תפיסות החומרה של הציבור הישראלי כלפי עבירת סחר בנשים:

‫תפיסות החומרה של הציבור הישראלי כלפי עבירת סחר בנשים‪:‬‬
‫ניתוח ההתייחסות לתופעה באמצעות התיאוריה הפמיניסטית והשפעתן‬
‫של עמדות פטריארכליות כלפי נשים‬
‫הדר פרנקו‬
‫עבודת גמר המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך"‬
‫אוניברסיטת חיפה‬
‫הפקולטה למדעי החברה‬
‫החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫נובמבר‪4002 ,‬‬
‫תפיסות החומרה של הציבור הישראלי כלפי עבירת סחר בנשים‪:‬‬
‫ניתוח ההתייחסות לתופעה באמצעות התיאוריה הפמיניסטית והשפעתן‬
‫של עמדות פטריארכליות כלפי נשים‬
‫מאת ‪ :‬הדר פרנקו‬
‫בהדרכת ‪ :‬ד"ר סרג'יו הרצוג‬
‫עבודת גמר המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך"‬
‫אוניברסיטת חיפה‬
‫הפקולטה למדעי החברה‬
‫החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫נובמבר‪4002 ,‬‬
‫מאושר על ידי _______________‬
‫(מנחה העבודה)‬
‫תאריך_________‬
‫מאושר על ידי ___________________‬
‫(יו"ר הוועדה החוגית למ"א)‬
‫תאריך __________‬
‫הכרת תודה‬
‫ברצוני להביע את תודתי לד"ר סרג'יו הרצוג ‪ ,‬על ההנחיה המקצועית‪ ,‬הסובלנות‪ ,‬התמיכה ‪,‬‬
‫האמון‪ ,‬העידוד והאכפתיות שגילה כלפיי לאורך תהליך כתיבת עבודה זו‪.‬‬
‫תודה מכל הלב‪ ,‬להוריי‪ ,‬בני משפחתי וחבריי האהובים והיקרים‪ ,‬על ההתעניינות‪ ,‬העידוד‪,‬‬
‫והסובלנות‪ .‬תודה רבה לכם על שפע של חיזוקים ואהבה שהענקתם לי לאורך כל שנות לימודיי‪.‬‬
‫‪II‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫עמוד‬
‫תקציר ‪IV ....................................................................................................‬‬
‫רשימת טבלאות …‪VII ...................................................................................‬‬
‫רשימת איורים ‪VIII .......................................................................................‬‬
‫מבוא ‪1 ......................................................................................................‬‬
‫תרומת המחקר ‪3 ........................................................................................‬‬
‫‪ .1‬סקירת ספרות ‪6 ...................................................................................‬‬
‫‪ 1.1‬סחר בנשים ‪6 ................................................................‬‬
‫‪ 1.4‬היקפים ומאפיינים ‪7 ......................................................‬‬
‫‪ 1.3‬יחס הרשויות לסחר בנשים ‪9 ...........................................‬‬
‫‪ 1.2‬הגישה הפמיניסטית ‪11 ....................................................‬‬
‫‪ 1.1‬פמיניזם וקרימינולוגיה – אלימות נגד נשים ‪12 ...................‬‬
‫‪ 1.6‬תפיסות חומרה וענישה ‪11...............................................‬‬
‫‪.4‬‬
‫המחקר הנוכחי ‪44 ................................................................................‬‬
‫‪ 4.1‬שאלת המחקר ‪44 .............................................................‬‬
‫‪ 4.4‬השערת המחקר ‪43 ...........................................................‬‬
‫‪ 4.3‬שיטת המחקר ‪42 .............................................................‬‬
‫‪ 4.2‬תיאור המדגם ‪41 .............................................................‬‬
‫‪ 4.1‬שאלון המחקר ‪46 ............................................................‬‬
‫‪ 4.6‬הגדרת משתנים ‪41 ..........................................................‬‬
‫‪ 4.7‬תיאור ניתוח הנתונים ‪49 ..................................................‬‬
‫‪ .3‬תוצאות ‪30 ...........................................................................................‬‬
‫‪ .2‬דיון ‪23 .................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬מסקנות ‪29 ...........................................................................................‬‬
‫‪ 1.1‬מגבלות המחקר והמלצות למחקר עתידי‪12 .......................‬‬
‫רשימה ביבליוגרפית‪11 .................................................................................‬‬
‫נספחים ‪ :‬נספח ‪ :1‬מדדים וערכיהם בשיטה הפקטוריאלית‪62 ..........................‬‬
‫נספח ‪ :4‬תסריטים לדוגמא‪66 ........................................................‬‬
‫נספח ‪ :3‬סקלה למדידת עמדות פטריארכליות‪67 .............................‬‬
‫‪III‬‬
‫תקציר‬
‫חשיבותם של מחקרי חומרה )‪ (crime seriousness studies‬נעוצה בעיקר בתרומתם לחקר‬
‫הסטייה‪ ,‬משום שהתחקות אחר תפיסות החומרה של הציבור הרחב (או קבוצות חברתיות או‬
‫תרבותיות בתוכו) יכולה להצביע על הנורמות החברתיות המקובלות בתרבות‪ ,‬בקבוצה או בחברה‬
‫מסוימת‪ ,‬וכתוצאה מכך גם להבהיר מה נתפס כהתנהגות מקובלת באותה מסגרת חברתית בעת‬
‫נתונה ומה נתפס כהתנהגות אסורה‪ ,‬הדורשת ענישה‪ .‬חקר החומרה בחברות רב תרבותיות כמו‬
‫ישראל הנו במיוחד מעניין ורלוונטי משום שחברות אלה צריכות להתמודד עם מצבים של חוסר‬
‫הסכמה בין קבוצות שונות באוכלוסייה לגבי נושאים שונים ומגוונים‪ ,‬בין היתר גם לגבי יחסן‬
‫לאיסורים על התנהגויות מסוימות (קרי עבירות) וחומרתן היחסית‪ .‬הבדלים בתפיסות החומרה‬
‫של עבירות בין תתי‪-‬קבוצות המרכיבות את אותה חברה והכפופות לאותו חוק הנם משמעותיים‬
‫במיוחד מבחינת השפעותיהם והשלכותיהם‪ ,‬וזאת מפני שהתנגשות בין תפיסות חומרה שונות‬
‫עשויה לגרום למתחים בין תתי‪-‬הקבוצות ובינן לבין האמונים על אכיפת החוק‪ .‬פערים‬
‫בהתייחסות של קבוצות שונות בחברה כלפי החוק עצמו ומערכת אכיפת החוק‪ ,‬עלולים להשפיע‬
‫על נכונותם לציית לחוק‪ .‬כאשר מתגלים פערים בין קבוצות בחברה ניתן לומר כי קיימים בקיעים‬
‫בקונצנזוס לגבי הלגיטימיות של החוק ושל מערכת אכיפת החוק‪.‬‬
‫עד כה‪ ,‬הממצאים העולים ממחקרי החומרה הרבים שנעשו ברחבי העולם ובשיטות מדידה‬
‫שונות מצביעים על כך שקיימת מידה רחבה של הסכמה (קרי קונצנזוס) בין נחקרים מקבוצות‬
‫משנה שונות לגבי דירוגן היחסי של עבירות שונות על פי מידת חומרתן הנתפסת‪ ,‬אך יחד עם זאת‬
‫קיימים גם הבדלים (חלקם אף ברמה של מובהקות סטטיסטית) בין אותם נחקרים בערכי‬
‫החומרה הספציפיים הניתנים לעבירות שונות‪ .‬לפיכך‪ ,‬ממצאי מחקרי החומרה עד כה אינם‬
‫תומכים לחלוטין במודל העימות או במודל הקונצנזוס לגבי מקורות של החוק הפלילי בחברה;‬
‫אך גם אינם מאפשרים לדחות לגמרי אף אחד מהם‪ .‬מודל הקונצנזוס מניח כי תימצא הסכמה‬
‫רחבה בין פרטים מקבוצות שונות באוכלוסייה הן לגבי הגדרות התנהגותיות האסורות והן לגבי‬
‫‪IV‬‬
‫מידת חומרתן של עבירות שונות‪ ,‬בעוד שמודל העימות מניח כי ניגודי אינטרסים ומאבקי כוח‬
‫הקיימים בין קבוצות שונות בחברה יובילו להבדלים ביניהן ביחס בתפיסות החומרה של עבירות‬
‫שונות‪.‬‬
‫מחקר זה השיג וניתח‪ ,‬מחד‪ ,‬תפיסות חומרה של מדגם מייצג מתוך האוכלוסייה הישראלית‬
‫כלפי עבירת הסחר בנשים לצורכי זנות והשווה אותן לתפיסות מקבילות עבור מגוון רחב של‬
‫עבירות פליליות‪ ,‬ומאידך השווה בין תפיסותיהם של נבדקים בעלי עמדות‪/‬תפיסות פטריארכליות‬
‫שונות כלפי נשים‪ .‬ההתמקדות בעבירה זו נעשתה בין היתר משום שזכותן של נשים לחירות‬
‫במדינות רבות בעולם‪ ,‬לרבות ישראל‪ ,‬אינה ממומשת ואינה מוגנת באופן מספק בכל המקרים‪.‬‬
‫וזאת למרות שהזכות לחירות מהווה בסיס מוצק של ההגות הליברלית ולפיכך מעוגנת בחוקות של‬
‫מדינות מערביות שונות; במקרה הישראלי זכות זו מופיעה בחוק היסוד "כבוד האדם וחירותו"‪.‬‬
‫תופעת הסחר בנשים מבטאת דוגמא בוטה לפגיעה זו בזכויותיהן של נשים רבות‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי ניסה לשלב בין שלושה גופי ידע שלא שולבו עד כה‪ :‬מחקרי החומרה‪ ,‬תפיסות‬
‫הציבור כלפי עבירת הסחר בנשים ומחקר על עמדות פטריארכליות; בכדי לנסות ולהבין מהן‬
‫תפיסות החומרה של נבדקים ישראליים לגבי עבירת הסחר בנשים‪ .‬כאשר מטרת המחקר הנוכחי‬
‫הנה להשוות תפיסות חומרה כלפי עבירת הסחר בנשים‪ ,‬בין נבדקים בעלי תפיסות פטריארכליות‬
‫שונות‪.‬‬
‫מתוך הספרות המחקרית נגזרו ההשערות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬יהיה קיים קשר לינארי שלילי מובהק בין עמדות פטריארכליות של נבדקים לבין החומרה‬
‫הנתפסת של עבירת הסחר בנשים‪ ,‬כאשר נחקרים סקסיסטיים יעניקו ערכי חומרה‬
‫נמוכים יותר באופן מובהק לעבירה זו לעומת נחקרים שוויוניים‪.‬‬
‫ב‪ .‬כפועל יוצא‪ ,‬נחקרים סקסיסטיים ידרגו את עבירת הסחר בנשים על פי חומרתה‬
‫במקומות דירוג נמוכים ביחס למגוון עבירות אחרות‪ .‬לעומת זאת נחקרים שוויוניים‬
‫ידרגו את עבירת הסחר בנשים כיותר חמורה באופן יחסי‪ ,‬ביחס לעבירות אחרות‪.‬‬
‫ג‪ .‬על בסיס הספרות המקצועית בנושא‪ ,‬ניתן היה לצפות שביחס למשתנים סוציו‪-‬דמוגרפים‬
‫שונים של הנחקרים‪ ,‬כגון; מין‪ ,‬מוצא‪ ,‬מידת דתיות‪ ,‬רמת השכלה והכנסה‪ ,‬ולעומת המצב‬
‫עבור עבירות אחרות‪ ,‬המשתנה תפיסות פטריארכליות של הנבדק יהיה בעל כושר הניבוי‬
‫הטוב ביותר של ערכי תפיסות החומרה במקרה הספציפי של עבירת הסחר בנשים‪.‬‬
‫לגבי ההשערה הראשונה‪ ,‬ממצאי המחקר הנוכחי מראים כי בניגוד למצופה לא קיים קשר‬
‫‪V‬‬
‫מובהק סטטיסטית בין עמדות ותפיסות פטריארכליות של הנחקרים לחומרה הנתפסת בעבירת‬
‫הסחר בנשים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כן נמצא קשר מובהק בין משתנים אלה לגבי אלימות בין שותפים;‬
‫עביר ות רכוש ועבירות ללא קורבנות שונות‪ .‬עם זאת‪ ,‬נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין העמדות‬
‫‪/‬תפיסות פטריארכליות של הנבדק לגבי ענישה ראויה למבצע עבירת הסחר בנשים‪ .‬בנוסף לכך‪,‬‬
‫ובהתאם להשערות‪ ,‬נמצא גם שאכן ככל שעמדות הנבדק כלפי נשים נוטות לכיוון יותר סקסיסטי‪,‬‬
‫כך הוא ימליץ על ענישה פחות חמורה באופן מובהק למבצע העבירה‪.‬‬
‫לגבי ההשערה השניה‪ ,‬השערת המחקר אוששה‪ ,‬ואכן כאשר בוצעה השוואה בין דירוגי החומרה‬
‫ודירוגי ענישה רצויה של קבוצות של נבדקים בעלי עמדות שוויוניות ו פטריארכליות כלפי נשים‪,‬‬
‫נמצא כי בעוד בקרב הראשונים עבירת הסחר בבני אדם דורגה במקום החמישי מבין ‪ 11‬העבירות‬
‫שהוצגו במחקר‪ ,‬אותה עבירה דורגה רק במקום השביעי בקרב קבוצת הסקסיסטיים‪ ,‬כאשר‬
‫עבירות מכירת סמים ואלימות במשפחה נחשבו כחמורות אף יותר בקרב נבדקים מקבוצה זו‪.‬‬
‫לגבי השערת המחקר השלישית‪ ,‬השערה זו אוששה באופן חלקי ונראה על פי הממצאים כי‬
‫לעמדות‪/‬תפיסות פטריארכליות של הנבדק אין תרומה ייחודית מובהקת לניבוי החומרה הנתפסת‬
‫או הענישה הרצויה בעיני הנבדקים כאשר מדובר בסחר בבני אדם אך נראה כי קיימת תרומה‬
‫מובהקת של משתנה זה כלפי רצח במשפחה‪ ,‬המעידה כי ככל שהנבדק בעל עמדות פחות‬
‫סקסיסטיות (כ לומר‪ ,‬יותר שוויוני כלפי נשים)‪ ,‬כך הוא יעריך עבירה זו כחמורה יותר באופן‬
‫מובהק‪ .‬הסבר אפשרי לאי אישוש השערה זו באופן מלא נגזר ממגבלות המחקר הנוכחי‪ ,‬המוצגות‬
‫בפרק המסקנות‪.‬‬
‫המסקנות העולות מהמחקר הנוכחי הן כי בהתאם להנחות מודל הקונצנזוס‪ ,‬קיים בסיס ערכי‬
‫משותף לציבור הרחב בישראל‪ ,‬כלפי תפיסות החומרה של עבירות אלימות בכלל ועבירת הסחר‬
‫בנשים בפרט‪ .‬בסיס ערכי זה תואם את רוח החוק הפלילי אשר אינו מתיר קיום סחר בנשים‬
‫בישראל; ומתווה את הגבולות המוסריים של החברה הישראלית בת ימינו‪ .‬עם זאת‪ ,‬בהתאם הן‬
‫למודל העימות והן לתיאוריה הפמיניסטית‪ ,‬נמצאו הבדלים מובהקים בתפיסות החומרה בין‬
‫נבדקים סקסיסטיים לשוויוניים‪ ,‬והתגלה גם פער ניכר בין עמדות ותפיסות החומרה של הציבור‬
‫כלפי עבירת הסחר בנשים הנתפסת כחמורה יחסית למגוון העבירות שנבדקו‪ ,‬לבין התנהלות‬
‫מערכות החוק בניסיונות לווסת ולאכוף את התופעה‪ .‬לפיכך הממצאים שהתקבלו במחקר זה‬
‫אינם מתיישבים לגמרי עם אף אחת מהגישות התיאורטיות (קונצנזוס ועימות) ובכך משקפים את‬
‫התמונה המורכבת העולה ממרבית מחקרי החומרה‪.‬‬
‫‪VI‬‬
‫רשימת טבלאות‬
‫טבלה מס' ‪ - 1‬תיאור המדגם‪ :‬ערכים מספריים‪ ,‬אחוזים‪ ,‬ממוצעים וסטיות תקן‬
‫‪46‬‬
‫טבלה מס' ‪ – 4‬תפיסות הציבור לגבי מידת החומרה והענישה כלפי עבירת הסחר בנשים‬
‫‪31‬‬
‫טבלה מס' ‪ – 3‬קשר בין עמדות פטריארכליות לחומרה וענישה לפי סוג עבירה‬
‫‪33‬‬
‫טבלה מס' ‪ – 2‬השוואה בין דירוגי החומרה של העבירות לפי קבוצות של עמדות פטריארכליות ‪32‬‬
‫טבלה מס' ‪ – 1‬השוואה בין דירוגי ענישה של עבירות לפי קבוצות של עמדות פטריארכליות‬
‫‪31‬‬
‫טבלה מס' ‪ – 6‬מקדמי רגרסיה מרובה עבור מידת החומרה ל ‪ 1‬תסריטים נבחרים‬
‫‪37‬‬
‫טבלה מס' ‪ – 7‬מקדמי רגרסיה מרובה עבור דירוגי ענישה ל ‪ 1‬תסריטים נבחרים‬
‫‪31‬‬
‫טבלה מס' ‪ – 1‬דירוגי חומרה נתפסת לפי מאפייני מבצע העבירה‬
‫‪20‬‬
‫טבלה מס' ‪ – 9‬דירוגי ענישה לפי מאפייני מבצע העבירה‬
‫‪20‬‬
‫‪VII‬‬
‫רשימת איורים‬
‫תרשים מס' ‪ – 1‬שכיחות עמדות סקסיסטיות – שוויוניות‬
‫‪34‬‬
‫תרשים מס' ‪ – 4‬ממוצע חומרה נתפסת לפי הגדרה דתית ומין‬
‫‪21‬‬
‫תרשים מס' ‪ – 3‬ממוצע דירוגי ענישה מומלצים לפי הגדרה דתית ומין‬
‫‪24‬‬
‫‪VIII‬‬
‫מבוא‬
‫הזכויות לחירות ושליטה עצמית על חייו‪ ,‬מוחו וגופו של האדם מוגדרות כזכויות אדם בסיסיות‬
‫ביותר וככאלה מהוות בסיס מוצק של ההגות הליברלית המודרנית; לפיכך‪ ,‬הן מעוגנות בחוקות‬
‫בחוקים של מדינות מערביות שונות; במקרה הישראלי‪ ,‬זכויות אלה מופיעות בחוק היסוד "כבוד‬
‫האדם וחירותו"‪ .‬אולם‪ ,‬למרות שאנו נוטים לראות בזכויות אלה כזכויות יסוד מובנות מאליהן‪,‬‬
‫עוד ארוכה הדרך עד שתפיסה זו תהיה מיושמת בכל הנוגע לחירותן של נשים רבות‪ .‬בעצם‪ ,‬זכויות‬
‫אלה אינן מיושמות לגמרי ואינן מוגנות באופן מספק בכל המקרים כלפי נשים רבות‪ ,‬המתגוררות‬
‫במדינות רבות בעולם‪ ,‬לרבות בישראל‪ .‬תופעת הסחר בנשים )‪ (trafficking in woman‬מבטאת‬
‫דוגמא בוטה לפגיעה זו בזכויותיהן של נשים רבות‪ .‬למרות שהתופעה אינה חדשה כלל (ראו‬
‫לבנקרון ודהאן‪ ) 4003,‬מחקרים שונים מראים שבשני העשורים האחרונים של המאה ה ‪ 40‬חל‬
‫גידול משמעותי בממדיה‪ ,‬כאשר התפתחות תעשיית המין‪ ,‬תהליכי גלובליזציה‪ ,‬אי נכונות של‬
‫מדינות לפע ול במרץ נגד הסחר‪ ,‬ומנגנוני אכיפה חלשים‪ ,‬הן הסיבות העיקריות לכך (ראו לבנקרון‬
‫ודהאן‪Hughes, 2000; Rathgeber, 2002; Raymond et al., 2002; Rijken, 2003; ;4003 ,‬‬
‫)‪ .)Taylor & Johnson, 1999; Van Impe, 2000‬עקב חשיבות התופעה הזאת בכלל ובארץ‬
‫בפרט‪ ,‬והשלכותיה הקשות בעיקר כלפי קורבנות הסדר‪ ,‬המחקר המוצע מתמקד בתופעה של סחר‬
‫בנשים בישראל‪.‬‬
‫עקב היבטים אלה חשוב להדגיש שבעשורים האחרונים‪ ,‬ועקב מודעות גוברת בציבור הן להפרות‬
‫זכויות אדם בכל ונשים בפרט והן לתופעת סחר בהן‪ ,‬מדינות מערביות מסוימות (לדוגמא‪ ,‬ארה"ב)‬
‫מתייחסות ביתר הרחבה לזכויות הקורבנות בסחר בנשים וקובעות שמחובתן של מדינות המוצא‬
‫ומדינות היעד להגן עליהן ולסייע בשיקומן (ראו לבנקרון ודהאן‪ .)4003 ,‬אולם‪ ,‬בדו"ח יחסית חדש‬
‫של משרד החוץ האמריקני (שהתפרסם בשנת ‪ ,)4000‬ישראל ממוקמת במקום הלא מכובד של‬
‫המדינות אשר אינן עומדות באמות מידה מיזעריות של מאבק בסחר בנשים‪ ,‬או מסרבות להכיר‬
‫בקיומה של התופעה בתחומן‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬ניתן לציין שעד לאחרונה (שנת ‪ )4000‬מדינת ישראל‬
‫במקום לראות את עצמה כמקלט של פעילות עבריינית כנגד נשים רבות שנסחרו‪ ,‬ראתה עצמה‬
‫דווקא כקורבן של אותן הנשים‪ ,‬שכביכול חברו יחד עם סרסוריהן כדי להערים עליה‪ .‬חשוב לציין‬
‫שעקב לחצים חיצוניים (לדוגמא‪ ,‬מצד ארה"ב) ופנימיים (שדולת הנשים ובאמצעותה‪ ,‬כמה חברות‬
‫כנסת; ראה ועדת החקירה של הכנסת‪ ,)4000 ,‬התקבל לאחרונה (בסוף שנת ‪ )4000‬בישראל תיקון‬
‫‪ 16‬לחוק העונשין (ס' ‪ 403‬א (א))‪ ,‬אשר מגדיר מפורשות את עבירת הסחר בבני אדם ואת חומרתה‬
‫‪2‬‬
‫הגבוהה‪ :‬עפ"י לשון החוק "המוכר או קונה אדם להעסקתו בזנות או המתווך לקנייה או מכירה‬
‫כאמור‪ ,‬דינו מאסר שש עשרה שנים" (לבנקרון ודהאן‪ .)4003 ,‬למרות השינויים המחמירים הללו‪,‬‬
‫חשוב לציין שבשנת ‪ 4003‬טענות רבות ממשיכות להיות מועלות לגבי הטיפול הלקוי של מערכת‬
‫אכיפת החוק הישראלית בגורמים העבריינים העוסקים בסחר בנשים (בוגוש ודון יחיא‪;1999 ,‬‬
‫‪ ;4004‬לבנקרון ודהאן‪)Trafficking in Persons Report, 2001; www.justice.gov.il;4003 ,‬‬
‫שכן למרות השינוי בחומרה הפורמלית של התופעה‪ ,‬גורמים פמיניסטיים ממשיכים לטעון‬
‫שהטיפול המערכתי ובעיקר המשפטי בעבריינים העוסקים בעבירה זו הנו סלחני‪ ,‬כאשר המערכת‬
‫בוחרת להיטפל דווקא לנשים הנסחרות‪ .‬לפיכך‪ ,‬שאלת המחקר המנחה את העבודה הנוכחית הנה‪:‬‬
‫מהן תפיסות החומרה של הציבור הישראלי כלפי עבירת הסחר בנשים?‬
‫הסבר תיאורטי אפשרי ליחס בעייתי זה לתופעה ניתן למצוא בזרם הפמיניסטי‪ ,‬אשר במקביל‬
‫לתחומי מדע שונים התפתח משנות ה ‪ 70‬גם בתוך תחום הקרימינולוגיה‪ .‬בין היתר‪ ,‬זרם זה‬
‫התמקד בניסיון לספק כלים תיאורטיים ואף אמפיריים על מנת להבין טוב יותר‪ ,‬וכך להסביר‪ ,‬את‬
‫התופעה הרווחת של אלימות המופעלת מצד גברים נגד נשים (לדוגמא‪ ,‬רימלט‪ .)4000 ,‬ההסבר‬
‫הפמיניסטי המרכזי לתופעה זו הוא כי היא מהווה אחד מהביטויים החברתיים המרכזיים של‬
‫המערכת הפטריארכלית המסורתית והאידיאולוגיה של קשרים מגדרים חברתיים‪ ,‬אשר יוצרים‬
‫ושומרים‪ ,‬באופן היסטורי וחוצה תרבויות‪ ,‬עליוניות של הגבר על האישה‪ ,‬הן בתחום הבית והן‬
‫מחוצה לו )‪ .)e.g., Smith, 1990; Curran & Renzetti, 1994‬ממצאי מחקרים רבים מעידים על‬
‫קשר לינארי חזק בין הפנמתם של תפקידים מגדריים מסורתיים של נשים בחברה או ערכיים‬
‫ונורמות פטריארכליים (התומכים בעליוניות הגבר) לבין יחס סלחני ומתן לגיטימציה לאלימות נגד‬
‫נשים‪ ,‬וכי מכוונות כלפי המשתנה הראשון היא המנבא הטוב ביותר לתמיכה (או העדר התנגדות)‬
‫באלימות פיזית נגד נשים ;‪(Burt, 1980; Falchicov, 1996; Finn, 1986; Greenblat, 1985‬‬
‫;‪Haj-Yahia, 1997; 1998a; 1998b; Jeffords, 1984; Marciniak, 1998; Sakalh, 2001‬‬
‫‪ .)Simonson & Subich, 1999; Smith, 1990; Willis et al., 1996‬בהקשר זה‪ ,‬התיאוריה‬
‫הפמיניסטית מציעה הסבר תיאורטי ליחס הסלחני מצד המערכת המשפטית (המורכבת בעיקר‬
‫ע"י גברים) כלפי עבירות המבוצעות מצד גברים נגד נשים‪ :‬הוא טמון באותן עמדות ונורמות‬
‫תרבותיות פטריארכליות נגד נשים‪ ,‬המושרשות בקרב עובדי המערכת המטפלים בהן‪ .‬עקב‬
‫מאפייניה האלימים של תופעת הסחר בנשים‪ ,‬והמאפיין המגדרי שלה (גברים נגד נשים)‪ ,‬מסגרת‬
‫‪3‬‬
‫תיאורית זו תהווה מסגרת תיאורטית כוללת למחקר המוצע‪ ,‬ובאמצעותה ננסה להסביר את‬
‫היחס הסלחני של המערכת המשפטית בסוחרים בנשים‪ .‬לפיכך‪ ,‬ובאופן ספציפי יותר‪ ,‬מטרת‬
‫המחקר הנוכחי הנה להשוות תפיסות חומרה כלפי עבירת הסחר בנשים‪ ,‬בין נבדקים בעלי תפיסות‬
‫פטריארכליות שונות‪.‬‬
‫דרך מחקרית מקובלת לבדיקת עמדות כלפי חומרתן של עבירות פליליות שונות היא באמצעות‬
‫מחקרי חומרה )‪ ,(crime seriousness‬אשר מטרתם הכללית היא להשיג באמצעות סקרים את‬
‫התפיסות הסובייקטיביות של הציבור הרחב בכלל ושל הקבוצות החברתיות השונות בתוכו בפרט‪,‬‬
‫לגבי חומרתן של עבירות פליליות שונות (‪(e.g., O’Connell & Whelan, ;Levi & Jones, 1985‬‬
‫‪ .1996‬לכן‪ ,‬המחקר המוצע מתאים למסורת מחקרית זו‪ .‬אולם‪ ,‬בשונה לרוב המחקרים הללו‪,‬‬
‫ועקב יתרונותיה‪ ,‬בכדי לענות על שאלות המחקר אשתמש בשיטת הסקרים הפקטוריאלית‪,‬‬
‫המתבססת על הערכת הציבור של מידת החומרה של מספר תסריטים היפותטיים‪ ,‬המייצגים‬
‫עבירות פליליות שונות‪ ,‬כולל סחר בנשים‪ ,‬כאשר פרטיהם הרבים של תסריטים משתנים על פי‬
‫בחירה אקראית שלהם (‪ .)Roberts ,1994 ;Jacoby & Cullen ,1991‬בהקשר זה חשוב לציין‬
‫שניתוח תפיסות הציבור לגבי חומרתן של עבירות פליליות מהווה תחום מחקר מוכר וטיפוסי‬
‫בתחומי הסוציולוגיה והקרימינולוגיה מאז שנות ה ‪ .60‬בהיבטים המעשי והתיאורטי של סוג‬
‫מחקר זה‪ ,‬מציע ‪ )1914( Miethe‬שלושה יישומים אפשריים של מחקרי תפיסות חומרה; המחקר‬
‫הנוכחי ינסה לבחון את מידת היישומים השונים במקרה הספציפי של ישראל‪ .‬ראשית‪ ,‬דירוגי‬
‫החומרה מאפשרים לנסות ולהתאים את האיסורים החוקיים לעמדות הציבור; שנית‪ ,‬הקצאות‬
‫דיפרנציאליות של משאבים למערכת אכיפת החוק על פי עמדות הציבור; ושלישית בחינה‬
‫אמפירית של תרומתם של שני מודלים תיאורטיים מנוגדים‪ ,‬המתייחסים לתפקידו של החוק‬
‫הפלילי בחברה – מודל העימות ומודל הקונצנזוס (‪.)Miethe, 1982‬‬
‫תרומת המחקר הנוכחי‬
‫ישנן שלוש תרומות ‪ -‬תיאורטיות ומעשית ‪ -‬עיקריות למחקר הנוכחי‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬מטרה משותפת של כלל מחקרי החומרה עד כה היא להשיג באמצעות סקרים מידע על‬
‫תפיסותיהם הסובייקטיביות של הציבור הרחב וקבוצות חברתיות בתוכו‪ ,‬לגבי חומרתן של‬
‫עבירות פליליות שונות (‪,1962 ,Levi & Jones ,1911 ;O'Connell & Whelan ,1996‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .)Wolfgang & Sellin‬בהקשר זה‪ ,‬עסקו מחקרי החומרה עד כה בניתוח תפיסות החומרה של‬
‫נבדקים שונים כלפי עבירות פליליות בכלל ‪ -‬אלימות‪ ,‬רכוש‪ ,‬כלכליות‪ ,‬מוסר ‪( -‬ראו‪,Herzog, ,‬‬
‫‪ ,)Wozniak ,1911 ;Levi & Jones ,1911 ;O’Connell & Whelan, 1996 ;2003‬ולפעמים כלפי‬
‫סוגי עבירות ספציפיות בפרט‪ ,‬ביניהן אלימות נגד נשים ( ‪Hilton ,1993; Locke & Richman,‬‬
‫‪ .)1999‬סקירה של מחקרים אלה מלמדת שלא נחקרו עדיין תפיסות הציבור כלפי העבירה‬
‫הספציפית של סחר בנשים‪ .‬לפיכך‪ ,‬תרומה חשובה של המחקר הנוכחי מתבטאת בקידום המחקר‬
‫העוסק בתפיסות הציבור (במקרה זה הישראלי) כלפי עבירה ספציפית זו‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬מחקרי חומרה עד כה עסקו גם בבחינת ההשפעה של משתנים סוציו‪-‬דמוגרפים שונים של‬
‫הנבדקים על תפיסות חומרה שונות (ראו ‪Evans & Scott ,1984; Levi & Jones, 1985; Rossiet‬‬
‫‪ .)al., 1974; Walker, 1978‬אולם‪ ,‬השפעתן של עמדות אחרות בכלל‪ ,‬ועמדות פטריארכליות‬
‫בפרט‪ ,‬על תפיסת החומרה של עבירות שונות בכלל‪ ,‬ועבירת הסחר בנשים בפרט‪ ,‬לא נחקרה עד‬
‫כה‪ .‬המחקר הנוכחי‪ ,‬באמצעות בחינת השפעת עמדות פטריארכליות על החומרה הנתפסת של‬
‫עבירת הסחר בנשים בציבור‪ ,‬מהווה ניסיון לשלב בין שלושה גופי ידע שלא שולבו עד כה‪ :‬מחקרי‬
‫החומרה‪ ,‬תפיסות על עבירת סחר בנשים‪ ,‬ומחקר על עמדות פטריארכליות‪ .‬במידה ותאושש‬
‫ההשערה כי תפיסות הציבור כלפי עבירת הסחר בנשים תושפענה מתפיסות פטריארכליות של‬
‫הנחקרים‪ ,‬וברמה נמוכה יותר ממשתנים סוציו‪-‬דמוגרפיים אחרים‪ ,‬העבודה תהווה תרומה‬
‫תיאורטית חשובה בספרות של שלושת גופי הידע שצוינו לעיל‪ ,‬ותחזק את חשיבותן של עמדות‬
‫פטריארכליות כמעצבות תפיסות בציבור ביחס לעבירות נגד נשים‪ ,‬ומשפיעות עליהן‪ .‬ממצא זה‬
‫יחזק את הממצא העקבי לגבי היחס הסלחני של אנשים בעלי תפיסות פטריארכליות כלפי אלימות‬
‫נגד נשים ואונס ( ;‪(Eisikovits et al., 1991; Finn, 1986; Greenblat, 1985; Jeffords, 1984‬‬
‫‪.)Sakalh, 2001‬‬
‫שלישית‪ ,‬למחקר זה גם תרומה מעשית מובהקת‪ ,‬המתייחסת לטענות החוזרות ונשנות של‬
‫גורמים פמיניסטיים (שיפורטו בהמשך) לגבי סלחנותה לכאורה של המערכת המשפטית‪ ,‬המתחזה‬
‫לנייטרלית‪ ,‬אך גברית במהותה‪ ,‬הן בחו"ל והן בישראל‪ ,‬כלפי עבריינים גברים המבצעים עבירות‬
‫אלימות כנגד נשים‪ ,‬בעיקר בעבירות כגון רצח‪ ,‬אלימות ואונס (בוגוש ודון יחיא‪ ;1999 ,‬רימלט‪,‬‬
‫‪ ;4000‬קמיר‪ ,)Kelly, 1993; Moller & Okin, 1989 ;4004 ,‬אך גם בתחום של סחר בנשים‬
‫‪5‬‬
‫(לבנקרון ודהאן‪ ;4003 ,‬בוגוש ודון יחיא‪ .)Trafficking in Persons Report, 2001 ;1999 ,‬במידה‬
‫והשערות המחקר הנוכחי יאוששו‪ ,‬ניתן יהיה להצביע על העמדות הפטריארכליות לכאורה של‬
‫עובדי המערכת (רובם גברים) כלפי נשים כהסבר ליחסם הסלחני כלפי עבריינים הסוחרים בנשים‪.‬‬
‫‪ .1‬סקירת ספרות‬
‫‪ 1.1‬סחר בנשים‬
‫הזכות לחירות ולשליטה עצמית על חיים‪ ,‬מוח וגוף מעוגנת בהגות הליברלית‪ ,‬בחוקות‬
‫ובחוקים מרכזיים במדינות מערביות; במקרה הישראלי זכויות אלה מופיעה בחוק היסוד "כבוד‬
‫האדם וחירותו"‪ ,‬וגם בחקיקה ספציפית‪ ,‬כמו זאת האוסרת על סחר בבני אדם למטרות זנות‬
‫(‪ .)4000‬אולם‪ ,‬לדעתן של חוקרות פמיניסטיות (ראו קמיר‪ ;4004 ,‬יזרעאלי‪ ;1999 ,‬ברקוביץ‪;1999 ,‬‬
‫‪ ,(Kelly, 1993; Zimmerman, 1991‬זכויות אלה במקרה של נשים רבות במדינת מערביות‬
‫ליברליות שונות‪ ,‬לרבות בישראל‪ ,‬אינה ממומשת ואינה מוגנת באופן מספק בכל המקרים‪ .‬דוגמא‬
‫בולטת ולא יחידה לכך ניתן לראות בתופעה של סחר בנשים‪.‬‬
‫סחר בבני אדם (‪ )human trafficking‬מהווה פגיעה ברורה בזכויות בסיסיות אלה‪ .‬למרות‬
‫הוויכוח בספרות המקצועית לגבי ההגדרה המדויקת של התופעה‪ ,‬משמעות מקובלת של התופעה‬
‫היא גיוס‪ ,‬הובלה‪ ,‬החזקה ו‪/‬או קבלה של בני אדם‪ ,‬באמצעות איום או שימוש באמצעים אחרים‬
‫של כפייה‪ ,‬חטיפה‪ ,‬הונאה‪ ,‬רמייה‪ ,‬שימוש לרעה בכוח‪ ,‬ו‪/‬או ניצול לרעה של עמדת חולשה‪ ,‬קבלה‬
‫או מתן תשלום או טובות הנאה‪ ,‬כדי להשיג את הסכמת אדם לשליטה עליו לשם ניצולו‪ ,‬ניצול‬
‫כדרישת מינימום‪ ,‬יכלול בחלק ניכר מהמקרים עיסוק בזנות על ידי האדם הנסחר‪ ,‬או צורות‬
‫שונות של ניצול מיני‪ ,‬עבודות כפייה או מתן שירותים בכפייה ‪ -‬מכאן הקרבה הרבה בין התופעה‬
‫לבין עבדות (לבנקרון ודהאן‪ .)4003 ,‬למרות שתופעה זו הנה הטרוגנית מאד בצורותיה ומאפייניה‬
‫התרבותיים (‪ )Williams ,1999‬וכוללת סחר בסוגים שונים של בני אדם למטרות שונות‪ ,‬הסחר‬
‫בנשים ונערות לצורכי מין מהווה החלק המרכזי ממנה & ‪(e.g., Rijken, 2003; Watts‬‬
‫)‪ ;Zimmerman, 2002‬עקב חשיבותה‪ ,‬היא מהווה את מוקד המחקר המוצע‪.‬‬
‫מהגדרה הקודמת ניתן ללמוד שסחר בנשים קשור קשר הדוק בתופעת הזנות (‪.)Bishop ,1991‬‬
‫בהקשר זה חשוב להבין שזנות לא נתפסת לרוב בימינו כחיבור פשוט של התנהגויות פרטיות‬
‫ואישיות‪ ,‬אלא כמערכת מאורגנת‪ ,‬וכעת גם גלובלית ותעשייתית‪ ,‬הקשורה לרוב לארגוני פשע בין‪-‬‬
‫לאומיים‪ .‬בעצם זנות וסרסרות בלתי ניתנות להפרדה‪ :‬מנהלי בתי בושת קשורים בקשרי מסחר‬
‫עם סוחרי הנשים‪ ,‬שמצדם קשורים בקשרי מסחר עם ארגוני פשע בינלאומיים‪ ,‬האחראים על‬
‫שינוע הסחורה בין מדינות (קול האישה‪(Altman, 2001; Berkovitch, 1999; Williams, ;4001 ,‬‬
‫‪ .1999‬כך‪,‬על ידי מערכות מסחר אלה‪ ,‬ובדומה לכל סוג אחר של רכוש‪ ,‬זונות נמכרות‪ ,‬נקנות‪,‬‬
‫מוחלפות‪ ,‬ומנוצלות‪ .‬בהקשר זה של זנות‪ ,‬חשוב להדגיש שהויכוח בשאלת ההגדרה של תופעת‬
‫‪7‬‬
‫הסחר בנשים מעורר מחלוקות עזות‪ .‬הדיון הפמיניסטי‪ ,‬החצוי לאורך קווים אידיאולוגיים בין‬
‫התפיסה הפמיניסטית הליברלית‪ ,‬המעניקה הכשר לזנות‪ ,‬לבין הפמיניזם הרדיקלי‪ ,‬המצדד‬
‫בביטולה‪ ,‬מהווה דוגמא ברורה לכך (‪ .)Anderson ,4000 ;Murray ,1999‬חשוב להוסיף בהקשר זה‬
‫שחלק מהנשים הנסחרות בוחרות לעסוק בזנות‪ ,‬אך קשה לכנות זאת בחירה חופשית‪ .‬זאת‬
‫במיוחד לאור העובדה שמציאות היומיום של קורבנות הסחר מורכבת משעבוד‪ ,‬השפלה‪ ,‬אלימות‪,‬‬
‫ניצול והונאה (לבנקרון ודהאן‪.)4003 ,‬‬
‫‪ 1.2‬היקפים ומאפיינים‬
‫תופעה סחר באנשים בכלל ובנשים בפרט אינה חדשה‪ ,‬היא מוכרת משחר ההיסטוריה (לבנקרון‬
‫ודהאן‪ )4003,‬אולם‪ ,‬מחקרים שונים מראים שבשני העשורים האחרונים של המאה ה ‪ 40‬חל גידול‬
‫משמעותי בממדיה‪ ,‬כאשר התפתחות תעשיית המין‪ ,‬תהליכי גלובליזציה‪ ,‬אי נכונות של מדינות‬
‫לפעול במרץ נגד הסחר‪ ,‬ומנגנוני אכיפה חלשים‪ ,‬הן הסיבות העיקריות לכך (לבנקרון ודהאן‪,‬‬
‫‪ .)Taylor & Johnson, 1999;4003‬בשל אופייה הפלילי של התופעה והתנהלותה במחתרת‪ ,‬קשה‬
‫להעריך את מספרן הכולל ומאפייניהן המדויקים של קורבנות הסחר בנשים‪ .‬למרות מגבלות אלה‪,‬‬
‫פרק זה ינסה לעמוד על שתי הנקודות הללו‪.‬‬
‫מבחינת היקפים‪ ,‬האו"ם‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬מעריך שמדי שנה נסחרים כארבעה מליון נשים וילדים‬
‫למטרות מין ברחבי העולם (‪ .)Bales ,4000‬מתוכם‪ ,‬על פי דו"ח ה ‪ ,CIA‬מדובר בכ ‪ 10‬אלף מספר‬
‫הנשים והילדים המוברחים לארה"ב בלבד מדי שנה‪ ,‬על מנת לעסוק בזנות (קול האישה‪.)4001 ,‬‬
‫דוגמא נוספת ניתן לראות באזור מדינות דרום מזרח אסיה‪ ,‬בו ההערכות הן שכ ‪ 100‬נשים‬
‫מבנגלדש מועברות לפקיסטן באופן לא חוקי מדי חודש‪ 110,000 ,‬נשים פיליפיניות נמכרות מדי‬
‫שנה ליפן‪ ,‬וכ ‪ 7,000‬נשים וילדות מנפאל מסופקות מדי שנה לבתי הבושת בהודו‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההערכות‬
‫הן שבאסיה בלבד הוכנסו מיליוני נשים וילדים למערכות זנות שונות‪ ,‬כגון זנות רחוב‪ ,‬מועדוני מין‪,‬‬
‫תיירות מין‪ ,‬ובתי בושת דמויי בתי כלא (לבנקרון ודהאן‪.)4003 ,‬‬
‫על פי נתונים אלה‪ ,‬ניתן ללמוד שרוב הקורבנות לסחר הן נשים עניות מארצות מתפתחות‪,‬‬
‫כאשר רווחי הסחר בנשים לסוחרים מוערכים בכ ‪ 7‬מיליארד דולר לשנה (ראו ‪.)Strandberg ,1999‬‬
‫נתונים אלה ניתנים להבנה במונחים של כלכלה פוליטית‪ ,‬המעמידה במרכז הדיון גורמים מבניים‬
‫כגון מעמד‪ ,‬מגדר‪ ,‬גזע‪ ,‬תרבות‪ ,‬ולאום‪ ,‬וחושפת את קשרי הגומלין ביניהם‪ .‬ניתוח מסוג זה מאפשר‬
‫‪8‬‬
‫להראות כיצד גורמים כמו משטר כלכלי מסוים‪ ,‬חלוקת עבודה על בסיס מגדר בשוק העבודה‪,‬‬
‫ואידיאולוגיות סקסיסטיות‪ ,‬דוחקים נשים לאמץ אסטרטגיות הישרדות‪ ,‬כמו הגירה לארצות‬
‫אחרות או זנות‪ ,‬בעל כורחן (לבנקרון ודהאן‪ .)4003 ,‬בהקשר זה‪ ,‬סחר בנשים יכול להתרחש ברמה‬
‫גלובלית ‪ -‬לדוגמא‪ ,‬סחר בנשים מאוקראינה לישראל‪ ,‬אך גם ברמה אזורית ‪ -‬בין מדינות עם גבול‬
‫משותף‪ ,‬כגון נפאל והודו‪ .‬מעבר של נשים מחבר המדינות לישראל דרך מצרים הוא שילוב בין סחר‬
‫גלובלי לאזורי‪ .‬סחר ברמה מקומית מתרחש כאשר נשים נסחרות בין סוחרים באותה ארץ‪ .‬ככל‬
‫הידוע‪ ,‬בישראל מתקיים סחר אינטנסיבי בנשים בשלוש רמות המסחר (לבנקרון ודהאן‪.)4003 ,‬‬
‫אם משווים את אוכלוסיית ארה"ב לאוכלוסיית ישראל‪ ,‬באחרונה מדובר בתופעה פי ‪ 4.1‬גדולה‬
‫מבראשונה‪ :‬הערכה של המשטרה וגורמים רשמיים אחרים בארץ היא שבישראל נמצאות בין אלף‬
‫ל ‪ 3,000‬נשים נסחרות (לוצקי‪ .)4004 ,‬עקב חשיבות התופעה הזאת בכלל ובארץ בפרט‪ ,‬המחקר‬
‫המוצע מתמקד בישראל‪.‬‬
‫על פי הנתונים של הגורמים האלה (ראו בעיקר לבנקרון ודהאן‪ ,)4003 ,‬מרבית הקורבנות שנעצרו‬
‫וגורשו מישראל בין השנים ‪ 4004 – 4000‬הגיעו ממזרח אירופה‪ .‬הסבר לכך ניתן למצוא בכך לאחר‬
‫התפרקות ברה"מ‪ ,‬הנשים היו הראשונות שנפלטו ממעגל העבודה ונפגעו בצורה הקשה ביותר מן‬
‫המשבר הכלכלי; מ צוקה זו הייתה תמריץ לחיפוש תעסוקה בחו"ל‪ .‬אותם הנתונים מגלים שעד‬
‫שנת ‪ 4004‬נשים נסחרות נכנסו לארץ במגוון דרכים ‪ -‬דרך נמל התעופה או נמלי הים‪ ,‬כתיירות או‬
‫כעולות‪ ,‬רובן תוך שימוש בתעודות מזויפות (סחר נשים בישראל‪ .)4001 ,‬מדינת המעבר הנפוצה‬
‫ביותר היא מצרים‪ ,‬כאשר חציית הגבול יכולה להימשך בין עשר דקות לשבועיים‪ ,‬תלוי במיומנות‬
‫המבריחים‪ .‬טווח הגילאים של הנשים הנסחרות בישראל נע בין ‪ ,16-21‬מרביתן בשנות ה ‪40‬‬
‫לחייהן ‪ -‬הגיל הממוצע הוא ‪ ,- 43‬אך יש מקרים חריגים‪ .‬מספר הקטינות המובאות לישראל אינו‬
‫ידוע‪ .‬אחוז נמוך של הנשים שנעצרו דיווחו שעבדו בעבר בזנות‪ ,‬כ ‪ 30‬אחוז היו מובטלות בארץ‬
‫המוצא‪ ,‬אלה שעבדו עסקו במגוון מקצועות‪ :‬מזכירות‪ ,‬זבניות‪ ,‬מורות‪ ,‬ועוד‪ .‬שכרן הממוצע בארץ‬
‫המוצא היה נמוך – פחות מ ‪ $20‬לחודש‪ .‬ממוצע שעות עבודה ביום הוא ‪ 13‬שעות‪ ,‬אולם עליהן‬
‫להיות בכוננות ‪ 42‬שעות ביממה‪ .‬התשלום המזערי שהן מקבלות מוצא לרוב את דרכו לכיס‬
‫הסרסורים‪ ,‬באמצעות הטלת קנסות (עקב יציאה מבית הבושת או קבלת שיחת טלפון ללא רשות‪,‬‬
‫וכדומה)‪ .‬כאשר אישה מבקשת לעזוב‪ ,‬מופעלת עליה מסכת איומים ואלימות פיזית ונפשית;‬
‫איומים לפגוע בבני משפחתה בארץ המוצא הם הנפוצים ביותר‪ .‬חשוב להוסיף שעל פי הנתונים של‬
‫ישראל עולה שקורבנות סחר נמכרו ונקנו יותר מפעם אחת‪ ,‬וחוו שיטות מכירה‬
‫‪9‬‬
‫שונות‪ .‬אולם‪ ,‬במקביל לשיטה זו‪ ,‬התפתחה בישראל גם תופעה חדשה של יזמים זעירים‪ ,‬אשר‬
‫קונים אישה ומחזיקים אותה בבית לעיסוק בזנות‪ ,‬ובעבודות בית (לבנקרון ודהאן‪.)4003,‬‬
‫‪ 1.3‬יחס הרשויות לסחר בנשים‬
‫חקיקה פורמלית היא אחד האמצעים המקובלים בידי מדינות בכדי לעצב כללי התנהגות‬
‫בחברה‪ .‬כך‪ ,‬בשונה למחלקות בוויכוח התיאורטי שצוין לעיל‪ ,‬אחידות נמצאת במעמד החוקי של‬
‫סחר בנשים במדינות מערביות‪ :‬קשת רחבה של חוקים פליליים ואמנות בינלאומיות אוסרת על‬
‫סחר בבני אדם‪ ,‬ועקב חומרתו‪ ,‬מגדירה אותו כעבירה פלילית‪ .‬מסוף המאה ה ‪ 40‬ותחילת המאה ה‬
‫‪ 41‬ההגדרה המשפטית של הסחר בבני אדם הורחבה עוד יותר‪ ,‬וכוללת בימינו ביטויים עדכניים‬
‫כמו שיעבוד‪ ,‬עבדות חוב‪ ,‬נישואים בכפיה‪ ,‬הונאה‪ ,‬ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן דגש להגברת שיתוף הפעולה‬
‫הבינלאומי במאבק נגד הסחר‪ ,‬מתוך הבנה כי זוהי עבירה חוצה גבולות‪ ,‬שלא ניתן להתמודד‬
‫איתה במסגרת כל מדינה בנפרד‪ .‬מיגור הסחר בבני אדם משלב תשומת לב גוברת לזכויות‬
‫הקורבנות עם התייחסות לסחר כבעיה של פשע בינלאומי וכבעיה של הגירה (לבנקרון ודהאן‪,‬‬
‫‪ .)4003‬בתקופה האחרונה‪ ,‬עקב מודעות גוברת הן על זכויות הנשים והן על תופעת סחר בהן‪,‬‬
‫מדינות מערביות מסוימות מתייחסות ביתר הרחבה לזכויות הקורבנות בסחר בנשים וקובעות‬
‫שמחובתן של מדינות המוצא ומדינות היעד להגן עליהן ולסייע בשיקומן‪ .‬דוגמא בולטת לכך היא‬
‫ארה"ב (לבנקרון ודהאן‪ .)4003 ,‬לפי חוק שהתקבל שם בשנת ‪ 4000‬ונכנס לתוקפו ב ‪Victims ( 4001‬‬
‫‪ ,)of Trafficking and Violence Protection Act 2000‬משרד החוץ האמריקני בודק מדי שנה‬
‫את מצב סחר בנשים בכל המדינות‪ ,‬ומחלק אותן לשלוש קבוצות‪ :‬אלה המתמודדות בהצלחה עם‬
‫הסחר ‪ -‬מעמידות סוחרים לדין‪ ,‬מסייעות לקורבנות‪ ,‬ונוקטות פעולות מנע הסברתיות; אלה‬
‫העושות מאמץ כדי לעמוד באמות מידה אלה‪ ,‬אך עומדות בהן באופן חלקי; ואלה שאינן עומדות‬
‫באמות מידה מינימליות של מאבק בסחר בנשים‪ ,‬או מסרבות להכיר בקיומה של התופעה בתחומן‬
‫(לבנקרון ודהאן‪ .)4003 ,‬בדו"ח זה מוקמה ישראל בקבוצה התחתונה של המדינות‪.‬‬
‫מיקום זה ביטא את יחס הרשויות לתופעה בארץ‪ .‬עד שנת ‪ 4000‬מדינת ישראל התכחשה לקיום‬
‫הפורמלי של התופעה של סחר בנשים בתחומה‪ ,‬ואף ראתה את עצמה כקורבן של הנשים הנסחרות‬
‫שחברו יחד עם סרסוריהן כדי להערים עליה‪ .‬תפיסה מעוותת זו קיבלה ביטוי‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬בהחלטות‬
‫משפטיות ‪ -‬ראה לדוגמא בג"ץ מוצ'ניק (‪ ,- )1991‬כאשר הוצג שהעבירה החמורה היא הכניסה הלא‬
‫חוקית לישראל ולא הסחר בנשים; לכן הטיפול המתאים הוא גירוש האישה ולא העמדה לדין של‬
‫סוחרי הנשים (לבנקרון ודהאן‪ .)4003 ,‬בהתאם לתפיסה זו‪ ,‬ממצאי מחקרה של ולנדברג (‪)1997‬‬
‫‪11‬‬
‫מטעם שדולת הנשים בישראל מעידים על אוזלת היד של משרדי הממשלה בישראל בהתמודדות‬
‫עם תופעת הסחר בנשים‪ .‬המחקר מטיל ביקורת נקודתית על אפס מעשה מצד משרדי הבריאות‪,‬‬
‫הרווחה‪ ,‬המשפטים‪ ,‬לביטחון פנים‪ ,‬והפנים למניעת התופעה‪ ,‬וכן על אטימות מצד השגרירויות‬
‫בארצות שמהן מגיעות הנשים (לבנקרון ודהאן‪.)4003 ,‬‬
‫אולם מספר שינוים מערכתיים מתרחשים מאז‪ .‬בסוף שנת ‪ 4000‬התקבל בישראל תיקון ‪16‬‬
‫לחוק העונשין (ס' ‪ 403‬א (א))‪ ,‬אשר מגדיר מפורשות את חומרתה של עבירת הסחר בבני אדם‪:‬‬
‫"המוכר או קונה אדם להעסקתו בזנות או המתווך לקנייה או מכירה כאמור‪ ,‬דינו מאסר שש‬
‫עשרה שנים" (לבנקרון ודהאן‪ .)4003 ,‬השינויים בחקיקה נובעים בעיקר מלחצים חיצוניים‬
‫(לדוגמא‪ ,‬מצד ארה"ב; ראו לבנקרון ודהאן‪ )4003 ,‬ופנימיים (שדולת הנשים ובאמצעותה מספר‬
‫חברות כנסת; ראו פרוטוקול מס' ‪ 11‬מישיבת ועדת החקירה ב ‪ .)41.11.4000‬אך למרות הכוונות‬
‫הט ובות‪ ,‬חשוב להדגיש שבתיקון זה יש ליקויים רבים‪ :‬זהו סעיף בודד שנוסח בחופזה כתוצאה‬
‫מלחצים של גורמים חיצוניים (החוק האמריקני אוסר לתת סיוע כלכלי שאינו הומניטרי למדינות‬
‫שמסרבות להכיר בתופעת הסחר בנשים בתחומן)‪ ,‬וצורף לחוק העונשין בפרק העוסק בעבירות‬
‫זנות ותועבה; תיקון זה מתייחס רק לעונשו של סוחר הנשים ומתעלם לחלוטין מגורל קורבנותיו‬
‫(לבנקרון ודהאן‪ .)4003 ,‬למרבה האבסורד‪ ,‬העונשים שנגזרו על עבירת סחר בנשים היו גבוהים‬
‫יותר לפני התיקון ‪ 16‬לחוק העונשין מאשר אחריו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אחרי קביעת התיקון‪ ,‬רק בשלושה‬
‫תיקים נפסקו עונשים חמורים של ‪ 1-10‬שנות מאסר‪ ,‬כאשר בשאר גזרי הדין עמדו העונשים על‬
‫שנתיים מאסר בפועל פחות או יותר‪ .‬אם עד לתיקון בחוק העונשין התייחסו בתי המשפט לשלל‬
‫העבירות שנעברו כלפי הקורבנות סחר כמו אינוס וכליאה‪ ,‬הציב התיקון את קורבנות הסחר‬
‫כקטגוריה נפרדת‪ ,‬כנשים זרות שידעו ברובן כי תעסוקנה בזנות‪ .‬ההפרדה שנוצרה בינן לבין‬
‫קורבנות אונס רגיל‪ ,‬גרמה אולי לכך שערך הפגיעה בהן פחת בעיני בית המשפט‪ .‬קורבנות הסחר‬
‫נחקרות על ידיעתן והסכמתן‪ ,‬למרות שהפסיקה החדשה כבר קבעה שאין לכך משמעות ביחס‬
‫לעבירת הסחר (לבנקרון ודהאן‪.)4003 ,‬‬
‫למרות השינויים הללו‪ ,‬בתחילתה של המאה ה ‪ 41‬טענות רבות ממשיכות להיות מועלות בטיפול‬
‫של מערכת אכיפת החוק בסחר בנשים בישראל‪ .‬הטענה המרכזית היא שקורבנות הסחר עדיין‬
‫נתפסות כעברייניות ע"י המערכת המשפטית‪ ,‬אף שמבחינת החוק זנות אינה נחשבת לעבירה‬
‫בישראל‪ .‬שהותן הבלתי חוקית מהווה עבירה חמורה מבחינת הרשויות‪ ,‬ולכן הן נעצרות‪ ,‬נכלאות‬
‫ומגורשות (דו"ח הצוות הבין משרדי‪ .)4004 ,‬טענות ספציפיות לגבי טיפול לקוי זה מועלות בקשר‬
‫‪11‬‬
‫של המשטרה‪ :‬בין היתר‪ ,‬המידע על זכויותיהן של הנשים שנעצרות אינו מועבר להן ע"י המשטרה‬
‫כפי שקבע החוק אלא באופן חלקי על ידי ארגוני זכויות אזרח; נמנעת מהנשים האפשרות לזכות‬
‫בייצוג משפטי הוגן ובאפשרות לשחרור בערבות; פעמים רבות הנשים מעוכבות בבתי מעצר במשך‬
‫זמן רב ואינן מועברות למתקני כליאה (מנתוני הסנגוריה הציבורית‪ .)4004 ,‬בנוסף לכך‪ ,‬השוטרים‬
‫בתחנות המשטרה ובבתי מעצר לא תמיד מתירים לנשים לבצע שיחת טלפון; הם לא תמיד‬
‫מתייחסים לנשים באופן ראוי‪ ,‬ואף נוהגים לעיתים בגסות רוח כלפיהן (לבנקרון ודהאן‪.)4003 ,‬‬
‫התיאוריה הפמיניסטית בקרימינולוגיה מציעה הסבר תיאורטי ליחס סלחני זה מצד המערכת‬
‫המשפטית‪ :‬הוא טמון בעמדות ונורמות תרבותיות נגד נשים‪ ,‬המושרשות בקרב עובדי המערכת‬
‫המטפלים בהן‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬למרות שהמשטרה והמערכת כולה נערכות בשנים האחרונות‬
‫למלחמה בפשע המאורגן‪ ,‬ההסתכלות הפמיניסטית היא שעדיין קיימת תפיסה בסיסית בקרב‬
‫עובדיה‪ ,‬הגורסת שסחר בנשים אינו פשע חמור‪ ,‬כמו סחר עבדים‪ ,‬כי אם יבוא של מצרך חיוני‬
‫ונחוץ ‪ -‬זונות (גואטה‪ .) 4003 ,‬יתרה מכך‪ ,‬מומחים משערים שהמשטרה אינה מפסיקה את מעשי‬
‫הניצול המחפירים בנשים‪ ,‬משום שיש לה הסכמים לא כתובים עם הסרסורים‪ ,‬שלפיהם היא‬
‫חייבת להגן עליהם תמורת מידע שהם מזרימים לה על פעולות פליליות שאינן קשורות לזנות‬
‫(עילם‪ .)1999 ,‬הסכמים אלה מבטאים תפיסות של חומרה נמוכה מצד עובדי המערכת לגבי‬
‫מיקומה של תופעת סחר בנשים ביחס לעבירות פליליות אחרות‪ .‬ע"פ התפיסה הפמיניסטית‪,‬‬
‫שקיפות הסחר בנשים‪ ,‬בבחינת נראה ואינו נראה‪ ,‬מעידה על הבנאליזציה של המסחר המיני‬
‫בנשים‪ ,‬ועל השקפת העולם הבסיסית העומדת ביסודו‪ :‬זוהי דרכו של עולם ‪ -‬סחר בנשים אינה‬
‫עבירה חמורה (עילם‪ .)1999 ,‬נראה כי התפיסה הנפוצה בחברות מערביות היא השלכת האחריות‬
‫על הנשים עצמן‪ ,‬גם כשהן נמכרות‪ ,‬נכלאות‪ ,‬עוברות התעללות‪ ,‬אונס‪ ,‬השפלה‪ ,‬ולוקחים מהן את‬
‫דרכוניהן (עילם‪ .)1999 ,‬אם ההשערה הפמיניסטית אכן נכונה‪ ,‬זכויות האדם הבסיסיות ביותר של‬
‫קורבנות סחר הנשים בישראל מוקרבות על מנת לפענח פשעים אחרים‪ ,‬הנחשבים חמורים יותר‬
‫משעבודן האלים של הנשים‪.‬‬
‫‪ 1.4‬הגישה הפמיניסטית‬
‫הפמיניזם מהווה מערכת של אמונות‪ ,‬דעות וערכים‪ ,‬שמטרתה המרכזית לקדם ולהשיג שוויון‬
‫בין המינים‪ ,‬תוך מתן חופש ומעמד חברתי גדולים יותר לנשים (קמיר‪ .)4004 ,‬הפמיניזם המודרני‬
‫התפתח בשני ערוצים במקביל ‪ -‬הן כתנועה חברתית והן כתיאוריה מדעית‪ .‬במישור החברתי‪ ,‬ניתן‬
‫‪12‬‬
‫לתאר התפתחות זו בשני גלים מרכזיים‪ :‬הגל הראשון‪ ,‬ליברלי במהותו‪ ,‬שטף את העולם המערבי‬
‫החל מאמצע המאה ה ‪ 19‬ועד סוף שנות ה ‪ 40‬של המאה העשרים (קמיר‪ .)4004 ,‬פמיניזם זה‬
‫התבסס על גישת היסוד של הליברליזם המסורתי‪ :‬חייב להיות שוויון בסיסי בין המינים‪ ,‬ותפקידן‬
‫של המערכות החברתיות‪ ,‬כולל החוק‪ ,‬הוא להכיר בשוויון הזכויות של נשים וגברים כאחד‪ ,‬למסד‬
‫אותו ולהגן עליו‪ ,‬ולא להתייחס לנשים כאל מעמד מיני נפרד ונחות (‪,1991 ;Callahan 1991‬‬
‫‪ .)Rhode, 1989; Razack‬הגל הפמיניסטי השני פעל בשנות ה ‪ 60‬וה ‪ 70‬של המאה ה ‪ ,40‬ובשונה‬
‫לראשון‪ ,‬היה רדיקלי באופיו‪ ,‬במסגרתו הפעילות הפמיניסטיות דרשו מהפכה תרבותית כוללת‪ ,‬הן‬
‫במבני העומק הבסיסיים ביותר של החברה הפטריארכלית (הנותנת עדיפות לגברים לעומת נשים)‪,‬‬
‫והן בקעקוע סטריאוטיפים ודעות קדומות כלפי נשים‪ ,‬אשר לדעתן חסמו ודיכאו נשים בפועל‬
‫(קמיר‪ .)4004 ,‬בתוך גל זה‪ ,‬בסוף שנות ה ‪ 70‬התפתח זרם הפמיניזם התרבותי‪ ,‬אשר שלל את‬
‫הנחות היסוד של הפמיניזם הליברלי‪ ,‬וגרס שגברים ונשים שונים מיסודם (‪ )Smith ,1993‬ונשים‬
‫ניחנות בקול שונה (‪ .)Gilligan ,1914‬משמעות הדבר היא שבמקום לדרוש טמיעה של נשים בתוך‬
‫המבנים הגבריים הקיימים‪ ,‬מדיניות הפמיניזם התרבותי היא להגיע לשוויון לנשים בכך‬
‫שמאפייניהן הייחודיים יזכו להכרה‪ ,‬וכן שהמוסדות החברתיים‪ ,‬המבנים והמדיניות הציבורית‬
‫ישונו כך שיתאימו לחוויה הנשית הייחודית‪ .‬לדעתם של פמיניסטים אלה‪ ,‬השמעת קולן הייחודי‬
‫של הנשים תקדם לא רק את מעמדן של הנשים‪ ,‬אלא תתרום לקידום העמדה המוסרית של‬
‫החברה כולה (פרידמן‪.)1996 ,‬‬
‫מעבר להתייחסותו הספציפית למערכות הפוליטיות‪ ,‬הכלכליות‪ ,‬החברתיות‪ ,‬והחינוכיות‪,‬‬
‫הפמיניזם התמקד בצורה ממקודת באי‪-‬יכולתם של החוק ומערכת אכיפת החוק לשקף צרכים‬
‫פמיניסטיים (‪ .)Snider ,1990‬טענה מרכזית של זרם זה היתה שהניטרליות לכאורה של המדינה‬
‫בענייני מגדר מסתירה למעשה הטיות לטובת גברים‪ ,‬ושהחוק הוא התגלמות של כוח גברי‪ :‬הוא‬
‫מעניק לגיטימציה לאידיאולוגיה הגברית השלטת‪ .‬כך‪ ,‬המערכת המשפטית‪ ,‬שנועדה להילחם‬
‫בתופעות של אפליה‪ ,‬נתפסה ע"י הפמיניסטיות של הגל השני כחלק מהמנגנון החברתי המשעתק‬
‫ומנציח את מעמדן הנחות של הנשים בחברה (בוגוש ודון יחיא‪ .)1999 ,‬כך‪ ,‬נטען שע"י השאיפה‬
‫להשתמש בחוק לטיפול בנושאים פמיניסטיים‪ ,‬אנו מרחיבים למעשה את התחומים הנכללים‬
‫בתחום המשפטי‪ ,‬הגברי‪ ,‬ונכפפים שוב להיררכיה גברית (קמיר‪ ;4004,‬יזרעאלי‪Smith, ;1999 ,‬‬
‫‪ .)1987‬לפיכך‪ ,‬הפמיניזם רואה במערכת המשפטית כלי רב עוצמה להובלת קידום מעמדן של‬
‫‪13‬‬
‫נשים; לצורך זה‪ ,‬תחום המשפט צריך לעבור רפורמה מהותית מבחינת הערכים אותם הוא משקף‬
‫(בוגוש ודון–יחיא‪.)1999 ,‬‬
‫חשוב לציין שגל זה של פמיניזם מאופיין גם בהתפתחותן של תיאוריות מדעיות השוללות את‬
‫התוקף והרלוונטיות של הדיכוטומיה המסורתית "שווה‪/‬שונה"‪ .‬במישור התיאורטי‪ ,‬המסר‬
‫העיקרי שמעביר הפמיניזם ‪ ,‬בעיקר מאז הגל השני‪ ,‬הוא שבעזרת שימוש בסטנדרטים מדעים‬
‫אפשר‪ ,‬בקלות יחסית‪ ,‬להוכיח את ההשפעה של הסקסיזם (התבטאויות והתנהגות הניזונות‬
‫מתפיסת עולם שביסודה דעות קדומות כלפי נשים; קמיר‪ )4004 ,‬על הטקסטים התיאורטיים ועל‬
‫פרשנות המחקרים‪ .‬טענת הפמיניזם היא שהסקסיזם כלפי נשים הוביל להנחות מחקריות מוטעות‬
‫ומוטות‪ ,‬ולהדרה של חיי קבוצת הנשים מתיאוריות חברתיות מרכזיות (‪ .)Smith, 1993‬בהקשר‬
‫זה‪ ,‬חשוב לציין שהפמיניזם לא בהכרח שינה את התפיסה של הדיציפלינות הדומיננטיות במדעי‬
‫החברה‪ ,‬אך יצר לעצמו מקום נכבד שממנו הוא מבצע הערכה ובחינה שלהן‪ ,‬תוך ביסוס‬
‫אלטרנטיבות חדשות של דרכי פעולה אנתרופולוגיות‪ ,‬סוציולוגיות ואחרות (‪.)Smith, 1993‬‬
‫יחד עם התפתחויות אלה‪ ,‬חשוב לציין כאן ששנות השמונים של המאה ה ‪ 40‬נתפסות כשנים של‬
‫נסיגה במאבק הפמיניסטי‪ ,‬והאווירה הציבורית שוב נטתה נגד גילויי עצמאות וחדשנות של נשים‪,‬‬
‫בעיקר בקרב מגזרים שלא היו שותפים לשאיפותיה של התנועה הפמיניסטית (כגון מוסדות‬
‫שמרניים בחברה‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬רשויות החוק‪ ,‬הקבוצות הדתיות)‪ .‬עם זאת‪ ,‬דווקא באקדמיה‪ ,‬פרחה‬
‫התיאוריה הפמיניסטית בתקופה זו‪ ,‬והוגות פמיניסטיות טיפחו דור חדש של נשים בעלות מודעות‬
‫והשכלה פמיניסטית (קמיר‪ .)4004 ,‬ביניהן‪ ,‬ניתן לציין את‪)1991( ;Weisberg )1993( :‬‬
‫‪)1979( ;Amir & Benjamin )1994( Moller)1919( ;Chodorow )1993( ;Zimmerman‬‬
‫‪ ;MacKinnon‬ו (‪.Gilligan )1914‬‬
‫בדומה לרוב החברות המערביות‪ ,‬גם בישראל הנשים נהנות ממעמד חברתי נחות‪ ,‬כאשר שורש‬
‫מצב זה ניתן למצוא בהשפעות תרבותיות ודתיות (יהודיות ואיסלמיות)‪ ,‬הקובעות תפקידים‬
‫חברתיים לנשים בתוך משק הבית (רימלט‪Brownmiller, 1975; Jeffords, 1984; ;4000 ,‬‬
‫‪ .(Hilton, 1993‬מצב זה של עליוניות גברית מקבל ביטוי בספרות הכלכליות‪ ,‬התעסוקתיות‪,‬‬
‫הפוליטיות והחינוכיות‪ ,‬ומ קבל חיזוק ע"י המצב המתמשך של לחץ ביטחוני ומלחמה של ישראל‪.‬‬
‫לעומת מצב זה‪ ,‬חשוב לציין שבדומה לחברות מערביות אחרות‪ ,‬החברה הישראלית נחשפה‬
‫בעשורים האחרונים לנורמות חברתיות שוויוניות יותר‪ ,‬שהובילו לשינוים במבנים המשפחתיים‬
‫‪14‬‬
‫המסורתיים ובכניסה רחבה יותר של נשים בכוח העבודה‪ .‬אולם‪ ,‬המבנה התעסוקתי ממשיך‬
‫להיות מופרד‪ ,‬נשים עובדות לעתים קרובות בעיסוקים מסורתיים לנשים‪ ,‬ושכרן נוטה להיות נמוך‬
‫מזה של הגברים )‪ .(Rhode, 1989‬בדומה למצב בארה"ב‪ ,‬בסוף שנות השבעים של המאה ה ‪40‬‬
‫החלה התעוררות פמיניסטית בישראל‪ ,‬אך התגובות הציבוריות להתעוררות זו הן עוינות והכחישו‬
‫קיום מציאות שוביניסטית וסקסיסטית‪ .‬בשנות התשעים גברה פעילותן של קבוצות פמיניסטיות‬
‫מגזריות ‪ -‬לסביות‪ ,‬מזרחיות ופלסטיניות ‪ ,-‬והתנועה הפמיניסטית בארץ החלה להתמסד (קמיר‪,‬‬
‫‪ .)4004‬בעשורים האחרונים אנו עדים לכתיבה נשית כנגד מיתוס השוויון בהיסטוריה של‬
‫ההתיישבות הציונית‪ ,‬על נשים בצבא‪ ,‬סקסיזם בספרות הישראלית‪ ,‬ופטריארכליות בשיטת‬
‫המשפט הישראלית (ראו לדוגמא להב‪ ;1993 ,‬יזרעאלי‪ ;1999 ,‬מלמן‪ ;4000 ,‬ששון‪-‬לוי‪;4001 ,‬‬
‫קמיר‪ .)4004 ,‬עם זאת‪ ,‬ניתן לומר שהשינוי החברתי בישראל לקראת שוויון מלא לנשים עדיין‬
‫נמצא בראשית דרכו‪.‬‬
‫‪ 1.5‬פמיניזם וקרימינולוגיה – אלימות נגד נשים‬
‫במקביל להתפתחויות שתוארו לעיל‪ ,‬התפתח משנות ה ‪ 70‬זרם פמיניסטי בתוך תחום‬
‫הקרימינולוגיה‪ .‬שיח זה מספק לנו כלים תיאורטיים ואמפיריים על מנת להבין טוב יותר עבירות‬
‫המתבצעות באופן טיפוסי ע"י נשים וכנגד נשים‪ .‬בדומה לזרם הכללי‪ ,‬מטרתו לשים קץ להדרת‬
‫הקול הנשי מן הזירה הקרימינולוגית ולקדם את מעמדן של נשים בחברה (רימלט‪ .)4000 ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬זרם זה התמקד באופן מסורתי בניסיון להסביר את התופעה הרווחת של אלימות המופעלת‬
‫מצד גברים נגד נשים‪ .‬עקב מאפייניה האלימים של תופעת הסחר בנשים‪ ,‬והמאפיין המגדרי שלה‬
‫(גברים הסוחרים בנשים)‪ ,‬מסגרת תיאורית זו תהווה מסגרת תיאורטית כוללת למחקר המוצע‪.‬‬
‫אלימות של גברים כלפי נשים היא תופעה ידועה ומוכרת מזה אלפי שנים (‪ .)Gelles ,1997‬אולם‪,‬‬
‫עד לאחרונה‪ ,‬היבט חשוב של התופעה‪ ,‬קרי אלימות (כוללת פיזית‪ ,‬מינית‪ ,‬ולאחרונה גם‬
‫פסיכולוגית) המופעלת ע"י גברים מוכרים לקורבנות‪ ,‬וביניהם בעיקר שותפיהן הקרובים‪ ,‬נתפס‬
‫כאירוע פרטי או נדיר‪ ,‬המתקיים בתוך כותלי הבית בלבד‪ ,‬במקום אירוע פלילי‪ .‬בעצם מאז‬
‫להתפתחותו של הגל השני בזרם הפמיניסטי ואיתו התיאוריה הפמיניסטית‪ ,‬ההגדרה החברתית‬
‫של אלימות זו עברה שינוי הגדרתי‪ ,‬כאשר בימינו אלימות במשפחה הפכה לבעיה חברתית חשובה‪,‬‬
‫המשפיעה לא רק על היחידה המשפחתית אלא על כל הסדר החברתי הכולל (סבירסקי‪;1993 ,‬‬
‫‪15‬‬
‫צמח ושטיינר‪Allison, 1987; Crowell & Burgess, 1996; Dobash & Dobash, 1979; 1999 ,‬‬
‫‪.(Greenblat, 1985; Hilton, 1993; Johnson & Sigler, 1997; Straus et al., 1980‬‬
‫ההסבר הפמיניסטי של תופעת האלימות זו היא כי היא אינה מהווה בעיה אישית או משפחתית;‬
‫להפך‪ ,‬היא מהווה אחד מהביטויים החברתיים המרכזיים של המערכת הפטריארכלית המסורתית‬
‫והאידיאולוגיה של קשרים מגדרי ם חברתיים‪ ,‬אשר יוצרים ושומרים‪ ,‬באופן היסטורי וחוצה‬
‫תרבויות‪ ,‬עליוניות של הגבר על האישה‪ ,‬הן בתחום הבית והן מחוצה לו‪ .‬המושג פטריארכליות‬
‫(שלטון אבות) מוגדר בספרות כמערכת מינית‪/‬מגדרית שבאמצעותה הגברים שולטים בנשים‪ ,‬ומה‬
‫שמוגדר כגברי מוערך יותר ממה שמוגדר כנשי‪ .‬כלומר‪ ,‬קיימת עליונות גברית וכפיפות נשית‬
‫מבחינה מבנית או ריבוד מגדרי בחברה בת זמננו (‪ .)Curran & Renzetti ,1992‬במושג‬
‫פטריארכליות ניתן לזהות שני מרכיבים בסיסיים‪ :‬הראשון הוא המבנה הפטריארכלי‪ ,‬שבו‬
‫לגברים יש יותר כוח מנשים; השני הוא האידיאולוגיה של העליונות והשליטה הגברית‪ ,‬כמו גם‬
‫האמונות המחזקות והתומכות בה‪ ,‬הנקראות סקסיזם (‪ .)Smith ,1990‬סקסיזם משמעותו יחס‪,‬‬
‫התבטאויות והתנהגויות הניזונות מתפיסת עולם זו‪ ,‬שביסודה דעות קדומות כלפי נשים‪ .‬התנהגות‬
‫סקסיסטית יכולה להתבטא בסירוב לקדם נשים בעבודה משום ההנחה שאינן טובות מספיק‪,‬‬
‫בצביטות וליטופים של גברים על נשים שאינן מזמינות זאת‪ ,‬ובהקשרים שאינם מצדיקים‬
‫התנהגות כזו (קמיר‪ .)4004 ,‬מושג הסקסיזם נתפס לרוב כשווה ערך לתפיסות סטריאוטיפיות של‬
‫המינים ואידיאולוגיית התפקידים המגדרים המסורתיים (‪.)Campbell et al ,1997‬‬
‫‪ ) 1990 ,1919 ,1916( Walby‬טוען שרוב החברות האנושיות הן פטריארכליות במידה מסוימת‪,‬‬
‫ושפטריארכליות היא מערכת מבנים והליכים חברתיים שבאמצעותם הגברים שולטים‪ ,‬מדכאים‬
‫ומנצלים נשים‪ .‬השליטה הגברית על נשים וילדים מבוססת על יחסי כוח בכל המוסדות‬
‫החברתיים‪ ,‬החל מהמשפחה ועד לתחום הציבורי חברתי‪ ,‬הכולל את שוק העבודה‪ ,‬המוסדות‬
‫הפוליטיים‪ ,‬ומערכת אכיפת החוק (‪ .)Lerner ,1916‬מבין גורמים אלה‪ ,‬מוסד הנישואין נתפס‬
‫כמנגנון החברתי העיקרי שבאמצעותו משועתקת הפטריארכליות‪ ,‬דרך תפקידי בעל‪-‬אישה‬
‫מסורתיים (‪ .)Yllo & Straus ,1990‬משפחה מסורתית בנויה בצורה של פירמידה‪ :‬בראשה‬
‫הפטריארך‪ ,‬ומתחתיו כל הנפשות הכפופות למרותו ומסורות לחסדו ‪ -‬אשתו‪ ,‬ילדיו‪ ,‬עבדיו‪,‬‬
‫שפחותיו‪ ,‬ופילגשו‪ .‬הפטריארך מכתיב את כללי ההתנהגות של היחידה המשפחתית‪ ,‬וכל בני הבית‬
‫חייבים לציית לו בנאמנות‪ .‬חברה פטריארכלית מושתתת על המודל של ראש משפחה שהכול‬
‫‪11‬‬
‫כפופים לו ‪ .‬הטענה הפמיניסטית היא שהחברה מעתיקה דפוס זה אל המדינה‪ ,‬אל הדת‪ ,‬ואל עולם‬
‫העבודה‪ .‬הפמיניזם מזהה את המבנה החברתי הפטריארכלי כשורש כל רע‪ ,‬ושואף להמירו במבנה‬
‫חלופי‪ ,‬שוויוני יותר‪ ,‬ובו האישה אינה ממוקמת מתחת לגבר בסולם ההיררכי (קמיר‪.)4004 ,‬‬
‫בהקשר זה חשוב להוסיף שביקורת פמיניסטית רדיקלית‪ ,‬אשר שואבת את כוחה מתובנות‬
‫התיאוריה המרקסיסטית‪ ,‬מסבירה את קיום תופעת הפטריארכליות והנצחת ההיררכיה בין‬
‫המינים כתודעה כוזבת שנגזרת ממעמד‪ ,‬משמע הצגת מציאות חברתית המתחזה לנייטרלית אך‬
‫בעצם מתבססת על רצון המעמד השולט – הגברים‪ .‬חשיפת הסדר החברתי המוטעה והמוטה‪,‬‬
‫אשר משרת את האינטרסים של קבוצה אחת‪ ,‬תאפשר שינוי ביחסי השליטה בין גברים ונשים‪.‬‬
‫השליטה הגברית באה לידי ביטוי בפרנסה‪ ,‬בפוליטיקה ובמיניות האישה‪ ,‬והן בניסיונות השליטה‬
‫בגוף האישה באופן ישיר‪ ,‬והן במעשים חברתיים אשר מנציחים דימויים של נשים כחפים או‬
‫כאובייקטים מיניים (‪ ;Mackinnon, 1980; Moller Okin, 1989‬קמיר‪ ;4004 ,‬רימלט‪.)4000 ,‬‬
‫‪ ) 1910( Mackinnon‬מזהה את עבירות האונס‪ ,‬ההטרדה והאלימות נגד נשים‪ ,‬זנות‪ ,‬פורנוגרפיה‬
‫וסחר בנשים כתופעות חברתיות שתכליתן לשמור על יחסי כוח בלתי שוויוניים בין המינים‪.‬‬
‫האישה שבויה בעולם פטריארכלי ומאמינה במערכת הערכים הגברית‪ ,‬אשר לא רואה בה יצור‬
‫אוטונומי בעל עוצמה כלכלית וחברתית שווה לגברים‪ ,‬שכן אם אכן היה קיים שוויון‪ ,‬אזי לא‬
‫הייתה קיימת תופעת הניצול‪ .‬מקינון טוענת כי בכל זוגיות בין גבר ואישה קיימת הכפפה והנצחת‬
‫נחיתות‪ ,‬אשר ניתן לזהות את ביטוייה הן בספרה הציבורית והן בפרטית‪.‬‬
‫בצורה יותר ספציפית‪ ,‬התיאוריה הפמיניסטית טוענת שהקשרים הפטריארכליים נתמכים ע"י‬
‫עמדות או ציפיות לגבי התפקידים המגדרים המתאימים עבור נשים וגברים בחברות אלה‪ .‬בין‬
‫היתר‪ ,‬עמדות מסורתיות אלה נוטות לתמוך בנורמה הפטריארכלית‪ ,‬לפיה הגבר הוא נהנה‬
‫מעליוניות ביחס לאישה‪ ,‬וכפועל יוצא‪ ,‬לגברים יש זכות מוסרית להשתמש בכוח פיזי נגד נשותיהם‬
‫או בנות זוגם ‪ .‬לפי תפיסה זו‪ ,‬הכוח הפיזי המופעל כנגד הנשים והאיום לשימוש זה בכוח מהווים‬
‫מעין מנגנונים חברתיים לצורכי פיקוח ‪ -‬שליטה על האישה ‪ -‬והבטחת עליוניותו של הגבר‪,‬‬
‫במשפחה ובחברה כולה & ‪(Brownmiller, 1975; Crowell & Burgess, 1996; Dobash‬‬
‫;‪Dobash, 1979; Greenblat, 1985; Haj-Yahia, 1997; Levinson, 1989; Smith, 1990‬‬
‫)‪ .Straus et al., 1980; Sugarman & Frankel, 1996; Yllo & Straus, 1990‬קיום ושעתוק של‬
‫תפקידים מגדריים מסורתיים‪ ,‬התייחסות שונה לשני המינים וסטריאוטיפים על יכולות נשיות‬
‫‪17‬‬
‫כפחותות‪ ,‬מוצגים בספרות כסקסיזם מסורתי (‪ )Swin et al. ,1991‬שמשמעותו היא התייחסות‬
‫בלתי שוויונית בוטה וגלויה לעין בין גברים ונשים‪ .‬התייחסות זו ניתנת לתעודה אמפירית בקלות‬
‫יחסית ע"י סקלות מדידה שונים‪ ,‬כגון ה ‪ OFSS ,AWS‬ו ‪ ,HSS‬המצליחים להבחין בין נבדקים‬
‫מסורתיים או פטריארכליים ונבדקים שוויוניים (‪.)Benokraitis & Feagin ,1991‬‬
‫חשוב להדגיש בהקשר זה שבעשורים האחרונים‪ ,‬חלו שינויים בעמדות (ובהתנהגות) הציבור‬
‫כלפי תפקידי המין המסורתיים‪ ,‬וקבוצות מיעוט‪ ,‬בייחוד נשים‪ ,‬הרימו את דגל הזכויות שלהן‬
‫באמצעות ויכוח סביב היחס לתפקידים אלה‪ .‬המגמה הכללית מתקדמת לקראת צמצום השפעת‬
‫המגדר על חלוקת התפקידים‪ ,‬הן במשפחה והן מחוצה לה‪ ,‬מתוך נטייה לעבור לתפקידים‬
‫שוויוניים יותר (‪ .)Best & William ,1997‬אולם‪ ,‬הוגות פמיניסטיות עדיין מצביעות על המערכת‬
‫הפטריאכלית ועל העמדות המגדריות המסורתיות התומכות בה כמקור המבני והאידיאולוגי‬
‫המרכזי לאלימות של גברים נגד נשים )‪.(Finn, 1986; Pleck, 1987; Smith, 1990; Stith, 1990‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ע"פ ‪ )1919( Hanmer‬שוטרים מונעים בעבודתם‪ ,‬כאשר היא קשורה לנשים‪ ,‬ע"פ עמדות‬
‫ואמונות פרטיות כלפי נשים‪ ,‬כאשר הם נוטים לבצע חלוקה בין נשים הראויות להתערבות‬
‫משטרתית – אלו נשים אשר פועלות עפ"י הנורמות החברתיות והציפיות החברתיות הנגזרות‬
‫מחלוקת התפקידים על בסיס מגדר‪ ,‬ואלה שלא‪ .‬האחרונות נוטות להיות נשים שמעוררות את‬
‫הבעל לאלימות‪ ,‬אינן ממלאות את תפקיד האם כהלכה‪ ,‬והנן בוגדניות‪ ,‬אלכוהוליסטיות או לא‬
‫יציבות נפשית‪ .‬עמדות אלה של השוטרים מבוססות על תפיסות מסורתיות‪ ,‬הנגזרות מהתפיסה‬
‫הפטריארכלית (‪.)Hanmer, 1989‬‬
‫ממצאי מחקרים רבים מעידים על קשר חזק בין הפנמתם של תפקידים מגדריים מסורתיים או‬
‫ערכיים ונורמות פטריארכליים לבין יחס סלחני ומתן לגיטימציה לאלימות של גברים נגד נשים‪.‬‬
‫במחקרים אלה נמצא כי לעומת נשים‪ ,‬גברים לרוב תומכים יותר בתפקידים מגדריים מסורתיים‪,‬‬
‫וגם תומכים יותר בשימוש באלימות פיזית כלפי נשים‪ .‬ממצא נוסף מן הספרות האמפירית מעיד‬
‫כי מכוונות כלפי היחס המסורתי לתפקידים מגדריים וערכים פטריארכליים היא המנבא הטוב‬
‫ביותר לתמיכה באלימות פיזית נגד נשים‪ ,‬כאשר למין ולמוצא ישנו כושר ניבוי משני בלבד‪.‬‬
‫ממצאים אלה נראים אוניברסליים למדי‪ :‬הם נמצאו במחקרים רבים‪ ,‬אשר בוצעו הן במדינות‬
‫במערב והן במזרח‪ ,‬עם מדגמים הן של מבוגרים והן של מתבגרים‪ ,‬עבור גברים ונשים כאחד‪,‬ועבור‬
‫‪18‬‬
‫אלימות במשפחה ואונס ( ;‪Burt, 1980; Falchicov, 1996; Finn, 1986; Greenblat, 1985‬‬
‫;‪Haj-Yahia, 1997; 1998a; 1998b; Jeffords, 1984; Marciniak, 1998; Sakalh, 2001‬‬
‫‪ . (Simonson & Subich, 1999; Smith, 1990; Willis et al., 1996‬בנוסף לכך‪ ,‬נמצא קשר‬
‫הדוק בין ערכים פטריארכליים של בעלים לבין הפעלת אלימות בפועל או דיווח עצמי על הסיכוי‬
‫הגבוה להפעלת אלימות בפועל נגד נשותיהם (‪Yllo and Straus .)Smith ,1990 ;Briere ,1917‬‬
‫(‪ )1990‬גם הוכיחו אמפירית שככל שנורמות פטריארכליות בחברה מסוימת חזקות יותר‪ ,‬כך יש בה‬
‫ממדים נרחבים יותר של אלימות נגד נשים במשפחה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬נמצא גם שאנשים בעלי מידת‬
‫דתיות גבוהה יטו לתמוך בתפקידים מגדריים מסורתיים יותר מחילונים‪ ,‬ועל‪-‬כן‪ ,‬הראשונים יטו‬
‫לראות אירועים של אונס או אלימות במשפחה כפחות חמורים מהאחרונים (‪.)Jeffords ,1912‬‬
‫מכאן עולה המסקנה כי אלימות נגד נשים מבוססת על ערכים ונורמות של התרבות הפטריאכלית‬
‫הרחבה‪ .‬ממצאים אלה מצוטטים לרוב כהוכחה אמפירית ברורה לטענות הפמיניסטיות לגבי‬
‫חשיבות הפטריארכליות להסבר אלימות נגד נשים‪ .‬מחקר מוצע זה יוצא מנקודת ההנחה כי‬
‫אדישות ואוזלת יד של רשויות אכיפת החוק במקרים מסוימים‪ ,‬כגון בהקשר של סחר בנשים‪ ,‬הן‬
‫גם פונקציה של מוסכמות אלה‪ ,‬הפוגעות במעמדן של נשים (קמיר‪.)4004 ,‬‬
‫‪ 1.1‬תפיסות חומרה וענישה‬
‫חשיבותו של המחקר בנושא תפיסות חומרה נתפסת של עבירות פליליות נעוצה בתרומתו‬
‫לחקר הסטייה‪ ,‬מכיוון שהתחקות אחר תפיסות החומרה של הציבור הרחב (וקבוצות חברתיות או‬
‫תרבותיות בתוכו) עשויה להצביע על הנורמות החברתיות המקובלות בקבוצה או תרבות מסוימת‪,‬‬
‫ולהשוות בינהן לבין התנהגויות המוגדרות כמקובלות או אסורות באופן פורמלי באותה החברה‬
‫(רטנר‪ ,‬יגיל ופדהצור‪ ;1999 ,‬רטנר ויגיל‪.)4001 ,‬‬
‫כיצד ניתן לבדוק באופן מדעי מה הן תפיסות הציבור לגבי חומרתה של עבירת סחר בנשים‬
‫והאם עמדות פטריארכליות משפיעות עליהן? דרך מקובלת לבדיקת שאלות אלה היא באמצעות‬
‫מחקרי חומרה )‪ .(crime seriousness studies‬כללית‪ ,‬מאז שנות ה ‪ 60‬גברה ההתעניינות‬
‫האקדמית והציבורית בתפיסות והשקפות הציבור לגבי חומרת סוגי עבירות שונים; בעצם ניתוח‬
‫שיטתי של תפיסות אלה הפך לנושא חשוב למחקר במדעי החברה במהלך ‪ 20‬השנים האחרונות‪,‬‬
‫‪19‬‬
‫ובעיקר עקב השפעתו של מחקרם של )‪The Measurement of ,Sellin and Wolfgang (1964‬‬
‫‪ ,Delinquency‬במהלכו מדגמים של סטודנטים‪ ,‬שוטרים ושופטים התבקשו להעריך את חומרתן‬
‫של ‪ 121‬עבירות‪ .‬עקב חשיבותו‪ ,‬מחקר זה שוחזר במגוון של פורמטים‪ ,‬תקופות זמן‪ ,‬וסוגי מדגמים‬
‫( & ‪Akman et al., 1967; Cullen et al., 1982; Evans & Scott, 1984; Hsu, 1973; Levi‬‬
‫‪Jones, 1985; Newman, 1976; Rossi et al., 1974; Scott & Al-Thakeb, 1977; Wolfgang‬‬
‫‪.) et al., 1985‬‬
‫מטרתם הכללית של מחקרי חומרה היא להשיג באמצעות סקרים את התפיסות הסובייקטיביות‬
‫של הציבור הרחב בכלל ושל הקבוצות החברתיות השונות בתוכו בפרט‪ ,‬לגבי חומרתן של עבירות‬
‫פליליות שונות‪ ,‬המוגדרות כאסורות על פי החוק הפלילי המקומי (‪;Levi & Jones, 1985‬‬
‫‪ .)O’Connell & Whelan, 1996‬בין תרומותיו התיאורטיות‪ ,‬תחום מחקר זה עוזר להבין תגובות‬
‫אישיות‪ ,‬קבוצתיות וחברתיות לסוגי פשע שונים‪ ,‬מערכות של אמונות תרבותיות‪ ,‬ותפקיד החוק‬
‫הפלילי בחברה‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬מחקרים אלו מאפשרים לענות באמצעים אמפיריים על השאלה‬
‫המרכזית של הסוציולוגיה של המשפט‪ ,‬מבחינת בוויכוח התיאורטי בין מודל הקונצנזוס לבין‬
‫מודל העימות לגבי מהותו של החוק הפלילי‪ :‬באיזה מידה מאפייניו של החוק הפלילי ‪ -‬הגדרת‬
‫התנהגויות כאסורות‪ ,‬חומרתן היחסית והענישה הנקבעת להן – משקפים תפיסות כלליות או‬
‫פרטיקולאריות בחברה נתונה (ראו לדוגמא ‪Levi & Jones, 1985; O’Connell & Whelan,‬‬
‫‪.)1996; Thomas et al., 1976; Warr et al., 1982‬‬
‫חשוב לציין שבין החוקרים העוסקים בתחום לא קיימת הסכמה לגבי הגדרת המושג "חומרה"‪.‬‬
‫‪ )1919( Warr‬לדוגמא טוען שמושג זה יכול‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬לשקף הערכה סובייקטיבית לגבי מידת‬
‫הנורמטיביות של העבירה; מצד שני‪ ,‬הוא יכול גם לשקף שיפוט סובייקטיבי בנוגע למידת הנזק‬
‫האובייקטיבי שהעבירה גורמת לקורבן‪ )1996( O’Connell and Whelan .‬מוסיפים שמושג‬
‫החומרה יכול לשקף גם את רמת העונש שהציבור חושב שמגיע לעבריין‪ .‬למרות זאת‪Rossi and ,‬‬
‫‪ )1910( Henry‬הוכיחו במחקרם שגם אם מוצגות לנחקרים הגדרות שונות של המושג חומרה‪ ,‬וגם‬
‫אם המושג נשאר עמום לשיפוטם‪ ,‬תפיסות החומרה המתקבלות דומות‪.‬‬
‫למרות המגוון העצום שלהם‪ ,‬ממצא עקבי העולה ממחקרי החומרה השונים הוא ההסכמה‬
‫הרבה (קרי קונצנזוס) בין נבדקים שונים מבחינת דירוג חומרתן היחסית של העבירות‪ .‬ניתן‬
‫‪21‬‬
‫למצוא ממצא זה בתוך ובין קבוצות חברתיות שונות בתוך אותה האומה‪ ,‬וגם בין התרבויות‬
‫השונות (‪Scott & ;Sellin & Wolfgang, 1964 ;Levi & Jones, 1985 ;Evans & Scott, 1984‬‬
‫‪ .)Al-Thaked, 1977‬הסכמה זו מראה שבד"כ העבירות האלימות נתפסות ומדורגות כחמורות‬
‫ביותר‪ ,‬וככל שהפגיעה הגופנית בקורבן גבוהה יותר‪ ,‬כך עולה חומרת העבירה‪ .‬אחריהן (בד"כ‬
‫בסדר זה) מופיעות עבירות הרכוש‪ ,‬עבירות כלכליות‪ ,‬ולבסוף עבירות מוסר או ללא קורבנות‬
‫ועבירות מנהליות ;‪(Herzog, 2003; Levi & Jones, 1985; O’Connell & Whelan, 1996‬‬
‫)‪ .Rossi et al., 1974; Sellin & Wolfgang, 1964; Walker, 1978‬בנוסף לכך‪ ,‬ככל שעבירה‬
‫מסוימת נתפסת כיותר חמורה (לדוגמא‪ ,‬ממוצע חומרה גבוה יותר)‪ ,‬סטיות תקן סביב אותו ממוצע‬
‫קטנות יותר‪ .‬ממצא זה מצביע על קונצנזוס רחב במיוחד ביחס לתפיסות החומרה הגבוהות של‬
‫העבירות האלימות ( ‪Cullen et al., 1985; Levi & Jones, 1985; O’Connell & Whelan,‬‬
‫‪ .)1996‬לממצא זה השלכות חשובות הן ברמה התיאורטית והן ברמה המעשית‪ .‬ברמה‬
‫התיאורטית ממצא זה תומך באופן גורף במודל הקונצנזוס של החוק הפלילי‪ ,‬המניח התאמה‬
‫רחבה‪ ,‬ראשית‪ ,‬בין השקפות של קבוצות חברתיות שונות כלפי הגדרתן של פעולות מסוימות‬
‫כעבירות פליליות ומידת חומרתן היחסית; ושנית‪ ,‬בין הסכמה זו לבין השתקפותה בחוק הפלילי‬
‫(‪ .)Warr et al. ,1914 ;Thomas et al ,1976‬גישה זו גורסת שהחברה היא ישות קוהרנטית‬
‫ומלוכדת‪ ,‬בעלת מכנה ערכי משותף‪ .‬מכאן‪ ,‬כל הקבוצות בחברה יבטאו הסכמה בנוגע לדירוג‬
‫היחסי של חומרת העבירות השונות‪ .‬על בסיס אותה ההסכמה‪ ,‬ההוראות הנורמטיביות של החוק‬
‫משקפות ומבטאות את ערכיו המשותפים של הציבור הרחב (קמיר‪ .)4004 ,‬ברמה המעשית‪ ,‬עמדות‬
‫אלה של הציבור הובילו במספר מקרים לעיצוב של מדיניות ציבורית‪ ,‬ולהצדקה של חלוקה‬
‫דיפרנציאלית של משאבים ע"י מערכת אכיפת החוק‪ ,‬בצורה שהתאימה לעמדות הציבור –‬
‫לדוגמא‪ ,‬ע"י השקעה מרובה בעבירות שנתפסות כחמורות יותר ולהפך (‪O'Connell & ,1996‬‬
‫‪.)Levi & Jones ,1911 ;Whelan‬‬
‫אולם‪ ,‬חשוב לציין כאן שלא כל החוקרים בתחום זה מתרשמים מרמה כה גבוהה של הסכמה‬
‫בין נבדקים שונים ‪(Cullen et al., 1985; Miethe, 1984; O’Connell & Whelan, 1996; Rossi‬‬
‫)‪ .& Henry, 1980‬ביקורת מחקרית מצביעה על כך שהקונצנזוס מתקבל בד"כ בדירוגים יחסיים‬
‫דומים של העבירות ע"י קבוצות חברתיות שונות )‪ ,(ranking‬כאשר בפועל ערכי חומרה שונים‪,‬‬
‫‪21‬‬
‫אפילו ברמה של הבדלים מובהקים סטטיסטית‪ ,‬מוענקים לעבירות שונות ע"י נבדקים מקבוצות‬
‫חברתיות שונות )‪ .(rating‬לדוגמא ‪ -‬נשים נוטות לתת ערכי חומרה גבוהים יותר לכל העבירות‬
‫לעומת הגברים (ראו לדוגמא ‪ .)Rossi et al., 1964‬שני מקורות מוצעים בספרות להבדלים אלה‪:‬‬
‫תפיסות תרבויות‪/‬חברתיות שונות לגבי חומרתן של עבירות שונות ע"י קבוצות שונות‪ ,‬או שימוש‬
‫שונה של סקלות או טווחי המדידה ע"י נבדקים שונים )‪.(e.g., Oconnell & Whelan, 1996‬‬
‫ביקורת זו תומכת דווקא במודל העימות של החוק הפלילי‪ ,‬המבטא עימות וניגודי אינטרסים בין‬
‫הקבוצות החברתיות השונות‪ .‬גישה זו גורסת שהחברה מורכבת מקבוצות חברתיות המצויות‬
‫בהתנגשות אינטרסים‪ ,‬כשהקבוצות הדומיננטיות כופות את ערכיהן על שאר הקבוצות (קמיר‪,‬‬
‫‪ .)4004‬מכאן משתמע‪ ,‬שהקבוצות החלשות יתפסו את חומרת העבירות באופן שונה מהקבוצות‬
‫החזקות בחברה (‪.)Robinson, 1999‬‬
‫כדאי להוסיף בהקשר זה שבמחקרי חומרה (מעטים באופן יחסי) שבוצעו עד כה בישראל (ראה‬
‫‪ ,)Fishman et al., 1986; Herzog, 2003; Sebba, 1980; 1984‬נמצא גם דירוג של עבירות עפ"י‬
‫חומרה דומה לזה שנמצא במחקרי החומרה שצוינו לעיל ‪ -‬בתוכן‪ ,‬עבירות נגד גוף האדם מדורגת‬
‫כחמורות ביותר‪ .‬יוצא דופן ביניהם הוא מחקרו של ‪ ,)4003( Herzog‬שמצא כי דתיות משפיעה על‬
‫תפיסות חומרה של עבירות בכלל ועבירות נגד נשים בפרט‪ .‬נמצא שם כי נבדקים יהודים‪ ,‬דתיים‬
‫ומסורתיים‪ ,‬העריכו מעשה של אלי מות מצד בעל נגד אשתו כחמור פחות באופן מובהק מהערכות‬
‫שניתנו ע"י נחקרים חילוניים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נבדקים ערבים מוסלמים העריכו את העבירה הזו כחמורה‬
‫פחות ביחס להערכתם של היהודים ‪ -‬בעצם הראשונים מיקדו אותה כעבירה כמעט הכי פחות‬
‫חמורה מבין אלה שהוצגו להערכה‪ .‬ע"פ המחבר‪ ,‬ניתן להסביר את הממצאים הללו באמצעות‬
‫התיאוריה הפמיניסטית ועמדות פטריארכליות‪ ,‬הרואות את הנשים ככפיפות לגברים‪.‬‬
‫‪ .2‬המחקר הנוכחי‬
‫‪ 2.1‬שאלת המחקר‬
‫כאמור‪ ,‬מאמצע שנות ה ‪ ,60‬התפתח במערב גוף מחקר רחב המבקש למדוד ולנתח תפיסות‬
‫חומרה של הציבור לגבי התנהגויות לרוב מוגדרות באופן פורמלי כפליליות‪ .‬באמצעות מחקר זה‬
‫ניתן ללמוד מה הוא היחס של ציבור מסוים כלפי עבירות פליליות שונות‪ .‬בישראל‪ ,‬פרט למספר‬
‫מקרים בודדים (‪ ,)Herzog ,4003 ;Fishman et al. ,1916 ;Sebba ,1980‬נושא זה עוד לא נחקר‬
‫לעומק‪ .‬מצד שני‪ ,‬לא קיימת ספרות מחקרית העוסקת בתפיסות הציבור בנוגע לחומרתה של‬
‫עבירת סחר בנשים‪ ,‬הן בישראל והן במערב‪ .‬כאמור‪ ,‬תופעה זו מוערכת כרחבה ביותר בממדיה‬
‫בימינו‪ ,‬ומביאה לפגיעה קשה ביותר בזכויותיהן של הנשים הנסחרות‪ ,‬בעיקר לצורכי מין‪ .‬מכאן‬
‫נגזרת שאלת המחקר בעבודתי‪ :‬מהן תפיסות החומרה של נבדקים ישראליים לגבי עבירת הסחר‬
‫בנשים (לעיסוק בזנות)?‬
‫למרות החומרה הרבה של התופעה‪ ,‬גורמים פמיניסטיים טוענים שהטיפול המערכתי ובעיקר‬
‫המשפטי בעבריינים העוסקים בעבירה זו הנו לקוי וסלחני‪ :‬המערכת בוחרת להיטפל דווקא לנשים‬
‫הנסחרות‪ .‬כפי שכבר הוסבר‪ ,‬התיאוריה הפמיניסטית רואה בתפיסות פטריארכליות נגד נשים‬
‫מקור אפשרי ליחס בעייתי זה‪ .‬עפ"י גישה זו‪ ,‬המבנה החברתי של רוב החברות מאופיין ע"י‬
‫עליונות גברית ובכפיפות נשית (‪ .)Smith, 1990;Curran & Renzetti ,1992‬ריבוד מגדרי זה‬
‫מבוסס על יחסי הכוח ונחיתות נשית‪ ,‬והוא ממוסד ומונצח בכל המוסדות החברתיים ‪ -‬במוסד‬
‫המשפחה‪ ,‬בשוק העבודה‪ ,‬במוסדות פוליטיים ובמערכת אכיפת החוק (‪.)White & Haines ,4000‬‬
‫מתוך הספרות המחקרית עולה כי קבוצות חברתיות שונות מאופיינות בתפיסות פטריארכליות‬
‫שונות‪ ,‬כאשר גברים ודתיים תומכים יותר בתפקידים מגדרים מסורתיים‪ ,‬בעיקר כלפי נשים‬
‫(נורמות פטריאכליות) מנשים וחילונים (‪.)Greenblat ,1911 ;Finn ,1916 ;Falchikov ,1996‬‬
‫בספרות המערבית והישראלית מוצג קשר לינארי משמעותי בין נורמות פטריארכליות לבין יחס‬
‫סלחני כלפי צורות שונות של אלימות גברית נגד נשים (‪,1911 ;Eisikovits, Edleson et al. ,1991‬‬
‫‪ .)Jeffords ,1912 ;Finn‬לפיכך‪ ,‬מטרת המחקר הנוכחי הנה להשוות תפיסות חומרה כלפי עבירת‬
‫הסחר בנשים‪ ,‬בין נבדקים בעלי תפיסות פטריארכליות שונות‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫מכאן‪ ,‬ניתן לגזור שתי תתי‪-‬שאלות למחקר זה‪:‬‬
‫‪ . 1‬האם נחקרים בעלי תפיסות פטריארכליות גבוהות יותר באופן יחסי כלפי נשים (להלן‪,‬‬
‫נבדקים סקסיסטיים) יעריכו (‪ )rate‬את חומרת עבירת הסחר בנשים באופן שונה (נמוך באופן‬
‫מובהק) מנחקרים בעלי תפיסות פטריארכליות נמוכות (להלן‪ ,‬נבדקים שוויוניים)?‬
‫‪ .4‬האם כתוצאה מהערכה שונה זו (משוערת)‪ ,‬נחקרים סקסיסטיים ידרגו (‪ )rank‬במיקום שונה‬
‫(נמוך באופן מובהק) את עבירת הסחר בנשים על פי חומרתה‪ ,‬ביחס לעבירות פליליות אחרות‪,‬‬
‫בהשוואה לנחקרים שוויוניים?‬
‫‪ 2.2‬השערת המחקר‬
‫כאמור‪ ,‬מהספרות העוסקת במחקרי חומרה עולים מספר ממצאים עקבים‪ :‬ראשית‪ ,‬עולה כי‬
‫קיימת הסכמה רחבה (קונצנזוס) מבחינת דירוג חומרתן היחסית של עבירות שונות על פי תפיסת‬
‫הציבור (‪ ,)ranking‬בתוך ובין קבוצות חברתיות שונות‪ ,‬בתוך ובין תרבויות ומדינות‪ .‬בדירוגים‬
‫אלו‪ ,‬עבירות האלימות מופיעות באופן כמעט מוחלט כעבירות החמורות ביותר (‪O’Connell ,1996‬‬
‫‪ .)Evans & Scott ,1912 ;Levi & Jones ,1911 ;& Whelan‬יחד עם זאת‪ ,‬נמצא הן בישראל והן‬
‫במערב כי עבירות אלימות המכוונות באופן ספציפי ע"י גברים נגד נשים מדורגות בד"כ כחמורות‬
‫פחות מסוגי אלימות אחרים (‪ .)Rossi et al. ,1972 ;Herzog ,4003‬שנית‪ ,‬נמצא גם באופן עקבי כי‬
‫למרות קיומם של דירוגים יחסיים דומים בין קבוצות שונות‪ ,‬קיימים גם הבדלים‪ ,‬לפעמים ברמה‬
‫של מובהקות סטטיסטית‪ ,‬בין הערכים המוחלטים שנבדקים מקבוצות שונות מעניקים לעבירות‬
‫שונות (‪ .)Rossi & Henry ,1910 ;Evans & Scott ,1912‬שלישית‪ ,‬מחקרים מדווחים גם כי קיים‬
‫קשר חיובי חזק בין תפיסות התומכות בתפקידים מגדרים מסורתיים (ערכים ונורמות‬
‫פטריארכליים) לבין יחס סלחני ומתן לגיטימציה לאלימות נגד נשים‪ ,‬הן במערב והן בישראל‬
‫(‪ .)Sakalh ,4001 ;Haj-Yahia & Edleson,1992 ;Eisikovits et al. ,1991‬מכאן נגזרת השערתי‬
‫לתת‪-‬שאלת המחקר הראשונה‪ :‬משוער כי קיים קשר לינארי שלילי בין עמדות פטריארכליות‬
‫לחומרת עבירת הסחר בנשים‪ ,‬כאשר נחקרים סקסיסטיים יעניקו ערכי חומרה נמוכים יותר‬
‫באופן מובהק לעבירת הסחר בנשים‪ ,‬לעומת נחקרים שוויוניים‪ .‬השערותיי לתת שאלת המחקר‬
‫השניה‪ ,‬המבוססות על הממצא השלישי שצוין קודם לכן‪ ,‬הינה כי‪ :‬נחקרים סקסיסטיים ידרגו‬
‫את עבירת הסחר בנשים עפ"י חומרתה במקומות דירוג נמוכים ביחס למגוון עבירות אחרות‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬נחקרים שוויוניים ידרגו את עבירת הסחר בנשים כיותר חמורה באופן יחסי‪ ,‬ביחס‬
‫לעבירות אחרות‪.‬‬
‫מסקירת הספרות על עמדות פטריארכליות עולה כי מכוונות כלפי היחס המסורתי לתפקידים‬
‫מגדרים של נשים וערכים פטריארכליים היא המנבא הטוב ביותר לתמיכה באלימות כנגד נשים‪,‬‬
‫כאשר לתכונותיהם הדמוגרפים של הנבדקים‪ ,‬כגון מין‪ ,‬דתיות‪ ,‬ומוצא‪ ,‬ישנו כושר ניבוי משני‬
‫בלבד (‪ .)Finn ,1916 ;Sakalh ,4001‬מכאן נגזרת השערתי השלישית‪ :‬ביחס למשתנים סוציו‪-‬‬
‫דמוגרפים שונים של הנחקרים‪ ,‬כגון מין‪ ,‬מוצא‪ ,‬מידת דתיות‪ ,‬רמת השכלה והכנסה‪ ,‬ולעומת‬
‫המצב עבור עבירות אחרות‪ ,‬המשתנה תפיסות פטריארכליות יהיה בעל כושר הניבוי הטוב ביותר‬
‫של ערכי תפיסות החומרה במקרה הספציפי של עבירת הסחר בנשים‪.‬‬
‫‪ 2.3‬שיטת המחקר‬
‫כפי שצוין לעיל‪ ,‬המחקר הנוכחי יעסוק בבחינת עמדות סובייקטיביות של הציבור הישראלי‬
‫כלפי חומרת עבירת הסחר בנשים‪ .‬איסוף הנתונים התבצע במסגרת סמינר מחקר בחוג‬
‫לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת חיפה‪ ,‬בהנחייתו של ד"ר סרג'יו הרצוג‪ .‬בסיס נתונים‬
‫זה ינותח במחקר הנוכחי‪ .‬חשוב להוסיף בהקשר זה שלצידם של יתרונות שבשימוש משני של‬
‫נתונים‪ ,‬ישנם גם חסרונות‪ ,‬כגון הגבלת שאלת המחקר‪ .‬מגבלות נוספות יידונו בפרק הסיכום של‬
‫העבודה‪.‬‬
‫במהלך החודשים דצמבר ‪ 4003‬ומרץ ‪ 4002‬בוצע סקר טלפוני ושאלונים מובנים הועברו בקרב‬
‫מדגם נחקרים‪ ,‬שנבחר מתוך כלל הציבור הישראלי הבוגר‪ ,‬כלומר‪ ,‬תושבים ואזרחים מעל גיל ‪,16‬‬
‫בתוך גבולות הקו הירוק (להלן‪ ,‬אוכלוסיית המחקר)‪ .‬משום שעפ"י נתונים פורמליים לרוב‬
‫המוחלט של בתי האב בישראל יש טלפון ומספר המנויים המבקשים לשמור את מספרם חסוי הנו‬
‫נמוך מאד באופן יחסי (משרד התקשורת‪ ,‬תקשורת אישית‪ ,)4003 ,‬ספרי הטלפונים העדכניים‬
‫ביותר לשנת ‪ 4003‬מכל אזורי החיוג בארץ נבחרו בכדי לשמש מסגרת דגימה לבחירת המדגם‪.‬‬
‫מתוכם‪ ,‬הנחקרים נדגמו‪ ,‬ראשית‪ ,‬ע"י שיטת דגימת שכבות‪ ,‬על פי אזורי חיוג – על מנת להבטיח‬
‫ייצוגיות של נבדקים מכל אזורי החיוג בישראל –‪ ,‬ולאחר‪-‬מכן‪ ,‬בשיטה אקראית‪-‬שיטתית בתוך כל‬
‫שכבה‪ ,‬המבטיחה סיכוי דומה לכל משק בית המופיע במסגרת הדגימה להיכלל במדגם‪.‬‬
‫שיטת הסקר הטלפוני נבחרה על פני שיטות סקר אחרות מכיוון שהיא מאפשרת באופן יחסית‬
‫קל לקבל מדגם ארצי רחב ומייצג‪ ,‬מה שמעלה באופן משמעותי את התוקף החיצוני של המחקר‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫בשיטה זו‪ ,‬איסוף הנתונים הנו יחסית מהיר וזול ;במיוחד כאשר מדובר באוכלוסייה גדולה‬
‫ומפוזרת ג"ג ; וזאת תוך צמצום של איומים היסטוריים על התוקף הפנימי של המחקר‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫שיטה זו מונעת תלות בידיעת הנחקר קרוא וכתוב‪ ,‬ומאפשרת סטנדרטיזציה גבוהה של תשובות‬
‫לצורך השוואה‪ .‬למרות יתרונותיה של שיטה זו‪ ,‬ישנם גם מספר חסרונות שחשוב לציין‪ :‬אחוז‬
‫היענות הוא בד"כ נמוך יחסית; יש קושי מצד הסוקר להבהיר שאלות לנחקר; התוקף הפנימי הנו‬
‫יחסית חלש עקב חוסר אפשרות להכליל משתנים בלתי תלויים רבים‪ ,‬העלולים להשפיע על‬
‫התופעה הנחקרת; ולבסוף ‪ -‬בעיית הרצייה החברתית‪ .‬אולם‪ ,‬ניתן לטעון שהיתרונות עולים על‬
‫החסרונות ביישום שיטה זו‪ .‬כמו כן‪ ,‬הושקעו מאמצים לנטרל ולצמצם את החסרונות שצוינו‬
‫לעיל‪ .‬על מנת להעלות את אחוז ההיענות‪ ,‬בוצעו עד שלוש פניות נוספות לנחקרים שמספר הטלפון‬
‫שלהם נבחר‪.‬‬
‫‪ 2.4‬תיאור המדגם‬
‫המדגם בו נעשה שימוש במחקר זה כלל ‪ 2,400‬תסריטי פשיעה (על מצבים של סחר בנשים‬
‫ועבירות רבות אחרות) שנאספו מ ‪ 120‬נחקרים‪ .‬אפיון המדגם עפ"י משתנים מרכזיים מתואר‬
‫בטבלה ‪ .1‬הגיל הממוצע של הנחקרים הנו ‪ 31.1‬שנים עם סטיית תקן של ‪ 13‬שנים‪ .‬המדגם מורכב‬
‫מאחוז דומה של נשים וגברים (‪ 11%‬גברים)‪ .‬הנבדקים למדו בממוצע כ ‪ 12‬שנות לימוד עם סטיית‬
‫תקן של ‪ .4.1‬כ ‪ 71%‬מהנבדקים הנם יהודים‪ ,‬והיתר הנם ערבים – ‪ 1.1%‬ערבים נוצרים‪1.1% ,‬‬
‫ערבים מוסלמים‪ ,‬ו ‪ 2.4%‬דרוזים (היתר לא ענו לשאלה זו או בחרו בקטגוריית "אחר" בסעיף זה)‪.‬‬
‫מרבית מהנבדקים הגדירו את עצמם כחילוניים (‪ )71.1%‬או כמסורתיים (‪ ,)41.7%‬כאשר קבוצת‬
‫מיעוט (‪ )6.2%‬הגדירה עצמה כדתית‪ .‬כ ‪ 72%‬מהנבדקים דיווחו כי נולדו בישראל‪ ,‬בעוד השאר עלו‬
‫מברה"מ לשעבר (‪ )16.1%‬או ממקומות אחרים (‪ .)1.9%‬כ ‪ 21%‬מהנבדקים רווקים‪ ,‬עוד ‪20%‬‬
‫דיווחו כי הם נשואים עם ילדים‪ 1.1% ,‬דיווחו כי הנם נשואים ללא ילדים‪ 1.1% ,‬גרושים עם‬
‫ילדים‪ 1.2% ,‬גרושים ללא ילדים‪ 1% ,‬אלמנים ללא ילדים ו‪ 1.1% -‬אלמנים עם ילדים‪ .‬כ‪12%-‬‬
‫מהנבדקים בעלי משרה מלאה בעוד כ ‪ 40%‬מחזיקים בחצי משרה‪ 44% ,‬אינם עובדים והשאר‬
‫(‪ )3.1%‬עובדים מעט שעות בשבוע‪ .‬הכנסה חודשית ממוצעת נעה בין ‪ 1,000‬ל ‪ ₪ 7,000‬עם סטיית‬
‫תקן ‪ 31.3% .1.2‬דיווחו על הכנסה מתחת ל ‪ ₪ 1,000‬ו ‪ 61.7%‬על הכנסה חודשית מעל ‪.₪ 1,000‬‬
‫‪21‬‬
‫טבלה ‪ – 1‬תיאור המדגם‪ :‬ערכים מספריים‪ ,‬אחוזים‪ ,‬ממוצעים וסטיות תקן‪.‬‬
‫מין‬
‫‪ 11%‬גברים‪ 29% ,‬נשים‬
‫גיל‬
‫ממוצע ‪ , 31.1‬סטיית תקן ‪13‬‬
‫השכלה‬
‫ממוצע ‪ 12‬שנות לימוד‪ ,‬סטיית תקן ‪4.1‬‬
‫מוצא‬
‫‪ 71%‬יהודים‪ 1.1% ,‬ערבים נוצרים‪1.1% ,‬‬
‫ערבים מוסלמים‪ 2.4% ,‬דרוזים‪ 10% ,‬אחר‬
‫הגדרה דתית‬
‫‪ 71.1%‬חילונים‪ 41.7% ,‬מסורתיים‪6.2% ,‬‬
‫דתיים‬
‫ארץ לידה‬
‫ישראל‪ ,72% :‬ברה"מ לשעבר‪,16.1% :‬‬
‫אחר‪1.9%:‬‬
‫מצב משפחתי‬
‫‪ 21%‬רווקים‪ 21.1 ,‬נשואים‪ 7.4% ,‬גרושים‪,‬‬
‫‪ 4.1%‬אלמנים‬
‫תעסוקת הנבדק‬
‫‪ 12%‬בעלי משרה מלאה‪ 40% ,‬חצי משרה‪44% ,‬‬
‫לא עובדים‪ 3.1% ,‬אחר‬
‫הכנסה‬
‫מתחת ל ‪31.3% :₪ 1,000‬‬
‫מעל ל ‪61.7% :₪ 1,000‬‬
‫‪ 2.5‬שאלון המחקר‬
‫השאלון היה קצר באופן יחסי‪ ,‬והכיל חמישה תסריטי פשיעה היפותטיים קצרים (כולל כמה‬
‫שהתייחסו ספציפית לעבירת סחר בנשים)‪ ,‬סולם לעמדות סקסיסטיות‪ ,‬ומספר של שאלות רקע‬
‫עבור הנבדק (ראה נספח ‪ ;)1‬כל השאלות נוסחו בצורה פשוטה (‪ )Herzog ,4003‬ומורכבותן נבדקה‬
‫במבחן מקדים )‪ .(pre-test‬בכדי להתגבר על בעיית התוקף הפנימי במחקר‪ ,‬תסריטי הפשיעה‬
‫היפותטיים שהוצגו לנבדקים להערכה נבנו על פי השיטה הפקטוריאלית לבניית תסריטים‪ ,‬מה‬
‫שיצר תסריטים רב משתנים ‪ -‬כך תינתן האפשרות לזהות את ההשפעות הנקיות של הגורמים‬
‫השונים בתוך התסריט על הערכת הנחקר (‪.)Rossi & Nock , 1914 ;Jacoby & Cullen ,1991‬‬
‫שיטת הסקרים הפקטוריאלית מאפשרת שליטה בעיצוב כל תסריט באופן אקראי על ידי‬
‫המשיבים‪ .‬כל תסריט מעוצב על ידי בחירה אקראית של מבחר ערכים בכל משתנה ( & ‪Rossi‬‬
‫‪ ;)Anderson, 1982‬לדוגמא‪ ,‬במצב היפותטי נבחר תסריט העבירה סחר בבני אדם בצורה‬
‫אקראית מתוך ‪ 11‬אופציות של עבירות‪ ,‬וכן נבחרים בצורה אקראית מאפייני מבצע העבירה (מין‪,‬‬
‫מוצא אתני‪ ,‬גיל וכדומה)‪ ,‬מאפייני הקורבן (מין‪ ,‬גיל‪ ,‬מוצא אתני וכדומה) (ראו נספח ‪ 1‬משתנים‬
‫‪27‬‬
‫וערכיהם בשיטה הפקטוריאלית)‪ .‬טכניקה זו מאפשרת בחינה של כל משתנה ותרומתו לניתוח‬
‫תגובת המשיב‪ ,‬וכן להערכת הקשר בין המשתנים (‪.)Rossi & Anderson, 1982‬‬
‫בכדי להתגבר על בעיית הרצייה החברתית‪ ,‬הובטחה לנחקרים אנונימיות מוחלטת‪ ,‬והוסבר להם‬
‫שבחירתם הייתה אקראית‪ ,‬ושתשובותיהם ישמשו רק לניתוח הסטטיסטי‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא צוין‬
‫בשאלון שהתסריטים מהווים דיון בעבירות פליליות בכדי לא לגרום להם לתהות האם רוצים‬
‫שיתייחסו למה שכבר נקבע כעבירה או שיביעו את דעתם האישית בנוגע לכל תסריט (‪,1914‬‬
‫‪ .)Miethe‬כאמור‪ ,‬החלק הראשון של השאלון כלל שאלות בנוגע לעמדותיהם הסובייקטיביות של‬
‫הנחקרים לגבי מגוון עבירות שונות‪ ,‬כולל עבירות אלימות בכלל (רצח‪ ,‬אונס‪ ,‬אלימות)‪ ,‬ונגד נשים‬
‫בפרט‪ ,‬עבירות רכוש (שוד‪ ,‬פריצה‪ ,‬גניבה)‪ ,‬עבירות ללא קורבנות (מכירת סמים‪ ,‬שוחד‪ ,‬חוסר דיווח‬
‫מס הכנסה)‪ ,‬ועבירת הסחר בנשים‪ .‬חלק זה הורכב מ ‪ 1‬תסריטים היפותטיים של העבירות‪ ,‬שבכל‬
‫שאלון נבחרו באופן אקראי‪ .‬לאחר הקראה של כל עבירה‪ ,‬התבקש הנחקר להעריך את חומרתה‬
‫היחסית בסולם ‪( Likert‬נע בין ‪ - 1‬מעשה לא חמור כלל‪ ,‬לבין ‪ ,11‬שמשמעותו חמור ביותר)‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הנחקר התבקש גם לקבוע באופן אישי את סוג הענישה המתאים ביותר לדעתו לעבירה‪ ,‬מתוך‬
‫האופציות‪ :‬עונש מוות‪ ,‬מאסר עולם‪ ,‬מספר ספציפי של שנות מאסר‪ ,‬או כל עונש פלילי אחר‪.‬‬
‫החלק השני של השאלון כלל ‪ 1‬היגדים ספציפיים מתוך סקלת הסקסיזם המסורתי – ה ‪Old-‬‬
‫)‪( Fashioned Sexism Scale (OFSS‬ראה נספח ‪ ,)3‬המעריכה את תפיסת הפטריארכליות של‬
‫הנחקר (‪ .)Smith ,1990‬סולם זה (אשר נמצא לגביו מתאם גבוה בינו לבין סולמות טיפוסיים‬
‫אחרים כגון‪ )Smith, 1990; AWS; HSS :‬פותח ע"י ‪ Swim‬ושותפיה (‪ ,)1991‬בודק עמדות‬
‫סקסיסטיות מסורתיות (גלויות‪/‬בוטות) נגד נשים‪ ,‬הרואות את האישה כנחותה‪ ,‬אחראית על משק‬
‫הבית ועל הטיפול בילדים (אלסטר‪ ;1997 ,‬צמח ושטיינר‪ ,)1999 ,‬וכצייתנית לכל דרישותיו של‬
‫הבעל (‪ )Haj-Yahia ,1991‬בצורה המובהקת ביותר‪ .‬בהקשר זה כדאי לציין שבסקירה עכשווית של‬
‫סולמות מדידה של עמדות פטריארכליות )‪ (see McHugh & Freinze, 1997‬לא נמצא סולם‬
‫ספציפי הבוחן עמדות כלפי שליטת הגבר במיניות האישה; במידה והיה קיים סולם מסוג זה הוא‬
‫היה נבחר לבדיקה במחקר הנוכחי‪ .‬לאחר הצגת כל היגד‪ ,‬התבקש הנחקר לומר באיזה מידה הוא‬
‫מסכים איתו‪ ,‬שוב מתוך סולם ‪( Likert‬הנע בין ‪ - 1‬אינו מסכים כלל‪ ,‬לבין ‪ - 11‬מסכים ביותר)‪.‬‬
‫ציונם של כל נבדק לכל חמשת ההיגדים הצטברו‪ ,‬כך שכל נבדק קיבל בסופו של דבר ציון אחד‬
‫‪28‬‬
‫עבור משתנה עמדות סקסיסטיות‪ ,‬הנע בין ‪ 1‬לבין ‪( 11‬ערכים גבוהים יותר מבטאים עמדות יותר‬
‫סקסיסטיות)‪ .‬בחלק השלישי והאחרון של השאלון‪ ,‬התבקשו הנחקרים להשיב על שאלות בנוגע‬
‫לפרטיהם האישיים‪ ,‬כגון‪ :‬גיל‪ ,‬מין‪ ,‬מוצא‪ ,‬ארץ לידה‪ ,‬השכלה‪ ,‬הכנסה ומידת דתיות‪.‬‬
‫‪ 2.1‬הגדרת משתנים‬
‫משתנים תלויים‪:‬‬
‫המשתנה הראשון והעיקרי הוא מידת החומרה הנתפסת של המעשה שתואר בתסריט‪ ,‬שכאמור‬
‫ערכיו נעים מ ‪( 1‬מעשה לא חמור כלל) ועד ‪( 11‬מעשה חמור ביותר)‪ ,‬בסולם ‪ ,Likert‬המהווה סולם‬
‫רווח עקב ריבוי ערכיו המאפשר שונות אך לא רחב מדי; סולם זה נבדק פעמים רבות בציבור‬
‫הישראלי ונמצא כמתאים למבנה הקוגניציה של נבדקים‪ ,‬שכן אנו נוטים לבנות מציאות בסולם‬
‫עשירוני (‪ .)Herzog ,4003‬המשתנה התלוי המשני הוא סוג העונש אותו בוחר הנחקר כמתאים‬
‫ביותר לכל עבירה‪ ,‬ממספר האופציות שעמדו לראשותו‪ .‬משתנה זה הוכנס למחקר בכדי לשפר את‬
‫פרשנותו של המשתנה התלוי העיקרי ולחזק את תוקפו‪ .‬זאת עקב הממצא העקבי העולה ממחקרי‬
‫חומרה רבים כי קיים מתאם גבוה בין מידת החומרה הנתפסת של העבירה לבין סוג העונש‬
‫שהנחקר חושב שמתאים לו (‪.)O’Connell & Whelan ,1996‬‬
‫משתנים בלתי תלויים‪:‬‬
‫המשתנה הראשון הוא עמדות או תפיסות פטריארכליות‪ ,‬לפי סכום תשובותיו של הנחקר לחלק‬
‫השני של השאלון‪ .‬ככל שהניקוד שיצבור גבוה יותר‪ ,‬כך מידת הפטריאכליות גדלה‪ .‬לצורכי חלק‬
‫מהניתוחים‪ ,‬הנבדקים חולקו לשתי קבוצות דיכוטומיות במשתנה הזה – עמדות סקסיסטיות‬
‫גבוהות (נבדקים סקסיסטיים) או נמוכות (נבדקים שוויוניים) – ציונים מעל או מתחת לחציון‬
‫המשתנה‪.‬‬
‫המשתנה הבלתי תלוי השני הוא סוג העבירה‪ ,‬המהווה אחד הממדים של משתני התסריטים‬
‫בשיטה הפקטוריאלית (לפירוט מלא של ערכי המשתנה ראו נספח ‪ .)1‬כיוון שהמחקר הנוכחי‬
‫מתמקד בעבירה ספציפית ‪ -‬סחר בנשים ‪ -‬היא מהווה את ערך המשתנה העיקרי‪ ,‬כאשר עבירות‬
‫אלימות אחרות בכלל‪ ,‬כנגד נשים בפרט‪ ,‬ועבירות לא אלימות‪ ,‬כגון עבירות רכוש ועבירות ללא‬
‫קורבנות‪ ,‬יוכנסו כערכי המשתנה לצורכי פיקוח בלבד‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫משתנים מתערבים‪:‬‬
‫בעבודה זו היו בסה"כ ‪ 11‬משתנים מתערבים המתחלקים לשני סוגים‪ .‬הסוג הראשון (‪11‬‬
‫משתנים) נגזרו מהממדים האחרים של התסריטים לפי השיטה הפקטוריאלית‪ ,‬אשר ערכיהם‬
‫הוכנסו עפ"י בחירה אקראית בכל אחד מתסריטי הפשיעה‪ ,‬לרבות אלה של סחר בנשים‪ .‬סוג זה‬
‫של משתנים יכלול שני משתנים המתייחסים למעשה עצמו (מידת הנזק וסיבת המעשה); ארבעה‬
‫משתנים המתייחסים למאפייניו של מבצע העבירה (מין‪ ,‬מוצא‪ ,‬גיל‪ ,‬ועבר פלילי)‪ ,‬ושלושה משתנים‬
‫המתייחסים לקורבן (מין‪ ,‬מוצא וגיל; לפירוט מלא של ערכי המשתנה ראה נספח ‪ .)1‬על סמך‬
‫הנתונים שהוצגו בסקירה התיאורטית נמצא כי הרוב המוחלט של קורבנות הסחר הן נשים‪ ,‬אך‬
‫מכיוון שעבודה זו מסתמכת על תסריטים היפותטיים ומטעמי פיקוח‪ ,‬תסריטים מסוימים כללו‬
‫גברים כקורבנות הסחר‪ .‬חשוב לציין שעקב ההטרוגניות של תופעת סחר בנשים‪ ,‬שני משתנים הנם‬
‫ייחודיים לתסריטי סחר בנשים‪ ,‬והם עיסוק מוקדם של האדם הנסחר בזנות‪ ,‬ומדינת המוצא שלו‬
‫(ראו נספח ‪ .)1‬המשתנים הסוציו דמוגרפיים של הנחקרים‪ ,‬שהופיעו בחלק השלישי של השאלון‪,‬‬
‫היוו את הסוג השני של המשתנים המתערבים (‪ 7‬משתנים; ראו טבלה ‪ .)1‬חשוב לציין שמטרת‬
‫השימוש במשתנים המתערבים הנה בעיקר לפיקוח ובקרה ‪ ,‬וזאת בכדי להימנע ממצאים כוזבים‪.‬‬
‫‪ 2.7‬תיאור ניתוח הנתונים‬
‫תחילה הוצגה סטטיסטיקה תיאורית על מנת לתאר את מאפייני המדגם ואת התפלגותם של‬
‫המשתנים התלויים והבלתי תלויים‪ .‬לצורך זה נעזרתי באחוזים ובמדד נטייה למרכז (ממוצע)‬
‫ובמדדי נטייה לפיזור (סטיית תקן)‪ ,‬על מנת לבדוק את הפיזור סביב לממוצע של אותם המשתנים‬
‫התלויים והבלתי תלויים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬בכדי לבחון את השערות המחקר‪ ,‬ביצעתי מבחני מובהקות‪,‬‬
‫מבחני ‪ , t‬ניתוחי שונות‪ ,‬ומתאם פירסון‪ ,‬לפי רמות המדידה של המשתנים הרלוונטיים‪ .‬בהקשר זה‬
‫ביצעתי השוואה בין הדירוגים של חומרת העבירות המופיעות בשאלון ובין ממוצעי הערכים‬
‫שהתקבלו עבור הקבוצות הסקסיסטיות השונות‪ .‬כמו כן ערכתי פיקוח על משתנים אישיים‬
‫נוספים של הנבדקים כגון; השכלה‪ ,‬גיל‪ ,‬מגדר‪ ,‬הגדרה דתית‪ ,‬הכנסה וארץ לידה בעזרת משוואות‬
‫רגרסיה; זאת בכדי לבחון את ההשפעה הנקייה של משתנה העמדות הפטריארכליות על מידת‬
‫החומרה הנתפסת של העבירות‪ .‬בנוסף בחנתי את תפיסות החומרה של כל קבוצת סקסיזם בנפרד‬
‫על מנת לזהות הבדלי תפיסה בתוך הקבוצות השונות‪.‬‬
‫‪ .3‬תוצאות‬
‫כאמור‪ ,‬במחקר הנוכחי נבדקו שני משתנים תלויים; הראשון והעיקרי הוא מידת החומרה‬
‫הנתפסת של המעשה שתואר בתסריט מסולם ‪ Likert‬שערכיו נעים בין ‪ – 1‬לא חמור כלל עד ל ‪11‬‬
‫חמור ביותר‪( ,‬ממוצע מידת החומרה הנתפסת לכל התסריטים הנו ‪ 1.6‬עם סטיית תקן ‪)4.6‬‬
‫ובאמצעות בקשה מהנבדק לציין את העונש שיש לדעתו להטיל על מבצע העבירה (להלן "ענישה")‪.‬‬
‫כפי שתואר הנבדק יכול היה לציין מספר של שנות מאסר מומלצות או לבחור בהטלת קנס‪,‬‬
‫עבודות שירות‪ ,‬או עונש אחר‪ .‬משום שמשתנה זה כלל ערכים הן מספריים והן קטגוריאליים‬
‫הוחלט להפוך את המשתנה כולו למשתנה רווח (בדומה למשתנה תפיסות חומרה) ע"י הפיכתם של‬
‫הערכים השמיים למספריים‪ ,‬כאשר שנות מאסר היווה את יחידת הניתוח המשותפת לכל‬
‫הערכים‪( .‬כך האופציות החמורות ביותר של גזירת מאסר עולם או עונש מוות קיבלו את הערכים‬
‫‪ 91‬ו‪ ,96-‬בהתאמה והאופציה הפחות חמורה של עונש אחר קיבלה את הערך של ‪ 97‬ו‪91-‬‬
‫בהתאמה)‪ .‬כצפוי‪ ,‬נמצא קשר חיובי ומובהק בין החומרה הנתפסת של המעשה למספר שנות‬
‫המאסר המומלצות כעונש (‪ ,)r = 0.34, p<0.01‬ולכן ניתן להתייחס לשני משתנים תלויים אלה‬
‫כמתייחסים לאותו מבנה תיאורטי משוער‪.‬‬
‫בטבלה ‪ 4‬ניתן לראות את הממוצעים וסטיות התקן עבור משתני החומרה והענישה בתרחיש של‬
‫סחר בנשים (כלומר‪ ,‬תרחיש של סחר בבני אדם כאשר הקורבן הוא אישה) לפי משתנים שונים‬
‫שתופעלו בכל תסריט‪ .‬בלוח ניתן גם לראות מתי ההבדלים בין התנאים השונים של כל משתנה היו‬
‫מובהקים סטטיסטית לגבי החומרה ו\או הענישה‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫טבלה ‪ : 2‬תפיסות הציבור לגבי מידת החומרה והענישה כלפי עבירת הסחר בנשים‬
‫המשתנה‬
‫ערכים‬
‫עבירת הסחר‬
‫בנשים ‪-‬‬
‫כל התסריטים‬
‫מין מבצע העבירה גבר‬
‫אישה‬
‫יהודי‬
‫מוצא מבצע‬
‫ערבי‬
‫העבירה‬
‫‪N‬‬
‫‪193‬‬
‫מידת החומרה‬
‫סטיית‬
‫ממוצע‬
‫‪T/F‬‬
‫תקן‬
‫‬‫‪1.11‬‬
‫‪1.93‬‬
‫ענישה‬
‫ממוצע סטיית ‪T/F‬‬
‫תקן‬
‫‬‫‪39.31 41.71‬‬
‫‪0.31‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪133‬‬
‫‪60‬‬
‫‪96‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1.96‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪1.36‬‬
‫‪9.34‬‬
‫‪1.91‬‬
‫‪1.72‬‬
‫‪1.17‬‬
‫‪1.72‬‬
‫גיל מבצע העבירה‬
‫‪41‬‬
‫‪10‬‬
‫‪73‬‬
‫‪90‬‬
‫‪9.21‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪1.12‬‬
‫‪1.12‬‬
‫* ‪5.15‬‬
‫מצב משפחתי‬
‫מבצע העבירה‬
‫רווק‬
‫נשוי עם ‪4‬‬
‫ילדים‬
‫‪61‬‬
‫‪101‬‬
‫‪40‬‬
‫‪9.44‬‬
‫‪1.73‬‬
‫‪9.01‬‬
‫‪1.71‬‬
‫‪1.99‬‬
‫‪1.61‬‬
‫‪1.39‬‬
‫‪11.36‬‬
‫‪36.11‬‬
‫‪11.10‬‬
‫תעסוקת מבצע‬
‫העבירה‬
‫משרה מלאה ‪60‬‬
‫מובטל‪/‬עקרת ‪29‬‬
‫‪12‬‬
‫בית‬
‫‪1.94‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪9.11‬‬
‫‪1.74‬‬
‫‪1.16‬‬
‫‪1.91‬‬
‫‪1.97‬‬
‫‪43.11‬‬
‫‪64.66‬‬
‫‪13.13‬‬
‫‪37.76‬‬
‫‪39.11‬‬
‫‪41.90‬‬
‫עבר פלילי למבצע‬
‫העבירה‬
‫בעל עבר‬
‫פלילי‬
‫‪73‬‬
‫‪140‬‬
‫‪1.14‬‬
‫‪1.99‬‬
‫‪1.71‬‬
‫‪1.92‬‬
‫‪0.60-‬‬
‫‪46.91‬‬
‫‪30.04‬‬
‫‪39.49‬‬
‫‪20.19‬‬
‫‪0.43-‬‬
‫מוצא הקורבן‬
‫יהודי‬
‫ערבי‬
‫‪14‬‬
‫‪41‬‬
‫‪1.71‬‬
‫‪9.40‬‬
‫‪4.31‬‬
‫‪1.61‬‬
‫‪0.33‬‬
‫‪13.33‬‬
‫‪71.00‬‬
‫‪12.23‬‬
‫* ‪4.81‬‬
‫גיל הקורבן‬
‫‪41‬‬
‫‪10‬‬
‫‪141‬‬
‫‪30‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪1.20‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪4.19‬‬
‫‪4.71‬‬
‫‪36.32‬‬
‫‪12.24‬‬
‫‪24.24‬‬
‫‪24.61‬‬
‫* ‪3.18‬‬
‫ארץ מוצא הקורבן‬
‫ברה"מ‬
‫לשעבר‬
‫מזרח‬
‫אירופה‬
‫מערב‬
‫אירופה‬
‫‪12‬‬
‫‪36‬‬
‫‪23‬‬
‫‪30‬‬
‫‪9.31‬‬
‫‪1.13‬‬
‫‪1.09‬‬
‫‪9.33‬‬
‫‪1.19‬‬
‫‪1.91‬‬
‫‪1.70‬‬
‫‪1.16‬‬
‫** ‪5.87‬‬
‫‪43.44‬‬
‫‪41.16‬‬
‫‪36.12‬‬
‫‪11.10‬‬
‫‪31.04‬‬
‫‪29.63‬‬
‫‪22.94‬‬
‫‪11.76‬‬
‫‪0.10‬‬
‫תעסוקה קודמת‬
‫בזנות‬
‫לא צויין‬
‫עסק‪/‬ה בזנות ‪141‬‬
‫‪74‬‬
‫‪1.64‬‬
‫‪9.22‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪1.71‬‬
‫** ‪-‬‬
‫‪3.11‬‬
‫‪49.01‬‬
‫‪41.23‬‬
‫‪20.12‬‬
‫‪39.01‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪* P< 0.05‬‬
‫‪** P< 0.01‬‬
‫‪32‬‬
‫**‪4.95‬‬
‫‪33.20‬‬
‫‪44.00‬‬
‫‪42.40‬‬
‫‪26.71‬‬
‫‪20.73‬‬
‫‪37.23‬‬
‫‪31.26‬‬
‫‪23.93‬‬
‫‪32.63‬‬
‫‪44.60‬‬
‫‪21.21‬‬
‫‪37.03‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪46.96‬‬
‫‪21.10‬‬
‫‪11.76‬‬
‫‪4.19‬‬
‫* ‪4.94‬‬
‫‪0.90‬‬
‫מטבלה ‪ 4‬ניתן לראות כי תפיסת מידת החומרה של עבירת הסחר בנשים הנה גבוהה יחסית (‪;1.93‬‬
‫ערך מרבי ‪ )11‬ונבדקים ממליצים על עונשים חמורים בממוצע (כ‪ 49-‬שנות מאסר‪ ,‬בממוצע)‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬ניתן גם לראות כי תפיסות החומרה והענישה מושפעות ממאפיינים שונים של התסריט‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬כאשר מבצע העבירה הוא ערבי ‪ -‬נתפסת החומרה כגבוהה יותר באופן מובהק מאשר הוא‬
‫יהודי או כאשר לא מצוין מוצאו; ממצא דומה התקבל עבור ענישה מומלצת‪ .‬כאשר מבצע העבירה‬
‫הוא צעיר יחסית (בן ‪ )41‬נתפסת חומרת המעשה כגבוהה יותר מאשר כשהוא בן ‪ ; 10‬ממצאים‬
‫מקבילים התקבלו עבור ענישה‪ .‬כאשר קורבן החסר הוא יהודי‪ ,‬מוטל על העבריין עונש חמור יותר‬
‫באופן מובהק מאשר על קורבן ערבי ‪ .‬סחר בנשים שהגיעו מברה"מ לשעבר נתפס כחמור יותר‬
‫באופן מובהק מסחר בנשים שהובאו מאירופה‪ .‬לבסוף‪ ,‬סחר באישה שעסקה בזנות כבר בעבר‬
‫נתפסת כפחות חמור באופן מובהק מאשר סחר באישה שלא צוין בתסריט כי עסקה בזנות בעבר‪.‬‬
‫בדיקת השערות המחקר‬
‫בתרשים ‪ 1‬מוצגת התפלגות העמדות הפטריארכליות במדגם אשר נמדדו בסולם של ‪( 1‬עמדה‬
‫שוויונית) עד ‪( 11‬עמדה סקסיסטית)‪ .‬חציון ההתפלגות עומד על ‪ 2.1‬ולפי מדד זה חולקו הנבדקים‬
‫לשתי קבוצות; קבוצה "שוויונית" ‪ -‬מתחת לחציון ‪ -‬וקבוצה "סקסיסטית" מעל החציון‪ .‬קבוצות‬
‫אלה תשמשנה בביצוע חלק מהניתוחים‪ ,‬בעוד שבחלק אחר של הניתוחים תשמר המשמעות‬
‫הרציפה של המשתנה‪.‬‬
‫תרשים ‪ : 1‬שכיחות עמדות סקסיסטיות ‪ -‬שיויוניות‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫מספר תסריטים ‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫שוויוניים ‪ -‬עמדות הנבדק ‪ -‬סקסיסטיים‬
‫השערת המחקר הראשונה של המחקר הניחה שקיים קשר לינארי שלילי בין עמדות‬
‫פטריארכאליות למידת החומרה הנתפסת ומספר שנות המאסר עבור סחר בנשים (תסריט בו סוג‬
‫העבירה הוא סחר בבני אדם ומין הקורבן הוא אישה)‪ .‬לבדיקת ההשערה זו חושב תחילה מתאם‬
‫פירסון בין עמדות הנבדק לכל אחד מהמשתנים התלויים‪ .‬נמצא כי לא קיים קשר לינארי מובהק‬
‫‪33‬‬
‫לגבי עמדות הנבדק לחומרה הנתפסת (‪ )r = 0.049, p>0.05‬וקיים קשר לינארי חלש בלבד אך‬
‫מובהק סטטיסטית במקרה של עמדות הנבדק לענישה רצויה (‪ .)r = -0.13, p<0.05‬כלומר‪ ,‬ככל‬
‫שעמדות הנבדק נוטות לכיוון הסקסיסטי‪ ,‬כך הוא נוטה להמליץ על ענישה פחותה באופן מובהק‬
‫למבצע העבירה של סחר בנשים‪ .‬בהמשך ניתוח הנתונים‪ ,‬נבדקו גם ההבדלים בין נבדקים בעלי‬
‫עמדות פטריארכליות אשר מעל או מתחת לחציון‪ .‬נמצא כי נבדקים בקבוצה הסקסיסטית העניקו‬
‫בממוצע ערכים של ‪ 1.91‬לעבירה (ערך מרבי = ‪ ,)11‬ונבדקים שוויוניים ערכים דומים ‪1.92 -‬‬
‫בממוצע‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נמצא כי נבדקים בקבוצה הסקסיסטית העניקו בממוצע ‪ 1‬שנות מאסר‬
‫לעבירה זו בעוד שנבדקים שוויוניים העניקו בממוצע ‪ 6.1‬שנות מאסר‪.‬‬
‫טבלה ‪ 3‬מציגה את הקשר בין עמדות פטריארכאליות של הנבדק לחומרה והענישה בסוגי‬
‫העבירות השונים‪.‬‬
‫טבלה ‪ : 3‬קשר בין עמדות פטריארכאליות לחומרה וענישה לפי סוג העבירה‬
‫העבירה‬
‫שוחד‬
‫הקשר בין מידת החומרה‬
‫הקשר בין ענישה‬
‫*‪1.21‬‬
‫‪0.31-‬‬
‫**‪1.19-‬‬
‫‪0.11-‬‬
‫דיווח כוזב למס הכנסה‬
‫* ‪1.17‬‬
‫‪0.10‬‬
‫סמים‬
‫* ‪1.12‬‬
‫‪0.10‬‬
‫סחר בבני אדם‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.14-‬‬
‫רצח בין שותפים‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.14‬‬
‫** ‪1.18-‬‬
‫‪0.09‬‬
‫גרימת מוות ברשלנות‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.16-‬‬
‫אונס‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.04-‬‬
‫אלימות במשפחה‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.01-‬‬
‫אלימות בין שותפים‬
‫עבירות רכוש‬
‫‪* p<0.05‬‬
‫‪** p<0.01‬‬
‫מטבלה ‪ 3‬ניתן לראות כי לא קיים קשר מובהק בין עמדות ותפיסות פטריארכליות לחומרה‬
‫הנתפסת בעבירת בבני אדם; אך כן נמצא קשר מובהק לגבי העבירות ; אלימות בין שותפים;‬
‫עבירות רכוש; שוחד; דיווח כוזב למס הכנסה וסמים‪ .‬עם זאת‪,‬כאשר נבדקה העבירה סחר בבני‬
‫אדם כאשר הקורבן היא אישה‪ ,‬נמצא כי קיים קשר מובהק בין עמדות ותפיסות פטריארכליות‬
‫להמלצה על דירוגי ענישה למבצע עבירת הסחר בנשים‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫בהשערת המחקר השניה נטען כי נבדקים סקסיסטיים יעריכו את עבירת הסחר בנשים כפחות‬
‫חמורה מאשר עבירות אחרות‪ .‬לשם בדיקת השערה זו הושוו ההערכות שניתנו לכל העבירות בין‬
‫שתי הקבוצות‪ ,‬קבוצת השוויוניים וקבוצת הסקסיסטיים‪ .‬טבלה ‪ 2‬מציגה את סיכום תוצאות‬
‫המבחנים הסטטיסטיים לבדיקה זו‪.‬‬
‫טבלה ‪ :4‬השוואה בין ערכי החומרה של העבירות השונות לפי קבוצות של עמדות פטריארכליות‬
‫סוג העבירה‬
‫נבדקים סקסיסטיים‬
‫נבדקים שיוויונים‬
‫מובהקו‬
‫ת‬
‫‪N‬‬
‫ממוצע‬
‫סטיית‬
‫תקן‬
‫‪N‬‬
‫ממוצע‬
‫סטיית‬
‫תקן‬
‫‪Sig‬‬
‫רצח במשפחה‬
‫‪169‬‬
‫‪9.10‬‬
‫‪4.23‬‬
‫‪130‬‬
‫‪10.71‬‬
‫‪0.29‬‬
‫**‪1.11‬‬
‫רצח בין‬
‫שותפים‬
‫‪131‬‬
‫‪10.41‬‬
‫‪1.49‬‬
‫‪123‬‬
‫‪10.31‬‬
‫‪1.43‬‬
‫‪0.10‬‬
‫אלימות‬
‫במשפחה‬
‫‪176‬‬
‫‪1.32‬‬
‫‪4.21‬‬
‫‪132‬‬
‫‪1.17‬‬
‫‪4.49‬‬
‫*‪1.15‬‬
‫אלימות בין‬
‫שותפים‬
‫‪111‬‬
‫‪1.29‬‬
‫‪4.36‬‬
‫‪111‬‬
‫‪1.10‬‬
‫‪4.12‬‬
‫‪0.96‬‬
‫אונס‬
‫‪190‬‬
‫‪10.44‬‬
‫‪1.29‬‬
‫‪160‬‬
‫‪10.31‬‬
‫‪1.46‬‬
‫‪0.41‬‬
‫גרימת מוות‬
‫ברשלנות‬
‫‪439‬‬
‫‪9.61‬‬
‫‪1.62‬‬
‫‪163‬‬
‫‪9.61‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪0.99‬‬
‫עבירות רכוש‬
‫‪226‬‬
‫‪7.19‬‬
‫‪4.20‬‬
‫‪134‬‬
‫‪7.70‬‬
‫‪4.91‬‬
‫‪0.46‬‬
‫דיווח כוזב למס‬
‫הכנסה‬
‫‪161‬‬
‫‪1.33‬‬
‫‪4.91‬‬
‫‪121‬‬
‫‪6.21‬‬
‫‪3.00‬‬
‫**‪1.11‬‬
‫סמים‬
‫‪170‬‬
‫‪1.31‬‬
‫‪4.61‬‬
‫‪116‬‬
‫‪1.99‬‬
‫‪4.10‬‬
‫**‪1.11‬‬
‫שוחד‬
‫‪147‬‬
‫‪7.14‬‬
‫‪4.39‬‬
‫‪113‬‬
‫‪1.33‬‬
‫‪4.46‬‬
‫**‪1.11‬‬
‫סחר בבני אדם‬
‫‪111‬‬
‫‪1.61‬‬
‫‪1.96‬‬
‫‪136‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪4.46‬‬
‫‪0.19‬‬
‫סה"כ‬
‫‪4130‬‬
‫‪1.12‬‬
‫‪4.17‬‬
‫‪1.71 4070‬‬
‫‪4.63‬‬
‫*‪1.13‬‬
‫‪* p<0.05‬‬
‫‪** p<0.01‬‬
‫מטבלאות ‪ 2‬ו‪ 1-‬ניתן לראות כי קיימים הבדלים בערכי החומרה שהעניקו נבדקים מקבוצת‬
‫הסקסיסטיים לעומת נבדקים מקבוצת השוויוניים; קבוצת השוויוניים דירגה את עבירת הסחר‬
‫בבני אדם במקום ה ‪ 1‬מבין ‪ 11‬העבירות שנבדקו‪ ,‬בעוד קבוצת הסקסיסטיים דירגה את העבירה‬
‫‪35‬‬
‫במקום ה ‪ .7‬כאשר עבירות מכירת סמים ואלימות במשפחה מדורגות כחמורות יותר בקרב‬
‫נבדקים מקבוצה זו‪.‬‬
‫בכדי לחזק את ההשערה השניה של המחקר‪ ,‬בוצעה השוואה בין ערכי הענישה שניתנו לכל‬
‫העבירות ע"י קבוצת הסקסיסטיים והשוויוניים‪ .‬טבלה ‪ 1‬מציגה את תוצאות ההשוואה‪.‬‬
‫טבלה ‪ :5‬השוואה בין ערכי ענישה של עבירות לפי קבוצות של עמדות פטריארכליות‬
‫סוג העבירה‬
‫נבדקים סקסיסטיים‬
‫נבדקים שיוויונים‬
‫‪N‬‬
‫ממוצע‬
‫סטיית‬
‫תקן‬
‫‪N‬‬
‫ממוצע‬
‫סטיית‬
‫תקן‬
‫‪sig‬‬
‫רצח במשפחה‬
‫‪107‬‬
‫‪67.24‬‬
‫‪30.11‬‬
‫‪93‬‬
‫‪77.23‬‬
‫‪11.62‬‬
‫*‪1.13‬‬
‫רצח בין‬
‫‪70‬‬
‫‪74.19‬‬
‫‪41.90‬‬
‫‪14‬‬
‫‪71.31‬‬
‫‪11.91‬‬
‫‪0.07‬‬
‫שותפים‬
‫אלימות‬
‫במשפחה‬
‫‪13‬‬
‫‪16.12‬‬
‫‪30.21‬‬
‫‪36‬‬
‫‪11.66‬‬
‫‪41.09‬‬
‫‪0.21‬‬
‫אלימות בין‬
‫שותפים‬
‫‪14‬‬
‫‪43.97‬‬
‫‪39.21‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10.11‬‬
‫‪46.12‬‬
‫*‪1.15‬‬
‫אונס‬
‫‪62‬‬
‫‪62.11‬‬
‫‪30.40‬‬
‫‪14‬‬
‫‪64.61‬‬
‫‪31.61‬‬
‫‪0.71‬‬
‫גרימת מוות‬
‫ברשלנות‬
‫‪11‬‬
‫‪37.10‬‬
‫‪37.12‬‬
‫‪39‬‬
‫‪41.61‬‬
‫‪33.17‬‬
‫*‪1.14‬‬
‫עבירות רכוש‬
‫‪161‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪9.90‬‬
‫‪400‬‬
‫‪2.23‬‬
‫‪16.19‬‬
‫‪0.01‬‬
‫דיווח כוזב למס‬
‫הכנסה‬
‫‪140‬‬
‫‪0.23‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪106‬‬
‫‪0.26‬‬
‫‪0.47‬‬
‫‪0.20‬‬
‫סמים‬
‫‪20‬‬
‫‪34.11‬‬
‫‪31.16‬‬
‫‪11‬‬
‫‪41.22‬‬
‫‪32.49‬‬
‫‪0.14‬‬
‫שוחד‬
‫‪60‬‬
‫‪1.70‬‬
‫‪9.63‬‬
‫‪79‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪0.47‬‬
‫סחר בבני אדם‬
‫‪30‬‬
‫‪21.13‬‬
‫‪31.79‬‬
‫‪41‬‬
‫‪17.13‬‬
‫‪32.11‬‬
‫*‪1.12‬‬
‫סה"כ‬
‫‪111‬‬
‫‪41.71‬‬
‫‪37.11‬‬
‫‪117‬‬
‫‪46.01‬‬
‫‪37.19‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪* p<0.05‬‬
‫‪** p<0.01‬‬
‫לניתוח הקשר בין הדירוגים היחסיים חושב מתאם ספירמן ונמצא קשר חזק ומובהק ( = ‪r‬‬
‫‪ )0.86, p<0.05‬בין דירוגי קבוצת הסקסיסטיים והשוויוניים‪ .‬ניתן לראות כי בעוד שבקרב‬
‫הנבדקים בקבוצת השוויוניים עבירת הסחר בבני אדם דורגה במקום החמישי‪ ,‬עבירה זו דורגה‬
‫במקום השביעי בקרב הנבדקים בקבוצת הסקסיסטיים‪ ,‬כאשר עבירות מכירת סמים ואלימות‬
‫‪31‬‬
‫במשפחה נחשבו כחמורות יותר בקרב נבדקים מקבוצה זו‪ .‬אולם‪ ,‬כאשר מנתחים את התסריטים‬
‫של "סחר בנשים" בהם מין הקורבן הוא אישה נראה כי לא קיים הבדל בדירוג חומרת עבירה זו‬
‫בין נבדקים בעלי עמדות שונות‪ .‬כמו כן‪ ,‬גם בעבירות האחרות לא קיים הבדל משמעותי בדירוג‬
‫החומרה בין נבדקים בעלי עמדות שונות‪ ,‬כאשר מין הקורבן הוא אישה‪.‬‬
‫בהמשך להשערות הראשונות‪ ,‬טענה ההשערה השלישית כי לעמדות פטריארכליות יהיה כושר‬
‫ניבוי גבוה יותר מאשר משתנים סוציו‪-‬דמוגראפיים אחרים של הנבדקים (כגון‪ ,‬מין הנבדק‪ ,‬גילו‬
‫וכיו"ב)‪ .‬מכיוון שההשערה הראשונה לא אוששה באופן מלא‪ ,‬לא סביר להניח כי השערה זו אכן‬
‫תאושש‪ .‬אולם‪ ,‬עדיין יש מקום לבדוק את התרומה הייחודית של כל אחד מהמשתנים‬
‫הדמוגראפיים כלפי מידת החומרה הנתפסת וענישה רצויה עבור העבירות שנבדקו‪ .‬לשם בדיקה זו‬
‫נערכו שתי סדרות של בדיקות‪ .‬הסדרה ראשונה כללה ביצוע ניתוחי רגרסיה מרובים עבור‬
‫המשתנים הדמוגראפיים יחד עם משתנה העמדות הפטריארכליות של הנבדק לניבוי החומרה‬
‫הנתפסת של המעשה וענישה מומלצת בכמה תסריטים נבחרים‪ .‬התסריטים שנבדקו בניתוח זה‬
‫כללו רצח במשפחה‪ ,‬רצח בין שותפים‪ ,‬אלימות במשפחה‪ ,‬אלימות בין שותפים‪ ,‬אונס וסחר בבני‬
‫אדם (עבירות אלו נבחרו ע"פ ממצאי המחקרים שהוצגו בסקירת הספרות‪ ,‬ראו & ‪Evans‬‬
‫‪ , Scott,1984; Levi & Jones,1985‬המלמדים כי עבירות האלימות מופיעות באופן כמעט מוחלט‬
‫כעבירות החמורות ביותר)‪ .‬טבלאות ‪ 6‬ו ‪ 7‬מציגות את מקדמי הרגרסיה הסטנדרטיים שהתקבלו‬
‫בניתוח הרגרסיה המרובה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫טבלה ‪ : 1‬מקדמי רגרסיה סטנדרטיים עבור מידת החומרה ל ‪ 5‬תסריטים נבחרים‪.‬‬
‫המשתנה‬
‫ערכי‬
‫המשתנה‬
‫מין‬
‫הנבדק‬
‫גיל הנבדק‬
‫השכלת‬
‫הנבדק‬
‫מידת‬
‫סקסיסטיות‬
‫מין מבצע‬
‫העבירה‬
‫מוצא מבצע‬
‫העבירה‬
‫‪ =1‬אישה‬
‫‪ = 4‬גבר‬
‫בשנים‬
‫בשנות לימוד‬
‫גיל מבצע‬
‫העבירה‬
‫מצב‬
‫משפחתי‬
‫מבצע‬
‫העבירה‬
‫תעסוקה‬
‫מבצע‬
‫העבירה‬
‫עבר פלילי‬
‫מבצע‬
‫העבירה‬
‫מין הקורבן‬
‫מוצא‬
‫הקורבן‬
‫סחר‬
‫בבני‬
‫אדם‬
‫‪0.01-‬‬
‫‪0.01-‬‬
‫*‪-‬‬
‫‪1.12‬‬
‫‪0.01‬‬‫‪0.06‬‬
‫‪-0.03‬‬
‫**‪1.21-‬‬
‫**‪1.19‬‬
‫*‪1.11-‬‬
‫‪0.03‬‬‫‪**1.21‬‬
‫‪0.01‬‬‫‪0.04-‬‬
‫‪0.19‬‬
‫**‪1.19‬‬
‫‪0.06‬‬‫‪0.03‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.01-‬‬
‫‪0.01-‬‬
‫‪0.02-‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.09-‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.14-‬‬
‫‪0.04-‬‬
‫‪0.03-‬‬
‫**‪1.39‬‬
‫**‬
‫‪1.18‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.14-‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.14-‬‬
‫‪0.17‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.04-‬‬
‫‪0.10-‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.03-‬‬
‫‪ =1‬משרה‬
‫מלאה‬
‫‪=4‬‬
‫מובטל‪/‬עקרת‬
‫בית‬
‫‪0.01-‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.01-‬‬
‫**‪1.28-‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪ =1‬בעל עבר‬
‫פלילי‬
‫‪-0.04‬‬
‫‪0.07-‬‬
‫‪-0.01‬‬
‫‪0.06-‬‬
‫**‪-‬‬
‫‪1.18‬‬
‫‪-0.01‬‬
‫‪ = 1‬גבר‬
‫‪ = 4‬אישה‬
‫‪ = 1‬יהודי‬
‫‪ = 4‬ערבי‬
‫‪0.41‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.09-‬‬
‫‪0.00-‬‬
‫**‪1.22-‬‬
‫**‪1.23‬‬
‫**‬
‫‪1.19‬‬
‫‪0.03-‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪0.04-‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪0.19-‬‬
‫‪0.01-‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.01-‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.02-‬‬
‫‪0.01-‬‬
‫‪0.04-‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.16-‬‬
‫‪0.01-‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪ = 1‬נמוכה‬
‫‪ = 4‬גבוהה‬
‫‪-1‬גבר‬
‫‪-4‬אישה‬
‫‪ = 1‬יהודי‬
‫‪ = 4‬ערבי‬
‫‪41 = 1‬‬
‫‪10 = 4‬‬
‫‪-1‬רווק‬
‫‪ = 4‬נשוי עם‬
‫‪ 4‬ילדים‬
‫גיל הקורבן ‪41 = 1‬‬
‫‪10 = 4‬‬
‫‪0.01‬‬‫‪ = 1‬רווק‬
‫מצב‬
‫‪ = 4‬נשוי ‪4 +‬‬
‫משפחתי‬
‫של הקורבן ילדים‬
‫‪0.06‬‬
‫תעסוקה של ‪ = 1‬משרה‬
‫מלאה‬
‫הקורבן‬
‫‪=4‬‬
‫מובטל‪/‬עקרת‬
‫בית‬
‫‪* p<0.05‬‬
‫‪** p<0.01‬‬
‫רצח בין‬
‫שותפים‬
‫חומרה נתפסת‬
‫אלימות‬
‫אלימות‬
‫במשפחה בין‬
‫שותפים‬
‫‪-0.12‬‬
‫*‪1.19-‬‬
‫אונס‬
‫רצח‬
‫במשפחה‬
‫‪38‬‬
‫טבלה ‪ : 7‬מקדמי רגרסיה סטנדרטיים עבור ענישה מומלצת ל ‪ 5‬תסריטים נבחרים‪.‬‬
‫המשתנה‬
‫מין‬
‫הנבדק‬
‫ערכי המשתנה‬
‫‪ =1‬אישה‬
‫‪ = 4‬גבר‬
‫בשנים‬
‫גיל הנבדק‬
‫ציון שנות‬
‫השכלת‬
‫לימוד‬
‫הנבדק‬
‫‪ = 1‬נמוכה‬
‫מידת‬
‫סקסיסטיות ‪ = 4‬גבוהה‬
‫‪-1‬גבר‬
‫מין מבצע‬
‫‪-4‬אישה‬
‫העבירה‬
‫מוצא מבצע ‪ = 1‬יהודי‬
‫‪ = 4‬ערבי‬
‫העבירה‬
‫גיל מבצע‬
‫העבירה‬
‫מצב‬
‫משפחתי‬
‫מבצע‬
‫העבירה‬
‫תעסוקה‬
‫מבצע‬
‫העבירה‬
‫עבר פלילי‬
‫מבצע‬
‫העבירה‬
‫מין הקורבן‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪0.14-‬‬
‫‪0.11‬‬‫‪0.03-‬‬
‫‪0.14‬‬‫‪0.14-‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.01- 0.06‬‬‫‪0.07- 0.01-‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.04-‬‬
‫‪0.17-‬‬
‫‪0.96‬‬
‫‪0.01 0.04-‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.06-‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.03-‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪0.43‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.07‬‬
‫**‪1.21-‬‬
‫‪0.03 0.04-‬‬
‫‪0.02-‬‬
‫‪0.01-‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.00-‬‬
‫*‪-‬‬
‫‪1.32‬‬
‫‪ =1‬משרה‬
‫מלאה‬
‫‪=4‬‬
‫מובטל‪/‬עקרת‬
‫בית‬
‫**‪-‬‬
‫‪1.27‬‬
‫‪0.04-‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.19-‬‬
‫‪1.22-** 0.01-‬‬
‫‪ =1‬בעל עבר‬
‫פלילי‬
‫‪0.19-‬‬
‫‪0.16-‬‬
‫‪0.01-‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪0.01- 0.01-‬‬
‫*‪1.28-‬‬
‫‪0.01‬‬
‫*‪1.21-‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪0.06-‬‬
‫‪0.10-‬‬
‫‪0.02-‬‬
‫‪0.09- 0.13-‬‬
‫‪0.04-‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.03-‬‬
‫‪0.11-‬‬
‫‪0.00- 0.06-‬‬
‫‪41 = 1‬‬
‫‪10 = 4‬‬
‫‪-1‬רווק‬
‫‪ = 4‬נשוי עם ‪4‬‬
‫ילדים‬
‫‪ = 1‬גבר‬
‫‪ = 4‬אישה‬
‫‪ = 1‬יהודי‬
‫מוצא‬
‫‪ = 4‬ערבי‬
‫הקורבן‬
‫גיל הקורבן ‪41 = 1‬‬
‫‪10 = 4‬‬
‫‪ =1‬רווק‬
‫מצב‬
‫‪ = 4‬נשוי ‪4 +‬‬
‫משפחתי‬
‫של הקורבן ילדים‬
‫תעסוקה של ‪ = 1‬משרה‬
‫מלאה‬
‫הקורבן‬
‫‪=4‬‬
‫מובטל‪/‬עקרת‬
‫בית‬
‫‪* p<0.05‬‬
‫‪** p<0.01‬‬
‫סחר‬
‫בבני‬
‫אדם‬
‫‪0.17‬‬
‫רצח בין‬
‫שותפים‬
‫ענישה‬
‫אלימות‬
‫אלימות‬
‫במשפחה בין‬
‫שותפים‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.01‬‬
‫אונס‬
‫רצח‬
‫במשפחה‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.09-‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.09-‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.02-‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.03-‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.11-‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.04-‬‬
‫‪39‬‬
‫מטבלאות ‪ 6‬ו ‪ 7‬ניתן לראות כי בהמשך לממצאי ניתוח ההשערה הראשונה‪ ,‬לעמדות‬
‫הפטריארכאליות אין תרומה ייחודית מובהקת לניבוי החומרה הנתפסת או אופציות הענישה‬
‫כאשר מדובר בסחר בבני אדם‪ ,‬אך נראה כי קיימת תרומה מובהקת למשתנה זה כלפי חומרת רצח‬
‫במשפחה‪ .‬במקרה זה ככל שהנבדק נמוך בסקסיזם (יותר שוויוני כלפי נשים)הוא יעריך עבירה זו‬
‫כחמור ה יותר באופן מובהק‪ .‬למין הנבדק קיימת תרומה מובהקת בתסריטים אלימות במשפחה‬
‫ואונס‪ ,‬אשר מעידה כי נשים מעריכות עבירות אלו כחמורות יותר באופן מובהק לעומת הגברים‪.‬‬
‫להשכלת הנבדק קיימת תרומה ייחודית מובהקת בניבוי החומרה בנוגע לסחר בבני אדם‪ ,‬רצח‬
‫במשפחה ואלימות במשפחה‪ ,‬ממצא המעיד כי ככל ששנות הלימוד של הנבדק רבות יותר כך הוא‬
‫יעריך את החומרה כגבוהה יותר‪ .‬כאשר מבצע העבירה הוא ערבי‪ ,‬עבירות האלימות בין שותפים‬
‫ואונס מוערכות כחמורות יותר באופן מובהק‪ .‬עבירת האונס מוערכת כחמורה יותר באופן מובהק‬
‫כאשר מבצע העבירה הנו בעל עבר פלילי‪ .‬ככל שגיל הנבדק גבוה יותר תוערך עבירת הרצח‬
‫במשפחה כחמורה יותר באופן מובהק‪ .‬תרומה מובהקת נמצאה לגיל מבצע עבירת האלימות בין‬
‫שותפים‪ ,‬באופן שבו ככל שהגיל גבוה יותר כך הענישה המומלצת תהיה גבוהה יותר באופן מובהק‪.‬‬
‫תרומה מובהקת נמצאה עבור המצב המשפחתי של מבצע עבירת האונס‪ ,‬כאשר לרווקים מומלצים‬
‫סוגי ענישה גבוהים יותר‪ .‬נבדקים המועסקים במשרה מלאה העניקו ערכי ענישה גבוהים באופן‬
‫מובהק בעבירות הרצח במשפחה וסחר בבני אדם לעומת האחרים‪.‬‬
‫בנוסף בכדי לבחון את כושר הניבוי של המשתנים הסוציו‪-‬דמוגראפיים הנוספים אשר אינם‬
‫רציפים (הכנסה חודשית משפחתית‪ ,‬מוצא הנבדק‪ ,‬הגדרה דתית‪ ,‬ארץ הלידה‪ ,‬מצב משפחתי‬
‫ותעסוקה של הנבדק) בוצעו ניתוחי שונות מרובים לבחינת ההבדלים בין קבוצות המאופיינות על‬
‫ידי ערכי משתנים אלה כלפי מידת החומרה הנתפסת של הסחר בנשים והענישה המומלצת לסוחר‬
‫בנשים‪ .‬הבדלים מובהקים סטטיסטית נמצאו רק בנוגע למצב התעסוקתי של הנבדק‪ .‬נבדקים‬
‫המועסקים בחצי משרה העריכו בממוצע את מידת החומרה של סחר בנשים כנמוכה ביותר מבין‬
‫קבוצות אלה ונבדקים אשר עובדים מעט שעות בשבוע העריכו בממוצע את מידת החומרה כגבוהה‬
‫ביותר (‪ 1.1‬מול ‪ 9.6‬בהתאמה‪. )F = 20.72, p<0.01 ,‬‬
‫בכדי לבחון האם קיימים הבדלים מובהקים בין החומרה הנתפסת והענישה המומלצת כלפי‬
‫מבצע עבירת הסחר בנשים‪ ,‬כאשר קיים הבדל במאפייני מבצע העבירה (כגון מין‪ ,‬מוצא וכיו"ב)‪,‬‬
‫בוצעו ניתוחי שונות מרובים‪ .‬בטבלה ‪ 1‬מרוכזים הממוצעים עבור החומרה הנתפסת ובטבלה ‪9‬‬
‫‪41‬‬
‫עבור הענישה המומלצת כלפי מבצע עבירת הסחר בנשים‪ ,‬לפי מאפיינים שונים של מבצע העבירה‪.‬‬
‫חשוב לציין כאן כי כל ההבדלים בין המאפיינים לא נמצאו מובהקים סטטיסטית‪.‬‬
‫טבלה ‪ :8‬ערכי חומרה נתפסת לפי מאפייני מבצע העבירה‬
‫מאפיין מבצע העבירה ערכים‬
‫מין‬
‫גבר‬
‫אישה‬
‫מידת חומרה‬
‫סטיית‬
‫ממוצע‬
‫‪N‬‬
‫תקן‬
‫‪1.11‬‬
‫‪1.96 133‬‬
‫‪1.11 60‬‬
‫מוצא‬
‫יהודי‬
‫ערבי‬
‫‪96‬‬
‫‪11‬‬
‫‪9.34‬‬
‫‪1.36‬‬
‫‪1.11‬‬
‫מצב משפחתי‬
‫רווק‬
‫נשוי עם שני ילדים‬
‫‪9.44 61‬‬
‫‪1.73 101‬‬
‫‪1.11‬‬
‫תעסוקה‬
‫משרה מלאה‬
‫מובטל‪/‬עקרת בית‬
‫‪60‬‬
‫‪29‬‬
‫‪1.94‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪1.11‬‬
‫עבר פלילי‬
‫בעל עבר פלילי‬
‫‪73‬‬
‫‪1.14‬‬
‫‪1.11‬‬
‫טבלה ‪ :9‬ערכי ענישה לפי מאפייני מבצע העבירה‬
‫‪N‬‬
‫ענישה‬
‫ממוצע‬
‫מאפיין מבצע העבירה ערכים‬
‫גבר‬
‫אישה‬
‫יהודי‬
‫ערבי‬
‫‪44‬‬
‫‪11‬‬
‫‪19‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6.77‬‬
‫‪7.66‬‬
‫‪6.11‬‬
‫‪7.74‬‬
‫מצב משפחתי‬
‫רווק‬
‫נשוי עם שני ילדים‬
‫‪12‬‬
‫‪40‬‬
‫‪7.40‬‬
‫‪1.19‬‬
‫‪1.10‬‬
‫תעסוקה‬
‫משרה מלאה‬
‫מובטל‪/‬עקרת בית‬
‫‪17‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7.67‬‬
‫‪1.37‬‬
‫‪1.10‬‬
‫עבר פלילי‬
‫בעל עבר פלילי‬
‫‪11‬‬
‫‪1.41‬‬
‫‪1.10‬‬
‫מין‬
‫מוצא‬
‫סטיית‬
‫תקן‬
‫‪1.10‬‬
‫‪1.10‬‬
‫‪41‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נבדקו ההבדלים בין מאפייני הקורבן (מין‪ ,‬מוצא‪ ,‬גיל‪ ,‬מדינת המוצא של הקורבן‬
‫ותעסוקה קודמת בזנות) על החומרה הנתפסת ועל הענישה המומלצת במקרה של סחר בנשים‪ .‬גם‬
‫במקרה זה לא נמצאו כלל הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הקבוצות‪.‬‬
‫תרשים ‪ :2‬הבדלים במידת החומרה הנתפסת של עבירת הסחר בנשים ושנות מאסר לפי‬
‫מאפייני הנבדק‪ :‬מין והגדרה דתית‪.‬‬
‫תרשים ‪ : 2‬ממוצעי חומרה נתפסת לפי הגדרה דתית ומין‬
‫ממוצע‬
‫‪8.70‬‬
‫‪8.62‬‬
‫כ‬
‫סה"‬
‫‪8.89‬‬
‫‪8.90‬‬
‫‪8.52‬‬
‫אישה‬
‫‪9.00‬‬
‫‪8.90‬‬
‫‪8.55‬‬
‫‪8.63‬‬
‫גבר‬
‫‪8.89‬‬
‫‪8.84‬‬
‫‪8.40‬‬
‫חילוני‬
‫מסורתי‬
‫דתי‬
‫סה"כ‬
‫חילוני‬
‫מסורתי‬
‫דתי‬
‫סה"כ‬
‫חילוני‬
‫מסורתי‬
‫דתי‬
‫סה"כ‬
‫בתרשים ‪ 4‬ניתן לראות כי נשים דתיות מערכיות את החומרה הנתפסת של עבירת סחר בנשים‬
‫כגבוהה ביותר (ממוצע של ‪ )9.00‬ואילו גברים חילוניים מעריכים את החומרה הנתפסת של‬
‫העבירה כנמוכה הרבה יותר (ממוצע של ‪ ,1.2‬סטיות התקן בכל התנאים הינן כ‪ . )4.1 -‬כדי לבדוק‬
‫אם קיימים הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הקבוצות הללו בוצע ניתוח שונות דו כיווני‪ .‬נמצא‬
‫כי קיים אפקט מובהק להגדרה הדתית של הנבדק (‪ )F = 9.04, p<0.01‬אך לא קיים אפקט מובהק‬
‫למין הנבדק או לאינטראקציה בין המשתנים‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫תרשים ‪ :3‬הבדלים בדירוגי הענישה המומלצים של עבירת הסחר בנשים ושנות מאסר לפי‬
‫מאפייני הנבדק‪ :‬מין והגדרה דתית‪.‬‬
‫תרשים ‪ :3‬ממוצע דירוגי ענישה מומלצים לפי הגדרה דתית ומין‬
‫ממוצע‬
‫"כ‬
‫סה‬
‫‪9.45‬‬
‫‪7.02‬‬
‫‪6.85‬‬
‫‪6.01‬‬
‫אישה‬
‫‪9.99‬‬
‫‪6.62‬‬
‫‪7.15‬‬
‫‪5.91‬‬
‫גבר‬
‫‪9.16‬‬
‫‪6.53‬‬
‫‪6.10‬‬
‫חילוני‬
‫מסורתי‬
‫דתי‬
‫סה"כ‬
‫חילוני‬
‫מסורתי‬
‫דתי‬
‫סה"כ‬
‫חילוני‬
‫מסורתי‬
‫דתי‬
‫בתרשים ‪ 3‬ניתן לראות ניתוח דומה עבור ענישה שהמליץ הנבדק להטיל על מבצע עבירה של‬
‫סחר בנשים‪ .‬ניתן לראות כי נשים דתיות המליצו על ענישה גבוהה (ממוצע של ‪ )9.99‬ואילו נשים‬
‫מסורתיות המליצו על מספר שנות המאסר נמוך יותר (ממוצע של ‪ ,1.91‬סטיות התקן נעות בין‬
‫‪ .)1.1-7.1‬ניתוח שונות דו כיווני מעלה כי בדומה לעיל‪ ,‬קיים אפקט מובהק להגדרה הדתית של‬
‫הנבדק (‪ )F = 16.03, p<0.01‬אך לא קיים אפקט למין הנבדק או לאינטראקציה בין המשתנים‪.‬‬
‫‪ .4‬דיון‬
‫כפי שהוזכר בסקירת הספרות (‪ ,(O’Connell & Whelan, 1996 ;Levi & Jones, 1985‬מחקרי‬
‫תפיסות חומרה של עבירות פליליות )‪ (crime seriousness studies‬מבקשים להתחקות אחר‬
‫תפיסות הציבור (בכלל או חלקים ממנו בפרט) לגבי חומרתן של עבירות פליליות שונות‪ ,‬כאשר‬
‫השאלה המרכזית המנחה מחקרים אלה היא האם קיימים הבדלים בתפיסות החומרה של עבירות‬
‫שונות ובמיוחד בין חברי קבוצות שונות באוכלוסייה‪ .‬הנחת החוקרים בתחום הנה כי הימצאותה‬
‫של הסכמה בין נחקרים השייכים לקבוצות חברתיות שונות (בתוך ובין מדינות) לגבי חומרתן של‬
‫עבירות פליליות שונות‪ ,‬עשויה להעיד על קיומו של קונצנזוס חברתי ביחס להגדרות של‬
‫התנהגויות כפליליות ועל חומרתן היחסית‪ ,‬תוך חיזוקן של הנחות גישת הקונצנזוס ( & ‪Evans‬‬
‫‪Scott & Al-Thaked, ;Sellin & Wolfgang, 1964 ;Levi & Jones, 1985 ;Scott, 1984‬‬
‫‪ .) 1977‬לעומת זאת‪ ,‬ממצאים המצביעים על מצב של חוסר הסכמה בין חברי קבוצות שונות לגבי‬
‫חומרה של עבירות שונות‪ ,‬עשויים להעיד על קיומה של חוסר הסכמה בין הקבוצות‪ ,‬ומכאן על‬
‫עימותים ואינטרסים סותרים ואף מנוגדים ביניהן‪ ,‬תוך חיזוק הנחות גישת העימות ( & ‪Levi‬‬
‫‪;Jones, 1985; O’Connell & Whelan, 1996; Thomas et al., 1976; Evans & Scott, 1984‬‬
‫‪.)Scott & Al-Thaked, 1977 ;Sellin & Wolfgang, 1964 ;Levi & Jones, 1985‬‬
‫כפי שגם כבר צוין ‪Cullen et al., 1985; Levi & Jones, 1985; O’Connell & Whelan,‬‬
‫)‪ )1996‬הממצא המרכזי הראשון שעולה ממרבית מחקרי החומרה הוא הימצאותו של קונצנזוס‬
‫רחב בין קבוצות חברתיות שונות לגבי אופן דירוגן (‪ )ranking‬של עבירות שונות על פי מידת‬
‫חומרתן היחסי‪ .‬הממצא המרכזי השני הוא כי למרות הדמיון הקיים באופן דירוג העבירות‪,‬‬
‫קיימים בכל זאת הבדלים‪ ,‬חלקם אף ברמה של מובהקות סטטיסטית‪ ,‬מבחינת ערכי החומרה‬
‫שנותנים נחקרים שונים לעבירות שונות (‪ .)rating‬לפיכך‪ ,‬שני הממצאים המרכזיים הללו אינם‬
‫מתיישבים לחלוטין עם אחת מן שתי הגישות הנ"ל ‪ ,‬אך באותה עת אינם דוחים לגמרי אף אחת‬
‫מהן (‪.)Rossi & Hanry,1980‬‬
‫מטרת המחקר הנוכחי היתה להשוות תפיסות חומרה של הציבור הישראלי כלפי עבירת סחר‬
‫בנשים לצורכי זנות בין נבדקים בעלי תפיסות פטריארכליות שונות‪ .‬הבחירה במשתנה‬
‫תפיסות‪/‬עמדות פטריארכליות התבססה על ממצאי מחקרים רבים המעידים על קשר חזק בין‬
‫הפנמתם של תפקידים מגדריים מסורתיים כלפי נשים לבין יחס סלחני ומתן לגיטימציה לאלימות‬
‫‪44‬‬
‫של גברים נגד נשים ‪(Burt, 1980; Falchicov, 1996; Finn, 1986; Greenblat, 1985; Jeffords,‬‬
‫)‪ .)1984‬כפי שהוזכר בסקירת הספרות (גואטה‪ ;4003 ,‬עילם‪ ;1999 ,‬קמיר‪ ;4004 ,‬רימלט‪)4000 ,‬‬
‫התיאוריה הפמיניסטית מציעה הסבר תיאורטי ליחס הסלחני מצד המערכת המשפטית כלפי‬
‫עבירות המבוצעות מצד גברים נגד נשים‪ :‬עפ"י תיאוריה זו‪ ,‬הוא טמון באותן עמדות ונורמות‬
‫תרבותיות פטריארכליות נגד נשים‪ ,‬המושרשות בקרב עובדי המערכת המטפלים בהן (רובם‬
‫גברים)‪ .‬ואכן‪ ,‬חשוב לבדוק האם תיאוריה זו אכן ניתנת ליישום במקרה העבירה של סחר בנשים‬
‫ובמיוחד בישראל‪ :‬כאמור‪ ,‬בדו"ח משרד החוץ האמריקני‪ ,‬ממוקמת ישראל במקום הלא מכובד‬
‫של המדינות אשר אינן עומדות באמות מידה מינימליות של מאבק בסחר בנשים‪ ,‬או מסרבות‬
‫להכיר בקיומה של התופעה בתחומן (לבנקרון ודהאן‪ .)4003 ,‬על סמך הספרות המחקרית שהובאה‬
‫בפרקים הקודמים נגזרו שלוש השערות מחקר אשר קיבלו בחלקן בלבד תמיכה אמפירית עפ"י‬
‫הממצאים‪.‬‬
‫השערת המחקר הראשונה‬
‫השערת המחקר הראשונה הניחה כי יהיה קיים קשר לינארי שלילי בין עמדות ותפיסות‬
‫פטריארכליות של נבדקים ישראליים לבין מידת החומרה הנתפסת שלהם ובחירות הענישה עבור‬
‫עבירת הסחר בנשים (ראה טבלה ‪( )4‬לצורך זה הוצגו תסריטים היפותטיים רבים של מצב של סחר‬
‫בבני אדם‪ ,‬בהם מין הקורבן היה אישה)‪ .‬מהספרות העוסקת במחקרי חומרה עולה באופן עקבי‬
‫הסכמה רח בה מבחינת דירוג חומרתן היחסית של עבירות שונות ע"פ תפיסות הציבור (‪)ranking‬‬
‫בתוך ובין קבוצות חברתיות שונות‪ ,‬בתוך ובין תרבויות ומדינות‪ .‬בדירוגים אלו‪ ,‬עבירות האלימות‬
‫מופיעות באופן כמעט מוחלט כעבירות החמורות ביותר (‪,1911 ;O’Connell & Whelan ,1996‬‬
‫‪.)Evans & Scott ,1912 ;Levi & Jones‬‬
‫מממצאי המחקר הנוכחי (ראו טבלה ‪ )3‬עולה כי לא קיים קשר מובהק סטטיסטית בין עמדות‬
‫ותפיסות פטריארכליות לחומרה הנתפסת בעבירת הסחר בנשים; כן נמצא קשר מובהק לגבי‬
‫אלימות בין שותפים‪ ,‬עבירות רכוש ומספר עבירות ללא קורבנות (כגון שוחד; דיווח כוזב למס‬
‫הכנסה וסמים)‪ .‬השערת המחקר אוששה רק באופן חלקי‪ ,‬נראה כי הסיבה לכך טמונה במגבלות‬
‫המחקר אשר יוצגו בפרק המסקנות; ומתקשרות לאפקטיביות הסולם אשר בחן את העמדות‬
‫והתפיסות הפטריארכליות של הנבדקים‪ .‬וכן ממצא זה מתיישב עם ממצא מסוים במחקרים הן‬
‫בישראל והן במערב‪ ,‬המדווחים כי עבירות המכוונות באופן ספציפי ע"י גברים נגד נשים מדורגות‬
‫‪45‬‬
‫בד"כ כחמורות פחות מסוגי אלימות אחרים (‪ .)Rossi et al, 1974; Herzog, 2003‬עם זאת קיים‬
‫קשר מובהק סטטיסטית בין עמדות ותפיסות הנבדק להמלצה על ענישה למבצע עבירת הסחר‬
‫בנשים‪ .‬כלומר‪ ,‬נמצא שאכן ככל שעמדות הנבדק נוטות לכיוון יותר סקסיסטי‪ ,‬כך הוא ימליץ על‬
‫ענישה פחות חמורה למבצע העבירה‪ .‬בסקירת הספרות הוזכר כי בעשורים האחרונים חלו שינויים‬
‫בעמדות ובהתנהגות הציבור כלפי תפקידי המין המסורתיים‪ ,‬והמגמה הכללית מתקדמת לקראת‬
‫צמצום השפעות המגדר (‪ ,)Best & William, 1997‬אך ממצאי המחקר הנוכחי תומכים בהוגות‬
‫הפמיניסטיות אשר עדיין מצביעות על המערכת הפטריארכלית ועל העמדות המגדריות‬
‫המסורתיות התומכות בה‪ ,‬כמקור המבני והאידיאולוגי המרכזי לאלימות נגד נשים ( ;‪Finn, 1986‬‬
‫‪.)Pleck, 1987; Smith, 1990‬‬
‫השערת המחקר השניה‬
‫השערת המחקר השניה שנגזרה מן הספרות הניחה כי לעומת נבדקים יותר שוויוניים כלפי‬
‫נשים‪ ,‬נחקרים בעלי עמדות סקסיסטיות ("סקסיסטיים") יעריכו את עבירת הסחר בנשים ע"פ‬
‫חומרתה ע"י ערכים נמוכים יותר‪ ,‬ולפיכך העבירה תדורג במקומות דירוג נמוכים יותר‪ ,‬ביחס‬
‫למגוון עבירות אחרות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נחקרים שוויוניים יעריכו את העבירה ע"י ערכי חומרה‬
‫גבוהים יותר‪ ,‬ולכן עבירת הסחר בנשים תדורג אצלם כיותר חמורה באופן יחסי‪ ,‬ביחס לעבירות‬
‫האחרות‪ .‬השערה זו התבססה על ממצאי מחקרים רבים המדווחים כי קיים קשר לינארי חיובי‬
‫חזק בין תפיסות התומכות בתפקידים מגדריים מסורתיים עבור נשים (ערכים ונורמות‬
‫פטריארכליים) לבין יחס סלחני ומתן לגיטימציה לאלימות נגד נשים‪ ,‬הן במערב והן בישראל‬
‫(‪.)Sakalh ,4001 ;Haj-Yahia & Edleson ,1992 ;Eisikovits et al. ,1991‬‬
‫השערת המחקר אוששה‪ ,‬ואכן כאשר בוצעה השוואה בין דירוגי החומרה ודירוגי הענישה של‬
‫קבוצות של נבדקים בעלי עמדות פטריארכליות ושוויוניות כלפי נשים (ראו טבלאות ‪ 2‬ו‪ ,)1-‬נמצא‬
‫כי בעוד בקרב קבוצת השוויוניים עבירת הסחר בבני אדם דורגה במקום ה ‪ 1‬מבין ‪ 11‬העבירות‬
‫שהוצגו במחקר‪ ,‬העבירה דורגה רק במקום ה ‪ 7‬בקרב קבוצת הסקסיסטיים‪ ,‬כאשר עבירות‬
‫מכירת סמים ואלימות במשפחה נחשבו כחמורות יותר בקרב נבדקים מקבוצה זו‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬מחקרי חומרה עוזרים להבין תגובות אישיות‪ ,‬קבוצתיות ואף חברתיות לסוגי פשע‬
‫שונים; מערכות של אמונות תרבותיות; ותפקיד החוק הפלילי בחברה ( ;‪Levi & Jones, 1985‬‬
‫;‪ .)O’Connell & Whelan, 1996; Thomas et al., 1976‬יתרה מכך‪ ,‬מחקרי החומרה מאפשרים‬
‫‪41‬‬
‫לענות על השאלה המרכזית של הסוציולוגיה של המשפט‪ ,‬מבחינת הוויכוח התיאורטי בין מודל‬
‫הקונצנזוס לבין מודל העימות לגבי מהותו של החוק הפלילי‪ :‬באיזה מידה מאפייניו של החוק‬
‫הפלילי ‪ -‬הגדרת התנהגויות כאסורות‪ ,‬חומרתן היחסית והענישה הנקבעת להן – משקפים‬
‫תפיסות כלליות או פרטיקולאריות בחברה ( ‪Levi & Jones, 1985; O’Connell & Whelan,‬‬
‫‪ .)1996; Thomas et al., 1976; Warr et al., 1982‬ברמה המעשית‪ ,‬עמדות הציבור הובילו‬
‫במספר מקרים לעיצוב של מדיניות ציבורית‪ ,‬ולהצדקה של חלוקה דיפרנציאלית של משאבים ע"י‬
‫מערכת אכיפת החוק‪ ,‬בצורה שהתאימה לעמדות הציבור – לדוגמא‪ ,‬ע"י השקעה מרובה בעבירות‬
‫שנתפסות כחמורות יותר ולהפך (‪.)Levi & Jones ,1911 ;O'Connell & Whelan ,1996‬‬
‫הממצאים לגבי דירוג עבירת הסחר בבני אדם במקום ה ‪ 1‬וה ‪ 7‬הגבוהים עפ"י חומרתה‪ ,‬ביחס‬
‫למגוון העבירות השונות (טבלאות ‪ 2‬ו ‪ )1‬סותרים את השערת המחקר כי הטיפול הלקוי‪ ,‬האדישות‬
‫ואוזלת היד של רשויות החוק בישראל משקפים עמדות סקסיסטיות של הציבור בכלל‪ :‬שכן גם‬
‫הציבור הסקסיסטי תופס את העבירה כחמורה‪ .‬בנוסף גם נמצא (טבלאות ‪ 2‬ו ‪ )1‬כי כאשר מנתחים‬
‫את התסריטים בהם העבירה היא סחר בנשים ומין הקורבן הוא אישה נראה כי לא קיים הבדל‬
‫מובהק בהערכת חומרת עבירה זו בין נבדקים בעלי עמדות שונות כלפי נשים‪ .‬כמו כן‪ ,‬גם בעבירות‬
‫אחרות; רצח במשפחה; רצח בין שותפים; אלימות במשפחה; גרימת מוות ברשלנות ואונס לא‬
‫נמצא הבדל מובהק בערכי החומרה בין נבדקים בעלי עמדות שונות‪ ,‬כאשר מין הקורבן הוא אישה‪.‬‬
‫נראה כי הממצאים אינם מסבירים את הטענות‪ ,‬בעיקר של קבוצות פמיניסטיות‪ ,‬המועלות לגבי‬
‫הטיפול הלקוי של מערכת אכיפת החוק בסחר בנשים (בוגוש ודון יחיא‪ ;4004 ;1999,‬לבנקרון‬
‫ודהאן‪ .) Trafficking in Persons Report, 2001www.justice.gov.il ;4003 ,‬שכן הממצאים‬
‫במחקר הנוכחי מעידים על קונצנזוס רחב לגבי חומרתה של העבירה והיחס של רשויות החוק לא‬
‫מבטא את הקבוצות שנבדקו‪ .‬אך למרות הקונצנזוס הרחב בתפיסת החומרה של הציבור לא ניתן‬
‫להתעלם מהנתונים שהוצגו בסקירת הספרות‪ ,‬ההערכות הן כי בישראל לעומת ארה"ב מתקיים פי‬
‫‪ 4.1‬יותר סחר בנשים (לוצקי‪ .)4004 ,‬בתחילתה של המאה ה ‪ 41‬עדיין מועלות טענות רבות כלפי‬
‫טיפול מערכת אכיפת החוק בסחר הנשים בישראל‪ ,‬כאשר הטענה המרכזית היא שקורבנות הסחר‬
‫עדיין נתפסות כעברייניות ע"י המערכת המשפטית והמשטרה (דו"ח הצוות הבין משרדי‪.)4004 ,‬‬
‫התיאוריה הפמיניסטית בקרימינולוגיה טוענת כי שקיפות הסחר בנשים‪ ,‬בבחינת נראה ואינו‬
‫נראה‪ ,‬מעידה על הבנאליזציה של המסחר המיני בנשים (עילם‪ ,)1999 ,‬ההסתכלות הפמיניסטית‬
‫‪47‬‬
‫היא שעדיין קיימת תפיסה בסיסית בקרב עובדי מערכות אכיפת החוק ‪ ,‬הגורסת שסחר בנשים‬
‫אינו פשע חמור כמו לדוגמא‪ ,‬סחר עבדים (גואטה‪ .)4003 ,‬במקרה של עבירת הסחר בנשים‪ ,‬ע"פ‬
‫ממצאי המחקר הנוכחי‪ ,‬נראה כי עמדות הציבור בישראל לא משפיעות על התנהגות והתנהלות‬
‫רשויות אכיפת החוק; ועפ"י השיטה הדמוקרטית‪ ,‬היו צריכות להשפיע‪.‬‬
‫השערת המחקר השלישית‬
‫השערת המחקר השלישית הניחה כי ביחס למשתנים סוציו‪-‬דמוגרפיים שונים של הנחקרים‪,‬‬
‫כגון מין‪ ,‬מוצא‪ ,‬מידת דתיות‪ ,‬רמת השכלה והכנסה‪ ,‬ולעומת המצב עבור עבירות אחרות‪ ,‬המשתנה‬
‫תפיסות ‪ /‬עמדות פטריארכליות יהיה בעל כושר הניבוי הטוב ביותר של ערכי תפיסות החומרה‬
‫במקרה הספציפי של עבירת הסחר בנשים‪ .‬השערה זו מבוססת על הספרות שנסקרה הגורסת כי‬
‫מכוונות כלפי היחס המסורתי לתפקידים מגדרים של נשים וערכים פטריארכליים היא המנבא‬
‫הטוב ביותר לתמיכה באלימות כנגד נשים‪ ,‬כאשר לתכונותיהם הדמוגרפים של הנבדקים‪ ,‬כגון‬
‫מין‪ ,‬דתיות‪ ,‬ומוצא‪ ,‬ישנו כושר ניבוי משני בלבד (‪.)Finn ,1916 ;Sakalh ,4001‬‬
‫השערה זו אוששה באופן חלקי בלבד ונראה עפ"י הממצאים כי לעמדות‪/‬תפיסות פטריארכליות‬
‫אין תרומה ייחודית מובהקת לניבוי החומרה הנתפסת או הענישה הרצויה בעיני הנבדקים כאשר‬
‫מדובר בסחר בבני אדם‪ ,‬אך נראה כי קיימת תרומה מובהקת כלפי רצח במשפחה‪ ,‬המעידה כי ככל‬
‫שהנבדק נמוך בסקסיזם כך הוא יעריך עבירה זו כחמורה יותר (ראו טבלאות ‪ 6‬ו ‪ .)7‬מסקירת‬
‫הספרות גם עולה כי לעומת נשים‪ ,‬גברים לרוב תומכים יותר בתפקידים מגדריים מסורתיים‪ ,‬וגם‬
‫מצדיקים יותר את השימוש באלימות פיזית כלפי נשים ( ‪Burt, 1980; Falchicov, 1996; Finn,‬‬
‫‪1986; Greenblat, 1985; Haj-Yahia, 1997; 1998a; 1998b; Jeffords, 1984; Marciniak,‬‬
‫‪.) 1998; Sakalh, 2001; Simonson & Subich, 1999; Smith, 1990; Willis et al., 1996‬‬
‫בהתאמה עם הספרות במחקר הנוכחי נמצא כי נשים העריכו את עבירות האלימות במשפחה‬
‫ואונס כחמורות יותר באופן מובהק לעומת הגברים (תרשים ‪ .)4‬כאמור‪ ,‬עוד עולה מן הספרות כי‬
‫אנשים בעלי מידת דתיות גבוהה (דתיים) יטו לתמוך בתפקידים מגדריים מסורתיים יותר‬
‫מחילוניים‪ ,‬ועל כן‪ ,‬הראשונים יטו לראות אירועים של אונס או אלימות במשפחה כנגד נשים‬
‫כפחות חמורים באופן מובהק מהאחרונים (‪ .)Jeffords, 1984‬מן המחקר הנוכחי (ראו תרשים ‪)4‬‬
‫עולה באופן מובהק כי נשים דתיות מעריכות את החומרה הנתפסת של עבירת הסחר בנשים‬
‫כגבוהה ביותר (ממוצע ‪ )9.00‬לעומת גברים חילוניים אשר מעריכים עבירה זו בחומרה נמוכה‬
‫‪48‬‬
‫ביותר (ממוצע ‪ .) 1.2‬נמצא גם כי קיימת השפעה מובהקת של המשתנה הגדרה הדתית של הנבדק‬
‫על תפיסת החומרה‪ .‬תוצאות דומות באופן מובהק התקבלו גם ביחס לאפשריות הענישה עבור‬
‫עבירת הסחר בנשים (ראו תרשים ‪ :)3‬נשים דתיות המליצו על אופציות ענישה גבוהות יותר‬
‫(ממוצע ‪ ,) 9.99‬לעומת נשים מסורתיות אשר המליצו על אופציות הענישה פחות חמורות (ממוצע‬
‫‪ ;) 1.91‬אולם‪ ,‬לא נמצא אפקט מובהק דומה עבור מין הנבדק‪ .‬ע"פ הספרות למין הנבדק יש כושר‬
‫ניבוי משני בלבד בתפיסת החומרה של העבירות ( ;‪Burt, 1980; Falchicov, 1996; Finn, 1986‬‬
‫;‪.)Greenblat, 1985‬‬
‫‪ .5‬מסקנות‬
‫חשיבותם של מחקרי החומרה נעוצה בעיקר בתרומתם לחקר הסטייה‪ ,‬משום שהתחקות אחר‬
‫תפיסות החומרה של הציבור הרחב (או קבוצות חברתיות או תרבותיות בתוכו) יכולה להצביע על‬
‫הנורמות החברתיות המקובלות בתרבות‪ ,‬בקבוצה או בחברה מסוימת‪ ,‬וכתוצאה מכך גם להבהיר‬
‫מה נתפס כהתנהגות מקובלת באותה מסגרת חברתית ומה נתפס כהתנהגות אסורה‪ .‬חקר‬
‫החומרה בחברות רב תרבותיות כמו ישראל הנו מעניין ורלוונטי עוד יותר משום שחברות אלה‬
‫צריכות להתמודד עם מצבים של חוסר הסכמה בין קבוצות שונות באוכלוסייה לגבי נושאים‬
‫שונים ומגוונים‪ ,‬בין היתר גם לגבי היחס לאיסורן של התנהגויות מסוימות (עבירות) וחומרתן‬
‫היחסית‪ .‬הבדלים בתפיסות החומרה של עבירות בין תתי‪-‬קבוצות החיות בתוך אותה חברה‬
‫והכפופות לאותו חוק הנם משמעותיים במיוחד מבחינת השפעותיהם והשלכותיהם‪ ,‬וזאת מפני‬
‫שהתנגשות בין תפיסות חומרה שונות עשויה לגרום למתחים בין תתי‪-‬הקבוצות ובינן לבין לשון‬
‫החוק‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬קבוצות חברתיות החשות כי החוק אינו משקף את תפיסותיהן ואינו משרת את‬
‫צורכיהן‪ ,‬ו‪/‬או שמערכת אכיפת החוק מפלה אותן לרעה‪ ,‬עשויות לגלות יחס סלחני כלפי עבריינים‬
‫שאינם מצייתים לחוק ולהצדיק מעשים אלה בנורמות חברתיות ומסורות שונות המייחדות אותן‬
‫(רטנר‪ ,‬יגיל ופדהצור‪ ;1999 ,‬רטנר ויגיל‪ .)4001 ,‬בנוסף טוענים רטנר‪ ,‬יגיל ופדצהור (‪ )1999‬שפערים‬
‫בהתייחסות של קבוצות שונות בחברה כלפי מערכת אכיפת החוק‪ ,‬עלולים להשפיע על נכונותם‬
‫הסובייקטיבית לציית לחוק ולשתף פעולה עם המערכת‪ .‬כאשר מתגלים פערים בין קבוצות בחברה‬
‫ניתן לומר כי קיימים בקיעים בקונצנזוס לגבי הלגיטימיות של החוק ושל מערכת החוק‪ .‬וחוסר‬
‫הסכמה בין קבוצות לגבי נורמות התנהגות עלול להתבטא בהעדר מחויבות נורמטיבית לפעול על‬
‫פיהן‪ ,‬ותופעות של "לקיחת החוק לידיים" בנסיבות מסוימות הנוגעות לאותם חוקים ספציפיים‬
‫(רטנר ויגיל‪.)4001 ,‬‬
‫כאמור‪ ,‬מחקר זה השיג וניתח‪ ,‬מחד‪ ,‬תפיסות חומרה של הציבור הישראלי כלפי עבירת הסחר‬
‫בנשים לצורכי זנות‪ ,‬והשווה אותן לתפיסות מקבילות עבור מגוון רחב של עבירות פליליות‪,‬‬
‫ומאידך השווה בין תפיסותיהם של נבדקים בעלי עמדות‪/‬תפיסות פטריארכליות שונות‪ .‬כפי שצוין‬
‫בסקירה המוקדמת‪ ,‬מחקרי חומרה עסקו עד כה בעיקר בניתוח תפיסות החומרה של נבדקים‬
‫שונים כלפי עבירות פליליות בכלל – אלימות‪ ,‬רכוש‪ ,‬כלכליות‪ ,‬מוסר (ראה‪1996 ;Herzog, 2003 ,‬‬
‫‪ ,)Wozniak ,1911 ;Levi & Jones ,1911 ;O’Connell & Whelan,‬ולפעמים כלפי סוגי עבירות‬
‫ספציפיות בפרט‪ ,‬ביניהן אלימות נגד נשים (‪ .)Hilton ,1993; Locke & Richman, 1999‬סקירה‬
‫‪51‬‬
‫של מחקרים אלה הראתה שלא נחקרו עדיין תפיסות ציבור כלשהו (כמובן גם לא הישראלי) כלפי‬
‫סחר בנשים‪ ,‬וזאת למרות שנתונים שהוצגו בסקירה הספרותית (לוצקי‪ ;4004 ,‬לבנקרון ודהאן‪,‬‬
‫‪ ;4003‬ולנדברג‪ ) 1997 ,‬מעידים על היקף נרחב ביותר לתופעה‪ .‬כמו כן‪ ,‬עד כה מחקרי החומרה נטו‬
‫לבחון את השפעתם של משתנים סוציו‪-‬דמוגרפים שונים של הנבדקים על תפיסות חומרה שונות (‬
‫‪ ,) Evans & Scott ,1984; Levi & Jones, 1985; Rossi et al., 1974; Walker, 1978‬אולם‬
‫השפעת עמדות ‪/‬תפיסות אחרות של הנבדק וביניהן עמדות כלפי תפקידי נשים בחברה על תפיסת‬
‫החומרה של עבירות שונות בכלל‪ ,‬ועבירת הסחר בנשים בפרט‪ ,‬לא נחקרה‪ .‬ולכן מחקר הנוכחי זה‬
‫ניסה לשלב בין שלושה גופי ידע שלא שולבו עד כה‪ :‬מחקרי החומרה‪ ,‬תפיסות על עבירת הסחר‬
‫בנשים ומחקר על עמדות פטריארכליות‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬הממצאים שהתקבלו במחקר הנוכחי (ביחס להשערת המחקר הראשונה והשניה)‬
‫מתיישבים עם ממצאי מחקרים אחרים אשר בוצעו הן בישראל והן במערב‪ ,‬המדווחים כי עבירות‬
‫אלימות המבוצעות באופן ספציפי ע"י גברים נגד נשים מוערכות בד"כ כחמורות פחות (לפעמים‬
‫אף בהבדל מובהק) מסוגי אלימות אחרים (‪ .)1974 2003 ; Rossi et al, Herzog,‬בהקשר זה‬
‫ממצאי המחקר מלמדים כי בציבור הישראלי קיים קונצנזוס ערכי רחב לגבי חומרתן של עבירות‬
‫אלימות המכוונות נגד נשים‪ ,‬קיימת מערכת ערכים נורמטיבית משותפת הרואה בפגיעה בנשים‬
‫כפחות חמורה מעבירות אחרות‪ .‬בנוסף נמצא‪ ,‬כי ככל שעמדות הנבדק נוטות לכיוון יותר‬
‫סקסיסטי‪ ,‬כך הוא ימליץ על אופציות ענישה פחות חמורות עבור מבצע עבירת הסחר בנשים‪.‬‬
‫אומנם השערת המחקר השלישית אשר טענה שעמדות ותפיסות פטריארכליות הן בעלות כושר‬
‫הניבוי ה טוב ביותר של ערכי תפיסות החומרה במקרה של עבירת הסחר בנשים‪ ,‬לא אוששה באופן‬
‫מלא; ונראה כי הממצאים לגבי הערכת עבירת הסחר בנשים הן בערכי חומרה והן בדירוג יחסי‬
‫גבוהים ע"י שתי הקבוצות שנבדקו לא מאשרים באופן מלא את ההסבר התיאורטי של התיאוריה‬
‫הפמיניסטית (גואטה‪ ;4003 ,‬עילם‪ ;1999 ,‬קמיר‪ ;4004 ,‬רימלט‪ ;4000 ,‬לבנקרון ודהאן‪ )4003 ,‬כי‬
‫אדישות מערכות החוק והתמקדות בקורבן העבירה ולא בעבריין נובעת מעמדות פטריארכליות‬
‫של הציבור כלפי אלימות המכוונת מצד גברים נגד נשים בכלל ונגד קורבנות הסחר בפרט‪ .‬אך‬
‫בהקשר זה‪ ,‬חשוב להוסיף שכאשר מתקבל נתון המעיד על קונצנזוס ערכי רחב התופס את הפגיעה‬
‫בנשים כפחות חמור מעבירות אחרות‪ ,‬נראה כי טענות הפמיניסטיות אכן נכונות‪ ,‬וכי המערכת‬
‫הפטריארכלית והעמדות המגדריות המסורתיות התומכות בה‪ ,‬הן המקור המבני והאידיאולוגי‬
‫המרכזי לאלימות נגד נשים (‪.)Finn, 1986; Pleck, 1987; Smith, 1990‬‬
‫‪51‬‬
‫כאמור עפ"י ההערכות מתקיים בישראל סחר בנשים בהיקף פי ‪ 4.1‬גדול מבארה"ב‪ ,‬כאשר‬
‫מרבית הנשים הנסחרות הגיעו לישראל ממזרח אירופה (לבנקרון ודהאן‪ ;)4003 ,‬ואכן מממצאי‬
‫המחקר עולה כי סחר בנשים שהגיעו מברה"מ נתפס כפחות חמור באופן מובהק בעיני הציבור‬
‫בישראל‪ .‬הסבר אפשרי להערכת עבירת הסחר בנשים כחמורה באופן יחסי ע"י הציבור הישראלי‬
‫יכול להיות טמון בעובדה שמתיאור המדגם אנו למדים שרוב הנבדקים הנם בעלי השכלה גבוהה‪,‬‬
‫בעלי משרה מלאה‪ ,‬ומגדירים עצמם כחילונים‪ ,‬זוהי קבוצה המאופיינת ככל הנראה ברמת‬
‫ליברליות גבוהה‪ ,‬אך עדיין ניכר מהממצאים כי הסובלנות והליברליות מכוונת יותר כלפי הקורבן‬
‫ומבצע העבירה הדומים להם במשתנים הסוציו‪-‬דמוגרפים (ראו טבלאות ‪.)1-9 ,3-1‬‬
‫נראה כי בעיית הסחר בנשים בישראל מודחקת הצידה מן התודעה היומיומית של הציבור‬
‫הישראלי‪ ,‬שכן הקורבנות הן לא נשים אשר הציבור ניפגש איתם בחייו באופן שוטף; יותר מכך‪,‬‬
‫ממצאי הדו"ח של לבנקרון ודהאן (‪ )4003‬מצביעים כי המפגש העיקרי של הציבור עם הקורבנות‬
‫הנסחרות מתקיים כנותנות שירות מיני; שכן בשונה מהדעה המקובלת‪ ,‬נמצא כי מרבית הלקוחות‬
‫הם ישראלים‪ ,‬מכל שדרות החברה הישראלית‪,‬ובין הלקוחות דווח גם על קטינים בגיל הבר מצווה‪.‬‬
‫מממצאי המחקר הנוכחי עלה כי עבירת הסחר בנשים נתפסת כפחות חמורה במידה והקורבן‬
‫עסקה בעבר בזנות‪ .‬התפיסה הפופולרית היא שמרבית הנשים שנסחרות עסקו בעבר בזנות‪,‬‬
‫והגעתם ארצה היא רצונית לגמרי‪ ,‬למרות שע"פ נתונים (ראו לבנקרון ודהאן‪ )4003 ,‬אחוז נמוך‬
‫מהנשים עסקו בזנות לפני שנסחפו למעגל הסחר‪ .‬האישה הנסחרת לא מתאימה להגדרה של‬
‫האישה הנורמטיבית המסורתית; ואכן הוכח במחקרים שונים שנציגי החוק מונעים בעבודתם‬
‫ע"פ עמדות ואמונות אשר נגזרות ממערכת נורמות וציפיות חברתיות המבוססות על מגדר (ראו‬
‫לדוגמא ‪ .)1989 Hanmer,‬היחס שלו זוכות הקורבנות נובע מתפיסות סטראוטיפיות ודעות‬
‫קדומות כלפי הגדרת האישה הנורמטיבית‪ ,‬המסורתית והטובה‪ ,‬התייחסות אשר נקשרת לתפיסה‬
‫פטריארכלית הדומיננטית בחברה מזה אלפי שנים (‪.)Eisikovits & Buchbinder, 2000‬‬
‫ברמה המעשית‪ ,‬עמדות הציבור הובילו בעבר לעיצוב מדיניות ציבורית ולהצדקה של חלוקה‬
‫דיפרנציאלית של משאבים ע"י מערכת אכיפת החוק בצורה שהתאימה לעמדות הציבור (‪,1996‬‬
‫‪ .)Levi & Jones ,1911 ;O'Connell & Whelan‬במקרה הספציפי של עבירת הסחר בנשים‪,‬‬
‫אומנם נראה כי הציבור תופס עבירה זו כחמורה אך לא ננקטים מעשים משמעותיים מספיק מצד‬
‫הפרטים בחברה בכדי להוביל את מערכת החוק לביצוע אכיפה הולמת למיגור התופעה‪ .‬יותר מכך‪,‬‬
‫ע"פ סקירת הספרות (עילם‪ ;1999 ,‬לבנקרון ודהאן‪ )4003 ,‬מומחים משערים שהמשטרה אינה‬
‫‪52‬‬
‫מפסיקה את מעשי הניצול המחפירים בנשים משום שיש לה הסכמים לא כתובים עם הסרסורים‪,‬‬
‫שלפיהם המשטרה חייבת להגן עליהם תמורת מידע שהם מזרימים לה על פעולות פליליות שאינן‬
‫קשורות לזנות‪ .‬הסכמים אלה מבטאים תפיסות של חומרה נמוכה מצד עובדי המערכת לגבי‬
‫מיקומה של תופעת הסחר בנשים ביחס לעבירות פליליות אחרות‪ .‬בהקשר זה מומלץ לבצע מחקר‬
‫דומה לזה שהוצג כאן הבודק באופן ספציפי את תפיסות החומרה של שוטרים כלפי עבירה זו‪ .‬כמו‬
‫כן לא ניתן להתעלם ממצאי הדו"ח של לבנקרון ודהאן (‪ )4003‬המדווחים על ביקורי השוטרים‬
‫כלקוחות בבתי הבושת‪ .‬לביקורים אלו השפעה הרסנית על אמונן של הקורבנות במשטרה והם‬
‫מעניקים הכשר לסחר בנשים‪ .‬האיסור על הביקורים אינו נאכף בתוך שורות המשטרה‪ ,‬מחלקת‬
‫חקירות שוטרים מסרבת לפתוח בחקירה משום שמדובר בעבירה משמעתית בלבד‪ .‬זאת למרות‬
‫שעל השוטרים חלה חובה לדעת כי נשים רבות מוחזקות בכפייה והן נאלצות לקיים יחסי מין תחת‬
‫איומים ואלימות (לבנקרון ודהאן‪ .)4003 ,‬כאשר השוטרים‪ ,‬נציגי מערכת החוק‪ ,‬מבצעים למעשה‬
‫עבירות אינוס והתעלמות מפשעים שמבצעים הסרסורים והסוחרים‪ ,‬כיצד ניתן לצפות שלעמדות‬
‫הציבור כלפי חומרת עבירת הסחר בנשים תהייה השפעה על עיצוב מדיניות ואכיפת החוק‪.‬‬
‫בהתנהגות השוטרים‪ ,‬ניתן לזהות את ההסבר האפשרי לפער הקיים בין תפיסת החומרה של‬
‫העבירה לבין קיום התופעה בפועל בממדים נרחבים‪ .‬בהיבט המעשי‪ ,‬תחום מחקרי החומרה‬
‫משמש כמכשיר חשוב הניתן ליישום בתחומים הקשורים לקביעת מדיניות‪ .‬במקרה של עבירת‬
‫הסחר בנשים במדינת ישראל‪ ,‬לא מתבטאים בפועל שני היישומים האפשריים שמציע ‪Miethe‬‬
‫(‪ ; ) 1914‬ראשית‪ ,‬דירוגי החומרה מאפשרים לנסות ולהתאים את האיסורים החוקיים לעמדות‬
‫הציבור‪ ,‬כאשר הן המחוקק והן הממונים על אכיפת החוק עשויים להחמיר בטיפולו ובעונשו של‬
‫העבריין שנתפס או הורשע בביצוע עבירה הנתפסת ע"י הציבור כחמורה‪ ,‬ולהיפך‪ .‬אפשרות זו‬
‫חשובה במיוחד במדינות דמוקרטיות‪ ,‬מבחינת התאמה אפשרית בין החוק הפלילי ופעולותיה של‬
‫מערכת אכיפת החוק לעמדות המקובלות על מרבית הציבור ( ‪Sarat,1975; Flanagan,‬‬
‫‪ .)McGarrell & Brown,1985‬שנית‪ ,‬כפי שכבר צוין קודם לכן‪ ,‬לעמדות הציבור השפעה על‬
‫חלוקת משאבים דיפרנציאלית של מערכות החוק‪ .‬במקרה של סחר בנשים יישום זה אינו‬
‫מתממש‪ .‬היישום השלישי שמציע ‪ )1914( Miethe‬הוא בחינת תרומתן של שתי גישות תיאורטיות‬
‫מנוגדות המתייחסות לתפקידו של החוק הפלילי בחברה – גישת הקונצנזוס וגישת העימות‪.‬‬
‫הממצאים שהתקבלו ממחקר זה אינם מתיישבים לגמרי עם אף אחת מהגישות שהוזכרו בסקירה‬
‫‪53‬‬
‫הספרותית (ראו ‪ )Warr et al,1982; Thomas et al,1976; Levi & Jones,1985‬ובכך משקפים‬
‫את התמונה המורכבת העולה ממרבית מחקרי החומרה (‪ .)Rossi & Henry,1980‬מחד הממצאים‬
‫מצביעים על קיומו של קונצנזוס ביחס לחומרה של עבירת הסחר בנשים‪ ,‬מכאן שקיים בסיס ערכי‬
‫משותף לציבור הרחב‪ ,‬התואם את רוח החוק הפלילי במדינה ומתווה את הגבולות המוסריים של‬
‫החברה הישראלית‪ .‬מאידך‪ ,‬קיימים פערים בתפיסות כלפי העבירה כאשר מאפייני הקורבן‪,‬‬
‫מאפייני מבצע העבירה ומאפייני הנבדק שונים (ראו לדוגמא טבלאות ‪ ,)3-1‬וכן קיים פער בין‬
‫התפיסה והעמדות כלפי העבירה לעומת ניסיונות מיגור התופעה ואכיפתה ע"י נציגי החוק בחברה‪,‬‬
‫אשר את הלגיטימיות להתנהלותם שואבים מן הפרטים בחברה‪.‬‬
‫בדומה למדינות מערביות אחרות‪ ,‬עד לשנת ‪ 4000‬ישראל ראתה עצמה כקורבן של תופעת הסחר‬
‫המתקיימת בגבולותיה‪ ,‬ורק לחצים מצד גורמים חיצוניים (ארה"ב) ומצד גורמים המייצגים את‬
‫התנועה הפמיניסטית (שדולת הנשים בישראל‪ ,‬ח"כ נשים) בישראל‪ ,‬הובילו לשינויים בחקיקה‪.‬‬
‫ולמרות השינויים‪ ,‬ולמרות הצגות של התופעה בכלי התקשורת‪ ,‬ולמרות תפיסת הציבור את‬
‫העבירה כחמורה‪ ,‬היקף התופעה לא קטן‪ ,‬ורשויות האכיפה אינן מחמירות די עם הסוחרים‬
‫והסרסורים (לבנקרון ודהאן‪ ;4003 ,‬נגבי‪ .)4002 ,‬בעבירת הסחר בנשים‪ ,‬כמו בעבירות המין‬
‫והאלימות במשפחה‪ ,‬מחדלים אלו של אי אכיפה מספקת‪ ,‬בולטים שבעתיים על רקע רגישותו של‬
‫המחוקק לערכים‪ ,‬שדווקא חימש את הרשויות באמצעי ענישה והרתעה אפקטיביים (נגבי‪.)4002 ,‬‬
‫סחר בבני אדם ובנשים בפרט‪ ,‬כפי שהוזכר בסקירת הספרות (ראו לבנקרון ודהאן‪;4003 ,‬‬
‫‪ )Berkovitch ,1999;Williams, 2001;Taylor & Johnson, 1999‬נתפס לרוב בתוך ההקשר‬
‫הרחב יותר של הגירה לא חוקית‪ ,‬שהיא אחת התוצאות השליליות של תהליכי הגלובליזציה‬
‫והשינויים הכלכליים‪ ,‬פוליטיים ותרבותיים שעוברות חברות בכל רחבי העולם‪ .‬הפער בין עניים‬
‫ועשירים אומנם משרת ציפיות של ממשלות ושל אנשים במעמד חברתי בינוני וגבוה‪ ,‬אך הפשע‬
‫משחק על גבי הקורבנות אשר מחפשים חיים טובים יותר בארצות אחרות‪ ,‬ולעיתים מוצאים‬
‫עצמם במצבים לא חוקיים אשר מובילים לפשעים נוספים ולהפיכתם לקורבנות (‪,Van Impe‬‬
‫‪ .) 4000‬נראה כי התנהגות מערכות החוק בישראל משקפת את ההבדל ביישום אכיפה כלפי אלו‬
‫אשר מתאימים להגדרות הנורמטיביות של הישראלי המצוי בכלל והאישה הישראלית‬
‫הנורמטיבית בפרט ; אוזלת היד של רשויות האכיפה והטיפול הלקוי בתופעה מעידים על צורך‬
‫חיוני ומיידי בלמידה מערכתית של התופעה ושל נתוניה המזעזעים‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫‪ 5.1‬מגבלות המחקר והמלצות למחקר עתידי‬
‫מתוך הסולמות הרבים של בדיקת תפיסת הפטריארכליות של הנבדקים (לסקירה מקיפה‬
‫ועדכנית ראו ‪ ) McHugh & Frieze, 1997‬נבחר לשימוש סולם (‪Fashioned Sexism )OFSS‬‬
‫‪( Scale‬ראו נספח ‪ )3‬אשר פותח ע"י ‪ Swim‬ושותפיה (‪ )1991‬ובודק עמדות סקסיסטיות מסורתיות‬
‫(גלויות‪/‬בוטות) נגד נשים‪ .‬חשוב להדגיש שסולם זה אינו הסולם האופטימלי הרצוי לבחינת‬
‫שאלות המחקר הנוכחי‪ ,‬משום שאינו מתייחס באופן מפורט לסוגיית שליטה במיניות האישה‪.‬‬
‫בסקירה המקיפה שצוינה לעיל (ראו ‪ )McHugh & Frieze, 1997‬נמצא כי סולם כזה עוד לא‬
‫פותח; לפיכך רצוי שבעתיד יפותח סולם יעיל יותר הבודק סוגיות כאלה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬חשוב גם לציין בהקשר זה שכאמור מחקר זה התבסס על בסיס נתונים קיים‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫השימוש המשני בנתונים הגביל את ניסוח שאלות המחקר הנוכחי‪ ,‬וניתן להניח שזאת סיבה‬
‫חשובה מדוע‪ ,‬כפי שפורט‪ ,‬השערות המחקר לא אוששו באופן מלא‪ .‬ייתכן ואם היה קיים סולם‬
‫מתאים יותר לבחינת השליטה במיניות האישה‪ ,‬והנתונים היו נאספים לאחר בניית שאלון ספציפי‬
‫המתמקד בעיקר בעבירות אלימות נגד נשים בכלל ובעבירת הסחר בנשים בפרט‪ ,‬היו השערות‬
‫המחקר מאוששות באופן מלא ומתאימות למידע הקיים בספרות ולממצאים שעלו ממחקרים‬
‫דומים‪.‬‬
‫יש מקום לשוב ולערוך סקר דומה בעתיד‪ ,‬לאחר שיפותח סולם אפקטיבי יותר לבחינת עמדות‬
‫ותפיסות פטריארכליות של הנבדקים‪ ,‬ובכך נוכל לבחון את עמדותיהם כלפי שליטה במיניות‬
‫האישה‪ ,‬ולהבין את השפעת העמדות של הציבור כלפי עבירות אלימות המכוונות נגד נשים בכלל‬
‫ולגבי עבירת הסחר בנשים בפרט‪ .‬כמו כן‪ ,‬רצוי במחקר עתידי להתמקד רק בסוגיית הסחר בנשים‪,‬‬
‫ולהציג בפני הנבדקים את הנתונים על היקף התופעה המתקיימת במדינתם‪ ,‬ועל אופי הטיפול של‬
‫רשויות החוק בה‪ .‬ייתכן כי ימצאו הבדלים גדולים יותר בין קבוצת הנבדקים שיוגדרו‬
‫כסקסיסטיים לבין אלו שיוגדרו כשוויוניים‪.‬‬
‫רשימה ביבליוגרפית‬
‫אלסטר‪ ,‬י‪ .)1997( .‬אלימות במקום אהבה‪ .‬רחובות‪ :‬מהות‪.‬‬
‫בוגוש‪ ,‬ר‪ .‬ודון יחיא‪ ,‬ר‪ .)1999( .‬מגדר ומשפט –אפליית נשים בבתי המשפט בישראל‪ .‬ירושלים‪:‬‬
‫שדולת הנשים בישראל‪.‬‬
‫ברקוביץ‪ ,‬נ‪ .)1999( .‬אשת חיל מי ימצא? נשים ואזרחות בישראל‪ .‬סוציולוגיה ישראלית‪ ,‬ב (‪:)1‬‬
‫‪.477-410‬‬
‫גואטה‪ ,‬א‪ .)4003( .‬סחר בנשים‪ .‬עבודה סמינריונית שלא פורסמה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה הפקולטה‬
‫למדעי החברה‪ ,‬החוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה‪.‬‬
‫דו"ח הצוות הבין משרדי (‪ .)4004‬בתוך‪ :‬לבנקרון נ‪ .‬ודהאן‪,‬י‪ ,)4003( .‬אישה עוברת לסוחר – סחר‬
‫נשים בישראל‪ .‬מוקד סיוע לעובדים זרים; אישה לאישה; מרכז פמיניסטי חיפה; מרכז אדוה‪.‬‬
‫דו"ח שדולת הנשים (‪ .)1997‬בתוך‪ :‬לבנקרון‪ ,‬נ‪ .‬ודהאן‪ ,‬י‪ ,)4003( .‬אישה עוברת לסוחר – סחר נשים‬
‫בישראל‪ .‬מוקד סיוע לעובדים זרים; אישה לאישה; מרכז פמיניסטי חיפה; מרכז אדוה‪.‬‬
‫הסנגוריה הציבורית (‪ .)4004‬בתוך‪ :‬לבנקרון‪ ,‬נ‪ .‬ודהאן‪ ,‬י‪ ,)4003( .‬אישה עוברת לסוחר – סחר נשים‬
‫בישראל‪ .‬מוקד סיוע לעובדים זרים; אישה לאישה; מרכז פמיניסטי חיפה; מרכז אדוה‪.‬‬
‫ועדת החקירה של הכנסת (‪ .)4000‬בתוך‪ :‬לבנקרון‪ ,‬נ‪ .‬ודהאן‪ ,‬י‪ ,)4003( .‬אישה עוברת לסוחר – סחר‬
‫נשים בישראל‪ .‬מוקד סיוע לעובדים זרים; אישה לאישה; מרכז פמיניסטי חיפה; מרכז אדוה‪.‬‬
‫יזרעאלי‪ ,‬ד‪ .‬ואח' (עורכות) (‪ .)1999‬מין מגדר פוליטיקה‪ .‬הקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫לבנקרון‪,‬נ‪ .‬ודהאן‪,‬י‪ .)4003( .‬אישה עוברת לסוחר – סחר נשים בישראל‪ .‬מוקד סיוע לעובדים זרים;‬
‫אישה לאישה; מרכז פמיניסטי חיפה; מרכז אדוה‪.‬‬
‫להב‪ ,‬פ‪ .)1993( .‬כשהפליאטיב רק מקלקל‪ :‬הדיון בכנסת על חוק שווי זכויות האישה‪ .‬זמנים‪,‬‬
‫‪.26-27 ,129‬‬
‫לוצקי‪ ,‬מ‪ .)4004( .‬דו"ח ביניים של ועדת החקירה בנושא סחר בבני אדם‪ .‬בתוך‪ :‬ישראל‪,‬‬
‫כנסת‪ )4004( .‬ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא סחר בבני אדם‪ .‬ירושלים‪ :‬הועדה‪.‬‬
‫מלמן‪ ,‬ב‪ .)4000( .‬אגדת שרה‪ :‬מיגדר וארץ ישראליות ‪ .1917-1990‬ציון‪ -‬רבעון לחקר תולדות‬
‫ישראל‪ .‬ס"ב‪ ,‬עע' ‪.473-471‬‬
‫נגבי‪ ,‬מ‪ .)4002( .‬כסדום היינו – במדרון ממדינת חוק לרפובליקת בננות‪ .‬הוצאת כתר‪,‬ירושלים‪.‬‬
‫סבירסקי‪ ,‬ב‪ .)1993( .‬שליטה ואלימות‪ :‬הכאת נשים בישראל‪ .‬בא‪ .‬רם (עורך)‪ ,‬החברה הישראלית‪:‬‬
‫היבטים ביקורתיים‪ .‬תל אביב‪ :‬ברירות‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫עילם‪ ,‬א‪ .)1999( .‬היבטים של אי הסכמה בלשון החוק‪ .‬בתוך פטרסון‪ ,‬ג‪ .‬בעד זכויות הזונות‪,‬‬
‫הוצאת סיל‪.‬‬
‫פרידמן‪ ,‬א‪ .)1996( .‬על פמיניזם נשיות וכוח של נשים בישראל‪ .‬בתוך‪ :‬מין מגדר פוליטיקה‪,‬‬
‫יזרעאלי‪ ,‬ד‪ .‬ואח'‪ .‬הקיבוץ המאוחד‪.19-27 ,‬‬
‫צמח‪ ,‬מ‪ .‬ושטיינר‪ ,‬י‪ .)1999( .‬אלימות במשפחה בתל אביב – יפו‪ :‬היקף‪ ,‬מאפיינים ומערך שירותים‬
‫דו"ח מחקר‪ .‬עיריית תל אביב‪ -‬יפו‪ :‬מנהל השירותים החברתיים האגף לשירותי רווחה‪.‬‬
‫קול האישה (‪ .)02.14.4001‬סמינר במסגרת פעילות מכון תודעה‪ .‬מכון לחקר תופעת הזנות וסחר‬
‫הנשים בעולם‪www.macom.org.il/todaa ,‬‬
‫קמיר‪ ,‬א‪ .)4001( .‬פמיניזם‪ ,‬זכויות ומשפט‪ .‬הוצאת משרד הביטחון‪ :‬תל אביב‪.137–30 :‬‬
‫רימלט‪ ,‬נ‪ .)4000( .‬כאשר נשים נעשות אלימות‪ .‬פלילים‪ ,‬י' עמ' ‪.477-331‬‬
‫רטנר‪,‬א‪ .‬יגיל‪,‬ד‪ .)4001( .‬תרבות החוק בישראל‪-‬היבטים אמפיריים‪ .‬אוניברסיטת חיפה‪ :‬המרכז‬
‫לחקר פשיעה וחברה‪.‬‬
‫_ ופדהצור‪,‬ע‪ .)1999( .‬מי לא מציית לחוק‪ :‬שלטון החוק ומערכת המשפט בעין החברה בישראל‪.‬‬
‫אוניברסיטת חיפה‪ :‬המרכז לחקר פשיעה משפט וחברה‪.‬‬
‫שדולת הנשים בישראל (‪ .)1997‬השדולה למען נשים‪ ,‬כרך ‪.1 :)4( 10‬‬
‫ששון‪-‬לוי‪ ,‬א‪ .)4001( .‬חתרנות בתוך דיכוי‪ :‬כינון זהויות מגדריות של חיילות בתפקידים גבריים‪.‬‬
‫בתוך עצמון‪,‬י (עורכת) התשמע קולי ‪:‬ייצוגים של נשים בתרבות הישראלית‪ ,‬עמ' ‪.477-304‬‬
‫‪Allison, M. (1987). Women, Crime, and Criminal Justice. Oxford, UK: Basil‬‬
‫‪Blackwell.‬‬
‫‪Altman, D. (2001). Global Sex. Chicago: Chicago Press.‬‬
‫‪Amir, D. & Benjamin, O. (1992). The abortion committees: Education and controlling‬‬
‫‪women. Journal of Women and Criminal Justice, 3: 5-25.‬‬
‫‪Anderson, S.A. (2002). Prostitution and sexual autonomy: Making sense of the‬‬
‫‪prohibition of prostitution. Ethics, 112: 748-780.‬‬
‫‪Bales, K. (2000). New slavery: A reference handbook. Berkeley, Calif. : University‬‬
57
of California Press.
Benokraitis, N.V. & Feagin, J.R (1995). Modern sexism: Blatant, subtle, and covert
discrimination. New Jersey: Prentice Hall.
Berkovitch, N. (1999). From motherhood to citizenship: Women`s rights and
international organizations, Baltimore: Johns Hopkins University Press.
Best, A & William, P (1997). Illegal immigration and commercial sex. London:
London Press.
Bishop, R. & Robinson, L. (1991). Night market-sexual cultures and the Thai
economic miracle, Boulden: Routledge.
Briere, J. (1987). Predicting self-reported likelihood of battering: Attitudes and
childhood experiences. Journal of Research in Personality, 21: 61-69.
Campbell, B., Schellenberg, E.G. & Senn, C.Y. (1997). Evaluating measures of
contemporary sexism. Psychology of Women Quarterly, 21: 89-102.
Chodorow, N. (1993). Femininities, Masculinities, Sexualities: Freud and Beyond,
Lexington, ky: University Press of Kentucky.
Cullen, F., Link, B., Travis, L. & Wozniak, J. (1982). Consensus in crime seriousness:
Empirical reality or methodological artifact, Criminology, 23 (1) :99-118.
Curran, D. J. & Renzetti, C. M. (1994). Theories of crime. Boston: Allyn and Bacon.
Crowell, N.A. & Burgess, A.W. (eds) (1996). Understanding violence against
women. Washington, D.C: National Academy Press.
Dobash, R.E & Dobash ,R. (1979). Violence against wives: A case against patriarchy.
New York: The Free Press.
Eisikovits, Z.C., Edleson, J.L., Guttman, E. & Sela-Amit, M. (1991). Cognitive styles
and socialized attitudes of men who batter: Where should we intervene? Family
58
Relations, 40: 72-77.
Evans, S.S & Scott, J.E.(1984). The seriousness of crime cross-culturally: The impact
of religiosity. Criminology, 22 (1): 39-59.
Falchikov, N. (1996). Adolescent attitudes to abuse of women: Are wives and
nonmarital partners viewed differently? Journal of Interpersonal Violence, 11 (3):
391-409.
Finn, J. (1986). The relationship between sex-role attitudes and attitudes supporting
marital violence. Sex Roles, 14 (5-6): 235-244.
Fishman, G., Kraus,V. & Cohen, B.(1986). A multidimentional approach to the
problem of crime seriousness. International Journal of Comparative and Applied
Criminal Justice, 10 (2): 177-191.
Gelles, R.J. (1997). Intimate violence in families. Thosand Oaks: Sage Publications.
Gilligan, C. (1982). In a different voice: Psychological theory and women
development. Cambridge: Harvard University Press.
Greenblat, C.S. (1985). Don’t hit your wife, unless ...: Preliminary findings on
normative support for the use of physical force by husbands. Victimology, 10:
221-241.
Haj-Yahia, M.M. (1997). Predicting beliefs about wife beating among engaged Arab
men in Israel. Journal of Interpersonal Violence, 12 (4): 530-545.
(1998a). Beliefs about wife beating among Palestinian women: The influence of
their patriarchal ideology. Violence Against Women, 4 (5): 533-558.
(1998b). Perceptions of abusive and violent husbands by engaged Arab men in
Israel. The Journal of Social Psychology, 138 (6): 772-786.
Herzog, S. (2003). Religiosity and perceptions of crime seriousness by Jewish and
59
Muslim respondents in Israel. Deviant Behavior, 24 (2): 153-174.
Hilton, N.Z. (1993). Police intervention and public opinion. In N.Z. Hilton (ed.),
Legal responses to wife assault: Current trends and evaluation. Newbury Park,
C.A: Sage.
Hsu, M. (1973). Cultural and sexual differences on the judgment of criminal
offenses: A replication study of the measurement of delinquency. Journal of
Criminal Law and Criminology, 64 (3): 348-353.
Jacoby, J.E.& Cullen, F.T.(1998). The structure of punishment norms: Applying the
Rossi-Berk model. The Journal of Criminal Law & Criminology, 89 (1): 245-312.
Jeffords, C.R. (1984). The impact of sex-role and religious attitudes upon forced
marital intercourse norms. Sex Roles, 11 (5-6): 543-552.
Johnson, H. (1998). Rethinking survey research on violence against women. In R.E.
Dobash & R.P. Dobash (eds.), Rethinking violence against women. London: Sage.
Kelly, D. (1993). Feminist legal theory foundations, Philadelphia: University Press.
Lerner, G. (1986). The creation of patriarchy. New York: Oxford University Press.
Levi, M. & Jones, S. (1985). Public and police perceptions of crime seriousness in
England and Wales. British Journal of Criminology, 25 (3): 234-250.
Levinson, D. (1989). Family violence in cross-cultural perspective. Newbury Park:
Sage Publications.
Locke, L.M. & Richman, G.L. (1999). Attitudes toward domestic violence: Race and
gender issues. Sex Roles, 40(3-4): 227-247.
Mackinnon, C.A. (1980) Sexual Harassment of Working Women: a Case on Sex
Discrimination, New York: Yale University Press.
McHugh, M.C & Frieze (1997) The Measurement of Gender-Role Attitudes.
60
Psychology of Women Quarterly, Printed in The U.S of Americ, 21:1-16.
Miethe, T.D. (1982). Public consensus on crime seriousness. Criminology, 20 (3-4):
515-526.
Moller Okin, S. (1989). Justice Gender and the Family, New York: Basic Books.
Murray, M. (1999). The law of the father? Patriarchy in the transition from feudalism
to capitalism. London: Routledge.
O`Connell, M. & Whelan, A. (1996). Taking wrongs seriously: Public perceptions of
crime seriousness, British Journal of Criminology, 36 (2): 299-318.
Razack, S. (1991). Canadian feminism and law. Toronto: Second Story Press
Rhode, D.L. (1989). Justice and gender. Cambridge, Mass.: Harvard University
Press.
Roberts, J.V. (1992). Public opinion, crime and criminal justice. Crime and Justice: A
Review of Research, 16: 99-180.
Robinson, A.L. (1999). Conflicting consensus: Public reaction to a domestic violence
pro-arrest policy. Women and Criminal Justice, 10 (3): 95-120.
Rossi, P.H., Waite, E., Bose, C.E. & Berk, R.E. (1974). The seriousness of crime:
Normative structure and individual differences. American Sociological Review,
39: 224-237.
Rossi, P.H. & Henry, J.P. (1980). Seriousness: A measure for all purposes? In M.
Klein and K. Teilman (eds.), Handbook of criminal justice evaluation. Beverly
Hills, CA: Sage.
Rossi, P.H.& Anderson, A.B. (1982). The factorial survey approach: An introduction.
In P.H. Rossi & Nock S.L. (eds.), Measuring social judgments: The factorial
survey approach. Beverly Hills: Sage Publications.
61
Sakalh, N. (2001). Beliefs about wife beating among Turkish college students: The
effects of patriarchy, sexism and sex differences. Sex Roles, 44 (9-10): 599-610.
Scott, J.E. & Al-Thaked, F. (1977). The public's perceptions of crime: A comparative
analysis of Scandinavia, Western Europe, the Middle East and the United States. In
C.R. Huff (ed.), Contemporary corrections: Social control and conflict. Beverly
Hills: Sage Publications.
Sebba, L. (1980). Is Mens Rea a component of perceived offense seriousness? The
Journal of Criminal Law & Criminology, 71 (2): 124-135.
(1984). Crime seriousness and criminal intent. Crime & Delinquency, 30 (2):
227-244.
Sellin, T. & Wolfgang, M.E. (1964). The measurement of delinquency. New York:
John Wiley & Sons.
Smith, M.D. (1990). Patriarchal ideology and wife beating: A test of feminist
hypothesis. Violence and Victims, 5 (4): 257-273.
Smith, P. (1993). Feminist jurisprudence and the nature of law. Feminist
Jurisprudence. New York: Oxford University Press.
Snider, L. (1990). The potential of the criminal justice system to promote feminist
Concern: Studies in law, politics and society, Corporate Crime Contemporary
Debates. Toronto: University of Toronto Press.
Swim, J.K. & Cohen, L.L. (1997). Overt, covert, and blatant sexism. Psychology of
Women Quarterly, 28: 103-118.
Swim, J.K., Aikin, K.J., Hall, W.S. & Hunter, B.A. (1995). Sexism and racism:
Old-fashioned and modern prejudices. Journal of Personality and Social
62
Psychology, 68 (2): 199-214.
Taylor, I. & Jamieson, R. (1999). Sex trafficking and the mainstream market culture.
Crime, Law & Social Change, 32: 257-278.
Van Impe, K. (2000). People for Sale: The Need for a Multidisciplinary Approach
Towards Human Trafficking. International Migration, 38 (3): 113-126.
Walby, S. (1986). Patriarchy at work: Patriarchal and capitalist relations in
Employment. Cambridge: Polity Press.
(1989). Theorizing patriarchy. Sociology, 23 (2): 213-243.
(1990). Theorizing patriarchy. Oxford: Basic Blackwell.
Walker, M.A. (1978). Measuring the seriousness of crime. British Journal of
Criminology, 18 (4): 348-364.
Warr, M. (1989). What is the perceived seriousness of crime? Criminology, 27 (4):
795-821.
& Gibbs, J.P. (1982). Contending theories of criminal law: Statutory penalties
versus public preferences. Journal of Research in Crime and Delinquency, 19:
25-46.
White, R. & Haines, F.(2000). Crime and criminology: An introduction. Oxford:
University Press.
Williams, P. (1999) Trafficking in Women and Children: A Market Perspective,
Illegal Immigration and Commercial Sex, London: p 145-171.
Yllo, K.A. & Straus, M.A. (1990). Patriarchy and violence against wives: The impact
of structural and normative factors. In M.A. Straus & R.J. Gelles (eds.), Physical
violence in American families: Risk factors and adaptation to violence in 8,145
families. New Brunswick: Transaction Publishers.
63
Zimmerman, J.(1991). The jurisprudence of equality: The women's minimum wage
the first equal rights amendment, and Adkins v. Children's Hospital, 1905-1923.
Journal of American History, Vol 79:188-190
www.justice.gov.il-2003
‫נספחים‬
‫נספח ‪ : 1‬משתנים וערכיהם בשיטה הפקטוריאלית‬
‫התייחסות פורמלית למעשה‬
‫רצח במשפחה ; רצח בין שותפים ; אלימות במשפחה ; אלימות בין שותפים ; אונס ; גרימת מוות‬
‫ברשלנות ; פריצה ; גניבה ; שוד ; דיווח כוזב למס הכנסה ; סמים ; שוחד ; סחר בבני אדם‪.‬‬
‫מידת הנזק‬
‫יחסית קלה ; יחסית חמורה‬
‫מין מבצע העבירה‬
‫גבר ; אישה‬
‫מוצא מבצע העבירה‬
‫יהודי ; ערבי ; לא צוין‬
‫גיל מבצע העבירה‬
‫‪ ; 10 ; 41‬לא צוין‬
‫מצב משפחתי של מבצע העבירה‬
‫רווק‪/‬ה ; נשוי‪/‬ה ואב‪/‬אם לשני ילדים ; לא צוין‬
‫תעסוקה של מבצע העבירה‬
‫עובד‪/‬ת במשרה מלאה ; מובטל (גברים) או עקרת בית (נשים) ; לא צוין‬
‫עבר פלילי של מבצע העבירה‬
‫בעל‪/‬ת עבר פלילי ; לא צוין‬
‫רק עבור תסריטים של רצח ואלימות (ערך חסר עבור כל העבירות האחרות)‬
‫סיבת המעשה‬
‫התחצפות ; בגידה‪/‬הונאה ; עצבנות ; מחלוקת כספית ; מחלוקת פוליטית ; פגיעה בערכים‬
‫מין הקורבן‬
‫גבר ; אישה‬
‫מוצא הקורבן‬
‫יהודי ; ערבי ; לא צוין‬
‫גיל הקורבן‬
‫‪ ; 10 ;41‬לא צוין‬
‫רק עבור סחר בבני אדם‬
‫‪15‬‬
‫מדינת המוצא של הקורבן‬
‫ברה"מ לשעבר ; מזרח אירופה ; מערב אירופה ; לא צוין‬
‫תעסוקה קודמת בזנות‬
‫עסק‪/‬ה כבר בזנות ; לא צוין‬
‫סוג העונש הרצוי‬
‫____ (בשנות מאסר); עונש מוות; מאסר עולם; עבודות שירות ; קנס ; עונש אחר‪.‬‬
‫נספח ‪ : 2‬תסריטים לדוגמא‬
‫אישה יהודיה בת ‪ ,10‬נשואה‪ ,‬אם לשני ילדים ובעלת עבר פלילי מבריחה לישראל באופן לא חוקי‬
‫אישה בת ‪ 41‬ממזרח אירופה שעסקה בזנות בארץ מולדתה ומעסיקה אותה בניגוד לרצונה‬
‫למטרות זנות‪.‬‬
‫מה היא לדעתך מידת החומרה של המעשה? ‪ =1‬מעשה לא חמור בכלל‪ =11 ,‬מעשה חמור ביותר‬
‫במידה והאישה המבריחה הייתה נשפטת ואת‪/‬ה היית השופט‪ ,‬מה היית מחליט?‬
‫להטיל עליה עונש מוות‪ ,‬מאסר עולם‪ ,‬עונש מאסר (___ שנים)‪ ,‬עונש אחר________‪.‬‬
‫גבר יהודי בן ‪ 41‬נשוי‪ ,‬אב לשני ילדים ומובטל רוצח את אישתו בגלל חשד לבגידה מצידה‪.‬‬
‫גבר ערבי בן ‪ 41‬רווק‪ ,‬מובטל ובעל עבר פלילי נוהג במהירות מופרזת בשטח עירוני‪ ,‬פוגע באישה‬
‫יהודיה בת ‪ 10‬וגורם למותה המיידי‪.‬‬
‫נספח ‪ :3‬סקלה למדידת עמדות פטריארכליות‬
‫‪ .1‬אישה טובה צריכה להיות מוערכת ע"י הגבר שלה‪.‬‬
‫‪ .4‬נשים הן בדרך כלל לא חכמות כמו גברים‪.‬‬
‫‪ .3‬נשים פחות מסוגלות לחשוב בצורה הגיונית מאשר גברים‪.‬‬
‫‪ .2‬כאשר שני הורים נמצאים בעבודה וילדם חלה בבית הספר‪ ,‬צריכים להתקשר לאימא ולא‬
‫לאבא‪.‬‬
‫‪ .1‬לא משנה עד כמה גבר מוכשר‪ ,‬הוא לא אדם שלם עד שאישה אוהבת אותו‪.‬‬
Seriousness Perceptions of the Israeli Public on Women Trafficking :
The Analysis of the Influence of Patriarchal Attitudes
Through Feminist Theory.
Hadar Franco
Abstract
The importance of research on public perceptions of seriousness of criminal
offenses lies in its contribution to the study of social deviation. Since the tracing of
these perceptions may give indication of the acceptable norms and values in social
groups and cultures, that define what in their opinion should be considered normal
behaviors and what criminal behaviors , that demand formal punishment. Such
empirical analysis is particularly interesting and relevant in countries such Israel due
to the important divisions that split this society. In this regard, an analysis of
differences in seriousness perceptions toward offenses between social groups in the
same society that are subordinate to the same criminal law, is particularly important
because differences and even oposition in such perceptions may lead to conflicts
between the groups and between them and the law. In this context, different and even
opposed attitudes toward the formal law between groups may influence on their
differential willingness to obey it.
So far, findings of many various studies of crime seriousness conducted on varied
groups of respondents and cross-sectional samples, as well as by various methods of
measurement, indicate that there is wide agreement between respondents belonging to
different social groups about the way they rank various offenses according to degree
of seriousness. Along with these findings, these studies also reveal statistically
significant differences in degrees of crime seriousness assigned by respondents of
different social groups to various offenses. Therefore, crime seriousness findings
neither absolutely support nor reject the consensus or the conflict theories about the
sources of the criminal law in society. While the consensus theory assumes that there
would be general agreement between different groups in society about the definitions
of some behaviors as criminal and their relative seriousness, the conflict theory
assumes that opposing interests among social groups lead to important differences
between them on both aforementioned dimensions and in this frame the criminal law
would reflects only the views of dominant groups.
The present research assessed and analyzed seriousness perceptions of the Israeli
public on the offense of women trafficking for prostitution, and compared them to
seriousness perceptions toward other criminal offenses. The focus of this research on
this offense was due to serious character of this offense, violating extremely the rights
of many women around the world and also in Israel, the relatively few research on it,
and the considerably increasing extent of this phenomenon. In this frame, the present
research also compared these particular perceptions between respondents holding
different patriarchal attitudes towards women. Theoretically, this research tried to
integrate between three important fields of research, never integrated so far:
seriousness perceptions, women trafficking and research on patriarchal attitudes
toward women. Based on these bodies of literature, three hepotheses were formulated:
a. There would be a negative linear correlation between patriarchal attitudes towards
women and seriousness perceptions toward women trafficking. In this regard, the
more sexist respondents will provide significantly lower values of seriousness to this
offense than more egalitarian respondents.
b. As a result, unlike more egalitarian respondents who would rank the offense of
women trafficking in a relatively high position in comparison to other violent
offenses, the more sexist respondents would rank the offense in a relatively lower
position.
c. Based on the literature, we also would expected that the variable of respondent’s
patriarchal attitudes toward women would have the greatest prediction power toward
the dependent variable of seriousness perceptions on women trafficking in
comparison with other social variables, such as the respondent’s gender, religion,
education, and income.
Concerning the first hypothesis, the research findings showed that there was not a
significant correlation between respondent’s patriarchal attitudes toward women and
his/her seriousness perceptions toward women trafficking; nevertheless, such
significant correlation was found between patriarchal attitudes and punishment
recommendation toward this offense in the expected direction and also between the
former variables in the cases of other offenses, among them violent, property and
victimless ones.
The second hypothesis was supported by the research’s findings, the more sexist
group of respondents ranked the offense of women trafficking in the seventh place
while the group of more egalitarian respondents ranked this offense in the relatively
higher fifth place.
Finally, the third hypothesis was only partially supported by the research findings:
multivariate regression analyses showed that respondent’s patriarchal attitudes toward
women had only a limited effect in the prediction of the seriousness or the more
approrpiate punishment toward women trafficking. One explanation for this
unexpected finding may be related to the applied scale for measuring respondents’
patriarchal attitudes toward women.
Accordingly, the research’s findings seem to support mainly the tenets of the
consensus theory. The perceptions of the Israeli public correlate with the spirit of the
criminal law that does not approve acts of women trafficking. In the same vein, and in
accord with the tenets of the conflict and the feminist theories, we found important
differences between the seriousness perceptions of the sexist group to the more
equalitarian group of respondnets, and in this context, there is wide disagreement
between such seriousness perceptions of the public and the way the law enforcement
system enforces the phenomenon. An implication of such lack of agreement between
public perceptions and the acting of the law system may lead on a reduction on the
public commitment to the formal norms, and create a sense of forgiveness towards
violations of the formal law. Finally, these research’s findings do not absolutely fix
with any of the aforementioned theories - consensus or conflict – on the criminal law.
Seriousness Perceptions of the Israeli Public on Women Trafficking:
The Analysis of the Influence of Patriarchal Attitudes
through Feminist Theory
By: Hadar Franco
Supervised by: Sergio Herzog Ph.D
THESIS SUBMITTED IN PARTIAL FULFILLMENT OF THE
REQUIREMENTS FOR THE M.A. DEGREE
University of Haifa
Faculty of Social Science
Department of Sociology and Anthropology
November, 2004
Seriousness Perceptions of the Israeli Public on Women Trafficking:
The Analysis of the Influence of Patriarchal Attitudes
through Feminist Theory
By: Hadar Franco
THESIS SUBMITTED IN PARTIAL FULFILLMENT OF THE
REQUIREMENTS FOR THE M.A. DEGREE
University of Haifa
Faculty of Social Science
Department of Sociology and Anthropology
November, 2004