: את המחלוקת בין משנתו של סקינר לבין זו של חומסקי ניתן לנסח באמצעות שתי

‫את המחלוקת בין משנתו של סקינר לבין זו של חומסקי ניתן לנסח באמצעות שתי שאלות‪:‬‬
‫הראשונה‪ -‬מהו תפקיד הסביבה בלמידת השפה? השניה‪ -‬האמנם שפה נלמדת באמצעות‬
‫אותם עקרונות המאפיינים למידה בתחומים אחרים?‬
‫בספרו – )‪ ,(Verbal Behavior‬הציע סקינר ניתוח של התנהגות ורבלית (המונח המקביל‬
‫הקרוב ביותר יהיה התנהגות תקשורתית) הנבדלת משאר ההתנהגויות באופן הבא‪:‬‬
‫בעוד ששאר ההתנהגויות מחוזקות‪ ,‬מוענשות או מעוצבות על ידי התוצאות הישירות‪,‬‬
‫התנהגות ורבלית מחוזקת (או נבררת) בתיווכו של האחר‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אדם אחר הוא‬
‫שמספק תוצאות‪ ,‬חברתיות או ספציפיות‪ ,‬להתנהגות‪ .‬פרט להבדל זה‪ ,‬כל אותם מנגנונים‪,‬‬
‫עקרונות או הליכים‪ ,‬החלים ומשפיעים על שאר ההתנהגויות‪ ,‬חלים גם על ‪.VB‬‬
‫חומסקי‪ ,‬ממתנגדיה הבולטים של תפיסה זו טען שעקרונות דקדוקיים מסוימים הם מופשטים‬
‫ושרירותיים מכדי שיילמדו באמצעות תהליכים של אינדוקציה‪ ,‬אסוציאציה או התניה‬
‫אופרנטית‪ ,‬המזוהים עם ניתוח התנהגות‪ .‬לילדים‪ ,‬לדבריו‪ ,‬אין עדות שפתית מוצקה‪ ,‬בהירה‬
‫ומסודרת עליה יכולים להתבסס (טיעון זה מוכר כ ‪ .)POVERTY OF STIMULUS‬כך‪,‬‬
‫תפקיד הסביבה ברכישת שפה לא יכול להיות מרכזי כפי שמוצג ב ‪.VB‬‬
‫כתחליף הציע חומסקי דקדוק אוניברסאלי מולד ‪-‬‬
‫‪INNATE UNIVERSAL GRAMMAR‬‬
‫המכיל סט‬
‫של עקרונות מופשטים מולדים המנחים את רכישת השפה‪ .‬זאת‪ ,‬מתוך הנחה ששפות‬
‫טבעיות מאופיינות בסט אחיד של עקרונות מופשטים ואלגבריים שאינם רגישים למשמעות‬
‫של המרכיבים שהן מצרפות‪ .‬עקרונות אלה מהווים את הגרעין‪ ,‬את מבנה העומק (ה‪-‬‬
‫‪ .)CORE‬שפות טבעיות נבדלות זו מזו במבנה השטח‪ ,‬בפריפריה‪ ,‬בלקסיקון ובפרגמאטיקה‬
‫אך לא במבנה העומק‪ .‬ואולם‪ ,‬מזה מספר עשורים טוענים חוקרים התפתחותיים האוחזים‬
‫בגישות שונות‪ ,‬שלמרכיב הסביבתי תפקיד קריטי בתקשורת‪ ,‬ובמיוחד כשמדובר בשפה‪:‬‬
‫לשפה יש מימד שרירותי ומוסכם (קונבנציונלי)‪ :‬בעוד שיצורים אחרים מסוגלים לתקשר עם‬
‫בני מינם מאזורים גיאוגרפיים שונים (‪ ,(CONSPECIFICS‬בני אדם מתקשרים רק עם‬
‫אותם אנשים שגדלו באותה סביבה או איזור גיאוגרפי‪ .‬לכן‪ ,‬הם אינם יכולים להיוולד עם סט‬
‫ספציפי של התנהגויות תקשורתיות אלא צריכים ללמוד דרך ההיסטוריה הפרטית שלהם אל‬
‫הקונבנציה הלשונית‪ .‬המימד הדקדוקי‪ ,‬כלומר מבנה השפה‪ ,‬הוא תוצאה של תהליכים‬
‫היסטוריים‪ ,‬והמבנה מגיח מתוך השימוש וההתנסות במהלך אינטראקציה עם הסביבה‪ .‬אף‬
‫שהאדם נחשב ‪ BIOLOGICALLY PREPARED‬למטלה של למידת השפה (להבדיל מיצורים‬
‫אחרים)‪ ,‬המוכנות הזו לא יכולה להיות יותר מדי ספציפית‪ ,‬מתחייבת גמישות רבה ונדרשות‬
‫שנים של אינטראקציה עם דוברים בוגרים‪.‬‬
‫בין הטענות המרכזיות שהועלו כנגד התאוריה של הדקדוק האוניברסאלי‪ :‬תאוריה זו איננה‬
‫מסבירה כיצד הילד מקשר בין אותו "דקדוק אוניברסאלי" לבין הפרמטרים המאפיינים את‬
‫שפת אימו (למשל‪ ,‬אילו הגאים מופיעים בשפת האם‪ ,‬איך והאם מקודדות צורות של ריבוי‪,‬‬
‫מין‪ ,‬זמן)‪ .‬טענה זו מכונה "‪ ." THE LINKING PROBLEN‬הבעיה השנייה היא שהתאוריה‬
‫החומסקיאנית אינה מסבירה כיצד ילד שבאמתחתו "דקדוק מולד" משנה ומפתח את השפה‬
‫שלו‪ .‬במילים אחרות‪ -‬אם נולד עם יכולת כזו‪ ,‬מדוע היא באה לידי ביטוי רק בעיתוי מסוים?‬
‫למשל סביב גיל שנה‪ ,‬כשמדובר במילים ראשונות‪ .‬טיעון זה מכונה‬
‫‪.THE CONTINUITY PROBLEM‬‬
‫טיעונים אלה הועלו על ידי קבוצות שונות של חוקרים‪ ,‬למשל‪ ,‬על ידי טומסלו‬
‫)‪ ,)TOMASELLO, 2003‬אחד מהחוקרים החשובים בזרם הסוציו – פרגמטי‪ .‬זרם זה‬
‫גורס שהמענה לשתי בעיות אלה מצוי בשני סטים של מיומנויות‪:‬‬
‫‪ .1‬היכולת לזהות סדירויות בתוך רצף גירויים ‪( PATTERN FINDING‬כישורים מוקדמים‬
‫יחסית למספר ‪ ,)2‬ובהמשך ליצור קטגוריות תפיסתיות בהתבסס על דמיון בין אירועים או‬
‫אובייקטים‬
‫‪ .2‬היכולת לקרוא או להסיק על מצבו המנטלי של האחר‪ -‬כוונותיו‪ ,‬רצונותיו ואמונותיו‪ .‬יכולת‬
‫זו‪ ,‬המכונה ‪ , INTENTION READING‬כוללת את היכולת להתחלק בתשומת לב עם‬
‫האחר‪ ,‬לנתב באופן פעיל את תשומת ליבו‪ ,‬לעקוב אחר מוקד תשומת לב האחר וללמוד‬
‫באופן פעיל את הפעולות המכוונות של האחר‪ ,‬כולל את האקטים התקשורתיים המבוססים‬
‫על כוונות‪.‬‬
‫בהתייחס לתיאוריות אלה יש לקחת בחשבון שפענוח "כוונות הדובר" נשען אף הוא על‬
‫מרכיבים התנהגותיים גלויים‪ ,‬חברתיים או מילוליים‪ ,‬המופיעים בצמוד ולעיתים בסתירה‬
‫לגירויים תפיסתיים‪ .‬גירויים אלה מתפקדים כגירויים לכל דבר וככאלה משובצים כנסיבות או‬
‫כתוצאות בתוך התלות האופרנטית (נסיבות‪ -‬התנהגות ותוצאות)‪ .‬כיום‪ ,‬לניתוח יישומי של‬
‫התנהגות יש יכולת להסביר כיצד הופכים גירויים שרירותיים‪ ,‬ניטרליים‪ ,‬למשמעותיים‬
‫("לגירויים מבחינים") עבור האדם‪ ,‬וכיצד מתרחש המעבר ההדרגתי מהתנהגויות ראשוניות‪,‬‬
‫פשוטות ובעלות אופי "פרטי"‪ -‬אידיוסינקרטי‪ ,‬להתנהגויות מורכבות קונבנציונליות‪.‬‬
‫אלונה אורן היא קלינאית תקשורת ב"בית איזי שפירא" ומטפלת בילדים צעירים עם לקויות‬
‫שפה ותקשורת‪ .‬אלונה היא בוגרת המגמה לניתוח התנהגות במכללה בוינגייט וחברה‬
‫בעמותה הישראלית לניתוח התנהגות‪.‬‬
‫מייל לתגובות‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬