" ככה בונים חומה " - אוניברסיטת תל אביב

‫"ככה בונים חומה"‬
‫דבקות של אוהדי כדורגל בקבוצתם‬
‫טלי פרידמן‬
‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬
‫‪ 12‬ביוני‪2010 ,‬‬
‫"בניצחונות ובהפסדים תמיד אנחנו אוהדים‬
‫וכשאמות בבוא היום קיברו אותי רק באדום"‬
‫)מתוך שיר עידוד של אוהדי הפועל קטמון(‬
‫מטרתו של מחקר זה היא לברר את המנגנון והגורמים המכוננים ומשמרים את הנאמנות של אוהדי כדורגל‬
‫לקבוצתם‪ ,‬ואת הדבקות שלהם בה לאורך זמן‪ ,‬גם לנוכח אכזבות והפסדים מתמשכים‪ .‬דבקות ללא תנאי זו‬
‫היא מרתקת במיוחד בעולם בו הצלחה היא ערך כה נחשב ומוערך‪ ,‬ושבו תועלתנות‪ ,‬שביעות רצון ואף‬
‫ראוותנות משמשים כפרמטרים מרכזיים בבחינת החיבור וההזדהות עם מושאי צריכה מסחריים‬
‫ותרבותיים‪.‬‬
‫גוף המחקר הרב על אהדת כדורגל כמעט ולא עסק בסוגיה זו של דבקות באהדה – מקורותיה‪ ,‬מאפייניה‪,‬‬
‫תפקידיה והשפעותיה‪ .‬המחקר המוצע בא למלא חסר זה‪.‬‬
‫דגש מיוחד ניתן במחקר זה לקבוצת הפועל קטמון‪ .‬הקבוצה שהוקמה ע"י אוהדים שפרשו מקבוצת האם‬
‫"הפועל ירושלים"‪ ,‬מהווה זירה מצוינת לבחינת תופעת האהדה‪ :‬נסיבות הקמתה של הקבוצה‪ ,‬ההיסטוריה‬
‫רצופת התהפוכות יחד עם הכישלון הספורטיבי‪ ,‬מציעים הקשר מחקרי מרתק וייחודי לבחינת הסוגיות‬
‫לעיל‪.‬‬
‫אהדת כדורגל – תיאוריה ומחקר‬
‫מבחינה תיאורטית‪ ,‬נמצאת האהדה לכדורגל על כמה קווי תפר‪ ,‬דבר המחייב שילוב בין מספר שדות ידע‬
‫מתחומים שונים‪ .‬כך‪ ,‬מיקומה של אהדה לכדורגל ב"איזור הדמדומים"‪ ,‬זה שבין צרכנות מסחרית לבין‬
‫צרכנות תרבותית‪ ,‬מכוון לבדיקת התופעה מנקודת ראות של תיאוריות הקשורות לתחום השיווק‬
‫והתנהגות צרכנים יחד עם תיאוריות של לימודי תרבות‪ .‬המאפיין הקולקטיבי של חוויית האהדה )לדוגמא‪,‬‬
‫השתייכות לקהל אוהדים‪ ,‬מכנה אידיאולוגי משותף( מחייב שימוש בתיאוריות סוציולוגיות הנוגעות בזהות‬
‫קבוצתית‪ ,‬קהילות וקהילתיות‪ .‬העוצמה הרגשית והתשוקה המאפיינים את אהדת הכדורגל קוראים מצידם‬
‫להישענות על ידע מתחום הפסיכולוגיה של העצמי ובמקביל‪ ,‬גם על הסוציולוגיה של רגשות‪ .‬ולבסוף‪,‬‬
‫עיגונם של ביטויי האהדה בעיקר בגוף‪ ,‬מצריך עיון בנושא ההביטוס והגוף‪.‬‬
‫אהדת כדורגל היא תופעה חברתית‪-‬תרבותית ייחודית במימדיה‪ ,‬בהיקפה ובמאפייניה‪ .‬קשה לחשוב על‬
‫התרחשות דומה שמרכזת סביבה מסה אדירה כל כך של משתתפים; עפ"י נתוני ‪ ,FIFA‬הפדרציה הבינ"ל‬
‫לכדורגל‪ ,‬עולים בכל סוף שבוע ‪ 150‬מליון שחקנים על יותר מ‪ 600-‬אלף מגרשי כדורגל‪ ,‬מול קהל של‬
‫מאות מיליוני צופים בבית ובטלוויזיה )בן‪-‬פורת ‪ .(2007‬האהדה לכדורגל חוצה גבולות של לאום‪,‬‬
‫אתניות‪ ,‬מעמד וגיל; דומה שאין עוד מושא אהדה אחר שיכול לבטל כך הבדלי סטטוס – כלכליים‪,‬‬
‫חברתיים או מעמדיים ‪ -‬ולהפכם לבלתי רלבנטיים‪ ,‬ולו גם לפרק זמן מוגבל‪.‬‬
‫בהיותו תופעה גלובלית רחבת היקף כזו‪ ,‬חודר הכדורגל כמעט לכל תחום בחיים‪ :‬סכומי עתק מושקעים‬
‫ומתגלגלים סביבו‪ ,‬שחקני כדורגל נעשים גיבורי תרבות ומושאים להערצה ולחיקוי בכל רחבי העולם‪,‬‬
‫הגבולות בין פוליטיקה וכדורגל מיטשטשים‪ ,‬יצירות ספרותיות וקולנועיות רבות עושות שימוש‬
‫בנרטיבים‪ ,‬דימויים ומטפורות ממגרש הכדורגל‪ ,‬ואלה מחלחלים גם אל השיח היומיומי‪.‬‬
‫להבנת כוחו ועוצמתו של משחק הכדורגל מגייס המחקר שלושה עולמות תוכן מטפוריים מרכזיים‪:‬‬
‫הכדורגל כדת‪ ,‬הכדורגל כמלחמה והכדורגל כסחורה )בן‪-‬פורת ‪.(2007‬‬
‫טרמינולוגיה דתית כמו פולחן‪ ,‬קדושה‪ ,‬או טקסיות משמשת לעיתים קרובות לתיאור כוח המשיכה העצום‬
‫של המשחק והקשר בין אוהד לקבוצה )‪ (Hoffman, 1992‬ויש הרואים באהדה לכדורגל תחליף‬
‫לפונקציות שמולאו בעבר ע"י הדת ונעלמו בחברה החילונית והמדעית העכשווית )‪.(Dunning,1999‬‬
‫אחרים רואים את הממד ה"מלחמתי" שמאופיין במאבק ותחרות כבעל תפקיד מרכזי בריגוש ובמעורבות‬
‫האמוציונאלית העמוקה סביב המשחק )‪ .(Giulianotti 1999‬מלחמת הכדורגל שפרצה בין הונדורס לאל‪-‬‬
‫סלבדור ב‪ ,1969-‬בעקבות הפסד במשחק היא אולי הדוגמא הקיצונית ביותר לכך )ר' גם אצל סיימון קופר‬
‫"כדורגל נגד האויב" ‪ .(2002‬עולם התוכן השלישי והמטפורה העכשווית יותר‪ ,‬מתייחסים למעבר של‬
‫הכדורגל ממשחק לסחורה )‪ .(Conn 1998; Crawford 2004‬תהליך קומודיפיקציה זה הוא תולדה של‬
‫העמדת הקפיטליזם במרכז‪ ,‬ככוח כלכלי גורף שיש לו השפעה רבה וקריטית על אופן ניהולו והתנהלותו‬
‫של שדה הכדורגל‪ :‬המועדונים הפכו לתאגידים עסקיים והשחקנים הפכו למוצרים העוברים לכל המרבה‬
‫במחיר‪ .‬הגלובליזציה והתפתחות הטכנולוגיה התקשורתית‪ ,‬תרמו מצידן להפיכת הכדורגל למוצר צריכה‬
‫המוני בהכניסן אותו לכל בית )‪.(Crawford 2004‬‬
‫השימוש בשלוש הזירות האלה – תיאולוגיה‪ ,‬פוליטיקה וכלכלה – ממשיג את עוצמת המשיכה של המשחק‬
‫ואת הזיקה בין האוהד לקבוצתו באמצעות מטפורות ודימויים‪ .‬יחד עם זאת אף אחת משלוש זירות אלה‬
‫אינה מסבירה את אופן כינונה של "מערכת החיסון" המאפשרת את הדבקות באהדה גם בתקופות שפל‪,‬‬
‫ולא מתייחסת למנגנונים ולפרקטיקות הנדרשים לתחזוק ולחיזוק האהדה מול אכזבות מתמשכות‪.‬‬
‫גישות תיאורטיות ומחקר קיים‬
‫למרות העיסוק האקדמי הרב בספורט בדיסציפלינות שונות‪ ,‬עד לאמצע שנות ה‪ 90-‬המחקר על אהדה היה‬
‫מועט יחסית‪ ,‬כך למשל הוא היווה רק ‪ 4%‬מהמחקר בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה‪) ,‬ראה &‪,Wann‬‬
‫‪ .(1995 Hamlet‬עם זאת בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בנפח המחקר שעוסק באהדה‬
‫ובהסתכלות הרב‪-‬תחומית על התופעה‪ .‬ארבע גופי ידע עיקריים עוסקים בחקר האהדה לכדורגל‪:‬‬
‫סוציולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬לימודי תרבות וכלכלה ושיווק‪.‬‬
‫הפרספקטיבה הסוציולוגית ששמה במרכז שאלות של מאבקי כוח ושליטה‪ ,‬מעמד ואתניות‪ ,‬זהות‬
‫קבוצתית ותת‪-‬תרבות‪ ,‬מסבירה גם את תופעת האהדה במונחים אלה ועושה שימוש במנעד רחב של‬
‫תיאוריות‪ Fiske .‬לדוגמא התייחס לאהדת ספורט כ" ‪ "pleasurable resistance‬וראה בה חלק מהמאבק‬
‫של קבוצות חלשות כנגד התרבות ההגמונית של בעלי הכוח )‪ .(Fiske 1992‬חוקרים אחרים מצביעים על‬
‫אהדת כדורגל כאמצעי מוצק ועמיד ליצירת זהות והזדהות‪ .‬ברוח דומה מציעה התיאוריה העוסקת‬
‫בתת‪-‬תרבויות את המונח "‪) "Neo-Tribe‬למשל ‪ (Maffesoli, 1996‬כמשקף את ההתלכדות סביב אהדה‬
‫לקבוצה בעולם של אינדיווידואליזם‪ .‬מכיוון אחר בא ההסבר של אליאס ודנינג אשר התייחסו לחברה‬
‫הקפיטליסטית שמונעת מצבים של התרגשות ספונטאנית וראו באהדת כדורגל מענה לצורך בריגושים‬
‫)‪ .(Elias & Dunning, 1986‬שאלות של אתניות ומעמד עמדו בבסיס גוף תיאורטי ומחקרי נרחב‪,‬‬
‫בריטי ברובו‪ ,‬אשר עסק בחוליגניזם ואלימות של אוהדים )למשל‪Clarke 1976, Dunning et. al. :‬‬
‫‪ .(1988‬כיוון מחקרי זה הלך ודעך במקביל לתהליך השינוי הדמוגראפי בהרכב קהל הצופים ו"שדרוגו"‬
‫של הכדורגל ממשחק של מעמד הפועלים למשחק של המעמד הבינוני‪-‬גבוה ) ;‪Hargreaves,1995‬‬
‫‪ ,Giulianotti,1999‬אצל בן פורת‪.(2007,‬‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה של הגוף‪ :‬למרות שחוויית האהדה ופרקטיקות האהדה הן גופניות במובהק‪,‬‬
‫חקר הגוף זנח עד כה את האהדה‪ ,‬וחקר האהדה זנח את הגוף‪ .‬אהדה היא סיפורו של גוף הנע במרחב‬
‫כמו מבט העוקב אחר הכדור‪ ,‬גופים מיוזעים הנעים יחדיו בשירה‪ ,‬קפיצה אחרי הבקעת שער‪ ,‬לפיתת‬
‫הפנים אחרי החמצה‪ ,‬הבטן המתהפכת אחרי הפסד ‪ -‬אי אפשר לנתק את הגוף מעבודת האהדה‪ .‬הספרות‬
‫העדכנית על גוף וגופניות‪ ,‬כמו גם על "זיכרון גופני" ) ‪ (Young, 2002‬יכולה לשמש כמצע להבנת‬
‫המאפיינים ה"גופניים" של האהדה ודרכי השתרשותה בגוף האוהד‪ .‬בהקשר זה תשמש עבודתו של פייר‬
‫בורדייה )בורדייה ‪ (;Bourdieu, 1972; Bourdieu, 1980;[1998] 2007‬תשתית תיאורטית מרכזית‬
‫לבחינת תופעת החוסן באהדה בעיקר באמצעות המושג של הביטוס‪' .‬הביטוס' על פי בורדייה הינו מערך‬
‫של סכמות ונטיות מוקדמות‪ ,‬מעין "החתמה" מוקדמת של ' ‪systems of durable, transposable‬‬
‫‪ (Bourdieu, 1977, p.72) 'dispositions‬אשר מוטמעת בגוף בגיל צעיר ומשמרת את הסדר החברתי‬
‫כ"טבעי" לכאורה‪ .‬לפי בורדייה‪ ,‬ההביטוס מוקנה ונרכש בשלב מוקדם של החיים‪ ,‬ועובר עידון‬
‫ופרטיקולריזציה‪ ,‬במהלכם‪ .‬כחלק מפיתוח מושג ההביטוס מציע בורדייה את מושג ה‪bodily hexis -‬‬
‫המתייחס לסכמות או לפונקציות גופניות‪-‬מוטוריות של ההביטוס‪ ,‬לדרך בה היחיד נע‪ ,‬נושא ומציב את‬
‫גופו בעולם‪ .‬מדובר בהרגלים גופניים נלמדים ויציבים כמו מחוות גופניות‪ ,‬תנוחות‪ ,‬גווני קול וצורות‬
‫אחרות של ארגון או ניהול הגוף‪ ,‬כמו עמידה‪ ,‬הליכה או דיבור‪ .‬לפי בורדייה הגוף מחולל פעולה חברתית‪,‬‬
‫מגלם הנחות ומבנים תרבותיים הקשורים בהיררכיות ויחסי כוח חברתיים‪-‬היסטוריים‪ .‬בהקשר זה אטען ‪,‬‬
‫בהמשך לבורדייה‪ ,‬שסדר אהדת הכדורגל מגולם בגוף וכי פרקטיקות האהדה שמתגלמות ב‪Bodily -‬‬
‫‪ hexis‬של בנים הופכות ל"טבעיות" בתהליך החיברות‪ :‬ילדים לומדים את ה ‪ bodily hexis‬והוא‬
‫מושרש בגופם דרך חיקוי‪ .‬ילדים‪ ,‬מניח בורדייה‪ ,‬רגישים במיוחד לתנועות‪ ,‬לתנוחות‪ ,‬ולמחוות הגופניות‬
‫של ההורים והחברה כבר בשלבים מאוד מוקדמים של חייהם‪ .‬ההקסיס מתעצב לאורך זמן בו הילד מחקה‬
‫סכמות גופניות מעשיות בתהליך של חניכות והופך למיומן בהן‪ .‬לענייננו‪ ,‬יבדוק המחקר את האופן בו‬
‫ילדים מחקים ומטמיעים את הדיספוזיציות הגופניות של אוהדים בוגרים ואת המשמעות של גילום האהדה‬
‫בגוף לגבי חוסנה ועמידותה לאורך זמן‪.‬‬
‫הפרספקטיבה הפסיכולוגית‬
‫הפסיכולוגיה החברתית בוחנת את האהדה בין השאר‪ ,‬בראי התיאוריה של "זהות חברתית"‪ :‬השתייכות‬
‫לקבוצה חברתית )אוהדים של מועדון כדורגל( ולהשתקפותה בעיני אחרים יש השלכות חשובות על‬
‫תפיסת והערכת העצמי )‪ Tajfel 1982‬אצל ‪ .(Jones 2000‬גישות פסיכולוגיות אחרות התמקדו‬
‫באינטראקציה בין האוהדים לבין מושא האהדה שלהם – הקבוצה‪ .‬בין גישות אלה ניתן למצוא הסברים‬
‫פסיכואנליטיים כמו מימוש עקרון ההנאה‪ ,‬פנטזיות מודעות ולא מודעות‪ ,‬התייחסות לקבוצה כ‪alter-ego-‬‬
‫ובניה וחיזוק של ה"עצמי" )‪(Sandvoss, 2005‬‬
‫תיאוריות בנושא חוסן ועמידות ‪:‬הבנת עמידות אוהדים מתקשרת למושג של חוסן ולספרות העוסקת‬
‫בהתמודדות עם משברים וכישלונות‪ ,‬והספרות הביקורתית אודות טראומה‪ .‬ההמשגה של חוסן כוללת‬
‫בתוכה הן רכיבים חברתיים ותרבותיים )"מוראל לאומי"‪" ,‬כושר עמידה"‪" ,‬אמונה בצדקת הדרך"( והן‬
‫רכיבים פסיכולוגיים‪ :‬מאפיינים אישיותיים המשפיעים על תגובה לאירועים מלחיצים ועל יכולת‬
‫ההתאוששות מהם )‪ . (Egeland, Carlson & Sroufe, 1993; Kobasa, 1998‬בהקשר זה‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫רלוונטית הספרות בנושא "חוסן לאומי" ברמה המקרו‪-‬חברתית והתמודדות עם מצבי דחק ברמה המיקרו‪-‬‬
‫חברתית‪.‬‬
‫הקונספט הפסיכולוגי של "חוסן"‪ ,‬הלקוח מההקשר האמריקני ומתייחס לזיהוי כוחות חיוביים‪ ,‬פיתוח‬
‫משאבים‪ ,‬והעצמה )‪ .(Richardson, 2002‬לפי ‪ Richardson‬תהליך רכישת החוסן )‪(resiliency‬‬
‫שנובע ממצבים של שינוי‪ ,‬מצוקה ומצבי לחץ‪ ,‬מתפתח בהמשך להתבוננות פנימית המאפשרת נגישות‬
‫לכוחות וכישורים המאפשרים יציאה מחוזקת מהמשבר‪.‬‬
‫תחום ידע המשיק לנושא החוסן עוסק באסטרטגיות אינדיבידואליות ‪– coping strategies -‬‬
‫קוגניטיביות והתנהגותיות להתמודדות עם מצבי משבר‪ ,‬לחץ ומתח )‪. (Lazarus & Folkman, 1984‬‬
‫חלק מהאסטרטגיות הנפוצות המתוארות בספרות נראות על פניהן שימושיות גם להבניית חוסן ועמידות‬
‫בזירת הכדורגל‪ .‬אסטרטגיות אלה אכן עלו בראיונות הראשוניים שנערכו עם האוהדים‪ .‬וביניהן ניתן‬
‫למצוא‪ :‬מסגור חיובי מחדש )‪ ,(positive reframing‬הומור‪ ,‬תמיכה אמוציונאלית‪ ,‬תמיכה‬
‫אינסטרומנטאלית‪ ,‬הסחה עצמית‪ ,‬הכחשה‪ ,‬פריקת זעם‪ ,‬התנתקות‪ ,‬האשמה עצמית‪ .‬לטענתי אסטרטגיות‬
‫כגון אלה הן אומנם אישיות‪ ,‬אך יש לבחון את השימוש בהן בהקשר החברתי הרחב יותר‪ ,‬תוך התייחסות‬
‫למשאבים האישיים ולהון החברתי‪ ,‬והתרבותי העומדים לרשות האוהד‪.‬‬
‫לימודי תרבות הגישות בלימודי תרבות‪ ,‬פוסט סטרוקטוראליות בעיקרן‪(Sandvoss, 2005; Hills, ,‬‬
‫)‪ 2002‬דנות באהדת כדורגל כחלק מתרבות רחבה יותר של הערצה )‪ (fandom‬ורואות בה מקרה נוסף‬
‫של צריכה קבועה ורגשית של טקסט או נרטיב פופולארי )‪ .(Sandvoss 2005‬גישות אלו מתייחסות‬
‫לקווי הדמיון והשוני בין אהדה בתחום הספורט לבין תחומים אחרים‪ ,‬ובעיקר מוסיקה פופולארית ומדיה‬
‫מצולמת‪ .‬ספרות זו מתעניינת גם בדרכי הביטוי השונות של הערצה בעידן האלקטרוני‪ ,‬ובעיקר באינטרנט‬
‫)בלוגים‪ ,‬פורומים קבוצות דיון(‪ .‬ניתוח הפורומים של אוהדי הפועל קטמון ישמש לבדיקת סוגיה זו‪.‬‬
‫כלכלה ושיווק דיסציפלינה נוספת ומרכזית לחקר האהדה מגיעה מתחום הכלכלה והשיווק ונשענת על‬
‫התפיסה של כדורגל כסחורה‪ .‬תפישת הקומודיפיקציה של הכדורגל או אפילו ההיפר‪-‬קומודיפיקציה‪ ,‬לפי‬
‫ג'וליאנוטי )‪ (Giulianotti 2002‬מאפיינת גוף מחקרי גדול אשר מתייחס לאוהדי כדורגל כצרכנים ובוחן‬
‫את המאפיינים שלהם במונחים הלקוחים מתחום השיווק ומהתנהגות צרכנים‪ ,‬כמו למשל תועלת ושביעות‬
‫רצון )‪ ,(Pimentel & Reynolds 2004‬או נכונות לקניית מנוי למשחקים )‪ .(Tapp 2004‬ברוח זו קיים‬
‫עוד גוף מחקר גדול‪ ,‬תיאורי ברובו‪ ,‬המתבסס על ניתוח כמותי או בונה טיפולוגיות של אוהדים כצרכנים;‬
‫ג'וליאנוטי לדוגמא מציע טיפולוגיה של אוהדים הבנויה על ארבעה "טיפוסים אידיאליים" המתארים דרכי‬
‫הזדהות עם הקבוצה‪ :‬תומכים‪ ,‬מלווים‪ ,‬אוהדים‪ ,‬וצופים )‪ . (Giulianotti 2002‬במקביל בוחן המחקר את‬
‫הקשר בין אוהדים לקבוצותיהם בין השאר מנקודות מוצא של מאפיינים דמוגראפיים וסביבתיים של‬
‫אוהדים )‪ ,(Pan & Gabert, 1997‬מניעים למשיכה לקבוצה )‪,(Snyder, Lassegard & Ford, 1986‬‬
‫פרופיל של אוהדים מחויבים )‪ ,( Mahony, Madrigal & Howard, 2000‬כמו גם הזדהות ) & ‪Wann‬‬
‫‪ ;(Branscombe, 1990‬מעורבות )‪ ;(Kerstetter & Kovich, 1997‬מחויבות ‪(Mahony et al.,‬‬
‫)‪ 2000‬ונאמנות ) ‪ .(1992 Murrell & Dietz‬כאמור‪ ,‬גוף מחקר נכבד זה הינו תיאורי ברובו ואינו מציע‬
‫הסבר לאופן בו מכוננת ומתוחזקת הנאמנות והעמידות של אוהדים גם לנוכח הפסדים וכישלונות של‬
‫קבוצתם‪.‬‬
‫כאמור המחקר הרב יחסית בנושא האהדה‪ ,‬הניח את נושא הדבקות בה כמובנת מאליה וכך אין כמעט‬
‫עיסוק במקורות של הדבקות‪ ,‬במאפיינים שלה‪ ,‬בדרכים בהן היא מתוחזקת לאורך זמן‪ ,‬באופן בו היא‬
‫מתקשרת לחוויות של הפסד‪ ,‬כישלון והצלחה‪ .‬עבודה זו נועדה למלא את החלל הזה‪ .‬בין השאר אשאל‬
‫מהם מאפייניה וביטוייה של הדבקות‪ ,‬מהן הפרקטיקות באמצעותן מתמודדים אוהדים עם כישלון? איך‬
‫מתפתח הביטוס של אוהד ומה מקומו של הגוף בעבודת האהדה? אברר מהם סוגי ההון – התרבותי‪,‬‬
‫האידיאולוגי או התרבותי – אשר מאפשרים את העמידות מול אכזבות ואת היכולת להכיל אותן‪.‬‬
‫תכנית המחקר ושיטת העבודה‬
‫במסגרת המחקר אבחן את הגורמים בתהליך הסוציאליזציה לאהדה המאפשרים לאוהד להישאר נאמן‬
‫לקבוצה ולא ל"ערוק" לקבוצות אחרות‪ .‬תשומת לב מיוחדת תינתן למרכיבים הגופניים של האהדה ושל‬
‫החיברות לאהדה מגיל צעיר‪ .‬אנסה לעמוד על משמעותן של חוויות של הפסד ושל ניצחון )כולל זיכרונות‬
‫של אירועים ונקודות מפנה מכאיבים אך מכוננים ומזינים במיוחד(‪.‬‬
‫בהקשר לאסטרטגיות התמודדות ובניית חוסן לאורך זמן‪ ,‬אתמקד בבירור של פרקטיקות ושל המשאבים‬
‫הפסיכולוגיים )כגון‪ ,‬שכנוע עצמי(‪ ,‬הגופניים )כגון‪ ,‬צורות לפריקת אכזבה( והחברתיים )כגון‪ ,‬רשת‬
‫חברתית( שאוהדים מפעילים על מנת להתגבר על אכזבה‪.‬‬
‫כמקובל במחקר הסוציולוגי‪-‬איכותני‪ ,‬גם עבודה זו מתבססת סימולטאנית על מספר שיטות לאיסוף‬
‫החומר‪:‬‬
‫ראיונות עומק‪ :‬נערכו עד כה כ‪ 25-‬ראיונות עם אוהדים ואוהדות‪ .‬רוב המרואיינים הם אוהדים ותיקים‬
‫של הפועל ירושלים שעברו להפועל קטמון‪ .‬חלק מהראיונות נערכו עם בחורות ונשים אשר הצטרפו‬
‫לאחרונה לקהל אוהדי קטמון‪ ,‬מה שמאפשר לעמוד על אהדה ממש תוך תהליך התהוותה‪ ,‬כמו גם על‬
‫דפוסים אלטרנטיביים שלה‪ .‬ראיון אחד נערך עם אוהד מכבי ת"א‪ ,‬ראיון אחד עם אוהד הפועל פ"ת‪ ,‬שני‬
‫ראיונות עם אוהד ואוהדת של הפועל ת"א‪ ,‬וראיון אחד עם אוהדת של מכבי נתניה‪ .‬ראיון קצרצר אך‬
‫משמעותי נערך‪ ,‬באופן לא מתוכנן‪ ,‬עם ילד בן ‪ ,7‬אוהד הפועל ת"א‪.‬‬
‫תצפיות משתתפות‪ :‬יש ברשותי דיווחים ויומני שדה מתצפיות משתתפות על משחקי הפועל קטמון‬
‫)שמונים אחוז ממשחקי הבית וממשחקי חוץ(‪ .‬לעיתים לוו התצפיות בתיעוד האהדה במגרש באמצעות‬
‫צילום‪ .‬התצפיות התרכזו בהתנהגות האוהדים )בעיקר של אלה העומדים "בגוש" האוהדים הפעילים(‪,‬‬
‫ובתגובותיהם להצלחה ולכישלון בעת המשחק )לדוגמא‪ ,‬לנוכח הבקעת או ספיגת גולים(‪ ,‬בהתבוננות‬
‫בילדים צעירים‪ ,‬באווירה ביציעים‪ ,‬וכו'‪ .‬תצפיות משתתפת נערכו גם בשני משחקים של הפועל ת"א‪.‬‬
‫ניתוח פורומים של אוהדים באינטרנט‪ :‬עד כה נאספו ונותחו חלקית ‪ 40‬אשכולות בפורום של אוהדי‬
‫קטמון העוסקים בין השאר בשאלות של אותנטיות האהדה‪ ,‬היררכיה בין אוהדים‪ ,‬נאמנות‪ ,‬אידיאולוגיה‬
‫מול ספורט וכיו"ב‪.‬‬
‫שאלונים סגורים‪ :‬חוברו ונאספו ‪?70‬שאלונים סגורים מאוהדי הפועל קטמון‪ .‬השאלונים בודקים‪,‬‬
‫בעיקר‪ ,‬תפישות של כדורגל בכלל והמשמעות של הפועל קטמון בפרט‪ ,‬מטרות הקמת הקבוצה‪,‬‬
‫פרקטיקות אהדה‪ ,‬ותפישת האוהד האמיתי‪ .‬עדיין לא התבצע ניתוח סטטיסטי של השאלונים‪.‬‬
‫מדיה מצולמת‪ :‬ניתוח של כתבות מצולמות וסרט שנעשו על הפועל קטמון‪ ,‬ושל סרטים שנעשו על‬
‫קבוצות אחרות‪.‬‬
‫עבודת השדה וממצאים‪:‬‬
‫אתמקד כאן בעיקר בראיונות העומק שערכתי עד כה‪ .‬ממצאים מניתוח הראיונות מקבלים תמיכה‬
‫בתצפיות המשתתפות שביצעתי במשחקים‪.‬‬
‫הראיון נערך במתכונת של שיחה פתוחה‪ ,‬נמשך בין שעה וחצי לשעתיים ומתקיים בד"כ בבית קפה שקט‬
‫או בביתו‪/‬משרדו של המרואיין‪ .‬בשיחה המרואיינים מתבקשים להתייחס‪ ,‬בין השאר‪ ,‬להיסטוריה של‬
‫האהדה שלהם ‪ -‬איך הפכו לאוהדים‪ ,‬לזכרונות הראשוניים ביותר מילדותם‪ ,‬לפרקטיקות האהדה‬
‫המאפיינות אותם‪ ,‬לתגובתם להפסד ולכישלון‪ ,‬לאופן בו הם רואים את החיבור שלהם לקבוצה‪ ,‬לתפיסת‬
‫זהותם העצמית וכיו"ב‪.‬‬
‫הקשר עם המרואיינים נוצר כתוצאה מהיכרות אישית ובעיקר בשיטה של "חבר מביא חבר"‪ .‬כל‬
‫המרואיינים אליהם פניתי נענו בשמחה לבקשתי‪ ,‬ועל אף שרובם אנשים עסוקים הם פינו בחפץ לב זמן‬
‫לטובת המפגש‪ .‬בכל הראיונות בלטה‪ ,‬הן מילולית והן בשפת הגוף‪ ,‬מידת הלהט והתשוקה שבה מתייחסים‬
‫המרואיינים לכדורגל בכלל‪ ,‬ולקבוצתם בפרט‪ .‬ניכר היה שהם ששים לדבר על הנושא‪ ,‬חלקם אף אמרו לי‬
‫אחר כך שהמפגש היה בעל אופי של "טיפול פסיכולוגי" ושזו הייתה הזדמנות עבורם להתוודע לעומק‬
‫רגשותיהם כלפי קבוצתם ולמקום המרכזי שתופסת האהדה בחייהם‪.‬‬
‫הראיונות הוקלטו ושוקלטו‪ .‬בהמשך נותחו התמות המרכזיות שחולצו‪ ,‬ברמת הראיון הבודד וכלל‬
‫הראיונות כאחת‪ .‬עד עכשיו נותחו ‪ 10‬ראיונות‪.‬‬
‫ממצאים‬
‫כמקובל בשיח הציבורי על כדורגל‪ ,‬נמצא שהאוהדים אינם מעלים על דעתם החלפה של הקבוצה שלהם‬
‫בקבוצה אחרת‪ ,‬אפילו היא מצליחה יותר‪ .‬במקרה שמחשבה זו עולה בדעתם היא נדחית על הסף‪ .‬כך‬
‫למשל אומר רוני‪ ,‬אוהד הפועל קטמון‪.." :‬כאילו לעבור קבוצה זה ‪ - no-no‬משהו שלא עושים‪ .‬מי‬
‫שעובר קבוצה הוא לא אוהד כדורגל‪ .‬אתה לא טורח להתעכב על זה‪ ,‬זה הופך לחלק מהד‪.‬נ‪.‬א שלך‪,‬‬
‫ברור לך שאין על זה ויכוח"‪ .‬ונדב‪ ,‬אוהד הפועל פ"ת‪.." :‬ממש לא‪ .‬זו לא אופציה ולא הייתה אף‬
‫פעם‪ ...‬בחיים לא הייתי יכול לעשות דבר כזה‪ .‬אני לא מסוגל לרצות שקבוצה אחרת תנצח‪ .‬אני לא‬
‫מחובר לקבוצה אחרת כמו שאני מחובר להפועל‪ .‬בחיים לא‪".‬‬
‫בדומה לרוני שחווה את האהדה כחלק מהביולוגיה שלו גם אוהדים אחרים מתייחסים לדבקות בקבוצה‬
‫כגזרת גורל שאין דרך להימלט ממנה‪ ,‬יובל‪ ,‬אוהד הפועל ת"א‪.." :‬הרעילו אותי אז כשהייתי קטן‪ ,‬ולא‬
‫מחליפים‪ .‬מאז ומתמיד הייתי אדם שאי אפשר‪ ...‬קיבלתי החלטה‪ ,‬אי אפשר לשנות את דעתי בנקל‪.‬‬
‫לחץ חברתי לא משפיע עליי לעשות דברים‪."..‬‬
‫רוב הנשאלים יודעים לזהות את הייחודיות ואף את הנדירות של הנאמנות חסרת התנאים לקבוצה‪ .‬מטיב‬
‫לבטא זאת שי‪ ,‬איש תקשורת‪ ,‬אוהד הפועל קטמון שמתאר את האהדה במושגים של חוויה עילאית כמעט‪:‬‬
‫‪ ..." :‬יש כדורגל‪ ,‬יש קבוצה‪ ,‬ויש אהדת כדורגל‪ ,‬וזה בראש הפירמידה‪ ,‬של העולם הזה‪.‬‬
‫למה אהדת כדורגל היא הדבר הכי מזוקק? כי קודם כל היא ללא תנאי‪ ,‬שזה הכי יפה‪ ,‬ואין‬
‫דברים כאלה כמעט בעולם‪ ...‬לא קשור ליכולת המקצועית של הקבוצה‪ ,‬לא קשור לתנאים‬
‫שלך‪ ,‬לא קשור לסיפור חייך‪ ,‬לא קשור לשום דבר‪ .‬כלומר ללא תנאי‪ ,‬יהיה בכל מקרה בכל‬
‫מחיר"‪.‬‬
‫רוב הנשאלים יכולים לציין מה היה "הרגע המכונן" שבו כאילו נצרבה האהדה לקבוצה בנפשם ובעיקר‬
‫בגופם‪ .‬כמעט ברוב המקרים זה קורה בגיל צעיר במשחק הראשון בו הם מתלווים לדמות קרובה ומבוגרת‬
‫יותר – אב‪ ,‬אח גדול‪ ,‬מכרים או בני משפחה אחרים שמשמעותיים בחייו של הילד‪/‬ה‪ .‬לטענתי‪ ,‬הצריבה‬
‫הראשונית הזו‪ ,‬כמו חלק גדול מ"עבודת האהדה" בהמשך‪ ,‬היא גופנית ביסודה – אם זו תגובה פיזיולוגית‬
‫פשוטה‪ ,‬סערת רגשות‪ ,‬תחושת ההשתייכות לחלק מ"ההמון"‪ ,‬או אפילו רק שימוש באביזרי עידוד‪ .‬זה‬
‫הבסיס לתחושות העזות שמאוחר יותר נטענות במשמעויות אחרות – פסיכולוגיות‪ ,‬חברתיות ואף‬
‫פוליטיות‪-‬אידיאולוגיות‪.‬‬
‫יובל‪ ,‬אמן מוערך‪ ,‬אוהד הפועל ת"א‪ ,‬מספר כך על הפעם הראשונה שלו‪ ,‬כאשר נלקח ע"י חבר משפחה‬
‫לאימון של הקבוצה‪:‬‬
‫"‪..‬הייתי בן שש‪ ,‬בכתה אלף או משהו‪ ...‬ואני יושב צופה באימון‪ .‬ובסוף האימון ש‪ .‬קורא‬
‫לי‪ ,‬לוקחים אותי לחדר הלבשה‪ .‬ופייגנבוים נותן לי חולצה של הפועל‪ ,‬חולצה קטנה כזו‪ ,‬של‬
‫ילד‪ .‬ואני לוקח את החולצה ולובש את החולצה‪ .‬ומגיע הביתה מכור להפועל‪ .‬מאותו רגע‬
‫אני מכור להפועל‪ .‬אדום בנשמה‪ ,‬רוצה לראות כל המשחקים‪ ,‬רוצה ללכת לכל העניינים‪.‬‬
‫והסיפור בכלל‪ ,‬אני מתחיל לאהוב כדורגל‪"..‬‬
‫יואב‪ ,‬עיתונאי‪ ,‬אוהד הפועל קטמון‪ ,‬זוכר את עוצמת החוויה של המשחק שחרץ את גורלו כאוהד‪:‬‬
‫"זה היה בשנת '‪ ,86‬היינו אמורים לעלות ליגה‪ ,‬הינו צריכים לנצח בבית את צפרירים‬
‫חולון‪ ,‬הובלנו ‪ ,1-0‬והם הישוו בדקה ה‪ .90‬ימק"א היה מלא כולו באדום‪ ,‬וזה פעם ראשונה‬
‫שמצאתי את עצמי מבטא איזשהו רגש אמיתי‪ ,‬וממש בכיתי גם בסוף‪ ,‬לא יודע איך‪.. ,‬היו‬
‫שם אנרגיות כל כך חזקות‪ ,‬ואת מרגישה חלק מקבוצה‪ ,‬הרגשתי כל כך חלק‪ ,‬והחוויה הייתה‬
‫כל כך עצומה‪ ,‬שבכיתי‪ .‬ומאז אי אפשר היה לעצור‪ ,‬זה היה החיבור‪ ,‬שם זה נוצר‪".‬‬
‫דפנה‪ ,‬אוהדת הפועל ת"א‪ ,‬יכולה גם לזהות את הרגע‪ ,‬בגיל ‪ ,8‬בו ידעה שהיא אוהדת‪:‬‬
‫"‪...‬והתמונה שאני זוכרת‪ ,‬התמונה הראשונה שלי מבלומפילד‪ .‬זה קודם כל ה‪ wow-‬הזה‪,‬‬
‫שעולים ורואים את הדשא‪ ,‬היופי של זה‪ .‬המשהו החי הזה‪ .‬אני ממש זוכרת את התחושה‬
‫הזו‪ ,‬שעד היום יש לי אותה‪ ,‬של לראות את הדשא ואז לראות את כל האנשים מסביב‪[...] .‬‬
‫אנשים היו באדום‪ .‬ורק שער שבע‪ ,‬כל השאר היו מכבי‪ .‬זה הזיכרון ילדות שלי‪ ......‬אבל‬
‫חוויתית הקטע הזה של לראות‪ ,..‬ואז כשהפועל עולה‪ ,‬כל אלו מסביבי משתוללים ושמחים‬
‫וכל השאר צועקים להם בוז‪ .‬כל האצטדיון‪ ... ,‬זה מעין בוז כזה‪.. .‬זה כינן אצלי את התחושה‬
‫של זו הקבוצה שלי וזהו‪".‬‬
‫כאמור‪ ,‬אהדת הכדורגל מגולמת בגוף‪ ,‬ולפרקטיקות האהדה הגופניות )בעקבות מושג ה‪bodily hexis-‬‬
‫של בורדייה( יש תפקיד חשוב בתהליך החיברות לאהדה‪ .‬בתצפיות על ילדים קטנים במשחקים ניתן היה‬
‫לעמוד על האופן בו הם מחקים "סכמות גופניות" של אוהדים מבוגרים – הנפה של דגלים וצעיפים ‪,‬‬
‫תפיסת הראש בין הידיים במקרה של החמצה‪ ,‬קריאות עידוד‪ ,‬שירים וכמובן הקפיצות‪ .‬להיות חלק‬
‫מההמון הקופץ נראה כחלק מתהליך החניכה לאהדה ואף משמש לבחינת האותנטיות שלה‪ .‬שיר האוהדים‬
‫חוצה‪-‬הקבוצות "מי שלא קופץ‪..‬אדום‪/‬צהוב‪/‬ירוק" מבטא את זה אולי בצורה המדויקת ביותר‪.‬‬
‫עדות כמעט ב"זמן אמת" של כינון האהדה בגוף‪ ,‬עולה מהשיחה הקצרה עם עידן‪ ,‬ילד בן ‪ , 7‬אוהד‬
‫בהתהוות של הפועל ת"א אשר בחר להמחיש לי בזמן הראיון את יחסו לקבוצה בשירה מלווה בקפיצות‪:‬‬
‫"ה‪-‬פ‪-‬ו‪-‬ע‪-‬ל אני תמיד אוהב אותך‪ ,‬הפועל אני תמיד אהיה איתך‪ ,‬הפועל‪ ,‬אני אדום כל החיים‪ .‬הפועל‪,‬‬
‫שישרפו הצהובים‪ .‬ומי שלא קופץ צהוב‪ .‬מי שלא קופץ‪ ,‬מי שלא קופץ צהוב"‪.‬‬
‫פרקטיקות גופניות משמשות כאמור גם כאבן בוחן לאוהדים ותיקים כדי להעריך את מידת האותנטיות של‬
‫אוהדים‪ ,‬ובעיקר אוהדות נשים אשר זה מקרוב הצטרפו‪ .‬כך למשל מגן רוני‪ ,‬אוהד הפועל קטמון‪ ,‬על‬
‫טריטוריית האותנטיות של האהדה הגברית‪ .." :‬זה )כדורגל( צריך להיות חוויה גברית‪ ,‬אם אני מנסה‬
‫לחשוב על מה זה צריך להיות‪ .‬זה גברים שצועקים ומקללים ומתפרקים‪ .‬אם אישה תעמוד ותקלל‬
‫לידי‪ ,‬זה יפריע לי‪ ".‬וכשהתבקש להתייחס לזן החדש של אוהדי קטמון‪ ,‬שלא עומד בסטנדרטים של‬
‫פרקטיקות אהדה "אמיתיות"‪ ,‬אותנטיות‪ ,‬הוא לא חסך בביקורת‪:‬‬
‫"היה איזה מישהו‪ ,‬איזה טיפוס נודניק‪ ,‬שאיזה חבר שלו צילם אותו במצלמת וידאו‪ ,‬והוא התראיין‬
‫כל הזמן‪ ,‬ועשה פוזות למצלמה‪ ,‬וצעק שירים לבד‪ ,‬שמצלמים אותו בשביל אני לא יודע מה‪ ,‬בשביל‬
‫עצמו‪ ,‬ואז ישבנו‪ ,‬אני ושי‪ .‬שורה ראשונה‪ ,‬ברחנו‪ ,‬ומשמאלו עוד אחד‪ ,‬ההוא שצילם‪ .‬אני אומר לשי‪,‬‬
‫אני חמש דקות‪ ,‬אני קם ונוגח לו באף‪ ,‬אני לא יכול לסבול את זה‪ .‬מה שמצחיק שיואב מצא אחרי זה‬
‫את הקטע באינטרנט‪ ,‬ורואים אותו עומד‪ ...‬והמצלמה עושה פן אלי‪ ,‬ואני מסתכל עליו במבט שאני‬
‫רוצה להרוג אותו‪ ...‬מבט של בוז"‪.‬‬
‫בולט בעוצמתו האופן בו מגיב גופם של האוהדים להפסד או לניצחון‪ .‬רעד בלתי נשלט‪ ,‬דמעות ואף בכי‬
‫תמרורים‪ ,‬הם ממש חשים נמוכים יותר אחרי הפסד וגבוהים יותר אחרי ניצחון‪ .‬נדב‪ ,‬אוהד הפועל פ"ת‬
‫מספר על תחושתו אחרי הניצחון בדרבי‪.." :‬נגיד אחרי הדרבי הזה‪ ,‬זה היה כמה ימים‪ .‬הרגשתי את זה‬
‫בדם עדיין‪ .‬זאת אומרת הרגשתי שגבהתי קצת‪ ,‬וקמתי בבוקר עם חיוך‪ .‬מעין אנרגיות כאלו שאת לא‬
‫יודעת מאיפה הן"‪ .‬לביא‪ ,‬אוהד קטמון מספר שאחרי הפסד הוא "חוזר סחוט נפשית ופיזית‪..‬מרגיש‬
‫כאילו הרביצו לי עשרה בריונים"‪ .‬הפסד במשחק קריטי משאיר את אותותיו בגוף בצורה אינטנסיבית‬
‫עוד יותר‪ ,‬כמו שמתאר יואב‪ ,‬אוהד קטמון את מה שחשו הוא וחבריו אחרי החמצת העלייה לליגה לאומית‪:‬‬
‫"חזרנו אחרי זה הביתה ]‪ [.....‬באותה פוזיציה‪ ,‬משריקת הסיום של המשחק הזה‪ ,‬עד‪ ,‬שבוע לא‬
‫יצאנו מהבית‪ .‬אלכוהול לא השפיע‪ ,‬לאוכל לא היה טעם‪ ,‬כלום‪ .‬הפגיעה הייתה כל כך קשה‪ ,‬שאי‬
‫אפשר היה להתאושש ממנה‪ ,‬לקח הרבה מאוד זמן‪"..‬‬
‫בחינת המשאבים והפרקטיקות המשמשים את האוהדים לשימור הדבקות בקבוצתם‪ ,‬חושפת כמה דפוסים‬
‫בולטים‪ .‬תפיסת האהדה לקבוצה כגזירת גורל שאין דרך להימלט ממנה היא דרך אחת למנוע הרהורי‬
‫כפירה‪ .‬הם מתייחסים לאהדה כעסקת חבילה אשר כרוכים בה ייסורים‪ ,‬סבל ואכזבות שהם חלק בלתי‬
‫נפרד מהעניין‪ .‬נדב‪ ,‬אוהד פ"ת‪ ,‬הבין זאת כבר במשחק הראשון שלו כאוהד‪ .." :‬אני אחזור למשחק‬
‫הראשון‪ .‬מה שאני זוכר זה שהפסדנו‪ ,‬ואני חושב שזה מאד מאד סמלי‪ .‬אנחנו מחפשים תמיד את‬
‫הסמליות הזאת‪ ,‬כאוהדי הפועל ]‪ [...‬כאילו מישהו רצה לבוא ולהגיד‪ ,‬תשמע זה יהיה כואב‪ .‬זה יהיה‬
‫אכזרי‪ ,‬ואל תצפה ליותר מדי‪ .‬זה די ניבא את הבאות"‪.‬‬
‫אצל מרואיינים רבים עולה תפיסת "השליחות" שלהם כאוהדים‪ ,‬הבנה לגבי חשיבותם להמשך קיומה של‬
‫הקבוצה‪ ,‬מה שאינו מאפשר להם למעול בתפקידם ול"בגוד"‪ .‬ושוב נדב מפ"ת‪" :‬החיבור לקבוצה‪ ,‬זה‬
‫מעבר‪ ,‬זה שלך‪ .‬את גם מרגישה שזה חלק מזה‪ .‬התמיכה שלך יכולה לעזור להם לנצח‪ .‬העידוד שלך‬
‫יעזור להם לנצח‪ .‬את באה לתמוך באימון‪ ,‬כדי שבמשחק הם יהיו יותר טובים]‪ [...‬הרגשנו שאנחנו‬
‫מחזיקים‪ .‬אנחנו נתמוך במאמן שלא יתפטר לנו‪ ,‬אנחנו נתמוך בשחקנים שירגישו טוב‪ .‬כאילו אנחנו‬
‫אלה שנחזיק את הקבוצה"‪ .‬גם אמיר‪ ,‬אוהד קטמון‪ ,‬מרגיש כך‪.." :‬כשאני לא הולך למשחק‪ ,‬אני‬
‫מרגיש‪ ,‬יש לי ממש נקיפות מצפון‪ .‬שהפקרתי אותם‪ .‬וגם אני לא ממלא את התפקיד שלי‪ .‬כל אחד‬
‫ממלא את התפקיד שלו בקבוצה‪ .‬וזה גם התפנקות‪ "..‬מושון‪ ,‬אוהד מכבי ת"א‪ ,‬לוקח את זה אף רחוק‬
‫יותר ומתייחס לתפקידו כחלק מאחריות הורית‪ .." :‬היה לי חלום קבוע שהיה חוזר בלילות ]‪ [....‬שאני‬
‫מאחר להגיע למשחק של מכבי‪ .‬זה היה הפחד הכי גדול שלי‪ .‬שקורה הפנצ'ר הזה בדרך‪ ,‬ואני מגיע‬
‫אחרי שהמשחק התחיל‪ ,‬או אחרי שהוא נגמר‪ .‬אתה לא שם בשביל הילדה‪ ,‬אתה לא שם בשביל הילד‬
‫שלך‪ ,‬כשהוא צריך אותך"‪.‬‬
‫מהממצאים עולה כי קיומם של משאבים אחרים ‪ -‬סוגי הון שונים ‪ -‬חברתי‪ ,‬תרבותי או אידיאולוגי‪,‬‬
‫מאפשר את שימור הדבקות באהדה ולעיתים אף מזין אותה‪ .‬כך למשל האג'נדה החברתית המאפיינת את‬
‫הפועל קטמון והחשיבות שניתנת שם להחייאת הקהילה )הירושלמית‪-‬חילונית‪-‬ליברלית בעיקר(‪ ,‬מאפשרת‬
‫את יכולת ההכלה של הפסד ואכזבה‪ ,‬בבחינת ניצחון אינו הדבר העיקרי‪ .‬כך למשל מתאר שי‪ ,‬אוהד קטמון‬
‫את החשיבות של החזרת הכדורגל לקהילה‪.." :‬הרנסנס‪ ,‬הדבר הבא‪ ,‬הוא מה שאנחנו כבר עושים‬
‫היום‪ .‬מה שאנחנו עושים היום זו אופציה נפלאה לרנסנס לכדורגל שיבוא‪ ,‬וזה יהיה בכל העולם‬
‫לדעתי‪ .‬פניה לקהילה‪ ,‬חזרה בכניעה‪ ,‬בראש מורכן‪ ,‬טעינו‪ ,‬שגינו‪ ,‬זה שלכם‪ ,‬בבקשה‪ .‬אנחנו זה‬
‫המנגנון‪ ,‬זה המערכת‪ ,‬זה כסף‪ .‬הכסף יבוא וירכין את ראשו‪ ,‬ויגיד‪ ,‬שגיתי‪ ,‬אתם צדקתם‪ ,‬בבקשה‪ ,‬אני‬
‫הולך‪ .‬פשוט מחזיר לכם את העניין"‪.‬‬
‫החשיבות של הקהילה באה לידי ביטוי גם בהקשר למנגנוני התמודדות עם הפסדים‪ .‬רבים מהנשאלים‬
‫סיפרו על כך שאחרי הפסד הם מוצאים סוג של נחמה בשיחות עם אוהדים אחרים‪ ,‬בשהות ביחד או‬
‫ביציאה לבילוי ניחומים משותף‪ .‬הם נעזרים במידה רבה גם בפורומים של האוהדים באינטרנט‪ ,‬שם הם‬
‫מאפשרים לעצמם פורקן קולקטיבי של הזעם‪ ,‬פיתוח תיאוריות קונספירציה‪ ,‬התלכדות מול "אויב‬
‫משותף"‪ ,‬החזרת דברים לפרופורציה )"משחקים משבת לשבת"( והתבוססות כואבת‪-‬אך‪-‬מענגת בחוויית‬
‫הלוזריות‪ .‬בכלל‪ ,‬עולה מהראיונות התופעה של מעין "גאוות לוזרים" שמשמשת כמשאב מגונן מצד אחד‬
‫ומחזק מצד שני‪ .‬הסגנון הלוזרי הוא בעל מאפיינים כמעט מאגיים בנוסח‪.." :‬טוב בדקה ‪ 70‬יתחיל לרדת‬
‫גשם‪ ,‬ובדקה ‪ 72‬נחטוף את הגול‪ ,‬גם אם נשווה נחטוף בתוספת זמן שער לא חוקי‪) "..‬נדב‪ ,‬אוהד‬
‫פ"ת(‪ .‬זה משמש גם כמנגנון מחזק – מכין אותך לרע מכל ומונע אכזבות‪ ,‬גם כחשיבה מאגית )בבחינת‬
‫הפוך על הפוך‪ ,‬נחשוב שנפסיד ואז ננצח( ובמידה רבה‪ ,‬ובאופן אולי מעט פרדוקסאלי‪ ,‬מהווה גם מקור‬
‫לייחודיות ולגאווה‪ ,‬כמו שמודה רוני‪ ,‬אוהד קטמון‪" :‬נורא נעים לחשוב על עצמך ככה‪ ,‬אתה מאדיר את‬
‫עצמך‪ ...‬אתה לא מפחד מהפסדים‪ ,‬אתה לא אוהד מכבי ת"א‪ ,‬כשהם מפסידים ביורוליג אתה רואה את‬
‫הרייטינג יורד מייד‪ ...‬אתה אוהד של קבוצה‪ ,‬של רעיון‪ ,‬של בעצם להיות האנדרדוג‪ ,‬של להיות‬
‫הצודק‪ ,‬ולהיות המיעוט של להרגיש ביחד קבוצה איכותית‪ ,‬ובעצם להתנשא על כל העולם‪ .‬זה בעצם‬
‫להיות אוהד הפועל ירושלים‪ .‬זה מה שיותר מאוחר הבנתי"‪.‬‬
‫מסקנות ויישומים אפשריים‪:‬‬
‫מניתוח של ‪ 10‬מהראיונות שביצעתי בולטת מרכזיותו של הגוף בעבודת האהדה‪ ,‬במיוחד על רקע העובדה‬
‫שהמחקר בתחום זנח עד כה את ההיבט הגופני‪ .‬נראה כי הגוף הוא זה שמוביל את תהליך ההפיכה לאוהד‪,‬‬
‫בו נעשית הצריבה הראשונית של האהדה‪ .‬החוויות הגופניות הראשוניות מהוות תשתית לאהדה‪ ,‬סוג של‬
‫"אתר שימור"‪ .‬והאתר הזה מחובר‪ ,‬מקושר ומרושת בהמשך עם ובתוך ממדים אחרים של אהדה –‬
‫פסיכולוגיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬פוליטיים או אידיאולוגיים‪.‬‬
‫האהדה מגולמת בגוף וגם נלמדת דרך הגוף‪ .‬ילדים קטנים רוכשים את ה‪ bodily hexis-‬של אוהד‬
‫באמצעות חיקוי סכמות גופניות של אוהדים מבוגרים‪.‬‬
‫פרקטיקות גופניות משמשות גם כאבן בוחן לבחינת אותנטיות של אוהדים‪ ,‬במיוחד של נשים ושל אוהדים‬
‫חדשים‪.‬‬
‫הגוף הוא גם זה שנושא ראשון את שמחת הניצחון ואת תוגת ההפסד‪ ,‬מה שבא לידי ביטוי בתגובות‬
‫פיזיולוגיות אמיתיות או מדומות‪.‬‬
‫אוהדים עושים שימוש במשאבים כמו הון תרבותי‪ ,‬או אידיאולוגיה כדי להתמודד עם אכזבה וכישלון של‬
‫קבוצתם‪ .‬תפיסת האהדה כ"גזרת גורל" או כתפקיד שעליהם למלא מסייעת גם היא בשימור הדבקות‬
‫לקבוצה‪ .‬יש חשיבות רבה לתמיכה ההדדית בתוך קהילת האוהדים‪ .‬האוהדים משתמשים במפגשים‬
‫אמיתיים או וירטואליים לפריקת זעם משותפת‪ ,‬להתלכדות מול יריב משותף‪ ,‬להישענות על "אחוות‬
‫לוזרים" ושאר אמצעים המעלים את תחושת הערך של האוהדים ואת תפיסת הייחודיות שלהם כנאמנים‬
‫ללא תנאי‪.‬‬
‫תובנות אלה יכולות לשמש קבוצות כדורגל לבניית קאדר של אוהדים צעירים ונאמנים‪ ,‬לפיתוח‬
‫פרקטיקות להתמודדות עם מצבי משבר בקבוצות תוך ניצול הכוח של קהילת האוהדים ולתיעול אנרגיות‬
‫שליליות של אוהדים לכיוונים חיוביים במקום לאלימות מילולית ופיזית‪.‬‬
‫את הדברים ניתן יהיה להעביר ביום עיון או סדנה מעשית עם בעלי ומנהלי קבוצות‪ .‬אפשרות נוספת היא‬
‫הצעה לליווי שיווקי‪/‬אקדמי של קבוצה אחת או יותר בכל הקשור לבניית דור צעיר של אוהדים‪ ,‬מכירת‬
‫מנויים‪ ,‬קידום מכירת מזכרות ואביזרי עידוד וכיו"ב‪.‬‬
:‫ביבליוגרפיה‬
.‫ הוצאת רסלינג‬:‫ תל אביב‬,‫ אבנר להב‬:‫ תרגום מצרפתית‬.‫ השליטה הגברית‬.([1998] 2007) ‫ פייר‬,‫בורדייה‬
.‫ פרדס‬:‫ תל אביב‬.‫ איזו מלחמה מענגת – אוהדי כדורגל ישראלים‬,‫ הו‬,(‫א‬2007) ‫ אמיר‬,‫בן פורת‬
‫ חרגול‬,‫אביב‬-‫ תל‬,‫ כדורגל נגד האויב‬,(2002) ‫סיימון‬,‫קופר‬
Aaker, J. L., (1999). “The malleable self: The role of self-expression in persuasion”. Journal
of Marketing Research, 36(1), 45-57.
Bourdieu, P. (1972) Outline of a Theory of Practice, English trans. Richard Nice
Cambridge: Cambridge University Press, 1977.
Bourdieu, P. (1980). The Logic of Practice, English trans. Richard Nice. Stanford: Stanford
University Press, 1990
Conn, D. (1998). The Football Business. Edinburgh, UK: Mainstream.
Clarke S. (1976). The skinheads and the magical recovery of community. In S. Hall & T.
Jefferson (eds.) Resistance through Rituals. London: Hutchinson, pp. 99-102
Crawford Garry (2004) Consuming Sport: Fans, Sport and Culture. New York; Routledge
Dunning, Eric, Murphy Patrick & Williams John (1988). The Roots of Football
Hooliganism, London: Routledge
Dunning, Eric (1999). Sport Matters: Sociological Studies of Sport, Violence and
Civilization. New York: Routledge
Egeland, Byron, Carlson, Elizabeth & Sroufe, Alan L. (1993). “Resilience as process”.
Development and Psychopathology, 5(4), 517 – 52
Elias, Norbert, and Dunning, Eric (1986) Quest for Excitement: Sport and Leisure in the
Civilizing Process. Oxford, Basil Blackwell.
Fiske John. (1992). The Cultural Economy of Fandom, in L.A. Lewis (ed.) The Adoring
Audience, New York: Routledge
Funk, D.C., & James, J. (2001). “The psychological continuum model: A conceptual
framework for understanding an individual's psychological connection to sport”.
Sport Management Review, 4 ,119-150
Giulianotti, Richard (1999) Football: A Sociology of the Global Game. Cambridge:
Polity Press
Giulianotti, Richard (2002). Supporters, followers, fans and flaneurs: A taxonomy of
spectator identities in football. Journal of Sport and Social Issues, 26 (1):25-46
Giulianotti, Richard (2005). Sport spectators and the social consequences of
commodification: Critical Perspectives from Scottish football. Journal of Sport and
Social Issues, 29, 386
Hills M., (2002). Fan Cultures. London: Routledge
Hoffman Shirl J. (Ed.) (1999) Sport and Religion, Human Kinetics Books, Champaign,
Illinois
Jones Ian (2000). A model of serious leisure identification: A case of Football
Fandom. Leisure Studies, 19: 283-298
Kobasa, Suzanne C. (1982). “The hardy personality: Toward a social psychology of stress and
health”. In: Glenn S. Sander & Jerry Suls (Eds.), Social Psychology of Health and Illness, 332. Hillsdale. New Jersey: Erlbaum Publishers.
Kotler, P. (1994). Marketing Management: Analysis, Planning, Implementation and
Control, 8th Edition. New Jersey: Prentice-Hall Inc.
Lazarus R, Folkman S. (1984). Stress, Appraisal, and Coping. New York: Springer
Madrigal, Robert (1995). “Cognitive and affective determinates of fan satisfaction with
sporting events attendance” Journal of Leisure Research, 27(3), 205.
Maffesoli M. (1996). The Time of the Tribes: The Decline of Individualism in Mass
Society London: Sage
Mahony, D. F., Madrigal R., & Howard, D. R. (2000). “Using the psychological
commitment to team (PCT) scale to segment sport consumers based on loyalty”. Sport
Marketing Quarterly, 9, 15-25
Murrell, Audrey J, Dietz, Beth (1992). “Fan support of sport teams: The effect of a
common group identity”. Journal of Sport & Exercise Psychology, 14 (1), 28.
Pan, D. W ,T.E Gabert , E.C Mcgaugh, S.E. Branvold (1997). Journal of Sport Behavior,
Vol.20 , 447-464.
.Pimental, Ronald W. & Reynolds, Kristy E. (2004). A model for consumer devotion:
Affective commitment with proactive sustaining behaviors. Academy of Marketing Science
Review, 5 http://www.amsreview.org/articles/pimentel05-2004.pdf
Richardson, Glenn, E. (2002). “The metatheory of resilience and resiliency”. Journal of
Clinical Psychology, 58(3): 307 – 321.
Sandvoss C., (2005). Fans: The Mirror of Consumption. Polity
Snyder, C. R., Lassegard, M. A., & Ford, C. E. (1986). Distancing after group success and
failure: Basking in reflected glory and cutting off reflected failure. Journal of Personality and
Social Psychology, 51, 382- 388.
Young, Katherine (2002). “The memory of the flesh: The family body in somatic
psychology”. Body and Society 8(3):25-47
Tapp, Alan (2004).The Loyalty of football fans - We'll support you evermore? Database
Marketing & Customer Strategy Management, 11 (3):203-215
Tajfel, Henri (1982). Social- Psychology of inter-group relations. Annual Review of
Psychology,5 5-34.
Wann, D.L., & Branscombe, N.R. (1990). Die-hard and fair-weather fans: Effects of
identification on BIRGing and CORFing tendencies. Journal of Sport and Social Issues, 14,
103-117
Wann Daniel & Michael, A. Hamlet (1995). Author and subject gender in sports research.
International Journal of Sport Psychology, 26: 225-232
.