Document 6876326

‫השפעת המעבר מממשק מינימום עיבוד לממשק אי פליחה על שירותי המערכת האקולוגית בשדות הבעל במרחב שקמה‬
‫שירות‬
‫תועלת‬
‫מגמה‬
‫מידת‬
‫וודאות‬
‫שיטת‬
‫הערכה‬
‫בינונית‬
‫כלכלי –‬
‫ניתוח‬
‫עלות‬
‫תועלת‬
‫על פי חוקרים בעולם עליית היבול בתנאי‬
‫שמבצעים חיפוי בקש וודאית‪ ,‬על פי בונפיל (‪)4002‬‬
‫התרומה למגדל עולה בכעשרה דולר לדונם באי‪-‬‬
‫פליחה עם חיפוי לעומת מינימום עיבוד‪.‬‬
‫בינונית‬
‫כמותי‬
‫וכלכלי‪-‬‬
‫ניתוח‬
‫עלות‬
‫תועלת ‪-‬‬
‫כמות‬
‫הקש‬
‫המשווק‬
‫מהאזור‪.‬‬
‫שיפור בכמות הקש‪ .‬אך בממשק אי‪-‬פליחה מומלץ‬
‫להשאיר אותו בשדה ולא לקצור ולמכור אותו‪.‬‬
‫גבוהה‬
‫כמותי‬
‫וכלכלי‬
‫פירוט‬
‫מקור הידע‪ :‬מומחים‪/‬אנשי‬
‫מקצוע‬
‫הערכה כלכלית‬
‫פערי מידע‬
‫מקורות‬
‫שירותי אספקה‬
‫גידולים‬
‫חקלאיים –‬
‫פלחה‬
‫מזון‬
‫(גרעינים‬
‫)‬
‫‪ꜛ‬‬
‫קש‬
‫‪ꜛ‬‬
‫מים‬
‫מים‬
‫לחקלאו‬
‫ת‬
‫ויסות הרכב‬
‫אטמוספרי‬
‫(כולל ע"י‬
‫אצירת פחמן)‬
‫מיתון‬
‫התחממו‬
‫ת‬
‫גלובלית‬
‫‪ꜛ‬‬
‫בונפיל וחוב' ‪;4002‬‬
‫‪Verhulst et al., 2010‬‬
‫דוד בונפיל‪,‬‬
‫לנדאו וחוב' ‪4000‬‬
‫הפחתה של נגר‪ .‬יותר מים יחדרו לשדות‬
‫בונפיל‬
‫לחות הקרקע גבוהה יותר‪ ,‬יותר מים זמינים‬
‫לצומח‪.‬‬
‫;‪Delaune and Sij 2012‬‬
‫‪;Freebairn et al., 1992‬‬
‫‪Soane et al., 2012‬‬
‫בממשק אי פליחה עם‬
‫חיפוי‪ ,‬החקלאי צפוי‬
‫ליהנות מתוספת של‬
‫‪/₪ 40‬דונם‪/‬שנה‬
‫להכנסות מחיטה‪.‬‬
‫החקלאי צפוי ליהנות‬
‫מתוספת של כ‪6 -‬‬
‫‪/₪‬דונם‪/‬שנה להכנסות‬
‫מקש‪.‬‬
‫רווח כלכלי ביבול‬
‫בעקבות המים‬
‫הנוספים וגם יותר מי‬
‫באקוויפרים – ערך‬
‫הציבורי הוא ‪₪ 7‬‬
‫לדונם‪.‬‬
‫שירותי ויסות‬
‫נמוכה‬
‫‪ꜛ‬‬
‫כמותי‪-‬‬
‫בהסתמ‬
‫ך על‬
‫עבודות‬
‫אחרות‬
‫הממשק מונע סחף ומקטין את יצירת שכבת‬
‫האיטום הפיזיקלי וע"י כך משפר גם את חילוף‬
‫הגזים בקרקע‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬זריעה ודישון במהלך אחד ‪ -‬חוסכת אנרגיה‬
‫של עבודה עם טרקטור‪.‬‬
‫למרות שממחקרים עולה כי מעבר לממשק אי‪-‬‬
‫יוני וייץ וז'וז'ה גרינצוויג‪,‬‬
‫אילן סתוי‬
‫לאי‪-‬פליחה‬
‫במעבר‬
‫תפחת צריכת הדלק‬
‫כתוצאה מפעולות אלה‬
‫ב‪/L 4.42-‬דונם‪/‬שנה‬
‫השווים ל‪CO4 2.5-‬‬
‫ק"ג‪/‬דונם‪/‬שנה‪ .‬ערכו‬
‫של הפרש פליטת‬
‫הפחמן הוא ‪0.62‬‬
‫של‬
‫ההשפעה‬
‫המעבר לאי‪-‬פליחה‬
‫מיתון‬
‫על‬
‫התחממות גלובלית‬
‫בטווח‬
‫בשקמה‬
‫הארוך‪.‬‬
‫שירות‬
‫תועלת‬
‫מגמה‬
‫ויסות מחלות‪,‬‬
‫מזיקים‬
‫ועשבים רעים‬
‫מיתון‬
‫הפצה‬
‫והתפרצו‬
‫ת של‬
‫מזיקים‬
‫(חולייתנ‬
‫ים‬
‫וחרקים)‬
‫↓‬
‫בקרה‬
‫ומיתון‬
‫של‬
‫נזקים‬
‫מעשבים‬
‫רעים‬
‫↓‬
‫מידת‬
‫וודאות‬
‫שיטת‬
‫הערכה‬
‫גבוהה‬
‫כמותי‬
‫וכלכלי ‪-‬‬
‫מדידת‬
‫כמות‬
‫טיפולי‬
‫מזיקים‬
‫נדרשת‬
‫עליה בפעילות נברנים עקב חוסר פגיעה במחילות‪.‬‬
‫השפעה מינורית ולא קבועה על חרקים מזיקים‬
‫ומחלות‪ .‬בנוסף‪ ,‬הגדלה של חוסר ודאות לגבי‬
‫יבולים עתידיים עקב מחסור בידע והדרכה על‬
‫דרכי ההתמודדות עם בעיות אלה‪.‬‬
‫גבוהה‬
‫כמותי‬
‫וכלכלי ‪-‬‬
‫מדידת‬
‫כמות‬
‫ריסוס‬
‫נדרשת‪,‬‬
‫עמידות?‬
‫עליה רבה בהתפתחות עשבים רעים‪ ,‬הניתנת‬
‫לויסות ע"י הגדלת שימוש בקוטלי עשבים‪,‬‬
‫ובמקביל הגדלת עלויות וסיכוי להיווצרות עמידות‬
‫אליהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬הגדלה של חוסר ודאות לגבי‬
‫יבולים עתידיים עקב מחסור בידע והדרכה על‬
‫דרכי ההתמודדות עם בעיות אלה‪.‬‬
‫בינונית‬
‫הפסד‬
‫כלכלי‬
‫שנמנע‬
‫משיטפונ‬
‫ות (ראו‬
‫התייחס‬
‫ות תחת‬
‫ויסות‬
‫סחיפת‬
‫קרקע)‬
‫שיטת אי הפליחה אמורה למתן נזקי שיטפונות‪.‬‬
‫(ראו התייחסות תחת ויסות סחיפת קרקע)‪.‬‬
‫גבוהה‬
‫כלכלית‪:‬‬
‫מחיר‬
‫תחזוקת‬
‫מאגרי‬
‫מים‬
‫פירוט‬
‫מקור הידע‪ :‬מומחים‪/‬אנשי‬
‫מקצוע‬
‫הערכה כלכלית‬
‫פערי מידע‬
‫מקורות‬
‫ההרכב האטמוספרי‪,‬‬
‫פליחה תורם לוויסות‬
‫מאיסוף המידע בפרויקט עולה‪ ,‬שבשל התוספת‬
‫בריסוס ודישון כימי‪ ,‬לא ניתן להעיד בטווח הקצר‬
‫על שיפור בקיבוע הפחמן בעקבות המעבר‪.‬‬
‫ויסות אסונות‬
‫טבע ואירועי‬
‫קיצון‬
‫ויסות‬
‫שיטפונו‬
‫ת‬
‫והצפות‬
‫ויסות מחזור‬
‫המים‬
‫תחזוקת‬
‫גופי מים‬
‫ומאגרי‬
‫ם‬
‫‪ꜛ‬‬
‫↑‬
‫מאגרים נפרצים עקב מילוי סחף‪ ,‬נסתמים‬
‫ומאבדים את נפח האגירה שלהם בגלל השקעת‬
‫סחף‪ .‬בעיות אלו יכולות להימנע‪.‬‬
‫‪/₪‬דונם‪/‬שנה‪ .‬במידה‬
‫ואין תוספת של דישון‬
‫כימי‪.‬‬
‫‪Friedrich et al., 2014‬‬
‫‪Johnson, 1986‬‬
‫תוספת של טיפול‬
‫במזיקים בסך ‪6.7‬‬
‫‪/₪‬דונם‪/‬שנה‪.‬‬
‫עופר מנדלסון‬
‫‪Friedrich et al., 2014‬‬
‫תוספת של ריסוסים‬
‫בסך ‪/₪ 2‬דונם‪/‬שנה‪.‬‬
‫‪Soane et al., 2012‬‬
‫עופר מנדלסון‬
‫‪Lal et al., 2007‬‬
‫לקח וגרינבאום‪ ;7557 ,‬לרון‪,‬‬
‫‪;Laronne, 1990;7552‬‬
‫לרון‪7557 ,‬‬
‫לא נבדק‬
‫מחיר משוער עבור‬
‫התפתחות עמידות‪.‬‬
‫שירות‬
‫תועלת‬
‫מגמה‬
‫מידת‬
‫וודאות‬
‫שיטת‬
‫הערכה‬
‫פירוט‬
‫מקור הידע‪ :‬מומחים‪/‬אנשי‬
‫מקצוע‬
‫פערי מידע‬
‫הערכה כלכלית‬
‫מקורות‬
‫מילוי‬
‫אקוויפר‬
‫ים‬
‫ויסות‬
‫זיהומים‬
‫ופסולת במים‪,‬‬
‫אוויר וקרקע‬
‫וויסות סחיפת‬
‫קרקע‬
‫שמירה‬
‫על‬
‫איכות‪/‬פ‬
‫וריות‬
‫הקרקע‬
‫כמותי‬
‫וכלכלי‬
‫ממשק אי‪-‬פליחה יכול למנוע ירידה ביעילות לכידת‬
‫המים במאגרים ובאקוויפרים שמשמעותה אספקת‬
‫מים ממקור אלטרנטיבי – התפלה‪ .‬בשל סחף‬
‫קרקע ואובדן יכולת חלחול המים‪ ,‬אובדים ‪72%‬‬
‫ממי הגשמים‪ 70% .‬מאובדן זה יכול להיחסך‬
‫בזכות אי הפליחה‬
‫גבוהה‬
‫כמותי‬
‫וכלכלי ‪-‬‬
‫מדידת‬
‫כמות‬
‫דישון‬
‫נדרשת‪.‬‬
‫עליה בכמות החומר האורגני ובניית תלכידים‬
‫יציבים בקרקע‪ .‬מצד אחד בטטוח הארוך יהיה‬
‫צורך בפחות דישון באי‪-‬פליחה (כי יהיה פחות‬
‫סחף) ומצד שני יש קושי בשימוש בזבל אורגני בגלל‬
‫אי יכולות להצניע אותו ועל כן נעשה שימוש‬
‫בדשנים כימיים יקרים ומזהמים יותר‪ .‬יש לציין‬
‫שממשק עיבוד משמר ברוחמה שמבוסס על אי‪-‬‬
‫פליחה‪ ,‬כולל קלטור פעם בארבע שנים‪ ,‬שמאפשר‬
‫הצנעת זבל אורגני‪.‬‬
‫נמוכה‬
‫איכותי‬
‫אפשרות לעליה בשימוש בחומרי הדברה ובעיקר‬
‫קוטלי עשבים‪ ,‬אך עם זאת הקטנת נגר של חומרי‬
‫ההדברה שיפוזרו אל מי תהום ומקווי מים‪ .‬בנוסף‬
‫שימוש בדשן כימי במקום זבל אורגני‪ ,‬בשל הקושי‬
‫בהצנעה‪ ,‬שעלול לזהם את המים‪.‬‬
‫‪Holland, 2004‬‬
‫גבוהה‬
‫כמותי‬
‫אי פליחה מפחיתה סופות חול ואבק (סחיפה‬
‫איאולית)‪ ,‬ופיזור של חלקיקי חומר ‪ .PM10‬צריכת‬
‫אנרגיה מופחתת של כלים ומכונות‪ ,‬הפחתה‬
‫בפליטות גזי חממה‪ .‬סחף איאולי בעיבוד‬
‫קונבציונלי‪ ,‬היה אחד התמריצים לאימוץ עיבוד‬
‫באי‪-‬פליחה‪.‬‬
‫חקלאים במרחב שקמה;‬
‫סמדר טאנר בהנחיית צעדי‬
‫וקטרה (עבודת‬
‫מאסטר) ‪Singh et al.,‬‬
‫‪;Holland, 2004 2012‬‬
‫‪Derpsch et al., 2010‬‬
‫גבוהה‬
‫איכותי‪,‬‬
‫כלכלי‪-‬‬
‫ערך‬
‫ההשקעו‬
‫ת‬
‫הנחסכו‬
‫ת על‬
‫מנת‬
‫לייצר‬
‫תשתית‬
‫על פי סקירה של מחקרים בעולם‪ ,‬התייעצויות עם‬
‫מומחים ופרשנות חדשה למחקרים שנעשו בשקמה‬
‫– ניתן להעריך ירידה חדה בכמות הסחף מהשדות‪.‬‬
‫אלון ירון‬
‫נמוכה‬
‫‪ꜛ‬‬
‫‪ꜛ‬‬
‫שמירה‬
‫על‬
‫איכות‬
‫המים‬
‫↑‬
‫שמירה‬
‫על‬
‫איכות‬
‫האוויר‬
‫↑‬
‫שמירת‬
‫איכות‬
‫וכמות‬
‫קרקע‬
‫↑‬
‫‪Freebairn et al., 1992‬‬
‫‪Derpsch et al., 2010‬‬
‫‪;Derpsch et al., 2010‬‬
‫דוד בונפיל‬
‫גיל אשל‪ ,‬אלי ארגמן; בונפיל‬
‫וחוב' ‪ ;4002‬אשל ואגוזי‬
‫‪ ,4072‬יעקבי ואיזנקוט ‪.4072‬‬
‫חיסכון‬
‫‪/₪‬דונם‪.‬‬
‫של‬
‫כ‪7-‬‬
‫יש תוספת עלות של‬
‫‪72‬ש"ח‪/‬דונם‪/‬שנה על‬
‫הדישון‪.‬‬
‫ערך זיהום הקרקע‬
‫והמים‪.‬‬
‫מידת זיהום המים‬
‫בממשק אי‪-‬פליחה‪.‬‬
‫לפי‪ :‬תכנית אב בשור‪-‬‬
‫שקמה‪ ,‬הדס וחוב'‬
‫‪ :4005‬במידה ויש‬
‫ירידה חדה בכמות‬
‫נחסכות‬
‫הסחף‬
‫ההשקעות הנדרשות‬
‫לייצור תשתית למניעת‬
‫סחף ולשיקום נזקים‬
‫בסך של עד ‪7,227‬‬
‫‪/₪‬דונם‪ .‬ערך מניעת‬
‫נדרש מחקר ארוך‪-‬‬
‫טווח בשקמה בכדי‬
‫לתת הערכה‬
‫כמותית לתופעה‪.‬‬
‫תועלת‬
‫מגמה‬
‫שירות‬
‫מגוון ביולוגי‬
‫ובתי גידול‬
‫שיפור‬
‫מצב‬
‫המגוון‬
‫הביולוגי‬
‫↑‬
‫יחסי גומלין‬
‫אקולוגיים‬
‫שטף‬
‫טבעי של‬
‫חומרי‬
‫הזנה בין‬
‫הרמות‬
‫הטרופיו‬
‫ת‬
‫במארג‬
‫המזון‬
‫מידת‬
‫וודאות‬
‫שיטת‬
‫הערכה‬
‫פירוט‬
‫מקור הידע‪ :‬מומחים‪/‬אנשי‬
‫מקצוע‬
‫הערכה כלכלית‬
‫פערי מידע‬
‫מקורות‬
‫אובדן ייצור חקלאי‬
‫באזור הוא כ‪720-‬‬
‫‪/₪‬דונם‪/‬שנה‪.‬‬
‫למניעת‬
‫סחף‬
‫ולשיקום‬
‫נזקים‪.‬‬
‫ערך‬
‫אובדן‬
‫ייצור‬
‫חקלאי‬
‫תהליכים אקולוגיים תומכים‬
‫?‬
‫גבוהה‬
‫כמותית‬
‫‪ :‬שימוש‬
‫במדדים‬
‫פיזיקליי‬
‫ם‪/‬‬
‫כימיים‪/‬‬
‫ביוכימיי‬
‫ם‪/‬‬
‫ביולוגיי‬
‫ם‪.‬‬
‫עלייה בעושר המינים‪ ,‬במגוון המינים‪ ,‬במורכבות‬
‫החברה‪ ,‬בכמות החומר האורגני בקרקע‪ ,‬בעוצמת‬
‫הפעילות הביולוגית בקרקע‪ ,‬ובמורכבות הנופית‪.‬‬
‫תתכן פגיעה עקב הגדלת תכיפות ואינטנסיביות של‬
‫הריסוסים‪.‬‬
‫גבוהה‬
‫כמותית‬
‫‪ :‬שימוש‬
‫במדדי‬
‫מגוון של‬
‫הרמות‬
‫הטרופיו‬
‫ת‬
‫במארג‬
‫המזון‪.‬‬
‫אי פליחה אמורה לשפר לוחמה ביולוגית טבעית‬
‫במזיקים‪ ,‬במחלות‪ ,‬וב'עשבים שוטים' (יחסי טורף‪-‬‬
‫נטרף‪ ,‬טפילות‪ ,‬תחרות וכד')‪ .‬עמידות גבוהה של‬
‫המערכת בהתמודדות עם מצבי עקה‪ .‬מצד שני היא‬
‫דורשת (לפחות בטווח הקצר) שימוש רב יותר‬
‫בריסוסים כימיים ולכן לא ניתן להעיד אם זה‬
‫יתרון או חיסרון עבור שירות זה‪.‬‬
‫כלכלית‪:‬‬
‫הכמות‬
‫הנחסכת‬
‫של‬
‫חומרי‬
‫הדברה‪.‬‬
‫ד"ר אמיר פרלברג‪Bartz et .‬‬
‫‪al., 2013; Cardoso et‬‬
‫& ‪al., 2013; Mostafa‬‬
‫‪Changbin, 2013; Palm‬‬
‫‪et al., 2014; Scopel et‬‬
‫‪Derpsch et ,al., 2013‬‬
‫‪al., 2010‬‬
‫טכנולוגיה וידע‪:‬‬
‫קיימים בעולם‪.‬‬
‫בארץ – יש לבדוק‬
‫קיום ציוד מתאים‬
‫במעבדות‪ .‬נדרש‬
‫ביצוע במרחב‬
‫שקמה‪.‬‬
‫שירות‬
‫תועלת‬
‫מגמה‬
‫מידת‬
‫וודאות‬
‫שיטת‬
‫הערכה‬
‫פירוט‬
‫בינונית‬
‫כמותית‬
‫‪ :‬מדידת‬
‫כמות‬
‫חומרי‬
‫ההזנה‬
‫בקרקע‪.‬‬
‫אי‪-‬פליחה עם חיפוי‪ ,‬עליה בכמות החומר האורגני‬
‫ובניית תלכידים יציבים בקרקע‪ .‬ייעול תהליכי‬
‫מחזור חומרי ההזנה בקרקע‪ .‬יש לציין שממשק‬
‫אי‪-‬פליחה מקשה על הבאת אשלגן וזרחן לבית‬
‫השורשים ולכן מומלץ לפלוח כל ‪ 2‬שנים להצנעת‬
‫זבל‪/‬קומפוסט‪.‬‬
‫מקור הידע‪ :‬מומחים‪/‬אנשי‬
‫מקצוע‬
‫הערכה כלכלית‬
‫פערי מידע‬
‫מקורות‬
‫קיום הקרקע‬
‫(ייצור‬
‫ופוריות)‬
‫שיפור‬
‫פוריות‬
‫הקרקע‬
‫יצרנות‬
‫ראשונית‬
‫עלייה‬
‫בפוטוסי‬
‫נתזה‬
‫מחזורי‬
‫הנוטריאנטים‬
‫מחזור‬
‫חומרים‬
‫‪Derpsch et al., 2010‬‬
‫‪Palm et al., 2014‬‬
‫מדריכי גד"ש‪ ,‬חקלאים‪,‬‬
‫ומומחים ממשרד החקלאות‪.‬‬
‫כלכלית‪:‬‬
‫חישוב‬
‫הכמות‬
‫הנדרשת‬
‫‪/‬הנחסכ‬
‫ת של‬
‫חומרי‬
‫דישון‪,‬‬
‫זבל‬
‫‪ꜛ‬‬
‫בינונית‬
‫‪ꜛ‬‬
‫כמותית‬
‫‪ :‬מדידת‬
‫כמות‬
‫הכלורופ‬
‫יל‬
‫בחישה‬
‫מרחוק‬
‫(‪,IR‬‬
‫‪.)NDVI‬‬
‫עליה בכמות הפחמן הדו‪-‬חמצני המקובע‬
‫מהאטמוספירה לחומר הצמחי‪ ,‬ועליה בכמות‬
‫החמצן המשוחרר לאטמוספירה – בתהליך‬
‫הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫בונפיל וחוב' ‪4002‬‬
‫כמות תנובת השדה יכולה לעלות בכ‪.40%-‬‬
‫כלכלית‪:‬‬
‫כמות‬
‫תנובת‬
‫השדה‪.‬‬
‫גבוהה‬
‫‪ꜜ‬‬
‫הצנעת חומר אורגני בעייתית באי‪-‬פליחה‪ .‬אבל‬
‫בממשק של פליחה כל מספר שנים אפשר להוסיף‬
‫כמות גדולה יותר של דשן אורגני‪.‬‬
‫חקלאים ומדריכי גד"ש‬
‫בשקמה‬
‫כפי שצוין בסעיף‬
‫"ויסות מזהמים‬
‫לקרקע" במידה וכן‬
‫פולחים פעם במספר‬
‫שנים ומצניעים זבל‬
‫אורגני ‪ -‬אז יש חיסכון‬
‫כלכלי באי‪-‬פליחה‪ ,‬אך‬
‫כאשר לא פולחים‬
‫ומשתמשים בדשנים‬
‫כימיים עלולה להיות‬
‫פגיעה סביבתית וגם‬
‫העלות לחקלאי גבוהה‬
‫יותר‪.‬‬
‫החקלאי צפוי ליהנות‬
‫מתוספת של ‪40‬‬
‫‪/₪‬דונם‪/‬שנה להכנסות‬
‫מחיטה‪.‬‬
‫טכנולוגיה בארץ‪:‬‬
‫קיימת‪.‬‬
‫ידע בארץ‪ :‬קיים‪.‬‬
‫נדרש ביצוע במרחב‬
‫שקמה‪.‬‬
‫טכנולוגיה והידע‬
‫קיימים בארץ‪.‬‬
‫נדרש ביצוע במרחב‬
‫שקמה‪.‬‬
‫שירות‬
‫תועלת‬
‫מגמה‬
‫מידת‬
‫וודאות‬
‫שיטת‬
‫הערכה‬
‫מקור הידע‪ :‬מומחים‪/‬אנשי‬
‫מקצוע‬
‫פירוט‬
‫הערכה כלכלית‬
‫פערי מידע‬
‫מקורות‬
‫שירותי תרבות‬
‫אינטראקציות‬
‫רוחניות‬
‫וסמליות עם‬
‫מערכות‬
‫אקולוגיות‪,‬‬
‫מגוון ביולוגי‬
‫ונופים‬
‫זהות‬
‫נמוכה‬
‫איכותי ‪-‬‬
‫ראיונות‪.‬‬
‫או‬
‫כמותי‪:‬‬
‫סקר‬
‫דעת‬
‫קהל‪.‬‬
‫אימוץ ממשק אי פליחה משפיע על זהות החקלאי‬
‫ודרכי עבודתו‪ .‬בטווח הקצר היא משנה את זהותו‬
‫כ"פולח"‪ .‬בטווח הארוך – האי פליחה משמרת את‬
‫הקרקע ואת המשך החקלאות באזור ושומרת על‬
‫המשך קיום זהותו כחקלאי וגם על הזהות‬
‫החקלאית של תושבי האזור‪.‬‬
‫נמוכה‬
‫כלכלית‬
‫– הערך‬
‫הנופי‬
‫של‬
‫שטחים‬
‫חקלאיי‬
‫ם‪.‬‬
‫בהנחה שהמעבר לאי פליחה אמור למנוע את‬
‫האפשרות שבטווח הארוך הקרקע תיסחף עד‬
‫נטישת השטחים החקלאיים ‪ -‬הערך הנופי של‬
‫השטחים עשוי להיפגע‪ .‬בסקר היחס לסביבה‬
‫במרחב שקמה השטחים החקלאיים נמצאו‬
‫כחשובים ביותר עבור התושבים גם מבחינה‬
‫אסתטית ופנאי‪ .‬עם זאת‪ ,‬נטישה של שטחי שוליים‬
‫חקלאיים יכולה גם להוסיף למגוון הנופי‪.‬‬
‫?‬
‫הנאה‬
‫מנופים‬
‫↑‬
‫מורשת‬
‫↑‬
‫מאפשר שמירה על האדמה לדורות הבאים‬
‫באמצעות שמירה על מורשת חקלאית וחקלאות‬
‫מקיימת‪ ,‬שנמצאו כחשובים ביותר לתושבי האזור‬
‫מבחינת אסתטית וערכית‪.‬‬
‫שמש‪-‬עדני וחוב' (‪)4004‬‬
‫תוצאות הסקר "היחס‬
‫לסביבה במרחב שקמה"‪.‬‬
‫לפי מחקר לגבי מוכנות‬
‫לשלם עבור ביקור‬
‫בנופים‬
‫החקלאים‪/‬מספר‬
‫מבקרים באזור בשנה‪,‬‬
‫ערך הנוף החקלאי הוא‬
‫כ‪ 222-‬לדונם‪/‬שנה‪.‬‬
‫כמה שנים ייקח‬
‫אם ועד שיאלצו‬
‫לנטוש את‬
‫השטחים?‬
‫מקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אשל ג‪ .‬ואגוזי ר‪ .3102 .‬הקרקע בשטחים המעובדים נשמטת מתחת לרגליים‪ .‬אקולוגיה וסביבה‪.021-021:)3( .‬‬
‫בונפיל ד‪.‬י‪ ,.‬רובין ב‪ ,.‬שטיינברג ד‪ ,.‬מופרדי י‪ ,.‬אסידו ס‪ ,.‬כיתאין ש‪ ,.‬נפתליהו‪ ,‬ע‪ .‬וואזה א‪ .3111 .‬ממשק אי‪-‬פליחה וחיפוי בקש ‪ -‬סיכום רב שנתי‪ .‬גן שדה ומשק‪.02-32 :)8( .‬‬
‫טאנר‪ ,‬ס‪ ,.‬צעדי‪ ,‬א‪ .‬וקטרה‪ ,‬י‪ .3101 .‬השפעת ממשקים חקלאיים על סחיפה איאולית בקרקעות לס בצפון מערב הנגב‪ .‬עבודת מאסטר‪ ,‬עדיין לא פורסמה‪.‬‬
‫לנדאו י‪ ,.‬בונפיל‪,‬ד‪ ,.‬ברקאי‪ ,‬ד‪ .‬ורוזיליו‪ ,‬י‪ .3111 .‬גידול חיטה באי פליחה ורעייה‪ .‬הנוקד‪.08-33 :21 ,‬‬
‫לרון‪ ,‬י‪ .0990 .‬סדימנטולוגיה של משקעי מאגר והשימוש בה לקביעת התפלגות תפוקות סחף‪ .‬דוח למשרד האנרגיה והתשתית‪ .ES-47-91 ,‬אוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬מחלקה‬
‫לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪.‬‬
‫לרון‪ ,‬י‪ .0991 .‬תכנון הכרייה במאגר שקמה‪ .‬דוח לחברת מקורות‪ .‬באר שבע‪ :‬המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬
‫שמש‪-‬עדני‪ ,‬א‪ ,.‬פליישר‪ ,‬ע‪ .‬וצור‪ ,‬י‪ .3113 .‬הערך הכלכלי של סוגי נוף חקלאי‪ .‬יד הנדיב‪ ,‬נקודת ח"ן‬
‫לקח י‪ .‬וגרינבאום נ‪ .0991 .‬הערכת פוטנציאל המים וקצב מילוי הסחף במאגר להב‪-‬נחל שקמה‪ .‬דוח סופי‪ ,‬מוגש לחברת מקורות בע"מ – מרחב דרום‪ ,‬הקבוצה לחקר שיטפונות‪,‬‬
‫המחלקה לגיאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬












DeLaune, P.B. and Sij, J.W., 2012. Impact of tillage on runoff in long term no-till wheat systems. Soil and Tillage Research, 124: 32-35.
Derpsch, R., Friedrich, T. Kassam, A. and Li, H.W., 2010. Current status of adoption of no-till farming in the world and some of its main benefits. Int. J.
Agric. Biol. Eng., 3: 1-25.
Eshel, G., Lifschitz, D., Bonfil, D.J. and Stenberg, M. 2014. Carbon exchange in rainfed wheat fields: effects of long-term tillage and fertilizationunder
arid conditions. Agriculture, Ecosystem, Environment, 195:112-119.
Freebairn, D.M., Loch, R.J. and Cogle, A.L., 1993. Tillage methods and soil and water conservation in Australia. Soil and Tillage Research, 27: 303325.
Friedrich, T., Kassam, A., Corsi, S., Jat, R. A., Sahrawat, K. L., & Kassam, A. H., 2014. 6 conservation Agriculture in Europe. Conservation agriculture:
global prospects and challenges, 127-179.
Holland, J.M., 2004. The environmental consequences of adopting conservation tillage in Europe: reviewing the evidence. Agriculture, Ecosystems
and Environment, 103: 1-25.
Johnson, R. J. (1986, March). Wildlife damage in conservation tillage agriculture: a new challenge. In Proceedings of the Twelfth Vertebrate Pest
Conference (1986), 33.
Lal, R., Reicosky, D. C., & Hanson, J. D., 2007. Evolution of the plow over 10,000 years and the rationale for no-till farming. Soil and Tillage Research,
93(1), 1-12.
Laronne, J.B. 1990. Probability distribution of event sediment yields in the northern Negev, Israel. In: J. Boardman, D. L. Foster, and J.A. Dearing
(eds.), Soil Erosion on Agricultural Land (pp. 481–492). Chichester, England: Wiley.
Singh, P., Sharratt, B. and Schillinger, W.F., 2012. Wind erosion and PM10 emission affected by tillage systems in the world's driest rainfed wheat
region. Soil and Tillage Research, 124: 219-225.
Soane, B.D., Ball, B.C., Arvidsson, J., Basch, G., Moreno, F. and Roger-Estrade, J. 2012. No-Till in northern, western and south-western Europe: A
review of problems and opportunities for crop production and the environment. Soil and Tillage Research, 118: 66-87.
Verhulst, N., Govaerts, B., Verachtert, E., Castellanos-Navarrete, A., Mezzalama, M., Wall, P., Deckers, J. and Sayre, K.D., 2010. Conservation
Agriculture, Improving Soil Quality for Sustainable Production Systems? In: Lal, R., Stewart, B.A. (Eds.), Advances in Soil Science: Food Security and
Soil Quality. CRC Press, Boca Raton, FL, USA, pp. 137-208.