) 4798 - 4881 ( צבי הרמן בכרך . תולדות המשפחה בגרמניה 4

) 4798 - 4881 ( צבי הרמן בכרך . תולדות המשפחה בגרמניה 4

‫צבי הרמן בכרך ( ‪)4798 - 4881‬‬
‫‪ .4‬תולדות המשפחה בגרמניה‪.‬‬
‫‪ .2‬ציונות ועלייה לארץ ישראל‪.‬‬
‫‪ .3‬סיפור המשתלה‪.‬‬
‫‪ .4‬תולדות המשפחה בגרמניה‬
‫צבי הרמן בכרך נולד בגרמניה בשנת ‪ 4881‬בעיר זלינגשטט‪ ,‬למשפחה יהודית שהתיישבה במקום במאה ה‪.48-‬‬
‫בתעודת הלידה שלו הוא רשום כאברהם בכרך הרביעי‪ .‬על פי ספר יוחסין של המשפחה‪ ,‬אפשר ללכת אחורה‪ ,‬ולעקוב‬
‫אחרי משפחות יהודיות רבות שחיו במקום‪ ,‬עוד מהמאה ה‪ .43-‬אזור חקלאי פורה שם עובר נהר המיין‪ .‬הוריו היו‬
‫סוחרי בקר (החזיקו כ‪ 222-‬פרות‪ ,‬חלקן אצל הכפריים באזור‪ .‬נתנו להם ליהנות מהחלב‪ ,‬ועשו את הרווח ממכירת‬
‫הבהמה)‪ .‬כבן לסוחרי בהמות‪ ,‬הכיר את שטחי הקרקע ואת המשקים החקלאים באזור בהן הוחזקו הפרות‪ ,‬ולמד‬
‫להעריך חשיבותו של נכס מקרקעין‪.‬‬
‫לאחר לימודיו בגימנסיה‪ ,‬פנה להתמחות בכלכלה ובנקאות בעיר הקרובה האנאו [‪ .]Hanau‬שם היה לו דוד עשיר‬
‫שעסק בבנקאות‪ ,‬וצבי הצעיר אפילו התאהב בבת דודתו פלורי‪ ,‬אותה זכר באהבה כל חייו‪ .‬מהאנאו עבר לפרנקפורט‬
‫להמשך התמחות בתחום הבנקאות‪ .‬במשך חודשים רבים היה עוזרו האישי של בנקאי יהודי בשם מר ורבורג‪ .‬שם‬
‫הוצע לו להמשיך כעובד בנק‪ ,‬אך הוא מאס בגישה המתנשאת של אותו יהודי‪ ,‬והחליט להיות עצמאי‪ .‬הוא עבר לעיר‬
‫הצפונית המבורג‪ .‬משם נשלח למכור מניות באזור חקלאי ליד העיירה זלצוודל‪ .‬בזלצוודל הכיר את משפחת נוישטט‪,‬‬
‫ואת אשתו ברטה בת המשפחה‪ .‬בגיל ‪ 22‬החליט לפתוח בנק עצמאי בעיירה זלצוודל ולעסוק בעסקי מכירה וקנייה‬
‫של קרקעות‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,4727‬אמו פיליפינה‪( ,‬לבית שטיין) עזרה לו בהשגת סכום כסף ראשוני עליו היה צריך להצהיר‪ ,‬כדי לקבל‬
‫אישור לפתוח בנק‪ .‬היא לקחה הלוואה גדולה מאד של אותם הימים ‪ 92,222 -‬מרקים והביאה לו את הכסף במטבעות‬
‫זהב‪ .‬מסופר במשפחה‪ ,‬כי עלתה על רכבת‪ ,‬ונסעה לבדה במשך יום שלם מדרום גרמניה לצפון גרמניה‪ ,‬כשבכיסיה‬
‫במזומן כל הסכום העצום הזה‪ .‬את הכסף הזה צבי בכרך נתן לבנק המרכזי בברלין‪ ,‬כביטוח ולקבלת רשות לנהל בנק‪.‬‬
‫במשך ‪ 2‬שנים עד פרוץ מלחמת עולם הראשונה‪ ,‬קידם בחריצות את עסקי 'בנק בכרך'‪ .‬העובדים היו כולם מקומיים‪,‬‬
‫ששמרו ליהודי נאמנות‪ ,‬למרות גילויי האנטישמיות‪ ,‬אשר החלו להתגבר‪ .‬עיקר ההכנסות באו ממסחר בקרקעות‬
‫ובבתים‪ .‬עד מלחמת עולם הראשונה רכש שתי אחוזות כפריות גדולות מבעלים שפשטו את הרגל‪.‬‬
‫באותה עיירה גרו מספר משפחות יהודיות‪ .‬לאחר שהתיידד עם ברטה‪ ,‬אחת הבנות של משפחת נוישטט‪ ,‬הם התארסו‪.‬‬
‫הנישואים עם ברטה נדחו עד אחרי המלחמה בשנת ‪.4747‬‬
‫ברטה הצעירה מבין ‪ 1‬אחיות‬
‫אמא של ברטה רוזליה לבית לוי‪ ,‬נולדה בפוטסדם‪ .‬היה לה אח ד"ר למשפטים לוי‪ ,‬חבר הפרלמנט בברלין‪ .‬כששמע על‬
‫כוונות המשטר לפגוע ביהודים‪ ,‬הספיק לרכוש יאכטה ולברוח עם היאכטה לארץ ישראל‪ .‬כאן השכיר את היאכטה‬
‫למשמר החופים של הוד מלכותה הבריטית‪ ,‬וחי מדמי השכירות ששילמו לו‪ .‬המשפחה התגוררה בחיפה‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫עברה לאוסטרליה‪.‬‬
‫עם פרוץ המלחמה‪ ,‬בשנת ‪ 4741‬התגייס צבי בכרך לצבא הגרמני ונשלח לחזית הרוסית‪ .‬אחד העובדים הנאמנים‪,‬‬
‫נשאר לנהל את הבנק‪ ,‬ואישור חתימה ניתן לארוסתו ברטה נוישטט‪ ,‬ילידת ‪ .4889‬היא שמרה בקנאות על המשך‬
‫תפקודו של הבנק למרות גילויי האנטישמיות‪ .‬כתוצאה מאחת ההלשנות‪ ,‬נפתח נגד בכרך משפט‪ .‬בהיעדרו‪ ,‬עלול היה‬
‫להימצא אשם‪ .‬ברטה הצעירה נסעה בעצמה לחזית‪ ,‬והצליחה לשכנע את המפקד הגרמני‪ ,‬שיאפשר לבכרך לבוא‬
‫ולהעיד במשפט נגדו‪ .‬ואמנם הופעתו ועדותו של בכרך‪ ,‬הביאה לזיכוי מלא‪ .‬אותו מתלונן נאלץ לעזוב את העיירה‪.‬‬
‫כשהסתיימה המלחמה‪ ,‬חזר בכרך הצעיר לזלצוודל והצליח לעבור את תקופת השפל הכלכלי‪ ,‬ללא פשיטת רגל‪ ,‬כפי‬
‫שקרה לשאר הבנקים באותה עיירה‪ .‬בגיל ‪ 32‬התחתן עם ברטה נוישטט (‪ )4783 - 4889‬אשר חיכתה לו עד סוף‬
‫המלחמה‪ ,‬והייתה כבר בגיל ‪ .32‬הם בנו את ביתם באותו רחוב שם התנהל הבנק‪ .‬הוא היה ראש קהילה של ‪ 22‬יהודים‬
‫באותה עיירה‪ .‬חלקם בני משפחות קרובות‪ ,‬להן עזר בכספים ובקניית בתים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫צבי הרמן בכרך ( ‪)4798 - 4881‬‬
‫שנת ‪ ,4747‬חתונתם של צבי וברטה בכרך‬
‫צבי בכרך עם בנותיו רות ואסתר‬
‫עד עליית הנאצים‪ ,‬הצליחה המשפחה לבסס את עצמה‪ .‬נולדו שתי הבנות רות ואסתר‪ ,‬אשר למדו בבתי ספר מקומיים‪.‬‬
‫לפי דבריהן‪ ,‬תמיד נאמר להן לא להתבלט‪ ,‬לנהוג כמו שאר הילדים‪ ,‬ולהשתתף בכל השיעורים כולל שיעורי דת‬
‫ותפילה נוצרית‪ .‬יחד עם השתלבות כלכלית מבוססת בעיירה‪ ,‬חשו המשפחה והבנות גילויי אנטישמיות וזרות בחברה‪.‬‬
‫רות מספרת על הקנטות רבות‪ ,‬ועל העובדה‪ ,‬שלעולם לא נתנו לה בבית הספר‪ ,‬פרס ראשון‪ .‬זאת למרות שהייתה כמה‬
‫פעמים ראשונה בכיתה‪ .‬זכורה לה תעודת ספורט של מקום ראשון בריצה‪ ,‬כשהמילה 'ראשון' מחוקה‪ ,‬ועליה כתוב‬
‫'מקום שני'‪ .‬בבית לא דיברו עם הבנות על האנטישמיות ועל אי הצדק שנעשה להן‪.‬‬
‫רות בגימנסיה‪ ,‬ילדה יהודייה יחידה עם תלתלים שחורים‬
‫המשפחה שמרה על מסורת יהודית וניהלה חיים יהודיים כולל ביקורים בבית הכנסת המקומי‪ .‬הם דאגו להביא הביתה‬
‫מורה אשר לימד את המשפחה במשך כמה שנים עברית ותרבות יהודית‪ .‬באותה עת היה מקובל לארח בבית צעיר‬
‫יהודי‪ ,‬שהיה נזקק או חולה‪ .‬תמורת לימודי עברית ויהדות ניתנו לו מגורים ואוכל‪ .‬המורה לעברית שלהם היה ממוצא‬
‫רוסי וחולה שחפת‪ .‬בזכותו יכלה המשפחה להתחיל חיים בארץ ישראל עם בסיס בעברית‪ .‬למרות שמילים רבות היו‬
‫ללא שימוש כמו 'פוזמקאות' ו'אכסדרה'‪ .‬רות מספרת כי בזכותו למדה לאהוב ספרות רוסית עשירה‪ .‬בין מעט הספרים‬
‫שהביאו אתם מגרמניה‪ ,‬היו גם רומנים רוסים מתורגמים לגרמנית‪ ,‬בכריכות מוזהבות (אני זוכרת את עצמי כנכדה‬
‫שנולדה בארץ‪ ,‬יושבת על הרצפה‪ ,‬פותחת את דלתות הזכוכית של אותו ארון ספרים נמוך‪ ,‬מוציאה ספרים בכריכות‬
‫עור וקטיפה כחולה עם קישוטי זהב‪ ,‬ולא יכולה להבין אף מילה !!! כי אני דוברת רק עברית‪ .‬הרי לא רצו שאנחנו‬
‫ילידי הארץ‪ ,‬נלמד שום שפה חוץ מעברית‪ ...‬ובטח לא גרמנית או יידיש‪ .‬כל פעם כשהתארחתי אצל סבא וסבתא‬
‫ברמת‪-‬גן‪ ,‬חזרתי על החוויה המתסכלת של התבוננות בספרים בגרמנית‪ ,‬תחת כותרות של סופרים וספרי מופת)‪.‬‬
‫עם עליית הנאצים לשלטון‪ ,‬החלו להגביל את היהודים בתחומים רבים‪ .‬כבר בשנת ‪ 4733‬הציבו שוטרים ליד בתי עסק‬
‫יהודיים כולל הבנק של בכרך‪ .‬בעלי חשבון צבאו על הבנק כדי להוציא את כספם‪ .‬בכרך צמצם את פעילות הבנק‪,‬‬
‫שילם לכל דורש את המגיע לו ופיטר את העובדים הגויים‪ .‬מתוך ידיעה שעליו לעזוב את המקום‪ ,‬הוא החל לטפל‬
‫במימוש הנכסים‪ :‬מכירה או העברת בעלות‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫צבי הרמן בכרך ( ‪)4798 - 4881‬‬
‫הממשלה פרסמה איסורים על פעילות יום יומית של היהודים‪" :‬אסור ליהודים להשתתף במקהלות"‪" ,‬היהודים‬
‫מסולקים מכל אגודות הספורט"‪" ,‬אסור ליהודים להתרחץ בחוף ציבורי"‪" ,‬כל שנה יש לערוך בבתי ספר בחינה‬
‫בנושא טהרת הגזע"‪" ,‬אסור ליהודים להשתתף בתחרות מכוניות" וכו'‪ .‬כל כמה חודשים התפרסמו איסורים נוספים‬
‫אשר פגעו בבסיס זכויות האדם‪.‬‬
‫רכב המשפחה שזכה בפרס ראשון בתחרות על עיצוב מכונית בפרחים לחג האביב‬
‫‪ .2‬ציונות ועלייה לארץ ישראל‬
‫משפחת בכרך החלה להרהר ברעיון‪ ,‬שכך אינם מוכנים להמשיך ולחיות בגרמניה‪ .‬ברטה בכרך הייתה הראשונה‬
‫שהגיעה למסקנה כי עליהם לעזוב את המדינה הזאת‪ .‬היא הייתה דור שני באותה עיירה‪ ,‬ולא תיארה לעצמה שלא יתנו‬
‫לה להיכנס לחנויות ולמקומות ציבוריים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 4733‬הופיע בגרמניה איש התנועה הציונית אנצו סירני (זה היה ביקורו השני בגרמניה‪ ,‬גם בשנת ‪ 4734‬ביקר‬
‫בגרמניה במטרה לשכנע יהודים בעלי הון בגרמניה לרכוש בכספם אדמות בארץ ישראל)‪ .‬בשנת ‪ 4733‬בא במטרה‬
‫להציל יהודים מהמשטר הנאצי‪ .‬הוא השתמש בדרכונו האיטלקי ובתואר האקדמי שלו כפרופסור לפילוסופיה‪ ,‬והתקבל‬
‫על ידי המשטר הנאצי בכבוד‪ .‬כידוע מוסוליני היה אז ידידו של היטלר‪ .‬אנצו סירני הסתובב בגרמניה כאורח כבוד‬
‫וביקר בבתים פרטיים של יהודים רבים בניסיון לשכנע אותם לעזוב את גרמניה‪" .‬עכשיו אתם יכולים עדיין לצאת עם‬
‫הרכוש‪ ,‬עם הכסף והרהיטים כמו בני אדם‪ ,‬מי יודע מה יהיה אח"כ" (לקוח מהחומר שבארכיון קיבוץ גבעת ברנר)‪ .‬אסתר‬
‫זוכרת את ביקורו של אנצו סירני בביתם בזלצוודל‪ .‬לדבריה‪ ,‬אביה צבי בכרך התיידד עם אנצו סירני‪ ,‬וזאת אחת‬
‫הסיבות שבחר ללמוד חקלאות במשך שנתיים בקיבוץ גבעת ברנר‪ ,‬שם היה אנצו סירני חבר קיבוץ‪ ,‬ולשם הצטרפו‬
‫יהודים רבים יוצאי גרמניה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 4731‬הגדישה את הסאה‪ ,‬תלונה של אדם תושב העיירה‪ ,‬שהכיר את משפחת בכרך‪ .‬הוא היה שתיין‪ ,‬לא עבד‬
‫ואיבד את כל כספו‪ .‬הרמן בכרך קנה ממנו חלקת אדמה‪ ,‬והמשיך לתמוך באשתו של אותו אדם ובמשפחתו‪ ,‬שנאלצה‬
‫למכור את רכושה‪ .‬אותו גוי הצטרף למפלגה הנאצית‪ ,‬וניצל את שנאת היהודים כדי לפנות לבית המשפט בטענה‪,‬‬
‫שהיהודי גזל ממנו חלקת אדמה ומכר אותה שלא כדין‪ .‬באותה שנה‪ ,‬נעשה משפט שנערך בדלתיים פתוחות בפני כל‬
‫העיירה‪ .‬השופט הכיר את בכרך ואת עקרונות העבודה שלו‪ ,‬לפיהם אינו מתעסק במקרים גבוליים עליהם אין חומר‬
‫מפורט וגלוי‪ ,‬ושומר תמיד על שקיפות והגינות‪ .‬לאחר עיון במסמכים‪ ,‬פסק השופט כי לא הייתה כל מרמה‪ ,‬ובכרך יצא‬
‫זכאי‪ .‬בתום המשפט שעורר וחיזק תסיסה ציבורית נגדו‪ ,‬הבין בכרך‪ ,‬כי הפעם אמנם נעשה צדק‪ ,‬אך במשפט הבא‪,‬‬
‫תחת שלטון הנאצים‪ ,‬אין סיכוי שיצא זכאי‪.‬‬
‫עד שנת ‪ ,4732‬עוד אפשר היה למכור נכסים‪ .‬לאחר התלבטות של שנתיים‪ ,‬וצמצום עסקי הבנקאות‪ ,‬מכר בכרך‪ ,‬תחת‬
‫אונס‪ ,‬את הבנק ואת הרכוש שהיה לו‪ .‬הוא היה זכאי להוציא רק עשירית מסכום רכושו‪ ,‬לכן דאג שכל השאר יועבר‬
‫לידיים אחרות‪ .‬עד היום נמצאים בארכיון העיירה זלצוודל‪ ,‬תיקים מלאי מסמכי העברה ומכירה של רכוש‪ ,‬אשר עבר‬
‫מהרמן בכרך לתושבי המקום‪ .‬תהליכי המכירה נמשכו מספר חודשים‪ ,‬בהם ישב בביתו עם חדר מלא ניירות ומסמכים‪,‬‬
‫ודאג לסגור עניינים‪ ,‬כדי שלא יגידו אחר כך שהיהודי רימה וניצל אחרים‪.‬‬
‫באותה עת החלה להתארגן בגרמניה קבוצת יהודים שהחליטה לשלוח בני נוער לארץ ישראל‪ .‬בראש הקבוצה עמדה‬
‫רחה פרייר‪ ,‬ויחד עם אנצו סירני הם יזמו את הקמתה של מסגרת עליית הנוער במסגרת "המחלקה להצלת יהודי‬
‫גרמניה"‪ .‬המשפחה החליטה לשלוח לארץ ישראל את בתם רות במסגרת עלית הנוער‪ ,‬בתחילת ‪ ,4731‬עוד לפני שהם‬
‫עלו בעצמם‪ .‬רות הייתה בת ‪ .41‬היא נשלחה תחילה לשבועיים הכשרה חקלאית במחנה בגרמניה‪ ,‬ואחר כך נסעה‬
‫למסגרת של שנתיים בחברת נוער בארץ ישראל‪ .‬רות מספרת כי בעיירה שלה‪ ,‬לא הייתה תנועת נוער ציונית‪.‬‬
‫במשפחה לא הייתה מודעּות ציונית‪ ,‬והיא למעשה לא ידעה מה זה ציונות‪ .‬מאחר והיה מסוכן לבנות צעירות להסתובב‬
‫באותו זמן בגרמניה‪ ,‬היא נשלחה ראשונה לארץ ישראל למסגרת של שנתיים‪ .‬בידיעה שהמשפחה כולה תבוא לארץ‬
‫בסוף אותה שנת ‪.4731‬‬
‫‪3‬‬
‫צבי הרמן בכרך ( ‪)4798 - 4881‬‬
‫עוד בטרם החליטו סופית כי פניהם מועדות לארץ ישראל‪ ,‬הם נסעו בעולם‪ ,‬וחיפשו מקום מתאים להשתקע‪ .‬הם ביקרו‬
‫בכמה ארצות באירופה והגיעו עד לארה"ב‪ ,‬לשם היגרו יהודים רבים‪ .‬בשנת ‪ 4731‬צבי בכרך ביקר לבדו בפלסטין‪,‬‬
‫וידע בדיוק מה המצב כאן‪ .‬לאחר שחזר מפלסטין והוחלט סופית כי שם ישתקעו‪ ,‬הכינו את עצמם לעלייה מסודרת‪.‬‬
‫מילאו שלוש מכולות בריהוט פשוט ובסיסי‪ ,‬שיעמוד בתלאות הנסיעה ויחזיק זמן ממושך בארץ ישראל‪ .‬הביאו סט‬
‫ארונות עץ פשוטים בגדלים שונים ולמטרות אכסון שונים‪ ,‬אשר החזיקו מעמד עשרות שנים‪ .‬קנו כלי מטבח‬
‫מנירוסטה‪ ,‬כדי לא להזדקק לכלים חדשים בארץ ישראל‪ .‬צבי בכרך ראה שכאן בארץ הרצפה עשויה בלטות יצוקות‪,‬‬
‫ולא פרקט עץ כמו בגרמניה‪ .‬הוא הבין שכלי זכוכית מועדים לשבירה‪ ,‬ואין אחרים לקנות‪ ,‬לכן העדיף להצטייד בכלי‬
‫אוכל מכרומגן‪ .‬כמו כן הביא לארץ את כל כלי העבודה הבסיסיים לעבודת האדמה כמו מגרפות‪ ,‬מעדרים‪ ,‬מזמרות‪,‬‬
‫בגדי עבודה‪ ,‬סנדלים‪ ,‬נעלי עבודה‪ ,‬מגפיים וציוד נוסף שהיה חסר בארץ‪ .‬תגובת המשפחות היהודיות בעיירה היו של‬
‫תדהמה‪ :‬איך תחיו בארץ ענייה וחסרת תרבות? התשובה שלהם הייתה קצרה והחלטית‪ :‬זאת הארץ שלנו‪ ,‬ושם צריך‬
‫לחיות‪.‬‬
‫מן הראוי לציין כי על דבר אחד ברטה בכרך לא ויתרה בבואה ארצה‪ .‬היה זה אוסף של כלי חרסינה אותו אספה כל‬
‫חייה‪ ,‬ודאגה להביא אותו ארצה‪ .‬במשך ‪ 11‬שנותיה בארץ‪ ,‬היו מוצבים בביתה שני ארונות ויטרינת זכוכית מלאים‬
‫בכלי חרסינה יקרים ועתיקים‪ .‬אפשר לכתוב ספר שלם על אותו אוסף‪ ,‬בדומה לספר "הארנבת עם עיני הענבר" של‬
‫אדמון דה ואל‪ .‬היום אוסף כלי החרסינה והכסף שמור ומוצג בשלמותו אצל יעל פרח יונה‪ ,‬הנכדה של ברטה‪.‬‬
‫צילום הויטרינה בבית בגרמניה‪ ,‬שנת ‪4732‬‬
‫בחודש דצמבר ‪ ,4731‬מגיעה משפחת בכרך באנייה עם הבת אסתר‪ ,‬לארץ ישראל‪ .‬הם מתיישבים ברמת‪-‬גן ושוכרים‬
‫בית ברחוב הפרסה‪ .‬צבי בכרך מחליט שעליו לשנות מקצוע כדי להתאים את עצמו לחיים בארץ ישראל‪ .‬בגיל ‪ 22‬הוא‬
‫בוחר ללמוד חקלאות‪ .‬יש לבנות ולהפריח את הארץ‪ .‬יש להוציא לחם מאדמת ארץ ישראל‪ ,‬הוא אומר לכל המשתאים‪.‬‬
‫מנהל בנק לאומי ומנהל בנק אלרן‪ ,‬שניהם יוצאי גרמניה‪ ,‬ניסו לשכנע אותו להמשיך לעבוד במקצוע הבנקאות‪ ,‬אך‬
‫הוא הסביר להם‪ ,‬שתחום הבנקאות בגרמניה שונה מתחום הבנקאות כאן‪ .‬הוא איננו יכול להמשיך ולהתנהל פה בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬באותה מנטליות של בנקאי וסוחר קרקעות כפי שנהג בגרמניה‪.‬‬
‫כאיש מעשה‪ ,‬הוא בוחר לצאת לקיבוץ גבעת ברנר לשם הגיעו יוצאי גרמניה רבים‪ ,‬ושם חי ידידו הפעיל הציוני אנצו‬
‫סירני‪ .‬במשך שנתיים הוא לומד חקלאות וגננות‪ .‬בעיקר הוא לומד איך להתאים גידולים וצמחיה לאיזור שלנו‪ ,‬איזור‬
‫הים התיכון‪ ,‬בניגוד למזג האוויר באירופה משם הגיע‪ .‬באותן שנתיים‪ ,‬למד גם עברית ושלט בה יותר טוב מאשתו‬
‫ברטה‪ ,‬אשר התקשתה בדיבור והבנת השפה העברית‪ .‬צבי בכרך בונה לעצמו צריף מגורים קטן ליד המשתלה של‬
‫גבעת ברנר וחי שם במשך שנתיים‪ ,‬כשבסוף כל שבוע הוא חוזר הביתה לרמת‪-‬גן‪ .‬עד היום משמרים בקיבוץ את‬
‫הצריף שבנה לעצמו למגורים‪ .‬הוא מאושר בבחירת התחום החדש בחייו‪ .‬שזוף‪ ,‬לבוש בגדי עבודה‪ ,‬עובד אדמה‬
‫ומפריח שממה‪.‬‬
‫גם שתי בנותיו פונות לעבודה חקלאית‪ .‬הבת הגדולה רות‪ ,‬מתחתנת עם נפתלי פרח‪ ,‬ומשתתפת בהקמת קיבוץ מעוז‬
‫חיים‪ .‬שם היא מרכזת את ענף הכרם‪ ,‬ואחר כך ממלאת תפקידים שונים עד מזכירת הקיבוץ‪ .‬הבת הצעירה אסתר‪,‬‬
‫נשלחת ללמוד בבית ספר חקלאי בנהלל‪ ,‬שם היא מתמחה בגידול עצי פרי‪ .‬עם סיום לימודיה‪ ,‬היא באה לעבוד‬
‫במשתלה יחד עם אביה‪ .‬לימים היא נישאת ליעקב רביד‪ ,‬ויחד עם הבן גדעון רביד‪ ,‬אשר הביע תמיד רצון לעבוד‬
‫במשתלה‪ .‬הוא לומד בבית ספר חקלאי ואחר כך מסיים לימודי חקלאות בפקולטה ברחובות‪ ,‬הם ממשיכים להחזיק‬
‫את המשתלה עוד שנים ארוכות‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫צבי הרמן בכרך ( ‪)4798 - 4881‬‬
‫בשנת ‪ 4739‬הם קונים חלקת אדמה בהמלצת אברהם קריניצי שהיה כבר ‪ 44‬שנים ראש המועצה של רמת‪-‬גן (טרם‬
‫הוכרזה כעיר)‪ .‬הם בוחרים לקנות חלקת אדמה בין רחוב האשל ‪( 41‬כי היו שם ‪ 2‬אשלים עתיקים)‪ ,‬ובין רחוב נתן ‪.9‬‬
‫"זה טוב לך וטוב לרמת‪-‬גן" אומר לו קריניצי‪ .‬החלקה בת ‪ 1‬דונם הייתה שייכת לקבוצת 'רותקס'‪ ,‬לימים מייסדי קיבוץ‬
‫טירת צבי‪ ,‬אשר גרו ועיבדו את הפרדס באותה חלקה‪ ,‬לפני שעלו להתיישבות בקיבוצם‪ .‬צבי בכרך קונה מהם את‬
‫האדמה‪ ,‬ובאותה חלקה בונה המשפחה את ביתה‪ ,‬וחיה שם שנים ארוכות‪.‬‬
‫שנת ‪ ,4738‬האזור כולו חולות‪ ,‬עם משקים חקלאיים‪ .‬רפתות וגני ירק פרטיים‪ .‬אסתר בת ה‪ 42-‬זוכרת שעבדו עם‬
‫טוריות כדי לנקות את השטח מעשבים‪ .‬הם נאלצו להרוס בפטישים‪ ,‬תעלות בטון רבות שהשקו את עצי הפרדס‪.‬‬
‫רות מספרת כי האדמה הייתה כולה חול‪ ,‬הרחובות לא היו סלולים‪ ,‬ועם כל גשם שירד‪ ,‬נסחפו כמויות חול רבות כלפי‬
‫מטה אל רחוב נתן‪ .‬דבר ראשון שבכרך עשה היה לבנות גדר‪ .‬הוא קנה בעצמו חומרים לגדר‪ ,‬חפר בורות לעמודי‬
‫הגדר והכניס אותם לאדמה‪ ,‬משך רשת חזקה ביניהם וקבע שערים‪ ,‬אחד למעלה ברחוב האשל‪ ,‬ואחד למטה ברחוב‬
‫נתן‪ .‬כדי לפתוח את השערים שנעשו מענפי עץ ארוכים‪ ,‬אפשר היה להרים אותם בשתי ידיים ולהזיז אותם לצד‪.‬‬
‫שערים אלו נשארו בפתחי המשתלה במשך עשרות שנים‪.‬‬
‫יש לציין כי תחום המשתלה נשאר ונחשב לאורך כל שנות קיומו כאזור חקלאי‪ .‬זאת למרות שהמקום התפתח לאזור‬
‫מגורים עירוני יוקרתי וצפוף‪ .‬הרבה בזכות מחויבותו של קריניצי לבכרך‪ ,‬בעל המשתלה הראשונה ברמת‪-‬גן‪.‬‬
‫במקום 'בנק בכרך' יש עכשיו 'משתלת בכרך'‪ .‬העסק מתנהל באותה חריצות‪ ,‬הגינות ויצירתיות‪ ,‬כפי שהתנהל הבנק‬
‫בגרמניה‪ .‬המשתלה הופכת לעסק משפחתי‪ ,‬ומצליחה לפרנס מספר משפחות‪.‬‬
‫שנת ‪ ,4738‬בניית הבית הפרטי ברחוב האשל ברמת‪-‬גן משתלה של ירקות בשטח הבית‪ ,‬אותם מכרו לתושבים‬
‫לפי התוכנית בקומת הקרקע של הבניין‪ ,‬צריך להיות מחסן ומכבסה‪ .‬אך ברבות הימים סוגרים שם שני חדרים עם‬
‫שירותים ומשכירים במחיר סמלי את הקומה לעולים חדשים כפי שהיה מקובל אז‪ .‬לאחר שהעולים עזבו‪ ,‬הקומה‬
‫התחתונה שימשה כמשרדים וחנות הפרחים של המשתלה‪.‬‬
‫באותו זמן מצטרף צבי בכרך לבית הכנסת המרכזי ברמת‪-‬גן‪ ,‬אשר התקיים באותן שנים במרתף של אחד הבתים‪.‬‬
‫הוא משתתף באיסוף תרומות לבניית בית הכנסת הגדול והחדש במרכז העיר‪ .‬הוא רוכש מקום ישיבה מכובד לו‬
‫ולברטה אשתו‪ ,‬והם הולכים ברגל לבית הכנסת כל יום חג ושבת‪.‬‬
‫במשך ‪ 12‬שנה צבי בכרך עובד במשתלה לפי סדר יום קבוע‪ .‬קם ב‪ 1-‬בבוקר‪ .‬מניח תפילין ושותה כוס קפה‪ .‬יורד‬
‫למשתלה לפתיחת השערים וקבלת קליינטים ראשונים‪ .‬מכין את תכנית העבודה לאותו יום‪ .‬בשעה ‪ 7:22‬עולה הביתה‬
‫לארוחת הבוקר‪ .‬שאר העובדים היו עושים הפסקה של ארוחת בוקר עם סנדוויצ'ים‪ .‬אחרי ארוחת הבוקר היה ממשיך‬
‫לעבוד עד שעה ‪ 4:22‬ועולה הביתה לארוחת צהריים‪ .‬ברטה בישלה אוכל אירופאי מבושל בקדירות ממצרכים שתמיד‬
‫היו משובחים‪ .‬את הקניות היה עושה בכרך באופניים‪ .‬מביא מצרכים על הסל שמאחורי האופניים‪ .‬וכפי שאמר במבטא‬
‫יקי ‪ -‬הבאתי את האבטיח הכי טוב‪ ,‬קניתי את הבשר הכי טוב מה שיש‪.‬‬
‫בשעה ‪ 3:22‬אחר הצהריים היה פותח שוב את המשתלה ועובד בה עד ‪ 1:22‬בערב‪ .‬כך כל יום בדייקנות ובעקשנות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫צבי הרמן בכרך ( ‪)4798 - 4881‬‬
‫‪ .3‬סיפור המשתלה‬
‫בשנת ‪ 4739‬צבי בכרך קונה ‪ 1‬דונם באזור חולות של רמת‪-‬גן‪ ,‬במטרה לבנות שם את ביתו ולהקים משתלה‪.‬‬
‫הוא למד שנתיים‪ ,4738 - 4731 ,‬גננות חקלאית בקיבוץ גבעת ברנר והתמחה בהתאמת הגידולים לתנאי האיזור‪.‬‬
‫בשלב ראשון גידלו ירקות‪ .‬מכרו את הירקות לפי מידת משקל שנקראה אונקיה‪.‬‬
‫זוהי יחידת משקל עתיקה עוד מהתקופה הרומית שהייתה נהוגה אז באנגליה וצרפת‪ .‬בליברה אחת יש ‪ 42‬אונקיות‪4 .‬‬
‫אונקיה אחת = ‪ 34.423‬גרם [‪ .]ounce‬היום האונקייה משמשת יחידת בסיס למשקל זהב הנסחר בבורסה‪.‬‬
‫אסתר זוכרת כיצד לכל קונה היו כרטיסי חשבון נפרדים רשום באונקיות‪ .‬המשתלה סיפקה ירקות טריים ומשובחים‪,‬‬
‫ואנשים נהגו גם להזמין משלוחים של ירקות הביתה‪.‬‬
‫במשך הזמן התפתחה רמת‪-‬גן והוכרזה לעיר‪-‬גנים עם חזון של עיר ירוקה‪ .‬כבר בשנת ‪ 4731‬החליט אברהם קריניצי‬
‫לבנות גן עירוני על גבעה בשטח של ‪ 32‬דונם (היום גן‪-‬אברהם על שם אברהם קריניצי)‪ .‬לאור הצרכים של העירייה‬
‫לשתילי גן ועצים‪ ,‬עברה המשתלה במשך הזמן לצמחי גן‪ .‬הגנן הראשון של רמת‪-‬גן היה משה כבשני‪ ,‬בוגר מקווה‬
‫ישראל‪ ,‬הוא נעזר רבות במשתלת בכרך‪ ,‬ויחד תכננו אלו צמחים כדאי להכין לשנה הבאה‪ .‬אסתר זוכרת איך הם‬
‫התקשו בהגיית השם התימני כבשני‪ ,‬לכן קראו לו קווצ'י‪ .‬עיריית רמת‪-‬גן הייתה הקליינט העיקרי של המשתלה‪.‬‬
‫הם ידעו אילו צמחים מתאימים לגנים השונים והכינו אותם‪ .‬במהלך החורף היו יושבים כל עובדי המשתלה על‬
‫שרפרפים קטנים ומכינים ייחורים לצמחי נוי שונים‪ .‬היו נוהגים להביא ענפים מצמחים חזקים ולחתוך מהם ייחורים‪.‬‬
‫במשתלה היו תמיד ערמות של פחיות שימורים במשקלים שונים מ‪ 4-‬ק"ג עד ‪ 3‬ק"ג‪ .‬המשתלה הייתה אמנם עסק‬
‫משפחתי‪ ,‬אך תמיד עבדו שם פועלים נוספים שאומצו על ידי המשפחה‪ ,‬והתפתחו יחסים חמים‪ .‬בעיקר סיפקה‬
‫המשתלה צמחים בכמות מסחרית לגנן של עירית רמת‪-‬גן ולגננים אחרים‪ .‬מאחר ועשו עסקאות גדולות‪ ,‬היה נהוג‬
‫לקנות בין המשתלות עצמן‪ ,‬כדי להשלים את ההזמנות‪ .‬באותה תקופה של שנות החמישים‪ ,‬היו בארץ ‪ 9‬משתלות‬
‫ביניהן יגור‪ ,‬עין המפרץ‪ ,‬גבעת ברנר ועוד‪ .‬ועזרה הדדית‪.‬‬
‫מיקומה המרכזי של המשתלה איפשר גם לקונים פרטיים ומקומיים לבוא ולקנות צמחיה לגינה הפרטית הקטנה שלהם‪.‬‬
‫אחד התחומים היה מכירת פרחים שחלקם גודל במשתלה וחלקם נקנה ממקומות אחרים‪ .‬אסתר זוכרת איך הפרחים‬
‫נמכרו עד שנת ‪ 4718‬במטבעות של מילים‪ ,‬כפי שהיה נהוג אז‪.‬‬
‫בלירה אחת היו ‪ 4222‬מילים‪ 42 .‬מילים היו גרוש‪ .‬במטבע הגרוש היה חור‪ ,‬לכן נקרא "גרוש עם חור"‪ .‬הם למדו איך‬
‫להתבטא בעברית "זה עולה גרושים" או "לא שווה גרוש" או "אין לו גרוש על הנשמה"‪.‬‬
‫הקונים הרבים של המשתלה אהבו לבוא למקום ירוק ופורח שכזה במרכז העיר‪ .‬במשך השנים נהגו לקנות בנים‬
‫ונכדים של הקונים הראשונים‪ .‬ההרגשה הייתה של משפחה‪ .‬כולם הכירו את המקום ובאו בהרגשה של חזרה לבית‪.‬‬
‫היושר וההגינות המקצועית של בכרך‪ ,‬נשמרה לאורך כל הדרך‪ .‬אנשים ידעו שישמעו עצות אמיתיות מה לקנות ומה‬
‫לא‪ .‬בכרך נהג לתת לכולם לפי בקשתם עצות מקצועיות לעניין בריאות הצמחים‪ ,‬מלחמה נגד מזיקים‪ ,‬איך לטפל ואיך‬
‫לגדל את הצמח‪ .‬תמיד ברצון טוב ועם חיוך וחוש הומור‪.‬‬
‫אין להתעלם מהקושי של עבודה גופנית בחוץ בתנאי מזג אוויר משתנים‪ .‬אך כמשפחה שהחליטה בהכרה מלאה‬
‫להתמודד עם הקשיים‪ ,‬לא נהגו להשמיע תלונות‪.‬‬
‫תמונת המשתלה ‪ -‬מבט מרחוב נתן‬
‫‪6‬‬
‫צבי הרמן בכרך ( ‪)4798 - 4881‬‬
‫מימין למטה רואים את השער שנעשה מענפי עצים‪ .‬כדי לפתוח אותו‪ ,‬פשוט הרימו את השער והניחו אותו בצד למשך‬
‫היום‪ .‬את המשתלה חצה שביל רחב שאיפשר למכוניות לעבור מלמעלה למטה‪ .‬היו נכנסות ומעמיסות שתילים לפי‬
‫הצורך‪.‬‬
‫במהלך השנים נבנו חממות לשתילים רגישים‪ .‬כל פעם הרסו את החממה הישנה ובנו חדשה גדולה יותר‪ .‬את אחת‬
‫החממות עזר לבנות הנכד אסא פרח‪ ,‬שלקח חופשה מהשרות הצבאי בצנחנים‪ ,‬לצורך עזרה לסבו‪.‬‬
‫המשתלה הייתה פתוחה במשך היום בצהריים ואז היו סוגרים את שערי המשתלה‪ .‬על השערים היו שלטים של שעות‬
‫הפתיחה ‪ .1:22 - 3:22 ,4:22 - 8:22‬אוי לו למי שצלצל בפעמון והפריע את המנוחה לפני השעה ‪ .3:22‬בכרך היה‬
‫מתרגז עליו‪ ,‬ונותן לו לחכות עד הזמן הנקוב בשלט‪.‬‬
‫במשך השנים נבנו בתים מסביב למשתלה‪ .‬ההשקיה הייתה עם ממטרות גבוהות‪ .‬המים התיזו למרחקים ולעתים הגיעו‬
‫גם למרפסות של השכנים‪ .‬באחת הפעמים ירד שכן‪ ,‬שהמרפסת שלו נרטבה מהתזת מים של ממטרות המשתלה‪ ,‬ושבר‬
‫עם מקל את אחת הממטרות‪ .‬בכרך התקרב אליו וחבט בו עם אותו מקל ששבר את הממטרה‪ .‬השכן התלונן במשטרה‬
‫וקראו לבכרך בן ה‪ 82-‬למשפט‪ .‬הוא נמצא אשם בהכאת שכן והשופט שאל אותו‪ ,‬איך אתה מעז להכות אדם כה זקן‪.‬‬
‫בכרך היה מבוגר מאותו שכן ב‪ 42-‬שנים‪ ,‬לכן ענה לשופט‪ :‬זה זקן ? זה צוציק בשבילי‪ .‬בכרך נקנס בשקל‪ ,‬ונאלץ‬
‫להפחית את עוצמת המים בממטרות‪ ,‬כדי שלא יגיעו למרפסות השכנים‪.‬‬
‫צבי הרמן בכרך‬
‫‪7‬‬