ם בהיכל לֶצֶ - קטלוג המידע הישראלי

‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫ֶצ ֶלם בהיכל‬
‫מי משפיע בסוגיית שילובם של עזרים טכנולוגיים בשיפוט משחקי כדורגל?‬
‫משה טלסניק‬
‫עבודה זו מוגשת כחלק מהדרישות לשם קבלת תואר מוסמך‬
‫בתכנית למדע‪ ,‬טכנולוגיה וחברה של אוניברסיטת בר אילן‬
‫רמת גן‬
‫תשע"ב‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫ֶצ ֶלם בהיכל‬
‫מי משפיע בסוגיית שילובם של עזרים טכנולוגיים בשיפוט משחקי כדורגל?‬
‫משה טלסניק‬
‫עבודה זו מוגשת כחלק מהדרישות לשם קבלת תואר מוסמך‬
‫בתכנית למדע‪ ,‬טכנולוגיה וחברה של אוניברסיטת בר אילן‬
‫רמת גן‬
‫תשע"ב‬
‫העבודה נעשתה בהדרכת‬
‫ד"ר רז חן‪-‬מוריס‬
‫בתכנית ללימודי מדע‪ ,‬טכנולוגיה וחברה )‪(STS‬‬
‫הפקולטה ללימודים בין‪-‬תחומיים‬
‫הבעת תודה‬
‫תודה לחברי ההתאחדות לכדורגל‪ :‬אורי שילה ויריב טפר שהתראיינו למחקר; לשופט איתן‬
‫תבריזי ולעוזריו שפתחו לי צוהר לעולמם‪.‬‬
‫תודה לד"ר יאיר גלילי שתמך וקישר אותי לאנשים הנכונים; לד"ר שלומית גיא‪ ,‬שמפגש איתה‬
‫הניע את המחקר‪.‬‬
‫תודה מיוחדת לרונן רץ ששיתף פעולה עם המחקר ופתח בפני כמעט כל דלת בתקשורת‬
‫הספורט שסגורה לבאים מבחוץ; ליורם ארבל ולמאיר אינשטיין‪ ,‬שהתראיינו בסבלנות ואירחו‬
‫אותי בזמן שידורי הטלוויזיה והרדיו שלהם; למירי נבו ולשגיא כהן שענו על שאלותיי‪.‬‬
‫תודה לכריסטה בוהלר )‪ (Bühler‬וללוקס ברוד )‪ (Brud‬מפיפ"א שאירחו אותי במטה הארגון‬
‫בציריך והעבירו אלי מסמכים רבים ששימשו כמקורות ראשוניים מרתקים; למזכיר הכללי ז'רום‬
‫וואלק )‪ (Valcke‬שהסכים להתראיין לסטודנט הנודניק מישראל‬
‫תודה לד"ר איתי איבצן‪ ,‬בן גרעין וחבר‪ ,‬שהשיג לי גישה לארכיונים של עיתוני אנגליה; לאואן‬
‫גיבסון )‪ (Gibson‬מהגרדיאן שהתראיין וקישר אותי לאנשי מפתח בכירים בכדורגל העולמי;‬
‫לסוניטה גורדון )‪ (Gordon‬ולג'וליאן רוז )‪ (Rose‬שטרחו להשיג כל מה שרק ביקשתי שהיה נחוץ‬
‫לי מהאי הבריטי לצורך המחקר‪.‬‬
‫תודה לחברי הסגל בתכנית למדע‪ ,‬טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר‪-‬אילן שנותנים תחושה‬
‫אמיתית של בית אקדמי תומך‪ ,‬גם למחקרים על כדורגל‪ :‬לפרופ' אורן הרמן‪ ,‬שהתזה נרקמה‬
‫והחלה להיכתב בסדנה שהנחה; לד"ר ענת ליבלר‪ ,‬שהדריכה אותי בסבלנות אין קץ בכל מה‬
‫שקשור לחלק התיאורטי של המחקר‪.‬‬
‫תודה גדולה ומיוחדת לדב קיפרמן‪ ,‬שהיה חבר‪ ,‬תומך ומנחה‪-‬סתרים של המחקר הזה‪ .‬טביעות‬
‫אצבעותיו מצויות בחלקים רבים מהדברים הכתובים בעמודים הבאים‪.‬‬
‫התודה הגדולה מכול שמורה לד"ר רז חן‪-‬מוריס‪ ,‬שהוביל כיוון והדריך אותי החל בימים של תכנון‬
‫הדברים ועד להעלאתם על הכתב‪.‬‬
‫מוקדש באהבה גדולה לרותי ולשני ילדינו‪ :‬עידו וגילי‬
‫תוכן העניינים‬
‫תקציר ‪ ...............................................................................................................................................‬א‬
‫הקדמה ‪7..............................................................................................................................................‬‬
‫מבוא ‪9..................................................................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :1‬טוב יותר‪ ,‬רע יותר‪ ,‬חשוב מה יותר‪ :‬טכנולוגיה בספורט ‪14 ..........................................................‬‬
‫מהפכת הספורט‪-‬טק ‪15 ....................................................................................................................‬‬
‫שופט אוטומטי שלל לי רישיון ‪18 ....................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :2‬אמינות קו השער – עזרים טכנולוגיים בשיפוט בספורט ‪22 ..........................................................‬‬
‫הייחוד של הספורט המודרני‪22 .........................................................................................................‬‬
‫מה בין אמינות לבין מדידה באמצעות מכשירים טכנולוגיים? ‪26 ..........................................................‬‬
‫שחקן ושמו טכנולוגיה ‪34 ...................................................................................................................‬‬
‫ההוק‪-‬איי הורג? ‪36 ...........................................................................................................................‬‬
‫האמינות של שופט הספורט ‪39 .........................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :3‬משחק הפועלים )קהל אוהדי הכדורגל( ‪42 .................................................................................‬‬
‫מהכפר אל בתי הספר הציבוריים והקרת ‪43 .......................................................................................‬‬
‫מהמעמד העליון אל הפועל ‪46 ...........................................................................................................‬‬
‫מצב הפועלים משתפר ‪46 .............................................................................................................‬‬
‫חיברות לכדורגל ‪47 ......................................................................................................................‬‬
‫הכדורגל הופך למקצועני ‪50 ..........................................................................................................‬‬
‫המשמעות של להיות חבר בקהילת הכדורגל ‪51 .............................................................................‬‬
‫אהדה מסוג אחר – חוליגניזם ‪55 ...................................................................................................‬‬
‫השינוי בפתח ‪57 ...............................................................................................................................‬‬
‫פוסט‪-‬טיילור ‪60 ................................................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :4‬שומרי הסף )מקבלי ההחלטות( ‪64 ............................................................................................‬‬
‫צלם בהיכל )מגרש הכדורגל( ‪64 ........................................................................................................‬‬
‫אפשר גם אחרת ‪65 ..........................................................................................................................‬‬
‫אחרי שנות דור – ‪ IFAB‬שוקלת להכניס טכנולוגיה ‪66 .........................................................................‬‬
‫ערב אחד בחיפה‪ :‬האזנה למערכת הקשר של שופטי כדורגל במהלך משחק‪68 ...............................‬‬
‫מסירוב לקבלה – הדרך להכנסת ה‪69 ....................................................................................... GLT-‬‬
‫המהפכה יצאה לדרך ‪72 ...................................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :5‬הגול בפריים )טלוויזיה( ‪76 ........................................................................................................‬‬
‫מי צריך שידורי ספורט? ‪77 ...............................................................................................................‬‬
‫העיקר שיהיה מה לשדר בתקציר ‪79 ..................................................................................................‬‬
‫קשת של דעות ‪83 .............................................................................................................................‬‬
‫האם הטלוויזיה תשנה את הכדורגל? ‪85 ............................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :6‬כתבו עליו בעיתון הרבה דברים )העיתונות המודפסת – בריטניה( ‪89 ..........................................‬‬
‫כרוניקה של אסקלציה מודפסת ‪90 .....................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬היה או לא היה? )הרסט ‪93 ........................................................................................... (1966‬‬
‫‪" .2‬יד האלוהים" )מרדונה ‪94 ............................................................................................. (1986‬‬
‫‪ .3‬בישול ביד )הנרי ‪96 ....................................................................................................... (2009‬‬
‫‪ .4‬הבעיטה הגורלית )למפארד ‪97 ...................................................................................... (2010‬‬
‫משקפת או מעצבת? ‪101 ..................................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :7‬סוף דבר ‪106 ............................................................................................................................‬‬
‫הרביעייה ‪106 ...................................................................................................................................‬‬
‫לא רק בכדורגל ‪110 ..........................................................................................................................‬‬
‫רגע לפני שריקת הסיום ‪111 ..............................................................................................................‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪113 ..................................................................................................................................‬‬
‫‪113 ................................................................................................................... Primary Resources‬‬
‫‪113 .............................................................................................................. Secondary Resources‬‬
115 .................................................................................................................... Virtual Resources
117 ........................................................................................................................... ‫ לוח זמנים‬:‫נספח‬
I ............................................................................................................................................. Abstract
‫תקציר‬
‫השאלה שעבודת המחקר הבאה מנסה להשיב עליה היא‪ :‬מי משפיע על סוגיית שילובם של‬
‫עזרים טכנולוגיים בשיפוט משחקי כדורגל? לטענתי ישנם ארבעה גורמים עיקריים ואדון‬
‫בהם על פי סדר חשיבותם‪ :‬דעת קהל אוהדי הכדורגל‪ ,‬הגוף המחוקק של המשחק )‪,(IFAB‬‬
‫הטלוויזיה והעיתונות המודפסת‪ .‬ארבעת הגורמים הללו מביאים למצב הפרדוקסאלי‪ ,‬שמצד‬
‫אחד משחק הכדורגל עתיר בטכנולוגיה בכל תחום הקשור אליו‪ .‬מנגד‪ ,‬למרות הלחצים מכיוונים‬
‫שונים‪ ,‬הוא מתנהל על ידי שופטים שעומדים לרשותם )כמעט( אותם האמצעים בהם השתמשו‬
‫עמיתיהם מהמאה ה‪.19-‬‬
‫על מנת לבסס את טענותיי אשתמש במסמכים הרשמיים של הגוף שקובע את חוקי משחק‬
‫הכדורגל‪ .‬כמו כן‪ ,‬סקרתי תגובתם של שלושה עיתונים אנגליים יומיים לאירועי שיפוט מעוררים‬
‫מחלוקת שזכו לתהודה רבה ב‪ 50-‬השנים האחרונות; בנוסף‪ ,‬ערכתי ראיונות עם כמה דמויות‬
‫רלוונטיות לנושא הנחקר‪ ,‬בהם אנשי התאחדות הכדורגל הישראלית והעולמית‪ ,‬נציגי איגוד‬
‫השופטים ואנשי תקשורת ספורט; ולבסוף ביצעתי תצפית על פעילות ניידת שידור טלוויזיה‬
‫במהלך משחק כדורגל ועל התנהלות של שופטים במשחק תוך כדי האזנה למערכת הקשר‬
‫שלהם‪.‬‬
‫המחקר הבא יחולק לשני חלקים עיקריים‪ .‬החלק הראשון יכלול שני פרקים שישמשו כמבוא לכל‬
‫הנושא הנדון‪ .‬פרק ‪ 1‬יעסוק בטכנולוגיה בספורט בכלל ובכדורגל בפרט‪ .‬חלק מהפרק ייוחד‬
‫לנושא עזרים טכנולוגיים לשיפוט בענפי הספורט השונים ובהם‪ ,‬כמובן‪ ,‬הכדורגל‪ .‬אסקור את‬
‫הספורט של העשור השני של המאה ה‪ 21-‬שהוא עתיר בטכנולוגיה וכך גם המשחק הנדון‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אראה בפרק כיצד העזרים הטכנולוגיים הרבים שעומדים לרשות השופטים בענפים‬
‫השונים היו יכולים לסייע גם לשופטי הכדורגל ובכל זאת הם נותרו בחוץ‪ .‬פרק ‪ 2‬יעסוק בנושא‬
‫מושג האמינות )קרדביליות( של עזרים טכנולוגיים‪ .‬אתאר בקצרה את הופעתו ואת התגבשותו‬
‫של הלך רוח זה באנגליה של המאה ה‪ 17-‬ואת השפעתו עד ימינו‪ .‬כמו כן‪ ,‬אעסוק במושג‬
‫א‬
‫"כלכלה מוסרית" כפי שבא לידי ביטוי בפילוסופיה של המדע‪ ,‬ובהמשך הוא ישמש אותי להראות‬
‫את השינוי שעבר הכדורגל‪ ,‬שהביא אותו לאמץ עזר טכנולוגי לשיפוט – ה‪) GLT-‬טכנולוגיית קו‬
‫השער(‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנתח את המקרה של השימוש באחת הטכנולוגיות שנכנסו לשיפוט בספורט –‬
‫ההוק‪-‬איי בו משתמשים במשחקי טניס וקריקט על מנת להכריע ברגעי מחלוקת מוגדרים בחוק‪.‬‬
‫החלק השני של המחקר יכלול ארבעה פרקים שבכל אחד מהם אציג אחד מבעלי העניין בסוגיה‬
‫הנדונה‪ ,‬שמתפקד כשחקן במשא ומתן על הפרקטיקה החברתית של שיפוט הכדורגל‪ .‬יש‬
‫חשיבות לסדר הפרקים בו מוצגים אותם שחקנים‪ ,‬כאשר אנסה להראות שהראשון הוא החשוב‬
‫מכולם ואילו לאחרון יש את ההשפעה המצומצמת ביותר בהפעלת הלחץ לשינוי או לשמירת‬
‫הסטאטוס קוו‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬פרק ‪ 3‬יעסוק בקהל אוהדי הכדורגל‪ .‬אראה כיצד הפך אותו שעשוע של נערים בני‬
‫המעמד הבינוני מהמחצית השנייה של המאה ה‪ 19-‬להיות המשחק האהוד על ידי מעמד‬
‫הפועלים ובהמשך לענף ספורט שחביב על בני כל המעמדות‪ .‬הזירה העיקרית בה יתמקד הפרק‬
‫תהיה בריטניה‪ ,‬שם התפתח משחק הכדורגל בגרסתו המודרנית‪ .‬אנסה להראות כיצד שינויים‬
‫באופי הקהל גרמו גם לשינויים באופי המשחק‪ ,‬והם אלה שעתידים להמשיך להשפיע עליו יותר‬
‫מהאחרים‪ .‬פרק ‪ 4‬יסקור וינתח את ההתייחסות לעזרים הטכנולוגיים לשיפוט של הגוף המצומצם‬
‫שקובע את חוקי הכדורגל לאורך השנים‪ .‬העיסוק של ‪ IFAB‬בנושא התחיל רק בשנת ‪1970‬‬
‫בבקשה לא לשדר הילוכים חוזרים בצילומי המשחקים והמשיך ‪ 25‬שנים לאחר מכן בעמידה‬
‫העיקשת מול כל הלחצים לא להכניס עזרים טכנולוגיים לשיפוט‪ ,‬עד לקריסה הראשונה שקרתה‬
‫בגלל שער אחד שנפסל ולמהפכה הגדולה בדמות הכנסת טכנולוגיה אחת לשיפוט‪ .‬בנוסף‪ ,‬אציג‬
‫בקצרה בפרק זה רשמים מהאזנה למערכת הקשר של שופטי כדורגל במהלך משחק‪.‬‬
‫שני הפרקים הבאים יעסקו באמצעי התקשורת – טלוויזיה ועיתונות מודפסת )על פי סדר זה(‪.‬‬
‫פרק ‪ 5‬יבחן את הפונקציה אותה ממלאת הטלוויזיה עבור צרכני הכדורגל ויציג את הדרך שבה‬
‫התפתחו השידורים הטלוויזיוניים של המשחק‪ .‬בנוסף‪ ,‬יובאו בפרק זה ראיונות עם אנשי מפתח‬
‫ב‬
‫בשידורי הספורט בישראל שיציגו את קשת הדעות הרחבה שלהם בשאלה הנדונה‪ ,‬שנעה‬
‫מתמיכה בהכנסת טכנולוגיה בצורה מינורית ועד לקריאה לאימוץ כל טכנולוגיה שקיימת ועשויה‬
‫לעזור לשופטים‪ .‬פרק ‪ ,6‬האחרון בחלק זה‪ ,‬ידון בסיקור העיתונאי של שלושה יומונים חשובים‬
‫בבריטניה של ארבעה מקרים‪ .‬מדובר בהחלטות השיפוט מעוררות המחלוקת המפורסמות‬
‫בהיסטוריה של משחקי הגביע העולמי והמוקדמות שלהם מהשנים‪ 2009 ,1986 ,1966 :‬ו‪-‬‬
‫‪ .2010‬אראה כיצד לאורך השנים אפשר לזהות מגמה של עלייה בקריאות להכניס לשימוש‬
‫עזרים טכנולוגיים לשיפוט בכדורגל‪.‬‬
‫בפרק ‪ 7‬אסכם את ממצאי המחקר‪ ,‬המציעים את הטענה כי ארבעת בעלי עניין המוזכרים לעיל‬
‫משפיעים על סוגיית הכנסת עזרים טכנולוגיים לשיפוט בכדורגל‪ .‬בעל העניין הראשון במעלה‬
‫עבר שינוי‪ ,‬שסחף אחריו גם את האחרים‪ .‬שינוי זה הביא לכלכלה מוסרית עם מאפיינים שונים‬
‫מאלה שהיו לכדורגל עד למפנה שחל בקהל האוהדים‪ .‬ממצב בו ערכים כמו שטף משחק‬
‫ואנושיות )שטעויות היא מנת חלקה( היו החשובים ביותר‪ ,‬עברה הכלכלה המוסרית של הכדורגל‬
‫שינוי שכרוך באימוץ ערכים כמו דיוק וצדק שיבוא רק עם השימוש בעזרים טכנולוגיים‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬השינוי הוא זה שגרם להכנסה המינורית )בשלב זה( של הטכנולוגיה לשיפוט‬
‫כדורגל‪ .‬בנוסף‪ ,‬אטען שהשאלה הנחקרת חורגת מגבולות הגזרה של הדיון במשחק הפופולארי‪.‬‬
‫על אף שרק שיפוט הכדורגל נבדק במחקר זה‪ ,‬אנסה לחלץ ממנו תובנות על דרך הקבלה של‬
‫הטכנולוגיה בחברה‪ .‬יש בפנינו "שמורת טבע" ייחודית‪ ,‬שעל אף הלחץ הרב מבעלי העניין שונים‪,‬‬
‫שמרו בקנאות על הדרת הטכנולוגיה מהמקום שמקבל את ההחלטות שעשויות להכריע‬
‫משחקים‪.‬‬
‫ג‬
‫הקדמה‬
‫אני לא חי משבת לשבת‪ ,‬לא אוהד של אף קבוצה‪ ,‬לא צועק "שקט בבית" כשמשדרים משחק‬
‫מהליגה האנגלית וגם לא נמנה עם יושבי היציעים‪ .‬למען האמת‪ ,‬אני שחקן כדורגל מהגרועים‬
‫לקבוצת גילי )שבריאותם תקינה(‪ ,‬מהסוג שיחמיץ בכישרון רב גם מול שער ריק‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫משחקי הכדורגל מהרמות הגבוהות המשודרים בטלוויזיה ריתקו אותי מאז שהייתי ילד קטן‪ .‬ככל‬
‫שהתקדמה עבודת המחקר על הסוגיה הלא שגרתית שבחרתי לבדוק‪ ,‬שמחתי בחלקי שהזדמן‬
‫לי לעבוד על נושא כל כך מלהיב‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬הוקסמתי מהתגובות לשמע נושא המחקר שלי‬
‫שנעו בטווח שבין פליאה שעוסקים בזה באקדמיה לבין נאום דעתני‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬אדישות לא‬
‫הייתה מנת חלקי לאחר שעניתי על השאלה בדבר נושא עבודת התזה שלי‪.‬‬
‫אני מניח כי אם הייתי נדרש לנהל את אותה שיחת הנימוסין בעוד פינות ברחבי העולם‪ ,‬פרט‬
‫לאלה שניהלתי בישראל ובכמה ממדינות אירופה‪ ,‬הייתי זוכה לאותן התגובות‪ .‬הסיבה לכך היא‬
‫שמעטות הפרקטיקות התרבותיות בתולדות האנושות שהן נפוצות יותר מהכדורגל כפי שאנו‬
‫מכירים אותו היום‪ .‬בשלב כזה או אחר של חייהם יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם שיחקה או‬
‫צפתה במשחק‪ ,‬שחוקיו ידועים בכול פינה על גבי הגלובוס‪ .‬טקסי נישואין‪ ,‬לידה ומוות משתנים‬
‫מקהילה לקהילה )גם בתוך הזרמים הדתיים השונים(‪ ,‬לעומת זאת הכדורגל מתנהל בצורה זהה‬
‫בכל פינה בתבל‪.‬‬
‫לא פחות אוניברסאליים הם הרגשות שמעורר המשחק בכל מקום בו הוא משוחק‪ ,‬נצפה‬
‫)ביציעים או במסך הטלוויזיה( או נדון )מעל גבי העיתון‪ ,‬בתחנות הרדיו‪ ,‬באתרי האינטרנט‪ ,‬בבתי‬
‫הקפה ובין דפי הספרים(‪ .‬קשה להישאר אדיש לנוכח אותם ‪ 22‬האנשים שמתרוצצים על כר‬
‫הדשא‪ ,‬וכמובן לנוכח מי שמנהל את המשחק – בהם יעסוק החיבור‪.‬‬
‫הרעיון למחקר נרקם לאחר שבמסגרת תרגיל לסדנת כתיבה בתכנית בה אני לומד‪ ,‬נזכרתי‬
‫במשחק שמינית גמר אליפות העולם בכדורגל בשנת ‪ 2010‬בין אנגליה לגרמניה‪ .‬הקשר האנגלי‬
‫פרנק למפארד )‪ (Frank Lampard‬בעט בכדור שעבר במלואו את קו השער ויצא החוצה‪ ,‬אך‬
‫‪7‬‬
‫השופט לא אישר את השער‪ .‬המשפט שעבר לי בראש באותם רגעים הוא "לא יכול להיות ששוב‬
‫פעם זה קורה"‪ .‬כיצד יתכן שדווקא במשחק שבו טעויות שיפוט יכולות לעלות לקבוצות‬
‫המקופחות עשרות מיליוני יורו וקבוצות יכולות לזכות מן ההפקר בתהילת עולם‪ ,‬עדיין לא‬
‫משתמשים בעזרים הטכנולוגיים לשיפוט?‬
‫מה שנראה על פניו כשאלה פשוטה שהתשובה המתבקשת אליה היא "כי ככה רוצים מקבלי‬
‫ההחלטות מפיפ"א )התאחדות הכדורגל העולמית("‪ ,‬התברר כעניין מורכב בהרבה‪ .‬המחקר הבא‬
‫מנסה להסביר את מניעת הכנסת העזרים הטכנולוגיים לשיפוט בכדורגל על ידי סקירת פעילותם‬
‫והשינוי שהם עברו לאורך השנים של ארבעה בעלי עניין שונים במשחק הכדורגל‪ :‬דעת קהל‬
‫האוהדים‪ ,‬הגוף המחוקק‪ ,‬הטלוויזיה והעיתונות הכתובה‪.‬‬
‫התקופה בה נכתב המחקר הייתה זמן של‪ ,‬לא פחות‪ ,‬ממהפכה בסוגיה הנדונה‪ 149 .‬שנים אחרי‬
‫שכוננו חוקי הכדורגל במפגש בפאב אנגלי‪ ,‬נפגשו חברי הגוף המחוקק של המשחק והחליטו‬
‫לאחר סירוב ארוך שנים‪ ,‬ששופטיו יוכלו להסתייע בעזר טכנולוגי‪ .‬במהלך עבודת התזה אני‬
‫מקווה לספק מענה לשאלה כיצד זה קרה ולנסות לחזות לאן פנינו מועדות‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מבוא‬
‫השאלה שעבודת המחקר הבאה מנסה להשיב עליה היא‪ :‬מי משפיע על סוגיית שילובם של‬
‫עזרים טכנולוגיים בשיפוט משחקי כדורגל? לטענתי ישנם ארבעה גורמים עיקריים ואדון‬
‫בהם על פי סדר חשיבותם‪ :‬דעת קהל אוהדי הכדורגל‪ ,‬הגוף המחוקק של המשחק )‪,(IFAB‬‬
‫הטלוויזיה והעיתונות המודפסת‪ .‬ארבעת הגורמים הללו מביאים למצב הפרדוקסאלי‪ ,‬שמצד‬
‫אחד משחק הכדורגל עתיר בטכנולוגיה בכל תחום הקשור אליו‪ .‬מנגד‪ ,‬למרות הלחצים מכיוונים‬
‫שונים‪ ,‬הוא מתנהל על ידי שופטים שעומדים לרשותם )כמעט( אותם האמצעים בהם השתמשו‬
‫עמיתיהם מהמאה ה‪.19-‬‬
‫על מנת לבסס את טענותיי אשתמש במסמכים הרשמיים של הגוף שקובע את חוקי משחק‬
‫הכדורגל‪ ,‬שנחקרים כאן לראשונה במסגרת עבודה אקדמית או תחקיר עיתונאי )עד כמה‬
‫שבדקתי‪ ,‬ובוודאי שבעברית(‪ .‬כמו כן‪ ,‬סקרתי תגובתם של שלושה עיתונים אנגליים יומיים‬
‫לאירועי שיפוט מעוררים מחלוקת שזכו לתהודה רבה ב‪ 50-‬השנים האחרונות; בנוסף‪ ,‬ערכתי‬
‫ראיונות עם כמה דמויות רלוונטיות לנושא הנחקר‪ ,‬בהם אנשי התאחדות הכדורגל הישראלית‬
‫והעולמית‪ ,‬נציגי איגוד השופטים ואנשי תקשורת ספורט; ולבסוף ביצעתי תצפית על פעילות‬
‫ניידת שידור טלוויזיה במהלך משחק כדורגל ועל התנהלות של שופטים במשחק תוך כדי האזנה‬
‫למערכת הקשר שלהם‪.‬‬
‫ההשערה איתה התחלתי היא שהארגון שמייצג את כל התאחדויות הכדורגל בעולם )‪ (FIFA‬הוא‬
‫זה שקובע את חוקי המשחק וברצונו הוא יכול להכניס את השינויים המתבקשים לאור הטעויות‬
‫הרבות‪ .‬ככל שהתקדם המחקר גיליתי כי התאחדות הכדורגל העולמית היא רק גורם‪ ,‬ולא‬
‫החשוב שבהם‪ ,‬באותו מערך של בעלי עניין שברצונו ישמר את הסטאטוס קוו וברצונו עתיד‬
‫להביא לרוויזיה בעניין הכנסת העזרים הטכנולוגיים לשיפוט‪.‬‬
‫על פי התזה שאציע להלן‪ ,‬הגורם הראשון והמשפיע ביותר על מקבלי ההחלטות )שפיפ"א היא‬
‫רק חברה באותו הגוף המצומצם( הוא מי שנכנס תחת ההגדרה של המושג המופשט "דעת קהל‬
‫‪9‬‬
‫אוהדי הכדורגל"‪ .‬הגורם השני בחשיבותו הוא הגוף המחוקק הפורמאלי של הכדורגל )‪.(IFAB‬‬
‫הגורמים השלישי והרביעי שמפעילים לחץ לכיוונים שונים באותה הסוגיה הם שני אמצעי‬
‫תקשורת שונים‪ ,‬שנבדקו כאן בנפרד – הטלוויזיה והעיתונות – הפועלים כל אחד בדרכו הייחודית‬
‫במערך הכוחות של הזירה הנדונה‪ .‬במהלך המחקר ניסיתי לחפש את המקומות בהם נפער חרך‬
‫צר בחומה הבצורה של השמרנות והייתה הזדמנות לשינוי הסטאטוס קוו‪ .‬אלו הם המקרים בהם‬
‫הדיון נפתח בעקבות אירוע מעורר מחלוקת או בעקבות שינוי שהתרחש אצל אחד מבעלי העניין‬
‫השונים‪ :‬כיצד הם פעלו? האם פעולתם הביאה לשינוי מסוים? וכיצד הם ממשיכים לפעול היום‬
‫לאחר המקרה?‬
‫כמה בעלי עניין נוספים בסוגיה הנדונה לא נבדקו במסגרת עבודת התזה הזו והם‪ :‬שחקני‬
‫הכדורגל והשופטים )על אף ששופט אחד התראיין למחקר(‪ .‬הסיבה המרכזית שלא בחנתי את‬
‫הקבוצות הללו היא טכנית‪ .‬במסגרת המשאבים שעמדו לרשותי לא יכולתי למצוא קבוצת מדגם‬
‫שתייצג מיליוני שחקנים ושופטים מכול פינה בקצוות תבל‪ ,‬את זה יוכלו לבדוק מחקרים עתידיים‬
‫עם אמצעים שונים משלי‪ .‬מכיוון שעד עתה לא נשמע קולם הנחרץ של המקצוענים המתרוצצים‬
‫על כר הדשא – השחקנים והשופטים – בסוגיית הטכנולוגיה‪ ,‬השערתי היא שמשקלן בהפעלת‬
‫לחץ על מקבלי ההחלטות הוא זניח‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בהמשך המחקר אטען כי עם הופעתה בזירה‪ ,‬גם הטכנולוגיה היא גורם חשוב ומשמעותי‬
‫במשא ומתן על הפרקטיקה החברתית של שיפוט משחק הכדורגל‪ .‬אין לי כל ספק‪ ,‬כפי שאראה‬
‫שקרה בענפי ספורט אחרים‪ ,‬שלכניסתה של הטכנולוגיה תהיה השפעה מרחיקת לכת על‬
‫המשחק‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בניגוד לארבעת בעלי העניין שנחקרו במסגרת התזה‪ ,‬העדפתי להשאיר‬
‫אותה מחוץ למחקר‪ .‬אמנם הנקישות שלה על דלתות מקבלי ההחלטות של הכדורגל נשמעות‬
‫היטב‪ ,‬אך נכון לזמן כתיבת שורות אלה היא עדיין לא הופיעה בזירה‪ .‬לפיכך‪ ,‬משקלה בסוגיה‬
‫הנדונה הוא שולי בשלב זה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫המחקר הבא יחולק לשני חלקים עיקריים‪ .‬החלק הראשון יכלול שני פרקים שישמשו כמבוא לכל‬
‫הנושא הנדון‪ .‬פרק ‪ 1‬יעסוק בטכנולוגיה בספורט בכלל ובכדורגל בפרט‪ .‬חלק מהפרק ייוחד‬
‫לנושא עזרים טכנולוגיים לשיפוט בענפי הספורט השונים ובהם‪ ,‬כמובן‪ ,‬הכדורגל‪ .‬אסקור את‬
‫הספורט של העשור השני של המאה ה‪ 21-‬שהוא עתיר בטכנולוגיה וכך גם המשחק הנדון‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אראה בפרק כיצד העזרים הטכנולוגיים הרבים שעומדים לרשות השופטים בענפים‬
‫השונים היו יכולים לסייע גם לשופטי הכדורגל ובכל זאת הם נותרו בחוץ‪ .‬פרק ‪ 2‬יעסוק בנושא‬
‫מושג האמינות )קרדביליות( של עזרים טכנולוגיים‪ .‬אתאר בקצרה את הופעתו ואת התגבשותו‬
‫של הלך רוח זה באנגליה של המאה ה‪ 17-‬ואת השפעתו עד ימינו‪ .‬כמו כן‪ ,‬אעסוק במושג‬
‫"כלכלה מוסרית" כפי שבא לידי ביטוי בפילוסופיה של המדע‪ ,‬ובהמשך הוא ישמש אותי להראות‬
‫את השינוי שעבר הכדורגל‪ ,‬שהביא אותו לאמץ עזר טכנולוגי לשיפוט– ה‪) GLT-‬טכנולוגיית קו‬
‫השער(‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנתח את המקרה של השימוש באחת הטכנולוגיות שנכנסו לשיפוט בספורט –‬
‫ההוק‪-‬איי בו משתמשים במשחקי טניס וקריקט על מנת להכריע ברגעי מחלוקת מוגדרים בחוק‪.‬‬
‫החלק השני של המחקר יכלול ארבעה פרקים שבכל אחד מהם אציג אחד מבעלי העניין בסוגיה‬
‫הנדונה‪ ,‬שמתפקד כשחקן במשא ומתן על הפרקטיקה החברתית של שיפוט הכדורגל‪ .‬יש‬
‫חשיבות לסדר הפרקים בו מוצגים אותם שחקנים‪ ,‬כאשר אנסה להראות שהראשון הוא החשוב‬
‫מכולם ואילו לאחרון יש את ההשפעה המצומצמת ביותר בהפעלת הלחץ לשינוי או לשמירת‬
‫הסטאטוס קוו‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬פרק ‪ 3‬יעסוק בקהל אוהדי הכדורגל‪ .‬אראה כיצד הפך אותו שעשוע של נערים בני‬
‫המעמד הבינוני מהמחצית השנייה של המאה ה‪ 19-‬להיות המשחק האהוד על ידי מעמד‬
‫הפועלים ובהמשך לענף ספורט שחביב על בני כל המעמדות‪ .‬הזירה העיקרית בה יתמקד הפרק‬
‫תהיה בריטניה‪ ,‬שם התפתח משחק הכדורגל בגרסתו המודרנית‪ .‬אנסה להראות כיצד שינויים‬
‫באופי הקהל גרמו גם לשינויים באופי המשחק‪ ,‬והם אלה שעתידים להמשיך להשפיע עליו יותר‬
‫מהאחרים‪ .‬פרק ‪ 4‬יסקור וינתח את ההתייחסות לעזרים הטכנולוגיים לשיפוט של הגוף המצומצם‬
‫‪11‬‬
‫שקובע את חוקי הכדורגל לאורך השנים‪ .‬העיסוק של ‪ IFAB‬בנושא התחיל רק בשנת ‪1970‬‬
‫בבקשה לא לשדר הילוכים חוזרים בצילומי המשחקים והמשיך ‪ 25‬שנים לאחר מכן בעמידה‬
‫העיקשת מול כל הלחצים לא להכניס עזרים טכנולוגיים לשיפוט‪ ,‬עד לקריסה הראשונה שקרתה‬
‫בגלל שער אחד שנפסל ולמהפכה הגדולה בדמות הכנסת טכנולוגיה אחת לשיפוט‪ .‬בנוסף‪ ,‬אציג‬
‫בקצרה בפרק זה רשמים מהאזנה למערכת הקשר של שופטי כדורגל במהלך משחק‪.‬‬
‫שני הפרקים הבאים יעסקו באמצעי התקשורת – טלוויזיה ועיתונות מודפסת )על פי סדר זה(‪.‬‬
‫פרק ‪ 5‬יבחן את פונקציה אותה ממלאת הטלוויזיה עבור צרכני הכדורגל ויציג את הדרך שבה‬
‫התפתחו השידורים הטלוויזיוניים של המשחק‪ .‬בנוסף‪ ,‬יובאו בפרק זה ראיונות עם אנשי מפתח‬
‫בשידורי הספורט בישראל שיציגו את קשת הדעות הרחבה שלהם בשאלה הנדונה‪ ,‬שנעה‬
‫מתמיכה בהכנסת טכנולוגיה בצורה מינורית ועד לקריאה לאימוץ כל טכנולוגיה שקיימת ועשויה‬
‫לעזור לשופטים‪ .‬פרק ‪ ,6‬האחרון בחלק זה‪ ,‬ידון בסיקור העיתונאי של שלושה יומונים חשובים‬
‫בבריטניה של ארבעה מקרים‪ .‬מדובר בהחלטות השיפוט מעוררות המחלוקת המפורסמות‬
‫בהיסטוריה של משחקי הגביע העולמי והמוקדמות שלהם מהשנים‪ 2009 ,1986 ,1966 :‬ו‪-‬‬
‫‪ .2010‬אראה כיצד לאורך השנים אפשר לזהות מגמה של עלייה בקריאות להכניס לשימוש‬
‫עזרים טכנולוגיים לשיפוט בכדורגל‪.‬‬
‫בפרק ‪ 7‬אסכם את ממצאי המחקר‪ ,‬המציעים את הטענה כי ארבעת בעלי עניין המוזכרים לעיל‬
‫משפיעים על סוגיית הכנסת עזרים טכנולוגיים לשיפוט בכדורגל‪ .‬בעל העניין הראשון במעלה‬
‫עבר שינוי‪ ,‬שסחף אחריו גם את האחרים‪ .‬שינוי זה הביא לכלכלה מוסרית עם מאפיינים שונים‬
‫מאלה שהיו לכדורגל עד למפנה שחל בקהל האוהדים‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬השינוי הוא זה שגרם‬
‫להכנסה המינורית )בשלב זה( של הטכנולוגיה לשיפוט כדורגל‪ .‬בנוסף‪ ,‬אטען שהשאלה הנחקרת‬
‫חורגת מגבולות הגזרה של הדיון במשחק הפופולארי‪ .‬על אף שרק שיפוט הכדורגל נבדק‬
‫במחקר זה‪ ,‬אנסה לחלץ ממנו תובנות על דרך הקבלה של הטכנולוגיה בחברה‪ .‬יש בפנינו‬
‫‪12‬‬
‫"שמורת טבע" ייחודית‪ ,‬שעל אף הלחץ הרב מבעלי העניין שונים‪ ,‬שמרו בקנאות על הדרת‬
‫הטכנולוגיה מהמקום שמקבל את ההחלטות שעשויות להכריע משחקים‪.‬‬
‫אחד ממעשי חילול הקודש החמורים ביותר ביהדות הוא הכנסת ֶצ ֶלם )פסל בדמות האל( להיכלי‬
‫הפולחן‪ ,‬כמעשה הרומאים לפני המרד הגדול וחורבן בית שני‪ .‬זוהי אחת מחמש הסיבות‪,‬‬
‫שמהמשנה מציינת ליום התענית הנהוג בי"ז בתמוז‪ .‬במשך שנים ארוכות ראו בהכנסת שימוש‬
‫במצלמות להיכלי הכדורגל למטרת הכרעה במחלוקות שיפוט‪ ,‬כסוג של מעשה טומאה שיפגע‬
‫ברוח המשחק‪ .‬האם השינוי שבפתח הוא אכן חילול הקודש של הכדורגל‪ ,‬כפי שאנו מכירים אותו‬
‫שנים ארוכות? אני מקווה שמחקר זה‪ ,‬שכותרתו מתכתבת עם אותו ביטוי יהודי‪ ,‬יציע כמה‬
‫תשובות לשאלה בעמודים הבאים‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫פרק ‪ :1‬טוב יותר‪ ,‬רע יותר‪ ,‬חשוב מה יותר‪ :‬טכנולוגיה בספורט‬
‫החיבור בין טכנולוגיה לספורט שמתחיל כבר ביוון העתיקה במאה השמינית לפני הספירה‪.‬‬
‫במבוא לספרו של העיתונאי הבריטי חובב הספורט‪ ,‬סטוארט רוס )‪ ,(Stewart Ross‬מתואר‬
‫השימוש בלולאות עם אבנים במשקל של כשלושה קילוגרמים‪ ,‬שקופצים לרוחק אחזו בידיהם על‬
‫מנת שיוכלו לקפוץ רחוק יותר‪ .‬על אף שזה נשמע מוזר‪ ,‬מחקרים הראו שאם עושים שימוש נכון‬
‫בלולאות‪ ,‬הן עשויות להגדיל את מרחק הקפיצה בכשישה אחוזים‪.1‬‬
‫שלושת אלפי השנים שעברו מאז ימי האולימפיאדות של העת העתיקה לא שינו את המוטיבציה‬
‫של כל העוסקים בספורט לשפר את ביצועיהם באמצעות עזרים טכנולוגיים‪ .‬לצורך הדיון תתאים‬
‫ההגדרה למושג "טכנולוגיה" של החוקר הבריטי‪ ,‬ארנולד פייסי )‪" :(Arnold Pacey‬היישום של‬
‫מדע וידע אחר למשימות פרקטיות על ידי מערכת מסודרת המערבת אנשים‪ ,‬ארגונים‪ ,‬דברים‬
‫חיים )‪ (Living Things‬ומכונות‪ 2".‬לפיכך‪ ,‬טכנולוגיה לעניינו הינה כל שימוש במכונה‪ ,‬בשיטה או‬
‫בהליך רפואי במהלך ההתמודדות הספורטיבית או במהלך אימון לקראתה שמטרתם היא טיוב‬
‫הישגי הספורטאים או איכות ההתמודדות )שיפוט הוגן(‪.‬‬
‫שני תהליכים שהחלו באמצע המאה ה‪) 19-‬בפרק ‪ 3‬אראה את השפעתם על התפתחות ענף‬
‫הכדורגל( גרמו להאצת הכנסת העזרים הטכנולוגיים לשימוש נרחב בספורט‪ .‬התהליך הראשון‬
‫הינו הפיכת הספורט למקצועני‪ .‬התעשייה שמגלגלת מידי שנה טריליוני דולרים ברחבי העולם‪,‬‬
‫מתגמלת הישגים של ספורטאים ושל כל המערכת המקיפה אותם )מאמנים‪ ,‬בעלי קבוצות‪,‬‬
‫מחזיקי מניות ועוד(‪ .‬לפיכך‪ ,‬הרצון של האתלטים ושל המערך המסייע להם למתוח את קצה גבול‬
‫יכולת המתמודדים‪ ,‬מביא לשימוש בכל אמצעי טכנולוגי לגיטימי )ולעיתים קרובות מידי גם לא‬
‫לגיטימי( שעשוי לסייע בכך‪ .‬ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה‪ ,‬שמקורה במהפכה‬
‫התעשייתית‪ ,‬השפיעה כמעט על כל תחום בחיים החברתיים של האדם בעידן המודרני‪ .‬הספורט‬
‫‪Ross (2008), p. xvii‬‬
‫‪Pacey (1983), p.6‬‬
‫‪14‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫לא יוצא דופן בהקשר זה‪ ,‬ולפיכך זהו התהליך השני שגרם לאימוץ עזרים טכנולוגיים כמעט בכל‬
‫אלמנט בו‪.‬‬
‫הסקירה הבאה תציג בקצרה את העזרים הטכנולוגיים שנכנסו לשימוש בספורט בכלל ובכדורגל‬
‫בפרט‪ .‬על מנת למקד את הדיון בנושא העזרים הטכנולוגיים לשיפוט בספורט‪ ,‬הסקירה תחולק‬
‫כך שהעזרים לשיפוט יופרדו משאר השימושים בטכנולוגיות בספורט‪.3‬‬
‫מהפכת הספורט‪-‬טק‬
‫אם ביום מן הימים יצליחו לפתח מכונת זמן שתוכל לפתוח נתיבי תיירות בין אמצע המאה ה‪19-‬‬
‫לימינו נראה כי האנשים ימצאו ביניהם שפה משותפת לנהל דיון )למשל עם אדון בשם קרל‬
‫מרקס(‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אנשי העבר יהיו המומים מהעולם עתיר הטכנולוגיה שהם ימצאו כאן;‬
‫ולחילופין בני תקופתנו יתקשו להסתגל למקום בו אין טלפונים קוויים או סלולאריים‪ ,‬מכוניות‬
‫ומטוסים‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬מזון טרי זמין בכל חנות בפינת רחוב בעיר ועוד‪.‬‬
‫ההלם הזה יהיה גם מנת חלקם של הספורטאים שיוזמנו לתחרויות ראווה או להתארח במחנות‬
‫אימון אצל בני התקופה האחרת‪ .‬הכללים במרבית ענפי הספורט נותרו בבסיסם זהים‪ ,‬אך‬
‫הטכנולוגיה שמקיפה את כל העיסוק חדרה לכול תחום ושינתה אותו ללא הכר‪ .‬הנה כמה‬
‫אלמנטים בספורט אליהם נכנסה הטכנולוגיה‪ ,‬תוך פירוט של המצב בכדורגל‪:‬‬
‫•‬
‫המחבטים והכדורים המשמשים את משחקי הכדור השונים מפותחים תוך שימוש‬
‫במיטב הטכנולוגיה העומדת לרשות חברות הספורט הגדולות‪ .‬השימוש בחומרי הגלם‬
‫ואופן הייצור המיטבי של העזרים הללו מבוצעים לאחר שנעשה מחקר מדעי מקיף עם‬
‫תקציבי עתק‪.‬‬
‫בכדורגל‪ :‬כדור המשחק שמר על צורתו העגולה מאז המצאת הגרסה המודרנית של‬
‫המשחק‪ .‬אולם‪ ,‬כדור העור המרופט‪ ,‬שהפך לכבד באופן מיוחד אם שיחקו בו ביום גשום על‬
‫מגרש בוצי‪ ,‬התחלף בארטיפקט שהושקעו מיליוני דולרים בפיתוח שלו‪ .‬על כדורי הרגל‬
‫‪ 3‬המקור למרבית המידע להלן מקורו בספר של ‪(2008) Ross‬‬
‫‪15‬‬
‫שמשמשים היום במשחקים הרשמיים אפשר לדעת את מסלול התעופה שלהם רק על פי‬
‫העוצמה והכיוון של הבעיטה בהם‪ ,‬הם מיוצרים במפעלים עתירי טכנולוגיה ויוצאים אל‬
‫המגרשים לאחר שעברו סדרת ביקורות מחמירה במיוחד‪.‬‬
‫•‬
‫מה שנכתב לעיל על המחבטים והכדורים נכון גם במקרים של ההלבשה‪ ,‬ההנעלה‬
‫ואמצעי המיגון של הספורטאים המקצוענים והחובבנים‪ .‬מה שעוטים על גופם העוסקים‬
‫בספורט‪ ,‬עשוי להשפיע על הישגיהם באופן חריג‪ ,‬כמו במקרה של חליפות השחייה‬
‫שהביאו לשבירת עשרות שיאי עולם בשנים ‪ 2008-9‬ונאסרו בסופו של דבר על ידי‬
‫התאחדות השחייה הבינלאומית‪.4‬‬
‫בכדורגל‪ :‬חברות הספורט הגדולות עוסקות באופן תדיר בפיתוח )ובעיצוב( של חולצות‪,‬‬
‫מכנסיים‪ ,‬גופיות תרמיות‪ ,‬מגנים )לשוק‪ ,‬לשיניים ולמפשעה(‪ ,‬כפפות לשוערים ונעליים‬
‫שמתאימות למשחק על דשא )עם "פקקים"(‪ .‬אולי יותר מכל מוצר אחר‪ ,‬מקור הרווח של‬
‫החברות הספורט הוא מכירת מוצרי הלבשה והנעלה‪ .‬ומסע הפרסום היעיל ביותר למוצרי‬
‫החברות הוא העובדה כי כדורגלני העל לובשים את המוצרים שלהם בזמן המשחק‪.‬‬
‫•‬
‫מכוניות‪ ,‬אופניים ואביזרי סקי הם עזרים טכנולוגיים‪ ,‬שלמעשה עומדים במרכז ענפי‬
‫הספורט בהם עושים שימוש‪ .‬שהרי לא יתכנו מרוץ פורמולה ‪ ,1‬תחרות הטור דה פרנס‬
‫או אליפות עולם בסנו‪-‬בורד‪ ,‬ללא המכונית‪ ,‬זוג האופניים ולוח הגלישה )בהתאמה(‪ .‬כך‬
‫גם במקרה של ענפי ספורט תעופה וים )גלשני רוח ומפרשיות(‪.‬‬
‫•‬
‫מקור המילה "אצטדיון" הוא ביחידת המידה היוונית "סטדיון" שאורכה הוא כ‪192-‬‬
‫מטרים‪ .‬אם כך‪ ,‬הזירות אליהם מגיעים צופים לחזות במופעי ספורט אינן חדשות‬
‫בהיסטוריה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כאמור אפילו האורח שהגיע ממרחק ‪ 150‬שנים )לא כל שכן‬
‫אזרח אתונה העתיקה( לא יזהה את "המפלצות הארכיטקטוניות" עתירות הטכנולוגיה‬
‫אליהן מגיעים אוהדי הספורט של המאה ה‪ .21-‬מסכי ענק‪ ,‬מערכת הכנסת אוהדים‬
‫‪ 4‬על כך בכתבה מתוך אתר הארץ )‪ 25‬ביולי ‪http://www.haaretz.co.il/sport/1.1181566 :(2011‬‬
‫‪16‬‬
‫מתוחכמת‪ ,‬גגות נפתחים ומערכת כריזה משוכללת הם רק חלק מהאמצעים הטכנולוגיים‬
‫של האצטדיונים של ימינו‪.‬‬
‫בכדורגל‪ 90 :‬אלף הצופים שיגיעו לאצטדיון וומבלי )‪ (Wembly‬שבלונדון או ה‪ 100-‬אלף‬
‫שיגיעו לאצטדיון קאמפ‪-‬נואו )‪ (Camp-Nou‬בברצלונה ימצאו מקומות ישיבה נוחים מהם‬
‫יצפה כל אחד מהם במשחק הכדורגל בצורה נוחה ונעימה‪ .‬למרות הרעש מחריש האוזניים‬
‫שמסוגלים להפיק עשרות האלפים בשני האצטדיונים הגדולים באירופה‪ ,‬הם יוכלו להבין את‬
‫שנאמר במערכת הכריזה ויוכלו לצפות במשחק גם על גבי מסכי הענק‪ .‬באי האצטדיון‬
‫האנגלי יזכו גם לקירוי מעל ראשם במקרה שירד גשם )אפשר גם לפתוח את הגג( ושחקנים‬
‫יוכלו לשחק מידי יום על הדשא המטופח שמשתמר בזכות טכנולוגיה מתקדמת ביותר‪.‬‬
‫הדוגמאות הללו הם רק שניים ממאות אצטדיוני הכדורגל שמאכלסים קהל של מאות מיליונים‬
‫מידי שבוע בתוך אותם מבנים משוכללים‪.‬‬
‫•‬
‫על מנת להביא את הספורטאים למיצוי מקסימאלי של הישגיו מועדוני הספורט משקיעים‬
‫הון עתק באביזרי ובשיטות אימון מתקדמים שנבדקו על ידי מדענים שהתמחו במחקר‬
‫של ענף הספורט הספציפי לו זקוקים מעסיקיו‪.‬‬
‫בכדורגל‪ :‬באחד מהראיונות שנערכו לטובת המחקר‪ ,‬טען שגיא כהן‪ ,‬מפרשני הכדורגל‬
‫הבכירים של ערוץ הספורט‪ ,‬שהטכנולוגיה משמשת את השחקנים למשל במניעת כיווצי‬
‫שרירים על ידי טכניקות אימון כושר ייחודיות‪ .‬בצורה דומה גם מלמדים את השחקנים מגיל‬
‫צעיר באקדמיות הכדורגל להימנע מאיבודי כדור באמצעות צפייה בסרטונים המנתחים את‬
‫הפעולות שלהם על המגרש‪ .5‬במתקני האימון של קבוצות הכדורגל עושים שימוש במיטב‬
‫הטכנולוגיה להביא אותם למשחק בכושר שיא ורמת טכניקה גבוהה ככל הניתן‪ .‬עושים זאת‬
‫בין היתר באמצעות מעקב של מכשירים אחר מדדי הגוף בזמן מאמץ‪.‬‬
‫‪ 5‬ראיון שנערך עם כהן ב‪ 7-‬בדצמבר ‪2011‬‬
‫‪17‬‬
‫•‬
‫התחום שעליו אמונים אנשי הרפואה של הספורט – סמים‪ ,‬תזונה ושיטות טיפול – מצוי‬
‫באופן תדיר במחלוקת‪ .‬לצד הידע הרב שנצבר על התזונה המתאימה לספורטאים‪ ,‬ועל‬
‫הדרך היעילה להימנע מפציעות ספורט ולטפל בהן‪ ,‬מעוררים עליהם רופאי הספורט‬
‫ביקורת בשל מתן תוספי תזונה וסמים משפרי יכולות‪.‬‬
‫בכדורגל‪ :‬גם כאן הכדורגל לא יוצא דופן מענפי ספורט אחרים‪ .‬הקניית הרגלי תזונה ושימוש‬
‫בתוספים הם חלק ממערך ההכנה למשחק של כל כדורגלן‪ .‬כמו כן‪ ,‬כל קבוצה מקצוענית‬
‫מחזיקה צוות רפואי שכולל לכל הפחות רופא‪ ,‬פיזיותרפיסט ואפילו פסיכולוג המתמחה‬
‫במיקודם הנפשי של הספורטאים‪.‬‬
‫הספורט בכלל והכדורגל בפרט הם עתירי טכנולוגיה בכל אחד מהאלמנטים שהיא רק יכולה‬
‫לחדור אליהם‪ .‬היא משרתת את כל אחד מבעלי העניין שמעורבים במשחק‪ :‬השחקנים‪,‬‬
‫המאמנים‪ ,‬הצוות המסייע והצופים במגרש )לא עסקתי כאן בסיקור הטלוויזיוני‪ ,‬שכן מדובר בזירה‬
‫אחרת לחלוטין שתידון בהמשך התזה(‪ .‬אך מה עם מי שמנהל את המשחק? מה עומד לרשות‬
‫האנשים שבהחלטה אחת שלהם יכולים לקבוע את גורלו של הספורטאי וכל מי שתומך בו‪ ,‬ברגע‬
‫המקצועי המכריע בחייו?‬
‫שופט אוטומטי שלל לי רישיון‬
‫באחד משיריו מלין מאיר אריאל על השופט האוטומטי בין הטענות על המזכירה האלקטרונית‬
‫לעורך הדין המכאני וטוען שכמו שעברנו את פרעה נעבור גם את זה‪ .‬למרות מאמר המשורר‪,‬‬
‫נראה כי חיינו לא הולכים להשתנות בהקשר זה‪ ,‬אלא עושה רושם שעוד מכונות יסייעו או יחליפו‬
‫בני אדם "לא רק בספורט‪ ,‬אלא בהכל"‪ .‬הנה כמה דוגמאות של עזרים לשיפוט בספורט‪:‬‬
‫•‬
‫שעונים – בכל ענפי הספורט בהם יש מסגרת זמן מוגדרת ומדויקת )לדוגמה כדוריד‬
‫וכדורסל( משתמשים בשעוני משחק מדויקים למדידה‪ .‬לדוגמה בכדורסל‪ ,‬השעון פועל‬
‫רק בזמן שהמשחק "חי"‪ ,‬ולפיכך השופטים מסתובבים עם משדר בחגורתם שעוצר את‬
‫השעון בכל פעם שהם שורקים‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫•‬
‫אמצעי מדידה – בענפי ספורט בהם יש משמעות לתוצאות ברות מדידה על מנת לקבוע‬
‫את מיקום המתמודדים בתחרות ואת ההישג שלהם )שחייה ותחרויות אתלטיקה קלה(‬
‫משתמשים בשעוני עצר מדויקים‪ .‬האקדח שמזניק את תחרויות הריצה מפעיל את השעון‬
‫ועל פי החוק‪ ,‬אצן שיצא לדרך בפרק זמן של פחות מ‪ 0.11-‬שניות מרגע הירייה נפסל‬
‫)דוגמה למסקנה בדבר זמן התגובה האנושי‪ ,‬כפי שהגדירו מדענים(‪.‬‬
‫•‬
‫מערכות קשר – משמשות שופטים על מנת לתקשר ביניהם במהלך התמודדות‬
‫ספורטיבית במקום רועש )במקום לתקשר בצעקות(‪ .‬בשידור משחקי הפוטבול‬
‫האמריקני‪ ,‬הצופים יכולים להאזין לתקשורת בין השופטים‪.‬‬
‫•‬
‫פוטו‪-‬פיניש – בתחרויות הריצה‪ ,‬שיכולות להיות מוכרעות על חודה של אלפית השנייה‪,‬‬
‫הכניסו לשימוש החל מאולימפיאדת מינכן ‪ 1972‬מצלמות הממוקמות על קו הסיום‬
‫ומנפיקות ‪ 3000‬צילומים בשנייה על מנת לקבוע את זהות המנצח והזמן שהשיג‪.‬‬
‫•‬
‫שימוש במצלמות להילוכים חוזרים – בכדורסל הכניסו לחוקת המשחק שימוש בצילומי‬
‫ההילוכים החוזרים של הטלוויזיה‪ ,‬והגדירו שישה מקרים בהם השופטים יכולים לגשת‬
‫לשולחן המזכירות ולצפות בהם על מנת להכריע במקרה מעורר מחלוקת‪.‬‬
‫•‬
‫הוק‪-‬איי )עין הנץ‪ – (Hawk Eye ,‬מערכת של מצלמות שמספקת הדמיה למהלך של‬
‫מסלול מעוף הכדור במגרש‪ .‬נכון להיום הטכנולוגיה משמשת לשיפוט במשחקי טניס‬
‫ובקריקט‪ ,‬והיא אחת משתי המערכות שמהן יבחרו ביולי ‪ 2012‬לשימוש בכדורגל )על כך‬
‫בהמשך(‪ .‬בפרק ‪ 2‬של המחקר אתייחס בהרחבה לטכנולוגיה זו‪.‬‬
‫•‬
‫חיישנים )סנסורים( – בשחייה ובטניס משמשים חיישני מגע את השופטים על מנת לקבל‬
‫אינדיקציה מתי השחיין מגיע אל קו הסיום )נגיעה בדופן הבריכה( ומתי כדור נוגע ברשת‬
‫במהלך הגשה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫העזרים הטכנולוגיים שנזכרו לעיל נמצאים בשימוש בענפי ספורט פופולאריים רבים‪ ,‬הם זמינים‬
‫וזולים )אם כי עלותם היא לא דבר שאמור להטריד את קברניטי הכדורגל כשמדובר במשחקים‬
‫עם פרופיל גבוה(‪ .‬מאז שהוכנס לראשונה שופט לנהל את ההתמודדות במשחקי הכדורגל בשנת‬
‫‪ 1871‬ועד לימינו‪ ,‬העזרים העומדים לרשותו נותרו כמעט ללא שינוי‪ .‬העזרים המעטים שבכל‬
‫זאת נכנסו לשימוש החליפו אמצעים פשוטים‪ ,‬אך לא שינו את אופי השיפוט בצורה מהותית‪.‬‬
‫שופט הכדורגל "מכסה" בעזרת שני קוונים )יש משחקים בהם הוסיפו שני שופטי רחבה( ושופט‬
‫נוסף שאחראי על האזור הטכני )ספסלים ועמדת מאמנים( שטח של כ‪ 7700-‬מטרים רבועים בו‬
‫רצים )ברמות הגבוהות( ‪ 20‬שחקני שדה‪ ,‬לא כולל שוערים‪ ,‬שגומעים מרחק שבין ‪9-13‬‬
‫קילומטרים כל אחד במהלך שתי מחציות של כ‪ 45-‬דקות כל אחת )ללא הארכה(‪ .‬אין עוד ענף‬
‫ספורט שבו שטח הכיסוי של אדם אחד עם עזרה מוגבלת כל כך גדול‪ .‬למרות זאת לרשות שופט‬
‫הכדורגל עומדים האמצעים הבאים‪:‬‬
‫•‬
‫משרוקית‬
‫•‬
‫שני הכרטיסים )אדום וצהוב(‬
‫•‬
‫פנקס עם מכשיר כתיבה לרשום את אירועי המשחק עליהם יש לדווח )שערים‪ ,‬חילופים‬
‫ואירועי משמעת(‬
‫•‬
‫שעון יד‬
‫•‬
‫לוח אלקטרוני שמראה את מספרי השחקנים המתחלפים ואת מספר הדקות שנותרו עד‬
‫לשריקה סיום המחצית‪ /‬המשחק )החליף את השלטים עם המספרים(‬
‫•‬
‫מערכת קשר פנימית שהחליפה את התקשורת באמצעות צעקות‪.‬‬
‫השינוי הגדול שיכנס לשימוש במגרשי הכדורגל ביולי ‪ 2012‬הוא טכנולוגיית קו השער )להלן‬
‫‪ .(GLT – Goal Line Technology‬בטכנולוגיה זו ובדרך לאימוצה אעסוק בהרחבה בפרק‬
‫מספר ‪.4‬‬
‫‪20‬‬
‫לסיכום‪ ,‬על אף הטכנולוגיה שמקיפה כל תחום במשחק הכדורגל נותרו שופטיו במשך שנים רבות‬
‫ללא שום עזר וכל שיש להם לסמוך עליו הוא מראה עיניהם‪ .‬הדיסוננס מחריף בשנים האחרונות‬
‫לאור העובדה שהטכנולוגיה שעשויה לסייע להם זמינה ועושים בה שימוש בענפי ספורט אחרים‪.‬‬
‫האם האופן בו פועלים שופטי הכדורגל כיום מספיק על מנת לזכות באמונם של הצופים? ומדוע‬
‫דווקא שימוש בטכנולוגיה נתפס כאמין יותר מאשר האינדיקציה המתקבלת משיקול הדעת‬
‫האנושי )על כל יתרונותיו ומגבלותיו(? על כך בפרק הבא‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫פרק ‪ :2‬אמינות קו השער – עזרים טכנולוגיים בשיפוט בספורט‬
‫"אלוהים אדירים!" – אלה היו המילים אותן שמעו אלה שעמדו ליד חורחה לאריונדה ) ‪Jorge‬‬
‫‪ (Larrionda‬באותו אחר צהריים מהביל של סוף יוני בעיר בלומפונטיין )דרום אפריקה(‪ .‬מה כבר‬
‫יכול לומר מי שרק לפני כמה דקות קיבל החלטה שגויה עם השלכות מרחיקות לכת‪ ,‬שמיליארדי‬
‫צופים חוזים בה בשידור חי?‬
‫שופט הכדורגל האורוגוואי לאריונדה היה זה ששפט במשחק בין נבחרת אנגליה לנבחרת‬
‫גרמניה בשלב שמינית הגמר של מונדיאל ‪ 2010‬בדרום אפריקה‪ .‬במצב של יתרון ‪ 2-1‬לגרמנים‪,‬‬
‫שגה השופט כשפסל שער ברור של אנגליה – הוא לא ראה שהכדור שבעט השחקן פרנק‬
‫למפארד חצה במלואו את קו השער לפני שניתז חזרה למגרש‪ 6.‬מעבר להשלכות של הפסיקה‬
‫השגויה על המשחק בו היא התקבלה )והטריגר לעבודת המחקר שלי(‪ ,‬הייתה זו נקודת מפנה‬
‫בהתייחסות לעזרים טכנולוגיים לשיפוט בכדורגל של מי שקובע את חוקי המשחק הפופולארי‬
‫בעולם‪ .‬פרק זה יעסוק בהשפעת הטכנולוגיה על עמיתיו של לאריונדה‪ ,‬האנשים שמנהלים את‬
‫ההתמודדות על כר הדשא – שופטי הכדורגל‪.‬‬
‫הייחוד של הספורט המודרני‬
‫בפרק מספר ‪ 3‬אראה כיצד הכדורגל‪ ,‬שהיה בין המאות ה‪ 14-‬עד למאה ה‪ 19-‬משחק עממי‬
‫פשוט ופרוע‪ ,‬ללא חוקים כתובים‪ ,‬הפך להיות המשחק‪ ,‬שמפרנס היום עשרות אלפים פקידים‬
‫בכל רחבי העולם‪ ,‬שעוסקים בארגון ובהסדרת הכללים שלו )כמובן שפרט לשחקנים‪ ,‬לצוות‬
‫המסייע שלהם ולתעשייה האדירה שסביבם(‪ .‬העיסוק בספורט עתיק יותר ממשחק הכדורגל‪,‬‬
‫שיש חוקרים הטוענים שראשיתו בתקופת האבן המוקדמת )הפליאוליתית(‪ .7‬לאורך ההיסטוריה‬
‫כולה‪ ,‬בני אדם מכל התרבויות עסקו בפעילויות משחק פיזיות‪ ,‬אולם בין סוף ימי הביניים ועד‬
‫למאה ה‪ 19-‬התרחש תהליך שהפך את אותם המשחקים ל"ספורט"‪ ,‬כפי שאנו מכירים אותו היום‬
‫‪ 6‬לצפייה בשער‪http://www.youtube.com/watch?v=_gJxdpPl568 :‬‬
‫‪ 7‬גלילי ואחרים )‪ (2009‬עמ' ‪20‬‬
‫‪22‬‬
‫בגרסתו המודרנית‪ .‬הסוציולוג נורברט אליאס )‪ (Norbert Elias‬כינה את התהליך במונח‬
‫"ספורטיזציה"‪.‬‬
‫בספר שכתב אליאס יחד עם תלמידו אריק דנינג )‪ (Eric Dunning‬בשנת ‪ 1986‬נמצאת ההגדרה‬
‫לספורטיזציה )ההדגשות הן שלי(‪" :‬תהליך שבו מסגרת החוקים של פעילות ספורטיבית כזאת‬
‫או אחרת הופכת נוקשה יותר ומאפשרת תחרות הוגנת שבה מקבלים כל הצדדים המשתתפים‬
‫סיכוי הוגן לזכות‪ .‬בכל ענף ספורט מקבצים את החוקים לתקנון מנוסח בבהירות ובדייקנות רבה‬
‫יותר מבעבר‪ .‬ולא זו בלבד‪ ,‬אלא שמקפידים יותר על קיומם ומחמירים יותר עם מפירי‬
‫התקנונים‪ .‬גישה זו אינה טיפוסית רק לשופטים‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬היא מאפיינת את השחקנים‬
‫המפתחים רגש שליטה וריסון עצמי‪".‬‬
‫‪8‬‬
‫הספורט המודרני התחיל להתעצב‪ ,‬כאמור‪ ,‬במאה ה‪ ,19-‬עוד לפני שפותחו עזרים טכנולוגיים‬
‫לשיפוט‪ ,‬או שעדיין לא ניהלו את המשחק אנשי חוק המוסמכים לפסוק במקרים של מחלוקת או‬
‫להפעיל סנקציות על אחד המתמודדים על פי הצורך‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש לשים לב לכך שלכל ענף‬
‫ספורט מודרני יש תקנון של חוקים הפועל בין היתר להחיל מצב של שוויון בתחרות‪ ,‬ללא תנאי‬
‫פתיחה עדיפים לאחד הצדדים‪ .‬מי שאמון על שמירת התקנון המוסדר והשוויוניות הם אנשי החוק‬
‫– השופטים‪.‬‬
‫ההבחנה בין הספורט בגרסותיו המוקדמות‪ ,‬לזו המודרנית תהיה בהירה יותר אם נוסיף את‬
‫הסימנים שנתן בהם ההיסטוריון האמריקני אלן גוטמן )‪:9(Allen Guttmann‬‬
‫‪ .1‬סקולריזם‪ :‬למרות הנטייה שלהם להפוך לטקסיים ולעורר רגשות חזקים‪ ,‬ענפי הספורט‬
‫המודרניים לא קשורים לתחום הטרנסצנדטלי של הנשגב או הקדוש‪ .‬הפעילות הגופנית‬
‫שנעשתה בעבר על מנת להשביע את רצונם של האלים‪ ,‬עברה תהליך של חילון‪.‬‬
‫בסקירה של פרק ‪ 3‬אציין שכנסיות ארגנו קבוצות כדורגל למשוך אליהן נערים משוטטים‪,‬‬
‫‪ 8‬מצוטט אצל גלילי ואחרים‪ ,‬עמ' ‪47‬‬
‫‪Based on Guttmann (1978), pp. 15‐55 & Guttmann (1994), pp. 2‐3‬‬
‫‪23‬‬
‫‪9‬‬
‫אך הן לא עשו זאת במסגרת הפולחן למען האל ובכל מקרה‪ ,‬לא אנשי הדת קבעו חוקי‬
‫ההתמודדות‪.‬‬
‫‪ .2‬שוויון‪ :‬ענפי ספורט מודרניים מצריכים‪ ,‬לפחות בתיאוריה‪ ,‬שאף אחד לא יודר‬
‫מהשתתפות בהם על בסיס של ייחוס תכונות )כמו גזע או אתניות( ושחוקי המשחק יהיו‬
‫זהים לכל המשתתפים‪ .‬בנוסף‪ ,‬על מנת להגביר את השוויוניות מקפידים בימינו במרבית‬
‫הענפים להפריד בתחרויות בין גברים לנשים‪ ,‬בין קבוצות גיל שונות ו)היכן שרלוונטי( בין‬
‫קטגוריות משקל‪.‬‬
‫‪ .3‬התמחות ומקצוענות‪ :‬ההצטיינות בספורט דורשת מהעוסקים בו בצורה מקצוענית‬
‫להתמחות בענף אחד ובמסגרתו להתמחות באחד מהתפקידים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בכדורגל יש‬
‫תפקידים שונים בקבוצה וביניהם שוער‪ ,‬חלוץ‪ ,‬מגן וקשר שכל אחד דורש רמה גבוהה‬
‫במערכת מיומנויות פיזיות ומנטאליות שונה‪ .‬בספורט המודרני נדירים המקרים בהם‬
‫ספורטאי מקצוען התמחה ביותר מתפקיד אחד ועוד יותר נדיר למצוא ספורטאי‬
‫שהתמחה ביותר מענף אחד‪ .‬אם נרחיב את היריעה‪ ,‬גם בעיסוקים סביב הספורטאים‬
‫נמצא התמחויות שונות כמו מאמנים לכל אחד מהענפים )לפעמים אפילו מאמנים שונים‬
‫להגנה ולהתקפה באותו ענף ספורט(‪ ,‬פיזיולוגים וכמובן שופטים‪.‬‬
‫‪ .4‬רציונליזציה‪ :‬החוקים של ענפי ספורט מודרניים נבחנים באופן קבוע ועוברים רביזיה‬
‫באופן תדיר‪ .‬לכל חוק יש הגיון סדור כאשר לכל אמצעי בהתמודדות הספורטיבית יש‬
‫מטרה אותה הוא צריך להשיג‪ .‬ברגע שהמטרה משתנה‪ ,‬כך גם האמצעי הופך ללא‬
‫רלוונטי והחוק משתנה‪ .‬בהמשך לעקרון הראשון‪ ,‬החוקים הם ארטיפקטים תרבותיים ולא‬
‫הנחיות אלוהיות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬האיסור בכדורגל למסור כדור לשוער על ידי שחקן מקבוצתו‬
‫)חוק משנת ‪ (1992‬בא במטרה למנוע בזבוז זמן‪.‬‬
‫‪ .5‬ביורוקרטיזציה‪ :‬ענפי ספורט מודרניים נשלטים לא על ידי כמרים ולא על ידי אנשי‬
‫טקסים דתיים‪ ,‬אלא ארגונים בירוקרטים לאומיים ובינלאומיים‪ .‬הם אלה הקובעים את‬
‫‪24‬‬
‫חוקי המשחק ושומרים על האוניברסאליות שלהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההתאחדויות הן שמארגנים‬
‫את התחרויות המקומיות והבינלאומיות והן שמנהלות תיעוד של תוצאות ושל שיאים‪.‬‬
‫‪ .6‬כימות‪ :‬בספורט המודרני‪ ,‬כמו בכמעט כל אספקט אחר של חיינו‪ ,‬אנחנו חיים בעולם של‬
‫מספרים‪ .‬כל הישג ספורטיבי נספר‪ ,‬נמדד ומתועד‪ .‬גם ביוון העתיקה התחרו‪ ,‬אך על אף‬
‫שהסתובבו בקרבם מתמטיקאים גדולים )כמו ארכימדס או פיתגורס( שיכלו לרתום את‬
‫כישוריהם למדידות של הישגי הספורטאים‪ ,‬הם לא עשו זאת – כי זה לא עניין אותם‪.‬‬
‫זורקי הדיסקוס האתונאים יכלו להתחרות עם דיסקוסים שונים במשקל ובגודל‪ ,‬מה שלא‬
‫יעלה על הדעת בימינו‪ .‬הכימות האובססיבי של הספורט המודרני מעניק לו את רמת‬
‫האמינות הציבורית שבהמשך הפרק אעסוק בהרחבה בחשיבותה‪.‬‬
‫‪ .7‬האובססיה לשיאים‪ :‬הדבר שמייחד יותר מכל את הספורט המודרני‪ ,‬שהינו תוצר ישיר‬
‫של כל ששת העקרונות שהוזכרו עד עתה הוא השאיפה לשיאים‪ .‬העיסוק הזה מאפשר‬
‫לספורטאי להתחרות לא רק במתמודד או במתמודדים שכעת ניצבים מולו‪ ,‬אלא מול כל‬
‫הספורטאים שהתחרו בו עד כה בזמנים ובמקומות שונים‪ .‬מה שכמובן מאפשר את‬
‫תיעוד השיאים ואת האמינות שלהם הוא המדידה המדויקת‪ ,‬הרישום על ידי גוף מוכר‪,‬‬
‫התנאים השווים שבפניהם הוא ומתחרי העבר ניצבו ועוד‪.‬‬
‫הסקירה של גוטמן את עקרונות הספורט המודרני מסתיימת כך‪" :‬ברגע שהאלים נעלמו מהר‬
‫אולימפוס ומגן העדן של דנטה‪ ,‬אנחנו לא יכולים יותר לרוץ על מנת להפיס את דעתם או להציל‬
‫את נשמתנו‪ ,‬אבל אנחנו יכולים לקבוע שיא‪ .‬זוהי דרך מודרנית ייחודית לאלמותיות‪".‬‬
‫‪10‬‬
‫אם מניחים את החילון כתנאי מקדים‪ ,‬יש לשים לב שעיקרון השוויון הוא הבסיס לספורט המודרני‬
‫והוא זה שמאפשר את כל העקרונות שבאים אחריו‪ .‬בפעילות הספורטיבית בעבר‪ ,‬במידה ואחד‬
‫המתמודדים לא היה נוהג על פי "כללי המשחק" בשל מעמדו או מכל סיבה אחרת‪ ,‬לא היו‬
‫מוטלות עליו סנקציות והמשחק היה ממשיך‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬החלטות שיפוט מעוררות מחלוקת‬
‫בחשד להטיה לטובת צד אחד‪ ,‬שהתקבלו על ידי שופטים אנושיים‪ ,‬אינן עולות בקנה אחד עם‬
‫‪Guttmann (1978), p. 55‬‬
‫‪25‬‬
‫‪10‬‬
‫המהות של הספורט המודרני‪ .‬כדי להגיע לשוויון וממנו לאותם שיאים בני אלמוות עליהם מדבר‬
‫גוטמן יש לשמור על אותה רמת אמינות שתהיה מקובלת בציבור‪.‬‬
‫כיום כדורגל הוא ענף ספורט מודרני‪ ,‬על‪-‬פי ההגדרות של גוטמן‪ .‬הוא פועל בקונטקסט חילוני‪,‬‬
‫מאופיין בהתמחות תפקידים‪ ,‬מנוהל בצורה בירוקרטית‪ ,‬נמדד בסטטיסטיקות ומאופיין בידע‬
‫רפואי וניהולי רב )אם כי שיאים הם עניין בעל חשיבות מועטה בכדורגל‪ ,‬יחסית לענפי ספורט‬
‫מודרניים אחרים(‪ .‬באשר לשמירה על רמת האמינות הגבוהה‪ ,‬מי שמונו על ידי הבירוקרטים של‬
‫הספורט שיעשו זאת כמיטב יכולתם הם השופטים‪ .‬יש ענפי ספורט שמחייבים אותם להשתמש‬
‫באמצעי מדידה טכנולוגיים על מנת לשמור על האמינות‪ ,‬שכדורגל נכון לראשית ‪ 2012‬הוא לא‬
‫אחד מהם‪ .‬בחלק הבא אציג שני מחקרים מתחום ה‪) STS-‬מדע‪ ,‬טכנולוגיה וחברה( שניסו לאתר‬
‫את המקור של התפיסה של הממצאים המתקבלים ממכשירים הטכנולוגיים כאמינים‪.‬‬
‫מה בין אמינות לבין מדידה באמצעות מכשירים טכנולוגיים?‬
‫ההיסטוריון האמריקני סטיבן שייפין )‪ (Steven Shapin‬הציג בתחילת מאמרו משנת ‪ 1995‬את‬
‫השאלה כיצד ידע המלך ליר‪ ,‬ממחזהו של שייקספיר‪ ,‬ששלוש בנותיו אוהבות אותו‪ ,‬על מנת‬
‫שידע כיצד לחלק את הירושה‪ .‬שתי בנותיו הבכורות דיברו אליו דברי חנופה‪ ,‬ואילו ביתו הצעירה‪,‬‬
‫קורדיליה‪ ,‬שלא כמו אחיותיה באמת אהבה את אביה‪ ,‬סירבה לנהוג כך‪ .‬הנסיכה שהתנהלה‬
‫בכנות וביושר שילמה את המחיר בדמות נישולה מהירושה‪ ,‬ומכאן למדה שלא חייב להיות קשר‬
‫בין האמת לבין תפיסת דבריה כאמינים )קרדיביליים(‪ .‬כך גם הנחות יסוד מדעיות‪ ,‬שאינן בהכרח‬
‫אמיתיות‪ ,‬יכולות להיתפס על ידי קהילת המדענים והציבור כאמינות מסיבות שונות שמיד אפרט‪.‬‬
‫לפיכך שייפין קובע כי‪" :‬האמינות היא תוצאה קונטינגנטית של פרקטיקה חברתית ותרבותית‪".‬‬
‫‪11‬‬
‫הפרקטיקה החברתית והתרבותית שתעניק את "חותמת האמינות" יכולה להיות חנופה למקבל‬
‫ההחלטות )כמו שעשו בנותיו הבכורות של המלך ליר(; עדותם של אנשים שמייחסים להם רמה‬
‫‪Shapin (1995), p. 257‬‬
‫‪26‬‬
‫‪11‬‬
‫גבוהה של אמינות; והיא יכולה גם להיות עדותם של מכשירי מדידה טכנולוגיים‪ .‬הלך הרוח שעל‬
‫פיו החברה בת זמננו מייחסת לטכנולוגיה רמת האמינות גבוהה באופן מיוחד הוא חדש‬
‫בהיסטוריה ואינו דבר מובן מאליו‪ .‬בימינו‪ ,‬תופסים את הטכנולוגיה כדבר נטול פניות‪ ,‬שביכולתה‬
‫לנטרל את הגורם האנושי‪ ,‬שעשוי לטעות או אף עלול לנהוג בחוסר שוויוניות‪ .‬מכאן שבעשייה‬
‫שיש בה יסוד שיפוטי‪ ,‬העזרים הטכנולוגיים מסייעים בעיני הציבור לייצור החלטות עם רמה‬
‫גבוהה יותר של אמינות‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬התמודדות ספורטיבית בעידן המודרני צריכה להיות מוסדרת על ידי חוקים ברורים‬
‫ולהתנהל תחת בקרה פורמאלית באמצעות אנשי חוק )שופטים(‪ ,‬המוצבים מחוץ להתמודדות‬
‫ומוסמכים להפעיל סנקציות‪ .‬על מנת להגדיל את רמת האמינות שלהם בהפעלת שיפוט ללא‬
‫משוא פנים‪ ,‬שמפלה באופן לא שקוף את אחד המתמודדים‪ ,‬יש שופטים בענפי ספורט מסוימים‪,‬‬
‫המחויבים על פי חוקי הענף שלהם לעשות שימוש בעזרים טכנולוגיים‪ .‬בענפים כמו‪ :‬טניס )בו‬
‫אדון בהמשך דבריי(‪ ,‬קריקט‪ ,‬אתלטיקה‪ ,‬שחייה ועוד משתמשים במכשירי מדידה מדויקים‪,‬‬
‫במצלמות ובאמצעי הדמיה עתירי טכנולוגיה כדי לפסוק לטובת מתחרה זה או אחר‪ .‬על הכדורגל‪,‬‬
‫שעדיין לא אימץ את השימוש בעזרים טכנולוגיים לשיפוט‪ ,‬אראה שהופעל לחץ‪ ,‬שבסופו של דבר‬
‫הניב פירות בדמות ההחלטה לאמץ את ה‪.GLT-‬‬
‫אך מה מקור הקשר בין האמינות של החלטות שיפוטיות בספורט לבין השימוש במכשור‬
‫טכנולוגי? להלן אציג שני מחקרים שעוסקים במקורות של אתוס החקירה המדעי‪ ,‬שבמרכזו‬
‫נמצאים מושגים כמו אובייקטיביות ודיוק‪ ,‬ושהפרקטיקה המרכזית בו היא של שימוש במכשירים‪.‬‬
‫שני המחקרים חלוקים במקור של תפיסת העולם הזו וממקמים אותה היסטורית‪ ,‬גיאוגרפית‬
‫ואפיסטמולוגית במחוזות שונים‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנסה להראות את הקשר בין האופן שבו מתייחסים‬
‫לאמינות הממצאים במדע‪ ,‬לבין היחס לשיפוט הוגן בספורט‪.‬‬
‫המחקר הראשון והמוקדם יותר מהשניים הוא ספרם הקלאסי של שייפין ושאפר ) & ‪Shapin‬‬
‫‪ (Simon Schaffer‬משנת ‪ .Leviathan and the Air-Pump 1985‬במוקד הדיון של שני‬
‫‪27‬‬
‫ההיסטוריונים ניצבים שני אישים שפעלו באנגליה במחצית השנייה של המאה ה‪ 17-‬וייצגו שתי‬
‫תפיסות עולם שונות‪ :‬המפתח של משאבת האוויר‪ ,‬רוברט בויל )‪ ;(Robert Boyle‬והפילוסוף‬
‫שהיה ממפתחי רעיון "האמנה החברתית"‪ ,‬תומס הובס )‪ .(Thomas Hobbes‬בימים בהם האי‬
‫הבריטי היה שרוי בתוך מערבולת פוליטית ומלחמות אזרחים בין תומכי המלוכה לבין תומכי‬
‫הפרלמנט פעלו שני האישים‪ ,‬שצמד החוקרים מצא קשר בין פעילותם המדעית לצד הפוליטי אליו‬
‫נטו‪.‬‬
‫בויל תמך בייצור עובדות על בסיס ניסויים מדעיים‪ ,‬שניתן לשחזרם על ידי מדענים אחרים באותם‬
‫תנאים‪ .‬הייצור של התובנות נעשה על ידי מכונות‪ ,‬שנתפסו ככאלה שלעולם יפעלו באובייקטיביות‬
‫וללא פניות‪ .‬כך פיתח בויל את משאבת האוויר וממנה הסיק את החוק הקרוי על שמו‪ ,‬שעוסק‬
‫בנפח של גזים‪ .‬לדעת בויל והמילייה בו פעל‪ ,‬ככל שיותר ג'נטלמנים‪ ,‬להם יוחסה רמת אמינות‬
‫גבוהה‪ ,‬יצפו בתוצאות הניסוי וגם יחתמו על העדויות שלהם‪ ,‬העובדה המיוצרת באמצעותו תהיה‬
‫יותר אמינה‪ ,‬מכיוון שאז יעדר ממנה אלמנט האינדיבידואליות‪ .‬לטענתו‪ ,‬אין אמת כללית מוחלטת‬
‫שאי אפשר לבדוק בניסוי‪ ,‬אלא עלינו להתקדם עקב בצד אגודל ולהגיע לתובנות באמצעות ייצור‬
‫של עובדות שנבדקו על ידי מדענים‪ .‬הובס‪ ,‬לעומתו‪ ,‬התנגד לניסויים בטענה שהם מערערים את‬
‫הסדר הטבעי ומכיוון שהם מיוצרים על ידי קבוצה חברתית מצומצמת‪ ,‬הם מלאכותיים ולפיכך‬
‫אינם אמינים‪.‬‬
‫מכאן עושים שייפין ושאפר צעד נוסף וקושרים זאת לסדר החברתי‪ .‬הובס שתמך במלוכה‬
‫)"הלוויתן"( התנגד לערעור הסדר הטבעי הקיים באמצעות ייצור ידע על ידי מכשירים המיוצרים‬
‫במיוחד על מנת לייצר את הידע שרוצים )אין משאבות אוויר בטבע(‪ .‬מה שבויל הציע נראה בעיני‬
‫הובס כאנרכיסטי ומסוכן‪ .‬המודל המדעי הנכון‪ ,‬לשיטתו‪ ,‬הוא הגיאומטריה עם ההגדרות‬
‫הקפדניות של האכסיומות וההוכחות השונות‪ .‬בגיאומטריה אנו מתבוננים בצורה ומוכיחים ממנה‬
‫מה שנדרש )לא משנים אותה(‪ ,‬יש בתחום זה ודאות מוחלטת‪ .‬בויל‪ ,‬שהתנגד למלוכה ולאופן בו‬
‫היא משליטה באלימות את האמיתות שלה‪ ,‬חשב שתמיד יש לאתגר את מה שאנו חושבים שאנו‬
‫‪28‬‬
‫יודעים על העולם ולא להשתמש רק בתבונתנו שהיא לעולם מוטית‪ .‬עלינו לייצר אמיתות‬
‫באמצעות ניסויים‪ ,‬ולהפיצן על ידי אנשים בעלי רמת אמינות גבוהה – הם הג'נטלמנים‪.‬‬
‫השיטה של בויל ניצחה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בזכות הניצחון הפוליטי של הפרלמנט על המלוכה‪ ,‬ומאז אותו‬
‫ניצחון‪ ,‬זו השיטה שבה אנו מייצרים עובדות מדעיות‪ .‬במשפט האחרון של הספר‪ ,‬לאחר יותר מ‪-‬‬
‫‪ 300‬שנות מדע ניסויי‪ ,‬שייפין ושאפר נוקטים עמדה בסכסוך‪ .‬לטענתם‪ ,‬הידע‪ ,‬כפי שהוא מובנה‬
‫היום‪ ,‬הוא תוצר של פעולה אנושית ולא תובנות שחולצו מהטבע‪ .‬לפיכך מילותיהם האחרונות‬
‫בספר הן "הובס צדק"‪.‬‬
‫תמיכה לגישה זו אפשר למצוא בספר של ברונו לאטור )‪ (Bruno Latour‬משנת ‪Science 1987‬‬
‫‪ .in Action‬בסוף החלק השני במחקר של הסוציולוג הצרפתי הוא טוען כי הטבע לא מכריע‬
‫סכסוכים מדעיים‪ ,‬אלא פונים אליו רק לאחר שהסכסוכים הוכרעו לטובת אחד הצדדים‪ .‬לאטור‬
‫מדגים זאת באמצעות הצגת תפקידה של מלכת אנגליה בבחירת ראש הממשלה‪ ,‬שהיא מאשרת‬
‫לאחר שהשאלה הוכרעה בקלפי‪ .‬באופן דומה‪ ,‬המדענים לא "שואלים את הדינוזאורים" האם היה‬
‫להם דם חם או קר‪ ,‬אלא מייצרים ידע ומחפשים את ההצדקות למסקנות שלהם על פי הממצאים‬
‫הטבעיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬אחד מן הכללים המתודיים לחקירת מדע שניסח בספר הוא "מכיוון שההכרעה‬
‫במחלוקת היא הגורם לייצוג של הטבע‪ ,‬ולא תולדה שלו‪ ,‬לא נוכל להשתמש בטבע להסביר איך‬
‫‪12‬‬
‫ולמה מחלוקת יושבה‪".‬‬
‫אם כך‪ ,‬על פי שייפין ושאפר את ההסבר על התפתחות האמונה שלנו בדיוק של מכשירים‬
‫טכנולוגיים‪ ,‬שבעקבות הממצאים שהם מציגים לנו נוכל להפיק החלטות עליהן אין עוררין‪ ,‬אפשר‬
‫למצוא במאבק פוליטי באנגליה של המאה ה‪ .17-‬ההיסטוריונית האמריקנית‪ ,‬לוריין דסטון‬
‫)‪ ,(Lorraine Daston‬מציעה גישה אחרת לראשית התבססות האופן בו המדע פועל‪ .‬היא סבורה‬
‫שמה שעומד בבסיסה כפי שאנו מכירים אותו היום היא הכלכלה המוסרית )‪,(Moral Economy‬‬
‫שהתעצבה במאות השנים האחרונות וקיבלה את צורתה הסופי במאה ה‪ 19-‬על ידי הקהילה‬
‫‪Latour (1987), p. 258‬‬
‫‪29‬‬
‫‪12‬‬
‫המדעית העולמית )לא במאבק פוליטי על סדר חברתי(‪ .‬במאמר משנת ‪1995‬‬
‫‪13‬‬
‫מביאה דסטון‬
‫את ההגדרה שלה למושג ונותנת שלוש דוגמאות לאופן שבו הכלכלה המוסרית של המדע ייצרה‬
‫כמה מושגי מפתח‪ ,‬המסייעים למדענים להגיע לידיעה וביניהם‪ :‬כימות‪ ,‬אמפיריציזם‬
‫ואובייקטיביות‪.‬‬
‫דסטון משתמשת בשני המושגים שמרכיבים את הביטוי "כלכלה מוסרית" באופן הבא‪" :‬כלכלה"‬
‫לא משמשת כאן במובן המקובל של עיסוק בפיננסים‪ ,‬אלא כמערכת מאורגנת של רגולציות‪,‬‬
‫הניתנות להסבר אך לא תמיד לצפייה מראש; "מוסר" משמש לציון מאפיינים פסיכולוגיים‬
‫ונורמטיביים‪ .‬מכאן‪" ,‬כלכלה מוסרית" היא "מערכת מאוזנת של כוחות רגשיים עם נקודות שוויון‬
‫ואילוצים‪ .‬על אף שהיא דבר קונטינגנטי‪ ,‬ניתן לשינוי ללא שום הכרח‪ ,‬לכלכלה המוסרית יש הגיון‬
‫מסוים למה שמרכיב ומפעיל אותה‪ 14".‬דסטון מראה כיצד רשת של כוחות שונים‪ ,‬המביאים איתם‬
‫כל אחד את המוטיבציות המניעות אותו‪ ,‬עומדים ומתפקדים בתוך גבולות של מערכת יחסים‬
‫מוגדרת במסגרתה הם קובעים את נקודת שיווי המשקל של המדע‪ .‬כך שהערכים של המדע‬
‫עוצבו לאורך שנים ארוכות מתוך המשמעת העצמית של המדענים )ולא בכפייה חיצונית( הם‬
‫המדע עצמו ולא עיוות שלו‪ .‬ממש כשם שמחיר מוצר בשוק החופשי )על פי הכלכלה הקלאסית(‬
‫הוא נקודת שיווי המשקל של הביקוש עם ההיצע בעקומת התמורה‪.‬‬
‫הדוגמה הראשונה של דסטון למתודה של הגעה לידיעה מדעית‪ ,‬שהכלכלה המוסרית עיצבה‬
‫במיוחד במאה ה‪ ,19-‬היא ה"כימות"‪ .‬במאמר יש הפרדה בין שני מושגים שמתורגמים לעברית‬
‫באותה המילה "דיוק" והם‪ ,Accuracy :‬שמשמעו מדידה מדויקת של מכשירים; ו‪,Precision-‬‬
‫שהינו מושג מתחום המוסר שמשמעותו היא השאיפה להיות מקורבים כמה שניתן לאמת‬
‫המדויקת‪ .‬נקודת שיווי המשקל של הכלכלה המוסרית של הכימות היא חוסר סובלנות לסטיות‬
‫מהתוצאה המתקבלת ממדידה מדויקת‪ .‬המקור של האופן שבו היום מתפעלים את השיטה הוא‬
‫הבירוקרטים‪ ,‬שחתרו לנטרל כל מאפיין אישי של פרט מסוים‪ .‬מושאי המחקר הם פרטים נטולי‬
‫‪Daston‬‬
‫‪Ibid, P. 4‬‬
‫‪30‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫זהות שיש להפעיל עליהם מניפולציות חישוביות מדויקות ככל שניתן ובכך להגיע לידיעות‬
‫אמינות‪ ,‬שיהיו תקפות בקרב הקהילה המדעית העולמית‪.‬‬
‫המדענים מניחים שיש אחידות בטבע שאפשר לכמת אותה בצורה מדויקת‪ .‬זה למשל מה שהניע‬
‫את האקדמיה למדעים של צרפת לשלוח בשנת ‪ 1792‬מדענים להפיק על ידי מדידות מתוך‬
‫הטבע את אמת המידה המדויקת ככל הניתן – היא המטר‪ ,‬שממנו נגזרות יחידות האורך‬
‫האחרות‪ .‬ה"מטר" ייצג את החלק האחד חלקי עשרה מיליון המרחק מהקוטב הצפוני לקו‬
‫המשווה‪ .‬פרקטיקת הכימות נחשבה בעיניהם כעניין אוניברסאלי‪" :‬הם התחייבו לבחור מערכת‬
‫של מידות שלא תכלול שום דבר שיש בו מן השרירות‪ ,‬או שיש בו יתרון מיוחד לעם זה או אחר‬
‫בכדור הארץ‪".‬‬
‫‪15‬‬
‫מכשיר המדידה הקדום‪ ,‬מאזניים‪ ,‬הנתפס בימינו כמייצג גראפי של המושג‬
‫"צדק" זוהי הדגמה מוחשית למשמעות המוסרית המייחסים לכימות‪ .‬המדידה המדויקת נתפסת‬
‫בימינו לא רק כעניין טכני‪ ,‬אלא כחלק מהכלכלה המוסרית של המדע )ושל תחומים אחרים‬
‫בחברה – כמו הספורט(‪.‬‬
‫דוגמה נוספת של מושג מהעולם של הכלכלה המוסרית הוא האמפיריציזם‪ .‬מקור הגישה הוא‬
‫במאה ה‪ 17-‬עם ראשית המהפכה המדעית‪ ,‬אז נטשו הוגים כמו פרנסיס בייקון ) ‪Francis‬‬
‫‪ (Bacon‬ורוברט בויל את תפיסת העולם האריסטוטלית ששאפה לחוקים אוניברסאליים ועברו‬
‫לחקר של מקרים פרטיקולאריים‪ .‬בבסיס הידע המדעי עמדה שאלת האמינות של המדען‬
‫שמפרסם את ממצאיו‪ .‬כמו שהראו לפניה שייפין ושאפר‪ ,‬דסטון טוענת ששייכותו של איש המדע‬
‫לקבוצה חברתית מסוימת )ג'נטלמן( הוסיף לאמינות שלו‪ ,‬ומכאן לאמינות של הידע שייצר‪.‬‬
‫אם לכימות ולאמפיריציזם יש כלכלות מוסריות משלהם‪ ,‬אזי על פי המאמר‪" :‬אובייקטיביות היא‬
‫כלכלה מוסרית"‪ .16‬דסטון מזהה שני סוגים של אובייקטיביות‪ ,‬כפי שהתפתחו עם המדע של‬
‫המאה ה‪ .19-‬הסוג הראשון הוא "אובייקטיביות מכאנית"‪ ,‬שמהותה היא ניטרול באמצעות מכונות‬
‫או באמצעות פרוצדורות מוגדרות של כל הפרעה אנושית שעלולה להשפיע על הממצאים‪.‬‬
‫‪ 15‬אלדר )‪ ,(2006‬עמ' ‪28‬‬
‫‪Daston, p. 18‬‬
‫‪31‬‬
‫‪16‬‬
‫המדענים שאפו להשתמש ככל שניתן במכשירים )לדוגמה מצלמה( ואף שכרו לעיתים‬
‫אסיסטנטים שהם הדיוטות מוחלטים )"טאבולה ראסה"(‪ .‬הם נקטו בשיטות אלה על מנת‬
‫שהממצאים יובאו כפי שהם ללא פרשנות אנושית מתווכת‪ .‬הסוג השני הוא "אובייקטיביות נעדרת‬
‫פרספקטיבה" )‪ ,(Aperspectivel objectivity‬שבבסיסה עומדת השאיפה להימנע ככל הניתן‬
‫מהטיות שעשויות להגיע מנקודת הראות הפרטיקולרית של המדען או של קבוצת המדענים‪.‬‬
‫האופן בו מיישמים שאיפה יומרנית זו הוא השיתוף של הקהילה המדעית הבינלאומית במאמרים‬
‫ובכנסים בהם החוקרים מציגים את ממצאיהם בפני עמיתיהם‪ ,‬ואלו מגיבים להם‪.‬‬
‫אותה "אובייקטיביות מכאנית" היא מה שהתומכים בשימוש בעזרים טכנולוגיים לשיפוט בספורט‬
‫חותרים להשגה‪ .‬בטכנולוגיית ההוק‪-‬איי‪ ,‬המופעלת בשיפוט טניס וקריקט‪ ,‬שאעסוק בה בהרחבה‬
‫בהמשך‪ ,‬אין חשיבות להחלטה של השופט שמקורה בארובות חושיו האנושיים‪ .‬במצבים שבהם‬
‫מפעילים את הטכנולוגיה‪ ,‬אין משמעות למי שיושב על כס השיפוט‪ ,‬כל עוד הוא יודע לקרוא את‬
‫הכיתוב "‪ "IN‬או "‪ – "OUT‬זה מקרה קלאסי של טאבולה ראסה נדרשת‪ .‬יש בפנינו מתן אמינות‬
‫מלאה במכשירים על חשבון בני האדם )אפילו המיומנים שבהם(‪.‬‬
‫יש קו שעובר כחוט השני בין קבלת הערעור על התפיסה של המבנה הגבישי המחזורי‪ ,‬לבין‬
‫האמינות של ראיה המושתתת על בדיקת סימני ‪ DNA‬במרבית בתי המשפט בעולם‪ .‬התיאוריה‬
‫של מהנדס החומרים הישראלי זכתה לבסוף באמינות בקרב החוקרים )והוא בפרס נובל( אחרי‬
‫שהוא הראה תמונות שהושגו באמצעות מכשירי מיקרוסקופ‪ .‬במשפטי שארות או במשפטים‬
‫פליליים הדו"ח של מימצאי מעבדת ה‪ DNA-‬הוא ראיה קבילה )בעלת רמת אמינות גבוהה(‬
‫שנתפסת כמהימנה לפחות כמו עדות ראיה‪ .‬בשני המקרים – המדעי והמשפטי – הטכנולוגיה‬
‫היא שהעניקה את רמת האמינות הגבוהה‪.‬‬
‫התזה של דסטון היא המשך )גם כרונולוגי( של הדברים שכתבו שייפין ושאפר עשור לפני פרסום‬
‫מאמרה הנדון‪ .‬צמד החוקרים הניח בספרם פורץ הדרך את היסודות לחשיפת השיטות‬
‫‪32‬‬
‫באמצעותן מייצרים ידע מדעי‪ .‬דסטון הוסיפה נדבך נוסף וטענה כי יש בפנינו מערכת מוסרית‬
‫שמגדירה כיצד ראוי לייצר אמת מדעית‪ .‬היא נוטלת משייפין ושאפר את מושג האמפיריציזם‬
‫בדרך המאוד ייחודית בה הוא התפתח )בייקון ובויל( ובכך הפך לאחד ממושגי היסוד של‬
‫הכלכלה המוסרית‪ .‬אליהם היא מוסיפה את מושג הכימות ומושג האובייקטיביות שנתונים כל‬
‫הזמן לשינוי‪ ,‬בהתאם להלך הרוח של הקהילה המדעית‪ .‬מה שרלוונטי מדבריה של דסטון לתזה‬
‫שאני מנסה להציג כאן הוא )כמו שכבר ציינתי( שיש זליגה של הכלכלה המוסרית של המדע‬
‫לתחום של הספורט‪.‬‬
‫האופן בו פועל המדע ומייצר אמיתות באמצעים טכנולוגיים השפיע בצורה מכרעת על הרצון של‬
‫אוהדים רבים לצפות להכנסת עזרים טכנולוגיים לשיפוט בספורט‪ .‬בקרב חלק מהצופים רמת‬
‫האמינות של ההחלטה השיפוטית בהתמודדות ספורטיבית נתפסת כגבוהה יותר בעקבות‬
‫השימוש בעזרים טכנולוגיים שתדירות הטעויות המקריות שלהם היא אפסית ושאינם נוטים‬
‫רגשית לאף צד בהתמודדות‪ ,‬כמו שעלול לקרות לשופט בשר ודם‪ .‬מכאן שהקריאה באמצעי‬
‫התקשורת על ידי העיתונאים ועל ידי האוהדים לשימוש במצלמות ובעזרים טכנולוגיים אחרים‬
‫בשיפוט בספורט מתוך השאיפה לשמור על רוח הספורט המודרני‪ ,‬קשורה עבותות לתפיסת‬
‫האמינות של ייצור הידע המדעי באמצעות מכשירים מדויקים‪.‬‬
‫כדורגל הוא מקרה ייחודי בו עד להכנסת ה‪ GLT-‬לא נעשה שימוש במכשירי מדידה טכנולוגיים‬
‫במהלך המשחק‪ .‬כפי שהראיתי בפרק הקודם‪ ,‬עד שעולים השחקנים לתחילת ההתמודדות‪ ,‬זירת‬
‫המשחק נמדדת בצורה קפדנית ביותר‪ ,‬שתעמוד בתו התקן שהציבו הבירוקרטים המנהלים את‬
‫הכדורגל‪ :‬מידות המגרש והסימונים עליו‪ ,‬השערים )מיקום ומידות(‪ ,‬הדשא או המשטח המלאכותי‬
‫והכדור )קוטר ורמת קפיציות(‪ .‬יחד עם זאת הכלכלה המוסרית של הכדורגל השתמשה במשך‬
‫שנים במושגים אחרים של צדק עם תחילת ההתמודדות‪ ,‬כאשר מדידה מדויקת באמצעות‬
‫מכשירים אינה אחת מהן‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫בחלק הבא אעבור לעיסוק בטכנולוגיה עצמה בענפי ספורט שדווקא כן אימצו אותה‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫אציג את מקומה של הטכנולוגיה במשא ומתן על פרקטיקות חברתיות‪ ,‬ששווה במעמדה לזה של‬
‫בני האדם‪ .‬לאחר מכן אדון בדוגמה לטכנולוגיה אחת שנכנסה לשימוש לשיפוט בטניס ובקריקט –‬
‫הוק איי‪.‬‬
‫שחקן ושמו טכנולוגיה‬
‫"זה הורג אותי‪ .‬הוק‪-‬איי הורג אותי!" כך התבטא בגמר טורניר ווימבלדון ‪ 2007‬המדורג מספר‬
‫אחת ואחד משחקני הטניס הגדולים בהיסטוריה של המשחק‪ ,‬השוויצרי רוז'ה פדרר ) ‪Roger‬‬
‫‪ .17(Federer‬לא מהנדסי התוכנה שפיתחו את הטכנולוגיה‪ ,‬לא מי שמיקם את המצלמות‪ ,‬לא‬
‫מי שכייל את החיישנים‪ ,‬לא מי שהחליט שהאינדיקציה המתקבלת מההדמיה היא הקובעת‬
‫בהכרעה למי מגיעה הנקודה ואפילו לא יכולותיו עצמו כטניסאי על המגרש‪ .‬פדרר האשים‬
‫באיבוד הנקודה הקריטית במשחק רק את מערכת ההדמיה בה עושים שימוש בשיפוט טניס‪.18‬‬
‫קריאת הייאוש שנזכרת לעיל היא ביטוי מדויק לטענה המרכזית במאמר של הסוציולוג הצרפתי‪,‬‬
‫ברונו לאטור‪Where Are the Missing Masses? The Sociology of a Few Mundane " :‬‬
‫‪ ."Artifacts‬שהתפרסם בשנת ‪.191992‬‬
‫לאטור מתחיל את דבריו בתיאור כניסתו למכונית‪ ,‬כאשר הוא לא מעוניין להתחיל את הנסיעה‬
‫כשחגורת בטיחות מוצמדת לגופו‪ .‬כמו שקורה במכוניות רבות‪ ,‬עם תחילת הנסיעה תידלק נורה‬
‫אדומה ובהמשך יתחיל גם צפצוף טורדני שילך ויתגבר‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬רובנו לא נתעלם ונחגור‬
‫את חגורת הבטיחות‪ ,‬שתפקידה הוא למזער עד כמה שניתן את פגיעתנו במקרה של בלימת‬
‫חירום או של התנגשות‪ .‬חגורת הבטיחות ואמצעי ההתרעה שפועלים כאשר היא אינה מהודקת‬
‫בזמן נסיעה הם חלק ממארג )רשת( של שחקנים שדואג לשמור על חיינו בכביש‪ .‬פרט‬
‫‪17‬‬
‫‪Daily Telegraph newspaper website, 10 July 2007‬‬
‫‪ 18‬בהמשך הרשימה אעסוק בטכנולוגיה הזו שמשמשת לשיפוט גם בקריקט‬
‫‪19‬‬
‫‪Latour (1992), pp. 225‐258‬‬
‫‪34‬‬
‫לטכנולוגיה‪ ,‬שחקנים נוספים שמשתתפים במשא ומתן על אמצעי הבטיחות החשוב הם בין היתר‬
‫יקירינו‪ ,‬המשטרה‪ ,‬חברות הביטוח וכמובן אנחנו עצמנו‪.‬‬
‫לאטור טוען‪ ,‬שיש להתייחס לעזרים טכנולוגיים כאל שחקן שווה זכויות לזה האנושי במשא ומתן‬
‫על הפרקטיקות החברתיות‪ ,‬מכיוון שיש להם אופי פיזי שמגביל אותם ואינו ניתן לשינוי‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫בכל פרקטיקה חברתית שטכנולוגיה מעורבת בה )לדוגמה‪ ,‬כולל זו שכל כך מובנת מאליה עד‬
‫שאנו כבר לא נותנים עליה את דעתנו – "דלת"(‪ ,‬גם היא משתתפת במשא ומתן‪.‬‬
‫את השורשים למקומה המרכזי של הטכנולוגיה נמצא בתהליך שהתחיל בכך שהעברנו חלק‬
‫מהמשימות שעלינו לבצע לאנשים אחרים‪ .‬למשל‪ ,‬השוער בבניין סוגר אחרינו את הדלת ובכך‬
‫דואג לציווי "סגור אחריך את הדלת" שהיינו אמורים לדאוג לו בעצמנו מסיבות שונות )שלא ייכנסו‬
‫זרים לא רצויים‪ ,‬קור‪ ,‬חום או רעש ולכלוך מבחוץ(‪ .‬דוגמה נוספת שלאטור לא משתמש בה היא‬
‫ההחלטה בטניס האם הכדור נפל בתוך או מחוץ לגבולות המגרש שהועברה לשופט‪ ,‬הדואג‬
‫לציווי "משחק הוגן"‪ .‬השלב הבא הוא העברת המשימה האנושית למכשיר טכנולוגי כמו מחזיר‬
‫הדלת )המנוף ההידראולי שסוגר את הדלת הפתוחה( וההוק‪-‬איי‪ .‬הם עושים את המלאכות‬
‫האנושיות‪ ,‬שכבר העברנו לאנשים אחרים עם האופי הפיזי המיוחד להם )חומר‪ ,‬משקל‪ ,‬צבע‬
‫ועוד(‪.‬‬
‫מרגע התקנת מחזיר הדלת‪ ,‬כל עוד המכשיר תקין ואף אחד לא ישים מחסום שימנע זאת –‬
‫הדלת תמיד תישאר סגורה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מי שינסה להיכנס לחדר עם עגלת תינוק או עם עגלת‬
‫נכה שלדלתו מותקן מחזיר דלת‪ ,‬יתקשה במשימה שלרוב האנשים מאוד פשוטה לביצוע‪ .‬כך גם‬
‫ההוק‪-‬איי ייתן את האינדיקציה שלו למקום נפילת הכדורים‪ ,‬גם אם השחקן שקופח מההחלטה‬
‫ראה משהו אחר‪ .‬במקרים כאלה‪ ,‬בהם משהו משתבש או נראה לא קוהרנטי‪ ,‬אנו מרגישים ביתר‬
‫שאת את התפקיד של הטכנולוגיה במארג החברתי‪.‬‬
‫מה שעשוי עוד יותר להקל עלינו "להאניש" את הטכנולוגיה הוא אם ניתן כינוי אנושי למכשיר‬
‫שאינו תיאורי בלבד )למשל "השוער" במקום "מחזיר הדלת"(‪ .‬כאלה הם גם פסי ההאטה‬
‫‪35‬‬
‫)"באמפרים"( שמכונים בצרפתית "שוטר שוכב"‪ ,‬המתסכלים את הנהגים שלא מקפידים על‬
‫הציווי "סע לאט" וגורמים נזק למערכת המתלים של המכוניות שלהם‪.‬‬
‫כזו היא גם "עין הנץ" )הוק‪-‬איי( המהווה דוגמה ל"יישות" טכנולוגית מואנשת‪ ,‬שפדרר הטיל עליה‬
‫את תסכולו‪ .‬קל יותר להזדהות עם התסכול של הטניסאי בגלל "עין הנץ"‪ ,‬מאשר אם היא הייתה‬
‫מוטחת נגד "מצלמות הדמיית מסלול מעוף הכדור"‪ .‬לדעתי‪ ,‬ביום בו יכנסו העזרים הטכנולוגיים‬
‫לשיפוט בספורט‪ ,‬כפי שצפוי לקרות ביולי ‪ ,2012‬צפוי להם גורל דומה‪ .‬בחלק הבא אפתח את‬
‫הדיון בטכנולוגיית ההוק‪-‬איי שמשתמשים בה לשיפוט גם בקריקט‪.‬‬
‫ההוק‪-‬איי הורג?‬
‫בשני מאמרים שהתפרסמו בהפרש של שנתיים עסק הסוציולוג הבריטי הארי קולינס ) ‪Harry‬‬
‫‪ (Collins‬בעזרים טכנולוגיים לשיפוט בספורט‪ .‬במאמר המוקדם מבין השניים משנת ‪2008‬‬
‫)נכתב יחד עם הסוציולוג רוברט אוונס‪ (Robert Evans ,‬נדונה טכנולוגיית ההוק‪-‬איי כמקרה‬
‫מבחן לאופן בו נתפסת ואמורה להיתפס הטכנולוגיה בחברה; ואילו המאמר המאוחר היה כללי‬
‫יותר בבחינה של השימוש בטכנולוגיה לשיפוט בספורט‪.‬‬
‫קולינס ואוונס לקחו את קריאתו המפורסמת משנת ‪ 1981‬של הטניסאי האמריקני ג'ון מקנרו‬
‫)‪ (John McEnroe‬לאחר ששופט המשחק פסק בניגוד לדעתו‪" :‬אתה לא יכול להיות רציני!"‬
‫‪20‬‬
‫ושמו אותה בכותרת המאמר שלהם שהתפרסם ‪ 27‬שנים מאוחר יותר‪ .‬לאחר הופעת טכנולוגיית‬
‫ההוק‪-‬איי במשחקי הטניס משנת ‪) 2005‬בטורניר ווימבלדון משנת ‪ (2006‬קריאות מעין אלה כבר‬
‫לא נשמעות יותר‪ .‬ההתפרצות לעבר השופט כמו זו של מקנרו אינה מן האפשר יותר‪ ,‬כאשר כל‬
‫החלטה מעוררת מחלוקת בנוגע למקום נפילת הכדור יכולה )אם אחד השחקנים מבקש( להגיע‬
‫לפתחה של המערכת הטכנולוגית‪ .‬באמצעות הדמייה ממוחשבת‪ ,‬תוך שימוש במצלמות‪ ,‬מראה‬
‫ההוק‪-‬איי על גבי מסכים הממוקמים במגרש את מסלול מעוף הכדור וקובעת ללא אפשרות‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=ekQ_Ja02gTY‬‬
‫‪36‬‬
‫‪20‬‬
‫ערעור )גם לא של השופט( את מקום נפילתו‪ .‬באופן דומה משתמשים בהדמיית ההוק‪-‬איי גם‬
‫בקריקט במקרים של ‪ – (Leg Before Wicket) LBW‬כאשר הכדור פוגע במגן הרגל של החובט‬
‫לפני שהוא פוגע במבנה מקלות )‪ (wicket‬שיש להפילו‪ .‬מכיוון שהחובט אמור להשתמש במחבטו‬
‫ולא ברגלו‪ ,‬משמעות החלטה מעין זו היא פסילתו המיידית‪.‬‬
‫יש לשים לב שהמערכות הללו עשויות לשנות את המשחק כולו )ולמעשה הן כבר עושות זאת –‬
‫כמו במשחק של פדרר בטורניר ווימבלדון משנת ‪ .(2007‬עד לאימוץ ההוק‪-‬איי לשיפוט בטניס רק‬
‫השופט היה מוסמך לעצור את המשחק אם ראה שהכדור נחת מחוץ לגבולות המגרש‪ .‬כעת‬
‫משנכנסה הטכנולוגיה לתמונה‪ ,‬שטף המשחק עלול להיפגע אם אחד מהשחקנים יבקש לעצור‬
‫מהלך )או בלשון המקצועית "ראלי"(‪ ,‬רק מכיוון שחשד שהכדור נחת מחוץ לגבולות המגרש‪,‬‬
‫כשלמעשה הוא נוחת בתוכו‪.‬‬
‫במאמר שלהם‪ ,‬מנסים שני החוקרים הבריטים להצביע על הכשלים במערכת שנדמית לצופים‬
‫כמדויקת באופן מוחלט‪ .‬ההדמיה על המסך מגיעה אל הצופים ללא הבהרה שיש סיכוי של פחות‬
‫מאחוז אחד שהמערכת עשויה לטעות‪ .‬במשדרי הטניס נתפסות ההדמיות בעיני השדרים‪,‬‬
‫הפרשנים והצופים )עד לקריאת המאמר‪ ,‬גם אני הייתי ביניהם( כשחזור המציאות האותנטית‬
‫באופן מדויק לגמרי ולא כהמחשה שלה‪ .‬על אף שבאתר החברה מצוין כי טווח הטעות הממוצע‬
‫הוא של ‪ 3.6‬מ"מ )כלומר יש טעויות גדולות יותר(‪ .‬במהלך השידורים הקהל לא מקבל את‬
‫ההבהרה החשובה‪.‬‬
‫קולינס ואוונס מבחינים בין שני סוגי טעויות שהשופט האנושי והמערכת הטכנולוגית עשויים‬
‫לעשות‪ :‬טעות סיסטמתית וטעות רנדומאלית‪ .‬הסוג הראשון של הטעויות‪ ,‬שמהותו היא חזרה‬
‫עקבית על אותה הטעות‪ ,‬יכול לקרות למערכת טכנולוגית כאשר היא אינה מכוונת כראוי או לבני‬
‫אנוש שבבסיסם מוגבלים ביכולות שלהם לקלוט מצבי עניינים מסוימים )למשל במקרים של טעות‬
‫אופטית(‪ .‬הסוג השני‪ ,‬שמהותו היא טעות מקרית‪ ,‬מאפיינת בני אנוש אך פחות מכונות )אלא אם‬
‫כן מדובר בתקלה(‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫הצעת המאמר היא להימנע ככל הניתן מטעויות רנדומאליות )הסוג השני(‪ ,‬ובכך יתרונה הברור‬
‫של המערכת הטכנולוגית בא לידי ביטוי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כאשר אנשים נוטים לטעות בצורה‬
‫סיסטמטית‪ ,‬יש לכוון את המערכת שתנהג באופן דומה לבני אדם‪ .‬למשל‪ ,‬אם כל בן אנוש שיצפה‬
‫במשחק הגמר של ווימבלדון ‪) 2007‬פדרר‪-‬נדל( יראה את הכדור נוחת מחוץ לגבולות המגרש‬
‫בשל טעות אופטית‪ ,‬המערכת צריכה לפסוק בדרך דומה גם אם על פי האינדיקציה שלה הכדור‬
‫נפל בתוך גבולות המגרש‪ .‬ובכל מקרה‪ ,‬במיוחד במקרה של הטורניר שמשוחק על דשא עם כדור‬
‫פרוותי‪ ,‬יש לשקול להימנע מהחלטות נחרצות על בסיס טענת הדיוק המילימטרי של המערכת‬
‫)מה גם שיש‪ ,‬כאמור‪ ,‬אפשרות לטעות בתוך הטווח הממוצע של ‪ 3.6‬מ"מ(‪ .‬כמו כן‪ ,‬על משטח‬
‫הדשא כמו במגרשי ווימבלדון‪ ,‬אין דיוק מילימטרי‪ .‬מכאן הם הגיעו לעקרון העל להחלטות‬
‫האוטומטיות‪" :‬השתמש בהחלטות הספורט האוטומטיות לשחזר טעויות סיסטמתיות של בני‬
‫אנוש‪ ,‬בעוד שיש להימנע מטעויות רנדומאליות; הסבר מה נעשה ובכך תשרה רמה של ביטחון‬
‫לשיפוט האוטומטי‪".‬‬
‫‪21‬‬
‫מתוך העיסוק במערכות טכנולוגיות המסייעות לשיפוט בספורט‪ ,‬החוקרים מרחיבים את היריעה‬
‫לעיסוק בתפיסה של הציבור את האמינות של מערכות טכנולוגיות המשרתות את החברה )כמו‬
‫מכשירים רפואיים או מערכות הגנה מטילים דוגמת "כיפת הברזל"(‪ .‬הציפייה היא מהשדרים‬
‫ומהפרשנים של המשחקים‪ ,‬לסייג את הפלט של מערכת ההוק‪-‬איי ומערכות נוספות ולומר שיש‬
‫כאן אפשרות לטעות‪ ,‬אך קברניטי הענף החליטו שכך יש לנהוג‪ .‬אם כך‪ ,‬זו הזדמנות להקנות את‬
‫התובנות הללו לציבור‪.‬‬
‫‪Ibid, P. 299‬‬
‫‪38‬‬
‫‪21‬‬
‫האמינות של שופט הספורט‬
‫שנתיים מאוחר יותר‪ ,‬לקראת משחקי הגביע העולמי בכדורגל והלחץ הגובר להשתמש בעזרים‬
‫טכנולוגיים בשיפוט‪ ,22‬מפרסם קולינס מאמר המשך לזה משנת ‪ 2008‬שעוסק בפילוסופיה של‬
‫השיפוט לאור הימצאותם של עזרים טכנולוגיים‪ .‬החוקר הבריטי מתחיל בתיאור המהות של‬
‫תפקיד השופט בספורט ומקור סמכותו‪ .‬לאיש האמון על שמירת חוקי המשחק יש סמכות‬
‫אונטולוגית‪ ,‬הניתנת לו מחוקת המשחק בבחינה של מה שהוא מחליט – זה מה שקובע‪ .‬מקור‬
‫הסמכות נובע מהזכות האפיסטמולוגית שלו השמורה לו בשל זווית הראייה העדיפה בה הוא‬
‫ממוקם )קרוב לאירועים( ומיומנות המומחה שהיא מנת חלקו‪ .‬לפיכך‪ ,‬כל עוד צופי ההתמודדות‬
‫הספורטיבית היו ממוקמים רק ביציע‪ ,‬סמכותם של השופטים לא הייתה נתונה במחלוקת‪ .‬הכול‬
‫השתנה עם הופעת הטלוויזיה עם זוויות הצילום הרבות‪ ,‬ההילוכים החוזרים )בהמשך אפשר היה‬
‫להקרינם באיטיות( והליווי של השדר ושל הפרשן המומחה שמסבירים להדיוטות את מה שרואים‬
‫על המסך‪ .‬מה שהוסיף לערעור על הלגיטימיות של החלטות שופטי הספורט היו עזרים נוספים‬
‫דוגמת ההוק‪-‬איי‪.‬‬
‫אימוצם של העזרים הטכנולוגיים לשיפוט בחלק מענפי הספורט גרם לשינוי באופן שבו תופסים‬
‫את המושג "דיוק" )‪ (Accuracy‬ולאופן שבו נתפס המושג "צדק"‪ .‬קולינס מעוניין לשבור את‬
‫הקשר בין שני המושגים בטענתו שהם לא תמיד כרוכים זה בזה‪ .‬העזרים הטכנולוגיים הביאו‬
‫לקבלת החלטות מדויקות יותר‪ ,‬שבעבר היו נתונות במחלוקת בשל הספק במקרים גבוליים‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬כפי שראינו מהמאמר המוקדם‪ ,‬יש מרווח של טעות שאינו שקוף לצופי המשחק‪ ,‬כך‬
‫שמתקבלת מראית עין של צדק שקוף בעוד שההפך הוא הנכון – זהו אי‪-‬צדק עם שקיפות‬
‫מדומה‪.‬‬
‫הסכנה במצב זה היא שהמערכת שזוכה לקרדיט כבעלת שקיפות )כאמור‪ ,‬מדומה(‪ ,‬על אף‬
‫שהיא אינה צודקת במאת האחוזים‪ ,‬עשויה להגיע לידיים של בעלי עוצמה שיפעילו אותה‬
‫‪ 22‬למשל בעקבות השער שהובקע ממסירה בידו של חלוץ נבחרת צרפת‪ ,‬תיירי הנרי ב‪ 14-‬בנובמבר ‪ .2009‬ראה‬
‫כתבה מאתר הגרדיאן‪http://www.guardian.co.uk/commentisfree/2009/nov/20/thierry‐henry‐handball‐ :‬‬
‫‪main‐dieu?INTCMP=SRCH‬‬
‫‪39‬‬
‫לטובתם‪ .‬קולינס לא טוען שאסור להשתמש במערכות הטכנולוגיות שמעלות את רמת הדיוק של‬
‫ההחלטות‪ ,‬אלא שיש להיות שקופים בדבר האפשרות שלהן לטעות ולהשתמש בהן תוך‬
‫הסתייגות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במקרים בהם יש חשש שהמערכת אינה מדויקת והיא מספקת תמונה‬
‫שעלולה להיות שגויה‪ ,‬יש להשאיר את ההכרעה בידי שופטים בשר ודם או לקבוע בצורה‬
‫מנדטורית כיצד יש לנהוג במקרים כאלה )לאשר שער‪ ,‬לקבוע נקודה חוזרת‪ ,‬לפסוק לטובת‬
‫המתקיף ועוד(‪.‬‬
‫לפני שניגש לחלק המרכזי של המחקר‪ ,‬נסכם בכמה נקודות את מה שהיה לנו עד כה‪:‬‬
‫•‬
‫הספורט בכלל והכדורגל בפרט עתירי עזרים טכנולוגיים בהם יתקלו העוסקים בענפים‬
‫השונים כמעט בכל רגע במהלך האימונים וההתמודדויות‪.‬‬
‫•‬
‫בענפי ספורט רבים‪ ,‬פרט לכדורגל‪ ,‬עושים שימוש בעזרים טכנולוגיים לשיפוט‪.‬‬
‫•‬
‫בין העקרונות החשובים שעומדים בבסיס הספורט המודרני נמצא את הכימות‪,‬‬
‫השוויוניות והרציונאליות‪ .‬על מנת לשמור על עקרונות אלה‪ ,‬ההחלטות של השופטים‬
‫בספורט מחויבות להיתפס כאמינות על ידי המתמודדים ועל ידי הצופים‪.‬‬
‫•‬
‫קיים במדע הלך הרוח על פיו עובדות מדעיות אמינות מיוצרות באמצעות מכשירים‬
‫טכנולוגיים נטולי פניות‬
‫•‬
‫הייתה זליגה של הלך רוח הזה מהמדע לשאר התחומים בחברה‪.‬‬
‫•‬
‫למדע יש כלכלה מוסרית שמניעה אותו‪ ,‬כאשר יש מאבק מתמיד על נקודת שיווי המשקל‬
‫שלה‪ .‬כמו במדע כך גם לתחומים אחרים בחברה יש כלכלה מוסרית וביניהם בספורט‪.‬‬
‫•‬
‫יש ענפי ספורט שהכניסו עזרים טכנולוגיים שיסייעו לשופטים‪ ,‬על מנת שהחלטותיהם‬
‫תיתפסנה כאמינות‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫•‬
‫קיימת בעייתיות עם תפיסת העזרים הטכנולוגיים כאמינים יותר ממראה העיניים של‬
‫השופט בשר ודם‪.‬‬
‫מכאן אתחיל בסקירה של בעלי עניין שונים במשחק הכדורגל‪ ,‬המהווים "שחקנים" )‪(Actors‬‬
‫במשא ומתן על הכנסת העזרים הטכנולוגיים לשיפוט בכדורגל‪ .‬יש חשיבות לסדר בו הם יוצגו‪,‬‬
‫שכן ככל שהעמקתי לחקור בנושא קיבלתי את התחושה ששינוי בתפיסה של השחקן הראשון‬
‫בחשיבותו את הנושא הנדון )קהל האוהדים עם האופי המיוחד שלו( יפעיל את הלחץ הרב ביותר‬
‫על מקבלי ההחלטות )השחקן השני על פי הסדר שאני מציע(‪ .‬שני השחקנים הבאים‪ :‬התקשורת‬
‫המשדרת‪ ,‬התקשורת הכתובה הפעילו ומפעילים לחץ שהתגבר במהלך השנים‪ ,‬אך השפעתם‬
‫יחסית לאחרים היא קטנה לאין‪.‬‬
‫זוהי תמונת מצב של בעלי העניין הללו נכון לראשית שנת ‪ ,2012‬רגע אחד לפני שנופלת אבן‬
‫הדומינו הראשונה )לדעתי( בדמות ההכנסה לשימוש של ה‪ ,GLT-‬שתשנה באופן מהותי )אם כי‬
‫מינורי בשל המקרים הנדירים שיזדקקו לה( את אופי השיפוט של משחק הכדורגל‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫פרק ‪ :3‬משחק הפועלים )קהל אוהדי הכדורגל(‬
‫קהל האוהדים הוא זה שהופך את הכדורגל מהתקבצות של ‪ 22‬אנשים שרצים אחרי כדור‪,‬‬
‫לאותה הפרקטיקה החברתית המוכרת לנו כיום והנפוצה בתבל כולה‪ .‬קהל האוהדים הוא זה‬
‫שמגיע בהמוניו לשחק במגרשים ולצפות במשחק ביציעים ובהמשך על גבי מסכי הטלוויזיה‪.‬‬
‫אהבת הכדורגל של מיליארדי האוהדים היא הכוח שמניע את גלגלי תעשיית הענק הגלובלית;‬
‫היא זו שלא פוסקת למרות הטעויות של השופטים שיכלו להימנע עם שימוש בעזרים טכנולוגיים‬
‫פשוטים וזולים‪ .‬כשאותה האהבה תיפסק‪ ,‬לא תהיה ברירה למקבלי ההחלטות‪ ,‬אלא לשנות את‬
‫חוקי המשחק‪ .‬לפיכך‪ ,‬הם השחקן הראשון והחשוב ביותר שארצה להציג במסגרת המחקר‪.‬‬
‫מה גורם לאותם המונים לראות בטעויות השיפוט דבר לגיטימי? בעוד שקשה להאמין שאותם‬
‫אוהדים יעלו על דעתם להגיע לרופא שמתעקש להימנע משימוש בעזרים טכנולוגיים )למשל מד‬
‫חום או מכשיר רנטגן(‪ ,‬עדיין הם מתייצבים מידי שבוע לצפות בהתמודדות שמנהל אותו איש‬
‫שמתרוצץ על המגרש ומקבל החלטות רק על סמך ראות עיניו ושיקול דעתו‪.‬‬
‫בפרק הזה של המחקר אני מבקש ללכת אחורה בזמן ולבדוק כיצד התפתח משחק הכדורגל‪.‬‬
‫הזירה העיקרית בה אעסוק היא בריטניה‪ ,‬שכן במקום זה התפתחה הפרקטיקה בגרסתה‬
‫המודרנית‪ ,‬כפי שאנו מכירים אותה היום‪ .‬באמצעות ההיסטוריה אנסה להציע הסבר מסוים להלך‬
‫הרוח הייחודי של אוהדיו בתפיסתו את השימוש בעזרים טכנולוגיים לשיפוט‪.‬‬
‫הסיפור של הכדורגל מתחיל בין שנות ה‪ 40-‬לשנות ה‪ 70-‬של המאה ה‪ ,18-‬אז עשה המשחק‬
‫בבריטניה את הדרך להפיכתו מריטואל עממי נשכח ושעשוע פרחחי לפרקטיקה של נערי בית‬
‫ספר אריסטוקראטיים‪ .‬ברבע האחרון של המאה‪ ,‬הכדורגל עבר טרנספורמציה נוספת‪,‬‬
‫שהשפעתה ניכרת עד לימינו‪ .‬מהרגע בו כוננו החוקים של המשחק באופן סופי הוא נכבש על ידי‬
‫מעמד הפועלים הבריטי שבניו היוו בסוף התהליך המזורז את הרוב המכריע של מאות אלפי‬
‫השחקנים ומיליוני הצופים‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫מהכפר אל בתי הספר הציבוריים והקרת‬
‫"אם זה מה שהם קוראים לו כדורגל‪ ,‬למה הם קוראים לחימה?" כך תהה בחור צרפתי שצפה‬
‫במשחק בעיר דרבי )‪ (Derby‬בשנת ‪ .231829‬בשנת ‪ 1314‬פרסם המלך אדוארד השני חוקים‬
‫האוסרים "כדורגל"‪ ,‬וזהו למעשה המסמך הכתוב הראשון שיש לנו היכול להעיד על קיומו של‬
‫המשחק באנגליה‪ .‬בספרם ‪ Quest for excitement‬פירטו אליאס ודנינג‬
‫‪24‬‬
‫עשרים ושלושה חוקים‬
‫שנחקקו בבריטניה על ידי מלכים בין השנים ‪ 1314‬ל‪ 1615-‬ואסרו על קיומם של משחקי כדורגל‬
‫עקב רמת אלימות גבוהה‪ ,‬שהייתה נפוצה בהם‪.‬‬
‫"כדורגל היה משוחק בעיקר בימי חג ובירידים על ידי גברים ונשים מכפר אחד או קבוצות משני‬
‫כפרים שכנים‪ .‬מספר השחקנים בכל משחק לא היה קבוע או מוגבל‪ ,‬והיו משתתפים בו מאות‪,‬‬
‫לעיתים אפילו אלפי בני אדם ובמשך יום שלם‪ .‬על‪-‬אף שהמשחק נקרא "כדורגל" )‪ (Football‬יכלו‬
‫השחקנים להשתמש בידיהם כדי להניע את הכדור‪ .‬רמת האלימות הייתה‪ ,‬כאמור ועל פי‬
‫המקורות‪ ,‬גבוהה מאוד‪ ,‬שכן לשחקנים מותר היה להשתמש בידיים )ואפילו במקלות‪ ,‬במחבטים‬
‫ובאלות( על מנת להכות את יריביהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬ידועים מקרים של פציעות ואובדן חיי אדם‬
‫בשעשוע ההמוני הקדום‪".‬‬
‫‪25‬‬
‫ההתפתחות התעשייתית המהירה באמצע המאה התשע‪-‬עשרה צמצמה בצורה משמעותית את‬
‫האוכלוסייה בכפרים‪ ,‬ואיכרים רבים הפכו לפועלים ולכורים‪ ,‬דיירים בשכונות עוני בפאתי ערים‬
‫מתפתחות‪ .‬במהפכה זו נעלמו גם משחקי הפנאי מחייהם של בני המעמדות הנמוכים‪ ,‬יחד עם‬
‫היעלמות ה"פנאי" שלהם‪ .‬כמו כן‪ ,‬שטחי המשחק הועלמו בהדרגה לטובת קרקע פרטית‪ ,‬וחוקים‬
‫ממשלתיים אסרו לשחק כדורגל בריכוזי אוכלוסייה‪ ,‬מחשש לפגיעה בסדר הציבורי‪.‬‬
‫גרסה חדשה של המשחק אומצה בתקופה זו על ידי המעמד האריסטוקראטי‪ ,‬ושוחקה בבתי‬
‫הספר הציבוריים במדינה )‪ .26(Public schools‬על מנת לאפשר תחרות בין המוסדות‪ ,‬היה צורך‬
‫‪Frosdick & Marsh (2005), p.11‬‬
‫)‪Elias & Dunning (1986‬‬
‫‪ 25‬גיא )‪ ,(2011‬עמ' ‪164‬‬
‫‪ 26‬יש לשים לב‪ ,‬שאלו הם בתי ספר המיועדים לאליטה החברתית ולא לבני המעמד הנמוך‬
‫‪43‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫לקבוע כללים אחידים למשחק ששוחק במקומות שונים באופנים שונים‪ .‬כך הועלו לראשונה חוקי‬
‫הכדורגל על הכתב בשנת ‪ ,1848‬עת נפגשו בקיימברידג' נציגיהם של ארבע עשרה מכללות‬
‫והסכימו על הכללים לקיום התמודדויות‪ .‬בשנים הבאות חלה עלייה בפופולאריות של המשחק‬
‫ברחבי האי הבריטי‪ ,‬שבאה לידי ביטוי בקיום טורנירים וליגות של מועדונים מקומיים‪.‬‬
‫משחק הכדורגל של בתי הספר הציבוריים מתחילת המאה התשע‪-‬עשרה עבר היפוך צורה‬
‫מוחלט ושינה באופן קיצוני את המשמעויות והפונקציות שלו‪ ,‬לעומת הגרסה הכפרית הקדומה‪.‬‬
‫הוא החל לבטא אתיקה אריסטוקראטית שהדגישה ערכים כמו משחק הוגן‪ ,‬ג'נטלמניות ועבודת‬
‫צוות‪ .‬המגע והאלימות שהיו נפוצים במשחק האיכרים נעלמו‪ ,‬כמו גם התחרותיות‪ .‬את משחק‬
‫הכדורגל בבתי הספר הציבוריים לא שיחקו למען ניצחון‪ ,‬ובעצם לא שיחקו אותו למען מטרה כלל‬
‫מעבר להנעמת הזמן‪ .‬דווקא בתקופה התעשייתית שהגדירה כי זמן הוא כסף‪ ,‬הדגיש משחק‬
‫הכדורגל של ילדי המעמד הגבוה את הניתוק ממערך חברתי פונקציונאלי ומודרניסטי וקיום‬
‫עצמאי חסר מטרות‪ ,‬להוציא את השעשוע עצמו‪.‬‬
‫בשנות החמישים של המאה ה‪ 19-‬החלו לחלחל מבתי הספר הציבוריים גרסאות שונות של‬
‫המשחק אל האוכלוסייה הכללית‪ .‬על אף שהייתה כבר קיימת גרסה כתובה של החוקים‪ ,‬עדיין לא‬
‫הייתה אחידות באופן בו שיחקו את המשחק ברחבי בריטניה‪ .‬נעשו ניסיונות ליצור משחק לאומי‬
‫אחד שכלליו אחידים וידועים‪ ,‬כשהחשוב שבהם התקיים במהלך החודשים נובמבר‪-‬דצמבר של‬
‫שנת ‪ ,1863‬אז התנהלה סדרת פגישות בהשתתפות קפטנים ונציגים של ‪ 11‬מועדונים מלונדון‬
‫ופרבריה‪ ,‬שמטרתה לקבוע כללים מוסכמים למשחק‪ .‬היוזמה למפגשים באה מעיתון הטיימס‬
‫הלונדוני )‪ ,(The Times‬שנוכח לדעת שדיווחים ממשחקי כדורגל מעלים את התפוצה‪.27‬‬
‫הפגישה החמישית התקיימה ביום שני בערב בתאריך ‪ 26‬בנובמבר ‪ 1863‬בפונדק של אגודת‬
‫"הבונים החופשיים" במרכז לונדון בשם "אולד פרומזיון"‪ .‬לאחר שהיטיבו ליבם בשיכר‪ ,‬התפנו‬
‫החברים לתקן את הכללים ל"רגולציה של המשחק של הכדורגל"‪ .‬למעשה‪ ,‬בלונדון הם ייסדו את‬
‫התאחדות הכדורגל )‪ ,(FA‬שמנהלת את המשחק באנגליה‪ ,‬עם השפעה מכרעת על ההתאחדות‬
‫‪ 27‬אעסוק בהרחבה בהשפעת העיתונות הכתובה )במיוחד הבריטית( על המשחק בפרק ‪6‬‬
‫‪44‬‬
‫העולמית‪ ,‬שעתידה לקום בשנת ‪ 1904‬ללא הבריטים‪ .‬המסמך שיצא מישיבה זו הוא הבסיס‬
‫לכללים שנהוגים בכדורגל עד היום ומוכרים ליותר ממחצית מאוכלוסיית העולם – אחד עשר‬
‫שחקנים שמנסים להניע כדור תוך הימנעות משימוש בידיהם אל השער של הקבוצה היריבה‪.‬‬
‫משתתפי אותן ישיבות היו ג'נטלמנים שהאמינו שכך ראוי לבני מעמדם לשחק את המשחק‪.‬‬
‫נקודת ציון מכרעת נוספת להתפתחות הפופולאריות של המשחק ושינוי השיוך המעמדי שלו היא‬
‫עונת המשחקים של ‪ ,1871/72‬כאשר התקיימה לראשונה תחרות הגביע של ההתאחדות‬
‫לכדורגל )‪ .(FA Cup‬המפעל הספורטיבי‪ ,‬שעד היום נהנה מיוקרה מיוחדת באנגליה‪ ,‬גרם‬
‫להתפשטות של הכדורגל לא רק אופקית‪ ,‬על פני מרחבים גיאוגרפיים‪ ,‬אלא גם אנכית במדרג‬
‫המעמדות החברתיים‪-‬כלכליים‪ ,‬אל עבר מעמדות נמוכים‪ .‬ההשתתפות בטורניר‪ ,‬שהייתה פתוחה‬
‫לכול קבוצת כדורגל מכול פינה בממלכה‪ ,‬הביאה לחשיפה של חלקים נרחבים מקרב האוכלוסייה‬
‫הבריטית למשחק‪ .‬בסוף המאה ה‪ 19-‬היה זה המקום היחיד בו הנציגים של מפעל הפלדה‬
‫ממנצ'סטר היו יכולים להתמודד כשווים מול שווים נגד הנציגים של אוניברסיטת קיימברידג'‬
‫ואפילו לנצח אותם‪ .‬שינוי נוסף שהביא איתו מפעל תחרות הגביע הוא הכנסתו של שופט מטעם‬
‫ההתאחדות‪ ,‬שתפקידו היה לשמור על חוקי המשחק‪.‬‬
‫לקראת הרבע האחרון של המאה ה‪ 19-‬כונן המשחק שאינו דורש הרבה ציוד‪ ,‬וזול יחסית‬
‫לשחקו; חוקיו פשוטים וקלים להבנה; ומעל הכול החוקים מובילים למשחק מהיר ופתוח ולאיזון‬
‫מוצלח בין קצוות שיש ביניהם תלות הדדית )כוח ומיומנות‪ ,‬פרט וקבוצה‪ ,‬התקפה והגנה(‪.‬‬
‫בתבנית מעין זו‪ ,‬יכולים הצופים לחוות במשחק כדורגל אחד‪ ,‬באופן מבוקר ומקובל חברתית‬
‫ובפרק זמן קצר ומרוכז‪ ,‬טווח שלם של רגשות חזקים‪ ,‬מתקווה ועד חשש ודאגה‪ ,‬משמחה ועד‬
‫עצב‪.‬‬
‫בזכות האופי הייחודי של המשחק ובזכות שיפור בתנאי העבודה של הפועלים הבריטים ימהרו‬
‫אלה לאמץ אל חיקם את הכדורגל ולהפוך אותו לעיסוק הפנאי הפופולארי ביותר שלהם במאה‬
‫השנים הבאות‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫מהמעמד העליון אל הפועל‬
‫החלוץ של קבוצת מנצ'סטר יונייטד ונבחרת אנגליה‪ ,‬ווין רוני )‪ ,(Wayne Rooney‬הוא יליד העיר‬
‫ליברפול בן לזוג הורים ממעמד הפועלים‪ .‬בתקופה שבין מאי ‪ 2010‬למאי ‪ 2011‬השתכר השחקן‬
‫על פי המגזין "פורבס" )‪ (Forbes‬סכום דמיוני של ‪ 20‬מיליון דולר‪ .28‬לו היה רוני נולד מאה שנים‬
‫קודם לכן )‪ (1885‬באותה העיר לאותו מעמד חברתי היה‪ ,‬קרוב לודאי‪ ,‬עוסק בכדורגל‪ ,‬אך נאלץ‬
‫להשלים הכנסה כפועל במשמרות במפעל או בעבודה אחרת שהמועדון היה מסדר לו‪ .‬לעשרות‬
‫האלפים שהיו באים לצפות בחלוץ המחונן מבקיע שערים במגרש היה סיכוי לפגוש אותו במקום‬
‫עבודתו או בשכונה בה הוא חי‪.‬‬
‫בימינו לא יעלה על הדעת שכדורגלנים מהליגה הראשונה באנגליה יגישו לנו ארוחה בסניף מזון‬
‫מהיר באחת מערי ההמלכה‪ ,‬אך עם כניסת בני מעמד הפועלים אל מגרשי הכדורגל כצופים‬
‫וכשחקנים ברבע האחרון של המאה ה‪ 19-‬היה זה מחזה נפוץ למדי‪ .‬בעמודים הבאים אתאר את‬
‫התהליכים שהכניסו את הפועלים למגרש הכדורגל ובמקביל הדירו משם את בני המעמדות‬
‫הגבוהים‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנסה להסביר את הסיבה לכך שבני מעמד הפועלים )הגברים( נסחפו בתוך‬
‫פרק זמן קצר לטירוף הכדורגל והפכו אותו לאמצעי הבידור החביב עליהם‪.‬‬
‫מצב הפועלים משתפר‬
‫במחצית השנייה של המאה ה‪ 19-‬החל להסתמן שינוי לטובה בתנאי חייהם של פועלי התעשייה‬
‫הבריטית‪ .‬בספר מרקס באנפילד של הסוציולוג חוקר הכדורגל אמיר בן פורת‬
‫‪29‬‬
‫מציג המחבר‬
‫את התפקיד הפוליטי שמילא או לא מילא הכדורגל בתנועות השמאל תוך שהוא שוזר את סיפורו‬
‫של ההוגה הגרמני )שחי בבריטניה( בסיפור לידת ענף הספורט הפופולארי‪ .‬כך הוא מתאר את‬
‫מצב הפרולטריון הבריטי בתקופה הנדונה‪" :‬שכרם עלה ובעקבותיו שופרו תנאי חייהם‪.‬‬
‫‪ 29‬בן פורת )‪(2007‬‬
‫‪http://www.forbes.com/2011/04/20/worlds‐top‐earning‐soccer‐players_slide_8.html‬‬
‫‪46‬‬
‫‪28‬‬
‫המעסיקים החלו לזנוח את השיטות האקסטנסיביות של הניצול )אגב‪ ,‬תחזית של מרקס שעמדה‬
‫במבחן( – למשל הארכת שעות העבודה וקיצור השכר – ועברו לשיטות אינטנסיביות‪ ,‬שהיו‬
‫יעילות יותר והפיקו רווח רב‪ .‬בעקבות תהליך התיעוש עלה השכר הריאלי של הפועל האנגלי ב‪-‬‬
‫‪ 33%‬בין ‪ ,1850-1875‬ואף שהפערים המעמדיים לא הצטמצמו‪ ,‬נהנה גם מעמד העובדים‬
‫מפריחה כלכלית ]‪ [...‬הצמצום בשעות של שבוע העבודה )שהחל ב‪ 1847-‬בחקיקת "חוק עשר‬
‫השעות"( והפיכת יום השבת לחצי יום חופשי מעבודה‪ ,‬היו חלק משיפור התנאים של העובדים‪,‬‬
‫והעניקו להם משהו שלא היה להם עד כה – פנאי ]‪ [...‬בשנות ה‪ 80-‬של המאה ה‪ 19-‬הייתה‬
‫בריטניה למדינה המובילה בפנאי שהוענק למעמדות העובדים‪".‬‬
‫‪30‬‬
‫הנה כי כן‪ ,‬לעובדי התעשייה יש פתאום הכנסה פנויה וחצי יום חופשי לעצמם‪ .‬את שני המשאבים‬
‫היקרים הללו‪ ,‬שלא היו מנת חלקם יותר ממאה שנות תעשייה בריטית‪ ,‬בחרו הגברים הפועלים‬
‫להוציא במגרשי הכדורגל‪ .‬על מנת להתרחק מהענף שהיה בשליטתם עד לא מכבר‪ ,‬המעמדות‬
‫הגבוהים בממלכה אימצו במקומו משחקים כמו קריקט‪ ,‬טניס ופולו‪ ,‬אשר כל אחד מהם הצריך‬
‫ממון רב לציוד או זמן רב למשחק ולצפייה )משחק קריקט יכול להימשך גם חמישה ימים שאינם‬
‫פנויים למי שנאלץ לעבוד לפרנסתו(‪ .‬את הסגרגציה במקומות המגורים ובמוסדות החינוך של‬
‫הילדים‪ ,‬רצו בני המעמדות הגבוהים לשמר גם בספורט‪ .‬ההפרדה המעמדית השפיעה בסופו של‬
‫דבר על האופי של משחק הכדורגל וכל מה שסובב אותו‪ ,‬כפי שאפרט בהמשך‪.‬‬
‫חיברות לכדורגל‬
‫עד לשנת ‪ 1900‬המעורבות של מעמד הפועלים האירופאי בספורט מאורגן הייתה מדהימה‪.‬‬
‫באנגליה בלבד‪ ,‬שישה מיליון אנשים שילמו בשנה זו על כרטיס לצפייה במשחק כדורגל רק לליגה‬
‫הראשונה; וחצי מיליון היו רשומים כשחקני הליגות של התאחדות הכדורגל האנגלית‪ .‬מאות אלפי‬
‫השחקנים‪) ,‬שגם הפכו בהמשך לאוהדים( הגיעו משלוש זירות עיקריות של מוסדות מקומיים –‬
‫‪ 30‬שם‪ ,‬עמ' ‪17‬‬
‫‪47‬‬
‫כנסיות‪ ,‬פאבים ומקומות העבודה – שתפקדו כמוקדים המרכזיים של החיברות לכדורגל באזורים‬
‫האורבאניים באנגליה‪.‬‬
‫מפקד שנערך בבריטניה בשנת ‪ 1851‬חשף את העובדה שחלק גדול מאוכלוסיית הפועלים‬
‫האורבאנית החדשה )שהיגרה מהכפרים( לא נהגו לבקר בכנסיות‪ .‬היחס של העובדים לכנסיה‬
‫עורר את דאגתם של בני המעמד הבינוני והגבוה‪ .‬הם חששו מהפרת היציבות הפוליטית והסדר‬
‫הציבורי‪ .‬אחת מהדרכים להתמודד עם המצב היה באמצעות הכנסיות המקומיות‪ ,‬שמשרתיהן‬
‫אספו את בני הנוער ששיחקו להנאתם כדורגל ברחובות ואימנו אותם במסגרת קבוצות שהוקמו‬
‫ביוזמתן )של הכנסיות(‪.‬‬
‫במסגרת ההתארגנויות הספורטיביות של המוסדות הדתיים זכו הצעירים שהתאמנו ושיחקו למדי‬
‫משחק ולאימונים בסגנון צבאי‪ .‬הספורט בכלל והכדורגל בפרט הפך להיות חלק מרכזי‬
‫באסטרטגיה של השבת הסדר הציבורי על כנו באמצעות הכנסייה – היא הזירה הראשונה‬
‫לחיברות לכדורגל‪ .‬החל משנות ה‪ 70-‬של המאה ה‪ 19-‬הוקמו ביוזמת מוסדות הדת ברחבי‬
‫בריטניה עשרות קבוצות כדורגל רבות שהתחרו במסגרות שונות‪ ,‬ביניהם כמה מהמועדונים‬
‫המוכרים לנו עד היום מהליגות האנגליות העליונות‪ :‬אסטון וילה‪ ,‬אברטון‪ ,‬פולהם‪ ,‬ברמינגהם‪,‬‬
‫בולטון וברנסלי‪.‬‬
‫פרט לכנסייה מקום חשוב נוסף שהפך את מרבית הפועלים‪ ,‬כמעט בעל כורחם‪ ,‬לשחקני ולאוהדי‬
‫כדורגל הוא הפאב המקומי‪ .‬במקום המפגש‪ ,‬אליו הגיעו הגברים ממעמד הפועלים בסוף יום‬
‫העבודה‪ ,‬שוחחו לרוב על נושא אחד – הוא הספורט‪ .‬באותם "פאבי הכדורגל" )כך הם כונו( נהגו‬
‫לעסוק בתוצאות המשחק האחרון או להתכונן למשחק הבא‪ .‬אפשר לומר‪ ,‬שמי שרצה לשתות עם‬
‫גברים אחרים בפאב בשכונה‪ ,‬כדאי היה לו להתמצא במצבן של הקבוצות המקומיות‪ ,‬או אפילו‬
‫להיות שחקן באחת מהן‪ .‬אלפי קבוצות כדורגל לוקאליות נוסדו במהלך הרבע האחרון של המאה‬
‫ה‪ 19-‬על ידי בחורים מפינות רחוב‪ ,‬שנהגו לשתות יחדיו בסיום העבודה‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫זירה חשובה בהרבה מהפאב ומהכנסייה לחיברות למשחק ולאהדת כדורגל הייתה מקום‬
‫העבודה‪ .‬היו קבוצות שהוקמו במפעלים על ידי העובדים או אפילו ביוזמת הבעלים )שראו בכך‬
‫מכשיר לשיפור כוח העבודה והמורל של העובדים(‪ .‬כך הפכו גם הן למקור גאווה של מקום‬
‫העבודה‪ .‬מי ששיחקו היו הפועלים‪ ,‬אך גם כאלה שבעל המפעל שילם להם משכורת תמורת‬
‫המשחק בקבוצת המפעל )זוהי גרסה קדומה של שוק שחקנים – על כך בעמודים הבאים(‪ .‬בין‬
‫המפעלים שהיו להם קבוצות אפשר למצוא את עובדי הרכבת של לנקשייר ויורקשייר שהקימו את‬
‫"מנצ'סטר סיטי"; בית החרושת לתחמושת בוולפיש "ארסנל" הקים את קבוצת הכדורגל שנושאת‬
‫את שמו )עד היום מופיע תותח בסמל המועדון(; "קובנטרי סיטי" נוסדה על ידי עובדים של בית‬
‫חרושת לאופניים‪.‬‬
‫משחק הכדורגל סיפק גמול פיזי וגם רגשי‪ .‬להיות בקבוצה משמעו להיות אחד מהחברה ) ‪“one‬‬
‫”‪ ;(of the lads‬זה נתן לשחקן וגם לצופה ערכים ומטרות פשוטים ומקור בלתי נדלה‬
‫להתלוצצויות‪ .‬הגודל של הקבוצה )השחקנים יחד עם כמה אוהדים בודדים( איפשר לחברים‬
‫לשבת יחד בפאב לאחר משחק סביב כמה שולחנות‪ .‬זוהי רמה של אינטימיות בה קולו של כל‬
‫אחד מהנוכחים נשמע‪ .‬כשהשחקנים התבגרו וגופם כבר לא תפקד כבעבר‪ ,‬הקבוצה התפזרה‪,‬‬
‫אך הם נותרו אוהדי כדורגל‪.‬‬
‫על מנת להמחיש את החוויה של להיות שחקן ואוהד קבוצת כדורגל באנגליה אפשר להתרשם‬
‫מהציטוט מספרו של ההיסטוריון האנגלי‪ ,‬ריצ'ארד הולט )‪Sport and the (Richard Holt‬‬
‫‪" :British‬כדורגל כמשחק היה ]עיסוק פנאי[ מצליח לא רק בגלל שהוא היה נוח ופשוט‪ ,‬ולכן‬
‫התאים לאילוצים של הערים התעשייתיות ולוח הזמנים של חיי המפעל‪ .‬המשיכה לכדורגל הייתה‬
‫יותר מעניין של אדפטביליות‪ .‬היו הרבה סוגים של משחקים אחרים שהיו יכולים להתאים לשגרת‬
‫המפעל ]למשל ראגבי או כדוריד שהומצא בסוף המאה ה‪ -19-‬מ‪.‬ט‪ [.‬אבל אף אחד מהם לא יכול‬
‫‪49‬‬
‫היה לתת תחושה כל כך חזקה של שייכות‪ ,‬הזדהות ושמחת ניצחון או נחמה שהכדורגל נתן למי‬
‫שלבשו את אותם הצבעים בשבת אחר הצהריים‪".‬‬
‫‪31‬‬
‫הכנסיות‪ ,‬הפאבים והמפעלים היו המקורות הראשוניים להקמת קבוצות‪ .‬עשור לאחר הקמתה‬
‫של התאחדות הכדורגל והתחלת ארגון המשחקים הרשמיים‪ ,‬האופי החובבני של המשחק עתיד‬
‫היה להשתנות כתוצאה מהכניסה של יזמים קפיטליסטים והלחץ לנצח ולזכות בתארים‪.‬‬
‫הכדורגל הופך למקצועני‬
‫כפי שראינו‪ ,‬מה שהחל כמשחק חובבני של בני המעמדות הגבוהים באנגליה‪ ,‬סחף את כל תושבי‬
‫האי הבריטי תוך פחות משני עשורים‪ .‬מאות אלפי שחקנים החלו לשחק על פי הכללים שקבעה‬
‫ההתאחדות‪ ,‬כאשר מיליוני רבים אחרים צופים בהם‪ .‬טורניר גביע ההתאחדות )‪,(FA Cup‬‬
‫שנזכר לעיל כנקודת ציון בתולדות הכדורגל )‪ (1871/2‬עורר במיוחד את העניין של הקבוצות‬
‫לזכות בתהילת המנצחים בקהילה ובתקשורת‪ .‬מפעל נוסף שצבר תאוצה הוא התארגנות של‬
‫ליגות מקומיות שמידי עונה מזכה את אחת הקבוצות בתואר האטרקטיבי – אליפות )החל משנת‬
‫‪ 1888‬הפעילה ההתאחדות גם ליגה לאומית(‪.‬‬
‫על מנת להתאמן במהלך השבוע ולשחק בסופו היה על השחקנים לוותר על שעות עבודה‬
‫ולהעמיד את מעט הפנאי שלהם לטובת הקבוצה‪ .‬זו הסיבה לכך שבשנים הראשונות זכו‬
‫בניצחונות בעיקר קבוצות מהמעמד הגבוה‪ .‬הפיתרון שמצאו בני מעמד הפועלים היה‬
‫התמקצעות‪ .‬כלומר‪ ,‬הסדר שיאפשר לשחקנים לקבל פיצוי מסוים על אבדן שעות העבודה‪.‬‬
‫להגיע למצב של "משחקם‪-‬אומנותם"‪.‬‬
‫כדי ליישם את הליך ההתמקצעות היה צורך בבעלי הון שירכשו קבוצות וישלמו לשחקנים‪ .‬יזמי‬
‫כדורגל‪ ,‬שזיהו את פוטנציאל הרווח של המשחק הפופולארי‪ ,‬היו בנמצא ורכשו קבוצות‬
‫מהמפעלים ומהכנסיות‪ .‬בשנת ‪ 1878‬שני שחקנים סקוטים מחוננים בשם ג'יימס לאב )‪(Love‬‬
‫ופרגוס סאטר )‪ (Suter‬חיפשו עבודה נוחה מעבר לגבול האנגלי‪ ,‬ומצאו אותה במפעל הטקסטיל‬
‫‪1990, p. 155‬‬
‫‪50‬‬
‫‪31‬‬
‫בלנקשייר‪ .‬לצד מספר מועט של משמרות נוחות בבית החרושת‪ ,‬במסגרת עבודתם הם נדרשו‬
‫לשחק במדי הקבוצה של המפעל – דרווין‪ .‬היה זה רגע מכונן‪ ,‬שכן ממנו ואילך הקבוצות החלו‬
‫לתגמל שחקני בית ואף פיתו שחקנים אחרים שיבואו לשחק בשורותיהן‪.‬‬
‫למרות ההתנגדות של התאחדות הכדורגל‪ ,‬שרצתה לשמור על האופי החובבני של המשחק‪ ,‬היה‬
‫לחץ מצד קבוצות שהמשיכו לפעול במסגרת חובבנית לאפשר את המקצוענות בצורה רשמית‪.‬‬
‫אחרי שבע שנות העלמת עין‪ ,‬ב‪ 20-‬ביוני ‪ 1885‬איפשרה ההתאחדות לקבוצות לשלם לשחקניהן‬
‫במסגרת תקרת שכר שהייתה שווה לזו של פועל מקצועי )ולפיכך אינה גבוהה(‪ .‬הליגה שהוקמה‬
‫בשנת ‪ 1888‬פוצלה לשתיים‪ :‬לקבוצות מקצועניות ולקבוצות חובבניות‪ .‬הקבוצות יכולות להיפגש‬
‫ביניהן רק במפעל גביע ההתאחדות )זה קורה עד היום(‪.‬‬
‫כניסת יזמי הכדורגל הביאה במהרה גם לתופעה המתבקשת הנוספת והיא גידור המגרשים‬
‫וגביית כסף על הזכות לצפות במשחקים‪ .‬כך בעלי מועדונים ארגנו את המשחק בדרך שתניב‬
‫להם רווחים‪ ,‬בזה כרוך בין היתר הרצון לחסוך בהוצאות על למשל דאגה לרווחת הצופים )עובדה‬
‫שתהיה הרת אסון בכמה אירועים במאה ה‪ .(20-‬לדוגמה‪ ,‬בשנת ‪ 1899‬היה למועדון הכדורגל‬
‫הלונדוני "טוטנהם הוטספר" מגרש מגודר ובו מקום ל‪ 25-‬אלף צופים‪ .‬באותה שנה הייתה‬
‫הכנסתו ממכירות כרטיסים בלבד כ‪ 6400-‬לירות )סכום נאה באותם ימים(‪.32‬‬
‫המשמעות של להיות חבר בקהילת הכדורגל‬
‫כך תיאר הסופר והמחזאי הבריטי ג'ון פריסטלי )‪ ,(John Priestley‬את העולם של אוהד‬
‫הכדורגל‪" :‬זה הפך אותך לחבר בקהילה חדשה‪ ,‬כל האחים ביחד למשך שעה וחצי‪ ,‬לא רק‬
‫שנמלטת מהרעש המטריד של המכונות‪ ,‬מהעבודה‪ ,‬מהמשכורת‪ ,‬משכר הדירה‪ ,‬מהשעמום‪,‬‬
‫מבנות הזוג המעצבנות‪ ,‬מהילדים החולים‪ ,‬מהבוסים הרעים‪ ,‬אלא שנמלטת יחד עם מיטב חבריך‬
‫‪ 32‬גלילי‪ ,‬לידור ובן פורת )‪(2009‬‬
‫‪51‬‬
‫ושכניך‪ ,‬עם חצי מהעיר‪ ,‬מריעים יחד טופחים אחד על כתפי השני‪ ,‬מעבירים ביקורת כמו שליטי‬
‫העולם‪ ,‬דרכך נדחפת דרך השער המסתובב לתוך חיים אחרים ונהדרים יותר‪".‬‬
‫‪33‬‬
‫מרבית אצטדיוני הכדורגל הוקמו באותם ימים במרכזי הערים ולא בשוליהן‪ .‬בניין הלבנים הגבוה‪,‬‬
‫השער המסתובב החורק )כמו זה מהתיאור של פריסטלי(‪ ,‬הכרזות שנתלו על קירות הבניינים‬
‫והצעקות של מוכרי תוכניות המשחק בפינות הרחוב היו חלק מחיי מעמד הפועלים בשכונת‬
‫מגוריהם‪ .‬למרות שכל תושבי שכונות הפועלים נחשפו לאווירת הכדורגל‪ ,‬היו אלה הגברים‪,‬‬
‫שמילאו באופן כמעט בלעדי בהמוניהם את היציעים‪.‬‬
‫כמה מהמחקרים על הכדורגל האנגלי‬
‫‪34‬‬
‫מביאים את אסון איברוקס )‪ (Ibrox‬משנת ‪ ,1902‬בו‬
‫נהרגו ‪ 25‬ונפצעו יותר מ‪ 500-‬צופים בהתמוטטות יציע רעוע במשחק בין אנגליה לסקוטלנד‪,‬‬
‫כממצא סטטיסטי אמין המעיד על האופי של הצופים באצטדיון הכדורגל‪ .‬מתוך ‪ 249‬הנפגעים‬
‫שידוע לנו על עיסוקם‪ 166 :‬היו עובדי תעשיה מיומנים ו‪ 52-‬בלתי מיומנים‪ .‬למעשה‪ ,‬מחירי‬
‫הכרטיסים של משחקי הכדורגל היו כאלה שרק עובדי תעשייה מיומנים‪ ,‬שהשתכרו שכר ראוי‬
‫יכלו להרשות לעצמם‪ .‬ככל שהמשחק צבר יותר פופולאריות‪ ,‬כפי שהראיתי לעיל‪ ,‬הלכו והתרחקו‬
‫ממגרשי הכדורגל בני המעמד הבינוני והגבוה‪ ,‬בשל האלימות והוולגאריות שהיו חזון נפרץ‬
‫ביציעים )על כך בהמשך הפרק(‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬עד לראשית המאה ה‪ 20-‬הפך הביקור במגרשי הכדורגל לצורת הבילוי העיקרית של‬
‫גברי בריטניה‪ .‬מה גרם למיליונים להגיע באחר צהריים של החורף הבריטי ביום החופשי שלהם‬
‫להידחס במשך שעתיים ביציע עמידה? הולט מציע שני סוגי הסברים לתופעה המדהימה‪" :‬אלה‬
‫המתמקדים באיכויות המיוחדות של המשחק עצמו ואלה המדגישים את האופי המשתנה של‬
‫מעמד הפועלים‪".‬‬
‫‪35‬‬
‫בניגוד לקונצרטים או הופעות בלט‪ ,‬בהם מרבית הצופים מעולם לא התנסו בפרקטיקה שהם‬
‫רואים על הבמה‪ ,‬הרוב המוחלט של צופי הכדורגל התנסה במשחק בשלב מסוים בחייו‪ .‬אם כך‪,‬‬
‫‪33‬‬
‫‪Goldblatt, (2006), p. 51‬‬
‫גלילי ואחרים )‪E.g.: Holt (1990), Dunning et al.(1989), (2009‬‬
‫‪35‬‬
‫‪Holt, p.161‬‬
‫‪34‬‬
‫‪52‬‬
‫בקריאה מהיציע לכיוונו של החלוץ כמו "אני הייתי מצליח להבקיע ממצב כזה"‪ ,‬יש רמה סבירה‬
‫של אמת שאין בקריאה דמיונית בקונצרט כמו‪" :‬אני הייתי מנגן טוב ממנו את הקטע הזה"‪ .‬מעבר‬
‫לכך‪ ,‬עד היום בניגוד לענפי ספורט אחרים )כמו כדורסל או פוטבול( שחקני הכדורגל נראים‬
‫אנושיים לגמרי‪ .‬לא מדובר בדרך כלל באנשים גבוהים במיוחד או רחבים בצורה יוצאת דופן‬
‫)לדוגמה יוסי בניון או ליאו מסי(‪ .‬עובדה זו מוסיפה להזדהות של יושבי היציעים עם מי שרץ על‬
‫כר הדשא‪.‬‬
‫עניין נוסף שקשור באופי המשחק )ובעקיפין לאופי מעמד הפועלים( מוצא הולט בחלוקת העבודה‬
‫של הקבוצה בין התקפה להגנה‪ .‬שני התפקידים להם נדרשים שחקני קבוצת כדורגל‪ ,‬כאשר כל‬
‫אחד יודע את מקומו במארג הטקטי על המגרש‪ ,‬הזכיר כנראה לצופים עובדי התעשייה את‬
‫מאמץ הייצור במפעל‪ .‬העובדים המיומנים כבר לא עבדו בעבודה מונוטונית ליד פס הייצור‪ ,‬אלא‬
‫נדרשו למשימות יותר מורכבות‪ ,‬שאיפשרו להם לראות תמונה יותר כוללת של תהליך הייצור‪.‬‬
‫הצפייה מגובה היציע באופן שבו מסתדרים השחקנים במגרש עשוי היה לעורר אצלם הזדהות‬
‫עם האתיקה שלהם‪.‬‬
‫ההסברים שנובעים מהשינוי באופי של מעמד הפועלים מתחילים בתנאים ההכרחיים לעליית‬
‫הכדורגל המקצועני‪ ,‬שכבר נסקרו לעיל‪ :‬זמן וכסף פנויים‪ .‬תנאי הכרחי נוסף‪ ,‬שהוא תוצר של‬
‫המהפכה התעשייתית הוא האפשרות לניידות זולה ממקום למקום תוך שימוש במערכת ענפה‬
‫של תחבורה ציבורית‪ ,‬דבר המאפשר קיום משחקים בין קבוצות ממקומות שונים באי הבריטי‪ .‬על‬
‫אף‪ ,‬שביקור במשחקי חוץ של הקבוצה האהודה היה נדיר‪ ,‬ורוב הצופים היו מתייצבים רק‬
‫למשחקי בית‪ .‬אך שלושת התנאים הללו אינם מספיקים על מנת להסביר את התופעה‪.‬‬
‫כנראה שהסבר מרכזי יותר לעניין יהיה תופעת האורבניזציה לכשעצמה‪ 12 .‬מתוך ‪ 14‬הקבוצות‬
‫שהרכיבו את הליגה הראשונה עם הקמתה בשנת ‪ 1888‬היו מערים גדולות‪ .‬כמעט לכול ‪36‬‬
‫הערים בבריטניה שמנו יותר ממאה אלף תושבים בשנת ‪ 1911‬היו קבוצות כדורגל מקצועניות‪,‬‬
‫ועוד מאות חובבניות‪ .‬ההזדהות עם קבוצת כדורגל )מקומית בדרך כלל( מאפשרת למצוא נחמה‬
‫‪53‬‬
‫בחיים המנוכרים של העיר הגדולה‪ ,‬כאשר כבר לא מבקרים בכנסיה‪ .‬בהמשך לקטע של פריסטלי‬
‫שמצוטט למעלה כתוב‪" :‬זה ]הביקור במגרש[ הציע לך יותר מהעלות של שילינג של חומר‬
‫לשוחח עליו בהמשך השבוע‪ .‬מי שהחמיץ את משחק הבית האחרון של 'טי יונייטד'‪ ,‬נאלץ להיכנס‬
‫לחיים החברתיים על קצות האצבעות בברדרספורד‪".‬‬
‫‪36‬‬
‫התפקיד של הכדורגל בקידום ובביטוי רגשות של נאמנות מקומית נראה בצורה בולטת לאחר‬
‫ניצחונות גדולים‪ ,‬אז הרחובות נשטפים בהמון שמח ונרגש‪ .‬ומי לא ירצה להשתתף בחגיגה?‬
‫המעבר למקצוענות שהביא לקבוצות שחקנים מבחוץ‪ ,‬לא שינה את התחושה של השייכות של‬
‫הקבוצה לאוהדיה‪ .‬חשוב להדגיש‪ ,‬שאין כאן בהכרח עניין טריטוריאלי‪ ,‬שכן יכולים להיות לקבוצה‬
‫אוהדים ממקומות שונים‪ .‬זוהי הקהילה של יושבי היציעים שמהווה לצופה הכדורגל את קבוצת‬
‫השייכות וההזדהות‪.‬‬
‫הכדורגל היווה עבור הגברים מרחב מחייה פרטי להם‪ ,‬שאינו הבית‪ ,‬הנתון בשליטת הנשים‪.‬‬
‫מעמד הפועלים החדיר למשחק ערכים של גבריות כפי שהוא ראה אותם‪ ,‬ששונים ממה שמצופה‬
‫מהגבר הנוצרי‪ .‬במגרש הם יכלו לצעוק‪ ,‬לקלל‪ ,‬להידחף וללכת מכות‪ .‬הכדורגל עיגן אופנים‬
‫ותיקים של קשיחות וגסות‪ ,‬אשר התנגדו בתוקף ל"תהליך הציביליזציה" של המשחק ההוגן‬
‫והספורטיביות‪.‬‬
‫שופטי המשחק הוצגו לראשונה‪ ,‬כאמור‪ ,‬עם ייסוד מפעל הגביע ההתאחדות בשנת ‪1871/2‬‬
‫שהכניס למעגל המשחקים גם קבוצות של מעמד הפועלים‪ .‬בעונת המשחקים ‪ 1898/9‬הוסיפו‬
‫למשחקים של הליגות המקצועניות גם שני קוונים שיעזרו לשופט הראשי‪ .‬שלושת הבוררים‬
‫הניטראליים שניהלו את המשחק נראו בעיני הצופים ממעמד הפועלים כ"אויב" נציג המערכת‬
‫המרושע‪ .‬הערכים של משחק הוגן לא נחשבו כעת‪ ,‬אלא מה שהיה חשוב זה הניצחון בכול מחיר‬
‫של הקבוצה של האוהד‪ .‬לפיכך‪ ,‬הקריאות נגדם היו דבר שבשגרה‪ ,‬ונרשמו גם לא מעט תקיפות‬
‫אלימות נגד שופטים שפסקו באופן שנראה בעיני הקהל מוטה נגד קבוצתם‪.‬‬
‫‪Ibid p.169‬‬
‫‪54‬‬
‫‪36‬‬
‫נקודה אחרונה שחשוב לציין בנוגע ליחס בין השחקנים לבין האוהדים מחזיר אותנו לסיפור‬
‫הדמיוני הקצר המופיע בפתיחת חלק זה‪ ,‬של אחד מהשחקנים העשירים בעולם‪ ,‬שנבחר לא‬
‫אחת לשחקן החודש של הפרמייר‪-‬ליג עשוי להיבחר לעובד החודש בסניף מק'דונלדס מקומי‪.‬‬
‫באותם ימים‪ ,‬בשל תקרת השכר הנמוכה‪ ,‬השחקנים לא היו מורמים מעם מכול בחינה המוכרת‬
‫לנו היום‪ .‬אחרי שהריעו להם עשרות אלפים מהיציעים בסוף השבוע‪ ,‬הם יכלו לחזור להשלים‬
‫הכנסה בעבודות שונות‪ .‬השחקנים והאוהדים חיו באותן שכונות‪ ,‬בילו באותם הפאבים ובאופן‬
‫כללי הם חלקו את אותו אורח חיים‪.‬‬
‫אהדה מסוג אחר – חוליגניזם‬
‫אלן גריסון‪ ,‬שמו הבדוי של החוליגן בדימוס אוהד קבוצת צ'לסי‪ ,‬סיפר על השנים בהם יציעי‬
‫הכדורגל היו מקום של טרור‪" :‬נזכר אלן בימים שבהם 'עשרת אלפים איש באו לאיצטדיון‪ .‬ששת‬
‫אלפי מתוכם חיפשו מכות‪ .‬השאר באו לראות מכות‪ .‬בטח‪ ,‬הם אמרו שזה מגעיל אותם‪ .‬אבל‬
‫היית שואל אותם אחר כך בפאב‪' ,‬הסתכלת על המכות או על המשחק?' הוא נשען לאחור ומחקה‬
‫קול של רכרוכי 'אה‪ .‬על המכות‪ ,‬בטח'"‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫גריסון‪ ,‬שמתאר "מורשת קרב" משנות ה‪ 70-‬וה‪ 80-‬של המאה הקודמת‪ ,‬מבטא בצורה מובהקת‬
‫את הצד המכוער של אהדת הכדורגל‪ ,‬המקצינה את התגובות הבוטות שתוארו בחלק הקודם –‬
‫תופעה המכונה "חוליגניזם"‪ .‬את שורשי ההתנהגות האלימה אנו מוצאים בכניסת מעמד הפועלים‬
‫אל מגרשי הכדורגל‪ ,‬שהביאו התנהגות שלוחת רסן אל המגרשים‪ .‬יחד עם זאת לביטוי‬
‫"חוליגניזם" מיוחסת התנהגות אלימה שאין בינה לבין מה שקורה על המגרש דבר‪ .‬זוהי‬
‫התפרעות למען ההתפרעות‪ ,‬שהייתה נפוצה באופן מיוחד באצטדיוני הכדורגל בבריטניה החל‬
‫משנות ה‪ 70-‬של המאה הקודמת‪.‬‬
‫‪ 37‬פוייר )‪ ,(2004‬עמ' ‪73‬‬
‫‪55‬‬
‫רגע לפני דו"ח טיילור שנכתב לאחר אסון הילסבורו )‪ ,38(1989‬בו אעסוק בהמשך הפרק‪ ,‬פרסמו‬
‫דאנינג ואחרים ספר ששמו מעיד על תוכנו‪.The Roots of Football Hooliganism :‬‬
‫המחברים מתנגדים לתיאוריה שהוצגה בספרו של הולט )על אף שהוא מאוחר בשנה‪ ,‬בספר‬
‫מוצגות טענות מוקדמות שהעלו חוקרים שונים(‪ ,‬שעל פיה המעבר שעשה הכדורגל לכיוון משחק‬
‫בו הניצחון חשוב יותר מהדרך גרם לשחקנים ולאוהדים לזנוח את עקרון המשחק ההוגן ולפרוק‬
‫כל עול ביציע‪ .‬טענות מסוג זה היו ריאקציה לתופעת החוליגנים במגרשי הכדורגל‪ ,‬שהגיעה‬
‫לשיאה סמוך למועד הוצאת הספר )אסון הייזל ‪ .(1985‬המחקרים שנערכו עד לאותו הזמן ניסו‬
‫להתחקות אחר שורשי התופעה והיא נמצאה "מתחת לפנס" בסוף המאה ה‪ 19-‬וראשית המאה‬
‫ה‪ 20-‬בקרב קהל האוהדים בני מעמד הפועלים‪.‬‬
‫שלושת החוקרים בדקו שני סוגי מקורות מאותה תקופה‪ :‬דיווחים בעיתונות ותלונות שנמצאו‬
‫בפרוטוקולי הישיבות של התאחדות הכדורגל‪ .‬הממצאים הראו שאין בין תופעת החוליגנים‪,‬‬
‫שבאים למגרש רק על מנת לעורר מהומות‪ ,‬לבין ההתפרעויות בתגובה למצב העניינים למגרש‬
‫דבר‪ .‬לסוג הראשון של ההתפרעויות‪ ,‬שהיה מקובל רק ‪ 70‬שנה יותר מאוחר‪ ,‬לא נמצאו עדויות‬
‫במסמכים שנבדקו‪ .‬כל הפרות הסדר )היו רבות מהן( נעשו רק בשל סיבות הקשורות למשחק‪.‬‬
‫ההתנהגות שנתפסה החל מהמחצית השנייה של המאה ה‪ 20-‬כאלימה‪ ,‬הייתה מקובלת‬
‫בשכונות של בני מעמד הפועלים כהתנהגות נורמטיבית‪" .‬חלקים יותר 'מכובדים' של מעמד‬
‫הפועלים במפנה המאה בבריטניה דבקו בסטנדרטים שהתירו ואפילו עודדו דרגה מסוימת של‬
‫אלימות ביחסים חברתיים‪ ,‬בהשוואה למה שמקובל היום ]‪ [...‬בהקשר זה היכולת להגן על עצמך‬
‫מול מתקפה פיזית‪ ,‬היה ערך מקובל לאופי גברי יותר מאשר בימינו‪".‬‬
‫‪39‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬תנאי החיים בשכונות של בני מעמד הפועלים‪ ,‬שהייתה סגרגציה בינן לבין שכונות‬
‫המעמדות הגבוהים‪ ,‬היו בלתי נסבלים‪ .‬לכן‪ ,‬אין זה מפתיע שהתפתחו בהן חיי רחוב ענפים של‬
‫חבורות נוער מתפרעות‪ ,‬שמצאו פורקן גם במגרשי הכדורגל‪ .‬הסמכות ההורית והבית ספרית על‬
‫)‪Taylor (1990‬‬
‫‪38‬‬
‫‪Ibid, p. 84‬‬
‫‪56‬‬
‫‪39‬‬
‫הצעירים הייתה פחות רחבה ממה שהיה מקובל בקרב המעמדות האחרים‪ .‬בנוסף‪ ,‬החיים‬
‫בסביבה אלימה אילצו את ההורים לחנך את ילדיהם שילמדו "להסתדר"‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬האלימות הייתה מנת חלקם של בני מעמד הפועלים‪ .‬הם נהגו בכניסה לאצטדיון להשליך‬
‫חפצים למגרש‪ ,‬לנהוג בואנדליזם או להתחיל בקטטות מול אוהדי קבוצה יריבה‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫הייתה זו תמיד תגובה למצב העניינים במגרש‪ :‬שופט שלדעתם נהג בצורה מוטה נגד קבוצתם‬
‫האהודה‪ ,‬משחק לא הוגן של שחקן יריב או במשחקי דרבי בהם היו מגיעים אוהדים של קבוצה‬
‫יריבה )לפני מאה שנים נסיעה למשחק חוץ לא הייתה עניין שגרתי – ולכן האוהד לא היה מורגל‬
‫לראות אוהדים אחרים במשחקי הבית של קבוצתו(‪.‬‬
‫נחזור למושג שדסטון דיברה עליו "כלכלה מוסרית" בהקשר של הכדורגל האנגלי עד לראשית‬
‫שנות ה‪ 90-‬של המאה הקודמת‪ .‬הערך המרכזי שהניע את קהל האוהדים היה הניצחון בכל‬
‫מחיר של קבוצתם האהובה‪ .‬הימצאותו של שופט שיכול אפילו לשגות‪ ,‬לא רק שלא פגע בחוויה‪,‬‬
‫אלא אפילו הוסיף לה מימד של מקום של פורקן איבה נגד הממסד‪ .‬גם כאשר אפשר היה למקם‬
‫בשולי המגרש מסכים לבדיקת ההילוכים החוזרים מצילומי הטלוויזיה‪ ,‬האנושיות בקבלת‬
‫ההחלטות השיפוטיות )בוודאי כאשר אפשר לקלל את בן האנוש שמקבל אותם( והמיידיות בהן‬
‫היא נעשתה נראו כצודקות יותר מהדיוק שיכלה להציע הטכנולוגיה הממוקמת מחוץ למשחק‪.‬‬
‫לאירוע טראומתי אחד יהיו השלכות‪ ,‬שלדעתי אנו מרגישים את ההיבט הטכנולוגי שלהן עם‬
‫אימוץ ה‪ GLT-‬החל מיולי ‪.2012‬‬
‫השינוי בפתח‬
‫השופט פיטר מארי טיילור )‪ (Peter Taylor‬נולד למשפחה יהודית בשנת ‪ 1930‬בעיר ניוקאסל‬
‫הממוקמת בצפון האי הבריטי‪ .‬עד לסוף ימיו אהד את קבוצת הכדורגל המקומית‪ ,‬שאת יציעיה‬
‫נהג לפקוד בנעוריו‪ .‬טיילור החל את הקריירה המשפטית שלו כעורך דין פלילי בשנת ‪1954‬‬
‫‪57‬‬
‫ובשנת ‪ 1969‬התקבל לשורות שופטי בית המשפט ובמהלך עבודתו קנה לעצמו שם של מהפכן‬
‫ופורץ דרך בפסקי הדין התקדימיים שלו‪ .‬דוגמה לפסק דין כזה היא דרישתו משנת ‪,1984‬‬
‫לראשונה בתולדות ההיסטוריה הבריטית‪ ,‬לדין וחשבון מצד שירותי הביון )‪ (MI5‬לנוהג שלהם‬
‫לצוטט לטלפונים בתחנה המרכזית של לונדון‪ .‬טיילור התקדם במעלה ההיררכיה של בתי‬
‫המשפט עד אשר שנתיים לאחר פרסום המקור הנדון ברשימה זו – בשנת ‪ – 1992‬הוא התמנה‬
‫לראשות בית המשפט העליון של אנגליה‪.‬‬
‫האירוע שבזכותו נכנס המשפטן הבריטי המבריק להיסטוריה של הכדורגל קרה ב‪ 15-‬באפריל‬
‫‪ 1989‬במשחק חצי גמר גביע הליגה האנגלית בין הקבוצות ליברפול לנוטינגהם פורסט באצטדיון‬
‫הכדורגל הילסבורו שבשפילד‪ .‬לפני פתיחת ההתמודדות‪ ,‬נפתח אחד משערי כניסת הקהל‬
‫ומספר גדול מידי של אוהדי קבוצת ליברפול נכנס לאחד מיציעי העמידה‪ .‬הלחץ שנוצר על‬
‫הגדרות בתחתית היציע וההחלטה האומללה של המשטרה להשאירן סגורות‪ ,‬על אף שאנשים‬
‫החלו להימחץ‪ ,‬הביאו למותם הטראגי של ‪ 96‬אוהדים‪.‬‬
‫דאגלס הארד )‪ ,(Douglas Hurd‬השר לביטחון פנים ממפלגת השלטון השמרנית בממשלת‬
‫תאצ'ר‪ ,‬הזמין מטיילור דו"ח שיבחן את האירועים שהובילו לאסון הנורא ויציע המלצות לתיקון‬
‫המצב של ענף הכדורגל באנגליה‪ .‬כאמור‪ ,‬באותם ימים טיילור כבר היה ידוע כמשפטן שלא‬
‫חושש להתמודד עם מנגנונים עוצמתיים בחברה הבריטית‪ .‬העובדה שדווקא הוא מונה לתפקיד‬
‫מעידה אולי על הנכונות של הממשלה להביא לשינוי דראסטי באופן בו מתנהל המפגש התרבותי‬
‫אליו מתייצבים מידי סוף שבוע מאות אלפים מתושבי הממלכה – הכדורגל‪.‬‬
‫החל ב‪ 15-‬במאי ‪ ,1989‬במשך ‪ 31‬ימים‪ ,‬פגשו טיילור ושני עוזריו ‪ 174‬עדי ראייה בשימוע ציבורי‬
‫בעיר שפילד‪ .‬כמו כן‪ ,‬נפגשו חברי הועדה עם בעלי קבוצות‪ ,‬נציגים מהתאחדות הכדורגל‬
‫האנגלית ומנהלי מגרשים לשיחות פרטיות‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם ביקרו במתקני ספורט‪ ,‬בעיקר מגרשי‬
‫כדורגל‪ .‬ב‪ 1-‬באוגוסט התפרסם דו"ח הביניים‪ ,‬שעסק בשאלות איך ומדוע קרה האסון‪ .‬ב‪29-‬‬
‫‪58‬‬
‫בינואר ‪ 1990‬התפרסם הדו"ח הסופי‪ ,40‬שעסק בהצגת המצב העגום של חווית הצפייה של‬
‫אוהדי הכדורגל במגרשים ובהמלצות לשיפור‪.‬‬
‫בסעיף הראשון של המסמך מ‪ 1990-‬נכתב כי הוא מוגש למזמינים בהתאם למנדט שניתן‬
‫לוועדה‪ .‬טיילור ידע שיתעניינו במסמך המקיף כל המעורבים באסון‪ :‬התאחדות הכדורגל‪,‬‬
‫המשטרה‪ ,‬הנהלות הקבוצות‪ ,‬מנהלי המגרשים‪ ,‬אוהדי הכדורגל והמשפחות של הנספים‬
‫שהואשמו בתקשורת כאלה שבהתנהגותם הפראית הביאו למוות המיותר‪ .‬ואכן הדברים זכו‬
‫לתהודה משמעותית בציבוריות הבריטית‪ ,‬שתביא לשינוי עמוק בחוויה של אוהדי הכדורגל‬
‫במגרשים ומחוץ להם‪.‬‬
‫נראה כי כאב רב ורצון אמיתי וכן לשנות את תמונת המציאות הקשה‪ ,‬שהיא מנת חלקם של‬
‫המוני אוהדי הכדורגל באנגליה‪ ,‬היא שהניעה את מחבר הדו"ח‪ .‬כך הוא כותב בתחילת הדברים‪:‬‬
‫"עובדה מצערת ומייסרת היא שהדו"ח שלי הוא הדו"ח הרשמי התשיעי בנושא בטיחות קהל‬
‫במגרשים‪ .‬לאחר שמונה דו"חות ושלוש מהדורות של המדריך הירוק ]ספר בנושא בטיחות‬
‫במתקני ספורט[‪ ,‬בלתי נתפס ש‪ 95-‬בני אדם ]הרוג נוסף מת מפצעיו לאחר כמה חודשים[ יוכלו‬
‫למות מצפיפות יתר לנגד עיניהם של מארגני האירוע‪".‬‬
‫‪41‬‬
‫טיילור לא חסך את שבטו מכל המעורבים שהיו אחראיים על הניהול התקין של האירוע‬
‫הספורטיבי‪ .‬לטענתו‪ ,‬המשטרה אשמה ביחס המביש שלה כלפי האוהדים הנתפסים בעיניה‬
‫כעבריינים בפוטנציה‪ ,‬הקבוצות אשמות שלא דאגו לשיפוץ האצטדיונים העלובים‪ ,‬ההתאחדות‬
‫אשמה בכך שכל עניינה הוא מה שקורה על הדשא )פחות מעניין אותה מה שקורה מסביבו(‪.‬‬
‫יותר מכול קוממה את טיילור אווירת ה"סמוך" של מנהלי המגרשים‪:‬‬
‫"היה מצמרר לשמוע את אותו פזמון ממנהלים במספר רב של מועדונים שביקרתי בהם‪:‬‬
‫'הילסבורו היה מחריד – אבל כמובן שזה לא יכול לקרות כאן'‪ .‬לא יכול? ]‪ [...‬אין לי ספק שאילו‬
‫)‪Taylor (1990‬‬
‫‪Ibid, p.4‬‬
‫‪59‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫התרחיש הסיוטי היה מתואר להנהלה בהילסבורו לפני ה‪ 15-‬באפריל‪ ,‬גם הם היו אומרים 'כמובן‬
‫שזה לא יכול לקרות כאן' האומנם?"‬
‫‪42‬‬
‫השופט שכבר התעמת עם מנגנוני הביטחון הבריטיים‪ ,‬האשים את שומרי הסדר ברשלנות‪,‬‬
‫שהובילה להדרת רגליהם של אנשים רבים ממגרשי הכדורגל עקב הפחד מהחוויה האלימה‬
‫הכרוכה בביקור בהם שעשויה לגרום לסכנת פציעה ולמוות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מי שנשאר מחוץ‬
‫למעגל האשמים אלו הם האוהדים‪ .‬כמי שבילה ביציעי האצטדיון של קבוצת ניוקאסל יונייטד‪,‬‬
‫נראה כי טיילור נוטה להזדהות עם יושבי היציעים‪ .‬יחד עם הסימפטיה אל קהל הצופים‪ ,‬אפשר‬
‫לקרוא את הדברים כהסרת האחריות מהאוהדים בטענה שרק הסיטואציה מביאה אותם להתנהג‬
‫באופן בו הם נוהגים‪ ,‬ולא בחירה חופשית של אנשים תבוניים )"יש גם סימוכין לטענה כי כליאה‬
‫של אנשים והגדרתם כעבריינים בפוטנציה עלולה להתברר במקרים מסוימים כנבואה המגשימה‬
‫את עצמה"(‪.‬‬
‫לפני המעבר למסקנות ליישום כותב טיילור‪" :‬כדורגל הוא הספורט הלאומי שלנו‪ .‬הענקנו אותו‬
‫לעולם‪ .‬אך תדמיתו בארצנו הוכתמה‪".‬‬
‫‪43‬‬
‫יש לשים לב שהוא מכנה דווקא את הכדורגל כ"ספורט‬
‫הלאומי" של בריטניה‪ ,‬ולא את הקריקט האריסטוקראטי שגם כן הומצא באי הבריטי ויוצא‬
‫בהצלחה למקומות רבים בעולם‪ .‬עניינם של חברי הועדה אינו להעמיד לדין פלילי אשמים‪ ,‬אלא‬
‫להצביע על ליקויים על מנת שיטופלו‪ .‬הדברים שלו נקראים כמלאים בכוונות טובות‪ ,‬שיש תוחלת‬
‫למשחק הכדורגל בבריטניה‪" :‬להציע מגוון של אמצעים שעלינו לנקוט על מנת לתת לכדורגל‬
‫עתיד טוב יותר"‪.44‬‬
‫פוסט‪-‬טיילור‬
‫דו"ח טיילור הביא למהפכה בכדורגל האנגלי )ובמידה רבה אף בזה העולמי(‪ ,‬שהיה באותם ימים‬
‫של סוף שנות ה‪ 80-‬של המאה הקודמת בשפל המדרגה שלו באי הבריטי מבחינת מצב‬
‫‪42‬‬
‫‪Ibid‬‬
‫‪Ibid, p. 5‬‬
‫‪44‬‬
‫‪Ibid‬‬
‫‪43‬‬
‫‪60‬‬
‫האצטדיונים והרמה המסוכנת של אלימות האוהדים‪ .‬חלק מהפעולות שנעשו בעקבות ההמלצות‬
‫של טיילור הם‪ :‬החלפת יציעי העמידה ליציעי ישיבה‪ ,‬הסרת הגדרות החוצצות בין היציע למגרש‪,‬‬
‫שיפור האוכל במזנונים‪ ,‬שיפוץ תאי השירותים שיהיו ראויים לשימוש‪ ,‬הפעלת מופע לפני פתיחת‬
‫המשחק ובזמן המחצית להנעים את זמנם של הצופים ועוד‪ .‬פעולות אלה הובילו לעליית העלויות‬
‫של הפקת משחק כדורגל‪ ,‬וזו גולגלה לצד הצופים באמצעות מחיר הכרטיסים שהאמיר עם‬
‫השנים באלפי אחוזים )מחיר כרטיס למשחק ליגה של קבוצת ארסנל האנגלית עלה לפני חמישים‬
‫שנה כחצי פאונד‪ ,‬בשנת ‪ 6.71 1988‬פאונד‪ ,45‬ואילו היום מחירו מתחיל ב‪ 47-‬פאונד‪.(46‬‬
‫בעקבות השינויים שהוצעו בדו"ח של טיילור‪ ,‬האלימות נעלמה כמעט לחלוטין מהמגרשים‬
‫בבריטניה תוך כמה שנים בודדות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬נעלמו מהיציעים גם מי שנהגו לפקוד אותם‬
‫במשך עשרות שנים – מעוטי האמצעים‪ ,‬בני מעמד הפועלים ובני הנוער‪ .‬הביקור במשחקים של‬
‫קבוצות הליגה הראשונה הפך לבילוי יקר שמרבית האוהדים לא יכולים להרשות לעצמם‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬ההצעות של טיילור לשינויים פיזיים של אצטדיוני הכדורגל הביאו גם לשינוי הפרופיל של‬
‫הצופים שמגיעים אליו‪ .‬הרצון להיטיב עם הקהל‪ ,‬שפרק בעבר כל עול ביציעים‪ ,‬תוך ההתבססות‬
‫על ההנחה שהוא יפסיק לעשות זאת רק מכיוון שיתייחסו אליו בצורה מכובדת‪ ,‬גרם להחלפתו‬
‫בקהל אחר שיכול לשלם ממיטב כספו על הכרטיסים למשחקים‪ .‬אחת מהתמורות שיושבי‬
‫היציעים החדשים מצפים להם היא הזכות לא להיתקל בחבורה של חוליגנים – דבר שעשוי‬
‫לקלקל את החוויה היקרה‪.‬‬
‫ספרה של האנתרופולוגית הישראלית שלומית גיא אימפריה‬
‫‪47‬‬
‫הוא תוצר של שנה בה היא‬
‫בילתה באקדמיות לכדורגל של קבוצות צמרת באנגליה‪ .‬הספר עוסק באופן בו האנגלים שינו את‬
‫תרבות הכדורגל בארצם‪ .‬דרך הדיון במשחק הפופולארי מנסה גיא לתאר את אופן ייצור "החוויה‬
‫של להיות אנגלי"‪ .‬בסיום הספר מופיע כנספח תרגום לעברית של פרקים נבחרים מדו"ח‬
‫‪ 45‬גלילי ואחרים‪ ,‬עמ' ‪265‬‬
‫‪ 46‬דוגמה ממשחק ליגה מול קבוצת התחתית וולבס )‪ (Wolves‬שנערך ב‪ 27-‬בדצמבר ‪:2011‬‬
‫‪https://www.eticketing.co.uk/arsenal/details/event.aspx?itemref=5049‬‬
‫‪201047‬‬
‫‪61‬‬
‫טיילור‪ .48‬מסמך זה מהווה‪ ,‬לדעתה של גיא‪ ,‬את קו פרשת המים בהתייחסות הממסד האנגלי‬
‫לכדורגל‪ .‬אחרי אימוץ מסקנות הדו"ח‪ ,‬לא רק הקהל השתנה אלא גם שהמשחק על כר הדשא‬
‫הפך באנגליה לפחות אלים ויותר מעודן‪.‬‬
‫טענתה של גיא‪ ,‬שאותה היא ממשיכה ומפתחת במאמר מאוחר שלה‪ ,49‬היא שבעקבות השינויים‬
‫במגרשים עלו מחירי הכרטיסים וכעת רק קהל מבוסס יותר יכול להרשות לעצמו לרכוש כרטיסים‪,‬‬
‫שהיו בעבר במחירים שווים לכל נפש‪ .‬השינוי המעמדי של יושבי היציעים גרם ללחץ להפוך את‬
‫המשחק לפחות אלים וברוטאלי‪ ,‬ולפיכך מתאים יותר לקהל המעודן‪ .‬להלן שתי דוגמאות לתהליך‬
‫העידון שעבר הכדורגל‪ ,‬שלאחר יישום המלצות דו"ח טיילור על ידי חוקים של ‪ :IFAB‬מוגדר‬
‫בחוק עונש על שחקנים שמורידים את חולצתם לאחר כיבוש שער )החל משנת ‪ (2004‬והחוקים‬
‫של היום שמחמירים יותר על עבירות ממה שהיה נהוג בעבר )למשל החובה להרחיק שחקן‬
‫שמתקל שחקן יריב בצורה מסוכנת החל משנת ‪.(1998‬‬
‫אני מסכים עם הטענה של גיא‪ ,‬מכיוון שאמנם משחק הכדורגל עדיין פופולארי בקרב המעמדות‬
‫הנמוכים בכל העולם‪ ,‬אך הם מודרים מהיציעים במשחקים מהרמות הגבוהות בשל מחירי‬
‫הכרטיסים‪ .‬קהל הצופים החדש רוצה לחוות את הביקור במגרש כחוויה תרבותית נטולת‬
‫אלימות‪ ,‬כזו שגם ילדים קטנים יוכלו ליהנות בה )דבר שלא היה מקובל בעבר(‪ .‬לפיכך‪ ,‬רצונם‬
‫שהאלימות לא תיעלם רק מהיציעים‪ ,‬אלא גם מההתמודדות על כר הדשא‪.‬‬
‫ארצה להמשיך את טענתה של גיא ולטעון שחלק מתהליך ה"סטריליזציה" של המשחק‪,‬‬
‫שהקהלים החדשים מעוניינים בו‪ ,‬בא לידי ביטוי בדרישה להכנסת עזרים טכנולוגיים לשיפוט‬
‫בכדורגל‪ .‬האנושיות של המשחק‪ ,‬המתבטאת בטעויות של מי שמתרוצץ על כר הדשא תחת‬
‫כיפת השמיים – שחקן או שופט – היא חלק מהכלכלה המוסרית שהניעה את הכדורגל במשך‬
‫שנים רבות‪ .‬יושבי היציעים החדשים‪ ,‬הם אלה שהביאו לכך שתגובת שמחה ספונטאנית לאחר‬
‫כיבוש שער‪ ,‬כמו הורדת חולצה‪ ,‬תחשב לעבירה‪ ,‬לא מזדהים עם המאפיין הבסיסי של המשחק‪.‬‬
‫‪ 48‬שם‪ ,‬עמ' ‪379-407‬‬
‫‪2011 49‬‬
‫‪62‬‬
‫בעיניהם‪ ,‬עשיית הצדק תהיה רק בדמות של הימנעות מטעויות כל זמן שטכנולוגיה מאפשרת‬
‫זאת‪ ,‬גם אם כרוך בכך וויתור על אלמנט האנושיות‪.‬‬
‫החשיבות שמייחסים הבירוקרטים שמנהלים את הכדורגל לפופולאריות שלו‪ ,‬במיוחד בקרב‬
‫הקהלים החדשים שמכניסים סכומי עתק לקופות המועדונים‪ .‬אם נחזור לדוגמה של מחירי‬
‫הכרטיסים למשחקה הביתי של קבוצת ארסנל‪ ,‬חישוב פשוט יראה שמשחק אחד בו אצטדיון‬
‫"האמיריות" מלא תניב ההכנסה של לפחות ‪ 3‬מיליון פאונד‪ .‬לפיכך‪ ,‬ראוי להתייחס לחוג האוהדים‬
‫בצורה שתמשיך להביא אותם ליציעים‪ .‬הכלכלה המוסרית של הכדורגל השתנתה יחד עם השינוי‬
‫בהרכב החברתי של הקהל שמגיע למגרשים ואיתו השינוי בכלכלת הכסף המעורבת בספורט‪.‬‬
‫שני אירועים גרמו לשינויים הדרמאטיים ביותר בחוקת הכדורגל שקרו מאז דו"ח טיילור‪ ,‬בהם‬
‫אעסוק בהרחבה בהמשך‪ ,‬הם המשחקים המייגעים והאלימים במונדיאל איטליה ‪ 1990‬והשער‬
‫החוקי שנפסל במונדיאל ‪ .2010‬במובן מסוים השינויים שבאו בעקבות האירועים קשורים בצורה‬
‫עקיפה לדו"ח‪ ,‬בכך ששניהם גרמו למקבלי ההחלטות לחשש שמא תחושת חוסר הנחת שעלתה‬
‫מהקהל החדש תביא לירידה בפופולאריות של המשחק‪ .‬ללא מיליארדי אוהדים מרחבי העולם‪,‬‬
‫אין תעשייה גלובלית של טריליוני דולרים שמיליוני אנשים מרוויחים ממנה‪ .‬ללא מיליארדי אוהדים‬
‫מרחבי העולם‪ ,‬הרלוונטיות של הגוף המחוקק בו יעסוק הפרק הבא תהיה זניחה‪ ,‬כמו של ועדה‬
‫מסדרת של מפלגה שאין לה נציגים בפרלמנט‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫פרק ‪ :4‬שומרי הסף )מקבלי ההחלטות(‬
‫הגוף שקובע את חוקי הכדורגל נוסד ב‪ 2-‬ביוני ‪ ,1886‬שלוש שנים לאחר שחוקי הכדורגל הועלו‬
‫לראשונה על הכתב בעיר לונדון‪ ,‬על ידי נציגים מארבע התאחדויות האי הבריטי )אנגליה‪ ,‬ווילס‪,‬‬
‫סקוטלנד ואירלנד(‪ .‬הם הסכימו ש"מועצת התאחדות הכדורגל הבינלאומית" )‪ (IFAB‬תתכנס‬
‫מידי שנה‪ ,‬תדון בהצעות לתיקון בנוסח החוקים הקיימים או בהכנסת חוקים חדשים ותקבל‬
‫החלטה שתחייב את כל הקבוצות הכפופות להם‪ .‬בשנת ‪ 1913‬נעתרו אנשי ‪ IFAB‬להכניס‬
‫לשורותיהם את נציגי פיפ"א )‪ ,(FIFA‬ההתאחדות העולמית לכדורגל שנוסדה בשנת ‪,1904‬‬
‫בפשרה שנותרת בעינה עד היום‪ :‬לכול אחת מההתאחדויות הבריטיות יש קול אחד במועצה‬
‫ולמשלחת של פיפ"א יש ארבעה קולות‪ .‬העליונות הבריטית באה לידי ביטוי בהליך המחייב‬
‫שישה קולות לפחות על מנת להעביר החלטה‪.‬‬
‫העיקרון השלישי שמייחד את הספורט המודרני‪ ,‬אותו הצגתי בפרק ‪ 2‬הוא הביורוקרטיזציה‪:‬‬
‫"ענפי ספורט מודרניים נשלטים לא על ידי כמרים ולא על ידי אנשי טקסים‪ ,‬אלא ארגונים‬
‫בירוקרטים לאומיים ובינלאומיים"‪ .‬פיפ"א‪ ,‬היא הגוף שמנהל את כל התאחדויות הכדורגל בעולם‪.‬‬
‫זהו גוף על מדינתי שבמקרים רבים‪ ,‬למשל בניהול משחקי גביע עולמי בתוך שטח ריבוני של‬
‫מדינה מארחת‪ ,‬יש לו עוצמה רבה יותר מכמה ממדינות תבל‪ ,IFAB .‬שתעמוד במוקד של פרק‬
‫זה‪ ,‬היא מקרה מיוחד של גוף בירוקראטי אקסקלוסיבי בעל סמכות בלעדית לשנות חוקים‬
‫במשחק‪ ,‬שההתאחדות הבינלאומית היא רק חברה בו‪.‬‬
‫צלם בהיכל )מגרש הכדורגל(‬
‫בפרוטוקול הישיבה השנתית מ‪ 1970-‬נכתב‪" :‬הוסכם ]על ידי המועצה[ לבקש מרשויות‬
‫הטלוויזיה להימנע מכל הילוך חוזר איטי שיכול לשקף‪ ,‬או עלול לשקף לרעה כל החלטה‬
‫שיפוטית‪.".‬‬
‫‪50‬‬
‫שנה לאחר מכן דווחו ארבע ההתאחדויות הבריטיות שחברות הטלוויזיה הסכימו‬
‫‪IFAB, 1970 AGM meeting. P. 5‬‬
‫‪64‬‬
‫‪50‬‬
‫לשתף עימן פעולה‪ .51‬החלטה מעין זו‪ ,‬שכיום נראית לצופי הספורט כמיושנת ולא רלוונטית‪,‬‬
‫הייתה הפעם הראשונה בה הגוף שקובע את חוקי הכדורגל נותן את דעתו בנושא הכנסת‬
‫טכנולוגיה לשיפוט במשחק‪.‬‬
‫הטכנולוגיה בה עסקו חברי ‪ IFAB‬הוצגה לראשונה בשידורי ספורט בשנת ‪ 1960‬כאשר במהלך‬
‫משחק פוטבול מכללות בין בוסטון קולג' לסירקיוז‪ ,‬בוב טרצ'ינגר‪ ,‬מהנדס ברשת ‪ ,ABC‬הקרין‬
‫ריצת קווטרבק של ‪ 70‬יארד בהילוך חוזר איטי‪ ,‬שצולם בשש מצלמות והובא אל בתי הצופים‬
‫בליווי פרשנות‪ .‬זמן לא רב לאחר מכן הגיעה הטכניקה גם לשידורי הכדורגל‪ ,‬למורת רוחם של‬
‫קברניטיו‪.52‬‬
‫הבקשה ששהו לה הערוצים הבריטיים בראשית שנות ה‪ 70-‬של המאה הקודמת לא החזיקה‬
‫מעמד זמן רב‪ .‬בלי שהייתה התייחסות לנושא בישיבות ‪ ,IFAB‬המשדר הטלוויזיוני של משחק‬
‫הכדורגל להמשיך להיות מצולם באמצעות מצלמות שמוקמו במקומות שונים במגרש וההילוכים‬
‫החוזרים הוקרנו בכול פעם שבימאי השידור מצא לנכון לעשות זאת‪ .‬כך למשל קלטו המצלמות‬
‫במשחק רבע גמר מול נבחרת אנגליה במשחקי הגביע העולמי מקסיקו ‪ 1986‬את שחקן נבחרת‬
‫ארגנטינה‪ ,‬דייגו מרדונה )‪ ,(Diego Maradona‬מבקיע במרמה שער בעזרת ידו לרשת האנגלית‪,‬‬
‫שאושר על ידי השופט‪ .‬השער שזכה לכינוי "יד האלוהים"‪ 53‬הוקרן שוב ושוב בהילוך חוזר במהלך‬
‫המשדר לאחר מכן במהדורות חדשות ברחבי העולם‪.‬‬
‫אפשר גם אחרת‬
‫ראוי לציין שני שינויים משמעותיים במיוחד שהוכנסו לחוקת המשחק בעקבות משחקי גביע‬
‫העולם באיטליה בשנת ‪ ,1990‬הזכורים כאלימים באופן מיוחד בשל מספר העבירות הרב שבוצע‬
‫בהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬במשחקים רבים בטורניר זה נהגו חלק מהקבוצות שרצו לשמר יתרון בתוצאה‬
‫‪ 52‬גלילי ואחרים‪ ,‬עמ' ‪347‬‬
‫‪53‬לצפייה‪http://www.youtube.com/watch?v=DbbsytHDp2o :‬‬
‫‪65‬‬
‫‪1971, p. 2‬‬
‫‪51‬‬
‫לבזבז זמן רב על ידי מסירת כדור לשוער קבוצתם‪ .‬כבר בישיבה בשנת ‪ 1991‬הגיבו חברי‬
‫המועצה כשאומצו שתי ההצעות הבאות‪:‬‬
‫•‬
‫"אם לדעתו של השופט‪ ,‬שחקן מתקדם לעבר כיבוש שער היריב עם סבירה גבוהה‬
‫להבקיע והוא מוכשל על ידי שחקן יריב ]‪ ,[...‬בכך מונע ממנו כיבוש שער לזכות קבוצתו‪,‬‬
‫מבצע העבירה ישלח מחוץ למגרש בהתאם לעונשים על עבירה חמורה‪".‬‬
‫•‬
‫‪54‬‬
‫"ניסיונות בשינוי חוקי המשחק‪ [...] :‬לאסור על השוער לקלוט את הכדור בידיו ממסירה‬
‫שקיבל מחברו לקבוצה‪ .‬אם החוק יופר‪ ,‬הקבוצה היריבה תזכה לבעיטה לא ישירה‬
‫מהנקודה שהכדור נקלט על ידי השוער‪".‬‬
‫‪55‬‬
‫ההצעה הראשונה‪ ,‬כאמור‪ ,‬נכנסה מיידית לתוקף‪ .‬ההצעה השנייה מבין השתיים‪ ,‬נבדקה‬
‫באליפות העולם עד גיל ‪ ,17‬שנערכה באוגוסט ‪ 1991‬באיטליה ואומצה כבר בישיבה הבאה‬
‫שנערכה בחודש מאי ‪ .561992‬הדוגמה הזו באה להמחיש כמה מהר וביעילות מגיב הגוף עליו‬
‫אומרים שהוא לא נכון לשינויים והשמרנות שלו היא חזות הכול‪.‬‬
‫אחרי שנות דור – ‪ IFAB‬שוקלת להכניס טכנולוגיה‬
‫חברי ‪ IFAB‬חזרו לעסוק בקצרה בנושא העזרים הטכנולוגיים לשיפוט רק בישיבה של שנת‬
‫‪ ,1995‬כאשר התקבלו דיווחים מגרמניה ומטורקיה על כך שבעקבות שימוש בצילומי וידאו‪ ,‬שונו‬
‫תוצאות של משחקים‪" :‬יודגש שעל פי חוק מס' ‪ ,5‬ההחלטה של השופט במהלך המשחק היא‬
‫סופית ]‪ [...‬המועצה מבקשת מפיפ"א לנקוט בכל צעד נדרש למנוע אירועים כאלה בעתיד‪".‬‬
‫‪57‬‬
‫בהחלטה זו מחזקים ‪ IFAB‬את הסמכות האונטולוגית של השופט )על פי המאמר של קולינס‬
‫שמוזכר בפרק ‪ ,(2‬במשמעות שרק לו העניקו את הכוח לקבל החלטות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הם‬
‫מתעלמים מהתערערות הזכות האפיסטמולוגית שלו‪ ,‬שנובעת מצילום הוידאו והשידור הטלוויזיוני‬
‫‪54‬‬
‫‪IFAB, 1991. P. 14‬‬
‫‪Ibid. p. 18‬‬
‫‪56‬‬
‫‪IFAB, 1992. P. 8‬‬
‫‪57‬‬
‫‪IFAB, 1995. P. 42‬‬
‫‪55‬‬
‫‪66‬‬
‫של המשחקים על כל יתרונותיהם שהוצגו לעיל )הילוכים חוזרים‪ ,‬תיווך באמצעות שדר‬
‫ופרשנות(‪.‬‬
‫ארבע שנים מאוחר יותר‪ ,‬בישיבה של שנת ‪ ,1999‬עולה על הפרק לראשונה נושא ה‪ .GLT-‬ללא‬
‫שום הסבר למהלך‪ ,‬מבקשת פיפ"א לבחון שימוש בטכנולוגיה שתיתן לשופט המשחק אינדיקציה‬
‫האם הכדור עבר במלואו את קו השער )אזי השער חוקי( או לאו‪ .‬שנה לאחר מכן ניתן דיווח‬
‫לחברי המועצה על הניסויים‪ ,‬שקיבלו החלטה להמשיך לבחון את הטכנולוגיה‪ ,‬יחד עם ההנחיה‬
‫המפורשת לא לעשות שימוש במערכת זו במצלמות‪ .‬כמו כן‪ ,‬באותה הישיבה ביקשו נציגי‬
‫ההתאחדות האנגלית לבחון שימוש של מערכת קשר בין השופט לבין שני עוזריו )הקוונים(‪.‬‬
‫אם התקבל הרושם שחברי ‪ IFAB‬בוחנים ברצינות את הנושא ומעוניינים בהכנסת עזרים‬
‫טכנולוגיים לשיפוט עם הכניסה למילניום החדש – הוא היה מוטעה‪ .‬בישיבות שנערכו בשנתיים‬
‫הבאות‪ ,‬נושא ה‪ GLT-‬ומערכת הקשר לא נדון כלל‪ .‬בשנת ‪ 2003‬הוסכם לבקשתה של פיפ"א‬
‫להפסיק עם הניסוי )שכזכור היא יזמה אותו(‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הוחלט לאפשר להמשיך בניסוי‬
‫מערכת הקשר‪.‬‬
‫יעברו עוד ארבע שנים עד שבשנת ‪ 2007‬תאושר לשימוש מערכת הקשר‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוגדרו שלושה‬
‫קריטריונים מחייבים לשימוש במערכת‪:‬‬
‫"‪ .1‬היא מקשרת רק בין צוות השיפוט )שהוא השופט‪ ,‬עוזרי השופט‪ ,‬השופט הרביעי ]אחראי על‬
‫האזור הטכני שבשולי המגרש[(‪.‬‬
‫‪ .2‬זה לא משודר‬
‫‪ .3‬זה לא מוקלט"‬
‫‪58‬‬
‫יש לשים לב‪ ,‬שהאימוץ של טכנולוגיה לא כרוך בפגיעה בסמכות האונטולוגית של השופטים‬
‫לפסוק באופן בלעדי ללא יכולת ערעור ובלי לשנות לאחר מכן את תוצאת המשחק‪ .‬לכל היותר יש‬
‫בפנינו טיוב קל של הזכות האפיסטמולוגית שלו בכך שכעת יוכלו עוזריו להסב את תשומת ליבו‬
‫באופן מיידי להתרחשות במגרש שדורשת את התערבותו )מה שקודם לכן נעשה באמצעות‬
‫‪IFAB, 2007, p. 13‬‬
‫‪67‬‬
‫‪58‬‬
‫קריאה של הקוון להתייעצות(‪ .‬לאור השינוי הודגש באופן מיוחד שאסור להציב מסכי טלוויזיה‬
‫באזור הטכני )שם נמצא השופט הרביעי שמחובר למערכת הקשר(‪ ,‬שכן אז עוד תשומת ליבו של‬
‫השופט תוסב בעקבות הצפייה של אחד מעוזריו בהילוך חוזר למהלך שנעלם מעיניו‪ .‬יש כאן גם‬
‫שמירה מפני גורם חיצוני למשחק )הטכנולוגיה(‪ ,‬על מי שמתרוצץ על כר הדשא‪ .‬התיאור הבא‬
‫ימחיש בצורה מובהקת את הדברים‪.‬‬
‫ערב אחד בחיפה‪ :‬האזנה למערכת הקשר של שופטי כדורגל במהלך משחק‬
‫אעצור כאן את הדיון בהחלטות הטכנולוגיה של ‪ IFAB‬לטובת רשמים של האזנה למערכת קשר‬
‫של שופטי כדורגל‪ .‬ב‪ 9-‬בדצמבר ‪ 2011‬התקיים משחק דרבי במסגרת ליגת העל בין הפועל‬
‫למכבי חיפה‪ .‬במהלך המשחק התחברתי למערכת הקשר של צוות השיפוט בראשות השופט‬
‫הוותיק איתן תבריזי )‪ 18‬שנה(‪ .‬למגרש מגיעים ארבעת השופטים והמשקיף מטעם ההתאחדות‬
‫)שופט העבר הבינלאומי‪ ,‬סוהיל דאוד( בחליפות עם עניבות שבדש המקטורן נעוצה סיכה של‬
‫ההתאחדות‪ .‬הוסבר לי על ידי השופט הרביעי‪ ,‬אוראל גרינפלד‪ ,‬שזהו קוד הלבוש אותו קבעו‬
‫באיגוד השופטים‪ ,‬ומטרתו לשדר מכובדות ורצינות‪.‬‬
‫במהלך המשחק הדובר העיקרי הוא תבריזי‪ ,‬שמשתמש במשפטים קצרים עם פעלים בזמן ציווי‬
‫)או כמקובל בשפה המדוברת – עתיד במשמעות ציווי( כמו‪" :‬קום; תרגיע; תפסיק; שחק"‪ .‬מידי‬
‫פעם נשמעים הקוונים או עוזר השופט שעומד על קו האמצע‪ ,‬מסבים את תשומת ליבו של איתן‬
‫במקרים בהם היה נבדל או במקרים בהם התבצעה עבירה‪ .‬בכל אירוע שבו נראה שהתקבלה‬
‫החלטה טובה של תבריזי או של אחד מעוזריו )לשרוק או לאו( נשמעות קריאות עידוד מצד‬
‫האחרים‪" :‬החלטה טובה"‪.‬‬
‫חמש דקות לסיום המחצית הראשונה מתבצעת באזור קו האמצע עבירה על שחקן של מכבי על‬
‫ידי שחקן הפועל‪ .‬תבריזי וגרינפלד מצויים קרוב לאזור אירוע‪ .‬גרינפלד אומר במערכת הקשר‬
‫"היה פאול‪ ,‬אתה יכול להוציא צהוב"‪ .‬תבריזי שורק לעבירה‪ ,‬קורא לשחקן ולוחץ לו יד כאשר‬
‫הכרטיס נותר בכיסו‪ .‬בהפסקת המחצית שאלתי אותו לפשר התגובה המקלה‪ .‬תבריזי השיב‪" :‬יש‬
‫‪68‬‬
‫טקטיקה לשיפוט המשחק‪ .‬אתה חייב לשמור עליו רגוע‪ ,‬כדי שהוא לא יתחמם‪ .‬במקרה זה‬
‫הפעלתי שיקול דעת והחלטתי לא להוציא כרטיס צהוב‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬אם עכשיו אוציא לו צהוב‪,‬‬
‫בהמשך הוא יעשה עבירה שטותית ואז איאלץ לשרוק לכרטיס אדום‪ .‬לא חבל?"‬
‫מקרה דומה חזר על עצמו גם במחצית השנייה‪ .‬שוב עבירה שבמערכת הקשר הוצע לתבריזי על‬
‫ידי גרינפלד להוציא כרטיס צהוב‪ ,‬ושוב הכרטיס נשאר בכיס‪ .‬המשחק הסתיים בניצחון ‪3-1‬‬
‫לקבוצת הפועל ובמהלכו לא נרשמו אירועים מיוחדים במגרש‪.‬‬
‫בראיון אחרי המשחק‪ 59‬בחדר השופטים יאמר לי תבריזי שהוא "חי את המשחק" ויודע לשלוט בו‬
‫– "שופט צריך להיות בעל הבית"‪ .‬הוא יברך על כל עזרה טכנולוגית שיותר לו להשתמש בה‪,‬‬
‫אך שהיא תוכל לייעץ ולא לחייב אותו‪" .‬הטכנולוגיה יכולה רק לעזור ולא בהכרח לשפר את‬
‫השיפוט"‪ .‬שיקול הדעת בקבלת ההחלטה הנכונה הוא הדבר הנכון והיפה בכדורגל‪.‬‬
‫יושב ראש איגוד השופטים של התאחדות הכדורגל הישראלית‪ ,‬יריב טפר‪ ,‬אמר לי בראיון יומיים‬
‫לפני ביצוע התצפית במשחק‪ ,‬ש"השופטים ממש חרדים כשמערכת השמע לא עובדת‪ ,‬מכיוון‬
‫שהם זקוקים לכל דבר שיכול לעזור להם לא לטעות‪ [...] .‬הם שם‪ ,‬בסופו של יום‪ ,‬לגרום לכך‬
‫שההצגה של המשחק תעבור בצורה מושלמת עם אפס טעויות‪ ,‬אפס מעשים בלתי‬
‫ספורטיביים‪".‬‬
‫‪60‬‬
‫מההתרשמות מהדברים בקשר ומדבריו של תבריזי נראה שזה אכן החשש‬
‫הגדול ביותר של אותו תפקיד כפוי טובה‪ .‬נראה שאת מערכת הקשר השופטים אימצו בשמחה‪,‬‬
‫ומה באשר לטכנולוגיות נוספות?‬
‫מסירוב לקבלה – הדרך להכנסת ה‪GLT-‬‬
‫בחזרה לטכנולוגיה‪ .‬באותה ישיבה בשנת ‪ 2007‬בה התקבלה ההחלטה להכניס מערכות קשר‬
‫בין השופטים שבו לעסוק ב‪ .GLT-‬הוחלט להמשיך בניסוי‪ ,‬כאשר הפעם הוצבו תנאים לחברות‬
‫המשתתפות במכרז להפעלתה‪:‬‬
‫‪ 9 59‬בדצמבר ‪2011‬‬
‫‪ 60‬ראיון שנערך עם טפר ב‪ 7-‬בדצמבר ‪2011‬‬
‫‪69‬‬
‫"‪ .1‬הטכנולוגיה תיושם לקו השער בלבד ולא לשום החלטה אחרת‪.‬‬
‫‪ .2‬המערכת חייבת להיות מדויקת ב‪100%-‬‬
‫‪ .3‬האינדיקציה האם שער הובקע או לאו חייבת להיות מיידית‬
‫‪ .4‬האינדיקציה מיועדת אך ורק לשופטי המשחק‪".‬‬
‫‪61‬‬
‫בבואנו לנתח את התנאים שהציבה ‪ IFAB‬לשימוש ב‪ GLT-‬יש לשים לב לכמה נקודות שכבר‬
‫נדונו במהלך דבריי‪ .‬העובדה כי המערכת חייבת להיות מדויקת במאת האחוזים היא חלק‬
‫מהשאיפה לאותו ‪) Precision‬דיוק מוסרי( עליו מדברת דסטון‪ .‬קברניטי הכדורגל היו מוכנים‬
‫לשקול להכניס לתוך כר הדשא את הארטיפקט הטכנולוגי שעד עתה נשמר מחוץ לזירה שבה רק‬
‫‪ 23‬בני אנוש קבעו את המהלכים )לא כולל את ‪ 3-5‬עוזרי השופט(‪ .‬לצורך כך הם דורשים‬
‫מהטכנולוגיה דיוק מוחלט‪ .‬הצדק המוסרי של ההכרעה האם הובקע שער או לא חייב להגיע רק‬
‫ממכשיר שאין לו שום מרווח של טעות‪ ,‬שהרי בני האנוש בעצמם יכולים לטעות ועד עתה היה‬
‫לזה צידוק מוסרי‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש לשים לב לתנאי שמבקש אינדיקציה מיידית למעבר של הכדור את קו השער‪ .‬הנקודה‬
‫הזו מתקשרת לדרישה של הדיוק המוחלט‪ ,‬אך גם לרצון לשמור על שטף המשחק עליו אחראי‬
‫השופט‪ .‬דבריו של השופט תבריזי שטען כי הוא "חי את המשחק" מסייעים להבנת חשיבות תנאי‬
‫המיידיות‪ .‬בעיני חברי ‪ IFAB‬העובדה כי יש להמתין עד שהטכנולוגיה תאמר את דברה היא בלתי‬
‫נסבלת‪ .‬בעוד שהשופט הוא חלק מהמשחק – ממוקם קרוב ומגיב במהירות – השיפוט של‬
‫המכשירים הוא חיצוני וזר להתרחשות האנושית על הדשא‪ .‬לשם כך‪ ,‬הרצון למנוע עיכוב הוא‬
‫קריטי למזעור הפגיעה בסטאטוס קוו‪.‬‬
‫על פי התנאי הרביעי‪ ,‬אפשר לראות כי ‪ IFAB‬מנסה בכל כוחה להגן על הזכות של השופטים‬
‫לקבל החלטות לא רק על סמך עזרים טכנולוגיים‪ ,‬מכיוון שרק הם יכולים להפוך את ההחלטה של‬
‫המכשירים במידה והם ראו משהו אחר‪ .‬זוהי זכות‪ ,‬שכאמור לא שמורה לשופטי הטניס‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬האופן בו מצולמים המשחקים היום מייתרים את התנאי הזה‪ ,‬מפני שקלוז‪-‬אפ על פרק ידו‬
‫‪Ibid‬‬
‫‪70‬‬
‫‪61‬‬
‫של אחד השופטים לקלוט את האינדיקציה )בהמשך תיקבע שתעשה בכיתוב וברטט( ועוד צילום‬
‫תקריב של הבעות פניהם‪ ,‬יסגירו את מה שמנסים למנוע מצופי המשחק‪ .‬אם כך‪ ,‬יש בפנינו מצב‬
‫של טכנולוגיה אחת שמחפה על הניסיון להימנע מטכנולוגיה אחרת‪ .‬באופן פרדוקסאלי זה דווקא‬
‫עשוי להוסיף לדרמה האנושית של המשדר הטלוויזיוני אם המצלמות יקלטו את השופט הופך את‬
‫ההחלטה של המכשירים המדויקים והמידיים‪.‬‬
‫בישיבת ‪ 2008‬ניתנו בפני הועדה פרזנטציות של מוצרי ‪ GLT‬על ידי חברת אדידס )‪,(Adidas‬‬
‫שהציגה שבב בתוך כדור; ושל חברת הוק‪-‬איי‪ ,‬שהציגה את מערכת ההדמיה באמצעות מצלמות‬
‫שעובדת בהצלחה )כאמור‪ ,‬כמעט מלאה( בטניס ובקריקט‪ .‬כשכבר נראה היה ששנה שנייה‬
‫ברצף ייכנס לשימוש עזר טכנולוגי נוסף לרשות השופטים‪ ,‬שני חברים במועצה‪ ,‬נציגי פיפ"א‪,‬‬
‫כדורגלני העבר‪ :‬אנחל מריה וילאר )‪ ;(Angel Villar‬ומישל פלטיני )‪ ,(Michel Platini‬שעומד‬
‫בראש התאחדות הכדורגל האירופאית )אופ"א( התנגדו נחרצות למהלך‪ .‬לטענתם‪ ,‬השימוש‬
‫בטכנולוגיה מנוגד לאוניברסאליות של המשחק‪ ,‬שבכל פינה בגלובוס מתנהל באותו האופן בדיוק‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הם הביעו חשש שמא טכנולוגיה שתשמש היום לקו השער עלולה להביא בעתיד‬
‫לדרישות לקבלת החלטות נוספות במגרש באמצעותה‪ .‬השניים סיכמו‪" :‬יהיה עדיף לסייע לשופט‬
‫בדרכים אחרות ולאפשר לו‪ ,‬לא למכונה‪ ,‬לקבל את ההחלטות על מנת לשמור על הפנים‬
‫האנושיות ]‪ [human face‬של המשחק‪".‬‬
‫‪62‬‬
‫מכאן התקבלה ההחלטה להקפיא את כל הניסויים‬
‫של ה‪.GLT-‬‬
‫העובדה שטיעונים אלה‪ ,‬שתומכים בשימור הסטאטוס קוו‪ ,‬באו ממי שהתרוצצו על כר הדשא‬
‫כשחקנים ולא כעסקנים ראויה לציון‪ .‬פלטיני ווילאר‪ ,‬שהיו כוכבי כדורגל בשנות ה‪ 80-‬וה‪ 70-‬של‬
‫המאה הקודמת )בהתאמה(‪ ,‬הרגישו את מאמץ שריריהם בזמן שהם רדפו אחרי הכדור ללא סיוע‬
‫של טכנולוגיה‪ .‬גם הם לעיתים סבלו ולעיתים נהנו מההפקר של הטעויות של האנשים שרצו‬
‫לצידם תחת כיפת השמיים – אם היו אלה חברי קבוצתם‪ ,‬שחקני הקבוצה היריבה‪ ,‬או השופטים‪.‬‬
‫‪IFAB 2008, p. 9‬‬
‫‪71‬‬
‫‪62‬‬
‫המחאה של השניים גרמה לכך ששנתיים לא יעסקו בנושא ה‪ ,GLT-‬עד שהוא שוב יעלה לקראת‬
‫משחקי הגביע העולמי בדרום אפריקה ביוני ‪.2010‬‬
‫המהפכה יצאה לדרך‬
‫"היום הישיבה עסקה בנושא ההימנעות מניסויים נוספים ולבסוף לומר 'כן' או 'לא'‪ .‬ההחלטה‬
‫הסופית מהחברים הייתה 'לא' באופן מוחלט – אז אנחנו אומרים שזה הסוף לשימוש הפוטנציאלי‬
‫בטכנולוגיה בכדורגל‪".‬‬
‫‪63‬‬
‫כך צוטט ז'רום וואלק )‪ ,(Jérôme Valcke‬המזכיר הכללי של פיפ"א‬
‫במסיבת העיתונאים בעקבות הישיבה השנתית שהתקיימה ב‪ 6-‬במרס ‪ .2010‬בסרט של מסיבת‬
‫העיתונאים‪ ,‬שנמשכה מעט יותר מ‪ 32-‬דקות‪ ,‬אפשר לראות את וואלק סוקר בשתי דקות את‬
‫ההחלטות שהתקבלו ולאחר מכן ב‪ 30-‬הדקות הנותרות הופנו לפאנל היושבים על הבמה שאלות‬
‫של עיתונאים מכל העולם שעסקו רק בדבר אחד – הכנסת עזרים טכנולוגיים לשיפוט בכדורגל‪.‬‬
‫התשובות כולן התבססו על טיעוני כדורגלני העבר שהוזכרו בפסקה הקודמת‪.‬‬
‫בישיבה של ‪ 2011‬ההחלטה הנחרצת והסופית שהתקבלה שנה קודם לכן כבר לא הייתה‬
‫רלוונטית‪ .‬בביקור שערכתי במטה פיפ"א שממוקם בציריך )שוויץ( במהלך חודש ספטמבר ‪2011‬‬
‫ראיינתי את וואלק‪ .‬בתשובה לשאלתי‪ ,‬מה השתנה מאז ישיבת ‪ ,2010‬הוא ענה‪" :‬היה זה השער‬
‫הברור במשחקי הגביע העולמי ששינה את דעתנו ]שערו של למפארד שהוזכר בראשית‬
‫הסקירה[‪ .‬אנו נוטים להיות קשובים ולבסוף אנו דנים בנושאים שדורשים טיפול‪ .‬אנו בוחנים את‬
‫השימוש ב‪ GLT-‬ועד ליולי ‪ 2012‬הטכנולוגיה צפויה להיכנס לשימוש‪".‬‬
‫‪64‬‬
‫ב‪ 24-‬בנובמבר ‪ 2011‬פירסמו באתר האינטרנט של ה‪ BBC-‬שבעונת המשחקים הבאה של‬
‫הליגה האנגלית הבכירה קרוב לוודאי שישתמשו ב‪ .65 GLT-‬באותה הידיעה מצוטט המזכיר‬
‫הכללי של ההתאחדות האנגלית )אחד החברים ב‪ ,(IFAB-‬אלכס הורן )‪ ,(Alex Horne‬כמי‬
‫‪63‬לצפייה בוידאו של מסיבת העיתונאים‪:‬‬
‫‪http://www.fifa.com/worldcup/archive/southafrica2010/video/video=1223549/index.html‬‬
‫‪ 64‬ראיון שנערך עם וואלק ב‪ 23-‬בספטמבר ‪2011‬‬
‫‪65‬‬
‫‪http://news.bbc.co.uk/sport2/hi/football/15866363.stm‬‬
‫‪72‬‬
‫שאומר "שנים חשבנו שזו תוספת טובה לציוד העומד לרשותו של השופט"‪ .‬כזכור‪ ,‬קולו של הורן‬
‫מהווה שישית מהמספר הדרוש להעביר החלטה במועצה – והיא אכן עברה‪.‬‬
‫ערב לפני הישיבה השנתית של ‪ IFAB‬שנערכה ב‪ 3-‬במרס ‪ 2012‬צוטט נשיא פיפ"א‪ ,‬ספ בלאטר‪,‬‬
‫שהיה בעבר מתנגד נחרץ להכנסת הטכנולוגיה לשיפוט בכדורגל שהוא "מעדיף למות מאשר‬
‫לחזות שוב בתקרית כמו שראה בבלומפונטיין ]השער הפסול של למפארד[‪".‬‬
‫‪66‬‬
‫פחות מחצי שנה‬
‫לאחר הראיון עם וואלק בו התחייב בפני על המועד‪ ,‬החליטה ‪ IFAB‬לאשר באופן עקרוני את‬
‫הכנסת מערכת ‪ GLT‬לשימוש‪ .‬הפגישה הבאה של המועצה שתיערך בקייב )אוקראינה( ב‪2-‬‬
‫ביולי עתידה לאשר את המהלך באופן רשמי‪ .‬ארבעת החודשים הבאים ינוצלו על מנת להכריע‬
‫האם להשתמש במערכת של החברה הבריטית הוק‪-‬איי )נרכשה לאחרונה על ידי חברת סוני(‬
‫שעושה שימוש בהדמיות‪ ,‬לבין המערכת של החברה הגרמנית‪-‬שוודית ‪ GoalRef‬שעושה שימוש‬
‫בשדה מגנטי שמגיב לכדור משחק ייחודי‪ .‬בניגוד לרצון של מזכיר ההתאחדות האנגלית להכניס‬
‫את המערכת לשימוש בפרמייר‪-‬ליג כבר בעונת המשחקים הקרובה‪ ,‬בשל עיתוי קבלת ההחלטה‬
‫)חמישה שבועות לפני פתיחת המשחקים( המהלך יתעכב ויוחל בעונת ‪.2013-14‬‬
‫הנה כי כן‪ ,‬ההחלטה התקבלה וקברניטי הכדורגל נכנעו ללחץ‪ .‬הרצון של ‪ IFAB‬להימנע‬
‫מתקדימים נפרץ וכעת‪ ,‬עושה רושם‪ ,‬שלא נאמרה המילה האחרונה בנושא הכנסת הטכנולוגיה‬
‫לכדורגל‪ .‬האם תכנס טכנולוגיה נוספת שעשויה לשנות את המשחק? וואלק חושב ש‪":‬בהחלט‬
‫לא‪ .‬אין זה אומר בשום פנים ואופן שנכניס לשימוש מצלמות שהרי אז יפגע השטף של המשחק‪.‬‬
‫זה עניין טכני לחלוטין של אם הכדור עבר את קו השער או לא‪ .‬אין זה אומר שנעשה שימוש‬
‫במצלמות‪ ,‬שכן אז יהיה זה תקדים לטכנולוגיות נוספות שאנו לא רוצים להשתמש בהן‪ ,‬מה‬
‫שעשוי לפגוע באופי של המשחק‪".‬‬
‫‪ 67‬שם‬
‫‪67‬‬
‫‪http://www.guardian.co.uk/football/2012/mar/03/video‐technology‐football‐tests‬‬
‫‪73‬‬
‫‪66‬‬
‫המזכיר הכללי של פיפ"א הוא לא היחיד שחושב שאנו חייבים להישאר ונישאר רק ב‪ .GLT-‬אורי‬
‫שילה‪ ,‬מנכ"ל התאחדות הכדורגל הישראלית‪ ,‬ענה לאותה השאלה כך‪" :‬בגלל מקרים נדירים של‬
‫אחד ל‪ ...‬לא צריך לשנות את החוקה ולהכניס טכנולוגיה ]‪ [...‬בגלל טעות כמו של הנרי ]מקרה‬
‫משנת ‪ 2009‬שיידון בפרק ‪ ,[6‬לא שווה מבחינת עלות‪-‬תועלת להכניס טכנולוגיות נוספות‪".‬‬
‫‪68‬‬
‫הניסיון של הטניס )ושל ענפים נוספים שלא נדונו בחיבור זה( באימוץ עזרים טכנולוגיים לשיפוט‬
‫מראה שוולק ושילה דווקא טועים‪.‬‬
‫האם ‪ GLT‬תעלה את האמינות של ההחלטות השיפוטיות? על פי מה שאנו כבר יודעים מניסיוננו‬
‫מענפי ספורט אחרים ומבתי המשפט‪ ,‬כל זמן שלא יהיה ערעור ממקור אמין במיוחד על‬
‫המהימנות של הטכנולוגיה‪ ,‬כמו שקרה לבסוף עם הפוליגרף שאינו קביל בבית המשפט כראיה –‬
‫האינדיקציה שהיא תספק תיתפס כאמת שאין בלתה‪ .‬נראה שכעת קהל האוהדים רוצה לראות‬
‫החלטות מדויקות יותר – ולפיכך‪ ,‬לשיטתו‪ ,‬צודקות יותר וכאלה שאינן פוגעות מהנאה מהמשחק‪.‬‬
‫זוהי הכלכלה המוסרית החדשה של הכדורגל‪.‬‬
‫כפי שהראיתי בפרק ‪ ,2‬על פי ברונו לאטור‪ ,‬עם כניסת העזרים הטכנולוגיים לשיפוט משחק‬
‫הכדורגל הם בהכרח יהפכו להיות שחקן נוסף בפרקטיקה של המשחק‪ .‬עם הופעתם על המגרש‪,‬‬
‫על כל תכונותיהם הטכניות‪ ,‬יהיה להם תפקד חשוב בהתמודדות הספורטיבית‪ .‬האנשים‬
‫שמתרוצצים על הדשא יאלצו ללמוד כיצד להתנהל מולם ולשנות נורמות שהתרגלו אליהם‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬יפסיקו להעמיד פנים שכדור לא חצה את קו השער )וכך אולי לזכות מההפקר(‪ ,‬לאור‬
‫העובדה שיש מערכת הטוענים כי היא מדויקת במאת האחוזים )ואולי יש הטיה שאינה שקופה‬
‫לצופים ולמשתתפים במשחק(‪ .‬ברגע שהמערכות טכנולוגיות תכנסנה לשיפוט המשחק ייעלמו‬
‫באחת ערכים עליהם הקפידו לשמור בכדורגל עשרות שנים‪.‬‬
‫‪ ,IFAB‬מצידה‪ ,‬עשתה כמיטב יכולתה בהציבה תנאים שיגנו על שניים מהערכים המסורתיים של‬
‫הכלכלה המוסרית של הכדורגל‪ :‬משחק שוטף )מיידיות ההחלטה( והאנושיות כפי שהיא באה‬
‫לידי ביטוי בזכות הבלעדית של השופט לפסוק )רק הוא ועוזריו יוכלו לצפות באינדיקציה‬
‫‪ 68‬ראיון שנערך עם שילה ב‪ 7-‬בדצמבר ‪2011‬‬
‫‪74‬‬
‫המתקבלת מהמערכת ולהחליט את לקבל אותה או לאו(‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מקרים נוספים‪ ,‬שכיחים‬
‫בהרבה ממצב בו לא ברור לגמרי אם הכדור עבר במלואו את קו השער‪ ,‬בהם יהיו טעויות שיפוט‬
‫מכריעות עשויות להביא ללחץ של הקהל להכניס לשימוש עזרים טכנולוגיים נוספים‪ ,‬שיתאימו‬
‫לכלכלה המוסרית החדשה‪.‬‬
‫שני הפרקים הבאים של התזה יעסקו בשני שחקנים נוספים במשא ומתן על הסוגיה הנדונה‪.‬‬
‫מדובר באמצעים שמחוברים לספורט בצורה סימביוטית‪ ,‬שיש שכינו את ההתאמה ביניהם‬
‫כשקולה ל"ביצים לבייקון"; ל"משחק אהבה גלובלי"; ל"שידוך משמיים"; ואפילו ל"נישואין מתוך‬
‫נוחות"‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫זוהי כמובן מערכת היחסים בין הספורט )במיוחד הכדורגל( לתקשורת ההמונים‪ .‬מתוך‬
‫מחויבות לסדר הצגת השחקנים על פי חשיבותם‪ ,‬אתחיל עם אמצעי התקשורת החשוב‬
‫והפופולארי ביותר – הטלוויזיה‪.‬‬
‫‪ 69‬מתוך גלילי ואחרים‪ ,‬עמ' ‪334‬‬
‫‪75‬‬
‫פרק ‪ :5‬הגול בפריים )טלוויזיה(‬
‫בפוסט שפרסם ב‪ 27-‬בספטמבר ‪ 2011‬העיתונאי הישראלי‪ ,‬רונן דורפן‪ ,‬בבלוג‬
‫‪Round‬‬
‫‪ Thoughts‬הוא כותב‪:‬‬
‫"אבל הנה חמישה דברים שהטלוויזיה עצמה שינתה‪:‬‬
‫‪ .1‬היא ביטלה סודות טקטיים‪ .‬כשההונגרים הגיעו ללונדון בשנת ‪ 1953‬התגובה האנגלית‬
‫הייתה 'מספר ‪ ,9‬מספר ‪ 10‬ומספר ‪ 8‬הם לא איפה שהם אמורים להיות! דרך אגב‪ ,‬אנחנו‬
‫בפיגור ‪ 2-4‬וזו רק הפסקת המחצית' ]האנגלים הובסו באופן מפתיע במשחק זה ‪6-3‬‬
‫בשל הפתעה טקטית שהכינו להם ההונגרים[‪.‬‬
‫‪ .2‬זה זיהם את הכדורגל בויכוח אינסופי בדבר החלטות שיפוטיות‪ .‬ברצינות‪ ,‬שחררו! מה‬
‫שהטלוויזיה הוכיחה זה שכדורגל הוא משחק בלתי‪-‬אפשרי לשיפוט‪ .‬הטלוויזיה היא כמובן‬
‫הפיתרון – צריכים להשתמש בה רק להחלטות מפתח – אבל זה הפך להיות חלק‬
‫מהבעיה‪ .‬השחקנים ]באמצעותה[ חונכו להבין שהרמאות משתלמת‪.‬‬
‫‪ .3‬זה יצר טרנד של חגיגות אידיוטיות לאחר כיבוש שער ]וגם מחוות דרמאטיות מידי‬
‫במקרים באים שחקנים רוצים לזכות בשריקה לטובתם לאחר שבוצעה עליהם עבירה –‬
‫מ‪.‬ט‪.[.‬‬
‫‪ .4‬זה הביא לנו אצטדיונים טובים יותר ]‪"[...‬‬
‫‪70‬‬
‫ארבע הנקודות שמזכיר דורפן הן רלוונטיות לדיון על כדורגל בכלל‪ ,‬ולעניינו של החיבור –‬
‫בשיפוט כדורגל בפרט‪ .‬הפרק הבא יעסוק בהשפעת השידורים של המקלט המצוי במיליארדיו‬
‫בכל פינה ברחבי הגלובוס על הנושא הנדון‪.‬‬
‫‪http://www.soccerissue.com/2011/09/27/so‐how‐has‐telly‐changed‐football/‬‬
‫‪76‬‬
‫‪70‬‬
‫מי צריך שידורי ספורט?‬
‫על פי חוקרי התקשורת בירל ולוי )‪ (Birrell & Loy‬אמצעי התקשרות מספקים לצרכני הספורט‬
‫ארבע פונקציות עיקריות‪:71‬‬
‫•‬
‫מידע – על תוצאות משחקים‪ ,‬סטטיסטיקות של שחקנים‪ ,‬דיווחים על העברות וכו'‬
‫•‬
‫ריגוש או עוררות )‪ – (Arousal‬לחוות תחושה של מרגשת מצפייה או האזנה למשחק‬
‫•‬
‫אינטגרציה – עם קבוצה חברתית נבחרת )חברים‪ ,‬משפחה( תוך צריכת ספורט‬
‫•‬
‫בריחה )אסקפיזם( – מטרדות היומיום לעולם של גיבורים "גדולים מהחיים"‬
‫מכל הפונקציות הנזכרות לעיל‪ ,‬נדמה שביחס לאמצעי התקשורת האחרים‪ ,‬הטלוויזיה מיטיבה‬
‫להציע לצופיה את חווית האסקפיזם המרגשת‪ .‬לקבל מידע‪ ,‬להתרגש מתוצאה ולחוות תחושה‬
‫של שותפות עם חברים או עם קהילה מדומיינת אפשר לקבל דרך העיתונות‪ ,‬הרדיו או האינטרנט‬
‫)פרט כמובן‪ ,‬לשידורי וידאו אינטרנטיים שמתפקדים כטלוויזיה על פלטפורמה אחרת(‪ .‬לעומת‬
‫זאת השידור הטלוויזיוני הוא משהו שונה לחלוטין‪.‬‬
‫ניטיב להבין את מושג האסקפיזם בספורט המשודר בטלוויזיה על פי חזונו של האיש שהביא את‬
‫המהפכה לשידורי הספורט‪ .‬רון ארלדג' )‪ (Roone Arledge‬הוא מפיק שעבר בשנת ‪1960‬‬
‫לרשת הטלוויזיה האמריקנית ‪" .ABC‬בחזונו‪ ,‬הצופים בבית יחוו ככל האפשר את חווית הצפייה‬
‫באצטדיון ]הפוטבול[ עצמו‪ 72".‬דמותו של המפיק יוצא הדופן ופעולותיו להפוך את משדר הפוטבול‬
‫לדרמה טלוויזיות עוצרת נשימה הונצחה בסרט הטלוויזיה משנת ‪2002‬‬
‫‪Monday Night‬‬
‫‪ ,Mayhem‬בגילומו של השחקן האמריקני ג'ון הארד )‪.(John Heard‬‬
‫פרט לתוספת המצלמות‪ ,‬שצילמו מעתה גם את האירועים שאינם בקרבת הכדור בלבד )מאמן‬
‫גוער על שחקניו‪ ,‬בחורה מצודדת ביציע‪ ,‬שחקנים מתחממים(‪ ,‬ארלדג' פיזר מיקרופונים זעירים‬
‫על כר הדשא‪ ,‬שהעבירו את קולות השחקנים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ביקש המפיק מהשדרים ומהפרשנים‬
‫‪ 71‬על פי גלילי ואחרים‪ ,‬עמ' ‪335‬‬
‫‪ 72‬שם‪ ,‬עמ' ‪347‬‬
‫‪77‬‬
‫להעמיק בניתוחים‪ ,‬שיבארו לצופים את ההתרחשות במגרש‪ .‬החידוש של ההילוכים החוזרים‪,‬‬
‫שנדון בפרקים ‪ 4‬ו‪ ,2-‬הוסיף מימד חדש לשידורי הספורט – כעת אפשר להראות שוב מהלכים‬
‫יוצאי דופן וגם לאתגר את החלטות השיפוט‪.‬‬
‫אחוזי הצפייה לא איחרו להגיע‪ ,‬ויחד איתם גם המפרסמים עם הכסף הגדול‪ .‬כעת התברר‬
‫לגופים המשדרים שעל מנת להפיק תכנית שתרתק צופים למרקע לא היה צורך בתסריטאים‪,‬‬
‫בשחקנים ובעשרות אנשי הפקה שיש לשלם להם‪ .‬מספיק להגיע אל האצטדיון עם שדרים‪ ,‬צוות‬
‫צילום ובימאי שידאג לניתוב תמונה קצבי ולהעביר בשידור חי מהמגרש את ההתמודדות‬
‫הספורטיבית‪.‬‬
‫על אף הרצון של מפיקי משדר הספורט "להביא את האצטדיון אל הסלון של הצופה"‪ ,‬מה שאנו‬
‫רואים על המסך שונה באופן מהותי מחווית הצפייה ביציעי האצטדיון‪ .‬כך כתב חוקר הספורט‪,‬‬
‫יאיר גלילי‪ ,‬במאמרו "מהסטדיום למדיום"‪" :‬היכולת של הטלוויזיה בעזרת טכנולוגיה מתוחכמת‬
‫'להחזיר את העבר' להפוך את הקצב למהיר ו‪/‬או איטי כשהיא בוחרת לעשות כן‪ ,‬בעזרת וידיאו‪,‬‬
‫הופכת הטלוויזיה ליוצרת 'טקסט' משלה לאירוע‪ .‬היושב באצטדיון מקבל תמונה‪ ,‬נרחבת ככל‬
‫שתהיה‪ ,‬ממקום קבוע‪ .‬הצופים באירוע בטלוויזיה נהנים בעזרת מספר רב של מצלמות ומזוויות‬
‫שונות‪ .‬מהלך מסוים בטלוויזיה מוקרן פעמים נוספות מזוויות שונות ובמהירויות שונות‬
‫המאפשרות להדגיש אירועים מסוימים אשר אינם נראים שנית לצופים באירוע‪ .‬השליטה על‬
‫המשחק מצד במאי הטלוויזיה מאידך מכריחה את הצופים לראות את המשחק 'דרך עיני הבמאי'‪.‬‬
‫הבנה מסוימת של הקורה בשדה המשחק באופן סובייקטיבי מתורגמת להמוני צופים אשר‬
‫לעיתים מעוניינים לצפות במשהו שונה‪".‬‬
‫‪73‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בתוספת לדבריו של גלילי‪ ,‬הצופים במגרש‬
‫הופכים להיות חלק מההתרחשות המעובדת במשדר הטלוויזיוני‪ .‬המאמץ הרב של חלק ממפיקי‬
‫שידורי האולפן למלא את יציעיו בקהל המהווה תפאורה מרשימה להתרחשות המרכזית המגיב‬
‫לה באופן שיכול לסחוף את הצופים )קולות צחוק‪ ,‬קריאות התפעלות ומחיאות כפיים( – נחסך‬
‫‪73‬גלילי )‪(2000‬‬
‫‪78‬‬
‫ממפיקי שידורי הספורט‪ .‬עשרות אלפי האוהדים המריעים הם חלק מההתרחשות של אירועי‬
‫הספורט הגדולים‪ ,‬המועברים בשידור חי‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬נוכל לדמיין משולש עם שלושה קודקודים‪ ,‬שכל אחד מהם הוא אלמנט בשידורי הספורט‪:‬‬
‫החדשות )דיווח של ההתרחשות(‪ ,‬הדרמה )הצגה מרתקת שלא יודעים את התסריט מראש(‬
‫והבידור )משדר קצבי המספק מפלט אסקפיסטי מטרדות היום יום(‪ .‬ארלדג' וצוותו פעלו להסיט‬
‫את שידורי הספורט אל עבר הקודקוד הבידורי – מהלך שהוכיח את עצמו מבחינה מסחרית‪ .‬מאז‬
‫אותה הצלחה‪ ,‬האופן בו ארלדג' הפיק את שידורי הפוטבול אומץ בשידורי הספורט בכלל‬
‫והכדורגל בפרט בכל רחבי העולם‪ .‬תת הפרק הבא יראה כיצד עושים משידור משחק כדורגל‬
‫"בידור"‪.‬‬
‫העיקר שיהיה מה לשדר בתקציר‬
‫בדקה ה‪ 12-‬של משחק הליגה האירופאית בכדורגל בין קבוצת מכבי תל אביב לקבוצת בשיקטש‬
‫)‪ (Basiktas‬הטורקית‪ ,‬שנערך באצטדיון בלומפילד בתל אביב אמרה האחראית על ההילוכים‬
‫החוזרים‪" :‬שיתחילו לבעוט כבר‪ ,‬אנחנו צריכים שמונה דקות של תקציר‪".‬‬
‫‪74‬‬
‫שלא כמו בענפי‬
‫ספורט פופולאריים אחרים‪ ,‬משחק הכדורגל יכול להתנהל בעצלתיים לכל אורכו‪ ,‬ואפילו להסתיים‬
‫ללא שערים )בלי חומר גלם לתקציר טלוויזיוני ערוך(‪ .‬אם מאז מהפכת שידורי הספורט של‬
‫ארלדג'‪ ,‬הבידור הוא נר לרגלי הגופים המשדרים‪ ,‬אזי כיצד יוצרים אירוע טלוויזיוני מרתק של‬
‫כמעט שעתיים עם אירועי שיא נדירים? שלא בטובתם‪ ,‬כאן יכולים לבוא לידי ביטוי שופטי‬
‫המשחק‪.‬‬
‫לצורך כתיבת העבודה ראיינתי כמה מאנשי שידורי הספורט הבכירים בארץ‪ .‬על דבר אחד הם‬
‫אינם חלוקים – מהות תפקידם‪ .‬אחד מאלה שביטאו זאת בנחרצות היה מפיק שידורי הספורט‬
‫של ערוץ ‪ ,10‬רונן רץ‪ ,‬שטען כי מטרתו היא להביא משדר כמה שיותר מעניין לקהל צופיו‪.75‬‬
‫‪ 74‬מתוך יומן שדה‪ ,‬אצטדיון בלומפילד ‪ 1‬בדצמבר ‪2011‬‬
‫‪ 75‬ראיון שנערך עם רץ ב‪ 29-‬בנובמבר ‪2011‬‬
‫‪79‬‬
‫למטרה זו הוא פורס מצלמות במקומות שיעניקו ערך מוסף לשידור של המצלמה המרכזית‪,‬‬
‫שמעבירה קרוב לשמונים אחוזים מזמן השידור‪ .‬כך נוכל לראות האם השופט צדק בהחלטת‬
‫נבדל‪ ,‬נראה דמויות צבעוניות ביציע‪ ,‬נצפה בהילוכים חוזרים גם מזוויות הפוכות ועוד‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫באפשרותו להוסיף )בהתאם לתקציב( מצלמות שיספקו סטטיסטיקה של המרחק שעבר כל‬
‫שחקן במגרש )"על אף שאין שום משמעות לנתון זה על תרומתו לקבוצה‪ ,‬כך הקהל יוכל‬
‫להתרשם מהמאמץ שלו לעומת האחרים"‪ ,(76‬תוכנה שתספק אינדיקציה של מרחק הבעיטה‬
‫ומצלמות מהן אפשר להפיק הילוכים איטיים במיוחד‪.‬‬
‫לפני שהתחיל המשחק בבלומפילד‪ ,‬צפיתי יחד עם רץ בשידור מקפריסין של משחק מוקדם‬
‫במסגרת הליגה האירופאית במקלט טלוויזיה שמוקם בניידת‪ .‬לאחר שהיה כיבוש שער הוסברו לי‬
‫שלבי ניתוב התמונה‪ :‬לאחר הבקעת השער מתמקדים בשמחת השחקן המבקיע; אחר כך‬
‫עוברים לשוער המתוסכל שמניח ידיים על מותניו והולך להוציא את הכדור מהשער; מראים את‬
‫שמחת יציע האוהדים; ואז יוצאים לשלושה הילוכים חוזרים‪ :‬שניים המראים את השער מזוויות‬
‫שונות ועוד אחד שמראה את המאמן של הקבוצה המבקיעה מניף את ידיו באוויר; השלב האחרון‬
‫הוא החזרה לשגרה של צילום חידוש המשחק מקו האמצע‪ .‬הנה לפנינו נראטיב של שיא בשידור‬
‫משחק הכדורגל‪ .‬מכאן הוא יתנהל על מי מנוחות עד שיבוא שער נוסף‪ ,‬עבירה קשה או טעות‬
‫שיפוט‪.‬‬
‫את העובדה שבכל מה שנוגע לטלוויזיה‪ ,‬השאיפה היא לפני הכול למשדר מעניין אפשר לראות‬
‫בצורה בולטת במסמך מדריך ההפקה לגופים המצלמים את משחקי הליגה האירופאית לעונת‬
‫‪ ,2011-12‬אותה מארגנת אופ"א )‪ .(EUFA‬בחוברת שנשלחה לרץ‪ ,‬כמפיק השידור של החברה‬
‫שהייתה אחראית על צילום המשחק בארץ והעברתו לגופים משדרים ברחבי העולם )צ'ארלטון(‪,‬‬
‫מצוינים בפרוט רב הקווים הכלליים המחייבים לסיקור‪ ,‬כל זאת על מנת שיועבר משדר קצבי‪,‬‬
‫‪ 76‬שם‬
‫‪80‬‬
‫ידידותי לכל המשפחה‪ ,‬ניטראלי ומעניין עבור כל הצופים )לא רק אוהדי הקבוצות המשחקות(‪ .‬בין‬
‫היתר מוזכרים הדגשים הבאים‪:77‬‬
‫•‬
‫הסיקור חייב להיות מאוזן לשתי הקבוצות‪.‬‬
‫•‬
‫תמיד יש להעדיף התרחשות חיה‪ ,‬על פני הילוך חוזר )"לשמור את זה חי"(‪.‬‬
‫•‬
‫אין לצלם את ההתרחשויות הבאות‪:‬‬
‫‪ o‬חזיזים בוערים או התנהגות רעה של הקהל‬
‫‪ o‬כרזות פוליטיות‪ ,‬שעשויות להתפרש בצורה חלקית ובכך לפגוע באופ"א או בליגה‬
‫האירופאית‪.‬‬
‫‪ o‬פציעות של שחקנים‪.‬‬
‫‪ o‬התנהגות אלימה או פוגענית של שחקנים‪.‬‬
‫‪ o‬חוסר כבוד לשופטי המשחק‪.‬‬
‫גם אם יש צורך וחייבים לשדר את ההתרחשויות שלעיל‪ ,‬אין לעשות עליהן צילומי‬
‫תקריב‪ .‬העיקרון המנחה הוא 'אם יש ספק‪ ,‬השאר את זה בחוץ' ) ‪if in doubt, leave‬‬
‫‪.(it out‬‬
‫•‬
‫פילוסופיית ההילוכים החוזרים‪ :‬תמיד יש להעדיף התרחשות חיה‪ ,‬ובכל מקרה אסור‬
‫לשדר בזמן שהכדור במשחק; מה שמעניין יותר ]בין שני מהלכים[ יבוא קודם; ויש חובה‬
‫להשתמש בלוגו של המפעל בעת מעברי התמונות‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬ההתאחדות האירופאית המארגנת את המפעל הספורטיבי מקפידה לא רק על חוקי‬
‫ההתמודדות‪ ,‬אלא גם על השידור שיהיה מבדר ככל הניתן ומיועד לכל המשפחה‪ .‬היא עושה זאת‬
‫על ידי ההנחיה למעקב של המצלמה אחרי התנועה של הכדור במגרש )"לשמור את זה חי"(‪,‬‬
‫שתבטיח סיכויים גבוהים יותר למשדר דינאמי ומרגש עם שיאים דרמטיים בדמות שערים או‬
‫‪EUFA, Europa League Production Manual 2011‐12. p. 11‬‬
‫‪81‬‬
‫‪77‬‬
‫מהלכים ווירטואוזיים של השחקנים‪ .‬כמו כן‪ ,‬אופ"א לא מעוניינת שהצופים יחשפו להתנהגות‬
‫שאינה הולמת מצד השחקנים או האוהדים ולמסרים שעשויים להיות מעוררי מחלוקת‪.‬‬
‫אם בעבר המוסדות הרשמיים של הכדורגל התנגדו לצילומי המשחקים בטלוויזיה‪ ,‬ובמיוחד‬
‫להילוכים החוזרים‪ ,‬הרי שהיום הם אלה שמנחים את הגופים המסקרים עם הוראות קפדניות‬
‫כיצד לעשות זאת בצורה שתפיק את המרב מהמשדר המצולם )מה שישודר ומה שיצונזר(‪ .‬מכיוון‬
‫שכעת המפעל הספורטיבי נארז על ידי קברניטיו )הבירוקרטים( כמוצר צריכה טלוויזיוני לכל‬
‫המשפחה‪ ,‬הוא מחויב לעמוד בסטנדרטים ששמורים לסדרות או לסרטים מהז'אנר )"לכל‬
‫המשפחה"(‪ .‬יש לזכור שמדובר בהתמודדות ספורטיבית שיש בה אלמנט לא מבוטל של מגע פיזי‬
‫אגרסיבי היכול להגיע לאלימות‪ .‬כמו כן‪ ,‬המשחק עלול לעורר אצל המצולמים באצטדיון )על כר‬
‫הדשא וביציעים( התנהגות שלילית‪ .‬למרות זאת הכלכלה )במובן הפיננסי( מניעה את עקרונות‬
‫הכלכלה המוסרית החדשה שמנסים ליישם באופ"א‪.‬‬
‫בפרק ‪ 3‬תיארתי כיצד קהל אוהדי הכדורגל של עד שנות ה‪ 90-‬של המאה הקודמת ראה במשחק‬
‫)כולל המשדרים בטלוויזיה( עניין גברי‪ ,‬הרי שהקהל החדש חווה אותו כבילוי משפחתי ביציעים‬
‫ובצפייה בשידורי הפריים טיים‪ .‬כעת‪ ,‬כאשר גם הילדים צופים במשחק‪ ,‬כיצד נסביר להם‬
‫שהשופט קיבל החלטה שבטלוויזיה ראו שהיא שגויה? על אחת כמה וכמה קשה לתווך לילדים‬
‫התרחשות כמו שחקן שמרמה על מנת לזכות בשריקה לטובתו‪ .‬אם בשידורי הכדורגל יראו‬
‫אלימות שאינה ראויה לצפייה לילדים‪ ,‬זה אומר בהכרח שתהיה ירידה ברייטינג‪ ,‬מה שיביא‬
‫לירידה בהכנסות מפרסומות ובהמשך לירידה ברווחים מזכויות השידור המגיעים להתאחדויות‪.‬‬
‫הנה לפנינו המקום שבו קהל הצופים )אוהדים( אומר את דברו בנושא הנדון של הכלכלה‬
‫המוסרית באמצעות הטלוויזיה‪.‬‬
‫תת הפרק הבא יציג את עמדותיהם של מי שמתווכים לנו את ההתרחשויות שאנו רואים על‬
‫המרקע – שדרי ופרשני הטלוויזיה‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫קשת של דעות‬
‫"אני מברך על טעויות שיפוט‪ .‬זה תמיד מוסיף עניין לשידור"‪ ,‬כך טען שדר הספורט‪ ,‬מאיר‬
‫אינשטיין‪ ,‬בראיון שקיימתי איתו‪ .78‬אינשטיין עוסק בעיתונות ברדיו ובטלוויזיה משנת ‪ .1975‬פרט‬
‫להיותו שדר ומגיש ספורט‪ ,‬הוא סיקר גם את התחום הפוליטי‪ .‬עם השנים התחדדו אצלו החושים‬
‫לקלוט אירועים מעניינים לדיווח‪ ,‬וכך הוא גם פועל במהלך שידור משחק כדורגל‪ .‬לדעתו‪ ,‬טעויות‬
‫שיפוט הם סוג החומרים שבהם אפשר לנעוץ שיניים ולהתעסק בהם‪ .‬אם הם ייעלמו כתוצאה‬
‫משימוש בטכנולוגיה‪" ,‬כיצד יוכל הצופה לגבש לעצמו דעה בויכוח שייווצר לאחר החלטה מעוררת‬
‫מחלוקת?"‬
‫‪79‬‬
‫רק במקרה אחד‪ ,‬לדעתו של אינשטיין‪ ,‬חייבים להכניס טכנולוגיה לשיפוט והוא האם הכדור עבר‬
‫את קו השער )‪ .(GLT‬השדר שישב בעמדה באצטדיון בבלומפונטיין בו בעט למפארד את‬
‫הבעיטה שעתידה לשנות את חוקי המשחק‪ ,‬חש אי נחת למראה עיניו במגרש ובהמשך בהילוכים‬
‫החוזרים במוניטור‪ .‬קשה לו להעריך האם הקהל באצטדיון ידע על הטעות או לאו‪ ,‬מכיוון שעל אף‬
‫העובדה שמהיציעים אפשר לצפות במסכי ענק המשדרים את המשחק‪ ,‬אסור על פי חוקי‬
‫הכדורגל להראות בהם הילוכים חוזרים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בקיץ ‪ 2010‬מרבית יושבי אותו האצטדיון‬
‫יכלו להתקשר לביתם מהטלפון הסלולארי‪ ,‬או לגלוש לאחד מאתרי הספורט ולהתעדכן במהירות‬
‫האם השופט שגה‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬פרט למצבים בהם צריך לדעת אם הכדור עבר את קו השער‪,‬‬
‫התחושה של אינשטיין היא כי העזרים הטכנולוגיים יפגעו בעניין של שידור הטלוויזיוני‪.‬‬
‫"לא יכול להיות שהראש של מרדונה יותר גבוה מהידיים של שילטון"‪ ,‬כך הגיב יורם ארבל‬
‫ששידר את המשחק משלב רבע הגמר באליפות העולם בכדורגל מקסיקו ‪ 1986‬באצטדיון‬
‫האצטקה )מקסיקו סיטי(‪ .80‬ארבל ראה במוניטור את טעות השיפוט כמה שניות לאחר שאעלה‬
‫את אותה התהייה עם כל מאות מיליוני הצופים בבית )כולל ילד בן ‪ 9‬מישראל שצפה במשחק‬
‫ששודר ביום ראשון לפנות בוקר(‪ .‬לטענתו‪ ,‬אף אחד באצטדיון לא שם לב שהקשר הארגנטיני‬
‫‪ 78‬ראיון שנערך עם אינשטיין ב‪ 20-‬בדצמבר ‪2011‬‬
‫‪79‬שם‬
‫‪ 80‬ראיון שנערך עם ארבל ב‪ 7-‬בדצמבר ‪2011‬‬
‫‪83‬‬
‫נמוך הקומה השתמש בגפה‪ ,‬שלימים תזכה לכינוי "יד האלוהים" )הוזכר בפרק ‪ ,(4‬על מנת‬
‫להגיע לכדור מעל השוער האנגלי ולהבקיע את שער השוויון לזכות קבוצתו‪ 24 .‬שנים לפני‬
‫ששופט יטעה שוב במונדיאל לרעת האנגלים‪ ,‬לא יכלו עשרות אלפי יושבי היציע לדעת במהלך‬
‫המשחק על טעות השיפוט שתכנס להיסטוריה‪ ,‬מכיוון שהטכנולוגיה לבדוק את העבר לא הייתה‬
‫זמינה עבורם במגרש ‪.‬‬
‫ארבל לא זוכר שהוא חש אי נוחות לנוכח הטעות של השופט הטוניסאי‪" :‬אני יוצא מתוך הנחה‬
‫שהשופט הוא השחקן ה‪ 23-‬במגרש‪ .‬גם הוא טועה‪ .‬כל זמן שהשופט עושה את הטעויות בתום‬
‫לב‪ ,‬אין לי שום בעיה עם זה‪".‬‬
‫‪81‬‬
‫כמו אינשטיין גם ארבל‪ ,‬שמשדר אירועי ספורט משנת ‪,1972‬‬
‫חושב שברוב המקרים יש להשאיר את הטכנולוגיה מחוץ לשיפוט בכדורגל‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הוא‬
‫פחות נחרץ מעמיתו בהקשר זה ומציע להשתמש בטכנולוגיה לקבוע לא רק אם הכדור עבר את‬
‫קו השער‪ ,‬אלא גם להשתמש במצלמות במקרים שבהם יש לבדוק האם הובקע שער מנבדל‬
‫והאם נכנסו שחקנים לרחבה לפני ביצוע בעיטת עונשין )דבר אסור על פי חוקת הכדורגל‪ ,‬שעונשו‬
‫היא בעיטה חוזרת(‪.‬‬
‫הסמנים הימניים בנוגע להכנסת עזרים טכנולוגיים לשיפוט הם שני אנשי ערוץ הספורט‪ :‬פרשן‬
‫הכדורגל הבכיר‪ ,‬שגיא כהן; ומגישת מהדורת "חדשות הספורט"‪ ,‬מירי נבו‪ .‬לטענת השניים יש‬
‫לאמץ כל עזר טכנולוגי לשיפוט‪ ,GLT :‬שימוש במצלמות )למשל באירועי נבדל ועבירות( ובשבבים‬
‫)למשל בהערכת מרחק של ‪ 9.15‬מטר‪ ,‬או ‪ 10‬יארד‪ ,‬מהחומה(‪ .‬נבו מציבה סייג לשימוש‪:‬‬
‫"השיקול המשמעותי ביותר הוא לא לפגוע בדינמיות של המשחק ובקצב שלו‪ .‬לא תומכת בכך‬
‫שיעצרו כל רגע כדי לבדוק דברים מצולמים‪ .‬צריך לקבוע את מספר הפעמים בהם מותר לעצור‬
‫במחצית לצורך בדיקה‪ 82".‬כהן‪ ,‬לעומתה ולעומת כל מי ששוחחתי איתו‪ ,‬מתמודד עם הטענה של‬
‫עצירת המשחק לבדיקה באומרו כי בכל מקרה יש עצירות רבות )למשל במקרים כמו חגיגה‬
‫‪ 81‬שם‬
‫‪ 82‬ראיון שנערך דרך הדוא"ל בחודש נובמבר ‪2011‬‬
‫‪84‬‬
‫אחרי שערים או נפילה לאחר פגיעה בשחקן(‪ ,‬אז מדוע לא לנצלן לצורך בירור עם צילומי‬
‫הטלוויזיה?‪.83‬‬
‫האם הטלוויזיה תשנה את הכדורגל?‬
‫במונדיאל ‪ 1998‬בצרפת צפו ‪ 2.5‬מיליון איש ב‪ 64-‬משחקי הטורניר ביציעי המגרשים‪ ,‬ובטלוויזיה‬
‫נספרו לא פחות מ‪ 37-‬מיליארד צופים במצטבר‪ .‬כלומר‪ ,‬יחס של ‪ .1 :150,000‬מספר צופי‬
‫הטלווזיה עלה בכ‪ 40-‬אחוזים במונדיאל ‪ .2002‬רק במשחק הגמר של מונדיאל ‪ 2010‬צפו‬
‫בשידור ישיר ‪ 800‬מיליון צופים ברחבי העולם )רייטינג של כ‪ 91%-‬בספרד בלבד‪ ,‬שניצחה‬
‫בהתמודדות(‪ .‬הנתונים הללו ממחישים בצורה מובהקת‪ ,‬שלמעשה מרבית צופי הכדורגל עושים‬
‫זאת באמצעות הטלוויזיה‪ .‬כמה הטלוויזיה מוכנה לשלם תמורת הזכות להביא את קהל ההמונים‬
‫הזה אליה? בשנת ‪ 2009‬חתמה ההתאחדות האנגלית על הסכם מכירת זכויות השידור של‬
‫הפרמייר ליג באנגליה בלבד לשלוש שנים‪ ,‬שהכניס לה ‪ 1.78‬מיליארד פאונד‪ .‬סכום זה מתווסף‬
‫ל‪ 1.28-‬מיליארד פאונד שנכנסו לקופתה ממכירת הזכויות לגופי שידור אחרים בעולם‪ .84‬זוהי רק‬
‫דוגמה אחת לסכומים הדמיוניים שמשקיעה הטלוויזיה בזכות לשדר משחקי כדורגל‪ ,‬שעולים לאין‬
‫שיעור על ההכנסות של הקבוצות ממכירת כרטיסי כניסה למשחקים באצטדיון‪.‬‬
‫אם גופי השידור מממנים בצורה נדיבה את תעשיית הכדורגל‪ ,‬מדוע שהם לא יקבעו את אופי‬
‫המשדר? במרבית ענפי הספורט הפופולאריים‪ ,‬לעיתים בלחץ הטלוויזיה ולעיתים מתוך יוזמה‬
‫של קברניטי הענף להיות יותר טלגניים‪ ,‬נעשו שינויים במשחק עצמו על מנת שיוכל להתאים‬
‫לאופי השידור הטלוויזיוני‪ .‬להלן כמה דוגמאות שימחישו זאת‪:85‬‬
‫•‬
‫שחייה – הותרה רק הזנקה אחת‪ ,‬בה מי שפוסל יוצא מהתחרות‪ .‬היום לא עוצרים את‬
‫המשחה ומזניקים את כולם מחדש‪ ,‬כפי שהיה בעבר‪.‬‬
‫‪ 83‬ראיון שנערך ב‪ 7-‬בדצמבר ‪2011‬‬
‫‪ 85‬מתוך גלילי ואחרים‪ ,‬עמ' ‪355‬‬
‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000581042‬‬
‫‪85‬‬
‫‪84‬‬
‫•‬
‫ג'ודו – המזרון הוקטן ממאה מטרים רבועים ל‪ 64-‬בלבד‪ ,‬כדי להגדיל את ההזדמנויות‬
‫למגע בין המתמודדים‪.‬‬
‫•‬
‫כדורעף – בעבר רק הקבוצה שהגישה את הכדור יכלה לזכות בנקודה‪ .‬החל משנת‬
‫‪ ,1999‬בעקבות הרצון להיות יותר אטרקטיביים לשידור בטלוויזיה‪ ,‬אחד מהשינויים‬
‫שהתאחדות הכדורעף העולמית הכניסה בחוקה הוא שכל מהלך שקבוצה זוכה בו נספר‬
‫כנקודה‪ ,‬גם אם הקבוצה שלא הגישה את הכדור ביצעה אותו‪.‬‬
‫•‬
‫כדורסל – במידה ולא נלקח פסק זמן על ידי אחת הקבוצות עד ‪ 5‬דקות מפתיחת הרבע‪,‬‬
‫בעצירה הראשונה נכפה "פסק זמן טלוויזיה" למשך דקה וחצי )במקום דקה בדרך כלל(‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬פסק הזמן הראשון בכל רבע נמשך דקה וחצי‪ ,‬שהטלוויזיה תוכל לשדר‬
‫מקבץ פרסומות קצר‪.‬‬
‫משחק הכדורגל‪ ,‬כפי שהראיתי בפרק מספר ‪ ,3‬צבר את הפופולאריות הרבה שלו עוד לפני‬
‫המצאת הטלוויזיה‪ .‬האמצעי היחיד לצרוך כדורגל עם ראשיתו היה להגיע ליציעים במגרשים‪.‬‬
‫אמצעי נוסף שהיה קיים בעשרות שנים הראשונות של הכדורגל היה העיתונות הכתובה‪ ,‬בה‬
‫יעסוק פרק ‪ ,6‬שמילאה את הפונקציות )שהוזכרו בראשית הפרק( של הדיווח‪ ,‬מתן תחושת‬
‫הקהילה והרגש )יעידו על כך המעמד המיתולוגי להם זכו השחקנים הברזילאים של שנות‬
‫החמישים של המאה הקודמת על אף שביצועיהם לא שודרו מעולם בשום מקום(‪ .‬כמו כן‪ ,‬החל‬
‫מראשית המאה ה‪ ,20-‬גם הרדיו הוא מדיום לצריכת כדורגל‪ ,‬אך בשל שוליותו כיום יחסית‬
‫לאמצעי התקשורת האחרים )ובהם האינטרנט(‪ ,‬מחקר זה לא יעסוק בו‪ .‬עם הופעת המדיום‬
‫הטלוויזיוני ועליית הפופולאריות שלו‪ ,‬שידורי הכדורגל החלו למלא בצורה מיטבית את הפונקציה‬
‫של האסקפיזם‪.‬‬
‫‪ 90‬הדקות שמשוחקות בשתי מחציות הם המבנה של המשחק שלא השתנה במשך עשרות‬
‫שנות שידור טלוויזיוני של כדורגל‪ .‬לא נעשו שום התאמות למשחק – כמו בכדורסל או בכדורעף‬
‫– עבור גופי שידור שרוצים להקרין פרסומות במהלך ההתמודדות‪ .‬בנוסף‪ ,‬גם האינדיקציה‬
‫‪86‬‬
‫המצולמת למקרים מעוררי מחלוקת לא שינתה את החוק על פיו רק השופט באמצעות עוזריו‬
‫פוסק באופן בלעדי‪ ,‬בלי שום יכולת לשנות תוצאה בדיעבד‪.‬‬
‫בלוגרים כמו דורפן‪ ,‬שמוזכר בראשית הפרק‪ ,‬יכולים להלין על כך שזה מזהם את הכדורגל‬
‫בויכוחים עקרים‪ ,‬אבל הפופולאריות של המשחק לא רק שאינה יורדת‪ ,‬אלא היא נמצאת בקו‬
‫עלייה מזה שנים ארוכות‪ .‬נראה שהטלוויזיה‪ ,‬ששינתה ענפי ספורט רבים‪ ,‬לא תהיה השחקנית‬
‫הראשית שתביא לשינוי בכדורגל בדמות השימוש במצלמות לשיפוט‪ .‬יחד עם הרמה הטכנולוגית‬
‫של השידור שעולה עם השנים‪ ,‬גם הסכומים שמעבירים גופי השידור להתאחדויות השונות עבור‬
‫הזכות לשדר משחקי כדורגל נמצאים בקו עלייה‪ .‬רק ירידה ברייטינג תביא עימה הוזלה של‬
‫זכויות השידור ומכאן אולי לרוויזיה של חוקי המשחק על מנת להופכו ליותר אטרקטיבי‪.‬‬
‫הטלוויזיה הייתה זו ששידרה את השער הפסול של למפארד‪ ,‬אבל עבור הגופים המשדרים‬
‫הייתה הטעות הזדמנות מעולה למלא שעות שידור שמביאות רייטינג רב‪ .‬דיונים ארוכים עם‬
‫מיטב פרשני הספורט מלווים בכתבות צבע שעסקו רבות בסוגיה המרתקת של מדוע לא מכניסים‬
‫עזרים טכנולוגיים לשיפוט בכדורגל‪ .‬במקום להתעסק רק בסיפור הפשוט שאנגליה הודחה בגלל‬
‫שהיא הייתה פחות טובה‪ ,‬אפשר תמיד להסיט את הדיון גם לתקוף את הפוליטיקאים‬
‫"המושחתים" מפיפ"א‪ .86‬יחד עם זאת‪ ,‬יש לזכור שבזכות הטלוויזיה השער הפסול של הקשר‬
‫האנגלי הביא את הצעד המהפכני של ה‪.GLT-‬‬
‫כפי שהראיתי בפרק‪ ,‬המשדר הטלוויזיוני של המשחק וכל מה שמתלווה אליו נתפס בעיקר‬
‫כבידור‪ ,‬הן על ידי הטלוויזיה והן על ידי מקבלי ההחלטות‪ .‬אין בכך לטעון שקברניטי המסך הקטן‬
‫מטרפדים כל ניסיון לשינוי הסטאטוס קוו‪ ,‬אלא שהם ממשיכים לשתף פעולה עם המצב הנוכחי‬
‫מפני שהמשדרים עדיין מעניינים את קהל אוהדי הכדורגל )השחקן החשוב במשא ומתן על‬
‫הפרקטיקה(‪ .‬ברגע שהשידורים יפסיקו לעניין את הצופים בשל איבוד האמון במשחק‪ ,‬כמו‬
‫המהומה שעורר השער של למפארד‪ ,‬יתחילו חברי ‪) IFAB‬השחקן השני בחשיבותו( לפעול‪,‬‬
‫מכיוון שהם זקוקים לכספי הענק של הטלוויזיה יותר ממה שזו זקוקה למשדרים שבקושי אפשר‬
‫‪ 86‬ראה את הדיון לאחר המשחק הנדון בטלוויזיה האנגלית‪http://www.youtube.com/watch?v=ShZDMOuBPlw :‬‬
‫‪87‬‬
‫לשלב בהם פרסומות‪ .‬כאמור‪ ,‬הכלכלה )במובנה הפיננסי( מניעה את עקרונות הכלכלה המוסרית‬
‫החדשה של הכדורגל‪.‬‬
‫הפרק הבא של המחקר יוקדש לאחותה הוותיקה של הטלוויזיה למשפחת אמצעי התקשורת –‬
‫העיתונות הכתובה‪ .‬על אף שסר חינה והיא כבר לא פופולארית כבעבר‪ ,‬עדיין יש לה השפעה‬
‫מסוימת על הציבור בכלל ועל מקבלי ההחלטות בפרט‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬משקלה הסגולי ביכולת‬
‫לגרום שינוי היא מעוטה‪ ,‬לעומת שלושת השחקנים שהוצגו לפניה – קהל האוהדים‪ ,‬חברי ‪IFAB‬‬
‫והטלוויזיה‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫פרק ‪ :6‬כתבו עליו בעיתון הרבה דברים )העיתונות המודפסת – בריטניה(‬
‫אפשר לטעון ברמה מסוימת של ביטחון שללא העיתונות המודפסת‪ ,‬משחק הכדורגל יכול היה‬
‫להיראות אחרת לגמרי‪ .‬כאמור בפרק ‪ ,2‬היוזמה לסדרת המפגשים שבסופה נכתבו חוקי המשחק‬
‫כפי שאנו מכירים אותם היום הייתה של העיתון הלונדוני "הטיימס" )‪ .(The Times‬מזכיר‬
‫הישיבה‪ ,‬עורך הדין אבנעזר מורלי )‪ ,(Ebenezer Morley‬נציג המועדון ברנס )‪ ,(Barnes‬פרסם‬
‫בעיתון את הפרוטוקול כפי שהוא ניסח אותו בביתו )ולא במהלך ישיבה(‪ ,‬ובכך נתן תוקף לשניים‬
‫עשר החוקים של הגרסה הראשונה לחוקת הכדורגל )היום יש שבעה עשר חוקים(‪ .‬ההשפעה של‬
‫העיתונות המודפסת על הספורט בבריטניה הייתה כל כך גדולה‪ ,‬עד אשר הזיכיון של תאגיד‬
‫השידור הבריטי )‪ (BBC‬בין השנים ‪ 1922-26‬כלל תנאי שאסר עליהם לדווח ברדיו על תוצאות‬
‫משחקים לפני השעה ‪ 7‬בערב‪ ,‬מועד הפצת העיתונים‪.‬‬
‫הפרק שלהלן יוקדש לבדיקה של ארבעה אירועי שיפוט כדורגל מפורסמים שנויים במחלוקת‪ ,‬כפי‬
‫שנסקרו בשלושה עיתונים אנגליים יומיים‪ ,‬שבמקרה או לאו הייתה מעורבת בכולם אחת‬
‫הנבחרות מהאי הבריטי )בשלושה מהמקרים הייתה זו אנגליה(‪ .‬הסיבה לבחירת בריטניה כזירה‬
‫הנבדקת קשורה להשפעה הגדולה שיש לארבע ההתאחדויות של האי הבריטי על שינוי חוקי‬
‫הכדורגל‪ .‬כזכור‪ ,‬חצי מהקולות של ‪ IFAB‬הם נציגים של כל אחת מההתאחדויות של בריטניה‬
‫)אנגליה‪ ,‬סקוטלנד‪ ,‬אירלנד ווילס(‪ ,‬שסביר להניח שנציגיהם קוראים מידי יום לפחות אחד‬
‫מהעיתונים שנבדקו‪ .‬על מנת להעביר החלטה במועצה‪ ,‬יש צורך ברוב של לפחות שישה קולות‪,‬‬
‫שלא יושג ללא תמיכתן של התאחדויות בריטניה )לפיפ"א כגוף אחד יש ארבעה קולות(‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫סיבה נוספת היא שמאז סיום מלחמות העולם והתגברות ההשפעה האמריקנית בעולם‪ ,‬האנגלית‬
‫נחשבת כשפה בינלאומית )‪ ,(Lingua Franka‬לפיכך ההשפעה של מה שנכתב בעיתונים‬
‫שיבדקו חורגת מגבולות בריטניה‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫כרוניקה של אסקלציה מודפסת‬
‫בראשית פרק ‪ 1‬של עבודת המחקר‪ ,‬שעסק בטכנולוגיה בספורט‪ ,‬תיארתי מצב דמיוני של‬
‫פתיחת קו תיירות בין אמצע המאה ה‪ 19-‬לעולם של העשור השני של המאה ה‪ .21-‬תיירים בני‬
‫זמננו יחוו תחושת זרות מעיקה יותר בעולם של לפני ‪ 150‬שנים‪ ,‬לעומת מה שיקרה להם אם‬
‫יבקרו ב"מרחב התיירותי" של אמצע שנות ה‪ 60-‬של המאה הקודמת‪ .‬אלמנטים רבים שמצויים‬
‫בחיים היומיומיים של אדם בעולם המערבי‪ ,‬לא היו מנת חלקו של מי שחי לפני חמישים שנה‪,‬‬
‫לדוגמה‪ :‬הטלפונים הסלולאריים‪ ,‬האינטרנט וכרטיסי האשראי‪ .‬אם התייר יהיה אוהד כדורגל‬
‫בריטי‪ ,‬כאשר מדובר בענף הספורט האהוב עליו ובסיקור העיתונאי שלו‪ ,‬הוא יחזה בעולם שונה‬
‫לחלוטין ממה שהוא מכיר בזמנו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1966‬עדיין לא היה בבריטניה סיקור תקשורתי מאסיבי של כדורגל כפי שיש בימינו‪ .‬צרכן‬
‫הספורט הבריטי העכשווי יכול לקבל את מבוקשו מערוצי טלוויזיה‪ ,‬מכתבי העת‪ ,‬מאתרי אינטרנט‬
‫ייעודיים וממדורי ספורט מורחבים של העיתונים הגדולים‪ .‬כפי שהראיתי בפרק שעסק‬
‫בטכנולוגיה בספורט‪ ,‬אנו מוצאים בענפים רבים עזרים טכנולוגיים‪ ,‬המשמשים בין היתר גם את‬
‫השופטים‪ .‬אם כך‪ ,‬יש לקחת זאת בחשבון בבואנו לבדוק את האופן בו סוקרו אותם אירועי שיפוט‬
‫מעוררי מחלוקת לאורך השנים‪.‬‬
‫בפרק זה אבדוק האם אפשר לזהות לאורך ארבע נקודות הציון הללו על ציר הזמן מגמה של‬
‫הסלמה בסיקור העיתונאי לתמיכה בהכנסת עזרים טכנולוגיים לשיפוט בכדורגל‪ .‬פרט למקרה‬
‫המוקדם מבין הבאים )‪ ,(1966‬בו עזרים אלה לא היו עניין נפוץ בענפי ספורט אחרים‪ ,‬בכל השאר‬
‫המקרים הנבחרת הבריטית קופחה בשל ההימנעות מטכנולוגיה‪ .‬לעולם לא נדע האם אופי‬
‫התגובה קשור ישירות לתוצאה שהעיתונות הבריטית הייתה שמחה בחלקה‪ ,‬או שהשופרות היו‬
‫רועמים באותו האופן אם הבריטים היו דווקא זוכים מן ההפקר‪.‬‬
‫ארבעת האירועים שאבדוק כיצד סוקרו בעיתונות האנגלית הם‪:‬‬
‫‪90‬‬
‫‪ .1‬השער השנוי במחלוקת של ג'ף הרסט )‪ (Geoff Hurst‬האנגלי מגמר אליפות העולם‬
‫‪.1966‬‬
‫‪ .2‬שער "יד האלוהים" של דייגו מרדונה )‪ (Diego Maradona‬הארגנטיני מרבע גמר‬
‫אליפות העולם ‪ ,1986‬שער שהדיח את נבחרת אנגליה מהמשך המשחקים‪.‬‬
‫‪ .3‬נגיעת היד של תיירי הנרי )‪ (Thierry Henry‬הצרפתי שהובילה לשער שהעלה את‬
‫נבחרת צרפת על חשבון נבחרת אירלנד במוקדמות אליפות העולם ‪.2010‬‬
‫‪ .4‬השער של פרנק למפארד )‪ (Frank Lampard‬האנגלי שנפסל במשחק שמינית גמר‬
‫אליפות העולם ‪ 2010‬נגד נבחרת גרמניה‪.‬‬
‫את הסיקור של ארבעת המקרים המפורסמים אבדוק בשלושת העיתונים הבאים‪:87‬‬
‫‪ .1‬הגרדיאן )‪ – (The Guardian‬עיתון יומי )שני‪-‬שבת(‪ .‬נוסד כשבועון בעיר מנצ'סטר בשנת‬
‫‪ .1821‬באופן מיידי עם הקמתו הצהיר על תמיכה במפלגה הליברלית‪ .‬העיתון פעל‬
‫במשך שנים במסגרת קו רדיקלי‪ ,‬שמאלה מהמרכז‪ ,‬אך עד היום הוא מקפיד לשמור על‬
‫איזון בפרסומיו‪ .‬החל משנת ‪ 1964‬המערכת של העיתון פועלת מהבירה לונדון‪ .‬התפוצה‬
‫של מהדורות אמצע השבוע של העיתון היא של יותר מ‪ 200-‬אלף עותקים‪ .‬העיתון היה‬
‫משנת ‪ 1936‬בבעלותה של נאמנות‪ ,‬שנועדה לשמור על עצמאותו המערכתית‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2008‬הפכה הנאמנות לחברה בע"מ‪ .‬נכון לנובמבר ‪ 2011‬מחיר העיתון הוא ‪ 1.2‬פאונד‪.‬‬
‫‪ .2‬הטיימס )‪ – (The Times‬עיתון יומי‪ .‬נוסד בשנת ‪ 1785‬בעיר לונדון ונחשב עד לימינו‬
‫כאחד מן היומונים המפורסמים בעולם‪ .‬מיום הקמתו הוא מייצג את הקול הקונסרבטיבי‬
‫של אנגליה‪ .‬התפוצה של מהדורות אמצע השבוע שלו היא של כ‪ 400-‬אלף עותקים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1863‬יזם את סדרת הפגישות שהתוצר שלהם הוא חוקת הכדורגל הפורמאלית‬
‫הראשונה‪ .‬העיתון יוצא לאור על ידי ‪ News Corporation‬שבבעלות המיליארד‬
‫האוסטרלי רופרט מורדוק )‪ .(Murdoch‬נכון לנובמבר ‪ 2011‬מחיר העיתון הוא ‪ 1‬פאונד‪.‬‬
‫‪ 87‬המידע על העיתונים מתוך מאגר המידע של חברת ‪ LexisNexis‬הבריטית ומאתרי העיתונים‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫‪ .3‬הסאן )‪ – (The Sun‬עיתון יומי‪ .‬זהו "צהובון"‪ ,‬המפרסם מידי יום כתבות רכילויות עם‬
‫כותרות צעקניות ותמונות שתופסות את מרבית העמוד‪ .‬הסאן פועל משנת ‪ 1964‬וכיום‬
‫הוא העיתון הנפוץ ביותר בבריטניה )תפוצה של יותר מ‪ 2.7-‬מיליון עותקים במהדורות‬
‫אמצע השבוע(‪ .‬כמו הטיימס‪ ,‬גם עיתון זה יוצא לאור על ידי התאגיד של מורדוק‪ ,‬שגם‬
‫ייסד אותו‪ .‬נכון לנובמבר ‪ 2011‬מחיר העיתון הוא ‪ 35‬פני‪.‬‬
‫לפנינו יש שלושה עיתונים‪ ,‬שהמערכות שלהם ממקומות בלונדון והם יוצאים לאור בבריטניה‪.‬‬
‫הגרדיאן והטיימס נחשבים כעיתונים רציניים המייצגים שתי תפיסות עולם פוליטיות שונות –‬
‫הליברלית והשמרנית )בהתאמה(‪" .‬הם מצהירים על עצמם כעיתוני איכות ומחירם גבוה עד פי‬
‫שלושה ממחיר האחרים‪ .‬מובאים בהם סיפורים בכתב קטן וצפוף ובנושאים רחבים ]‪.[...‬‬
‫כותרותיהם לא צעקניות‪ ,‬העיצוב נקי ולרוב שמרני‪".‬‬
‫‪88‬‬
‫הסאן הפופולארי‪ ,‬לעומתם‪ ,‬הוא צהובון‪.‬‬
‫כמו עיתוני בריטניה האחרים המשתייכים לאותה סוגה הוא "אמון על הבאת סיפורים רכילותיים‪,‬‬
‫צבעוניים‪ ,‬שממוקמים בשולי החדשות ומעניינים את הציבור מכיוון שהם נוגעים לחייהם האישיים‬
‫והמוצנעים של הכוכבים"‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫הסיבה שאני משתמש במחקר זה בעיתון "הסאן" כמקור‪ ,‬ולא רק‬
‫בעיתונים שנחשבים רציניים ומייצגים השקפות עולם שונות‪ ,‬היא בשל התפוצה האדירה שלו‬
‫שקשה לבטלה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬העיתון מבטא במידה רבה ובצורה בוטה את רחשי הלב של הרחוב‬
‫הבריטי בכלל ושל אוהדי הכדורגל בפרט‪ .‬לראיה הסיקור של ענף הספורט הפופולארי תופס חלק‬
‫מרכזי בעיתון מידי יום‪.‬‬
‫יש לציין שבשל סיבות טכניות של נגישות לארכיוני העיתונים באינטרנט‪ ,‬המקרה של שנת ‪1966‬‬
‫ייבדק רק בעיתון "הגרדיאן"; והמקרה של שנת ‪ 1986‬ייבדק רק בעיתונים "הטיימס" ו"הגרדיאן"‪.‬‬
‫במסגרת הצנועה הזו‪ ,‬בה העיתונות הכתובה לא עומדת במוקד המחקר‪ ,‬התמונה החלקית‬
‫המתקבלת תוכל לספק תחושה של הלך הרוח של העיתונות הבריטית בארבע נקודות ציון הדרך‬
‫שנבחרו‪ .‬אין ספק כי מחקר עתידי שירחיב את היריעה או שהסיקור העיתונאי יעמוד במוקד שלו‪,‬‬
‫‪ 88‬גיא )‪ ,(2010‬עמ' ‪224‬‬
‫‪ 89‬שם‬
‫‪92‬‬
‫יצריך בדיקה מעמיקה יותר של מה שפורסם בעיתונות במקרים אלו והאופן בו סוקרו ההחלטות‬
‫של ‪.IFAB‬‬
‫‪ .1‬היה או לא היה? )הרסט ‪(1966‬‬
‫ביום שבת ‪ 30‬ביולי ‪ 1966‬נערך משחק הגמר של אליפות העולם בכדורגל באצטדיון וומבלי‬
‫)לונדון(‪ ,‬בין אנגליה למערב גרמניה‪ .‬לאחר סיום המועד החוקי )‪ 90‬דקות( התוצאה הייתה ‪.2-2‬‬
‫בדקה ה‪ 11-‬של ההארכה )מתוך כ‪ (30-‬בעט השחקן האנגלי ג'ף הרסט לשער הגרמני כדור‬
‫שפגע בקורה העליונה של השער‪ ,‬נחת על הדשא בתוך השער ויצא ממנו‪ .90‬השער אושר למרות‬
‫מחאות הגרמנים‪ .‬המשחק הסתיים בניצחון האנגלים בתוצאה ‪ 4-2‬ובזכייתם בגביע‪ ,‬לאחר שער‬
‫נוסף של הרסט לפני סיום ההארכה‪ .‬עד היום לא ברור לגמרי האם הכדור עבר במלואו את קו‬
‫השער או לאו‪.‬‬
‫במהדורת יום שני ‪ 1‬באוגוסט ‪ ,1966‬שהוציא הגרדיאן יומיים לאחר המשחק‬
‫‪91‬‬
‫)בימי ראשון‬
‫העיתון לא מתפרסם( נמצא כמה אזכורים לזכייה ההיסטורית של אנגליה בגביע העולם‪ .‬הכותרת‬
‫בעמוד הראשי שקשורה לאירוע מדברת על כך שהמענקים לשחקני הנבחרת בגובה ‪ 22‬אלף‬
‫פאונד הוקפאו‪ ,‬אך לא נמצא חבר הפרלמנט שיעז לא לתמוך בהפשרה‪ .‬בהמשך אותו עמוד‬
‫מגיעות התגובות הנלהבות מכל קצוות תבל )ברית המועצות‪ ,‬איטליה‪ ,‬צ'כוסלובקיה( תחת‬
‫כותרת המשנה "נתנו את מיטבם" )‪.(Gave their best‬‬
‫בעמוד דבר המערכת‪ ,‬תחת הכותרת "ניצחון לכדורגל"‪ ,‬יש התייחסות נרחבת לנושא השיפוט‪.‬‬
‫הכותב ארתור גריפין )‪ (Arthur Griffin‬מצר על כך שלשופטים קשה לעמוד בקצב המשחק‬
‫ולהיות קרובים לאירועים שהם אמורים לפסוק בהם‪" .‬בשער השלישי של אנגליה ]השנוי‬
‫במחלוקת[‪ ,‬הקוון היה‪ ,‬למרבה המזל‪ ,‬ממוקם היטב לראות שהכדור נחת בתוך השער‪ [...] .‬האם‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=LrqLo5WJzlA‬‬
‫‪The Guardian, 1st August 1966‬‬
‫‪93‬‬
‫‪90‬‬
‫‪91‬‬
‫במשחקים בסדר גודל כזה יהיה שווה שיהיו שני קוונים נוספים‪ ,‬נאמר מאחורי קו השער?"‬
‫‪92‬‬
‫גריפין הקדים את זמנו בהצעה‪ ,‬שהחלו לנסות אותה בשנת ‪ .2008‬בשנת ‪ 1966‬הטכנולוגיה עוד‬
‫לא הייתה מפותחת ברמה כזו המאפשרת שימוש אמין ויעיל בה‪ ,‬כמו בתקופה בה נכנסו שני‬
‫שופטי הרחבה לניסוי‪.‬‬
‫בשלב זה עיתוני אנגליה )ולא בפעם הראשונה‪ ,‬כפי שאראה בהמשך הפרק( התעסקו יותר‬
‫בנבחרת שלהם מאשר בדרכים לשפר את השיפוט‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬אין בסיקור של שנת ‪ 1966‬שום‬
‫התייחסות לטכנולוגיה‪ ,‬על אף שבריטים רבים עם מקלטי טלוויזיה צפו בשער של הרסט ביממה‬
‫וחצי שעברה מהמשחק ועד שהגרדיאן הגיע לדוכני העיתונים‪ .‬כזכור‪ ,‬כפי שהראיתי בפרק ‪4‬‬
‫שעסק ב‪ ,IFAB-‬המועצה התחילה לתת את דעתה לצילום המשחק רק בשנת ‪ ,1970‬כאשר‬
‫צילומי המשחקים וההילוכים החוזרים החלו לערער על החלטות השופטים‪ .‬זו תהיה לא רק‬
‫הפעם האחרונה בה תזכה נבחרת מהאי הבריטי בגביע )נכון לשנת ‪ ,(2012‬אלא גם הפעם‬
‫האחרונה בה הם ייהנו מהחלטת שיפוט הרת גורל מעוררת מחלוקת במסגרת הטורניר העולמי‬
‫או במוקדמות שלו‪.‬‬
‫‪" .2‬יד האלוהים" )מרדונה ‪(1986‬‬
‫ביום ראשון ‪ 22‬ביוני ‪ ,1986‬במשחק בשלב רבע הגמר באליפות העולם בכדורגל באצטדיון‬
‫האצטקה )מקסיקו סיטי(‪ ,‬בדקה ה‪ 51-‬כאשר התוצאה הייתה ‪ 0-0‬בין נבחרות ארגנטינה‬
‫לאנגליה הבקיע הקפטן הארגנטינאי‪ ,‬דייגו מרדונה‪ ,‬שער בידו לרשת האנגלית‪ ,‬שאושר על ידי‬
‫השופט‪ .93‬אחרי ארבע דקות מרדונה הבקיע שער נוסף והמשחק הסתיים בתוצאה ‪2-1‬‬
‫לארגנטינה‪ .‬השער יוצא הדופן שנראה בכל צילומי הווידאו והסטילס שהובקע במרמה‪ ,‬זכה לכינוי‬
‫"יד האלוהים"‪.‬‬
‫‪Ibid, P.8‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=DbbsytHDp2o‬‬
‫‪94‬‬
‫‪92‬‬
‫‪93‬‬
‫בעיתון הגרדיאן ב‪ 23-‬ביוני ‪1986‬‬
‫‪94‬‬
‫הכותרת בעמוד הראשי היא "מרדונה מעיף את אנגליה"‪,‬‬
‫ואילו בסיקור המלא בעמודים הפנימיים הכותרת היא "מרדונה מנחית את אגרוף הנוק‪-‬אאוט"‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬מוקד הדיווח הוא אחד מן השחקנים הגדולים בהיסטוריה של המשחק ולא טעות‬
‫השיפוט‪ .‬כך מסתיימת הכתבה שמסכמת את המשחק‪" :‬אם עלי בן נקר ]שופט המשחק‬
‫הטוניסאי[ היה במקום הנכון בזמן הנכון כשהשער הראשון הובקע‪ ,‬האנגלים היו מגיעים לחצי‬
‫הגמר‪ ,‬אך לא בצדק"‪ .95‬בדיווח יש התייחסות גם לצילומי הטלוויזיה שהראו כי מרדונה השתמש‬
‫בזרועו על מנת להבקיע‪ ,‬אך אין שום קריאה בכתבה להשתמש בהילוכים החוזרים לסיוע לשיפוט‬
‫במשחק‪.‬‬
‫בגיליון הטיימס של אותו היום‬
‫‪96‬‬
‫ננקטת עמדה שאינה שונה באופן מהותי ממה שהוצג אצל‬
‫העיתון המתחרה‪" :‬הטיעון שאלמלא השער הראשון של מרדונה‪ ,‬אנגליה הייתה בחצי הגמר הוא‬
‫ריק מתוכן‪ .‬בהמשך המשחק‪ ,‬לא היה ספק שהנבחרת הנכונה ניצחה‪ [...] .‬כל שופט יכול היה‬
‫לקבל את ההחלטה שהייתה ללא ספק רעה‪ ".‬אנו רואים כי על אף שאין ספק לעיתונאים‬
‫האנגלים שהייתה כאן טעות‪ ,‬הם מצרים על כך שהנבחרת שלהם לא מספיק טובה לנצח את‬
‫הארגנטינים‪ .‬בשום מקום לא מוצע הרעיון שאולי יבחנו את צילומי הטלוויזיה‪ ,‬על אף שצילום‬
‫משחקים ושימוש בהילוכים חוזרים היו עניין נפוץ באותם השנים‪.‬‬
‫עשרים שנים אחרי אירוע השיפוט מעורר המחלוקת המפורסם הראשון העיתונות האנגלית‬
‫מתייחסת לצילומי הטלוויזיה‪ ,‬אך עדיין לא קוראת להשתמש בהם על מנת לפסוק באירועים מעין‬
‫אלה‪ .‬למעשה‪ ,‬העניין הספורטיבי עומד במרכז הדיווח של המשחק – שהקבוצה הטובה יותר על‬
‫המגרש ניצחה‪.‬‬
‫‪94‬‬
‫‪The Guardian, 23rd June 1986‬‬
‫‪Ibid, P.28‬‬
‫‪96‬‬
‫‪The Times, 23rd June 1986‬‬
‫‪95‬‬
‫‪95‬‬
‫‪ .3‬בישול ביד )הנרי ‪(2009‬‬
‫ביום רביעי ‪ 18‬בנובמבר ‪ 2010‬נערך בסטאד דה פרנס )פריז( משחק מכריע במוקדמות אליפות‬
‫העולם בין נבחרת צרפת לאירלנד‪ .‬בדקה ה‪) 104-‬המחצית השנייה של ההארכה(‪ ,‬במצב של‬
‫שוויון ‪ ,1-1‬פגע כדור בידו של החלוץ הצרפתי‪ ,‬תיירי הנרי‪ ,‬סמוך לשער האירי‪ ,‬וזה המשיך‬
‫במסירה למגן קבוצתו‪ ,‬וויליאם גאלאס )‪ ,(William Gallas‬שהבקיע שער מכריע‪ .97‬את נגיעת‬
‫היד הברורה‪ ,‬ששודרה בעשרות הילוכים חוזרים והגיעה למהדורות חדשות בכל רחבי העולם‪,‬‬
‫ראו מאות מיליוני צופים‪ .‬בזכות הניצחון‪ ,‬הצרפתים העפילו לאליפות העולם והאירים נותרו מחוץ‬
‫לטורניר היוקרתי‪.‬‬
‫בגרדיאן התייחסו למקרה בעמוד השער תחת הכותרת "אירלנד נשדדה על ידי נגיעת יד אכזרית‬
‫של הנרי"‪ .98‬עיקר הסיקור לא עסק בקריאה לשימוש בהילוכים החוזרים‪ ,‬שהראו את הטעות‬
‫בבירור‪ ,‬אלא בטענה של אירלנד שפיפ"א רצתה שצרפת תעפיל למונדיאל‪ .‬לפיכך‪ ,‬השער‬
‫המכריע של גאלאס‪ ,‬שהובקע באופן לא חוקי‪ ,‬אושר‪ .‬עוזר המאמן של האירים צוטט כאומר‪" :‬עם‬
‫ההגרלה פיפ"א רצתה שצרפת ופורטוגל ]הנבחרת השנייה שהייתה זקוקה לניצחון במשחקי‬
‫המבחן[ יעפילו וכך אכן קרה‪".‬‬
‫‪99‬‬
‫בעמוד האחורי של עיתון הטיימס )מדור הספורט( הכותרת הייתה‪" :‬אי אפשר להאשים את‬
‫השופט אם הוא לא רואה משהו"‬
‫‪100‬‬
‫בניתוח המעמיק של המשחק בעמוד הפנימי יש התייחסות‬
‫לניסוי של שופטי הרחבה‪ ,‬שהחל באותם ימים רק במסגרת גביעי אירופה לקבוצות )לא במשחק‬
‫זה(‪ .‬עיתונאי הספורט הסקוטי של הטיימס‪ ,‬פטריק ברקלי )‪ ,(Patrick Barclay‬כותב‪" :‬הבה לא‬
‫נאשים את מרטין האנסון‪ ,‬השופט הסקוטי ]‪ [...‬כדורגל הוא משחק קשה ]לשיפוט[ והדרך הטובה‬
‫ביותר להקל היא להשתמש בצילומי ווידאו‪ .‬כל זמן שהמשחק לא ייעצר – והוא לא היה נעצר‬
‫‪97‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=jxw1‐Id91lQ&feature=related‬‬
‫‪The Guardian, 19th November 2009‬‬
‫‪99‬‬
‫‪Ibid‬‬
‫‪100‬‬
‫‪The Times, 19th November 2009, p. 107‬‬
‫‪98‬‬
‫‪96‬‬
‫במקרה זה – נראה שלא יהיה נזק בניסוי‪ .‬במקום זה אנחנו עורכים ניסוי עם שני עוזרי שופטים‬
‫נוספים ]‪ [...‬והאירוניה היא שצרפתי עומד מאחורי זה ]הכוונה לפלטיני‪ ,‬ראה פרק ‪".[4‬‬
‫‪101‬‬
‫הכותרת בעמוד הראשון של עיתון הסאן באותו בוקר של יום חמישי הייתה‪" :‬היד של הצפרדע"‬
‫]‪[The hand of a frog‬‬
‫‪102‬‬
‫– משחק מילים על הביטוי "שער האלוהים" ועל ביטוי הגנאי‬
‫לצרפתים‪ .‬הידיעה הקצרה שעל השער ממשיכה כך‪" :‬הגיבורים של אירלנד נשדדו על ידי היד של‬
‫הצפרדע אתמול בלילה בפריז‪ .‬כדור היד של תיירי הנרי הרמאי בתוספת הזמן‪ ,‬מנעה מאיתנו‬
‫את מקומנו ]ההדגשה שלי – מ‪.‬ט‪ [.‬בגביע העולמי‪ .‬הגניבה הבוטה‪ ,‬שלא נראתה על ידי השופט‬
‫העיוור‪ ,‬מרטין האנסון‪ ,‬ביישה את הכדורגל העולמי‪ ".‬בידיעה בעמודים הפנימיים‪ ,‬ממשיכים הסאן‬
‫בסגנונם הצעקני את הקו של הטיימס של מה שנשיא פיפ"א רצה )העפלה של צרפת על חשבון‬
‫אירלנד( – הוא קיבל‪.‬‬
‫חשוב לציין‪ ,‬שכמו אנגליה‪ ,‬גם ההתאחדות של אירלנד היא אחת מהחברות ב‪ ,IFAB-‬וכמו‬
‫שראינו בסאן )בהדגשה של הציטוט( האירים סוקרו כנבחרת מקומית בריטית‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לזכור‬
‫שבשנת ‪ 2009‬השימוש בעזרים טכנולוגיים לשיפוט כבר היה עניין נפוץ במיוחד בשלושת מענפי‬
‫הספורט הפופולאריים ביותר באנגליה )פרט לכדורגל( – קריקט‪ ,‬ראגבי וטניס‪ .‬אם כך‪ ,‬לפי‬
‫הסיקור שראינו בשלושת העיתונים עד כה‪ ,‬יש דגש מינורי )אם בכלל( לשימוש בטכנולוגיה‬
‫לשיפוט‪ .‬אין בו ביקורת יוצאת דופן על השופטים )פרט לסאן(‪ ,‬והטעויות שלהם נתפסות כחלק‬
‫מהמשחק‪ .‬הכול עתיד להשתנות עם מה שקרה באותו אחר הצהריים בבלומפונטיין )דרום‬
‫אפריקה( בקיץ ‪.2010‬‬
‫‪ .4‬הבעיטה הגורלית )למפארד ‪(2010‬‬
‫ביום ראשון ‪ 27‬ביוני ‪ 2010‬נערך משחק בשלב שמינית הגמר של אליפות העולם בכדורגל‬
‫בסוקר סיטי )יוהנסבורג( בין נבחרות אנגליה לגרמניה‪ .‬בדקה ה‪ ,37-‬במצב של ‪ 2-1‬לגרמנים‪,‬‬
‫‪Ibid, p. 105‬‬
‫‪The Sun, 19th November 2009‬‬
‫‪97‬‬
‫‪101‬‬
‫‪102‬‬
‫בעט לשער הגרמני השחקן האנגלי‪ ,‬פרנק למפארד‪ ,‬כדור שפגע בקורה העליונה‪ ,‬עבר במלואו‬
‫את קו השער ויצא החוצה‪ .‬השער החוקי‪ ,‬שיכול היה להשוות את תוצאת המשחק ובכך אולי‬
‫לשנות את מהלכו – נפסל‪ .103‬עשרות ההילוכים החוזרים מזוויות שונות הראו שהשופט שגה‬
‫בהחלטתו באופן ברור‪ .‬המשחק הסתיים בתוצאה ‪ 4-1‬לגרמנים‪.‬‬
‫יודע כל מי שמנוי לעיתון יומי‪ ,‬שביום הראשון של השבוע מתקבל עיתון דל עמודים ותוכן‪ .‬הסיבה‬
‫לכך היא שאין פעילות רבה במערכת הפוליטית או הכלכלית במהלך סוף השבוע‪ .‬לכן‪ ,‬כל אירוע‬
‫קטן‪ ,‬שבמהלך השבוע היה זוכה לסיקור מינורי‪ ,‬מקבל שטח פרסום נרחב בהשוואה לחשיבותו‬
‫הראויה‪ .‬ההקדמה הקצרה נועדה על מנת להמחיש איזו מהומה גדולה עשה השער הפסול של‬
‫למפארד בכל עיתוני הממלכה הבריטית באותו יום שני‪ 28 ,‬ביוני ‪ ,2010‬גם בשני העיתונים‬
‫שנוהגים לסקר את הכדורגל בצורה מאופקת‪.‬‬
‫בגרדיאן הליברלי הכותרת בעמוד השער הייתה‪" :‬הדים מ‪ – '66-‬אבל הכול עבר ]‪ [all over‬כעת‬
‫לדור הזהב של אנגליה"‬
‫‪104‬‬
‫הטור של עורך הספורט‪ ,‬ריצ'ארד וויליאמס )‪,(Richard Williams‬‬
‫עסק בשער הפסול אך המסר המרכזי שלו היה שהאוהדים לא יטעו לחשוב שטעות השיפוט )הוא‬
‫לא מזכיר היעדר סיוע טכנולוגי( הייתה הסיבה להדחה של נבחרתו החלשה‪ .‬התמיכה בהכנסת‬
‫עזרים טכנולוגיים לשיפוט בכדורגל‪ ,‬יחד עם הביקורת החריפה נגד פיפ"א שמונעת זאת‪ ,‬הגיעה‬
‫רק בעמודים הפנימיים של אותו הגיליון‪ .‬פול הייוורד )‪ ,(Paul Hayward‬שנשלח לדרום אפריקה‪,‬‬
‫כתב‪ [...]" :‬השער‪-‬שלעולם‪-‬לא‪-‬היה‪ :‬הוא ההוכחה הטובה ביותר לדעה הקדומה הנאונדרטלית‬
‫של פיפ"א נגד ‪ .GLT‬בווימבלדון כבר שבועיים ]תחרות הטניס התקיימה במקביל למונדיאל[‬
‫מכונה פשוטה יכולה לומר האם כדור הטניס עבר את הקו הלבן‪".‬‬
‫‪105‬‬
‫הגרדיאן הביא גם את דברי דיוויד קמרון )‪ (David Cameron‬ראש ממשלת בריטניה‪ ,‬שצפה‬
‫במחצית השנייה של המשחק יחד עם קנצלרית גרמניה )טעות השיפוט הייתה במחצית‬
‫הראשונה(‪ ,‬ש"נתן גיבוי לטכנולוגיית וידאו שתעוצב כך שתסיר ספקות בנוגע לתוקפם של שערים‬
‫‪103‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=_gJxdpPl568‬‬
‫‪The Guardian, 28th June 2010‬‬
‫‪105‬‬
‫‪Ibid, P. 2‬‬
‫‪104‬‬
‫‪98‬‬
‫שהובקעו‪".‬‬
‫‪ 106‬אואן גיבסון )‪(Owen Gibson‬‬
‫מביא את דבריו של פוליטיקאי שמרני נוסף‪ ,‬שר הספורט‬
‫הבריטי יו רוברטסון )‪ (Hugh Robertson‬צוטט בגיליון שאמר לאחר המשחק‪" :‬ברגע שהאבק‬
‫ישקע‪ ,‬אני מקווה שה‪] FA-‬ההתאחדות האנגלית[ יבצעו בחינה מעמיקה ומקיפה לסיבות לכך‬
‫ושפיפ"א תבחן מחדש את ההתנגדות של שתיהן לשימוש ב‪".GLT-‬‬
‫‪107‬‬
‫גם בעיתון המזוהה עם האגף השמרני של הפוליטיקה הבריטית הכותרת בשער לא קוראת‬
‫לרוויזיה בנושא הכנסת עזרים טכנולוגיים לשיפוט בכדורגל‪" :‬זמן להרהור נוסף אחרי ההשפלה‬
‫בגביע העולמי"‪ .108‬בידיעה הקצרה של העמוד הראשון מובע צער על כך שלמרות טעות השיפוט‬
‫)לא מזכירים את היעדר הטכנולוגיה( הגיע לנבחרת האנגלית להפסיד לגרמנים שהיטיבו לשחק‪.‬‬
‫שוב כמו בגרדיאן‪ ,‬רק בעמודים הפנימיים מגיעה הטענה שהטכנולוגיה הייתה יכולה לסייע‬
‫לשופטים )ולאנגלים(‪ .‬במאמר המערכת שבעמוד השני של הגיליון נכתב‪" :‬הם ]פיפ"א[ חייבים‬
‫לעקוב אחר הדוגמאות של הקריקט‪ ,‬הטניס והראגבי – כולם משתמשים בטכנולוגיה לסייע‬
‫לשופט או לבורר‪ .‬טכנולוגיה פותרת בצורה ישירה החלטות קו ]למשל בטניס[‪ .‬ההצהרה של‬
‫פיפ"א במרס ]ראה פרק ‪ [4‬שהילוכים חוזרים בוידאו הם יקרים מידי מצחיקה עבור הספורט‬
‫העשיר והאהוב בעולם‪".‬‬
‫‪109‬‬
‫עורך הכדורגל של הטיימס‪ ,‬טוני אוונס )‪ ,(Tony Evans‬כתב טור ארוך ומנומק שמטרתו היא‬
‫מתקפה חריפה על נשיא פיפ"א‪ ,‬ספ בלאטר‪ ,‬על רקע ההתעקשות שלו לא להשתמש‬
‫בטכנולוגיה‪" :‬בלאטר חי בעבר‪ .‬הסירוב שלו לאפשר למשחק העולמי את כלי הטכנולוגיה לקבלת‬
‫החלטות נכונות הופכת את גביע העולם לעסק מעורר גיחוך‪ [...] .‬ההתנגדות של פיפ"א להכניס‬
‫טכנולוגיה מקורה באמונה שכול המשחק – מהרמה הנמוכה ביותר ועד לגמר גביע העולם –‬
‫צריך להישפט באותו אופן‪ .‬זו חשיבה אצילית אבל היא מאבדת מעוצמתה כאשר אי הצדק מרים‬
‫‪106‬‬
‫‪Ibid, P.4‬‬
‫‪Ibid‬‬
‫‪108‬‬
‫‪The Times, 28th June 2010‬‬
‫‪109‬‬
‫‪Ibid, P. 2‬‬
‫‪107‬‬
‫‪99‬‬
‫את ראשו‪ .‬הספורט מחוסל על ידי החלטות כמו זו של אתמול‪ .‬בלאטר צריך לאמץ טכנולוגיית‬
‫וידאו‪ .‬זה לא יהרוג אותו‪ .‬אם לא יעשה זאת‪ ,‬זה עשוי להיות העניין שיגדיר ויפגע בכהונתו‪".‬‬
‫‪110‬‬
‫את אותו הקו‪ ,‬אם כי בסגנונם המיוחד שכנראה מביא להם את התפוצה הרחבה‪ ,‬ממשיכים‬
‫הסאן‪ .‬הכותרת בשער היא‪" :‬הם חושבים שהכדור עבר" ]‪ They think it’s ball-over‬זהו משחק‬
‫מילים על הביטוי שהופיע בכותרת של הגרדיאן[‪ .111‬את החיצים החדים שלהם יורים כתבי‬
‫הצהובון לכיוון הנבחרת האנגלית ובראשם המאמן שמרוויח את סכום העתק‪ 6 ,‬מיליון פאונד‬
‫לשנה‪" .‬זה לא תירוץ ]השער שנפסל[ לכך ששלושת האריות ]הסמל של הנבחרת האנגלית[‬
‫חסרי השיניים נראו כחתלתולים‪".‬‬
‫‪112‬‬
‫בהמשך המאמר הזכירו שוב את המקרה של הנרי‪,‬‬
‫כהזדמנות נוספת להתנגח בבלאטר‪" :‬האירים רומו ]כשנשלל מהם[ מקום בגביע העולמי‬
‫באמצעות נגיעת היד של הכוכב הצרפתי תיירי הנרי‪ .‬אבל הבוס בן ה‪ 74-‬של פיפ"א ספ בלאטר‬
‫מתנגד בעקביות לשימוש במצלמות המשמשות בקביעות ענפי ספורט אחרים‪".‬‬
‫אם היה חסר "צבע" בסיקור של הסאן‪ ,‬הם הביאו אותו באמצעות פיטר שילטון ) ‪Peter‬‬
‫‪ ,(Shilton‬השוער האנגלי שספג את אותו השער מעורר המחלוקת של מרדונה שש עשרה שנים‬
‫קודם לכן‪ .‬בטור של ‪ 142‬מילים שכותרתו "ההשקפה שלי" הוא כותב‪" :‬אני אומר זאת שנים שאנו‬
‫צריכים להשתמש בטכנולוגיה להראות מתי הכדור עבר את הקו‪ .‬כשאתה רואה את השער הלא‬
‫מאושר של פרנק למפארד‪ ,‬לקוון לא היה סיכוי להשיג את השחקן והשופט לא יכול להיות בטוח‬
‫מהעמדה בה הוא נמצא‪ .‬זה יכול להיפתר בקלות עם טכנולוגיה‪".‬‬
‫‪113‬‬
‫עניין היעדר העזרים הטכנולוגיים לשיפוט הוזכר בסיקור של ‪ ,2010‬אך הוא לא עמד במוקד של‬
‫מה שנכתב בעיתונות האנגלית לאחר המשחק של נבחרתם‪ .‬בשני העיתונים ה"רציניים"‬
‫התאכזבו מהשחקנים‪ ,‬ואילו בצהובון הדגישו את משכורתו של המאמן האיטלקי של הנבחרת‬
‫האנגלית שנכשל במשימתו וקראו לו להתפטר‪ .‬הקריאה להכנסת הטכנולוגיה מגיעה רק‬
‫‪110‬‬
‫‪Ibid, P. 7‬‬
‫‪The Sun, 28th June 2010‬‬
‫‪112‬‬
‫‪Ibid, P. 2‬‬
‫‪113‬‬
‫‪Ibid‬‬
‫‪111‬‬
‫‪100‬‬
‫בעמודים הפנימיים‪ ,‬שם היא מקבלת מקום מרכזי בדברי הפרשנות למשחק‪ .‬בכל הררי המילים‬
‫שכתבו מיטב עיתונאי הספורט של שלושת היומונים האנגליים בשנת ‪ ,2010‬לא נמצא ולו טיעון‬
‫אחד בעד שימור הסטאטוס קוו‪ ,‬של הימנעות מהשימוש בטכנולוגיה‪ .‬נראה כי כולם ראו‬
‫בהכנסתה כתיקון נדרש לאור הטעויות שאפשר להימנע מהן‪.‬‬
‫בסיום הסקירה של ארבעת המקרים נשאלת השאלה איזה משקל יש לעיתונות המודפסת בלחץ‬
‫להכנסת עזרים טכנולוגיים לשיפוט כדורגל‪ .‬בחיבור זה בחרתי להתייחס אליה כאחד מהשחקנים‬
‫בתוך השדה בו נערך המשא ומתן‪ ,‬יחד עם זאת היא הפחות משפיעה מביניהם‪.‬‬
‫משקפת או מעצבת?‬
‫עד כה ראינו כי דעת הקהל של אוהדי הכדורגל היא השחקן החשוב והמשפיע ביותר על מקבלי‬
‫ההחלטות בנושא הנדון‪ ,‬בשל העובדה שאהבתם למשחק היא זו שהפכה אותו משעשוע לשעות‬
‫הפנאי לתעשיית הענק הגלובלית שפועלת בעשרות השנים האחרונות‪ .‬למקבלי ההחלטות שמור‬
‫המקום החשוב בהיותם המוציאים לפועל שינויים או המשמרים של הסטאטוס קוו‪ .‬כמו בכל ענף‬
‫ספורט מודרני )העיקרון החמישי של גוטמן(‪ ,‬הם הבירוקרטים המנהלים את המשחק‪ .‬את שני‬
‫אמצעי התקשורת – הטלוויזיה והעיתונות המודפסת – מיקמתי בתחתית רשימת השחקנים‪ ,‬אך‬
‫לדעתי יש להם השפעה גדולה על מקבלי ההחלטות‪.‬‬
‫בפרק הקודם הצגתי את הטלוויזיה כגוף שלמעשה הוא זה שמביא את הכדורגל אל הרוב‬
‫המכריע של האוהדים ברחבי העולם‪ .‬הצופים חווים את המשחק על ידי המכשיר שמביא אליהם‬
‫באופן אודיו‪-‬וויזואלי שידור מתווך על ידי בימאי‪ ,‬שדר ופרשן‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬סכומי העתק שמשלמים‬
‫ערוצי הטלוויזיה עבור זכויות שידור משחקים הם אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של גופי‬
‫הכדורגל )התאחדויות וקבוצות(‪ ,‬ובטח החשוב שבהם‪ .‬לפיכך‪ ,‬משני אמצעי התקשורת‪ ,‬אין ספק‬
‫מי משפיע יותר על מקבלי ההחלטות‪ .‬אם כך‪ ,‬האם יש לעיתונות המודפסת תפקיד חשוב בזירת‬
‫המאבק על ההכנסה או ההימנעות משימוש בעזרי שיפוט טכנולוגיים?‬
‫‪101‬‬
‫שדר הספורט האמריקני‪ ,‬הווארד קוסל )‪ (Howard Cosell‬צוטט פעם באומרו ש"הספורט הוא‬
‫מחלקת הצעצועים של החיים‪",‬‬
‫‪114‬‬
‫עורכי עיתונים רבים רואים בסיקור הספורט כרע הכרחי‪ .‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬הוא נתפס כאותה מחלקה לא רצינית עליה דיבר קוסל )שמיועדת לילדים בגילם ובנפשם(‪,‬‬
‫שולית בחשיבותה לעומת הסיקור המדיני הכלכלי או הפלילי‪ .‬מאידך‪ ,‬זהו בין תחומי הסיקור‬
‫הנקראים ביותר בעיתון‪ .‬במחקר שנערך בשנת ‪1978‬‬
‫‪115‬‬
‫נמצא כי קוראי עיתונים מקדישים ‪40%‬‬
‫מזמנם לקריאת "חדשות קשות" ו‪ 17%-‬לקריאת ספורט )נתונים זהים לגברים ולנשים(‪ .‬מדורי‬
‫הבידור‪ ,‬הכלכלה ומזג האוויר מוקמו בתחתית הרשימה‪ .‬יש לשים לב‪ ,‬שבשלושה מארבעת‬
‫המקרים המוצגים בפרק נבדק הסיקור בזמן משחקי הגביע העולמי‪ ,‬אז בכל מקרה עולה רמת‬
‫העניין של הציבור בכדורגל )בוודאי כאשר מדובר בנבחרת הלאומית שלו( ולפיכך גם עולה נפח‬
‫הסיקור‪.‬‬
‫תנאי הזיכיון שהושת על תחנת הרדיו של ה‪ BBC-‬בשנת ‪ ,1922‬שנועד להגן על העיתונים לא‬
‫החזיק מעמד יותר מארבע שנים‪ .‬כך שלמעשה מלאכת סיקור התוצאות של העיתונים הפכה‬
‫לשולית‪ ,‬ברגע שיש אמצעי תקשורת אחר שיכול לדווח בצורה עדכנית‪ .‬עם תחילת השידורים‬
‫הישירים של משחקי הכדורגל‪ ,‬האוהד כבר יכול היה לצפות במו עיניו במשחק‪ ,‬במקום לקרוא‬
‫עליו למחרת בעיתון‪ .‬אם כך‪ ,‬היתרון הגדול של המדיה המודפסת על אחיותיה הצעירות הוא‬
‫בעיקר בדברי הפרשנות שהיא מציעה‪.‬‬
‫אם המחקרים מראים שאחוזים ניכרים מהציבור נוהגים לקרוא את מדורי הספורט של העיתונים‪,‬‬
‫לא יהיה מוגזם להניח שמאה אחוזים )או מספר קרוב לכך( ממי שקשור בספורט נוהג כך‪ .‬לטורי‬
‫הדעות המתפרסמים בעיתונים נחשפים אוהדים‪ ,‬שחקנים‪ ,‬מאמנים‪ ,‬בעלי קבוצות וכמובן מקבלי‬
‫החלטות ובהם גם חברי הגוף המצומצם של ‪ .IFAB‬בדברי הפרשנות של העיתונאים אנו יכולים‬
‫לראות כיצד מיטב המילים מגויסות לזירת המאבק של הכלכלה המוסרית של הכדורגל‪ .‬הרצון‬
‫‪Wanta (2006), p. 105‬‬
‫‪Ibid, p. 111‬‬
‫‪102‬‬
‫‪114‬‬
‫‪115‬‬
‫לבלוט וכך להגדיל את תפוצת העיתון תביא לקו יותר מיליטנטי – כל עיתון עם הסגנון שיתאים‬
‫לקהל הקוראים שלו‪.‬‬
‫בבחינת הסיקור של נושא העזרים הטכנולוגיים לשיפוט בכדורגל במהלך השנים‪ ,‬אפשר לזהות‬
‫בארבעת המקרים קו ליניארי שמתקדם לכיוון תמיכה הולכת וגוברת בעניין‪:‬‬
‫•‬
‫ב‪ 1966-‬אין התייחסות לצילומי הטלוויזיה‬
‫•‬
‫ב‪ 1986-‬קיימת התייחסות להילוכים החוזרים‪ ,‬אך עדיין אין קריאה לשימוש בהם‬
‫•‬
‫ב‪ 2009-‬יש קריאה מינורית לשימוש בעזרים טכנולוגיים )השופט לא טעה מכיוון שלא‬
‫יכול היה לראות את נגיעת היד מהמקום בו נמצא(‬
‫•‬
‫ב‪ 2010-‬נשמעת קריאה נחרצת מכיוון כל העיתונים להשתמש בעזרים טכנולוגיים‬
‫שימנעו טעויות כמו זו שקרתה במשחק‪.‬‬
‫בשני המקרים הראשונים שנבדקו הנושא של שימוש בטכנולוגיה עדיין לא היה על הפרק בסיקור‬
‫העיתונאי‪ .‬בימים בהם הרסט הבקיע את השער השנוי במחלוקת השידור הטלוויזיוני עדיין לא‬
‫הגיע לבתיהם של מרבית האוהדים ובכל מקרה לא נעשה שימוש בהילוכים חוזרים‪ .‬נשמרה‬
‫הזכות האפיסטמולוגית של שופט המשחק‪ ,‬המקבל את ההחלטות במקום באופן מיידי‪.‬‬
‫הקו השמרני לא השתנה גם עשרים שנה לאחר מכן‪ ,‬כאשר מיליארדים בעולם ראו בשידור חי‬
‫ומוקלט עם עשרות הילוכים חוזרים את מראדונה מבקיע שער בידו שלא נפסל‪ .‬כזכור‪ ,‬בטיימס‬
‫כתבו על הטעות‪" :‬כל שופט יכול היה לקבל את ההחלטה שהייתה ללא ספק רעה‪ ".‬שוב‪ ,‬זה‬
‫נראה לזמנו לגיטימי ונכון על פי הכלכלה המוסרית של הכדורגל‪ ,‬שמי שצריך לקבל את ההחלטה‬
‫)גם אם היא לא טובה( הוא השופט‪ .‬הטעות היא אנושית שיכולה לקרות ל"כל שופט" והיא חלק‬
‫מהמשחק‪ .‬הכנסת ההוק איי לשימוש בטניס בשנת ‪ ,2005‬ובמיוחד בטורניר האנגלי היוקרתי‬
‫בווימבלדון )שנתפס כמאוד שמרני( בשנת ‪ ,2006‬סימנה נקודת ציון חשובה בהתייחסות של‬
‫העיתונים האנגלים לנושא הטכנולוגיה‪.‬‬
‫‪103‬‬
‫לאחר שהטכנולוגיה הייתה זמינה והוכיחה את עצמה במידה רבה בטניס )וגם בקריקט( לא היה‬
‫מנוס מכך שהעיתונים‪ ,‬כל אחד בדרכו האופיינית‪ ,‬יכתבו מאמרי דעה בעד שילובה בכדורגל‪.‬‬
‫במקרה מ‪ 2009-‬הקריאה הייתה מינורית ועדיין נתנו קרדיט לשופט שאכן יכול לשגות )"אי‬
‫אפשר להאשים את השופט אם הוא לא רואה משהו"(‪ .‬עיקר הביקורת הייתה על פיפ"א‪ ,‬שנרמז‬
‫שעשתה שימוש בשיפוט להביא להעפלתה של נבחרת צרפת למונדיאל‪ .‬זה לא נאמר בריש גלי‪,‬‬
‫אך כעת התחילו בסימון הקו הדיכוטומי בין השיפוט עם עזרים טכנולוגיים )שהוא בהכרח פועל‬
‫ללא משוא פנים(‪ ,‬לבין השיפוט האנושי )שעלול לסייע לגורמים אינטרסנטים(‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬מאפייני הכלכלה המוסרית של המיידיות‪ ,‬האנושיות‪ ,‬האנדוגניות למשחק של שופט‬
‫הכדורגל נזנחו כולם לאור המקרה מעורר המחלוקת‪ ,‬שלימים יאמר עליו נשיא פיפ"א שהוא‬
‫מעדיף למות מאשר לראות אחד כזה נוסף‪ .‬לאחר המשחק בבלומפונטיין‪ ,‬על אף ששלושת‬
‫העיתונים האנגלים מודים שהגיע לנבחרתם להפסיד בהתמודדות‪ ,‬הרעישו כל טורי הפרשנות‬
‫המודפסים שמה שחשוב הוא להימנע מטעויות קריטיות כמו פסילת שער חוקי‪ .‬גם אם המחיר‬
‫הוא וויתור על שטף המשחק‪ ,‬על הכרה בטעויות האנושיות ועל הכנסה של ארטיפקט אקסוגני‬
‫בעל משקל בהתמודדות‪.‬‬
‫עיתונאי הספורט של הגרדיאן המוזכר לעיל‪ ,‬אואן גיבסון‪ ,‬שתחומי הסיקור שלו הם בין היתר‬
‫פיפ"א ו‪ IFAB-‬חושב שבמקרה אימוץ ה‪ GLT-‬העיתונות הכתובה שיקפה את דעתו של הציבור‬
‫ולא יצרה אותו‪" .‬העובדה שהטכנולוגיה קיימת וזמינה ויש מעט מאוד טיעונים נגד אימוצה‪ ,‬גרם‬
‫לכך שבסופו של דבר התקבלה ההחלטה‪ .‬קשה להגיד שהיה כאן‪ ,‬קמפיין עיתונאי‪".‬‬
‫‪116‬‬
‫גיבסון‬
‫הסכים עם התזה בדבר ההשפעה המכרעת של קהל אוהדי הכדורגל על סוגיית אימוץ‬
‫הטכנולוגיה‪ ,‬ובעיתונו אפשר למצוא את הביטוי לכך‪.‬‬
‫בטורי הפרשנות שלהם‪ ,‬העיתונאים מביאים את המיית ליבם של האוהדים )מי שמגיע לעסוק‬
‫בסיקור כדורגל אפשר להניח כי הוא בעצמו אוהד( ומיטיבים לנסח אותה עבור קוראיהם‪ .‬בין‬
‫‪ 116‬ראיון טלפוני שנערך עם גיבסון ב‪ 13-‬במרס ‪2012‬‬
‫‪104‬‬
‫הקוראים נמצא גם את מקבלי ההחלטות‪ ,‬שסביר להניח כי דעתם עשויה להתעצב בעקבות‬
‫המאמר הכתוב‪.‬‬
‫‪105‬‬
‫פרק ‪ :7‬סוף דבר‬
‫מהצגת הדברים ביקשתי לטעון כי ארבעת השחקנים‪ ,‬שנדונו על פי סדר חשיבותם‪ ,‬הם התשובה‬
‫שהמחקר מציע לשאלה שעלתה בראשית הדברים – מי משפיע על האופן שבו מתבצע שיפוט‬
‫הכדורגל )האם השופט יחליט על סמך ראות עיניו ושיקול דעתו או שיסתמך על טכנולוגיה(?‬
‫בראש ובראשונה זוהי דעת הקהל של אוהדי הכדורגל; רק לאחר מכן נמצאים מי שקובעים את‬
‫חוקי המשחק – חברי ‪ ;IFAB‬אחריהם נמצאת הטלוויזיה‪ ,‬שבאמצעותה מרבית מהאוהדים צופים‬
‫במשחק והיא זו שמזרימה סכומי עתק למנהליו; ולבסוף זוהי העיתונות המודפסת שעשויה לעצב‬
‫את דעת קהל האוהדים ואת דעתם של חלק ממקבלי ההחלטות‪.‬‬
‫הרביעייה‬
‫בספרו קדחת המגרש‪ ,‬שהוא כולו שיר הלל לקבוצת הכדורגל האנגלית ארסנל‪ ,‬כתב הסופר‬
‫הבריטי ניק הורנבי )‪" :(Nick Hornby‬על מנת שהמשחק יהיה באמת חוויה בלתי נשכחת‪ ,‬מסוג‬
‫המשחקים שאתה חוזר מהם שכולך רועד מבפנים מרוב סיפוק והגשמה‪ ,‬רצוי שיהיו בו כמה‬
‫שיותר מהמרכיבים הבאים‪:‬‬
‫‪ (1‬שערים‪[...] :‬‬
‫‪ (2‬שיפוט גרוע באופן שערורייתי‪ :‬אני מעדיף שארסנל יהיו הקורבן ולא מהצד המרוויח‪ ,‬כל עוד‬
‫זה לא עולה להם במשחק‪ .‬חרון ההתמרמרות הוא נדבך חיוני בחוויית הכדורגל המושלמת‪ :‬אי‬
‫לכך איני יכול להסכים עם פרשנים הטוענים שלשופט היה משחק טוב אם לא הרגישו בו )למרות‬
‫שכמו כולם‪ ,‬גם אני לא אוהב שהמשחק נעצר כל חמש דקות(‪ .‬אני מעדיף להרגיש בשופטים‪,‬‬
‫ולנבוח עליהם‪ ,‬ולהרגיש שהם מרמים אותי‪.‬‬
‫‪ (3‬קהל רועש ]‪[...‬‬
‫‪ (4‬גשם‪ ,‬מגרש חלק וכו'‪ :‬כדורגל על מגרש מושלם של דשא ירוק זו חוויה אסתטית למדי‪ ,‬אבל‬
‫אני מעדיף קצת תוהו‪-‬ובוהו בפתח השער‪[...] .‬‬
‫‪106‬‬
‫‪ (5‬הקבוצה היריבה מחמיצה בעיטת עונשין ]‪[...‬‬
‫‪ (6‬שחקן בקבוצה היריבה מקבל כרטיס אדום ]‪[...‬‬
‫‪ (7‬סוג כלשהו של תקרית מבישה )הקרויה גם "איוולת" או "שטות" או "אי נעימות"(‪ :‬כאן‬
‫אנו חודרים לטריטוריה מוסרית מפוקפקת‪ [...] .‬חייבים לסכם בצער קורינתי‪ ,‬שאין כמו תגרת‬
‫ידיים כאמצעי להחיות משחק אפרורי‪ .‬תופעות הלוואי מיטיבות עם המשחק ללא יוצא מן הכלל –‬
‫השחקנים והקהל נהיים מעורבים יותר‪ ,‬העלילה מתעבה והדופק מומרץ‪ [...] .‬למזלי‪ ,‬איני נושא‬
‫בכל אחריות מסוג זה‪ :‬אני אוהד‪ ,‬ואין זה מתפקידי לכדרר בתחום קווי המגרש של המוסר‪".‬‬
‫‪117‬‬
‫על אף שהורנבי לא שייך לבני מעמד הפועלים )אביו היה איש עסקים מצליח ואימו מזכירה(‪ ,‬הוא‬
‫למעשה הנכד הרוחני של האוהדים שהוזכרו בפרק ‪ ,3‬עליהם כתבתי‪" :‬שלושת הבוררים‬
‫הניטראליים שניהלו את המשחק נראו בעיני הצופים ממעמד הפועלים כ"אויב" נציג המערכת‬
‫המרושע‪ .‬הערכים של משחק הוגן לא נחשבו כעת‪ ,‬אלא מה שהיה חשוב זה הניצחון בכול מחיר‬
‫של הקבוצה של האוהד‪ ".‬הנה לפנינו עוד סיבה לצפות בכדורגל – עובדת הימצאותו של נציג‬
‫הממסד שאפשר לבטא כלפיו רגשות באופן בוטה יותר ממה שראוי במרחב שמחוץ לגבולות‬
‫הכדורגל )ביציע או מול המסך(‪ .‬נראה כי אלה הקולות שעלו מרחשי ההמון לאורך תקופה מאוד‬
‫ארוכה‪ .‬גם מי שלא הודה בריש גלי כי הוא מעדיף טעויות שיפוט‪ ,‬לא יצא נגדם בצורה שתפריע‬
‫למקבלי ההחלטות‪.‬‬
‫יש לשים לב לכמה ערכים מאוד חשובים של אוהד כדורגל שהורנבי מבטא בציטוט הקצר‪ ,‬שהם‬
‫חלק מהכלכלה המוסרית שהניעה אותו לאורך זמן והם‪ :‬השטף של המשחק )הוא לא שמח‬
‫כאשר יש עצירה כל חמש דקות(; האגרסיביות על גבול האלימות )קטטה קטנה על המגרש‬
‫תתקבל על ידי האוהד הורנבי דווקא בברכה(; וכמובן‪ ,‬הרצון הבלתי מתפשר שהקבוצה שאתה‬
‫אוהד תמיד תנצח גם אם זה יקרה מן ההפקר )טעויות שיפוט הן דבר משמח בעיניו כל עוד זה‬
‫לא יעלה לארסנל בהפסד(; האנושיות שלו )הטעויות של השופט נתפסות כחלק מהמשחק –‬
‫‪117‬הורנבי‪ ,1992 ,‬עמ' ‪248-250‬‬
‫‪107‬‬
‫ואפילו חלק טוב(‪ .‬כל אלה מביאים את האוהד לידי מצב "שכולך רועד מבפנים מרוב סיפוק‬
‫והגשמה‪ ".‬על כמה עוד חוויות בחיים יכול אדם להתבטא בצורה כזאת?‬
‫כניסת גורם חדש בדמות עזרים טכנולוגיים יביא איתו אל המגרש ערכים אחרים לגמרי‪ :‬המשחק‬
‫עשוי להיקטע עד לבירור עם המכשירים של "מה התרחש ומהי הפסיקה?"; האגרסיביות‪,‬‬
‫שפעמים רבות נעלמת מעיני השופט ועוזריו‪ ,‬תרד ברמתה והמשחק יהפוך ליותר מעודן‪ ,‬מכיוון‬
‫ששחקנים יחששו להיתפס בעדשות המצלמה; הצדק המגובה באותו שופט נטול פניות )כמו‬
‫המכשירים של בויל( יופיע מייד ולא תהיינה זכיות מן ההפקר; וכמובן‪ ,‬הטעויות האנושיות‬
‫תחלופנה יחד עם הוויתור על מראה העיניים של השופט לטובת הארטיקפטים המלאכותיים‪ .‬כל‬
‫הערכים הללו עתידים לבוא מניה וביה עם הופעת השחקן )במובן הלאטוריאני( ששמו טכנולוגיה‬
‫במשחק‪.‬‬
‫השינוי בקהל האוהדים החל משנות ה‪ 90-‬של המאה הקודמת‪ ,‬בעקבות יישום המלצות דו"ח‬
‫טיילור )‪ ,(1990‬הביא איתו גם לשינוי בערכים שמניעים את הכלכלה המוסרית של המשחק‪ .‬כעת‬
‫הקהל רוצה לראות חוויה אסתטית נקייה מאלימות או מכל סממן התנהגות שלא היינו רוצים‬
‫לחשוף אליו את ילדינו‪ ,‬אותם כעת מביאים למגרשים וצופים עימם בשידורים‪ .‬הדיוק בהחלטות‬
‫השיפוט הן חלק מהעניין של שמירה על עקרון הצדק‪ ,‬שעד עתה בא לידי ביטוי בטעויות‬
‫הלגיטימיות של )כפי שאמר יורם ארבל( "השחקן ה‪ 23-‬על המגרש"‪ ,‬שנמצא קרוב לאירועים‬
‫ומכיר את החוקים‪.‬‬
‫המאמן של קבוצתו האהובה של הורנבי משנת ‪ 1996‬ועד לזמן כתיבת שורות אלה )‪ (2012‬הוא‬
‫הצרפתי ארסן ונגר )‪ ,(Arsène Wenger‬הידוע בפילוסופיית הכדורגל שלו שעל פיה המשחק‬
‫חייב להיות אסתטי ושובה עין‪ .‬במוזיאון של מועדון ארסנל מופיע שציטוט מדברים שאמר בשנת‬
‫‪" :1999‬אין חוסר חן ברצון לנצח‪ ,‬אבל הניצחון מוכרח להיות מושג בדרך הנכונה‪ ,‬במסגרת רוח‬
‫הכדורגל‪ ".‬זהו היפוך מוחלט לרצון של הסופר האוהד לראות שחקנים מתפלשים בבוץ או‬
‫משתתפים בקטטה‪ .‬אם הורנבי מייצג את האוהד של התקופה שלפני טיילור‪ ,‬ונגר הוא‬
‫‪108‬‬
‫ההתגלמות של הכדורגל הפוסט‪-‬טיילורי‪ .‬המשחק שעל מנת לצפות בו באצטדיון יש להיפרד‬
‫מעשרות עד אלפי פאונדים לחוויה של שעתיים‪.‬‬
‫הקבוצה המצומצמת של מחוקקי משחק הכדורגל קשובה לקולות מיליארדי האוהדים‪ ,‬כפי‬
‫שבאים לידי ביטוי על פי המדדים הבאים‪ :‬מכירות הכרטיסים ליציעים והרייטינג של משדרי‬
‫הכדורגל‪ .‬שני המדדים הללו מיתרגמים לכסף ממשי שמגיע לכל אחד מחמשת הגופים‬
‫המרכיבים את מועצת התאחדות הכדורגל הבינלאומית – ‪ .IFAB‬על פי מסמך החוקים הרשמי‬
‫של פיפ"א לשנת ‪ ,2010‬יש היטל שעל הקבוצות לשלם להתאחדות המארגנת את המשחק‬
‫)למשל ההתאחדות האנגלית עבור משחקי הליגות באנגליה(‪ .118‬באשר למשחקים בינלאומיים‪,‬‬
‫ישולמו לפיפ"א שני אחוזים מסך כל ההכנסות שהכניסה ההתמודדות להתאחדות המארחת‬
‫)ממכירת כרטיסים‪ ,‬מפרסום ומזכויות שידור(‪ .119‬עבור טורנירים בינלאומיים )לדוגמה אליפות‬
‫העולם(‪ ,‬הגופים המשדרים ישלמו בנפרד ישירות להתאחדות המחזיקה בזכויות השידור‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬הקהל אוהב את הסחורה ומכניס לקופות של מקבלי ההחלטות סכומים דמיוניים מידי‬
‫שנה‪ .‬כפי שהראיתי בפרק ‪ ,4‬שעסק ב‪ ,IFAB-‬יש משקל לאישיות של החברים השותפים‪ ,‬כמו‬
‫במקרה של פלטיני ווילאר שהתנגדו בתוקף להכנסת ה‪ GLT-‬בישיבה בשנת ‪ .2008‬יחד עם זאת‬
‫נראה כי דעתם הייתה מושמעת כדעת מיעוט רומנטית לו שורת הרווח של המאזן השנתי של‬
‫פיפ"א הייתה מראה על הפסדים בגלל ירידה בפופולאריות של המשחק‪ .‬התגובה המהירה של‬
‫‪ IFAB‬למורת הרוח שחשו הצופים מאליפות העולם בשנת ‪ 1990‬מראה כי אותו גוף שמייחסים‬
‫לו שמרנות מאובנת יכול להביא לשינויים באופן )כמעט( מיידי‪ .‬התובנה לאחר השער הפסול מ‪-‬‬
‫‪ 2010‬כי אין מנוס‪ ,‬אלא להכניס את השינוי הטכנולוגי הביאה גם את המתנגדים הנחרצים ביותר‬
‫להתגמש לפני שיראו את ההפסדים מגיעים‪.‬‬
‫הטלוויזיה‪ ,‬שעסקתי בה בפרק ‪ ,5‬גם כן אינה מתנגדת נחרצת לרוויזיה של שיפוט הכדורגל‪.‬‬
‫צילומיה הם האמצעי שבעזרתו אפשר לקבל הוכחה וויזואלית נחרצת לטעויות השיפוט‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫‪FIFA statutes 2010, P.51‬‬
‫‪Ibid, P.63‬‬
‫‪109‬‬
‫‪118‬‬
‫‪119‬‬
‫ללא הצילומים וההילוכים החוזרים שתיעדו את השער הפסול של למפארד‪ ,‬הוא היה נותר סיפור‬
‫היסטורי שמעניין רק חובבי כדורגל שאוהבים לקרוא )יש לא מעטים מהם(‪ ,‬אך כזה שהרלוונטיות‬
‫שלו לויכוח היא שולית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הרייטינג של משדרי הכדורגל ותכניות האולפן שעוסקות בו‬
‫אינו יורד‪ .‬אייטמים כמו זה של המקרה של למפארד אפילו מגיעים למהדורות החדשות‪ .‬אם כך‪,‬‬
‫נראה כי מה שמנחה את הגופים המשדרים הוא הביטוי "לא צריך לתקן את מה שלא שבור‪ ".‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬הטלוויזיה היא האמצעי שדרכו קהל האוהדים צורך את הכדורגל וטעויות קריטיות‬
‫נוספות עשויות להביא להכנסת עזרים טכנולוגיים נוספים‪ ,‬כמו זה ה‪.GLT-‬‬
‫לסיום‪ ,‬מי שעוד משפיעה‪ ,‬אם כי באופן יחסית מינורי‪ ,‬היא העיתונות המודפסת‪ .‬מאז שקיימים‬
‫הרדיו והטלוויזיה )וכמובן האינטרנט(‪ ,‬שיכולים לתת דיווח עדכני בזמן ההתרחשות‪ ,‬הערך‬
‫המוסף של העיתונות הוא הפרשנות‪ .‬בטעויות השיפוט יוכלו הקוראים לצפות בטלוויזיה‪ ,‬אך את‬
‫הדיון סביבם אפשר יהיה לקרוא בדונמים של הנייר שהעיתונות מנפיקה מידי יום‪ .‬הדעות‬
‫המנוסחות בצורה מיטבית מביאות לרוב את קול רחשי ציבור קוראי הספורט הגדול‪ .‬הדברים‬
‫הכתובים עשויים לעצב את דעת קהל האוהדים וגם את דעתם של החברים של ‪ ,IFAB‬כפי‬
‫שקרה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬במקרה שהביא לשינוי הנדון במחקר‪.‬‬
‫לא רק בכדורגל‬
‫הרלוונטיות של התזה חורגת‪ ,‬לדעתי‪ ,‬מגבולות הדיון במשחק‪ .‬לפנינו יש "שמורת טבע" שהיא‬
‫מעין יצור בן כלאיים‪ .‬מצד אחד‪ ,‬הטכנולוגיה מקיפה אותו מכל עבר )כפי שהראיתי בפרק ‪ ,(1‬אך‬
‫מאידך היא נעדרת מאחד התחומים החשובים והמכריעים בה והיא הדרך בה מתקבלות החלטות‬
‫שיפוט במהלך משחק‪ .‬הבחירה שעשה השופט תבריזי לא לשלוף כרטיס צהוב לשחקן בדרבי‬
‫החיפאי‬
‫‪120‬‬
‫נבעה משיקול דעת של מי ש"חי את המשחק" במגרש עצמו‪ .‬כלומר‪ ,‬אין כאן גורם‬
‫חיצוני שמחליט עבור המתרוצצים על כר הדשא תחת כיפת השמיים כיצד לנהוג‪ .‬השופט וגם‬
‫השחקן הם חלק מההצגה שמעוררת רגשות עזים אצל מיליארדים בעולם‪ .‬השימוש בעזרים‬
‫‪ 120‬ראה פרק ‪2‬‬
‫‪110‬‬
‫טכנולוגיים בשיפוט בכדורגל יהווה נטע זר ובכך יעקר במידה רבה את המימד האנושי‪,‬‬
‫שהטעויות הן חלק בלתי נפרד ממנו‪.‬‬
‫הרפואה והחינוך הן שתי דוגמאות טובות לעיסוקים בהם יש משמעות רבה למגע האנושי במתן‬
‫הסעד למי שזקוק לו‪ .‬ברפואה אימצו בחדווה מכשור מתקדם ביותר‪ ,‬עד כי נדמה שהרופא הוא‬
‫רק פקיד שמאשר את אבחון המחלה והטיפול בה‪ ,‬שכבר הציעה הטכנולוגיה העומדת לרשותו‪.‬‬
‫בחינוך‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬יש המצרים על כך שאין בו מספיק שימוש בטכנולוגיה כמו מחשבים‬
‫וטלפונים סלולאריים‪ .‬אין כאן ניסיון לטעון שהשימוש בטכנולוגיה בשני התחומים הללו פוגע‬
‫ב"פציינטים" שלהם‪ ,‬במרבית המקרים כשעושים זאת בצורה מיטבית‪ ,‬המכשור דווקא עוזר להם‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬עובדת הימצאותה של הטכנולוגיה לא אומרת שחייבים להשתמש בה‪ .‬מחקרים‬
‫עתידיים בתחום חקר הטכנולוגיה והממשק שלה עם הרפואה או עם החינוך עשויים לשפוך אור‬
‫על סוגיית השימוש המיטבי בה או על אופן אימוצה בשני תחומים אלו‪.‬‬
‫רגע לפני שריקת הסיום‬
‫כפי שזה נראה כרגע‪ ,‬הרכבת כבר יצאה מהתחנה‪ .‬החל מחודש יולי ‪ 2012‬יכנס לתוקפו האישור‬
‫הרשמי לשימוש ב‪ – GLT-‬הטכנולוגיה הראשונה שתשנה באופן מהותי את השיפוט‪ .‬על אף‬
‫ההתנגדות הנחרצת של חברי ‪ ,IFAB‬להערכתי אם תהיינה טעויות שיפוט נוספות שיכריעו‬
‫משחקים חשובים‪ ,‬לפני שהקהל יצביע ברגליים ובשלט‪ ,‬יכניסו לשימוש עזרים טכנולוגיים נוספים‬
‫לשיפוט בכדורגל‪ .‬הפיכת המשחק למוצר צריכה לכל המשפחה הביא איתו סט של ערכים שהם‬
‫חזקים יותר מכל מסורת עליה אמונים חברי המועצה הבינלאומית לכדורגל‪ .‬המשחק של היום‬
‫הוא יותר מופע ראווה שמצטלם לטלוויזיה כתכנית בידור‪ ,‬לפיכך רצוי כזה שיהיה נטול טעויות –‬
‫במיוחד של שופטים‪.‬‬
‫הצלמים המעבירים את ההתרחשות של עשרים ושלושה האנשים על כר הדשא כבר נמצאים‬
‫בעשרות אלפי היכלי כדורגל בעולם‪ .‬לדעתי‪ ,‬לא רחוק היום בו אמצעי התיעוד שלהם ישמשו את‬
‫‪111‬‬
‫שופטי המשחק‪ .‬בסיום פרק המבוא עלתה השאלה‪ ,‬האם השינוי שעומד בפתח הוא אכן חילול‬
‫הקודש? אם כך‪ ,‬התשובה היא בעיני המתבונן‪ .‬אם התחזית שהצגתי אכן תתממש‪ ,‬עד שזה‬
‫יקרה כדאי להתענג או לסבול מהרגעים האחרונים שבהם לשופט הכדורגל שמורה הזכות‬
‫לעשות טעויות של יצור אנושי‪.‬‬
‫אנושי – כמו המשחק שכל כך הרבה אוהבים‪.‬‬
‫‪112‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪Primary Resources‬‬
‫• ראיונות‪:‬‬
‫‪ o‬אינשטיין מאיר‪ ,‬שדר ספורט‪ .‬נערך באולפני רדיו ‪ 103‬בגבעתיים‪ 20 .‬בדצמבר‬
‫‪.2011‬‬
‫‪ o‬ארבל יורם‪ ,‬שדר ספורט‪ .‬נערך באולפני ערוץ הספורט בהרצליה‪ 7 .‬בדצמבר‬
‫‪.2011‬‬
‫‪ o‬גיבסון‪ ,‬אואן )‪ .(Gibson Owen‬עיתונאי ספורט בגרדיאן‪ .‬נערך בשיחה‬
‫טלפונית ב‪ 13-‬במרס ‪2012‬‬
‫‪ o‬וואלק‪ ,‬ז'רום )‪ .(Valcke Jérôme‬המזכיר הכללי של פיפ"א‪ .‬נערך במשרדי‬
‫הארגון בציריך )שוויץ(‪ 23 .‬בספטמבר ‪2011‬‬
‫‪ o‬טפר יריב‪ ,‬יושב ראש איגוד השופטים של התאחדות הכדורגל הישראלית‪ .‬נערך‬
‫במשרדי ההתאחדות ברמת גן‪ 10 .‬בדצמבר ‪2011‬‬
‫‪ o‬כהן שגיא‪ ,‬פרשן כדורגל בכיר בערוץ הספורט‪ .‬נערך באולפני ערוץ הספורט‬
‫בהרצליה‪ 7 .‬בדצמבר ‪.2011‬‬
‫‪ o‬נבו מירי‪ ,‬מגישת מהדורת "חדשות הספורט" של ערוץ הספורט‪ .‬נערך‬
‫בתכתובת דוא"ל‪ .‬נובמבר ‪2011‬‬
‫‪ o‬רץ רונן‪ ,‬מפיק שידורי ספורט‪ .‬נערך בגבעתיים‪ 29 .‬בנובמבר ‪2011‬‬
‫‪ o‬שילה אורי‪ ,‬מנכ"ל התאחדות הכדורגל הישראלית‪ .‬נערך במשרדי ההתאחדות‬
‫ברמת גן‪ 10 .‬בדצמבר ‪2011‬‬
‫‪ o‬תבריזי איתן‪ ,‬שופט כדורגל בכיר בליגת העל הישראלית ובאופ"א‪ .‬נערך‬
‫באצטדיון קריית אליעזר בחיפה‪ 13 .‬בדצמבר ‪2011‬‬
‫‪• EUFA, Europa League Production Manual 2011-12‬‬
‫‪• FIFA Statutes: Regulations Governing the Application of the Statutes‬‬
‫‪Standing Orders of the Congress. August 2010 Edition‬‬
‫‪• Minutes of Annual General Meeting (1970-2011). International Football‬‬
‫‪Association Board (IFAB).‬‬
‫‪• The Hillsborough Stadium Disaster 15 April 1989, Inquiry. By The RT‬‬
‫)‪HON Lord Justice Taylor. Final Report (January 1990‬‬
‫‪• The Guardian newspaper archive:‬‬
‫‪o 1st August 1966 edition‬‬
‫‪o 23rd June 1986 edition‬‬
‫‪o 19th November 2009 edition‬‬
‫‪o 27th June 2010 edition‬‬
‫‪• The Times newspaper archive:‬‬
‫‪o 23rd June 1986 edition‬‬
‫‪o 19th November 2009 edition‬‬
‫‪o 27th June 2010 edition‬‬
‫‪• The Sun newspaper archive:‬‬
‫‪o 19th November 2009 edition‬‬
‫‪o 27th June 2010 edition‬‬
‫•‬
‫‪Secondary Resources‬‬
‫אלדר‪ ,‬קן )‪ .(2006‬הכול לפי מידה‪ :‬המסע בן שבע השנים ששינה את העולם‪ .‬אור‬
‫יהודה‪ :‬הוצאת דביר‬
‫‪113‬‬
‫ הוצאת הקיבוץ המאוחד‬:‫ תל אביב‬.‫ מרקס באנפילד‬.(2007) .‫ א‬,‫• בן פורת‬
‫ איך המציאה אנגליה את הכדורגל מחדש – רשמי‬:‫ אימפריה‬.(2010) ‫ שלומית‬,‫• גיא‬
‫ רסיס נהרה‬:‫ באר שבע‬.‫מסע‬
‫ כדורגל אנגלי ומשמעויות של מערב‬:‫ "לנצח אבל ברוח הכדורגל‬.(2011) ‫• גיא שלומית‬
161-182 '‫ עמ‬.[1] ‫ סוציולוגיה ישראלית י"ג‬."‫ותרבות‬
408-396 '‫ עמ‬,4 '‫ מס‬,'‫ כרך ה‬,‫ בתנועה‬,"‫ "מהסטדיום אל המדיום‬.(2000) ‫ יאיר‬,‫• גלילי‬
‫ ספורט וחברה בתחילת‬:‫ במגרש המשחקים‬.(2009) .‫ ובן פורת א‬,.‫ לידור ר‬,.‫ י‬,‫• גלילי‬
‫ האוניברסיטה הפתוחה‬:‫ רעננה‬.‫האלף השלישי‬
‫ עגור‬:‫ אביב‬-‫ תל‬.(‫ אהבה על הדשא )קדחת המגרש‬.(1992) ‫ ניק‬,‫• הורנבי‬
.‫ תיאוריה לא שגרתית על גלובליזציה‬:‫ העולם על פי הכדורגל‬.(2004) ‫ פרנקלין‬,‫• פוייר‬
‫ מטר‬:‫תל אביב‬
• Collins, Harry (2010). “The Philosophy of Umpiring and the Introduction of
Decision-Aid Technology” in Journal of the Philosophy of Sport, 37. Pp.
135-146
• Collins, Harry and Evans, Robert (2008).”You cannot be serious! Public
understanding of technology with special reference to ‘Hawk-Eye’” in
Public Understanding of Science, 17. Pp. 283-308
• Daston, Lorraine (1995). “The Moral Economy of Science” in The History
of Science Society, 10. Pp. 3-24
• Dunning E., Murphy M. &Williams J. (1989). The Roots of Football
Hooliganism: An Historical and Sociological Study.
London: Routledge
• Elias, Norbert and Dunning, Eric (1986). Quest for excitement: Sport
and leisure in the civilizing process. Oxford: Blackwell
• Frosdick, Steve and Marsh, Peter (2005), Football Hooliganism.
Cullompton: Willan Publishing
• Goldblatt, David (2006). The ball is round. London, New York: Viking
• Guttmann, Allen (1978). From Ritual to Record. New York : Columbia
University Press
• Guttmann, Allen (1994). Games and Empire: Modern Sport and
Cultural Imperialism. New York : Columbia University Press
• Holt, Richard (1990). Sport and the British: A Modern History.
Oxford: Clarendon Press
• Latour, Bruno (1992). ‘‘Where Are the Missing Masses? The Sociology of
a Few Mundane Artifacts” in Shaping Technology/Building Society:
Studies in Sociotechnical change. Eds. Bijker & Law. Cambridge: MIT
Press. Pp. 225-258
• Latour, Bruno (1987). Science in Action: How to Follow Scientists and
Engineers through Society. Cambridge: Harvard University Press
• Pacey, Arnold (1983). The Culture of Technology. Cambridge: MIT
Press
• Ross, Stewart (2008). Higher, Further, Faster…: Is Technology
Improving Sport? Chichester: Wiley/Dana Centre
114
•
•
•
Shapin, Steven and Schaffer, Simon (1985).Leviathan and the Air
Pump: Hobbes, Boyle and the Experimental Life. Princeton: Princeton
University Press
Shapin, Steven (1995). “Cordelia's love: Credibility and the Social Studies
of Science”. In Perspectives on Science 3(3). Pp. 255-275
Wanta, Wayne (2006). “The Coverage of Sports in Print Media”. From
Handbook of Sports and Media. Eds. Arthur, Raney A. & Jennings,
Bryant. Mahwa: L. Erlbaum Associates
Virtual Resources
‫ מתוך‬."?‫ " איך הפכה הליגה האנגלית למותג הכדורגל החזק בעולם‬:‫ שרון‬,‫• בורנשטיין‬
:(2011 ‫ בדצמבר‬25 ‫אתר גלובס )נדלה בתאריך‬
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000581042
‫ ביולי‬25 ,‫ מתוך אתר הארץ‬."‫ משבר הטקסטיל‬:‫ אמיר "אליפות העולם בשחייה‬,‫• ענבר‬
:(2011 ‫ בדצמבר‬22 ‫ )נדלה בתאריך‬2011
http://www.haaretz.co.il/sport/1.1181566
• Conway, Richard. “Premier League could use goal-line technology in
2012-13 season”, from BBC website 24 November 2011 (taken on
December 24 2011): http://news.bbc.co.uk/sport2/hi/football/15866363.stm
• Dorfan, Ronen. “So how has telly changed football?” From Round
Thoughts blog (taken on December 24 2011):
http://www.soccerissue.com/2011/09/27/so-how-has-telly-changedfootball/
• England - West Germany Final World Cup 1966 Goal by Geoff Hurst - In
or Out? from You-Tube: http://www.youtube.com/watch?v=LrqLo5WJzlA
• England vs Germany 2010 disallowed goal from You-Tube:
http://www.youtube.com/watch?v=_gJxdpPl568
• FIFA Corruption? Do Giles & Souness agree? from You-Tube:
http://www.youtube.com/watch?v=ShZDMOuBPlw
• France Ireland Henry handball from You-Tube:
http://www.youtube.com/watch?v=jxw1-Id91lQ&feature=related
• Gibson. Owen. “Ifab agrees to test goalline technology systems before
decision in July”, from The Guardian newspaper website 3 March 2012
(taken on 13 March 2012):
http://www.guardian.co.uk/football/2012/mar/03/video-technology-footballtests
• Hodgkinson, Mark. “Hawk-Eye system goes under the microscope”, from
Daily Telegraph newspaper website, 10 July 2007 (taken on 10 October
2011):
http://www.telegraph.co.uk/sport/tennis/wimbledon/2316731/Hawk-Eyesystem-goes-under-the-microscope.html
• “John McEnroe - You Cannot Be Serious” from You-Tube:
http://www.youtube.com/watch?v=ekQ_Ja02gTY
• Maradona hand of God from You-Tube:
http://www.youtube.com/watch?v=DbbsytHDp2o
115
•
•
•
•
Poirier, Agnès. “Thierry Henry and football philosophy” ,from The
Guardian newspaper website 20 November 2009 (taken on 10 October
2011): http://www.guardian.co.uk/commentisfree/2009/nov/20/thierryhenry-handball-main-dieu?INTCMP=SRCH
Post IFAB Meeting Media Conference from FIFA website:
http://www.fifa.com/worldcup/archive/southafrica2010/video/video=122354
9/index.html
The World's Highest-Paid Soccer Players, from Forbes website (taken on
June 8 2011): http://www.forbes.com/2011/04/20/worlds-top-earningsoccer-players_slide_8.html
Ticket for Arsenal match, from The Arsenal website (taken on December
24 2011):
https://www.eticketing.co.uk/arsenal/details/event.aspx?itemref=5049
116
‫נספח‪ :‬לוח זמנים‬
‫להלן כמה נקודות ציון מרכזיות שרלוונטיות למחקר הנדון‪:‬‬
‫‪ – 1314-1615‬עשרים ושלושה חוקים חוקקו בבריטניה על ידי מלכים שאסרו על קיומם של‬
‫משחקי כדורגל עקב רמת אלימות גבוהה‪ ,‬שהייתה נפוצה בהם‪.‬‬
‫‪ – 1848‬חוקי הכדורגל המודרני הועלו לראשונה על הכתב בעת מפגש בין נציגי מכללות‬
‫בקיימברידג'‬
‫‪ – 1863‬ייסוד התאחדות הכדורגל האנגלית )‪ (FA‬וכינון ‪ 12‬חוקי המשחק הראשונים‬
‫‪ – 1871‬נפתח מפעל הגביע האנגלי )‪ (FA Cup‬אליו צורפו של קבוצות מכל רחבי אנגליה‪.‬‬
‫בעקבות המהלך נוסף שופט ניטראלי למשחק‬
‫‪ – 1878‬שני שחקנים מקצוענים )בשכר( ראשונים מתחילים לשחק עבור קבוצת דרווין מלנקשייר‬
‫)ב‪ 1885-‬ההתאחדות האנגלית מסדירה את תשלום השכר לשחקני הכדורגל(‬
‫‪ – 1886‬ייסוד הגוף המחוקק של הכדורגל המורכב מנציגים מארבע ההתאחדויות הבריטיות‬
‫)‪(IFAB‬‬
‫‪ – 1891‬חוקק החוק המאפשר לשופט להרחיק שחקנים מהמשחק ולקבוע בעיטות עונשין‬
‫‪ – 1898‬צירוף שני עוזרי שופט למשחק‪ ,‬שמוקמו בקווי האורך של המגרש )קוונים(‬
‫‪ – 1902‬רחבת ה‪) 16-‬עונשין( ורחבת ה‪ 5-‬נוצרו‬
‫‪ – 1904‬ייסוד התאחדות הכדורגל הבינלאומית )‪ (FIFA‬בפריז ללא ההתאחדויות הבריטיות‬
‫‪ – 1912‬נכנס לתוקף החוק שאוסר על השוער לגעת בכדור בידו מחוץ לרחבת העונשין‬
‫‪ – 1913‬פיפ"א מצטרפת כחברה ל‪IFAB-‬‬
‫‪ – 1939‬גמר הגביע האנגלי היה השידור ראשון של משחק כדורגל בטלוויזיה‬
‫‪ – 1946‬ההתאחדויות הבריטיות מצטרפות לפיפ"א‬
‫‪ – 1960‬שימוש ראשון בהילוך חוזר בשידור משחק פוטבול מכללות בארצות הברית‬
‫‪ – 1966‬ג'ף הרסט מבקיע שער מעורר מחלוקת במשחק בין נבחרתו‪ ,‬אנגליה‪ ,‬לנבחרת גרמניה‬
‫בגמר אליפות העולם במקסיקו‪.‬‬
‫‪ – 1970‬חוקק החוק המאפשר לבצע עד שני חילופים במשחק )עד אז החילופים היו אסורים(‬
‫‪ – 1986‬דייגו מרדונה מבקיע שער בידו במשחק בין נבחרתו‪ ,‬ארגנטינה‪ ,‬לנבחרת אנגליה ברבע‬
‫גמר הגביע העולמי במקסיקו‪ .‬המהלך זוכה לכינוי "שער יד האלוהים"‬
‫‪ – 1989‬במשחק חצי גמר הגביע האנגלי בין הקבוצות נוטינגהם פורסט לליברפול באצטדיון‬
‫הילסבורו‪ ,‬נמחצו למוות ‪ 96‬אוהדים‪ ,‬בשל עומס רב מידי באחד מיציעיה העמידה‪.‬‬
‫‪ – 1990‬פורסם דו"ח השופט טיילור לבדיקת אירועי אסון הילסבורו‪ ,‬שבעקבות המלצותיו יוכנסו‬
‫שינויים באצטדיונים האנגליים‬
‫‪117‬‬
‫‪ – 1991‬חוקק החוק שאוסר על שחקן לתקל שחקן יריב המתקדם לעבר כיבוש שער )עבירה‬
‫המחייבת כרטיס אדום(‬
‫‪ – 1992‬חוקק החוק האוסר על השוער לגעת בידו בכדור שמסר לו שחקן מקבוצתו‬
‫‪ – 1995‬חוקק החוק המתיר לבצע שלושה חילופים במשחק‬
‫‪ – 2004‬חוקק החוק האוסר על הורדת חולצה לאחר כיבוש שער )עבירה המחייבת כרטיס צהוב(‬
‫‪ – 2005‬טכנולוגיית ההוק איי נכנסת לשימוש בטניס )‪ 2006‬נכנסת לשימוש בטורניר ווימבלדון(‬
‫‪ – 2007‬חוקק החוק המאפשר לשופטים לעשות שימוש במערכת קשר פנימית ביניהם‬
‫‪ – 2009‬תיירי הנרי מוסר בידו לגאלאס שמבקיע עבור נבחרתם‪ ,‬צרפת‪ ,‬במשחק מול נבחרת‬
‫אירלנד במסגרת מוקדמות הגביע העולמי בדרום אפריקה‬
‫‪ – 2010‬פרנק למפארד מבקיע לזכות נבחרתו‪ ,‬אנגליה‪ ,‬שער חוקי שנפסל במשחק מול נבחרת‬
‫גרמניה במסגרת שמינית גמר הגביע העולמי בדרום אפריקה‬
‫מרס ‪ – 2012‬התקבלה ההחלטה העקרונית על הכנסת ה‪ GLT-‬לשימוש )תאושר ביולי ‪(2012‬‬
‫‪118‬‬
BAR-ILAN UNIVERSITY
Who Influences in the Debate around Integrating Technological
Aids for Football Officiating?
MOSHE TALESNIK
Submitted in partial fulfillment of the requirements for the Master’s
Degree in the Program for Science, technology & society
Bar-Ilan University
Ramat Gan, Israel
2012
BAR-ILAN UNIVERSITY
Who Influences in the Debate around Integrating Technological
Aids for Football Officiating?
MOSHE TALESNIK
Submitted in partial fulfillment of the requirements for the Master’s
Degree in the Program for Science, technology & society
Bar-Ilan University
Ramat Gan, Israel
2012
This work was carried out under the supervision of
Dr. Raz Chen-Morris
In the Program for Science, technology & society
Faculty of Interdisciplinary Studies
Abstract
This research addresses the question: Who influences the debate around integrating
technological aids in football officiating? In my view, there are four main influencing
factors, which are discussed in order of their importance: 1) the football fans, 2) the
legislating body of the game (IFAB), 3) the television, and 4) the printed media. These
four factors are creating a paradoxical situation. On the one hand, the game of football
is saturated with technology in every aspect (the ball, cloths, shoes etc.). On the other
hand, despite the pressure to change from all angles, it is still officiated by referees that
use the same tools as their 19th century colleagues.
My research examines the official documents of IFAB, the organisation that sets the
rules of the football. In addition, I analysed the reaction of three English daily
newspapers to four of the most widely disputed officiating calls in the last 50 years. I
also interviewed members of the Israeli and international football associations,
representatives from the referees association, and sport correspondents and
commentators. Finally, I observed an Israeli television broadcasting unit during a
football game, and football referees during a football game, while listening to their
personal communication systems.
The following research is divided into two sections. The first section includes two
chapters that provide a preface to the main body of the research. Chapter 1 deals with
the use of technology across all sports, with a focus on football. Part of this chapter is
dedicated to the topic of technological aids used by referees in various sports, including
football. I review the many technologies used in football during the 2010’s. In addition, I
I
discuss how technologies used by referees in various sports could benefit football
referees, but as yet are not being utilised. Chapter 2 discusses the credibility of
technological aids in general. I briefly describe the technology‐averse mindset of 17th
century England, and its ramifications until today. I discuss in this context the concept of
“Moral Economy”, borrowed from the philosophy of science. Later I use this concept to
explain why one technological aid – the GLT (goal‐line technology) – was embraced as a
result of changes in the social and cultural environment of the game of football at the
end of the 20th century. I also analyse this following the case of hawk‐eye technology,
introduced to tennis and cricket to determine specific disputed calls, which is now
obligatory within the rules of these games.
The second section of my research comprises of four chapters. Within each of these
chapters I introduce a stakeholder of the issue at hand, which functions as an “actor”
within the negotiations of the social practices involved in football officiating. The actors
are presented in their order of importance regarding their influence in either pushing
for a change or in maintaining the status quo.
Chapter 3 will deal with football fans. I will show how this middle‐class youngster’s
entertainment born in the second half of the 19th century evolved to appeal to the
working class, and later became the most popular game without clear class distinctions.
This chapter will focus on Britain, where the game developed in its modern version. I
will attempt to show how changes in the character of the fans caused changes in the
character of the game, and how the fans will continue being the main influencing factor
in the future.
II
Chapter 4 reviews and analyses how a small and exclusive body that set the football
regulations and rules refers to technological aids for officiating the game through the
years. IFAB (International Football Association Board) started dealing with technology
only in 1970 with the request not to show replays during football broadcasts. 25 years
later this obstinate position progressed and evolved to a stubborn stand against all
pressure not to integrate technological aids to officiating. In addition, I describe briefly
the impressions of listening to the referee communication system during a football
game.
The next two chapters will deal with the media, firstly with regards to television and
then to the printed press. Chapter 5 will examine the function of television for football
fans and that the development of television broadcasting during these years. This
chapter includes interviews with key people in the Israeli sports media that show the
difference of opinions regarding the issue of technological integration in football, which
range from complete endorsement of technological aids to a limited support in
integrating technological means into the football pitch. Chapter 6, the last in this
section, discusses the British press coverage of some of the most famous disputed
referees’ decisions in world cup games (including qualifying level) from the years: 1966,
1986, 2009, and 2010. I show how through the years one can note an escalation in the
call for using technology in football refereeing.
Chapter 7 summarizes the findings of my research and suggests that all the stakeholders
mentioned above influence the issue discussed here. The social fabric of the most
important stakeholder – the football fans – has changed, and this group carries the
III
other three actors with them. This change creates a different Moral Economy, with
different characteristics than those that football had before. From the situation where
the flow of the game and the human element (in which mistakes are inherent) were the
most important, the moral economy of football today has changed so that it embraces
values like precision and justice, which will be enabled with the use of technological
aids.
Finally, this change in values is the reason for the minor integration of technology in
football officiating. Even though only football officiating was discussed in this research; I
show some insights on the way that technology is accepted in society at large. We have
in here a unique case, that despite the considerable pressure from different
stakeholders placed on the governing football organisation, technology was fiercely
excluded from decision making in football.
IV