Personality Profile and Addiction Severity Among Arab and Jewish
Transcription
Personality Profile and Addiction Severity Among Arab and Jewish
אוניברסיטת תל אביב הפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשו גורגו בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל הפרופיל האישיותי וחומרת ההתמכרות בקרב אוכלוסיית מכורי להרואי ערבי ויהודי הפוני לטיפול בבעיית ההתמכרות לסמי מאת :ג'ראיסי עאמר העבודה מוגשת לסנאט של אוניברסיטת תלאביב כחלק ממילוי הדרישות לקבלת תואר שלישי מאי 2011 העבודה הנוכחית נכתבה בהנחייתו של פרופסור גיורא רהב המחקר נער במימו הרשות הלאומית למלחמה בסמי ואלכוהול והמוסד לביטוח לאומי. לשתי היקרות ללבי אשתי רובא ובתי סמא על נתינה ואהבה ללא גבול IV תודתי והערכתי לכל האנשי אשר בזכות ובעזרת נעשתה עבודה זו: לפרופ' גיורא רהב על הדרכתו ותמיכתו לאור כל הדר ,על ההשקעה הרבה והאי סופית עד סיו עבודה אינטנסיבית ומפרכת זו; לרשות למלחמה בסמי ולוועדת המחקרי בלשכת המנהל הכללי – המוסד לביטוח לאומי על הסיוע הכספי הנדיב; לנעמה שוור על הסיוע בניתוח הסטטיסטי; לאחראי ,לעובדי ולמטופלי מסגרות הטיפול בקהילות הטיפוליות אילנות ,בית אביבה ,מלכישוע ,רמות יהודה זוהרי ,הדר ואלטהארה וג באשפוזיות אלשפאא בטמרה ,הגפ בחיפה והיחידה לטיפול בנפגעי סמי דיר אלאסד; למדריכי אחמד בכרי ושרבל ח'ליפה על העזרה וההשקעה מכל הלב בחלוקת השאלוני .ולבסו" תודה מיוחדת להוריי סבאח ואמי ,האחי עביר ,ראיד ,סאמר ואשתו עביר שעודדו ,תמכו וחיזקו אותי ברגעי קשי. V תקציר המחקר הנוכחי עוסק ב"פרופיל האישיותי" וב"חומרת ההתמכרות" בקרב המכורי להרואי בישראל .המחקר התבסס על ההנחה שישנ הבדלי תרבותיי בי ערבי ליהודי ,אשר ממוקמי באופ שונה על הרצפי/הממדי התרבותיי שתיאר הופשטדה )ריחוק כוח ,אינדיווידואליז ,גבריות והימנעות מאי ודאות ) ,(Hofstede, 1980 ; 2001הבדלי הגורמי להבדלי ברמות חומרת ההתמכרות להרואי בקרב מכורי ערבי ובקרב מכורי יהודי ולהבדלי במבנה האישיות שבי ערבי ליהודי ).(Cattell, 1965 מהמחקרי שבדקו את פרופיל האישיות של אוכלוסיית המכורי להרואי במדינות שונות בעול עולה פרופיל אישיות שונה וייחודי של המכורי להרואי לעומת האוכלוסייה הרגילה .פרופיל זה מאופיי בחמימות ) ,(A+בחוסר יציבות רגשית ) ,(C-בחיפוש שליטה ) ,(E+בזהירות ) ,(F-בתועלתנות ) ,(G-בחוסר במעצורי ) ,(H+ברגישות ) ,(I+בחשדנות ) ,(L+בדמיוניות ) ,(M+בממולחות ) ,(N+בחוסר ביטחו ) ,(O+בפתיחות לשינוי ) ,(Q1+בביטחו ביכולת ) ,(Q2+בארגו עצמי ) (Q3-ובמתח ) .(Q4+בתכונות העל )התכונות הראשוניות( נמצאו המכורי גבוהי באינטרוורטיות ) ,(QI-בחרדה ) ,(QII+באמוציונליות ) ,(QIII+בתלות )(QIV- ובתועלתנות )) (Qv-פוקסArneja & Sen, 1988; Cattell et al,1970; Hotra & Murthy, 1977; ;1992 , & Narayan, Shams, Jain, & Gupta, 1997; Olmezer,1974; Salma, 2003; Spotts & Shontz,1991; Tuite .(Luiten, 1986 למחקר הנוכחי היו שלוש מטרות .1 :לבדוק א פרופיל האישיות של המכורי להרואי שונה מזה של הלא מכורי .2 .לבדוק א ישנ הבדלי ניכרי בי פרופיל האישיות של מכורי ערבי להרואי ובי פרופיל האישיות של מכורי יהודי להרואי ,כשתי קבוצות תרבותיות שונות .3 .לבדוק את הקשר שבי מאפייני האישיות ובי חומרת ההתמכרות. מדג המחקר הורכב מ 200מכורי גברי להרואי מכל רחבי האר )ערבי ויהודי( ו 115לא מכורי גברי )ערבי ויהודי( .לש בדיקת פרופיל האישיות השתמש החוקר בחלק הראשו של מבח ה " Clinical (CAQ-1) "Analysis Questionnaireשל קטל ) ,(Cattell, 1973שהוא אחד הנוסחי של שאלו ה .16PF לש בדיקת חומרת ההתנכרות השתמש החוקר במפתח חומרת ההתמכרות )(ASI Indexשל מק'לל ועמיתיו .(McLellan, Luborsky, (O`Brien, & Woody, 1980 Addiction Severity VI עוד נמצא שהמכורי להרואי היו יותר אינטרוורטיי ) ,(QI-חרדתיי ) ,(QII+אמוציונליי ) (QIII+ובעלי אני עליו חלש יותר ) (Qv-מאשר הלא מכורי .כמו כ נמצא שהמכורי היהודי מאופייני כיותר חרדתיי ) (QII+מאשר המכורי הערבי .בשאר תכונות העל לא נמצאו הבדלי מובהקי בי שתי הקבוצות. בנוגע לחומרת ההתמכרות לא נמצאו הבדלי מובהקי בי מכורי ערבי להרואי ובי מכורי יהודי להרואי לפי הציוני הכוללי ) (Composite scoresשל ששת הסולמות במפתח חומרת ההתמכרות – ,ASI אול נמצאו הבדלי ניכרי בי שתי הקבוצות בהרבה פריטי/שאלות המרכיבי את סולמות חומרת ההתמכרות ,מה שמוכיח שתוצאותיה ההרסניות של ההתמכרות דומות ג בקרב קבוצות תרבותיות שונות. נוס" על כ נמצאו הבדלי בי קבוצות תרבותיות שונות בסולמות שוני ,א בס הכול הציו מתאז. פרופיל האישיות של המכורי להרואי בישראל דומה לפרופיל האישיות במקומות אחרי בעול .על א" שהיו הבדלי מובהקי בי מכורי ערבי להרואי ובי מכורי יהודי להרואי בתכונות האישיות ,היו תכונות רבות שבה עלה הדמיו על השוני .נתוני אלו מצביעי על פרופיל אישיות אוניברסלי של המכורי להרואי ועל כ שהבדלי תרבותיי עשויי להשפיע בעיקר על עוצמות ועל אופני ביטוי של תכונות אלו .המסקנה שנובעת מהממצאי היא שמכורי להרואי דומי אלו לאלו במבנה האישיות ,דמיו שעולה על השוני התרבותי ,כאשר לא ברור א דמיו זה הוא הסיבה להתמכרות להרואי או תוצאה שלה. לתוצאות המחקר אמורות להיות השלכות ה ברמה התאורטית מחקרית ה ברמה הפרקטית .ברמה המחקרית יהיו הממצאי נדב נוס" לידע המחקרי המצומצ אודות אוכלוסיית המכורי הערבי להרואי בישראל ,ממצאי שיחדדו עוד יותר את קווי הדמיו והשוני בקרב אוכלוסיית המכורי להרואי בישראל, ערבי ויהודי ,ה בתכונות האישיות ה ברמת חומרת ההתמכרות. ברמה הפרקטית עשויי ממצאי המחקר לתרו רבות לעשייה הטיפולית בשטח משו שבמסגרות הטיפול והגמילה ישנו אחוז גבוה של מטופלי השייכי לתרבות הערבית )אחוז העולה על אחוז מכלל תושבי המדינה(, כאשר ממצאי אמורי לשמש ידע זמי לקהילת המטפלי בנפגעי סמי ,ידע הנוגע לקווי הדמיו והשוני בי שתי הקבוצות התרבותיות ,שיעזור לבנות תכניות טיפול ייחודיות ורגישות תרבות. VII תוכ הענייני עמוד מבוא .1 ......................................................................................................... .1התמכרות לסמי הגדרה ,מדידה ואטיולוגיה .2 ......................................................... .2ההסבר האישיותי להתמכרות לסמי .4 .................................................................. .3גישת התכונות לחקר האישיות .6 .......................................................................... .4תכונות אישיות של מכורי להרואי .8 .................................................................... .5תכונות המקור של קבוצות מתמכרי נבחרות .11 .......................................................... .5א .מכורי לאלכוהול .11 ..................................................................................... .5ב .מכורי לקוקאי .11 ....................................................................................... .5ג .מכורי למריחואנה .11 ................................................................................... .5ד .התמכרות לסיגריות .11 ................................................................................... .6הפרופיל האישיות של המכורי להרואי על פי חמש תכונותהעל של קטל .12 .......................... .7ההסבר התיאורטי לפרופיל האישיותי של המכורי להרואי על פי תכונותהעל .................... .7א .אינטרוורטיות .......................................................................................... .7ב .נוורוטיות ............................................................................................... .7ג .אמוציונליות ........................................................................................... .7ד .תלות .................................................................................................... .7ה .אני עליו חלש ......................................................................................... .13 .13 .13 .13 .14 .14 .8תרבות ואישיות .14 .......................................................................................... .9תכונות האישיות בקונטקסט הבי תרבותי בישראל .16 ................................................... .10הממדי התרבותיי של הופשטדה בתרבות של הערבי והיהודי בישראל .17 .................... .10א .אינדיווידואליז לעומת קולקטיביז .17 ............................................................... .10ב .ריחוקכוח .19 ............................................................................................. .10ג .גבריות לעומת נשיות .20 ................................................................................... .10ד .הימנעות מאיודאות .20 ................................................................................... .11הקשר בי הממדי התרבותיי ובי ההתמכרות לסמי .22 ............................................. .11א .אינדיווידואליזקולקטיביז .22 ........................................................................ .11ב .ריחוקכוח .22 .............................................................................................. .11ג .גבריות לעומת נשיות .23 ................................................................................... .11ד .הימנעות מאיודאות .24 ................................................................................... .12השערות המחקר .25 ......................................................................................... שיטה .27 ......................................................................................................... .1המדג .27 ...................................................................................................... .2כלי המחקר .28 ................................................................................................. .3ההלי .33 ....................................................................................................... ממצאי .35 ...................................................................................................... .1ההבדלי בפרופילי האישיותיי בי הקבוצות השונות .36 ................................................ .2הבדלי בחומרת ההתמכרות בי מכורי להרואי ערבי ויהודי .44 ...................................... .3ממצאי נוספי .51 ............................................................................................ VIII דיו .53 ......................................................................................................... .1הבדלי אישיותיי .................................................................................... .1א .השוואה במבנה האישיות בי ערבי ליהודי לא מכורי ........................................ .1ב .השוואה במבנה האישיות בי מכורי להרואי ובי לא מכורי ................................... .1ג .השוואה במבנה האישיות בי מכורי להרואי ערבי ויהודי .................................... .53 .53 .57 .63 .2חומרת ההתמכרות ...................................................................................... .2א .הפרופיל הרפואי ...................................................................................... .2ב .הפרופיל התעסוקתי/מקורות הכנסה ................................................................ .2ג .המצב המשפטי ........................................................................................ .2ד .מצב השימוש בסמי ואלכוהול ...................................................................... .2ה .בעיות משפחתיות וחברתיות ......................................................................... .2ו .המצב הפסיכולוגי ..................................................................................... .64 .65 .66 67 .68 .70 .72 ההשלכות המחקריות .................................................................................. ההשלכות היישומיות והפרקטיות .................................................................... מגבלות מתודולוגיות .................................................................................... המלצות עתידיות ....................................................................................... .74 .75 .76 .78 .3 .4 .5 .6 ביבליוגרפיה .80 .............................................................................................. נספחי .97 .................................................................................................... IX רשימת לוחות ואיורי עמוד לוח מספר :1השימוש בקרב בני נוער ומבוגרי בשנה האחרונה ) (2005הנתוני באחוזי .1 ............. לוח מספר :2רשימת תכונותהעל שנמדדות באמצעות מבח ה .7 ................................... 16PF לוח מספר 16 :3תכונות המקור שנמדדות באמצעות שאלו ה .8 ..................................... 16PF לוח מספר :4הפרופילי האישיותיי של המכורי לחומרי פסיכואקטיביי על פי מבח .10 .. CAQ-1 לוח מספר :5החפיפה בי חמשת תכונותהעל של קטל ובי חמשת התכונות של קוסטה ומקריי .12 ....... לוח מספר :6המתאמי בי הממדי התרבותיי של הופשטדה ובי גורמי אישיות עיקריי .16 .......... לוח מספר :7חפיפה בי ממדי תרבותיי בשלושה מודלי תיאורטיי .17 ................................. לוח מספר :8יהודי ישראלי וערבי ממדינות ערב על פי ממדיו של הופשטדה )ציוני ודירוג( .21 ...... לוח מספר :9התפלגות ) (% ,Nנבדקי המחקר על פי המאפייני האישיי .27 ............................... לוח מספר :10מדדי תוק /מבנה לכל סול פקטוריאלי למדגמי אמריקניי וישראליי .32 ............... לוח מספר :11מהימנות הסולמות )קורנב אלפא( :מבח ומבחחוזר לאחר ארבעה עד שבעה ימי – מדגמי אמריקניי וישראליי ולאחר שישה שבועות סעודיי ומצריי ..... לוח מספר :12מקדמי המהימנות )קורנב אלפא( באמצעות מבח ומבחחוזר בקרב אוכלוסיות מכורי להרואי מדגמי אמריקניי ..................................................... לוח מספר :13סיכו בדיקת ההשערות ..................................................................... לוח מספר :14מהימנות הסולמות )קורנב אלפא( של שאלו ה CAQ-1בקרב קבוצת מכורי ערבי ויהודי וקבוצת הביקורת ערבי ויהודי לא מכורי ...................................... .33 .33 .35 .36 לוח מספר :15תכונות מקור ותכונותעל של מכורי להרואי ולא מכורי – ממוצעי והשוואה .38 ........ לוח מספר :16מאפייני האישיות של יהודי וערבי מקבוצת הביקורת )לא מכורי( .40 ................... לוח מספר :17מאפייני אישיות של מכורי להרואי יהודי וערבי .42 ...................................... לוח מספר :18ממוצעי )וסטיות תק( של סולמות מפתח חומרת ההתמכרות – ASIבקרב מכורי להרואי ערבי ויהודי .44 ...................................................................... לוח מספר :19ממוצעי )סטיות תק( של ששת סולמות מפתח חומרת ההתמכרות – ASI המחקר הנוכחי לעומת מחקרו של ישראלובי.45 ...................................... (2007) 1 לוח מספר :20המצב הפסיכולוגי .45 ............................................................................. לוח מספר :21המצב המשפטי .47 ................................................................................ לוח מספר :22הפרופיל הרפואי .48 ............................................................................... לוח מספר :23פרופיל השימוש בסמי ואלכוהול .48 ........................................................... לוח מספר :24היחסי במשפחה/היחסי החברתיי .50 ...................................................... לוח מספר :25הפרופיל התעסוקתי/מקורות הכנסה .52 ........................................................ לוח מספר :26הפרופילי האישיותיי של מכורי לסמי – בעול ובישראל .57 ........................... לוח מספר :27תכונות מקור ותכונותעל של מכורי ולא מכורי – חציוני ותחומי בי רבעוניי .132 .... לוח מספר :28מאפייני האישיות של יהודי וערבי מקבוצת הביקורת )לא מכורי( – חציוני ותחומי בי רבעוניי .133 .............................................................. לוח מספר :29מאפייני אישיות של מכורי להרואי יהודי וערבי – חציוני ותחומי בי רבעוניי .134 X רשימת גרפי עמוד גר /מס' :1תכונות מקור ותכונותעל של מכורי ולא מכורי – ממוצעי והשוואה .37 ................ גר /מס' :2מאפייני האישיות של יהודי וערבי מקבוצת הביקורת )לא מכורי( .39 ................. גר /מס' :3מאפייני אישיות של מכורי וערבי .41 ...................................................... רשימת איורי איור מס' :1היררכיית הרמות ,הטבע האנושי ,התרבות והאישיות .15 ................................... רשימת נספחי נספח מס' :1שאלו CAQ – 1המודד 15תכונות היסוד של קטל ).(Cattell, 1970 תורג ותוק /לעברית על ידי זק ,א (1976) .אפיוני פסיכומטריי של שאלו .CAQ – 1מערכות חינו –רמות בע"מ .95 .......................................... נספח מס' :2שאלו CAQ – 1המודד 15תכונות היסוד של קטל ).(Cattell, 1970 תורג ותוק /לערבית על ידי אלסיד,מ .ואבו עבאא'ה ,ס .(1994).מקיאס אלתחליל אלאקליני – אלג'וזא' אלאול .מקתבת אלאנג'לו אלמסריה– קהיר .104 .......... נספח מס' :3מפתח לחומרת ההתמכרות )גירסה קלינית( בשפה העברית. ASI - Addiction Severity Index – Lite (McLellan et al, 1980). .118 ..................... נספח מס' :4טופס הסכמה מדעת )בשפות העברית והערבית( .129 ....................................... נספח מס' :5לוחות .131 ..................................................................... 29 + 28 + 27 נספח מס' :6לוח מספר ,30הבדלי אישיות בי ארבעת הקבוצות )לפי לאו והתמכרות( בשימוש במבח .134 ..................................................... Kruskal Wallis 1 מבוא ההתמכרות לסמי נתפסת כיו כבעיה בריאותית חברתית .להתמכרות לסמי השלכות ברמת הפרט וברמת הכלל והיבטי משפחתיי ,חברתיי ,כלכליי וביטחוניי )לונטל .(1999,על א" העובדה שגורמי התופעה, מרכיביה והטיפול בה נתוני במחלוקת ,ישנה הסכמה אודות אפיונה של התופעה כבעיה רב ממדית ,המשלבת גורמי תרבותיי ,חברתיי ,נפשיי ,התנהגותיי וביולוגיי .מכורי לסמי ומשפחותיה עלולי להסתב בבעיות חברתיות ,כספיות ,משפטיות ובריאותיות חמורות עקב שימוש בסמי .המכורי סובלי מחוסר אינטגרציה ביחסיה האינטימיי ,מסתכני באיבוד עבודה ,במעצר ,באלימות ,בפשע ,בבעיות בריאות וכו'. בשנת 2005פורס שכ 10.5%מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מדווחי על שימוש לא חוקי בס זה או אחר בשנה האחרונה ,שיעור שמייצג יותר מ 417,000בוגרי בקבוצת הגיל ) 40 18ראה לוח מס' .(1כמו כ ניכר כי מספר הבוגרי בישראל המכורי לאופיאטי עולה על 20,000נפש ,ולפי הערכות מומחי רבי בתחו גדולי המספרי בהרבה )אזרחי ,שטיינברג ,רוזינר ,עובדיה ומשה.(2005 , לוח מס' :1השימוש בקרב בני נוער ומבוגרי בשנה האחרונה ) (2005הנתוני באחוזי סוג חומר בני נוער מבוגרי שימוש כלשהו 9.9 15.8 10.5 __ 5.8 2.2 8.5 0.7 קוקאי 2.2 2.1 0.3 0.6 חגיגת 6.0 2.6 חומרי נדיפי קנביס אקסטזי או ל.ס.די. הרואי נוס" על כ דווח שכ 9.9%מבני הנוער היהודי וכ 11.2%מבני הנוער הערבי בישראל מדווחי על שימוש בס לא חוקי זה או אחר בשנה האחרונה ,שיעור שמייצג יותר מ 57,000בני נוער בקבוצת הגיל ) 18 12אזרחי ועמיתיו.(2005 , על א" שבעיית ההתמכרות לסמי מתוארת זה שני רבות כמחלה הפוגעת באנשי מכל השכבות והקבוצות התרבותיות ,ועל א" שכבר זוהו חלק מההבדלי בדפוסי השימוש בסמי ביחס למאפייני דמוגרפי ותרבותיי ,הידע בנוגע למשמעויות הפונקציונליות של הבדלי אלו ומידת השפעת על ההיענות והתגובה לטיפול אינו מספיק לש פיתוח מדיניות ותכניות אפקטיביות ).Valentine, Heeren, Levenson & Hingson, 2005; Petry, 2003 (Bernstein, Bernstein, Tassiopoulos, 2 על א" שאחוז ניכר מקרב המכורי להרואי בישראל שייכי לקבוצות תרבותיות שונות ,כמו ערבי ורוסי, מעט מאוד נכתב על המאפייני הפסיכולוגי חברתיי ועל דפוסי השימוש בסמי בקרב קבוצות אלו )ג'ראיסי, .(Isralowitz, Reznik, Spear, Brecht, & Rawson, 2007; 2003הבנת השפעת של ההבדלי בחומרת ההתמכרות בי קבוצות תרבותיות שונות שנבדלות במאפייני דמוגרפי ואישיותיי היא דבר בסיסי ומהותי לש פיתוח אסטרטגיות יעילות יותר בתחו הטיפול ,תו מיפוי טוב יותר של הצרכי הטיפוליי של קבוצות אלו. במקביל לכ ישנה עלייה במודעות המחקרית והפרקטית באשר להבדלי התרבותיי/האתניי ולגישה הדוגלת ברגישות תרבותית ה ברמה הארצית ה ברמה העולמית .בשני האחרונות הול וגובר הצור למידע ולנתוני שיטתיי אודות המאפייני והתגובות לטיפול בקרב מכורי לסמי ,השייכי למיעוטי אתניי )ג'ראיסי, .(Brown, Alterman, Rutherford, Cacciola & Zaballero, 1993; Isralowitz et al., 2007; 2003 מחקר זה בא לבדוק את מאפייני האישיות ואת חומרת ההתמכרות להרואי בקרב אוכלוסיית המכורי בישראל ולהשוות בי מאפייני האישיות וחומרת ההתמכרות של המכורי הערבי להרואי ובי מאפייני האישיות וחומרת ההתמכרות של המכורי היהודי בישראל משו ששתי קבוצות אלו באות מרקע תרבותי שונה .הנחת המחקר היא שהרקע התרבותי משחק תפקיד ממשי בעיצוב תכונות אישיות בקרב בני האד ).(Haviland, 1993; Schwartz, 2003 דיו בבעיה כה חמורה ומורכבת כמו בעיית ההתמכרות לסמי ,מחייב קוד כול הגדרה ברורה וממצה של מונח ה"התמכרות" .מלאכה זו קשה במיוחד משו שבספרות המקצועית ישנ הגדרות רבות להתמכרויות שונות, הגדרות המתייחסות לתופעת ההתמכרות מהיבטי פיזיולוגיי ,נפשיי ,אישיותיי ,התנהגותיי ,חברתיי ותרבותיי )ספיר.(2000 , .1התמכרות לסמי הגדרה ,מדידה ואטיולוגיה בספרות המקצועית ישנ שני זרמי עיקריי שמבטאי התפתחות היסטורית בהגדרת המונח "התמכרות לסמי" .הראשו הוא הגישה הפרמקולוגית .בשנות העשרי של המאה הקודמת החלו פרמקולוגיי לעשות שימוש במושג "תלות פיזית" ) (Physical dependenceכדי לתאר את תופעת ההתמכרות לסמי .מונח זה כלל שני מושגי יסוד עיקריי ,תסמונת גמילה ) (Withdrawal Syndromeוהסתגלות לחומר/סובלנות ).(Tolerance הגדרה זו משתקפת היטב בדבריו של הפרמקולוג שוסטר" :המאפיי הבולט ביותר של ההתמכרות לסמי נרקוטיי הוא התפתחותו של צור פיזיולוגי ,ככל הנראה ,בחומר זר רעיל .כתוצאה מ התלות הזאת ,החיה המכורה נראית בריאה כאשר היא מורעלת א הופכת לחולה כאשר הרעל מוסר מגופה .מחלה זאת נקראת 'סינדרו גמילה" ) .(Shuster, 1971ההגדרה הפרמקולוגית להתמכרות לא שימשה את תחו הטיפול 3 בהתמכרויות לאור זמ ,ובמהל ארבעי השנה האחרונות הורחב מושג ההתמכרות באמצעות הוספתו של קריטריו פסיכולוגי התנהגותי על זה הפרמקולוגי ).(Goodwin, 1979 הזר השני הנהוג בהגדרת ההתמכרות לסמי מבוסס על הגישה ההתנהגותית .בשונה מהגישה הפרמקולוגית מגדירה גישה זו התמכרות לסמי באמצעות קריטריוני דיאגנוסטיי המופיעי במגדיר הפסיכיאטרי DSM- .(American Psychiatric Association, 2000) IVה DSM-IV-TRמגדיר "תלות בחומר" כ"דפוס הרסני של שימוש בחומר ,המוביל לפגיעה בתפקוד או למצוקה משמעותית" )עמ' .(191פגיעה או מצוקה זו קיימת לפי המגדיר כאשר אד עומד בשלושה מתו שבעה קריטריוני בתקופה של 12חודשי .שניי מהקריטריוני ה סבילות ותסמיני גמילה ,א א" אחד מאלו אינו קריטריו הכרחי לאבחו ההפרעה .לפי ה DSM-IV-TRיכול אד להיות מאובח כסובל מתלות בחומר ,א הוא נוטל אותו זמ רב יותר ממה שהתכוו ,מנסה ללא הצלחה להפחית את כמות החומר שהוא צור וממשי ליטול את החומר על א" בעיות גופניות שהוחמרו עקב נטילתו. מכל מקו אי לראות בהתמכרות לסמי תופעה זהה ואחידה בקרב כל המכורי לסמי .כיו נהוג ,ה ברמה הפרקטית ה ברמה המחקרית ,למיי את המכורי לסמי לפי חומרת ההתמכרות .הכלי המקובל לביצוע המיו הוא "מדד חומרת ההתמכרות" ) (ASIשל מקללא ועמיתיו ).(McLellan, Kushner, Metzger et al., 1992b כלי זה מודד את חומרת הבעיות הנובעות והקשורות לשימוש בסמי ואלכוהול ובה בעיות רפואיות, פסיכיאטריות ,בעיות מתחו התעסוקה/הכנסה ,עצ השימוש בסמי ואלכוהול ,בעיות משפטיות ובעיות משפחתיות וחברתיות. בעול ,ובעיקר בארצות הברית ,נערכו מחקרי רבי בנוגע לחומרת ההתמכרות בקרב קבוצות אתניות שונות )היספני ,אפרו אמריקניי ,אסיאתי( .המחקרי הגיעו לממצאי שוני ולעתי סותרי )עקב מער מחקרי שונה או בשל בעיות מתודולוגיות( .חלק מצאו הבדלי בחומרת ההתמכרות בקרב קבוצות שונות מבחינה אתנית (Anglin, Ryan, Booth & Hser, 1988; Brown et al , 1993; Mclellan, Cacciola, Alterman, ) ,Rikoon & Carise, 2006; Petry, 2003א מחקרי אחרי לא מצאו הבדלי כאלה (Bernstein, Bernstein, Tassiopoulos, Valentine, Heeren, Levenson & Hingson, 2005; Morgenstern & Bux, ).2003; Niv & Hser, 2006 באר נכתב בספרות המקצועית מעט מאוד על ההבדלי הבי תרבותיי בנוגע לבעיית ההתמכרות לסמי, ובעיקר נכתב על ההבדל שבי מכורי לסמי ילידי האר ובי מכורי לסמי ממוצא רוסי .במחקר שבדק את חומרת ההתמכרות ,ישראלובי ) (Isralowitz et al., 2007לא מצא הבדלי מובהקי בציוני הכלליי ) (Composite scoreשל ששת סולמות חומרת ההתמכרות ) (ASIבי שתי הקבוצות .ע זאת הוא מצא 4 שהמכורי לסמי הוותיקי מדווחי על תקופות ארוכות של שימוש בהרואי ,דבר המוסבר באמצעות ממוצע הגיל הצעיר יותר של המכורי לסמי ממוצא רוסי. המכורי ממוצא רוסי ,לעומת ,מדווחי על שימוש מוגבר יותר בהזרקת הרואי )כאמצעי לשימוש בסמי(, מה שגור לרמה גבוהה יותר של בעיות רפואיות )בעיקר צהבת .(Cכמו כ ה מדווחי על תקופות ארוכות יותר של שימוש באלכוהול במהל החיי ושימוש ביותר מסוג אחד של סמי בו זמנית ).(Poly drug-use בהקשר הערבי יהודי בקרב אוכלוסיית המכורי לסמי בישראל נכתב עד כה מחקר אחד בלבד שמצא רמה גבוהה יותר של מחשבות בלתי רציונליות בקרב מכורי לסמי ערבי ויהודי )ג'ראיסי .(2003 ,באותו מחקר היה ניסיו להתייחס לחומרת ההתמכרות באמצעות מספר שאלות )מש השימוש ,רמת השימוש ,ניסיונות גמילה וטיפול ,(...ונחש" כי חומרת ההתמכרות של מכורי ערבי רבה יותר ממכורי יהודי. בנוגע לתאוריות הנוגעות לאטיולוגיה של השימוש וההתמכרות לסמי ,מקובלת כיו הגישה הרואה את ההתמכרות לסמי כתופעה רב סיבתית בדומה להפרעות התנהגות או הפרעות פסיכיאטריות אחרות .במילותיו של טרטר" :חלק מגורמי הסיכו הפסיכסוציאליי כוללי סטטוס דמוגרפי עירוני ,סטטוס סוציו אקונומי נמו ,חוסר שייכות תרבותית דתית ,גישה קלה לסמי ואלכוהול ,היסטוריה משפחתית של שימוש בסמי או אלכוהול ,בעיות משפחתיות ,הזדהות ע קבוצת גיל לא נורמטיבית ,תחושת ניכור ודחייה ,בעיות במבנה האישיות וחוסר הפנמה של ערכי חברתיי נורמטיביי" ) .(Tarter, 1988טרטר מוסי" ואומר שאי ביכולתו של גור אחד לבדו להסביר את הסיבה להתפתחותה של בעיית שימוש והתמכרות לסמי ,ורק צירו" הגורמי יחד מאפשר לחזות טוב יותר את התחלת השימוש בסמי או באלכוהול. אפשר להבחי בשלוש קבוצות עיקריות של גורמי המשפיעי על תחילת השימוש בסמי ,המזוהות בספרות. הקבוצה הראשונה היא קבוצת הגורמי התורשתיי והביולוגיי; השנייה היא קבוצת הגורמי הפסיכולוגיי, הכוללת גורמי חברתיי ,תרבותיי ,קוגניטיביי ,וגורמי הקשורי באד ובאישיותו; השלישית היא קבוצת הגורמי המצביי/סביבתיי )רחמי דיאלוסק .(2003 ,גורמי אלו שלובי זה בזה ,כאשר חלק משפיעי באופ ישיר וחלק באופ עקי" על תחילת השימוש בסמי. .2ההסבר האישיותי להתמכרות לסמי הקשר בי "אישיות" ל"התמכרות לסמי" זכה לעיסוק רב ולעניי מחקרי ,ונוצרה הבחנה בי שני עולמות תוכ: הפרעות אישיות ותכונות אישיות .חקר ההתמכרות לסמי מנקודת מבט קלינית ופסיכופתולוגית מתייחס לקיומ של הפרעות אישיות כרקע להתמכרות או כתוצאה ממנה ) .(Ball, 2002מאז שנות החמישי של המאה הקודמת נערכו מחקרי רבי אשר מצאו קשר חיובי וחזק בי שימוש והתמכרות לסמי ובי הפרעות אישיות לסוגיה )הגבולית ,האנטי סוציאלית/פסיכופטית ,הנרקסיסטית ,הנמנעת ,התלותית והפסיבית אגרסיבית( 5 ) .(Ball, 2001, 2002; Grella, 2003; Karow, Verthien, Krausz & Schfer, 2008כמו כ זוהו תכונות אישיות המאפשרות מיפויי של טיפוסי שוני של התמכרות ,אטיולוגיה ,חומרת סימפטומי ותגובה לטיפול ) .(Ball, 2002ממדי אישיות מסוימי נמצאו כגורמי סיכו ,גורמי מתווכי ,או גורמי ממתני להתפתחות ולשימור התנהגות השימוש וההתמכרות לסמי ) .(Sher & Trull, 1994; Sutker & Allain, 1988עבודה זו מתמקדת בתחו תכונות האישיות )פרופיל האישיות( של המכורי להרואי בישראל. בביצוע מחקרי אור קפדניי בנוגע לתכונות אישיות ישנ קשיי מתודולוגיי רבי .על כ ישנ מחקרי בודדי המצביעי על תכונות אישיות מסוימות הגורמות להתמכרות .מצד אחד מחקרי רטרוספקטיביי אינ מסוגלי להראות מה הייתה אישיותו של הפרט לפני השימוש בסמי .מ הצד האחר מחקרי פרספקטיביי המודדי תכונות אישיות ספציפיות לפני ואחרי ההתמכרות לסמי נדירי ובעייתיי .נדירי כי ישנו מחסור במבחני אישיות שבאמצעות נית לבדוק ג נערי וג מבוגרי ,ובעייתיי כי רק מבחני בודדי בעלי תכונות מהימנות ותוק" ,המספקי מידע שימושי לאור שני ).(Butcher, 1992 באופ כללי נית לזהות קושי מהותי לחקור תכונות אישיות כגורמות להתמכרות לסמי .בכל ניסיו לחקור תכונות אישיות באוכלוסייה קלינית עולה השאלה א תכונות אלו ה הגור לבעיה או תוצאה ממנה (Millman, ) .1986חוקרי רבי נוהגי למדוד את התכונות האישיות של מכורי לסמי בנקודת זמ )בעיקר בגיל הבגרות( ולרוב בהיות במסגרות טיפוליות וכאשר ה נקיי מסמי .מחקרי אלו )וכ ג המחקר הנוכחי( אינ יכולי לקבוע א פרופיל האישיות שהתקבל שונה או דומה לפרופיל האישיות של מכורי שמחו למסגרות הטיפול ושעדיי מנהלי אורח חיי עברייני הכולל שימוש פעיל בס .מחקרי אלו אינ מאפשרי לקבוע א פרופיל האישיות שהתקבל הוא זה שגר להתמכרות או תוצאה של תנאי חייה של המכורי והחוויה הנפשית חברתית של ההתמכרות. זאת ועוד ,מחקרי רבי מצאו שהבדלי אישיות ממשיי בי אוכלוסיית המכורי לסמי ובי אוכלוסיית הלא מכורי ,עשויי להיות תוצאה של הבדלי בי שתי הקבוצות מבחינת הרקע המשפחתי הקוד שלה, הדינמיקות המשפחתיות ,רמת הבשלות הפסיכולוגית וחוסר ההסתגלות שמראי חבריה בבגרות & (Tuite ) .Luiten, 1986כמו כ ממצאי מחקר של מדוקס ודסמונד אשר בדקו את מאפייניה האישיי של המכורי לסמי לעומת אחיה בתקופת הילדות וההתבגרות המוקדמת )טרו תחילת השימוש בסמי( ,מדגישי את הבדלי האישיות בי המכורי ובי האוכלוסייה הנורמלית .הממצאי מראי נטייה מוקדמת לסטייה ולעבריינות בקרב אלו שהפכו למכורי לסמי בבגרות )לעומת אחיה שהראו יותר קונפורמיות( .המכורי לסמי מתוארי מאז ילדות כמרדניי ,כעסניי ובעלי מזג ח ,חסרי סבלנות המעורבי בהתנהגות אלימה, 6 חסרי אחריות ,עצלני ובעלי רצו להשיג דברי במינימו מאמ ,אשר חיי על בסיס יו יומי בלי תכנו עתידי ).(Maddux & Desmond, 1984 ישנ חוקרי שניסו להערי את מאפייני אישיות של המכורי לסמי באמצעות מבחני אישיות שוני ובה ה 16PF ,EPQ ,MMPIוכלי אחרי ;(Conway, Kane, Ball, Poling & Rousaville, 2003; Kerr, 1996 ) .Narayan, Shams, Jain, & Gupta, 1997א הניסיו הביא לממצאי סותרי ;(Conway et al., 2003 ).(Kerr, 1996; Spotts & Shontz, 1991; Tuite & Luiten, 1986 חוקרי בתחו טועני שיצירת פרופיל אחיד לאישיות המועדת להתמכרות עבור כלל המכורי לסמי היא משימה קשה מאוד בשל הממצאי הסותרי ;(Conway et al., 2003; Kerr, 1996; Spotts & Shontz, 1991 ) .Tuite & Luiten, 1986חוקרי רבי ניסו להערי את מאפייני אישיות של המכורי לסמי באמצעות מגוו מבחני אישיות שבה ה 16PF ,EPQ ,MMPIוכלי אחרי & (Conway, Kane, (Ball, Poling ).Rousaville, 2003; Kerr, 1996; Narayan, Shams, Jain, & Gupta, 1997 .3גישת התכונות לחקר האישיות מקורותיה של גישת התכונות ה בפילוסופיה היוונית .היפוקרטס ) 377עד 460לס'( מיי את כלל בני האד לארבעה טיפוסי אופי שוני :הדיכאוני ,הרגז ,האדיש והשמח ).(Matthews, Deary, & Whiteman, 2003 ישנ שלוש תאוריות עיקריות בגישת התכונות לחקר האישיות .הראשונה היא "הפסיכולוגיה של הפרט" שהגה גורדו אלפורט ) ,(Allport, 1937הנגזרת מפריזמה הומניסטית ומדגישה את ייחודיותו של כל אד ואד. השנייה היא "תאוריית התכונות הביולוגיות" של הנס אייזנק ,המניחה שהבסיס העיקרי לאישיות הוא ביולוגי. אייזנק ואייזנק ) (Eysenck & Eysenck, 1968טועני לקיומ של שלושה ממדי בלבד )אקסטרוורטיות, נוורוטיות ופסיכוטיות( ,שעל פיה אפשר לאפיי את התכונות העיקריות של כל אד ואד .הגישה השלישית, שבה יעשה שימוש במחקר הנוכחי ,נקראת "גישת ניתוח הגורמי" של קטל ) .(Cattell, 1965את גישתו זו בנה קטל על סמ נתוני אמפיריי בלבד ,ולפיה מיפה שש עשרה תכונות בסיסיות המסבירות התנהגות אנושית. קטל מבחי בי תכונות מקור לתכונות שטח .תכונות שטח ) (Surfaceה אוס" של תכונות יסוד גלויות שקשורות זו לזו .תכונות השטח ה פחות יציבות ,אינ מתמשכות ופחות חשובות להבנת האישיות .תכונות מקור ) ,(Sourceלעומת ,ה גורמי נסתרי השולטי בתכונות השטח ,כאשר כל תכונת מקור מתבטאת במספר מרכיבי של התנהגות .תכונות מקור ה איחוד גורמי אישיותו של הפרט ,גורמי שנית להשיג באמצעות ניתוח גורמי של אוס" תכונות השטח ).(Hall, Lindzey, & Campbell, 1998 7 קטל טוע כי בעוד תכונות שטח ה תוצר של פעילות משו תפת של הפקטורי המבניי והסביבתיי יחד ,סביר ביותר שתכונות המקור נחלקות לאלו הנובעות מגורמי מבניי ולאלו הנובעות מגורמי סביבתיי (Cattell, ) .1965זיהוי תכונות המקור השולטות בהתנהגות יאפשר לחזות את התנהגותו של הפרט באופ מדויק יותר, בהנחה שישנו מספיק מידע בנוגע לדרכי ההתמודדות של אותו אד. קטל ועוזריו ) (Cattell, et al., 1970זיהו 16תכונות מקור המרכיבות את ה .16PFהגורמי שהמבח בודק מסודרי לפי דרגת חשיבות בהסבר השונות בהתנהגות וה חמימות ) ,(Aאינטליגנציה ) ,(Bיציבות רגשית ) ,(Cשליטה ) ,(Eהתלהבות ) ,(Fהכרה בכללי ) ,(Gתעוזה ) ,(Hרגישות ) ,(Iחשדנות ) ,(Lדמיוניות ),(M ממולחות ) ,(Nחשש ) ,(Oפתיחות לשינוי ) ,(Q1ביטחו ביכולת ) ,(Q2ארגו עצמי ) (Q3ומתח )(Cattell, et (Q4 )) al., 1970ראה לוח מס' .(3 את שש עשרה תכונות המקור קיב קטל לחמש תכונות על .1 :אקסטרוורטיות אינטרוורטיות ).2 .(QI הסתגלות חרדה ) .3 .(QIIרציונליות אמוציונליות ) .4 .(QIIIתלות עצמאות ) .5 .(QIVאני עליו חלש חזק )(QV )ראה לוח מס' .(2 לוח ס' :2 רשימת תכונותהעל כפי שנמדדי על ידי מבח ה 16PF הסול הסטדרטי סמל תכונות המקור העיקריי אינטרוורטיותאקסטרוורטיות QI A+ , E+ , F+ , H+ , Q2 הסתגלות חרדה QII Q3 , Q4 + , O+ , L+ , H , C רציונאליות – אמוציונאליות QIII A ,I ,M תלות – עצמאות QIV Q2+ , Q1+ , M+ , L+ , E+ אני עליו חלש – חזק QV Q3+ , G+ , F 8 16תכונותהמקור שנמדדות על ידי שאלו 16PF לוח מס' :3 ציו נמו )עשירוני (3 1 ציו גבוה )עשירוני (10 – 8 Affectothymia A מאופק ,מסוייג ,ביקורתי ,שומר מרחק, High intelligence B פחות אינטליגנטי Higer ego strength C פחות יציב מבחינה אמוציונלית Dominance E צנוע ,ציית ,מסתגל ,קונפורמי Surgency F מפוכח ,זהיר ,רציני ,שתק G תועלתני ,מתעל מכללי מקובלי ,חסר רגש חובה לבבי ,נוח ,פתוח לאנשי ,משתת" יותר אינטלגנטי ,מבריק יציב מבחינה אמוציונלית ,קר רוח שתלט ,תקי" ,תוקפני ,עקש ,תחרותי חסר דאגה ,נלהב ,מלא חיי מצפוני ,מתמיד ,מתנהג לפי סטנדרטי מקובלי Low intelligence Stronger superego strength נועז ,חסר מעצורי ,חופשי בחברה רגיש ,עדי ,מוג יתר על המידה ,מפונק Lower ego strength Submissiveness Desurgency Weaker superego strength Parmia H בייש ,רגיש לאיו ,עצור Protension I קשוח ,סומ על עצמו ,מציאותי חשד ,קשה לרמות אותו ,עומד על דעתו Sizothymia Threctia Harria Protensionנות אימו ,מסתגל ,קל להסתדר איתו L בעל דמיו ,אינו מייחס חשיבות לענייני מעשיי Alaxia Autia M מעשי ,פרוזאי ,קונבנציונלי Shrewdness N ספונטני ,חסר יומרות ,טבעי ,ישיר חשש ,בעל רגשי אשמה ,מודאג מוטרד Guilt proneness O בטוח בעצמו ,שבע רצו מעצמו Untroubled adequacy נכו להתנסויות חדשות ,חסר דעות קדומות Radicalism Q1 שמרני ,מכבד השקפות מסורתיות סומ על עצמו ,מעדי" להחליט בעצמו Self – sufficiency Q2 תלוי קבוצה ,נגרר בעל הערכה עצמית חברתית גבוהה ,בעל שליטה עצמית, כפייתי ,מתמיד בדרישותיו כלפי עצמו ,מקפיד על Q3 בעל הערכה עצמית חברתית נמוכה ,מתנהג ע"פי דחפי ,בעל קונפליקטי פנימיי ,אינו מקפיד על שנו ,ממולח ,מלוטש ,מחושב נוהגי החברה נוהגי החברה High strength of self-sentiment מתוח ,מתוסכל ,חסר מנוחה High ergic tension Q4 Praxernia Artlessness Conservatism Group adherence Low self-sentiment integration רגוע ,שקט ,לא מתוסכל ,שלו Low ergic tension ה 16PFמשמש לזיהוי פרופיל אישיותי בקרב אוכלוסיות שונות ,ה "בריאות" מבחינה קלינית ה הסובלות מהפרעות נפשיות ופיזיות שונות ) .(Cattell et al., 1970המחקר המוצע יתמקד באוכלוסיית המכורי לחומרי נרקוטיי ,המוגדרת כאוכלוסייה קלינית דומיננטית בישראל והמאופיינת כרב בעייתית מבחינה בריאותית, כלכלית ,חברתית ומשפחתית )לוונטל ,מוסקו ורק.(1999 , .4תכונות אישיות של מכורי להרואי בקרב החוקרי בתחו האישיות וההתמכרות ישנו ויכוח וחוסר הסכמה בנוגע לשאלה א ישנו פרופיל אחיד לכלל המכורי ללא הבחנה בי סוגי הסמי ,או א ישנו פרופיל ייחודי לכל קבוצת מכורי )לפי סוגי הסמי(. מצד אחד העלתה בדיקת ממצאיה של 60מחקרי בשימוש במבח CAQ-1ממצאי יציבי ועקביי לאור 9 השני ,במגוו תרבויות ,בכל סוגי הסמי ,ללא הבדלי מגדר (Spotts & Shontz, 1991; Tuite & Luiten, ) ,1986ממצאי התומכי בטענה לקיומו של פרופיל אישיותי אחיד לכלל המכורי בלי להתחשב בסוג הס. מ הצד האחר יש הטועני שאוכלוסיית המכורי להרואי היא בעלת מאפייני ייחודיי אשר אינ מופיעי אצל מכורי לחומרי אחרי או בקרב אוכלוסיות של לא מכורי (Campbell & Stark, 1990; Lettiere, ).1985; Platt, McDonald, Sugarman & Wilber, 1984 מהממצאי של המחקרי שבדקו את אוכלוסיית המכורי להרואי עולה פרופיל אישיות ייחודי שמבחי בי מכורי להרואי ובי האוכלוסייה הרגילה והוא מורכב מתכונות מקור אלו :חמימות ) ,(A+חוסר יציבות רגשית ) ,(C-חיפוש שליטה ) ,(E+זהירות ) ,(F-תועלתנות ) ,(G-חוסר במעצורי ) ,(H+רגישות ) ,(I+חשדנות ) ,(L+דמיוניות ) ,(M+ממולחות ) ,(N+חוסר ביטחו ) ,(O+פתיחות לשינוי ) ,(Q1+ביטחו ביכולת ),(Q2+ ארגו עצמי ) (Q3-ומתח )) (Q4+ראה לוח מס' .(4 תוצאות מחקרי שהשוו בי אוכלוסיות מכורי לחומרי פסיכו אקטיביי שוני ובי אוכלוסיות נורמטיביות )לא מכורי( על פי מבח ה CAQ-1של קטל ) (Cattell, et al., 1970מופיעי ג ה בלוח מס' 4להל. CAQ-1 הפרופילי האישיותיי של המכורי לחומרי פסיכואקטיביי על פי מבח ה:4 'לוח מס החוקרי N O Q1 Q2 Q3 Q4 + + + (-) מספר הפעמי שהתקבל ציו שלילי A C E F G H I L M + - - - - + + + + + + - + + + + + + + - + + - + + + - + - + + - + - + - + + + + - + + + - + + + + - + + + 2 13 2 4 6 3 0 0 0 + + + 0 1 2 6 (+) ומספר הפעמי שהתקבל ציו חיובי 3 0 8 2 3 4 7 8 6 5 11 7 6 1 מכורי לקוקאי - + - + Leeds,(1965) (USA) Cattell et al,(1970) (USA) + Krug,(1971) (USA) Cockett,(1971) (UK) מכוריBrien et al,(1972) (USA) Krug & Henry,(1974) (USA) להירואיOlmezer,(1974) (USA) Ciotola & Peterson,(1976) (USA) Collins et al,(1977) (USA) Deren & Koslowsky,(1977) (USA) + Hotra & Murthy,(1977) (India) Savage & Marchington,(1977) (NZ) Tuite & Luiten,(1986) (USA) + Arneja & Sen,(1988) (India) Spotts & Shontz,(1991) (USA) (1992) ,( פוקסISR) Narayan et al,(1997) (India) Salma,(2003) (India) Spotts & Shontz,(1983) (USA) Spotts & Shontz,(1991) (USA) Lawlis & Rubin,(1971) (USA) Selva Raj,(1971) (USA) Kirchner et al,(1974) (USA) מכוריKerzendorfer,(1977) (Ger) לאלכוהולNerviano & Gross,(1983) (USA) Lorr et al,(1985) (USA) Labouvie,(1990) (USA) Clark,(2003) (USA) מכוריHurley,(1971) (USA) למריחואנהCormier et al,(1973) (Canada) McLaughlin,(1974) (USA) Shibuya,(1974) (USA) מכוריCattell & Krug,(1967) (USA) לסיגריותCoan,(1973) (USA) Gonzalez,(1981) (USA) - - - - + - - - + - + + + + + + + + 1 - - + + + + + + + + + + + + + + + + + + + - + 10 - + + - + + + + + - + + + - + + + + - + + + - - + - + + + + + + - + - - + + + 0 + + + - - + - + - - + - + - + - + + - + - + - + + + - .3 עד1 ( = טווח ציוני מ-) * ציו שלילי .10 עד8 ( = טווח ציוני מ+) * ציו חיובי + + .5תכונותהמקור של קבוצות מתמכרי נבחרות .5א .מכורי לאלכוהול חוקרי רבי חקרו את אוכלוסיית המכורי לאלכוהול בשימוש במבח ה CAQ-1 של קטל ) (Cattell, et al., 1970וחלק מצאו פרופילי אישיותיי שוני ,לעתי סותרי ,בקרב נבדקי מתו אוכלוסייה זו ) .(Conway, Kane, Ball et al., 2003המחקרי העיקריי בתחו זה עשו שימוש ב (Labouvie, 1990; Clark, 2003; Lawlis & Rubin, 1971; Lorr, Nerviano & Myhill, 1985; CAQ-1 )) Nerviano & Gross, 1983ראה לוח מס' .(4 סיכו הממצאי של המחקרי לעיל מצביע על כ שהפרופיל האישיותי של אוכלוסיית המכורי לאלכוהול לעומת האוכלוסייה הנורמלית מאופיי באמצעות תכונות מקור אלו :הימנעות חברתית ) ,(A-אינטליגנציה נמוכה ) ,(B-חוסר יציבות רגשית ) ,(C-חיפוש שליטה ) ,(E+אימפולסיביות ) ,(F+תועלתנות ) ,(G-ביישנות (H- ) ,רגישות ) ,(I+חשדנות ) ,(L+קונוונציונליות ) ,(M-ממולחות ) ,(N+חששות ) ,(O+שמרנות ) ,(Q1-תלות בקבוצה ) ,(Q2-התנהגות על פי דחפי ) (Q3-ומתיחות ).(Q4+ .5ב .מכורי לקוקאי – מתו ממצאי מחקריה של ספוטס ושונטז ((Spotts & Shontz, 1983, 1991נית ללמוד כי מכורי לקוקאי לעומת הלא מכורי מאופייני כנמנעי חברתית ) ,(A-פחות יציבי רגשית ),(C צייתני ) ,(E-זהירי ) ,(F-תועלתניי ) ,(G-ביישני ) ,(H-חשדניי ) (L+וספונטניי )) (N-ראה לוח מס' .(4 .5ג .מכורי למריחואנה מכורי למריחואנה ,לעומת לא מכורי ,אופיינו כפחות יציבי רגשית ),(C- מחפשי שליטה ) ,(E+תועלתניי ) ,(G-רגישי ) ,(I+חוששי ) ,(O+מונעי על פי דחפי ) (Q3-ומתוחי ) .(Cormier, Bourassa, & Paquin, 1973) (Q4+כמו כ ה התאפיינו בחשיבה נוקשה )(McLaughlin, (I- ) 1974ובתכונות העל אינטרוורטיות ) (QI-ונוורוטיות )) (Wardell & Mehra, 1974) (QII-ראה לוח מס' .(4 .5ד .התמכרות לסיגריות כמעט כל המחקרי בקרב אוכלוסיית המכורי לסיגריות הראו כי לאוכלוסייה זו מאפייני ייחודי מול קבוצות מכורי אחרות ) .(Edmundson, Glover, Alston & Holbert, 1987במחקר של קרג וקטל על 256סטודנטי לפסיכולוגיה משני המיני נמצא שמכורי לסיגריות ה חמימי ),(A+ אימפולסיביי ) ,(F+רגישי ) (I+ורדיקליי ) .(Cattell & Krug, 1967) (Q1+במחקר אחר שכלל מדג קט יותר 30 ,מכורי לעישו ו 30מכורי לשעבר ,נמצא שהראשוני היו פחות יציבי רגשית ) ,(C-לעומת הלא מכורי שהיו יותר מסופקי מעצמ ) ,(Q2+אינטליגנטיי ) ,(B+זהירי ) (F-וערמומיי )(Gonzalez, (N+ )) .1981פירוט הממצאי מופיע לוח מס' .(4 .6הפרופיל האישיות של המכורי להרואי על פי חמש תכונותהעל של קטל מתו ממצאי המחקרי לעיל נית לראות שמכורי להרואי מתאפייני בתכונות העל אינטרווברטיות (A-, ) ,E+, F-, H-, Q2+נוורוטיות ) ,(Q3-, Q4+, O+, L+, H-, C-אמוציונליות ) ,(A-, I+, M+תלות (Q2+, Q1+, ) M+, L+, E+ואני עליו חלש ).(G-, Q3-, F- הממצאי אודות התכונות אינטרוורטיות ונוורוטיות תומכי בממצאי המחקרי אשר השתמשו במבח האישיות EPQשל אייזנק ואייזנק ) (Eysenck & Eysenck, 1975ראו למשל אצל )בורגנסקיAbu- ;1994 , Arab & Hashem, 1995; Lodhi & Thakue, 1993; Narayan, Sham, Jain, & Gupta, 1997; Sahasi, ).Chawla, Bhushan, & Kacker, 1990; Spotts & Shontz, 1984; Wells & Stacey, 1976 עדות נוספת לממצאי לעיל נית למצוא מהמחקרי שהשתמשו במבח ה NEO-PI-Rשל קוסטה ומקריי ) ,(Costa & McCrae, 1992המודד את חמש תכונות העל ) Five Factor Model - FFMנוורוטיות, אקסטרוסרטיות ,פתיחות להתנסות ,נוחיות ומצפוניות/יושר( .חמש התכונות של מודל ה FFMנמצאות בקשר חזק ומובהק ע חמש תכונות העל של קטל )) (Cattell, 1996; Pipher, 2002ראה לוח מס' .(5 לוח מס' :5החפיפה בי חמש תכונותהעל של קטל ובי חמש התכונות של קוסטה ומקריי )NEO-PI-R (Costa & McCrae )16PF (Cattell Extravertion Extravertion/Introversion Neuroticism Low Anxiety/High Anxiety Openness to experience Rationality/Emotionality Agreeableness Independence/Accommodation Conscientiousness High/Low superego strength מהממצאי של המחקרי אשר השתמשו במבח ה NEO-PI-Rנית לזהות בקרב אוכלוסיית המכורי להרואי פרופיל אישיות המורכב מתכונות על אלו :נוורוטיות גבוהה ,אינטרוורטיות ,נוחיות נמוכה )תלות(, פתיחות גבוהה להתנסות )עצמאות( ומצפוניות נמוכה )אני עליו חלש( ;(Brooner, Schmidt, & Herbst, 1994 ;Brown, 2005; Ball, 2002; Quirk & McCormick, & Zegarra, 1996; Quirk & McCormick, 1998 ).Trull & Sher, 1994; Piedmont & Ciarrocchi, 1999 .7ההסבר התאורטי לפרופיל האישיותי של המכורי להרואי על פי תכונותהעל .7א .אינטרוורטיות אנשי אינטרוורטיי מאופייני בביישנות ,בדימוי ובביטחו עצמי נמו ללא ביטוי רגשי )במיוחד רגשות שליליי( .מצבי לח גורמי לפרט האינטרוברטי לחפש פתרו היוצר תחושת רוגע כאמצעי התמודדות ע הצפה רגשית הנובעת מהדחקתו את הגור הלוח .מהל זה משפר את תחושת הדימוי והביטחו העצמי ).(Kirkcaldy, Siefen, Surall, & Bischoff, 2004 יש להדגיש נתו מעניי בנוגע לתכונות אינטרוורטיות ואקסטרוורטיות בקרב מכורי לסמי .בעתות "ניקיו" או אי שימוש בס מאופיי המכור יותר באינטרוורטיות .לעומת זאת בתקופות שימוש פעיל בס סביר שהמכור יתאפיי יותר באקסטרוורטיות ,עקב השפעת הכימית הישירה של הסמי (Teadale,Segraves & Zecune, ) .1971ייתכ ששונות זו היא העומדת בבסיס הבחירה בשימוש בסמי כדי להשיג את היכולת הוורבאלית, המוחצנות והאקסטרוורטיות. .7ב .נוורוטיות נית להסביר את הקשר הסיבתי בי נוורוטיות ובי תחילת השימוש וההתמכרות לסמי על ידי דינמיקות ומבנה אישיותי באמצעות שתי טענות תאורטיות" :השערת הריפוי העצמי" של קנציא (Khantzian, ) 1985ו"השערת הפחתת המתח" של קונג'ר ) .(Conger, 1956על פי שתי הנחות אלו מי שמתאפייני בנוירוטיות ברמה גבוהה נמצאי בסיכו גבוה להתחיל להשתמש בסמי ) .(Tarter, 1988פרטי אלו מתמודדי ע מצבי לח ,חרדה ודיכאו באמצעות שימוש בסמי מתו רצו "להשתחרר" ולהשיג תחושת ה " "Highידועה ,הנלווית בדר כלל לשימוש ).(Brook, Whiteman, & Gordon, 1983; Wilson, 1987 מאפייני רבי של חיי המכור עלולי להיות מקור ללחצי וחרדה ובה מצב בריאותי ירוד או סיכו למוות, סכנת מאסר ,נידוי וסטייה מהזר החברתי המרכזי ,תחושות בושה ,אשמה ,בדידות ,חרדת נטישה וכישלו ) .(Kaufman, 1981הדברי מתחדדי על רקע העובדה כי מכורי רבי היו קורבנות לאירוע טראומטי בילדות ,אשר מציב אות מלכתחילה כבעלי סיכו גבוה לפתח חרדה בבגרות ).(Kirkcaldy et al, 2004 .7ג .אמוציונליות אמוציונליות ,בניגוד לרציונליות ,מתייחסת לרמה גבוהה של התרגשות וכניסה למצבי לח בקלות ובתדירות גבוהה ) .(Plomin & Buss, 1975מחקרי אמפיריי מראי שרמה גבוהה של אמוציונליות יש בה משו גור סיכו גבוה לשימוש בסמי כדר לוויסות וארגו העול הרגשי הפנימי (Sieber & Bentler, ) .1982; Tarter, 1988נוס" על כ נטייה פסיכולוגית זו נמצאת כקשורה להתנהגויות בעייתיות אחרות ,כגו לקיחת סיכוני ,אימפולסיביות ,רגזנות ואגרסיביות ,המקושרות כול בגילי צעירי ג להתמכרות לסמי ).(Tarter, 1988 .7ד .תלות תלות היא תכונת אישיות המשקפת רמה נמוכה של דיפרנציאציה פסיכולוגית (Witken, Lewis, ) .Hertzman, Machover, Meissner, & Wanger, 1954מרבית המחקרי מעידי על רמה גבוהה של תלות פסיכולוגית בקרב אוכלוסיית המכורי לסמי )בורגנסקי(Blankfield, 1987; Cohen, White, ;1994 , .Schoolar, 1971כלומר ,מכורי לסמי מבטאי את ההתפתחות הלקויה של תחושת זהות באמצעות הישענות על מקורות חיצוניות לש הגדרת עמדותיה ,שיפוט ,רגשותיה וראיית את עצמ .במילי אחרות ,ה מאופייני ברמה גבוהה של תלות ו"מיקוד שליטה חיצוני" ).(Groh & Goldberg, 1976 ההסבר לקיומו של הקשר שבי תלות פסיכולוגית ובי השימוש וההתמכרות לסמי מבוסס על ההנחה שמצד אחד מקורה של ההתמכרות בקושי של המכור להתמודד ע יחסי בי אישיי לא תקיני בחייו ,ומ הצד האחר בקושי שלו להתנגד לפיתוי להשתיי לקבוצת המכורי ,שייכות שמספקת פעמי רבות מפלט מתחושות חרדה ,דיכאו ובדידות ).(Cloward & Ohlin, 1963; Finestone, 1957 .7ה .אני עליו חלש נית להסביר את הקשר שבי אני עליו חלש )חוסר שליטה עצמית( להתפתחותה של ההתמכרות לסמי באמצעות "תאוריית השליטה הקוגניטיבית" אשר מדגישה את התפיסות המוטעות שישנ בקרב המכורי לסמי בדבר חוסר יכולת לשלוט בסיטואציה ,חוסר יכולת להשפיע על סביב והיעדר כוח להפחית ולהסיר מקורות מתח בחייה ).(Gold, 1980; Seligman, 1975 מיכאלי ) (2007מדבר על מאפייני המכורי וטוע ש"המטרה המקדשת את האמצעי" מדברת על רמת מניפולטיביות גבוהה ,רמאות ,תלות במקור המספק את הס ,אימו התנהגות לא נורמטיבית ולעתי תוקפנית כדי להציג את הס בלי להתחשב בנזקי שגורמי לאחרי .נוס" על כ מכורי לסמי בעלי ציוני נמוכי במשמעת עצמית ובשיקול דעת )אימפולסיביות( וחיי ללא גבולות ובחוסר התמדה ומחויבות .על רקע העובדה שהעדר שליטה עצמית ומצפוניות נמוכה ה מנבאי אישיותיי בנוגע לאפשרות לסגל התנהגויות מסכנות בריאות ,נית לראות קשר בי תכונות אלו ובי תחילת השימוש וההתמכרות לס & (Booth-Kewley ).Vickers, 1994 .8תרבות ואישיות הקשר שבי תרבות לאישיות רווי מחלוקות ואי הסכמות .מצד אחד ישנ הטועני כי תכונות אישיות ה אוניברסליות .חוקרי אלו מניחי כי לתורשה השפעה רבה על גיבוש תכונות אישיות ,הרבה יותר מאשר, למשל ,השפעת המערכת ההורית .כמו כ ה מניחי דמיו חוצה תרבות במבני האישיות של בני האד ושתכונות אישיות ה בבסיס ביטוי לביולוגיה אנושית ,יותר מאשר תוצר של התנסויות חיי ).(McCrae, 2000 מ הצד האחר יש הטועני שתכונות אישיות אינ אוניברסליות ) ,(Shweder, 1999כלומר התנהגות אנושית היא תלוית קונטקסט .חינו ילדי ותנאי גדילה אובייקטיביי אינ חוזי את התנהגות כמבוגרי. באותה תרבות אמורי האינדיווידואלי להיות שוני בדרגה/עצמה של תכונת אישיות מסוימת ,א אינ אמורי להיות הבדלי בדינמיקה בי היחידות שמרכיבות אותה תכונה & (Golden, 1978; Cattell ) .Warburton, 1961בהשוואה בי תרבויות שונות אנו מגלי שיש הבדלי בדינמיקה בי היחידות שמרכיבות אותה תכונה .למשל ,א נעשה השוואה בי אמריקני ליפני בתכונת העל חרדה ,אנו עשויי לקבל הבדלי ביניה ברמת החרדה כתכונת על ולקבל דינמיקות שונות בתכונות מקור שונות שמרכיבות את תכונת החרדה בשתי התרבויות. ג יחסי הגומלי שבי התרבות לתכונות האישיות מוצגי בספרות כמורכבי .יש הטועני כי התרבות היא זו שמעצבת את האישיות ,ולעומת יש הטועני שאלו יחסי גומלי הדדיי .בעבודה זו לא נתמודד ע מורכבות זו ונאמ את הפתרו הרווח כיו ,שלפיו התרבות היא זו שמעצבת יותר את התכונות האישיות (Hofstede, ).1991 הופשטדה ) (Hofstede, 1980מציג שלוש רמות המרכיבות את ה"תיכנות" המנטלי של בני האד .הראשונה היא "הטבע האנושי" ,תכונות אוניברסליות שעמ נולד הפרט )מחשבה ודיבור ,למשל( .השנייה היא "התרבות", הנגזרת מהטבע האנושי ,שדרכה מבטא הפרט את יכולותיו המולדות .רמה זו נלמדת ומשתנה מקבוצת אוכלוסייה אחת לאחרת .הרמה השלישית שמציג הופשטדה היא רמת ה"אישיות" ,המולדת בחלק אחד והנלמדת בחלק אחר .רמה זו היא הרמה שבה באי לידי ביטוי חלקיו הייחודיי של המבנה המנטלי של הפרט )להיררכיית הרמות ,כפי שמציע אותה הופשטדה ,ראה איור .(1 איור :1 מולדת ונלמדת אישיות ייחודית לאינדיווידואל ייחודית לקבוצה/קטיגוריה התרבות נלמדת אוניברסלי הטבע האנושי מולד התייחסות לתרבות כאל משתנה המסביר תכונות אישיות תלויה ביכולת לפרק את מושג ה"תרבות" (Triandis, ) ,1995לזהות ממדי תרבותיי אחידי ולבחו תרבויות שונות דר אות ממדי ).(Schwartz, 2003 הופשטדה ומק'ריי ) (Hofstede & McCrae, 2004ניסו לבחו את הקשר שבי תכונות אישיות לממדי תרבותיי ב 33מדינות ותרבויות שונות .ה בדקו את הקשר שבי חמש התכונות האישיות העיקריות של מבח האישיות של קוסטה ומק'ריי ) (Costa & McCrae, 1992ובי ארבעת הממדי התרבותיי של הופשטדה )) :(Hofstede, 1980אינדיווידואליז ,ריחוק כוח ,גבריות והימנעות מאי וודאות(. ממצאיה מצביעי על קיומו של קשר חיובי בי הממד התרבותי אינדיווידואליז ובי תכונת האישיות אקסטרוורטיות .תרבויות בעלות מאפייני יותר אינדיווידואליי ,שבה האסרטיביות העצמית והחשיבה החופשית הבולטות יותר ,נוטות להתאפיי בפרטי מוחצני באישיות .כמו כ ה מצאו קשר חיובי בי הממד התרבותי ריחוק כוח ובי תכונת האישיות יושר ,וקשר שלילי בי התכונות אקסטרוורטית ובי פתיחות להתנסויות חדשות. הממד התרבותי גבריות נמצא במחקר של הופשטדה ומק'ריי ) (Hofstede & McCrae, 2004כבעל קשר חיובי לתכונות אישיות" ,פתיחות להתנסויות חדשות" ו"נוורוטיות" .בנוגע לממד התרבותי "הימנעות מאי ודאות" נמצא קשר שלילי ע תכונת האישיות "נעימות" וקשר חיובי ע תכונת האישיות "נוירוטיות" ,ממצא דומה לממצאי מחקר של לי ומרטי ) .(Lynn & Martin, 1995את המתאמי שנמצאו בי הממדי התרבותיי של הופשטדה ובי גורמי האישיות העיקריי נית לראות בלוח מס' .6 לוח מס' :6המתאמי שבי הממדי התרבותיי של הופשטדה ובי גורמי אישיות עיקריי _________________________________NEO-PI-R _ ___ _A_____ N O _ C _ E הממדי התרבותיי אינדיווידואליז מרחקי הכוח *0.36 ***0.55 גבריות ***0.56 ***0.58 הימנעות מאי ודאות ______________________________________________________________________ = Eמוחצנות; = Cיושר; = Oפתיחות להתנסויות חדשות; = Nנוורוטיות; = Aנעימות. מתו )(Hofstede & McCrae, 2004 *p<0.05. **p<0.01. ***p<0.0001. ***0.64 ***0.58 ***0.52 *0.34 *0.40 *0.37 .9תכונות האישיות בקונטקסט הבי תרבותי בישראל בספרות המקצועית נכתב רבות על הבדלי בתכונות אישיות בי תרבויות שונות ,בעיקר בקרב אוכלוסיות "בריאות" .ממצאי המחקרי בתחו זה אינ חד משמעיי .חלק מציגי הבדלי ברורי בי קבוצות אתניות נפרדות ),(Cattell & Warburton, 1961; Chan, 1996; Okazaki, 2000; Xie & Leong, 2008 אחרי לא מצאו הבדלי ניכרי (Aluja & Blanch, 2002; Hofstede & McCrae, 2004; Mak & Tran, ).2001 באר נערכו מחקרי מעטי בלבד אודות הבדלי אישיות שבי ערבי ליהודי & (Peleg-Popko, Klingman, ) .Abu-Hanna Nahhas, 2003; Zak, 1979; Zeidner, 1989, 1997עד כה ,ככל הידוע לנו ,לא נערכה השוואה מהסוג הזה ביחס לאוכלוסיית המכורי לסמי .המחקר הישראלי הקרוב ביותר במבנהו למחקר הנוכחי היה מחקרו של זק ) (Zak, 1979אשר חקר בני נוער ערבי ויהודי בישראל. ממצאי מחקרו של זק מעידי על קיומ של הבדלי מובהקי בי שתי הקבוצות בשמונה גורמי ,שלפיה קיבלו בני נוער יהודי ציוני נמוכי מבני נוער ערבי בתכונת העל קונפורמיות המורכבת מתכונות היסוד חוסר יציבות רגשית ) ,(C-תועלתניות ) (G-והערכה עצמית נמוכה ) (Q3-וציוני גבוהי מבני נוער ערביי בתכונת העל נוקשות המורכבת מדומיננטיות ) (E+ומחוסר רגישות ) .(I-כמו כ אופיינו בני נוער יהודי בתלות קבוצתית ) ,(Q2-ברוגע ) (Q4-ובאינטליגנציה גבוהה יותר ) (B+לעומת בני נוער ערבי. ממצאי אלו מחזקי את מעמדה של התרבות כאחד הגורמי העיקריי בעיצוב תכונות אישיות .אנשי הגדלי בתרבויות שונות עשויי להיות שוני ג במבנה ובתכונות אישיות .אמירה זו רלוונטית פי כמה כאשר מדובר במדינת ישראל המאופיינת בקיומ של תרבויות רבות ,שונות ומגוונות ,החיות בתוכה זו לצד זו. .10הממדי התרבותיי של הופשטדה בתרבות של ערבי ויהודי בישראל לש השוואה מדויקת יותר בי התרבות הערבית ובי התרבות היהודית בישראל ,נשתמש בממדי התרבות הנפוצי ביותר בספרות העולמית ,שבה פתח הופשטדה בספרו (Hofstede, Culture’s Consequences ) :1980אינדיווידואליז ,ריחוק כוח ,גבריות והימנעות מאי ודאות .מודל זה נמצא כבעל תוק" מבני וחיצוני גבוה ביכולת ההבחנה בי תרבויות שונות ) .(Hofstede, 1980, 2001; Inkeles, 1997כמו כ תואמי ממדיו של הופשטדה את החלוקה לממדי תרבותיי ,המופיעה בכתביה של שוור ) (Schwartz, 1999ואינגלהרט ) .(Inglehart, 1997בלוח מס' 7מוצגת החפיפה של הממדי בשלושת המודלי. לוח מס' :7 הממדי חפיפה בי ממדי תרבותיי בשלושה מודלי תאורטיי Hofstede Schwartz אוטונומיה אינדיווידואליז .1 שיזור קולקטיביז שוויו שוויו .2 היררכיה אישוויו שלטו גבריות .3 הרמוניה נשיות הרמוניה הימנעות מאיוודאות )רמה גבוהה( .4 שלטו הימנעות מאיוודאות )רמה נמוכה( לפי )(Hofstede, 1980; Inglehart, 1997; Shwartz, 1999 Inglehart חילורציונליות מסורתיות חילורציונליות מסורתיות להל נציג הצגה מורחבת של הממדי התרבותיי של הופשטדה בקרב התרבות הערבית והיהודית בישראל. .10א .אינדיווידואליז לעומת קולקטיביז ממד זה מתייחס לרמה שבה משתלב הפרט בתו קבוצות. בחברות בעלות מאפייני אינדיווידואלי ישנ קשרי חלשי בי חברי הקבוצה .בחברות בעלות מאפייני קולקטיביי ,חיי הפרטי משולבי זה בזה ,מלידה ועד גיל זקנה .קבוצות אלו ה לרוב משפחות מורחבות המספקות הגנה בתמורת ללויאליות מוחלטת ).(Triandis, 1993 החברה הערבית מאופיינת כחברה מסורתית בעלת אוריינטציה קולקטיבית ) .(Sivan, 1995התרבות בבסיסה מדגישה ערכי שייכות למשפחה המורחבת )חמולה( ,למקומיות ולאומה הערבית ).(Hopewood, 1990 הקולקטיביז של החברה הערבית מתבטא בעיקר במרכיב האתני דתי & (Oyserman, 1993; Realo, Allik, ) ,Vadi, 1997כאשר הרוב המוסלמי מדגיש את שייכותו לאומה האסלאמית )דאר אל אסלא(. על א" קיומו של תהלי מודרניזציה בחברה הערבית בישראל ,האוריינטציה המשפחתית והקולקטיבית עדיי מועדפת על פני האוריינטציה האינדיווידואלית בחברה זו .(Al-Haj, 1989; (Barakat, 1985aהחברי בה אמורי להתחלק באחריות ובמטלות ,כאשר החברה דואגת להגנה על הפרטי בה ולסיפוק רוב צורכיה באמצעות יצירת רשת חברתית .התלות הפנימית בתו המשפחה הערבית באה לידי ביטוי בתמיכה כלכלית וחברתית ,בגידול ילדי משות" ובניהול משק הבית )חאג' יחיא(Al-Haj, 1989; Barakat, 1985a, ;1994 , ) .Dwairy, 1998; Rugh, 1984תלות זו נשענת על ערכי סולידריות ,על פעילות הדדית ,על מחויבות ,על אמו הדדי ,על תחושת שייכות למשפחה הגרעינית והמורחבת ,על שכנות וחיי קהילה ועל הרווחי בחברה הערבית .(Haj-Yahia, (1994 בחינת ממד האינדיווידואליז קולקטיביז בחברה היהודית בישראל מורכב מעט יותר .בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל אופיינה החברה הישראלית במערכת ערכי בעלת מאפייני קולקטיביי (Levy, Levinson, ) .& Katz, 1993הסולידריות והקונצנזוס הקיבוצי רווחו באר ,והדורות הצעירי בחברה התחברו לזהות הישראלית הקולקטיבית החדשה ) .(Segev, 1992מאז שנות השישי של המאה הקודמת מתאפיינת החברה היהודית בישראל במעבר מקולקטיביז לאינדיווידואליז יחד ע מחויבות לעקרונות דמוקרטיי (Ohana, ) .1998החשיפה למדיה המודרנית בתקשורת העולמית בשנות התשעי של המאה הקודמת ,יחד ע תהלי השלו באזור ,זרזו את המעבר מהשייכות לקולקטיב המקומי אל האופציה של אינדיווידואליז יחד ע קשרי בי לאומיי .מעבר זה מוצא לו ביטוי בערכי המובילי את ההתנהגות האישית חברתית ,הסוציו פוליטית והכלכלית של החברה היהודית באר ).(Sagy, Orr, Bar-on, & Awwad, 2001 בנוגע לקולקטיביז יש להדגיש כי במחקר של שגיא ואח' ) (Sagy et al., 2001נמצאו מדדי גבוהי של מרכיב זה בשתי קבוצות האוכלוסייה בישראל ,הערבית והיהודית .נבדקי ערביי במחקר קיבלו ציו גבוה יותר במדד הקולקטיביז הקבוצתית ,בעוד נבדקי יהודי צוינו גבוה במדד הקולקטיביז התו משפחתית. .10ב .ריחוקכוח ממד זה מייצג את חוסר השוויוניות האנכי בקבוצה ,כלומר המידה שבה החברי הפחות חזקי בה מקבלי ומצפי שכוחה יתחלק באופ לא שוויוני בי כלל חבריה .בחברה בעלת רמה גבוהה של ריחוק הכוח )חברה לא שוויונית( ,ישנה תלות חזקה בי חברי המשפחה ,למשל :התנהגות עצמאית של ילדי בתוכה אינה זוכה לעידוד ,הילדי במשפחה אמורי לגלות כבוד כלפי הוריה ולאחיה הבוגרי מה ,וחו וחיבה מופגני כלפי ילדי בגיל הינקות בלבד. תיאור זה תוא את תמונת המצב בתרבות הערבית בישראל שבה מבני חברתיי ומשפחתיי ה היררכיי סמכותיי ,המקשי על חבריה לשלוט בגורל ) .(Dwairy, 1998האד הערבי חי תחת שליטה וסמכות המסודרות בסדר היררכי ,כאשר הקשר בי דרגות ההייררכיה השונות מבוסס על משמעת וקונפורמיות ,יותר מאשר על הדדיות .הילד ,האישה והאזרח בתרבות זו אינ אמורי לדרוש את זכויותיה אלא נדרשי לקבל הכתבות מלמעלה וללמוד להסתגל אליה .(Dwairy, (1997 היחסי במשפחה הערבית ה הייררכיי ומאורגני על פי גיל ומי ,דור וסדר הלידה .הבני במעמד גבוה יותר מזה של הבנות בלי קשר לגיל ,והבוגר מעל לצעיר במעמדו (Barakat, 1985a; Gaith, 1986; Prothro & Diab, ) .1977; Sharifzadeh, 1992הילדי במשפחה אמורי לגלות משמעת ולשמוע בקול של הוריה ואחיה הבכורי .תפקיד של ההורי לשלוט ,להעניש ולדאוג למשמעת בתו בית .כמו כ ה אינ מעודדי עצמאות ותחרות בי האחי ,כדר ליצירת מער תמיכה ביניה ).(Dwairy, 1998; Haj-Yahia, 1995 וולר ,פלוריא ומיקולינסר ) (Weller, Florian & Mikulincer, 1995מצאו שמתבגרי ערבי תופסי יותר כוח אבהי ופחות כוח אימהי בתו המשפחה מאשר מתבגרי יהודי )במיוחד האשכנזי( .ממצאי אלו תומכי בממצאיה של מחקרי אחרי ,אשר השוו בי תרבויות מזרחיות )כמו הודו( למערביות )כמו ארה"ב, אוסטרליה( ).(Poole, Sundberg & Tyler, 1982; Sundberg, Sharma, Wodtli & Rohila, 1969 לעומת זאת בחברות שבה ריחוק הכוח קט ,מקבלי ילדי טיפול ויחס שוויוני .הורי מעודדי התנהגות אקטיבית אצל ילדי ומחנכי אות לקחת אחריות למעשיה ולחייה .הילד מקבל רשות להתנגד להורה ובהיותו מבוגר יותר מפסיק לקבל את רשותו למעשיו ).(Hofstede, 1980 תיאור זה תוא יותר את המשפחה היהודית החילונית בישראל שהיא בדר כלל משפחה גרעינית המאופיינת ביחסי דמוקרטיי יחסית ,ע סמכות הורית שאינה מוחלטת ושמאפשרת לילדי חופש פעולה נרחב (Florian, 1989; Florian, & Har-Even, 1984; Peres & Katz, 1990; Weller, Florian, & Mikulincer, ) .1995הערכי הדמוקרטיי המנחי את המבנה המשפחתי היהודי בישראל ,לצד השפעת האידאולוגיה הסוציאליסטית שהייתה נפוצה באר שני רבות ,גורמת ליהודי בישראל להיות פחות מעונייני בשלטו ויותר בשוויו מאשר הערבי ).(Griffel, Eisikovits, Fishman, & Grinstein-Weiss, 1997 .10ג .גבריות לעומת נשיות ממד זה מתייחס לחלוקת התפקידי האמוציונלי בי המיני .עבודותיו של הופשטדה ) (Hofstede, 1980הראו כי ערכיה של הנשי נוטי להיות הומוגניי יותר מאלו של הגברי. האחרוני נוטי לנוע בי אסרטיביות ,תחרו תיות ושונות מרבית מערכיה של נשי עד למתינות ,דאגה ודמיו לערכי הנתפסי כ"נשיי". תפקידי המי החברתיי תחומי ומוגדרי בחברות "גבריות" בשונה זה מזה .גברי בחברות אלו אמורי להיות אסרטיביי וממוקדי בהצלחת החומרית .לעומת מצופות הנשי להיות מתונות" ,רכות" ולהתמקד בחינו הילדי .תפקידי המי החברתיי חופפי בחברות "נשיות" ,כאשר ג הנשי וג הגברי אמורי להיות מתוני בהתנהגויותיה ולהתמקד בהשגת מטרות משותפות ,בחינו הילדי ובשיפור איכות החיי המשותפת. על א" השינויי החלי בחברה הערבית ,ובעיקר השיפור היחסי במעמדה של האישה בחברה ובמשפחה, שולטות בה עדיי תפיסות מסורתיות פטריארכליות .בחברה מסורתית מהסוג הזה חלוקת התפקידי המגדרית היא ברורה ונוקשה )חשיבו .(Abudabbeh, 1998 ;1997 ,מהגבר במשפחה הערבית מצופה שיקבל על עצמו תפקידי אינסטרומנטליי דומיננטיי ושיהיה מקור ההכנסה העיקרי למשפחתו ,ג א אשתו עובדת. מהאישה מצופה שתמלא את תפקידיה כרעיה ועקרת בית ,ג א ביכולתה למלא תפקידי הנחשבי על פי המסורת לתפקידיו של הבעל .האישה נתפסת עדיי כאחראית לטיפול בבית על כל מרכיביו ,והדאגה שהמשפחה תמשי לתפקד כיחידה אחת מוטלת עליה ) .(Haj-Yahia, 1995; Barakat, 1993תפקידי מגדריי אלו נלמדי על ידי ילדי וילדות מהמגזר הערבי כבר בגיל צעיר ,ואלו אמורי להנחות אות ג בחייה כבוגרי ).(Haj-Yahia, 1994, 1995 בחברה היהודית בישראל ,לעומת זאת ,נית למצוא דמיו רב יותר בי תפקידיה של נשי לגברי ,שבא לידי ביטוי בעול הערכי ובסדרי העדיפויות המנחי אות .(Prince-Gibson & (Schwartz, 1998ערכי אלו בקרב בני שני המיני בחברה היהודית חילונית בישראל ,לעומת החברה הערבית ,נוטי להיות "נשיי" יותר. .10ד .הימנעות מאיודאות מידת הסובלנות שמגלה החברה לאי ודאות .ממד זה מעיד על המידה שבה מכינה החברה את חבריה להרגיש נוח או שלא נוח בתו "סיטואציות לא מובנות" ,במצבי חדשי ,לא ידועי, מפתיעי ושוני מהמוכר. תרבויות הנמנעות מאי ודאות מאמינות כי השונה מסוכ ומנסות לצמצ את אפשרויות המפגש ע סיטואציות עמומות באמצעות קביעת חוקי וכללי חמורי ,אמצעי הגנה וביטחו ,בדר כלל באמצעות דת ודתיות. אימהות בתרבויות אלו מאופיינות בהגנת יתר ובדאגה מתמדת בכל הנוגע לניקיונ ולביטחונ של הילדי .נוס" על כ נמצא שהימנעות מאי ודאות מקיימת קשר חיובי מובהק ע רמת החרדה של אותה חברה ;(Lynn, 1975 ).Lynn & Hampson, 1977 לעומת זאת תרבויות המקבלות אי ודאות ,מאמינות שהשונה הוא מסקר ושהפרטי בתוכ נוטי להראות סובלנות רבה יותר לדעות שונות ולהגמיש כללי מחייבי .פרטי אלו נוטי להיות קרי רוח ורציונליי באופ יחסי ואינ מצופי בסביבת להחצי רגשות. התרבות הערבית ,המושפעת ברובה מערכי האסלא ,דוגלת בהרמוניה בי האד לסביבתו .הפרטי החברי בה נוטי להראות כניעה ופסיביות מול הלא ודאי ומייחסי אותו בלבדית לרצו האל .מחשבת מונעת באמצעות תפיסת עול פטליסטית )"אלמכתוב" בערבית( ,שהיא ביטוי למוקד שליטה חיצוני (Al-Muhraque, ) .1986; Reid & Ware, 1974נית לומר בהכללה כי לפרטי מהמגזר הערבי אי בדר כלל תחושת יכולת כדי לחולל שינוי בחייה ).(Al-Khani, Bebbington, Watson, & House, 1986; Bazzoui, 1970 מאחר שמרבית חברי המגזר הערבי בישראל מסורתיי בדת ,ה נוטי לייחס לרצו האל את כל המצבי הנקרי בדרכ .לכ ה אינ נוטי להימנע מאי ודאות מתו הנחה שג מאחוריה עומד כוח עליו מניע וצודק ) .(Al-Muhraque, 1986יהודי באר ישראל ,לעומת ,נוטי יותר לחילוניות ולהפנמה של תחושות חרדה, תו מת דגש רב לתחושת הביטחו האישי והלאומי ).(Dwairy, 1998 חיזוק לנתוני שהובאו נית למצוא באופ מובהק במחקרו של הופשטדה ) (Hofstede, 1991שעסק ב 74 תרבויות שונות ברחבי העול .את ציוניה ודירוג של התרבויות הערביות )מדינות ערב( והתרבות היהודית בישראל על גבי ממדי התרבות של הופשטדה נית לראות בלוח מס' .8 לוח מס' :8יהודי ישראלי וערבי ממדינות ערב על ממדיו של הופשטדה )ציוני ודירוג( יהודי ערבי ממדי תרבותיי ציו דירוג 19 ציו אינדיווידואליז )(IDV 38 דירוג 27 54 ריחוקכוח )(PDI 80 7 13 52 גבריות )(MAS 52 23 47 29 הימנעות מאיודאות )(UAI 68 27 81 19 הנתוני מתו Hofstede, G. (2001). Culture’s consequences: Comparing values, behaviors, : institutions, and organizations across nations (2nd ed). Beverly Hills CA: Sage. • מדינות ערב :מצרי ,לבנו ,לוב ,סעודיה ,עירק ,כווית האמירויות הערביות המאוחדות. • הלוח מציג את הציוני )מתו (100והדירוג )בתו 74תרבויות/מדינות( של כל תרבות/מדינה בארבעת הממדי התרבותיי. מהלוח נית לזהות את ההבדלי בממדי התרבותיי של הופשטדה שבי תרבויות ערב ובי התרבות היהודית בישראל ,כאשר אנו רואי שהיהודי גבוהי יותר )ה בציוני וה בדירוג העולמי( במדדי אינדיווידואליז ) (IDVוהימנעות מאי ודאות ) (UAIונמוכי יותר במדדי ריחוק כוח ) (PDIוגבריות) (MASמאשר הערבי שבמדינות ערב. .11הקשר שבי הממדי התרבותיי להתמכרות לסמי .11א .אינדיווידואליזקולקטיביז יש הטועני לקיומו של קשר בי קולקטיביז לנטייה להתמכרות .כ, למשל ,עלתה טענה שהמכור במשפחה הקולקטיבית עסוק בהתמודדות ע סוגיות משפחתיות אמוציונליות בלתי פתורות ,בעוד המכור במשפחה בעלת מאפייני אינדיווידואליי נוטה יותר לחוש תחושות בדידות ולהתמודד ע ניכור מצד בני משפחתו ) .(Orford, Natera, Velleman et al., 2001ע זאת יש טועני שאי קשר בי קולקטיביז ובי שימוש והתמכרות לסמי ).(Unger, Ritt-Olson, Teran et al., 2002 יש להדגיש שהקשר בי קולקטיביז ובי התמכרות לסמי סבו ומורכב .מצד אחד ערכי של משפחתיות וקשרי הורה ילד הדוקי ,תמיכה חברתית ומסורתיות ,שמאפייני בדר כלל את התרבויות בעלות מאפייני קולקטיביי ,מגני על בני הנוער (Ellickson, Pearlman, & Klein, 2003; Freeberg & Stein, 1996; Unger ) et al., 2002ועל הצעירות והנשי ) (Nasim, Corona, Bellgrave, Utsey, & Fallah, 2007ומפחיתי את הסיכו שיתדרדרו להתנהגויות מסכנות ,לרבות שימוש בסמי .מ הצד האחר ישנ מחקרי המצביעי על קיומ של קשר חיובי בי קולקטיביז ובי הערכה עצמית נמוכה ,על העדר אושר פנימי ,רגישות לדחייה ,חרדה חברתית ורצייה חברתית ועל תכונות הנוטות לאפיי את אוכלוסיית המכורי לסמי & (Diener, Diener, ) .Diener, 1995; Yamaguchi, 1994קולקטיביז עלול לגרו לצעירי להיות יותר מושפעי מקבוצת הגיל ) .(Peer Groupא קבוצת גיל מעורבת בשימוש בסמי ,הנערי בתרבות קולקטיבית עלולי להשתמש בסמי מתו קונפורמיות לנורמות של קבוצת הגיל ולהיות תלותיי מאוד בקבוצת בני הגיל בתהלי קבלת ההחלטות ובאסטרטגיות של הישרדות .(Unger et al., (2002 .11ב .ריחוקכוח מצד אחד הקשר בי ריחוק כוח להתמכרות אינו ברור דיו משו שהוא לא נבדק מחקרית ואי לו סימוכי בספרות המקצועית .מ הצד האחר מצא הופשטדה קשר חיובי חזק ) (r = 0.67בי ממד האינדיווידואליז קולקטיביז ובי ממד הריחוק כוח ) .(Hofstede, 1980מכ נית להסיק בזהירות כי ייתכ שהאמור לעיל בנוגע לממד האינדיווידואליז קולקטיביז בעל תוק" ג בנוגע לממד הריחוק כוח. מלבד זאת ,מהספרות הדנה בממד הריחוק כוח עולה כי פרטי המשתייכי לתרבויות המתאפיינות בריחוק כוח מצומצ ,ייטו פחות לפנות ולבקש עזרה מקצועית או חומרית מרשויות בשעת הצור וייטו יותר לאמ התנהגויות לא חוקיות ואנטי סוציאליות ,ובה שימוש בסמי ) .(Hofstede, 1980; Triandis, 1995לעומת תרבויות המתאפיינות בריחוק כוח גדול ,מגלות בדר כלל קבלה ומשמעת כלפי שלטונות החוק (Triandis, ).1995 בנוגע לשיקולי העומדי מאחורי ההחלטה להיגמל ולהפסיק את השימוש בסמי ,נית להסיק מהממצאי של פירי וסלייטר ) (Perea & Slater, 1999אשר חקרו אוכלוסיית מכורי לסיגריות ,כי בקרב חברי תרבויות המתאפיינות בריחוק כוח גדול ,עמדותיה של אחרי והנזקי שייגרמו לה ה המניעי העיקריי לגמילה. בקרב חברי תרבויות המתאפיינות בריחוק כוח קט ,לעומת זאת ,הייתה הפסקת העישו תוצאה בדר כלל של הכרה בנזקיו הישירי של העישו על המכור עצמו. .11ג .גבריות לעומת נשיות – ישנה ספרות תאורטית ואמפירית ענפה הקושרת בי נורמות "גבריות" ובי בעיות בריאות ,אלימות ויחסי מי לא מוגני (Isenhart, 2001; Magovcevic & Addis, 2005; Noar & Morokoff, ) ,2002; O`Neil, Good & Holmes, 1995לחצי נפשיי )(Good, Heppner, DeBord, & Fisher, 2004 והתנגדות לחיפוש עזרה ) .(Addis & Mahalik, 2003; Rochlen & O`Brien, 2002רק בשני האחרונות החלו הפסיכולוגיה והמקצועות הטיפוליי לעסוק בקשר שבי "גבריות" להתמכרות לסמי ,כאשר הל ונוצר קונצנזוס בנוגע לקיומ של גורמי הקשורי לתפקידי מי גבריי התורמי להתפתחות ולקיבוע של דפוסי שימוש בסמי ואלכוהול ).(Fahey, 2004 הספרות המקצועית תומכת בקיומו של קשר בי ממד הגבריות ובי רמת סיכו גבוהה לשימוש בסמי בקרב בני נוער (Corcoran & Michels, 1998; Kulis, Marsiglia, & Hecht, 2002; Kulis, Marsiglia, & Hurdle, ) ,2003; Unger et al., 2002כאשר נמצא שבני הנוער הדואגי להבליט את גבריות ולהוכיח שה חזקי וחסרי חששות ,מאופייני בהתנהגויות של עישו סיגריות ,שתיית אלכוהול ושימוש בסמי למיניה בגיל מוקד יחד ע נורמות מקלות בנוגע לשימוש בסמי. חוקרי רבי טועני שאלו שקשה לה לעמוד בציפיות ובדרישות מהתפקידי "הגבריי" (Gender Role ) Conflict – GRCורוצי לעמוד כראוי בנורמות ובציפיות אלו ,משתמשי בסמי כדי להקל על הלח הנוצר עקב קונפורמיות לנורמות המגדר ).(Blazina & Watkins, 1996; Fahey, 2004; Tager & Good, 2005 לעומת יש כאלו שלא מצאו קשר בי הקושי לעמוד בדרישות שישנ מהתפקידי "הגבריי" ובי השימוש בסמי ואלכוהול ).(Korcuska & Thombs, 2003 בניגוד לכ מצא קאלדג ) (Kaldegg, 1975שמכורי לסמי קיבלו ציוני נמוכי יותר בסול "גבריות" מלא מכורי וציוני גבוהי יותר בסול "נשיות" .פניק ,פאוול וריד ) (Penick, Powell, & Read, 1984הגיעו לממצאי דומי לאלו של קאלדג ומצאו שבעוד מכורי להרואי הראו תכונות גבריות סטריאוטיפיות ,הראו האלכוהוליסטי תכונות נשיות סטריאוטיפיות .פניק מסביר ממצאי קיצוניי אלו בכ שהאוריינטציה הנשית הסטריאוטיפית שהראו האלכוהוליסטי היא תגובה הגנתית נגד הנזק שנגר עקב ההתמכרות ,כלומר תוצאה ולא הסיבה להתמכרות לסמי ).(Penick et al., 1984 .11ד .הימנעות מאיודאות מחקרי שוני מדווחי על ממצאי שוני ולעתי סותרי ביחס לתרומה של ממד ההימנעות מאי ודאות וההתמכרות לחומרי פסיכואקטיביי .רמה גבוהה של הימנעות מאי ודאות בקרב אוכלוסיות מכורות שאינ נמצאות בתהליכי טיפוליי ,עלולה לשמר את בעיית ההתמכרות .למשל ,בקרב אוכלוסיית המכורי לעישו סיגריות נמצא קשר שלילי בי הימנעות גבוהה מאי ודאות ובי המוטיבציה להפסיק לעש .כלומר ,ככל שעולה רמת ההימנעות מאי ודאות ,כ יורדת המוטיבציה להפסיק לעש סיגריות. קשר זה הוסבר בכ שכדי להפסיק לעש דרושה מידה גבוהה של ביטחו ביכולתו של הפרט להפסיק את התנהגות עישו הסיגריות ).(Etter, Pelissolo, Pomerleau, & Saint-Hilaire, 2003 מחקר אחר הגיע לממצאי תומכי כאשר מצא שבני אד המכורי להימורי מאופייני א" ה ברמה גבוהה של הימנעות מאי ודאות .ההתנהגות האובססיבית קומפלסיבית המאפיינת את אלו המכורי להימורי מבוססת על ספק תמידי" ,ספק דלוזיוני" ).(Tavares & Gentil, 2007 מאחר שממד ההימנעות מאי ודאות נמצא בקשר חיובי חזק ע רמת החרדה בחברה & (Lynn, 1975; Lynn ) ,Hampson, 1977נית למצוא מענה מסוי לקשר שבי ממד ההימנעות מאי ודאות ובי השימוש בסמי בקשר שבי שימוש והתמכרות לסמי ובי חרדה. ספרות רבה מצביעה על קשר חיובי בי שימוש בסמי )במיוחד באופיאטי( ובי חרדה ולח ;(Goeders, 2004 ) .Merikangas, Mchta, Molnar et al., 1998מחקרי מראי ששיעור המכורי בקרב אוכלוסיית הסובלי מהפרעות חרדה הוא גבוה בי 60%עד .80%שיעור הסובלי מהפרעות חרדה בקרב המכורי לסמי גבוה א" הוא 40%ל .(Donovan, Padin-Rivera & Kowaliw, 2001) 60%קשר זה מוסבר בכ שהמכורי להרואי בחרו בו כדי להתמודד ע תחושות של חרדה ,עוינות והעדר ער עצמי ).(Gossop & Roy, 1976 השערת ה"ריפוי עצמי" ) (Self-Medication Hypothesis - SMHשל קנטזיא ) ,(Khantzian, 1985פיתחה וייסדה אמפירית ומחקרית את הטיעו הזה .לפי השערה זו השימוש בסמי הוא "פיצוי" שמטרתו למת רגשות ושיכו עצמי מפני מצבי נפשיי מלחיצי .השימוש בסמי נעשה כדי לווסת כאב רגשי ודחפי פרימיטיביי, דיספוריה וחרדה משו שלסמי ישנה השפעה נפשית ופיזיולוגית שמביאה לידי יציבות רגשית (Suh, Ruffins, ).Robins, Albanese, & Khantzian, 2008 לפי השערה זו השימוש בהרואי הוא תגובה אדפטיבית זמנית אשר משתקת ומפחיתה את הזע והאגרסיה ) .(Khantzian, 1985, 1999קנציא הגיע לטיעו זה מתו תצפיותיו שמצאו קשר בי קשיי בוויסות זע ואגרסיה ובי חשיפה בגיל מוקד לאלימות ולאגרסיות טראומטיות .כמו כ הוא מצא כי כעס ורגשות שליליי כלפי אחרי וכלפי עצמ מנבאי באופ מובהק שימוש בהרואי בעתיד. מכורי הנגמלי פיזית ,למשל ,עלולי לחזור להשתמש מחדש בס ולהיחש" לאירועי המעוררי תחושות חרדה ולח ) .(Goeders, 2004מעגל זה אינו נגמר ,שהרי השימוש בס מביא עמו פעמי רבות תופעות גמילה )"קריז"( בהעדר מנות ס זמינות .תופעות אלו מגבירות את תחושת החרדה ,וזו בתורה מניעה לשימוש חוזר ).(Khantzian, 1985 .12השערות המחקר .1יהיו הבדלי בי פרופיל האישיות של אוכלוסיית המכורי להרואי )ערבי ויהודי( ובי האוכלוסייה הנורמלית )ערבי ויהודי( בישראל. .2יהיו הבדלי בי פרופיל האישיות של האוכלוסייה הערבית הכללית בישראל ובי האוכלוסייה היהודית הכללית בישראל ,בעיקר בתכונת העל "אקסטרוורטיות". .3יהיו הבדלי בי פרופיל האישיות של מכורי ערבי להרואי ובי זה של מכורי יהודי להרואי ,בעיקר בתכונת העל "חרדה". .4מכורי יהודי להרואי יהיו מאופייני בחוסר יציבות רגשית ) ,(C-בחיפוש שליטה ) ,(E+בתועלתנות ),(G- בחוסר רגישות ) ,(I-בתלויי קבוצה ) ,(Q2-בהערכה עצמית נמוכה ) (Q3-ויהיו מתוחי ) (Q4+יותר מאשר מכורי ערבי להרואי. .5מכורי יהודי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בתכונות העל "אקסטרוורטיות" )" ,(QIגישה רציונלית" ) (QIIIו"עצמאות" ) (QIVמאשר מכורי ערבי להרואי. .6א .מכורי יהודי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בתכונת העל "חרדה" ) (QIIמאשר מכורי ערבי להרואי בישראל. ב .מכורי יהודי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בסול "המצב הפסיכולוגי" מאשר מכורי ערבי להרואי. .7מאחר שהתרבות היהודית לעומת התרבות הערבית מאופיינת בריחוק כוח קט יותר ,דבר העשוי להגביר את שכיחות ההתנהגויות הלא חוקיות והאנטי סוציאליות )כולל שימוש וסחר בסמי( (Hofstede, 1980; Triandis ) ,,1995סביר לשער שמכורי יהודי להרואי יגלו מעורבות גבוהה יותר בפעילות בלתי חוקית ממכורי ערבי. .8מאחר שהתרבות הערבית נוטה יותר לכיוו גבריות ומדגישה יותר את היכולת לשאת תחושת פגיעות ותלות ולדחות את הצור בטיפול רפואי ) ,(Isenhart, 2001יהיו מכורי ערבי להרואי בישראל בעלי בעיות רפואיות רבות יותר ממכורי יהודי. .9מאחר שהתרבות הערבית נוטה יותר לכיוו הקולקטיביז ,כאשר המשפחות בתרבות הקולקטיבית מדווחות על היווצרות של קונפליקטי פתוחי ואינ פתורי בתו המשפחה כתגובה להתמכרותו של אחד מבני המשפחה ,סביר לשער שמכורי ערבי בישראל יסבלו יותר מבעיות במשפחה. שיטה .1המדג :המדג כלל שני תת מדגמי עיקריי :א .מדג של מכורי להרואי מכל רחבי האר ,ערבי ויהודי יליד האר ,גברי )הגברי ה רוב הגדול של המכורי לסמי בישראל( ,מכורי הנמצאי בטיפול, כחודש עד שישה שבועות מיו קבלת לתכנית הטיפולית .הנבדקי היו נקיי מסמי וזאת כדי לנטרל את השפעת הסמי עצמ על התשובות .מכורי פעילי ה חסרי יכולת וסבלנות לקריאה ולמילוי של השאלוני. לוח מס' :9 הנבדקי לפי מאפייניה האישיי _______________________________________________________________________________ השוואה מכורי ערכי כי יהודי ערבי יהודי ערבי בריבוע % N % N % N % N מאפייני _______________________________________________________________________________ 48.0 25 45.0 28 50.0 50 35.0 35 מצב משפחתי רווק 21.0 11 52.0 33 16.0 16 57.0 57 נשוי 31.0 16 3.0 2 33.0 33 8.0 8 גרוש 79.0 41 48.0 30 83.0 83 43.0 רווק +גרוש 43 .60 11.5 6 19.0 12 10.0 10 16.0 16 25 – 18 גיל 25.0 13 22.0 14 26.0 26 25.0 25 35 – 26 40.0 21 47.5 30 44.0 44 43.0 43 45 – 36 23.5 12 11.5 7 20.0 20 16.0 16 46ומעלה 0.09 5.0 3 12.0 7 6.0 6 22.0 22 יסודי השכלה 26.0 14 25.0 16 28.0 28 45.0 45 חטי"ב 65.0 34 60.0 38 65.0 65 30.0 30 תיכוני 4.0 1 3.0 2 1.0 1 3.0 3 על תיכוני 69.0 35 63.0 40 66.0 66 33.0 תיכוני ועל תיכוני 33 **.0001 88.0 46 39.0 25 95.0 95 41.0 41 עיר גודל הישוב לא רלוונטי 26.0 14 לא רלוונטי 26.0 עיר מעורבת* 26 0.0 0 35.0 24 0.0 0 33.0 33 כפר 12.0 6 0.0 0 5.0 5 0.0 0 מושב **.0001 45.0 לא רלוונטי 52 100 100 לא רלוונטי יהודי דת לא רלוונטי 47.0 30 לא רלוונטי 99.0 99 מוסלמי לא רלוונטי 53.0 33 לא רלוונטי 1.0 1 נוצרי *.032 44.0 23 31.0 20 43.0 43 27.0 27 חילוני רמת דתיות 49.0 25 63.0 40 53.0 53 69.0 69 מסורתי 7.0 4 6.0 3 4.0 4 4.0 4 דתי **.0001 42.0 22 לא רלוונטי 91.0 91 לא רלוונטי מזרחי מוצא 58.0 30 לא רלוונטי 9.0 9 לא רלוונטי אשכנזי _______________________________________________________________________________ **.0001 * עיר מעורבת של יהודי וערבי )כמו חיפה ,עכו ,ירושלי ,רמלה ,לוד ,יפו תל אביב.(... במדג היו 200מכורי להרואי 100 :מכורי ערבי )מוסלמי ונוצרי( ,מחצית כפריי ומחצית עירוניי ו 100מכורי יהודי .הנבדקי נבחרו באמצעות איש צוות )אלו העוני על הקריטריוני שהוזכרו לעיל( מתו מסגרות הטיפול בכל רחבי האר ,במגוו שירותי טיפול וגמילה מסמי :שש קהילות טיפוליות ושתי אשפוזיות. ב .בקבוצת ההשוואה היו 115גברי שלא השתמשו או התמכרו לסמי מעול ,מכל רחבי האר ,יהודי וערבי ,הדומי לקבוצת המכורי במשתני גיל ,מצב משפחתי ,השכלה ומעמד סוציו אקונומי ותעסוקתי. האנשי נבחרו באופ אקראי באמצעות אנשי הצוות במקו ,אשר קיבלו הנחיות לגבי האנשי המתאימי מתו האוכלוסייה המבקרת בלשכות הרווחה ובלשכות התעסוקה .איש הקשר בכל מסגרת הכי רשימת פוני המבקרי במסגרות אלו ובחר באנשי שמספר זוגי ברשימה ,לאחר הורדת שמות הנשי ,גברי מעל גיל ,60 בעלי השכלה גבוהה ואנשי ללא רקע התמכרותי. החוקר הגיע למסגרות אלו ובעזרת עובדיה פנה לאלו שנבחרו מהרשימה ,ביקש את רשות להשתת" במחקר ולמלא את מבח האישיות ) (CAQ-1וזאת לאחר מת הסבר קצר על המחקר ,מטרתו וחשיבותו תו שמירה על אנונימיות מוחלטת .המבח חולק לנבדקי שהסכימו להשתת" באופ פרטני ובתו קבוצות קטנות .יש להדגיש כי אנשי אלו נמצאי בטיפול של לשכת הרווחה ולשכות התעסוקה )תכנית ויסקונסי( ,וה הסכימו להשתת" כחלק ממחויבות למסגרת ולעובדי. .2כלי המחקר השאלו הנוכחי מורכב משלושה חלקי: א .פרטי אישיי כמו גיל ,ישוב ,מצב משפחתי ,דת ,מוצא ,לאו ,השכלה ,מצב סוציו אקונומי וכו'. ב .סול "חומרת ההתמכרות (ASI) "Addiction Severity Indexשל טו מק'לל ועמיתיו (McLellan et )) al, 1980ראה נספח – .(2הכלי נחשב לכלי הנפו ביותר בעול להערכת התמכרויות ובו עושי שימוש יותר מ 20שנה. בחרתי להשתמש באינדקס חומרת ההתמכרות – ASIבשל יכולתו לגלות רגישות להבדלי התרבותיי/אתניי בקרב קבוצות מיעוט ממעמד סוציו אקונומי נמו ויכולתו לספק פרופיל למאפייניה של קבוצות אלו ה לצורכי מחקר ה להערכות ולהתערבויות קליניות ).(Brown et al , 1993 ה ASIהוא ראיו מובנה וכלי אבחוני רב ממדי שמורכב מ 133פריטי/שאלות ושעוצב כדי לקבל פרופיל של חומרת הבעיה של המטופל בשבעה תחומי חיי :מצב רפואי ,מצב תעסוקתי ומקורות הכנסה ,שימוש בסמי, שימוש באלכוהול ,מצב משפטי ,קשרי משפחתיי וחברתיי ומצב פסיכולוגי )נפשי( .הציוני מ 0.00עד ,1.00 כאשר ציו גבוה מצביע על רמה גבוהה של חומרה .בעזרת כלי זה יכול מראיי מיומ לאסו" בתו פחות משעה מידע על החודש האחרו ועל מהל חייו הכולל של המטופל בכל שבעת התחומי. ה ASIנות שני ציוני (1 :הציו המשוקלל המורכב מציוני שתי השאלות האחרונות בכל פרק ,ובה מדרג המראיי את חומרת הבעיה בעיניי הנבדק ואת הצור שלו בטיפול בסול מ 0עד .4ציו זה הוא מדד לתוצאות הטיפול (2 .הציו הכולל הוא הציו המתקבל מתוכנת מחשב המחשבת את חומרת ההתמכרות והמשמש לתכנו הטיפול .יש להדגיש שפורסמו מחקרי רבי אשר מצאו כי הכלי )גרסה אנגלית( תק" ומהימ (McLellan et al, ) .1992bלהל נתוני תוק" ומהימנות הכלי בגרסה האנגלית: תוק /הכלי :מבח זה גבוה בתוק" התוכ שלו ,המתבטא בהסכמת 89%מהשופטי בנוגע לתוק" ההצהרות במדידת הגור ,שבאות למדוד אותו ,והוא בעל תוק" גבוה ביכולתו להבחי בי שלוש רמות חומרה )נמו = – 0 ,.3בינוני = .6 – .4וגבוה = .(1.0 – .7תוצאות ניתוח שונות גילו הבדלי סטטיסטיי ניכרי )ברמה של (p<0.05בי ממוצע של שלוש רמות החומרה בציו הטוטלי למבח ).(McLellan et al, 1992b מהימנות המבח :מקדמי המהימנות לציוני המשניי שהתקבלו באמצעות מבח מבח חוזר נעי בי 0.94ל 0.99ובממוצע של ) .(0.97בעניי העקביות הפנימית ) :(Internal Consistencyערכי מקדמי אלפא לכל גורמי המבח היו בי 0.48ו 0.88ובממוצע של .(McLellan et al, 1992b) 0.68 הכלי תורג לשפה העברית באמצעות צוות חוקרי בראשות פרופ' ישראלובי .הכלי קיבל ציו גבוה על ידי השופטי בנוגע לתוק" ההצהרות במדידת הגור ,שבאות למדוד אותו ) .(Israelowich, 2007ערכי מקדמי המהימנות לכל גורמי המבח היו בי 0.53ל 0.77ובממוצע .0.63 ג .החלק הראשו של מבח ה " (CAQ-1) "Clinical Analysis Questionnaireשל קטל ).(Cattell, 1973 לאחר התייעצות ע מומחי בתחו חקר האישיות הוחלט להשתמש בחלקו הראשו של מבח ה CAQ-1 שהוא אחד הנוסחי של שאלו .16PFהכלי מספק תמונת אישיות רחבה ה על ידי שש עשרה תכונות המקור ה על ידי חמש תכונות העל .הכלי נהנה ממאפייני פסיכומטריי טובי למדיי והוא כלי ידידותי שתורג ליותר מ 40שפות ונחשב לאחד המבחני שזכה לשימוש הנרחב ביותר ברמה העולמית & (Aluja, Rossier, Garcia, ).Verard, 2005 מבח אישיות זה נית להעברה ולצינו בדר אובייקטיבית .הוא מאפשר הערכה מקיפה ביותר של אספקטי שוני של האישיות הנורמטיבית )לא קלינית( בתו זמ קצר .הערכה זו מבוססת על מדידת שש עשרה תכונות אישיות ,שה מהותיות מבחינה פסיכולוגית ובלתי תלויות זו בזו. שישה עשר הגורמי שהמבח בודק ה חמימות ) ,(Aאינטילגנציה ) ,(Bיציבות רגשית ) ,(Cשליטה ),(E אימפולסיביות ) ,(Fקונפורמיות ) ,(Gאומ ) ,(Hרגישות ) ,(Iחשדנות) ,(Lדמיוניות ) ,(Mערמומיות ) ,(Nחוסר ביטחו ) ,(Oרדיקליות ) ,(Q1סיפוק עצמי ) ,(Q2ארגו עצמי ) ,(Q3מתח )) (Cattell, 1957) (Q4ראה לוח מס' 2 עמ' .(19את שש עשרה תכונות היסוד קיב קטל לחמש תכונות על וה אקסטרוורטיות ) ,(QIחרדה ),(QII רציונליות ) ,(QIIIעצמאות ) (QIVואני עליו גבוה )) (QVראה לוח מס' 3עמ' .(20לוח מס' 2מציג הגדרות קצרות ונוחות לשימוש של התכונות הנמדדות על ידי ה .CAQ-1כל תכונה מסומנת על ידי אות ) Aעד ,(Q4בסדר יורד של מידת הסבר השונות ,שמספק כל גור נוס". מבח ה CAQ-1הוא דו קוטבי ,כלומר התכונות שאות מודד מבח זה נמצאות על רצ" שבצדו האחד ציו גבוה הנמצא בטווח של הנורמות העשירוני ,10 – 8שממק את הנבדק בתו ה 15%הגבוהי ביותר ,לעומת המדג הכולל .בצדו האחר ציו נמו הנמצא בטווח של הנורמות העשירוני ,3 1שממק את הנבדק בתו ה 15%הנמוכי ביותר ,לעומת המדג הכולל .הנורמות העשירוני 7 – 4מייצגות ציוני בינוניי בעלי אינדיקציה פחותה מהנורמות הגבוהות והנמוכות. לכל שאלה במבח ישנ שלוש תשובות ועל הנבדק לבחור בתשובה אחת בלבד ,בדר כלל בתשובה האמצעית )מס' (2שהיא לרוב בי זו לזו )בי תשובה א לתשובה ג ,או שהמשיב אינו בטוח בבחירתו( ,כאשר ההנחיות לנבדק ה שלא ירבה להשתמש בתשובה זו .כל פריטי המבח עברו "הסתרה" מדוקדקת )לא ברור לנבדק מהי כוונת הבדיקה( .השאלות עברו סינוני ובדיקות רבות עד לנוסח הסופי ,כמו תוק" )הקשר בי הציו המשני ובי הציו הכולל של הממד שאותו מודד( ונבחרו פריטי חופשיי מכל תוכ שעלול להביא לידי מבוכה או הפרעה כמו אלו הקשורי בנטיות פוליטיות ודתיות. את המבח נית להעביר ג ליחידי וג לקבוצות גדולות באותו זמ .המבח עוצב לשימוש בקרב בוגרי בני שש עשרה שנה ויותר ,ואי הגבלת זמ למת התשובות .אמנ צרי עד שעה כדי למלא את המבח ,א המבח מצרי יכולת קריאה ברמה בינונית )ברמה של כיתה ו( .במדג הנוכחי לקח למכורי כ 45דקות בממוצע כדי למלא את השאלו ולקבוצת הביקורת כחצי שעה בממוצע .במקרי שבה כישורי הפרט בקריאה מוגבלי למדיי ,היה צור להקריא את השאלות לנבדק שמילא את התשובות בעצמו. תוק :/כא תהיה התייחסות לתוק" הכלי בשלוש השפות )אנגלית ,עברית וערבית( ,כאשר יער דיו בנפרד ה על הגרסה האנגלית והעברית ה על הגרסה הערבית. .1תוק /מבני :תוק" מבני )או מושגי( נמדד על ידי מתא הסול יחד ע הגור הטהור המיועד למדוד .מערכת סולמות ונוסחי שוני של ה ) 16pfכולל (CAQ-1נבנו על סמ עבודה אינטנסיבית של ניתוח גורמי .הערכי של מדדי התוק" של ה CAQ-1למדגמי אמריקניי מובאי בלוח מס' .9 הערכי המקבילי במהדורה העברית של ה ,CAQ-1בערכי של המבנה הגורמי )כלומר ,המתא של כל סול ע המבנה הנקי שלו( מופיעי במקביל בלוח מס' 9. .2תוק /קריטריו :ניתוח גורמי של ה CAQ-1וה G-Zבמשולב ) (Cattell & Gibbson, 1968הראו כי שני מכשירי אלו מכסי למעשה אותו תחו של האישיות )בער כ 2/3משות" ביניה( ,אול מחלקי אותו באופ שונה .התחו המשות" ל CAQ-1ול EPQהוא רק בנוגע ל Eו ,Nכאשר במטריצה של Multitrait Multimethodלבדיקת התכנסות והבחנה מראי מדדי אלו בבירור ש ) QIאקסטרוורסיה( ו E )אקסטרוורטיות( ה מושגי דומי ביותר .ג ה ) QIIחרדה( ו ) Nנוירוטיציז( מכסי תחו משות" רחב ביותר .הקשר ל Pיכול להיבדק רק באמצעות השימוש ב CAQהשל. תוק /הנוסח הערבי :הלי בדיקת תוק" המבח בגרסתו הערבית התחיל ג כא בתרגו הכלי מאנגלית לערבית באמצעות שני חוקרי .אחרי שעבר עריכה לשונית באמצעות מומחה לאנגלית ,חולק המבח על שני מדגמיו, מדג מצרי ומדג סעודי ,לתלמידי תיכו ולסטודנטי באוניברסיטה לש בדיקת תוק" ומהימנות הכלי .תוק" הכלי נעשה על ידי: .1תוק /נראה :ה CAQ-1נהנה מדרגה גבוהה של תוק" נראה .ההנחיות היו ברורות ובעלות היגדי קצרי וקלי ,הרחוקי מלגרו מבוכה בנושאי ,כמו פוליטיקה ,דת או מי .כלי זה קל להעברה לטווח גילי רחב ה למשכילי ה ללא משכילי ,וקל לחשב את הציוני .לאור הציוני שהוא נות עבור כל ממד ,הנחיותיו מבליטות את האינדיקציה הקלינית לכל תכונה במבח. .2ניתוח גורמי :תוצאות ניתוח הגורמי לציוני המדגמי ,המצרי והסעודי ,כל אחד בנפרד )בשיטת המרכיבי הבסיסיי וסיבוב הצירי בשיטת פיירמקס לקאיזר( ,הביאו לידי חמישה גורמי במדג הסעודי ולשישה גורמי במדג המצרי .נית להתרש מאינדיקציות של ניתוח הגורמי כ .1 :טעינת הגורמי בכל ממדי המבח גבוהה מ 0.4חו מממד הרדיקליות במדג הסעודי ,כאשר הוא נטע שלילית באמצעות הגור הרביעי בדרגה של .2 .0.38הממדי שבה נטע הגור הראשו ,דומי במדג הסעודי והמצרי .כמו כ הגור השלישי במדג הסעודי הול יחד ע הגור השישי במדג המצרי ,כאשר שניה נטעני חיובית על ידי רגישות ודמיוניות .ההבדל במספר הגורמי והממדי הטועני כל גור חוזר לאפיוניה של כל קבוצה. .3תוק /חיזוי :תוק" החיזוי בא לידי ביטוי על ידי כמה אינדיקטורי ,כמו ההבדלי בי קבוצות שונות בגיל או במי או אחרת .סביר להניח שיהיו הבדלי בי מתבגרי ובי בוגרי בחלק מהתכונות האישיות ,שיבואו לידי ביטוי בציוני גבוהי בתכונות הלא נורמליות ,כמו מתיחות ורגישות ובציוני נמוכי יותר בתכונות הנורמליות ,כמו יציבות רגשית ,קונפורמיות וארגו העצמי לעומת בוגרי .בניתוח שונות נמצאו כצפוי הבדלי מובהקי בי תלמידי מתבגרי ובי סטודנטי מבוגרי בתכונות אלו :יציבות רגשית ,שליטה ,קונפורמיות, אומ ,ערמומיות וארגו עצמי .בדומה לכ נמצאו הבדלי מובהקי בי גברי לנשי ביציבות הרגשית, בשליטה ,באומ ובארגו עצמי ,כאשר לגברי ציוני גבוהי יותר .לנשי ,לעומת זאת ,היו ציוני גבוהי יותר בתכונות אלו :רגישות ,חשדנות ,חוסר ביטחו ,ערמומיות ומתיחות. מדדי תוק /מבנה לכל סול פקטוריאלי למדגמי אמריקניי וישראליי לוח מס' :10 תכונות יסוד – Source Trait Q4 Q3 M L .61 .48 .56 .59 .53 .69 .70 .70 .62 .66 .70 .80 .66 .81 .66 .73 .80 .72 .58 .67 .52 .60 Q2 Q1 O N I H G F E C CAQ-1 A .70 .52 (USA) N=300 .58 .79 .73 .61 (ISR) N=1986 .66 .65 ניסיונית, ערכי ) CAQ-1במדג האמריקאי( ה עפ"י ) Manual for the Clinical Analysis Questionnaireהוצאה .(1973 ערכי ) CAQ-1במדג הישראלי( ה על פי זק ,א (1976).אפיוני פסיכומטריי של שאלו .16pfמערכות חינו – רמות בע"מ. * בנוסח הישראלי B ,נמדד כסול נפרד. * הנקודות העשרוניות הושמטו. מהימנות המבח :ג כא תהיה התייחסות למהימנות הכלי בשלוש השפות )אנגלית ,עברית וערבית(: בגרסה האנגלית היה שימוש במבח מבח חוזר לש חישוב מהימנות המבח לאחר ארבעה עד שבעה ימי, כאשר המדג היה הומוגני והורכב מ 100סטודנטי משני המיני .מקדמי המהימנות לציוני המשניי היו בי 0.51ו 0.74ובממוצע של )) (Cattell, 1973) (0.67ראה לוח מס' .(10 בגרסה העברית היה שימוש במבח מבח חוזר לאחר שבעה עד עשרה ימי ,כאשר המדג היה הומוגני והורכב מ 35אנשי מבוגרי משני המיני .מקדמי המהימנות לציוני המשניי היו בי 0.43ל 0.91ובממוצע של )) (0.74זק) (1976 ,ראה לוח מס' .(11 בגרסה הערבית היה שימוש במבח מבח חוזר בשיטת העקביות הפנימית ((Internal Consistencyלאחר שישה שבועות לש חישוב מהימנות המבח בשפה הערבית ,כאשר היו שני מדגמי המורכבי מסטודנטי משני המיני ) 71סעודי ו 105מצרי( )אלסיד ואבו עבאא'ה.(1994 , בחישוב מקדמי הקשר שבי הציו המשני ובי הציו הכולל של הממד שאותו מודד המבח ,כל ערכי מקדמי הקשר היו מובהקי סטטיסטית ברמה של 0.01במדג הסעודי וחלק מובהקי סטטיסטית ברמה של 0.05 במדג המצרי ,מה שמעיד על עקביות פנימית של ממדי המבח. בשימוש בשיטת מבח ומבח חוזר לאחר שישה שבועות ,היו מקדמי המהימנות לציוני המשניי במדג הסעודי בי 0.65ל 0.85ובממוצע של ) .(0.72לעומת זאת היו מקדמי המהימנות לציוני המשניי במדג המצרי בי 0.65ל 0.78ובממוצע של )) (0.71ראה לוח מס' .(11 לוח מס' :11מהימנות הסולמות )קורנב אלפא( :מבח ומבחחוזר לאחר ארבעה עד שבעה ימי – מדגמי אמריקניי וישראליי ולאחר שישה שבועות סעודיי ומצריי. תכונות יסוד – Source Trait Q4 Q3 Q2 Q1 O N M L I H G F E C CAQ-1 A .69 .65 .69 .51 .71 .60 .73 .71 .74 .72 .63 .70 .72 ) N=100Hארה"ב( .52 .62 .71 .56 .76 .66 .60 .43 .66 .54 .68 .91 .73 .69 .67 ) N=35ישראל( .66 .72 .67 .65 .74 .76 .67 .68 .74 .69 .85 .76 .71 .77 .72 )N=71סעודיה( .68 .75 .66 .71 .78 .72 .70 .65 .68 .72 .76 .72 .72 .74 .70 ) N=105מצרי( .57 .73 ערכי ) CAQ-1במדג האמריקני( ה על פי .(1973) Manual for the Clinical Analysis Questionnaire ערכי ) CAQ-1במדג הישראלי( ה על פי זק ,א (1976).אפיוני פסיכומטריי של שאלו .CAQ-1מערכות חינו–רמות בע"מ. ערכי ) CAQ-1במדגמי הסעודי והמצרי( ה עפ"י אלסיד,מ .ואבו עבאא'ה ,ס .(1994).מקיאס אלתחליל אלאקליני – אלג'וזא' אלאול .מקתבת אלאנג'לו אלמסריה – קהיר. * בנוסח הישראלי B ,נמדד כסול נפרד. * הנקודות העשרוניות הושמטו. לוח מס' :12מקדמי המהימנות )קורנב אלפא( על ידי מבח ומבחחוזר בקרב אוכלוסיות מכורי להרואי מדגמי אמריקניי. תכונות יסוד – Source Trait Q2 Q3 Q O Q1 L M N I G H E F CAQ-1 A B C Kaestner & Goldstein, (1977) N=141 .64 .59 .78 .76 .61 .59 .68 .56 .52 .57 .67 .62 .66 .62 .60 . .63 .54 .45 .50 .55 .56 .63 .55 .48 .42 .25 .56 .35 .72 .65 Spotts & Shontz,(1991) N= 44 ערכי ) CAQ-1במדגמי האמריקניי( ה על פי .(1973) Manual for the Clinical Analysis Questionnaire * הנקודות העשרוניות הושמטו. .3ההלי : לאחר קבלת האישורי הנדרשי פנה החוקר למסגרות הטיפול שהוזכרו לעיל ,ואיש צוות ריכז באול את הנבדקי ,המתאימי והעוני לקריטריוני שהוזכרו לעיל .החוקר נת הסבר קצר על המחקר ,מטרתו וחשיבותו והבהיר שהמחקר יעשה בהסכמת הנבדק שצרי לחתו על טופס הסכמה )ראה נספח ,(3תו שמירה על אנונימיות מוחלטת )ראה נספח .(1מבח האישיות CAQ-1הועבר בקבוצות קטנות לנבדקי שהסכימו להשתת" בו .שיטה זו יעילה כדי להתמודד ע סוגיית הנשירה והסירוב למלא את השאלוני. החוקר נכח במבח כדי לענות לכל שאלה הנוגעת לניסוח ולתוכ כל פריט .במקרי חריגי חולקו המבחני באופ פרטני )ליחידי( .בקשר לנבדקי האנלפבתיי הקריא החוקר את ההיגדי באיטיות ובאופ ברור ,כאשר הנבדקי מילאו )סימנו( את התשובות בעצמ כדי לשמור על אנונימיות ופרטיות. אחרי הפסקה של שעה ישב החוקר בנפרד ע כל מטופל מאלה שמילאו את מבח האישיות כדי למלא אתו את שאלו ה .ASIהחוקר שאל וסימ את התשובות שנת הנבדק על דפי השאלו ,כאשר הראיו נמש כחצי עד 45 דקות עבור כל נבדק. בשלב השני וכדי להגיע לקבוצת השוואה פנה החוקר ללשכות הרווחה והתעסוקה באזורי שוני באר, ובעזרת עובדי הלשכות יצר קשר ע פוני שעוני על הקריטריוני )גברי ללא רקע התמכרותי ושיש לה רקע סוציו אקונומי דומה למכורי )בעיות משפחתיות ,כלכליות ובריאותיות(( וביקש את רשות להשתת" במחקר ולמלא את מבח האישיות ) .(CAQ-1זאת לאחר מת הסבר קצר על המחקר ,מטרתו וחשיבותו ,שייער תו שמירה על אנונימיות מוחלטת .המבח הועבר לנבדקי שהסכימו להשתת" באופ פרטני ובקבוצות קטנות .יש להדגיש כי אנשי אלו מטופלי בלשכות הרווחה והתעסוקה )תכנית ויסקונסי( ,וכחלק ממחויבות למסגרת ולעובדי הסכימו להשתת" במבח. ממצאי ממצאי המחקר יוצגו בשני חלקי לפי עול התוכ .החלק הראשו יעסוק בהבדלי בפרופילי האישיותיי בי הקבוצות השונות )מכורי להרואי לעומת לא מכורי ,מכורי יהודי להרואי לעומת מכורי ערבי להרואי ,יהודי לא מכורי לעומת ערבי לא מכורי( .החלק השני יעסוק בהבדלי בסולמות השוני של מבח חומרת ההתמכרות בי מכורי יהודי להרואי לעומת מכורי ערבי להרואי .כדי להקל על הקורא מוצגת כא טבלה מסכמת של בדיקת ההשערות: לוח מס' :13 התחו הנחקר הפרופיל האישיותי סיכו בדיקת ההשערות מספר ההשערה תוכ ההשערה ממצאי 1 יהיו הבדלי בי אוכלוסיית המכורי להרואי )ערבי ויהודי( ובי האוכלוסייה הנורמלית )ערבי ויהודי( בישראל. אוששה 2 יהיו הבדלי בי האוכלוסייה הערבית הכללית ובי האוכלוסייה היהודית הכללית ,במיוחד בתכונת העל "אקסטרוורטיות". אוששה 3 יהיו הבדלי בי אוכלוסיית הערבי המכורי להרואי ובי אוכלוסיית היהודי המכורי להרואי ,במיוחד בתכונת העל "חרדה". אוששה 4 מכורי יהודי להרואי יהיו מאופייני בחוסר יציבות רגשית ),(C בחיפוש בשליטה ) ,(E+בתועלתנות ) ,(G-בחוסר רגישות ),(I- בתלויי קבוצה ) ,(Q2-בארגו עצמי נמו ) (Q3-ובמתח ) (Q4+יותר אוששה חלקית מאשר מכורי ערבי להרואי. 5 מכורי יהודי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בתכונות העל "אקסטרוורטיות" )" ,(QIגישה רציונלית" ) (QIIIו"עצמאות" )(QIV לא אוששה מאשר מכורי ערבי להרואי. 6א חומרת ההתמכרות מכורי יהודי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בתכונת העל "חרדה" ) (QIIמאשר מכורי ערבי להרואי. אוששה 6ב מכורי יהודי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בסול "המצב הפסיכולוגי" מאשר מכורי ערבי להרואי. לא אוששה 7 מכורי יהודי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בסול "מצב לא אוששה משפטי" ב ASIמאשר מכורי ערבי להרואי. 8 מכורי ערבי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בסולמות "פרופיל רפואי" ו"שימוש בסמי ואלכוהול" מאשר מכורי יהודי להרואי. לא אוששה 9 מכורי ערבי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בסול "בעיות לא אוששה משפחתיות וחברתיות" ב ASIמאשר מכורי יהודי להרואי. :1ההבדלי בפרופילי האישיותיי בי הקבוצות השונות לפני הצגת הממצאי חשוב להציג את נתוני המהימנות )עקביות פנימית( של סולמות שאלו ה CAQ-1בקרב שתי הקבוצות העיקריות המרכיבות את מדג המחקר :קבוצת המכורי להרואי וקבוצת הביקורת לא מכורי .להבדיל מהנתוני הפסיכומטריי המקוריי של השאלו בשתי הגרסאות ,העברית והערבית ,המוצגי בפרק השיטה והמראי על מקדמי מהימנות של 0.43עד 0.91כשרוב הציוני נעי סביב ,0.7היו הציוני שהתקבלו במדג הנוכחי נמוכי במיוחד ,מ 0.25עד ) 0.7ראה לוח מס' .(14 לוח מס' :14מהימנות הסולמות )קורנב אלפא( של שאלו ה CAQ-1בקרב קבוצת המכורי הערבי ויהודי וקבוצת הביקורת ערבי ויהודי לא מכורי )הנקודות העשרוניות הושמטו(. תכונות יסוד – Source Trait Q4 Q3 Q2 Q1 O N M L I H G F E C CAQ-1 A .40 .60 .58 .24 .56 .26 .25 .56 .68 .30 .32 .30 .57 .53 .52 ) N=200מכורי( .54 .24 .59 .32 .29 .57 .70 .25 .58 .55 .55 ) N=115ביקורת( .59 .58 .34 .40 בהשוואה בי שתי קבוצות המדג )מכורי להרואי ולא מכורי( היו ציוני נמוכי יותר בקבוצת המכורי. מקדמי אלו מפתיעי משו שהנבדקי השקיעו מאמ רב והראו רצינות רבה במילוי השאלו .מצב בעייתי זה צ" במחקרי אחרי בנוגע לקבוצות תרבותיות שונות )שאינ דוברות אנגלית( ,מחקרי אשר מצאו בעיות מבניות הקשורות לשאלות המרכיבות את שאלו CAQ-1ולהשוואה בי הקבוצות ).(Fatima, 1998 בדיקה מאוחרת של השאלות שמרכיבות את השאלו העלתה שאלות וספקות בנוגע למידת ההלימה בי השאלות המודדות אותו סול .היו שאלות שלא נראו לחוקר כמתאימות מבחינת עול התוכ למדוד את הסול ,שה באות למדוד .השמטת חלק מהשאלות שיפרה מעט את מקדמי המהימנות. החלק הזה עוסק בהבדלי בתכונות האישיות בי הקבוצות השונות )מכורי לעומת לא מכורי ,מכורי יהודי לעומת מכורי ערבי ,יהודי לא מכורי לעומת ערבי לא מכורי( ,ה בתכונות המקור ה בתכונות העל )השערה 5 ,4 ,3 ,2 ,1והחלק הראשו של ההשערה השישית(. לצור בדיקת שש ההשערות הראשונות נער מבח Wilcoxonלמדגמי בלתי תלויי ולא מבח t-test למדגמי בלתי תלויי משו שאחת ההנחות המוקדמות למבח tהיא שהמשתנה הרצי" מתפלג נורמלית. במקרה של הנתוני בשש ההשערות לא קרה הדבר ,ולכ לא נית להשתמש במבח .tבמקו זאת נעשה שימוש במבח Wilcoxonמשו שאינו מניח את הנחת הנורמליות. השערה מס' :1ההשערה היא שיהיו הבדלי בי פרופיל האישיות של אוכלוסיית המכורי להרואי )ערבי ויהודי( ובי האוכלוסייה הנורמלית )ערבי ויהודי( בישראל. לצור בדיקת ההשערה נער מבח Wilcoxonלמדגמי עצמאיי .מצד אחד נמצאו במבח הבדלי מובהקי בי אוכלוסיית המכורי להרואי לאוכלוסייה הנורמלית בישראל כמעט בכל תכונות המקור ,כ שהמכורי קיבלו ציו גבוה יותר בחמימות ) ,(A+בחוסר יציבות רגשית ) ,(C-בצייתנות ) ,(E-בזהירות ),(F- בתועלתנות ) ,(G-בביישנות ) ,(H-ברגישות ) ,(I+בחשדנות ) ,(L+בממולחות ) ,(N+בחשש ) ,(O+בנכונות להתנסויות חדשות ) ,(Q1+בהתנהגות על פי הדחפי ) (Q3-ובמתח ) (Q4+לעומת האוכלוסייה הנורמלית בישראל .מ הצד האחר לא נמצאו הבדלי מובהקי בשתי תכונות המקור :דמיוניות ) (Mוביטחו ביכולת )) (Q2ראה גר" מס' 1ולוח מס' ) .(15לוח ע הצגת חיציוני ותחומי בי רבעוניי ראה נספח מס' ,5לוח מס' 27עמ' .(132 כמו כ נמצאו הבדלי מובהקי בי שתי הקבוצות בארבע תכונות על ,כ שהמכורי היו יותר אינטרוורטיי ) ,(QI-חרדתיי ) ,(QII+אמוציונליי ) (QIII+ובעלי אני עליו חלש יותר ) (Qv-מאשר הלא מכורי .ע זאת יש להדגיש שהציוני של שתי הקבוצות בתכונות העל אקסטרוורטיות היו נמוכי )) (QI-יותר אינטרוורטיי מאשר אקסטרוורטיי( .בתכונה "חרדה" היו הציוני בינוניי )כלומר ,לא ברמת חרדה גבוהה במיוחד ולא ברמת הסתגלות גבוהה( ,בתכונה "אמוציונליות" היו הציוני גבוהי במיוחד ) (QIII+וב"אני העליו" היו הציוני נמוכי ) .(Qv-בנוגע לתכונת העל "עצמאות" לא היה הבדל מובהק בי שתי הקבוצות .על כ אוששה ההשערה. גר /מס' :1 תכונות מקור ותכונותעל של מכורי להרואי ולא מכורי – ממוצעי והשוואה תכונותמקור ותכונותעל של מכורי ולא מכורי – ממוצעי והשוואה לוח מס' :15 מכורי לא מכורי מובהקות Wilcoxon ההבדלי )(N = 200 )(N = 115 one way M SD M SD תכונה 0.01 -5.41 1.85 5.19 2.06 6.42 ) (Aחמימות 0.01 8.50 2.20 4.78 1.77 2.56 ) (Cיציבות רגשית 0.01 5.74 2.57 5.69 2.73 3.97 ) (Eדומיננטיות 0.01 2.81 2.38 5.27 2.01 4.55 ) (Fהתלהבות 0.01 6.53 2.14 5.11 2.08 3.39 ) (Gהכרה בכללי 0.01 6.50 2.42 5.42 2.12 3.56 ) (Hתעוזה 0.01 -3.44 2.26 5.87 1.96 6.74 ) (Iרגישות 0.01 -3.44 2.23 5.97 2.15 6.8 ) (Lחשדנות 0.23 -1.21 2.33 6.89 2.25 7.22 ) (Mדמיוניות 0.05 -1.93 2.05 6.21 1.98 6.66 ) (Nממולחות 0.01 -9.20 2.21 6.1 1.60 8.5 ) (Oחשש 0.01 -2.86 2.10 5.12 2.09 5.77 ) (Q1נכונות להתנסויות חדשות .52 -0.65 2.13 4.93 1.81 5.05 ) (Q2בטחו ביכולת 0.01 7.13 2.39 4.91 1.84 2.92 ) (Q3ארגו עצמי 0.01 -9.73 2.14 6.17 1.76 8.68 ) (Q4מתח 0.01 4.83 0.23 2.66 0.21 2.54 ) (QIאקסטרוורטיות 0.01 11.09 0.22 4.78 0.25 5.20 ) (QIIחרדה 0.01 5.54 0.21 9.10 0.20 8.93 ) (QIIIאמוציונליות 0.88 0.14 0.17 1.07 0.16 1.07 ) (QIVעצמאות 0.01 6.04 0.26 3.91 0.26 3.72 ) (QVאני עליו מכא עולה פרופיל אישיות של המכורי להרואי בישראל ,שאינו שונה מהפרופיל הכללי של המכורי בעול. המכורי להרואי מאופייני כאנשי מופנמי מבחינה ורבאלית ,חרדתיי מבחינה רגשית פסיכולוגית )נוורוטי( ,אמוציונליי בתגובותיה )אימפולסיביי( ולא רציונליי ,בעלי אישיות תלותית ולא עצמאית בניהול חייה ובעלי ליקויי חמורי מבחינה מוסרית ,וה מאופייני כתועלתניי ובעלי אינטרסי. השערה מס' :2ההשערה השנייה היא שיהיו הבדלי בי פרופיל האישיות )ה בתכונות המקור ה בתכונות העל( של האוכלוסייה הערבית הכללית בישראל ובי האוכלוסייה היהודית הכללית בישראל ,ושהבדל זה יהיה בולט במיוחד בתכונת העל "אקסטרוורטיות". לצור בדיקת ההשערה נער מבח Wilcoxonלמדגמי עצמאיי .במבח נמצאו הבדלי מובהקי בי שתי הקבוצות ,ערבי ויהודי שאינ מכורי לסמי ,בעשר תכונות מקור .כ שהערבי היו פחות יציבי רגשית ) ,(C-יותר תועלתניי ) ,(G-יותר נועזי מבחינה חברתית ) ,(H+יותר חשדניי ) ,(L+פחות דמיוניי ),(M+ יותר ממולחי ) ,(N+יותר חוששי ) ,(O+נכוני להתנסויות חדשות ) ,(Q1+פחות סומכי על עצמ )(Q2- ויותר מתוחי ) (Q4+מאשר היהודי )ראה לוח מס' 16וגר" מס' .(2בשאר תכונות המקור נמצאו הבדלי מזעריי ולא מובהקי בי ערבי ליהודי לא מכורי .עוד נמצא שהערבי יותר חמימי ) ,(A+יותר דומיננטיי ) ,(E+יותר מתלהבי ) ,(F+יותר רגישי ) (I+ויותר בעלי ארגו עצמי ) (Q3+מאשר היהודי. בנוגע לתכונת העל "אקסטרוורטיות" נמצא הבדל מובהק בי שתי הקבוצות ,כאשר הערבי נמצאו יותר אקסטרוורטיי ) (QIמאשר היהודי .ע זאת יש להדגיש שהציו בשתי הקבוצות נמו ,והוא מצביע על כ שג הערבי וג היהודי ה אינטרוורטיי לפי סול זה .מכל מקו נמצאו עוד הבדלי מובהקי בי שתי הקבוצות בשתי תכונות העל ,חרדה ) (QIIואני עליו ) ,(QVכאשר ערבי יותר חרדתיי ) (QII+ובעלי אני עליו חלש יותר ) (QV-מאשר היהודי )ראה גר" מס' 2ולוח מס' ) .(15לוח ע הצגת חיציוני ותחומי בי רבעוניי ראה נספח מס' ,5לוח מס' 28עמ' .(133 גר /מס' :2 מאפייני האישיות של יהודי וערבי מקבוצת הביקורת )לא מכורי( מאפייני האישיות של יהודי וערבי מקבוצת הביקורת )לא מכורי( לוח מס' :16 יהודי ערבי מובהקות Wilcoxon ההבדלי )(N = 52 )(N = 63 one way M SD M SD תכונה 0.74 -0.34 1.72 5.29 1.20 5.08 ) (Aחמימות 0.01 2.80 1.86 4.24 2.40 5.42 ) (Cיציבות רגשית 0.93 -0.10 2.27 5.74 2.88 5.62 ) (Eדומיננטיות 0.83 0.23 2.39 5.26 92.3 5.28 ) (Fהתלהבות 0.01 4.32 1.74 4.39 2.27 5.96 ) (Gהכרה בכללי 0.03 -2.22 2.41 5.84 2.35 4.92 ) (Hתעוזה 0.87 -0.17 22.2 5.9 2.37 5.83 ) (Iרגישות 0.01 -2.82 2.27 6.47 2.06 5.4 ) (Lחשדנות 0.05 1.73 2.15 6.56 2.49 7.26 ) (Mדמיוניות 0.01 -2.88 2.03 6.71 1.93 5.62 ) (Nממולחות 0.01 -2.93 2.12 6.68 2.14 5.42 ) (Oחשש 0.05 -2.00 1.90 5.42 2.28 4.77 ) (Q1פתיחות לשינוי 0.01 2.91 1.83 4.39 2.29 5.57 ) (Q2בטחו ביכולת 0.74 -0.34 2.38 4.98 2.42 4.83 ) (Q3ארגו עצמי 0.05 -1.71 1.99 6.47 2.28 5.81 ) (Q4מתח 0.05 -1.70 0.20 2.91 0.26 2.61 ) (QIאקסטרוורטיות 0.04 -1.70 0.21 4.94 0.23 4.74 ) (QIIחרדה 0.60 -0.50 0.20 9.07 0.23 9.07 ) (QIIIאמוציונליות 0.84 0.20 0.15 1.08 0.19 1.07 ) (QIVעצמאות 0.05 1.84 0.24 3.80 0.27 3.95 ) (QVאני עליו שתי הקבוצות קיבלו ציו נמו מעט מהממוצע בתכונת העל חרדה ) ,(QIIכלומר אנשי בקבוצות אלו מאוזני מבחינת עצמת החרדה כתכונת אישיות .ג בתכונת העל אני עליו ) (QV-נוטות שתי הקבוצות להיות בקצה הנמו של התכונה ,כלומר בעלי אני עליו נמו .יש להדגיש שההבדלי מובהקי ברמה הנמוכה של המובהקות ) (0.05וההבדלי בי שתי הקבוצות אינ גדולי כל כ. בי שתי הקבוצות לא היו הבדלי מובהקי בתכונות העל אמוציונליות ) (QIIIועצמאות ) .(QIVשתי הקבוצות קיבלו ציו גבוה מאוד בתכונת העל אמוציונליות ) (QIII+וציו נמו מאוד בתכונת העל עצמאות ) .(QIV-על רקע האמור לעיל נית לומר שההשערה אוששה. השערה מס' :3ההשערה היא שיהיו הבדלי בי פרופיל האישיות )ה בתכונות המקור ה בתכונות העל( של הערבי המכורי בישראל ובי פרופיל האישיות של היהודי המכורי בישראל ,ושהבדל זה יהיה בולט בעיקר בתכונת העל חרדה. לצור בדיקת ההשערה נערכו מבחני Wilcoxonלמדגמי עצמאיי .מבחני אלו גילו הבדלי מובהקי בי מכורי ערבי למכורי יהודי בחמש תכונות מקור :יציבות רגשית ) ,(Cתעוזה ) ,(Hדמיוניות ) ,(Mביטחו ביכולת ) (Q2ומתח ) ,(Q4כאשר המכורי היהודי היו פחות יציבי רגשית ) ,(C-פחות נועזי מבחינה חברתית ) ,(H-יותר דמיוניי ) ,(M+פחות בטוחי ביכולת האישית ) (Q2-ויותר מתוחי ) (Q4+מאשר המכורי הערבי )ראה לוח מס' 17וגר" מס' .(3עוד נמצאו הבדלי מינוריי ולא מובהקי בי מכורי ערבי למכורי יהודי בארבע תכונות מקור :התלהבות ) ,(Fממולחות ) ,(Nחשש ) (Oוארגו עצמי ) ,(Q3כאשר המכורי היהודי יותר מתלהבי ) ,(F+ממולחי ) ,(N+חוששי ) (O+ופחות בעלי ארגו עצמי ) (Q3-מאשר מכורי ערבי) .לוח ע הצגת חיציוני ותחומי בי רבעוניי ראה נספח מס' ,5לוח מס' 28עמ' .(133 בקשר לתכונת העל חרדה ) (QIIנמצא הבדל מובהק בי שתי הקבוצות ,כאשר מכורי יהודי יותר חרדתיי ) (QII+מאשר מכורי ערבי .בשאר תכונות העל לא נמצאו הבדלי מובהקי בי שתי הקבוצות .על כ ההשערה אוששה בנוגע לחמש תכונות מקור מתו חמש עשרה תכונות מקור ובנוגע לתכונת העל חרדה. גר /מס' :3 מאפייני אישיות של מכורי יהודי וערבי מאפייני אישיות של מכורי להרואי יהודי וערבי לוח מס' :17 מכורי יהודי מכורי ערבי מובהקות Wilcoxon ההבדלי )(N = 100 )(N = 100 one way M SD M SD תכונה 0.62 0.51 2.18 6.46 1.94 6.38 ) (Aחמימות 0.04 2.00 1.73 2.75 1.80 2.36 ) (Cיציבות רגשית 0.50 0.68 2.41 4.04 2.34 3.89 ) (Eדומיננטיות 0.20 -1.30 1.90 4.35 2.11 4.75 ) (Fהתלהבות 0.71 -0.37 2.10 3.35 2.06 3.42 ) (Gהכרה בכללי 0.05 1.70 2.05 3.77 2.18 3.35 ) (Hתעוזה 0.36 0.93 2.01 6.87 1.92 6.6 ) (Iרגישות 0.50 -0.69 2.12 6.7 2.20 6.9 ) (Lחשדנות 0.02 -2.34 2.20 6.87 2.27 7.56 ) (Mדמיוניות 0.25 -1.17 2.13 6.49 1.82 6.82 ) (Nממולחות 0.15 -1.46 1.50 8.41 1.70 8.59 ) (Oחשש 0.95 0.07 1.77 5.79 2.38 5.75 ) (Q1פתיחות לשינוי 0.04 2.10 1.76 5.35 1.81 4.74 ) (Q2בטחו ביכולת 0.25 1.17 1.81 3.05 1.88 2.79 ) (Q3ארגו עצמי 0.01 -3.38 1.90 8.33 1.53 9.03 ) (Q4מתח 0.86 0.18 0.21 2.53 0.21 2.54 ) (QIאקסטרוורטיות 0.01 3.44 0.22 5.12 0.26 5.22 ) (QIIחרדה 0.64 0.47 0.20 8.94 0.19 8.93 ) (QIIIאמוציונליות 0.91 0.11 0.16 1.07 0.16 1.07 ) (QIVעצמאות 0.35 0.94 0.26 3.74 0.27 3.70 ) (QVאני עליו השערה מס' :4מכורי יהודי להרואי יהיו מאופייני בחוסר יציבות רגשית ) ,(C-בחיפוש שליטה ),(E+ בתועלתנות ) ,(G-בחוסר רגישות ) (I-ובארגו עצמי נמו ) (Q3-ויהיו תלויי קבוצה ) (Q2-ומתוחי ) (Q4+יותר מאשר מכורי ערבי להרואי .לצור בדיקת ההשערה נער מבח Wilcoxonלמדגמי עצמאיי .מבח זה מצא הבדלי מובהקי בי קבוצת המכורי היהודי להרואי ובי קבוצת המכורי הערבי להרואי בשלוש תכונות מקור :מכורי יהודי להרואי מאופייני ברמות גבוהות יותר של חוסר יציבות רגשית ) ,(C-תלות בקבוצה ) (Q2-ומתח ) (Q4+מאשר מכורי ערבי להרואי )ראה גר" מס' 3ולוח מס' 17לעיל() .לוח ע הצגת חיציוני ותחומי בי רבעוניי ראה נספח מס' ,5לוח מס' 28עמ' .(133 בי שתי הקבוצות נמצאו עוד הבדלי ,א לא מובהקי .חלק בכיוו ההשערה וחלק בניגוד אליה .בשתי תכונות מקור ,רגישות ) (Iוארגו עצמי ) ,(Q3היו הבדלי לא מובהקי בכיוו ההשערה ,כאשר מכורי יהודי להרואי נמצאו כפחות רגישי ) (I-ובעלי ארגו עצמי נמו ) (Q3-לעומת מכורי ערבי להרואי .לעומת זאת בשתי תכונות מקור ,הכרה בכללי ) (Gוחיפוש שליטה ) ,(Eנמצאו הבדלי לא מובהקי א לא בכיוו ההשערה ,כאשר מכורי יהודי להרואי נמצאו כיותר צייתניי ) (E-ופחות תועלתניי ) (G-מאשר מכורי ערבי להרואי .על כ ההשערה אוששה בחלקה. השערה מס' :5מכורי יהודי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בתכונות העל "אקסטרוורטיות" ),(QI "גישה רציונלית" ) (QIIIו"עצמאות" ) (QIVתכונות אופייניות לתרבות אינדיווידואלית )(Triandis, 1995 מאשר מכורי ערבי להרואי .לצור בדיקת ההשערה נער מבח Wilcoxonלמדגמי עצמאיי .במבח לא נמצאו הבדלי מובהקי בי קבוצת המכורי היהודי להרואי לקבוצת המכורי היהודי להרואי בתכונות העל "עצמאות" )" ,(QIVגישה רציונלית" ) (QIIIו "אקסטרוורטיות" )) (QIראה לוח מס' .(16על כ השערה אינה אוששה. ע זאת נית לקבל מהציוני תיאור מסוי של המכור להרואי בישראל בשלוש תכונות העל .המכורי להרואי בישראל מאופייני ברמות נמוכות בתכונת העל "עצמאות" ) ,(QIV-ברמות נמוכות מאוד בתכונת העל "אקסטרוורטיות" ) (QI-וברמות גבוהות של "אמוציונליות" )(QIII+ השערה מס' ) 6חלק א( :ההשערה מבוססת על ההנחה שהתרבות היהודית נוטה יותר מזו הערבית להימנע ממצבי של אי ודאות ,מה שמצביע על רמת חרדה גבוהה יותר .מכא עלתה ההשערה שמכורי יהודי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בתכונת העל חרדה ) (QIIמאשר מכורי ערבי להרואי בישראל. לצור בדיקת ההשערה נער מבח Wilcoxonלמדגמי עצמאיי .במבח נמצא הבדל מובהק בי קבוצת המכורי היהודי להרואי ובי קבוצת המכורי הערבי בתכונת העל חרדה ) ,(QIIכאשר נמצא שמכורי יהודי להרואי לעומת מכורי ערבי להרואי קיבלו ציו גבוה יותר בתכונת העל חרדה )) (QII+ראה לוח מס' .(16על כ ההשערה אוששה. חשוב להדגיש ששתי הקבוצות ,ה מכורי יהודי להרואי ה מכורי ערבי להרואי ,קיבלו ציו בינוני בתכונת העל חרדה ) .(QIIבמילי אחרות ,המכור להרואי הישראלי אינו מאופיי ברמות גבוהות של חרדה. :2הבדלי בחומרת ההתמכרות בי המכורי הערבי ובי המכורי היהודי להרואי חישוב הציוני של רמת החומרה של ששת הסולמות במפתח חומרת ההתמכרות – ASIנעשה באמצעות תוכנת ה ) "Composite Score Calculation Program" - (Excelמתו אתר האינטרנט הרשמי של המוסד האב של הכלי " ."Treatment Research Institute – TRIהחוקר מזי את הנתוני והתכנה מחשבת באופ עצמאי את הציו הכולל ) (Composite scoreשל כל סול במפתח חומרת ההתמכרות. בהתחשב בכ שהנבדקי היו בשלבי ההתמכרות הראשוני להרואי במסגרות הטיפוליות ,הוא מצב ייחודי ושונה ממצבו "הטבעי" של המכור הפעיל שמבצע פשעי וממשי לפגוע בעצמו מבחינה בריאותית ,נפשית, משפחתית וכלכלית .במחקר זה התייחסתי לתקופות חייה בכלל ,כלומר "במש החיי" ולא "ל 30הימי האחרוני" כדי לנטרל את השפעת השהות במסגרות הטיפול ולקבל תמונת מצב מדויקת ומהימנה .ואכ ,לא נמצאו הבדלי מובהקי ה בציו הכולל )בשימוש במבח (Manovaה בציוני הכלליי של ששת סולמות מפתח חומרת ההתמכרות ) ASIבשימוש במבח (T-testבי המכורי היהודי ובי המכורי הערבי )ראה לוח מס' .(18 ממוצעי )וסטיות תק( של סולמות מפתח חומרת ההתמכרות – ASI לוח מס' :18 בקרב מכורי להרואי ערבי ויהודי ______________________________________________________________________________ F מכורי יהודי מכורי ערבי )(N = 100 )(N = 100 ___________________________________________________________________ הפרופיל הרפואי המצב התעסוקתי/מקורות הכנסה שימוש בסמי ואלכוהול המצב המשפטי יחסי במשפחה/יחסי חברתיי המצב הפסיכולוגי Manova )0.18(0.30 )0.86(0.20 )0.29(0.13 )0.36(0.23 )0.37(0.23 )0.57(0.18 )0.13(0.26 )0.87(0.19 )0.31(0.13 )0.39(0.26 )0.33(0.21 )0.54(0.18 1.34 1.11 1.09 1.22 1.13 1.05 ____ ____ 1.06 ______________________________________________________________________________ * טווח הציוני מ 0.00עד ,1.00ציו גבוה מצביע על רמה גבוהה של חומרה. מהלוח עולה שהמכורי להרואי בישראל לפי מפתח חומרת ההתמכרות – ASIסובלי מרמות גבוהות של חומרה במצב התעסוקתי/מקורות הכנסה ובמצב הפסיכולוגי וסובלי מרמות חומרה בינוניות במצב המשפטי ובמצב היחסי במשפחה/יחסי חברתיי .בנוגע לפרופיל הרפואי ולבעיית השימוש בסמי ואלכוהול ה סובלי מרמות נמוכות יחסית של חומרה .יש להדגיש שממוצע הציוני לעיל דומה לממוצע הציוני והממצאי של ישראלובי ) (2007בששת סולמות מפתח חומרת ההתמכרות – ) ASIראה לוח מס' .(19 ממוצעי )סטיות תק( של ששת סולמות מפתח חומרת ההתמכרות – ASI לוח מס' :19 המחקר הנוכחי לעומת מחקרו של ישראלובי(2007) 1 ______________________________________________________________________________ ישראלובי(N = 143) (2007) 1 המחקר הנוכחי )(N = 200 ______________________________________________________________________________ )0.18 (0.03 )0.16 (0.28 הפרופיל הרפואי המצב התעסוקתי/מקורות הכנסה )0.87 (0.19 )0.93 (0.02 שימוש בסמי ואלכוהול )0.30 (0.13 )0.33 (0.02 המצב המשפטי יחסי במשפחה/יחסי חברתיי )0.37 (0.75 )0.35 (0.22 )0.27 (0.03 )0.30 (0.03 )0.27 (0.03 )0.55 (0.18 המצב הפסיכולוגי ______________________________________________________________________________ * הציוני נעי מ 0.00עד ,1.00ציו גבוה מצביע על רמה גבוהה של חומרה. השערה מס' ) 6חלק ב( :מכורי יהודי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בסול "המצב הפסיכולוגי" מאשר מכורי ערבי להרואי .לפי הציו הכולל לא נמצא הבדל מובהק בי קבוצת היהודי המכורי להרואי ובי קבוצת הערבי המכורי להרואי בסול "המצב הפסיכולוגי" )ראה לוח מס' .(20על כ ההשערה אינה אוששה. המצב הפסיכולוגי לוח מס' :20 ___________________________________________________________________ מספר השאלה מכורי ערבי )(n = 100 מכורי יהודי )(n = 100 מובהקות ההבדלי ___________________________________________________________________ .P1ממוצע מספר האשפוזי הפסיכיאטריי 0.16 0.09 0.42 . P2ממוצע מספר הטיפולי הפסיכיאטריי האמבולוטורי/פרטיי 0.23 0.38 0.58 . P4דיכאו חמור ,עצב ,ייאוש ,חוסר עניי 94% 94% 1.00 . P5חרדה עמוקה ,דאגה בלתי מוסברת... 95% 91% 0.27 . P6הזיות/ראיית דברי או שמיעת קולות 17% 8% *0.05 . P7קשיי בהבנה ,בריכוז ,או בזיכרו 61% 67% 0.38 . P8קשיי בשליטה ,זע או אלימות 76% 66% 0.12 . P9מחשבות רציניות על התאבדות 42% 37% 0.47 . P10ניסיונות מעשיי להתאבד 24% 22% 0.74 24.92 20.2 *0.05 )0.57(0.18 )0.54(0.18 .P12ממוצע מספר הימי שבה סבלו מבעיות פסיכולוגיות או רגשיות בחודש האחרו. הציו הכולל )(Composite score ___________________________________________________________________ • בשאלות .P10 . P9 . P8 . P7 . P6 . P5 .P4נעשה שימוש במבח כי בריבוע ) – (Chi-Squareמשתני בדידי. • בשאלות . P12 . P2 .P1נעשה שימוש במבח ) – (Wilcoxonמשתני רציפי. ע זאת נמצאו שני הבדלי מובהקי בשני פריטי מתו רשימת הפריטי המרכיבי את הסול .עוד נמצא שבקרב מכורי ערבי להרואי ישנו אחוז גבוה יותר של אלו שסבלו מהזיות שלא עקב שימוש בסמי )(P6 וממוצע גבוה יותר של מספר הימי שבה סבלו מבעיות פסיכולוגיות או רגשיות בחודש האחרו ).(P12 מהלוח למטה עולה תיאור של מצבו הפסיכולוגי של המכור להרואי בישראל; המכורי להרואי בישראל כמעט אינ פוני/מטופלי למסגרות השונות של מערכת בריאות הנפש על א" אחוז גבוה שסובל מסימפטומי נפשיי חמורי שלא בגלל שימוש בסמי ,כמו דיכאו )כ ,(94%חרדה )כ ,(93%קשיי בשליטה עצמית ואלימות )כ ,(71%קשיי קוגניטיביי )כ ,(64%מחשבות רציניות על התאבדות )כ (40%וכד' )ראה לוח מס' .(20 השערה מס' :7מאחר שהתרבות היהודית לעומת התרבות הערבית מאופיינת בריחוק כוח קט יותר ,דבר שעשוי להגביר את שכיחות ההתנהגויות הלא חוקיות והאנטי חברתית )כולל שימוש וסחר בסמי( (Hofstede, ) ,1980; Triandis, 1995סביר לשער שמכורי יהודי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בסול "מצב משפטי" ב ASIמאשר מכורי ערבי להרואי. לפי הציו הכולל ) (Composite scoreלא נמצא הבדל מובהק בי קבוצת היהודי המכורי להרואי ובי קבוצת הערבי המכורי להרואי בישראל בסול "המצב המשפטי" )ראה לוח מס' .(21על כ ההשערה אינה אוששה. ע זאת נמצאו מספר הבדלי מובהקי בי מכורי ערבי להרואי למכורי יהודי להרואי מתו רשימת הפריטי המרכיבי את סול המצב המשפטי .עוד נמצא שממוצע מספר המעצרי במהל החיי בגי עבירות כמו הפרת תנאי/מבח ,עבירות סמי וגניבות/פריצות בקרב המכורי היהודי גבוה יותר ממספר בקרב המכורי הערבי להרואי .בנוגע לעבירות מסוג הצתה המגמה הפוכה. כמו כ היו עוד שני הבדלי מובהקי בי שתי הקבוצות ,כאשר בקרב המכורי היהודי להרואי היו הממוצע הכולל של מספר המעצרי במהל החיי ) (3.23וממוצע מספר ההרשעות ) (16.82גבוהי בהרבה לעומת המכורי הערבי להרואי שקיבלו ) (1.75ו ) (6.89בהתא. המצב המשפטי לוח מס' :21 ___________________________________________________________________ מספר השאלה מכורי ערבי )(n = 100 מכורי יהודי )(n = 100 מובהקות ההבדלי ___________________________________________________________________ % .L1אלה שהגיעו לטיפול דר בית משפט או שירות מבח 37% 48% 0.12 ממוצע מספר המעצרי במהל החיי בגי: .L4הפרת תנאי/מבח. .L5עבירות סמי. .L8גניבה/פריצה. .L9שוד. .L10תקיפה/אלימות. .L11הצתה 0.61 13.57 5.98 1.04 2.00 1.04 1.11 19.03 24.77 0.61 2.97 0.96 **0.0001 *0.04 **0.0001 0.35 0.32 *0.05 .L15 – L3ממוצע כולל של מספר המעצרי במהל החיי 1.75 3.23 *0.013 .L17ממוצע מספר ההרשעות 6.89 16.82 **0.009 .L21ממוצע מספר חודשי מאסר במהל החיי 64.48 74.33 0.38 .L26ממוצע מספר ימי מעצר בחודש האחרו 1.79 1.02 0.24 .L27ממוצע מספר ימי עיסוק בפעילות בלתי חוקית למטרות רווח ,במהל החודש האחרו 6.33 4.77 *0.08 %אלה שהתעסקו בפלילי בחודש האחרו 43.0 29.0 *0.04 )0.36(1.23 )0.39(0.26 הציו הכולל )(Composite score ___________________________________________________________________ • בשאלות .L 1נעשה שימוש במבח כי בריבוע ) – (Chi-Squareמשתני בדידי. • בשאלות .L27 .L26 .L21 .L17 .L15 -.L13 .L11 .L10 .L9 .L8 .L5 .L4נעשה שימוש במבח ) – (Wilcoxonמשתני רציפי. השערה מס' :8ההשערה היא שהמכורי הערבי להרואי יקבלו ציוני גבוהי יותר בסולמות "פרופיל רפואי" ו"שימוש בסמי ואלכוהול" מאשר המכורי היהודי להרואי .במבח לא נמצא הבדל מובהק בי ערבי מכורי להרואי ליהודי מכורי להרואי בסול "הפרופיל הרפואי" ובסול "השימוש בסמי ואלכוהול" .על כ ההשערה אינה אוששה. בנוגע לסול "הפרופיל הרפואי" לא נמצאו הבדלי מובהקי בכל הפריטי אשר מרכיבי את הסול. בפריט שבודק את האשפוז בבית החולי במהל החיי בגלל בעיות רפואיות )לא קשור לשימוש בסמי( נמצא הבדל מובהק בי שתי הקבוצות 82% .מהמכורי הערבי התאשפזו במהל חייה לעומת 65%מהמכורי היהודי )ראה לוח מס' .(22 הפרופיל הרפואי לוח מס' :22 ___________________________________________________________________ מכורי ערבי )(n = 100 מכורי יהודי )(n = 100 מובהקות ההבדלי מספר השאלה .M1ממוצע מס' האשפוזי הרפואיי במהל החיי 2.78 2.61 0.26 % .M2אלו שהתאשפזו במהל חייה בגלל בעיות רפואיות 82.0 65.0 *0.0025 % .M3אלו ע בעיות רפואיות ממושכות 17% 12% 0.32 % .M4אלו הנוטלי תרופות 15% 14% 0.84 % .M5מקבלי גמלת נכות 12% 15% 0.53 .M6ממוצע הימי שבה סבלו מבעיות רפואיות בחודש האחרו 3.62 2.31 0.21 )0.13(0.26 )0.18(0.30 הציו הכולל )(Composite score ______________________________________________________________________________ • בשאלות .M5 .M4 .M3 .M2נעשה שימוש במבח כי בריבוע ) – (Chi-Squareמשתני בדידי. • בשאלות .M6 .M1נעשה שימוש במבח ) – (Wilcoxonמשתני רציפי. בקשר לסול "השימוש בסמי ואלכוהול" היו מספר הבדלי מובהקי בי שתי הקבוצות; מכורי ערבי להרואי קיבלו ממוצע גבוה יותר במספר שנות השימוש באלכוהול ) 4.45) (D2שני לעומת ,(2.88מתוכ כ 50%השתכרו מתי שהוא במהל חייה ,לעומת כ 34%מהמכורי היהודי להרואי )ראה לוח מס' .(23 לעומת זאת היה למכורי היהודי להרואי עבר ממוש יותר של שימוש בהרואי ) 13.61) (D3לעומת ,(10.31 וכ ג בקוקאי )) (D8שש שני לעומת ,(3.39שימוש ביותר מחומר אחד ביו ) 10.8) (D13שני לעומת (8.55 ויותר ניסיונות טיפול וגמילה מסמי ) 4.37) (D8שני לעומת ,(8.61לעומת המכורי הערבי להרואי. לוח מס' :23 פרופיל השימוש בסמי ואלכוהול ___________________________________________________________________ מס' השאלה מכורי ערבי )(n = 100 מכורי יהודי )(n = 100 Wilcoxon ___________________________________________________________________ שימוש באלכוהול D2ממוצע שנות שימוש. d2ממוצע ימי השימוש בחודש האחרו. 4.45 0.28 2.88 0.25 *0.012 0.73 %אלו שהשתמשו באלכוהול עד שיכרות במהל חייה 50.0 34.0 *0.022 שימוש בהרואי D3ממוצע שנות שימוש. d3ממוצע ימי השימוש בחודש האחרו. 10.31 6.24 13.61 5.27 *0.023 0.21 %אלו שהשתמשו בהרואי ) 10 1שני( %אלו שהשתמשו בהרואי ) 20 11שני( %אלו שהשתמשו בהרואי ) 21שני ומעלה( 41.0 39.0 20.0 25.0 50.0 25.0 שימוש באדול D4ממוצע שנות שימוש. d4ממוצע ימי השימוש בחודש האחרו. 1.14 0.83 1.16 0.45 %אלו שהשתמשו באדול במהל חייה 21.0 30.0 *0.024 0.24 0.35 0.14 שימוש בבנזודיאזפיני D7ממוצע שנות שימוש. d7ממוצע ימי השימוש בחודש האחרו. 5.40 1.41 5.74 1.70 0.93 0.71 שימוש בקוקאי D8ממוצע שנות שימוש. d8ממוצע ימי השימוש בחודש האחרו. 3.39 1.53 6.00 2.56 **0.0001 0.46 17.0 14.0 *0.0071 47.0 67.0 %אלו שהשתמשו בקוקאי לתקופה של עד שנה %אלו שהשתמשו בקוקאי משנתיי ומעלה שימוש בקנאביס D10ממוצע שנות שימוש. d10ממוצע ימי השימוש בחודש האחרו. 8.70 1.40 10.32 1.23 0.21 0.24 שימוש בסמי הזייה D11ממוצע שנות שימוש. d11ממוצע ימי השימוש בחודש האחרו. 3.59 0.24 4.12 0.13 0.89 0.47 %אלו שהשתמשו בסמי הזייה )מ 10 1שני( %אלו שהשתמשו בסמי הזייה ) 11שני ומעלה( 53.0 5.0 39.0 15.0 *0.026 שימוש ביותר מחומר אחד ביו D13ממוצע שנות שימוש. d13ממוצע ימי השימוש בחודש האחרו. 8.55 3.60 10.8 3.80 *0.035 0.3 %שהשתמשו ביותר מסוג סמי ביו במהל החודש האחרו 39.0 28.0 2.71 D20ניסיונות טיפול וגמילה מסמי 4.37 8.61 *0.04 2159.5 2655.2 0.15 D24ממוצע הסכומי שהוציאו על סמי בחודש האחרו )בשקלי( )0.31(0.13 )0.29(0.13 הציו הכולל )(Composite score ______________________________________________________________________________ השערה מס' :9ההשערה היא שהמכורי הערבי להרואי בישראל יקבלו ציוני גבוהי יותר בסול "בעיות משפחתיות וחברתיות" ב ASIמאשר המכורי היהודי להרואי ,זאת משו שהתרבות הערבית נוטה יותר לכיוו הקולקטיביז מאשר לאינדיווידואליז ,כאשר המשפחות בתרבות בעלת מאפייני קולקטיביי מדווחות על היווצרות של קונפליקטי פתוחי ולא פתורי בתו המשפחה בתגובה להתמכרותו של אחד מבני המשפחה .זאת ועוד ,לא נמצא הבדל מובהק בי קבוצת הערבי המכורי להרואי ובי קבוצת היהודי המכורי להרואי בציו הכולל של סול "היחסי במשפחה/יחסי חברתיי" .על כ ההשערה אינה אוששה )ראה לוח מס' .(24 היחסי במשפחה/היחסי החברתיי לוח מס' :24 ___________________________________________________________________ מס' השאלה מכורי ערבי )(n = 100 מכורי יהודי )(n = 100 מובהקות ההבדלי ___________________________________________________________________ .F1מצב משפחתי )באחוזי( .6רווק .1נשוי .5גרוש 35% 57% 8% 50% 16% 33% *0.0001 .F4הסדר מגורי )באחוזי( .1ע ב/ת זוג וילדי .4ע הורי .6ע חברי .7לבד 47% 16% 3% 15% 21% 25% 11% 21% *0.0014 .F9בילוי מרבית הזמ הפנוי בחברת )באחוזי( .1משפחה .2חברי .3לבד 28% 31% 41% 25% 44% 31% 0.15 %אלה שהיו לה תקופות משמעותיות אשר בה חוו קושי רציני להסתדר ע: .F18אמא .F19אבא .F20אחי/אחיות .F21ב/ת זוג .F24חברי .F25שכני .F26עמיתי לעבודה 66% 69% 72% 68% 66% 41% 38% 71% 72% 59% 78% 54% 41% 39% 0.45 0.61 *0.048 0.43 *0.05 ___ 0.88 % .F28אלה שעברו התעללות גופנית/פיזית 57% 48% 0.20 % .F29אלה שעברו התעללות מינית 7% 12% 0.23 .F30ממוצע מספר ימי בחודש האחרו היה לה ויכוח רציני ע המשפחה 5.00 2.65 **0.001 .F31ממוצע מספר הימי שהיה לה ויכוח רציני ע אחרי )לא כולל משפחה( בחודש האחרו 2.91 1.61 0.95 )0.33(0.21 )0.37(0.23 הציו הכולל )(Composite score _____________________________________________________________________________ • • • בשאלות .F29 .F28 .F26 . F25 .F24 . F21 .F20 .F19 .F18 .F9נעשה שימוש במבח כי בריבוע )– (Chi-Square משתני בדידי. בשאלות .F4 .F1נעשה שימוש במבח פישר ) – (Fisherמשתני בדידי. בשאלות .F31 .F30נעשה שימוש במבח ) – (Wilcoxonמשתני רציפי. ע זאת מהנתוני שבטבלה לעיל נית לזהות מספר הבדלי מובהקי בי שתי הקבוצות .בשאלה בנוגע למצב המשפחתי ) (F1נמצא שבקרב המכורי הערבי להרואי ישנ 35%רווקי 57% ,נשואי ו 5%גרושי ,לעומת המכורי היהודי להרואי ,שמתוכ 50%רווקי 16% ,נשואי ו 33%גרושי .מבחינת סדר המגורי )(F4 47%מהמכורי הערבי להרואי גרי ע ב/ת זוג וילדי 16% ,ע ההורי 3% ,ע החברי ו 15%גרי לבד ,לעומת 21%מהמכורי היהודי להרואי שגרי ע ב/ת זוג וילדי 25% ,ע ההורי 11% ,ע החברי ו 21%גרי לבד. בקרב המכורי הערבי להרואי ישנו אחוז גבוה יותר של אלו שחיו בתקופות שבה חוו קושי רציני להסתדר ע האחי/אחיות ) 72%) (F20לעומת (59%וע החברי ) 66%) (F24לעומת .(54%כמו כ ממוצע מספר הימי שבה היה לה ויכוח רציני ע המשפחה ) (F30בחודש האחרו ,היה גבוה יותר בקרב המכורי הערבי להרואי ) 5לעומת 2.65ימי( מאשר המכורי היהודי להרואי. .3ממצאי נוספי בציו הכולל של סול "התעסוקה/מקורות הכנסה" לא נמצא הבדל מובהק בי קבוצת היהודי המכורי להרואי ובי קבוצת הערבי המכורי להרואי ,א נית להצביע על מספר הבדלי מובהקי בי שתי הקבוצות .המכורי היהודי להרואי היו בעלי יותר שנות הלימוד ) 9.66) (E1לעומת 8.42שני( ,יותר חודשי הכשרה מקצועית ) 8.9) (E2לעומת 6חודשי( ויותר נתמכי חומרית על ידי אד אחר ) 57%לעומת ) (44%ראה לוח מס' .(25 בנוגע לעיסוק העיקרי ) (E7היה אחוז גבוה של בעלי עסקי עצמאיי בקרב המכורי היהודי להרואי ) 11%לעומת (7%ובקרב אלו ללא משלוח יד ) 5%לעומת .(1%במקביל היה אחוז גבוה יותר של עובדי בניי מקצועיי ) 26%לעומת (10%ועובדי לא מקצועיי בשירותי ) 23%לעומת (18%בקרב המכורי הערבי להרואי. הפרופיל התעסוקתי/מקורות הכנסה לוח מס' :25 ___________________________________________________________________ מס' השאלה מכורי ערבי )(n = 100 מכורי יהודי )(n = 100 מובהקות ההבדלי ___________________________________________________________________ .E1שנות לימוד .E2חודשי הכשרה מקצועית % .E4בעלי רישיו נהיגה בתוק" 8.42 6.0 22% 9.66 8.9 26% **0.0005 *0.04 0.51 .E6פרק הזמ הרצי" והארו ביותר שבו עבדו במשרה מלאה )שני( 4.97 3.91 0.33 7% 7% 5% 26% 19% 19% 23% 1% 11% 9% 6% 10% 19% 22% 18% 5% 44% 57% *0.05 .E10עיסוק בשלוש השני האחרונות )באחוזי( 16% • משרה מלאה 28% • משרה חלקית 35% • מובטלי 22% 20% 37% 0.74 .E7 .1 .2 .3 .4 .5 .6 .7 .8 עיסוק עיקרי )באחוזי( עסקי/עצמאיי מכירות חקלאות בנייה – מקצועי בנייה – לא מקצועי שירותי – מקצועי שירותי – לא מקצועי ללא משלוח יד % .E9הנתמכי חומרית על ידי אד אחר *0.0026 )0.87(0.19 )0.86(0.20 הציו הכולל )(Composite score ___________________________________________________________________ • בשאלות .E9 .E7 .E5 .E4נעשה שימוש במבח כי בריבוע ) – (Chi-Squareמשתני בדידי. • בשאלה .E10נעשה שימוש במבח פישר ) – (Fisherמשתני בדידי. • בשאלות .E6 .E2 .E1נעשה שימוש במבח ) – (Wilcoxonמשתני רציפי. דיו המחקר הנוכחי אכ מצא הבדלי בי קבוצת המכורי להרואי ובי הלא מכורי )האוכלוסייה הנורמלית( במבנה האישיות .כמו כ נמצאו הבדלי בי ערבי לא מכורי ליהודי לא מכורי כשתי קבוצות תרבותיות שונות במבנה האישיות .הבדלי אלו התמתנו בקרב אוכלוסיית המכורי להרואי בהשוואה שבי ערבי ליהודי .בנוגע ל"חומרת ההתמכרות" לא נמצאו הבדלי מובהקי בי מכורי ערבי להרואי למכורי יהודי להרואי לפי הציוני הכוללי של ששת הסולמות במפתח חומרת ההתמכרות – ,ASIאול נמצאו הבדלי ניכרי בי שתי הקבוצות בפריטי/שאלות רבי המרכיבי את סולמות חומרת ההתמכרות. הדיו בממצאי המחקר יובא כא בשני חלקי לפי עול התוכ .החלק הראשו יתייחס להבדלי האישיותיי של קבוצות המחקר השונות )מכורי ערבי ויהודי להרואי ולא מכורי( וינסה להסביר אות .החלק השני יתייחס להבדלי בחומרת ההתמכרות שבי ערבי המכורי להרואי ובי יהודי המכורי להרואי וינסה להסביר את הדמיו וההבדלי בי שתי הקבוצות .בשלב מתקד יותר אתייחס להשלכות המחקריות והפרקטיות של ממצאי המחקר ולמגבלות המתודולוגיות של המחקר ואציע מחקרי עתידיי. .1הבדלי אישיותיי: המחקר הנוכחי בא לבדוק את מידת השפעתה של התרבות על עיצוב פרופיל האישיות ,והא הבדלי תרבותיי מביאי לידי פרופילי אישיותיי שוני .שאלות אלו נבדקו בקרב שתי קבוצות עיקריות במדג ,כלומר מכורי להרואי ולא מכורי .כמו כ נבדקה ההשערה א ישנ הבדלי בפרופילי האישיותיי בי אוכלוסיית המכורי ובי האוכלוסייה הנורמלית )לא מכורי(. ממצאי המחקר תמכו באופ חד משמעי בשתי הנחות עיקריות :ההנחה הראשונה ,הבדלי תרבותיי מביאי לידי הבדלי אישיותיי בקרב האוכלוסייה הנורמלית הכללית בישראל )ערבי ויהודי( .ואמנ היק" ועצמת ההבדלי מתמתני בקרב אוכלוסיית המכורי לסמי .ההנחה השנייה ,אוכלוסיית המכורי להרואי היא בעלת פרופיל אישיות שונה באופ ניכר מהפרופיל האישיותי של האוכלוסייה הנורמלית. .1א .השוואה במבנה האישיות בי ערבי לא מכורי ליהודי לא מכורי :נמצאו הבדלי מובהקי בי שתי הקבוצות התרבותיות העיקריות בישראל ,הערבית והיהודית ,בעשר תכונות מקור מתו חמש עשרה ושלוש תכונות על מתו חמש תכונות העל .ממצאי אלו תומכי בממצאי מחקרי אחרי שמצאו הבדלי ברורי בי קבוצות אתניות ;(Cattell & Warburton, 1961; Chan, 1996; Fatima, 1998; Okazaki, 2000 ) Thomson & Dayries, 1975; Xie & Leong, 2008ושסותרי את אלו שלא מצאו הבדלי בי קבוצות אתניות שונות ).(Aluja & Blanch, 2002; Hofstede & McCrae, 2004; Mak & Tran, 2001 בתכונות המקור נמצא שהערבי היו פחות יציבי רגשית ) (C-ויותר תועלתניי ) ,(G-נועזי מבחינה חברתית ) ,(H+חשדניי ) ,(L+דמיוניי ) ,(M+ממולחי ) ,(N+חוששי ) ,(O+נכוני להתנסויות חדשות ) ,(Q1+פחות סומכי על עצמ ) (Q2-ויותר מתוחי ) (Q4+מאשר היהודי .בתכונות העל נמצא שהערבי פחות אינטרוורטיי )) (QI-יש להדגיש ששתי הקבוצות מאופיינות ברמות גבוהות יחסית של אינטרוורטיות( ,יותר חרדתיי ) (QII+ובעלי אני עליו חלש יותר ) (QV-מאשר היהודי. מאחר שמבחינה תאורטית )לפי גישת התכונות לחקר האישיות( מחשבי ער גבוה יותר לתכונות העל מבחינת יכולת הניבוי וההשפעה על התנהגותו של הפרט ברמה היו יומית ) ,(Eysenck & Eysenck, 1985אתייחס כא להבדלי בתכונות העל בי שתי הקבוצות ואנסה להסביר. מצד אחד הממצא שהערבי והיהודי נחשבי כאינטרוורטיי ושהערבי נחשבי כפחות אינטרוורטיי )יותר אקסטרוורטיי( מאשר היהודי ,תומ בממצאי המחקרי ,שמצאו שאנשי השייכי לתרבויות ערביות ,יותר איקסטרוברטיי מאשר אנשי השייכי לתרבויות מערביות .למשל ,סטודנטי ירדני לעומת סטודנטי אמריקני ) ,(Hozik & Wright, 1996גברי מצריי לעומת גברי בריטי ) ,(Abdel-Khalek, 1981ירדני, כוויתי ,לבנוניי ופלסטיני לעומת בריטי ) .(Choungourian, 1969יש להדגיש שהשוואה מסוג זה בי ערבי ליהודי בישראל טר נעשתה. מ הצד האחר סתר הממצא ממצאי של מחקרי שהשוו בי מדינות/תרבויות ערביות ובי מדינות/תרבויות מערביות ושמצאו שאנשי ערבי מאופייני ברמות נמוכות של איקסטרוברטיות (Abdalla, 2004; Abdel- Khalek, 1981; Abdel-Khalek & Eysenck, 1983; Choungourian, 1969; Eysenck & Abdel-Khalek, ) .1989; Oakland, Alghorani, & Hun lee, 2007ג המחקרי שהשוו בי תרבויות מזרחיות כמו יפ ,סי והודו מצאו שתרבויות אלו מאופיינות כפחות איקסטרוברטיי מאשר תרבויות מערביות כמו ארה"ב ,בריטניה ואוסטריה ).(Tsujioka & Cattell, 1965; Cattell & Tsujioka, 1965; Cattell, Schmidt & Pawlik, 1973 לפי ממצא ביניי מעניי זה נחלקו הצעירי מסעודיה ומהאמירות המאוחדות לחצי אקסטרוורטיי ולחצי אינטרוורטיי ).(Alkhateeb, 2004; Almanjumi, 1998 הממצא סתר ג את טענתו של הופשטדה על קיומו של קשר חיובי בי הממד התרבותי אינדיווידואלי ובי תכונת אישיות אקסטרוורטיות .הכוונה שתרבויות הנוטות להיות בעלות מאפייני יותר אינדיווידואליי ,שבה בולטות האסרטיביות העצמית והחשיבה החופשית ,נוטות להתאפיי בפרטי מוחצני באישיות .להבדיל, במחקר הנוכחי נמצאו הערבי השייכי לתרבויות בעלות מאפייני קולקטיביי כפחות אינטרוורטיי מאשר היהודי השייכי לתרבויות בעלות מאפייני אינדיווידואליי ).(Hofstede, 2001 נית להסביר זאת באמצעות מאפייניה הייחודיי של הערבי בישראל ,כאשר החברה הערבית נחשבת לתרבות מסורתית וקולקטיבית החיה בצד תרבות הרוב היהודית והנחשבת לתרבות מודרנית אינדיווידואלית מאשר חברות בעלות מאפייני אינדיווידואליי שבה הקשרי בי חברי הקבוצה חלשי .בחברות בעלות מאפייני קולקטיביי משולבי חיי הפרטי אלו באלו ,מלידה ועד גיל זקנה .קבוצות אלו ה לרוב משפחות מורחבות המספקות הגנה בתמורת ללויאליות מוחלטת ).(Triandis, 1993 מצד אחד לחיות בתו קולקטיב מחייב דינמיקה חברתית הכוללת אינטרקציה וקשרי חברתיי אשר מחייבי מידה מסוימת של פתיחות ומוחצנות ,שדרושי פחות בחברה אינדיווידואלית שבה הקשרי החברתיי מצומצמי וממוקדי מטרה ואינטרסי .מ הצד האחר למד הערבי בישראל כישורי חיוניי הנחוצי להשתלבות בחברה הישראלית ,כמו היכולת להיות אסרטיבי ועצמאי .הטמעת ערכי משתי התרבויות הביאה מידה גבוהה יותר של אקסטרוורטיות בקרב הערבי בישראל. הממצא שהערבי קיבלו ציוני גבוהי יותר בתכונת העל חרדה לעומת היהודי תומ בממצאי המחקרי המעטי שנעשו באר ,אשר בדקו את המצב הנפשי בקרב שתי הקבוצות התרבותיות באר ,הערבית והיהודית. המחקרי מצאו שהערבי סובלי יותר מהפרעות חרדה ומהפרעות במצב הרוח לעומת היהודי .מצב זה נוצר בשל העדר משאבי חברתיי נפשיי ,כמו תחושת יעילות עצמית ותמיכה חברתית של חברי או אחרי משמעותיי ) .(Levav et al, 2007; Ponizovsky et al, 2007כמו כ נמצאו הבדלי בתכונת החרדה בי קבוצות אתניות שונות ברמה העולמית (Lin, Endler & Kocovski, 2001; Okazaki, 2000; Xie & Leong, ).2008 הממצא ג תומ בממצאיה של הופשטדה ומק'ריי ) (Hofstede & McCrae, 2004בנוגע לקיומו של קשר חיובי בי תכונת האישיות נוורוטיות/חרדה ובי הממד התרבותי גבריות שמאפיי יותר את התרבות הערבית. אנשי הגדלי בתו חברה שבה ישנ ציפיות מחבריה להתנהגויות גבריות ,חברה שמתגמלת את אלו העומדי בציפיות ומענישה את אלו שאינ עומדי בה ,יוצרת לח ותחושות פחד ,חרדה ודאגה בקרב חבריה. תמיכה לכ נית למצוא במחקרי שמצאו רמות גבוהות יותר של חרדה בקרב מדינות/תרבויות ערביות לעומת מדינות/תרבויות מערביות בי כוויתי לאמריקני ) ,(Abdel-Khalek & Lester, 2003בי מצריי לאמריקני ) ,(El-Zahhar & Hocevar, 1991בי לבנוני וקנדי ) (Al-Issa, Bakal & Fung, 1999ובי סורי וספרדי ) .(Abdel-Khalek, 2003על פי מבח CAQ-1של קטל מדווחי אנשי בעלי רמות גבוהות של חרדה על מידה מסוימת של אי הסתגלות ,אי שביעות רצו מרמת ההישגי וספקות באשר ליכולת להתמודד ע בעיות החיי ).(Cattell, 1970 ע זאת ישנ מחקרי שלא מצאו הבדלי בי ערבי ליהודי בישראל בתכונת החרדה (Peleg-Popko, ) Klingman, & Abu-Hanna Nahhas, 2003; Zeidner, 2001וסותר ג את ממצאיה של הופשטדה ומק'ריי ) (Hofstede & McCrae, 2004באשר לקיומו של קשר חיובי בי תכונת האישיות נוורוטיות/חרדה ובי הממד התרבותי "הימנעות מאי ודאות" שמאפיי יותר את התרבות היהודית. את רמת החרדה הגבוהה של הערבי נית להסביר באמצעות מספר גורמי משולבי .הערבי בישראל נחשבי למיעוט אתני אשר מדווח על תחושות קיפוח ,על ניכור ואפליה ,כאשר חלק ניכר ממנו שיי למעמד סוציו אקונומי נמו .נוס" על כ הערבי בישראל ה מיעוט שעובר תהליכי שינוי בדר למודרניזציה ,תו ניסיו לשמור על זהותו הלאומית אתנית ) .(Levav et al, 2007; Ponizovsky et al, 2007האד הערבי באמצעיו הדלי נדרש להצליח כלכלית בחברה ישראלית תחרותית ומתפתחת .לח זה יוצר תחושות חרדה וחוסר ביטחו ביכולתו להתמודד ע חשדנות וספקות אישיי כלפי הממסד והשלטונות. במחקר הנוכחי נמצא ג שהערבי נחשבי כבעלי אני עליו חלש יותר לעומת היהודי .על פי מבח CAQ-1של קטל נוטי אנשי בעלי אני עליו חלש להיות תועלתניי ,חסרי עקרונות מוסריי ובעלי אחריות חברתית נמוכה ) .(Cattell, 1970ממצא זה סותר ממצאי מחקרי והנחות תאורטיות רבות .הממצא סותר את מה שמצא זק נערי יהודי לעומת נערי ערבי מאופייני כיותר תועלתניי ובעלי אינטרס ) .(Zak, 1979ע זאת נית לומר שחלפו מאז 30שנה שבה עברה החברה הערבית בישראל שינויי רבי עקב החיכו המתמש ע תרבות הרוב היהודית ,ובעקבות זאת אימצה לעצמה דר חשיבה והתנהגות בעלת אינטרס כאמצעי לשרוד ולהצליח בחברה קפיטליסטית ,תחרותית והישגית. הממצא סותר ג את ממצאיה של הופשטדה ומק'ריי ) ,(Hofstede & McCrae, 2004אשר מצאו קשר חיובי בי הממד התרבותי ריחוק כוח המאפיי יותר את התרבות הערבית ובי תכונת האישיות יושר ,וסותר ג את ממצאיה של שמיט וחבריו שחקרו 55תרבויות שונות ומצאו שמדינות ערב )כמו מרוקו ,לבנו וירד( קיבלו ציוני יותר גבוהי בתכונת האישיות יושר ) (Conscientiousnessמאשר ישראל (Schmitt, Realo, Voracek, ) .& Allik, 2008תכונה זו ממבח האישיות NEO-PI-Rשל קוסטה ומקרי ) (Costa & McCrae, 1992נמצאת בקשר חזק ומובהק ע תכונת אני עליו של קטל )) (Cattell, 1965ראה לוח מס' 5עמ' .(23 אול את הממצא הזה נית להסביר באמצעות המצב הסוציו פוליטי הבעייתי של הערבי בישראל .תחושות הניכור והקיפוח של הערבי בישראל הביאו לידי קשר בעייתי בינ ובי שלטונות החוק ,כאשר החוק נתפס כאסטרטגיה מכוונת כדי להכשיל את האוכלוסיות החלשות ואת הערבי בכלל .מצב זה יחד ע המצב הכלכלי הקשה של הערבי בישראל דוחק את האד הערבי למצב שבו הוא מוכ לעשות הכול כדי לשרוד בחברה קפיטליסטית לא שוויונית. נוס" על כ הטמיע והפני האזרח הערבי נורמות התנהגות שונות ,כמו להיות בעל אינטרס ופחד "לצאת פראייר" עקב החיכו ע תרבות הרוב היהודית .חוסר ביטחונו הכלכלי של האד הערבי ועלייה במעמדה של החומריות לעומת הרוחניות ברמה העולמית הביאה אותו להדחיק את הערכי המוסריי וזאת כדי להשתלב ולשרוד בעיד קפיטליסטי תחרותי. .1ב .השוואה במבנה האישיות בי מכורי ובי לא מכורי: ממצאי המחקר הראו שאוכלוסיית המכורי היא בעלת פרופיל אישיות שונה באופ ניכר מפרופיל האישיות של האוכלוסייה הנורמלית .ממצאי אלו תומכי בממצאיה של מחקרי קודמי רבי )פוקסArneja & ;1992 , Sen, 1988; Brien, Kleinman & Eisenman, 1972; Cattell et al,1970; Ciotola & Peterson,1976; Cockett, & 1971; Collins et al,1977; Deren & Koslowsky,1977; Hotra & Murthy, 1977; Krug, 1971; Krug ;Henry,1974; Leeds, 1965; Narayan, Shams, Jain, & Gupta, 1997; Olmezer,1974; Salma, 2003 ).Savage & Marchington, 1977; Spotts & Shontz,1991; Tuite & Luiten, 1986 יש להדגיש שפרופיל האישיות של המכורי בישראל שהתקבל היה דומה במידה ניכרת לפרופיל האישיות הממוצע של המכורי לסמי ,שהתקבל ממצאי המחקרי ברחבי העול )מדינות ותרבויות שונות ,כמו ארה"ב, הודו ,ניו זילנד ,אנגליה וכו'( )ראה לוח מס' .(26המכורי לסמי לעומת האוכלוסייה הנורמלית נבדלי בשלוש עשרה מתו חמש עשרה תכונות מקור ובארבע מתו חמש תכונות על .המכורי לסמי מאופייני ברמות גבוהות של חמימות ) ,(A+חוסר יציבות רגשית ) ,(C-צייתנות ) ,(E-זהירות ) ,(F-תועלתנות ) ,(G-ביישנות ) ,(H-רגישות ) ,(I+חשדנות ) ,(L+ממולחות ) ,(N+חשש ) ,(O+נכונות להתנסויות חדשות ) ,(Q1+התנהגות על פי הדחפי ) (Q3-ומתח ).(Q4+ הפרופילי האישיותיי של מכורי לסמי – בעול ובישראל לוח מס' :26 A C E F G H I L M N O Q1 Q2 Q3 Q4הפרופילי האישיותיי של מכורי פרופיל המכור העולמי + - + - - - + + + + + + + + פרופיל המכור הישראלי + - - - - - + + + + + + + + לפי תכונות העל נמצא שהמכורי היו יותר אינטרוורטיי ) ,(QI-חרדתיי ) ,(QII+אמוציונליי )(QIII+ ובעלי אני עליו חלש יותר ) (Qv-מאשר הלא מכורי .בשונה מהספרות העולמית לא היה הבדל מובהק בתכונת העל עצמאות בי שתי הקבוצות .יש להדגיש שהציוני של שתי הקבוצות בתכונות העל אקסטרוורטיות )(QI- ואני העליו ) (Qv-היו נמוכי מאוד; בתכונה "חרדה" היו בינוניי ובתכונה "אמוציונליות" היו גבוהי במיוחד ).(QIII+ מהציוני שהתקבלו לפי חמש תכונות העל נית לשרטט תיאור מסוי של המכור בישראל .המכורי להרואי בישראל מאופייני כאנשי מופנמי )אינטרוורטיי( ) ,(QI-חרדתיי ) ,(QII+אמוציונליי ) (QIII+תלותיי ) (QIV-ותועלתניי )אינטרסנטיי( ).(Qv- כמעט ברוב המחקרי אודות מכורי לסמי נמצא שהמכורי לעומת אנשי נורמלי מאופייני כאינטרוורטיי ומופנמי ;(Abu-Arab & Hashem, 1995; Arneja & Sen, 1988; Narayan et al, 1997 ) .Salma, 2003; Tuite & Luiten, 1986; Spotts & Shontz, 1991על פי מבח CAQ-1של קטל נוטי אנשי אינטרוורטיי להיות סגורי ,ביישני ועצורי במגעי בי אישיי .מבחינה קלינית אינטרוורטיות שכיחה בקרב מכורי ).(Cattell, 1970 נית להסביר קשר זה בי אינטרוורטיות ובי התמכרות לסמי בכ שאנשי אינטרוורטיי מאופייני בדר כלל בביישנות ,בדימוי ובביטחו עצמי נמו ללא ביטוי רגשי )במיוחד רגשות שליליי( .מצבי לח גורמי לפרט האינטרוברטי לחפש פתרו היוצר תחושת רוגע כאמצעי להתמודד ע הצפה רגשית הנובעת מהדחקתו של הגור הלוח .שימוש בסמי או בחומר פסיכואקטיבי אחר יכול להיות אחת האופציות לשיפור תחושת הדימוי והביטחו העצמי ).(Kirkcaldy, Siefen, Surall, & Bischoff, 2004 זאת ועוד ,ישנו הסבר נוס" הקשור למתודולוגיה המחקרית ,שעל פיו בודקי רוב החוקרי את המכורי לסמי בשלביו הראשוני של הטיפול לאחר תהלי של גמילה פיזית מסמי )בדומה למחקר הנוכחי( .מיכאלי ) (2007קרא לשלב זה "תהלי השינוי – מהתמכרות להחלמה" ,תהלי המתואר כמורכב ולא פשוט כלל .את התהלי הזה מדמה מיכאלי ליציאת בני ישראל ממצרי )מעבדות לחירות( ,מסע שחוו בו קשיי התמודדות, קבלת חוקי ,הכלת עמימות ושינוי נורמות. פרוכסקה ,נורקרוס ודיקלמנטה ) (Prochaska, Norcross & DiClemete, 2002דיברו על "מעגל השינוי" המתחיל בשני שלבי :טרו התלבטות והתלבטות .בשלב הזה שרוי המכור באמביוולנטיות ובבלבול גדולי בנוגע לרצו בשינוי ושרוי בהתלבטות א להתחייב לעמוד בדרישות הטיפול הנראות לו כבלתי ניתנות לביצוע, מתו חוסר אוני והעדר אמונה ביכולתו לחולל שינויי עקב התמכרותו רבת השני לסמי. נוס" על כ בשלב הזה עולות חששות ותחושות אשמה ובושה שכל כ משפיעות על אות מכורי ג מבחינה ורבאלית )ממעטי לדבר ולשת" אודות עצמ( וג מבחינה חברתית ,כאשר ה מרבי להתבודד ולהתרחק ממגע ע אנשי .לרוב מדווחי המכורי על תחושות מוזרות של כאילו "נולדו מחדש" ו"שאינ מכירי את עצמ בלי סמי" .כל התמונה המתוארת לעיל משפיעה על המכור לסמי וגורמת לו להיות מופנ ומכונס בעצמו. יש להדגיש נתו מעניי בנוגע לתכונות אינטרוורטיות ואקסטרוורטיות בקרב מכורי לסמי .בעתות של "ניקיו" ,או אי שימוש בס ,המכור מאופיי יותר באינטרוורטיות .לעומת זאת בתקופות של שימוש פעיל בס, סביר שיתאפיי יותר באקסטרוורטיות .עקב השפעת הכימית הישירה של הסמי & (Teadale, .Segraves ) .Zecune, 1971ייתכ ששונות זו עומדת בבסיס הבחירה בשימוש בסמי וזאת כדי להשיג יכולת ורבאלית, מוחצנות ואקסטרוורטיות. העובדה שהמכורי לסמי מאופייני ג כאנשי נוירוטיי נתמכת בספרות שמצביעה על קיומו של קשר חיובי בי שימוש להתמכרות לסמי )במיוחד באופיאטי( ובי מצבי חרדה ולח )בורגנסקי(Goeders, ;1994 , ) .2004; Malhotra & Murthy, 1977; Merikangas, Mchta, Molnar et al., 1998מחקרי מראי ששיעור הסובלי מהפרעות חרדה בקרב המכורי לסמי גבוה והוא בי 40%ל (Donovan, Padin-Rivera & 60% ).Kowaliw, 2001 על פי מבח CAQ-1של קטל מדווחי אנשי חרדתיי על מידה מסוימת של אי הסתגלות ,אי שביעות רצו מרמת ההישגי וספקות באשר ליכולת להתמודד ע בעיות החיי ) .(Cattell, 1970יש להדגיש שתכונת העל חרדה היא התכונה החשובה מבי תכונות העל משו שהיא עשויה לשמש אינדיקטור עיקרי לקיומה של פתלוגיה ב CAQ-1ולרוב מצביעה על קיומ של בעיות נפשיות רציניות ).(Karson & O`Dell, 1976 מאפייני רבי של חיי המכור עלולי להיות בבחינת מקור ללחצי וחרדה שבה מצב בריאותי ירוד או סיכו למוות ,סכנת מאסר ,נידוי וסטייה מהזר החברתי העיקרי ,תחושות בושה ,אשמה ,בדידות ,חרדת נטישה וכישלו ) .(Kaufman, 1981הדברי מתחדדי על רקע העובדה כי מכורי רבי היו קרבנות לאירוע טראומטי בילדות ,אשר מציב אות מלכתחילה כבעלי סיכו גבוה לפתח חרדה בבגרות ).(Kirkcaldy et al, 2004 הסבר חשוב לקשר שבי תכונת החרדה להתמכרות לסמי מקורו בהנחה שהרציונל לבחירה בסוג ס ספציפי היא בחירה לא אקראית ) .(Substance Abuse of Choiceלפי טענה זו בחרו המכורי להרואי להשתמש בסמי כדי להתמודד ע תחושות חרדה ,עוינות והעדר ער עצמי ) .(Gossop & Roy, 1976את הטענה הזו נית להסביר באמצעות שתי הנחות תאורטיות :תאוריית ה C.A.P Controlוהשערת "הריפוי העצמי". תאוריית ה (Cognitive Affective Pharmacogenic) C.A.P Controlמניחה שתהליכי השימוש בסמי מתחילי בקונפליקטי ונתפסי כגור מכי .אנשי שיש לה קשיי להתמודד ע דרישות החברה או ע ציפיותיה ,או ע הציפיות והדרישות שלה מעצמ ,נמצאי בקונפליקט .המתח הנובע מהקונפליקט מייצר חרדה ,והס אמור להפחית את החרדה ,והשפעתו לטווח קצר בלבד .בטווח הרחוק יותר יגבירו מקורות המתח הפנימי והחיצוני שהודחקו את החרדה באופ ממשי יותר ממה שהיה לפני כ ).(Gold, 1980 השערת ה"ריפוי עצמי" ) (Self-Medication Hypothesis - SMHשל קנטזיא ) (Khantzian, 1985פיתחה וייסדה אמפירית ומחקרית את הטיעו הזה .לפי השערה זו ,שמקורה נובע מהתאוריה הפסיכואנאליטית, השימוש בסמי הוא אמצעי "פיצוי" שנועד למת רגשות ושיכו עצמי מפני מצבי נפשיי מלחיצי .השימוש בסמי נעשה כדי לווסת כאב רגשי ודחפי פרימיטיביי ,דיספוריה וחרדה משו שלסמי ישנה השפעה נפשית ופיזיולוגית שמביאה לידי יציבות רגשית ).(Suh, Ruffins, Robins, Albanese, & Khantzian, 2008 לפי השערה זו השימוש בהרואי הוא תגובה אדפטיבית זמנית אשר משתקת ומפחיתה את רמת הזע והאגרסיה ) .(Khantzian, 1985, 1999קנציא הגיע לטיעו זה מתו תצפיותיו שמצאו קשר בי קשיי בוויסות זע ואגרסיה ובי חשיפה בגיל מוקד לאלימות ולאגרסיות טראומטיות .כמו כ הוא מצא כי כעס ורגשות שליליי כלפי אחרי וכלפי עצמ מנבאי באופ מובהק שימוש בהרואי בעתיד. טענות אלו נתמכו על ידי מחקרי אמפיריי רבי .יש המדברי על העדר יכולת של ויסות רגשות (Cooper, Thorberg Frone, Russell, & Mudar, 1995; Tarter, Vanyukov, Giancole, Dawes, & Blackson, ,1999 ) ,& Lyvers, 2005על מצבי רוח שליליי )כולל דיכאו ,חרדה וכעס( (Childress, Ehrmen, McLellan, ) ,MacRae, Natale, & O`Brien, 1994על השלכות של מנגנוני הגנה לא בשלי ,כמו רגש שלילי & (Colder ) Chassin, 1997ועל העדר כלי להתמודדות רגשית ) (Eftekhari, Turner, & Larimer, 2004שנמצאו כמסיתי תשוקות ותגובות קשורות בסמי בקרב מכורי לסמי וכגורמי סיכו לשימוש בסמי בקרב מתבגרי. מכורי הנגמלי פיזית ,למשל ,עלולי לחזור להשתמש מחדש בס תו חשיפה לאירועי המעוררי תחושות חרדה ולח ) .(Goeders, 2004מעגל זה אינו נגמר ,שהרי השימוש בס מביא עמו פעמי רבות תופעות גמילה )"קריז"( בהעדר מנות ס זמינות .תופעות אלו מגבירות את תחושת החרדה ,וזו מניעה לשימוש חוזר וחוזר חלילה ).(Khantzian, 1985 לא היה מפתיע לגלות שאוכלוסיית המכורי לעומת האוכלוסייה הרגילה מאופיינת ברמה גבוהה של אמוציונליות .מחקרי רבי בעול הגיעו לממצאי דומי (Conway et al, 2002; Hellemans & , ) Christina, 2004; McGue, Slutske, & Iacono, 1999; Tarter, 1988וג מחקרו של מחבר עבודה זו שנער בשנת 2003מצא שאוכלוסיית המכורי בישראל מאופיינת ברמה גבוהה של אמוציונליות וחוסר רציונליות )ג'ראיסי.(2003 , ברמה הפסיכולוגית מוגדרת אמוציונליות כרמה גבוהה של התרגשות וככניסה למצבי לח בקלות ובתדירות גבוהה ) .(Buss & Plomin, 1975על פי מבח CAQ-1של קטל נוטי אנשי אמוציונליי להיות לבביי, רגשניי וחולמניי ,לחיות חיי רגש אינטנסיביי ולהיות בעלי גוו מלנכולי .אנשי אלו נוטי יותר "להרגיש" מאשר "לחשוב" ).(Cattell, 1970 חוויות קשות בתקופת הילדות בעיקר גדילה בבדידות ובניכור חברתיי מובילי לרמות גבוהות של אמוציונליות ,אימפולסיביות ורגישות ,שגורמות לאות קטיני להתחיל להשתמש בסמי ואלכוהול ) .(Hellemans & Christina, 2004; McGue, Slutske, & Iacono, 1999מכורי לסמי לעומת אנשי רגילי מראי רמה גבוהה של אמוציונליות שלילית )כמו אימפולסיביות ,פסימיות ונוורוטיות( (Conway et al, ) ,2002חוסר בשלות אמוציונליות ,ס" תסכול נמו ודיכאו ).(Tarter, 1988 רמה גבוהה של אמוציונליות היא בבחינת גור סיכו גבוה לשימוש בסמי כדר לוויסות ולארגו העול הרגשי הפנימי ) .(Sieber & Bentler, 1982; Tarter, 1988נוס" על כ נטייה פסיכולוגית זו נמצאת כקשורה להתנהגויות בעייתיות אחרות ,כגו לקיחת סיכוני ,אימפולסיביות ,רגזנות ואגרסיביות ,המקושרות כול בגילי צעירי ג להתמכרות לסמי ).(Tarter, 1988 במחקרי אור נמצאו שני טיפוסי אישיות בעלי הפרעות בוויסות אמוציונלי בקרב אנשי שפיתחו בעיות של שימוש בסמי בבגרות :הטיפוס הראשו נוטה לבכות בקלות ,מוכ לכעוס ולדאוג ,למרות שלמראית עי הוא נראה שמח ,ידידותי ואסרטיבי .הוא מסווג כ"איקסטרוברטי אנומי" .השני מוענש בהגזמה ,רגז )ח מזג( ועוי. הוא מסווג כ"לא צפוי ובלתי נשלט" ).(Tarter, 1988 העבודה הטיפולית בשטח מלמדת שמכורי לסמי מגיבי לרוב בעוצמות רגשיות גבוהות במיוחד באמצעות כעס ,זע ותוקפנות לכל התנהגות או גירוי המתפרשי על יד כניסיו לפגוע או להשפיל .העדר יכולת להפעיל שיקול דעת ולגלות איפוק וסבלנות תו כדי מחשבה לפני מעשה קשור למחשבות בלתי רציונליות ,לרגישות ולדימוי עצמי נמו .אנשי אלו סוחבי עמ מטע רגשי של כאב וחוויות ילדות קשות ,הגורמי לה להזדהות מהר מאוד ע מצוקתו וסבלו של האחר ללא יכולת לעשות הפרדה בי רגשותיו ובי מצבו הרגשי של האחר. עוד מראה המחקר שמכורי לסמי מראי רמות גבוהות של תלות נפשית וחברתית לעומת האוכלוסייה הרגילה .תלות מוגדרת כתכונת אישיות המשקפת רמה נמוכה של דיפרנציאציה פסיכולוגית (Witken, Lewis, ) .Hertzman, Machover, Meissner, & Wanger, 1954על פי מבח CAQ-1של קטל נוטי אנשי תלותיי להיות פסיביי ותלויי בקבוצה .ה זקוקי לתמיכה מאחרי ונוטי לכוו את התנהגות כלפי אנשי המספקי לה תמיכה ) .(Cattell, 1970החוקרי בתחו משתמשי במגוו מושגי המתארי את התלות באופניה השוני ,כמו תלות בי אישית ,תלות רגשית ,תלות שיתופית וכו'. מרבית המחקרי מעידי על רמה גבוהה של תלות פסיכולוגית בקרב אוכלוסיית המכורי לסמי )בורגנסקי, .(Cohen, White, Schoolar, 1971; Blankfield, 1987 ;1994כ 20%עד 30%מהמכורי מאובחני כבעלי אישיותית תלותית )(Bornstein, 1995, 1993; Gwenola et al, dependent personality disorder (DPD ).2005; Gwenola et al, 2002; Movalli, Madeddu, Fossati, & Maffei, 1996; Poldrugo & Forti, 1988 מכורי לסמי מבטאי את התפתחותה הלקויה של תחושת זהות באמצעות הישענות על מקורות חיצוניי לש הגדרת עמדותיה ,שיפוט ,רגשותיה וראיית את עצמ .במילי אחרות ,ה מאופייני ברמה גבוהה של תלות ומיקוד שליטה חיצוני ) .(Groh & Goldberg, 1976מיכאלי ) (2007מדגיש שמאפיי בסיסי של כל התמכרות הוא התלות .הוא מוסי" ואומר שהפרט המתמכר נשלט על ידי הס ומפתח אמונות של נחיתות וחוסר אוני ,אשר הופכות לנבואות שמגשימות את עצמ .ההתמכרות היא דרמטית וקשה כל עוד המכור אינו מאמי בחיי ללא הס .במילי אחרות ,הקשר בי תלות פסיכולוגית ובי השימוש וההתמכרות לסמי מבוסס על ההנחה שמצד אחד מקורה של ההתמכרות בקושי של המכור להתמודד ע יחסי בי אישיי לא תקיני בחייו, ומ הצד האחר מקורה בקושי שלו להתנגד לפיתוי להשתיי לקבוצת המכורי ,שייכות שמספקת פעמי רבות מפלט מתחושות חרדה ,דיכאו ובדידות ).(Cloward & Ohlin, 1963; Finestone, 1957 בקרב המטפלי העובדי ע מכורי לסמי ישנה הסכמה רחבה באשר לתפיסת המכורי כאנשי שפיתחו "תלות" בחומר פסיכואקטיבי כתחלי" ליחסי קרובי בעייתיי ,שה מכורי בעלי רמת תלות גבוהה ,בעיקר בעלי יחסי קונפליקטואליי ע הורי או חברה/בת זוג .הגישות הפסיכודינמיות מדברות על חוויות ילדות קשות שפגעו בתהלי הטבעי של "הדיפרנציאציה של העצמי" .המכורי מדווחי שג בילדות וג בבגרות חווי חשש ומתקשי לקחת אחריות לחייה באופ עצמאי .ה צריכי ליווי ,הכוונה ותמיכה אינטנסיביי ג כאשר ה נדרשי לעמוד בציפיות החברה ,בעיקר במילוי תפקידי ,כמו הורה ,ב ,עובד וג מטופל המצופה לעמוד בכל הלחצי והקשיי שהטיפול דורש. במחקר הנוכחי נמצא שהמכורי לסמי לעומת אנשי לא מכורי מאופייני כאנשי תועלתניי ובעלי אינטרסי שפחות מתחשבי בכללי החברתיי ובערכי המוסר .על פי מבח CAQ-1של קטל נוטי אנשי בעלי אני עליו חלש להיות תועלתניי ,חסרי עקרונות מוסריי ובעלי אחריות חברתית נמוכה מאפייני הקשורי לעבריינות ).(Cattell, 1970 נית להסביר את הקשר שבי אני עליו חלש )חוסר שליטה עצמית( להתפתחותה של ההתמכרות לסמי באמצעות תאוריית השליטה הקוגניטיבית אשר מדגישה את התפיסות המוטעות בקרב המכורי לסמי בדבר חוסר יכולת לשלוט בסיטואציה ,בדבר חוסר יכולת להשפיע על הסביבה שלה ובדבר העדר כוח להפחית ולהסיר מקורות מתח בחייה ).(Gold, 1980; Seligman, 1975 מיכאלי מציי בספרו "התמכרות והחלמה" את מאפייניה של המכורי ומתייחס לכ ש"המטרה מקדשת את האמצעי" :המכורי בעלי רמת מניפולטיביות גבוהה ,נוטי לשקר ,תלותיי במקור המספק את הס ומאמצי התנהגות לא נורמטיבית ולעתי תוקפנית כדי להציג את הס בלי שו התחשבות בנזקי שה גורמי לאחרי )מיכאלי .(2007 ,נוס" על כ מכורי לסמי בעלי ציוני נמוכי במשמעת עצמית ובשיקול דעת )אימפולסיביות( ,וחסרי התמדה ,גבולות ומחויבות ,ועל רקע העובדה שחוסר שליטה עצמית ומצפוניות נמוכה הוא מנבא אישיותי בנוגע להתנהגויות מסכנות בריאות ,הרי שנית לראות קשר בי תכונות אלו ובי תחילת השימוש וההתמכרות לס ).(Booth-Kewley & Vickers, 1994 אני עליו נמו ואי הפנמת ערכי מוסר מלווי את המכורי מאז ילדות ועד בגרות כולל בתקופות השימוש בסמי .אי הפנמת ערכי מוסר בילדות גורמת לילד ולנער בשלב מאוחר יותר להיות מעורה במעשי פשע ובפלילי ,כמו גניבות ,אלימות וסמי .בעודו תחת השפעת הס הופ המכור לאד לא שפוי ובלי רגשות ,וכל העת מנסה להשיג ס ולהימנע מהקריז ההול וקרב .המכורי מתארי את הקריז כתחושה כואבת מאוד ובלתי נסבלת עד שה מוכני לעשות הכול כדי להימנע ממנו ולהימנע מפגיעה בעצמי ובזולת .חוקי ואנשי חוק נתפסי בעיניי המכור כגורמי עויני המנסי למנוע ממנו להשיג ס או לבצע פשעי לש מימו הס .יחס עוי זה גור למכור תחושות של אי אימו בממסד ובחוק וצור לפגוע בה או "לעבוד עליה". .1ג .השוואה במבנה האישיות בי ערבי מכורי ליהודי מכורי: בדיקת השפעת של ההבדלי התרבותיי על הפרופילי האישיותיי בי המכורי הערבי להרואי ובי המכורי היהודי להרואי הראתה שההתמכרות לסמי מיתנה את עצמת והיק" ההבדלי במבנה האישיותי בי שתי הקבוצות .למעשה ,נמצאו הבדלי רק בחמש מתו חמש עשרה תכונות ובאחת מתו חמש תכונות העל שהמבח בודק. לפי תכונות המקור היו המכורי היהודי פחות יציבי רגשית ) ,(C-פחות נועזי מבחינה חברתית ) ,(H-יותר דמיוניי ) ,(M+פחות בטוחי ביכולת האישית ) (Q2-ויותר מתוחי ) (Q4+מאשר המכורי הערבי. בתכונות העל נמצא הבדל מובהק בי שתי הקבוצות רק בתכונת העל חרדה ) ,(QIIכאשר נמצא שהמכורי היהודי יותר חרדתיי ) (QII+מאשר המכורי הערבי .בשאר תכונות העל ,כלומר "אקסטרוורטיות" ),(QI "גישה רציונלית" )" ,(QIIIעצמאות" ) (QIVו"אני עליו" ) (QVלא נמצאו הבדלי מובהקי בי שתי הקבוצות. ההבדל הבולט בי ערבי המכורי לסמי ליהודי המכורי לסמי הוא שהאחרוני מראי רמה גבוהה יותר של חרדה מאשר המכורי הערבי .על פי מבח CAQ-1של קטל מדווחי אנשי חרדתיי על מידה מסוימת של אי הסתגלות ,אי שביעות רצו מרמת ההישגי וספקות בנוגע ליכולת להתמודד ע בעיות החיי (Cattell, ).1970 ההסבר לכ טמו בכ שהתרבות היהודית מאופיינת ברמות גבוהות יותר של הממד התרבותי "הימנעות מאי ודאות" מאשר התרבויות הערביות .תרבויות הנמנעות מאי ודאות ,מאמינות כי השונה הוא "מסוכ" ומנסות לצמצ את אפשרויות המפגש ע סיטואציות עמומות באמצעות קביעת חוקי וכללי חמורי ,אמצעי הגנה וביטחו ,בדר כלל באמצעות דת ודתיות .אימהות בתרבויות אלו מאופיינות בהגנת יתר ובדאגה מתמדת בכל הקשור לניקיונ ולביטחונ של הילדי .נוס" על כ נמצא שהימנעות מאי ודאות מקיימת קשר חיובי מובהק ע רמת החרדה של אותה חברה ).(Lynn, 1975; Lynn & Hampson, 1977 .2חומרת ההתמכרות במחקר זה לא נמצאו הבדלי מובהקי בציוני הכלליי של ששת הסולמות במפתח חומרת ההתמכרות ASI בי מכורי ערבי למכורי יהודי .מצב זה דומה לממצאיו של ישראלובי ) (Isralowitz, 2007אשר לא מצא הבדלי מובהקי בציוני הכלליי בי ילדי האר המכורי לסמי ובי עולי רוסיה המכורי לסמי. ע זאת הממצאי מספקי פרופיל של המכורי להרואי בישראל על פי ששת הסולמות של מפתח חומרת ההתמכרות .המכורי מתוארי כסובלי מרמות גבוהות של חומרה במצב התעסוקתי/מקורות הכנסה ובמצב הפסיכולוגי וכסובלי מרמות חומרה בינוניות במצב המשפטי ובמצב היחסי במשפחה/יחסי חברתיי .בנוגע לפרופיל הרפואי ולבעיית השימוש בסמי ואלכוהול ה סובלי מרמות נמוכות יחסית של חומרה .יש להדגיש שממוצע הציוני שהתקבל דומה א" הוא לממוצע הציוני והממצאי של ישראלובי ).(Isralowitz, 2007 מצד אחד ממצאי המחקר שהתקבלו תומכי באות מחקרי שלא מצאו הבדלי בחומרת ההתמכרות בקרב קבוצות אתניות שונות (Bernstein, Bernstein, Tassiopoulos, Valentine, Heeren, Levenson & Hingson, ) .2005; Isralowitz, 2007; Morgenstern & Bux, 2003; Niv & Hser, 2006מ הצד האחר ה סותרי את אלו שמצאו הבדלי בחומרת ההתמכרות בקרב קבוצות אתניות שונות (Anglin, Ryan, Booth & Hser, ).1988; Brown et al , 1993; Mclellan, Cacciola, Alterman, Rikoon & Carise, 2006; Petry, 2003 הממצאי סותרי ג את הממצאי שהתקבלו בשנת 2003בעבודת הגמר לתואר השני שכתב מחבר עבודה זו. באותו מחקר היה ניסיו ראשוני )לצור גישוש( להתייחס לחומרת ההתמכרות באמצעות אינדקס המורכב מעשר שאלות המתייחסות למספר שנות שימוש ,לרמת השימוש ,לניסיונות גמילה וטיפול וכו' .אז נמצאה רמה יותר גבוהה של חומרת התמכרות בקרב המכורי הערבי לעומת המכורי היהודי )ג'ראיסי.(2003 , נית להסביר את העדר ההבדלי בי שתי הקבוצות במפתח חומרת ההתמכרות באמצעות שני הסברי אפשריי :הראשו ,מפתח חומרת ההתמכרות נות ציו כולל עבור כל סול בלי לייחס חשיבות להבדלי בפריטי שמרכיבי את אותו סול ושאמורי לתת תמונה מדויקת להבדלי הספציפיי בי הקבוצות השונות .ציו דומה בי שתי קבוצות בסול מסוי במפתח חומרת ההתמכרות נות תמונה כללית באשר לחומרת המצב א אינו מפרט ומסביר אי מצב זה נוצר )למשל ,סול המצב המשפחתי והקשרי החברתיי אצל קבוצה אחת זה קרה בגלל גירושי ותחושת בדידות ואצל קבוצה שנייה בגלל ויכוחי ובעיות ע האישה או בני המשפחה( .הסבר זה מתיישב ע ביקורתה של ברברה לשאלו ה ASIבהיותו לא רגיש דיו להבדלי בי תרבותיי ).(Barbara, 2006 ההסבר השני מבוסס על ההסברי הסוציולוגיי באשר לקיומה של תת תרבות של מכורי לסמי .על פי גישה זו המכורי לסמי השייכי לתת תרבות של מכורי לסמי דומי ביניה בכל הקשור לדפוסי השימוש ולמאפייניה האישיי .גישה זו טוענת לדמיו יותר מאשר להבדלי בי החברי בתת תרבות .על כ יכול להיות מצב שבו המאפייני הדומי ביניה ה אלו האחראי להתנהגות המתמכרת או לחילופי לאורח חיי ממוש של התמכרות לסמי שמביאי לידי תוצאה דומה בקרב אלו שחוו אותה חוויה ,על א" ההבדלי ביניה ברקע האתני ,הסוציו אקונומי ,ההשכלתי וכדומה. אמנ לא נמצאו הבדלי מובהקי בציוני הכלליי של ששת הסולמות מפתח חומרת ההתמכרות ASIבי מכורי ערבי למכורי יהודי ,א נמצאו מספר הבדלי מובהקי בחלק מהשאלות המרכיבות את ששת הסולמות .א נשפו אור על הבדלי אלו ,אנו עשויי לקבל תמונת מצב ספציפית ומדויקת יותר בנוגע להבדלי בי שתי הקבוצות ברמות שונות של חומרת ההתמכרות. .2א .הפרופיל הרפואי :בנוגע לסול "הפרופיל הרפואי" ולמצב הרפואי של המכורי הערבי לעומת היהודי היו הנתוני מפתיעי ,כאשר לא נמצאו הבדלי בי שתי הקבוצות ברוב המדדי המרכיבי את הסול חו ממדד "האשפוזי בבית חולי במהל החיי בגלל בעיות רפואיות" )לא קשור לשימוש בסמי(. כמו כ נמצא שמספר המכורי הערבי אשר התאשפזו במהל חייה גבוה יותר מהמכורי היהודי. התמונה המתקבלת כא סותרת את הטיעו שלפיו במדינות רבות סובלות קבוצות של מיעוט אתני ממצב בריאותי ירוד וששכיחות גבוהה של מחלות עקב היקפי השימוש בסמי גבוהי לעומת קבוצות הרוב (Blume, ) .Morera & De la Cruz, 2005; Chandola, 2001; Estrada, 2002התמונה שמתקבלת סותרת ג את הספרות העוסקת באוכלוסייה הכללית ומדווחת על פערי אתניי בבריאות בי ערבי ליהודי במדדי בריאות רבי )כמו מחלות כרוניות ,תמותת תינוקות ותוחלת חיי נמוכה( וג את העובדה שמצב בריאות של הערבי ירוד ממצב בריאות של היהודי )המרכז הלאומי לבקרת מחלות.(2005 , הניסיו להסביר את הפערי הללו לא מצא קשר בי הגורמי התרבותיי )רמת מסורתיות ,רמת דתיות, נישואי לקרוב משפחה ומגורי במשק בית גרעיני או מורחב( ובי מצב הבריאותי הירוד של הערבי בישראל ,א כ מצא קשר למצב החברתי כלכלי )רמת הכנסה ,השכלה ,בעלות על אדמה ורכוש( )דאוד2007 ,א(. הנתו שיותר מכורי ערבי התאשפזו במהל חייה לעומת מכורי יהודי לא היה מפתיע במיוחד משו שהמצב בקרב האוכלוסייה הרגילה דומה .המחקרי מצאו שהערבי בישראל מגיעי לאשפוז בבתי החולי יותר מאשר היהודי ) .(Baron-Epel, Garly & Green, 2007אשפוזי רבי בבתי חולי מאפייני קבוצות ממעמד סוציו אקונומי נמו וקבוצות מיעוט במדינות רבות ;(Roos & Mustard, 1997; Mili & Ofili, 2000 ).Roos, Walld, Uhanova & Bond, 2005 את הנתו הזה נית להסביר ה באמצעות גורמי חברתיי כלכליי ה באמצעות גורמי תרבותיי .ההסבר החברתי כלכלי מתבסס על כ שאוכלוסיית הערבי בישראל נחשבת לענייה יותר לעומת אוכלוסיית הרוב היהודית .בשל מצב העוני פוני הערבי בישראל פחות לרופאי מומחי ג משו שהדבר כרו בתשלומי נוספי וג בשל חוסר המודעות לחשיבות העניי .נוס" על כ במקרי רבי האנשי אינ קוני את המרשמי הרפואיי בגלל מצוקה כלכלית ,מה שגור להידרדרות במצב הרפואי ולצור באשפוז )דאוד, 2007א(. ההסבר התרבותי נשע בעיקרו על כ שהחברה הערבית מאופיינת ברמה גבוהה של גבריות )ממד תרבותי(. הספרות התאורטית והאמפירית קושרת בי נורמות "גבריות" )כמו לקיחת סיכוני ותפיסה עצמית כבריא ולא חולה וכו'( ובי בעיות בריאותיות (Isenhart, 2001; Magovcevic & Addis, 2005; Noar & Morokoff, ) .2002; O`Neil, Good & Holmes, 1995חוקרי אחרי טועני כי בחברה הערבית ישנה נטייה להתנהגות מסכנת בריאות יותר מקבוצות אחרות בחברה הישראלית ,כמו תזונה לא בריאה וחוסר בפעילות גופנית ספורטיבית ).(Baron-Epel et al, 2007; Kaluski & Berry, 2005 .2ב .הפרופיל התעסוקתי/מקורות הכנסה :בקשר למצב "התעסוקתי/מקורות הכנסה" של המכורי בישראל נמצא שהמכורי היהודי היו בעלי שנות לימוד וחודשי הכשרה מקצועית רבי יותר ונתמכי חומרית יותר על ידי אד אחר .נוס" על כ היה בקרב המכורי היהודי אחוז גבוה של בעלי עסקי/עצמאיי לעומת המכורי הערבי שבקרב היה אחוז גבוה יותר של עובדי בניי מקצועיי ועובדי לא מקצועיי בשירותי השוני. נית להסביר הבדלי אלו באמצעות נתו אחר שמראה שבקרב אוכלוסיית המכורי לסמי ישנה בעיית נשירה מוקדמת ממסגרות חינוכיות ,בעיקר בקרב מכורי ערבי ) 67%נושרי בחטיבת הביניי – ראה לוח מס' .(8 הספרות המקצועית התייחסה לבעיית הנשירה המוקדמת ממסגרות החינו בקרב מכורי לסמי ורואה בה תופעה הנגרמת בשל בעיות כלכליות ומשפחתיות ,בעיות התנהגות ,הישגי לימודיי נמוכי ,קשיי ריכוז ולקות למידה .מצב זו מביא לידי הישגי נמוכי בחיי בעיקר בתחו העבודה והתעסוקה וזאת בשל השתלבות בשוק העבודה בגיל צעיר ,בלי הכשרה מקצועית מספקת ובלי תעודות .לפיכ ה משתלבי בעבודות לא מקצועיות ובעבודות מזדמנות (Gerra, Angioni, Zaimovic, Moi, Bussandri, Bertacca, Santoro, Gardini, ).Caccavari, & Nicoli, 2004 ספר "החברה הערבית בישראל – :2אוכלוסייה ,חברה ,כלכלה" מתאר תמונה קשה על העוני והנשירה מבתי הספר בחברה הערבית .בשנת 2004גדל שיעור משקי הבית שהכנסת הפנויה הייתה נמוכה מקו העוני 49% לעומת 45.3%בשנת ,2001כאשר מדובר על משקי בית של זוג הורי וחמישה ילדי בממוצע .בשנת הלימודי 2002/3היה אחוז הנושרי בכיתה ט כ 13%שהוא אחוז גבוה מאוד 40% .מתלמידי אלו נשרו בשל מצוקה כלכלית ובגלל טיפול בבני המשפחה ועזרה בפרנסת הבית )מנאע.(2008 , אמנ מערכת החינו בחברה הערבית התפתחה וגדלה באופ ניכר מבחינה מספרית ,א עדיי ישנ פערי גדולי בי מערכת החינו הערבית ובי מערכת החינו היהודית בישראל )אבו עסבה .(2005 ,אבו עסבה מוסי" שפערי אלו ה מכשול בפני קליטת של תלמידי ישראלי במוסדות להשכלה גבוהה או בשוק העבודה המקצועי הגבוה וה אחת הסיבות העיקריות לנשירה ממסגרות החינו. תופעת הנשירה המוקדמת ממסגרות החינו היא תופעה שכיחה ביותר בקרב קבוצות ממעמד סוציו אקונומי נמו וקבוצות מיעוט ,אשר בדר כלל נמצאות באזורי הפריפריה ובייחוד בבתי הספר הממלכתיי .מצב קשה זה של עוני ובעיות רציניות ובסיסיות במערכת החינו וההשכלה בחברה הערבית בישראל מקשי על תנאיה של התלמידי הערבי ,שרבי מה באי ממשפחות הסובלות מבעיות משפחתיות וכלכליות ממשיות .מצוקה נפשית ורגשית בקרב תלמידי בעיקר בתחילת גיל ההתבגרות והשינויי המתרחשי בשלב כה קריטי מביאי לידי בעיות משמעתיות והתנהגותיות ,והתוצאה ירידה ניכרת בהישגיה הלימודיי ונשירה מבית הספר. תסריט כזה שכיח בעבודה הטיפולית ע מכורי לסמי בכלל ומכורי ערבי בפרט .המכורי הערבי באי ממשפחות גדולות יותר במספר ,ששרויות במצב סוציו אקונומי קשה ושנוקטות חדשות לבקרי באלימות ,תו הזנחה רגשית וחומרית בשל תנאי המחייה הקשי ומספר הנפשות במשפחה .רבי מה נושרי מבית הספר ומשתלבי בשוק תעסוקתי זול ,מנצל ולא מקצועי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. .2ג .המצב המשפטי :על א" שלא נמצאו הבדלי בי המכורי הערבי לסמי ובי המכורי היהודי לסמי בסול "המצב המשפטי" לפי הציו הכולל ,נמצאו מספר הבדלי מובהקי בי שתי הקבוצות .כלומר ,הממוצע הכולל של מספר המעצרי במהל החיי )בעיקר בגי עבירות כמו הפרת תנאי/מבח ,עבירות סמי וגניבות/פריצות( וממוצע מספר ההרשעות בקרב המכורי היהודי גבוה יותר מממוצע מספר ההרשעות של המכורי הערבי .לעומת זאת יותר מכורי ערבי עסקו בפעילות בלתי חוקית למטרות רווח במהל החודש האחרו ובתדירות גבוהה מזו של המכורי היהודי. ממצאי בנוגע למכורי היהודי תומכי בממצאי המחקרי האפידמיולוגיי שנעשי על ידי משטרת ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקרב האוכלוסייה הכללית ושמצאו ששיעור בעלי התיקי הפליליי בגילי 18 12גבוה יותר בקרב בני נוער יהודי מאשר בני נוער ערבי )משטרת ישראל ;2007 ,הלמ"ס .(2008 ,כמו כ שיעור בני הנוער שלא נתפסו ושלא נפתח בגינ רישו פלילי ,המדווחי על ביצוע עבירות פליליות ,גבוה יותר בקרב בני נוער יהודי מאשר בני נוער ערבי ).(Sherer, 2008 ממצאי שוני ולעתי סותרי התקבלו ממחקרי שהשוו בי קבוצות רוב ובי מיעוט אתני במידת המעורבות בפלילי ובפעילות לא חוקית .יש כאלו שמצאו רמות גבוהות של מעורבות פלילית בקרב קבוצת הרוב ) .(Hofstede, 1991; Johnson, 2007; Schwartz, 2003ההסבר לכ הוא שאנשי השייכי לקבוצת הרוב מרגישי מוגני ובעלי פריבילגיות מול שלטונות החוק .לרוב מדווחות קבוצות המיעוט על יחס של קיפוח ואפליה מצד מערכת בתי המשפט ומתלונני על עונשי מחמירי לעומת עונשי קלי שמקבלי עברייני מקבוצות הרוב על עבירות דומות. ע זאת ישנ מחקרי שמצאו רמות גבוהות של עבריינות בקרב קבוצות מיעוט (Franklin & Markarian, ) .2005; Stewart, 2002ההסבר לכ הוא שישנ רמות גבוהות של עוני ,אפליה וקיפוח שמה סובלי בני מיעוטי ,מה שיוצר בקרב תחושות תסכול וזע שבאי לידי ביטוי בהתנהגות לא חוקית ,שנובעת בגלל חוסר אימו בממסד ובחוקי. .2ד .מצב השימוש בסמי ואלכוהול :בקשר לסול "השימוש בסמי ואלכוהול" נמצאו מספר הבדלי מובהקי בי שתי הקבוצות .מכורי ערבי קיבלו ממוצע גבוה יותר במספר שנות השימוש באלכוהול מהמכורי היהודי .ממצא זה דומה למה שמצא ישראלובי שחקר את דפוסי השימוש בסמי ואלכוהול בקרב מכורי לסמי ממוצא רוסי כקבוצת מיעוט אתנית לעומת מכורי יהודי ילידי האר כקבוצת הרוב. ישראלובי ) (Isralowitz, 2007מצא שהמכורי ממוצא רוסי מדווחי על תקופות ארוכות יותר של שימוש באלכוהול במהל החיי מאשר המכורי היהודי. הממצא היה מפתיע במיוחד משו שהמחקרי בנושא שתיית אלכוהול ואלכוהוליז בנוגע לאוכלוסייה בישראל מדווחי ששיעור בני הנוער הערבי השותי אלכוהול נמו מזה של בני הנוער היהודי )בר המבורגר.(2006 , ג בקרב האוכלוסייה הבוגרת שיעור הערבי והיהודי השותי בכמויות גדולות דומה )סקר בריאות לאומי, .(2004 ברמה העולמית נמצא שמכורי לסמי השייכי לקבוצות מיעוט אתני מדווחי על אינטנסיביות גבוהה ועל תקופות שימוש ארוכות יותר באלכוהול לעומת מכורי השייכי לקבוצות הרוב מבחינה תרבותית (Blume, Morera, & De La Cruz, 2005; Franklin & Markarian, 2005; Nationl Institute on Alcohol Abuse ).and Alcoholism [NIAAA], 2001; Westermeyer & Chitasombat, 1996 אפשר להסביר ממצא זה באמצעות תהלי גדילה וסוציאליזציה מורכבי במיוחד אשר עוברי הצעירי הערבי כמיעוט אתני בחברה רב תרבותית .להבדיל מאלו הגדלי בתרבות דומיננטית אחת ,ה מפנימי ערכי ונורמות מתרבויות שונות וממקורות שוני ,כגו בני משפחה ,בני אותו גיל ומדיה המונית שחושפת אות לתרבות הרוב היהודית ,שלא פע מהווה עבור תרבות מפתה ודומיננטית .צעירי אלו מתמודדי ע ערכי שלעתי סותרי ,מצב היוצר קונפליקטי נפשיי וחברתיי רבי בעניי הזהות ,השייכות ואורח החיי ולרוב אי לה אמצעי ויכולת להתמודד עמ ).(Unger et al., 2002 קונפליקטי אלו גורמי לאות צעירי לשתות אלכוהול בכמויות גדולות במש שני רבות כדר להתמודד ע קונפליקטי ותסכולי המתוארי לעיל .אמנ שתיית אלכוהול נחשבת להתנהגות חוקית א היא אמצעי וסמל ל"גבריות" הנחשבת להכרחית ומאפיי בסיסי בתרבות הערבית .הציפיות "הגבריות" בקרב צעירי ערבי מכוונות לשתיית אלכוהול בכמות רבה ולעתי קרובות למדיי כדי להצדיק את הסטטוס הגברי. כמו כ מתו ההיכרות בשטח והטיפול באוכלוסיית המכורי לסמי נית לזהות תהלי התפתחות ייחודי של "קריירת השימוש וההתמכרות לסמי" בקרב ערבי לעומת יהודי .כלומר ,ערבי שותי אלכוהול ומעשני סמי קלי תקופות זמ ארוכות וממושכות יותר מיהודי עד שימוש בסמי קשי יותר )הרואי וקוקאי(. תקופות אלו ה בי חמש לעשר שני. מכורי יהודי ,לעומת זאת ,השתמשו בהרואי ובקוקאי זמ ממוש יותר וביותר מחומר אחד ביו והתנסו יותר בטיפול ובגמילה מסמי מאשר מכורי ערבי .ג כא הממצא דומה למה שמצא ישראלובי ) ,(Isralowitz, 2007שלפיו מכורי ילידי האר מדווחי על יותר שנות שימוש בהרואי ובקוקאי ,על שימוש ביותר מחומר אחד ביו ועל יותר ניסיונות טיפול וגמילה מסמי מאשר מכורי ממוצא רוסי .ממצאי אלו תומכי בממצאיו של גונסו אשר מצא שבתרבויות המאופיינות ברמות גבוהות של ממדי תרבות בעלי מאפייני אינדיווידואליי והימנעות מאי ודאות כמו החברה היהודית הישראלית ,יש רמה גבוהה של שימוש באלכוהול וסמי למיניה ).(Johnson, 2007 המחקרי מדווחי על ממצאי סותרי בנוגע לדפוסי ולהיקפי השימוש בסמי ואלכוהול בקרב קבוצות רוב ומיעוט אתני .יש כאלו המדווחי על היקפי שימוש גבוהי בסמי בקרב קבוצות מיעוט עקב מצב כלכלי חברתי קשה וכתגובת אנטגוניז כלפי הממסד מתו תחושות קיפוח ואפליה (Castro & Garfinkle, 2003; Franklin ) .& Markarian, 2005; Hussein, 2006ע זאת יש כאלו המדווחי על שימוש רב יותר בקרב אנשי השייכי לקבוצת הרוב ).(Westermeyer & Dickerson, 2008; Westermeyer & Chitasombat, 1996 יש להדגיש שרבות נכתב על השימוש החלקי ועל אי השימוש בשירותי הטיפול והגמילה של מכורי בני קבוצות מיעוט אתני ) .(Reid, Crofts, & Beyer, 2001; Westermeyer & Chitasombat, 1996ברור לחוקרי שייצוג נמו של מכורי מקבוצות מיעוט במסגרות הטיפול והגמילה מצביע על פחות פנייה לעזרה מקצועית ולא על צור נמו יותר .החוקרי מסבירי זאת באמצעות הסברי תרבותיי ,בעיקר הכחשה ,סטיגמה ותחושות עמוקות של בושה ,אשמה ואבד הכבוד עקב שימוש לא חוקי בסמי .מציאות זו גורמת למשפחתו של המכור לנסות להסתיר את הבעיה מעיניי הקהילה מחשש של סטיגמה וסנקציות חברתיות ולנסות להתמודד עמה בתו המשפחה. תגובות מסוג זה משפיעות על תהלי הפנייה והחיפוש אחר עזרה מקצועית ,שהופ להיות רווי בקשיי ובמכשולי ) .(Reid, Crofts, & Beyer, 2001ג כאשר ישנ שירותי טיפול נגישי ,ה נראי בעיניי קבוצות המיעוט האתני כלא רגישי תרבותית ולא גמישי כלפי קשיי השפה ,מה שמונע מה לקבל מידע אפקטיבי. לרוב באי המטפלי מתו תרבות הרוב השונה ,בלי כל ידע ומידע על הייחודיות והמאפייני התרבותיי ,על המשפחה ועל אורח חייה של המטופלי מקבוצות המיעוט האתני. מצד אחד בפני האוכלוסייה הערבית )כקבוצת מיעוט( ישנ מחסומי רבי והעדר נגישות לשירותי טיפוליי בכלל ולשירותי טיפול וגמילה מסמי בפרט .במגזר הערבי המונה כיו 1,487,000תושבי )20.2% מהאוכלוסייה( החיי ב 126יישובי ערביי ובשבע ערי מעורבות )הלמ"ס ,(2008 ,ישנה רק קהילה טיפולית אחת ,אשפוזית אחת ושבע יחידות עירוניות לטיפול בנפגעי סמי ואלכוהול ,על א" שלהערכת המומחי בתחו כ 40%מהמכורי בישראל ה ערבי. מ הצד האחר ממוקמות רוב המסגרות הטיפוליות במדינה בערי יהודיות רחוקות מיישובי ערבי ומנוהלות על ידי צוותי יהודי דוברי השפה העברית .מציאות זו הופכת להיות קשה עוד יותר כאשר החוקר במפגשו ע אוכלוסיית המטפלי היהודי מתרש מחוסר ידע בסיסי בקרב המטפלי אודות התרבות הערבית ואורח חייו ותפיסת עולמו של האד המטופל שבא מהתרבות הערבית .מצב זה עלול ליצור מרחק רגשי ואינפורמטיבי בתו המפגש הטיפולי ,אשר יוצר בקרב המטפל תחושות של חוסר אוני ונטייה לשיפוטיות ובקרב המטופל תחושות של חוסר שייכות ,ניכור והרגשה שלא מביני אותו. נוס" על כ רכשו רוב המטפלי יכולת מקצועית באוניברסיטאות באר ולמדו תאוריות וגישות טיפול פסיכולוגיות שהתפתחו בתרבות המערבית ,גישות שעלולות להיות לא יעילות כלפי אנשי הבאי מתרבות ערבית ) .(Dwairy & Van Sickle,1996אנשי אלו לא התחנכו על פי גישות טיפול רגישות תרבות ,המביאות בחשבו בעת מת טיפול נפשי את עול הערכי והאמונות התרבותיות והמבססות עליה את תכנית ההתערבות הטיפולית. .2ה .בעיות משפחתיות וחברתיות :בנוגע לסול "בעיות משפחתיות וחברתיות" נמצאו מספר הבדלי ששווה להתייחס אליה ולנסות להסביר .על א" שבקרב המכורי הערבי היה אחוז גבוה יותר של אלו שחוו בתקופות רבות קושי ממשי להסתדר ע אחי/אחיות וע חברי וממוצע גבוה יותר של מספר הימי שבה היה לה ויכוח ע משפחת בחודש האחרו ,נמצא שבקרב המכורי הערבי היה אחוז גבוה מאוד של נשואי לעומת המכורי היהודי שבקרב ישנו אחוז גבוה של גרושי .זאת ועוד ,כמחצית מהמכורי הערבי מתגוררי ע ב/ת זוג וילדי לעומת כחמישית מהמכורי היהודי ואחוז דומה שמתגורר לבדו. ממצאי אלו מצביעי על חשיבות מעמדה של המשפחה בחיי האד הערבי בכלל והמכור הערבי בפרט .על א" השפעותיה המזיקות של ההתמכרות על חיי המשפחה ועל היחסי ע בני המשפחה ,המשפחה הערבית עדיי ממשיכה להחזיק מעמד ולא להתפרק ורוב המכורי עדיי ממשיכי לשמור על מוסד הנישואי ולהתגורר ע משפחת .דבריו של עוקאשה מסבירי היטב את המבנה הייחודי של המשפחה הערבית" :המבנה המשפחתי מאופיי בהתנהגות משתייכת תו התרחקות מהתנהגות מבדלת .גידול הילדי מכוו על ידי תלות פנימית, קונפורמיות ,התפשרות ,חובה ושותפות יותר מאשר על ידי אינדיווידואליז ועצמאות" ).(Okasha, 2000 במקרי רבי מעדיפה האישה הערבית להמשי לסבול ולהישאר יחד ע בעלה המכור מאשר לפנות ולבקש עזרה וטיפול או לעזוב אותו ולהתגרש מחשש של סנקציות וסטיגמה חברתית ומרצו לא לחשו" סודות משפחתיי לזרי ) .(Al-Krenawi & Graham, 2000; Haj-Yahia, 1995, 1997; Savaya, 1998האישה הערביה גדלה על ברכי החינו לפטריארכליות ולעליונות גברית לעומת מעמד אישה הנחות יותר .האישה הערביה פיתחה תלות נפשית ,חברתית וכלכלית בב זוגה ובמשפחתה ,מצב שיש בו משו מכשול רגשי עבורה והעדר אומ ויכולת לקו ולעזוב את בעלה ולהתחיל בחיי עצמאיי כאישה גרושה .נוס" על כ להיות אישה ערביה גרושה מביא לידי סטיגמה ולסנקציות חברתיות קשות לא פחות מאשר לחיות ע ב זוג מכור. כשליש מהמכורי שנבדקו דיווחו שה מבלי את מרבית זמנ הפנוי לבד נתו חשוב מבחינה קלינית. הספרות המקצועית מציינת שמכורי לסמי נוטי לחיות בבדידות ולהימנע ממעורבות חברתית ,כמו להיות חברי בקהילות מסוימות ,מועדו או קבוצה .תופעה זו נקראת "חיי נוודי" בתו ערי או ביישובי גדולי ).(Savage & Marchington, 1977 נית להסביר זאת באמצעות מספר גורמי .אחד ,אורח חייו של המכור לסמי ומוקד התעניינותו ה סביב חיפוש אחר הס והשגתו ,תו הזנחת היחסי החברתיי והמשפחתיי .רוב הזמ שקוע המכור בצרכיו העצמיי ובמחשבותיו בנוגע להשגת הסמי לפני בואו של הקריז ,תו זהירות ודריכות בלתי פוסקת שלא ייתפס על ידי המשטרה או שלא ייפול קרב לתעלוליה של מכורי אחרי .גור שני ,המכור לסמי מתואר כאד חשד שאי לו אמו באנשי עקב חוויות ילדות קשות מול דמויות מטפלות עיקריות בחייו או עקב חוויות ניצול ובגידה מצד מכורי ועברייני אחרי .לכ מעדי" המכור לחיות בפינה שלו שמאפשרת לו להרגיש שלווה וביטחו .שלוש ,לאט לאט מתפתחת מערכת יחסי אינטימית ואינטנסיבית בי המכור ובי הס ,כאשר רבי מהמכורי מתארי את הסמי כ"חבר" הכי יקר ללב .מערכת זו ממלאת ומספקת אות כל כ עד שאי לה צור בעוד יחסי קרובי ואינטימיי ע הזולת .גור רביעי ,מכורי לסמי נמנעי ממגעי ע אנשי מתו חשש להיפגע שוב על ידי יחס של דחייה וביקורת מצד אנשי לא מכורי ,בעיקר קרובי המשפחה ,כתגובה למעשיה ההרסניי ולריבוי הנזקי שגרמו בגלל התמכרות לסמי. במחקר הנוכחי רק כ 7%מהמכורי הערבי ו 12%מהמכורי היהודי דיווחו על כ שעברו התעללות מינית בחייה ,אחוז דומה לממצאיו של ישראלובי ) (Isralowitz, 2001בקרב מכורי רוסי ,שרק 5%מה דיווחו על כ שעברו התעללות מינית .אחוזי אלו נמוכי ביחס למחקרי מהעול כאשר האחוזי ה בי 45%ל .(Mills, Teesson, Darke, & Ross, 2007) 61%הסבר לכ נית לייחס לרגישות הנושא ולקושי לדווח עליו בשלביו הראשוני של הטיפול מול מראיי זר .כמו כ ישנ הסברי אחרי המעוגני בספרות המקצועית ,כמו מצבו הנפשי של הנבדק בעת הריאיו ,שינויי בהערכה הסובייקטיבית של האירועי במהל החיי ,הדחקה לא מודעת ,דיסוציאציה או התנגדות מודעות לדווח על חוויות כואבות ).(Mills et al., 2007 לעומת זאת רמת הדיווח על היות קרב להתעללות פיזית הייתה גבוהה יותר ) 57%בקרב מכורי ערבי ו 48%בקרב מכורי יהודי( ,אחוז דומה לממצאיו של ישראלובי ) (Isralowitz, 2001בקרב מכורי רוסי ,ש 41%מה דיווחו על כ שעברו התעללות פיזית .הממצאי ברמה הארצית דומי לממצאי של מחקרי מהעול שהאחוזי בה בי 47%ל .((Mills et al., 2007 69%הסבר לעלייה דרמטית ברמת הדיווח הגבוהה טמו בסוג הטראומה ,במידת הרגישות התרבותית וברמת הטאבו בנוגע לקטגוריה של הטראומה (Ouimette, ).Read, & Brown, 2005 ברמה הארצית מקובל בקרב אוכלוסיית המכורי לסמי הנמצאי בטיפול וגמילה לדווח על התעללות פיזית מאשר על התעללות מינית .אפילו המטפלי במפגשיה הטיפוליי ע המכור מעודדי שיתו" של חוויות עבר טראומטיות באמצעות שאלותיה ,בעיקר חוויות של יחס אלי מצד ההורי ,אחי בוגרי יותר או מדריכי בפנימיות ובמעונות סגורי .כלומר ,ג המטפלי וג המטופלי מצפי לתכני כאלו ואפילו מזמיני אות. .2ו .המצב הפסיכולוגי :הממצאי שהתקבלו בסול "המצב הפסיכולוגי" מספקי פרופיל נפשי של אוכלוסיית המכורי לסמי :המכורי בישראל כמעט אינ פוני/מטופלי במסגרות השונות של מערכת בריאות הנפש, על א" שאחוז גבוה מה סבלו מסימפטומי נפשיי חמורי שלא עקב שימוש ישיר בסמי או אלכוהול ,כמו דיכאו חמור ) ,(94%חרדה עמוקה ) ,(93%קשיי בשליטה עצמית ואלימות ) ,(71%קשיי קוגניטיביי ),(64% מחשבות רציניות על התאבדות ) ,(40%ניסיונות מעשיי להתאבד ) (23%והזיות למיניה ).(13% מחקרי רבי דיברו על הקו מורבידיות הפסיכיאטרית ועל התחלואה הכפולה בקרב אוכלוסיית המכורי להרואי .המחקרי האפידמיולוגיי ברמה העולמית מדווחי על אחוזי דומי כ 44%עד 86%מהמכורי סובלי מחרדה ומדיכאו & (Forsyth, Parker & Finlay, 2003; Manna, 2002; Pozzi, Bacigalupi ) .(Tempesta, 1997; Rodriguez-Liera et al, 2006כ 60%מהמכורי ישבו בכלא בגלל אלימות רחוב או משפחה ) ,(Affinnih, 2005; Merquior, 2002; Sawyer-Kurian, Wechsberg, & Luseno, 2009כ 60% מהמכורי סובלי מקשיי קוגניטיביי כולל קשיי למידה ;(Rosemarie Scolaro & Corinne, 2004 ) ,Weinrieb & O'Brien, 1993כ 55%מהמכורי חשבו על התאבדות וכ 20%ניסו להתאבד בפועל (Facy, ).1991; Rossow & Lauritzen, 1999; Rossow, 1994; Roy, 2003 אמנ לא נמצא הבדל בי המכורי הערבי למכורי היהודי בציו הכולל של הסול "המצב הפסיכולוגי", א נמצאו שני הבדלי מובהקי בשני פריטי מתו רשימת הפריטי המרכיבי את הסול .עוד נמצא שבקרב המכורי הערבי ישנו אחוז גבוה יותר של אלו שסבלו מהזיות שלא עקב שימוש בסמי וממוצע גבוה יותר של מספר הימי שבה סבלו מבעיות פסיכולוגיות או רגשיות בחודש האחרו. קשה להסביר את ההבדלי ביחס להזיות בי שתי הקבוצות משתי סיבות עיקריות .1 :אי תמיכה לכ בספרות המקצועית משו שלא נעשתה השוואה מהסוג הזה .2 .לדעת פסיכיאטרי מומחי ישנה בעיית טרמינולוגית בקרב ערבי שלרוב מדווחי על הזיות כאשר בפועל מדובר על מחשבות שמנהלות אות. בנוגע לממוצע הגבוה יותר של מספר הימי שבה סבלו המכורי הערבי מבעיות פסיכולוגיות או רגשיות בחודש האחרו לעומת המכורי היהודי ,הוא תומ בממצאי המחקרי המעטי שנעשו באר ושבדקו את המצב הנפשי בקרב שתי הקבוצות התרבותיות באר ,הערבית והיהודית .המחקרי מצאו שהערבי סובלי יותר מהפרעות במצב הרוח ,מחרדה ומהערכה עצמית מאשר היהודי .מצב זה נוצר בשל העדר משאבי חברתיי נפשיי ,כמו תחושת יעילות עצמית ותמיכה חברתית על ידי חברי או אחרי משמעותיי (Levav et ).al, 2007 ; Ponizovsky et al, 2007 על א" המצב הנפשי המתואר לעיל ,האוכלוסייה הערבית נמנעת מלפנות לעזרה מקצועית ,בעיקר לשירותי טיפול נפשיי ומשפחתיי (Feinson, Popper & Handelsman, 1992; Haj-Yahia, 1995, 1997; Savaya & Spiro, ) 1990בגלל החשש מסטיגמה חברתית ומשו החשש לחשו" סודות משפחתיי לזרי & (Al-Krenawi ) ,Graham, 2000; Savaya, 1998מה שמגביר עוד יותר את המצוקה הנפשית. נית להסביר זאת באמצעות מספר גורמי משולבי .הערבי בישראל נחשבי למיעוט אתני אשר מדווח על תחושות קיפוח ,ניכור ואפליה ,כאשר חלק גדול מה שייכי למעמד סוציו אקונומי נמו .מיעוט זה עובר תהליכי שינוי בכיוו המודרניזציה תו ניסיו לשמור על זהות לאומית אתנית .נוס" על כ האד הערבי בכלל והמכור הערבי בפרט פוני לקבלת עזרה ממסגרות טיפול מוסדיי רק לאחר שמצב הנפשי ,החברתי והכלכלי הל והידרדר באופ ניכר ,למשל :המכורי הערבי מדברי על יותר בעיות נפשיות ומשפחתיות לפני הגעת לטיפול מאשר המכורי היהודי. מצב ותנאי אלו מגבירי את הלחצי הנפשיי בקרב המכור הערבי ,לחצי שיוצרי תחושות חרדה ובעיות במצב הרוח ,בלי שיזכה לתמיכה רגשית וחברתית מצד המשפחה והחברי .משבר זה עלול להיות נקודת שבר ומצב סיכו בקרב המכור הערבי בתחילת דרכו בטיפול ,מה שעלול להביאו לידי שבירה ונשירה מהטיפול וחזרה מהירה לפשע ולסמי. .3ההשלכות המחקריות: מאחר שישנ מחקרי קליניי מעטי הנוגעי לאוכלוסיית הערבי המכורי בישראל ,מחקר זה מצטר" למחקרו הקוד של המחבר ,אשר עסק במחשבות בלתי רציונליות של המכורי הערבי והמכורי היהודי. א הדר עוד ארוכה ויש צור בעוד מחקרי על קבוצה קלינית ותרבותית זו ,מחקרי שעשויי להיות בסיס נתוני שיתרו לחוקרי ולאנשי אקדמיה ויספק לה תמונה ולו חלקית על ההבדלי שבי מכורי ערבי למכורי יהודי. על א" המגבלות המתודולוגיות שיתוארו בהמש ,לממצאי המחקר ישנ השלכות על תחו חקר האישיות ועל חומרת ההתמכרות בקרב אוכלוסיית המכורי לסמי .בתחו חקר האישיות הוכיח המחקר באופ ברור ומובהק את ההבדלי שבי פרופיל האישיות של אוכלוסיית המכורי ובי האוכלוסייה הנורמלית בישראל. המכורי נמצאו כחמימי ) ,(A+חסרי יציבות רגשית ) ,(C-צייתניי ) ,(E-זהירי ) ,(F-תועלתני ),(G- ביישני ) ,(H-רגישי ) ,(I+חשדני ) ,(L+ממולחי ) ,(N+חוששי ) ,(O+נכוני להתנסויות חדשות ),(Q1+ מתנהגי על פי דחפי ) (Q3-ומתוחי ) (Q4+יותר מאשר האוכלוסייה הנורמלית. הממצאי מחזקי את ההנחה התאורטית שטוענת כי תרבות משפיעה על מבנה האישיות של הפרטי הגדלי בה .כלומר ,שוני תרבותי מביא לידי הבדלי במבנה האישיות בי אנשי הבאי מתרבויות שונות .המחקר מצא הבדלי מובהקי בי ערבי ליהודי )לא מכורי( ,בכ שהערבי ה פחות יציבי רגשית ) ,(C-יותר תועלתניי ) ,(G-יותר נועזי מבחינה חברתית ) ,(H+יותר חשדניי ) ,(L+פחות דמיוניי ) ,(M+יותר ממולחי ) ,(N+יותר חוששי ) ,(O+נכוני להתנסויות חדשות ) ,(Q1+פחות סומכי על עצמ ) (Q2-ויותר מתוחי ) (Q4+מאשר היהודי. ההתמכרות להרואי מיתנה את השפעת התרבות על מבנה האישיות ועל ההבדלי בפרופילי האישיותיי בי מכורי ערבי למכורי יהודי .כמו כ נמצאו הבדלי מובהקי בחמש תכונות מקור ובתכונת על אחת בלבד, כאשר המכורי היהודי מאופייני כפחות יציבי רגשית ) ,(C-פחות נועזי מבחינה חברתית ) ,(H-יותר דמיוניי ) ,(M+פחות בטוחי ביכולת האישית ) (Q2-ויותר מתוחי ) (Q4+וחרדתיי ) (QIIמאשר המכורי הערבי. בנוגע לחומרת ההתמכרות נמצאה חומרת התמכרות דומה בי מכורי יהודי ובי מכורי ערבי ,על א" ההבדלי הנקודתיי בתו הסולמות השוני במפתח חומרת ההתמכרות .המכורי להרואי בישראל נמצאו כסובלי מרמות גבוהות של חומרה במצב התעסוקתי/מקורות הכנסה ובמצב הפסיכולוגי וכסובלי מרמות חומרה בינוניות במצב המשפטי ובמצב היחסי במשפחה/יחסי חברתיי .בנוגע לפרופיל הרפואי ולבעיית השימוש בסמי ואלכוהול ה סובלי מרמות נמוכות יחסית של חומרה. .4ההשלכות היישומיות והפרקטיות: ממצאי המחקר הראו הבדלי חשובי רבי בקרב אוכלוסיית המכורי להרואי בישראל )ערבי ויהודי(, הבדלי שיש להביא בחשבו ה במפגש הטיפולי בחדר הטיפול ה בקרב מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות בתחו אכיפת החוק ,המניעה והטיפול בבעיית ההתמכרות לסמי. העובדה שהתקבל פרופיל אישיות שונה של המכורי לסמי מזה של האוכלוסייה הנורמלית ,יכול לתרו רבות ה במפגש הטיפולי ע המכור לסמי ה במאמצי המניעה וההסברה .לגבי המכורי לסמי כבר ברור למטפל במה נבדל המכור בתכונות אישיותו מהאד הנורמלי )לא מכור( ,ולש אמור המטפל לכוו את מאמציו כדי להביא לידי שינוי בתכונות אישיותו אלו ,מה שיעזור למכור להתנהג באופ נורמטיבי ומסתגל יותר .ממצאי המחקר אודות מבנה האישיות של המכור לסמי עשויי לשפר את תכניות המניעה וההסברה ,שמיושמות בדר כלל בקרב בני הנוער .בני נוער שיש לה מבנה אישיות דומה למכורי לסמי נמצאי במעגל סיכו גבוה לפתח בעיית שימוש והתמכרות לסמי ויש לכוו את מאמצי המניעה וההסברה לקבוצות סיכו אלו. ההבדלי בי המכורי הערבי ובי המכורי היהודי ה במבנה האישיות ה בתחומי ספציפיי בחומרת ההתמכרות ,עשויי לתרו רבות למטפלי העובדי במסגרות הגמילה מסמי .ראיית הייחודיות התרבותית והתאמת הטיפול על בסיס זה )טיפול רגיש תרבות( משפרות ומייעלות את איכות האבחו והטיפול הניתני למכורי הבאי מרקע תרבותי שונה וייחודי .גישה זו מספקת למטופל את הכבוד הראוי לו ואת התחושה שמביני אותו ואת הייחודיות התרבותית לתרבות שבה גדל ומשליכה על התכונות האישיות ועל תחומי חייו השוני של המכור. תמיכה לגישה טיפולית זו נית למצוא בדבריו של אלקרנאוי )" :(1998נותני השירות חייבי להיות מודעי לכ שאי דר טיפול יחידה ונורמטיבית וכל תרבות מפתחת תנאי הדורשי דר טיפול שתתאי להשקפותיה, לאמונתה ולאופ תפיסת המציאות שלה". .5מגבלות מתודולוגיות לדעתי ,למחקר זה ישנ מספר מגבלות מתודולוגיות שייתכ שתהיה לה השפעה מסוימת על תקפות הממצאי ועל היכולת להכליל מה .ע זאת קורא המעוניי לערו מחקר דומה יכול להפיק תועלת ממגבלות אלו א ינסה להימנע מה בעתיד .המגבלות ה: א .במדג קבוצת הביקורת היו 53%נוצרי לעומת 1%בקרב המכורי הערבי להרואי ו 58%אשכנזי לעומת 9%בקרב מדג המכורי היהודי להרואי .אמנ המדגמי נבחרו באופ אקראי ועל א" האחוז הנמו של הנוצרי והאשכנזי בקרב אוכלוסיית המכורי להרואי המטופלת במרכזי הגמילה ,המשק" את המציאות בפועל ,היה נכו יותר לבחור במדג בקבוצת הביקורת באופ שיהיה דומה מבחינה דמוגרפית במדג לקבוצת המכורי להרואי .יש להדגיש שהביקורת של השפעת הגור הדמוגרפי בכל קבוצה הייתה מחייבת מדג הרבה יותר גדול ,שלא היה מעשי במחקר הנוכחי. ב .עבודה זו לא התבססה על מדג רנדומלי טהור אלא על מדג נוח ((Samples of Opportunityשל קבוצות מכורי הנמצאות במסגרות טיפול ציבוריות/ממשלתיות באר .המחקרי מראי הבדלי מובהקי סטטיסטית במצב הכללי וברמת חומרת ההתמכרות בקרב אלו הנמצאי במסגרות הטיפול והגמילה ,לעומת אלו שאינ נמצאי במסגרות טיפול ממשלתיות או אלו המטופלי במרכזי פרטיי (Rodriguez-Liera et ) .al., 2006כ שאלו הנמצאי במסגרות טיפול ,לעומת אלו שאינ נמצאי במסגרות טיפול ,מושפעי יותר מאווירה של לח ,חרדה ומשברי חיי עקב היות בטיפול ,כאשר רוב מאופייני ברקע פלילי עשיר ומנסי להפחית את רמת השימוש לרמה שניתנת לניהול .אנשי אלו התעייפו ואי לה יכולת להמשי להשתמש בסמי בתנאי מסוכני ) .(Spotts & Shontz, 1983על כ אי לעשות הכללה של הממצאי על אוכלוסיות שונות ,כמו מכורי לא נקיי מסמי )מכורי פעילי( ,מכורי נקיי מהרחוב/מחו למסגרות הטיפול, מכורי מטופלי במרכזי פרטיי וכו'. ג .מאחר שהבדיקה נעשתה על מכורי הנמצאי כחודש עד שישה שבועות מיו קבלת לתכנית הטיפולית, הדבר משפיע על הנתוני המתייחסי לתקופה האחרונה שלפני כניסת למסגרות הטיפול והגמילה .הכוונה לנתוני של החודש האחרו במפתח חומרת ההתמכרות .הדבר השפיע על הנתוני בכ שרמת החומרה שהתקבלה הייתה נמוכה מאשר אלו שאינ נמצאי כלל במסגרות הטיפול או אלו הנמצאי בשלב הקבלה לטיפול .בעקבות זאת ה ידווחו ,למשל ,על פחות שימוש בסמי או על מעורבות בעבירות או בפשעי בתקופת החודש האחרו. ד .שיטת החישוב של ציוני ה ASIהמומלצת על ידי הארגו העומד מאחורי פיתוח השאלו והמתייחסת רק ל 55שאלות מכלל השאלות ,פוגעת באופ ממשי ביכולתו של הכלי להיות רגיש להבדלי תרבותיי ואתניי. ההתייחסות לכלל ה 145שאלות עדי" ומספק תמונה רחבה יותר ורגישה תרבותית ).(Barbara, 2006 ה .יש לעשות שימוש זהיר בממצאי המחקר ובפוטנציאל ההכללה על כלל המכורי לסמי במיוחד ,ויש הטועני כי מכורי לסמי הנמצאי בתהלי קבלה למסגרות הטיפול והגמילה נוטי לתת תשובות לא אמינות ולדווח על תיאורי מוטעי כלפי עצמ בעיקר כאשר ה נבדקי על ידי גורמי הממסד או כדי להשיג רווחי אישיי )לדוגמה ,ה מדווחי על נתוני מוגזמי כדי לגרו לכ שיקבלו אות לטיפול( & (Kaestner ).Goldstein, 1977 ו .במחקר הנוכחי לא נמדדה מידת החברות )סוציאליזציה( של שתי הקבוצות התרבותיות העיקריות )הערבית והיהודית( לפי הערכי והנורמות של הממדי התרבותיי של הופשטדה .ההשוואה בי הערבי ליהודי נסמכה על ממצאיו של הופשטדה בנוגע לערבי ממדינות ערב )מצרי ,לבנו ,לוב ,סעודיה ,עירק ,כווית והאמירויות הערביות המאוחדות( ולא על הערבי בישראל משו שהופשטדה לא חקר את הערבי בישראל. החוקר החליט כי הממצאי הנוגעי לערבי ממדינות ערב זהי לערבי בישראל משו שהערבי בישראל עדיי נחשבי כשייכי לעול הערבי מבחינת שייכות התרבותית ועל א" העובדה שהערבי בישראל מושפעי מתרבות הרוב היהודית. מדידה ובדיקה מהסוג הזה היו עשויות לגלות שאות אנשי השייכי לאותה קבוצה תרבותית ,ממוקמי במקומות שוני על הרצפי של הופשטדה; יש המזדהי ע תרבות הרוב ויש הנצמדי למסורת ולשורשי התרבותיי המייחדי אות ) .(Niv & Hser, 2006חיזוק ותמיכה לנאמר לעיל נית למצוא בספרות המקצועית העולמית שמדברת על רמת שונות גבוהה יותר בתו הקבוצות האתניות מאשר בי הקבוצות האתניות השונות ,וכאשר עושי השוואה בי קבוצות מיעוט ובי קבוצות הרוב (Clark, 1998; Unger et al., ).2002 ז .הממצאי ,ה במבח האישיות ה במפתח חומרת ההתמכרות ,מבוססי על דיווח עצמי בלבד ,ללא כל הצלבת נתוני שהתקבלו ע נתוני פורמלי אחרי ,כמו התיק הרפואי ,העבר הפלילי וכו'. ח .מתו הממצאי שהתקבלו נית להכליל רק על אוכלוסיית המכורי לסמי הגברי בלבד ,א לא על הנשי המכורות לסמי משו שהמדג לא כלל נשי מכורות לסמי .א יש מקו למחקרי בעתיד בקרב אוכלוסיית הנשי המכורות לסמי ,מה ג שמספר הנשי המכורות לסמי והפונות לטיפול וגמילה מסמי הול וגודל ג בקרב האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל. ט .השוואה בי תרבויות שונות מבחינת השפה נתקלת בבעיית תרגו ,כאשר שאלות עשויות להשתנות באופ ממשי בקרב קבוצות תרבותיות שונות .לאד אחד מתרבות מסוימת עשויה שאלה מסוימת להיות ברורה מאוד לעומת אד אחר מתרבות אחרת שעשוי לתת פרשנות שונה לגמרי לאותה שאלה .החוקר פגש סוגיה זו בעת שמכורי מילאו את השאלוני והתקשו להבי כראוי את המשמעות של לא מעט שאלות ,בעיקר במבח האישיות .CAQ-1 .6המלצות עתידיות: מחקר זה הוא בבחינת ניסיו מחקרי ייחודי ה מבחינת ההיק" ה מבחינת עול התוכ .חקר נושא האישיות וחומרת ההתמכרות בקרב אוכלוסיית המכורי ,הערבי והיהודי בישראל לא זכה ליחס מספיק מצד החוקרי בתחו .לדעתי ,יש להמשי לפתח מחקרי חדשי נוספי שעשויי לשפו אור על ההיבט המדעי שיביא לידי השלמת התמונה בנוגע למשתני ההתמכרות והאישיות .להל מספר הצעות אפשריות למחקרי בעתיד: א .לעשות מחקר המש בשימוש במבח ,CAQ-2שהוא הגרסה הקלינית של השאלו .שאלו זה נבנה במיוחד לחקר וללמידה מעמיקה ויסודית יותר של אוכלוסיות קליניות ,כמו אוכלוסיית המכורי לסמי & (Spotts ) .Shontz, 1991התוצאות אמורות לספק תמונה קלינית משלימה לממצאי שהתקבלו מהמחקר הנוכחי. ב .להכניס את הנשי למדג כדי לבדוק את השפעת המשתנה המגדרי. ג .למדוד את הרצפי/הממדי התרבותיי של הופשטדה על ערבי ויהודי כדי לזהות קבוצות אשר ממוקמות במקומות שוני על הרצפי ,תו השוואה בי הקבוצות בפרופיל האישיות ובחומרת ההתמכרות. ד .יש מקו לבדיקת הקשר בי פרופיל האישיות ובי הצלחה וסיו טיפול .את מבנה האישיות של המכור הפונה לטיפול נית למדוד בתחילת הטיפול ולנסות לראות מה המכנה המשות" מבחינה אישיותית בי אלו שסיימו טיפול ,או לבדוק את מבנה האישיות של אלו המסיימי את הטיפול .בדיקה זו יכולה לספק תמונה אישיותית אודות אלו שיכולי לסיי את הטיפול ולהפיק ממנו את המרב. ה .חקר הפרעות האישיות בקרב מכורי לסמי עשוי לספק תמונת מצב קלינית משלימה בתחו האישיות וההתמכרות .חקר זה עשוי לתרו רבות לאוכלוסיית המטפלי במכורי לסמי ה מבחינת אסטרטגיית הטיפול ה מבחינת יכולת הניבוי של כל קבוצת מכורי לפי סוג הפרעת האישיות. ו .יש לבדוק עוד קבוצות תרבותיות בישראל ,כמו רוסי ואתיופי ,ה במבנה האישיות ה בחומרת ההתמכרות. ראיית הייחודיות התרבותית עשויה לתרו לקובעי המדיניות ולנותני השירותי להתאי אות לייחודיות התרבותית ,מה שעשוי לשפר ולייעל את העבודה בשטח. ז .בשל המגבלות המתודולוגיות של שאלו ה ASIהייתי מציע לבנות שאלו רחב ומדויק יותר שאמור לכסות ביתר דיוק את תחומי חייו של המכור ,שאלו המתייחס לגיל תחילת השימוש בסמי ,לסיבות להתמכרות, להצלחות עבר בטיפול ,לבעיות משפחתיות ספציפיות כמו אלימות בי בני הזוג ,למידת התמיכה הרגשית מצד המשפחה וכו'. ביבליוגרפיה אזרחי ,י .שטיינברג ,ד .רוזינר ,א .עובדיה ,נ .ומשה ,ט .(2005) .השימוש בחומרי פסיכואקטיביי בקרב תושבי מדינת ישראל – דו"ח מסכ .הרשות הלאומית למלחמה בסמי ואלכוהול :ירושלי. אלסיד ,מ .ואבו עבאא'ה ,ס .(1994) .מקיאס אלתחליל אלאקליני – אלג'וזא' אלאול .מקתבת אלאנג'לו אלמסריה – קהיר) .בערבית( בורגנסקי ,א .(1994) .מיקוד שליטה ,דימוי עצמי ,נוירוטיות ואקסטרוברטיות בקרב מתמכרי לסמי בישראל. עבודת גמר לקבלת תואר מוסמ .אוניברסיטת בר איל. בר המבורגר ,ר .ואזרחי ,י .(2006) .מחקר הערכה לכפר איזו .דו"ח מחקר מסכ .הרשות למלחמה בסמי, ירושלי. ג'ראיסי ,ע .(2003) .הבדלי במחשבות הבלתי רציונאליות בקרב מכורי לסמי ערבי ויהודי הפוני לטיפול בבעיית ההתמכרות לסמי .עבודת גמר לקבלת תואר מוסמ .אוניברסיטת חיפה. דאוד ,נ2007) .א(" .נתיבי מסבירי לפערי חברתיי כלכליי בבריאות בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל", עבודת דוקטור ,בית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית ,הסתדרות מדיצינית הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלי. זק ,א .(1976) .איפיוני פסיכומטריי של שאלו .16PFהמרכז למחקר ולייעו בנושאי הסגל החינוכי .בית הספר לחינו .אוניברסיטת תל אביב :תל אביב. חאג' יחיא ,מ .(1994) .המשפחה הערבית בישראל :ערכיה התרבותיי וזיקת לעבודה סוציאלית .חברה ורווחה, י"ד.249 264 ,(3 4) , חשיבו ,ס .(1997) .קהילה ,משפחה ומעמד האישה הערביה בישראל .חיבור לש קבלת תואר מוסמ. אוניברסיטת חיפה ,חיפה. לונטל ,א .מוסקו ,נ .ורק ,ר .(1999) .טיפול מציאותני – הלכה למעשה הדוגמא של טיפול בנפגעי סמי .מרכז רפואי רמב" .חיפה. ספיר ,י .(2000) .הקשר בי תחושת קוהרנטיות וייחוסי אחריות לבעיה ולפתרו לבי גמילה וניהול חיי ללא סמי רחוב לאור זמ ,בקרב מכורי לסמי .דו"ח מחקר מסכ .הרשות הלאומי למלחמה בסמי ואלכוהול :ירושלי. פוקס ,ד .(1992) .הקשר בי אישיות ורמת התמכרות אצל מכורי לאופיאטי ,אלכוהול ,טבק ,חשיש ואוכל.חיבור לש קבלת תואר מוסמ .אוניברסיטת תל אביב ,תל אביב. רחמי דיאלוקס ,נ .(2003) .גברי המכורי לסמי ובנות זוג :סגנונות התקשרות ,אוטונומיה ,סגנונות פתרו קונפליקטי ושביעות רצו ממיניות .חיבור לש קבלת תואר מוסמ .אוניברסיטת בר איל ,רמת ג. Abu-Arab, M., & Hashem, E. (1995). Some Personality Correlates in a group of Drug Addicts. Journal of Personality and Individual Differences, 19(5), 649-653. Abudabbeh, N. (1998). Counseling Arab-American families. In u. p. Gielen & A. L. Laura (Eds.), The family and family therapy in international perspective (pp. 115-126). Trieste, Italy: Edizioni Lint Trieste. Addis, M.A. (2003). Men, Masculinity, and the Contexts of Help Seeking. American Psychologist, 58(1), 5–14. Al-Haj, M. (1989). Social research on family lifestyle among Arabs in Israel. Journal of Comparative Family Studies, 20(2), 175-195. Al-Khani, M.A.F., Bebbington, P.E., Watson, J.P., & House, F. (1986). Life events and schizophrenia: A Saudi Arabia study. British Journal of Psychiatry, 148, 12-22. Al-Krenawi, A., & Graham, J.R. (2000). Culturally sensitive social work practice with Arab clients in mental health settings. Health & Social Work. 25(1), 9-22. Allport, G. (1937). Personality: A psychological interpretation. New York, London: Mamillan. Al-Muuhraque, A.H.A. (1986). Notes on determination and trust. Beorut (Lebanon): Al-Aalami Foundation for Publishing (in Arabic). Aluja, A., & Blanch, A. (2002). Descriptive and comparative analysis of the 16pf-5 in American and Spanish samples. Boletin-de-Psicologia, 74(1), 27-38. American Psychiatric Association. (2000). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, 4th edn (Washington, DC, American Psychiatric Association). Anglin, M. D. (1988). The efficacy of civil commitment in treating narcotic addiction. National Institute on Drug Abuse: Research Monograph Series [US Department of Health & Human Services]. Arneja, I. & Sen, A.K. (1998). A comparative study of drug-abusers and non-abusers on some psycho-social variables. Disabilities and Impairments, 2, 104-116. Ball, S. A. & Cecero. J. J. (2001). Addicted patients with personality disorders: Traits, schemas, and presenting problems. Journal of Personality Disorders, 15, 72-83. Ball, S. A. (2002). Big Five, Alternative Five, and Seven Personality Dimensions: Validity in Substance-Dependent Patients. In P. T. Costa, Jr. and T.A. Widiger (Eds.), Personality disorders and the five factor model of personality. Washington, DC: American Psychological Association. Barakat, H. (1985a). The contemporary Arab society. Beirut: Center of Arab Union. (Arabic). Barakat, H. (1993). The Arab World: Society, Culture, and the State. Berkeley: University of California Press. Barbara, C. (2006). Addiction Severity Index and African American females: A need for gender/race/culture specificity. Dissertation for doctoral degree. Adler School Of Professional Psychology. USA. Baron-Epel, O., Garty, N., & Green, M.S. (2007). Inequalities in use of health services among Jews and Arabs in Israel. Health Services Research, 42(3, part 1), 1008-1019. Bazzoui, W. (1970). Affective disorders in Iraq. British Journal of Psychiatry, 117, 195-203. Blankfield, A. (1987). The Concept of Dependence. The International Journal of the Addiction, 22 (11), 1069-1081. Blazina, C., & Watkins Jr., C.E. (1996). Masculine gender role conflict: Effects on college men's psychological well-being, chemical substance usage, and attitudes towards helpseeking. Journal of Counseling Psychology,43(4), 461-465. Blume, A.W., Morera, O.F., & De La Cruz, B.G. (2005). Assessment of Addictive Behaviors in Ethnic-Minority Cultures. In D. M. Donovan, & G.A. Marlatt (Ed). Assessment of addictive behaviors (2nd ed.). New York: Guilford Press. Brien, R.L., Kleinman, J., & Eisenman, R. (1972). Personality and drug use: Heroin, alcohol, methadrine, mixed drug dependency and the 16PF. Correct Psychiatry Journal and Social Therapy, 18(4), 22-23. Booth-Kewley, S., & Vickers, R.R.Jr. (1994). Associations between magnitude of personality and health behavior. Journal of Personality, 62, 281-296. Bornstein, R.F., & Bowen, R. F. (1995). Dependency in psychotherapy: Toward an integrated treatment approach. Psychotherapy: Theory, Research, Practice, Trainin, 32(4), 520534. Brook, J.S., Whiteman, M., & Gordon, A.S. (1983). Stages of Drug Use in Adolescence: Personality, Peer, and Family Correlates. Developmental Psychology, 19(2), 269-277. Brooner, R.K., Schmidt, C.W., & Herbst, J.H. (1994). Personality trait characteristics of opiod abusers with and without comorbid personality disorders. In P. T. Costa, Jr. and T.A. Widiger (Eds.), Personality disorders and the five factor model of personality. Washington, DC: American Psychological Association. Brown, L. S., Alterman, A. I.,Rutherford, M. J.,Cacciola, J. S., & Zaballero, A.R. (1993). Addiction Severity Index scores of four racial/ethnic and gender groups of methadone maintenance patients. Journal of Substance Abuse. 5(3), 269-279. Brown, K. (2005). Does Psychology of Religion Exist? European Psychologist, 10(1), 71-73. Campbell, B.K., & Stark, M.J. (1990). Psychopathology and personality characteristics in different forms of substance abuse. The International Journal of the Addiction, 25(12), 1467-1474. Cattell, R. B. (1957). Personality and motivation structure and measurement. New York: World. Cattell, R. B. (1965). The Scientific Analysis of Personality. Baltimore Penguin. Cattell, R. B., Knapp, R. R., Scheier, I. H. (1961). Second-order personality factor structure in the objective test realm. Journal of Consulting Psychology, 25(4), 345-352. Cattell, R. B. & Warburton, F.W. (1961). A cross cultural comparison of patterns of extraversion and anxiety. British Journal of Psychology, 52, 3-15. Cattell, R.B., & Gibbons, B. D. (1968). Personality Factor Structure Of the Combined Guilford and Cattell Personality Questionnaires. Journal of Personality and Social Psychology, 9(1), 107-120. Cattell, R. B. (1973). A check on the 28 factor Clinical Questionnaire structure on normal and pathological subjects. Journal of Multivariate Experimental Personality and Psychology, 1(1), 3-12. Cattell, R. B., & Krug, S. (1967). Personality Factor Profile to the Student Smoker. Journal of Counseling Psychology, 14(2), 116-121. Cattell, R. B., Eber, H. W., & Tatsuoka, M. M. (1970). Handbook for the Sixteen Personality Factor Questionnaire. Champaign, Ill.: Institute for Personality and Ability Testing. Cattell, H. EP. (1996). The original big five: A historical perspective. European Review of Applied Psychology, 46(1), 5-14. Chan, D.W. (1996). Self-consciousness in Chinese college students in Hong Kong. Personality and Individual Differences, 21(4), 557-562. Chandola, T., & Jenkinson, C. (2000). Validating self-rated health in different ethnic groups. Ethnicity & Health, 5(2), 151-159. Childress, A.R., Ehrman, R., McLellan, A.T., MacRae, J. et al. (1994). Can induced moods trigger drug-related responses in opiate abuse patients? Journal of Substance Abuse Treatment,11(1), 17-23. Ciotola, P.V. & Peterson, J. F. (1976). Personality characteristics of alcoholics and drug addicts in a merged treatment program. Journal of Studies on Alcoho, 37(9), 1229-1235. Clark, C.J. (2003). Problem solving and personality factors of two at-risk college populations. Doctoral Dissertation. Yeshiva University. Cloward, R., & Ohlin, L. (1963). Delinquency and Opportunity. Free Press, Glencoe: Illinois. Coan, R.W. (1973). Personality variables associated with cigarette smoking. Journal of Personality and Social Psychology, 26(1), 86-104. Cockett, R. (1971). Drug Abuse and Personality in Young Offenders. Butterworths: London. Cohn, C.P., White, E.H., & Schoolar, J.C. (1971). Interpersonal patterns of personality for drugabusing patients and their therapeutic implications. Archives of General Psychiatry, 24(4), 353-358. Colder, C.R., & Chassin, L. (1997). Affectivity and impulsivity: Temperament risk for adolescent alcohol involvement. Psychology of Addictive Behaviors, 11(2), 83-97. Collins, H.A., Burger. G.H., & Taylor, G. A. (1977). Personality Patterns of Drug Abusers on MMPI Profiles. Journal of Clinical Psychology, 33(3), 897-900. Conger, J.J. (1956). Alcoholism – Theory, problem and challenge: Rinforcement theory and the dynamics of alcoholism. Quarterly Journal of Studies on Alcohol, 17, 296-305. Conway, K.P., Kane, R.J., Ball, S.A., Poling, J.C., & Rounsaville, B.J. (2003). Personality, Substance abuse, and Polysubstance involvement among Substance Dependent Patients. Drug and Alcohol Dependence, 71(1), 65-75. Cooper, M. L., Frone, M.R., Russell, M., Mudar, P. (1995). Drinking to regulate positive and negative emotions: A motivational model of alcohol use. Journal of Personality and Social Psychology, 69(5), 990-1005. Corcoran, K. J. & Michels, J.L. (1998). A prototype analysis of psychological situations through the lens of alcohol expectancies and gender. Addictive Behaviors, 23(5), 685-692. Cormier, D., Bourassa, M., & Paquin, D. (1973). Characteristiques de la personalite de l`usager de drogues bengues: Comparsion interculturelle. Toxicomanies, 6, 9-16. Costa, P.T., & McCrae, R.R. (1992). Revised NEO Personality Inventory (NEO-PI-R) and NEO Five-Factor Inventory (NEO-FFI) professional manual. Odessa, FL: Psychological Assessment Resources. Deren, S., & Koslowsky, M. (1997). Personality Sex Differences of Narcotic Addicts and Treatment Implications. The International Journal of the Addiction, 12(4), 541-551. Diener, E., Diener, M., & Diener, C. (1995). Factors predicting the subjective well-being of nations. Journal of personality and Social Psychology, 69, 851-864. Donovan, B., Padin-Rivera, E., & Kowaliw, S. (2001). “Transcend”: Initial outcomes from a posttraumatic stress disorder/substance abuse treatment program. Journal of Trauma Stress, 14, 757-772. Dwairy, A.M., & Van Sickle, T. (1996). Western psychotherapy in traditional Arabic societies. Clinical Psychology Review, 16(3), 231-249. Dwairy, A.M. (1998). Cross Cultural Counseling: The Arab-Palestinian Case. Binghamton, New York: The Haworth Press. Edmundson, E.W., Glover, E.D., Alston, P.P., & Schroeder, K.L. (1988). Personality profiles associated with smokeless tobacco use patterns. Addictive Behaviors, 13, 219-223. Eftekhari, A., Turner, A.P., & Larimer, M.E. (2004). Anger expression, coping, and substance use in adolescent offenders. Addictive Behaviors, 29(5), 1001-1008. Ellickson, P.L., Martino, S.C., & Collins, R.L. (2003). Marijuana Use From Adolescence to Young Adulthood: Multiple Developmental Trajectories and Their Associated Outcomes. Health Psychology, 23(3), 299-307. Estrada, F. (2001). Juvenile violence as a social problem. Trends, media attention and societal response. British Journal of Criminology, 41(4), 639-655. Etter, J., Pélissolo, A., Pomerleau, C., & Saint-Hilaire, Z. (2003). Association between smoking and heritable temperament traits. Nicotine & Tobacco Research, 5(3), 401-409. Eysenck, H.J., & Eysenck, S.B. (1968). Manual: Eysenck Personality Inventory. San Diego, Calif: Educational & Industrial Testing Service. Eysenck, H. J., & Iwawaki, S. (1975). The determination of aesthetic judgment by race and sex. Journal of Social Psychology, 96 (1), 11-20. Eysenck, S.B., & Lee, H. (1985). Cross-cultural study on the characteristics of personality dimensions: Korean and English. Korean Journal of Psychology, 5(1), 51-66. Fahey, J. (2004). Male Role Issues Among Hospitalized Alcohol Abusers: Prediction of Addiction Severity, Readiness To Change, and Intensity of Drug Thinking Style. Doctoral Dissertation, University Temple. Fatima, A. (1998). The cross-cultural comparability of the 16 Personality Factors Inventory. Dissertation for doctoral degree. University of South Africa, South Africa Finestone, H.(1957). Cats, Kicks and color. Social Problems, 5, 3-13. Florian, V., & Har-Even, D. (1984). Cultural patterns in the choice of leisure time activity frameworks: A study of Jewish and Arab youth in Israel. Journal of Leisure Research, 16(4), 330-337. Florian, V. (1989). The cultural impact on the family dynamics of parents who have a child with a disability. Journal of Comparative Family Studies, 20(1), 97-111. Franklin, J., & Markarian, M. (2005). Substance Abuse in Minority Populations. In R.J. Frances, S.I. Miller, & A.H. Mack (Ed). Clinical textbook of addictive disorders, 3rd ed. New York: Guilford Publications. Freeberg, A.L., & Stein, C.H. (1996). Felt obligations towards parents in Mexican-American and Anglo-American young adults. Journal of Social and Personal Relationships, 13(3), 457-471. Gaith, M. A. (1986). Studies of rural sociology. Egypt: University Science Press. (Arabic). Goeders, N.E. (2004). Stress, Motivation, and Drug Addiction. American Psychological Society, 13 (1), 33-35. Gold, S.N. (1980). Relations between level of ego development and adjustment patterns in adolescents. Journal of Personality Assessment, 44(6),630-638. Golden, C.J. (1978). Cross-cultural second order factor structures of the 16PF. Journal of Personality Assessment, 42(2), 167-170. Gonzalez, C.A. (1981). A comparison of the personality characteristics of the smoker and exsmoker. International Dissertation Abstract, 42, 746-747. Good, G.E., Heppner, P. P., DeBord, K. A., & Fischer, A.R. (2004). Understanding Men's Psychological Distress: Contributions of Problem-Solving Appraisal and Masculine Role Conflict. Psychology of Men & Masculinity, 5(2),168-177. Goodwin, D.W. (1979). Alcoholism and Heredity: a review and hypothesis. Archives of General Psychiatry, 36, 57-61. Gossop, M.R., & Roy, A. (1976). Hostility in drug dependent individuals: Its relation to specific drugs, and oral or intravenous use. British Journal of Psychiatry, 128, 188-193. Grella, C. E. (2003). Effects of gender and diagnosis on addiction history , treatment utilization, and psychosocial functioning among a dually-diagnose sample in drug treatment . Journal of Psychoactive Drugs, 35(suppl), 169-179. Griffel, A., Eisikovits, Z., Fishman, G., & Grinsttein-Weiss, M. (1997). Israeli youth survey 1997: Patterns of help seeking in times of distress (Report No. 4). Haifa: University of Haifa, Minerva Center for Youth Studies. Groh, T.R., & Goldberg, E.E. (1976). Locus of control within subgroups in a correctional population. Criminal Justice and Behavior, 3(2), 169-178. Gwenola, H., & Bernard, R. (2004). Verbalization of emotion in chronic pain patients and their psychological adjustment. Journal of Health Psychology, 9(5), 661-676. Haj-Yehia, M.M. (1994). The Arab family in Israel. Society and Welfare, 14, 259-264. Haj-Yehia, M.M. (1995). Toward cultural sensitive intervention with Arab families in Israel. Contemporary Family Therapy, 17(4), 429-447. Haj-Yahia, M.M. (1997). Predicting beliefs about wife beating among engaged Arab men in Israel. Journal of Interpersonal Violence, 12(4), 530-545. Haviland, J.M., & Kahlbaugh, P. (1993). Emotion and identity. In M. Lewis, & J.M. Haviland. (Ed). Handbook of emotions. (pp. 327-339). New York, NY, US: Guilford Press. xiii, 653 pp. Hellemans, K., & Ginette, C. (2004). Effects of early environmental experience on emotionality, impulsivity and reward sensitivity: Relationship to substance abuse. Dissertation for Doctoral degree. University of Queen's Kingston, Canada. Hofstede, G. (1980). Culture’s consequences: International differences in work-related values. Beverly Hills, CA: Sage. Hofstede, G. (1991). Cultures and organizations: Software of the mind. London: McGraw-Hill. Hofstede, G. (2001). Culture’s consequences: Comparing values, behaviors, institutions, and organizations across nations (2nd ed). Beverly Hills CA: Sage. Hofstede, G., & McCrae, R. (2004). Personality and Culture Revised: Linking Traits and Dimensions of Culture. Cross-Cultural Research, 38(1), 52-88. Hopwood, D. (Eds.). (1990). Studies in Arab History. New York: Macmillan/St. Anthony`s College. Hull, C.S., Lindzey, G., & Campbell, J.B. (1998). Theories of Personality. New York: John Wiley & Sons, Inc. Hurley, D.R. (1971). Personality Characteristics of College Marijuana users and non-users. Doctoral Dissertation, Southern Illinois University. Inglehart, R. (1997). Modernization and postmodernization: Cultural, economic and political change in 43 societies. Princeton, NJ: Princeton University Press. Inkeles, A. (1997). National character: A psycho-social perspective. New Brunswick: Transaction. Isenhart, C. (2001). Treating substance abuse in men. In G. E. Good & G.R. Brooks. (Eds.). The new handbook of psychotherapy and counseling with men: A comprehensive guide to settings, problems, and treatment approaches. (pp. 246-262). San Francisco: Jossey Bases. Isralowitz, R.E. (2001). Toward an understanding of Russian speaking heroin addicts and drug treatment services in Israel. Journal of Social Work Practice in the Addictions, 1(2), 33-44. Isralowitz, R., Reznik, A., Spear, S.E., Brecht, M.L., & Rawson, R.A. (2007). Severity of heroin use in Israel: compersion between native Isralis and former Soviet Union immigrants. Society for the Study of Addiction, 102, 630-637. Johnson, T.P. (2007). Cultural-level influences on substance use & misuse. Substance Use & Misuse, 42(2-3), 305-316. Kerzendorfer, M. (1977). Diagnostic usefulness of Cattell`s 16PF. Zeitschrift für Klinische Psychologie, 6(4), 259-280. Kaestner, E., & Goldstein, M. (1977). Reliability of a personality test for narcotic addicts in treatment. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 45(6), 1192-1193. Kaldegg, A. (1975). Aspects of Personal Relationships in Heroin Dependent Young Men – An Experimental Study. British Journal of Addiction, 70, 277-286. Kaluski, D.N., & Berry, E.M. (2005). National Prevalence of Obesity. Prevalence of Obesity in Israel," Obesity Reviews, 6(2), 115-116. Karow, A., Verthien, U., Krausz., M & Schfer, I. (2008). Association of Personality Disorders, Family Conflicts and Treatment with Quality of life in Opiate Addiction. European Addiction Research, 14, 38-46. Kaufman, E. (1981). Family structures of narcotic addicts. The International Journal of Addictions, 16, 273-282. Kerr, J.S. (1996). Two myths of addiction: the addictive personality and the issue of free choice. Human Psychopharmacol, 11, 9-13. Khantzian, E.J. (1985). The self-medication hypotheses of addictive disorders: Focus on heroin and cocaine dependence. American Journal of Psychiatry, 142(11), 1259-1264. Kirkcadly, B.D., Siefen, G., Surall, D., & Bischoff, R.J. (2004). Predictors of drug and alcohol abuse among children and adolescents. Personality and Individual Differences, 36, 247-265. Korcuska, J.S., & Thombs, D.L. (2003). Gender role conflict and sex-specific drinking norms: Relationships to alcohol use in undergraduate women and men. Journal of College Student Development, 44(2), 204-216. Krichner. J., & Marzole, S. (1974). Personality of Alcoholics as measured by Sixteen Personality Factor Questionnaire and House-tree-person Color-choice Characteristics. Psychological Reports, 35, 627-642. Krug, S. (1971). Personality Profile of Drug Addicts. IPAT Personality Profile No. 3. Champaign, IL: Institute for Personality and Ability Testing. Krug, S., & Henry, T.J. (1974). Personality, Motivation, and Adolescent Drug Use Pattern. Journal of Counseling Psychology, 21(5), 440-445. Kulis, S., Marsiglia, F.F., & Hecht, M.L. (2002). Gender labels and gender identity as predictors of drug use among ethnically diverse middle school students. Youth & Society, 33(3), 442-475. Kulis, S., Marsiglia, F.F., & Hurdle, D. (2003). Gender identity, ethnicity, acculturation, and drug use: Exploring differences among adolescents in the Southwest. Journal of Community Psychology, 31(2),167-188. Labouvie, E.W., Pandina, R.J., White, H.R., & Johnson, V. (1990). Risk Factors of adolescent drug use: an affect-based interpretation. Journal of Substance Abuse, 2, 265-285. Lawlis, G.F., & Rubin, S.E. (1971). 16PF study of personality patterns in alcoholics. Quarterly Journal Studies in Alcohol, 32, 318-327. Leeds, D.P. (1965). Personality Patters and modes of behavior of male adolescent narcotic addicts and their mothers. Doctoral Dissertation, Yeshiva University. Lettieri, D.J. (1985). Drug abuse: A review of explanations and models of explanation. Advances in Alcohol and Drug Abuse, 4, 9-40. Levav, I., Lipshitz, I., Novikov, I., Pugachova, I., Kohn, R., Barchana, M., Ponizovsky, A., & Werner, H. (2007). Cancer risk among parents and siblings of patients with schizophrenia. British Journal of Psychiatry,190(2), 156-161. Levy, S., Levinson, H., & Katz, G. (1993). Beliefs, observances and social interaction among Israeli Jews. Jerusalem: Israel Institute of Applied Social Research. Lynn, R. (1975). Personality and national character. Oxford: Pergamon Press. Lynn, R., & Hampson, S. L. (1977). National differences in extraversion and neuroticism. British Journal of Social and Clinical Psychology, 14, 223-240. Lynn, R. (1995). Cross-cultural differences in intelligence and personality. In D.H. Saklofske., & M. Zeidner. (Ed). International handbook of personality and intelligence. Perspectives on individual differences. (pp. 107-121). New York, NY, US: Plenum Press. xxiv, 776 pp. Lodhi, P.H., & Thakur, S. (1993). Personality of Drug Addicts: Eysenckian Analysis. Personality and Individual Differences, 15(2), 121-128. Lorr, M., & Suziedelis, A. (1985). Profile patters in the 16PF questionnaire. Journal of Clinical Psychology, 41, 1378-1381. Maddux, J. F., & Desmond, D. P. (1984). Heroin addicts and nonaddicted brothers. American Journal of Drug and Alcohol Abuse, 10(2), 237-248. Maffei, C., Fossati, A., Lingiardi, V., & Madeddu, F, et al. (1995). Personality maladjustment, defenses, and psychopathological symptoms in nonclinical subjects. Journal of Personality Disorders, 9(4), 330-345. Magovcevic, M., & Addis, M. E. (2005). Linking Gender-Role Conflict to Nonnormative and Self-Stigmatizing Perceptions of Alcohol Abuse and Depression. Psychology of Men & Masculinity, 6(2), 127-136. Mak, A. S., & Tran, C. (2001). Big five personality and cultural relocation factors in Vietnamese Australian students` intercultural social self-efficacy. International Journal of Intercultural Relations, 25(2), 181-201. Malhotra, A.K., & Murthy, V.N. (1977). Personality correlates in drug addiction. Indian Journal of Clinical Psychology, 4(2), 123-128. Matthews, G., Deary, I.J., & Whiteman, M.C. (2003). Personality Traits. Cambridge University Press. McCrae, R.R. (2000). Trait psychology and the revival of personality and culture studies. American Behavioral Scientist, 44, 10-31. McGue, M., Slutske, W., & Iacono, W.G. (1999). Personality and substance use disorders: II. Alcoholism versus drug use disorders. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 67(3), 394-404. McLaughlin, J. (1974). Selected personality characteristics of the moderate marijuana, heavy marijuana, and poly-drug using marijuana smoker. Doctoral Dissertation, University of Montanta. McLellan, A.T., Luborsky, L., Woody, G. E., & O`Brien, C.P. (1980). An improved diagnostic evaluation instrument for substance abuse patients. The Addiction Severity Index. Journal of Nervous and Mental Disease, 168, 26-33. McLellan, A.T., Kusher, H., Metzger, D., Peters, F., Smith, I., Grisson, G., Pettinati, H., & Argeriou, M. (1992b). The Fifth edition of the Addiction Severity Index. Journal of Substance Abuse Treatment, 9, 199-213. McLellan, A.T., Cacciola, J.C., Alterman, A.I., Rikoon, S.H., & Carise, D. (2006). The Addiction Severity Indix at 25: Origins, Contributions and Transitions. The American Journal on Addictions, 15, 113-124. Merikangas, K.R., Mehta, R.L., Molnar, B.E, Walters, E.E., Swendsen, J.D., Aguilar-Gaziola, S. et al.(1998). Comorbidity of substance use disorders with mood and anxiety disorders: results of the international Consortium in Psychiatric Epidemiology. Addictive Behaviors, 23(6), 893-907. Millman, R.B. (1986). Considerations on the psychotherapy of the substance abuser. Journal of Substance Abuse Treatment, 3, 103-109. Mills, K., Teesson, M., Darke, S., & Ross, J. (2007). Reliability of self-reported trauma exposure among people with heroin dependence: A longitudinal investigation. Journal of Traumatic Stress, 20(3), 313-323. Morgenstern, J., & Bux Jr., D. A. (2003). Examining the effects of sex and ethnicity on substance abuse treatment and mediational pathways. Alcoholism: Clinical and Experimental Research, 27(8), 1330-1332. Nathan, P. E. (1988). The addictive personality is the behavior of the addict. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 56(2), 183-188. Naryan, R., Shams, G.K., Jain, R., & Gupta, B.S. (1997). Personality Characteristics of Persons Addicted to Heroin. The Journal of Psychology, 131(1), 125-127. Nasim, A., Corona, R., Belgrave, F., Utsey, S. O., & Fallah, N. (2007). Cultural orientation as a protective factor against tobacco and marijuana smoking for African American young women. Journal of Youth and Adolescence. 36(4), 503-516. Nerviano, V.J., & Gross, H.W. (1983). Personality Types Of Alcoholics on Objective Inventories. Journal of Studies on Alcohol, 44(5), 837-851. Niv, N., & Hser, Y. (2006). Drug Treatment Service Utilization and Outcomes for Hispanic and White Methamphetamine Abusers. Health Services Research, 41(4, part1), 12421257. Noar, S. M., & Morokoff, P. J. (2002). The Relationship Between Masculinity Ideology, Condom Attitudes, and Condom Use Stage of Change: A Structural Equation Modeling Approach. International Journal of Men's Health, 1(1), 43-58. Ohana, D. (1998). The Last Israelis. Tel-Aviv: Hakibutz Hameuchad. Okasha, A. (2000). The Impact of Arab Culture on Psychiatric Ethics. In A. Okasha, J. Arbdedo-Florez & N. Sartorius (Esd), Ethics, Culture and Psychiatry. Washington, DC: American Psychiatric Press. Okazaki, S. (2000). Treatment delay among Asian-American patients with severe mental illness. American Journal of Orthopsychiatry, 70(1), 58-64. Olmezer, B. (1978). Personality changes in ex-drug abusing residents in a Therapeutic Community and Patients of a Methadone Maintenance Treatment Program .Doctoral Dissertation, Fordham University. O`Neil, J.M., Good, G.E., & Helms, S. (1995). Fifteen years of theory and research on men’s gender role conflict: New paradigms for empirical research. In R.F. Levant & W.S. Pollack. (Eds.). A new psychology of men. New York: Basic Books Inc. Orford, J., Natera, G., Velleman, R., Copello, A., Bowie, N., Bradbury, C., Davies, J., Mora, J., Nava, A., Rigby, K., & Tiburcio, M. (2001). Ways of coping and the health of relatives facing drug and alcohol problems in Mexico and England. Addiction, 96, 761774. Ouimette, P., Read, J., & Brown, P.J. (2005). Consistency of Retrospective Reports of DSM-IV Criterion A Traumatic Stressors Among Substance Use Disorder Patients. Journal of Traumatic Stress,18(1), 43-51. Oysermen, D. (1993). The Lens of Personhood: Viewing the self and others in a Multicultural Society. Journal of Personality and Social Psychology, 65(5), 993-1009. Peleg-Popko, O., Klingman, A., & Nahhas, I.A. (2003). Cross-cultural and familial differences between Arab and Jewish adolescents in test anxiety. International Journal of Intercultural Relations, 27(5), 525-541. Penick, E.C., Powell, B.J., & Read, M.R. (1984). Sex-role affiliation among male alcoholics. Journal of Clinical Psychology, 40(1), 359-363. Perea, A., & Slater, M.D. (1999). Power Distance and Collectivist/Individualist Strategies in Alcohol Warning: Effects by Gender and Ethnicity. Journal of Health Communication, 4, 295-310. Peres, Y., & Katz, R. (1990). The family in Israel: Change and continuity. In R. Bar Yosef & L. Shamgar-Hendelman (Eds.), families in Israel. Jerusalem, Israel: Academon. Petry, N. M. (2003). A comparison of African American and non-Hispanic Caucasian cocaineabusing outpatients. Drug and Alcohol Dependence, 69(1), 43-49. Piedmont, R.L., & Ciarrocchi, J.W. (1999). The utility of the Revised NEO Personality Inventory in an outpatient, drug rehabilitation context. Psychology and Addictive Behavior, 13, 213-226. Plomin, R., & Willerman, L. (1975). A cotwin control study and a twin study of reflectionimpulsivity in children. Journal of Educational Psychology, 67(4), 537-543. Prince-Gibson, E., & Schwartz, S.H. (1998). Value Priorities and Gender. Social Psychology Quarterly, 61(1), 49-67. Poldrugo, F., & Forti, B. (1988). Personality disorders and alcoholism treatment outcome. Drug and Alcohol Dependence, 21(3), 171-176. Ponizovsky, A.M., Geraisy, N., Shoshan, E., Kremer, l., Smetannikov, E., & Grinshpoon, A. (2007). Emotional distress among first-time patients attending outpatient mental health clinics in Israel: An Arab-Jewish comparative study. Israel Journal of Psychiatry and Related Sciences, 44(1), 62-70. Poole, M.E., Sundberg, N.D., & Tyler, L.E. (1982). Adolescents` perceptions of family decision-making and autonomy in India. Australia and the United States. Journal of Comparative Family Studies, 13, 349-357. Prochaska, J.O., Norcross, J.C., & DiClemente, C.C. (2003). In search of how people change: Applications to addictive behaviors. In P. Salovey. & A.J. Rothman (Ed). Social psychology of health. Key readings in social psychology. (pp. 63-77). New York, NY, US: Psychology Press. Prothro, E.T., & Diab, L.N. (1977). Changing Family patterns in the Arab East. Lebanon: Heidelberg. Quirk, S.A., & DePrince, A. P. (1996). Childhood trauma: Politics and legislative concerns for therapists. Women & Therapy, 19(1), 19-30. Quirk, S.W. & McCormick, R.A. (1998). Personality Subtypes, Coping Styles, Symptom Correlates, and Substances of Choice Among a Cohort of Substance Abuse. Assessment, 5(2), 157-169. Realo, A., Allik, J., & Vadi, M. (1997). The hierarchical structure of collectivism. Journal of Research in Personality, 31, 93-116. Reid, D.W., & Ware, E.E. (1974). Multidimensionality of internal versus external control: Addition of third dimension and non-distinction of self versus other. Canadian Journal of Behavioral Sciences, 6, 131-142. Rihani, S. (1985). The Development of Rational Irrational Belief Test. Dirasat, 12(11), 77-95. Rochlen, A.B., Blazina, C., & Raghunathan, R. (2002). Gender role conflict, attitudes toward career counseling, career decision-making, and perceptions of career counseling advertising brochures. Psychology of Men & Masculinity, 3(2), 127-137. Rodríguez-Llera, M.C., Domingo-Salvany, A., Brugal, M. T., Silva, T. C., Sánchez-Niubó, A., & Torrens, M. (2006). Psychiatric comorbidity in young heroin users. Drug and Alcohol Dependence, 84(1), 48-55. Rugh, A.B. (1984). Family in contemporary Egypt. New York: Syracuse University Press. Sage, S., Orr, E., Bar-On., & Awwad, E. (2001). Individualism and Collectivism in Two Conflicted Societies: Compering Israeli-Jewish and Palestinian-Arab High School Students. Youth & Society, 33(1), 3-30. Sahasi, G., Chawla, H.M., Bhushan, B., & Kacker, C. (1990). Eysenck Personality Questionnaire scores of Heroin addicts in India. Indian Journal of Psychiatry, 32, 2529. Salma, K.W. (2003). Personality Profile of Drug Addicts and Normal. Journal of Personality and Clinical Studies, 19(1), 23-34. Savaya, R. (1998). The under-use of psychological services by Israeli Arabs: An examination of the roles of negative attitudes and the use of alternative sources of help. International Social Work, 41(2), 195-209. Savaya, R., Spiro, S.E., Waysman, M., & Golan, M. (2004). Issues in the Development of a Computerized Clinical Information System for a Network of Juvenile Homes. Administration in Social Work, 28(2), 63-79. Savge, P.P.E., & Marchington, T.D. (1977). Common personality characteristics of male drug abuser in New Zealand. British Journal of Addiction, 72, 349-356. Schultz, D., & Schultz, S.E. (1998). Theories of Personality. New York: Brooks/Cole Publishing Company. Schwartz, S.H., & Bardi, A. (1999). Influences of adaptation to communist rule on value priorities in Eastern Europe. Political Psychology, 18, 385-410. Schwartz, S.H. (2003). Mapping and Interpreting Cultural Differences around the world. In H. Vinken, J. Soeters, & P. Ester (Eds.), Comparing Cultures, Dimensions of Culture in a Comparative Perspective. Leiden, The Netherlands: Brill. Segev, T. (1992). Hamilion hashviey [The seventh million]. Jerusalem: Keter. Siegel, C., Handelsman, M., Haugland, G., Popper, M, et al (1993). A comparison of the mental health systems of New York State and Israel. Israel Journal of Psychiatry and Related Sciences, 30 (3), 130-141. Seligman, L. (1975). Skin potential as an indicator of emotion. Journal of Counseling Psychology, 22(6), 489-493. Selva Raj. J. (1971). A Comparative Study of Homeless and Domiciled Alcoholic Men. Doctoral Dissertation, Yeshiva University. Sharifzadeh, V.S. (1992). Families with Middle Eastern roots. In E. W. Lynch, & M. J. Hanson (Eds.), Developing cross-cultural competence (pp. 319-351). Baltimore: Paul H. Brookes Publishing Co. Sher, K.J., & Trull, T.J. (1994). Personality and disinhibitory psychopathology: Alcoholism and antisocial personality disorders. Journal of Abnormal Psychology, 103, 92-102. Shibuya, R. (1974). Categorizing Drug Users and Nonusers on Selected Social and Personality Variables. Journal of Sch Health, 44, 442-444. Shuster, L. (1971). Tolerance and physical dependence. In: Clouet, D. H. (Eds.): Narcotic Drugs: Biochemical Pharmacology. New York: Plenum Press. Shweder, R. A. (1999). Why cultural psychology? Ethos, 27, 62-73. Sieber, M., & Bentler, P. (1982). Kausalmodelle zur Personlichkeit und dem sepateren Konsum legaler und illegaler drogen [Casual model of personality and the consumption of legal and illegal drugs]. Separatabzug, 41, 1-15. Sivan, E. (1995). The enclaved culture. Chicago University Press. Spotts, J.V., & Shontz, F.C. (1983). Psychopathology and chronic drug use: A methodological paradigm. The International Journal of the Addiction, 18(5), 633-680. Spotts, J.V., & Shontz, F.C. (1984). Drug-induced ego states. I. Cocaine: Phenomenology and implications. The International Journal of the Addiction, 19, 119-151. Spotts, J.V., & Shontz, F.C. (1991). Drug Misuse and Psychopathology: A Meta-Analysis of 16PF Research. The International Journal of the Addiction, 26(9), 923-944. Suh, J.J., Ruffins, S., Robins, C. E., Albanese, M.J., & Khantzian, E.J. (2008). Self-medication hypothesis: Connecting affective experience and drug choice. Psychoanalytic Psychology, 25(3), 518-532. Sundberg, N., Sharma, V., Wodtli, T., & Rohila, P. (1969). Family cohesiveness and autonomy of adolescents in India and the United States. Journal of Marriage and the Family, 38, 403-407. Tager, D., & Good, G. E. (2005). Italian and American masculinities: A comparison of masculine gender role norms. Psychology of Men & Masculinity, 6(4), 264-274. Tarter, R. E. (1988). Are There Inherited Behavioral Traits that Predispose to Substance Abuse?. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 56(2), 189-196. Tarter, R.E., Vanyukov, M., Giancola, P., Dawes, M., Blackson, T., Mezzich, A., & Clark, D.B. (1999). Etiology of early age onset substance use disorder: A maturational perspective. Development and Psychopathology, 11(4), 657-683. Tassiopoulos, K., Bernstein, J., Heeren, T., Levenson, S., Hingson, R., & Bernstein, E. (2004). Hair testing and self-report of cocaine use by heroin users. Addiction. 99(5), 590-597. Tavares, H., & Gentil, V. (2007). Pathological gambling and obsessive-compulsive disorder: Towards a spectrum of disorders of volition. Revista Brasileira de Psiquiatria, 29(2), 107-117. Teasdale, J.D., Segraves, R.T., & Zacune, J. (1971). “Psychoticism” in drug-users. British Journal of Social and Clinical Psychology, 10, 160-171. Thorberg, F., & Lyvers, M. (2006). Negative Mood Regulation (NMR) expectancies, mood, and affect intensity among clients in substance disorder treatment facilities. Addictive Behaviors, 31(5), 811-820. Trandis, H.C. (1993). Individualism and collectivism as cultural syndromes. Cross-Cultural Research, 27, 155-180. Trandis, H.C. (1995). Individualism and collectivism. Boulder, CO: Westview-Hill. Trull, T.J., & Sher, K.J. (1994). Relationship between the five-factor model of personality and Axis I disorders in a non-clinical sample. Journal of Abnormal Psychology, 103, 350360. Tuite, D.R., & Luiten, J.W. (1986). 16PF research into addiction: Meta-analysis and extension. International Journal of the Addiction, 21(3), 287-323. Unger, J.B., Ritt-Olson, A., Teran, L., Huang, T., Hoffman, B. R., & Palmer, P. (2002). Cultural Values and Substance Use in a Multiethnic sample of California Adolescents. Addiction Research & Theory, 10(3), 257-279. Vandervoort, D., Divers, P.P., & Madrid, S. (1999). Ethno-Culture, Anxiety, and Irrational Beliefs. Current Psychology: Developmental- LearningPersonality- Social, 18(3), 287-293. Wonderling, L. (1974). Rational-Emotive Therapy in Central Asia. Rational Living, 9(2), 9-12. Wardell, D., & Mehra, N. (1974). Prediction of marijuana usage among students in a university residence. Journal of College Student Personnel, 15(1), 31-33. Weller, A., Florian, V., & Mikulincer, M. (1995). Adolescents` reports of parental division of power in a multicultural society. Journal of Research on Adolescence, 5(4), 387-411. Wells, B.W. & Stacey, B.G. (1976). Social and psychological features of young drug misusers. British Journal of Addiction, 71, 243-251. Westermeyer, J., & Chitasombat, P. (1996). Ethnicity and the course of opiate addiction: Native-born Americans vs. Hmong in Minnesota. The American Journal on Addictions, 5(3) 231-240. Wilkin, H. S., Lewis, H.B., Hertzman, M., Machover, K., Meissner, P.B., & Wagner, S. (1954). Personality through Perception. Harper: New York. Wilson, G.T. (1987). Cognitive Studies in Alcoholism. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 55(3), 325-331. Xie, D., Leong, F.T. L., & Feng, S. (2008). Culture-specific personality correlates of anxiety among Chinese and Caucasian college students. Asian Journal of Social Psychology,11(2),163-174. Yamaguchi, S. (1994). Collectivism among the Japanese: A perspective from the self. In U. Kim, H. C. Triandis, C. Kagiticibasi, S. Choi, & G. Yoon (Eds.), Cross-Cultural research and methodology series: Individualism and collectivism: Theory, method, and applications (Vol. 18, pp. 175-188). Thousand Oaks, CA: Sage. Zak, I. (1979). Modal Personality of Young Jews and Arabs in Israel. The Journal of Social Psychology, 109, 3-10. Zeidner, M., & Feitelson, D. (1989). Probing the validity of intelligence tests for preschool children: A smallest space analysis. Journal of Psychoeducational Assessment, 7, 175-193. )נספח – (1 שלו רב, במסגרת לימודיי לתואר שלישי בעבודה סוציאלית ,הנני עור מחקר זה בכדי לחקור את הפרופיל האישיותי ,חומרת ההתמכרות והקשר ביניה בקרב אוכלוסיית המכורי לסמי ,הפוני לטיפול בבעיית ההתמכרות לסמי. השאלו היינו אנונימי ,כל תשובותי יישמרו בסוד וישמשו לצורכי המחקר הנדו בלבד .אני מודה ל מראש על השתתפות בסקר ,ומערי את הזמ שהקדשת לצור מילוי השאלו. בכבוד רב ג'ראיסי עאמר אוניברסיטת תל אביב הוראות השאלות הבאות מתיחסות להרגשותי ביחס לענייני שוני .אי תשובות נכונות או לא נכונות לשאלות האלה מכיוו שאנשי ה שוני באופיי .כל מה שעלי לעשות הוא לענות בהתא למה שנכו לגבי . שי לב לארבעת הדברי הבאי: .1ענה בכנות ובגילוי לב .התוצאות עשויות להיות טובות יותר א תבחר בתשובות שבאמת מתאימות ל. .2הזמ אינו מוגבל אבל השתדל לענות מהר .רצוי לסמ את התשובה הראשונה העולה על דעת ולא לבזבז זמ על כל שאלה. .3ענה על כל השאלות ואל תדלג על א" אחת מה. חלק א: פרטי אישיי: גיל.______ : ישוב (1 :עירוני (2 .כפרי (3 .קיבו (4 .מושב (5 .אחר ________________. מצב משפחתי (1 :רווק (2 .נשוי (3 .נשוי/נפרד (4 .גרוש (5 .אלמ. דת (1 :יהודי (2 .מוסלמי ערבי (3 .מוסלמי לא ערבי (4 .נוצרי ערבי (5 .נוצרי לא ערבי. רמת דתיות (1 :דתי (2 .מסורתי (3 .חילוני. א אתה יהודי ,אי אתה מגדיר את עצמ? (1מזרחי – ספרדי (2 .אשכנזי. בשאלות הבאות סמ בבקשה בעיגול את התשובה המתאימה ל ביותר .1כאשר אנשי מדברי שטויות ,אני מרגיש שעלי לתק אות )ב( לפעמי )א( בדר כלל )ג( א" פע לא .2אני נות לריגשי קינאה להשפיע על ההתנהגות שלי )ב( לפעמי )א( לעיתי קרובות )ג( א" פע לא .3אני אוהב לעבוד בחברת הרבה אנשי )א( כ )ב( בי זה לזה )ג( לא .4לפעמי מתחשק לי להתחיל בוויכוח או להתגרות במישהו "סת ככה" )ב( לא בטוח )א( נכו )ג( לא נכו .5אני נחשב בעיני אנשי לאד יציב ,בטח בעצמו ושאינו מתרגש מכשלונות קטני )ב( לא בטוח )א( כ )ג( לא .6א "זה לא הול" באדיבות ובשקט ,אני יכול להתנהג ביד קשה )ב( לפעמי )א( לעיתי קרובות )ג( לעיתי רחוקות .7ניראה שאני לא מקדיש תשומת לב לדברי חסרי חשיבות ,כמו למשל לזכירת שמות של רחובות או חנויות )ג( לא נכו )ב( לא בטוח )א( נכו ,אני לא מקדיש תשומת לב לכ .8אני לא מתעניי במיוחד בוויכוחי שמתנהלי בעיתונות של בעיות השעה )ב( לא בטוח )א( נכו ,אני לא מתעניי במיוחד )ג( לא נכו .9במה היית מעדי" לעסוק :מוזיקה או מלאכה )עבודת יד(? )ב( לא בטוח )א( מוסיקה )ג( מלאכת יד .10לא קשה לי לדבר בפני קבוצה גדולה של אנשי )ב( לפעמי קשה לי )א( נכו ,א" פע לא קשה לי )ג( קשה לי מאוד .11אני חושב שלהיות חופשי ולעשות מה שמוצא ח בעיני ,חשוב יותר מנימוסי וכבוד החוק )ג( לא נכו )ב( לא בטוח )א( נכו .12אני אוהב ללכת להצגות ולאירועי חברתיי )ב( לפעמי )א( לעיתי קרובות )ג( לעיתי רחוקות מאוד .13אני מרגיש לא נוח כאשר אני עוסק במשהו הדורש פעולה מהירה ,בזמ שאחרי מחכי )ג( בכלל לא מפריע לי )ב( קצת לא נוח )א( מאוד לא נוח .14כאשר מגיע הזמ לבצע משהו שתכננתי וציפיתי לו ,יש לי הרגשה שאני לא מסוגל לכ )ג( כמעט א" פע אי לי הרגשה כזאת )ב( לפעמי )א( לעיתי קרובות .15הייתי מעדי" להיות )א( מורה בבית ספר תיכו )ג( אחראי על שמורות הטבע )ב( לא בטוח .16ניראה שמכשולי די קטני מרגיזי אותי יותר מדי )ב( אולי ,לפעמי )א( כ ,לעיתי קרובות )ג( כמעט א" פע לא .17לפעמי אני עושה מה שאני רוצה מבלי לשי לב לכל מיני כללי ותקנות )ב( לא בטוח )א( נכו .18כאשר אני מתכנ משהו ,אני מעדי" לעבוד )ב( לא בטוח )א( לבד )ג( לא נכו )ג( בצוות )בקבוצה( .19כאשר הייתי בגיל העשרה ) ,(19 – 13ודעתי הייתה שונה מזו של ההורי שלי ,בדר כלל )ג( נשארתי בדעה שלי )ב( בי זה לזה )א( קיבלתי את דעת .20אילו הבוס שלי היה קורא לי להיכנס אליו ,הייתי )ב( בי זה לזה )א( חושש שעשיתי משהו לא בסדר )ג( משתמש בהזדמנות זו לבקש משהו שאני רוצה .21חשוב יותר לחנ ילד להתנהג באדיבות מאשר ללמד אותו להיות בטוח בעצמו או מצליח )ג( לא )ב( לא בטוח )א( כ .22אני מעדי" חבר )א( יעיל ומעשי )ב( בי זה לזה .23קשה להרגיז מישהו מבני משפחתי )ג( המקדיש הרבה מחשבה להשקפות חיי )א( נכו .24אני נהנה לקרוא )א( סיפורי הלקוחי מהמציאות )ג( לא נכו )ב( בי זה לזה )ג( סיפורי דמיוניי קלי )ב( לא בטוח .25אני מרגיש לא נוח כאשר אני נעשה פתאו מרכז התעניינות בקבוצה חברתית )ג( לא נכו ,זה לא מפריע לי )ב( רק קצת )א( נכו ,מאוד .26אני אד קפד למדי שרוצה תמיד לראות שהדברי הנכוני נעשי )ב( בי זה לזה )א( נכו )ג( לא נכו .27אני הול לאסיפות ופגישות של הרבה אנשי רק כאשר אני מוכרח ,ונימנע מכ בכל מקרה אחר )ג( לא נכו )ב( לא בטוח )א( נכו .28אני חושב במלוא הכנות שמבחינות מסויימות אני עולה על רוב האנשי )ב( מבחינות מעטות )א( כ ,מהרבה בחינות .29רעמי וברקי כמעט א" פע לא מפחידי אותי )ב( בי זה לזה )א( נכו ,לא מפחידי אותי )ג( כמעט משו בחינה )ג( לא נכו ,כ מפחידי אותי .30אילו היו מרוויחי אותו דבר ,הייתי מעדי" להיות )ב( לא בטוח )א( נווט או טייס )ג( עור די .31כמעט א" פע אני לא מאבד את הסבלנות וכועס על אנשי )ב( בי זה לזה )א( נכו ,כמעט א" פע אני לא כועס )ג( לא נכו ,אני כועס מהר .32אני יכול להתמיד ולהתרכז בעבודה או במשימה אחת כמה זמ שצרי )ג( לא ,לא לעיתי קרובי מאוד )ב( לא בטוח )א( כ ,כמעט תמיד .33כאשר נותני לי לעשות דברי באופ עצמאי אני מוטרד במחשבות א אני עושה את הדבר נכו )ג( לעיתי רחוקות )ב( לפעמי )א( לעיתי קרובות .34צרי להמשי ולקיי את הטקסי הממלכתיי הגדולי בצורה מרשימה ומפוארת )ג( לא )ב( לא בטוח )א( כ .35א מכרי מתייחסי אלי לא יפה ומראי שה לא מחבבי אותי )ב( בי זה לזה )א( זה מדכא אותי )ג( זה לא מפריע לי בכלל .36אני שונא אנשי תוקפניי שמנסי לנצל מישהו לטובת ,יותר מאנשי שמדברי הרבה על הצרות שלה )ג( לא נכו )ב( לא בטוח )א( נכו .37כאשר אני מדבר ,כמעט א" פע אני לא מתהל או משתמש בידיי כדי להביע את הרעיונות שלי )ג( לא נכו ,אני עושה זאת )ב( בי זה לזה )א( נכו .38אנשי "שמשוויצי" או מעריכי את עצמ יתר מדי ,מרגיזי אותי )ב( לפעמי )א( כ ,בדר כלל )ג( לא ,כמעט א" פע לא .39אילו יכולתי לקבל את ההכשרה המתאימה ,הייתי מעדי" להיות )ג( יוע או מדרי לאנשי צעירי )ב( לא בטוח )א( מנהל מחלקה המשפר את היעילות במפעל .40אני פעיל במפגשי חברתיי גדולי כמו מסיבות או אסיפות ציבוריות )ג( לא ,כמעט א" פע לא )ב( לפעמי )א( כ ,תמיד .41כאשר אני מחליט על משהו ,אני ש דגש יותר על 100 )א( מה נכו ולא נכו )ג( מה שימושי או מעשי )ב( בי זה לזה .42עדי" להיות זהיר ולא לצפות ליותר מדי מאשר להיות עליז מדי ותמיד לצפות להצלחה )ג( לא נכו )ב( לא בטוח )א( נכו .43אני אוהב להיות זה שאומר לאחרי מה לעשות )ב( לא בטוח )א( כ )ג( לא .44א הצלחות רק טיפה מלוכלכות ,מגעיל אותי לאכול )ב( לפעמי )א( לעיתי קרובות )ג( א" פע לא .45אילו היה לי רעיו לפיתוח מכשיר חדש למטבח ,הייתי מעדי" )ב( לא בטוח )א( לבדוק אותו בהקפדה לפני מכירתו )ג( למכור אותו לאנשי .46א אנשי נותני לי עצות בזמ שאני משחק במשחק כלשהו ,זה לא מרגיז אותי )ג( לא נכו ,זה כ מרגיז אותי )ב( בי זה לזה )א( נכו .47בוויכוח אני )א( רוצה להיות בטוח שמה שאני אומר זה נכו )ב( בי זה לזה )ג( אומר מה שמתחשק לי להגיד .48אני אוהב להיות בחברת הרבה אנשי ג כאשר אי לי חלק חשוב במה שמתרחש )ג( לא נכו )ב( לא בטוח )א( נכו .49כאשר מנהגי ישני ומסורת לא מתאימי מבחינה הגיונית לתקופה שלנו ,עלינו להפסיק להתנהג לפיה )ג( לא מסכי )ב( לא בטוח )א( מסכי .50לפעמי מתרוצצות במוחי מחשבות מטרידות ומציקות )ב( לא הרבה )א( נכו ,הרבה .51חיות מסוימות מפחידות אותי )א( כ ,לעיתי קרובות )ג( בכלל לא )ג( א" פע לא )ב( לפעמי .52אד לא צרי לדחות פעולה רק כדי לבדוק היטב את כל הצדדי האפשריי של הבעיה לפני שהוא מחליט מה לעשות )ג( לא נכו ,בדר כלל צרי )ב( לפעמי )א( נכו ,א" פע לא צרי .53אני נזהר מאנשי אשר מתידדי ומתקרבי יותר ממה שצרי )ב( לפעמי )א( כ .54אילו הייתי עיתונאי ,הייתי מעדי" לעסוק ב )ב( לא בטוח )א( פוליטיקה וספורט )ג( חדשות על אירועי חברתיי וסקירת סרטי .55כאשר אני ניכנס לחדר מלא אנשי אני מרגיש "פחד קהל" )ב( לפעמי )א( לעיתי קרובות .56בעבודה שלי אני )א( מנסה לתכנ מראש )ב( בי זה לזה )ג( לא )ג( כמעט א" פע לא )ג( מצפה שהבעיות תסתדרנה מאליה כאשר תופענה .57אני מעדי" לקרוא על דברי יו יומיי ושקטי מאשר על קרבות והרפתקאות )ב( בי זה לזה )א( נכו .58איומי א" פע לא מפריעי לי )א( נכו ,לא מפריע לי )ב( בי זה לזה )ג( לא נכו )ג( לא נכו ,כ מפריע לי 101 .59כמעט לא קורה שאני אומר דברי שאני מתחרט עליה )ב( לא בטוח )א( נכו .60מעניי יותר להיות )א( צייר או פסל )ב( לא בטוח .61נראה שאנשי עומדי בדרכי ומפריעי לי מאוד )ב( לפעמי )א( כ ,לעיתי קרובות )ג( לא נכו ,אני אומר )ג( מארג מועדו חברתי )ג( כמעט א" פע לא .62לפעמי אינני חושב ואני אומר דברי פוגעי לאנשי שאני בדר כלל אוהב )ג( כמעט א" פע לא )ב( לפעמי )א( לעיתי קרובות .63אני אוהב לתכנ לי דברי בעצמי ללא הפרעות והצעות מצד אחרי )ב( בי זה לזה )א( כ )ג( לא .64אני מעדי" להיזהר ולהגיע להחלטה לאט לאט ,מאשר להחליט במהירות )ג( לא נכו )ב( לא בטוח )א( נכו .65כמעט א" פע אני לא מתחרט על כ שסיפרתי לאנשי על הרגשות ורעיונות שלי )ג( לא נכו )ב( לא בטוח )א( נכו .66אני מרגיש צור לעסוק בפעילות גופנית אינטנסיבית )ב( לפעמי )א( לעיתי קרובות )ג( א" פע לא .67הייתי נהנה להיות עיתונאי הסוקר הצגות ,קונצרטי ,אופרה וכו' )ב( לא בטוח )א( כ )ג( לא .68אני "מתחמ" ומגלה את התרגשותי בקולי פחות מרוב האנשי )ב( לא בטוח )א( נכו ,זה לא קורא )ג( לא נכו ,זה כ קורא .69לעיתי קרובות הרגשתי שהייתי רוצה לעזוב הכל ולנסוע ממקו למקו כמו נווד )ג( לא נכו )ב( אולי )א( נכו .70אני מרגיש לא נוח כאשר אנשי מתבונני בי בזמ שאני עובד )ב( לא בטוח )א( נכו ,אני מרגיש לא נוח )ג( לא נכו .71אנשי חושבי עלי שאני יותר מדי רשל ו"לא איכפתי" ,אפילו א ה מחבבי אותי )ג( לא נכו )ב( לא בטוח )א( נכו .72הייתי מעדי" להתלבש )א( במשהו שמוש תשומת לב )ב( בי זה לזה .73יש לי רוש שהמוח שלי לא פועל כל כ טוב בזמ שאני מתווכח )ב( לא בטוח )א( נכו ,אני מתבלבל .74אי לי "עליות" ו"ירידות" גדולות במצבי הרוח )ב( בי זה לזה )א( נכו ,אי לי )ג( בפשטות ובצניעות )ג( לא נכו ,אני תמיד קר רוח )ג( לא נכו ,יש לי .75לחגי מיוחדי ולימי הולדת של האנשי הכי קרובי לי אני )ג( מרגיש שקניית מתנות קצת מטרידה )ב( לא בטוח )א( אוהב לתת מתנות אישיות .76הצליל של מסמר על זכוכית ,או צלילי חורקי אחרי מעצבני אותי )ג( כמעט בכלל לא )ב( קצת )א( בצורה בלתי נסבלת .77כאשר אני מדבר אני אוהב 102 )א( לומר דברי בדיוק כפי עולי בדעתי )ב( בי זה לזה )ג( לארג קוד כל בקפדנות שה המחשבות שלי .78א בני המשפחה שלי לא מסתדרי ע השכני זה לא מטריד אותי )ג( לא נכו ,זה כ מטריד אותי )ב( בי זה לזה )א( נכו .79בדר כלל די בהיגיו ותבונה כדי להשפיע על אנשי לשנות את דיעותיה )ב( לא בטוח )א( נכו )ג( לא נכו .80כאשר אני חושב יותר מדי על ההתחייבויות הרציניות שלי אני מדוכא )ב( לפעמי )א( לעיתי קרובות )ג( לעיתי רחוקות .81אני אוהב שיהיו סביבי בעלי חיי כמו חתולי ,כלבי ,סוסי וכו' )ב( לא בטוח )א( נכו )ג( לא נכו .82בני משפחתי מתרגזי מהר בגלל דברי חסרי חשיבות )ב( לא הרבה פעמי )א( כ ,הרבה פעמי )ג( כמעט א" פע לא .83אנשי בעלי השכלה נמוכה לא משעממי ולא מעצבני אותי א" פע )ג( לא נכו ,ה כ משעממי או מעצבני אותי )ב( בי זה לזה )א( נכו .84אני מתלהב מהצגות וספרי )א( כ )ג( לא )ב( בי זה לזה .85אני חושב את עצמי לאד מאוד חברותי ו"פתוח לאנשי" )ב( בי זה לזה )א( כ )ג( לא .86א מישהו מספיק פיקח כדי לעקו" חוקי מבלי שייחשב לעבריי עליו )ב( לעשות זאת כשיש )א( בהחלט לעשות זאת סיבה מיוחדת .87אני אוהב לבלות ערב )ב( בי זה לזה )א( במסיבה עליזה .88אילו הייתי מתנגד לדעתו של ה"בוס" שלי ,קרוב לוודאי שהייתי )ב( לא בטוח )א( שומר זאת לעצמי .89בבית חשו ,לפעמי אני כמעט שלא יכול לשלוט על הפחדי שלי )ב( בי זה לזה )א( נכו .90אילו מישהו היה מבקש ממני להשתת" בהתרמה לצדקה ,הייתי )ב( לפעמי מסכי )א( בדר כלל מסכי .91אני יכול להפסיק לחשוב על דאגות והתחייבויות מתי שאני רוצה )ב( לא בטוח )א( כ )ג( לא לעשות זאת בשו אופ )ג( בעיסוק שקט )ג( אומר לו זאת בגלוי )ג( לא נכו ,אני לא פוחד )ג( אומר שאני יותר מדי עסוק )ג( לא .92אני חושב שצרי לעשות את הדבר הנכו ,וזה "טבע שני" אצלי לשאול את עצמי אי ההתנהגות שלי נראית בעיני האחרי )ג( לא נכו )ב( בי זה לזה )א( נכו .93אני לא אובה שיאמרו עלי שאני שונה או יוצא דופ )ב( לא בטוח )א( נכו ,אני לא אוהב )ג( לא נכו .94רוב האנשי מוכני לעשות צחוק מעצמ ולהשתמש בנימוקי טיפשיי כדי להשיג זכויות מיוחדות או רווח )ג( לא נכו )ב( אולי )א( נכו 103 .95כמעט א" פע אני לא שוכב ער בגלל מחשבות עצובות ומטרידות )ב( בי זה לזה )א( נכו )ג( לא נכו ,אני כ שוכב ער .96כמעט א" פע אני לא סובל משרירי מתוחי וכאבי לב עמומי בחזה )ב( בי זה לזה )א( נכו )ג( לא נכו ,אני כ סובל .97אני אוהב לראות בסרטי סצנות אהבה טבעיות ומציאותיות )ב( לא בטוח )א( נכו )ג( לא נכו .98רוב האנשי היו מנסי להשתמט מחובותיה עד כמה שאפשר ,אילו לא היו פוחדי שייתפסו )ג( לא נכו )ב( אולי )א( נכו .99בבית הספר העדפתי )או אני עדיי מעדי"( )ב( לא בטוח )א( חשבו או מתמטיקה )ג( ספרות או עברית .100כאשר אני בקבוצה קטנה ,אני מעדי" לשבת בצד ולתת לאחרי לנהל את רוב השיחה )ג( לא )ב( בי זה לזה )א( כ .101כאשר הייתי בבית הספר לא היו לי בעיות ע המורי בגלל התנהגות רעה )ב( בי זה לזה )א( כמעט א" פע לא היו לי בעיות )ג( לא נכו ,היו לי הרבה בעיות .102הייתי מעדי" להעביר זמ בדייג או בגינו מאשר להסתכל במרוצי מכוניות או מרוצי סוסי מרתקי )ג( לא נכו )ב( לא בטוח )א( נכו .103כאשר עלי לומר לאנשי שאני מתנגד לדעת ,אני נשאר רגוע ואני לא מרגיש אי נוחות )ג( לא נכו )ב( בי זה לזה )א( נכו .104אילו הייתי ניתקל בשיכורי הייתי )ב( מרגיש קצת לא נוח )א( נשאר קר רוח מאוד לא נוח )ג( הייתי נבו ומרגיש ורגוע .105א" פע לא עשיתי דברי נועזי סת לש שעשוע )ב( בי זה לזה )א( נכו ,א" פע לא )ג( לא נכו ,כ עשיתי .106כאשר מישהו מרגיז אותי מאוד ,אני נירגע די מהר )ב( בי זה לזה )א( כ )ג( לא .107חינכתי את עצמי כ שאני יכול להיות סבלני מאוד כלפי אנשי )ב( לפעמי )א( כ ,תמיד )ג( לא .108הייתי מעדי" ליהנות מהחיי בצורה שקטה "לפי דרכי" מאשר להיות הישגי ולזכות בהערכת האנשי )ג( לא נכו )ב( לא בטוח )א( נכו .109כדי שיתפתח וויכוח מעניי ,אני חושב שיש לומר לאנשי בעדינות במה ה טועי )ג( א" פע לא )ב( לפעמי )א( בדר כלל .110כאשר אני יודע שעושי ניתוח בבעלי חיי )מסיבה מוצדקת( זה לא משפיע עלי )ג( לא נכו ,זה )ב( לא בטוח )א( נכו ,אני רואה בכ מעורר בי זוועה דבר טבעי והגיוני .111אני מערי אצל אנשי נימוסי וידע כיצד להתנהג בחברה ,יותר מאשר תכונות הנחשבות בעיני אנשי אחרי כ"בעלות ער" )ג( לא )ב( לא בטוח )א( כ .112אני לא נהנה משיחות ממושכות ע אנשי על נושאי אינטלקטואלי רציניי )ג( לא נכו ,אני נהנה )ב( לא בטוח )א( נכו ,אני לא נהנה 104 .113כאשר אני עושה שגיאה טיפשית בחברה ,אני שוכח אותה מייד )ב( לא בטוח )א( נכו )ג( לא נכו .114אני רגיש לאמנות ולכל מה שמסביבי יותר מרוב האנשי )ב( לא בטוח )א( נכו )ג( לא נכו .115אני אוהב להצטר" למועדוני ולקבוצות חברתיות )ב( לא בטוח )א( נכו )ג( לא נכו .116א בבנק היו טועי בחשבו לטובתי )ב( לא בטוח )א( זה לא היה ענייני לה .117אני אוהב עבודה מגוונת ,אפילו א יש בה קצת סיכו )ב( לא בטוח )א( כ .118כאשר מישהו משרת אותי )א( אני מרגיש לא נוח )ב( בי זה לזה )ג( הייתי מרגיש שעלילהגיד להעיר לה ולשל )ג( לא )ג( זה נות לי הרגשה טובה .119יש לי חלומות אשר מעוררי בי התרגשות רבה ומשאירי אותי מוטרד כאשר אני מתעורר מהשינה )ג( כמעט א" פע לא )ב( לפעמי )א( לעיתי קרובות .120הייתי רוצה להיות מאל" אריות בקרקס )ב( אולי )א( כ )ג( לא 105 )נספח – (2 تحية وبعد ضمن اطار تعليمي ﻟلقب اﻟثاﻟث بموضوع اﻟعمل االجتماعي ،اقوم باجراء ھذا اﻟبحث ﻟفحص ﻣبنى اﻟشخصية ،خطورة االدﻣان واﻟعالقة بينھما ﻟدى جمھور ﻣدﻣني اﻟمخدرات، اﻟمتوجھين ﻟعالج ﻣشكلة االدﻣان على اﻟمخدرات. االجابات في ھذا االستبيان سوف ﺗحفظ بسرية ،وستستعمل الغراض البحث فقط. اشكرك سلفا على اشتراكك باﻟبحث ،واقدر اﻟوقت اﻟذي كرسته ﻟتملئة االستبيان. باحترام عاﻣر جرايسي جاﻣعة تل ابيب 106 ﺗعليمات تحوي ھذه اﻟكراسة بعض أسئلة تھدف اﻟى اﻟتعرف على ﻣيوﻟك واحاسيسك ازاء ﻣا حوﻟك .على أنه ال توجد أجابة "صحيحة" وأخرى "خاطئة" على األسئلة ; بسبب أن ﻟكل واحد ﻣنا اﻟحق في أن يرى ﻣا يراه حياﻟھا .وﻟذا فكل ﻣا ھو ﻣطلوب ﻣنك ھو أن تجيب بما يتفق ورأيك اﻟشخصي. ان كان ھناﻟك شيء غير واضح ،فباﻣكانك اﻟسؤال عنه اآلن. عندﻣا يطلب ﻣنك االجابة ،ابدأ باﻟسؤال رقم ) ،(1ثم أجب على بقية األسئلة ،واضعا في ذھنك اﻟمالحظات اﻟتاﻟية: .1اجب بما يتفق ورأيك اﻟشخصي ،فمن األفضل أن تقول ﻣا تعتقده فعال. .2باﻣكانك أن تستغرق ﻣا تشاء ﻣن اﻟوقت ﻟالجابة على األسئلة ،وﻟكن حاول أن تفعل ذﻟك بشيء ﻣن اﻟسرعة. وﻣن األفضل أن تقدم أول اجابة ترد اﻟى ذھنك ،وأال تستغرق وقتا طويال في االجابة على أي سؤال. .3اجب على كل سؤال بشكل او بآخر ،وال تترك أي سؤال دون اجابةز .4ﻣن اﻟمفترض – في ﻣعظم األحيان أن تختار االجابة )أ( او )ج( .ﻟذﻟك ال تختار االجابة )ب( ،اال اذا كنت تشعر شعورا صحيحا بأن ال )أ( ،وال )ج( تنطبق عليك. الجزء االول: اسم البلدةَ /مكان سكناك.______________ : ﺗفاصيل شخصية :الجيل._______ : ھل ﺗسكن في (1 :ﻣدينة عربية (2 .ﻣدينة يھودية (3 .ﻣدينة ﻣختلطة (4 .قرية (5 .اخر_______. الوضع االجتماعي (1 :اعزب (2 .ﻣتزوج. الدين: (1ﻣسلم عربي. درجة ﺗدينك (1 :ﻣتدين. (3ﻣتزوج/ﻣنفصل. (4ﻣطلق (5 .ارﻣل. (2ﻣسيحي عربي. (2ﻣحافظ. (3علماني. 107 1عندﻣا يتحدث اﻟناس عن سخافات ،أشعر بضرورة أن أصلحھم ) أ ( داﺋما ً )ج( ال ،إطالقا ً )ب( أحيانا 2أترك ﻟشعوري باﻟغيرة أن يؤثر على سلوكي ) أ ( داﺋما ً )ج( ال ،إطالقا ً )ب( أحيانا 3أحب اﻟشعور اﻟناتج عن اﻟعمل ﻣع عدد كبير ﻣن اﻟناس ) أ ( نعم )ج( ال )ب( بين بين 4أشعر أحيانا برغبة فى بدء جدال أو عراك ،ﻟغرض اﻟجدال واﻟعراك ،فحسب ) أ ( صحيح )ج( خطأ )ب( غير ﻣتأكد 5يرى اﻟناس أننى شخص قوي ،وأثق ﻣن نفسي ،ال يؤثر في اﻟفشل اﻟبسيط ) أ ( نعم )ب( بين بين )ج( ال 6إذا ﻟم ينفع األدب واﻟلطافة ،فيمكن أن أصبح عنيف وشرسا ً ) أ ( غاﻟبا ً )ب( أحيانا ً )ج( نادراً 7يبدو أنني ال أنتبه بدقة ﻟألشياء غير اﻟھاﻣة ،ﻣثل تذكر أسماء اﻟشوارع واﻟمحالت فى اﻟمدينة ) أ ( صحيح ،ال أفعل )ب( غير ﻣتأكد )ج( خطأ 8ال أھتم كثيراً باﻟمناقشات اﻟصحفية حول قضايا اﻟساعة ) أ ( صحيح )ب( غير ﻣتأكد )ج( خطأ 9عندﻣا كنت في اﻟمدرسة كنت افضل )أو ال أزال(… ) أ ( اﻟشعر 10 ال أجد صعوبة في أن أتحدث أﻣام جمع ﻣن اﻟناس ) أ ( صحيح 11 )ب( غير ﻣتأكد )ج( خطأ أعتقد أن حريتي في أن أعمل ﻣا أريد ،أھم ﻣن اﻟسلوك اﻟحسن واحترام اﻟقانون ) أ ( صحيح 12 )ب( غير ﻣتأكد )ج( اﻟمھن ،واألعمال اﻟيدوية )ب( غير ﻣتأكد )ج( خطأ أستمتع باﻟذھاب ﻟلحفالت واﻟمناسبات االجتماعية ) أ ( غاﻟبا ً )ب( أحيانا ً )ج( نادراً جداً 108 13 ال أشعر باالرتياح ،إذا كنت أقوم بعمل ﻣا يتطلب سرعة اإلنجاز ،وكان ھناك ﻣن ينتظر إنجازه )ب( ﻟيس كثيراً ) أ ( بكل تأكيد 14 عندﻣا يحين اﻟوقت ﻟلقيام بعمل شئ خططت ﻟه وتطلعت إﻟيه ،أشعر بأني غير قادر على اﻟقيام به ) أ ( غاﻟبا ً 15 )ب( أحيانا ً )ب( غير ﻣتأكد )ب( ربما ،أحيانا ً )ب( غير ﻣتأكد )ب( غير ﻣتأكد )ج( ﻣع ﻣجموعة حينما كنت ﻣراھقا وكان ﻟي رأي يخاﻟف رأي واﻟدي ،كنت... ) أ ( أتقبل قرارھم 20 )ج( خطأ عندﻣا اصمم شيء ﻣا ،أفضل أن أعمله... ) أ ( بمفردي 19 )ج( ال ،على اإلطالق في بعض األحيان أفعل ﻣا أشاء ،غير ﻣھتم باﻟقوانين واألنظمة ) أ ( صحيح 18 )ج( ﻣشرفا ً على حماية اﻟبيئة اﻟطبيعية يبدو أن ﻟحظات اﻟفشل اﻟبسيط تزعجني أكثر ﻣما ينبغي ) أ ( نعم ،غاﻟبا ً 17 )ج( ال ،على اإلطالق أفضل أن أكون... ) أ ( ﻣدرساً باﻟمرحلة اﻟثانوية 16 )ج( ال ،على اإلطالق )ج( أصر على رأيي )ب( بين بين إذا استدعاني رﺋيسي )في اﻟعمل( )ب( بين بين ) أ ( أخاف أن أكون قد ارتكبت خطأ ﻣا )ج( أتخذھا فرصة ﻟلمطاﻟبة بشيء ﻣا أريده 21 تنشئة األطفال على اﻟطيبة أھم بكثير ﻣن تعليمھم طرق اﻟنجاح واالعتماد على اﻟنفس ) أ ( نعم 22 )ج( خطأ )ب( بين بين أستمتع بقراءة... ) أ ( قصص ﻣن واقع اﻟحياة 25 )ب( بين بين )ج( اﻟذين يفكرون جدياً في ﻣواقفھم إزاء اﻟحياة ال يغضب أي ﻣن أفراد أسرتي بسھوﻟة ) أ ( صحيح 24 )ب( غير ﻣتأكد أفضل األصدقاء… ) أ ( األكفاء ،اﻟعمليين 23 )ج( ال )ب( غير ﻣتأكد )ج( اﻟحكايات اﻟخياﻟية اﻟمسلية أرتبك إذا وجدت نفسي فجأة ﻣركز اھتمام في ﻣناسبة اجتماعية 109 ) أ ( نعم ،كثيراً جداً 26 )ب( قليالً أنا شخص حازم إﻟى حد كبير ،ال أريد أن أرى غير اﻟصواب يحدث ) أ ( صحيح 27 )ب( بين بين )ب( غير ﻣتأكد )ب( قليلة إذا تساوى األجر ،فإنني أفضل أن أعمل... ﻣن اﻟنادر أن أفقد صبري وأخاصم اﻟناس )ب( غير ﻣتأكد )ج( ال إذا أساء أحد ﻣعارفي ﻣعاﻣلتي وأظھر بغضه ﻟي... ) أ ( أﻣيل ألن أكون ﻣنكسر اﻟنفس 36 )ب( أحيانا ً )ج( نادراً إن األبھة واﻟفخاﻣة اﻟمصاحبة ﻟالحتفاالت االجتماعية اﻟكبرى تقاﻟيد يجب اﻟمحافظة عليھا ) أ ( نعم 35 )ب( في بعض األحيان )ج( ال ،أغلب األحيان. عندﻣا يوكل إﻟ ّي تدبير األﻣور ،أخشى أن يكون ﻣا أعمله غير صحيح ) أ ( غاﻟبا ً 34 )ب( بين بين )ج( خطأ ،فأنا سريع اﻟغضب أستطيع اﻟتركيز بشكل ﻣتواصل على عمل أو خطة ﻣا ،ألي ﻣدة يتطلبھا األﻣر ) أ ( نعم ،في أغلب األحيان 33 )ج( ﻣحاﻣيا ً )ب( غير ﻣتأكد ) أ ( صحيح ،ال أكاد أفعل ذﻟك على اإلطالق 32 )ج( خطأ ،يعكر ﻣزاجي )ب( بين بين ) أ ( بحاراً أو طياراً 31 )ج( نادرة ال يعكر ﻣزاجي اﻟبرق وال اﻟرعد ) أ ( صحيح ،ال يعكر ﻣزاجي 30 )ج( خطأ ھناﻟك أﻣور أعد نفسي بحق أفضل ﻣن ﻣعظم األشخاص اآلخرين فيھا ) أ ( نعم عديدة 29 )ج( خطأ أذھب إﻟى اﻟمناسبات اﻟعاﻣة عندﻣا يتوجب علي ذﻟك فحسب ،وأتجنبھا في بقية األوقات ) أ ( صحيح 28 )ج( ال أرتبك )ب( بين بين )ج( ال يضايقني ذﻟك على اإلطالق ال اطيق األشخاص اﻟعدوانيين اﻟذين يحاوﻟون استغالل اآلخرين ،أكثر ﻣن عدم ﻣيلي إﻟى األشخاص اﻟذين يتحدثون كثيراً عن ﻣشاكلھم ) أ ( صحيح 37 )ب( غير ﻣتأكد )ج( خطأ عندﻣا أتحدث ،فمن اﻟنادر أن أخطو إﻟى األﻣام واﻟخلف ،أو أن استخدم يدي ﻟلتعبير عن أفكاري 110 ) أ ( صحيح 38 )ب( غير ﻣتأكد يزعجني أوﻟئك اﻟذين يتفاخرون أو يعتقدون أنھم أفضل ﻣن غيرھم ) أ ( نعم يزعجني 39 )ج( خطأ )ب( أحيانا ً )ج( ال يزعجني على اإلطالق ﻟو استطعت أن أتلقى اﻟتدريب اﻟمناسب ،فإنني أفضل أن أكون... ) أ ( ﻣديرا ﻣسؤوال عن تحسين األداء في ﻣؤسسة أو شركة )ب( غير ﻣتأكد ) ج ( ﻣرشدا طالبيا ،أو ﻣوظفا يعمل ﻣع اﻟشباب. 40 أنا نشيط في اﻟتجمعات اﻟكبيرة كاﻟحفالت واﻟمناسبات االجتماعية ) أ ( نعم ،داﺋما ً 41 عند اتخاذ قرار ﻣھم أعطي أھمية أكبر... ) أ ( ﻟما ھو صواب أو خطأ 42 )ب( بين بين )ج( خطأ ،فذﻟك يضايقني عند اﻟمناقشة... ) أ ( أتأكد ﻣن صحة ﻣا أقوﻟه 48 )ب( غير ﻣتأكد )ج( أبيعھا ﻟلناس ال يضايقني أن يوجھني اآلخرون وأنا أﻟعب ﻟعبة ﻣا ) أ ( صحيح 47 )ب( أحيانا ً )ج( ال على اإلطالق ﻟو اتتني فكرة اختراع أداة جديدة ﻣن أدوات اﻟمطبخ ) أ ( أجربھا قبل إخراجھا ﻟلناس 46 )ب( غير ﻣتأكد )ج( ال إذا كان في اﻟصحون أقل اتساخ ،أشعر باالشمئزاز وال آكل ) أ ( نعم 45 )ب( غير ﻣتأكد )ج( خطأ أرغب في أن أكون اﻟشخص اﻟذي يوجه اآلخرين ) أ ( نعم 44 )ب( بين بين )ج( ﻟما ھو عملي وقابل ﻟلتنفيذ اﻟحذر وعدم توقع اﻟكثير ،أفضل ﻣن اﻟمباﻟغة في إظھار اﻟسعادة وتوقع اﻟنجاح داﺋما ) أ ( صحيح 43 )ب( أحيانا ً )ج( ال على اإلطالق )ب( بين بين ج( أقول ﻣا أرغب قوﻟه أحب أن أكون في جمع ﻣن اﻟناس ،حتى ﻟو ﻟم أشارك فيما يفعلون ) أ ( صحيح )ب( غير ﻣتأكد )ج( خطأ 111 49 عندﻣا نجد أن عادات وتقاﻟيد قديمة قد أصبحت باﻟية ﻣنطقيا ،ينبغى علينا أن نتخلص ﻣنھا ) أ ( أوافق 50 )ب( غير ﻣتأكد تتصارع أحيانا في ذھني األفكار اﻟمعذبة واﻟمؤﻟمة ) أ ( صحيح ،كثيراً 51 )ب( بين بين )ج( خطأ ،إنھا تربكني )ب( غير ﻣتأكد )ج( خطأ ،أقول أشياء ﻣن اﻟممتع أكثر أن أكون... ) أ ( فنانا ً تشكيليا ً 61 )ب( بين بين )ج( خطأ ﻣن اﻟنادر أن يصل بي االنفعال اﻟى حد قول أشياء الحقا ) أ ( صحيح 60 )ب( بين بين )ج( خطأ ال تربكني اﻟتھديدات ) أ ( نعم ،ال تربكني 59 )ب( أحيانا ً )ج( نادراً أفضل اﻟقراءة عن اﻟقضايا اﻟھادﺋة اﻟمأﻟوفة أكثر ﻣما أفضل اﻟقراءة عن اﻟمعارك واﻟمغاﻣرات ) أ ( صحيح 58 )ب( غير ﻣتأكد )ج( األخبار االجتماعية واﻟنقد األدبى في ﻣجال عملي... ) أ ( أخطط ﻟلمستقبل 57 )ب( أحيانا ً )ج( ال أشعر برھبة اﻟمكان عندﻣا أدخل غرفة ﻣزدحمة باﻟناس ) أ ( غاﻟبا ً 56 )ب( أحيانا ً ﻟو عملت في ﻣجال اﻟصحافة ،فإنني أفضل اﻟتعاﻣل ﻣع... ) أ ( اﻟسياسة واﻟرياضة 55 )ج( ﻟيس أﻣراً الزﻣا ً أحذر ﻣن األشخاص اﻟذين يظھرون ﻟي صداقة ويتقربون ﻣني أكثر ﻣما ينبغي ) أ ( نعم داﺋما ً 54 )ب( أحيانا ً )ج( ال إطالقا ً ال ينبغي أن يؤجل اﻟشخص عمل ﻣا بسبب ﻣحاوﻟته اﻟنظر في كل اﻟتفاصيل قبل اتخاذ قرار عملي ) أ ( صحيح ،داﺋما ً 53 )ب( ﻟيس كثيراً )ج( ال على اإلطالق تجعلني حيوانات ﻣعينة عصبيا ً ) أ ( نعم غاﻟبا ً 52 )ج( ال أوافق )ب( غير ﻣتأكد يبدو أن اﻟناس تعترض طريقي وتزيد ﻣن إحباطي )ج( سكرتير ﻟنادي اجتماعي 112 ) أ ( نعم ،غاﻟبا ً 62 أقول بال تفكير أشياء بغيضة ﻟلناس اﻟذين أحبھم ) أ ( غاﻟبا ً 63 )ج( ال )ب( غير ﻣتأكد )ج( خطأ يحدث )ب( بين بين )ج( خطأ )ب( غير ﻣتأكد )ج( ال )ب( بين بين )ب( غير ﻣتأكد )ج( خطأ )ب( اﻟعادية )ج( األنيقة اﻟتي ال تلفت األنظار يبدو أن ذھني ال يعمل جيداً في حاﻟة اﻟمناقشة ) أ ( صحيح ،فأنا أرتبك 74 )ب( غير ﻣتأكد أفضل أن أرتدي اﻟمالبس... ) أ ( اﻟتي تلفت األنظار 73 )ج( ال إطالقا ً يعتقد اﻟناس أنني شخص غير ﻣبال وﻣتھاون ،حتى أوﻟئك اﻟذين يحبونني ) أ ( صحيح 72 )ب( غير ﻣتأكد أشعر بعدم االرتياح إذا راقبني ﻣجموعة ﻣن اﻟناس وأنا أقوم بعمل ﻣا ) أ ( نعم 71 )ج( خطأ ﻟطاﻟما شعرت برغبة في اﻟترحال ﻣثلما يفعل أبناء اﻟبادية ) أ ( صحيح 70 )ب( غير ﻣتأكد ال يظھر انزعاجي وال يبدو انفعاﻟي في صوتي باﻟقدر اﻟذي يحدث ﻟمعظم اﻟناس ) أ ( صحيح ،ال يحدث 69 )ج( خطأ يسرني أن أكون كاتباً صحفيا ً ،أكتب عن األدب واﻟعروض اﻟفنية ) أ ( نعم 68 )ب( بين بين أشعر بحاجة إﻟى ﻣمارسة رياضة عنيفة ) أ ( غاﻟبا ً 67 )ج( ال ال أندم إطالقا على إطالع اآلخرين بصراحة على ﻣشاعري وأفكاري ) أ ( صحيح 66 )ب( أحيانا ً أفضل أن أتخذ قراراتي بتمھل ،بدال ﻣن أن أفكر بسرعة ﻣعتمداً على اﻟعقل واﻟمنطق ) أ ( صحيح 65 )ج( نادراً أحب أن أنفذ ﻣا أخطط ﻟه دون سماع اعتراضات اآلخرين أو اقتراحاتھم ) أ ( نعم 64 )ب( أحيانا ً )ج( ال ،في حقيقة األﻣر ال أستسلم ﻟتقلبات اﻟمزاج )ب( غير ﻣتأكد )ج( خطأ ،فأنا ھادئ داﺋما ً 113 ) أ ( صحيح ،ال استسلم 75 )ب( بين بين في اﻟمناسبات ﻣثل األعياد وغيرھا.... ) أ ( أحب أن أقدم ھدايا شخصية 76 )ج( خطأ ،استسلم )ب( غير ﻣتأكد )ج( أشعر بأن شراء اﻟھدايا ﻣزعج إﻟى حد ﻣا تتوتر أعصابي نتيجة ﻟلصوت اﻟناتج عن حك األظافر على سطح زجاجي وأصوات االحتكاك عموﻣا ً ) أ ( ال أتحملھا على اإلطالق 77 )ب( إﻟى حد ﻣا عندﻣا أتحدث أحب... ) أ ( أن أقول ﻣا يرد على ذھني 78 )ج( نادراً جداً )ب( بين بين )ج ( أن أرتب أفكاري بعناية ال يقلقني أن يختلف أحد أفراد أسرتي ﻣع اﻟجيران ،ﻣبينا استقالﻟنا عنھم )أي أننا ﻟسنا بحاجة إﻟيھم( ) أ ( صحيح 79 اﻟعقل واﻟمنطق كافيان في اﻟغاﻟب ﻟجعل اﻟناس تغير أفكارھا ) أ ( صحيح 80 )ب( بين بين )ج( ال أعتقد بأنني شخص اجتماعي جداً وأحب ﻣعاشرة اﻟناس ) أ ( نعم 86 )ب( بين بين )ج( ال أتحمس ﻟلقصص واﻟروايات ) أ ( صحيح 85 )ب( ﻟيس كثيراً )ج( نادراً ال أﻣل وال أتضايق إطالقا ً ﻣن ذوي اﻟمستوى اﻟتعليمي اﻟمنخفض ) أ ( صحيح 84 )ب( غير ﻣتأكد )ج( خطأ بعض أفراد أسرتي سريعوا االنزعاج ألتفه األسباب ) أ ( نعم ،كثيرا 83 )ب( غير ﻣتأكد )ج( خطأ أحب شراء اﻟحيوانات كاﻟخيول واﻟقطط ) أ ( صحيح 82 )ب( غير ﻣتأكد )ج( خطأ ﻟو فكرت كثيراً في ﻣسؤوﻟياتي اﻟشخصية ﻟحزنت ) أ ( صحيح 81 )ب( غير ﻣتأكد )ج( خطأ )ب( بين بين إذا أتيح ﻟشخص أن يتخطى األنظمة دون أن يبدر أنه تخطاھا فعليه )ج( ال 114 ) أ ( أن يفعل ذﻟك ،باﻟتأكيد )ب( أن يفعل ذﻟك شريطة أن يكون ھناك سبب خاص يدعو إﻟى ھذا )ج( أال يفعل ذﻟك بآي حال 87 أفضل األوقات عندي ھو اﻟوقت اﻟذي أكون فيه... ) أ ( في احتفال أو ﻣا شابه 88 في حال اختالف وجھة نظري عن وجھة نظر رﺋيسي في اﻟعمل )أو أستاذي( ،فمن اﻟمحتمل ) أ ( أال أصارحه بذﻟك 89 )ج( ال )ب( غير ﻣتأكد )ج( خطأ )ب( بين بين ال أحب أن يقول اآلخرون عني إنني ﻣختلف عن اﻟناس أو غريب ) أ ( صحيح ال أحب ذﻟك 94 )ب( أقبل ،أحيانا ً )ج( أتعذر بانشغاﻟي أعتقد بوجوب عمل ﻣا ھو ﻣقبول اجتماعيا ،وﻣن طبيعتي أن أتساءل عن نظرة اﻟناس ﻟتصرفاتي ) أ ( صحيح 93 )ب( بين بين باستطاعتي ﻣتى ﻣا أردت ذﻟك أن أصرف ذھني عن اﻟتفكير في ﻣسؤوﻟياتي وﻣا يقلقني ) أ ( نعم 92 )ج( خطأ ﻟو طلبت ﻣني اﻟمساھمة في عمل خيري فإنني... ) أ ( أقبل ،عادة 91 )ب( ﻟست ﻣتأكداً ﻣما سأفعله )ج ( أن أصارحه بذﻟك أشعر باﻟخوف أحيانا في اﻟبيوت اﻟمظلمة ) أ ( صحيح 90 )ب( بين بين )ج( أﻣارس ھواية ھادﺋة )ج( خطأ )ب( غير ﻣتأكد ﻣعظم اﻟناس يخدعون أنفسھم بتقديم حجج سخيفة تفسر احتفاظھم بحقوق سھل حصوﻟھم عليھا، أو نيلھم ﻣكاسب سھلة ) أ ( صحيح 95 )ب( ربما نادرا ﻣا أبقى يقظا ً في فراشي ،بسبب تفكيري في أﻣور ﻣحزنة أو ﻣزعجة ) أ ( صحيح 96 )ج( خطأ )ب( بين بين )ج( خطأ ،أبقى يقظا ً ﻟم يحصل على اإلطالق أن انزعجت بسبب تقلص عضالت صدري ،أو بسبب آالم غير واضحة في ﻣنطقة اﻟقلب ) أ ( صحيح 97 )ب( غير ﻣتأكد )ج( خطأ ،أشعر بتوتر شديد أحب أن أرى في اﻟتلفاز ﻣشاھد حية قريبة ﻣن اﻟواقع ) أ ( صحيح )ب( غير ﻣتأكد )ج( خطأ 15 98 ﻟوال اﻟخوف ﻣن افتضاح أﻣرھم ،ﻟرغب ﻣعظم اﻟناس في تجاوز األنظمة قدر ﻣا يستطيعون ) أ ( صحيح 99 )ج( خطأ )ب( ربما عندﻣا كنت في اﻟمدرسة كنت أفضل )أو ال أزال أفضل(... ) أ ( اﻟرياضيات )ج( األدب أو اﻟنحو )ب( غير ﻣتأكد 100عندﻣا أكون في جماعة ﻣن اﻟناس أكتفي باﻟجلوس ﻣنزويا وأتركھم يتحدثون ) أ ( نعم )ج( ال )ب( بين بين 101عندﻣا كنت في اﻟمدرسة ﻟم أكن أقع في ﻣشكالت ﻣع األساتذة بسبب سوء سلوكي ) أ ( صحيح ﻟم أقع ﻣعھم في ﻣشكالت أبداً )ب( غير ﻣتأكد )ج( خطأ ،حدثت ﻟي بعض اﻟمشكالت 102أفضل أن أقضي اﻟوقت في صيد اﻟسمك أو اﻟعمل في اﻟحديقة بدالً ﻣن ﻣشاھدة سباق ﻟلسيارات أو اﻟخيول ) أ ( صحيح )ج( خطأ )ب( غير ﻣتأكد 103عندﻣا أخبر اﻟناس أنني اختلف ﻣعھم أبقى ھادﺋا وغير ﻣرتبك ) أ ( صحيح )ج( خطأ )ب( بين بين 104ﻟو قابلت شخصا فاقد اﻟعقل )كاﻟمجنون واﻟسكران( ) أ ( أبقى ھادﺋا ً ﻣسترخيا ً )ب( أشعر بشيء ﻣن االرتباك )ج( أشعر باضطرابات وارتباك شديدين 105ﻟم يسبق أن قمت بعمل خطير ﻣن أجل اﻟمتعة فحسب ) أ ( صحيح ﻟم يحدث ذﻟك )ب( بين بين )ج( خطأ ،فعلت ذﻟك 106عندﻣا أغضب ﻣن شيء استعيد ھدوﺋي بسرعة ) أ ( نعم )ب( بين بين )ج( ال 107عودت نفسي ،قدر ﻣا أستطيع ،على اﻟصبر اﻟشديد على اآلخرين ) أ ( نعم )ب( أحيانا ً )ج( ال ،ﻟيس داﺋما ً 108أفضل أن استمتع بحياتي بطريقتي اﻟخاصة ،بدال ﻣن أن أثير إعجاب اآلخرين بإنجازاتي ) أ ( صحيح )ب( غير ﻣتأكد )ج( خطأ 109ﻟكي نجعل ﻣناقشة ﻣمتعة تستمر ،ينبغي أن نخبر اﻟناس برفق عن جوانب اﻟخطأ في أفكارھم 116 ) أ ( داﺋما ً )ج( أبداً )ب( أحيانا ً 110عندﻣا أعلم أن عملية جراحية أجريت ﻟحيوان )ﻟسبب وجيه( فإن ذﻟك ال يزعجني )ب( غير ﻣتأكد ) أ ( صحيح ،أتعاﻣل ﻣع ذﻟك على أنه ﻣسلم به )ج( خطأ ،أشعر بخوف شديد. 111إن اتسام اﻟناس باﻟعادات اﻟحميدة وحسن اﻟتصرف أكثر أھمية عندي ﻣن بعض اﻟصفات اﻟتي يراھا اآلخرون ذات قيمة ) أ ( نعم )ج( ال )ب( غير ﻣتأكد 112ال أستمتع باﻟنقاش اﻟطويل ﻣع ﻣن يحملون أفكارا ثقافية جادة ) أ ( صحيح ال استمتع بذﻟك )ج( خطأ )ب( غير ﻣتأكد 113عندﻣا أرتكب خطأ سخيفا ً وأنا بصحبة أحد ،أنسى خطأي بسرعة ) أ ( نعم ،بسھوﻟة )ب( أحيانا ً )ج( ال ،ال أستطيع 114عندي إحساس قوي باﻟفن وبما يحيط بي ،أكثر ﻣن ﻣعظم اﻟناس ) أ ( صحيح )ج( خطأ )ب( غير ﻣتأكد 115أحب أن أنضم إﻟى األندية واﻟھيئات االجتماعية ) أ ( صحيح )ج( خطأ )ب( غير ﻣتأكد 116ينبغي أن يتسم اﻟعاﻣلون في اﻟبنوك باﻟحرص .وﻟو حدث أن أخطأوا وﻟم يتقاضوا ﻣني أتعابا ً ﻣقابل إرسال حواﻟة ﻣاﻟية ﻣثالً ،فإنني أشعر بأنه... )ب( غير ﻣتأكد ) أ ( ﻟيس ﻣن شأني تنبيھھم ﻟلخطأ ) ج ( ﻣن واجبي أن أنبھھم ﻟلخطأ وأدفع ﻣا يجب دفعه 117أحب اﻟوظيفة اﻟتي فيھا شئ ﻣن اﻟتغيير اﻟمستمر ،حتى ﻟو تضمنت بعض اﻟمخاطر ) أ ( نعم )ج( ال )ب( غير ﻣتأكد 118جعلي أنتظر ،ﻣن قبل خادم أو ﻣا شابه ،قبل ﻣقابلة شخص ﻣا ) أ ( يزعجني )ب( بين بين )ج( يؤدي إﻟى شعوري باالرتياح 119أرى أحالﻣا ً ﻣؤثرة جداً تزعجني بعد استيقاظي ) أ ( غاﻟبا ً )ب( أحيانا ً )ج( ﻟم يحدث على اإلطالق 117 120أحب أن أكون ﻣروضا ﻟألسود في استعراض ﻟلحيوانات )اﻟسيرك( ) أ ( نعم )ب( ربما )ج( ال 118 )נספח – (3 ASI - Addiction Severity Index - Lite למראיי :זכור ,זהו ראיו ולא מבח. מפתח לחומרת התמכרות )גרסה קלינית( השאלו כולל 12עמודי • מספרי המסומני בסוגריי ,יש לשאול בריאיו מעקב. • מספרי המודגשי בקו )בסו" תחו( ,מיועדי למילוי המראיי .אי להפנות אל המרואיי. • שאלות המצוינות בכוכבית ,ה מצטברות ויש לנסח מחדש בריאיו מעקב. הצגת הכלי :הכלי כולל 7תחומי :מידע כללי ,פרופיל רפואי ,מצב תעסוקתי/מקורות הכנסה ,שימוש באלכוהול ושימוש בסמי ,מצב משפטי ,יחסי במשפחה/יחסי חברתיי ,ומצב פסיכולוגי. אמור למרואיי" :כל הפוני עוברי את אותו ראיו שהוא סטנדרטי . המידע שאתה מוסר ,חסוי". השאלות מתייחסות לשני פרקי זמ: 30הימי האחרוני; .1 במש החיי )עד ל 30הימי האחרוני(. .2 סול דירוג של המטופל: אמור למרואיי" :עבור כל תחו ,אבקש ממ להשתמש בסול הדירוג, כדי לומר עד כמה את/ה מוטרד מהבעיות בכל אחד מהתחומי .אני ג אשאל אות עד כמה חשוב ל לטפל בבעיות שציינת בכל אחד מהתחומי הנדוני". הקטגוריות של הולינגסהד ):(Hollingshead )תחו התעסוקה (E7 # .1אנשי מקצוע בכירי ,בעלי עסקי גדולי. .2מנהלי עסקי בגודל ממוצע ,אנשי מקצוע פחות בכירי ,כגו, אחיות ,אופטיקאי ,רוקחי ,עובדי סוציאליי ,מורי. .3 .4 .5 .6 .7 .8 .9 כוח אד מנהלי ,מנהלי עסקי קטני ,אנשי מקצוע זוטרי ,בעלי עסקי קטני ,כגו ,מאפיה ,סוכנות למכירת מכוניות, שרברבי ,חנויות פרחי ,מעצבי פני ,שחקני, עיתונאי ,סוכני נסיעות. פקידות וסוכני מכירות ,טכנאי ,עסקי קטני ) כספר בבנק ,חנווני ,פקיד ,מזכירה(. עובדי מיומני )מקצועיי( שבדר כלל עברו הכשרה מקצועית )אופה ,ספר ,טבח ,חשמלאי ,כבאי ,טכנאי ,צבע ,חייט, שוטר ,שרברב( מקצועיי למחצה ) כוח עזר בבתי חולי ,סייד ,ברמ ,נהג אוטובוס ,טבח ,עובד דפוס ,שומר חניו ,מלצר ,מפעיל מכונה במפעל(, בלתי מקצועיי ) שרת ,עוזר בנאי ,עובד בלתי מוגדר, שוער ,כולל א אינו מועסק( עקרת בית סטודנט ,חסר מקצוע. סול הדירוג של המטופל ,נע בי : 4 0 = 0כלל לא; = 1במידה מועטה; = 2במידה בינונית; = 3במידה רבה; = 4במידה רבה מאד; אמור למרואיי" :בא אינ חש בנוח להשיב ,אל תשיב" "אנא ,אל תספק מידע בלתי מדויק"! הוראות למראיי: .1 .2 .3 .4 .5 .6 אל תשאיר שאלה ללא סימו תשובה. הוס" הרבה הערות )כ שאחר שיקרא את הכתוב ,יקבל תמונה שלמה ככל שנית לגבי תפיסת הפונה ולגבי בעיותיו(. סמ = X :שאלה שלא נענתה; = Nשאלה שאינה רלוונטית; הפסק את הראיו ,כאשר המרואיי מסל" בשני תחומי. לצד רישו הערה ,ציי את מספר השאלה. הערות עריכה/הבהרה סמ בעיגול קט מלא. חישוב זמני :כאשר שאלה בודקת את מספר החודשי ,עגל: 14יו או יותר לחודש אחד. 6חודשי או יותר לשנה. דירוג אמו: שתי השאלות האחרונות בכל תחו. אל תפרש פרשנות יתר. הכחשה אינה נחשבת לסילו" סילו" = סתירה גלויה במידע בדוק ורשו הרבה הערות! נא סמ תשובה לכל שאלה. רשימה של סמי נפוצי בשימוש: אלכוהול :בירה ,יי ,ליקר מתדו :אדול ,סובוטקס אופיאטי :הרואי ,מורפי ,קוק פרסי ,אופיו ,משככי כאבי = דילואודיד ,דמרול ,פרקוסט ,דארבו ,טלוי ,קודאי ,טילנול ,4 ,3 ,2 סירופי :רוביטוסי,פנטאניל ברביטורטי :נמבוטל ,סקונל ,טואינול ,אמיטל ,פנטוברביטל, סקוברביטל ,פנוברביטל ,פיורינול בנזודיאזפיני :תרופות הרגעה =ואליו ,ליבריו ,אטיב ,סראקס, טרנקסי,דלמיי ,הלסיו ,קסנאקס ,מילטארו ,נוקטורנו ,קלונקס קוקאי :קוקאי ,קראק ,קריסטלROCK COCAINE , אמפטמיני :ספיד ,מונסטר ,קראנק ,בנזנדרי ,דקסדרי ,ריטלי, פרלודי ,מטאמפטמי קאנאביס :מריחואנה ,חשיש ,גו'ינט ,צ'ראס סמי הזייה )הלוצינוגני( :אקסטזי ,ל.ס.ד )אסיד( ,ליקווי )ל.ס.ד נוזלי(, בולי ,מסקלי ,פטריות )פסילוסיבי( ,פיוטה ,טריפ ,קרטו ,פ.ס.פ. )פנסיקלידי( – אבק המלאכי נדיפי :גזי )פראו ,הלו( ,אצטו ,ניטרוס אוקסייד ,אמיל ניטרייט, דבק ,דלק ,גאז צחוק בנוס ,/רק בדוק א אלה בשימוש: תרופות אנטי דכאוניות ,תרופות לאולקוס= זאנטאק ,טאגאמט ,תרופות לאסטמה :משא" ונטולי ,טאודור ,תרופות אחרות= תרופות אנטי פסיכוטיות ,ליתיו הוראות לקטע השימוש באלכוהול/סמי: השאלות הבאות בודקות שני פרקי זמ: 30הימי האחרוני ומהל החיי .מהל החיי מתייחס לזמ שלפני 30הימי האחרוני .ע זאת ,א הפונה היה כלוא יותר משנה ,עלי לאסו" מידע רק לגבי מהל החיי ,אלא א כ הפונה מודה בשימוש משמעותי באלכוהול/בסמי במהל המעצר. קו מנחה זה מתייחס רק לתחו האלכוהול /הסמי. • שאלות 30הימי דורשות רק את מספר הימי של השימוש. • שימוש במהל החיי ,נשאל כדי להגדיר תקופות ממושכות של שימוש. • שימוש רגיל = + 3מספר הפעמי בשבוע ,או שימוש בעייתי לא שגרתי בו פעילויות נורמליות נמצאות בסיכו. • שימוש באלכוהול עד שכרות אינו אומר בהכרח "שיכור" .השתמש במילי כמו " "HIGH" ,"GOT A BUZZוכד' במקו שכרות. • ככלל + 5 ,משקאות בפע אחת או תו תקופת זמ קצרה מוגדר " כשכרות". • כיצד לשאול שאלות אלו " :כמה ימי ב 30הימי האחרוני השתמשת"…? • "כמה שני השתמשת באופ קבוע"…?" 119 פרופיל רפואי *) .(M1כמה פעמי במהל חיי אושפזת בגלל בעיות רפואיות? • .M3 • כולל מנת יתר ו . D.Tלא כולל :גמילה מסמי/מאלכוהול ,טיפול פסיכיאטרי ולידה )ללא סיבוכי(. הא יש ל בעיות רפואיות ממושכות המשפיעות עד היו על מהל חיי ? .0לא .1כ א כ ,פרט את ש הבעיה הרפואית בהערות .בעיה רפואית כרונית נחשבת לבעיה פיזית חמורה ,הדורשת טיפול מתמש )למשל :דיאטה מיוחדת ,הגבלות ,תרופות וכו'( המונעות פעילות מקסימלית .שאל ישירות לגבי המחלות :צהבת )ציי סוג(,אידס ושחפת . ) .(M4הא אתה נוטל תרופות שנרשמו ל בקביעות ,בגי בעיות במצב הגופני? .0לא .1כ • א כ ,פרט בהערות .מרש רפואי הנית על ידי רופא בגי בעיות רפואיות; לא לכלול תרופות פסיכיאטריות .לכלול תרופות ג א המטופל אינו נוטל אות .המטרה לברר בעיות רפואיות כרוניות. ) .(M5הא אתה מקבל קצבת נכות? .0לא • .1כ א כ ,פרט בהערות )לא כולל נכות פסיכיאטרית( את אחוז הנכות והא הינה זמנית או קבועה ) .(M6במש כמה ימי סבלת מבעיות רפואיות במהל 30הימי האחרוני? • • אל תכלול תחלואות שנגרמו ישירות ע"י סמי/אלכוהול. כלול :שפעת ,הצטננות וכדומה ,תחלואות חמורות הקשורות לסמי/אלכוהול ,אשר יימשכו ג כשהפונה ייגמל ,כמו :שחמת, מורסות ממזרקי וכו'. לשאלות M7ו M8השתמש בסול דירוג של המטופל. ) .(M7עד כמה הטרידו או הפריעו ל בעיות רפואיות אלו בשלושי הימי האחרוני? • הגבל התשובה לימי הבעיה ,בשאלה .M6 ) .(M8עד כמה חשוב ל לקבל טיפול בגי אות בעיות רפואיות? • מתייחס לצור בהוספת טיפול רפואי ,על הקיי. דירוג האמו הא המידע המפורט לעיל מעוות בצורה משמעותית על ידי: ) .(M10תיאור לא נכו של המטופל .0לא .1כ ) .(M11אי יכולת של המטופל להבי .0לא .1כ הערות רשו מספר שאלה ,אליה מתייחסת ההערה 120 הערות תעסוקה/מקורות הכנסה רשו מספר שאלה ,אליה מתייחסת ההערה ) .(E1מספר שנות לימוד שני חודשי ) .(E2מספר חודשי הכשרה מקצועית או חניכות • הכשרה פורמלית/מאורגנת בלבד .לגבי הכשרה צבאית ,כלול רק הכשרה היכולה להיות בשימוש בחיי האזרחיי )לדוגמא: אלקטרוניקה או מחשבי(. ) .(E4הא אתה בעל רשיו נהיגה בר תוק?/ .0לא .1כ ) .(E5הא עומד לרשות רכב? .0לא .1כ • לא נדרשת בעלות על הרכב ,רק זמינות על בסיס קבוע. ) .(E6מהו מש הזמ הרצי /הארו ביותר בו עבדת במשרה מלאה? • משרה מלאה = +35שעות שבועיות; הכוונה אינה בהכרח לעבודה אחרונה. / חודשי שני ) .(E7עיסוק עיקרי או עיסוק אחרו )פרט( _________________________ • השל פירוט בהערות ) .(E9הא עיקר התמיכה החומרית מגיעה מאד אחר? .0לא • .1כ אד אחר כגו :ב משפחה ,חבר ,מכר ועוד .אי לכלול מוסדות כמו ביטוח לאומי. .E10היק /וסוג העבודה עיסוק )שלוש שני אחרונות( .1משרה מלאה )קבוע( .2משרה חלקית )קבוע( .3משרה חלקית ) לא קבוע( .4סטודנט .5שירותי .6פנסיה/נכות .7מובטל .8אסיר • התשובה צריכה לייצג את מרבית שלוש השני האחרונות ולא רק את העיסוק האחרו .במידה ויש דמיו בזמני ליותר מקטגוריה אחת ,בחר בזו המייצגת בצורה הטובה ביותר את המצב העכשווי. ) .(E11כמה ימי קבלת כס /כתגמול לעבודה ,במהל 30 הימי האחרוני? • כלול "כס" מתחת לשלח" – עבודה ,ימי מחלה ששולמו וחופש. • עבור שאלות ,E17 - E12נא הזכר למרואיי כמה כס /קבלת מהמקורות הבאי במהל 30הימי האחרוני: ) .(E12עבודה ) סכו נטו( כולל "עבודה מתחת לשלח" 121 ) .(E13דמי אבטלה ) .(E14הבטחת הכנסה ) .(E15פנסיה ,גמלת ביטוח לאומי ,שכר דירה ,שילומי ) .(E16ב/ת זוג ,משפחה ,חברי )הוצאות אישיות( ) .(E17הכנסות בלתי חוקיות • כס" שהושג מסחר בסמי ,גניבה וכו' ) .(E18כמה אנשי תלויי ב לצור מחיית ? • מזו ,דיור וכו' )צריכי להיות תלויי באופ קבוע במטופל ,לא כולל דמי מזונות ,לא כולל המטופל ובת זוג מתפרנסת בעצמה ,וכו' ) .(E19כמה ימי במהל 30הימי האחרוני ,היו ל בעיות בקשר לעבודה? • כולל :חוסר יכולת למצוא עבודה א מחפש עבודה בצורה אקטיבית ,או בעיות ע העבודה העכשווית שבגינ העבודה נמצאת בסכנה. • סול דירוג של המטופל בשאלות E21- E20מתייחסת לשאלה .E19 ) .(E20עד כמה הטרידו אות או הפריעו ל בעיות תעסוקה ב 30הימי האחרוני? • א המטופל היה עצור במהל 30הימי האחרוני ,לא יכולות להיות בעיות תעסוקה. .E21עד כמה חשוב ל לקבל ייעו 1תעסוקתי? דירוג האמו הא המידע המפורט לעיל מעוות בצורה משמעותית על ידי: ) .(E23תיאור לא נכו של המטופל .0לא .1כ ) .(E24אי יכולת של המטופל להבי .0לא .1כ 122 אלכוהול ו/או שימוש בסמי הערות אופ השימוש 1 :בפה 2הסנפה 3עישו 4 6הזרקה ורידית הרצה 5הזרקה ראה רשימה לדוגמאות לכל קבוצת ס. במהל 30יו האחרוני ).(D1 ).(D2 ).(D3 ).(D4 ).(D5 ).(D6 ).(D7 ).(D8 ).(D9 ).(D10 ).(D11 ).(D12 ).(D13 אופ במהל החיי )שני( השימוש אלכוהול כל כמות אלכוהול עד שכרות הרואי קוק פרסי מתדו/אדול אופיאטי/משככי כאב אחרי ברביטורטי בנזודיאזיפיני ואליו/היפנודור )הרגעה/שינה( קוקאי/קריסטל אמפטמיני קאנאביס/חשיש/מריחואנה סמי הזייה )הלוצינוגני( נדיפי יותר מחומר אחד ביו )כולל אלכוהול( *) .(D17כמה פעמי היו ל DT`sמאלכוהול? • :DT`sמתרחש 48 – 24שעות לאחר המשקה האחרו .מתרחש כשישנה ירידה משמעותית בצריכת אלכוהול .מאופיי במצב חרי" של חוסר התמצאות, אי שקט ,הזיות ראיה חדות ,רעד ,חו והלוצינציות ,הדורשות בדר כלל התערבות רפואית. *) .(D19כמה פעמי במהל חיי טופלת בגי שימוש לרעה באלכוהול? ) .(D20התמכרות לסמי: כולל גמילה; ) ,NA ,AAמינימו 3פגישות במש חודש( כמה מה היו לגמילה )ניקיו בלבד?( ) .(D21אלכוהול ) .(D22סמי • • א ,00 = D19אז שאלה D21היא .NN א ,00 = D20אז שאלה D22היא .NN כמה כס /להערכת הוצאת במהל 30הימי האחרוני על: ) .(D23אלכוהול ) .(D24סמי • חשב רק את הכס" שהוצא בפועל .מהו הנטל הכלכלי שנגר ע"י סמי/אלכוהול? ) .(D25למש כמה ימי טופלת במרכז יו/תכנית יו/מרכז מתדו בגלל התמכרות לאלכוהול/סמי ב 30הימי האחרוני? רשו מספר שאלה ,אליה מתייחסת ההערה 123 • )כולל מפגשי (NA , AA במש כמה ימי במהל 30הימי האחרוני היו ל בעיות בגלל: ) .(D26אלכוהול ) .(D27סמי • כולל רק “דודא“ ,סימפטומי רגרסיבי ,רצו להפסיק א בלי יכולת. • לשאלות D28ו ,D29השתמש בסול דירוג של המטופל. המטופל מדרג רק צור נוס" בטיפול בהתמכרות. באיזו מידה ב 30הימי האחרוני הפריעו ל או הטרידו אות : ) .(D28בעיות בגלל אלכוהול ) .(D29בעיות בגלל סמי. באיזו מידה חשוב ל כעת לקבל טיפול בגלל בעיות: ) .(D30אלכוהול ) .(D31סמי דירוג האמו הא המידע המפורט לעיל מעוות בצורה משמעותית עלידי: ) .(D34תיאור לא נכו של המטופל? .0לא .1כ ) .(D35אי יכולת של המטופל להבי? .0לא .1כ 124 מצב משפטי ) .(L1הא הגעת לטיפול דר בית המשפט/שירות המבח? .0לא .1כ ) .(L2הא כעת אתה אסיר ברשיו או בפיקוח שירות מבח? .0לא .1כ • L1הכוונה לחלופת מאסר; ו L2לאחר ריצוי חלק מתקופת המאסר כמה פעמי נעצרת והואשמת במהל חיי באחד מאלו? *).(L3 השחתת רכוש/התפרעות *).(L4 הפרת תנאי או מבח *).(L5 סמי *).(L6 זיו" *).(L7 החזקת נשק *).(L8 גניבה/פריצה *).(L9 שוד *) .(L10תקיפה *) .(L11הצתה *) .(L12אונס *) .(L13הריגה *) .(L14זנות *) .(L15ביזיו בית המשפט *) .(L16אחר *) .(L17כמה מאות האשמות נסתיימו בהרשעה בדי? • • • כולל מספר פעמי שנעצרת ולא הואשמת. אי לכלול עבירות שהתבצעו לפני גיל ,18אלא א כ נשפטו כמבוגר. כלול האשמות פורמליות בלבד. כמה פעמי הואשמת ב: *) .(L18בהתפרעות במקו ציבורי שוטטות/שכרות *) .(L19נהיגה בשכרות *) .(L20עבירות תנועה כגו :מהירות גבוהה מהמותר ,נסיעה מסוכנת ,נהיגה ללא רשיו *) .(L21כמה חודשי שהית במאסר במהל חיי ? • • • א השהיה היא שבועיי ויותר ,עגל לחודש ימי. רשו ס כל מספר חודשי השהיה. שהיה מעל 99חודש :רשו ,99וציי בהערות את מספר החודשי המלא. ) .(L24הא אתה ממתי למשפט או הוגש כתב אישו? .0לא .1כ הערות רשו מספר שאלה ,אליה מתייחסת ההערה 125 ) .(L25בגי איזו עבירה ? ציי את מספר העבירה ללא האות L • • • השתמש במספר של סוג העבירה שבוצעה ).( L20–L18 , L16– L3 א יש יותר מאחת ,בחר את החמורה ביותר. לא לכלול תיקי אזרחיי ,אלא א ,עבירה פלילית נכללה בה. ) .(L26כמה ימי שהית במעצר/מאסר במהל 30הימי האחרוני? ) .(L27כמה ימי עסקת בפעילות בלתי חוקית למטרות רווח, במהל 30ימי האחרוני? • כולל אחזקת ס ,סחר ,זנות ,מכירת רכוש גנוב וכו' .שאלה זו ניתנת להשוואה ע שאלה ,E17בע"מ .4 • לשאלות L28ו L29השתמש בסול דירוג של המטופל. ) .(L28לדעת ,עד כמה חמורות הבעיות המשפטיות של ? • להוציא בעיות אזרחיות. ) .(L29באיזו מידה חשוב ל כעת לקבל ייעו 1או טיפול בבעיות אלה? • המטופל מדרג צור בייעו משפטי נוס" )מתו סול דירוג של המטופל(. דירוג האמו הא המידע המפורט לעיל מעוות בצורה משמעותית על ידי: ) .(L31תיאור לא נכו של המטופל? .0לא .1כ ) .(L32אי יכולת של המטופל להבי? .0לא .1כ 126 הערות יחסי במשפחה/יחסי חברתיי רשו מספר שאלה ,אליה מתייחסת ההערה מצב משפחתי: ).1 .(F1 .2 .3 .4 .5 .6 • נשוי נשוי בשנית אלמ פרוד גרוש רווק ) מגיל 18ומעלה( מתגורר ע ב/ת זוג ,ע הסכ ,חוזה וכו' = ,1ציי בהערות ) .(F2הא אתה מרוצה ממצב זה? .0לא • • .1אדיש .2כ מרוצה = באופ כללי מרוצה מהמצב. מתייחס לשאלות F1ו .F2 ) .(F4הסדרי מגורי קבועי ) 3שני אחרונות( .1 .2 .3 .4 .5 .6 .7 .8 .9 ע ב/ת זוג וילדי ע ב/בת זוג בלבד ע ילדי בלבד ע הורי ע בני משפחה מורחבת ע חברי לבד מוסד טוטאלי כגו ,בית כלא בלי סידור קבוע • בחר את ההסדר המייצג ביותר את 3השני האחרונות .במידה וקיי זמ זהה ליותר מהסדר מגורי אחד ,בחר באחרו שביניה. ) .(F6הא אתה מרוצה מאות הסדרי מגורי? .0לא .1אדיש .2כ ) .(F9בחברת מי אתה מבלה את מרבית זמנ הפנוי? .1משפחה .2חברי .3לבד • במידה וחבר/ה נחשב/ת משפחה ,יש להתייחס אליה כמשפחה לאור כל חלק זה. ) .(F10הא אתה מרוצה מצורת בילוי זו? .0לא • .1אדיש .2כ מתייחס לשאלה .F9א מרוצה ,הכוונה ,שבאופ כללי יש שביעות רצו. הא את/ה מתגורר/ת ע: ) .(F7אד שיש לו/ה עכשיו בעיית אלכוהול? .0לא ) .(F8שמשתמש לרעה בתרופות ללא מרש? .0לא .1כ .1כ הא היו ל תקופות משמעותיות אשר בה חווית קושי רציני להסתדר ע: .0לא .1כ במהל 30ימי האחרוני ) .F)18אמא ) .(F19אבא במהל החיי 127 ) .(F20אחי/אחיות ) .(F21ב/בת זוג ) .(F22ילדי ) .(F23בני משפחה נוספי משמעותיי ,פרט__________________ , ___________________ ) .(F24חברי טובי ) .(F25שכני ) .(F26עמיתי לעבודה • • "בעיות חמורות" ה אלו המסכנות את מערכת היחסי. "בעיה" מצריכה מגע מסוג כלשהו ,או באמצעות הטלפו ,או באופ אישי. הא מישהו התעלל ב ? .0לא .1כ במהל 30ימי האחרוני במהל החיי .F28גופנית )פיזית( .F29מינית )שימוש בכוח( כמה ימי במהל 30הימי האחרוני היה ל ויכוח רציני ע: ) .(F30משפחה ) .(F31אחרי )לא כולל משפחה( • לשאלות F35 - F32השתמש בסול דירוג של המטופל. במש 30הימי האחרוני כמה הטרידו אות : ) .(F32בעיות משפחה ) .(F33בעיות חברתיות כמה חשוב ל לקבל כעת יעו 1או הדרכה בעניי: • המטופל מדרג הא מעוניי בייעו ולא הא ישתת" בייעו. ) .(F34בעיות משפחה ) .(F35בעיות חברתיות • כולל צור של מטופל לבקש טיפול לבעיות חברתיות כגו :תחושת בדידות ,חוסר יכולת להתחבר וחוסר שביעות רצו מחברי .דירוג סול של המטופל צרי להתייחס לחוסר סיפוק ,לקונפליקטי ,או לבעיות חמורות אחרות. דירוג האמו הא המידע המפורט לעיל מעוות בצורה משמעותית על ידי: ) .(F37תיאור לא נכו של המטופל? .0לא .1כ ) .(F38אי יכולת של המטופל להבי? .0לא .1כ 128 הערות הפרופיל הפסיכיאטרי רשו מספר שאלה ,אליה מתייחסת ההערה כמה פעמי טופלת בבעיות פסיכולוגיות או רגשיות? ) .(P1בבית חולי ) .(P2במרפאה או באופ פרטי • • • אי לכלול שימוש בסמי ,תעסוקה ,או יעו משפחתי. מקרה של טיפול = סדרה של פחות או יותר ביקורי מתמשכי או ימי טיפול, לא מספר ביקורי או ימי טיפול. בא ידועה אבחנה ,רשו בהערות. ) .(P3הא אתה מקבל קצבת נכות בגלל מגבלות פסיכיאטריות? .0לא .1כ הא היה פרק זמ משמעותי )שלא כתוצאה ישירה משימוש באלכוהול/סמי( בה חווית .0 :לא .1כ במהל 30יו האחרוני במהל החיי ) .(P4דיכאו חמור ,עצב ,ייאוש ,חוסר עניי, קושי בתפקוד יומיומי. ) .(P5חרדה עמוקה ,לח מתח ,דאגה בלתי מוסברת ,חוסר יכולת להרגיש רגוע. ) .(P6הזיות/ראיית דברי או שמיעת קולות ) .(P7קשיי בהבנה ,בריכוז ,או בזיכרו • שאלות P10 – P8יכול להיות תחת השפעת סמי/אלכוהול. ) .(P8קשיי בשליטה ,בהתנהגות אלימה כולל אפיזודות של זע או אלימות? ) .(P9מחשבות רציניות על התאבדות. • המטופל שקל ברצינות תכנית להתאבד ) .(P10ניסית להתאבד? כולל ניסיונות מעשיי ) .(P11נרשמו ל תרופות בגלל בעיות נפשיות או רגשיות. • א המרש נית למטופל ע"י רופא רשו "כ" ,ג כאשר התרופה נרשמה והמטופל אינו נוטל אותה. ) .(P12במש כמה ימי ב 30הימי האחרוני סבלת מבעיות פסיכולוגיות או רגשיות? )מתייחס לבעיות המופיעות בשאלות (P10 - P4 • לשאלות P14–P13השתמש בסול דירוג המטופל. ) .(P13עד כמה הטרידו אות בעיות אלו במהל 30הימי האחרוני? • המטופל צרי לדרג את הבעיות משאלה P12 ) .(P14עד כמה חשוב ל לקבל עכשיו טיפול עבור בעיות אלו? דירוג אמו הא המידע המפורט לעיל מעוות בצורה משמעותית על ידי: ) .(P22תיאור לא נכו של המטופל? .1כ .0לא ) .(P23אי יכולת של המטופל להבי? .1כ .0לא 129 )נספח – (4 טופס הסכמה מדעת .1אני הח"מ _________________ ________________ ש ________________________ כתובת ת"ז מצהיר בזה כי אני מסכי להשתת /במחקר .מר עאמר ג'ראיסי הסביר לי מהו המחקר ובכלל זה הסביר שמטרת המחקר היא לבדוק את המאפייני של אנשי שהתמכרו להרואי. .2ברור לי שאני חופשי לבחור שלא להשתת" במחקר ואני חופשי להפסיק בכל עת את השתתפותי במחקר ,מבלי לפגוע בזכויותי. .3מובטחת לי סודיות מלאה באשר לזהותי האישית. .4מובטחת לי נכונות לענות לשאלות שיועלו על ידי .אני יודע שמר עאמר ג'ראיסי ופרופסור גיורא רהב מאוניברסיטת תל אביב )טלפו (03 6409315ישיבו לי על כל שאלה הנוגעת להשתתפותי במחקר. .5אני מצהיר בזה כי את הסכמתי נתתי מרצוני החופשי וכי הבנתי את כל האמור לעיל. ________________ ________________ ____________ ש חתימת המשתת" תארי הצהרת החוקר :ההסכמה הנ"ל התקבלה על ידי לאחר שהסברתי למשתת" במחקר את האמור לעיל ווידאתי שכל הסבריי הובנו על ידו. _______________ ש החוקר ________________ חתימה __________ תארי 130 نموذج موافقة .1انا اﻟموقع ادناه _____________ ___________ _______________ االسم اﻟعنوان رقم ھوية اصرح بذلك بانني موافق على المشاركة بالبحث .السيد عامر جرايسي شرح لي عن البحث وان ھدف البحث ھو التعرف على صفات االشخاص المدمنين على السموم. .2واضح ﻟي بان ﻟي حرية عدم اﻟمشاركة باﻟبحث وانني استطيع اﻟتوقف عن اﻟمشاركة باﻟبحث ﻣتى شئت بدون اﻟمساس بحقوقي. .3اؤكد ﻟي اﻟمحافظة على سرية ھوية اﻟمشاركين. .4اؤكد ﻟي االستعداد على االجابة على اسئلتي .اعلم ان اﻟسيد عاﻣر جرايسي واﻟبرفسور جيورا راھف ﻣن جاﻣعة تل ابيب )تلفون (03-6409315يجيبون على كل سؤال بخصوص ﻣشاركتي باﻟبحث. .5اصرح بذﻟك بانني ﻣوافق على اﻟمشاركة باﻟبحث وانني فھمت اﻟمكتوب اعاله. __________ االسم ______________ توقيع اﻟمشارك ____________ اﻟتاريخ ﺗصريح الباحث :تلقيت اﻟموافقة اعاله بعد ان شرحت ﻟلمشترك اﻟمكتوب اعاله وتأكدت انه فھم ﻣا شرحت ﻟه. __________ اسم اﻟباحث ______________ اﻟتوقيع ____________ اﻟتاريخ 131 )נספח – (5 תכונותמקור ותכונותעל של מכורי ולא מכורי – חציוני ותחומי בי רבעוניי לוח מס' :27 לא מכורי תכונה מכורי מובהקות Wilcoxon ההבדלי )(N = 200 )(N = 115 one way Md Q1 Q3 Md Q1 Q3 0.01 -5.41 6.00 5.00 4.00 8.00 5.00 6.00 ) (Aחמימות 0.01 8.50 6.00 5.00 3.00 3.00 1.00 2.00 ) (Cיציבות רגשית 0.01 5.74 8.00 6.00 4.00 6.00 2.00 4.00 ) (Eדומיננטיות 0.01 2.81 7.00 5.00 4.00 5.00 3.00 5.00 ) (Fהתלהבות 0.01 6.53 6.00 5.00 3.00 4.00 1.00 3.00 ) (Gהכרה בכללי 0.01 6.50 7.00 6.00 4.00 5.00 1.00 4.00 ) (Hתעוזה 0.01 -3.44 7.00 5.00 4.00 8.00 5.00 7.00 ) (Iרגישות 0.01 -3.44 8.00 5.00 4.00 9.00 5.00 7.00 ) (Lחשדנות 0.23 -1.21 9.00 7.00 5.00 9.00 6.00 8.00 ) (Mדמיוניות 0.05 -1.93 7.00 6.00 5.00 8.00 6.00 6.00 ) (Nממולחות 0.01 -9.20 8.00 6.00 5.00 10.00 8.00 9.00 ) (Oחשש 0.01 -2.86 6.00 5.00 4.00 7.00 4.00 6.00 ) (Q1פתיחות לשינוי .52 -0.65 6.00 5.00 3.00 6.00 3.00 5.00 ) (Q2בטחו ביכולת 0.01 7.13 7.00 5.00 3.00 4.00 1.00 3.00 ) (Q3ארגו עצמי 0.01 -9.73 8.00 6.00 5.00 10.00 8.00 9.00 ) (Q4מתח 0.01 4.83 1.00 4.00 3.00 4.00 1.00 2.50 ) (QIאקסטרוורטיות 0.01 11.09 2.00 6.00 4.50 6.00 3.00 5.00 ) (QIIחרדה 0.01 5.54 6.00 10.00 9.00 9.00 6.00 8.50 ) (QIIIאמוציונליות 0.88 0.14 1.00 3.00 1.00 3.00 1.00 1.00 ) (QIVעצמאות 0.01 6.04 1.00 5.00 4.00 5.00 2.00 3.50 ) (QVאני עליו 132 לוח מס' :28 מובהקות ההבדלי מאפייני האישיות של יהודי וערבי מקבוצת הביקורת )לא מכורי( – חציוני ותחומי בי רבעוניי תכונה יהודי ערבי Wilcoxon )(N = 63 one way )(N = 52 Q3 Q1 Md Q3 Q1 Md 0.74 -0.34 6.00 4.00 5.00 6.00 4.00 5.00 ) (Aחמימות 0.01 2.80 6.00 3.00 4.00 7.00 4.00 6.00 ) (Cיציבות רגשית 0.93 -0.10 8.00 4.00 6.00 8.00 4.00 6.00 ) (Eדומיננטיות 0.83 0.23 7.00 4.00 5.00 7.00 4.00 5.00 ) (Fהתלהבות 0.01 4.32 6.00 3.00 5.00 7.00 5.00 6.00 ) (Gהכרה בכללי 0.03 -2.22 8.00 4.00 6.00 6.00 3.00 5.00 ) (Hתעוזה 0.87 -0.17 7.00 4.00 5.50 7.00 4.00 5.00 ) (Iרגישות 0.01 -2.82 9.00 5.00 6.50 7.00 4.00 5.00 ) (Lחשדנות 0.05 1.73 8.00 5.00 6.00 10.00 5.00 8.00 ) (Mדמיוניות 0.01 -2.88 9.00 6.00 7.00 7.00 4.00 6.00 ) (Nממולחות 0.01 -2.93 8.00 5.00 6.50 7.00 4.00 5.00 ) (Oחשש 0.05 -2.00 7.00 4.00 6.00 6.00 3.00 4.00 ) (Q1פתיחות לשינוי 0.01 2.91 6.00 3.00 5.00 7.00 3.00 6.00 ) (Q2בטחו ביכולת 0.74 -0.34 7.00 3.00 5.00 7.00 3.00 4.00 ) (Q3ארגו עצמי 0.05 -1.71 8.00 5.00 6.00 7.00 4.00 6.00 ) (Q4מתח 0.05 -1.70 5.00 2.00 3.00 5.00 2.00 2.50 ) (QIאקסטרוורטיות 0.04 -1.70 7.00 4.00 5.00 7.00 3.00 4.50 ) (QIIחרדה 0.60 -0.50 10.00 7.00 9.00 10.00 7.00 9.00 ) (QIIIאמוציונליות 0.84 0.20 3.00 1.00 1.00 3.00 1.00 1.00 ) (QIVעצמאות 0.05 1.84 6.00 3.00 3.50 7.00 3.00 4.00 ) (QVאני עליו 133 לוח מס' :29 מובהקות ההבדלי מאפייני אישיות של מכורי להרואי יהודי וערבי – חציוני ותחומי בי רבעוניי תכונה מכורי יהודי מכורי ערבי Wilcoxon one way )(N = 100 Q1 Q3 )(N = 100 Md Q1 Q3 Md 0.62 0.51 6.00 5.00 8.00 6.00 5.00 8.00 ) (Aחמימות 0.04 2.00 1.00 3.00 3.00 1.00 1.00 3.00 ) (Cיציבות רגשית 0.50 0.68 1.00 6.00 4.00 3.50 2.00 6.00 ) (Eדומיננטיות 0.20 -1.30 3.00 5.00 4.00 5.00 4.00 7.00 ) (Fהתלהבות 0.71 -0.37 1.00 4.00 3.00 3.00 1.00 4.00 ) (Gהכרה בכללי 0.05 1.70 2.00 5.00 4.00 3.00 1.00 5.00 ) (Hתעוזה 0.36 0.93 5.00 8.00 7.00 7.00 5.00 8.00 ) (Iרגישות 0.50 -0.69 5.00 9.00 7.00 7.00 5.00 9.00 ) (Lחשדנות 0.02 -2.34 5.00 8.00 7.00 8.00 6.00 10.00 ) (Mדמיוניות 0.25 -1.17 5.00 8.00 6.00 7.00 6.00 8.00 ) (Nממולחות 0.15 -1.46 8.00 9.50 9.00 9.00 8.00 10.00 ) (Oחשש 0.95 0.07 4.00 7.00 6.00 6.00 4.00 7.00 ) (Q1פתיחות לשינוי 0.04 2.10 4.00 6.00 5.00 5.00 3.00 6.00 ) (Q2בטחו ביכולת 0.25 1.17 1.00 4.00 3.00 3.00 1.00 4.00 ) (Q3ארגו עצמי 0.01 -3.38 7.00 10.00 9.00 10.0 9.00 10.00 ) (Q4מתח 0.86 0.18 1.00 4.00 2.00 2.00 1.00 4.00 ) (QIאקסטרוורטיות 0.01 3.44 4.00 6.00 5.00 5.00 4.00 6.00 ) (QIIחרדה 0.64 0.47 8.00 10.00 9.00 9.00 8.00 10.00 ) (QIIIאמוציונליות 0.91 0.11 1.00 3.00 1.00 1.00 1.00 3.00 ) (QIVעצמאות 0.35 0.94 3.00 8.00 4.00 4.00 3.00 7.00 ) (QVאני עליו Abstract Personality Profile, Addiction Severity and the Connection between them among Arab and Jewish heroin Addicts population who Address Treatment of Drug Addiction By Aamer Jaraisy The study deals with the personality profile and the severity of addiction of Heroin addicts in Israel. The research was based on the assumption that cultural differences between Arabs and Jews as two cultural groups which are located differently on Hofstede’s cultural dimensions (power-distancing, individualism, masculinity, and uncertainty avoidance) (Hofstede, 1980), may cause differences in the severity of addiction and personality structures among Arab and Jewish heroin addicts. Research on the personality profile of the heroin addicts in different countries around the world yielded a distinct personality profile which differs from that of the normal population. This profile includes the following characteristics: warmness (A+), emotional instability (C-), control seeking (E+) cautiousness (F-), utilitarianism (G-), lack of restrain (H+), sensitivity (I+), suspicion (L+), imagination (M+), lack of self-confidence (O+), openness to change (Q1+), confidence of ability (Q2+), self-organization (Q3-), and stress (Q4+). The primary traits of addicts were found to be anxious (QII+), emotional (QIII+), dependent (QIV-) utilitarian (Qv-) (Arneja & Sen, 1988; Cattell et al,1970; Hotra & Murthy, 1977; Narayan, Shams, Jain, & Gupta, 1997; Olmezer,1974; Salma, 2003; Spotts & Shontz,1991; Tuite & Luiten, 1986). The present research has three major goals: 1. to check whether there are meaningful differences between the personality profiles of Arab and Jewish heroin addicts, 2. to check if the personality profile of heroin addicts differs from that of non-addicts. 3 To examine the association between personality traits of addicts and the severity of addiction. The sample comprised 200 heroin addicts (Arabs and Jews), and 115 not addicted (Arabs and Jews) men from all over the country. For testing the personality profile the researcher used in the first part of the test "Questionnaire Clinical Analysis" (CAQ-1) of Cattell (Cattell, 1973), which is one of the versions of the 16PF questionnaire. For testing the severity of addiction, the researcher used the "Addiction Severity Index" (ASI) of Tom McLellan and his colleagues, (McLellan, Luborsky, O`Brien, & Woody, 1980). The present research has found differences between Arab and Jewish heroin addicts only in part of the personality traits as opposed to a significant part where no differences were spotted. There were no significant differences between Arab and Jewish heroin addicts in the total score of the severity of addiction, but significant differences were found between the two groups in many items which construct the addiction severity scales. heroin addicts group was more Introverts (QI-), Anxious (QII+), Emotional (QIII+) and weak Super Ego strength (Qv-) than the normal not addicted community. Jewish heroin addicts was more Anxious (QII+) Arab heroin addicts, in other Second-order traits no differences were found. It was also found that the personality Second-order traits such as anxiety, emotionality and independence affect the addiction severity. The contribution of the current research in this field is that it showed that Second-order trait of anxiety has its own contribution even after deducting the effect of cultural and social factors that were likely to influence. Whereas most previous researches did not inspect these variables at all. Especially, it should be remarked that previous researches have almost completely ignored the cultural background of the examined subjects, whereas the present research shows that the effect of the Second-order trait anxiety exists even after inspection of cultural differences. Personality profile of heroin addicts in substantially similar to the average personality profile of heroin addicts around the world. Despite that there were differences between Arab and Jewish heroin addicts in the personal characteristics, yet there were many features that the resemblance beat the difference between them. Usually the two groups received similar scores on the range position of each personality trait grades despite the distinct differences statistically. These data indicate a universal personality profile of addicts and that cultural differences may affect primarily the modes of expression intensities of these features. The conclusion of the findings of the study is that there is a sub - culture of heroin addicts who are similar to their personality structure over cultural differences, when not clear whether this similarity is the cause of drug addiction or result from it. The severity of addiction no differences were found between the general grades between Arab and Jewish heroin addicts, something which shows the disastrous results of addiction which are similar among different cultural groups. But note the dynamics between the parts that make up the addiction severity scale which may be different among different cultural groups yet on the overall the grade balances Research results should have implications at both theoretical and practical - research and practical level. On research level, the findings constitute another step in the most limited research knowledge about the Arab population of heroin addicts in Israel, and it will sharpen the similarities and differences lines among the population of heroin addicts in Israel, Arabs and Jews, both in personality traits and the extent and severity of addiction and the relationship between them. On practical level, the research findings may contribute in many therapeutic actions in the field. The therapist can focus his efforts for changing or refinement of personality traits that are related and affect the severity of addiction in order to reduce risk in reusing drugs, while distinction between Arab and Jewish heroin addicts. The findings of the research should help in building treatment programs "culturally sensitive", effective treatment and more efficient especially that there is a high percentage of Arab patients (a percentage that rises beyond their percentage of the general country population). The study results may have a significant contribution to the field of prevention and building unique prevention programs for the different cultural groups. The findings about personality traits of drug addicts could help identify youngsters with similar personality traits and qualities that constitute a risk factor for deterioration of drug use, which will allow preventive focused informative intervention. IV This Work Was Carried Out Under The Supervision of Prof Giora Rahav I Tel Aviv University The Faculty of Social Sience Bob Shefel School of Social Work Personality Profile and Addiction Severity Among Arab and Jewish Addicts Seeking Help For Their Drug Addiction Written by Jaraisy Aamer Handed to Tel Aviv University Senath as Part of The Doctoral Thesis Requirements May 2011