היאבק בסקסיזם - מפלגת עובדים פרוגרסיבית

‫קומוניזם והמאבק נגד הסקסיזם ( ‪) SEXISM‬‬
‫הקדמה – מהו סקסיזם ?‬
‫במושג סקסיזם אנו מתכוונים לדרך שבה חברה מעמדית בנויה סביב אי השוויון של האישה ביחס‬
‫לגבר ‪ .‬המאפיין העיקרי של הסקסיזם הוא הדיכוי המיוחד של האישה העובדת ‪ ( .‬הרעיון ה"מצדיק" את‬
‫הדיכוי המ יוחד של האישה בחברה המעמדית נקרא גם הוא ‪ ,‬לעיתים ‪ ,‬סקסיזם או שוביניזם גברי ‪ ,‬כדי‬
‫למנוע כפילות ו‪/‬או בלבול אנו נתייחס לתופעה זו ‪ ,‬של הצדקת הדיכוי ‪ ,‬כ " אידיאולוגיה סקסיסטית ")‪.‬‬
‫נפתח במספר דוגמאות שממחישות את הסקסיזם בעולם ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ממוצע השכר של אישה עובדת תעשיה הוא ‪ 57%‬משכרו של גבר עובד תעשיה ‪ .‬למעשה האישה‬
‫העובדת מקבלת שכר של ‪ 6‬שעות תמורת ‪ 8‬שעות עבודה ‪.‬‬
‫תופעת המתת תינוקות ממין נקבה שוב שכיחה בסין ובהודו ‪.‬‬
‫במדינות רבות ‪ ,‬לעדותה של אישה בבית משפט ‪ ,‬יש מעמד חוקי נחות מעדותו של גבר ‪ .‬משמעותה‬
‫של תופעה זו היא הפיכת אונס למעשה חוקי ‪.‬‬
‫החברה המעמדית בימינו היא חברה קפיטליסטית ‪ .‬אי לכך סקסיזם הוא מאפיין קפיטליסטי ולא ניתן‬
‫לחסל תופעה זו מבלי להביא קץ לשיטה הקפיטליסטית‪ .‬בסופו של יום ‪ ,‬רק קומוניזם – קץ החברה‬
‫המעמדית יכול לחסל את תופעת הסקסיזם ומאידך לא ניתן להביא לקץ השיטה הקפיטליסטית מבלי‬
‫להיאבק למען חיסול תופעת ה" סקסיזם " ‪ .‬לשמר מאפיינים של סקסיזם בחברה המנסה להביא לקץ‬
‫הקפיטליזם זה כמו לשמר מאפיינים של גזענות ‪ ,‬מדינות לאום ושכר מדורג ‪ .‬שמירה על אלמנטים של‬
‫חברה מעמדית ‪ ,‬בחברה המתיימרת לחסל את המעמדות ‪ ,‬זו הנחת אבן הפינה להשבת הקפיטליזם על כנו ‪.‬‬
‫מסיבה זו יש להבין את הייחודיות של ה"סקסיזם" בחברה הקפיטליסטית בת ימינו ‪ .‬במאבקינו‬
‫באלמנטים הללו אנו מניחים את הבסיס לריסוק הסקסיזם עם תפיסת השלטון על ידי מעמד הפועלים‬
‫בהנהגת " מפלגת עובדים פרוגרסיבית " ‪.‬‬
‫לאף אחד מאתנו אין כדור בדולח שניתן להסתכל בו לתוך העתיד ‪ .‬בכל זאת עלינו להתחיל לחשוב כבר‬
‫עכשיו ‪ ,‬איך הקומוניזם ישנה את מעמד האישה בחברה ‪ .‬החזון שלנו לגבי העתיד והביטחון שלנו ביכולתו‬
‫של האדם העובד ליצור עתיד זה ‪ ,‬מדרבנים את הפעילות הפוליטית שלנו יותר מאשר השנאה היוקדת שבנו‬
‫לקפיטליזם ושיטותיו הברבריות‪ .‬ירידה לעומק הסקסיזם מרחיבה את הבנתינו באשר לאידיאולוגיה‬
‫והמוסדות הקפיטליסטים ומשפרת את איכות מאבקינו בהם ‪ .‬זה גם יסייע בידינו להחריף את המאבק כדי‬
‫לזכות בתמיכתן של נשים עובדות ‪ ,‬סטודנטים ולהגביר את מעורבותם בהנהגת מפלגתנו ‪.‬‬
‫אחדות פועלים ופועלות דרושה למאבק בסקסיזם‬
‫מרקסיסטים ‪,‬באופן מסורתי ‪,‬דנו ב " בעיה הנשית " אבל המאבק בסקסיזם הוא אינטרס של עובדים –‬
‫גברים ‪ .‬מעמד פועלים מפולג ‪ ,‬גברים נגד נשים ‪ ,‬לא יוכל לתפוס את השלטון כפי שהקומוניסטים הסינים‬
‫נהגו לומר " נשים מחזיקות מחצית מהשמיים " ‪.‬‬
‫מעמד פועלים שאינו נאבק למען שוויון בשורותיו אינו יכול לבנות עולם קומוניסטי ‪ .‬מעמד פועלים‬
‫שאינו מכיר בחשיבות " עבודת האישה " בבית יהיה בעמדת פיגור כאשר יהיה עליו לארגן שיטה כלכלית‬
‫של יצור וחלוקה המבוססת על שיתוף מרצון של עובדים ‪ .‬פועלים – גברים עדיין סבורים ‪ ,‬לפחות בטווח‬
‫הקצר ‪ ,‬שהסקסיזם פועל לטובתם ‪ .‬אחרי הכל ‪ ,‬יותר נוח לשבת ולהירגע אחרי יום עבודה מפרך מאשר‬
‫לחלוק את מטלות אחזקת הבית עם האישה !!! האם לפועל –גבר אין יתרון כאשר הבוס מסרב לשכור את‬
‫שירותיה של אישה לביצוע העבודה ??? אבל זו ראיה לטווח קצר בלבד המבוססת על פרספקטיבה רגשית‬
‫‪,‬כלכלית ופוליטית ‪ .‬גבר –עובד המצטרף אקטיבית למאבק בסקסיזם מנהל חיים טובים יותר כתוצאה‬
‫מכך ‪ ,‬ממש כשם שפועל המצטרף לתנועה הקומוניסטית חי טוב יותר גם אם לא יזכה לראות את‬
‫הקומוניזם מתגשם בתקופת חייו ‪.‬‬
‫כתופעה קפיטליסטית הסקסיזם מדכא ומנצל את כל הפועלים ‪ .‬הוא מחליש את עוצמתו של מעמד‬
‫הפועלים על ידי יצירת מחסומים בין פועלים לפועלות ‪ .‬הסקסיזם מחליש את יכולת המאבק של פועלים‬
‫אינדיבידואלים ‪ ,‬מעודד דרך חיים סטראוטיפית והרס עצמי של חשיבה אצל גברים ונשים כאחד ‪ .‬לפיכך‬
‫המאבק בסקסיזם הוא אינטרס של כל מעמד הפועלים ‪.‬‬
‫‪-2‬‬‫במקביל ‪ ,‬עלינו להכיר בעובדה שנשים עובדות נושאות על כתפיהן נתח גדול יותר של הניצול הסקסיסטי‬
‫מאשר גברים ‪ .‬ניצולן בידי הבוסים חריף יותר ‪ ,‬לעיתים קרובות נשים מוצאות את עצמן עוסקות בעבודות‬
‫שבהן השכר הוא הנמוך ביותר או שהן מקבלות שכר נמוך יותר מגבר העובד במשרה דומה‪.‬‬
‫במקסיקו סיטי למשל‪ ,‬ההסתברות למצוא אישה עובדת בין מקבלי השכר הנמוך ביותר גדולה פי‬
‫שניים מאשר למצוא שם גבר‪ .‬נשים סובלות מרמת עוני חריפה יותר ‪ ,‬תת תזונה ובורות בעיקר במדינות‬
‫עניות ‪ .‬בשעה שהבוסים מטרידים ומתגרים בכל הפועלים ‪ ,‬נשים עובדות חשופות להטרדות מיניות במקום‬
‫עבודתן ‪ .‬נשים עובדות ‪ ,‬בכל מדינות העולם ‪ ,‬בין אם הן נשואות או רווקות עובדות למעשה משמרות‬
‫כפולות ‪ ,‬הן שבות לאחר שעות עבודה ארוכות בשכר (בדרך כלל זעום ) לשעות עבודה ארוכות ללא שכר‬
‫כעקרות בית והשגחה על ילדיהן ‪.‬‬
‫ניתן לבנות אחדות בין עובדות ועובדים במסגרת המאבק נגד חוסר שוויון זה ‪ .‬בנוסף נשים רבות‬
‫נתקלות בבני זוג שתלטנים ובעלי דרישות שנפלו קרבן לאידיאולוגיה הסקסיסטית השקרית של הבוסים ‪.‬‬
‫המאבק לשוויון בין פועלים ופועלות בא לידי ביטוי גם במעגל המשפחתי ‪,‬בחוג החברים ובתנועה‬
‫הקומוניסטית עצמה‪.‬‬
‫רקע היסטורי‬
‫הסקסיזם התקיים בצורות שונות בחברה המעמדית טרם עידן הקפיטליזם ‪ .‬למעשה תחילת החברה‬
‫המעמדית הייתה בשעבוד האישה לגבר ‪ .‬עובדה ידועה היא ‪ ,‬שבכל הקהילות שהתבססו על עיקרון הקניין‬
‫הפרטי – הרכוש עובר בירושה לצאצא הגברי ( אב לבן ) ‪ .‬האישה הייתה חלק מקנינו הפרטי של בעלה ‪.‬‬
‫בדרך זו הגבר דאג לכך שהרכוש "שלו" יעבור לידי הילדים "שלו" ‪ .‬ביהדות ‪ ,‬יש מנהג הקרוי "ייבום "‬
‫המחייב את הגיס לשאת את אלמנת אחיו לאישה ( מבלי להתחשב ברצונה של האישה ) ‪.‬למרבית‬
‫האוכלוסיה ‪ ,‬בפרק זמן זה של ההיסטוריה ‪ ,‬לא היה רכוש כלל אך היה עליה לציית לחוקים ולמנהגים‬
‫שקודשו על ידי היהדות ‪ ,‬האסלם והנצרות ונכפו עליהם דרך המעמד השליט לטובת האינטרסים שלו ‪.‬‬
‫משרידי הפיאודליזם במאה ה‪ 22-‬ניתן להיווכח עד כמה חמור היה דיכוי האישה‪ .‬בתקופת המהפכה‬
‫הבולשביקית ( ‪ ) 9195‬הנשים באוזבקיסטן אולצו ללבוש כיסוי שחור העשוי מזנב סוס והדיף סירחון ‪ .‬היה‬
‫עליהן לישון על הרצפה ‪ ,‬למרגלות הספה עליה ישן הגבר ‪ ,‬כדי האחרון יוכל לבעוט בה כאשר יזדקק‬
‫לשירותיה ‪ .‬בשלהי המאה ה‪ 91-‬נראה היה שהקפיטליזם התעשייתי יקרע את חבלי השעבוד של נשים‬
‫לבעליהן ובנות לאביהן ‪ .‬נשים נשאבו לתוך המפעלים באירופה ובצפון אמריקה כמקור של כוח עבודה זול ‪.‬‬
‫רבים ‪ ,‬ביניהם גם מרקס ואנגלס ‪ ,‬סברו בזמנו שהדיכוי המיוחד ממנו סובלות נשים יבוא על קיצו בדרך‬
‫זו ‪ .‬נכון ‪ ,‬נשים עובדות תהיינה עדיין כבולות לצד גברים בחבלי הניצול ושכר העבדים של הבוסים אבל הן‬
‫תיאבקנה נגד שיעבוד זה כשוות לפועלים – גברים ‪ .‬בהשקפה זו הייתה מעט אמת ‪ ,‬נשים עובדות הנהיגו‬
‫מאבקים תוך גילוי גבורה ואומץ במלחמת המעמדות ‪ .‬במאה ה‪ 91-‬ותחילת המאה ה‪" 22-‬איגוד‬
‫החייטות" של ניו יורק פתח בשביתה בדרישה לשיפור שכר החייטות ‪ .‬ב‪ 9827-‬אלפי נשים אפרו –‬
‫אמריקאיות מאיגוד ה"כובסות" באטלנטה‪-‬ג'ורג'יה שבתו בדרישה דומה‪ .‬נשים עובדות במקסיקו הנהיגו‬
‫מאבקים ושביתות לסירוגין בתעשיית הטבק בין השנים ‪ , 9887 – 9882‬גם כאן הדרישה הייתה שיפור שכר‬
‫ותנאי עבודה ‪ .‬אחד הניצוצות שהציתו את מהפכת פברואר ‪ 9195‬ברוסיה הייתה הפגנת נשים בפרבר של‬
‫פטרוגרד לציון יום האישה הבינלאומי ‪ .‬סיפורים רבים מסוג זה מאירים את דפי ההיסטוריה של מעמד‬
‫הפועלים הבינלאומי‪ .‬למרות כל זאת שוויון בין גברים לנשים ואפילו שוויון בניצול לא בא לידי מימוש‪.‬‬
‫בפועל ‪ ,‬עם התפתחות הקפיטליזם והמעבר לשלב האימפריאליסטי שלו ‪ ,‬הדיכוי המיוחד של נשים‬
‫(ביחוד נשים "צבעוניות" או אלה המשתייכות למיעוט אתני) הלך וגבר ‪ .‬האימפריאליסטים וסוכניהם נטו‬
‫להשתמש בסקסיזם כדי לקדם את האינטרסים שלהם ‪ ,‬הם נטו לגייס נשים לעבודה בתקופות של מחסור‬
‫בידיים עובדות (בעת מלחמה למשל) ולפטרן ראשונות בתקופות של שפל כלכלי שהצריך מה שקרוי‬
‫"התייעלות" בעגה הקפיטליסטית ‪ ,‬צמצום כוח העבודה ו"הידוק החגורה "‪.‬‬
‫דוגמה אחת מיני רבות היא השפעת המשבר הבינלאומי בשנים ‪ 9125-9128‬על מעמד העובדים במקסיקו‪.‬‬
‫מספר העובדות כמו גם אחוז העובדות צנח בכל המגזרים של הכלכלה ‪ .‬ב‪ 9192-‬נשים היו ‪ 27%‬מכלל‬
‫‪-3‬‬‫העובדים בתעשייה ‪ 02% ,‬מכלל העובדים בשירותים אבל ‪ 78%‬מכלל הנשים היו מובטלות ‪ .‬כ – ‪ 9.3‬מיליון‬
‫נשים עובדות נפלטו למעגל האבטלה בהשוואה ל – ‪ 2.7‬מיליון גברים ‪.‬‬
‫מספר דוגמאות מארצות הברית מלמדות כיצד הבוסים האמריקאים השתמשו בשלטונם במדינה כדי‬
‫לסלק נשים מכוח העבודה בתקופות של משבר ושפל כלכלי ‪.‬‬
‫המועצה המקומית של היילנד פארק שבמדינת מישיגן חוקקה ב‪ 9129-‬תקנה האוסרת העסקתן של‬
‫נשים נשואות בכל תפקיד שהוא בשלטון המקומי ( המוניציפלי ) ‪ .‬מיד לאחר מכן נוסף תיקון שהחיל את‬
‫החוק גם על רווקות ‪ .‬בחוק פדרלי ( חל על כל מדינות ארה"ב) משנת ‪ 9132‬נאסר על בנות זוג של עובדים‬
‫פדרלים ( עובדי מדינה ) לעבוד בשירות הפדרלי ונשים נשואות לבעלים שעבדו בשירות הפדרלי נאלצו‬
‫ליטוש את משרותיהן שלהן בשירות הפדרלי ולהצטרף לשורות המובטלים ‪ .‬מספר עיריות ומועצות שלטון‬
‫מקומי קפצו מיד על העגלה ואף הרחיקו לכת ‪ .‬הם חוקקו חוק האוסר על נשים נשואות לעבוד במידה‬
‫ובעליהן משתכרים מעל לסכום מסוים אותו הם קבעו כרף‪ .‬בשנת ‪ 9121‬חוקים אלה פיארו את ספרי‬
‫החוקים של ‪ 26‬מדינות בארה"ב ‪.‬‬
‫לעומת זאת ‪ ,‬בתקופת מלחמת העולם השנייה ‪ ,‬כאשר גברים גויסו לצבא חוקים אלה לא נאכפו ‪ ,‬נהפוך‬
‫הוא‪ ,‬השלטונות הקפיטליסטים עודדו נשים "לתפוס את מקום העבודה שהגבר השאיר מאחוריו"‪ .‬תעמולה‬
‫ממשלתית הפיצה סרטים בהם נראו נשים מאושרות (מאופרות מכף רגל עד ראש) עוסקות בריתוך‬
‫ובעבודות אחרות שהיו עד אז נחלתם הבלעדית של גברים ‪ .‬פסיכולוגים בורגנים שיתפו פעולה עם הקו‬
‫הממשלתי ופרסמו "חוות דעת מקצועית" הטוענת שהנקת תינוקות קבלה יותר מידי חשיבות אצל אימהות‬
‫וכי להנקה יש למעשה השפעה שלילית על תינוקות במהלך החיים ‪ .‬הבעיות האמתיות של האם החד הורית‬
‫לא זכו כלל לתשומת לב והוזנחו ‪.‬כמובן שעם סיום המלחמה הפסיכולוגים הבורגנים הפכו את קביעתם‬
‫הקודמת והחליטו שילדים צריכים את אימם במשרה מלאה בבית ‪,‬כולל הנקה‪.‬‬
‫בתחילת שנות ה‪ 62-‬של המאה הקודמת ‪ ,‬הטלוויזיה ‪ ,‬שהייתה כמעט בכל בית אמריקאי שמשה נשק‬
‫יעיל להחדרת האידיאולוגיה הסקסיסטית ועשתה זאת תוך כדי הצגת הסטראוטיפ של המשפחה‬
‫האמריקאית האידיאלית בסדרות "לכל המשפחה" שמנו את " אוזי והארייט "( ‪,) OZZIE AND HARRIETE‬‬
‫" אבא יודע הכי טוב " ( ‪ " , ) FATHER KNOWS BEST‬השעה של דונה ריד " ( ‪, ) DONNA REED SHOW‬‬
‫ו" השאר זאת לביוור " ( ‪. ) LEAVE IT TO BEAVER‬‬
‫ניתן למצוא איפוא תהליך ארוך טווח מאחורי המניפולציות המחושבות ‪ ,‬לטווח הקצר ‪ ,‬של שוק‬
‫העבודה ‪ .‬בעוד האימפריאליסטים האמריקאים נחשפו למקורות של כוח עבודה זול שכלל ‪ :‬ילדים ‪ ,‬נשים‬
‫וגברים באמריקה הלטינית ‪ ,‬אסיה ואפריקה ( זכו לתואר "מדינות עולם שלישי" מידי האימפריאליסטים )‬
‫פחת הצורך שלהם בעבודת ילדים ונשים בתחומי ארה"ב עצמה‪ .‬בפוארטו ריקו למשל ‪ ,‬כ‪ 92%-‬מהנשים‬
‫עבדו מחוץ לבית בשנת ‪ 32 , 9811‬שנה מאוחר יותר לאחר שהאימפריאליסטים עיצבו את הכלכלה‬
‫המקומית כדי שתשרת את צרכיהם ‪ ,‬קרי – רווחים מקסימליים ‪ ,‬יותר מ‪ 27%-‬של הנשים עבדו מחוץ לבית‬
‫וכמובן שנאלצו למלא את תפקיד עקרת הבית בנוסף‪.‬‬
‫פועלים אמריקאיים ‪ ,‬גברים ונשים כאחד ‪ ,‬דרשו זה מכבר את מה שהם כינו " משכורת משפחה " ‪,‬‬
‫שכר ג בוה יותר לגברים עובדים כדי שיוכלו לתמוך בנשותיהם וילדיהם ‪ ,‬הם דרשו מגבלות על עבודת נשים‬
‫(כהגנה עליהן) ואפשרויות חינוך עבור ילדיהם‪ .‬מאחר ונשים שעבדו מחוץ לבית עבור שכר ( ביחוד הנשואות‬
‫והאימהות שביניהן ) שבו הביתה לאחר יום עבודה מפרך ליום עבודה נוסף בבית ללא תשלום ‪ ,‬הן העדיפו‬
‫שלא לעבוד מחוץ לבית ‪ .‬עד לא מכבר נשים אפרו‪-‬אמריקאיות נשואות עבדו מחוץ לביתן במספרים גדולים‬
‫יחסית לעומת נשים לבנות במעמד זהה ( ‪ 33%‬לעומת ‪ . ) 6%‬מאחר ונשים אפרו – אמריקאיות סבלו‬
‫מאפליה גזעית בנוסף לניצולן המעמדי הן עסקו בעיקר בעבודות בשכר נמוך כמו משק בית במשפחות לבנות‬
‫וזה הווה קנה מידה ל"שחרורן" ‪.‬‬
‫בעלי ההון "התעשיינים" נלחמו בחירוף נפש בדרישותיהם של העובדים כל זמן שרווחיהם נשענו על כוח‬
‫עבודה זול של ילדים ונשים בוגרות‪ .‬עלייתו של האימפריאליזם האמריקני לקראת ‪ 9122‬ושינויים‬
‫טכנולוגיים בהליכי הייצור הביאו לשנוי המצב‪ .‬בארה"ב ‪ ,‬מגבלות חוקיות על העסקת קטינים ונשים עוגנו‬
‫בחוק ‪ .‬חינוך ציבורי חינם חל על בני עשרה והפך חובה ‪ .‬בשנת ‪ 9192‬פחות מ‪ 97%-‬של גילאי ‪ 90-95‬למדו‬
‫בבית ספר תיכון בעוד שב‪ 9102-‬הגיע מספרם ל‪. 52%-‬‬
‫‪-0‬‬‫אבל כמו גורלן של "רפורמות" אחרות שהושגו במשטרים קפיטליסטיים גם אלה עברו מהפך והופנו נגד‬
‫האדם העובד ‪ .‬הנהלות בתי הספר הכריזו שמוסדותיהם תומכים בבקרה חברתית דרך " אמריקניזציה " ‪,‬‬
‫קרי – אינדוקרינציה של תלמידים ממשפחות עובדים וחשיפתם לכל הרעיונות הרקובים המשרתים את‬
‫האינטרסים של הבוסים – בעלי ההון ‪ .‬תפקיד " עקרת הבית " זכה לתהילת עולם כדי להתאימו לצרכי‬
‫הבוסים הקפיטליסטים בכוח עבודה זול וגמיש כמו גם הגדלת הצריכה של מוצרים תעשייתיים ‪ .‬כדי‬
‫להפחית את משכורתן של הנשים השתמשו בנימוק הבא ‪ :‬מאחר ומשכורתו של הגבר מספיקה לתמיכה‬
‫במשפחה הרי שמשכורתה של האישה אינה אלא " תוספת " ו‪/‬או " השלמה " לשכר הבעל ו‪/‬או "כסף‬
‫כיס"‪ .‬אידיאולוגיה סקסיסטית סייעה לבעלי ההון השליטים לבלום את הכעס והתסכול שהצטבר בקרב‬
‫העובדים אל מול הירידה ברמת חייהם והאבטלה ההולכת וגואה ‪ ,‬הבה נבחן תופעה זו מקרוב‪.‬‬
‫לארגון הסקסיסטי של חברה קפיטליסטית מתקדמת הייתה השפעה שלילית על הצורה שבה עובדים‬
‫ואחרים הסתכלו על עצמם ביחס לשטה החברתית שבה חיו ‪ .‬מחד‪ ,‬עבודות הבית והשגחה על ילדים היו‬
‫נחוצים כדי לייצר כוח עבודה עתידי לדור הבא ‪ ,‬מאידך ‪,‬פעולות אלה לא היו יצרניות ולא הפיקו רווחים‬
‫מי דיים עבור הבוסים ‪ .‬במושגים קפיטליסטים הם לא היו "כוח עבודה יצרני" כי בקפיטליזם רק כוח‬
‫עבודה המייצר רווחים נחשב לכוח "יצרני" ‪ .‬האידיאולוגיה הקפיטליסטית ‪,‬כהרגלה ‪ ,‬הפכה את העולם על‬
‫ראשו והכריזה על נשים כחסרות ערך התלויות באופן טבעי בגברים ‪ .‬במקביל ‪ ,‬מזון ‪ ,‬ביגוד ‪ ,‬השגחה‬
‫בריאותית ומוצרים אחרים שנחשבו באופן מסורתי ל"עבודת נשים" נעשו על ידי עבודה בשכר (בדרך כלל‬
‫על יד נשים בשכר נמוך) נמכרו בשוק החופשי ‪ .‬חלק גדול מעיסוקה של " עקרת הבית" היה לערוך קניות‬
‫עבור המשפחה וכך הפכה האישה ל"צרכנית" במקום ל"יצרנית" ‪ .‬המפרסמים דחפו מוצרים חדשים‬
‫ומכשירי חשמל למיניהם בטענה שרכישתם תשפר ותייעל את עבודתה של עקרת הבית ‪.‬‬
‫במפתיע ‪ ,‬אולי ‪ ,‬מחקרים רבים מסוף המאה ה‪ 22-‬חושפים שהזמן הממוצע שאישה אמריקאית‬
‫משקיעה בעבודות הבית כמעט ולא השתנה בין השנים ‪ 9122-9152‬ונותר מעט מעל ‪ 72‬שעות לשבוע למרות‬
‫כל החידושים הטכנולוגיים ‪.‬‬
‫נשיא ארה"ב ‪ ,‬הרברט הובר ‪ ,‬הצהיר בנאום לאומה האמריקאית ב‪ " : 9121 -‬אנו אנשים מאושרים ‪,‬‬
‫הסטטיסטיקה מוכיחה זאת ‪ .‬יש לנו יותר מכוניות ‪ ,‬יותר אמבטיות ‪ ,‬יותר תנורי שמן ‪ ,‬יותר גרבי משי‬
‫ויותר חשבונות בנק מאשר לאומות אחרות על פני כדור הארץ " ‪.‬‬
‫המשפחה האמריקאית הטיפוסית ‪ ,‬כפי שסיפורי האגדות של הבוסים הציגו אותה ‪ ,‬חיה בנוחיות על‬
‫משכורתו של הבעל המפרנס ‪ .‬הילדים לומדים בבית הספר בעוד האישה מגיחה מביתה בעיקר למטרות‬
‫קניות וצריכה ‪ .‬אבל מרבית הנשים המדוכאות כמו אמריקאיות – אפריקניות ‪ ,‬נשים ממוצא אסיאתי‬
‫ולטיני שנרמסו על ידי הגזענות והניצול של הבוסים האמריקאים ‪ ,‬נאלצו לעבוד גם בבית וגם מחוצה לו ‪.‬‬
‫בתקופה שלאחר מכן בתקופת מלחמה ובתקופת שלום ‪ ,‬בזמנים "טובים" ובזמנים "רעים" יותר ויותר‬
‫נשים (נשואות ורווקות כאחד) נאלצו לעבוד מחוץ לבית בשכר נמוך בנוסף לביצוע עבודות הבית ‪ .‬בשנת‬
‫‪ 9182‬רק ‪ 6%‬ממשקי הבית בארה"ב תאמו את "מודל המשפחה" האמריקאית שהוצגה על ידי הנשיא‬
‫הרברט הובר ובעלי ההון האמריקאים בשנות ה‪ 22-‬של המאה הקודמת‪.‬‬
‫כפי שאנו רואים התפקיד הכפול של הנשים הוא גרעין ה"סקסיזם" בחברה הקפיטליסטית ‪ .‬מזוגו של‬
‫כל העולם ( גלובליזציה ) במשק הקפיטליסטי במהלך התקופה האימפריאליסטית (המאה ה‪ )22-‬רק הגביר‬
‫את דיכוי האישה וניצולה ‪ .‬כלכלת "הרווחים המקסימליים" פגעה ‪ ,‬מחד ‪ ,‬בצורה ברוטלית בחיי נשים כמו‬
‫גם בחיי הגבר העובד באזורים שבהם קיים ניצול אימפריאליסטי מחפיר ‪ .‬מאידך ‪ ,‬הגלובליזציה לא הביאה‬
‫ל " שחרור " האישה בארצות הקפיטליסטיות ה"מפותחות" ‪.‬‬
‫נשים עובדות בקפיטליזם בימינו‬
‫מעמדן של נשים עובדות כיום‪ ,‬כמעט בכל מדינה ‪ ,‬נחות ממעמדן של נשים לפני מספר מאות שנים למרות‬
‫כל ה"רפורמות" לשיפור מצבן ‪ .‬בהרי פרו למשל ‪ ,‬תעשיות המייצרות לייצוא שאבו לתוכן את האיכרים‬
‫המקומיים שעיקר עיסוקם היה ייצור מזון לצרכי שימוש וצריכה והפכו אותם לפועלים בשכר המייצרים‬
‫לצרכי רווח ומכירות ‪ .‬במצב הקודם שבו הייצור היה עבור האינדיבידואל או הקהילה לאישה הייתה‬
‫‪-7‬‬‫שליטה על כמות העבודה שהשקיעה ואילו עתה כאשר האזורים הכפריים החקלאיים הפכו לתעשיות מזון‬
‫עבור רווחים (תעשיות חקלאיות) נאלצה האישה להישאר בביתה בתנאי עוני מחפירים ‪.‬‬
‫בעתות משבר ‪ ,‬האופי הפוליטי של הקפיטליזם לובש צורה של פשיזם ‪ ,‬התפשטות הפשיזם מגבירה את‬
‫הסקסיזם ‪ .‬הפשיזם מקים לתחיה צורות עתיקות יומין של דיכוי האישה ויוצר גם שיטות חדשות ‪.‬‬
‫בגרמניה הנאצית ‪ ,‬למשל ‪ ,‬הרימו את הסיסמא שעל האישה לעסוק ב " ילדים ‪ ,‬כנסיה ומטבח " סקסיזם‬
‫הוא הסמל המסחרי של הפשיזם ‪.‬בימינו אחת הצורות העיקריות להפצת האידיאולוגיה הסקסיסטית היא‬
‫במסגרת הדת ‪ .‬נוצרים פשיסטים בארה"ב ומזרח אירופה תוקפים את הפיקוח על הילודה (אמצעי מניעה‬
‫והפלות ) כמו גם כל קריאה לשוויון בין נשים וגברים בהרימם את הסיסמא " שמירה על ערכי מסורת " ‪.‬‬
‫(בישראל אחת הסיסמאות של ש"ס היא "להחזיר עטרה ליושנה") ‪ .‬הם גם מתנגדים להצגת תמונות בספרי‬
‫לימוד של בנים העוסקים בסריגה ובנות העוסקות בתיקון כלי רכב‪.‬‬
‫אבל לא כל הצורות של האידיאולוגיה הסקסיסטית הן דתיות ‪ .‬בשם ה"מדע" למשל מעלים טענה‬
‫מגוכחת הגורסת שהגנטיקה הגברית בנויה לפוליגמיה בעוד הנשית בנויה למונוגמיה ‪ .‬אספקטים אחרים‬
‫של תרבות פשיסטית הן אנטי נשיות בצורה קיצונית ‪ .‬אלימות כלפי נשים שבעבר הוגבלה לסרטים‬
‫פורנוגרפיים בלבד התפשטה ‪ ,‬הפכה עתה ל"נחלת הכלל" ומופיעה בקטעי וידיאו של קליפים מוזיקליים‬
‫ובסרטים ‪ .‬למרות שלא ניתן להשיג נתונים מדויקים ‪ ,‬אין ספק שתופעות של אלימות ממשית כלפי נשים ‪,‬‬
‫הכוללות אונס והכאת נשים בידי גברים ‪ ,‬נמצאות בעליה מתמדת ‪.‬‬
‫בין אם דתית ובין אם חילונית ‪ ,‬האידיאולוגיה הסקסיסטית אינה רק "משקפת " את התגברות דיכוי‬
‫האישה ‪ .‬היא גם דואגת שדיכוי זה יראה "טבעי" ומקובל ובכך מעודדת למעשה את התופעה ‪ .‬יתרה מכך‬
‫האידיאולוגיה הסקסיסטית משמשת כדלק תבעירה לתנועות פשיסטיות המוניות ברחבי העולם ‪.‬‬
‫פמיניזם בורגני = תקיפת האישה העובדת‬
‫נשים בורגניות ‪ ,‬בנות המעמד השליט ‪ ,‬הושפעו מהסקסיזם בשתי דרכים מנוגדות ‪ .‬מחד‪ ,‬הן תופסות‬
‫מקום שני בלבד בתוך המעמד החברתי שלהן ‪ .‬הן נאנסות ומושפלות בידי בעליהן ‪ ,‬נשלל מהן חופש פעולה‬
‫פוליטי וכלכלי העומד לרשותם של גברים בני אותו מעמד ‪ .‬מאידך ‪ ,‬וכאן בא העיקר ‪ ,‬הן נהנות מהסקסיזם‬
‫המאפשר להם ‪ ,‬למשל ‪ ,‬לנצל כוח עבודה זול נשים במשק הבית בפרט וכוח עבודה זול של נשים בכלכלה‬
‫כולה בכלל מה שמסייע להן לשמור על מעמד זכויות היתר ממנו הן נהנות‪ .‬לעיתים ‪ ,‬נשים אלה מארגנות‪,‬‬
‫תחת סיסמאות פמיניסטיות ‪ ,‬מחאה נגד חוקים ודפוסי התנהגות מפלים הפוגעים בהן ישירות ‪ .‬למשל‬
‫נשות המעמד השליט בערב הסעודית שדרשו את הזכות לנהוג בכלי רכב‪.‬‬
‫פמיניזם בורגני זה מייצג שאיפות צרות של נשים ‪,‬בנות המעמד השליט ‪ ,‬להבטיח לעצמן‬
‫כאינדיבידואלים את ה"זכות" להיבנות מניצולן של נשים עובדות ‪ .‬במאבק זה יריביהם הם הגברים בני‬
‫המעמד השליט ‪ .‬נשים עובדות חייבות להתנגד לסיסמת הפמיניסטיות הבורגניות הקוראות ל"אחדות כל‬
‫הנשים" ‪ .‬אחדות ‪ ,‬אותה הנשים הבורגניות שוכחות עד מהרה כאשר זה מגיע לעובדת משק הבית שלהן או‬
‫המזכירה שלהן ו‪/‬או המזכירה של בעליהן ובאופן כללי לכל הנשים העובדות בשכר זעום במפעלים‬
‫ובתעשיות השייכות למעמד שלהן‪ .‬העובדים בכלל ונשים עובדות בפרט חייבים לדחות את הדרישות של‬
‫הפמיניזם הבורגני – יותר נשים בממשלה בכנסת ובבתי המשפט‪ ,‬יותר נשים בתפקידי הנהלה במפעלים‬
‫תעשייתיים ויותר נשים בתפקידים אדמיניסטרטיביים בכירים ‪ .‬בדרישות אלה נשים בורגניות מהמעמד‬
‫השליט מיישמות את "זכותן" להיות "חופשיות" ושותפות מלאות בדיכוי וניצול מעמד הפועלים ‪.‬בו בזמן‬
‫על העובדים לדחות את האינדיבידואליזם והאידיאולוגיה האנטי גברית‪.‬‬
‫נשים בנות מעמד הביניים (זעיר בורגנות) נמשכו היסטורית לפמיניזם בורגני מכיוון שהוא מקדם את‬
‫שאיפותיהן החינוכיות והמקצועיות כאחד‪ .‬האצת שקיעתו של הקפיטליזם והתחזקות הפשיזם מביאה‬
‫להתגברות הסקסיזם בכל החזיתות ‪ .‬נשים רבות סבורות אפוא שפמיניזם הנו אתגר רדיקלי לשיטה‬
‫הקיימת ולא מה שהוא באמת ‪ :‬דרך להתקדם בתוך השיטה הקיימת ‪ .‬הן טועות – פמיניזם לא מסוגל‬
‫להוביל מאבק רציני בסקסיזם ‪ .‬הפמיניזם ‪ ,‬יותר ויותר ‪ ,‬אינו מסוגל אפילו לנצח מאבקים על דרישות‬
‫בעלות אופי זעיר בורגני ‪ .‬מיותר לציין שלפמיניזם אין שום תשובה לבעיותיה של האישה העובדת (רוב‬
‫הנשים)‪.‬‬
‫‪-6‬‬‫דוגמה משמעותית היא התנועה "בעד בחירה – ‪ " PRO CHOICE‬בארה"ב ‪ .‬מטרתה של תנועה זו‬
‫היא יישום החלטה של בית המשפט העליון האוסרת על מדינות ארה"ב להכריז שהפלות אינן חוקיות ‪.‬‬
‫כמה מהאקטיביסטים בתנועה זו הזהירו ‪ ,‬בצדק מסוים‪ ,‬שהתנועה נגד הפלות – "בעד חיים " אינה אלא‬
‫כלי שרת ציני בידי דמגוגים מהימין הקיצוני התומכים בין השאר במלחמות אימפריאליסטיות ‪ ,‬עונש‬
‫מוות‪ ,‬רצח מיעוטים בידי שוטרים גזעניים וגיוס ההמונים לתמיכה בפשיזם ‪ .‬אבל מה עושות הפמיניסטיות‬
‫בנידון ??? הן תומכות בדרישת האינדיבידואליזם הבורגני " בחירה " ולא בדרישות התואמות את‬
‫האינטרס של האישה העובדת ‪ .‬נשים בנות המעמד השליט שהממון מצוי בכיסם תמיד הצליחו להשיג‬
‫הפלות בטוחות מידיהם של רופאים מקצועיים בדרכים חוקיות או לא חוקיות ‪.‬‬
‫הנקודה העיקרית בנושא ההפלות אינו העיקרון המופשט של " זכותה של אישה לשלוט בגופה " אלא‬
‫הגישה לטיפול רפואי הולם עבור מעמד העובדים ‪ .‬המשמעות המעשית של הפיכת ההפלות לבלתי חוקיות‬
‫היא שיותר ויותר נשים עובדות בעיקר ממוצא אפרו אמריקאי ולטיני ימותו מניתוחי הפלות שיבוצעו‬
‫בסמטאות חשוכות על ידי "רופאים" מדומים או מניסיונות סרק לבצע הפלה בכוחות עצמן ללא כל ידע‬
‫ו‪/‬או תנאים סניטריים מינימליים ‪ .‬לכן המאבק נגד קיצוצים סקסיסטים וגזענים בתקציב הבריאות הוא‬
‫מאבק לחיים ולמוות עבור מעמד העובדים‪/‬ות אל מול הבוסים ובעלי ההון ‪.‬קיצוצים אלה הם חלק בלתי‬
‫נפרד של תכנית פשיסטית לבניית תחרותיות מחודשת בכלכלה האמריקאית במחיר חייו של הפועל‬
‫האמריקאי‪ .‬התנועה הפמיניסטית אינה מסוגלת אפילו לתמוך במאבק זה של העובדים ולבטח לא להנהיגו‬
‫משום שהשתתפות במאבק מסוג זה היא הקרבת העיקרון של "אחדות כל הנשים " ‪ .‬כפי שהבולשביקית‬
‫אלכסנדרה קולונטאי טענה ב‪ " 9122-‬בחברה המבוססת על סתירות מעמדיות אין מקום לתנועת נשים‬
‫המאמצת את עיקרון אחדות כל הנשים " ‪.‬התנועה התומכת ב"בחירה חופשית" השליכה את יהבה מזמן על‬
‫האישה הבורגנית ולא על האישה העובדת ‪ ,‬לפיכך כל פעולותיה מתרכזות ביחסי ציבור ומכוונות לגיוס‬
‫כספים לתמיכה בפוליטיקה פרלמנטרית ‪ .‬זוהי מכירת אשליה ! שום פוליטיקאי נבחר לא יעדיף את‬
‫בריאות הפועלים על פני בריאות ארנקיהם של הבוסים ‪ .‬בו בזמן אספסוף פשיסטי ‪ ,‬שהשלטונות לא עושים‬
‫דבר כדי לבלום אותו ‪ ,‬ח וסם ומבעיר מרפאות שבהן מבוצעות הפלות ‪ .‬רק מהפכה קומוניסטית – לא‬
‫פוליטיקאים ליברלים – יכולה להביס את הפשיזם הנתמך על ידי בעלי ההון וסוכניהם בממשלה‪ .‬ניסיון‬
‫להוביל את האישה העובדת לזרועות הפוליטיקאים ה"אנטי סקסיסטים" כביכול של תנועת "הבחירה‬
‫החופשית " מחזקת למעשה את ידיהם של הפשיסטים‪.‬‬
‫"מפלגת עובדים פרוגרסיבית" דוחה את הני סיונות לשוות אופי רדיקלי לפמיניזם הבורגני בעזרת‬
‫סיסמאות ריקות מתוכן של "פמיניזם סוציאליסטי" או "פמיניזם מרקסיסטי" ‪ .‬סקסיזם אינה שיטה‬
‫נפרדת של שליטה גברית המתקיימת במקביל לקפיטליזם או לצדו כפי שפמיניסטיות אלה טוענות ‪ .‬רק‬
‫בעולם המופשט ניתן להפריד בין דיכוי האישה לדיכוי וניצול מעמד הפועלים בכלל‪.‬‬
‫פמיניזם ‪,‬בכל צורה שהיא ‪ ,‬חותר תחת אחדותו של מעמד הפועלים ‪ ,‬הוא מקעקע את האפשרות‬
‫שגברים ונשים יכולים להיאבק כתף אל כתף למיגור הקפיטליזם כדי להקים חברה קומוניסטית שוויונית ‪.‬‬
‫כקומוניסטים אנו דוחים השקפה צינית זו ‪ .‬בתנועה שלנו אנו בונים חברות ‪ ,‬ידידות ויחסי אמון אמתיים‬
‫בין גברים ונשים למרות הצהרותיהם של פסיכולוגים בורגנים ופמיניסטיות שהדבר הוא חלום בלתי‬
‫אפשרי‪.‬‬
‫קומוניזם ‪ ,‬לא פמיניזם ‪ ,‬נאבק בסקסיזם‬
‫בניגוד לפמיניסטיות נשים ממעמד הפועלים מנהיגות מאבקים הקוראים תגר על הסקסיזם ושיטת‬
‫הרווחים המקסימליים של הבוסים ‪ .‬לדוגמא ‪ ,‬המפלגה הקומוניסטית של פרו (‪)SANDERO LUMINOSO‬‬
‫מגייסת יותר נשים מאשר גברים לשורותיה ‪ ,‬להנהגתה ולפעולות הגרילה שלה ‪ " .‬הרעיון שיש להרוס את‬
‫כל תשתיות הממשלה הקיימות כדי לבנות חברה חדשה מן השורשים ‪ ,‬קוסם לנשים יותר מאשר לגברים"‪.‬‬
‫כפי שתיאר זאת אחד המשקיפים ‪ .‬בספרים כמו " אל תפחד גרינגו " (גרינגו – כינוי לאדם הלבן בקרב‬
‫היספנים) ‪ ,‬אלווירה אלוואראדו ונשים דרום אמריקאיות נוספות מסבירות כיצד הגיעו לתפקידי הנהגה‬
‫במאבק האנטי אימפריאליסטי בדרום אמריקה ‪ .‬בארצות הברית ‪ ,‬אחד מהמאבקים המיליטנטיים‬
‫המוצלחים ביותר שייך ל‪ 522-‬נשים (רובן אפרו אמריקאיות ) שהשביתו מפעל לעיבוד מאכלי ים‬
‫באידיאנולה שבמדינת מיסיסיפי ‪ .‬נשים נוטלות את ההנהגה בבניית המפלגה הקומוניסטית "מפלגת‬
‫‪-5‬‬‫עובדים פרוגרסיבית" (‪ ) PLP‬מאוקסקה שבמקסיקו דרך ‪ ,‬עובדי בתי חולים בשיקגו – אילינוי ‪ ,‬פועלות‬
‫בתעשיית הטקסטיל ‪ ,‬פועלות חקלאיות בקליפורניה ועד סטודנטיות ומובטלות בדטרויט –מישיגן ‪.‬‬
‫נשים עובדות אינן יכולות להשתחרר מכבלי הדיכוי מבלי להנהיג מאבק מהפכני – קומוניסטי למיגור‬
‫הקפיטליזם ‪ .‬הסיסמאות של "דמוקרטיה חדשה" ‪" ,‬בחירות חופשיות וזכויות דמוקרטיות" ‪ ,‬אותן‬
‫מרימים "אנטי אימפריאליסטים " למיניהם כמו גם "רפורמות כלכליות " ( נוסח ועדת טרכטנברג ) לא‬
‫יביאו לביעור שורשי הדיכוי המיוחד ממנו סובלות נשים עובדות תחת הקפיטליזם ‪.‬‬
‫הרעיון העיקרי במאמר זה הוא שרק תחת קומוניזם קיים הפוטנציאל לשוויון מלא בין נשים‬
‫וגברים‪ .‬ללא מאבק חסר פשרות נגד הסקסיזם יהיה זה בלתי אפשרי לבנות חברה קומוניסטית ‪ .‬כדי‬
‫להיאבק בסקסיזם בצורה יעילה נשים וגברים צריכים לבנות את המפלגה הקומוניסטית המהפכנית "‬
‫מפלגת עובדים פרוגרסיבית " ‪.‬‬
‫במשך יותר מ‪ 952-‬שנה קומוניסטים דנו במה שקרוי " בעיית האישה " ‪ .‬הפרקים הבאים יעסקו‬
‫בשלבים העיקריים של הדיון בנושא זה ‪ .‬זוהי ‪ ,‬כמובן ‪ ,‬רק תמצית הדברים ‪ ,‬אנו נעסוק בנושא בהרחבה‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫מרקס ‪ ,‬אנגלס והאינטרנציונל הראשון‬
‫מרקס ‪ ,‬כמו במקרה של ניתוח הגזענות ‪,‬לא התעמק יתר על המידה בניתוח הסקסיזם למרות שהניח‬
‫יסודות מוצקים לניתוח מעמדי של דיכוי האישה ‪ .‬שלוש נקודות בספרו "הקפיטל" נוגעות ישירות בנושא‬
‫זה ‪.‬‬
‫ראשית – הבה נבחן את עבודתה של האישה בבית ‪ .‬רוב עבודתה מתרכזת ב"יצור מחדש של כוח‬
‫עבודה " ‪ .‬היא מגדלת את הדור הבא של העובדים ובו בזמן מתחזקת את כוח העבודה הנוכחי כדי שיוכל‬
‫להמשיך לעבוד עבור הבוס על בסיס יום יומי ‪ .‬לדברי מרקס בחברה הקפיטליסטית " כוח העבודה הנגרע‬
‫בשל מחלה‪ ,‬שחיקה‪ ,‬עייפות או מוות יש להחליפו לפחות בכוח עבודה זהה חדש " והוא ממשיך " ייצור‬
‫מחדש זה ‪ ,‬של כוח העבודה ‪ ,‬מביא למעשה את הצורך בייצור מחדש של ההון עצמו " ‪ .‬לפיכך עבודת‬
‫האישה בבית הוא חלק אינטגרלי של שיטת הייצור הקפיטליסטי ‪ .‬אפילו שעבודתה של האישה אינה עבודה‬
‫בשכר ‪ ,‬היא מייצרת את כוח העבודה שיימכר לעבודה בשכר‪.‬‬
‫שנית – כוח עבודה הוא מצרך ראשוני שערכו נקבע ‪ ,‬בדומה לשאר המצרכים הראשוניים הנקנים בשוק‬
‫ולא בדומה למצרכים שעברו תהליך ייצור‪ .‬כתוצאה מכך הגידול בשכר הכללי של המשפחה בשל עבודתה‬
‫של האישה אינו תורם לעליה ברמת החיים שלה אלא מרחיב את השוק היצרני בלבד ‪.‬בקפיטליזם ‪ ,‬רק‬
‫ההון יוצא נשכר מצירופה של האישה למעגל העבודה והתוצאה יותר ניצול ללא שחרור ‪.‬‬
‫שלישית – עם צמיחתו של ההון ‪ ,‬הוא דורש כוח עבודה נוסף ‪ ,‬המרוץ הבלתי נלאה של הבוסים לרווחים‬
‫מקסימליים מצריך גידול בייצור ‪ ,‬בעיקר באמצעים מכניים ‪ .‬בכך ההון יוצר " ציבור עודף " של פועלים ‪.‬‬
‫זה כולל את "צבא המילואים התעשייתי " ( כפי שמרקס כינה את התופעה ) ‪ ,‬ציבור עובדים ללא עבודה ‪.‬‬
‫" כוח עבודה המוני ‪ ...‬שאינו יכול להשתחרר מכבלי ההון " לדברי מרקס‪.‬‬
‫נשים מהוות חלק גדול של " צבא מילואים " זה הנחוץ למאבק המעמדי בדיוק בשל תפקידן הכפול‬
‫בחברה הקפיטליסטית ‪ .‬בשעה שהבוסים אינם זקוקים יותר לכוח עבודתה של האישה כמקבלת שכר ‪ ,‬יש‬
‫עדיין לאישה את עבודתה (צורכת הזמן ש"אינה יצרנית" ) ללא שכר בבית ‪ .‬הסיסמה " מקומה של האישה‬
‫בבית " מנצלת את רצונה של האישה לא להתמוטט מעייפות ‪ .‬נשים מצויות בקונפליקט ‪ ,‬הן זקוקות לשכר‬
‫אותו הן איבדו כתוצאה מפיטוריהן ובו בזמן הן שמחות שיהיה להן יותר זמן לעבודות הבית ‪ .‬תופעה זו‬
‫מצמצמת את המוטיבציה של נשים להיאבק ‪ ,‬כפי שניתן לצפות ‪ ,‬נגד פיטוריהן ההמוניים ‪ .‬יש לשים לב‬
‫ששיטה זו הננקטת כלפי נשים עובדות לא הייתה יעילה עבור הבוסים במקרה שגברים היו חולקים שווה‬
‫בשווה את עבודות הבית עם נשותיהם ‪.‬‬
‫מרקס מעולם לא קשר את הקצוות של אבחנות אלה לכדי ניתוח מלא של הסקסיזם בחברה‬
‫הקפיטליסטי ת ‪ .‬על כל פנים אבחנותיו של מרקס משמשות כבסיס בתיאוריה הקומוניסטית לפיתוח של‬
‫ניתוח מלא בנושא זה ‪ .‬לצערנו הרב אנגלס לא התייחס לאבחנות אלה בחיבורו " שרשי המשפחה ‪ ,‬הרכוש‬
‫הפרטי והמדינה " ‪.‬‬
‫‪-8‬‬‫תרומתו המשמעותית של אנגלס בנושא הייתה ניתוח היסטורי – מטריאליסטי בנושא מעמד‬
‫האישה‪ .‬למרות שלא דייק בכל הפרטים ‪ ,‬מחקרים אנתרופולוגיים שנערכו לאחרונה מאשרים כי צדק‬
‫במרבית מסקנותיו ובהשקפתו הכללית ‪ .‬בכל מקרה ‪ ,‬בניתוחו של אנגלס הושם הדגש על ההבנה המכנית‬
‫ולא הדיאלקטית של המטריאליזם‪.‬‬
‫אנגלס ניפץ ביעילות את שני הטיעונים העיקריים בהם משתמשת הבורגנות כדי להצדיק את אי שוויון‬
‫האישה ‪ .‬האחד – אידיאולוגיה דתית שאומצה עוד בתקופת הפיאודליזם והשנייה – אידיאולוגיה חדשה‪,‬‬
‫"מודרנית" המבוססת על מדע הביולוגיה ‪ .‬הבסיס המשותף לשתי השקפות אלה הייתה העובדה שמאחר‬
‫ונשים "נבראו" ש ונות מגברים הן למעשה נחותות והיה עליהן למלא תפקיד צייתני" בחברה האנושית ‪.‬‬
‫תועמלנים של המעמד השליט תמכו בטיעון זה והציגו את האישה כמדוכאת מימים ימימה על פי "צו‬
‫אלוהים" ו‪/‬או "צו הטבע" ‪ .‬יש לציין שטיעונים מסוג זה נשמעים גם כיום מצדם של "מדענים"‬
‫סוציוביולוג ים ואנשי דת פונדמנטליסטים ‪ .‬אנגלס ‪ ,‬בהסתמכו על האנתרופולוג מורגן ועל הערותיו של‬
‫מרקס על מורגן ‪ ,‬שלל עמדה זו וטען שדיכוי האישה נולד עם התהוותה של החברה המעמדית ‪.‬‬
‫למרות מספר חולשות בעבודתו של מורגן ‪ ,‬מסקנתו של אנגלס מקבלת תמיכה ממחקרים שנעשו‬
‫לאחרונה בתקופתנו אודות חברות אנושיות ללא מעמדות בתקופה הקדומה ‪.‬‬
‫חוקרים כמו אירוקואה מסוף המאה ה‪ 91-‬וקונג במאה ה‪ 22-‬הגיעו למסקנה שמעמדן החברתי של‬
‫נשים וגברים בקהילות ללא מעמדות היה שווה לחלוטין אפילו במטלות ומנהגים דתיים שהתייחסו באופן‬
‫ספציפי למינו של המאמין ‪ .‬מסקנות אלה של החוקרים תומכות באופן חד משמעי בטענה שאי שוויון בין‬
‫גבר לאישה הם תוצאה של סקסיזם מכוון שהופעל על ידי המדינה עם היווצרותה של חברה המעמדית ‪.‬‬
‫האם היה על לחברה המעמדית צורך בפיתוח הסקסיזם ? שאלה זו היא חסרת חשיבות כי ‪,‬בשורה‬
‫התחתונה החברה המעמדית אכן פיתחה סקסיזם ‪.‬‬
‫בכל זאת ‪ ,‬יש מספר בעיות ב"שרשי המשפחה" ‪ .‬אנגלס מראה שדיכוי האישה התפתח בד בבד עם‬
‫התפתחות הרכוש הפרטי והמדינה אבל אינו יורד לשורש העניין ולא מראה ששורשי התפתחות זו נעוצים‬
‫ביחסי הייצור החברתיים ‪ .‬הוא שם דגש יתר על טכניקות הייצור ומשער שיחסי הייצור הם פועל יוצא של‬
‫רמת הייצור החומרי ‪ .‬אנגלס ‪ ,‬כמו מורגן ‪ ,‬משער שלחמדנות אנושית ותחרותיות יש תפקיד בלתי תלוי‬
‫בהיסטוריה האנושית‪.‬‬
‫אנגלס מגיע למסקנה שהצטרפות האישה למעגל הייצור החברתי של "תעשיות הענק המודרניות "‬
‫מ קדם באופן אוטומטי את השוויון בין המינים ‪ .‬כפי שראינו ‪ ,‬השתלשלות החיים הוכיחה את טעותו ‪ .‬כמו‬
‫כן ‪,‬אנגלס היה חסיד "האידיאולוגיה הגרמנית" שתיארה את החוגים ה"ביולוגייים" וה"חברתיים‪ ,‬של‬
‫האנושות כנפרדים זה מזה ‪ .‬לפי השקפה זו ‪ ,‬חלוקת העבודה בתוך המשפחה נתפשת גם כ"טבעית" וגם‬
‫כזרע ‪ ,‬ממנו נובטת החלוקה החברתית של העבודה האחראית להתפתחות החברה המעמדית ‪ .‬הדבר גורם‬
‫לבלבול בנקודה העיקרית בהשקפתו ופותח דלת לניתוח שבו לדיכוי האישה ולדיכוי המעמדי שורשים‬
‫שונים שאינם תלויים זה בזה ‪.‬‬
‫בכל הקשור למעשים ‪ ,‬הסוציאליסטים של האינטרנציונל הראשון מילאו תפקיד חשוב במאבק נגד‬
‫הסקסיזם בסוף המאה ה‪ 91-‬הם נאבקו למען " שוויון אפשרויות " לנשים עובדות הן במקום העבודה והן‬
‫במאבק המעמדי עצמו ‪ .‬למרות זאת הקו הפוליטי האידיאולוגי ‪ ,‬כמו גם יישומו‪ ,‬היו על בסיס כלכלי‬
‫ורפורמיסטי גרידא‪ .‬הם שגו בחשבם שהתפתחות הקפיטליזם תבטל את הסקסיזם הם סברו שהביטוי‬
‫היחידי לסקסיזם היה ‪ ,‬השארת האישה העובדת בביתה ‪ ,‬מחוץ למעגל העבודה בשכר וחשבו שמתן‬
‫"עצמאות" לאישה העובדת למכור את כוח עבודתה יציב אותה במצב של שוויון מלא עם הגבר העובד‪.‬‬
‫כזאת הייתה השקפת השמאל בוויכוח של המאה ה‪ 91-‬ב"שאלת האישה " ‪.‬‬
‫פמיניסטיות ימניות השלימו עם ההשקפה שמקומה של האישה בבית אבל טענו שמצב זה הופך את‬
‫האישה לבעלת עליונות מוסרית ולכן עליה למלא תפקיד מיוחד בחיים הציבוריים ‪ .‬איגודים מיקצועיים‬
‫ימניים תקפו את האישה העובדת והאשימו אותה ב"תפיסת מקום העבודה של הגבר" ובהוזלת ערך‬
‫העבודה ‪( .‬הבוסים שילמו לנשים שכר נמוך מזה של גבר ובכך ירדה רמת השכר הכללית)‪.‬‬
‫‪-1‬‬‫בסופו של יום הקו הפ וליטי של האינטרנציונל הראשון היה מוגבל ביסודו ‪ .‬הוא גרס שהסקסיזם נמצא‬
‫בסתירה עם יסודות הקפיטליזם ולכן נידון לתבוסה על ידי שיפור ותיקון הקפיטליזם ‪ .‬האינטרנציונל‬
‫הראשון ראה במאבק נגד הסקסיזם ‪ ,‬מאבק רפורמיסטי בעל אופי בורגני – דמוקרטי בלבד‪ .‬הם לא ראו עד‬
‫כמה נחוץ היה הסקסיזם לרווחים הקפיטליסטים והתעלמו מהעובדה שאישה העובדת מחוץ לביתה בשכר‬
‫תיאלץ לעבוד גם בביתה ובכך לסבול דיכוי מוגבר בשל הפיכתה לעבד בשכר‪.‬‬
‫תקופת האינטרנציונל השני‬
‫בתחילת המאה ה‪ 22-‬היה ברור לתיאורטיקנים של האינטרנציונל ה‪ II -‬שהקפיטליזם לא יחסל באופן‬
‫אוטומטי את בעיית הסקסיזם ‪ ,‬את זה יוכל לעשות רק מאבק פוליטי למען סוציאליזם ‪ .‬למרבה הצער‪,‬‬
‫הגישה האופו רטוניסטית של האינטרנציונל השני ששמה את הדגש על מאבק אלקטורלי ורפורמיסטי ‪,‬‬
‫חיבלה במאבק האנטי סקסיסטי כמו גם באספקטים אחרים של המאבק האנטי קפיטליסטי ‪.‬‬
‫ספרו המסיבי של אוגוסט בבל "האישה והסוציאליזם " (‪ , )9851‬הגדיר את תחום הדיון הסוציאליסטי‬
‫של אותה תקופה‪ .‬לספר הייתה השפעה חזקה באופן מיוחד משום שהיה אחד הפרסומים היחידים שניסה‬
‫לתת תיאור מדויק לפרטים איך יראה הסוציאליזם בעתיד לבוא‪ .‬ככזה ‪ ,‬הוא הציג את מחויבות הסוציאל‬
‫דמוקרטיה הגרמנית ‪ ,‬מעוז התנועה באותם ימים ‪ ,‬לעבודה וארגון בקרב נשים ‪ .‬בבל גינה את הדיכוי‬
‫המיוחד של האישה בחברה הקפיטליסטית והשתמש בתופעה זו כדי להראות עד כמה זקוקים העובדים‬
‫בכלל ונשים עובדות בפרט לסוציאליזם ‪ .‬בשעה שאנגלס יצר בלבול בשאלה האם דיכוי האישה מושרש‬
‫עמוק בחברה מעמדית או שמא הוא התפתחות היסטורית של המשפחה הרי שבבל שקע עמוק בבוץ עמדתו‬
‫הימנית ‪ .‬הוא זיהה את היחסים בתוך המשפחה ‪ ,‬בעיקר תלותה של האישה בגבר ‪ ,‬כמקור הדיכוי‬
‫הסקסיסטי וראה במאבק לשחרור האישה מאבק לעצמאות אינדיבידואלית ‪( .‬תומכי "הפמיניזם‬
‫הסוציאליסטי" של סוף המאה ה‪ 22-‬ישתמשו בהתלהבות בעמדה סוציאל דמוקרטית ימנית זו)‪.‬‬
‫בבל הבין שדרישת הפמיניסטיות הבורגניות לשוויון נשים בעיני החוק אינה מספקת ויש צורך בשוויון‬
‫כלכלי ‪ .‬הוא עמד על כך שרק "סוציאליזם" ‪ ,‬בעתיד לבוא‪ ,‬יפתור את הבעיה ‪ .‬אבל ה"סוציאליזם" של בבל‪,‬‬
‫כמו גם של אדוארד בלמי בספרו ( ‪ , ) LOOKING BACWARDS‬הוא סוציאליזם המושתת על החזון הזעיר‬
‫בורגני ‪ ,‬חברה שבה כל אדם יהיה "חופשי ושווה עצמאית" ולא על חברה שבה כולם קשורים זה לזה על‬
‫בסיס של שיתופיות שוויונית ‪.‬מסיבה זו בבל לא הצליח לנתח את מה שקרוי "בעיית האישה" בדרך שונה‬
‫מהפמיניזם הליברלי‪ .‬הוא רמז למעשה שנשים יאלצו להיאבק נגד הסקסיזם לבדם וללא עזרתם של גברים‪,‬‬
‫חבריהם למעמד הפועלים ‪.‬‬
‫אלינור מרקס ואדוארד אבלינג שפרסמו חוברת בנושא "שאלת האישה " החזיקו באותו קו הרואה‬
‫במאבק ל " צדק חברתי " ( נגד הקפיטליזם ) ובמאבק לשוויון האישה כשני מאבקים נפרדים ולא מאבק‬
‫אחד משותף ‪ .‬הם גם לא עשו דבר כדי לגשר בין החזון האוטופי של סוציאליזם שוויוני בעתיד הרחוק לבין‬
‫מאבקים "מעשיים " בטווח הקצר לזכויות פוליטיות תחת הקפיטליזם ‪.‬‬
‫ומה בנוגע לפעילות סוציאליסטית מעשית ? ‪ 96%‬מחברי המפלגה הסוציאל דמוקרטית של גרמניה‬
‫בתחילת המאה ה‪ 22-‬היו נשים ‪ ,‬יותר מאשר בכל מדינה אחרת ‪ .‬המפלגה נאבקה בעקביות למען זכויות‬
‫הנשים ולמען חוקים נגד אפליה סקסיסטית גלויה ‪ .‬למרות שהמאבקים היו רפורמיסטים ביסודם ‪ ,‬הם‬
‫הניחו את הבסיס לתנועה סוציאליסטית רחבה של נשים ‪ .‬בתוך תנועה זו קלרה צטקין הייתה הקול‬
‫העיקרי נגד העמדה הרפורמיסטית של המפלגה הסוציאל דמוקרטית ‪ .‬בסופו של תהליך היא צידדה בלנין‬
‫ובבולשביקים בעת הפיצול של האינטרנציונל השני והפכה לתומכת נלהבת של ברית המועצות ‪.‬‬
‫משנת ‪ 9816‬ואילך ‪ ,‬קלרה צטקין ידעה לפצל את "שאלת האישה " על בסיס של מעמד חברתי ‪.‬משמעות‬
‫המושג "סקסיזם " עבור נשים בורגניות הייתה שונה ממשמעות המושג עבור נשים ממעמד הפועלים ‪ .‬שלא‬
‫בדומה לנשים בורגניות ‪ ,‬נשים עובדות היו כבר חלק בלתי נפרד מתהליך הייצור ‪ -‬קורבנות שיטת ניצול‬
‫העל הקפיטליסטי ‪ .‬דיכוי האישה לא היה נצחי כפי שטען בבל אלא (כפי שאנגלס טען) מושרש בהתפתחות‬
‫היסטורית מסוימת ‪.‬‬
‫‪-92‬‬‫בהסתמכה על הניתוח המעמדי שלה ‪ ,‬הגיעה קלרה צטקין למסקנה שההיבט העיקרי של פעילות‬
‫חברתית בנושא "בעיית האישה" חייב להיות עבודה אירגונית‪-‬סוציאליסטית בקרב נשים עובדות ‪ .‬היא‬
‫שמה את הדגש על התארגנות נשים במקומות עבודתן אבל הבחינה שבמקרים רבים זה לא ניתן לביצוע‬
‫בשל אופי עבודתן של נשים רבות ( לדוגמה‪-‬משרתות בבתים פרטיים וכדומה ) ולכן קראה גם להתארגנות‬
‫בשכונות מגורים ‪ .‬בערוב ימיה היא נאבקה במגמה של חברות המפלגה הסוציאל דמוקרטית להפוך את‬
‫נושא הנישואים ‪ ,‬אהבה ומיניות לנושאים העיקריים בחוגי הלימוד והבית של המפלגה ‪.‬‬
‫קלרה צטקין‬
‫לקלרה צטקין הייתה ‪ ,‬לעיתים קרובות ‪ ,‬גישה רומנטית לתפקיד האישה במשפחה של התקופה הטרום‬
‫קפיטליסטית וגם במשפחה ממעמד הפועלים בתקופתה שלה ‪ .‬היא הקדישה מעט מאוד תשומת לב לבעיית‬
‫ה"משמרת ה כפולה" של נשים עובדות שהקשתה על גיוס לפעילות פוליטית וכמעט שלא התייחסה לנשים‬
‫עובדות שלא עבדו מחוץ לבית ‪ .‬למעשה ‪ ,‬היא לא התייחסה להיבטים המיוחדים הכרוכים בדיכוי וניצול‬
‫האישה העובדת וסברה שהניתוח הכללי של הקפיטליזם יספק את התשובות לבעיות אלה ‪.‬‬
‫בדומה לצ טקין הסוציאליסטית הרוסיה ‪ ,‬אלכסנדרה קולונטאי ‪ ,‬נאבקה על קו מעמדי בנושא‬
‫הסקסיזם‪ .‬הספר שכתבה " הבסיס הסוציאלי של – בעיית האישה " ( ‪ . ) 9121‬הוביל מאבק שמאלני נגד‬
‫הרוויזיוניזם במסגרת הוויכוח על דיכוי האישה ‪ .‬המוטו המרכזי בספרה ‪ -‬התקפה על הפמיניזם הבורגני‬
‫שהחל לתפוס תאוצה בקרב נשים ממעמד הפועלים ‪ .‬הטענה העיקרית הייתה ‪ :‬מאבק פמיניסטי ל"שוויון‬
‫זכויות" בתוך המסגרת של הדיכוי הקפיטליסטי לא הציע דבר לאישה העובדת ‪ .‬האישה העובדת היא‬
‫"המצילה של עצמה ועתידה בידיה" ‪ ,‬התנועה הסוציאליסטית תשמש כמכשיר למאבק זה ‪ .‬קולונטאי‬
‫עשתה מאמץ גדול יותר מקלרה צטקין להשתמש במרכסיזם כדי לנתח את תופעת הדיכוי המיוחד של‬
‫האישה ‪.‬‬
‫"עבור האישה פתרון בעיית המשפחה הוא לא פחות חשוב מאשר שוויון זכויות פוליטי ועצמאות‬
‫כלכלית"‪ .‬גם בעיה זו היא בעלת אופי מעמדי‪-‬עבור האישה הבורגנית התשובה הייתה‪ ":‬מאבקים אמיצים‬
‫מבודדים של אינדיבידואלים " ‪ ,‬התרסה נגד מוסד המשפחה וטיפוח המושג "אהבה חופשית" ‪ .‬בניגוד לכך‬
‫‪ ,‬עבור האישה העובדת ‪ " :‬נושא הקשר המשפחתי יפסיק להיות כה מכאיב ‪ ...‬רק אם החברה האנושית‬
‫תשחרר את האישה מכל חובותיה הזעירות בבית ‪,‬שעתה לא ניתן להימנע מהן ‪ ,‬ותספק השגחה סוציאלית‬
‫לילדים " ‪.‬‬
‫קולונטאי טענה כי בניגוד לרפורמיסטים חברתיים בורגנים שחלמו על צורות שונות של מבנה המשפחה‬
‫ומוסד הנישואים שהיו פרי דמיונם ‪ ,‬נשים עובדות "היו במצב מלחמה מתמיד נגד אותם גורמים שהיו‬
‫מאחורי הצורה המודרנית של הנישואי ם והמשפחה הן ניסו לשנות את התנאים הבסיסיים של‬
‫חייהן‪.....‬וסייעו לתקן את היחסים שבין המינים" ‪ .‬על מנת להשיג מטרה זו חייבת הפסיכולוגיה האנושית‬
‫לעבור שינוי קיצוני ולהתגבר על " הרעיון המושרש של הרכושנות התובע בעלות לא רק על הגוף אלא גם על‬
‫הנשמה של האחר‪...‬החיים השיתופיים יחליפו את ההנאות האישיות הזעירות " ‪ .‬על פי קולונטאי ‪ ,‬ביטול‬
‫השיטה החברתית הקיימת היא תנאי מוקדם לשינוי דרמטי זה שיצריך מאבק אידיאולוגי חריף ‪.‬‬
‫‪-99-‬‬
‫אלכסנדרה קולונטאי‬
‫אלכסנדרה קולונטאי הייתה גם לוחמת עקבית לסוציאליזם בראשית המאה ה‪ . 22-‬ב‪ 9197-‬היא הצטרפה‬
‫לבולשביקים והייתה לאישה הראשונה שכהנה כחברה בוועד המרכזי ‪ ,‬בדרך זו ניתנה לה האפשרות ליישם‬
‫חלק מרעיונותיה ‪.‬‬
‫נשים ברוסיה הסובייטית‬
‫שנה לאחר המהפכה הבולשביקית (אוקטובר ‪ )9195‬ערך לנין ביקור פתע בקונגרס הראשון של נשים‬
‫עובדות בברית ה מועצות‪ " .‬הניסיון המצטבר של כל תנועות השחרור בהיסטוריה האנושית מצביע על כך‬
‫שהצלחתה של מהפכה תלויה בחלק שנשים נוטלות בה " אלה היו תמצית דבריו של לנין ל"סקציית הנשים‬
‫בצבא הפועלים " ‪ .‬הוא ציין ש"לראשונה בהיסטוריה החוק הסובייטי הסיר את כל המגבלות שהיו על‬
‫זכויות האישה" ‪ .‬רפורמות אלה כללו בין השאר ‪ :‬הפיכת גירושין לזמינים מיידית ‪ ,‬ביטול האפליה בין‬
‫תינוקות שנולדו מנישואין לבין תינוקות שנולדו מחוץ לנישואין ‪ ,‬מתן רשות והפיכת הפלות לחוקיות ‪ ,‬מתן‬
‫זכויות פוליטיות לנשים כמו זכות ההצבעה ואימוץ הסיסמא " שכר שווה לעבודה שווה" ללא התחשבות‬
‫במינו של העובד‪.‬‬
‫עבור לנין ‪ ,‬המאבק נגד מנהגים ששמרו על שיעבוד האישה וזכו לגיבוי דתי היה חשוב יותר‪ .‬על פי‬
‫לנין אישה תוכל ליהנות מ"אמנציפציה מלאה" כאשר את החוות החקלאיות הזעירות הפרטיות יחליפו‬
‫"חוות קולקטיביות" שישתמשו ב"שיטות קולקטיביות" ‪ .‬בעוד לנין לא ירד לפרטים הוא הצביע בבירור על‬
‫העובדה ששורשי הדיכוי של האישה נעוצים בשיטה הכלכלית של הקניין הפרטי ולא ‪,‬כפי שהסוציאל‬
‫דמוקרטים מהימין טענו – ב"משפחה" האוטונומית ‪.‬‬
‫שמונה חודשים מאוחר יותר לנין הדגיש את הצורך בשינויים מרחיקי לכת ביחסי הייצור החברתי ‪.‬‬
‫" אם נתעלם לרגע מהחוקים המשחררים את האישה ‪ ,‬היא ממשיכה להיות עבד בביתה ‪...‬עבודות הבית‬
‫מוחצות ‪ ,‬חונקות ומשפילות אותה ‪,‬היא כבולה למטבח ולגן הילדים ‪....‬האמנציפציה האמתית של‬
‫האישה‪...,‬קומוניזם אמיתי ‪ ,‬יתחיל כאשר הפרולטריון ינהל מאבק חסר פשרות נגד התופעה של "עקרת‬
‫הבית" או כאשר כל החברה תעבור לדפוסי כלכלה סוציאליסטים " ‪.‬‬
‫במונחים מעשיים ‪ ,‬יש לטפל ולטפח באופן יסודי את תוצאות הקומוניזם‪ :‬מעונות יום ציבוריים‬
‫לתינוקות ‪ ,‬גני ילדים ציבוריים ‪ ,‬בתי אוכל ציבוריים וכו‪ ...‬כדי לשחרר את האישה מתפקידה כעקרת בית ‪.‬‬
‫להצגת הבעיה באופן חד וברור הייתה משמעות רבה ‪ .‬עתה הכירו בעובדה שהדיכוי המיוחד ממנו‬
‫סובלת האישה בבית לא היה בעיקרו תוצאה של שליטה גברית ‪ .‬הבולשביקים התייחסו במלוא הרצינות‬
‫לסיסמא ( המפורסמת ולעיתים מטעה) " בתוך הבית הוא (הגבר) הבורגנות והיא (האישה) הפרולטריון"‪.‬‬
‫‪-92‬‬‫הם ניסו לנתץ את ההשוואה בין השלטון במדינה לשווה הערך המשפחתי ועשו זאת בעזרת ניהול מערכה‬
‫אידיאולוגית סביב נושאים כמו חופש הנישואין ‪ ,‬הגירושין וההפלות ‪.‬‬
‫עתה ‪ ,‬לנין יכול היה להיווכח שצעדים אלה ‪,‬למרות שהיו נחוצים ‪ ,‬לא נגעו בשורשי הבעיה והגיע‬
‫למסקנה חד משמעית ששחרור האישה מהדיכוי המיוחד תלוי ביסודו אך ורק בארגון מחדש של יחסי‬
‫הייצור על בסיס חברתי ‪ .‬בנאומו לנין קידם והציג את תכניתה של אלכסנדרה קולונטאי שהייתה‬
‫הקומוניסטית הראשונה בתפקיד שרת הסעד והרווחה והייתה אחראית לנושא קידום האישה‪ .‬בין השנים‬
‫‪ 9198-9122‬משרד האישה הסובייטי ( ז'נוטדל) היה פעיל ביותר ‪ ,‬תחילה תחת אינסה ארם ויותר מאוחר‬
‫תחת קולונטאי ‪ .‬מנהיגים בדמותם של לנין וסוורדלוב תמכו בפעולות המשרד אבל הייתה גם התנגדות‬
‫גוברת מצד גברים בולשביקים שניסו לגמד את המשרד ואף הטיפו לסגירתו המוחלטת ‪ .‬המאבק‬
‫האידיאולוגי בתוך המפלגה נגד הסקסיזם היה על האש נמוכה ונדחק לקרן זווית ‪.‬‬
‫מה עשתה מהפכת אוקטובר למען האישה ? מעונות יום ‪ ,‬בתי ספר ומועדוני פועלים‪.‬‬
‫בתחילת דרכו ‪ ,‬משרד האישה ( ז'נוטדל ) התרכז בגיוס נשים עובדות לתמיכה בביסוס השלטון‬
‫הסובייטי ‪ ,‬עזרה במלחמת האזרחים וסיוע בבניה הסוציאליסטית ‪ .‬מרבית עבודתו הייתה בעלת אופי‬
‫חינוכי למרות שמילא תפקיד חשוב בחקיקה שהפכה הפלות לחוקיות ב‪ . 9122-‬קולונטאי עשתה מאמצים‬
‫להרחיב את תחום פעולתו של המשרד לתכניות בנושא מעמד האישה שכללו בין השאר – ארגון נשים‬
‫איכרות ‪ ,‬ניהול מאבק נגד הזנות על ידי מתן חינוך מקצועי ‪ ,‬קריאה לנשים לתפוס תפקידי מנהיגות וכו‪....‬‬
‫‪.‬כמעט כל המערכות הללו נתקלו בהתנגדות עיקשת של המפלגה ומוסדות ההנהגה שלה כמו גם בין‬
‫ההמונים עצמם ‪ .‬המאבק נגד הסקסיזם דרש מאבק פוליטי חריף על הקו של התנועה ‪ .‬סוציאליזם לא יצר‬
‫באופן אוטומטי שוויון בין נשים וגברים ‪.‬‬
‫‪-93‬‬‫סופה של תקופת ה"קומוניזם המלחמתי" ותחילתה של תקופת "המדיניות הכלכלית החדשה" ( נאפ )‬
‫הביא לנסיגה בנושא שחרור האישה ‪ .‬קולונטאי הפכה לחלק מה"אופוזיציה הפועלית" למדיניות ה"נאפ"‬
‫וטענה שיישום מאפיינים קפיטליסטים ‪ ,‬למרות שהם נעשים תחת פיקוח קומוניסטי ‪ ,‬אינם אלא פשרה עם‬
‫האויב המעמדי ( האלטרנטיבה שהציעה – חיזוק האיגודים המקצועיים הבלתי תלויים על חשבון מנגנוני‬
‫הבקרה של המדינה הסובייטית ‪ ,‬גם הוא לא היה פתרון אבל זה כבר סיפור אחר ) ‪ .‬קולונטאי פנתה‬
‫לספרות כדי לתאר את הדרמה וההשפעה השלילית של תכנית ה"נאפ" בעיקר על נשים עובדות ‪ .‬בספרה‬
‫"בעוד ‪ 08‬שנים" היא חוזה תמונה מן העתיד שבה ילדים מ"קומונה ‪ "92‬שואלים קומוניסטים ‪,‬וותיקי‬
‫המהפכה ‪ ,‬על העבר ‪"( .‬ראינו מטבעות כסף במוזיאון – האם היה לך כסף סבא? " שואל אחד מהם )‪.‬‬
‫התיאור הוא קצר אבל ניתן לראות בו את העולם הקומוניסטי שקולונטאי האמינה (או לפחות קוותה)‬
‫שיתממש עבור הדור של קוראיה‪.‬‬
‫קולונטאי כתבה בהרחבה על עתיד המשפחה והיחסים בין המינים תחת הסוציאליזם והקומוניזם ‪.‬‬
‫היא הבחינה שהפיכתן של עבודות הבית והטיפול בילדים לפונקציות חברתיות מחסל למעשה את‬
‫המשפחה כיחידה כלכלית ‪:‬‬
‫" המשפחה הולכת ונעלמת ‪,‬לא כי המדינה מחסלת אותה בכוח ‪ ,‬אלא בשל העובדה שהצורך בקיומה‬
‫הולך ונעלם ‪ ....‬במקום היחסים הישנים בין גברים לנשים מתפתחים יחסים חדשים אחדות של רגשות‬
‫ויחסי חברות בין שני חברים שווים בחברה קומוניסטית ‪ .‬במקום האינדיבידואל והמשפחה האגואיסטית‬
‫מתפתחת משפחה אוניברסלית של פועלים שבה כל העובדים נשים וגברים כאחד יהיו קודם כל חברים "‪.‬‬
‫חבריה של קולונטאי לא התייחסו בכובד ראש לרעיונותיה בנושאים אלה‪ .‬אותם חברים שלא ראו‬
‫בבירור את הקשר שבין הארגון הכלכלי של החברה והאידיאולוגיה הנתמכת על ידה (או האידיאולוגיה‬
‫התומכת בה) או שלא תפסו מהו מקומה של המשפחה במערכת יחסי הייצור ‪ ,‬ראו בקולונטאי קלת דעת‪.‬‬
‫אותם חברים (והיו רבים כאלה) שתפיסתם את הסקסיזם הייתה שטחית ביותר ‪ ,‬ראו בה תמהונית ואפילו‬
‫מסוכנת ‪ .‬התנגדותה למדיניות ה"נאפ" ומעורבותה ב"אופוזיציה הפועלית" בתחילת שנות ה‪ 22-‬של המאה‬
‫הקודמת סייעו לבידודה בהנהגת המפלגה ‪.‬‬
‫ככל שמינון הלאומנות בתוך הסוציאליזם הסובייטי גדל ‪ ,‬ו"התאוריה של כוחות הייצור" כמו גם‬
‫אלמנטים קפיטליסטים אחרים חדרו לחיי היום יום ‪,‬חלה האטה בהתקדמות לקראת שוויון בין המינים‬
‫שהביאה לבסוף לעצירה מוחלטת ואף לנסיגה ‪ .‬קולונטאי כבר ציינה בעבר שמימוש חזונה באשר לעתיד‬
‫צריך להתבסס אך ורק על ניסיון מעשי של מעמד הפועלים שיביא לשינוי עולמי ‪ .‬היא לא ראתה סביבה‬
‫בסיס לשדרוג חזונה ולא היה לה מספיק ביטחון ביכולתה כתיאורטיקנית למתוח ביקורת יסודית על המצב‬
‫הקיים ‪.‬‬
‫למרות כל זאת הדיקטטורה של הפרולטריון אפשרה לאישה הסובייטית לזכות בחירויות שנשללו‬
‫מנשים תחת דיקטטורות פיאודליות וקפיטליסטיות ‪ .‬למעשה ‪ ,‬הייתה זו הדיקטטורה של הפרולטריון‬
‫שיישמה את סיסמת האינטרנציונל השני ‪ " -‬שווים ‪ ,‬חופשיים ועצמאיים" וזאת למרות שהאינטרנציונל‬
‫השני התנגד לעיקרון – הדיקטטורה של הפרולטריון ‪ .‬יתרה מכך התברר שרק הדיקטטורה של הפרולטריון‬
‫יכולה להביא לידי מימוש את חזונה של האישה הפמיניסטית הבורגנית והזעיר בורגנית – בנושא ה"אהבה‬
‫החופשית" ושוויון זכויות פוליטי לנשים ‪ ,‬שוב ‪ ,‬למרות התנגדותו החריפה של הפמיניזם הבורגני לרעיון‬
‫הדיקטטורה הפרולטרית‪.‬‬
‫נשים איכרות ‪ ,‬נשים מוסלמיות וכל הנשים שהיו קשורות בעבותות המסורתיים של הפיאודליזם קרעו‬
‫מעליהן את כבליהן תוך מספר מועט של שנים ‪.‬נשים אוזבקיות ‪ ,‬שגויסו על ידי ארגונים אדומים של נשים‪,‬‬
‫התרוממו מהרצפה ‪ ,‬שרפו את השרשראות שאזקו אותן ויחד עם נשים עובדות מצאו עבודות ואפשרויות‬
‫חינוך שמעולם לא חלמו עליהם ‪ .‬הן צעדו קדימה באלפיהן ואיישו תפקידים רבים בהנהגה לבניית חברה‬
‫שבה שוויון האישה והגבר הגיע לדרגות גבוהות יותר מאשר בכל מקום בעולם הקפיטליסטי ‪.‬יש לזכור‬
‫ולהוקיר הישגים אלה ‪,‬הם מקור השראה לכולנו ‪.‬‬
‫אבל כפי שהסוציאליזם לא הוביל לחברה שוויונית קומוניסטית לא היה בכוחו לחסל את הסקסיזם ‪ .‬בשם‬
‫הסוציאליזם ‪ ,‬בשנות ה‪ 22-‬של המאה הקודמת ‪ ,‬מפעלים סובייטים החלו לייצר מוצרי קוסמטיקה כדי‬
‫שלנשים עובדות תהיה הזכות שיש לגבירות החסודות מהמערב הקפיטליסטי ‪ -‬בכך כפו סטריאוטיפים‬
‫וציפיות על התכונות הנשיות במקום לקרוא עליהן תגר ‪ .‬בשם הלאומנות ‪,‬קמפיין ה"אימהות" ‪,‬של שנות‬
‫השלושים ‪ ,‬דחף את ההפלות למחתרת והציע תמורה כספית לנשים שתלדנה ‪ 6‬ילדים ואפילו יותר לנשים‬
‫שתלדנה ‪ 92‬ילדים או יותר ‪ .‬ככל שהסוציאליזם התקדם צעד אחר צעד ‪ ,‬נשים סובייטיות מצאו את עצמן‬
‫‪-90‬‬‫כלואות בתפקידן הדואלי – עבודה בשכר מחוץ לבית ועבודה ללא שכר בתפקיד עקרת הבית ‪ .‬הסקסיזם של‬
‫החברה הבורגנית צץ מחדש יחד עם יחסים חברתיים קפיטליסטים אחרים המאפיינים את הסוציאליזם ‪.‬‬
‫נשים והמהפכה התרבותית הפרולטרית הגדולה‬
‫תכונה חזקה שאפיינה את המפלגה הקומוניסטית הסינית הייתה העובדה שמלכתחילה היא גייסה‬
‫לשורותיה נשים עובדות ‪ ,‬משכילים ובעיקר איכרים על בסיס המוני ‪ .‬נשים סיניות ‪ ,‬באזורים המשוחררים ‪,‬‬
‫איישו תפקידים בכירים בהנהגת המפלגה וההמונים ‪ .‬נשים ‪ ,‬כמו גברים ‪ ,‬קיבלו חלקות אדמה לעיבוד בעת‬
‫חלוקת האדמות בתקופת המהפכה האגררית הגדולה‪ .‬התופעה של הפיכת נערות לנכות ‪,‬שהייתה קיימת‬
‫בתקופה הפיאודלית ‪ ,‬נעלמה כליל ‪ .‬מאבק משותף של גברים ונשים נגד דיכוי האישה בידי קרובי משפחתה‬
‫(בעיקר גברים) קיבל גיבוי מלא מהשלטונות ‪.‬יתרה מכך ‪ ,‬תנועות הקומונה העממית של שנת ‪ 9178‬החלו‬
‫בשינוי בסיסי של יחסי היצור והחלוקה שהיה בהם פוטנציאל לניהול מאבק נגד הסקסיזם ‪.‬כפי שנשים‬
‫סיניות רבות ספרו לעיתונאית אן לואיז סטרונג ב‪ " : 9171-‬עם השחרור (‪ )9101‬זכינו בשוויון פוליטי ושוויון‬
‫בפני החוק אבל רק בשנה האחרונה עם הופעת תנועת הקומונה זכינו בשוויון אמתי " ‪.‬‬
‫משכורות תמורת העבודה בקומונה שולמו ישירות לאישה העובדת ולא לבני משפחה שהייתה בחסותם‬
‫כפי שהדברים התנהלו קודם לכן ‪ .‬נערות ונשים קבלו תמיכה ועידוד ללמוד מקצועות שעד אז היו שמורים‬
‫לגברים בלבד ‪ .‬יתרה מכך ‪ ,‬רשת ענפה של מעונות יום לילדים ומרכזי תזונה אפשרה לנשים לעבוד על אותו‬
‫בסיס כמו גברים ‪.‬קבלת שכר שווה הייתה יותר מעניין פורמלי והפכה למציאות אמת בחיי היום יום ‪ .‬נשים‬
‫דווחו שהיחסים בינם לבין הגברים השתפרו לעין ערוך ומרבית החיכוכים ונושאי המחלוקת נעלמו " מאחר‬
‫ואיני צריכה לבשל יותר ‪ ,‬אני הולכת לאסיפות ולומדת יחד " הסבירה אחת האימהות הצעירה ‪.‬‬
‫לבסוף וזה העיקר ‪ ,‬הקומונות העממיות החלו ליישם את עיקרון חלוקת המוצרים לפי הצורך ולא לפי‬
‫העבודה כאשר עיקר ה"מוצרים החפשיים" היו מזון ‪ ,‬מעונות יום ‪ ,‬גני ילדים ‪ ,‬בתי ספר ובתי אבות‬
‫לקשישים ‪ .‬עיקרון זה פעל לשוויון בין האישה לגבר יותר מאשר עיקרון ה"שכר השווה" ‪ .‬לדוגמא ‪ ,‬אישה‬
‫שנמצאה במצב של הריון מתקדם לא הייתה אמורה להגיע לכמות הייצור של גבר צעיר ‪ .‬תחת כל שיטת‬
‫שכר אחרת אישה הייתה חייבת לבחור בין לידת ילדים לבין אבטחת בטחונה הכלכלי תחת הקומוניזם לא‬
‫היה לה צורך לעמוד בפני בחירה זו ‪.‬‬
‫המפלגה ‪ ,‬שכבר נשלטה על ידי הימין ‪ ,‬החלה להגביל את תנועת הקומונה ‪ " ,‬השכר צריך להיות‬
‫בעדיפות ראשונה " על פי הוראת המפלגה מדצמבר ‪ 9178‬וצריך "לגדול בקצב מהיר מאשר הצריכה " ‪.‬‬
‫המאבק המעמדי תפס תאוצה – בין אלה שרצו להגיע מהר יותר לקומוניזם לבין אלה שרצו להותיר יחסי‬
‫ייצור קפיטליסטים בשם ה"סוציאליזם" ‪ .‬כעבור שנים ‪ ,‬תבוסת השמאל במהפכה התרבותית הפרולטרית‬
‫הגדולה והמפנה החד חזרה לקפיטליזם גרמו לנסיגה גדולה במאבק נגד הסקסיזם ולביטול הישגים‬
‫קודמים במאבק זה ‪ .‬לא יותר "ארוחות חינם " אלא הסתמכות על שכר ‪ ,‬לא קידום מאמצים משותפים‬
‫של הקומונה אלא תלות ברווחים ‪ .‬נשים ביחוד נשאו בעול ונשארו מאחור ‪.‬‬
‫השפעתה של נסיגה זו הייתה עמוקה יותר‪ .‬דוגמה לכך‪ -‬בשנות החמישים של המאה הקודמת סין‬
‫הצליחה להגביל את הילודה באמצעים חינוכיים ומאבק פוליטי בלבד ואילו בשנות השבעים הממשלה‬
‫חוקקה חוקים המגבילים את גודל המשפחה תוך נקיטת סנקציות כלכליות נגד אלה שהפרו אותם ‪ .‬מאחר‬
‫ומשפחות סיניות רבות העדיפו בנים על פני בנות (עוד רעיון סקסיסטי שהיה קיים בחברה הסינית וטופח‬
‫על ידי השלטון הישן) התופעה של הריגת תינוקות ממין נקבה הפכה שכיחה מחדש ‪.‬‬
‫דוגמה נוספת לחידוש הסקסיזם המצביעה על הקשר ההדוק בין סקסיזם ‪ ,‬גזענות וקפיטליזם ניתן‬
‫למצוא בתופעה של "תחרויות יופי" נוסח המערב הקפיטליסטי ‪ .‬בתחרויות אלה האישה הופכת ל"מוצר"‬
‫ולא לחברה למאבק ‪ .‬ה"יפות ביותר" הן אלה שיש להם יותר מאפיינים אירופאיים ‪.‬‬
‫פועלים ופועלות סינים הכריזו על התנגדותם לתופעה זו ‪ .‬חבר קומונה בשנטונג כתב ב‪ " : 9178-‬אין אנו‬
‫פוחדים משמים או ארץ כי אלף משפחות הפכו למשפחה אחת " ‪.‬יש לנו הרבה מה ללמוד מהמהפכה‬
‫הסינית כמו גם משגיאותיה ‪.‬‬
‫התפתחות עמדתה של "מפלגת עובדים פרוגרסיבית" בנושא הסקסיזם‬
‫בפברואר ‪ 9159‬פרסמה מפלגת עובדים פרוגרסיבית מאמר בביטאונה התיאורטי תחת הכותרת "הכלכלה‬
‫הפוליטית של השוביניזם הגברי " ‪ .‬מאמר זה בא כתגובה לעלייתה של התנועה הפמיניסטית הבורגנית‬
‫בארה"ב ‪ .‬בשעה שהתנועה הפמיניסטית התרכזה בעיקר בהשלכות הפסיכולוגיות של הסקסיזם ‪ ,‬מאמרה‬
‫‪-97‬‬‫של המפלגה טיפל וניתח לפרטים כיצד הסקסיזם משמש את הקפיטליסטים להצדקת הניצול והדיכוי של‬
‫האישה העובדת‪ .‬המאמר תקף את הניתוח של הפמיניסטיות שראה ב"גרעין המשפחה" את הבסיס לדיכוי‬
‫הסקסיסטי‪ .‬לעומת ניתוח זה ‪ ,‬המפלגה הציעה (א) מאבק נגד הסקסיזם במקום העבודה המשמש כ"בסיס‬
‫כלכלי רווחי של השוביניזם הגברי" ו – (ב) התארגנות משפחתית וקהילתית למאבק אנטי סקסיסטי סביב‬
‫הנושאים של עבודת הבית ‪ ,‬טיפול בילדים וכו‪...‬‬
‫מאמר זה מסכם את הנושא וטוען שאת הסקסיזם ניתן לבער אך ורק לאחר מאבק מעמדי ממושך‬
‫תחת הסוציאליזם ‪ .‬מרבית הטיעונים היו רפורמיסטים ביסודם ובנוסף לכך לא היה בו דבר אודות‬
‫תפקידה המיוחד של המפלגה ודרכי הפעולה שעליה לנקוט במאבק זה ‪.‬‬
‫ב‪ 9182-‬פרסמה המפלגה מאמר תחת הכותרת " מחץ את הסקסיזם בתעשיית הטקסטיל " ‪ .‬מאמר זה‬
‫היה חשוב כי הוא ייצג באופן רציני את הניסיון לשלב את המאבק נגד הסקסיזם כחלק מפרוגרמה‬
‫קומוניסטית כוללת ‪.‬המאמר התמקד‪ ,‬בצדק‪ ,‬בנשים כפועלות ולא כרחם להגברת הילודה ‪,‬כפי שעשו‬
‫הפמיניסטיות של התקופה ‪ .‬המאמר הסתמך על ניסיונם של חברי המפלגה בגיוס וארגון בקרב נשים‬
‫עובדות ‪ ,‬הוא מכיל אינפורמציה רבה וניתוח פוליטי ‪ .‬חברי מפלגה ומקורבים אלה צריכים לקרוא מאמר‬
‫זה גם היום ‪.‬‬
‫המאמר מנסה לנתח הן את דיכויה של האישה בבית והן את ניצולה כפועלת במישור הייצור‬
‫הקפיטליסטי אבל לא בהצלחה רבה ‪.‬לדוגמה ‪ ,‬הוא עושה אבחנה שגויה בין "המאבק המעשי בסקסיזם"‬
‫(במקום העבודה) לבין המאבק ב"אידיאולוגיה סקסיסטית" (עבודה ללא תשלום במשק הבית) ‪ .‬זוהי גישה‬
‫שגויה במספר מישורים ‪ .‬ראשית ‪,‬כאשר נשים עובדות שבות לביתן ‪,‬אחרי יום עבודה מפרך בתשלום‪ ,‬כדי‬
‫לעבוד שעות נוספות בעבודות הבית והשגחה על הילדים זהו "סקסיזם בפועל" ממש כמו התשלום הזעום‬
‫שהן מקבלות מהבוס במקום העבודה‪ .‬שנית ‪ ,‬להפריד את המאבק נגד האידיאולוגיה הסקסיסטית‬
‫מהמאבק במקום העבודה זוהי שגיאה רפורמיסטית ‪.‬‬
‫נשים והנהגה מהפכנית‬
‫אחת הנקודות החזקות של מפלגת עובדים פרוגרסיבית במאבק נגד הסקסיזם היא ההצלחה היחסית‬
‫בקידום נשים עובדות לתפקיד של מנהיגות במפלגה ‪.‬זה נובע מהכרת המפלגה בעובדה שמעמד הפועלים‬
‫זקוק להנהגה מסוג זה ובעיקר בשל תפיסת המפלגה את עיקרון המנהיגות בתנועה הקומוניסטית ‪.‬‬
‫בעבר ‪,‬הלא רחוק ‪ ,‬מנהיגות נתפסה כעניין פורמלי גרידא ששיקף טעויות אופורטוניסטיות‬
‫ורפורמיסטיות ‪" .‬מנהיגים" היו אנשים שנתנו נאומים ציבוריים ‪ ,‬כתבו מאמרים תיאורטיים ‪ ,‬מילאו‬
‫תפקידים רשמיים באיגודים מקצועיים או מפלגות פוליטיות ונקטו בטקטיקה בעת שביתות ‪ .‬הם היו‬
‫"מעטים" שהנהיגו "רבים" ‪ .‬למעט מקרים בודדים הם היו גברים ‪.‬‬
‫מנקודת מבט קומוניסטית ‪ ,‬מנהיגי מעמד הפועלים הם אלה הנוטלים אחריות לקידום המאבק‬
‫המעמדי ‪ .‬זה מתבטא בעיקר בהקניית הבנה אידיאולוגית יסודית של קומוניזם וקפיטליזם לאלה‬
‫הקרובים אליהם תוך כדי הנהגת פעילות מהפכנית המבוססת על הבנה זו ‪ .‬לדוגמה ‪ ,‬אישה עובדת‪,‬‬
‫החוששת מלשאת נאומים בפומבי ‪,‬עם מעט ניסיון בניהול מאבק מקצועי ‪ ,‬המפיצה את רעיונות הקומוניזם‬
‫והמרקסיזם לניניזם בקרב עמיתיה לעבודה היא יותר מנהיגה מפועל זכר הנושא נאומים בפומבי ‪ ,‬מוכן‬
‫להסתער על הפגנה פאשיסטית אבל אינו מוכן לבנות בסיס פוליטי בקרב עמיתיו לעבודה ‪.‬מעמד הפועלים‬
‫זקוק למנהיגים רבים ככל האפשר ‪ .‬בעתיד ‪ ,‬עם בניית חברה קומוניסטית ‪ ,‬כל ציבור העובדים יהפוך‬
‫למנהיגים ‪.‬‬
‫למרות שהסקסיזם יצר מכשולים אובייקטיביים וסובייקטיביים שמנעו מנשים עובדות ליטול עליהן‬
‫אחריות ‪,‬שהייתה באופן מסורתי בידי גברים ‪ ,‬זו לא הייתה הסיבה העיקרית שעצרה את התפתחותה של‬
‫הנהגה קומוניסטית ‪ .‬ההשפעה המכרעת של הסקסיזם הייתה במישור טיפוח יחסי קרבה אישיים עם‬
‫חברים חדשים וטיפוחם ‪ .‬צד זה של העבודה הפוליטית קיבל את הסטיגמה של "תפקיד נשי" ולכן חל‬
‫פיחות במעמדו ממש כמו הפיחות שחל בערכה של עבודת האישה בבית במונחים קפיטליסטים ‪.‬‬
‫בשל הבנה חדשה זו של מהות ההנהגה ‪ ,‬מפלגת עובדים פרוגרסיבית (‪ , )PLP‬הייתה מסוגלת להבחין‬
‫בייחודיות ההנהגה שנשים מספקות כיום וקרוב לוודאי גם בעבר (למרות שלא זכו בהכרה ואשראי) ‪ .‬יהיה‬
‫זה לא הוגן לומר שבראיה היסטורית נשים היו "פסיביות" במאבק המעמדי ‪ ,‬אפילו באופן יחסי לגברים‪.‬‬
‫זהו שקר בוטה הדומה לשקר שהבוסים מפיצים אודות פועלים המציגים אותם כ"טיפשים" או הפצת‬
‫הסטריאוטיפ המתאר שחורים כ"עצלנים"‪ .‬ככל שנעמיק בשאלה זו נסייע לנשים להחזיר לעצמן את‬
‫הביטחון האישי לו הן זקוקות כדי להתגבר על המכשולים הסובייקטיביים ולבצע את הפעולות שבאופן‬
‫מסורתי היו נחלת הגברים ‪ .‬בו בזמן זה יסייע לנשים ‪,‬חברות מפלגה וידידיה ‪,‬להתעמת עם הסקסיזם בו הן‬
‫נתקלות ביחסיהן עם גברים בני משפחה ועם גברים חברי מפלגה ‪.‬‬
‫רק קומוניזם יכול להביס סקסיזם‬
‫עלון המפלגה "הבס את הסקסיזם" לא היה מסוגל לתת ניתוח מלא של תופעת ה"סקסיזם" כי‬
‫המפלגה עדיין דגלה בקו השגוי של "היאבק למען סוציאליזם" ‪ .‬סוציאליזם ‪ ,‬במקרה הטוב ‪ ,‬עדיין תומך‬
‫בשיטת "שכר עבודה" ‪ .‬אי לכך סוציאליזם אינו מסוגל לחסל את תופעת הסקסיזם ‪.‬‬
‫מנהיגים קומוניסטים סובייטים דוגמת לנין ובייחוד קולונטאי הגיעו די קרוב לפיצוח סוגיה זו אבל‬
‫לא ראו את חשיבותה ‪ .‬כאשר לנין התייחס ל" אמנציפציה של האישה –קומוניזם אמיתי " ‪ ,‬הוא הכיר‬
‫בעובדה שאין להפריד בין השניים ‪ -‬אבל מהר מאוד הסיק שהשניים יאלצו לחכות כי הקומוניזם‬
‫המלחמתי זז הצידה כדי לפנות דרך ל"תכנית הכלכלית החדשה" (‪ . )NEP‬קולונטאי לא הסכימה עם‬
‫מדיניות זו אבל לא הציעה שום תחליף פרט לסיסמא עמומה הקוראת ל"התקדמות בכפייה לקומוניזם" ‪.‬‬
‫מפלגת עובדים פרוגרסיבית מציעה בפעם הראשונה בהיסטוריה תכנית ל "שחרור האישה – קומוניזם‬
‫אמיתי " מייד לאחר תפיסת השלטון על ידי מעמד הפועלים ‪.‬‬
‫תחת הקומוניזם ‪ ,‬פירות העבודה מחוץ לבית לא ינותקו ממעמד הפועלים לטובת קבוצת עילית של‬
‫בוסים פרזיטים‪ .‬מעמד הפועלים ככלל יתחלק במה שמעמד הפועלים מייצר ‪ .‬נשים וגברים יתחלקו באפן‬
‫שווה במטלות הבית ומחוצה לו ‪ ,‬ההבדל והשוני בין ה"בית" וה"חברה" ככלל הקיימים כיום יעלמו‬
‫ויבוטלו כי חברה קומוניסטית מחייבת את כל חבריה ליטול אחריות ולתרום את מיטב תרומתם לכלל‬
‫חבריה ‪ .‬לא יהיה זה יותר עבור "אדון וגברת בוזגלו" משכונת מוסררה בירושלים או עבורנו "חמולת‬
‫ג'ברין מאום אל פאחם" אלא עבור כל מעמד הפועלים הבינלאומי‪.‬‬
‫בדפים הנותרים של מאמר זה נפתח בהרחבה רעיונות אלה ‪.‬‬
‫מהות הסקסיזם בחברה קפיטליסטית‬
‫כיצד הקפיטליזם מאורגן סביב אי השוויון בין נשים לגברים ? במילים אחרות ‪ ,‬מהי הסתירה המגדירה‬
‫סקסיזם בחברה קפיטליסטית ? זוהי הסתירה של תפקידן הכפול (הדואלי) של נשים עובדות בשיטת‬
‫הייצור‪ :‬מצד אחד משמשות להבאת תינוקות לעולם ומצד שני משמשות כעובדות בשכר‪.‬‬
‫אחת ההיבטים של סתירה זו היא הציפיה מנשים למלא את החלק הארי בתגבור ציבור העובדים‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫לשמש כמקור של כוח עבודה ‪ .‬במשפחות ממעמד הפועלים זו לא רק עבודה תמורת שכר אלא ייצור עבור‬
‫צריכה אינדיבידואלית בתוך הבית והמשפחה ‪.‬כאן האישה העובדת מופיעה בעיקר כ"אישה" ועבודתה‬
‫מוצגת כ"טבעית" הנובעת מתפקידיה הביולוגים של לידת תינוקות והנקתם ‪.‬‬
‫ההיבט האחר של סתירה זו הוא שאותם נשים מהוות חלק הולך וגדל של כוח העבודה ואפילו חלק גדול‬
‫יותר מ"צבא המילואים של המובטלים" הממשיך לצמוח ככל שהקפיטליזם הולך ושוקע לתוך משבר ‪ .‬כאן‬
‫נשים עובדות מוצגות כ"פועלות" לכל דבר ‪ ,‬שותפות בתהליך ייצור הסחורות ‪.‬‬
‫מדוע שני היבטים אלה סותרים אחד את השני בחברה הקפיטליסטית ולא משלימים זה את זה ? או בצורה‬
‫פשוטה יותר ‪ ,‬מדוע ה"אישה" נמצאת בסתירה עם ה"פועלת"? כי בשיטה הקפיטליסטית ייצור סחורות‬
‫ומוצרים עומד בניגוד גמור לייצור עבור צריכה‪.‬‬
‫מהו אם כן ההיבט העיקרי של סתירה זו ? בקפיטליזם דיכוי האישה בתוך המשפחה הוא חלק מובנה‬
‫בשיטה הקפיטליסטית ‪ .‬בשיטה זו הסתירה העיקרית היא בין ההון לעבודה ‪ ,‬בין העובד למעביד ‪ .‬אי לכך‬
‫ההיבט העיקרי של סתירה זו הוא השתתפותה של האישה כעובדת בשכר ‪ ,‬היבט זה הוא המגדיר את מהות‬
‫ה"סקסיזם" תחת הקפיטליזם בעוד תפקידן הכלכלי בניהול הבית הוא ההיבט המשני ‪.‬‬
‫תחת הקפיטליזם ‪ ,‬עבודה בשכר היא עבודה "מנוכרת" ‪.‬אין זה אומר שמארגנים אותה להיות משעממת או‬
‫שמרבית המוצרים המיוצרים הם זבל ‪ .‬מנוכרת ‪ ,‬כי המוצרים המיוצרים על ידי העובד "מנוכרים" או לא‬
‫בבעלות העובד אלא בידי הקפיטליסטים שעבורם הוא עובד‪ .‬פועלים אינם עובדים עבור עצמם כמעמד אלא‬
‫עבור הבוסים כמעמד‪.‬‬
‫עבודת הבית עבור המשפחה ‪ ,‬אינה עבודה בשכר ‪ ,‬תוצאות עבודה זו (בעיקר כוח העבודה עצמו) אינן‬
‫ב ידיהם של הקפיטליסטים אלא נותר ‪,‬הלכה למעשה ‪ ,‬בידי מעמד הפועלים ‪ .‬השימוש בו ‪,‬עבור מעמד‬
‫הפועלים שאין בידיו כלים‪ ,‬מכונות ו‪/‬או אמצעי ייצור ‪ ,‬הוא חסר תועלת עד שיוכלו למכרו לקפיטליסטים ‪.‬‬
‫הקפיטליסט הוא הבעלים של כלל כוח העבודה ותנובתה ‪ ,‬לפיכך עבודת הבית אינה עבודה "מנוכרת" ‪.‬‬
‫כיצד נשים מטפלות בסתירה זו תלויה בעיקר למעמד אליו הן משתייכות ‪ .‬בראייה היסטורית ועד לימינו‬
‫אנו ‪ ,‬רוב הנשים ממעמד זעיר בורגני ו‪/‬או בורגני השואפות לעבוד מחוץ לבית הן ‪ )9( :‬אלה שמעמדן מאפשר‬
‫להן לעסוק בעבודות שאינן פרולטריות כמו קליניקות רפואיות פרטיות ‪ ,‬משרדי עריכת דין ו‪/‬או ניהול‬
‫ובעלות של עסקים זעירים כמו חנויות אופנה וכו‪ )2( ...‬אלה ששכרו נשים אחרות (בישראל בעיקר ממוצא‬
‫מזרחי) לביצוע עבודות הבית עבורן וכך התאפשר להן לצאת לעבודה ו"להשתחרר" מן התדמית של "גידול‬
‫ילדים" ‪.‬‬
‫עבור נשים עובדות ממעמד הפו עלים המצב שונה לחלוטין ‪ .‬האישה העובדת ‪ ,‬במקרים רבים תעדיף עבודה‬
‫בביתה למען משפחתה על עבודה בשרותיו של בוס אחר‪ .‬אישה אפרו אמריקאית ספרה כיצד עקרות בית‬
‫בשכונת פועלים שבה התגוררה ארגנו " יום חופשה משותף" אחת לשבוע‪ " .‬זו הייתה עבודה קשה עבור‬
‫כולנו אבל נשים לא התלוננו כי הן רצו לעשות זאת וידעו כי הן עובדות למען עצמן ‪ ,‬למען האמת הן לא‬
‫עבדו קשה יותר כששימשו כעוזרות בית בבתים של לבנים מכפי שעבדו עבור עצמן" ‪ .‬ניתן לראות כאן כי‬
‫עבודה תמורת שכר – גורמת לניכור במישור הפסיכולוגי לצד המישור הכלכלי ‪ .‬בנוסף לכך נשים עובדות‬
‫רואות בעבודה בשכר כמסיחה אותן מהעבודה העיקרית "שלהן" בבית שהיה עליהן לבצע בכל מקרה‪.‬‬
‫לעומת זאת נשים שלא עבדו תמורת שכר מצאו עצמן במהרה תלויות בגברים ‪ .‬אם האישה הושפלה בידי‬
‫הגבר או שהגבר חיזר אחר נשים אחרות ‪,‬שני המקרים היו דרך ללא מוצא עבורה והמצב היה קשה יותר‬
‫עבור נשים שהיו אמהות לילדים‪.‬‬
‫לנשים עובדות ‪ ,‬כאינדיבידואליות ‪,‬לא היו הרבה אפשרויות כיצד לפתור את סתירת הסקסיזם בחייהן‬
‫האישיים ‪ .‬יש דוגמאות לכך במהלך ההיסטוריה ‪ .‬נשים לא הורשו לצאת לעבודה על ידי בעליהן ‪,‬אביהן ‪,‬‬
‫אחיהן המבוגר ו‪/‬או על יד החוק עצמו‪ .‬בוסים סרבו להעסיקן ובמקרים רבים פעיל האיגוד המקצועי סירב‬
‫לקבלן כחברה מן המניין כדי שתוכלנה להתקבל לעבודה במפעל המעסיק חברי איגוד בלבד‪ .‬מאידך ‪ ,‬מצב‬
‫כלכלי קשה או אלימות פיסית אילצה אותן לקחת עבודות תמורת שכר עבדים ‪.‬‬
‫פועל אפריקאי אמריקאי משיקגו סיפר ב‪ 9196-‬שבמדינת הולדתו מיסיסיפי "אישה לא הורשתה להישאר‬
‫בביתה אם הרגישה צורך בכך ‪.‬אם היא נמצאה בביתה ‪ ,‬שליחי הבוסים הלבנים היו באים לשאול אותה‬
‫מדוע לא יצאה לעבודה והיו מורים לה לצאת לשדה אחרת יהיה עליה לשאת בתוצאות (הצעה שאי אפשר‬
‫לסרב לה) ‪ .‬לאחר עונת הקציר של הקיץ הלבנים היו מאלצים את הנשים השחורות לעבוד בביתן כעוזרות‬
‫תמורת שכר של ‪ 57‬סנט עד ‪ $9‬ליום " ‪( .‬מדובר בתקופה שהיא ‪ 72‬שנה לאחר סיום תקופת העבדות‬
‫בארה"ב) ‪.‬‬
‫לפיכך יישוב הסתירות שהסקסיזם יצר עבור האישה העובדת (וגם הזעיר בורגנית במקרים רבים) היה‬
‫אפשרי רק דרך מאבק קולקטיבי ‪ .‬כבר הזכרנו לעיל שתי אסטרטגיות ‪ .‬האחת ‪ :‬להכניס נשים באופן מלא‬
‫לתוך כוח העבודה בשכר ובכך לנטרל את הדיכוי המיוחד ממנו סבלה האישה בתוך ביתה ומשפחתה‪.‬‬
‫השני יה ‪ :‬למשוך נשים באופן מוחלט מתוך מעגל העבודה בשכר ובכך לבטל את המעמסה הכפולה שעל‬
‫כתפיה של האישה ‪ .‬ש ני פתרונות אלה היו מכניים ולא היו אלא רפורמה בתוך השיטה הקפיטליסטית ‪.‬‬
‫כפי שראינו שניהם נכשלו‪.‬‬
‫כישלונן של שתי אסטרטגיות אלה לא היה טקטי בלבד אלא גם פוליטי ‪ .‬הראשונה ‪ ,‬הכנסת האישה למעגל‬
‫העבודה ‪ ,‬שללה את ההכרה במאבק נגד הסקסיזם‪ .‬השנייה לקחה כ"נתון" את הפילוג וההפרדה בתוך‬
‫מעמד הפועלים ושתלה את זרעי אי השוויון וממנו ‪,‬כפועל יוצא ‪ ,‬את חוסר האחדות של מעמד הפועלים‪.‬‬
‫כאשר אי שוויון בין המינים מתקיים בתוך המשפחה האישה מרגישה ניכור למרות שאף קפיטליסט לא‬
‫מרוויח מעבודתה ‪ ,‬האישה רואה בבעלה את המדכא ‪.‬לעומת זאת‪ ,‬השלמה והפצת הרעיון שעל כל עובד‬
‫בשכר ליטול אחריות אישית לעבודות הבית יש בה למעשה חיזוק אידיאולוגי של תכונת האינדיבידואליזם‬
‫ומבנה החברה הקפיטליסטית המודרנית ‪.‬‬
‫יש לדחות על הסף שתי אסטרטגיות נוספות למאבק בסקסיזם ‪ .‬מספר "פמיניסטיות סוציאליסטיות" יצאו‬
‫בקריאה לממשלותיהן ל שלם " שכר עבור עבודות בית " כדי ליישב את הסתירה בין עבודה בשכר מחוץ‬
‫לבית (גברים) לבין עבודה ללא תשלום בתוך הבית (נשים) ‪ .‬זוהי דרישה מגוכחת ‪.‬בקפיטליזם שכר הוא‬
‫המחיר של כוח העבודה ‪ ,‬ברגע שכוח זה נקנה הוא שייך לקונה (במקרה זה הממשלה) ‪ ,‬האם אישה עובדת‬
‫תרצה שפ קידי ממשלה יורו לה כיצד ואיך עליה לחלק את זמנה בעבודות הבית ? כל ה"פמיניסטיות‬
‫הסוציאליסטיות " הללו מבקשות למעשה מן הממשלה נדבות בגין הפחתה במס ‪ .‬קשה לראות בזה‬
‫"דרישה רדיקלית" ‪.‬‬
‫אחרים ‪ ,‬כולל כמה מחברי מפלגתנו ‪ ,‬סבורים שהתשובה לסקסיזם היא חלוקה שווה של עבודות הבית בין‬
‫הבעל לאישה ‪ .‬ברור שעליהם לחלוק את עבודות הבית ‪ ,‬אבל זו לא אסטרטגיה שניתן באמצעותה לנפץ את‬
‫הסקסיזם‪ .‬אין באסטרטגיה זו מענה לצרכיהן של נשים בודדות (עם או בלי ילדים) והיא אינה תוקפת את‬
‫שורשו של הסקסיזם בחברה הקפיטליסטית ‪.‬‬
‫כיצד אם כן יכולות נשים לשחרר את עצמן משכר העבדים שלא דרך נטישת שוק העבודה ? רק על ידי מיגור‬
‫וניתוץ הקפיטליזם כולל כל השרידים של שיטת השכר ‪.‬‬
‫נשים בחברה קומוניסטית‬
‫מאחר וסקסיזם ביסודו הוא תופעה של החברה הקפיטליסטית ‪ ,‬הרי ביטול יחסי הכלכלה הקפיטליסטים‬
‫יביא לביטול הסקסיזם במתכונתו הנוכחית ‪ .‬אבל אין זה פשוט כפי שזה נשמע ‪ .‬בגלל שמרכיב חשוב‬
‫בהשמדת היחסים הקפיטליסטים הוא זיהוי וביטול כל הדרכים והשיטות שעליהן מאורגנת העבודה על‬
‫בסיס של אי שוויון ‪.‬‬
‫כמו במיגור הגזענות ‪ ,‬מיגור הסקסיזם מצריך מאבק פוליטי ממוקד וגיוס של המוני עובדים ועובדות כדי‬
‫לממש מטרות אנטי סקסיסטית‪.‬‬
‫מאבק זה כבר החל בקרב התנועה שלנו ובקרב עובדים הקשורים למפלגתנו אך לאחר המהפכה כאשר כל‬
‫האמצעים והמקורות של מדינת הפועלים יעמדו לרשות הדיקטטורה של הפרולטריון נוכל לנהל מאבק זה‬
‫בסקסיזם בקנה מידה הרבה‪ ,‬הרבה יותר רחב‪ .‬המצב יהיה שונה באופן איכותי ‪ ,‬השלטון במדינה הוא נשק‬
‫שאנו זקוקים לו כדי לנצח את הסקסיזם ‪ .‬הניסיון של ברית המועצות וסין ‪,‬למרות מוגבלתו‪ ,‬יכול להראות‬
‫לנו כיצד זה יעבוד‪.‬‬
‫תפקידה העיקרי הראשון של מדינת הפועלים היא ביטול שיטת השכר וכלכלת שוק‪ .‬חלוקת המשאבים‬
‫תהיה על בסיס של צורך ‪ ,‬נשים לא תהיינה תלויות בגברים כדי לשרוד כלכלית ‪ ,‬בין אם יש להן או אין להן‬
‫ילדים ‪ .‬אישה לא תקופח בשל היותה ראש משפחה בודד ‪ .‬אישה לא תזדקק להפסיק הריון או להיכנס‬
‫להריון על מנת לזכות בהטבות כלכליות עבורה ו‪/‬או עבור ילדיה‪ .‬שום אישה או גבר לא יהיו נתונים למצב‬
‫של עיסוק בזנות ו‪/‬או נישואין בכפיה ‪.‬‬
‫בשל העובדה שעד עתה נשים פועלות נשאו בעול משימות אחזקת הבית וגידול ילדים ‪ ,‬יש להן את הידע‬
‫והמיומנות כדי לבצע את המעבר של פונקציות אלה למשימות חברתיות בחברה קומוניסטית ‪ .‬בניגוד למה‬
‫שהתרחש בברית המועצות ובסין לאחר המהפכה ‪,‬שם נשים המשיכו (כמעט לבדן) בביצוע משימות אלה‬
‫במתכונת חדשה ‪ ,‬נשים חברות תעסוקנה בהכשרת פועלים ופועלות לביצוע משימות אלה יחדו‪-‬ניהול‬
‫מעונות יום ‪ ,‬מכבסות ‪ ,‬הסעדה וכו‪. ..‬מרבית החברים והחברות יעסקו ביותר מסוג אחד של עבודה ‪ .‬גברים‬
‫ונשים יזכו לעידוד ותמיכה וילמדו לבצע עבודות שהיו מנת חלקן של בני המין האחר תחת הקפיטליזם ‪.‬‬
‫ניסיון עבר‪ ,‬שחיקה ו‪/‬או שנוי במצבו הפיסי של האדם העובד לא יביאו לשנוי ברמת חייו ‪.‬‬
‫ביטול הייצור למטרות רווח יביא לשחיקתם ובסופו של תהליך להיעלמותם של ערכים וגישות בורגניות ‪.‬‬
‫אנו נלמד לראות אנשים אחרים ‪,‬כולל בני המין הנגדי ‪ ,‬כחברים ולא כאובייקטים מיניים ‪,‬לא כ"מצרכים"‬
‫שיש "לרכוש" אותם ו‪/‬או "לקנות" אותם במחיר של נדוניה ‪ .‬נלמד להעריך את עבודתנו ואת עבודתם של‬
‫אחרים לא בשל המחיר שניתן להשיג עבורה (משכורת גבוהה) אלא בשל תרומתה לכלל החברה‪ .‬לדוגמא ‪:‬‬
‫ההבדל בין "עבודות בבית" ל"עבודה אמתית " ימחק מהלקסיקון ‪.‬‬
‫שינוי ביחסי הייצור החברתי לא יבטל באופן אוטומטי אידיאולוגיה וגישה סקסיסטית ‪ .‬בעתיד ‪,‬כמו‬
‫עכשיו ‪ ,‬אנו נידרש למאבק פוליטי כדי שהמוני העובדים ‪ ,‬גברים ונשים ‪,‬יגיעו להבנה קומוניסטית של‬
‫הסקסיזם ולהגשמת הרעיון של חברה קומוניסטית שוויונית ‪ .‬זוהי מטרה מרכזית של מפלגה‬
‫קומוניסטית מהפכנית ‪ -‬מפלגת עובדים פרוגרסיבית ‪,‬להשיג את התמיכה והרצון של ההמונים להיאבק‬
‫למען הקומוניזם ‪ .‬אנו נמשיך לתת את מלוא תשומת הלב לקידומן של נשים עובדות כחברות ומנהיגות‬
‫בכל שטחי הפעולה של מפלגתנו המהפכנית ‪.‬‬
‫מפלגתנו תשתמש בסרטים ‪ ,‬מוסיקה ‪ ,‬אמנות ‪ ,‬ספרות וכל אמצעי תרבותי העומד לרשותנו כולל עיתונים ‪,‬‬
‫מפגשים ופעולות רשמיות כדי להיאבק ברעיונות סקסיסטיים ובסטראוטיפים קיימים כדי להנחיל למעמד‬
‫הפועלים (בעיקר לדור הבא‪-‬לנוער) רעיונות קומוניסטים של חברה שוויונית ושוויון מלא בין המינים ‪ .‬אנו‬
‫ניאבק ונדכא כל אמצעי בידור הפוגע ומבזה את האישה ממש כמו במאבק בגזענות ‪ .‬מתקפות סקסיסטיות‬
‫אלימות יהיו בירידה ככל שגברים ממעמד הפועלים יצטרפו לנשים במאבק נגד האויב האמתי –‬
‫הקפיטליזם ‪.‬‬
‫אנו נגלה אפס סובלנות לתופעות של אונס ‪ ,‬השפלת אישה ‪ ,‬הטרדה מינית וכל פגיעה בכבוד האישה ‪.‬אנו‬
‫נתייחס אליהם לא כנושא לבדיחה אלא כהתקפה של המעמד השליט על אחדותו של מעמד הפועלים ‪.‬‬
‫התגובה על אלימות נגד מעמד הפועלים – כולל התקפות סקסיסטיות אלימות ‪ ,‬תזכה לתגובה של אלימות‬
‫מאורגנת מצדה של מדינת הפועלים ‪ .‬אין באפשרותנו לנבא כמה שנים וכמה דורות יעברו עד שהסקסיזם‬
‫יעבור מן העולם ויקבל מעמד הדומה לזה של "קניבליזם" בימנו ‪ .‬אנו כן יודעים שרעיונות יכולים‬
‫להשתנות במהרה כאשר נשים עובדות וגברים עובדים מאוחדים במאבק נגד דיכוי ‪,‬בייחוד כאשר הם‬
‫מחזיקים בנשק האולטימטיבי ‪ -‬השלטון במדינה ‪ .‬הקומוניזם יכול לנצח ‪ ,‬המאבק נגד הסקסיזם יכול‬
‫לנצח – ניצחון זה יגיע ולא משנה כמה זמן ייקח ‪.‬‬
‫הפרוגרמה של מפלגת עובדים פרוגרסיבית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫היאבק למען הקומוניזם כדרך יחידה למיגור הסקסיזם ‪.‬‬
‫בנה בסיס בקרב מעמד הפועלים סביב קו זה ‪ .‬היאבק נגד אידיאולוגיה שוביניסטית גברית‬
‫ותופעות של סקסיזם בקרב חברי המפלגה ומקורביה ‪.‬‬
‫שים דגש על עבודה מפלגתית בקרב נשים עובדות ‪ .‬המשך להיאבק למען קידום נשים עובדות‪,‬‬
‫בייחוד אלה הסובלות מדיכוי גזעני ‪ ,‬לתפקידי הנהגה במפלגה‪.‬‬
‫חשוב והבע דרך כתיבה כיצד הסקסיזם פוגע בכלל ציבור העובדים בסביבתך הקרובה ומהם‬
‫הדרכים להיאבק נגדו ‪ .‬וודא כי כל הפרסומים של מפלגתנו משקפים את עמדת המפלגה במאבק‬
‫נגד הסקסיזם‪.‬‬
‫היה מעורב במאבקים נקודתיים נגד הסקסיזם במקום עבודתך ‪ ,‬בשכונת מגוריך ובבתי הספר‬
‫בסביבתך ‪.‬‬
‫הבא רעיונות קומוניסטים למאבק בסקסיזם לקבוצות וארגונים שונים בהם את‪/‬ה מעורב‪/‬ת כמו‬
‫איגודים מקצועיים ‪,‬ארגוני מאבק לשלום וועדים שכונתיים‪.‬‬