכלכלי והחברתי שנחוצים להערכת‬
‫תועלות שירותים לרווחת האדם‪.‬‬
‫אזור המחקר עובר מהרי הכרמל (באזור דלית אל‪-‬כרמל) דרך חוף עתלית וממשיך עד קצה הגבול של המים הטריטוריאליים‬
‫של מדינת ישראל (‪ 02‬מייל ימי מקו החוף)‪ .‬החתך משתרע על אזור ברוחב של כ‪ 1-‬ק"מ וכולל שטח של כ‪ 201 -‬קמ"ר‪.‬‬
‫המחקר הינו בין הראשונים בעולם בכלל ובישראל בפרט אשר בוחן שירותי מערכת בחתך המשלב מגוון יחידות נוף יבשתיות‬
‫וימיות‪ .‬השטח היבשתי כולל מגוון רחב של מערכות אקולוגיות וכולל את שטח הכרמל המוגדר כ"ביוספרה"‪ .‬השטח הימי‬
‫משתרע על אזורי כורכר‪ ,‬אזורים סלעיים וחוליים עליהם מתקיימים בתי גידול רבים‪ .‬מבין שימושי הקרקע הכלולים ישנם‬
‫שטחי שמורות‪ ,‬פארקים ימיים‪ ,‬אזורי דייג‪ ,‬חופים ציבוריים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫התרומות העיקריות של המחקר הן‪ )0 :‬פיתוח שיטות לשם הערכת שירותי מערכות אקולוגיות בקנה מידה מקומי שניתנות‬
‫לשכפול ברמה הארצית; ‪ )2‬יצירת שיטה מרחבית למיפוי אזורי אספקת שרותי מערכת אקולוגית בעלי עדיפות גבוהה עם‬
‫רלוונטיות למדיניות קיימת; ‪ )0‬חיזוק תפקיד בעלי העניין בקביעת עדיפויות של שמ"א‪ .‬מאמץ מיוחד מושקע בבחינת הדרך‬
‫בה הערכת וניהול שמ"א ישתלבו עם גישות ותכניות ניהול קיימות‪ ,‬תכניות מתאר ארציות ומחוזיות‪ ,‬ותכנון משולב לניהול‬
‫אזורי חוף‪ .‬תוצאות הביניים כוללות בחירת אינדקטורים (על פי סוג שרותי מערכת‪ ,‬מקורות מידע נגישים‪ ,‬ונגישות כללית‬
‫לקהלי יעד) ובחינת קני מידה לצו רכי התאמת ההערכה ולצורכי תכנון מרחבי סטטוטורי‪.‬‬
‫קשיים ותובנות בתהליך הערכת שירותי המערכת האקולוגית ברמה אזורית במרחב השקמה‬
‫אורי רמון‪ ,*0‬הילה שגיא‬
‫‪0‬‬
‫‪ 0‬מכון דש"א – דמותה של ארץ‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫אופן השימוש בגישת שירותי המערכת האקולוגית (שמ"א) ככלי עזר לקבלת החלטות‪ ,‬והדרך לביצוע ההערכה של השירותים‪,‬‬
‫נמצאים עדיין בשלבי פיתוח ומחקר במקומות שונים בעולם‪ .‬מכון דש"א מבצע פרויקט חלוץ‪ ,‬שמטרתו יישום הגישה ברמה‬
‫אזורית ככלי עזר לקבלת החלטות בדבר שימושי קרקע‪ ,‬וניהול מקיים של שטחים פתוחים‪ .‬בנוסף הפרויקט בוחן את האופן בו‬
‫מידע על אודות שמ"א וערכם יכול לתרום להשלמת התמונה הנחוצה לקבלת החלטות מושכלת בין חלופות ותרחישים שונים‪.‬‬
‫את התהליך מוביל מכון דש" א בשיתוף עם מנהלת פארק שקמה ומלווים אותו חקלאים‪ ,‬בעלי עניין‪ ,‬אנשי מקצוע ומומחים‬
‫שונים ומגוונים‪.‬‬
‫במסגרת עבודה זו הוגדרו שתי שאלות מרכזיות המעסיקות בעלי עניין במרחב השקמה‪ .‬השאלה הראשונה שנמצאה כקריטית‬
‫לאזור היא‪" :‬בחינת השפעת חלופות שונות של שיטות עיבוד בשדות הפלחה על שמ"א"‪ .‬כיום‪ ,‬חלק מהחקלאים משתמשים‬
‫בשיטות עיבוד משמר – באי פליחה והשארת קש בשדה‪ ,‬ואחרים בעיבוד קונבנציונאלי (הכולל גם עיבוד מופחת)‪ .‬השאלה‬
‫השנייה נוגעת ב"מיקומים שונים של הצבת מתקנים פוטו‪-‬וולטאים והשפעתם על שמ"א" ‪ -‬חלופות של הצבה על גגות או על‬
‫הקרקע‪ ,‬בשדות החקלאיים או בשטחי בור‪/‬מופר‪ ,‬וצמוד דופן או בלב השטחים‪.‬‬
‫עבור הערכת שמ"א בשאלות החקר השונות‪ ,‬מיפינו את השירותים הרלוונטיים‪ ,‬ואז הגדרנו מתוכם את השירותים המרכזיים‬
‫המשפיעים על החלופות השונות‪ .‬לאחר מכן הוקמו צוותי עבודה מקצועיים עבור הערכת השירותים המרכזיים‪ ,‬הכוללים‪ ,‬צוות‬
‫הערכה כלכלית ומומחים בתחומים השונים ובמידת הצורך אנשי מקצוע ובעלי עניין מקומיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬עבור הערכת שירותי‬
‫התרבות ועמדות הציבור נערך סקר בקרב תושבי המרחב "היחס לסביבה במרחב השקמה" שהופץ בפעילות חינוכית בשיתוף‬
‫פעולה עם רט"ג וגם פעל למטרות הפרויקט של העלאת מודעות תושבי האזור לגישת שמ"א והטמעתה בקרב הקהילה‪.‬‬
‫תוצאות הערכת שמ"א‪ ,‬מציגות תמונה מורכבת ומעניינת לגבי החלופות השונות‪ ,‬ומציבות אתגר בשילוב של ההערכות‬
‫הכלכליות עם ההערכות האיכותיות והכמותיות והאינטגרציה הכללית ביניהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬המחקר מראה שלתהליך העבודה יש‬
‫חשיבות גדולה‪ ,‬שאינה פחותה מהתוצרים והתפוקות; גם ברמת הלמידה וההתנסות של כיצד לבצע תהליך שכזה וגם עבור‬
‫הטמעת גישת שמ"א בקרב בעלי העניין כבר בזמן ביצוע הפרויקט ולא רק בסופו‪ .‬גישת שמ"א ותהליך ההערכה נמצאו כבעלי‬
‫ערך ביצירת שיח בקרב קובעי מדיניות‪ ,‬בעלי עניין ומומחים אשר מרחיב את נקודת המבט הסביבתית‪ .‬למשל בשאלת שיטות‬
‫העיבוד‪ ,‬הערכת שמ"א של חלופות שונות מרחיבה את ההסתכלות אל מעבר לשירותי האספקה (כמות ואיכות היבול והמספוא)‬
‫ומדגישה את החשיבות של שירותי מערכת נוספים (כגון ויסות סחף קרקע ומים‪ ,‬קיבוע פחמן‪ ,‬בקרת מזיקים ועוד) עבור ניהול‬
‫בר קיימא של השטחים החקלאיים‪.‬‬
‫מדע בשירות הסביבה‪ :‬היוזמה לשמירה על המגוון הביולוגי ושירותי המערכת במחוז דרום‬
‫ד"ר אורן של‬
‫עמית ממשק מחזור ג'‪ ,‬יועץ למדענית הראשית במשרד המדע הטכנולוגיה והחלל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫המגוון הביולוגי‪ ,‬מכלול היצורים החיים‪ ,‬מאפשר למערכות אקולוגיות לשרוד ולתפקד‪ .‬הפיתוח פוגע במגוון הביולוגי‬
‫ובתפקודי המערכות האקולוגיות‪ ,‬שגם מספקות שירותים חיוניים לאדם‪ .‬לאדם יש אפוא חוב מוסרי להגן על היצורים‬
‫הנפגעים ממנו‪ ,‬אך גם הכרח לטפח את המערכות האקולוגיות שהפגיעה בהן מאיימת על רווחת האדם ואף על קיומו לאורך‬
‫זמן‪ .‬שמירת מגוון ביולוגי היא עניין לאומי ממדרגה ראשונה‪ ,‬אך בהיותה נחלת הכלל‪ ,‬סובלת מחוסר טיפול‪ .‬שמירת‬
‫מערכות אקולוגיות היא אתגר עצום שדורש החלטות מורכבות לטווח ארוך ורקע מדעי מוצק‪.‬‬
‫התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל (המשרד להגנת הסביבה ‪ )2101‬מתייחסת למורכבות האתגר ולצורך בשיתוף‬
‫פעולה בין גופים ציבוריים ומשרדי ממשלה‪ ,‬כולל משרד המדע‪ .‬למשרד יש תפקיד חשוב בקידום הבסיס המדעי של שמירת‬
‫המגוון הביולוגי‪ ,‬בהכוונת מחקר ובמקביל – בהכוונה של יישום ידע מדעי‪ .‬משרד המדע שותף למאמץ לשמירת המגוון‬
‫הביולוגי בקידום של תשתיות מחקר‪ ,‬ניהול‪ ,‬הנגשה ויישום הידע המדעי בתחום‪ .‬המשרד תומך במחקרים רלוונטיים‪ ,‬מימן‬
‫מרכזי ידע ואוספים לאומיים ותומך במרכזי מו"פ אזוריים המקדמים שמירת‪-‬טבע בסקאלה אזורית‪ .‬למשרד המדע יש‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫כלים לקידום מדיניות מחקר‪ ,‬כמו ביצוע של סקרים להערכת המצב‪ ,‬תמיכה בתכניות מחקר‪ ,‬הנגשת ידע לחוקרים ולציבור‪,‬‬
‫קידום סטודנטים‪ ,‬חוקרים ומומחים‪ ,‬קידום שיתוף פעולה בפורום מדענים‪-‬ראשיים ובוועדות הכנסת והממשלה‪ .‬אסקור‬
‫דוגמאות לכך ולכיווני פעולה נוספים והחסמים למימושם‪.‬‬
‫דוגמה מרכזית לפעילות משמעותית בהשתתפות משרד המדע היא ההשתתפות בוועדת היגוי לשמירה והגנה על המגוון‬
‫הביולוגי ושירותי המערכת – יוזמה חדשנית שקמה לאחרונה במחוז דרום‪ .‬המיזם קם במטרה להטמיע שיקולים של‬
‫שמירה על המגוון הביולוגי בהליך התכנון‪ ,‬לנסח כלים תכנוניים (הנחיות) ואקולוגים (מיפוי מערכות אקולוגיות ) שיגיעו‬
‫לידי היזמים כהנחיה לפיתוח‪ ,‬המתחשב בשיקולים של שמירת טבע‪ .‬שותפים מובילים במיזם – לשכת התכנון המחוזית‬
‫במשרד הפנים ונציגי גופים בוועדה‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪ ,‬רט"ג‪ .‬משרד המדע‪ ,‬הטכנולוגיה והחלל‬
‫נרתם למיזם ומשמש בו כגורם מתאם‪ .‬למשרד המדע‪ ,‬הטכנולוגיה והחלל יש תפקיד חשוב ביותר בחיבור המדע למדיניות‬
‫בכלל‪ ,‬ונוכח השיניים הגלובליים ותהליכי הפיתוח המואצים – בשמירת המגוון הביולוגי בפרט‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫ניהול סביבתי בתעשיה ‪:‬האתגר והמציאות |‬
‫בניין חינוך אולם‪61‬‬
‫יו”ר‪ :‬ד”ר עמית מרמור‪ ,‬נשר מפעלי מלט ישראליים בע”מ‬
‫פרוייקט קציר המלח‬
‫נעם גולדשטיין‪ ,‬כי”ל‬
‫תפישה חדשנית של ניהול ביקושים ברשת חכמה לקידום הטמעת אנרגיות מתחדשות בייצור החשמל‬
‫צבי באום‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫בחירת חומרים לבנייה ירוקה‪ :‬כלי ניהולי עבור אדריכלים בראיית מחזור חיים‬
‫לירון דן‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫איזונים ובלמים בניהול סביבתי‬
‫טלי רוטשילד‪ ,‬בז”ן‬
‫ניתוח מחזור חיים ופרסום תצהירים סביבתיים כחלק מהמדיניות הסביבתית של נשר‬
‫עמית מרמור‪ ,‬נשר מפעלי מלט ישראליים בע”מ‬
‫תפישה חדשנית של ניהול ביקושים ברשת חכמה לקידום הטמעת אנרגיות מתחדשות בייצור החשמל‬
‫צבי באום‪ ,*0‬אופירה אילון‪ , 0,2‬רוסלנה פלטניק‪ ,0,0‬דוד אלמקיאס‬
‫‪ 0‬המרכז והחוג לניהול משאבי טבע וסביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪ 2‬תחום איכות הסביבה‪ ,‬מוסד שמואל נאמן‬
‫‪ 0‬המכללה האקדמית עמק יזרעאל‬
‫‪ 8‬חברת החשמל לישראל בע"מ‬
‫‪8‬‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫מערכות ייצור החשמל מתוכננות ליטול תפקיד מרכזי במעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות‪ .‬בטווח הנראה לעין‪ ,‬החלק‬
‫הארי במעבר זה עתיד להתבסס על מתקנים המושתתים על אנרגית רוח ואנרגיה סולרית שהספק הייצור שלהם תלוי בתנאי‬
‫מזג אוויר המכתיבים התנהגות אקראית אשר במקרים רבים היא ללא קורלציה לביקושים‪.‬‬
‫כשבוחנ ים מתארים עתידיים של מערכות חשמל המשלבות מתקני ייצור הנסמכים על מקורות אנרגיה מתחדשים‪ ,‬מתברר‬
‫ששילוב זה עתיד לגרום לבעיה משמעותית של איזון בין הספקי הייצור לעומסי הביקושים‪ .‬ככל שאחוז השימוש במקורות‬
‫אנרגיה מתחדשים עולה‪ ,‬כך נדרשים שולי ביטחון גבוהים יותר ומתקבלת ניצולת נמוכה יותר של תחנות הייצור‬
‫הקונבנציונאליות‪ .‬זהו אחד האתגרים הגדולים הנצבים כיום בפני מתכנני משקי חשמל הכוללים רשת חכמה‪.‬‬
‫במחקר זה פותחה תפישה חדשנית לאספקת שרותי חשמל למגזר הביתי ולניהול ביקושים דינמי‪-‬אקטיבי ברשת חכמה‪.‬‬
‫התפישה מבוססת על פרדיגמה חדשנית של הנהגת רמות שירות באספקת החשמל וניהול ביקושים דינמי‪-‬אקטיבי הנותנים‬
‫למנהל המערכת‪/‬מספק החשמל את השליטה בביקוש הדינמי‪ .‬שליטה זו מאפשרת תגובה בזמן אמת לשינוים אקראיים‬
‫בהספקי ייצור החשמל ומספקת אמצעי יעיל לאיזון בין ההיצע לביקוש ולשיפור היציבות של מערכות חשמל המתבססות על‬
‫אנרגיות מתחדשות באחוזי חדירה גבוהים‪.‬‬
‫התפישה מאפשרת יישום פלטפורמה שיווקית אשר באמצעותה ניתן לעצב מערכת תעריפים ותמריצים עם דרגות חופש‬
‫רבות המעצימות את היכולת להשפיע על דפוסי הצריכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬השיטה מספקת אמצעי הגנה בעת חרום‪ ,‬במצבים של‬
‫מחסור חמור בחשמל‪ ,‬על ידי הפעלת מנגנון חכם של ניתוקים סלקטיביים המושתת על עדיפויות הנגזרות מרמות השרות‪.‬‬
‫מנגנון זה מהווה תחליף לניתוק אזורים שלמים‪.‬‬
‫במסגרת המחקר נערך סקר מקיף בקרב משקי הבית בישראל אשר בחן את דפוסי השימוש במכשירי החשמל הביתיים‬
‫בתנאים שונים ואת מידת התאמתה של התפישה החדשנית למשק החשמל בישראל‪ .‬התוצאות מלמדות על נכונות גבוהה‬
‫בקרב הצרכנים לאמץ את שירותי החשמל החדשניים‪.‬‬
‫הסקר מספק נתונים על האילוצים והמגבלות‪ ,‬בראיית הצרכנים‪ ,‬לאספקת חשמל המבוססת על רמות שרות וכן נתונים‬
‫מפורטים ששימשו לחישוב התפלגויות צריכה וגמישויות ביקוש לרמות השרות כתלות בשורה של גורמים משפיעים‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫בחירת חומרים לבנייה ירוקה‪ :‬כלי ניהולי עבור אדריכלים בראיית מחזור חיים‬
‫מגישה‪ :‬לירון דן‬
‫מנחים‪ :‬פרופסור דויד פרלמוטר‪ ,‬ד"ר נעם אוסטרליץ‪ ,‬ד"ר אלכס קומן‬
‫שאלות משנה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫אילו כלי מדידה קיימים לניתוח מ חזור חיים סביבתי ולניתוח מחזור חיים כלכלי המתאימים לניתוח חומרי בנייה? מהם‬
‫המדדים‪ /‬הערכים הנמדדים? כיצד הם נמדדים?‬
‫‪‬‬
‫כיצד ניתן לפשט ניתוח מחזור חיים כלכלי וניתוח מחזור חיים סביבתי של חומרי בנייה ככלי נגיש למקבלי החלטות בתחום‬
‫הבנייה הירוקה?‬
‫מטרות המחקר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הנגשת שיטות לניתוח של מחזור חיים סביבתי וכלכלי של חומרי בנייה למתכננים ישראלים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בניית ארגז כלים לבחירת חומרים עבור מתכנני בנייה ירוקה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפשטת כלים קיימים וחיבור לכדי כלי היברידי נגיש ופרקטי לבחינת חלופות חומרים בראיית מחזור חיים כוללת עבור‬
‫אדריכלים‪ ,‬יועצים סביבתיים ומתכננים בתעשיית הבנייה הישראלית‪.‬‬
‫נמעני המחקר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫אדריכלים‪ ,‬מתכננים‪ ,‬מעצבים‬
‫‪‬‬
‫מקבלי החלטות בתחום הבנייה הירוקה‬
‫‪‬‬
‫מנהלי פרויקטים בבנייה ירוקה‬
‫‪‬‬
‫יועצי בנייה ירוקה‬
‫בשנים האחרונות עולה המודעות לאופן בה נפגעת הסביבה כתוצאה מהתיעוש הגובר‪ .‬דרכים לבחירת חומרים ומוצרים‬
‫בדרך שממזערת את ההשפעה שיש להם על הסביבה כבר קיימות‪ ,‬אם כי מיושמות מעט בקרב התעשייה כיום‪ .‬מאוכלוסייה‬
‫שהייתה תלויה משחר ההיסטוריה בחומרים מתחדשים ‪ ,‬הגענו למצב בו אנו תלויים כמעט באופן מלא בחומרים שאינם‬
‫ממקורות מתחדשים‪ .‬תלות זו מהווה בעיה‪ ,‬מאחר שמרבית משאבים אלו הופכים לנדירים ‪(Ashby, 2013).‬‬
‫התעשייה האנושית נמצאת בעמדת ניצול יתר של משאבים‪ ,‬תוך החצנת עלויות הקשורות בחציבת חומרי גלם ראשוניים‪,‬‬
‫שינוע ושימוש ללא התחשבות במחזור חיים‪ .‬עלויות חיצוניות אלו כוללות שינויי אקלים‪ ,‬פגיעה באוויר‪ ,‬שטחי אדמה וחיי‬
‫טבע פראיים כמו גם מיצוי משאבים טבעיים כולל מים טריים‪ ,‬ביומסה ואדמה)‪. (OECD, 2012‬‬
‫אחד הכלים לניתוח ההשפעה הסביבתית הינו ניתוח מחזור חיים‪ .‬מחזור חיים של מוצר הוא למעשה המשלה למחזור חיים‬
‫של ייצור חי‪ .‬מוצרים מיוצרים מחומרים מחצביים‪ ,‬עוברים עיבוד ראשוני‪ ,‬שינוע ממקום למקום‪ ,‬עיבוד לכדי חלקים‪,‬‬
‫משומשים ע"י צרכנים ולבסוף נזרקים‪ .‬שלא כמו בטבע‪ ,‬בו פסולת של אחד מהווה חומר גלם של אחר‪ ,‬אנו מאבדים חומרי‬
‫הזנה רבים בתעשייה‪ ,‬שהופכים נדירים ככל שאוכלוסיית העולם גדלה וכל עוד תרבות הצריכה ממשיכה במתכונתה‬
‫הנוכחית ומתפשטת גם לעבר מדינות מתפתחות‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫מבנים‪ ,‬להבדיל ממוצרי צריכה‪ ,‬מתוכננים לכ‪ 21-011-‬שנה‪ ,‬מכילים אינספור חומרים וחלקים ולכן מאוד קשה לאמוד את‬
‫השפעתם הסביבתית תוך התחשבות בכלל הגורמים‪ .‬השפעתם על הסביבה הטבעית גדולה ‪ -‬הם צורכים כ‪81%-‬‬
‫מהמשאבים הטבעיים הנחצבים‪ ,‬כמעט ‪ 41%‬מהחשמל ו‪ 02%-‬מהמים השפירים‪ .‬בניית מבנים מייצרת בין ‪ 82-12%‬פסולת‬
‫המובלת להטמנה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שהות במבנים אחראית לכמות עצומה של פליטות‪ 01% -‬פליטות פחמן דו חמצני לאוויר במהלך‬
‫התפעול ו‪ 04%-‬באופן בלתי ישיר ע"י ייצור חומרי המבנה ושינועם‪ .‬בו בזמן‪ ,‬האיכות הגרועה של הסביבה הפנימית עלולה‬
‫ליצור בעיות בריאותיות ולירידה בפרודוקטיביות תושבי הבית‪)Castro-Lacouture, Sefair, Flórez, & Medaglia, 2009 (.‬‬
‫ניתוח מחזור חיים של מ בנים נמצא בראשית דרכו המחקרית והיישומית בעולם‪ .‬ישנם חסמים רבים ליישום הניתוח‬
‫ביניהם חוסר בידע ושקיפות מידע‪ ,‬ידע רב –תחומי הדורש חיבור חוצה דיסציפלינות‪ ,‬עלויות גבוהות‪ ,‬זמן ניתוח ארוך ועוד‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מנתונים מחקריים שונים עולה כי כ‪ 41% -‬מההשפעה הסביבתית של מוצר‪ /‬מבנה נקבעת בשלב התכנון‪.‬‬
‫במחקר זה פיתחנו כלי תכנוני מופשט לבחירת חומרי בנייה עבור אדריכלים ומלווי בנייה ירוקה בישראל‪ ,‬על מנת לאמוד‬
‫באופן גס את ההשפעה הסביבתית של חומר‪ /‬מוצר בנייה בראיית מחזור חיים מתוך גישה הקוראת לעידוד והנגשת הנושא‪.‬‬
‫מטרת העל של כלי זה היא ליצור שינוי גישה לעבר ייצור וצריכה ברי קיימא בתעשיית הבנייה הבא לידי ביטוי בהיבט‬
‫הכלכלי‪ ,‬הסביבתי והחברתי‪ .‬לשלושת היבטים אלו מערכת יחסים דינמית‪ ,‬אשר לפעמים סותרות זה את זה‪ ,‬ולכן האתגר‬
‫הוא ליצור מצב אופטימלי עבור כל אחד‪.‬‬
‫כלי גראפי זה התבסס ועוצב בהשראת כלים אקדמאים ותיקים‪ ,‬הוא דומה לקודמיו‪ ,‬אך ייעודי לבחירת חומרי בנייה ו‪/‬או‬
‫שיטות בנייה בראיית מחזור חיים‪ .‬הכלי מתייחס לתועלות הסביבתיות שבבחירת חומרי בנייה ומתוכנן עבור אפליקציה‬
‫ממוחשבת‪.‬‬
‫כלי גראפי‪ ,‬פשוט‪ ,‬נגיש ומשחקי‪ ,‬המאפשר לכל מתכנן בתחום הבנייה‪ ,‬מכל רקע שהוא‪ ,‬לבחון חומרי בנייה עדיפים מבחינה‬
‫סביבתית בהתאם לצרכיו‪ .‬כלי זה הוא דינאמי ומאפשר בחינת משתנים שונים בהתאם לצורך ובהתאם לסוג החומר‬
‫הנבדק‪ .‬הכלי מאפשר הבנת תמונת מצב סביבתית מהירה בבחירת חומרי בנייה‪ .‬כלי חינוכי המאפשר ללמוד ולהעמיק‬
‫בתחום הסביבתי‪ .‬הכלי יוצר מודעות בקרב מתכננים‪ ,‬מגביר מודעות לאחריות יצרן‪ ,‬וכפועל יוצא גורם ליצרנים לשפר את‬
‫איכות מוצרם בהתאם לצרכי המשתמשים‪ .‬הכלי יוצר תחרותיות חיובית ומעודד מצוינות סביבתית‪ .‬הכלי משיג שתי‬
‫מטרות‪ -‬גם מעודד אדריכלים לבחירת חומרים מודעת סביבה וגם מגביר את הצורך באחריות יצרנים לעיצוב וייצור למען‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫ניתוח מחזור חיים ופרסום תצהירים סביבתיים כחלק מהמדיניות הסביבתית של נשר‬
‫ד"ר עמית מרמור ועוזי ברני‪ ,‬נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ‬
‫ד"ר נועם גרסל‪ ,‬עופר בן‪-‬דב‪ ,‬דורין יעל וארבל הררי‪ ,‬אסיף אסטרטגיות‬
‫כחברה תעשייתית גדולה וותיקה‪ ,‬וככזו שאופי הפעילות בה הוא בעל פוטנציאל השפעה על הסביבה‪ ,‬פועלת חברת נשר‬
‫מפעלי מלט ישראליים מזה שנים רבות תחת עקרונות של מצויינות ושקיפות סביבתית‪ .‬כחברה ב‪Cement Sustainability -‬‬
‫‪ Initiative‬של ה‪ ,World Business Council-‬נשר בוחנת באופן קבוע את ביצועיה הסביבתיים בהשוואה ל‪benchmark-‬‬
‫עולמי‪ ,‬וכן מפרסמת מזה עשור דוחות אחריות תאגידית והשם דגש רב על ביצועיה הסביבתיים‪.‬‬
‫לאחרונה הפכה נשר גם לחברה הראשונה מישראל שפרסמה תצהירים סביבתיים ( ‪Environmental Product Declaration,‬‬
‫‪ )EPD‬בארגון ה‪ EPD-‬העולמי‪ ,‬ובכך מספקת לכל בעלי העניין מידע סדור ובדוק על ההשפעות הסביבתיות של מוצריה‪.‬‬
‫רישום ה‪ EPD-‬לשלושת סוגי המלט העיקריים של נשר התאפשר לאחר ביצוע מפורט של ניתוח מחזור חיים ( ‪Life Cycle‬‬
‫‪ ,)Analysis, LCA‬החל משלב כריית ואספקת חומרי הגלם‪ ,‬דרך כל שלב הייצור במפעל‪ ,‬ועד אריזתו ושילוחו ללקוח בשער‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫המפעל‪ ,‬וביצוע וולידציה ע"י גורם חוץ רשמי לאימות הממצאים‪ .‬מזה שנים רבות אוספת נשר פרמטרים אנרגטיים‬
‫וסביבתיים בפעילותה‪ ,‬ואלה שימשו בסיס טוב לניתוח מחזור החיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬היקף המידע הנדרש ל‪ ,LCA-‬וכן הצגתו‬
‫ברמת המוצר הבודד‪ ,‬דרשו איסוף וניתוח מעמיק יותר של נתונים‪ .‬בסופו של התהליך‪ ,‬ה‪ EPD-‬שפורסמו כוללים מידע‬
‫מפורט על פליטת גזי החממה‪ ,‬צריכת חומרי גלם ממקורות לא מתחדשים‪ ,‬כמויות הפסולת הנוצרות בתהליך‪ ,‬צריכת המים‬
‫והחשמל‪ ,‬ועוד‪ .‬השוואה של התצהירים הסביבתיים של מלטי נשר‪ ,‬למלטים מהעולם לגבהים פורסמו תצהירים‪ ,‬מראה כי‬
‫ביצועי נשר טובים ועומדים בסטנדרט אירופאי‪.‬‬
‫בשל היותו של המלט מוצר בסיסי בענף הבניה‪ ,‬יוכלו כעת יצרני הבטון ויצרני חומרי בניה נוספים המבוססים על מלט לבחון ולפרסם‬
‫את ההשפעות הסביבתיות של מוצריהם‪ ,‬על בסיס המידע שפירסמה נשר‪ .‬הדבר יאפשר גם לכל העוסקים בתחום הבניה הירוקה מידע‬
‫סדור ובדוק לשקילת היבטים סביבתיים בתהליכי התכנון והביצוע‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫פאנל ‪: 50‬שנה של שמירת טבע בישראל ‪:‬מבט לאחור ותובנות לעתיד( בהשתתפות מומחים מחו”ל ‪.‬הפאנל באנגלית )‬
‫|המרכז לחקר המוח ‪,‬אודיטוריום‬
‫יו”ר‪ :‬ד”ר דוד זלץ‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫מו מחי הפאנל קובצו במטרה להכיר את עבודת שמירת הטבע בישראל ולהאיר מניסיונם ומומחיותם המגוונים על האתגרים שעומדים בפני‬
‫העוסקים בפועל בשמירת טבע בישראל‪ .‬המומחים יציגו את תובנותיהם בנוגע לאופן ביצוע שמירת הטבע בישראל‪ ,‬לאסטרטגיות הפעולה הנחוצות‪,‬‬
‫מתוך התייחסות לידע האקדמי בתחום ולפועלם של גופי שמירת טבע בעולם‪ .‬רשות הטבע והגנים מאתגרת את עצמה בחשיפתה למשוב מומחים‬
‫בין‪-‬לאומיים‪ ,‬וזאת מתוך כוונה שהמהלך יתרום רבות לעיצוב אסטרטגיות הפעולה העתידיות של הרשות‪ .‬תוצרי עבודת המומחים יוצגו בפאנל זה‬
‫לציבור‪ ,‬המוזמן להשתתף באופן פעיל בדיון‪.‬‬
‫ברכות‪:‬‬
‫מר שאול גולדשטיין‪ ,‬מנכ”ל רשות הטבע והגנים‬
‫משתתפים‪:‬‬
‫פרופ’ דן רובינשטיין‪ ,‬אוניברסיטת פרינסטון (ארה”ב)‬
‫כריסטיאן שלייטר (שוויץ)‪ ,‬פעיל מרכזי בארגון ‪( ENCA‬איגוד ראשי ארגוני שמירת הטבע באירופה)‬
‫פרופ’ תמר דיין‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫פרופ’ אבי פרבולוצקי‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי ‪ -‬מכון וולקני‬
‫אלון רוטשילד‪ ,‬החברה להגנת הטבע‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪18.9.2014‬‬
‫מושבים מקבילים ‪01:01-0:11‬‬
‫אינטראקציות בין צמחים ‪,‬בע”ח ‪,‬ומיקרואורגניזמים ‪1‬‬
‫בניין פסיכולוגיה ‪,‬אולם‪9‬‬
‫יו”ר‪ :‬ד”ר דובי קלמן‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫השפעת ניקוטין ודבורים על הרכב חברת החיידקים בצוף פרחים‬
‫יאנה אייזנברג‪-‬גרשטיין‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫פעילות אנטי מיקרוביאלית בעפצי אלות‬
‫יורם גרשמן‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫אפיון יחסי הגומלין בין אלמוג לפתוגן תוך שימוש במערכת‬
‫מיקרו‪-‬זרימה חדשנית‬
‫אסף גביש‪ ,‬מכון ויצמן למדע‬
‫מתעלקים על העלקת‪ -‬אנדופיטים בצמחים טפיליים ובפונדקאים שלהם‬
‫לילך יסעור קרוח‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬מכון וולקני‬
‫אוכלוסיות בקטריאליות של אלמוג רך ואלמוג אבן בהשוואה לאוכלוסיות הבקטריאליות של צאצאיהם‬
‫נגה פרי‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫השפעת ניקוטין ודבורים על הרכב חברת החיידקים בצוף פרחים‬
‫‪0,2‬‬
‫יאנה אייזנברג‪-‬גרשטיין‪ ,*0‬עדו יצחקי‪ 0‬ומלכה הלפרן‬
‫*‪[email protected]‬‬
‫‪0‬ביולוגיה אבולוציונית וסביבתית‪ ,‬הפקולטה למדעי הטבע‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪00012. ,‬‬
‫‪2‬המחלקה להוראת המדעים‪ ,‬אוניברסיטת חיפה באורנים‪.01111 ,‬‬
‫צוף פרחים נחשב לגמול החשוב ביותר המוצע על ידי הפרח לבעל החיים המבקר בו‪ .‬נמצא כי חברת החיידקים בצוף עשירה‪,‬‬
‫מגוונת וייחודית לכל מין צמח שנבדק‪ :‬שקד מצוי‪ ,‬אשכולית וטבק השיח ( ‪Amygdalus communis, Citrus paradisi and‬‬
‫‪ .)Nicotiana glauca‬מטרות המחקר היו לברר האם המטבוליט השניוני‪ ,‬ניקוטין‪ ,‬משפיע על ההרכב והמגוון של חברת‬
‫החיידקים בצוף צמח הטבק וכן‪ ,‬האם דבורת הדבש‪ ,‬שהיא מאביקה של מיני צמחים רבים‪ ,‬משפיעה על הרכב חברת‬
‫החיידקים בצוף צמח האשכולית‪ .‬סקירת חברות החיידקים בצוף פרחים ובדבורים בוצעה ע"י ריצוף הגן ל‪,16SrRNA -‬‬
‫באמצעות שיטת ה‪ .454-Pyrosequencing -‬בהשוואה שנערכה בין חברת החיידקים בצוף של זן הבר של צמח הטבק‬
‫‪ Nicotiana attenuate‬לצוף של זן מוטנטי בו הושתק הגן לייצור הניקוטין‪ ,‬נמצא‪ ,‬כי קיים הבדל מובהק בין חברת‬
‫החיידקים בצוף של זן הבר ושל הזן המוטנטי שאיננו מייצר ניקוטין‪ .‬מכאן עולה כי נוכחות מטבוליט בודד‪ ,‬משנה את הרכב‬
‫חברת החיידקי ם בצוף ובעקבות כך יכול לשנות את ההרכב התזונתי של הצוף ולהשפיע על ביקורם של המאביקים‪ .‬בניסוי‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫נוסף‪ ,‬נבדקה חברת החיידקים המאכלסת את פני הגוף וגפי הפה של דבורת הדבש )‪ ,(Apis mellifera‬המשמשת כמאביקה‬
‫של מיני צמחים רבים‪ ,‬בהשוואה לחברת החיידקים בצוף של פרחי האשכולית‪ .‬חברת החיידקים בצוף של פרחי האשכולית‬
‫נבדקה בשני מצבים‪ :‬בפרחים שכוסו לפני הפריחה ואשר אינם חשופים למאביקים ובפרחים לא מכוסים החשופים‬
‫למאביקים‪ .‬נמצא כי הרכב חברת החיידקים היה שונה בצורה מובהקת בין צוף של פרחים מכוסים ולא מכוסים ובין צוף‬
‫של פרחים מכוסים ודבורים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חברת החיידקים בצוף של פרחים לא מכוסים הייתה דומה בצורה מובהקת‪,‬‬
‫לחברת החיידקים על גבי הדבורים‪ .‬ייתכן כי דבורת הדבש מביאה ו‪/‬או נושאת חיידקים אל תוך הצוף ו‪/‬או ממנו‪ .‬לסיכום‪,‬‬
‫חברת החיידקים בצוף מושפעת מנוכחות מטבוליט בודד בצמח ומביקורי הדבורה‪ .‬חברת החיידקים יכולה להשפיע על‬
‫הפרופיל הכימי של הצוף שישפיע על צריכתו על ידי מאביקים פוטנציאליים ולכן עשויה להשפיע על יעילות ההאבקה‬
‫ובעקיפין על כשירותו (‪ )fitness‬של הצמח‪.‬‬
‫פעילות אנטי מיקרוביאלית בעפצי אלות‬
‫יורם גרשמן*‪ 1,2‬ומשה ענבר‬
‫‪1‬‬
‫‪.0‬‬
‫ביולוגיה אבולוציונית וסביבתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪.2‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה – אורנים‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫אלות בכלל ואלות ארץ‪-‬ישראליות (‪ )Pistacia atlantica‬בפרט הן צמחים נפוצים באזורנו ומהוות מרכיב מרכזי בחורש‬
‫הים‪-‬תיכוני‪ .‬חלקים שונים של צמח האלה משמשים להכנת למאכל ולהכנת משחות ותרופות שונות לטיפול במגוון מחלות‬
‫ע"י האוכלוסייה הערבית וע"י יהודים יוצאי תימן ומרוקו‪ .‬עצי האלה מאופיינים גם במגוון של עפצים הנוצרים ע"י כנימות‬
‫ומהווים מעין "אינקובטור" לכנימות הצעירות במשך זמן ארוך‪ ,‬לעיתים עד ‪ 4‬חודשים‪ .‬במהלך חודשים אלו ניזונות‬
‫הכנימות משיפה ומפרישות כמות גדולה של חומרים עתירי סוכר (טל‪-‬דבש)‪ .‬כיוון שכך היינו מצפים שנוכחות הסוכרים‬
‫והפרשות הכנימות יעודדו גידול פתוגנים כפטריות עובש וחיידקים – אך בפועל גידול כזה נצפה רק לעיתים רחוקות‪ ,‬דבר‬
‫שמציע קיומם של חומרים המעכבים גידול פתוגנים‪ .‬מצאנו שלפחות אחד מעפצי האלה – עפץ האלמוג ( ‪(Slavum‬‬
‫‪ wertheimae‬מכיל חומרים בעלי פעילות אנטי‪-‬מיקרוביאלית גבוהה בהרבה מאשר בעלים ואפקטיבית כנגד מגוון חיידקים‬
‫ופטריות‪ ,‬בהם חיידקים משפחות הידועות כמכילות פתןגני חרקים‪ .‬ממצא זה מדגים פן נוסף ביתרון שנותן העפץ לכנימות‬
‫והוא בעל עניין מיוחד בהתחשב בעליה המשמעותית בעשורים האחרונים במספרי וסוגי המיקרואורגניזמים מחוללי מחלות‬
‫בעלי עמידות לאנטיביוטיקה ולחומרים אנטי‪-‬מיקרוביאליים‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫אפיון יחסי הגומלין בין אלמוג לפתוגן תוך שימוש במערכת מיקרו‪-‬זרימה חדשנית‬
‫אסף ראובן גביש‪ ,‬אור שפירא‪ ,‬דניאלה שץ‪ ,‬אסף ורדי‬
‫מכון ויצמן למדע ברחובות‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שוניות האלמוגים אוצרות בתוכן מגוון ביולוגי עצום ולבריאותן השפעה מכרעת על שגשוג המערכת האקולוגית בימים‬
‫הטרופיים‪ .‬אלמוגים הינם מושבות של בעלי חיים זעירים הנקראים פוליפים‪ ,‬הנתונים ביחסי סימביוזה עם אצות‬
‫פוטוסינתטיות‪ ,‬חיידקים ועוד‪ .‬לאוכלוסיות החיידקים תפקיד מרכזי בבריאות אלמוגים‪ ,‬בין אם הם סימביונטיים או‬
‫פתוגניים‪ ,‬אולם המנגנונים התאיים המעורבים באתחול והתקדמות מחלות חיידקיות ביצורים אלו אינם מובנים לחלוטין‪.‬‬
‫החיידק )‪ Vibrio coralliilyticus (Vc‬מדביק את האלמוג בונה השונית ‪ ,Pocillopora damicornis‬ויכול להוביל לאובדן‬
‫הסימביוזה עם האצות הפוטוסינתטיות (‪ ,)bleaching‬הרס הרקמה ומוות‪.‬‬
‫בכדי להבין את מנגנון ההדבקה של ‪ ,Vc‬החדרנו לחיידק גן (‪ )DsRed‬המקודד לחלבון פלואורני כתום הניתן לאיתור גם על‬
‫רקע הזוהר הטבעי של האלמוג (‪ )green fluorescent protein, GFP‬ואצותיו הסימביונטיות (כלורופיל)‪ ,‬מבלי לפגום‬
‫ביכולות השחייה וההדבקה של החיידק‪ .‬הזן המותמר משמש לניסויי הדבקה של חלקי אלמוג קטנים‪ ,‬תוך שימוש במערכת‬
‫זרימה ובקרת טמפרטורה אשר פותחו במעבדתנו‪ .‬שיטות אלו מאפשרות לראשונה תיעוד מיקרוסקופי מתמשך של תהליכי‬
‫המחלה תוך שמירה קפדנית על תנאי הסביבה‪ .‬כמו כן‪ ,‬איסוף רציף של דגימות המים העוברים דרך תאי הזרימה מאפשר‬
‫מדידה כמותית של אוכלוסיית החיידקים וסמנים ביולוגיים נוספים‪.‬‬
‫תוצאות ראשוניות מעידות כי התפתחות המחלה מותנית בטמפרטורה גבוהה‪ ,‬ומלמדות על התזמון והמורפולוגיה המשתנה‬
‫של האלמוג תוך כדי התקדמותה‪ .‬ניתוח חזותי המעריך את השתנות כמות החיידקים נמצא דומה לספירות החיידקים‬
‫מדגימות המים‪ .‬אנו מתעתדים לבחון את מעורבותם של חלבונים פרוטאוליטיים‪ ,‬מנגנוני חישת מניין‪ ,‬וזני חמצן פעילים‬
‫והשפעתם על תהליכי המחלה‪ .‬השימוש בכלים אלו סולל את הדרך לחשיפת היבטים חדשים של יחסי הגומלין בין אלמוגים‬
‫לפתוגנים שלהם‪ ,‬ויקדם את הבנתנו בדבר השפעת תנאי הסביבה על הדבקה חיידקית‪.‬‬
‫מתעלקים על העלקת‪ -‬אנדופיטים בצמחים טפיליים ובפונדקאים שלהם‬
‫‪1‬‬
‫לילך יסעור קרוח ‪ ,*1‬תמי להב‪ ,2‬זאקלין אבו נאסר‪ ,1‬שירי פרייליך‪ 2‬וראדי עלי‬
‫‪ 1‬המחלקה לחקר עשבים‪ ,‬מרכז מחקר צפון‪ ,‬נווה יער‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי‬
‫‪ 2‬המכון למדעי הצמח‪ ,‬מרכז מחקר צפון‪ ,‬נווה יער‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי‬
‫*‪[email protected]‬‬
‫העלקת (‪ Phelipanche spp.‬או‪ )Orobanche spp.‬הינה טפיל שורש מוחלט‪ ,‬נטול מערכת פוטוסינטטית ותלוי‬
‫בפונדקאי הנושא אותו‪ .‬העלקת גורמת לנזקים כבדים בארץ ובעולם לשורה ארוכה של גידולים חשובים והדברתה כרוכה‬
‫בהוצאות כבדות ובמקרים רבים אינה יעילה כלל‪ .‬גישות רבות הוצעו להדברת הטפיל כמו הדברה כימית‪ ,‬ביולוגית ואמצעי‬
‫סניטציה‪ .‬רוב השיטות הוכחו כבעלי יעילות חלקית ועד כה לא נמצאה שיטה מהימנה וכלכלית למיגור הנגע‪ .‬השיטה‬
‫היעילה ביותר להדברת העלקת עד כה היא חיטוי קרקע במתיל ברומיד‪ .‬שיטה זו יעילה אך יקרה וגורמת לפגיעה חמורה‬
‫בסביבה לכן היא יצאה מכלל השימוש‪ ,‬עובדה שהותירה את החקלאים ללא שום אמצעי יעיל למלחמה בטפיל‪.‬‬
‫הדברה ביולוגית המבוססת על חיידקים אנדופיטים הנמצאים ברקמות הפנימיות של צמחים‪ ,‬יכולה להוות פתרון חדשני‬
‫וידידותי לסביבה במלחמה כנגד צמחים טפילים‪ .‬זיהוי ואפיון הרכב אוכלוסיות האנדופיטים המתקיימים בעלקת‬
‫ובפונדקאי הינו הצעד הראשון בהבנת תפקידם של חיידקים אלו במערכת המורכבת של טפיל ‪ -‬פונדקאי‪ .‬במהלך מחקר זה‬
‫השתמשנו הן בשיטות של מיקרוביולוגיה קלאסית (בידוד חיידקים ומבחנים ביולוגים שונים) והן בשיטות של‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫מיקרוביולוגיה מולקולארית (ריצוף עמוק וטרנסקריפטום) על מנת לאפיין את הרכב ותפקוד אוכלוסיות האנדופיטים‬
‫השונים במערכת‪.‬‬
‫בריצוף עמוק נמצא שהרכב אוכלוסיות האנדופיטים של הטפיל דומה להרכב האוכלוסיות של הפונדקאי‪ ,‬אך שונה מהרכב‬
‫האוכלוסיות של צמח הביקורת שלא הודבק בעלקת‪ ,‬עובדה המרמזת על מעבר חיידקים מהפונדקאי לטפיל ולהפך‪ .‬נמצא‬
‫גם שהרכב אוכלוסיות האנדופיטים ותפקודן בטפיל משתנה בשלבי ההתפתחות השונים; האוכלוסיות הדומיננטיות לפני‬
‫ההתחברות לפונדקאי שייכות למערכות ‪ α-proteobacteria‬ו‪ ,γ-proteobacteria -‬בעוד שבשלבי התפתחות לאחר‬
‫ההצמדות האוכלוסיות הדומיננטיות משתייכות למערכות ‪ bacilli‬ו‪ .actinobacteria -‬בנוסף‪ ,‬בודדו חיידקים מרקמות‬
‫פנימיות של שורש הפונדקאי ומפקעיות של הצמח הטפיל ונמצאו הבדלים בכמות ובהרכב אוכלוסיות האנדופיטים‬
‫המבודדים‪ .‬אחד הבידודים מהצמח הפונדקאי נבחר להמשך המחקר ונמצא כי הוא מדכא את התפתחות העלקת תחת‬
‫תנאים מבוקרים‪ .‬המשך מיפוי וזיהוי החיידקים האנדופיטים שמקורם במערכת של טפיל ‪ -‬פונדקאי יכול ללמד על‬
‫חיידקים פונקציונליים ותפקודם במערכת זו ולקדם מציאת פתרון ידידותי לסביבה כנגד המזיק‪ -‬העלקת‪.‬‬
‫אוכלוסיות בקטריאליות של אלמוג רך ואלמוג אבן בהשוואה לאוכלוסיות הבקטריאליות של צאצאיהם‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫נגה פרי‪ 0‬יהודה בניהו‪ 2‬ואורי גופנא‬
‫‪ 0‬המחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנלוגיה‪ ,‬הפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס‪ .‬ווייז‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫‪ 2‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬הפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס‪ .‬ווייז‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫האינטראקציות בין אלמוגים וסימבינוטים בקטריאליים נחקרו לעומק‪ ,‬אך מעט יחסית ידוע על האוכלוסיות‬
‫הבקטריאליות של פלנולות אלמוגים‪.‬‬
‫לאור הצטברות ראיות לכך שחיידקים מהווים גורם חשוב באינדוקציה של מטמורפוזה באלמוגים‪ ,‬חקרנו את האוכלוסיות‬
‫הבקטריאליות של מושבות בוגרות של אלמוג האבן ‪ Stylophora pistillata‬והאלמוג הרך ‪Rhytisma fulvum fulvum‬‬
‫ממפרץ אילת בהשוואה לאוכלוסיות הבקטריאליות של הפלנולות שלהם‪ ,‬באמצעות ‪.16S rRNA pyrosequencing‬‬
‫מניתוח התוצאות עולה כי אינדקס שנון למגוון נמוך משמעותית בפלנולות של ‪ R. f. fulvum‬בהשוואה לבוגרים (‪ 0.4‬ו ‪0.4‬‬
‫בהתאמה)‪ ,‬והטקסונים שנמצאו בפלנולות לא נמצאו בבוגרים‪.‬‬
‫מגמה הפוכה נראתה במקרה של ‪ .S. pistillata‬הטקסונים הבולטים במושבות ההורים נמצאו בפלנולות בשכיחות נמוכה‬
‫יותר‪.‬‬
‫מממצאים אלה עולה השערה כי מנגנון רכישת הסימביונטים הבקטריאליים ע"י צאצאי אלמוגים עשוי להיות זהה למנגנון‬
‫רכישת האצות הסימביונטיות של אותם אלמוגים צעירים‪ :‬אנכי ב‪ S. pistillata‬ואופקי ב ‪.R. f. fulvum‬‬
‫מאנליזות ‪ UniFrac‬עולה כי אוכלוסיות החיידקים של שני מיני האלמוגים יוצרות מקבצים נפרדים זה מזה‪ ,‬בעוד‬
‫שהפלנולות של שני המינים מתקבצות יחדיו‪.‬‬
‫במושבות של המין ‪ R. f. fulvum‬נראו אוכלוסיות בקטריאליות מגוונות הרבה יותר מאשר במושבות של המין ‪.S. pistillata‬‬
‫הסדרה ‪ ,Oceanospirillales‬המקושרת עם בריאות אלמוגים‪ ,‬היוותה את הסדרה הדומיננטית ביותר במין ‪ S. pistillata‬עם‬
‫שכיחות יחסית של ‪ ,0.6±0.1‬בעוד ש ‪ Alteromonadales‬היו הסדרה השכיחה ביותר במין ‪ ,R. f. fulvum‬עם שכיחות‬
‫יחסית של ‪.0.15±0.09‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫אנרגיה מתחדשת וסביבה ‪:‬ערכים ומדיניות |‬
‫המרכז לחקר המוח ‪,‬אודיטוריום‬
‫יו”ר‪ :‬ד”ר שלמה ולד‪ ,‬משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‬
‫אנרגיית רוח בישראל ‪ -‬הצגת תוצאות ראשוניות של סקר הרוחות וסקירת פוטנציאל ייצור אנרגיית רוח בארץ‬
‫עינת מגל ואבנר פורשפן‪ ,‬משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים; השרות המטראולוגי‬
‫אנרגית רוח ושמירת טבע ‪ -‬הצגת סוגיות סביבתיות הנובעות מייצור חשמל מרוח בישראל‬
‫אוהד הצופה‪ ,‬החברה להגנת הטבע‬
‫הפקת אנרגיה מפסולת ביומסה בישראל ‪ -‬סקירת הפוטנציאל בארץ והמלצות למדיניות‬
‫דניאל מדר‪ ,‬עמית ממשק ‪ -‬תכנית ליישום מדע בממשל‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫פיתוח מערכת הפקת אנרגיה לישוב קטן תוך ניצול זבל חקלאי וביתי על בסיס ראקטור גזיפיקציה‬
‫גד פנחסי‪ ,‬המרכז האוניברסיטאי אריאל‬
‫דיון בהנחיית שלמה ולד‪ :‬דילמות בפיתוח אנרגיות‬
‫מתחדשות בישראל‬
‫שאלות מרכזיות לדיון‪:‬‬
‫מהי ההשפעה של עיכוב הפיתוח של אנרגיות מתחדשות על ההיבטים השונים של איכות סביבה? (שינוי אקלים‪ ,‬איכות אוויר‪ ,‬מים וקרקע‪ ,‬פגיעה‬
‫בערכי טבע ונוף‪ ,‬במגוון הביולוגי וכו’)‬
‫כיצד ניתן לשלב ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות תחת המגבלות הסביבתיות?‬
‫העלאת הצעות לפתרונות מהארץ ומהעולם‬
‫הפקת אנרגיה מפסולת ביומסה בישראל ‪ -‬סקירת הפוטנציאל בארץ והמלצות למדיניות‬
‫ד"ר דניאל מדר‪ ,‬עמית ממשק מחזור ג'‪ ,‬יועץ למדענית הראשית‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫‪[email protected]‬‬
‫בארץ מיוצרים כל שנה כמעט שמונה מיליון טון פסולת ביומסה (פסולת אורגנית)‪ .‬בשנים האחרונות התקבלו מספר‬
‫החלטות ממשלה אשר עסקו בקידום מחקרים בתחום הפקת אנרגיה מפסולת ביומסה וכן הוקצו מכסות לייצור חשמל‬
‫מפסולת ביומסה‪ .‬המשרד להגנת הסביבה מממן מחקרים בתחום הפקת אנרגיה מפסולת ביומסה‪ ,‬כאשר המטרה העיקרית‬
‫של תוכנית זו היא הפקה כלכלית של אנרגיה לשם מניעת הטמנת פסולת‪ ,‬תוך הפחתה וצמצום תוצרי לוואי‪.‬‬
‫לאחר אישור מימון ‪ 24‬מחקרים בתחום בסכום כולל של כתשעה מיליון ש"ח‪ ,‬וטרם בחינת הצעות מחקר חדשות בתחום‪,‬‬
‫עלה הצורך לבצע סיכום של המחקרים שמומנו עד כה‪ ,‬להשוות את המחקרים בארץ לאלו הנעשים בעולם‪ ,‬להעריך את‬
‫מידת הצלחתם ויישומם‪ ,‬לקשרם למדיניות המשרד ולהמליץ על כיווני מחקר עתידיים‪.‬‬
‫המסקנה העיקרית מעבודה זו‪ ,‬היא שקיימת בעיה מובנית בפיקוח על הפסולות האורגניות השונות בארץ‪ ,‬כאשר על ‪36%‬‬
‫אחראי המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬על ‪ 63%‬אחראי משרד החקלאות‪ ,‬ועל כ‪ 1% -‬אחראית קק"ל‪ .‬לשם ניהול תקין‬
‫ואופטימאלי של תחום הפסולת האורגנית בארץ‪ ,‬מומלץ שגוף ממשלתי אחד ירכז את הנושא בכל המגזרים )עירוני‪,‬‬
‫תעשייתי‪ ,‬חקלאי‪ ,‬קק"ל וכו' ( יבצע הערכה של כמויות ופיזור הפסולת האורגנית בארץ‪ ,‬ויתכנן אופטימיזציה של השימוש‬
‫במשאב זה‪ .‬נדרשת תוכנית אב שתיקח בחשבון את כל ההיצע והביקוש לתוצרים השונים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬על מנת להגיע ליעד הפקת החשמל מפסולת ביומסה אשר נקבע בהחלטות הממשלה‪ ,‬יש לעבור להפקת אנרגיה‬
‫בטכנולוגיות טרמיות על פני עיכול אנאירובי‪ .‬ישנו ספק רב האם ימצא שימוש לדשן האורגני אשר אמור להיות מיוצר‬
‫במעכלים האנאירוביים שאמורים לטפל בפסולת האורגנית העירונית‪ .‬מומלץ למקד את המחקר בתחום‪ ,‬בטכנולוגיות‬
‫שמסוגלות לטפל בפסולות אשר מיוצרות בהיקף גדול (לפחות ‪ 50,000‬טון בשנה)‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫פיתוח מערכת הפקת אנרגיה לישוב קטן תוך ניצול זבל חקלאי וביתי על בסיס ראקטור גזיפיקציה‬
‫גד פנחסי‪ ,*0‬מייק ששון‬
‫‪ 0‬המחלקה להנדסה כימית‪ ,‬אוניברסיטת אריאל‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫הפקת אנרגיה ממקורות של פסולת חקלאית ו‪ /‬או עירונית מהווה פתרון משולב של בעיית אנרגיה וכן של בעיית הובלה‬
‫וטיפול באשפה‪ .‬טכנולוגיות של פרוק גזי של פסולת בשיטות תרמיות כגזיפיקציה )‪ (Gasification‬ופירוליזה נחשבות‬
‫לטכנולוגיות חדישות ומבטיחות לייצור גז דליק‪ .‬יתרונן נובע ממעוט גזים מזהמים וניצול אנרגטי משופר של התוצרים‬
‫(בערה בטמפרטורה גבוהה של הגזים)‪.‬‬
‫כיום ישנם מאמצים ליישם שיטות‪ ,‬אולם בעיקר בגודל המתקנים גדול יחסית‪ .‬זאת בעיקר כיוון שייצור החשמל וסילוק‬
‫הפסולת מיועדים למתקנים גדולים (של מאות ‪ )MW‬עבור ערים גדולות‪ .‬עובדה זו משאירה מספר גדול מאוד של יישובים‬
‫עירוניים וכפריים הקטנים באופן יחסי בגודלם (בסדר גודל של ‪ )MW 1‬ללא פתרון‪.‬‬
‫המחקר עוסק בפיתוח מערכת משולבת לניצול פסולת חקלאית ו‪/‬או עירונית לייצור חשמל עבור קהילות קטנות (עד ‪01,111‬‬
‫אנשים או ‪ 21‬טון ‪ /‬יום של פסולת)‪ .‬רווח יתקבל מהפקת אנרגיה חשמלית והזנתה לרשת החשמל וכן בחיסכון בעלויות‬
‫ההובלה וסילוק הפסולת‪ .‬מוצע לפתח ויצור תקינה ההופכת נטל לערך על ידי המרת פסולת לא ממוינת‪ ,‬מוצקה עירונית‬
‫)‪ ,(Municipal Solid Waste, MSW‬פסולת עירונית ירוקה ושאריות חקלאיות לחשמל באמצעות גזיפיקציה ובעירה של הגז‬
‫המופק בשימוש במנוע קיטור הפועל במחזור רנקין משופר‪.‬‬
‫המערכת כוללת ראקטור גזיפיקציה‪ ,‬מבער מצע מרחף )‪ ,(FBC‬מחליפי חום‪" ,‬משקע מזהמים" )‪ (Scrubber‬ומנוע קיטור‬
‫בוכנתי‪ .‬תוצרי המערכת הם אפר בנפח נמוך ופלטת מזהמים העומדת בסטנדרטים בינלאומיים פליטה‪.‬‬
‫לצורך תכנון מיטבי פותח מודל המדמה את פעולתו של הראקטור וכן את פעולת המערכת הכוללת בניתוח הראקציות‬
‫הכימות בראקטור‪ ,‬תהליכי השריפה ומעבר החום וכן את פעולת מנוע הקיטור‪.‬‬
‫מתוצאות הרצת "אב הטיפוס" שניבנה והמודל הכולל נראה כי למערכת יכולת להפקה של כ‪ 50kW -‬מגזם חקלאי‬
‫בנצילות אנרגתית כוללת של כ‪ .21% -‬בכך לייצר אנרגיה חשמלית זמינה ולפתור את בעיית סילוק הפסולת בישוב קטן‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫טיפול בפסולת ‪:‬האתגר המודרני | בניין חינוך ‪,‬אולם‪62‬‬
‫יו”ר‪ :‬פרופ’ אופירה אילון‪ ,‬מוסד שמואל נאמן ואוניברסיטת חיפה‬
‫פסולת אורגנית במגזר המסחרי‪ :‬הערכה כמותית וכלי‬
‫מדיניות מוצעים‬
‫גלעד אוסטרובסקי‪ ,‬אדם טבע ודין‬
‫הפקת דלקים מפסולת‬
‫דנה גבאי‪ ,‬כיוון אסטרטגיה‪ ,‬כלכלה ופתוח עסקי‬
‫היבטים אקולוגיים ותכנוניים בשיקום חירייה‬
‫נועה כהנא‪ ,‬פארק אריאל שרון‬
‫קשיים בניהול מקיים של פסולת מוצקה בהודו‬
‫טל עמית‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫פסולת ימית‪ :‬סטיגמות‪ ,‬תוויות ופוליטיקה ‪ -‬מי משליך את הפסולת המגיעה לחופי הים התיכון של ישראל?‬
‫גליה פסטרנק‪ ,‬אוניברסיטת חיפה והמשרד להגנת הסביבה‬
‫פסולת אורגנית במגזר המסחרי‪ :‬הערכת כמויות וכלי מדיניות מוצעים‬
‫גלעד אוסטרובסקי‪ 0‬ואיל גלקין‪ 2‬אסף רוזנבלום‬
‫‪0‬‬
‫‪ 0‬עמותת אדם‪ ,‬טבע ודין‬
‫‪ 2‬מכון מילקן – המרכז לישראל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫עבודה זו עוסקת בפסולת המסחרית האורגנית המורכבת משארית מזון ומרכיבים אורגניים רקבוביים נוספים של הפסולת‬
‫הנוצרת במגזר העסקי‪ .‬לפסולת המסחרית אין הגדרה אחידה וקבועה‪ ,‬לא יוחדה לה הגדרה סטטוטורית ולפיכך ניתן‬
‫למצוא מגוון הגדרות והתייחסויות שאינן אחידות‪ .‬במקרים רבים הפסולת המסחרית נאספת ומטופלת עם הפסולת‬
‫הביתית ושתיהן יחדיו נכללות תחת ההגדרה הרחבה של "פסולת עירונית מוצקה"‪.‬‬
‫מדיניות הטיפול בפסולת שמה דגש על הפסולת האורגנית משום כמותה‪ ,‬כ – ‪ 81%‬ממשקל הפסולת העירונית‪ ,‬ומשום‬
‫ההשפעות הסביבתיות שנגרמות בהטמנתה‪ :‬יצירת תשטיפים ופליטת מזהמי אויר ובראשם מתאן‪ ,‬גז חממה שעצמת‬
‫השפעתו על התחממות כדור הארץ גדולה פי ‪ 22‬מזו של פחמן דו חמצני‪.‬‬
‫ההפרדה במקור של הפסולת האורגנית היא מקווי המדיניות המרכזיים של מדיניות הטיפול בפסולת בישראל‪ .‬ההפרדה‬
‫במקור נחוצה על מנת לקבל פסולת מופרדת באיכות גבוהה הניתנת למיחזור ולהשבה‪ .‬בשנים האחרונות החלו רשויות‬
‫מקומיות בהדרגה בפיתוח וישום תכניות הפרדה במקור של פסולת ארוגנית‪ .‬תהליך זה נמצא בעיצומו והוא מהווה אתגר‬
‫ארגוני‪ ,‬ניהולי הכולל התאמת המערכת העירונית להפרדה במקור‪ ,‬הטמעת שינוי הרגלים בקרב התושבים והתמודדות עם‬
‫מחסור במתקני טיפול‪ .‬בכל התהליכים הללו נראה שכמ עט ולא ניתנה תשומת לב לפסולת האורגנית הנוצרת במגזר העסקי‪,‬‬
‫וכוונתנו בכך היא לעסקים שחלק מרכזי בפעילותם קשור בהכנת מזון ובמכירתו‪:‬‬
‫מרכולים‪ ,‬מסעדות‪ ,‬מלונות‪ ,‬הסעדה מוסדית ושווקים עירוניים‪.‬‬
‫הצורך בעבודה זו נובע מתוך שלוש השערות מקדמיות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫כמות משמעותית של פסולת אורגנית נוצרת במגזר העסקי‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫פסולת זו כמעט שאיננה נאספת בנפרד ואיננה ממוחזרת‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪.3‬‬
‫קיימת התכנות כלכלית ותפעולית להפרדה במקור‪.‬‬
‫מטרותיה של העבודה נוסחו בהתאם לכך‪ .‬ראשית‪ ,‬לבצע הערכה ראשונית של כמות הפסולת האורגנית הנוצרת במגזר‬
‫המסחרי‪ ,‬לסוגיו השונים‪ .‬שנית‪ ,‬לנסות ולהציע הערכה כמותית במסגרת כלל ארצית‪ .‬שלישית‪ ,‬לבחון מהם המהלכים הדרושים‬
‫על מנת לטפל בפסולת זו‪ ,‬לרבות ניסוח כלי מדיניות אפשריים‪.‬‬
‫קשיים בניהול מקיים של פסולת עירונית מוצקה בהודו‬
‫טל עמית‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫מקובל להניח כי פיתוח כלכלי (תיעוש‪ ,‬עיור הקמת תשתיות וכו') טומן בחובו סכנה לפגיעה סביבתית‪.‬‬
‫מדדי התוצר המקומי הגולמי (‪ ,)GDP‬ההכנסה הלאומית הגולמית לנפש (‪ )GNI‬והצריכה לנפש ‪ ,‬עומדים ביחס ישר לכמות הפסולת‬
‫לנפש לאדם בעולם )‪ .(r² ≈0.7‬בעוד שקיימת עליה הדרגתית בכמויות הפסולת המיוצרות בהודו‪ ,‬המדינה השביעית בגודלה בעולם‬
‫והשניה בגודל אוכלוסייתה‪ ,‬מערכות ניהול הפסולת המוצקה אינן מקיפות או מספקות את הדרישה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הבריאות‬
‫הציבורית‪ ,‬משאבי הטבע ואיכות החיים נמצאים בסכנה‪ .‬הודו עוד נמצאת כיום בשלב הקמת תשתיות לאיסוף‪ ,‬עיבוד וסילוק הפסולת‪,‬‬
‫ועומדת בפני אתגרים וקשיים רבים בדרכה לטיפול מקיף ובר קיימא בפסולת המוצקה‪ .‬בשל אתגרים אלה‪ ,‬היעדים שהוצבו בשנת‬
‫‪ 2111‬במסגרת סט חוקים מטעם המשרד ההודי לאיכות הסביבה והיערות (‪ ,)MoEF‬טרם הושגו עד היום‪ ,‬וכעת מגובשים בהודו חוקי‬
‫פסולת מוצקה חדשים ומעודכנים‪ .‬מחקר זה מנסה לזהות את הקשיים העיקריים ביישום המדיניות הסביבתית ההודית‪ ,‬ולמצוא את‬
‫בעיות הליבה בהשגת מערכות ניהול פסולת מוצקה יעילות ומקיימות בהודו‪.‬‬
‫מטרתו של מחקר זה היא ל ברר האם ניתן לקבל הסכמה רחבה על רמת חשיבותם של המכשולים העיקריים בניהול פסולת מוצקה‬
‫בהודו‪ ,‬על ידי צוות מומחים מומחים מתחום הפסולת; לפני או במהלך שלב יישום המדיניות‪.‬‬
‫ה נחת העבודה של מחקר זה היא שניתן להגיע להסכמה רחבה בנוגע למהותם של הקשיים בניהול הפסולת המוצקה בהודו (כמכשול‬
‫להשגת מערכות ניהול מקיימות)‪ ,‬באמצעות חשיפת מידע למומחים וקיום דיון פתוח ואנונימי‪.‬‬
‫מחקר זה מציג ‪ 01‬קשיים עיקריים (שזוהו ומבוססים על מחקרים ונתונים קודמים)‪ ,‬ומנסה לבחון את ההסכמה על מהותם של‬
‫הקשיים אשר מהווים מכשול ליצירת מערכות מקיימות לניהול פסולת מוצקה‪.‬‬
‫המתודולוגיה שנבחרה למחקר זה היא "שיטת דלפי" בשלושה סבבים‪ .‬שיטת ‪ Delphi‬מבוססת על סקר מומחים אנונימי לצורך הערכה‬
‫ותחזית ‪ ,‬תוך שימוש בפנל של מומחים במספר סבבי שאלון‪.‬‬
‫מטרת הסבב הראשון היא הצגת הקשיים וקבלת הערות ומידת הסכמה על אופן הניסוח שלהם‪ .‬בסבב השני בוצע דירוג הקשיים‬
‫שתיאורם נוסח מחדש (בהתאם להערות הסבב הראשון) לפי רמת מהותם ‪,‬והסיבוב השלישי שימש לתיקוף התשובות שהתקבלו בסבב‬
‫השני‪.‬‬
‫ארבע קבוצות נבחרו כמדגם מייצג של בעלי העניין בתחום הפסולת המוצקה בהודו‪ ,‬וכל קבוצה הורכבה מ‪ 2-‬עד ‪ 1‬משתתפים‪ ,‬וכן סך‬
‫של ‪ 04‬מומחים‪ .‬בין המומחים שהשתתפו היו הודים ולא‪-‬הודים‪ .‬הקבוצות הורכבו מ‪:‬‬
‫א‪ .‬חוקרי פסולת מוצקה מהאקדמיה‪ ,‬שיתרמו את נקודת מבטם המדעית‪.‬‬
‫ב‪ .‬חברי ארגונים לא ממשלתיים העוסקים בפסולת מוצקה‪ ,‬שיתרמו את דעתו של הציבור‪.‬‬
‫ג ‪ .‬נציגי תעשיה ויועצים סביבתיים‪ ,‬המביאים את דעתו של המגזר הפרטי (או הציבורי‪-‬פרטי)‪.‬‬
‫ד ‪ .‬פקידים ממשל הודים‪ ,‬בעלי קשר לחקיקה או אכיפת חוקי פסולת מוצקה‪ ,‬הבקיאים במדיניות ציבורית‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫בסבב הראשון‪ ,‬המשתתפים נתבקשו לבחור האם הם מסכימים או לא לניסוחי הקשיים שהוצגו בפניהם‪.‬‬
‫הקושי 'טכנולוגיה'‪ ,‬שזכה למידת אי‪-‬הסכמה גבוהה‪ ,‬לגבי תוכנו ומהותו (היו שטענו כי זהו אינו קושי בהודו) נפסל מהסבב השני‪.‬‬
‫הקושי "תעסוקה ומשאבי אנוש" שזכה להסכמה חלשה מבין ‪ 0‬הקשיים הנותרים‪ ,‬נכלל בסבב השני תוך הערה‪ ,‬לגבי הקונצנזוס החלש‬
‫בתיאור המקורי של הקושי‪.‬‬
‫סבב השאלון השני הציג ‪ 0‬קשיים בניסוחם המעודכן‪ ,‬והמשתתפים נתבקשו לדרג את הקשיים על ידי רמת "תרומת" הקושי כמכשול‬
‫לקיום מערכות ניהול פסולת מוצקה בהודו‪.‬‬
‫כפי שניתן לראות בטבלה‪ ,‬הקושי "מדיניות‪ ,‬חקיקה ואכיפה" זכה להסכמה הרחבה ביותר‪ ,‬שכן ‪ 02‬מתוך ‪ 04‬מומחים בחרו את הקושי‬
‫הזה בתור החשוב והמהותי ביותר‪ .‬הקשיים "מודעות"‪" ,‬ניהול כלכלי" ו‪"-‬תשתיות"‪ ,‬גם נבחרו להיות קשיים משמעותיים‪ .‬הקושי‬
‫"הרכבי וכמויות הפסולת" היה הכי שנוי במחלוקת; כמחצית מצוות המומחים בחרו בו כאחד הקשיים הכי פחות מהותיים‪ ,‬והחצי‬
‫השני בחר בו כחשוב יותר ברמות שונות‪ .‬הקושי "קרקעות" גם היה שנוי במחלוקת‪ ,‬ונבחר כקושי בדירוג חשיבות בינונית‪ .‬שלושת‬
‫הקשיים הנותרים‪" :‬תעסוקה ומשאבי אנוש"‪",‬עיצוב להשלכה" ו"מידע ונתונים" נבחרו כקשיים בעלי רמת חשיבות בינונית‪-‬נמוכה עד‬
‫נמוכה‪ .‬תוצאות אלו קיבלו תיקוף בסבב שלישי של שאלונים‪ 01 .‬מומחים דירגו את מידת הסכמתם עם התוצאות בממוצע של ‪8.2‬‬
‫מתוך ‪ 2( 2‬הוא הסכמה מלאה עם התוצאות)‪.‬‬
‫התוצאות מצביעות על כך שתפקידה של המדיניות‪ ,‬החקיקה והאכיפה היא המשמעותית ביותר‪ .‬רמת ההסכמה על חשיבות קושי זה‬
‫היתה הגבוהה ביותר‪ .‬קובעי המדיניות של הודו צריכים להשקיע יותר משאבים בפיתוח מדיניות יעילה‪ ,‬ולשפר את רמת אכיפת‬
‫המדיניות‪ .‬קשיים מהותיים נוספים שזוהו ברמת הסכמה די גבוהה היו רמת המודעות בהודו לנושא הפסולת ונזקיה‪ ,‬הניהול הכלכלי‬
‫והקצאת המשאבים לפרוייקטים הקשורים בפסולת המוצקה ( זוהה בתור הגורם העיקרי לאי‪-‬עמידה ביעדי חוקי הפסולת ההודים)‪,‬‬
‫ונושא החוסר בתשתיות נאותות לאיסוף‪ ,‬עיבוד וסילוק הפסולת‪ .‬על כמויות והרכבי הפסולת ההודית (המשתנים בהודו בהתאם‬
‫למקום ולעונות השנה)‪ ,‬ועל נושא המח סור בקרקעות זמינות להקמת מתקני עיבוד וסילוק פסולת עקב העיור המתגבר‪ -‬היו חילוקי‬
‫דעות רבים בין המומחים לגבי "תרומת" הקשיים הללו למצב הכשל הנוכחי‪ .‬שאר הקשיים‪ :‬תעסוקה ומשאבי אנוש בתחום הפסולת‪,‬‬
‫עיצוב המוצרים בהודו‪ ,‬הכוללים את אריזות מוצרי הצריכה (אשר מיועדות לשימוש חד פעמי)‪ ,‬ונושא המידע והנתונים (החסרים) על‬
‫האספקטים השונים של הפסולת ההודית וניהולה‪ -‬נמצאו כקשיים מהותיים פחות‪ ,‬בהסכמה די רחבה‪ .‬לפי דעת המומחים‪,‬‬
‫"תרומתם" למצב הנוכחי פחותה יחסית לקשיים האחרים‪.‬‬
‫ניתוח נתונים בהתאם לזהות המשתתפים (ארץ מוצא‪ ,‬שנות נסיון‪ ,‬עיסוק מרכזי) התבצע לאחר הסבב השני‪ ,‬והקשיים שזכו לדירוג‬
‫שונה באופן מהותי יותר בין הקבוצות‪ -‬הובלטו‪ ,‬והמשתתפים התבקשו לחוות את דעתם בנוגע לסיבות האפשריות שהובילו לשוני‬
‫בדירוג בין הקבוצות‪ .‬בין העיקריים היו המשקל הרב יותר שנתנו המשתתפים שאינם הודים נושא המידע והנתונים‪ ,‬שנומקה בכך‬
‫ש"מי שיש לו מידע‪ ,‬יודע את חשיבותו"‪ .‬המומחים המנוסים יותר (מעל ‪ 01‬שנים) וחברי הארגונים הלא‪-‬ממשלתיים (‪ )NGOs‬נתנו‬
‫משקל חשיבות גבוה יותר לנושא התעסוקה של העובדים בתחום הפסולת‪ ,‬כנראה עקב הסימפטיה שהם רוחשים לאוכלוסייה העובדת‪,‬‬
‫ואילו התעשייני ם דירגו את נושא התעסוקה כקושי הכי פחות מהותי‪ .‬המומחים המנוסים פחות וקבוצת אנשי האקדמיה נתנו משקל‬
‫גבוה להרכבי וכמויות הפסולת‪ ,‬כנראה עקב מודעותם לשיטות החדשניות יותר לטיפול בפסולת (פסולת לאנרגיה)‪ ,‬הדורשות זרמי‬
‫פסולת אחידים יותר‪ .‬חברי תעשיית הפסולת ראו בבעיית התשתיות כמהותית פחות‪ ,‬כנראה עקב מודעותם והיכרותם עם הנושא‪ ,‬או‬
‫ביקורת עצמית נמוכה‪.‬‬
‫בעקבות תגובות רבות של מומחים שהציעו פתרונות לקשיים בשלושת הסבבים הראשונים‪ ,‬נערך סבב רביעי וייעודי למטרת הצעת‬
‫פתרונות‪ .‬המומחים הציעו פתרונות לקשיים השונים‪ ,‬ונושא הטכנולוגיה שהושמט בתום הסבב הראשון‪ ,‬זכה להתעמקות מפורטת‬
‫בנוגע לטכנולוגיות הישימות בהודו והדרכים להטמעתן‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫פסולת ימית‪ -‬סטיגמות‪ ,‬תוויות ופוליטיקה – מי משליך את הפסולת המגיעה לחופי הים התיכון של‬
‫ישראל?‬
‫‪0‬‬
‫גליה פסטרנק‪ ,*2,0‬דב צביאלי‪ ,0,0‬אסף אריאל‪ ,8‬אהוד שפניר‬
‫‪0‬המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי והחוג לציוויליזציות ימיות‪ ,‬ביה"ס למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫‪2‬אגף ים וחופים‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫‪0‬דב צביאלי ‪ -‬תהליכים חופיים וימיים בע"מ‪.‬‬
‫‪8‬עמותת אקואושן‪.‬‬
‫*‪[email protected]‬‬
‫בשנים האחרונות הפכה הפסולת הימית לבעיה בינלאומית חסרת גבולות מדיניים‪ .‬פסולת המגיעה אל הים צפה בו ועשויה‬
‫להגיע לכל מקום אליו ייקחו אותה הזרמים‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2102‬החל מחקר חדש בנושא פסולת ימית מוצקה בחופי הים התיכון של ישראל‪ ,‬שמטרתו לאפיין את מרכיבי‬
‫הפסולת הימית‪ ,‬מקורותיה ופיזורה במרחב ובזמן‪ .‬המידע שנאסף‪ ,‬בשיטות שמאפשרות השוואת התוצאות עם נתונים‬
‫דומים הנאספים ברחבי העולם‪ ,‬יהווה בסיס נתונים לפיתוח מדיניות להפחתת הפסולת‪ .‬המחקר מתמקד בחוף ובאזור הימי‬
‫החופי‪.‬‬
‫מתוצאות ראשוניות ניתן לראות שונות בין הרכב הפסולת בקטעי החוף השונים‪ ,‬הנובעת ממיקומם הגיאוגרפי‪ ,‬וגם‬
‫משימושי החוף‪ .‬אולם‪ ,‬מעקב אחר מקור הפסולת באמצעות תוויות מראה שלא הכול שחור לבן‪ .‬ידוע שפסולת מגיעה לחופי‬
‫ישראל מחופי הדלתא של הנילוס‪ ,‬צפון סיני ורצועת עזה‪ ,‬באמצעות זרמים הנעים לאורך החוף‪ .‬ברם‪ ,‬כיצד מגיעה פסולת‬
‫מלבנון לחוף נחל פולג? ומהיכן באמת מגיעים מוצרים אשר יוצרו בגדה המערבית?‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫סוציולוגיה של מדיניות והתנהגות מקיימת |‬
‫בניין חינוך אולם‪61‬‬
‫יו”ר‪ :‬פרופ’ דני רבינוביץ‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫פילנתרופיה סביבתית בקרב סטודנטים‪ :‬פרספקטיבה‬
‫מקומית ובינלאומית‬
‫טלי כץ גרו ואיתי גרינשפן‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫ניהול פסולת מוצקה בארץ‪ :‬בין תרבות להתמקצעות‬
‫טליה פריד‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‬
‫עבור מי ה”חקלאות מקיימת”? הדיאלקטיקה של הקיימות במדיניות הציבורית בחקלאות‬
‫נתליה גוטקובסקי‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫נקודת מבט סוציו‪-‬טכנית על מדיניות סביבתית בתחום הבנייה‬
‫שולה גולדן‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫פילנתרופיה סביבתית בקרב סטודנטים‪ :‬פרספקטיבה מקומית ובינלאומית‬
‫טלי כץ‪-‬גרו‪ ,0‬איתי גרינשפן‪ , *2‬ופמידה הנדי‬
‫‪0‬‬
‫‪ 0‬החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪ 2‬בית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪atceyPicne oi oyttieheotco ,e otc oPoSncSyoSlooh oi ooScoh oohcS 0‬‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫מחקרים שונים מצביעים על כך שהפופולריות של נושאים סביבתיים נמצאת היום בפריחה בקרב בני נוער ואוכלוסיות‬
‫הצעירים‪ .‬באמצעות אקטיביזם סביבתי‪ ,‬אותם בני נוער וצעירים תורמים להעלאת המודעות לסכנות שמקורן בשינויי‬
‫אקלים וחשיפה למזהמים‪ ,‬מעבירים ידע הולך ומתרחב למשפחותיהם ולקהילותיהם‪ ,‬ונושאים את דגל השמירה על‬
‫הסביבה העירונית והטבעית‪.‬‬
‫אחד הביטויים הנחקרים פחות של פעילות למען הסביבה היא הפילנתרופיה הסביבתית‪ ,‬כלומר התרומה וההתנדבות של‬
‫צעירים בארגוני סביבה‪ .‬בעבודות קודמות שלנו מצאנו שפילנתרופיה סביבתית היא מדד נפרד של פעילות פרו‪-‬סביבתית‬
‫( ‪ .)Greenspan, Handy, & Katz-Gerro 2012; McDougle, Greenspan, & Handy 2011‬המחקר הנוכחי משווה את‬
‫הפילנתרופיה הסביבתית של סטודנטים‪ ,‬ואת הגורמים המסבירים אותה‪ ,‬בחמש מדינות – ישראל‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬קנדה‪ ,‬גרמניה‬
‫ודרום קוריאה‪.‬‬
‫במחקר‪ ,‬אנו בוחנים את השאלה האם ניתן לזהות השפעות גלובאליות ודמיון או לחילופין השפעות מקומיות ושונות‬
‫במדדים שונים של פילנתרופיה סביבתית בקרב סטודנטים בחמש המדינות הנחקרות?‬
‫אנו מציעים שתי השערות מנוגדות‪ .‬האחת גורסת שאוכלוסיית סטודנטים צעירים‪ ,‬משכילים‪ ,‬שחשופים לנורמות‬
‫סביבתיות גלובליות יפגינו התנהגות סביבתית דומה בכל המדינות‪ .‬ההשערה השנייה טוענת כי השפעות תרבותיות‬
‫מקומיות ונורמות התנהגות מובחנות יולידו פערים בהתנהגות הסביבתית של סטודנטים ובגורמים המסבירים התנהגות‬
‫זו במדינות השונות‪.‬‬
‫לבחינת שאלת מחקר זו וההשערות הנגזרות ממערך המחקר ההשוואתי‪ ,‬הועבר שאלון אחיד בקרב ‪ 4,844‬נחקרים‬
‫באוניברסיטה אחת בכל מדינה‪ .‬התוצאות מצביעות על אישוש של ההיפותיזה השנייה –קיימים פערים מובהקים בתרומה‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫והתנדבות של סטודנטים במדינות השונות‪ ,‬ולא נמצאו הסברים אחידים לנטייה של סטודנטים לתרום ולהתנדב בכל‬
‫מדינה ומדינה‪ .‬הדגש על פילנתרופיה סביבתית‪ ,‬והיכולת לבחון התנהגות זו במבט השוואתי מקומי ובינלאומי הם‬
‫התרומות העיקריות של מחקר זה לספרות‪.‬‬
‫ניהול פסולת מוצקה בארץ‪ :‬בין תרבות להתמקצעות‬
‫טליה פריד‬
‫התוכנית למדע‪ ,‬טכנולוגיה וחברה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מסתמנת מהפכה בתחום ניהול הפסולת הביתית‪ :‬עשרות רשויות הצטרפו למערך הפרדת הפסולת הביתית במקור מאז‬
‫‪ ,2100‬תשומת הלב של הציבור וכלי התקשורת למשבר הפסולת בארץ גוברת‪ ,‬וסדרת חוקים חדשים (חוק האריזות – ‪,2100‬‬
‫חוק הפסולת האלקטרונית – ‪ ,2102‬ואחרים) מסדירים מחדש את זכויותיהם וחובותיהם של אזרחים‪ ,‬תעשיינים‪ ,‬יבואנים‪,‬‬
‫וגורמים ממשלתיים בכלכלת החומרים בארץ‪.‬‬
‫מהפך זה מביא עמו גישות שונות ואף סותרות להבנת סוגיות הטיפול בפסולת‪ .‬מחד‪ ,‬הגישה התרבותית מדגישה את המימד‬
‫הנפשי והסובייקטיבי בהסדרת משבר הפסולת‪ :‬הבושה והגועל ממערומי הזבל‪ ,‬וכן תחושות הדאגה לסביבה והגאווה אשר‬
‫מלוות פעולות להפרדת פסולת לזרמים ("מיחזור") בבית וברחוב‪ .‬גישה זו מדגישה את תרומתם של כלי החינוך וההסברה‬
‫בגיוס הציבור למען מאבק סביבתי‪-‬לאומי מדרגה ראשונה‪ .‬מאידך‪ ,‬הגישה המקצועית מבקשת לכמת ולתקנן את הפסולת‪.‬‬
‫גישה זו מדגימה פעולות אובייקטיביות‪-‬מדעיות כגון סקרי הרכב פסולת‪ ,‬סקרי איכות הפרדה‪ ,‬בקרת טיפול בפסולת‪,‬‬
‫וסטנדרטיזציה של זרמי פסולת שונים‪ ,‬לשם משמוע ומעקב אחר הפסולת ולמען מיסוד ניהול הפסולת כתחום מקצועי‪.‬‬
‫בהרצאה זו אבחן את הקשרים הארוגים בין גישות תרבותיות ומקצועיות אלו בהקשר הנוכחי‪ ,‬בו המשרד להגנת הסביבה‬
‫ממשיך לקדם את מדיניות ההפרדה במקור לשם צמצום שיעורי ההטמנה בארץ‪ ,‬בכפוף לדירקטיבה האירופית משנת ‪.2114‬‬
‫על סמך עבודת שדה בעולם ניהול הפסולת במהלך ‪ 02‬חודשים‪ ,‬הכוללת ראיונות והשתתפות מתבוננת לצד מתכננים‪,‬‬
‫יועצים‪ ,‬אנשי מדיניות‪ ,‬ועובדי תחנות מעבר ומטמנות‪ ,‬אטען שהגישות התרבותיות והמקצועיות שתוארו לעיל כרוכות זו‬
‫בזו בעבודת היומיום של המנהלים והמטפלים בפסולת בצורה בלתי ניתנת להפרדה‪ .‬אדגים את הדרכים הדומיננטיות‬
‫באמצעותן עובדי פסולת פועלים להסדיר את הידע המקצועי שלהם על פסולת עירונית‪ ,‬תוך כדי פרשנות חברתית מתמדת‬
‫של נושא עבודתם‪ .‬יתר על כן‪ ,‬אטען שעבודת הפרשנות אינה שולית או קונטקסטואלית אלא מהותית להסדרת הידע‬
‫המקצועי‪ ,‬מאחר והיא שומרת על קוהרנטיות חומרי הפסולת‪ ,‬אשר נוטים להתפורר‪ ,‬להתפזר ולנזול‪.‬‬
‫ממצאים אלה תורמים להערכת מורכבות מקצוע ניהול הפסולת‪ ,‬ובאפשרותם להצביע על בעיות במיסוד הידע המקצועי על‬
‫פסולת‪ ,‬הן ברמה החברתית והן ברמת החומר‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫עבור מי ה"חקלאות מקיימת"? הדיאלקטיקה של הקיימות במדיניות הציבורית בחקלאות‬
‫נתליה גוטקובסקי‬
‫ביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר‪ ,‬החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ומכון ספרא לאתיקה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫מחקר זה עוסק בחדירתה של הפרדיגמה של חקלאות מקיימת ( ‪ )Sustainable Agriculture‬אל המדיניות הציבורית‬
‫בחקלאות בישראל ובהשלכותיה‪ .‬הרקע למחקר הינו ההנחה כי התקופה הנוכחית מייצגת צומת של שינוי פרדיגמות‬
‫בחקלאות‪ :‬מחקלאות שהאתוס השולט בה הוא ציונות ולאומיות לחקלאות שנדרשת להוכיח את עצמה כ"מקיימת"‪,‬‬
‫המאזנת בין צרכי האדם לסביבה‪ ,‬בין צמיחה כלכלית לרווחה חברתית וסביבתית ומבוססת על ערכים של שוויון וצדק‪.‬‬
‫המפגש בין הפרדיגמות יוצר צומת לבחינת המדיניות הציבורית המקומית בחקלאות ‪:‬צורות שיח ואתוסים משתנים‪,‬‬
‫תהליכי שינוי מדיניות מקומית המושפעת העולמית והגיונות פרדיגמטיים מתנגשים ומתיישבים מחדש באמצעות המדיניות‬
‫הציבורית והמעשה החקלאי‪.‬‬
‫באמצעות עבודת שדה אתנוגרפית וראיונות עומק המחקר מתחקה אחר תהליכי אימוצה של פרדיגמת החקלאות המקיימת‬
‫במדיניות הציבורית וכיצד תופשים אותה שחקנים מרכזיים בשדה ‪ -‬מרביתם אנשי השדרה המקצועית הבכירה של משרד‬
‫החקלאות וחלקם‪ ,‬פעילים בארגוני סביבה ואנשי המועצות האזוריות‪ .‬כך‪ ,‬מחקר זה מבקש להאיר את האופנים בהם‬
‫מתקבלת‪ ,‬מתקיימת ומתפרשת שפת הקיימות ברמת מדיניות לאומית בחקלאות ומסייע להבין את הפרשנויות למושג‬
‫הקיימות בתוך ההקשר המקומי שלו בישראל‪.‬‬
‫טענת המחקר היא כי השימוש במושג הקיימות בחקלאות במדיניות הציבורית כיום משקף דיאלקטיקה‪ :‬מחד‪ ,‬הנרטיב‬
‫ההגמוני הלאומי של החקלאות בישראל נסדק קלות באמצעות השימוש בפרדיגמת הקיימות ומאפשר לשנות את שיח‬
‫המדיניות החקלאית בישראל כך שמטרותיה תכלולנה יעדים סביבתיים ואחריותיות כלפי ציבור רחב יותר מן המגזר‬
‫החקלאי כחלק מבעלי העניין במדיניות זו‪ .‬מאידך‪ ,‬השחקנים המעצבים את המדיניות הציבורית של החקלאות משתמשים‬
‫בשפת הקיימות באופן המשעתק את ההיגיון והנרטיב הלאומי‪-‬ציוני בחקלאות באמצעות שפה חדשה המגיעה מהזירה‬
‫הגלובאלית‪ .‬כך‪ ,‬שפת הקיימות הופכת לכלי המעמיק את התפיסה המקדמת העדפה של המגזר החקלאי – ההתיישבותי‬
‫ולא מביאה בשורת עומק של דמוקרטיה‪ ,‬צדק חלוקתי ושוויון בין דורי ותוך דורי כפי שלכאורה התפישות העמוקות של‬
‫הקיימות מקדמות‪.‬‬
‫נקודת מבט סוציו‪-‬טכנית על מדיניות סביבתית בתחום הבנייה‬
‫שולה גולדן*‪ ,‬המחלקה לאדם במדבר‪ ,‬המכונים לחקר המדבר ע"ש בלאושטיין‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪,‬‬
‫בהנחיית פרופ' אביתר אראל‪ ,‬פרופ' דוד פרלמוטר‪ ,‬ד"ר יעקב גארב‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מהי תרומתה האפשרית של גישה חברתית ‪-‬אנליטית להבנה של בעיות סביבתיות? כאן אגש לשאלה זו דרך מקרה הבוחן‬
‫של בנייה ירוקה‪ .‬גישה נפוצה למדיניות בניה ירוקה שמה במרכז את האתגר הטכני‪ ,‬ומדגישה הצורך בשיפור חומרים‪,‬‬
‫עיצוב‪ ,‬ושיטות בניה כדי לשפר יעילות ולהפחית נזקים סביבתיים – בתחום האנרגיה‪ ,‬בנוסף למים‪ ,‬צריכת חומרים‬
‫ומחזור‪ ,‬תחבורה ושימושי קרקע‪ .‬כתוצאה מכך המאמץ מתרכז בעידוד או בדרישה לאמץ שיטות וחומרים משופרים‪,‬‬
‫וזאת באמצעות תקנים‪ ,‬הפצת ידע וקידום השוק‪ .‬מובן במערכת זו כי חומרים משופרים ושינויים בתהליכי עיצוב ובנייה‬
‫גורמים לתוספת עלויות‪ ,‬ולכן כלים כלכליים ותמריצים מקבלים דגש מרכזי בגיבוש מדיניות‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫ניתן להציע זווית "סוציו‪-‬טכנית" לאתגר בנייה הבת קיימא‪ ,‬בהתבסס על עבודה במדעי החברה המבקשת לטשטש‬
‫הגדרות דיכוטומיות‪ ,‬כמו ההבחנה בין ה ‪"-‬חברתי" ל‪"-‬טכני"‪ ,‬ולראות אותן כמערכת משולבת‪ .‬בפרספקטיבה זו‪ ,‬אנו‬
‫שוקלים‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬איך דפוסי בנייה נובעים בין היתר ממומחיות ספציפית‪ ,‬ציפיות תרבותיות וחומרים אשר ביחד‬
‫מייצרים דפוסי פעולה שקשה לשנותם באמצעות תמריצים כלכליים או הגיון של קיימות‪ .‬בתום הבנייה‪ ,‬תפקוד הבניין‬
‫עשוי להיות מושפע במידה רבה מהתנהגות ותרבות הדיירים‪ ,‬למרות המאמצים בשיפור טכנולוגיות ועיצוב‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬
‫גם כשאפשר להראות כי השקעה ב‪"-‬בית ירוק" כדאית כלכלית לטווח הארוך‪ ,‬במקרים רבים דיירים לא יקבלו החלטות‬
‫רק לאור שיקול כלכלי‪ ,‬דבר שמשפיע על יעילות הכלים הפיננסיים‪ .‬תכניות מדיניות עלולות "להיכשל" במידה‬
‫וההיבטים הללו לא מודגשים‪ .‬לכן פרספקטיבה סוציו‪-‬טכנית מציעה מבט יותר מורכב על טבעו של השינוי הנדרש‪.‬‬
‫על סמך ספרות בינלאומית וממצאים ממחקר מקומי‪ ,‬ההרצאה תציג ניתוח סוציו ‪-‬טכני של בנייה בת קיימא ותשקול‬
‫תובנות אפשריות לתחום של מדיניות סביבתית‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫מושבים מקבילים ‪08:01-00:11‬‬
‫אינטראקציות בין צמחים ‪,‬בע”ח ‪,‬ומיקרואורגניזמים ‪2‬‬
‫בניין פסיכולוגיה ‪,‬אולם‪9‬‬
‫יו”ר‪ :‬ד”ר יצחק מזרחי‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי ‪ -‬מכון וולקני‬
‫דו‪-‬שיח בין חיידקים ויחסי הגומלין עם ‪ Microcystis‬כאמצעי להדברת פריחות ציאנובקטריה טוקסיות‬
‫גד וייס‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫ניתוח אורחות חיים מנבא העדפות בית גידול וביקור בגידולים חקלאיים של דבורי בר‬
‫גדעון פיזנטי‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫השפעת גיל הפונדקאי על התבטאות אלימות של חיידקים במערכת דפניה‬
‫רוני יזהר‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫‪Interaction between the three organisms: Cylindrospermopsis raciborskii, Aphanizomenon ovalisporum,‬‬
‫‪Microcytosis.aeruginosa and filamentous cyanobacteria summer blooms in Lake Kinneret As a model system‬‬
‫נדב אורן‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫הניצול הדיפרנציאלי של מקורות פחמן הינו בסיס לדו‪ -‬קיום בין אוכלוסיות מיקרוביאליות בבית השורשים‬
‫מקס קולטון‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫דו‪-‬שיח בין חיידקים ויחסי הגומלין עם ‪ Microcystis‬כאמצעי להדברת פריחות ציאנובקטריה‬
‫טוקסיות‬
‫גד וייס‪ 0‬ואהרון קפלן‬
‫‪0‬‬
‫‪ 0‬המחלקה למדעי הצמח והסביבה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫חישת מניין ( ‪ )Quorum sensing‬היא היכולת של אורגניזים לתקשר ולאמוד את צפיפותו ע"י שימוש במולקולות איתות‪.‬‬
‫יכולת תקשורת זו לא מוגבלת לדו‪-‬שיח בתוך אותו הזן‪ ,‬ידוע על תקשורת בין מינים ואף מוכרים מקרים של תקשורת בין‬
‫אורגניזמים ממלכות שונות‪ .‬מאז התגלתה תופעת חישת המניין בשנת ‪ 0041‬התברר שיכולת זו עומדת בבסיס קבלת‬
‫ההחלטות של אורגניזמים במגוון מערכות כגון‪ :‬הארה‪ ,‬פטוגניות ויצירת ביופילם‪ Microcystis sp .‬הם שחקנים מרכזיים‬
‫בתופעה הגלובלית של פריחות ציאנובקטריה טוקסיות‪ ,‬המסכנות את איכות המים במקווי מים מתוקים‪ ,‬וככאלו הם מוקד‬
‫למחקר מקיף לאורך עשרות שנים‪.‬‬
‫במחקר זה נבחנו יחסי הגומלין בין תבדידי חיידקים שבודדו מתוך דגימת צופת מפריחת ‪ Microcystis sp‬בכנרת‬
‫ומתרביות ‪ Microcystis sp‬שמקורן בכנרת (‪ ,)Microcystis MGK ,Microcystis MBK‬לבין הציאנובקטריה‪ ,‬הן על ידי‬
‫שימוש במערכות חישת מניין והן על ידי מסלולים חלופיים‪ .‬כמו‪-‬כן נבחנה השפעת מולקולות איתות מסוג אציל הומוסרין‬
‫לקטון (‪ )AHL‬על זני ‪ .Microcystis sp‬נמצא שקצב הגידול של ‪ Microcystis MGK‬שטופלו ב‪ AHL-‬היה נמוך משמעותית‬
‫מאשר קבוצת הביקורת‪ .‬בטיפול של הזן ‪ Microcystis MGJ‬ב‪ AHL-‬אופן התגובה היתה אחר‪ ,‬הדגימה המטופלת הגיעה‬
‫לצפיפות גבוהה יותר וללא התפתחות פוליסכרידים על דפנות הכלי זאת לעומת הביקורת‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬טיפול בחיידקים‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫שבודדו מתרביות ‪ Microcystis sp‬לא פגעו בגידול ‪ Microcystis MGK‬לעומת קבוצת הביקורת‪ ,‬אך מרבית החיידקים‬
‫שבודדו מהצופת עיכבו את גידול ‪.Microcystis MGK‬‬
‫תוצאות אלו מעידות על יחסי גומלין מורכבים בין ‪ Microcystis sp‬לבין החיידקים בסביבתם‪ .‬הבנה מעמיקה יותר של‬
‫מערכת זו תוכל לספק את הכלים לצפות‪ ,‬להדביר ואף למנוע התפרצויות של פריחות ציאנובקטריה טוקסיות‪.‬‬
‫ניתוח אורחות חיים מנבא העדפות בית גידול וביקור בגידולים חקלאיים של דבורי בר‬
‫‪0‬‬
‫גדעון פיזנטי‪ ,*0‬יעל מנדליק‬
‫‪0‬המחלקה לאנטומולוגיה‪ ,‬הפקולטה לחקלאות‪ ,‬מזון וסביבה ע"ש רוברט ה‪ .‬סמית‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪,‬‬
‫רחובות‬
‫*‪[email protected]‬‬
‫מאביקי בר‪ ,‬דבורים בפרט‪ ,‬עשויים לתרום משמעותית ליבול החקלאי ולספק רשת ביטחון מפני ירידות באוכלוסיותיהם של‬
‫מאביקים מסחריים‪ .‬עם זאת‪ ,‬הזהות‪ ,‬אורחות החיים והרגישויות הסביבתיות של מינים עיקריים של מאביקים חקלאיים‬
‫זכו לתשומת לב מועטה‪ .‬אלה הם קריטיים לניבוי שירותי ההאבקה של חברות מאביקים ולפיתוח שיטות ממשק התורמות‬
‫לשימור ועידוד פעילות מאביקים חקלאיים‪.‬‬
‫אנו דגמנו דבורי בר בשלושה גידולים (שקדים‪ ,‬חמניות לפיצוח ואבטיח לפיצוח) בשפלת יהודה‪ .‬דבורים נדגמו בשולי‬
‫שדות‪/‬מטעים חקלאיים ובמרכזם‪ ,‬וכן בשטחים הטבעיים המקיפים את השדות‪/‬מטעים‪ .‬ניתחנו את השפעת שימושי‬
‫הקרקע ברדיוסים של ‪ 221121‬מ' סביב השדות‪/‬מטעים‪ .‬השתמשנו בנתונים אל ה כדי להבחין בין מאביקי גידולים לבין‬
‫מאביקים אחרים‪ ,‬על פי אורחות חיים (לקטיות‪ ,‬חברתיות‪ ,‬קינון‪ ,‬גודל גוף) הקשורות להעדפת בית גידול ולביקור בפרחי‬
‫הגידולים‪.‬‬
‫שפע הפרטים ועושר המינים של דבורי הבר ירד מבית הגידול הטבעי אל תוך השטח החקלאי; הירידה העיקרית היתה‬
‫בחציית האקוטון בין השדה לסביבתו‪ .‬בעוד שחברות דבורים עשירות נמצאו ליד השדות והמטעים‪ ,‬רק חלק קטן מהמינים‬
‫חצה את האקוטון וביקר בפרחי הגידולים במספרים משמעותיים‪.‬‬
‫אסופת הדבורים בשדות‪/‬מטעים החקלאיים ועל פרחי הגידולים נשלטה על ידי דבורים מקננות קרקע מהשבט ‪,Halictini‬‬
‫שככל הנראה קיננו בתוך השטח החקלאי‪ .‬העדפות בתי הגידול של הדבורים נקבעו בעיקר על ידי סוג הקינון‪ ,‬ואילו הנטייה‬
‫לבקר בפרחי הגידולים נקבעה בעיקר על ידי החברתיות‪ .‬לקטיות וגודל גוף השפיעו אף הם על שני המדדים‪.‬‬
‫לאחוז השטח הטבעי המקיף את השטח החקלאי ברדיוסים של ‪ 2211221‬מ' היתה השפעה חיובית על מגוון הדבורים‬
‫בשולי השטח החקלאי‪ ,‬לכל קבוצות הדבורים‪ .‬ברדיוסים של ‪ 01121‬מ'‪ ,‬רק דבורים המקננות מעל הקרקע הושפעו‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מצאנו כי מאביקים חקלאיים נבדלים ממאביקים אחרים בתכונות התנהגותיות ומורפולוגיות‪ .‬לפיכך‪ ,‬ניתוח של‬
‫אורחות חיים בחברות דבורים יכול לעזור להעריך את שירותי האבקה שהן עשויות לספק‪ .‬האקוטון בין השדה החקלאי‬
‫לבתי הגידול שמסביבו מהווה מחסום עיקרי המסנן מיני דבורים רבים‪ ,‬בייחוד בהקשר לדרישות הקינון שלהם‪ .‬יש לעודד‬
‫ממשק חקלאי התומך באוכלוסיות של מאביקים המקננים בתוך השטח החקלאי‪ ,‬ולא רק משחרים בו‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫השפעת גיל הפונדקאי על התבטאות אלימות של חיידקים במערכת דפניה‬
‫‪0‬‬
‫רוני יזהר‪ *0‬ופרידה בן‪-‬עמי‬
‫‪0‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫*‪[email protected]‬‬
‫התבטאות אלימות של טפילים (‪ )virulence‬והגור מים לאבולוציה באלימות טפילים הינם בעלי חשיבות רבה לבריאות‬
‫הציבור ולחקלאות‪ ,‬הודות להשלכותיהם בתחומים כגון אפידמיולוגיה וטיפול במחלות מדבקות‪ .‬התיאוריה האבולוציונית‬
‫המובילה בתחום מבוססת על היפותזת ה‪ ,trade-off -‬לפיה ככל שטפיל אלים יותר קצב הריבוי שלו גבוה יותר‪ ,‬אך הטפיל‬
‫משלם על כך בקיצור משך ההדבקה והזמן להפצתו‪ .‬בנוסף‪ ,‬היפותזת ה‪ trade-off -‬מניחה שישנו קשר גנטי בין אלימות‬
‫הטפיל לקצב הפצתו‪ ,‬ושאוכלוסיית הפונדקאים מורכבת מפרטים בעלי רגישות דומה להדבקה על ידי טפילים ואף סיכויי‬
‫החלמה דומים‪ .‬אולם במציאות‪ ,‬אוכלוסיות מורכבות מפרטים בעלי רגישות שונה להדבקה וניצול על ידי טפילים אשר‬
‫יכולה להשפיע על אופן הפצת הטפיל ורמת האלימות שלו וגם על עוצמת הסלקציה הפועלת על הטפיל והפונדקאי‪ .‬במחקר‬
‫הנוכחי בחנו את השפעת גיל הפונדקאי בעת ההדבקה על רמת האלימות של הטפיל (משך הזמן עד למות הפונדקאי)‪ ,‬יכולת‬
‫ההדבקה ויכולת הרבייה של הטפיל בתוך הפונדקאי‪ ,‬אשר היוותה מדד ליכולת הפצתו לפונדקאים חדשים‪ .‬לצורך הניסוי‬
‫השתמשנו בשני שיבוטים א‪-‬מיניים של סרטן מים מתוקים ‪ Daphnia magna‬כפונדקאי‪ ,‬ובשני שיבוטים של החיידק‬
‫‪ Pasteuria ramosa‬כטפיל‪ .‬מצאנו שעליה בגיל ה הדבקה של הפונדקאי גרמה לירידה משמעותית ביכולת ההדבקה של‬
‫הטפיל‪ ,‬ולירידה ביכולתו של הטפיל לעקר את הפונדקאי ולייצר שלבי הפצה‪ .‬אמנם לאינטראקציה הגנטית בין הפונדקאי‬
‫והטפיל הייתה השפעה גם כן‪ ,‬אך כוחה היה חלש מהשפעת גיל הפונדקאי בעת ההדבקה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬אלימות הטפיל לא‬
‫הושפעה מגיל הפונדקאי בעת ההדבקה‪ .‬מעניין לציין כי צירופים שהיו רגישים להדבקה בקבוצת גיל מסוימת‪ ,‬לא בהכרח‬
‫היו רגישים יותר בקבוצות גיל אחרות‪ .‬המקור לשונות בין קבוצות גיל הפונדקאי יכול לנבוע מהבדלים במנגנוני ההגנה של‬
‫הפונדקאי או התחזקות של המערכת החיסונית בדפניות בוגרות‪ .‬תוצאות אלה מדגישות את הצורך לשלב תנאים‬
‫אפידמיולוגים מציאותיים ( כגון מבנה דמוגרפי של אוכלוסיית הפונדקאים) כאשר חוקרים ביטוי אלימות של טפילים‬
‫ומפתחים מודלים לאבולוציה של אלימות טפילים‪.‬‬
‫‪Interaction between the three organisms: Cylindrospermopsis raciborskii,‬‬
‫‪Aphanizomenon ovalisporum, Microcytosis.aeruginosa and filamentous‬‬
‫‪cyanobacteria summer blooms in Lake Kinneret As a model system.‬‬
‫נדב אור‬
‫האוניברסיטה העברית‬
‫‪The past decade has witnessed large fluctuationsin the composition of phytoplankton populations in Lake‬‬
‫‪Kinneret. Numerous field and laboratory studies and modeling of the data thereof were performed in an‬‬
‫‪attempt to reveal the effects of abiotic and biotic parameters on the temporal and spatial phytoplankton‬‬
‫‪population dynamics. However, failure to understand and predict events such as the intensification of toxic‬‬
‫‪cyanobacterial blooms over the last decade, or large fluctuations in the composition of the assemblage is‬‬
‫‪intriguing. There are numerous examples and a growing body of evidence that communication within and‬‬
‫‪between aquatic populations plays a major role in impacting the spatial and temporal population dynamics in‬‬
‫‪water bodies. In this study, we examine the allelopathic relations between the three toxic cyanobacteria:‬‬
‫‪Cylindrospermopsis raciborskii, Aphanizomenon ovalisporum and Microcytosis.aeruginosa viewed‬‬
‫‪blooming in Lake Kinneret in the last decade, In order to understand how these relationships affect‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪the composition of phytoplankton populations in the water body. Results of Laboratory physiological‬‬
‫‪experiments conducted in this study using qPCR analysis as well as field data sampled in the lake reveal that‬‬
‫‪the Summer – spring blooming M.aeruginosa outcompetes C.raciborskii by allelopathic factor secreted‬‬
‫‪to the water body, and at the same time does not show superiority over A.ovalisporum. The‬‬
‫‪relationship between these three organisms may affect the composition of phytoplankton populations‬‬
‫‪and the general food web.‬‬
‫הניצול הדיפרנציאלי של מקורות פחמן הינו בסיס לדו‪-‬קיום בין אוכלוסיות מיקרוביאליות בבית‬
‫השורשים‬
‫מקס קולטון ‪ ,*0,2‬נסלי טובי‪ ,0,2‬דרור מינץ‪ ,2‬אדי סיטרין‪.0‬‬
‫‪ 0‬המכון למדעי הקרקע‪ ,‬המים והסביבה‪ ,‬מרכז וולקני‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‪.‬‬
‫‪ 2‬המחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה‪ ,‬הפקולטה לחקלאות‪ ,‬מזון וסביבה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫חיידקי בית השורשים ידועים ביכולתם לפרק חומרים אורגנים רבים ולהניע מעגלי פחמן‪ ,‬חנקן‪ ,‬זרחן‪ ,‬גופרית החיוניים‬
‫להתפתחות הצמח‪ .‬בסביבת השורש חיידקים מקיימים יחסי גומלין מורכבים בינם ובין עצמם ולבינם לבין הצמחים‪ .‬ביחסי‬
‫גומלין אלו צמחים מפרשים מקורות פחמן הזמנים לחברת החיידקים ואילו החיידקים משפרים זמינותם של חומרי ההזנה‬
‫החיוניים לצמחים‪ .‬בעבדות הקודמות הראנו קשר חיובי חזק ומובהק בין מגוון חיידקי בית השורשים לבין עמידות ויצרנות‬
‫הראשונית של הצמחים; ושחיידקים מסוגים ‪ Pseudomonas‬ו‪ Flavobacterium-‬השייכים למערכות‬
‫‪ Proteobacteria‬ו‪ Bacteroidetes-‬בהתאמה מהווים מעל ממחצית מכלל חברת חיידקי בית השורשים של מגוון‬
‫הצמחים‪ .‬חיידקי ‪ Bacteroidetes‬ידועים ביכולתם לפרק חומרי קשי פירוק לאומתם חיידקי ‪ Proteobacteria‬מתמחים‬
‫בניצול חומרים פשוטים יותר‪ .‬אנו משערים שבסביבות בעלות פוטנציאל תחרות גבוהה‪ ,‬כגון בית השורשים‪ ,‬אוכלוסיות‬
‫חיידקים עוברים התמחות לניצול מקורות פחמן ייחודיים‪ .‬בכדי לחזק השערה זו ולבחון האם ניצול דיפרנציאלי של‬
‫מקורות פחמן צמחיים יכול להיות בסיס לשכיכות הגבוהה של חיידקי ‪ Pseudomonas‬ו‪ Flavobacterium-‬בבית‬
‫השורשים בידדנו ואפיינו כ‪ 211-‬תבדדי ‪ Pseudomonas‬ו‪ Flavobacterium-‬בבית השורשים של מגוון צמחים (חיטה‪,‬‬
‫תירס‪ ,‬עגבנייה ופלפל)‪ .‬על בסיס אנליזה אינטגרטיבית של תכונות פיזיולוגית‪ ,‬ביוכימית ומולקולרית שכוללו בין היתר את‬
‫יכולת התנועה‪ ,‬הצמדה ושרידות של הבדידים אלו בבית השורשים נבחרו שני תבדידים (‪Pseudomonas sp. PSF133‬‬
‫ו‪ )Flavobacterium sp. F52-‬להמשך העבודה‪ .‬מבחני תחרות ראשוניים בין חיידקים אלו במצעים מינימליים עם מקור‬
‫פחמן יחיד הציעו כי יכולת ניצול מוגברת של מקור פחמן מסוים מהווהתפקיד מרכזי בהתבססות של אוכלוסיית‬
‫מיקרואורגניזמים‪ .‬הראנו ששתי אוכלוסיות אלו מנצלים את הגלוקוז במידה שווה יחד עם זאת ניצול של פרוקטוז נצפה רק‬
‫על ידי החיידק ‪ Pseudomonas sp. P133‬בעוד שהסוכר מנוז נוצל רק על ידי החיידק ‪.Flavobacterium sp. F52‬‬
‫תוצאות ראשוניות אלו מחזקות את השערות הראשוניות ומציעות שליכולת דיפרנציאלית לניצול מקורות פחמן שונים יש‬
‫תפקיד מרכזי בשמירת מגוון המיניםבבית השורשים החיונית ליצרנות הראשונית של הצמחים‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫שיקום קרקע וטיהור מים | ‪ 1‬בניין חינוך ‪,‬אולם‪63‬‬
‫יו”ר‪ :‬ד”ר סטיליאן גלברג‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫הערכת איכותית של סיכונים מאתרי פסולת מעורבת לשימושי קרקע רגישים‬
‫דרור נחמיאס‪ ,‬ייעוץ סביבתי‬
‫אפיון ריכוזי ראדון תוך מבניים בישראל ניתוח סטטיסטי של מדידות בין השנים ‪4104-0990‬‬
‫סטיליאן גלברג‪ ,‬מכללת הדסה ירושלים‬
‫‪Soil spectroscopy as a method to monitor total petroleum hydrocarbon (TPH) contamination in soil‬‬
‫איל בן דור‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫השימוש בתרביות מיקרואורגניזמים מועילים (®‪)EM‬‬
‫בשיקום נחלים‬
‫אשר מימון‪ EM ,‬ישראל‬
‫גידול חיידקים מפרקי ‪ MTBE‬אירוביים והחדרתם למי התהום לצורך שיקום ביולוגי‬
‫נורית אופק‪LDD ,‬‬
‫הערכת איכותית של סיכונים מאתרי פסולת מעורבת לשימושי קרקע רגישים‬
‫דרור נחמיאס‪ ,‬נטע נגאוקר – כהן‬
‫חברת אדםה מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‪[email protected] ,‬‬
‫בשני העשורים האחרונים נסגרו בארץ מספר רב של אתרי פסולת מעורבת ששימשו להטמנת פסולת באופן לא מוסדר‪ .‬משך‬
‫הזמן שחלף גדלו הערים והתקרבו מבני מגורים רבים אל אתרי הפסולת שבעת הקמתם היו רחוקים יחסית‪.‬‬
‫במקרים מספר נוצר קונפליקט היוצר סיכונים למגורים עקב קרבה יתרה לאתרים סגורים ואף פעילים‪ .‬סקירות סיכונים‬
‫איכותיות שנעשו במספר רב של אתרי פסולת התייחסו למרכיבי הסיכון הבאים – דליקות‪ ,‬התפוצצויות‪ ,‬גלישות‪ ,‬ריחות‪,‬‬
‫אבק‪ ,‬התרבות חרקים ונברנים‪ ,‬וסיכוני גז מתאן בתת הקרקע‪.‬‬
‫מבדיקה במספר אתרים עולה כי הסיכון העיקרי המשליך למרחק גדול יחסית הינו נדידת גז מתאן בתת הקרקע וסיכוני‬
‫הצטברותו ואו פליטתו במגורים סמוכים‪.‬‬
‫מעבודות מפורטות שנעשו באתרים – טייבה‪ ,‬שחמון ואבו דיס עולים המשתנים הבאים בתנועת מתאן בתת הקרקע‪:‬‬
‫"בגרות" האתר וכושר ייצור המתאן‪ ,‬היות האתר טמון או על פני הקרקע ב"ערמה עילית"‪ ,‬קיום מערכת שאיבה ושחרור‪,‬‬
‫סוג הכיסוי והתווך הקרקעי בין גבולות האתר למגורים‪.‬‬
‫נראה כי בהיות המתאן קל מהאויר יש לסדימנט לא מלוכד הפתוח כלפי מעלה ייתרון בטיחותי בשחרור מהיר של המתאן‬
‫בפאתי האס"פ לעומת סלע כימי סדוק העלול להוביל בסדקיו מתאן למרחקים ארוכים‪.‬‬
‫בהרצאה יובאו דוגמאות מאתרים שונים ותוצע מערכת כללים להערכה ולהפחתת סיכונים מאתרי פסולת‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫אפיון ריכוזי ראדון תוך מבניים בישראל‪ :‬ניתוח סטטיסטי של מדידות בין השנים ‪0990-4104‬‬
‫רעות שפיצר‪ ,*0‬ויקטור שטיינר‪ ,2‬גאולה שרף‪ ,0‬סטליאן גלברג‪ ,2‬הישאם נאסר‬
‫‪ 0‬המכללה האקדמית הדסה‬
‫‪ 2‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫‪2‬‬
‫ראדון )‪ ,(222Rn‬נוכח בכל המבנים ומהווה גורם מרכזי בחשיפה של הציבור לקרינה מייננת‪ .‬על פי ארגון הבריאות‬
‫העולמי‪ ,‬ראדון הינו גורם הסיכון השני לאחר עישון סיגריות‪ ,‬לתחלואת סרטן הריאות בקרב האוכלוסייה‪.‬‬
‫בעבודה זו נעשה שימוש בבסיס נתונים רחב‪ ,‬של האגף למניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה‪ ,‬הכולל מעל ‪22,111‬‬
‫מדידות ארוכות וקצרות של ריכוזי ראדון ברחבי הארץ‪ ,‬בין השנים ‪ .0000-2102‬זאת‪ ,‬במטרה לקבל תמונת מצב עדכנית של‬
‫ריכוזי הראדון התוך מבניים הממוצעים בישראל ולזהות את ההבדלים בריכוזי הראדון כתלות במיקום הגיאוגרפי של‬
‫המבנה‪ ,‬קומת החדר וסוג החדר‪ .‬הריכוזים שנמצאו מהווים בסיס לקביעת סף ריכוז שמעליו יש לנקוט באמצעים להפחתת‬
‫הריכוז‪.‬‬
‫תהליך בקרת איכות הנתונים‪ ,‬כלל סינון של הנתונים שלאחריו נותרו מעל ‪ 4,111‬תוצאות מדידות ארוכות ומעל ‪8,111‬‬
‫תוצאות מדידות קצרות של ראדון‪.‬‬
‫תוצאות המדידות הארוכות חולקו ל‪ 0-‬קבוצות ראשיות‪ :‬כלל ארצי‪ ,‬אזורים מועדים לראדון‪ ,‬אזורים רגילים‪ .‬כל קבוצה‬
‫חולקה לתת קבוצות‪ :‬קומת החדר (עליונה‪ /‬קרקע‪ /‬מרתף)‪ ,‬סוג החדר (רגיל‪ /‬חדר ביטחון‪ :‬מקלט‪ /‬ממ"ד)‪ .‬עבור כל תת‬
‫קבוצה חושב‪ :‬ממוצע אריתמטי וגיאומטרי ואחוז המדידות מעל ‪ 211 ,021 ,011‬בקרל‪/‬מ"ק‪ ,‬כאשר רמת הפעולה או ריכוז‬
‫הראדון המרבי המותר במגורים בישראל הינו ‪ 211‬בקרל‪/‬מ"ק‪ .‬בנוסף חושבו ממוצעים כתלות בשנת המדידה וממוצע כלל‬
‫ארצי משוקלל המתחשב בצפיפות האוכלוסין ביישובים השונים‪.‬‬
‫מניתוח התוצאות עולה כי הריכוז הממוצע הגיאומטרי הכלל ארצי המשוקלל הינו ‪ 24‬בקרל‪/‬מ"ק‪ .‬התוצאות הצביעו על‬
‫מגמת עלייה בריכוזים הממוצעים של הראדון עם השנים‪ .‬ריכוז הראדון הממוצע באזורים מועדים לראדון הינו ‪01‬‬
‫בקרל‪/‬מ"ק‪ ,‬ערך הגבוה ב‪ 20-‬בקרל‪/‬מ"ק בהשוואה לאזורים רגילים (‪ 10‬בקרל‪/‬מ"ק)‪ .‬בחדרי ממ"ד ריכוזי הראדון היו‬
‫גבוהים באופן משמעותי (‪ 018‬בקרל‪/‬מ"ק) בהשוואה לחדרים רגילים (‪ 18‬בקרל‪/‬מ"ק)‪ .‬מעל ‪ 01%‬מהמדידות בחדרי ממ"ד‬
‫היו מעל רמת הפעולה‪ ,‬בהשוואה ל ‪ 4%‬בחדרים הרגילים‪ .‬נמצא כי כ‪ 4% -‬מכלל המדידות הינן מעל רמת הפעולה ולכן על‬
‫מנת לקבוע באם ניתן להוריד את רמת הפעולה מתחת ל‪ 211 -‬בקרל‪/‬מ"ק יש לבצע ניתוח עלות‪ -‬תועלת‪.‬‬
‫)‪Soil spectroscopy as a method to monitor total petroleum hydrocarbon (TPH‬‬
‫‪contamination in soil‬‬
‫‪Eyal Ben Dor1, Gil Eshel2 and Guy Schwarz1‬‬
‫‪The Remote Sensing Laboratory, Department of Geography and Human Environment‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Tel Aviv University, Israel‬‬
‫‪Ministry of Agriculture, Volacni Center, Beit Dagan‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Soil contamination is an ever-growing concern. There is a great need for an objective, environmentally‬‬
‫‪friendly method to rapidly detect and monitor soil contaminants, both for the diagnosis of suspected‬‬
‫‪contaminated areas and to control rehabilitation processes. Contamination of the environment with total‬‬
‫‪petroleum hydrocarbons (TPH) is a growing problem, mostly recognized in the oceanic domain. The impact‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
of TPH contamination on land, and especially soil, has been neglected, although it is large and significant in
time and space. Traditional wet-chemistry methods for determining TPH levels in soil samples are based on
extracting the contaminant from the soil sample. A spectral-based method to assess soil contamination with
TPH was developed in this study and systematically compared with the performances of commercial and
certified laboratories by the regulation authorities . A blind test involving three different laboratories was
conducted using more than 100 artificially TPH-contaminated soils. The samples were sent to the three
certified laboratories under the same conditions and and at the same time after contaminating them with a
known amount of TPH. The TPH-contaminated soils were also analyzed by the spectral method, which was
developed on an independent soil population, and the results (TPH concentration and time to delivery of the
results) were compared with those from the three laboratories. A significant difference was found between
the results from the certified laboratories and those from the spectral approach. Nonetheless, compared to
the “true TPH concentration”, the spectral method was found to perform as well as the best traditional
methods used by one of the certified laboratories. Taking into account the delivery time of the spectral
method (almost in real time) and the relatively low cost, it was concluded that the spectral method is a
promising approach to monitoring TPH contamination in soils. Based on these promising results, a roadmap
is sketched for spectral technology's potential use in soil-contamination monitoring. This is guided by
ongoing initiatives worldwide, such as placing hyperspectral (HSR) sensors in orbit, developing new HSR
sensors for airborne utilization and a new generation of portable spectrometers for use in the field.
‫) בשיקום נחלים‬EM®( ‫השימוש בתרביות מיקרואורגניזמים מועילים‬
‫אשר מימון‬
‫ ישראל‬EM
[email protected] l
.‫עיקור הגדות ע"י שארתייות של הרביצידים הינה בעיה אופיינית לכל נחלי החוף בישראל‬
,‫ עקב ריבוי התלונות על יתושים בוצעו ריסוסי מנע‬.‫נחל שורק סבל במשך עשרות שנים מהזנחה ומהזרמה של שפכים‬
‫ בשנת‬,‫ ריסוס חוזר ותדיר זה לאורך שנים רבות הביא את הנחל למצב שבו‬.‫כשלצורך ההנגשה רוססו הגדות בהרביצידים‬
‫ כשהוחלט להתחיל לשקמו ולשתול בגדותיו צמחיה טבעית ומקומית – מבחני השתילה הראו שצמחים שנשתלו‬,2102
.‫מתקשים מאוד להיקלט ולשגשג‬
‫ לבחון שיטות להתמודדות עם עיקור הקרקע ולעודד צמחייה צעירה בעקות יובש מתוך הנחיצות לקידום‬:‫מטרות הניסוי‬
.‫צימוח ואחיזת קרקע לפני הגעת שטפונות החורף‬
‫ זו מכילה‬.‫ של המאה הקודמת‬41-‫ הינה תשלובת של מיקרואורגניזמים מועילים שפותחה ביפן בשנות ה‬EM® ‫טכנולוגיית‬
.‫ והיא מאושרת לחקלאות האורגנית בישראל‬,NO-GMO‫ ללא תוספת כימיקלים ו‬,‫מיקרואורגניזמים שמלוקטים בטבע‬
‫ היא‬EM® .‫ העולמי‬EM® ‫ ארצות ברחבי העולם ע" י נציגים מקומיים של ארגון‬021-‫הטכנולוגיה מקודמת כיום ב‬
‫ביוטכנולוגיה שמפרקת רעלנים בקרקע ויוצרת סביבה שעשירה בחומרים המעודדים התחדשות והתפתחות של הפלורה‬
.‫המקומית כבסיס לשיקום כולל‬
‫אילן‬-‫ אוניברסיטת בר‬,61-61.2.9.61 ,‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‬
‫באפריל ‪ 2100‬החל ניסוי לטיהור ושיקום מקטעים לאורך גדות הנחל בסמוך לפלמחים‪ .‬בחלק מהניסוי ייושמו תרביות‬
‫®‪ EM‬במספר אופנים וריכוזים‪ ,‬ובסמוך חלקות בהן ייושם פחם פעיל וחלקות ביקורת‪.‬‬
‫בחלקות נשתלו כ‪ 21-‬מיני צמחי בר מקומיים בחתכי רוחב בהתאמה למרחק מהנחל עצמו (הזרעים לוקטו מהבר והונבטו‬
‫במשתלת חישתיל)‪ .‬לאורך הקיץ התבצעו מספר מדידות צימוח‪ .‬באוקטובר ‪ 2100‬התבצעה המדידה הסופית‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי‪ :‬בחלקות הניסוי עם ®‪ EM‬הצימוח (כולל בית השורשים) היה משמעותית רב יותר לעומת חלקות הביקורת‬
‫וחלקות הפחם הפעיל‪ ,‬עפ"י המדדים שנקבעו‪ .‬בנוסף‪ ,‬בחלקות אלו התחוללה התעוררות בנק זרעים מקומי רבה יותר‪.‬‬
‫כניסוי תומך‪ ,‬ולצורך שלילת גורמי השפעה אחרים על התוצאות‪ ,‬הוצב ניסוי משלים בעציצים – בניסוי הוצבו שני מיני‬
‫צמחים (לחך איזמלני וחומעה משוננת) ב‪ 08-‬הצבות עם יישומים שונים וב‪ 01-‬חזרות בכל צמח ויישום (סה"כ ‪ 241‬עציצים)‪.‬‬
‫ניסוי זה אף הוא הראה צימוח מוגבר יותר ושיגשוג בעציצים שטופלו ב®‪.EM‬‬
‫מסקנות‪ EM® :‬נמצא כטכנולוגיה מועילה ביותר לשיקום והשבחת קרקעות בזמן קצר‪.‬‬
‫גידול חיידקים מפרקי ‪ MTBE‬אירוביים והחדרתם למי התהום לצורך שיקום ביולוגי‬
‫נורית אופק‪ ,1‬ד"ר רפי מנדלבאום‬
‫‪0‬‬
‫‪ LDD 0‬טכנולוגיות מתקדמות בע"מ‬
‫‪[email protected]‬‬
‫באזור מישור החוף ממוקמים מפעלים ותעשיות רבות הכוללים מאות תחנות דלק וכן מכלי דלק על ותת קרקעיים‬
‫המשמשים אותם‪ .‬נפח כה גדול של דלק מהווה פוטנציאל לזיהום נרחב במי התהום במישור החוף‪ ,‬במיוחד בשל מפלס רדוד‬
‫יחסית של מי התהום‪.‬‬
‫‪ MTBE‬הינו חומר סינתטי המשמש כתוסף לדלק (בנזין) ומשפר את תהליך הבעירה במנוע במקום עופרת‪.‬‬
‫בישראל החלו מאמצע שנות ה‪ 01-‬להשתמש ב‪ ,MTBE-‬אך במרוצת השנים התגלה כי הוא הפך להיות מזהם משמעותי‬
‫בתווך הרווי והלא רווי בשל תכונותיו הכוללות יכולת נדיפות ומסיסות גבוהה‪.‬‬
‫בת חנת הדלק הממוקמת באזור מישור החוף במרכז הארץ‪ ,‬נמצאו ריכוזי ‪ MTBE‬גבוהים מאוד מתקן מי השתייה בבארות‬
‫ניטור מי התהום‪ .‬עקב כך החל פיילוט לשיקום מי התהום באמצעות טיפול ביולוגי המעודד יצירת תנאים מועדפים‬
‫לחיידקים אירוביים ייעודים המפרקים ‪.MTBE‬‬
‫במשך שישה חודשי הפיילוט‪ ,‬על אף יצירת תנאים מועדפים‪ ,‬לא נוצרה אוכלוסיית חיידקים אירוביים לפירוק ‪.MTBE‬‬
‫בכדי לבדוק האם קיים גורם מגביל כלשהו במי התהום בתחנת הדלק שמונע את היווצרות החיידקים מפרקי ה‪,MTBE-‬‬
‫בוצעו מספר ניסויי מעבדה שכללו הוספת חיידקים ארוביים מפרקי ‪ MTBE‬וכן הוספת נוטרינטים לדוגמאות מי התהום‬
‫מתחנת הדלק‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי הצביעו על הסתגלות החיידקים מפרקי ה‪ MTBE -‬במי התהום של תחנת הדלק וכן יכולת לפירוק המזהם‬
‫בריכוזים הדומים לריכוז מי התהום בפועל ‪ .‬בהרצאה יוצגו גם תוצאות החדרת החיידקים המועשרים מניסוי המעבדה למי‬
‫התהום בתחנת הדלק לצורך פירוק ה‪ MTBE -‬באקוויפר‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫תחליפי דלקים ‪ -‬אתגרים סביבתיים וסוגיות מדיניות‬
‫המרכז לחקר המוח אודיטוריום‬
‫יו”ר‪ :‬ד”ר שלמה ולד‪ ,‬משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‬
‫דלק אינו מוצר ידידותי‪ ,‬אך הכל יחסי ‪ -‬יתרונות וחסרונות של תחליפי הדלקים השונים‬
‫ברכה חלף‪ ,‬משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‬
‫דיפוזיה מרחבית של מכוניות חשמליות במרחב עירוני‬
‫ורד בלאס‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫מיסוי ירוק לרכבים ודלקים בישראל ‪ -‬סקירת המתודולוגיה ופעילות הוועדה‬
‫תומר כהן‪ ,‬עמית ממשק ‪ -‬תכנית יישום מדע בממשל‪ ,‬המנהלת לתחליפי נפט במשרד רוה”מ‬
‫ניתוח ההשפעות הסביבתיות של ייצור ושימוש במקורות אנרגיה לתחבורה בישראל ‪ 4141‬בראיית מחזור חיים‬
‫רונה בן ציון‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫דיון‪:‬‬
‫עד מתי נשתמש בדלקים הפוסיליים?‬
‫תחליפי נפט כצורך אסטרטגי‬
‫האם אנו מוכנים לשלם יותר על דלקים “ירוקים”?‬
‫ניתוח ההשפעות הסביבתיות של ייצור ושימוש במקורות אנרגיה לתחבורה בישראל ‪ 4141‬בראיית‬
‫מחזור חיים‬
‫רונה בן ציון‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫ענף התחבורה מהווה כ‪ 88%-‬מכלל צריכת האנרגיה בישראל‪ ,‬ומתבסס באופן בלעדי על מקורות אנרגיה מיובאים ‪ -‬נפט‬
‫ותזקיקי נפט‪ .‬משיקולים אסטרטגיים‪ ,‬כלכליים וסביבתיים החליטה מדינת ישראל לפעול לגיוון מקורות האנרגיה‬
‫לתחבורה‪ .‬כיום‪ ,‬בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית וגילויי הגז לאורך חופי ישראל‪ ,‬נפתחה האפשרות למעבר לדלקים‬
‫חלופיים ושימוש בהם‪ .‬כך למשל מגוון דלקים המבוססים על גז טבעי עשויים להוות תחליף חלקי או מלא לנפט ותזקיקיו‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬כחלק מיעדי הממשלה לקדם משק אנרגיה בר‪-‬קיימא‪ ,‬היקף ייצור חשמל ממקורות מתחדשים ממשיך‬
‫להתרחב וחלופת השימוש בחשמל כמקור אנרגיה תחבורתי הופכת מעניינת יותר‪.‬‬
‫מחקר זה בא לבחון את ההשפעה הסביבתית של ייצור תחליפי דלקים עבור תחבורה פרטית בישראל‪ ,‬המהווה כ‪ 41%-‬מסך‬
‫כלי הרכב ומשקלה בסך צריכת האנרגיה בישראל הינו כ‪ .02%-‬הערכת ההשפעה הסביבתית מבוצעת באמצעות‬
‫מתודולוגיית ‪ Life Cycle Assessment‬וכן ‪ )LCA, LCC( Life Cycle Cost‬של הדלקים החלופיים המפורטים להלן‪ .‬לעבודת‬
‫הניתוח נבחרו טכנולוגיות הנראות כמבטיחות וישימות ביותר כלכלית וטכנולוגית נכון להיום‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫דלקים קונבנציונליים (נפט)‪ :‬בנזין וסולר למכוניות בעלות מנוע בעירה פנימית‪-Internal Combustion Engine (ICE),‬‬
‫חלופת "עסקים כרגיל"‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫אנרגיה חשמלית‪ ,‬שמקורה באמצעי הייצור הקיימים והעתידיים של חברת חשמל מתחנות כוח המופעלות בפחם‪ ,‬גז‬
‫ומקורות מתחדשים‪ ,‬להנעת מכוניות חשמליות‪.Electric Vehicle (EV) ,‬‬
‫‪ .3‬דלקים מבוססי גז טבעי‪ :‬מתנול בתמהיל ‪ M85‬וכן ‪ )Gas to Liquid( GTL‬למכוניות ‪ ICE‬מותאמות‪.‬‬
‫עבודת המחקר בוחנת אלמנטים שונים‪ ,‬חלקם טכנולוגיים כגון נצילות אנרגטית וחלקם סביבתיים כגון צריכת מים‪ ,‬תפיסת‬
‫שטח‪ ,‬פסולת ופליטות מזהמים‪ .‬הניתוח בוצע על פי מודל השוואת דלקים לתחבורה וכלי רכב ‪,)WTW( Well to Wheel‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫החל ממקור האנרגיה הראשוני לאורך כל מחזור חייו של הרכב ושרשרת אספקת הדלק‪ .‬תוצאות ניתוח ‪ LCA‬שימשו לצורך‬
‫אמידת הערך הכלכלי (‪ )LCC‬של ההשפעה הסביבתית‪.‬‬
‫תוצאות העבודה מדגישות את שקלול התמורות (‪ )trade-offs‬בין פרמטרים סביבתיים שונים ומסייעות לזהות נקודות‬
‫קריטיות לאורך שרשרת הייצור‪ .‬היתרון הטכנולוגי של הרכב חשמלי בולט מול החלופות האחרות‪ ,‬עם שיעורים נמוכים של‬
‫צריכת האנרגיה וזיהום האוויר בתחזית לשנת ‪ ,2121‬אולם חלופה זו חלשה בהיבטים של צריכת מים‪ ,‬ייצור פסולת ותפיסת‬
‫שטח‪ .‬אשר לדלקים מבוססי גז טבעי‪ ,‬התוצאות מציגות יתרונות ברורים במרבית הפרמטרים הסביבתיים‪ ,‬אולם לייצור‬
‫ושימוש בדלקים אלו נדרשות תשומות אנרגיה משמעותיות לאורך מחזור החיים‪ .‬המרת כלל התוצאות לערכים כלכלים‬
‫מבהירה את תמונת המצב ומאפשרת לתעדף את חלופות הדלקים לפי מינימום השפעה סביבתית‪.‬‬
‫בכך מאפשר המחקר לבחון את העלויות הסביבתיות הכוללות של חלופות האנרגיה השונות לתחבורה וכן להמליץ לקובעי‬
‫המדיניות בישראל על התמהיל המיטבי של מקורות אנרגיה לתחבורה פרטית‪ ,‬בעל ההשפעה הסביבתית והכלכלית הנמוכה‬
‫ביותר‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫מזהמים בסביבה ובמזון | בניין חינוך ‪,‬אולם‪62‬‬
‫יו”ר‪ :‬פרופ’ פנחס פיין‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי‪ ,‬מכון וולקני‬
‫חשיפה תזונתית של חומרי הדברה במדגם של ילדי ישראל‬
‫שירה פרימן‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫תגובת צמחי חסה ליישום חוזר של בוצות שפכים בצורות ייצוב שונות‪ :‬צימוח ותכולת יסודות הזנה‪ ,‬קורט ומתכות כבדות בצמחים‬
‫ובמי‪-‬הנקז‬
‫פנחס פיין‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬מכון וולקני‬
‫חיישנים ביואלקטרוכימיים לזיהוי מזהמים בסביבה ובמזון‬
‫יהודית רשפון‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫הנדסה גנטית‪ :‬זיהום סביבתי או זיהום המזון שלנו ?‬
‫חגית אולנובסקי‪ ,‬בריאות וסביבה בישראל‬
‫חשיפה תזונתית של חומרי הדברה במדגם של ילדי ישראל‬
‫שירה פרימן‪ ,0‬ורד קאופצן – שריקי‪ ,2‬רינה ורסנו‪ ,0‬תמר ברמ‪ ,0‬דנית שחר‪ ,2‬אורלי מנור‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬בית ספר בראון לבריאות הציבור ורפואת קהילה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫‪2‬בית הספר לתזונה אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪0‬משרד הבריאות‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שימוש בחומרי הדברה הונו נפוץ ודיאטה היא אחד המסלולים העיקריים לחשיפות כרוניות במינון נמוך תרכובות רבות‪.‬‬
‫השפעות בריאותיות שליליות כוללות בעיות התפתחות‪ ,‬ירידת תפקוד קוגניטיבי‪ ,‬סרטן והשמנת יתר‪ .‬ילדים הם בין‬
‫הקבוצות הרגישות ביותר לתוצאות בריאותיות הנובעות מחשיפה ‪.‬‬
‫מחקר האקולוגי הזה בודק את החשיפה הפוטנציאלית לחומרי הדברה חקלאיות בקרב למדגם של ‪ ,012‬ילדים בני ‪8-4‬‬
‫‪Food‬‬
‫מאזור באר שבע שהשטטפו בסקר תזונה בין השנים ‪ .2114-01‬מקורות הנתונים הם (‪ )0‬תוצאות שאלון‬
‫‪ Frequency‬ויומן דיאטה הנערכו בין השנים ‪ 2114-01‬עלידי חוקרים מאוניברסיטוה בין גוריון; (‪ )2‬נתונים על שריות‬
‫חומרי הדברה בתזונה מתכנית הניטור חומרי הדברה הלאומית הנערך על יד משרדי הבריאות וחקלאות הישראלים‪ .‬הוצאו‬
‫תת קבוצות של ‪ 04‬פירות וירקות ו‪ 21‬תרכובות חומרי הדברה ואומדנו את השיפה לפי צריכת סוג מזון ולפי תרכובת‪.‬‬
‫ההערכות שלנו הושוו עם התוצאות של הערכת סיכונים הלאומית של ישראל (‪.)2102‬‬
‫שמונה מתוך עשרים ושש התרכובות הם זרחנים אורגניים‪ 0‬ואחד הוא קלור אורגני‪ .2‬למעט ‪ , Phosmet‬כל אילו היו‬
‫נתונים לתקנות מחמירות חדשות או יאסרו בהדרגה לשימוש עד להפסקתם לחלוטין בשנת ‪ .2101‬בחציון של צריכה‬
‫יומית‪ ,‬שלושה מתוך ‪ 21‬תרכובות )‪ )Dimethoate, Fenamiphos, Methamidaphos‬חרגו מרמת חשיפה המקסימלית‬
‫הרגולטורית ( ‪ .)ADI‬בהשוואה להערכת הסיכונים הלאומית‪ ,‬עבור שיש עשר תרכובות‪ ,‬החשיפה של הילדים הייתה גבוהה‬
‫מהממוצע באוכלוסייה כלל‪ .‬המזון שבו נמצאה התרומה הגבוהה ביותר לחשיפה (כלומר ביחס למספר החריגות שיעור‬
‫ההשיפה או הנוכחות של תרכובות רעילות ביותר ) היו‪ :‬ענבים‪ ,‬פלפלים‪ ,‬מלפפונים ותפוחים ‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫ממצאים אלה מתו וספים לראיות הקיימות שהרכב התזונה של הילדים הוא גורם תורם לסיכוני חשיפה גבוהים‬
‫יותר‪ .‬ומעלה את השאלה באם התקנות הקיימות מספיקות להגן על קבוצות רגישות ‪ .‬הוא גם מזהה מה שנקרא " נקודות‬
‫חמות" הדורשות תשומת לבם של רגולטורים וצרכנים לגביי מזונות ספציפיים עם שאריות גבוהות יותר ותרכובות שנמצאו‬
‫בריכוזים גבוהים‪.‬‬
‫‪Azinphos methyl, Chlorpyrifos, Dichlorvos, Dimethoate, Fenthion, Methamidophos, Phosmet 0‬‬
‫‪Endosulfan‬‬
‫‪2‬‬
‫תגובת צמחי חסה ליישום חוזר של בוצות שפכים בצורות ייצוב שונות‪:‬‬
‫צימוח ותכולת יסודות הזנה‪ ,‬קורט ומתכות כבדות בצמחים ובמי‪-‬הנקז‬
‫פנחס פיין*‪ ,‬דני קורצמן‪ ,‬דורית שרגיל‪ ,‬עידו ניצן‪ ,‬אנה בריוזקין‪ ,‬שוש סוריאנו‪ ,‬אירית לבקוביץ'‬
‫המכון למדעי הקרקע‪ ,‬המים והסביבה‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כללי‪ :‬ב‪-‬שנים ‪ 2100-2100‬נבחנה השפעת יישום חוזר (‪ 0‬מחזורים) של ‪ 0‬בוצות על תכולת יסודות קורט ומתכות כבדות‬
‫בצמחי חסה ועל ריכוזיהם במי‪-‬הנקז‪ .‬נבדקו בוצה מעוכלת (סוג ב' מחיפה)‪ ,‬קומפוסט בוצה (מ'דלילה' ומ'טובלן') ובוצה‬
‫מיוצבת באפר ובסיד (במס"א) מהשפד"ן‪ .‬ניסוי זה היה חלק ממאמץ נרחב לבחינה השוואתית רב‪-‬שנתית של התרומה‬
‫והתמורה מבוצות אלו בגד"ש‪.‬‬
‫שיטות‪ :‬נבחנו ‪ 00‬טיפולים ב‪ 0-‬קרקעות (חול‪ ,‬קרקע לסית וקרקע חרסיתית)‪ ,‬בליזימטרים בנפח ‪ 221‬ל'‪ .‬בכל אביב (ב‪0-‬‬
‫שנים) הבוצות יושמו מחדש בעומס חנקן שקול ל‪ 21-‬ק"ג ‪\N‬ד'‪ ,‬ובמס"א יושמה (בחול) גם בשיעור שקול ל‪ 021-‬ק"ג ‪\N‬ד'‪.‬‬
‫הבוצות הוצנעו ב‪ 02-‬הס"מ העליונים‪ .‬ההשקיה הייתה במי‪-‬קולחים ובמים שפירים‪ .‬ב‪ 8-‬עונות הגידול נבדקה כמותית‬
‫תכולת היסודות בצמחים ובמי הנקז‪.‬‬
‫ריכוזי יסודות קורט ומתכות כבדות בצמחים‪ :‬הריכוזים בצמחים של ארסן‪ ,‬קדמיום ועופרת (מנוטרים ע"י משרד‬
‫הבריאות; כספית לא נבדקה בגלל ריכוזיה האפסיים בבוצות) היו נמוכים מאד‪ ,‬וארסן ועופרת אף היו בד"כ מתחת לסף‬
‫הכימות‪ .‬ביתר היסודות‪ ,‬ההבדלים בריכוזים בצמחים בין טיפולי בוצה להיקש היו בד"כ לא שונים סטטיסטית‪ .‬בחול עצמו‬
‫ובטיפול הבוצה המעוכלת הייתה זמינות גבוהה יחסית של קדמיום‪ ,‬ובמס"א וקומפ' בוצה הורידו לעיתים (מובהק‬
‫סטטיסטית בעונה השלישית) את ריכוזיה בצמחים‪ .‬בחול‪ ,‬במס"א הגדילה ריכוזי מוליבדן ובורון בצמחים (יסודות קורט‬
‫חיוניים) אך הם היו בתחום התקין‪ .‬הריכוזים במי‪-‬הנקז של מרבית היסודות היו נמוכים מאד‪ ,‬מתחת לסף הרגישות (שהיה‬
‫כ‪ .)1 µg/l -‬רק ריכוז הבורון היה גבוה יותר בטיפולי הבמס"א בהשוואה ליתר הטיפולים‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬תוצאות גידול החסה בליזימטרים ב‪ 0-‬קרקעות המייצגות את טווח קבוצות המרקם‪ ,‬בהשקיה במים שפירים‬
‫ובמי‪-‬קולחים ביישום חוזר של ‪ 0‬הבוצות אינן משאירות מקום לספק שבהרכב הנוכחי של הבוצות‪ ,‬גם עומסים כבדים‬
‫(יישום שנתי בעומס המרבי המותר‪ ,‬או בכפולה פי ‪ 0‬ממנו בחול שהוא המצע הרגיש ביותר) לא התבטאו בריכוזים חריגים‬
‫של כל יסודות הקורט והמתכות הכבדות‪ .‬גם העלייה בריכוז המוליבדן בצמחים בטיפולי במס"א הייתה בתחום התקין‬
‫בצמחים (והנה חיובית)‪.‬‬
‫התוצא ות מצטרפות לממצאים אחרים השוללים את ההתנגדות האידיאולוגית של המשרד להגה"ס לשימוש חקלאי מועיל‬
‫באפר פחם מרחף בכלל ובבמס"א בפרט‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫חיישנים ביואלקטרוכימיים לזיהוי מזהמים בסביבה ובמזון‬
‫יהודית רשפון‪ ,‬מיכל בוך‪ ,‬עבד נאסר‪ ,‬מיכל מוסברג‬
‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫‪[email protected]‬‬
‫לחיישנים ביואלקטרוכימיים יש יתרונות בהשוואה לשיטת מדידה מקובלות‪ .‬חיישנים או מאפשרים מדידה מהירה‪,‬‬
‫רגישה‪ ,‬ספציפית‪ ,‬אפשרות ולניטור רציף ולמדידה של מספר דוגמאות במקביל‪ .‬תכונות אלו משולבות במכשיר מדידה זול‬
‫ונייד‪ .‬אנו נציג חיישנים אלקטרוכימיים קטנים ורגישים למדידה של חומרים רעילים‪ ,‬חיידקים ווירוסים‪ .‬השתמשנו‬
‫באלקטרודות חד‪-‬פעמיות אליהן צמדו ננו‪-‬חלקיקים‪ .‬נקטנו בשתי אסטרטגיות‪:‬‬
‫‪ .1‬הדוגמאות שנבדקו הונחו בתא אלקטרוכימי זעיר המכיל אלקטרודות מודפסות חד פעמיות ומחובר לגלאי אלקטרוכימי‪.‬‬
‫במיוחד השתמשנו בחיישן אלקטרוכימי רב ערוצי המאפשר מדידה בו‪-‬זמנית של שמונה דוגמאות סימולטנית‪.‬‬
‫‪ .1‬השתמשנו מערכת הזרקת זרימה )‪ (flow injection system‬לזיהוי וכימות מזהמים‪ .‬החיישן היה מבוסס על עיכוב פעילות‬
‫אנזימטית של אנזימים כאצטילכולין אסטראז או טירוזינאז‪ .‬ניתן היה לבדוק נוכחות של פרתיון בריכוז של‬
‫‪ 10-9‬גרם\מ"ל‪.‬‬
‫חיישנים אלו יאפשרו זיהוי וכימות של זיהוי כימי וביולוגי במקום ובסביבה בה יש חשד לזיהום‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫מושבים מקבילים ‪04:01-01:11‬‬
‫יישום גישות גנומיות להבנת הקשר בין מיקרואורגניזמים לסביבתם |‬
‫בניין פסיכולוגיה ‪,‬אולם‪9‬‬
‫יו”ר‪ :‬ד”ר אדי סיטרין‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי‪ ,‬מכון וולקני‬
‫מטה‪-‬גנום ומטה‪-‬טרנסקריפטום להבנת ההרכב והתפקוד של חברת החיידקים באינטראקציה עם שורשי צמחים‬
‫מיה אופק‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי ‪ -‬מכון וולקני והאוניברסיטה העברית‬
‫מיקרואורגניזמים במעי ‪ -‬מהאדם לפרה ובחזרה‬
‫יצחק מזרחי‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי‪ ,‬מכון וולקני‬
‫‪Cyanobacteria and their viruses: A network of interactions in the oceans‬‬
‫דבי לינדל‪ ,‬הטכניון‬
‫מים מתוקים בישראל‬
‫דניאל שר‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫בחינת יחסי טורף נטרף מיקרוביאליים בעזרת שיטות גנומיות‬
‫זהר פסטרנק‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫מטהגנום ומטהטרנסקריפטום להבנת ההרכב והתפקוד של חברת החיידקים באינטראקציה עם שורשי‬
‫צמחים‬
‫דרור מינץ‪ ,0‬מיה אופק‪ ,0,2‬מילנה וורוב‪-‬גולדמן‪ ,0,2‬נועה סלע‪ ,0‬סטפן גרין‪ 0‬ויצחק הדר‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬מרכז ולקני‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‬
‫‪4‬האוניברסיטה העברית‬
‫‪3‬אוניברסיטת אילינויס בשיקאגו‬
‫לחיידקים תפקידים רבים ומגוונים באינטראקציה עם הצמח והם משפיעים על בריאותו‪ ,‬הזנתו ותפקודו‪ .‬במערכת שורש‬
‫מגוון עצום של חיידקים שונים‪ ,‬רובם לא ניתנים לבידוד ולכן למחקר מעבדתי‪ .‬ריצוף של מקטעי הגן ל‪-‬רנ"א ריבוזומלי וכן‬
‫ה‪-‬רנ"א הריבוזומלי עצמו חשף כי הרכב חברת החיידקים בכלל ואלו הפעילים ביותר בפרט‪ ,‬בשורשי ארבעה צמחים שונים‬
‫(חיטה‪ ,‬תירס‪ ,‬עגבנייה ומלפפון) אשר גדלו בו זמנית‪ ,‬באותה קרקע ובאותה מערכת גידול מושפעת מאד מסוג הצמח‪ .‬קביעת‬
‫רצף ואנליזה של סה"כ הגנים של כלל החברה (מטהגנום) הראה כי לחברת החיידקים החייה באינטראקציה עם השורשים‬
‫השונים מאפיינים גנטיים ייחודיים‪ ,‬ושונים מאלו של חברת החיידקים החייה בקרקע עצמה‪ .‬באופן מפתיע‪ ,‬למרות ההבדל‬
‫העצום בין חברות החיידקים בשורשי צמחים שונים‪ ,‬הרי ש"ארגז הכלים" הגנטי שלהם דומה יחסית‪ .‬בחינת סה"כ הגנים‬
‫המבוטאים ע"י כלל החברה (מטהטרנסקריפטום) הראה כי לחברת החיידקים החייה באינטראקציה עם השורשים השונים‬
‫יש גרעין של גנים (בעיקר אלו האחראיים על גדילה וריבוי) שמבוטאים בצורה דומה‪ ,‬אך גם גנים רבים‪ ,‬האחראיים על‬
‫תהליכים מרכזיים לאינטראקציה‪ ,‬אשר הביטוי שלהם ייחודי וספציפי לצמח המאכסן‪ .‬נתונים אלו חושפים את החיים‬
‫הנעלמים של החיידקים החיים באינטראקציה עם שורשי הצמח וחיוניים לקיומו ומלמדים על התנאים השוררים בנישה‬
‫החשובה כל כך לצמח‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫ מהאדם לפרה ובחזרה‬- ‫מיקרואורגניזמים במעי‬
‫ מזרחי‬.‫י‬
.)‫ מינהל המחקר החקלאי (הרצאה מוזמנת‬,‫ המכון לחקר בע"ח‬,‫המחלקה לחקר בקר וצאן‬
‫ במדור זה מתקיימת אוכלוסיה של מיקרואורגניזמים‬.‫ הראשון מביניהם הינו הכרס‬,‫קיבת הפרה מורכבת מארבעה מדורים‬
‫ הפרה תלויה לחלוטין באותה אוכלוסיה במהלך העיכול וניצולת‬,‫ באופן זה‬.‫האחראים על התססה ופירוק של מזון הפרה‬
‫ בעת‬.‫ לתפוקת החלב ולרווחתה הכללית של הפרה‬,‫ ולכן אוכלוסיה זו היא בעלת חשיבות עצומה לתזונת הפרה‬,‫המזון‬
‫האחרונה המחקר בתחום האקולוגיה המיקרוביאלית קיבל דחיפה משמעותית הודות להתפתחויות בטכנולוגיות ריצוף‬
‫ טכנולוגיות אלו מאפשרות בחינה ואפיון של כלל אוכלוסיות המיקוראורגנזמים והגנים אותם הם‬.RNA ‫ וה‬DNA ‫ה‬
‫ התפתחויות אלו פתחו את הדרך לאפיון מעמיק של סביבות מיקרוביאליות אשר אופיינו עד‬.‫מבטאים בסביבה מסוימת‬
‫ מתוך מכלול האוכלוסיות‬in vitro ‫היום בשיטות קלאסיות המאפשרות אפיון של חלק קטן בלבד הניתן לבידוד ולגידול‬
.‫הנמצאות בסביבה מסוימת‬
‫בהרצאתי אדבר על השימוש בכלים אלו ללימוד מבנה אוכלוסיות אלו ההתפתחותן ומעבר הגנים שלהם תוך לקחית נקוד‬
‫מבט אקלוגית‬
Cyanobacteria and their viruses: A network of interactions in the oceans
Debbie Lindell, Sarit Avrani, Daniel Schwartz
Faculty of Biology, Technion – Israel Institute of Technology
Cyanobacteria are extremely abundant in the oceans, as are the viruses that infect them. How hosts and
viruses coexist in high numbers in nature has remained unclear for many years. Using the T7-like
podoviruses and their cyanobacterial hosts as a model system, we set out to test the hypothesis that the
presence of both susceptible and resistant cyanobacterial cells facilitates long-term coexistence in nature and
to investigate the impact resistance has on genome evolution and diversification. Using an experimental
evolutionary approach we found that viruses serve as a selective force for resistance that enhances host
genome diversification in genomic islands. An investigation of environmental sequences suggests that this
diversification has led to the presence of a multitude of cyanobacterial subpopulations that prevents the
demise of the cyanobacterial population by viruses. Resistance to infection leads to different types of fitness
costs: both a reduced growth rate and enhanced susceptibility to other viruses. Over time resistant strains
continue to evolve towards an improved growth rate and a narrowing resistance range, resulting from further
genome diversification. Combined our findings indicate that the coevolutionary process leads to a complex
and dynamic network of interactions between viruses and their cyanobacterial hosts in nature.
‫המיקרוביום של מים מתוקים בישראל‬
,‫ החוג לגנטיקה‬,‫ אוניברסיטת חיפה; דר' רותי הירשברג‬,‫ החוג לביולוגיה ימית‬,‫ דר' דניאל שר‬:‫קבוצות מחקר משתתפות‬
,‫ המכון למדעי המים‬,‫ דר' אדי ציטרין‬,‫ אוניברסיטת ת"א‬,‫ החוג לכימיה‬,‫ביה"ס לרפואה של הטכניון; פרופ' שמואל כרמלי‬
,‫ מכון וולקאני; דר' אסף סוקניק‬,‫ הקרקע והסביבה‬,‫ המכון למדעי המים‬,‫ מכון וולקאני; דר' דרור מינץ‬,‫הקרקע והסביבה‬
.‫ המכון לחקר ימים ואגמים‬,‫המעבדה לחקר הכנרת‬
‫אילן‬-‫ אוניברסיטת בר‬,61-61.2.9.61 ,‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‬
‫קיים קשר ישיר בין אוכלוסיות מיקרוביאליות (ה"מיקרוביום" המימי) לבריאות מערכות אקולוגיות של מים מתוקים‪,‬‬
‫אולם יחסית מעט ידוע כיצד מיקרואורגניזמים משפיעים על‪ ,‬ומושפעים על ידי‪ ,‬המים בהם הם חיים‪ .‬מטרת פרויקט‬
‫"המיקרוביום של מים מתוקים בישראל" היא להבין כיצד מבנה החברה המיקרוביאלית ותפקודה משתנים על פני זמן‬
‫ומרחב‪ ,‬ולקשר בין שינויים אלה ל ‪"-‬פנוטיפים" של איכות מים כגון פריחות רעילות‪ ,‬ייצור מטאבוליטים משניים ועמידות‬
‫לאנטיביוטיקה‪ .‬אנו אוספים דוגמאות עונתיות או חודשיות משבע מערכות אקולוגיות של מים מתוקים (כנרת‪ ,‬בריכות‬
‫דגים‪ ,‬מאגרי השקיה ושמורות טבע)‪ ,‬תוך ניצול הגיאוגרפיה הייחודית של ישראל‪ ,‬שמהווה מעבדה טבעית לחקר ההשפעות‬
‫של שינויי אקלים ופיתוח על אוכלוסיות מיקרוביאליות במים‪ .‬הדוגמאות מנותחות בצורה אינטגרטיבית שכוללת קביעת‬
‫רצפי גנומים ומטא‪-‬גנומים‪ ,‬אנליזות ביואינפורמטיות וקורלציות של התוצאות למגוון רחב של תנאים ביוטיים וא‪-‬ביוטיים‪.‬‬
‫אנו נשתמש במידע זה על מנת לענות של ארבע שאלות מפתח‪ )0( :‬האם שינויים באיכות מים מלווים בשינויים במורכבות‬
‫החברה המיקרוביאלית? (‪ )2‬כיצד משתנה המיקרוביום שמלווה פריחות ציאנובקטריאליות רעילות בזמן ובמרחב? (‪ )0‬האם‬
‫היכולת הגנטית לייצר רעלנים חיידקיים ואנטיביוטיקות קשורה למבנה החברה או לדינמיקות של נוטריאנטים? (‪ )8‬כיצד‬
‫משפיעים תנאים ביוטיים וא‪-‬ביוטיים על העמידות לאנטיביוטיקה במגוון מקורות מים מתוקים? תוצאותינו תהיינה‬
‫חשובות לפיתוח כלים חדשים לניהול משאבי מים‪ ,‬ועשויות להוביל לזיהוי חומרי ‪-‬טבע חדשים ושימושיים‪ .‬מאגר המידע‬
‫הרחב שנייצר יהיה זמין לכלל קהילת המחקר וישמש כלי תשתיתי חשוב לחוקרים ומנהלי מקורות מים‪.‬‬
‫בחינת יחסי טורף‪-‬נטרף מיקרוביאליים בעזרת שיטות גנומיות‬
‫זוהר פסטרנק‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪[email protected]‬‬
‫חידקים טורפים‪ ,‬אשר מחפשים באופן פעיל חיידקים אחרים וניזונים מהם תוך כדי התרבותם‪ ,‬עשויים להיות חלק חשוב‬
‫ממארג המזון בכדור הארץ‪ .‬עד כה‪ ,‬הם נמצאו בנישות האקולוגיות רבות‪ ,‬החל מאדמה‪ ,‬דרך מים מלוחים‪ ,‬מתוקים‬
‫ושופכין‪ ,‬בצור ה פלנקטונית ובתוך ביופילמים וכלה בצמחים ובעלי‪-‬חיים‪ ,‬והם מהווים עד ‪ 2%‬מסה"כ אוכלוסיית‬
‫החיידקים‪ .‬למרות כל זאת‪ ,‬מעט מאוד ידוע על יחסי הגומלין בין הטורפים לטרפם בסביבה הטבעית‪ .‬שיטות גנומיות‬
‫חדישות מאפשרות לנו כיום לאפיין את האוכלוסייה המיקרוביאלית מדגימות סביבתיות‪ ,‬במחיר סביר ובפירוט רב‪.‬‬
‫במחקרנו על יחסי טורף‪-‬נטרף במי‪-‬שופכין‪ ,‬נלקחו מאות דגימות ממט"שים (מפעלי טיפול שפכים) שונים‪ ,‬בארצות שונות‬
‫ובעונות שונות‪ .‬דנ"א הופק מכל דגימה‪ ,‬ונשלח לריצוף עמוק כך שמכל דגימה התקבלו לפחות ‪ 21,111‬רצפים (באורך כ‪241-‬‬
‫בסיסים) מהגן המקודד לתת‪-‬היחידה הקטנה של הרנ"א הריבוזומלי‪ .‬בשיטה זו ניתן לסווג הן את מיני הטרף והן הטורפים‬
‫הנפוצים בכל דגימה‪ .‬נתגלה כי הטורפים במט"שים בגרמניה ובמזה"ת שונים זה מזה‪ ,‬וכי השונות בין אוכלוסיות הטורפים‬
‫קשורה יותר לתנאים הא‪-‬ביוטיים (מליחות‪ ,‬טמפרטורה וכו') מאשר לסוגי טרף שונים; כך‪ ,‬אוכלוסיית הטורפים משתנה‬
‫יותר על ציר הזמן מאשר בין פאזות שונות (מימית ומוצקה) של השופכין‪ ,‬למרות שאוכלוסיית החיידקים הכללית משתנה‬
‫יותר בין הפאזות השונות מאשר על ציר הזמן‪ .‬ניתן לשער כי תופעה זו נובעת מהגנרליזם היחסי של רוב החיידקים‬
‫הטורפים‪ ,‬אשר מסוגלים לטרוף מגוון רחב של חיידקים‪ .‬בבואנו לאפיין ברזולוציה גבוהה את אוכלוסיית החיידקים‬
‫הטורפים‪ ,‬אנו נתקלים בשלוש בעיות עיקריות‪ :‬ראשית‪ ,‬הם מהווים חלק קטן מאוכלוסית החיידקים; שנית‪ ,‬הם שונים‬
‫מאוד טקסונומית זה מזה; ושלישית‪ ,‬ישנם סוגי חיידקים טורפים שאינם מוכרים עדיין למדע‪ .‬הפתרון לשלושת הבעיות‬
‫עשוי להיות מקטעי דנ"א ייחודיים לכלל הטורפים‪ .‬על מנת למצוא מקטעים כאלה‪ ,‬השתמשנו ברצפי הגנום המלא של אלפי‬
‫חיידקים‪ ,‬ויצרנו כלי חישובי אשר מאפשר למצוא גנים הקיימים בקבוצת גנומית אחת (לדוגמה‪ ,‬טורפים) אך חסרים‬
‫בקבוצה אחרת (לא‪-‬טורפים)‪ .‬גילינו כי הגן האופייני ביותר לחיידקים טורפים הוא ‪,tryptophan 2,3-dioxygenase‬‬
‫המקודד לאנזים הראשון בשרשרת פירוק הטריפטופן‪ ,‬ושימוש בגן זה לריצוף עמוק יאפשר לנו לאפיין את כל אוכלוסיית‬
‫הטורפים המגוונת בדגימות סביבתיות ברזולוציה גבוהה‪ ,‬כמו גם לגלות מינים חדשים של חיידקים טורפים‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
63‫אולם‬, ‫בניין חינוך‬
2 | ‫שיקום קרקע וטיהור מים‬
LDD ,‫ ד”ר מיכל שכטר‬:‫יו”ר‬
Ground water remediation
Jonathan freeman, Celtic Technologies, UK
The use of microbial mats as a biofilter for aquaculture effluents
‫ מרכז מדע ים המלח והערבה‬,‫גבי בנט‬
‫ לקביעת יעד פינוי קרקע מזוהמת באתרים המאופיינים בתכולת חומר‬202.0 EPA ‫ בשיטה‬TPH ‫אי התאמת אנליזת‬
‫אורגני גבוהה‬
LDD ,‫רן יקיר‬
‫מה מסתתר מתחת לקרקע? החשיבות בביצוע חקירה סביבתית טרם ביצוע עסקאות רכישת מפעלים וקרקעות לבניה‬
LDD ,‫מיכל שכטר‬
‫חקירת זיהום מי תהום ברזולוציה גבוהה בתע”ש ערבי נחל‬
‫ אתגר הנדסה‬,‫חני עבדת‬
The use of microbial mats as a biofilter for aquaculture effluents
Svet Verhovskiy1,2, Amit Gross2, Zeev Ronen2 and Gabi Banet1
1
2
Dead Sea- Arava Science Center, Tamar Regional Council, Neve Zohar, Israel.
Zuckerberg Institute for Water Research, Ben Gurion University, Sde Boker, Israel.
Treatment of aquaculture effluents, especially nitrogen removal, often leads to significant financial
burdens on the farmers. However, improved processes might make aquaculture practices more ecofriendly and economically successful. In fact, a community composed of different bacteria and algae, such
as a microbial mat, might serve for this purpose. Under proper conditions, microbial mats can serve as a
biofilter for fish ponds effluents.
In the current study, constructed microbial mats were examined as a biofilter for fish pond effluents via N
uptake and other processes, especially nitrification/denitrification.
In the first stage, nitrogen removal and the biomass production potential of the mats was examined with
artificial solutions in the batch system, under different temperature and salinity regimes. It was found that
the optimal temperature for mat activity is 40°C and the optimal salinity range from sweet water to sea
water. This makes microbial mats suitable for a wide range of aquaculture.
Following this, different sets of continuous flow-through experiments were conducted in the enclosed
photobioreactor (PBR) that was fed with fish pond effluents and contained constructed microbial mats.
Influent and effluent samples were routinely taken from the PBR and were analyzed according to standard
methods. The biomass increase was calculated as the difference between the final and initial dry weight.
Identification of the major microorganisms that constituted the mat was done using molecular
investigation. The main organisms identified were Leptolingbia and Spirulina, which belong to the
cyanobacteria group and some species of red algae.
‫אילן‬-‫ אוניברסיטת בר‬,61-61.2.9.61 ,‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‬
‫‪The main results of this study suggest that the constructed mats, originating in Hamat Gader hot springs,‬‬
‫‪can be an efficient biofilter for fish pond effluents. At the chosen conditions of 40°C and 3gram sea salt per‬‬
‫‪liter media, constructed microbial mats were able to remove 1.6 g N/m2d and gained 36 g/ m2d of dry‬‬
‫‪weight.‬‬
‫‪The proposed system seems to be an attractive alternative for aquaculture effluents treatment. However,‬‬
‫‪it still needs to undergo an economic evaluation and experimentation with a larger scale pilot system.‬‬
‫אי התאמת אנליזת ‪ TPH‬בשיטה ‪ EPA 418.1‬לקביעת יעד פינוי קרקע מזוהמת באתרים המאופיינים‬
‫בתכולת חומר אורגני גבוהה‬
‫רן יקיר‪ ,1‬גל מנדלבאום‪ ,0‬ד"ר רפי מנדלבאום‬
‫‪ LDD 0‬טכנולוגיות מתקדמות בע"מ‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪0‬‬
‫בישראל מ צויים אלפי אתרים החשודים בזיהומי קרקע ממקור דלקי בהם קיים חשש לפגיעה בבריאות הציבור או הסביבה‪.‬‬
‫בשל השימוש הנרחב במוצרי דלק בתעשייה‪ ,‬זיהום בפחמימני דלקים הוא הנפוץ במזהמים האורגנים ונמצא כמעט בכל‬
‫מתחם תעשייתי‪ .‬בכדי לאפיין זיהום באתר בעל פוטנציאל זיהום קרקע או מי תהום‪ ,‬פורסמו הנחיות של המשרד להגנת‬
‫הסביבה לסקירה סביבתית הכוללים מספר שלבים‪ ,‬מסקירה היסטורית ועד לקיחת דוגמאות קרקע בקידוחים ייעודיים על‬
‫פי נוהלי דיגום מחייבים‪.‬‬
‫דוגמאות קרקע נאספות במהלך סקרי קרקע מהאזורים שהוגדרו כחשודים בזיהום בסקר היסטורי מעומק התשתיות‬
‫המזהמות‪ .‬על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬כאשר החשד הוא לזיהום בדלקים‪ ,‬האנליזה המרכזית שלרוב על בסיסה‬
‫נקבע יעד הפינוי של הקרקע המזוהמת (במידה והיא מפונה מהאתר) הינה ‪– Total Petroleum Hydrocarbons( TPH‬‬
‫כלל פחמימני דלקים) המבוצעת על פי שיטת ‪ EPA 418.1‬או שיטה שוות ערך לאחר אישור מנהל‪ . 0‬בשיטת ‪, EPA 418.1‬‬
‫לאחר מיצוי הדוגמה בפראון וניקיון באמצעות סיליקה ג'ל‪ ,‬מבוצע כימות הפחמימנים בתמיסה הממוצה בספקטרוסקופיית‬
‫‪ .)Fourier Transform Infrared) FTIR‬ספקטרוסקופיית ‪ FTIR‬הינה שיטה המאפשרת לזהות מבנים וקבוצות‬
‫פונקציונאליות בחומר אורגני בהתאם לתדירות הבליעה של כל קבוצה‪ .‬ספציפית לבדיקת ‪ ,TPH‬קרינה אלקטרומגנטית‬
‫בתחום תדרים של ‪ , cm-1 2408-2028‬אופיינית לבליעה של קבוצות מתילן (‪ ,)CH2‬המהוות את שלד הפחמימן‪ ,‬המכונה גם‬
‫פחמימן אליפטי בשל שרשראות אליפטיות אלה‪ .‬יחס הבליעה פרופורציונאלי לריכוז הפחמימן בדוגמה‪ ,‬ולכמות קשרי ‪CH2‬‬
‫בפחמימן‪ .‬כימות החומרים מתבצע באמצעות עקומי כיול של סטנדרטים חיצוניים שהוכנו בתמיסות פראון‪ .‬התוצאה‬
‫המתקבלת מציגה את כלל הפחמימנים בדוגמה בריכוז של מ"ג‪/‬ק"ג קרקע‪.‬‬
‫המגבלה העיקרית של השיטה הינה בעובדה כי אינה סלקטיבית לפחמימני דלק ומזהה הלכה למעשה את כלל הפחמימנים‬
‫האליפטיים בעלי קבוצות מתילן ‪ .CH2‬לכן‪ ,‬לא ניתן להבדיל האם מקור קבוצות המתילן הינו בפחמימני דלק או‬
‫בפחמימנים שמקורם בשאריות חומר אורגני שעבר תהליכי פירוק וייצוב לחומרים הומיים‪ ,‬המאופיינים גם הם בשרשראות‬
‫אליפטיות ובקבוצות מתילן‪ .‬מגבלה זו מעמידה את אמינות התוצאות בסימן שאלה באתרים המתאפיינים בריכוז חומר‬
‫אורגני גבוה‪.‬‬
‫בשל מגבלה זו‪ ,‬יש צורך בשימוש בשיטת אנליזה שונה‪ ,‬אשר תאפשר קבלת ריכוזי ‪ TPH‬שמקורם בזיהום ממקור דלקי‬
‫בלבד‪ .‬שיטה שכזו הינה ‪ TPH-CWG‬תוך שימוש במכשיר ‪ GC-FID‬לכימות המזהמים‪ .‬בשונה משיטת ‪,EPA 418.1‬‬
‫שיטה זו הינה סלקטיבית‪ ,‬ומאפשרת כימות שרשראות אליפטיות שמקורן בדלקים בלבד‪ .‬השיטה מתועדת במספר רב של‬
‫מחקרים שבוצעו בעולם ומבוססת על הנחיות ה – ‪.EPA‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫כיום‪ ,‬בישראל משמשת בדיקת ה‪ TPH-‬בשיטת ‪ EPA 418.1‬לקביעת יעדי הפינוי של קרקעות המזוהמות בדלקים‪ .‬כפי‬
‫שיוצג בהרצאה‪ ,‬בשני אתרים בהם קיים ריכוז חומר אורגני גבוה בקרקע‪ ,‬האחד בבריכות טיפול בשפכים ישנות והשני‬
‫במטמנת פסולת‪ ,‬ריכוזי ה‪ TPH-‬האמיתיים שנמצאו בשיטת ה‪ TPH-CWG-‬היו נמוכים במאות אחוזים מאלו שנמדדו‬
‫בעזרת מכשיר ה‪ FTIR -‬בשיטת ‪ .EPA 418.1‬ממצאי האנליזות הוכיחו שהמקור העיקרי התורם לריכוז ה‪TPH -‬‬
‫בדוגמאות הקרקע‪ ,‬שנלקחו באתרים בהם ריכוז החומר האורגני הינו גבוה‪ ,‬כפי שנמדד בשיטת ה – ‪ ,EPA 418.1‬הנדרשת‬
‫על ידי המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬הינו חומרים אורגנים אליפטיים בעלי קבוצות מתילן‪ ,‬הנמצאים בשלבי פירוק מתקדמים‪,‬‬
‫שמקורם אינו מדלקים‪ .‬ההבדל בריכוזי האנליזות שינה בפועל את יעד פינוי הקרקע מאתר טיפול בפסולת מסוכנת למטמנה‬
‫לקליטת פסולת סטנדרטית‪.‬‬
‫מה מסתתר מתחת לקרקע? החשיבות בביצוע חקירה סביבתית טרם ביצוע עסקאות רכישת מפעלים‬
‫וקרקעות לבניה‬
‫ד"ר מיכל שכטר‪ ,‬ד"ר רפי מנדלבאום‬
‫‪ LDD‬טכנולוגיות מתקדמות בע"מ‬
‫‪[email protected]‬‬
‫בשנים האחרונות חל גידול בתנופת הבניה בישראל ובפרט באזורי הביקוש‪ ,‬בהם ערך הקרקע גבוה‪ .‬לעיתים מתבצע הפיתוח‬
‫באתרים בהם פעלו בעבר עסקים ומפעלים בעלי פוטנציאל זיהום קרקע ומי תהום‪ .‬בנוסף מתקיימות מעת לעת רכישות של‬
‫מפעלים על ידי משקיעים זרים‪ ,‬הרואים פוטנציאל כלכלי בידע ובטכנולוגיה שפותחה באותם מפעלים עם השנים‪.‬‬
‫בחלק מהמקרים מבוצעת העסקה מבלי שבוצעה חקירה סביבתית לאיתור פוטנציאל זיהום קרקע ו‪/‬או מי תהום באתר‪.‬‬
‫ביצוע עסקה שכזו‪ ,‬ללא בחינת מידת הסיכון הסביבתי הקיים באתר טרם ביצועה של העסקה‪ ,‬יכול להציב בפתחו של‬
‫הרוכש חבויות סביבתיות בעלות היבטים כלכליים‪ ,‬משפטיים ואף פליליים בעתיד‪ .‬התעלמות מהיבטים אלו בשלב המקדמי‬
‫לעסקה‪ ,‬עלולה להביא לצורך בהשקעת משאבים עתידיים רבים וגבוהים‪ ,‬אשר יכולים להשפיע על התקדמות והוצאת‬
‫הפרויקט לפועל‪ ,‬עד כדי עיכוב בלוחות הזמנים‪ ,‬הוצאות כספיות גבוהות ודרישה לעמידה בדרישות סביבתיות שלא היו‬
‫ידועות מראש‪ ,‬כדוגמת פרויקט בנייה באתר בו פעל מפעל כימי בתל אביב‪ ,‬בו הפסיד היזם מיליוני שקלים בשל המצאות‬
‫זיהום קרקע ודרישת הרשויות לבצע סקר קרקע ולטפל בקרקע טרם קבלת היתרי הבניה‪ ,‬וזאת מבלי שהיזם ידע על‬
‫המצאות הזיהום טרם רכישת הקרקע‪.‬‬
‫ביצוע חקירה סביבתית טרם רכישה (‪ ,)Due Diligence‬הכוללת בדיקה של כלל ההשפעות הסביבתיות כתוצאה מהפעילות‬
‫שהתקיימה באתר‪ ,‬והמשלבת לעיתים גם מבדקי בטיחות וגהות‪ ,‬הינה כלי חשוב המסייע בידי שני הצדדים השותפים‬
‫בעסקה לצמצם את אי הוודאות ולאסוף מידע בתחומים הנבדקים והנוגעים לפעילות שהתקיימה ומתקיימת באתר‪.‬‬
‫בעסקאות מקומיות מבוצעת החקירה על פי נהלי המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬וכוללת לרוב ביצוע סקר היסטורי (‪)Phase I‬‬
‫וסקר קרקע או גזי קרקע במידת הצורך (‪ .)Phase II‬במקרה של עסקאות בינלאומיות מבוצעת החקירה הסביבתית על פי‬
‫נהלים מקובלים על ידי הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (‪.)EPA‬‬
‫העבודה תציג את היתרונות בביצוע חקירה סביבתית טרם רכישה ואת השלבים בביצוע החקירה‪ ,‬תוך מתן דגש לסיכונים‬
‫וליתרונות מביצוע החקירה הסביבתית‪ .‬בהרצאה ישולבו מקרי בוחן של אתרים וחברות בישראל‪ ,‬עבורם נערכה חקירה‬
‫סביבתית והיתרונות שהושגו כתוצאה מכך‪ ,‬לצד אתרים בהם לא בוצעה חקירה סביבתית והסיכונים הכלכליים‪,‬‬
‫הסביבתיים והמשפטיים להם היו חשופים הרוכשים הפוטנציאלים‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫חקירת זיהום מי תהום ברזולוציה גבוהה בתע"ש ערבי נחל‬
‫דבורי‪ ,‬נ‪.‬צ‪ ,0.‬רשף‪ ,‬ג‪ ,2.‬עבדת‪ ,‬ח‪ ,0.‬שוער‪ ,‬נ‪ ,0.‬טל‪ ,‬ג‪ ,0.‬אלעד‪ ,.‬מ‪ ,0.‬אלחנני‪ ,‬ש‪.‬‬
‫‪ 0‬אתגר א‪ .‬הנדסה‬
‫‪ 2‬אגף בכיר איכות מים‪ ,‬רשות המים‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪2‬‬
‫אתר ערבי נחל‪ ,‬ממוקם במרכז גוש דן‪ ,‬בשטח של ‪ 8.8‬דונם‪ .‬בשנים ‪ 0084-0041‬פעל באתר מפעל תחמושת זעירה של תע"ש‬
‫לצחצוח וניקוי תרמילים‪ .‬עם הפסקת פעילותו‪ ,‬פונה המפעל והשטח נותר נטוש עד היום‪ .‬בפרויקט זה בוצעה חקירה‬
‫ממוקדת של האתר לאפיון המזהמים‪ ,‬מגמת התפשטותם ותיחומם במי התהום‪.‬‬
‫בשלב הראשון בפרוייקט בוצע סקר גז קרקע פסיבי מקיף‪ .‬הדוגמים הוטמנו בתווך הבלתי רווי‪ ,‬בעומקים של ‪ 0‬ו‪ 02 -‬מטר‪,‬‬
‫מתחת ומעל לשכבת חרסית‪ .‬סה"כ הוטמנו ‪ 11‬דוגמים רדודים ו‪ 01 -‬דוגמים עמוקים‪ .‬בשלב השני הוקמו באתר ‪ 00‬בארות‬
‫זמניות שנוטרו מספר פעמים מפני מי התהום בשיטת ‪ .low-flow‬בשלב השלישי הוקמו ‪ 8‬בארות ניטור רב מפלסיות‬
‫באמצעות מערכת ‪ .SOLONIST CMT403‬דגימות מים נלקחו מכל באר מעומקים של ‪ 4 ,2‬ו‪ 02 -‬מטר מתחת לפני מי התהום‬
‫ואופיינו ליונים ראשיים‪ ,‬מתכות כבדות‪ ,‬נדיפים ואיזוטופים של פחמן‪.‬‬
‫במרבית דוגמי גז‪ -‬קרקע הרדודים לא נמצאו חומרים אורגנים מוכלרים‪ ,‬למעט בחלקו המערבי של האתר‪ .‬מאידך‪ ,‬במרבית‬
‫הדוגמים העמוקים נמצאו ‪ PCE, TCE, 1,2-DCE‬ו ‪ .VC‬מוקדים של ‪ PCE‬ו ‪ TCE‬אותרו בפינה הדרום‪-‬מערבית‪ ,‬עם מגמת‬
‫ירידה לכיוון מזרח עד למרכז האתר‪ .‬מוקד הזיהום ב ‪ 1,2-DCE‬נמצא במרכז האתר במגמת דעיכה לכיוון מזרח‪ .‬מוקד ‪VC‬‬
‫נמצא בעיקר באזור המרכזי‪ -‬מזרחי של האתר‪ .‬מניטור הקידוחים הזמניים נמצא מוקד זיהום ב ‪ PCE‬ו ‪ TCE‬בפינה הדרום‪-‬‬
‫מערבית (‪ 4,111‬ו‪ 04,111-‬מקג"ל‪ ,‬בהתאמה) עם דעיכה למזרח‪ .‬זיהום גבוה ב ‪( VC‬עד ‪ 001‬מקג"ל) אותר באזור מרכזי‪-‬מזרחי‬
‫באתר‪ .‬ממצאי הדיגום הרב מפלסי מלמדים על ירידה בסדר גודל עד שניים בריכוז ‪ PCE‬ו ‪ TCE‬כתלות בעומק לעומת מגמת‬
‫עליה בריכוז ה ‪.VC‬‬
‫חקירת אתר‪ ,‬שהמידע לגבי פעילותו התעשייתית מוגבל‪ ,‬מחייב שילוב של מספר שיטות חקירה וזאת בכדי לקבל תמונה‬
‫עדכנית לגבי זיהום מי התהום בהשקעה כספית נמוכה יחסית ובטווח זמן קצר‪ .‬סקר גז הקרקע אפשר מיפוי הזיהום‬
‫וקביעת אזורי דיגום‪ .‬תכנון מושכל של הבארות הזמניות והרב מפלסיות תרם להקטנת ההוצאות הכלכליות ולבניית מסד‬
‫נתונים כבסיס לתוכנית השיקום‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
62‫אולם‬, ‫זיהום אוויר וגזי חממה | בניין חינוך‬
‫ האוניברסיטה הפתוחה‬,‫ פרופ’ יואב יאיר‬:‫יו”ר‬
Particulate matter concentrations, sandstorms and respiratory admissions in Israe
‫ אוניברסיטת ג’ורג’ וושינגטון‬,‫יניב ריינגוורץ‬
‫השפעת פתיחת מנהרות הכרמל על איכות האויר בחיפה‬
‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫יצחק השקו‬
‫בחינת תרומת עשירוני ההכנסה השונים בישראל לפליטות גזי חממה מצריכת מזון ביתי‬
‫אביב‬-‫ אוניברסיטת תל‬,‫גיא מילמן‬
‫פליטת גזי חממה מקרקע לאחר יישום בוצות שעברו‬
‫תהליכי ייצוב שונים‬
‫ מכון וולקני‬,‫ מינהל המחקר החקלאי‬,‫טל‬-‫אשר בר‬
Particulate Matter concentrations, Sandstorms and Respiratory Admissions in Israel
Yaniv Reingewertz,1 Eyal Frank,2 Avraham Ebenstein,3
1 Department of Economics, George Washington University, Washington DC
2 PhD Program in Sustainable Development, School of International and Public Affairs, Columbia
University, New York
3 Department of Economics, Hebrew University of Jerusalem, Israel
Exposure to particulate matter (PM10) has been associated with increased morbidity and mortality.
However, since PM10 is correlated with confounding factors that might otherwise affect health, identifying
a causal link has proven challenging. This study exploits the timing of sandstorms, which leads to a shortterm increase in PM10, to quantify the causal effect of PM10 increases on hospital admissions, using the
instrumental variable approach. We compare our IV estimates to those derived from a Poisson regression,
which is commonly used in the existing literature.
Data on particulate matter concentrations and hospital admissions were compiled for Israel’s two largest
cities, Jerusalem and Tel Aviv, for 2007-2009. Our results suggest that sandstorms lead to an increase of
307 micrograms of PM10 concentrations. A 10 microgram increase in PM10 is associated with a 1%
increase in hospital admissions due to respiratory conditions, using IV. This is similar to the associational
results derived from the Poisson regression (0.80%). We therefore suggest that the Instrumental Variable
methodology could be used in the study of the health effects of other forms of air pollution or
environmental toxins to verify that parameter estimates are reflecting a causal relationship.
‫אילן‬-‫ אוניברסיטת בר‬,61-61.2.9.61 ,‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‬
‫השפעת פתיחת מנהרות הכרמל על איכות האויר בחיפה‬
‫איציק השקו‪ ,‬פרופ' אופירה אילון‪ ,‬ד"ר ברננדה פליקשטיין‬
‫החוג לניהול משאבי טבע וסביבה‪ ,‬הפקולטה לניהול‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ב‪ 0 -‬בדצמבר ‪ 2101‬נפתחו מנהרות הכרמל לתנועה‪ .‬המנהרות יועדו להיות ציר תנועה מרכזי אשר חוצה את רכס הכרמל‪,‬‬
‫ושינו‪ ,‬לפחות באופן חלקי‪ ,‬את זרימת התנועה בעיר חיפה וסביבתה‪ .‬לאור מאפייני הכביש‪ ,‬עלתה ההנחה כי מאפייני הדרך‬
‫וקיצור משך זמן הנסיעה הפחיתו את רמות המזהמים ברחבי העיר חיפה‪.‬‬
‫במס גרת המחקר נותחו נתונים חצי שעתיים לגבי מזהמים ראשונים‪ :‬תחמוצות חנקן‪ ,‬חומרים אורגניים נדיפים (‪,)VOCs‬‬
‫חלקיקים נשימתיים‪ ,‬ו‪ CO -‬מ‪ 02 -‬תחנות ניטור של איגוד ערים חיפה במשך ‪ 8‬שנים‪ ,‬החל מה‪ 0-‬בינואר ‪ 2110‬ועד ה‪00 -‬‬
‫בדצמבר ‪ .2102‬הנתונים נותחו כשנתיים לפני פתיחת המנהרות וכשנתיים לאחר הפתיחה‪.‬‬
‫הנתונים נותחו בתחנת "אחוזה"‪ ,‬תחנה תחבורתית‪ ,‬הנמצאת בלב הדרכים החלופיות לציר המנהרות‪ .‬כמו כן‪ ,‬נעשתה‬
‫השוואה בין תחנות בתוך העיר‪ ,‬אשר עשויות להיות מושפעות יותר מהסטת התנועה‪ ,‬ותחנות מחוץ לעיר חיפה‪ ,‬אשר‬
‫אמורות להיות פחות מושפעות מהתחבורה הפנים עירונית‪.‬‬
‫בתחנת אחוזה נרשמה ירידה של ‪ 02-02%‬בתרכובות החנקן ב"רמת הכביש"‪ .‬בממוצע‪ ,‬בכל תחנות הניטור שאינן‬
‫תחבורתיות‪ ,‬בתוך העיר‪ ,‬חלה ירידה חדה יותר באופן משמעותי ברמת תרכובות החנקן וה‪ ,VOCs -‬לעומת התחנות שמחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬בהשוואה לתקופה שלפני פתיחת המנהרות‪ .‬מכיוון שכל המזהמים שצויינו לעיל עשויים לנבוע הן ממקורות‬
‫תחבורתיים והן מתעשייה (חלקם גם ממקורות טבעיים)‪ ,‬הרי שלצורך ייחוס השוואתי נותחו גם נתונים של המזהם ‪SO2‬‬
‫אשר נובע רק מתעשייה‪ .‬במקרה זה‪ ,‬בתחנות שמחוץ לעיר חלה ירידה חדה יותר‪ ,‬לעומת הירידה בתחנות שבתוך העיר‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬ניכרת ירידה בריכוז מזהמים רבים בחיפה‪ .‬הירידה נובעת מגורמים רבים (בין היתר‪ ,‬שיפור טכנולוגיות‬
‫בתעשייה)‪ .‬לפחות בכל הנוגע לתרכובות חנקן ול‪ VOCs -‬חלה ירידה חדה הרבה יותר בתחנות שבתוך העיר לעומת תחנות‬
‫שמחוץ לעיר‪ ,‬ולפיכך ממצאי המחקר נותנים אינדיקציה חזקה לכך שלפחות חלק משיפור זה מקורו בהסטת תנועה מהעיר‬
‫עצמה אל מנהרות הכרמל‪ .‬אינדיקציה זו נתמכת גם בעובדה שבניגוד לירידה החדה יותר בריכוזי מזהמים שנובעים גם‬
‫מתחבורה‪ ,‬בתוך העיר‪ ,‬ריכוז המזהם ‪ SO2‬שנובע רק מתעשייה‪ ,‬ירד דווקא יותר מחוץ לעיר באותה תקופה‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫בח ינת תרומת עשירוני ההכנסה השונים בישראל לפליטות גזי חממה מצריכת מזון ביתי‬
‫גיא מילמן‪ , * 2 ,0‬פרופסור דני רבינוביץ‪ 2 ,0‬וד"ר דיויד כץ‪0‬‬
‫‪ 0‬אוניברסיטת ת"א‬
‫‪ 2‬האגודה לצדק סביבתי‬
‫‪ 0‬אוניברסיטת חיפה‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫לייצור המזון לצריכת האדם נודעת השפעה ממשית על היקף פליטות גזי חממה‪ .‬גזי חממה אלו נוצרים בכל שלבי מחזור‬
‫החיים של המזון‪.‬‬
‫בישראל קיימת התייחסות רבה למזון‪ ,‬אך בעיקר בהקשר לבריאות‪ ,‬לדיאטה‪ ,‬ליוקר המחיה ולצדק חברתי‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫היבטים של צדק סביבתי הנובעים מהמזון ובעיקר מתרומתו לפליטות גזי החממה אינם זוכים להתייחסות ציבורית‬
‫הולמת‪ .‬מחקר זה‪ ,‬שהתבצע במסגרת עבודת התואר השני‪ ,‬שואף להעלות את הנושא לסדר היום‪ .‬זהו מחקר סביבתי‪-‬‬
‫חברתי‪ ,‬ה בוחן את פליטות גזי החממה מצריכת מזון בישראל‪ ,‬תוך בחינת התרומה היחסית של מעמדות כלכליים שונים‬
‫לפליטות אלו‪.‬‬
‫חשיבות המחקר בהיותו חלוצי בכמה רבדים‪:‬‬
‫לראשונה נעשה ניסיון להתייחס לפליטות גזי החממה בישראל מצריכת מזון‪.‬‬
‫המחקר עוסק באי‪-‬שוויון בפליטות גזי חממה של קבוצות אוכלוסייה שונות בתוך המדינה ומתמודד עם המחסור במידע‬
‫אמפירי על אי ‪-‬שוויון זה בעולם בכלל ובישראל בפרט‪ .‬איסוף מידע כזה יוכל לסייע לקביעת ההשלכות הכלכליות‪,‬‬
‫החברתיות והפוליטיות‪ ,‬אשר יכולות להיגרם לקבוצות האוכלוסייה השונות עקב שימוש בכלים טכנולוגיים וכלכליים‬
‫שונים‪.‬‬
‫המחקר מציע מתודולוגיה חדשה לבחינת פליטות גזי חממה של קבוצות אוכלוסייה שונות במדינה ומציע הצעות להפחתת‬
‫פליטות גזי החממה ממזון‪.‬‬
‫כמויות צריכת המזון חושבו במחקר באמצעות נתונים ממאגרי מידע שונים (כמו נתוני הלמ"ס)‪ ,‬הנותנים אינדיקציה על‬
‫הוצאות העשירונים על המוצרים השונים ועל מחירי המוצרים‪ .‬סה"כ נבדקו ‪ 002‬סוגי מוצרים‪ ,‬המהווים בין ‪ 14%‬ל‪41% -‬‬
‫מכלל הוצאות משקי הבית לצריכה ביתית‪ .‬בנוסף‪ ,‬נעשה סקר מקיף‪ ,‬ב בתי האב בישראל להערכת כמויות צריכה של מוצרי‬
‫מזון שונים ע"י קבוצות הכנסה שונות‪ ,‬ועל ‪-‬פי חלוקה של מוצרים שצורכים בבית ומחוצה לו‪ .‬כדי להעריך את היקף פליטת‬
‫גזי החממה מסוגי מזונות שונים‪ ,‬נאספו נתונים ממקורות מידע מכל רחבי העולם‪ ,‬שנבדקו באמצעות שיטת ‪.LCA‬‬
‫במחקר נמצא‪ ,‬כי כמות הפליטות מצריכה ביתית לנפש בעשירון העליון היא הגבוהה ביותר‪ ,‬וגבוהה‬
‫בכ‪ 41%-‬מכמות הפליטות לנפש בעשירון התחתון‪ ,‬שהיא הנמוכה ביותר‪ .‬אם מתייחסים לכלל צריכת המזון (כולל אכילה‬
‫מחוץ לבית)‪ ,‬הרי שהפערים אף גדולים ומשמעותיים בהרבה‪.‬‬
‫פליטת גזי חממה מקרקע לאחר יישום בוצות שעברו תהליכי ייצוב שונים‬
‫הלה הכט ‪ , * 0 ,2‬אשר בר טל ‪ , 0‬פנחס פיין ‪ 0‬והדר הלר‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬המכון למדעי הקרקע המים והסביבה‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‪.‬‬
‫‪2‬המכון למדעי קרקע מים וסביבה‪ ,‬הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫יישום בוצות שפכים בקרקעות חקלאיות כמטייב קרקע נחשב לממשק חקלאי בר‪-‬קיימא‪ .‬לפני יישומן בשטח חקלאי‪,‬‬
‫מיוצבות הבוצות בתהליכים שונים‪ ,‬במטרה לקטול גורמי מחלה ולמנוע ריחות ומשיכת גורמים מפיצי מחלות‪ .‬התהליך‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫העיקרי בישראל הוא קומפוסטציה לאחר ייצוב בעיכול אל‪ -‬אווירני וטיפול חלופי הוא בסיד ובאפר פחם‪ .‬תהליכי הייצוב‬
‫השונים מקנים לבוצות תכונות כימיות ופיזיקליות שונות‪ .‬עד היום נעשו בארץ מחקרים בודדים שכללו מדידת פליטת גזי‬
‫חממה בחקלאות בכלל‪ ,‬ולא נבדקו ההבדלים בפליטות עקב השוני בטיפול המקדים בבוצות‪.‬‬
‫מטרת העבודה לחקור ולכמת את פליטת גזי החממה‪ :‬פחמן דו‪-‬חמצני (פד"ח‪ ,)CO2 ,‬חנקן תת‪-‬חמצני (חת"ח‪ )N2O ,‬ומתאן‬
‫(‪ ,)CH4‬מקרקעות חקלאיות בהן מיושמות בוצות שעברו טיפולים שונים‪ .‬בוצע ניסוי שדה (תירס בקיץ וחיטה בחורף)‪,‬‬
‫בקרקע חרסיתית ברבדים בו יושמו קומפוסט בוצה (‪ ,)CSS‬בוצה מעוכלת סוג ב' (‪ ,)DSS‬ובוצה מיוצבת בסיד ואפר פחם‬
‫(‪ )LSS‬בעומס חנקן המותר בישראל (‪ 211‬ק"ג חנקן להקטר בשנה)‪ .‬הבוצות יושמו פעם בשנה ב‪.2100 ,2102 ,2100 -‬‬
‫כתוצאה מכך עומסי הפחמן בטיפולי ה‪ DSS ,CSS -‬ו‪ LSS -‬היו ‪ 2411 ,8411‬ו‪( 0411 -‬ק"ג\הק' בשנה)‪ ,‬בהתאמה‪ .‬טיפולי‬
‫הביקורת היו ללא דישון כלל (‪ )CON‬ודישון מסחרי ב‪ 221-‬ק"ג ‪\N‬הק' באוריאה (‪ .)CON+N‬חוץ מטיפול ‪ ,CON‬כל‬
‫הטיפולים דושנו בנוסף ב‪ 021-‬ק"ג ‪\N‬הק' עם מי‪-‬ההשקיה‪ .‬במהלך ‪ 201‬ימי המדידה בשנת ‪ ,2102‬ס"כ פליטת החת"ח‬
‫הייתה (גרם חנקן\הק') ‪ ,2100 ,8140 ,081 ,0210 ,412‬עבור ‪ ,LSS ,DSS ,CSS ,CON+N ,CON‬בהתאמה וס"כ פליטת‬
‫הפד"ח הייתה (ק"ג פחמן\הק') ‪ ,0001 ,2000 ,2224 ,2110 ,0408‬בהתאמה‪ .‬יישום בוצה כ‪ LSS ,DSS -‬והדישון באוריאה‬
‫הגדילו את פליטת החת"ח מהקרקע ביחס ל‪ CON-‬פי ‪ 0 ,2‬ו‪ ,2-‬בהתאמה‪ .‬לא היו פליטות מתאן ניתנות למדידה‪.‬‬
‫יישום בוצות בקרקע גרם להגברת פליטות הגזים‪ ,‬בעיקר בחודש הראשון‪ .‬השוני בהכנת הבוצות השפיע על פליטות החת"ח‬
‫והפד"ח מהקרקע לאחר יישומן‪ .‬פליטות הפד" ח מכל טיפולי הבוצה היו דומות מאוד לפליטות מהביקורת המסחרית‪ .‬כך‬
‫גם פליטות החת"ח מטיפול הקומפוסט‪ .‬לטיפול המק דים בבוצה לפני יישומה בקרקע השפעה מכרעת על פליטת גזי חממה‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫מושב פוסטרים‬
‫| ‪18.9.2014 | 16:00-14:30‬‬
‫‪ .0‬צמצום חשיפת ילדים לחומרים מסוכנים בסביבתם‬
‫דבורה מיר‪ ,‬המכללה האקדמית תל‪-‬חי‬
‫‪Class action for air pollution damage: The beginning of a new era? .4‬‬
‫דוד כהן‪Economy ,‬‬
‫‪ .3‬צה”ל כקהילה שומרת טבע ‪ -‬חיל האוויר כפרויקט חלוץ‬
‫אלון רוטשילד‪ ,‬החברה להגנת הטבע‬
‫‪ .2‬עמדות סטודנטים ביחס להוראתה של “סביבת הלימוד החוץ כיתתית”‬
‫יעל סנה‪ ,‬מכללת אורנים‬
‫‪ .5‬אשנב למחקר נגיש לקהילה‪ :‬קידום מחקר במענה לצרכי הידע של החברה האזרחי‬
‫מאירה הנסון‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫‪ .6‬היזהרות‪ :‬מעקרון למדיניות?‬
‫מאירה הנסון‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫‪ .0‬פיתוח אזרחות סביבתית בקמפוס באמצעות מחקרי פעולה‬
‫נעה אבריאל‪-‬אבני‪ ,‬מרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫‪ .2‬אתגרים ביישום עקרונות חינוך סביבתי וחינוך לקיימות בחינוך הקדם יסודי ‪ -‬תפיסות מחנכים‬
‫ענת שתיוי הרר‪ ,‬סמינר הקיבוצים‬
‫‪ .9‬הליכי תכנון למיזמי תשתית מקיימים‬
‫דוד מנינגר‪ ,‬גיאו‪-‬טבע יעוץ סביבתי בע”מ‬
‫‪ .01‬השפעה סביבתית של תכנון יישובים בנגב‪ ,‬דוגמא מצפון בקעת ערד‬
‫דניאל זמלר‪ ,‬גיאו טבע ייעוץ סביבתי בע”מ‬
‫‪ .00‬עיר מדבר ‪ -‬התאמת החיים העירוניים למדבר‬
‫יעל נידם‪ ,‬הטכניון‬
‫‪ .04‬הארה אקולוגית למערות‪ :‬שימוש בטכנולוגיית ‪ LED‬על מנת להתגבר על הקונפליקט בין צרכי הסביבה וצרכי המבקרים‬
‫נעם לידר‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫‪ .03‬מסדרונות אקולוגיים וצווארי בקבוק במרחב מוא”ז מנשה ‪ -‬סקר טבע ונוף כבסיס לתכנון‬
‫עמית מנדלסון‪ ,‬החברה להגנת הטבע‬
‫‪ .02‬הדינמיקה של התמוטטות המצוק החופי בחוף השרון‬
‫אלון משה‪ ,‬מכללת הדסה‬
‫‪ .05‬היבטים חברתיים‪-‬כלכליים של צריכת חשמל במגזר הביתי והשפעת אמצעי מדיניות‬
‫היאלי מרקו‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪ .06‬קרינה חשמלית חריגה במוסדות החינוך משפיעה קשות על הילדים ‪ -‬כולם יודעים ושותקים‬
‫חיליק רוזנבלום‪ ,‬מלר”ז‬
‫‪ .00‬למה מתכוונים תאגידים עסקיים כשהם מדווחים על טביעת רגל פחמנית?‬
‫מיכאל ליסק‪ ,‬המכללה האקדמית תל אביב‪-‬יפו‬
‫‪ .02‬הצטברות סיליקה במכוסי‪-‬הזרע‪ :‬תלות בגורמים סביבתיים ותפקידים בביולוגיה ובאקולוגיה של הצמח‬
‫אופיר כץ‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫‪ .09‬גישות מולקולריות לשימוש באצות כמקור לאנרגיה מתחדשת‬
‫אורית שאול‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪ .41‬ניטור ספקטראלי של נזק אקרית שתי הנקודות לעלי פלפל‬
‫איתי הרמן‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫‪.40‬שימוש בממ” ג לבחינת רמות הנזק למיני העצים המחטניים ביער ביריה בעקבות סופת אלכסה‬
‫אמיר דורון‪ ,‬קרן קיימת לישראל‬
‫‪ .44‬מדידת שטפי חמצן ופד”ח מגזעי עצים ‪ -‬גישה חדשה בנשימת עצים‬
‫בועז הילמן‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫‪ .43‬פרויקט סקר טבע עירוני‪ ,‬באר שבע‬
‫יהונתן יפרח‪ ,‬החברה להגנת הטבע‬
‫‪ .42‬השפעת הממשק וגורמי הסביבה על פליטת גזי חממה מן הקרקע בחקלאות אורגנית‬
‫נועם בן נעים‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬מכון וולקני‬
‫‪ .45‬נמטודות חופשיות בקרקע כביו‪-‬אינדיקטור לחקר השפעת הצמח הפולש טיונית החולות‪ ,subaxillaris Hetrotheca ,‬בדיונת חוף‪,‬‬
‫קסריה‬
‫נתליה פיטוסי‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‬
‫‪.46‬אבולוציה והנדסה של הצלקות בפרחי האמברוסיה המכונסת‬
‫עוז גולן‪ ,‬המכללה האקדמית להנדסה בתל‪-‬אביב‬
‫‪ .40‬מהם שירותי הרעייה שיכולים להציע עדרי העזים בכרמל כאמצעי לתחזוקת אזורי חיץ ולהקטנת נזקי שריפות יער?‬
‫אלה סגל‪ ,‬הטכניון‬
‫‪ .42‬הפחתה בשימוש בתרופות ושיפור באיכות חייהם של מטופלים באמצעות שימוש בקנאביס‬
‫צח קליין‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫‪ .49‬חקלאות תומכת סביבה וסביבה תומכת חקלאות ‪ -‬מחזון למציאות במ‪.‬א‪ .‬לב השרון‬
‫דותן רותם‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫‪ .31‬רצה ביער ‪ -‬השפעת ההיסטוריה והמבנה של הנוף על המגוון הגנטי והשונות התוך מינית של רצנית ביערות גרמניה‬
‫תמר מרכוס‪Ecology of Institue ,‬‬
‫‪ .30‬יציבות המעמד החברתי אצל זכרים בפרא (‪)hemionus Equus‬‬
‫אלון זיו‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫‪ .34‬איתור אתרים חשובים לשימור המגוון הביולוגי‬
‫גלעד בן צבי‪ ,‬מכון דש”א‬
‫‪ .33‬השוואה בין אוכלוסיות היתושים בשכונת מגורים ובבית גידול טבע‬
‫גדיאל ורשבסקי‪ ,‬מכללת הדסה‬
‫‪ .32‬האם ציפורים לומדות באוניברסיטה? סקר ציפורים בקמפוס אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫חגי וסרשטרום‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪ Barcoding DNA.35‬ככלי לזיהוי התיישבות ראשונית של אלמוגים בוני שונית במפרץ אילת‬
‫מעין ירושלמי‪ ,‬המכון לחקר ימים ואגמים‬
‫‪ .36‬מיזם ספירת ציפורים בשיתוף ציבור כאמצעי לניטור מגוון ביולוגי בעיר‬
‫שלומית ליפשיץ‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪ .30‬הקשר בין דגמי התנהגות למבנה גנטי באוכלוסיית הפרא בנגב‬
‫שרון רנן‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫‪ .32‬בחינת מגוון ביולוגי ועמידות לאנטיביוטיקה בחיידקים בבורות תחמיץ כתלות בגרדיאנט ‪ pH‬קיצוני‬
‫יהודית כהן‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬מכון וולקני‬
‫‪ .39‬בחינת השפעת מחזור הזרחן בקרקע ע”י מיקרואורגניזמים על האיזוטופים של חמצן בפוספט‬
‫לאורה ביחיו‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫‪ .21‬פירוק צמחי מדבר חד‪ -‬שנתיים כמזנק לשינויים במגוון התפקודי של האוכלוסייה המיקרוביאלית בקרקע‬
‫נוי ויינברג‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‬
‫‪ .20‬איך משפיעים המפנה וגודל חלקיקי הקרקע על האוכלוסיה המיקרוביאלית בקרקע במערכת מדברית?‬
‫רחלי ארליך‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫?‪2. Class Actions for Air Pollution Damage: The beginning of a new era‬‬
‫‪ .4‬תביעות ייצוגיות קבוצתיות עבור נזקי זיהום אוויר‪ :‬תחילתו של עידן חדש?‬
‫כהן דויד‪ 0‬נווה אלה‬
‫‪2‬‬
‫‪ .0‬סטודנט לכלכלה‪ ,‬אוניברסיטת גו'רג' וושינגטון‪ ,‬וושינגטון‪ ,‬ארה"ב‬
‫‪ .2‬אפידמיולוגית סביבתית‪ ,‬עצמאית‪ ,‬אפידלה‬
‫עת התפתחה מגמה עולמית של הגדרת קשרי חשיפה‪-‬תחלואה‪ ,‬ובמקרים מסוימים אף הוגדר בספרות קיום קשר סיבתי בין‬
‫חשיפה למזהמים מסוימים ולבין תחלואה‪ ,‬עולה השאלה‪ ,‬מדוע מבוששות להגיע תביעות ייצוגיות שעוסקות בשני אלמנטים‬
‫של פגיעה‪ :‬א‪ .‬פגיעה בריאותית בקבוצת חולים חשופה‪ ,‬או ב‪ .‬העמדה בסיכון של אותה הקבוצה לחלות או להתאשפז בגין‬
‫אותה החשיפה הזמנית או הקבועה?‬
‫בישראל ‪ 2108‬קיימות כמה תביעות ייצוגיות סביבתיות מוצלחות‪ ,‬אך רובן נסבו סביב מטרדים‪ :‬מטרדי ריחות וזיהום‬
‫אוויר‪ .‬נדמה כי כשהשיח המשפטי נסוב דווקא סביב הטפל‪ ,‬סביב האי נעימות הנלווית אל זיהום אוויר‪ ,‬חלף לעיקר ‪-‬‬
‫הנזקים הגופניים הצפויים לקבוצות רגישות חשופות‪ ,‬הרי שחסרה מוטיבציה אמיתית הן לציבור הנפגע והן לתעשיות‬
‫השונות "לרפא" את המצב ולהניע לפתרונו‪ ,‬תרתי משמע‪ .‬רוב הציבור יירתע מתביעות עשויות להיחשב כ "קנטרניות"‪.‬‬
‫סקר ספרות זה מתייחס ס פציפית לסוגיה האם קיימות תביעות בארצות אחרות שהצליחו לקחת קבוצה רגישה כלשהי‪,‬‬
‫ולתבוע פיצויים בגין חשיפתה לזיהום אוויר חריג‪ ,‬ותוך כדי כך העמדתה בסיכון מוגבר‪ ,‬או גרימת נזק לאותה הקבוצה‪.‬‬
‫בתום סקר ספרותי מעמיק‪ ,‬נמצא מקרה בוחן בו התובעים הינם קבוצה של חולים‪ .‬תישאל השאלה האם יוכל מקרה זה‬
‫לשמש לדוגמה גם עבור קבוצות רגישות בישראל?‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪ .3‬צה"ל כקהילה שומרת טבע – חיל האוויר כפרויקט חלוץ‬
‫אלון רוטשילד‬
‫אגף שימור סביבה וטבע‪ ,‬החברה להגנת הטבע‬
‫‪[email protected]‬‬
‫לצה"ל השפעות סביבתיות ניכרות‪ ,‬מכורח היותו ארגון השולט על משאבי קרקע ניכרים‪ ,‬מבצע פעילויות תמרון עם כלים‬
‫כבדים‪ ,‬ותוך הפעלת אמצעים בעלי חתימה ניכרת על השטח‪.‬‬
‫צה"ל הוא גם הארגון הגדול במדינה‪ ,‬המהווה תחנה משמעותית בהתבגרותם של מרבית אזרחי המדינה‪ ,‬וככזה משפיע על‬
‫עיצוב תפיסת עולמם‪ ,‬ערכיהם והרגליהם‪.‬‬
‫הפיתוח המואץ בישראל‪ ,‬הכולל הקמת ישובים‪ ,‬תשתיות וחקלאות‪ ,‬גרם לצמצום משמעותי בכמות ואיכות בתי הגידול‬
‫הטבעיים‪ .‬לצה"ל תרומה למצב בעייתי זה‪ ,‬אך באופן פרדוקסלי‪ ,‬לעיתים בסיסי צה"ל ושטחי האימונים שלו דווקא מהווים‬
‫משארים של מערכות אקולוגיות נדירות‪ ,‬ומפלט לערכי טבע המתקשים לשרוד מחוץ להם‪ ,‬בעקבות לחצי הפיתוח‪.‬‬
‫דוגמא בולטת וקיצונית לכך היא החובארה‪ -‬מין מרשים של עוף מדברי‪ ,‬שמרבית האוכלוסייה שלו בישראל מבלה את‬
‫חודשי הקיץ בשטחי הבסיס המגודר של חיל האוויר בחצרים‪ ,‬לאחר שנדחקו אליו משטחים אחרים‪.‬‬
‫חיל האוויר שומר על "אזורי חיץ" סביב מתקניו‪ .‬אזורי חיץ אלה מהווים מפלט לטבע‪ ,‬ומתפקדים כמעין "שמורות טבע"‬
‫בלתי רשמיות‪.‬‬
‫מזה ‪ 0‬שנים פועל מיזם לשמירת טבע כשיתוף פעולה בין החברה להגנת הטבע וקרן הדוכיפת ובין בסיס חיל האוויר‬
‫בפלמחים‪ .‬בסיס פלמחים שוכן במערכת אקולוגית נדירה – חולות החוף‪ ,‬אשר רק ‪ 02%‬ממנה מוגן במסגרת שמורות טבע‪.‬‬
‫במסגרת המיזם מבצעים חיילים ומפקדי הבסיס פעילויות ללמידה והכרות עם ערכי הטבע והמורשת בבסיס‪ ,‬באמצעות‬
‫הדרכות שטח והרצאות‪ ,‬אתר אינטרנט ייעודי לסלולר‪ ,‬ומסלול אופניים שהוכשר במיוחד למטרה זו‪ .‬במקביל‪ ,‬מבצעים‬
‫החיילים פעילויות ממשק אקולוגי הכוללות ביעור צמחים פולשים‪ ,‬על פי תכנית עבודה אקולוגית‪ .‬הבסיס אף מבצע‬
‫פעילויות תברואה שנועדו למנוע התפשטות חיות מתפרצות הפוגעות בחיות הבר‪.‬‬
‫בתחילת ‪ 2108‬התרחב המיזם לבסיס חיל האוויר בחצרים‪ ,‬השוכן במערכת אקולוגית מאוימת במיוחד – מישורי הלס‪ ,‬אשר‬
‫רק ‪ 8%‬מהם מוגנים במסגרת שמורות טבע‪ .‬במסגרת המיזם צוערי קורס טיס מבצעים פעילויות ממשק אקולוגי בשטחי‬
‫המחייה של החובארה‪ ,‬מסירים מפגעים ולומדים על המערכת האקולוגית של מישורי הלס‪.‬‬
‫מודל זה‪ ,‬הרואה בבסיסי הצבא קהילה בעלת יכולת לאימוץ שטחי הטבע שתחת אחריותה‪ ,‬וניהולם המושכל תחת הנחייה‬
‫מקצועית‪ ,‬התרחב לאחרונה למיזם "צבא הגנה לטבע" הפועל בתשעה בסיסי צבא‪ ,‬מהחרמון בצפון ועד גבול מצרים בדרום‪.‬‬
‫אנו רואים במודל זה פוטנציאל למענה משמעותי לאתגר שמירת הטבע בשטחים בניהול הצבא‪ ,‬גופי תשתית‪ ,‬מגזר עסקי‬
‫ורשויות מקומיות‪ ,‬תוך לקיחת אחריות ושינוי עמדות בקרב סקטורים מגוונים באוכלוסייה‪.‬‬
‫לקריאה נוספת ‪http://www.teva.org.il/?CategoryID=881&ArticleID=19481‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪ .2‬עמדות סטודנטים ביחס להוראתה של "סביבת הלימוד החוץ כיתתית"‬
‫יעל סנה‬
‫מכללת אורנים – המכללה האקדמית לחינוך‪ ,‬קרית טבעון‬
‫‪[email protected]‬‬
‫תיאור המקרה ורציונל‪ :‬המחקר עסק בהיבטים סביבתיים‪-‬ערכיים המשתקפים דרך עמדותיהם של סטודנטים (מתכשרים להוראה)‬
‫בקורס "הוראת הסיור‪-‬הלימודי" המתקיים בחוג לגאוגרפיה ולימודי‪-‬הסביבה במכללת‪-‬אורנים‪ .‬סיורים "קצרים" מתקיימים בסביבת‬
‫המכללה‪ ,‬בסביבת בתי‪-‬הספר ובסביבת מקום מגוריהם של הלומדים‪.‬‬
‫ההשערה הראשונית הניחה‪ ,‬כי חלק מבוגרינו המשרתים במוסדות‪-‬החינוך‪ ,‬לא מיישמים את לימודיהם‪ ,‬כפי שהיינו רוצים לראות‬
‫ולשמוע‪ .‬כל זאת למרות‪ ,‬הבנתם את החשיבות הערכית‪-‬סביבתית הטמונה ב"למידה החוץ‪-‬כיתתית"‪ .‬ואמנם‪ ,‬נחשף פער בין הלכה‬
‫ומעשה ואנחנו שוקדים ומנסים כל העת לצמצמו‪.‬‬
‫אוכלוסיית‪-‬היעד‪ :‬סטודנטים‪ :‬פרחי‪-‬הוראה‪ ,‬בוגרים ומשתלמים המלמדים בפועל בבית‪-‬הספר‪.‬‬
‫מטרות המחקר‪ :‬בחינתם של יישומים והשלכות של ה"סיור‪-‬הלימודי" במכללה והקשר לחינוך סביבתי‪-‬ערכי בבית‪-‬הספר‪.‬‬
‫חשיבות המחקר מתבטאת בניסיון לקבל תמונה אותנטית לגבי הנעשה במכללה‪ ,‬מחד והתוצרים והמסקנות ביחס לתרומתו‬
‫הפוטנציאלית של הקורס ויישומו על ידי בוגרינו‪ ,‬מאידך‪.‬‬
‫מתודולוגיה וממצאים‪:‬‬
‫עבודת המחקר עשתה שימוש בגישה תיאורית‪-‬פרשנית ונעשתה הצלבה של הנתונים האותנטיים עם נתונים מן המקורות‪.‬‬
‫במסגרת המחקר נותחו תצפיות‪ ,‬דו"חות‪ ,‬משובים ועבודות‪-‬גמר של הלומדים‪ .‬הועלו קטגוריות אשר התייחסו למידת‬
‫הטמעתם של העקרונות הערכיים הנלמדים ונתונים בדבר יישומם של הידע והניסיון אשר נרכשו בקורס‪.‬‬
‫סיכום ומסקנות‪ :‬הסיור‪-‬הלימודי מהווה חלק מתרבות הלימודים במכללת‪-‬אורנים‪ .‬הסטודנטים עושים היכרות עם‬
‫סביבות‪-‬לימוד חדשות‪ ,‬נחשפים למציאות קיימת ועכשווית ומתנסים בצורה אותנטית בשטח‪ .‬ניתוח הנתונים‪ ,‬מצביע על‬
‫התנסות לימודית וחווייתית המאפשרת הבנה רחבה של הרעיונות‪ ,‬העקרונות והפוטנציאל הטמונים בשטח‪-‬הפתוח‪ ,‬על ידי‬
‫ניסוי וטעיה ומראה עיניים; הבנת מושגים מרכזיים להוראת סביבת‪-‬הלימוד החוץ‪-‬כיתתית והפנמת רעיונות מופשטים‬
‫משמעותיים שבאו לידי ביטוי טוב יותר בחוץ‪ .‬אבל‪ ,‬נשארו דילמות בלתי פתורות בנושא ה'למידה‪-‬העצמאית'‪.‬‬
‫ניתוח תגובות והתנהלות הסטודנטים מהווים ראיה‪ ,‬כי זו שיטת‪-‬לימוד אשר דרכה ובעזרתה "נפקחות עיניהם" לדרך‬
‫לימוד בסביבה ה"טבעית"‪ .‬שיטה זו מפתחת חשיבה וזיקה למקום‪ ,‬התייחסות לקשרים שבין ה"שדה" לאדם וכן‪ ,‬סגנון‬
‫התבוננות הוליסטי אשר חלק מביטוייו‪ ,‬זו ההבנה כי כל סביבה עשויה להוות אתגר והיא בעלת פוטנציאל ליישום פעילויות‬
‫לימודיות חוץ‪-‬כיתתיות מגוונות‪ .‬ואמנם‪ ,‬לאחר שנים של קיום קורס זה‪ ,‬נראה כי המורים ה"חדשים" מוציאים לפועל את‬
‫ה"למידה החוץ ‪-‬כיתתית" עם תלמידיהם בעקבות הטמעת תפישת‪-‬הדעת אשר רכשו בקורס‪ .‬הצפי הוא שהבוגרים ימשיכו‬
‫וינחילו מורשת זו לדורות הבאים‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪ .5‬אשנב למחקר נגיש לקהילה‬
‫מאירה הנסון‬
‫מרכז השל לקיימוּת‬
‫‪[email protected]‬‬
‫באקדמיה יש מצבור עצום של ידע ויכולות לייצר מחקר‪ .‬ארגוני חברה אזרחית מצטיינים בזיהוי בעיות ואתגרים‪ ,‬אך‬
‫זקוקים למחקר יישומי ורלוונטי בכדי לפעול בהצלחה‪ .‬האתגר הוא ליצור חיבור שיאפשר עבודה משותפת‪ ,‬לימוד והפריה‬
‫הדדית‪ .‬במדינות אירופאיות רבות יש מודל לממשק הזה –'חנות מדע' (‪ .)Science Shop‬זו בדרך כלל יחידה בתוך‬
‫האוניברסיטה‪ ,‬שהעובדים בה עושים בעיקר עבודת תיווך‪ :‬הם מקבלים שאלות מארגוני חברה אזרחית‪ ,‬מנגישים מחקר‬
‫קיים שנעשה בנושא‪ ,‬ואם השאלה דורשת מחקר נוסף הם מחברים בין הארגון לסטודנטים (ולמנחים) שיבצעו את המחקר‬
‫כחלק ממטלותיהם לתואר (בוגר‪ ,‬מוסמך ולעיתים אף דוקטורט)‪ .‬הרעיון של 'חנות מדע' התפתח בהולנד בשנות ה‪ 41-‬ומשם‬
‫עבר למדינות אחרות באירופה‪.‬‬
‫פרויקט 'אשנב למחקר נגיש לקהילה (אמנ"ה)' נוצר בכדי לקדם חיבורים המנגישים את כלי המחקר המדעי לארגונים‬
‫והתארגנויות בחברה האזרחית‪ ,‬בתחומים של סביבה‪ ,‬בריאות וסביבה וקיימוּת‪ .‬הפרויקט הוא תוצר מקומי של פרויקט‬
‫אירופאי רב משתתפים‪ ,‬עם מימון של תוכנית המס גרת השביעית של הקהילה האירופאית תחת הקטגוריה 'מדע בחברה'‪,‬‬
‫שמטרתו לקדם מעורבות של הציבור במחקר ומחקר מעורב בחברה‪ ,‬ובפרט לקדם יוזמות מסוג 'חנות מדע' במדינות‬
‫חדשות‪ .‬החלק הישראלי של הפרויקט נערך בחסות מרכז השל לקיימוּת‪.‬‬
‫לפרויקט שלוש מטרות מרכזיות‪ .‬מטרה אחת היא רישות חוקרים וארגוני חברה אזרחית עם עניין בהנגשת כלי המחקר‬
‫המדעי לקהילה וקידום מחקר הנעשה במענה לצרכים העולים מהחברה האזרחית‪ .‬מטרה נוספת היא קידום יוזמות מסוג‬
‫'חנות מדע' בישראל על‪-‬ידי העברת ידע אודות מודלים ודרכי עבודה בחו"ל‪ ,‬ביקורים של מומחים לנושא מחו"ל‪ ,‬ייעוץ ואף‬
‫השתתפות ביצירת יוזמות חדשות‪ .‬המטרה השלישית היא לקדם בפועל חיבורים בין ארגוני חברה אזרחית לבין חוקרים‬
‫וסטודנטים לתארים מתקדמים באמצעות מאגר נושאים למחקר‪.‬‬
‫הפוסטר יציג את הפרויקט ומטרותיו ויתמקד בפוטנציאל לממשקים עבור סטודנטים המחפשים נושא לתזה‪ ,‬חוקרים‬
‫המחפשים שיתוף פעולה וארגונים המחפשים כתובת להעלות נושאים למחקר‪.‬‬
‫‪ .6‬היזהרות‪ :‬מעקרון למדיניות?‬
‫מאירה הנסון‬
‫האוניברסיטה העברית ומרכז השל לקיימוּת‬
‫‪[email protected]‬‬
‫עיקרון ההיזהרות (‪ )the precautionary principle‬נכנס לסדר היום הבינלאומי בשנות ה‪ 41-‬של המאה ה‪ 21-‬ומאז הפך‬
‫לחלק חשוב‪ ,‬הגם מעורר מחלוקת‪ ,‬בשיח על סיכונים סביבתיים ובריאותיים‪ .‬שילובו בהצהרת ריו בפסגת כדור הארץ ב‪-‬‬
‫‪ 0002‬נתן לו מקום של כבוד כאחד מהעקרונות של פיתוח בר‪-‬קיימא‪ .‬אולם‪ ,‬שני עשורים לאחר מכן‪ ,‬עדיין יש מחלוקת‬
‫אודות המשמעות של העקרון ולעיתים נדמה כי שילובו במדיניות רק מגביר את אי הבהירות‪.‬‬
‫ההרצאה המוצעת לכנס מתבססת על עבודת דוקטורט בתחום מדע המדינה‪ ,‬המנסה לתת לעקרון הצדקה נורמטיבית‬
‫שאינה מבוססת על משפט בינלאומי‪ ,‬כלומר‪ ,‬בסיס נורמטיבי שיכול לשרת קובעי מדיניות‪ .‬ההרצאה תנסה לעשות שני‬
‫דברים‪ .‬ראשית‪ ,‬היא תתיחס למהות של העקרון ותסביר מה הוא כן ובפרט מה הוא לא‪ ,‬שכן חלק מאי הבהירות לגבי‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫העקרון נובע מבלבול מושגי בין 'כלל החלטה' (במצב ‪ X‬תעשה ‪ )Y‬לבין עקרון מדיניות‪ .‬עקרון ההיזהרות הוא נורמה‪,‬‬
‫המשמשת להצדיק פעולה כאשר המדע הקיים לא מספק בכדי לקבל החלטה‪ ,‬אבל הוא לא אומר לנו מה לעשות‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬היא תתיחס לאתגר של הצדקת מדיניות‪ ,‬מקום בו נורמה של היזהרות (בשונה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מנורמה של צדק חברתי או‬
‫דמוקרטיה) אינה מושרשת מספיק כנורמה חברתית‪ .‬הכיוון המוצע הוא להעביר את הדיון למושגים של אחריות‪ ,‬שכן‬
‫העקרון מסב את נטל אי הודאות בהקשרים שבו הוא מיושם ולכן חלק בלתי נפרד מיישומו הוא האחריות של גורמים‬
‫שונים לשינוי המצב הקיים‪ .‬תפיסת האחריות שרלוונטית ליישום העקרון שונה מזו המקובלת כיום‪ :‬היא מסתכלת קדימה‬
‫ומתמקדת באחריות משותפת של צרכנים‪ ,‬יצרנים‪ ,‬קובעי מדיניות‪ ,‬מדענים ועוד‪.‬‬
‫הסבת השיח של היזהרות למושגים של אחריות יכולה לעזור בהסבת השיח ממיקוד בעקרון לדיון במדיניות של היזהרות‪.‬‬
‫שינוי זה במיקוד נחוץ‪ ,‬כי למרות ההתקדמות הנורמטיבית החשובה הגלומה באימוץ עקרון ההיזהרות במסגרות שונות‪,‬‬
‫המסגרת המוסדית הנוכחית ‪ -‬במשפט‪ ,‬ברגולציה‪ ,‬במדע היישומי‪ ,‬במערכת הפיננסית ועוד ‪ -‬עדיין לא במקום של היזהרות‪.‬‬
‫השיח צריך לעבור מדיון במשמעות של עקרון ההיזהרות לדיון בשינויים המוסדיים הנדרשים בכדי להתמודד עם סוג‬
‫הסיכונים שאנו חשופים להם כיום‪.‬‬
‫‪ .0‬פיתוח אזרחות סביבתית בקמפוס באמצעות מחקרי פעולה‬
‫נעה אבריאל‪-‬אבני‬
‫מרכז מדע ים המלח והערבה וסמינר הקיבוצים‬
‫‪[email protected]‬‬
‫היות אזרחית סביבתית משמעו לתפוש את עצמי כחלק אינטגראלי של הסביבה ולפעול להפיכתה לבת קיימה‪ .‬הרגלים‪,‬‬
‫עמדות ואינטרסים של האזרחים משתנים לדפוס של אזרחות פעילה‪ ,‬העוסקת בחיפוש מתמיד אחר פתרונות משותפים‬
‫לטובת המערכת החברתית‪-‬אקולוגית כולה‪.‬‬
‫הצורך להתייחס לממדים ערכיים ופוליטיים של דילמות סביבתיות‪ ,‬דורש פעולה כסובייקט‪ .‬ברוח זו‪ ,‬הפעיל הסביבתי פועל‬
‫לעיתים קרובות מתוך גישה אישית ומתוך מחויבות רגשית או אתית‪ .‬ומעל לכל‪ ,‬אזרחות סביבתית תלויה בקיומה של‬
‫תחושת מסוגלות לחולל שינוי‪.‬‬
‫מחקר פעולה )‪ (action research‬הינה פעילות מחקרית היוזמת ומלווה תהליך של שינוי ושיפור חברתי או פרקטי‪ .‬ביצוע‬
‫מחקר פעולה חייב לכלול פעולה של האנשים המעורבים במערכת על מנת לחולל שינוי בהתנהגות (ולעיתים גם בתפישה‬
‫העצמית) של החוקרים‪-‬הפעילים עצמם ועל ידי כך לחולל שינוי במערכת בה הם פועלים‪ .‬בדומה לגישת האזרחות‬
‫הפעילה‪ ,‬מחקרי הפעולה מניחים שהפרט מהווה חלק אינטגרלי של סביבתו ולכן שינוי מושכל בהתנהגותו יוביל לשינוי‬
‫המערכת‪ .‬תהליך זה מתרחש תוך רפלקציה מתמדת של השותפים על פעולתם ותוך דיאלוג מתמיד עם הסביבה המשתנה‪.‬‬
‫הקורס "מחשיבה אקולוגית לאזרחות סביבתית" ניתן במשך ‪ 0‬שנים באחת האוניברסיטאות בארץ ובמהלכו התנסו‬
‫סטודנטים בהובלת מחקר פעולה‪ ,‬תוך שהם חוקרים את השדה בו הם פועלים ואת השינוי שחוללו‪ .‬ניתוח תוכן של ‪01‬‬
‫רפלקציות אישיות על האופן בו פעלו כאזרחים סביבתיים‪ ,‬מעלה עושר גדול של תובנות בנוגע למהות ההתנסות‬
‫באקטיביזם במסגרת האקדמיה‪ .‬אלו הן רפלקציות אישיות וסובייקטיביות ועל כן אינן יכולת לשמש לניסוח תובנות‬
‫מכלילות‪ .‬עם זאת‪ ,‬נקודות המבט המגוונות מאפשרות לחשוף את ההתלבטויות המלוות את הפעולה הסביבתית‪ ,‬את‬
‫השינוי בתפישת הסביבה החברתית והביו‪ -‬פיזית‪ ,‬את השינוי בתפישת 'העצמי' כמי שמסוגל לפעול ולחולל שינוי ואת‬
‫ההשפעה של מחקר הפעולה על כל אלו‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫ככלל ניתן לומר שתפישת הסטודנטים את עצמם נעה מדיכוטומיה בין אקטיביזם לבין תיאוריה ובינם לבין העולם‪ ,‬לעבר‬
‫תפישה הוליסטית יותר‪ .‬הרפלקציות העידו על התפתחות של מודעות ערכית‪ ,‬תחושת מסוגלות ויכולת שליטה על ממדים‬
‫שונים של המציאות הסובבת – הזמן‪ ,‬אינטראקציות עם שותפים והידע הנדרש‪.‬‬
‫‪ .2‬אתגרים ביישום עקרונות חינוך סביבתי וחינוך לקיימות בחינוך הקדם יסודי ‪ -‬תפיסות מחנכים‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫ענת שתיוי הרר‪ 0‬ואיריס אלקחר‬
‫‪ 0‬מכללת סמינר הקיבוצים‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הצורך בקידום החינוך הסביבתי בגיל הרך עולה בשנים האחרונות לסדר היום החינוכי והמחקרי‪ .‬שילוב הנושא בגיל הרך‬
‫מאת גר בגלל יכולתם החלקית של ילדים צעירים להבין את מורכבות הסוגיות הסביבתיות‪ .‬מחקרים מעטים שנעשו בעולם‪,‬‬
‫מדגישים שהידע‪ ,‬העמדות והערכים‪ ,‬שיאפיינו את הילד כבוגר‪ ,‬מתהווים כבר בשנים הראשונות לחייו ולכן חיוני להתחיל‬
‫בחינוך סביבתי‪ ,‬התומך בקיימות‪ ,‬בגיל צעיר לשינוי הרגלים ואורח חיים‪ .‬הדבר אף קל יותר בגיל זה‪.‬‬
‫מטרות המחקר היו לבדוק מהן תפיסות המחנכים בגיל הרך לגבי חשיבות יישום עקרונות החינוך הסביבתי והחינוך‬
‫לקיימות בגן הילדים ואילו גורמים יכולים לעודד מחנכים ליישם עקרונות אלה בגיל הרך‪ .‬המחקר נערך בגישה איכותנית‬
‫וכמותית משולבת וכלל שאלון וראיון עומק‪.‬‬
‫הממצאים מלמדים כי הגננות עוסקות בחינוך סביבתי וחינוך לקיימות בגן הילדים במגוון פעילויות כגון‪ :‬שימוש חוזר‪ ,‬גינה‬
‫אקולוגית וצרכנות נבונה‪ .‬כל גננת עושה זאת בהיקף שונה ובתחומים שונים‪ ,‬בהתאם לתפיסתה לגבי חשיבות הנושא ‪-‬‬
‫בקרב הגננות נמצא מגוון רחב של תפיסות המגדירות מהו חינוך סביבתי ומה החשיבות של יישום עקרונות החינוך‬
‫הסביבתי בגיל הרך‪ ,‬בהתאם לשיקול דעתה המקצועי‪ ,‬בקיאותה בנושא‪ ,‬מידת סקרנות הילדים ותמיכת הסביבה החינוכית‪.‬‬
‫מגוון התפיסות של הגננות לגבי ח שיבות יישום החינוך הסביבתי בגיל הרך ומגוון ההגדרות של המושג חינוך סביבתי מלמד‬
‫על צורך בהכשרה מקצועית של הצוות החינוכי בתחום זה‪.‬‬
‫קריאת הגננות להכשרה והתפתחות‪ ,‬לשיתופי פעולה ולתוכנית לימודים תואמים ממצאי מחקרים קודמים שנעשו בתחום‪.‬‬
‫במחקר זה מדגישות הגננות ג ם את הצורך בהכשרת כלל אנשי הצוות בגן וכן את הצורך בתמיכה רב מערכתית‪ ,‬מקורות‬
‫השראה והדרכה אישית בגן על מנת להעשיר את ידיעותיהן ולהרחיב את תפיסתן הסביבתית ואת יישום עקרונות החינוך‬
‫הסביבתי בגיל הרך‪.‬‬
‫‪ .9‬הליכי תכנון למיזמי תשתית מקיימים‬
‫מנינגר דוד‪ ,0‬שחר רוני‪ 0‬וזמלר דניאל‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬גיאו טבע בע"מ ייעוץ סביבתי‬
‫‪[email protected]‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫אחריות סביבתית של פרויקטי תשתית בעולם מטופלת בראייה אסטרטגית רחבה הכוללת לצד הנושאים הסביבתיים‪ ,‬גם‬
‫היבטים חברתיים‪ ,‬כלכליים וניהוליים לאורך זמן‪ .‬בכלל זה‪ ,‬נעשים דיונים על התאמת הפרויקטים למרחב בו אמורים‬
‫להתקיים‪ .‬לדוגמה‪ :‬כיצד ישפיעו קווי תשתית או אנרגיות מתחדשות על אזורים עירוניים‪/‬כפריים‪ .‬הציבור מצפה מחברות‬
‫העוסקות בתשתיות לקחת אחריות ארוכת טווח במסגרת הפרויקט שלהם גם על נזקי עבר הקיימים בסביבתו‪.‬‬
‫כחלק מתהליך כתיבת מדיניות שמגבש בשנה האחרונה צוות ההיגוי לתכנון והקמה של תשתיות בראייה מקיימת במשרד‬
‫התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‪ ,‬מגובשת מתודולוגיה למדידת פרויקט תשתית בר קיימא‪ .‬מתודולוגיה זו תוטמע‬
‫כנספח במסגרת תמ"א ‪ 80‬שתחייב כל פרויקט תשתית מתוכנן על בסיס התמ"א‪.‬‬
‫כיום בישראל האחריות הסביבתית לפרויקטים מסוג זה הינה וולונטרית בלבד‪ .‬הנושא אינו מעוגן בחוק‪ ,‬כך שלא קיים‬
‫סטנדרט אחיד בין החברות בכל הנוגע לדיווחי קיימות ומדידת ביצועים‪/‬השפעות סביבתיות של הפרויקט‪ .‬בשל מודעות‬
‫עולמית ומקומית הולכת וגוברת‪ ,‬מתנהלים תהליכים שונים ביוזמת משרדי ממשלה שונים‪ ,‬רשויות מקומיות‪ ,‬תכניות‬
‫ופרויקטים נקודתיים שונים למדידת קיימות‪ .‬מתודת הפעולה שננקטת אינה אחידה ונתונה לפרשנות שונה מצד הגורמים‬
‫המעורבים‪.‬‬
‫מדידת קיימות מאפשרת‪ :‬חסכון כלכלי‪ ,‬קידום שקיפות בעסקים‪ ,‬מדידת ביצועים‪ ,‬אחריות סביבתית‪ ,‬אימוץ סטנדרטים‬
‫גלובליים בדיווחי קיימות ויחסי ציבור‪.‬‬
‫צוות היועצים ברשות משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‪ ,‬מפתח מודל מדידה שלפיו תבחן מידת הקיימות של‬
‫הפרויקט על פי המשתנים הבאים‪:‬‬
‫(‪ )0‬תסקיר השפעה על הסביבה‪/‬נספח נופי סביבתי (‪ )2‬יעילות שימוש במשאבים (‪ )0‬מניעת זיהומים (‪ )8‬שימור המגוון‬
‫הביולוגי וניהול בר קיימא של משאבי הטבע‪.‬‬
‫עם סיום גיבוש המתודולוגיה היא תהווה כלי מדידה אחיד ומחייב לגופי תכנון תשתיות ולרגולטור לבחינת מידת הקיימות‬
‫של הפרויקט‪ .‬דבר זה יאפשר בחינת הפרויקט ומתן תמריצים לחברות העומדות בסטנדרט הקיימות שנקבע‪.‬‬
‫‪ .01‬השפעה סביבתית של תכנון יישובים בנגב‪ ,‬דוגמא מצפון בקעת ערד‬
‫‪0‬‬
‫שניר קרן‪ ,0‬זמלר דניאל‪ ,0‬מנינגר דוד‬
‫‪0‬גיאו טבע ייעוץ סביבתי בע"מ‬
‫‪[email protected]‬‬
‫בקעות הלס של ערד לצד בקעות באר שבע וערוער מהוות את אחד מבתי הגידול הייחודיים בישראל‪ .‬ניתן להגדיר את צפון‬
‫בקעת ערד כבקעה שגבולותיה‪ :‬ממערב ברכסים ענים ועירא; מצפון ביער יתיר ובהר עמשא; ממזרח בכביש ‪ ;41‬מדרום‬
‫בכביש ‪.00‬‬
‫מרבית הבקעה מתנקזת מערבה אל נחל הבשור דרך נחל באר שבע ויובליו‪ ,‬היא מאופיינת בקרקע לס עמוקה וסובלת‬
‫ממשטר ארוזיה חמור‪ .‬כיום‪ ,‬שימושי הקרקע העיקריים בבקעה הינם חקלאות בדואית מסורתית‪ ,‬רעייה‪ ,‬וקיימים בה‬
‫יישובים בדואים אשר בחלקם מוסדרים ובחלקם אינם מוסדרים‪ .‬במרכז הבקעה מצוי הגן הלאומי תל ערד אשר משמר‬
‫חלק מהאיכויות האקולוגיות של הבקעה אם כי שטחו מצומצם‪.‬‬
‫ישנן מספר תכניות מקבילות להתיישבות בבקעה אשר נמצאות במסלולי תכנון שונים ובמצב תכנון שונה‪ .‬מתוכננים‬
‫בבקעה יישוב עירוני חרדי (כסיף)‪ ,‬ישובים כפריים‪-‬קהילתיים יהודיים (מבואות ערד‪ ,‬תל קריות) ויישוביים בדואים אשר‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫יקלטו אוכלוסייה מן הפזורה הלא מוכרת‪ .‬תכנון היישובים יוצר אתגרים רבים בהיבט החברתי‪-‬כלכלי לצד אתגרים‬
‫סביבתיים‪.‬‬
‫הקמת היישובים עשויה להגביר את הלחץ הסביבתי על האזור‪ .‬חלק מהיישובים מתוכנן על מסדרונות אקולוגיים ארציים‬
‫ובאזורים המוגדרים כבעלי רגישות נופית ‪-‬סביבתית גבוהה‪ .‬ליישובים תהיה גם השפעה על מאזן הנגר באזור והשפעות‬
‫סביבתיות נוספות‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬לצד סיכונים אלו טמונה הזדמנות לשינוי סביבתי‪-‬חברתי בבקעה‪ .‬ניצול נכון של המשאבים הסביבתיים באזור‪ ,‬לצד‬
‫שימור ערכיותם יכול להביא לרווחה כלכלית ליישובים המתוכננים‪.‬‬
‫לטעמינו‪ ,‬יש לערוך לכלל הבקעה תסקיר אסטרטגי להשפעה על הסביבה‪ .‬על תסקיר כזה לבחון את המצב הקיים‪ ,‬למפות‬
‫את האזורים ברי השימור בבקעה‪ ,‬למפות את צרכי האוכלוסיות השונות המיועדות להתיישבות בבקעה‪ ,‬ולקבוע אמצעים‬
‫לניהול השטח כולו כולל שימור החלקים הערכיים‪ ,‬ניהול הרעייה‪ ,‬מניעת ארוזיה‪ .‬זאת‪ ,‬לצד ההתיישבות יכול להביא‬
‫לפיתוח כלכלי ותיירותי חיובי של האזור‪.‬‬
‫‪ .00‬עיר מדבר – התאמת החיים העירוניים למדבר‬
‫אדר' לוטם קירשט | אדר' יעל נידם‬
‫פרויקט גמר מחקרי מצטיין | הפקולטה לארכיטקטורה ולבינוי ערים | הטכניון | ‪ | 2102-2100‬בהנחיית פרופ' איריס ערבות‬
‫‪[email protected] | [email protected]‬‬
‫קיים פער גדול בין אורח החיים המדברי שסיגלו לעצמם תושבי המדבר לפני התפתחות הטכנולוגיה ‪,‬לבין אורח החיים‬
‫העירוני אליו אנו רגילים היום ‪ .‬בזמן שערי המדבר בישראל מתוכננות לפי מודלים שונים של תכנון ערים‪ ,‬הן אינן מתוכננות‬
‫להתאמה למדבר‪ .‬חוסר ההתאמה פוגע הן בסביבה והן באיכות החיים של התושבים‪ ,‬כפועל יוצא של חוסר היכולת‬
‫להשתמש במרחב הציבורי של העיר‪.‬‬
‫מטרת העבודה היא פיתוח גישה בין תחומית לקיום חיים עירוניים במדבר‪ .‬העבודה מבוססת על מקרה חקר מתחום תכנון‬
‫ערי המדבר והאדריכלות המדברית‪ ,‬למידת הסתגלות צמחים ובע"ח לסביבה מדברית‪ ,‬סקירת ספרות רחבה של גישות‬
‫לתכנון עיר וייעוץ מאנשי מקצוע‪.‬‬
‫הגישה המוצעת מבחינה בין שלושה סוגים של מערכות ידע ‪:‬‬
‫•‬
‫מערכת טבעית ‪ -‬גישה הנובעת ממסקנות פרויקט המילניום להערכת מערכות אקולוגיות ורואה בטבע העירוני‬
‫תשתית לניהול מים ‪,‬וויסות איכות אוויר ‪,‬הפחתת אי החום העירוני ‪,‬יצירת מקומות נופש ופנאי וכן הלאה‪.‬‬
‫•‬
‫מערכת חברתית – גישה מתחום התכנון העירוני הרואה באופן פיזור המשאבים ברקמה הבנויה כלי לשוויון‬
‫הזדמנויות מרחבי ולבניית חוסן חברתי ‪.‬לחברה בעלת אינטרסים משותפים יותר קל לשמור על משאביה‪.‬‬
‫•‬
‫מערכת פיסית – תכנון מרחבי אדריכלי לרקמה הבנויה היוצר תנאי מיקרו אקלים נוחים יותר לחיים במדבר‬
‫והמאפשרים שימוש במרחב הציבורי הפתוח ‪.‬עקרונות התכנון מסמכים על מסורות בנייה מדבריות ‪,‬טכנולוגיות‬
‫חדשות וידע הנובע מלמידת הדרך בה צמחים ובעלי חיים התאימו עצמם למדבר‪.‬‬
‫המסקנה העיקרית של המחקר היא כי בתכנון חכם ניתן ליצור מיקרו אקלים ממותן גם בקנה מידה מבני וגם בקנה מידה‬
‫עירוני‪ .‬ערי המדבר בארץ הינן מרווחות מאד‪ .‬תהליך התכנון אינו מתחיל בנפחים המותרים לבנייה ומיקומם אלא בהגדרת‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫המרחבים שיש לשמר ובמערכות הטבעיות שיש לחזק‪ .‬אלו מביאים ליצירת ציפוף מושכל‪ ,‬אשר מחד מגן על השטחים‬
‫הפתוחים ומנגד יוצר סביבה עירונית ממותנת ואטרקטיבית‪.‬‬
‫‪ .04‬הארה אקולוגית למערות‪ :‬שימוש בטכנולוגיית ‪ LED‬על‪-‬מנת להתגבר על הקונפליקט בין צרכי‬
‫הסביבה וצרכי המבקרים‬
‫יריב מליחי‪ 0‬ונעם לידר‪*2‬‬
‫‪0‬מחוז מרכז‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫‪2‬חטיבת המדע‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫זיהום אור הנובע מתאורת לילה מלאכותית לא מתאימה עלול להוות בעייה אקולוגית וכן בעייה בריאותית לאדם‪.‬‬
‫טכנולוגיות תאורה חדשות כמו תאורת ‪ ,LED‬נחשבות ליעילות מאוד מבחינה אנרגטית ולכן נתפסות בעיניי הציבור‬
‫כ"ידידותיות לסביבה"‪ ,‬אך מחקרים מהשנים האחרונות מעלים חשש לגבי השפעות פיזיולוגיות שליליות כתוצאה מעוצמת‬
‫אורכי הגל הקצרים הנפלטים מאורות ‪ LED‬לבנים‪.‬‬
‫מערות תת‪-‬קרקעיות הן סביבות ייחודיות החשוכות לחלוטין באופן טבעי‪ .‬עם זאת‪ ,‬מערות "תצוגה" רבות‪ ,‬המציגות‬
‫תופעות גיאולוגיות מרהיבות פתוחות לתצוגה לקהל הרחב ולכן דורשות הארה‪ .‬האור הדרוש לצרכי המבקרים מאפשר‬
‫מספיק אנרגיה לאורגניזמים פוטוטרופיים כמו ציאנובקטריה‪ ,‬אצות ירוקיות‪ ,‬טחבים ועוד (להלן למפנפלורה) להתיישב על‬
‫מצעים אבניים‪ ,‬סדימנט ומצעים מלאכותיים סביב המנורות במערה‪ .‬אורגניזמים אלו עלולים לגדול מספיק על‪-‬מנת לכסות‬
‫משטחים גדולים ואף לגרום נזק לקירות המערה עצמה‪.‬‬
‫מערות הפתוחות לקהל יכולות לשמש אם כן כמעבדה טבעית לבירור ההשפעות האקולוגיות של תאורה מלאכותית בסביבה‬
‫יחסית פשוטה וכן לבירור השפעתן הביולוגית של טכנולוגיות תאורה חדשניות‪.‬‬
‫מערת שורק היא מערת נטיפים שגודלה כ‪ 2,111-‬מ" ר הממוקמת בשמורת טבע בהרי יהודה‪ .‬המערה התפרסמה בזכות‬
‫ריכוז הנטיפים הגדול שבה‪ .‬המערה התגלתה בשנת ‪ 0014‬ונפתחה למבקרים ב‪.0042-‬‬
‫בשנת ‪ 2102‬החליטה רשות הטבע והגנים להחליף את מערכת התאורה הישנה והלא‪-‬יעילה במערכת תאורה חדשה‬
‫המבוססת על נורות ‪ .LED‬הדרישות התכנוניות למערכת התאורה חדשה כללו חסכון אנרגטי משמעותי‪ ,‬הארה אסתטית‬
‫ובטוחה למבקרים‪ ,‬וזאת תוך שמירה קפדנית על השפעה אקולוגית מינימלית‪.‬‬
‫לצורך כך תוכננה והוקמה מערכת תאורה ממוחשבת מבוססת ‪ LED‬אשר אינה משפיעה על גידול למפנפלורה‪ ,‬וזאת ע"י‬
‫הסרת אורכי גל ספציפיים (אורכי גל קצרים וארוכים) המשמשים לאורגניזמים פוטוטרופיים לפוטוסינתזה‪ .‬חלקות ניטור‬
‫שהוקמו ברחבי המערה משמשות כסנסורים לבחינה של היעילות הביולוגית של מערכת התאורה החדשה‪.‬‬
‫בהר צאה נסקור את האתגרים הטכנולוגיים שעמדו בפנינו בתכנון של מערכת תאורה אופטימלית‪ ,‬אופן הביצוע והתוצאה‬
‫והן ואת תגובת המבקרים לפרויקט‪.‬‬
‫‪ .03‬מסדרונות אקולוגיים וצווארי בקבוק במרחב מוא"ז מנשה – סקר טבע ונוף כבסיס לתכנון‬
‫עמית מנדלסון*‪ ,‬אוריה אורן‪ ,‬מימי רון‪ ,‬אמיר פרלברג ואורי רמון‬
‫יחידת סקרי טבע ונוף‪ ,‬מכון דש"א (דמותה של ארץ)‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫שטחים פתוחים רבים בישראל נתונים כיום ללחצי פיתוח כבדים‪ ,‬אך בתהליכי התכנון האזוריים לרוב לא מובאים בחשבון‬
‫שיקולים אקולוגיים‪-‬סביבתיים‪ .‬אחד המרחבים שנמצא כיום בתהליכי פיתוח מואצים הוא מרחב העיר חריש וסביבתה‪,‬‬
‫בעיקר בשטחי המועצה האזורית מנשה‪ .‬על מנת לספק בסיס מידע עובדתי מפורט להמשך התכנון באזור‪ ,‬בוצע בשנים‬
‫‪ 2100-2100‬סקר טבע ונוף נרחב בחבל ארץ זה‪ ,‬בתמיכתם של מוא"ז מנשה‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬מרכז המועצות‬
‫האזוריות‪ ,‬קק"ל‪ ,‬רט"ג‪ ,‬החברה להגנת הטבע וארגונים נוספים‪.‬‬
‫הסקר חשף מגוון רב של ערכי טבע ומורשת‪ ,‬המשלבים פסיפס של בתי גידול שונים‪ :‬חורש ויער ים‪-‬תיכוני בהר אמיר‪,‬‬
‫שיחייה בגבעות עירון‪ ,‬מישורי סחף מעובדים באגן נחל חדרה‪ ,‬וכתמים זעירים של קרקעות חמרה וכורכר בשרון‪ .‬את‬
‫התמונה משלימים מחשופים נדירים של קרקעות בזלת וטוף געשי‪ ,‬יחד עם ריכוז המעיינות הגדול ביותר בצפון השומרון‬
‫באזור אום אל ‪-‬פאחם‪ .‬בנוסף‪ ,‬בוצע גם מיפוי שיטתי ומפורט של השטחים הטבעיים‪ ,‬לפי תצורות הצומח והמינים המעוצים‬
‫השכיחים בהם‪.‬‬
‫לצד מגוון בתי הגידול וערכי הטבע‪ ,‬מצביע הסקר גם על מידת הקיטוע והפיצול המרחבי הקיימים כבר כיום‪ ,‬ואת הצפי‬
‫להחרפת המצב בעתיד – עם מימושן של תוכניות פיתוח מאושרות‪ .‬קיטוע בתי הגידול חריף במיוחד בשטחים ההרריים‪,‬‬
‫שהם העשירים ביותר בבתי גידול טבעיים ומיוערים‪ .‬מנגד‪ ,‬המרחב החקלאי בעמק הנחלים חדרה וברקן‪ ,‬על אף היותו דליל‬
‫יחסית בשטחים טבעיים‪ ,‬שמר על רצף פתוח משמעותי‪.‬‬
‫פרק מיוחד בסקר עוסק ברצף השטחים הפתוחים במרחב‪ ,‬כיום ובעתיד‪ ,‬ובפרט זיהוי "צווארי בקבוק" קריטיים להמשך‬
‫תפקוד המערכות האקולוגיות‪ .‬חלק מ"צווארי הבקבוק" מיועדים כבר כיום לפיתוח עתידי‪ ,‬וגורלם של אחרים אינו ברור –‬
‫כתוצאה משינויים גיאופוליטיים במרחב‪.‬‬
‫ממצאי הסקר מעלים את חשיבות הצורך בחיזוק ההגנה על שטחים פתוחים‪ ,‬תוך מתן דגש לבתי גידול נדירים כגון‪:‬‬
‫מחשופי טוף ובזלת וריכוזי מעיינות (באגן נחל שריה)‪ ,‬אוכלוסיות של צמחים בסכנת הכחדה (מישויה פעמונית בקניון‬
‫הנמרים) ואחרים‪ ,‬ובפרט – הבטחת הקישוריות ביניהם לטווח הארוך במסגרת מסדרונות אקולוגיים‪.‬‬
‫ההרצאה המוצעת תדון בסקר ותתמקד בדרכים להטמעת ממצאיו בתהליכי התכנון והניהול השוטפים במרחב‪.‬‬
‫‪ .02‬הדינמיקה של התמוטטות המצוק החופי בחוף השרון‬
‫‪0‬‬
‫אלון משה‪ ,*,0,2‬און כרובי‪ ,0‬יניב סופר‪ ,2‬עודד כץ‬
‫‪2‬‬
‫המכון הגיאולוגי‪ ,0‬המכללה האקדמית הדסה‬
‫*‪[email protected]‬‬
‫לאורך כ – ‪ 21‬ק" מ של רצועת החוף בישראל מתמשך לסירוגין מצוק חופי בגובה של עד כ ‪ 21 -‬מטרים‪ .‬המצוק מורכב‬
‫מחילופין של כורכר‪ ,‬קרקעות קבורות (חמרה) וחול מנושב‪ .‬המצוק מושפע ממגוון תהליכי בליה שהמשמעותי ביניהם הינו‬
‫פגיעת גלי הים בחזית המצוק המובילה לאי יציבות של המצוק ולקריסתו‪ .‬תהליך זה הינו מחזורי ‪ -‬לאחר קריסת המצוק‪,‬‬
‫מדרון תוצרי הקריסה (הנקרא טאלוס) מהווה מגן לחזית המצוק מפני פגיעת הגלים עד לסחיפתו המוחלטת ולחשיפה‬
‫מחודשת של חזית המצוק לפגיעות נוספות‪ .‬ממחקרים קודמים עולה כי קצב הנסיגה הממוצע של המצוק נע בין ‪ 01‬ל ‪21‬‬
‫ס"מ בשנה‪ .‬אולם‪ ,‬הדינמיקה של ארועי הכשל עדיין לא נחקרה דיה‪ .‬כמה זמן לוקח לגלי הים להסיר את הטאלוס המגן על‬
‫בסיס המצוק? האם זמן זה אחיד במרחב? התשובות לשאלות אלו חשובות בהיבט של הבנת התהליך של קריסת ונסיגת‬
‫המדרון באזורים שונים לאורך חופי ישראל‪ .‬כמו כן כימות הדינמיקה של התמוטטות המצוק החופי חשוב לבניית מודל‬
‫כמותי אשר יאפשר הערכה של שינוי בקצב התמוטטות המצוק ונסיגתו עבור תרחישים עתידיים שונים‪ .‬מטרות המחקר הן‬
‫מיפוי אתרי קריסות המדרון‪ ,‬הערכת פרק הזמן הנדרש להסרת הטאלוסים‪ ,‬והערכת נפחם לאורך רצועת חוף של ‪ 8‬ק"מ בין‬
‫צפון נתניה לבית ינאי‪ .‬מיקום‪ ,‬נפח וזמן החיים של הטאלוסים הוערכו באמצעות סדרת תצלומי אוויר אנכיים ואלכסוניים‬
‫שצולמו בין השנים ‪.0002 – 0000‬‬
‫תוצאות המחקר מראות כי ניתן לחלק את הטאלוסים באזור העבודה לשני סוגים‪ :‬טאלוסים קצרי חיים‪ ,‬לרב בעלי נפח‬
‫קטן יחסית (עד ‪ 21‬מ"ק) הנעלמים לאחר זמן מירבי של ‪ 0‬שנים‪ ,‬אך רובם מוסרים כבר בשנה וחצי הראשונה לאחר‬
‫הופעתם‪ .‬טאלוסים ארוכי חיים מורכבים בדרך כלל מגושי כורכר גדולים (כ‪ 1-4 -‬מטרים בממוצע) המשמשים כמגן לחזית‬
‫המצוק למשך זמן רב – בעבודה זו טאלוסים אלו קיימים לפחות ‪ 4‬שנים‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫נמצא כי קיימת עליה בנפח הכולל של הטאלוסים מ ‪ 0002‬עד ‪ .0004‬הסיבה לעליה זו עדיין אינה ברורה וצריכה להיחקר‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫‪ .05‬היבטים חברתיים‪-‬כלכליים של צריכת חשמל במגזר הביתי והשפעת אמצעי מדיניות‬
‫היאלי מרקו‪ ,‬מידד קיסינגר‪ ,‬אורית בן‪-‬צבי אסרף‬
‫המעבדה לקיימות ומדיניות סביבתית‬
‫המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‬
‫‪[email protected]‬‬
‫במהלך העשורים האחרונ ים הולכת ומתבססת ההכרה בחשיבות ניתוח והבנת הממשק שבין אנרגיה‪ ,‬סביבה וחברה‪,‬‬
‫והשלכותיו לקיימות החברה האנושית‪ .‬בעוד שבתקופה האחרונה ניתן להצביע על הישגים רבים בתחום ההתייעלות‬
‫האנרגטית‪ ,‬סך הביקוש לאנרגיה ממשיך לגדול‪ .‬צריכת חשמל ביתית מייצגת את הקשר בין בעיות סביבתיות גלובאליות‬
‫להתנהגות אינדיבידואלית של בני אדם ומהווה אחד ממרכיבי צריכת האנרגיה המשמעותיים ביותר‪ .‬בישראל‪ ,‬כשליש‬
‫מייצור החשמל מיועד לצריכה ביתית‪.‬‬
‫מחקר זה בוחן את אופן הביטוי של שורת מאפיינים חברתיים‪-‬כלכליים בצריכת חשמל במשקי בית בישראל‪ ,‬את המנגנונים‬
‫העומדים מאחורי הבדלים חברתיים‪-‬כלכליים בצריכת חשמל ואת פוטנציאל ההשפעה של צעדי מדיניות נבחרים על צריכת‬
‫חשמל ביתית בישראל‪ .‬חשיבות המחקר נעוצה בחשיפת ההשפעות הישירות והעקיפות של היבטים חברתיים‪-‬כלכליים על‬
‫צריכת חשמל‪ ,‬אשר תתרום להבנת הגורמים העומדים בבסיסה של התנהגות צריכת החשמל‪ .‬לצד זאת‪ ,‬קיימת חשיבות‬
‫מיוחדת לבחינת המקרה הישראלי עקב התלות הכמעט מוחלטת בייבוא משאבים וחומרי גלם לצורך ייצור חשמל‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי משלב בין שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות‪ .‬החלק הכמותי כולל ניתוח סטטיסטי מעמיק ובחינה של‬
‫קורלציות בין מאפיינים חברתיים‪-‬כלכליים של משקי בית בישראל לבין צריכת חשמל‪ .‬הניתוח מבוסס על נתונים מתוך‬
‫סקר ההוצאות השנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת ‪ 2101‬ומקורות נוספים‪ .‬המחקר בוחן כ‪ 2,111-‬משקי בית‬
‫ב‪ 01-‬הערים הגדולות במטרופולין תל‪-‬אביב‪ .‬המשתנים במחקר כוללים הוצאה כספית על צריכת חשמל עבור משק בית‪,‬‬
‫נתונים חברתיים‪-‬כלכליים של משק הבית (הכנסה‪ ,‬השכלה‪ ,‬מספר וגיל הנפשות)‪ ,‬נתונים פיזיים של הבתים (מספר חדרים)‬
‫ונתונים אודות מכשירי חשמל ברשות משק הבית (סוגי מכשירי חשמל‪ ,‬כמות)‪ .‬החלק האיכותני משלים את הניתוח‬
‫הסטטיסטי ומטרתו לנסות ולהסביר את הממצאים הכמותיים‪ .‬חלק זה כולל סדרת ראיונות אשר מאפשרים ללמוד מגוון‬
‫גורמים העומדים מאחורי דפוסי צריכת החשמל של משקי הבית ועל פוטנציאל ההשפעה של כיווני מדיניות שונים על‬
‫צריכת חשמל יעילה יותר במגזר הביתי‪ .‬הממצאים יכולים להצביע על מספר כיווני פעולה אשר עשויים להשפיע על דפוסי‬
‫ההתנהגות של משקי בית ויוכלו להוביל לצמצום צריכת החשמל והנזקים הסביבתיים הנלווים לה‪.‬‬
‫‪ .06‬קרינה חשמלית חריגה במוסדות החינוך משפיעה קשות על הילדים ‪ -‬כולם יודעים ושותקים‬
‫חיליק רוזנבלום‬
‫מנכ"ל עמותת מלר"ז‪ ,‬העמותה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (ע"ר)‬
‫מוסדות החינוך הנמצאים בתחום השלטון המקומי‪ ,‬הפכו להיות מעצמת קירור ענקית‪ .‬מערכות קירור אלו דורשות אספקת‬
‫חשמל בהיקפים הדומים למפעלי תעשייה‪ .‬במדינתנו החמה תלמיד לומד בדרך כלל בכיתה ממוזגת‪ .‬כתוצאה מכך עומס‬
‫החשמל שם אדיר‪ .‬לשם יצירת עומס חשמל זה יש לבנות מערכות חשמל ענקיות (לעתים על קירות שלמים) והדבר מחייב‬
‫סלילת תעלות רבות לאורכו ולרוחבו של בית הספר‪ ,‬בכל הקומות ועל גבי רוב החזיתות‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫בנוסף‪ ,‬הקידמה מקרבת "מחשב לכל תלמיד" "הוראה מקוונת" ועתה אנו מגיעים ל"למידה ללא ספרים" –ב"שביל מה‬
‫לסחוב?" ילדינו והצוותים החינוכיים פועלים בסביבה של מערכות חשמל‪ ,‬מסכי מחשב‪ ,‬תעלות חשמל גלויות וסמויות ועתה‬
‫הוכנסו גם מערכות מחשב ניידים המחייבים אף שימוש במערכות ה‪ WIFI -‬בקיצור חשמל וקרינה "מעל‪ ,‬מתחת‪ ,‬מהצד‬
‫ולפעמים גם "על הראש"‪.‬‬
‫מלר"ז הינה מעבדת הקרינה היחידה המוסמכת במדינה ע"י המשרד להגנת הסביבה וע"י הרשות להסמכת מעבדות‪ .‬ב‪2-‬‬
‫השנים האחרונות מאז שנת ‪ 2110‬ועד שנת ‪( 2100‬כולל) נבדקו על ידינו כ‪ 01,111-‬מקומות שבהם יש חשש לקרינה מסוגים‬
‫שונים‪-‬קרינה מאנטנות סלולאריות‪ ,‬קרינה מ‪-‬מכשירי ה‪ WIFI-‬וקרינה ממקורות חשמל‪ .‬אנו מתמקדים אך ורק בבדיקות‬
‫החשמל במוסדות חינוך בהם נמצאים תלמידים מגיל שנתיים ועד גיל שש בגני הילדים ובגילאי שש ועד ‪ 04‬בבתי הספר‪.‬‬
‫עפ" י הנחיית המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות אסור לילד להימצא בקרינה החורגת מעל ‪ 8‬מיליגאוס אם ישהה‬
‫במקום למעלה ‪ 8-‬שעות ברציפות ‪ 2‬ימים בשבוע במהלך שנת הלימודים‪ .‬יש אף אמירה חדשנית הגורסת ש‪ 8-‬מיליגאוס הינו‬
‫המקסימום האפשרי לילד במוסד חינוכי אף אם אינו שוהה את התקופה המצוינת לעיל‪.‬‬
‫מבין ‪ 0,111‬גני ילדים מצאנו כי ב‪ 010-‬גני ילדים קיימת קרינה חריגה במקומות מסוימים בגן הילדים – הווה אומר ‪02.0%‬‬
‫מהילדים נמצאים במקומות אסורים יום יום! (כל גן ששי לערך)‪.‬‬
‫לעומת זאת בבית הספר בו מערכות החשמל כבדות יותר מצאנו מתוך ‪ 314‬מוסדות חינוך שב‪ 023-‬מהם‪ ,‬המהווים ‪ 61%‬יש‬
‫קרינה חריגה במקומות שונים‪ ,‬יותר מכל בית ספר שני!‬
‫‪ .00‬למה מתכוונים תאגידים עסקיים כשהם מדווחים על טביעת רגל פחמנית?‬
‫בחינת איכות הדיווח של חברות עסקיות על פליטות גזי חממה בדו"חות אחריות תאגידית‬
‫מיכאל ליסק‬
‫המכללה האקדמית ת"א‪-‬יפו‪ ,‬יועץ לאחריות תאגידית‪-‬סביבתית‬
‫‪[email protected]‬‬
‫המטרה‪ :‬בחינת איכות הדיווח על פליטות גזי חממה של תאגידים ישראליים במסגרת הפרקים הסביבתיים בדו"חות‬
‫אחריות תאגידית‪.‬‬
‫רקע‪ :‬בישראל‪ ,‬עבור תאגידים עסקיים ישנם כיום כמה אפיקי דיווח המתייחסים לפליטות גז"ח‪ ,‬בדו"חות אחריות‬
‫תאגידית יש פוטנציאל הפירוט הרחב ביותר ומכאן חשיבותם הציבורית‪ .‬חשיבות הדיווח הפחמני נובעת מכך שהוא כולל‬
‫את כל ההשפעות הסביבתיות של הארגון העסקי‪ .‬דיווח פחמני ניתן להשוואה היות ומדובר בהשפעה סביבתית משותפת של‬
‫כל ארגון עסקי‪ .‬שכן‪ ,‬יחידת המדידה המקובלת למדידת פליטות גז"ח‪ ,‬טון שווה ערך פחמני (‪ ,)CO2eq‬משותפת לכל‬
‫המגזרים‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫מתודולוגיה‪ :‬נבחנו כל הדו"חות האחריות התאגידית של תאגידים ישראליים שיצאו בישראל משנת ‪ 1119‬ועד ‪( 1113‬כ‪ 91-‬דו"חות‬
‫של כ‪ 93-‬חברות)‪ .‬לפי הקריטריונים הבאים‪:‬‬
‫‪ .0‬פירוט הפליטות לפי מכלולי ההשפעה השונים‪ :‬מכלול ‪ -0‬פליטות ישירות‪ ,‬מכלול ‪ -2‬פליטות עקיפות ומכלול ‪ -0‬פליטות‬
‫עקיפות נוספות בשרשרת האספקה‪ .‬ככל שיותר מכלולים נמצאים בדיווח‪ ,‬כ ך רמת השלמות של דיווח הפליטות יותר‬
‫גבוהה‪.‬‬
‫‪ .2‬ביצוע של חישוב יחסי‪ :‬ביחס למספר העובדים‪ ,‬שטח (מ"ר) או טון מוצר וכד'‪ .‬חישוב יחסי יכול להוות אינדיקציה‬
‫למגמות צמצום פליטות‪.‬‬
‫‪ .0‬דיווח רב שנתי‪ :‬דיווח על סה" כ פליטות גזי החממה לפחות בשנה אחת הקודמת לתקופת הדיווח כביטוי למגמות בתחום‬
‫זה‪.‬‬
‫מגמות דיווח בולטות‪:‬‬
‫‪ .1‬ישנם דו"חות ללא התייחסות לסוגיה הפחמנית‪.‬‬
‫‪ .1‬אבל‪ ,‬עם השנים‪ ,‬הפרקים הסביבתיים מתייחסים יותר ויותר באופן רציני לסוגיה הפחמנית‪.‬‬
‫‪ .3‬נמצאו רק ‪" 3‬דו"חות מצטיינים"‪ -‬המדווחים על כל ‪ 3‬המכלולים‪ ,‬נותנים דיווח יחסי ודיווח רב שנתי‪.‬‬
‫מאפייני דיווח לדוגמא‪:‬‬
‫‪ .9‬הבלטת הפליטות ממקורות המאפיינים את הליבה העסקית‪.‬‬
‫‪ .3‬הצגת התפלגות הפליטות מבחינה גיאוגרפית של תאגידים גלובליים‪.‬‬
‫‪ .,‬פירוט של גורמי פליטות במכלול ‪ 3‬ולגבי גבולות הדיווח‪.‬‬
‫‪ .7‬הצגת גורמי הפליטות באחוזים במקום בערכים מוחלטים (‪.)CO2e‬‬
‫‪ .8‬דיווח רק על מתקנים ספציפיים ללא הסבר מדוע מתקנים אחרים אינם כלולים‪.‬‬
‫‪ .02‬הצטברות סיליקה במכוסי‪-‬הזרע‪ :‬תלות בגורמים סביבתיים ותפקידים בביולוגיה ובאקולוגיה של‬
‫הצמח‬
‫‪0‬‬
‫אופיר כץ‪ ,0‬שמחה לב‪-‬ידון‪ ,2‬פועה בר‬
‫‪ 0‬המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫‪ 2‬החוג לביולוגיה וסביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה – אורנים‬
‫‪[email protected]‬‬
‫סיליסיפיקציה במכוסי‪-‬זרע היא תופעה שמושכת תשומת‪-‬לב מדעית גוברת‪ ,‬אך עד לא מזמן המחקר התמקד באופן כמעט‬
‫בלעדי במשפחת הדגניים הידועה בריכוזי הסיליקה הגבוהים שבה‪ .‬העניין הגובר בתופעה זו מעלה את שאלת התלות של‬
‫סיליסיפיקציה בגורמים סביבתיים ומגבירה את הדיון אודות החשיבות והתפקיד שתופעה זו ממלאת בצמחים‬
‫ובאקוסיסטמות‪ .‬סקירה מקיפה של הידע הספרותי הקיים‪ ,‬תוך שימת דגש על נושאים שהוזנחו יחסית עד עתה‪ ,‬מאפשרת‬
‫דיון שכלתני יותר בשאלות אלה‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫סקירה של ‪ 018‬מאמרים בהם מתוארת השפעתם של ארבעה גורמים סביבתיים (זמינות סיליקה‪ ,‬זמינות מים‪ ,‬דיות ורעייה)‬
‫מספקת תובנות חדשות לגבי הבדלים בין מחקרים שנעשו בשיטות שונות (סביבות מבוקרות לעומת בתי‪-‬גידול טבעיים) ובין‬
‫קבוצות מינים בעלות טווחים שונים של ריכוזי סיליקה‪ .‬ממצאים אלה שולבו עם הידע הקיים לגבי תפקידי הסיליקה בצמח‬
‫והשפעתם על אקוסיסטמות‪ ,‬שוב תוך הדגשת ההבדלים בין מינים ממשפחת הדגניים ומינים ממשפחות אחרות בהן ריכוזי‬
‫הסיליקה נמוכים יותר‪.‬‬
‫על‪-‬אף ההבדלים הבולטים בין שיטות מחקר שונות‪ ,‬ובפרט המחסור במחקרים שנעשו בבתי‪-‬גידול טבעיים או על מינים‬
‫שאינם ממשפחת הדגניים‪ ,‬ניתן לזהות כמה מגמות כלליות‪ .‬ראשית‪ ,‬נראה כי ההשפעות החיוביות של הגורמים הסביבתיים‬
‫הנדונים על סיליסיפקציה חזקות יותר במיני דגניים בהשוואה למינים שאינם נמנים על משפחה זו ובהם ריכוזי סיליקה‬
‫נמוכים יותר‪ .‬שנית‪ ,‬נראה גם כי סיליסיפקציה ממלאת תפקיד משמעותי יותר בדגניים‪ .‬לפיכך‪ ,‬קרוב לוודאי‬
‫שהסיליסיפיקציה בדגניים ובמינים עתירי ‪-‬סיליקה אחרים היא תופעה בעלת חשיבות אקולוגית ואבולוציונית אשר ברובה‬
‫אינה נהירה לנו‪.‬‬
‫‪ .09‬גישות מולקולריות לשימוש באצות כמקור לאנרגיה מתחדשת‬
‫מורן טופף‪ ,‬ליאת מוסקוביץ‪ ,‬יעל קינל‪-‬טחן‪ ,‬ירון יהושע‪ ,‬צבי דובינסקי ואורית שאול‬
‫הפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן ‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‬
‫אוכלוסיית האדם בעולם גדלה בקצב מעריכי‪ ,‬דבר המוביל לעלייה בצריכת האנרגיה‪ .‬מיקרואצות‪ ,‬כמו צמחים יבשתיים‪,‬‬
‫הן אורגניזמים פוטוסינטטיים המשתמשים באנרגיית השמש להמרת ‪ CO2‬לחומרי תשמורת שונים‪ ,‬כולל פחמימות‬
‫וליפידים‪ .‬בשמן אותו מייצרות האצות ניתן להשתמש להפקת דלק ביולוגי ‪ -‬ביודיזל‪ .‬מיקרואצות הן בעלות ניצולת‬
‫פוטוסינטטית גבוהה וקצב גידול מהיר ביחס לצמחים יבשתיים‪ .‬יש להן קצב קיבוע ‪ CO2‬ותפוקת שמן ליחידת שטח‬
‫הגדולים בשניים‪-‬שלושה סדרי גודל ביחס לצמחים יבשתיים‪ .‬לפיכך הן עשויות לשמש כמקור יעיל לאנרגיה מתחדשת‬
‫שתסייע לסביבה ע"י קיבוע ‪ .CO2‬מיקרואצות טובות במיוחד כמקור לדלק מנקודת מבט סביבתית מכיוון שניתן להציב‬
‫את מיתקני הגידול שלהן גם באיזור מדברי שאינו מתאים לחקלאות‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן לגדל חלק מהמיקרואצות במים מליחים‬
‫או מי‪-‬ים‪ ,‬וכן להשתמש בחומרי הזנה המופקים משפכים ביתיים וחקלאיים‪ .‬בכך יש תרומה סביבתית של ניצול שפכים‬
‫ומים אפורים‪.‬‬
‫חישובים כלכליים עדכניים‪ ,‬המבוססים על האמצעים הטכנולוגיים ומתקני הייצור הקיימים כיום‪ ,‬מראים כי לא משתלם‬
‫כלכלית להפיק ביודיזל המבוסס רק על התהליכים ה מטבולים המתרחשים באצות טבעיות‪ .‬אנו חוקרים את המנגנונים‬
‫המולקולריים המבקרים את יצור השמן במיקרואצות‪ ,‬ומפתחים שיטות להעלות את תפוקת הליפידים שלהן באמצעות‬
‫הנדסה גנטית‪ .‬מחקר זה עשוי לתרום להגברת תפוקת הליפידים ליחידת שטח גידול אצות‪ ,‬ובכך להקטין את עלות היצור‬
‫ולתרום לביטחון אנרגטי‪.‬‬
‫במהלך העבודה בוססה שיטה יעילה ומהירה ליצירת מיקרואצות מהונדסות באמצעות החידק אגרובקטריום‪ .‬האצות עברו‬
‫טרנספורמציה עם פלסמיד שהכיל גן לסלקציה וכן את הגן הדווח ‪ .GUS‬בבדיקות היסטוכימיות נמצא שאזורי הבקרה‬
‫הצמחיים בם השתמשנו איפשרו את ביטוי הגן הדווח באצות‪ .‬בנוסף בוססה שיטה המבוססת על ‪ FACS Sorter‬לבידוד‬
‫תאי אצה בודדים בעלי תכולת ליפידים גבוהה‪ .‬אנו מתכוונים להשתמש בספריות ביטוי מצמחים ומאצות‪ ,‬וכן בגנים ידועים‬
‫המשתתפים בביוסינטזה של ליפידים בצמחים‪ ,‬ולחקור את השפעתם על המסלולים המטבוליים השולטים ביצור ליפידים‬
‫במיקרואצות‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪ .41‬ניטור ספקטראלי של נזק אקרית שתי הנקודות לעלי פלפל‬
‫איתי הרמן‪ ,*0‬מיכאל ברנשטיין‪ ,0‬עמית שדה‪ ,2‬ארנון קרניאלי‪ ,0‬דוד י‪ .‬בונפיל‪ 0‬ופיליס ויינטראוב‬
‫‪ 0‬המעבדה לחישה מרחוק‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬קמפוס שדה בוקר‪.‬‬
‫‪ 2‬ביו‪-‬בי בע"מ‪.‬‬
‫‪ 0‬מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬ירקות וגידולי שדה‪ ,‬מרכז מחקר גילת‪.‬‬
‫‪ 8‬מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬המחלקה לאנטמולוגיה‪ ,‬מרכז מחקר גילת‪.‬‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫‪8‬‬
‫אקרית שתי הנקודות (‪ )Tetranychus urticae Koch‬גורמת לנזק משמעותי לגידולים וליבולים בשדה כמו גם בחממה‪.‬‬
‫האקרית הניזונה הורסת תאים המכילים כלורופלסטים‪ ,‬לנזק זה השלכות ספקטראליות ולכן ניתן לזהותו באמצעות קרינה‬
‫בתחומים הנראה והאינפרה אדום הקצר‪ .‬מחקר זה מתמקד במידע מרובה ערוצים של קרינה המוחזרת מעלי פלפל‬
‫(‪ )Capsicum annuum‬שגודל בחממה‪ .‬המידע הספקטראלי נאסף בעזרת כדור אינטגרציה‪ .‬מתוך המידע הספקטראלי‬
‫חושבו מדדי צמחייה שאפשרו זיהוי מוקדם של נזק אקרית שתי הנקודות על סמך הפרדה בין דרגות נזק שונות‪ .‬ניתוח‬
‫שונות חד כיווני (‪ )ANOVA‬של צמדי דרגות נזק בוצע עבור כל אחד ממדדי הצמחייה‪ .‬התברר כי זיהוי מוקדם של נזק‬
‫שנגרם ע"י אקרית שתי הנקודות לעלי פלפל חממה אפשרי באמצעות ערוצים מועטים‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬בעזרת השיטה המוצעת‬
‫מזוהה הנזק בצידו העליון של העלה בזמן שהאקרית ניזונה בצידו התחתון‪.‬‬
‫‪ .40‬שימוש בממ"ג לבחינת רמות הנזק למיני העצים המחטניים ביער ביריה בעקבות סופת אלכסה‬
‫אמיר דורון‬
‫קרן קימת לישראל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫בין ה‪ 01-‬ל‪ 08-‬בדצמבר ‪ 2100‬התרחשה סופה בחלקו המערבי של המזרח התיכון‪ .‬הסופה התאפיינה בירידת משקעים רבים‬
‫ובטמפרטורות נמוכות הנחשבות לקיצוניות באזור‪ ,‬באזורים שגובהם למעלה מ‪ 111-‬מטר מעל פני הים נערמו השלגים‬
‫לגבהים של מעל ‪ 21‬ס"מ‪.‬‬
‫יער ביריה הממוקם בצפון ישראל בגובה של מעל ‪ 111‬מטר ומאופיין ברובו במיני עצים מחטניים‪ ,‬ניזוק באופן קשה‬
‫בעקבות השלגים ונוצר הצורך לבחון את רמות הנזק למיני העצים‪.‬‬
‫הממ"ג הוא כלי ממשק מרכזי בניהול השטחים הפתוחים בכלל ובניהול היער בפרט ושימש ככלי יעיל לצורך מיפוי הנזקים‬
‫בכל פוליגון בתחומו של שטח היער‪ .‬לשם כך נערך סקר קרקעי ונעשה אומדן של רמות הנזק לפי אחוז העצים הפגועים‬
‫שהוגדרו ע"פ קריטריונים כאשר מעל ל‪ 01%-‬מסה"כ העצים בפוליגון פגועים רמת הנזק נחשבת גבוהה מאד (א)‪ ,‬פגיעה של‬
‫‪ 21%-20%‬נחשבת לרמת נזק גבוהה (ב)‪ 01%-00% ,‬פגיעה נחשבת לרמה בינונית (ג) ומתחת ל‪ 01%-‬פגיעה מסה"כ העצים‬
‫בפוליגון רמת הנזק נחשבת כנמוכה (ד)‪ .‬בנתונים שהתקבלו נמצא ש‪ 01%-‬מכלל שטח היער מוגדר כרמת נזק גבוהה מאד‪.‬‬
‫‪ 20%‬מכלל שטח היער מוגדרים כרמות נזק גבוהה‪ ,‬בינונית ונמוכה כל אחת‪ .‬ב‪ 20%-‬מכלל שטח היער לא היו נזקים‪.‬‬
‫בהתפלגות הרכב המינים בשטח הנסקר לנזקי השלג נמצא שכמעט ‪ 01%‬מהשטח הינו יער מעורב מחטני‪ 21% .‬מהשטח הינן‬
‫חלקות עם עצים ממין אורן ירושלים‪ 20% .‬מהשטח הן חלקות עם עצים ממין אורן ברוטיה ואילו הברושים והארזים היוו‬
‫מהשטח ‪ 8.1%‬ו‪ 2.2%-‬בהתאמה‪ .‬בהשוואה לעמידות לעומסי השלגים בין המינים המחטניים נמצא‪ ,‬שמיני האורנים‬
‫עמידים פחות ממיני הברושים ומיני הארזים התגלו כעמידים ביותר‪ .‬המפה המתארת את רמות הנזק לעצים ביער מראה‬
‫את המקומות בהם יש נזק גבוה ונזק נמוך ומאפשרת לקבל החלטות לגבי הטיפול הנדרש לשיקום היער ומשמשת כבסיס‬
‫לתכנון הממשק העתידי של בחירת העצים לנטיעה בהתאם לתנאי בית הגידול‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪ .44‬מדידת שטפי חמצן ופד"ח מגזעי עצים ‪ -‬גישה חדשה בנשימת עצים‬
‫בועז הילמן‪ ,*0‬ג'ו‪ .‬ס רייט‪ 2‬ואלון אנגרט‬
‫‪0‬‬
‫‪ 0‬המכון למדעי כדה"א‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫‪Smithsonian Tropical Research Institute, Balboa, Republic of Panama 2‬‬
‫*‪[email protected]‬‬
‫פליטת פחמן דו‪-‬חמצני (פד"ח) בנשימת עצים היא ע"פ הערכות ‪ <21%‬מסך קיבוע הפחמן בפוטוסינתזה וכשליש מהנשימה‬
‫מיוחסת לגזעים‪ .‬המנה הנשימתית (‪ )Respiratory quotient, RQ‬היא היחס בין מספר מולקולות החמצן הנצרכות‬
‫בנשימה למספר מולקולות הפד"ח הנפלטות בנשימה‪ .‬היחס תלוי בסובסטרט המשמש לנשימה‪ -‬סוכרים‪ ,‬שומנים וחומצות‬
‫אורגניות יפיקו יחס של ‪ 1.4 ,0.1‬ו‪ ,0.0-‬בהתאמה‪ .‬בעצים הסובסטרט העיקרי הוא סוכרים ולכן נצפה ליחס ‪ RQ‬של ‪.0.1‬‬
‫לשם המחקר פיתחנו מערכת המודדת ריכוזי פד"ח וחמצן של דוגמאות אוויר המובאות מהשדה‪ .‬הדוגמאות נלקחות‬
‫מתאים אטומים הצמודים לגזעי עץ‪ .‬את היחס הנמדד אנו מכנים ‪ ,)Apparent RQ( ARQ‬בגלל שריכוזי הגזים הנמדדים‬
‫מסכמים את סך התהליכ ים בגזע ואנו לא יודעים בוודאות שזהו אכן היחס הנשימתי במיטוכונדריה‪ .‬במסגרת המחקר‬
‫בוצעו מדידות תקופתיות על מיני עצים שונים בגן הבוטני ובקמפוס גבעת רם בירושלים וברמת הנדיב‪ .‬בנוסף נערכו מדידות‬
‫על עצים הגדלים בחלקות העוברות מניפולציית דישון במשך ‪ 02‬שנה ביער גשם באי בארו קולורדו בפנמה ‪(Barro‬‬
‫)‪.Colorado‬‬
‫בכל המדידות שנעשו במחקר היחס ‪ ARQ‬היה נמוך מ‪ .0-‬יחס זה מעיד שחלק מהפד"ח הננשם לא נפלט אל האטמוספרה‪.‬‬
‫הסברים אפשריים לפד"ח החסר הם התמוססות פד" ח במי העצה והסעתם בזרם הטרנספירציה או קיבוע מחדש של פד"ח‪,‬‬
‫כלומר מחזורו‪ .‬היחס ‪ ARQ‬בניסויים שנערכו בלילה בזמן שאין הסעת מים בעצה נשאר נמוך מ‪ ,0-‬דבר המחזק את ההסבר‬
‫בדבר מחזור פד"ח‪ .‬במדידות בישראל גילינו מהלך עונתי‪ :‬ברוב העצים שנדגמו בו היחס ‪ ARQ‬מינימאלי באביב‪ .‬במדידות‬
‫ביער הגשם מצאנו שהיחס ‪ ARQ‬בחלקות המדושנות היה גבוה יותר מאשר היחס בחלקות הבקרה‪ .‬התוצאות יכולות‬
‫להצביע על תפקיד פיזיולוגי של הפחמן החסר‪ ,‬כלומר על מחזורו‪.‬‬
‫‪ .43‬פרויקט סקר טבע עירוני בבאר שבע‪' :‬סוגיות סביבתיות בתכנון'‬
‫יונתן יפרח‪ ,‬מתכנן סביבתי‬
‫החברה להגנת הטבע‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ישנה הכרה הולכת וגוברת בכך שתופעות טבעיות מתקיימות גם בעיר‪ .‬בערים רבות בעולם מקצים שטחים נרחבים לשיקום‬
‫ולשימור מערכות טבעיות בעיר‪ .‬הטבע נתפס כמשאב יוקרתי ואיכותי‪ ,‬זול לתחזוקה ובעל מגוון תכנים הניתנים לניצול‬
‫לצרכים ציבוריים בכל ימות השבוע ולמגוון אוכלוסיות‪ .‬העיקרון של אתרי טבע הנמצאים בסביבה העירונית ושומרים על‬
‫האופי המקורי והייחודי של הטבע המקומי‪ ,‬לרווחת הציבור‪ ,‬תופס תאוצה‪ .‬בעיר באר שבע המשתרעת על ‪ 004,111‬דונם (כ‪-‬‬
‫שני שליש לא מבונה) ובהם ייצוג מגוון וייחודי של בתי גידול באזור ספר המדבר‪ ,‬נערך בשנים ‪ 2102-2108‬פרויקט סקר טבע‬
‫עירוני‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫החברה להגנת הטבע‪ ,‬משרד הג"ס ועיריית ב"ש שותפים בפרויקט סקר טבע ראשון מסוגו בעיר מדברית‪ ,‬על המגוון‬
‫הביולוגי המיוחד לסביבה זו‪ ,‬והרגישויות השונות המאפיינות אותה‪ .‬ממצאי הסקר יוכלו לשמש כלי עזר לניהול הסביבה‬
‫העירונית בסוגיות סביבתיות כגון נגר עירוני‪ ,‬מיתון טמפ' ומיתון סופות אבק‪ ,‬לצד השימור של התשתיות הטבעיות והמגוון‬
‫הביולוגי‪ .‬מדובר בסקר מקיף‪ ,‬שהשלים את המידע על הטבע העירוני תוך שימוש בעבודות קודמות שנעשו בעיר‪ ,‬ועריכת‬
‫החומר בפורמט זמין וברור למערכת התכנון העירונית‪ .‬המידע שנאסף יוכל לשמש בעתיד להקמה של רשת אתרי טבע‬
‫עירוניים בב"ש‪ ,‬בדומה לערים אחרות בארץ‪.‬‬
‫עם השלמתו החל תהליך עבודה לקביעת הנחיות כלליות לכלל אתרי הטבע בעיר‪ ,‬בהתייחס למסדרונות אקולוגיים‪ ,‬חיבור‬
‫בין המעטפת החיצונית לפנים העיר‪ ,‬אתרי תיירות נופש ופנאי‪ ,‬שטחי ציבור‪ ,‬מעורבות קהילתית ותוכניות חינוכיות‪ .‬רוכזו‬
‫ממצאי סקר הטבע וגובשו מסקנות ראשוניות‪ ,‬נקבעו מאפיינים מרכזיים וקריטריונים להערכת האתרים‪ .‬כמו כן פותח‬
‫מודל להערכה אקולוגית של האתרים‪ .‬הופקו מסקנות לגבי חשיבות ותפקוד אתרי הטבע במבט כלל עירוני והוצעו הנחיות‬
‫לניהולם‪ ,‬שמירתם וטיפוחם‪.‬‬
‫התפיסה כי הטבע מהווה מכשול להתפתחות העיר‪ ,‬ועליה "להתגונן" מהמופעים הטבעיים‪ ,‬איננה רלבנטית עוד‪ .‬הגישה‬
‫בפרויקט היא שערכי טבע וצרכי פיתוח לא בהכרח מתנגשים זה בזה‪ ,‬אלא ניתן לשלבם‪ .‬בפרויקט‪ ,‬על כול שלביו‪ ,‬מתבטא‬
‫שיתוף פעולה פורה במטרה להטמיע את ערכי הטבע שנמצאו בתכנון עירוני ונופי‪ ,‬תיירות‪ ,‬חינוך וקהילה תוך תפיסה הרואה‬
‫בסקר נכס לעיר ולתושביה‪.‬‬
‫‪ .42‬השפעת הממשק וגורמי הסביבה על פליטת גזי חממה מן הקרקע בחקלאות אורגנית‬
‫‪2‬‬
‫נועם בן נעים‪ ,0‬אשר בר‪-‬טל‪ ,0‬מיכאל רביב‬
‫‪ 0‬המכון למדעי הקרקע המים והסביבה‪ ,‬מרכז וולקני‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי‬
‫‪ 2‬מרכז מחקר נווה‪-‬יער‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי‬
‫(‪([email protected]‬‬
‫קומפוסטים ודשנים אורגניים הם הבסיס לשמירת פוריות הקרקע והזנת הצמח בחקלאות אורגנית‪ .‬תהליכי פרוק חומרים‬
‫אלו בקרקע עלולים לגרום לשחרור מואץ של התרכובות הגזיות פחמן דו חמצני (פד"ח)‪ ,‬מתאן וחנקן תת חמצני (חת"ח)‬
‫(‪ CH4 , CO2‬ו‪ N2O-‬בהתאמה) שנקראות גזי חממה בגלל השפעתן השלילית על מאזן האנרגיה הנכנסת והיוצאת‬
‫מהאטמוספרה‪ .‬החקלאות הינה אחד המקורות העיקריים לפליטת חת"ח ומתאן‪ ,‬תרומתה מהווה ‪ 24%‬ו‪ 84% -‬מכלל‬
‫פליטות החת"ח והמתאן לאטמוספירה בהתאמה‪ .‬בישראל אין נתונים מדויקים על גזים אלו והדיווחים מתבססים על‬
‫הערכות בלבד‪.‬‬
‫בניסוי ליזימטרים מדדנו פליטות פד"ח וחת" ח מקרקעות שונות מישראל שיושמו בהן קומפוסט בקר‪ ,‬זבל פטמים מפוסטר‬
‫(זפ"מ) ודשן (אמון גופרתי) כולם לפי ‪ 02‬ק"ג חנקן\ד'‪ .‬כמות הפחמן שיושמה הייתה (ק"ג\ד')‪ ,211 ,021 :‬ו ‪ ,1 -‬בהתאמה‪.‬‬
‫פליטת החת"ח לאורך ‪ 21‬ימי הניסוי הייתה‪ 80-218 ,20-040 :‬ו‪( 21-814 -‬גרם חנקן\ד')‪ ,‬בהתאמה לעיל‪ .‬פליטת הפד"ח‬
‫מהקרקעות הייתה‪ 20-02 ,02-40 :‬ו‪( 00-18 -‬ק"ג פחמן\ד') בהתאמה‪ .‬פליטת החת"ח מטיפול הקומפוסט הייתה נמוכה‬
‫משמעותית מאשר בטיפולי הדשן והזפ"מ בכל הקרקעות פרט לקרקע מרמת הגולן‪ .‬פליטת פד"ח מטיפול הדשן הייתה‬
‫הנמוכה ביותר מבין הטיפולים בכל הקרקעות‪ ,‬וגם זו מהזפ"מ הייתה פחות מ‪ 01%-‬מהפחמן שהוסף‪.‬‬
‫על מנת לזהות את התרומה היחסית של החומר האורגני והגיר לפליטת פד"ח עשינו שימוש באיזוטופים יציבים ובוצע‬
‫איפיון של כל אחד מן המקורות‪ ,‬החומר האורגני הקרקעי‪ ,‬החומר האורגני המוסף וגיר הקרקע‪ .‬מניתוח התוצאות עולה כי‬
‫בקרקעות הגירניות בניסוי‪ ,‬קרי‪ ,‬בית שאן‪ ,‬גילת ונוה יער עולה כי לפליטת פד"ח שמקורו מגיר מומס חלק גדול בפליטה‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫בטיפול הקומפוסט היה אחוז הפד"ח שמקורו מגיר כ‪ 02 ,21-‬ו‪ 22-‬בהתאמה לקרקעות הנ"ל‪ .‬בטיפול הזפ"מ עמדו האחוזים‬
‫על ‪,04,0‬ו‪ 00-‬בהתאמה‪ .‬בטיפול הביקורת בו ניתן דשן אמון גופרתי היו התוצאות ‪ 00 ,24‬ו‪ 12 -‬אחוזים בהתאמה‪.‬‬
‫בשלב זה נראה כי ערכי הפליטות המשוקללים לערכי ‪ Global Warming Potential‬של האורגניקום ושל הדשן הכימי היו‬
‫דומות וגבוהות יותר מטיפול הקומפוסט‪ .‬א חוז הפחמן מן הדשן האורגני שאבד כפליטה גזית נע בין ‪ ,2-21‬בעוד אחוז החנקן‬
‫נמוך מ‪ .2 -‬תוספת של דשן חנקני בצורת אמוניום סולפט גורמת להמסת גיר הקרקע ועל כן עצם המדידה של פד"ח כמדד‬
‫לנשימה הוא בעייתי בקרקעות גירניות‪.‬‬
‫‪ .22‬נמטודות חופשיות בקרקע כביו אינדיקטור לח קר השפעת הצמח הפולש טיונית החולות‪,‬‬
‫‪ ,Hetrotheca subaxillaris‬בדיונת חוף‪ ,‬קסריה‪.‬‬
‫נתליה פיטוסי‪ ,‬ד"ר סטנילסב פן‪-‬מורטוב ופרופ' יוסף שטיינברגר‪.‬‬
‫הפקולטה למדעי החיים‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫לצמחים השפעה על התהליכים והתפקידים האקו‪-‬סיסטמיים בקרקע‪ .‬השפעתם על האוכלוסיות הביוטיות ועל המאפיינים‬
‫האביוטים ניכרת דרך תרכובות המופרשות מהשורשים‪ ,‬כמות ואיכות נשר צמחי‪ ,‬סטוכיומטריה של הנוטריאנטים‪ ,‬יצירת‬
‫מיקרואקלים וכד'‪ .‬צמחים פולשים מהווים אחד הנזקים הכלכליים הגדולים ביותר‪ ,‬הפוגעים ביציבות ובמגוון המערכות‬
‫האקולוגיות תוך דחיקת מינים מקומיים‪ .‬צמחים פולשים נבדלים מהצמחים המקומיים‪ ,‬בכמות ובאיכות המשאבים‬
‫המוחזרים לקרקע עם פירוקם‪ ,‬ולכן משפיעים על הרכב הביוטה ועל הדינמיקה של התהליכים הביוגאוכימיים‪ .‬הצמח‬
‫טיונית החולות‪ ,‬שהובא לארץ מדרום‪-‬מזרח ארה"ב לבחינת התאמתו כמייצב חולות נודדים‪ ,‬סווג כצמח פולש המסכן את‬
‫הצמחייה הטבעית של מישור החוף‪ .‬הצמח גדל על קרקעות חוליות‪ ,‬דיונות חוף‪ ,‬מצעי כורכר וחמרה ובאזורים מופרעים‪.‬‬
‫נמטודות חופשיות בקרקע ידועות כביו‪-‬אינדיקטור למערכות סביבתיות בשל המאפיינים הבאים‪ :‬יחסי גומלין עם הביוטה‬
‫הקרקעית‪ ,‬הימצאותן בעמדת מפתח במארג המזון‪ ,‬קלות הפקתן וסיווגן לקבוצות טרופיות בהתאם למבנם המורפולוגי‪.‬‬
‫במחקר הנוכחי‪ ,‬אנו בודקים כיצד הצמח טיונית החולות משפיע על הרכב‪ ,‬צפיפות ומגוון אוכלוסיית הנמטודות החופשיות‬
‫בקרקע בהשוואה להשפעת הצמח המקומי לענה חד‪-‬זרעית‪ ,‬השייך לאותה משפחה בוטנית‪ ,‬הנדחק על ידיו‪ .‬השפעה זו‬
‫נבדקת בשני בתי גידול בעלי אחוזי מליחות שונים בקרקע‪ ,‬כתלות במרחק מן הים‪ .‬לשם כך‪ ,‬נדגמו קרקעות תחת הצמחים‬
‫טיונית החולות ולענה חד‪ -‬זרעית)‪ (n=4‬בשני האתרים אשר מצויים במרחק ‪ 1.2‬ו‪ 8 -‬ק"מ מן הים‪ ,‬במשך ‪ 8‬עונות‪ .‬נבדקו‬
‫פרמטרים אביוטיים ( ‪ %‬מים בקרקע‪ % ,‬חומר אורגני‪ pH ,EC ,‬וקטיונים) וביוטיים –אוכלוסיית הנמטודות (הפקה‪ ,‬ספירה‬
‫והשתייכותן לרמות טרופיות)‪ .‬התקבלו הבדלים משמעותיים בכמות הפחמן האורגני )‪ (p<0.05‬בין דגימות שנאספו תחת‬
‫שני הצמחים באתר המרוחק מן הים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצאו הבדלים משמעותיים בין מספר הנמטודות ובחלק מהקבוצות‬
‫הטרופיות השונות בין הצמחים (‪ )p<0.0001‬ובין האתרים השונים ) )‪ .(p<0.05‬לעונתיות השפעה רבה על כל הפרמטרים‬
‫הנבדקים‪ .‬נמצאה שונות המצביעה על השפעה בין הצמחים והאתרים בכמות הנמטודות וקבוצותיהן הטרופיות‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪ .40‬מהם שירותי ה רעייה שיכולים להציע עדרי העזים בכרמל כאמצעי לתחזוקת אזורי חיץ ולהקטנת‬
‫נזקי שריפות יער?‬
‫אלה סגל‪ ,‬המעבדה לאקולוגיה‪ ,‬הטכניון‪ ,‬ומנהל המחקר החקלאי‪ ,‬מכון וולקני‬
‫מנחים‪:‬‬
‫ד"ר יאן לנדאו‪ ,‬המכון למדעי הצמח‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‪[email protected] ,‬‬
‫ד"ר יוג'ין אונגר‪ ,‬המכון למדעי הצמח‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‪[email protected] ,‬‬
‫פרופ' יוחאי כרמל‪ ,‬הפקולטה להנדסה סביבתית ואזרחית‪ ,‬הטכניון‪[email protected] ,‬‬
‫לאור העלייה במספר השריפות הגדולות ותדירותן‪ ,‬עלתה החשיבות של ממשק וניהול יער מושכל המגביל התפשטות‬
‫השריפות על ידי יצירת אזורי חיץ סביב ישובים‪ ,‬לאורך כבישים‪ ,‬נתיבי תנועה עיקריים וסביב מוקדי קליטת קהל‪ .‬בעקבות‬
‫דו"ח מבקר המדינה‪ ,‬וועדת הכרמל החליטה על הקמת אזורי חיץ‪ .‬יצירת אזורי חיץ ותחזוקתם לאורך זמן מהווים סוגיה‬
‫מורכבת‪ .‬הגורמים העיקריים לכך הם‪ :‬משאבים מוגבלים‪ ,‬מגוון שימושי הקרקע ותצורות הנוף‪ ,‬שילוב של ידע רב תחומי‬
‫והשפעות אקולוגיות רבות‪ .‬הקמת אזורי חיץ ללא אפשרות לתחזוקתם איננה ישימה ואינה כדאית כלכלית היות ויצירתם‬
‫כרוכה בהשקעה גבוהה של משאבים‪ .‬ללא תחזוקה נאותה השטח צפוי להיסגר תוך זמן קצר ומפסיק לשמש עוד כחיץ‬
‫לאש‪.‬‬
‫רעייה היא האמצעי היעיל והזול לתחזוקת אזורי חיץ לאורך זמן ובעלויות נמוכות‪ .‬ניסיון העבר מראה שתחזוקת אזורי‬
‫החיץ באמצעות רעיית בקר איננה מספקת‪ .‬רעיית צאן בחורש וביער הוכרה ע"י רט"ג וקק"ל ככלי ממשקי יעיל למניעת‬
‫התפתחות ביומסה דליקה ביער וצמצום נזקי שריפות‪ .‬עדרי הצאן המוסדרים בכרמל הינם מועטים וכלל העדרים מצויים‬
‫במגמת ירידה חדה‪ ,‬ומונים היום רק כ‪ 01%-‬ממספר העיזים בשנות ה‪ .41-‬מטרת המחקר הנוכחי היא לאפיין את ממשק‬
‫הרעייה העכשוי‪ ,‬לזהות מחסומים (מנהליים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬כלכליים ומקצועיים) לרעיית העדרים בכרמל ולכמת את פוטנציאל‬
‫שירותי הרעייה שעדרים אלה יכולים לספק‪ .‬בנוסף‪ ,‬נבנה מודל תומך החלטה שישמש ככלי תכנוני לבחירת מיקום מיטבי‬
‫של שטחי מרעה בהתאם לפריסת העדרים ובהתאם לצרכי מנהלי השטח‪.‬‬
‫במסגרת המחקר מיפינו בעזרת קולרי ‪ GPS‬את הדגם המרחבי של תנועת עדרי העיזים השונים לאורך שנה באזור הכרמל‬
‫הגבוה‪ ,‬במטרה לקבל מידע מדויק על מספר העדרים‪ ,‬מיקומם‪ ,‬גודלם ולחץ הרעייה באזורי חיץ ובשמורות טבע‪ .‬התוצאות‬
‫הראו שניתן לתכנן אזורי חיץ בהתאם לדפוסי רעייה קיימים מחד‪ ,‬ומאידך להתאים את שטח המרעה של עדרים קיימים‬
‫לאזורי חיץ ע"י שימוש בתמריצים פשוטים כדוגמת הצבת שוקת מים בסמוך לשטח המטופל‪ .‬הנתונים שאספנו‪ ,‬יכולים‬
‫לסייע בקבלת החלטות מושכלות בנוגע למיקום אזורי חייץ בכרמל‪ ,‬וישמשו בסיס למודל‪ .‬מודל זה יהווה כלי לתכנון מעשי‬
‫של שטח המרעה של עדרים מקומיים באזורי חיץ ובשמורות טבע בהתחשב בפוטנציאל התחזוקה (האפקטיביות‬
‫והכלכליות) של אזורים אלו לאורך זמן ובכדאיות למגדל‪ .‬בנוסף‪ ,‬המחקר מזהה מחסומים לרעיית העדרים המקומיים שעל‬
‫מנת לחזקם יש להציע תמריצים שיעודדו שיתוף פעולה בר‪-‬קיימא בין מנהלי השטח לבעלי העדרים‪ .‬המחקר מתבצע‬
‫ביערות הכרמל אך ניתן ליישום באזורים נוספים בארץ ובעולם ככלי לניהול היער ולממשק שריפות אדפטיבי ובר קיימא‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪ .42‬שיפור באיכות חייהם של מטופלים והפחתת שימוש בתרופות באמצעות מתן קנאביס‬
‫‪0‬‬
‫צח קליין‪ ,0‬ד"ר יהודה ברוך‪ ,2‬פרופ' דרור אבישר‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫מועמד לתואר שני‪ ,‬בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫הפקולטה לרפואה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬מנהל המרכז לבריאות הנפש ע"ש אברבנאל‪.‬‬
‫המעבדה להידרוכימיה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫רקע – תרופות ותוצרי פירוקם מופרשים דרך השתן מהגוף‪ .‬מתקני הטיפול בשפכים אינם מצליחים לפרק ולהרחיק חומרים‬
‫אלו‪ ,‬כך שתוצר הקולחין השנייוני‪-‬שלישוני מכילים תערובות של תרופות אשר בסופו של דבר עשויות אף להגיע למי‬
‫השתיה‪.‬‬
‫גילויים אלה חמורים במיוחד נוכח השימוש העולה בתרופות מרשם‪ ,‬תרופות שלעיתים‪ ,‬עקב ריבוי תופעות לוואי‪ ,‬מצריכות‬
‫שימוש בתרופות נוספות‪.‬‬
‫צמח הקנאביס והחומרים המופקים ממנו נחקרים כבר למעלה מחמישים שנים ונמצאו כיעילים בטיפול במחלות ותסמינים‬
‫רבים‪.‬‬
‫מטרת המחקר – הערכת ההשפעה של השימוש בקנאביס רפואי על בריאות חולים במוסד גריאטרי‪/‬סיעודי וכימות‬
‫ההפחתה בצריכת תרופות מרשם‬
‫שיטות – במוסד הסיעודי "הדרים" בקיבוץ נען קיבלו ‪ 27‬מטופלים קנאביס להקלה בכאבים‪ ,‬הרגעה‪ ,‬שיפור במצב ספסטי‬
‫ושיפור התאבון‪ .‬נאספו נתונים במשך שנתיים‪ ,‬על ה מצב הבריאותי וצריכת התרופות של המטופלים‪ ,‬מתוך התיקים‬
‫הרפואיים כפי שנשמרו במחלקה ‪ .‬חשוב לציין שבמקור‪ ,‬מטרת הטיפול בקנאביס לא הייתה הפחתה השימוש בתרופות‪,‬‬
‫אלא מציאת פתרון לתסמינים של כאב‪ ,‬חוסר תיאבון וספסטיות קשה‪.‬‬
‫תוצאות ודיון – עבור ‪ 27‬המטופלים נמצא שיפור דרמטי במדדי בריאות ותסמינים‪ .‬כל החולים שקיבלו טיפול בקנביס היו‬
‫רגועים יותר ונמדדה ירידה חדה בהתקפי החרדות והדכאון כמו גם הקלה משמעותית בכאבים‪ ,‬שיחרור מספסטיות‪ ,‬עליה‬
‫בתיאבון ושיפור באיכות השינה‪.‬‬
‫עקב השיפור הבריאותי של החולים‪ ,‬נמצא כי ניתן היה להפסיק מתן של כ ‪ 39‬תרופות‪ ,‬אשר ניתנו לטיפול בתסמינים רבים‪,‬‬
‫עבור ‪ 27‬מטופלים‪.‬‬
‫מסקנות – תוצאות המחקר הראו כי קנאביס הביא לשיפור דרמטי במצבם הרפואי של החולים ועקב כך אפשר הפחתה‬
‫משמעותית בשימוש בתרופות רבות ומגוונות‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪ .49‬חקלאות תומכת סביבה וסביבה תומכת חקלאות‪ -‬מחזון למציאות במועצה האזורית לב השרון‬
‫דותן רותם‪ ,0‬אביב אבישר‪ ,2‬איתי רנן‪ ,0‬יעל מנדליק‪ ,8‬עידן אליקים‪ ,8‬שירה סולן‪ ,2‬רווי דפני ‪ ,2‬ציון דוד‪ 2‬ועמיר ריטוב‬
‫‪2‬‬
‫‪ 0‬רשות הטבע והגנים‪ ,‬חטיבת המדע והממשק ‪[email protected]‬‬
‫‪ 2‬אקולוגית הפרויקט‬
‫‪ 0‬המעבדה האנטמולוגית לניטור אקולוגי‪ ,‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אונ' ת"א‬
‫‪ 8‬המחלקה לאנטומולוגיה‪ ,‬הפקולטה לחקלאות ברחובות‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪ 2‬מועצה אזורית לב השרון‬
‫מועצה אזורית לב השרון שוכנת בצלו של מטרופולין גוש דן ובמרכזו של אחד מחבלי הארץ הצפופים ביותר בעולם המערבי‪.‬‬
‫פחות מ‪ 2%-‬משטחי מישור החוף‪ ,‬זוכים להגנה סטטוטורית כלשהי‪ .‬מרבית שטחי המערכות האקולוגיות של החול‪ ,‬החמרה‬
‫והקרקעות הכבדות נבנו או שהותמרו לשטחי חקלאות אינטנסיביים‪ .‬האזור כולו מהווה צוואר בקבוק לקשר בין‬
‫אוכלוסיות של צמחים ובעלי חיים בין צפון הארץ לדרומה‪ .‬במועצה האזורית לב השרון נערך מזה מספר שנים מיזם‬
‫שמטרתו לשלב בין חקלאות ידידותית לסביבה‪ ,‬תיירות‪ ,‬רווחת התושבים‪ ,‬חינוך ואקולוגיה‪ .‬כ‪ 11% -‬משטחי המועצה הם‬
‫שטחי חקלאות‪ ,‬ופחות מ‪ 0%-‬נותרו טבעיים ומשמרים שרידים מהמערכות האקולוגיות המקוריות של השרון‪ .‬אחת‬
‫המטרות של המיזם היא שמירה וטיפוח של המגוון הביולוגי הטבעי המקומי תוך חיזוק הקישוריות של שטחים טבעיים על‪-‬‬
‫ידי יישום שיטות לשימור קרקע בשטחים חקלאיים ובשוליהם‪ .‬לצורך התמודדות עם האתגר חברו המועצה האזורית לב‬
‫השרון‪ ,‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬מרכז המועצות האזוריות ורשות הטבע והגנים‪ .‬המיזם‬
‫מבוסס על שינוי בפרוטוקול העיבוד החקלאי בחלקות נבחרות (מגדלים נבחרים)‪ .‬השינוי כולל הפחתת ריסוס בקוטלי‬
‫עשבים‪ ,‬מעבר לשימוש בשיטות מדייקות ללכידת זבוב הים התיכון ושיזרוע שולי חלקות ושטחים מופרים במיני צומח‬
‫מקומי למניעת סחף קרקע ושימור המגוון הביולוגי הטבעי‪.‬‬
‫המועצה האזורית מורכבת ממושבים חקלאיים ולפיכך חלקות העיבוד קטנות וכמעט בכל חלקה נוקט החקלאי בשיטות‬
‫עיבוד מעט שונות‪ .‬מצב זה מציב אתגר גדול ביכולתנו לנטר שינוי כתוצאה משינוי הפרוטוקול‪ .‬בנוסף גודל החלקות ושטחם‬
‫הצר של הנחלים (מטרים בודדים)‪ ,‬הכתיבו ניטור באמצעות אורגניזם קטנים כמו פרוקי‪-‬רגלים‪ ,‬זוחלים וקיפודי חולות‪.‬‬
‫מערך הדיגום בוחן את השטח הטבעי הסמוך לשטח החקלאי‪ ,‬את השטח בתוך השטח החקלאי שעבר שזרוע בצמחי בר ואת‬
‫מרכז השטח החקלאי שלא עבר שינוי‪ .‬מן התוצאות עולה כי ישנם הבדלים ברורים בהרכב חברת פרוקי‪-‬הרגליים בין‬
‫חלקות מטופלות ושאינן מטופלות‪ .‬שפע הפרטים‪ ,‬עושר המינים המגוון הכולל והמגוון התפקודי נמצאו גבוהים כמעט בכל‬
‫החלקות המטופלות בהשוואה לחלקות שאינן מטופלות‪ .‬ניכר מהתוצאות כי כבר חצי שנה מתחילת תהליך השיקום חברת‬
‫פרוקי‪-‬הרגליים הופכת לעשירה ומורכבת יותר בחלקות המשוקמות‪.‬‬
‫השימוש בצומח טבעי מקומי‪ ,‬חלקו נדיר‪ ,‬לטובת שימור קרקע משיג כמה שירותי מערכת חיוניים לחקלאי ובהם מניעת‬
‫סחף קרקע‪ ,‬עליה במגוון הטורפים הטבעיים ואספקת שרותי האבקה‪ .‬במקביל נשמר המגוון הביולוגי הטבעי של המערכות‬
‫האקולוגיות הנדירות של השרון‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪ .31‬רצה ביער ‪ -‬השפעת ההיסטוריה והמבנה של הנוף על המגוון הגנטי והשונות התוך‪-‬מינית של רצנית‬
‫ביערות גרמניה‬
‫תמר מרכוס‪ ,*0‬קלאודיה דריס‪ ,2‬טורסטן אסמן‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Institute of Ecology, Leuphana University Lüneburg, Scharnhorstsstraße 1, D-21335 Lüneburg‬‬
‫‪Zoological Institute and Museum, Biocenter Grindel, Hamburg University, Martin-Luther-King-Platz 3, D‬‬‫‪20146 Hamburg‬‬
‫‪2‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫*‬
‫מגוון גנטי )‪ (genetic diversity‬ושונות תוך‪-‬מינית )‪ (genetic differentiation‬הם שני מרכיבים חשובים של המגוון‬
‫הביולוגי‪ .‬פעילות האדם יכולה להשפיע עליהם דרך קיטוע מרחבי או טמפורלי של בתי גידול‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬ככל שבית גידול‬
‫הוא קטן או חדש יותר‪ ,‬המגוון הגנטי נמוך יותר וישנה יותר שונות תוך‪-‬מינית בין אוכלוסיות‪ .‬אנחנו בדקנו את ההשפעה‬
‫של קיטוע מרחבי וטמפורלי על המגוון הגנטי והשונות התוך‪-‬מינית של חיפושית רצנית נפוצה ביערות צפון ומרכז אירופה‪.‬‬
‫אנחנו דגמנו ‪ 00‬אוכלוסיות מתוך שני אזורי מחקר בגרמניה של ‪ ,Abax parallelepipedus‬רצנית חסרת יכולת תעופה‪.‬‬
‫פיתחנו מערכת של ‪ 08‬סממנים גנטיים שאיתה ריצפנו ‪ 28‬פרטים מכל אוכלוסייה‪.‬‬
‫אנחנו בדקנו את ההשפעה של היסטוריית ארוכת וקצרת הטווח של היער על המגוון הגנטי באמצעות ‪,2-way ANOVA‬‬
‫וגילינו שלפרמטרים היסטוריים אין השפעה‪ .‬אחר כך בחנו את השפעת הפרמטרים ההיסטוריים יחד עם השפעתם של‬
‫פרמטרים סביבתיים על המגוון הגנטי באמצעות מודלים ליניאריים‪ .‬מצאנו שהמגוון קשור לפרמטרים סביבתיים שניתן‬
‫לקשר עם צפיפות וגודל של אוכלוסייה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בדקנו אם שונות תוך‪-‬מינית של ‪ A. parallelepipedus‬נוצרת על ידי מרחק גיאוגרפי‪ ,‬על ידי קיטוע כתוצאה‬
‫ממחסומים‪ ,‬או על ידי קיטוע כתוצאה משימושי קרקע על ידי מבחני מנטל חלקיים )‪ .(partial Mantel tests‬גילינו שבאחד‬
‫אזורי מחקר השונות בין האוכלוסיות נוצרת על ידי המרחק בין החלקות‪ ,‬ובאזור השני רמת השונות מאוד נמוכה ולא ניתן‬
‫לייחס אותה לאף אחד מהגרומים שנבדקו‪.‬‬
‫התוצאות שלנו מדגישות את החשיבות של צפיפות וגודל אוכלוסיות כבסיס למבנה גנטי של מינים ושל אוכלוסיות‪ .‬אומנם‬
‫פעילות האדם יכולה להשפיע רבות על מגוון ושונות גנטית‪ ,‬ניתן למתן ואף למנוע זאת על ידי שמירה על אוכלוסיות גדולות‪,‬‬
‫צפופות‪ ,‬ויציבות‪.‬‬
‫‪ .30‬יציבות המעמד החברתי אצל זכרים בפרא )‪(Equus hemionus‬‬
‫אלון זיו‬
‫אוניברסיטת בן גוריון‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הפרא הינו מין בסכנת הכחדה עולמית‪ .‬בשנת ‪ 0014‬הוקם בישראל גרעין השבה מתוכו הושבו לבר פרטים בין השנים ‪0042-‬‬
‫‪ .0000‬כיום מוערכת האוכלוסייה בכ‪ 221-‬פרטים‪ .‬במחקרים קודמים אשר בחנו את המבנה החברתי של הפרא בארץ מצאו‬
‫כי הוא מאופיין במבנה חברתי של ‪ .Fission-fusion‬מבנה זה הינו פוליגמי בו זכרים דומיננטיים מחזיקים בטריטוריה‬
‫והנקבות משוטטות בין הטריטוריות בקבוצות בהרכבים משתנים‪ .‬מבנה זה עלול להקטין את גודל האוכלוסייה האפקטיבי‪,‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫התלוי באחוז הזכרים שלהם יש גישה לנקבות‪ .‬מטרות המחקר הן לבחון מהו אחוז הזכרים הדומיננטיים באוכלוסייה‬
‫ולבחון את מידת התחלופה בין הזכרים הדומיננטיים במהלך השנה ובין השנים השונות‪.‬‬
‫זיהוי אינדיבידואלי לפרטים נעשה מתוך סרטי וידיאו שצולמו בשנים ‪ 2101-2100‬בצפון הר‪-‬הנגב‪ .‬מהסרטים הוכנו‬
‫פרופילים אישיים בהתבסס על סימני זיהוי ולכל זכר שזוהה נרשם אם היה בודד או בקבוצת זכרים‪ .‬ניתוח הנתונים‬
‫התבסס על ההנחה המקובלת כי במינים במבנה חברתי של ‪ Fission-fusion‬הזכרים הדומיננטיים נצפים לבד‪ ,‬והאחרים‬
‫משוטטים בקבוצות זכרים רווקים‪ .‬התצפיות נבחנו בעזרת ‪ resampling method‬אשר הותאמה לפיזור התצפיות שקיימנו‪.‬‬
‫חמישה מדדים חושבו כדי לבחון את מובהקות הנטייה של הזכרים לשוטט לבד או בקבוצה– מספר המעברים מדומיננטיות‬
‫לרווקות‪ ,‬היחס בין סך תקופת הרווקות לתקופת הדומיננטיות‪ ,‬היחס בין התקופה הארוכה ביותר בכל מעמד ‪ ,‬תקופת‬
‫הדומיננטיות הארוכה ביותר ומעמד חברתי בתקפותה האחרונה‪ .‬התוצאות שהתקבלו השוו לנתונים שיוצרו באקראי עבור‬
‫זכרים שמניחים ש‪ 42%-‬מזמנם הם דומיננטיים‪.‬‬
‫במהלך השנים ‪ 2101-2100‬נעשו ‪ 000‬תצפיות של זכרים מתוכן‪ ,‬כ‪ 00%-‬היו של זכרים בודדים‪ .‬מתוך ‪ 200‬פרופילים‪ 02 ,‬היו‬
‫של זכרים אשר נצפו מספר פעמים‪ .‬המדדים ‪ ,‬תקופת הדומיננטיות הארוכה ביותר ומעמד חברתי בתקפותה האחרונה'‬
‫הראו תוצאות שונות בצורה מובהקת מהאקראי‪ .‬מתוך ‪ 02‬הזכרים שנבחנו ‪ 00‬נטו לשמור על הדומיננטיות לזמן ארוך יותר‬
‫מהנתונים שיוצרו באקראי‪ .‬לא אובח נה נטייה לחזור ממעמד דומיננטיות לקבוצת רווקים במשך שנות המחקר‪ .‬התוצאות‬
‫מצביעות על כך כי זכר המגיע למעמד של דומיננטיות נשאר בו לאורך זמן‪.‬‬
‫‪ .34‬איתור אתרים חשובים לשימור המגוון הביולוגי‬
‫שם המגיש‪ :‬גלעד בן‪-‬צבי‬
‫שותפי המחקר‪ :‬יואב שגיא‪ ,‬אורי רמון‪ ,‬ענת הורוביץ‪-‬הראל – מכון דש"א‬
‫המגוון הביולוגי מהווה בסיס לכל תהליכי החיים ולשירותי המערכות האקולוגיות החיוניים לאדם‪ .‬קיומו של המגוון‬
‫הביולוגי מחייב שמירה על היקף ראוי של שטחים פתוחים והבטחת הרציפות ביניהם וכן איתור אתרים ערכיים שהשמירה‬
‫על המגוון הביולוגי בהם חיונית ודחופה‪ .‬מערך השטחים המוגנים בישראל אינו עונה בצורה מספקת על צרכים אלו‪.‬‬
‫מטרת העבודה הינה איתור‪ ,‬מיפוי וסיווג של אתרים ובתי גידול ערכיים שאינם מוגנים ושההגנה עליהם קריטית לצורך‬
‫קיום המגוון הביולוגי‪ .‬האיתור הנקודתי של אתרים אלה (ובהם בתי גידול לחים‪ ,‬אתרים בהם מצויים מינים נדירים‬
‫במיוחד וכדומה) אינו גורע מחשיבות השטח הסובב אותם‪ ,‬כיוון שתפקודן של מערכות אקולוגיות רחבות תלוי ברציפות‬
‫השטחים הפתוחים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬העבודה אינה כוללת שטחים ומסדרונות אקולוגיים בהיקף גדול‪ ,‬אלא מתמקדת‬
‫במערכות שהן מקומיות ונקודתיות מטבען‪ ,‬בדגש על אתרים שההגנה הסטטוטורית עליהם אינה מספקת‪.‬‬
‫העבודה כוללת מספר שלבים‪:‬‬
‫איתור השטחים לשימור‪ :‬איסוף וניתוח של מידע קיים ממקורות כתובים ומאגרי מידע שונים‪ ,‬וכן מאנשי שטח‬
‫א‪.‬‬
‫וממומחים‪ .‬אימות והשלמה של המידע במקרה שאינו עדכני באמצעות סיור בשטח‪ .‬בחירת האתרים על פי המידע שנצבר‬
‫וקריטריונים שגובשו‪.‬‬
‫מיפוי ותיאור האתרים במפה ארצית‪ :‬כלל האתרים שאותרו מסומנים במפת ‪ .GIS‬לכל אתר בסיס נתונים הכולל‬
‫ב‪.‬‬
‫מידע לגבי ערכיותו האקולוגית‪ ,‬מצבו הסטטוטורי ומידת הסיכון לקיומו‪.‬‬
‫תיקי אתר‪ :‬עבור חלק מהאתרים יוכנו תיקי אתר שיכללו את המידע שנאסף ונותח יחד עם המלצות לדרכי פעולה‬
‫ג‪.‬‬
‫לשמירת השטחים‪.‬‬
‫העבודה נועדה לסייע בשמירה על שטחים פתוחים וערכיהם החיוניים לשימור המגוון הביולוגי ולרווחת הציבור‪ .‬היא‬
‫תאפשר לקדם את שמירתם של אתרים מוכרים שאינם מטופלים כראוי וכן לחשוף אתרים חדשים שאינם מוכרים ולכן‬
‫אינם זוכים להגנה‪ .‬כמו כן‪ ,‬תסייע העבודה לקרן לשמירה על שטחים פתוחים ולרשות מקרקעי ישראל‪ ,‬ובצדם לגורמי תכנון‬
‫אחרים‪ ,‬לקבוע סדרי עדיפויות ולהיות ממוקדים יותר במהלכים תכנוניים ובמהלכי ניוד קרקע שנועדו לשמור על האתרים‬
‫הללו‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪ .33‬השוואה בין אוכלוסיות היתושים בשכונת מגורים ובבית גידול בשטח פתוח‬
‫גדיאל ורשבסקי‬
‫המכללה האקדמית הדסה‪,‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מגוון מיני היתושים בבית גידול נתון מושפע מתנאים ביוטיים‪ ,‬אביוטים והאינטרקציה שביניהם‪ .‬בתי גידול עירוניים‬
‫מושפעים מהתערבות אנטרופוגנית הן באופי בית הגידול‪ ,‬הן בתנאים המתאימים להתפתחות יתושים והן במקורות‬
‫הזמינים לארוחת דם ולכן ניתן לצפות למגוון מינים שונה בבית גידול מסוג זה לעומת בית גידול טבעי‪.‬‬
‫המטרה העיקרית של מחקר זה הינה איפיון אוכלוסיות היתושים בשני בתי גידול באזור ירושלים‪ ,‬האחד בשטח פתוח ‪ -‬עין‬
‫עמינדב השוכן בהרי יהודה‪ ,‬והשני עירוני ‪ -‬שכונת מלחה השוכנת בדרום מערב העיר‪ .‬במסגרת המחקר נאספו נתונים על‬
‫הרכב המינים והצפיפויות של אוכלוסיות היתושים‪ ,‬תוך מתן דגש מיוחד למין הפולש ‪ ,Aedes albopictus‬יתוש‬
‫הטיגריס האסייאני‪.‬‬
‫במהלך הניסוי נדגמו אוכלוסיות היתושים במספר שיטות שונות‪ ,‬בכדי לעמוד על נוכחות הדרגות השונות מכל מין‪ .‬הוצבו‬
‫מלכודות הטלה לדיגום ביצים‪ ,‬נערך דיגום מקווי מים קיימים לבדיקת המצאות זחלים ונעשה שימוש בשני סוגי מלכודות‬
‫לדיגום יתושים בוגרים‪.‬‬
‫התוצאות הראו כי יתושים בוגרים של המין המקומי ‪ Culex pipiens‬נמצאו בשני בתי הגידול באחוזים כמעט שווים‪,‬‬
‫העירוני‪.‬‬
‫גידול‬
‫בבית‬
‫היתושים‬
‫מכלל‬
‫ו‪02%‬‬
‫הטיבעי‬
‫גידול‬
‫בבית‬
‫היתושים‬
‫מכלל‬
‫‪01%‬‬
‫יתושים בוגרים של המין ‪ Culiseta longiareolata‬נמצאו רק בבית הגידול הטבעי ואילו בבית הגידול העירוני נלכדו‬
‫בוגרי המין ‪ Aedes albopictus‬ביחס של פי ‪ 2.8‬מהמינים המקומיים‪ ,‬בניגוד לבית הגידול הטבעי בו לא נלכד אף לא‬
‫פרט אחד ממין זה‪.‬‬
‫מתוצאות הניסוי ניתן להסיק כי המין ‪ Aedes albopictus‬נפוץ אך ורק בשכונת מגורים‪ .‬העדרו משטחים בפתוחים‬
‫נובע‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬מהבדלים באופי בתי הגידול של הדרגות הצעירות‪ .‬הדרגות הצעירות מסוגלות להתפתח בבתי גידול‬
‫קטנים ומלאכותיים‪ ,‬כגון מכלי מים קטנים ותחתיות עציצים‪ ,‬ויכולת זו היא שמקנה לו יתרון על פני המינים המקומיים‬
‫בבית הגידול העירוני‪.‬‬
‫הנוכחות שנצפתה של היתוש ‪ Aedes albopictus‬בשטח העירוני ויכולתו לשמש וקטור של קדחות הדנגי‪ ,‬מערב הנילוס‬
‫וצ'יקונגוניה עלולה להביא להתפרצות של קדחות אלה בירושלים ומהווה סיכון לבריאות הציבור‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪ .32‬האם ציפורים לומדות באוניברסיטה? סקר ציפורים בקמפוס אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫רחלי ארליך וחגי וסרשטרום‬
‫הפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן של אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן הינה מהגדולות באוניברסיטאות ארצנו והקמפוס שלה משתרע על פני כ‪ 811-‬דונם‪ .‬הקמפוס מורכב‬
‫ברובו משטחים פתוחים הכוללים שלל אזורים שונים המדמים מגוון יחידות נוף טבעיות בהם מדשאות‪ ,‬חורשות נטועות‪,‬‬
‫שטחי חממות‪ ,‬בריכות מים‪ ,‬מחשופי חמרה‪ ,‬משטחי עפר כבוש ומסלעות‪ .‬שטח זה מהווה מעין איזור טבעי למחצה‪ ,‬מעשה‬
‫ידי אדם ברובו‪ ,‬בלב הכרך העירוני הסואן‪ .‬במהלך שנת הלימודים ישנה תנועה ערה ברוב שטח הקמפוס אך הוא מאופיין‬
‫במיעוט פעילות בשעות הלילה ובסופי שבוע‪ .‬בשל אופי ומגוון השטחים הפתוחים שבו‪ ,‬כמו גם מגוון מיני הצומח המאכלס‬
‫שטחים אלה‪ ,‬מהווה הקמפוס אתר אידיאלי לקיום מגוון רחב של ציפורים החיות או מוצאות בו מחסה בתקופות שונות‬
‫במהלך השנה‪.‬‬
‫במהלך השנתיים האחרונות‪ ,‬החל בינואר ‪ ,2102‬התבצע בקמפוס סקר שתיעד את מיני הציפורים שנצפו במהלך תקופה זו‪,‬‬
‫אם בסקירה יזומה שנערכה פעמיים בחודש בממוצע ואם בתצפיות אקראיות‪ .‬סקר זה נערך מתוך רצון לחשוף ולהכיר את‬
‫הציפורים החולקות עימנו את המרחב האוניברסיטאי וזוכות להתעלמות מוחלטת במהלך שנת הלימודים‪ .‬במהלך שנתיים‬
‫אלה תועדו ‪ 10‬מינים‪ ,‬המשתייכים ל‪ 00-‬סדרות‪ ,‬מתוך ‪ 208‬המינים המוכרים בארצנו‪ .‬כמו כן‪ ,‬תועדו ‪ 00‬מינים המקננים‬
‫בשטח הקמפוס בהם מושבת קינון של סיס החומות‪ ,‬ציפור שאוכלוסייתה העולמית במגמת ירידה עקב התמעטות אתרי‬
‫קינון פוטנציאליים‪ ,‬ואף מינים דוגרי קרקע כגון הכרוון והסיקסק‪ .‬מרבית המינים שנמצאו הינם מינים יציבים וחלקם‬
‫מלווי אדם‪ ,‬כאשר מגוון השטחים השונים בקמפוס מספק בתי‪-‬גידול מתאימים גם לציפורים החורפות בארצנו כדוגמת‬
‫אדום החזה‪ ,‬הקיכלי הגדול והזרזיר המצוי‪ ,‬וגם כתחנת ביניים בנדידה למינים כגון סלעית הערבות‪ ,‬חרטומן היערות‬
‫והסבראש‪.‬‬
‫עם העלייה בצפיפות האוכלוסין והתמעטות השטחים הפתוחים בגוש דן‪ ,‬הן הטבעיים והן הטבעיים למחצה‪ ,‬ישנה חשיבות‬
‫רבה לשטחים כאלה שעודם קיימים כפי שמעיד מגוון הציפורים שנמצא‪ .‬אנו תקווה שמעט השטחים שעודם קיימים ישמרו‬
‫הן באוניברסיטה והן בערים המקיפות אותה ויהוו בתי‪-‬גידול טובים ונקודות עצירה‪ ,‬הצטיידות ומנוחה למגוון הציפורים‬
‫הגדול החי ופוקד את ארצנו במהלך השנה‪.‬‬
‫‪ DNA Barcoding .35‬ככלי לזיהוי התיישבות ראשונית של אלמוגים בוני שונית במפרץ אילת‬
‫מעין ירושלמי‪ ,*0,2‬יעקב דואק‪ ,0‬גיא פז‪ 0‬ובוקי רינקביץ'‬
‫‪0‬‬
‫‪ 0‬המכון לחקר ימים ואגמים‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫‪ 2‬החוג לביולוגיה ימית‪ ,‬ביה"ס למדעי הים ע"ש צ'רני‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מכיוון שאלמוגים בוני שונית מהווים את הבסיס של שונית האלמוגים‪ ,‬גיוס של מושבות אלמוגים צעירות הינו מהגורמים‬
‫החשובים ביותר המניעים את האקולוגיה של השונית ומהווה גורם מרכזי ביכולת שונית האלמוגים להתאושש אחרי עקה‬
‫סביבתית‪ ,‬בשיקום או בבניה של שונית חדשה‪ .‬זיהוי מין האלמוג בשלבים הצעירים של מושבות האלמוגים המתיישבות ‪,‬‬
‫תהליך המהווה נדבך מכריע בניהול ממשק שונית מוצלח‪ ,‬הינו כמעט בלתי אפשרי‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫המחקר הנוכחי מציע לזהות את מושבות האלמוגים המגויסות בעזרת שיטת קידוד הדנ''א ( ‪ ,)DNA Barcoding‬שיטה‬
‫המאפשרת זיהוי מדויק של מין האלמוג מדגימת רקמה זעירה מרגע התיישבותו‪ ,‬בשלב מוקדם שבו לא ניתן לאפיין או‬
‫לזהותו זיהוי ודאי עפ"י המורפולוגיה שלו‪ .‬לשם כך‪ ,‬נבנתה ספריית ‪ Barcoding‬של אלמוגי אילת‪ .‬לבניית הספרייה נדגמו‬
‫למעלה מ‪ 211-‬מושבות אלמוגים בוגרות מכ‪ 01-‬סוגי אלמוגי אבן שמהם הוגבר רצף של גן מיטוכונדריאלי המקודד‬
‫לציטוכרום‪-C-‬אוקסידאז‪-‬תת‪-‬יחידה‪ .(COΙ( 0-‬בעזרת ספריה זו‪ ,‬זוהו‪ ,‬לאורך חודשי השנה‪ ,‬מושבות אלמוגים צעירות‬
‫שהתיישבו על לוחיות התיישבות שהושמו בשני אתרים במפרץ אילת‪ ,‬אתר צפוני (חוף קיסוסקי) ואתר דרומי (המכון‬
‫הבינאוניברסיטאי ) וכן נבדקה שכיחותם היחסית של מיני מושבות האלמוגים המתיישבות‪ .‬תוצאות ראשוניות מצביעות‬
‫על כך שהרוב המוחלט של המתיישבים הם מהמין שיחן שכיח (‪ ,)Stylophora pistillata‬ושמירב תהליך ההתיישבות‬
‫מתרחש בחודשים מרץ ואוגוסט‪ ,‬כאשר בשאר חודשי השנה נצפתה התיישבות אפסית‪ .‬תוצאות אלו מייצגות מצב אקולוגי‬
‫מדאיג לעתיד שונית אילת‪ ,‬מכיוון ש הגיוס מוגבל למספר מועט של מיני אלמוגים‪ ,‬מגוון המינים בשונית העתידית ילך‬
‫ויתמעט‪ .‬ייתכן שמושבות צעירות של מינים אחרים אינן מצליחות להתיישב ולהתבסס על גבי לוחיות ההתיישבות‪ .‬תתכן‬
‫גם פגיעה במאמץ הרבייתי של מיני האלמוגים באילת‪ .‬עבודה זו מצביעה על הצורך בניטור מדוקדק של ההתיישבות בשונית‬
‫שיבטיח ממשק שונית יעיל לתחזוקת שונית עתידית‪.‬‬
‫‪ .36‬מיזם ספירת ציפורים בשיתוף ציבור כאמצעי לניטור מגוון ביולוגי בעיר‬
‫שלומית ליפשיץ ‪ ,0‬מירי רוזנבוים‪ ,2‬יוסי לשם‪ ,0‬ענת ברנע‬
‫‪8‬‬
‫ביה"ס פורטר ללימודי הסביבה ‪ ,‬אונ‪ .‬תל אביב‬
‫‪.0‬‬
‫הפקולטה למדעים‪ ,‬מכללת סמינר הקיבוצים‬
‫‪.2‬‬
‫המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אונ‪ .‬תל אביב‬
‫‪.0‬‬
‫המחלקה למדעי הטבע והחיים‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬רעננה‬
‫‪.8‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫במחקר נשאלו שתי שאלות‪ :‬הראשונה חקרה את מהימנות המידע המתקבל ממיזם 'ספירת ציפורים בשיתוף ציבור'‬
‫והשנייה חקרה את הקשר בין מרכיבי גינות ומיני ציפורים בהן‪ ,‬במטרה לבדוק את האפשרות שציפורים מהוות‬
‫ביואינדיקטור למגוון ביולוגי‪.‬‬
‫מהימנות המידע המתקבל ממיזם 'ספירת ציפורים בשיתוף ציבור'‪ ,‬נחקרה בשתי שיטות‪:‬‬
‫א‪ .‬השוואת מידת הזיהוי של מדורגים גבוה בזיהוי ציפורים‪ ,‬למידת הזיהוי של מדורגים נמוך מתוך נתוני ספירות הציפורים‬
‫בשנים ‪.2100 -2100‬‬
‫ב‪ .‬השוואת ספירות של ‪ 84‬אירועים יזומים‪ ,‬בהם ספרו מומחה וחובב במקביל‪ ,‬באותו מקום וזמן‪ .‬המחקר מצא שהמיזם‬
‫נותן מידע טוב על מידת הימצאותן של כ‪ 41%-‬מבין ‪ 02‬ציפורי הסקר‪ .‬שלוש ציפורים זוהו במידה פחותה על ידי החובבים‬
‫והן צופית‪ ,‬ירגזי ובולבול‪.‬‬
‫הקשר בין מרכיבי גינות ומספר מיני ציפורים‪ ,‬נחקר בשתי דרכים‪:‬‬
‫א‪ .‬ניתוח של ‪ 42‬דיווחי סופרים בדרגת מומחיות גבוהה‪ ,‬שנבחרו מנתוני ספירת ‪ 2100‬מאזור המרכז‪ 80 .‬דיווחים היו מגינות‬
‫שבהן זוהה מספר גדול של מיני ציפורים (‪ 00‬מינים ומעלה)‪ ,‬ו‪ 80-‬דיווחים היו מגינות שבהן זוהה מספר נמוך של מינים (‪-0‬‬
‫‪ .)1‬הושוותה השכיחות של מרכיבי חצר בשני סוגי הגינות על פי סימונם בטופס הספירה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביקור שלי ואפיון מרכיבים ב‪ 01 -‬גינות‪ ,‬מתוכן ‪ 02‬גינות בהן זוהה מספר גדול של מיני ציפורים (‪ 00‬ומעלה) ו‪ 02 -‬בהן‬
‫זוהה מספר נמוך (‪ .)1 - 0‬המאפיינים היו כיסוי שיחים‪ ,‬מספר מיני שיחים ועצים‪ ,‬מציאות כלבים‪ ,‬חתולים‪ ,‬אנשים והשקיה‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫נמצא שגינות שבהן זוהו הרבה מיני ציפורים אופיינו בכיסוי שיחים רב יותר‪ ,‬במיני שיחים ועצים רבים יותר ובכיסוי רב‬
‫יותר של גינות פרחים ודשא לעומת הגינות שבהן זוהו מעט מינים‪ .‬בגינות בהן זוהו מעט מינים היה מרכיב גבוה יותר של‬
‫בטון‪ ,‬אספלט ואנשים‪ .‬בגינות מרובות מיני הציפורים היו מרב הציפורים שייכות ל'מסתגלות העירוניות'‪ ,‬ואילו בגינות עם‬
‫מעט מיני ציפורים היו המרב שייכות ל'נצלניות העירוניות'‪ .‬המחקר מאשר את ההשערה שמספר מיני הציפורים בגינה‬
‫ומידת השתייכותן לציפורים 'מסתגלות' או 'נצלניות'‪ ,‬מהווה סמן למגוון הביולוגי‪.‬‬
‫‪ .30‬מהם שירותי הרעייה שיכ ולים להציע עדרי העזים בכרמל כאמצעי לתחזוקת אזורי חיץ ולהקטנת‬
‫נזקי שריפות יער?‬
‫אלה סגל‪ ,‬המעבדה לאקולוגיה‪ ,‬הטכניון‪ ,‬ומנהל המחקר החקלאי‪ ,‬מכון וולקני‬
‫ד"ר יאן לנדאו‪ ,‬המכון למדעי הצמח‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‪[email protected] ,‬‬
‫ד"ר יוג'ין אונגר‪ ,‬המכון למדעי הצמח‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‪[email protected] ,‬‬
‫פרופ' יוחאי כרמל‪ ,‬הפקולטה להנדסה סביבתית ואזרחית‪ ,‬הטכניון‪[email protected] ,‬‬
‫לאור העלייה במספר השריפות הגדולות ותדירותן‪ ,‬עלתה החשיבות של ממשק וניהול יער מושכל המגביל התפשטות‬
‫השריפות על ידי יצירת אזורי חיץ סביב ישובים‪ ,‬לאורך כבישים‪ ,‬נתיבי תנועה עיקריים וסביב מוקדי קליטת קהל‪ .‬יצירת‬
‫אזורי חיץ ותחזוקתם לאורך זמן מהווים סוגיה מורכבת‪ .‬הגורמים העיקריים לכך הם‪ :‬משאבים מוגבלים‪ ,‬מגוון שימושי‬
‫הקרקע ותצורות הנוף‪ ,‬שילוב של ידע רב תחומי והשפעות אקולוגיות רבות‪ .‬הקמת אזורי חיץ ללא אפשרות לתחזוקתם‬
‫איננה ישימה ואינה כדאית כלכלית היות ויצירתם כרוכה בהשקעה גבוהה של משאבים‪ .‬ללא תחזוקה נאותה השטח צפוי‬
‫להיסגר תוך זמן קצר ומפסיק לשמש עוד כחיץ לאש‪.‬‬
‫רעייה היא האמצעי היעיל והזול לתחזוקת אזורי חיץ לאורך זמן ובעלויות נמוכות‪ .‬ניסיון העבר מראה שתחזוקת אזורי‬
‫החיץ באמצעות רעיית בקר איננה מספקת‪ .‬רעיית צאן בחורש וביער הוכרה ע"י רט"ג וקק"ל ככלי ממשקי יעיל למניעת‬
‫התפתחות ביומסה דליקה ביער וצמצום נזקי שריפות‪ .‬עדרי הצאן המוסדרים בכרמל הינם מועטים וכלל העדרים מצויים‬
‫במגמת ירידה חדה‪ ,‬ומונים היום רק כ‪ 01%-‬ממספר העיזים בשנות ה‪ .41-‬מטרת המחקר הנוכחי היא לאפיין את ממשק‬
‫הרעייה העכשוי‪ ,‬לזהות מחסומים (מנהליים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬כלכליים ומקצועיים) לרעיית העדרים בכרמל ולכמת את פוטנציאל‬
‫שירותי הרעייה שעדרים אלה יכולים לספק‪ .‬בנוסף‪ ,‬נבנה מודל תומך החלטה שיש מש ככלי תכנוני לבחירת מיקום מיטבי‬
‫של שטחי מרעה בהתאם לפריסת העדרים ובהתאם לצרכי מנהלי השטח‪.‬‬
‫במסגרת המחקר מיפינו בעזרת קולרי ‪ GPS‬את הדגם המרחבי של תנועת עדרי העיזים השונים לאורך שנה באזור הכרמל‬
‫הגבוה‪ ,‬במטרה לקבל מידע מדויק על מספר העדרים‪ ,‬מיקומם‪ ,‬גודלם ולחץ הרעייה באזורי חיץ ובשמורות טבע‪ .‬התוצאות‬
‫הראו שניתן לתכנן אזורי חיץ בהתאם לדפוסי רעייה קיימים מחד‪ ,‬ומאידך להתאים את שטח המרעה של עדרים קיימים‬
‫לאזורי חיץ ע"י שימוש בתמריצים פשוטים כדוגמת הצבת שוקת מים בסמוך לשטח המטופל‪ .‬הנתונים שאספנו‪ ,‬יכולים‬
‫לסייע בקבלת ה חלטות מושכלות בנוגע למיקום אזורי חייץ בכרמל‪ ,‬וישמשו בסיס למודל‪ .‬מודל זה יהווה כלי לתכנון מעשי‬
‫של שטח המרעה של עדרים מקומיים באזורי חיץ ובשמורות טבע בהתחשב בפוטנציאל התחזוקה (האפקטיביות‬
‫והכלכליות) של אזורים אלו לאורך זמן ובכדאיות למגדל‪ .‬בנוסף‪ ,‬המחקר מזהה מחסומים לרעיית העדרים המקומיים שעל‬
‫מנת לחזקם יש להציע תמריצים שיעודדו שיתוף פעולה בר‪-‬קיימא בין מנהלי השטח לבעלי העדרים‪ .‬המחקר מתבצע‬
‫ביערות הכרמל אך ניתן ליישום באזורים נוספים בארץ ובעולם ככלי לניהול היער ולממשק שריפות אדפטיבי ובר קיימא‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪ .32‬בחינת מגוון ביולוגי ועמידות לאנטיביוטיקה בחיידקים בבורות תחמיץ כתלות בגרדיאנט ‪ pH‬קיצוני‬
‫יהודית כהן‪ ,*0‬ג'ואו גטיקה‪ ,0,0‬שלמה סלע‪ ,2‬ריקי פינטו‪ ,2‬יאירה חן‪ ,2‬צבי ויינברג‪ ,2‬אדי סיטרין‬
‫‪0‬‬
‫‪ 0‬המכון למדעי הקרקע‪ ,‬המים והסביבה‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי מרכז וולקני‪ ,‬בית דגן‬
‫‪ 2‬המכון חקר אחסון ואיכות תוצרת חקלאית ומזון‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי מרכז וולקני‪ ,‬בית דגן‬
‫‪ 0‬המחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה‪ ,‬הפקולטה לחקלאות‪ ,‬מזון וסביבה‪ ,‬האוניברסיטה עברית בירושלים‪.‬‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫משק הבקר לחלב בישראל ניזון מתחמיצי מספוא המיוצרים מתירס‪ ,‬סורגום או חיטה בבורות תחמיץ‪ .‬שימור מספוא ע"י‬
‫החמצה מבוסס על תסיסה אנאירובית‪ ,‬ע"י חיידקים לקטים‪ ,‬הגורמת לירידה בערכי ‪ ,pH‬מייצבת את התחמיץ ומאפשרת‬
‫אחסון ממושך‪ .‬עם זאת‪ ,‬בבורות תחמיץ מסחריים חשיפה לחמצן מעודדת תהליכים אירוביים אשר מעלים את ה ‪pH‬‬
‫ו"מקלקלים" את התחמיץ‪ .‬מחקרים קודמים הצביעו על כך שתהליך הקלקול מלווה בעליה בחיידקים ובפטריות בעלי‬
‫פוטנציאל פתוגני אשר עלולים להוות מטרד בריאותי‪ .‬תירס למספוא הגדל בעונת הקיץ מושקה לרוב במי קולחים אשר‬
‫מועשרים בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה העלולים לעבור בשרשרת המזון ולהתבסס בגוף האדם‪ .‬מטרת מחקר זה הינה‬
‫לבחון את רמת העמידות לאנטיביוטיקה ומגוון החיידקים בבורות תחמיץ כתלות במרחב ובזמן; ובכך לזהות מוקדי‬
‫עמידות לאנטיביוטיקה העלולים להוות מפגע אפידמיולוגי‪ .‬לצורך כך‪ ,‬נדגמו תחמיצי תירס מושקים במי קולחים באזורים‬
‫שונים של בורות תחמיץ בעלי טווחי ‪ pH‬של ‪ 0.42‬ל‪ ,4.41 -‬בשני מרכזי מזון שונים‪ .‬אנליזת אוכלוסיות חיידקים נבחנה על‬
‫ידי הרצפת גן ה‪ 16S ribosomal RNA-‬בעזרת ‪ next generation sequencing‬ובידוד חיידקי ‪ Lactobacillus‬ו‪-‬‬
‫‪ Enterobacteriaceae‬על מצעים סלקטיביים בנוכחות אנטיביוטיקות נבחרות‪ .‬במקביל נמדדו ערכים פיזיקלים כגון ‪,pH‬‬
‫תוצרי תסיסה‪ ,‬חומצת חלב‪ ,‬ותכולת חומר יבש‪ .‬נמצאה שונות גבוהה בין אוכלוסיות החיידקים מאזורים שונים בבור‬
‫המזון‪ .‬מרכז הבור (‪ )pH=3.75-4.0‬התאפיין במגוון מינים מצומצם מאוד‪ ,‬עם רוב עצום של חיידקי ‪82-( Lactobacillus‬‬
‫‪ ,)02%‬בעוד שבאזורי הקצה של בורות התחמיץ (‪ )pH=8.20-8.70‬נמצא מגוון מינים רחב מאוד עם שכיחות גבוהה‬
‫של‪ Corynebateriaceae, Nocardiopsaceae, Enterobacteriaceae, Bacillaceae,‬ועוד‪ .‬אופיינו רמות גבוהות של גנים‬
‫המקודדים לעמידות כנגד קבוצות אנטיביוטיקות חשובות‪ ,‬כגון מקרולידים‪ ,‬אמינוגליקוסידים‪ ,‬פניצלינים‪ ,‬טטרציקלינים‬
‫וקוינולונים‪ .‬לרוב‪ ,‬רמת העמידות הייתה גבוהה יותר בקצוות הבור מאשר במרכזו‪ .‬מחקר זה מדגים את ההשפעה‬
‫הקיצונית של תסיסה אנאירובית על המגוון הביולוגי ומצביע על רמת עמידות גבוהה לאנטיביוטיקה בחיידקי תחמיץ‪.‬‬
‫שכיחות גבוהה של גנים לעמידות לאנטיביוטיקה בתחמיצים יכולה לתרום לבעיה הגלובלית המתגברת של עמידות בפני‬
‫אנטיביוטיקות מרובות ( ‪ ,)multidrug resistance‬כתוצאה מהעברה אופקית של גנים דרך שרשרת המזון‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪ .39‬בחינת השפעת מחזור הזרחן בקרקע ע"י מיקרואורגניזמים על האיזוטופים של חמצן בפוספט‬
‫*‬
‫ד"ר אלון אנגרט‪ ,‬לאורה ביחיו‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫*‪[email protected]‬‬
‫מיקרואורגניזמים מעורבים בתהליכים העיקריים במחזור הזרחן בקרקע ומהווים מבלע ומקור לזרחן‪ .‬הזרחן‬
‫המיקרוביאלי מהו וה מאגר דינמי שנשמר בצורה זמינה למיקרואורגניזמים וצמחים ונמנע איבוד שלו מהמערכת ע"י‬
‫שטיפה או קשירה למינרל‪.‬‬
‫הצורה המועדפת של זרחן לקליטה ביולוגית היא זרחן אנאורגני‪ ,‬אורתופוספט (‪ .)PO4‬תפוצתם הטבעית של האיזוטופים‬
‫היציבים של חמצן בפוספט מהווה כלי לאבחון בין המסלולים הביוגאוכימיים השונים וכלי למעקב אחר הריאקציות‬
‫הכימיות השונות שבהם ‪ PO4‬מעורב‪ .‬בתהליכים אביוטיים לא מתרחשת פרקציונציה איזוטופית של חמצן‪ .‬לעומת זאת‬
‫במהלך פעילות ביולוגית ישנה החלפה של אטומי חמצן בין המים ל‪ ,PO4-‬המלווה בפרקציונציה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בשחרור זרחן‬
‫מתרכובות אורגניות באמצעות אנזימים חוץ‪-‬תאיים (פוספטאזות)‪ ,‬הזרחן האנאורגני משתחרר ע"י הידרוליזה של קשרי‬
‫חמצן‪-‬זרחן‪ ,‬שבמהלכה אטומי חמצן ממולקולות מים נכנסים ל‪ PO4-‬בתהליך בו מעורבת פרקציונציה איזוטופית‪ .‬דוגמה‬
‫נוספת הינה במחזור מולקולות זרחן בתוך התא‪ .‬האנזים פי רופוספטאז מבקר את רמות האורתופוספט והפירופוספט‪,‬‬
‫ובזמן הקטליזה שלהם‪ ,‬אטומי החמצן הקשורים לזרחן מתחלפים עם אטומי חמצן הקשורים למים בתוך מספר שעות‪.‬‬
‫האנזים פירופוספטאז מעודד שיווי משקל איזוטופי שתלוי בטמפרטורה‪ ,‬בין החמצן שבמים לחמצן שבזרחן‪ .‬תהליכים אלו‬
‫מוחקים את חתימת המקור האיזוטופית של ה‪ .Pi-‬ערך ה‪ 18O-‬החדש יכיל מידע על התהליכים הביולוגיים המתרחשים‬
‫בקרקע ושולטים על הדינאמיקה של תהליכי הזרחן הזמין‪.‬‬
‫במסגרת המחקר נעשה שימוש בקרקעות שמקורם שבהרי יהודה‪ .‬הקרקעות עברו אינקובציה במכלים אטומים‬
‫ובטמפרטורה קבועה‪ .‬לכל מכל הוסף מים‪ ,‬זרחן וסוכר בריכוזים שונים‪ .‬במהלך הניסוי נמדדו ריכוזי החמצן והפחמן דו‬
‫חמצני לקביעת קצב נשימה‪ ,‬וביומסה המיקרוביאלית נקבעה בשיטת ‪ .SIR‬בנוסף נבדקו ריכוזי זרחן זמין‪ ,‬אורגני‪ ,‬אנאורגני‬
‫מיקרוביאלי וזרחן הקשור למינרלים שונים בקרקע‪ .‬הזרחן הזמין עבר אנליזה לקביעת הרכב איזוטופי‪.‬‬
‫בבדיקת צריכת החמצן נמצא כי יש פעילות גבוהה יותר במכל שהוסף לו יותר סוכר וזרחן‪ .‬לאחר השעות הראשונות של‬
‫האינקובציה יש ירידה בפעילות בשני המכלים‪ .‬בביומסה המיקרוביאלית אין ירידה בשעות הראשונות ולכן נראה כי ישנה‬
‫רק ירידה בפעילות המיקרוביאלית ולא מוות של האוכלוסייה‪ .‬ריכוז הזרחן הזמין יורד ב‪ 28-‬השעות הראשונות בשני‬
‫המכלים ולאחר מכן הוא נשאר בריכוז נמוך וקבוע לאורך כל הניסוי‪ .‬בבדיקות האיזוטופים של החמצן שקשור לזרחן‬
‫הזמין נראה כי ההרכב האיזוטופי משתנה ומתקרב לערך השיווי המשקל האיזוטופי עם המים‪ ,‬כלומר הזרחן עבר דרך‬
‫תהליכים ביולוגים‪ .‬ריכוזי הזרחן האורגני יורדים עם הזמן ככל הנראה כתוצאה מפירוק של חומר אורגני שמכיל זרחן‪.‬‬
‫חלק מהזרחן שהוסף נקשר בקרקע למינרלים שונים‪ .‬הירידה בזרחן האורגני בקרקע מעידה על עלייה בפירוק הזרחן‬
‫האורגני – שיכול לנבוע מהתוספת של הזרחן הזמין‪.‬‬
‫ריכוזי הזרחן הזמין יורדים בהתחלה ומגיעים במהירות למצב עמיד‪ .‬זאת כמות הזרחן שעוברת סחרור ביולוגי בביומסה‬
‫המיקרוביאלית‪ .‬ניתן לראות שהזרחן עובר דרך תהליכים ביולוגים מכיוון שהערכים האיזוטופים שלו משתנים ומתקרבים‬
‫לערכי שיווי משקל עם המים‪ .‬ריכ וזי הזרחן האורגני והאנאורגני מראים חלק מהסחרור הביולוגי ונראה שהוא מאוד דינמי‬
‫ובצורה הזאת שומר על הזרחן הזמין בקרקע ומונע ממנו להישטף או להיקשר למינרלים שונים בקרקע‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪ .21‬פירוק צמחי מדבר חד‪-‬שנתיים כמזנק לשינויים במגוון התפקודי של האוכלוסייה המיקרוביאלית‬
‫בקרקע‪.‬‬
‫ויינברג נוי‪ ,*0‬שרמן חן‪ ,0‬שטיינברגר יוסף‪.0‬‬
‫‪ 0‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫*‪[email protected]‬‬
‫ניתן לאפיין את בית הגידול המדברי בכמות משקעים נמוכה‪ ,‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ולילה‪ ,‬קרינה חזקה‪ ,‬רמת‬
‫אידוי גבוהה וקרקע מלוחה‪ ,‬הענייה בחומר אורגני‪ .‬בשל מיעוט נוטריינטים בקרקע‪ ,‬ישנה חשיבות להחדרת החומר האורגני‬
‫ולפירוקו על ידי האוכלוסייה המיקרוביאלית בקרקע‪ .‬אוכלוסייה זו מורכבת בין היתר מחיידקים ופטריות‪ ,‬כאשר לכל‬
‫קבוצה תפקיד ייחודי בתהליך הפירוק‪ .‬פעילותם המיקרוביאלית של מפרקים אלו במערכת ה"נשר צמחי‪-‬קרקע" משמשת‬
‫מקור לנוטריינטים זמינים ומווסתת את פירוקו של הנשר הצמחי‪ ,‬כאשר תכולת הליגנין ההתחלתית של הצמח היא זו‬
‫שתקבע את קצב פירוק הנשר הצמחי‪ .‬השערת המחקר הינה כי מגוון המינים התפקודי יוכתב על ידי כמות הליגנין בנשר‬
‫צמחי ועונתיות‪.‬‬
‫במחקר זה‪ ,‬ישנו שימוש בשני צמחים חד ‪-‬שנתיים הנפוצים באזור הר הנגב‪:‬שיבולת שועל נפוצה )‪ )Avena sterilis‬ובן‪-‬‬
‫שלח מנוצה (‪ .)Reboudia pinnata‬שני המינים הינם חד‪-‬שנתיים ומקומיים לשטח המחקר הממוקם באזור הר הנגב‪.‬‬
‫הפרמטרים האביוטיים הנבדקים במחקר זה הינם אחוז המים בקרקע ובנשר הצמחי‪ ,‬אחוז החומר האורגני בקרקע ובנשר‬
‫הצמחי‪ ,‬ומוליכות חשמלית ‪ EC‬ו‪ pH -‬של הקרקע‪ .‬נאמוד את תפקוד האוכלוסייה המיקרוביאלית‪ ,‬ולא את תפקוד פרטיה‪.‬‬
‫מדד זה נקבע על פי יכולתה של האוכלוסייה המיקרוביאלית לנצל מגוון של מצעי מזון שונים‪ ,‬ובכך מסופק מידע אודות‬
‫הפרופיל הפיזיולוגי של האוכלוסייה המיקרוביאלית בקרקע‪ .‬כמו כן‪ ,‬נבדקו פרמטרים ביוטיים נוספים כגון ביומאסה‬
‫מיקרוביאלית וערכי הנשימה המיקרוביאלית בקרקע ובנשר הצמחי‪ ,‬וספירות מושבות חיידקים ופטריות בקרקע ובנשר‬
‫הצמחי‪.‬‬
‫מתוצאות ראשוניות שהתקבלו עד עתה‪ ,‬נראה הבדל בין שני מיני הצמחים‪ ,‬וכי בבן שלח מנוצה ישנה כמות כפולה של חומר‬
‫אורגני בהשוואה לכמות החומר האורגני המצויה בשיבולת השועל‪ .‬כמו כן‪ ,‬בבן שלח מנוצה קיים אחוז ליגנין גבוה יותר‬
‫(‪ )82.0%‬לעומת אחוז הליגנין בשיבולת השועל (‪ .)02.4%‬בנוסף‪ ,‬כאשר נבחנו פרמטרים ביוטיים כגון מספר מושבות‬
‫חיידקים ופטריות‪ ,‬בעונת הקיץ (‪ ,)T0‬נראה שוני בין מספר מושבות הפטריות למספר מושבות החיידקים שהתקבלו‪.‬‬
‫‪ .80‬אי ך משפיעים המפנה וגודל חלקיקי הקרקע על האוכלוסיה המיקרוביאלית בקרקע במערכת‬
‫מדברית?‬
‫‪0‬רחל ארליך‪2 ,‬מיכאל שלוטר‪2 ,‬סטפני שולץ‪0 ,‬יוסף שטיינ ברגר‬
‫‪ 0‬הפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן של אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬רמת‪-‬גן‬
‫‪ 2‬המחלקה לאקוגנטיקה יבשתית של המכון לאקולוגיה של הקרקע‪ ,‬מרכז הלמהולץ מינכן‪ ,‬המרכז הגרמני למחקר של‬
‫בריאות סביבתית‪ ,‬נויהרברג‪ ,‬גרמניה‬
‫‪[email protected]‬‬
‫בית הגידול המדברי מאופיין בחוסר זמינות מים המהווה את הגורם המגביל העיקרי עבור היצורים החיים בו‪ .‬זמינות מים‪,‬‬
‫קרינה חזקה וטמפרטורות גבוהות הם הגורמים המווסתים את המרכיב הביוטי בבית גידול זה‪ .‬כמו כל קרקע‪ ,‬גם הקרקע‬
‫בבית הגידול המדברי מורכבת ממקטעי גודל שונים – חול‪ ,‬טין וחרסית‪ .‬מטרת מחקר זה הינה לבחון האם למפנה ולגודל‬
‫חלקיקי הקרקע ישנה השפעה על הרכב האוכלוסייה המיקרוביאלית בקרקע ותפקודה ועל מגוון המינים שלה‪ .‬שטח המחקר‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫ממוקם בהר הנגב ומאופיין במדרונות עם מפנה צפוני ודרומי והוואדי שביניהם‪ .‬דוגמאות קרקע נאספו לאורך שני‬
‫המדרונות משלוש חגורות גובה (פסגה‪ ,‬אמצע ותחתית המדרון) ומהוואדי שביניהם בעונות סתיו וחורף ‪ .2102/2100‬הקרקע‬
‫הופרדה באמצעות ניפוי יבש לשלוש פרודות הגודל ‪ -‬חול‪ ,‬טין וחרסית‪ .‬על מנת להעריך את הרכב ומגוון האוכלוסייה‬
‫המיקרוביאלית בקרקע בוצעו בדיקות אביוטיות (אחוז מים‪ ,‬אחוז פחמן אורגני ומוליכות חשמלית בקרקע) ואנליזת ‪t-‬‬
‫‪ .RFLP‬גן המטרה לאוכלוסיית החיידקים היה הגן לתת‪-‬היחידה הקטנה של הריבוזום ‪ 16SrRNA‬ואזור המטרה לבדיקת‬
‫אוכלוסיית הפטריות היה ‪ .ITS1‬בשתי העונות נמצא כי אחוז המים הגבוה ביותר היה בראש המדרון הצפוני‪ .‬אחוז המים‬
‫בחורף גבוה בכ‪ 01% -‬מזה שנמצא בסתיו‪ .‬בדומה לאחוז המים‪ ,‬גם אחוז הפחמן האורגני היה בשתי העונות גבוה יותר‬
‫במדרון הצפוני‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לא נמצאו הבדלים במוליכות החשמלית בין העונות ובין המדרונות‪ .‬מאנליזת ה‪ t-RFLP-‬עלה‬
‫כי הרכב האוכלוסייה המיקרוביאלית במקטעי החרסית שונה מזה שנמצא במקטעי החול והטין‪ .‬הרכב אוכלוסיית‬
‫הפטריות הראה שונות גדולה בין שני המדרונות וגם במיקומים השונים לאורך המדרון‪ .‬העונתיות ומפנה המדרון השפיעו‬
‫בצורה מובהקת על הרכב שתי האוכלוסיות‪ ,‬כאשר גודל חלקיקי הקרקע והמיקום לאורך המדרון השפיעו רק על‬
‫אוכלוסיית הפטריות באופן מובהק‪ .‬כלומר‪ ,‬אוכלוסיית הפטריות מושפעת מהעונתיות‪ ,‬ממפנה המדרון‪ ,‬מהמיקום לאורכו‬
‫וגם מגודל חלקיקי הקרקע‪ ,‬ואילו אוכלוסיית החיידקים מושפעת רק מהעונתיות וממפנה המדרון‪.‬‬
‫חוברת תקצירי הוועידה השנתית למדע וסביבה‪ ,61-61.2.9.61 ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬