הסתגלות מטופלים לדיאליזה בעיות דיכאון ו

‫]‪[Foxit License‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‬
‫ביה"ס למקצועות הבריאות‬
‫החוג לסיעוד‬
‫דיכאון ובעיות הסתגלות מטופלים לדיאליזה‬
‫במסגרת קורס סיעוד פסיכיאטרי‬
‫מרצה גב' אנט ליבן‬
‫המגיש‪ :‬אולג גולן‬
‫ת‪.‬ז‪306050006 .‬‬
‫ינואר ‪2011‬‬
‫]‪[Foxit License‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .1‬מבוא‬
‫‪.3‬‬
‫‪ .2‬סקירת ספרות‬
‫‪.4‬‬
‫‪-‬‬
‫תאור המחלה ) ‪(ESRD‬‬
‫‪-‬‬
‫שיטות טיפול באי ספיקת כליות סופנית‬
‫‪-‬‬
‫השפעת מחלה הכרונית של אי ספיקת כליות סופנית וטיפול בהמודיאליזה על חייו‬
‫של המטופל‬
‫‬‫‪-‬‬
‫השפעה פסיכולוגית של הטיפול במכונת דיאליזה על הפרט‬
‫‪ .3‬מסכנות‬
‫‪.10‬‬
‫‪ .4‬סיכום‬
‫‪.11‬‬
‫‪ .5‬ביבליוגרפיה‬
‫‪.12‬‬
‫‪2‬‬
‫]‪[Foxit License‬‬
‫מבוא‬
‫הטיפול באי ספיקת כליות סופנית )‪ (ESRD‬באמצעות דיאליזה הוא דוגמה לטכנולוגיה‬
‫רפואית מתקדמת המאפשרת הארכת תוחלת החיים‪ .‬כבר לפני תחילת הטיפול מוגדרים החולים‬
‫ככרוניים‪ ,‬שעברו בדרך כלל טיפול אצל נפרולוגים או היו מטופלים במרפאה פרה‪-‬דיאליזה‪.‬‬
‫בתקופה הראשונה של הטיפול בדיאליזה על המטופל לעבור תהליכים של התמודדות והסתגלות‬
‫פיזית ונפשית עם המצב החדש‪ .‬בזמן הטיפול הממושך קיימת תלות במכונת הדיאליזה‪ ,‬בצוות‬
‫המטפל‪ ,‬ברופאים ובאחיות‪ ,‬המבצעים טיפול‪ .‬לעיתים‪ ,‬תלות זאת איננה לרוחו של החולה‬
‫ולעיתים הוא לא יכול לשאת אותה יותר‪.‬‬
‫טיפול בהמודיאליזה משפיע על כל תחום בחיים‪ :‬כושר פיזי‪ ,‬סדר היום‪ ,‬הגבלת שתייה‪,‬‬
‫תזונה‪ ,‬תופעות לוואי מהטיפול‪ .‬הדבר מתבטא במצב רוח ירוד‪ ,‬חוסר תקווה‪ ,‬חרדה והופעה של‬
‫סימני דיכאון אחרים‪ .‬לעתים‪ ,‬הדבר מתבטא בירידה של היענות לטיפול ‪.‬‬
‫סיבות של דיכאון הן אורגניות וסביבתיות כי אחד‪ .‬לעתים נוצר "מעגל קסום"‪:‬‬
‫מחלה‬
‫‪ESRD‬‬
‫החמרת‬
‫המחלה‬
‫דיכאון‬
‫אי‪-‬היענות‬
‫לטיפול‬
‫מסיבות אלה על צוות סיעודי לזהות בהקדם סימני דיכאון‪ ,‬לערב לטיפול צוות רב מקצועי‪:‬‬
‫רופאים מתחום נפרולוגיה ופסיכיאטריה‪ ,‬פסיכולוגים ועובדים סוציאליים‪.‬‬
‫הדגש החשוב‪ :‬הדרכה של מטופל ומשפחתו‪ ,‬גישה פרטנית ולווי מטופל מצעדים הראשונים‬
‫שלו בדיאליזה עד ההשלמה של תהליך ההסתגלות שלו למצב החדש‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫]‪[Foxit License‬‬
‫תיאור מקרה‬
‫ברצוני להציג שני מקרים של מטופלים חדשים ביחידת המודיאליזה‪ .‬שני המקרים שונים לפי‬
‫מין‪ ,‬גיל‪ ,‬מוצא‪ ,‬סיבה של תחילת טיפול בהמודיאליזה‪ .‬בהמשך העבודה אנתח את התגובות של‬
‫המטופלים לטיפול‪.‬‬
‫מקרה ראשון‪ :‬ג‪.‬ש‪ – .‬אישה בת ‪ , 39‬גרושה ‪ , 2 +‬ממוצא אירופי‪ .‬סיבה לאי‪-‬ספיקת כליות לא‬
‫ידוע‪ .‬בירור נמשך ‪.‬‬
‫מקרה שני‪ :‬ד‪.‬ל‪ – .‬גבר‪ ,‬בן ‪ , 71‬נשוי ‪ ,5 +‬ממוצא מזרחי‪ .‬סיבה של אי‪-‬ספיקה כליות סופנית –‬
‫סוכרת ) ‪ ( Type П‬מזה ‪ 26‬שנה‪ .‬שש שנים האחרונות נמצא במעקב במרפאה פרה‪-‬דיאליזה‪.‬‬
‫שני מטופלים התקבלו למחלקה בו‪-‬זמני וממשכים בטיפולים סדירים כעת ‪ 3 -‬פעמים בשבוע‪,‬‬
‫שכל טיפול נמשך ‪ 4‬שעות‪.‬‬
‫במהלך העבודה אנו השתמשנו בציטוטים של מטופלים לצורך תיאור של תהליכים התמודדות‬
‫עם המחלה‪ .‬סגנון דיבור ולקסיקון שמורים‪.‬‬
‫סקירת ספרות‬
‫תאור המחלה הכרונית של אי ספיקת כליות סופנית וטיפול בהמודיאליזה‬
‫אי ספיקת כליות סופנית הנקראת ‪ End Stage Renal Disease‬מוגדרת כמצב שבו הכליות אינן‬
‫מתפקדות באופן מספק‪ ,‬על מנת לפנות את רעלים והנוזלים מהגוף‪ ,‬במטרה לשמור על‬
‫הומואסטזיס‪ .‬זהו תהליך בלתי הפיך )‪ .(Brundage, 1992; Ulrich 1989‬המחלה נגרמת עקב‬
‫מגוון רחב של מחלות‪ .‬הגורמים הינם‪ :‬סוכרת )גורם עיקרי(‪ ,‬יתר לחץ דם‪ ,‬גלומרולונפריטיס‬
‫כרוני‪ ,‬פיאלונפריטיס‪ ,‬חסימה בדרכי השתן‪ ,‬מחלה פוליציסטית של הכליה‪ ,‬מחלות ווסקולריות‪,‬‬
‫טראומות‪ ,‬תרופות )לדוגמא‪ :‬ליטיאום( ‪ ,‬גורם טוקסי אשר מביאות להרס של הכליות‪ .‬במקביל‬
‫‪4‬‬
‫]‪[Foxit License‬‬
‫לפגיעה האנטומית והפיזיולוגית הולכת ופוחתת בהדרגה גם רמת התפקוד של החולה‪ ,‬עד הגיעו‬
‫למצב שבו קשה לו עוד לעבוד או לשרת עצמו‪.‬‬
‫קיימות היום שלוש אופציות לטיפול‪ :‬השתלת כליה‪ ,‬המודיאליזה ודיאליזה פריטונאלית‪ .‬השתלת‬
‫כליה היא השיטה המועדפת‪ ,‬אך בשל מחסור באברים ובשל העלייה במס' המטופלים המבוגרים‪,‬‬
‫אשר אינם מתאימים להשתלה‪ ,‬נשארת הדיאליזה כאופציה העיקרית לטיפול‪ .‬השיטה הנפוצה‬
‫ביותר זה המודיאליזה‪.‬‬
‫טיפול בדיאליזה בהצלחה רבה פותר בעיות של אי‪-‬יציבות המודינמית‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר איזון של‬
‫אלקטרוליטים‪ .‬בעשור האחרון עלתה תוחלת חיים של מטופלי דיאליזה‪ ,‬גיל הממוצע‪ .‬יחד עם‬
‫זאת נצפתה עליה בשיעור של הפרעות נפשיות בעיקר הפרעות חרדה ודיכאון‪.‬‬
‫שיעור של מטופלים המגלים סימני דיכאון מגיע ל‪ 30% -‬ומהווה בעיה קשה המתבטא בחוסר‬
‫היענות לטיפול ) ‪.( Anees , 2008‬‬
‫השפעת המחלה הכרונית של אי ספיקת כליות סופנית וטיפול בהמודיאליזה על חייו של המטופל‬
‫כבר מהתחלת הדיאליזה‪ ,‬כל חייו של החולה משתנים‪ .‬פתאום הוא לא עצמאי כפי‬
‫שהיה‪ ,‬הוא הפך למטופל‪ .‬הוא צריך לשמוע להוראות ולציית להן‪ .‬חיים ארוכים וטובים קשורים‬
‫בציות להוראות‪ ,‬בשיתוף פעולה ובנטילת התרופות בזמן ושמירה על משמעת המים ועל הדיאטה‪.‬‬
‫התחלואה והתמותה יורדים פלאים אם מצליחים לקבל את התנאים ולא להילחם בהם‪ .‬הדבר‬
‫דורש לגלות כוח רצון המבוסס על רצון להיות‪) .‬אליהו‪. (1996 ,‬‬
‫תהליך ההתמודדות וההסתגלות של החולה ומשפחתו לדיאליזה‬
‫מחלה‪ ,‬המופיעה בחייו של האדם‪ ,‬מהווה איום לשיווי המשקל האישי והמשפחתי‪ .‬דבר זה מחייב‬
‫את המטופל לחפש דרכי התמודדות חדשות‪ ,‬כדי להסתגל לשינוי בחייו‪ .‬בספרות המקצועית‬
‫מוצגים מספר מודלים המתארים שלבים בהסתגלות החולה ומשפחתו להתמודדות עם המחלה‬
‫הכרונית והטיפול בדיאליזה‪ .‬על החולים לעבור שלבים אלה על מנת להגיע לקבלה של מחלה‬
‫ומגבלותיה )אליהו‪.(2001 ,‬‬
‫‪) Abram‬אליהו‪ ,(1996 ,‬הינו החוקר הראשון שמתאר בשלבים את תהליך ההסתגלות של החולים‬
‫לטיפול בדיאליזה‪ .‬המודל נבנה מתוך תצפית על חולים שטופלו בדיאליזה‪ ,‬לאחר שסבלו‬
‫מתסמונת אורמית חריפה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫]‪[Foxit License‬‬
‫ארבעת השלבים הם‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫שלב א'‪"-"The Uremic Syndrome" :‬התסמונת האורמית"‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫שלב ב'‪" - "The Sift to Psycho logic Equilibrium" :‬המעבר לשיווי משקל‬
‫פסיכולוגי"‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫שלב ג'‪ -"Return to Living" :‬החזרה לחיים"‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫שלב ד'‪" -"The Struggle for Normality" :‬המאבק לנורמאליות"‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התופעות הנ"ל‪ ,‬נפוצות פחות כי הטיפול בדיאליזה מתחיל בשלב מוקדם יחסית‬
‫וההטבה במצבים הינה פחות דרמטית‪.‬‬
‫‪) Ulrich‬אליהו‪ ,(1996 ,‬עוד בשנה ‪ 1980‬תיאר את תהליך ההסתגלות של החולים לטיפול‬
‫בדיאליזה‪ .‬המודל נבנה מתוך תצפית על חולים שטופלו בדיאליזה‪ ,‬לאחר שסבלו מתסמונת‬
‫אורמית חריפה‪ .‬חובה לציין שמודל נמצאת בשימוש גם עכשיו‪.‬‬
‫תהליך ההסתגלות למחלה ולטיפול בחמישה שלבים‪:‬‬
‫שלב א'‪"-"Fear" :‬פחד"‪.‬‬
‫פחד ובלבול הם התגובה האופיינית לרוב החולים הסובלים מאי ספיקת כליות סופנית‪ .‬תגובה זו‬
‫מלווה בתחושה אובדן וחוסר אונים‪ .‬משך זמן זה עשוי להימשך ממספר ימים או מספר שבועות‪,‬‬
‫תלוי בחומרת ובקיומם של קשיים בביצוע הטיפול בדיאליזה‪.‬‬
‫ג‪.‬ש‪" :.‬פחד הפך להיות בלתי נשלט‪ .‬חיכיתי משהוא אך לא ידעתי בדיוק למה‪ ....‬חוסר‬
‫אונים גרמו לי לשיתוק של מחשבות‪ .‬לא הייתי מסוגלת לתכנן את היום ‪".....‬‬
‫ד‪.‬ל‪" :.‬תקופה הזאת נזכרת לי כתקופה חסרת תקווה ועתיד‪ .‬כאילו יש רק "עכשיו"‬
‫ו"מחר" לא קיים כלל‪".....‬‬
‫שלב ב'‪" -"Honeymoon" :‬ירח דבש"‪.‬‬
‫שלב זה מתרחש כאשר החולה מרגיש את האפקטיביות של הטיפול בדיאליזה ובעקבותיה מופיע‬
‫תחושת הקלה ורווחה‪ .‬שלב זה עשוי להימשך ממספר שבועות עד מספר חודשים‪.‬‬
‫ג‪.‬ש‪" :.‬פתאום‪ ...‬קמתי לתחייה‪ ,‬במובן פיזי ובמובן מורלי‪ ...‬שינוי מצב רוחי הייה‬
‫פתאומי‪ ,‬כאילו שתתי כוס וויסקי‪ ,‬כל הרגשות התערבבו‪ ,‬לא פעם אחת הרגשת איפוריה‬
‫התערבבה עם התקפי זעם ואפילו חרדה"‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫]‪[Foxit License‬‬
‫ד‪.‬ל‪" :.‬הרגשתי שינוי לטובה‪ .‬מצב רוח השתפר‪ .‬התחלתי לחשוב על עתיד"‬
‫שלב ג'‪" -"Self Perception of Reality" :‬תפיסת המציאות"‪.‬‬
‫שלב זה מהווה סיום לירח הדבש‪ .‬תפיסת המציאות של החולה נעשית ריאלית יותר ומאפשרת לו‬
‫לקלוט את משמעותו של המושג "התלות בטיפול"‪ .‬תפיסת מציאות זו עוזרת לו לגבש את סגנון‬
‫חייו כמטופל בדיאליזה‪.‬‬
‫ג‪.‬ש‪" :.‬אחרי חודשיים בדיאליזה התחלתי לאסוף כל חומר האפשרי על מחלתי וטיפול‬
‫בדיאליזה‪ .‬שעות גלשתי באינטרנט כדי למצוא עוד מספר מילים שיכולת להסביר מה‬
‫מתרחש ומאיפוא זה בא‪ .‬קודם הייה המון כאס‪ ,‬אך עכשיו כל המחשיבות שלי היו‬
‫ממוקדות על חיפוש פיתרון או מילת תקווה"‪.‬‬
‫שלב ד'‪:‬‬
‫‪Potential Rehabilitation Effort Towards Limitation of the‬‬
‫"‪" – "Disease‬הפוטנציאל השיקומי לעומת הדגשת מוגבלות המחלה"‪.‬‬
‫שלב זה מבוסס על השלב הקודם בתפיסה העצמית של החולה לגבי המציאות‪ ,‬ואת יכולתו לגבש‬
‫את סגנון חייו כמטופל בדיאליזה‪ .‬שלב זה בנוי ברצף‪ .‬בקצה האחד של הרצף יהיו חולים‬
‫שמקבלים את מגבלותיהם הרפואיות והתפקודיות ומגייסים את הפוטנציאל שלהם להתמודדות‪.‬‬
‫בקצה השני של הרצף יהיו חולים שלא ימצו את הפוטנציאל השיקומי‪.‬‬
‫ג‪.‬ש‪..." :.‬אני כבר לא סובלת מהתקפי חרדה‪ .‬מצב רוח יציב ואין בלבול במחשבותיי‪.‬‬
‫כמעט הכול ברור‪ .‬התחלתי תהליך של הכנה להשתלה‪ .‬עשיתי כול הבדיקות הנדרשות‪...‬‬
‫מגששת את האפשרות של השתלה בחו"ל‪"....‬‬
‫ד‪.‬ל‪..." :.‬סוף‪-‬סוף תפסתי את הפיקוד‪ .‬לשלוט בסיטואציה זה משהיה חסר לי בכל‬
‫החודשים שחלפו‪ .‬הרגשה של תלות מוחלטת כבר לא קיימת‪ ,‬במקומה באה סדר יום‬
‫ומשמעת עצמי בכול משנוגעה לנטילת תרופות‪ ,‬טיפולים‪ ,‬דיאטה‪"...‬‬
‫שלב ה'‪"-"Stabilization" :‬התייצבות"‪.‬‬
‫ללא קשר למיקומו של החולה על הרצף המתואר בשלב הקודם‪ ,‬שלב זה מאופיין בהתייצבות‬
‫המצב וב"עיצוב" תפקודו של החולה‪ .‬בשעת משבר החולה יכול לעבור בשנית את שלבי‬
‫תהליך ההסתגלות או חלק מהם )המודל שתואר הינו דינאמי(‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫]‪[Foxit License‬‬
‫יש לציין כי לפי איזייק‪ ,‬הנר & רז )אצל אליהו‪ ,(1996 ,‬שלבים אלה אינם מובחנים ונפרדים‬
‫ולא מתרחשים לפי סדרם‪ .‬לא בהכרח יעבור החולה את כל השלבים‪ .‬על הצוות המטפל לזהות את‬
‫השלבים והתגובות הצפויות ולהתייחס לכך כחלק מתהליך הסתגלותי נורמטיבי לקראת קבלת‬
‫המחלה ומגבלותיה‪.‬‬
‫לאחר כתישה חודשים בדיאליזה ג‪.‬ש‪ .‬השלימה את הכול הבדיקות לצורך ביצוע השתלת‬
‫כליה‪ ,‬חזרה לעבודה במשרדה‪ .‬מצב בריאותו של ד‪.‬ל‪ .‬יציב‪ ,‬מטופל שומר בקפדנות על משמר‬
‫טיפולי ומגדיר את עצמו כ‪..." -‬בעל פרוגנוזה טובה"‪.‬‬
‫בעיות פסיכו סוציאליות שכיחות‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫בעיות רגשיות ונפשיות‪:‬‬
‫חרדה ותוקפנות‪ ,‬מצבי דיכאון‪ ,‬ומחשבות אובדניות‪.‬‬
‫ישנן טענות ותיאוריות שונות המנסות להסביר את הקשר בין מידע לחרדה‪:‬‬
‫א‪ .‬שאיפת מידע הוא אסטרטגיה העוזרת להתמודדות במצבים לחוצים ‪(Cohen & Lazarus,‬‬
‫‪ 1979; Deriarian, 1987; Miller, 1992; Klang et. al, 1996c‬מצוטת אצל‬
‫‪.(Klang,‬‬
‫‪Bjoervell & Clyne, 1999‬‬
‫ב‪ .‬כאשר לאדם יש מידע המקנה לו יכולת ניבוי אודות ארוע העומד להתרחש‪ ,‬מאיים ככל שיהי‪,‬‬
‫אותו אדם תחושת רגוע יותר בתקופת ההמתנה עד להתרחש האירוע‪.‬‬
‫לפי ‪ ,(2004) Wang & Watnik‬הדיכאון של חולים עם אי ספיקת כליות כרונית שמתחילים‬
‫דיאליזה עומדת בין ‪ .40%-45%‬בקרב החולים הנמצאים ביותר מ‪ 90-‬יום בדיאליזה‪ ,‬הימצאות‬
‫של ‪ Major Depression‬נמצאה בין ‪ 6,5%‬ו‪ 18%‬והפרעות דיכאוניות שונות נמצאו בין ‪.10-45%‬‬
‫מכאן ברור שזיהוי הדיכאון חשוב מאוד‪ ,‬כי חולים אלה נמצאים בסיכון גבוה יותר של תחלואה‬
‫ותמותה‪.‬‬
‫‪ .2‬כעס כלפי הטיפול‪ ,‬הצוות הרפואי וכלפי בני משפחה‪.‬‬
‫לאורך כל תהליך "ההסתגלות הכרונית"‪ ,‬קיימים ביטויי כעס ותוקפנות אצל החולה ומשפחתו על‬
‫האבדנים הרבים שחוו ותחושת תסכול מעצם התלות בטיפול‪ .‬החולה עשוי להפנות את הכעס כלפי‬
‫בני משפחה או אנשי הצוות‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫]‪[Foxit License‬‬
‫‪ .3‬דימוי גוף ירוד ותחושת ערך עצמי‪.‬‬
‫פגיעה בהופעה החיצונית מתבטאת בירידה במשקל‪ ,‬שינויים בצבע העור ) ההפוך לאפור‪-‬צהוב(‪,‬‬
‫כפיפות קומה וקושי בהליכה‪ .‬אצל מטופלים בהמודיאליזה בולטות צלקות בידיים )דלף(‪ ,‬בצוואר‬
‫ובחזה )קטטר מרכזי( וסימנים לדקירות מחטים‪ .‬החולים חשים כי המשיכה הגופנית שלהם‬
‫הולכת ופוחתת וחולים רווקים מתקשים ליצור קשר עם בני המין השני ולמצוא לעצמם בני זוג‪.‬‬
‫‪ .4‬חוסר "היענות" לטיפול‪.‬‬
‫לפי ‪) Kaplan De-Nour‬אצל אליהו‪(Czackes, J.M. & Kaplan De Nour, A. 1978 )(1996 ,‬‬
‫מושפעת ההיענות לדיאטה מהתכונות האישיות של החולה‪ :‬סף התסכול הנמוך‪ ,‬התוקפנות‪,‬‬
‫הכחשת תפקיד החולה ותכונות כפייתיות ישפיעו לרעה על מידת ההיענות‪.‬‬
‫התופעה של חוסר היענות לטיפול המתבטא באי‪-‬שמירה על משטר שתייה ודיאטה ידועה ומוכרת‬
‫זה מכבר בעולם הרפואה‪ .‬על פי ההערכות‪ ,‬היענות חולים כרוניים לטיפול בהתאם להוראת‬
‫הרופא המטפל‪,‬דיאטנית ואחות‪ ,‬עומדת על כ‪.65%-‬‬
‫ההיענות לטיפול מושפעת גם מיחס הגומלין בין החולה לצוות והמשך מתן הדרכה התואמת‬
‫לצרכיו האישיים של כל חולה ובני משפחתו‪.‬‬
‫‪ .5‬בעיות משפחתיות‬
‫א‪ .‬תלות רבה בבן הזוג‪ ,‬בשל חוסר יכולת פיזית‪.‬‬
‫ב‪ .‬כעס ומתח רב בין בני המשפחה הנובע מחוסר יכולת המטופל‪/‬ת למלא תפקידים הקודמים או‬
‫מעומס עבודה וטיפול מצד הבן‪/‬בת הזוג וילדיהם‪.‬‬
‫ג‪ .‬שינויים במערך התפקידים במשפחה‪.‬‬
‫התפקידים שנטל על עצמו המטופל לפני התחלת הטיפול עוברים אל בן‪/‬בת זוג והילדים במידות‬
‫שונות‪ .‬דבר זה עלול לגרום לתחושת חוסר אונים אצל המטופל‪,‬דיכאון‪.‬‬
‫‪ .6‬בעיות בתחום העבודה‬
‫צמצום בהיקף שעות העבודה‪ ,‬פרישה מוקדמת‪.‬‬
‫‪ .7‬בעיות תפקודיות‬
‫א‪ .‬כשחלה הידרדרות במצבם הרפואי והתפקודי החולים זקוקים לסידור במסגרת מוסדית‬
‫סיעודית‪.‬‬
‫ב‪ .‬התפקוד המיני‪ :‬חולים רבים‪ ,‬גברים ונשים‪ ,‬אשר טיפלו בדיאליזה‪ ,‬מתלוננים על ירידה‬
‫בתפקוד המיני לאחר תחילת הטיפול וכתוצאה מכך על שינויים לרעה באיכותם של חיי הנישואים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫]‪[Foxit License‬‬
‫הגורמים המשפיעים על התפקוד המיני הם‪ :‬גורמים פיזיולוגיים )שינויים הורמונאליים ועוד(‪,‬‬
‫פסיכולוגיים )כגון דיכאון‪ ,‬אי שקט( ובין אישיים )היפוך תפקידים ועוד(‪.‬‬
‫השפעה פסיכולוגית של הטיפול במכונת דיאליזה על הפרט‪.‬‬
‫חולי אי ספיקת כליות סופנית ומטופלים בהמודיאליזה מפתחים תלות רבה במכונה ובצוות‬
‫המטפל‪ .‬התלות הזאת גורמת לקונפליקט של תלות‪-‬עצמאות‪ ,‬שנגרם ע"י ההחלטה שהחולה זקוק‬
‫לטיפול בדיאליזה‪ .‬מצד אחד מבקשים מהחולה לעבור את הטיפול‪ ,‬שדורש התנהגות תלותית;‬
‫מצד שני החולה צריך להמשיך בחיים עצמיים ונורמאליים שכוללים פגישות עם משפחה‪ ,‬עבודה‬
‫והתחייבויות חברתיות שונות ‪ .‬החולה חש כי גופו הופך להיות אובייקט החי ללא הרמוניה‪ ,‬חש‬
‫באובדן כתוצאה מתלות בטכנולוגיה המפקחת על תיפקודי הגוף ומשמרת חיים‪ .‬תחושות אלו‬
‫משפיעות על מחשבותיו וארגון חייו‪ .‬חלק מהחולים אף מתארים זאת כ"התחלת חיים חדשים"‬
‫)‪ .(Rittman et al., 1993‬ישנם חולים המכנים עצמם "האדם החצי מלאכותי"‪" ,‬חצי אדם חצי‬
‫מכונה" ו"המת החי" )‪. (Wijzenbeck & Munitz, 1970‬‬
‫תופעה ידועה היא שלאחר טיפול ממושך החולים מתקשרים לאובייקטים ביחידה‪ ,‬כמו‪ :‬כורסא‪,‬‬
‫מכונה‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬הם אינם מאמינים במכונה אחרת עד כדי סירוב לקבלת טיפול במידה והם‬
‫נאלצים להחליף מכונה‪ .‬הם נוטים יותר להתלונן על כאב ואי נוחות‪ .‬החולה חש אובדן בעת שהוא‬
‫נאלץ לשנות מקום או מכונה )‪.(Czaczkes & De Nour, 1978; Rittman et. al, 1993‬‬
‫דיכאון בקרב מטופלי דיאליזה‪.‬‬
‫דכאון הינה ההפרעה הפסיכיאטרית השכיחה ביותר בקרב חולי דיאליזה‪ .‬עפ"י דווח של ‪) ANNA‬‬
‫‪, (American Nephrology Nurses Association 2009‬דיכאון מתפתח בכ‪ 10-66%-‬מהחולים‬
‫בדיאליזה‪ ,‬בשלב מסויים‪ .‬מוסג דיכאון ) ‪ ( Depression‬בדיאליזה יכול להופיע כי תסמונת‪,‬‬
‫מכלול סימנים המתלווים של מצב הבריאותי של מטופל‪ ,‬וכי שם של מחלה ממקור פסיכיאטרי‬
‫רוב סימני דיכאון מגלים בשלבים הראשונים של ההסתגלות לטיפול‪ .‬לתופעה זו יש הסבר‪:‬‬
‫א( מטופל אשר מגיע לטיפול סובל מאורמיה הפוגעת במערכת העצבים מרכזית‪ .‬פרט‬
‫אורמיה רוב מטופלים סובלים מירידה של רמות חלבונים בגוף ומצב תזונתי ירוד‪ .‬לעתים‬
‫‪10‬‬
‫]‪[Foxit License‬‬
‫נזק בלתי הפיך אך תחילת הטיפול משפרת את המצב של מטופל‪ .‬יש לזכור שחולה אורמי‬
‫יכול להגיע למחלקה במצב של בלבול קיצוני‪ ,‬אי‪-‬שקת עד הופעת פסיכוזה‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות התופעות הנ"ל‪ ,‬נפוצות פחות כי הטיפול בדיאליזה מתחיל בשלב מוקדם‬
‫יחסית וההטבה במצבים הינה פחות דרמטית‪.‬‬
‫ב( מטופל דיאליזה‪ ,‬כמו חולים כרוניים אחרים עובר שלבי אבל‪ .‬שלבים של אלה צינתי‬
‫קודם‪.‬‬
‫כאמור סיבות לדיכאון אצל חולי דיאליזה אפשר לחלק שתי קבוצות‪:‬‬
‫סיבה סביבתית‬
‫סיבה אורגנית‬
‫ארמיה‬
‫סיבות פסיכוסוציאליות הקשורות להופעת‬
‫היפואלבונמיה ותת‪-‬תזונה‬
‫מחלה כרונית‪ ) .‬נכתב קודם בגוף העבודה(‬
‫שימוש נרחב בסטרואידים‬
‫כישלון באחת מהשלבים של הסתגלות למחלה‪.‬‬
‫)לצורך דיכוי של מערכת חיסון במחלות על רקע‬
‫אוטואימונית(‬
‫הפרעות שינה‬
‫)עקב קוצר נשימה על רקע של עודף נוזלים‪,‬‬
‫כאבים כרוניים‪ ,‬גירודים הקשורים לעודף זרכן‬
‫וכו'(‬
‫היפוקסיה כרונית על רקע של עודף נוזלים ו‬
‫‪CHF‬‬
‫הופעה של סימני דיכאון אצל מטולי דיאליזה ‪,‬בד"כ מופעים כתוצאה של מספר סיבות‬
‫ביטוי של דיכאון גם מחולקים לשתי קבוצות‪:‬‬
‫‪Cognitive features‬‬
‫‪Somatic features‬‬
‫‪Anorexia‬‬
‫מצב רוח מתמיד של עצב‬
‫הפרעות שינה‬
‫התקפי חרדה‬
‫הפרעות במערכת עיכול )שלשולים‪ ,‬הקאות‪,‬‬
‫בחילות‪ ,‬כאבי בתן(‬
‫דווח על ריקונות פנימית‬
‫אגרסיה ‪ /‬אפטיה‬
‫כאב כרוני ) ראש‪ ,‬מפרקים‪ ,‬גפיים‪ ,‬לחץ בחזה(‬
‫‪11‬‬
‫]‪[Foxit License‬‬
‫אנהידוניה‬
‫ירידה בזיכרון‪ ,‬יכולת להתרכז‬
‫דה‪-‬פרסונלזציה )"זה קורה אך לא איתי‪("...‬‬
‫שילוב של סימנים‬
‫לדכאון השפעות על הפרוגנוזה של החולים ושיעורי אובדנות בקרב חולי אי ספיקת כליות סופנית‬
‫גבוהים יחסית לאוכלוסיה הכללית‪ .‬אך בעיה הנפוצה יותר ופחות ידועה זה השפעה של דיכאון‬
‫על מערכות שונות בגוף‪.‬‬
‫‪12‬‬
[Foxit License]
Depressive
Symptoms
Biological
Pathway
Behavioral
Pathway
Non-adherence
Dietary
Dialysis treatment
Medication
CNS
Immune system
‫דיאליזה‬-‫תת‬
th
Inflammation
Biological Consequences
Poor nutritional
status
Atherosclerosis
CVD
Non-adherence
Consequences
Electrolyte
disturbance
Fluid overload
Acid – Base
disturbance
Clinical Outcomes
Mortality
13
‫]‪[Foxit License‬‬
‫נמצא קשר בין הופעת סימני דיכאון בקרב מטופלי דיאליזה ותחלואה ‪ /‬תמותה‪ .‬המצב הנפשי‬
‫גורם חשוב שמשפיע על מערכת החיסון של חולה ‪ . ESRD‬מערכת העצבים המרכזית מפרישה‬
‫לגוף חומרים כימיים שמסוגלים "לחזק" או "להחליש "אותו‪.‬‬
‫ידוע כי האנדורפינים הנקשרים לתאי מערכת החיסון משפרים את פעילותה‪ ,‬והתנגדותה למחלות‬
‫גוברת‪ .‬חומר נוסף בשם פניל אתיל אמין‪ ,‬נותן גם הוא הרגשה של התרוממות הרוח‪ .‬ידוע שמצב‬
‫רוח רע גורם להפרשת עודפי קורטיזון המוכר כאחד החומרים שמדכא את מערכת החיסון‪.‬‬
‫פתוגנזה של התפתחות סיבוכי דיאליזה כגון‪:‬אטרוסקלרוז‪ ,‬מחלת לב איסכמית‪ PVD ,‬כוללת‬
‫הפעלת המערכת האוטונומית‪ ,‬את הפעלת טסיות הדם‪ ,‬את הירידה בתיפקוד האנדותל וכן‬
‫שינויים בהרכב חומצות השומן בממברנת התאים‪ .‬שינויים אלו עשויים להסביר את העלייה‬
‫בתמותה ובתדירות הפרעות קרדיווסקולאריים אצלחולי דיאליזה‪ .‬ציטוקינים כגון אינטרלוקין ‪1‬‬
‫ואינטרלוקין ‪ 6‬המופרשים בעת הפעלת מערכת החיסון‪ ,‬עלולים בעצמם לגרום להופעת תסמינים‬
‫נפשיים של דיכאון‪ .‬יש לציין שמערכת חיסון של חולי דיאליזה מעוררת בעיקר עקב נגיעה של תאי‬
‫דם עם מסנן דיאליזה שמהווה את ה"גוף זר"‪ .‬אנו רואים תמונה של ‪ CRP‬גבוה‪.‬‬
‫גוף של מטופל דיאליזה נמצא במצב קטבולי עקב הפעלת מערכת חיסון ושחרור חומרי דלקת ‪ .‬כדי‬
‫להקטין את הנזק על מטופל לשמור בקפדנות את הדיאטה ומשתר שתייה‪ .‬ירידה במשמעת‬
‫עצמית וחוסר בהיענות לטיפול יכולים להוציא את המטופל מי האיזון ‪ .‬מטופל שאינו שומר על‬
‫דיאטה וכבדנות עלול להגיע לאיבוד משקל ולתת‪-‬תזונה‪ ,‬ולבסוף במטופלים אלו תורמת‬
‫לתהליך טרשתי מואץ‪.‬‬
‫מסכנות‬
‫הופעת סימני דיכאון קשורה לסיבות אורגניות וסביבתיות‪ ,‬דורשות מהצוות סיעודי ורפואי תגובה‬
‫מהירה ואדקווטית‪.‬‬
‫עפ"י ההנחיות המקובלות לטיפול בחולי דיאליזה )‪ ,(k/DOQI‬כל חולה דיאליזה צריך לעבור‬
‫הערכה ע"י עובדת סוציאלית בעת התחלת הטיפול בדיאליזה‪ ,‬ובהמשך בין פעם לפעמיים בשנה‪.‬‬
‫כחלק מהערכה זו נעשה ניסיון לאתר ביטויים של דיכאון‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫]‪[Foxit License‬‬
‫הטיפול בדכאון בחולי דיאליזה‪ ,‬דומה לטיפול בשאר האוכלוסייה‪ .‬בקרב חולים שאינם בדיאליזה‪,‬‬
‫טיפול משולב פסיכולוגי ותרופתי‪ ,‬יעיל יותר בדר"כ מטיפול תרופתי בלבד‪.‬‬
‫תמיכה פסיכוסוציאלית קשורה עם תוצאות טובות יותר של הטיפול בדיכאון בקרב חולי דיאליזה‪,‬‬
‫וקשור עם ירידה בתמותה בקרב אוכלוסיית חולים זו‪.‬‬
‫יעוץ פסיכולוגי עשוי להיות מרכיב חשוב מהטיפול‪ .‬השתתפות בקבוצת תמיכה מנוהלים ע"י צוות‬
‫סיעודי משפיעה אף היא לטובה על תוצאות הטיפול בדיכאון בחולי הדיאליזה‪.‬‬
‫המלצות בסיסיות לטיפול דיכאון כוללות את הצעדים הבאים‪:‬‬
‫ תרופות אנטי‪-‬דיכאוניות במינון נמוך‪.‬‬‫ תוכנית לפעולות גופניות‪.‬‬‫ תוכנית מידע כדי לעזור לחולה להבין את האבחנה‪.‬‬‫‪ -‬במידה שהטיפול לא יעיל‪ ,‬לשקול התערבות של פסיכיאטר או פסיכולוג‪.‬‬
‫לפי ‪n) Grumke & King et al.‬צוטט אצל ‪ (Klang, Bjoervell, & Clyne, 1999‬חולים עם אי‬
‫ספיקת כליות כרונית הם אנשים הזקוקים להדרכה ספציפית‪ ,‬שכן עליהם לעבור טיפול מורכב‬
‫במשך התמודדות עם המחלה והם חייבים להתמודד עם הסימפטומים‪ ,‬ועם ההגבלות הפיזיות‬
‫והפסיכו‪-‬סוציאליות‪.‬‬
‫תפקיד חשוב מצד צוות המטפל הוא הדרכה חולים‪ .‬הזדמנות טוב לביצוע הדרכה‪ ,‬מתוכנון או‬
‫ספונטני‪ ,‬היא בזמן שהחולים מחוברים לדיאליזה )‪ Wick and Robbins‬מצוטט אצל ‪Wingard,‬‬
‫‪.(2005‬‬
‫מטרות כלליות להדרכת מטופל‪:‬‬
‫‪ .1‬בעזרת עליית מודעות לזהות סימנים של דיכאון ולצמצם סיבוכים עקבות המחלה ‪.‬‬
‫‪ .2‬להקטין תלות פסיכולוגית ופיזית של מטופל מהטיפול וברך זו לעזור לו לחזור למעגל‬
‫החברתי‪/‬מעגל התעסוקה‪.‬‬
‫‪ .3‬לאפשר למטופל להיות שותף פעיל בתכנון הטיפול ולקבל החלטות המבוססות על מידע‪.‬‬
‫מחקרים קודמים בתחום מחלות אקוטיות וכרוניות מצאו כי מתן מידע מפחית פחד‪,‬‬
‫חרדה ואי‪-‬ודעות אצל חולים ומשפר את הפרוגנוזה שלהם ‪Johnson, Webber, Harrison-‬‬
‫)‪ Woernmke & Graydon‬מצוטט אצל ‪.(Klang, Bjoervell &Clyne, 1998‬‬
‫‪15‬‬
‫]‪[Foxit License‬‬
‫‪) Schatell & Sacksteder‬מצוטט אצל ‪ (Wingard, R., 2005‬מצאו אצל חולים שעברו לפחות ‪15‬‬
‫שנים דיאליזה שקבלת תשובות על שאלותיהם והשגת מידע מצד החולים היו מרכיבים חשובים‬
‫לחיים ארוכים בדיאליזה‪ .‬ברמה סיעודית זה הדרכה פרטנית ותכנון הטיפול‪ .‬קיימת חשבות רבה‬
‫לתכנון של קליטה )קבלה( מטופל חדש‪.‬‬
‫סיכום‬
‫אי ספיקת כליות סופנית והטיפול בדיאליזה משפעים על מצב נפשי של המטופל‪ .‬אחת ממטרות‬
‫הטיפול אינה רק הארכת תוחלת החיים אלא מתן איכות חיים לכלל המטופלים‪ .‬המחלה והטיפול‬
‫מזוהים עם אובדנים בחיי הפרט והמשפחה‪ ,‬והחולה חשוף למקורות לחץ רבים שמשפעים על‬
‫תגובותיו ועל תהליך ההסתגלות פיזית ונפשית למחלה ולטיפול‪.‬‬
‫בהבנה תהליך ההתמודדות של החולה עם מחלה וטיפול בדיאליזה‪ ,‬זיהוי והבנה מקורות הלחץ‬
‫נפשי על החולה ובניית תכנית התערבות טיפולית יתאפשר לצוות המטפלים לתרום לתהליך‬
‫ההסתגלות הפסיכו‪-‬סוציאלית של החולה למחלת הכליות ולטיפול בדיאליזה‪ ,‬ובדרך זו נוכל‬
‫לשפר במידת מה את איכות החיים של כלל המטופלים‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫אליהו‪ ,‬י‪ .(2001) .‬אי ספיקת כליות המחלה והטיפול בה‪ .‬תוצאת ש‪ .‬סגל‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫‪Abram, H.S. (1968). The psychiatrist, the treatment of chronic renal failure and the‬‬
‫‪prolongation of life. I. American journal of Psychiatry. 124, 45-52.‬‬
‫‪A Guide to Clinical Practice. EDTNA/ERCA. 2009. Luzern, Switzerland.‬‬
‫‪Binik, Y.M. (1983). Coping with chronic life-threatening illness. Psychological‬‬
‫‪perspectives on End Stage Renal Disease. Canadian Journal of Behavioral Science,‬‬
‫‪15, 373-391.‬‬
‫‪16‬‬
[Foxit License]
Brundage, D.J. (1992). Renal Disorders. St. Louis : Mosby Year Book.
Chertow, G.M. & Hall, Y. N. (2002). Kidney Disorders-End Stage Renal Disease.
Clinical Evidence, 1-4. Handbook OF Dialysis
Czackes, J.M. & Kaplan De Nour, A. (1978). Chronic Hemodialysis as a Way of Life.
New York : Brunner/Mazel.
Lazarus, R.S. (1991). Emotion and adaption. New York : Mc Graw Hill.
Lazarus, R.S. & Folkman, S. (1984). Stress, Appraisal and Coping. New York :
Springer.
Rittman, M. Northsea, C., Hausauer, N., Green, C. & Swanson, L. (1993). Living with
renal failure. ANNA Journal, 20, 327-331.
Ulrich, B.T. (1989). Nephrology Nursing: Concepts of Strategies. Connecticut/San
Mateo, California : Appleton & Lange.
Wang, P.I. & Watnick, S.G. (2004). Depression: Common but Unrecognized
Condition Associated with End-Stage Renal Disease. Seminar in Dialysis, 17, 237241.
Wijsenbeck, H. & Munitz, H. (1970). Group treatment in haemodialysis center.
Psychiatry, Neurology and Neurochirurgy, 73, 213-230.
Williams, P., Cartmel, L. & Hollis, J. (1997). The Role of Automated Peritoneal
Dialysis (APD) in an integrated Dialysis Program. British Medical Bulletin, 53, 697705.
17
[Foxit License]
Wolcott, D.L. (1990). Psychological adaption of dialysis patient. In: Nisserson et.al
(Sec. Ed.), Clinical Dialysis, Connecticut / California : Appleton and Lange.
18