ותיה" הקומדיה האל " לאה גולדברג ו - שרה בן

‫לאה גולדברג ו"הקומדיה האלוהית"‬
‫שרה בראוב‬
‫חודשי ספורי לאחר עלותה ארצה מצאה לאה גולדברג ידידנפש חדש‪ ,‬שליווה אותה מאז ועד‬
‫ימיה האחרוני‪ .‬האיש היה יוס אופי מקבו אפיקי‪ .‬כאשר גיליתי ב‪ 2010‬את ‪ 42‬המכתבי ששלחה‬
‫המשוררת לאופי‪ ,‬מצאתי ג שלושה ציורי שמ שלה שקיומ לא נודע ברבי‪ .‬בחייה הציגה גולדברג את‬
‫ציוריה האמנותיי בשתי תערוכות בלבד‪ ,‬בבית האמני בירושלי ובכפר מנח‪ .‬אול בשתיה הוצגו רק‬
‫ציורי קולאז'‪.‬‬
‫צילה גולדברג‪ ,‬אמה של לאה גולדברג‪ ,‬ראתה ביוס אופי את החת שלא היה לה‪ .‬לכ העניקה לו‪ ,‬לאחר‬
‫מות הבת‪ ,‬מתנה מיוחדת במינה – שלושת ציורי השמ שציירה בתה‪ ,‬כנראה בשנת חייה האחרונה‪ .‬על גב‬
‫שלושת הציורי רשמה צילה הקדשה‪ ,‬בה נאמר כי את הציור הזה נתנה במתנה לאופי‪ .‬הציורי של לאה‬
‫גולדברג שקיבל אופי אינ נושאי כותרות‪ ,‬א‪ %‬לא קשה לזהות את הסצנות הנראות בשניי מה‪ .‬נושאיה‬
‫שאולי מ "הקומדיה האלוהית" של דנטה – האחד מ "התופת" והשני מ"טור הטוהר"‪ .‬נושאי אלה‬
‫העסיקו אותה ג בשירתה באות ימי‪ .‬ייתכ שאז כתבה את מחזור השירי שלה "ע קריאת דנטה"‪,‬‬
‫שנמצא בעיזבונה והתפרס בספר "שארית החיי"‪ .‬לאה גולדברג לימדה את "הקומדיה האלוהית"‬
‫באוניברסיטה העברית בירושלי וידעה פרקי שלמי ממנה בעל פה‪ .‬ביומנה הזכירה פעמי רבות את‬
‫התלהבותה מיצירה מיוחדת זו‪ ,‬שליוותה אותה עד יו מותה‪.‬‬
‫בציור המייצג את התופת ניצבי דנטה ומלווהו וירגיליוס במעגל השני‪ ,‬בו מתייסרי בסופה נשמות‬
‫החוטאי בתאוות הבשרי‪ .‬דנטה תיאר את הסופה המסחררת בקנטו ‪") 5‬התופת"‪ ,‬עמ' ‪ ,4540‬בתרגומו של‬
‫עמנואל אולסבנגר(‪:‬‬
‫ִירי ָ‪0‬נָ ַ‪.‬חֹרֶ‪,‬‬
‫ִ‪ְ 0‬פרֹ‪ַ 4‬ה‪ְַ 3‬רז ִ‬
‫ָחב‪ָ ,‬עצ‪ 6‬יָע‪6‬פ‪,6‬‬
‫‪6‬ב ַמ ֲחנֶה ר ָ‬
‫ְ‬
‫ֶ‪7‬ע‪:‬‬
‫ִ‪4‬א‪ 6‬ר‪6‬ח‪8‬ת ָהר ַ‬
‫‪69‬פה נ ְ‬
‫‪ָ .ַ ֵ0‬‬
‫‪6‬תה‪ 8‬נ ְִס ָחב‪,6‬‬
‫ִמ;ֹה ִמ‪ֹ0‬ה‪ֵ ,‬מר‪ְ 8‬‬
‫<‪8‬חלֶת‬
‫ְאי ָל ֶה ְולֹא ִת ְצ ַמח ֶ‬
‫וֵ‬
‫ֵע‪.‬‬
‫ִ‪0‬י ִע>‪6‬יָ י ְִכ ֶלה א‪ִ 8‬י ָ=ר ַ‬
‫על פי "התופת"‪ ,‬דנטה הצביע בידו‪ ,‬בצפותו בנשמות הנענשות‪ ,‬על זוג צמוד שדאה יחדיו והזמינו לשיחה‪.‬‬
‫גולדברג היטיבה להעביר בציורה את תחושת הסחרור של הנשמות‪ ,‬מבלי להתמקד בזוג הצמוד‪ .‬אול בשיר‬
‫"ע קריאת דנטה"‪ ,‬שנמצא בעיזבונה‪ ,‬התייחסה לזוג הנאהבי‪ ,‬פרנצ'סקה ופאולו‪ ,‬כאל נושא השיר‪ .‬השניי‬
‫נרצחו על ידי בעלה של פרנצ'סקה‪ ,‬שהיה ג אחיו של פאולו‪ .‬כשנשאלה פרנצ'סקה על ידי דנטה‪ ,‬מה עורר‬
‫ִיבר‪ ,‬מאגדות‬
‫את תאוות‪ ,‬ענתה כי הקריאה המשותפת בסיפור אהבתו של ֶסר ַלנ ְֶסל‪8‬ט לגבירתו המלכה ג‪6‬ינ ֶ‬
‫המל‪ %‬ארתור ואבירי השולח העגול‪ ,‬עוררה את תאוות האסורה‪ .‬כשנכנעו לתאוות נשמט הספר מידיה‬
‫ויותר לא שבו לקרוא בו‪.‬‬
‫בקנט‪) 5 8‬פסוק ‪ (138‬מצוי במקור האיטלקי המשפט הבא‪ַ 8A.ַ ") non piu leggemmo avanti :‬הה‪6‬א‬
‫ָקרֹא ב‪ 8‬לֹא ה‪ַ 8‬ס ְפנ‪ ,"6‬בתרגו אולסבנגר(‪ .‬משפט זה‪ ,‬באיטלקית‪ ,‬שימש מוטו לשיר הראשו במחזור שלושת‬
‫השירי של גולדברג‪" ,‬ע קריאת דנטה"‪ ,‬שנמצא בעיזבונה‪ .‬הדוברת בשיר הראשו של המחזור היא‬
‫המשוררת‪ ,‬המזדהה ע פרנצ'סקה ששמטה את הספר מידה )"שארית החיי"‪ ,‬עמ' ‪:(5452‬‬
‫ָ‪0‬ל ַה ָ‪ַ B‬מיִ‬
‫נ‪8‬תר‪.ַ 6‬ח‪ִ 6‬ע ַקיִ ְמ ַל ֵהט‪.‬‬
‫ְ‬
‫ַחנ‪– 6‬‬
‫‪6‬פֹה ַ‪ֶ .‬ח ֶדר רַק ֲאנ ְ‬
‫ִע ֵס ֶפר ֶ‪ָ 7‬קרָאנ‪6‬‬
‫ְ‪ַ 7‬כ ְחנ‪.6‬‬
‫וָ‬
‫‪1‬‬
‫בסו קנט‪ 5 8‬של "התופת" )פסוקי ‪ (142141‬מתוארת התעלפותו של דנטה‪ ,‬לאחר ששמע על אהבת‬
‫ועונש של פאולו ופרנצ'סקה‪:‬‬
‫ָא ְת ַע ֵל ְ‪ֶ 0‬פ ַ‪4‬ע ִמ ַה ָ‪C‬וֶת‪,‬‬
‫וֶ‬
‫נ‪8‬פ ֶלת‪.‬‬
‫ג‪6‬פה ֵמ ָתה ֶ‬
‫נ‪8‬פל ְ‪0‬מ‪ָ 8‬‬
‫ֵ‬
‫מכא אנו למדי כי לדנטה היה יחס אמביוולנטי לפרנצ'סקה‪ .‬מחד‪ ,‬מיק אותה בשאול‪ ,‬כיוו שראה בה‬
‫נואפת חמדנית‪ .‬מאיד‪ ,%‬ריח עליה והתעל‪ ,‬כאשר ראה אותה מתענה בתופת‪ .‬כמוהו ג גולדברג ידעה‬
‫לגלות יחס אמביוולנטי לאנשי‪ .‬בשיר השני של מחזור "ע קריאת דנטה" המשוררת מזדהה דווקא ע‬
‫דנטה‪:‬‬
‫נ‪8‬פ ֶלת" –‬
‫ָפ ְל ִ<י ִ‪ְ 0‬ג ִו‪ָA‬ה ֵמ ָתה ֶ‬
‫"נ ַ‬
‫ֲמי‬
‫ְ‪ַ .‬רח ִ‬
‫נ ְַפ ִ‪7‬י ֶ‪ִ 7‬לי ַ‪ֶֹ <.‬פת‬
‫‪6‬ל ‪D‬ת ִ‪C‬י‬
‫ל‪6‬תי ְ‬
‫ֲ‪7‬ר ְ‪ִ .‬ס ְכ ִ‬
‫אֶ‬
‫ִיתי ְל ַע ְצ ִמי‪.‬‬
‫ָדי ָ‪.‬נ ִ‬
‫ְ‪.‬מ‪ 8‬י ַ‬
‫היכולת של גולדברג להזדהות‪ ,‬בעת ובעונה אחת‪ ,‬ע פרנצ'סקה החוטאת וע דנטה שהחליט למק אותה‬
‫בתופת‪ ,‬אופיינית לכל אהבותיה‪ .‬היא הייתה מסוגלת לחוות את האהבה ולמתוח ביקורת עליה‪ ,‬בעת ובעונה‬
‫אחת‪ ,‬כאילו שתי נשי חיות בתוכה‪ .‬בעוד שבשיר הראשו והשני של המחזור מזדהה גולדברג ע‬
‫פרנצ'סקה ודנטה‪ ,‬הרי בשיר השלישי היא מקנאה בפרנצ'סקה שאינה לבדה אפילו בגיהינו‪ ,‬בעוד היא‬
‫עצמה נותרה לבדה‪ .‬כאב הבדידות הציק לה יותר מכאביה הפיזיי‪ .‬על כ‪ %‬כתבה בשיר השלישי של המחזור‬
‫)"שארית החיי"‪ ,‬עמ' ‪:(54‬‬
‫מ‪8‬ת לֹא נ ְִפרָד‪.6‬‬
‫‪6‬ב ָ‬
‫ֵיה ְ‬
‫ְ‪ַ .‬ח‪ֶ A‬‬
‫ֵיה>‪.8‬‬
‫ְוזֶה ָהָיה חֲז‪ַ 8‬ה= ִ‬
‫ֶערֶב‪.‬‬
‫יה‪.‬‬
‫ימת ָ‪ֶ 7‬מ ָ‬
‫ְ‪ַ 7‬‬
‫נ‪ֶ 78‬מת ֵא ֵדי נ ִ‬
‫ָה‪E‬רֶ ֶ‬
‫ַו ֲאנִי ְל ַב ִ‪F‬י‪.‬‬
‫בציור השני של גולדברג‪ ,‬המייצג כנראה את טור הטוהר )הפורגטוריו(‪ ,‬נראה מלא‪ %‬מעופ מעל קהל גדול‬
‫זוהר הנקרא ג "עו ג עד"‪ .‬מלא‪%‬‬
‫הנושא אליו עיניי‪ .‬בקנטו ‪ 2‬של "טור הטוהר" נזכר מלא‪ %‬צחכנפיי ו ֵ‬
‫זה משיט את ספינת הנשמות הבאות אל טור הטוהר‪ .‬מסופר בקנטו זה על מאה נשמות היורדות מהספינה‪,‬‬
‫ממתינות להדרכתו של המלא‪ .%‬בציורה מצליחה גולדברג לשחזר את תחושת האור והבוהק המקיפה את‬
‫המלא‪ %‬המעופ‪ .‬בעשותה זאת‪ ,‬הביעה זיק של תקווה – התקווה שאבדה ואיננה בשיריה העוסקי‬
‫במלאכי‪ .‬בשיר "המלא‪ "%‬משנת ‪) 1940‬לאה גולדברג‪" ,‬שירי" א‪ ,‬עמ' ‪ (232‬גילתה המשוררת את המלא‪%‬‬
‫‪6‬מ ַעל ְלרֹא‪ְ 87‬מ ַה ְב ֶה ֶבת ַה ֶ‪7ֶ H‬ת‪,‬‬
‫בדמות אנושית עלובה‪ ,‬בשולי היישוב‪ .‬הוא לא נוטל חלק בהצלת בני אד‪ֵ " ,‬‬
‫ו ְָכ ִבי ְלרַגְ ָליו ַה>ֵר‪8‬ת"‪ .‬במחזור " ִ‪7‬ירֵי ָה ִא ָ‪B‬ה ַה ָ‪3‬רָה"‪ ,‬מקי ‪ ,1961‬כתבה גולדברג )"שירי" ג‪ ,‬עמ' ‪:(30‬‬
‫‪– %E‬‬
‫‪780‬ל‪8‬ת – לֹא י ְִתמ ְֹ‪.ִ %‬י ַמ ְל ְ‬
‫ֵא ֵל ְ‪.ְ %‬ר ְַג ַליִ ְ‬
‫ֵ‪ֶ %‬אל ַמ ְלכ‪6‬ת ַה ָ‪ַ B‬מיִ‪.‬‬
‫ְל ָה ִביא ִ; ְט ְר‪8A‬ת ַי ֲער ְ‬
‫ָנטה‪ ,‬אהובה האחרו של גולדברג‪ ,‬נגמר‬
‫השיר "נעילה"‪ ,‬שנכתב לאחר סיומה העגו של פרשת ָ;א‪6‬ל‪ִ 8‬ויו ֶ‬
‫בסופו בהכרזה דיכאונית בה היא מקוננת על מות מלאכיה )"שירי" ג‪ ,‬עמ' ‪:(262‬‬
‫ילה"‪.‬‬
‫‪E‬כי ֵמ ִתי ִ‪ַ 7ְ .‬עת ַה> ְִע ָ‬
‫ז‪8‬כרֶת ֵא ְי‪ְ %‬מ ַד ְ‪ִ .‬רי ֶאל ַמ ְל ִ‬
‫" ֵאינִי ֶ‬
‫המלא‪ %‬שאכזב אותה כל חייה ולא בא לעזרתה מופיע בציור השמ שלה כדמות מושיעה ומדריכה‪ .‬הא‬
‫דווקא לפני מותה האמינה המשוררת בסתר לבה שהמלא‪ %‬לא יָפנה לה עור?‬
‫‬
‫מאמר זה פורס ב'האר'‪ ,‬במדור תרבות וספרות‪ ,‬ב‪ 9‬במאי ‪.2011‬‬
‫המאמר ייכלל בספרי "החיי הנסתרי של לאה גולדברג"‪ ,‬העומד לצאת לאור בקרוב‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫לאה גולדברג‪ ,‬ציור שמ‪ :‬על דנטה והמלא‪ %‬ב"טור הטוהר"‪.‬‬
‫לאה גולדברג‪ ,‬ציור שמ‪ :‬על דנטה והנשמות המסתחררות ב"תופת"‪.‬‬
‫שרה בן‪-‬ראובן © ‪Sara Ben-Reuven‬‬
‫‪3‬‬