נאומו של אדם צ`רניאקוב בעצרת ההכרזה על "חודש הילד"
Transcription
נאומו של אדם צ`רניאקוב בעצרת ההכרזה על "חודש הילד"
מ ש ו п н קובץ שנתי לתודעת השואה והגבורה םרך י ״ 3 מ ש ו א ה ,יד ל ח ב ר י ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ו ת ב ש ו א ה ו ב מ ר י ת ל ־ י צ ח ק — ת ל ־ א ב י ב , ניסן ת ש מ ״ ד — א פ ר י ל 1984 העורך: מזכיר ועדת הקרן וארגון נשים ש. המערכת: ה מ ע ר כ ת :מ. קובץ מאירי קול, מ. מ. זה רואה אור להנצחת זכרה של שארית של הפליטה וירט וירט. ש. מאירי בסיוע פולין יהדות במונטריאול, קנדה © כל משואה, יד לחברי תגועות הגוער הציוגי קיבוץ תל־יצחק, תל־אביב, דפוס הזכויות שמורות ו מ ס ד ר ה מ. ו .ג בשואה ובמרי ה ש ר ו ן התיכון. ר ח ו ב ה מ ל ך ג ׳ ו ר ג ׳ 48 שטרן, שד׳ ה ר ־ צ י ו ן ,104 תל־אביב הя בשער ו э ן מעזה ק ו ל הסכנות לעתידו של העם היהודי 7 גדעון ה א ו ז נ ר ד ב לוין יעקב ת ת ם א ל י ה ו ש .א ב י ה ר יהודית תידור־באומל מדע וטוטאליטריזם יהודי הארצות הבאלטיות בפריחתם ובכליונם יאנוש קורצ׳אק — הכהן ה ג מ ל של רפואת־הילדים השמדת־עם בתורות האנטישמיות של המאה ה־19 בדרך לארץ הבחירה :עליית הנוער והילדים הפליטים היהודיים בבריטניה במלחמת העולם ה־2 13 17 42 47 עיון ודיון בימי שואה ומרד ד׳׳ר י .ק ר מ י ש תדאדש פנקיכיץ׳ ד׳׳ר יון דגן נימה עמיפז־זילבר ב ל ה גומרמן נאומו של אדם צ׳רניאקוב בעצרת ההכרזה על חודש הילד בגיטו וארשה בית המרקחת בגיטו קראקוב ״יהודים לא לחמו״ יהודי אלג׳יריה בימי משטר וישי מחנה יאנובסקי 81 88 103 116 124 ״חנוער־הציוני״ ו״עקיבא״ בעתות מבחן קיבוץ איחוד הנוה״צ־עקיבא בקילצה לפני ואחרי הפוגרום המצוד הגדול עם ״הנוער־הציוני״ מפולין לליטא בדרך לא״י תנועות הנוער הציוניות וחלקן בפעולות ההצלה בעת כיבוש בודפסט על ידי הנאצים תקופת השואה והמרי בעיר טרנופול מלחמת הגבורה של קיבוץ ניצנים 185 191 195 יצחק ארצי אפיזודה ושמה מחנות הגירוש בקפריסין 204 מ נ ח ם זליגר אלישבע באריל בחיפוש אחר פתח הצלה מסע המוות 211 226 מ י כ א ל יצדוקי איקה גרינברג — 40שנה להירצחו 234 יעדים ומעשיים 236 רפאל בלומנפלד משה קלכהייפ אברהם קלודבפקי א ר י ה לד ד׳׳ר א נ נ ה פ ד ר ב ו ש ־ א ע י ר משה קול במלחמה ולאחריה עדות דמויות 136 164 171 במשואה מ נ ח ם מרט г V p <י *י משה קול ה ס כ נ ו ת לעתידו העם היהודי ש ל י ה ד ו ת ברית־המועצות במצור ה מ ת י ח ו ת בין הגושים הגדולים ב ע ו ל ם ,ח ו ס ר ה ק ש ר ה ד י פ ל ו מ ט י בין מ ד י נ ת ־ לברית־המועצות, ישראל המציאות התיכון, במזרח הממוקדת בטרגדיה כיום ה ל ב נ ו ג י ת ,ה מ ת ח בין י ש ר א ל וסוריה ,ו ה ש י ח ו ת ע ל ה ס כ ם א י ס ט ר ט ג י בין וושינגטון ל י ש ר א ל — כ ל א ל ה יצרו מ צ י א ו ת ק ש ה ל י ה ו ד י ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת .היציאה מ ב ר י ת ־ כ מ ע ט נ פ ס ק ה ; הנשירה ה ג ד ו ל ה ש ל ה י ה ו ד י ם שיצאו מ ת ו כ ה ע ל ס מ ך המועצות ו י ז ו ת ל י ש ר א ל ו נ ס ע ו ב מ ק ו ם ז א ת ל א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת ,א ו ש נ ש א ר ו ב א ר צ ו ת אירופה א ח ר ו ת ,ס י י ע ה ל ק ר מ ל י ן להוכיח ל ע ו ל ם ,כ י ה י ה ו ד י ם א י נ ם מ ח פ ש י ם א י ח ו ד מ ש פ ח ו ת א ל א רוצים בישראל, להגר מארץ הסובייטים, ואין ומאחר ההגירה מברית־ ה מ ו ע צ ו ת מ ו ת ר ת ל כ ל ל האורחים ,אין ס י ב ה ש ז כ ו ת ז א ת ת י ג ת ן ליהודים .ה ג ו ר ם ל ד ע ת י ,ל ה פ ס ק ת היציאה ש ל ה י ה ו ד י ם מ ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת העיקרי, נ ע ה ביחסים ה מ ע ו ר ע ר י ם בין מ ו ס ק ב ה לוושינגטון .י צ י א ת ה י ה ו ד י ם ב ע ש ו ר האחרון היתד .ג׳סםה ש ל הסובייטים כלפי ממשל ארצות־הברית ו ל א כ ל פ י ישראל ,והנימוק ההומאניסרי בדבר ב ד י מוסקבה להסביר לעמי ברית־ א י ח ו ד מ ש פ ח ו ת בישראל ,ר ק ס י י ע ה מ ו ע צ ו ת ל מ ה מ ת י ר י ם ל צ א ת ליהודים ב ל ב ד . אולם גררו ה י ח ס י ם ה ק ש י ם שנוצרו ב ש נ י ם אחריהם מהלכי ישראל גרעינית שיסוי כמעט ה א ח ר ו נ ו ת בין וושיגגטון ל מ ו ס ק ב ה , רשמי של שלטונות ברית־המועצות גגד ו ג ג ד ה ״ א י מ פ ר י א ל י ז ם האמריקאי״ ,ה מ כ י ן — ל ד ע ת מ ו ס ק ב ה — מ ל ח מ ה נ ג ד ה מ ע צ מ ה הסובייטית .כ א ש ר ח ב ר י כ נ ס ת מישראל ביקרו בברית־ ה מ ו ע צ ו ת כאורחי המדינה ,הקרינו ל פ נ י ה ם ס ר ט ע ל זוועות הנאצים בבאבי־יאר, שהוכן לפי קטעי סרטים אותם צילמו הנאצים תוך כ ד י מ ב צ ע י הזוועה ש ל ח י ס ו ל היהודים .ה ד ו ב ר הסובייטי ה ס ב י ר ל א ח ר מ כ ן ,כ י כ ד י ל מ נ ו ע ה ת ר ח ש ו י ו ת נוראות כ א ל ו בעתיד ,יש להיאבק גגד הקו־קלוקס־קלן בארה״ב, גגד משטר האפרטהייד בדרום־אפריקה ונגד הציונות ו ה מ ד י נ ו ת של מ מ ש ל ת ישראל .מוסקבה ה ק י מ ה ו ע ד ה ה מ ו ר כ ב ת מיהודים ש מ ט ר ת ה ל ה י א ב ק נ ג ד ה צ י ו נ ו ת והאימפריאליזם, הרוצה — ל ד ע ת ה — ״ ל ה ב י א ל מ ל ח מ ה ע ו ל מ י ת ח ד ש ה ״ ,ו כ מ ו ב ן שוועדה ז א ת 7 מסיתה בראש וראשונה נגד ישראל ו נ ג ד היהודים בעולם המשרתים א ת כוונותיה של וושיגגטון. כיום בטאון בברית מתגהל מסע המועצות המפלגה הקומוניסטית הסובייטית מסוכן אגטישמי ״פראוודה״ פ ר ס ם ביותר ליהודים. אחת ההתקפות את הסובייטיות ה ח ר י פ ו ת ב י ו ת ר ע ל י ש ר א ל ו ע ל הציונות ,ב כ ת ב ו כי ה צ י ו ג ו ת ו ה נ א צ י ז ם ינקו מ א ו ת ם השרשים .״ פ ר א ו ו ד ה ״ ה ו ק י ע א ת ה ה ג ה ג ה ה י ש ר א ל י ת ה ג ו כ ח י ת ש ה י א בעיניו ״פאשיסטית״ ,וטען כ י ש י ט ו ת י ה ד ו מ ו ת ל א ל ה של היטלר .ה ד ב ר י ם ה ת פ ר ס מ ו פרשגות במאמר של בתגובה העתון, על שמגדיר מה כ״מערכה ״פראוודה״ י ש ר א ל י ת גגד ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ״ .ב ת ג ו ב ה כ ת ב העתון ,כי ״הציוגים עזרו ל ג א צ י ם לשלוח אידיאולוגיות יהודים ל ת א י ה ג א ז י ם ו כ י ל צ י ו נ ו ת ו ל נ א צ י ז ם מפני זהות, ששגיהם מ ט י פ י ם ל ע ל י ו ג ו ת ה ג ז ע ו ל ה ב ט ח ת ט ו ה ר הגזע״. העתון המסתמך הסובייטי על קבוצות ״גציגי ושמאלגיות קומוניסטיות ישראליות״ ,טוען כי ג ם מ ג ח ם ב ג י ן ו ג ם י צ ח ק שמיר היו ק ש ו ר י ם ע ם ה ש ל ט ו נ ו ת הגאציים .גראה כי ד ב ר י פ ר ש ג ו ת א ל ה מ ש ת ל ב י ם ב ק ו ה ס ו ב י י ט י ה ת ק י ף ש נ נ ק ט האחרוגה כלפי הציוגות ,ואשר במהלכה כמעט ופסקה יציאת היהודים בתקופה משם .״ פ ר א ו ו ד ה ״ מ ד ג י ש ע ם ז א ת ,כ י ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ת ו מ כ ת ב ק י ו מ ה ש ל מ ד י נ ת ישראל והיא ב ט ו ח ה ש ב א ח ד ה י מ י ם יוקיע ה ע ם ה י ש ר א ל י א ת ״ ה כ נ ו פ י ה ה צ י ו נ י ת ״ השולטת ע ת ה בישראל. א ת ה ד ב ר י ם ה ח מ ו ר י ם ה א ל ה ש נ כ ת ב ו ב״פראוודה״ ,פ ר ס מ ה ס ו כ נ ו ת ״ ר ו י ט ר ״ ביום 17.1.84ו ה פ י צ ה א ת ה ד ב ר י ם ב ר ח ב י ה ע ו ל ם . אולם הציונות אלה הם אך הדים ״הגזענית״ וישראל, ב ל ב ד מ ת ע מ ו ל ת השיסוי ה נ ו ר א ה ברור כי לגמרי נוכח המתנהלת הולך ה ה ס ת ה הזו גגד מצבם של היהודים ו נ ע ש ה ק ש ה מ י ו ם ליום ,ו ה ם חיים ע ת ה ב מ ח נ ק ו ב פ ח ד .ה ״ ס ר ו ב נ י ק י ם ״ נושלו ממקומות העבודה שלהם ,ילדיהם הוקעו בבתי־הספר ,הסטודנטים היהודים נ ת ו נ י ם ל ש י ס ו י מ ת מ י ד .ב א ו נ י ב ר ס י ט א ו ת ,ב ט ע נ ה ש ה ם מ ש ר ת י ם א ת אויבי ה מ ו ל ד ת הסובייטית. הסתה העתונות הסובייטית ברפובליקות השונות של המדינה מ ל א ה ד ב ר י כי חשש קיצוניים עוד יותר, לעינים ולאזנים מערביות החרדה סטאלין של ימי המורה ל ע ב ר י ת כמו בפרובינציה במוסקבה. מותר לשסות יהודים ר ב י ם ועלילות־הרופאים. המשך יותר, נזכרים מאסרם באין עתה של בתקופת יוסף ביגון, ו ש ל א נ ט ו ל י ש צ ׳ ר נ ם ק י ודומיהם ,היא ה ו כ ח ה ח ו ת כ ת ,כי ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת נ ו ה ג ת ב י ד ק ש ה ב י ה ו ד י ם ו א י נ ה נ כ נ ע ת ל ל ח צ ו של ה ע ו ל ם ה ח פ ש י ,ה מ ע ר ב י , ל ש ח ר ו ר ם ש ל אסירי־ציון .ע ל י נ ו ל ז כ ו ר ,כ י מ ו ס ק ב ה ת נ צ ל גגד היהודים כ ל ד י ב ו ר שקול מפי מגהיגים ישראליים. בלתי עם צבאי וושינגטון ברית־המועצות. ולדחוק גגד התכניות ה פ ט פ ו ט י ם של שרים ברית־המועצות של ממשלת בגין שיחקו היישר להשליט את בישראל על לידיהם הפלגנות של על הסכם מנהיגי לבנון א ת ר ג ל י סוריה מ ש ם ,ח י ז ק ו ב ה א ת ה ש פ ע ת הסובייטים ,א ש ר ה ז ר י מ ו ל ש ם נ ש ק חדיש ו ט י ל י ם ש ל א ה ו צ ב ו ע ד כ ה אפילו ב א ר צ ו ת ב ר י ת ־ ו א ר ש ה ,י ח ד ע ם אלפי ח י י ל י ם ' ו י ו ע צ י ם ס ו ב י י ט י ם ה מ ד ר י כ י ם א ת ה צ ב א הסורי .ע ל י נ ו ב י ש ר א ל לדעת, כי ברית־המועצות לא תשלים עם הרצון ל נ ש ל ה מ א ז ו ר הים התיכון. סוריה היא ה ע מ ד ה ה כ י ח ש ו ב ה ש ל ה ע ת ה ב א ז ו ר זה ,ו ל כ ן ב ל נ ק ל ר א ש ב כ ך ואל 8 נשלה א ת עצמנו ,כי ב ע ז ר ת וושינגטון נוכל להוציא א ת הסורים מלבנון! ל א ת ר ש ה ל ה נ ה י ג ״ פ א ק ס ־ א מ ר י ק נ ה ״ ב א ז ו ר נ ו .ז א ת יודעים כ נ ר א ה כיום מוסקבה בוושינגטון. מיליון א ל נ א נ ת ג ר ה כ מ ע צ מ ה הסובייטית .נ ז כ ו ר כי יש ל נ ו ש ם ש ל ו ש ה ב נ י ־ ע ר ו ב ה יהודים. עלינו להמשיך האנטישמית היהודים, עלינו בארץ לעורר עלינו הסובייטים, לתבוע זכות להמשיך את נגד של יציאתם כ פ י ש ע ל י נ ו ל ד ר ו ש א ת ז כ ו ת ם ל ח י ו ת ש ם ח י י ם יהודיים ו ל ל א פ ח ד . לרתום ואף במאמצינו את דעת־הקהל העולמית ההסתה למשימות הסברה אלו בולטים לא־יהודים העולם בכל המערבי ב מ ד י נ ו ת נייטרליות .א ל נ ת י י ח ס ב ש ו ו י ו ן ־ נ פ ש ל מ צ ב הנוכחי ,כי הוא טומן ב ח ו ב ו ס כ נ ו ת א י ו מ ו ת ל ק י ו מ ם של אחינו ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת .ב ד ב ב ד ע ל י נ ו ל ח ת ו ר לחידוש עם יחסינו וישראל ברית־המועצות, לאחרונה הכריזה פעמים מספר ע ל כך .מ ו ס ק ב ה י ו ד ע ת כי היא מ פ ס י ד ה ב ש ל ח ו ס ר י ח ס י ם כ א ל ה ,א ו ל ם היוזמה צריכה אנו ל ב ו א מ מ ו ס ק ב ה ,מ א ח ר והיא ש ה פ ס י ק ה מצפים ו מ ק ת י ם שהוא א פ ו א ל צ ע ד זה את יחסיה יתרום ה ד י פ ל ו מ ט י י ם עמנו. האיום להסרת ראשי מעל היהודים שם. ס כ נ ת ה ט מ י ע ה של ה י ה ד ו ת בעולם תחפשי בחדשים ה א ח ר ו נ י ם נ ת פ ר ס מ ו ס ק ר י ם ו מ ח ק ר י ם מ ד א י ג י ם מאח־ ל ג ב י ע ת י ד ה ש ל יהדות ארצות־הברית והעולם המערבי בכלל .הולך ו ג ד ל מאח־ אחוז נשואי־ התערובת, ת ה ל ל ה ג ו ר ר א ח ר י ו נשירה מ ש ו ר ו ת ע מ נ ו .ה ח י נ ו ך היהודי ל א ה ת ר ח ב . ה ז ר מ י ם ה ד ת י י ם היהודיים א י נ ם מ ת מ ו ד ד י ם ב א ו ר ח ר צ י נ י ב ס כ נ ו ת ה נ ש י ר ה ו ה ט מ י ע ה . בעולם פתוח היהודים חיים היהדות. ה ס ס ו ד ג ס י ם היהודים רבים המושך מהם במאות אלפיהם החוצה גפגשים אל מחוץ בבתי־הספר למסגרת האקדמאים ע ם ע ו ל ם ל א יהודי ר ב ־ ג ו נ י ,כ א ש ר ל ע ו מ ת ו ח ס ר י ם מ ו ק ד י ם יהודים ר ו ח נ י י ם שיעוררו את ה ת ע נ י נ ו ת ם כ ל פ י ה ע ו ל ם היהודי ,ו י פ נ ה א ו ת ם ל ת ו ך ח י י ה ק ה י ל ו ת היהודיות. לצערנו וזו ג ם מ ד י נ ת י ש ר א ל א י נ ה מהווה כיום א ת ג ר ללית טרגדיה קשה לאומית מאל. ל ת ר הצעיר ב ע ם היהודי, בעולם את כלי־התקשורת מתארים י ש ר א ל כ מ ד י נ ה ה נ מ צ א ת ב ת ה ל י ך נסיגה ,ה ע ס ו ק ה ב מ ל ח מ ו ת ב ל ב ג ו ן ו נ ג ד ה ע ר ב י ם בשטחים, הכלכלי הגיעו במדיניות הנלגת ואשר מעורער, קיפל המתיחות כלפי המיעוטים הבין־עדתית שבתוכה, והלסים מדינה דתיים בין שמצבה וחפשיים בתוכה לשיא ה מ ת ל ו ת . כל ש ה ל שמור הקסם תתמלד עם הבעיות כל שתביא מסר השקפה ק ש ו ת ב ת ד מ י ת ה ש ל ישראל .ה פ צ צ ו ת החברתיות והלאומיות מתוך ה ו מ א נ י ס ט י ת ,כ ל זה כ מ ע ט ניטל ע ת ה ל ג מ ר י מ מ ד י נ ת נ ו .מ ל ח מ ת ל ב נ ו ן פגעה חדש לעולם, לישראל החדשה עם הקמתה, הציפיות ממנה ביירות והיחסים ל מ ע ו ר ב ו ת שלנו בנעשה בין העדות השונות הרוצחות אחת את ה ש נ ל ,הפכו את דמותנו לבלתי סימפטית. ישראל יכלה למלא תפקל חשוב בהרמת מאל קרן בעיני עמנו הגויים ו ב ע י נ י ה ד ו ר ה צ ע י ר ב ע ם ,ו ב ק ה י ל ל ה א ק ד מ י ת ה י ה ל י ת ב ת מ א ו ת א ל פ י ה צ ע י ר י ם .ל צ ע ר נ ו א י נ נ ו חיים ב י ש ר א ל א ת ה מ צ י א ו ת ה ל ל י ת ה מ ת ה ו ו ה ל מ ש ת נ ה בתכיפות ממנה עזה; כ ה ג ד ו ל ה ב ג ל ו י ו ת .אנו י ש ו כ ח י ם ל ש ם מה בעמנו ובעולם .ההתנחלויות בלב הישוב הערבי הנסיונות החוזרים ונשגים לפגוע במקומות ק מ ה מדינתנו ומה ציפו ב ל ל ה ,שומרון ורצועת קדושים של דתות אחרות: 9 קבוצות פעילות דתיות • קיצוגיות לאומניות המנסות בתוכגו, בערבים לפגוע ומאיימות לגרשם מישראל — כל המציאות העגומה הזאת מ ס ל פ ת א ת ה ת ד מ י ת ה א מ ת י ת ש ל מ ד י נ ת נ ו ב ע ו ל ם ,ו כ ל א ש ר נ כ ת ב ומדווח ע ל ה ק ו ר ה א צ ל ג ו מ ת פ ר ס ם ב ע ו ל ם כולו .ה א נ ט י ש מ י ם ' מ נ צ ל י ם א ת ה מ צ י א ו ת ה ז א ת נ ג ד נ ו ו מ ו ס י פ י ם ע ו ד כ ה נ ה וכהנה על מה שמתרחש באמת. התנועה ומושבי איבדה הציוגית הועד־הפועל־הציוני במוסדות הביאו התנועה כל הציונית תוצאות. השפעתה את אינם מעוררים כיצד להחיות הקריאה לעליה בעולם כל היהודי. הד ולנער ולמימוש הקוגגרס בעמנו את בתפוצות. התנועה ״תכנית הציוני הדיונים משממונה, ירושלים״ לא לא הניבו פ ר י כלשהו .ג ם ה ו ע ד ־ ה פ ו ע ל ־ ה צ י ו נ י ש ה ת כ נ ס ל א ח ר ו נ ה כדי ל ד ו ן ב מ צ ב ה ת נ ו ע ה , ב ״ פ צ צ ת שרון״ — ה א ם י י ב ח ר או ל א כ ר א ש מ ח ל ק ת ה ע ל י ה עסק העתונות רק הישראלית בענין מכיגוס בחירתו אף של ל א דיווחה שרון. לכיגום ,והגיוון ה ו ל ך ישראל, למען הפועל ממשיכה כך כלל נידחים וגדל; להתקיים הציוני ה צ י ג יו״ר על בעיות העניגים התנועה בסוכגות... הציונית ממושב הגורליים למושב, אולם המכונה השואבת כספיה שלשום. בפתיחת הקונגרם כתמול ועסקה מהמגביות והועד־ אולם ה ה ג ה ל ה ה צ י ו ג י ת א ת ה ב ע י ו ת ה ג ד ו ל ו ת לדיון, בהן ל א נ ת ק ב ל ו ה ח ל ט ו ת ,ואין ה ס כ מ ה ב ש א ל ה כ י צ ד ל ש ח ר ר א ת ה ת נ ו ע ה מ ש י ע ב ו ד ן למפלגות ה ק ו ג ג ר ס .היהודי ה ע ו ל מ י א ף הוא א י נ ו מ ת מ ו ד ד ב ב ע י ו ת הישראליות. ה ג ו ר ל י ו ת ש ל ה ע ם .ק י י מ ת כ א י ל ו ה ש ל מ ה ע ם ה מ צ ב ה ק ש ה ואין א י ש מ ז ו ע ז ע גורל מספרית עד העם ושקיעתו מבחיגה המאה מהסקרים הפסימיים על הנוכחיח, כ פ י ש מ נ ב א י ם ל נ ו הסוציולוגים .ה ק ו נ ג ר ס היהודי ה ע ו ל מ י א י נ ו מ ה ו ו ה סוף ת א ג י ד חי ו מ ת פ ח ח ,ו ה ו א מ ס ח פ ק ב כ ך שהוא מהווה גוף מ ג ג נ ו נ י ב ל ב ד .ה ז ר מ י ם ש ה צ ט ר פ ו ל ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת העולמית ,ו ה ס כ מ ת ה ל א ־ צ י ו נ י ם ל ״ ת כ נ י ת הדתיים ל א ה ב י א ו מ י פ נ ה ב ת נ ו ע ה פנימה. ירושלים״ ב מ ד י נ ו ת א מ ר י ק ה ה ל ט י נ י ת מ ת ר ח ש י ם מ א ו ר ע ו ת מדיניים קשים ,א ו ל ם ל מ ר ו ת ז א ת אין היהודים נ מ ש כ י ם לציון .יש ח ש ש כי ה ש ל ט ו ן ה ח ד ש ב א ר ג נ ט י נ ה י ע ו ר ר שוב ב א ו ש נ ו ת ח ו פ ש ו נ פ ס ק ו ימי ה ט ר ו ר . תקוות ב ק ר ב היהודים ,ש ה נ ה הרי אף ב י מ י ה ט ר ו ר ל א ב א ו א ל י ג ו מ א ר ג נ ט י נ ה .היהודים מן ה מ ע מ ד ה ב י נ ו נ י פ ו ח ד י ם שמא לעלות, הדרסטית אין לא בערך ימצאו המטבע דיוגים ר צ י נ י י ם האשמות ממשיכים מקורות שלנו, אצלגו קיום, מבהיל הכלכלי והמשבר עוד יותר לגבי יצירת משטר את בישראל וההפחתה העולים הפוטנציאליים. כלכלי וחברתי ל ק ל י ט ת עליה. ה ה ד ד י ו ת בין מ ש ר ד י ה ק ל י ט ה ו ה ב נ י ה איגן פ ו ת ר ו ת ד ב ר .א ל פ י יהודים במרכזי לחיות ולעומת קליטה, זאת אלפי דירות ריקות עומדות ואין ק ו ל ואין ע ו נ ה .א פ י ל ו ה ת כ נ י ת ה ק ו נ ס ט ר ו ק ט י ב י ת ה צ נ ו ע ה ש ל ש נ ת ל י מ ו ד י ם בישראל עלייח־הנוער, בפנימיוח זכתה לא לעידוד מספיק והביאה עד עתה ר ק מ א ו ח א ח ד ו ח ש ל ח ל מ י ד י ם ל י ש ר א ל .ב מ צ י א ו ח ק י י ם מעין נ י ח ו ק בין ה ת פ ו צ ו ת לישראל. כאן, לחזור ממה היהודים בעולם יחפרנםו ה א נ ג ל ו ס כ ס י הרוצים ל ב ו א אלינו ,ש ו א ל י ם מ ה י ע ש ו ואיפה יגורו ז אליגו — ח ו ש ש י ם ג ם ה ם מ ח ו ס ר פ ת ר ו נ ו ח ל ב ע י ו ח י ה ם ב ד י ו ר ו ב פ ר נ ס ה . היווצרות מוקדי חוסר עבודה בישראל בעליה ,ש ה י א ב ל א ו ־ ה כ י ק ט ג ה מ א ו ד . 10 היורדים מישראל החושבים אולי בחלקם עצמה, פירושה גדול בירידה ומיעוט אנו באחת חיים הקשות התקופות הרגשה ל ע מ נ ו ואין הזאת שהמציאות מ ח ר י ד ה ו מ ד א י ג ה א ת ה מ נ ה י ג ו ת ב ע מ נ ו ו א ת ר א ש י ה א ר ג ו נ י ם היהודיים ל ס ו ג י ה ם ו ל א ר צ ו ת י ה ם .ב א ם ל א יחול שינוי מ ה ו ת י ב י ש ר א ל ,ב א ם ל א נ ת ח י ל ל ח י ו ת ו ל ח ו ש א ת ב ע י ו ת עמנו ,ב א ם ל א ת ת ח ד ש ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ב ד ר כ י ע ב ו ד ת ה ו ל א ת ת נ ע ר מ ה א ב ק ש ד ב ק בה ,ו ב א ם ת י מ ש ך ה נ ש י ר ה מ ה ע ם ע ל ידי נ ג ע ה ה ת ב ו ל ל ו ת ו נ ש ו א י ־ ת י ר ש ם ת ק ו פ ת נ ו זו כ א ח ת ה ט ר ג י ו ת ו ה ק ש ו ת ב י ו ת ר ב ת ו ל ד ו ת נ ו .ה ד ב ר תערובת, ביותר מתמקד בלא־איכפתיות ובאדישות כלפי הסכנות החמורות. המדאיג ה י כ ו ל ה ל ה י ו ת טרגדיה ג ד ו ל ה י ו ת ר ב י מ י נ ו מ א ש ר ה ע ו ב ד ה ש ק ר ו ב ל ח צ י מיליון יהודים ירדו מ י ש ר א ל מ א ז ה ק מ ת ה ,ו ה ם חיים כיום בגלויות ,ב ס כ נ ת ה ת ב ו ל ל ו ת וטמיעה י י ש ר א ל ועתידו של העם ה י ה ו ד י היהודים, מדינת קמה אשר אלפיים אחרי גלות, שנות גזרות רדיפות, ו ה ש מ ד ה ,א י נ ה מהווה ב י מ י נ ו נ ק ו ד ת מ ש י כ ה ו א ת ג ר ל ד ו ר נ ו היהודי .ה נ ו ד ד ה י ה ו ד י ה נ צ ח י ט ר ם ה ח ל י ט ל ה ש ת ר ש ו ל ה ת ח פ ר — ב כ ל ה ת נ א י ם — בארץ ה ו ר ת ו ו מ ו ל ד ת ו . המחדל אולם תקומת של אינו ר ק יהודי בקרב אלא התפוצות י ש ר א ל אחרי ה ש ו א ה ה נ ו ר א ה ,ל א ע ו ר ר בנו. גם הגדול הנס בתוכנו את התודעה של הנחרצת ״אף־על־פי ולמרות הכל״ ל א ננטוש א ת מולדתנו ,ולא נלד שוב לרעות התרגלנו הירידה לתופעת ט ב ע י ת ,ואין כ א י ל ו היא עושים כדי בשדות זרים. למנעה. כ א ש ר ק מ ה ישראל ,ה י א ה ק ר י נ ה ע ל כ ל ה ע ם ש ז ק ף ק ו מ ת ו .ע ת ה יש יהודים ה מ ת ע ל מ י ם או א ף מ ת ב י י ש י ם ב י ש ר א ל ו ר ו צ י ם ל ה ת ר ח ק מ מ נ ה .מ י פ י ל ל למצב נורא כזה י מדינת שנים. ישראל נ ת ו נ ה ב ת ק ו פ ה ה ק ש ה ב י ו ת ר מ א ז זכינו ל ע צ מ א ו ת ל פ נ י 35 המשבר להעמיק פנימי ביסודו. מלחמת א ת הקרע בתוכו. הכלכלה שלנו מעולם לא והאינפלציה של הוא דורות, מבוססים רצח נמצאה במצב ירוד כה הורסת את ר ק מ ת חברתנו .על עיירות־הפיתוח עובר משבר חמור חוסר תעסוקה. שני לבנון פילגה את העם וממשיכה נפגעה — ה ת ר הצעיד קשות. מתמוטסים. ח ח ־ לעתידו .החקלאות ,פאר יצירתנו פרדסים ותופעות באלפי דונמים חמורות נעקרים, גתגלו אחרות במשך ומושבים בתקופה שהיו האחרונה. א מ י ל גריגצווייג ז״ל ,ו ה ה א ש מ ו ת ,ה ע ל י ל ו ת ו ה ה ס ת ה ש נ ת ל ו ו ל כ ד ,מ ו כ י ח י ם כי אנו ע ו מ ד י ם ב פ ר ש ת ד ר כ י ם מ ס ו כ נ ת .במשן־ ה ש נ ה ש ח ל פ ה מאז ,א ר ע ו ע ו ד ח מ ו ר י ם בחברון, דברים עדים ולאחרונה היינו המקודשים לאיסלם. בשכם, לנסיון בסביבות חדירה מ ע ש ה זה — ל ו א היה ע ו ל ה מנזרים להר־הבית, וכנסיות על נוצריות מנת בירושלים, במסגדים לפגוע ב י ת מי שהתכוון לגרום לכד — עלול היה ל ג ר ו ר אחריו אסון נ ו ר א :ש פ י כ ו ת ד מ י ם ב י ש ר א ל ו ב ש ם ח י ם ,ס כ נ ה ל ח י י ה י ה ו ד י ם בארצות על האיםלם, המקומות האשמת הקתשים ישראל לאיסלם היא שאין ולנצרות בשמירה יודעת למלא חובתה בירושלים, וסערה עולמית שהיתה מעמידה ב מ צ ב קשה את היהודים בגלויות. ת ו פ ע ו ת אלו מ ו כ י ח ו ת שישגן ק ב ו צ ו ת ק י צ ו ג י ו ת ל א ו מ ג י ו ת ו ד ת י ו ת ה מ א מ י נ ו ת שרק בדרד ה א ל י מ ו ת ישיגו מםרותיהן. זוהי סכגה רציגית למשסר הדמוקרסי 11 שלנו, לחופש לאמיל גרינצווייג ב מ ל א ו ת ש נ ה ל ה י ר צ ח ו ,ק י י מ ת ס כ נ ה ל מ ל ח מ ת ־ א ח י ם ב ת ו כ נ ו . חמור דת הביטוי, שאמר וכפי המדינה נשיא חיים מר באזכרה הרצוג, ה ד ב ר פי כמה כאשר המעשים ה מ ט ו ר פ י ם והנפשעים הללו מבוצעים בשם ישראל .ל א ר א י נ ו אלו ה מ כ פ י ש ו ת תופעות הממסד הדתי הישו־אלי את דתנו. שאלה מה את היא להיאבק יוצא א נ ו עושים כראוי נגד גגד מטורפים ל א ו מ נ י ם ופנטיים א ל ה ? ה א ם כ ו ל ם ב מ ד י נ ת נ ו ח ש י ם ב ס כ נ ה ש ב ה ת פ ת ח ו ת ז א ת ? היהיה ב נ ו הכה ל ש ר ש ו ל ע ק ו ר א ת ה ע ש ב י ם ה ל א ו מ נ י י ם ה ל ל ו מ ת ו כ נ ו ,ו ל ה ע מ י ד פושעים אלה מ ח ה לחברה ה י ש ר א ל י ת ? ה ס כ נ ה היא לא רק לישראל אלא לכל העם באשר ב ת פ ו צ ו ת י ו ,ל כ ל יהודי ישראל, ה ו א שם. התקוה שהיתה הגדולה ש ל ה ע ם היהודי ,הועם זהרה ו ה ו נ מ כ ה ק ו מ ת ה ה ל א ו מ י ת והרוחגית .ג ב ר ה ש נ א ת ־ ה א ח י ם ו ח ו ס ר ־ ה ס ו ב ל ג ו ת .ר מ ת הדיוגים ב כ ג ס ת ה ג י ע ה ל ש פ ל .אין ס פ ק כי ה ת פ ת ח ו ת מ ד א י ג ה ז א ת מ ש פ י ע ה ע ל ה ע ם ה י ה ו ד י כ ו ל ו ו ע ל י ח ם א ו מ ו ת ה ע ו ל ם אלינו .אנו למפנה זקוקים להתעוררות רציגי, אהבת־ישראל של אין ואחדות־העם. כיום א ו ט ו ר י ט ה ב ע מ נ ו ש י כ ו ל ה ל ה ש פ י ע ע ל ה ע ם כולו ,ו א נ ו רואים בו ב ק י ע י ם מדאיגים. ׳המציאות הרואים אנו הזאת מדכאה היהודים את העולם. בכל ברית־ המועצות יהודי ב נ ו א ת מ ג ע י ה ם העיקריים ,ש ו א ל י ם כ י צ ד נ ש כ י ל ל ה ג ן עליהם ,כ א ש ר אכולים מישראל, שנאה יהודי מבפנים? החפשי העולם מצפים להדרכה רוחנית אולם מאין ואיד ת ב ו א ע ת ה ה ה כ ו ו נ ה ה מ י ו ח ל ת ,כ א ש ר ה א ו ר ט ו ד ו כ ס י ה ה י ש ר א ל י ת ו ה מ מ ס ד ה ד ת י ש ל ה ר ו ד פ ת ב ק נ א ו ת א ת ה ז ר מ י ם הדתיים ה ק ו נ ס ר ב ט י ב י י ם והרפורמיים ,המהווים כיום הזה א ת ר ו ב ו ש ל ה ע ם ה י ה ו ד י ? ה מ א ב ק ע ל ה ש ל י ט ה מ ת נ ה ל מ ב ל י ל ב ד ו ק ב א מ צ ע י ם ו מ ב ל י ל ב ר ו ר מ ה מ ו ת ר ו מ ה אסור. בעם אנו נתונים בסכנה ישראל רצינית חזקה, ומסכנים צודקת ויפה העם את באורח היהודי חייה, כולו, המייצגת את את עתידו הערכים וקיומו. בלי הנעלים ש ל ה י ה ד ו ת ו ה מ ק י י מ ת א ו ת ם ה ל כ ה ל מ ע ש ה ,אנו ח ו ת ר י ם ת ח ת ע ת י ד נ ו ה ל א ו מ י .אגו זקוקים ל ר ו ח ג ד ו ל ה ש ת ב י א ל ה ת ע ו ר ר ו ת ר ו ח נ י ת ת ר ב ו ת י ת ,ח ב ר ת י ת ו ד ת י ת ב י ש ר א ל ,ש ת ע מ י ד נ ו ע ל ה ס כ נ ו ת ה נ ש ק פ ו ת לנו ,כ י ה מ צ ב ה נ ו כ ח י ב נ פ ש ג ו הוא .ל א מ ס פ י ק ל ל מ ו ד א ת ת ו ל ד ו ת ה ש ו א ה ה ג ו ר א ה ו א ת ג ב ו ר ת המעטים ,ו ב ח י י יום־יום האסון מגהיגיה לשכוח את הגדול ש פ ק ד אותו .ה ע ם חייבים בחשבון־גפש ל נ ו ל א ח ר א ת המועד. ירושלים1.2.1984 , 12 המוטל על החייב דורגו, היהודי רציגי. על לשקם את העם מגהיגותו ומדינת ב ל .גסתכן בדחיות היהודי לאחר ישראל על כל ובאשליות, וחלילה גדעון האוזנר מדע וטוטאליטריזם תגליות השפעה ב מ ד ע י הטבע ,ו א פ י ל ו ה ן ח ש ו ב ו ת ב י ו ת ר ,י ש ל ה ן כ ר ג י ל ר ק מ ע ט בעניני מדינה וחברה ,ל מ ש ל :התגלית המהפכנית של החשמל והכנסתו לשימוש ת ע ש י י ת י ויום־יומי ,ל א גררו אחריהם הדים בנושאי משטר וחברה. א ו ל ם היו ג ם מ ק ר י ם א ח ר י ם ו ה ב ו ל ט ב ה ם ה ו א ה ד ר ו ו י נ י ז ם ה ח ב ר ת י ,כ א ש ר ח ד ש נ ו ת ש ה ת ב ס ס ה ע ל מ ח ק ר מ ע מ י ק ,ב ן ע ש ר ו ת שנים ,ח ו ל ל ה ו ג ר מ ה ל ש י נ ו י י ם מדעית חברתיים מ ר ח י ק י ־ ל כ ת .ל ע נ י ן זה י ש בלתי־פוסק נצחי, לדרוויניזם כ מ ה וקובע ,בין קבוצות נקודות מוצא: בעלי־חיים ראשית, שונות. זוהי שקיים מאבק מלחמת קיום מ כ ר ע ת ,ב ה ר ק ה כ ש י ר י ו ת ר יוצא מ מ נ ה מ נ צ ח ,ואילו ה נ ח ו ת — נ ד ח ק הצידה .שנית ,כ י ה ט ב ע ה ו א ב ע י ק ר ו א ר י ס ט ו ק ר ט י .ה ח ז ק י ו ת ר נ ו ע ד ל נ צ ח ו ה נ ח ו ת נ ו ע ד להיכשל .מ ל ח מ ת ה ק י ו ם ה י א ש ל ב ה כ ר ח י ב ה ת פ ת ח ו ת ה א ד ם ו ת נ ו פ ה לקידמה. א ב י הפאשיזם ,ב נ י ט ו מוסוליגי ,מ ד ג י ש ב כ ת ב י ו כ י ה מ א ב ק ל ק י ו ם ה ו א מ ק ו ר כ ל הליכי החיים .ה א נ ש י ם נ ו ל ד ו ב ל ת י שווים .ב ט ב ע אין שיויון ,ל כ ן ע צ ם ה ח ת י ר ה לשיויון ב י ן ה ב ר י ו ת ה י א ע ד ה ט ב ע . ״משהו קושר אדם ליעוד המאבק. המניעים משתנים: כלכליים ,דתיים, פוליטיים ,סנטימנטליים ,א ך ה א ג ד ה ע ל ק י ן ו ה ב ל ה י א א כ ן המציאות ,ו א י ל ו רעיון א ח ו ו ת ־ ע מ י ם ה י א ה א ג ד ה .ה ש א י פ ה ה נ ו צ ר י ת ו ה ס ו צ י א ל י ס ט י ת ל ״ א ח ו ו ת עמים״ ה י א ר ק ה ס ו ו א ה ל כ ך ש ״ א ד ם ל א ד ם ה ו א ז א ב ״ ויוסיף ל ה י ו ת ז א ב בין ז א ב י ם ב מ א ב ק ו ע ל ש א י פ ת ו ל מ ע ן ש ט ח ק ר ק ע ,ל מ ע ן א מ ת ־ מ י ם ,ל מ ע ן פרוסת לחם ,למען אהבת אשה .ל כ ן מוסוליני מטיף ללאומניות ומתגגד לבין־לאומיות .הוא מעדיף א ת ה מ ל ח מ ה ע ל השלום. 1 ״ ה פ א ש י ז ם ״ ,א מ ר מוםוליני ,״ א י נ ו מ א מ י ן ב ק י ו מ ו א ו א ף ב ת ו ע ל ת ו ש ל ש ל ו ם נצח״ .ה ו א ד ו ח ה ל כ ן א ת ה פ צ י פ י ז ם ,ש נ ו ל ד ע ק ב ה ת כ ח ש ו ת ל מ א ב ק (1 Mussolini, Fascism, Doctrine and Institutions. 13 הקיום, האדם ל ע ו מ ת .נ כ ו נ ו ת לקרבן .רק המלחמה מביאה כמעשה פחדנות לנקודת המתח הגבוה .״ כ ל את האנרגיה האנושית מ ת פ ר ק ת ומעניקה ח ו ת ם ש ל א צ ו ל ה ל כ ל מ י ש י ש ל ו א ו מ ץ ־ ל ב והעזה .מ א מ צ י ם א ח ר י ם ה ם ר ק תחליפים .ה ד ר י ש ה ל ש ל ו ם ז ר ה ל פ א ש י ז ם ״ . החברתי הוא הדרוויניזם בין קבוצות של מסוימים צעדים אנשים האמונה מקור ובמיוחד בין המדיגיות בשטח כ ו ל ל ״שאין מ נ ו ס במאבק א ו מ ו ת ״ ,זה ג ם ג ר ם מכאן, המעשית. למשל, ממנו להציע למוסוליני לפיקוח התגגדותו ע ל ה י ל ו ד ה ו ת ב י ע ת ו ה ב ל ת י פ ו ס ק ת ל ג י ד ו ל ה א ו כ ל ו ס י ה .איסליה ,ל ד ע ת ו ,ח י י ב ת להתחרות גדולה. ב ע מ י ם אחרים, והוא שואל וזאת לעשות רק אם תוכל באופן ריטורי :״ מ ה ה ם תהיה בעלת א ר ב ע י ם מיליון אוכלוסיה לעומת איטלקים 90מיליון ג ר מ נ י ם ו מ א ת י י ם מ י ל י ו ן ס ל א ו י ם ) .ה מ ס פ ר י ם היו נכונים ב ש ע ת כ ת י ב ת ם ( . מ ו ס ו ל י נ י ר ו א ה א ת ה ע מ י ם כ ח י י ם ב מ צ ב מ ל ח מ ה ב ל ת י פ ו ס ק ת זה ע ם זה .ב ע ת מלחמה, ש ה פ ר ט ב ה א י נ ו מ ת א ם עצמו ל ר צ ו ן הקיבוצי, אומה ב ל ת י מ מ ו ש מ ע ת נשלטים על ת נ ו צ ח ע ל ידי ע ם ש ה פ ר ט י ם ש ל ו המדינה. ד י הכוון כ ל ל י ש ל מ כ א ן ה ה כ ר ח ל נ ק ו ט ב א מ צ ע י ם ח מ ו ר י ם ב ז מ ן ה ת ג ג ש ו ת צבאית״. מספר מוסוליני בכתביו שוב כיצד ושוב אירציונליסטים ה ו ש פ ע על ידי כ מ ו ויליאם ג׳יימס ,James.ס ו ר ל ו פ א ר ט ו .ה ו א ח ו ז ר וםוען כ י ה פ א ש י ז ם ה ו א מורד אנטי־אינטלקטואלי, ה ת ב י ע ו ת ש ל היצרים בהיגיון והאיגסטיגקט, ה א י ג ט ל ק ט ו א ל י ה ק ר ,וכי ה ו א העולות על מבטא ת ב י ע ו ת ההיגיון. את ״הפאשיזם מ ב ו ס ס ע ל המציאות״ ,ה ו א טוען ״ ו א י ל ו ה ב ו ל ש ב י ז ם מ ב ו ס ס על תיאוריות .ע ל י ג ו ל ה י ו ח ריאליים .ה ד ם ש ל י מ ד ב ר א ל י ,ה ו א ח ו ז ר ואומר ,ועלי להאזין לצווי הדם״. ג ם הוגי ד ע ו ת פ א ש י ס ט י י ם ע ל י להאמין. אחרים באינםטיגקט שלי דיברו ב ל ש ו ן דומה. אומר ולהישמע לו״, ״בראש פאלמיארי וראשוגה .(Paimieri ״הפרגמטיזם״ ,כ ך נאמר ,״ ה ו א א ב ן ־ פ י נ ה .ב ה ש ק פ ה ע ו ל ם זו .ב ש ב י ל ה ר צ י ו נ ל י ס ט כ ל ל י ם מסוימים ,חוקים ו ד ו ק ט ר י נ ו ת ה ם נ כ ו נ י ם ל ע ו ל ם ,ג ם אם ה נ ס י ב ו ת .ה ש ת נ ו לחלוטין״. , י .כ ש מ ו ס ו ל י נ י נ ש א ל ה א ם ד י ק ט ט ו ר .י כ ו ל ל ה י ו ת ג ם אהוב על ידי ה ע ם ,ת ש ו ב ת ו היתד :.״כן ,א ך ב ת נ א י שההמון ג ם י פ ח ד מ פ נ י ו .ה ה מ ו נ י ם אוהבים אנשים חזקים. ה ה מ ו ן דומה ,ב מ ו ב ן זה ,ל א ש ר .״ . במקורותינו מהפכניות. ותגלו מצויה אזהרה, 2 המכוונת אבטליון א ו מ ר :״ ח כ מ י ם ,ה ז ה ר ו למקום המים הרעים וישתו בעיקר כלפי חדשנים דעות ובעלי בדבריכם ,שמא תחובו חובת גלות התלמידים הבאים אחריכם וימותו...״ אילו ש מ ע ו דרווין ו ח ב ר י ו ל ע צ ה ג ב ו ג ה זו והיו מ ס ת י י ג י ם ב י ת ר ־ ת ו ק ף ו ב כ ל ה ב ה י ר ו ת מתורת האפשרית הפרשנויות כאשר הכזב המוסעות הגזענית ,ע ל כ ל והמסלפוח של צ ו ר ו ת י ה ,היו נ ה ג ו כך, הרי ״גלו״ ד ב ר י ה ם ו ה ת ג ל ג ל ו ל י ד י ה ם ש ל ה נ א צ י ם ,נ ם ת ל פ ו ה ד ב ר י ם ושימשו, כביכול ,א ס מ כ ת ה ל ש נ א ה ; ל ג ז ע נ ו ת ו ל א י ב ה ליהודים. ב ד ו ר שדרווין ל א התכוון ל כ ך מ ע ו ל ם . Emil Ludwig, Conversations with Mussolini. (2 14 בוודאי ר ע י ו נ ו ת י ה ם .מכיוון ש ל א מונעים את בדיהם ל כ ן השפיעו ר ע י ו נ ו ת טוהר ה ג ז ע ה ש פ ע ה נ י כ ר ת ,ב נ א צ י ו נ ל ־ ס ו צ י א ל י ז ם ,ש ק י ב ל את הדרוויניזם כחלק ה א י ד י א ו ל ו ג י ה שלו ,אף כ י גישה בסיסי ש ל הנאצים היתד ,זרה ל ח ל ו ט י ן לדרווין עצמו .א צ ל פאשיסטית שאינו קובעת הגזענות .״מה ג ז ע ב ע ו ל ם — הוא ה ב ל ה ב ל י ם ״ ,ק ב ע ה י ט ל ר ו א ל פ ר ד ר ו ז נ ב ר ג מ ו ס י ף :״הרעיון ש ל מ ד י נ ה ל א ו מ י ת נ ו ל ד ע ל ב ר כ י ה ג ז ע נ ו ת ״ .ב מ ל י ם אחרות ,הדרוויגיזם ,ל ד ע ת ו , כשם ה ו א ב ע ל ע ר ך ר ק במיה־! ש ה ו א מ ק ד ם א ת נ ו ש א הגזע .ה ו א מ א מ י ן כי ש ב מ ש פ ח ו ת מ ס ו י מ ו ת ה ת ב ל ט ו ו ג ב ר ו אישים ב ע ל י ת כ ו נ ו ת מ ס ו י מ ו ת ,כ ך ג ם גזעים מ ס ו י מ י ם ,ל ע ו ל ם ו ל ל א שינוי ,ה ם מ ש ו ב ח י ם מ א ח ר י ם .זוהי א ב ן ־ ה פ י נ ה ש ל ה ג ז ע נ ו ת הנאצית. רוזנברג מסכם את הנושא כ ל ה ל ן : ״האמונה בערכו של ה ד ם היא 5 מוקדמת הנחה בסיסית של ההשקפה הנאציונל־סוציאליסטית .פרושו של ד ב ר כי רוח יוצרת מסוימת ,סוג מסוים ש ל מ נ ט ל י ו ת וסוג מ ס ו י ם ש ל אופי ,ק ש ו ר י ם ת מ י ד ב ט י פ ו ס מ ס ו י ם ש ל גזע. אין זה מ ק ר ה ש ד מ ו ת ה ג ב ו ר ה ש ל ז י ג פ ר י ד ) ד מ ו ת ג ר מ נ י ת ,הירואית( היא יצירת הגגיוס ה ג ר מ נ י ו ד ג ם ל ג ו ע ר ,ב ע ו ד ש ד מ ו ת ו ח ס ר ת המצפון ו א כ ו ל ת ה מ י ר מ ה ש ל י ע ק ב )אבינו( ה י א רעיון יהודי .אין זה מ ק ר ה ש א נ ש י ה כ ב ו ד בעוד ה ם ב ע ל י ת כ ו נ ו ת ה ג ז ע ה א ר י ,רזים ,ג ב ו ה י ם ,ב ע ל י ע י נ י ם ב ה י ר ו ת ; שצאצאי י ע ק ב הם כפופים ,כהים ,ב ע ל י ת ל ת ל י ם . א פ ש ר י א מ נ ם ל ת מ ו ה א ם ה מ נ ה י ג י ם ה נ א צ י י ם ת ו א מ י ם ל ה ג ד ר ו ת אלה .ה י ט ל ר ל א היה בלונדי ,ג ב ל ס היה ק צ ר ק ו מ ה ,גריגג ה י ה ש מ ן ו ע ב ־ ב ש ר ,ואילו ר ו ז נ ב ר ג א י נ ו מ צ ל צ ל כ ש ם ארי. היטלר השפעת כופר בכל תוקף ב כ ך ומאפיינים רגשניים הם שתכונות רוח פרי הסביבה .כל הסגולות ,מ ב י א אדם א ת ו לעולם ,לדעתו .״ככל שהקרקע והסביבה יכולים ל ה ש פ י ע ע ל האנשים ,התוצאה ב כ ל הגוגע לגזע״• ארץ ד ל ת י ב ו ל י ם הסופית תהיה ל ל א כל שיגוי ת נ י ע ע ם א ח ד ל ה י ש ג י ם עליונים, בעוד ש ג ז ע אחר ,ב א ו ת ם ת נ א י ם ,י ד ר ד ר ל ע ו נ י קיצוני .ה נ ס י ה ה ג פ ש י ת ה י א ה ק ו ב ע ת כיצד השפעות יקבלו חיצוגיות ביסוי ,א ם בכלל, ותוביל עם אחד לעבודה ק ש ה ו ל מ א מ ץ עילאי ואילו ע ם א ח ר יגווע ב ר ע ב ״ .״כושי ,א פ י ל ו יוולד ב א ר ץ צ פ ו נ י ת ,יהיה כושי״ ,ה ו א כ ו ת ב . היסלר משוכנע כי התרבות כולה תלויה במספר קסן של גזעים ,ו ק ר ו ב לוודאי ר ק בגזע אחד בלבד ,הארי־סבסוני. ״בני ה ג ז ע ה א ל פ י נ י ל ע ו מ ת ז א ת ג ע ד ר י ם ר ו ח ש ל שליםים .ה ם ג מ י ש י ם ונכנעים. לעמוד הציבור. הגזע ה מ ז ר ח י ד ר כ ו ל ה י ו ת מ ו ג ה ג ו ל א מנהיג .אין ל ה ם י כ ו ל ת יחדיו .ל כ ן מ ה ם י צ א ו חנוונים ,ו ס פ ק ו ל נ ט י ם ש ע ו מ ד י ם ב ר א ש חיי הדמוקרםיה גוברת, כלומר המגהיגות אינה תוצאה של מאבק א ל א ב א ה ב ז כ ו ת ה ש ל י מ ה ע ל ה ו ן ו ת ע מ ו ל ה מ ו צ ל ח ת .ל כ ן ה ב נ ק א י היהודי יודע ל ד ח ו ק ע צ מ ו קדימה״. Rosenberg: The Origins of the Twentieth Century. (3 15 לדעת ה נ א צ י ם גם ע ת י ד ה ש ל ר ו ס י ה ה ו א ח ס ר ת ק ו ה ב ג ל ל ה ה ר כ ב הגזעי. במשך ז מ ן ־ מ ה ג ב ר ש ם ה ג ז ע ה צ פ ו נ י .א ז ר ו ס י ה ה י ת ה כוח .א ך גזע זה פ י נ ה מקומו ל א ל מ ג ט י ם מ ה ג ז ע ה ב ל ט י ־ מ ז ר ח י ,ל כ ן אין ש ם מ נ ה י ג י ם הראויים ל ש מ ם . מ צ ו י י ם שם גם י ס ו ד ו ת מ ו נ ג ו ל ו א י ד י ם ב א ו כ ל ו ס י ה .״ ה ב ו ל ש ב י ז ם הוא ה מ ר ד ה מ ו ג ג ו ־ נגד התרבות הצפוגית והתשוקה לואדי ה ג ו ס ט ל ג י ת לגדודים ב מ ר ח ב י ה ע ר ב ה ״ . ה נ א צ י ם עומדים ע ל כך ,כי כ ל ש ט ח ש י כ ב ש ו צ ר י ך ל ה י ו ת ח ד ־ ג ז ע י .א ו כ ל ו ס י י ת ו חייבת לבוא לשמור רק על על כך ידי צרוף ולהימנע קרקע מנשואי־תערובת. ואנשים, בצרוף גרמניזציה, יכולה לדעתם, הגזע כ מ ו ב ן ל ק ו ו י ־ ה י ס ו ר של הטבטוני. דרווין לא היה אנטרוםולוג ותורתו לא נגועה היתד, בגזענות, אף כי היתד ,ק ר ו ב ה ל ת ו ר ת ה א ב ג נ י ק ה ,ל א מ ו ר ת ו ר ת ה ש ב ח ת ־ ה ג ז ע .ל פ י ה ש ק פ ה זו י ש לתמוך בגזעים נ ע ל י ם ו מ ש ו ב ח י ם כ ד י ש י ת ר ב ו ,ויש ל ע ש ו ת ז א ת ע ל ד י שיטת מענקים ,פרסים ו ה ק ל ו ת ; ל ע ו מ ת זאת יש ל ה כ ב ד ע ל גזעים ג ח ו ת י ם בכדי ש ל א של למפעל ובפרט יתרבו, שלא תהיה תערובת גזעים. מכאן צעד רק אחד ה ר צ ח ההמוגי הראשון ש ק ד ם ע ד ל ש ו א ה ,האוטוגזיה ,ל א מ ו ר ה ר י ג ת ״ ח ו ל י ־ ה ר ו ח , הנכים ו״הטיפוסים הנה ההרסניות. 16 כך שאינם השתמשו פרודוקטיביים ושאיגם בהישגים מדעיים הנאצים מועילים בכדי לחברה״. לקדם את דעותיהם דב לוין יהודי הארצות הבאלטיות *פריחתם וכליונם* לזכר אגר׳ יעקב אולייסקי ,יו״ר איגוד יוצאי ליטא וד׳׳ר שאול ליפשיץ ,יו״ר איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה ,אשר פעלו רבות להגצחתן של קהילות ישראל בארצות הבלטיות שנכחדו בשואה, ולקליטתם של השרידים במדינת ישראל. ב ל ל י ר ק ע במינוח ש ל ״הארצות הבלטיות״ מ ק ו ב ל ל כ נ ו ת א ת שלוש המדיגות הקסגות בשפה ה מ ז ר ח י ת ש ל הים בדרום ,ו ה ן : הנימאן הבלטי ,בין המפרץ הפיני ובירתה טאלין; לטביה אםטוגיה בצפון ועד שפך ובירתה ריגה; נהר ליטא ו ב י ר ו ת י ה ו י ל נ ה ו ק ו ב נ ה )לסירוגין( .ב ת ק ו פ ת ע צ מ א ו ת ן בין ש ת י מ ל ח מ ו ת ־ ה ע ו ל ם , מ נ ו מ ד י נ ו ת א ל ה כ ־ 6מיליון ת ו ש ב י ם ו ב ת ו כ ן כ־ 250,000יהודים. מיקומן ש ל א ר צ ו ת א ל ו ב א ז ו ר ה מ י ש ו ר י ה ז ה בין ר ו ס י ה ל ג ר מ נ י ה ,ע ב י ר ו ת ן הטובה ,ר ש ת הדרכים ושורת נמליהן מפגש בין־תרבותי הפוליטית שבים הבלטי ,הפכו ובין־מעצמתי ,וגם שהסתיימה ה צ ב א י ת ביניהן, אובייקט תכופות ארצות אלו לזירת רב־חשיבות במהלך התחרות משתי בכיבושן ע ל ידי א ח ת ה מ ע צ מ ו ת ה ל ל ו א ו ש ל ב נ י בריתן. רוב רובם פרוטסטנטים הבלטיות שהן פינית. הללו, למרות של ברובם; הליטאים השפה הם קתולים, הליטאית והלטבית הודו־אירופיות ,ו א י ל ו ה ש פ ה ההבדלים הושפעו קורותיהם האטניים, ואילו נמנות על הלשונות קבוצת האסטית שייכת לקבוצה התרבותיים במידה ר ב ה מן הלטבים והאסטונים המצב והאחרים בין ההונגרו־ שלושת הגיאופוליטי ש ל הם העמים ארצותיהם, * מאמר זה מהווה חלק מתוך מחקר המתבצע במכון ליהדות זמננו של האוגיברםיסה העברית בירושלים בסיוע של .Conteporaiy Jewry The Alexander Silberman International Foundation in 17 ג ם ג ו ר ל ם ה ד ו מ ה בין ש ת י ומכאן במלחמת־העולם־ מלחמות־העולם ,ובמיוחד השניה ,והוא הדין ג ם ל ג ב י ה א ו כ ל ו ם י ה ה י ה ו ד י ת ב כ ל א ח ת מהן. ב מ ה ל ך השלטון ה צ א ר י ה מ מ ו ש ך ב א ר צ ו ת ה ל ל ו ,מ ן ה מ א ה ד.־ 18ו ע ד מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם הראשונה ,ס ב ל ו ר ו ב היהודים ב א ר צ ו ת ה ב ל ט י ו ת ,כמו ג ם ב ש א ר ה א ז ו ר י ם ״תחום־המושב״ של דוכאו מגזרות ברוסיה, שונות. והגבלות הליטאים גם ב ש י ט ת י ו ת ע ל ־ י ד י ה ש ל ט ו ן ה צ א ר י ב מ י ש ו ר י ם שונים )עד נסיונותיהם עקב העקשניים להשתמש דפוס .רק הגרמנים הבלטים וביחוד ליהנות עוד מלפני מ א ו ת המשיכו מבוטל שלהם בלשון־האם והלטבים (1904ו ב מ י ו ח ד ובדברי־ בבתי־ספר ב ע ל י ־ ה א ח ו ז ו ת נושאי ת ו א ר י א צ ו ל ה שונים, שנים מיוחדות ומילאו תפקיד מזכויות לא בצבא ובמנגנון הפקידותי הרוסי במקום. •לעצמאית מ ו ח ל ט ת הגיעו ה א ר צ ו ת ה א ל ו ר ק ב ש ל ה י מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ־ ה ר א ש ו נ ה , שהושגה אותן ניהלו נ ג ד כוחות סדירים כתוצאה ממלחמות שחרור ממושכות, ו ב ל ת י ־ ס ד י ר י ם -שפעלו ב ע י ק ר ב ש י ר ו ת ג ר מ ג י ה ו ר ו ס י ה ־ ה ס ו ב י י ט י ת .ה ו ד ו ת ל ע מ י ד ה עיקשת של הצבאות הלאומיים שקמו צבאית וכן ה ו ד ו ת ל ס י ו ע צ ב א י ,מ ד י נ י במשולב, בשלוש הארצות הבלטיות ופעלו מצד מדינות וכלכלי נהדפו המערב, הכוחות ה ל ל ו ו כ ך ס ו כ ל ג ם ה נ ס י ו ן ה ר צ י נ י ל ב ס ס בהן מ ש ט ר סובייטי ו ל ס פ ח ן , למעשה, ההסתייגות שוב רבתי. לרוסיה מאז ואילך בארצות נמשכה האלה והחשדנות כלפי השכן הסובייסי במזרח ומפני המפלגות הקומוניססיות הזעירות שקיומן שבתוכן, החוק נאסר על פי ופעילותן המחתרתית ביד ק ש ה . דוכאה א מ נ ם ,מ ס פ ד ל א מ ב ו ט ל של יהודים נ כ ל ל ב י ח י ד ו ת ה ל י ט א י ו ת ו ה ל ס ב י ו ת ה א ד ו מ ו ת המיוחדות, מספרם אשר הוקמו במיותד לשם בארגונים .הקומוניסטיים בארצות הבלטיות ת מ ך היהודי סיוע הבלתי להשתלטות ליגליים, בעצמאוחן אך הסובייטית, רובו רוב המוחלטת והשתתף וכן בלט של הציבור בפועל במאבקן ה צ ב א י והמדיני .ע ם ב י ס ו ס קיומן ה ע צ מ א י ש ל ה א ר צ ו ת ה ב ל ט י ו ת זכו היהודים, ש א ר המיעוטים הלאומיים כמו אוטונומיות מופלגות במישור התרבותי לזכויות ה ח ב ר ת י ,זכויות ש ע ו ג נ ו כ ח ו ק ו ת וכן ב ה ת ח י י ב ו י ו ת כ מ י ש ו ר ה כ י נ ל א י מ י .עם ז א ת ייצוגם היה במנגנון הממשלתי למדי מצומצם ובמיוחד הדיפלומטי, בסקטור ב צ ב א ובמשטרה. אם כי• כ ת ו צ א ה גםלגה מגורמים פוליטיים מתמדת ביחסם של עמי הרוב צומצמו תקופת פנימיים כלפי וכלכליים חלה היהורים ,וזכויותיהם במשך הזמן האוטונומיות ב מ ל ה ר ב ה ,הרי עדיין נ ו ת ר ו ב י ד י יהודי .ה א ר צ ו ת ה ב ל ט י ו ת עד ס ו ף עצמאותן ,מ ע ר כ ת ח י נ ו ר מ פ ו א ר ת ב ע ב ר י ת ובאידיש ,ב ת מ י כ ה מ מ ל כ ת י ת , וכן. .הם נהנו מ ח ו פ ש פ ע ו ל ה מ ל א ל ק י ו ם ח י י ם ת ר ב ו ת י י ם ) .ת ו ר נ י י ם וחילוניים(, ח ב ר ת י י ם ופוליטיים ת ו ס ס י ם ,ש ה י ו מ ן ה ב ו ל ט י ם ב י ו ת ר ב ת פ ו צ ו ת ה ג ו ל ה . . ה פ ע י ל ו ת ה צ י ו נ י ת על כ ל מיגוון מ ס ג ר ו ת י ה וארגוגיה ,ל א זו ב ל ב ד ש ה ק י פ ה חלק גיכר מן .ה ר ח ו ב היהודי בתנועה שפת בארצות'.הללו, א ל א .א ף היוותה ג ו ר ם בר־משקל הציונית ה ע ו ל מ י ת ו ג ם ה ע ל י ה מ ש ם ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ה י ת ה גדולה י ח ס י ת . הדיבור ה ע י ק ר י ת בין ה י ה ו ד י ם היתד ,יידיש .כן גם ד י ב ר ו ביניהם ר ו ס י ת , גרמניה ועברית. מהקהילות ולא היו ביניהם נישואי כמעט בארצות' ה ב ל ט י ו ת היוו מרכזים יהודיים תערובת. זאת'.ועודר כמה ע ו ל מ י י ם .ב ת ח ו מ י ם •שונים, כ ג ו ן :י ש י ב ו ת טלז׳ ו ם ל ו ב ו ד ק א ) ק ו ב נ ה ( ש ב ל י ט א ,מ ו ס ד ו ת א ק ד מ א י י ם ב א ו נ י ב ר ם י ־ 18 טאות טארסו תנועת בית״ר באסטוניה ,ב י ת ה ס פ ר הימי ש ל שבלטביה ברמה ו ר ב י ם אחרים. בעוד שמרבית האוכלוסיה של שלוש הארצות הללו התפרנסה בעיקר מחק דייג לאות, התגברות וספנות, הנטיות עסקו הרי הלאומניות היהודים רוב במסחר, והפרו־נאציות תעשיה הנ״ל, בארצות ומלאכה. מאמצע עם שנות ה ש ל ו ש י ם ואילך ,ח ל ה ה ר ע ה נ ו ס פ ת ב מ צ ב ם ש ל היהודים שם ,ב מ י ו ח ד ב מ י ש ו ר ה כ ל כ ל י ־ א ז ר ח י ,אך הוא נ ש א ר ט ו ב ל א י ן ע ר ו ך בהשוואה ל מ צ ב היהודים ב א ר צ ו ת ב מ ז ר ח אירופה. האחרות היקלעותן הפתאומית של ליטא ,ל ט ב י ה ואסטוניה לתחום ההשפעה הסובייטית בעקבות כיבוש הסכם פולין ריבנטרופ—מולוטוב הזוועה וסיפורי להקמת מפי בסיסים של הפליטים אלפי הצבא האדום שמצאו משם בתוכם, מקלט חם ב א ר צ ו ת הללו ,וכן ה ת ק פ ת ב ר ה ״ מ א ת פ י נ ל נ ד ה ש כ נ ה ,זיעזעו במידה ר ב ה א ת הבלטיים והוציאום מ ש ל ו ו ת ם הממושכת .כתוצאה מסיפוח אזור וילנה היהודים ל ל י ט א ,ב ה ג מ צ א ו אז ק ר ו ב ל ש ת י ר ב ב ו ת פ ל י ט י ם יהודים מפולין ,ג ד ל אז מ ס פ ר ם ל כ ד י 350,000 באמצע וכתוצאה ליטא, יוני ואסטוניה סוציאליסטיות. שפעל ,1940 האדום המדיגות מ כ ך כונן ב ה ן מ ש ט ר ס ו ב י י ט י ל כ ל ד ב ר .ג ־ 3ב א ו ג ו ס ט לטביה עליהם השתלט הצבא כליל על היהודים רשמית שוחררו וסופית אז לברה״מ, להלכה ולמעשה ,1940ס ו פ ח ו כרפובליקות מכל הבלטיות סובייטיות שהוטלו ההגבלות ב מ ש ך השנים ,ו ר ב י ם מ ה ם ) ב מ י ו ח ד א ל ה ש ה ש ת י י כ ו ל מ ח ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ע ד אז ב מ ח ת ר ת ( הסקטור השתלבו בצורה ה צ ב א י ו ה ב ט ח ו נ י י פ נ י מ י וכן ובעונה ב ו ל ט ת ב ד ר ג י השלטון השונים ,כ ו ל ל במפלגה הקומוניסטית א ח ת גם נ פ ג ע ו ר ב י ם מ ב י נ י ה ם מ מ ה ל ך השלטת: אך בעת הסובייטיזציה ובמיוחד מהצורך ל ע ב ו ד ב ש ב ת ובחג ,מ ה ל א מ ת ה מ ס ח ר ו ה ת ע ש י ה ,מ ב י ט ו ל מ ע ר כ ת ה ח י נ ו ך ה ע ב ר י ת , המוסדות פיזור מחתרתית הרוב הארגוניים מסוימת, הפוליטיים במישור במיוחד )בני־נוער התרבותי(. ציוניים על אף אף כל קיימו זאת, פעילות ראו עמי ש ה ר ג ש ת ם ה ל א ו מ י ת נ פ ג ע ה ק ש ו ת ,ב י ה ו ד י ם א ת גושאי ה ש ל ט ו ן ה ס ו ב י י ט י השנוא עליהם ושנכפה עליהם בכידוני הצבא־האדום .ההרגשות האנטי־יהודיות טופחו בארצות ולובו בשיטתיות ע ל ד י המחתרות הלאומיות החזקות שפעלו הבלטיות במשך כל ת ק ו פ ת המשטר הסובייטי ובסיוע חשאי של גרמניה הנאצית. משבוצע יתר־על־כן, בליל ה־13 ל־14 ביוני ,1941 בפיקודו גגרל של הנ.ק.וו.ד .איוואן סרוב ,מ א ס ר ה מ ו נ י ש ל ר ב ב ו ת א ז ר ח י ם ב ל ם י י ם ו ב ת ו כ ם כ־12,000 יהדים שסווגו ע ל למחנות־עבדה ד י ה ש ל ט ו נ ו ת כ ״ י ם ו ד ו ת עוינים״ ,ו ש ה ו ג ל ו ע ם מ ש פ ח ו ת י ה ם ולאזורים נ ד ח י ם ב צ פ ו ן ה ר ח ו ק ש ל ר ו ס י ה — ה ו פ צ ה אז ב ז ד ו ן ה ש מ ו ע ה ש ג ם ב כ ך א ש מ י ם ה י ה ד י ם ,ו ז א ת ב ג י ן ה ע ו ב ד ה ש ב י ן צוותי ״ ה ש ל י ש י ו ת ״ )״הסרויקה״( מיד שיצאו ל ב צ ע א ת ה ה ג ל י ו ת ב א י ש ו ן ־ ל י ל ,היו פ ה ושם ג ם י ה ד י ם . עם פלישת ה פ ת ע ש ל צ ב א ו ת הווהרמאכט לברה״מ ב־ 22ביוני הסדית )בהתאם לתכנית לאומיים אחרים ובמקרים רבים ביצעו רציחות פראיות בארצות ״בארבארוסה״( הבלטיות על השתלטו מקומות אנשי אסטרטגיים המחתרת ומיתקנים 1941 ויסדות שונים, ב י ה ד י ם ובמקומיים י ע ד י בטרם שהצבא ה ג ר מ נ י הגיע ל מ ק ו ם . 19 ע ו צ מ ת ה ה ת ק פ ה ו י ת ר ו ן ה ה פ ת ע ה מ צ ד ה צ ב א ה ג ר מ נ י שריכז ב א ז ו ר מחמת ז ה ק ב ו צ ת א ר מ י ו ת ח ז ק ה ב ש ם ״נורד״ ,ו ע ק ב ה ל י ט א י ת היה ג ב ו ל מ ש ו ת ף ע ם ג ר מ נ י ה , בלבד; לטביה הגנה ששכנה מסוים — ביותר, רחוק יותר נכבשה תוך נ כ ב ש ה זו ה ר א ש ו נ ה ת ו ר 4—3ימים ובתוכה 8—7 העובדה שלרפובליקה הסובייטית ימים, נ מ ש ך כחדשיים .בין ה ש א ר נ ו ד ע הספיקו ואילו השלטונות כיבוש לגורם זה לארגן אסטוניה, מערך הצפונית על חשיבות לא מבוטלת ה א פ ש ר ו ת ש ל היהודים ל ה ש ת ת ף ב פ ו ע ל ב מ ל ח מ ת ה מ א ס ף ש נ י ה ל ו ה צ ב א ה א ד ו ם יחידות ב ל ת י ־ ם ד י ר ו ת ,ת ו ר כ ד י ה נ ס י ג ה מ ה א ר צ ו ת ה ב ל ט י ו ת ,שכן מירווח בסיוע ה ז מ ן ש ל הכיבוש ה נ א צ י ק ב ע ב מ ל ה ר ב ה ב י ו ת ר א ת מ ל ת ה צ ל ח ת ם ש ל היהודים מ ק ל ט זמני ב ע ו מ ק י ב ר ה ״ מ — א ם ת ו ר למצוא הודות בריחה ספונטנית ואם ל פ ע י ל ו ת מ א ו ר ג נ ת מ ט ע ם ה ש ל ט ו נ ו ת ,ב מ ס ג ר ת מ ד י נ י ו ת ה פ י נ ו י ש ל סוגי ת ו ש ב י ם בהתאם לחשיבותם הפוליטית והכלכלית. מסוימים ב צ ו ר ה זו או א ס ט ו ג י ה ,כ־15% אחרת הצליחו להימלט אז אפוא ל ב ר ה ״ מ כ־ 60%מ י ה ו ד י מ ל ל י לטביה ואילו מיהדות ל י ט א כ־ 8%בלבד .ביחד הם מ נ ו מ ע ל 30,000איש .ב ת ח י ל ה ש ה ו ר ו ב ם ב ק ו ל כ ו ז י ם ו ב י ש ו ב י ם עירוניים ב פ ל כ י ר ו ס י ה האירופית ,כ מ ו איוואנובו ,Ivanovoפ נ ז ה ,Penzaק י ר ו ב ,Kirovל נ י נ ג ר ד החורף הם , Leningradי א ר ו ס ל א ב Jaroslavועוד .ע ם ב ו א בהמוניהם עברו ל ר פ ו ב ל י ק ו ת הסובייטיות ש ב א ס י ה ה ת י כ ו ג ה ,ת ו ך ת ק ל ס מ ו י ה ל ה ג י ע מ ש ם ל א ר ץ ־ אולם ישראל, קשות. הצליחו ב כ ר למעשה ל מ ע ל ה מ־ 10,000א י ש הדיביזיות מתוך הלאומיות מניעים הנלימת ניספו בעיקר, הצבא וכחלק שהוקמו ע ל האדום מהמאבק על המשר בשורות אדמת ברה״מ השתייכותן של ה ב ל ט י ו ת ל ב ר ה ״ מ ג ם ע ם ת ו ם מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ־ ה ש נ י ה .כ־ 20,000י ה ל י ם מהפצצות נסיונות בודדים העשרות מבין .הפליטים התגייסו ולחמו הבלטיות של פוליטיים בלבד; שנתפסו בפועל נענשו כבדות מלחמה ומפעולות אחרות ב מ ה ל ך •הכיבוש ,ת ו ך כדי ל ב ר ו ח מ פ נ י טורי ה צ ב א ה נ א צ י ל כ נ ו פ י ו ת ה ל א ו מ י ו ת ה מ ק ו מ י ו ת ש ז י נ ב ו נותרו ב ה ם בדרכים .ת ח ת ה ש ל ט ו ן ה נ א צ י בארצות ל־300,000 הבלטיות קרוב יהודים. ע ל אף את הציפיות מ צ ד הלטבים הליטאים, ה צ ב א הגרמני ,ו ע ל א ף ש ר ב י ם מ ה ם והאסטונים, שקיבלו השתלבו־ ב י ח ל ו ת בהתלהבות צבאיות מיוחדות ב מ ל ח מ ה נ ג ד ה ס ו ב י י ט י ם . ,ה ר י נ מ נ ע ו ה ג ר מ ג י ם מ ל ח ד ש א ת ע צ מ א ו ת ארצותיהם. ב מ ק ו ם זה כונגו ב ה ן ו ב ב י י ל ו ר ו ס ל מ מ ש ל א ז ר ח י ג ר מ נ י ב ש ם ״אוםטלנד״ ב ר א ש ו ת הרייכסקומיסאר המזרחיים, בראשותו של ״גנרל־נאצירק״. )גנרל־ראט( ה. לוהזה אדמיניסטרםיבית בריגה, ; אלפרד רוזנברג .כ ל א ח ת מן המדינות הפכה להיות שבראשה עמד שהורכבה שהיה כפוף למיניסטריון ל ע נ י נ י האזורים מאישים למחוזות גרמגי בתואר מקומיים. )געביט( כל ובראשם גנרל־קומיסר ועל אחד לו מהגנרל־באצירק געביטס־קומיםאר מועצה חולק )מפקד־מחוז( ג ר מ נ י .ה ש ל ט ו ן ה מ ו ח ל ט ב כ ל א ח ת מ ן ה ע ר י ם ה ג ד ו ל ו ת היה בידי ה ש ס א ס ק ו מ י ס ר ) מ פ ק ד ה ע י ר ( .ג ם ה ו א ו ג ם ר א ש י ה ע י ר ו כ ן מ פ ק ד י ה מ ח ו ז ו ת מ ב נ י ה מ ק ו ם המשיכו א מ נ ם ל כ ה ן ב מ ק ב י ל ,א ך ס מ כ ו ת ם ו ש ל ט ו נ ם ש ל ה א ח ר ו ג י ם היה מ ו ג ב ל . תנאי נקבעו 20 ח י ל ם של מלכתחילה על היהלים ב א ו ס ט ל א נ ך — ה ו א ה ש ס ח ש ל 3הארצות — ל הממשל האזרחי ב מ ס ג ר ת ״ההנחיות הארעיות״ מה־13 באוגוסט חובת 1941 ) ב ח ת י מ ת ה .ל ו ה ז ה ( ,ו ב ה ן נ כ ל ל ו בין ה ש א ר ה ג ז י ר ו ת הבאות: היהודים רכושם כל לענידת מלפנים טלאי־צהוב החרמת ומאחור, של היהודים ,איסור ל ה ש ת מ ש ב מ ד ר כ ו ת ,ב ת ח ב ו ר ה ציבורית ,ל ב ק ר ב מ ק ו מ ו ת ציבוריים ו ב מ ק ו מ ו ת בידור ,א י ס ו ר ל ה ח ז י ק מ ק ל ט י ר ד י ו וכוי; וכן ה ו ע ל ה הצורך ,ב מ ס ג ר ת אלה, הנחיות בהשגחת לרכז היהודים את הגביטסקומיסאר בגיטאות המחוז(. )מפקד מגורים לקופתו ממשל עם זה של עצמי האחרון פנימי, גם שולם ש כ ר ה ע ב ו ד ה ש ל ה י ה ו ד י ם ש ע ב ד ו ב מ פ ע ל י ם פ ר ט י י ם וציבוריים. למעשה עוד גחרץ ג ו ר ל ם ש ל ,1941 באביב ידי על היהודים קבוצת ת ח ת הכיבוש הנאצי בארצות הצמרת ובראשה הנאצית הבלטיות משטרת ראש הביטחון וה־ס.ד .ר י י נ ה א ר ד היידריך ,א ש ר ה כ י נ ה כ ב ר אז ,א ת ת כ נ י ת ״ ה פ ת ר ו ן הסופי״ אז, של היהודים ב כ ל ל ו ש ל יהודי מ ז ר ח א י ר ו פ ה בפרט. לכל להצמיד ״בארבארוסה״ מארבעת אחד הגייסות עוצבות־״מבצע״ העיקריים גרופן(, )איינזאץ בין־השאר הוחלט שעמדו אשר להיכלל תפקידם בתכנית להרוג היה א ת היהודים ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם ו י ס ו ד ו ת ב ל ת י רצויים אחרים .ל ק ב ו צ ת ג י י ס ו ת ״ נ ו ר ד ״ את שכבשה הבלטיות הארצות לנינגרד, ומבואות אייגזאצגרופה הוצמדה א׳ בפיקודו של אם.אס .ב ר י ג ד ה פ י ר ר פ ר א נ ץ ש ט א ה ל ק ר ,ש ב ה נ כ ל ל ו י ח י ד ו ת ־ ה מ ש נ ה ש פ ע ל ו ל ח ו ד או ב י ח ד ב כ ל א ח ת מ ה ג נ ר א ל ־ ב א צ י ר ק ה :ל י ט א , )איינזאצקומאנדו( ל ט ב י ה ואסטוניה .מ פ ק ד י ה ן ש מ ש ו ב ע ת ו ב ע ו ג ה א ח ת גם כ ר א ש י מ ש ט ר ת ־ ה ב י ט ח ו ן בארצות נכללו אלה .פ ר ט ל ג ר מ נ י ם ש מ י ל א ו ב י ה ד ו ת א ל ה ב ע י ק ר ת פ ק י ד י ם פיקודיים, בעיקר אנשי צבא בהן ר ב י ם מ ב נ י ה ע מ י ם ה ב ל ט י י ם , לשעבר, ומשטרה ח ב ר י ארגונים ל א ו מ נ י י ם ו א ח ד י ם . יחידות־ ה מ ש נ ה מראש, הן הללו הן א ת ר צ ח מ ר ב י ת יהודי שלוותה ,כ א מ ו ר , פעולה שביצעו בשיטתיות לוח־זמגים ולפי קבוע הארצות הבלטיות ,סמוך לכיבוש ה ג ר מ נ י שם, היו ״ספונטניות״, התעללויות בפרעות. אלו ורציחות כ ב י כ ו ל ,אך ב ע צ ם הן ת ו כ נ נ ו ל ר ו ב ע ל ד י ש ל ט ו נ ו ת ה כ י ב ו ש הגרמניים. נתונים מפורטים ממהלך הרצח ההמוני שבצעו י ח ד ו ת ־ ה מ ש נ ה של עוצבות־ ,1941נ ש ת מ ר ו ב ד ו ״ ח ו ת ה ש ו ט פ י ם ש ל מ פ ק ד ה , ה מ ב צ ע אי ,ב מ ח צ י ת ה ש נ י ה ש ל פ .ש ט א ה ל ק ר ,ובין ה ש א ר מ ו ז כ ר י ם ש ם מ ק ר י ם ש ל ה ת ג ג ד ו ת פיזית .מ צ ד ה י ה ד י ם . תוך מחצית זו שנה חוסלו כל היהדים באסטוגיה שנותרו ומרבית יהדי ל ט ב י ה וליטא ,פ ר ט לכ־ 50,000ש ה ו ש א ר ו ב מ כ ו ו ן ב מ ס פ ר ג י ט א ו ת ו מ ח נ ו ת ־ ע ב ד ה והועסקו ולוא י ה ד י ם אלה ב ע ב ד ו ת מקצועיות ואחרות .נושא השארתם של בחיים, גם ארעית ,גרם ל מ ת ח ניכר בין ה מ מ ש ל האזרחי הגרמני שהיה מעונין לבין בהעסקתם, בתקופה שלטונות הביטחון לחיסולם שלחצו המיידי. ה נ ד ו נ ה ו ג ם ל א ח ר מכן ,ה ו ב א ו ל א ר צ ו ת ה ב ל ט י ו ת ר ב ב ו ת מ ש פ ח ו ת י ה ד י ו ת על מטענן ,מגרמניה ומארצות אחרות באירופה ,כביכול ל ש ם יישובם בשטחי המזרח. למעשה חוסלו רובם מד ב מ ק ו מ ו ת שיועדו ל ר צ ח כמו ה מ צ ד ה התשיעית )הפורט התשיעי( שעל ריגה ואחרים .מ ק צ ת ם ה ו כ נ ס ו ל ג י ט א ו ת לעומת השרדים לא מרחץ הדמים שארע היהדים המקומיים, ד קובנה ,יערות רומבולי על ד ולמחנות־עבדה. במחצית השגיה של ,1941 הצטיירה בעיגי התקופה שלאחר־מכן ,עד אמצע ,1943כ ש ק ט ה יחסית ,א ם כי ג ם אז ח ס ר ו גזרות ,ג ג י ש ו ת ו ה ו צ א ו ת ל ה ו ר ג )״אקציות״( וגדושים ממקום ל מ ק ו ם 21 ביצוע לשם השרידים בגיטאות עצמית, אז ע ב ו ד ו ת כפייה. לקיום במשך ובמחנות ה ש נ ה .וחצי את העבודה בתנאי הרעב והמחסור של מירב ״התקופה האפשרויות על ולשמירה השקטה״ לשם מיצו התארגנות התפתחה צ ל ם ה א ד ם .כן ב ר י ג ה ,א ך ב ע י ק ר ב ג י ט א ו ת ל י ט א ,ת נ ו ע ת מ ר י מ ח ת ר ת י ת שיחמיר .ו מ פ ק ד י ה בדרך היו המחנה חברי כלל הקומוניסטי. תנועות־נוער־ציוניות, כ ת ו צ א ה מן ה נ י ת ו ק וכן הכפוי אחרות בין כמו הגיטאות, ״בונד״ ופעילי היה גם הקשר בין א ר ג ו נ י המרי ק ל ו ש למדי .ע ק ב ה ע ו י נ ו ת .ה ב ו ל ט ת מ צ ד ה א ו כ ל ו ס י ה ה מ ק ו מ י ת ומחוסר כמעט אלטרנטיבה אחרת, כל תנועות קיימו בדרך המרי, אוריינטציה כלל, בלעדית על המערך הקומוניסטי־הסובייטי .מבין הארצות הבלטיות הצליח ג ו ר ם זה ל ה ו כ י ח פ ע י ל ו ת מ ס ו י מ ת ב ע י ק ר ב ל י ט א ה מ י ו ע ר ת ,א ו ל ם ג ם כאן ה ת ע ו ר ר ה ה פ ע ו ל ה מ א ו ח ר יחסית ,ואף אז ב ע י ק ר ב ע ז ר ת כ ו ח ו ת מ ו צ נ ח י ם .ש נ ש ל ח ו מ מ ו ס ק ב ה , א ש ר ב י נ י ה ם היו גם יהודים ל א מ ע ט י ם . לא תמיד חפפו שאיפותיהם ומסרותיהם של ״םתם־יהודים״, ארעו עם אי־הבגות למסגרות האינםרס וסתירות והמדיניות בולםות של הקומוגיססי הגורם לא י מעם שהגבילו הלחימה הפרטיזניות .ע ם א ר ג ו נ י ה מ ר י ו מ כ ל שכן ש ל ז א ת היתד ,זו את ועל רקע הצםרפות ה מ ס ג ר ת היחידה, זה היהודים בה ניתן היה ליהודי הארצות הבלסיות הכבושות ,ל ה י ל ח ם ב מ ס ג ר ו ת לחימה באורח אפקסיבי במשמידיהם .ב מ ס ג ר ת הלוחמה הפרםיזנית הסדירה שהתאפשרה ליהודים ולגקום ה ב ל מ י י ם ש ב ר ח ו ב ש ע ת ם ל ב ר ה ״ מ ,ו ב מ י ו ח ד ב ד י ב י ז י ה ה ל י ט א י ת ) ב ה היוו היהודים ק ו מ פ ק ס י ! ( ב א ג ם לידי ב י ס ו י ה י י ח ו ד ה ל א ו מ י ש ל ה ל ו ח ם היהודי ב פ ע י ל ו ת רוב כמו הקרבית, ג ם בהווי היומיומי. במלחמה פעילה. הראשונה של שנת ומכל הגדול רובם ברם, של כאמור, יהודי לרעת הארצות הבלטיות גרצח במחצית ,1941כ א ש ר עדיין ל א היו ש ו ם א פ ש ר ו י ו ת ל ח י מ ה י ע י ל ו ת ש כ ן ל א מ ס ג ר ו ת פרטיזניות .ל א ח ר הגרמגים רק ח ל ק קטן זכה להשתלב ססאליגגראד ומפלת שהתחולל לפני המיפנה בחזית הסובייטית הגרמגיים כן ,ה ח ל ו :ה ש ל ס ו נ ו ת בהתארגנות מחודשת בתחומי האוסםלאגד. ב ־ 21ביוני הורה הימלר ל ה ע ב י ר א ת כ ל ה י ה ו ד י ם ה כ ש י ר י ם ל ע ב ו ד ה ו ה נ מ צ א י ם עדיין ב ג י ט א ו ת — ל מ ח נ ו ת ריכוז ,בין ה ש א ר ג ם ל א ז ו ר שבאסטוניה, לחסל. ואילו א ת הבלתי־ כשירים הוא הורה ואכן מסתיו למחנות־ריכוז אקציות )או ואילך, 1943 הפיכת תוך הגיםאות כדי מ כ ת ת דלק הציפחה ״ ל פ ג ו ת למזרחי׳ — כלומר, חיסול למחנות־ריכוז(, גיסאות גערכו והעברת כמעם תושביהם ללא־הפסק, ה מ ו נ י ו ת ו ח י ס ו ל זקנים ,ח ו ל י ם וילדים .ת נ א י ה ח י י ם ו ה מ ש ט ר ב מ ח נ ו ת ־ היו ההסגר העבודה בדרך־כלל ב״תקופה שונות ועיירות גרועים השקטה״ בארצות שבעתיים, שלפני הבלסיות כן. לעומת כשלוש ומיעוסם החיים רבבות מחו״ל( בגיטאות יהודים שהו ובמחנות־ )רובם מ ע ר י ם במחנות־ההסגר עד עצם בואו של הצבא־האדום ל ס ב י ב ת ם הקרובה.. חילות כאמור, י ה ו ד י ם ר ב י ם מאוד, הבלטיות, באותה ריכוז 22 הצבא־האדום וביניהם .הפורמאציות מיולי השתלטו 1944ו ע ד סוף אותה מחדש שנה הבלסיות תוך )פרס ש ב ש ו ר ו ת י ה ם נמצאו, קרבות קשים לחבל על הארצות קוחלאנד שבלסביה(. ע ת פ ו נ ו ׳ אסירי מ ח נ ו ת ־ ה ר י כ ו ז ,ב ת ו ב ל ה י ב ש ת י ת ו י מ י ת ופוזרו ב מ ח נ ו ת ־ ב ג ר מ נ י ה ,כ ג ו ן :שטוםהוף ,ד כ א ו ׳ ו א ח ר י ם , .ע ד כ נ י ס ת ה צ ב א ־ ה א ד ו ם ל ע ר י ם ולעיירות אצל ב א ר צ ו ת ה ב ל ט י ו ת נ מ צ א ו ש ם מ ע ט מ א ו ד יהודים ניצולים ,ש ה ס ת ת ר ו ל א ־ י ה ו ד י ם א ו ש ב ר ח ו ב ר ג ע ה א ח ר ו ן ל פ ג י פיגויים ל ג ר מ נ י ה .מ ס פ ר ג ד ו ל י ו ת ר ש ל יהודים מ ק ו מ י י ם ה ח ל ל ה ת א ס ף ע ם ש ו ב ם ש ל ה ש ר י ד י ם מ ב י ן ה מ ג ו ר ש י ם ברה״מ ,ובעיקר מבין א ל ה שהצליחו לעומק חיילים לשעבר מן הפורמציות רבים שרדי מהם זמן התלבטו הבלטיות בין רב בדרכים לברוח לשם ש ו נ ו ת וכן שבצבא־האדום. הכמיהה חייהם לשיקום איחוד במקום, משפחותיהם ו ה נ צ ח ת זכר קרוביהם וקהילותיהם ,לבין המניעים לנטישה ה ס ו פ י ת ש ל האזור ב ו נ ר צ ח ו ק ר ו ב י ה ם ה י ק ר י ם ב ד י ה ת ו ש ב י ם ה מ ק ו מ י י ם ש ה מ ש י כ ו גם אז ל ה ת נ כ ר אליהם .א כ ן ע ל ר ק ע ז ה ה ח ל ה כ ב ר ב ־ 1 9 4 4 / 4 5ת נ ו ע ת יציאה מהארצות מאורגנת תנועת ראשית הבלטיות, הבריחה, בעיקר אשר למטרות התפתחה עליה לאחר לארץ־ישראל. לממדים מכן היתד. גדולים זו מאד ב כ ל אירופה. ת ו ך כדי ה ת ק ד מ ו ת כ ו ח ו ת ב נ ו ת ־ ה ב ר י ת ב ג ר מ נ י ה ,ש ו ח ר ר ו — ב י ן ־ ה ש א ר — האסירים ממחנות ההסגר וביניהם שהצליחו להיוותר בחיים בתנאי גם כ־10,000 המגפות, יהדים הרעב מהארצות הבלטיות להורג. חלק וההוצאות רק ק ס ן מהם חזר )בעיקר ל מ ע ן חיפוש קרובים( ל א ר צ ו ת מוצאם ,שם ח ד ש בינתיים המשטר הסובייטי ע ל כ ל ה מ ש ת מ ע ממגו .ח ל ק ם הגדול ה מ ש ד ל ש ה ו ת בגרמניה הכבושה בנות־הברית, בדי שארית־הפליסה, לים. שמעבר התמסר חלק לפעולה תרבותית בקרב וציבורית ע ד א ש ר נ פ ת ח ו ב פ נ י ה ם ש ע ר י הארץ או ש ע ר י א ר צ ו ת א ח ר ו ת הראשון במיפקד לאחר המלחמה — 1959 נימנו — בארצות ה ב ל ט י ו ת 67,000י ה ד י ם ,א ש ר כ מ ח צ י ת ם ה ג י ע ו מ מ ק ו מ ו ת א ח ד י ם ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת . אחרי מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ־ ה ש נ י ה ה ו ב א ו ל מ ש פ ט ח ל ק ק ט ן מ ה א ח ר א י ם ו ה מ ב צ ע י ם ה ג ר מ נ י י ם ב ח י ס ו ל י ה ד י ה א ר צ ו ת ה ב ל ט י ו ת ,ב מ ס ג ר ת מ ש פ ט י נ י ר נ ב ר ג )בין ה ש א ר מם׳ ענין בברה״מ, ,(9ד כ א ו , אולם — uimוכן צבאיים במסגרת משפטים שגערכו כ מ ו מ ש פ ט 8ה ג א צ י ם ה ב כ י ר י ם מ א ו ס ט ל א ג ד ש ג ע ר ך ב ר י ג ה ב־,1946 ואחרים .ו ע ד ו ת ח ק י ר ה מ ט ע ם ה מ מ ש ל ו ת ה ב ל ט י ו ת פ ר ס מ ו ג ם מ מ צ א י ם ע ל פ ש ע י ה נ א צ י ם ב א ר צ ו ת י ה ם .כ א ן ר א ו י לציין ,כי ע ל א ף ה ע ו ב ד ה ש ב ד ר ך ־ כ ל ל ה ש ת ת פ ו הבלטיים העמים לארצותיהם בחיסול האוכלוסיה )כמו ב ג י ט ו ו א ר ש ה , היהדית ביילורוסיה שבקרבם ו ע ד ( ורק וגם את זו שמחוץ מ ת י ־ מ ע ט מהם הצילו י ה ד י ם ,מ נ ס י ם חוגי ה א מ י ג ר צ י ה ה ב ל ט י ת ב ר ח ב י ה ע ו ל ם ל ה י א ח ז ב מ ק ר י ם מ ע ט י ם א ל ה ,כדי ל ט ה ר א ת ב נ י ע מ י ה ם ע ל ה ת נ ה ג ו ת ם ה נ פ ש ע ת כ ל פ י ש כ נ י ה ם ה י ה ו ד י ם במלחמת־העולם־השניה. יהודי ליטא — קורות ונתונים עד מלחמת העולם ה־2 קהילות המאה ד.־.14 )ומאוחר י ה ד י ו ת ב ל י ט א ר ב ת י ) ל י ט א ה ה י ס ט ו ר י ת ( היו ק י י מ ו ת כ ב ר אז מ א ז ב מ א ה ד.־16 הקימו הקהילות הראשיות: גרדנה, פינסק, בריסק יותר וילנה וסלוצק( ,מ ס ג ר ת ארגונית כללית — בשם ״ועד מדינות ל י ס א ״ .מ א ז ס י פ ו ח ש ט ח י ל י ט א ל ר ו ס י ה ב־ 1795ו ע ד מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ־ ה ר א ש ו ג ה , ה פ כ ו ה פ ל כ י ם ה ל י ט א י י ם ה מ ו ב ה ק י ם )וילגה ,ק ו ב ג ה ,ג ר ד ג ה ו כ ן ג ם פ ל ך ס ו ב א ל ק ( למרכזי תורה ,השכלה ותרבות ,ולמוקדי התגועה הלאומית והסוציאל־מהפכגית 23 ש ל י ה ד ו ת ר ו ס י ה כ ו ל ה . .ל פ י מ פ ק ד 1987ה י ו מ ר ו כ ז י ם ב א ז ו ר זה 757,038יהודים. מחמת מ צ ב כלכלי קשה משטר מאוד, האפליה, והלחצים הגזירות לסירוגין מ צ ד ה ש ל ט ו ן הצארי ,היגרו מ א ו ת א ל פ י ם מ ה ם ,ב ע י ק ר ל א ר צ ו ת א מ ר י ק ה ה צ פ ו נ י ת הדרומית .ב ש ל ואפריקה תפילתם נוסח שיטת המיוחד, טיבם למדנותם וכן ה א ו פ י י נ י ב ח י י היומיום ,גודעו מ ה ג ר י ם א ל ה ב ע ו ל ם היהודי ,ב ת ו ר ע ד ה ה מ ת י י ח ס ת ל מ ע י ן ש ב ט מיוחד ,ש ב ט ה״ליטואקים״ ,כ פ י ש ה ם מ כ ו נ י ם ע ד היום. כתוצאה מההגירה ומהגירוש כ־. 120,000יהודי ההמוני ש ל ליטא לרוסיה ב ע ת מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ־ ה ר א ש ו נ ה ,ו ב ע י ק ר מ ח מ ת כ י ב ו ש ח ב ל ו י ל נ ה בידי ה פ ו ל נ י ם ה צ ט מ צ ם מ ס פ ר היהודים ב־,1920 היוו 7.6%מ כ ל ל בליטא האוכלוסיה ) ל פ י ל כ ד י 155,095נ פ ש , העצמאית מ פ ק ד .(1923א ך כמקודם והם המשיכו ל ה ו ו ת א ת ה מ י ע ו ט ה ל א ו מ י הגדול ביותר ב ל י ט א 2/3 .מ ה ם ג ר ו :ב ב י ר ה ה ז מ נ י ת ק ו ב נ ה — ב פ ו נ י ב ז ׳ — ,6,845 ,25,044 ע ר י ם -יותר ב ע ו ד 33 ב ש א ב ל י — ,5,338 קטנות. התגוררו יתרם ב ו י ל ק ו מ י ר — 3,885ו י ת ר ם ב־246 עיירות וכפרים. למעלה ממחציתם ע ס ק ו ב מ ס ח ר ,ת ע ש י ה ו מ ל א כ ה ,ו מ י ע ו ט ם ב ח ק ל א ו ת ,ב מ ק צ ו ע ו ת חפשיים ובתחבורה. ב ג ל ל ק ר י ע ת ח ב ל ו י ל נ ה מ ל י ט א ו ה צ ב ת ק ו ־ ג ב ו ל ש ל מעין ש ב י ת ת ־ נ ש ק ב י ן ש נ י האזורים ,כ מ ע ט ו ל א ק ו י מ ו כ ל מ ג ע י ם ב י ן י ה ד ו ת ל י ט א ה ע צ מ א י ת ל ב י ן יהודי ח ב ל ו י ל נ ה הסמוך .ב ש נ ו ת ד.־ 20ה ר א ש ו נ ו ת — ב ת ק ו פ ת ״ ת ו ר הזהב״ ש ל יהדות ליטא העצמאית ,והאוטונומיה ה מ י ר ב י ת שלה ,נוהלו עניניהם הספציפיים ש ל כ ל ל ה צ י ב ו ר היהודי ו־ 120ה ק ה י ל ו ת ה מ ק ו מ י ו ת ,ב א מ צ ע ו ת מ ו ס ד ו ת מיוחדים, ו ה ם :״ ו ע ד הארץ״ — הגוף העליון ב מ ע ר כ ת ה א ו ט ו נ ו מ י ה ,המיניסטריון ל ע נ י נ י י ה ו ד י ם ו ה ס י ע ה ה י ה ו ד י ת ב״סיים״ ) ה כ נ ס ת ( ה ל י ט א י .ל א ח ר ה מ ה פ כ ה ה פ ש י ס ט י ת שהעלתה ב־,1926 מפלגת לשלטון את שבראשה עמד הלאומנים סמטונה ,A. Smetonaל א ג ו ת ר אף א ח ד מ ן ה מ ו ס ד ו ת ה א ל ו .ג ם ה ק ה י ל ו ת ה פ כ ו ל מ ס ג ר ו ת מצומצמות שעסקו בעיקר בסיפוק הצרכים הדתיים. מ א ז ו א י ל ך ל ל א ייצוג רשמי .ר ק מ ס פ ר אישים צמרת יהדות ליטא נותרה אפוא ה ש ל ט ו נ ו ת וכן המקובלים על א ר ג ו ן ־ ו ת י ק י מ ל ח מ ת ־ ה ע צ מ א ו ת ־ ה י ה ו ך י ) ש מ נ ה כ־ 3,000איש( ,היו נ ח ל צ י ם מ ד י פ ע ם ל ה פ ר ב מ א ו ר ג ן גזירות ש ו נ ו ת ש פ ג ע ו ב מ י ו ח ד ב י ה ו ד י ם ו כ ן ה י ו פ ו ע ל י ם במקרים מסוימים גם בשיטת השתדלנות המסורתית. ג ם ל א ח ר ביטול האוטונומיה ,ה מ ש י כ ו ל ה ת ק י י ם ה ב ג ק י ם היהודיים העממיים ל מ ע ל ה מ ־ 8 0סניפים ב מ ק ו מ ו ת ש ו נ י ם שהקיפו להשתתף הליטאית עברית ו־15% הילדים בלמעלה מ־90% יידיש(, שהקיפה מתקציב ב־20 שנות בליטא ,וכן המשיכה הממשלה מערכת החינוך היהודית )85% קיומה, בממוצע, כ־ 90%מכלל ה י ה ו ד י ם ) ו ב ס ״ ה כ־ 20,000ת ל מ י ד י ם ( .מ י ש ו ר ת ר ב ו ת י ח י נ ו כ י נוסף ב ו י ה ד ו ת ל י ט א היה הלימוד הצטיינה בסלבודקה התורני בישיבות, שהידיעות שביניהן היו ) ״ כ נ ס ת ישראל״( ,בטלז׳ ,ק א ל ם ,פוניבז׳ ,כ מ ו כ ן ה ת ק י י מ ו מ ס פ ר ר ב ש ל ״ י ש י ב ו ת ק ט נ ו ת ״ .ע ל א ף ירידה מ ת מ ד ת ש ח ל ה ב ג ו ר ם הדתי ,נ ו ד ע ה ל מ ס ו ר ת חשיבות .מרובה הדתית בעיירות ו ג ם בערים הגדולות .כך, ל מ ש ל ,היו ר ו ב ם כ כ ו ל ם ש ל ב ת י ־ ה ע ס ק והחנויות ש ל ה י ה ו ד י ם ס ג ו ר י ם ב ש ב ת ו ת ו ב ח ג י ם . פ ר ט לפעילותם במפלגה הקומוניסטית הזעירה שפעלה החברים ליטא 24 ב מ ח ת ר ת )בה היוו ה י ה ו ד י ם כ ד י 50%ומילאו ב ה ת פ ק י ד י ם מ ר כ ז י י ם ( ,ל א ה ש ת ת פ ו יהודי ב ד ר ך כ ל ל ב מ פ ל ג ו ת פ ו ל י ט י ו ת כ ל ל י ו ת .מ א ל ך ג י ס א ,גילו פ ע י ל ו ת בצורה ע ר ה ו מ ק י פ ה ב י ו ת ר ב מ ח נ ה ה צ י ו נ י ע ל כ ל מ ע ו ו ן ארגוניו ,ו ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר ש ל ה ם ב ת ק ו פ ו ת ה ש י א )(1929 הקיפו השקל כ־ 5,010ח ב ר י ם ו מ פ ע ל ל ק ו נ ג ר ס הציוני ה ־ י ״ ט * הקיף ) 50,850 (1937איש. מ ת ו ך כ־ 20,000יהודים ש י צ א ו א ת ל י ט א ב ת ק ו פ ת ע צ מ א ו ת ה ,ע ל ו כ מ ח צ י ת ם לארץ. הציונים היה לעומת המחנה הדתי הקיצוני )אגודת־ישראל( והמחנה היידישיסטי ) ה פ א ל ק י ס ט י ם ( ,י ו ת ר ק ט נ י ם יחסית .ב ע ו ד ש ב מ ו ס ד ו ת ה ח י נ ו ך ו ב ת נ ו ע ו ת הציוניות ו כ ן ב מ ס פ ר ב ת י ם פ ר ט י י ם ד י ב ר ו א מ נ ם ע ב ר י ת ,ה ר י ה ש פ ה ה י ו מ י ו מ י ת ע ל ־ פ י ־ ר ו ב יידיש .ב ש פ ה זו ג ם הופיעו 6ה י ו מ ו נ י ם היהודיים ו פ ר ס ו מ י ם היתד• אחרים. על אף השלטונות, המתמדת של חלק הנטיה הציבוריות ניכר מן ושל הליטאית ל ה פ ר א ת ת ח ו ם מ ח י י ת ם ה כ ל כ ל י ש ל היהודים ,ו ע ל א ף ה ת פ ר צ ו י ו ת א נ ט י ש מ י ו ת פ ה ו ש ם ש א ר ע ו מ ז מ ן ל ז מ ן ,ד ע ו יהודי ל י ט א ל ה ע ר י ך נ כ ו נ ה מצבם ה ט ו ב יחסית, בהשוואה למתרחש בארצות השכנות, לרבות חבל את וילנה, בו ס ב ל ו היהודים מ פ ר ע ו ת ו ר ד י פ ו ת ל מ ן היום הראשון ש ל ה ש ל ט ו ן ה פ ו ל נ י שם. ע ל ר ק ע ז ה ניתן ל ה ב י ן א ת ה ל ו י א ל י ו ת ש ל יהודי ל י ט א ל מ ד י נ ת ם ו נ כ ו נ ו ת ם ל מ ל א חובותיהם האזרחיות והפטריוטיות בצורה בולטת. יהודי ליטא — קורות ונתונים משנות מלחה״ע ה־2 ב ש נ ת ,1938ב מ ל א ת 20ש נ ה ל ל י ט א ה ע צ מ א י ת ,ו ע ם ת ח י ל ת ם ש ל א י ר ו ע י ם פוליטיים גורליים שאיימו ע ל ש ל מ ו ת ה ו ע צ מ א ו ת ה ,ח ל ה — כ מ ע ט ב מ ק ב י ל — ג ם ה ר ע ה נ ו ס פ ת ו נ י כ ר ת ב מ צ ב ה מ י ע ו ט היהודי שם .ב ר א ש י ת ה ש ל א ו ת ה ש נ ה גודע ש מ ן ה ח ו ק ה ה ח ד ש ה ה ו ש מ ט ו ש נ י ה ס ע י פ י ם ה ע י ק ר י י ם — — 74 ,73ה מ ב ט י ח י ם לבני המיעוטים בליטא זכויות אוטונומיות בשטחי החינוך, התרבות והסעד. כ מ ו ־ כ ן ג ר ם ה ה ס כ ם ה כ פ ו י ע ם פולין ,ש נ ח ת ם אז ,לירידה נ ו ס פ ת ב מ ע מ ד ה מ י ע ו ט היהודי ,א ש ר סייע ל ל י ט א ב מ א ב ק ה ה מ ד י נ י ה מ מ ו ש ך נ ג ד פולין. תיסכולם של ה ל י ט א י ם ג ב ר ע ו ד י ו ת ר מ ש נ א ל צ ו ל ו ו ת ר ע ל נ מ ל מ מ ל (Klaipeda) Memel והסביבה ל ג ר מ נ י ה ה נ א צ י ת ,ב מ ר ץ .1939 העובדה שהאוכלוסיה היהודית בחבל ז ה ה ס פ י ק ה ר ו ב ה כ כ ו ל ה ל ה י מ ל ט ל ע ר י ם א ח ר ו ת בליטא ,ו נ י ס ת ה ל ה ת ב ס ס מ ח ד ש מבחיגה כלכלית ,הגבירה א ת ת ב י ע ת ם ש ל החוגים הכלכליים הליטאיים ע ם הארגון ״ווארםאלאם״ ב ר א ש ם ) ש א ח ת מ ס י ס מ א ו ת י ו ה י ת ה ״ ל י ט א ל ל י ט א י ם ״ ( ע ל ה מ מ ש ל ה , ל צ מ צ ו ם נ ו ס ף ש ל ש ט ח ה מ ח י ה ה כ ל כ ל י ש ב ד י היהודים .מ מ ס פ ר צ ע ד י ם ח ו ק י י ם ־ פ י ס ק א ל י י ם ש ל ה מ מ ש ל ה ב א ו ת ה ע ת מ ס ת ב ר ,כי א כ ן א י מ צ ה ל ע צ מ ה ע מ ד ה זו, כ ד ר י ש ת החוגים הקיצוניים. במקביל לתעמולה ה א נ ט י ־ י ה ד י ת שכוונה במיוחד לאספקט הסוציאלי־כלכלי, הלכו וגברו ה ת ק פ ו ת פיסיות ע ל י ה ד י ם .מן העובדה שסוג מסוים ש ל ה ת ק פ ו ת )שבירת שמשות( בוצע בו־זמנית ב מ ס פ ר עיירות ,ניתן להסיק שהדבר אורגן ב ה י ק ף ארצי .מ צ ב ז ה ו כ ן ה נ ס י ג ה ה כ ל כ ל י ת ב ת ק ו פ ה זו ,ש נ ת נ ה א ו ת ו ת י ה ב מ י ו ח ד * שהיווה ת ע ד ה לזכות בחירה לקונגרס. 25 ב ס ק ט ו ר היהודי ,ג ר מ ו ב י ן השאר ,ל ה ת ח ז ק ו ת ח ו ג י ה ש מ א ל ב ר ח ו ב היהודי .מ ח מ ת ה ב י ג ל א ו מ י ה ב ל ת י יציב נ צ ט מ צ מ ו ג ם א פ ש ר ו י ו ת ה ה ג י ר ה ל א ר צ ו ת א מ ר י ק ה המצב הדרומית וכן צומצמה העליה לארץ־ישראל. ואפריקה ב ס פ ט מ ב ר ,1939ע ם פ ר ח מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השגיה ,ג כ ב ש ה פולין ה מ ע ר ב י ת ע ל י ד י ג ר מ ג י ה ואילו ה מ ז ר ח י ת — כ ו ל ל א ז ו ר ו י ל נ ה — ע ל י ד י ב ר ה ״ מ .ת ו ך הסכם ע ם ברה״מ שנחתם באוקטובר אותה שנה ,הוחזרה העיר וילנה ל ל י ליטא ו ש ב ה ל ה י ו ת ב י ר ת ה .ע ם כ נ י ס ת ה צ ב א ה ל י ט א י ל ע י ר זו ,ב ו צ ע ב ה פ ו ג ר ו ם ביהודים, ו י ד ו ע כ י ז ה א ר ע ל א ב ל י עידוד ה ש ל ט ו נ ו ת ה ל י ט א י ם .י ח ד ע ם כ־ 80,000יהודי א ז ו ר וילנה ,ש ל ת ו כ ה נ מ ל ט ו ג ם כ־ 15,000פ ל י ט י ם י ה ו ד י י ם מ פ ו ל י ן )ביניהם כ־2,000 ח ל ו צ י ם ו מ ס פ ר ד ו מ ה ש ל ת ל מ י ד י י ש י ב ו ת ע ל ר ב ו ת י ה ם ( ,מ נ ה ע ת ה הישוב היהודי כ־ 250,000איש. בליטא מפלגתיים לצאת בקרב הפליטים אנשי־עט־ורוח מפולין היו ומנהיגים ו א י ש י ־ צ י ב ו ר מ ח ו ג י ם שונים .מ ס פ ר נ י כ ר מ ה ם ה צ ל י ח ב צ ו ר ו ת ש ו נ ו ת מליטא ,אם ד ר ד ברה״מ ותורכיה ו א ם ד ר ד לארצות מעבר סקנדינביה, ל י ם ,ל ר ב ו ת א ר ץ ־ י ש ר א ל .כ מ ה מ ה ם עמדו ,ל א ח ר ש נ י ם מ ס פ ר ,ב ר א ש ה א ר ג ו נ י ם המחתרתיים העיקריים ב א ״ י :ד׳׳ר מ ש ה ס נ ה )קליינבוים( — לימים ראש־מטה ה ה ג נ ה ,ד ״ ד י .שייב )אלדד( ל י מ י ם מ ר א ש י ל ח ״ י ,ו מ נ ח ם בגין — מ פ ק ד האצ״ל. יהודי ל י ט א נ ח ל צ ו אז ,ב צ ו ר ה ם פ ו נ ס נ י ת ו מ א ו ר ג נ ת ו ב ע ז ר ת הג׳וינס ל ה ג י ש מ י ר ב י ל צ י ב ו ר ה פ ל י ס י ם ,וגילו י ח ס ח ם ו נ ד י ב סיוע ל י ה ל י וילנה ,ע מ ם חלש ה ק ש ר ל א ח ר 19ש נ ו ת ניתוק ,א ש ר יהיו עדיין נ ב ו כ י ם מ ב ל ה ו ת ה מ ל ח מ ה ו מ ח י ל ו פ י ה ש ל ט ו ן ה פ ת א ו מ י י ם ,ע ל כ ל ה מ ש ת מ ע מ כ ר .ת ה ל ל ז ה ה ו פ ס ק ב מ ל ה ר ב ה ב־15 ב י ו נ י ,1940ע ק ב ה ש ת ל ט ו ת ו ש ל ה צ ב א ה א ד ו ם ע ל כ ל ל י ט א ש ג ר ם ל כ י נ ו ן ה ד ר ג ת י ש ל מ מ ש ל ס ו ב י י ס י שם .ע ל א ף ה ח ש ש ו ת ו ה ה ס ת י ג ו י ו ת מ צ ד יהודים רבים ,נ ת ק ב ל , בדרד־כלל, השלטון החדש ברחוב הללי בחיוב, במיוחד כאשר האלטרנסיבה היתה — ל ד ע ת ה כ ל — השתלטות נאצית. ש נ ת השלטון הסובייטי גרמה בקרב היהלים לתמורות סטרוקטוראליות ופורמאליות ג ם יחד; מצד אחד ה ם גפגעו מ מ ה ל ר הסובייטיזציה ,בעיקר ממדיניות ההלאמה ב ם ק ם ו ר ה מ ס ח ר י ) ,(83%ה ת ע ש י י ת י ) ,(57%מ ב י מ ו ל מ ע ר כ ת החיגוך העברית ו ה מ ו ס ד ו ת התורגיים ש ע ל י ה ם ה י ת ה ג א ו ו ת ם ; מ צ מ צ ו ם ה ע ת ו ג ו ת ה י ו מ י ת האידישאית ) מ ־ 7ל ־ 2כ ת ב י ־ ע ת :״עמעם״ ב ק ו ב נ ה ,״ ו ו י ל ג ע ר ע מ ע ם ״ בוילנה(, ו מ ס ג י ר ת כ ל ה א ר ג ו נ י ם הציבוריים ו ה פ ו ל י ם י י ם .מ א ל ד ג י ס א נ י ת ן ל י ה ל י ם ייצוג הממלכתיים המרכזיים, כגון: ב מ מ ש ל ה )2 נאות במוסדות בסיים ) 4צ י ר י ם מ ת ו ך ,(84 הלאה. י ה ל י ם רבים מ א ל נתמנו למגגגון ה מ פ ל ג ת י והממשלתי ,לרבות הדרגים ב ב י ת ־ ה מ ש פ ס ־ ה ע ל י ו ן )2 שרים מתוך 6 מ ת ו ך ,(10 שופסים( וכן הבכירים ,וכן לסקטור המשטרתי והצבאי; בפני הנוער ה ל ל י נפתחו גם מוסדות החינל ה ג ב ו ה שהיו מ ו ג ב ל י ם ע ד א ז ) כ מ ו ה פ ק ו ל מ ה ל ר פ ו א ה ( .ח ל ק מ ן ה נ ו ע ר היהודי, ב מ י ו ח ד יוצאי ת נ ו ע ו ת ־ ציוניות ו מ ו ם ד ו ת ־ ח י נ ל ע ב ר י י ם ,ה ת א ר ג נ ו בחוגים מחתרתיים לאומית. חשאיים וקיימו פעולות עיוניות וחברתיות בנוסף למסגרות ההמשך המחתרתיות ש ל בשפה העברית ברוח ה ת נ ו ע ו ת ל ש ע ב ר ,צמחו גם ח ד ש ו ת ,כ מ ו ,״ ח ר ו ת ״ ו ־ א ב ״ צ ) א ר ג ו ן ־ ב ר י ת ־ צ י ו ן ( .מ ס ג ר ו ת א ל ו היוו ב ס י ס מ ס ו י ם לתנועת המרי שצמחה בגיטאות לימא ב ת ק ו פ ת הכיבוש הנאצי. ב מ ש ך ה ש נ ה א ס ר ו ה ש ל ט ו נ ו ת ה ס ו ב י י ט י י ם ש ו ר ה ש ל אישים ב ק ר ב ה מ נ ה י ג ו ת 26 היהודית )כמו ר .ר ו ב י נ ש ט י י ן ,ל .ג ר פ י נ ק ל ( ,פ ע י ל י ם ציוניים מ ק ו מ י י ם ופליטים, ו כ ן אחדים מ ח ו ג י ה״בוגד׳׳ ,ה פ א ל ק י ס ט י ם ואחרים ,ב ה א ש מ ו ת שוגות ,כ ג ו ן :ר י ג ו ל ל ט ו ב ת אנגליה ,ט ר ו צ ק י ז ם ו כ ר .כ־ 7,000יהודים ו ב י נ י ה ם ציונים ) ב ע י ק ר ר ב י ז י ו ־ ניסטים בעלי ממשתתפי וציונים־כלליים(, מלחמת העצמאות עשירים, הליטאית וכן עסקים ל ש ע ב ר ו פ ל י ט י פולין ,ה ו ג ל ו ב מ ס ג ר ת ההגליה ה ה מ ו נ י ת ש ב ו צ ע ה ביוני ,1941ו ה ק י פ ה כ־ 30,000א י ש .ר א ש י ה מ ש פ ח ו ת שביניהם ג כ ל א ו ב מ ח נ ו ת ב ר ח ב י ב ר ה ״ מ ,ו מ ח מ ת ה ק ו ר ה ר ע ב ו ת נ א י החיים ה ק ש י ם מ נ ש ו א ,מ ת ו עבודה ר ב י ם מהם. ימים באותם הגבירה המחתרת הליטאית ה ל א ו מ י ת ל.א.פ. L.A.F. )חזית ה א ק ט י ב י ס ט י ם ה ל י ט א י י ם ( א ת ה ה כ נ ו ת ה צ ב א י ו ת ו א ת ה ה ס ת ה ג ג ד היהודים ,ל ק ר א ת י ו ם ה פ ל י ש ה ה צ פ ו י ש ל ה צ ב א ו ת הנאציים ,כ פ י ש א מ נ ם אירע. אין ת י מ ה ש ע ם ה פ ל י ש ה ה נ א צ י ת ה ח ל ה ב ר י ח ה ה מ ו נ י ת ש ל היהודים לכיוון רוסיה .ברם ,כ י ב ו ש ה ה מ ה י ר ש ל ל י ט א ,ת ו ך 4—3ימים ,ה מ ב ו כ ה ש ל ה ש ל ט ו נ ו ת , ה מ ח ס ו ר ב ר כ ב אזרחי ,ה ק ש י י ם ב ח צ י י ת ה ג ב ו ל לרוסיה ,ה ה פ צ צ ו ת ב ד ר כ י ם ,ה מ א ס ר י ם ו ה ר צ ח ש ע ר כ ו כ נ ו פ י ו ת ה ל א ו מ נ י ם ה ל י ט א י ם ע ו ד ל פ נ י שהגיע ח י ל ־ ה ח ל ו ץ ה ג ר מ נ י , כ ל א ל ה הקטינו א ת מ ס פ ר ה נ מ ל ט י ם ל ע מ ק י ב ר ה ״ מ ל כ ד י 15,000ב ל ב ד .כ־—5,000 6,000מ ה ם ה ת ג י י ס ו ל א ח ר מ כ ן ו ל ח מ ו ב ע י ק ר בדיביזיה ה ל י ט א י ת ה־ 16ש ב צ ב א ה א ד ו ם ו ב י ה ד ו ת א ח ר ו ת ,ו כ ן ג ם ) ב מ י ו ח ד יוצאי וילנה( ב צ ב א ו ת ה פ ו ל נ י ם ש ה ו ק מ ו בברה״מ .אלפים רבים מבין הנמלטים נספו בדרכים בצורות שונות ומשונות. ה ר ו ב ה מ כ ר י ע ש ל 250,000יהודי ליטא ,נ ו ת ר ב ק ר ב ה א ו כ ל ו ס י ה ה ל י ט א י ת העויינת ,ש ה ש ת ת פ ה ב י מ י ם ה ה ם ב פ ר ע ו ת ה מ ו נ י ו ת ובמעשי ה ש ו ד נ ג ד ש כ נ י ה ם היהודיים ,כ פ י ש ז ה ק ר ה ב ק י ד א ן ,ר א ס י י ן ו ב ק ו ב נ ה .העילה ל פ ר ע ו ת ב ק ו ב נ ה ,ה י ת ה ב מ ד ד • ר ב ה ,ה ו ד ע ת ו ש ל מ פ ק ד ח י ל ה מ צ ב ה ל י ט א י אל׳׳מ י .ב ו ב א ל י ס כ י ע ל כ ל גרמני שייהרג ב ד י י ה ו ד י ם — יוצאו ל ה ו ר ג 100מ ה ם .ב פ ר ו ו ר ה ש ל סלבדקה, נטבחו בליל ה־25 ב י ו נ י כ־800 ילדים, נשים וגברים, קובנה, בנשק חם ו ק ר ו ב צ ו ר ה ב ר ו ט ל י ת ב י ו ת ר .כ מ ו כ ן נ ש ר פ ו 60ב ת י ם וחוללו ב ת י ־ כ נ ס ת .ב ו י ל נ ה ה ו מ ת ו א ל פ י י ה ד י ם ע ל ד י ה ״ ח ו ט פ י ם ״ — כ פ י שכונו ה ק ל ג ס י ם ה ל י ט א י ם ב פ י ההמון .ב מ ק ב י ל ל פ ר ע ו ת נ כ ל א ו א ל פ י י ה ד י ם מ כ ל ל י ט א ב ב ת י ס ו ה ר ו ב מ ק ו מ ו ת ריכוז שהיו ע ת ד י ם ל ש מ ש מ ר כ ז י ט ב ח המוניים ב ח ד ש י ם הבאים ,ב ת ק ו פ ת ה ר צ י ח ו ת המאורגנות ,כ מ ו : הפורט ליטא ח ו ר ש ת פ ו נ א ר )(Pane'riai בוילנה ,י ע ר ו ת קנז׳אי בשאבלי, ) ה מ צ ד ה ( ה ־ 9ב ק ו ב ג ה ו ע ד .מ ן ה ־ 2ביולי 1941ו א י ל ך ג ר צ ח ו י ה ד י בצורה מאורגנת ו ב פ י ק ד ו ש ל אס.אס. ולפי ל ו ח זמנים קבוע ,ב ד י האיינזאצקומאנדו ש ט א נ ד א ר ט נ פ י ר ר ק .ייגר ,к. Jagerשכיהן ג ם ,з/a כראש ש ר ו ת י הביטחון ב ל י ט א .ב ז מ ן ה ר א ש ו ן ל ר צ ח ה מ א ו ר ג ן הסתייע ייגר ב א ז ו ר ו י ל נ ה , ב א י י נ ז א צ ק ו מ א נ ד ו ,A/9ו ב א ז ו ר ש א ב ל י — ב א י י נ ז א צ ק ו מ א נ ד ו A/2ו ב י ה ד ו ת ה מ ש נ ה . בהשמדת י ה ד י הפרובינציה נטלו ח ל ק ניכר י ח ד ו ת המשנה ה ״ נ י ד ו ת ״ שבפיקודו ש ל המן .י ח ד ו ת הפרעות. ההשמדה היו מופיעות ,בדרך־כלל ,לאחר ה ג ל ה י ה ד י ם השדודים ו ה מ ב ו ה ל י ם רוכזו הראשון ש ל בבתי־כנםת ,בכיכרות השוק או ב א ח ו ז ו ת מ ב ד ר ו ת ,ו מ ש ם ה י ו מ ו ב ל י ם ) ת ח י ל ה ה ג ב ר י ם ואחריהם ה נ ש י ם והילדים( ל מ ק ו מ ו ת ההריגה .ש ם ה ו כ ר ח ו ל ה י כ נ ס ל ב ו ר ו ת ש ה ו כ נ ו מ ר א ש ו מ ד נ ו ר ו ל מ ו ו ת . ב מ צ ו ד ה ה ת ש י ע י ת ל י ד ק ו ב נ ה נ ו ר ו ל מ ו ו ת ב ס ת י ו ,1941ב נ ו ס ף לכ־ 15,000י ה ד י 27 כ־ 5,000יהודים קובנה ,ג ם שהובאו מברלין, מינכן וינה, מקום ופראנקפורט. ה ר י ג ת ם ש ל יהודי וילנה והאזור היה ב ח ו ר ש ת פ ו נ א ר ; ב א ז ו ר ק י ד א ן ב ח ו ל ו ת ס מ י ל ג א , ב א ז ו ר ו י ל ק ו מ י ר ביער פיבונה ,ו ב א ז ו ר פ ו נ י ב ז /ב פ א י ו ס ט ו כ ן ה ל א ה . בפרעות האלה הספונטניות השיטתיות וברציחות דצמבר נרצחו עד סוף 1941ק ר ו ב ל־ 180,000יהודים ש ה ם כ ־ 7 0 %מ י ה ו ד י ל י ט א .כ־ 40,000ב ל ב ד ה ו ש א ר ו ל פ י ש ע ה בחיים ,ר ו ב ם היו מ ר ו כ ז י ם ב א ר ב ע ת ה ג י ט א ו ת ה ג ד ו ל י ם ש נ ו ת ר ו ל פ ל י ט ה : קובנה גם ),(16,000 בעוד המאמץ וילנה מספר ),(4,700 מקומות ה מ ל ח מ ת י ,היתר• שאבלי קטנים ועתידה )(18,000 יותר. להיות שוויגצ׳יאן ההכרה גורם שעבודת לדחיות )(2,000 היהודים חיסולם של וכן למען הגיטאות ועשויה ל ה ק ל ע ל הפרט והכלל בבעיות כלכליות ,הניעה א ת השלטונות הפגימיים )היודנראט בגיטאות בשאבלי(, בוילנה, אלססטנךאט הזקנים( )מועצת בקובנה והנציגות ל מ צ ו ת ב מ ל ה מ י ר ב י ת א ת פ ו ט נ צ י א ל כ ו ח ־ ה א ד ם שהיה בגיטו .ב נ ו ס ף ל ע ב ו ד ו ת ה ח ו ץ ,ה ם ג ם יזמו מ ק ו מ ו ת ־ ע ב ו ד ה ב ת ו ך ת ח ו מ י ה ג י ט ו ) ס ד נ א ו ת ( ,ו כ ך י כ ל ו ל ת ר ץ א ת חיוניותם ש ל היהןדים. ב ת ק ו פ ת .״ ה ש ק ט היחסי״ ) כ ל ש נ ת . 1942ו ר א ש י ת ,(1943 הועברו אמנם כ מ ה מ א ו ת יהודים מ ג י ט א ו ת ק ו ב נ ה ווילגה ל ג י ט ו ר י ג ה ו כ ן א ר ע ו מ ס פ ר ר צ י ח ו ת ש ל יהודים ע ק ב ע י ל ו ת שונות ,א ך המוני בדרך־ כלל ח ל ה התאוששות ניכרת בקרב ה י ה ו ד י ם ב ג י ם א ו ת .ע ל ר ק ע זה י ש ג ם ל ה ב י ן א ת ה ת א ר ג נ ו ת חיי ה ח ב ר ה והתרבות, ההווי ה ד ת י ו ה פ ע י ל ו ת ה פ ו ל י ט י ת — למרות הכרוכות הסכנות בכך. ג ם ה ש ל ט ו נ ו ת ה פ נ י מ י י ם ב ג י ט א ו ת עודדו .א ת ק י ו מ ן ש ל ל ה ק ו ת תיאטרון ,מ ק ה ל ו ת , תזמורות, והשכלה ס פ ר י ו ת ועוד ,ו כ ן ש ל מ ו ע ד ו נ י ם ו מ ו ס ד ו ת ל ה ק נ י י ת מ ק צ ו ע ו ת ט כ נ י י ם יהודית. ע י ק ר פ ע י ל ו ת ם ש ל ה א ר ג ו נ י ם ב ש ל ב ז ה כ ו ו נ ה ל מ ט ר ו ת ה ב א ו ת :א .ל ה ת ר י ע היהודים באזני ב ג י ט א ו ת ל י ט א ופולין ש ג ו ר ל ם ג ח ר ץ ע ל א ף ב .ה ר ח ב ת ה ש ו ת ת ת ו ך אימונים שיטתיים ב נ ש ק ובהכנות ש נ ר כ ש ורוכז ב כ ל הדרכים, ל ״ ק ר ב אחרון״ ביום ש י ח ו ס ל הגיטו ,ו ל י צ י א ה ל י ע ר ו ת .ג .מ צ י א ת ק ש ר ע ם בעלי־ ב ר י ת פוטנציאליים ב ח ח .בתקופה זו חוגים ההפוגה הזמנית. קומוניסטיים ליטאיים, וצנחנים ומפקדי ג ק ש ת הקשרים הראשונים עם יחידות פרטיזנים בביילורוסיה; כ מ ו ־ כ ן ה ג י ע ו כ מ ה שליחי ה ת נ ו ע ה ה ח ל ו צ י ת ש ל ה מ ח ת ר ת בפולין ,ביניהם ה פ ו ל ג י ה א ד מ ו ב ח ׳ ש ב י ק ר ה ב ג י ט א ו ת וילנה ,ק ו ב נ ה ו ש א ב ל י . אירנה ה״תקופה אושמיאן, ה ש ק ט ה ״ נ פ ס ק ה ב־ 5.4.43כ ש ה ו צ א ו כ־ 5,000יהודים מ ע ר י ־ ה ש ד ה , בתואנה ש ה ם מובלים לקובנה. אישישקי ,סוויר ושווינציאן ל פ ו נ א ר , ש ם ה ם נ ו ר ו ל מ ו ו ת ,ת ו ך גילויי ה ת נ ג ד ו ת .פ ק ו ד ת ה י מ ל ר )מ־(21.6.43 להעברת היהררים ב ג י ל ה ע ב ו ד ה ,אשר נ ש א ר ו עדיין ב ג י ט א ו ת ל מ ח נ ו ת ־ ר י כ ו ז ,בוצעה ב ל י ט א בחדשי א ו ג ו ס ט — א ו ק ט ו ב ר ,1943ת ו ך קשיים ניכרים, ע ל ־ א ף אמצעי הזהירות ש ג ג ק ט ו .ת ו צ א ו ת ה מ ב צ ע הזה ה י ו טרגיים ב י ו ת ר :ג י ט ו וילגה ח ו ס ל ב ־ 2 3ב ס פ ט מ ב ר ורוב ת ו ש ב י ו ) (14,000הוצאו ל א ס ט ו נ י ה ,ל מ ח נ ו ת ג ו ל ד פ י ל ץ ,ווייווארה ,אראדה, קיוולי ,ק ל ו ג ה ואחרים ,ו כ ן ל ל ט ב י ה — ל מ ח נ ה ק י י ז ר ו ו א ל ד .ח ל ק ה ו ש א ר ב מ ת נ ו ת ע ב ו ד ה ב מ ק ו ם ) ה א ־ ק א ־ פ ה . (He.Ka.Pe.וחלק .הובל ל מ ח נ ו ת ה ש מ ד ה .גיטו ק ו ב נ ה ה פ ר ל מ ח נ ה ריכוז ב ־ 2 6ב נ ו ב מ ב ר ו צ ו מ צ ם ב ש ט ח ו ו ב א ו כ ל ו ס י ת ו שפוזרה .ב ר ו ב ה לסניפים 28 ) ל מ ח נ ו ת ה ע ב ו ך ה :אלקסוט ,שאנץ ,ק י ד א ן ו מ ר י א מ פ ו ל ( . .ב ־ 2 6ב א ו ק ט ו ב ר כ־ 2,800איש מ א ס ט ו נ י ה גורשו בחלק ) ל מ ח נ ו ת וויוואר ו ק ל ע ה ( ,גיטו ש א ב ל י צ ו מ צ ם נ י כ ר ) ״ ש כ ו נ ת קאווקאז״( ,כ־ 1,400א י ש ה ו צ א ו ב ס פ ט מ ב ר עבודה )לינקאיטשיאי, בסביבה דאוגאל, פאווענטשיאי, ס מ ו ך ( .גיטו ק ו ב נ ה וגיטו ש א ב ל י ח ו ס ל ו ס ו פ י ת ב י ו ל י כבשנת שלא ,1941כ ש ה א ק צ י ו ת ב א ו 1943ל מ ח נ ו ת ־ ושדה־תעופה אקמיאן .1943 ב ה פ ת ע ה והיהודים הוכו בהלם ,ק מ ה ה פ ע ם ת ס י ס ה ר צ י נ י ת ב ק ר ב ם ; ר ב ו נ ס י ו נ ו ת ה ב ר י ח ה ש ל י ח ל י ם או של מ ש פ ח ו ת א ל מ ח ו ץ לגיטו ) ד ב ר שהיה כ ר ו ך ב ק ש ר י ם ע ם ה א ו כ ל ו ס י ה ה ל א ־ י ה ח ־ י ת ו ב ת ש ל ו מ י כ ס ף מ ר ו ב י ם ( ,ו מ א י ד ך גיסא ה ו ר ח ב ו ש ו ר ו ת ה מ ח ת ר ת ו ה ח ר י ף ה מ א ב ק נ ג ד הגירושים. ע ל ר ק ע זה אירעו סמוך ל ח י ס ו ל הגיטו ,ה ת נ ג ש ו י ו ת בין ה מ ח ת ר ת ל ב י ן ש ל ט ו נ ו ת גיטו לא ו י ל נ ה ) ב ר א ש ו ת י ע ק ב גנז( ,ו ח י ל ו פ י י ר י ו ת ע ם ה ג ר מ נ י ם .ש ר י ד י ה מ ח ת ר ת הצליחו אמגם להשיג את מ ט ר ת ם הקרב )40 העיקרית: ה ה מ ו נ י ם וגיצוח ״ליכוד ה א ח ר ו ן עם חיסול הגיטו״ ,א ך ה ם פ ר צ ו ע ם נ ש ק על ב ל ,ל י ע ר ו ת רודניקי ק ״ מ מ ד ר ו ם לוילנה( ושם הקימו ע ם ח ב ר י ה ם ש ב ר ח ו ק ל ם לכן ,א ר ב ע פ ל ו ג ו ת פ ר ט י ז נ י ו ת :״הנוקם״ ,״לנצחון״ ,״ מ ו ו ת ל פ א ש י ז ם ״ ,ו ״ מ א ב ק ״ ,כולן ב פ י ק ל ל ל י . יהלים איישישוק ובפלוגות בגיטו מ ג י ס ו ו י ל נ ה ,שוינציאן וכן מ א ו ל ק נ י ק , מאורגנים ובלתי מאורגגים ו מ ע י י ר ו ת א ח ר ו ת באזור ,פ ע ל ו ג ם ב מ ס ג ר ת ה פ ל ו ג ה ה ל ל י ת ״נקמה״ שבשכנות ש ל א כמו אחרות על וילנה ,היה אדמת המערבית ביילורוסל בגיטו ק ו ב נ ה ש י ת ו ף ה ד ו ק בין פעולה ליסא. חלליים השלטוגות ) ב ר א ש ו ת ד״ד א ל ק ס ( ו ה מ ח ת ר ת ,ו מ ל כ ת ח י ל ה ה ו ש ם ש ם ד ג ש ע ל ה י צ י א ה ליערות. כך לשם המסע גרם נרכש נשק ו צ י ל ונשלחו סיירים ק ש ר עם לחפש פרטיזנים .כשלון ל י ע ר ו ת א ו ג ו ס ט ו ב ה )כ־ 150ק ״ מ ד ר ו מ י ת ל ק ו ב נ ה ( ש ע ל ה ב כ ־ 8 0ק ד ב נ ו ת , ל כ ך ש ג ם מ כ א ן יכוונו ה ל ו ח מ י ם ב ע י ק ר ל י ע ר ו ת ר ל נ י ק י ,ש ם ה ם היוו ר ו ב מ ו ח ל ט ב פ ל ו ג ו ת ה ק ו ב נ א י ו ת )״מוות ל כ ו ב ש י ם ״ ,ה פ ל ו ג ה ע ״ ש וו .ב א ר י נ ס ,ו״קדימה״(. מחמת מחסור ביערות בסביבת שאבלי לברוח ומסיבות שאבלי מכל ליערות. נוספות, אחדות מללי ליערות ב י ו ז מ ת ארגוני ה מ ח ת ר ת ו ב ס י ו ע ם כ־ 1,250א י ש ; הגיםאות הצליחו והמחנות רק בליטא, עשרות יצאו ע ל 650ב ר ו ב ם יוצאי ע י י ר ו ת ,יצאו ב י ו ז מ ת ם ה פ ר ט י ת ,אם כ ב ל ד י ם ו א ם ב מ ש פ ח ו ת .ח ל ק מ ה ם ש ו ט ס ו ע ם נ ש ק ב י ד ב א ז ו ר יערות גאצ׳א ו ב ס ב י ב ת י ו ר ב ו ר ג ,ק א ל ם ,מ א ר י א מ פ ו ל ו מ ק ו מ ו ת אחרים. מ א מ צ י ה ג ר מ נ י ם ל ט ש ט ש א ת ע ק ב ו ת ה ז ו ו ע ו ת ש ב י צ ע ו בליטא ,ע ל ־ ל י ש ר י פ ת גוויות ה נ ר צ ח י ם ,ה ו כ ש ל ו ע ם ב ר י ח ת ם ה ג ו ע ז ת ש ל ה ל ל י ם ו ה ש ב ו י י ם הסובייטיים, ש ה ו ע ס ק ו ב ת ו ע ב ה הזו ב מ צ ל ה ה ־ ) 9ב־ (25.12.43ו ב פ ו נ א ר )ב־ .(15.4.44העדויות. הנמלטים לפלוגות והמוצגים שהביאו למוסקבה ל ו פ צ ו ברבים .מ פ י צ נ ח נ י ם הפרטיזנים, הועברו ב״דואר הפרטיזני״ ל ל י ם ש פ ע ל ו ב ק ר ב ה פ ר ט י ז נ י ם ואף חדרו ל ג י ם ו ק ו ב נ ה )כמו ג ס י א גלזר( כ ב ר ב ס ו ף ,1943נ ל ע ב ג י ט א ו ת ו ב ק ר ב הפרטיזנים ע ל ג ו ר ל ם של ק ר ו ב י ם ו ל י ד י ם ש ב ר ח ו ב ש ע ת ו ל ר ו ס י ה ,ש ח ל ק מ ה ם ש י ר ת ב צ ב א ־ ה א ד ו ם ו ב מ י ו ח ד ב ד י ב י ז ל חי״ד ה ל י ט א י ת מ ס ׳ ,16ש ם ה ם ח י ת ר ו ב . ג ם כ א ש ר ב־ 1943נ כ ר ו ס י מ נ י ה ת פ כ ח ו ת מ ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה ה נ ל ה ב ע ם הגרמנים, עדיין ה מ ש י כ ו ה ת ו ש ב י ם הליטאים ב מ ע ש י א י ב ה כ ל פ י • הסגרה של ל ל י ם ,מ ב ו ג ר י ם וילדים, ללי ה ל ל י ם ועדיין ר ב ו מקרי הגסטאפו .פרט ל ב ל ד י ם ,נמנעו גם ה כ מ ר י ם ה ל י ט א י ם מ ל ה ת ר י ע באזגי ה א ו כ ל ו ס ל — א ש ר היתד ,ב ר ו ב ה ק ת ו ל י ת — 29 ע ל י ח ס ה העוין ליהודים .ל א ב כ ד י ה צ ה י ר ה ב צ ו ר ה ח ד ־ מ ש מ ע י ת הועידה ה ר א ש ו נ ה של שארית־הפליטה של ליטא יהודי ב־ ,25.4.1947ע ל במינכן, העם ״אשמת ה ל י ט א י ב ר צ ח י ה ד ו ת ל י ט א ״ .א ו ל ם ד ו ו ק א ע ל ר ק ע זה ב ו ל ט י ם ה מ ק ר י ם ה י ו צ א י ם מ ן ה כ ל ל ש ל ה צ ל ת יהודים ע ל י ד י ת ו ש ב י ם ליטאיים .ב ו י ל נ ה הצטיינו בהצלת בינעאנא )אשר ביקרה י ה ו ד י ם :א נ ה שימאיטיה ,ו ו א ל י ה ן׳אמאטיס, בישראל(, פ ש ע ו ו א ל ס ק א ,סופיה בקובנה :ד״ר סטוקאוסקאם. באובליס, קוטורגאינה ,ד ״ ר ה כ ו מ ר פאושטיס .ב ש א ב ל י :ד ״ ר י1סאיטיס ו א ח ר י ם ; ביחד מ ס ת כ ם מ ס פ ר ם ב מ א ו ת בודדות בלבד. החיילים החמורה היהודים ש ל ש י ח ד ה זו ס ב ל ה הדיביזיה בעיקר הליטאית ,אשר בקרבות שרדו לאחר הקזת ב א ז ו ר אוריול ),(Oriol הדם הגיעו עם ש ח ר ו ר ם ל ל י ט א ב ק ת .1944ב ו י ל נ ה ,ק ו ב נ ה ,ש א ב ל י ו ב מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם ה ם מ צ א ו ר ק כ מ ה מ א ו ת יהודים ח י ו ו ר י ם ו ת ש ו ש י ם ש י צ א ו מ מ ח ב ו א י ה ם ,ו פ ר ט י ז נ י ם ש ח ז ר ו מהיערות. מיהודי ב ש ט ח גיטו ק ו ב נ ה נ ו ת ר ו ח ו ר ב ו ת ו א ל פ י גוויות ח ר ו כ ו ת ש ל כ־2,000 הגיטו ,א ש ר מיאנו לגזירת להיכנע הפיגוי ע ם חיסול הגיטו, בימים 8י 1 5 -ביולי .1944 מתוך ריכוז כ־12,000 בגרמניה )רוב יהודי קובנה הגברים ושאבלי לאזור שנלכדו לאנדסברג והוסעו ברכבות והנשים — לאזור למחנות־ שטוטהוף( וכ־ 4,000מיהודי ל י ט א ש ש ר ד ו מ ה מ ח נ ו ת ב א ס ט ו נ י ה ו ב ל ט ב י ה ו ש ה ו ב א ו ל ש ם ע ם ה צ ב א האדום ,מ א ל ה נ ו ת ר ו ב ח י י ם ע ם ה ש ח ר ו ר כ־ 6,000א י ש ב ל ב ד . התקדמות מ ס פ ר היהודים ש נ ו ת ר ו ב ח י י ם ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ,כ ו ל ל החוזרים מ ב ר ה ״ מ )מגוייסים, מ פ ו ג י ם וגולים( ,נ י ת ן ל א מ ו ד א ת מ ס פ ר ם ב י ן 20,000ע ד 25,000דהיינו 10%—8% מ כ ל ל יהודי ל י ט א ל פ ג י ה מ ל ח מ ה . מ ק ר ב ש א ר י ת ־ ה פ ל י ט ה ש ה ת ר כ ז ה ב מ ח נ ו ת ״העקורים״ ב ג ר מ נ י ה ,ב ה ם ה צ ט י י ג ו צ י ב ו ר י ת ו ת ר ב ו ת י ת ,ה ע פ י ל ו ו ע ל ו ל א ר ץ ־ י ש ר א ל כ־ 1,800ב ש נ ו ת ה ־ 4 0 בפעילות המאוחרות .ח ל ק ק ט ן היגר א ל מ ע ב ר ־ ל י ם ,בעיקר לארה״ב ,ומעטים ב ל ב ד חזרו לליטא תוך תקוה למצוא ב נ י בשלהי משפחה. מלחמת־העולם־השניה ,אם מאידך ג י ס א יצאו מליטא הסובייטית ב מ ס ג ר ת הרפאטריאציה לפולין ואם ב מ ס ג ר ת ״ ה ב ר י ח ה ״ ו ב צ ו ר ו ת א ח ר ו ת — כ מ ה א ל פ י ם ש ל שרידים יהודים ש מ ס י ב ו ת ש ו נ ו ת ל א רצו להמשיך ״לחיות בתוך בית־קברות״. ב מ י פ ק ד ה א ו כ ל ו ס י ה ב־ ,1959ה צ ה י ר ו ע ל ע צ מ ם 25,000מ ת ו ש ב י ל י ט א כיהודים, ו־ 17,000מ ב י נ י ה ם ) — (68%ציינו א ת היידיש כ ש פ ת אמם .נ י ת ן ל ה נ י ח ,כ י א ל ה היו ב ר ו ב ם ילידי ל י ט א .ח ל ק נ י כ ר מ ה ם ע ל ה ל י ש ר א ל ל א ח ר מ ל ח מ ת ש ש ת הימים. יהודי יהודים ל ט ב י ה — ק ו ר ו ת ו נ ת ו נ י ם ע ד מ ל ח ה ״ ע ה־2 הגיעו ל ל ט ב י ה , ובעיקר לחלקה ה מ ע ר ב י — ק ו ר ל א נ ד ,Cburiand ו ה מ ר כ ז י — ל י פ ל א נ ד י ה ,Liviandא ח ר י ש מ ר ב י ת ה ע ב ר ה ב־ 1561מ ד י ה מ י ס ד ר ה ל י ב ו נ י ־ ט ב ט ו נ י ל ד י ש ל ט ו ן פ ו ל נ י .ע ל א ף מ ע מ ד ם האזרחי ה ר ו פ ף ש ם במשך שגים ר ב ו ת ,ב ג ל ל ה ת נ ג ד ו ת ה י ס ו ד ו ת ה ע י ר ו נ י י ם ו ח ר ף המיסים ,ההיטלים ,ה ק נ ס ו ת והגירושים המלאכה( 30 התכופים ,ג ד ל רובם מספרם גרמגים ,ר א ו משנה ביהדים לשנה. ״העירוגיים״ מתחרים, ואילו )הסוחרים האצולה ובעלי המקומית ו ה ג ר מ נ י ת היתה מ ע ו נ י נ ת ב ה ם ה ו ד ו ת ל ק ש ר י ה מ ס ח ר שפיתחו ,ו ג ם ב ש ל ה ע ו ב ד ה ה ק נ ס ו ת ו ה ה י ט ל י ם נ כ נ ס ו ל ר ו ב ל ק ו פ ו ת י ה ם .מ צ ב זה ל א ה ש ת נ ה מ ע י ק ר ו שכספי ג ם ב ת ק ו פ ת השלטון ה ש ב ד י יהדות קורלנדיה בליפלנדיה וליפלגדיה ו ב ב י ר ת ה ריגה. הושפעה רבות מהתרבות ששלטה הגרמנית שם ,ו ב מ י ד ה מ ס ו י מ ת ה ש ת ל ב ו ב ה ו ס י ג ל ו ל ע צ מ ם ס ג נ ו ן ו ה ר ג ל י ם דומים .יש ל צ י י ן שבמקומות אלו ר ב ו הפרוטסטנטיים־באלטיים היסודות שכבר והגרמניים ,כ פ י צויין לעיל ,ואילו ב ח ב ל ל ט ג ל י ה ,Latgaleה ס מ ו ך ל ר ו ס י ה ,היתה ר ו ב ה א ו כ ל ו ס י ה ס ל ב י ת ־ ק ת ו ל י ת .כ א ן הופיעו פרעות היהודים חמלניצקי ,והמשיכו במחצית השניה ש ל ב ס ג נ ו ן ח י י ה ם הקודם ,דהייגו אחרי המאה ה־,17 כ מ נ ה ג יהודי ר ו ס י ה וליטא .העיר ה ר א ש י ת ש ל האזור ,ד ו ו י נ ס ק ,ה ת פ ת ח ה ל ק ה י ל ה גדולה ולימים ג ם ל ר י כ ו ז ש ל ח ס י ד י חב״ד. ל מ ע ר ב ה ולמרכזה ,נמשך במידה ר ב ה גם ה ה ב ד ל ב י ן יהודי מ ז ר ח ל ט ב י ה ל א ח ר ש כ ל אזורי ל ט ב י ה ע ב ר ו ל י ד י ר ו ס י ה ה צ א ר י ת ,ב ס ו ף ה מ א ה ה־ .18ל ט ג ל י ה ס ו פ ח ה ל פ ל ך פ ו ל ו צ ק ־ ו ו י ט ב ס ק ,ו מ א ו ח ר י ו ת ר ה י א נ כ ל ל ה ב ״ ת ח ו ם המושב״ .כ ת ו צ א ה מ כ ך ס ב ל ו ש ם היהודים מ ה ג ב ל ו ת ו ג ז י ר ו ת כ מ ר ב י ת א ח י ה ם ב ר ו ס י ה ה צ א ר י ת ו מ צ ב ם ה כ ל כ ל י ה י ה גרוע למדי .ר ו ב יהודי ל ט ב י ה י ש ב ו ב ע ר י ם :ריגה ,ליבאו ,ב א ו ס ק ו א ח ר י ם ו כ ן ג ם ב א ז ו ר י ם כפריים .ב־ד 189מ נ ו יהודי ל ט ב י ה 142,089איש ,מ ה ם : בלטגליה — 64,224 מהאוכלוסיה( )12.8% )(7.6% ב ק ו ר ל ג ד — 51,072 ו ל י פ ל נ ד י ה — .(3.5%) 26,793 במלחמת־העולם־הראשונה — 1920 הפכה לטביה ובמלחמת־העצמאות ק ר ב ו ת בין לזירת הלטבית צבאות שלאחריה — שונים .ח ל ק ניכר עד מיהודי ק ו ר ל א נ ד ואזורים א ח ר י ם גורשו ב־ 1915ל פ נ י ם רוסיה .ר ו ב ר ו ב ה ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה ש נ ו ת ר ה ב מ ק ו ם מ נ ת ה א ז 80,000איש ,ר ח ש ה אהדה ל מ ד י נ ה ה צ ע י ר ה היהודית והיתד• מ ל א ה צ י פ י ו ת ל ה כ ר ה ב ז כ ו ת ה ל מ י ע ו ט א ו ט ו נ ו מ י ו ת ר ב ו ת י .כ־ 1,000יהודים ל ח מ ו א ז ב ש ו ר ו ת ה צ ב א ה ל ט ב י ה ל א ו מ י ו ב מ ס ג ר ת י ח י ד ו ת פרטיזניות. נציגי ה מ פ ל ג ו ת ה י ה ו ד י ו ת ב ל ט ב י ה ,ה ש ת ת פ ו ,ע ם כינון עצמאותה ,ב מ ו ע צ ת ־ העם ,באסיפה־המכוננת וכן גם ב״סיים ) ה פ ר ל מ נ ט ( ,ע ד לפיזורו ב ע ת ה מ ה פ כ ה ה פ א ש י ס ם י ת ב ר א ש ו ת ק .א ו ל מ א נ י ס ב־ .1934ל פ י מ י פ ק ד ,1930ע ס ק ו ק ר ו ב ל מ ח צ י ת היהודים במסחר תעבורה וחקלאות .על בלטביה וכשליש — בתעשיה יסוד ח ו ק מ ע ר כ ת חינוכית עצמאית, מהילדים היהודים. ב ש נ ת ,1928 ובמלאכה, האוטונומיה ״רשות והשאר במקצועות חפשיים, התרבותית למיעוטים, הופעלה שהקיפה כ־80% ה ש כ ל ת היהודים״ כשהאוכלוסיה ה י ה ו ד י ת מ נ ת ה כ־ 95,000איש, ל מ ד ו ב ־ 8 5ב ת י ה ס פ ר היסודיים ש ל ״ ר ש ו ת ה ש כ ל ת היהודים״ — 10,325ת ל מ י ד וב־19 בתיה״ס התיכוניים ש ל אותה ר ש ו ת — 2,298ת ל מ י ד . השפה השלטת ב ר ו ב ה מ ו ס ד ו ת ה ח י נ ו כ י י ם ה ל ל ו היתד ,יידיש ) ב ה ש פ ע ת ה ״ ב ו נ ד ״ בעיקר( ו ע ב ר י ת )בהשפעת הציונים א ו א ג ח ־ ת ־ י ש ר א ל ( ו א י ל ו ג ר מ נ י ת ו ר ו ס י ת — ר ק ל ג ב י 20% מן התלמידים. ג ם ל א ח ר ה פ י כ ת א ו ל מ א נ י ס ,כ ש ח ו ס ל ה ב מ י ד ה ר ב ה האוטונומיה ה ת ר ב ו ת י ת ו ה ה ש ג ח ה ע ל ה ח י נ ו ך היהודי להתקיים בתי־ספר עבריים נמסרה בעיקר לאגשי חילוניים, תנועות־נוער, ״אגודת־ישראל״, קיבוצי־הכשרה, המשיכו המפלגות הציוגיות־הסוציאליססיות וכן ה״בונד״ ,שפעילותו נאסרה ,המשיך לפעול בצורה 31 ח צ י מ ח ת ר ת י ת ו ת ח ת ש מ ו ת אחרים .מ ס פ ר ג י כ ר ש ל יהודים היו פ ע י ל י ם ב מ פ ל ג ה הקומוניסטית הגדולים הקשנה ש ק י ו מ ה ג א ס ר ע ו ד ק ו ד ם ל כ ן .א ח ד ה א ר ג ו נ י ם ביותר והחזקים ברחוב ש ה ו ק ם ע ו ד ב־ 1923ע ל לנקודות היהודי, המחנה היה הפוליטיים בלטביה, הרביזיוניסטי ד י מ י י ס ד ו ז .ז ׳ ב ו ט י נ ם ק י .ת נ ו ע ת ב י ת ״ ד ק י י מ ה ב נ ו ס ף הכשרה לחבריה, בית־ספר־ימי גם בכל — מהיחידים מסוגו ארצות ה ג ו ל ה .ת פ ק ד ג י כ ר ב צ י ב ו ר היהודי ב ל ט ב י ה ת פ ס ו א ר ג ו נ י ה ס פ ו ר ט .ל כ מ ה ק ב ו צ ו ת ס פ ו ר ט ,כמו ״ ה כ ח ״ ריגה ,יצאו מוגיטין ג ם ב ח י ץ ־ ל א ר ץ .ח ש י ב ו ת מ ס ו י מ ת נ ו ד ע ה ג ם ל מ ו ע ד ו ן ה י ה ד י הימי ב ר י ג ה ) ״ י א כ ט ק ל ו ב ״ ( . מ א ז ה ה פ י כ ה ו ע ד סוף ק י ו מ ה של ל ט ב י ה ה ע צ מ א י ת ,ה ת ח ז ק ה ב מ י ו ח ד ע מ ד ת ו ו ע צ מ ת ו ש ל מ נ ה י ג א ג ד ת ־ י ש ר א ל ו ח ב ר ה ם י י ם ה ו ו ת י ק מ ט ע מ ה ,ר׳ מ ר ד כ י דובין, גם שהיה האיכרים מתומכיו ל פ נ י כן הנאמנים המנהיג של — ק .אולמאנים .גם היומון היהודי הלאומני התאחדות וראש ה י ח ד שהמשיך להופיע ברשות ה ש ל ט ו נ ו ת ,היה ב ש ל י ט ת א ג ו ד ת ־ י ש ר א ל . יהודי לטביה — קורות מתונים על שנות מלחמת־העולם־השניה תהליך של דחיקתם יהודי לטביה הכלכליות, מעמדותיהם שהסתמן כבר ב ש נ ו ת ד.־ ,20ו ק י ב ל מ י פ נ ה ח מ ו ר ע ם ה מ ה פ י כ ה ה פ ש י ס ט י ת של אולמניס ,ג ב ר ע ד ב ש נ ו ת ה ־ 3 0ה א ח ר ו נ ו ת .ב ה ס ת ה ג ג ד ה י ה ו ד י ם גם במישורים א ח ר י ם ב ל ט ו יותר ב מ י ו ח ד ה ח ו ג י ם ה פ ר ו ־ נ א צ י י ם ש ה ש פ ע ת ם ג ב ר ה אז ,ה ל א ו מ נ י ם ה ל ט ב י י ם ו ב מ י ו ח ד ארגון ה ״ 9א ד ק ו נ ק ר ו ס ט ״ ) ״ צ ל ב ה ר ע ם ״ ( ,ו ב מ י ד ה מ ס ו י מ ת גם הארגון ה ח צ י ־ צ ב א י )״משמר המולדת״( .ע ם זאת ק ל ט ה לטביה באותה תקופה מאות ״אייזסארגי״ פ ל י ט י ם יהודים מ מ ר כ ז אירופה ו א ח ר פ ר ח מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ־ ה ש נ י ה — גם מפולין. יציאת מצד יהודי עצמם לטביה לחו״ל במדה צומצמה א ר צ ו ת ה ה ג ד ה העיקריות ,כ מ ו א ר ץ ־ י ש ר א ל רבה מהגבלות כתוצאה ) ל ש ם עלו ע ד ל מ ח ה ״ ע ה ־ 2 כ־ 4,500מיהודי ל ט ב י ה ( ו א ד צ ו ת ־ ה ב ר י ת ) ל ש ם ה י ג ר ו כ־ 2,500איש( .מ כ ל ה ס י ב ו ת נ מ ש ך ריכוז הנ״ל מלחה״ע האוכלוסיה ה ־ 2כ ב ר היו היהדית הגדולות בערים ביתר בתחילת שאת. הגדולות: 2/3מיהודי ל ט ב י ה מ ר ו כ ז י ם ב ש ל ו ש ה ע ר י ם ר י ג ה — כ־ ,43,000ד ו ו י נ ס ק — כ־ 13,000ו ל י ב א ו — כ־.9,000 עם על כ נ י ס ת ה צ ב א ה א ד ו ם ל ל ט ב י ה ב ־ 1 7ביוני י ה ד י ם על היתירה בה ד י המשטרה ועל די הצבא־האדום על נתקבל ,1940אירעו ה ת ק פ ו ת ר ב ו ת אזרחים .העילה ל כ ד היתה ידי יהדים במקומות ההתלהבות שונים. המשטר הסובייטי ש ה ת ב ס ס בהדרגה )אך בעקביות( בלטביה ,גינה א ת התקפות האנטי שמיות הפרועות וזכה מאדך גיסא היהדית. והציבוריים מערכת מבין כמובן - ,ל א ה ד ה פיזרו ניכרת השלטוגות את בחוגים המפלגות של האוכלוסיה והארגונים הפוליטיים רחבים של ה י ה ד י ם ב א ו ת ה מ י ד ה כ מ ו ש ל ה ל א ־ י ה ד י ם ,כן ב י ט ל ו ה ם א ת ה ח י נ ו ך ה ע ב ר י ת ו ה ת ו ר נ י ת .כ מ ה יהודים גמצאו ב ק ר ב המוגי האסורים ח ס ד י ה מ ש ס ר הקודם ,ח ב ר י ה״סיים״ ו ה מ ג ה י ג י ם הפוליטיים .פ ר ט ל פ ע י ל ו ת ה מ י ו ח ד ת שיגעשתה ב ק ר ב ה צ י ב ו ר היהודי ,שהיתר• ב י ו ז מ ת ה של ה מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת )בעיקר ל ק ר א ת ה ב ח י ר ו ת ( ולקיום ,ב צ ג ע ה ,ש ל כ מ ה מ ו ס ד ו ת דתיים ,היו החיים ה צ י ב ו ר י י ם ש ל ׳היהודים מ ש ו ת ק י ם כ מ ע ט כ ל י ל . 32 I ההיסטוריון למעשה, אך ה נ ו ד ע שמעון ד ו ב נ ו ב ,ל א ה ו פ ר ע ע ל ידי ה ש ל ט ו נ ו ת ב ע ב ו ד ת ו , נותר ולא מבודד כמעט המשיך המדעית. בפעילותו ניכר חלק מ ב י ן ה צ ע י ר י ם ה י ה ו ד י ם שהיו ב ע ב ר פ ע י ל י ם ב מ ס ג ר ו ת י ה ו ד י ו ת ב מ י ש ו ר הפוליטי, והםפורטיבי התרבותי הצטרפו — ל״קומסומול״ עתה מפלגתיים ולארגוגים ו מ מ ל כ ת י י ם אחרים ,ב י נ י ה ם ״ מ ש מ ר ה פ ו ע ל י ם ״ שהיוותה מ ע י ן מ ש ט ר ת ־ ע ז ר ש ה י ת ה בנשק. מצוידת ל מ ע ל ה מ ש ל ו ש ר ב ב ו ת א ז ר ח י ל ט ב י ה ש ה ו ג ל ו ביוני מתוך בקרונות ,1941 משא ,ל ע מ ק י רוסיה ,כ״יסח־ות עוינים״ ל מ ש ט ר הסובייטי ,נ מ צ א ו כ־ 5,000יהודים, אנל־י־ציבור, בעיקר פעילי מבין, כמו: המחנה ח ב ר י הסיים ל ש ע ב ר ה ר ב הציוני ותיקי וה״בונד״, מ ר ד כ י נ ו ר ו ק ור׳ מ ר ד כ י העצמאות מלחמת לטביה, של וכן סוחרים ,ת ע ש י י נ י ם ,ב נ ק א י ם ו א ח ר י ם ש נ מ נ ו ב ע ב ר ,ע ל פ י ק ב י ע ת ה ש ל ט ו נ ו ת , בעלי על ההכנסות מגרמניה הגבוהות. וביניהם ואוסטריה גורשו כן אפילו מאות כמה קומוניסטים. מבין רוב הפליטים היהודים נשלחו למחנות הגולים ס ו ל י ק א מ ס ק י ,ךיאטקא וורקוטא ,ואילו ח ל ק מ ב נ י מ ש פ ח ו ת י ה ם — נ ש י ם וילדים — הובאו ל פ ל ך קראסנו_יארסק. עם הנאצית הפלישה לארצות הבלטיות יוני בסוף ,1941 יהודים לחמו ר ב י ם ב מ ס ג ר ת ה צ ב א ־ ה א ד ו ם ,״ מ ש מ ד הפועלים״ ,ו י ח י ד ו ת מ ק ו ב צ ו ת א ח ר ו ת ,ש ה ו ק מ ו במלחמת המאסף ובשטחי אסטוניה, הנאצים יהודים הנואשה שהתנהלה ביילורוסיה נגד ורוסיה. חילות רבים הגרמנים נפלו מהם בטריטוריה בקרבות לטבית ההגנה גגד והגייס ה ח מ י ש י המקומי ,ב ע י ק ר ב פ ר ב ר י ר י ג ה ,ב ל י ב א ו וכן באסטוניה. מפלגתיים ומועסקים ששרדו מיחידות אלה נ י כ ר ת גם פ ע י ל י ם ובמלה במגגנון ה מ מ ל כ ת י ע ם ב נ י מ ש פ ח ו ת י ה ם ,ו ס ח ם יהודים, ב ע י ק ר מריגה ,ומהאזור המזרחי שונות לשטחי ה ב ל ת י כבושים. של לטביה — הגיעו בצורות כ מ ה מ ה ם אף ה צ ל י ח ו ל ה ג י ע ל ר ו ס י ה ב ס ת י ו לאמוד ניתן גם פ ו נ ו את מספרם הכולל בכ־.16,000 ברה״מ ,1941ל א ח ר ש ח צ ו א ת קוי התזית. חלקם התרכז ב פ ל ך קירוב, אליו המוסדות הממלכתיים והמפלגתיים של לטביה הסובייטית וחלקם נדד עד אסיה התיכוגה .ר ו ב ה ג ב ר י ם ב ג י ל הגיוס ל ח מ ו ב ש ו ר ו ת ה צ ב א ־ ה א ד ו ם ו מ ה ם ל־ 4,000ב י ח י ד ו ת ה ק ו ר פ ו ס ה ל ט ב י ה־ ) 301ד ב י ז י ו ת מ ס ׳ קרוב נספו הניכר הטריטוריה בקרבות במיוחד באזור ה ל ס ב י ת ב ק ת וסתיו עם כיבוש לטביה על יהלים. נארופומיגסק ו ס ט א ר א ־ ר י ס א ,וכן בשחרור .1944 ל י ה נ א צ י ם ב ת ח י ל ת יולי ,1941נ ו ת ר ו ב ה כ־70,000 ע ל ב ט ר ם כ נ י ס ת ה ג ר מ נ י ם ל ע ר י ם ולעיירות ,נ ט ב ח ו ברוטאלית ,43 ,(318ח ל ק ם ל ל י ם רבים בדרך ב ל י ל ט ב י ם מקומיים ,ב ע י ק ר א נ ש י האייזסארגי ,פ א ר ק ו נ ק ר ו ס ט ו י ס ו ד ו ת אחרים .ב ר י ג ה ה ם ה ת פ ר צ ו לאומניים ל ב ת ל ם של אלפים ל ל י ם ושדדום ,ת ו ך ה ת ע ל ל ו ת ג ס ה ב נ ש י ם ,ג ב ר י ם וזקנים .ל ל י ם נ ס ח ב ו ת ו ך ה ש פ ל ה ו נ ג י ש ו ת ע ל פ נ י ח ו צ ו ת ה ע י ר ל ב נ י י נ י מ ר כ ז ה מ ש ט ר ה ו מ ט ה ה ^ א ר ק ו נ ק ר ו ס ט ו ל א ח ר עיגויים ה ו ע ב ר ו ל י ע ר ו ת ב י ק ר י נ י ק י ה ס מ ו כ י ם ל ר י ג ה ו ש ם נרצחו .ב ת י ־ כ נ ס ת א ח ד י ם ה ו צ ת ו ו נ ש ר פ ו על ספרי המוני היהודים שהצטופפו בתוכם, ואלה שניסו ק ל ש ותשמישי קדושה אחרים הועלו באש גם להימלט גקטלו ביריות. ב ר ח ו ב ו ת העיר .א ו ר ג י ו ת דמים ד ו מ ו ת ה ת ר ח ש ו ג ם ב מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם ב ל ט ב י ה .ב ח ד ש י י ו ל י ־ א ו ג ו ס ט י ח ו ס ל ה במאורגן מרבית אוכלוסים ח ל ל י ם ש ל ע ר י ־ ה ש ד ה .ב מ ס פ ר עיירות ,כ מ ו טוקום 33 ומיטאו ר ו כ ז ו ה י ה ו ד י ם ב ב ת י ־ כ נ ס ת ו נ ש ר פ ו חיים .ב מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם כ מ ו זילותה ורוקנה רוכזו היהודים ב כ כ ר ו ת המרכזיות ואחר־כך נורו ב ב ת י ־ ה ע ל מ י ן וביערות הסמוכים .ה ח י ס ו ל ב ו צ ע ב ד ר ך ־ כ ל ל בידי מ ש ט ר ת ־ ה ע ז ר ה ל ט ב י ת ,א ש ר ע ל י ה ניצחו א נ ש י איינזאצק1מאנד 2/17 1ב פ י ק ו ד א ד ו א ר ד ש ם ר א ו ך . ה ק ה י ל ה ה ש נ י ה ב ג ו ד ל ה ב ל ט ב י ה ,ה ו ק ם ה ג י ט ו כ ב ר ב ־ 2 6ביולי, בדווינסק, ו ב ו ג כ ל א ו ג ם י ה ו ד י ם מ ע י י ר ו ת ה ס ב י ב ה ,כ מ ו לוצין ,ק א ר ם א ב ה ,ועוד .מ ת ו ך 15,000 הכלואים, גטבחו בגובמבר )במקום־הקייט לשעבר ,פוגוליאנקה( בשלוש מרביתם האקציות אוגוסט בחודש ונותרו בו הגדולה ובאקציה כ־ 1,000א י ש בלבד. כ מ ס פ ר הזה גותר ג ם ב ל י ב א ו אחרי ג ל הרציחות הפראיות ו ה א ק צ י ו ת ה״מאורגנות״. ב ר י ג ה ג כ ל א ו 32,000ה י ה ו ד י ם שהיו ב ה ,ב ג י ט ו ש ה ו ק ם ב פ ר ב ר ה מ ו ס ק ב א י ,ב ־ 2 5 ב א ו ק ט ו ב ר ,ו ה ת ק י י ם 37י ו ם ב ל ב ד .ר ו ב ם ה מ כ ר י ע ו ב ע י ק ר ה נ ש י ם ה י ל ד י ם והזקנים, וביניהם שמעון דובנוב ,גורשו במסגרת האקציות )בסוף נ ו ב מ ב ר ו ב ת ח י ל ת דצמבר( ל י ע ר ו ת ר ו מ ב ו ל י )כ־ 16ק ״ מ מריגה( ו ש ם נרצחו .ב ס ו ף ש נ ת 1941נ ו ת ר ו ב ל ט ב י ה כ־9,000 י ה ו ד י ם :כ מ ח צ י ת ם בגיטו ריגה ) 4,500ג ב ר י ם ב ״ ג י ט ו ה ק ט ן ״ — הגיטו הלאםבי, ב ג י ט א ו ת דוויגסק ,ל י ב א ו ו ע ו ד 300גשים ב ג ו ש ב ת י ם מיוחד( והיתר ומחנות־העבודה ב מ ק ו מ ו ת שוגים .ב א ו ת ו ז מ ן ה ו ב א ו ל ר י ג ה ר ב ב ו ת יהודים מ מ ר כ ז חלקם נרצחי אירופה. שוכנו נ ר צ ח מ ד וכ־ 15,000מ ה ם הריקים ש ל בבתים הגיטו ה ג ד ו ל ש ל ריגה ,ש ל י מ י ם כ ו נ ה — הגיטו ה ג ר מ נ י א ו ה ג י ט ו ש ל ״הרייכסיוךן״. כתוצאה מסיבות פסיכולוגיות שונות ומתקריות מקומיות ,השתררה מתיחות ג ו ב ר ת ו ה ו ל כ ת ב י ן יהודי ש נ י הגיטאות ,ה ״ ל ט ב י ״ ו ה ״ ג ר מ נ י ״ ; ה מ ת י ח ו ת ה ת מ ק ד ה במיוחד ה י ח ס י ם בין במישור היהודים המשטרה ה ל ט ב י י ם לבין' היהודית של הגיטו ה ג ר מ נ י ,ו ה ת ב ט א ה ב א י ־ א מ ו ן ו ב ה א ש מ ו ת ב ד ב ר ש י ת ו ף ־ פ ע ו ל ה ע ם ה ש ל ט ו נ ו ת הגרמניים וכר. ב ת ח י ל ת ה ״ ת ק ו פ ה ה ש ק ט ה ״ ,ביגואר ,1941א ח ר י ש ש ר י ד י ה א ק צ י ו ת ה ת א ו ש ש ו ה ו ק ם ב ג י ט ו ה ל ט ב י ,ארגון מ ח ת ר ת י א ג ט י ־ ג א צ י ו ב ו כ ־ 2 0 0א י ש מ ח ו ג י ם קמעה, פוליטיים ש ו נ י ם ו ב ל ת י מ פ ל ג ת י י ם .ב מ ש ך ש נ ת קיומו ה ר א ש ו נ ה ב ע ר ך ע ד א ו ק ט ו ב ר , ה צ ל י ח ה א ר ג ו ן ה ז ה ל ר כ ז ב ר ש ו ת ו ,ב ד ר כ י ם ש ו ג ו ת ו ב ס י ו ע מ ש ט ר ת ה ג י ט ו היהודית, כמות גיכרת ש ל גשק ותחמושת. במקביל להתגגדות להכגות הגיטו, בתוך נ ש ק ל ו ג ם ה ד ר כ י ם ו ה א מ צ ע י ם ל ה צ ט ר פ ו ת ל ל ו ח מ ה ה פ ר ט י ז ג י ת .ב מ ש ך ק י ץ 1942 הצליח הארגון לקשור קשרים הדוקים ע ם קבוצת לא־יהודית מחתרת מחוץ לגיסו ,ו כ ן ע ם מ ס פ ר ק צ י ג י ם סובייטיים ש ב ר ח ו מ ן ה ש ב י ה ג ר מ ג י .ה ו ד ו ת ל ק ש ר י ם א ל ה הופעלה תוכנית מ ש ו ל ב ת ומפורטת ל ה ס ע ת חברים מזוינים מהארגון מהגיםו לכיוון ה ג ב ו ל הביילורוםי ,ו ש ם ל צ ר פ ם — ב ע ז ר ת א נ ש י ק ש ר נ ו ס פ י ם — ל י ח י ד ו ת סובייטיות. פרטיזגיות •קבוצת לפרטיזנים היריות חלוץ ב־28 מ ז ו י ג ת ב ת 11א י ש ב א ו ק ט ו ב ר ,1942 עלתה מטעם ארגון בדרך ע ל הגיטו, מארב נ ר צ ח ו 108יהודים, ערכו השלטוגות הגרמניים אקציה ב ־ 3 1 באוקטובר ,ובה בלתי כשירים לעבודה .וכמעט כ ל המשטרה בעיקר ה י ה ו ד י ת — 38איש< ש ה ו א ש מ ו ב ס י ו ע ל ק ב ו צ ה ה ב ו ר ח ת . 34 משטרתי ובחילופי גהרגו 7איש 2 • ,גשבו ו א ח ד ח מ ק בחזרה .ל ג י ט ו .ל פ ח ו ת א י ש מ ש ט ר ה א ח ד נפגע .כתגמול, לשמירת שיצאה מזרחה אנשי ב מ ק ו ם הללו הופקדו ה ס ד ר -ה פ ג י מ י • נ י ט ו ,שוטרים מיהודי גרמניה ,ד ב ר ש ה ג ב י ר .ע ו ד יותר ,1942ח ד ש י ם א ח ד י ם א ת א ו י ר ת ה ח ש ד נ ו ת בין היהודים ה ל ט ב י ם ל ג ר מ נ י ם .ביוני ל פ נ י ח י ס ו ל ה ג י ט ו בריגה ,ה ו נ ח ת ה על ארגון ה מ ח ת ר ת ש ם מ כ ה מ ו ח צ ת ס ו פ י ת , ע ם גילוי מ ח ס נ י ה נ ש ק ה ע י ק ר י י ם ש ל ו ו מ א ס ר ר ו ב פעיליו. בגיטו דווינסק הוקמו גם מחתרתיות כמה קבוצות בידיהם ז ע י ר ו ת שהיה גשק מ ו ע ט בלבד .בודדים מ ה ם הצליחו ל פ ר ת ליערות ולהצטרף לפרטיזנים. עקב ה א י ח ו ר ב פ ע י ל ו ת ה פ ר ט י ז נ י ו ת ב ל ט ב י ה ואי ההתלהבות מ צ ל ם לקלוט בשורות הפרטיזנים, באזור יהודים, פעלו המזרחי ו ב ב י י ל ו ר ו ס י ה ,וגם ע ל יד לנינגרד .היו א ל ה , מגיטאות ומצאו כ ־ 3 0יהודים ל ט ב י י ם בלבד בעיקר בחלקם ,מבין הבורחים ו מ מ ח נ ו ת ־ ע ב ו ד ה ו ב ח ל ק ם צ נ ח נ י ם ו א ח ר י ם שהיו מ ב י ן מ ח נ ה הפליטים ב ש ע ת ם מ ק ל ט ב ב ר ה ״ מ .כ מ ה מ ה ם ב ל ט ו ב ת פ ק י ד י ה ם ה ב כ י ר י ם והצטייגו קרביות. בפעולות בסתיו ה ו ב א ו ל א ז ו ר ר י ג ה כ מ ה א ל פ י יהודים 1943 המחוסלים מהגיטאות של דווינסק ,ליבאו ,ווילנה שבליטא וממקומות אחרים ,ורק מעטים מהם הוכנסו ל ג י ט ו ר י ג ה ,ח ל ק ם ה ג ד ו ל ה ו ב א ל מ ח נ ה הריכוז ק י י ז ר ו ו א ל ד ש ע ל י ד ריגה ,ש ב ה ק מ ת ו ה ו ח ל כ ב ר ב מ ר ץ א ו ת ה שנה ,והוא נ ו ע ד ל ק ל ו ט א ת כוח ה א ד ם ה כ ש י ר ל ע ב ו ד ה , ה י ה ו ד י ם ו ה ל א ־ י ה ו ד י ם ש נ ו ת ר ו עדיין ב ״ א ו ס ט ל א נ ד ״ . מתוך בנובמבר ב־2 1943 נערכה האקציה האחרונה בגיטו ריגה רבתי, לקראת חיסולו ה ס ו פ י .כ־ 2,300ב ל ת י כ ש י ר י ם ל ע ב ו ד ה ,ב ע י ק ר מ ה ח ל ק ה ג ר מ נ י ,ו ב י נ י ה ם ילדים, נ ש י ם ,ז ק נ י ם וחולים ,ה ו צ א ו להורג ,ו ה ש א ר ה ו ע ב ר ו ל מ ח נ ה ק י י ז ר ו ו א ל ד או מחנות־עבודה לכמה ס נ י פ י ם שלו. ק ט נ י ם שהיו מעין כמעס המחנות בכל הללו בוצעו מזמן לזמן סלקציות שכתוצאה מהן הומתו החלשים ש ב ץ האסירים ב ל ס ב י ה גופא ,או שהובלו ל מ ח נ ו ת ההשמדה א ו ש ו י ת וסרבלינקה שבפולין .באוגוסס עם ה ת ק ד מ ו ת הצבא־האדום ללטביה ,הספיקו השלמוגות הגרמניים ל פ נ ו ת 1944 באניות את מביניהם מרבית אסירי קייזרוואלד האחרים והמחנות חלק לגרמניה. ניכר ה ו ב א ל מ ח נ ו ת הריכוז ש ל ש ס ו ם ה ו ף ו ב ו כ נ ו ו א ל ד ) מ א ג ך ב ו ר ג ( ו ג ת ג ל ג ל ו ל ס ח י נ ש ס א ד ט ,לדכאו ולמקומות לזאכסהאחן, אחרים .מ כ ל לםביה יהודי אלה נ ו ת ר ו ב ח י י ם כ־ 1,000איש ב ל ב ד ,ו ר ק ח ל ק זעיר מ ה ם ח ז ר ב ת ו ם ה מ ל ח מ ה ל ל ס ב י ה . הגיעי לארץ־ישראל ,לארצות־הברית ,ארצות אמריקה הלמינית ולמקומות רובם אחרים .ע ם ה ת ק ד מ ו ת ה צ ב א ־ ה א ד ו ם מ ע ר ב ה ב ל ט ב י ה ,ה ג י ע מ ס פ ר ה נ י צ ו ל י ם ל כ ד י .150 ח ל ק ם הניכר ניצל ע ל ל י בריחה מתוך המשלוחים שנועדו לפיגוי לגרמגיה, האחרים ניצלו שהחביאום ליפקה ליום ח ל ו ת למספר קסן של לטבים א צ י ל י ־ ר ל ל א ג ו להם עד ״יעבור זעם״; מבין מריגה שבעזרת השחרור(, קימלוב לליו אלה ראוי שנזכיר ה צ ל ל ל ה ח ב י א 26 שסייע בהחבאת וחסלי־אומות־העולם, כ ־ 11 את: ז׳אק ל ל י ם ) מ ה ם זכו 23ל ה ג י ע ללים בליבאו ועל מעטים אחרים. ל ט ב י ם ר ב י ם שהיו מ ע ו ר ב י ם ב מ י ש ר י ן א ו ב ע ק י פ י ן ב ר צ ח ב־1944 ל ג ר מ נ ל ו מ ש ם הגרו ל מ ע ב ר לים .ח ל ק ם מ א ו ג ד ב א ר ג ו ן ״ניצי ד א ו ג א ב א ״ . אחד מרוצחי ל ל י ם ,ברחו ה ל ל י ם ה ל ח נ י ם ב ר י ג ה ,ה ט י י ס ל ש ע ב ר ,ה ר ב ר ט צ ו ק ו ר ם ,Cukurs ה ו צ א ל ה ו ר ג ב ל י א ל מ ו נ י ם ב־ 1965ב מ ו נ ט ב ל א ו .ב נ ו ס ף ל מ ש פ ט ה צ מ ר ת ה נ א צ י ת באוסטלאנד הסובייסית וברצח ש ב ע ק ב ו ת י ו הוצאו ל ה ו ר ג 8מ ה ם , גם כמה משפסים נגד ה א ו כ ל ו ס ל האזרחית ,כולל לסבים בפברואר ששתפו פעולה ,1946נ ע ר כ ו עם הממשל בלטביה הנאצי הלולים. 35 ח ל ק מהפליטים ללטביה חזרו אחרות ששהו וביניהם, במשך שרידי המלחמה החיילים ב מ ק ו מ ו ת שונים, מהקורפוס היהודים בברה״מ בעיקר הלטבי ב צ ב א ־ ה א ד ו ם ו כ ן ג ו ל י ם ו א ס י ר י ם ל מ י נ י ה ם ,שזכו ל ה י ש א ר ומיחידות לאחר בחיים כ ל מ ה שעבר עליהם בבתי־הסוהר ובמחנות־העבודה .בקרב שרידים א ל ה החלה ב־ ,1945/6ק ב ו צ ת מ ח ת ר ת פעילה ל ה ב ר ח ת יהודים לארץ ישראל .ה ק ב ו צ ה לפעול בעיקר כללה מסוימת חברי תנועות־נוער־ציוניות מלפני ושמרו ע ל ק ש ר המלחמה ,א ש ר ביניהם ג ם ב ע ת שהייתם בשנות ניהלו המלחמה פעילות בברה״מ. א ח ד מ ר א ש י ה ק ב ו צ ה — ש .י פ ה ,נ ת פ ס ו נ ס פ ה ב כ ל א סובייטי .ל א ח ר כ ח צ י י ו ב ל ש נ י ם ,ה ו פ כ ת ר י ג ה ש ו ב ל מ ר כ ז פ ע י ל ו ת ל מ ע ן ע ל י ה לארץ .א ח ת מ נ ק ו ד ו ת ה מ ו צ א ל פ ע י ל ו ת היא למראית־עין ,הדרישה להתכנס במקומות הרצח ש ל יהודי לטביה, כ מ ו רומבולי ואחרים ,ולהציב ב ה ם מצבות נאותות. ב ע ת ה מ פ ק ד ש ל ,1959ה צ ה י ר ו ע ל ע צ מ ם 37,000איש כ ב נ י ה ל א ו ם היהודי. להניח כ י ח ל ק מ ה ם יהודים סובייטים שהגיעו ניתן מ פ ק ד צ י י נ ו (48.6%) 18,000 באותו יהודי יהודים ללטביה המלחמה. לאחר ש ש פ ת א י מ ם ה י א יידיש. א ס ט ו נ י ה — קורות ונתונים ע ד ערב ה־2 מלחה״ע )ריוואל(, ב ו ד ד י ם כ ב ר ג ר ו ב א ס ט ו נ י ה ,או ל י ת ר דיוק ,ב ע י ר ט א ל י ן מ א ז ה מ א ה ה־ .14א ז ו ג ם מ א ו ח ר י ו ת ר ה ם נ ז ק ק ו ל ר ש י ו נ ו ת מ י ו ח ד י ם ל ש ה י י ה ש ם ו ל ע י ם ו ק ב מ ס ח ר ו ב מ ל א כ ה .זכויות א ל ה ה ו ע ג ק ו ו ג ש ל ל ו ח ל י פ ו ת ,ל פ י ר א ו ת ע י נ י ה ם ו ח ס ד ם ש ל ה מ ו ש ל י ם ,ה ן ת ח ת השלטון ה ש ב ד י ו ה ן ה פ ו ל נ י א ו ה ר ו ס י . ק ה י ל ו ת י ה ו ד י ו ת ר א ש ו ג ו ת ג ת ג ב ש ו ,למעשה ,ב א ס ט ו נ י ה מ א מ צ ע ה מ א ה ה־,19 ב ע י ק ר ע ל י ד י ח י י ל י ק ב ע י ה ו ד י ם מ ה צ ב א הרוסי ) ח י י ל י נ י ק ו ל א י א ו ק א נ ט ו נ י ם ט י ם ( , א ש ר ש ר ת ו ב ח י ל ו ת ה מ צ ב ש ל ה ע ר י ם טאלין ,ט א ר ט ו )דופאט( להקים ש ם בתי־כנסת, ב ת י ־ ע ל מ י ן וכוי. הודות להקלות ופירנאו ,והורשו בהשגת זכות ישיבה, החלו להגיע ב ע ת ההיא לאסטוניה ,ג ם מספר ניכר ש ל ב ע ל י ־ מ ל א כ ה יהודים מ ל י ט א מפולין ו מ ק ו ר ל א נ ד י ה .כ ן ה י ת ה פ ת ו ח ה ל ס ט ו ד נ ט י ם יהודים — ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ש ל טארטו )דורפאט( ,ש נ ו ד ע ה כמרכז אקדמאי חשוב באירופה ב כ ל ל ו ב ר ו ס י ה בפרט, והצטיינה במיוחד ברוח ליבראלית• ל ע ו מ ת אוניברסיטאות א ח ר ו ת ברוסיה .ה ס ט ו ד נ ט י ם היהודים ש ב א ו ל ש ם מ כ ל קצווי אירופה ,ה ת ע ר ו בחיי ה ק ה י ל ה ו א ף ס י י ע ו מ ו ס ד ו ת שונים ,ובין השאר ,א ת בהקמת בית־הספר־היהודי הראשון באסטוניה ).(1875 ב־ 1879מ נ ה ה י י ש ו ב ה י ה ו ד י ב א ס ט ו נ י ה כ־ 4,000נ פ ש .ה ק ה י ל ה ה ג ד ו ל ה ב י ו ת ר היתה שלושת יהודי טארטו ואילו טאלין הבירה — השניה. כמקודם בלטו בישוב היהודי המרכיבים ה ע י ק ר י י ם :חיילי ניקולאי וצאצאיהם — ב ע ל י ת ר ב ו ת רוסית, קורלאגד — בעלי ת ר ב ו ת ג ר מ נ י ת ,ויהודי ל י ט א — שהצטיינו בתרבות יהודית שרשית. ע ם ה ק מ ת מ ד י נ ת אסטוגיה העצמאית בשלהי מלחמת־העולם־הראשוגה ,גדל ש ם ה י ש ו ב ה י ה ו ד י כ ד י • 4,556נ פ ש ) .(0.04%כ ־ 2 0 0יהודים ה ש ת ת פ ו במלחמת ה ע צ מ א ו ת ה א ס ט ו נ י ת .ל פ י מ פ ק ד ש ל — 1934ה ת ר כ ז ו 98%מ ה ם ב ע ר י ם ו ב ע י ק ר ב ט א ל י ן ) ,(2,203ט א ר ט ו ) ,(920ו ו א ל ק ) (262ו פ א ר נ א ) .(248ה ר כ ב ם ה מ ק צ ו ע י ־ 36 סוציאלי היה — מלאכה כדלקמן, )באחוזים(: — מסחר פקידות ,30.4 ושרותים — ,14.8פ ו ע ל י ם — ,14ב ע ל י מ ק צ ו ע ו ת ח פ ש י י ם — ,24 ,9.5ב ע ל י מ פ ע ל י ח ר ו ש ת — ,5.0ב ע ל י ב ת י ם ו א ח ו ז ו ת — ,1.4כ ל י ק ו ד ש — .0.6 כשאר המיעוסים שלושת )הרוסים, הלאומיים והשבדים(, הגרמנים נהנה ג ם ה מ י ע ו ס היהודי מאוטונומיה ת ר ב ו ת י ת ר ח ב ה ש ה ו פ ע ל ה ה ל כ ה ל מ ע ש ה מ־1926 ו ע ד ס ו ף ת ק ו פ ת ע צ מ א ו ת ה של הארץ ב־ .1940ל ש ם נ י ה ו ל מ פ ע ל י ה ת ר ב ו ת והחינוך היהודיים, מדי הוקמו ב מ ס ג ר ת חוק האוטונומיה ועל 4שנים על שמנתה תרבות ידי כ ל 27 הישוב היהודי חברים; סמך באסטוניה, מינהלת־תרבות 7 בת בחירות הגופים כלליות שנערכו הבאים: חברים; מועצת־ בקהילות הוקמו ו ע ד י ם מ ק ו מ י י ם ו ק ו ר ט ו ר י ו נ י ם ש ע ס ק ו ב ה ח ז ק ת מ ו ס ד ו ת ה ת ר ב ו ת ו ה ח י נ ו ך המקומיים, בעיות רישום וגביית מיסים לשם השלמת לצרכי היהודיים תרבות. בתי־הספר ב־3 המענקים שניתנו מטעם ובשני היסודיים השלטונות התיכוניים, למדו ל מ ע ל ה מ מ ח צ י ת ה ת ל מ י ד י ם היהודים .ב מ ס פ ר מ ק ו מ ו ת פ ע ל ו גם ב ת י ־ ס פ ר ל מ ב ו ג ר י ם וכן ל א ו ת ם י ל ת ם ש ל מ ת בבתי־ספר לא־יהודיים .בחירת ש פ ת הלימוד במוסדות ה פ כ ה ל פ ו ל מ ו ס מ ר בישוב ה ק ט ן הזה, הללו היידישיםטים לבין המחלוקת בשתי )ובתוכם הסתיימה גם בדרך־כלל יסודות הציונים בין שמאליים( בפשרות: קיום שדרשו כיתות שדרשו — עברית, כמןבן יידיש; _ באותו מקבילות מוסד השפות ,וכדומה. פרט היהודי ל א ר ג ו ן ה ג ג ה ת ר ב ו ת י ־ חינוכי ש ל יהודי א ס ט ו נ י ה פ ע ל ו ה ז ע י ר הזה ,מ ס פ ר נ י כ ר ש ל פוליטיים ארגונים ב ק ר ב הקיבוץ ובכלל ותרבותיים זה א ג ו ד ו ת ס ט ו ד נ ט י ם כ מ ו ה״אגודה ה א ק ד מ א י ת ל ס פ ר ו ת ו ל ה י ס ט ו ר י ה יהודית״ ש נ ו ס ד ה ב ־ . 1 8 8 4ק ו מ ץ ה ח ב ר י ם היהודים ש ל ה מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו ג י ם ט י ת ,ה א ס ו ר ה ל פ י החוק, ה ש ת ד ל ו ל פ ע ו ל ב ר ח ו ב היהודי ב א מ צ ע ו ת מ ס ג ר ו ת ת ר ב ו ת י ו ת ־ ל י ג ל י ו ת ואוהדיהם, כ מ ו ,מ ו ע ד ו ן ״ ל י כ ט ״ ועוד .מ ב ח י נ ה מ ס פ ר י ת ה י ת ה ב צ י ב ו ר היהודי ה ש פ ע ה נ י כ ר ת ל מ ח נ ה הציוני ו ב מ י ו ח ד ל ר ב י ז י ו נ י ס ט י ם ו ל צ י ו נ י ם ה ס ו צ י א ל י ס ט י ם ע ל ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר שלהם, ב י ת ״ ר ו ״ ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר )נצ״ח(״ .פ ר ט ל מ ס ג ר ו ת צ י ב ו ר י ו ת ל ק י ו ם מ צ ו ו ת דתיות, התארגנות כמו, פוליטית חברא־קדישא ודומות לא להן היתד. קיימת כל שם של יהודים דתיים ,ו ז א ת כ נ ר א ה ע ק ב מ ס פ ר ם הזעום. א ם כי מ צ ב ם ש ל יהודי א ס ט ו נ י ה היה ש פ י ר ,ב ד ר ך ־ כ ל ל ,מ ב ח י נ ה כ ל כ ל י ת ו ז כ ו י ו ת האזרח ,הרי ב ג ל ל מ ס פ ר ם ה ק ט ן י ח ס י ת ,ל א ה צ ל י ח ו ל ה ו צ י א ל א ו ר ע ת ו ן יומי יהודי. מיוחתם תקופת ח ל ק מהיהודים המקומיים הסתפקו, ש ל ע ת ו נ י ם יהודיים מ ל י ט א . זאת עצמאותה, התרבות בנושאים באסטוניה שונים, מרביתם לאור מטעם מינהל ו ה ק ה י ל ו ת ו ה א ר ג ו נ י ם ה א ח ר י ם ביידיש ,ב ר ו ס י ת ו ב ע ב ר י ת . יהודי מסוף עשרות פרסומים עם על כן, הוצאו במוספים ״אסטוניים״ במשך אסטוניה — קורות ונתונים משנות שנות השלושים הוגברה באססוניה מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה־2 פעילותם של חוגים לאומניים ק י צ ו נ י י ם כ מ ו ח ב ר י ארגון ה״וואפס״ ) ל י ג ה ל ל ו ח מ י ה ח ו פ ש ( ,ש ה ש ת ת פ ו ב ש ע ת ם במלחמות על העצמאות של אססוניה וחוגים אחרים .חלקם ,בייחוד אלה שנתמכו ידי ג ר מ נ י ה ה נ א צ י ת ,ה ש ת ת פ ו ב פ ו ע ל ב ה פ צ ת ת ע מ ו ל ה א נ ס י ש מ י ת ,ואף היו 37 מ ע ו ר ב י ם ב ת ק ר י ו ת נ ג ד יהודים מ ק ו מ י י ם .ת ו פ ע ו ת א ל ה ו כ ן ע ו ב ד ת הידוק ה ק ש ר י ם בין אסטוגיה ל ג ר מ נ י ה ה נ א צ י ת ) כ מ ו ה ח ו ז ה ל א י ־ ה ת ק פ ה ש נ ח ת ם ב ר א ש י ת ,(1939 החרידו מ ש ל ו ו ת ם א ת יהודי א ס ט ו ג י ה ,ש ע ד כ ה ישבו ב ה ל ב ט ח .ח ד י ר ת ה ה פ ו ל י ט י ת ו ה צ ב א י ת ש ל ב ר ה ״ מ ל א ר צ ו ת ה ב ל ט י ו ת ) ו ל א ס ט ו נ י ה ב כ ל ל זה( ב ס ו ף א ו ת ה שגה, והמלחמה ההולך הסובייטית־פינית ,הגבירו א ת וגובר ש ל מהעולם אסטוניה ח ר ד ת ם ע ו ד יותר ,א ך בגלל החיצון, מחמת מאורעות אלו, הניתוק כמעט ולא ה י ו סיכויים ר י א ל י י ם ל ע ז ו ב א ת ה א ר ץ . א ם כ י בין ק ה ל ה מ פ ג י ג י ם ל כ ב ו ד כ ג י ס ת מספר קטן של מהמחנה יהודים ה צ ב א ־ ה א ד ו ם ,ביוגי ,1940 ואחד מ ה ם אף הקומוניסטי הניף א ת ה א ד ו ם מ ע ל מ צ ו ד ת ־ ה ע י ר ,ה ר י ר ו ב ה צ י ב ו ר היהודי נ ו ת ר נ ב ו ך ע ק ב המהפכניים. אמנם ,ת ו ך כלכלית ,ר ק שכבה היהודי ע ל כ ל ושעליו ללמד היתה תהליך כלכלית גווגיו א ת גאוותו. הסובייטיזציה קטנה בציבור מסגרת למעשה נפגעה יידיש ו ג ם ז א ת ב א ו פ ן מ ו ג ב ל . נהנה ממנה בית־ספר אחד הדגל הארועים חמורה, מבחינה איבד המיעוט בצורה מוחשית היהודי ,ע ם ז א ת האוטונומיה, גותר ר ק בצורה בלט בטאלין בו ב ג ל ל האופי החילוגי ש ל המשיכו היהודי הישוב באסטוניה ,נ פ ג ע ה ו א פ ח ו ת מ ה א ם ט ו נ י ם ב מ ס ע ה ר ד י פ ו ת ה א נ ט י ד ת י .פ ר ט ל ק ש ר מ כ ת ב י ם ר ו פ ף ע ם ק ר ו ב י ם מ ע ב ר ל י ם ,נ ו ת ק כ מ ע ט כ ל ק ש ר ע ם הישוב ה י ה ו ד י בגלל הקטן ה ז ה כ פ י ש ק ר ה ב י ח ס ל ק י ב ו צ י ם יהודיים אחרים ש ס ו פ ח ו ל ב ר ה ״ מ . מ ש ק ל ם ה מ ס פ ר י ה ק ט ן מ א ו ד ב מ ד י נ ה א ו מ ת ו ך ס י ב ו ת אחרות ,ל א נ כ ל ל ו י ה ו ד י ם הסובייטיים במוסדות הנבחרים בעלי ר ק ע קומוניסטי או מוסדות בארצם ,ע ם זאת נתמנו כמה לעמדות מ ו צ א פרולטרי, יהודים, ממלכתיות במיוחד כולל חשובות, ה ב י ט ח ו ן הפנימי. ב מ פ ל ג ו ת ה צ י ו נ י ו ת והאחרות ,א ש ר פ ו ז ר ו מ ד אם כי חברים לשעבר עם כ נ י ס ת הסובייטים ,נ מ נ ע ו ב ד ר ך ־ כ ל ל מ כ ל ה מ ש ך ש ל פ ע י ל ו ת ו מ כ ל ש כ ן מ ע ב ו ד ה מחתרתית ,הרי ל א ציוניים נמנעו לשעבר ,כ פ י שלטונות שעשו ז א ת הביטחון בקרב מלבצע המנהיגות מאסרים בין הפוליטית מגהיגים האסטונית. בין ה נ א ס ר י ם היהודים ה י ו ר א ש ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ה ח ד ש ה ב א ס ט ו נ י ה )בזמן ה מ ל ח מ ה הוצא ל ה ו ר ג ב א ו ר א ל ש ב ב ר ה ״ מ ( ו כ מ ה מ פ ע י ל י בית״ר .ביוני 1941ס מ ו ך ל פ ל י ש ה הוגלו הנאצית מאסטוגיה, ההגליה במסגרת ההמוגית חרשתגים הכללית ,גם ו ב ע ל י ב ת י ־ מ ס ח ר יהודיים ,ו כ ן פ ע י ל י ם ל ש ע ב ר ש ל ה מ ח נ ה הציוני ת ת י ק י מ ל ח מ ת ־ העצמאות האסטונית משפחותיהם — ואחרים שהוגדרו כ־ 500א י ש .ח ל ק ״צפון אוראל״ שבאזור לחבל נארים ע ל יד הנהר א ו ב כ״יסוד מראשי סווארדלובסק, оь חברתי המשפחות מסוכן״ — ה ם נכלאו במחנה ואילו בגי ביתם שהוגלו עמהם, ובני אסירים גורשו שבסיביר .רבים מאוד מ ה ם נספו מרעב, מחלות ותאונוח בעבודוח־הפרך. ת ו ך כ מ ה ימים מ פ ל י ש ת הנאצים ל א ר צ ו ת הבלטיות הוחל באסטוניה ב ה ק מ ת ״בטליוני מחץ״ י ל מ ל ח מ ת ־ מ א ס ף ב צ ב א הפולש וכן בלאומנים האסטוניים ש פ ת ח ו ב מ ל ח מ ת גרילה ג ג ד ה צ ב א ־ ה א ד ו ם ה נ ס ו ג .ב י ן 9,000ה ל ו ח מ י ם ב ש ו ר ו ת ב ט ל י ו נ י ם א ל ה היו ל פ ח ו ת 120 י ה ו ד י ם )(1.1% דהייגו פ י שלוש מ ש י ע ו ר ם באוכלוסיה. ב ד ר ך ־ כ ל ל היו א ל ה צ ע י ר י ם ב ג י ל י ם ,25—20ב ע ל י ר ק ע מגוון ב י ו ת ר :צ א צ א י ה ם ש ל חיילי 38 גיקולאי מ צ ד א ח ד ו ש ל מלמדים מ ל י ס א מ צ ד שגי. רובם הגדול בקרבות המאסף המרים. נספה לפנותם כמה מהם פצועים קשה שלא הספיקו ל ע מ ק י רוסיה ,הוסגרו ב י ד י א ס ט ו נ י ם מ ק ו מ י י ם ל ג ר מ נ י ם ,ואלה ר צ ח ו ם . מ ש ה כ ר י ז ו ה ש ל ט ו נ ו ת ע ל פ י נ ו י ס ו ג י ם מ ס ו י מ י ם מ ן האוכלוסיה ה א ז ר ח י ת )כגון, צוותות מפעלים, עובדי־מדינה השתדלו יהודים למצות רבים ומשפחותיהם, אפשרות זו גברים ולא מעל פעם לגיל נדרשו ,50 וכדומה(, ויוזמה מאמצים ר ב י ם על ־ מ נ ת ל ק ב ל א ת רשיון היציאה. בדרך והפינוי כלל נענו ה ש ל ט ו נ ו ת ל כ ך ואפילו לאחר שכל אסטוניה נ כ ב ש ה כ ב ר התנהל קרונשטאדט. )ובמקומות בשיירות מאלך לא של גיסא מעטים אניות נמצאו גם מנמל טאלין יהודים למרות שלא הפצרות ה נ צ ו ר ה לכיוון ניצלו קרובים את לנינגרד או אפשרויות וידידים(, אם הפינוי מסיבות א ו ב י י ק ט י ב י ו ת )כגון ,גיל ג ב ו ה ,מ ח ל ה ,נ כ ו ת ו כ ד ו מ ה ( ,או מ ש י ק ו ל י ם ש ו נ י ם א ח ר י ם . ע ד הכיבוש ה ג ר מ נ י ה צ ל י ח ו כ־ 3,000יהודים ל צ א ת מאסטוניה ,א ם ב י ו ז מ ת ם ה א י ש י ת ו א ם ב מ ס ג ר ת ק ב ו צ ו ת ה פ י נ ו י ה מ א ו ר ג נ ו ת ,ו ה ת ר כ ז ו באזורי צ ׳ י ל י א ב י נ ס ק , אוליאנובסק, וכן הרפובליקה האוסומגית הצ׳ו3אשית ומקומות אחרים במרכז רוסיה ב א ס י ה ה מ ר כ ז י ת .כ ־ 200מ ה ם ש ר ת ו ה־8 בצבא־האדום, נפלו בקרבות ,ובמיוחד ב ע ת מ ה ל ך השיחרור של אסםוניה בסוף בודדים שכלל )ביניהם נ ע ר ה ( דיברסאנטית הדיביזיה את בקצינים וטוראים שהוחדרו ופולימית ,נ י ס פ ו ה־7 לאסטוניה בלי וד.־.249 בקורפוס במהלך עשרות המלחמה האסםוני מתוכם רבות .1944י ה ו ד י ם למטרת פעילות הגרמנים והאססונים. מ ב י ן ל מ ע ל ה מ־ 1,000ה י ה ו ד י ם ש נ ו ת ר ו ת ח ת ה כ י ב ו ש הנאצי ב א ס ט ו נ י ה ,נ א ס ר ו ו נ ר צ ח ו ב ת ח י ל ה א ל ה ש ג ר ו ב ע ד י ה ש ד ה .ב מ ל ה ר ב ה בוצעו ה מ א ס ר י ם ו ה ר צ י ח ו ת פלוגות בלי ההתגוגגות העצמית האםטוגית האיינזאצקומאנדו ובפיקוח ש ב ר א ש ו ע מ ד ש ס ו ר מ ב א נ ־ פ י ר ר א ס .א ס .ד ״ ד מ .ז א נ ד נ ר ג ר . במחנה חארקו נרצחו שם ב ס פ ס מ ב ר שרוכזו הועברו כבר למחנה על לא נמצאו ל פםקוב ללים A/1 ל ל י טאלין ל ס ב י ב ה .1941כ מ ה מ א ו ת מ י ה ו ד י א ם ס ו נ ל , שברוסל ל ו מ ת ו ש ם ל א ח ר מכן .כ ת ו צ א ה מ כ ך ב א ס ס ו נ ל בסוף ,1941פ ר ס ל ב ל ד י ם שעדיין ה ס ת ת ר ו ב מ ק ו מ ו ת שונים .ל י מ י ם נ ת פ ס ו ג ם א ל ה ) כ ו ל ל א פ י ל ו ב נ י זוג ש ל א ס ט ו נ י ם ( ל ו צ א ו להורג. ב ש נ י ם 1943—1942ה ו ב א ו ל א ם ס ו נ ל ב ש ל ב י ם שוגים ל מ ע ל ה מ ש ת י ר ב ב ו ת מ מ ק ו מ ו ת ש ו נ י ם ב א י ר ו פ ה :מ פ י נ ל א נ ד )שבויים סובייםים( ,מ ט ר ז י נ ש ס א ד ט , ללים מגרמנל, שבליטא. מלטבל חלקם מ3יססרי3ה, נרצחו מל מצרפת בבואם, ובמידה לאחרים רבה מגיטאות הלזקו בעשרות וילנה וקובנה מחנות־עבלה לועסקו ב ע ב ל ת ־ ם ר ך ב ע י ק ר ב מ י כ ר ו ת .מ ר ב י ת ם נ ס פ ו מ מ ח ל ו ת ,סדור ,ר ע ב וקור. עם ששרת התקרב הצבא האדום שטוטהוף למחנות בהם ל מ ח ג ה ־ ריכוז מהם גותרו בחיים ל א ח ר המלחמה. עם שחרור א ס ם ו נ ל בסוף שבגרמנל אלה פונו ולמקומות כ־3,000 אחרים. חלודים כמה מאות בלבד 1944ג ת ג ל ו ש ם כ־ 100ש ר ל י ם מ ל ל י ח ח לארץ, בעיקר ממחנות קלוגא ולאגדי ,אשר מ ר ב י ת ם ניצלו ברגע האחרון מ ה ט ב ח שערכו הגרמנים ערב נסיגתם .מ ב ץ ל ל י א ס ט ו נ ל עצמם שנותרו ת ח ת הכיבוש הנאצי, שרדו אחדים בלבד. 39 ח ל ק נ י כ ר מ ב י ן יהודי א ס ט ו נ י ה ש ש ה ו לאחר בחיים בטאלין שירותם בצבא, חזרו ב ב ר ה ״ מ כפליטים ,וכן א ל ה שנותרו והתרכזו בעיקר לארצם כ ב ר ב־1944/45 הבירה .מאוחר יותר חזרו ג ם מ ק צ ת מ ן הגולים ,לימים הגיעו ל א ס ט ו נ י ה י ה ו ד י ם ס ו ב י י ט י י ם ר ב י ם מ ח ל ק י ם ש ו נ י ם ש ל ב ר ה ״ מ .ל פ י מ פ ק ד 1959ה י ו ב א ס ט ו ג י ה 5,436 ניתן יהודים ) 1,000 ,(0.5%מ ה ם )(19% הצהירו ע ל יידיש כשפת אימם. להניח כי האחרונים ה ם רובם ככולם תושבי אסטוניה מלפני מ ל ח מ ת העולם ה־ .2ח ל ק ם עלה לישראל לאחר מלחמת־העולם־השניה. ביבליוגרפיה נבחרת אווציגסקי ,לוי ב ן ח מ ר יונה :די געשיכסע פון ד י א י ד ן א י ן לעטלאנד פ ו ן יאר שכ״א— תרפ״ג ) .(1923—1561ריגע.1928 , ב ת ו ך :י .צור ,התפוצות :מזרח אירופה ,ע׳ אליאב ,ב ג י מ י ן :ליטא ,לטביה ,אסטוגיה. .118—97 אליאב ,ב ; .בובה ,מ ; .קרמר ,א : .יהדות לטביה ,ספר־זכרון .חל־אביב ,תשי״ג 458 ,עמי. אמיתן—וילנסקי ,אלה :יהודי אסטוניה .תל־אביב.1970 , אנין—שאץ ,מ : .די אידן אין לעםלאנד .ריגע.1924 , א ר ד יצחק :וילנה היהודית במאבק ובכליון .תל־אביב.1976 , אשרי ,אפרים :חורבן ליטע .ניו־יארק—מאנטרעאל.1951 , בובה ,מ ע נ ד ל :יידן אין לעטלאנד .תל־אביב.1972 , בובה ,מ נ ד ל :פרקים בתולדות יהדות לטביה .תל־אביב.1956 , בראון צ ב י אי ,לוין ד ב :תולדותיה ש ל מחתרת — הארגון הלוחם ש ל יהודי קובנא במלחמת העולם השניה ,ירושלים תשכ׳׳ב. גאר ,י ו ס ף :באלטישע לענדער; ליטע ,לעטלאנד ,עסטלאגד .אלגעמייגע אגציקלאפעדיע, יידן ,ו ,ניו־יארק ,1964 ,ע׳ .404—322 גארין ,ש : .סטאטיססיק פון דער יידישער באפעלקערוגג אין עסטי .טאלין) 1936 ,עברית— יידיש—אסטית(. געגש ,ג ת ן :ביבליאגראפיע פון יודישע דרוק־אויסגאבן א י ן עסטי .טאלין.1937 , גרפונקל ,ל :קובנה היהודית בחורבנה .ירושלים.1959 , דבורז׳צקי ,מ : .מחנות היהודים באסטוניה .1944—1942ירושלים ,תש״ל. דער אידישער נאציאנאל ראט אין ליטע .1922—1920 ,קאוונע.1922 , זיו ,ב :היהודים בארצות הבאלטיות .העולם , x x x ,תש״ב ,חוברת ,10ע׳ ; 79חוברת .11 יהדות ליטא, כרכים: א׳—ד׳ .כרך א י : תל־אביב .1959 ,ב ר ך ב י : תל־אביב.1972 , כרך ג י :תל־אביב .1967 ,כרך ד ׳ :תל־אביב) 1984 ,תחת מכבש הדפוס(. ירושלמי ,א ׳ :פנקס שבלי — יומן מגיטו ליטא .1945—1941 לוין ,ד ב :לוחמים ועומדים על נפשם :מלחמת יהודי ליטא בנאצים .1945—1941ירושלים, תשל״ה. לוין ,ד ב :עם הגב אל הקיר — לחימת יהודי לטביה בנאצים ,1945—1941תל־אביב ,תשל״ח. לוין ,ד ב :מדיניות ברה׳׳מ כלפי הארצות הבלטיות ,ב ת ו ך :בעיות בינלאומיות ,כרך י״ז, מס׳ (34) 2סתיו ,1978עמ׳ כ״ז—מ״ג. לוין ,ד ב :ב י ן הפטיש והמגל — אסופת מאמרים ע ל היהודים בארצות הבלטיות תחת השלטון הסובייטי במלחה״ע ה־ .2ירושלים.1983 , לוין ,דב 40 )עורך( ,פנקס קהילות לטביה ואסטוניה .בהוצאת י ד ושם )בהכגה(. לזר )ליטאי( חיים :חורבן ומרד .תל־אביב ,תש׳׳י. מאריין ,יצחק 15 :יאר לעטלאנד .ריגע.1933 , נשמית ,שרה :מי רצח את יהודי ליטא ,למרחב.23.9.1958 , סארין ,ע : .היטלערישער רויב און מארד אין ליטע .מוסקבה.1943 , סודארםקי, מענדל; קאצענעלענבאגין, אוריה; קיסין, י;. עורכים: ליטע ,ו ניו־יורק ; 1951ח .לייקאוויטש ,עורך ,ליםע 11 ,תל־אביב.1965 , קורצ׳אק ,רוז׳קה :להבות באפר .מרחביה.1965 , קמזון ,י .ד : .יהדות ליטא ,תמונות וציונים .ירושלים ,תשי״ט ,כ״ב. קרוק ,ה י ר ש :מן הגניזה האםטוגית .ילקוט מורשת ,בי ,(1964) ,עמ׳ .59—48 שוחט ,עזריאל :ראשיתה של האנטישמיות בליטא העצמאית .יד ושם ,ב ,תשי׳׳ט ,ע׳ .44—7 41 יעקב רותם יאנוש קורציאק — הפהן הגדול של רפואת־ילדים יאנוש נולד קורצ׳אק שעורה בוארשה נרצח בעין מפתחות בטרבלינקה שאבדו ס פ ר שנגנב רופא תפוחי־אדמה סופר לחם מחנך דמעות יהודי צחוק פולני שינה הילד סמכות כלפי לא פרופסור אהרון ניימייסטר עבור לא ק ת ד ר ה למדעי החינוך שמעון יעקובוביץ ל נ א ו מ י ם על... לא במה סמכות ל... שמשות מנופצות ,מגבות קרועות שיניים אצבעות קובלסקי סטשק ואחרים כואבות האיש נ ו ל ד ל פ נ י 100ש נ ה 1878 קפואות ב־22 ביולי מ א ת א ר י ך ד א ו ז נ ר ו ת מ ת ו ך .Janusz Korczak, Pestaiozzi aus Warschau ק ט ע זר ,מ ס פ ר ו ש ל ד א ו ז נ ר ו ת מ ו ב א ב א ת ח ל ת א ל ד ב ר י .י ש ב ו ב ק ט ע מ ו פ ל א זה מ י ן ח ת ך פ י ו ט י ל פ ע ל ו ש ל ק ו ר צ ׳ א ק ע ל ד ר ך ש ל ל,בזק .ל א א ת י י ח ס ה פ ע ם לתפיסה על קורצ׳אק ״כפסטאלוצי של וארשה״ — הדבר נעשה כבר הזדמנויות ,ב ע ל פ ה ובכתב ,ואני מקווה שהזרע לשינוי ראיה קורצ׳אק בכמה ק פ ח נ י ת זו של י י ק ל ט ו ה נ ב ט ינבוט. א ת י י ח ס ג ם ה פ ע ם א ל קורצ׳אק הרופא .ה נ ך מ ת פ ת ה ל ר א ו ת ב ו א ם ״בוחן כ ל י ו ת ו ל ב ״ ,א ו כ ה ן גדול ש ל ר פ ו א ת ־ י ל ד י ם .ר א י י ה זו א ת ק ו ר צ ׳ א ק ככהן גדול, 42 ע ל כן מעלה הטכגולוגי הילה מוסרית העוטה א ת נושאו, בזמן ביהוד הסגידה למולד ה כ ל ־ י כ ו ל ,ה מ ש ת ל ט ע ל חיינו מ ס ו ף ה ע ו ל ם ו ע ד סופו. קורצ׳אק מ ע ו ל ם ל א נ פ ר ד מ ה ר פ ו א ה .ה ו א ע ס ק ב ה ב א ו ר ח מ ע ש י ע ד יום מ ו ת ו .ע ש י ה טהורה ,נ א מ נ ה ,ח ד ו ר ה א ו ת ה ר ו ח ר פ ו א ה א מ י ת י ת ,ל ל א זוהר חיצוני, ל ל א זרקורים .ת מ י ד ה ד ג י ש במקום ראשון א ת הרופא שבו ורק אחר כד — א ת ה מ ח נ ד .כ ר ו פ א ח ב ק ב ע י ו ת ג ד ו ל ו ת ,ק ל י נ י ו ת ,והוא ק ל י נ א י ל ל א ק ל י נ י ק ה ; אולם הוא ל א בז גם לקטנות בהכריזו ע ל עצמו שהוא מ מ ש מומחה להוצאת ש ב י ב י ם מ א צ ב ע ו ת י ה ם ש ל ילדים ,גופים זרים מ ע י נ י ה ם וכיו״ב. ק ו ר צ ׳ א ק ל א ה ק י ם א ס כ ו ל א ה ג ו ת י ת ,ב ד ו מ ה ל ס ו ל ל י ־ ד י ד ב מ י ש ו ר תיאורטי, א ב ל ה י ט י ב ל ר א ו ת ב ע י נ י ר ו פ א ח ו ד ר ו ת א ת ה מ ת ר ח ש בילד ,ב ר ב ד י נ פ ש ו ו ב מ ע ר כ ו ת כ א ח ד .ל א ש ם פ ד ו ת בין הגוף ו ה נ פ ש ו ב כ ל ה ל ד גופו בעקבותיו של אפלטון ב כ ר מ י ד ס .ל א ה ל ר ש ו ל ל א ח ר מ ו ש ג :ס ט נ ד ר ד ש ל י ל ד ,ו ר א ה ב כ ל י ל ד אישיות עצמה ,ו ק ב ו צ ת י ל ד י ם ל א ה י ת ה ע ב ו ר ו כ פ ל ש ל י ל ד א ח ד .ה ו א ר א ה א ת בפני בגיוונו ה ב ל ת י נ ד ל ה ו ד י ב ר ע ל ״ ה ס י מ פ ו נ י ה ש ל ה נ ש י מ ה ש ל הילד״, הנורמאלי ל א ו דווקא לפיה בקשר עם אסתמה ,ובכד ״קיים גיוון ל ל א גבול של הקדים א ת התבנית הודעתו האנושית״. המקורית של בחתירתו פרנק בין לתחום הנורמאלי והחריג נעזר קורצ׳אק ע ל י ד י .ח מ ש ת מכשירי בדיקה קלאסיים שגדחקו ה צ י ד ה ב מ י ד ה מ ס ו י מ ת בעידן הםכגולוגי ,ה ל א ה ם ח מ ש ת ה ח ו ש י ם ש ב ה ם ,ו כ מ ע ט א ד ו ר ק ב ה ם ,נ ע ז ר ה ק ל י נ א י ש ל יום א ת מ ו ל .ס מ ל ע ב ו ד ת ו ש ל ״ ה ד ו ק ט ו ר הזקן״ ה י ה ה ח ל ו ק ה ל ב ן ש ב ו ח ל ד יום ת מ י ם ,ד ב ר ש ה י ש ר ה ביםחון ואמון ע ל כ ל סובביו. קורצ׳אק חי פעל הרופא פיתויים עדיין ל ל א אידיאולוגיה מכשירני. בזמן ההוא חיצוגיים ,ל א היתד .אז ה ב ה ל ה ל מ א מ ר י ם כ א ס ק ו פ א ל ק ר י י ר ה ר פ ו א י ת ־ ל פ ר ס ו ם ע ב ו ד ו ת ויהי מ ה אקדמאית, כשהפציינס ״בשר בתקופה הנראית לנו רחוקה ובולמוס מאח־ מתקופתנו. נעדרו תקופה שבה נדחק לעתים )לא ) ,(to publish or to perishל כ י נ ו ס י ם , תמיד, למרבה המזל( לקרן־זוית ומהווה אז מ א מ ר י ם ״ .היה נ א מ ן ״ ל נ ק ו ד ה ה ר פ ו א י ת ״ .ה ר פ ו א ה מ י ל א ה אותו ,העותר. א ת י ר י ע ת חייו ו ה ת מ ז ג ה ב צ ו ר ה מ ו פ ל א ה ע ם ה ח י נ ו ד ,ב ב ח י נ ת ת א ו מ י ם סיאמיים, א ל א ש ה ר פ ו א ה ה י א ה א ח הבכור... ק ו ר צ ׳ א ק ל א ם י פ ל ב מ ח ל ה .ה ו א ם י פ ל ב י ל ד ,א ב י ־ ה מ ב ו ג ר ,ב מ כ ל ו ל בעיותיו, ה א ר ו ע י ם היום־יומיים ,ע ל במגוון העליות האורות והצללים שלהם, ה ש מ ח ו ת והיגונות, והמורדות .ב ל נ ש כ ח :״הילדות המאושרת״ נראית ר ק מ ב ע ד לפריזמה ש ל מ ב ו ג ר ו ב ר י ח ו ק ש ל שנים .ה י ל ד ה נ ת ו ן בתון־ צ ב ת ו א ש צ ו ל ב ת ש ל ארועים הגוגעים ו פ ו ג ע י ם ב ו — והוא ר ח ו ק מ ל ה י ו ת מ ד ו ש ן עוגג ,והוא ג א ב ק ע ל יומו ועל לילו ,על עצמיותו וחרותו .מ א ב ק י ם א ל ה היו נהירים לקורצ׳אק .הוא הושיס יד לילד ,כרופא ,כאדם, כ י ת ד ; ה י ה ע ר ל ע ו ב ד ה ש ב פ י ע ג ו ח מ צ ב ו ה ח ר י ג של הילד )קרי מחלה( יש ״למהר ל א ס ״ — ל פ י הסיסמה הרומית. ״ א ת ה ת ו פ ע ו ת הריגי ק ו ב ע ל ל א הריגי מ ו ר י ד א ת החום, התרגזות, ל י ל ד י ש חום, ה י ל ד קפריזי, ב ה ר ח י ק י ב מ י ד ת ה א פ ש ר א ת הגורם ,מ ר ח י ק א נ י א ת ל ח ץ ה ק פ ר י ז ה ,כ כ ל האפשר...״ כ א מ ו ר ,אין ק ו ר צ ׳ א ק מ צ י ב מ ח י צ ה ב י ן מ ח נ ד ל ר ו פ א :״ ה מ ח נ ד חייב ל ה י ו ת 43 ג ם מ ט פ ל בחולים .א ס ו ר ל ו ל ז ל ז ל ב ת פ ק י ד זה או ל ה ש ת מ ט מ מ נ ו :ה י ל ד ה מ ר ט י ב , המקיא ,ב ע ל הילד הזבה, האוזן שהתלכלך, הילד שגופו נתכסה תפרחת — ב כ ל א ל ה עליו ל ט פ ל ,ל ר ח ו ץ ,ל ח ב ו ש .״ ״ והוא מ מ ש י ך :״ מ ח נ ך ש ר ג ל י ה ם ה מ ל ו כ ל כ ו ת ש ל הילדים מ ע ו ר ר ו ת ב ו ב ח י ל ה . . . ה מ ו צ א כ י נ ה ע ל ד ש מ ע י ל ו ,יואיל נ א ל ח פ ש ל ו מ ק ו ם ע ב ו ד ה ב ח נ ו ת ,ב מ ש ר ד , ב כ ל א ש ר ירצה ...א ם מ ש ת כ ר א ת ה א ת ל ח מ ך ב ב ח י ל ה ,אין ת פ ק ד ש פ ל מזה...״ ושנאת בפיך, ה ז ו ה מ ה אין ב ה כ ד י ל ה צ ד י ק א ת בריאותיה בדמך, אמתלת נ ו ש ם א ת ה א ת האויר ההתחמקות: שקלקלוהו ״אתה הילדים. משקר: מ ח ט א זה ב ו עלול ה מ ח נ ך ל ח ט ו א ,ה צ י ל ה א י ת י פ ע ו ל ת י ה ר פ ו א י ת ״ ״ ) ה ה ד ג ש ה ש ל י — י׳ר׳(. כדרבנות .ל א מלים המחנך הציל א ת הרופא ושמר על נוגה אלא מקצועו, הרפואה ,כ ד ב ר י ו ש ל ק ו ר צ ׳ א ק ע צ מ ו ,ה י א ש ה צ י ל ה א ת ה מ ח נ ך מ פ נ י ח ט א ק ר ד י נ ל י ! ב מ ש פ ט ז ה טמון ה א נ י מ א מ י ן ש ל ק ו ר צ ׳ א ק ו א ל פ י מ א מ ר י ם ע ל ק ו ר צ ׳ א ק ה מ ח נ ך , ״ מ ח נ ך ה מ ח נ כ י ם ״ ,״ ה פ ס ט ל ו צ י ש ל ו א ר ש ה ״ ל א ישנו כ א ן ד ב ר ו ח צ י ד ב ר . ד ר כ ו ה ח י נ ו כ י ת ה ו ש ת ת ה ע ל ב ס י ם ר פ ו א י מוצק ,ו ה ו א : .1 הסתכלות .2 ד י א ג נ ו ז ה )זהירה( .3 תרפיה )חסרת אשליות( א ל ה אושיות המדע הרפואי ו ל א הדיסציפליגה וייאמר החיגוכית. לזכותו ש ל שמעון ז ק ס ה מ ח ג ך ,ש פ ר ט ג ק ו ד ו ת א ל ו ב ס פ ר ו ע ל קורצ׳אק ב ה ד ג ש ה ה מ ע י ד ה כמאה עדים ע ל אמיתות תפיסתנו. פ ר ט מ ע נ י י ן :ק ו ר צ ׳ א ק ב י ל ה ש ע ה א ר ו כ ה במיון מ מ ח ט ו ת מ ל ו כ ל כ ו ת ,ו ה ו ס י ף ואמר: ״איזה כ ר ט י ס ב י ק ו ר נ פ ל א מ ה ו ו ה מ מ ח ט ה מ ל ו כ ל כ ת ש ל ילד...״ הדבר מזכיר, ה־20־30 שבהן ,mutatis mutandisא ת ^ stuhlvisittenש ל שנות העריך רופא־הילדים א ת מצבו ש ל הילד שלקה בשלשול לפי ע ר מ ת החיתולים המלוכלכים... והיה פ ו ר ס ח י ת ו ל א ח ר ח י ת ו ל ו ב ו ח נ ו )האנגלוםכסים כינו פ ע ו ל ה זו — stool gazingל ט י ש ת ע מ י ם ב צ ו א ה ( . הוא אשד אמרגו :גם צעד ושעל בגישה רפואית בחיגוך ובלבטי ובכלים גידול־בנים נעזר רפואיים: ״כשם ש י ש קורצ׳אק ע ל כל תורה של ברפואה ה כ ר ה והבגה ,כן מ ן הראוי ש ת ה י ה ב פ ד ג ו ג י ה דיאגגוסטיקה ש ל החיגוך ,ה מ ב ו ס ס ת ע ל הסתכלות .הסבר ,ה ס ק ת מ ס ק נ ו ת ת ו ך צרופי המרכיבים בךרך ש ל קואורדיגציה״. נ ק ו ד ת המוצא ש ל קורצ׳אק ברורה כאן למדי .ל א נדרש שום מאמץ אינטלקטואלי ולא כפיפת ״כהונתו״ ו״הציונים״ עובדות, חלילה ,כדי להציג א ת קורצ׳אק במלוא זוהרו, במלוא ה ר פ ו א י ת .ת מ ו ה ע ל י כ ן ,מ ד ו ע כ ל א ל ה ע ב ר ו בין השיטין ש ל ה ע ר כ ה שניתנו לקורצ׳אק זכו ל כ ל היותר למם־שפתים. כ ל ה ד י א ג נ ו ס ט י ק ה ה ח י נ ו כ י ת ש ל ק ו ר צ ׳ א ק — אם נ י ת ן ל ו מ ר כ ך — ה ת ב ס ס ה ע ל ת ס מ י נ י ם ) ס י מ פ ט ו מ י ם ( ,ע ל ה ג י ש ה ה ר פ ו א י ת .מכאן ,כ פ י ש מ ע י ר ז ק ס ,ה ש ת ע ב ד ו ת ו )הדגשה — י׳ר׳( כ מ ע ט ל ר י ש ו מ י ם ,ל ל ו ח ו ת ,ל ד י א ג ר מ ו ת ,ל ס י כ ו מ י ם ועוד(. ב ע ר ו ב ימיו ו ה ו א אז א ד ם ח ו ל ה ,ש ב ו ר ו ר צ ה ו ת פ ו ח ־ ר ע ב ,כ ו ת ב ק ו ר צ ׳ א ק : ״ ל י ל ה כ ע ת .ע ל ה י ל ד י ם ה י ש נ י ם ע ר כ ת י ת צ פ י ו ת ורישומים ל מ א ו ת .ב ־ 31מ ח ב ר ו ת ע ב ו ת ר ש ו מ י ם א ל פ י ק ט ע י חיים ח ש ו ב י ם ב י ו ת ר .איך א פ ש ר ל ה ש א י ר א ת ה ח ו מ ר 44 ה כ ו ל ל מ א ו ת ד י א ג ר מ ו ת ש ל שקילה ,מ ד י ד ה ו ת א ר י כ י ם מ ח י י הילדים ל ל א ת ש ו מ ת ־ ל ב ? ״ ו ע ל כ ן ת ו ת ר נ א ל נ ו ה ש א ל ה ה ר ט ו ר י ת :מ ח נ ך או ר ו פ א ? א ו ל י ש נ י ה ם במזיגה מופלאה של רופא ומחנך ,על ד ר ך של ביחד, הא־בהא־תליא ,כשרובד א ח ד מ ש ל י ם ו מ ע ש י ר א ת השני ו ה ם מ ה ו ו י ם י ח י ד ה א ו ר ג א נ י ת א ח ת .מעניין ש ב ס פ ר ו מ ת י א ע ל אי בודד״ ל ו ע ג ק ו ר צ ׳ א ק ל מ ח נ ך ה י ו ד ע ה כ ל ,מ י ד ,ל ל א היסום ״מלך ו ל ל א ז ה י ר ו ת )זקס( ,ש ע ה שהוא קורצ׳אק ) ה ר ו פ א ( ה ע ד י ף א ת ״ ה י ו ש ר ש ב ה י ס ו ס ״ ו י צ א חוצץ נ ג ד ״ מ ח ש ב ו ת מ ו ג מ ר ו ת ״ ב ט ע נ ו ,ש ״ י ש מ ח ש ב ו ת ש א ת ה חייב ל ל ד ת אותן ו ב י ס ו ר י ם ״ והן־הן בעצב הקובעות...״ ה א ם ת ח ל צ י ,ה א ם ש ד או עטין... ה א ם ת ד ר י כ י א ו ת ו או ת ג ר ר י ב ר צ ו ע ת כפיה...״ ה ו א ה י ה זהיר ,כ א מ ו ר ,ו מ ה ס ס ו ש ו ק ל ש ק ו ל ה י ט ב ב ק ב י ע ת דיאגנוזה .ל מ ר ו ת ״ פ ו ל ח ן ״ ה ר י ש ו מ י ם שלו ,ל א נ ח פ ז ו ל א נ כ נ ע ל ק ס מ ם ה כ ו ז ב ל א פ ע ם ש ל מ ח ק ר י ם מ ס ו ג ז ה או א ח ר .ל א נ מ נ ה ע ם ״החיריקיסטים״ ל פ י הביטוי השלונםקאי ,ל א צ ל ל ב י ם ש ל פ ר ס י ם ב ל ת י ח ש ו ב י ם ו ל א ה ס י ק מ פ ר ס זה א ו א ח ר ל ג ב י ה כ ל ל , המכלול. לגבי ה י ה ע ר ל ״ ס י מ פ ו נ י ה ש ל ג ש י מ ו ת ה י ל ד י ם הישגים״ ,ה י ה ע ר ל ״ כ ל גוון ש ל גשימה״ )זקס( .״קשה ל ה ת מ צ א — כ ת ב — ולהגיע למסקנות .הילד דומה לנייר ק ל ף או את עתיק־יומין, מסמך אולם אותיותיו״. מכוסה קורצ׳אק י ד ע כולו כ ת ב לפענח חרסומים זעיר כ ת ב ־ ם ת ר זה לפעגח שקשה הטבוע בכל ילד ו ה ש ו נ ה ב כ ל י ל ד .ב ד ר ך א ס ו צ י א ט י ב י ת ע ו ל ה ב ז כ ר ו נ ך י ו מ ר ת ו ש ל היינריך היינה את להבין שפת ה כ ו כ ב י ם כ ש ־ diese капп Philogen... ...keiner״ der "Sprache verstehn... קורצ׳אק את המתקתקה, שאינה הנחתה ב ה ב נ ה זו ש ל ביטויו ש ל הילד, לילד, אהבתו לא הסכרינית חלילה ,א ל א אהבה כנה ,אלמנטרית ,ל א ראוותנית ,אהבה עוםפת את הילד בפוך של חסות־יתר ,אלא מכשירה למאבק אותו החיים ,ב י ו ד ע ו ש כ א ז ר ח ב מ ד י נ ה י ש ל י ל ד ל א ר ק ז כ ו י ו ת א ל א ג ם ח ו ב ו ת .קורצ׳אק ח ד ר ל פ נ י ו ל פ נ י ם ל א ו ת ו ק ו נ ם י נ נ ם ש ש מ ו הילד .א פ ש ר ל ה כ ב י ר ע ל כ ך ד ו ג מ ו ת אין ס פ ו ר ,נ י מ ו ל א ח ת ב ל ב ד ע ל ד ר ך ש ל ״ ד ג י מ ה ר פ ו א י ת ״ : ב ג י ל 61כ ו ת ב ק ו ר צ ׳ א ק ל י ו ס ף ארנון ,ב י ן ה י ת ר :״ נ פ ל א ה י ה ח ו ד ש יולי20 , ילדים למחצה, שנים: חדשים שעליך לקרוא בהם כמו ב ־20 ספרים שגכתבו מוכרת בשפה ס פ ר י ם ש ה ו ש ח ת ו מ ע ט ,ד פ י ם ח ס ר י ם ,חידון ,ת ש ב ץ — ש ו ב כ מ ו ל פ ג י סנדלים שאבדו ,ק ת ברגל ,ר י ב ל י ד נדנדה ,ע נ ף שבור .ישנתי בחדר־ ב ל ו ד — ע ם י ל ד י ם חולי אדמת .עייף ע ד ת ו ם נ א ל צ ת י ) ל א כ ת ב ה צ ל ח ת י — י׳ר׳( ס ו ף ־ ס ו ף להרז־ם .א מ ר ת י ל ע צ מ י :ח ב ל .ע ל 10ד ק ו ת ,ל ה ק ש י ב ל נ ש י מ ה ,לשיעול, לגניחות .ומה ר ב ה החכמה הגרל, עם סבלניים הזבובים...״ פחות באנליזה• ה א ו פ י י נ י ת לו, ו ס ב ל נ י י ם יותר ,מ כ ו ח העצמית .אצל האחד די ל נ ו 10 ב ש י ע ו ל י ם מ ת י ר ש י נ ה — מ א ב ק ע ם הזיהום, סגולה גורם קורצ׳אק :״יש מורשת ,בלי כל קשר ב ל ל ה אחת של י ח ל ו ת צ ע ק ה ,ואילו השני יגיב ע ל כ ל 10 מ ל ו ש כדי שיפיק י ח ל ו ת מיחוש עם תינוקות להרגשתם תגובה בללה בת אחת ש ל בכי״. ל א רחוק מניתוח מקורי זה של קורצ׳אק נ מ צ א תאור בכיו ש ל התינוק על גוני־גוניו .כ ל א ל ה ושפעת אחרים הם פ ר י ה ס ת כ ל ו ת קלינית מעמיקה ,ב ב ח י נ ת 45 תפיסת השור בקרניו ,ל ל א ח י נ ג ת מ ע ב ד ה ומיכשו־ר ,ל ל א מ״מקרים השתכרות מעניינים״ ,ה א ו פ י י נ י ת ל ז מ נ י ם ה מ ו ד ר נ י י ם . ק ו ר צ ׳ א ק ה י ה מעודן וחושף ר ב ד י ם . חוש הסתכלות זה של תנועה ״בכל ח ד ש ה ד ו מ ה ה ת י נ ו ק ל פ ס נ ת ר ן ,ה ז ק ו ק ל ה ר ג ש ה ע צ מ י ת סובה .לאיזון נ פ ש י ש ל ם , כ ד י ל ב צ ע ב ה צ ל ח ה י צ י ר ה חדשה...״ ל א ס ג ד ל״ילדי פלא״ .״ ט י פ ש ו נ י ם מ ת ח י ל י ם במוקדם לפספס בעקבותיו של וחכמים יש סוקרטס. שאיגם בעדן מחוננים״ — טוב לזכור מדברים הרדיפה תקופה והאוםגה ש ל ממושכת...״ ב כ ך גילוי ״גאונים״ הלך ו״ילדים הילדים א מ י ת ו ת ק ו ר צ ׳ א ק י ו ת אלו .ה ו א ל א ר א ה א ת ר א י ה ק ו ט ב י ת ,ב ב ח י נ ה או־או ...״ כ א י ל ו ד נ ו ,כדבריו ,ע ל מ י ם ל פ י ר ת י ח ה וקפיאה...״ ו כ ך י כ ו ל נ ו ל ש א ו ב מ ל ו א ח פ נ י י ם מ א ו ת ו מעיין מ פ כ ה ש ל ח כ מ ת ו ש ל ק ו ר צ ׳ א ק ולזכות כתמרורי ד ר ך ה ו א אמוגתו ש ל והשראה קורצ׳אק ב א ר ח ו ת חיינו המקצועיים והאנושיים. ב״מוסר כ ה ר ג ל ״ ,כמשהו טבעי. הטבוע והזרקור ולא באדם נשלף לצורך ראוותגות. וכיום י המונח ״ א ח ו ת ר ח מ נ י ה ״ א י נ ו ק י י ם עוד .ה מ ו נ ח ״ ר ו פ א מ ס ו ר ״ ה פ ך מטבע לשון ש ח ו ק ו ס ט ר א ו ט י פ י כ ל ש ה ו ,מ י ן קלישאה .ה ד מ ו ת ה א מ ו ר ה ל ה נ ח ו ת ,ל ה צ י ת גץ ש ל ל ה ט עשיה ,ל ז ר ו ע נ ב ט ש ל גישה א מ י ת י ת ו פ ת י ח ו ת כ ל פ י ה ח ו ל ה ,ה י א זו של רופא שאיכפת לו .איכפת ל ו ל א ע ל האבחנה כמטרה בפני עצמה ,א ל א כ ד ר ך לשרות האדם המוכה, הסובל, המתייסר. איכפתיות, הרואה א ת הפציינט ב ה ב ז ק ש ל ב ד י ק ה ו ק ב י ע ת א ב ח נ ה א ל א ,in totoכ ל ־ כ ו ל ו ,ע ל מ כ ל ו ל חלומותיו, מצוקתו ,רקעו המשפחתי, Credosש ל קודצ׳אק ה ו א שזור בין אלפי לא בעיותיו, אכזבותיו ,עיסוקיו. ח ו ב ק צ י פ י ו ת א ל ו .״אני מ א מ י ן ״ ז ה א י נ ו פ ת י ט י . משפטים המיו&מים הלכה למעשה ,ש ה ם כלים בבחינת שלובים .א פ ש ר ל ר א ו ת ב ק ו ר צ ׳ א ק ה ת ג ש מ ו ת א ו ת ה ס י ס מ ה מ פ ע י מ ה מ י מ י ה ר נ ס נ ס , ...״הנני א ד ם ,ו ש ו ם ד ב ר א נ ו ש י איגו ז ר לי...״ כ ז ה היה קורצ׳אק ,ה ר ו פ א ,ה כ ה ן ה ג ד ו ל ש ל ר פ ו א ת ילדים. אריך דאוזנרות רואה ב ק ו ר צ ׳ א ק ק ד ו ש ל א ־ נ ו צ ר י ואילו ה ג ס ר ו ס — את א ח ר ו ן ה ק ד ו ש י ם ה ח ס י ד י י ם .ו א ם נ ט ו ו ה ב מ י ש ו ר זה א ת מ א ר ג הדמיון ,ה ר י י ו ר ש ה ל י ל צ ט ט א ת ד ב ר י ו ש ל ד ב ס ד ן ע ל קורצ׳אק כ פ י שהובאו ב ס פ ר ו ״ א ב נ י ג ב ו ל ״ ) ,1964ע׳ ,(212ו כ ך ד י ו ק ם :״ ה מ א מ י ן ב מ ^ ב ר ־ מ ז ה ר ו א ה ב ע ל י ל א ת י ש י ב ת ו ש ל ר ׳ לייזר חיים ג ו ל ד ש מ י ד ט ב פ מ ל י א ש ל מ ע ל ה — ל ש מ א ל ו ר ׳ זושא ,ש ב כ י ת י נ ו ק נשמע ל ו ממרחקי־מרחקים והפגתו קורעת א ת פרגוד־המעצור ל ת פ י ל ת כ ל נדרי ש ת ת ק ב ל ,ל י מ י נ ו ר ׳ מ ש ה ל י י ב מ ם א ס ו ב ש א מ ר :מ י שאינו י ו ד ע ל ל ק ק ב ל ש ו נ ו ע ד גמירה שחינו ש ל ר א ש תינוק אין ב ו קורטוב של אהבת ישראל״. ק ו ד צ ׳ א ק א ו ה ב ה י ל ד י ם ,ב ח ב ר ת ם ש ל א ו ה ב י ילדים ר׳ זושא ש ב ג ל ל ב כ י ו ש ל י ל ד א ח ר ל כ ל נדרי ,ו ר ׳ מ ש ה ל י י ב מ ם א ס ו ב שדרש התנהגות אנושית גועזת כ ל פ י ש ח י נ ו ש ל ר א ש תינוק ...ב ח ב ו ר ה א ח ת . ק ו ר צ ׳ א ק ה י ה א ג ד ה בחייו ,ה פ ך ל א ג ד ה ב צ ע ד ו א ת ה צ ע ד ה 200ילדים ל ט ר ב ל י ג ק ה ,ה פ ך ל א ג ד ה ב פ י ה ע ם ג ם א ח ר מותו. 46 האחרונה עם אליהו שמואל אביהר ה ש מ ד ת ״ ע ם השמדת־עט ייתכן ב ת ו ד ו ת בהיסטוריה ה א נ ט י ש מ י ו ת האנושית לאור ש ל ה״19 ה מ א ה ה א מ נ ה על הגנוסייד מאוד שיש משהו אנכרוניסטי בנסיון לדון על האנטישמיות במאה ה ־ 1 9ב ה ק ש ר ל נ ו ש א ש ל ״ ה ש מ ד ת ־ ע ם ״ ,הידוע ב ל ו ע ז י ת ,genocidesש ם המהווה צירוף ש ל ה מ ל ה ה י ו ו נ י ת genosש פ י ר ו ש ו גזע ,ע ם או ש ב ט ,ו ה ש ו ר ש ה ל ט י נ י ,tide המציין הרג. משפטן המושג הזה גטבע ,א ג ב , לראשונה על די למקין, רפאל א מ ר י ק א י ־ י ה ו ד י ) ב מ א מ ר ו ","Genocide, a new international Crime ש ה ו פ י ע ב כ ת ב ־ ע ת צ ר פ ת י Revue Internationale de droit penaleב ש נ ת .(1946 למקין היה א ח ד מ ש ל ו ש ת המלומדים שניסחו א ת ״האמנה בדבר מניעתו וענישתו ש ל פ ש ע ה ש מ ד ת ־ ע ם ״ ,א ש ר נ ת ק ב ל ה ו א ו ש ר ה ע ל ידי ע צ ר ת ה א ו ״ ם ב ־ 1 2ב י נ ו א ר .1951 המשפטן נחמיה רובינסון ,מ ח ב ר הערך ״האמנה בענין השמדת־עם״ שבאנצי קלופדיה פשעי העברית 1 אומר ,כי הרקע לאמנה הזאת נ ע ה ״בתגובה ה נ א צ י ם כ ל פ י ה ע ם היהודי״ ו ל ד ע ת ו ק י י ם ק ש ר ישיר ב י ן הכללית על האמנה לבין מ ש פ ט ם ש ל פושעי ה מ ל ח מ ה הנאציים בפני בית־הדין־הצבאי־הבינלאומי בנירגברג. י ח ד ע ם ז א ת מציין ר ו ב י נ ס ו ן ש ה ש מ ד ו ת ה מ ו נ י ו ת אינן ה מ צ א ה ה י ט ל ר א י ת ב מ א ה ה־ ,20ו כ י ״ ב ת ו ל ד ו ת האנושות בוצעו גם קודם ל כ ן השמדות המוניות״ ,אולם ״ א ף א ח ת מ ה ן ל א ה ג י ע ה מ ב ח י נ ת ה מ מ ד י ם ו ה ת כ נ ו ן ל ט ב ח ש נ ע ר ך ביהודי א י ר ו פ ה ע ל ידי הרייך השלישי״. ו א מ נ ם היו בהיסטוריה השמדות כדוגמת המוגיות א ל ו ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ו ו נ י ת או ה א ר מ נ י ת ע ל ידי ה ת ו ר כ י ם ,ו א ם ל ה ת י י ח ס ל ת ק ו פ ו ת מ ר ו ח ק ו ת י ו ת ר כגון זו ש ל כ י ב ו ש אשור ,טמרלאן ,ג׳יגגיס חאן ,א ו ש ל ה צ ל ב נ י ם ב ד ר כ ם ׳ לכיבוש אלה בתולדות שנה בתדירות ק ב ר ו ש ל ישו .ע ם ז א ת עובדה היא ה א נ ו ש ו ת י ש א ח ת ויחידה החוזרת על ובעצמה, והיא רדיפת היהודים, שבין כ ל עצמה המסתיימת מסעי במשך זוועה כאלפיים בדרך־כלל ברצח המוגי ש ל ח פ י ם מ פ ש ע ו מ ח ו ס ר י ־ י ש ע — גברים ,נשים ,ז ק נ י ם ו ט ף ,ו ב כ ל פ ע ם ב ה י ק ף זה א ו א ח ר ,ב ה ת א ם ל נ ס י ב ו ת .אם ,ל ד ו ג מ ה ,ב ש נ ת 1931ב ע י י ר ה ה פ ו ל נ י ת 47 פ ש י ט י ק נ ר צ ח ו ע ל ידי פ ו ר ע י ם ,ביום שוק בהיר אחד ,״רק״ 12יהודים ,ה ר י אין ש ב פ ר ו פ ו ד צ י ה א ר צ י ת ה ת ח ו ל ל ש ם ר צ ח המוני ,מ ש ו ם ספק שבאותה שעה לא נמצאו להם ,לרוצחים ,יותר יהודים מ ת ח ת ל ל ,ולולא זאת ה ם היו מוכנים ומזומנים ל ר צ ו ח מ ס פ ר ג ד ו ל מ ז ה פ י כמה. מסקנתנו בדיעבד א פ ו א ש ע נ י ן ה ר צ ח ההמוני ,ו ל א ר ק היא לגבי איננו היהודים, פ ו נ ק צ י ה ש ל מ ס פ ר ה ק ר ב נ ו ת הנרצחים ,א ל א ב ע י ק ר ש ל כ ו ו נ ו ת ה ה מ ו ן או ,ב מ ל ה ר ב ה י ו ת ר ,ש ל מ נ ה י ג י ו המובילים אותו ל ב צ ע א ת ז מ מ ם ש ל ה ש מ ד ה ה ת ו ר ו ת ה א נ ט י ש מ י ו ת ש ל ה מ א ה ה־ ,19ב י ח ד ע ם פיזית. הכבד היוו שמנסחיהן והנמשך, השונים ירשו א ת ה ר ק ע ה א מ י ת י ,ה מ ע ש י ,עם האליאה אותו וטיפחו י ס ל ו ת של ס י ב ה המטען כל כמיטב ההיסטורי יכולתם, ומסובב, אלה לבנייתה של הנאצית ,והנוהים אחריה קיבלו ברצינות מוחלטת א ת הכל מ ה ש נ א מ ר ו נ כ ת ב ע ל ה י ה ל י ם ב מ ש ך ש ל כ־ 100שנים ב ט ר ם ע ל ה ה י ט ל ר ל ש ל ט ו ן ב ג ר מ נ י ה . נראה המסתמך על לנו על כי מצוי הראיה אלמנט על הרטרואקטיבית, חשוב אחך המצדיקה את באמנה ניתוח על השמךת־עם, שהופצו הרעיונות ל י ה א נ ט י ש מ י ם ב מ א ה ה־ ,19ו ה מ א פ ש ר ל ה ת י י ח ס א ל י ה ם כ א ל ש ע ר ה פ ת י ח ה , מין פ ך ל י ל ,כ ב י כ ו ל ,ל ש ו א ה ה ג ד ו ל ה :בסעיף 2ב׳ של ה א מ נ ה נ א מ ר ש ה ש מ ד ת ־ ע ם פירושה עם ב י צ ו ע ו ש ל מ ע ש ה ״ ג ר י מ ת גזק חמור ,בגוף או ב נ פ ש ל א נ ש י ם ה נ מ נ י ם הקיבוץ״ השאלה ) ה כ ו ו נ ה ל ק י ב ו ץ לאומי ,אתני ,גזעי או ד ת י ( . היא מהו ה פ י ר ו ש ש ל ״ נ ז ק ח מ ו ר ב נ פ ש ״ 1ה א ם ה ת ו ר ו ת שהופצו ב ר ב י ם ע ל ל י ה א נ ט י ש מ י ם ג ר מ ו נ ז ק נ פ ש י ח מ ו ר ל א נ ש י ם ש ק ר א ו אותן מ ע ל ד פ י ה ע ת ו נ י ם ,או ש מ ע ו לא א ח ר ן והרי אלו א ו ת ן ב א ס י פ ו ת ־ ע ם ו ב נ א ו מ י ה ס ת ה ב פ ר ל מ נ ט י ם ,או ב כ ל מ ק ו ם היו ת ו פ ע ו ת ת כ ו פ ו ת ל מ ד י ב מ א ה ה־ 19ואף נ מ צ א ה להן ת פ ו צ ה ג ד ו ל ה ,ל מ ר ו ת ש ל ר ש ו ת ם ש ל ה מ ס י ת י ם עדיין ל א עמדו א מ צ ע י ת ק ש ו ר ת ה מ ו נ י י ם כ ב י מ י נ ו . קיים האלו י ס ל מ ל א ומבוסם לבחון א ת מהותן של ה ת ו ר ו ת האנטישמיות אפוא ו ל ה ע מ ל ן ל מ ש פ ט ה ה י ס ט ו ר י ה מ נ ק ל ת ר א ו ת ו של פ ש ע ה ש מ ד ת ־ ע ם פ ש ו ט ו כ מ ש מ ע ו .ה ב ע י ה היא שאין ב י ד י נ ו כ ל מ כ ש י ר מ ד ע י היכול ל מ ד ו ד א ת ה א י מ פ ק ט ש ל ה ס ת ה ה נ ש מ ע ת ב ר ב י ם ע ל נ פ ש ו של ה א ד ם הבודד .ה נ ו ש א ה ז ה ה ו א פ ס י כ ו ל ו ג י במהותו בתגובה ומותנה א י ש י ת של כל פרט ופרט לרגישותו. בהתאם אמנם א פ ש ר ג ם ל ט ע ו ן א ת ה ה י פ ך מ כ ך ,דהיינו ש ב ה ש פ ע ת ה ת ע מ ו ל ה ה א נ ט י ש מ י ת ה ז ד ו נ י ת וההרסגית, התעוררו מ ס פ ר אישים י ה ל י י ם בעלי ש י ע ל קומה, ל ם חזרו לחיק ע מ ם ו פ ע ל ו ר ב ו ת ל ט ו ב ת ו ,ל א ח ר ש נ פ ג ע ו מן ה א נ ט י ש מ י ו ת ו ה ת א כ ז ב ו מ ה א ל י א ל י ם הכלל־אנושיים. אירופה ו ה ר י נ כ ו ן ה ו א ש ה ב ר י ח ה ש ל המוני יהודים מ ע י י ר ו ת י ה ם ב מ ז ר ח אמריקה וביססה — ב ע ק ב ו ת ה פ ו ג ר ו מ י ם — הניחה א ת היסוד ל י ה ד ו ת א ו ת ה ,ו ב ס ו פ ו ש ל ה ד ב ר הרי ש מ ע ז יצא מ ת ו ק .א ו ל ם אין ב כ ל ה ט י ע ו ג י ם ה א ל ה היכול להצדיק דבר את ה ס ב ל והעינויים הנפשיים והפיזיים ש ה י ו חלקם מנת ש ל ה מ ו נ י א ד ם ב ז מ ן ש א ו י ב י ה ם ו מ ש נ א י ה ם פ ג ע ו בהם ,ר ד פ ו א ו ת ם ,א י י מ ו עליהם, הרגו בהם ורצחום ללא אבחנה. סעיף 3של א( השמדת־עם ,ב( השמדת־עם, פוסלת 48 האמנה מ פ ר ט את המעשים שמבצעיהם את ד( ק ש ר ל ב צ ע ה ש מ ד ת ־ ע ם ,ג( נסיון הסעגה של לבצע השמדת־עם. ״פעולת המדיגה״, בגינם, והם: הסתה ישירה י ו פ ו מ ב י ת לבצע נחמיה או של ייענשו רובינםון ״פקלה 2 מציין שהאמנה מגבוה״, בנימוקי הצדקה, שהשתמשו כפי הפושעים בהם הנאציים למשפט. כשהועמדו במאה ה ־ 19ל א היתד .ב א י ר ו פ ה אף מ ד י נ ה ,כ ו ל ל רוסיה ה צ א ר י ת ,א ש ר נ ת נ ה ל ר ד י פ ו ת ביהודים ג ו ש פ נ ק ה ש ל ח ו ק מ מ ל כ ת י .ב כ ל ז א ת ידוע ה ד ב ר ש פ ק י ד י ם מ מ ש ל ת י י ם גבוהים, מושלי־מחוזות ומפקדי־צבא ,פעלו מאחורי גבם של המתפרעים והעניקו להם פעולה חופש במעשי הרג שוד, של ורצח מחוסרי־הגנה. יהודים גם ע ו ב ד ה זו היוותה ,ל ל א ס פ ק ,א מ ת ל ה ל מ ע צ ב י ה מ ש ט ר ה ג א צ י ע ו ד ב ט ר ם ה ג י ע ם לשלטון את ב ג ר מ נ י ה ,ש א כ ן גיתן ל ה ע ג י ק ח ו ת מ ת מ מ ל כ ת י ת ל פ ו ג ר ו ם מ ב ל י ל ה י ע ג ש . ה ד ב ר ה ז ה ה ם י כ ל ו ל ל מ ו ד ל ל א קושי מ א י ר ו ע י ה מ א ה ה־.19 ר ו ח ה א מ נ ה אין כ ל מ ק ו ם ל ט ע נ ה פ ו ר מ ל י ת ב ד ב ר ה ע נ ש ה ע ל מ ע ש י ם לפי ש ב ו צ ע ו ל פ נ י ח ק י ק ת ה ו ה כ ל ל ת ה ב מ ע ר כ ת ה מ ש פ ט ש ל כ ל מ ד י נ ה ה ח ת ו מ ה עליה. דהיינו, ואם הטענה זהו יועמדו של המצב, קיום ה ר י מן חקיקה ההיגיון רטרואקטיבית הוא ל ד י ן ו מ ש פ ט .א ב ל היות ואין איננה שהמסיתים תופסת במקרה הזה. האנטישמיים מהמאה ה־19 מ ע מ ד י ם ל מ ש פ ט יורדי ד ו מ ה ,ל א ג ו ת ר א ל א ל ה ע מ י ד ם ל מ ש פ ט ה מ ח ק ר ה ה י ס ט ו ר י ; ז א ת יש ל ע ש ו ת ב כ ל ה ח ו מ ר ה ו ה נ ח י ש ו ת ותוך כדי ידיעה שארע ביותר ברורה לעם שאלה הם היהודי ,ו ג ם ש ל האבות הלגיטימיים האנושות, במחצית בפועל, לאסון הגדול של המאה הראשוגה ה־ ,20ת ק ו פ ה ה מ ה ו ו ה ה מ ש ך כ ר ו נ ו ל ו ג י טבעי ש ל ק ו ד מ ת ה ,ה מ א ה ה־.19 על הרקע ל א נ ט י ש מ י ו ת בעת ש .א ט י ג ג ר שמיות מ ע מ ד אותנו על עשר תופעות ותמורות המהוות רקע לאנטי המדרנית: (1 וכר( 3 החדשה ר י ב ו י ד מ ו ג ר פ י )ב־ 400%בבריטניה ,ב־ 150%ב ג ר מ נ י ה ,ב ־ 5 0 %ב צ ר פ ת ו ה ת ח ר ו ת ע ל מ ק ו ר ו ת המחיה. (2 ת ה ל י ך מ ת ק ד ם ש ל א ו ר ב נ י ז צ י ה ו ה ת נ ו ע ה א ל מ ע ב ר לים. (3 ה ו פ ע ת שכונות עוני צפופות לצדי שכונות־פאר עירוניות. ה ת ע ו ר ר ו ת מ ת ח ח ב ר ת י באיזורים כפריים ,ב ג י ן ע ק י ר ת ה א ב ר י ם מ ע ב ד ו ת (4 חקלאיות. י צ י ר ת ש כ ב ה ש ל מ ו ב ט ל י ם כרוניים ב י ש ו ב י ם עירוגיים ו כ פ ר י י ם . (5 (6 יאוש הרגשת קיפוח שהביאום ב ק ר ב ה מ ו נ י פ ו ע ל י ם ו ב ו ר ג נ י ם זעירים, לסף לגבי הסיכוי להיחלץ מרמתם הכלכלית ה י ר ד ה . חיסול ד( בתעשיה (8 ופנתה הקורפורציות של המעמד הבינוני על הכלכלית ד י הדיגמיקה ובמסחר ,אשר יצר כוחות התנגדות ל ח ד ו ש י ם ותמורות. מאבק האריסטוקרטיה הישנה שקיפחה את מעמדה הכלכלי והמדיני גגד המתעשרים החדשים. (9 ה ה ש ת ל ב ו ת המהירה של ה י ה ד י ם בתהליך ה ה ת פ ת ח ו ת הכלכלית והחב ר ת י ת החדשה ,כ ש ר ב י ם מ ה ם עולים בסולם החברה ומשיגים אחוז ניכר בהשכלה הגבוהה. (10 דרישתם של תעמלני האנטישמיות להעמד את היהדים ״במקומם״ ה פ י ח ה ר ו ח ח ד ש ה ב ס ט ר א ו ט י פ הישן והשלילי ש ל ה י ה ד י ם ו ה פ כ ה א ו ת ם ל ק ר ב ן בשל להיטותם' ל ה ש ת ל ב בסביבה ולהצליח. 49 מאליו מובן כתופעה שהאנטישמיות, הנמשכת היסטורית מ־2000 למעלה שנה ,ל א ש א ב ה א ת ת כ נ ה ו מ ה ו ת ה מ ה מ צ י א ו ת ש ל ה ע ת ה ח ד ש ה ב ל ב ד .ב ש ר ש י ה ההיסטוריים המודרני, ג י ת ן ל ז ה ו ת ש נ י ג ו ר מ י ם עיקריים ש ק ד מ ו בעלן בהרבה לגיבושה והם: התהוותה והתפשטותה של תפוצה גדולה בתקופה ההלניסטית ש ב מ ס ג ר ת ה א( נ ו צ ר מ י ע ו ט ב ע ל ת פ י ס ה ד ת י ת מ ו נ ו ת י א י ס ט י ת שונה ל ח ל ו ט י ן מ ה ת פ י ס ה ה ר ו ו ח ת . מיעוט יצר זה לגורם הפך על בסים לעוינות בולט תחרותי ר ק ע השוני שבעצם והתנהגותו אמונתו המוסר. באורח־החיים ובערכי הייחודית הזה השוני ל א חלף עם ת ו ם ה ת ק ו פ ה ההלניסטית והרומית והשפעותיו הגיעו ע ד ל ע ת החדשה. עם ה ו פ ע ת הנצרות ,אשר כמעט מ ת ח י ל ת ה ניצלה א ת העוינות ליהודים ב( על ־מנת להופיע שלילית המעוותת כוחות א ת דיני האלהות, ברצח אשמה שטניים ,שימוש במעשי פולחן פסולים ,טפילות עם שקולל על קץ. כ כ ל ע צ מ א י ,הוצגה ה י ה ד ו ת ע ל אשר ל י אבות חדירת הכנסיה קיום אל, כלכלית כמסגרת קשר ועל. עם בקיצור, ל י ה א ל ה י ם ו ע ל י ו ל ש א ת על כן א ת ע נ ש ו ב ה כ נ ע ה ו ב ס ב ל אין־ האנטישמית התפיסה הזאת הנוצרית כה היתה ומוחלטת עמוקה ע ד ש ה ד ב ר ה פ ך ל ע ר ך ת ו ר ש ת י ,כביכול ,א ו ת ו י נ ק ה י ל ד ה נ ו צ ר י ע ם ח ל ב אמו. ה ר צ י ו נ ל י ו ת ש ל ה מ א ו ת ה־ 18וה־ 19ל א ע מ ד ו ה כ ו ח ו ה י כ ו ל ת — ו א ו ל י לתנועות גם לא הרצון ה מ ל א — ל ב ט ל א ת האמונות הטפלות ,ולוא ר ק מקצתן ,שהשתרשו ע מ ו ק ב ת ו ד ע ה ה ע מ מ י ת ב מ ש ך מ א ו ת בשנים. תרומתה בתוספת חלקה ה מ י ו ח ד ת ,א ם ־ כ י הבלעדית ,ש ל ה א נ ט י ש מ י ו ת ארגומנטציה אליאולוגית־רציונלית ,כביכול ,אשר ג ם היא הוסיפה א ת לעומק האנטישמית וגרמה ל כ ך שהדימוי המחשבה ל א זה ב ל ב ד ש ל א י י ח ל ש מחלשת. (1 לקדם ה מ ל ר נ י ת התבטאה היהודי השלילי של ב ת ל ע ת ב נ י אירופה ,א ל א א ף י ת ח ז ק ו י ק ב ל ת נ ו פ ה תרומה זאת ניתגת להגדרה בארבע מוטיבציות עיקריות: יחסם ח ל ל י ם למדיגה ,זו של המסגרת העליונה החברתית שנועדה א ת ה ח ב ר ה ו ל ה ק נ ו ת ל ע מ י ם ת נ א י ח ו פ ש ו ק ל מ ה ,ה ו א ש ל י ל י מ י ס ל ו .אין ה ם נ א מ נ י ם ל מ ד י נ ה כ ל ש ה י ,כ י ה ם נ ט ע ז ר ועוין. (2 י ח ס ם ש ל ה י ה ל י ם ל פ י ת ו ח ה כ ל כ ל י ה מ ל ר נ י ה ו א ה ר ס נ י ,כי ה ם ש ו א פ י ם ל ש ר ר ה פ י נ נ ס י ת כ ד י ל ה ב ט י ח ל ע צ מ ם א ת השלטון. (3 יהלים הם בני גזע נחות את שעושה דרכו בעולם לכללי בניגוד ה ם ב ע ,כ פ י ש ה ם נ ו ס ח ו ב ג י ר ס ה ד ט ר מ י ג י ס ט י ת ־ ב י ו ל ו ג י ת ש ל דרווין ,ו א ש ר ל פ י ה ר ק גזעים ח ז ק י ם י ש ל ה ם ז כ ו ת קיום ו ת פ ק ל חיוני ב ח ב ר ה .ה י ה ל י ם ה ם א נ ו מ ל ל מ ס ו כ נ ת ש ל ה מ ב ע ה א ג ו ש י ש צ ר י ך ל ע ק ר ה מ ן השורש. (4 כל התפיסות הרדיקליות של המודרניות השמאל ושל כאחר, הימין עם ה נ י ג ל שביניהן ,נפגשות למעשה בנושא ה ל ל י באותה נקודה ,וזאת ל מ ר ו ת ש כ ל א ח ת ״ פ ו ת ר ת ״ א ת ה ב ע ל ב ד ר ך מ ש ל ה :ה ש מ א ל — ע ל ידי מ מ י ע ה מ ו ח ל מ ת ; הימין — ע ל ל י ח י ס ו ל ח ב ר ת י ואף ה ש מ ד ה ביולוגית. המהפכה הצרפתית ההיסטוריון כי 50 המהפכה הגלע והשלכותיה אליהו על שנאת צ׳ריקובר* ה צ ר פ ת י ת ל א פ ת ח ה דף ח ד ש לא היהודים היה הראשון בתולדות העם שהגיע הללי למסקנה, )גרץ אמנם עליה כ ״ מ י ן י צ י א ת מדבר מצרים״ או ״התגלות שניה של אפילו על אלהים הר־סיני״( ,ו כ י ש י מ ש ה מ ב ו א ל ת ה ל י ך מ ו ד ר נ י ש ל ש נ א ת היהודים ,א ש ר ה ת פ ת ח ב מ ש ך ה מ א ה ד.־ 19ו ה ו ל ד א ת ה ת ו צ א ה ה ה ר ס נ י ת ב מ ח צ י ת ה ר א ש ו נ ה ש ל ה מ א ה 6 ה־ .20כ ב ר ז׳ן זץרס ש ל הדמגוגיה ב ס פ ר ו ע ל ת ו ל ד ו ת ה ס ו צ י א ל י ז ם ר ו א ה ב ה ״גילוי ר א ש ו ן הקביעה האנטישמית״. מתבססת הזאת הנימוקים, בעיקר על התכסיסיים ,ה ת ח ב ו ל ו ת ו ה מ ע ש י ם ש ל א נ ש י הימין ) (les noirsב א ס י פ ה ה ל א ו מ י ת ש ב א ו ד ו ק א מ ב י ן ש ו ר ו ת י ו ש ל ״ ה מ ע מ ד השלישי״ ,א ש ר ה י ה ה ק ו ב ע הצרפתית ו ה ד ו מ י נ נ ט י ו ב ש צ ף ק צ ף ה ת נ ג ד ש ה י ה ו ד י ם י י כ ל ל ו ב מ ס ג ר ו ת ש ל א ל ה ,הזוכים ב ש ו ו י ו ן ז כ ו י ו ת ־ ה א ז ר ח ב ר ו ח ה ה צ ה ר ה ש ג ת ק ב ל ה ע ל ד י א ו ת ה אסיפה ב א ו ג ו ס ט .1789 הפולמוס ב ה הרוחות הקדם־מהפכני ע ל הבעיה ה י ה ד י ת התעורר בצרפת כשהחלו ל נ ש ב הראשוגות ש ל באותה ע ת המהפכה. התגוררו מ ־ 4 0א ל ף יהודים ,מ ז ה ק ב ו צ ו ת ק ט ג ו ת )(3000—2500 בפריז. וכ־800 באלזס־לורן, היהודי הישוב הצפוף היחדי בגבולותיה באזורי י ו ת ר היה פחות בורדו ואביניון צרפת, במזרחה של אזור ש ה י ה פ ע ם ח ל ק מ א ר ץ הריינוס ,ו ה ש פ ע ת ה ת ר ב ו ת ה ג ר מ נ י ת ה י ת ה בו ח ז ק ה מ א ד .כ ל ח י צ י ה ה מ ו ר ע ל י ם ש ל ת ע מ ל נ י הימין ה צ ר פ ת י כ ו ו נ ו בעיקר ל ש ם ו ב נ ו ש א זה, ממחוזות ה״אדומים״ בשנותיה המזרח הראשונות של לחזית אחת עם המהפכה, ה״שחורים״. הצטרפו לפני הצירים שנברר מה ר צ ו ולמה ה ת כ ת נ ו אויבי ה י ה ד י ם ש ב ק ר ב ה א ס י פ ה ה מ כ ו נ נ ת ה צ ר פ ת י ת ה מ ה פ כ נ י ת , נקדים ב ה ע ר כ ת היחס ל ש א ל ת ה י ה ד י ם ב צ ר פ ת שלפני המהפכה .צ׳ריקובר ס ב ו ר בדדים, שהתנועה נ ג ד ה י ה ד י ם ע ר ב המהפכה הצטמצמה לקולות של משמיצים א ם כי ל מ ע ש ה ה ת פ ר ס מ ו ח י ב ו ר י ם ל א מ ע ט י ם ש ל צוררי היהודים .ב ש נ ת 1786 הכריזה ״ ה ח ב ר ה ה מ ל כ ו ת י ת ל מ ד ע ו א מ ג ו ת ״ ,ג ו ף ב ע ל ה ש ק פ ו ת ל י ב ר ל י ו ת ,ב ע י ר מץ ,ע ל ת ח ר ו ת חיבורים בגושא ״ מ ה ה ם האמצעים כדי ל ה פ ד א ת י ה ד י צ ר פ ת ל א נ ש י ם מ א ו ש ר י ם ו מ ו ע י ל י ם י ו ת ר ז ״ .נ ת ק ב ל ו מ ס פ ר חיבורים ב ע ל י אופי חיובי, א ו ל ם היו ג ם כ ת ב י ה ס ת ה .פ ק ד צ ר פ ת י ג ב ו ה ב מ ח ו ז לורן ,א ד ם ב ש ם הייקור, ס ב ר בחיבורו שישגה ר ק ד ר ך א ח ת ו י ח ד ד : ,ל ש ל ו ח א ת כ ל ה י ה ד י ם ל מ ד ב ר י ו ת גויאנה ,ו ה ו א ה ת כ ו ו ן ל ל א ס פ ק ל כ ך ש ה ם י מ צ א ו ש ם א ת כ ל י ו ג ם ה מ ל א .ב ת ח י ל ת ,1789ל ק ר א ת פ ת י ח ת ה מ ו ש ב ש ל ״ א ס י פ ת ־ ה מ ע מ ד ו ת ״ ,ה ח ל ו ל ה ת פ ר ס ם ״ מ ג י ל ו ת התלונות״ הישן. והדבר נחשב כצעד ראשון של ה ע ם הצרפתי במאבקו נ ג ד המשטר והנה היהדים התלונות והממשלה מאזור האלו נתבעה בהן המזרח לנקוט עסקו במדה רבה ב א מ צ ע י ם כדי דוקא למנוע א ת בשאלת התרבותם ש ל ה י ה ד י ם ע ל ד י ה ג ב ל ת נישואין ,ו כ ן נ ש מ ע ה ה ס י ס מ ה ה ב ר ו ר ה ל מ ד י ש ״ ע צ ם קיומם ש ל היהודים ה ו א אסון״. ו כ ך ב ה מ ש ך ה ש ג י ם ה פ ך ה מ ו ס ד ה מ ה פ כ ג י הראשון ב ת ו ל ד ו ת אירופה ,ה י א האסיפה הלאומית הסתפקו במניעת המכוננת השוויון הצרפתית, האזרחי לזירה ש ב ה ל י ה ד י ם ,א ל א גם הושמעו עוררו סיסמאות לפרעות שלא ביהדי א ל ז ס ו ל ד ן .ו ל ו ל א ה מ ק ר ה ש ב ר א ש י ש י ב ו ת ה נ ע י ל ה ב ס פ ט מ ב ר 1791י ש ב ה א ב גריגואד ,ל ו ח ם ל ל א ־ ח ת נ ג ד א פ ל י י ת ה י ה ד י ם ,ה ן ה י ו ע ל ו ל ו ת ל ה ת ק ב ל .ב א ו ת ה ע ת השתוללה עתונות הימין ותלתה את כל מפגעי המהפכה בשטח צמצום זכויות הרכוש ש ל ה כ נ ס י ה ,ב י ה ד י ם .ה ס י ס מ ה ה מ ק ו ב ל ת היתד,tout vient de Juif , כלומר שורש כ ל ה צ ר ו ת ביהדים. בחוברות ההסתה ,שכולן פורסמו במחוזות 51 אלזם וחלק מהן ולורן נכתב כדי בגרמנית את להגביר באוכלוסין־, תפוצתן ה מ ק ו מ י ת ,נ ע ר ך ח ו מ ר שיסוי גלוי וישיר ל ה כ ו ת ב י ה ו ד י ם ,ב ט ע נ ה ש ה ם מ ב ק ש י ם א ת הכנסיה ולהשתלט על המדינה בסיוע המהפכה. להרוס תאור לא זה או בא להמעיט בצל להעמיד מאבקיהם את הצירים של ה צ ר פ ת י ם ה א ח ר י ם ,א ם כי ה ם ל א היו ר ב י ם ב מ י ו ח ד ,ש ר א ו ב ה ס ת ה ה א נ ט י ש מ י ת נ י ג ו ד מ ו ח ל ט ל ס י ס מ א ו ת ה מ ה פ כ ה ו א ף היו מ ו כ נ י ם ,כ מ ו מירב)• ,ג ר ג ו א ר ,ס נ ט ־ א ט י י ן ו ד מ ו ל ן ,ל ה י א ב ק נ ג ד ה ואף ל ס כ ן ב כ ך א ת ה פ ו פ ו ל ר י ו ת ש ל ה ם .א ו ל ם הרושם ה ו א הדומיננטית ,לכל הפחות במשך שלוש השנים הראשונות של המהפכה, שהנימה ה י ת ה א נ ט י ־ י ה ו ד י ת ל פ י הנוסח הישן ,ב ת ו ס פ ת ג ד ו ל ה ש ל א ר ג ו מ נ ט צ י ה ח ד ש ה ש ה פ כ ה ה ש נ י ם ל א ב ן ־ ש ו א ב ת ש ל ה א נ ט י ש מ י ו ת ב מ א ה ה־.19 במרוצת ה ס י ס מ א ו ת ו ה ה ס ת ה ,כידוע ,ל א נ ש א ר ו ע ל ה נ י י ר ב ל ב ד .ימים ס פ ו ר י ם ל א ח ר הבסםיליה הריסת התיאוריות בפריז על ההמון, ידי יולי־אוגוסס בחדשים הפכו ,1789 ה א נ ט י ־ י ה ו ד י ו ת ב ש ט ח י ה של א ל ז ס ל מ ע ש י ם .ה א ב ר י ם ה ו ס ת ו ב כ ו ו נ ה ת ח י ל ה ע ל ל י העירוניים ל ה ת נ פ ל על היהודים ,כ ד י — כ פ י ש ט ו ע ן ז .שייקובםקי в — ל ה ס ב א ת ח מ ת ם מ ה כ מ ר י ם ש ה צ ל י ח ו ל ה ס ת י ר חוזי ח כ י ר ת ה ק ר ק ע ו ת ש ה א כ ר י ם ה ת כ ו ו נ ו ל ה ש מ ל ם ,ו ל ה ש ת ח ר ר על ל י כ ך מ ה ת ל ו ת ב ש ל ט ו נ ו ת ה כ נ ס י ה והאצילים, א ש ר ע ש ק ו א ו ת ם מ ז ה דורות רבים .ו א ם כי ה פ ג י ע ה ב י ה ו ד י ם ל א ה י ת ה מ א ס י ב י ת ״ ל א יותר״ מ־» 15°/מ כ ל ל )נפגעו הימים האוכלוסל כ ־ 2 0א ל ף נפש ,שהיו מ פ ו ז ר י ם ב־182 קטנים(, של הקרבנות. ואגב, באלזס י ש ו ב י ם ,ר ו ב ם כ פ ר י י ם ועירוניים ה ר י ש ו ב אין ל מ ד ל א ת ה ת ו צ א ו ת ש ל האבסולוטיים מבדיקות הפרעות בפועל לפי המספרים שונות כי מסתבר, המלע על ה ג פ ג ע י ם א י נ נ ו מהימן כ ל ע י ק ר — 3000ל פ י ה ע ר כ ה ש ל ש ל ט ו נ ו ת אלזס, מספר או ״ ר ק ״ תקופה כדי היהודית שמנתה באותם ,1200כ פ י שדווח ב ע ת ו ן הפריזאי ה נ ו ד ע י — כי ה ר ב ה מ ס מ כ י ם מ א ו ת ה א ב ד ו וייתכן אף שהיתה ב ז א ת כוונה מ צ י ד ה ש ל ה ק ו נ ס י ס ט ו ר ל היהודית, ש ל ע ו ל ם ל א ת י ו ל ע האמת .מ כ ל מ ק ו ם ,ה ה ר ס ו מ ס פ ר ה ק ר ב נ ו ת היה הרב י כ ו ל ל ה י ו ת טוטלי ,כי הזוממים ל א ה ת כ ו ו נ ו ל מ ש ה ו פ ח ו ת מזה ,א י ל ו ל א נ ס י ב ו ת הזמן ל ו ע שמספר לא מבוטל של והמצב. בריחה לשווייץ מושלי המחוז. )ובפרט לעיר וכן באזל( ב נ ו ס ף ל ז א ת האופי ש ל היהודים מ י ל ט לערים הפרעות מילוז שכוונו נ פ ש ו על את ודיז׳ון, לא רק לפי לי הזמנת נ ג ד היהודים, והיו מ י ס ו ד ן ג ם נ ג ד ה כ נ ס י ה ל א צ י ל י ם ,ה נ י ע א ת ה ש ל ט ו נ ו ת ש ל צ ר פ ת ה מ ל ו כ נ י ת לנקוט בצעדים מהירים ולהעמל מספר אנשים ראשי מקרב ההמון למשפט ו א ף ל ה ט י ל א ח ר י ו ת ק י ב ו צ י ת ע ל א ו כ ל ו ס י י ת ה י ש ו ב י ם ש ב ה ם היו פ ג י ע ו ת ב ר כ ו ש ובגפש של התושבים היהודים. עם חיזוקם של המהפכה כוחות באזור אחרי ,1790 נ ש א ו ה א י ו מ י ם ב מ ע ש י א ל י מ ו ת נ ג ד ה י ה ו ד י ם א ו פ י י ו ת ר מ ו ג ב ל ,כי געשה ברור הלכי־הרוח האנטי־ ש ה ד ב ר מסכן א ת המהפכה באזור כולו ומגביר מהפכניים. התפרעויות. ואכן ,ה צ ב א ק י ב ל ה ו ר א ה בכל זאת אירעו להתערב התנפלויות פה את מ ל כדי ושם, כגון להשליט סדר ולמנוע זו על הגיטו בעיר מ ץ ב־ ,1790ש ה י ה ב ל א י מ א ו ר ע ח מ ו ר למדי ,א ם ל ז כ ר ק ד ב נ ו ת י ו נ ע ר כ ה ת פ י ל ת אזכרה ב ב י ת ־ ה כ נ ס ת ה מ ק ו מ י ע ו ד 50ש נ ה ל א ח ר מ ז א ת .ה מ ק ו ר ו ת מדווחים שהיו מ ה ו מ ו ת ג ג ד ה י ה ו ד י ם ג ם במחוז א ב י נ י ו ן ־ ק ר פ נ ט ר ם ב ד ר ו ם צ ר פ ת ,ש ם היתה ק ה י ל ה י ה ו ד י ת ק ט נ ה )כ־ 2500נ פ ש ו ת ( ו מ נ ו ת ק ת .ה א צ י ל י ם ש נ י ס ו ל ה ת ק ו מ ם נ ג ד ה ר פ ו ב ל י ק ה 52 הוציאו א ת ח מ ת ם ע ל ה י ה ו ד י ם ה ב ל ת י מוגנים ,שהיו נ א ל צ י ם ל ב ר ו ח מ י ש ו ב י ה ם ולמצוא מ ק ל ט בבורדו ובפריז. שייקובסקי ש פ ר ע ו ת 1790—1789היו ר ק ש ל ב ר א ש ו ן סבור אנטי־ במסע יהודי מאורגן .ב ש ל ב ה ש נ י ל א א י ר ע ו פ ר ע ו ת גלויות ,כ י ש ל ט ו נ ו ת ה צ ב א ש מ ר ו טוב הסדר יותר על המזרח במחוזות נתונים ה צ ר פ ת י י ם שהיו פלישה לסכנת של צ ב א ו ת ע ו י נ י ם מ ב ח ו ץ .מ ל ח מ ת אויבי היהודים ע ב ר ה ב ע י ק ר ל ז י ר ת ה ת ע מ ו ל ה האסיפה בפורום התאמצו הלאומית, ובחוברות והשמצה. ל ה ס ת י ר א ת מ ט ר ו ת י ה ם ה א מ י ת י ו ת שהיו ב ע צ ם מ כ ו ו נ ו ת נ ג ד והשתדלו שלומה להוכיח כאשר את שלבם ״הסרטן מרחיקת־לכת זעזעו בעתונות תעמולה המשמיצים על כל ארצות נתון רק היהודי״ אוכל המאורעות אירופה ל ט ו ב ת ה של את צרפת ולא גופה. ניתן לתעמולה זו המהפכה להבטיח היתד. את השפעה ה פ ו ל י ט י י ם ו ה ח ב ר ת י י ם מ ה ש מ א ל והימין, המאה במשך ה־.19 נ י תן מכאן להבין אשר שהדברים, אשר ה ש מ י ע ב ס ו ף ה מ א ה ג ד ו ל ה א נ ש י מ י י ם הצרפתיים ,ד ר י מ ו ן :״ ה י ח י ד י ש ה ר ו י ח מן ה מ ה פ כ ה היה ה י ה ו ד י ׳ 8 /היו מ ש כ נ ע י ם ה ר ב ה י ו ת ר מ ן ה מ ל י ם ש א מ ר ב א ח ד הציר מנאומיו הליברלי הלאומית, לאסיפה הגראף כשנודע קלרמון־טונר, לו מ ה ג ד ו ל ה ס כ נ ת ה מ ו ו ת ה א ו ר ב ת ל י ה ו ד י א ל ז ס ־ ל ו ר ן :״ מ מ ש מ ש ו ב א יום ה כ י פ ו ר י ם היהודיים ע ל ו ל י ם ל ה י ה פ ך ל ב ת י ־ ע ל מ י ן ״ . ובתי־הכנסת 9 וכך ,ל צ ד ן ש ל ס י ס מ א ו ת ה ח ו פ ש ושוויון זכויות ,צמח ו ו א ף ה ת פ ת ח ו ב צ ר פ ת המגמות כל ה א פ ל ו ת ש ל ת ע מ ל נ י ם ו מ ס י ת י ם גלויים ו נ ס ת ר י ם ,ש ל ג ב י כ ו ו נ ו ת י ה ם אין ס פ ק ,כי ע ל ו ל י ם היו ל ה ו ב י ל ל מ ע ש י ם של היה בדבר הגורמים הדתיים הרפתקנים מסוגלים שמעתה ה״מונופול״ ואילך והוא למיניהם ומושחתים ,אשר בקלף להשתמש הפך על השמדת־עם .מכל מקום החידוש נגד ההסתה לנכס־צאן־ברזל היהדים של יצא מדי פוליטיקאים, מהם ב מ ש ך ה מ א ה ד.־ 19ו ע ד היום ה ו כ י ח ו ב פ ח ו ת מצפון ו ה ס ת י י ג ו ת ה י ה ד י ,אף בעליל שהם זאת משעשתה עד כה הכנסיה הנוצרית. תרומתה של התקופה הנפוליאמית )(1812—1796 על יש דעתם של רוב ל ו מ ר ,כי אין מנהיגים פוליטיים שלטונם ורכישת ההיסטוריוגרפים המטפלים ביחסו ש ל נפוליון את לסווג הכובש דועי־שם, לב אשר ההמונים. הגדול ניצלו ייתכן הזה של את שיש אירופה שנאת לזקוף בין היהדים את זאת ליהדים אלה לצרכי מבין קדום למוצאו בחלקו מקורסיקה ולחינוכו ב ב י ת ־ ס פ ר ־ צ ב א י בדרום צרפת ,סביבה בה כ מ ע ט ולא נמצאו יהדים בונפרםה וגרמניה, באותה תקופה, ולכן השתרשותן של נמנעה דעות קדומות הצעיר .ב א ז ו ר י כ י ב ו ש י ו ה ר א ש ו נ י ם ב א י ט ל י ה ו א ח ר כ ך זכו היהדים בשוויון־זכויות ברוח המהפכה, לפחות בלבו של בבלגיה ,הולנד במובן הפורמלי של ה ד ב ר .ב ש ע ת מ ס ע ו ב מ צ ר י ם ו ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ד א ג ו מ ת נ ג ד י ו ל ה ד ב י ק ל ו ה י ל ה של ״משיח י ה ד י ״ ו פ ר ס מ ו ב ע ת ו ן פריסאי״ ד י ע ה שבונפרטה ע ר ך כרוז ל ע ם היהודי ה ק ו ר א ל ה ם ל ח ז ו ר ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ,מ ו ל ד ת ם ה מ ש ו ח ר ר ת ע ל ד י ה צ ב א ה צ ר פ ת י . אין כ ל א ס מ כ ת א ש כ ר ו ז כ ז ה ר א ה א י ־ פ ע ם אור .א ו ל ם ב מ ש ך ק ר ו ב ל ־ 1 2ש נ ו ת שלםונו של נפוליון ה ס ת מ ן ת ה ל י ך של שחיקה ביחסו ל י ה ד י ם .הוא א מ נ ם הקדיש לבעיה הזאת מעט מאד תשומת־לב, אבל אין ספק שהושפע יותר ויותר 53 מהדעות שוויון השליליות הזכויות כ פ י שראינו המשטר שרווחו שהעניקה להם ל ע י ל .כידוע, האבסולוטי של עמי בציבור ,ש כ ל אירופה הישן רבים. כוונותיהן היו המהפכה ,אף כי ל א ב ל י נפוליון היו מלחמותיו של ו מ ב ח י נ ה ז א ת הן התפיסה במסגרת היסום ר ב מראשיתן תאמו את ותככים, מכוונות השאיפות הרומנטית־לאומית ו נ ת מ כ ה ע ל ידי גדולי המשוררים והפילוסופים ש ל לדעת לשלול מהיהודים את נגד הלאומיות לאופנה שהפכה — ה ת ק ו פ ה ,ייצגו היהודים רבים — בעיה אנומלית בשל היותם ״אומה בתוך האומות״ ,דבקים ב ד ת עליה הכלח״ ,ובלתי פרודוקטיביים שעיניהם לרווחים ק ל י ם מן ה מ ס ח ר ש״אבד והנשך. ניתן אליו שנפוליון ,ש ה ו ש פ ע ב ו ד א י ע ל י ד י להניח מאויבי היהודים בגביית צרפת ,ואף באזורי מ ז ר ח המרובות התלונות שהגיעו פירסם פקודה ע ל מורטוריום ח ו ב ו ת ה מ ג י ע י ם ל ל ו ו י ם יהודים מ ה א י כ ר י ם ב מ ח ו ז ו ת ה ר י י נ ו ס ,נ י ס ה ב ש נ י ם 1806—7ל מ צ ו א פ י ת ר ו ן י ס ו ד י ל ב ע י ה היהודית .כ ע ב ו ר ז מ ן ק צ ר ה ת ב ר ר ש א ס י פ ת נכבדי היהודים ,כינוסי ה״סנהדרין״ ו ה ק מ ת הקונסיסטוריה כרשות מינהלית יהודית־ צרפתית, בשטח ביטאו א ת מטרותיו ש ל נפוליון ל ב ט ל א ת האוטונומיה הדתית היהודית ד י נ י א י ש ו ת ו פ ו ל ח ן .באיזו מ י ד ה ל א ה ת כ ו ו ן נ פ ו ל י ו ן ל י י ש ם א ת ע ק ר ו ן השיוויון־ ה א ז ר ח י ל י ה ו ד י ם ב צ ר פ ת ,מ ו כ י ח ה פ ק ו ד ת ו מ ת ח י ל ת ש נ ת ) 1808הידועה היהודי ב ש ם בתולדות העם מגבלות חמורות אדמות, מעמד משפטי פרוטוסיפ של יותר, מאוחר ״הפקודה שלפיה המחפירה״(, באשר לחופש בחירת מקום מגורים, חוקי לפחות ועוד. מבחינה נירנברג, לגבי מסוימת מהווה שהותקנו על ידי הממלכתי היסוד הוטלו על פעילות שעליו היא כלכלית ,רכישת הפקודה המשטר היהודים הנאצי כמעט הזאת שנה כ־130 מקום, מבוססת .מכל ה ג ב ל ו ת י ה ש ל ה פ ק ו ד ה נ ש א ר ו ב ת ו ק ף ב צ ר פ ת ב מ ש ך 10שגים ו ל א ו ר ך כ ל א ו ת ו הזמן ל א כוחות פסקו ללחום הריאקציה למניעת למרות שכל ביטולן, דבר א ח ר מ מ נ ו נ ד פ ה ר ו ח ו ש ל נפוליון ,ה י ה פ ס ו ל ב ע י נ י ה ם . לסיכום המהפכה בארצות ניתן לקבוע שעם קורטוב האלמנטים ה צ ר פ ת י ת וגם התקופה הנפוליונית, התייחסו אירופה בדרר־כלל לפתרון לצרפתים ״זבד בכגויי הערצה, כגון: ״חלק טוב״ או יסודות שלילה והרס שליוו אחר־כך א ת החיוביים שנשאו ש א ל ת היהודים בחובם )היהודים כ ל א ו ה ב י ה ם ו א ת נפוליון כ י ב ד ו טוב״( ,ה ר י יש האמנציפציה למצוא בהן היהודית במשך גם רוב ש נ ו ת המאה ,ו א ף ש ל תקדימים מסוכנים שבהם ה ש ת מ ש ו אויבי היהודים בפעילותם האנסישמית שנאת המודרנית. היהודים ובעידן באירופה לאחר קונגרס וינה ה ר ס ט ו ר צ י ה )(1848—1815 ש ל ב ר א ש ו ן :ע ד .1830ל ש ם ב י ר ו ר מ ק ו ר ו ת י ה ן ש ל ה ת י א ו ר י ו ת ה מ ו ד ר נ י ו ת בדבר ח י ס ו ל ם ה פ י ז י ש ל היהודים כ פ ת ר ו ן ל מ פ ג ע י ם ש ה ם ג ו ר מ י ם ל א נ ו ש ו ת ,ל פ י ד ע ת א ו י ב י ה ם מ ה י מ י ן ו ה ש מ א ל ,עליגו לדעת א ת אשר ארע באירופה, ובפרס בשטחיה ש ל גרמניה הטרום־ביסמרקית ושל הקיסרות האוסטרו־הונגרית .אלאנור סטרלינג 1 1 תולה את המהומות האגטי־יהודיות )הגקראות ״פרעות הפ־הפ״, ל פ י ה ס י ס מ ה ה מ ס י ת ה ש ה י ת ה ש ג ו ר ה ע ל ה ע ר ב ־ ר ב ה ת ו ק ף א ת היהודים( 54 בשגת ואת ,1819 מלחמות השלכותיהן, נפוליון )״הרסטורציה״(. הזה מתפרגסים נסיון של סטרלינג מציינת שש המתייחסות חקלאי־פיאודלי על ובשלב הזעזועים הראשון במצב הספציפי למצבם החברתי־בלכלי סיבות של של התחדשותו שהשתרר לאחר המשטר הישן ב ע ל ו ת ר ק ע כ ל ל י ועוד (1 היהודים: המעבר תהליך כמספר ממשטר לחברה תעשייתית־מסחרית פ ג ע בשכבות עממיות רחבות .אלפי את איבדו מחייתם התפשטותו עם המיכון. של הקבצנות העוני, ו ה פ ש י ע ה ה ל כ ו ו ה ת ר ב ו ,ב מ י ו ח ד ב ר י כ ו ז י א ו כ ל ו ס י ה גדולים .היהודים שהיו ל ג ו ר ם ב ק ש ר י ם ע ם אנגליה ,מ ו ל ד ת ה מ ה פ כ ה ה ת ע ש י י ת י ת ,נ ח ש ב ו כ א ל מ נ ס ק ו ב ע מוביל בתהליך הזה(2 . של הבצורת ה ג ד ו ל ה ד מ ו ג ר פ י ה מ ו א ץ י צ ר ה ר ג ש ה ש ה מ ח ס ו ר במזון ,א ש ר שנת השפיעה 1816 ועברתו, על גובע מקיום אוכלוסיה עודפי ש י ש ל ה י פ ט ר מ ה ם .כ ל ה ח י צ י ם כוונו ,כ מ ו ב ן ,א ל היהודים (3 .עליה א י נ פ ל צ י ו נ י ת ש ל מ ח י ר י המזון ,ש א ח ת ה ס י ב ו ת ה ע י ק ר י ו ת ל כ ך ג ב ע ה מ ה ש י ט ה של ג ב י י ת ה מ כ ס שכל הפנימי, נ ס י כ ו ת או ע י ר גרמנית חפשית ק ב ע ו א ו ת ו ל פ י ר א ו ת עיניהם. ב מ ק ו מ ו ת רבים החכירו השלטוגות ל י ה ד י ם א ת גביית היטלי־המכס הללו ועל ד י זה הופנה אליהם זעמו של הציבור. (4 ע ם פ ת י ח ת ק ש ר י מ ס ח ר ע ם אנגליה, ש ה י ו מ ש ו ת ק י ם כ מ ע ט כ ל י ל בימי נפוליון ,ה ו צ פ ו שווקי א י ר ו פ ה ב ס ח ו ר ו ת ב ר י ט י ו ת בשיטות שהופקו אירופיות. זולות ליהדים, והתחרו הדות בהצלחה, לקשריהם ובפרט הבינלאומיים, הטקסטיל, בשטח ד היתד• בסחורות מכרעת בפיתוח ה ק ש ר י ם האלה .כ ת ו צ א ה מ כ ך ה ס ת מ ן מ ש ב ר ב מ פ ע ל י ט ק ס ט י ל ג ר מ נ י י ם ו ה מ ת פ ר נ ס י ם ה פ כ ו ל מ ו ב ט ל י ם (5 .ה מ ש ט ר ה ע י ר ו נ י ה י ש ן ש ה י ה מ ב ו ס ס על ג י ל ד ו ח — מהם ואחד מהסממנים הבולטים של התפורר, הריסתו היה ה נ י ג ד ה ה ו ל ך וגדל בין ה ס ו ח ר י ם ש ש א פ ו ל ה ש ת ח ר ר מ ה ת ל ו ת ב ב ע ל י ־ ה מ ל א כ ה ,ל ב י ן היצרנים ,א ש ר מ צ ד ם לא יכלו לקיים יותר את ר מ ת ת פ ו ק ת ם נוכח שיטות התיעוש החדישות הזולות י ו ת ר .כ ת ו צ א ה מ כ ך מ ס פ ר ר ב ש ל ב ת י ־ מ ל א כ ה ה צ ט מ צ מ ו או נ ס ג ר ו כליל ,ו ה מ ו ן רב ש ל פ ו ע ל י ם ו מ ת ל מ ד י ם צ ע י ר י ם נ ע ש ו מ ו ב ט ל י ם ויצאו ל ר ח ו ב ו ת ל ה פ ג י ן א ת כ ש ה כ ת ו ב ת היא — ה י ה ד י ם . זעמם, פיצולה (6 בגרמניה במיוחד, הפוליטי־הפגימי והפגיעות במשקה שנגרמו על במדד• רבה בגלל ד י המלחמות ,והתסכול ה ח ב ר ת י ־לאומי שהקיף שכבות רבות ,אי ־אפשר היה ל ה ת ג ב ר במהירות ,למרות כל המאמצים המשברים. וממדי היה של המנהיגות השמרנית האירופית בראשותו חיי ה כ ל כ ל ה הגיעו ל מ ב ו י ס ת ו ם ,ה מ ו ב י ל י ו ת ב ש ו ק ה א ב ט ל ה ה ת ר ח ב ו והלכו. של מטרגיך, על ה ע ב ד ה נעצרה ב מ צ ב ה ז ה ה ו פ נ ה ז ע ם ההמוגים ,ש ר ק בחלקו ס פ ו נ ט נ י ו ב ע י ק ר ו נ ש א ר מכוון ,נ ג ד ה י ה ד י ם .ה ש ל ט ו נ ו ת ,ו ב פ ר ט המקומיים, ראו בזה אמצעי הטיה נוח ,א ב ל ל מ ז ל ם הגדול ש ל המותקפים ,הצמרת המרכזית ש ל המשטר הבחיגה ב ת ה ל ד הזה בגרעיני ה מ ה פ כ ה המסכנים א ת שלומה ושליטתה; ברוב המקומות שארעו בהם התפרעויות, ולכן ש ד ואף רצח ,הופעל במהירות ה צ ב א ,ו ה ס ד ר ה צ י ב ו ר י ה ו ש ב א י כ ש ה ו ע ל כגו. ם ט ר ל י ג ג ,מ ע ל ה כ א מ ו ר ג ם מ ס פ ר ס י ב ו ת ש מ ק ו ר ו ת י ה ן ב י ה ד י ם עצמם ,כ ג ו ן : ה פ ע ר בין א( מהגיטאות ב( לבין א ד י א ו ת ההשכלה המציאות והאמנציפציה האירופית היום־יומית ש ב ה ן האמיגו ה י ה ד י ם שיצאו היתה לקלטם; שלא מוכנה ז כ ו י ו ת השוויון ,ש כ ל ל ו ג ם א ת ה י ה ד י ם ,ה ו נ ה ג ו ב א ר צ ו ת א י ר ו פ ה ר ב ו ת ר ק בכוח ה ש ל ט ו ן ה נ פ ו ל י ו נ י והיתד .ח ס ר ה ל ה ם ת ש ת י ת ח ו ק ת י ת ו ה ס כ מ ה ל א ו מ י ת ־ 55 כ ל ש ה י ; ג( ח ד י ר ת ם ש ל ה י ה ו ד י ם ל מ ס ח ר ו ל פ י נ נ ס י ם ל א ה ל ם א ת ח ל ק ם עממית ה ק ט ן י ח ס י ת בהון ה ל א ו מ י ב כ ל א ר ץ ו א ר ץ ; ד( היהודים נ ח ש ב ו כ מ פ י צ י ם ו נ ה נ י ם ה מ ס ח ר ו ה כ ל כ ל ה ה ב ר י ט י ו ת ש ל א היו מ ק ו ב ל ו ת ב י ב ש ת אירופה, משיטות כגון ה א ש ר א י ה ד ו ק ו מ נ ט ר י ל צ ר כ י ס י ל ו ק ח ש ב ו נ ו ת בינלאומיים ,ה מ ס ח ר ב מ נ י ו ת ,ה ס פ ק ו ב ב ו ר ס ה ועוד .ה ע ו ב ד ה ש מ ה ש י ט ו ת ה א ל ה ה ת ע ש ר ו ב ע י ק ר ה א ר י ס ט ו ק ר ט י ה לציה ו א י ל י ־ ה ה ו ן הנוצרים ,ל א ש י נ ת ה ב מ א ו מ ה א ת מ ל ת ה ז ע ם ש ל ה ה מ ו נ י ם ה מ ר ו ש ש י ם , ו ב ע י ק ר ה ח ק ל א י ם ש ה ס ת ב כ ו ב ח ו ב ו ת ,נ ג ד ה י ה ו ד י ם ; ה( כ ל ס ו ח ר נ ו צ ר י ש ה ת ר ו ש ש , ה י ו ת ו ל א ה ס ת ג ל ב מ ה י ר ו ת ל ס ג נ ו ן ה ח ד ש ש ל ה מ ס ח ר ,ר א ה מ ו ל עיניו ס ו ח ר י ה ו ד י מ צ ל י ח ו מ ת ע ש ר ; ו( ה ע ו ב ד ה ש מ ס פ ר ר ב ש ל יהודים היו עניים גמורים ,ב י נ י ה ם ה מ ח ז ר י ם ע ל ה פ ת ח י ם או נ ו ד ד י ם ב כ פ ר י ם עם מ ר כ ו ל ת ם ה ע ל ו ב ה ,ל א מזי־רעב, ש י נ ת ה א ת ה ם ט ר א ו ט י פ ב ד ב ר יהודי עשיר ,ע ב כ ר ס ו מ נ צ ל ההמונים .ג ם ה ר ו כ ל י ם ה ק ט נ י ם ,היו ב ע צ ם ק י ו מ ם ,ק ו ץ ב ע י נ י ה ס ו ח ר י ם הנוצרים. היהודים 1 י ע ק ב כ ״ ץ * ,ל ע ו מ ת זאת ,א י נ ו ס ב ו ר ש י ש ל ח פ ש א ת ס י ב ו ת ש נ א ת ה י ה ו ד י ם א ך ו ר ק ב ת נ א י ה ח ב ר ה ה ס פ צ י פ י י ם ב כ ל מ ק ו ם ו ת ק ו פ ה ,כי ח ש י פ ת ן א י נ נ ה י כ ו ל ה להסביר את במלואה והתגברותה, התעוררותה אלא רק מרחיבה האפקים את ב א ש ר ל ג ו ר מ י ה האמיתיים .ה ו א מ ב ק ר א ת ה ת י ז ה ה פ ס י כ ו ־ ס ו צ י ו ל ו ג י ת ש ל ס ט ר ל י ג ג ש ל ו ש ה נ י מ ו ק י ם ה מ ח ל י ש י ם ,ל פ י ד ע ת ו ,א ת ת ו ק פ ה :א( אין ל ק ב ל ומעלה ההנחה כלל ש א ל מ נ ט ההטיה ה ו א ה ג ו ר ם ה ק ו ב ע ו ב ל ע ד י ו היהודים ל א היו את נפגעים ו ע י ק ר ; ב( ב א ו ת ה מ י ד ה אין לטעון ,כ פ י ש ע ו ש ה ז א ת ס ט ר ל י נ ג ,ש א ל מ ל א קיומה של מ ת י ח ו ת פנים ג ר מ נ י ת פוםט־נפוליונית ,כניסתם של היהודים ל ח ב ר ה ה י ת ה מ ת נ ה ל ת ל ל א כ ל זעזועים מ ה ו ת י י ם ; ג( אין ל ה ס ב י ר ,או ל נ ת ח , הגרמנית א ת ב ע י ו ת י ה ש ל ה ע ד ה היהודית ,א ש ר ח ר ף ק ו י ־ ה א ו פ י המיוחדים ל כ ל ארץ ו א ר ץ ש ב ה היא חיה ו מ ת ק י י מ ת ,יש ל ה י ש ו ת א י ג ט ג ר ל י ת ו א ח ד ו ת מ ש ל ה ,ר ק ע ל משבר והתפוררות של תהליכי ה מ ס ו ב ב ת .גישה זו ל ו ק ה החברה בהיעדר לי מבט ל ע ו מ ק ועלולה להביא ל ל י ניתוח מ ו ט ע ה או ל כ ל הפחות ל מ ס ק נ ו ת ב ל ת י גכוגות, ש י ש ל ה ן ת ו ק ף זמני מ ו ג ב ל ו ב ל ת י מ מ צ ה . זאת ,ב נ ו ג ע ל נ ו ש א א ח ד אין ש נ י ה ח ו ק ר י ם מ ח ו ל ק י ם עם שהתקופה הזה, הפוסט־ נפוליונית גרעיני תפיסה נושאת אנטישמית בחובה, מלרנית כפי שגם רדיקלית, נאמר הפותחת ב ד ע ו ת ל ם והוא, בפתיחת שערים הפרק לפתרון א ל י ם ב ד ר ר ש ל חיסול פיזי ,ד ה י י נ ו א ק ס ט ר מ י נ צ י ה .םטרליגג ,כ ב ר ב מ ב ו א ל מ ח ק ר ה סוברת להם ש״אין ל ה ש ח י ל מ פ ג נ י ה א ל י מ ו ת ב ת ו ו א י האירועים ה ה י ס ט ו ר י י ם שקדמו ובהמשך ״סערת ועל הפ־הפ ל י כך לא להבחין 1819מהווה נסיון שהובילו לא לאלימות ב ס כ נ ו ת שהם נושאים בחובם״ היסטורי אנטישמית וממנה המקנה להרס חומר חשוב לחקירת ח ב ר ת י ואנושי״. ההתנגשויות מסתבר שהנושא ה ל מוגבל לתופעה שהפכה מאז ומקדם לבנלית ,כאשר ע ר ב ־ ר ב ששורותיו התחזקו ע ל ידי מ ש ב ר ד ת י ,ח ב ר ת י או כ ל כ ל י ,כ ת ו צ א ה מ ה ס ת ה זו או א ח ר ת , פ ו ש ט ע ל מ ק ו מ ו ת ישוב ש ל ה י ה ל י ם ,פורץ ,שודד ,מ כ ה ורוצת .ב א ו ת ה ה ת ק ו פ ה הפוסט־מהפכנית רק הופצה ב ר ב י ם ב כ ל ר ח ב י ג ר מ נ י ה ס פ ר ו ת ת ע מ ו ל ה ש ד ג ל ה בהטלת מגבלות על לא ה ל ל י ם בשטחי כ ל כ ל ה וחברה ,אלא גם ה ע ל ת ה ס פ ק ב פ ת ר ו ן א ח ר של ה ב ע י ה ה י ה ל י ת מ ל ב ד ח י ס ו ל ם .הפיזי. בשנת 56 1816הופיעו שני ס פ ר י ם ש ל פ ר ל ר י ך ר י ס 1 8 שזכו לפופולריות ר ב ה . בשניהם במשך נ י ס ה ה מ ח ב ר ל ה ו כ י ח ש ה א ו פ י ש ל היהודים א י נ נ ו ת ו צ א ה ש ל ה ר ד י פ ו ת כל לשנותה. תקופות את ההיסטוריה ,א ל א ה ו א התיזה האנטישמית טבוע בהם הדטרמיניסטית כתכונה החדשה הזאת לאומית שאין פיתח באותן השנים פרופסור של האוניברסיטה בהיידלברג יעקב פריס .הוא חיבר מ ש א ״על ה א ו ר ב ת ל ר ו ו ח ה ו ל א ו פ י ש ל ה ג ר מ נ י ם מ ד י ה ם ש ל היהודים״ ,א ש ר ה ו פ י ע הסכנה כ ב ר ב ש נ ת 1815ב ״ ש נ ת ו ן ה ה י י ד ל ב ר ג י ״ ו א ח ר כ ך ה ו ד פ ס ב ח ו ב ר ת נ פ ר ד ת ש ה ו ר ו ת ל פ ו פ ו ל ר י ו ת ה ה ר ב ה היו נ ו ה ג י ם ל ק ר ו א מ ת ו כ ה ב ק ו ל ב מ ר ת פ י ה ב י ר ה ה ג ר מ נ י י ם ״ . לפי ח י ב ו ר זה, בתקופה שזכה הנאצית לציטוטים נרחבים, היהודים מוצגים ^ ,Voiksauspiuenderer״בוזזי העם״ ,ו ת מ י כ ת ם ב ר ע י ו נ ו ת ה ה ו מ נ י ט ר י י ם ״ ה מ פ ו ק פ ק י ם ״ ש ל ה מ א ה ה־ ,18ה י א א ש ר ג ר מ ה ל כ ל כ ש ל ו נ ו ת י ה ש ל ג ר מ נ י ה . הפתוחה היחידה הגרמנים בפני להינצל מהתבוסה המוחלטת מובילה הדרך לשיקום ה א ו מ ה כ ״ ע ם ־ ט ב ע ״ ) ,(Naturvoikש י ט ה ר א ת ע צ מ ו מ ה ש פ ע ת ה א י ד י א ל י ם ה צ ר פ ת י ם הזרים מ ה ״ ח י י ד ק היהוז־י״. ובעיקר מסתמך על פריס הרדר הפילוסופיות של ו ש ל פ י כ ס ה ,והיה זה אולי הגסיון ה א ק ד מ י ,כ ב י כ ו ל ,הראשון ,ל ק ש ו ר א ת ה ג ו ת ם של שני הפילוסופים סטרלינג מ ש ו כ נ ע ת ש ה ר ד ר ו פ י כ ט ה היו התיאולוגיים חיבוריו הגרמניים מועד הבולטים הרדר מקום האלה לספקולציות אנטישמיים(. חשוב אגסישמיות )גם במספר רב של למעשה, ביותר הרוח לערכי היהודית, ו כ ן ל א מ נ ו ת ,ה ש י ר ה ו ה ל ש ו ן ה ע ב ר י ת ו א ף ר ו א ה ב י ה ד י ם קיבוץ ל א ו מ י ו ל א ד ת י ב ל ב ד ,ש י ש ל ה ב י א ו ל ד י ה ת א ו ש ש ו ת ו ה ת ר ו מ מ ו ת ב ד י עצמו ,ו ל א ר ק חוקיות זכויות עצמם בשטחי כ א י ל ו ה ם חיים אצילה״. ברוח 1 5 המסחר והאזרחות. לדעתו ,הם ב״ארץ ישראל ,ב כ ל הדברים האלה צריכים מקום שבו הם קיבלו אצל המחברים בתוקף להרגיש יושבים את ופועלים פירוש האנטישמיים מסולף לגמרי והוסברו שהרדר כאילו התגגד לאינטגרציה של ה י ה ד י ם בגרמניה ה ת כ ו נ ו ת ״ ה פ ר ז י ט י ו ת ״ ש ל ה ם .א ו ת ו הדין ב נ ו ג ע ל ת ו ר ת ו ש ל פ י כ ט ה ,ש ב ה בגלל הוא ביסס א ת לדבריו, התפיסה הדטרמיניסטית על המעמד של ה י ח ד מול החברה. ה י ח ד אם ל א יקבל חינוך לערכים על־אינדיבדואליים ,הרי בהתנהגותו ה ח ב ר ת י ת ה ו א יסכן א ת ה מ ש מ ע ו ת ה ל א ו מ י ת ש ל קיומו .זרמים ל א ו מ י י ם ר ב י ם , ה ת נ ו ע ה הציונית ,ש א ב ו מ ה פ י ל ו ס ו פ י ה ש ל פ י כ ט ה ל ח י ז ו ק ת פ י ס ו ת י ה ם .ו א ם כולל באחד מחיבוריו 1 6 הוא הביע תמיכה בשאיפותיהם של ה י ה ד י ם לארץ ישראל ו ס ב ר ש ח ז ר ה ל א ר צ ם ת מ נ ע מ צ ב ב ו ה ם מ ה ו ו י ם ״ מ ד י נ ה ב ת ו ך מדינה״ ,ה ר י אין ל ד ב ר ה ז ה כ ל ק ש ר מ ה ו ת י ל א נ ט י ש מ י ו ת ש ל ח י ס ו ל ו ה ש מ ד ה .א ב ל ,כאמור ,ה ת י א ו ר י ו ת הפילוסופיות ה ג ר מ ג י ו ת ש ל הרדר ,פ י כ ט ה ו ב ע ק י פ י ן ג ם ש ל ק נ ט ו ה ג ל , נוצלו ל א פ ע ם בגסות ומתוך סילוף מוחלט ע ל ד י בוני התורות האנטישמיות הרומנטיות, ש א ד ג י ם פ ו ן אכים ,ה י ה א ח ד מ ה ב ו ל ט י ם מ ב י ג י ה ם ,א ו ע ל ד י ה ק ו ו ז י ־ ר צ י ו ג ל י ס ט י ם ה ר ד י ק ל י ם ,ב מ ש ך כ ל ש נ ו ת ה מ א ה ד.־.19 הכינוי, אולי ה ק ו ל ע ב י ו ת ר ל ת פ י ס ה הגרמנית־האנטישמית המיוחדת הזאת, ניתן על ד י הסופר ה י ה ד י שאול אשר ,רופא במקצועו ,תושב גרמניה ב א ו ת ה התקופה ,ש כ ת ב חיבור ב ש ם ״גרמנומניה״ ,בו האשים א ת כל ״הגרמנומניאקים״ ש ה ם ״מכינים שבבים למדורה של הפנסיות ה ל א ו מ נ י ת ״ .ואכן, החוברת הזאת ה י ת ה בין ה כ ת ב י ם ה ר א ש ו נ י ם ש נ ז ר ק ו ל מ ד ו ר ו ת ב ה ן ש ר פ ו ה ס ט ד נ ט י ם ה ג ר מ נ י ם ספרים ל א י ר צ ו י י ם ל ה ם ב ״ פ ס ט י ב ל ו ו ר ס ב ו ר ג ״ ב ש נ ת ,1817ו ל א ד ע ו ש ע ל די 57 כ ר ,ב ע צ ם ,הם .מ כ י נ י ם א ת ״ ל י ל ־ ה ב ד ו ל ח ״ ש פ ר ץ 120ש נ י ם מ א ו ח ר יותר .ברור, ש פ ר ו פ ס ו ר פ ר י ס ל א ה י ה ב א ו ת ה ה ת ק ו פ ה ה א נ ט י ש מ י היחידי ה מ ל ו מ ד ב ה י י ד ל ב ר ג . פרופסור לצדו ע מ ד לורנץ וויימארי, אוקן, כתב־עת עורך ״איזיס״, פופולרי פ ר ו פ ס ו ר ט י ב ו ) cniibautו ע ו ד א ח ר י ם .ד ר מ ט ו ר ג ג ר מ נ י ם ס ה ) (Sessaח י ב ר מ ח ז ה ה ח ב ר ת י י ם ש ל ג ו ״ )" ,("Unset Verkehrשהוצג ״הקשרים בהצלחה ר ב ה בכל ר ח ב י גרמגיה .היות ו ש מ ו ש ל ה מ ח ב ר ל א גיתן ב ת ח י ל ה ל פ ר ס ו ם ,ס פ ר ו ה ב ר י ו ת שרוטשילד ק ב ע פ ר ס כספי גבוה ל מ י יוצרו ש ל שיגלה א ת המרעיל המחזה ו ה מ ס י ת ה ז ה .ב ו ־ ז מ נ י ת ) (1819נ ר צ ח מ ח ז א י א ח ר ,פ ו ן ק ו צ ב ו א ה )August von ,(Kotzebueש נ ו ד ע כ מ צ ד ד ב א מ נ צ י פ צ י ה ה י ה ו ד י ת .ה ר צ ח ב ו צ ע ע ל י ד י ס ט ו ד נ ט ג ר מ נ י קנאי. ובכן ,ו ז א ת ג ם ק ו ב ע י ע ק ב כ״ץ ,פ ר ע ו ת ״ ה פ ־ ה פ ״ ל א היו ס ת ם ת ו צ א ה ש ל ד ח ף כ ל כ ל י ש פ ק ד ה מ ו נ י ע ר ב ־ ר ב ו מ ו ב ט ל י ם ב ע ר י ם ,א ל א שהיה ל ה ן ג ם ר ק ע וגם הגמקה תיאורטית הפוגעת ובמרחק ,ולא רק בעומק יהודים ש ל ק ה י ל ה זו א ו א ח ר ת ,א ש ר ע מ ד ה כ ״ ץ אין ל ש ל ו ל א ת ה ע ו ב ד ה שבאירופה מסוכנת בין בעשרות או ב ד ר כ ו ש ל ההמון ה מ ת פ ר ע .ל פ י הפוסט־קונגרסאית הסתמנה השואפים במאות לשינויים התפלגות סוציאליים־לאומיים ובין חברתית ופוליטית המסיתים ל ש נ א ת יהודים .י ח ד ע ם ז א ת י ש ל ה צ ב י ע ע ל מ ס פ ר ל א מ ב ו ט ל ש ל אינטלקטואלים ,אשר שילבו א ת שני ה א ל מ נ ט י ם האלה ברעיונותיהם ובפעולתם ה ר ו ח נ י ת והפוליטית .ד ו ג מ ה ב ו ל ט ת ל כ ד ה ו א ה פ ר ו פ ס ו ר פ ר י ס מהיידלברג ,ש ה ו ז כ ר לעיל, ואין ל ר א ו ת ו , כ ט ע נ ת כ״ץ, ״מקרה בודד״ וכהוכחה ל כ ד מובא ציטוט מ ע ת ו ן ה י י ד ל ב ר ג י ״ מ א ו ת ם הימים ,ב ג נ ו ת א ו ת ם ״ ה פ ר ו פ ס ו ר י ם המשמיעים ד ר ש ו ת ב פ נ י ה ע ם ע ל ח י ס ו ל היהדות .ה א ם ה ם ל א ל ק ח ו ב ח ש ב ו ן ש א צ ל ה א ר ח י ־ פ ר ח י ש ל ה ר ח ו ב מ ו ח ו ת מ ח ו ס ר י ה י ג י ו ן ? ״ .ו ה ר י א פ י ל ו ל ה י ס ט ו ר י ו ן ־ כ ל כ ל ן כ מ ו גיאורג סרטוריוס, מלאה הנחשב לאחד מטובי ה א י ג ט ל ק ט ו א ל י ם ש ל הזמן ההוא ,ה י ת ה ה ב נ ה ל ה ל ד ־ ר ו ח ם ש ל כ ל א ו ת ם ה מ ת נ ג ד י ם ל ח ד י ר ת היהודים ל ע מ ד ו ת פוליטיות וחברתיות־תרבותיות, והוא פירש א ת ההתפרצויות האלימות כתגובה מובנת 1 8 מ א ל י ה ע ל נסיון ל ה ש ו ו ת ״ ע ם ז ר ״ ע ם ה ת ו ש ב י ם ה נ ו צ ר י ם ה ו ו ת י ק י ם . ה ש ל ב ה ש נ י — 1848—1830 :ש נ א ת ה י ה ו ד י ם ע ל ר ק ע ה מ ה פ כ נ ו ת ה מ ח ו ד ש ת והתפיסה ה ח ב ר ת י ת .כ ש ב ע שגים ל א ח ר ק ו ג ג ר ם וינה ה ס ת מ נ ה ב ק ר ב המוני ה ע ם באירופה הגבלות הגטיה להסתייג הממשל משיטת שנשען ע ל המטרניכיםטי ח מ ו ר ו ת ב ח ו פ ש הביטוי ,פ י ק ו ח צ מ ו ד ע ל ה ח י ג ו ר ו ע ל מ ע ו ר ב ו ת מ ש ט ר ת י ת מ ט ר י ד ה ב כ ל מ ע ר כ ו ת חיי ה צ י ב ו ר ו ה פ ר ט .כ ל גסיון ל ע ו ר ר מ ה ו מ ו ת ,ו ל י אפילו א ד ר ק נ ג ד ח ל ו ד י ם ,דוכא מ ל ב א י ב ו ע ל י ד י ה צ ב א .ה מ ד י נ ה הראשוגה ש ח ר ג ה מ ה ל ג י ט י ־ מיזם הניאו־אבסולוטי הזה התומכים הסכם ב מ ל ח מ ת היוונים אדריאנופול אגגליה, היתר. ששאפו מ ש נ ת ,1829 במיוחד להשתחרר שלפיו יוון לאחר מהתלות השיגה א ת שהתייצבה באימפריה עצמאותה בראש העותומנית. הלאומית, ה ג ב י ר א ת ה ש א י פ ו ת ה ל א ו מ י ו ת ה ל י ב ר ל י ו ת כ מ ע ט ב כ ל ר ח ב י אירופה .ביולי ,1830 ל א ח ר ת ק נ ו ת י ו ש ל ה מ ל ד ש א ר ל ד.־ ,10ה מ ג ב י ל ו ת ב מ ל ה רבד .א ת ח ו פ ש ה א ז ר ח בצרפת ,פרצה בפריז מהפכה ש ב ע ק ב ו ת י ה ב ר ח המלד לאנגליה והבורגנים העלו ע ל כ ס המלוכה א ת לואי־פיליפ ,ג ס ל אורליאן ,כשסמכויותיו מוגדרות ומוגבלות ע ל ל י חוקה ,מ ה פ כ ת יולי זו ב פ ר י ו ע ו ר ר ה ש ר ש ר ת ה ת מ ר ד ו י ו ת ג ו ס פ ו ת :ה ב ל ג י ם 58 הכריזו ע ל ע צ מ א ו ת ם ,ב א י ט ל י ה ה ת ק ו מ מ ו מ ס פ ר ע ר י ם נ ג ד ש ל ט ו ן ה ה ב ס ב ו ר ג י ם והואתיקן, במאבק ה פ ו ל נ י ם ק מ ו נ ג ד ה צ א ר ניקוליי ה ־ . 1ב ס ך ־ ה כ ל ה י ה ז ה ש ל ב ר א ש ו ן הריאקציה נ ג ד ״הימין״ ג ג ד הליברליזם )או של שאיפיין ״השמאל״( כ מ ע ט א ת כ ל ה מ ח צ י ת ה ש נ י ה ש ל ה מ א ה ה־ .19ה ה ת ג ו ש ש ו ת ב י ן ה כ ו ח ו ת ב ש נ י ם 1830—31ל א ה ב י א ה ב ר ו ב ה א ר צ ו ת ל ת ו צ א ו ת ח ד ־ מ ש מ ע י ו ת ,והיא א כ ן נ מ ש כ ה בהסתר לנקודה ובאיפוק־מה עד קריטית ומבטיחה ע ו ד יותר ,ע ך כ ך י כ ך נוספת של שכונתה בשם שהיתה ,1848 ״אביב־העמים״, רועשת לבסוף אולם הסתיימה א ף ה י א באכזבה ובכשלון ש ל המהפכנים. ההתנגשויות בין מרובה ה כ ו ח ו ת היו ל א א ח ת מלוות ובשפיכות־דמים באלימות )כגון ״ימי היוני״ ה נ ו ר א י ם בפריז ב־ ,1848או ת ב ו ס ת ה א י ט ל ק י ם ביולי א ו ת ה ש נ ה ע ל י ד ק ו ס ט ו צ ה ,ועוד( .היהודים שזכו לשוויון א ז ר ח י פ ו ר מ ל י מ ל א או כ מ ע ט מ ל א , פרט למקרים התייצבו בחלים מעורבותם נתקלה ראהבהם אוכלוסל בגלוי שעליהם בביקורת ל צ ל ם של מעלות החופש .ע ם ז א ת לוחמי ההיסטוריות העובדות קטלנית ל ח ל על ל י ש נ י משטרת הנתמכת על ל י מטרנל למעשה, מאותם הצדדים. הימים, ״השמאל״ המשטר והמממנת את ה ר י א ק צ י ו נ י ת ו ך נ י צ ו ל ה ה מ ו נ י ם ; הימין ל ע ו מ ת ז א ת ,ל פ י מ י ט ב ה מ ס ו ר ת ה ד ת י ת מקדמת־דנא אוזן שלעד. לנצלם כאמצעי אמין להפצת ק ש ב ת א צ ל ההמונים ,ר א ה ב ה ם אובייקט נוח שיהיה פ ח ו ת מסוכן לעקרונותל ,ש ל לכיוון תעמולה ורכישת לונית ל ה ס ב א ת זעמו ש ל ה ע ם הרסטורציה. א ל א ש ב כ ל ה ת ה ל י ך ה ז ה ,א ש ר מ ב ח י נ ת מ ה ו ת ו ה ה י ס ט ו ר י ת ה נ מ ש כ ת אין בו, ח ל ו ש כלשהו ,הורגש ב כ ל ז א ת הצורך למעשה, אליאולוגית בהעלאת הנמקה מ ל ר נ י ת ,ה ת ו א מ ת א ת ה ר ו ח ו ה נ ס י ב ו ת ש ל ה ת ק ו פ ה ,ה י ו ת שאין ה י א י כ ו ל ה ל ה ס ת פ ק מעתה בארגומנםציה שני הצדדים תורות לפתח סלרת א נ ט י ־ ל ל י ת דתית־דימונית גרידא ש ל ימי־הביניים .ולכן ליהלים ,כל אחד לפי בהתגגדותם דרכו ותפיסתו ,היו מ ל ר נ י ו ת שימצאו להן מהלכים בעולמה ש ל המהפכות של ש נ ו ת 1848—1830 הלאומית ,א ך קלמה ה מ א ה ד.־ .19ואכן עמים ל ל ל י ם היא ל א אירופיים לקראת לתגבור הרגשת כיישות ל א ו מ י ת ע ל ל י מ מ י ע ה או ע ל ל י ש ל י ל ת ק י ו מ ם הפיזי ב ק ר ב ה ע מ י ם האמניפציה ולפיתוח תרמה רבים העצמאות האכזבה בתועלת באשר אמנם צריכים רעיונות רבות, בדבר פרם חיסולם האירופיים ,ו ב ת פ י ס ה ק י צ ו נ י ת ,א פ י ל ו ע ל פ נ י כ ד ו ר ־ ה א ר ץ ב כ ל ל .נ י צ נ י ה ת ו ר ו ת ה א ל ה נ ר א ו כ ב ר ב י מ י ה פ ר ע ו ת ש ל ש נ ת ,1819א ו ב ס מ ו ך ל ה ן .ל ה ל ן נ ע מ ל ע ל ע י ק ר י האלה מן הרעיוגות ״פתרונות״ מרכיב הסוציאליזם מכאן לגזעגות לשקפתן מאלך־גיסא, על לשאלת ה ל ל י ם . האנטישמיות המודרנית בתורה הסוציאליסטית נ ל ד ע ת ו ש ל י .ט ל מ ו ן » א י ן ל ס ל ף א ת ד מ ו ת ה ש ל ה ת נ ו ע ה ה ס ו צ י א ל י ס ס י ת ע ל ל י הדבקת ת ו האנטישמיות על דמותה ו מ מ ר ו ת ל .זאת למרות קרבה מפתיעה בסיעונלם של קרל מרכס שארל פורייה, מייסד ל י כ ו ל וואגנר הסוציאליזם בנוגע ל ל ל י ם ,וכן האגררו־אנםי־קפיטליססי בנאמר בצרפת, בכתבי ותלמליו ה א נ ם י ש מ י י ם פרוח־ן א ו ל ר ו .ב ג ר מ ג ל ה מ ש י ך ק א ו מ ס ק י ל ד ג ו ל ב ע מ ד ת ו ש ל מ ר כ ס בדבר שלילת מעמד ש ל ע ם מן ח ל ל י ם ,ד ע ה שהשפיעה אחר־כך ב מ ל ה רבה 59 לנין ו ס ט א ל י ן .ה מ נ ה י ג על ה ס ו צ י א ל י ס ט י ה א ו ס ט ר י מ מ ו צ א יהודי, באואר, אוטו ש ל ל ז כ ו י ו ת א ו ט ו נ ו מ י ה ל א ו מ י ת ליהודים ,היות וקיומם ה ל א ו מ י מ ב י א נ ז ק ל א י נ ט ר ס י ם ש ל ה פ ר ו ל ט ר י ו ן .ל מ ה פ כ ן ה א נ ר כ י ס ט י הרוסי ,מ י כ א ל באקונין ,היתד .ע מ ד ה ע ו י נ ת גלויה ליהודים ,ו ל ד ע ת ו כ ו ל ם ע ל ו ק ו ת ו ל מ ע ש ה אין ה ב ד ל מ ה ו ת י ב י ן מ ר כ ס ל ב י ן רוטשילד. להפיל תומכיו צידדו ״הנארודגיקים״ פוגרומים בעריכת שיסייע כאמצעי א ת ה מ ש ט ר ה מ ל ו כ נ י ברוסיה .ב ה מ ש ך ה ת פ ת ח ו ת ו ש ל ה ס ו צ י א ל י ז ם ה ר ו ס י ה ו ב ל ט ה ע י ק ר ו ן ש ל א י ־ ה כ ר ה ביהודים כ ע ם ב ע ל יישות ל א ו מ י ת . בסיכום: ה א י ר ו פ י המודרני, בסוציאליזם לפחות בזה ,1880 שעד משום יש מ ת ן עידוד ו ה נ מ ק ה נ ו ס פ ת ל ט ע נ ו ת ו ה א ש מ ו ת ש ה ו ט ח ו ע ל ה ע ם ה י ה ו ד י ע ל ידי המחנה המצוי ה י מ נ י ־ ה א נ ט י ש מ י ב כ ל ארץ וארץ .א ת נ ק ו ד ת ה מ ו צ א ל י ס ו ד האנטישמי ב ת ו ר ו ת ה ס ו צ י א ל י ס ט י ו ת ,כפי ש מ ע ל ה אותן י .טלמון ,נ י ת ן ל ה ס ב י ר ב ד ו ־ ערכיות ש ה ת פ ת ח ה ב ש א ל ת היהודים: (1ק י ו ם ז ה ו ת ה ש ק פ ו ת בין ה ס ו צ י א ל י ס ט י ם ו ה א נ ט י ש מ י י ם ל ג ב י נ ו ש א ה ב ע ל ו ת הרכושנית, ב ע ל י ההון געשו ,בגין ה ת ע מ ו ל ה שהיהודים למייצגיה האנטישמית, ה ב ו ל ט י ם ב י ו ת ר ,כ א י ל ו ה ם גושאי ד ג ל ה ב ק ר ב העמים. (2 על א מ ג ם ה ס ו צ י א ל י ז ם האירופי ,על גווגיו השוגים ,ס ב ר ש ה י ה ו ד י ם הקרבגות הקלאסיים הקפיטליסטיים ביותר של רדיפות אפליות, מידי ודיכוי הקיימים ,א ש ר א ו ת ם יש ל ה פ י ל — א ב ל י ח ד ע ם גמגים המשטרים זאת הועלתה הטענה ש ג א ו ל ת ם ש ל ה מ ו ג י היהודים ל א ת ב ו א ב מ ס ג ר ת ל א ו מ י ו ת ם ,ש א ו ת ה יש לשלול, מגוריהם, אלא ידי על התמזגותם המלאה הפרולטריון עם בארצות כ ש ל ב לאיחודם של פועלי כ ל העולם בעתיד. יחס החל של ותרומתה ש ל י ל ת ה י ה ד ו ת — ד ת ה ,מ ע מ ד ה ,אופיר. לאנושות — ל ה ס ת מ ן כ ב ר ב ת ח י ל ת ה ש ל ת נ ו ע ת ה ה ש כ ל ה ה א י ר ו פ י ת ב מ א ה ה־ ,18ו א ח ד מדמויותיה להשקפת ה ב ו ל ט ו ת ,ו ו ל ט ר ,ד ג ל בנידון זה בדעות בסתירה ע ו ל מ ו ב ד ב ר ח י ר ו ת ה מ ח ש ב ה האנושית .בעיגיו ,ה י ה ו ד י ם ה ם ע ם אחוז תאוות־בצע, מהווים העומדות בולטת ד ו ג ל ב א מ ו ג ו ת ט פ ל ו ת ומתאפיין ב ש ג א ה ע ז ה ל כ ל ה ג ו י י ם ; ה י ה ו ד י ם מ פ ג ע ב ר ר ך ל ק י ד מ ה — ו ל כ ן צריך ל ה י ל ח ם ב ה ם ,א ך משמע גבולות, הדאיסטים — וזהו באנגליה ציטוט מדברי שהיו לוחמים וולטר חריפים ״אין — בדוגמות תוך כדי הצבת לשרוף הכנסיה אותם״. הגוצרית, אצל הפכה ה א ג ט י ש מ י ו ת ל א ח ד מ י ס ו ד ו ת ת פ י ס ת ם העולמית .אין ס פ ק ש ד ע ו ת י ה ם ע ל ת א ו ו ת ־ ה ב צ ע ש ל היהודים ו ש א י פ ת ם ל ה ש ת ל ט על העולם ,ת ר מ ו א ת ח ל ק ם ה ר ב ל א נ ט י שמיות ש ל .ח י ס ו ל ו ר צ ח .ה ם קידמו אך ב מ ע ט א ת ה ס ו צ י א ל י ז ם ה א ו ט ו פ י ,א ש ר א ח ד מ ע מ ו ד י ה ת ו ו ך שלו ,פורייה ,ר א ה ביהודים ל א ר ק א ל מ נ ט ב ל ת י ־ פ ר ו ד ו ק — אלא טיבי, חבר־פושעים, ה ע ו ס ק י ם בעושק ,ג נ ב ה ובוגדנות. רוטשילד, במיוחד ל א ח ר ש פ ו ר י י ה ל א ה צ ל י ח ל ה ש י ג מ מ נ ו ת מ י כ ה כ ס פ י ת ל ה ק מ ת ק ו מ ו ג ו ת אוטופיות, מתואר על כאנטיכריסט מודרני ,העומד בראש מזימת היהודים ל ת פ ו ס העולם, ועובדה של שבשלב־ביניים הזרם כבר הצליחו הסוציאליסטי־אוטופי, פרודון, הם להשתלט הרחיק א ת השלטון על לכת התעשיה. עוד יותר מנהיג אחר והכריז ש ״ ה י ה ו ד י ה ו א א ו י ב המין האגושי .צריך ל ה ח ז י ר א ת ה ג ז ע ה ז ה ל א ס י ה , או ל ה ש מ י ד ו ״ .ה ת פ ת ח ו ת ה ש ל התיאוריה ה א נ ט י ש מ י ת ה צ ר פ ת י ת ע ל י ס ו ד ח י ב ו ר י ה ם ש ל רגן ו ג ו ב י נ ו ר א ו י ה ל ה א ר ה מיוחדת ,ב ה ק ש ר ל ה ט פ ת ה ל א נ ט י ש מ י ו ת ה א ק ט י ב י ת , 60 א ו ל ם כאן ה מ ק ו ם לציין ש ג ם ם ו ס נ ל ,דרימון או גוסד ,ש ע ב ו ד ם ה מ ל ח מ ה ביהודים ע ם ה ס י ס מ ה ״ מ ו ו ת לטפילים״ ,שרשיהם ב מ ח נ ה ה ס ו צ י א ל י ס ט י ב צ ר פ ת . מזוהה ה ד י ל מ ו ת ש ע ל י ה ה ת ח ל ק ו הדעות ,היא ת פ י ס ת ו ש ל ק ר ל מ ר כ ס ,מ י י ס ד אחת הסוציאליזם הדיבור המדעי, את ש א ל ת היהודים .ע ל הנושא הזה להרחיב אפשר את ו ל ה ע ל ו ת נימוקים ב ע ל י אופי א ו ב י י ק ט י ב י ו ס ו ב י י ק ט י ב י )כי הרי ל מ ו צ א ו ה י ה ו ד י ש ל מ ר כ ס היתד ,בודאי ה ש פ ע ה ל א מ ב ו ט ל ת ( ,א ו ל ם אין ל ה ת ע ל ם מ ה ע ו ב ד ה ש ה ד ב ר י ם ש כ ת ב ב מ ס ה ש ל ו ב ש נ ת 1844ב ש א ל ת ה י ה ו ד י ם כ ו ל ל י ם ביטויים ה ל ק ו ח י ם ש ל שונאי ישראל ל פ נ י ו ו א ח ר י ו . מטרמיגולוגיה 2 0 ודי א ם נ צ ט ט כ מ ה מ ת ו כ ם : ״...מהו ה י ס ו ד ה ח י ל ו ג י של היהודים ? א ה ב ת ה ב צ ע .ו מ ה ו ה פ ו ל ח ן ש ל ה ם י ה ר ו כ ל ו ת . ומי א ל ה י ה ם י הכסף.״ ו ב ה מ ש ך :״...האמנציפציה מ ן ה ר ו כ ל ו ת ומן ה כ ס ף ,דהיינו מ ן ה י ה ד ו ת ה מ ע ש י ת ,ה א מ י ת י ת ,עשויה ל ה י ו ת ה א מ נ צ י פ צ י ה ה ע צ מ י ת ש ל ת ק ו פ ת נ ו ״ . או אחר: במקום ״...מה יסוד היה הדת לכשעצמו? היהודית העצמי, הצורך האגואיזם ...ה כ ס ף הוא א ל ־ ק נ א של ישראל ,ב פ נ י ו ל א י ע מ ד א ל ו ה אחר ...ש ט ר ־ 21 ה ח ו ב הוא האל האמיתי של היהודים...״ .מרכס ה ת פ ל מ ס אמגם עם התיזות של ה ג ל י א נ י ס ט שמאלני ,ש ב י ק ר א ת ה ד ת מ ן ה צ ד ה פ ס י כ ו ל ו ג י ו ר א ה ב ה פויארבך, 2 2 ש ל ״ ה י ה ו ד י ה ט מ א ״ ,א ב ל יחד עם ז א ת ה ת מ י ד גילוי קבוצת ב ד ע ת ו שהיהודים ה ם ״ ב ע ל י כ ס פ י ם ריאקציונריים״ ,וגם ב מ א מ ר י ו ש פ ו ר ס מ ו ב א ר צ ו ת ה ב ר י ת הקדיש נכבד מקום כוחם לניתוח השתלטני של היהודיים. בעלי־ההון 2 3 בספר ה י ס ו ד שלו ,״ ה ק פ י ט ל ״ ,ש ב ו ה ו נ ח ה ב ס י ס ל ד י א ל ק ט י ק ה ה ס ו צ י א ל י ס ט י ת ה מ ו ד ר נ י ת , כל ההערות שאיננה מותו שנאמרו כאילו הולמת ),(1883 ״שנאת ואין ב ד ר ך ־ א ג ב על גישה מ ד ע י ת . מלאים גם בביטויי־גנאי היהודים ,מ ל ו ו י ם המכתבים כלפי ה פ ר ט י י ם שלו, היהודים, ואכן ובעוקצנות בלעג שהתפרסמו התופעה לאחר הידועה כי ה י ה ו ד י ם ל ע צ מ ם ״ היתד ,מ ו ש ר ש ת ב ל ב ו ש ל ק ר ל מ ר כ ס ע ד סוף ימיו, ל ה מ ע י ט במשקלו באשר לתרומתו ההרסנית למען רדיפתו ותכניות חיסולו ש ל ה ע ם היהודי ב ז מ נ נ ו . אי־אפשר אפוא מהעובדה, להתעלם כי אימה חלקים מהטיעון נכבדים ה א נ ט י ש מ י ע ל ל י ה ת ו ר ו ת ה ס ו צ י א ל י ס ט י ו ת ה פ כ ו אותן ,ל ע ת מ צ ו א ,ו ב ע י ק ר ב י מ י ם ש ל מ פ נ י ם או מ ש ב ר י ם פוליטיים ו כ ל כ ל י י ם חריפים ,ל מ ע י ן ק ט ל י ז ט ו ר או מ נ ג נ ו ן ־ מעבר שדרכם שמיות ב ר י ש ־ ג ל י .ב ה ק ש ר ל כ ך מ צ ב י ע טלמון ע ל ה מ פ נ ה ה ש ל י ל י ש ח ל ב צ ר פ ת לאחר החל התבוסה זרמו המוני־עם לזרועותיהן ב ־ ,1870ל ע ו מ ת של ההתעוררות התנועות הלאומית הלאומניות בגרמניה. והאנטי ה י ו ת ואז גם תהליך מואץ של התפוררות הממלכה האוסטרו־הונגרית ,עלו והתגברו בכוח מחודש בשני ה ש א י פ ו ת ה פ א ן ־ ג ר מ נ י ו ת ,אשר ס ל ל ו א ת ה ד ר ך ל נ א צ י ז ם ,ש צ מ ח מ ת ו כ ן ה ע ש ו ר י ם ה ר א ש ו נ י ם ש ל ה מ א ה ה־.20 מאלך המוחלט בקרב גיסא ,גם ה ב ו ל ש ב י ז ם שהטיף ל ח י ס ו ל ו ש ל ה ק נ י ן ה פ ר ט י ,ה א ט ת י ז ם ו ה ד ל ק ט ט ו ר ה של הפרולטריון ,נ ת ן ד ח י פ ה ל ח י מ ו ם ה א ו י ר ה ה א נ ט י ש מ י ת ה ה מ ו נ י ם ,ו א ם כי לנין ר א ה באנטישמיות ביטוי מובהק של הריאקציה ש י ש ל ה י ל ח ם ב ה ב כ ל הדרכים ,הרי ב כ ל ז א ת ה ו ב י ל ה ה ד ר ך י ש י ר ו ת ל א נ ט י ש מ י ו ת ה ס ט א ל י נ י ס ט י ת ו ש ל יורשיה ע ד ע צ ם היום הזה. ע ל ס מ ך ע ו ב ד ו ת היסטוריות ,ש א פ ש ר א מ נ ם ל ט ש ט ש ם א ך ל א ל ב ט ל ם כליל, מסתבר שההלרדרות בשנאת ה י ה ל י ם לא היתה יכולה להיות חלקה ומהירה 61 כזאת, בסלילת א י ל ו ל א ח ל ק ו ה מ כ ו ב ד ש ל ה ש מ א ל ,על מגווניו השונים, הדרו, ו ל ו א גם ל ל א כ ו ו נ ה ל כ ך א ם ב מ ע ש ה או ב מ ח ש ב ה .ה ס ו צ י א ל י ס ט י ם ה י ה ו ד י ם ב ש ל ה י המאה חשו ד.־19 היטב ומכאן בדבר נטיית נובעת רבים להתגדר מביגיהם ב מ ס ג ר ת ע צ מ א י ת ,וזהו ,ב ע צ ם ה י ס ו ד ה א מ י ת י של ת נ ו ע ת ״הבונד״ ,ש ה ו ק מ ה ב ר ו ס י ה ב־ ,1897ל א ח ר ש ה ס ו צ י א ל י ס ט י ם ה ר ו ס י י ם ש ל ל ו א ת ע צ ם קיומה ש ל ס ק צ י ה ל א ו מ י ת יהודית בתוכם .הם חששו מאוד בסוציאליזם ש ה ה מ ו נ י ם הרוסיים יראו תנועה יהודית ויאמינו ל ת ע מ ל נ י ה מ ש ט ר ה צ א ר י ש ה מ ה פ כ נ י ם ה ם כ ו ל ם יהודים ,ה ש ו נ א י ם את רוסיה״ ״מטושקה רוסיה(. )אמא אולם הזה הדבר אינו לרוסים אופייני בלבד ,והראיה ל כ ך שאפילו ב א ר ה ״ ב התארגנה ״הפדרציה הסוציאליסטית היהודית״ כ ח ט י ב ה נ פ ר ד ת מ ה ת נ ו ע ה ה ס ו צ י א ל י ס ט י ת ה כ ל ל י ת ,כי גם שם ל א ר א ו א ת ה י ה ו ד י ם בעין יפה .ה ע ו ב ד ה ש ל ב נ י י ת ו ש ל ה ס ו צ י א ל י ז ם הקדישו א ת חייהם אישים ב ו ל ט י ם מ מ ו צ א יהודי ,כגון ר ו ז ה ל ו ק ס מ ב ו ר ג ,ק ו ר ט אייזנר ,ליאון ס ר ו צ ק י ,ק ר ל ר א ד ק , בלה הדרגים, קוהן ,ג ו ס ט ב ל נ ד א ו א ר ו ר ב י ם אחרים ,וכן מ נ ה י ג י ם ל א ל פ י ם מ כ ל ל א זה ב ל ב ד ש ל א ש י נ ת ה מ א ו מ ה א ל א אף הוסיפה שמן ל מ ד ו ר ת ה ש נ א ה ש פ ר צ ה במחצית הראשונה של המאה ה־.20 בסיכום לפתור עליגו את השאלה לציין: תורה היהודית אגטישמית סוציאליסטית מוגדרת שלפיה יש אינגה קיימת לא בדרך חיסול פיזי, אלימה של ב פ ו ע ל ו ג ם ל א ל ה ל כ ה .א ו ל ם י ש בה ,פ ה ושם ,נ ד ב כ י ם מ ס ו כ נ י ם ה ת ו ר מ י ם ל כ ו ו ן הזה .ב כ ל ז א ת ע ו ב ד ה היא ש ב מ א ה ה־ 19ל א הגיע אף פורום ס ו צ י א ל י ס ט י ב י נ ל א ו מ י לידי חד־משמעית החלטה בשורות ב ג נ ו ת ה נ י מ ה ה א ג ם י ־ י ה ו ד י ת שהיתר ,ר ו ו ח ת ה ת נ ו ע ה כ מ ע ט ב כ ל א ר ץ וארץ. יסודותיה ב מ א ה ה־19 של ת ו ר ת הגזע י .טלמון מ ו ג ה ב ס פ ר ו א ת ה ח ו ל י ו ת ב ש ר ש ר ת מ ע צ ב י ת ו ר ת ה ג ז ע ה א נ ט י ש מ י ת . לדעתו, ואגנר ה ו ל ד א ת צ ׳ מ ב ר ל י י ן וצ׳מברליין מ מ כ ת ב ו של צ׳מברליין ל ה י ט ל ר ב ש ג ת ה ו ל ד את היטלר .הוא מ צ ט ט ,1923כשזה הראשון היה כ ב ר ב ס ו ף י מ י ו : ״ ה נ ה ב א ת א ת ה ו ח ו ל ל ת מ ה פ כ ה ב מ צ ב נפשי״ .מ ס ת ב ר ש א מ ו נ ת ו ב ע ל י ו ג ו ת ה ג ז ע הגרמני התערערה התבוסה לאחר ב־,1918 והנה הופעתו היטלר של הפיחה תקוזז ב ו ע ר ת ב ק ר ב ו ש ת ו ר ת ו ת ז כ ה ס ו ף ־ ס ו ף ל ש ל ב ביצוע .יש א ו מ ר י ם ש ה ת ל ה ב ו ת ו מעולם ה ג י ב ו ר י ם ה ט א ו ט ו נ י י ם ש ל ה ו ו א ל ה א ל ה הוואגגרית ,ש א ו ת ם ה כ י ר ריכרד מושפע מחתגו הרעוע, אשר סגרה בפגיו בבאיירות, ואגנר מתסכולו גובעת ״יםדות המאה ה־19״, עקב בריאותו א ת ה ד ר ך ל ק צ ו ג ה ה ב ר י ט י ת ה ג ב ו ה ה שהיתר .מ ס ו ר ת ב מ ש פ ח ת ו ,והיא ה ו ב י ל ה א ו ת ו ל ת פ י ס ה גזענית .ב ש ג ת בו מצב בהיותו מ ת א מ ץ להוכיח הוא 1899ה ו א ח י ב ר א ת ס פ ר ו המאפיינת ש״הגרמניות״ את ״העמים האריים״ ה מ ע ר ב י י ם מ י י צ ג ת א ת ה מ ע ו ל ה ש ב א נ ו ש ו ת .ט י פ ו ח ״ ה ג ר מ נ י ו ת ״ עדן הזאת, י ו ל ד ,לדבריו, בתוקף עליוגותה .ה מ כ ש ו ל חדש הגדול שיבטיח את המגיעים נ צ ח ו נ ה ושלטוגה, בדרך להשגת המטרה הזאת מהווה לה היהדות, א ש ר ה ח ד י ר ה ל ת ר ב ו ת ה א י ר ו פ י ת א ל מ נ ט י ם זרים .ה י ה ד י ם ,ה מ ש ת ד ל י ם ל ה ת ב ו ל ל ב ת ר ב ו ת ה ג ר מ נ י ת ה ז א ת ,ג ו ר מ י ם ל כ ך שהם מ ש נ י ם א ו ת ה ל פ י ר ו ח ם הם. רעיוגותיו של 62 של צ׳מברליין ה ד י פ ל ו מ ט ה צ ר פ ת י גוביגו, מתבססים אשר במדה רבה גם ב א מ צ ע ה מ א ה ה־19 על דרך פירסם המחשבה חיבור מקיף בארבעה הופיע כ ר כ י ם ,ת ח ת ה כ ו ת ר ת ״משא ע ל ל ר א ש ו נ ה המושג ״הגזע הארי״ ,ה מ ה ו ו ה — ל ד ב ר י ה מ ח ב ר שהיה מ ו מ ח ה בשפות של אי־שיוויון 2 4 ה ג ז ע י ם ״ .בחיבור הזה ה מ ז ר ח — שיאו ש ל ה ג ז ע ה ל ב ן שהוא הוא הנושא העליון, האמיתי ה ת ר ב ו ת והציויליזציה ע ל פ נ י כ ד ו ר ־ ה א ר ץ .א מ נ ם א צ ל ג ו ב י נ ו ה ג ר מ נ י ם א י נ ם עילית היה הגזע דבר המובחר, זה מובן אולם מאליו. לגזענים הגרמנים ביצירותיו המדעיות בעקבות שהלכו והספרותיות צ׳מברליין, המאוחרות יותר ש י נ ה ג ו ב י נ ו א ת ד ע ת ו ב ד ב ר עליונותו ,כ ב י כ ו ל ,ש ל ה ג ז ע האירופי ,ואף ה ת י י ח ס באהדה יותר ו ב כ ב ו ד ליהודים ,ש ה ם ״בגי גזע ל ב ן מ מ ד ר ג ה שניה״ ,ו ב כ ל ז א ת ה צ ל י ח ו מאחרים שלו העיקרי להימנע מתערובת כממציא מושג הדם; ״אריות״, אף כל שהפך זאת להיות שינה לא אלמנט את יסודי המוניטין בסמנטיקה האנטישמית־נאצית. ב ט י ע ו נ י ו ש ל צ׳מברליין ב נ ו ג ע ל כ נ י ס ת ם ש ל ה י ה ו ד י ם ל ת ר ב ו ת ה מ ע ר ב ב מ א ה ניתן ה־19 שימוש על ל ה ב ח י ן ב כ מ ה יסודות ,כ ב י כ ו ל מ ד ע י י ם , באכזריות מאסיבית קיצונית ובלתי ידועה אשר אחר־כך נעשה בתולדות עד כה בהם האנושות, ל י ה נ א צ י ם .אף כי ה ק ו מ פ ו נ נ ט י ם של ר ע י ו נ ו ת י ו מ ע ו ר ב ב י ם זה בזה ,הרי ל כ ו ל ם אחת מרכזית והיא: מטרה ואפילו של הכחדתם המוחלטת תרבותית, — רוחנית, כלכלית פ י ז י ת — של היהודים ,שהם ה ג ו ר ם ה ד ו מ י נ נ ט י ה מ פ ר י ע ל ה ש ג ת יעודה ״ ה ג ר מ נ י ו ת ״ כ כ ח מ ו ב י ל עליון .א ך ב ד ־ ב ב ד ה ו א מ א ש י ם א ת ה י ה ו ד י ם ע צ מ ם ק י צ ו נ י ת ,א ש ר ב כ ד י ל ש מ ו ר על ט ו ה ר ה ג ז ע היהודי ,ש ו א פ י ם ל ה ש ח י ת בגזענות ו ל ה כ ת י ם א ת ד מ ם ש ל ה ע מ י ם ההודו־ אירופיים ,ב מ ט ר ה ש י י ה פ כ ו ל א נ ש י ם פ ס י א ו ד ו ־ יהודיים .א ת ה ס כ נ ה ה ע י ק ר י ת ה ו א ר ו א ה ב נ ש ו א י ב נ ו ת י ש ר א ל ע ם הגויים ,ה מ ו ת ר י ם לפי חוקי היהדות ,אולם — אליבא דצ׳מברליין — הגברים היהודים אינם מ ת ח ת נ י ם ה נ ו צ ר י ו ת ,ו כ ך כ ל ה ע ל י ו נ ו ת של הגזע ה א ר י י ר ד ה לטמיון .כ ד י ל ח ז ק א ת עם ה ט י ע ו ן הזד ,מ ב י א צ׳מברליין ציטוטים מ ד ב ר י א ר נ ם ט רנן ,ה י ס ט ו ר י ו ן ־ מ ז ר ח ן צ ר פ ת י 2 5 ל ו ע .ר נ ן ה ג י ע ל מ ס ק נ ה ,ע ל יסוד מ ח ק ר י ו ב ב ל ש נ ו ת ה ש מ י ת ב ה ש ו ו א ה ל ע מ י אירופה ,א ו ל ם ב י ח ס נחותים נימוקים אנטישמיים היהודים ה ם ע ם קנאי ,פ ר י מ י ט י ב י ומאובן ,א ש ם החברה את לבין הערכה חיובית ליהלים מ ב פ נ י ם ; א ך מ צ ד שני, לתרומתה הלדות מצול של שהעמים השמיים א צ ל ו ס ת י ר ה בין הלדות. מצד אחד ב ר צ ח ־ א ל ,ס ו ג ד לממון ,ה ו ר ס גתנה לעולם א ת רעיון הגאולה ו ה מ ש י ח ו ת ר מ ה ל א נ ו ש ו ת א ת מושגי ה צ ד ק ה ח ב ר ת י ,ת ו ך כ ד י מ י ל ו י י ע ל ה י ס ט ו ר י כחלוץ מושג ה ק ל מ ה .ל מ ע ש ה ,ל פ י רנן ,ע צ ם ק י ו מ ם ש ל ה י ה ל י ם מ ו כ י ח ש ה ג ז ע ה ו א מ ו ט ע ה .ב י צ י ר ת ו ה א ח ר ו נ ה ,ב ת ח מ ש ה ה כ ר כ י ם ,״ ת ו ל ד ו ת ע ם י ש ר א ל ״ .26 ביטא רגן אמוגה ש ה ת ק ל ה מ ש ל י ת ,שהעם ה י ה ל י הביאה לעולם ,תשפיע ל ב ס ו ף ל ה ת ג ב ר ע ל ה י א ו ש ו ת צ מ י ח ג א ו ל ה ש ל מ ה ל כ ל ל ה א נ ו ש ו ת .ואכן ,צ׳מברליין א י נ נ ו הגזעני ה ל ל י ,א ם ־ כי אולי מ ן ה ר א ש ו נ י ם ש ה ש ת מ ש ו ב מ ו ש ג י ש ל י ל ת הלדות ש ב ת ו ר ת ו ש ל רנן ,מ ב ל י ל ש י ם ל ב ל מ ס ק נ ו ת י ו ה ח י ו ב י ו ת ב נ ו ש א זה. היסל חללים, של ה א ח ר ה מ ו ע ל ה ע ל ל י צימברליין ,נ ו ש א א ו פ י פ ו ל י ט י ו ח ב ר ת י .ל ד ע ת ו ל מ ר ו ת פיזורם ב ע ו ל ם ,הם ל מ ע ש ה מ א ו ח ד י ם ע ל ה ר ע י ו ן ה ל א ו מ י שלהם״ .מ ט ר ת ם ה י א פ ו ל י ט י ת ל י ״הקיום ה ע ק ש נ י ברורה :להביא את העולם ת ח ת ש ל ט ו נ ם ,״כי הרי .ז א ת ה ב ט י ח ל ה ם אלהים...״ .מ כ א ן נ ו ב ע ש ה ל ל י ם מ ה ו ו י ם ס כ נ ה ל א ר ק כמזהמי הגזע הטהור ל ע ל י ו ן ,א ל א גם כ א ל מ נ ט קוסמופוליטי השואף 63 לשעבד של תחתיו את כל עמי זקגי ציון״, צימברליין, ולהבטיח הדרך מתייחסים העולם, קצרה וברור מ א ו ד .שגי שבידי לאמצעים ש מ ה ש ק פ ה זו ו ע ד אחרים, מושגים היהודים כ ד י ל״פרוטוקולים המוזכרים שבעזרתם על יוכלו ידי להשיג ואינם ש ל י ט ה :א ח ד מ ה ם ה י א ה ד ת ,ואכן היהודים איגם מ י ס י ו ג ר י ם שואפים לייהד א ת ה נ ו צ ר י ם .אין ל ה ם כ ל צ ו ר ך ב כ ך ,כ י ה ר י מ מ י ל א מ צ ו י י ם בדיהם אמצעים טובים יותר ל ש ל י ט ה בעזרת העקרונות הנוצריים הזרים לרוח ההודו־אירופית־הארית, המעורבים. השימוש התהליך של ו כ ן ע ל ידי עירוי ה ד ם בעזרת הנשואים א מ צ ע י ־ ע ז ר גוסף ,ש ה ו א ל א פ ח ו ת מ כ א י ב ל ג ז ע ה א ר י העליון ,ה ו א ה מ ת ו ח כ ם ב א מ צ ע י ממון .ב ש ט ח זה גילו היהודים ו י ר ט ו א ו ז י ו ת מ פ ל י א ה ו ה ם א ף ה פ כ ו א ת ע מ י א י ר ו פ ה ב ס י ו ע ה כ ס ף ל ״ ע ב ד י ם מ ר צ ו ן ש ל ה נ ש ך היהודי״ ב נ י צ ו ח ם ש ל ה ר ו ט ש י ל ד י ם ו ה מ ג א נ ט י ם היהודיים האחרים. להעריך במידה מ ס פ ק ת את תרומתן של תורות הגזענות מהמאה אי־אפשר ה־ 19ל ה כ ג ה א י ד י א ו ל ו ג י ת ו מ ע ש י ת ש ל ״ ה פ ת ר ו ן הסופי״ הגאצי ,מ ב ל י ל ע מ ו ד — ולוא א ף ב ק צ ר ה — ע ל ה ת ר ו מ ה ה צ ר פ ת י ת ל נ ו ש א הזה .ואם ב צ ר פ ת י ם ע ס ק י נ ן — והזכרנו כ ב ר א ת ה ס ת י ר ו ת ב כ ת ב י ה ם ש ל גובינו ורנן — הרי ה ב ו ל ט מ כ ו ל ם ב ש ט ח אדוארד זה הינו דרימון אדולף ״צרפת וספרו 2 7 המיוחדת״ . ״העמים השמיים ת מ י ד ש א פ ו ל ה ש ת ל ט ע ל ע מ י א י ר ו פ ה .היום מ ב צ ע י ה מ ש י מ ה ה ז א ת ה ם היהודים. ההבדל שהעמים הוא בעבר השמיים — הקרטגיים של חניבעל או הערבים ה ס ר צ נ י ם — ניסו ל ע ש ו ת א ת ה ד ב ר ב כ ח הזרוע ,א ו ל ם היהודים כיום מ ש ת מ ש י ם ב ד ר כ י מ ר מ ה והם ח ו ד ר י ם ל כ ל מ ק ו ם טיפין־טיפין ,ב ש ק ט ו ב ה ד ר ג ה ו א פ י ל ו ב ד ר כ י נועם״ — א ל ה ד ב ר י דרימון ,ס ו פ ר ־ ע ת ו נ א י ש ב מ ש ך ש נ י ם ר ב ו ת נ מ נ ה ע ל ק ב ו צ ת ה ע ת ו ן הפריזאי L a Liberteב ר א ש ו ת ו ש ל היהודי י צ ח ק פ ר ר .ה ו א נ ת פ ס ב א מ צ ע המאה לאנטישמיות ה־19 פעילה ויסד אגודה למלחמה ביהודים — ״הליגה האנטישמית״ — שעמדה לצידם של קנאי הדת הקתולית ,מפרסמי עתון ההסתה .La Croixל ע ת ו ן L a Libre Paroleשדרימון הוציא לאור ,ח ל ק נ כ ב ד ב י צ י ר ת א ו י ר ת ה י ס ט ר י ה א נ ט י ש מ י ת ב י מ י מ ש פ ט דרייפוס. דרימון היהדים מונה את תוצאות המשתלטים על הפעולה צרפת: ו ד ת ם ; ב( א( הערמומית המבוצעת בהסתר על צרפת הנוצריים מאבדים רכושם, תושבי ה י ה ד י ם מתעשרים על חשבון בגי הגזע די הארי פרנסתם, תרבותם התמימים ו ש ו ל ם י ם כ ב ר ע ל מ ח צ י ת ו ש ל ההון ה ע ו ל מ י ש ה ש י ג ו ב א מ צ ע י ע ו ש ק ו ל ל א כ ל עמל .ד ר י מ ו ן מ צ ב י ע ע ל ה מ י ד ו ת ה ט ו ב ו ת ו ה ח ס ר ו נ ו ת ש ל ה א ד ם ה א ר י הגיצב מול ואצילות־נפש, תכוגותיו איננו של השמי: האדם ר ד ף ־ ב צ ע ,הוא הארי איש־רוח, מתלהב בקלות, בן־חורין מ ט ב ע ו מפגין גבורה וגלוי־לב עד ל ד ר ג ה ש ל ת מ י מ ו ת ,חייל ה מ ו כ ן ל ה ק ר י ב חייו ל מ ט ר ה נ ע ל ה ,ו מ ת פ ר נ ס ע ל פ י ר ו ב מ ע ב ו ד ת ־ א ד מ ה .ל ע ו מ ת ו ה א ד ם ה ש מ י ה ו א ערום ,זריז ,ת כ כ ן ו מ כ ו ר ל ת א ו ו ת ־ הבצע. הוא ר ד ף ר ק תכלית מטריאלית דוגל בחיי־רגע .לא ארץ גילה אף חדשה ,ל א ה ע נ י ק א ף ה מ צ א ה ל ת ר ב ו ת ה א נ ו ש י ת ,א ל א ר ק ג י צ ל ל ט ו ב ת ו ה מ צ א ו ת וגילויים של הגזע הארי .ה ו א מ ת ג ה ג ת מ ד כ ס ו ח ר ש מ ח י י ת ו ע ל ר מ א ו ת ועושק. סיכומו ההון ש ל דרימון ש י ש ה י ה ד י ע ל ידי לפעול החרמה בהקדם לחיסול סכנת המשך ב א מ צ ע י ם חוקיים — ואם זה השתלטותו נ י ת ן אזי של בעזרת '״כחמש מ א ו ת א י ש מ ן ה פ ר ב ר י ם ״ — ל צ ו ר ך ת פ י ס ת ה נ כ ס י ם היהודיים ש א ו ת ם 64 לנצל יש בעית לפתרון של העוני המוני אשר העם, מעתה יפסיקו לשאוף למהפכה אלימה ועקובת־דם .ל ש ם ה ש ג ת המטרה העילאית הזאת מותר להתייחם ב א ל י מ ו ת ליהודים ,כי הרי ה מ ט ר ה מ ק ד ש ת א ת האמצעים. ה ס ת ה ד ו מ ה ל ז ו ש י צ א ה מ ת ח ת ל ק ו ל מ ו ס ו של דרימון ,ע ש ת ה ל ה תעמולת כ נ פ י י ם ב ק ר ב ההמונים ,א ש ר ע ב ו ר ם ה ד מ ו ת ה מ ס מ ל ת א ת היהודים ל א היה ב ע ל מ ל א כ ה או ר ו כ ל יהודי אביון ,א ל א ד ו ק א מ ש פ ח ת רוטשילד ,ששגשוגה היה ב א ו ת ם הזמנים שם־דבר ומטרה נוחה ל ה ת ק פ ו ת האנטישמיוח. לקחי האנטישמיות הפוליטית־פרלמנטרית ב ש ל י ש האחרון של ה מ א ה ה־ 19ה ת ב ס ס ו ו ה ת פ ת ח ו ב מ ד י נ ו ת אירופה ,ו ב ע י ק ר ובאוסטרו־הוגגריה ,תהליכים של משטר פרלמנטרי שנועד לשמור טוב בגרמניה יותר על הסדר הפנימי תוך כדי ה ע נ ק ת חופש דיבור במסגרת חוקתית־לגיטימית, ב א ד י ב ו ת ו ,ח ס ו ת ו ו ב פ י ק ו ח ו ש ל ה ש ל ט ו ן המרכזי .היה ב ד ב ר מ ש ו ם חיקוי ה מ ל ו כ ה ה ק ו נ ס ט י ט ו צ י ו נ י ת ה ב ר י ט י ת ע ם נ ו פ ך ג ר מ נ י ־ פ ר ו ס י ספציפי .ל ת ע מ ל נ י ם א נ ט י ש מ י י ם נעשה ברור במהרה ההסתה שעידן והפרעות הבלתי־מרוסנות, כשהשלטונות, מ ס י ב ה זו או א ח ר ת ,אינם מ ע ו נ י נ י ם ב ד ב ר ,ח ו ל ף ו מ ש ת נ ה ; ו ר ק כ א ש ר ה ש ל ט ו נ ו ת , ה ם פסיביים ,כ מ ו ב מ א ו ר ע ו ת ב א ו ק ר א י נ ה ו ב ס ר ב י ה ,ר ק אז ה ד ב ר ה ו א ב ר ־ ב י צ ו ע . ת ה ל י ך ש ל י ל ת מ ה ו מ ו ת ו ה ס ת ה גלויה ה ס ת מ ן ב מ י ו ח ד ב ג ר מ נ י ה של ה ה ו ה נ צ ו ל ר נ י ם ב י ס מ ר ק וכן ב א ו ס ט ר י ה ש ל ושל נםיון חזרה של למצב של ה ה ב ס ב ו ר ג י ם האחרונים ,ש ה ש ת ד ל ו ל מ ח ו ק כ ל גם אין־חוק־ואין־דיין, אם נוגע הענין ליהודים ב ל ב ד .ה ת ק ו פ ה אכן ה ו ל י ד ה ק א ד ר ג ד ו ל ו ע ת י ר ־ ה ש פ ע ה של ״ ע ס ק ו נ ה ״ א נ ט י ש מ י ת בגרמניה של ובאוסטריה שגיסתה ל ה ש ת ל ב השמאל, ואף להקים סיעות ב מ פ ל ג ו ת ה פ ו ל י ט י ו ת ש ל הימין ,ו א פ י ל ו נפרדות בתוכן בעלות תו אנטישמי ברור. ע ל פ י ר ו ב ה ה צ ל ח ה האירה ל ה ם פ נ י ם ,א ב ל כ ע ב ו ר מ ס פ ר שנים ה ת ב ר ר ש ה ד ר ך הפרלמנטרית ל א קצרה א ת היבולים המקווים והובילה לבסוף להתקפלות ונסיגה. הפעילות ה א נ ט י ש מ י ת ה מ מ ו ס ד ת ה ז א ת ל א ה י ת ה זקוקה ,ב ד ר ך כלל ,ל מ צ ע אידיאולוגי מוגדר ,ו ז א ת מ ש ל ו ש ס י ב ו ת ע י ק ר י ו ת :א( ה כ ת ו ב ו ה מ ו ס כ ם מ ח י י ב א ת ה א ח ר א י ם לו ,ו כ ת ו צ א ה מ כ ך מ פ ר י ע ל ג מ י ש ו ת ב ב ח י ר ת מ ס ל ו ל י ם ושיטות פ ע ו ל ה תוך ש י מ ו ש ב ת כ ס ס נ ו ת ו ש י נ ו י י ם ב א ו ר י י נ ט צ י ה ; ב( של ארגומנטציה אנטישמית מכל שפע הסוגים: ב מ א ה ה־ 19נ מ צ א ב א י ר ו פ ה ימני־לאומני, שמאלני־רדיקלי, או ד ת י ־ ק נ א י ,ו ל כ ן ל א נ ש א ר א ל א ל ה ש ת מ ש ב ח פ ש י ו ת ב מ ב ח ר הטיעוגים ,ש מ א ח ו עמדו ריהם דמויות מעולם האקדמי, סופרים, עתונאים מנהיגי ואף תנועות ס ו צ י א ל י ו ת :ג( ל א ייתכן מ צ ע א נ ם י ש מ י ר א ו י לשמו ,ה מ ס ו ג ל ל ע ו ר ר א ת ד מ י ו נ ם של ה מ ו נ י ־ א ד ם ,כשאין ב ו ציון המםרד .ה ס ו פ י ת ,דהיינו ח י ס ו ל היהודים כ ת נ א י להצלת ה־19 ה א נ ו ש ו ת מ ה ס כ נ ה ה א ו ר ב ת ל ה מ צ ד ה ש ל היהדות .ל ק ר א ת סוף ה מ א ה היו ה צ ה ר ו ת ג ל ו י ו ת במחנה של כוונות ח י ס ו ל מ ס ו ג זה בלתי מקובלות אפילו ה א ו ה ד א ת שונאי י ש ר א ל . המסקנות הנ״ל מתאשרות גם על־ידי מחקרו של 2 8 פ ו ל צ ר ,ובמיוחד אם נעקוב אחרי ההתפתחויות ב ת ק ו פ ה ההיא הנחשבת ,בדרך־כלל ,כמתאפיינת בנסיגה מהאנסישמיות הברוסלית )וזאת בתנאי שעושים אלימינציה של המאורעות ,א ש ר התרחשו ב מ ז ר ח ־ א י ר ו פ ה ב ש נ ו ת ה ־ 8 0ו־ ,(90א ב ל ל מ ע ש ה זו ה ת ק ו פ ה ש ה ו ב י ל ה 65 בירכתיה את מטעני הקווזי־לגיטימית, ההתפרצות של הוכיחה א ת עצמה ה־.20 המאה כמועילה דוקא ביותר הדרך ליישום הפרלמנטרית, רצח־עם, תכנית ו א ת ז א ת למדו היטב הנאציונל־סוציאליסטים בגרמניה ,כאשר הבינו ש ר ק בכה השלטון פיזי ובחסות ממלכתית־מדינית ניתן להגשים ולהוציא לפועל המוני .מ ב ח י נ ה זו הוותה ה א נ ט י ש מ י ו ת ציון־דרך, אזהרה ו ה ת ר א ה ל א ל ה ש ה ל כ ו זו מ ו ת ר הזאת למעצבי להתייחס הדרד מעשי הפוליטית־פרלמנטרית במאה ה־19 ב ע ק ב ו ת י ה ולמדו משגיאותיה. במאה הקודמת כאל חיסול זוממי מסיבה רצח־עם ו כ א ש מ י ם בו ,א ם כ י ב א ו פ ן א י ש י ל א ה ש ת ת פ ו ב מ ע ש ה בפועל. בדברי מבוא למחקרו טוען: פולצר התפתחו מכיוון ש ב ה תנועות ״ ת ק ו פ ת 1867־1914 ורעיוגות לשלב שהגיעו עולה הבשלה בחשיבותה .1918 אחרי ב ד ב ב ד עם חוסר הצלחה על פ נ י השטח ,עלינו להבחין במידת העוצמה שבה חדרה האנטישמיות לעולמה ש ל ה מ ח ש ב ה הפוליטית וטירפדה בערכים הליברליים ש ל ה מ א ה ד.־19״ .פ ו ל צ ר פ ו ת ח א ת ס ק י ר ת ו ב פ ר ק ״היהודים ו ס ב י ב ת ם ״ ע ל ידי ח ש י פ ת גורמים פ נ י ם ־ י ה ו ד י י ם ב ה ת י י ח ס ו ת ל ס ב י ב ת ם ,ו מ ו נ ה א ת ה ס י ב ו ת ש ה ש פ י ע ו ע ל ע ל י י ת ה ש פ ע ת ם ש ל ה א נ ט י ש מ י י ם ב ג ר מ נ י ה ו א ו ס ט ר י ה :א( מ ע ו ר ב ו ת י ה ו ד י ת בולטת בתנועות עליית ה( המהפכניות; ב( השפעתם על התבלסות־יתר יהודים עולם ריבוי ההון; ד( ב ע ת ו נ ו ת ; ו( מספר מספר אחוו היהודים בערים הולך ורב של גבוה אבסולוטי הגדולות; רופאים ג( יהודיים; סטודנטים למדי של ב א ו נ י ב ר ס י ט א ו ת ; ז( מ ע מ ד ב ו ל ט ב ח י י ה ת ר ב ו ת ו ב פ ר ט ב ע ו ל ם ה מ ו ס י ק ה והתיאטרון; ובלוג׳ות השתתפות ה( הסםוניות. פעילה של הפנומנולוגיה יהודים הזאת במועדוני נעשתה החפשיים״ ״הבונים ששום בולטת עד כךי כך, ה ו כ ח ו ת ע ל ק י ו מ ם ש ל המוני יהודים ב ת ג א י ם ש ל עוגי ודוחק ב ר ח ב י גאליציה, בוקובינה ,או בסרביה ל א נ ק ל ט ו בציבור הנוצרי ו ל א חדרו להכרתו .כ ת ו צ א ה ממשברים ,מלחמות ,קונפליקטים לאומיים ופשיטות ר ג ל כלכליות תכופות שפקדו א ת כ ל ל המרחב הדובר גרמנית באירופה ,נוצרה קרקע פורה לצמיחת התנועה האנטישמית והצטמצם, והחברה הפוליטית .ה ל י ב ר ל י ז ם נ ש א ר ג כ ס ה מ י ע ו ט והחל מ ש ג ת 1870 אם־כי עדיין בעמדותיו החזיק בעתונות ובאוניברסיטאות. בגרמגיה ובקיסרות האוסטרית ל א הצטייגה גם קודם ל כ ן הלך הכלכלה בליברליות ו ל כ ן י כ ל ה ל ה י כ ר ת ה ב ר י ת בין ה ש כ ב ה ה ש ל ט ת — היוגקרים ו ה א ר י ס ט ו ק ר ט י ם ,ל ב י ן הבורגנית הנמוכה — השכבה במסגרת בעלי מלאכה ,סוחרים ה ז א ת גוצר ה ב ס י ס ה פ ו ל י ט י ־ פ ר ל מ ג ט ר י ש ל האנטישמיות. האידיאולוגי ש ל התהליך הליברליזם אל תוך הדרך פקדים זוטרים, זעירים. הובילה החברה השמרנות משלילת האוםטרו־גרמנית והפרוסית נ ע מדחיית הרומנסיציסטית כדי הקפיטליזם והמוביליות ב ח י ך ו ש — ת ו ך כ ד י שיגויים מ ס ו י מ י ם — ש ל לנחות על שדה החברתית הגזענות. לשמרנות הדוגלת המסגרות הפאודליות .אלמנטים ש ל א ה ש ת ל ב ו ב ז ר ם ה ר י א ק צ י ו נ י ה ז ה ,ח י פ ש ו י ש ו ע ת ם בסדיזם ו ב נ י ה י ל י ז ם ח ב ר ת י והפכו ל פ ר י פ ר י ה נ ו ח ה ל כ ל ה ה ר פ ת ק נ ו ת ו ה ה ת ג ק ש ו י ו ת ש ל ש ל ה י המאה. ב ה ת ח ל ה ה כ ת י ר ו גדולי ה א נ ט י ש מ י ו ת ש ל א ו ת ם הימים ,כגון ב ק ל )(Eoeckei בגרמניה, שנרר הפרלמנטרית ״הדמוקרטיה 66 )(Schoenei-er במזימה ש ל באוסטריה ,או הפלוטוקרטיה היהודית, דרימון בצרפת ,א ת השיטה ש ל ד ע ת ם ל א ה י ה זה אלא ה מ י ו ח ד ת ״ ) .(verjudete Demokratieק צ ת יותר מ א ו ח ר ה ם גילו ש ה פ ר ל מ נ ט י ם יכולים ל ה ו ו ת פ ו ר ו ם מ צ ו י ן ל פ ע י ל ו ת ח ת ר נ י ת נ ג ד א ו ש י ו ת ה ד מ ו ק ר ט י ה אם תופסים ב ה ם עמדת־כח ,או ל כ ל ה פ ח ו ת מהווים ב ה ם ל ש ו ן ־ מ א ז נ י י ם . ל מ ש ל ,השיג דרימון מ ק ו ם ל ע צ מ ו ב מ ו ע צ ה ה ע י ר ו נ י ת ש ל פריז )(1890 שנתיים הוא כ ב ר י ש ב גם רדיקליים ב פ ר ל מ נ ט ה צ ר פ ת י כמייצג ר ע י ו נ ו ת משלו .בגרמניה ניסו האנטישמיים מ ה מ ח נ ה ש ל ובעקבותיהם וכך, וכעבור סוציאליסטיים־ ס ט ו ק ר )(stoecker פ ע י ל י ם ב ו ל ט י ם ב א י ז ו ר י ה ם השונים ל ת פ ו ס ע מ ד ו ת ב צ מ ר ת ה צ י ב ו ר בעזרתה של מפלגת השמרנים, ה נ ת מ כ ת על ידי חקלאים היונקרים, זעירים ו ב ע ל י ־ מ ל א כ ה עירוניים .ה א נ ט י ש מ י י ם השיגו ב ד ר ך זו כ ס א ו ת ב מ ו ע צ ו ת ה ע י ר ו ג י ו ת ו ב פ ר ל מ נ ט י ם ארציים ,ש ם ה ם ה י ו ב ת ח י ל ה מ ו ג ב ל י ם ע ל ידי ה מ ש מ ע ת ה מ פ ל ג ת י ת ואז הבינו די מ ה ר שרצוי ל ל כ ת בדרך עצמאית .כ ך קמו בגרמניה באותה עת ש ת י מ פ ל ג ו ת א נ ט י ש מ י ו ת ו ה מ א מ צ י ם ל ה ש י ג ל י כ ו ד ביניהן ל א נ ש א ו פ ר י .26 ל מ ד ו ת הפילוג ,א ח ר י ש ל ו ש ־ א ר ב ע ש נ ו ת קיום מ פ ל ג ת י עצמאי ,השיגו ה א נ ט י ש מ י ם הישגים ב ל ת י ־ מ ב ו ט ל י ם ב ב ח י ר ו ת .כ ך ,ל מ ש ל ,ב ב ח י ר ו ת ל פ ר ל מ ג ט ה א ר צ י ש ל ס כ ס ו נ י ה ב ש נ ת 1893ה ם ק י ב ל ו 116א ל ף ק ו ל ו ת ל ע ו מ ת 5א ל פ י ם ב ש נ ת .1890 ל ר ו ע מ ז ל ם ש ל ה א נ ט י ש מ י ם ה צ ל ח ת ם ל א נ מ ש כ ה ,בגין ה פ י ל ו ג ש ב ת ו כ ם אולם ו ה ת ג ג ד ו ת ה ש מ ר נ י ם ל ה ת א ר ג נ ו ת א נ ט י ש מ י ת עצמאית ,ו ה ם נ א ל צ ו ל ה ת ק פ ל ל ק ר א ת תחילת ה מ א ה ה־ .20א י ן ל ר א ו ת ב ה ת פ ת ח ו ת ה ז א ת א ו ת ל ה ח ל ש ת ה ר ו ח ה א נ ט י ־ יהודית הסתמנה ירידה בקרב הציבוריות הגרמנית הרחבה ,אף־על־פי שבשטח מ ה ט ו ן ה ג ב ו ה ש ל ה ת ע מ ו ל ה ה א נ ט י ש מ י ת שציינה א ת ה ת ק ו פ ה ה ט ר ו ם ־ ב י ס מ ר ק י ת ששולהבה אחר כ ך ע ל ידי באותו זמן הסתפק מתגגדיו של הנשיא הראשון ש ל ביסמרק הליגה וקשריו ע ם הפאן־גרמנית, ההון היהודי. האסה פרופסור ) (Hesseה א נ ט י ש מ י ,ב מ צ ע ש כ ל ל ״ ר ק ״ איסור ה ג י ר ה יהודית ל ג ר מ נ י ה ,ג י ר ו ש יהודים מ ח ו ס ר י א ז ר ח ו ת ג ר מ נ י ת ו א י ס ו ר ה ש ח י ט ה ה כ ש ר ה .פ ס ט ו ר פ ר י ד ך י ך נאומן, חניכו של באחד סטוקר מנאומיו אגודת ממייסדי )ציטוט ל פ י הסטודנטים פולצר( :״לא הגרמנים המשכתי הלאומנית, בהשקפותי התבטא האנטישמיות מכיוון ש א ו מ ה ג מ ל ה צ ר י כ ה ל ה י ו ת מ ס ו ג ל ת ל ס פ ו ג ח ל ק י ם מ ע מ י ם זרים ,א פ י ל ו ה ם יהודים א ו פ ו ל נ י ם , אקסקלוסיבית״. לצרפם להליכי ההיסטוריה ,ו ל א להתגהג חגות כבעל מ כ ו ר י ם כאלה ,ביחד ע ם הסתלקותם מהחיים ש ל מספר ראשי ה א נ ט י ש מ י ם ,עשויים ה י ו ל י צ ו ר ר ו ש ם ש ל פ ש י מ ת ־ ר ג ל ,ו כ ר א כ ן ה ד ב ר ה ת פ ר ש ע ל ידי ה מ נ ה י ג ו ת ה י ה ו ד י ת ב ג ר מ נ י ה ואוסטריה .ל מ ע ש ה ,ל א ה י ה ב כ ך א ל א ר ק ״ פ ס ק ־ ז מ ן ״ א ש ד נ מ ש ך 25—20שנים ,א ו ל ם ה ו א ה ס פ י ק ל ה ר ד י ם ר ב י ם ו ל ע ו ר ר ב ל ב ם אשליות. באוסטריה ב ה התגוששו ש ת י תפיסות מנוגדות בנוגע להתייחסות לגרמניות, הסתמנה ה א ס ת ־ מ ה ב ה ת פ ת ח ו ת ה ש ל האגםישמיות בהשוואה לגרמניה .מ צ ד אחד ממניותו )(1866 השתלסנית של ע ם פרוסיה ע ל השליטה רגשות של תסכול מפני ב ל ו ד פוליםי וינה להתגבר על לאומי ביסמרק, בשלזויג־הולשסיין ,המפלה ובריחה שביסמרק כפה רגשי ההפסדים ב״מלחמת 7 דחיה מרעיונות אותו ע ל בקרב השבועות״ סמבה וכדי, הפאן־גרמניים .מ צ ד שגי האוסםרים, ולחפש דרך של שיתוף אילצה א ת פעולה יצרו הפחד מדינאי כלל־גרמני. לניגודים האלה היתה השפעה שלילית ע ל מעמדו ש ל השלסון המלוכני ההבםבורגי, והקיסר פרנץ־עןף ה ־ 1ניצב מ ו ל ההכרח ל צ א ת לקראת דרישותיהם ש ל הליברלים 67 האוסטריים ה ע נ ק ת זכויות פרלמנטריות מרחיקות והלאומנים ההונגריים ע ל ד י ל כ ת ,א ש ר למעשה עיצבו א ת ה מ ב נ ה הדואלי ש ל האימפריה האוסטרו־הוגגרית ע ד ל ת ב ו ם ת ה ב מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ד.־.1 בכור־ההיתוך ש ל ההתנגשויות ,ה מ ת ח י ם ו ה מ א ב ק י ם הפנימיים האלה נשארה האנטישמיות האוסטרו־הונגרית ע ל פ י ר ו ב ל ס נ ת י ת ו ב ל ת י ־ מ ס ו ג ל ת לקלוט במידה האימפקט רציגית א ת הגואה האגטישמי ובצרפת של בגרמניה אותם הזמנים. ה ה ת פ ת ח ו ת היתד ,א י ט י ת ו ר ק ב ס ו ף ה מ א ה ) (1897ה צ ל י ח ו ה א נ ט י ש מ י ם ה א ו ס ט ר י י ם לבסס את עצמם ככה פוליטי, בוינה ,ו כ ן בעיקר ובטירול .פ ר ט למקרים בודדים ש ל מ ס ע בחירות במחוז אוסטריה ל ע י ר י י ת וינה התחתית ) ב ש נ ת (1856 כ ש ה ת א ר ג ן ״ ו ע ד ה ב ח י ר ו ת ה א נ ט י ש מ י ה מ ר כ ז י ״ ו נ ו ס ד ״ ה ל י כ ו ד ה א נ ט י ש מ י ״ ע ל ידי ושנרר, לוגר להשתלב העדיפו האנטישמיים במפלגות ק י י מ ו ת כגון ״הסוציאל־ גוצרים״ ,ה ״ פ ו ל ק ס פ א ר ט י י ״ ,א ו ״ א י ח ו ד ה א ב ר י ם ״ ,כ ש כ ל א ח ת מ ה ן פ ת ח ה ב ג ד י ב ו ת א ת ה מ צ ע האידיאולוגי ש ל ה ל ס ע י פ י ם א ג ט י ש מ י י ם ג ר ח ב י ם . לדמות המרכזית בגוגע באנטישמיות אותה התקופה ,הד״ר האוסטרית של ק ר ל ל ו ג ר ,ר א ש ע י ר י י ת ו י נ ה ב מ ש ך 15ש נ י ם ) ,(1910—1895ק י י מ ת ק ו נ ט ר ו ב ר ס י ה בקרב ההיסטוריונים .פ ו ל צ ר מ צ ט ט א ת ד ב ר י ו ש ל ם ק ל נ י ק ש נ כ ת ב ו אחרי ה ש ו א ה ל א מ ו ר :״ ד ״ ר ל ו ג ר יכול ל ע מ ו ד ב פ נ י פ ס ק ־ ד י ן ש ל ה ה י ס ט ו ר י ה .ב ש נ י ם 1900—1890 ז ר מ ו ה ח י י ם ל פ י ס ד ר מ ו ג ד ר ו א פ ש ר ה י ה ל ה ר ש ו ת ש ע ס ק ן ציבורי ,ל מ ע ן ק י ד ו מ ו הפוליטי ,ישתמש ב״משחק האנטישמיות״ מ ב ל י שייפגעו עקרונות התרבות האנו ש י ת ו מ ב ל י ש ה ו א יישקע ב ת ח ו ם ה ש נ א ה ה ד י מ ו נ י ת ״ .א כ ן ,א פ ש ר ש ע ב ו ר ל ו ג ר , עבור השמרנים והכנסיה כמו גם האוסטרית, הקתולית היתה האנטישמיות רק א מ צ ע י ו ל א ה מ ט ר ה .ב א ו ת ם ימים כ י ה ן ב א ו ס ט ר י ה א ר כ י ב י ש ו ף מ ו מ ר ב ש ם ת י א ו ד ו ר כהן״ויהודי ל מ ח צ ה ,יוליוס פ ו ר צ ר ,ה י ה ס ג ן ר א ש ע י ר י י ת וינה לימיגו ש ל לוגר. כ ל ז א ת יכול ל ה י ו ת נ י מ ו ק ־ מ ה ל ס ב ר ה ש ה ד י ב ו ר י ם ע ל ת פ י ס ה א נ ט י ש מ י ת ־ ג ז ע נ י ת ב א ו ס ט ר י ה אין ל ה ם ע ל מ ה ל ה ס ת מ ך .מ א י ד ך ־ ג י ס א — א פ י ל ו א ם נ ת י י ח ס ב ס פ ק נ ו ת ל כ ל פ ר ט אוטוביוגרפי ב״מיץ קאמפ״ ש ל שלפני היטלר — הוא כ ת ב שם בבירור»3 ב ו א ו ל ו י נ ה מ מ ק ו ם ה ו ל ד ת ו ע ל י ד לינץ ,ל א י ד ע מ א ו מ ה ע ל ה א נ ט י ש מ י ו ת ו ע ל ח ש י ב ו ת ה ה ר ב ה ה ו א ל מ ד מ א ת ד ״ ר ל ו ג ר .ג ם ק ו ב י צ ק ,ביוגרף י מ י ה נ ע ו ר י ם ש ל היטלר, כותב שהוא ל מ ד מד״ר לוגר א ת עקרוגות הפוליטית יעילותה ש ל האגטישמיות. ל ד מ ו ת ה מ ו ב י ל ה השניה ב א נ ט י ש מ י ו ת ה א ו ס ט ר י ת ,ש נ ר ר ,ה י ת ה ה צ ל ח ה פ ח ו ת ה יחסית בגלל תפיסתו הפאן־גרמנית ברעיונות ודבקותו םוציאליסטיים אנרכו־ ג ז ע נ י י ם ש ל ה פ ר ו פ ס ו ר ב ר ל י נ א י דיריגג ,א ש ר גיסה ל ה ר ח י ב ו ל ה ע מ י ק א ת ד ע ו ת י ו ש ל צ׳מברליין .ש ת י הגישות ,ה פ א ן ־ ג ר מ ג י ז ם אנטישמי והלוחם ולא גתמכו על הארי די הראשון ג ג ד חוגי ו ג י ר ס ת ו ש ל דירינג ,כ י ישו היה היהדות ,ל א היו הכנםיה .ב כ ל ז א ת פופולריים האלמנטים מהמיתוס באוסטריה הגרמני, שאצל ש נ ר ר ה ם מעורבבים ע ם הנצרות ,נ ת נ ו אחר כ ך י ס ד לפדזיאולוגיה אנטישמית ע ל עליוגות הגרמנים הניצבת מ ו ל ס כ נ ת היהדות. אין לסיים א ת ה פ ר ק הזה ,ה ב א להוכיח א ת ת ר ו מ ת האנטישמיות הפוליטית־ פרלמנטרית לפתרונות חיסול היהודים, מבלי להתייחס לתופעה, שאמנם אין ה י א ח ד ש ה ב ש מ י ש נ א ת ה י ה ד י ם א ב ל ג ם א נ כ ר ו נ י ס ט י ת ב י ו ת ר ב ע ד ן הרציונליזם 68 ו ה ה ו מ נ י ז ם ה מ ת ק ד ם ,ו ה י א :ע ל י ל ת ־ ה ד ם .עצם ה ע ו ב ד ה ש ה א נ ט י ש מ י י ם ב מ א ה ד,־19 לא ל ה ש ת מ ש לצרכיהם ,אם־כי הפעם בסיוע הסםו עתיקת־יומין במזימה לשלהב נ ג ד היהודים ,כדי מאופק למדי ש ל הכנםיה, של דמיונם המונים נבערים, ע ו ב ד ה זו ה ו ס י פ ה חיזוק ל נ א צ י ם ה ה י ט ל ר א י ם ל ה ש ת מ ש ב ל י מ ע צ ו ר י ם ב ע ל י ל ת ־ ד ם לצרכי תעמולתם .א פ ש ר אולי איכשהו להבין שקשירת נוצרי הצארית ברוסיה בערב חג נוצלה הפסח, היעלמותו של כל ילד לצורך מחודשת התקפה על היהודים ,א ב ל ג ם ב א ו ס ט ר ו ־ ה ו ג ג ר י ה נ ו פ ח ה ה ע ל י ל ה ל מ מ ד י ם מ ו נ ס ט ר ו א ל י י ם ב ת ח י ל ת ש נ ו ת ה־ .80ע ל י ל ת ־ ה ד ם ש ל ט י ש ה ־ א ס ל ר מ ו כ י ח ה ש ה א נ ט י ש מ י ם ה ה ו נ ג ר י ם ב ר א ש ו ת פרלמנט חבר לעגלתם. עם 15 מחמת מטעם אמנם ״מפלגת יהדות העצמאות״, הונגריה, איסטוצ׳י, כולה ש י ש ב ה אז לא על היססו ספסל לרתום אותה הנאשמים ביתד יהודי ה כ פ ר ה ח פ י ם מ פ ש ע ,ל א נ ע נ ש ה על ידי מ כ ו נ ת ה צ ד ק ה ה ו נ ג ר י ״חוסר אבל הוכחות״, השתלב המסע היטב בהשתוללות האנטישמית בשולי מ ש פ ט ד ר י י פ ו ס ו ה פ ך ל א ל מ נ ט ח ש ו ב ב צ מ י ח ת הימין ה ה ו נ ג ר י ש ז ר ם א ח ר כ ך ל ז ר ו ע ו ת י ה ש ל מ פ ל ג ת ״ צ ל ב ־ ה ח ץ ״ ה נ א צ י ת ,אשר ב ש נ ת לנאצים ,1944ב צ י י ת נ ו ת מ ו ח ל ט ת 3 2 הגרמגים ,גיצחה על השמדתה של יהדות ה ו נ ג ר י ה . דברי ס י כ ו ם ל ע ו ל ם אין ל ד ע ת א י ך ואיפה י נ ב ט ו זרעי שנאה ,ה ס ת ה ,ק נ א ו ת ו ח מ ס ו ב א י ל ו ת ו צ א ו ת י ס ת י י ם כ ל מ ס ע ש ל נישול ,א פ ל י ה ורדיפות .ת מ י ד מ צ ו י ה ב א ו פ ק א פ ש ר ו ת ש ה א ו י ר ה ת ת ח מ ם ע ד כד־ כ ך ש ה מ ע ש י ם יגיעו ע ד ל ש ו ד ,ר צ ח ו ח י ס ו ל סבירה פיזי המוני של רשע א י פ ש ר ה א ת ה ד ב ר י ם ה א ל ה ב מ א ו ת ה־ 19ו ה ־ 2 0ב י ת ר ־ ש א ת ,ו ע ל ידי כ ך תרמה כאילו למימוש חזר המודרניים, הרחק ק ר ב נ ו ת חפים מפשע .עוצמה מ ד י נ י ת ־ צ ב א י ת שבידי שלטונות־ זדון תכניות לעידן של בגלל הטכנולוגיה וזוועה טמרלן, מן ג׳ינגיס הדמיוניות וקובלאי והשכלולים של והפתעות חאנים, מכונת ביותר. וייתכן הרצח אף העולם שהזמנים ההמוני, צועדים לפניהם. מצד אחד האנושות, ולא במעט הודות להישגי תקופת הרציונליזם של שתי ה מ א ו ת ה ק ו ד מ ו ת ,ה ו צ ע ד ה ל ק ר א ת ה ת פ י ס ה ה ק ו ס מ ו פ ו ל י ט י ת ש ל א ו ר ה ס כ ס ו כ י ם והתפרצויות ש ל י צ ר י ם ע ל פ נ י כ ד ו ר הארץ ה ם מ ח ו ס ר י היגיון ו ת ו ע ל ת ,א ו ל ם מהצד השני אף מזימה ה ר ס נ י ת האוכלת בגופם ובנפשם של בני־ אדם ל א נעלמה מהזירה והיא ממשיכה ל כ ר ס ם ולהתקיים לפי המתכונים שהוכנו עבורה במאה הקודמת ולפניה .האנםישמיות היא א ח ת המזימות הדומיננסיות מ ה ס ו ג הזה והיא אכן כ ל ה ז מ ן פ ו ש ט ת ו ל ו ב ש ת צורה .א מ נ ם יש ל ה ת ק ו פ ו ת ,ק צ ר ו ת י ח ס י ת ,ש ל גסיגה והתאפקות, אבל גרעיניה נובטים תמיד מ ח ד ש ,והיא מסוגלת להתנער מ כ ש ל ו נ ו ת י ה ,ל ה ת א ר ג ן ,ל ה ת א מ ץ ו ל ה ג י ע ש ו ב ל מ ע ש י זוועה ,כ פ י ש ז ה כ ב ר ק ר ה ב ה י ס ט ו ר י ה ,ו ב מ י ו ח ד ב ז ו ש ל דורנו. 69 הערות .566—562 עמ׳, ר׳ כרך ס״ו.1 . שם, האנציקלופדיה העברית.2 , ספרית פועלים, האנטישמיות בעת־החדשה; פרקי מחקר ועיון: אטינגר. ש.3 .28—1 עמ׳, הפרק ״שרשי אנטישמיות בעת החדשה״.1978 .32 עמ׳,1957— תש״ח, הוצאת עם עובד, יהודים בעתות מהפכה: צ׳דיקובר. א.4 Jean Jaure5: Histoire Socialiste. I. La Constituante, p. 446. .5 1830 ,1789 ״פרעות באלזס ב ע ת המהפכות של: שייקובסקי.ר׳ מאמרו של ז הוצאת, תשט״ו, ספרים א־ב, שגה כ׳, רבעון לחקר תולדות ישראל,ב״ציוך .89—82 עמ׳. ירושלים,ההיסטורית הישראלית Mercure de France, 22.8.1789• Drumont: La France Juive, 1886. .6 ״1848ו־ החברה •7 .8 • מתון41 עמי, שם, מצוטט לפי צ׳ריקובר.9 M. Ginsburger: "Die Judenverfolgungen in Elsass 1789", Strassburger Israelitisches Wochenschrift, 1908, No 36; 1909, No 1, 2. Moniteur, V/1799- .10 Eleanora O. Sterling: "Anti-Jewish Riots in Germany 1819". Historia .11 Judaica, Vol. XI, New York 1949, pp. 105—142 מאמר. בגרמגיה על רקען ההיסטורי״1819 ״פרעות הפ־הפ של שנת: כ״ץ. י.12 .106—62 עמ׳, תשל״ג, חוברת א־ד, שנה ל״ה,ב״ציון״ Friedrich Ruehs: Ueber die Ansprueche der Juden auf das deutsche .13 ' ;. Buergerrecht, Berlin 1816. Friedrich Ruehs: Die Rechte des Christentums und des deutschen Volkes, Berlin 1816. Jakob Fries: Ueber die Gefaehrdung des Wohlstandes und Charakters der .14 Deutschen durch die Juden, Heidelberg 1816. .200—199 עמי, כ ר ך ט״ו, מהן גוטפריד״, ערך ״הרדר, האנציקלופדיה העברית.15 J.G. Fichte: Beitraege zur Besichtigung der Urteile des Publicums ueber die .16 franzoesische Revolution, Leipzig 1844. "Spayerer Zeitung". .17 G. Sartorius: Ueber die Gefahren, welche Deutschland bedrohen", Goettigen, .18 1820, pp. 169, 179. , הוצאת שוקן תשכ״ה, מסות בהגות היסטורית, ״אחדות וייחוד״: טלמון. י.19 .285 ר׳ ״תעודה ועדות — משמעותה האוניברסלית של האנטישמיות החדשה״; עמי K. Marx: Zur Judenfrage. Deutsch-franzoesische Jahrbuecher, 1844. .20 463 עמ׳," קרל, ע ר ך ״מרכק, כרך כ״ד, הציטוטים לפי האנציקלופדיה העברית.21 .2в83— עמ׳, צורותיה וגורמיה״, ״האנטישמיות: טובין.ולפי י L.A. Feuerbach: Das Wesen der Religion, 1846. .22 . תשב״ח,7 , בי, ב״מולד״, ״היהדות בכתבי פיירבאך ומרכס הצעיר״: גרץ.ור׳ גם אצל מ New York Tribune, 1855, 1856. .23 J.A., Comte de Gobineau: Essai sur Tinegalite de races humaines, 1853—55. .24 E. Renan: L״histoire generale et systeme compare des Langues semitiques .25 1848. E. Renan: Histoire du peuple d'Israel, I—V, 1887—1893. .26 E.A. Drumont: La France Juive. Essai d'histoire contemporaine, 1885. .27 70 Peter G.J. Pulzer: The Rise of Political Anti-Semitisme in Germany and .£8 Austria. Library of Congress, USA, 1964. "Antisemitische Deutsch- : 2 9 . מיסודם של פרסטר־זונגברג מהחוג Kreuzzeitungו־ "Antisemitische "sozial Partei במנהיגותו של בקל ,הנחשבת כתנועת־אם של המפלגה הנאצית. "Voikspartei A. Hitler: Mein Kampf, pp. 55, 95, 1 1 3 — 4 . .30 A. Kubizek: Adolf Hitler — Mein Jugendfreund. Graz, 1953, p. 113• .31 .32נ .קצבורג :״אנטישמיות בהונגריה 1941—1867״ ,הוצאת דביר ת״א ,19® ,עמ׳ .218—216 תידור באומל יהודית בדרך לארץ־הבחירה: עליית הנוער והילדים הפליטים היהודיים בבריטניה בתקופת מלחמת העולם השניה ב ש נ ת 1932ה ו ק מ ה ע ל י י ת ־ ה נ ו ע ר ב י ו ז מ ת ה ש ל ה ג ב ׳ ר ח ה פ ר י י ר ,א ש ת ו ש ל ר ב ברלינאי צעיר .ארגון זה העניק לחבריו הכשרה חקלאית ,ע ר כ י ־ ח ע ו ך כלליים — וציוניים ובכך הציב בפני מטרה צעירים יהודיים וצעירות רבים, בעת ה א ב ט ל ה א ש ר גוצרה כתוצאה מהתמוטסות הכלכלה הגרמנית והלחץ האנטישמי 1 ש ג ב ר ע ם עליית הגאצים ל ש ל ט ו ן .היעד הסופי ש ל אותה ה ת א ר ג נ ו ת היה עליה לארץ ישראל — לכפרי־גוער או ל ק י ב ת י ם ולמושבים .כ פ ר הגוער הראשון הוקם ב־ 1927ו א ח ר י ו ק מ ו מוסז־ות ח י נ ו ך ח ק ל א י י ם נ ו ס פ י ם ,ו ת ו ך שגים מ ס פ ר בבן־שמן ניתן היה למצוא מאות עליית חניכי הנוער בישובים שונים בארץ. בתחילה ה י כ ת ה ה ת ג ו ע ה שרשים ב ע י ק ר בגרמניה ,א ך גמשכו אליה ג ם ב נ י נוער מ א ר צ ו ת 1 נ ו ס פ ו ת * .ל מ ר ו ת הקשיים שנתהוו בגרמניה בשנים הראשונות ל א ח ר עלייתו של ה י ט ל ר ל ש ל ט ו ן ,ה צ ל י ח ה ע ל י י ת ה נ ו ע ר ל ר א ו ת ב ה ג ש מ ה ח ל ק י ת ש ל יעדיה. ל ק ר א ת ס ו ף ש ג ת 1938ב ר ו ר ה י ה ל כ ו ל ם ,כ י צ ר י ר ל ה צ י ל א ת י ל ד י י ש ר א ל במרכז אולם הצורך א י ר ו פ ה ,ע ל יד־ ה ו צ א ת ם מ ש ם ל א ר צ ו ת באותה למצוא עת לא היו לילדים אלה ),(Ausiandhachschara בגמצא סרםיפיקסים ארצות־מעבר כלומר, אחרות לתקופה הכשרה מ ח ח וביגיהן מספיקים, זמגית. לגרמגיה לארץ־ישראל. כן גוצר ״הכשרת חח״ ועל החלה עוד ב־,1933 71 וב־1939 הכשרה פעלו מרכזי ב א י ר ו פ ה ,ביניהן ד נ מ ר ק , ב מ ס פ ר ארצות צרפת, הולנד ,איטליה ,שוודיה ,י ו ג ו ס ל ב י ה ושווייץ .ל א ח ר ״ליל ־ ה ב ד ו ל ח ״ נ ו ס פ ה ב ר י ט נ י ה 2 לרשימת הארצות בהן פעלה ״הכשרת חוץ״ .בנוסף לכך התפתח בשנים שקדמו ל ״ ל י ל ־ ה ב ד ו ל ח ״ ס ו ג ה כ ש ר ה נ ו ס ף ב ש ם ״מיח״א״ )— Mitteierenhachschara ה כ ש ר ת ביניים( ,ב ה נ ט ל ו ח ל ק צ ע י ר י ם יהודיים ,ב נ י ,16—14א ש ר ס י י מ ו 9כ י ת ו ת ״החלוץ״ ,והם א ך ה י ו עדיין צ ע י ר י ם מ ד י כ ד י ל ה צ ט ר ף ל ת כ נ י ו ת הכשרה ש ל חוגכו י ו ה ו כ ש ר ו ב מ ס ג ר ת ״ מ י ח ״ א ״ ,א ש ר כ ל ל ה ה כ ש ר ה ח ק ל א י ת ב נ ו ס ף לתכנית 3 לימודים שנועדה ל מ ח צ י ת ה י ו ם .כ ך נשלחו מאות בני־נוער מאירופה ה מ ר כ ז י ת ב מ ס ג ר ת ״ ה כ ש ר ת ח ו ץ /מ י ח ״ א ״ בכדי ל ה מ ת י ן ל ס ר ט י פ י ק ט י ם ו ב ו ב ז מ ן לבריטניה לקבל הכשרה חקלאית בסיסית. תהליך מופעל העברתם של בני־נוער אלה ל ב ר י ט נ י ה היה דומה לתהליך שהיה ב א ו ת ה ע ת ע ל י ד י א ר ג ו ן א ח ר ,ה ת נ ו ע ה ל מ ע ן ילךים פ ל י ט י ם )Refugee ביוזמתם .(Children's Movementא ר ג ו ן ע ל ־ כ י ת ת י זה ה ו ק ם ב ג ו ב מ ב ר 1938 ש ל ג ב ׳ בנטוויץ׳ ו ס ר ה ר ב ר ט ס מ ו א ל ,ב מ ט ר ה ל ה ע ב י ר ל ב ר י ט נ י ה י ל ד י ם מ מ ר כ ז ל ת ק ו פ ת מ ע ב ר ו ל ט פ ל ב ה ם ב מ ש ך ש ה ו ת ם שם .ל א ח ר ש ה ש י ג ו אירופה עליית ממשרדי לבריטניה, הנועד ניגשו נציגי בלונדון עליית לילדים המעידים כי מסוימים הגוער למשרד הממשלה טפסים מותר הגרמנית להיכגם האחראי על ה ע נ ק ת ד ר כ ו נ י ם ,ו ת ו ך ז מ ן ק צ ר ק י ב ל ו א ת האישורים ה ד ר ו ש י ם ל ט ר נ ס פ ו ר ט כולו. נסעו הילדים לבריטניה יחד ע ם מדריכיהם ,א ך מ ר ב י ת ם ע ד ח ו ד ש יולי 1939 ש ל ה מ ד ר י כ י ם ח ז ר ו ל ג ר מ נ י ה א ו ל א ו ס ט ר י ה ב ת ו ם ה ה ע ב ר ה .מ ח ו ד ש זה הצטרפו ואילך קבוצות עליית־הנועד לקבוצות שבחסות התנועה למען ילדים פליטים. ב ד ר ך כ ל ל כ ל ל ה מ ס ל ו ל נ ס י ע ה ב ר כ ב ת או ב א ו ט ו ב ו ס מ ג ר מ נ י ה /א ו ס ט ר י ה ל ה ו ל נ ד , ושייט ב מ ע ב ו ר ת מ ה ו ק ו ן ה ו ל נ ד להריץ׳ ש ב א נ ג ל י ה * . רשימת הילדים ב כ ל סרנספורט לעולם ל א היתה סופית ע ד למועד הנסיעה עצמה, התאפשרה מאחר ולעתים לפני היציאה ל מ ש פ ח ה הצטרפותו של הילד ל ט ר נ ס פ ו ר ט .ע ל א ף ה ק ש י י ם ב ה ר כ ב ת הרשימות ע ד פ ר ח ה מ ל ח מ ה ,ה ג י ע ו י ו ת ר 6 מ ־ 5 0 0ח נ י כ י ע ל י י ת ־ ה נ ו ע ר ו מ ד ר י כ י ה ם ל ב ר י ט נ י ה ,ו א ף נציגי ע ל י י ת ה נ ו ע ר מ א ר ץ 8 י ש ר א ל נ ש ל ח ו ל ל ו נ ד ו ן כ ד י ל מ פ ל ב ח נ י כ י ם ה ח ד ש י ם .ב מ ס ג ר ת ע ב ו ד ה ־ זו נ ו צ ר ה ועדה מ י י ע צ ת ב ש ם ״ ע ל י י ת ה ג ו ע ר ל מ ע ן פ ע ו ל ו ת ה צ ל ה ,יחסים ב י נ ל א ו מ י י ם ו ג י ו ס 7 כספים״ . ש ת י בעיות עיקריות הוצבו בפני פעילי לשכת עליית־הנוער בלונדון ל א ח ר הגיעם של החניכים ל א נ ג ל י ה : (1 מ צ י א ת מ ק ו מ ו ת ה א ר ח ה ל י ל ד י ם :בניגוד ל ת נ ו ע ת ה י ל ד י ם ה פ ל י ט י ם .ה ת ג ג ד ה ע ל י י ת ה נ ו ע ר ע ק ר ו נ י ת ל ה א ר ח ת ם ש ל הילדים א צ ל מ ש פ ח ו ת א ו מ נ ו ת ,ו א פ י ל ו א צ ל מ ש פ ח ו ת יהודיות ,מ א ח ר ו ד ב ר זה ל א היה מכשיר א ו ת ם ל צ ו ר ת ה ח י י ם א ש ר י נ ה ל ו בעתיד אפשרות 8 בארץ־ישראל . הארחתם אצל מ ש פ ח ו ת נוצריוח, יצאה, כמובן, מכלל מ ח ש ש ש מ א י ת ב ו ל ל ו .נ מ צ א ו אפוא ש נ י פ ת ר ו נ ו ת :ה א ח ד — ל ה ע ב י ר א ת הילדים ל ח ו ו ת מ י ו ח ד ו ת ש נ ק נ ו ,נ ש כ ר ו או נ ת ק ב ל ו כ מ ת נ ה ל ע ל י י ת הנוער. השני — לצרף א ת הילדים כ״עוזרים״ בחוות הנמצאות במחוזות אחדים ע ל מ נ ח לרכזם גיאוגרפית, ובכך 9 תרבות בשעות הערב* . 72 לאפשר להם להיפגש ע ם מדריכיהם לצורך פעולות (2 השגת ל י ל ד י ם א ל ה ע ו ד ב ט ר ם שהגיעו ל ג י ל ,17מ א ח ר סרטיפיקטים י ומגיל זה ואילך ל א גיתן ה י ה ל כ ל ו ל א ו ת ם ב ק ב ו צ ו ת ה ז כ א ו ת ל ק ב ל ס ר ט י פ י ק ט י ם I ש ל עליית ה נ ו ע ר » . מרכזי ה ה כ ש ר ה ל א ה י ו מ ח ו ס נ י ם נ ג ד ״פוליטיזציה״ .ת נ ו ע ת ״ ה ח ל ו ץ ״ ב א נ ג ל י ה היתד. אחראית על ״מכבי ״הבונים״, ה ס ר ט י פ י ק ט י ם בין חלוקת הצעיר״, הצעיר״ ״השומר תנועות־הנוער ודומיהן .א ח ת כגון: השונות, החזקות התנועות ביותר היתה ב ח ״ ד ) ב ר י ת ח ל ו צ י ם ד ת י י ם ( .ב נ י ״מיח״א״ א ש ר הגיעו ל ״ ה כ ש ר ת ח ח בבריטניה כ ב ר היו ק ש ו ר י ם ל א ח ד הזרמים ע ו ד בהיותם בארצות מוצאם .נעשו מ א מ צ י ם ל ש מ ו ר ע ל ה ו מ ו ג נ י ו ת ה ק ב ו צ ו ת ב מ ר כ ז י ה ה כ ש ר ה כ ד י ל מ נ ו ע חיכוכים, ] אולם ר ק ב מ ק ו מ ו ת ש ם ה י ו ק י י מ י ם מ ר כ ז י ה כ ש ר ה ר ב י ם כ ב א נ ג ל י ה ו ב ה ו ל נ ד ,נ י ת ן ה י ה ל ב צ ע ז א ת .פ ע מ י ם ר ב ו ת נ ו צ ר ו ח י כ ו כ י ם בין פעילי ה מ ש ר ד י ם ש ל ע ל י י ת 1 0 ה נ ו ע ר לבין ״ ה ח ל ח ״ .ח י כ ו כ י ם א ל ה ה ס ת נ נ ו ב מ ה ר ה ל מ ר כ ז י ה ה כ ש ר ה ו מ צ א ו י ביטוי ב י ח ס י ם ש ב י ן i ילדים ב ק ר ב ח נ י כ י ה ם .11 ה״פוליטיזציה״ I ! מ ו ר מ י ם ״יריבים״. מדריכים רבים ראו בצער את ק ר ו ב ל ־ 2 0מ ר כ ז י ה כ ש ר ה פ ע ל ו ב א י י ם הבריטיים .כ א ן נ ס ק ו ר א ת ת ו ל ד ו ת י ה ם ש ל אחדים מ ה ם ,ו כ ן ש ל ה מ ר כ ז ה ח י נ ו כ י ב מ נ צ ׳ ס ט ר . ב ד צ מ ב ר 1938הואיל ו י ק ו נ ט ט ר פ ר י י ן ל ה ע מ י ד א ת א ח ו ז ת ו ש ל דודו ה מ נ ו ח )הלורד ב ל פ ו ר ( האחוזה מקצועות ב ס ק ו ט ל נ ד ל ש י מ ו ש ו ש ל מ ר כ ז ־ ה כ ש ר ה ל־ 200ילדים המפורסמת בשם ב מ ר ח ק של 2 כ־30 ״בית קילומטר 1 4 ה ח ק ל א ו ת .מבין ויטינג׳ם״ מאדינבורו 1 3 הילדים אשר הנוער וגם ילדים שהגיעו לבריטניה פליטים ׳. )(Whittingehame House ושטחיה הנרחבים נמצאת להוראת התאימו נ ק ל ט ו ש ם גמצאו ג ם ח נ י כ י במסגרת הטרנספורטים של עליית התכנית למען ילדים פ ל י ט י ם י .ב פ ב ר ו א ר 1939ה ו פ י ע ה מ ו ד ע ה בגץאיש כ ר ו נ י ק ל ש ב י ק ש ה מ א נ ש י ם 1 | נדיבים ל ת ר ו ם מ כ ו נ ו ת כתיבה ,שעונים ,אפניים ,פסנתר ,רדיו וספרים ובאגלית לשימוש 1 6 במרכז־ההכשרה . עלותו לשנה של כל ילד בעברית במרכז היה כ־ 50ל י י ׳ ש ״ .מ ר ר .ק .מ ק ס ו ו ל נ ב ח ר כ מ נ ה ל ה מ ר כ ז ו־ 166ח ג י כ י ם ) 2/3ב נ י ם ו ־ 1 / 3בנות( נ כ נ ס ו ל ב י ת ם ה ח ד ש . ע ל אף ש ב י ת ויטינג׳ם ת ו א ר ע ל ד י נורמן להצלת בתנועות ב נ ט ו ו ח ׳ )שהיה פ ע י ל פ ל י ט י ם ו ס ג ן ה נ צ י ב ה ע ל י ו ן ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ב ש נ י ם (1931—1920 ״ירושלים ה ק ט נ ה ב ל ב ה ש ל ב ר י ט נ י ה ה י ר ו ק ה ו ה נ ע י מ ה ״ 1 9 בתור: ,הרי שחקירה שנעשתה 2 0 ב י ו ז מ ת ה ש ל ע ל י י ת ־ ה נ ו ע ר ב ם ת י ו 1939ג י ל ת ה ש ם ד ר כ י נ י ה ו ל כ ו ש ל ו ת .ח ב ר י ועדת החקירה התרשמו ב ד ר ך ־ כ ל ל ל ר ע ה מ כ ל הקשור בהנהלת בית הספר .מדו״ח הועדה מתברר ,כי מנהל ב י ת ־ ה ס פ ר ו ה מ ח צ י ת מ צ ו ו ת ה ה ו ר א ה ל א ה י ו יהודים, אולם מ ה שחשוב עוד יותר הוא ש ל ר ב י ם מ ה ם ל א ה י ה נסיון ק ו ד ם בעבודה ע ם ילדים יהודיים .ע ב ו ד ו ת ה ב י ת ו ה ש ד ה ל א היו מ א ו ר ג נ ו ת :ה ל י מ ו ד י ם ה ת נ ה ל ו ב מ ש ך ש ע ת י י ם ב י ו ם ב ל ב ד .ה ה ת ל ה ב ו ת ה צ י ו ג י ת ד ע כ ה ו־ 30מ ת ו ך 166ה ח ג י כ י ם ל א ר צ ו כ ב ר ל ע ל ו ת א ר צ ה .ח י כ ו כ י ם ר ב י ם נ ו צ ר ו בין הזרמים השוגים ו ר ק ה י ל ד י ם 2 1 הדתיים ה צ ל י ח ו ל ש מ ו ר ע ל י ח ס י ם ת ק י נ י ם ע ם ש א ר הילדים ו ה צ ו ו ת .ע ם ת ו ם החקירה כ ב ר ל א ניתן היה להרגיע א ת הרוחות בהבטחות על פעולות בשטח ה ת ר ב ו ת ו ה צ י ו נ ו ת א ש ר י ת ב צ ע ו ש ם ב ע ת י ד .ה ו ח ל ט אפוא ל ש נ ו ת ש ל ו ש ה ד ב ר י ם 73 J עיקריים עליית ב ב י ת ־ ה ס פ ר :הוכנה מ ע ר כ ת לימודים הנוער ללימודים הוסכם א ך צרפה כלליים, כי היתד! עצמה בעלת הבלעדית הצדדים החקלאי לקירבה בית החומות״ נוצרו מאחר מחוסר גערים אדינבורו עזבו 2 8 קליטתם ש ל 25 ילדים החקלאית כן הספר בית שימש א ת פרסום חלוצים כעוזרים בקציר. אוירית( בגוסף — עליית הנוער ביקשה להיות — את לידיה א ת מי הסמכות מעולם ל א אדינבורו א ת הגיעו חברי . א ף אי־הבגות גרפאו מקומות לגיל 1 8״ , ע ל שהצלקות לא ב מ ר ץ 1939 היו ביקשה היוו ח ל ק מתלבושת לילדים א ת ה״חולצות בבית־הספר החקלאי בוויטינג׳ם החום הנותרים 2 5 להנהלה הנאציזם כ ב ר החומות ,א ש ר והצבע בית־הספר־ הקהילה במהרה .ב ־ 8 הזכיר ו ב ש ג ת 1942 הועברו ל ל קנס, אגג׳ם״ מצ׳כוסלובקיה ,א ש ר מקום .ב י ת ס פ ר ז ה ז כ ה הספר לבית למען ל ל י קבוצת בעיקר ילדים מקום בילו בית־הםפר גסגר בבית לבית־הספר־החקלאי 50 ג ר מ נ ל מפולין כגקלת במקום נוסד גרשמו לתמיכה ילדים כספית מ ן שהיו ילדים ילדי עבור ל־350 בוויסיגג׳ם התנועה בחסותה(, בחסות ש ל ו ע ד מעבר ב י ן 300 ידי לבית־הספר )שהעבירה 30 שהיו ע ל עליית־הנוער ילדים ומהוועזרה נוספים מגבית מיח״א למען למקום(. ה נ ש י ם .29 חדשי ובמשר במשך בגי 16—13 . מ ל ע ה שכנות. לעבלתם ״גריימ ב״לונדון התמקמו ש ם בחוות קהילת מספר התפנו בהגיעם בית־הספר־החקלאי בעקבות ו־30 0 8 — ילדים ה ק ת ש ל ש נ ת 1939 מספר לקבל הילדים ת ח ת ע ו ל מאחר ״גריים המועצה אליהם שבועות מתאימים״, הצורך אולם הקרובים בין החולצות והתלמידים )שהכניסה ש ל הצטרפה כן ה ע ר ב ״ . . נמצא להם ש ם פליסים גפגעו ב־1942 חדשים, היחסים הנפשיות ל א כחולות בית־הםפר־החקלאי ל ש ם הרגישה ובמקרה בית־הספר אימצה השגים להחליף א ת הנאציות* .כבר תלמידים במשך צלקותיהם בחולצות ומספר א ך ל א in״(, ״בלתי ועל גמשך זמן רב, לחווה, למרות כאלה( ,מ ה ן 2 ל י ד רצתה זו ילדים גיסא לוויטיגג׳ם, הגחלת בנקודה אולם, בבית־הםפר בית־הספר, להרחיק מתוכו )"loco parentis הגיאוגרפית הספר, )אם היו אם־הבית לארגן תרבות העברית בשעות והשני הסכם. לעין ,ה ר י דלסון גיסא 2 ולחניכי האחד פעולות ילדים •יישלחו המו״מ בוויסיגג׳ם* , הפיזיות נראות אילו בנושא זה. הודות תועגק מ א ל ך ל ל י הרשות ללימודי להחליט ע ל כ ך ז מ ח ד ההורים״ לבחור להרחיק משם. מדריכים כ ד י הסמכות ״במקום הזכות חדשים 2 :מורים, וששה לבית־הספר בידי מ י א ת כוחות חדשה ,מתאימה לילדים השפה ולכישוריהם. באופן בעקבות קיבלה אנג׳ם״ סיימס״ .ה ו א קבוע. החקלאית ,ה י ו נפתח הילדים המחסור בידיים מרביתם , A B P — A i r Raid Protection עליית הנוער ב י ו ג י 1939 החלו א ת עובדות, פעילים ובמסגרת בתור ו־134 הכשרתם הם מתנה חגיכים החקלאית נתבקשו בהגא״א לעזור )הגנה פעילות זאת אנסי־ מילאו מאות ש ק י ח ו ל 1־. א ת 68 ובנו ש ל חבר 4 0 .1939 74 הדונמים ש ל פרלמנמ בני־נוער, ״פיין סרייז״ )עצי ל ש ע ב ר מ .פ. מרביתם מסניף אורן( קנול ,ובו באשפורד קנס נפתח ״השומר־הצעיר״ שכרו מרכז ־הכשרה בברלין, מאלמנתו בסוף מספר ק ת בחורות מ ה ר ו ב ע ה ־ 7בוינה ,ו ־ 9מ ד ר י כ י ם נ ק ל ט ו ב מ ר כ ז וקיוו ל א כ ל ס ו ס ו פ י ת ב ־ 9 0ב נ י ־ ב ת ח י ל ה ע ב ד ו ה י ל ד י ם ב ח ו ו ת ש כ נ ו ת ,א ך גובשו ת כ נ י ו ת ל ה ת ח י ל ב ע ב ו ד ה נוער. כניסתם של עצמה. ל מ ר כ ז עודדה א ת החניכים ב״פיין םרייז״ השכן, ו נ ר ק מ ה מ ע ר כ ת י ח ס י ם י ד י ד ו ת י י ם בין הציונים הצעירים ל ב י ן בכפר המסחר התושבים המקומיים .32 הייל ,א ף ה י א מ ר כ ז ־ ה כ ש ר ה ,נ מ צ א ה בין ס ל י ס ב ר י ל ב ו ר נ מ ו ת 21 . משתלת החניכים אשר נמצאו שם העובדים .ת ו ך ז מ ן ק צ ר יחסי־ידידות עם פיתחו הבחורים הצליחו בעל־הבית קשיי להתגבר על הנוצרי ושאר התקשורת בינם ל ב י ן ה פ ו ע ל י ם הנוספים .ל ב ס ו ף ע ב ד ו 50ב ח ו ר י ם וביניהם 20מ ת נ ו ע ת ה ש ו מ ר ־ ב ״ מ ש ת ל ו ת חייל״ ו נ ה פ כ ו ל ע צ מ א י י ם ל ח ל ו ט י ן .33 הצעיר ב נ י ־ ג ו ע ר מ ת ג ו ע ת גורדוניה ,ש ה ש ת י י כ ה ל ת נ ו ע ת ה ע ב ו ד ה ו מ ה ת נ ו ע ו ת :ה מ כ ב י ־ צ ע י ר י ם ציוניים ,ו ב ר י ת ק ו ד ש ,ת נ ו ע ו ת ה ק ש ו ר ו ת ע ם הציונים ה כ ל ל י י ם , הצעיר, אכלסו א ת מאגודת טירת לאודו ימק״א. כמנהל )(Laudough שימש המרכז ב ס מ ו ך לקרדיף ,א ש ר צעיר שליח כמתנה נתקבלה קיבל מארץ־ישראל ,א ש ר א ת ה כ ש ר ת ו ב ג ר מ נ י ה .ה ח נ י כ י ם ה ק ד י ש ו א ת מ ח צ י ת ו ש ל היום ל ל י מ ו ד י ם ו מ ח צ י ת ו השניה בעיקר לעבודה, חקלאית לעבודה ולעבודות הבית ,כ פ י נהוג שהיה במרכזי־ההכשרה .דגש מיוחד הושם על לימודי אנגלית ועברית כאחת ,מדעים מדוייקים ו מ ד ע י היהדות .ע ם פ ר ו ץ ה מ ל ח מ ה פ ו נ ו 45מ ה י ל ד י ם ל ״ ט י ר ת גרת׳״ ג בצפון ו ו ל ם * . מרכז־ההכשרה ב ב י ד א ו ן ג ו ס ד ע ל ידי ק ב ו צ ה מ ג ר י י ם אנג׳ם ש נ א ל צ ה ל צ א ת מ ש ם ב נ ו ב מ ב ר ,1939כ ש ק נ ט ה פ ך ל ״ א י ז ו ר מ ו ג ב ל ״ ל מ ג ו ר י ם ו ת נ ו ע ה ש ל זרים. המרכז ד״ר מנהל פריז־ולן פרידמן, מ. לשעבר מנהל בית־הספר בקאפוט ) (Caputhל י ד ברלין ,ש י מ ש כ מ ל ו ו ה ל מ ס פ ר ט ר נ ס פ ו ר ט י ם ש ל ילדים ט ר ם ה ג י ר ת ו לבריסניה״ .עד שנת הסופית 1941 הועברו כל הילדים עצמאיים למרכןים ו ה ו ח ל ט ל א ל ח ד ש א ת ה ח ו ז ה ע ם ח ו ו ת בידאון ,ל א ח ר ש ת ק פ ו פ ג ב ־ 1ב א ו ק ט ו ב ר s e 1941 . ב ־ 2 8ב א ו ג ו ס ט 1939נ ח ת ם ה ח ו ז ה ל ה פ ע ל ת ט י ר ת ג ר ת ׳ בצפון וולס .ב ש מ ע ו על מצוקתם של הילדים הפליטים ת ר ם בעל־הטירה ,לורד דונדונלד ,א ת אחוזתו לשימוש עצמו לשלם חלק מרכז הכשרה ,ובנוסף ל כ ך נ ט ל על מהמסים ואת ע ל ו ת ם ש ל שיפוצי הבנין .מ א ח ר ו ז ה 15ש נ ה ל א היו דיירים בטירה ,ה י א נ ז ד ק ק ה 7 לשיפוצים ב ה י ק ף נ ר ח ב ק ו ד ם ב ו א ם ש ל ה י ל ד י ם * . האזור בוולם ב ו שכנה טירת גריץ׳ קליטת נ ק ב ע לאזור ילדים מפונים. ביודעם שבריטניה עומדת ע ל ס ף מלחמה ,החליטו פעילי עליית הנוער ל ה ע ב י ר ל ש ם קבוצת חניכים מ ק נ ט כ ב ר לפינוי ייקלעו ש ל 31 ההמוני שיהיה בגי־גוער אשר היו ב ל י ל ה ש ל ה ־ 31ב א ו ג ו ס ט ,1939 למחרת. בטרגספורס מאוחר יותר האחרון הצטרפה לצאת בכדי אליהם שלא קבוצה מגרמניה .ב ס ך הכל הגיעו ל ט י ר ה 172צ ע י ר י ם ש־ 129מ ה ם היו חגיכי ע ל י י ת ־ ה נ ו ע ר . גם ילדים א ל ה הצטרפו ל מ ת נ ד ב י הגא״א; ה ם צבעו בדי פשתן ומילאו שקי חול .עם בואם ש ל הילדים החרוצים הוכפלה הכפר הקטן שבסמוך לחווה. מאחד כמעט אוכלוסייתו ש ל אברגלה, שהצעירים נזדקקו לשרותים מקומיים, הם 75 א ת .המסחר במקום ,ו כ ת ו צ א ה מ כ ך ה ת פ ת ח ו גם כאן י ח ס י ש כ נ ו ת הצליחו.לעורר 3 8 ט ו ב י ם בין ת ו ש ב י הטירה לבין ת ו ש ב י ה כ פ ר 60 .מ י ל ד י הטירה ה ש ת י י כ ו לבח׳׳ד 3 9 ת ח ת פ י ק ו ח ו של אליעזר ז ל י ג מ ן .ב י ו ז מ ת ו ש ל ה ר ב ש .ש פ ר ב ר ,ה ו ק מ ה והיו 4 0 י ש י ב ה ב מ ק ו ם ו ב ה ל מ ד ו 15ב ח ו ר י ם .בו ב ז מ ן נ ע ש ו ה צ ע ד י ם ה ר א ש ו נ י ם ל ק ר א ת 1 ש ל ס מ י נ ר ל ב נ ו ת ,ב ס מ ו ך ל י ש י ב ה * .ב ־ 1941ה ו ח ל ט ל נ ט ו ש א ת מ ר כ ז פתיחתו עקב ההכשרה ה־בי.בי.סי. פסח בעבודה המחסור 2 באזור *, חקלאית לפני אולם סגירתו ביקר במרכז ובה הוקלטה תכנית בשם ״פליטים בבריחה״ ששודרה בערב .1941הילדים הנותרים נשלחו עליית־הנוער למרכזי ברותין, ננטקלוויד, ס י ל נ ד ,דונינגטון ,ק י נ ר ס ל י ו ס נ ט א ס ף .43 חניכי לל ע ל י י ת ־ ה נ ו ע ר .בצפון א י ר ל נ ד נ מ צ א ו ב ל פ א ס ט ,א ש ר מ ס פ ר חניכיה ב ש נ ת א י ר ל נ ד ק ש ה היה ל ש מ ו ר בצפון בלונדון ,ו ע ל כן המרכזית למרות על ב ט י ר ת קלונון ו ב ח ו ו ת מ י ל א י י ל 1942ה י ה הקשר שגשוגן בין .35ע ק ב ה ה ג ב ל ו ת ב ת נ ו ע ה שתי החקלאי הקבוצות של לבין הקבוצות, הלשכה הוחלט לא ל פ ת ח יותר את המרכזים ולפעול לסגירתם**. ב ע י י ת ה ח י נ ו ך היהודי הטרידה מ א ו ד א ת מ נ ה י ג י ת נ ו ע ת ב ח ״ ד ו ע ל כן ה ו ח ל ט ״ מ ר כ ז לימוד״ לפתוח למדריכים במנצ׳סטר .ה מ ר כ ז ישיבה ,ס מ י נ ר שכלל לבנות וסמינר ה ל ב ה נ ה ל ת ו של ה נ ם היינמן ,א ש ר נ ע ז ר ע ל ידי ה ר ב נ י ם ש פ ר ב ר , א ו נ ט ר מ ן ,רוזן ואלטמן .ב נ י ־ נ ו ע ר ש ל מ ד ו ב מ ר כ ז ה ק ד י ש ו ששה ח ד ש י ם ל ל י מ ל י ם א י נ ט נ ס י ב י י ם ,ו ב כ ך הוסיפו ל ל י ע ת ם ב ל ד ו ת ו ב ת ח ו מ י ם נלווים .ב ע ק ב ו ת ה צ ל ח ת ו של ה מ ר כ ז נ ת ק ב ל ו פ נ י ו ת ר ב ו ת מ י ל ד י ם ב ר י ט י י ם ו י ל ד י ם פליטים ,א ש ר מ ק ו ד ם 5 ל א היו ב ק ש ר ע ם ת נ ו ע ת נ ו ע ר ציונית ,ל ה צ ט ר ף ל א ח ת מ ק ב ו צ ו ת ה ל י מ ל ה ל ל ו * . על־מנת שבאירופה מלע״ ל ש מ ו ר על ק ש ר בין מ ר כ ז י ־ ה ה כ ש ר ה ה ש ו נ י ם ב ב ר י ט נ ל ל ב י ן א ל ה ה י ב ש ת י ת הוציאה ה ל ש כ ה ה מ ר כ ז י ת ש ל ע ל י י ת ה נ ו ע ר ב ל ו נ ד ו ן ״דפי־ שהופצו 5 נוספים* *. בין בנוסף המרכזים. לכך בטאונים היו מקומיים ותנועתיים ק ב ו צ ת מ י ח ״ א ב ב ל א ו ן פ ר ס מ ה ירחון ב ש ם ״המחרשה״ ,א ש ר ה ת מ ז ג ב־ 1942ע ם ה ב ט א ו ן ״ ה ח ק ל א י ״ ש ל ה ח ל ו ץ ב א נ ג ל י ה ו מ מ נ ו ק ם ה ב ט א ו ן זרעים«.45 ב ט א ו ן ח ק ל א י ־ ח י נ ו כ י נ ו ס ף של ה ח ל ת ב א נ ג ל י ה א ש ר ר א ה אור ל ר א ש ו נ ה ב פ ב ר ו א ר ) ש ב ט ת ״ ש ( נ ק ר א ״אלומות״ .ב נ ו ס ף ל כ ך היה ל ב ח ״ ד בטאון ב ש ם ״חיינו״. 1940 בכל הבטאונים נכתבו בתחילה המאמרים בגרמנית ו ב ע ב ר י ת ומאוחר יותר באנגלית. ב ש נ י ם ה ר א ש ו נ ו ת ש ל ה מ ל ח מ ה ד נ ו ה ב ט א ו נ י ם ב ע י ק ר ב ע נ י נ י א ר ץ ־ י ש ר א ל ,בנושאים פנים־תנועתיים ביניהם ובבעיות השעה, כגון: של כליאתם אלפי ״זרים בבריטניה, ע ש ר ו ת ר ב ו ת ש ל חניכי ע ל י י ת ־ ה נ ו ע ר ,ב מ ח ג ו ת הסגר ,וגירוש ח ל ק מן 5 ה ז ר י ם מ ן האיים הבריטיים ל א ו ס ט ר ל י ה ו ק נ ד ה ״ * * .ב ע י ו ת ש ה ט ר י ח מ א ל את על ״הפתרון החניכים הסופי״, לאחר ,1943 נטלו על עצמם כאשר הסתננו בטאונים אלה לעולם תפקיד החפשי הליעות חדש — לחזק את רוחם של 9 הצעירים ל ק ר א ת המשימות הקשות בעתיד *. בחדשים שלפני פ ר ת המלחמה קיבלה עליית הנוער תמיכה כספית למטרות ה מ פ ו ר ט ו ת ל ע י ל מ ו ע ד מ ג ב י ת הנשים ,מ ת ר ו מ ו ת פ ר ט י ו ת ,מ כ ס פ י ם ש נ א ס פ ו ב מ ס ג ר ת מ ג ב י ת ״ א ד י ק נ ט ו ר ״ ו מ ה מ ו ע צ ה ה ב ר י ט י ת ש ל צעירי ה ח ל ת .ל מ ע ן א ר ץ ־ י ש ר א ל .47 אולם 6ד ע ם פ ר ת ה מ ל ח מ ה ,מ ש נ ת ב ר ר כי ה ח נ י כ י ם י י א ל צ ו ל ה י ש א ר ב ב ר י ט נ י ה זמן ר ב ,התעורר הצורך בהשגת סכומים נוספים .כפתרון חלקי הועלתה הצעה שהחניכים במרכזי יגורו עצמאיים. ההכשרה ב ״ ע ב ו ד ו ת ח ח ״ ,ו ע ל ירי ז ה ויעבדו להיות יצליחו ב ש נ ת ,1940ב ר א י ו ן ע ם ג ב ׳ ל ו ל ה ה ך ו ר ב ו ר ג וגב׳ איליין ל ס ק י ה צ י ע ל מ ע ן יהודי מ ר םטפני ,נציג ה מ ו ע צ ה לממשלה ג ר מ נ י ה ,כי ה ו א מוכן ל פ נ ו ת ב נ ס י ו ן ל ה ש י ג מ ע נ ק ע ב ו ר ע ל י י ת ־ ה נ ו ע ר .ה ת נ ו ע ה ל מ ע ן ילדים פ ל י ט י ם ה ב ט י ח ה ה ב ר י ט י ת ס כ ו ם ה ש ו ו ה ל ז ה ש ג י י ס ו ע ד מ ג ב י ת הנשים .ס כ ו ם זה א מ ו ר למועצה ה י ה ל כ ס ו ת א ת כ ל כ ל ת ם ש ל ה י ל ד י ם ב ב ר י ט נ י ה ב מ ש ך ש נ ת .1941ה מ ש א ־ ו מ ת ן פליטים ע ם ה ת נ ו ע ה ל מ ע ן ילדים ת ק ו ה כי נמשך מתוך סכום למענק יתווסף רציני ,כ ד י ל כ ס ו ת ג ם א ת ה ו צ א ו ת כ ל כ ל ת ם ש ל ה ח נ י כ י ם ב ח ד ש י ם נ ו ב מ ב ר — ד צ מ ב ר 9 .* 1940 אחריותה של ו ל א היו ביקשה המועצה ברשותה של הבריטית המועצה הלואה מהתנועה לגבי הסכומים ילדים למען עליית הנוער פ ג ה ב־.1940 הנדרשים להמשיך ב ת מ י כ ה זו, פליטים ,על מ נ ת לכסות את מאחר היא ההוצאות ע ד מ ר ץ .1941א י ־ ל כ ך ה ו ח ל ט ל ה פ ו ך א ת מ ר ב י ת ם ש ל ה ח נ י כ י ם ל ע צ מ א י י ם ע ד ל מ ו ע ד זה .מ ס פ ר חניכים מ א י ר ו פ ה ה מ ר כ ז י ת א ש ר ה ו ע ב ר ו ל ב ר י ט נ י ה ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ז כ ו עדיין ב ס ר ט י פ י ק ט י ם .ק ב ו צ ה ב ת 15מ ג ר י י ט אנג׳ם החקלאי ומבית־הספר־ 5 בוויטינג׳ם ע ל ת ה א ר צ ה ע ו ד ביולי . ° 1939ע פ פ ר ח ה מ ל ח מ ה ה ו ח ל ט להעניק א ת הסרטיפיקטים שבבריטניה ל א נחשבו (1 17 פרח בעיית בלבד הזכאות לזכות יכלו ה נ ו ת ר י ם ר ק ל י ל ד י ם באזורים כבושים ,מ א ח ר ו א ל ה סכנה. כברי מ ד י נ י ו ת זו לסרטיפיקטים של בסרטיפיקטים של ג ר מ ה ל ש נ י קשיים עליית־הנוער: עליית הנוער. עיקריים: בני־נוער עד גיל ומרביתם של מאחר ב נ י ־ ה נ ו ע ר א ש ר הגיעו ל ב ר י ט נ י ה ב ש ג ת 1939ה י ו אז בגיל שבין ,16—14ה ר י כ ב ר ב־ 1943ל א י כ ל ו ע ו ד ל ז כ ו ת ב ס ר ט י פ י ק ט י ם אלה ,ו נ א ל צ ו ל ה י ש א ר ב ב ר י ט נ י ה . ת ק ו ת ם ה י ת ה כי ת ש ו נ ה ה ג ב ל ת ה ג י ל מ ־ 1 7ל ־ . 1 8 והבחיגה (2 היו מוכנים ייאלצו הפסיכולוגית: פסיכולוגית להישאר לעלות בבריטניה הבחורים ארצה ת ו ך לתקופה ולבסוף הם עזבו א ת ההכשרה 5 1 והבחורות אשר בלתי תקופה הועברו קצרה ,א ך מוגבלת — נפלה לבריטניה בהיווכחם רוחם של כי רבים . מ ס ק נ ו ת נ ו היא ,כי מ א מ צ י ה ש ל ע ל י י ת ־ ה נ ו ע ר ב ב ר י ט נ י ה ב ש נ ו ת ה מ ל ח מ ה ה נ י ב ו פ י ר ו ת — ובייחוד במסגרת הילדים הפליטים. בניגוד למדיניותה של התנועה ל מ ע ן הילדים ה פ ל י ט י ם א ש ר ד ג ל ה ב א י נ ט ג ר צ י ה ו ב ה ת ב ו ל ל ו ת הילדים ש ב ח ס ו ת ה , ה ש ת ד ל ה ע ל י י ת ה נ ו ע ר כ כ ל ה א פ ש ר ל ה ק י ם מ ס ג ר ו ת ציוניות ע ב ו ר חגיכיה .מ ת ו ך שמסירתם ש ל יצרה למשפחות ״מארחות״ יחשוף עליית־הנוער מרכזי־הכשרה בבריטגיה ששימשו כ ב ת י מגורים, ומקומות הילדים אותם לנטיות מתבוללות, בתי־ספר עבודה — ת ח ת קורת גג א ח ת .פעילה לשעבר בלשכת עליית הנוער ב ל ו נ ד ו ן ס י כ מ ה א ת ה מ צ ב ב א ו מ ר ה :״ כ ש ה ת נ ו ע ה ל מ ע ן ילדים פ ל י ט י ם ד א ג ה ב ע י ק ר ל צ ר כ י ה ם הפיזיים ש ל הילדים ,א נ ו ) ע ל י י ת ה נ ו ע ר ( ד א ג נ ו ג ם ל צ ר כ י ה ם ה ר ו ח נ י י ם ו ה ע נ ק נ ו ל ה ם ע ר כ י ם ויעדים״. ב ת ח י ל ה ,ל א מ צ א ה ח ן מ ד י נ י ו ת ר י כ ו ז י ת זו ב ע י נ י מ נ ה ל י ״ ב י ת ב ל ו מ ס ב ר י ״ , מרכז העצבים ש ל הארגונים לטיפול בפליטים בבריטניה .אולם בשנות המלחמה 77 כשהורגש המחסור במזון ובכוח־אדם, נתקבלה תרומתם החקלאית ש ל חניכי עליית־הנוער בסיפוק רב. ב מ ש ך ש נ ו ת ה מ ל ח מ ה ביקשו צ ע י ר י ם ר ב י ם ,א ש ר הגיעו ל ב ר י ט נ י ה ב ח ס ו ת ה של התנועה למען ילךים פליטים, להצטרף למדכזי־ההכשרד ..ה ם חיפשו את ה ח מ י מ ו ת ו א ת ה ע ר כ י ם ,א ו ת ם ל א ס י פ ק ה ל ה ם ת נ ו ע ת ה ה צ ל ה .ז א ת ועוד ,ע ל ־ א ף שרבים מביגיהם מעולם ל א עלו ארצה ,החיגוך ל ע ר כ י ם אשר קיבלו בעליית הנוער ע ז ר ל ה ם ל פ ת ח א ת זהותם היהודית ושימש מ ח ס ו ם ג ג ד התבוללות והתנצרות — א ש ר ק ט פ ו ממיטב הילדים הפליטים היהודיים בבריטניה ב א ו ת ן ה ש נ י ם .52 הערות י * מאמר זה מבוסס על פרק מתוך עבודת המ״א ש ל י :הילדים הפליטים היהודיים בברינזניה) 1945—1938 .באנגלית( ,אוניברסיטת בר־אילן ,המחלקה לתולדות ישראל, תשמ׳׳א. .1 . Aliyab of Youth The Story Homes Comes Youth Norman Bentwich, Jewish 1932—1942 (London), 1944) p. 35. לסקירת קורותיו של מפעל עליית־הנוער ע ד אמצע שנות החמישים ,ראה: * חנוד ריינהולד ,נוער בונד .ב י ת ו :עליית ה ט ע ר כתנועה חינוכית )ת״א ,תשי״ג(. * )Moshe Kol, Youth Aliyah: Past, Present and Future (Jerusalem, 1957 ס פ ר המתאר ארבע תקופות בתולדות עלייח־הנוער,1948—1945 ,1945—1939 ,1939—1934 : .במאמר זד .נדון בעיקר בתקופה השניה ,זו של שנות המלחמה. —1948 .2חוה מיכאלים ) 16(27המדור לתיעוד בעל־פה של המכון ליהדות זממנו באוני ברסיטה העברית בריושלים )תבע״פ( .ואולם הקבוצה ה ג מ ל ה הראשונה של חניכי עליית־הנוער הגיעה לדנמרק ביום פ ר ת המלחמה .ל נ י "יחיל ,הצלת היהודים בדניה, דטוקרםיה שעמדה במבחן )ירושלים ,תשכ״ז( עמ׳ .16הועלתה ההצעה להביא 1000 חניכי הכשרת מיח׳׳א לאנגליה ו־ 300לאירלנד .מכתבו של ש .אדלר־רודל 8 ,בדצמבר ,1938ארכיון הציוני המרכזי )אצ״מ( ירושלים .§/782 Peretz Leshem, Strasse zur Rettung 1 9 3 3 — 1 9 3 9 : aus Deutschland vertrieben .3 Bereitet sich Juedische jugend auf Palaestina vor (Tel-Aviv, 1973) pp. 18, 24. ) = ל ש ם ( .יוכבד בת־רחל ,תבע׳׳פ ).38(27 .4רענן מ ל ת ,תבע׳׳פ ).21(27 .5ברכה חבס ,ספר עלית הנוער )ירושלים תש׳׳א( עמ׳ .164אולם זה כלל רק את חניכי עליית־הנוער .ביו ה־ 2בדצמבר 1938וה־ 1בספטמבר .1939תנועת הילדים הפליטים הביאה 9,354ילדים פליטים ממרכז אירופה לבריטניה 79% ,מהם יהודים. Movement for the Care of C h i l d r e n from Germany Ltd. First annual report Nov. 1938 — Dec. 1939 (London, N.D., 1940?) p. 19. .6חוה מיכאליס ,תבע׳׳פ ) .16(27לשם ,עמ׳ .183 .7שם ,שם .חברי הועדה היו חוה מיכאלים; ש .אדלר־רודל ,ד״ד י .פלדמן, גב׳ מ .גולדברג ,מ ר א .הנדלר; גב׳ ל .הן־ורבורג ,גב׳ א .הופסטז־ר ,גב׳ ב .קנטרובת, ד׳׳ר מ .רוזגבליט ,מ ר ג׳ .ליגטר ,מ ר מ .שטנר ,ד׳׳ר י .וייצמן. . Jewish Chronicle, Dec. 2, 1938 p. 10.• .8 .9ראיון עם חוה מיכאליס ,ירושלים ,פברואר .1980 * 9״החלדף׳ באנגליה דאג ל כ ר שהחניכים הצעירים יביגו היטב א ת ההבדלים בין תנועות־הגוער השונות ,ואף פרסמה בבטאונה ״דבר־החלר׳ף׳ ,מאמר ארור וטבלאות סטטיסטיות בנושא זה .ראה לדוגמה ,״דבר־החלת״ מינואר ,1940עמ׳ ) 43ארכיון תנועת העבודה ,תיק ). ( Ш 38 (42 78 .10 .11 .12 .13 .14 ש .אדלר־רודל ,תבע״פ ).17(27 חוה מיכאליס ,תבע״פ ).16(27 Jewish Chronicle, Dec. 9, 1938 p. 17 Norman Bentwich, Jewich Youth Comes H o m e (London, 1944) p. 89. idem, My 77 Years (London, 1962) p. 177 .15ראיון עם חוד .מיכאלים. Feb. 17th, 1939 p. 31. .16 Chronicle, . . Jewish חפצים רבים נשלחו על ידי יהודים ונוצרים נדיבים .שם ,שם. .17ארגונים מסוימים החליסו לתמוך בילדים ,כגון ׳׳חברת נשות לונדון׳׳ — 20 ילדים ,סניף התנועה למען ילדים פליטים בדרום מזרח לונדון — 14ילדים ,חברת עזרת נשים בבית־הכנסת בהמפסטד — .11 Jewish Chronicle, July 7, 1939 p. 19. Jewish Chronicle, July 7, 1939 p. 29. .18 Norman Bentwich, My 77 Years (London, 1962) p. 178. .19 ״מדפי הספריה היו מלאים בספרים בעברית ובאנגלית ...ויסינג׳ם היה א ח ד מתריסר המרכזים הכפריים ,אשר בתם בשנות המלחמה ,בחורים ובחורות מגרמניה וממזרח אירופה אשר הובאו לבריטניה לקבל הכשרה חקלאית לפני עלייתם ארצה ...הפכו למגדלי מזון ...בעת שחיכו לעלות ארצה הם היו חלוצים והוו דוגמת חיים סוציאליסטית פרודוקטיבית״. .20אצ״מ S75/173מ כ ת ב ממרדכי שסגר להנרייסה סאלד והאנס בייט 20 ,באוקטובר ; 1939וגם אצ״מ 75/1173Sדו״ח ח ב ר הנאמנים בבית בייםינג׳ם ,10באוקטובר .1939 ועדת החקירה נוצרה בעקבות פיטוריו של יעקב שוורצמן ,מורה לעברית אשר נשלח לבית וויסינג׳ם מארץ־ישראל .חברי הועדה היו גב׳ אדר ,גב׳ הודס ומר שטנר. מכתב מ מ ר מ ש ט נ ר להנרייםה סאלד והאנס בייט 29 ,באוקטובר צ״מ . 7 5 / 1 1 7 3 S .1939 .22שם ,שם .אצ״מ S75/1173דו״ח חבר הנאמנים בבית וויסינג׳ם 10 ,באוקטובר .23שם ,שם. 1939. .24יוכבד בת רחל ,תבע׳׳פ ).38(27 1966, Karen Gershon, W e Came as Children 2 . .78.צ ( L o n d o n הנהלת ביה״ס הזמינה עוגה לארוחת־הבוקר בשבת ממאפיה באדינבורו .ד ב ר זה נראה היה כ״מותרות״ בעיני הקהילה היהודית המקומית וגרמה לחיכוך זמני בין הקהילה לבין ח ב ת ההנהלה. Whittigehame Farm School, Ltd. First Annual Report. Jan. 31, 1940. .26 Karen Gershon, op. cit. p. 78. אצ״מ S75/163927.מ כ ת ב מחוה מיכאליס להנרייםה םאלד ע ל התנאים במרכזי ההכשרה 19 ,ביוני .1941 1944) p. 90. .28Norma p. 5.צJewish Chronicle Feb. 9, 194 .29אצ״מ S75/1173מרכזי ההכשרה של עליית־הגוער באנגליה )אין תאריך — סתיו .(1939 .30לשם ,עמ׳ .199״חוות גרייס אנג׳ם היתד .ככוורת״. .31הילדים מילאו 1950שקי חול בזמן המוקצב למילוי 1000שקים .הבחורים מילאו א ת השקים והבחורות קשרו אותם .על־אף שזו היתד .עבודה פיזית קשה ,היא נחשבה להכשרה מתאימה לעבודה פיזית בארץ־ישראל .הגא׳׳א התחילה בשנת 1935 כשמשרד הפנים החל בהכשרת רופאים; שוטרים ואנשי הג״א 400,000 .מקלטים קטנים הוכנו על ד י ג׳ון אנדרסון .כ ב ר בינואר 1939הפיצה הממשלה.״מדריך לשרות לאומי״ ואנשים נתבקשו להתנדב .במסגרת זו הצטרפו .חניכי עליית־הנוער למאמץ המלחמה בבריטניה 79 )p , Charles Loch Mowat, B r i t a i n Between the Wars (London, 1955) pp. 631—632. John W. Wheeler Bennett, John Anderson: Viscount Waverly )(London, 1962 p. 222. אצ״מ S75/117332.מרבזי־הכשרה של עליית־הנוער באנגליה. ס ,עמ׳ 179 . 3 . 3 . 4 3 . of F M . Friedmann(n.p,.)George In Memory ס א ל ד 1 9ביוני .1941 , .36אצ״מ75/1639Sמכתב מחוה מיכאליס להנרייטד. S .37אצ״מ 75/1173מרכזי־הכשרה של עליית־הנוער באנגליה .קיוו שהדונמים אשר קיבלו יחד עם הטירה יהוו פיצוי חלקי למצבה הירוד של הטירה .חיינו )עתון בח״ד( כרך ,2מס׳ ,1נובמבר—דצמבר .1939 .38אצ״מ75/1173Sמרכזי הכשרה של עליית־הנוער באנגליה. .39ראיון עם חוה מיכאליס .לשם מביא את מספרם של הילדים כ ־ .160לשם עמ׳ .201 . 40א צ ״ מ75/1638Sבטאון עליית־הנוער מאת אניטה אנגל ״השפעות הנוער בפיתוחה של אי־ץ־ישראל״ )אין תאריך( .הרב שפרבר ,יליד טרנסילבניה אשר חונך בישיבה בוישוב ,הונגריה ,עבר לאנגליה לאחר עלייתו של היטלר לשלטון .עד שהתחיל את פעילותו החינוכית במסגרת הילדים הפליטים ,הוא היה פעיל בהסתדרות הציונית בבריטניה ובבח״ד וארגן קבוצות ללימוד יהדות .ראיון עפ בנו פרופ׳ ד .שפרבר ,רמת־גן ,אפריל .1981 .41ארכיון הקיבוץ הדתי )אק״ד( ״עלונים״ לאינפורמציה פנימית ,הקיבוץ הדתי ,תל־ אביב ,ניסן תש״א ,עמ׳ .18 .42אצ״מ £75/1639מכתב מחוה מיכאליס להנרייטה פאלד 19 ,ביוני .1941 .43אק״ד ) 933.68(42סקר התקדמות ופעילות של בח״ד מאז הפגישה בדצמבר ) 1940ינואר .(1942 .44אק״ד 15—83מכתב לקיבוץ הדתי ,ספטמבר .1939ראיון עם אריה הנדלר, יולי ,1980תל־אביב. .45אק״ד 15—18דו״ח )בלי תאריך( .ראיון עם אריה הנדלר. * .45חלק מן הדפים הם באנגלית והשאר בגרמנית ועברית .לא קיים אוסף שלם של כל דפי המידע ,אך ניתן למצוא את רובם בארכיון תנועת העבודה ,תיק ).Ш 38 (42 ** .45תפקידם של הבטאונים האלה היה להעניק מידע בעניני חקלאות לחניכים הצעירים .ראה ״החקלאי״ ,״המחרשה״ ו״זרעים״ בארכיון תנועת העבודה תיק )(42 .III 38 *** .45ראה לדוגמה בטאון גרמני ללא תאריך )כנראה מתחילת (1941בשם ״ממועצה למועצה״ ) (von Moezah z u Moezahעמ׳ ,12ודף מידע מס׳ (12.6.42) 27על גירוש זרים מבריטניה; דבר החלוץ מתאריך נובמבר 1944מביא את סיפורם של מספר 'חניכי עליית־הנוער לשעבר שהתגייסו לצבא הבריטי. .46ראיון עם חוה מיכאליס. .47אצ״מ S75/1637ישיבת ועד הפועל של הנהלת עליית־ילדים־ונוער 5 ,בנובמבר ,1940עמ׳ .1רענן מלת ,תבע״פ ).21(27 .48שם ,שם. .49אצ״מ S75/1637ישיבת ועד הפועל של הנהלת עליית־ילדים־ונוער 14 ,באוקטובר ,1940עמ׳ .2 .50 7 , July 28, 1939 p. 16. Chronicle, Jewish נראה כי הקבוצה האחרונה של חניכים שהצליחה לעלות ארצה לפני פרוץ המלחמה, יצאה את בריטניה ביום פרוץ המלחמה ה־ 1בספטמבר .1939ראה מאמרו של מ .מרגוליס ״החלוץ באנגליה בשנות המלחמה״ )באנגלית( בתוך ״דבר החלוץ״ ,מתאריך דצמבר ,1944עמ׳ .11 מכתב מחוה מיכאליס להנרייטה טאלד 14באוקטובר .1940 .52ראיון והתכתבות עם חוה מיכאליס ,ירושלים ,פברואר .1980 80 דייר י .ק ר מ י ש נאומו של אדם צירניאקוב בעצרת ההפרזה על ״חודש הילד׳ בגיטו וארשה , ב ל ת י ידוע ,מ ת ו ך ה א ר כ י ו ן )מסמן ארכיון צ׳רניאקוב, אדם שבקהילות היו״ר אירופה ,כ מ ו ה ו קירשנבאום, — ה מ ח ת ר ת י ״עונג ש ב ת ״ רינגלבלום( של האחרון הקהילה וארשה, המעטירה הגדולה כ ש כ נ א זאגאן ,מ א ו ר י צ י אוז׳ך ,י צ ח ק שיפר ,ו מ נ ח ם נמנה עם י ח ד י סגולה בדרכים שהלכו מנהיגים שלא רצו ל ל כ ת אחרים, א ש ר נ מ ל ט ו ע ל נ פ ש ם ב ה ת ק ר ב ה א ו י ב ל ש ע ר י ע י ר הבירה .ה ו א נ ש א ר במקומו ו ב י ק ש ל ש מ ו ר א מ ו נ י ם ל צ י ב ו ר ע ד הסוף. צ׳רניאקוב, אידיאליסטית, אדם אנין־נפש ובעל שוחר שירה וכותב שאר־רוח, שירים הומאניסט בעל )בפולנית(, אוהב השקפת־עולם מוזיקה, אמנות, מ ח ב ר מ א מ ר י ם מצוינים ,ב ה ם ה ש ת מ ש ב ש ל ל פ ת ג מ י ם ,מ ש ל א ח ר י ם ו מ ש ל עצמו, ע ל י ו ה ט י ל ג ו ר ל הימים ההם ,ע ם ה ת מ נ ו ת ו כ ר א ש ה י ו ד נ ר א ט ,ל ה ת י י צ ב מ ו ל מ ב צ ע י המדיניות נטולי ה נ א צ י ת ל ג ב י היהודים ב ע ת ה מ ל ח מ ה — ב ר נ ש י ם גאציים ב ר ו ט א ל י י ם , צלם־אדם, לשאת ולתת עמם לפקודותיהם. ולציית ש ל ס ו ג ו ת ה כ י ב ו ש ה ג ר מ נ י ם הקימו א ת ה י ו ד נ ר א ט ב מ ט ר ה ל ב צ ע א ת ה ת כ נ י ו ת הנאציות כפיה, לגבי האוכלוסיה היהודית וביעילות, בדייקנות כגון אספקת עובדי־ ה ח ר מ ת ר כ ו ש יהודי ,ה י ט ל י ם כ ס פ י י ם ) ק ו נ ט ר י ב ו צ י ו ת למיניהן( ,״ ה ע ב ר ו ת ״ ו״פינויים״, ובמרוצת הזמן הכנת רשימות של מועמדים למחנות וכד. אבל במציאות נ ט ל על עצמו היודנראט תפקידים בתחום העזרה הסוציאלית והרפואית לנשרפים ו ל פ ל י ט י ם ,ו ב ת ח ו ם ה כ ל כ ל י ו ה ת ר ב ו ת י — ת פ ק י ד י ם שהיו ב מ י ד ה ר ב ה המשך הפעילות הקהילתית מלפני המלחמה .נוסף ע ל כך נטל י ע ל עצמו היודנראט תפקידים חדשים שנתחייבו מניתוקה ה מ ל א ־ כ מ ע ט של האוכלוסיה היהודית מתחום הטיפול ה מ מ ש ל ת י והמוניציפלי ,כגון ה ס פ ק ת ־ מ ז ו ן ,מ ש ק ־ ה ב ת י ם ,ת ע ש י י ת ־ ה ג י ט ו , שירות־הבדיאות, ש ר ו ת י ־ ה מ ש ט ר ה וכוי. אמנם, עיקר דאגתו וטרחתו של יו״ר היודנראט נסבו ס ב י ב השתדלויות להיענות לתביעות הגרמנים בסיפוק דרישותיהם 81 החדשות לגצל לבקרים ,אך הוא ל א הפך לכלי־שרת חילוקי את הדעות, החיכוכים את ב ד י ה ם כ ל ל ועיקר. והאיבה ביו ששררו ידע הוא לביו הגרמנים ע צ מ ם ו א ת ה ב ד ל י ה ג י ש ה בין ג ו ר מ י ה ש ל ט ו ן ה נ א צ י השוגים ,ש כ ן ב כ ל ה ש ל ב י ם ה ק מ ת הגיטו ולאחריו ניכרה בקוי המדיניות הגרמנית ס ת י ר ה ב י ח ס כ ל פ י לפני היהודים. שלהם, צ ׳ ר נ י א ק ו ב וכן עלה ולעתים חבריו בדם הצליחו לעתים מזומנות ליצור הגרמנים אצל רושם במדיניות כאילו ההתחמקות נתמלאו אכן פ ק ד ו ת י ה ם .ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת נ ד ר ש ה י ו ד נ ר א ט ל ב צ ע פ ע ו ל ו ת שהיו ל מ ע ל ה מ כ ו ח ו ת י ו הדלים ,ו כ פ י ש ה ת ב ט א ד ״ ר י ש ר א ל מ י ל י ק ו ב ס ק י ,ע ס ק ן ציוני ד ו ע ,ח ב ר ה מ ו ע צ ה וראש מ ח ל ק ת ה ת ב ר ו א ה שלה ,במסמך חסוי :״תבן ל א ניתן ל ע ב ד י ך )הידנראט( ו ל ב נ י ם א ו מ ר י ם ל נ ו עשו״ .ה ו א ת י א ר א ת ה מ ד י נ י ו ת ש ה י ת ה נ ק ו ט ה ע ל ידו ב מ ל י ם פ ע ו ל ת ו ה י א כזו ש ״ ה ה ם ״ ) ה ג ר מ נ י ם ( יסונוורו ל ז מ ן ־ מ ה ע ל ידי פ ק ו ד ו ת הבאות: ה ב י צ ו ע שלי ,ו ב כ ך ״ ת ו ק ל ה ה צ ל פ ה בשוט״. כ ב ר מ ר א ש י ת כ ה ו נ ת ו ב ת פ ק ד ב ל ט צ׳רגיאקוב ב ע מ ד ת ו מ ו ל ה ל ח ץ ה ג ר מ ג י . הוא עשה מאמצים ל פ ת ח פ ע י ל ו ת ציבורית ענפה בנסיבות הנתונות ,פעל ל ה ס ד ר ת העבדה עניני למניעת ובייחד הפרועות החטיפות ברחובות עבדת־ וארגון הכפיה .נ ע ש ו נ ס י ו נ ו ת ל ה ס ד ר ת א ס פ ק ת המזון ו ע ז ר ה ל נ ז ק ק י ם ו א ף נ ד ו נ ו ה א פ ש ר ו י ו ת לפתיחת בתי הספר. בשלב הראשון של ה כ י ב ו ש ה נ א צ י האמין היודנראט ,כי יוכל אמנם הוא ל מ ל א ולו גם באופן חלקי ,א ת הפונקציות שמילא ועד הקהילה לפני המלחמה. גיתן ל ק ב ו ע ,כ י ה י ח ס ה ב ר ו ט א ל י ש ל ה כ ו ב ש י ם א ל ה י ה ד י ם ו א ל ה י ד ג ר א ט כ נ צ י ג ם , וההתעללויות המירות האוכלוםיה שגיחתו על הטירור היהודית ב ל י ־ ה ר ף ,ו כ ן שהופעל מן הרגע הראשון ,ל א הצליחו ל ח ס ל א ת הפעילות הקהילתית היהודית ש ע י ק ר מ א מ צ י ה ה ו פ נ ו ל ה ג נ ה ע ל ח ל ק י ם גיכרים ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה . העצמאית, ל מ ג מ ת ם ש ל ה ג ר מ נ י ם ל א היה ה י ד נ ר א ט ה מ ס ג ר ת ה י ח ד ה ה מ ו פ ק ד ת בניגד על החיים הציבוריים של המוסדות ה י ה ד י י ם הסוציאליים ,ועדה שהוקמה בספטמבר מימי .1939ב ד ־ ב ב ד נ י כ ר ת פ ע י ל ו ת ם ש ל ו ע ד י ־ ה ב ת י ם ש ת ח י ל ת ם ב ה ת א ר ג נ ו ת המצוד עזובים למען ויתומים( תנועות היהדיים. כבר מראשית הכיבוש פעלה ג ם ועדת־ תיאום ע ד בימי ה מ ע ר כ ה ו ה מ צ ו ר עזרה הושטת לנפגעים דחופה נשרפים, )פצועים, ו ט י פ ו ל ב פ ל י ט י ם .כן ל א ה פ ס י ק ו ב א ו ת ם ה י מ י ם א ת כמו .ה״בונד״ פוליטיות, וה״חלוץ״ .,ש ה ע מ ד .א ת אנשיו ילדים פעילותם בתי־ ואת המלאכה שברשותו למאמץ המלחמתי. הבעיות הקשות ש ב פ נ י ה ן .הועמדה האוכלוסיה חייבו היהודית תגובה של גוף ציבורי .ו א כ ן ע ד מ ה ר ה ה ו ק ם גוף קבוע ,מ ו ר כ ב מ מ נ ה י ג י ה מ פ ל ג ו ת ה ש ו נ ו ת , כגון מ א ו ר י צ י א ו ד ך מ ה ״ ב ו נ ד ״ ,י ש כ נ א ז א ג א ן מ ״ פ ו ע ל י ציון ש מ א ל ״ , ,י ו ס ף סאך מ פ ו ע ל י ־ צ י ו ן צ״ם ,מ נ ח ם ק י ר ש נ ב א ו ם מ ה צ י ו נ י ם ה כ ל ל י י ם )״על ה מ ש מ ר ״ ( ,ו א ל כ ס ג ד ר פרדמן .מ״אגדה״ של גוף זה )בסוף שקיים 1941 ה צ ט ר ף ל ג ו ף זה גם נציג התיעצויות ־ תכופות ולחוות־דעתו, ״מזרחי״(. לעמדתו רק הג׳וינט לא שאלו והעזרה ההדדית ,א ל א .ג ם היודנראט ע צ מ ו . . .יצויין, הראשון. שהתחברות..זו להכריע בבעיות של כוחות הקשורות פוליטיים )הקואורדינציה(, לעבדת־הסעד ולשוות שאפה לה .א ו פ י מהרגע ציבורי. מטעמים מובנים הועלתה .פ ע ו ל ת ה ס ע ד בראש כל ה ד א ג ו ת ,כ ב ר בחדשים הראשונים 82 ש ל ה כ י ב ו ש הנאצי. בעזרתו בוארשה ר ש ת רחבה של סאציאלע יידישע עסקני הפעילה והיעילה ש ל ציבוריים מ ו ס ת ת עזרה הדדית אליינהילף — ע ז ר ה ציבור ,ש ר ב י ם מ ה ם פ ע ל ו ל א ח ר מ כ ן הג׳מנט צמחה עד מהרה ייס״א )ר״ת: בהנהלתו של שהוקם יהודית(, ביוזמתם של ב ת נ ו ע ו ת ־ ה מ ח ת ר ת .ב מ ר ו צ ת הזמן ר י כ ז ג ו ף זה ס ב י ב ו כ ו ח ו ת שהיו מ ע ו ר י ם ב ח י י ה צ י ב ו ר מ ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ,מהג׳וינט, )אגודה ל מ ת ן עזרה ר פ ו א י ת ו ר פ ו א ה מ ו נ ע ת ( ,ו ״ צ נ ס ו ם ״ )אגודה ל ס י פ ו ל מ״טוז״ ב י ל ד יהודי( ו״אורס׳׳ )סה״כ כ־ 3000ע ו ב ד י ם ( . רבבות העזרה יהודים מ ב ו ג ר י ם ו י ל ד י ם ה צ ל י ח ו ל ה ת ק י י ם ב ה ת ת ל ת ה כ י ב ו ש ב ז כ ו ת שקיבלו בשנה ממוסדות אלה .כ ב ר הראשונה לקיום מספטמבר ייס״א 1939ה ו ש י ם הארגון עזרה ו ס ע ד ל כ י 1 6 0א ל ף נ פ ש )שהיוו 30%מ כ ל ל האוכלוסין־. ה י ה ו ד י ת ב ו א ר ש ה ,ש מ נ ת ה ב ס ו ף ס פ ם מ ב ר כ ־ 4 2 5א ל ף איש( .ע ם ה ח ר פ ת מ ד י נ י ו ת ה נ י ש ו ל ו ה ה ר ע ב ה ש ל ה ש ל ס ו נ ו ת ה נ א צ י י ם כ ל פ י ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית ,נ ע ש ה ת ה ל ל ה ה ת ר ו ש ש ו ת ו ה ה ת מ ו ט ט ו ת ה פ י ז י ת ש ל ה מ ו נ י ־ ע ם ה ע נ י י ם ,י ו ת ר ו י ו ת ר ב ו ל ט לעין. התמותה האוכלוסיה הגוברת והולכת של היהודית ה ג ד י ל ה מ י ו ם ל י ו ם א ת גל היתמות .תהליך זה השליך לרחוב אלפי ילדים שהפכו לקבצגי־רחוב קטנים. קורת גג הילדים ל ל א השגחה, וללא בחוצות, שהתגלגלו טרגדיה היוו איומה ,וכפי ש ה ת ב ט א א ח ד ה ס ו פ ר י ם ה ל ו ע י ם בגיטו ,ז ה ה ל ״ מ ח ז ה ק ו ר ע לב, ד ב ר המזעזע א ת לשז־־העצמות״. מאות שנגע המל״ ״עז־ הווייתגו ,ע ד לגבכי א מ נ ם ״צנטוס״ ,א ר ג ו ן ר ב ־ פ ע ל י ם ל ט י פ ו ל דם־התמצית ועד ב י ל ד י ם ויתומים ע ם ה ע ס ק נ י ם ו ע ו ב ד י ם ש ל ו ,ד א ג ב א ו פ ן ח ל ק י א ו מ ל א ל־ 40000ילדים ב ג י ט ו ש ח ל ק ם ה ג ד ו ל ה י ו יתומים .א ך ב ר ח ו ב ו ת ה ת ג ל ג ל ו ל ל א כ ל ה ש ג ח ה 3000י ל ד י ם פ ו ש ם י ־ ל ,ו ע ל כ ע ש ר י ם א ל ף ילדים נ ו ס פ י ם ה ת ד פ ק ו ע ל ד ל ת ו ת ל ם ש ל ה מ ט ב ח י ם העממיים לקבל שם ובתי־הילדים כדי לפחות את מנת הדלה. האוכל לפי ה ד ו ״ ח ה ר ש מ י ש ל ״צנטוס״ ,ה י ו ב ־ 1ב ס פ ט מ ב ר 26 1941מ ט ב ח י ם ו ־ 9מ ע ו נ ו ת י ל ד י ם ו ב י ח ד 35מ ו ס ד ו ת א ש ר ה א כ י ל ו 29,518ילדים .ב מ ס פ ר ז ה נ כ ל ל ו הילדים שבפנימיות ל מ י נ ל ן ,ו ב מ ע ו נ ו ת היום .ב ס ״ ה נ ה נ ו מ ן ה ס ע ד ש ל ״ צ נ ט ו ס ״ ב א ו ת ה ע ת ב מ ו ס ד ו ת ה ש ו נ י ם ל ס ו ג ל ם 44,941י ל ד י ם ו ע ל 4391ילדים ב פ נ י מ י ו ת ־ ה י ל ד י ם . כן היו בגיסו ב־1 הנוער פנימיות־ילדים ב ס פ ס מ ב ר 164 ,1941 שבבתים .א ך מ ה ע ר ך ה ל .ל־ 400מנות הלחם ה ע מ ל ״מבצע הדוורים״ ש ל ב ל י הלחם ,א ש ר שנוהלו ע ל לי ל ק פ ה ,ו ל מ ע ש ה הקפד, לרשותם של ״צנטוס״ ב ר ח ו ב ו ת :ואיזה ע ר ך ה ל ל מ ע ט ה מ כ נ ס י י ם למעלה ל ל ב נ י ם אשר מ־3000 פושטי־ל מתפרת ה ל ב נ י ם ש ל ״צנטוס״ ,ש ז ה ר ק נ פ ת ח ה ,ה צ ל י ח ה ל ס פ ק ל א ל פ י ה י ל ד י ם הערומים או הערומים למחצה י ביומנו ש ל צ׳רניאקוב ניכרת דאגתו המרובה לגורל הילדים ולהרחבתו של מפעל ילדים. פתיחת העזרה הסוציאלית העצמית שהתבטאה בין־היתר ב ה ק מ ת פנימיות לאלפי יצויין כ א ן כ י מטבח ב ש ב י ל ילדים בנאומו ב־20 הדגיש צ׳רניאקוב א ש ר אינם ב־20 בינואר רוצים המועצה־הכלכלית שאבותלם 1941 שימשל לתרום ב י ו ל י 1941 בחנוכת לנהל מאומה התקיימה נשלחו ל מ ח נ ו ת ־ ע ב ל ה .ע ל ל פ נ י כן, בית־היתומים מאבק למלחמה ביוזמתו ש ל צ׳רניאקוב קשה במצוקה ברחוב א ו ג ר ל ו ב ה נגד עשירים ובעוני .ב ר ם , ,29 סרבנים, בישיבת' ש ה ת ק י י מ ה ב ־ 1ב פ ב ר ו א ר 1941ה ו ב ע ה ״ מ ו ר ת ר ל ב ש ל ה ק ו 83 שברצוגו של החדש צ׳רניאקוב ל ש ם כ ל כ ל ת ש כ ב ת •העוני״. הגרמנים השלטונות ד ה י י נ ו ״ליטול להנהיג, העשירים א מ צ ע י ם מן • שידעו -לנצל את היטב הניגודים אוכלוסיית שבקרב הגיטו ל ה ח ל ש ת א ח ד ו ת ם ש ל היהודים ,ה ת נ ג ד ו ל מ ד י נ י ו ת ה ס ו צ י א ל י ת ש ל צ ׳ ר נ י א ק ו ב ; א ת ה ע ו ב ד ה הזו מ ד ג י ש ר י ג ג ל ב ל ו ם ב מ ס ת ו ע ל י צ ח ק גיטרמן ,יו״ר הג׳ויגט ,א ש ר ניסה ל מ מ ש א ת ר ע י ו נ ו ש ל יו״ר ה י ו ד נ ר א ט צ׳רגיאקוב לגייס א מ צ ע י ם גדולים בין שבה ל מ ט ר ו ת ע ז ר ה ו ה צ ל ה .פ ע ו ל ה זו כספיים ה ש ת ת פ ו ב ה נ ה ל ת ו של ג י ט ר מ ן , היתר ,ה ע ס ק ג י ם :ב ל ו ך ,מ .מ .קון ו ה ד ״ ר ריגגלבלום ,ש ה י ת ה מ ב ו ס ס ת על לא השיגה את עשתה מה שיכלה כדי כפיה )איכלוס מטרתה לשים דירות העשירים בפליטים, העיקרית ,כ י ״ ה ס ב י ב ה לאל הרעיון את של לגבות ע ב ו ד ת ־ כ פ י ה וכוי( צ׳רניאקוב, היו״ר מםי־כפיה המלחמה מעשירי מקרוב״ שקמו )רינגלבלום(. בשל החמרת מ צ ב הילדים ע ק ב ה ת ר ו ש ש ו ת ם הקטסטרופלית של המוני־העם, • בשל ובעיקר בספטמבר החמרת מצבם צ׳רניאקוב ל ש ל ט ו נ ו ת של ילדי הרחוב ,פנה ב־5 1941ב ב ק ש ה ל ק ב ל א י ש ו ר ח ו ק י ל ה כ ר ז ת ״חודש הילד״ .ב ע צ ה א ח ת ע ם ״צגטוס״ ה ו ח ל ט ל ב צ ע ב ג י ט ו מ פ ע ל צ י ב ו ר י ־ כ ל ל י גדול ב מ ט ר ה ל י צ ו ר נ כ ו נ ו ת מ צ ד כ ל ה ש כ ב ו ת והחוגים ל ע ש ו ת ל מ ע ן ם ע ד הילדים .מיד ל א ח ר ק ב ל ת אישור החוק הוקם ו ע ד ציבורי ג ר ח ב עול בראשותו של צ׳רגיאקוב ל ב י צ ו ע ״החודש״ ,א ך ארגונו ה ו ט ל ע ל ״צגטוס״ ,ו ב ע י ק ר ע ל ה מ ד ו ר ל פ ע ו ל ה ח ב ר ת י ת ו ע ל ו ע ד ת המרכזית. המופעים עצרת הכרזת ״חודש התקיימה הילד״ ביום בספטמבר 20 באולם 1941 ק ו ל נ ו ע ״פמינה״ ב נ ו כ ח ו ת ק ה ל ר ב .ה א ו ל ם ה ג ד ו ל היה מ ל א מ פ ה ־ ל פ ה .צ ׳ ר נ י א ק ו ב ב ק ו ש י ה ס פ י ק ל ה ג י ע ל ע צ ר ת ,ל א ח ר ש ב א ו ת ו ־יום נ ק ב ע ה ל ו פ ג י ש ה ע ם ק ו מ י ס ר הצורר הגיטו, אוארסוואלד, התכנית בדבר קיצת ה ש ט נ י ת של ג ב ו ל ו ת הגיטו שהיו צפופים ב ל א ו ־ ה כ י .צ ׳ ר ג י א ק ו ב פ ת ח א ת ה ע צ ר ת ב״אוירה ה מ ר ו מ מ ת ו ה ח ג י ג י ת המרשימה״ מחלקת של בגאום גרגש ואחריו הופיעו ביודגראט, האספקה שזכה ב ״ נ א ו מ י ם חמים״ להוקרה רבה בגיםו, אברהם גפנר ותומך אוהד ראש נלהב ה מ ח ת ר ת ה י ה ו ד י ת ; ד ״ ר א ד ו ל ף א ב ר ה ם ברמן ,איש ציבור מ ן הדור ה צ ע י ר ש ר א ה ח ו ב ה ל ע צ מ ו ל ה ת י י צ ב ל פ ע ו ל ה ב ש י ר ו ת הילדים ,ה ח ל מיום פ ר ת ה מ ל ח מ ה , ב־1 בספטמבר ובשירות פליציה ,1939 כאשר נפלו הפצצות על הראשונות וסביבתה, וארשה זה ר א ה א ת ע י ק ר ש ל י ח ו ת ו ג ם ל א ח ר היווצרו של ה ג י ט ו ; גב׳ ד ״ ר צ׳רניאקוב )ניוניה(, רעיתו של היו״ר, אשר את כל זמנה הקדישה ל י ל ד י ם עזובים ,ו ל פ י ד ב ר י ו ש ל ט ו ר ק ו ב היתד .מ ו פ י ע ה ת מ י ד ב א ס י פ ו ת ו ב ע צ ר ו ת ופונה שהם א ל יהודים אמידים ״ ל ק ו ם ו ל ה ת י י צ ב עתיד ״צנטוס״ בגיטו, ישראל״; עם להלן — ליאון ל ש י ר ו ת הילד ,ל ש י ר ו ת ם של ניישטט, ממנהלי הג׳וינט, אלה מפעילי ה ב ו ל ס י ם ב י ו ת ר ב מ ד י נ ה ,ד ״ ר יאן פ ש ד ב ו ר ס ק י ,א ח ד ה ר ו פ א י ם ה ט ו ב י ם מומחה למחלות פנימיות ולמחלות ילדים, שניהל זמן־מה בגיטו את ב י ת ־ ה י ת ו מ י ם ה ג ד ו ל ב י ו ת ר ש ל 1000ילדים ,ב ר ח ׳ וולנושץ ,ו ל ב ס ו ף יצחק גיטרמן, יו״ר הג׳וינט ,א ח ד ה ע ס ק ג י ם ה ח ש ו ב י ם ו ה מ ס ו ר י ם ב י ו ת ר בגיםו .ל א ח ר ה נ א ו מ י ם היתד, גם ת כ נ י ת אמנותית עשירה ב ה ש ת ת פ ו ת מ א ו ת י ל ד י ם מ מ ו ס ד ו ת שונים, וכן נ ע ר כ ה ת ח ר ו ת ע ל ה כ ר ז ה ה י פ ה ב י ו ת ר ל ״ ח ו ד ש הילד״ ,ב ה ש ת ת פ ו ת א מ נ י הגיטו. 84 בישיבה התנגדות הראשונה לאחר ההכרזה, בראשותו של הביע צ׳רניאקוב ,הוא ל ה ש ק פ ה ה פ ס י מ י ס ט י ת ל א ס ו ף ר ק חצי מיליון זלוטי ,כי ה ר י 3/5מ ז ה נ ת נ ה ה ק ה י ל ה ) ב נ א ו ם ה ה כ ר ז ה ב ע צ ר ת ה צ ה י ר צ׳רניאקוב מ ר א ש ע ל מ ת ן 100,000 זלוטי ל מ ו ס ד ה א ס פ ק ה ( .ב מ ס ג ר ת ״ ח ו ד ש הילד״ ,ש ה ת ק י י ם ב ח ד ש י א ו ק ט ו ב ר ו נ ו ב מ ב ר , וניתן ל ו ילדים פרסום נערכו עצום, מבתי־יתומים של עשרות ״צנטוס״ .כן באולם ״מלודי פליציה צ׳רניאקוב .לסיום ״חודש הילד״ רבת־רושם ברח׳ פאלאס״ מופעים, תערוכה נתקיים קונצרט הופיעה ר י מ א ר ס ק ה ,בו נתקיימה ש ו ב גדולה ש ל חגיגי עבודות גבוהה ברמה בנאום־פניה ח ם הדייר ב נ ו ב מ ב ר 1941 עצרת ב ״ פ מ י נ ה ״ ש ב ה נ ש א א ת ה נ א ו ם הראשי א ד ם צירניאקוב. ע ל ת ו צ א ו ת ״ ח ו ד ש ה י ל ד ״ נ ח ל ק ו ה ד ע ו ת .ר י נ ג ל ב ל ו ם ה ת ר ע ם ע ל כ ך שוועדי ה ב ת י ם ל א נ ע נ ו כראוי ,ב א ש ר ה ם ה ש ת ת פ ו ב מ ב צ ע זה ב ס כ ו ם זעיר ש ל 50,000 בלבד .לדעתו של זלוטי בעין־יפה רינגלבלום ח ל ק מן הציבור ל א קיבל את ה מ ב צ ע ש ל א נ ע ד ר ו מ מ נ ו א מ צ ע י כ פ י ה ) ג ב ו בולים מ ל ח ם ,מ ת ר ו פ ו ת ,מ מ ש ל ו ח מכתבים הצלחה וכוי( .ל ע ו מ ת ו טוען ד׳׳ר ב ר מ ן ש ל מ פ ע ל ״ ח ו ד ש הילד״ היתד. רבה ,גם כספית ,ש כ ן ה ו א הכניס ,הן מ ן המוסדות המשקיים ע ם מ ש ר ד האספקה בראשם ,ה ן מ א ל פ י ת ו ר מ י ם פ ר ט י י ם — ל מ ע ל ה ממיליון זלוטי ,ש נ ח ש ב ל ס כ ו ם גדול ב א ו ת ם הימים .א י ן ס פ ק ש מ ב צ ע ״ ח ו ד ש הילד״ ה י ה ב ב ח י נ ת ק ר ן א ו ר בחיי הגיטו ,ש כ ן גיוס ה כ ו ח ו ת ה ר ו ח נ י י ם ו ה ח מ ר י י ם למען ס ע ד הילדים ,ב י ט א ב א ו ר ח ב ו ל ט א ת ה ח י ו נ י ו ת ו א ת ר צ ו ן ־ ה ח י י ם ש ל האוכלוסיה היהודית ,ע ל א ף האבלות ה כ ב ד ו ת ו מ ס ה ד מ י ם ש ש י ל מ ה מ ד י י ו ם ביומו. א ת נ א ו מ ו ש ל צ י ר נ י א ק ו ב ב ״ ח ו ד ש הילד״ ,ה מ ת פ ר ס ם כ א ן ב פ ע ם ה ר א ש ו נ ה ככתבו וכלשונו, אחרים שנגנזו בתרגום בארכיון עברי, מהימן, המחתרתי של זיהיתי ב א ח ר ו נ ה בין ״ ע ו נ ג ־ ש ב ת ״ .ק ש ה היום כתבי־יד רבים לקבוע באלו ד ר כ י ם ה ג י ע ה ת ע ו ד ה זו ל ג נ ז י הארכיון .ניתן ר ק ל ק ב ו ע שהיה ק ש ר א מ ת בין ש נ י האישים ,ו ע ל כ ך מ ע ל ה ה כ ת ו ב ת ש ל ר י נ ג ל ב ל ו ם ה ר ש ו מ ה ב ל י צ ׳ ר ג י א ק ו ב , ב א ח ד מ פ נ ק ס י יומנו ש ל צ ׳ ר נ י א ק ו ב .מ א ל ך גיסא ,ע ל א ף ה ע ר ו ת י ו ה ב י ק ו ר ת י ו ת על פעלו ש ל צ׳רניאקוב כיו״ר הילנראט, העלה רינגלבלום ביומנו ובכתביו ע ל נ ס א ת ר מ ת ו ה מ ו ס ר י ת ו מ ס י ר ו ת ו ל ע ם ש ל צירניאקוב .ז א ת ו ע ל .ר י נ ג ל ב ל ו ם שעסק ל א ר ק בארגון ואיסוף החומר ה ת י ע ל י למען הארכיון ה מ ח ת ר ת י ושקד ל ל א ל י א ו ת ו ב כ ל ה ת נ א י ם ע ל ג ל ו י י צ י ר ו ת ל ל י ו ת וריכוזן ל מ ע ן ע ש ו ת ן נ ח ל ת ־ רבים ,נ מ נ ה ע ם י ח ל י ה ס ג ו ל ה ש ל ע ע ל קיומו ש ל יומן צ ׳ ר נ י א ק ו ב .״ צ ר נ י א ק ו ב רושם היה ב פ נ ק ס — כ ו ת ב רינגלבלום במםתו ע ל ׳עוגג־שבת׳ — א ת כ ל מה שהתרחש בגיםו בימי נשיאותו. היומן או ביתר דיוק פנקס הרשימות, ל א י מ ע נ י י ן מ א ל ,כיוון ש ה י ה ל ו ל צ ׳ ר נ י א ק ו ב מ ג ע ו מ ש א יומיומי ע ם שלטון ג ר מ נ י י ם ש ו נ י ם ו כ ן ע ם ש ל ט ו נ ו ת העיר הפולניים ,ו ב ה י ו ת ו יריד הוא גורמי הקהלה החזיק ב ל ו א ת החוטים הרבים ש ל חיי־הציבור ח ל ל י י ם ״ . להלן דברי צ׳רניאקוב ב ע צ ר ת : ב ע ת ש ש ע ו ן ה ה י ס ט ו ר י ה י צ ל צ ל א ת ש ע ת ה ז מ נ י ם ה י ו ת ר טובים ,א ז י י י מ צ א 85 מ ל ח י ן א ש ר י ע ל ה מ נ ב כ י נ פ ש ו א ת ס י מ פ ו נ י י ת הגיטו .היא ת ת ח י ל ב ת ר ו ע ת 1 קרב, בתופי ה ש כ מ ה ובנגינת כינור רומנטית ש ל ע ל י ל ו ת ג ב ו ר ה ,שמדי פעם בתים בפעם בקולות תופסק הקלרינט שישמיע נפץ קולות ורעש מופצצים. ל מ נ ג י ג ה עכשווית זו — ה ה ר מ ו ג י ת וכאן, חרף אימתה הגדולה — י ש ת ז ר ד י ס ו נ נ ס ש ל ח ל י ל שישמיע י ב ב ה ,בכי ,א נ ח ה ו א ת א נ ק ת ו ש ל ילד. זה ק ו ל ו ש ל ה י ל ד הזה ה ש ו כ ב יהיה 8 2 ברחוב ,ה מ ב ר י ח ,המקבץ נדבות 5 ו ג ו נ ב * ,ה מ ב א י ש ,צ ב ה ו מ ת ב ר ע ב ,ה י ל ד ה מ ה ו ו ה ה ת ג ל מ ו ת חיה ל נ ק י פ ו ת מצפוגגו. א ב י נ ו ש ל נ ו ,כ ך גוהגים ל ו מ ר א ב ל ה א ם א ת ה אחינו ,א ו מ ר ת ה מ ש ו ר ר ת . מלים שמדובר בין א ל ו י ש ל ח ר ו ת על ל ו ח ל ב נ ו ו ל ש נ נ ם ל ל א הרף .י ש פ ש ע י ם עליהם ב ח ו ק ו ת ־ ע ו נ ש י ן ,א ך יש ג ם פ ש ע י ם שאינם נמנים כלל ה ח ו ק י ם ,מ ש ו ם שהם טהורים מ ד י בכדי ש א פ ש ר יהיה כלשהו של חטא; לפשעים אלה שייכת אטימות־הלב לסווגם לסוג והאדישות כלפי 6 גורלו המר של ה י ל ד . אגי פ ו ת ח א ס פ ה זו בסימן ה מ ל ח מ ה ב פ ש ע ה ג ד ו ל ב י ו ת ר ש ל ת ו ש ב י הגיטו — האדישות. מוות ל א ד י ש ו ת — יחי הילד. הערות (1הכוונה למאבק על קיומה של האוכלוסיה היהודית שעל־אף האבירות הכבדות ומס הדמים הנורא ,היתה חדורה שאיפה עזה לחיות ולבלות את האויב .החיים הכלכליים של הגיסו לא שותקו ת ח ת המהלומות הכבדות של השלטון ,אלא הסתגלו לתנאים האנומאליים של ניתוק ו ב י ח ד ,ואף זכו להישגים ניכרים; בהברחת מזונות ,בחוש ההמצאה ,ביצירת ענפי פרנסה שלמים שהלקוח היחיד היה הסוחר הנוצרי ,בהשגת חמרי־הגלם ההכרחיים לצורך הייצור ,בשעה שהגיטו היה סגור ומנותק מכל מקורות חמרי־הגלם ,וביצירת קשרים עם הצד הארי שמעבר לחומות הגיטו — בכל התחומים האלה באו לידי ביטוי הדינמיות הכלכלית וההתנגדות הכלכלית של הגיטו .ת ח ת האיצטלה של ארגוני־עזרה יהודיים מרכזיים התרכזו כמעט כל החיים העצמאיים של היהודים — הן הפעולה הציבורית־פוליטית והן הפעולה התרבותית ,ולמרות הטרור הרצחני הנאצי פעלו בגיטו במחתרת כמעט כל המפלגות הפוליטיות והזרמים הרעיוניים. (2״תופעה מזעזעת של ילדי־רחוב ,פושטי־יד׳ — רשם רינגלבלום ביומנו עוד לפני הקמת הגיטו ,במחצית השניה של חודש אוגוסט .1940ברחוב לשנו ,למשל, אפשר היה לראות על כל 20—10מטר ילדים בני 8—1בבגדים מרופטים וקרועים, בבלויי סחבות ,פושטים־יד לפרוטה )רינגלבלום א׳ ,עמ׳ .(133 תהליך ההתרוששות של המוני התושבים של הגיטו ,שחיו בתנאים איומים ,השליך' לרחוב אלפי ילדים שהפכו לקבצנים קטנים ,״ילדי רחוב״ ,שהתחננו לפת־לחם )ברמן, גורל הילדים בגיטו וארשה ,עמ׳ .(204במחצית השניה של 1941היוו הילדים את• הרוב בין פושטי יד ברחובות הגיטו ,ואף לאחר שעה 9בערב ,לאחר שעת העוצר. ״הם הולכים באמצע הרחוב ומבקשים לחם ...את זעקתם אתה שומע בשעות מאוחרות יותר ,בשעה ,11ואפילו בחצות .אין הם מפחדים מאף אחד ,ולעתים קורה שילדים פושטי־יד אלה מוצאים את מותם בלילה על המדרכה״ )רינגלבלום אי ,עמ׳ .(281 היו פולנים שהתרעמו על כ ך שיהודים מרשים ,שהמצב יגיע לידי כך ,שילדים יהודים 86 יחפים יעברו ל צ ד ה״ארי״ ויהיו שם לפושםי־יד )רינגלבלום א׳ ,רשימה מאוקטובר ,1941 עמ׳ .(308 (3ביומנו מעלה צ׳רניאקוב ,בהיקף רחב ,פרשיות של ההברחה המאורגנת להפליא של מזונות לגיםו .דרך החומות והגגות ,דרך מרתפי הבתים שעמדו על הגבול ,דרך כל המקומות המוצנעים ,שעין הכובש לא היתד! בקיאה בהם ,ובמיוחד א ת גבורת הילדים המבריחים שהיו מסוגלים לחמוק דרך כל חור בחומה ע״מ לספק מזון לגיטו. אברהם לוין כ ת ב ברשימתו ,מיום 22במאי ,1942על ילדים מבריחים כדלקמן: ״חבורות חבורות של ילדים בני 10עד 13—12מתגנבים ועוברים אל הצד הארי לקנות שם תפוחי־אדמה .יש גרמנים המרחמים על הילדים האומללים ,מתעלמים מהם ,הופכים פגיהם במתכוון ,א ך יש גם רוצחים המכים א ת הילדים מכות רצח ,לוקחים מידיהם א ת תפוחי־האדמה ובמקרים רבים אף מפעילים א ת נשקם״ )יומנו של לוין ,עמ׳ .(45 (4כשמכת הגנבים הקטנים נעשתה המונית למדי הורה יו״ר היודנראט שגם משטרת הגיטו תטפל בבעיה וו ,א ך בעת ובעונה אחת הוא הציע להנלהת ״צנסום״ לבוא בדברים עם המפקדה של המשטרה בגיטו .לפי התכנית שעובדה במשותף ,היה על המשטרה להקים כמה תחנות־מעצר לילדי הרחובות ,וביחוד לגנבי־רחוב קטנים ,ו״צנטוס״ הוציאם מ ש ם כעבור זמן קצר ותסדר אותם בפנימיות )ברמן ,במקום אשר יעד לי הגורל, עמ׳ .(107 (5ביחוד היתד .ר ב ה התמותה בבתי־המחסה )״נקודות״( המיוחדים לילדים .ניקח לדוגמה א ת בית־המחסה הגדול ביותר לילדים ברחוב לשנו .127מן ה־ 4ביולי ועד ל־ 15באוגוסט 1940היו שם 47מקרי־מוות בקרב 470ילדים ,כלומר .10%בשנת 1941היתד .התמותה באותו בית־מחסה )שעבר ב־ 29בנובמבר 1940לרחוב ח ׳ י י ל נ ה (39 גבוה פ י כ מ ה :ל־ 600ילד בממוצע היו במאי 178מקרי־מוות ,וביוני — ) .155י .קרמיש, ״ניגודים מעמדיים בגיטו וארשה״ ,אנציקלופדיה של גלויות ,וארשה ב׳ ,עמ׳ .(567 (6ר ג ש הרחמנות הלך ודעך .״אין עושי הצדקה שלנו שמים אל ליבם — רשם ביומנו אהרון קפלן ב־ 18בינואר — 1941שילדים בני חמש ושש מתגלגלים בחלאתם בראש ח ת ו ת ונותנים בשיר קולם או שבאים בטענה אל הלבבות היהודים ,אל ״רחמנים־ בני־רחמנים״ ,שאין לבם מתעורר לחמלה עליהם ומשאירים אותם מזי־רעב וכפר׳ )קפלן, יומן ,עמ׳ .(428גם רינגלבלום הביע א ת הזדעזעוחו בראותו ״לבבות בני־אדם מאובנים״ שנשארו אדישים למראה ילדים משוטטים ברחובות ,ילדים רזים כמו שלדים ,יחפים וערומים ,רגליהם קפואות מקור) .רשימה מאוקטובר ,1941אי ,עמ׳ .(308—307 ביבליוגרפיה אדם צ׳רניאקוב ,יומן גיטו וארשה ,בעריכת ג .בלומגסל ,א .טרטקובר ,ג .עק ,וי .קרמיש, ירושלים ,הוצאת יד ושם ,תשכ״ט. ח .א .קפלן ,מגילת יסורין ,יומן גיטו וארשה ,בעריכת א .י .כ״ץ ,נ .בלומנטל וב .מארק, ירושלים—תל־אביב ,הוצאת י ד ושם ו״עם עובדי׳ תשכ״ו. פרץ אפאציינםקי ,ילדים בחוצות ,ב״רשימות״ ,בעריכת צ .שנד ,הוצאת הקיבוץ המאוחד — ב י ת לוחמי הגיטאות ,תש״ל. א .א .ברמן ,מימי המחתרת ,תל־אביב הוצאת ״המגורה״ ,תשל״א. א .א .ברמן ,במקום אשר יעד לי הגורל ,הוצאת הקיבוץ המאוחד — בית לוחמי הגיטאות, תשל״ח. י .טורקוב ,אזוי איז עס געווען ,הוצאת צענטראלער פ א ר ב א נ ד פון פוילישע יחץ אין ארגעגסיגע.1948 , י .קרמיש ,היודנראט בוארשה ,בספר ״דמות ההנהגה היהודית בארצות השליטה הגאצית ,1945—1939הרצאות ודיונים בכינוס הבינלאומי השלישי ש ל חוקרי השואה ,ירושלים י ד ושם ,תש׳׳מ ,עמ׳ .76—63 ראובן בן־שם )פלדשוה( ,יומן גיטו וארשה ,משואה קובץ י׳ )עמי — 35בכיו של י ל ד ; עמ׳ — 50ילדיגו מוכרחים לחיות(. 87 תדאוש פנקיביץ׳ בית״מרקחת בגיטו קראקוב לרוקח בימים אלה הוענק אות חסידי־אומות־העולם המתגורר עד היום בעיר קראקוב. בזמן מלחמת העולם השניה ,כשהוקם הגיטו בקראקוב והאוכלוסיה הפולנית נצטוותה לעזוב את הרובע המוקף חומות ,סירב האיש להתפנות .הוא ניהל מאבק יחיד ,ובעזרת שלטונות סניטריים שבהתחלת הכיבוש עוד התחשבו בהם ,השיג רשיון להישאר בתחום הגיטו ,ונשאר לגור ולעבוד בתוך בית־המרקחת שבבעלותו .היה זה בית המרקחת היחיד בתחום הגיטו והרוקח הפולני עשה בו ימים כלילות ,והיה עד לזוועות שהתחוללו בו. עם תום המלחמה כ ת ב ספר זכרונות ,שראה אור בהוצאת ספרים חשובה בקראקוב . W Y D A W N I C T W O L I T E R A C K I Eהספר ,בתרגומה של מרים עקביא ,יראה בקרוב אור בעברית ,בהוצאת ״יד ושם״ וארגון יוצאי קראקוב בישראל .אנו מפרסמים כאן קטעים אחדים מתוך הספר. הימים הגיטו פולני, פנקיביץ׳, תדיאוש ח ל פ ו ב ח ר ג ו נ י ו ת ח ס ר ת ת ק ו ה .ה ה ו ר ו ס ק ו פ י ם היו קוז־רים .א ו כ ל ו ס י י ת הלכה והצטמצמה, מדי יום יצאו• ק ב ו צ ו ת למחנה השינויים בפלאשוב. ל א ה ו ר ג ש ו ב ה ת ח ל ה ,כ י ה צ פ י פ ו ת ה י ת ה עדיין איומה. את שונים המחנה הוחל מ ח ו צ ה לו. עלובים, מעונים, סלידה, כ מ ה גועל ליישב בעוברך בקבוצות ברחוב יכולת אנשים לראות הרוסים פ י ס י ת ונפשית ,הולכים צ ר י ך היה לחוש כל שגרו בגיטו שורות לאטפ ועבדו ארוכות ברחובות במקומות של העיר; בן־אנוש כלפי הנאצים על אנשים כמה שהמציאו ש פ ע כזה של ש י ט ו ת ה ת ע ל ל ו ת ב ב נ י ־ א ד ם אחרים .״היום אתם ,מ ח ר אולי אנחנו,״ כך ח ש ב בוודאי כ ל א י ש ב ע ל היגיון ,כ ש ח י פ ש בין ד מ ו י ו ת ר פ א י ם א ל ה אחר קרוב ,מ כ ר ,ידיד .כ ל יום ח ד ש ה י ה מ ב י א ל כ ו ל נ ו — ל א ל ה ש ח י ו ב ת ו ך ה ח ו מ ו ת ולאלה שחיו ב מ ה ש נ ק ר א היה ח ו פ ש — מ א ו ר ע ו ת חדשים ,א ש ר ל כ ו ל ם א ו ת ה המשמעות, אותו התוכן: מ כ ו ת ,מ א ס ר י ם ,מוות. מ ש ל ו ח י ם ר א ש ו ג י ם י ו צ א י ם י ל״יולגים״ ,כ ך מ כ נ י ם מ ח נ ו ת ־ ב ת ק ט נ י ם ב פ ל א ש ו ב , פרוקוצ׳ים ובוגרקה. הרופא הראשון ש ה ו ע ב ר מן הגיטו לפלאשוב הוא ד״ד ליאון גרוס ובזכות־ ר א ש ו נ י ם ז א ת הוא נ ת מ נ ה ל ה י ו ת ה ר ו פ א הראשי ש ל ה מ ח נ ה .ה י ו ד ג ר א ט מ ש ת ה ה 88 עם ההליכה שבשגרה פוחת ״למעלה״ ) ל מ ח נ ה ( .כ ל יום ידועה ,ל ע ו מ ת ז א ת שעובר ה״למעלה״ בגיטו מ ס פ ר ה א ד מ נ י ם * ״למטה״ הוא בבחינת רווח כ ו ל ם אימה. בתקופה זאת מפיל על רבים מ ה ם מתלווים למקומות העבודה השונים ו נ ש א ר י ם שם .ב מ ק ו מ ם מ ת י י צ ב י ם א ו ד מ נ י ם א ח ר י ם ,כ י ה ם עדיין נ ד ר ש י ם ו מ ש ת ע ש ע י ם ש ז א ת ה ד ר ך ל ה צ י ל א ת ע צ מ ם ו א ת ק ר ו ב י ה ם .ש פ י ר א היה מ ח ל י ט א ת בתקוה, מ י ל ק ב ל ל ש ו ר ו ת האו.דה .ו א ת מ י ל ד ה ו ת .ע ל עליו ל ע מ ו ד ד ו ם כניסה״ .היה ה מ ו ע מ ד היה ל ע ב ו ר ״ ב ח י נ ו ת ־ במרחק של שני מ ט ר להצדיע, ל פ נ י שפירא, ל ה כ ר י ז ב ק ו ל ר ם ו ב ר ו ר א ת ש מ ו ו א ת ת פ ק ד ו ו ל ה צ ה י ר שהוא מ ע מ ד א ת ע צ מ ו לשרותו של ה צ ה ר ה זו היתד. הבוס. להאמר צריכה ובגרמנית. בפולנית זאת היתד .כ ל ה ב ח י נ ה .מ צ ב ־ ר ו ח ו ש ל ש פ י ר א ,פ ר ו ט ק צ י ה מ ת א י מ ה ו מ ר א ה ו ה ח י צ ו נ י ש ל המועמד היו קובעים א ת הבחירה. החיים בגיטו עצבניים נעשו ביותר. תלוי החיסול היה היה מישהו הולך לבלי שוב .כולם נמצאו תמיד על סף דירות ו נ ו ט ל י ם ע י מ ם ר ק ח פ צ י ם פ ע ו ט י ם ויקרים. יום־ יום באויר. פ ר ד ה מ כ ו ל ם ,עוזבים ב מ פ ק ד ת האו.דד ,..מ ב ו ק ר ע ד ע ר ב ,י ו ש ב י ם ה ג ר מ נ י ם ה מ מ ו נ י ם ע ל ע נ י נ י ה י ה ד י ם ,ר ו ש מ י ם ה ר י ניירות ,ע ו ר כ י ם פרוטוקולים ,מכינים דו״חות. כמעט יום־יום מ צ ל י ח מ י ש ה ו ל ב ר ו ח מ ן הגיטו. כ ב ר א י נ ו מ כ י ן מ ל א י מזונות ,ו מ ה ש מ צ ו י נעלם החנויות מתחםלות .איש ה א נ ש י ם חיים מ מ ש במהרה. מ ן ה ד א ל ה פ ה .מ ה שמרוויחים — מוציאים .ה י ד נ ר א ט ו ג ו ט ט ר בראשו ,עושים לדחות את מאמצים ת א ר ד ח י ס ו ל הגיטו .א ך ה כ ל לשווא .ה א ס ה אינו מ ס כ י ם ל א ף י ו ם נ ו ס ף ש ל דחיה. ב־13.3.1943 11.00 בשעה הידנראם ,לפי מדיע ש ר נ ר ,כ י ע ד ה ש ע ה ה־ 15.00ע ל כ ל ויום א ח ד ל א ח ר מ כ ן יפוגו פלאשוב יחדת ״השרות פולגים במדים ולד המיוחד״ כחולים, המורכבת מקיפה א ת תושבי גיטו A פקדת אוברגרופנפירר לצאת למחנה י ה ד י גיטו вל ת ח נ ת מליטאים, הגיטו ה מ ע ב ר מ ג י ט ו Аל־וע ל א ו ר ך כ ל לאטווים, ותופסת במצעד ה ר כ ב ת המזרחית. אוקראינים ושוטרים בתחנות המשטרה עמדות הגבול А ^ .ל ־ 6 אפשר לעבור ל ל א קושי ,ל ע ו מ ת ז א ת א י ־ א פ ש ר ל ע ב ו ר מ ־ 8ל ־ ^ האודה זוועתית. עמוסי־חפצים ברחובות עצבנות שלא תתואר. אגשים מ ח פ ש י ם ,צועקים, ג ח פ ז י ם ל ה ת י י צ ב ב מ ק ו מ ו ת ע ב ד ת ם .מ ח פ ש י ם א ת יקיריהם ,ב ג י ט ו ע צ מ ו מ ס ת ו ב ב י ם ג ר מ ג י ם ל א ר ב י ם — ב י ן ע ש ר ה ל ע ש ר י ם — מ ג ה י ג ם אמון ג א ה ט ) (Amen Gohtו ב ד ו כ ל י ־ י ר י אוטומטי ,ר ץ ב ר ח ו ב ו ת מ כ א ן ל ש ם .ה ו א ו פ מ ל י י ת ו וצמד הכלבים שלו ,רולף וראלף ,מעלים א ת מ ת ח ה ע צ ב י ם לשיא. האדמנים מ ת ר ו צ צ י ם כ א ח ו ז י ת ז ז י ת .ב ת י ה ח ו ל י ם נ מ צ א י ם ב ת ה ל ד חיסול. בעמדי ל ד חלון האפטקה ) ב י ת ־ ה מ ר ק ח ת ( אני רואה ל פ ת ע שהתנועה נפסקת, א י ש א י נ ו צועק ,אינו קורא ,מ ש ת ר ר ת ד ו מ י י ת ־ מ ו ו ת .ע י נ י כ ו ל ם מ ו פ נ ו ת ל ר ח ו ב ט ר ג ו ב ה .״ ב ו ד א י ע ו ב ר ש ם מ י ש ה ו ב ר ח ו ב ,ב ו ו ד א י מ י ש ה ו איום,״ ח ש ב ת י .ו א מ נ ם * אנשי א.1דה — א1רדנונגס דינסס — שירות הסדר הגרמנים ,כדי לעזור להם בביצוע חסיפות וכוי. היהדי ,שהוקם בפקדת 89 i הנה בא, הוא פרופורציונלי גהאט, אמון ועינים תמיר, גבוה, בן כ ח ו ל ו ת ,אולי גוף על גדול רגלים דקות, ראש עור שחור, בידו .40הוא ל ו ב ש מ ע י ל ה א ח ת שוט ,ב ש נ י ה כ ל י א ו ט ו מ א ט י ,ו ל צ י ד ו כ ל ב י ו הענקיים ,ד ו ל ף ו ר א ל ף .ה א ו ד מ נ י ם ע ו ב ר י ם לדום .הוא פ ו ס ע כ א י נ ו ר ו א ה א ת מ י ש ל פ נ י ו .ע ו ב ר א ת כ כ ר זגודה ,פ ו נ ה ס ו ל נ ה ו נ ע ל ם .ה א נ ש י ם נ ו ש מ י ם ב ה ק ל ה ,זזים לכיוון ה ש ע ר .ל ת ו ך .ה ג י ט ו לרחוב מכוניות מגיעות אנשיהם, עם ולהבטיח אישים להם מנהלי חשובים, ל צ א ת מ ן הגיטו. הבאים עבודה, להתערב של נ מ צ א ת כאן מכוגיתו לטובת הייגמאייר מהגסטאפו ומכוגית סגנו קרגר ,מ ־ 0ת & .הגרמנים מוציאים את אנשיהם ובמכוניו־ מעבירים תיהם רכושם שני הניצולים את ש ע ר הגיטו .מ ר צ ל י ג ר י נ ר ו א ש ת ו , דרך כולל רהיטים ,עוזבים א ת הגיטו במכונית־משא .קרנר מוציא רופאים, השמועות שלפי אחר־כך ברחו וארשה דרך עם כל במכוניתו כל להונגריה. זה נעשה לעינינו. הגרמנים קצרים היו מתערבב משתקת מומחים עם בהטלת שריקות בהלה, וצריחות אימה וגביחות א ת השכל .מסתירים א ת הילדים ופחד. רעם כלבים. יריות החרדה מטווחים לגורל ת ח ת מיטות ,סוגרים אותם ילדים בארונות. י ל ד י ם ר ב י ם מ ת ג ל ג ל י ם ב ר ח ו ב ו ת ,ת ו ע י ם ואובדים ,ל ש ו ו א מ ב ק ש י ם ז כ ו ת ע ל ח י י ה ם . ההורים לקחת. ,14 א ו ב ד י ־ ע צ ו ת .זמן ה צ ע י ד ה כאן, ל פ ל א ש ו ב הגה כ ב ר בא ,ו א ת ה י ל ד י ם המבוגרים, ב ק ב ו צ ו ת ה מ ו כ ג ו ת ל ה ל י כ ה ,מ ת כ י ם הילדים אסור גיל שמעל מ ח כ ה ב ע ל ל א ש ה א ו אשד ,ל ב ע ל ,כדי ל ל כ ת יחד ,וכאן — ב צ ד ש ג י — הקטנים שאינם מורשים להצטרף .הגרמגים מבטיחים שכל הילדים ילכו ״למעלה״, אך קודם המבוגרים, ילכו הילדים אחר־כך — ידוע, הרי מוקם שבפלאשוב צריף מ י ו ח ך ל י ל ד י ם . בעוזבם פקודת בבית־החולים מוסרים הרופאים לידיעת חוליהם את משמרתם את הגרמנים ,ה א ו ס ר ת על כ ל חולה באשר הוא לעזוב א ת מיטתו .אך ת ו ך כדי העברת ״כל מי שמסוגל נושאות הפקודה, אותו, מסבירים — שיציל עוזב את הרופאים את לחוליהם גפשו.״ מ ת ח י ל ה בית־החולים. המצב את ואומרים בריחה מבוהלת. בורחים עם מנותחים להם: כל שרגליו תפרים טריים, וחולים ק ו ד ח י ם מ ח ו ם .ב ו ר ח י ם צ ע י ר י ם וזקנים .אני ר ו א ה א ו ת ם נ מ ל ט י ם מ ב י ת ־ החולים בורחים כשהם למחלות מדבקות, ערומים, חצי בתחתוגים רק וגופיה, ו מ ת פ ז ר י ם ל כ ל פ י נ ו ת הגיטו .ה מ ר א ה ה ו א ל א מ ן ה ע ו ל ם הזה .ב ש א ר י ת כ ו ח ו ת י ה ם נ ו פ ל י ם החולים ,נ פ צ ע י ם ו ש ו ב ק מ י ם ,פ ה ו ש ם נ ת מ כ י ם ע ל ידי ב נ י ־ מ ש פ ח ת ם .א י ש איגו יודע ,מ ה ל ע ש ו ת ע ם ה ח ו ל י ם ה א ל ה .ה ם ע ו מ ד י ם ב ק ו ש י ע ל ר ג ל י ה ם ,ו מ י שעובר את שער הגיטו מצליחים מודעים חייב זקוף להיות בריא. ולהעמיד פני וגם כולם לא ל ב ר ו ח ; רבים אינם מסוגלים להתרומם בכוחות עצמם .אלה נשארים, לבאות. המשאלה הפרידה האחרונה בגיטו קדחת — האחרונה, לחיצת ושתיקת־מוות אנשים המרתון, הל האחרונה עם משתררת באולמות הנטושים. רצים לכאן ולכאן. מי חבר, עם שיכול ידיד, מסתיר או מ א ח ס ן א צ ל איש א מ ו נ ו א ת א ו צ ר ו ת י ו ה א ח ר ו נ י ם .אנו מ ע ב י ר י ם ה ע י ר ה א ת ח פ צ י ידידינו ומפקידים להסתיר יותר מדי ממלאים 90 את אותם לפי חפצים, המגרות כי שנתפנו הכתובות כאן שניתנו קיימת סכנת מ ת ר ו פ ו ת ודוחפים לנו. באפטקה חיפוש בהן כל אין תמידית. מיני אפשרות זמנית חפצים אנו יקרים, שאינם וגם כאלה פרוטה ,א ך שווים לבעליהם, יקרים במזכרות. כנראה ,ר ק א י ש א י נ ו ד ו ר ש ק ב ל ו ת ,אינו מ י י ח ם ח ש י ב ו ת ל ת נ א י ה ה פ ק ד ה .ס ו מ כ י ם ר ק ע ל ההגינות של המקבל .המפקידים מקווים ש ב ע ת הצורך יימכר עבורם ח ל ק מחפציהם השמורים, תקופת ובעזרת הכסף שיקבלו בתמורה ,מקווים הם איך שהוא המחנות .ואמנם רבים ניצלו משלוחים הועד הודות לזה. נשלחו שלנו ש ו נ י ם ו ה ת כ ת ב ו י ו ת בתיווכו ש ל ד ״ ד מ י כ א ל וייכרט ,מ י ש ה י ה מ נ ה ל לעזרה־סוציאלית־יהודית־עצמית הוועד מבית־המרקחת לעבור את סיפק ומזון תרופות ליהודי Spoteczna פלאשוב Samopomoc במחנות וליהודים .Zydowsba אחרים קטנים מ ח ו ץ ל ק ר א ק ו ב .ה א נ ש י ם ש א נ ו ש ר ת נ ו א ו ת ם ב ע נ י נ י ם א ל ו ,נ ת נ ו ב נ ו אמון ב ל ת י ־ שלוש מוגבל. העובדות עוזרותי, סיכון בבית־המרקחת ,תוך ממלאות חייהן, נ א מ נ ה א ח ר כ ל בקשה. א מ ת ה י א ש ל א כ ו ל ם גהגו כ ך .ל א כ ו ל ם ה י ו מ ח ז י ר י ם א ת ה ד ב ר י ם השמורים. בבושה או ו ב כ ל י מ ה נ א ל צ ג ו ל א פ ע ם ל ה ו ד י ע ל כ ל ו א י פ ל א ש ו ב ,כי ח פ צ י ה ם נ ע ל מ ו , ב ח י פ ו ש )מי הוחרמו יכול היה לבדוק( ,או ששומריהם להחזירם מוכנים ר ק א י ש י ת )וידוע ה י ה ש א י ש אינו מ ו ר ש ה ל צ א ת מ ה מ ח נ ה ( .ק ר ה ג ם ש ס י ר ב ו רכוש, להחזיר השימוש למרות בסיסמה שנתבקשו ה מ ו כ ר ת ,שהיתר. ל ע ש ו ת כן בכתב, מ ו ס כ מ ת בין בכתב־יד הנותן ולמרות מוכר, והמקבל. והיו ג ם א ג ש י ם הגונים ,א ש ר החזירו ה כ ל ,ו ד א ג ו ל מ ה ש ה ו פ ק ד אצלם .ואף ה ו ס י פ ו מ ש ל עצמם ,ע ל ־ מ נ ת לעזור. הרגע מטען הגורלי בא. בד, מוכנים כ ב ר להיות למעלה אנשים ליציאה מסודרים בחמישיות* וממתינים ר ק לפקודה )כלומר שהיא בפלאשוב בקבוצות מצופפות, האחרונה .כל אחד במקום גבוה יותר עם רוצה מקראקוב(, מ ס פ י ק ודי ל ו באי־הוודאות ה מ ת מ ד ת הוו .כ מ ע ט כולם מתייחסים למחגה פלאשוב כ א ל ה ש ל ב ה א ח ר ו ן ב ד ר ך ה נ ד ו ד י ם ו ה ו מ נ י ו ת .בעיגי ה א ו מ ל ל י ם מ ת ק ב ל ה מ ח נ ה קבוע כמשהו מאוד .מ ש ם — כ ך סבורים — לא יעבירו אותם כ ב ר לשום מ ק ו ם ,ו מ י ש י ח ז י ק מ ע מ ד ,יחיה. א ך ל ד א ב ו ן ־ ה ל ב ה י ה מ ש ה ו איום ב א ק ט ה א ח ר ו ן ה ז ה ש ל חיסול גיטו ק ר א ק ו ב : ג ו ר ל הילדים .עגין זה היה ב ל ת י מיושב ,ב ל ת י ב ר ו ר ו מ צ י ק כאימה .ב ו ע ד ־ ה ק ה י ל ה )היודגראט( מ ת פ ק ד י ם גרמנים ,מ ת נ ה ל ו ת ש ם התיעצויות ארוכות בהן היו הגרמנים והיהודים ה מ מ ל א י ם א ח ר י פ ק ו ד ו ת י ה ם .ח ב ר י ו ע ד ־ ה ק ה י ל ה ע ו ן ב י ם א ת המצווים, ה ב נ י ן ,ל פ נ י ה ם צ ו ע ד י ם ג ס ם פ ו א י ם ו א ס א ס מ נ י ם .כ ז ר ם ח ש מ ל ע ו ב ר ת ב ה מ ו ן הידיעה המחרידה: אסור ל ק ח ת א ת הילדים .ע ל כולם ,ע ד ג י ל ,14 להישאר במקום. ידיעה ז א ת כ מ ו ה ו ל מ ת בהורים כרעם .ל פ ת ע מ ק ב ל ת המציאות ה ז א ת מ ש מ ע ו ת חדשה, חזרו כ א י ל ו ה י א ד ב ר ח ד ש ש ע ד כ ה ל א ה ו ב א ב ח ש ב ו ן .והרי ד ב ר י ם ד ו מ י ם ונשנו המטופלות באקציות הקודמות ,תמיד בקטינים .אם האשליה עמדה היתד. הטרגדיה מקלה ,הרי הזאת האכזבה בפני היתד. המשפחות מכאיבה ש ב ע ח י י ם .כ ך ג ם ע ח ה .א ג ש י ם ה א מ י נ ו ב ק י ו מ ו ש ל ה צ ר י ף ה מ י ו ח ד ע ב ו ר ילדים, האמינו בתכליתיותו של בית־הילד )קינדרהיים( שזה ע ת ה ר ק גפחח ,האמינו * בספר כתוב — רביעיות — אך תמיד עמדנו בחמישיות .מ.ע. 91 בהבטחות הוריהם את ה ג ר מ נ י ם ש ח ז ר ו ואמרו ,כי כ ל הילדים יהיו ב י ח ד ע ם החגיגיות של למעלה בצריפים .וגם עתה, ב ר ג ע ה ט ר א ג י הזה ,ל א ה כ ח י ש ו ״ ה ב ט ח ת ם ״ ו ר ק שינו א ת ה ת א ר י ך .ה ק ט נ י ם ל א ילכו ע ת ה ע ם הגרמנים המבוגרים, א ל א א ח ר ־ כ ך .א ח ר ־ כ ך ,מ י ד ל א ח ר שיילכו המבוגרים ,י ו ע ב ר ו ה י ל ד י ם ב מ כ ו נ י ו ת . עכשיו צ ר י ך ל ה ש א י ר א ת ה י ל ד י ם ב ק י נ ד ר ה י י ם .וגם ה פ ע ם נ מ צ א ו ה ו ר י ם ש ה א מ י נ ו . אמהות אך יוצאות אינן רבות ואינן מאמינות מוכנות לעזוב מ ש ו ר ו ת י ה ן ב ג י ט ו Аו ע ו ב ר ו ת ל ג י ט ו вבידען ארכה גועדה בשורה, של נכנעים משלים עשרים ללחץ שעות וארבע אולי נשותיהם; בלבד. יוכלו ילדיהן. את ש ל ח ל ק זה הגברים להועיל אלה הגיטו של גשארים בדרך־כלל — ואלו במשהו אלה הנשים א ת ע צ מ ם — א ו ל י י ע ל ה ב י ד ם ל ע ש ו ת משהו ,אולי י ק ר ה נס. ש נ ש א ר ו הן ה ג י ב ו ר ו ת ה א ל מ ו נ י ו ת ש ה ק ר י ב ו א ת חייהן ב א צ י ל ו ת ־ נ פ ש ו ב צ נ ע ה * . רושם לגמרי בלתי התייפחו למראה המעמד היה מרצח אסף נשכח ברוטאלי מפשע חפים עשו גם מעינויי־גוף ביותר, פי כמה וחסרי־מגן. ה״תופת״ מישהו של עוברות דנטה. שארעו הגיטו. ה מ ש פ ח ו ת השסועות ,הלכודות א ו ת ם א ל חיקו ,ל ק ח ו באפטקה הדרמות בתפוצות אנשים באין־אונים, את בכוח לנגד אנשים הילדים האכזריים המתגלגלים אל בית־הילד עינינו טרגדיות מכאב מאובנים באזלת־ידן. וגרוע ברחובות, אפילו שאיש לא שהן כלקוחות מן לגמרי. פעם בא המלא עד אפס אנושיות, מתמוטטים זרים מקום. כל א ח ר מ מ כ ר י נ ו ל ס פ ר ל נ ו ש ה א ש ה או ה ב ע ל נ ש א ר ו בשורה ,ו מ א ח ר ו ל א יכול היה ל ה ש א י ר א ת ה י ל ד ל ב ד ו ,ה ו א י צ א מן השורה על מ נ ת ל ה י ש א ר ע ם ילדו. לתאר קשה פרידתנו, את את החיבוקים האחרונים ואת מלות התודה ה ש ק ט ו ת ) .מ כ ר י נ ו ה מ ו כ י ם מ ש א י ר י ם א צ ל נ ו א ת כ ל ב י ה ם האהובים .ה ח י ו ת ה א ו מ ל ל ו ת מ ב י נ ו ת ה י ט ב א ת ר ו ע ה מ צ ב ,א י נ ן א ו כ ל ו ת ,ו מ י י ל ל ו ת חרש(. קצרי־נשימה ינסו פורצים אל בתוך ל ה ו צ י א י ל ך ישן ה א פ ט ק ה א נ ש י ם שונים ל י ט ו ל ל ו מ י נ א ל ת ר מ י ל ,כמטען ,או ינסו להסתתר עימו לילדים; אי־שם. ב כ מ ו י ו ת ג ד ו ל ו ת א נ ו מ ח ל ק י ם א מ צ ע י ם גגך שיעול. ל א ילד א ח ד ח ב א ת חייו ל ל ו מ י ג א ל ולקודאין. א נ ש י ם ל א מ ע ט י ם ע ב ר ו ב א ו ת ו יום ל צ ד ״הארי״. . ש ע ר הגיטו נ פ ת ח .ה ק ב ו צ ו ת ה ר א ש ו נ ו ת יוצאות .ליד ה ש ע ר ע ו מ ד י ם ה ג ר מ נ י ם היטב ומקפידים לבל יעבור ילד. הילד הנתפס נעקר מהוריו. ברוטאלית אם ה א ם או ה א ב מ ב ק ש י ם ל ה י ש א ר ע ם הילד ,מ ר ח י ק י ם א ת הילד ,ו א ת הוריו ד ו ח פ י ם קדימה .ש ע ו ת א ר ו כ ו ת ע מ ד ו ה י ל ד י ם ל ל גדר חוטי־התיל והביטו בעינים זולגות דמעות במצעד המתרחק. מדי רגע בבתי־החולים נודעים לגו פרטים חדשים .כאן הרגו, שם היכו עד זוב דם. יורים ב ח ו ל י ם .ב מ ב צ ע י ם א ל ה מ ת ב ל ט י ם שני ג ס ט א פ ו א י ם :ה ו י י א ר ופרומר .הראשון ש מ ן ו א ד ו ם כ מ ו מ פ ל צ ת ,זולל כ ל הזמן ת פ ו ח י ־ ע ץ ו כ מ ו ב ל ת י ־ שפוי יורה על ימין ועל שמאל. השני, פרומר, היה מבצע ביוזמתו, בניגוד ל ה ו י י א ר ש נ ו כ ח ו ת ו ש ל הבום ,ג ה א ט ,היתד .מ ג ר ה אותו למעשים .כ מ ו כ ל ב ש פ ל * 92 אחת הגיבורות האלמוניות היתה• בת־דודתי ,רלה פרלמן ז״ל. מ.ע. מ ב ט היה זוחל ס ב י ב אדונו ,א ק ד ח ב ג פ ת ו הגסה ,והוא ק ו ר א ב מ ב ט א ת מ ח ש ב ו ת י ו ו א ת פ ק ו ד ו ת י ו ש ל גהאט .א ל ה שניים ,ס א ד י ס ט י ם מלידה ,היו צדים י ל ד י ם מ ת ו ך ה מ צ ו פ ף ו ה מ ל ו כ ד ה ע ו ז ב א ת הגיטו. ההמון הוריהם, מזרועות ב א כ ז ר י ו ת היו מ כ י ם ב ב ר ב ר י ו ת היו ק ו ר ע י ם א ת ה י ל ד י ם בהורים ,ו א ת הילדים הצדה. משליכים ה ק ם נ י ם ה מ ב ו ה ל י ם ע ד מ ו ו ת היו מ ג ס י ם ל ב ר ו ח ו ל ה ס ת ת ר ב ש ע ר י ה ב ת י ם ה ק ר ו ב י ם . א ה ר ־ כ ך היו ה ק ט נ י ם ח ו ז ר י ם ו ע ו מ ד י ם ל י ד ג ד ר ה ת י י ל ו מ ב י ט י ם ב ה ו ר י ה ם ה ע ו מ ד י ם מ ה צ ד השני .כ ך ע מ ד ו ה מ ס כ נ י ם ,ידיהם ה י ל ד ו ת י ו ת א ו ח ז ו ת ב ג ד ר ,ד מ ע ו ת כ ב ד ו ת כ ע ו פ ר ת ז ו ל ג ו ת מ ע י נ י ה ם ,ו ש פ ת ו ת י ה ם ה ק ט נ ו ת ל ו ח ש ו ת :״אמא׳לה ,א ב א ׳ ל ה ,א ל תשליכוני ,ק ח ו אותי ,אנא״ .א ח ד י ם מ מ כ ר י נ ו ל א ר צ ו ל ע ז ו ב א ת הגיטו ו ת כ נ ג ו ל ע ב ו ר ל ד י ר ו ת ב צ ד הארי ,ש ה ו כ נ ו ע ב ו ר ם זה מזמן. גם ל מ ג י ס ט ר א י ר נ ה ד ר ו ש ד ׳ י ק ו ב ס ק ה ה ע ו ב ד ת אצלי ה י ת ה ד י ר ת ־ מ ק ל ט כזו ליד ווייליצ׳קה* עבור ד״ר ליאון שטייגברג ומשפחתו .לדאבון־לב הוא השהה א ת ה ח ל ט ת ו זמן כ ה ר ב ,ע ד ש ה י ה מ א ו ח ר מ ד י .אותו ה ד ב ר ק ר ה ל ד ״ ר וו .א ר מ ר ו מ ש פ ח ת ו ,ש א ף ל ה ם היתד. לברוח אפשרות ולהסתתר המתינו בחוץ .ג ם ה ם זמן ר ב מדי .ל א ל ה שהיה ל ה ם ל א ן ל ב ר ו ח ,ה י ת ה ס כ נ ת ה ב ר י ח ה פ ח ו ת ה מ ס כ ג ת ה מ ח נ ו ת ,א ך ל מ ר ו ת ז א ת ח ז ק מ כ ל ה י ה הרצון ל ה י ש א ר ביחד ,ל א ל נ ט ו ש ידידים, לחלק א ת גורלם עם האחרים. בשעות ומלבד אחרי־הצהרים גוטטר ואנשי המאוחרות ידנראט יצאו אחדים, אחרוני חלק שעליהם הוטל העוברים ממשל למחנה. n־c.G. המחלקה )גנרל גוברנמגט( л תפקד ס ו פ י ת א ת כ ל העניגים .ג ם ד ״ ר מ י כ א ל ווייכרט הוצא לביטוח מלבד האו.דה. להישאר ולחסל ברגע האחרון משורות ל א ו מ י Wydzial Opieki Spolecznejש ל הורתה לו להישאר בגיםו ולהמשיך בניהול עניני ה א ג ו ד ה ל ע ז ר ה ס ו צ י א ל י ת ל י ה ד י ם . בגיטו ,א ש ר א ך ל פ נ י זמן כ ה מ ע ט ה מ ו ר ח ו ב ו ת י ו אדם ,ש ב ת י ו ו ח צ ר ו ת י ו מ ל א ו ש י ח ו ת ו ק ו ל ו ת ־ א ג ו ש — ש ר ר ע ת ה שממון. דירות ר י ק ו ת ,ח ל ו נ ו ת פ ר ו צ י ם ,ר ח ו ב ו ת מ ת י ם — ש כ ו ג ת ר פ א י ם .ב צ ע ד מ ת ו ן פוסעים ה מ ש מ ר ו ת ה ג ר מ ג י י ם ל א ו ר ך התייל ,ב ק ו ־ ה ג ב ו ל בין Aל ־ 3 בגיטו вאין א י ש ב ר ח ו ב .כ ו ל ם ה ס ת ת ר ו ,א י ש אינו מ ע ז ל צ א ת .ת ר א ה א ת עצמך ,ר ק תוציא א ת ראשך מבעד לחלון וכבר הזמגת לעצמך מוות בטוח. הגרמנים ר ק מ ח כ י ם ל ה ז ד מ נ ו ת ש כ ז א ת .ירי פ ט ר ו ל י ם גרמגיים ק ו ר ע א ת ה ש ת י ק ה . אני מ ב י ט ד ר ך שמשת חלוני ורואה גרמני עומד מעבר לחוטי התייל ומכוון א ת ה ר ו ב ה לכיוון ש ל נ ו .א נ י נ ס ו ג פ נ י מ ה — ו כ ד ו ר נופל .נ ש מ ע ר ע ש נ ע י ל ת השער ,ק ו ל ו ת מ ק ו ט ע י ם ,ה ד צ ע ד י ם מ ת ק ר ב י ם .ע ד ר ג ע ו ב כ נ י ס ה ה פ נ י מ י ת מ ו פ י ע ה קבוצת אנשים ה נ ו ש א י ם פ צ ו ע .א נ י פ ו ת ח א ת ה א פ ס ק ה .מ כ נ י ס י ם פ נ י מ ה א ש ה כ ב ת ,45ח י ו ו ר ת כ ס ד .ה י א א ם ל ח מ י ש ה ילדים קטנים ,ה ב ע ל נ ל ק ח ב א ק צ י י ת יוני והיא ע ם הילדים מ ס ת ת ר ת ,כ י אין ל ה ם ז כ ו ת ל ה י ש א ר בגיטו .א י ך ש ה ו א תמד הצליחה ,ע ד היום .״ ג ם ע כ ש י ו א נ י ל א אשבר,״ — היא א ו מ ר ת ״ ז ה ר ק ח ו ס ר * בקרבת קראקוב. 93 מזל, ע ם ה כ ד ו ר הזה ,ו ד ו ק א ע כ ש י ו כ ש א נ י ח י י ב ת ל ה י ו ת לעבוד ראה מ ב י ת אחד לבית אחר חזקה.״ היה בדעתה ש ב ע ל י י ת ־ ה ג ג ,ש ל ו ה ס ת י ר ה א ת ילדיה .ה ג ר מ נ י א ו ת ה ו י ר ה בה .פ צ ע ה קשה .כ ד ו ר ד ו ם ־ ד ו ם ש י ס ע א ת ע צ ם ־ ה כ ת ף .ה ח ו ר ב ג ב ג ד ו ל כ ר א ש ש ל ילד .ה פ צ ו ע ה א י נ ה בוכה ,א י נ ה מ ת א ו ג ג ת ,ה י א ב ה ל ם וחשה חולשה. א ג ו ח ו ב ש י ם א ת פ צ ע ה ,ל מ ר ו ת ש ב ד ש מ ל ת ה ח ד ר ע מ ו ק ל ת ו ך הגוף. למזלגו ה א ג ד ה .גם מ ג י ע ד ״ ר ארמר ,ה ר ו פ א ה ט ו ב תפקיד הממלא רופא של ע ת ה ב א ה ר ו פ א ב ל י ו ו י אודמן במדים .ה ר ו פ א מ ס י י ם א ת ה ח ב י ש ה ו מ ז ר י ק ל פ צ ו ע ה סם־הרגעה. את ילדיי,״ מרגיעים לא היא מ ל א ת תקוה שהכל היא אותה, אומרת, אך ושואלת יודעים יגמר כמה שבתנאים בכי טוב. זמן ״הרי יעבור הנתונים, עד ספק חייבת אני שפצעה אם היא להציל ייסגר. תחלים אנו בכלל. ש מ ע ג ו ע ל י ה יותר .ק ר ו ב לוודאי ש ג ר צ ח ה י ח ר ע ם י ל ד י ה . ע ם פיגוי גיטו Aהיו אנשים ש ה ח ל י ט ו ע ל צ ע ד ק י צ ו נ י ב מ י ו ח ד ו מ ס ו כ ן מ א ו ד : לברוח תחת ד ר ך צ י נ ו ר ה ב י ו ב הראשי ,ה ח ו צ ה א ת ר ח ו ב ו ת פודגוז׳ה .ה ב ו ר ח י ם ירדו לאדמה דרך פתח הביוב, עם ועם מטלטליהם ילדיהם, וכשהם שקועים ע ד ח צ י הגוף ב צ ו א ה ה ת ק ד מ ו ב ת ע ל ה ה ש ו ר צ ת ע כ ב ר ו ש י ם . ב ג י ט ו היו ש ת י ת ע ל ו ת ב י ו ב :ה א ח ת ב ה צ ט ל ב ו ת ר ח ו ב ו ת י ו ז פ י נ ם ק ה וקרקוםה, ב ה צ ט ל ב ו ת יוזפינסקה ו ו ו נ ג ר ס ק ה * . והשניה ב ר ח ו ז ק נ י ם וצעירים ,נשים וילדים ,ו ל ו ל א ה ב ג י ד ה ,ע ש ו י ה היתד .ד ר ך ז א ת ל ה צ י ל חיי ר ב י ם . בין ה ר א ש ו נ י ם שירדו ל ת ע ל ה ה י ה ד ״ ד י .א ל כ ס נ ד ר ו ב י ץ ׳ .ה ו א ו א ש ת ו ו ב נ ם ה פ ע ו ט ע ב ר ו ב י ס ו ד י השאול א ת ה ד ר ך ה ז א ת .ס ו ף ה ת ע ל ה היה על ג ד ו ת הוויסלה, ב ס ב י ב ת ג ש ר ה ר כ ב ת ,שם היא נ ס ת י י מ ה ב פ ת ח י צ י א ה ג ד ו ל . עד פורץ ה י ו ם ז כ ו ר ל י אותו יום ,כ א י ל ו ה י ה זה לתוך האפטקה ,ומגלה לי א ת תכגית אתמול. שלו. הבריחה יולק אלכסגדרוביץ׳ בעוד מספר דקות ה ם י ו ר ד י ם ל ת ע ל ה .ה ו א מ פ ק י ד ב ל י ת י ק ע ב ה ,מ ל א ב ע ב ו ד ו ת י ו המדעיות .ל ח י צ ת יד א ח ר ו נ ה ,ה נ ש י ק ה האחרונה ,ד מ ע ו ת ב ע י נ י ם ו...עצב ב ל ב . את ב ר י ח ת ו מן הגיטו ו א ת גורל מ ש פ ח ת ו ת י א ר ב ס פ ר ״ ד פ י ם מיומנו של ד ״ ד ט ב ר ד י ) ה ד ו ק ט ו ר ה ק ש ה ( ״ שיצא ל א ו ר ב ו א ר ש ה ב ש נ ת כעבור זמן־מה התייצב אצלי מישהו )היום, לאחר .1962 ש נ י ם כה ר ב ו ת איני ז ו כ ר מ י ה י ה ה א י ש ( ו ב י ד ו י פ ו י ־ כ ח ל ק ב ל א ת ה ת י ק .כ ש ה ח ז ר ת י א ת עבודותיו ש ל י ו ל ק ש נ מ ס ר ו ל י לשמירה ,ש א ל ת י ע ל יולק ע צ מ ו .נ א מ ר ל י שאינו חי ,שנהרג, א ך מ ק ר י צ ת ־ ע י נ ו ה ב נ ת י א ת מ ש מ ע ו ת ה ת ש ו ב ה :כ ך צ ר י ך ל ע נ ו ת ל כ ל השואלים, זאת צ ר י כ ה ל ה י ו ת ה א מ ת ה ר ו ו ח ת אודותיו ,ע ך ס ו ף ה כ י ב ו ש הנאצי. ה נ ו ע ז י ם זכו .פ ת ח היציאה מן ה צ ד ה א ר י ה י ה ח פ ש י ו א ף מ ש מ ר ג ר מ נ י ל א היה בסביבה ,אולם בעקבות הבורחים רדפה ההלשנה .מן הגיטו הועברו בטלפונים דיווחים על ה ב ר י ח ה והוזעקו ת ח נ ו ת המשטרה שבחוץ. במהרה הועמדו כ ו ח ו ת * כאן ראוי להזכיר את מר משה וסטרייך ,אשר בעזרת תכנית תעלות הביוב שהגיעה לידו ,גילה את אחד הפתחים ,ודרכו יצאו וניצלו יהודים רבים .מ.ע. 94 משטרה ירו ל ל מ ל היציאה עם יציאתם ליל־בלהות מכרינו יוכלו יום המחר. וילדים גם איש בוקר, מראה, את משלה במרס. הפרלה בלתי לגבי A לנו בגיטו גורל חוסל לחלוטין, לברוח, שררה в כי כל הגרמנים לקראת חרדה הנשארים. הרי אלה נשים נחוצים לגרמנים. איש אינו עוצם מתהלכות דמויות בלתי ובפרולורים גיטו יעצו רצויים. עצמו כלומר במרתפים גם ילדים. הולכים ילדים שמש וחום, קורה ושוב כלי עד לבדם, בחוג שלא שפירושו לא מדוע כאלה היו הגיבו שם, מי להבין ולא ולתפוס שעות ה ל יכול שונות, ומעוררים ציבורית אז קראקוב למבצע סובבו קיימים לא כל היד, שונה, אל כושלות, תכנון איש תגאים שיחי למשל, במחזה לא ופחד יחיו, ממיקומו גדול. גרמנים, שראו מחתרת יפהפה, שסוף כלום גערמו היו מתענים הלכו איגו החפצים, כה עיוורים כשהלכו לגירוש בדרכם צאן האחרונה, לטבח ז מרחוק, יבין לוא בין אד וכאן שאלות עצמם הם מבצעי מאיימים רחובות כעל תגובה מלבד וארשה. בחלים כף ־ ה ל בקגה־מלה בהמון את כל גדול אדם ואת מפורים לו השיטות אשליות ואחריות מיקומו התאים של בשום אופן שלאורכם בפגים, לפעולות — גיטו המצופפים, הנעשה או מבלה להגגה־עצמית ה ל לא הזיגו רצח, קולקטיביים שהיא זאת המיקום יותר שוב בעונשים שבהם ומכות הפשעים כאן איגו הכזב מסוגל מבגי־שלי בעיםות ורוצחים, ״מדוע״. גיטו תחבולות הזה, מישהו יריות, את יורים הגורא ה ל חבלה או כל אותי של את ולראות מעשה שואל אם להם. א ל ל ם תפלה. ארוכה. מדוע, הזוועות המתתם. המסד באותם לעבודת מדוע וספרי ה ל הלולים כמו או כאילו לדרך ע ל הגיעו קדושה בעגלות־ המתרחש. חל• מורא בריחה, מדוע היו ״האקציות״, מאחורי זורעים המצפה עצמם, על העומדים כנראה, מן ל ל ן וצחקו האנשים אנשים עלובי־ החרדה משהו היום ש ל ק ו קרובות, המעשה לפני של בליהם. ל ל על טירוף, תשמישי התכוננו, המציאות, שהמגורשים חגגתי יותר משמרות ולא האחרון באוירה כאן תקוות ראו גוכח ליום להציץ השתמשו, לא שהדי את השגי לעתים על עם זגלה. תינוקות הרחוב, חפצים, להגן צירופי אחדות על פעלו ועיגלם עד עמם אגשים לא את ההולכים ככר הבעת זרועם לרגע. דין־לשבון נשאו לשאול שאישית האנשים בהם מדוע אבגי נשאלתי לעצמם נשים את מרגע ואוכל. הפולניים מתת, יכולים וההמון על גדל שוב תחת האחד התיישבו בישול מכרי הגושאים אוחזים והילדים מסרו רחוצים, מתמלאת בעיניהם ממחבואלן קשישים כלי הקלמות, בלתי יוצאות בכו. מיסה, באקציות זקנים, יחד. הולכים כי הלכו. במקום. ל־13 בזמן כעדי־ראיל איגו כמו מ ג ל ל י והאפטל אד אותגו 12 היישר הגרמנים. מסוממות. עם את שבין והרחוקים בעליות־הגג, כמו הלילה והרגום ואנשים־שאינם־עובדים, עין. לא ה ל הקרובים לחסל מתעלת מן הביוב, הבור והיוצאים בו נפלו ל ל י ברבים לא היו מזוייגות*. * בכל זאת פעלה בגיטו קראקוב מחתרת והיו פעולות מזויגות ,כגון :החרמת נשק, פעולת התקפה על גרמנים בבית־קפה ״ציגנריה״ ומעשים נועזים אחרים )ראה משואה אי(. 95 בגוסף הם לכך היו דעו מוכנים אחד,מהם הגרמנים וערוכים לדאוג היטב, לבטחונם בהכניסם הם, לגיטו אקציה ובכל כוחות להישרדות. של גדולים, ה י ה מ ו ר ש ה ל י ר ו ת ב כ ל ע ת ו ל כ ל מ ט ר ה ,כפי .ש ה ת ח ש ק לו. ו ל ב ס ו ף י — ב ס ת ר י נ פ ש ו ש ל כ ל א ח ד מ י ו ש ב י הגיטו שיעבוד שערכו חמושים הבהב זיק ל ח י ו ת ,ל ה י ש א ר בחיים — א ל ה היו אז מ ל י ם ג ד ו ל ו ת : מ ה יכול להיות בגיטו וכל . תקוה של בעולם של ב ע ל ־ ע ו צ מ ה ר ב ה יותר מ א ש ר ה מ ל ה ״ ח ו פ ש ״ ,ו ב ע י ד ן קציר־דמים — השאיפה להישרדות ? התקוה להישאר בחיים פ ע ל ה פלאים, הוסיפה כוחות לאנשים על־אגושיים ויכולת סבל בלתי רגילה, והכתיבה להם ה ד ו ק שיניים ו ב ל י ע ת מ נ ו ת ה ש פ ל ה מרות .כ ז א ת היתד .ה ת ר ש מ ו ת י ו ז א ת ה ה ש ק פ ה א ו ת ה פ י ת ח ת י ל ע צ מ י ל ג ב י הזמגים ה ה ם ו ל ג ב י ה א נ ש י ם ש ר א י ת י בגיטו. ה ש ת ד ל ת י ל ח ד ו ר ל מ נ ט ל י ו ת של ה א נ ש י ם ו ל ה ב י ן א ת ה פ ס י כ ו ל ו ג י ה ש ל היחידים הקבוצות ש ע מ ם ע מ ד ת י בקשר ,והגעתי למסקנה ,שלוא פעלו אצלם חוקים ושל האנשים כל האלה שאליהם כוונו רובי המרצחים, צריכים היו אחרים, אזי לברוח, ל ה ת ח נ ן ל ר ח מ י ם ,ל ה ש פ י ל א ת עצמם .זה היה ל ל א ס פ ק סימן ל מ ו ר ך ־ לב ו ל פ ח ד ג ו ת .ד ב ר י ם א ל ה ל א היו קיימים בגיטו ק ר א ק ו ב .ל א ש מ ע ת י ת ח י נ ו ת , לא לעיגי ראיתי התייפחויות שקטה קולניות. ראיתי, ובכבוד. בזאת כיצד נכשלו המוות, בהשלמה לראות א ת ק ד ב נ ו ת י ה ם מ ת ח נ נ י ם לרחמיהם. האנשים מביטים הגרמנים ,כי הישר עלה לא בידיהם פ ל ו ג ו ת הס.ס .ו ה ז ו נ ד ר ד י נ ס ט ) ש ר ו ת ־ מ י ו ח ד ( נ כ נ ס ו ת ד ר ך ה ש ע ר ב כ כ ר זגודה. ג ב ו ה י ם והסוגים ,ב ק ס ד ו ת פ ל ד ה ,עם ר ו ב י ם וחימוש מ ל א מ ס ת ד ר י ם ב ש ו ר ה כ פ ו ל ה ״הגיבורים״ באנשי האלה של ה ״ ה ר ר ג פ ו ל ק ״ ** .ש ו ב מ ג י ע ו ת ל ג י ט ו מכוניות עמוסות ה כ ב ו ד ה ה ג ר מ נ י ת .החיילים מ ו ר ד י ם א ת ג ש ק ם ו מ ע מ ד י ם א ו ת ו ל פ ג י ה ם , מ ו כ ן לירי .ה ג י ט ו נ ר א ה כ מ ו זירה ק ר ב י ת .ו ש ו ב ח ו ל פ י ם .ל פ נ י ח ל ו נ ו ת י נ ו מ ח ז ו ת ־ זוועה ,ה ד ו מ י ם ל א ק צ י ה ה א ח ר ו נ ה אך נ ב ד ל ו ת מהן ,כי ה פ ע ם מ ת נ ה ל ו ת ה ר צ י ח ו ת ב ק ג ה ־ מ ד ה עגק ,כ א י ל ו ר ו צ י ם ה ג ר מ נ י ם ל ע ב ו ע ו ל ר ו ו ת דם ע ד ת ו ם . מאור ה ב ו ק ר אין ה א ש ג פ ס ק ת אף ל ר ג ע .יורה כ ל מ י ש ר ו צ ה , ובכל מי ש מ ת ח ש ק לו. אוברשרפירר משוגע א ל ב ר ט הוייר ,בחיוך ל ג ל ג נ י ע ל ש פ ת י ו ה נ פ ו ח ו ת ,פ ו ר ץ כ מ ו ל ב י ת ־ ה ח ו ל י ם ה מ ר כ ז י ב ר ח ו ב יוזפינסקה ו מ ת ח י ל ל י ר ו ת ב כ ל מ י ש נ ז ד מ ן ל ו ו ב כ ל ח ו ל ה .כ מ ו מ פ ל צ ת הוא ע ו ב ר א ת ה ב נ י ן בריצה ,מ ל מ ט ה ע ד ל מ ע ל ה , ואת דרכו מ ס מ ן ב ח ל ל י ם ובדם .בשער הכגיסה הרג א ת השומר וכלבו ,אחר־ כך לאולמות פרץ החולים ורצח את כל השוכבים במיטות, ואת כל המזדמנים ב ד ר כ ו ב פ ר ו ז ד ו ר .נ כ נ ם ל ת א האסירים ה ח ו ל י ם וירה ב כ ו ל ם ,ל מ ר ו ת ש ה י ו ב י נ י ה ם רבים צעירים וחזקים. ב א ח ד מ ח ד ר י ב י ת ־ ה ח ו ל י ם נ ת ק ל הוייר ה מ ש ת ו ל ל ב א ש ה צ ע י ר ה ויפה .ל י ד ה עמדה ר ו פ א ה ,ד ״ ר .ק ט י ה .ב ל א ו ,אשר ס י ר ב ה ל ה ש א י ר א ת ד י ד ת ה החולה ,א ת ה ג ב ר ת ד״ר ברגר .ה ג ב ר ת ברגר ניסתה לברוח דרך ת ע ל ת הביוב .בזמן הבריחה ** ״עם האדוגים׳׳. 96 החזיקה היא בחיקה בנה את הפעוט ולרוע פרדי, נפלה מזלה רגל. ושברה ג ר מ נ י ש ר ד ף א ח ר י ה ם ע ק ר א ת ה י ל ד מ ז ר ו ע ו ת אמו .ה א ם קפאה בייסוריה .פ ש ט ה לפניה ל י ה כמו איוב את א ח ר י א ב ד ן בניו ,ו ב א י ל ו עוד מ ל מ ל ה בינה משהו לבין עצמה — ונפלה מעולפת .מישהו העביר אותה לבית־החולים .לידה נשארה ד״ר ) ה י פ ה פ י ה ( ,ש ש ע ר ו ת י ה ז ה ו ב ו ת ועיניה זוהרות .ה א ם א פ ש ר ב ל א ו המסורה, ל ת א ר ,מ ה ע ב ר על ש ת י ה נ ש י ם ה ל ל ו ב ת ו ך ה ג י ה נ ו ם י הוייד בשתיים מביט במבט כמהופנט, חודר, על מסחכל ומעביר האחת א ת עיניו אל השניה ,ו ב צ ע ד י ם ק ט נ י ם מ ת ק ר ב אליהן ,בידו א ק ד ח ה מ ו כ ן ל י ר ו ת . כשהיה כ ב ר קרוב ,ס י נ ן מ ב י ן שיניו מ ש ה ו ) ,כ נ ג ו ע כ ל ב ת ( ,וציווה ע ל ד׳׳ר ב ל א ו ולהסתובב לקום שתפסל כשגבה א ת חייה, אליו. אך גם ד׳׳ר לעה בלאו המשיכה לשבת. ש ב ק ר ב הזה ת ה י ה היא ל ה על ידעה היטב העליונה, כאדם וכרופא. ״ א ת ה יכול ל י ר ו ת בי ,איני פ ו ח ד ת מ מ ך ״ — א ל ה היו מ י ל ו ת ל ה א ח ר ו נ ו ת . כ ד ו ר ק ו ם ל אותה .ואיזה פ ל א ! מ ו ת ה ש ל א ש ה א ח ת מ צ י ל א ת ח י ל ש ל השניה. ב ז א ת ה ש ו כ ב ת אין ה ג ר מ נ י יורה .ה ו א מ ח ז י ר א ת א ק ד ח ו ל נ ר ת י ק ו פ ו ק ד ע ל ה א ל מ ן העומד ל ל ו להעביר א ת החולה ל ב י ת ־ ה ח ו ל י ם בפלאשוב .גברת ברגר לא החלימה. זמן אחרי זה קצר ואחרי בנה אבדן הפעוט, היא התמוטטה לחלוסין ושמה קץ ל ח י ל . במרחץ־דמים ל ״ ר ברונו זה נ ר צ ח ו ש נ י ר ו פ א י ם נ ו ס פ י ם :ד״ד יאן פ י ש ר פלין .רופאים א ח ר י ם ה ו ע ב ר ו ל פ ל א ש ו ב ל א ח ר ח י ס ו ל ב י ת ־ ה ח ו ל י ם .כ ע ב ו ר ז מ ן ־ מ ה נ ו ד ע ל נ ו ש ב פ ל א ש ו ב נ ר צ ח ג ם ד ״ ד ו ל ד י ס ל ב ש ס נ ד ל ל ״ ר ס ס נ י ס ל ב אייזנשוץ נ ש ל ח לבלז׳ץ ,ש ם נ ש ר ף ב ק ר מ ט ו ר י ו ם . ועל גרינברג ליעד .הגיעה ומורגנשםרן. א ל י נ ו ע ל ש נ י מ ה נ ד ס י ם ,שהיו לשניהם היה חלק פעיל לועים לכולם ב כ ל עניני ה ב נ י ה , בגיטו: שיפצו את ב י ת ־ ה ח ו ל י ם ו ע ב ד ו ב ס י מ ו ן ג ב ו ל ו ת ה ג י ט ו ה מ ש ת נ י ם מ ד י פעם .ה ם נ ר צ ח ו ב פ ק ל ת גהאט. ו ב ר ח ו ב ו ת הגיטו נ ע ו ת כ ל פ ע ם ק ב ו צ ו ת ח ד ש ו ת ,אנשים ש ג ו ר ש ו מ מ ר ת פ י ם ומעליות־הגג. ולהתענות ל א א ת כ ו ל ם ה ו ר ג י ם ה ג ר מ נ י ם ב מ ק ו ם ,ר ב י ם חייבים ע ל לסבול ב כ כ ר יורים הגרמנים ,מכים ומתעללים, הפעם לפי בטרם הירצחם. תכנית ש נ ק ב ע ה מ ר א ש .ה ם יורים ב ז ה א ח ר זה ב כ ל אזרחי־חוץ ,א ש ר ע ד כ ה הילכו זגלה. באופן ח פ ש י בגיטו. הם עושים זאת בסמטה קטנה שלל ככר ל ל י נמוך ורזה שהוא בזה א ח ר זה ה ם יורים ג ם ב א ס י ר י או.דה .א נ י ר ו א ה בעל א ז ר ח ו ת הונגרית ,ה מ ו כ ר ב ג י ט ו כ מ ו כ ר ס ר ט י מגן־דוד .ה א י ש ה ל .מ ו ר ש ה ל ה ס ת ו ב ב בעיר חפשי ,א ך ל א גיצל א ת זכותו ,ל ע ו מ ת ז א ת ל א גילח א ת ז ק נ ו ל מ ר ו ת הצו .ע ת ה ,מ ו כ ה ו נ ב ע ט ,ה ו א נ ד ח ף ל כ כ ר ז ג ל ה ,נ ו פ ל ו ק ם ו ש ו ב נ ו פ ל ,מ ח ז י ק גבל ב ל ו א ת ניירותיו .ק צ י ן ם.ם .נ ו ט ל א ת ה ת ע ל ו ת ו ב ל י ל ה ע י ף ב ה ם מ ב ט — קורע ה ל ל י ה ו א פ ו ק ד ל ה ס ת ו ב ב ,ו מ ר ת אותו ל א ו ת ה ס מ ט ה ח ס ר ת אותן .על המוצא ,וכך ,ב ד ר ך י ו ר ה בו .ב ס י מ ט ה ז א ת מ צ א ו ר ב י ם א ת מ ו ת ם .ל א ו ר ך ק י ר בית־מגורים הגמצא מול ב י ת ־ מ ר ק ח ת י מ ע מ ל י ם קשישים ו י ל י ם בהם א ח ך אחד. בפינת רחוב אחרת יורים בילדים. תכנון המבצעים, גם כשמדובר בפשעים, נשמר על ל י הגרמנים ב ק פ ל ה .אנו רואים קבוצת נשים נרדפות על ל י מרצחיהן 97 הגרמנים צרור ה מ כ י ם ובועטים בהן ,ו ד ו ח פ י ם א ו ת ן ל א ו ת ה ס מ ט ת המוות .אנו ש ו מ ע י ם י ר י ו ת ,מ ס פ ר יריות כ מ ס פ ר נשים .א נ ו יודעים ,הן נ ר צ ח ו . א ג ש י ם ק פ ו א י ם מ ת ו ך אימה ,מ ח ז י ק י ם א ת ע צ מ ם ע ל ר ג ל י ה ם ש ק ט י ם ו ש ל ו ו י ם ל ת ו ר ם ,כי אם ל א כאן ו ל א עכשיו ,ה ר י ב ע ו ד ש ע ה או ש ע ת י י ם או וממתיגים ע ש ר ש ע ו ת ישיג א ו ת ם הגורל. ב ר ח ו ב יוזפיגסקה ניגשו ה ג ר מ ג י ם ל ח י ס ו ל ה ק י ג ד ר ה י י ם .ל מ ק ו ם הגיעו מ כ ו נ ו ת מ ש א ,ש נ ט ע נ ו בילדים .ילדים ק ט נ י ם נ ד ח פ י ם ל ת ו ך ס ל י ם ,א ח ד י ם ביחד ,ו ה ס ל י ם ל ת ו ך המשאיות .הילדים ה י ו ת ר ג ד ו ל י ם מ ו צ א י ם ל כ כ ר ו נ ר צ ח י ם ב ס מ ט ה . גזרקים ת ו ך ״ ה ס ד ר ת ״ ענינים מ ת מ ד ת — כ ל ה ז מ ן ממייגים ,ס ו פ ר י ם ,ש ו ל ח י ם לימין ולשמאל, ת ו ך דחיפות ,מ כ ו ת ו ב ע י ט ו ת בדרגות מולך — מהלכים קצוגה גבוהות ומשוחחים ביניהם כאילו להם וגסטאפו ק צ י נ י ס.ס. כולם כ ל ו ם א י נ ו קורה .מ ע ל ה א ס ה ה מ ו ק ף בפמלייתו ,וגם ג ה א ט מ ת ב ל ט ב ז ר י ז ו ת מ י ר ב י ת .בין צ ו ו ח ו ת שריקותיהם ונביחות הגרמנים, היינריך, חולפים כלביהם, עיני לפני היינמאייר, קוגדה, מפרידים גברים א ו ל ד ה וגרמגים א ח ר י ם שאיגם מ ו כ ר י ם ל י מ כ א ן . מעמדים האסאסמנים את ההמון שארית ליציאה, מוכן מ נ ש י ם ,מ פ ר י ד י ם ילדים מ א מ ה ו ת ב ג ס ו ת ו ב ב ר ו ט ל י ו ת ב ל ת י ־ א נ ו ש י ת .ה ד ם והרצח, המשתוללים ס ב י ב ,ה י ת ה ל ה ם כ ג ר א ה ה ש פ ע ה מ ג ר ה ע ל חושיהם ,כי ה ם צ מ א י ם לעוד ועוד. חלוגותי. שוב הפרידו ככל שיוכלו. הם מארגגים ריצת־מוות. ק ב ו צ ת אנשים ,כ ו ל ם מהירות הריצה דבר כבני הכריע זה ,60 אם געשה ממש ומצווים או יחיו מאחרי ע ל י ה ם •לרוץ ימותו. מהר מהר הגרמנים צוחקים ו מ ש ת ע ש ע י ם ,ו ה מ ס כ נ י ם ר צ י ם כ ל ע ו ד נ פ ש ם בם ,ק ו ד ם בודדים ,א ח ר ־ כ ך ב ק ב ו צ ו ת . אסאסמנים יורים בהם .מ י שרץ מ ה ר מ א ו ד ,נ י צ ל ב י נ ת י י ם .א ס א ס מ נ י ם ניגשים ל ז ר י ז י ם ,ט ו פ ח י ם ע ל שכמם ,מ ש ב ח י ם א ת כ ו ש ר ם ו מ צ ב ־ ב ר י א ו ת ם הטוב ,א ח ר ־ כ ך ע ל י ה ם ל ה ס ת ו ב ב ויורים ב ר א ש ם מ א ח ו ר . מצווים צבע הפנים העינים ,צ ו ר ת האף ו ה ב ע ת הכריעו א ח ת מ י ל ח י י ם ומי לא ל מ ו ו ת .ר א י ת י אדם כ ב ן 60ש ל א ר צ ה לרוץ .ה ו א ה ל ך ב ש ק ט ,מ ב ל י ל ס ו ב ב א ת ר א ש ו .מ ק ר י ם כ א ל ה של א י ־ צ י ו ת היו מ פ ת י ע י ם ו מ ר ש י מ י ם א ת הגרמנים ,א ך ג ם ש י ג ע ו א ו ת ם .ב א ו ת ו איש ה ם ל א ירו ,ר ק ד ח פ ו א ו ת ו ב מ כ ו ת ו ב ב ע י ט ו ת א ל ק ב ו צ ה המיועדת ל מ ח נ ה .זו ה י ת ה נ ק מ ת ם .ה ם י ד ע ו מ ה ע ו ד מ צ פ ה ל א נ ש י ם ש ם ב ט ר ם בכל ז א ת היו ר ב י ם ל מ ד י ש ה ר י צ ה ה מ ה י ר ה ה צ י ל ה א ת חייהם .ה ם הוכרו ככשירים ל ע ב ו ד ה וצורפו אל הצעירים .מ ס ו ד ר י ם ב ח מ י ש י ו ת ) ב מ ק ו ר :ב ר ב י ע י ו ת ייספו. עמדו מ.ע(. המתיגה סופית, ה ל ל ו מיועדים ליציאה לפלאשוב. קבוצה אחרת בלתי ממויינת, עדיין ל ה ח ל ט ת השלטוגות .א ת אלה ,ש ל ג ב י ה ם עדיין ל א היתד .ה ח ל ט ה : ה ח ז י ק ו ב־או.דד ,.,ע ד ל ר ג ע ש ל א היה כ ב ר א י ש ב ג י ט ו .вואז ה ת ב ר ר , ש א נ ש י ם א ל ה הוחזקו ,ע ל מ נ ת שיפשיטו א ת ה ח ל ל י ם ו י ע מ י ס ו א ו ת ם ל ע ג ל ו ת . ככשירים לעבודה מויגו בסך־ הכל 150 איש. גהאט מודיע, שהוא לוקח ל פ ל א ש ו ב ע ו ד 150איש הכשירים ל ע ב ו ד ה .ה א ס ה מ ק ב ל א ת הדיווח ואחרי ה ר ה ו ר קל א ו מ ר :״ י ו ת ר מדי .ל ה ק ט י ן בחצי״ — ו ־ 7 5א י ש ג ו ם פ י ם מ ו צ א י ם להורג. ר ג ע ה י צ י א ה הגיע .אנו כ ב ר מ כ י ר י ם א ת ה מ ע מ ד ,ע ת ג ו ט ל י ם מ כ ו ל ם א ת הכל. אסור 98 ל ק ח ת ד ב ר .ה פ ע ם כ ב ר ב ל י כ ח ל ו&רק ,ב ל י ש ק ר וכזב ,אין צורך כ ב ר באלה, פה א ת ארנקיהם, זה כ ב ר ס ו פ ו ש ל הגיטו .ב פ ר א ו ת ח ו ט פ י ם מ ה א נ ש י ם ג ם ו ש ם י צ ע ק מ י ש ה ו ש ת ע ו ד ו ת י ו נ מ צ א ו ת ב א ר נ ק או ב ת י ק .ע ו ד ל ש נ י ה נ ד מ ה שיחיו, כבר ו ה נ י י ר ו ת א כ ן יהיו נחוצים .ת ג ו ב ו ת א ל ה ד ו מ ו ת ל ג ו ף ש ל ת ל ו י ,ה ח ס ר ר ו ח ־ ח י י ם ,א ך גפיו נ ע ו ת עדיין ב ר ט ט של ג ס י ס ה . משאיות לשער. מגיעות ההמון קם, קבוצות מתרוממים קבוצות האנשים ו נ ד ח פ י ם ד ר ך ה ש ע ר ה פ ת ו ח .א ס א ס מ נ י ם העומדים ב מ ע ב ר צ ו ר ח י ם ,ב ו ע ט י ם ו מ א י צ י ם לצאת. הילדים בכי בעגלות־ תינוקות פוסקת המופרדים וצעקות מקפיאים הוריהם נ ט ו ש י ם ל ג ו ר ל ם .ההורים יודעים מ ה הדם. את מצפה להם. ל ר ג ע .ה ג ר מ נ י ם מ ת ח ל פ י ם ומדי פ ע ם מ ו ב י ל מ י ש ה ו א ח ר האש אינה ק ב ו צ ת ילדים לסמטה ו צ ר ו ר ה י ר י ו ת אינו מ ש א י ר מ ק ו ם ל ס פ ק ו ת עוזבים ב ב ה ל ה .ה ם ח י י ב י ם ל ק פ ח בזריזות ל מ ש א י ו ת ה מ מ ת י נ ו ת ,כ י ה א ס א ס מ נ י ם העומדים ליד השער אירע שם. ב צ ד מ כ י ם ל ל א רחמים .לאנשים רבים ק ש ה מ א ו ד העליה הקרובים אנשים מה הקטנים עוזרים ,א י נ ם מ ת ח ש ב י ם ב מ כ ו ת ה ש ו ס ה ג י ת כ ו ת ע ל ושותתי־דם ממלאים פצועים למשאית. גבם ועל ראשם. א ת המשאיות. ו ז א ת א ח ת ה ת מ ו נ ו ת ש ר א י ת י :ב ת ו ך ההמון ב ש ו ר ה ה ר א ש ו נ ה ,י ו ש ב ה ק ש י ש ה ע ל הארץ .נ ר ד מ ה כ נ ר א ה ,כי א י נ ה מ ג י ב ה ל צ ע ק ו ת ה ג ר מ נ י ם ה מ צ ו ו י ם ל פ נ ו ת א ת הכבר. ה י א י ו ש ב ת ב ל י נוע ,אולי ה ת ע ל פ ה .אני ר ו א ה א י ך ב צ ע ד א מ י מ ת ק ר ב אליה א ס א ם מ ן ,ח ז ה ו נ ו ס ה ק ד י מ ה ,ידיו ש ל ו ב ו ת מ א ח ו ר .ע ד כ מ ה היו ה ם כ ו ל ם ד ו מ י ם זה ל ז ה ב ז מ ן ה ר צ י ח ו ת ! א ו ת ן ה ת נ ו ע ו ת ,א ו ת ו ה ס ג נ ו ן .ב ל א ח ת ה ו א מ ח ז י ק את ה א ק ד ח ,נ י ג ש י ו ת ר ק ר ו ב ,מיישר א ת רואה הל בקשישה. החמושה ויורה א ל ה א ש ה מ ת ר ו מ מ ת כ מ ו כ ת זרם ,מ ת מ ת ח ת ו פ ו ש ס ת א ת ירל אני ל י ה לצדדים. נ ו ס פ ת והפעם קולעת .נפל קרבן אחד נוסף! מכוניות אחרים. כזירה מ ל א ו ת אדם עוזבות ,מכוניות אחרות ב א ו ת ו ל ו ק ח ו ת עמן אנשים ה כ כ ר מ ת ר ו ק נ ת ,ח י ס ו ל גיסו ק ר א ק ו ב מ ת ק ר ב לקיצו .כ כ ר שלאחר ברחוב יושב מהם קרב, ספוג א ל פ י ח ב י ל ו ת של מ ס ע ן עזוב, דם. אוספים אםאסמנים את פה ושם הילדים. ז ג ל ה נראית ע ל ילד נשכח מלווה לפעמים אחד ק ב ו צ ת י ל ד י ם כזו ה מ ח ז י ק י ם ל י ם .א ס א ס מ נ י ם א ח ר י ם ד ו ח פ י ם ע ג ל ו ת ־ י ל ד י ם ל צ ל ך חיסכון בתחמושת עמוסי תינוקות .ואחר־כך נשמע צרור מ מ כ ו נ ו ת ־ י ר ל . ממית כ ד ו ר א ח ד י ל ד י ם אחדים .מ ס פ ר ת י נ ו ק ו ת מ ו כ נ ס י ם ל ע ג ל ה אחת ,ובכדור א ח ד מ ח ס ל י ם א ת כ ו ל ם .ב כ כ ר מ ו ל ך עדיין האםה ,ו ש ו ב א נ י ר ו א ה א ת א מ ו ן ג ה א ס , א ת ק ו נ ד ה ,א ו ל ד ה ,ה י י נ ר ל ל י י נ מ א י י ר .גיבור ה א ק צ ל ש ה ת נ ה ל ה ב ב י ת ־ ה ח ו ל י ם , פשוק־רגליים ,ומוחה מדי פ ע ם א ת הזיעה ממצחו. א .הוייר ,ע ו מ ד ע ת ה ללו עומד פרומר ומדבר בעירנות. א נ י ר ו א ה א י ך א ל מ ן א י מ מ ר ג ל י ק מלווה א ת אמו .ל א ו ת ה ו ק ר ה ע ל ע ב ל ת ו הקשה נותן באגדה. הוראות אחרונות לדרך ,מ ח ב ק ומלטף את ראשה. נשיקה את הורשה אימרגליק ל ל ו ו ת ה אישית. הוא סצינה של פרלה — א ר ו כ ה ,ע י נ י ה ב ן ז ו ל ג ו ת ד מ ע ו ת ,עיני ה א ם מ ל א ו ת פ ח ד ־ א י מ י ם .כ ש ע ז ב הככר להחזיקו מכסה אותה בשמיכה, ב צ ע ד א ט י היא ע מ ד ה כמו" פ ס ל על. בצד עמדו הגרמנים, ולה מושטת הפעם משום ־מה לא אליו, צחקו. כאילו כעבור רצתה כמה שעות הפשיט הבן ב מ ו ־ ל י ו את הנרצחת ל ע ב י ר א ת גופתה ל ע ג ל ת המתים. ב א ו ת ו יום ה ו צ י א ו מ ה ג י ט ו כ־ 3000איש .ה א ס ה נ ז ף ב ג ה א ט ,ע ל ש ל א ה ל י ע 99 ל ש ל ט ו ן מ ר א ש ,ש ב ג י ט ו вהיו כ ל כ ך ה ר ב ה ת ו ש ב י ם .ב א ו ת ו יום נ ר צ ח ו כ־1500 איש — א ס א ס מ ן הריגג ה ו ד י ע ל ה א ט ה על 1000הרוגים. הגיטו גווע ו א פ ש ר ה י ה ל ה נ י ח שזהו כ ב ד ה א ק ט ה א ח ר ו ן ש ל ה ד ר מ ה ,א ך ה ג ר מ נ י ם היו מ ס ו ג ל י ם ל ה מ צ י א ד ב ר מ ה ר ד ע ו ד יותר ,מן ה ש י ט ו ת שהיו ג ה ו ג ו ת כ ל פ י החיים .ה פ ע ם ביזו גם כ ב ו ד ה מ ת י ם .אחרי ש ה ק ב ו צ ו ת ה א ח ר ו ג ו ת בדיהם ע ז ב ו א ת הגיטו ,נ י ת נ ה פ ק ו ד ה לאו.דה .ו ל א ו ת ם היהודים ש נ ש א ר ו שם ,ל ה פ ש י ט את המתים ,ל א ס פ ם לערימות ,ולהעמיסם לעגלות. ראיתי ובלי א ד ה פ ש י ט ו זקגים ,צעירים ,גשים ,ג ב ר י ם וילדים .ה פ ש י ט ו ת י ג ו ק ו ת . ס ד ר ה ש ל י כ ו א ת ה ג ו ו י ו ת זו ע ל זו .ל א א ח ת א ר ע ש ב ן ה כ י ר את אחד מהוריו בין ה מ ת י ם ! כ מ ה פ ע מ י ם נ א ל צ ו הורים ל ה פ ש י ט א ת י ל ד י ה ם ! א ל ה ג י ט ו מגיעות עגלות גדולות .ןורקים עליהן את המתים .ראיתי מ ת י ם שנרצחו כ נ ר א ה מכדורי שחור־אדום, ד ו ם ־ ד ו ם היישר ב פ נ י ם ,כי ב מ ק ו ם הפגים היה ל ה ם חור, ש ל ד פ ג ו ת י ו .ה י ו ה ש ע ר ו ת מ ד ב ק ו ת בדם .וקרה ,ש ע ל ע ג ל ו ת ה מ ת י ם היו מ ש ל י כ י ם אגשים ב ע ד ם חיים .ראיתי ,ראיתי, פצועים עגלה דוהרת עמוסת מתים וידי א ש ה מ ת ר ו מ מ ו ת מ ב י ן הגוויות ,ב ב י ר ו ר ר א י ת י כ י צ ד היא ה ר י מ ה א ת ד י ה ל פ ג י ם . מעבר דרד ש ע ר הגיטו נשמעו אנקות ויבבות של פצועים מתוך העגלות. לד א ת ה ע ג ל ו ת ה ע מ ו ס ו ת היו מ כ ס י ם ב ש מ י כ ו ת ב ט ר ם הוציאון א ל העיר .ו כ ך נ ו ט פ ו ת ד ם גסעו כ מ ו ע ג ל ו ת ־ ש ח י ט ה ב ר ח ו ב ו ת הצרים ה מ ו ב י ל י ם ל פ ל א ש ו ב .וקרה ,ש ב ר ח ו ב ווליצקה ,ע ל ה כ ב י ש ה מ ח ו ס פ ס ,ה ח ל י ק ו ה ג ו ו י ו ת ו נ פ ל ו . כ ל ה כ נ י ס ו ת ש ל ב ת י ־ ה מ ג ו ר י ם בגיטו נ ר א ו נורא .ב ת ו ך ש ל ו ל י ו ת ד ם ה ת ג ל ג ל ו ה מ ט ל ט ל י ם ו ח ב י ל ו ת ב ג ד י ם ומזון שהוכגו ל ד ר ך .ל י ד ם ה ת ג ל ג ל ו ת ש מ י ש י ק ד ו ש ה בגרתיקי קטיפה ,ספרי תפילות ,הכל פיזרו'כאן הגרמגים ב ח פ ש ם אחרי אוצרות. שתיקה מכל כ מ ו ב ב י ת ־ ע ל מ י ן ה ש ת ר ר ה ב ר ח ו ב ו ת הגיטו .מ כ ל פיגה ,מ כ ל ב י ת , את העם ח צ ר ג ו ש ב ת הזוועה .כ ל ס י מ ט ה ז ו ע ק ת חמס ,ו מ ק ל ל ת שהולד כ ל כ ך ה ר ב ה ר ו צ ח י ם .כ ל פ י ג ה בגיטו ,כ ל פ ר ט קטן ,ש ו ל פ י ם ג ג ד ם א צ ב ע מ א ש י מ ה . כל שעל בו אדמה דרכה רגלם של המרצחים בחרפת מקולל השיטות של השלטון ה נ א צ י . ב ג י ר ו ש מ ר ס גורשו ל מ ח נ ה ב ש ב נ י ה ש ת י ר ו פ א ו ת מן ה מ ו כ ר ו ת ב ק ר א ק ו ב : ך ״ ר פ א ו ל י ג ה ו ס ר ב ר ג ר ,ר ו פ א ה ו ת י ק ה ב ק ו פ ת ־ ח ו ל י ם ,ו א ח ו ת ה ד׳׳ר דורה .ב ז מ ן חיסול המחנה ניספו שתיהן, ושבועות אחדים לאחר חיסול מחנה פלאשוב הגיעה אליגו ד י ע ה ע ג ו מ ה ע ל הירצחן ש ל ש ת י ר ו פ א ו ת נ ו ס פ ו ת ש ה כ ר נ ו א ו ת ן ה י ט ב :ד״ר ברטה זילברגר ד ״ ר מריה פכגר. חורבן עם גיטו קראקוב נחרבו לא רק יחדים: כאן הושמדו משפחות שלמות לעתים מסועפות .שישבו בקראקוב מ ד ו ר י ד ו ר ו ת ,אשר שמותיהן מופיעים במסמכים הקדומים ש ל ק ר א ק ו ב העתיקה .ע מ ם הלכה לטמיון מ ס ו ר ת של דורות. • נ מ ח ק ו ש מ ו ת כ מ ו ה ו ל צ ר ) ב נ ק א י ם ( ,ווהאל ,א ו ב ר ל ג ד ר ,ר פ פ ו ר ט ,ב ד ר ,אייבגשוץ, וואקס, שלייכקורן ) ב ע ל י מ א פ י ה ( ,ל א ק ס ,ל י ב ן ) ב ע ל י מ פ ע ל י ס י ד בפודגוז׳ה(, פריזר ,ה ו ט ט ר ) ב ע ל י ח נ ו ת ל כ ל י נ ג י נ ה ואופנים( ,ה ד ו ב ה ,פ י ש ר ) י ב ו א נ י פ ר ו ת דרומיים(. )מחסן 100 מ ש פ ח ת לנדאו הידועה פרוות ברחוב גרדצקה(, ) ר פ א ל היה יו״ר ה ק ה י ל ה אלכסגדרוביץ/ ווסרברגר, היהדית( ,הלפרן בליבאום )שטיחים מזרחיים(. שמות נמחקו רבנים, שושלות של שבנה מהן אחת שבתי היד. רפפורס. ז כ ו ר ה לי ה י ט ב מ ש פ ח ת מ צ נ ר מפודגוז׳ה .ה ם היו ה ל ק ו ח ו ת ה ק ב ו ע י ם ש ל נ ו , עוד לפני את המלחמה .אני את מצנר זוכר בעל הזקן המכסיף, הזקן אני זוכר אמירותיו החכמות .זה הוא שאמר פעם ,כשדובר על גמילות־ חסדים ועזרה ש ל ח ל ח מ ך ע ל פ נ י המים ,כי ב ר ב ו ת הימים ת מ צ א נ ו . לזולת: ארוכה עבור אין־םוף עד להיות יכולה השמות רשימת בספר המוזכרת א נ ש י ם צ ע י ר י ם ב נ י ־ ע י ר נ ו ו א ח ר י ם אין ל ה ז כ ר ת ש מ ו ת א ל ה כ ל זה. חשיבות, אך יש ל ה מ ש מ ע ו ת ה י ס ט ו ר י ת .ז א ת ה נ צ ח ת אנשים שהיו ת ו ש ב י ע י ר נ ו ק ר א ק ו ב שהשתתפו אשר תרבותה, ביצירת ת ו ך ה י ו ת ם יהודים והרוחנית, החמרית במדעים אנשים ובאמנויות, חלק ט ו ב י ם היו ג ם פטריוטים פ ו ל נ י ם נ א מ נ י ם ו נ ט ל ו בפיתוחה של קראקוב ובפיתוחה של המולדת המשותפת. אם מ מ ל א י ם אנו א ת ח ו ב ת נ ו ל ג ב י אלד .ש ה ק ר י ב ו א ת ח י י ה ם ב ע ד ה מ ו ל ד ת מנציחים ואנו כל בהזכרת מושלמת. שמותיהם את שמות אותם ע ל ל ו ח ו ת הזכרון ,אזי א ו ל י המעונים בספר והנרצחים, נכונה זכרונותי. תהיה דרכי הרשימה אינה ל א א ת כ ו ל ם ה כ ר ת י ,והריני מ ת נ צ ל .ב פ נ י כ ל א ל ה ש א ף ל א ש מ ע ת י עליהם ,ו ע ל כ ן ל א ה ז כ ר ת י א ת שמם. נ ה ר ס ו נ ח ר ב ב י ת ־ ה כ נ ס ת ה ע ת י ק מ ה מ א ה ה־ 14ש ע מ ד כאן ב ק ר א ק ו ב ב ר ח ו ב המבנה שרוקה. של בית־הכנסת היה מהעתיקים ביותר בקז׳ימייז/ הגרמנים ש ד ד ו ה ו ע ד ת ו ם ,הוציאו מ א ר ו נ ו ת י ו ס פ ר י ־ ת ו ר ה ותלמוד ,ש ע ר כ ם ל א י ס ו ל א בפז. בגדים גזלו פמוטי מקודשים, מנורות כסף, עתיקות מכסף ועקרו ומנחושת מהקירות קישוטי קדושה .ה ר כ ו ש השדוד הובא תחילה לגיטו וגאסף ב מ ח ס ן עראי לימנובסקי. ברחוב ל ג מ ר י ״ ב י ת ב ר ג ל ״ הישן .ה א ג ד ה מ ס פ ר ת ש ב ב י ת ה ז ה ל י מ ד ו ד ר ש נחרב דבי נתן ש פ י ר א * מגדולי הידענים בתלמוד ובקבלה ,פילוסוף והוגה־דעות. ה ו ש מ ד ו ו נ ש ד ד ו ב ת י ־ ה ע ל מ י ן היהודיים בעיר ,ביניהם ב י ת ־ ע ל מ י ן ל י ד ב י ת ־ הרמ״א** כנסת מצבות מייסדים כנסת ואילו של בית־הכנםת הרמ״א ולוחות־שיש, ה נ ו ש א ו ת .שמות• ידועים והוגי־דעות, יעקובובת/ עתיקים: כמו: ״וסוקר.״, ב״ח, ״יצחקה״, של הפך למחסן. רבנים, איסרלס ״פופרה״, נעקרו ונשברו פילוסופים, נדבנים, ואחרים. בית־כנסת־קופה, הוחרבו בתי־ והסמפל*** ברחוב מיודובה. כ״כ נ ה ר ס ג ם ב י ת ־ ק ב ר ו ת יהודי מ ת ק ו פ ה יותר מאוחרת ,ב ר ח ו ב מיח־ובה .גם כאן הופלו מצבות, פורקו לוחות מאבן גרניס ומשיש. לוחות יקרים נערמו מ ו כ נ י ם ל מ ש ל ו ח ,כי ב ה ם ר ו צ פ ו ש ב י ל י ם ה מ ו ב י ל י ם ל ו י ל ו ת של ה כ ב ו ד ה ה ג ר מ נ י ת . נהרסו ל ח ל ו ס י ן שני ב ת י ־ ק ב ר ו ת יהודיים נוספים — ברחוב ירוזולימסקה ו ב ר ח ו ב א ב ר ה ם — ו ע ל ש ם ח ם ה ו ק ם ה מ ח נ ה ב פ ל א ש ו ב .כאן נ ר א ו מ ר א ו ת ־ ז ו ו ע ה : * הכוונה לאלטשיל — בית הכנסת העתיק ביותר בפולין. ** ר׳ משה איסרליש ,מגדולי החכמים ופוסקי ההלכות ביהדות ,במאה ה־.16 *** בית־הכנסת המודרני המפואר של הרפורמיים. 101 הקברים פתוחים ,אדמת הקברים מפוזרת ביחד עם שלדי־ אדם מתפוררים ,עצמות יבשות ואת ו ל ב ז ו ת ל א ר ק חיי א ד ם ו ג ו ל ג ל ו ת מ ת י ם .ה כ ו ב ש ידע כ מ ח ו ש ב ל ה ר ו ס כ ב ו ד ו ,א ל א ג ם י ד ע ל ח ל ל ק ד ו ש ה ש ב ת ר ב ו י ו ת כ ל ה ע מ י ם ו ה ש ב ש י ם זוכה ש ל כבוד ,לשמירה ולטיפול גאותים — ק ב ר ו ת ־ ה מ ת י ם . ליחס אלה דוגמאות בלתי הם הוכחה עד מעורערת היכן יכול עיוורון להגיע ו א ב ד ן ה ה כ ר ה ה מ ב י א ל י ד י שגאה ,ו ע ד היכן יכולים ע ר כ י ה מ ו ס ר ל ה י ד ר ד ר . ל א י ז כ ו ר ג פ ר ד ש י צ ד י ק לומר ,כי ״ ג ר מ נ י ם ג ם ה ם ב ג י ־ א ד ם ״ — ראויים מ נ ה ל י מקומות ה ע ב ו ד ה ה מ ע ט י ם ,ב מ י ו ח ד אוסטרים ,א ש ר ת ו ך מ ו ד ע ו ת ל ס כ ג ה ה א ו ר ב ת לחייהם עזרו ל פ ו ל ג י ם ו ל י ה ו ד י ם :כ א ל ה היו יוליוש מ ד ר ה ׳ וי .שיגדלר .מ ד ד ת ׳ בית גיהל העסיק ידע מזון חרושת בפודגוז׳ה, בשביל הגרמני. יהודים מ כ ל ו א י הגיטו ,ויותר מ א ו ח ר מ כ ל ו א י המהגר .ב פ ל א ש ו ב . על הדעת לקוגפקציה שעבד הצבא פעילות עובדיו מ ח ת ר ת י ת בין היהודים, תנאים ויצר הוא מדרה׳ מתקבלים על ל ה מ ש ר קיומן .ה ו א דאג ש א נ ש י ו י ק ב ל ו י ו ת ר מזון ,ו ג ם א י פ ש ר ל ה ע ב י ר ב ע ג ל ו ת י ו ל מ ש פ ח ו ת העובדים .ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת — כ פ י ש מ ס ר ל י ד ״ ר יכניאק כ א י ש י ח ־ ע ־ ד ב ר — כ נ ת ה א ת מ ד ר ה ׳ ב ת ו א ר ״ ה מ ל א ך הטוב״. מ ח נ ה ה ר י כ ו ז ב פ ל א ש ו ב היו ק י י מ י ם מ ח נ ו ת ק ט נ י ם ה ק ר ו י י ם ״יולאגים״. ליד ה י ו ל א ג ש י מ ש כ מ ק ו ם ע ב ו ד ה ומגורים ליהודים ,ו ה ל ל ו ל א הורשו ל צ א ת א ל מ ח ת ובפגים היתה להם משטרה מ ש ל עצמם. לתחומו, תיאור האלה: של ג ו ר ל יהודי ק ר א ק ו ב ל א יהיה מ ו ש ל ם א ם ל א א ז כ י ר א ת ה מ ק ו מ ו ת א ח ד היה יולאג ה ג ר מ נ י י. בזבלוצ׳יה שיגדלר. בזבלוצ׳יה, היהודים בית־חרושת סביב שם שגרו ועבדו גדול זכו ה ת ק י י ם ע ד ,4.9.1944ואז ה ו ע ב ר ע ם מ ה ג ה לאמייל, ליחס הריכוז בגיהולו אגושי. היולאג ב פ ל א ש ו ב .אך ב ז מ ן ח י ס ו ל מ ח נ ה פ ל א ש ו ב ב־ 15.10.44ש ו ב נ י צ ל ה ש א ר י ת ע ו ב ד י ב י ת ־ ה ח ר ו ש ת ל ב ר י נ ל י ץ ׳ וזוויטאו והועברה את בצ׳כוסלובקיה. המחנות הקטנים האלה ניהל ש ו ב י .ש י נ ד ל ר ,ו ה ו א ש ה צ י ל א ו ת ם מ ה ש מ ד ה . יולאג ליפשוץ, א ח ר היה בפרוקוציים .ש ם ע מ ד ב ר א ש ה ־ .פ 0 .חבר כיתתי לשעבר, ו ה מ מ ו נ ה ע ל י ו ו ה ״ מ ט פ ל ״ בו היה איש הס.ם .ר ו ט נ פ י ר ר ריטשק. יום א ח ד ב א ל י פ ש ו ץ ל ב י ת ־ ה מ ר ק ח ת ו ב ל ח ש ע צ ב ג י ג י ל ה ל י : ״ ט ד ק ,היום א נ י ש ם א ת ה כ ל ע ל ק ל ף אחד .א נ י ב ו ר ח מ ה מ ח ג ה .אם אצליח, אודיע לך .אולי נתראה.״ בריא,״ א נ י א ו מ ר לו. ״היה לחיצת את יד א ח ר ו נ ה — ו פ ר ד ה ל ע ו ל ם . לבית־המרקחת נכנס ריטשק ולקח לפרוקוצ׳ים. שבזמן ליפשוץ הבריחה על מנת להחזירו למחרת התפשטה שמועה, נורה ליפשוץ למוות. היו ע ו ד י ו ל א ג י ם אחרים .א ח ד ב ש ד ה ה ת ע ו פ ה ה ק ר ק ו ב א י ,ו א ח ר בביאז׳נוב. בזה ה א ח ר ו ן ג ס פ ה ד ״ ר ר .גלסגר ,א ש ר פ ע מ י ם ואגרות, בהם ביקש תרופות וכן ידיעות על ב י נ י ג ו עז־ ליום מ ו ת ו ש ל האיש ה מ ו פ ל א הזה. 102 ר ב ו ת היה מ ע ב י ר ל י פ ת ק י ם גורל בתו. קיימגו קשר הדוק ד״ר יון דגן ,, ״יהודים לא ל ח מ ו * פרת על ה מ ל ח מ ה נ ח ת ע ל י ב ה פ ת ע ה גמורה .אין ה כ ו ו נ ה ל ע צ ם ה מ ל ח מ ה ,כי בהיותי מלחמה, בגן־הילדים תפרת. ל ע ת י ש ה מ ל ח מ ה אכן משחקי מ ל ח מ ה ,שירי ס ר ט י מ ל ח מ ה היו ל ח ם ־ ח ו ק נ ו יום־יום .ד ו ר נ ו ח ו נ ך ב ר ו ח מ י ל י ט ר י ס ט י ת . ע ם ת ח י ל ת ה מ ל ח מ ה כ ב ר ל ע נ ו ,אנו ה ב נ י ם מ ה כ י ת ו ת ה ג ב ו ה ו ת ,ל ת פ ע ל א ת כ ל ה נ ש ק ה ק ל .זה סוגי לבתי־ספר ה ל ד ב ר שבשגרה ,שכן צבאיים .שמות ומקומות הקשורים שאיפת ה ב ח ו ר י ם היתד, להגיע ל ו ע י ם לגו היטב: ב מ ל ח מ ה היו קרבות לאורך מ ס י ל ת ־ ב ר ז ל סיטית מזרחית; אגם חסן ס פ ר ד ; ח ל ק י ן ־ ג ו ל ; פינלנד. גבורה נטלו ההקרבה העצמית למען המולדת .קנאנו ונצחונות :פולחן חלק באותם הקרבות .ראינו את עצמנו מקופחים לגלות גבורה להשתתף במשך ומסירות־נפש. בה. ימים אבלות ל ע נ ו כי ספורים, ובמכה רצינו בדיוק בעת נוכל שאנו ת ה ל זו מ ל ח מ ת ־ ב ז ק ,כי ה צ ב א ה א ד ו ם י ב י ס כ ל אויב כדברי ניצחת״. פינלנד ,אולם שם שהמלחמה תחל בשל באלה שכבר היעדר האפשרות הסיסמה: התעלת ״נבים אמנם את ספקות האויב מסוימים על אדמתו בעת במעט המלחמה עם ה ל ״ ק ו ־ מ נ ר ה י י ם ״ ש נ ח ש ב ל ב ל ת י נ י ת ן ל פ ר י צ ה ,ח ו ר ף אכזר, ״קקוקיות״ — צ ל פ י ם ה י ו ש ב י ם ע ל העצים .ו ב כ ל ז א ת נ י צ ח נ ו ו א ף ר כ ש נ ו נסיון, כעת עם לכן דבר לא ימנע מאתנו להנחית את ה״מכה הניצחת״, והנה״. ת ח י ל ת ה ק ר ב ו ת ה ת ב ר ר ש ב מ ק ו ם ל ה י ל ח ם על א ד מ ת ה א ו י ב — ג ס ו ג הצבא־האז־ום במהירות מטוסי הבזק מאדמתנו ,ובשמי ארצנו חגים מסוסים גרמגיים ״ מ ס ר ש מ ל ט ״ מ ת ג ב ר בנקל על ת ש ע ת מסוסינו. כ ב ש ל ה ם ,וזוג לא יכולתי להבין את המתרחש. היה את זה ב־15 במאי .1941וה ע ת ה ליווינו, מורנו האהוב ל ה י ס ט ו ר ל ,אשר התגייס לצבא. מעלי * ואנכי, נ ש א ר נ ו מ א ח ו ר י כולם .כ ד ו ר ע נ ק ש ל אנו תלמלי כיתות ,10—8 שהל בכיתה ל ל י שולם, שמש אדומה שקע מעבר פרק מ ת ל ספר שבכתובים. 103 לגבעות אתו שעל הרגיסטר. גבול ו ב ט ע נ ת גגד הזכרתי הרבה דיבר על ובעזם שולם ״זה אמר: למלחמה״. סימן הסכמתי לא את החוזה שהחתמנו עם גרמניה. שולם צחק .הוא ועל בגרמניה, ליל־הבדולח, פאשיזם אנטישמיות על על היעדר ה ע ק ר ו נ ו ת ש מ ג ל ה ברית־המועצות ועל וותרנותה כ ל פ י גרמניה .אילו א נ ס י ־ פ א ש י ס ט י י ם ר א י נ ו ל א מ כ ב ר ! ...״קרל סרטים ״חיילי הביצות״... ״אינני — יודע לאן נעלמו שולם אמר הסרטים — ברונר״ ,״פרופסור ממלוק״, האלה ז זאת האם המחיר מיסטיקה שנשלם או יהיה שמא נורא. תופעה זאת ה י ס ט ו ר י ת ,אך מ י ש י ו צ א כ ג ג ד יהודים ,סופו יהיה מ ר ״ .ד ב ר י ם א נ ט י ־ ס ו ב י י ט י י ם קוממו אותי אלה והפניתי א ף ש י צ א ו מ פ י ידידי תשומת־לבו את שולם של לחוסר ה ע ק ב י ו ת ש ב ד ב ר י ו .נ פ ר ד נ ו ל א ח ר ריב .כ ע ב ו ר ח ו ד ש ב ד י ו ק ,ב ־ 1 5ביוני, כשאגי סוכנות גאה ״טאם״ בצדקתי בדבר נשארים הבאתי לשולם ידיעות א ת עתון פרובוקציוניות ,ועל ״פראבדה״ שהיחסים כך ידידותיים ו ה ם ת ו א מ י ם א ת הלשון ו ה ר ו ח ובו בין הודעת ברה״מ ש ל .החוזה וגרמניה שולם שביניהן. עדיין ר ג ז ע ל י ו ל א ה י ת ה ל ו כ ל כווגה ל ה ש ל י ם אתי ,ו ב ג י ג ו ד מ ו ח ל ט ל ה ת ג ה ג ו ת י האינטליגגטית המקובלת ,א מ ר :״בהודעה זאת אתה יכול ל ה ת נ ג ב ״ . ובדיוק הבנים ל א ח ר .ש ב ו ע ימים פ ר צ ה ה מ ל ח מ ה . של שתי ה כ י ת ו ת שלנו ובמקבילות — ו ה ס ב ר ת י להם ,כ י אנחנו ,חברי הקומסומול שולם, בעוד 41 ב נ י ,17—16 מספר חדשים. ש נ ה ,אני נזכר מפלצות אין רציתי מאוד מתנדבים. ב י ת ־ ה ס פ ר ו ל פ י גילו ה י ה ש ש ו ל ם יהיה זאת גם אמור להתגייס במחלקה שלגו. ב א ו ת ה ש י ח ה ו א נ י ת ו ה ה מ נ י ן היתד. לנער ז ה בן ד.־18 והלואי ואפילו של לידידי עתה, המלחמה כדברי הבל, ועל חייבים מחלקת פגיתי כ ז א ת ! ה ו א א מ ר כי ל פ נ י נ ו .י ת ח ו ל ל ק ר ב ל ח י י ם פאשיסטיות היהודים, בעיגי להקים ע ל אף ש ה ו א סיים כ ב ר א ת ראיית־נולד כי ב א ו ת ו יום ה ת ר ו צ צ ת י בין כ ל והיהודים אם שלהם, יכלו כי ט פ ש י ם כמוני ,ולסייע וכמובן לצפות ייתכן מן שהיא לתקומת שהחבלים הגדולים • ביותר איזו ש ה י א י ש ר א ל .ייתכן ש ב י ו ד ע ו . .א ת ׳רגישותי ו ל מ ו ו ת בין ש ת י הצד עשויה כעבור על הקרב הזה, את עיני לפקוח ישראל • .ד ע ו ת אלו נ ר א ו הדברים יהדות היו הספרותית, על אמר שולם: ״ישראל היתה מאן ומתמיד כמו פיה נרדמת ,היא כ מ ע ט ישנה בארון של בדולח, א ך ל א מ ת ה ,ו ה י א מ ח כ ה ל ב ו א ה נ ס י ך שיעיר א ו ת ה מ ש נ ת ה .צ ר ל י כי ת פ ק י ד ה נ ס י ך ה מ ו פ ל א נ ו ע ד ל מ ל ח מ ה ה נ ו ר א ה הזאת .מ ל ח מ ה ל א לנו• ,אם כ י ה ת ע ו ר ר ו ת ישראל אך ה ו פ כ ת א ו ת ה ב מ י ד ה מ ס ו י מ ת לשלנו :אם יגייסו אותי ,א ת י י צ ב ל מ ל ח מ ה , להתנדב י שולם דיין בשום נפל פנים ואופן״. בםטאלינגדד. בחור עזבתי איתן אותו היה, בטריקת בעל מצח דלת, גבוה כולי זועם. של מךען, ו פ נ י ם ש ח ו מ י עור• כ פ נ י ספרדי ,ע ם מ ב ט ח ד כעיני נ ב י א ־ ד ע ם ; ה ו א נ פ ל ב ק ר ב ו ת נגד של הכובש הגרמני, כמו רבים מהבנים בית־ספרנו, של מ ו ג י ל ב ־ פ ו ד ו ל ס ק י ; ו ה ס ט ט י ס ט י ק ה היא נ ו ר א ה : למדו בית־ספרנו נכי־מלחמה. 31 בנים, מתוכם . 30יהודים. ... ׳:••: ובתי־ספר אחרים ב ש ת י כ י ת ו ת ׳•החשיעיות של בחיים נותרו וי•׳:.׳ ארבעה, כולם ד.׳ ״היהודים ל א ל ח מ ו ״ — זה היה ביטוי שגור ו א ה ו ב ב פ י א נ ט י ש מ י ם ב ש נ י ם השחורות 104 ש ל א ח ר ה מ ל ח מ ה .יהודים ל א ל ח מ ו — א ף היום נ ש מ ע ת טענה זאת ע ל כ ל צ ע ד ושעל .א נ י נ ז כ ר ב פ נ י ע מ י ת י ל ב י ת ה ש נ פ ל ו מ ו ת ־ ג י ב ו ר י ם בברה״מ סיוניה דף ,סיומה קריץ ,א ב ר ש ה מ ב ר ג ו ז ,אלי נ מ י ר ו ב ס ק י ,מ ו נ י ה רויזמן, בקרב: ר ו י ט ב ר ג ,ב י מ ה שניימן, סיוניה לישראל יציאתי נסעתי ג ם זה קורה .ב ס ת י ו עם א ב ר ש ה אפשטיין לקבר משפחתי ו ר ב י ם אחרים. נשמע שלי. זמן־מה אך מוזר, לפני לפעמים ,1944ב פ ר ו ס י ה מ ז ר ח י ת ,נ פ ג ע ה ט נ ק שלי .ה צ ל ח ת י ל ה י מ ל ט חברי את קברו שרידי השרופות, הגופות כי ובחושבם אני גם מתוכו בנם. נפלתי, ח ר ת ו א ת שמי על ה מ צ ב ה .א ת ה ק ב ר ה ז ה נ ס ע נ ו ל ח פ ש בעיר נ ס ט ר ו ב , ל ש ע ב ר העיר ה ג ר מ נ י ת אידקינן .ק צ י ן העיר ב ש מ ע ו א ת ש ם מ ש פ ח ת י ,הגיש ל י בחביבות עם את רשימת השמות של התחלנו בני בקאלינינגראד הארמיה של הרשימה לעבור הרשימות עמוד ובכל שמות מצאנו — קניגסברג לשעבר — מוצבת אנדרטת ענק מעל לקבר־אחים ה מ ו ב ח ר ת ה־.5 פותח נובורוסיסק, על חללי ה צ ב א ־ ה ס ו ב י י ט י ה ק ב ו ר י ם באזור • .אני יהודיים. רב־סרן על המצבות על רבינוביץ׳. חרותים שמות קברי־אחים יהודיים רבים, בסטאלינגרד, ואת סיבסטופול, ק ו ר ם ק — ח ר ו ת י ם ש מ ו ת יהודים .והרי ל א ל כ ל יהודי היה ב ה כ ר ח ש ם יהודי. בעיר אורדזץניקודזה מ ו צ ב ת א נ ד ר ט ה ל ג י ב ו ר ב ר ה ״ מ ,הסגן ק ו ז ל ו ב .ה כ ר ת י א ת קוזלוב בספטמבר פרוחלדנויה. יתרון מוחץ אפילו אגרוף התקדמות נחמד .1942ק ר ב ו ת ק ש י ם ה ת נ ה ל ו ב צ פ ו ן קווקז הגרמנים ניסו לפרוץ אל הנפט ,לעיר בכלי נשק השריון ובתחמושת, של קלייסט מקורות וחיל־האויר יכול לא הגרמני היה ל ל תחנת גרוזני. שלט לעשות רכבת להם היה בשמים. כל דבר. אולם של ק״מ עלה לפאשיסטים באבירות עצומות .ב ע ת אותם הקרבות הכרתי בחור וטוב־לב סגן הוא קוזלוב, היה שנראה כבחור רוסי רגיל, לא אשר י כ ו ל ת י כ ל ל ל ה ע ל ו ת ע ל ד ע ת י ש ה ו א יהודי .א ב ל פ ע ם כ ש ר צ י ת י ל כ ב ד ו ב נ ק נ י ק , ה ו א ס י ר ב ב ע ד י נ ו ת ל ס ב י ר כי א י נ ו א ו כ ל טרף ,ו א ף ש א ל מ ד ו ע אין אני מ ק פ ל על כשרות .אז )זה טי־34 הקרבות מן הל נודע לי שהוא ,1942 בשנת ל ל י מהרי יכול כשםגן דאגיםטן. הל ענו, איש להיות מפקד מפקד ג ד ל ׳(; טנק באחד הוא ה ש מ ל 17ט נ ק י ם ג ר מ נ י י ם ,ו ב א ו ת ו ק ר ב הוא נ פ ל .ב ר ו ר ש ל א י ש המבקרים ברה״מ, בעיר אורדזץניקוחה אין מספרים, כי גיבור זה של ה ס ג ן ק ו ז ל ו ב ,ה י ה י ה ל י .ה ל ל י ם ה ר י ל א לחמו... ג ל ע על יהדותו של לי והרי ק ו ז ל ו ב ר ק מ כ י ו ן ש ה ו א ל א ה ס ת י ר זאת, ר ב י ם ה ס ת י ר ו .מ ד ו ע ? היו ס י ב ו ת ל כ ך ו ע ל א ש ו ב ל נ ו ש א זה. ע ד היום איני י ל ע אם א ח ד מ מ פ ק ד י ה ט נ ק י ם ב פ ל ו ג ה שלי ,ט ו ל י ה א י צ ק ו ב , ל ל י .ה ו א הגיע היה כיהלי, בנושא עמו מאל לא שלנו לחטיבה לפני מ ת ק פ ת החורף. בחיצוניותו הלאום. לא שהייתי מסופק, אלא פשוט לא ה א מ נ ת י לו. לראות א ת איצקוב בבית־המרחץ .כמובן ,שגם היעדר סימני ש ל ל ו אתי כולם. נראה א ו ל ם ב פ נ ק ס ח ב ר ה ק ו מ ס ו מ ו ל ש ל ו ה י ה ר ש ו ם כרוסי .א ף פ ע ם ל א ד נ ו האפשרות ב מ ת ק פ ת חורף של היותו יהודי. סוליה הקפל 1945ה ו א נ פ ל ,ו ל ק ח ע מ ו ל ק ב ר א ת שלא רציתי ברית־מילה להתרחץ עם ס ל מוצאו .ה ד ו ג מ ה ה ז א ת ה ו ב א ה כאן כ ד י ל ה ו כ ל כ מ ה ק ש ה ל ס ט ט י ס ט י ק א י ם ו ל ס ו צ י ו ל ו ג י ם ה ח ו ק ר י ם א ת הבעיה ה י ה ל י ת לחשב את האחוז האמיתי של ח ל ל י ם מבין אלה שהשתתפו במלחמה. 105 בקייב ,ב מ ש ך מ ס פ ר שנים ,נ ה ג ת י ל ה ס ת פ ר א צ ל ס פ ר יהודי אחד ,ש ה א ה ב ה למוסיקה פעם ס י מ פ ו ג י ת ק ש ר ה ביגיגו. היהודי ג ל ג ל נ ו שיחה א ו ד ו ת ה מ ל ח מ ה . הזקן הוציא מ כ י ס ו ת צ ל ו ם ש ל ב נ ו ,ט י י ס ־ ק ר ב ע ם עיטור גיבור ב ר ה ״ מ ע ל ח ז ה ו . א ו ל ם ש ם ה מ ש פ ח ה ש ל ה ב ן ל א ה י ה כ ש ם א ב י ו ,כ י א ם ש ם רוסי ,והוא א ף ה י ה ר ש ו ם כרוסי .כ ש ה כ ר ת י א ת ה ב ן ,ש א ל ת י ו ב ח ו ס ר ע ד י נ ו ת מ ה פ ש ר ה מ ט ר מ ו פ ו ז ה , ו ס י פ ו ר ו היה ט ר י ב י א ל י ל מ ד י : זמן ר ב למשך ב ת ח י ל ת ה מ ל ח מ ה מ ט ו ס ו הופל ו ה ו א מ צ א ע צ מ ו ב ש ט ח ה כ ב ו ש ע ל ידי ה א ו י ב ,ואז הן מ פ ח ד מן ה ג ר מ נ י ם והן מ פ ח ד מ ב נ י ארצו ,ק ר א ל ע צ מ ו ב ש ם רוסי ,ו ב ת ו ר שכזה ק י ב ל עיטור ש ל ג י ב ו ר ב ר ה ״ מ .ה ו א ס י פ ר :״ א ת ה יודע ,ב ט י י ס ת ש ל נ ו היה ב ח ו ר יהודי ,טייס מ ע ו ל ה , אני הגעתי לא הדיוויזיה עיטור רק לקרסוליו, לא ואף אחר טייס ואילו בטייסת, הפיקוד של קיבל את ש ל נ ו היה מ א ו ד א נ ט י ש מ י .ו ה א י ש הזה ,היהודי ,אכן ל א ה ג ב ו ר ה .א פ י ל ו הטייסים ה ר ו ס י ם ,א ש ר אף פ ע ם ל א א מ ר ו ״יהודי״ א ל א ״זיל״ ,התביישו בגלל שהוא היחס בשום ז כ ה לו .אילו הייתי יהודי — א ו פ ן ל א הייתי מ ק ב ל א ת ע י ט ו ר ה ג י ב ו ך ״ ,כ ך ס י י ם ב ן ־ ה ס פ ר א ת דבריו .א י ל ו הייתי בביתו י ה ו ד י ! כ ך אמר .ה י י ת כ ן כ י הוא ,ב נ ו ש ל ס פ ר יהודי זקן ,א ש ר מ ד ל י ק י ם ל פ ע מ י ם ג ם ע ת ה נ ר ו ת ש ב ת ,ש כ ח מ י ה ו ומה מ ו צ א ו י יש ל י ידיד אותו אגי ע ו ד מ ק ו ו ה ל ר א ו ת ב י ש ר א ל .ב ת ח י ל ת ה מ ל ח מ ה כ ו ת ר ה היחידה ש ל ו ע ל ידי ה ג ר מ נ י ם ,ו ה ו א ה מ ש י ך ל ה י ל ח ם ב ש ו ר ו ת הפרטיזנים .ל א ק ל ואף מסוכן היה הוא שינה אפוא המלחמה את נשאר השם להיות את בשמו האמיתי יהודי שמו ביחידת הפרטי, את האוקראיני. אותו של פרטיזנים. שם נשא האב יהודיה ״אוקראיני״. הוא חבריו ואת לאשה. יהודי לנשק שם יכלו המשפחה. אנו, בכל להרגו. לאחר ידידיו, רמ״ח יודעים אבריו, אף ב ה ש ק פ ו ת י ו ,א ו ל ם ש ם — ב ב ר ה ״ מ — ה ו א עדיין ל ו ע כאוקראיני .ה ס כ נ ה ה ט מ ו נ ה ב ע צ ם היותו יהודי ב ש ט ח כ ב ו ש ,ב י ח י ד ה פ ר ט י ז נ י ת ו א ף ב י ח י ד ה סדירה ,ה נ י ע ה אותו להסתיר את לאומיותו היהודית. נ ו ס ף :רעי ומקרה צם לאדימיר נפצע חדשים בשטח הכבוש כשהוא הסתיר א ת יהדותו ,ו ר ק כ ש ה ג י ע ל ב י ת ־ ח ו ל י ם סובייטי ,השיב ל ע צ מ ו א ת ז ה ו ת ו האמיתית. הוא חסר־אונים, קשה ובמשך מספר שהה ו כ מ ע ט ל ל א י כ ו ל ת לנוע .כ מ ו ב ן שגם הוא כ נ ר א ה ש מ א ח ר ו ח ז ר ל ה י ו ת י ה ו ד י מ י ד כ א ש ר ה נ ס י ב ו ת א פ ש ר ו זאת, זכה ל ע ל ו ת ל י ש ר א ל ע ו ד ל פ נ י ,ו א י ל ו י ד י ד אחר ,אותו ה ז כ ר ת י ל פ נ י ־ כ ן , ה מ מ ש י ך ל ה ו פ י ע כ א ו ק ר א י נ י ,ח י עדיין ב ב ר ה ״ מ . אינני יודע ה א ם טוליה א י צ ק ו ב היה יהודי ,א ך ה כ ר ת י ר ב י ם א ח ר י ם א ש ר הסתירו ובלבד ביטחון. את ש א י ש ב י ח י ד ו ת י ה ם ל א י ד ע כי ה ם יהודים .ל ע ת י ם זה נ ע ש ה מ ש י ק ו ל י בן־עירי, פציפיסטיוח, על לאומיותם והפכו לרוסים, אוקראינים, מולדבים, ארמנים, טטרים, אחדים אהרון, שלא עבר ממכרי מונו בחור כל שקט עבירה, לתפקלים ביותר, נתמנה מסוכנים דלף שלום ואפילו ל מ פ ק ד פ ל ו ג ת עונשין ביותר רק בשל בעל נסיות מסתערת*. היותם לודים. * פלוגות אסירים שנשלחו לחזית על מ נ ת שיכפרו על עוונם ,ועליהם הוטלו משימות הסתערות מסוכנות ביותר. 106 ז א ת ,ע י ט ו ר י ה ג ב ו ר ה ,א פ י ל ו על מ ב צ ע י ם יוצאים מ ג ד ר הרגיל ,ה ו ע נ ק ו לעומת לעתים ליהודים המקום יותר רחוקות לחבריהם מאשר יהודים הגויים. את תופסים ה ר ב י ע י ב מ ס פ ר ה כ ו ל ל של עיטורי ג ב ו ר ה .והרי ב ח י ש ו ב זה ל א ה ו ב א ו כלל ב ח ש ב ו ן יהודים ר ב י ם ש ל א זכו ב ע י ט ו ר ע ק ב יהדותם ,וכן ב ג ל ל א ל ה — והם ל א מ ע ט י ם — ש ה ס ת י ר ו א ת מוצאם .ה נ ה ד ו ג מ ה פ ש ו ט ה : בברה״מ כולם עיטור ברה״מ מכירים את הועגק אך לו שם המרגל האגדי אחרי מותו, ומעשיו מעטים רוקח גיקולאי קוזגיצוב, מזכים אכן ב ל ב ד יודעים כי ש מ ו ה א מ י ת י אותו הוא יהודי מ ק י ש י נ ו ב .א נ ש י ם אמיצים ביותר, אימס מספרים, כ י א ד ם עז לתאר לעצמם שידמה ורומגית וחדר איש לו. ש ר ת מ י כ א ל אימס למקומות ברגשטיין לוחמי נפש כזה לא הרגישים )יהודי זה הודות ביותר ביקר בעיטור מיכאל אשר לשליטתו בעורף יוני־יולי 1944 ברה״מ בלבד ,יותר אימס, נלחמו המלאה ב צ ב א הגרמגי יחידת האויב. בישראל והוא אולם בנו ל צ ד ו של של מיכאל אינם מסוגלים צרפתית בגרמנית, )קוזגיצוב — כסגן( ה פ ר ט י ז נ י ם של כחבר גרמניות מכל גבוה: במשלחת מלחמת־העולם־השגיה( ,אשר בה ל ח ם מיכאל רכבות כה פגשו מימיהם ,ואף בתור רב־סרן לא מכבר אשר גיבור אימס, לאוגיד סובייטית השמידה יחידת פרטיזגים של בחדשים אחרת ב מ ש ך כ ל ה מ ל ח מ ה ,ו א ת ח ל ק ה א ר י ש ל הישג זה יש לזקוף של לזכותו של אימם .ה ו א ג פ ל א ח ״ כ ב צ ׳ כ ו ם ל ו ב ק י ה מ ב ל י ש ז כ ה ל ע י ט ו ר י ם גבוהים .ד ר ך א ג ב , גם מ פ ק ד ו ב ר נ ש ט י י ן ל א זכה ל ק ב ל ד ר ג ה ג ב ו ה ה ח ר ף ש י ר ו ת ו ה נ א מ ן ל א ר צ ו . ב נ ו ס ף ל כ ל ה ס י כ ו נ י ם האחרים ,הרי ש ע צ ם ה ש י י כ ו ת ל ל א ו ם היהודי ג ר מ ה ל ה ר ג ש ת א י ־ נ ו ח ו ת ו ב ע ט י ה ה ת כ ח ש ו ל א א ח ת ל ל א ו ם היהודי. א ו ל ם היתד .ג ם ת ג ו ב ה נ ו ס פ ת של א ו מ ץ ־ ל ב נ ד י ר וזלזול ב ס כ נ ה ,גם ב נ ס י ב ו ת בהן חזק ביותר אנשים בעלי אופי כל משימה בלתי אפשרית על ה ג ד ר ה זו .י י ת כ ן ואגי מ ש ת מ ש ב ת ח ו ש ו ת י ע ל ־ מ ג ת ל ה ס ב י ר א ת ה ת ג ה ג ו ת ם של בנאמנותם המוחלטת למפלגת היתד. נאלצו גובלת לכוף יהודים ר ב י ם ש ה כ ר ת י ,ואין אני מ ט י ל ס פ ק לנין־סםלין אחיה, ולמולדת. עד למועד את בחוסר יציאתנו ראשם. שפיות, לישראל הנכונות וימחלו שמרה לי חמותי למלא הנופלים את מכתבי א ב ר ה ם רוזגברג ,שנשלחו אליה מקו החזית ,ואחד מ ה ם נ כ ת ב ממש ל פ נ י ה ק ר ב ב ו ה ו א נ פ ל .זה היה ל ד גובורוסייסק ,ב ת ק ו פ ה ה ק ש ה ב י ו ת ר ו ב ע צ ם ה ק ר ב ו ת ה א י ו מ י ם — א ד איזו א ו פ ט י מ י ו ת נ ש ק פ ה מ כ ל מ כ ת ב ! איזו א מ ו נ ה ב נ י צ ח ו ן ! א ה ב ת י א ת שיריו ה ר ו מ ג ט י י ם ש ל פ ב ל קוגן ,״ ב ד י ג נ ס י נ ד ״ ש ל ו הוא ע ד ה י ו ם א ח ד ה ש י ר י ם ה פ ו פ ו ל ר י י ם ב ב ר ה ״ מ .נ ע ר כ מ ע ט עיוור ,ש ל מ ר ו ת ה ת נ ג ד ו ת ה ה מ ו ב ג ת של ל ש כ ת הגיוס ,ה ו א הגיע ל ק ו ה ח ז י ת ב ת פ ק ד ש ל מ ת ו ר ג מ ן צבאי ,א ש ר ה י ה מסוכן מאד, במטה הדיוויזיה של לי סיירת היטב, המשיגים פבל א ך זה ולי שמא זה ברור ג ר א ה היה ל ו כ ב ל ת י מספיק; גדמה בעורף. אי־לכך עבר להיות כאילו כמעט מישהו לחלוטין יחשוב אנו פירושו של שהדבר שהיהדי הדבר להיות נבע — הוא פחדן מפקד סיירת היה ל ו כי ל ה י ו ת קוגן מהרגשה ומסתתר כאשר להיות המוכרת בעורף. ראייתך קוגן ,נ ע ר י ה ד י ,מ ש ו ר ר ר ו ס י מ ו כ ש ר ו ב ל ת י ש ג ר ת י ,ק צ י ן מפקד גם אולם לקויה? א מ ת עז־ כ ד י טירוף ,ג פ ל ל ד נ ו ב ו ר ו ס י י ס ק . 107 • ביטוי א נ ט י ש מ י א ח ר שהיה נ פ ח ברוסיה הסובייטית ,ה י ה :״ י ה ו ד י ם מ ס ת ת ר י ם ב ט ש ק נ ט ״ ,ו ה ו א נ ש מ ע ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת מאוד ,כ מ ע ט כ מ ו ה ס י ס מ ה ״ מ ו ו ת ל כ ו ב ש הגרמני״, חלקו והמחאה ש ה ו ש מ ע ה נ ג ד ו היתד • ,ר ק ה ח ל ק ה נ ס ת ר ש ל אשר הקרחון, ה נ ר א ה ל ע י ן היה .א ו מ ץ ־ ל ב ו ג ב ו ר ה מ ע ו ר ר ת ת מ י ה ה . ב כ ל אזור ב ח ז י ת נ מ צ א ה ג ם ח ט י ב ת ה ב ק ע ה ,ש ת פ ק י ד ה ה י ה ל ה ב ק י ע פ ר צ ה בהגנת האויב לאחר ההבקעה מ ל ב ת ח י ל ת ה ת ק פ ה ,גם אם זה נ ע ש ה ב מ ח י ר ה ש מ ד ת .ה ח ט י ב ה . היחידות תקפו הפרצה הממונעות .דרך הזאת, ואילו.החטיבה, א ש ר מ מ נ ה שרזץ ע ל פ י ר ו ב ר ק י ח י ד ו ת העורף ,ה י ת ה מ ת א ר ג נ ת מ ח ד ש ל ק ר א ת ההבקעה הבאה. בחזית ב ת פ ק י ד זה ה ב י י ל ו ר ו ס י ת ה ־ 3שימשה השריון חטיבת ה מ ו ב ח ר ת ה־ .2ב י ח י ד ה מ ה ו ל ל ת זו ה ת מ ז ל מ ז ל י ל ע ב ו ר 4מ ת ק פ ו ת .כ ב ר ל א ח ר ה ש נ י ה זכיתי ב ת ו א ר ״ ב ר ־ מ ז ל ״ .ר ק ב מ ת ק פ ה ה־ ,5ב י ו מ ה ה ־ , 9נ פ ג ע ת י כ ה ל כ ה . היתד ,כ ה ק ש ה ש כ ת ו צ א ה מ מ נ ה ע ז ב ת י א ת ה ח ט י ב ה ו א ף מ ח ק ו הפגיעה מרשימת גלויים הכשירים שלחמו לשירות צבאי. צוותי בתוך ב ע ת שירותי הטנקים. על ב ח ט י ב ה זו איצקוב טוליה הכרתי 3 כבר אותי יהודים סיפרתי. ייתכן והיו ע ו ד אתרים .כ מ ע ט ו ל א ה כ ר ת י א ת אנשי גדוד ח י ״ ר מ מ ו נ ע ,פ ר ט ל א נ ש י ה ס י י ר ת שלנו ,א ף .ל א ה כ ר ת י א ת ה ת ו ת ח נ י ם .ב מ ש ך ת ק ו פ ה מ ס ו י מ ת פ י ק ד ע ל ה ח ט י ב ה א ל ״ מ דוחובני ,יהודי ש ל א ה ס ת י ר א ת לאומיותו .מ ס פ ר יהודים נ מ צ א ו גם ב מ ט ה ה ח ט י ב ה ובפלוגת פ ל ו ג ת חי״ר. החימוש ,ו כ ו ל ם ס י כ נ ו א ת חייהם ל א פ ח ו ת מ כ ל מ פ ק ד א ו ל ם מ נ ק ו ד ת ר א ו ת ו ש ל ל ו ח ם ט נ ק י ס ט היו א ל ה ג׳ובניקים . .ל כ ן כ ת ב ת י ש ה כ ר ת י רק מ פ ק ד ה פ ל ו ג ה סגן 3יהודים גלויים. א ב ר ה ם קוגן, שימש מופת לי בכל ה מ ו ב נ י ם .ח כ ם ,א י נ ט ל י ג נ ט י ,אמין ,פ ו ע ל ב ת ב ו נ ה ,ו ה ו א נ ח ש ב ו ב צ ד ק — ל ק צ י ן בחטיבה. הטוב א ב ר ה ם קוגן נ פ ל בסתיו .1944 החטיבה חביבה של היה גהג ט נ ק ר ס ״ ל וייגשטוק .פ ע ם ,ל פ י פ ק ו ד ת ו של א ח ד ה ג ר ו ע י ם מ ב י ן ב כ י ר י ה מ פ ק ד י ם רמי .דרג שלא הצטיין כמעט למשך בידיעותיו וביכלתו הצבאית ,נתקענו יום ש ל ם ב ש ט ח ת ח ת א ש ת ו פ ת ש ל ה ג ר מ נ י ם .ה ע צ ב י ם היו מ ת ו ח י ם ע ד ג ב ו ל ה י כ ו ל ת . ופתאום הקפח ט י פ ס ר ס ״ ל ו י י נ ש ט ו ק ע ל צריח ה ט נ ק ש ל ו ו ה ח ל ל ר ק ו ד עליו .ר י ק ו ד ו א ת כ ו ל ג ו ! איזו מ ש מ ע ו ת יש לפגזים ,ל ב ח ו ל ע צ י ם ה מ ת ע ו פ פ י ם ב א ו י ר , ל ש ר י ק ו ת ר ס י ס י ם מ ח ר י ד ו ת — א ם ע ל ם חן ש ח ו ם ־ ע ו ר יכול ב ג י ה נ ו ם ה ז ה ל ר ק ו ד ריקוד בגדוד שלגו ךקיעות מ ל ה י ב ! אך הזכדון הפסיק את שטף סיפורי :היה ב ח ו ר נ ע י ם ב ע ל פ נ י ם א י נ ט ל י ג נ ט י ו ת דקות ,סגן מ ש נ ה ג ב ר י א ל א ו ר מ נ ו ב .מ ו צ א ו מאוזבקיסטן .וחשבגו א ו ת ו ל א ו ז ב ק י .א ב ל מהיכן לאוזבקי השם גבריאל י זמן ר ב ל א ח ר מ כ ן נ ו ד ע ל י ל ר א ש ו נ ה שקיימים יהודים בוכריים ,ו א י ל ו ל ה כ י ר ם נ ז ד מ ן ל י ר ק ב י ש ר א ל .א י נ י ?ודע ה א ם ג ב ר י א ל א ו ר מ נ ו ב ה ס פ י ק ל ק ל ו ט ב מ כ ש י ר ה ק ש ר את איחוליו ש ל ה מ ח ״ ט ,א ש ר בישר :ש ה ו ע נ ק ל ו עיטור לנין ,כי ב ד י ו ק ב א ו ת ו של אורמנוב נדלק מ פ ג י ע ת פגז. כמו במקרה של •איצקוב, איני רגע הטנק 1944 הגיע יכול ל ו מ ר .ד ב ר ע ל ל א ו מ י ו ת ו ש ל אותו קצין ט נ ק י ס ט .ב ס ו ף ס ת י ו ל מ ח ל ק ה ש ל י מ פ ק ד ט נ ק .הסגן ס ג ל .נ ד מ ה לי ש ח ל ק ו היה ק ל י ו ת ר א י ל ו מ פ ק ד ו ה י ה א נ ט י ש מ י מ ו ב ה ק ,ו ז ה ע ל א ף ה ח ח ש ב ו ת י ב ג י ל ו ש ל ס ג ל ; ה ו א היה בן ,32 נ ה י ה טנקיסט .ל א מ כ ב ה ,ל א ח ר י ש ס י י ם ק ו ר ס ה ש ת ל מ ו ת ש ל ס ג ל הפיקוד ,ו ל פ נ י ש ש י ר ת ב י ח י ד ו ת נ.ק.וו.ד .כ ל פ ר ס בםגן ס ג ל עיצבן א ו ת י — ס ר ב ל ש י ש ב ע ל י ו כמו 108 שק ,ש ו ק י ו ת ר ח ב ו ת מ ד י ש ל מגפיו ,ה ת כ ו פ פ ו ת מ ב ו ה ל ת בכל פיצח של והעיקר — הפחד לנסוע על פגז, ב ע ת מסע. לעשות השלמתי לא גב כנף הטנק, העובדה עם כפי שחייב היה כ ל לא שסגל יותר פחד מפקד ממרבית קציני הגדוד ,ת מ ה ת י מ ד ו ע אינו כ ה אמיץ ו כ ה מ ב ר י ק כמו קוגן וויינשטוק או כמו מ ח ״ ט ד ו ח ו ב נ י או ק ב ״ ט ה ח ט י ב ה רם״ן קליינמן .אינני יודע ה א ם לפחות ס ג ן ס ג ל נ ו ת ר בחיים .אני ת ק ו ה ש י מ ח ל ל י א ת ט פ ש ו ת י ה מ ו פ ר ז ת ב ת ס ב י ך היהודי. כתבתי חסרי כי ייתכן ש א נ י מ י י ח ם לאחרים תחושתי, את מניעים בדברי על ט ע ם לגילויי א ו מ ץ ־ ה ל ב נ ע ד ר י ה פ ח ד ,א ך ל ד ע ת י זה מ ק ר ה טיפוסי. לא מ כ ב ר ק ר א ת י א ת ס פ ר ו ש ל ל ר ם ק י ״ ר ש י מ ו ת י ו של ג׳ובניק פ ל ו ג ת י ״ ,א ש ר נ כ ת ב בכנות את ובכשרון .ל ר ם ק י מ נ ס ה רגשותיו המתפרצים ב א מ צ ע ו ת ה ו מ ו ר עדין ואירוניה יהודית להסוות אותם מניעים החוצה, אך זאת בכל ניכרים בספר ש ל האומץ המופגן — ע ל מ נ ת ל ה ו כ י ח כי היהודים ל א ה ס ת ת ר ו ב ט ש ק נ ט .ה א ם ה ד ב ר הוכח י אפילו ב ח ט י ב ה שלנו ,א ש ר ב ה ה ש ת ת פ ו ת ם ה פ ע י ל ה של ה י ה ו ד י ם היתד• לכל גלויה לכל ,ניתן היה המדינה. פעם, לאחר להיתקל שהמג״ד באותה שלי, האשמה רם״ן א ב ס ו ר ד י ת ,אך דורוש, אשר היה טיפוסית טוב אדם למדי ואפילו ב ע ל ציפוי ק ל ש ל א י ג ט ל י ג נ צ י ה ,ה ש ת כ ר כהוגן — הוא א מ ר ל י ברגע לא של דומה חיבה ליהודי״. ארוכות יתירה: לאחר ״אתה יודע ,יון, שהתפכח את וראה אתה בחור תגובתי מאוד ל״מחמאה״ טוב, בכלל הזאת, הצטדק ב ה ב י א ו א ת ה נ י מ ו ק ה ש ג ו ר ב פ י ה א נ ט י ש מ י ם :״היודע א ת ה כ מ ה ח ב ר י ם יהודים יש ל י י ״ כן ,ידעתי .גם ל פ ו ר י ש ק ב י ץ * היו ח ב ר י ם יהודים. ל ג י ל ו י ק ל זה של א ג ט י ש מ י ו ת ש ל מ פ ק ד י ה ג ב ת י ב ר ש מ י ו ת מ ו פ ג ג ת כלפיו, וזה הספיק .א ך כ מ ה מ ק ר י ם ט ר ג י י ם א ר ע ו כ ש מ ג ף ה א נ ט י ש מ י ו ת ר מ ס א ת נ פ ש היהודי מ ב ל י ל ח ש ו ש מ ע ו ג ש .ב א ו ג י ב ר ס י ט ה ל מ ד ת י ב ק ב ו צ ה א ח ת ע ם ז א כ ר קוגן. הוא היה ט נ ק י ס ט .פ ע ם , במלחמה ב ב י ת ־ ה ס פ ר ל ק צ ו ג ה בקייב ,ה ע ב י ר ו ה צ ו ע ר י ם מיטות מבנין אחד לאחר לפי פקודת הרס״פ. במקרה היה )ואולי ל א ב מ ק ר ה ( בן זוגו של קוגן צוער יהודי .ה ב ח ו ר ה ת ע י י ף ו י ש ב ל נ ו ח .זאכר ,אשר היה ח ז ק מאוד, ה ר י ם א ת ה מ י ט ה ו נ ש א א ו ת ה ל ל א עזרה .ה ר ס ״ פ הבחין ב נ ע ש ה , ״הז׳ידים״ אינם יכולים שלא להתחמק מעבודה. תמיד הם מחפשים ואמר טובות הגאה״ .קוגן הגיב מ ד .ה ד ב ר א י ר ע ב ח ו ר ף ,כ ש ה ח ל ו נ ו ת ה כ פ ו ל י ם ב ח ד ר ה מ ד ר ג ו ת בקומה ה ש ל י ש י ת היו סגורים .ז א כ ר ה צ מ ד א ת ה ר ס ״ פ ל ח ל ו ן ב א מ צ ע ו ת ה מ י ט ה והעיפו ל מ ט ה ל ח צ ר ,ת ו ך ש ב י ר ת ש מ ש ו ת ו מ ס ג ר ת החלון .ה ר ס ״ פ נ ל ק ח ל ב י ת ־ חולים כ ש ק עצמות .קוגן היה ב ר ־ מ ז ל ,כ י ס ג ן מ פ ק ד ב י ת ־ ה ס פ ר היה ג ם ה ו א יהדי. הוא ש מ ע א ת ה ס ב ר י ה צ ו ע ר ו פ ס ק ל ו 10ימי מ ח ב ו ש ב ת ג א י ם ח מ ו ר י ם , ו ב כ ך ה צ י ל ו מ ב י ת ־ ד י ן ־ צ ב א י .ד ״ ר ק ו ג ן נ פ ט ר ב א ר ץ ב־ ,1983ב ג י ל .59 הנריך בעת בליצשטיין, המלחמה, ביער ד ד י מ ש כ ב ר ה י מ י ם מ ק י י ב ,וכיום ש כ נ י ב ר מ ת ־ ג ן ,ה ר ג בריאנסק, את מפקדו הישיר, סגן־אלוף, על שקרא לו ״ ד ד מ ל ו כ ל ך ״ .גם הגריך ה י ה ב ר ־ מ ז ל .ה ו א ר ק ה ו ר ד ל ד ר ג ת ם ג ן ־ מ ש נ ה ,ו מ ד ר ג ה זו ה ח ל ל ע ל ו ת ב ס ו ל ם ע ד ש נ ה י ה ר ב ־ ס ר ן . ס י פ ו ר מעניין נ ו ס ף ע ל מישה ,א ח ד מ ח ב ר י ל כ י ת ה ש נ ו ת ר בחיים, * שמעתי בתקופת הצאר היה חבר ב״דומה״ )פרלמנט( .אנטישמי מובהק. 109 ב מ ק ר ה ב ק י י ב מפי שגי מ פ ק ד י פ ר ט י ז ג י ם ש ג ל ח מ ו ת ח ת פ י ק ו ד ו של ק ו ו פ ק האגדי. א ל ה ה ש נ י י ם גם ב ה י ו ת ם ח ו ל י ם ש ג ז ק ק ו ל ע ז ר ת י ו ה כ י ר ו ל י ת ו ד ה ע ל כך ,גם אז לא את עוינותם הסתירו הם כ ל פ י יהודים. ש א נ י מהווה אמרו מקרה עבורם י ו צ א ־ מ ך ה כ ל ל ,וכזה היה גם מ י ש ה ש מ מ ג ו ה ם פ ח ד ו ו ל כ ן גם העריצוהו .כ ש נ ו ד ע ל ה ם ש מ י ש ה ל מ ד עמי ב א ו ת ה כ י ת ה ,ה ם ס י פ ר ו ע ל י ו ב א ה ד ה ד ב ר י ם שהוא ב ע צ מ ו כמעט בחור ו ל א סיפרם .מישר .שהיה חזות בעל לדי י ה ו ד י ת טיפוסית ,ג פ ל ה ג ר מ נ י ם ב ק ר ב ת נ ה ר בוג ,ב מ ח נ ה פצ׳ורי .י ח ד ע ם כ ל היהודים הוצא מ י ש ה ל ה ו ר ג ב ת ע ל ת ג״ט ,א ך ב ל י ל ה ה ו א ה ת א ו ש ש ב ש כ ב ו ת ח ת ע ר י מ ת גופות ,כ ש ה ו א ס ו ב ל וצמאון ,פ צ ו ע ב ח ז ה מכאבים הוא ובד, מ ד ר ג ו ת מ ג ו פ ו ת ויצא מ ה ת ע ל ה . בנה באיזשהו מקום הוא מ צ א מ ס ת ו ר ומזון ו ה ת ק ד ם ל א ט ו מזרחה .בסופו של דבר, זה ה י ה כ ב ר בסתיו ,הוא נ ת ק ל לסיירת ב י ח ד ת פ ר ט י ז נ י ם ב א י ז ו ר םומי ו ב י ק ש ל ה צ ט ר ף ) ש פ ת אמו היתד .אידיש(. שלהם ,ב ט ע נ ה שהוא ש ו ל ט ב ש פ ה ה ג ר מ נ י ת פעם ח ט פ ו חיילי כ י ת ת ו שני ג ר מ נ י ם ,ו ר ק ל א ח ר כ מ ה ימים ה ם ש ב ו ל י ח ד ת ם , אשר למפקדה לא שיגתה את מןמן פריסתה צעדים אמן. ה ת א פ ק מישר .ו ח נ ק ) ל א ירה ,א ל א ח נ ק ( כי זמן הסביר, רב הוא עם נאבק לפגי ספורים הגיעו א ת ש ג י הגרמנים .ב מ פ ק ד ה ה ו א עצמו, היטב בהבינו ״לשון״*, שדרושה ל פ ח ו ת ש ל א ח ד הגרמנים ,א ך ל א ה צ ל י ח ל כ ב ו ש א ת יצרו מכיוון ש ל ר א ו ת ג ר מ נ י ח י ל ב ו ש מ ד י ם — ד ב ר זה היה מ ע ב ר ל י כ ו ל ת ו . ו ה ד ב ר חזר ע ל מאחר בכך חוסר זאת ט ו ב מ מ נ ו .כ ב ר ציינתי כי ה י ה לו היה טעם לאסור עצמו, מבטא יהודי, עליו אסרו כי לבצע מוצאו מישה על חטיפות, בעל משום חזות מעיירה ל ל ו ו ת שבויים ,אף שאיש בסיירת שהיה עשה לא י ה ד י ת מובהקת ,ובנוסף לזה קטנה דוברים )שאין רוסית- בה רהוטה( .אחד החדשים ב י ח ד ת הפרטיונים הרשה ל ע צ מ ו פעם לצחוק על תכונתו ז א ת ו ע ל היהודים ב כ ל ל .מיום י צ י א ת ו ש ל מ י ש ה מ ת ע ל ת ה נ ״ ט ההיא הוא ל א צחק, ו א ף ל א ס ב ל ה ל צ ו ת ב נ ו ש א י ם מ ס ו י מ י ם .ל ר ו ע מ ז ל ו ל א ידע ז א ת ה ח ב ר ביחידה וצרור החדש תת־מקלע להלצותיו ש ם קץ האנטישמיות .מישר .ש ז כ ה לפני pבאות הכוכב־האדום — העיטור נ ש ל ל ע ת ה ממנו .כעבור זמן־מה הרג מישר. ע ד אנטישמי אחד .מ א ז פ ס ק ו ה ה ת ב ד ח ו י ו ת ע ל ״ י ה ד ו נ י ם ״ ,ב ר ג ע ש ד ע ו כ י ה״ז׳יד ה מ ט ו ר ף ״ נ מ צ א ב ס ב י ב ה .כ ו ל ם ה ע ר י צ ו א ו ת ו ב ז כ ו ת א ו מ ץ ־ ל ב ו ה נ ד י ר ואכזריותו לגבי פרטיזגים שמועות נקטו מישר. כ ל פ י גרמנים ,א ך מן השורה, פחדו אלא מפניו גם ולא לגבי חבבוהו ,והדבר המפקדים. כאשר אמור לא ליחדה רק הגיעו ש ב נ י כפרו של הפרטיןן ש נ ו ר ה ע ל ידי מ י ש ה מ ת כ ו נ נ י ם לרצחו ,ל א ה מ פ ק ד י ם שום צ ע ד ע ל מ נ ת ל מ נ ו ע ז א ת .ל מ ש י מ ה ה ב א ה יצאו א ר ב ע ה : ושלושת בני כפרו של ההרוג. כעבור יומיים חזר מישה פצוע בגבו בסכין ,ו ה ב י א עמו ״לשון״ .ע ל ח ב ר י ו ל ס י ו ר דיווח ב י ו ב ש ב מ פ ק ד ה :״הרוגים״. מ י ה ר ג א ו ת ם ו ב א י ל ו נ ס י ב ו ת — כ ל זה ג ו ת ר ב ג ד ר ת ע ל ו מ ה ) .על ש א ל ת י מ ת י גהרגו הסיירים — ל פ נ י או א ח ר י ה ח ט י פ ה — ע נ ה מישר :.אינני זוכר( .הוא ל א ר צ ה ל ה מ ש י ך ל ש ו ח ח ע ל גושא זה .א ך א י ל ו ה ד ב ר א י ר ע אחרי ח ס י פ ת השבוי, * שבוי שיספר על המתרחש בקווי האויב. 110 ה״לשון״ בגבו יכול בסכין, להיות היה שבה עד משמע למתרחש, את ה״לשון״! לאחר מכן שמישה לא ניסו לבדו, עוד כשהוא הפרטיזנים פצוע לנקום ב מ י ש ה .״כן ,זה ג ב ר ! אין הוא כ א ו ת ם הז׳יז־ונים ה מ פ ו ח ד י ם ש ל נ ו .ר ק ב י ש ר א ל יש ע ו ד יהודים כמוהו״ .ש י ח ה זו ה ת נ ה ל ה זמן ק צ ר ל א ח ר מ ל ח מ ת ־ ש ש ת ־ ה י מ י ם . במישה י ו צ א ־ מ ן ־ ה כ ל ל .יהודים הרי ל א ל ח מ ו . הם ראו טעגות הנגד שלי את ה ם א ף ל א ר צ ו ל ש מ ו ע ,ו ב כ ל ל ה ם הגו ר ב ו ת ב ש א ל ה ה ל א ו מ י ת ו ה ג י ע ו ל פ ת ר ו נ ה הסופי בדרך זו: והמושלם ה״זידים״ אוקראינה צריכה ללא יוצא־מן־הכלל להיות — עצמאית, לישראל. הרוסים ״אבל לעזאזל היהודים הרי לרוסיה, וכל בישראל א י נ ם נ ו ה ג י ם כ ך ב ע ר ב י ם ״ — ט ע נ ת י כ נ ג ד ם ,״אז ה ם מ ט ו מ ט מ י ם ״ היתד. תשובתם. סטיתי ״אין מ ע ט מן הנושא .אך זו בדיוק ה ז ׳ ד ו נ י ם ה מ פ ו ח ד י ם שלנו״. הוא מן השיחה פעם שהתנהלה יצא נוספת בהמשך לי למשפט לשמוע משהו דומה .ידידי ה ס ו ב ,ג י ב ו ר ברה״מ ,ל ש ע ב ר ם י י ס ־ ק ר ב י ,ש כ ב ר מ ז מ ן י צ א ל ג י מ ל א ו ת נכותו ,והוא בשל גמר לאחר מאוד המלחמה, באותה לשמור עובד כעת עיר. הגיע ב מ ש ר ה מ נ ה ל י ת זעירה .ידידי לדרגת אלוף אחד, גנרל, אוקראיני בחיל־האויר, ״מרובע״, זה ונשאר אנסישמי נשאר בצבא בתפקיד בכיר שהמשיך רגיל ע ל י ד י ד ו ת ע ם ח ב ר ו ל נ ש ק היהודי ,ש ר ת ב מ צ ר י ם כיועץ צבאי ,ו ל א ח ר ששב מ ש ם א ס ף ב ב י ת ו א ת מ ש פ ח ו ת ידידיו ו ב י נ י ה ם ג ם היהודי ,כ מ ו ב ן .ה ג נ ר ל גידף תהומית כזאת ,כאילו חזר ובו בחום את ממלחמה ה ע ר ב י ם .ד ב ר י ו ע ל י ה ם היו רוויים ש נ א ה נגדם, ולא להם כמסייע יועץ בתור צבאי, בזמן דיבר ובחיבה ע ל ם י י ס י ם ישראלים .ה ד ב ר היה מ פ ל י א ב מ י ו ח ד נ ו כ ח נ ט י ו ת י ו ה א נ ט י שמיות, ש א ו ת ן א ף פ ע ם ל א הסתיר .הוא ס י פ ר כ י צ ד ס ס י ם ו ל ו ח מ י ם ה י ש ר א ל י ם . ה ו א ל א מ צ א א ת ה ת א ר י ם ה מ ת א י מ י ם כדי ל ב ם א א ת ה ת ל ה ב ו ת ו ,ו ל ב ס ו ף ס י כ ם : ״אין מ ה ל ה ג י ד — אין א ל ה יהודים מ ב ר ד י צ ׳ ב ! ״ אז ה ע י ר ל ו ה י ה ו ד י :״ ל י ד י , דרך אגב, מימי ה מ ל ח מ ה ,ה ב י ס ו ב ו ב ת מ י ה ה ו נ ז כ ר ו כ י ה ו א א כ ן יהודי ,נ ז כ ר ו ב ז כ ו ת מ ה אני יהודי מבח־יצ׳ב״. ושאר הגנרל האורחים שהכירו את האיש קיבל א ת ע י ט ו ר ה ג ב ו ר ה ,וכי ל א היה ב י ח י ד ת ם ס י י ס מ ע ו ל ה כמוהו .ב ע ל ־ ה ב י ת אמר ב מ ב ו כ ה :״...אמא ש ל ך ,אכן ש כ ח ת י ז א ת ! ״ .כן ,שכחו ,ש כ ח ו מכיוון ש ל א ר צ ו ל ד ע ת ,ו מ ק פ ל י ם ל ה מ ש י ך ו ל ה ס ת י ר זאת. ב ת ק ו פ ת ה מ ל ח מ ה הייתי ס ב ו ר ב ת מ י מ ו ת ש ק י נ י ה א נ ט י ש מ י ו ת מ צ ו י י ם ב ת ח ת י ת ו כ י ה ה נ ה ג ה נ א ב ק ת עמה ,ש ל א ל ד ב ר ע ל החברה האינטרנציונליזם נמוגה שמו ה פ ר ו ל ט ר י ש ל ה הוא א נ ס י ־ ת י ז ה מ ה ר כשאר האשליות הקומוניסטית אשר המפלגה לאנםישמיות. א ל ו ת הקומוניזם אשר לאורן גדלתי .כ ב ר הוזכר ש ל מ י כ א ל אימס ,מ ר ג ל א ש ר ב י צ ע א ת ה ב ל ת י אפשרי .ב ק י י ב ,ב ה ו צ א ה ־ ל א ו ר מ מ ל כ ת י ת ש ל ה ס פ ר ו ת ה פ ו ל י ס י ת ,הוכן ל ה ד פ ס ה ס פ ר ע ל שבד, מל ה ו א ל ח ם .ה מ ח ב ר ציין ותשומת־ליבו שבללה אך לחמו של פולנים, המחבר בחוסר זהירות הופנתה סלובקים שאימס לםעותו ואפילו הל. המצערת. שהיחלה ס א ב ו חמור הוסל על כל פרסום א ל ו ת גבורה שהדבר של א ו ל ם ת ק ו ה זו קיבלה ל ל ת הפרטיזנים ללי. הדבר מותר היה מלע נמחק לפרסם מהגרמנים, ל ל י ת .כ מ ו ב ן ,י ס ע נ ו כנגדי, ארע בקייב ,מרכז ל ו ע של אנסישמיות ,וניתן לפרש זאת באנםישמיות אנשים פרסיים ולא של מוסך ממלכתי .אך ס ע נ ה זאת יכולה ל ס פ ק רק א ת 111 מ י שאין ל ו מ ו ש ג מ ה י ה ו צ א ה ל א ו ר ב ב ר ה ״ מ .ו ב נ ו ש א .ז ה א ב י א ד ו ג מ ה נ ו ס פ ת . גיבור־ברה״מ הקומנדו צור קוניקוב היה מפקד בצבא־האדום, נפלא, אדם אשר א מ ת של בשמו ״מארינס״ ,־ מייסד גדוד קשורה .הפרשה של האגדית ר א ש ־ ג ש ר ״ מ ל י ה ז מ ל י ה ״ ל ד נ ו ב ו ר ו ס י ס ק .ע ל האיש נ כ ת ב ס פ ר ״ ח ב ר ר ב ־ ס ר ן ״ . מכיוון ש ה ס פ ר מ ס פ ר ע ל ק ו ר ו ת חייו :,מ צ א ה מ ח ב ר ל נ כ ו ן לציין כי ה ו ר י ה ג י ב ו ר ה ם יהודים .ב ה ו צ א ה ל א ו ר ש ל ה ס פ ר ו ת הפוליטית ,ה פ ע ם ב מ ו ס ק ב ה ו ל א ב ק י י ב , למחבר העירו על המלה ״יהודי״ שכביכול איננה במקומה הנידון. בהקשר ה מ ח ב ר נ א ל ץ ל ה י כ נ ע • ,אולם ה ו א קיווה שהקוראים יבינו א ת כ ו ו נ ת ש נ י ה מ ש פ ט י ם ״ י ח ס ש ל כ ב ו ד כ ל פ י ה א נ ש י ם המרוויחים א ת ל ח מ ם ב ז ע ת אפם ,...היה הבאים: ה ר א ש ו נ י ם א ש ר ה ו ק נ ו לילדים .וכי יכול היה ל ח נ ך א ח ר ת א ת ילדיו מהערכים ר א ש ה מ ש פ ח ה ,ל ב מ ו י ס י י ב י ץ ׳ ) ב ן ־ מ ש ה ( קוגיקוב ,א ש ר מ ג י ל ש ש נ ש א ר י ת ו ם , ו כ ל חייו ע ב ד ק ש ה ב כ ד י ל ה ג י ע ל מ ה שהגיע ,על אף י ת מ ו ת ו .ו ח ו ק י ה א י מ פ ר י ה ה ר ו ס י ת ״ ו ע ו ד :״ א מ ו ,מ ט י א נ ה א ב ר מ ו ב נ ה ) ב ת ־ א ב ר ה ם ( ,ה י ת ה א ש ה אמוציונלית...״ ו כ ל ז א ת נ ר ק ם ב ס י פ ו ר ב ת ק ו ה ש ה ק ו ר א י ם ילמדו מ ש מ ו ת ה מ ש פ ח ה מ י ה ו ה ג י ב ו ר ומה מוצאו. לשכות בכל המפורסמים הגיוס ביותר. של ת ח ת כל ברה״מ תצלומים תלויים של גיבורי ־ ב ר ה ״ מ ת צ ל ו ם מ ו פ י ע ו ת ק ו ר ו ת חיים ק צ ר ו ת ו ב ה ן מצויין הלאום ש ל כ ל א ח ד ו א ח ד מ ה ם .יש ביילורוסים ,סדז׳יקים ,א ב מ ז י ם ו ב ש ק י ר י ם . מופיע אבל בפלקט גם תצלום של צזר קוגיקוב ומתחתיו כתוב רוסי. — 'הרי זה זיוף מ ר ו ש ע ,א ש ר מ ט ר ת ו ב ר ו ר ה ל כ ל .ואין זה זיוף ש ל איש פרטי, א ל א ש ל מגגגון מ מ ל כ ת י . הגעתי עם אשתי ובגי לגובורוסיסק .באוטובוס תיירים גדול גסעגו ל ר א ו ת א ת העיר .מ ד ר י כ ה •חביבה ת א ר ה ב י ד ע ר ב א ת א ת ר י העיר ש ר ו ב ם כ כ ו ל ם ק ש ו ר י ם ב מ ל ח מ ה .ה י א ד י ב ר ה ב י ר א ת ־ כ ב ו ד ע ל קוגיקוב — כ ו כ ב ־ ר א ש ־ ה ג ש ר ,ע ל ה ר ח ו ב , ה ר ו ב ע והאזור ה ק ר ו י י ם ע ל שמו .ש א ל ת י ש א ל ה ת מ י מ ה :״ מ ה היה ה ל א ו ם ש ל ו ?״ נ ע ר ה מ ס כ נ ה ,א י ך ה י ת ה נ ב ו כ ה ז ״אמו ,נ ד מ ה לי ,ה י ת ה יווניה...״ ״ ט ע ו ת ב פ י ך , אמו היתד ,יהודיה״ — א מ ר ת י ב ק ו ל ר ם בכדי ש ג ם ב ק צ ה ה א ו ט ו ב ו ס י ש מ ע ו 'זאת ״ולידיעתך, גם אביו היה יהודי״! אשתי בדחיפות מרפק גיסתה להשתיקני. ליד קברו של צזר ה ת ח ל ת י לרתוח .למצבה מוצמד תצלום — קוגיקוב בכובע של עיטור קציגים ע ם ע י ט ו ר ע ל חזהו .א ו ל ם זה ז י ו ף ! בחייו ,ל א היה ל צ ז ר כלשהו .זכיתי ל ה כ י ר א י ש י ת א ת ה א ד ם ה נ פ ל א הזה .ה ו א ה ק ר י א לי ,ב ה י ו ת י ק צ י ן בן ,17א ת שיריו .מ ע ו ל ם ל א ל ב ש מ ד י ייצוג ו ת מ י ד נ ר א ה א ל ג נ ט י ב כ ל א ש ר ל ב ש .ל י ד ק ב ר ק ו ג י ק ו ב ה ת א ס פ ו כ מ ה מ א ו ת תיירים .מ ד ר י ך א ח ר ס י פ ר אודותיו. ג ם אליו ה פ ג י ת י א ת א ו ת ה ה ש א ל ה ה א ר ו ר ה ע ל הלאום .גם כאן ה ת ש ו ב ה היתד, של ש ק ר ביודעין .אן הקשיבו לקייב, ״אילו להפריד 112 בתשומת־לב. קיבלתי נזיפה סיפרתי א ת ה א מ ת ע ל קוגיקוב ,ויש לציין א ש ת י כ ע ס ה עלי ,והיו ל ה מאיש ק ו נ י ק ו ב ה י א אדיגאי, ק.ג.ב. על הופעתי סיבות לכך. הציונית. עניתי ה א ם הייתם מ א ש י מ י ם א ו ת י שאני, א ת ה מ ח ו ז ה א י ד י ג א י י האוטוגומי מ ב ר ה ״ מ ?״ מ ו ת ר כי לאחר אנשים שחזרגו בהיתממות: חלילה, רוצה ל ק ר ו א לאדיגיי — אדיגיי ,א ך ל י ה ו ד י ם מ ו ת ר ל ק ר ו א י ה ו ד י ר ק א ם זזוא מנוול .אין א ו מ ר י ם ז א ת ב א ו פ ן רשמי .עושים זאת. ע ר ב אחד ,בשעה מ א ו ח ר ת ,ט י ל פ ן א ל י א ח ד ה א ו ר ת ו פ ד י ם הסובייטים ה ד ג ו ל י ם , רוסי ,ו ש א ל :״ ה ק ר א ת ה י ו ם א ת ה ע ת ו ן ק ו מ ס ו מ ו ל ס ק י י ה פ ר א ב ד ה ז ״ ע נ י ת י :״ א י נ י ע ת ו ן זה״ .ב נ י ש מ ע א ת ת ש ו ב ת י ,ה ב י א ל י א ת ה ע ת ו ן ו א מ ר :״ א י ך זה קורא ל ה ר א ו ת לך!״ ב י נ ת י י ם ב ן ־ ש י ח י ה מ ש י ך :״האם ה כ ר ת א ת ד ו ב ת ו ר ? ״ ששכחתי ״כל המדינה הכירה אותו״ .״לא ,ה א ם ה כ ר ת א ו ת ו א י ש י ת ? ״ ״לא.״ ״ ת ש מ ע ,מ ה כ ת ו ב כ א ן :ימי שראה א ת ג נ ר ל ד ו ב ת ו ר ר כ ו ב ע ל ס ו ס יכול ל ח ש ו ב שהוא ק ו ז ק מחבל את הד1ן או מ ק י כ ך .״ א נ י יודע ,ש ה ו א ל א היה קוזק״ ,עניתי .״ ת ש מ ע ה ה מ ש ך ,ה ו א א ו מ ר :׳ ו ה א מ ת ה י א ש ה י ה בן ל מ ש פ ח ת א י כ ר י ם ביילורוםית עניה׳. והאיש מ ה ע ב ר ה ש נ י ש ל ה ק ו ה מ ש י ך :״ ר א י ת י א ת האיכר ה ב י י ל ו ר ו ס י צחקתי, ה ז ה ל ל א מ כ נ ס י י ם .ג נ ר ל ד ו ב ת ו ר ה י ה פ צ י י נ ט שלי״ .״פיוצור רודיונוביץ׳ ,מ א ז ומתמיד 1030 ל ע ת י שגנרל ד ו ב ת ו ר היה יהודי. ט י ל פ נ ת אלי ב ל י ל ה ? ״ ״פשוט מ ע נ י י ן א ו ת י מ ד ו ע עושים ז א ת ? ״ א מ ר ת י :״כמה א ג ש י ם יודעים ש ד ו ב ת ו ר היה י ה ו ד י ? העתון?״ תהילה, א ו ל י ע ש ר ת א ל פ י ם .ו כ מ ה מיליונים ק ו ר א י ם המשיך האיש ל ז ע ו ם ע ל אכן מ ו ס ק ב ה ח ב ה נפילתו להעשיר את שנינו היינו ב ט ו ח י ם כי ש י ח ת נ ו מ ו ק ל ט ת בק.ג.ב .כ ע ב ו ר כ מ ה ימים, כשנפגשנו, את האם לשם כך בשעה במבואותיה, את לו אך הסילוף הגנתה כה האם ואמר: בימים ׳׳דובתור אכן ג נ ר ל הנוראים התרוששו ביותר ,היא עד הסלבים עטור זוכרת הם שנזקקים א ת ת ה י ל ת ם ע ל ח ש ב ו ן י ה ו ד י ם ? ״ איני יודע ה א ם ה ס ל ב י ם ה ת ר ו ש ש ו , א ך מ ט ר ת ם ה י א ל ס פ ר ש ה י ה ו ד י ם ל א ל ח מ ו .א ת הגירסד .ה ז א ת יש ל ח ז ק ע ד כ מ ה ב ת ו ד ע ת העם הסובייטי. שאפשר 1973ה ש ת ת פ ת י ב ו ו ע י ד ה מ ד ע י ת ב ב י ל ג ו ר ו ד .ב י ו ם ח פ ש י א ח ד נ ס ע נ ו בשנת ל ס י ו ר במוזיאון ה ק ר ב על ק ש ת ק ו ד ס ק .ה מ ד ר י ך היה מ ו צ ל ח מאוד .א ל ״ מ ב ד י מ ו ס , אדם על בעל־ידע ,מרצה מעולה. חכם, הקרבות, אותם פרטים העולם־השניה. ה צ ב י ע על מקומות שמעתי לראשונה, ב ד ר ך למוזיאון הוא ס י פ ר בצורה פריסתן למרות היחידות של שתמיד מספר פעמים הוא הזכיר מענינת בשטח ,והביא בתולדות התעניינתי לפנינו מלחמת־ א ת ש מ ו ש ל טייס א ח ד גיבור בשם גורובץ ,א ש ר ה ש מ י ד ב ק ר ב א ח ד 9מ ט ו ס י ם גרמניים .ל א ה י ת ה שום מ ש מ ע ו ת מיוחדת אנו לשם נכנסים למוזיאון. לנו: הזה. לל לאחר עמדות כשעתיים תותחים, הגענו עוברים י פ ה ! ריח ה מ ל ח מ ה ע ל ה ב נ י ח י ר י . ״עבור אלה שהלכו למוזיאון דרך ההנצחה. תעלת־קשר מבנה לבונקר אדיר. ומגיעים א ס ו צ י א צ י ו ת וזכרונות .צ ד ק א ר מ ן ל מ ל ח מ ה צ ע י ר י ם ,אין היא נ ג מ ר ת לעולם״ .ה מ ד ר י ך מ צ ב י ע על ת צ ל ו ם על ה ק י ר :״ ז ה ו ג ו ר ו ב ץ — ט י י ס ג י ב ו ר א ש ר ב ק ר ב א ח ד ה פ י ל 9 מטוסים גרמניים״. מהתצלום הביטו עלי עיניים עצובות של בחור יהודי. גורובץ־ ה ו ר ו ב י ץ ! פ נ י ת י ל מ ד ר י ך :״ ס ל ה לי ,א ך א י נ ך מ ב ט א גכון א ת השם ה ל ל י . יש ל ו מ ר — הורוביץ״ ה מ ד ר י ך ה ס מ י ק ,נ ב ו ך ,א ך מ ל ע נ ה :״ייתכן ,ל א ל ע ת י , ת ל ה ר ב ה ״ ל ע גם ל ע ! ר א ו ז א ת ה י ט ב ע ל פ ר צ ו פ ו ה נ ב ו ך .ל א ר ק אני ש מ ת י ל ב ל כ ך .עמיתי ,פ ר ו פ ס ו ר מ מ ו ס ק ב ה ,ה ע י ר :״ ה ר י א ת ה ל א ו מ נ י ״ — ״מה פ ת א ו ם ? פשוט ראיתי ל נ ג ד עיני את הכותרת של אחד ממאמרי ה ל א ו מ י ת ה ר ו ס י ת ״ .ל א הורוביץ ,א ל א גורובץ ,כ י ה ר י לנין אלות הגאוה ח ל ל י ם ' ל א לחמו... 113 לאחר בקרבות ה מ ל ח מ ה .ב ק י י ב הציבו א נ ד ר ט ה ל ז כ ר ח י י ל י ם ו מ פ ק ד י ם ד ג ו ל י ם ש נ פ ל ו ע ל אוקראינה .ה י ת ה ש ם ג ם מ צ ב ה ל ס ג ן ־ א ל ו ף ב ע ל ש ם יהודי טיפוסי. מאוחר י ו ת ר העבירו א ת ה ק ב ר י ם ל פ א ר ק ־ ה ת ה י ל ה .ל י ד א נ ד ר ט ת החייל ה א ל מ ו נ י הוקמו כ ב ר ל א היה שם. טוב מ צ ב ו ת ,א ך השם ה ל א גוח ש ל היהודי סגן־האלוף ב כ ל ז א ת ש ל פ ח ו ת ק ב ר ו א ו ת ו ב ב י ת ־ ה ע ל מ י ן ה מ ר כ ז י ו ל א זרקוהו ס ת ם כך, ב מ י ו ח ד כ א ש ר ליד ק ב ר החייל ה א ל מ ו נ י נ מ צ א ת מ צ ב ה ע ם ש מ ו של יורי דובז׳גסקי. א ך ה א ם ר ב י ם הם היודעים ,כי ג י ב ו ר ־ ב ר ה ״ מ יורי בן מ ש ה דובז׳גסקי ,סגן ט נ ק י ס ט , ב ח ו ר ח ב י ב וענו ש כ ה אהבנוהו ,היה יהודי ? ו ל ש ם מ ה יש ל ד ע ת זאת .הרי יהודים ל א לחמו... יומיים ל פ נ י י צ י א ת נ ו ל י ש ר א ל ב א ה א ל י ידיתי! א ח ת ,פ ר ו פ ס ו ר ב א ו נ י ב ר ס י ט ת ע ל מ נ ת להיפרד .היא ה י ר ש ת ה ל י ל נ ק ו ב ב ש מ ה ו ל ה ס ת מ ך עליה ,כ א ש ר קייב, ב י ש ר א ל א ת ס י פ ו ר ה ; היא ,ר ו ס י ה ,ו ה ס מ י כ ה א ו ת י ל ע ש ו ת זאת ,ו ב ה כ ר ת אמסור א כ ן אני עושה זאת ,א ך ב י נ ת י י ם ל א אציין א ת שמה .ו כ ך היא א מ ר ה : תודה ״האומר גיבור לי ל ך משהו השם אלכסנדר — ש א ל ה .״כן — ה ש ב ת י — קובליוב?״ ב ר ה ״ מ ,א ש ר ב י צ ע מ ע ש ה ג ב ו ר ה ח ס ר ־ ת ק ד י ם ,נ ד מ ה לי בצי הצפוני .יש א פ י ל ו בול ע ם דיוקנו״ .״אכן ,א ו ל ם היודע א ת תולדות חייו?״ — ל א אתה הבלתי שיגרתי הבא: הסיפור מוכשר ב ש ם רבינוביץ׳ ,אשר ברה״מ ה י ת ר י ייצור ו מ ס מ כ י ם אויב־העם, לילי, נשלחה המכיר א ת ה עוד משהו עליו? ד ע ת י כ ל ד ב ר נוסף ,והיא סיפרה לי א ת ״בשגת 1937 והוצא להורג גאםר אחד מהנדס ז מ ן ־ מ ה ל פ ג י כן חזר מארה״ב ,בה רכש עבור אחרים. כאשת טכניים למחנה־כפיה, ובנם הקט אשתו משה ל י ל י רבינוביץ׳, אומץ ריטה .ריטה היתד .מ ת ו ר ג מ נ י ת ו ס ו פ ר ת מ ו כ ר ת די על אחותה של ב ב ר ה ״ מ — ר י ט ה רייט־ ק ו ב ל י ו ב ה .ב ע ל ה — א ד מ י ר ל ק ו ב ל י ו ב .ו ב א ו פ ן זה ה פ ך מ ש ה רבינוביץ׳ ,ל א ל כ ס נ ד ר ק ו ב ל י ו ב .ב ת ח י ל ת ה מ ל ח מ ה שאף ה נ ע ר א ל כ ס נ ד ר ק ו ב ל י ו ב ל ה נ י ע ל ח ז י ת ,ו ה ת ק ב ל לקציני־ים .כ ע ב ו ר זמן ק צ ר ח ל ו מ ו ה ת ג ש ם ו ה ו א ה ו צ ב ל א נ י י ת מ ל ח מ ה לבי״ס כשוליית מלחים, ומלחים מנוסים מאומץ־לבו. התלהבו באחד הקרבות הציל א ל כ ס נ ד ר ק ו ב ל י ו ב ב מ ח י ר חייו א ת ה צ ו ו ת ש ל ה א נ י ה ה ט ו ב ע ת ,כ א ש ר ס ת ם בגופו פירצה לעד בדופן האניה .ל א ח ר מ ו ת ו הועגק לו ג י ב ו ר ־ ב ר ה ״ מ .הוא ר ש ו ם עיטור כ ח ב ר בצוות האניה .בעיר ס ב ר ו מ ו ר ס ק ,ב ס י ס ה צ י הצפוני ,ה ו צ ב ה א נ ד ר ט ה לזכרו; נוער א נ י י ת ־ ק ר ב נ ק ר א ת על ש מ ו ; ה ד פ ס ב ו ל ע ם ד י ו ק נ ו ; מ א ו ת ב נ י ת נ ו ע ת ־ ״פיונרים״ נושאים א ת שמו, אך איש ב כ ל הארץ ,כ ו ל ל א ו ת ם פיונרים, ו א פ י ל ו מ ל ח י ־ ה א נ י ה ה נ ק ר א ת ע ל שמו ,ו א פ י ל ו ת ו ש ב י ס ב ר ו מ ו ר ס ק ה ע ו ב ר י ם מ ס פ ר פעמים ביום לד האנדרטה, אף אחד מהם אינו ידע כי אלכסנדר קובליוב ה ו א מ ש ה רבינוביץ׳ ,ב נ ו של ה מ ה נ ד ס ר ב י נ ו ב י ץ ׳ ש ה ו צ א להורג ,ו ש ל ל י ל י רייט שמתה ב מ ח נ ה ע ב ד ה סובייטי .ו ל ש ם מ ה ל ד ע ת ? יהודים הרי ל א לחמו... א כ ן יהודים ל א ל ח מ ו .א ו ל ם בין ח מ ש ת ג י ב ו ר י ־ ב ר ה ״ מ ה ר א ש ו נ י ם — ה ב ו ל ט ב י ו ת ר ביגיהם היה י ה ד י ,טייס ,י ע ק ב ס מ ו ש ק ב י ץ ׳ )טייס ק ר ב דגול ש ל פ ג י ה מ ל ח מ ה נדע כסייס אזור הקרח הצפוני; מיכאל ודופיאנוב אמר עליו בהתלהבות: ״ ל ט י י ס נולד״( .י ע ק ב ס מ ו ש ק ב י ץ ׳ נ ו ל ד ב ל י ס א ,א ש ר ע ל ש מ ה נ ק ר א ת דיוויזיית ח י ״ ר ה־ .16א ב ל מ ד ו ע היא ל י ט א י ת ו ל א י ה ד י ת ,א ם מ ע ל ל ־ 9 0 %מ ח י ל י ה היו 114 מוילנא, יהודים קובנה, קיברטיי שאולי, ומקומות אחרים? מי שאינו בסוד ה ע נ י נ י ם ל א יוכל ל ה ש י ב ל ש א ל ה ת מ י מ ה זו. ע ו ד ב מ ל ח מ ה נ ג ד פ י נ ל נ ד היה סגן מ ר ג ו ל י ס ה ת ו ת ח ן ה ר א ש ו ן ב ב ר ה ״ מ ,א ש ר קיבל ע י ט ו ר ג י ב ו ר ־ ב ר ה ״ מ .ו מ ה ש נ ש מ ע ל ג מ ר י כ ב ד י ח ה הוא ,ש ר א ש ו ן הזוכים בעיטור ב ו ג ד ן ה מ ל נ י צ ק י ה י ה אל׳׳מ רבינוביץ׳ שזכה א ח ר כ ך ל ת ו א ר ג נ ר ל .ב ו ג ד ן ח מ ל נ י צ ק י ל א ה ש ל י ם א ת מ ש י מ ת ו ״ ה ק ד ו ש ה ״ — א ת ה ש מ ד ת היהודים ,כ י ה י ה ו ד י ם כמו ג נ ר ל ר ב י נ ו ב י ץ ׳ ) ש ה י ה ת ו ש ב קייב( נ ש א ר ו בחיים ב כ ד י ל ה י ל ח ם ע ל א ו ת ה אוקראינה ועוד לקבל ראשונים בצבא־האדום את העיטור החדש על שמו של אותו ק ו ז ק א נ ט י ש מ י ב ו ג ד ן ח מ ל נ י צ ק י . א ו מ ר י ם כ י ב צ י ה צ פ ו נ י ה א נ ט י ש מ י ו ת היא ג ם היום ק ט נ ה י ו ת ר מ א ש ר ב צ י י ם אחרים ,ג ם ב ה ש ו ו א ה ל א נ ט י ש מ י ו ת ה מ מ ו צ ע ת בברה״מ .יש ה מ ס ב י ר י ם ז א ת ב מ ס פ ר ם הגדול ש ל ק צ י נ י ־ י ם יהודים מ ה ו ל ל י ם .ב ז מ ן ה מ ל ח מ ה כ ל ה א ר ץ ה כ י ר ה א ת מ פ ק ד ה צ ו ל ל ת ,ג י ב ו ר ב ר ה ״ מ פסנוביץ׳ .פסנוביץ׳ ויוסליאני היו צ מ ד מ ו כ ר ש ל ל ו ח מ י צ ו ל ל ו ת ש ה ת ח ר ו זה בזה .יהודי וגרוזיגי .ג ר ו ז י נ י ? ה א מ ג ם ? ג א מ ר ל י ש י ו ס ל י א נ י גרוזיגי, אילו אך באחת הרי גם היחידות נאמר היה שקוניקוב מופיע יהודי רוסי, דובתור פחדן ,כל ביילורוסי החזית היתד. וכיו״ב. יח־עת אולם עליו מיד ,כי הרי ל ש ם י ד י ע ה ז א ת אינן ד ר ו ש ו ת ע ו ב ד ו ת כ ל ש ה ן . ״היהודים י ש ב ו ב ט ש ק נ ט ״ .זו א מ י ר ה ש א י נ ה נ ע ל מ ת ב ב ר ה ״ מ ו א ו י ל ע ו ב ד ו ת א ם א י נ ן ת ו א מ ו ת א י מ ר ה זאת .ב מ י ו ח ד כ א ש ר ל ע ו ב ד ו ת א י ן כ ל מ ש מ ע ו ת ב פ נ י עצמן ,א ם אין הן מ א י ר ו ת ב א ו ר הזוהר ש ל ה מ ר כ ס י ז ם ־ ל נ י נ י ז ם .ו א ם ק ר ל מ א ר כ ס , ש ה ו א כ ל ו ע מ מ ו צ א יהודי ,א ש ר ייסד א ת ת ו ר ת ה א ל מ ו ו ת ה ז א ת ,ה י ה א נ ט י ש מ י , מה ניתן עוד לדרוש מ א ל ה הרואים א ת עצמם כממשיכי דרכו ,אשר ינקו א ת האנסישמיות עם ח ל ב ־ א מ ם ? 115 גיטה עמיפז־זילבר יהודי אלגייריה בימי משטר וישי ״היהודים שלי הם בן־ערובה חשוב שנתנו לי המשטרים הדמוקרטיים. תעמולה אנטישמית היא אמצעי חיוני לצורך הרחבת המסע המדיני שלנו בכל הארצות .אתה תראה ,כי לא יהיה נחוץ לנו זמן רב כדי להפוך על פיהם המושגים ואמות־המידה של העולם כולו ,האת א ך ורק על־ידי התקפת היהדות״. ...היטלר המשיך באמרו ,כי אין כל ספק שהאנטישמיות הינה הנשק החשוב ביותר בתעמולה שלו והיא יעילה לחלוטין כמעט בכל מקום. דברי הינזלר ל ה ר מ ראושנינג * אחרי חולקה צרפת, גרמניה כולה, כ י ב ו ש צ ר פ ת ע ל ־ י ד י צ ב א ג ר מ נ י ה ו נ פ י ל ת פ א ר י ס ב ־ 1 4ביוני ,1940 בעקבות הנאצית ואילו עצמאות. שביתת־הנשק השתלטה על לדרום־צרפת עם שחתם פטן עם צפון־צרפת, מושבותיה שהיווה העניקו היטלר, כשני הגרמגים לשני שליש של מעמד של חלקים. צרפת חצי־ ד ר ו ם ־ צ ר פ ת ה ו ע מ ד ה ת ח ת ש ל ט ו נ ו ש ל ה מ א ר ש ל 9סן ,א ש ר ח ת ם ע ל הסכם ש ב י ת ת ־ נ ש ק ו ש י ת ו ף ־ פ ע ו ל ה ע ם ה ג ר מ נ י ם .מ מ ש ל ת פ ט ן ה ת מ ק מ ה בווישי, עיירה ה י ד ו ע ה ב מ ע י י נ ו ת י ה ה ח מ י ם ו ה מ ר פ א י ם ,א ך ןו ק י ב ל ה ח י ש מ ה ר ש ם ר ע בעיני היהודים ב ש ל החוקים האנטישמיים שנחקקו ב ה ב ת ק ו פ ת מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ־ השניה ,כ פ י ש נ ר א ה ב ה מ ש ך . אלג׳יריה, ש ה י ת ה ח ל ק אינטגרלי ש ל צ ר פ ת ,ב א ה א פ ו א ת ח ת שלטון וישי. ו ב ז ה ה ת ח י ל ו י מ י ח י ס ו ר י ם ש ל יהדות אלג׳יריה א ש ר מ ס פ ר ם ה ג י ע א ז לכ־120,000 גפש. * .Hermann Rauschning: The Voice of Destruction. New York, 1940, p. 236 לפני המלחמה היה ראושגינג נשיא הסנאט בדאנציג .השתייך לצמרת הנאצית ,אך שינה את השקפותיו ועזב א ת גרמניה ב־ .1936ספרו המבוסם על שיחותיו עם היטלר ,הינו מקור חשוב להבנת הלך־הרוח בקרב ההנהגה הנאצית. 116 מ ע ט י ם ה ם היודעים כ י י ה ד ו ת מאחיהם אלג׳יריד. ב צ ר פ ת ה ד ר ו מ י ת .מ צ ב היהודים מחוקי סבלה הנאצים ל א פחות ב א ל ג ׳ י ר י ה ה י ה ק ש ה י ו ת ר מ ז ה של י ה ו ד י מ ר ו ק ו וטוניסיה ,ע ד ה ־ 8ב נ ו ב מ ב ר ,1942י ו ם ה פ ל י ש ה ש ל ב ע ל ו ת ה ב ר י ת לצפון־ אפריקה, באלג׳יריה, כשווים, וזאת ומפני האנטישמיות בגלל הארסית של הצרפתיים המתיישבים היהודים שהצרפתים האלג׳ירים ל א היו מוכנים ל ר א ו ת א ת א ח ר י ש ק י ב ל ו א ת ה א ז ר ח ו ת ה צ ר פ ת י ת ה ו ד ו ת ל צ ו כרמייה. באוגוסט מארשאנדו 1940 נ ק ט ה וישי היהודים ו ב י ט ל ה א ת צו־ בצעד הראשון נ ג ד ) (Marchandeauמ ש נ ת 1939ש א ס ר כ ל צ ו ר ה ש ל ה ס ת ה ע ל ר ק ע הרסן גזעי א ו ד ת י .ע ם ב י ט ו ל הצו ,ה ו ס ר הפורמלי אנטישמיות לא ותופעות א י ח ר ו ל ב ו א ו ל ה ת פ ש ט .כ ב ר א ז י כ ו ל ת ל ר א ו ת ע ל ק י ר ו ת ב א ל ג ׳ י ר ה ב י ר ה עלונים, ב ה ם ה ו א ש מ ו היהודים ב א ח ר י ו ת ל ת ב ו ס ת צ ר פ ת ,א ר ץ ־ ה א ם ,ו נ כ ל ל ה ב ה ם ק ר י א ה לגרשם. באמצע ס פ ט מ ב ר ב ל י ל ה נופצו ש מ ש ו ת ש ל ח נ ו י ו ת יהודיות ב מ ר כ ז אלג׳יר. פ ע ו ל ו ת אלו נשאו עליהן תווית אירופית ש א י ־ א פ ש ר היה ברורה ל ט ע ו ת בה. ההודעה הרשמית שפורסמה למחרת נמנעה מלהוקיע ורק נזפה במבצעי המעשה על שניסו ליטול לידיהם א ת הסמכויות למדינה. השייכות ה ת ר ג ש ו ת היהודים ה י ת ה ר ב ה ,א ך ה ם שמרו ע ל קור־רוח .ה ר ב הראשי ש ל העיר אלג׳יר וכן אלי מייסדה גוזלן, למזכיר ומנהלה של האיגודים ״הסתדרות באלג׳יריה״, היהודיים פנו ה כ ל ל י ש ל ה מ מ ש ל ב ב ק ש ה ל ה ג ן ע ל ה ר כ ו ש היהודי ,א ד ל ש ו א .ל מ ע ש ה , ג ם ל א ה י ה ס ע ם ל צ פ ו ת ש פ ק י ד ב כ י ר מ א ו ד ב מ מ ש ל יהיה מוכן ל ה ס ת כ ן ביחס א ו ה ד ליהודים. באוקטובר מדרגת 1940ב א אזרחים במחי־יד צרפתיים הביטול ש ל לנתינים צו־כרמיה צרפתיים. נלקחו מ ה ם זכויות מהן נ ה נ ו שהוריד א ת יהדות יהודי אלג׳יריה אבותיהם ואבות אלג׳יריה הוכתה בהלם. א ב ו ת י ה ם מ א ז .1870 כמו־כן נשללה מהיהודים הזכות להגיש בקשה אישית להתאזרחות ,זכות שנשארה בתוקף ביחס ל ג ב י ה מ ו ס ל מ י ם ,כ ד שהיהודים מ צ א ו א ת עצמם ל צ ר פ ת י ם א ל א גם ביחס למוסלמים .ר ק יהודים יכלו צבאית, להמשיד להחזיק באזרחות הצרפתית. במצב נחות ,ל א רק בעלי ביטול אותות הצטיינות צו־כרמיה נתקבל ב ב ר כ ה ב ח ו ג י ם ה א י ר ו פ י י ם באלג׳יריה ,ו ה ם ר א ו ב ו א ת ג ו ל ת ־ ה כ ו ת ר ת ש ל מ א מ צ י ה ם ל ב י ט ו ל ה צ ו מ א ז פ י ר ס ו מ ו ב־ ,1870ומעין צ י ד ו ק פירסום עם במקלעים מזוינים הביטול, הורה המושל במקומות התורפה ל א נ ט י ש מ י ו ת ה ט ב ע י ת שלהם. הכללי ש ל באלג׳יר הבירה ל ה ע מ י ד חיילים אלג׳יריה ובמרכזים ה ע י ק ר י י ם של אלג׳יריה ,כ ד י ל פ ת ו ח ב א ש ע ל היהודים ב מ ק ר ה ו י ב ו א ו ל ה פ ג י ן ג ג ד ב י ט ו ל הצו. המושל קיווה ש ה י ה ו ד י ם י ב ו א ו ו ל כ ן ה צ י ב א ת ה ח י י ל י ם כ ד י ל ה ת ג ר ו ת ביהודים הזועמים. אולם ,יהודי אלג׳יריה ,נ ד ה מ י ם ומוכים, שמרו על השקט. ת ג ו ב ה זו ש ל ה י ה ו ד י ם ה פ ת י ע ה א ת שונאיהם ,א ש ר צ י פ ו ל ת י ר ו ץ כ ד י ל ח ו ל ל ט ב ח ביהודים. נוכח ה צ ד ה ה מ ש ו ת פ ת ,ה ת ל כ ד ה י ה ד ו ת א ל ג ׳ י ר י ה ו מ נ ה י ג י ה ם ה ת י י צ ב ו יחדיו מ ו ל ה פ ג י ע ה בה .ו כ ד כ ת ב אז בגידון א ל י גוזלן ,ב מ א מ ר מ ע ר כ ת ב י ר ח ו נ ו ״...אנו נאבקים ההאשמה ב ס ב י ב ה ה ע ו י נ ת א ו ת נ ו י ו ת ר ו י ו ת ר .כ א ש ר א ח ד מ א ת נ ו טועה ,מ ו ט ח ת בכולנו ,וכולנו נתונים לאפליה ,אשר נחוצה ,לדבריהם ,כדי לשמור 117 המולדת. על לרעהו קשות ...בשעות שומה אלו, ולממש א ת הסולידריות היהודית אגב, זה, ירחון אור שראה עלינו מאי־פעם יותר איש לעזור הנודעת.״ מ־,1934 החל פסק לא בתקופת מלהופיע ש ל ט ו ן וישי ו ת ר ם ר ב ו ת ל ה ע ל א ת ה מ ו ר ל ש ל יהודי אלג׳יריה .מ ת ח י ל ת מ ש ט ר וישי נאבק אולם קיים היה מ א ב ק התחלפו קשה בתקיפות העתון ומחה מ ז מ ן לזמן .ה ם נ י ס ו וקטנונית .אבל, הוחרם גגד המפלים החוקים היהודים את מ ת מ י ד בין ע ו ר ך ה ע ת ו ן ל ב י ן ה צ נ ז ו ר ה , א ת צעדיו ש ל להצר ל ע ו מ ת זאת ,היו העתון לרעה, אשר מנהליה באמצעות צנזורה בדו. ״העתון א ח ר י ם שסייעו ל פ ע מ י ם פ ע מ י ם א ח ד ו ת ו ג ג ד ע ו ר כ ו ה ו ט ח ו ה ל ש נ ו ת ,איומים ו ה ת ר א ו ת , אלה אך ל א יצאו מ ג ד ר מ ל י ם ב ע ל מ א ,מ א ח ר ש ב צ נ ז ו ר ה ישבו צ ר פ ת י ם ש ה ת נ ג ד ו ל כ ו ב ש הגרמני גוקטים ו ה ם ע מ ד ו בנסיון ,והיו מ ע ל י מ י ם עין ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת ,או היו ב מ ד י ג י ו ת ההשהיה״ ,כ ו ת ב א ל י גוזלן ב מ א מ ר ו ״ ה ע ת ו נ ו ת ה י ה ו ד י ת ב א ל ג ׳ י ר י ה ״ . ה ה פ ל י ו ת ו ה ה ג ב ל ו ת ש ה ט י ל ו ש ל ט ו ג ו ת וישי על יהודי צ ר פ ת ,ה ו ט ל ו ג ם ע ל אלג׳יריה ,א ם כי יהודי הממשלה של המרכזית יהודי ב א י ח ו ר ־ מ ה .ל פ ע מ י ם הקדים א פ י ל ו ה מ ו ש ל בצרפת אלג׳יריה בגזירות שחוייבו, האגטי־יהודיות. בהתאם בקת לדוקטרינה 1941 הגזעגית הכללי גערך הגאצית את מיפקד שאומצה ע ל ־ י ד י וישי ,ל ה צ ה י ר ק ו ד ם כ ל ע ל ע צ מ ם כיהודים ו ל ה ג ד י ר א ת מ ו צ א א ב ו ת י ה ם . ע ם זאת ,צוינה י ה ד ו ת ם ב ת ע ו ד ו ת ה ז ה ו ת ש ל ה ם .היה ע ל י ה ם ג ם ל ה צ ה י ר ב מ ד ו י ק נ ח ת ל ש ל ט ו נ ו ת ל צ ו ר ך ה ח ר מ ת ה ר כ ו ש היהודי .ו כ פ י על כ ל רכושם ,ד ב ר ש ה י ה ש כ ת ו ב ב ס פ ר א י ו ב :״ ע ו ד זה מ ד ב ר ו ז ה ב א ויאמר...״ ) פ ר ק א׳ ט״ז( ,כ ך י ר ד ע ל יהודי אלג׳יריה מ ב ו ל ש ל ח ו ק י ם גזעניים ,ל פ י ד ג ם חוקי נ י ר נ ב ר ג מ־ 1935א ש ר , בין היתר, סילקו ה ו ר ד ו א ת יהודי ג ר מ נ י ה מ מ ע מ ד של א ז ר ח י ם את בתעדות בווישי, היהדים אוסר על למלא מרוב הזהות שלהם. תפקד בשירותים תפקדיהם חוק ״מעמד היהדים לעסוק בממשל, כלשהו ועד. העירוניים, ועמדותיהם היהדים״ שפורסם במספר במערכת בעיר והורו אלג׳יר ר ב של נתינים, למעמד של על הוספת ב־3 באוקטובר מקצועות: השיפוםית, בהוראה, התהלכה השמועה יהדי האות כי 1940 לא בקצונת j יכול הצבא, העיר ראש ס י ר ב ל פ ט ר א ת פ ק ד י ו ה י ה ד י י ם ב ט ע נ ה כי ח ו ק י וישי ח ל י ם ע ל פ ק ד י ה מ מ ש ל ה על ולא פקדיו. וישי פיטרה אותו, כי לדעתה הוא בתפקדו. מעל כ מ ו ־ כן פ ו ט ר ו עורכי־דין ,א ר כ י ט ק ט י ם ,מ י י ל ד ו ת ,ר ו ק ח י ם ורופאים .ע ל ה ר ו פ א י ם ה י ה ד י ם אפילו נאסר הנאצי. הרב אייזנבת פנה היהדים 1941 לטפל בחולים ב ע נ י ן זה ל מ ו ש ל ה כ ל ל י להרשות לרופאים להמשיך ל ט פ ל בבני־דתם .בתשובתו של מזכ״ל הממשל מה־ 20במאי נ א מ ר ,כי ״ ל א ח ר חוק יהדים, דבר שהיה מותר בכל בבקשה ארצות הכיבוש הרופאים ב ד י ק ה ק פ ד נ י ת ש ל הענין ,אין באפשרותי לשנות את היהדים...״ כ מ ו ־ כ ן נ א ס ר ע ל ה י ה ד י ם ל ע ס ו ק ב ב נ ק א ו ת ,חילופי מ ט ב ע ,ב י ט ו ח ,פ ר ס ו מ ת , עיסקות דלא־נידי, סחר בתבואה, וקולנוע, סוסים, בהמות, ש ד ו ר י ־ ר ד י ו או עמילות כל בבורסה, תפקד הקשור מו״לות, אלדם, ניהול אולמות תיאטרון ובסחר ע ת י ק ו ת .ה ח ו ק ש ל ל מ ן ה י ה ד י ם א ת השימוש ב כ י נ ו י י ם ס פ ר ו ת י י ם ״ כ ד י ש ל א ל ה ט ע ו ת א ת ה צ י ב ו ר ״ .א ה ר ו ן מ ס ג י ש ,שהיה ח ב ר ה מ ח ת ר ת ה י ה ד י ת ב א ל ג ׳ י ר וכיום ת ו ש ב נ ת נ י ה ,היה אן ב ע ל ס ו כ נ ו ת פ ר ס ו מ ת יחד ע ם ש ו ת ף י ה ד י ,ה ו א ש י נ ה 118 את ש ם ע ס ק ו ו ר ק ב ד ר ך זו ה צ ל י ח ל ה ת ח מ ק מ צ ו הסגירה .א ח ר י ם ש ל מ ו ל ל א ־ יהודים ש מ ם ל ב י ת ־ ה ח ר ו ש ת א ו ל ח נ ו ת היהודית. כדי שיצרפו את במטרה ״להרחיק כל ה ש פ ע ה יהודית מ ה כ ל כ ל ה הקולוניאלית״ כלשון החוק, היהודים הורשו אפוטרופסים זמניים. האפוסרופסים של הזה להחזיק היה הרכוש שהאפוטרופםים בדירותיהם רק בבתים, מדובר להעריך היהודי את חנויות, הרכוש היתד, הפרטיות. בלי שאר על בתי־חרושת, ולמכור ״שרות אותו. הרכוש וכוי. הופקדו של תפקידם האחריות לביצוע הכלכלית״. האריגיזציה* הגזל מכיוון קיבלו שכר גאה עבור ״טרחתם״ ,היתה הסתערות על ה ת פ ק י ד ה ז ה ו א י ר ו פ א י ם ר ב י ם ב י ק ש ו ל ק ב ל ו .היו ג ם ב ע ל י ־ ר כ ו ש יהודים ש ק י ב ל ו מ ה א פ ו ט ת מ י כ ה כ ס פ י ת ק ב ו ע ה ,א ם כי נ מ ו כ ה .כ ך ס י פ ר יהושע ששון ,כיום ח ב ר רופוס ד ב ר ת ,ואז נ ע ר ב ן קיבת אחריו, השאיר מהאפוטרופוס, חיסול את אולם ,13כי מ ש פ ח ת ו ה ת ק י י מ ה ב ר ו ו ח ה מ ה ר כ ו ש ש א ב י ו כאשר הרכוש, הוחרם אמנם קיבלו חדשיים סכומים אך אלה ל א הספיקו למחיה .האפוסרופםים גם ל א מיהרו לסיים כי ה ר כ ו ש היהודי, היה אזי תפקידם מסתיים הכספית. והכנסתם ה ו ד ו ת ל ר ד י פ ת ב צ ע זו נ מ ש כ ה ה א פ ו ט ר ו פ ס ו ת ע ד א ש ר נ ח ת ו ב א ל ג ׳ י ר י ה כ ל ו ת ־ ה ב ר י ת ,וכך נ פ ס ק ביצוע ה ח ו ק ל ג ב י ה ר כ ו ש היהודי. ע ם פ ר ס ו ם ה ח ו ק י ם ה מ ג ב י ל י ם ו ה מ פ ל י ם א ת היהודים צ ה ל ו ו ש מ ח ו ה א נ ט י ש מ י ם האלג׳יראים, ח ל ו מ ם ! גורם סוף סוף ה ת ג ש ם לאנטישמיות בלתי־מבוטל מקורו ב ק נ א ה ביהודים ע ל ה צ ל ח ו ת י ה ם ב ח ב ר ה .ואכן ,א ח ו ז היהודים ב מ ק צ ו ע ו ת ה ח פ ש י י ם היה ר ב והם ביצעו א ת תפקידיהם בכשרון ובמומחיות .גם בשטח ה מ ס ח ר הצםיינו. ב ש ל ו ש ה ע ר י ם ה ג ד ו ל ו ת ש ל אלג׳יריה ,ה ש ת י י כ ו ח נ ו י ו ת ר ב ו ת ב ר ח ו ב ו ת ה ע י ק ר י י ם לללים. תרמו ל נ ה ,כ ע ת היהודי מ ו ש פ ל .ח ש ו ב י ה ע ת ו נ י ם המקומיים ב ש פ ה ה צ ר פ ת י ת ח ל ל י ם .הם נקטו בקו של לא במעט לליבוי ש נ א ת שיתוף־פעולה עם מ ש ט ר וישי ל ת ק י פ ו יום־ יום א ת ה י ה ל י ם ל ר ש ו א ת גירושם ל פ ו ל י ן .ה מ י ל י צ י ה האלג׳יראית הקמת על משלררים, שהיתה מורכבת בעיקר מ ש ט ר וישי, התפתחה חיש מהר והפכה מחיילים התארגנה למכשיר פוליטי בעקבות אשר הקפל ביצוע ח ו ק י ־ פ ט ן .מ י ל י צ ל זו ה צ י ק ה ל י ה ל י ם ל א מ ע ס . מיכאל אביטבול מביע הדעה את כי האנטישמית התחיקה הוטלה על ארצות המגרב לא ר ק מפני ש ע ל ת ה ב ק נ ה אחד עם האוריינטציה ה א ל י א ו ל ו ג י ת של ה מ מ ש ל ה ח ד ש ,כי א ם מ פ נ י ש ש ל י ט י וישי ה ש ת ו ק ק ו ל ה ש ב י ע של ה א ו כ ל ו ס ל ה א י ר ו פ א י ת ,ו ל ך ע ם זה — כ ך כ נ ר א ה קיוו — ל ז כ ו ת ב א מ ו נ ם ובאהדתם של שהוכתבו על־לי ואפילו יתירה האוכלוסל גרמנל בצעדים המוסלמית .יש להרגיש, הגאצית מיוחדים, למשםר שלא וישי, ננקטו כלל כי החוקים בוצעו נגד את רצונה האנםי־לליים באלג׳ירל ללי בקשיחות צרפת. כ ס ב י י ואלא ,מ י ש ה ל מ מ ו נ ה ע ל ה ע נ י נ י ם ח ל ל י י ם ב מ מ ש ל ת וישי ו ה א ח ר א י לחוקים אלה ה א נ ס י ש מ י י ם ב צ ר פ ת ו ב צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה ,טוען א ח ר ת .ה ו א א ו מ ר כ י ח ו ק י ם לא הוכתבו לו על ־ ל י הנאצים. בפרק ״הבעל הללית״ בזכרונותיו * אריניזציה בתורת הנאצים :סילוק מהמקום של כל אדם שאיגנו בן הגזע הארי, דהיינו ,בן הגזע ״הנבחר״. 119 ו א ל א ,א פ ש ר ל ע מ ו ד על של של לצבור היהודים אלוהי־ישראל עומק נכסים ה א נ ט י ש מ י ו ת ו ה ג ז ע נ ו ת של .האיש .״ ה נ ט י ה חמריים מהוודאות נובעת שנכרתה שהברית בין ל ב י ן א ב ר ה ם נ ו ת נ ת ל ה ם א ת ה ז כ ו ת ל ש ל ו ט ע ל העולם ...מכיוון ש ה מ א ר ש ל פ ט ן ידע ,כי ב ש ל כ ל ה ס י ב ו ת ה ל ל ו ה ת ח ז ק ה מדי ה ה ש פ ע ה היהודית והפכה בצרפת חברתית ל ס כ נ ה פוליטית, החליטה וכלכלית, לצמצם הממשלה ה ש פ ע ה זו ל ג ב ו ל הסביר .מ מ ש ל ת וישי ע ש ת ה ז א ת ב א מ צ ע ו ת פ ר ס ו ם חוק ב ־ 3 0 ,1940ש נ ק ר א ״ מ ע מ ד היהודים״ ...א ת ה ח ו ק ה ז ה ל א ק י ב ל נ ו מ ה נ א צ י ם ״ , באוקטובר מ ד ג י ש ואלא. אשר מ מ ש ל ת וישי ע ל ־ פ י ה כ ת ב ה לשאלה אם ביחסה •אל היהודים פ ע ל ה מ ה ג ר מ נ י ם אם לאו ,נ ר א ה ש ה א מ ת ה י א ב א מ צ ע .א מ נ ם וישי ב י צ ע ה א ת ה צ ע ד י ם האנטי־יהודיים הטילו שהנאצים אך עליה, ידעה היא לעמוד גם שלה, על כ א ש ר היא ר צ ת ה ב כ ך .כך ,ל מ ש ל ,נ כ י מ ל ח מ ה יהודיים ב צ ר פ ת ו ב צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה לא נפגעו בראש בדרך־כלל, מפני כנראה ארגון י מ נ י ־ ק י צ ו נ י ש ל לעצור לגבי צרפתים יהודים שוואלא נכי־מלחמה. אותם ולהעביר היה בעצמו המשטרה לידים נכה ועמד מלחמה ב ד ר ו ם ־ צ ר פ ת גם ה ת נ ג ד ה אם גרמניות, עשתה כי זאת היהודים ב ע ל י א ז ר ח ו ת .ז ר ה .מ מ ש ל ת וישי ג ם ס י ר ב ה ל ח י י ב א ת היהודים א ת ה ט ל א י הצהוב. לענוד ו א ל א א מ נ ם היה א נ ט י ש מ י א ר ס י ו ג ז ע נ י ו ש א י פ ת ו ה י ת ה ל ה ר ח י ק א ת היהודים מעמדות ה ש פ ע ה ,אולם של שלו ל א האנטישמיות הנאצים ה ג י ע ה ל ד ר ג ה של ו ה ו א ל א היה מ ע ו נ י ן ב ה ש מ ד ת היהודים .כ מ ו ־ כ ן ,ל א ר א ה ט ע ם ב ה נ ה ג ת ה ט ל א י הוא היה הצהוב. מקורב לפטן והתנגד לגרמנים אשר בתום שנה לשרותו בתפקיד. ב־ד194 דרשו ואכן השיגו שנות ע ב ו ך ת ־ פ ך ך ו ל ש ל י ל ת זכויותיו ה א ז ר ח י ו ת ל כ ל ימי חייו ,אולם הוא ש ו ח ר ר בינואר אותה את נשפט התפטרותו, ל־10 ואלא .1950 ב ־ 1941 מכלל פורסמו הססודנטים היה למעשה שהגבילו חוקים מספר את באוניברסיטאות ול־14% האחוז נמוך נציג מזה. התלמידים בבתי־ספר וישי, ממשלת היהודיים ל־3% תיכוניים ועממיים, מאכסים הגנרל אך, וייגאן ) ,(Weygandהכריז ב ע ת ק ב ל ת פ נ י ם ב נ ו כ ח ו ת כ מ ה מ נ ה י ג י ם מ ו ס ל מ י י ם ו ב נ ו כ ח ו ת רקטור כי א ו ג י ב ר ס י ט ת אלג׳יר ,ה א ר ד י ) ,(Hardyה ל ו ע ב א נ ט י ש מ י ו ת ה א ר ס י ת שלו, עומד הוא ומעונות זאת את לגרש ילדי כל היהודים כולל מ ב ת י ־ הספר, גני־ ילדים ילדים ״כדי שיהיה מ ק ו ם פ נ ו י ל י ל ד י ם ערביים״ .ו כ ך נעשה .אך אין אומרת המגורשים. כי ילדים ערביים ילדי ע ר ב י ם ר ב י ם תפסו למדו לא את מקומותיהם כלל הילדים היהודיים בבתי־ספר ,לא מפני ש ל א היו של מ ק ו מ ו ת פנויים עבורם ,א ל א ב ג ל ל ר מ ת ה ח י י ם ה י ר ו ד ה ש ל מ ש פ ח ו ת י ה ם . בספטמבר ב־3 שהיהודים יהודים, שהיה כל 1941 המושל ה ק ט נ י ם ירגישו א ת ע צ מ ם כ ז ר י ם בין ה מ ס פ ר הגדול ש ל ילדים ל א ־ ה ו ח ל ט כי מ ו ט ב שיישארו בחוץ.״ חיים ט ו ב ל ,כיום ת ו ש ב ירושלים, אז ת ל מ י ד בן ,13ת י א ר ב פ נ י איך ג ו ר ש מ ב י ת ־ ה ס פ ר .ק ו ד ם היה מ י פ ק ד ה ת ל מ י ד י ם ש נ ת ב ק ש ו ל מ ל א ט פ ס י ם ש ב ה ם נ ש א ל ו בין ה י ת ר מ ה י ד ת ם ו מ ה היתה כמובן, 120 אמר הכללי לרב אייזנבת: ״כדי למנוע ד ת ם ש ל ההורים ,וכן ש ל ה ס ב ת א ו ה ס ב ש ל הורי התלמידים .זה נ ע ש ה כדי ל ג ל ו ת מי מ ב י ן התלמידים הינו יהודי. ללא־יהודי נחשב רק מי ש ל א היה אף יהודי ב מ ש פ ח ת ו ב מ ש ך ש ל ו ש ה ד ו ר ו ת ל פ ח ו ת .כ ל זה ל פ י ה ת י א ו ר י ו ת הגזעניות ל ל א הודעה מוקדמת, הנאציות. בכיתה ה ו פ י ע יום א ח ד בית מנהל הספר ,ק ר א מ ה נ י י ר א ת ש מ ו ת הילדים היהודים והודיע ל ה ם כי ה ם איגם ע ו ד ת ל מ ד י בית־ הספר. הארכיהגמון על־ידי שדן אלג׳יר, של בו ל מ ר ו ת היותו נ א מ ן ל פ ט ן ו ר א ה שזומן אדם ה ה ש ג ח ה ,ה ת ע ר ב ל ט ו ב ת היהודים הנרדפים .זמן ק צ ר א ח ר י פ ר ס ו ם ה צ ו הילדים בגירוש היהודים העממיים, מבתי־הספר הארכיהגמון מחה צ ע ד זה ו כ י נ ה א ו ת ו אכזרי .מ ח א ה זו ה י ת ה מ ק ר ה נ ד י ר וגועז נגד באלג׳יריה ,א ך כמובן ,ש ל א ש י נ ת ה א ת ה מ צ ב ,א ם כי היה בה ,ל פ ח ו ת ,ס י פ ו ק ליהודים .היו ע ו ד גילויים ב ו ד ד י ם ש ל א ה ד ה ל ת ל מ י ד י ם המוכים .היו מ ו ר י ם ש ק י ב ל ו ב ב י ת ם ת ל מ י ד י ם יהודים ו ל י מ ד ו א ו ת ם .מ ס פ ר י ם ע ל נ ע ר נוצרי שהיה ת מ י ד ה ש נ י ב ב ח י ג ו ת ב כ י ת ה של ב י ת ־ ה ס פ ר התיכון .ה ר א ש ו ן ה י ה גער יהודי .כ א ש ר גורשו ה ת ל מ י ד י ם היהודים, ב י ר ך המורה א ת ה ג ע ר ה ג ו צ ר י ו א מ ר ל ו :״ ת ו כ ל עכשיו ,סוף סוף ל ה י ו ת הראשון״. לו ענה פרופסור ״לעולם, הנער: שמח אינני אחרים״. מ א ס ו נ ם של ב א ו נ י ב ר ס י ט ת אלג׳יר ,ש ג ם הוא פ ו ט ר מ ת פ ק י ד ו ברונשוויג, רוברט ב ה י ו ת ו יהודי ,מ ס פ ר כי ה א ק ד מ י ה ש ל אלג׳יר פ ר ס מ ה ה ו ר א ו ת על ביצוע גירוש ה ת ל מ י ד י ם היהודים, ובהן נ א מ ר בין ה י ת ר :״ מ ד ו ע ש ל א נ ג ר ו ם ל כ ך ,ש ה מ ו ס ל מ י ם י א מ י נ ו כי י ל ד י ה ם ל א נ ת ק ב ל ו ל ב ת י ־ ס פ ר ב ג ל ל ה מ ס פ ר ה ר ב ש ל ת ל מ י ד י ם יהודים ?״ נ ו כ ח ה ג ו ר ל ה מ ש ו ת ף ו ה מ צ ב ה ק ש ה הזה ,ה ד ק ו יהודי אלג׳יריה א ת ה ש ו ר ו ת ב ש נ י מ י ש ו ר י ם .ב מ י ש ו ר הראשון ע מ ד ו ל י מ י נ ם של ופעלו המנהיגות קריאת מצאה לסולדריות ועדים לעזרת הנפגעים. ועדים היו אלג׳יר, אוראן פעלים בעיקר ועד. במישור בתי־ספר פרטיים השני וקונסטאנסין, אוזן קשבת ובשלוש הערים הגדולות, מ א ד ו ב ע ז ר ת ת ר ו מ ו ת מ א ת י ה ד י ם א מ ד י ם ,הקציבו ה ק צ ב ו ת חדשיות, לפקדים ניגשו זוםרים, היהדים נוסדו המפוטרים היהדיים. לסוחרים באומץ־לב, זעירים, תושיה למורים, ומסירות, לדוודים, להקמת אלו ע ב ו ר ילדיהם ש ג ו ר ש ו מ ב י ת ס פ ר ם ה ק ד ם .ב ר א ש ה מ ב צ ע ע מ ד ה פ ר ו פ ס ו ר ר ו ב ר ברונשוויג ,ו ת ו ך ןמן ק צ ר י כ ל ו מ ו ר י ם י ה ד י י ם ל ק ב ל א ת ת ל מ ד י ה ם ב כ י ת ו ת . ובהקשר ״כי הקהילות ו ב ־ 1941 גרמו ל י י ס ד ועדים היהודיות נאלצו לפגות ל ע ז ר ת המפוטרים, יכלו לא ל״ג׳מנט״ לעמד כותב במעמסה ב ב ק ש ת סיוע ה״ג׳וינט״ הכספית קבוע. בדו״ח של החוקים השנתי פעולות אלו האנטי־יהדיים ל ס ב ל רב ...י ת ר ע ל כן ,ה ו ע ד ה מ ק ו מ י ל ע ז ר ה ה ו ש י ט ע ז ר ה ג ם ל פ ל י ט י ם י ה ד י י ם ולחיילים ל ש ע ב ר בלגיון הזרים הצרפתי ,מ א ח ר וכל א ל ה הוחזקו ב מ ח נ ו ת ריכוז ו ע ב ד ה פ ר י מ י ט י ב י י ם ב י ו ת ר ו ל מ ע ש ה ל ל א מ ח ס ה גגד ח ו ם ה מ ד ב ר .ב ע ז ר ת תרומות ה״גץינט״ וכספים שנאספו במקום, הקימו ועדי בערים העזרה בתי־ תמחוי ,הושיטו ע ז ר ה ר פ ו א י ת ,ח י נ ו ך לילדים ,סיוע כספי ,ב י ג ד ,מ ח ס ה ל י ל ד י ם ולמבוגרים. בנוסף לכך, סיפק הועד לאסירי מחנות ביגד, עזרה ר פ ו א י ת וכן מ צ ר כ י ם אחרים ,כ ג ו ן מ ש ק פ י ש מ ש וכובעים״. בבתי־הספר ליהדים לקיים ה י ה ד י י ם ,הן לימדים בדרג ה ע מ מ י י ם והן ה ת י כ ו נ י י ם אוניברסיטאי( היו ועלו ע ל כ ל ה צ י פ י ו ת ו ה ת ק ו ו ת .ה ן היו ט ו ב ו ת מהם גורשו .ה י ה זה פ י צ ו י נ א ו ת ל א ר ק ל מ א מ צ י )השלטוגות תוצאות הבחינות בהרבה מאלה של ה ת ל מ ד י ם עצמם, לא הרשו מצוינות בתי־ הספר אלא גם 121 למסירות הרבה של המורים והנהלות בתי־הספר. עם וזאת ז א ת ,היו למרות הסיוע וקטנו מפני ״אילו הדברים )של ב ת י ־ ה ס פ ר היהודיים שקיבלו. שהכנסותיהם )נחיתת בקשיים התרומות קוצצו מטעם בעקבות האמריקנים( היו כספיים ההורים חמורים ויהודים החרמת רכושם מתאחרים לבוא, בקת ,1942 אחרים הלכו ופיטורם הרי מעבודה. שההתמוסטות ר ש ת ב ת י ־ ה ס פ ר היהודיים( היתד! מ ק ד י מ ה א ת ה ש ח ר ו ר ״ ,כ ו ת ב ברונשוויג. ש ל ה נ ו ע ר היהודי ,ה ו ר ש ת ה למזלו תנועת־הצופים־היהודית לפעול רשמית. ה ג ב ׳ א .הייס ,כ י ו ם ת ו ש ב ת ירושלים ,ע מ ד ה א ז ב ר א ש תנועת־הצופים־היהודית בצפון־ אפריקה .היא סיפרה על המאמצים שנעשו כדי להגן הסביבה אותם העוינת ולחזק ברוחם .הושם על דגש הצופים מ פ נ י על לימודי־יהדות, עקרונות ה א מ ו ג ה ו ה מ ו ס ר ,ס פ ר ו ת ו ת ו ל ד ו ת העם היהודי ,ג י ב ו ר י ו ו ק ד ו ש י ו .ה צ י ו נ ו ת ו ה ק ש ר עם ארץ־ ישראל תפסו מקום נכבד במאמצי הרגשי ל ה ק נ ו ת לצופים המדריכים ה צ ע י ר י ם ר ג ש י ג א ו ה ביהדותם ,ד ו ק א ב ת ק ו פ ה ש ב ה היהודי ה י ה מ ו ש פ ל .ה ת ו צ א ה החיובית של להתראות ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ,ואכן ר ו ב ם ע ל ו ארצה ,א ו מ ר ת ה ג ב ׳ חייט. הסופר זה חיניד הורגשה צופים היטב. א ד מ ו נ ד פ ל ג ) ,(Fiegשהיה נ ש י א הבטיחו אלו הבטחה תנועת־הצופים־היהודים צופית בצרפת ו ב צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה ,פ ג ה ל צ ו פ י ם היהודים באלג׳יריה ו ע ו ד ד א ו ת ם ב כ ת ב ו ל ה ם ב ק ת בין ה י ת ר :ה ו כ י ח ו נ א ל כ ו ל ם ע ל ־ י ד י מ ע ש י ם י ו ם ־ י ו מ י י ם צ נ ו ע י ם ,מ כ ו ב ד י ם ,1942 ומתמידים, ישראל איך ואת צריך צרפת, ויכול למרות להיות יהודי ה ס ב ל שהוא ואיר נתון הוא בו. יודע אין זה לאחד עוד בליבו משחק: את זוהי מ ל א כ ה ק ש ה ,א ו ל ם א ת ם ת ב צ ע ו א ו ת ה ב ג ב ו ר ה ו ב א ו מ ץ ־ ל ב .ל כ ן ,א ם כי אני נ ר א ה א נ י ר ח ו ק מ כ ם ,רואה אני א ת ה א ו ר ש ב ת ו כ כ ם ,ש א י ש ל א י ס ר ב ל ר א ו ת ו כאילו בקרוב. מאז ה ע ל י ה ל ש ל ס ו ן של מ ש ס ר וישי ביוגי ,1940ג ה ג ה מ ו ש ל ה כ ל ל י ש ל א ל ג ׳ י ר י ה ל פ נ ו ת ב ע נ י נ י ם שנוגעים ל י ה ד ו ת א ל ג ׳ י ר י ה כ ו ל ה ל ר ב ה ר א ש י של העיר מ ו ר י ם א י י ז נ ב ת ב ל ב ך .כך ,ל מ ע ש ה ,ה ח ז י ר ו א ת י ה ד ו ת אלג׳יריה ל נ ו ה ג אלג׳יר, לפגי שהיה התורכי, כ י ב ו ש אלג׳יריה ע ל ־ י ד י צ ר פ ת ב־,1830 כ א ש ר ר ק ה ר ב ג י ם היו מ ו ס מ כ י ם ל י י צ ג כלומר, א ת היהודים ב ת ק ו פ ת השלםון אצל השלטונות. ו כ ך ,מ ב ח י ג ה מ ע ש י ת ה פ ך ה ר ב אייזגבת ל ר ב ר א ש י ש ל כ ל אלג׳יריה. ע ל ה א ו י ר ה ש ב ה חיה י ה ד ו ת אלג׳יריה מ ל מ ד ה ס י פ ו ר ה ב א :ב ־ 1 3ב ס פ ט מ ב ר ,1941 הוזמן ה ר ב א י י ז ג ב ת ל מ ז כ י ר ה כ ל ל י ש ל ה מ מ ש ל ,ש א ר ל א ס ו ר י ),(Ettori אשר מ ס ר לו ,ל ל א כ ח ל ושרק ,ע ל ד ע ו ת ש ה ב י ע ו י ה ו ד י ם ב פ ו מ ב י ,ואיים ש א ם הדבר י י מ ש ך ,ייאלץ ה מ ו ש ל ה כ ל ל י ל ק ח ת ב ג י ־ ע ר ו ב ה .ש ל ו ש ה י מ י ם ל א ח ר מכן, ג א מ ר ו ד ב ר י ם ד ו מ י ם ל ג ש י א ה מ ו ע צ ה ה ד ת י ת ש ל אלג׳יר ,מ ר י ו ס ף קאנואי ,ע ל ־ י ד י מ ש ס ר ת אלג׳יר ,כ א י ל ו נ ש י ם יהודיות, פקד גיצלו כרסיסים אלה לצורך סחר בשוק השחור ,ובזמן הגויות, כי אלה על ע ש ר ה גכבדים יהודיים ש ל ;אלג׳יר, ו ב י ג י ה ם קאגואי עצמו. ל א ח ר מ כ ן גיסה ר א ש מ ש ט ר ת אלג׳יר ל ט ה ר א ת ע צ מ ו ב א מ ר ו לקאנואי, ה פ ק ד ל א התייעץ אתו בסרם שאמר א ת מ ה שאמר. ב־4 122 שהן ע מ ד ו וחיכו לל ה ת ב ס א ו ג ג ד ה ש ל ס ו נ ו ת .ה פ ק ד הוסיף כ י ש ו ק ל י ם ל ה ס י ל א ת האחריות למעשים אולם, בעלות כרםיםים לזכויות מיוחמת, במרס 1942מ ו ד י ע המזכיר ה כ ל ל י ש ל ה מ מ ש ל ל ר ב ה ר א ש י אייזנבת, כ י ע ל ־ פ י צו מ ה ־ 1 4ב פ ב ר ו א ר ,1942מ ו ק ם ב א ל ג ׳ י ר י ה ״איחוד כ ל ל י ש ל היהודים״, א ש ר ״ מ ת פ ק י ד ו יהיה ל ה ב ט י ח א ת ייצוג ה י ה ו ד י ם ב פ נ י ה ש ל ט ו נ ו ת ״ ב ע נ י נ י ח ב ר ה , ס ע ד ,ע ב ו ד ה ,נוער ,ועוד .כ ל יהודי יהיה ח י י ב ל ה י ו ת ח ב ר ב ו ו ל ש ל ם מ ס ־ ח ב ר . ה א י ח ו ד ת ע מ ו ד מ ו ע צ ת ־ מ י נ ה ל ב ת 15ח ב ר י ם ,א ש ר ימונו ע ל ־ י ד י ה מ ו ש ל בראש בכדי הכללי. להרכבת ל ג ש ת ל ל א דיחוי מבקש המועצה, תוגש ה מ ז כ ״ ל ,כי ל ו ר ש י מ ת אנשים המתאימים ל ת פ ק ד .הרשימה צריכה לכלול פי שלושה מ ה מ ס פ ר ה ד ר ו ש ,דהיינו 45 ,ש מ ו ת ״ ב כ ד י ל א פ ש ר ל י ל ב ח ו ר ביניהם״ 15איש .ע ם זאת, שומר לעצמו את המזכ״ל לבחור הזכות באנשים מ ד עם ק ב ל ת המכתב ,התייעץ ה ר ב בהקמת ראו ראשון האיחד להפרדת האנטי־יהדיים היה ביחס ענין היהדים משאר באלג׳יריה ל״איחוד״ שנוסד האוכלוסיה מזרח־אירופה, ניטו לתוקף ק ד ם עבורם .כל המזרח־אירופי. החוקים ב צ ר פ ת ש ל וישי. ולמעשה ,ל א היה א ל א צרפת ולהפעיל את ״ ה א י ח ד ״ באשר שם ב ל ב ם כ י ה י ה זה ויצירת בצרפת במובן א י י ז נ ב ת ע ם מ נ ה י ג י היהודים, אשר חששות ונכנסו מופיעים צעד התעוררו פורסמו ) ,(Judenratא ם כ י ל א יהדי חמור. שאינם ברשימה. יכלו הנאצים לא לפעול באותה מ ד ד ,כפי שעשו זאת נגד המקומית האוכלוסיה כך מועצת־יהדים* היו והשלטונות נגד יהדי אנטישמיים שרשיים .אמנם חברי ״ ה א י ח ד הכללי ש ל י ה ד י צרפת״ ל א נדרשו ל ש ת ף פעולה ע ם הגאצים ,א ך מגהיגיו חויבו כגון קרובות לעתים לבצע בלתי־נעימים, תפקדים א י ס ו ף 1000מיליון פ ר א נ ק י ם ,מ ם ש ה ג א צ י ם ה ט י ל ו ע ל י ה י ה ד י ם . בהתחשב אולם, לצרפתים באגסישמיות ש ב צ ר פ ת ,היה י ס ד הארסית של לחשוש ,כי הצרפתים מגהיגי האלג׳יראים, בניגוד באלג׳יריה ינוצלו האיחד כ ד י ל ה ק ל ע ל ה ש ל ט ו נ ו ת ע ל ביצוע צ ע ד י ם א נ ם י ־ י ה ד י י ם ,כ ג ו ן :ה ח ו ב ה את הטלאי הצהוב ,ריכוז היהודים המוות במזרח אירופה. גמישה ולפעול ב ש י ט ת ההשהיה. לפיכך, בגיטאות החליטו ובמחגות המגהיגים ביגתיים ושיגורם כפיה היהדים הגישו א ת לגקוט רשימת לענד למחנות בטקטיקה למזכיר השמות הכללי. בספטמבר 1942מ ו ס ר ה מ ו ש ל ה כ ל ל י ל ר ב ה ר א ש י א ת ה ר כ ב ה א י ח ד ,כ פ י ש ה ו א ב ח ר א ו ת ם מ ת ו ך ר ש י מ ת ה ש מ ו ת ש ה ו ג ש ה לו. אנדרה הסכים לספטמבר וחששות למושל הכללי אותי הבטחתך כי עצמו א ת נשיאות האיחד ובמכתבו מהסס להביע באומץ־לב את אינו היהדים לגבי ה ת פ ק ד י ם ״הרגיעה בגיגד 1942 באקוש לקבל על אחרי התלבטויות קשות מה־20 שעלולים להיות מוטלים ע ל לעולם לא אצטרך להיות שותף חששותיו חברי לצעדים האיחד. שיהיו למצפוני או ב נ י ג ד לאיגטרסים ש ל ה י ה ד י ם ״ ,כ ת ב באקוש. א פ ש ר א מ ג ם ל ה ג ד כ י ב ז ה א כ ן ה ו ק ם ה א י ח ד ה כ ל ל י ש ל י ה ד ו ת אלג׳יריה, א ך ה ו א ל א הופעל מעולם ,מאחר ובאקוש ל א מיהר להפעילו וביגתיים נחתו כ ו ח ו ת ־ ה ב ר י ת ב ־ 8ב ג ו ב מ ב ר 1942באלגייר ו ש מ ו ק ץ ל ש ל ט ו ן וישי ב מ ק ו ם . * המועצה־היהדית היתד .גוף שכלל גכבדים י ה ד י ם שמוגו על־ידי שלטוגות הכיבוש הנאצים במלחמת העולם השגיה .מתפקידה היה לדאוג לביצוע פ ק ד ו ת הנאצים ולנהל א ת עניני הקהילה .במזרח אירופה היו המועצות אחראיות לניהול הגיטאות ולבסוף גדרשו לאסוף י ה ד י ם לצורך העברתם למחנות ,ורבים מהם התאבדו כאשר נכחו לדעת כי אין באפשרותם למנוע את משלוחי ה י ה ד י ם למחנות־ההשמדה. 123 בלה גוטרמן מ ח נ ה יאנובסקי* ב צ י ל ם של מ ח נ ו ת הריכוז ו ה ה ש מ ד ה ה ג ד ו ל י ם ו ה מ ד ע י ם ל ש מ צ ה ,צ מ ח ה ר ש ת ע נ י פ ה של מ ח נ ו ת ע ב ו ד ת ־ כ פ י ה ,א ש ר ב ה ם ת ו כ נ נ ה ו ב ו צ ע ה ה מ ת ה ה מ ו נ י ת ל ל א מתוחכמים ומשוכללים. אמצעים יאנובםקי שכן מחנה בפאתיה של המערביים ל ב ו ב והיה ב ע ל ייחוד מ ס ו י ם ב ר ש ת מ ח נ ו ת ־ ה ע ב ו ד ה .הוא נ ק ב ע כ מ ח נ ה ה מ ר כ ז י בגאליציה שבין ה מ ז ר ח י ת ושימש כ מ ח נ ה מיון ו מ ע ב ר לבלז׳ץ .ב מ ש ך קיומו ,ב ת ק ו פ ה 1941 נובמבר ,1943ע ב ר ו ד ר כ ו כ־ 400,000יהודים והוא לנובמבר הפך, בסופו של ה ת ה ל ל ,ל מ ח נ ה ה ש מ ד ה ל כ ל דבר; ב א ד מ ת המחנה טמונים שרידיהם ש ל כ־ 200,000ק ר ב נ ו ת . בחייו יום אסיר של יאנובסקי מחנה יום בחיי אסיר היה מ ו ר כ ב מ ש ו ר ה ש ל ארועים ו ש י ג ר ת ־ ח י י ם ה ח ו ז ר ת ע ל עצמה במחזוריות קבועה, שעות ארוכות של הכרחיים, מורכבת שהיתה עבודה, מאבק מקימה עריכת בבוקר, ע ל מזון וחיפוש ד ר כ י סידורים התחמקות מ מ כ ו ת ו מ מ ה ל ו מ ו ת .א ו ל ם ל ש י ג ר ה זו היו מ ת פ ר צ י ם ארועים פ ת א ו מ י י ם ש ה ו פ ע ל ו בצורה ש ר י ר ו ת י ת ו מ כ ו ו נ ת ע ל ידי ש ל מ ו נ ו ת ה מ ח נ ה או באופן ס פ ו נ ט נ י ע ל ידי הצוות. של אלה אנשי כ ל ל ו ביצוע שיכורים ס״ס אל אקציות, תור מבצעי הצריפים ענישה בלילה ״חינוכיים״, בכל ועוד. התפרצויות מקרה, היתה זו ה ש ת ר כ ו ת מ י י א ש ת מ ת ח נ ת י י ס ו ר י ם א ח ת ל ש נ י ה ,ויומו של האסיר נ מ ש ך כ נ צ ח . הרגע הנורא ביותר, שעליו רוב מצביעים היה הניצולים, רגע היקיצה וההשכמה ,כ א ש ר ה א ס י ר ה ש ו כ ב ע ל ד ר ג ש ו ה ח ש ו ף והצפוף ,ישן ב ב ג ד י ו מ ח ש ש ייגנבו. שמא התפקעו הצריפים מרוב אדם, האצטבאות היו עמוסות לעייפה ו א נ ש י ם ישנו ג ם ,מ ת ח ת ן ע ל ה ר צ פ ה ו ב כ ל מ ר ו ו ח ש א פ ש ר היה ל ה י ד ח ק ל ת ו כ ו . זה שכיבה. בכל הם המעברים הצטופפו י ש ב ו כ ל הלילה, אל כשרגליהם זה אסירים אסופות שלא נמצא ת ח ת גופם. להם מקום ב ב ו ק ר היה ג ו פ ם צפוד ב מ פ ל ס ה ש י נ ה נ י ע ו ר ו ה א ס י ר י ם ב ש ע ה א ר ב ע ב ב ו ק ר ע ל ידי ונוקשה. שקועים צפירות ה מ ש ר ו ק י ת של ס ד ר נ י ה צ ר י פ י ם .ה ל ל ו פ ר צ ו פנימה ,ע ו ר ר ו א ת ה י ש נ י ם * פרק מתוך עבודת מ.א .שנכתבה בהנחייתו של פרופ׳ ד .קארפי ,ראש הקתדרה לחקר השואה באוניברסיטת תל־אביב. 124 ב י ד גסה, וכל משכו איחור היה מקור, ניסה הסדרנים, אחרי האסירים לקום להידחף הצרה בין לרחצה עשרות זה מצרך ת פ ק ד יקר. היהדים מזון בשם נאלץ לעתים שסבבו שבהם הפסקת לחם יבשה שאותה דוחק רב. להקפד, יכולים גרם לחם מהם לא עם קשה סיום זו במגרש אנשים אל שלושה תחנת הרכבת מאחוריהם עובדי הנשים, על המסדרים חלקם ב ל י הבנין, זרועם. אל הצליחו להיכנס הגרמנים לשוקולד ארוחותיו חדר והללו היה ומוכה הרגע בל המיוחל גתוגה הנכסף המזון ,א ש ר ד י מים באלות לא לאכול אחדות, היו אחרת השוטרים יבוא שבו אי־כה, א ש ר פרוסת ש ר ר במטבח הקפדו ולא כללה אל בישר ביותר. יתואר. המזון, על נאלץ הצהרים, הצליל ״בראנקה״. הרחצה. בפרוטות צופר חולק גיסו על בצלע הגושים בבוקר הבריגדירים, היו 150 ואחדים הנקיון, מקום והמכבסה. האסירים ימין נעשה לשוק ה־ס׳יס והטכסטיל, באגף עמדו תוך במבנה הימגי מקומם ש ל מלבן ובראשם עובדי עבדו בעיר. המחנה עצמו: א ש ר עובדי עמדו הבריגדירים דחיפות אדם. היוצאות קפאו ע ל הגברים ואחריהם הומה הבריגדות סדרו בריגדות העץ העונשין. בחמישיות, המחנה הבריגדות עמדו תעשיות ובריגדת להגיע א ל עסקות ע ם עובדי D A W ב צ ד המטבח והסתדרו הופעת א י ש העבדה. השמאלית ופועלי המתפרה סדור מכרים, מדי בוקר ו ש ו ט ר י המחנה ,מ י ה ר ו דמה לסכם יום־יום שבהם מחדש. גערך התנסות האסירים בדיהם הראשונים הגדולים ש ל המטבח התייראו שהראשון סיפק קדחתנות .ע ם פ י חסרה. שממנו היומיים שהיה ברגעים קליפארוב עובדות על מחשבתו חלוקת מגות ד י תחנת יסורים. ).(Scheisbrigadier אושר ה״אובער־ידע״ לפגוש אוירה ש ל בריגדות עמדו היתד, כולם חבול צליל המזון הרגע צריחותיהם ש ל ושררה שצלעו ממותק. הבוקר ,ה ח ל נעו לכל עבר, הרביעית מדוייקת על ש ל מגלבים הרחצה היתה ובגוש להספיק אל הארוחה ,היה הסתירו )AppePiatz־.(1 במבגה ה י ם ד חלוקה ארוחת ש ל המרכזי. והאסירים המסדרים, העיר היום פשוטה. בדלת מכותיהם. היתה, מגרש האסיר הממוגים על בשעה חמש .לקול אל מיהר אל אחד החלו ולרוץ לא היתה במהלומות, מיהרו והצליפו ביח״ר המטבח. הארוך, בבגדיהם, ותחליף קפה חסכו לקנות א ת מ י לו. לשירותים, לילה וגם א ת בריצה מ ד ללא־דחם. מיוחד בהולה והרועד ורועדים היציאה מהן מבעלי רק נחפזים מוגה בסיימו א ת הרחצה, במשך בלתי אחת גנאי אחד והתקרבות ש ע ת הטבחים כל כינוי האסיר היה צורך אסירים. מבוקר ועד ולהתרחץ. המזון העבדה לו האסיר במקום, לא ניתן הסתפקו היתד, השירותים ,א ש ר משמרתו מיהר להדחק נדחסו על את היה אפשרית. זה הנדהם לא בגדיהם, שנוצרה הונפו אלפי בראנדשטטר, אל פיו .ב כ ל רגע, דמיונות על זה השירותים לא עלה ב ד ו בלתי הממוגה לסדר בבוקר, והדביקו לנטוש את .מן 1 משימה מלבוב עליו לחמש והמועטים, הללו לא את האסיר בקריאוח. גם כאן, ובצפיפות אימה. אולם ה־ס״ס. אולם היה דבר יריות אלה הדרגשים, אסירים בפנים ע מ ד יהדי מן אחוזי שינה, אנשי הצריף. ארבע הצרים עבורו נאסר לדלת ולמטבח. פנימה. יצרו ההמון השעות בשירותים נוסף פנימה ש ל בלוותם בחשיכה מבעד נדחסו רגע פרצו הם ירו וחבטו. לחובתם וגם הם היו להרויח א ל חח־ ש ם שמיכותיהם, גזקף היכו תפקידם לזרז האסירים גושי בריגדות וסרט ומהלומות, צהוב משום 125 שהאסירים של המרוגשים, הגרמנים. באיתור את הקרבן כעבור דקות אחדות לעבודה תזמורת על מוות בנשק גושי מנהלי עובדים. מיהר. כלב במיוחד פתח סיום ליד העוברים פגיהם. לעבודתן יצאו מהדהדים לקול צלילי שירת גררה למראה שמיכות עטופי נעולים נעלי־עץ שקועות וקודחות כשאיש אלה צליפות שעותיהם באו אחמת, ורחובות המפעל היפות הגיםו ואילו בשעה ארכה 45 דקות אלה עובדי ,DAW מנת המרק שבושל הצהרים של וממנו אליהן מפקד המחנה. האימה הגדולה. הטורים שוב גורלם של ובה ועוזרו אן הוטלה אנשי ס״ס חמושים בפמלייתו ובקבוצה מיכסות לבחור וילהאוז* חבישת בימי גשם לא כובע השתעשע אסירים, המעסיקים ״האסקרים״ לעיר שוטים. עם תושבי חבל שירה עליזה מחנה אסירי העולם פנו היה את מקליפות מן ולרוב 3 יאנובסקי. אל למרות הם החיצוגי. באזני הפכו האסירים לבושי־בלויים, בהליכתם, בה מן יצאו יצאו עיניהם ניבול הקשיים היחסי בריגדות מחמישיות, המלווים, וסגופים, שרב בטחונם כשברקע משתקשק אפורים מעינו הפה, הללו, המחנה של היו לשעות בתי־החרושת בדרכן למיתקני לדרכן. בישר הצופר להיעךך תלושי תפוחי לעבודה. הפח . לחמוק אנשים שירה לשיר״ ה־ס״ס המחנה, פגיהם האסירים היהודית, ושמחה לכיוון והבריגדות מורכבים של ספל ברחובות. ״לשיר מאימת צריך למתניהם, דרכם וצורח: אל לבוב. הצליחו בגושים קבוצות את עובדיהם והמשטרה נערכה לנוע בעיניהם אשר קיבלו התחילו את יציאתם בצהרים המזון ובחנו משער הקשר בחזרה הובא היה אשר העונשין לקבל פול״ ביותר. דממת־ החד. רב. רישיק האסירים הקשה ותרגילי להימשך ההליכה שדכו שתים־עשרה ״קום, המבט נשמעה נמלסו בריגדות אל סדר המחנה מפני רשימות במטרה חסרת שוטו העיר, ואל מפקד התלהבות ובפיהם מניף אל ופנימה נכנסו המפקד והגורים כבדות, המחנה. זמן משמר בעיני קרועות ה־ם״ס גחרץ התזמורת. בעקבותיה קבוע, עמדו שירה יום־יומי מפקד צהוב. ה ר ו פ א היה המחנה בבקרים החלה בליווי האסירים. תפקידו ש ל ש ל את מספר האחרונות גמסרו, בעיר משולש ערב 2 המשמר המסדר .ההוראות אנשים 3 עונדי ועם היה מומחה להוציא בבוץ . הסדר כאן פנים והתכנסו תרגילי זה מתפלשים ביקתת על של תירגול תרגילי נפתח עלול מסוימות, מלווה צעד האסירים טובות. מעיניהם וילהאוז תפקידם היה להכין הופעתו להגיע הזדקפו אחיד. על השער בשורה לראותם השער. 126 הרחבה אחריהם שנהגו בישרה המעסיקים. בישרו גמל. זה בקצב עם * אל דרישות האסירים. ברגע והסרתו על פי מפעלים הוא בעיר. לרשום יצאו האסירים ובליווי בעת הראשונה, ונהג לא הגוש, בזכרונו א ו ר ל א נ ד ו א ח ד הרופאים היהודים. צלילי ש ל להסתתר בשורה והחולים להמתה. ולהציבם זו ע מ ל ה החלשים אקסר, ניסו במעמקי הרחק הבולשות המזון אדמה, בשעה המחנה זו על במסדר, מידי למהר שפר וניתן היה הפסקת אל לחזור הבריגדיר, לרוץ גורלן להם העבודה. הפסקה המחנה, אם היו לאכול את להספיק לשירותים של ושוב הבריגדות להשלים את אשר מנת למסדר עבדו האוכל בעזרת הם חשאי מסחר עמדו על היה עם חולשות ת ו ש ב י העיר .כאן נתגלתה ש ו מ ר י ה ם ומנהליהם, סולידריות כי ולכשהסתבר בין לא העובדים. ת מ י ד הפריון ח ש ו ב ל ה ם ,כ י א ם מ ר א ה ה ע ב ו ד ה והנקיון ס ב י ב ה ,ה ש ת ד ל ו ל י צ ו ר ת מ ו נ ה תעסוקה ב ל ת י פ ו ס ק ת וחריצות. של יום הסתיים העבודה המחנה ב ש ע ה שש ל פ ג ו ת ערב .ה ב ר י ג ד ו ת ח ז ר ו א ל ו ש ו ב ח ז ר ע ל ע צ מ ו ר ג ע האימה .ב מ ס ד ר ־ ה ע ר ב גחרץ ג ו ר ל ם של ר ב י ם .ב מ ס ד ר זה גערכו היום. הסלקציות לסילוק האסירים ,א ש ר ותשישותם מחלתם במשך גברו ב ש ו ב ם מ ה ע ב ו ד ה כ ב ר ציפה להם ,לרוב ,מ ר א ה מ ח ר י ד במינו .ש ו ר ה ש ל אסירים ק ש ו ר י ם א ל ע מ ו ד י ם ו מ ו כ י ם ב מ ג ל ב י ם .נשים ת ל ו י ו ת ב ש ע ר ן או ע ק ו ד ו ת , גוויות מ ו ט ל ו ת ע ל ע ר י מ ו ת ה א ש פ ה ואנשים עומדים בין ״ ג ד ר ו ת ה ת י י ל ״ ה נ ע ד ן ב ב ש ר ם .מ ו ל מ ר א ו ת א ל ה ,ה ס ת ד ר ו האסירים ל מ ס ד ר ה ע ר ב .כ א ש ר ו י ל ה א ו ז היה נוטל עצמו על ניצב א ת ס ק י ר ת המסדרים ,היו ה ל ל ו ארוכים ו מ ו ר ט י ע צ ב י ם . ב מ ע י ל ע ו ר א ר ו ך ,ר ו ב ה ו ע ל כ ת פ ו ,ס ק ר ב ק פ ד נ ו ת א ת פ נ י ה א ס י ר י ם ו ה ו צ י א מן פגים השורות הגיע ש ז כ ר .אזי הנאום .הוא ת ו ר ו של הסביר מדוע לשומעיו אסור ל א ג ש י ם ח ו ל י ם ל ה ת א מ ץ ו כ י צ ד עומד ה ו א ל ה ק ל ע ל י ה ם .ע ם ס י ו ם ה ס ל ק צ י ה , כל דיווח לארוחת ב ר י ג ד י ר ע ל מ ס פ ר אנשיו ,ה נ ת ו נ י ם נ ב ד ק ו ו א ו מ ת ו ,ה א נ ש י ם ה ת פ ז ר ו ה ע ר ב ו ל צ ר י פ י ם ,א ם ל א ע ל ה ב ד ע ת ו של ו י ל ה א ו ז ל ה ש ת ע ש ע מכשולים א ו הלילה בוקר. מ י ן ץ ויטמינים*. ר י ר ד ע ל ה מ ח ג ה ע ם כיבוי ה א ו ר ו ת ב ש ע ה ת ש ע ו ע ד כאלף במידת איש לתוך נדחסו צריף אחד וחיפשו מנוח לגוף ארבע לפגות העייף. אולם העינויים ל א ת מ ו .ב ל י ל ו ת ע ר כ ו ״ ה א ס ק ר י ם ״ ואנשי ה ־ ס ״ ס ה ז ו ט ר י ם ,ש ע ש ו ע י ם משלהם. ב ה י ו ת ם ש ת ו י י ם ,היו פ ו ר צ י ם ב ל י ל ה אל ת ו ך ה צ ר י פ י ם ו פ ו ת ח י ם ב י ר י ו ת על ה ״ פ ר י ט ש ן ״ .א ו ל ם ש ע ו ת ה ע ר ב ,ל פ נ י השינה ,היו ש ע ו ת מ ל כ ו ת ם ש ל ס ו ח ר י השוק על השחור כך במחנה. והעלימו עין מ ו ס ד זה משום התקיים טובות למחצה. באופן רשמי עסקו ה ה נ א ה שזכו להן. הגרמנים במסחר ידעו זה כל היוצאים ל ע ב ו ד ה ב ע י ר ,ע ו ב ד י ה ס ד נ א ו ת ,ע ו ב ד י הניקיון ,ש ו ט ר י ה מ ח נ ה ה י ה ו ד י ם ה מ ט ב ח ו ה מ ח ס נ י ם .ב ע ל י ה ש ר ר ה היו א ו ת ם י ס ו ד ו ת פ ל י ל י י ם ש ה ת מ ח ו ת ם ועובדי ה י ת ה ב כ ך .כ ל מ י ש ה י ה בידו כ ס ף ,יכול היה ל ק נ ו ת ב מ ח נ ה כ ל ש ח ש ק ה נ פ ש ו , בלחם ונקניק וכלה החל ב מ ש ק א ו ת ומעדנים .ב מ צ ר כ י ם והממונים. היו אנשים אשר את ״האסקרים״ את ה ח ד ש י ם ,ח ו ק י ם ' א ת ה ח ל ש י ם .כ ש ל א היה עשקו א ל ה ניתן היה איש את רעהו, לשחד וותיקים ב ד י ה ם כסף ,סחרו במי הרחצה ש ל ה ם או ב ש י ר ו ת י ם ש ש ר ת ו א ת ב ע ל י המאה .מ ע ר כ ת ש ל ח ו ק י ם ח ש א י י ם נ ו צ ר ה במחגה: אבדה ״ כ ש ג ב ר ו ה ה ב ר ח ו ת פ נ י מ ה ,נ ע ש ו ה ב ד י ק ו ת ב ש ע ר ת כ ו פ ו ת י ו ת ר .או אן הסחורה, אבד הכסף ש ה י ה אסור ע ל פ י ה ת ק נ ו ת .מ ב ר י ח המזון שירד מ נ כ ס י ו ו ל א ה י ה ל ו מ ט מ ו ן מ ש ל ו ,לווה א צ ל א ח ר י ם ב ר ב י ת ק צ ו צ ה כ ד י ל ש ו ב ולסחור .״בית־דין״ פנימי מיוחד שמר על פרעון ההלוואה ועל ת ש ל ו ם הריבית. 6 החברות לא פטרה מתשלום ה ח ו ב ״ . ס ו ח ר י ם א ל ה ה ת ה ל כ ו בין ה ד ר ג ש י ם ו ל ע ת י ם היו מ כ נ י ס י ם א פ י ל ו ע ל ו נ י מ ח ת ר ת פולגים. מ צ ר ך גוםף ש ה י ה ל ו ביקוש רב ,היה ר ע ל ה צ י א ג ק ל י .מ ס פ ר ר ב ש ל א ס י ר י ם ר כ ש ו ב פ ר ו ט ו ת י ה ם ה א ח ר ו ג ו ת ר ע ל זה ושמרוהו ע מ ם .ה ו א ע ו ד ד א ו ת ם וחיזק א ת ה ת ח ו ש ה ,כ י מ ו ת ם ל א יהיה מ ל ו ו ה בייסורים ו י ק ר ה ע ל פ י ב ח י ר ת ם . 127 אוירת ותסכיל. אי הקדחתנית ששררה הביאה תחושה של א י ת ם א ס י ר י ם א ש ר ל א היי בנייים נ פ ש י ת ל ה ס ת ג ל ו ת א ל ח ו ק י ה ג ׳ ו נ ג ל ש ל א היה פעלו בצריפים עמה קשה יאוש כסף התקשו בידיהם, במצב להתקיים התחושה, זה. סביבם כי א נ ש י ם ש ב ע י ם ובריאים ,ב ע ו ד ה ם נ א ל צ י ל ה ס ת פ ק ב מ ר ק ה ד ל י ח י ב פ ר י ס ת ה ל ח ם ה י ק ר ה ,היתד ,ב ל ת י נ ס ב ל ת .ה י ס י ב ל ת א ר א ת ה מ ת ר ח ש א ס י ר ה מ ח נ ה : ״ ק ע ר י ת מ ר ק ס מ י ך א פ ש ר היה ל ה ח ל י ף ב ר ב ע כ י כ ר ל ח ם ש ח י ר י ט ח י ב ,כ א י ל ו מרפש, אפוי — ב ש מ י נ י ת ה כ י כ ר .מ י ש ה י ו לי ב נ י וקערית מרק דליל מ ש פ ח ה ש ח ר ד ו ל ג ו ר ל ו ,ל א ה י ה זקוק ל מ ר ק ו ק י ב ל ת מ ו ר ת ו ל ח ם .היוצאים מחוץ למחנה ,עסקו אל בנדבה או כפיות. ח מ ש ס י ג ר י ו ת ב מ ח י ר ק ע ר י ת מ ר ק .ה א ס י ר י ם ה ח ד ש י ם — יש והיו להם אספום במרכולת באשפתות, ״באוצרות״ סכרין, תירס, שלהם: סוכר תפו״א שנמכרו שקיבלום במנות על ת פ ו ח י ם ב ב ג ד י ה ם ,יהלומים ,דולרים ,ש ע ו נ י ם ו מ ט ב ע ו ת זהב .ל ק ח נ י ם מובהקים עד שבחבורה ,מצאו דרכים מהרה הםירוגים ל ה ו צ י א מן את אוצרותיהם ופיתו אותם ל מ ק ח וממכר ואף הבסיחו ה ב ט ח ו ת מפוקפקות״*. ימי א׳ ב ש ב ו ע היו חריגים .ביום זה ל א הוצאו ה א ס י ר י ם ל ע ב ו ד ה .ב ד ר ך ־ כ ל ל אפשרות מנוחה בשעות הצהרים, לפני כאשר המחנה מפקד נהג ניתנה להם לארח א ו ר ח י ם ב ב י ת ו ש ב מ ח נ ה .אזי גיגנה ת ז מ ו ר ת ה מ ח נ ה ל כ ב ו ד ם י צ י ר ו ת של ווגגר ,ב א ך וגריג .ל ע ת י ם ר צ ה וילהאוז ל ה ת פ א ר ב נ ת י נ י ו וגהג ל ע ר ו ך ״מירוצים״ ל ה נ א ת אורחיו. שונים תזמורת ה מ ח נ ה הוקמה על פי שיסתם של הגרמנים ,ע ל מ נ ת ללוות בצלילי א ת א ס י ר י ה מ ח נ ו ת .גם ב מ ח נ ה י א נ ו ב ס ק י נ מ צ א קצין ס ״ ס מ ש ו ג ע ל ד ב ר מוסיקה ה מ ח נ ה ע ו ד ד א ו ת ו ב ה ק מ ת ה ת ז מ ו ר ת ,ש ה ר י הישג מעין זה ה ע ל ה ומפקד את ערכו כמפקד .התזמורת הוקמה על ל י ר י כ ר ד ר ו ק י ט א ,ס ג נ ו ש ל וילהאוז ,א ש ר בתזמורת ומן לפני היה נגן המלחמה בקאטוביץ. ג׳אז מבין המחנה אסירי ה ג י ט ו ה ו ב א ו נ ג נ י ם ו מ ל ח י נ י ם ר ב י ם ש ש ר ד ו מן ה א ק צ י ו ת .היו א ל ה ה כ נ ר ליאון שטריקס, שלכטר ודאג של מורה ורבים בקונסרבטוריון אחרים. לתנאיהם נהגו רוקיטא הפיסיים .ה ו א נ ה ג קטע מוסיקלי נגדי״, בלבוב, דאג המנצח לשכנם לציין יוסף בצריף בגלוי מ ב ו צ ע היטב ,ל ה ש פ י ע על המלחין מונד, מיוחד, באזני סיפק הנגנים, ה ח ל ט ו ת י ו .״יש כי לך זיגמונט להם מזון יש בכוחו נשק בטוח נ ה ג ל ו מ ר ל ש ט ר י ק ם ,״לא אני ש ו ל ט ב ך ע כ ש י ו א ל א א ת ה בי״ ואמנם, הנגנים לרצותו ולפייסו בשעות זעם, במטרה למנוע המתות 7 נוספות . באחד ה י מ י ם ציווה ר ו ק י ט א ע ל ה מ ל ח י ן זיגמונט ש ט ר י ק ס ,ל ח ב ר ק ט ע מ ו ס י ק ל י מיוחד הובלת שעתיד היה להיות מנוגן בעת ביצוע האקציות במחנה ובעת ה א ס י ר י ם א ל ״ ה ח ו ל ו ת ״ .ה ש ם ש ב ח ר ר ו ק י ט א ל ק ט ע זה ,ל א ה ס ת י ר ד ב ר :״ ט נ ג ו המוות״. אותו, ט נ ג ו ה מ ו ו ת ה ו ש מ ע ב מ ש ך חדשי א ב י ב ראתה ,1943ו ה ת ז מ ו ר ת ש נ י ג נ ה וקח כיצד קהלה הולך ומצטמק ,כיצד יותר ויותר ב ר י ג ד ו ת יצאו מ ן ה מ ח נ ה ו ל א ש ב ו א ל י ו יותר .ו ג ם ע ל י ה נ פ ל ה כ ו ר ת .ר ו ק י ט א ב ח ר ל א נ ש י ה ת ז מ ו ר ת מ ו ו ת מ י ו ח ד ויאה .ה ם ה ו ע מ ד ו ב מ ע ג ל ו נ צ ט ו ו ל נ ג ן א ת ״ ט נ ג ו ה מ ו ו ת ״ .א ח ד אחרי השני נקראו להיכנס אל תוך המעגל ונורו, בעל שחבריהם 8 אחרון ה מ נ ג נ י ם ס י י ם א ת ה ק ט ע ע ד ס ו פ ו ונורה אף ה ו א . 128 המשיכו לנגן. פעילות תרבותית וחיי הרוח במחנה ע י ק ר קיומו ש ל העם היהודי ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ,ב א לידי מיצוי ב מ א ב ק ו ע ל ״קידוש־החיים׳׳. כאן וגם ת פ י ס ה זו ה ו ב א ה על בציצית אחזה ולא ראשם ל י ה א ס י ר י ם מן להם הניחה ה ג י ט א ו ת אל ה מ ח נ ו ת , לשקוע מובנו בחידלון. של ק י ד ו ש ־ ה ח י י ם ל א מ ו צ ה ב מ א ב ק הפיסי ה י ו ם ־ י ו מ י ב ל ב ד .ק י ו ם ה ג ו ף ל ש ם ש מ י ר ת מאבק החיים, פגכת להשגת גוספת מזון ממהלומות, והתחמקות הכרח היו ה מ צ י א ו ת .א ו ל ם מ ש מ ע ו ת ו ש ל ק י ד ו ש ־ ה ח י י ם היתד .מ ע ב ר ל מ ע ש י ם אלה .ת מ צ י ת ו ה י ת ה ג ם ק י ד ו ש ח י י ־ ה נ פ ש :ע ש י ה א י נ ס ט י נ ק ט י ב י ת כ ד י ל ק י י ם א ת ה א ד ם בצלמו. לשמור יחס ג ם ב ת ו פ ת על ע ר כ י ם אנושיים .ק י ו ם מ י ד ו ת מ ו ס ר ,יושר ואחווה וגילוי לזולת גם אחר דרך ב ע י ת ו ת מ צ ו ק ה .ח ש ו ב י ם מ א ו ד היו ה ח י פ ו ש י ם שבה י כ ו ל היה ה א ס י ר ל א ל ה י כ נ ע ל א פ א ת י ה שהיתר .מ נ ת ־ ח ל ק ם ל א ח ר שהייה מ מ ו ש כ ת במחנה. שניתן א ו ר ח ־ החיים היה כ ה ק ש ה וכה טעון מ ת ח י ם ,ע ד כי ק ש ה היה ל ש ע ר ל ע ס ו ק ב נ ו ש א י ם ו ב מ ע ש י ם שהיו מ ע ב ר ל צ ו ר ך ה ת מ י ד י ל ה ת ר כ ז ב ש מ י ר ה ע ל ק י ו ם החיים .מ א ב ק יום־יומי זה ,עלול ה י ה ו א מ נ ם גרם ,ל ש ק י ע ת ח י י ־ ה נ פ ש ה א ס י ר ל ד ר ג ה ה פ ר מ י ט י ב י ת ביותר .ל ג ב י ר ב י ם ,ג ר מ ו חיים א ל ה ל ה ת ע ל מ ו ת של מעשה מכל שלא בו היה כדי לשמור חילם, על זמן ותוך אמנם מסוים, הגיעו ל א ט י מ ו ת ר ג ש מ ו ח ל ט ת כ ל פ י ס ב י ב ת ם . א ו ל ם ש ק י ע ה זו א ל ה א ד י ש ו ת ו ה א ט י מ ו ת ל א ה י ת ה נ ח ל ת ם ש ל כ ל ל האסירים. ב ר ו ב ה מ ח נ ו ת ו ב י נ ל ם גם מ ח נ ה יאנובסקי ,נ מ צ א ו ע ש ר ו ת א ס י ר י ם אשר גם ב ת ו ך היום־יום, קשיי נפשם, והסלקציות, האקציות דרך מצאו א ת זכר העבר ואת השאיפות והתקוות בפינה לשמור ל ע ת ל ,וביטאו נסתרת זאת של באמצעות פ ע י ל ו ת ר ו ח נ י ת .הסיכויים ו ה א פ ש ר ו י ו ת ל ק י י ם פ ע י ל ו ת מעין זו ,היו קשורים ק ש ר אל ישיר תנאי חילם ומעמדם של האסירים בתוך חיי מערכת המחנה. רק ל ע ת י ם ר ח ו ק ו ת היתד .א פ ש ר ו ת ל א ס י ר י ב ר י ג ד ו ת ־ ה ע ו נ ש י ן ל י ה נ ו ת מ מ ע מ ד ם ו מ ש מ ם מזמנים רבה, כוח. טרום הללו מלחמתיים. ע ב ד ו כה הורעבו קשה, באכזריות והוכו כה ע ד כ י ע ם ש ו ב ם א ל צ ר י פ י ה ם המיושנים ,צ נ ח ו ע ל ד ר ג ש י העץ באפס־ להם להפיק צריפיהם מעצמם היו לועים בתנאים הגרועים ביותר כ ל מ א מ ץ א ש ר ח ר ג מ ן ה צ ו ר ך ל ה ש ג ת מזון, וקשה היה שעות שינה והתחמקות 9 מ מ ל ק ו ת .ל ר ו ב גהגו ה ג ר מ נ י ם ל ש ב ץ א י נ ט ל ק ט ו א ל י ם ח ס ר י מ ק צ ו ע חיוני ב ב ר י ג ד ו ת העבלה תקופת ״השחורה״ ,ואלה ל א הצליחו להחזיק מ ע מ ד ב מ ע מ ס ה זו .ל ר ו ב היתד. עמדו נכשלו שהייתם במחנה קצרה מאל. לא הם במחלות ובעיקר ב ח ו ס ר י כ ו ל ת ם ל ה ס ת ג ל אל ד ר ך החיים ה ח ד ש ה .מ ע ר כ ת ה ח ו ק י ם ה ח ד ש ה ש ל פ י ה רק החזק יכול להישרד ,העיקה ע ל ל ם . לרוב ל ל ם ר פ ו ,ה ם ש ק ע ו ב ח ו ס ר ־ א ו ג י ם והיו ה ר א ש ו נ י ם א ש ר ה ו צ א ו א ל ״ ב י ן ה ג ד ר ו ת ״ או נ פ ל ו ב ״ מ ל ו ץ הויטמינים״. ר ק מ י ש נ ת מ ז ל מ ז ל ו ורישיק א ק ם ר ה צ ל י ח ל ה ע ב י ר ו ל ב ר י ג ד ה מ ו ב ח ר ת יותר ,זכה. אז ה ו ב ט ח ו ל ו סיכויים מ ש ו פ ר י ם ואז ג ם ש ב ו ו ה ת ע ו ר ר ו בו מ ש ק ע י ם נ פ ש י י ם רדומים ,ש ה פ כ ו ל י ס ל רוחני יצירתי ותוסס. א ת ה פ ע י ל ו ת ה ת ר ב ו ת י ת ב מ ח נ ה ,גיתן ל ס ו ו ג ל ש נ י מ י ש ו ר י ם נ פ ר ד י ם ו ב ר ו ר י ם : המישור השירה בן־לוויה הספונטני־עממי והמישור הספרותי המהוקצע. חלק בלתי קבוע בעת נפרד מחיי המחנה. האסירים צ ע ל ת ם לעבודה בבוקר ב מ י ש ו ר ה ס פ ו נ ט נ י היתד. הוכרחו ו ב ע ת השיבה לשיר. השיר היה ל ע ת ערב .ה ש י ר ה 129 לא של נבעה מבחירתם החפשית האסירים .ע ל פ י גירסת העבודה הגרמנים, היתד• ״ מ ה נ ה ו מ ש ח ר ר ת ״ ,ו ע ל כן ה י ה ע ל האסירים ל ל ו ו ת א ו ת ה ו א ל י ה ,ב ש י ר ה . ה י ת ה זו צריכה ל ה י ו ת ש י ר ה ק ו ל ח ת ורמה .מ ר א ה ה א ס י ר י ם ה ש ר י ם ב ע ת ה ל י כ ת ם , היה ב ב ח י נ ת מ ר א ה ס ו ר י א ל י ס ט י מ ו ש ל ם ,ל ו ט ר ח מ י מ ן ה א ז ר ח י ם ה ח פ ש י י ם ל ה ק ד י ש ל ו מ ב ט .טורים א ר ו כ י ם ו מ ת מ ש כ י ם ש ל אסירים ל ב ו ש י קרעים ,ה מ ש ר כ י ם ר ג ל י ה ם ב נ ע ל י העץ ה כ ב ד ו ת ,צ ו ל ע י ם ו ח ב ו ל י ם ,ר א ש י ה ם מ ג ו ל ח י ם ,פ נ י ה ם ש ק ו ע י ם ו א פ ו ר י ם , מ ש מ י ע ש י ר ה ע ל י ז ה ו ר מ ה .ה ג ר מ נ י ם ו ״ ה א ם ק ר י ם ״ המלווים ,ה י ו ר ג י ש י ם ופיהם צליל של לכל והצליפו היה עייפות. שפגה ברגע גחלשה, השירה או מד השוטים הורמו אחת בטורי ה ה ו ל כ י ם ו ק ו ל ו ת ה ש ו מ ר י ם ה א י צ ו .Zingen, zingen :ל א ב ש י ר ה ר מ ה זו ,ס י כ ו י ל ה צ י ל א ת ה ט ו ר מ ח ב ט ו ת ויריות .כ ך צ מ ח ה ש י ר ה ס פ ו נ ט נ י ת ו פ ר י מ י ט י ב י ת ב מ ח נ ה .מ ח ב ר י ה ם של שירים א ל ה נ ו ת ר ו ל ר ו ב אנוגימיים. ל ש י ר י ם היו ,כ כ ל ה נ ר א ה ,י ו ת ר מ מ ח ב ר א ח ד ואיש א י ש הוסיף ח ר ו ז י ם כ י ד כ ש ר ו נ ו השירים ח ו ב ר ו ו ה ו ת א מ ו ל ר ו ב ודמיוגו. הופצו במחנה בתאור חיי ה מ ח נ ה ו ב י ט א ו א ת זווית־ הראיה ש ל ה א ס י ר י ם ו א ת ה ש ת ק פ ו ת ם ש ל חיי המחנה, והוולגרית והושמעו בעיניהם. היתה על רוב שרירה די לצלילי מגגינה מוכרת ופופולרית. האסירים השירים בהם. היו אולם עת. בכל יצירות ג ם אז לרב עסקו פרימיטיביות הסתתר שירים הם שהנימה בחרוזיהם אלה הגסה הרב, הייאוש נ ת ג ל ו ב ה ם חיסורים ,ה כ א ב ,ה ג ע ג ו ע י ם ו ח ו ס ר ה ת ק ו ה . על אף הוולגריזציה של התאור המחוספסת, והלשון מורגש ב ש י ר י ם 10 ה כ א ב ה ע מ ו ק ע ל א ו ר ח ה ח י י ם ש ב ו ה ם חיים .ת א ו ר א י מ ת ־ ה מ ו ו ת ש ג ו ס כ ת ה ו פ ע ת ה מ פ ק ד ואוירת הייאוש ו ח ו ס ר האוגים .ב ב ה י ר ו ת ו ב ח ד ו ת מ צ ט י י ר י ם ב ש י ר ,ה ע י י פ ו ת מ ן ה א ק צ י ו ת ,ה ג ע ג ו ע י ם ו ח ו ס ר ה ו ד א ו ת ב א ש ר ל ג ו ר ל בגי ה מ ש פ ח ה .י ו ת ר מ כ ל ח ו ז ר ת ה ש א ל ה ה מ י י ס ר ת ,ה א ם ג ו ת ר ה ת ק ו ה כלשהי. בתקופת האקציות הגדולות של שנת ,1942צץ ו ה ו פ י ע יאנובסקי במחגה שיר מוות מוזר ונורא שיש בו משום עירוב של ש ח ו ק ־ ל ע נ ה ולעג עצמי מר, כרוך ב ה ט ל ת מ א ר ה ז ו ע ק ת ע ל ר א ש י המענים .כ ב ס י ם לשיר, השתמש המחבר ה א נ ו נ י מ י ב ק ל ל ה ה ע מ מ י ת ה י ה ד י ת ״ייכנס ה ר ו ח ב א ב י א ב י ה ם ״ ו ע ש ה ב ה ש י מ ו ש ב ב נ י י ת ב ת י השיר .א ת ה ק ל ל ה ה י ש נ ה ה ס ב ה מ ח ב ר א ל ר א ש י ה ג ר מ נ י ם ו ע ו ז ר י ה ם והיא ואת הפכה ל ע מ ד השדרה חבריו מאשמה. בשיר של שיר־לכת .אולם ק ש ה זה המחבר לא נשמעים קולות לעג ניקה וסרקאזם ח ו ס ר האונים ש מ ג ל י ם ה א ס י ר י ם ה ה ו פ כ ת א ת החיים ל ח ס ר י ת כ ל י ת : המרק אינו א ל א מ ע ט מים כ ל א ו כ ל ו מ ו ס י ף חיוורון אפיים. גם ל מ ו ת צריך לשיעורין ייכנס הרוח באבי אביהם. במחגה המגיפה פשטה לשוא רופא שם תחפש עתה .גווע ע ם נ ו ש א י ה ט ל א י ה צ ה ו ב ייכגם הרוח ב א ב י אביהם. 130 / את עצמו מר לגבי ואם נפל הגורל עליך ל ד ל ק ב ר ,אל ת מ ע ד רגלר. כולנו מועמדים לכד 1 1 ייכנס הרוח באבי א ב י ה ם . ב מ ח נ ה י א נ ו ב ס ק י ש ב ו ה ע נ י ש ה היתד .כה ח מ ו ר ה ,ל ל א ה ב ח נ ה ב א ש ר ל מ ע ש ה שעשה האסיר ,העזו אפילו באזני בגלוי אנונימיים ל ח ב ר ולשיר אסירים כשהם הגרמנים, חלק מסווים שירים מן מרדניים המשמעות ולעתים האמיתית, כדי ש ל א ת ו ב ן ל ג ר מ נ י ם ו ל ״ א ס ק ר י ם ״ . א ו ל ם ל א ר ק י צ י ר ו ת ס פ ו נ ט נ י ו ת היו ב מ ח נ ה י א ג ו ב ס ק י .ב ת ו ר המון ה א ס י ר י ם היוצרים מצאו את רעהו מתיר איש התגבשו חוש נ ס ת ר , והחסונים לקבוצות ש ב ה ם ,ה צ ל י ח ו ל ה ת ג ב ר ע ל מ צ ו ק ו ת החיים ו ל מ צ ו א מ פ ל ט ב ע ו ל ם ה ש י ר ה ו ה ס פ ר ו ת . ל א ה י ה ע ו ל ה בידיהם, מפעל זה בחוש בריא נסיונו ומתיד אילולא מפעלו הבין במחנה, אקסר ה א מ ת של הצעיר, רישיק אקםר*. של היוצרים שקיומם ה ל ל ו ו ה מ ש ד י צ י ר ת ם ,ח ש ו ב י ם ל א ר ק להם ,כ י א ם ג ם ל כ ל ל ה א ס י ר י ם ב מ ח נ ה . ה ו א ה ע ר י ד נ כ ו נ ה א ת כ ו ח ה ו ע ו צ מ ת ה ש ל יצירה ה נ כ ת ב ת ו ה נ ק ר א ת ב ת נ א י מ ח נ ה , ה ש פ ע ת ה על האנשים הצמאים למלה הכתובה והמושרת .א ק ס ר אסף וריכן ואת את אנשי הרוח שהובאו למחנה ,איתר אותם מבין אלפי האסירים והעבירם בדרכי עורמה מן והיתד. קיימת אפשרות לערוף מפגשים ולהימלט מן ההשגחה בהן הבריגדות ידועים אישים המוסיקאים הקשות בתחומי שהועסקו אל ע ו ב ד י העיר. הספרות, בתזמורת השירה, המחנה. ש ם היו התנאים העיתונאות במקביל נוחים והציור, לעבודתם יותר המתמדת .פעלו בנוסף היומיומית, על ניצלו א ס י ר י ם אלד .כ ל ר ג ע פנוי כ ד י ל ה מ ש י ר ב מ פ ע ל ם .י צ י ר ו ת י ה ם ל א נ ו ת ר ו ע ל ו מ ו ת . הם חילקו אותן עם האסירים כלל והן הושמעו מפה לאוזן עצמו. במחנה ל א אחת הודפסו היצירות במכונת הכתיבה אשר במשרדי המחנה ,תוך ה ס ת כ נ ו ת ב ר ו ר ה ש ל צ ו ו ת ה מ ש ר ד .א נ ש י ם האזינו ל מ ש ו ר ר י ם ו ל ס ו פ ר י ם ש ק ר א ו י צ י ר ו ת י ה ם בסתר ה־ס״ס הצריפים ,גיחכו למראה ה ק ר י ק ס ו ר ו ת שצויירו ו ב ה ן ה ו צ ג ו ד מ ו י ו ת צ ו ו ת עיוותיהם, הכותרת הדגשת תוך והשתתפו ״בנשפים״ ספרותיים. גולת היתד ,י ו ז מ ת ה ש ל ב ר י ג ד ת ע ו ב ד י הנקיון אשר מ י ס ד ה א ת ה מ פ ג ש י ם ל כ ל ל מ פ ג ש תרבותי ק ב ו ע פ ע מ י י ם ב ש ב ו ע ,ב י מ י ר א ש ו ן ורביעי. ראשיתה של הפעילות יאנובסקי. בליל מחתרתיים, אולם באישורו ובנוכחותו של ״האובריודע״ רומאן קאמפף .האסירים הכינו חג ה ס פ ר ו ת י ת ,היתד .ע ו ד בימיו המולד הראשון במחנה, לשהותם ה ר א ש ו נ י ם של נערך מפגש מחנה בתנאים ס כ ס ט י ם ו ח י ל ק ו בין ה מ ש ת ת פ י ם ק ס ע י ש י ר ה ל ק ר י א ה .מ נ ח ה ה ע ר ב ה י ה המלחין שלכםר ובסיומו נותרו הנוכחים בעינים דומעות. גם קאמפף עצמו 1 2 ה ז י ל ד מ ע ה ו י ח ס ו ל א ס י ר י ם היה ס ל ח נ י ב מ ו ד ג ש . במשד שנת ,1942 הובאו אל המחנה הסופי האקציות הגדולות מלבוב * היד .רשם ואחראי לסידור העבודה במחנה ,תפקיד בעל חשיבות ומעמד .סייע רבות לאנשים בצרתם .למרות שהיתר ,לו אפשרות לברוח ,לא חסכים באמרו ,כי המעשה יגרור ענשים כבדים לרבים אחרים. 131 ו מ ר ח ב י גליציה .ב י נ י ה ם היו א י נ ט ל ק ט ו א ל י ם רבים; ה ס ו פ ר י ם י ר ח מ י א ל ו ה ל נ ה גרין, ה ע ת ו נ א י ד ו ד פ ר א נ ק ל ,ה ס א ט י ר י ק ן ז י ג מ ו נ ט י ש ו ר ,ה מ ש ו ר ר מ י כ א ל בורוביץ ,ה צ י י ר פ ר ץ ק ל י י נ מ א ן ,ה ס ו פ ר י ם י ע ק ב שודדן ,ס א נ י ה פ ר י ד מ ן ובן ציון ג י ג צ ב ו ר ג .ק ב ו צ ה נוספת של היתה סופרים בשפה שכתבו קארל הפולנית, ואלכסנדר דרזנר דאן .ל א א ח ת נ א ל צ ו ל ה פ ס י ק א ת דיוניהם ה ל י ל י י ם ו א ת ק ר י א ת י צ י ר ו ת י ה ם נ ו כ ח התנגדותם גם בערב ואזי של שכניהם לדרגשים. הנשים במחנה פעילות התקיימה ספרותית יום ש ש י ה י ו ה נ ש י ם מ ת כ נ ס ו ת בצריפיהן. ה י ת ה ה ל נ ה גדין י ו ש ב ת .ו ק ו ר א ת בפניהן אשר בלילות. חיברה יצירה מרשימה עם נרחבת. ערב הסדרגיות היו מציבות צופה באידיש ובפולנית, שהותירה חינו אחריה, ובעיקר השירים את שניתן השיר, ל מ צ ו א בו ב י ט ו י ל כ ל ל הוויית החיים במחגה .ב ש י ר מ ו ד ג ש ת ה ב ע ת ה כ א ב ה ע מ ו ק חוסר לגוכח להתמודד האפשרות למחוק המציאות את ואם הסובבת. למוחקה, אין יש 1 ע מ ה * .זהו ש י ר ה ת ק ו ה והייאוש ,שיר ה א ש ל י ה ו ה מ צ י א ו ת .ש י ר ש ב ו ג ע ש ה ש י מ ו ש ב מ י ג ו ח י ם יומיומיים ש מ ט ב ע ם יוצרים ר ו ש ם ש ל חיי ש ל ו ו ה ושיגרה. ה ש י מ ו ש ב מ פ ע ל י ם ״שותים״ ,״צוחקים״ ,״נוגסים״ ,״מקיימים״ ,מ ע י ד י ם ,ל כ א ו ר ה , ע ל פ ע י ל ו ת ש י ג ר ת י ת ב ס ב י ב ה ט ב ע י ת ורגועה .א ו ל ם מ י ד מ ו פ י ע ה ש ו ר ת ד י מ ו י י ם מ ק ב י ל ה ו נ ו ג ד ת ,ה י ו צ ר ת א ת ה מ צ י א ו ת המחרידה ,ב א מ צ ע ו ת ת א ו ר י מ ק ו ם .ת א ו ר ו א ת ר י ו ,ו ה ם ה י ו צ ר י ם א ת רושם ה ח י ד ל ו ן :ה ר החול ,ע מ ק ה מ ו ו ת ו ש ע ר המחנה המחנה הנעול ,היגם הגיגוד המוחלט לתמונה הפסטורלית העשויה להיווצר בדמיון השומע. אותם א ס י ר ה מ ח נ ה חש ,כי חייו בו א י נ ם י כ ו ל י ם ל ה י ו ת חי לפני כליאתו. ה מ ת א י מ ה יותר ,ה י נ ה התחושה ה מ ש כ ם ש ל חיים תחושת מחדש. לידה ג ל ג ו ל א ח ר א ל ע ו ל ם ב ע ל מ ע ר כ ת חוקים שונה ו כ ל ל י ם מ ע ו ר ר י ח ל ח ל ה .ה מ ש ו ר ר ת ב פ ג י המאןין ,כ י ל ד ה מ ח ו ד ש ת זו מ ש מ ע ו ת ה גוראה .ה ס פ י ר ה ל ק ר א ת מתריעה ה ש ח ר ו ר ש ה י ג ה ת מ י ד ר ג ע מ ש מ ח ,ה ו פ כ ת ל ח ס ר ת ת כ ל י ת ב מ ח נ ה ריכוז .ה ש ת י ה , הצחוק וההתרפקות על העבר, מתרחשים הר בצל ליד החול, המחגה שער ה ס ג ו ר ו ב ן ה ז ו ג ה י ח י ד ש ע מ ו נ ו ת ר ל ש ת ו ת לחיים ,הינו מ ל א ך ־ ה מ ו ו ת . תחושה והבריחים זו, של הפער הגדול הקיים בין החיים במחגה ובין ת ק ו ו ת ה ש ח ר ו ר ,ב א ה י ל ד י ביטוי ב ש י ר י ה מאחורי החומות אסירת המחנה, של הנערה יאנינה השלם ב ת השתים־עשרה .לבושה ומוסווית כאשה צעירה ומוגנת ע ל ידי כ ל ל ה א ס י ר ו ת ,פ ן יגלו הגרמנים א ת ק י ו מ ה ש ל י ל ד ה ב מ ח נ ה ,ת א ר ה א ת חיי וכל המחנה, את עומס הרגשות ב ל ב ה של ילדה ז א ת מ ת ו ך ת ו ם נ ע ו ר י ם .ה מ ח נ ה עורר ב ה ורוגע מגגינות על אבדן א ם זכרונות הכרוכים ואב ומשפחה בבילוי עליז ב ע י ת ו ת ש ל ו ם ,א ת ר מ ש ח ק י ם ושעשועים ב מ ק ו ם ב ו ש ו ל ט ה מ ו ו ת ,צ ל י ל י עליזות וקולות א נ ש י ם מאושרים במקום בו עולים ענני עשן. אולם ה מ צ י א ו ת ש ב ה ה י א שרויה ,ד ו ח ק ת מ ח ז ו ת ה ר מ ו נ י י ם א ל ה ל פ א ת י ה ת מ ו נ ה .ב מ ר כ ז ה מציירת הכותבת תמוגה ב ע ל ת גוונים קדרים וכהים. היא מדגישה את עמק ה מ ו ו ת ו א ת ע ש ן ה מ ד ו ר ו ת .הגיגוד האכזרי בין ה ת מ ו נ ה ה פ ס ט ו ר ל י ת ל ב י ן ה מ צ י א ו ת , היגו קשה ,ד ו ו ק א מ ש ו ם ש א ל ו ת י ה ה ת מ י מ ו ת ש ל הילדה .ע ת ה ,כ ש כ ל מ ש פ ח ת ה עלתה להישאר 132 בעשן ,ה א ם ת ו כ ל ל ח ז ו ר שוב אל ה ש ד ה ה י ר ו ק ו ה פ ו ר ח א ו ש מ א ע ד י ף בחשכת השדה הקודר: )״חולות״( כ מ ה נ ה ד ר הנוף ,ה ש ד ו ת ,ה ש מ ש ה א ר ג מ נ י ת . העצים שם על הגבעה, ופס הרכבת מתחתם. כ מ ה היה י פ ה כאן ,כ ש ב ע י ת ו ת ח ו פ ש ה היינו מ ב ל י ם ו ס ב י ב ש י ר ח ו פ ש ש מ ח . עכשיו ל פ נ י נ ו ע מ ק ה מ ו ו ת שם יקירינו שנלקחו מאיתנו בכח מקום ומעל העמק עשן אפור מ י ת מ ר עשן של עצמות אמי ודם אבי משולב עם דמעותינו. צער ,מ ר י ר ו ת ו א ב ל ל ל א סוף אנו ,יהודים א ו מ ל ל י ם ,בזויים ו נ י ד ח י ם נסחבים בלי סוף אנו גוועים ב מ ח נ ה . ל פ נ י נ ו שני ש ד ו ת א ח ד שדה של ח ו פ ש וחיים והשני עטוף חשיבה וצלמוות. ולאיזה שדה אנו נמשכים יותר י ה א ם יכול עדיין ל מ ש ו ך א ו ת נ ו ה ח ו פ ש אחרי כה הרבה סבל ,אכזבות וחוסר ו ד א ו ת ו מי יקל עלינו א ת סבלנו ? אולי א ל ה י ם ר ו א ה ז א ת מ ל מ ע ל ה אל אולם 1 4 האכזבות והכשלונות ,עולים בעשן ב ח ו ל ו ת . ל א ר ק ה ש ל מ ה וייאוש ,ת ק ו ה ו א כ ז ב ה ,נ י כ ר ו ב ש י ר י ה מ ח נ ה .ר ב י ם היו השירים ו ר ק מ ע ט י ם מ ה ם נ ו ת ר ו ,א ש ר ב ה ם מ ו פ י ע ה ב צ ו ר ה ב ו ל ט ת ה ק ר י א ה לנקם ומרי .ק ר י א ה זו מ ו ב ל ע ת תשומת־לב. מיכאל בורוביץ, בתוך מוטיבים ספרותיים אך משורר בולם ופעיל בתנועת זועקת ומעוררת ההתגגרות האנטי־ נאצית ואסיר המחנה ,הפנה א ת שירו אל האלמונית אשר מ ס מ ל ת א ת האהבה, הדל ל ח מ י מ ו ת .היא ב א ל מ ו ג י ו ת ה ,ח י נ ה ה מ פ ל ס מ פ ג י ה ב ד י ד ו ת וחיסורים .א ו ל ם המשורר יש סבל אינו נ כ נ ע ל י י א ו ש ו ל א ד י ש ו ת .ה ח ש ב ו ן א י נ ו סגור .ל א א ב ד ה ה ת ק ו ה . לקמח לים ולהתמל במאבק על החיים וערכלם. בהתעלמות זו, מעל היום־יום ,יש מ ש ו ם ה ב ס ח ה ל ע ת ל . 133 ב ו ד ד ה היית ב ת ו ך המון ג ד ו ל אם כי ב כ ו ל ם אותן מ ח ש ב ו ת מ כ ר ס מ ו ת . ש ו ת ק ת א ת ביודעין כ י א י ש א ו ת ך ל א יבין. . כ ל א ח ד אכול א ו ת ם יסורים. ה ח ש ב ו ן אינו סגור ,היד ב ו ע ר ת מ מ ש , ה ר ח י ק י יאוש ,ל ש ם מ ה ח ו ל ש ת שוא. ע ל י נ ו ל ע ב ו ר או ל מ ו ת ל ל א כ ל ד מ ע ה , 1 6 ק י מ צ י ידך ,חיזקי ד י ד ה ו ה ש מ ע ת ם של קריאתם שירים . בדחיפות לעת הצריף לילה או בהפסקות ה צ ה ר י ם בעיר ,ה ב י א ה רווחה ל נ פ ש .ה ם ש ו כ נ ע ו ו ה ת ע ו ד ד ו ב ה י ו ו כ ח ם ש מ ח ש ב ו ת י ה ם ו ר ג ע י ה מ ש ב ר ל א היו קשים ע ל י ה ם ב ל ב ד .ה ש י ר י ם היוו ג ש ר ל ה ת ק ש ר ו ת ע מ ו ק ה ה א ס י ר י ם ו ד ב ק א ש ר ח י ב ר בין א ס י ר י ם מ ו ע ד פ י ם ו ג ח ו ת י ם ו ע ש א ם ש ו ת פ י ם בין הם לגורל. ביטאו אמוגה ופתחו וציפיה צוהר אל ןעיר הבדידות האוטמת, א ל ק ש ר אנושי ב ת ו ך עולם ב ה מ י ש ל ה ת ג ב ר ו ת ,א ש ר ב ו כ ל ד א ל י ם גבר. לאנשי לכשהוברר האונטרקונפט במחנה, כמה עד חשובה פעילותם של ה י ו צ ר י ם ו ע ר כ ה ש ל הדוגמה ה ר ו ח נ י ת ,ע ש ה ר י ש י ק א ק ס ר מ א מ צ י ם ליצור ע ב ו ר ם תגאים את גוחים כ כ ל האפשר .הוא ר י כ ו את רובם ב ב ר י ג ד ת הניקיון וזו הקימה ה מ פ ל ט התרבותי ואת ערבי הקריאה שסיפקו א ת המלה הכתובה .הבריגדה דירה איתרה מקום ב א ח ד המבגים ה ג ט ו ש י ם במרכז ח ל ו ק ת המזון וריכוז ה א ס י ר י ם ש ע ב ד ו העיר, בעיר. ברחוב סלוגצ׳גה, בקרבת ה ם גזהרו ו ל א שיפצו את המקום והקפידו על סילוק כל גורם מסקרן .צופה ה ו צ ב על המשמר ועמד ^zeks )תצפית( נדחקו ושוטרי ה מ ח נ ה הוזהרו מ פ נ י ה ת ג כ ל ו ת ו ה ל ש ג ו ת .ל מ ע ל ה מ מ א ה אסירים ל ת ו ך ח ד ר ש ח ל ו נ ו ת י ו נ א ט מ ו ב מ ע י ל י ם ,ע ש ש י ת נ פ ט ד ל ה האירה והיוותה תפאורה לקונצרטים המפגשים הספרותיים. ערוכים היו על פי תכנית קבועה 1 מ ר א ש .ג ק ב ע מ ג ה ה * ,אשר ה ח ל י ט ע ל ת ו כ ן ה מ פ ג ש ו ס ד ר ה ה ו פ ע ו ת .ל ר ו ב ע מ ד ו על ה פ ר ק עגיגי ד י ו מ א אחדים ,כ ג ו ן :ש י ח ה קטעי של א ח ד הרופאים ,ולאחריו ב א ו ס א ס י ר ה ע ל הווי הבריגדה .ב ע ת ק ר י א ת ה י צ י ר ו ת ה ס פ ר ו ת י ו ת גיכר היה, כי ה א ג ש י ם מ ת ע ט פ י ם ב מ ל י ם ו ש ו א פ י ם א ו ת ן א ל ק ר ב ם ,ג ם כ א ש ר ל א היה בהן ש ו ם מ ס ר מגחם .ר ו ב היצירות ל א ה ת ע ל מ ו מ ן ה מ צ י א ו ת .הן ע ס ק ו בהווי החיים ו ב מ ח ג ה ו ל ע ת י ם ג ם התקיים דיון .ה ס ו פ ר י ר ח מ י א ל ג ר י ן ח י ב ר ס פ ר ע ל חיי ה מ ח נ ה ו ג ה ג ל ק ר ו א ל פ נ י ה ם פ ר ק י ם מ מ נ ו .כ ת ב היד א ב ד ב ע ת ח י ס ו ל ה מ ח נ ה ,כפי ש א ב ד ו יצירות בין ר ב ו ת ש נ כ ת ב ו בו .היוצרים כ ת ב ו ב כ ל ז מ ן אפשרי .ב ש ע ו ת ר ע ב וקור, ה מ ת ה ל ה מ ת ה ,בזמן ה ה ל י כ ה וממנו לעבדה ובעת העבודה. ב ד ר כ ם אל המחנה היה ה מ ח ב ר מ ש נ ן ל ח ב ר י ו ה צ ו ע ד י ם ל צ ד ו א ת מ ל ו ת השיר ,ת ו ך ה ק פ ד ה ז ה י ר ה ו מ ק צ ו ע י ת ע ל סגנון ועריכה .ה ם ל א היו מ ו כ נ י ם ,א ף אם היה זה ב מ ח נ ה ריכוז, להתפשר ולהוציא תחת דם יצירות לקויות. ביטוי לחשיבות שייחסו ל ה מ ש כ ת יצירתם ,מ צ ו י ה בצוואה ש ה ו ת י ר א ח ר י ו ה ח ו ק ר ו ה ס ו פ ר י ע ג ק ל ש ו ד ר י ך : ״אני של מ ש א י ר יצירות אלה ב ל ת י מ פ ו ר ס מ ו ת ,ב ל י ש י פ ו ר י ם .אני ר ו א ה ש ה ה מ ת ה אחי ,היא מ ע ש ה כ מ ע ט גמור .יהוו ש י ר י ם בשעה 134 א ל ה ע ד ו ת ,ש ח י י ת י ויצרתי ג ם ש ה ח ר ב ה י ת ה מ ו נ ח ת ע ל צ ו א ר ״ ״ וזו ת מ צ י ת ה ש ל ר ו ח ה א ד ם החפשית. הערות (1ת .זאדרצקי ,במשול צלב הקרס בלבוב ,עמ׳ .134 (2שם ,עמ׳ .135ו כ ן :ד .כהנא ,יומן גיסו לבוב ,עמ׳ .116 M. Borwicz, Literature w obozie, p. 31. (3 (4 (5 (6 (7 (8 ת .זאדרצקי ,במשול צלב הקרס בלבוב ,עם׳ .199 שם ,עמי .314 י .מלטיאל ,באין נקם ,עמ׳ .112 ת .זאדרצקי ,במשול צלב הקרס בלבוב ,עמ׳ .201 M. Hanusiak, Lest we Forget, p. 63. (9ד .כהנא ,יומן גיסו לבוב ,עמ׳ .113 (10י .מלטיאל ,באין נקם .היה זה שיר אשר השמיעו האסירים ביום הצעידה והבליעו בו ביקורתם על המחנה. (11משה פרגר ,שירי ע ם גווע ,שנתון דבר ,תש׳׳ו. (12אירנה שאיוויטש ,בספר ׳׳מחנותי׳ בעריכת נ .בלומנטל ,עמ׳ .45 ובןS. Gogolowska, Szkola Okrucientwa, p. 38. : (13ראה שיר במבוא לעבודה. (14שירה של יאנינה השלם ,כ ת ב יד ,ארכיון :״בית לוחמי הגיסאות״. (15מתוך שירו של מיכאל בורויץ ,הופיע בקובץ ״ Z O T C H C A N I״ וארשה.1947 , (16יהודה אייסמן ,אשר שהה במחנה בשם ב ח י ,לאדנהיים והתגורר בצריף האונטרקוגפס ,היה לרוב המנחה של ערבי הספרות. P. Friedman, Roads to Extinction, p. 290. (17 135 הצ״וני־ ״הנוער. ו ב ע ק י ב א ־ בעתות מבחן רפאל י ־ י - 77 ^ בלומנפלד קיבוץ ״איחוד הנוער״הציוני־עקיבא״ בקילצה לפני ואחרי הפוגרום ) ח ל ק אנטישמיות בספרו לחלק התקופה פתולוגית ״בנתיבי לשתי א׳( הבריחה״, תקופות: עד סוף כותב אפרים יולי ,1946 דקל: ״את ומראשית הבריחה אוגוסט מ פ ו ל י ן יש 1946 ואילך. ה ר א ש ו נ ה ה י ת ה ת ק ו פ ה של ע ב ו ד ה ב ל ת י ־ ל י ג ל י ת ; פ ר ע ו ת ק י ל צ ה ו מ ק ר י ר צ ח ר ב י ם ש ל יהודים ב ס ב י ב ת ה — פ ת ח ו א ת ה ת ק ו פ ה ה ש נ י ה ב ״ ב ר י ח ה ״ מפולין. פ ו ג ר ו ם ק י ל צ ה ה ב י א ג ם א ת אישי ה ש ל ט ו ן ב פ ו ל י ן ל י ד י א ו ת ה ה מ ס ק נ ה ,כ ש ל נ ו ; ה ם נ ו כ ח ו ל ד ע ת ש י ק ש ה עליהם ,א ם ב כ ל ל יוכלו ,ל ע צ ו ר א ת ה ב ר י ח ה ה מ ב ו ה ל ת י ה ו ד י פולין ,ש מ מ ד י ה הגיעו ל ר ב ב ו ת .ה מ מ ש ל ה ב ח ר ה א פ ו א ב ד ר ך ה נ א ו ת ה של במתן ה י ת ר ליציאה בלתי כ ת ו ב ,על י צ י א ת היהודים מפולין״. ל פ י ת י א ו ר זה המונית בדרכי הבריחה, וב־ 30ליולי 1946 נערך הסכם אנו רואים ,וראיה זו מ ת ח ז ק ת ע ם ק ר י א ה ב ע ת ו נ ו ת היהודית ה י ו מ י ת ו ה פ ר י ו ד י ת ש ל א ו ת ה ת ק ו פ ה ,ש ה פ ו ג ר ו ם ב ע י ר ה א נ ט י ש מ י ת קילצה ,היווה ג ו ר ם מ כ ר י ע בזירוז ה ת ה ל י ך של י צ י א ת יהודי פ ו ל י ן מ א ר ץ זו ,אחרי מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ־ השגיה, לשקם ע ת גורמים יהודיים־קומוניםטיים ו ה ש ל ט ו נ ו ת הקומוגיסטיים בפולין ,ניסו א ת הישוב היהודי בפולין. קילצה היתה עיר א נ ט י ש מ י ת מ ו ב ה ק ת ו י ד ו ע ה ל ש מ צ ה ,ו ע ר י כ ת הפוגרומים ב ת ו כ ה ע ל ידי ה א נ ט י ש מ י ם ה פ ו ל נ י ם ה פ כ ה ל מ ס ו ר ת .ה פ ו ג ר ו ם ש ל ח ו ד ש יולי 1946 היה כ ב ר ה פ ו ג ר ו ם ה ש נ י ש נ ע ר ך ב ע י ר ז א ת ; א ת ה פ ו ג ר ו ם הראשון על היהודים ע ר כ ו ה פ ו ל נ י ם 28שנים ל פ נ י זה ,ביום ס י ו ם מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ־ ה ר א ש ו נ ה ,ע ת ה ע ם הפולני קיבל את עצמאותו המחודשת, אחרי 150 שנות שיעבוד תחת העול ש ל ג ר מ ג י ה ,רוסיה ואוסטריה .א ת הביטוי ה ר א ש ו ן ל ש מ ח ת ם ע ל ה ש ג ת ע צ מ א ו ת ם ה ם ה ב י ע ו ב ע ר י כ ת פ ו ג ר ו ם גגד יהודים ,א ש ר ה ת א ס פ ו ל א ס י פ ה ח ג י ג י ת כ ד י ל ה ב י ע תמיכה 136 ב מ מ ש ל ה ה פ ו ל נ י ת ה ע צ מ א י ת ,ו ב ו ־ ז מ נ י ת ל ב ט א א ת ש מ ח ת ם ב מ ל א ת שנה בלפור. להצהרת זה בפוגרום נרצחו למעלה יהודים, מעשרה נפצעו, מאות ו ה ר כ ו ש היהודי היה לביזה. ב־4 ,1946ש נ ה ליולי וחדשיים ל א ח ר ששרפו ה ל ה ב ו ת של גז ואש מלחמת־העולם־השניה, סיום מבני ששה מיליון עמנו שנה באירופה, לאחר שכבו אחרי ה ש י ע ב ו ד ש ל ארצם — פולין — ע ל ידי ה ג ר מ נ י ם הנאצים .ש ו ב קיימו ה א נ ט י ש מ י ם ה פ ו ל נ י ם בעיר ה א נ ט י ש מ י ת ה ז א ת א ת מ ס ו ר ת ם ,ו פ ת ח ו ב פ ו ג ר ו ם דמים על ש א ר י ת ־ ה פ ל י ט ה ,ה נ י צ ו ל י ם היהודים ש ש ר ד ו מ ה ק ה י ל ה ה ג ד ו ל ה שהיתר ,בקילץ עד פ ר ח המלחמה. א נ ט י ש מ י ת זו נ ו ל ד ת י ו ב ה חייתי בעיר מלחמת־העולם־השניה, העיר עת יחד שגורשתי עד עם שנת עוד ו ה ע י י ר ו ת ה ס מ ו כ ו ת ,ל מ ח נ ו ת הריכוז ו ה ע ב ו ד ה אולם סכנות למרות ולהימנות על הרוצחים בזמן של הרבות הפוגרום. שנקרא הנוער שנה אחרים הנאציים בפולין ובגרמניה. הצלחתי א ו ל ם אז באותה עת שימשתי ״איחוד מאות מעלי ״ ה א ו ד י ם ה מ ו צ ל י ם מן האש״, ״הנוער־הציוני״ לאחר הכליה שריחפו ,1940 אחרי יהודים פרח מן כמעט חינוכי כמדריך הציוני — עקיבא״ בחיים, להישאר ו נ ה ר ג ת י על ידי בקיבח וחברתי שהתארגן בעיר השואה. הקורות את על ה ק י ב ח ו א ת חבריו ,ע ל ה י ש ו ב היהודי ה ז ע ו ם שהיה אז ב ק י ל צ ה ,ו ע ל ה ר ג ש ת ם של הניצולים היהודים ב ש נ י ם 1946—1945י ס ו פ ר ב ש ו ר ו ת הבאות. נ ד ו ד י ם חודש בסוף יולי ,1945 וחצי שלושה חדשים לאחר ששוחררתי על ידי ה צ ב א ה א ד ו ם ,מ מ ח נ ה הריכוז ר ס נ ו ב על יד ה נ ה ר א ל ב ה ב ג ר מ נ י ה ,ו ל א ח ר חדשיים ס י פ ו ל ו ש י ק ו ם רפואי ש ק י ב ל ת י של בבית־החולים של מחנה־הריכוז סכסנהאוזן על־יד ב ר ל י ן — מ צ א ת י א ת עצמי ע ם ע ו ד ש ל ו ש ה ח ב ר י ם יהודים מ א ו ת ו מ ח נ ה בדרכי נ ד ו ד י ם א ל ה ע ת י ד ה ב ל ת י נודע .א ת מ ס ר ת נ ד ו ד י י ד ע ת י — א ב ל חייתי ציפיותי ,והן היו ר ב ו ת ,אחרי בספק ר ב א ם ת ת ג ש ם ל פ ח ו ת ציפיה א ח ת מ כ ל שנות ס ב ל ק ש ו ת כ א ל ה .הציפיה ה ע י ק ר י ת ש ל י ה י ת ה ל מ צ ו א ל פ ח ו ת נ פ ש א ח ת מכל ב נ י מ ש פ ח ת י ה ע נ פ ה :הורים וששה א ח י ו ת ו א ח י ם ,ו ה מ ש פ ח ה ה י ו ת ר ר ח ב ה ש ל דודים ו ח ד ו ת ובני משפחותיהם .ב ל ב הולם נ ד ד ת י על פני הכבישים והדרכים ה מ ו ב ס ת ,כ ב י ש י ם ודרכים א ו ת ם ר א י ת י ר ק פעם א ח ת ק ו ד ם לכן, של גרמניה עת ה צ צ ת י ד ר ך ה ס ד ק י ם של ר כ ב ת ־ ה מ ש א ש ה י ת ה ש מ ו ר ה ה י ס ב ,ו א ש ר ה ו ב י ל ה א ו ת נ ו מ מ ח נ ה ־ ה ד י כ ו ז ש ב ב י ת ה ח ר ו ש ת ל א ב ק ־ ש ר י פ ה ב פ י ו נ ק י ,ע ל יד העיר ר ד ו ם ב פ ו ל י ן ,ל מ ח נ ה ־ ה ר י כ ו ז ס כ ס נ ה א ו ז ן ב ג ר מ נ י ה .ארץ זו ה פ כ ה ע ב ו ר נ ו ל א ר ץ ה ק ל ל ה . עברתי דרך כפרים, עברתי דרך עיירות וערים — ראיתי את הגרמנים ה ג א י ם ו ה מ נ ו פ ח י ם ש ל א ת מ ו ל ,מ ר כ י נ י ם ע ת ה א ת ר א ש ם ב פ נ י חיילי צ ב א ־ ה כ י ב ו ש , מתחנפים, ו ב ה כ נ ע ה מ מ ש י כ י ם ב ח ר י צ ו ת ה ג ר מ נ י ת ה ט י פ ו ס י ת א ת ה ע ב ו ד ה בפינוי ההריסות, ו מ ש פ י ל י ם ע צ מ ם ל פ נ י חיילי ה צ ב א ה ר ו ס י ה ש ו מ ר י ם ע ל י ה ם ; ו ל מ ר ו ת ה ה ק ל ה ש ה ר ג ש ת י ב ל ב י ל מ ר א ה עיני ,ל א ח ר ה ה ר ג ש ו ת ש ל נ ח י ת ו ת ,ס ב ל ו ה ש פ ל ה בהן השפילו אותי הגרמנים האלה במשך 5שנים רצופות ,ל א ה ת פ נ ה הלב לרגשי נקמה, כ י ב ל ב ה י ת ה כ ל ו א ה עדיין הציפיה ו ה ש א ל ה ה נ ו ר א ה ב ד ב ר א ב א ,אמא, 137 אחים ואחיות ,א ו ל י נ י צ ל ע ו ד א ח ד או א ח ת מ ה ם חוץ ממני ,ו מ ה י ק ר ה א ת י א ם ח ל י ל ה י ת א מ ת ו כ ל ה ס י פ ו ר י ם ה א י ו מ י ם ,ע ל י ה ם ש מ ע נ ו ב ש נ ת י י ם וחצי ה א ח ר ו נ ו ת ? מ ה יהיה אם א מ נ ם ק ר ו ג ם ל ב נ י מ ש פ ח ת י א ו ת ם ה א ס ו נ ו ת ל ה ם הייתי ע ד ב פ ר ק י הזמנים הללו? התחולל בקרבי, הציפיות מאבק פנימי בין וגרם למתח בלתי רגיל, הנרגשות שקשה לבץ להסתירו המציאות הקודרת ולמחותו מהבעת־ הצבא־ הפנים .ת פ ו ס מ ח ש ב ו ת א ל ה נ ו ד ד א נ י ב ר ג ל או ב ם ר מ פ י ם של מ כ ו נ י ו ת ה א ד ו ם ו ה צ ב א ה פ ו ל נ י ,ה ר כ ב ו ת עדיין ל א פ ו ע ל ו ת כ ס ד ר ן ב נ ד י ד ת ־ ה ע מ י ם ה ג ד ו ל ה שהיתה א ד מ ת ג ר מ נ י ה ,כ א ש ר בין ה נ ו ד ד י ם נ מ צ א י ם באותה ע ת על עמים בני אירופיים שונים ש ה ו ב א ו ל כ א ן ע ל ידי ה כ ו ב ש י ם ה ג ר מ ג י י ם ל ע ב ו ד ת ע ב ד י ם ,או שלהם, למחגות־הריכוז־וההסגר נמצאים וכולם בנדידה בדרכים, ארצות לכיוון מ ו צ א ם .אם ה ת מ ז ל ל ד מ ז ל ך ו ת פ ס ת ט ר מ פ ב מ ש א י ת צ ב א י ת ,א ת ה ע ש ו י ל ה ת ק ד ם ולהגיע עיר, לאיזו השלטוגות בה מאורגנים כבר אדמיניסטרטיבית, מבחינה ומשרדי צבא־הכיבוש והשלטוגות הצבאיים פועלים כבר כסדרם ,ובערים שכאלה אפילו מצוי לקראת משרד הנסיעה רפטריאציה, אל והשיבה העוזרים ארצות לפליטים מוצאם; אבל הרבים עד להירשם שמגיעים ולהתארגן כזאת לעיר מ מ ש י כ י ם ב י נ ת י י ם ב נ ד ו ד י ם ב ר ג ל ע ל פ נ י נופי ג ר מ נ י ה ופרוסיה ו מ ת ק ר ב י ם ר ג ל י ה ק ר ו ב י ם ל פ ו ז נ ן ה פ ו ל ג י ת ו ל ג ל י ל ו ת ־ ה ס פ ר ש ל פומרן. לגלילות שלושה וחצי חדשים כ ב ר חלפו מאז שוחררתי ממחנה־הריכוז ,ומהם שהיתי בבית־חולים סכסנהאוזן ,שם שיקמתי — בעזרת רופאים ואחיות יהודיים־רוסיים — א ת בריאותי ש נ ה ר ס ה כ ל י ל ב י מ י ה מ ל ח מ ה .־ עדיין ק ש ה לי ל ה א מ י ן ש א נ י מ ש ו ח ר ר ושאינני העבר נמצא במחנה ,שאינני חייב ל צ א ת למסדרי הבוקר הקרוב מלווים אותי כיהודי, להזדהות בראותי בצמידות, את המבעיתים, ב ח ל ו מ ו ת י ו ב ה י ו ת י ער ,ו א נ י המבטים חדורי בהם השנאה, זוועות ח ר ד עדיין נתקלים יהודים מצד אותם חברים לגורל ולסבל שיחד אתנו שתו את כוס־המרורים של השנאה הנאצית. מתמלא בין בראותי האוקראינים והפולנים ,משוחררי מחנות־הריכוז, את מבטיהם, ה ל ב ח ר ד ה מ מ ה ש צ פ ו י ל נ ו מ ה ם :ובזמן ש א נ ו נודדים ,כ ש א נ ו ע ו ב ר י ם אנשים ש ח ז ו ת ם מ ע י ד ה ולהזדהות אולי בינינו ,ה מ ב ו ס ס ת ע ל ע ל יהדותם ,א נ ו מ פ ת ח י ם טכניקה להיכרות ה ש מ ע ה ש ר י ק ה או זמזום ש ל מ נ ג י נ ה או ל ח ן יהודי מוכר ,או ב ז ר י ק ה ק צ ר ה ל ח ל ל ש ל מ ל ת הצופן ״ ע מ ר ? ״ ו ב צ י פ י ה ל ת ג ו ב ה . ו כ ך מ ת ו ו ד ע י ם יהודים ש ר י ד י ־ מ ח נ ו ת ,א ח א ל אח מ ת ו ו ד ע ב מ ח ת ר ת ,כ א י ל ו ע ב ו ר נ ו היהודים ה מ ל ח מ ה ל א נ ס ת י י מ ה ו ה י א ע ד י ץ נ מ ש כ ת .באיזורי פ ו ז נ ן ו פ ו מ ר ן פ ו ע ל ו ת כבר הרכבות בעצלתיים, כסדרן למרחקים וכאשר כבר עוברת קצרים, אך ארוכות לנסיעות נםחבות ב ת ח נ ה ר כ ב ת מ ה י ר ה ,היא א י נ ה הרכבות עוצרת כלל, כי היא מ ל א ה בגוםעים ,ל א ר ק ב ת ו ר הקרוגות ,א ל א גם על ה ג ג ו ת .ת ו ך כ ד י דילוגים ב ר כ ב ו ת מ ק ו מ י ו ת ה ת ק ר ב ת י א ל ה ע י ר ה ג ר מ נ י ת שםטין ש ע ל נ ה ר האודר, עיר ונהר שאמורים להיות נכללים אומרים לנו החיילים הפולנים בשמחה של המדינה אותם אגו פוגשים, הפולנית החדשה .כך וכך זה נראה במציאות, כי אנו נ ת ק ל י ם י ו ת ר ו י ו ת ר ב מ ש מ ר ו ת מ ת ו ג ב ר י ם ש ל ה צ ב א ה פ ו ל נ י ,ו א נ ו ר ו א י ם כי ה ג ר מ נ י ם ב ע י ר ה ז א ת מ ס ת ו ב ב י ם ,כ ש ש ר ו ו ל י מ ע י ל י ה ם ע ט ו ר י ם ב ס ר ט י ם ל ב נ י ם . ומל א ת ה נ ז כ ר ש ל פ נ י זמן ק צ ר ב ל ב ד ,א ת ה נ ש א ת ס ר ס ל ב ן ש ע ל י ו ר ק ו ם היה מגן־דוד, 138 בעת שהיית בתוך הגיסאות ו ה מ ח נ ו ת ; והנד. אתה רואה עכשיו את הגרמנים, אותם שרוולי בני הבלתי־צפוי, נודע, עוד מסתובבים עם־האדונים, עם בעיר המשפיל הסימון על ב ג ד י ה ם .זה מ ח ז ק ב נ ו א ת ת ח ו ש ת ה ש ח ר ו ר ,א ב ל ה ס פ ק ו ת ל ג ב י ה ב ל ת י לילה באולמי גדולות עדיין ובדרך ורבות, אל זו נודע הבלתי ת ח נ ת ־ ה ר כ ב ת של העיר ש ט ט י ן — ו א נ י ח ש אני לן גלמוד: בחור יהודי צ נ ו ם ורזה ,ה נ ו ש א ע ל ש כ מ ו 5ש נ ו ת ס ב ל נ ו ר א ו ת ,מ ל ח מ ת ־ ע ו ל ם ע ק ו ב ה מדם, שאת אבל זוועותיה חש אתה עכשיו כשהנך ביתר־שאת ע ר י ר י ו ב ו ד ד ,ח ל ו ש ו ס פ ו ג ס ב ל ,ואין ל י א פ י ל ו להעיד זהותי ,פ ר ט ל מ ס פ ר 94621ש ג י ת ן ל י על סכסנהאוזן כביכול, משוחרר, ת ע ו ד ו ת ו נ י י ר ו ת שיוכלו אורניאנבורג־ במחגה־הריכוז ש ה ו א א מ צ ע י הזיהוי ה י ח ד ה נ מ צ א ב ר ש ו ת י ,כי הוא ט ב ו ע ב ת ע ו ד ת ה ש ח ר ו ר ש ל י מ ב י ת ־ ה ח ו ל י ם ה צ ב א י של מ ח נ ה ס כ ס נ ה א ו ז ן . מביט א ח ד ה ד ו מ ה ל י ה ו ד י יושב ל א א נ י ס ב י ב י ואני רואה ,כי ע ו ד א ד ם ה ר ח ק מ מ נ י ו ש ר י ק ה ח ר י ש י ת ש ל ה מ נ ג י נ ה ״מיין יידישע מ א מ ע ״ מפיו ,ו ת ש ו ב ת י ב ס י ס מ ה ״ ע מ ך ״ מ ב ה י ר י ם לשנינו ,כ י ש ר י ד י ־ ח ר ב יהודים א נ ח נ ו ,ו ב ל ח ש מ ת ח י ל ה ש י ח ה ר א ש ו נ ה ב י י ד י ש ; ת ו ך כדי ש י ח ה מ ת ב ר ר ל י חיש ,כי אך ל פ נ י לקלוח ר ב ע י ש ג ה הייתי ע ם איש זה שלושת דרכנו, נפרדו שהתקיימה לחיסול, איבדו נשלח סלקציה במחגה שיחק לו מזלו אך סכסנהאוזן, הוא בחזרה הופצצה על ביחד למחנה גליבן, המרכזי הוא ושיירת במחגה־הריכוז היה שלגו חולה בעיר בסכסגהאוזן, ו״מוזלמן״ ״המוזלמנים״ ג ל י ב ן ושם בכל שנקלסו כי בעת ומועמד בטוח סגיפי מחנה ד י אוירונים ב ר י ט י י ם ו א מ ר י ק א י י ם ,ה ש ו מ ר י ם הנאציים א ת ר א ש ם ,ה ר ב ה מ א ד אסירים גפגעו ,א ב ל היו ג ם כ א ל ה ש מ ז ל ם ש י ח ק נצלו, להם והם אמת הסתכן והסתיר אותם במשקו ,וכך הוא ניצל .אני שמח אפוא מ א ד בחברי הישן־חדש מאש״ היא והוא זלצמן ,ו כ ע ת איני כ ב ר ההולכים קלושה ביניהם; אז בלב, מאד מזרי־האימה, למקומות בחזרה ש מ א ניצל קלושה התחילו הם ומזערת לגדד ב ד ד א ל א א נ ו כ ב ר ״שני שם גרו מ י ש ה ו מיקיריהם, לעומת בכפרים ענני הוריהם כפי הקדרות ואיכר אדים־מוצלים־ ומשפחותיהם, שאנו גצלגו הרובצים גרמני עם ושרדגו. סביבנו, תקוה התקוה במבטים ו ב ב ר ק ש ס נ י ש ב ע י נ י ה ג ר מ נ י ם ה נ מ צ א י ם כאן ,א ש ר א ר ש ת ־ פ נ י ה ם החיצונית מביעה אמנם כניעה והעמדת פני סובלים; אתה רואה מסביבך כנופיות של פולנים שבאו מתנשאים לכאן לרכוש מלקוח המכונים וביזה, בפולנית ״ ש ב ר ו ב ג י ק י ם ״ ו ה ם מ ת ר ו צ צ י ם ב מ ג פ י ה ם ה מ ב ר י ק י ם ו ב מ ע י ל י העור ,ע מ ו ס י ם ב ח ב י ל ו ת וצרורות של מציאות ,וחיל־ורעדה עוברת בקרבנו בהאזיננו לשיחותיהם המביעות את את דאגתם הנוראה על כל לפולין, לנו את מלאכתו ולגמור ה י ה ד י ם והז׳ידים הללו ,צ ו ל ב י ־ י ש ו ה א ר ו ר י ם ה ג ו ה ר י ם כ ע ת בהמוגיהם, כמו ארבה״; כך ״שהיטלר לא שיחות אלה, הצליח שהן למרות לסיים מתנהלות בלחישה, מבשרות א ת מ ה מ צ פ ה ל נ ו בפולין עצמה ,כ י א ם ב מ ח ו ז ו ת ־ ה ס פ ר ש ל ה א נ ו שומעים דיבורים כאלה — מה ע ד יקרה בתוך תוכה של המדינה ז הבוקר הרעש והיא חיילים מ ת ח י ל להנץ ,ו ר ע ש ו מ ה ו מ ה ב ת ח נ ת ה ר כ ב ת ,א נ ו ב ד ק י ם א ת ס י ב ת ו מ ת ב ר ר ל נ ו ,כי לתחנה מתקרבת רכבת ת ח ז ו ר ל ש ם כ ע ב ו ר כ מ ה שעות .ו ה נ ה נוסעים דלתותיה מלאה הבאה מלדז׳, נ פ ת ח ו ת ויוצאים מ ת ו כ ה ו א ז ר ח י ם פ ו ל נ י י ם ש ב א ו מ ל ד ז ׳ ,א ך אין ה ם ע ו ז ב י ם א ת ש ט ח ה ת ח נ ה , א ל א מ ת פ ז ר י ם בין א ו ל מ ו ת י ה ,כ י ש ע ו ת ה ע ו צ ר ה צ ב א י ה ל י ל י ל א נ ס ת י י מ ו עדיין. 139 פ ו ח ד י ם לזוז מ מ ק ו מ נ ו : אנו גם א ו ל ם חייל יהודים, ב ר צ ו נ נ ו ל ר א ו ת אם בין ה נ ו ס ע י ם ש ה ג י ע ו בעל פולני, שמי פרצוף מתעכב מאוד, נמצאים ופונה לידינו א ל י נ ו ישירות ב ש א ל ת ה ס י ס מ ה ״ ע מ ך ״ י אנו מ ו פ ת ע י ם ו ג ד ה מ י ם כ א ח ד ,ה י י ת כ ן הדבר ש ל פ נ י נ ו ע ו מ ד חייל יהודי ב מ ד י ה צ ב א ה פ ו ל נ י ? חמש דבר שנים ,ה א ם י ש נ ם י ה ו ד י ם ה ל ו ח מ י ם ב צ ב א ה פ ו ל נ י מופתע והוא פורצות נדהם, מעינינו עוברות וזולגות דקות בלי אחדות מעצור, של וזאת שתיקה למרות שלא ראינו האנטישמי? מתוחה, הפחד מזה גם החייל ופרץ העצור דמעות אכן בלב. ש ל ש ו ה אודים ,שרידים ,נ פ ג ש י ם ב פ ע ם הראשונה .החייל מ ס פ ר ל נ ו ע ל ה ת ג י י ס ו ת ו הפולני ,ב ע ת ש י צ א מן ה י ע ר ש ם ה ת ח ב א ב ע ת ה מ ל ח מ ה לצבא פלוגת בחסות פרטיזנים פ ו ל נ י י ם ש מ א ל נ י י ם מ צ ב א ־ ה ע ם ; כן ס י פ ר ש ש ר י ד י ה י ה ו ד י ם מ ת ח י ל י ם להתארגן בפולין ,ה ח ו ז ר י ם מ מ ח נ ו ת ־ ה ר י כ ו ז ו מ ה י ע ר ו ת ש ב י ם ל פ ו ל י ן ב כ ד י ל ח פ ש קרוביהם ,א ו ל ם מ ת א כ ז ב י ם ע ל פ י רוב ,כפי ש ה ו א ע צ מ ו את מצא אף א ח ד מ מ ש פ ח ת ו ,ר ק ישראל, והוא מ ק ו ו ה מזהיר שעם י צ ר ק ש ר ע ם דודו, גמר ה ת א כ ז ב ,כי ל א א ח י אביו, לעלות ש ר ו ת ו הוא יצליח בארץ־ הנמצא לארץ־ישראל. א ו ת נ ו ל ש מ ו ר ע ל ע צ מ נ ו ו ל ה י ו ת זהירים ע ם ה פ ו ל נ י ם ,כי ה ר ע ל האנטי־יהודיים החדירו שאותם הנאצים ללבבות הם הפולנים הוא והארס אף גדולים, כי גם ל פ ו ל נ י ם ע צ מ ם ל א ח ס ר ה י ה ר ע ל זה עוד ל פ נ י פ ל י ש ת ה נ א צ י ם ,ו ע ת ה ה ם מציקים ליהודים הפולנים החדשים מגינים על אלה ששרדו לפליטה .הוא עצמו ל א מאמין שיש עתיד ואפילו ליהודים בפולין אנו בכלל. מספרים נתונים רוצחים אותם שהפכה להיות לו כל על עת בחשאי. הוא בית־קברות ענקי ליהודי פולין תלאותינו שהותנו נס ליהודים שהשלטונות שם במחנות וסבלותינו אנו ובגיטאות: ואירופה ועל סכנות־המוות מנסים ממנו בהם היינו מידע ע ל ה י ש ו ב י ם ו ה ע ר י ם ב ה ם התגוררנו ,והוא מ ס פ ר כי ש ה ה זמן ק צ ר ע ם לדלות ה ג ד ו ד ש ל ו ב ע י ר ה ו ל ד ת י ק י ל צ ה ,וכי כ מ ה ע ש ר ו ת יהודים נ צ ל ו ש ם ב ה ס ת ת ר ם הגויים ב ע י ר ו ב ס ב י ב ת ה ,ו מ ד י פ ע ם באים יהודים ח ד ש י ם ה מ ש ת ח ר ר י ם מ ן אצל ה מ ח נ ו ת .כן ס י פ ר ל נ ו ש ה י ה ו ד י ם מ ן העיירות ה ק ט נ ו ת ב ס ב י ב ה ע ו ב ר י ם ל ק י ל צ ה מטעמי בעיר ביטחון .ב א י ם ג ם יהודים ע ל מ נ ת ל ה ח ז י ר ל ע צ מ ם א ת ר כ ו ש ם .ה פ ו ל נ י ם זאת ,כ ך ה ו א מ ד ג י ש ב א ז נ י ,ה ם ר ש ע י ם ו א נ ט י ש מ י י ם מ א ו ד ,ו ב ג ל ל ה פ ח ד ב פ נ י הגויים ,מ ר ו כ ז י ם ה י ה ו ד י ם ב ע י ר ב ב י ת גדול אחד .ה ם ה ס פ י ק ו כ ב ר ל ה ק י ם ועד בי יהודי, את האוירה המטפל נצנוצי הקודרת בעזרה התקוה. לנזקקים שיחתנו והמבטים ובחיפוש קולחת הנוקבים קרובים. דברי לנו הרגשת ומוסיפה ששולחים בנו נוסעים החייל ביטחון, מגבירים למרות פולנים .שבתחנה, הרובצים על צרורות ה״שאבר״ שלהם. היום מ פ צ י ע ו ש ע ר י ת ח נ ת ה ר כ ב ת נ פ ת ח י ם ,והם מ ת ח י ל י ם ל ש ק ו ק חיים ו ת נ ו ע ה , הנוסעים ש ה ג י ע ו ב ר כ ב ת ל פ נ ו ת ב ו ק ר אורזים א ת צ ר ו ר ו ת י ה ם ו מ ת ח י ל י ם ל צ א ת ו ל ז ר ו ם אל העיר ,ו ״ ה ש א ב ר ו ב נ י ק י ם ״ ש ר ב צ ו על ח ב י ל ו ת י ה ם ה מ נ ו פ ח ו ת ,מ ת ח י ל י ם להידחף לכיוון ה ר כ ב ת .ג ם א נ ו נ פ ר ד י ם ב ח מ י מ ו ת מ ה ח י י ל היהודי .ק ש ה ע ל י נ ו הפרידה מיהודי בדרך נדודינו. הנוסעים הפולנים נדחקים אל את צרורותינו, ומנסים זה, המשוחרר קרונות הראשון אותו פגשנו ה ר כ ב ת ,ו ג ם אנו ל ו ק ח י ם ל ה י ד ח ק .אנו מ צ פ י ם ל ה ג י ע ל מ ק ו ם בו נ מ צ א י ם יהודים ,א ש ר י ג ב י ר ו א ת ב ט ח ו נ נ ו באוקינוס 140 ה ס ו ע ר ה ז ה ש ל א י ־ ב י ט ח ו ן ה ס ו ב ב אותנו .כ נ ר א ה שחזותנו החיצונית לא מושלמת ,ויהדותנו היא שערותינו לעברנו הערות לשכנתו: חבל מ ב צ ב צ ת מ כ ל ת ו ו מ כ ל ת ג של למרות פרצופנו, ה ב ל ו נ ד י ו ת ,ודימויינו ב ע י נ י ע צ מ נ ו ״ כ ש ק צ י ם ג ז ע י י ם ׳ /כי מ י ד נ ז ר ק י ם א נ ט י ש מ י ו ת ע ו ק צ ו ת ו מ ע ל י ב ו ת ,כ מ ו ש א ל ה מ י ת מ מ ת של כמה ״תראי עוד יהודונים חשבנו נשארו? גמרו שהגרמנים פולני אתם... ש ה ג ר מ נ י ם ל א ג מ ר ו א ת מלאכתם...״ ה ע ר ו ת א ל ה ד ו ק ר ו ת ב פ ג י ו נ ו ת ,ו ל ר ג ע מ ה ס ס י ם אנו א ם ל ע ל ו ת ל ר כ ב ת זו ה מ ס י ע ה א ס פ ס ו ף א נ ט י ש מ י כ ז ה ,ו ל ב ס ו ף א נ ו מחליטים ונדחפים להסתכן בכוח רכבת לקרון ודחוס מלא וצרורות, באנשים מיוזעים ,מ ר ו ג ז י ם ו ס ח ו ט י ם ,מ ק ל ל י ם ומגדפים. אוירה רחוב ג ש מ ע י ם שירי ד ח ו ס ה ב ת ו ך ה ק ר ו ן ; אנו מ ת ר ח ק י ם מ ה מ ק ו מ ו ת ב ה ם א נ ט י ש מ י י ם מ פ י גויים וגויות שיכורים ,מ ת כ ו ו צ י ם ב פ י נ ה ח ש ו כ ה ו נ א ל מ י ם דום .ש ר י ק ת ה ק ט ר ו ט ל ט ו ל עז של ה ר כ ב ת מ ב ש ר ת ל נ ו ש ה ר כ ב ת מ ת ח י ל ה ב מ ס ע ה , ה מ ס ע אל ה ב ל ת י נ ו ד ע ע ב ו ר נ ו ,והיא ז ו ח ל ת לאטד• ו מ ש ק ג ל ג ל י ה איטיים .ה נ ו פ י ם המערביים להתגלות של גלילות הצפון־מזרחיים להיעלם, ל פ נ י נ ו נ ו פ י ם מ ו כ ר י ם של ערים ,עיירות ו כ פ ר י ם של פ ו ל י ן ה מ ע ר ב י ת , בתחנות־הביניים המורעל גרמניה מתחילים ומתחילים מתחלפים לא נ ג ד יהודים הגוסעים, משתנה. אלה לד עולים הפינה ואחרים אנו בה יורדים, רבוצים הזמזום רק פני ומעמידים ישנים ,נ ש מ ע י ם ל ח י ש ו ת ע ל ״ ה נ ע ר י ם ״ ש ל נ ו מ ן ״היער״ הכוונה ל ח י י ל י ה א ר ג ו ן א .ק .ה נ ל ח מ י ם נ ג ד דבר ״הז׳ידו־קומונה״ ״פולני־לאומי״; היהודים שתפסו את ״משרתי השלטון בפולין השיחות מוסקבה״. ומדכאים הלחשניות כל הללו מ ע ב י ר ו ת צ מ ר מ ו ר ת ב ג ב י נ ו .ב ל י ב נ ו פ נ י מ ה אגו ת פ י ל ה שייגמר כ ב ר ה מ ס ע ה מ ט ר י ד הזה, כל ו ש נ נ י ע ללודז׳ ,ש ם נ ע ז ו ב א ת ה ר כ ב ת ה א ר ו ר ה ה ז א ת ,ואז אחד הרכבת מאתנו של חזות בעלי ימשד העיר במסע קאליש לא־פולנית החיפושים לקרון עולים אנו מובהקת, שלו שלנו אחרי כמה ממשיכים שרדי קרוביו. קציני־צבא להעמד פני נחשוב כיצד בתחנת פולניים ישנים; שהם בחבורה ה מ ת ל ח ש ת ,ב ה ד י ב ר ו כ ל כ ך ה ר ב ה ע ל ״הז׳ידו־קומונה״ ה ש ת ר ר ה ד ו מ י ה ר ו ע מ ת ומביכה ,ו א ח ד י ם מ ה ם מ ת ח י ל י ם ל ח מ ו ק מן הקרון .א ת ה מ ת ח מ ק י ם מ ל ו ו י ם מ ב ט י ם ח ו ק ר י ם של הקצינים ,ו ה ר כ ב ת מ מ ש י כ ה ב מ ס ע ה ב מ ש ק ג ל ג ל י ה ה מ ו נ ו ט ו נ י ,ו ל א ט ־ ל א ט אנו מ ת ק ד מ י ם ל מ ח ו ז ח פ צ נ ו ,עז ח פ צ נ ו ש מ ס ע מ ו נ ו ט ו נ י זה ה נ מ ש ך ב צ ע ד י צב ,יגביר א ת ק צ ב ו ,ו ש ג ג י ע ב ה ק ד ם כ כ ל ה א פ ש ר אל מ ק ו ם של ריכוז יהודי. סוף־םוף מ ת ח י ל י ם ל ה ס ת מ ן ב נ י נ י ם עירוניים גבוהים ,ו א ר ו ב ו ת . גבוהות של ב ת י ־ ח ר ו ש ת ,ו א נ ו נ כ נ ס י ם ל ת ח ו מ ה ש ל ל ד ז ׳ ״ ה מ נ צ ׳ ס ט ר הפולני״ ,ה ע י ר ה ש נ י ה בגדלה בפולין ש ל פ נ י ה מ ל ח מ ה .ג ם המקום השגי בפולין א ח ר י ו א ר ש ה ב מ ס פ ר ת ו ש ב י ה היהודים ת פ ס ה ל ד ז ׳ הבירה ,היתה בה קהילה גדולה את ומבוססת, מוסדות ח י נ ד ותרבות ,וכלכלה י ה ד י ת מפותחת ,עתונות י ה ד י ת ועברית ענפה — חיים י ה ד י י ם פוריים היו אז ב מ ט ר ו פ ו ל י ן הזו .מ ה נ ש א ר מ כ ל א ל ה א ח ר י ה מ ל ח מ ה האיומה ,ה ח ו ר ב ן ו ה ש ו א ה ? מ ה נ ש א ר מ כ ל א ל ה א ח ר י ה כ י ב ו ש ו ה ה ש מ ד ה ה נ א צ י י ם 5השנים במשך והגיגים אלה הנוראות מתרוצצים הללו? במוחי איך למראה ניכנס הנוף לעיר? של איך הבתים נתארגן? מחשבות העירוניים הגבוהים שביגיהם גכגסה עכשיו הרכבת ,והקטר כאילו רק עכשיו קיבל כוחות מ ח ד ש י ם לקראת בלתי סוף ה מ ס ע , פוסקות, התת, הוא מתחיל לפלוט ת מ ד ו ת ־ ע ש ן וקיטור, ה מ ר ע ד ו ת א ת הלב ,אשר מזכירות ומשמיע שריקות־קטר צפירות דומות 141 מ ל פ נ י כ מ ה שנים ,שעוררו תמיד פ ח ד ומורא .ה ק ר ו נ ו ת מזועזעים והרכבת נ ע צ ר ת בבלימה, קמה ואנו נמצאים ב ת ח נ ת ה ר כ ב ת ה ר א ש י ת של העיר לודד .המולה ר ו ע ש ת בין ה נ ו ס ע י ם ,ה מ ת ח י ל י ם ל ה י ד ח ק א ל שנדחקו כפי ורכבות בכניסה לתוכם; הקיציות הבוקר ד ל ת ו ת היציאה של הקרונות ,בדיוק ב ת ח נ ת ה ר כ ב ת ת נ ו ע ה ר ב ה וגדולה של אנשים, את התחנה, מוסיפות בהיר גוון העוספת לאפלולית והמוני הנוסעים על מזוודותיהם וצרורותיהם מ ת ח י ל י ם לעזוב א ת התחנה ולצאת העיר .אנו מחפשים אחר ד מ ו ת .של לרחובות לשמוע סבל אל פה מסתדרים פליטים, אנשים ארוך .אנו עוזבים את הקרון ויוצאים כתובת ועליו ביליש הרפטריאגס״. לליים ובפולנית: ״הועד בגלוי, פועלים שרידים, לתחנה, ומל הללי ב ר ג ע ראשון מ ת ע ו ר ר ה ל ב בתחנת־רכבת ״עמך״ שנוכל שרק המחוזי עכשיו כה בעיר ממסע שבו נתקל מבטנו בשלם — תחנת — מ ש ל ט זה .ה נ ה , גדולה, ל ה ס ת י י ע בו ,כ ד י ללז׳ ח ו ש ב אני, ארגונים מסתתרים מאחורי לא מ ל י ם וסמלים מעורפלים כמו שריקת לחנים יהודיים או ה ש מ ע ת הסיסמה ״ ע מ ך ״ ; הם פועלים השלט, בלי מורא ופחד. בגלוי, אנו בהססנות מתקרבים שעל לדלפק ל ו ב ח ו ר ה ו ב ח ו ר ,י ה ל י ם צעירים ,מ ק ב ל י ם א ת פ נ י נ ו ב ח י ו ך נ ל ב ב ,מ כ ב ד י ם בכוס אותנו בלודז׳ תה ובערים בעיני ובכריך, חם ועיירות ומספרים אחרים, שם לנו היו החיים על ישובים היהליים לודיים; המתחדשים נראים תיאוריהם י ו ת ר מ ד י יפים. הם קיים מ ס פ ר י ם ל נ ו ,ש ב מ ק ו ם ״ ק ה י ל ה ־ י ה ו ד י ת ״ שהיתר .ב פ ו ל י ן ל פ נ י ה מ ל ח מ ה , כעת מקומיים ארגון של אחר היהלים בשם ו ו ע ד י ם אזוריים ומחוזיים .ו ע ד י ם וממחבואי מהמחנות היערות, להשתקם הועד־היהלי, אלה ולבנות עוזרים את וכן לכל ועדים יהליים היהלים החוזרים ח י ל ם ולהקים מחדש את הישוב ה י ה ו ד י בפולין ,ע ל א פ ם ו ח מ ת ם ש ל ה פ א ש י ס ט י ם וההיטלריסטים ,וכי ה ם עוזרים מחסה וגג בחיפושים גם אחר קרובים, דואגים ובכלל מ ע ל לראשו .הם מפנים אותנו למשרדי אנו משוחחים עם הצעירים ובעל מתקרבים ל ד ל פ ק זה, היינו הללים אתנו מבקשים ש ל ל ה ד ל פ ק ,א נ ו מ ש ג י ח י ם ,כי עוד י ה ל י ם ל ל י ם שכנראה היחלים ברכבת לכל הועד־הללי ללי למצוא ברחוב שרלומייסקה, זו, א ת סליחתנו ,כי הם נסעו אתנו כפי ב ר כ ב ת שלנו ,ו מ ס ת ב ר ש ל א ששיערנו קלם. לספל בשאר צריכים הצעירים חלודים ששוחחו שהתקרבו ל ד ל פ ק ,ו א נ ו מ ל י ם ל ה ם ע ל ה ס י פ ו ל ה ל ב ב י ב נ ו ,ו ש מ י ם א ת פ נ י נ ו לכיוון ד ל ת ו ת היציאה בקיבוץ מתחנת־הרכבת. ה״איחוד״ בלודז׳ יוצאים ל ר ח ו ב הרועש ,ו מ נ ס י ם ל ע ל ו ת ל ח ש מ ל י ת ש ה ת ק ר ב ה ,א ב ל ה ק ר ו נ ו ת כל כך דחוסים באנשים שקשה לנו להידחק פ נ י מ ה ; בינתיים אנו סורקים ב מ ב ס נ ו את הרחוב ,ומתקשים להאמין שזאת היא העיר ל ל ו י ,ל ל ז ׳ ר ב ת ־ ה ל ל י ם בעבר הלא ר ח ו ק .פ ע מ י י ם הייתי .בלודז׳ ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ,ו ב כ ל פ ע ם הייתי ת ח ת ה ר ו ש ם ה כ ב י ר ש ל הדינמיות ה י ה ל י ת ש ש ר ר ה בה ,ראיתי א ת היהודים החרדים לבושי־ הקפוסות, ע מ ו ר י ־ ז ק ן ־ ו פ י א ו ת ,כ י צ ד היו מ ת ר ו צ צ י ם ב ר ח ו ב ו ת ,ועוסקים ב פ ר נ ס ת ם ; כעת אני רואה .הוא אנו 142 ללי. א נ ש י ם שאין כל שוני י ל ע י ם שבלודז׳ מצויים בלבושם, כיום ואינך למעלה יכול לזהות מי מ ע ש ר ת אלפים מהם ללים, כן י ר ב ו ,א ב ל ל ו ח ׳ י ה ו ד י ת כ פ י ש ה י ת ה ב ט ר ם ש ע ל ה ע ל י ה ה כ ו ר ת — זו א י נ נ ה יותר. מי א ת ה צריך להתאמץ הרבה בכדי להכיר בתוך ההמונים העוברים ברחוב, מהם ה ו א יהודי, חשמלית מגיעה שרודמייסקה. צעירים שערות ומד ז. תמיד ואנו להצליח מצליחים לעלות, תוך ונוסעים הרהורים ברחוב לועד־היהודי ו ב ע ו ד א נ ו עושים א ת צעדינו לכיוון הבנין ,אנו מ ב ח י נ י ם בנו בלונדיניות בעל בחמימות, מהם ע י נ י ם ש ח ו ר ו ת ו ע מ ו ק ו ת .ה ם נ י ג ש י ם אלינו ,ו מ ו ש י ט י ם ל נ ו לדד, עצמם: מה שלומכם? והשני וסרציער אולי אתם ומשה שחורות, טיפוסי דים, יוסקה בעל שערות של עם טיפוס את ומבט אוהד, אחד בעל־ חזות שגץ בשני יהודי מציגים לעירנו את שניה, המביטים מובהק, ולא ניתן בכך. כדי אלה זילברשטיין. למשהו? זקוקים ברוכים אף אנו הבאים מציגים עצמנו ומספרים א ת קורותינו מאז השחרור ו א ת מ ט ר ת בואנו .חברי שלמה אומר מלווה לשני הבחורים ש ב ע צ ם ה ו א אינו ז ק ו ק אותי לועד ,כי הוא עצמו אפוא נפרד מאתנו בלבביות, א ל א הוא לועד־היהדי, רק י ל ד ל ד ז ׳ ו כ ב ר י ס ת ד ר ב כ ו ח ו ת עצמו .ה ו א ו מ ו ס ר לי היכן כתובת למצוא ניתן אותו, אם אזדקק לעזרתו. נ ש א ר ת י ע ם ש נ י ה ב ח ו ר י ם ה נ ל ב ב י ם מחוץ ל ב נ י ן ו ב מ ב ו כ ה ק ל ה א נ י מ ת ח י ל להם לספר נדחפתי את סיפורי, שאני בעצם לא רציתי כל כך לחזור לפולין, אלא ב א י ז ה ד ח ף ב ל ת י מובן ,אולי א מ צ א מ י ש ה ו מ מ ש פ ח ת י או מ ק ר ו ב י ,א ם כי אינני מ א מ י ן בזה ,ו ש א נ י ר ו א ה ב ש ה ו ת י ה ע כ ש ו ו י ת ב פ ו ל י ן רק מעבר ,תחנת־ לפגות בכדי להגיע לעיר בדדו מעבר הולדתי. אוכל ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ,ואין לי מ ו ש ג ל א ן ע ל י ל כ ן ב א ת י ל ו ע ד היהודי ,ל ב ר ר א ת ה א פ ש ר ו ת ל ק ב ל ת מ ק ו ם ליגה ,ב ו להגיח א ת ר א ש י ו מ ע ם לפוש .יוסקה ו מ ש ה מ ר ג י ע י ם א ו ת י יחדי דאגתי, ו ה ם א ו מ ר י ם :א ל ת ח ש ו ב שהגך יהדים מ כ ל ה ג י ל י ם ה נ מ צ א י ם ב מ צ ב ך ,ואנו מ ח ו י י ב י ם ל ה ו ש י ט בראותם את ב ב ד ד ו ת ך ,ישגם מ א ו ת ו א ל פ י ם ד עוזרת האחד לשני ,ב כ ד י ש נ ו כ ל ל ב נ ו ת א ת ע ת ד נ ו מחדש .ה ם מ ס פ ר י ם ל י ש ה ת ג ו ע ה ה צ י ו ג י ת שוב ו ק מ ה ל ת ח י ה ומגהלת פעילות ציוגית עגפה ,קיימת גם ת נ ו ע ת ־ התארגנה גוער צ י ו ג י ת ב ש ם ״ א י ח ד ״ ש ג פ ו צ ה ב כ ל ר ח ב י פולין ,ב כ ל מ ק ו ם ש י ש בו י ש ו ב יהדי; התנועה הציונית ״ א י ח ד ״ למדה את הלקח ממה שקרה לנו לפני מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י ה ,ע ת היינו מ פ ו ר ד י ם ,ואיזה א ס ו נ ו ת ירדו ע ל ר א ש י ג ו ב ג ל ל ה פ י ל ו ג י ם והפירדים; ו כ ע ת קיימת מגמה לאחד א ת כל הכוחות הציוניים־הלאומיים לכוח מ א ו ח ד ; ו ה ם מ ו ס י פ י ם כ י ק מ ו ג ם קיבוצי ה כ ש ר ה ש ל ה א י ח ד ,ב ו מ כ ש י ר ה נ ו ע ר את ע צ מ ו ל ק ר א ת ה ע ל י ה ל א ר ץ ישראל ,וגם פ ה ב ל ד ז ׳ ק י י ם ק י ב ת כזה ,ו כ ב ר ה ם מ ז מ י נ י ם א ו ת י ל ב ו א א ת ם ל ר א ו ת א ת ה ק י ב ת ו א ת ה א ג ש י ם שבו .ה ם ב ט ו ח י ם אמצא לי ה ר ב ה חברים ו ד ד י ם ,ולא ארגיש א ת עצמי כל כך ב ד ד ,ומן ששם ה ק י ב ת י א פ ש ר ו ל י ל נ ס ו ע ל ע י ר מ ו ל ד ת י קילצה .ל ד ב ר י ה ם ,מ ר ב י ת ה י ה ד י ם ש ח ז ר ו ל פ ו ל י ן ס ב ו ר י ם ש ה י ש א ר ו ת ב א ר ץ ־ ה ד מ י ם ה ז א ת ש ר ו ו ת ה א ת ד ם י ה ד י פולין ו י ה ד י אירופה — היא ס כ נ ה לכולנו .דבריהם החמים והמשכנעים הרשימו אותי מאד ו ה ח ל ט ת י ל ה צ ט ר ף א ל י ה ם ,ו א נ ו פ ו נ י ם לכיוון ק י ב ת ה א י ח ד ,ל ר ח ו ב ז א כ ד נ י ה .20 נעצרים ל ר ג ע ק ט ל פ נ י ה ב י ת ,ו נ כ נ ס י ם פ נ י מ ה ,ו ל פ נ י עיני מ ת ג ל י ת ת מ ו נ ה חיה ,א ו ת ה ל א ר א י ת י כ ב ר ל מ ע ל ה מ ־ 5ש נ י ם ; ב י ת ו ח צ ר ש ו ק ק י ם חיים ,ק ב ו צ ו ת ש ל נ ע ר ו ת ו נ ע ר י ם י ה ו ד י י ם ב מ ד י צופים ,מ ק י י מ י ם פ ע י ל ו ת ק ב ו צ ת י ת א י נ ט נ ס י ב י ת 143 ש ל מ ש ח ק י ם צופיים ,ק ב ו צ ה ש נ י ה י ו ש ב ת ב מ ע ג ל ס ב י ב ה מ ד ר י כ ה ה צ ע י ר ה ש ל ה ם והם שרים שירים בעברית .כ מ ה יפות המלים והמנגינות אותם ל א שמעתי מ ז ה שנים! חדרי ואני רואה גם דגלים ,ובתוך החצר הגדול מתנשא הבנין נמצאים בו ה מ ז כ י ר ו ת ש ל ה ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת ,וחדרי הקיבוץ ו ה ק ן ש ל ה א י ח ו ד ב ל ו ד ז ׳ . ה ב נ י ן ה ז ה ב ע ל ה א ו ל מ ו ת ו ה ח ד ר י ם הרבים ,ש ו ק ק חיים כ מ ו ב כ ו ו ר ת .י ו ס ק ה ו. מכניס פנימה אותי א ו ת י ל פ נ י ה נ י ק ב. ומציג זליג, ואברהם מקבלים הללו א ו ת י ב ח מ י מ ו ת ר ב ה ,ו ד ו א ג י ם ל ס ד ר לי מ ק ו ם לינה .הניק ,ב .ש ה י ה ח ב ר ה ה נ ה ג ה קן ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ של בקיבוץ ועל החיים להצטרף של ה מ ח ת ר ת י בלודז׳ ב ע ת ה מ ל ח מ ה ,מ ס ב י ר ל י א ת ס ד ר י פ ע י ל ו ת ״האיחוד״ בלודז׳ ו ב כ ל ל ל שולחנות ,ותורנים מגישים א ת האוכל, טעים .א ת ה מ ת ח י ל ל ה ר ג י ש שהנה מ ת ח ו ל ל בקרב ומזמין ל א ר ו ח ת ־ ה צ ה ר י ם ה מ ש ו ת פ ת .אני נ כ נ ם ל ח ד ר ה א ו כ ל ,ו מ ת ר ג ש מ ה מ ר א ה צעירים וצעירות המסובים יתד והמזון ר ח ב י פולין, אותי שינוי, בתוכך כאשר ה צ ע י ר י ם ה ל ל ו ה א ו כ ל י ם ב נ ח ת ,ואני ע ו צ ם ל ר ג ע א ת ע י נ י ו נ ז כ ר אתה בימים הקשים ,כ א ש ר ה א ד ם ה י ה צ ר י ך ל ה י ל ח ם ע ל קיומו ה פ י ס י ה י ס ו ד י ב י ו ת ר ,ו ה א ו כ ל ל א נ א כ ל ב צ ו ר ה א נ ו ש י ת ו ת ר ב ו ת י ת כמו כאן .ואני ח ו ש ב ל ע צ מ י :ת ר א ה נ א מ ה ותנאים חופש יכולים אנושיים לאדם! לעשות כל המעמד אותי הרשים עד מ א ו ד ,ו ל ו ל א ה ת ב י י ש ת י הייתי פורץ ב ד מ ע ו ת ש מ ח ה . א נ י מ ת ו ו ד ע א ל ח ל ק מ ה צ ע י ר י ם ו ה צ ע י ר ו ת ב נ י גילי ,ו א נ ו מ ת ח י ל י ם ל ה ח ל י ף רשמים על עברנו בשנים האחרונות ,ועל התנועה הציונית ותנועת־הנוער ,מנהיגיה א נ י ש ו מ ע ס י פ ו ר י ם ש ל מעשי ג ב ו ר ה ש ל א היו י ד ו ע י ם ל י ב מ ח נ ו ת ־ ומחולליה. הריכוז ה מ ר ו ח ק י ם ב ג ר מ נ י ה ,אנו שומעים ש מ ו ת של מ נ ה י ג י נ ו ע ר ח ד ש י ם ש צ מ ח ו לתנועה הציוגית ב מ ל ח מ ה האכזרית הזאת שחישלה את החברים הצעירים בתנועה. מ ס פ ר ל י חיים ,ש ב א מ ל י ט א ו ה ת ח ב א ביערות ,והוא צ ו ל ע מ ה כ ד ו ר ש ח ט ף ב ר ג ל ו ב ע ת א ח ת ההיתקלויות של הפלוגה הפרטיזנית שלהם ברוצחים הגרמגים והליטאים, על ה א ר ג ו ן ש ל ה פ ר ט י ז נ י ם היהודיים בוילנה ה״פ.פ.או.״ ו ע ל שהיה המנהיגים אחד של והלוחמים ארגון זה; והוא ח ב ר נ ו גיסן ר ז נ י ק מוסיף כי ניסן רזניק ל א נ ח ע ל זרי ה ד פ נ ה א ח ר י ה מ ל ח מ ה ,ו מ ל כ ש ח ז ר ל פ ו ל י ן ה ת ח י ל ל א ר ג ן ו ל ה פ ע י ל א ת ת נ ו ע ת ־ ה ג ו ע ר ש ל ה א י ח ל והיה א ח ד מ מ א ר ג נ י ה ה ר א ש י י ם ש ל ה ב ר י ח ה ל ע ב ר רומניה ,ו ל ע ב ר מ ח נ ו ת ה פ ל י ט י ם ב א י ט ל י ה ! ניסן פ ע י ל ו ב פ ע י ל ו ת ו ה נ מ ר צ ת ל מ ע ן התנועה הם הדליק אחרים, רבים והפעילות התנועתית של חוגי הנוער הציוניים אינטנסיביים מאוד ,והנוער נמשר בהתלהבות לפעילות ולמשימות הציוניות העומדות לפניו. אוירה את ט ו ב ה ו ח מ י מ ה ש ו ר ר ת בין הצעירים ו ה צ ע י ר ו ת ה ל ל ו ,ש ר ו ב ם א י ב ד ו יקיריהם ,ו ה ם ב ד ע ת ם נ ח ו ש י ם ל ה ת ח י ל ב ת ה ל י ך ח ד ש ש ל ח י י ם ו מ ת כ ו נ נ י ם לארץ לעלות ישראל, והם ממשיכים לטוות את אותם חלומות הזהב אותם טווינו ב ד מ י ו נ נ ו ב ה י ו ת נ ו ב ק י נ י ה ת נ ו ע ה ע ל ל פ נ י ב ו א ה ש ב ר ה ג ד ו ל .א נ י ע ו מ ד ותוהה, חלום ה א ם מ ה ש א נ י ר ו א ה כ ע ת ב ב נ י ן ש ל הקיבוץ ,ב ח ד ר ה א ו כ ל שלו ,ה ו א או מציאות? אני מקשיב ושומע שירה ביליש ובעברית, אני שומע שירים א ו ת ם ל א ש מ ע ת י כ ב ר ל מ ע ל ה מ ח מ ש שנים ,וכן ש י ר י ם א ו ת ם ל א ש מ ע נ ו לפני המלחמה, הקלגסים 144 כי הם שירים חדשים שחוברו במלחמה ובמאבק הדמים עם ה נ א צ י י ם ,כ מ ו ה ש י ר ש א נ י שומע זו ה פ ע ם ה ר א ש ו נ ה ״ א ל נ א ת א מ ר ה נ ה ד ר כ י ה א ח ר ו נ ה ״ ה מ כ ו נ ה ש י ר ־ ה פ ר ט י ז נ י ם ,ו א ו ת ו ל א זכינו ל ש מ ו ע ב מ ח נ ו ת ־ הריכוז ב ג ר מ נ י ה .ה ר ג ש ה ש ל ח מ י מ ו ת ־ ב י ת מ ק י פ ה אותי ,ב י ו ש ב י בין ק י ב ת ה א נ ש י ם שכל האלה, מתאמצים של אחד עצמו בפני נושא כום־היגוגים את הפרטית וביחד שלו, נושאי היגונים ה א ל ה ל ש מ ו ח ,א ך י ח ד ע ם ז א ת ל א ל ש כ ו ח א ת ה ד ם ב נ י מ ש פ ח ו ת י נ ו ה ז ו ע ק מן ה א ד מ ה ,ו א ת ע ר פ י ל י ה ע נ נ י ם של פולין ה מ כ י ל י ם א ת פרודות האפר של הכבשנים ,שהעלו א ת קרבנותינו למרום. בתוכם בפעם הראשונה מזה 5שנים אני מרגיש ק ר ב ה אוהדת מצד אנשים הזרים ל י ל כ א ו ר ה ,א ב ל ק ר ו ב י ם ל י ברעיון ו ב מ ח ש ב ה ,ה מ ו כ נ י ם ל י צ ו ר ו ל פ ע ו ל ,ל מ ר ו ת כוס־התמרורים אגי שהיחה מ נ ת ח ל ק נ ו ב ש נ י ם ה א ח ר ו נ ו ת . של מתחיל להתארגן ולהשקיף סביבי על הפעילות הברוכה והחרוצה כ ל ה צ ע י ר י ם היהודים ה ב א י ם ב ש ע ר י ר ח ו ב זכודגיה ,20ה מ ש מ ש ת כ ת ו ב ת ל נ ו ע ר היהודי בכל ב ל ו ח ׳ ו ב כ ל פ ו ל ג י ה ; אחוד .ו ר י ע ו ת ש ו ר ר י ם המקומות בהם אנשי ״האיחוד״, ה מ ב ו ג ר י ם והצעירים ,נ פ ג ש י ם ; א נ י מ ת ח י ל ל ה ת ו ו ד ע גם א ל ה א נ ש י ם המפעילים קיבוצי עבודה א ת ה ת נ ו ע ה ,ו מ ת ר ש ם כי נ ע ש י ת כאן ו ב כ ל חרוצה ו ס נ י פ י ה״איחוד״ בפולין ,ו י ד י ד ו ת נ ק ש ר ת ת ו ך כ ד י ה ע ב ו ד ה בין ח ב ר י ה ת נ ו ע ה ומנהיגיה, אתה המתגהלים כ מ ו ב מ ש פ ח ה א ח ת ,ו א ת ה ל א מ ר ג י ש ה ב ד ל בין אלה ה מ נ ה י ג י ם א ת התנועה, לא בהבדלים חש לבין חברי השורה; ״מה להכריז: אהליד טובו ובדיסטנס ממש פורמלי, תנועתיים חיים ר ע ו ת ואחור .ש ו ר ר י ם ב ת ג ו ע ה ,עד ש מ ת ח ש ק ״האיחוד!״ גוער גם כיום, כתיבת בעת לך שורות א ל ה ,א ח ר י כ ה ה ר ב ה שגים ש ח ל פ ו מאז ,ע ו ד ע ו מ ד י ם ה ם ל ג ג ד עיני ,ה ם ו פ ע י ל ו ת ם הברוכה ובחזו, הלל ב ז מ נ י ם כה ק ש י ם ש ל ״ ב ר א ש י ת ״ ,כ א ש ר ה כ ל היה עדיין ב ב ח י ג ת ת ו ה ו ו ה ם :ניסן רזניק ,זליג גייער ,מ נ ק ,ד י נ ה שחזר זיידל, במסירות־נפש ממחנה הריכוז בלטביה, וכל פירסטנברג, החברים קלרה מינצברג, האחרים הפועלים למען בנין ה ת נ ו ע ה ו ה ת ב ס ס ו ת ה .ניסן ,ק ל ר ה ,דינה ,מ נ ק ,ו ק ל ר ה מ .היו מ ב י ן הראשונים י ח ד ע ם ח נ ה ק מ פ ל ,א ש ר יזמו א ת חידוש ה פ ע י ל ו ת ש ל ״הנוער־הציוני״ אוסטרהא ב מ ס ג ר ת האיחוד .ה ל ל ז י י ד ל ו ד ו ד מ ל ר ,ה פ ר ט י ז ן ה ל ו ח ם מ י ע ר ו ת )אוסטרוג( ה מ ג צ ח ע ל ה פ ע י ל ו ת ה א ר ג ו נ י ת ש ל ה ת נ ו ע ה ,בזיק ל מ ב ר ג ה ב ל ת י גלאה ,היוצא ל ע ר י ם ו ע י י ר ו ת ה ק ר ו ב ו ת י ח ד ע ם י ו ס ק ה וסרציער ,ע ל מ נ ת ק י ב ו צ י ־ ה כ ש ר ה נ ו ס פ י ם ל נ ו ע ר ה״איחח־״ .א ת ה מ ר ג י ש ש ת נ ו ע ה זו ה פ כ ה לארגן למשפחתך. האיחוד כאן ברחוב זכודגיה 20 אתה גפגש עם ווחיקים, צעירים מ כ ל הארץ ,ש א ך ל פ נ י זמן ק צ ר יצאו מ ן ה מ ח ב ו א י ם א צ ל פעילי המשפחות ה פ ו ל ג י ו ת ,או שחזרו מ ה י ע ר ו ת ,ש ם ה ש ת ת פ ו ה ם ב ק ר ב ו ת ב פ ל ו ג ו ת ה פ ר ט י ז נ י ו ת אליהן היו מ צ ו ר פ י ם ת ח ת ש מ ו ת פ ו ל נ י י ם ,וכן כ א ל ה כ מ ו נ י ש ה ת ח י ל ו זה ע ת ה לחזור שיחזרו ממחנות־הריכוז בגרמניה; ואנו עדיין מחכים לאותם היהודים אולי מרוסיה הסובייטית; התנועה פועלת ב ה ת ל ה ב ו ת ובמסירות ,ומנסה להנחיל את מכל ע ר כ י הציונות ,ת ו ך ה ז ד ה ו ת ע ם ה מ א ב ק ש ל ה י ש ו ב היהודי הארץ באים ל כ א ן ל י מ י עיון ש ל התגועה, לקבל בארץ־ישראל. ח ו מ ר ארגוני וחינוכי, ב א י ם ל כ א ן ל כ ג ס י ם ו ל מ פ ג ש י ם מ כ ל ח ל ק י פולין .א ת ה פ ו ג ש כאן א ת כ ל א ל ה ו א ת ה מ ת ח י ל ל ה ת נ ח ם ב פ ע י ל ו ת זו ל מ ע ן ה ע ם ו ה ת ג ו ע ה ו ל מ ע ן מ ט ר ו ת י ה ה נ ע ל ו ת , וזו מ ש כ כ ת ח ל ק מ כ א ב ך הפרטי ,ה ק ש ו ר ב א ב ד ו ת ה כ ב ד ו ת ש א י ב ד ת . 145 אני נרתם ל א ט ־ ל א ט ל פ ע י ל ו ת וכך ה ת נ ו ע ה ,ו א ח ר י שיחה שהיתר ,לי של ע ם ח ב ר י ה ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת ,ר מ ז ו ל י ש א ו ל י יציעו ל י ל ה י ו ת פעיל בעיר ה ו ל ד ת י ואני קילצה, להחלטתם. מחכה מספר בעוד צריך ימים כנס־ארצי, להתקיים שבו י ש ת ת פ ו פעילי ה א י ח ו ד מ כ ל ק צ ו ת פ ו ל י ן ,ו א נ י מ צ פ ה ל כ ך ב כ ל י ו ן ־ ע י נ י ם , שמא את מישהו יבוא החיפושים ואוכל מקילצה אתו לנסוע — למחוז־חפצי להתחיל א ח ר י בני מ ש פ ח ת י .ב י נ ת י י ם א נ י נ ס ח ב ע ם גל ה פ ע י ל ו ת ה ת נ ו ע ת י ת ו מ כ ש י ר א ת עצמי ל ה ד ר כ ה ,ע ל ידי ה ש ת ת פ ו ת י ב ס מ י נ ר ה ח י נ ו כ י ש א ר ג נ ה ה ה נ ה ג ה ־ של הראשית אנו האיחוד, בתורה עסוקים מעשית, ובעבודה לפנינו מרצים מ נ ה י ג י ם ציוניים ,כ ג ו ן :מ י ל ק ט א ו כ ג ר ,ח ב ר ה ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת של ה א י ח ו ד ו ע ו ר ך ה א י ח ו ד בשפה ה פ ו ל נ י ת ״ א ו פ י נ י ה ״ ,ע ו ״ ד ז ר ח ש ט ר א ו ך ,מ מ נ ה י ג י ה צ י ו נ ו ת עתון בלודז׳; הלל זיידל; הכללית עקיבא ב נ ק י ו ה נ ס ,ו י ו ס ק קליין ,ש נ י ה ם מ ר א ש י ב ק ר ק ו ב ,וכן יוסק ל פ ל ש ט י ל ,ג ם ה ו א מ ר א ש י ת נ ו ע ת ע ק י ב א ; השיו ק י מ ל ,ה א ב של הרוחני המלחמה, תנועת העורך הנוער כעת של האיחוד, עבורנו מהפעילים הדרכה חוברות ״הנוער־הציוני״ של והסברה; שיף דודק לפני ואחרים. ה ס מ י נ ר מ ת נ ה ל בצורה מ ו פ ת י ת ,ו א ת ה ר ע ב ה ר ו ח נ י ש ל ה ס מ י נ ר י ס ט י ם ה מ ת ע ת ד י ם מז־ריכי־נוער ב ק נ י ם ו ב ק י ב ו צ י ־ ה ה כ ש ר ה להיות שממון את הסמינר רוחני; הוא כתרופת־חיים קשה עבור להשביע ,אחרי שנים של הנוער בני בצמא הבולעים ד ב ר י המורים והמרצים ,ה ס מ י נ ר י ס ט י ם נ ו ט ל י ם ג ם ח ל ק ב פ ע י ל ו ת ה ת נ ו ע ת י ת בלודז׳ ו ס ב י ב ו ת י ה ,ש ם ב ה ד ר ג ה ג ד ל ו ת ה ש ו ר ו ת ש ל נ ו ע ר ה״איחוד״. מרכזי־פעולה שני ההרוסה מנדל, ברונו האיחוד יהיה ישנם לאיחוד עכשיו שהאחד בפולין, בוארשה הוא ו ה נ ב נ י ת מ ח ד ש ,ב ה נ ה ג ת ו ש ל מ נ ד ל ־ מ י כ א ל ק ו ם ו ב ר ,מ .זוגנשיין ,ד׳׳ר ואינג׳ינר אברהם המנהלים רוזנמן, פעילות את לסניפי המרכז ב כ ל הישובים היהודיים ב פ ו ל י ן ,ואין ע י ר א ש ר ש ם גרים יהודים ש ל א התנועה ב ו ס נ י ף של ה״איחוד״. בשנת נוסדה 1944 בעיר לובלין, מל א ח ר י ש ח ר ו ר העיר ו ה ק מ ת ה מ מ ש ל ה ה ז מ נ י ת ש ל פולין ,ש ה י ת ה ק ש ו ר ה ב ב ר י ת ־ בעת שרוב המועצות, עדיין חלקי פולין תחת היו הכיבוש הנאצי; מייסדיה היו ד ״ ד ר א ו ב ן ב ן ־ ש ם ־ פ ל ד ש ו ה ,מ נ ד ל ק ו ס ו ב ר ,ומ .זוננשיין ,והיא היתד .פ ע י ל ה בין יהודי פולין ע ד ל ח י ס ו ל מאל ;1949והמרכז ה ש נ י ש ל בשנת של הנוער ה״איחל״, נמצא התנועות האיחל, בעיר ה צ י ו נ י ו ת על בעיקר לודז׳. בשטת ה פ ע י ל ו ת של תנועת־ קמה ביוזמת תנועת־הנוער הזאת פעילים מתנועות ״הנוער־הציוני״ הצטרפו ל ת נ ו ע ת א י ח ל זו גם פ ע י ל י ם מ ה ת נ ו ע ה הרוויזיוניסטית .ת נ ו ע ת ה א י ח ו ד לא את כללה ארץ־ישראל התנועות א׳ ו ־ ב ׳ , לי ממשלת פולין הסוציאליסטיות ו ת נ ו ע ת ־ ה נ ו ע ר ״עקיבא״ ,ו פ ה ו ש ם שהתרכזו במסגרת התנועה למען ה ע ו ב ד ת ,כ ג ו ן :ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ,דרור ,פ ו ע ל י ־ צ י ו ן ־ י מ י ן ־ ו ש מ א ל ו ג ו ר ־ דוניה .ת נ ו ע ו ת אלה ל א הסיקו מ ס ק נ ו ת ו ל ק ח י ם ב נ ו ש א איחוד ה כ ו ח ו ת הציוניים, והמשיכו את בהתבדלותם השקפת יותר עולמם הרעיונית הסוציאליסטית, מקורבים לשלםון הפולני מ ש ס ר של חדש, והמפלגתית, ומבחינת החדש בטענם שאין ה ש ק פ ת ם זו שהתחיל הם יכולים לבטל את עצמם הרגישו ל ה ת א ר ג ן ל ק ר א ת מ ש ט ר חיים רפובליקה־עממית־סוציאליסטית. ב ה י ע ד ר הורים ו מ ש פ ח ה ו י ד ל י ם ק ר ו ב י ם — ה פ כ ו קיבוצי ה ה כ ש ר ה ל מ ש פ ח ה גדולה 146 א ח ת של ג ל מ ל י ם ובודדים, שעצם בדידותם ק ר ב ה אותם ה א ח ד לשני. חברי הקיבוץ העבודה יצאו הוקדשו החסר ללימודים שהתהווה הריכוז. עיוניות חברתיות ב ה ש כ ל ת ם ש ל הצעירים ה ל ל ו נערכו, על ל ע ב ו ד ו ת ־ ח ח ,לפי ולפעולות סידור־העבודה, אם־כן, הציונות לימודי ותנועות השפה ותרבותיות, במשך העברית, ההתישבות ושעות־הפנאי כדי השנים ידיעת להשלים ששהו הארץ, בא^שראל, שלאחרי במחנות־ תנ״ך שירה את ושיחות וכן בציבור, א ו ר ג נ ו מ ס י ב ו ת ק ב ל ת ־ ש ב ת וחגים .פ ע ו ל ו ת א ל ה ה ח ז י ר ו ל ח ב ר י ה ק י ב ו ץ ה צ ע י ר י ם והצעירות לימי א ת ה א מ ו ג ה ב י ה ד ו ת ובערכיה ,ו ה ו ד ו ת ל כ ך י כ ל ו ל ח ז ו ר ב י ת ־ א ב א ה ז ו ה ר י ם ו ה מ ס ו ר ת היהודית ,ש ה ש כ י ח ו מ ה ם של הנורא ממושכת, של בתוך ע ב ר ם הטרגי .ש ה ו ת ם של צעירים א ל ה כ י המצוד .״ ל ך ל ך ״ ע מ ד ה ב ש נ י ם 1945—46 קיום הציוניות ,ו ל כ ן נ ד ד ו המצוות בזכרונותיהם במקצת הכאב את ה ק י ב ו צ י ם ל א היתד. בדרגה העליונה ביותר קיבוצי־ההכשרה האיחוד ממרכזה של ש ל פולין ,ו ה ת ק ר ב ו ל ג ב ו ל ה ה מ ע ר ב י ־ צ פ ו נ י של פולין ,ל כ מ ו ן ג ר מ נ י ה ו צ ׳ כ ו ס ל ו ב ק י ה , ברלין. ואל הפעילות עגין ע ו ב ד ה זו חיים ש י ו ו ת ה צביון של ארעיים נ מ ש כ ה ע ל ־ א ף זאת בצורה מאורגנת ,כאילו ק ב ע .י פ י ם היו של תכגית־פעולה ה ר ג ע י ם בין אד לקיבוצי־ההכשרה, ישיבתם בקיבוצים הוא תרבותית למשניה, אחת בין ה א ר ו ח ו ת או ב ש ע ו ת ־ ה פ נ א י שבין ה פ ע ו ל ו ת ה ש ו נ ו ת ,אן היו מ ת ג ו ד ד ו ת ק ב ו צ ו ת ש ל צ ע י ר י ם ו צ ע י ר ו ח ,ל ש ו ח ח ב י נ י ה ם בידידוח ,ו ל ס פ ר ה א ח ד ל ש נ י ע ל קבוצוח מה שעבר על כל אחד ואחד; רבים התפעלו על אומץ־לבם של החברים שהשתתפו המלחמה בזמן להשחחף החפעלוח היו כי בפלוגות הקרבות והמרים ב ה ם ,ק ר ב ו ח ב ה ם נ ק מ ו א ח ד מ ם ש ל היהודים. ה ש ו מ ע י ם היו מ ל א י אשר לפעולה על באים הפרטיזנים ,ו ע ל הקשים שיצא להם חבריגו אלינו שפעלו במסגרח זכודניה p a לרחוב ״הבריחה״, ואנו הסתכלגו בין עליהם פעולה גלויה, בהערצה ה ם ה י ו ב ע י נ י נ ו כ ג י ב ו ר י ם אמיצים ,ע ש ו י י ם ל ל א ־ ח ת ,ו ב ל ב נ ו פ נ י מ ה ר ח ש נ ו כבוד והערצה ,על להם הברזל ב ה ב ר ח ת יהודים א ל ש ה ת ח י ל ה ב א ו ת ם הימים. לא מ,. פעלם מעבר ל ג ב ו ל ו ת של מסך לעולם אשכח כשהיה מופיע וחגקה, פשיה את מבטי ההערצה שליוו את חבריגו יוסקה האמה ב מ ד י קצין סובייטי ג ב ו ה ,א ת ה צ ע י ר ו ת ה י פ ה פ י ו ת ,ש א נ י ח , שסיכגו את ע צ מ ן יחד ע ם י ו ס ק ה מ. בעת שעברו הגבול את ה פ ו ל ג י ־ ס ו ב י י ט י ,ו ה צ י ל ו מ ת ו ך ר ו ס י ה ע ש ר ו ת ו מ א ו ת פ ע י ל י ם ציוגיים ש ה י ו כ ל ו א י ם במחנות־העבודה ו ב מ ע צ ר ע ק ב פ ע י ל ו ת ם הציוגית ,ו א ת א ו ת ה שאגיד .ש .ש ה י ת ה אחראית ל ג ק ו ד ת ה ב ר י ח ה ב ג ב ו ל הצ׳כוסלובקי ,או א ת יוזק י׳ .ו ב ו ר ק ה ר .שהיו פעילים ב ג ב ו ל פ ו ל י ן — ג ר מ ג י ה ,ע ל האודר ,ב ק ו ש ט ט י ן — ב ר ל י ן .מ נ י ן ה י ה ל ה ם האומץ מ ד א ח ר י ה מ צ ו ק ה ה ג ד ו ל ה ב ה ם ה ם ע צ מ ם היו נ ת ו ג י ם והגבורה הזאת, במשך כל הכביר ה ט מ ו ן ב ר ע י ו ן הציוני ,ה מ ס ו ג ל ל ה נ י ע א נ ש י ם ל צ א ת ל מ ש י מ ו ת מ ס ו כ נ ו ת ; והכי ימי המלחמה. ז א ת היתד .ח י ד ה ג ד ו ל ה בעינינו, ושוחחנו על יפה היתה התגהגותם האנושית והחברתית ,ל ל א שמץ של הסתובבו הכוח התנשאות הם בינינו והשתתפו בפעילות התנועתית ,כמו יתר החברים של התנועה. אם נ י ס י נ ו ל פ ע מ י ם ל ד ו ב ב א ו ת ם ב ד ב ר פ ע י ל ו ת ם ה א מ י ת י ת ה ם ס ג ר ו א ת פ י ה ם , אבל הם היו פתוחים לשיחה ולפעילות בכל הנושאים התנועתיים האחרים. יפה היה ל ר א ו ת ם מעורבים בתוכנו ,כשהם מעודדים אותנו לגיל ולשמוח ,ו ת מ י ד היו ב פ י ה ם מ ל ו ת ע י ד ו ד ש ת ר מ ו ל ה ר מ ת ה מ ו ר א ל שלגו ,ה ג ל מ ו ד י ם ו ה ב ו ד ד י ם . 147 ראשון חג השחרור לאחר ו כ ך רץ ו ח ו ל ף ל ו ה ז מ ן ו א נ ו כ ב ר ב ח ו ד ש ס פ ט מ ב ר ,ו ח ג י ־ ה ס ת י ו וזו להתקרב, הראשונה הפעם שנחוג ראש־השנה את מתחילים בצורה ויום־הכיפורים חפשית ,בלי כבלי השיעבוד של מחנות־הריכוז 5 .שנים ל א היתה לנו אפשרות להתפלל באופן בקיבוץ ״איחוד״ ל כ ן יישאר חפשי, חרות בלודז׳; ואני נזכר: בזכרוני ל ע ד ח ג ה ה כ נ ו ת ל ח ג י ם של ראש־ השנה הימים תש״ו הנוראים הם אינטנסיביים מאוד ,א נ ו מ ת ח ל ק י ם לקבוצות של ע ב ו ד ת ה ה כ נ ה :ק ב ו צ ת הקישוט, ב ר א ש ו ת ו ש ל ל ו ל ק ג ,.ש ב ה ה ת ר כ ז ו מ י ט ב ה א מ נ י ם שלנו ,ו ה ת ב ר ר ש ל א ח ס ר י ם בינינו אמנותי; ב נ י ם ו ב נ ו ת ב ע ל י כ ש ר ו נ ו ת א מ נ ו ת י י ם בציור ,ב ג ז י ר ה ו ב ק י ש ו ט מ ד י פ ע ם ב פ ע ם כ ש ב ו ר ק ה היה מ ג י ח ל מ נ ו ח ה מ פ ע י ל ו ת ו ב ב ר י ח ה ,ה ו א ה י ה מ ר כ ז ק ב ו צ ה ר צ י ג י ת ש ל ב ע ל י כ ש ר ו ג ו ת ב ש ט ח הקישוט ,ש ק י ש ט ו א ת ה ח ד ר י ם סביבו של והאולמות ה ת נ ו ע ה והפכו אותם לארמונות עם בית אמנותית אורנמנטיקה יהודית .י ו ס ק ה ו .ד א ג ל ס ד ר ע ב ו ר נ ו מ ק ו מ ו ת ־ ת פ י ל ה ו ע מ ד ב ר א ש ו ע ד ה ש ה כ י נ ה א ת מ ס י ב ו ת ק ב ל ת ־ ה ח ג י ם ; י ו ס ק ל .ד א ג ל צ ד ה מ ו ס י ק ל י ש ל ק ב ל ת ה ח ג ,ב ה כ י נ ו ח ב ר י ם יודעי ז מ י ר ו ת ו נ ג י נ ה .והקיבוץ ו ב י ת ה ת נ ו ע ה כ ו ל ו ה ו מ ה כ כ ו ו ר ת ,ו ה ת כ ו נ ה לקבלת־החג ובמיוחד החגיגית את ניקיון רבה. חדר־האכילה, יסודי בקישוטים של הבנין מסורתיים והחצר, של קישוט על החג, האולמות סמליו, כמו: שופר ,יהודים מ ת פ ל ל י ם ,ס י ס מ א ו ת ו ב ר כ ו ת ל ח ג :ו כ ו ל נ ו מ ת ר ג ש י ם ל ק ר א ת ה ח ג י ג ה הראשונה בחופש .השמש שוקעת ושולחת א ת קרגיה האחרוגות, של חג יהודי ו א נ ו מ ת א ר ג ג י ם ב ק ב ו צ ו ת ,ל ב ו ש י ם ב ג ד י ״דז׳וינט״ חגיגיים ,ו מ ת ק ר ב י ם ל א ט ־ ל א ט בהדרכתו שכל ש ל י ו ס ק ה ו .א ל ב י ת ־ ה כ ג ס ת המיוחד ש א ו ר ג ן ב ש כ נ ו ת נ ו ,א ו ל ם ג ד ו ל ימות השנה מאולתר: הכנסת, שימש את בית־הספר־היהח־י ,ובו ספסלים, ארון־קודש וגם ה א ו ל ם מ ת מ ל א ב מ ה י ר ו ת ב ה מ ו נ י יהודים ,ד מ מ ה ח ג י ג י ת ש ו ר ר ת ב ב י ת ־ האוירה מ ת ו ח ה ו ח ג י ג י ת ,ב ע ל ־ ה ת פ י ל ה מ ת ח י ל ל ש י ר א ת ה פ ז מ ו ן ״ א ח ו ת ק ט נ ה ת פ י ל ו ת י ה ״ ו ה צ י ב ו ר ע ו ז ר ל ו בםיומים ,״ ת כ ל ה ש נ ה ו ק ל ל ו ת י ה — ת ח ל ש נ ה וברכתה״ .הלחנים המסורתיים של תפילת מעריב ליל־ראש־השנה מ צ ל צ ל י ם הפעם בחגיגיות מברך א ת השני ב ב ר כ ת ״לשנה טובה תכתבו ,ל א ל ת ר לחיים טובים״ ,ת ו ך כדי אנחות כל יתירה ,ו ה ק ה ל מ ת פ ל ל ב ה ת ר ג ש ו ת רבה .מ ס ת י י מ ת התפילה וכל אחד קורעות לבבות, ה ב א ו ת מ ע ז ר ת הנשים ,א נ ח ו ת המגלגלות דמעה מעיני אחד מאתנו. מסתדרים אנו שוב בקבוצות כפי שבאנו, וחוזרים על בשירה השפתים ל ק י ב ו צ נ ו ,ש ם מ ת י י ש ב י ם א נ ו ל ל ה ש ו ל ח נ ו ת הערוכים ב א ו ל ם ה מ ק ו ש ט ו ה מ ר ש י ם , ו פ ו ר צ ת שירה א ד י ר ה מ פ י כ ל ה מ ס ו ב י ם ,ע ש ר ו ת ה צ ע י ר י ם ו ה צ ע י ר ו ת ע ל מ ד ר י כ י ה ם ו מ ח נ כ י ה ם ,שירי ר א ש ־ ה ש נ ה ,ק ט ע י ־ ת פ י ל ה ושירי־ציון נ ש מ ע י ם ב ח ל ל ו ש ל ה א ו ל ם ה מ ש ר ה א ו י ר ה ח ג י ג י ת ע ל כ ו ל נ ו :ע ל י צ ו ת ו ש מ ח ת ־ ח ג א מ י ת י ת א ת ה מ ר ג י ש באויר, ומתחיל חפשית להבין העבודה־והריכוז. קטעי־פיוט, כשכולנו השנה, 148 את משמעות השחרור מעול המשעבדים ו ל א מ א ו ל צ ת כ ש י ר ה שהיינו נ א ל צ י ם ל ש י ר ובין מתחילים קריאה לקרוא לקריאה קטעים שוב מהתנ״ר הנאצים. השירה בפקודת שומרינו בהם שירה־בציבור. מצוינים החלק במחנות־ פרקי החגיגי היא החג, מסתיים, ק מ י ם ע ל ר ג ל י נ ו ,ויוםקה ו .מ ת ח י ל ל ו מ ר א ת ה ק י ד ו ש ש ל ל י ל ־ ר א ש ־ ואז מ ת ח י ל ה סעודת־החג .אמנם משהו מעיב על סעודה ח ג י ג י ת זו ,כי פ ה ב ל י קרובים ,בלי ב נ י ־ מ ש פ ח ה ,א ב ל אנו חדשה מלר הולכת ונרקמת הרגשה משפחתית ש ל ח ב ר י ת נ ו ע ה ו ח ב ר י קיבוץ .ב ס י ו מ ה ש ל ה ס ע ו ד ה נ ו ש א י ם ד ב ר י ם ד ו ד ו ה ל ל זיידל ,ה מ ס פ ר י ם על מ ש מ ע ו ת ו ש ל ה ח ג ו ס ו ק ר י ם א ת ה מ א ו ר ע ו ת ש ל ש ח ל פ ה ,ובסיום ה א ר ו ח ה מ ת פ ת ח י ם מ ע ג ל י ריקוד ,ריקודי הורה סוערים, השגה ב ל ו ו י מ ו ס י ק ל י ושירה של א מ נ י ה ק י ב ה ,א ו ת ם ה ס פ ק נ ו ל ג ל ו ת ב מ ש ך הימים ב ה ם התכוננו שירה ל ח ג י ם אלה .הריקודים מ ס ע י ר י ם א ת כ ו ל ם ובין ר י ק ו ד לריקוד ,נ ש מ ע ת ס ו ל י ס ט י ם וקבוצות ,וכן ד ק ל ו ם , של פנטומימה, בלם, וריקוד ובהופעות א ל ה מ ת ג ל י ם כ ש ר ו נ ו ת צעירים ש ל א ב א ו ע ד ע ת ה לביטוי. החגים ח ל ק מ ח ב ר י ה ק י ב ו ץ בלודז׳ והם עברו ועמם נסתיימה שהותם של יוצאים א ת פולין ב ד ר כ י ה נ ד ל ה בכיוון ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ,ע ל פ י ה כ ו ו נ ת ה ״ ב ר י ח ה ״ ; את מקומותיהם תופסים חיש מ ה ר צעירים אחרים ,הממשיכים לחזור מגרמניה, כ ו ל ם מ ח פ ש י ם ר ק ד ב ר אחד ,ח י פ ו ש ו א י ת ו ר ב ג י ־ מ ש פ ח ה וקרובים .אנו ובשובם מ ת ח י ל י ם ל ה ת כ ו ג ן ל ק ר א ח ק ל י ט ה ג ד ו ל ה ש ל מ א ו ת ו א ל פ י צ ע י ר י ם העומדים ,ל פ י השמועה, לחזור הממשלה ה פ ו ל נ י ת ע ם ה מ מ ש ל ה ה ר ו ס י ת .א ג ו ב ט ו ח י ם ש ג ם הם ,כמונו ,ל א ירצו להישאר בקרוב מברית־המועצות ,לפי ב ג י א ־ ה ה ר י ג ה הזה של פולין, אלא הסכם יחפשו, ה ר פ ט ר י א צ י ה עליו כמונו, את חתמה דרכם לארץ־ י ש ר א ל .ו א צ ל נ ו בלודז׳ ,ב ז כ ו ד נ י ה ,20מ ת ח י ל י ם ל ה ת כ נ ס צ ע י ר י ם מ כ ל קצווי פ ו ל י ן ל י מ י עיון ,ב ה ם ילמדו איך ל ק ל ו ט א ת מ א ו ת ה צ ע י ר י ם ש י ב ו א ו ב ג ל י ה ר פ ט ר י א צ י ה ; ב א י ם ו ה ר ג ש ה ט ו ב ה א ו פ פ ת א ו ת ך ,כ א ש ר א ת ה ר ו א ה מ י הם ,כי הרי הפעילים אלה חברי התנועה אותם הכרת לפני המלחמה ,חברים פעילים ב ת נ ו ע ת ״הנוער־ הציוני״, ו ת נ ו ע ת ״עקיבא״ ,א ת ה מ ו צ א ב י נ י ה ם א ת מ י ט ב ה פ ע י ל י ם ש ל ע ק י ב א ממחוזות ק ל ר ה וולף ,ק ר ו ל טרנוב וז׳שוב: קראקוב, בנק יוהנס, יוסק קליין, ו י נ צ ל ב ר ג ,ו י נ ק ה ,ו ס ט ל ה ואחרים ,א ת ה ח ב ר י ם ה פ ע י ל י ם מ ש ל ז י ה :ו ו ל ק ש ,.זליג ב,. ד י נ ק ה פ ,.מ נ ק ,ו ר ב י ם א ח ר י ם ; א ת ה פ ו ג ש ג ם א ת ה פ ע י ל י ם מ ל ו ב ל י ן ב ר א ש ו ת ו ש ל ג ו ט ק גולדריגג. ג ם מ ק י ל צ ה מ ג י ע נציג ,ה ל א ה ו א מ א ג י ס ט ר יחיאל א ל פ ר ט ,יו״ר ה״איחוז־״ א נ י מ ת ר ג ש מ א ל ל פ ג ו ש א ת ב ן ע י ר י זה ,ו א נ י נ צ מ ד א ל י ו במחוז. מ ל כדי ל ש מ ו ע ח ד ש ו ת על ה נ ע ש ה ש ם ו ל ש א ו ל א ו ת ו א ם ה ו א י ל ע ד ב ר ־ מ ה על מ ש פ ח ת י . זו ה ר א ש ו נ ה ע ם ק י ל צ א י ה י ת ה מ א ו ד מ ר ג ש ת ,כ י י ח י א ל פגישתי בקרב ה ל מפורסם ה נ ו ע ר ו ה א י נ ט י ל י ג נ צ ל היהודית ו ה צ י ו נ י ת בעירגו ,ה ו א היה א ח ד מ מ נ ה י ג י הרביזיוניסטית התנועה לפני המלחמה, ב ע י ר נ ו ,ה י ה א ה ל מ א ל ל א ר ק על ומורה למתמטיקה בגימנסיה היהלית ה ל ל י ם ,א ל א ג ם מ כ ו ב ד מ א ל ע ל הגויים. א ח ר י ש ו ב ו מ מ ח נ ו ת ־ ה ר י כ ו ז ב ג ר מ נ י ה ,ה ו א ה י ה מ ב י ן יוזמי ה ק מ ת הארגון ״ א י ח ל ״ בעיר שזה ו ב ס ב י ב ה ו ק י ב ל על ע צ מ ו א ת ה נ ה ג ת ה מ ח ו ז י צ א ע ם קיבוצו ל ג ר מ נ י ה ב ד ר ד ל א ר ץ ־ י ש ר א ל .י ח י א ל ס י פ ר ל י ע ל קהילתנו, גדול מ ל י קלמן סולטניק ,לאחר בס״ה אחד 180 נפשות ששבו ב ר ח ו ב פ ל נ ס י מם׳ ;7 עד עתה, האנטישמיות שהם מרוכזים הגדולה במגוריהם שהיתה נפוצה שרלי בבית בקילץ ל פ ג י ה מ ל ח מ ה ג ד ל ה ע ל יותר ,ו כ ע ת ה ם א נ ט י ש מ י י ם א ר ס י י ם מ א ו ד ,ה ם מ ת נ כ ל י ם למעט ח ל ל י ם ש ש ב ו ל ע י ר ם ו כ ב ר ה ל נסיון ל פ ג ו ע רימון־ל ב ל ל י קילץ ,ע ל ל י ז ר י ק ת ל ב ג י ן בו ה ם גרים .מ פ י ו ג ם ש מ ע ת י ש ב י ן א ל ה ש ש ב ו ל א נ מ צ א איש מ ב י ן ק ר ו ב י .ד ב ר זה ד י כ א אותי ע ד מ א ל .ה א ם ע ש י ת י א ת כ ל ה ד ר ך של ה נ ד ו ד י ם 149 מ ג ר מ נ י ה ע ד כאן ל ש ו א ? כ מ ו כ ן ס י פ ר ל י יחיאל ע ל הארגון ש ל י ה ו ד י ק י ל ץ ועל כ ך וסביבתה, שהאיחוד מארגן עכשיו מחדש לצעירים קיבוץ־הכשרה מן האזור ,והוא הציע ל י ל ב ו א א י ת ו א ח ר י ה כ נ ס ל ק י ל צ ה כדי ל ש מ ש ש ם כ מ ד ר י ך ל ק י ב ו ץ ה ה כ ש ר ה א ו ת ו ה ו א מ א ר ג ן .כ מ ס ת ב ר מ ד ב ר י ו מצויים כ ב ר ב ק י ב ו ץ כ ־ 2 0 צעירים וצעירות .ה א נ ט י ש מ י ו ת א מ ג ם ג ד ו ל ה מאוד ,א ב ל הקיבוץ הרי ל א ע ו מ ד שם להתיישב ישיבת־קבע, ולישיבה אפשר ארעית ולהחזיק להסתדר מעמד. הססתי ה ר ב ה אם ע ל י ל ח ז ו ר ל ע י ר י ,כי ה ל א א ף א ח ד מ ב נ י מ ש פ ח ת י ל א חזר, ועדיין שפירסמתי לא קבלתי עליהם ידיעה למרות כלשהי הפירסומים הרבים ב מ ד ו ר ל ח י פ ו ש ק ר ו ב י ם ש ל ה ו ע ד ־ ה י ה ו ד י ־ ה מ ר כ ז י ש ל יהודי פ ו ל י ן ; א ו ל ם ב ס ו ף ה ח ל ט ת י ל ח ז ו ר ע ם יחיאל ,ב ת ק ו ה ש א ו ל י ב כ ל ז א ת יימצא עוד מ י ש ה ו מ מ ש פ ח ת י הגדולה. דיוני כ נ ם ה ה כ נ ה ל ק ל י ט ת ה צ ע י ר י ם היהודים מ ר ו ס י ה ב מ ס ג ר ת ק י ב ו צ י ה א י ח ו ד , בעירנות התנהלו החברים רבה; שמעו על סקירות המצב בתנועה הציונית ה ע ו ל מ י ת ,ע ל ה מ צ ב ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ,נ מ ס ר ו ד ו ״ ח ו ת ע ל פ ע י ל ו ת ה א י ח ו ד וקיבוציו, וגקבעו ת כ ג י ו ת ל ק ר א ת ה א ת ג ר י ם ה ח ד ש י ם ה ע ו מ ד י ם בפנינו. הגעתי לקילץ הסתיים ואגי י צ א ת י ע ם י ח י א ל א .ל ק י ל צ ה ,כדי ל ע מ ו ד ש ם הכגס בראש צוות ה ה ד ר כ ה ש ל ק י ב ו ץ ־ ה ה כ ש ר ה .ש ו ב א נ י נ מ צ א ב ת ו ך ק ר ו נ ו ת ה ר כ ב ת ה ד ח ו ס י ם ב ג ו ס ע י ם מ כ ל הסוגים ,פ ו ל נ י ם ב ע י ק ר ,ש ב י נ י ה ם ב ו ל ט י ם ה ״ ש א ב ר ו ב נ י ק י ם ״ ה ש ב י ם עם שללם ממחוזות שלןיה ה ת ח ת ו נ ה ,והם ממלאים ברעש את הקרונות ,ב ד ב ר ם כ ל הזמן ע ל מ צ י א ו ת י ה ם א ו ת ן ר כ ש ו שם ,ו מ ד י פ ע ם ב פ ע ם ש ו ב נ ש מ ע ו ת ב ד י ח ו ת אנטישמיות הנוסעת פעם המעבירים בי לאטה, נופים צמרמורת .מאזין אני לשקשוקם של מתחלפים, מ ר ו ב יהודים ,ו ע כ ש י ו עוברים בתחנות דרך כפרים, נדמה שמשהו חסר, עיירות חסרה גלגלי וערים, הרכבת שהמו התחושה של ד י נ מ י ו ת שהיתר .ש ו ר ר ת ב ת ח נ ו ת ה ר כ ב ת ש ל ע י י ר ו ת יהודיות אלה ,ס י מ ן ל א ד י ש ו ת ה מ ו ר ג ש ת כ א ן ; ח ס ר כאן ה ק צ ב ש ל ״ ה כ ס פ י ת ה י ה ו ד י ת ״ ש ז ר ע ה א י ־ מ נ ו ח ה ו ת נ ו ע ה מ ת מ ד ת של אנשים ו פ ע ו ל ה ; ו כ א ש ר מ ר ח ו ק מ ת ב ל ט י ם ה ה ר י ם ש ל ״ ה צ ל ב ה ק ד ו ש ״ , סימן הוא שאנו מ ת ק ר ב י ם ל ע י ר ־ ה מ ח ו ז ק י ל צ ה .ה ר ה ו ר י ם נוגים מ ת ר ו צ צ י ם ב מ ו ח י ; לאן ב ע צ ם א נ י ה ו ל ד ז ל מ י ו ו ל ש ם מ ה ? א נ י י ו ד ע כ מ ע ט ל ב ט ח שאין לי א ף קרוב בעיר ה ז א ת ו ע צ ב ומראות עמוק עוטף אותי, כשמתחילים לבלוט שלדי הבתים, ה ר ח ו ב ו ת ש ל העיר ,ר ח ו ב ו ת ש ה י ו ש ו ק ק י ם חיים ,ע ת חיו ב ה ם יהודים, ו כ ע ת מ ת י ם הרחובות ,כי מ ת ו יהודי העיר הזאת .כ ל שעל אדמה בעיר רוויה ב ד ם יהודי ש ג ש פ ך ב ה כ מ י ם ל א ר ק ע ל משרתיהם ד י ה ג א צ י ם הארורים ,א ל א ג ם ע ל ידי הפולנים ,גרוריהם .א י ך א ו כ ל ל ה ס ת כ ל ב פ ר צ ו פ י ם אלה ,ו א ו ל י י ד י ה ם מ ג ו א ל ו ת ב ד ם יהודי ,ו א ת ר כ ו ש ה י ה ו ד י ם ה ם ב ו ז ז י ם ! ו כ ש ה ר כ ב ת ע ו צ ר ת ב ת ח נ ה פורץ אני ב ב כ י מר ,ו י ח י א ל מ נ ס ה ל ה ר ג י ע נ י .אני מ ס ת כ ל ב ת ח נ ת ה ר כ ב ת ה מ ו כ ר ת ל י היטב ,כי ר א י ת י א ו ת ה ב ה ר י ס ו ת י ה ב י ו ם השני ל פ ר ח מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ־ ה ש נ י ה , ע ת שהאוירונים ה נ ו צ צ י ם ש ל ה ג ר מ נ י ם ע ש ו ב ה ש מ ו ת והפציצו א ו ת ה ב ח מ ת ־ ז ע ם , והרסו אותה כמעט עד היסוד; עינים פולניות עוינות ע ו ק ב ו ת אחרינו, 150 ת ח נ ה זו נ מ צ א ת כ ע ת ב ת ה ל י כ י ש י ק ו ם ו ב נ י ה . א ל ה ע י נ י הגויים ה ג ר י ם בעיר הזאת, ח ד ו ר י ש נ א ה א נ ט י ־ י ה ו ד י ת עמוקה ,א נ ש י ם פ נ א ט י י ם ב ד ת ם ה ר ו מ י ת ־ ק ת ו ל י ת ,ו ש ט ו פ י ם באמונות שנים: ט פ ל ו ת ,פ ר י מ י ט י ב י ו ת ,כ א ל ה היו ש כ נ י נ ו א ת ם ג ר נ ו ב י ח ד כ ל ־ כך ה ר ב ה ל י שכנים אלה ,נ א מ ר ת מאחורי ״ ו ה ב ר כ ה ״ ה ר א ש ו נ ה ב ה אני מ ת ק ב ל ע ל גבי ,״ ת ר א ו ,ע ל ז׳ידונים שבים .כ ל יום צצים ח ד ש י ם ,כ מ ו פ ט ר י ו ת א ח ר י ה ג ש ם : היטלר ה ל ב ע ל מ ק צ ו ע טוב״ ...כ ר מ ת ל ח ש י ם מ א ח ו ר י גבי ,ו א נ י כנראה ,לא שואל א ת עצמי ,מ ה א נ י ע ל מ ח פ ש ב ג ל י ג ו ם ז ה ש ל ש נ א ה ? א נ י נ ר ג ש ו נ ס ע ר מאל באמרו: מהלחישות הלא האלה, מנסה ויחיאל להרגיעני שוב אותי ומנחם כ ל ש ה י י ת ך כאן ע ם ח ב ר י הקיבוץ היא ל א ל ז מ ן ר ב ,א ת ם ת צ א ו מ ה ר מן העיר כדי ה ש נ ו א ה ה ז א ת ומהארץ ה ז א ת ,א ת ה צ ר י ך ל ע ז ו ר ל נ ו ל א ך ג ן א ת הנוער, כאן יותר מקום שיוכלו לחיים להיות לעזוב נכונים הזאת, א ת הארץ אין כי יהודיים. ממשיכים אנו למסחר את דרכנו לאורך ה ל ל י ,ו כ ע ת כל ה ח נ ו י ו ת שינקיביטשה רחוב פעם שהיתה מרכז ה ל ל י ו ת הפכו לפולניות; פונים להצטלבות ה ר ח ו ב ו ת ע ל ־ ל ר ח ו ב פ ל נ ט י ,ו ב מ ה י ר ו ת אנו מ ת ק ר ב י ם ל ב י ת ה ג ד ו ל ב פ י נ ת פ ל נ ס י ־ פיוםרקובסקה, נמצאים יחיאל ואנו עומדים לפני הבית מ ס פ ר כל המוסדות היהליים: ,7 בית שלוש קומות .כאן בן ה ו ע ד ־ ה ל ל י המקומי שבראשו עומד המהנדס ל ״ ר ברונו ר ו ז נ ק ר נ ץ ,ה ו ע ד ־ ה ל ל י המחוזי ,ש ב ר א ש ו ד ״ ר ס ב י ר י ן כ ה נ א מ נ ד ל ,ש נ י ה ם פ ע י ל י ם ציוניים ב מ פ ל ג ת ה א י ח ל ,ו ע ו ז ר י ם ה ר ב ה ל ק י ב ו ץ ה ה כ ש ר ה : סניף האיחל קילץ למחוז ועד־הקהילה־הדתית שבראשו לידי, עומד מורי ש ב ר א ש ו פ נ ח ס אייזנברג ,ו ג ם ורבי קיבת יחיאל אלפרס; ההכשרה של תנועת הנוער־הציוני ״ א י ח ל ״ מ צ ו י כאן .נ ו ס ף ל מ ו ס ד ו ת צ י ב ו ר א ל ה ,ג ר י ם כ א ן כ מ ע ט חללים במקומות כל פרם בעיר, לכמה בחלים אחדות ומשפחות הגרים שוגים בעיר. ב ע מ ד י ל פ נ י ש ע ר ה כ נ י ס ה לבנין ,ח ו ל פ ו ת ל ג ג ד ע י נ י ת מ ו ג ו ת מן ההווי ל ח י י ם היהליים אלה ש ל ה ע י ר ק י ל צ ה ל פ נ י מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ־ ה ש ג י ה ,ו ג ם מ ש נ ו ת הגיםו .היו חיים ל ל י ת ש מ נ ת ה ל מ ע ל ה מ־27,700 ל ל י י ם ת ו ס ס י ם ,חיים ש ל ק ה י ל ה י ה ל י ם ,קהילה מפורסמת בפעולתה החברתית והתרבותית ,ב ה השתקפה המציאות התרבותית ו ה פ ו ל י ט י ת על כ ל ג ו נ י ־ ה ק ש ת של ל ד ו ת פ ו ל י ן ה ח ל מ ח צ ר ו ת הרב׳יים החסליים, וצעיריה, וכן דרך הארגונים ארגוני הנשים ״יסלי־התורה״ ה ד ת י י ם של אגלת־ישראל, פועלי־האגלה ל נ ע ר ו ת ובנות־יעקב ,ר ש ת מוסדות־חיגוך של ו״בית־יעקב״ לבנות ,דרך חדרים בשם התנועה־הדתית־לאומית של המורחי ל פ ו ע ל ־ ה מ ז ר ח י ,ו ת נ ו ע ת ־ ת ו ר ה ־ ו ע ב ל ה ,ע ל מ ו ס ך ו ת ־ ה ח י נ ו ך ש ל ב ת י ־ ס פ ר ״יבנה״, דרך ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית על כל ס י ע ו ת ל ,ע ת ־ ל ב נ ו ת ,על־המשמר ,הנוער־הציוני, ויצ״ו, עקיבא, התאחדות, ארגונים גורדונל, ותנועות־נוער פועלי־ציון־ימין, שהתרכזו ותנועת סביב הנוער לליגה דרור, א״י העובדת: פועלי־ציון־שמאל לקלוב ה ס פ ו ר ם י ב י ש ל ה ם ״ ה כ ו כ ב ״ ,ו ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ,וכן היו ס נ י פ י ם ל ב ו נ ד ו ת א י מחתרת ה ל גם ק י ב ת הכשרה גדול של של הנוער הקומוניססי ה ל ל י .בעיר ״החלת״. כן היו ב ע י ר א ר ג ו נ י ם ח ז ק י ם ש ל ב ר י ת ה צ ה ״ ר ־ ב י ת ״ ר ,ו ב ר י ת ־ ה ח י י ל ; האיגלים ה מ ק צ ו ע י י ם ח ל ל י י ם פ ע ל ו ב מ ל ו א ה מ ר ץ ,ל פ ע י ל ו ת ה ס פ ו ר מ י ב י ת היתד, מאל ערה על מפותחים ל י מועדוגי־הספורס מכבי לכוכב; מ ו ס ד ו ת ה צ ד ק ה היו ו ב י ג י ה ם מ ו ס ד ו ת ח ב ר ת אחיעזר ,ל י ג ת ־ ה צ ד ק ל ט י פ ו ל מאל בחולים כרוניים 151 תומכי־עניים ,עם ב י ת ללינה ליהודים עניים שעברו א ת העיר; כ מ ו כן ועניים, ר ש ת ח י נ ו ך ־ י ה ו ד י מ ס ו ע פ ת מאוד ,ה ח ל מ ח ד ר י ם מ ס ו ר ת י י ם פ ר ט י י ם , היתר, דרך מ ו ס ך ו ת ־ ה ח י נ ו ך ש ל ה ק ה י ל ה ו כ ל ה ב ב ת י ־ ה ס פ ר ה ע ב ר י י ם ־ ד ת י י ם ־ י ב נ ה ו ת ו ש י ה ,היו מ ו ס ד ו ת ל ח י נ ו ך היסודי ו ל ח י נ ו ך ה ע ל ־ י ס ו ד י ,ש ל ו ש ה ב ת י ־ ס פ ר ת י כ ו נ י י ם ,״ ה ג י מ נ ס י ה היהודית״ למסחר לבגים, ובית־הספר־ ו ב י ת ־ ה ס פ ר ־ ה ת י כ ו ן ש ל הגב׳ ז׳ימנובודה ל ב נ ו ת , רייזמן .חיים ח י נ ו כ י י ם ו ת ר ב ו ת י י ם ש ק ק ו אן ב ק ה י ל ה ,א ב ל כ ל זה ה י ה ב ע ב ר .היום ק י ל צ ה ר י ק ה מ י ה ו ד י ה ,ר ו ב ת ו ש ב י ה היהודים ה ו ש מ ד ו ב מ ח נ ה ־ ה מ ו ו ת בשגת ,1942ו כ ל א ח ד מ־ 180היהודים ו כ ך ג ם 40ה צ ע י ר י ם ה ש ו ה י ם בקיבוץ־ההכשרה, משפחתם טרבלינקי או מצפים לנס ק ר ו ב י ה ם ,כ י זו ה ר י ש א ו ל י י א ר ע ועוד יופיע מ י ש ה ו מ ב נ י ה ש נ ה הראשונה לסיום המלחמה ואולי ה נ ו ר א ה הזו, ע ו ד י ת ג ל ה ויגיע מישהו. שקוע לקומה בהרהורים אלה גכגס ע ם יחיאל ל ת ו ר ה ב י ת , אגי במדרגות ועולה השלישית של הבנין ,שם נמצא קיבוץ־ההכשרה .מ ק ב ל י ם א ת פ נ י כ מ ה צעירים וצעירות גם ובורים, המציגים אני מציג את את עצמם עצמי, בשמותיהם וכשאנו הפרטיים: נכגסים בלה, לחדר־האוכל לובה, של חנק הקיבוץ, אני ר ו א ה ל פ ג י ק ב ו צ ה ש ל ק ר ו ב ל ־ 2 5צ ע י ר ו ת וצעירים מ ס ו ב י ם מ ס ב י ב ל ש ו ל ח ן ה מ ס ת כ ל י ם ע ל י ב ס ק ר נ ו ת ר ב ה .י ח י א ל מ צ י ג אותי ב פ נ י ה ם כ מ ד ר י ך ש ל ה ם ,מ ב ט י ם נ ז ר ק י ם אלי ,ה ם ל ו ח צ י ם א ת ידי ,ואני מ ר ג י ש ג ל י ם ש ל א ה ד ה ס מ ו י ה בוחנים ביני ל ב י נ ם .א נ י מ ס פ ר ל ה ם מ ע ט ע ל ע צ מ י ו ע ל חיי ו פ ע י ל ו ת י ל פ נ י ה מ ל ח מ ה , ו ע ל ה פ ע י ל ו ת ה ת נ ו ע ת י ת ה ע נ פ ה ה מ ת נ ה ל ת ב כ ל ח ל ק י פולין ,ב ס נ י פ י ם ש ל ה א י ח ו ד ובתנועת־הנוער לפניהם בקצרה וההכשרתית, להישאר עוד שלו ,ו ב י ח ו ד ב ק י ב ו צ י ה ה כ ש ר ה ש א נ ו א ח ד מ ס נ י פ י ו .א נ י מ צ י ג את מה מתכוננים שאנו בשטח לעשות הפעולה הארגונית ב ז מ ן ה ק צ ר ש א נ ו א מ ו ר י ם ל ה י ו ת כאן ,כי הרי אין א נ ו מ ת כ ו ו נ י ם בעיר זו זמן ר ב , א ל א נשהה בה עד שנתארגן ,ועד שיצטרפו אלינו נצא ביותר, חברים ואז — בדרך שהיא לארץ־ישראל, דרך קלה לא ו ל ק ר א ת ה עלינו ל ה ת כ ו נ ן ו ל ה כ ש י ר א ת ע צ מ נ ו ל ה י ו ת בין ה ב ו נ י ם א ת א ר ץ ־ מ ו ל ד ת נ ו . כולגו ג ל מ ו ד י ם — א נ י מ ו ס י ף ו א ו מ ר — א י ב ד נ ו א ת ב נ י ־ מ ש פ ח ו ת נ ו ,ל כ ן ע ל י נ ו לחיות באחוה וברעות ,וזה יעניק לנו הרגשה משפחתית שאגו כה זקוקים לה. ראיתי שדברי, ח ב ו ר ה מ ע נ י י נ ת היו חברי קיבוץ צעירים אחד מהם שנאמרו אלה. ביידיש ,ע ש ו ר ו ש ם חיובי. כולם באו מקילצה הסביבה, ומעיירות לכל היה סיפור חיים מ ר ת ק ,ש ה י ה מ ס פ ק ח ו מ ר ל כ ת י ב ת ס פ ר י ם ע ב י ־ כ ר ם ע ל חיי צ ע י ר י ם שמדי עמדו יום ב י ו מ ו חייהם בסכנה והם נשאו את משא־הסבל על שכמם ו י כ ל ו ל כ ל הקשיים ,ושרדו. ואני ר ו א ה א ו ת ם ע ת ה כ ב ר א ש ו נ ה :א ת ב ל ק ה ג ר ט נ ר מ א ו ס ט ר ו ב י י ץ — נ ע ר ה י פ ה ׳ואינטיליגנטית ,ב ת ,16ש נ י צ ל ה מ ת ה ו ם ה ש ו א ה ו נ ש א ר ה ג ל מ ו ד ה .א ח י ה א ב ק גרטגר באות היה אחד הלוחמים ה א מ י צ י ם ש ל גיטו וארשה ,שצויין אחרי המלחמה ה ה צ ט י י ג ו ת ה כ י ג ב ו ה ש ל צ ב א פולין על ל ח י מ ת ו ה א מ י צ ה ב מ ר ד ה ג י ט ו ; ב ל ה ה י א נ ע ר ה ס ג ו ר ה ו מ ו פ נ מ ת ,מ ה ו ר ה ר ת תמיד ,ו ל מ ר ו ת ז א ת מ ת ע נ י י נ ת מ א ו ד בפעילות היא מנסה 152 ה ח ב ר ת י ת ש ל ה ק י ב ו ץ ,ו ה ש ת ת פ ו ת ה ב ש י ח ו ת ה ק ב ו צ ה היא ע ר ה מ א ו ד , אוהבת לבנות לכתוב מחדש שירים את וחרוזים, עולמה אבל שחרב, אינה פעילה נוטה מאוד להראותם לןולתה; היא בוועדת התרבות של הקיבוץ, במיוחד :ואמנם בעיקר בעריכת עתון־הקיר — מלאכה שהיא אוהבת כ ל ש ב ו ע מ ו פ י ע ע ת ו ן ־ ק י ר ,בו מ ב י ע י ם ה ח ב ר י ם א ת ד ע ת ם ו ר ש מ י ה ם ע ל ה נ ע ש ה הוא מופיע סביבם. בינינו בשלוש לשונות: כך יושבת ו ח ו ל מ ת על ע ל י י ת ה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ,ל מ ק ו ם ש ם ר צ ה ל ה ג י ע אחיה הגיבור ולמרות ההפצרות מצד אבק, ותצטרף כך ע ב ר י ת יידיש ו פ ו ל נ י ת : בלה בטורונטו שבקנדה ,שתבוא אליהם בני־משפחתה ל מ ש פ ח ת ה שם ,ב ל ק ה ״ ל א ר ו צ ה ל נ ס ו ת ע ו ד פ ע ם א ח ת ג ל ו ת ו נ כ ר ״ — היא מ ת ב ט א ת ב ש י ח ו ת י ה אתי ,״ מ ס פ י ק ש י ל מ נ ו ב ח י י מ ש פ ח ו ת י נ ו ,ב ע ד אי־ ל ה ש ק י ע יותר ב ב נ י י ת מ ד י נ ה ו פ י נ ת ־ ב י ת ל ע מ נ ו ,ב י ת שיוכל ל ה ג ן ע ל י נ ו רצוננו ב ע ת צ ר ה ״ ו כ ש ה י א מ ס פ ר ת על אחיה ,ה י א מ ד ב ר ת ע ל י ו ב ה ע ר צ ה ו ב ה ו ק ר ה ,ו ל א א ח ת היא מ ק נ א ה בו ,ב א מ ר ה :״ א ב ק נ פ ל ל פ ח ו ת ב ע ת מ ל ח מ ה ע ם האויב הנאצי״. ב ע ל ת ח ו ש הומור עדין ,ו ב א י ר ו נ י ה היא היא הרחמנות מתייחסת למחוות של יהודי ה ע ו ל ם ה ח פ ש י אלינו ,א נ ש י ש א ר י ת ־ ה פ ל י ט ה ,ו ל א מ ר פ ה מן ה ש א ל ה ,איפה ה ם היו כ ש א פ ש ר היה ל ה צ י ל ר ב ב ו ת ש ל י ה ו ד י ם ? נ ח ר ת ו בזכרוני כ מ ה ש ו ר ו ת ש נ י ס ת ה ל ח ר ו ז ע ל נ ו ש א זה ב ש פ ה ה פ ו ל נ י ת ,ע ל ס פ ר י ־ ה ז כ ר ו נ ו ת ו ה מ צ ב ו ת מ נ י י ר ל ה צ י ב ל ס ב ו ח י השואה ו כ ך ב ע ר ך הן נ ש מ ע ו :ה ר ר י מ ל י ם — זה ד ב ר שמרבים פ ע ו ט מ ד י מ כ ד י ש י ו כ ל ו ל ש מ ש ג ל ע ד ל ת י נ ו ק ש ח ו ט ש נ ר צ ח ע ל ל א עוול בכפו, וכתיבת ס פ ר י ־ ז כ ר ו נ ו ת י ש נ י ם ל א ינציחו א ת ה י ה ו ד י ם ש נ ש ר פ ו ב כ ב ש נ י ם ,היהודי הפשוט והתמים — אלה הושמדו לעולמי־עד ,נשארו רק מלים ואותיות הפורחות באפר ,בצורת כריכות של נשרף בכבשנים עשנים ש י ר י ם ו ס פ ר .כ ש ר ו נ י ת מ א ו ד היתד. והתינוק והיהודי שרדו לא היום ה נ ע ר ה ה י פ ה ה ז א ת ש ח ל מ ה על בו ת ע ל ה ע ם ח ב ר י ק י ב ו צ ה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל — א ב ל ח ל ו מ ה ל א ה ת ג ש ם ,כי נ פ ל ה ש ד ו ד ה ב צ ו ר ה אכזרית ,ב פ ר ו ע ה א ס פ ס ו ף ה א נ ט י ש מ י ב פ ו ג ר ו ם ה ד מ י ם ב ע י ר ה ש ט ג י ת הזו ,ק י ל צ ה . בוריס בחור ו,. צעיר, נמרץ, בלונדי עידני בא ופעלתן, אלינו מהעיר ס ק ר ז ׳ י ס ק ו ,י ח ד ע ם ע ו ד ש ת י ב נ ו ת ל ו ב ה ו ח נ ק ה .ב ו ר י ם ב ר ח ע ם הוריו ל ר ו ס י ה ה מ ל ח מ ה ב ה י ו ת ו עדיין נ ע ר צעיר ,הוריו נ פ ט ר ו בפיח אך הוא שרד רוסיה, להתחמק בחזרה של והתחנך הרוסיים, בבתי־הילדים מבית־הילדים והגיע עם א ח ד מבני ב ע ת נדודיהם ב ע ר ב ו ת ובתום המלחמה משפחתו ששירת הצליח ב צ ב א הפולני, ל פ ו ל י ן ,ו נ ק ל ט ב ק י ב ו צ נ ו .ה ו א א ו ה ב ת מ י ד ל ה ת ו ו כ ח ,הוא ח ס י ד מ ו ב ה ק ה מ ש ט ר ה ק ו מ ו נ י ס ט י ב ר ו ס י ה עליו ה ו א מ ל מ ד ס נ י ג ו ר י ה ב ה ת ל ה ב ו ת ,כי ר ק ה ם יודעים מ ה זה צ ד ק א מ י ת י :כ ש מ נ ס י ם ל ה ו כ י ח ל ו ש ג ם ה א ו ק ר א י נ י ם והרוסים יהודים, שונאים שיחות ה ק י ב ת ,שהן ב ד ד ך ־ כ ל ל מ ע נ י י נ ו ת מ א ו ד ו ס ו ע ר ו ת ,ה ו א ל א מ ח מ ת א ף הזדמנות שגם מאוד הוא מנסה תמיד למצוא תרת על מנת להגן עליהם. בעת ל ה ת פ ל מ ס ו ל ה ת ו ו כ ח .ה ו א ר ו צ ה ל נ ס ו ע ל א ר ץ ישראל ,כי ה ו א מ א מ י ן ה י ה ו ד י ם יקימו מ ש ט ר סוציאליסטי, בקיבוצנו ותורם רבות בארגון ו ל מ ר ו ת ו ו כ ח נ ו ת ו ,הוא א ל מ נ ט חיובי ס ל ו ד ־ העבודה ובארגון נאות של החיים ה פ נ י מ י י ם בו. ח נ ק ה ו ל ו ב צ י ה ב ,.ש ת י א ח י ו ת ש נ י צ ל ו ו ש ר ד ו מ מ ח נ ה ־ ה ע ב ו ד ה ־ ו ה ר י כ ו ז ה ק ש ה של ״האסאג״ בסקרז׳יםקו ,מ ו ס י פ ו ת גוון ח י ו ב י ל ח י י ם ה פ נ י מ י י ם של הקולקטיב ה ק י ב ו צ י ,ב א ר ג נ ן ל מ ו פ ת א ת החיים ה פ נ י מ י י ם ש ל ה ק י ב ו ץ ב כ ל מ ה ש ק ש ו ר ל נ י ה ו ל מ ש ק ־ ה ב י ת וארגון השיתוף ,משימה כ ל ל ל א ק ל ה ל נ ע ר ו ת צעירות כאלה ,ו ב כ ל 153 ז א ת הן מ ב צ ע ו ת א ת ת פ ק י ד י ה ן ב ה צ ל ח ה ר ב ה . פ ר א נ י ה ש ,.ה א ח ו ת ה ב כ י ר ה ש ל נ ו ,ה מ נ ו ס ה כ ב ר ב ה ל י כ ו ת החיים ,ה י א פ ע י ל ה ועוזרת בידע המקיף מאוד הפעילות ו ב א י נ ט ל י ג נ צ י ה שלה ,ל א ר ג ן הקיבוץ א ת חיי ואת ה ת ר ב ו ת י ת ב ו ; ה ר ב ה ע ב ר ע ל י ה ב ש נ ו ת השואה ב ה ס ת ת ר ה בין ה ג ו י י ם ו ב ע מ ד ה נ ג ד ל ח ץ ה ס ח ט נ י ם שאיימו ב כ ל פ ע ם ל מ ס ר ה לידי ה נ א צ י ם ,ו ה י א ש ר ד ה ה צ ר ו ת הללו ,ו כ ע ת היא מ א ו ד פ ע י ל ה ב ל י כ ו ד שורותינו .ל ו ב צ ׳ י ה א .נ ע ר ה מכל צ ע י ר ה ש ע ב ר ה א ת כ ל ש ב ע ת מ ד ו ר י ה ג י ה י נ ו ם של אושויץ ו ב י ר ק נ א ו ,ו ב ס ל ק צ י ו ת ל א פ ע ם מ ו ע מ ד ת ל ה י ש ל ח ל ת א י הגאזים ו מ ז ל ה ש י ח ק ל ה היתד, האחרון יחד ניצלה ממוות; תמיד וברגע היא מאושרת יותר מכל אחד מאתנו ,כי ע ם א ח ועוד ש ת י א ח י ו ת ה מ ב ו ג ר י ם מ מ נ ה ; היא עדיין היא מתלבטת ניצלה בבחירת ד ר כ ה ל ע ת י ד ,ה א ם ל ג ס ו ע א ת ג ו ב ד ר ך ־ ל א ־ ד ר ך ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ,או ל ה ע ד י ף ל נ ס ו ע י ח ד ע ם א ח י ו ת י ה ל ק ג ד ה .ה ל ב ט י ם ש ל ה ה ם גדולים מאוד ,והיא מ נ ס ה ל ה ת י י ע ץ בגו ל ע ז ו ר ל ה ל מ צ ו א א ת ד ר כ ה . זגדברג רח׳לה — הרב בת שניצלה הזקונים ש ל הקיבוץ ,ו כ ו ל ם מ ט פ ל י ם ב ה ב א ה ב ה .י ש ב ה ח כ מ ת ח י י ם נ פ ל א ה , בו מספרת לכולנו את את געןוב היתד, חלומותיה גיא־ההריגה כל באה ממחנה־הריכוז, היא שם מהעיירה עדה אולקוש לאבדן — לקיבוצגו בגי־משפחתה. לאחר התמימים שהיא מצפה וניפטר העוינים מהמבטים בכליון הסובבים בת־ היא עינים ליום תמיד, אותנו ע ת אגו יוצאים א ל מ ח ו ץ ל ב י ת המוגן .ג ם ח ל ו מ ה ל א ה ת ג ש ם ,כ י יד ה ר ו צ ח י ם הזדונית וחייה את קיפחו בפוגרום פ ת י ל ־חייה, שגערך ש ל ה נ ע ר ה היהודיה ה ח כ מ ה הזו ,ב ת לשרד לאחר חדשיים אליגו בואה שדעה ,15נ פ ס ק ו ל פ ת ע ,ו ל מ ר ו ת מ ד י ה ר ו צ ח י ם ש ל ה י ט ל ר ,ה ש י ג ו ה הרוצחים הפולניים .ה י א ה י ת ה אחת מבין חמשת הקרבנות של הקיבוץ שלנו בקילצה שנפלו ב ע ת הפוגרום ב ש נ ת .1946 ש מ ח ה ס ו ק ו ל ו ב ס ק י ,ב ח ו ר ק י ל צ א י ה ר ח שהצליח ל ה ס ת ת ר ב י ע ר ו ת ה ע ב ו ת י ם שבסביבת מוות, קילצה ,ל ח ם ב ש ו ר ו ת פרטיזגים מדי פולגיים ה פ ר ט י ז נ י ם ש ל הפ.א.ל ,.היה ל א פ ע ם לאומגיים משורות ה״ג.ם.ז.״, ארגון בסכנת פאשיםטי שהתמחה במתן עזרה מ ל א ה להיטלר ברצח י ה ד י ם שהצליחו לחמוק ליער ו ל ה ס ת ת ר וכוחם שם, הציוני״ היה לפגי התכניות, לאחד גדול המלחמה ביערות ועמד שבסביבות לצאת קילצה. להכשרה, אבל היה שמחה המלחמה ״הנוער־ חבר קטעה את כל ו ט ב ע י היה ע ב ו ר ו ה ד ב ר ש ת י כ ף א ח ר י ש ח ר ו ר ו ה צ ט ר ף ל ק י ב ו ץ והיה ה פ ע י ל י ם בו, במיוחד בסידורי ע ב ד ת ־ ח ה לחברי מאחר והכיר הקיבה, ה י ט ב א ת ה ס ב י ב ה שלגו .ג ם ה ו א היה בין ה נ ו פ ל י ם ב א ו ת ו יום. פאניה שומאכר — בחורה אינטיליגנטית מהעיר רובנה ,שהצטרפה ל ק י ב ה איחד בקילצה כחדשיים לפני הפוגרום ,ביחד עם קבוצה של צעירים וצעירות שבאו עירנו לעירנו ברכבת רפטריאנטים י ה ד י ם ש ח ז ר ו לפולין, ובעברם דרך נעצרו ב ת ח נ ת הרכבת ,ואנו חברי ה ק י ב ה השפענו עליהם להישאר אתנו בקיבוץ ה ה כ ש ר ה שלנו ,כדי ש י ע ל ו י ח ד א ת נ ו ל א ר ץ ־ י ש ר א ל .היא ה י ת ה ת ל מ ד ת ה ג י מ נ ס י ה העברית בעיירה, ועזרה לנו מאד בשיעורים לעברית דאגה תמיד לשוות צביון ע ב ר י ל פ ע ו ל ו ת ה ת ר ב ו ת ,ע ד ש י ד ה ר ו צ ח י ם ק י פ ח ה א ת חייה ב פ ו ג ר ו ם ־ ה ד מ י ם . נפתלי ט י ט ל ב ו י ם — ש נ ר צ ח ג ם ה ו א בפוגרום ,ה י ה נ ע ר ק ט ו ן ע ת שחזר מ ר ו ס י ה ע ם א ח ד מ ק ר ו ב י ו .ה ו א א י ב ד א ת הוריו ב ר ו ס י ה ה ס ו ב י י ט י ת ב ע ת ה מ ל ח מ ה , 154 גדל והתחנך דודו ב ב י ת ־ י ת ו מ י ם סובייטי ,ו ל ק ר א ת ה י צ י א ה מרוסיה ה ו צ י א א ו ת ו ב ן ־ מבית־היתומים ,ומסר אותו לקיבוצנו לסיפול, נסע לעיירתו לברר אם מישהו ממשפחתם יפה בקיבוצנו ולא רצה לעזוב א ו ת נ ו ,וגם הנער ולא רצה ל ע ז ו ב ואף התעקש הוא אצלנו ,ו א מ נ ם ה צ ל י ח פעיל היה בשסח בתנועת בכך: הנער כל כך בחיים. כשבן־דודו להשפיע על בא נקלט לקחתו בן־דודו מהקיבח, שיישאר גם בנק פיסל בא אלינו מהעיר צ׳נסטוכוב ,שם ״הנוער־הציוני״ החברתי ומצא ניסה נותר בעת שהוא — קרובו — לפני המלחמה, וגם אצלנו פעילות גילה בקיבוצנו בית־חם. ש מ ו ל י ק וניושה ג ם כן ב א ו מ ק י ב ו ץ צ ׳ נ ס ט ו כ ו ב לקיבוצנו ,ו ע ז ר ו ל י ב פ ע ו ל ו ת ההדרכה: ה ם סיימו י ח ד ע מ י א ת ק ו ר ס ה ה ד ר כ ה ש נ י ת ן ל נ ו בלודז׳; בסמינר בורים ד ו ר פ מ ן ב א ע ם ה ד פ ט ר י א נ ט י ם ל ק י ב ו צ נ ו ,ו נ פ צ ע א ח ר ־ כ ך ק ש ה ב ע ת ה פ ו ג ר ו ם ו נ ש א ר נ כ ה ל כ ל ימי ח י י ו ; ו ב א ו א ל י נ ו ואלי ,הינדה ו י ע נ ק ל ה — ב נ י מ ש פ ח ה א ח ת ששרדו ברוסיה ,היו ע ו ד שתרמו מ מ י ט ב מ ר צ ם ו כ ו ח ם ל א ר ג ו נ ו ש ל ה ק י ב ה .ב י ח ד מ נ י נ ו 35ב נ י ם ו ב נ ו ת , כולם שקצרה הרשימה ב ח ו ר י ם ו ב ח ו ר ו ת צעירים מלפרטם, ש ר י ד י ־ ח ר ב ,ג ל מ ו ד י ם ובודדים .כ ל א ל ה היוו א ת ה מ ס ד ל מ ש פ ח ה נ פ ל א ה זו ש ה י ת ה מ א ו ח ד ת ב ה ח ל ט ת ה ל ה ג ש י ם א ת ח ל ו מ ה . החיים ב ק י ב ה ה א י ח ו ד ב ק י ל צ ה ,ל מ ר ו ת א ר ע י ו ת ם ,היו מ ל א י מ ת ח ש ל י צ י ר ה תרבותית וחברתית; היה קשה להאמין כל שאחרי מה שעבר עליגו בשגים ה א ח ר ו נ ו ת ,אנו מ ס ו ג ל י ם כ ך ל פ ע ו ל ג ם מ ב ח י ג ה מ ט ר י א ל י ת וגם מ ב ח י נ ה ר ו ח נ י ת , כי ל א פ ע ם ה ו ע מ ד ח ב ר ה ק י ב ה ב פ נ י פ י ת ו י ל י ה נ ו ת מרווח קל ,כ פ י ש ע ש ו ז א ת יהודים שהיו צעירים באותה עת נתונים ראשם ורובם בעסקי־מסחר־והברחה, ו נ י ס ו ל ה ר ח י ב א ת מ ע ג ל ע ס ק י ה ם ע ל ידי נסיון ל ג י י ס עוזרים מ ב י ן ח ב ר י ה ק י ב ה התמימים ב ה ב ס י ח ם ל ה ם חיים קלים ,א ף ־ כ י מ ס ו כ נ י ם ב מ ק צ ת .יש לציין ש ח ב ר י קיבוצנו ע מ ד ו ב פ נ י פ י ת ו י י ם א ל ה .ק ש ה היה ל נ ו ל ה א מ י ן ל מ ר א ה ע י נ י נ ו כ י צ ד א נ ו מ ש ת ק מ י ם ב צ ו ר ה מ ו צ ל ח ת כ ל כ ך ו ע ו ד ב צ ו ר ת חיים ק ו ל ק ס י ב י ת ,א נ ו ש ה ת נ ס י נ ו בגילויים ה ג ס י ם ב י ו ת ר ש ל ה א ג ו א י ז ם והאינךביז־ואליות ב מ ש ך ימי ה מ ל ח מ ה ,ב ה כל א ח ד נ ל ח ם ב א ו פ ן אישי ע ל חייו וקיומו .ו כ ל ה ש י ק ו ם ה נ פ ש י ה ז ה ה ת ר ח ש ב ת ו ך צ ו ר ת חיים ארעית ,כ ש א נ ו י ו ש ב י ם ב מ צ ב ־ ה כ ן ע ל מ ז ו ו ד ו ת י נ ו ו מ צ פ י ם י ו ם ־ יום ל ק ר י א ה ש צ ר י כ ה ל ב ו א מ ה ה ג ה ג ה ה ר א ש י ת ש ל ה ת נ ו ע ה ,א ש ר ת ב ש ר ש ה ג י ע ת ו ר ג ו ל ע ל י ה ב ל ת י ־ ל י ג ל י ת ו ל ה ע פ ל ה .ו ל מ ר ו ת ־ ז א ת ה ת ג ה ל ו החיים ה א י נ ט נ ס י ב י י ם שלנו כרגיל, וזאת הודות לחברים הנאמנים והמסורים של הקיבה והודות ל ח ב ר י ם ש ע ז ר ו ל נ ו ב מ ש י מ ה זו ,ו ב ר א ש ו ר א ש ו נ ה חייב היה ה ק י ב ה א ת ת ו ד ת ו לרוח החיה של התנועה במחוז ,יחיאל אלפרט ,אשר השקיע את כל מאמציו ל ה ת א ר ג נ ו ת נ א ו ת ה ש ל ה ק י ב ה וליווה א ת פעולותיו ,הן ה ח מ ר י ו ת והן ה ת ר ב ו ת י ו ת ; והיו ע ו ד ח ב ר י ם נ א מ ג י ם ש ע ז ר ו ל ק י ב ה ,ו ב י ג י ה ם :ה ג ב ׳ ש ר ה ק ר ב ל ־ ש ו ו ר ש ה י ת ה ל פ נ י ה מ ל ח מ ה מ מ י י ס ד י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב ק י ל צ ה ,ו א ח ר י ש ו ב ה מ ה מ ח נ ו ת ע ו ר ר ה א ת פ ע י ל ו ת ה נ ו ע ר ־ הציוני ב מ ס ג ר ת האיחוד ,ד ״ ר ם ב ר י ן כ ה נ א ז״ל ,יו״ר ה ו ע ד ־ ה מ ח ו ז י ב ג ל י ל ק י ל צ ה — פ ע י ל ציוני מ ל ב ו ב ,ומן ה ר א ש ו נ י ם ש ח ל ש ו א ת ה י ש ו ב הללי בקילצה מל אחרי השחרור. ה ו א הגיע ל ק י ל צ ה ה פ ר ס י ז ג י ם ש ל ה״א.ק.״ ב ש ם ה פ ו ל ג י ״ ב ו צ ק ״ ,ה ל , בעת שלחם ל ל ב א מ ה לזכויות בפלוגות חללים ב ג ל י ל קילצה ,ו ל ש מ י ר ה ע ל ב ט ח ו ג ם .ה ו א גפל ע ל מ ש מ ר ת ו מ כ ד ו ר ש ל ר ו צ ח י ם 155 ב ע ת ה פ ו ג ר ו ם ,ב ע ת ש נ י ס ה ל ש ו א ל ה ז ע י ק א ת ע ז ר ת ה ש ל ט ו נ ו ת הפולניים ל ה ג נ ת היהודים נאמן המותקפים ובעת ה י ה גם ד״ר ״תרבות״ שפנה גם ברונו מנדל, בפיגסק, מזכיר שהיה לשר־הביטחון יהודי מחנך של דגול פולין; ממורי הועד־היהודי־המחוזי עוזר הגימנסיה בקילצה, וירד העברית לעירנו שהגיע י ח ד ע ם ד ״ ר כ ה נ א מ י ד א ח ר י ש ח ר ו ר ה ע י ר מ י ד י ה נ א צ י ם ו נ ר ת ם ל ע ב ו ד ת הארגון חיי ש א ר י ת ־ ה פ ל י ט ה בעיר .ה ו א עזר ל נ ו מ א ו ד ב נ י ה ו ל החיים ה ת ר ב ו ת י י ם ־ של ו ע ק ב א ח ר י ה ת פ ת ח ו ת נ ו .אהרן פ ר י ד נ ט א ל — יהודי ת ל מ י ד חכם ,ר א ש חינוכיים באוסטרובייץ, הועד־היהודי האיחוד־הציוני, ויו״ר ופעיל ותיק פעולה ששיתף ע ם ה ק י ב ו ץ בגייםו ח ב ר י ם ל ה כ ש ר ה ב ע י ר ו א ו ס ט ר ו ב י י ץ . בקיבוץ החיים בקילצה איחוד לכאורה התנהלו מי־מנוחות. על זה היה בעידן ש ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ,ע ת פ ו ל י ן היתד .ס ו ע ר ת ו ר ו ג ש ת ע ק ב ה מ ל ח מ ה ה פ נ י מ י ת בין מ צ ד ד י ה מ מ ש ל ה ה פ ו ל ג י ת ה ג ו ל ה ש ב ל ו נ ד ו ן ,ל ב י ן מ צ ד ד י ה מ מ ש ל ה שבתוכה, שבתמיכת מדי מוסקבה. פעם הגוםעים נחרדנו היהודים הניצולים עצובות מידיעות בו ב ר כ ב ו ת ,וגם ל ב נ י ן נמצאו בתווך ומחרדות על קיבוצנו נורק שכן בין הצדדים פגיעות הלוחמים. ביהודים פ ע ם רמון בודדים שלמולנו ד, ל א ג ר ם אז ל ק ר ב נ ו ת ב נ פ ש ; ל צ א ת ב י ח י ד ו ת ל ר ח ו ב ו ת העיר היה מסוכן ,ו ת מ י ד יצאנו ב ק ב ו צ ו ת ו ע ד כ מ ה שיכולנו ,ה ם ל ג ו ע ל ע צ מ ג ו מ ג ב ל ו ת ביציאות ל ר ח ו ב ו ת העיר, ב ט ו ח י ם ה ר ג ש נ ו א ת ע צ מ נ ו ר ק ב ת ו ך ב י ת ־ ק י ב ו צ נ ו ,היו ל נ ו כ מ ה א מ צ ע י ה ג נ ה ו ב ה ם כ מ ה א ק ד ח י ם ברשיון ,ו ה מ נ ו ס י ם ביגיגו ה ת ח י ל ו ל ה ת א מ ן במטווחי־ירי, שתאם דבר תכנית את ההכשרה, הרי כי להילחם התכוננו ההגנה בשורות ב א ר ץ ־ י ש ר א ל .חיילים י ה ד י ם ש ש ר ת ו ב י ת ד ו ת ה צ ב א ה פ ו ל נ י בעירנו ,היו מ ב ק ר י ם אותנו ל ע ת י ם ת כ ו פ ו ת והם היו מ א מ נ י ם א ו ת נ ו ו מ ל מ ד י ם א ו ת נ ו בשימוש ב נ ש ק לצרכי בפני הגנה .כמובן שדברים מחייבים א ל ה היו ל ס ד י ו ת מרובה אותנו ״ ע י נ א ־ ב י ש א ״ של ה ש ל ט ו נ ו ת או ה י ה ד י ם ה מ ק ו ר ב י ם א ל י ה ם ,ו כ א ל ה ל א חסרו. א ח ת היינו לא היהדים שם לפני הולכים המלחמה, לבקר ולראות וברחובות את שהיוו הרחובות הגיטו את והשכונות היהדי בזמן בהם גרו המלחמה. ג ו כ ח ג ו ב כ א ב ר ב ש ה ב ת י ם ע ו מ ד י ם ע ל ת י ל ם ,א ב ל גרים ב ה ם פ ו ל נ י ם — תושבי את ולפעמים העיר ר כ ו ש ם של שהיינו מסיירים אנטישמיות הקמתה על של די על שכניהם לשעבר של אבותינו ומשפחותינו ,וזה ב ר ח ו ב ו ת ה ל ל ו היינו מרגיזות. היהודים, עדיין שומעים לפני לא את ה פ ז מ ו ן הידוע של ביקרנו בבית־הקברות היהדי בעת מ צ ב ת ־ א ח י ם על 45 ילדים הנאצים קלגסי קברם של ביום חיסול הגיטו בקור־רוח ה ס פ י ק להם ,ו ב כ ל יהדים ד י היהודים ש ח ז ר ו לקילץ ,ו ב י ג י ה ם היו בבנין אשר שדדו היהדי שהתקיים הקטן ג ם הורי שנרצחו פעם הערות שם טכס באכזריות שהוקמה בקילצה, ביקרנו הילדים האלה. ב י ת ־ ה כ נ ס ת הגדול ש ע מ ד ב ש מ מ ו נ ו ו ב ה ר י ס ת ו ,ב י ק ר נ ו ב מ ק ו מ ו ת ששמשו המלחמה בתי־תפילה וישיבות, אך לא בכולם היה, זכר כמובן, לרוח ה ת ו ר ה ו ה ת פ י ל ה שהיתר .נ ש מ ע ת ב ה ם ל פ נ י ם .פ ו ל נ י ם ו פ ו ל ג י ו ת גרו כ ע ת ב מ ק ו מ ו ת המקדשים חורבן, הללו, ובכל ביקור כזה הלב מחדש נצבט בראותנו תמונות של ה ר ס ו כ ל י ה של כ ל א ש ר היה פ ע ם י ה ד י . • ע י ר זו ידועה לשמצה בשנאתה התהומית ליהודים מוה דורות, בתולדות פולין ה י א נ ח ש ב ה ל ע י ר ק ת ו ל י ת ק ד ו ש ה ,ב ה נ א ס ר ה הישיבה והמגורים ליהודים 156 עז־ ה מ ר ד ה פ ו ל נ י ב ש נ ת .1863ה ם א מ נ ם י כ ל ו ל ב ק ר ב ע י ר ב מ ש ך ש ע ו ת היום ל צ ר כ י מ ס ח ר ו כ ל כ ל ה ,א ב ל ל ל ו ן ב ע י ר ״ ק ד ו ש ה ״ כ ז ו אסור ה י ה ל ה ם ליהודים, פ ן יטמאו א ת קדושתה... חנצין או ה י ה ו ד י ם ה ת ר כ ז ו א פ ו א בעיירות קהילות חמיילניק ,ב ה ן היו יהודיות שמסביב מפוארות עוד לעיר מימי כמו הביניים; ה ח ל מ ש נ ת ,1863א ח ר י כ ש ל ו ן מ ר ד ה פ ו ל נ י ם נ ג ד שלטון ה צ א ר הרוסי ,ה ת ח י ל ו יהודים מ ה ע י י ר ו ת ש ב ס ב י ב ה ל ת ק ו ע י ת ד ל מ ג ו ר י ם ולבנין חיים ק ה י ל ת י י ם ב ק י ל צ ה . הקהילה היתה מהירה והיא ת ר מ ה רבות לעיר ב ה ת פ ת ח ו ת ה הכלכלית התפתחות והתעשייתית ב ע ז ר ת ה ל פ ת ח א ת ה מ ח צ ב י ם ו א ת א ו צ ר ו ת ה ט ב ע ש ב ס ב י ב ו ת העיר, ו כ ן ע ל ידי היהודים התעשיה פיתוח תעשיית הזעירה ,כ מ ו והנעליים. העור היו מ ח ל ו צ י ה ת י ע ו ש ו ה מ ל א כ ה ש ל העיר ,א ך כ ל ז א ת ל א מ נ ע מ ה פ ו ל נ י ם ל ה ת נ כ ל ליהודים ב כ ל ע ת ש ר ק יכלו. השפעת המפלגה ״נ.ר.״ הלאומית האנטישמית ע ל ה ת ו ש ב י ם ה פ ו ל נ י י ם ש ל העיר ,ה י ת ה מ כ ר ע ת ,כי מגהיגיה ב ע י ר היו נ ו ש א י מ ש ר ו ת ב כ ה ו נ ה ה ק ת ו ל י ת .כ ל ע ו ד ה ש י ע ב ו ד ה ר ו ס י ש מ ר א ת צעדיהם ,ה ם ה ס ת פ ק ו אנטי־יהח־ית ו ב ה ט ר ד ו ת מ ד י פ ע ם ־ ב פ ע ם בחגים שלהם ,ובעיקר בחגי־ בתעמולה הפסחא שלהם; אולם עם ת ו ם מלחמת־העולם־הראשונה ,ע ת קיבלו א ת עצמאותם א ח ר י 150 ש י ע ב ו ד רוסי, שנות ״כוחם״ נ ג ד היהודים הראו מ י ד שנואי־נפשם, ב י ו ם בו ה ם ה ש י ג ו א ת עצמאותם; הפולנים בעיר ב ע ר כ ם פ ו ג ר ו ם דמים בפוגרום זה נהרגו א נ ט י ש מ י ת זו את ב ת א ר י ך ,11.11.1918 יהודים למעלה מ־10 ו נ פ צ ע ו כ מ ה מ א ו ת ,ו ה ג ז ק י ם כ ת ו צ א ה מ ה ש ו ד ו ה ב י ז ה ש ל ר כ ו ש יהודי ש ה ת ל ו ו ה לפוגרום, הישוב וגדל נ א מ ד ב מ י ל י א ר ד י ם ש ל זלוטי .פ ו ג ר ו ם ז ה נ ח ר ת ל ד ר א ו ן בזכרונו של היהודי ב ק י ל צ ה .א ך ל מ ר ו ת ה ת נ כ ל ו י ו ת א ל ה ה ל ך ה י ש ו ב היהודי בעיר הקשיים ,ו ל א שניסו שוב וגבר על כ ל לעורר נגד הפעילות הכלכלית של הועילו לאנטישמיים היהודים ב ע י ר זו הפרעות בשנות השלושים, עת ש ה ת נ כ ל ו ל ח נ ו י ו ת ו ל מ ס ח ר היהודי ,ע ל י ד י ז ר י ק ת פ צ צ ו ת ־ ס ר ח ו ן ,ו ה ע מ ד ת מ ש מ ר ו ת ש ל ס ט ו ד נ ט י ם פ ו ל נ י ם ל י ד ח נ ו י ו ת היהודים ,ו ז א ת בעידודם ש ל ה ש ל ט ו נ ו ת ש ד ג ל ו אז בסיסמה של הפולני הכריז ראש־ הממשלה ״פגיעות הפולנית בנפש של גנרל היהודים סקלדקובסקי שבנאומו אסורות ,א ב ל ה ר ס בםיים כלכלי — ״אובשם״ ) א ד ר ב ה ( . גם בהיותנו בעיקר מתמידות באלה בקיבה המגיעים בקילץ מחו״ל. הרגשנו שהם ממשיכים בעתונים מצאנו ידיעות ביהודים ב כ ל ע ר י פ ו ל י ן ,ע ל מ י ג י ־ פ ו ג ר ו ם שניסו להטריד ולפגוע עצובות על בנו, פגיעות הפולנים לארגן נגד יהודי ק ר א ק ו ב ,וידיעות א ל ה ה ת ח י ל ו ל ג ז ו ל מ א י ת נ ו א ת ה ר ג ש ת ה ב י ט ח ו ן ה י ח ס י שהיה ל נ ו ע ם ר א ש י ת ש ו ב נ ו ל פ ו ל י ן .ל ח צ נ ו א פ ו א ע ל ה ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת ש ת ת ח י ל לזרז א ת ת ה ל י כ י ה י צ י א ה ש ל נ ו מ ע מ ק ־ ה ב כ א ה ז ה .א מ נ ם הגיעו י ד י ע ו ת ש ח ב ר י ק י ב ה ־ ה כ ש ר ה של גורדוניה מ ק ר א ק ו ב ומטארנוב ,נפגעו ב ע ת שעברו א ת הגבול הפולני־צ׳כי ,א ך א נ ו ל א נ ר ת ע נ ו מ ד ר י ש ו ת ג ו . יהודים בודדים מ ב י ן ח ב ר י ה ס ק צ י ה ה י ה ו ד י ת ש ל מ פ ל ג ת ה ש ל ט ו ן ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת פ.פ.ר .ש ה ם ח ב ר י ה ק ה י ל ה ,מ נ ס י ם ל ה ב ט י ח ל ג ו ה ר י ם וגבעות ...ש נ י ש א ר ב מ ק ו ם ו נ מ ש י ך א ת חיינו ב ק ו א ו פ ר ט י ב י ם יצרניים ,ו נ ע ז ו ר ע ל ־ י ד י ־ כ ך ב ק י ו מ ם ו ב ש י ק ו ם הישובים היהודיים בפולין ,כ י ל א כדאי לאנשים צעירים כמונו ש ר ק עכשיו נ י צ ל ו מהשואה ,ל ה ס ת כ ן ב ה ר פ ת ק א ו ת מ ס ו כ נ ו ת ש ל ה ב ר ח ת ג ב ו ל ו ת ; ע ו ד מ ע ט — 157 כ ך הם מנחמים אותנו — יתחילו לחזור המוני יהודים מ ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ותתחיל ה ת י ש ב ו ת יהודית צפופה בשלזיה התחתית ,מ ק ו ם ממגו מגרשים א ת כל הגרמנים, ובמקומם ללא י ק ו ם ישוב יהודי גדול ו פ ו ר ח ו ש ם ג ו כ ל ל ח י ו ת ח י י ם יהודיים מ ל א י ם בדיוק הפרעות, בירובידזשאן. את נפש שחיים כפי א ב ל הטפותיהם דברי האידיאולוגית החלקלקות למרות היהודים נ ו פ ל ו ת על של במדינה אזנים הקומוניסטים העובדה מהם שרבים היהודית אטומות, היהודים, חזו בברית־המועצות דוחים אנו שלא מבשרם נרפאו את בשאט־ ממחלתם התוצאות של ה א י ד י א ו ל ו ג י ה ש ל ה ם ב מ ו ל ד ת ה ס ו צ י א ל י ס ט י ת ,ו ל מ ר ו ת ש ח ב ר י ה ם הוותיקים מ ב נ י ־ עירנו, עזבו העדן משותף אם א ת פולין במהירות ר ב ה למצוא בכדי הקומוניסטי ...ש י ח ו ת וויכוחים כ א ל ה היו את תמיד עצמם רחוקים מגן־ פ ל נ ט י ,7שהיה ברחוב ל מ ר ב י ת יהודי העיר .ה ד ב ר הוסיף ,כ י ד ו ע ,ע ל ה ר ג ש ת ה ב י ט ח ו ן שלנו, שראו כי היו היהודים בריכוז מגורי במקום ויחד, אחד בטחוני; סיכון כ ך ג ר ס ה מ ה נ ד ס יחיאל רוזנקרגץ ש ג ר ב ע י ר מ ח ו ץ ל ב י ת זה. בינתיים אנו ממשיכים ל ע ב ד ליום ו ל ל מ ד ו ל נ ה ל חיי ח ב ר ת ג ו כ מ ק ד ם ,ו מ צ פ י ם היציאה .מ ד י פ ע ם יוצא אני ל ה ש ת ל מ ו ת ו ל ס מ י נ ר י ם ש ל ה ת נ ו ע ה ה נ ע ר כ י ם בלדז׳, מארגגים אגו האדיאולוגיה מתווספים של חדש מפגשים ה א י ח ד ,ועל פעילות במחוז, ת נ ו ע ת ־ ה נ ו ע ר שלנו. חברים חדשים השבים מברית־המועצות ,וביניהם קימל־השיו, התגועה, גם בין־קיבוציים ומחליפים המתחיל ולתרגם לעבד במרץ היוצא לאור על ד י ההגהגה התנועתית, עבורנו לפעולה והן רב, הראשית; חומר דעות על להנהגה הראשית חברגו הותיק צבי והסברתי חינוכי של חוברות א ל ה מוסיפות מימד ורבים בהם כסם־חיים, הם הנושאים ד נ ו ת ה ח ו ב ר ו ת :תולדות תנועות־הנוער־הציוניות הנוער־הציוני־ועקיבא ,תרגומים והשירה העברית הארץ־ישראלית ,תולדות־הציונות ,מהנעשה בקיבוצי מהספרות ב א ר ץ ,וסוגיות ביהדות .ח ו מ ר ר ו ח נ י התגועה עשיר כה שהיה ח ס ר לנו ,ו כ ל אחד מ ה מ ד ר י כ י ם ב ת נ ו ע ה ו ב ק י ב ו צ י ה ה כ ש ר ה ה י ה ח י י ב ל א ל ת ר ו ל ח פ ש מקורות, את ז א ת מ ב י א י ם ל נ ו השיו ו ח ב ר י ו ב ש פ ע .ח ב ר נ ו מ י ל ק ט א ו כ נ ר מ ת ח י ל להוציא מרכז בעזרת האיחד את הציוני העתון ״אופיניה״ שהופיע לפני המלחמה בעריכתו של ד״ר משה קליינבוים־סנה. מארץ־ישראל אורחים החיים התנועתיים מתנהלים אפוא באינטנסיביות רבה, ת ו ך כדי ויכוחים א ד י א ו ל ו ג י י ם סוערים על דרכה של ת נ ו ע ת ־ ה נ ו ע ר של האיחוד ,ובעיית השתייכות ל ת נ ו ע ו ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ,ו ׳ ׳ ע ק י ב א ״ ; ו ת ו ך ־ כ ד י ־ כ ך ש ו ב נ פ ת ח ס מ י ג ר ל ה ש ת ל מ ו ת ל מ ד ר י כ י ם ו פ ע י ל י ם ל מ ש ך ש ב ו ע ימים ב ד צ מ ב ר המרגשות עם פעילי התנועה מכל .1945ש ו ב א נ י חווה א ת הפגישות קצווי־פולין, מאזינים להרצאות ושיחות מ ע נ י נ ו ת ו מ ר ת ק ו ת .יום א ח ד ב ע ת פ ע ו ל ה ב ס מ י נ ר י ו ן ,ב ע ת ש א נ ו לשובים ק ש ו ב י ם נפתחת באולם, לפתע הדלת ולאולם ב י ח ד ע ם ב ח ו ר ג ב ו ה ושזוף ש מ ש ך בהופעתו הושלך להציג 158 נכנס חבר ההנהגה־הראשית דד מלר מ ד א ת ת ש ו מ ת ־ ה ל ב של כל הסמינריססים א ו מ ר ת ה כ ב ד ,ו ב ה י ו ת ו כ ה שוגה מ א ת ג ו , ב ה ב ע ת ־ פ ג י ו ובמראהו .ה ס ב א ו ל ם ,ו ד ו ד מ ל ר מ צ י ג ל פ נ י נ ו א ת ה א ו ר ח ,ב א ו מ ר ו :ח ב ר י ם ! אני שמח לפניכם את חברנו ״גדעון״ מאp־ישראל, שהוא השליח הראשון של בארץ התנועה אלינו. שהגיעו ננעצות עינינו וסוקרות באיש הזה מכל אותו הזוויות .הוא נ ר א ה ל נ ו כ א י ש ש ב א מ פ ל נ ט ה א ח ר ת ו ב ד ר י כ ו ת אנו מ ח כ י ם ל מ ו צ א ־ פיו .״גדעון״ )הוא יוחנן כ ה ן מ ת ל ־ י צ ח ק ( מ ת י י ש ב ב ת ו כ נ ו ,ו מ ב ר ך א ו ת נ ו ב ק ו ל ו השליו .א פ ש ר ל ה ב ח י ן ב נ י מ ת ־ ה ת ר ג ש ו ת כ ל ש ה י ,כ נ ר א ה גם הוא נ פ ע ם מ ה פ ג י ש ה הראשונה משארית־הפליטה, עם נוער־ציוני קור־ ו ל מ ר ו ת זאת הוא שומר ע ל רוח ,ה מ ע ו ר ר א ת ה ת ל ה ב ו ת נ ו .ב מ ל י ם ש ק ט ו ת ,ה ו א א ו מ ר ל נ ו ש ע ל מ נ ת ש ש י ח ת נ ו ת ה י ה מועילה ,אולי ראוי ש נ כ ש י ר א ת ל ב נ ו ל ש י ח ה זו ב א מ צ ע ו ת שירה ,ו נ ל מ ד ביחד חדש שיר אותו ששרים עכשיו והוא בארץ־ישראל. מלמד אותנו את ה ש י ר ״רונו ר ו נ ו ע מ ל י ם — כי ק ו ר א ל נ ו הזמר ,זמר א ל ף הדגלים ,רונו ר ו נ ו עד גמר״ אין הוא לאט־לאס לפנינו מזמר חרישי בקול את השיר, מלות ו א נ ו מ נ ס י ם ל ה ד ב י ק ו ב ל י מ ו ד ה ל ח ן ו ה מ ל י ם ״ ע ו ד ל נ ו כוח ר ב ,ה ך ל ב נ ו ב נ ח ו ש ת י י ם , חך שבעתיים״, לבנו מרגיש ואני את הלבבות הלמות הצעירים המתלכדים ל ש י ר ה אדירה. ואמנם ,ה ש י ר ש ש ר נ ו ב י ח ד ג ר ם ל פ ת י ח ת ל ב ב ו ת ב ל ת י מ ש ו ע ר ת ואנו ש ו מ ע י ם א ת סיפוריו ש ל ג ד ע ו ן ע ל ה ח י י ם ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ,ע ל בדריכות ק י ב ה תל־יצחק, אושה ,ניצנים ,ו ק י ב ו צ י ם א ח ר י ם ש ל ה ת נ ו ע ה ו ב י נ י ה ם קיבוצים ה מ ת ח י ל י ם ל ה ת א ר ג ן מ ק ר ב הנוער של התנועה מ ש א ר י ת ־ ה פ ל י ט ה שהצליחו להגיע לארץ בדרכי ההעפלה. זו מ ל ה ח ד ש ה ה נ ר ש מ ת ב א ו צ ר ה מ ל י ם שלנו ,כי ה נ ה נ מ ש כ ת ה ע ל י ה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ל מ ר ו ת נעילתם של שערי הארץ על את ל י השלטון המנדטורי; אנו שותים ב צ מ א ד ב ר י גדעון והוזים וחולמים־בהקיץ ונצטרף אל הבונים מכאן נצא גדעון חברינו ה ר ש י מ ה אותי מאוד ,ו נ ש א ר ה ע ל ימים י ו ת ר ט ו ב י ם שיבואו, בארץ־ישראל. חרותה הפגישה כאשר הראשונה בזכרוני ובזכרון חברי עם שהשתתפו בסמיגר התגועתי. הסמינר ושמענו את נמשך הרצאות הלימודים עוד על מועלית מספר שיטות ימים, תרגלנו דידקטיות של בפנינו הצעה ולמדנו חינוך שבאה שיטות והסברה, מחוגי הדרכה וחיגוך, וכשאנו מסיימים ההנהגה־ הראשית להתחיל ב ק י ב ו צ י ם ו ב ק י נ י ה ת נ ו ע ה ב ב י ר ו ר י ם אידיאולוגיים ,ב ד ב ר ד ר כ י ה ה ג ד ר ה ה ת נ ו ע ת י ת של נוער האיחוד הציוני ועקיבא״ הבלתי השם בפולין, על הגדרה והזדהות רשמית עם תנועת ״הנועד־ ב א p־ י ש ר א ל ,כי ע ד ע כ ש י ו ה ו פ י ע ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ־ ה כ ל ל י ,ת ח ת מפלגתי ״איחוד״, בו בזמן שיתר תנועות־הנוער־הציוניות של ה ש מ א ל ל א ר צ ו ל ה ש ת י ל ל ת נ ו ע ת האיחוד .ב י ר ו ר י ם אלה צריכים ל ה ס ת י י ם ת ו ך זמן ק צ ו ב כ ד י ש נ ו כ ל ל ה י ו ו ע ד ב כ נ ס ה א ר צ י ש ל ה ת נ ו ע ה ש י י ע ר ך בלודז׳ ב ק ר ו ב , ו ל כ נ ס זה י ב ו א ל ב י ק ו ר מ נ ה י ג ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ הח׳ מ ש ה ק ו ל ו ד נ י )קול(. עם סיום הסמינר אני חוזר לקיבוצי כדי להמשיך א ת ע ב ו ד ת ההדרכה וחברי הקיבה מ ק ב ל י ם אותי ב ח מ י מ ו ת ה ר ג י ל ה ,א ו ל ם א נ י ח ש ב מ ת ח מ ס ו י ם ע ל פ נ י ה ם , וכשאני שואל ל ס י ב ת הדבר ,מ ס פ ר י ם לי החברים על ת ו פ ע ו ת אנסישמיות שחוזרות ו נ ש נ ו ת ב ק י ל צ ה ו ב ס ב י ב ת ה ,ו ה ם ל ו ח צ י ם ע ל י ל נ ק ו ם ב כ ל ה א מ צ ע י ם כדי ש ה ה נ ה ג ה ־ ה ר א ש י ת ת ק ד י ם א ת י צ י א ת נ ו מפולין ,כ י ה י ש י ב ה ה מ מ ו ש כ ת ב מ ק ו ם מ ב י א ה ל ל י אכזבה ותסכול ,דבר שעלול לגרום ל ה ת פ ז ר ו ת החברים ,שיחפשו דרכים אחרות ל י צ י א ה מפולין .ה ם ש ו א ל י ם א ו ת י ב מ ר י ר ו ת ,ל מ ה ק י ב ו צ י ם ש ל ת נ ו ע ו ת א ח ר ו ת כמו ״דרור״ ו״השומר־הצעיר״ יוצאים ללא הפוגות את פולין, ואנו נתקענו 159 ב ק י ל צ ה ה א נ ט י ש מ י ת ה ז א ת ו ל א מ צ ל י ח י ם ל ז ו ז מ ת ו כ ה .אני מ נ ס ה ל ה ר ג י ע ו מ ס ב י ר להם הגבולות, א ת הסכנות הבטחוניות המתלוות ליציאה מפולין ב ע ת הברחת כי הנה חברי ק י ב ת הכשרה של טארנוב נרצחו ,ממש בעת שעברו את הגבול, ואגו צ ר י כ י ם ל כ ל כ ל א ת מ ע ש י ג ו ב ז ה י ר ו ת .ג ם י ח י א ל א ל פ ר ט עוזר לי הרוחות, בהרגעת ב ג י ש ת ו ה ח י נ ו כ י ת ־ פ ס י כ ו ל ו ג י ת ה מ ר ג י ע ה ,ה מ ש פ י ע ה מאוד ,כי אנו כ ו ל ג ו א ו ה ב י ם מ א ו ד א ת האיש הזה ,ש ה ו א ה א ב ה ר ו ח ג י שלנו. אגו מ מ ש י כ י ם א פ ו א ש ו ב ב ח י י ה ק י ב ו ץ הרגילים ,ו מ ת ח י ל י ם ב ב י ר ו ר ה ר ע י ו ג י על ההגדרה דרכי נוער של לקראת האיחוד, הארצי. הכנס מתכוננים כולם ב ד ר י כ ו ת ל ב י ק ו ר ו ש ל מ ש ה ק ו ל ו ד נ י כי ש מ ו ש ל משה ,או כפי ש ה ח ב ר י ם ק ו ר א י ם ל ו בלשון ח י ב ה ״מישה״ ,ידוע ל ר ב י ם כ מ נ ה י ג ו מ י י ס ד של ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ , ש י ד ע ה ואף העיזה ל ש ח ו ת נ ג ד ה ז ר מ י ם ו ה ד פ ו ס י ם שהיו מ ק ו ב ל י ם ב ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ־ שמו מ ע ו ר ר הכללית. כבוד רגשי אצל והערצה והבעת כולנו, מצדו משאלה ו מ צ ד ה ת נ ו ע ה בארץ ובקיבוציה ,ב נ ו ג ע ל ה ג ד ר ת ד ר כ ו של נ ו ע ר ה״איחוד״ ב פ ו ל י ן , ארץ נוסדה בה תנועת ״הנוער סוערים בתוך סוערים למדי ,ה ח ב ר י ם הצעירים ,ש ל א כ ו ל ם ה ש ת י י כ ו ל ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ו ת לפני ה ש ו ר ו ת שלנו. הציוני״, המלחמה, מפלגתית מחמת השיחות מ ע ו ר ר ת גלים של גילם צרה ,ה ם טוענים הצעיר, והבירורים מתנגדים שה״איחוד״ נושא על ויכוחים בחריפות מבטא זה רעיוניים בקיבוצנו להשתייכות א ת שאיפת כולנו הם תנועתית להחליק על פ נ י ה פ י ל ו ג י ם ו ח י ל ו ק י ־ ה ד ע ו ת ו ל ה ג י ע ל א ח ד ו ת ,כ י אנו ןקוקים היום יותר מ ת מ י ד ל א ח ד ו ת השורות ,ואין ש ו ב מ ק ו ם ל פ י ל ו ג ה ע ם ו ה ת נ ו ע ה מ ח ד ש ל פ ל ג י ם ו ל מ פ ל ג ו ת , הגוער־הציוגי, כגון: מחליש בית״ר, פירוד א ת כוחנו ,ואיחוד ה מ ח נ ה ס ב י ב ר ע י ו ן מ ר כ ז י של ה צ י ו נ ו ת ת ח ז ק א ו ת ג ו . גימוקים הגיוניים כ ב ר ז ל .י ח י א ל בעירנו, זה השומר־הצעיר, גורדוגיה, או דרור. כזה נ מ צ א בין ר א ש י אלפרט שהיה מראשי להגדרת המתגגדים הצה״ר תנועת ת נ ו ע ת ־ ה נ ו ע ר של ובית״ר לזרם האיחוד או אחר ,ר ק א י ח ו ד א מ י ת י ש ל כ ל ה כ ו ח ו ת הציוניים יאחד ב כ ו ח ח ז ק את ה ע ם היהודי .ה נ א צ י ם ו ה א נ ט י ש מ י י ם ,ל א ש א ל ו ו א י נ ם שואלים א ו ת נ ו כעת ,ל א י ז ו אנו משתייכים ,א ל א ר ו ד פ י ם א ו ת נ ו מפלגה ש א מ ג ם יש לחברים הצעירים, העומד בפני העם היהודי צורך אחרי ב ג ל ל יהדותנו .א נ י מ נ ס ה באיחוד ה כ ו ח ו ת הציוגיים מלחמת־העולם־השניה, אבל להסביר למאבק הקשה צריך להיות זה א י ח ו ד א מ י ת י ה מ ו ג ש ם ו ה מ ק ו ב ל ע ל כ ל ה צ ד ד י ם ב ת נ ו ע ה ־ ה צ י ו נ י ת ו ב ע ם היהודי, אם אבל ייחודה המציאות ועל היא הרעיונות הציונות־הכללית שכל תנועות־הנוער־הציוגיות התנועתיים אין שלה, טעם שומרות שדוקא אחת על כל תנועת־הנוער של ת ע ל ה א ת ע צ מ ה ק ר ב ן ל מ ע ן רעיון ש ל א ח ד ו ת ־ ה ע ם ו ה ת נ ו ע ה , א ש ר א ח ר י ם יודעים ר ק ל ה ט י ף לו ,א ב ל איגם יודעים להגשימו .ל כ ן אנו צ ר י כ י ם ל ה ג ד י ר א ת ת נ ו ע ת ־ ה נ ו ע ר ש ל ה א י ח ו ד כ ש י י ך מ ב ח י נ ה ת נ ו ע ת י ת ורעיונית ,ל ת ג ו ע ו ת הנוער־הציוני ועקיבא, שהתאחדו התנועה בכנס שהתקיים אך ל פ נ י זמן קצר בפאריס. הויכוח לכנס התכנסו 160 האידיאולוגי התנועה עכשיו שלנו פעילים בלודד של נסעתי האיחוד, כדי עם יחיאל לשמוע אלפרט .מ כ ל מהאינסטנציה רחבי העליונה פולין של דרכה המוגדרת תנועת־הנוער של האיחוד של חברינו התנועה על בהנהגה ה ר א ש י ת ש ה ש ת ת פ ו ב כ נ ס פ א ר י ס כ ב ר דיווחו ל נ ו על ה ח ל ט ו ת האיחוד בפולין. ש ל ה פ ל ג י ם ב נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ־ ה כ ל ל י ־ ה ע ו ל מ י ,ב י ח ד ע ם האיחוד ,ב ש ם ״ א י ח ו ד ה נ ו ע ר הציוני״ ,א ב ל כ א מ ו ר ב ת ו ך ת נ ו ע ת ־ ה נ ו ע ר ש ל ה א י ח ו ד ב פ ו ל י ן היו ה ד ע ו ת ח ל ו ק ו ת עדיין, של כי היו בינינו ח ב ר י ם ש ל א ר צ ו ל ו ו ת ר ה״איחוד״, על ובמיוחד עמדו כך חלק ב ש ו ם ־ פ נ י ם ־ ו א ו פ ן על תנועת מתברי הייחודיות ״עקיבא״ לשעבר, כי ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ עדיין ל א ה ת א ח ד אז ע ם ת נ ו ע ת ״ ע ק י ב א ״ .ה ת כ נ ס נ ו ב א ו ל מ ו ת ה ת נ ו ע ה ב ר ח ו ב זכודניה ,20המון פ ע י ל י ם ש ב א ו ל ב ר ך ו ל ר א ו ת במו עיניהם של א ת מ ש ה קולודני — לשמוע א ת דבר אישיות מ ו ס מ כ ת של התנועה מארץ־ישראל; ג פ ג ש נ ו כ ב ר ע ם נ צ י ג ארץ־ י ש ר א ל י ש ל ה ת נ ו ע ה — ע ם גדעון ,א ב ל ה ו א אמנם היה ב ע י נ י נ ו ס מ ל ל כ ל ל י ו ת ה ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ,מ א ח ר והוא ע ס ק ב״בריחה״. ת כ ו נ ה ר ב ה ב ח צ ר ה ת נ ו ע ה ,מ ס ד ר ח ג י ג י ש ל ח ב ר י הקן הלודז׳אי של ת נ ו ע ת ־ ש ל האיחוד ,י ח ד ע ם ח ב ר י ה ק י ב ו ץ ש ל א י ח ו ד בלודז׳ ,פ ת ח ח ג י ג י ת א ת הנוער ה כ נ ס ; ד ג ל י הקן ו ה ק י ב ה נ י ש א י ם ב ר מ ה ,ב מ ס ד ר ,ו א ב ר ה ם זליג מ נ ה ל א ת ה מ ס ד ר החגיגי ,ו מ ת ר ג ש ב ע ת שהוא מ ו ס ר א ת ה מ ס ד ר ל י ד י מ י ש ה ו ח ב ר י ה ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת . ״התקוה״ שירת ומברך הכנס נשמעת למרחקים. א ת מ ש ה קולודני, באולם אשר בו בא התכנסנו פותח אל עתה זיידל הלל שארית־הפליטה את במסגרת משלחת ה ס ו כ נ ו ת ־ היהודית ל י ה ד ו ת פולין ,ו א נ ו מ נ צ ל י ם א ת ב י ק ו ר ו כדי ל ש ת פ ו בבירור ע ל ־ ה מ ש ך ד ר כ ה ה ר ע י ו נ י ת גם ה ר ע י ו נ י ש ל ת נ ו ע ת ־ ה נ ו ע ר ש ל האיחוד, וגם בקיבוצי ההכשרה העוזבים א ת פולין ב ד ר כ ם לארץ־ישראל ,ובאלה בפולין המפוזרים בדבר בגרמניה, הדרך הוחלט א ו ס ט ר י ה ואיטליה .ה ו א מציין, ה ר ע י ו נ י ת שלנו. אמנם בכנס האירופי כי כולם של נמצאים במבוכה הנוער־הציוני בפאריס ע ל ה כ ל ל ת ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר ש ל ה א י ח ו ד ב ת ו ך ה נ ו ע ר הציוני ,א ב ל א י ח ו ד זה עדיין ל א הושלם ,כי עדיין קיים פ י ל ו ג בין ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ ל ״ ע ק י ב א ״ ,ו ה ח ב ר י ם רבים מבין הפעילים בתנועת־האיחוד בפולין נמגים על חברי ״עקיבא״ לשעבר, ל א שלמים כ ל ־ כ ך עם ההחלטה הנ״ל .אחריו מ ב ר ך דוד מלר א ת מישה והם ח מ ו ת ב ש ם המוני ה ח ב ר י ם במלים ב ת נ ו ע ת ־ ה א י ח ו ד ב פ ו ל י ן שהיו נ א מ נ י ם לצווי ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ו ש א פ ו ל א י ח ו ד מ מ ש י ש ל ת ג ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ו ת ־ ח ל ו צ י ו ת ,ו ל א רק כ ס י ס מ ה ריקה ,כ פ י ש ע ו ש י ם ז א ת ת נ ו ע ו ת ־ צ י ו נ י ו ת א ח ר ו ת ה מ ד ב ר ו ת ג ב ו ה ה ־ ע ל איחוד ,ומעשי פ י ל ו ג ב י ד ם ; ו ה ו א ק ו ר א ל ח ב ר י ם ל ה ש ת ת ף ב ב י ר ו ר י ם גבוהה הרעיוניים ש ב כ נ ס וה ד מ מ ה ה ו ש ל כ ה באולם ,ו א ח ר כ ך פ ו ר צ ו ת מ ח י א ו ת כ פ י י ם ס ו ע ר ו ת ע ת ש מ ש ה קם ממקומו לשאת את הנאום המרכזי של קולודני עומדים כשאנו עם ה ח ב ר י ם ,מ ו ח א י ם כף ,ו מ נ ג ב י ם ד מ ע ה הכנס :נרגשים עד דמעות ה פ ו ר צ ת מן העין ,כי ב כ ל פ ע ם נ פ ג ש י ם ע ם איש מ א ר ץ ־ י ש ר א ל א נ ו מ ת ר ג ש י ם מ א ו ד .כ ע ת אנו נ פ ג ש י ם איש התנועה שלנו ,ש ח ל ק כ ה ר ב לו בייסוד ה ת נ ו ע ה ובהתפתחותה ,שהיא ע ב ו ר ו מ פ ע ל ־ ח י י ו ,כ מ ו ש ה ת נ ו ע ה ה י ת ה ע ב ו ר נ ו ב י ת ־ ח ם ,כ ך הוא מ ס מ ל ע ב ו ר נ ו את שעה של ה ב י ת א ו ת ו מ צ א נ ו ב נ ד ו ד י נ ו ה ג ל מ ו ד י ם ת י כ ף א ח ר י ה מ ל ח מ ה ; גם הוא ע ו מ ד ק ל ה ג ר ג ש מ א ו ד מ ה מ פ ג ש ה ח ם ה ז ה ע ם א ח י ו ל ד ע ה ולרעיון ,א ש ר י ם סבל ויסורים מכאיבים הפריח־ ביניהם בשנות השואה, והנה כעת הוא ג פ ג ש ע מ ם ,ע ם השרידים .מ ע מ ד זה נ ח ר ת ע מ ו ק ב ל ב י ,ו ל א א ש כ ח אותו ל ע ו ל ם . 161 ד מ מ ה ד ק ה מ ת ח י ל מ י ש ה א ת נאומו .הוא מ ב ר ך א ת כ ל בקול להם את הוקרתו על ומביע חברי העבודה התנועתית הנעלה שהם עשו התנועה בימים עוד ה ר א ש ו נ י ם ל ש ח ר ו ר פולין ע ם י ס ו ד ת נ ו ע ת ״האיחוד״ ב ל ו ב ל י ן ,ע ת כ ל ח ל ק י פ ו ל י ן היו עדיין כ ב ו ש י ם שעשו בדי מגהיגי ה י ש ו ב הנאציים: הקלגסים ובמיוחד מגהיגי הוא מזכיר י ה ד ו ת פולין את לשעבר, פעולות בעיקר ההצלה בהעפלה, א ת דאבון הלב על חוסר האפשרויות להציל חלק גדול מהיהדות האירופית ,על של מעשי־הגבורה הצנחנים מארץ־ישראל העבריים קוי־האויב שצגחו מ א ח ו ר י הנאצי בדרום מזרח־אירופה ,וביניהם שני חברים מקיבוצי התנועה שלגו .דבריו בהקשבה דרוכה. נשמעים בחלק של ה ש נ י ש ל נ א ו מ ו מ ס ב י ר מ ש ה ק ו ל ו ד נ י א ת נושא ה ה ג ד ר ה ה ר ע י ו נ י ת ת נ ו ע ת ־ ה נ ו ע ר ש ל ״ ה א י ח ו ד ״ בציינו ,כי ב מ ש ך ה ש נ י ם ש ל מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ־ השניה הציעה תנועתנו בארץ־ישראל ל כ ל התנועות־הציוניות־החלוציות ,ל ה ת א ח ד על ב ס י ס רעיוני מ ש ו ת ף ש י כ ו ל ל ה ק י ף א ת כ ל א ל ה ה מ צ י י ת י ם ו פ ו ע ל י ם של מרותה הסוכנות־היהודית. כל ת ב י ע ת התנועה לאיחוד מ ל א בין תחת תגועות־ ה נ ו ע ר ־ הציוניות ק י ב ל ה מ ש נ ה ת ו ק ף ע ם סיום מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ,ל א ו ר ה י ו ז מ ה ש א ת ם , יקרים, חברים שרידי־החרב, של שארית־הפליטה פולין, יהדות בעת נקטתם ש ה ק י מ ו ת ם ב א ר ץ זו ,ר ו ו י י ת ־ ד ם י ה ד ו ת ־ פ ו ל י ן ו י ה ד ו ת ־ א י ר ו פ ה ,א ת ה א ר ג ו ן ש ל כ ם , א ת ״האיחוד״ הציוני ,ו א ת ם נ ת ת ם ב מ ע ש ה ארגוגי זה ביטוי ל ש א י פ ו ת ש א ר י ת ־ לאחדות הפליטה ציונית וו וחלוצית: מצאה אמנם בקרב הד הנוער רבבות הנוער והחלוצים הפונים בדרבים־לא־דרכים לארץ־ישראל .תנועתכם ניסתה ל א ח ד את כל הוא תואם את המציאות ,ש ל א א ת ם קבעתם ,אלא מפלגות ותנועות הנוער־היהודי־הציוני בפולין, אולם הם ש א י פ ו ת וחזון יפה, דבר אם שרוממות ה א י ח ו ד ב פ י ה ם ו ח ר ב ה פ י ל ו ג בידם ,ו כ ת ו צ א ה מ כ ך ח ל ק מ ה ת נ ו ע ה ה ח ל ו צ י ת ע ז ב א ת ה מ ס ג ר ת ה י פ ה ש ל ״ ה א י ח ו ד ״ ,ו י ת ר ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר והחלוץ ה ק י מ ו — ע ל ־ פ י הוראות הנהגותיהם מהארץ — מ ס ג ר ו ת גפרדות ,ושוב גבר הפילוג ע ל ה א ח ד ו ת גם בימים ה ק ש י ם ה א ל ה .כ ר ג ע מ צ ו י ו ת ב כ ל א י ר ו פ ה ת נ ו ע ו ת ה מ ח נ כ ו ת ל ק ר א ת ןרמיהן המדיניים נסיונות להקים וההתישבותיים בארץ־ישראל, הדוגלות תנועות־נוער־וחלוץ אם כי בכלליות פה ושם כרעיון געשים עצמאי, עוד אולם הן נ ו פ ל ו ת י ו ת ר ו י ו ת ר ת ח ת ה ש פ ע ת ה ש ל מ פ ל ג ה א ח ת ב ל ב ד ,ו ת נ ו ע ת ״ נ ו ח ם ״ בגרמניה ה מ ע ר ב י ת ש ה ר ב ה מ ח ב ר י ה א י ח ו ד היו ב מ ס ג ר ת ה ,י כ ו ל ה ל ה ו כ י ח ע ל ־ כן א נ ו צ ר י כ י ם ל ש א ו ל א ת ע צ מ נ ו ,ה א ם א ל ה עבורם, חולף שתנועות־נוער א ל א רעיון אמיתי, משמעותי זאת; שסיסמת האחדות אינה רעיון להקריב צריכים א ח ר ו ת י ו כ ל ו ל ה ת ק י י ם ה ל א ה כפי ש ה ת ק י י מ ו קיומם, את בעבר? כדי והתשובה צ ר י כ ה ל ה י ו ת לא ,א ל א א נ ו ח י י ב י ם ל ה ת א ר ג ן ו ל ה ת א ח ד ,כ ל ה פ ל ג י ם ש ל ה נ ו ע ר ־ הציוגי־הכללי, למסגרת אחת של נרחבת פעילות בקרב הנוער, שנוכל כדי ל ה ר ח י ב א ת מ ס ג ר ת ה ה ת י ש ב ו ת י ת שלגו .אגי ק ו ר א ל כ ם ל ה צ ט ר ף ל ״ א י ח ו ד ה ע ו ל מ י של הנוער המאוחדת הציוני״ הזאת. שהוקם מחיאות בפאריס, כפיים ולהיות סוערות בין ביותר החברים שנמשכו הפעילים זמן רב בתנועה סיימו את ה ה ק ש ב ה ה ד ר ו כ ה ל ג א ו מ ו ה פ ר ו ג ר מ ט י ש ל מישה ,ו א ח ר כ ך ב מ ש ך ש נ י י מ י ה כ נ ס נערכו ומי 162 דיונים רציגיים ו ס ו ע ר י ם , בהם הביעו גגד .ע ם סיום ה ו י כ ו ח י ם נ נ ע ל ה כ ג ם החברים את ב ק ב ל ת החלטה, דעותיהם, ברוב גדול מי בעד, ומכריע, האומרת של כ י ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר ש ל ״האיחוד״ ת י ה פ ך ה ח ל מ כ נ ס זה ל ת נ ו ע ת ־ ה נ ו ע ר ה א י ח ו ד ־ ה ע ו ל מ י ש ל ״ ת נ ו ע ת ה נ ו ע ד הציוני ו ע ק י ב א ״ .ל א כ ל ה ח ב ר י ם ק י ב ל ו ה ח ל ט ה זו בשוויון נפש ,א ב ל ה א י ח ו ד ו ה ג ד ר ת ו ה ב ר ו ר ה ה פ כ ו ל ע ו ב ד ה . חזרנו למקומותנו ואנו ממשיכים להתכונן לקראת ה י צ י א ה מפולין, בדרך ה ק ש ה ש ל ״ ג ב ו ל ו ת ל א ג ב ו ל ו ת ,ל ק ר א ת יעדנו״ ,ו א נ ו כ ב ר ב ר ב ע ה ש נ י ש ל ש נ ת מההנהגה הראשית מתחילים להגיע הרמזים הראשונים על הצורך לצפות .1946 לשעת לנו ה א פ ס ש ל יציאתנו ,ואנו מ ח כ י ם ב ק ו צ ר ־ ר ו ח ל ש ע ה יעורה זו .מ ו ד י ע י ם שעל התאריך המדויק תבוא הודעה מיוחדת .יחיאל א ל פ ר ט ו א נ ו כ י חוזרים ל ק י ל צ ה מ ה כ נ ס ,בו היה י ח י א ל א ח ד מ ה מ ת נ ג ד י ם ה ר א ש י י ם ל ש י נ ו י ה מ ג מ ה ה ר ע י ו נ י ת של ה א י ח ו ד .ב א ס י פ ה ש ל ח ב ר י ה ק י ב ו ץ ש נ י נ ו מ ו ס ר י ם ד ו ״ ח מ ה כ נ ס ו ע ל הדיונים הסוערים שהתקיימו מהחלטה זו ,א ב ל א ת ד ע ת ה ר ו ב יש ל ק ב ל .כ מ ו כן א נ ו מ ב ש ר י ם ל ח ב ר י ם א ת הבשורה קרובה הטובה בו שאנו וההחלםה שנתקבלה צריכים להיות נכונים בכנס. לקבל לא כל הודעה החברים על תזוזה מרוצים לכיוון מ ע ר ב ,ו ה י ד י ע ה מ ע ו ד ד ת מ א ו ד א ת ח ב ר י הקיבוץ. 163 משה קלכהיים ה ג ד ו ל ה מ צ ו ד ) ז כ ר ו נ ו ת מ ן היער( * כ ר ע ם ב י ו ם ב ק י ר ג פ ל ה עליגו הידיעה ע ל ה מ צ ו ד ה ג ד ו ל ש ה ג ר מ נ י ם ה פ ע י ל ו נ ג ד ה י ח י ד ו ת ה פ ר ט י ז נ י ו ת ב י ע ר ו ת שלנו. היה זה ל פ נ ו ת ב ו ק ר .ר ו ב א נ ש י ה ״ ק ו מ ס ו מ ו ל ס ק י א ו ט ר י א ד ״ 1 היו עדיין ש ק ו ע י ם 2 בתרדמה ,כאשר פתאום פרצו לתוך הבסיס בצעקות אנשי ה״זאגוטובקה״ ,אשר יומיים יצאו ל ה ח ר י ם מזון לפני ״הגרמנים בכפרים מעבר לקו השליטה של הפרטיזנים: ביער! הגרמנים ביער!״ בין־רגע התמלאה הרחבה שלפני להציף א ת ה״זאגוטובצ׳יגעס״ 2 ב ק ת ו ת הפרטיזנים המבוהלים, שהתחילו בשאלות ובדרישות לפרטים על המתרחש .מדבריהם ה ת ב ר ר ,כ י ב כ נ י ס ה ל י ע ר ו ת ש ל נ ו ה ב ח י נ ו ב כ ו ח גדול ש ל ח י י ל י ם ג ר מ נ י י ם ,ח מ ו ש י ם בכלי־נשק מכל כ ב ד י ם ו ר כ ו ב י ם ע ל א ו ט ו מ ו ב י ל י ם ומשורינים ,א ש ר ה ק י פ ו א ת היער צד .ב ח ס ו ת ה ח ש י כ ה שעדיין ש ר ר ה ס ב י ב ם ,ה צ ל י ח ו א נ ש י נ ו ל ח ד ו ר ליער, לאחר ש ז נ ח ו א ת ה ע ג ל ו ת ה ע מ ו ס ו ת ב כ ל ט ו ב :ק מ ח ,מ ל ח ,ת פ ו ח י ־ א ד מ ה ,אורז, סוכר ,ג ב י נ ו ת ו א ף כ ב ש י ם וחזירים כ ב ו ל י ם וגם פ ר ו ת ק ש ו ר ו ת ל ע ג ל ו ת .ה ג ר מ נ י ם הבחיגו בהם מאוחר מדי מכדי ללכדם ולכן רובם הצליחו ל ה י מ ל מ מ א ש ה ת ו פ ת ש ג י ת כ ה עליהם ,ו ל ה ג י ע ל ת ו ך היער ו מ ש ם א ל ה ב ס י ס . מל ולהתכונן הפך הבסיס לעזיבת לסיר המקום. רותח. פקודה ריצות קבועה וצעקות. היתה כולם ליחידות התחילו להתארגן הפרטיזנים ביערות, * ראה פרקים קודמים במשואה קובץ ד׳ וקובץ ר. (1״אוטריאד״ — חטיבת פרטיזנים ע״ש ה״קומסומול״ ,תנועת הנוער הקומוניסטית בבריה״מ. (2״זאגוטובקה״ — פעולה פרטיזנית להבאת מזון ובגדים מהאוכלוסיה הכפרית מעבר לשטחים שהיו בידי הפרטיזנים. ״זאגוטובצ׳קעם״ — האנשים שהשתתפו בפעולות אלה. 164 ב מ ק ר ה של כי מצוד כוחות רק מה שניתן ל ק ח ת ג ר מ נ י י ם גדולים ,יש ל ע ז ו ב לקחת א ת הבסיסים, ב ל ,ל א ח ר ש א ת ר ו ב ה ד ב ר י ם יש ל ה ח ב י א ע מ ו ק ב א ד מ ה , ולסגת אל הביצות ולהגיע לאיים היבשים הסדורים בתוך הביצות האלה ,מתוך ידיעה ש ה ג ר מ נ י ם א י נ ם מ ע י ז י ם ל ה ס ת כ ן ב ח ד י ר ה ל ת ו ך ה ב י צ ו ת ,ש ב ה ן ה ם מ א ב ד י ם א ת י כ ו ל ת התמרון. כ ע ב ו ר ש ע ה ק ל ה היו כ ל ה פ ר ט י ז נ י ם מ ו כ נ י ם ל ע ז ו ב א ת ה ב ס י ס .כ ו ל נ ו צ י פ י נ ו מ פ ק ך ה ב ס י ס ,ו ו ל ל ז ש ק ה ,איך ל ה ס ת ד ר ולאן ובאיזו צ ו ר ה ל ס ג ת .ואז לפקודת י ר ד ה עלינו פ ת א ו ם ה פ ק ל ה ש ל ו :״ כ ל א ל ה ש א י ן ע מ ה ם נ ש ק ח י י ב י ם מ ל ל ע ז ו ב את הבסיס את הפרסיזנים החרים מחבוא ולחפש הללים, עצמם״. בכלות שרובם היו בלי נשק הזאת הפקודה משום בתדהמה הכתה ש מ ס פ ר י מ י ם ל פ נ י כן ו ו ל ל ז ש ק ה א ת ה נ ש ק האישי ,ל א מ ו ר ה א ק ד ח י ם ,שהיו ב ר ש ו ת ה פ ר ט י ז נ י ם היהודים, התדהמה שלנו ובעיקר מ א ל ה שהגיעו ל ב ס י ס באחרונה מגיסו וילנה. ג ב ר ה עוד י ו ת ר כ א ש ר ה ו ב ר ר לנו ,כי ה פ ק ל ה מ ת י ל ס ת ר ק ל פ ר ט י ז נ י ם ה י ה ל י ם . ה ל א ־ ל ל י י ם שהיו בלי נשק הותר להישאר בבסיס. לפרטיזנים הצעקות ו ה מ ח א ו ת ש ל נ ו ל א עזרו .ה ו ר א ו ת ה ״ ש ט א ב ״ וחד־משמעיות: יהל אחרת ) ה מ ט ה ( היו ב ר ו ר ו ת על ה י ה ל י ם הבלתי־מזוינים לעזוב את הבסיס רע להם בלית־ ברירה מאל! ומתוך מ ל ובלי שהיות, עצבנות ומתח גדולה רב, התחילו ל ה ת א ר ג ן ק ב ו צ ו ת ש ל פ ר ט י ז נ י ם י ה ל י ם ס ב י ב יוצאי ה ע י י ר ו ת ה ק ט נ ו ת , שרבים מ ל ו ד י ה ן עסקו לפני המלחמה בסחר־עצים ל כ י ר ו יותר א ת תנאי היער 3 ו נ ס ת ר ו ת י ו .על ה ״ פ ר י ו ל נ י ק י ם ״ ה א ל ה ה ש ל י כ ו יוצאי ו י ל נ ה א ת כ ל ל ב ם ב ת ק ל ש א י כ ש ה ו יוציאום מ ה ס כ נ ה ה ג ד ו ל ה ה א ו ר ב ת ל ה ם ע ד שיגיעו ל מ ק ו ם מ ח ב ו א ב ט ו ח . לאט הנבזה, פ ק ל ת המפקד ל א ט ה ת ר ו ק ן ה ב ס י ס מ א ל ה שהיו נ א ל צ י ם ל ע ז ו ב ל פ י ווולוחשקה. ל פ י ע צ ת ו ש ל ח ב ר י ,ס ל י ם ש נ י צ ר ,נ ש א ר ת י ב ב ס י ס ל מ ר ו ת ש ל א היה נשק ,וזאת משום שלסלים ה ל ר ו ב ה ,ו ב ע ל ־ ר ו ב ה ביער בלי ה ל איש ב ע ל ־ ח ש י ב ו ת ג ד ו ל ה מאוד .ס ל י ם ה י ה ב ט ו ח ש ה מ פ ק ד ייענה ל ד ר י ש ת ו ל ה ש א י ר א י ת ו ג ם א ו ת י ו א ת אחיו ,מושיו ,ש ג ם ה ו א ג ו ת ר ב ל י נשק. ציפיגו לכך אפוא בדריכות ל פ ק ל ת היציאה, רבה אך היא לא היתה בכך שאשתו של ה מ פ ק ד ווולדזשקה עמדה ל ל ד ת של מבקתתו האחרונים לארגן יצאה המפקד שלה. מסדר גשמעו וווללזשקה בלי הפסקה התהלך צעקותל בעצבגות בחח של באה. כ ל רגע .ואמגם האשה בצירי פעם בפעם ומדי הסיבה ו מ ל פיזרו עז־ ש ס ו ף ־ סוף ל פ נ ו ת ע ר ב ה א ש ה י ל ר ה ת י נ ו ק , ללה ציווה ומל ה פ ק ל ה ל ה ת כ ו נ ן ליציאה .א ת היולדת ותינוקה העמיסו ע ל אלונקה אותה נשאו כמה פרטיזנים על כ ת פ ל ם ,וכל אנשי ה י ח ל ה התחילו ל ל כ ת .ל א ח ר כ מ ח צ י ת שעה של ש ל ה ל י כ ה ע צ ר נ ו ב ב ס י ס א ח ר ,ושם ו ו ו ל ו ד ז ש ק ה ה ת ח י ל השורות כדי להיולע אם לא ״הסתננו״ לתוכה אנשים בבדיקה שאין הוא נוספת רוצה בהם .בהגיעו ל ש ל י ש ל שלנו התחיל לצרוח כמטורף ולדחוף אותנו החוצה מ ת ו ך השורות (3 לכיוון ה י צ י א ה ש ל ה ב ס י ס .אז ס ל י ם ה ל ל א ת ה ר ו ב ה מ כ ת פ י ו ואיים ״פריולניק״ — מורה־דרך. 165 לירות את א ם י פ ג ע ו באחיו ,מושיו .ו ו ו ל ו ד ז ש ק ה נ ר ג ע מ י ד ו ה ס כ י ם ל ב ס ו ף ל ה ש א י ר אחיו א ך ל א אותי .ב ל י ת ־ ב ר י ר ה ע ז ב ת י א ת ה מ ק ו ם ואז ר א י ת י שחוץ מ מ ג י . ג ר ש ו ו ו ל ו ד ז ש ק ה ע ו ד שני ב ח ו ר י ם וזוג ,ש ג ם ה ם ״ ה ס ת נ נ ו ״ ל ת ו ך ש ו ר ו ת ה פ ר ט י ז ג י ם היציאה מ״הבסיס הקומסומולסקי״. בעת היה של כ ב ר ל י ל ה כ א ש ר מ צ א נ ו א ת עצמגו, גרשון תתייאשו, ררך מ ה ע י י ר ה שווינצ׳אן ,מ ח ו ץ ׳רביאטה׳( ארבעה לבסיס בחורים ובחורה, באמצע הפרטיזנים, אשתו ״אל היער. )חבריה( — פ ג ה אליגו א ו ת ו ג ר ש ו ן — גגסה ל פ ר ו ץ ל ג ו ל ב י צ ו ת מ י א ד ז ש ו ל .אני מ כ י ר א ת הדרך .א ם נ ג י ע ל ש ם ב ש ל ו ם ניגצל מ י ד י הגרמנים״ .דבריו הקצרים הפיחו פתאום תקוה גדולה בליבנו .איןהימזל ,ח ש ב ת י בלבי, ש ה ג ו ר ל ה א כ ז ר י ב כ ל ז א ת ל א ה ת א כ ז ר ל י ל ג מ ר י ,כי ה נ ה ב צ ר ה ה ג ד ו ל ה הזאת אשר שיחק ולשני לי הבחורים האחרים ויש המזל ״פריווודניק״, לנו בוודאי י ב י א א ו ת נ ו ל מ ק ו ם מ ב ט ח י ם . ל ל כ ת ,כשגרשון ו א ש ת ו מ ו ב י ל י ם ו א נ ו אחריו. התחלגו בינתיים נעשה כל כ ך חשוך ,ש ב ק ו ש י יכולגו ל ר א ו ת איש א ת ר ע ה ו .ה ל כ ג ו ע כ ש י ו ב ש ר ש ר ת כ ש כ ל א ח ד מ ח ז י ק ב י ד ו ש ל ה ה ו ל ך לפגיו ,כדי ל א ל א ב ד אותו .גרשון ,ש צ ע ד ה ר א ש ו ן היה את עוצר מדי פעם בפעם ,מתכופף וממשש הדרך, על יותר וכך באיטיות תחושה מובל שלגו שהפריווודגיק ד י ח ו ש י ו ה מ ח ו ד ד י ם מ א ש ר ע ל ידי ר א י י ת ה או י ד י ע ת י ש ל ה ד ר ך . מסביבנו רעש התקךמגו ומתוך בדיו א ת ה ש ב י ל י ם ,כדי ל מ צ ו א ח ו ש ך כ ב ד ו ש ק ט כזה ש ש מ ע נ ו א ת נ ש י מ ו ת ה ח ב ר י ם ,ומדי פ ע ם ־ ב פ ע ם ה ע נ פ י ם ה י ב ש י ם ה נ ש ב ר י ם ב ר ש ר ו ש מ ת ח ת ל ר ג ל י נ ו .היינו ב ב ח י נ ת ״ א י נ נ ו רואים ואיננו נראים״. הגענו פרוסות בוער שפת־היער אל ומבין העצים האחרונים ש מ י ם בהירים ,צ ה ו ב י ם ו א ד ו מ י ם ו ג ם ר י ח שם מעבר ליער. לאחר כמה דקות של שמלפנינו לעינינו בקעו ש ר י פ ה ה ג י ע לאפיגו .מ ש ה ו הליכה התגלתה עינינו לפני תמוגר. מ ח ר ד ה .ב מ ר ח ק ש ל ק י ל ו מ ט ר ל ע ר ך מ ק צ ה ה י ע ר ב כ פ ר קטן ב ע ר ו כ ל הבתים כ ל פ ד י ם .ל ש ו נ ו ת האש ה ת ר ו מ מ ו ג ב ו ה ג ב ו ה ע ד ל ש מ י ם .י ל ל ו ת ו צ ע ק ו ת נ ש י ם ו י ל ד י ם מ ל א ו א ת כ ל ה ח ל ל והיו מ ל ו ו ת ב ר ע ש י ה ג ג ו ת ה מ ת ו ט ט י ם ו ה ק ו ר ס י ם ה ג ר מ נ י ם ע ב ר ו פ ה ועשו א ת מ ל א כ ת ם ה ב ז ו י ה : תחתיהם. ש ד ו ה ר ג והצתה .כ ך העגישו א ת ת ו ש ב י ה כ פ ר ה ק ט ן הזה שהיה ב ש ט ח ה ש ל ט ו ן ה פ ר ט י ז ג י ושיתפו א ת ו פעולה. זמן הפתוח מה עמדנו והסתכלנו ובמקום במראה האיום הזה לחצות השטח את ד ר ך ה כ פ ר ה ב ו ע ר ל ה מ ש י ך ב ד ר ך ל ב י צ ו ת ,ה ח ל ט נ ו ל ע ק ו ף אותו ו נ כ נ ס נ ו חזרה לאפלת בריא — כ ך ח ש ב ג ו — ש ל א ל ה י ר א ו ת ,ג ם ל א ל א ב ר י ם ה א ו מ ל ל י ם האלה ,א ש ר ממילא היער. התרחקנו ממוקד ומהאור השריפה ד י ג ו היתד .ק צ ר ה כדי ל ע ז ו ר להם .ב ע ר ך שהתפשט שם. יותר בחצות הלילה הגענו לכפר, א ו ת ו ה כ י ר ג ר ש ו ן היטב .ה ו א ד ע ש ב כ פ ר מ ת ג ו ר ר א ח ד ה ״ ק ש ר י ם ״ ש ל ה פ ר ט י ז נ י ם והחליט להיכגס אינסטינקטיבית מדייריהם אליו. כאשר חדרגו לתוך שמאחורי הדלתות והחלוגות ישן ו כ ו ל ם עוקבים אחרינו הרחוב הארוך של הכפר הרגשנו ה ס ג ו ר י ם ו ה מ ס ו ג ר י ם אין אף א ח ד בעיניהם דרך הסדקים, למרות החשיכה ה ס ו ב ב ת אותנו .ואמנם כשנכנסנו ל ב י ת האיכר־״הקשר״ ,מצאנו א ת עצמנו ב ת ו ך 166 ג ד ו ל ה ו כ ב ד ה של א נ ש י ם ,ש מ י ל א ו א ת ה ״ א י ז ב ה ״ * עד א פ ס מ ק ו ם .ח ש נ ו מסה א ת ה פ ח ד ו א ת האימה ש ש ר ר ו ב ת ו ך ה ח ד ר . האיכר ק י ב ל ב ח מ י מ ו ת א ת גרשון ,ה ו ב י ל א ו ת נ ו ל פ י נ ת ה א י ז ב ה ו ס י פ ר ש א נ ש י מצפים הכפר היום ש ע ם אור הנה יגיעו לעשות הגרמנים מלאכתם. את הם הוציאו מ ה ב ת י ם ש ל ה ם אל ע ב ר ה ב י צ ו ת א ת כ ל מ ה ש י כ ל ו ו ה ח ל י ט ו ל א ל ע ז ו ב את ה ב ת י ם מ ת ו ך ת ק ו ה ש א ו ל י י צ ל י ח ו ל ה צ י ל ם מ א ש ומהריסה .מ י ש ה ו ה ת ח י ל ב ק ו ל חרישי להתפלל מתפללים נזכר את והנשים שאנו ופתאום בוכות האיזבה כל אני חרישית. התמלאה בלחישה צורך להתפלל מרגיש ממושכת. יחד כולם אתם. אגי ב ע ש ר ת ־ י מ י ־ ה ת ש ו ב ה ,ו ב ל י ל ש י ם ל ב ל מ ה ו ל מ ה אני מ ת ח י ל ל ז מ ר ה פ ס ו ק י ם הראשוגים ש ל ת פ י ל ת כל־גדרי ,ואליה מצטרפים גם חבךי. אני זוכר עד היום א ת ה ר ג ש ת ה ה ק ל ה ש ג ר ם ל נ ו הניגון ה ע צ ו ב הזה. נשארנו בשקט. זמן־מה בתוך הבית .האיכר הביא לנו שתיה ולחם .שתינו ואכלנו ב ח ת התחיל לרדת בברקים וברעמים .מז־י־פעם־ גשם־זלעפות ,מלווה ב פ ע ם ה ת ב ה ר ה ה״איזבה״ מ מ ב ז ק י ה ב ר ק י ם ש ח ד ר ו ל ת ו כ ה ד ר ך ה ס ד ק י ם ש ב ת ר י ס י והאירו החלונות את פניהם של והדחוסים המכווצים פה. המחזה היה ממש סוריאליסטי ,מ פ ח י ד ומבהיל... האיכר ושגישאר בבית. אשר בביצות ש ם ע ד ש י ע ב ו ר זעם .ל א ט ו ב לגו וגם ל א ל ת ו ש ב י ה כ פ ר שנישאר ניגש עד העצמות יצאנו מהמבול אל לגרשון הרחוב שירד מהשמים. כקילומטר והציע לו שכדאי דקות ותוך כמה עזבנו מאחורינו שנעבור היינו את אל כולנו בתי האי רטובים הכפר ולאחר הליכה של נ כ נ ס נ ו ל ת ו ך ה ב י צ ו ת .ה ה ל י כ ה ק ש ה מאוד .א נ ו ד ו ר כ י ם ב ש ב י ל צר, העשוי מ ק ר ש י ם ו מ ג ז ע י ־ ע צ י ם ,בין ש י ח י ם ג ב ו ה י ם ש ע ל י ה ם מ כ י ם ע ל פ נ י נ ו ,כ א ש ר ר ג ל י ג ו ש ק ו ע ו ת כ מ ע ט ע ד ה ב ר כ י י ם ב ת ו ך המים .ה א י כ ר צ ו ע ד ב ר א ש ו א ג ו א ח ר י ו בשורה ע ר פ י ת .כ ל ס ט י ה ק ל ה מ ה ש ב י ל ה צ ר מהווה ס כ ג ת ט ב י ע ה ב ת ו ך הבוץ ה מ ט ע ה .א ש ת ו של גרשון ש ה ל כ ה בין ה א י כ ר ל ב ץ ב ע ל ה ה ת ח ל ק ה פ ת א ו ם מ ג ז ע עץ וכבר נמצאה עד צוארה ב ת ו ך הביצה .שני הגברים הצליחו להוציאה מן ה מ י ם ו ל ה ח ז י ר ה אל ה ש ב י ל .א י ב ד נ ו א ת ת ח ו ש ת הזמן .כ מ ה ש ע ו ת א נ ו צ ו ע ד י ם כבר? שעה? שעתיים? יקרה מה ה י י ת י עייף שיקרה, אין ו ר צ ח .פתאום התחשק לי להתיישב ולא כוח להמשיך. הגשם שנפסק לשעה קלה לזוז יותר, שוב פ ר ץ בחזקה .מ י ם מ כ ל צד ,מ ל מ ע ל ה ,מ ל מ ט ה ,מימין ו מ ש מ א ל .ה א י כ ר ל א נ ו ת ן ל נ ו ל ע צ ו ר ו מ ע ו ד ד א ו ת נ ו ,״ ע ו ד מ ע ט ,ע ו ד מ ע ט ו ת ה י ו ע ל האי״ .ה ״ ע ו ד מעט״ הזה נ מ ש ך ו מ ת מ ש ך בלי סוף. סוף־סוף יצאנו מהביצה .נשמגו לרווחה כאשר רגלינו דרכו על קרקע יבשה. מ צ א נ ו א ת ע צ מ נ ו על אי ג ד ו ל ,ש ב א מ צ ע ו גורן .ה ש ח ר כ ב ר ה ב ק י ע מ ב י ן ה ע נ נ י ם , ג ם ה ג ש ם נ פ ס ק .כ מ ו ע כ ב ר י ם ח ד ר נ ו ל ת ו ך ה ת ב ן החם ,ה י ב ש ,ה מ פ י ק ר י ח מ ש כ ר שבגורן .ה ר ג ש נ ו א ת ה ח ו ם ח ו ד ר ל ת ו ך הגוף .מ י י ב ש א ת ב ג ד י נ ו ו מ ח מ ם א ת ה ל ב . א ב ל גרשון אינו מ א פ ש ר ל נ ו ל ה י ש א ר ב ת ו ך התבן .״זה מ ס ו כ ן — ה ו א א ו מ ר — ל ה י ר ד ם ב ת ו ך התבן .א ת ה ע ל ו ל כ ל ל ל א ל ה ת ע ו ר ר מ ה ר י ח ו ת ה ח ז ק י ם ו ה מ ש ב ר י ם ״ . (4 ״איזבה״ — חדר גדול בבית כפרי. 167 אפוא יצאנו מהכוכים שחפרנו והתישבנו לעצמנו מעל למעלה התבן, ערמת עדיין צ מ ו ד י ם ז ה ל ז ה ,כ ד י ש י ה י ה ל נ ו ח ם י ו ת ר .ה ש ט ח ה ת ל ו ל בין ה ת ב ן ל ת ק ר ת ה ת מ ל א מ י ד באדים ,ה מ ת נ ש א י ם מ ה ב ג ד י ם ה מ ת י י ב ש י ם שלנו ,ל א ו ר ה ש ח ר האסם ש ה ת ח י ל ל ח ד ו ר ל ת ו ך הגורן .ה ח ל ט ג ו לישון ב ״ ת ו ר נ ו ת ״ ,כי אסור ש כ ו ל נ ו נירדם. זה מ ס ו כ ן .מ י יודע מ ה ע ל ו ל ע ו ד ל ק ר ו ת ל נ ו פה. ה ר ב ה זמן ל א ישננו ,כי פ ת א ו ם ה ג י ע ל א ז נ י נ ו ר ע ש ש ל מ כ ו נ י ו ת ו א ו פ נ ו ע י ם וגבר מרגע לרגע. שהלך אמש. אלה הגרמנים בודאי המגיעים לכפר יצאנו שממנו ה כ ל ה ת ר ח ש מ ה ר מאוד .י ר י ו ת ש ל מ ק ל ע י ם ו ר ו ב י ם אוטומטיים ,צ ע ק ו ת ויללות ו צ ר ח ו ת ש ל נשים ,ה כ ל מאחורי הגורן .עכשיו נ ש מ ע ו ת כ ל ־ כ ך ק ר ו ב ש ל ד ק ה אנו חושבים שהן ה ר צ ח נ י ו ת של הפקודות הגרמנים באות ופתאום אנו ר ו א י ם ד ר ך א ש נ ב הגורן ל ש ו ג ו ת ־ א ש ה פ ו ר צ ו ת מ ע ב ר ל ב י צ ו ת .עשן ס מ י ך ה ת פ ש ט וכיסה את מיד הכל מסביבגו ,וחדר הגורן לתוך לחניקה. עד עכשיו רעדנו ל א מ ק ו ר א ל א מ פ ח ד .אולי מ י ש ה ו ה ל ש י ן ו ה ר ו צ ח י ם יגיעו אליגו .א ח ד ה ב ח ו ר י ם ל פ נ י ק ה ,ק פ ץ מ ן ה ת ב ן ו ב צ ע ק ו ת רץ לכיוון ה ד ל ת .ב ר ג ע ה א ח ר ו ן ג ר ש ו ן נכנס ת פ ס א ו ת ו ברגלים ,הפילו ,הרביץ ב ו כ מ ה מ כ ו ת ח ז ק ו ת שעשו א ת שלהן .ה ב ח ו ר נ ר ג ע ,ה ת י י ש ב ע ל ה ת ב ן ופרץ ב ב כ י . נ ש מ ע ו ק ו ל ו ת ירי ו פ ק ו ד ו ת ר צ ח נ י ו ת ש ל ה ג ר מ נ י ם .ש ו ב ר ע ש מ ח ר י ש שוב של מנועי האוטומובילים והאופנועים ,ההולך ומתרחק .כנראה שהגרמנים גמרו את השתרר שקט כמו בבית־קברות ,אך מיד מ ל א כ ת ם ועזבו א ת הכפר .כ ע ת פ ר צ ו ש ו ב ק ו ל ו ת ב כ י מ ר ו י ל ל ו ת ש ל נ ש י ה כ פ ר .ל א ט גם אלה נ ש ת ת ק ו .י ש ב נ ו קפואים ב ת ו ך הגורן .ר ר ך האשנב הבחננו אשר בשמים שעות הבהירו ל א ח ר של ג ש ם ו ש ל ע נ נ י ה ש ר י פ ה ה כ ב ד י ם ש ב י ס ו ם ע ד כה .ע ם ז א ת עדיין ל א ה ע ז ג ו לצאת על מהגורן .א ש ת ו ש ל גרשון, המתרחש פלטה בחח, פתאום ולאחר ש נ י ה הוסיפה בקול מוזר: שניות בפתח יהודי הופיע הבחין הגורן אשר ישבה צעקה: ע ל יד ה א ש נ ב כדי ל פ ק ו ח ״אוי, מישהו מתקרב אל הגורן!״ ״ נ ד מ ה ל י שוד .יהודי״ .ו א מ ג ם ל א ח ר בעל זקן בבגדים קרועים עין ובלויים. כמה כאשר ב נ ו נ ע מ ד כ מ ש ו ת ק ב מ ק ו ם ,ב ל י לזון ,נ ע ץ ב נ ו א ת מ ב ט ו ב פ ח ד ו ב ב ה ל ה ופתאום הסתובב אחורנית והתחיל לצעוק: ״ ה א ט קיין מ ו ר א נ י ש ט ! מ י ד ז ע נ ע ן י י ד ן ! א נ ט ל ו י פ ט נ י ש ט ! )״אל פ ח ד אנחנו שוב י ה ו ד י ם ! אל לרח כ ש ה ו א צ ו ל ע על ר ג ל א ח ת . ת ב ר ח ! ״ ( .ה א י ש נ ע צ ר ,ל א ט ל א ט ה ס ת ו ב ב אלינו, עלינו במבט מבוהל והתחיל התחלנו בהביטו ל מ ל מ ל :״יידן ,יידן ,אוי הייליגער גאטעניו, ט א ק ע יידן״) ...״יהודים ,יהודים ,יהודים ,אוי א ל ו ה י נ ו הקדוש ,ב א מ ת יהודים״(... ובשובו ב צ ע ד י ם ה ס ס נ י י ם ל ת ו ך ה ג ו ר ן ה ת ח י ל ל ב כ ו ת .ע כ ש י ו ר א י נ ו ש כ ל ראשו, צווארו וידיו היו מ כ ו ס י ם ב פ צ ע י ם ש ר ב י ם מ ה ם היו מ ל א י מוגלה .שיערנו ל ע צ מ נ ו שגם ג ו פ ו מ כ ו ס ה כולו ב פ צ ע י ם כ א ל ה .ה ר ג ש ה של ר ח מ י ם ר ב י ם אחזה בכולנו. ידיגו ה י ת ה ק צ ר ה מלהושיעו. סיפורו בין עשה היה ק צ ר ועצוב: זה כחצי שגה שהוא מתחבא במערה מוסתרת ה ע צ י ם והשיחים ב ק צ ה ה ש נ י ש ל האי .א ח ד ה א ב ר י ם מ ה כ פ ר ה ס מ ו ך ש א ת ו עסקים לפני המלחמה ,הביאו הנה והסתירו .מדי פעם ב פ ע ם הוא מ ג י ע לאי בסירתו ,מביא לו אוכל ו ק צ ת בגדים ,אך זה יותר משבוע ל א בא לראותו, והוא איגו יודע בדיוק מ ה ה ס י ב ה ל כ ך .ה ו א ש מ ע א ת כ ל מ ה ש ה ת ר ח ש ב כ פ ר י ם 168 הסמוכים, השתתק כי ו ב ו ד א י ש ש מ ע ו ר א ה א ת מ ה ש ק ר ה ה י ו ם ב כ פ ר הסמוך .ל א ח ר ש ה כ ל י צ א מ ת ו ך ה מ ע ר ה אל הגורן כדי ל ק ח ת מ פ ה ע ר י מ ת ת ב ן אל מ ע ר ת ו , ה ת ב ן ש ל ו ה ת ר ט ב כולו ב ג ש ם העז ש ח ד ר ל ת ו כ ה .וזו לו ה פ ע ם ה ר א ש ו נ ה לראות יהודים ,מאז תושביו עד ה ז ו נ ד ר ־ ק ו מ נ ד ו חיסל היהודיים ו ב י נ י ה ם א ת כ ל ב נ י ־ מ ש פ ח ת ו .מ א ז הוא נ ד ד מ מ ק ו ם ל מ ק ו ם , באי הזה. וכל שמצא השבילים לדעתו שברח מכפרו לפני שנה כאשר את את מקלטו לפני היה המלחמה בסביבה שומר־יער ו ה מ ח ב ו א י ם נ ה י ר י ם ל ו היטב .ה ו א אינו מ פ ח ד ש ה ג ר מ נ י ם יגיעו הנה. בלתי זה אפשרי, אבל חי הוא הזמן כל מפני בפחד איכר הלשנת כ ל ש ה ו .ו ה ו א סיים א ת ד ב ר י ו :״ ג ע ל ו י ב ט איז ד ע ר ג ר ו י ס ע ר פ א ט ע ר אין הימל, ו ו א ס ה א ט מ י ך א פ ג ע ה י ט ן ביז איצט און וועט מ ס ת מ א אויך ווייטער מ י ך א פ ה י ט ן אלעם פון והוא )יתברך שלעכטן״ הגדול אבינו אשר שבשמים, עלי שמר כה עד מ ן ־ ה ס ת ם י ש מ ר נ י גם ב ע ת י ד מ כ ל ר ע ״ ( .ב מ ש ך כ ל ה ס י פ ו ר ה ו א י ש ב ע ל ה ת ב ן ב צ ו ר ה מ ו ז ר ה כ ש כ ל הגוף ש ל ו מ כ ו נ ס ומוקטן ,כ נ ר א ה ,מ ת ו ך ה ר ג ל הישיבה הצרה במערה הוא שמח שלו. אתנו להיות ולדבר אך אתנו, שאנו כששמע מ ח כ י ם לבואו של האיכר שלנו עם ר ד ת הערב ,קם ונפרד מעלינו כשהוא מ א ח ל כ ל טוב .ה ו א ל א ר צ ה שמישהו א ח ר מ א ש ר ה א י ש ש ל ו יראה א ו ת ו וידע לנו עליו .י צ א נ ו א ת ו א ל ה ר ח ב ה וליווינוהו ב מ ב ט נ ו ע ד ש נ ע ל ם ב ק צ ה האי. ד מ ד ו מ י היום ה א ח ר ו נ י ם ה ו פ י ע ה א י כ ר ש ל נ ו עם שהשתרע בסירה קטנה מצד האגם מ ע ב ר ל ב י צ ה .ה ו א ה ב י א ע מ ו א ו כ ל ל כ ו ל נ ו ובפיו סיפור ע צ ו ב ו מ ל א צער וסבל על כל מה שהתרחש באותו בוקר בכפר .כמה עשרות אנשי הקומנדו הגרמני פ ר צ ו כמטורפים אל תוך הכפר ,ולאתר שגרשו מהבתים א ת כל תושביהם, ה ת ח י ל ו ל ש ד ו ד מ כ ל ה ב א ליד ,ו ל ה ע מ י ס א ת ה כ ל ע ל האוטומובילים ,ת ו ך צ ע ק ו ת ו מ כ ו ת איומות .שני א י כ ר י ם שניסו ל ה ת נ ג ד נ ו ר ו ב מ ק ו ם .ל א ח ר ש ג מ ר ו א ת מ ל א כ ת התחילו השוד ובצעקות של היתה היום את לשפוך הבתים פתאום רוכב ציוה ל כ ו ל ם ל ע ל ו ת ע ל ר כ ב ם ו ל ע ז ו ב א ת ה כ פ ר .י צ י א ת ם הגרמנים ומה בנזין על ולהציתם. הגיע הצילה הסיבה כמחצית הכפר. מבתי לעזיבתם הפתאומית. ידיעות שהכוח שנכנס הגרמני הוא האיכר ליערות לא גם מונה ידע הפתאומית להסביר סיפר לנו 40א ל ף אופנוע קרה מה שלאזניו הגיעו הסורקים חיילים ה י ע ר ו ת ב ש ר ש ר ת ע נ ק י ת ,וכי ש ר פ ו א ת כ ל ב ס י ס י הפרטיזנים ,ה ר ג ו ר ב י ם ועדיין מ מ ש י כ י ם ב ע ב ו ד ת ם . מהם ע ל י נ ו ע ל ס י ר ת ו ו ח צ י נ ו א ת ה א ג ם עז־ ל ש פ ת ה י ע ר ש ב צ ד השני ש ם נ פ ר ד נ ו לאחר ממנו הודינו ונכנסנו ש ה ס ב י ר ל נ ו איך להגיע לביצות־מיאדזשול לו במלים נרגשות מאוד עבור כל מה שעשה בדרך ביותר. הקצרה בשבילנו ,התחבקנו אתו א ל ת ו ך היער. עכשיו לרבון־העולמים הודינו על שהצילנו ג ם מן הפעם וגם האש מן המים... לאחר אור אל הירח כ ש ל ו ש ש ע ו ת הליכה ,ש ה י ת ה האיר הביצה את שבילי היער וגם שמעברה בקלות חצינו די המים ולאחר כחצי השני כאשר שעה נמצא האי הפעם גשם אליו ק ל ה י ו ת ר מזו ש ל ל א היה, היו פנינו אנו צועדים מעל גזעי־עץ של הליכה עלינו חוף על הגענו בלי כל מועדות. את וגשרים האי אמש ,כי מוסתרים היבש. שם מכשול הביצה בתוך מצאנו 169 ש ת י ב ק ת ו ת ו ס ו כ ה א ח ת ר י ק ו ת מ א ד ם .מ י ד ה ב י נ ו נ ו ש ב א י הזה היו יהודים ,א ש ר , כ נ ר א ה ,ב ר ח ו מ מ נ ו ע ם פ ר ח ה מ צ ו ד ב ח פ ש ם מ ק ו ם יותר בטוח ,כדי ל ה ס ת ת ר בו... ש ת י ה ב ק ת ו ת היו מ ו צ פ ו ת ב מ י ה ג ש ם .ה ת מ ק מ נ ו אפוא ב ס ו כ ה ה ר י ק ה ו ח י כ י נ ו הבוקר לאור לבדוק כדי את ביסודיות האי. באמצע הלילה פתאום שמענו ב כ י של ת י נ ו ק .ח ש ב נ ו ב ה ת ח ל ה שזו י ל ל ה ש ל איזו חיה .א ב ל כ ש ה ב כ י הפסק, ללא לא ברור נעשה לנו שזה ב כ י של אמנם יכולנו ל ד ע ת ב ד י ו ק מ נ י ן ה ו א ב א .ע ם ויותר אך תינוק, השעות שחלפו נמשך בחשכת־הלילה הבכי ח ל ש ע ד ש ל פ ג ו ת ב ו ק ר ג פ ס ק ל ג מ ר י .ל א ע צ מ נ ו עין כ ל נעשה הלילה יותר למרות ש כ ו ל ג ו הייגו עייפים מ א ו ד .כ א ש ר ה א ו ר ב ק ע ו א פ ש ר היה ל ר א ו ת כ ב ר מ ש ה ו , יצאנו כמה ל ח פ ש א ת מ ק ו ר ה ב כ י ,בכיוון ש מ מ ג ו הגיע לאזגיגו ב ל י ל ה .ו א מ ג ם עשרות מטרים מהסוכה ,ש ב ה שכבנו ,מצאנו בקתה ובתוכה תינוק קטנטן ,אולי ב ן יום או יומיים ,ע ט ו ף ב כ ל מ י ג י ס מ ר ט ו ט י ם .ג ו פ ת ו היתה עמדנו שהתינוק היא כבר קרה ע ל י ד ה ג ו פ ה ה ק ט נ ט נ ו ת הזו ו ד מ ע ו ת נ ז ל ו מעיני כולגו .היה לגמרי. ברור לנו ה ו א ש ל א ם יהודיה ,ש ה ש א י ר ה א ו ת ו ב ב ק ת ה כדי ל ה צ י ל א ת נ פ ש ה . דעה שעם אין התינוק לה כל אפשרות עם להסתתר. זאת יכולנו לא ל ה ש ל י ם ע ם ה ע ו ב ד ה ש ל ה פ ק ר ת פ ר י ־ ב ט ן ע ל ידי אם. ב ע ז ר ת כ פ י ס י ־ ע ץ ח פ ר נ ו ב ו ר ו ה ט מ נ נ ו א ת ה ת י נ ו ק בתוכו. בשעות־הצהרים שיחה ש מ ע נ ו פ ת א ו ם ת נ ו ע ה ב מ ע ב ר ה ב י צ ה ולאזניגו הגיעו ק ט ע י ־ ביידיש .ה ב י נ ו נ ו חוזרים אליו. אשד• צעירה ותמירה ויהודי מ ב ו ג ר ב ע ל זקן א ר ו ך ולבן .היו אלה ה ס ב א ו ה א ם ש ל התינוק ובגי־משפחתם. סיפרנו ואמנם ש א ל ה ב ו ד א י היהודים ש ב ר ח ו מהאי ,ו א ש ר ע כ ש י ו הופיעה קבוצה של כ־10 אנשים, ביניהם הם ה א ש ה ר צ ה י ש ר א ל ה ב י ק ת ה ו ב ר א ו ת ה שהיא ר י ק ה פ ר צ ה ב ב כ י . ל ה מ ה ש ק ר ה ו ה ר א י ג ו ל ה ו ל י ת ר בגי ה מ ש פ ח ה א ת מ ק ו ם ק ב ו ר ת ו ש ל התינוק .ה ם ה ת י י ש ב ו ע ל יד ה ק ב ר ה ר ע נ ן ו ב מ ש ך כ ל היום א י ־ א פ ש ר היה ל ה ו צ י א אף מ ל ה מ פ י ה ם .ל א ח ר כ מ ה ש ע ו ת ס י פ ר ו ל נ ו שביום פ ר ח ה ״ א ו ב ל א ו ו ה ״ ) ה מ צ ו ד ( ב א אליהם א ח ד ה א י כ ר י ם ו ס י פ ר ל ה ם ש ה ג ר מ נ י ם נ מ צ א י ם ל א ר ח ו ק ו ב ו ד א י י ב ו א ו א ל האי .ה ו א יעץ ל ה ם ל ע ז ו ב מ י ד א ת ה מ ק ו ם ו ל ב ו א א ת ו ל מ ח ב ו א שהכין ל ה ם עד שהגרמגים שיקחו עמם את ה ת י נ ו ק ש נ ו ל ד א ך ל פ ג י 3ימים ,כי זה יסכן א ו ת ם ו א ת עצמו ,ו כ ך קרה יעזבו את הסביבה. הוא לא הסכים בשום פגים שגאלצו — מחוסר ברירה ט ר ג י ת — להשאיר את התינוק בבקתה. 170 אברהם קלודבסקי ע ם ״הנוער־הציוני״ מפולין ל ל י ט א בדרך לארץ״ישראל* ) ח ל ק ג׳> ק י ב ל נ ו היום כ מ ה ס ו ף ־ ק ו נ ד י )אישורי־יציאה( ו ג ם ש ל י ב י נ י ה ם ; 28.9.40 י ח ד ע ם ד ן ג ל ב ר ם מ ״ ה ח ל ו ץ ״ ה מ ש כ ת י להכין ר ש י מ ו ת ,ל א ו ר ך כ ל הלילה ,ע ב ו ר הקונסול הסורי והתורכי. התחלתי לעשות הסידורים הדרושים ב״אינטוריסט״ ו מ ס ר ת י ל ה ם א ת ס כ ו ם ה ל י ט י ם ו ה ד ו ל ר י ם הדרושים .ש ל ח ת י מ כ ת ב י ם ל ק י ב ו צ י ם בשוולי ,ס ר י א מ פ ו ל ו ו י ל נ א ב ד ב ר הסידורים ש נ ע ש ו ע ד כה. מ ד ב ר י ם פ ה ע ל ב ו א ו ש ל ה א ד ו ן בקרמן ,מ ג ה ל הג׳וינס .י ש סיכויים ש י ר ש ו ל ג ׳ ו י ג ס ל פ ע ו ל כ א ן ע ו ד ש ג ה ; א ם ז א ת א מ ת — יהיה ס ו ב ,כ י ש א ל ת ה כ ס פ י ם ל י צ י א ה ת ה י ה י ו ת ר ק ל ה ל פ ת ר ו ן .ב ק ו ב נ ה העיר מ ה ו מ ה ג ד ו ל ה .ה ש ל ס ו ן ה ס ו ב י י ט י מ ל א י ם א ת ה ח נ ו י ו ת ה ג ד ו ל ו ת ו י ש מ ח ס ו ר ב מ צ ר כ י ם ו ה מ ח י ר י ם עולים. ש ל ח ת י מ ב ר ק לחיים ב ר ל ס בקושםא וחתמתי בשמי ה מ ח ת ר ת י :אברמובםקי. בתוך כ ל התעסוקה הרבה, ג ם לדאוג ליום עבודה, היומיומית, שהייתי חייב ל ע ש ו ת — היה הכרח בכדי שאוכל להתקיים .ז א ת קיבלתי א צ ל מ ר גאיל שהוא ב ע ל ביח״ר לממתקים ,ריבות ומשקאות .נפגשנו ,חברי התגועה הבוגרים, ב ח ת ו נ ת ה ש ל ח ב ר ת נ ו א ס ת ר ליפשיץ .הזוג נ ר ש ם בעיריה ,ו א ח ר כ ך נ ע ר כ ה ח ו פ ה כ ד ת וכדין ,ב ה ש ת ת פ ו ת ר ב .ה מ פ ג ש ה ז ה נ ו צ ל ע ל י מ נ ו ל ה ח ל פ ת א י נ פ ו ר מ צ י ה על הנעשה בתגועה בליטא ובוילנא. המתח בעיר ר ב .כ ל המחזיק חבילה ב ל ו בהיותו ברחוב ,נעצר לביקורת ש מ א ה ו א מ ו צ י א ס ח ו ר ו ת מ ה ח נ ו י ו ת ש ה ו א ל מ ו .ב ע ל י ה ח נ ו י ו ת ה ו ל כ י ם ב ס ל ,כי ה ו צ א ו מ ע ס ק י ה ם ואין ל ה ם קיום מיגימלי ,ו ג ם ל א נ ו ת נ י ם ל ה ם ב י נ ת י י ם ע ב ו ד ה . מ י ש ב ר ש ו ת ו ד ב ר י ם ש ו ו י ־ ע ר ך מ ו כ ר א ו ת ם ל צ ו ר ך ר כ י ש ת מזון. * חלקו הראשון של היומן נדפס במשואה י״א ,עמ׳ .230—224 -1 171 зл.0.40 ב־1.10.40 המשרד הא״י במחתרת ממשיך בפעולה אינטנסיבית. ק י י מ נ ו י ש י ב ה של ה מ ש ר ד ב ה ש ת ת פ ו ת ת ש ע ה גציגים של כ ל ה מ פ ל ג ו ת ה פ ו ע ל ו ת בקובנה חדר ובוילנא. במלון חפשנו הגדול מקום ביותר בטוח, בקובנה ולבסוף הוחלט המלון הייצוגי — שחבר מקובנה הדיפלומטי, ישכור כי היינו משוכנעים שכאן אנו בטוחים מפני ביקורת השלטונות. בהתאם לאחר ב ב י ת המלון. ל כ ך ,ב ש ע ה ש ת י י ם בצהרים ,ב א נ ו ל ב ק ר א ת ח ב ר נ ו ש ה ת כ נ ס נ ו כ ו ל נ ו ה ח ל פ נ ו אינפורמציה ע ל ה נ ע ש ה ; ע ו ״ ד ב נ י מ י ן ט ו מ ק ב י ץ )היה ש ו פ ט ש ל ו ם ב א ר ץ ,ג פ ט ר ב־ (1979מ ס ר דו״ח על פ ג י ש ת ג צ י ג י נ ו ע ם ד ״ ר אלקס, אלחנן סובייטיים לכל ממנהיגי ליטא, יהדות על שנתבקש להיפגש ידיגו נציגים עם ב ד ב ר ה ס כ מ ת ם ל ה ח י ש א ת ק ב ל ת האישורים ל י צ י א ת נ ו מ ל י ט א ,כ ל ו מ ר אלה שבידיהם ויזות לארצות לאחר את שהזכיר ח ח ו ב פ ר ט ל א ר ץ ישראל. ודקנזוב, ש מ ו ת הנציגים הסובייטיים פ ו ז ד נ י א ק ו ב פרצו כ ע ב ו ר ר ג ע י ם א ח ד י ם ל ח ד ר נ ו ש ו ט ר ל י ט א י ואזרח ל ב ן ־ ש ע ר ו ח י ו ו ר ־ פ נ י ם ב צ ע ק ה התכנסות ״איזו כולנו כאן?״. נחרתו ההתפרצות עקב וטומקבח הפתאומית א מ ר ל ה ם שאין כאן א ס י פ ה א ל א פ ג י ש ה בין ח ב ר י ם ; אנו פ ל י ט י ם ש ב א נ ו ל ק ו ב נ ה מ ו י ל נ א ל ס ד ר ע נ י נ י ם ב מ ש ר ד י ם הממשלתיים .ה ש ו ט ר ב י ק ש ת ע ו ד ו ת ו צ י ו ה ע ל י ג ו ל א לזוז מ כ א ן ע ד שיחזור. הואיל ואני ה י י ת י ה צ ע י ר ב ח ב ו ר ה פ ת ח ת י א ת ה ד ל ת ל ר א ו ת מ ה ק ו ר ה בחוץ. ה י ת ה ש מ י ר ה ע ל יד ה ד ל ת .ל ק ח ת י מ כ ל ה ח ב ר י ם א ת ה ת ע ו ד ו ת ,ה ר ש י מ ו ת , לא הכספים, רצתי ש ה ע ד על פעולתנו למען עליה ויציאה מליטא; התמונות ,וכל דבר א ל ה ח ב ר י ם ש ג ר ו ב מ ל ו ן א ח ר ממול ,ו ה ו ד ע ת י ל ה ם ע ל ה נ ע ש ה . טלפנתי לבעלת ה ב י ת ב ו ג ר ת י ש י מ ס ר ו ל ח ב ר זליג )שכגי ל ח ד ר ,מ ד ר י ך ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ( שיוריד חלק מהתנור הגבוה המסמכים את שמא שלי, יבואו בחדר. לחפש מ ה מ ס מ כ י ם שהיו ב ד י ה ש מ ד ת י ,ח ל ק א ח ר ה ח ב א ת י ב ב י ת ־ מ ל ו ן ב ש ר ו ת י ם .ל א ח ר ח ז ר ה ש ו ט ר בליווי האזרח ,החזיר לי א ת ה ת ע ו ד ה ,ש ב ה צויין ש י ש כשעתיים ל י ר ש ו ת ל ג ו ר ב ק ו ב נ ה ,ו א מ ר ״ א ת ה יכול ל ל כ ת ״ .א ת כ ל ה א ח ר י ם ה ו ב י ל ו ד ר ך הראשי של הרחוב המשטרה. בא קובנה סטליגאס )שדרות פרוספקטאס שלעבר( אל החופש ה ד ב ר ג ר ם ל מ ה ו מ ה ב ר ח ו ב הזה בו ה ס ת ו ב ב ו מ א ו ת פ ל י ט י ם ,כ ל א ח ד ל ט פ ל בעגיגיו האישיים ,וכאן ל פ ת ע הם ר ו א י ם א ת גציגיו מ ו ב ל י ם ע ל ידי שוטר ל ת ח נ ת מ ש ט ר ה .ר צ ת י ל ע ו ״ ד שלגו ב ק ו ב ג ה שיבוא ב א ו פ ן ד ח ו ף ל מ ש ט ר ה ויטפל בשחרור הגציגים שלנו. כאשר לאחר ה ג ע נ ו ל מ ש ט ר ה ל א ה ר ש ו ל ע ו ״ ד להיכגס ,ו א מ ר ו ל ו כשעה ולחזור שחררו לערי־השדה, א ת כולם ,אך הם קיבלו הוראה ב ה ם מ ו ת ר היה למקומות שלא יתערב. לעזוב מיד ל פ ל י ט י ם לגור. רק קובנה את לאחר מכן הוברר לנו מה גרם למעצרגו. ב ח ד ר ה ש כ ן ל ז ה ב ו ה ת כ נ ס נ ו במלון ,גר פ ו ז ד נ י א ק ו ב ו א ל ה ש ש ה ו ש ם ש מ ע ו שבחדרנו ממונה את 172 בדו״ח לנו מ ט ע ם ה ש ל ט ו ן ה ס ו ב י י ט י כ מ ו ש ל ליטא היציאה בחושבם לא הוזכר שמו שנמסר על מהארץ. שמכינים כאן כששמעו איזו זאת פרץ התנקשות הפגישה ו ב ד ו היתה לחדרנו בחייו. עמו. הסמכות לאשר לנו המזכיר לשמחתנו פוזניקוב היה שלו האירוע עם גגמר השוטר, בטוב, נ ש ל ח נ ו ל ג ל ו ת ל מ ק ו מ ו ת רחוקים ,יצאנו א פ ו א ב ח ס ד מ כ ל הענין .פ ו ז נ י ק ו ב טיפלו ג ם ודקנזוב )הגליה( ש ל בדפורטציה הגרים הגרמנים בעיקר בליטא, מאיזור מ מ ל . נתקבלו היום כ מ ה מ ב ר ק י ם מ ח י י ם ל צ ע ר נ ו אין ב ה ם כ ל א ת החגים ברלס על מ ש פ ח ת גאיל, כתובתה של ב ש ו ר ה ח ד ש ה ב ד ב ר ט ר נ ז י ט תורכי ל א ר ץ ישראל. ביליתי שלנו בקיבוץ )עיירה בקיש־דוריס קובנה בדרך בין לוילנא( .ח ב ר י נ ו ב ק י ב ת ש ה ג י ע ו מ ק ל י ש ,ו ו ל ו צ ל ב ק וליפנ 1מ ת פ ר נ ס י ם כ א ן ב ע י ק ר מעבודה בערב בתחנת־הרכבת, ראש־השנה בתיקוני לבית־הכנסת ובכל הפסים, שבעיירה, עבודה ולאחר מזדמנת. הלכנו כולנו הערב החלה שיחה ארוחת ע ל ה מ צ ב ש ל נ ו ו ע ל א פ ש ר ו ת ה י צ י א ה מכאן .היום ל פ נ י ש נ ה ה ג ע נ ו ב ש ע ה 12 ב ל י ל ה מ ו א ר ש ה ל פ י נ ס ק .ב ש י ח ה ע ל ת ה ה ש א ל ה מ ד ו ע אין ה ס ו ב י י ט י ם מ א פ ש ר י ם לנו לצאת רוסיה לארץ־ישראל :האם מכאן לוחמת נגד הציונות נגד הקומוניזם, ה ס ו ב י י ט י ת ? ה ר י ה ה י פ ך ה ו א הנכון .כ ל א ח ד מ א ת נ ו מ כ י ר ל ה ם ת ו ד ה , עזרתם שלולא ב מ ל ח מ ה היינו כ ו ל נ ו נ מ צ א י ם ת ח ת שלטון ה ג ר מ נ י ם ,ו ז ה ה ר ב ה יותר גרוע .א ך מ ה יהיה ע ת י ד נ ו ? כאן בליטא מתנהלת בעוגת מתגהלת תעמולה ההלאמה בכל חזקה נ ג ד ה ד ת כוחה, היהודית וכבר היא והחגים עומדת היהודיים, לפגי גמר. ובמיוחד כעת החגים .ה ה ת ק פ ה ה ק ש ה מ ו פ נ י ת ב א ו פ ן ברור נ ג ד ה ת נ ו ע ה הציונית. 4.10.40 סצילר לקיבת )זבולוני(. ב ק י ש ־ ד ו ר י ס הגיעו ערכנו מסיבה חברים משותפת ל ל מהקיבת שולחן ערוך בזשלי עם שלום במטעמים, שרנו שירים עבריים ,רוסיים ,פ ו ל נ י י ם ו ב י י ד י ש — ע ד חצות ,ו ש ו ח ח נ ו ב ע נ י נ י דיומא. ד ב ר ו ה ח ב ר שלום ,א נ ו כ י ו ח ב ר י ה ק י ב ת .א נ י ת ר מ ת י א ת ח ל ק י ב נ ג י נ ה ב מ פ ו ח י ת ־ פ ה ו כ ך בילינו י ח ד ב ש י ר י ם ו ר י ק ו ד י ם ע ד מ א ו ח ר ב ל י ל ה . האוירה ב מ ס י ב ה ה ז כ י ר ה ל נ ו מ ח ד ש א ת ה מ ס י ב ו ת ה ח ל ו צ י ו ת ו ה א ו י ר ה ה ש ו מ ר י ת הטובים שלפני פ ר ת המלחמה .כ ל החברים ע ל מצפים לימים טובים מהימים שיבואו ,ב ה ם נ ו כ ל ב א ר ץ י ש ר א ל ל ה מ ש י ך ו ל ה ג ש י ם א ת מ ט ר ו ת י נ ו . 7.10.40 חזרתי לקובנה בקיבת לאחר ביקור בזשלי. החברים הפעילים ב ק ו ב נ ה ט ר ם חזרו .ה ל כ ת י ל מ ש ר ד ה פ ל י ט י ם ו ל מ ש ר ד המחוזי ,א ב ל אין ד צ י ז י ו ת חדשות לסוף־קונדי .חזרתי למשרד והמשכתי בהכנת רשימות ושאלונים לטרנזיט סורי ב ש ב י ל ע ל י י ת ־ ה נ ו ע ר ו מ ש ק ־ ה פ ו ע ל ו ת .מ ס ר ת י ע ל כ מ ה א נ ק י ט ו ת ) ש א ל ו נ י ם ( של חברי השכבה הצעירה. נפגשתי עם אברהמיל שהגיעו ה נ ה החלת גבלבר מוילנא, )כיום ב ק י ב ת א פ ק ( ו ע ם ק ו ז י ב ר ו צ ק י ,נציגי והראיתי ל ה ם א ת שנתקבלו המברקים ד ו ב ק ץ ושפירא ,ב ה ם ה ם מ ל י ע י ם ש ט ר ם נ ת ק ב ל שדיול ח ד ש מאללו )מכסת סרטיפי קטים( ,ו כ י ה ם ע ו ש י ם כ ל ש ב י כ ל ת ם ע ל מ נ ת ל ק ב ל מ ה ש ג ר י ר ו ת ה ב ר י ט י ת ב מ ו ס ק ב ה ויזות נוספות .כ מ ו כן ה ם לאנקרה שעלינו מליעים לעכב את העברת הדוקומנטים )תורכיה( ע ד שיתבהרו הענינים במו״מ במוסקבה. המצב הכלכלי בליטא מתדרדר לולך. המחירים ע ל ו ב־ 50%עד .100% מ ו ר ג ש מ ח ס ו ר ג ד ו ל ב מ ו צ ר י מזון .ת ו ר י ם א ר ו כ י ם מ ת פ ת ל י ם ל פ נ י ה ח נ ו י ו ת ויש ל ח כ ו ת ש ע ו ת ל ק ב ל ת איזה ש ה ו א מ צ ר ך . 173 הגיעו שבקרוב ידיעות עומדים הקומיסריון לסגור א ת ויפתחו לפליטים ק ו מ י ס ר י ו ן ל ע נ י ג י ־ פ ג י ם — מ ש ר ד ־ ל פ ל י ט י ם ,ו כ י ל א י ת ג ו ל כ ל ד ו ר ש ,ו ב פ ר ט לגו, ם ו ף ־ ק ו ג ד י כ פ י ש ה י ה גהוג — א ף כי ת ו ך ק ש י י ם שיתחילו כנראה רבים — עד כ ה : ב ח ק י ר ו ת ו ד ר י ש ו ת ע ל כ ל א ח ד מ א ת ג ו ו ל א י א ש ר ו ו י ז ת יציאה כ מ ק ו ד ם . ה ג ה ש ו ב ק ש י י ם חדשים .ס י י מ ת י ב י ג ת י י ם ה ר ש י מ ו ת ל ק ו ג ס ו ל ה צ ר פ ת י ב מ ו ס ק ב ה עבור ט ר נ ז י ט ס ו ר י ו מ ס ר ת י אותן ל א י נ ט ו ר י ס ט ו ב י ק ש ת י ש י ש ל ח ו אותן ב א מ צ ע ו ת שליח מיוחד היוצא למוסקבה .הכנתי צילומים עבור ה ח ב ר י ם ל ה ג ש ת הבקשות. מ ה ת ה י י נ ה ה ת ו צ א ו ת ל פ נ י ו ת י נ ו ? ק ש ה ל נ ב א .מ ש כ ו ר ת ל א ק י ב ל ת י ,אין כסף. ל ק ח ת י הלוואה מ ד ן גלברט. 9.10.40 המשרד להוצאת סוף־קונדי נסגר .כ ל הטיפול הועבר לקומיסריון ל ע נ י נ י ־ פ נ י ם ,ג.פ.או ) .ה מ ש ט ר ה ה ח ש א י ת ( .יהיו ע י כ ו ב י ם ר ב י ם ב ה ו צ א ת ד ר כ ו נ י ם . א ג ג ל י ו ת וטרגזיט ט ר ם קיבלגו ויזות שאלת תורכי .ג ם הכסף מאוד. מדאיגה מ א ר ץ י ש ר א ל א י ־ א פ ש ר להוציא כספים ,ג ם מ א מ ר י ק ה ל א ק י ב ל ג ו .ל פ י ה מ ב ר ק י ם אלינו אין כ ס ף שהגיעו עבורנו .נ ה י ה נאלצים להפסיק א ת הכל, ובעוד זמן ק צ ר ל א נוכל ל ס ד ר ד ב ר בקשר לעליה .אז גותר ל ג ו ר ק ל ח י ו ת במקום רחוק וקר ...ז א ת א י נ ה שאיפתנו .ה מ ט ר ה ש ל נ ו ה י א א ר ץ י ש ר א ל . מ ח כ י ם לידיעה ט ו ב ה מ ח י י ם ב ר ל ס ב ד ב ר ט ר נ ז י ט ד ר ך תורכיה. 10.10.40 ה א ם תגיע ו מ ת י ? הסבלנות פוקעת ,ל ל כ ת לעבודה א צ ל מ ר גאיל בכדי להרויח א י נ נ י יכול ,כ י ע ב ו ד ת ה מ ז כ י ר ו ת ג ו ז ל ת א ת כ ל זמגי .ו מ ה ה ל א ה ? ק ש ה משהו ל ע נ ו ת ע ל ה ש א ל ה הזאת .כ ל ה ע מ י ם ר ש א י ם ל ד ר ו ש מ ד י נ ה מ ש ל ה ם ,ל מ ה ל נ ו היהודים לבנות א ס ו ר ל ד ר ו ש א ת ארצנו ,א ר ץ י ש ר א ל ,ו ל ה ג י ע א ל י ה ? מ ד ו ע ל א נ ו כ ל בארץ ישראל א ת עתידנו? האם המגהיגים הסובייטים חושבים כפי ש ח ו ש ב י ם ה י י ב ס ק י ם ) ה ק ו מ ו נ י ס ס י ם היהודים( ש ל י ה ו ד י ם ל א ת ה י ה מ ד י נ ה מ ש ל ה ם ? ע ר ב י ו ם ־ ה כ י פ ו ר י ם א כ ל ת י א ר ו ח ה מ פ ס ק ת א צ ל מ ש פ ח ת גאיל .הייתי ב ב י ת ־ הכנסת ב ל י ל ־ כ ל ־ גדרי ולמחרת כל היום, ובגמר יום הצום סעדתי שוב אצל מ ש פ ח ת גאיל. ר ו ב ה ח ב ר י ם גסעו לוילגא ,ח ב ר י ל ח ד ר זליג בחדרי. שנקמן )אבישי( נשאר אתי שוחחנו כ ל הערב ע ל עתידנו ו ע ל עברגו ,אחרים ש ה ם ל א מאורגנים ב ת נ ו ע ו ת ־ נ ו ע ר ־ צ י ו נ י ו ת ואין ע ל י ה ם א ח ר י ו ת כ ל פ י ה ח ב ר י ם ב ת נ ו ע ה ,יכולים ב י ת ר ק ל ו ת ל ה ס ת ג ל ל ח י ו ת ב מ ש ס ר החדש .ו מ ה ע ל י ג ו ל ע ש ו ת ? ל ז ר ו ק ה כ ל ו ל ג מ ו ר ע ם ה ע ב ר — ק ש ה מאוד .אחרי שגים ש ל מ א מ צ י ם ,צ י פ י ה ו ת ק ו ה ל י ש ו ע ה ולגאולה, ל ה י נ ת ק מ ה כ ל ו ל ח י ו ת ב מ ק ו ם זר ,ב מ ק ו ם שאין מ ד ב ר י ם ב ש פ ת ג ו ? ע ו ל ה ב ז כ ר ו ג י קטע מספרו של האחרוגים בזחובםקי )להבות( ,בו הוא הללו ,ע ת גוססת התקוה ,ע ת געלם כותב: ״גוראים הם הרגעים ה ע ת י ד ; א ם ה ח י י ם הגיעו כ ב ר ל י ד י ג מ ר ואין שיגויים ע ל ו ל י ם ל ח ו ל ב ה ם ו ה ם ג ש א ר י ם כ א ג ד ר ט ת א ב ן ס ו מ א — חיסורים לפתוח ה י נ ם ת מ י ד אופטימיים ,ק ש ו ר י ם ה ם בעגין ז ה א ו א ח ר ,ב ד ב ר ה מ נ י ח אפשרויות של מחשבה על חברי הקומיםיה ) ו ע ד ת ־ ה ע ל י ה ( :ד ״ ר ז ר ח ו ר ה פ ט י ג ו ה ״ ח ש צ ו פ ק ,גמצאים כ ב ר ביפאן .ייתכן שיקבלו אתנו ז 174 הקלה ,ע ל הטבה ,על שיגוי שיחול״. סרטיפיקטים ויצאו מ ש ם לארץ ישראל .מ ה יהיה בסוכות 19.10.40 בקיבת הייתי בקישדוריס, בקיבוצים החברים שלנו, המפוזרים בליטא ובוילנא ,עושים כ ל מאמץ להחזיק מעמד ב כ ל עבודה ש מ ז ד מ נ ת בכדי הקשה. ל ע ב ו ר א ת הזמן חשבון קיבלתי על מ ש כ ו ר ת י 100ל י ט וקצת ה ו ק ל לי .ר צ י נ ו ל ע ש ו ת מ ג ב י ת ב י ן ה פ ל ו ג ו ת ב ק י ב ו צ י ם ל מ ע ן ה ו צ א ת ס ו ף ־ ק ו נ ד י , א ב ל היות ו מ ש ר ד י ה־ג.פ.או .ה פ ס י ק ו ל ת ת אישורים ,ב י ט ל נ ו ב י נ ת י י ם א ת ה מ ג ב י ת . אומרים ל נ ו לחכות ,א ך ע ד מתי? בקיבוצים החברים מתחשלים מיום ליום, א ך ה מ צ ב ס ב י ב נ ו ו ה נ י ת ו ק מ ה ה ו ר י ם ,מ ע ר ע ר ב נ ו א ת ה ר ג ש ה מ ש פ ח ת י ,כ י אין ב ל י נ ו ל ע ז ו ר ל ה ם ש ם בפולין ,ש מ צ ב ם ה ו ל ך ו ר ע ,והוא גרוע ב ה ר ב ה מ א ש ר כאן. ההורים מ ב ק ש י ם עזרה ,א ב ל ז ה ל א נ י ת ן ב ק ל ו ת .הצעירים ,ש ה ם בגיל ,20—18 ה ס ת ד ר ו ד י טוב ,ב ה ת ח ש ב ב מ צ ב ב ו א נ ו נ ת ו נ י ם ,ו י ש ל ה ם ח ו ש ל נ י ה ו ל מ ש ק ע צ מ י ; מ צ ד ש נ י ה ר ג ש ו ת נפגעו ,ה י ח ס ה מ ש פ ח ת י נ ע ל ם ו ה ו ל ך .החיים ה פ כ ו א ת ה א נ ש י ם כאן לבעלי עליהם ושום ד ב ר ר ע או אופי ק ש ה כ ב ע ב ר .ה ם חיים ח י י פ ל י ט י ם .ר א ו ה א ם מ י ש ה ו מ א ת נ ו יכול ה י ה קרירה בשורה ר ע ה כ ב ר אפילו לחשוב ע ל כ ך שתהיה להורים ,ל ק ר ו ב י ם ו ל מ כ ר י ם ? אינה משפיעה ה ר ב ה ו ע ב ר ו ה ר ב ה קשיים ו צ ר ו ת . בלבנו התייחסות ב ע ב ר הורינו ך א ג ו ל נ ו ,ל ק י ו מ נ ו ה י ו מ י ו מ י ו ל כ ל צרכינו .היום מ ל ח מ ת ה ק י ו ם נ ת ו נ ה ר ק ב ל י נ ו .נ ע ק ר נ ו מ מ ש פ ח ו ת י נ ו ו מ ב ת י נ ו . המלחמה גם מחזיתות מגיעות ליעות הגרמנים קשות .ה א ם יתקרבו חו״ת ל א ר ץ ישראל ? ל י ע ה מ ח י י ם ב ר ל ס מ ק ו ש ט א ,כ י א ה ר ן מ ז י א ו ה ד ס ה יוצאים א ר צ ה , קיבלנו ו ש ל א נעיז ל ש ל ל אליו א נ ש י ם ש א י ן ב ל ם ויזה ל א ר ץ ישראל .מ ש ו ל י ה ש א ל ו אותנו ע ל מ ס פ ר האנשים הבאים בחשבון ל ע ל ל .הוצאתי ממשרדי המחוז ת ע ל ו ת ) ת ע ל ת ־ זהות ל פ ל י ט י ם ( ע ב ו ר ה ח ב ר י ם ש י ש כ ב ר ע ב ו ר ם דציזיות .מ ת י אישיות ש י ת נ ו ס ו ף ־ ק ו נ ד י ל א ל ו ע עדיין .ל ש ם ק ב ל ת ו י ז ו ת ־ י צ י א ה נ ו ת נ י ם ב ל י נ ו א נ ק ט ו ת ו ב י ו ג ר פ י ה ) ש א ל ו נ י ם ו ת ו ל ד ו ת חיים( ,ו א ו מ ר י ם ל נ ו ל ב ו א ב־ 11.11.40ל ק ב ל ת ש ו ב ה . מסתמנים J0.40.22 סיכויים טרנזיט לקבל פ ר ס י א ב ל זד ,ב א בחשבון, ר ק ל א ל ה ש י ש ל ה ם כ ב ר ויזות א נ ג ל י ו ת ו ע י ר א ק י ו ת .מ ה ע ם ה י ת ר ל א ב ר ו ר . טרנספר כספי קשה לעשות .אי־אפשר למצוא בינתיים א ד ם מתאים שבאמצעותו לעשות זאת ,ואשר יקבל ע ל נוכל מתגלדים הרבה פליטים עצמו א ת הביצוע. ולחלק מ ה ם יש כ ב ר ויזות ברחובות העיר קובנה וכרטיס אנל, וטרנזיט אולם טרם קיבלו א ת הסוף־קונדי המתעכב .אתמול קיבלנו מברק מזילברשטיין מ ג ׳ נ ב ה שהויזות ה א נ ג ל י ו ת ש נ י ת נ ו ל ח ב ר י נ ו ,י ו א ר כ ו ל ו א ב י ק ש ל ה מ צ י א ר ש י מ ו ת , ע ל מ נ ת ל ס ד ר זאת. היום נ ת ק ב ל ו ש נ י J0.40.23 מ ב ר ק י ם א ח ד מ ל ו נ ד ו ן ש ה ס ו כ נ ו ת הללית, פ נ ת ה למיניסטריון ל ע נ י נ י ־ ח ת ב ד ב ר ו י ז ו ת ל א ר ץ י ש ר א ל ,ו כ י ה ם מ ח כ י ם ל ה ח ל ט ה בימים בנלון הקרובים, המברק השני מד״ר גחום גולדמן מניו־יורק, שתכנו. מ א ל ל א ברור .ה ו א מ ל י ע שאין כ ס ף ל ה ו צ א ו ת ה ד ר ך ל א מ ר י ק ה ו ב ה מ ש ך מ א מ ר י ק ה לארץ ישראל ,ו ש נ פ נ ה ב ע נ י ן ז ה וביקשנו לסוכנות חללית בירושלים. הברקנו בחזרה הסברים. 175 ק י ב ל ת י מ כ ת ב י ם מ ה ח ב ר י ם ש .ס צ י ל ר ,נ .ר ז נ י ק ,ר .ס ו ס נ ו ב ס ק ה ,ו ה ם מ ו ד י ע י ם שהמצב משביע בפלוגות לכולם רצון. היום כתבתי מכתבי מהורי תשובה. ב ו א ר ש ה ל א ק י ב ל ת י כ ל ידיעה .ג ם מ א ר ץ ־ י ש ר א ל ל א ק י ב ל ת י מ כ ת ב י ם ,ש ל ח ת י ה י ו ם ה ע ת ק י ם מ צ ו ל מ י ם ש ל ה ס ר ט י פ י ק ט י ם ל ג ׳ ג ב ה ל י ד י זילברשטיין ב ד ב ר ה א ר כ ת ו ה ג ש ת י ש א ל ו נ י ם ו ט פ ס י ם ש ל ת ו ל ד ו ת ח י י ם ע ב ו ר מ ס פ ר ח ב ר י ם נוסף. הויזות, ת ש ו ב ו ת טרם קיבלנו .אומרים ל נ ו לחכות .ה ש ל ט ו ג ו ת גייסו א ת ה פ ק ד ו ת במשרדים ה מ מ ש ל ת י י ם ו א ת ת ל מ ד י ב ת י ־ ה ס פ ר ל ע ב ו ד ה ב ח ק ל א ו ת ,ל ש ם איסוף ת פ ו ח י א ד מ ה . הגיעו מ ב ר ק י ם מ א .ד ו ב ק י ן ו ח י י ם ב ר ל ס ,א ב ל אין ד י ע ה ט ו ב ה . 30.10.40 ג ם ה ם מייעצים ל ג ו לחכות. כ א ן א נ ו עדים ל ה כ נ ו ת ג ד ו ל ו ת ש ל ה ש ל ט ו ג ו ת ל ח ג י ג ו ת א ו ק ם ו ב ר ש י ת ק י י מ ו ב־.11.40ד .קישוטים ר ב י ם מ ת ג ו ס ס י ם ב כ ל ה ע י ר .ג ם ח ב ר נ ו ד ן ג ל ב ר ט מ כ י ן כ ר ז ו ת החגיגות עבור תשלום די טוב. וציורים עגקיים משמחת מג׳גבה ,כ י הויזות ל א ר ץ י ש ר א ל תמורת הגיעה אלינו ידיעה ה ו א ר כ ו ע ד 31.12.40ו ע ו ש י ם ל מ ע ן ק ב ל ת ט ר נ ז י ס פרסי .אישורים ט ר ם מ ק ב ל י ם כ א ן .א ו מ ר י ם ש ב ס ו ף ח ד ש א ו ק ט ו ב ר או בחודש הפליטים נובמבר הקרוב, נקבלם. נפוצה ש ב כ ל ל רוצים ל ש ל ו ח שמועה את במהירות מכאן למקומות רחוקים וקרים .אין בכוחנו לשנות א ת מ ה ל ך ההיסטוריה .מ ה שיביא ל נ ו המחר — ז א ת נ צ ט ר ך ל ק ב ל ש ל א בהסכמתנו .אנו צ ר י כ י ם ל ה י ו ת מ ר ו צ י ם ש א נ ו כ א ן ,חיים ב מ נ ו ח ה י ח ס י ת ,עוברים ו י ש ל נ ו א ו כ ל ומקום ליגה ,ב ו בזמן ש ב מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם ,ב מ י ו ח ד ב פ ו ל י ן הסובייטי, בכיבוש ביאליסטוק שוררת מלחמה ומקומות אחרים מגיעות ש ו ב נותנים כאן רשיונות ואכזרית. איומה ש ב ד י הגרמנים וגם מגיטאות לדד, וארשה, ד י ע ו ת ע ל מ צ ב היהודים שם. למשלוח לפולין. חבילות חבילות הכגתי כ מ ה ע ב ו ר ה ח ב ר י ם בקיבוצים ,ב ע י ק ר מזון ,ו ש ל ח ת י ג ם להורי .ל פ י ה ד י ע ו ת ש ה ג י ע ו א ל י ג ו ב י מ י ם א ל ה מפולין ,מ צ ב ם ב כ י ר ע .ה ם מ ו כ ר י ם א ת ב ג ד י ה ם ב ש ב י ל ל ה ש י ג מזון .ב ת ו ק ף ה נ ס י ב ו ת ש נ ו צ ר ו כ א ן ה ת ח ל ת י ל ל מ ד ש ל ו ש פ ע מ י ם ב ש ב ו ע ר ו ס י ת . 8.11.40 אתמול נערכה הפגנה המונית לרגל מהפכת אוקםובר. חייבו א ת כ ל הפועלים להשתתף בחגיגות. מסרתי עיראקיות רשימות בדבר טרגזיט ד ר ך פ ר ם בשביל אלה שיש ל ה ם ויזות ו ס ר ס י פ י ק ם י ם ל א ר ץ י ש ר א ל .ב ר ש י מ ו ת מ צ ו י י ם 16א י ש מבין ה ח ב ר י ם שלגו. 11.11.40 ע ם חבריגו ל פ ג י ש ג ה הגיע ל ק ו ב נ ה ה ח ׳ י .ג ל ו י ב ר מ ן ) ג ל ב ו ע ( ל ה ק י ם ק ש ר הציוגים־המתקדמים, ובמטרה מחדש את לארגן ״הנוער הציוני״. א נ י ב א ת י במקומו ,והיום — ל א ח ר ש ג ה — ק י ב ל ת י רשיון ק ב ע ל ג ו ר ב ק ו ב נ ה . 14.11.40 קיבלתי מ כ ת ב מחיים ברלם מקושטא לפי כתובתי ועל שמה ש ל המשפחה אשר אצלה אני גר .זה ח ד ר פ ר ט י ש ש כ ר ת י י ח ד ע ם ח ב ר מ״השומד־ ה צ ע י ר ״ זליג שנקמן .ע ל ה מ כ ת ב מ ו ד פ ס ת ה כ ת ו ב ת ו ה ס מ ל י ם ש ל ה ס ו כ נ ו ת היהודית לארץ ישראל .השאירו ל י פ ת ק שאפנה לדואר ל ק ב ל ו .פ ח ד הקיפגי ,א ם היו פ ו ת ח י ם א ת ה מ כ ת ב היו א ו ס ר י ם א ו ת י מ י ד .כ ש מ ס ר ת י א ת ה מ כ ת ב ל ח ב ר י ם והח׳ ב .ט ו מ ק ב י ץ פ ת ח אותו ,ה ו א ה ז ד ע ז ע ו צ ע ק 176 ״איך עושים כך י האם הוא לא ב א י ז ה מ צ ב א נ ח נ ו פ ו ע ל י ם פ ה ב ק ו ב נ ה ,ה ו א ח ו ש ב ש כ א ן קושטא״ .ב ס ו פ ו יודע התברר של דבר מלפני שהמכתב היה ימים חודש חדשות, ואין ב ו כ ל כי ב י נ ת י י ם ק י ב ל נ ו מ ב ר ק י ם אחדים .א נ י מ ס ר ת י א ת ה ס ר ט י פ י ק ט ש ל י ,ש ק י ב ל ת י ל פ נ י בהיותי ח ב ר פ ר ח המלחמה הראשית של בהנהגה את ״הנוער־הציוני״ ,וכן ה ס ו ף ־ ק ו נ ד י ו ב י ק ש ת י ו י ז ת יציאה ,א ש ר כ ע ת ק ש ה ל ק ב ל ה .ב מ ש ך ח ו ד ש מ א ש ר י ם אחת. ויזה ה ח ב ר י ם ל ש ם ו ק ל י י נ ב ו י ם ) מ ש ה ס נ ה ( יצאו מ כ א ן ה ש ב ו ע .ה ע ס ק נ י ם מ ס ת ד ר י ם , ומה אתנו ז אעלה הכשרה כ ש י צ א ת י לקיבוץ אמרתי ב־1934 ש ב ש נ ת 1940 לחברים ארצה — האמנם? הודות טובים ע ם לקשרים הפקידה, היום סדרתי םוף־קונדי אלק עבור רוזנבוים ) ע ל ה אחר־כך והצטרף לאושה( .הממונה ע ל המשרד ל א ר צ ה לאשר, ו ה ו א עוזב א ת מ ש ר ת ו ו ב מ ק ו מ ו ב א א י ש א ח ר .ש ל ח ת י מ כ ת ב י ם ל ח ב ר י ם הואיל בפלוגות לילקה ובוילנא בונם בדבר )כיום הסידורים הדרושים. בחיפה( א ב ל ל א ניסיתי לקבל הצלחתי בכך. דרכון ח ח אמרו ל נ ו עבור שהפסיקו. זו ה ת ש ו ב ה להיום. ב י ש י ב ת הקומיםיה ו ה ק ו א ו ר ד י נ צ י ה ש ה ת ק י י מ ה היום ב ד ב ר רשימהЛ1.40 15 ש ל 15א י ש ש י ש ל ה ג י ש ל ח ב ר ת ״ ק ו ק ״ ) ח ב ר ת נ ס י ע ו ת ( ,ה ו ח ל ט ל א ח ר ויכוחים ש ה ע ס ק נ י ם הציוניים י ק ב ל ו מ ק ו ם א ח ד ע ל כ ל 5ח ל ו צ י ם ; ס ו כ ם א פ ו א קולניים, ח ל ו צ י ם ו ־ 3ע ס ק נ י ם .ב א ם יהיו 25—20א י ש ש י י צ א ו 12 ו ה ע ס ק נ י ם .5 את אלק ״הנוער־הציוני״ רוזנבוים ו א ת ו״החלח־הכלל־ציוני״ עצמי. ברור שאנו יקבלו ה ח ל ו צ י ם 20 יקבלו 2מקומות. אתנו לוקחים אתנו הצעתי חברות, כי ה ס ר ט י פ י ק ט ה ו א זוגי. רשימת ה־ 15נמסרה ל ח ב ר ת ק ו ק .המרכז החליט שאלק יעלה 19.11.40 ע מ ו א ת ה ח ב ר ה ל א ה אפשטיין )כיום ב ר ע נ נ ה ( ו א נ י א ת ה ח ב ר ה ש ר ה ל ב ר ט ו ב ס ק ה )קרופקה, לבקשתם קיבח ל ו י ז ת ־ יציאה. 23.11.40 פוזדניאקוב מקבלים ניצנים( .א ת א ל ק ולאה הזמינו לבדיקה למשטרה, בקשר מדברים על מסירת ממוריאל למוסקבה, ב ד ב ר ויזות יציאה )מזכר( בשביל מהקומיסר לפליטים מר ה פ ל י ט י ם ש ב כ א ן .ל ו א היינו ו י ז ו ת יציאה יכולנו כ ב ר ל צ א ת מ פ ה .א ו ל ם כ ב ר ח ד ש י י ם שאין נ ו ת נ י ם ויזות. ה ש ת ת פ ת י בישיבת המרכז בוילנא .הוחלט ל ב ח ו ר מרכז ח ד ש לתנועה ב ע ק ב ו ת י צ י א ת ם ש ל א .רוזנבוים ,ש ל י וייתכן ג ם ש ל ס צ י ל ר ,ל א ר ץ י ש ר א ל . נתקבל מ כ ת ב מדובקין שאצל הקונסול הצרפתי במוסקבה נמצאת הוראה ל ת ת ו י ז ו ת ט ר נ ז י ס ד ר ך סוריה .מ מ ר ו ר ב ו ר ג מ ש ם ו ק ה ו ל ם ק י ב ל נ ו מ ב ר ק ש י ת נ ו ל ־ 5 0נ ע ר י ם מ ע ל י י ת ־ ה נ ו ע ר ה ג ר מ נ י ויזות ת ו ר כ י ו ת .ה ו א י נ ס ה ל ק ב ל ב ש ט ו ק ה ו ל ם א נ ג ל י ו ת ע ל ס מ ך ה מ כ ת ב י ם .ל ס ן ד ו מ י נ ג ו נ ש ל ח ה ר ש י מ ה נ ו ס פ ת ש ל 300 ויזות חברים בדבר קבלת ויזות. בתקופה הזאת פנינו ל כ ל קונסוליה א ש ר אצלם א פ ש ר ל ק ב ל ויזות ,ו ז ה היה ת פ ק י ד ו ה ע י ק ר י ש ל ח ב ר נ ו ס מ ק ר ו ז נ ב ו י ם . ק י ב ל ת י גלויה מ ג י ס ו ו א ר ש ה מהורי ,כ י א ב י ו א ח י ו ע ו ד א ל פ י יהודים ע ו ב ד י ם ב ע ב ו ד ו ת כ פ י ה ו מ צ ב ם ר ע מאוד. 177 26.11.40 קובה נבחר חזרתי וחיים. מרכז חדש מוילנא לתנועה ובו לקובנה כדי הח״ח: ניסן, לסדר א ת רשימות לילית, יוסף, שלנו המועמדים ל ט ר נ ז י ט פרסי .ק ו ב ה מ ר ב ר ק י ב ל ט ר נ ז י ט פ ר ס י ו מ ח ר ה ו א כ ב ר נ ו ס ע . נתקבל יעזור מ ב ר ק מ א ל י ה ו ד ו ב ק י ן ש ה ם מ ס כ י מ י ם ל ש ל ו ח ע ו ד 3000ד ו ל ר ,ז ה חברים לממן א ת הנסיעה ש ל מצבם ר ב י ם :הגיע מ כ ת ב מ ו א ר ש ה ל פ י ו ק ש ה מאוד ,ו ב ג י ט ו לודז׳ ח ס ר ל ח ם .א י ן ב ד י נ ו להושיע. כאן נכנם הרובל הרוסי ל מ ח ז ו ר ו נ ק ב ע ל ו ש ע ד של 1ל י ט ל־ 90קופיקות. ה מ ח י ר י ם ע ל ו מ ־ 5 0 %ע ד .400%ה מ צ ר כ י ם נ ע ל מ י ם מ ן החנויות. 29.11.40 ב ח ו ד ש ה ב א י ת נ ו ויוות יציאה ר ב ו ת .כ ל א ל ה נודע ל נ ו ,כי ש פ נ ו וביקשו א ת ה א י ש ו ר ל י צ י א ה — י ק ב ל ו אותן ב ת נ א י שייצאו מ י ד .ה ל ו א י וזו תהיה א מ ת . הלכתי מ כ ב ר ,כי א נ י ב א א ל י ו הרוסי לקונסול אצלו א נ י סקובלב, קבוע אורח זה ב ק ש ר ל פ ג י ו ת ל א ר ק שלי ,א ל א ג ם לחברים רבים. ל א ח ר שיחה א ר ו כ ה )הוא ג ם ד ו ב ר יידיש( ,ה ו א א מ ר ל י :״ ת ח כ ה ״ .א ך ע ד מ ת י י קובה מ ר ב ר י צ א כ ב ר ד ר ך יפאן ,א ף ש ל א קיבל מ כ ת ב מ ח ב ר ת ק ו ק לקוגםול הפרסי, מ א ח ר ואין ל ו ויזה בקובנה ) מ כ ת ב י ם ש ג כ ת ב ו ע ל ידיגו ל א ח ר ש ה ק ו ג ס ו ל הבריטי ע ז ב א ת ק ו ב נ ה ( . לארץ למרות כל ז א ת הוא הגיע ישראל ,א ל א ר ק מכתב מהקוגסול לאחר מוארשה ובו מספרים לי כי נדודים הגיטו ר ב י ם לארץ ישראל. גםגד והוקף הבריטי קיבלתי בחוטי תייל .אין מכתב אוכל, אין ב ג ד י ם ואין עבודה .מ ת ו ר 3ח ב י ל ו ת ש ש ל ח ת י א ח ת ל א ג מ ס ר ה ל ה ם . ה ש מ ו ע ה ש ב ח ו ד ש ה ב א ג ק ב ל ויזות יציאה ג ר מ ה ל כ ך ש ר ב י ם 30.11.40 ק נ ו כרטיסי נסיעה ברכבת ביטול המטבע הפחד מפני לוולדיווסטוק הליטאי ו ב א ק ו )כי שבדינו ב ד י נ ו ,ויזה ל י פ א ן ( . אנחנו השפיע ע ל כ ך . גם החלטנו ל ק נ ו ת 60כרטיסים ,א ב ל ב ע ל י ה ה ו ן ה ק ד י מ ו א ו ת נ ו . 2.12.40 אגשים פרטיים כ ב ר למכור; ב ט ע נ ה ש נ ו כ ל משתדל השיגו ל ק ב ל ם ר ק ל א ח ר שיהיו בידינו ויזות י צ י א ה ; לסדר ותות עבור כ מ ה )משרד־האוצר( הדוויזים ובקשות כרטיסים לרכבת ,א ב ל ל נ ו אין רוצים בדבר אנשים קבלת נוספות לנשארים — כ־16 נוספים. התחלתי להכין רשיון להוצאת כספים בקשות אני לועד ולהוצאות־הדרך, סוף־קונדי; ח ב ר י ם ,א ל ה שיש ל ה ם היום י צ א ו 10א י ש מ כ א ן ,כ ו ל ם ב ע ל י הון .ש ל ח ת י מ כ ת ב ל ק י ב ו ץ ״ ג ב ע ת ה מ ע פ י ל י ם ״ ש ל הסולל במושבה ה ד ר שבשרון, וסיפרתי אספות המוניות לחברים שם על בליטא ,ל ט ב י ה הנעשה בליטא ואסטוניה לקראת ובוילנא. הסובייסים עורכים הבחירות ה מ ת ק ר ב ו ת לסובייט העליון .ל א ח ר כ ל הרצאה כזו מ ת ק ב ל ת ה ח ל ט ה ״ פ ה ־ א ח ד ״ ,ה מ ב י ע ה ה ס כ מ ה ו ש ב י ע ו ת ר צ ו ן ע ל ה נ ע ש ה במדינה .ה ת ע מ ו ל ה א ו מ ר ת , כ י א ם קיים י ו ק ר ב ל י ט א — א י ן מ ה ל ד א ו ג ,כי הרווח ה ו א ש ל ״העם״ ,ו ז ה מופנה להגדלת התעשיה ואינו עובר ב כ ל מקום .ממלאים א ת החנויות לכיסי הבורגנות .הנוסח הזה הוא אחד באבטיחים הנשלחים מברית־המועצות לאחים הרעבים ,ומכאן מ ו צ י א י ם כ ל מ ה ש ר ק נ י ת ן ל ק ח ת מ ה ח נ ו י ו ת ה ק י י מ ו ת ו מ ע ב י ר י ם ז א ת לרוסיה. 178 6.12.40 סוף־קונדי ומלודז׳, ה ק ו מ י ס ר ל פ ל י ט י ם מ ב ט י ח ב ב ל י ו ם ש ב ק ר ו ב נ ק ב ל ויזות ,ו ג ם כן יתנו. ק י ב ל ת י מ כ ת ב י ם מפולין ה כ ב ו ש ה ע ל ל י ה ג ר מ נ י ם ,מ ו א ר ש ה ו ב ה ם סיפורי זוועה ע ל ד ב ר י ם נוראים מ מ ש ה ק ו ר י ם ש ם .ה ם י ו ש ב י ם צ פ ו פ י ם ב ג י ט ו ,א י ן א ו כ ל א י ן ע ב ו ד ה ,אין חיים ,אין א ל מ י ל צ ע ו ק ל ע ז ר ה ; ה י ט ל ר ד ן א ו ת ם ל ח י י ם ש ל מ ו ו ת .א צ ל נ ו נ פ ו צ ה ש מ ו ע ה כ י ב ר ד י ו שוייץ היתד! ל י ע ד . כ א י ל ו ו א ר ש ה ת ע ב ו ר ל ל י הדוסים .זו יכולה ל ה י ו ת ה צ ל ה ל ל ל י הגיטו .ז מ ן מ ה ה ת ב ר ר ש ה ש מ ו ע ה היתד ,ש מ ו ע ת ־ ש ו א . אחר־כך 7.12.40 דוגמאות אולי שלחתי לחברים הבאים בחשבון לעליה ואשר ב ל ם סוף־קונדי, ל ב ק ש ו ת ל ו י ז ו ת יציאה .נ ר ש מ ת י ל ב י ק ו ר א צ ל ה ק ו נ ס ו ל ה ר ו ס י ס ק ו ב ל ב . אוכל ל ה י כ נ ס אליו ולמסור ל ו תמונות אל חברים נוספים ,בצרוף בקשות לרשיון־יציאה. פעולת מואשם השוסרים ברחובות העיר ובבתים הפרסיים מתרבים .כ ל א ח ד שנעצר ב ס פ ס ר ו ת .ב ב ת י ־ ה ס פ ר חייבים ל ל מ ד א ת ת ו ר ת ה מ ר כ ס י ז ם ,ו כ ן ע ל כ ל ל ו ג י ־ ה ד ע ו ת ש ל הקומוניזם ,ע ל ה מ ש ט ר ה ס ו ב י י ס י ,א ש ר ב ו ה ש ל י ס ה המנהיגים ה י א ב ל י העם. ונות נ ת ק ב ל מ כ ת ב מחיים ברלס ־מעבר, ד ר ך ארצם ל כ ל א ל ה שיש ל ה ם עיראקי טרנזיט וויזה ישראל. לארץ ב מ ס פ ר גדול ממש בהרבה ליעד, ס ו ב ה ו ק ו נ ק ר ט י ת .כ א ן מ א ש ר י ם כ ב ר ויזות יציאה מאשר ק ו ד ם ל כ ן .ב י ן א ל ה ש ק י ב ל ו ויזות נ מ צ א י ם ח ב ר י ם א ח ד י ם ש ל נ ו .מ ס ר ת י רשימה לטקץ׳ ,אותה הוא צריך למסור לקונסול םקובלב ,על ־ מ נ ת שיחיש את מ ת ן ה א י ש ו ר י ם ל א ל ה ש ב ל ם ו י ז ו ת עיראקיות ,כ י ת ו ק פ ם פ ג ב־31.12.40 היום ברשימה קיבלו כללתי אישורים ה ח ב ר י ם ה א ל ה :ב. 10א י ש מ כ ל הארגונים טומקביץ, הציוניים טרפמן, המיוצגים גבלבר ועל. בקואורדינציה, ב י נ י ה ם א ת א ל ק ר ו ז נ ב ו י ם ו א ת עצמי .אולי ז ה י ע ז ו ר ב ק ב ל ת הויזות .א נ י צ ר י ך ג ם ל ה ג י ש ר ש י מ ה ל א י נ ס ו ר י ס ס ל ם ג ם י ת נ ו ס ו ף ־ ק ו נ ד י .מ ו ר ג ש שינוי כלפי א ל ה היוצאים לארץ ישראל .ל פ י הליעות שקיבלתי מד״ר חנן לטובה אלקס מ ת ב ר ר שמזכירו ש ל פוזדניאקוב אמר לו ,כי ה ם — הסובייםים — רוצים ל ה ת פ ס ר מהציונים מ ה ר כ כ ל ושלא האפשר) .״לא נ ח ה לגו ל ש ב ו שמוציאים מכאן א ת כ ל הפליקים״( בגלל ז ה היחס ל א ל ה שיוצאים ל א מ ר י ק ה ה ו א ק צ ת שוגה ו א ג ש י ה מ מ ש ל האניה יקבלו שיסתובבו בין רגלינו ובינינו, לארץ ישראל מאליסה יוצאת אומרים שאלה יכולים ע ל לחכות. ב־ ,23.12.40ז א ת אומרת שכולם ב מ ו ס ק ב ה ו י ז ת ־ ס ר נ ז י ס ד ר ך תורכיה .י ש סיכויים ט ו ב י ם ש ב ת ו ך ש ב ו ע י י ם נ ו כ ל ל ע ל ו ת ארצה .מ ק ו ו י ם ש א ל ק רוזנבוים ,י ע ק ב ס ל ו מ י נ ס ק י ו א נ כ י נ ו כ ל ל צ א ת . עכשיו ל א מדאיגה אותי האפשרות ש מ א נצטרך להישאר ביפאן בדרכנו לארץ ו ל ו א ג ם ל ת ק ו פ ה ארוכה ,ה ע י ק ר ל צ א ת מ כ א ן . ישראל, שלחנו מברקים לחיים ב ר ל ס ל ק ו ש ט א וביקשנו שישתדל להאריך א ת הויזות לארץ ישראל ל א ח ר התאריך של 31-12.40 התאריך לקבל כי הרוב ל א יוכל להגיע ע ד התאריך ה ז ה ל א ל י ס ה ,ו ז ה ה ר י כ ר ג ע ה א ח ר ו ן ש ה ו י ז ו ת הן ב ת ו ק ף .ב ק ש נ ל ו ל ה ל י ע לגו מ ל ,אחרת נצטךך ע ב ו ר כ ו ל ם ו י ז ו ת ליפאן ,ו ג ם ל א ל ה ה מ ח ז י ק י ם ב ל ם ר ק א ת ״ ה מ כ ת ב י ם ״ )מתוצרת עצמית( ,כ י כ א ן רוצים להיפטר מאתגו. 179 ביקרתי היום א צ ל ה ק ו מ י ס ר ל פ ל י ט י ם ה ל י ט א י ה מ כ ה ן עדיין י ח ד ע ם נ צ י ג הסובייטים .א ת ה ל י ט א י א נ י מ כ י ר כ ב ר מ ז ה כ מ ה חדשים. הרוסי, שהוא ישראל ואמר: בדרגת יוצא לארץ ״בשביל מ ה ל ך לנסוע לפלסטינה?״ עניתי ל ו כי אגי בודד, רב־סרן חולני ,אין ל י מ ק צ ו ע , המשיך בצבא־האדום, ומשפחתי חיה לאחר בנוכחותו פנה שאני ששמע אלי — ב א ר ץ ־ י ש ר א ל .״אין ד ב ר ,א י ן ד ב ר ה ק צ י ן — א י ן ל ד מ ק צ ו ע — תהיה ס נ ד ל ר ,אין ל ד אשד! — ק ח א ש ה מ ש ל נ ו ,ת ק י ם מ ש פ ח ה ,ת ע ש ה י ל ד י ם ותחיה .א צ ל נ ו מ ד י נ ה גדולה ,י פ ה ו ר ח ב ה — ל מ ה ל ך ל נ ס ו ע ל פ ל ס ט י נ ה ? ״ ל א ק י ב ל ת י ,כמובן ,א ת עצתו. אצל הקונסול להיכנס מ צ ט ו פ פ י ם ב כ ל יום סקובלב אנשים, המוני רוצים כולם אצלו .ה צ פ י פ ו ת נ מ ש כ ת מ ה ב ו ק ר ע ד מ א ו ח ר בלילה .ה ו א מ ק ב ל ע כ ש י ו ב ק ש ו ת ליציאה ב מ ס פ ר י ם גדולים .שלחתי לחברים בוילנה אינפורמציה ע ל ה נ ע ש ה כ א ן ,כ ר י ש י ת א ר ג נ ו ב ה ת א ם ל כ ך .ב ח ד ר י א ר ח ת י היום ח ב ר י ם מ ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ ממיכלין שבאו )קיבת( ענינים לסדר שונים, במשרדים ואני לישון עברתי א צ ל ח ב ר ת נ ו ע ת נ ו ב ק ו ב נ ה .מ ו ק ד ם ב ב ו ק ר נ ר ש מ ת י א צ ל ה ק ו נ ס ו ל הרוסי ,א ו ל י א ו כ ל ל ה ת ק ב ל ע ל ידו .ה צ ל ח ת י ל ס ד ר א צ ל ה מ ז כ י ר ה ש ל ו ש מ ה ח ב ר י ם ה ב א י ם ל כ א ן בפעם ב ק ש ו ת ליציאה ,נ ם א ם יש הראשונה יקבלו מ ה ם הרבה בתור. אנשים צריך להכין רשימת חפצים ולמסור לדפרטמנט המסחרי )משרד־המסחר( ,על ־ מ נ ת שירשו ל נ ו ל ה ו צ י א ם ב צ א ת נ ו ל ד ר ך .ידיעה ע ל כ ך מ ס ר ת י ג ם ל ח ב ר י ם . 13.12.40 ט ר ם ה ת ק ב ל ת י א צ ל הקונסול ,יש ל י ת ו ר אליו ל ש ע ו ת א ח ה ״ צ . היום ק י ב ל ו כ ־ 2 0א י ש א ת ה ס ו ף ־ ק ו נ ד י ,וביניהם י ע ק ב ס ל ו מ י י נ ס ק י .י ש ה פ ס ק ה כ ר ג ע ב מ ס י ר ת ה ס ו ף ־ ק ו נ ד י ,ה ם ט ו ע נ י ם ש ב ע ו ד ימים מ ס פ ר י ק ב ל ו ב ק ש ו ת ח ד ש ו ת , א ך ל פ ג י כ ן י ס ד ר ו א ת ה א י ש ו ר ל כ ל א ל ה שהגישו ב ק ש ו ת ו ב ר ש ו ת ם ויזה ל א ר ץ א נ ש י ם ר ב י ם פ ו נ י ם ו ד ו ר ש י ם ו א י נ ם נענים ,ה ה כ נ ו ת ל ב ח י ר ו ת ב ע י צ ו מ ן . ישראל. גם אותי רשמו כ מ י ש י ש ל ו זכות בחירה .א נ י מקווה שאצא עוד ל פ נ י יום הבחירות. 14.12.40 חלק מבין העסקנים אינם רוצים לנסוע ד ר ך אלא תורכיה ד ר ד יפאן ,כ נ ר א ה ש פ נ י ה ם ל א ל א ר ץ י ש ר א ל א ל א ל א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת .ג ם ל נ ו יש ליפאן ,א ך ב ר צ ו נ נ ו ל פ נ ו ת ב מ ו ס ק ב ה ל ק ו נ ס ו ל ה ת ו ר כ י ו ל ש נ ו ת א ת נ ת י ב ויזות מ ס ע נ ו ו ב מ ק ו ם ל נ ס ו ע ל ו ו ל ד י ו ו ס ט ו ק א נ ו רוצים ל נ ס ו ע ל ק ו ש ט א .ב י נ ת י י ם ע ו ד כ מ ה א נ ש י ם ק י ב ל ו ויזות ,ו א נ י א כ נ ס א ל ה ק ו נ ס ו ל הסובייטי מ ח ר ,א ף ע ל פ י ש מ ח ר י ו ם א׳ ,כי ה ם רוצים ל ס ד ר אישורים ל כ ל ב ע ל י הויזות היוצאים ל א ר ץ י ש ר א ל . ק י ב ל ת י מ כ ת ב מ א ח ו ת י ש ב א ר ץ ישראל ,כ י ה מ צ ב בארץ ק ש ה .ה מ כ ת ב נ ש ל ח ביום ־שהפציצו א ת חיפה, גגרמו א ב ד ו ת ונזקים בישוב. גבלבר אברמ׳יל לא ה צ ל י ח ל ה ת ק ב ל היום א צ ל ה ק ו נ ס ו ל .ק י ב ל פ ת ק ליום ב׳ .ה ת ח ל ת י ב ה כ נ ו ת ל י צ י א ה ל א ר ץ ישראל .ה א ם ב א מ ת א נ י ע ו מ ד ל פ ג י ה ג ש מ ת ה ח ל ו ם ? א מ נ ם ,ה נ ס י ע ה ד ר ך יפאן ק ש ו ר ה ב נ ד ו ד י ם ש ל כ מ ה חדשים ,א ב ל כ ל זה כ ד א י ב כ ד י ישראל, להגיע לארץ ל ח י ו ת כציוני ו כ י ה ו ד י ב א ר צ נ ו .ה כ נ ת י פ ו ט ו ק ו פ י ו ת ) ה ע ת ק י ם ( מהסרטי־ פיקט שלי שקיבלתי בזמנו בוארשה ,והשארתי אותם אצל הנוטריון המקומי .על י ס ו ד ס ר ט י פ י ק ט ןה ע ש י נ ו ו א נ ו מ מ ש י כ י ם להכין ס ר ט י פ י ק ט י ם נ ו ס פ י ם ע ל ד י כ ת י ב ת מכתבים; 180 מוחקים תאריכים ושנים וכותבים חדשים .ע ל ס מ ך המכתב אנחנו מקבלים החברים עבור רשות מכאן. יציאה לחברנו הברקנו אנטין סולומון ) ה ו צ א ל ה ו ר ג ע ל ל י ה ג ר מ נ י ם ב ג י ט ו וארשה( ,כ ד י שיגיע ל ו י ל נ א וידידיו י כ י נ ו ל ו םוף־קונדי ו א ת י ת ר הניירות הדרושים ליציאה ל א ר ץ ישראל. כ ל היום א נ י נ מ צ א במשרדי ה ק ו נ ס ו ל ה ס ו ב י י ט י ס ק ו ב ל ב .י ע ק ב 15.12.40 ס .י ק ב ל מ ח ר א ת הויזה ל נ ס ו ע ד ר ך א ו ד ס ה ואני ד ר ך יפאן .ה ג י ע הזמן .ה ד א ג ה ה מ כ ר ס מ ת ב ל ב ה י א ב ג ל ל ב ע י י ת ה כ ס ף עבורי ו ע ב ו ר ש ר ה ל ב ר ט ו ב ס ק ה .ה ס כ ו ם ה ד ר ו ש ה ו א 200ל י ט .ב ר ג ע ה א ח ר ו ן ה ק ו נ ס ו ל כ מ ע ט ו ס ר ב ל מ ס ו ר ל י א ת ה נ י י ר ו ת , אולם נענה לבסוף הברקתי בחיוב. שהכל ל א ל ק ר. היום מסתדר. גם קיבל ח .ס ו ל נ י ק ) ה פ ו ע ל ה מ ז ר ח י ( א ת האישור הנכסף. קשים רגעים בימים עברו עלי האחרונים. שנותנים ראיתי יציאה ויזות ב מ י ו ח ד ל א ל ה ש י ש ב י ד ם ט ר נ ז י ט עיראקי וויזה ל א ר ץ ישראל .ח ש ש ת י ש מ א א פ ו ל קרבן ש ל סרוב ,א ב ל סוף סוף קיבלתי ה כ ל עבורי ועבור החברים שלנו. 20.12.40 הדרושים ב־16.12 ליציאה. כל האנשים ב ש ע ה 4.00 מתבךד הרוצים בלילה שקיימת אצל לצאת, קיבלתי השלטונות ובמיוחד א ת לידי א ת כ ל החלטה הפליטים הניירות להוציא מ פ ה מפולין .ל כ ן ג ם את מוציאים כ ע ת ו י ז ו ת ל ע ש ר ו ת .א ת מ ו ל יצאה פ ל ו ג ה ב ת 60ח ל ו צ י ם ב י נ י ה ם י ע ק ב ס .וח׳ כן יצא לוצלבסקי, לחדר חברי זליג חברים שנקמן ,ו ע ל שכליהם רבים ר ק ה מ כ ת ב שהוכן ע ל ל י נ ו ,ל פ י הטפסים של הקונסול הבריטי בקובנה שעזב א ת העיר ע ם כניסת הצבא־האדום. ב י נ ת י י ם אין ה ק ו נ ס ו ל ס ק ו ב ל ב רוצה ל א ש ר ו י ז ת ־ י צ י א ה ל א ל ה ,א ש ר בלם ר ק ״ ה מ כ ת ב ״ ה מ פ ו ר ס ם .א צ ל הרוסים מ ת ק ב ל ת כ ל י ו ם ה ח ל ט ה א ח ר ת .ה ע י כ ו ב ב ח ב ר ש י י ק ה וייגר )השומר ה צ ע י ר ( פ ג ע בינתיים ואהרן גוםמן )רופא, נפטר בארץ( ו ע ל חברים רבים. הטיפול ולאה ב ח ל ו ש רשיונות־יציאה ע ב ר ל ל י ה ח ב ר ניסן רזניק .א ל ק רוזנבוים קיבלנו א ת כל א פ ש ט י י ן ,ש ר ה ואני הניירות. עכשיו ר ק בעיית הכסף מ ט ר י ד ה א ו ת נ ו ,כ י ח ל שינוי ב ת ש ל ו ם ע ב ו ר ה נ ס י ע ה ו ה ש ה ל ב ב י ת ־ מ ל ו ן ב מ ו ס ק ב ה ובאלסה. בלבד. ה מ ח י ר ה ו א 80ד ו ל ר ו ע ל 600ר ו ב ל .ע ד א ת מ ו ל ה י ה ה מ ח י ר 14ד ו ל ר ה ת ש ל ו ם ע ב ו ר י ו ם שהיד ,ב ב י ת מלון ב מ ו ס ק ב ה צ ר י ך ל ע ל ו ת 6ד ו ל ר . הוצאתי שהכרתל היום ע ל 7סוף־קונדי עבור חברים שלנו .ביקרתי א צ ל הפקלה ממנה וקיבלתי בחדשים האחרונים מ ל ה את התעודות האישיות במשרד־הפנים, בפעולתי הפולניות, תעלת־זהות, נפרדתי פנקס־צבאי, ״תעלות־ נישואץ״ ש ל י ו ש ל א ל ק שהופקדו במשרד זה ת מ ו ר ת ק ב ל ת ל ס ה ־ פ ס ה )תעלת־ ז ה ו ת ל ל א ציון א ז ר ח ו ת ( ת ע ל ה זו א ו ש ר ה ל נ ו מ א ח ר ו ה ס ו ב י י ט י ם ט ע נ ו ש ה פ ל י ט י ם מ פ ו ל י ן ה ם א ז ר ח י ם ש ל ה ם ל ם י ק ב ע ו א ת גורלם ,ל כ ן זו היתד ,ה ד ר ך ל ה ת פ ט ר מאזרחות תורכי. פולנית, ידיעה ולקבל טובה ר ש ו ת יציאה מכאן. הגיעה מאליהו דובקין החברים שהויזות שייצאו יקבלו לסרטיפיקטים טרגזיט שבידינו י ו א ר כ ו ל ־ 3ח ד ש י ם נ ו ס פ י ם .ב י ן היוצאים א ת נ ו ג ם א .ג ב ל ב ר .ה ק ו נ ס ו ל ס ק ו ב ל ב א ל ל ל נ ו ד ר ך צ ל ח ה ו ב כ ל ל ה ו א מ ת י ל ס ע ת ה ט ו ב י ו ת ר .נ ר א ה שירשו ל צ א ת לכולם ו ב ל ב ד ש נ ש ל ם ב ד ו ל ר י ם ,כ י זו מ ס ב ע ש ה ם ז ק ו ק י ם ל ה מאל. 181 אלק 21.12.40 לוולדי־ ר ו ז נ ב ו י ם הגיע היום ל ק ו ב נ ה .ה ז מ נ ו 4מ ק ו מ ו ת ווסטוק .מחיים ב ר ל ס נ ת ק ב ל מ ב ר ק ל א ח ר שנודע ל ו ע ל הויזות והסרטיפיקטים והוא שואל ה א ם זה שבידינו, נכון ז כ ר ג י ל מ ב ר ק י ו ה ם רעים .ל א ע נ י נ ו לו. ל ע ו מ ת ז א ת ה ג י ע מ ב ר ק מ ע ו ד ד מ ז י ל ב ר ש ט י י ן מ ג ׳ נ ב ה ,כי ה ס ר ט י פ י ק ט י ם ה ו א ר כ ו א ו מ ר ת ל ־ 3ח ד ש י ם גוספים ,ל כ ן יש ס י כ ו י ש ג ם ע ד ,3.3.41ז א ת גוכל אגחגו ל ג ס ו ע ד ר ך ק ו ש ט א ,ו ג ו כ ל ל ה י ו ת ת ו ך ש ב ו ע י ם בארץ י ש ר א ל .ע ד י ו ם ב ׳ אגי לשלם עבור צריך א ר ב ע ת ג ו 142 דולר ,כי ל א ח ר יום ז ה המחיר ל־75 יעלה ד ו ל ר ל כ ל א ח ד ו־ 625ר ו ב ל .כ ל ז א ת א ם א נ ח נ ו גוסעים ד ר ך ו ו ל ר י ו ו ס ט ו ק ,א ם נ י ס ע ד ר ך א ו ד ס ה ז ה י ע ל ה ר ק 50ד ו ל ר ו־ 235ר ו ב ל . שלמנו כ ב ר עבור ח ל ק מן הכרטיס ברובלים ,וברשותי נמצאים 22.12.40 כ ב ר ג ם ה ד ו ל ר י ם ,ש ט ר ם ק י ב ל ג ו ה ו ר א ה ל ש ל ם עבורם .הגיע מ ב ר ק מ ו ו ר ו ד ם ל ב ס ק י ש י צ א מ כ א ן ל פ נ י ש ב ו ע ,ו מ ת ב ר ר כ י ק י ב ל ויזה ת ו ר כ י ת ר ק ל פ י ״ ה מ כ ת ב ״ ש ל נ ו , ו ו ו ב ש ו ר ה מ ש מ ח ת ,כ י ה ר י חיים ב ר ל ס ד ר ש ש ל א ל ה ש ת מ ש אלה. במכתבים א נ י מ ש ת ד ל ל ס ד ר ע ב ו ר נ ו י צ י א ה ד ר ך אודסה. מהפלוגות חברים מגיעים ל ע ל י ה .י ח ד ע ם גיסן ר ו ג י ק ודורשים לקובנה לדעת מ ה שלהם הסיכויים גפגשנו עם החברים האלה והסברגו ל ה ם ע ל כל הנעשה כאן .ב ה ז ד מ נ ו ת זו נ פ ר ד ת י מהחברים וכן נפגשתי ע ם בוגרי ה ק ן ל ש י ח ה ע ל ה נ ע ש ה ב ת ג ו ע ה ו ג פ ר ד ת י מ ה ם ב ת ק ו ה שגיפגש כ ו ל נ ו ב א ר ץ י ש ר א ל .ה ל כ ת י ע ם ניסן ר ז נ י ק ל כ ל ה מ ש ר ד י ם ה מ מ ש ל ת י י ם הקשורים ב ט י פ ו ל ב ע ל י ה ,כ ד י ש י כ י ר ו א ת מ ח ל י פ י ו ש י ת י י ח ס ו א ל י ו כ פ י ש ה ת י י ח ס ו אלי ,מ א ח ר ו א נ י נ מ צ א א ת ם ב ק ש ר כ ב ר חדשים ל א מעטים. 26.12.40 למוסקבה. אנחנו השמחה ברכבת המובילה אותנו מקובנה ד ר ך ומינסק וילנא פרצנו ב י ן .ה ח ב ר י ם ב ת ג ו ע ה ה י א גדולה ,כי ה נ ה ס ו ף ס ו ף א ת ה ד ר ך ל ע ל י ה ; ה ק ב ו צ ה ש ל ג ו ה י א גדולה ,ו ב ה ח ל ו צ י ם מ כ ל ה ת ג ו ע ו ת ה צ י ו ג י ו ת וכן אנשים פרטיים. רבים ב א ו בקובנה להיפרד מאתנו .ביניהם לתחנת־הרכבת חברי הפלוגות שהיו ב ק ו ב נ ה ו כ ן ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ ה מ ק ו מ י המקיימים א ת פ ע י ל ו ת ם ה ת נ ו ע ת י ת ב ב ת י ם פ ר ט י י ם ,ו ע ו מ ד י ם א ת נ ו ב ק ש ר קבוע .ק י ב ל ג ו ג ם מ ת נ ו ת .מ מ ר במחתרת, גאיל קיבלתי כ מ ה ח ב י ל ו ת שוקולד וכסף להוצאות קטנות ,כן ש ל ח ע ל ידי מ ת נ ה ל ב נ ו יואש ה נ מ צ א ב ה ר צ ל י ה . אחרינו לארץ ישראל. ב ד מ ע ו ת .ש מ ח ה נפרדנו מכולם ובאיחולים שיבואו המצלמה הקטנה שלי הנציחה כ מ ה תמונות למזכרת, א ך ל צ ע ר י ה ח ר י מ ו א ת ה פ י ל ם ב ב י ק ו ר ת ה ג ב ו ל ו ת באודסה. בתחנת העולים הרכבת בוילנא מוילנא .ל א ח ר חניה חיכו ל נ ו חברים רבים, ולשיירה שלגו הצטרפו במינסק ,יצאנו.לסיור ק צ ר בעיר .הגעתי לקיוסק ש ב ו י ש ב ה יהודיה זקנה .ו ל י ד ה .נ כ ד כ ב ן , 1 0 .והיא מ ד ב ר ת א ל י ו ביידיש .ש ו ח ח ת י ע מ ה ק צ ת ע ל ה נ ע ש ה ב י ן יהודי מיגםק .ר ב י ם • ל -ה י א א מ ר ה — גויסו ,ו ה י א צ ר י כ ה ל פ ר נ ס א ת ע צ מ ה ו א ח הילדים .ק נ י ת י א צ ל ה א ת ה ס פ ר ״ ר ו כ ב י ם נ ו ד ד י ם ״ ביידיש ה י י ב ס ק י ת ,ה מ ש ב ש ת א ת ה כ ת י ב ש ל מ ל י ם ע ב ר י ו ת ש ב ל ש ו ן ה א י ד י ת . הגענו ל מ ו ס ק ב ה והשתקענו במלון מעבר לנהר .הצלחנו ל ס ד ר לנו'טרנזיט. ת ו ר כ י ושינינו א ת כיוון ה נ ס י ע ה ,כ ך ש ב מ ק ו ם ל ו ו ל ד י ו ו ס ט ו ק נ י ס ע לאודיסה .פ ג ש נ ו 182 ב א ג ש י ק ו מ ס ו מ ו ל שהגיעו מ ל י ט א ל ס י ו ר ב מ ו ז י א ו ן ע ל ־ ש ם לנין ,ג ם אנו הצטרפנו. מדריך קיבלנו המצויות בתוך לנו שהסביר את ברוסית של משמעותן התמוגות המיוחדות שם .מ א ח ת מ ה ן ש ה ת ר ש מ ת י ע מ ו ק ו ת ו ה י א :י ש י ב ת ה ו ע ד ה ק ו מ ו נ י ס ט י ב א ד ח ש ו כ ה ה מ ו א ר ת על ידי נ ר ד ו ל ק .ה צ ב ע י ם היו כה יפים עד ש נ ד מ ה היה שמאחורי התמונה דולק פ נ ס חשמל. והחלפנו א ת הטרנזיט ל ק ו ש ט א היינו הואיל במוסקבה הוא וכשמצאנו צלם בקשנוהו להכין לנו ז ק ו ק י ם לצילומים. את הסתובבנו ה צ י ל ו מ י ם ל ל א ךיחוי ,אך א מ ר ״ ת ב ו א ו ב ע ו ד חודש ,אז זה יהיה מוכן״ .ל א ח ר ש נ ו כ ח נ ו שהוא יהודי לו שאנו נוסעים לארץ ישראל ולכן אמרנו הדחיפות הצילומים בקבלת מל. ה ו א ה ת ר ג ש מאוד ,ה ת נ פ ל ע ל י נ ו ב ש מ ח ה ג ד ו ל ה ו מ י ל א א ח ר ב ק ש ת נ ו בו ב מ ק ו ם ואף ל א ר צ ה ל ק ב ל מ א ת נ ו ת ש ל ו ם .א ב ל היתד ,ב פ י ו ב ק ש ה א ח ת :״ ת ש ל ח ו ל י לוח א ת הלוח ע ב ר י מהארץ, השנתי״. במכתבים, פעם בכל ואני דף אתד. א ח ב ר לי ) ה צ ל ח ת י ל ש ל ו ח ל ו ר ק 2מ כ ת ב י ם כ א ל ה ,כי ב י נ ת י י ם פ ר צ ה מ ל ח מ ת גרמניה—רוסיה(. בשמחה ע ז ב נ ו א ת מ ו ס ק ב ה ,א ו ל ם ש מ ח ת י היתד• מ ה ו ל ה ב צ ע ר כי המזוודה ש ב ה היו חפצי האישיים — ו ב ה א ל ב ו ם צ י ל ו מ י ם ש ש מ ר ת י מ א ז ר א ש י ת ה ת נ ו ע ה , שני יומני מ ל ח מ ה ש כ ת ב ת י מיום פרוץ ה מ ל ח מ ה ו ע ד היום — נשארה בבית־ למרות שהשארתי כתובת המלון. באודסה שישלחו וביקשתי א ו ת ה ארצה ,ל א קיבלתיה עד היום .ב ר כ ב ת מ מ ו ס ק ב ה ל א ו ד ס ה פ ג ש נ ו יהודים אחדים ,א ב ל ה ם התחמקו בצבא אחת מ ל ד ב ר אחנו .שיחה היתה עם לנו רב־םרן איש צבא, הסובייטי ,כששמע שאשה אחת שנסעה אתנו עם שני בניה מ ד ב ר ת עמם עברית ) ז א ת היתד ,אשד .ארץ י ש ר א ל י ת ש ב א ה ל ב י ק ו ר מ ש פ ח ת י ,ו ה ת ע כ ב ה ב מ ר י א מ פ ו ל ש ב ל י ט א ,ו ח ז ר ה א ר צ ה בשיירה ש ל נ ו ( נ י ג ש א ל י נ ו ו ש א ל א ת האשד ,באיזו ש פ ה מ ד ב ר ת .ה א ש ה ה י ו ד ע ת ר ו ס י ת ע נ ת ה ל ו כ י ז א ת ע ב ר י ת ,ואז ה ו א א מ ר : היא כשהייתי שיחה ילד בינו סבא לימד לבינינו, אותי ומתוכה א׳־ב׳, הסתבר האם שהוא אותו זה אשר רופא, וכאן דברי נשלח התפתחה למחנה צבאי ב א ז ו ר אודסה. הגענו היחידי לאודסה בערב, התאכסנו ב א ו ד ס ה ל ב י ק ו ר באופרה, במלון האחראי נאה במלון וביקשנו לנצל את הערב ה ש י ג ל נ ו — ב ע ז ר ת קשריו עם קופאי האופרה — כרטיסים בתאים מיוחדים ל ה צ ג ת הפנטומימה ״אסמרלדה״. למחרת אותנו אחד עלינו באניה הרוסית ״סואנםיה״ שהפליגה בקושםא לקושסא. קיבלו ב ל ב ב י ו ת ר ב ה .ל א היו א ל ה גציגי ה ס ו כ נ ו ת ש ק י ב ל ו א ת פנינו ,א ל א איש ב ש ם ב ר א ס ו ח ב ר עוזריו ,יהודי י ק ר מ ה פ ע י ל י ם הציוניים ב ק ו ש ס א ש פ ע ל ר ב ו ת ל מ ע ן ה פ ל י ט י ם ש ע ב ר ו א ת ק ו ש ס א ב ד ר כ ם ל א ר ץ ישראל .ה ו א א כ ס ן א ו ח נ ו ב ב ת י ־ מ ל ו ן ,נ ת ן ל נ ו דמי־כים ,ו ס י ד ר ע ב ו ר נ ו א ת כ ל ה פ ו ר מ ל י ו ת א צ ל ה ש ל ט ו נ ו ת והקונסול הבריסי להמשך דרכנו לארץ ישראל. ב ק ו ש ס א פגשנו פלוגה שיצאה ע ו ד ל פ נ י נ ו ל א ר ץ ד ר ך סוריה .ו כ ך נ ש א ר נ ו ל מ ש ך י מ י ם א ח ר י ם ב א י ס ם נ ב ו ל ' ת ח ת חסותו של מ ר בראם .קיבלנו מ מ נ ו 5 לירות תורכיות ,סיילנו ב ע י ר ונהנינו, כ י ל א ח ר ת ק ו פ ה א ר ו כ ה נ מ צ א נ ו ב ע י ר ש א י ן ב ה מ ל ח מ ה ,אין ה א פ ל ה ,מ ז ג א ו י ר בה נאה ,לאחר שבמוסקבה הגיעה הטמפרטורה ביום צאתנו ל־ 26מעלות מ ת ח ת לאפס. מר בראם שלח את המברקים שלנו ל ח ב ר י ם בוילנה ובקובנה .כמו־כן 183 כ ת ב ת י ל נ י ס ן רזניק ,ל מ ש פ ח ת ג א י ל ו ל פ ל ו ג ו ת .ע ו ד ל פ נ י ש י צ א נ ו מ א ו ר ס ה ה ע ב ר נ ו הכסף את לא שנשאר הרוסי לחברים בדינו מליטא. זמן לאחר שהכסף התברר הגיע ל ד ם .נ א מ ר ל ה ם כ י אין מ ע ב י ר י ם כ ס פ י ם מ א ו ק ר א י נ ה ל ל י ט א , ל א נאמר הדבר בדואר, לנו אולם ב ע ת ש ש ל ח ג ו א ת הכסף .יש ל ה ש ל י ם ע ם ד ר כ י ה ה מ ו ז ר ו ת ו ה ב ל ת י מ ו ב נ ו ת ש ל רוסיה. נ פ ג ש נ ו ע ם א .ג ב ל ב ר ,ב .טומקבי׳ן ,ח .ס ו ל נ י ק ,ה ם ע ו כ ב ו כ א ן בקושטא ל כ מ ה ימים .א .ג ב ל ב ר ה ת ע כ ב ב ק ש ר ל פ ג י ש ה ע ם ח ב ר י ם מ ה א ר ץ ש ט י פ ל ו ב ע ל י ה ב׳ בעיצומה .ל מ ר ו ת שהיתה שגערמו על המלחמה לא נפסקה וחרף הפעולה, הקשיים כל ד י הבריטים ,ה מ ש י כ ה ה ה ג נ ה ב ה ע פ ל ה . יצאנו מ ק ו ש ט א ב ד ר ך א ר צ ה .הגעגו ל ח ל ב ש ב ס ו ר י ה ו ל א ח ר ל י נ ת 5.1.41 ל י ל ה במלון ו ב י ק ו ר ת ה ד ו ק ו מ נ ט י ם ,ק י ב ל ה א ת פ נ י נ ו פ ק ד ה נ א ה מ ח ב ר ת ה נ ס י ע ו ת ״פלסטין אג׳יפט ל ו ד ״ ,ה ם ק י ב ל ו מ ב ר ק מ ב ר ל ם מ ק ו ש ט א ע ל י צ י א ת נ ו ו נ ת ב ק ש ו בסידורים הדרושים .ב ח ל ב נ פ ג ש ג ו ע ם יהודים מ ק ו מ י י ם ו מ ה ם ש מ ע ג ו ע ל לטפל חייהם בסוריה .כאן ר א י נ ו ב פ ע ם ר א ש ו נ ה ב ח י י נ ו א ת ה ע ר ב י ם ב ל ב ו ש ם ה מ י ו ח ד ש ע ש ה ע ל י נ ו ר ו ש ם מוזר .ה מ ש כ נ ו ב ר כ ב ת ל ב י י ר ו ת ,ה ת א כ ס נ ו ב מ ל ו ן יפה ,ו מ י ד הגיענו עם קיבלנו ארוחה הייגו סגורים ,ע ש ר ה איש אחד לשני .מ ב י י ר ו ת יצאנו טובה. היינו בקרון, רעבים ל ל א .שרותים, לדמשק ומשם כי ועייפים ברכבת וללא אפשרות ח ז ר נ ו ד ר ך צור הסורית לעבור מקרון לראס־אל־ וצדון נקודה ,היא ר א ש ־ ה נ ק ר ה .ל א ח ר ח י פ ו ש ש ע ר כ ו כ ח פ צ י נ ו ה ג ע נ ו ל ג ב ו ל ארץ י ש ר א ל . פה נפגשנו בפעם ראשונה עם נציגי הסוכנות ובראשם מר אוסטרובסקי ,שקיבלו א ת פנינו ,ו ל א ח ר ב י ק ו ר ת נ ו ס פ ת ש ל ה ב ר י ט י ם ה ג ע נ ו לחיפה. בשעה ט ו ב ה א נ ח נ ו ב א ר ץ י ש ר א ל ,ח ב ר י נ ו מ ק י ב ת אושר ,ב א ו ל פ ג ש נ ו ו ה ב י א ו לקיבה, אותנו תמה פרשת ה ת ל א ו ת והקשיים ישראל. בדרכנו הארוכה לארץ א נ ח נ ו כאן .נ פ ג ש נ ו עם ח ב ר י נ ו ב מ ר כ ז ה ת נ ו ע ה ו מ ס ר נ ו פ ר ט י ם ע ל מ צ ב ה ח ב ר י ם ובליטא, בפולין בקשתנו על המצב בגיטאות .ובמחנות־העבדה, והפנינו אליהם את להשפיע במוסדות הסוכנות כדי להעלות משם את האנשים בכל דרך שהיא .ס י פ ר נ ו כ מ ו ב ן ע ל ה ש מ ו ע ו ת ה מ ת ה ל כ ו ת ב ל י ט א ב ד ב ר ה ה ת נ ג ש ו ת ה ק ר ו ב ה העומדת ל פ ר ה בין ג ר מ נ י ה ו ר ו ס י ה . ל ק ו ש ט א הגיעה פ ל ו ג ה ג ו ס פ ת ש ל 250ח ב ר י ם וגם א נ ש י ם ב ד ד י ם ,ב א ו ת ה ע ת הגיע גם ס מ ק רוזגבוים ו א ש ת ו ד ב ו ר ה ,ע ל ס מ ר ה ה ב ט ח ה ש ג ת ת י ב ס ו כ נ ו ת ש י ש ל ה ם ס ר ט י פ י ק ט ס ו ג ד׳ .כ ל ד ר ך ה י א ט ו ב ה ל ה צ ל ת י ה ד י ם .א .ר ו ז ג ב ו י ם פנינו ואנכי לצערנו גרינבוים בסוכנות תשובתו היתה דומה לתשובה ליצחק בירושלים של חיים בדבר ברלס הצלת החברים, בקושטא ,כאשר אבל פנינו א ל י ו ע ם ר ש י מ ו ת של ח ב ר י ם נ ו ס פ י ם .ה ת ש ו ב ו ת היו ז ה ו ת :ה ס ו כ נ ו ת אינה י כ ו ל ה ל ט פ ל בזיופים .ב מ ר ו צ ת .ה ז מ ן ה ת ב ר ר ש ח ב ר י נ ו .ב ל י ט א ל א ה ת ח ש ב ו ב י ח ס ה פ ו ר מ ל י הזה להצלה פעולותיהם ושלחו עוד נ פ ס ק ו ביוני חברים רבים ארצה לפי תעודות כלשהן, אך כל 1941ע ם פ ר ו ץ מ ל ח מ ת ר ו ס י ה — ג ר מ נ י ה .ח ל ק מ ח ב ר י נ ו ב ל י ט א הגיעו א ח ר ־ כ ך ב ת ו ר מ ע פ י ל י ם ,ר ב י ם י מ א ו ד הוגלו ל ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ו א ח ר י ם הגיעו כ ב ד ד י ם ארצה ,א ב ל ר ב י ם מ ה ם ל א ה ח ז י ק ו מ ע מ ד ב ק ו ר ו ב ר ע ב ש ש ר ר ב ס י ב י ר ו ב ק ז כ ס ט א ן .א ח ר י ם ה צ ט ר פ ו ל פ ר ט י ז ג י ם או ע ב ר ו .ל כ פ ר י ם .ל א ח ר ה מ ל ח מ ה הגיעו ר ב י ם מ ה ם ארצה ,ו ב י נ י ה ם היה נ י ס ן •רזניק ו ב נ י מ ש פ ח ת גאיל. 184 אריה לוי תנועות־הנוער הציוניות וחלקן בפעולות ההצלה בעת כיבוש בודפשט על״ידי הנאצים מוקדש צבאות לזכרו של א ו ס י גידרמן ז״ל .1944ע ד גרמניה הנאצית הגיעו להונגריה במרץ חיו ת א ר י ך זה יהודי ה ו ג ג ר י ה ב ת ח ו ש ה ש ל ב י ט ח ו ן ו ב ה ר ג ש ה ש ל א צפויה ס כ נ ה ל ח י י ה ם .״ א צ ל נ ו זה ל א יכול ל ק ר ו ת ״ — כ ך ס ב ר ו ר ו ב יהודי הוגגריה ,כ ש ד ו ב ר ע ל ג ו ר ל ם ש ל פולין ,ו ש א ר א ר צ ו ת א י ר ו פ ה ש נ כ ב ש ו ע ל ללי ל י גרמגיה .ל י ת ר דיוק ,י ה ד ו ת ה ו נ ג ר י ה ל א זה ב ל ב ד ש ל א ח ש ש ה ל ג ו ר ל ה ,א ל א א ף ל א ל ע ה ,או ש ל א ה א מ י נ ה , או ש מ י א נ ה ל ה א מ י ן ,ש ה ג ר מ נ י ם מ ש מ ל י ם ב ת ח ו מ י כ י ב ו ש ש ל ה ם ק ה י ל ו ת שלמות פקוחות, מלע לליות בשיטתיות אכזרית .ר ק קומץ קטן של צעירים הביסו ב מ ת ר ח ש בעינים ולא השלו את ב א ש ל י ו ת שוא. עצמם על ה מ ת ר ח ש בפולין ,פגשו פליטים ציוניות שהצליחו מפולין להימלט תנועות־ הנוער יהלים מכבשני ובינלם הגזים. רק הציוניות חברי חברי קיבלו תנועוח־נוער האמינו התגועה לסיפורי הפליטים וניסו להפיק ל ק ח ולהתבונן ל ק ר א ת הבאות. ד ב ר י ה א ז ה ר ה ש ל ה ם ל א זכו ל א ז נ י ם ק ש ו ב ו ת ב ק ר ב מנהיגי ה ק ה י ל ה ה ו ו ת י ק י ם . ל ה י פ ך ,א ל ה גינו א ת ד ב ר י ה א ז ה ר ה ש ל ב נ י ה נ ע ו ר י ם וראו ב ה ם כ ז ו ר ע י ב ה ל ת ־ ש ו א . מנהיגי היהדות ההוגגרית מנעו מחברי תנועות־הנוער את האפשרות לנהל פעולות בקרב הסברה הקהילות היהליות, וחיזקו את השלול תחושת בקרב המוני היהלים. במסווה תש״ד של מחנות ״במושבת־חורף״, צופים לל נפגשו חופו של חברי אגם תנועת ״ ה נ ו ע ר ־ הציוני״ בחורף עצה ותכננו טיכסו ב ל ט ו ן ושם פעולות הצלה והגנה ל ע ת מצוקה .הכיבוש הטוטאלי של ה ו נ ג ר ל על ל י הנאצים ל פ ע ל ת ו ש ל מ נ ג ג ו ן ה ה ש מ ד ה ,פ ג ע ו ב א ו ר ח פ ת א ו מ י באוכלוסיה ,א ש ר ח י ה ב א ש ל י ה של ביטחון, בהפתעה תוך מללטת התעלמות ומצא את נאיבית לדות מהסכנות הוגגרל המרחפות בלתי עליה. מוכנה מפנה לבאות. זה בא המנהיגות הרשמית של הקהילות שותקה בפעילותה ולא יכלה לעשות דבר .כל פעילותה 185 לביצוע הוגבלה שניתנו ההוראות על להם השלטונות, ידי הגירוש מבצעי ו כ ר .יהודי ע ר י ה ש ד ה גורשו ו ה ו ב ל ו ל כ ב ש ג י ה ג ז ב מ ה י ר ו ת ה ב ז ק ו ב ל ח ץ ה ה ל ם לא להתארגן יכלו תנועות בקגה־מידה לפעולות הצלה ,ולו גם ומוגבל. מצומצם גם נ ו ע ר ציוגיות ב ע ר י ־ ה ש ד ה ל א ה צ ל י ח ו ל ה ת א ר ג ן ל פ ע ו ל ו ת ה צ ל ה . ש ו ג ה היה ה מ צ ב ב ב ו ד פ ש ט .ג ס י ב ו ת ש ו ג ו ת ס י י ע ו ל ה ת א ר ג נ ו ת פ ע ו ל ו ת ה צ ל ה ב ה י ק ף ר ח ב יותר ,ו ב י ע י ל ו ת ר ב ה י ו ת ר מ א ש ר ב ע ר י השדה .ה ח ד ש י ם בבודפשט המועטים בבודפשט, ש ח ל פ ו בין גירוש היהודים מ ע ר י ־ ש ד ה ל ב י ן ה ק מ ת הגיטו א פ ש ר ו ל ה ת א ו ש ש מ ה ה ל ם הראשון ו ל ה ת א ר ג ן ל ק ר א ת פ ע ו ל ה .ב נ ו ס ף ל כ ך ,ב ח ד ש י ם אלה התקרבו צבאות השחרור של רוסיה ובגות־בריתה לאזור בודפשט מועטים והידקו החנק סביב את טבעת המהיר של בודפשט ולבסוף יש ל צ י י ן א ת ה ע ו ב ד ה ש ע י ק ר פ ע ו ל ו ת י ה ן ש ל חיזקה המשטר רוחם את הנאצי של בהונגריה. אלה כל הציפיה שתכננו לשחרורה הצלה, פעולות תנועות־הנוער הציוניות התרכזו בבודפשט ,ומשום כך פעולות ההצלה יכלו להגיע בה ל ר מ ת אינטנסיביות ג ב ו ה ה י ו ת ר מ א ש ר ב כ ל מ ק ו ם אחר. 1944ק מ ו ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ו ת ו נ ר ת מ ו ל פ ע ו ל ו ת ה צ ל ה מ י ו ז מ ת ם במרץ ו ל ל א ב ק ש ת ״ ה כ ש ר ״ מ מ נ ה י ג י ה ן הרשמיים ש ל ה ק ה י ל ו ת ,ו ב מ י ד ה ר ב ה אף ב נ י ג ו ד לרצונם. באותם ה י מ י ם ה י ה אוסי בידרמן ז״ל ב ן ה ג ו ע ר ה צ י ו ג י ו ת היו מ ו ע ט י ם מאוד .ע ד של .19ק ש ר י ו ו מ ג ע י ו ע ם ת נ ו ע ו ת ־ 1944ה י ה אוסי חי ב ״ ח מ מ ה ״ ה ת ר ב ו ת י ת ב י ת ־ ה מ ד ר ש ל ר ב נ י ם ב ב ו ד פ ש ט ,ו ז י ק ת ו ל צ י ו נ ו ת נ י ת נ ת היתד ,לאיפיון על ידי הכיגוי ״ צ י ו ג ו ת ת ר ב ו ת י ת ״ ,כ ל ו מ ר ה ת ע ג י ג ו ת ב ה י ב ט י ה האידיאולוגיים ש ל הציונות, בשרשיה התרבותיים בפגישות ב ע ל ו ת אופי היה .ב מ ר כ ז ובמשמעותה העשיה, היהודית. ההומאניסטית ח ב ר ת י ־ ת ר ב ו ת י ,ק ר א על -ציונות, לא השתתף ממשיות בפעולות הוא למד שבאו משתתף היה עברית ,אך להכשיר לא צעירים ל ה ת מ ו ד ד עם המציאות האכזרית. במרץ לוח הזמנים של אירועי ימי הזמן הניעו הבחינה נקבעו לתאריכים 'בהם בעיקר החינוך ב ח י נ ו ת ב ג ר ו ת ביוני ההונגרי בנין להקרים בית־הספר, את בנינו בית־המדרש של בבודפשט ,הפך למחנה מעצר ומני ולאילי־תעשיה ז א ת .בצילו המרחפת בחינות־הבגרות. העתיק לעתונאים ההונגרית ,1944א ך ל א י נ ט ל ק ט ו א ל י ם יהודים בהונגריה, ידועי־שם בית־הספר ומסחר. מ ו ש ב ו ל ב נ י ן ה ס מ ו ך ש ל הפנימיה ,ו ה ת ל מ י ד י ם ש ה ת י י צ ב ו עשו אך אוסי ראשו את משרד לרבנים את 1944 היה נתון ורובו • בהכנות ב י ת ־ ס פ ר ו היה צ ר י ך ל ה י ב ח ן לבחינות־בגרות. לפי של מעצר, מחנה כאשר רוב דאגתם עצמו לבחינות־הבגרות היתד, נ ת ו נ ה •לסכנה ל ק י ו מ ם ו ל ק י ו ם כ ל יהודי המדינה ,ו ל א ל ש א ל ו ת ע ל ה ז ר מ י ם ב ס פ ר ו ת או על הכללים של דקדוק ארמי, נשאלו עליהם בבחינות־הבגרות. ב כ ל ז א ת ע מ ד אוסי יחד ע ם י ת ר ח ב ר י ה כ י ת ה ש ל ו ב ש נ י ה מ ב ח נ י ם .א ו ל ם במקביל ובחיגת להשתתפותו בגרות למחגה־מעצר, טואלית מסוג הקמת בבחינות־ הבגרות אחר לחלוטין. הגיטאות בבית־ספרו מאורעות בערי־השדה התייצב מרץ מצד אחד ,1944 אוסי בפני אתגר הפיכת בית־הספר וההתעגיגות האיגטלק־ ב ת ג ו ע ה ה צ י ו ג י ת ו ב א י ד י א ו ל ו ג י ה ש ל ה .מצד שני •,ה ו ר ו ל ו ע ל ה ד ר ך ב ה ע ל י ו ל ל כ ת ב א ו ת ם ה י מ י ם הקשים .אוםי ה ת ק ר ב ל מ ר כ ז ה מ ע ש ה ש ל ת ג ו ע ת ״ ה נ ו ע ד י 186 ו מ ה ר מ א ו ד הגיע מ מ ע מ ד ש ל ח ב ר מן השורה ,א ל מ ע מ ד ש ל מ ע צ ב הציוני״, מדיניות. ל ת א ר א ת אירועי הימים הללו ,א ת ה מ ה ל כ י ם ש ל פ ע ו ל ו ת ה צ ל ה ,ו א ת קשה ח ל ק ם ש ל א ר ג ו נ י ם ו ת נ ו ע ו ת שונות ,כ ו ל ל אישים שונים ,ב פ ע ו ל ה זו .פ ר ק מזהיר זה בהיסטוריה של מעטים יותר. ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ו ת ב ה ו נ ג ר י ה ראוי היה ל ח ק ר מ ע מ י ק האנשים המסוגלים בראייתם להקיף מהלך את ולתאר הענינים את ה ה ת ר ת ש ו י ו ת מ ת ו ך ר א י ה כ ו ל ל ת .ר ו ב ה נ פ ש ו ת ש נ ט ל ו ח ל ק ב א י ר ו ע היסטורי רב ב ל ב ד וקשה להם לשחזר תמונה מקיפה ת ה י ל ה זה ,זוכרים פ ר ט י ם בודדים ושלמה ע ל מ ה ש ק ר ה אז ,ו ה ב א ל ח ק ו ר עצומים. היתה את ת ק ו פ ה זו קורות בקשיים נתקל ר א ש י ת ,איש ל א נ י ה ל ר י ש ו מ י ם ע ל פ ע ו ל ו ת ה צ ל ה שונות ,י ת ר ־ ע ל ־ כ ן בלי ה ק פ ד ה ר ב ה על כ ך ש ל א ישרדו מ ס מ כ י ם כ ת ו ב י ם ,ה ע ל ו ל י ם ל י פ ו ל ה א ו י ב ,ו ע ל ידי כ ך ל ס כ ן א ת חייהם ש ל מ ב צ ע י ה מ ע ש י ם .שנית ,מ ק ו ם האירוע כעת סגור נמצאים החוקר בפני הישראלי. מאלה אחדים שהשתתפו הצלה בפעולות כ ע ת ב מ ח נ ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י מ ע ב ר ל מ ס ך ה ב ר ז ל ואין א פ ש ר ו ת ל ג ב ו ת מ ה ם ע ד ו ת ,ו ל ב ס ו ף ש ו ת פ י ם ל ד ר י ם ו ל א ־ י ה ו ד י ם מ ה מ ח נ ה ה ש מ א ל י ב ה ו נ ג ר י ה — והיו אף כאלה, הציונים א ם כי במספר קטן מאל משתדלים — לטשטש את חלקם של ב פ ע ו ל ו ת ה ה צ ל ה ו א ת ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה ש ה ל ק י י ם ב ע ל ם ל ב י ן הציונים. הראוי היה ל ע ש ו ת מ א מ צ י ם מן המפוזרים וללקט ב מ ק ו מ ו ת שונים ,כדי ל ה נ צ י ח עדויות, פעולות ולאסוף א ל ה ולהציגן ומסמכים נתונים כמופת לדורות ה ב א י ם .ב ע צ ם ,ב מ י ד ה מ ס ו י מ ת כ ב ר א ל ר נ ו א ת ה מ ו ע ד .ע ם ה ס ת ל ק ו ת ו ש ל אוסי ה ל יכול ל ו מ ר ד ב ר י ם ו ל ה ב ה י ר פ ר ש י ו ת ס ת ו מ ו ת .ע ד ו ת זו נעלם מקור ,אשר אבדה לעד ,ל ו ו ק א משום כך שומה עלינו להזדרז ולפעול בטרם שייעלמו כל ה מ ק ו ר ו ת ו ז כ ר ו נ ם ש ל ה י מ י ם ה ל ל ו ירד לטמיון. נ ש ו ב נ א ל ת י א ו ר פ ע ו ל ו ת ה ה צ ל ה ש ל ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר הציוניות ,אף אם אך זה י כ ו ל ל ה י ע ש ו ת ר ק ב א ו פ ן מ ק ו ט ע ו ב צ ו ר ה ב ל ת י ש ל מ ה .א ז כ י ר כאן שלושה פ ע ו ל ה ב ל ב ד ו א נ ס ה ל ה צ ב י ע ע ל מ ע ש י ו ש ל א ו ס י ב ת ח ו מ י ם הללו. תחומי שלושה תחומים אלה הם: .1 תכנון ועיצוב דפוסי פ ע ו ל ה : .2 ע ב ל ת ש ד ה ש כ ל ל ה ה ו צ א ת ם ש ל ה א נ ש י ם מ ל י ש ל י ס ת ם ש ל הנאצים, הרחקתם מהגיםאות, כלומר 3 א ס פ ק ת הצרכים לאגד• לשמירת המוראל. בכל ותושל. אתאר ממחנות־עבלה, מבתי־סלר וכר: אחד משלושת פעולותיו של התחומים אוסי גילו התמקדו חברי בעיקר תנועות־הנועך בתחום של הציוניות תכנון ושל יוזמה אספקה. ב ק צ ר ה או אופיין ש ל ה פ ע ו ל ו ת ה ל ל ו . תכנון ועיצוב ה צ ל ח ת ן של פעולות הצלה בשעת חירום ת ל ו ל ראשית כל בתושיית מבצעיה, אך לא במלה פחותה גם בתכנון נבון של דפוסי הפעולה. הל צורך בל מכווגת, ה ל ה כ ר ח י ל ס ק ו ר א ת ה צ ר כ י ם • ,ל ג ב ש א ל ס ר ג ס י ב ו ת ,ל ה ע ר י ך א ת סיכויי ההצלחה ש ל פ ע ו ל ה גתוגה ,ל ק ב ו ע ע י ת ו י נ כ ו ן ש ל מ ב צ ע כ ל ש ה ו ,ל ה ח ל י ם על ק ד י מ ו י ו ת וכדי. 187 בבודפשט ״ועדת־הצלה״, פעלה היו בה מיוצגים ארגונים ,מ ו ס ד ו ת ו ת נ ו ע ו ת ,א ך פ ע ו ל ו ת ה ה צ ל ה ש ל בביצוע דרכי הוראות והנחיות. קומוניקציה נוצרה פ ע ו ל ה ,הגישו ת ב י ע ו ת ו ד ר י ש ו ת כ ל פ י גורמים שוגים, תגועות־הגוער לא תנועות דו־סיטרית. כגון הסתכמו הציעו נוער פעולות ״ ו ע ד ת ־ ה ה צ ל ה ״ ו א ף יזמו עצמאיות .מ ו ס ד ו ת ה ת נ ו ע ה ,ש ב ע ב ר דגו ע ל ארגון פ ע ו ל ו ת ת ר ב ו ת ו נ ו פ ש ב ק ג י ם , ועיסוקם פתאום העיקרי ה ק ו ד ם היה ה ו ר א ת ע ב ר י ת או ק י ש ו ט ה מ ו ע ד ו נ י ם וכד׳ ,נ ק ר א ו להחליט, ״מזויפות״, כיצד יחלקו התקציב את שעמד אשר באמצעותן ניתן להציל נפשות, לרכישת לרשותם להקמת בונקרים תעודות אפשר בהם יהיה ל ה ס ת ת ר ע ד י ע ב ו ר ־ ז ע ם ,ו ל ק נ י י ת מזון ו ב ג ד י ם ל נ צ ר כ י ם .כ ל א ח ת מ ה פ ע ו ל ו ת הללו גורמים דרשה תכנון קפדני ,וחירות מירבית ותיאום מורכב ו מ ס ו ב ך עם רבים. ב ת ו ך ה ת ג ו ע ה ג ו ב ש ו ד פ ו ס י ם שוגים ש ל ר כ י ש ת ת ע ו ד ו ת ,כגון ק נ י ה מ ב ע ל י ה ן האמתיים, ממשלה הוצאת שונים, מהשלטונות תעודות שסיפקו מבתי־דפוס בהוגאה ,ה ש ג ת ט פ ס י טפסים תעודות כאלה • למשרדי ממשרךי הפעלה הממשלה, ש ל ב ת י ־ ד פ ו ס ב מ ח ת ר ת ,ה ז מ נ ה ש ל ח ו ת מ ו ת ב ב ת י ־ מ ל א כ ה שהיו מ ו כ נ י ם ל ה ס ת י ר ן ו ל ס פ ק ח ו מ ר כזה ל ת נ ו ע ה .ה כ נ ת מ כ ש י ר י ־ ב י ת פ ר י מ י ט י ב י י ם ש ב א מ צ ע ו ת ם א פ ש ר י ל ש נ ו ת מלים ,ת א ר י כ י ם , היה יכולת לגלות דרשו פוליטיים, רדיפת את ש מ ו ת וכד׳ ב ת ע ו ד ו ת קיימות .כ ל האנשים אותם המוכנים לשתף הפעולות מתוך פעולה הללו מניעים אידיאולוגיים או ה ו מ א ג י ט ר י י ם ,ו א ת א ל ה המוכגים ל ע ש ו ת ז א ת וכן בצע, פוטנציאליים. דרשו בנוסף לכך להבחין יכולת נחת היה בין לחזק סוגים את שונים שיתוף של עקב משתפי־פעולה הפעולה בין תנועות ציוניות שונות ,ל ה ת ח ל ק ב א י נ פ ו ר מ צ י ה ,ב מ ק ו ר ו ת ,ב מ ש א ב י ם ו א ף ב ש ל ל ; ו א ח ר ו ן אחרון — ל ה י ו ת הוגן כ ל פ י א ח ר י ם א ך יחד ע ם ז א ת ל ה ג ן ע ל ה א י נ ט ר ס י ם ש ל התנועה שלך. נ ח ת היה ל ח ו ש אילו מן ה ת ע ו ד ו ת ע ש ו י ו ת ל ה ב ט י ח א ת ב ט ח ו נ ם ש ל האנשים•. באותה תקופה מעטים דרשו חוליות שוטרים לידה, לא היתה קיימת תעודת־והות אחידה בהונגריה ש ו נ ו ת ת ע ו ד ו ת שונות .ל פ ע מ י ם שחרור משרות תעודה על מקום עבודה ,על בצבא ,או ובמקרים ביקשו תעודת לא תעודת־ חופשה מ ן ה צ ב א ,אישור ע ל מ ק ו ם מ ג ו ר י ם וכד׳. פ ר ש ה מ י ו ח ד ת ב מ י ג ה ה י ת ה ייצורן של ת ע ו ד ו ת ח ס ו ת של ש ג ר י ר ו י ו ת ז ר ו ת ש ל מ ד י נ ו ת נ י י ט ר א ל י ו ת ש פ ע ל ו ב ה ו נ ג ר י ה .ת ע ו ד ו ת של ש ג ר י ר ו ת ש ו ו י ת ,שוודיה, פ ו ר ט ו ג ל ,הואטיקן ,ו א ף ספרד, תעודות ח ס ו ת ש ל ה צ ל ב ה א ד ו ם ה ב י נ ל א ו מ י וכו׳ ה ו כ נ ו ע ל לאלה שמסיבות שונות לא יכלו להתהלך וסופקו המעידות ד י אנשי התגועה ברחובות כשבידיהם תעודות ע ל כ ך ש ה ם ארים. פירטתי פחות של מדינות דרום־אמריקאיות כמו סן־סלודור; אך לא ב ע י ו ת צצו ב ק ש ר ל ר כ י ש ת מזון .מ ה ל ק נ ו ת ,ו א י פ ה ? כ י צ ד ל ה ב ט י ח את בעיות ואלטרנטיבות בקשר לענין התעודות המוויפות, ה ו ב ל ת ם ,איכסוגם ו ח ל ו ק ת ם .כ י צ ד ל ג י י ס כ ס ף למימון כ ל א ל ה ? היו ימים ש א פ ש ר היה ל ק נ ו ת ס ח ו ר ו ת ת מ ו ר ת מטבע• הונגרי ,א ך כ ש ה י ה ב ר ו ר ל א נ ש י ה מ ס ח ר ש כ י ב ו ש הונגריה על ד י הרוסים הולך וקרב, נ פ ו ל י א ו ן זהב ,ת מ ו ר ת ס ח ו ר ו ת י ה ם . 188 ה ם דרשו זהב ,מ ט ב ע זר, או מטבעות ב כ ל פ ע ו ל ו ת ת כ נ ו ן ו ה כ נ ה ה ל ל ו מ י ל א אוסי ת פ ק י ד מ ר כ ז י .ש י ק ו ל י ו ו ה ש ק פ ו ת י ו זכו כל רבה. לתשומת־לב מעשיותו, תבונתו, האנליטי כשרו לראות ויכולתו את ה ה ש ל כ ו ת ש ל ה ח ל ט ה כלשהי ,שיוו מ ש ק ל ר ב ל ד ע ו ת י ו . הוצאת אנשים מידי שליטתם של הנאצים ת ח ו ם ש נ י ב פ ע ו ל ו ת ה ה צ ל ה היה ה ר ח ק ת ם של א נ ש י ם מ א י ז ו ר י ס כ נ ה .פ ע ו ל ו ת ה ת נ ה ל ו ת ו ך מ ג ע ישיר ע ם שוטרים ,ע ם .ש ו מ ר י הגיטו ,ע ם א נ ש י פ ל ו ג ו ת אלה צ ל ב ־ ה ח ץ ,ע ם ה ז ׳ נ ד ר מ ר י ה ה צ ב א י ת ואף ע ם חיילים ג ר מ נ י ם א נ ש י אס.אס .ב פ ע ו ל ו ת א ל ה הופיעו ב ד ר ך ־ כ ל ל ח ב ר י ה ת נ ו ע ה כ ש ה ם מ ח ו פ ש י ם ב ב ג ד י חיילים ,של א נ ש י צ ל ב ־ ח ץ וכד׳ ,ו ב ד ר ך זו ה צ י ל ו ל א א ח ת ק ב ו צ ו ת אנשים ,א ש ר ל ל א ה ת ע ר ב ו ת ם היה ג ו ר ל ם נחרץ. כמה ש ל ו ע ל א היו מ ק ר י ם של כ ש ל ו ן ב ת פ ק י ד י ם הללו .כ נ ר א ה גילו את אומץ־לב, הנאצים אלה חשפו חברים וביטחון קור־רוח להאמין להם. א ת עצמם עצמי ב ת ח ו ם זה במידה בוצעו לסכנה, כזאת, ו מ ע נ י י ן לציין, שבכל מופת פעולות שעד שחברים אלה המקרים שכנעו ר ב ו ת ומן הראוי היה ל ר ש ו ם א ו ת ן ולחוקרן. ב ו נ ק ר י ם )או מ ק ו מ ו ת ־ מ ח ב ו א ו מ ח ס נ י ־ ם ת ר ( הקמת בתוכם, ו ה ס ת ר ת אנשים שימשה כ א ח ד ה א מ צ ע י ם ל ה ב ט י ח א ת ב ט ח ו נ ם של א ל ה ש ה ו צ א ו מ צ פ ר נ י הנאצים; פ ע ו ל ו ת א ל ה ה ת נ ד ב ו ו נ ב ח ר ו א נ ש י ם יחידי ס ג ו ל ה ש ה ת א י מ ו ל ת פ ק י ד י ם לביצוע ה ל ל ו ב מ ר א י ה ם החיצוני ,ב ט ו ן ד י ב ו ר ם ו ב ע מ י ד ת ם .אוסי ל א ה ש ת ת ף ב א ו פ ן פ ע י ל במעשים הללו אלה, השתייך אך ל א ג ה לאספקת לקבוצה וציל מלע שהכשירה הקרקע את הנועזים למעשים ש ה ל דרוש ל ה צ ל ח ה . דאגה לאספקה ולמודל העצבים מרכז ובמשרדים של ההצלה פעולות הל בית הזכוכית מפוזרים ברחבי העיר שנשאו את השלט של ואדאס, שברחוב ״הצלב האדום הבינ לאומי״ .ב נ י ן מ ש ר ד י ם זה עשוי מ ל ב נ י ם ש ל זכוכית ,ז כ ה ל ח ס ו ת ה של ש ג ר י ר ו ת בבודפשט, שוויה ו ב ת ל ה ב נ י ן רוכזו ח ל ק מ א ל ה ש ב ר ש ו ת ם מ מ ש ל ת ש ו ו י ה .ב ת נ א י ם ר ג י ל י ם היה ב נ י ן אך בתנאי לאנשים, תנועות ובמסגרתו תנאי תנאי מצור ומצוקה אך כאמור הנוער הוא ולארגונים הל ש ו כ נ ו בו גם היה ציוניים למעלה מאלף מרכז שונים ת ע ל ו ת ־ ח ס ו ת של ל מ ס ו ג ל ל א כ ס ן כ מ ה ע ש ר ו ת אנשים, העצבים הוקצה איש. של בתוך הבנין פעולות בנין שימש ההצלה. זה תחום מחסה לכל מחיה ע ל ל ם להסתדר. ה ח י י ם היו ק ש י ם מ א ל ,ש ר ר ה צ פ י פ ו ת ב ל ת י נ ס ב ל ת ,מ ח ס ו ר במזון, ס נ י ס צ י ה לקויים ,א ך ל מ ר ו ת ז א ת — א ל ה ש ה צ ל י ח ו ל מ צ ו א ל ע צ מ ם מ ק ו ם בבית־הזכוכית — היו נ ח ש ב י ם ל ב נ י מזל ,שכן הם ל א היו ח ש ו פ י ם ל ה ת ק פ ו ת ר צ ח של א ר ג ו נ י ם נ א צ י י ם ל מ י נ י ה ם . ב ב נ י ן זה ב י ל ה אוסי א ת ה ח ד ש י ם ה א ח ר ו נ י ם ש ל ש ל ט ו ן ה נ א צ י ם ב ב ל פ ש ס . הוא ה ל ש י ל ל ק ו מ ץ ה פ ע י ל י ם שהיו א ח ר א י ם גם ע ל ס ד ר י ה ח י י ם ב ת ו ך ה ב נ י ן וגם דאגו על לאספקת פעולות מזון הצלה לאלפי שכוונו יהודים מתוך שחיו ב י ת זה .פ ע י ל י בבתים אחרים, ההצלה אשר בבית עמךו זה תחת חסות 189 שגרירויות' של מדינות נייטראלי־ות ,לחברים שחיו בעיר במקומות' מפוזרים עם התעודות שסופקו להם על ידי התנועות. למרות הצפיפות׳ הנוראה ולמרות המחסור המעיק במצרכים בסיסיים ,היה המורל של אלה שהשתכנו בבית־הזכוכית גבוה ,לא מעט בזכות ההנהגות של תנועות הנוער הציוניות .הנסיבות כפו לעתים קרובות על יושבי הבית להנמיך את קולם ולפעמים אף לא לדבר כלל ,ולמרות כל ההגבלות הללו התנהלו גם פעולות תרבות שונות ומגווגות בקרבה. גסיתי להציג תמונה של אופיין של פעולות הצלה שבוצעו בבודפשט בימי שלטון הנאצים ושבארגוגן ובביצוען גילו חברי תנועות־הנוער יוומה ותושיה למופת .אחד ממנהיגיהן המוכשרים של פעולות אלה היה אוסי ,שהיה אז, כאמור בסך .הכל בן , ,19 . .בימים קשים הגיע אוסי אל התנועה ובמהרה תפס .מקום בהנהגתה. כשעבר הזעם וחלפה הסכנה ,כשבודפשט שוחררה מכיבוש הגאצים ,ראו הכל באוסי מגהיג צעיר ומוכשר ,המסוגל לשאת בתפקיד מרכזי שיאפשר את ארגונה מחדש של התנועה והפיכתה לכות דומיננטי׳ ביהדות הונגריה .בזכות ההנהגה ,שאוםי היה אחד,מפעיליה ,הפכו תנועות הנוער הציוגיות לגורם חיגוכי בעל־עוצמה ,והודות לכך — הכשירו אלפי צעירים לקראת חיים חדשים בארץ ישראל. 190 ד׳׳ר אכנה פדרבוש־אופיר השואה והמרי באחת החוליות בשרשרת המרטירולוגיה היהודית בשנות הכיבוש הנאצי — בעיר טרנופול )מיגון חוויותי האישיות( עיר ואילו המחוז כיום טרנופול, שייך לברה״מ, השוכנת היתד. באיזור אחד שנקרא המרכזים בעבר גאליציה המזרחית חיי התרבות והפעילות של הציונית של י ה ד ו ת פ ו ל י ן ו ה ק ר י נ ה מ א ו ר ה ע ל כ ל הישובים ה י ה ו ד י ם ש ב ס ב י ב ת ה . השאיפה ל ק י ד מ ה ו ל ר כ י ש ת י ד ע מ צ א ה א ת ביטויה ב ת נ ו ע ת ״ ה ה ש כ ל ה ״ ש נ צ י ג י ה ה ב ו ל ט י ם היו י ו ס ף פ ד ל ו נ ח מ ן ק ר ו כ מ ל ,א ש ר פ ע ל ו ר ב ו ת ב ט ר נ ו פ ו ל ,ע י ר מ ו ל ד ת ם . עברה לימים הענפה הפעילות בתחום הפצת ההשכלה ללי החברה ״תרבות״. א ת ה פ ל ג ה ד ת י ש ל ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת ייצגו ב כ ב ו ד ה ר ב נ י ם מ ב י ת ב א ב ד ו ב ר א ש ם , ב ת ו ר ה ,ה ר ב יוסף ב א ב ד . הגדול על ב ט ר ם ה ת כ נ ס ה ק ו נ ג ר ס הציוגי הראשון ה ת א ר ג נ ה ב ע י ר ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת כ״ארגון־אהבת־ציון״. ל א ח ר מ כ ן ק מ ו א ר ג ו נ י ם ציוניים ר ב י ם ב נ י כ ל הגוונים, מן הימין ומן ה מ ר כ ז ו ע ד ל ש מ א ל .ר ו ב ר ו ב ו ש ל ה נ ו ע ר ה ת ר כ ז ב ת ג ו ע ו ת ה מ ז ו ה ו ת ע ם הציונים ה כ ל ל י י ם ,כגון ״ ב ר ־ כ ו כ ב א ״ ,״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ ,״ ק ד י מ ה ״ ו ע ל . לפני פרת מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ־ ה ש נ ל ,ה י ו ו ת ה ה א ו כ ל ו ס ל .ה י ה ל י ת ,ב ת 18,500 מכלל תושבי העיר. ספטמבר מחלש נפש, כשליש שנת 1941היתד .ט ר נ ו פ ו ל ב ש ל י ט ת ה ש ל ב ר ה ״ מ .ה ט ר ג ד י ה ש ל ה א ו כ ל ו ס ל ה ל ו ד י ת החלה ע ם ח ד י ר ת ם של הנאצים לעיר ,ביולי של שנת 1939 עד יולי .1941 לא עברו אלא ארבעה ימים מיום פ ל י ש ת ם של הגרמנים וכבר נרצחו ששים ושלושה לראשונה 1941 אינטלקטואלים ובכלל זה ראשי הקהילה. כעבור מספר ימים בוצעה א ק צ ל ר ב ת ־ מ מ ד י ם ש ב ה נ ו ר ו ל מ ו ו ת ח מ ש ת א ל פ י ם גברים .ב א ו ק ט ו ב ר הקימו ה ג ר מ נ י ם גיטו ב ע י ר ו ל מ פ ק ד ו נ ת מ נ ה א ו ב ר ש ט ו ר מ פ י ר ר ,איש אס.אס,. הרמן מ י ל ר ) ע ם ת ו ם ה מ ל ח מ ה הגסטאפו נ ל ו ן למוות ל ו צ א להורג( .מ ל ב ד הגיטו הקים ב ס ב י ב ת טרנופול שלושה מ ח נ ו ת כ פ י ל :בזאגרובלה ,הלובוצ׳ק הגדול 191 שנים־ עשר וקמיונקה. התכופות, וששה נרצחו אלף יהודים רוכזו ב י ר י ו ת או בתוך ב ת א י הגזים הגיטו. בבלז׳ץ רובם )ביניהם ניספו באקציות הורי ושלושים גם מ ב ג י מ ש פ ח ת י ( ,גוועו ב ר ע ב או מ ת ו מ מ ח ל ו ת . ,1942כ א ש ד ע מ ד הגיטו ל פ נ י ה ח י ס ו ל ה ס ו פ י ,ה ג י ע מ ה ע י ר ל ב ו ב בדצמבר אוגטרשטורמפירר להקמת ש ל אם.אס ,.ר י ש א ר ד ר ו ק י ט ה ,ו ה ק צ ה ח ל ק מ ש ט ח ו ש ל הגיטו מ ח נ ה ־ כ פ י ה .ש מ ו נ ה מ א ו ת א נ ש י ם צעירים ו מ ו כ ש ר י ם מ״מחנה יצאו רוקיטה״ לעבודות קבוצות שונות, חח ג ב ח ת ל מ ט ר ה זו. בצד מלווים ה״ארי״, ב א נ ש י ה מ י ל י צ י ה ש ל ה מ ח נ ה .ה מ ח נ ה היה ס ג ו ר ו מ ס ו ג ר ,מ ו ק ף ג ד ר ת י י ל ושמור בקפידה. שארגן בבוקר ובערב נערך מסדר לבדיקת בליווי הנוכחות, תזמורת צלילי ר ו ק י ט ה ,ש ה י ה כ נ ר במקצועו. מ ח נ ה זה חוסל סופית באקציה שבוצעה ב־ 23ביולי ,ב ש נ ת .1943ה א ס י ר י ם פטריקוב, מספר בשורות הועמדו קילומטרים. הכריז ורק ואנשי הריצו אס.אס. לכפר אותם המרוחק ש ם ' נ ו ר ו כולם׳ ל מ ו ו ת ו נ ק ב ר ו ב ק ב ר ־ א ח י ם .ל א ח ר א ק צ י ה ס ו פ י ת זו, ה ג ס ט א פ ו כ י ט ר נ ו פ ו ל היא ״יודן־ריין״ .י ה ד ו ת חדלה להתקיים, טרנופול י ח י ד י ם ה צ ל י ח ו ל ה י מ ל ט ב ט ר ם ש ח ו ס ל ה מ ח נ ה ו ל מ צ ו א מ ח ס ה ב צ ד ה״ארי״ ) ב י ג י ה ם ש ת י אחיותי ,גיניה וטינצ׳יה ו א נ י ( * . ה י ת ה זו מ ש י מ ה כ מ ע ט ב ל ת י א פ ש ר י ת ל א ר ג ן ת ג ו ע ת מ ר י ב ג י ט ו ש ל ט ר נ ו פ ו ל ו ב מ ח ג ה ל ע ב ו ד ת ־ ה כ פ י ה שבעיר ,ו ז א ת מ ט ע מ י ם א ו ב י י ק ט י ב י י ם ו ס ו ב י י ק ט י ב י י ם כאחד. ה ס י ב ה ה א ו ב י י ק ט י ב י ת נ ע ו צ ה היתד• באופייה ה מ י ו ח ד ש ל ט ר נ ו פ ו ל ,א ש ר א ו כ ל ו ס י י ת ה היתד .מ ו ר כ ב ת מ ב נ י ש ל ו ש ה לאומים •:ש ל י ש מ מ נ ה היו יהודים ,ש ל י ש — פ ו ל נ י ם — ושליש אוקראינים. במלוא־מובן־המלה. אפוא הפך מחתרתית את יחסם הבידוד ארגון הפולנים של המוחלט פ ע ו ל ו ת המרי של והאוקראינים היהודים לבלתי בקרב אפשרי. ליהודים עויין היה האוכלוסיה המקומית ההכרחי לפעילות התנאי ה י ה י צ י ר ת ק ש ר ע ם ה צ ד ה״ארי״ ,כ ך י ל ה ש י ג מזון ,נ ש ק ו ת ח מ ו ש ת , וכן מ י ד ע ע ל ה מ ת ר ח ש ב ש ט ח — ו ב ש ע ת הצורך ,מ ק ו ם ש א פ ש ר יהיה ל ה ס ת ת ר אולם בו. הלא־יהודים, אגשי העיר לא והכפר, בלבד זו שלא אחרי מילאו ה ת נ א י ם ה א ל ה ,א ל א ר ב י ם מ ה ם בזזו א ת ש א ר י ת ה ר כ ו ש ה י ה ו ד י ו ר צ ח ו א ת פליטי הגיטו בכפרים והמחנה שביקשו להסתתר בשטחם .נוסף על ו ב י ע ר ו ת ש ב ס ב י ב ת העיר .היו א ל ה כ ך שוטטו כנופיות רבות אוקראינים המכונים ״באנדרובצי״ ו ב ח י מ ה ש פ ו כ ה ר צ ח ו כ ל יהודי ש נ ק ל ע ב ד ר כ ם . אמנם נמצאו ביערות טרנופול פרטיזנים רוסיים שלחמו בכוחותיו של ה י ט ל ר ,א ב ל א ל ה מ ו כ נ י ם היו ל צ ר ף ל ש ו ר ו ת י ה ם ל ו ח מ י ם י ה ו ד י ם ב ת נ א י שיצטיירו בנשק ב כ ו ח ו ת ע צ מ ם ,שיהיו בעלי כ ו ש ר ג ו פ נ י מ ע ו ל ה ו ב ע ל י נםיון צ ב א י ויביאו ס כ ו מ י כ ס ף גבוהים .מ פ ק ד י הפרטיזנים אף יעצו ל י ה ו ד י ם ה ר ו צ י ם ל ה י ל ח ם בנאצים, לבצע פעולות חבלה בתוך שטח מגוריהם וטענו, כי ת ה י ה .זו עזרה חשובה לאגשיהם הלוחמים. * מפי שמעון ויזנטל נודע לי לא מכבר ,כי מפקד מחנה הכפיר .רישארד רוקיטה, שנודע לשמצה באכזריותו במחנה ״יאנובסקי״ בלבוב ,גתגלה על ידו בהמבורג .הוא עבד כשומר־לילה והחליף את שמו ל־דומאגאלה .מת בבית החולים של הכלא בטרם נערך גגדו משפט. 192 הסיבות שבגללן הסובייקטיביות היה אי־אפשר פעולות לארגן נבעו מרי מ מ צ ב ם ה ג ו פ נ י ו ה נ פ ש י של בלואי ה ג י ט א ו ת ו ה מ ח נ ו ת .עיגויי הגוף ו ה נ פ ש ה ב ל ת י אנושיים, בני החיים ה נ ת ו נ י ם בסכנה אימת מתמדת, הגירוש, לגורלם החרדה של ה מ ש פ ח ה ו ש ל ידידים ,ה ה ו צ א ו ת ל ה ו ר ג ביריות ,ה ר ע ב ,ה ת נ א י ם ההיגיניים הגרועים, לשינוי ה מ ג י פ ו ת העושות ש מ ו ת ב ב נ י ־ א ד ם ,ו ע ב ו ד ת ־ ה כ פ י ר — .כ ל א ל ה ג ר מ ו קיצוני באדישות, בהם במבנה האישיות. התבטא השינוי בקהות החושים, בפסיביות, בדיכאון ו ב א ז ל ת ־ י ד נ ו כ ח ע ו צ מ ת ו ה מ ו ח צ ת ש ל האויב .כ א י ל ו ש ו ת ק ה כ ו ש ר ל ק ו ם ולמרוד או ל פ ח ו ת ל ת ת ביטוי ל מ ח א ה נ ג ד מ ע ש י השטן ש ל הסופי״*. ״הפתרון והנה, בנ סיבו ת אלה שנראו כ ח ס ר ו ת כ ל סיכוי לארגן מ ח ת ר ת לוחמת בגיטו של ט ר נ ו פ ו ל ו ב מ ח נ ה ־הכפיה ,א י ר ע ב כ ל ז א ת ,ב ש ע ת ח י ס ו ל הגיטו ,מ ק ר ה ב ו ד ד של קבוצת ה ת נ ג ד ו ת פ ע י ל ה לנאצים. בבונקר, ברחוב הסתתרה ה ב א ת ן הירש, י ה ו ד י ם ו ב ח ו ר צעיר בשם זליגגר ב ר א ש ם .ה ם ה ע ז ו ל ה ש ל י ך ר י מ ו נ י ם על ה נ א צ י ם ו ה ר ג ו ו פ צ ע ו א ח ד י ם מהם .ל צ ע ר נ ו ,ל א נ ש א ר ב ח י י ם א י ש מ ה ל ו ח מ י ם ה א מ י צ י ם הללו. ב״מחנה מחתרתי ב פ י ק ו ד ו של יוז׳יו ברה״מ. התא רוקיטה״ ה צ ל י ח ה ק ב ו צ ה ש ל ח נ י כ י ה ת נ ו ע ו ת ה צ י ו נ י ו ת ל א ר ג ן ת א היה בלומנפלד, שהתקשר ישירות עם הפרטיזנים ב ר ש ו ת ו מ ש ד ר ־ מ ק ל ט ז ע י ר ו ס י ס מ ת ו היתד ,״ז׳לזני״. של קומץ ח ב ר י היה מ א ו ר ג ן ל פ י כ ל כ ל ל י ה ח ש א י ו ת ו מ ע ו ל ם ה ם ל א נ פ ג ש ו זה ע ם זה. יוז׳יו פ י ק ד אישית על כ ל א ח ד ו א ח ד ו ג ם אני ,כ ח ב ר ת ק ב ו צ ה זו ,ק י ב ל ת י פ ק ו ד ו ת ישירות ממנו .עם כל החשאיות ידעתי כי פ ע ל ו בקבוצה מ ס פ ר חברי התנועה שלי**: פ ר ד ק ל א ו פ ד ,מוניו ט י י ט ל ב א ו ם ו ק ו ב ה ק נ ו פ פ ה ו ל ץ .כאן ,ב י ש ר א ל ,נ ו ד ע ו לי ש מ ו ת נ ו ס פ י ם של ח ב ר י ה ת א ה מ ח ת ר ת י ש ל נ ו :נ ו ש ק ה ביאלר־גוטמן ,אשר חיה בארץ ,ב נ י הזוג זושיה ח ו ב ן ובייבי ג י נ ס ב ר ג ה ג ר י ם ב ס פ ר ד ,וטופי ל ו ר ב ר ז״ל, נ פ ט ר בישראל .ח ב ר י ה ק ב ו צ ה ש ל נ ו פ ע ל ו אשר ב ר ו ב ם ב צ ד ה״ארי״, במוסכי ה צ ב א ה ג ר מ נ י ה.ו.פ .וגם ב מ ח נ ה ל א י ס ו ף ה ש ל ל .ה ע ב ו ד ה ב מ ק ו מ ו ת א ל ה א י פ ש ר ה ל ה ש י ג ח מ ר י ם הדרושים ל ה כ נ ת פ צ צ ו ת ו ח מ ר י גפץ אחרים .מ ק ו ם המפגש, להם בתחום היה ה מ ח נ ה ,היה ב ב י ת מ ש פ ח ת י ,ב ר ח ו ב צ׳אצקי .23ה ת פ ק י ד ש ה ו ט ל ע ל י נ ו ל ב צ ע מ ע ש י ח ב ל ה ו ה פ ר ו ת ס ד ר ב ק ו ו י ה ע ו ר ף ש ל האויב ,ל ש ב ש ו ל ה ו צ י א מכלל פעולה את והיא, ל ס פ ק ל פ ר ט י ז נ י ם הרוסים פ ר י ט י ל ב ו ש נשי ,כ ד י ש י ו כ ל ו פ ע י ל י ה ם לנוע, מחופשים, כללי התחבורה באיזור טרנופול .ועוד משימה ב ק ר ב האוכלוםיה המקומית מ ב ל י שתתגלה קיבלנו על עצמנו זהותם. ה ס ו ד י ו ת נ ש מ ר ו ב ת א ש ל ג ו ב א ו ר ח כ ה ק פ ד ג י ,ע ד ש ל ע צ ר י אין בלי פ ר ט י ם ע ל פ ע י ל ו ת ם של חברי ,ע ל כן א ת א ר ב ק ו ו י ם כ ל ל י י ם א ת ד ר כ י פ ע ו ל ת נ ו , ורק לגבי גדולה, חלקי אני אוכל להרחיב את הדיבור. כ כ ל ה א פ ש ר ,של ה ל ב ו ש הנשי .ב ת ו ק ף מתפקלי הל לספק כמות ע ב ל ת י היתד .ל י ג י ש ה ח פ ש י ת ל מ ח ס ן הבגדים ,י כ ו ל ת י א פ ו א ל מ ל א א ת ת פ ק ל י כראוי .ב ל ש כ ת ה ע ב ל ה ש ב ג י ט ו ר ש מ ו א ו ת י כ כ ת ב נ י ת גרמנית ,ל כ ן כ ש ה ו ק ם ״ מ ח נ ה ר ו ק י ט ה ״ ,ג ש ל ח ת י ע ם ש ל ו ש * אי ימעתן של העובדות הללו גורמת למרבה־הצער ,להסחת טענות־שוא כלפי קרבנות השואה על שלא אחזו בנשק ולא התקוממו בהמוניהם. ** ״הגוער־הציוגי״. 193 בתבניות נ ו ס פ ו ת ל ע ב ו ד בו. ששרדו ב מ ס ג ר ת ע ב ו ד ת י ח י י ב ת הייתי ל פ ק ח ע ל ה א נ ש י ם מ ה ג י ט א ו ת באיזור ט ר נ ו פ ו ל .ה ו ב ל ת י א ו ת ם לחיטוי ,ס י פ ק ת י ל ה ם ב ג ד י ם והשתדלתי בהם ל ה ש י ג עבורם .מ ק ו ם מ ג ו ר י ם ו ת ע ס ו ק ה .בין ה א נ ש י ם ש ט י פ ל ת י היה גם ה מ ש ו ר ר הפולגי ,א מ ן ה ס א ט י ר ה ו ה א פ י ג ר מ י ם ,ס ט א ג י ס ל ב יז׳י לאץ. יום אנשי א ח ד נ צ ט ו ו י ת י ע ל ידי מ פ ק ד המיליציה .ה ס ר ט י ם נ ו ע ד ו ה ת א ל ס פ ק ס ר ט י ם צהובים לאפשר אשר ל א נ ש י נ ו ל צ א ת כיחידים או ענדו כקבוצות א ל מ ח ו ץ ל מ ח נ ה .ב י צ ע ת י א ת ה ה ו ר א ה ב ח י ר ו ף ־ נ פ ש מ פ נ י ש ה ס ר ט י ם היו ש מ ו ר י ם ב ת ו ך ק ו פ ה מ ש ו ר י י ג ת ו ס ג ו ר ה ב מ ש ר ד ו ש ל מ פ ק ד ה מ ח נ ה ,איש האס.אס .ר ו ק י ט ה . גכגסתי ל ח ד ר בהיעדרו, כאשר שמתי ששכחו לגעול לב א ת הקופה. בחיפזון ה ו צ א ת י יותר מ ע ש ר ה ס ר ט י ם ו ע ג ד ת י א ו ת ם מ ע ל ל ב ר כ י .ח מ ק ת י ב מ ה י ר ו ת ה ח ו צ ה , מאושרת כאשר עלה שהצלחתי למלא א ת ביצענו פ ע ו ל ו ת ־ ח ב ל ה עליגו היה בעזרתם ב ד י א נ ש י ם א ח ד י ם ל צ א ת ל צ ד ה ״ א ר י ״ ו ל ה צ י ל ב כ ך א ת חייהם .מ כ י ו ו ן שעבדתי עם הפקודה וכאשר המסוכנת .הסרטים הביאו ת ו ע ל ת ל ה ת ק ש ר לפרטיזגים. רבה ככתבנית, עוד שני עמדה עמיתים לרשותי דו״חות מכונת על כתיבה חפצי־ערך בחדרון נפרד, שנותרו מהרכוש ושם של ערכתי היהודים וגועדו ל ה י ש ל ח ל ג ר מ נ י ה .מ פ ק ד ה ת א ש ל נ ו ה ו ר ה לי ל ה ד פ י ס ״ א ר ב י י ט ס ־ ק א ר ט ן ״ , א י ש ו ר י ־ ע ב ו ד ה מזוייפים ,ה מ פ נ י ם מ ו ע מ ד י ם ל מ פ ע ל י ם שונים ה נ מ צ א י ם ב צ ד ה ״ א ר י ״ ו ה מ ע ס י ק י ם א ת אסירי ה מ ח נ ה .א ת ה ח ו ת מ ו ת הכין א ח ד מחברינו .ב א י ש ו ר י ם ל א שמו צויין הפועל של שקיבלו ומי אותם יכלו להציל ־ בעזרתם את חייהם. ב ד ר ך זו נ י צ ל נ ו ג ם א נ ח נ ו ,א ח י ו ת י ואני. שיתוף־הפעולה שני בין יערכו הצדדים הרוסים שלנו הוסכם מתקפה עם כי רבתי הפרטיזנים במועד על של שנקבע האויב, ברה״מ מראש והלוחמים באורח טראגי. ובמקום שקבעו ביניהם נסתיים ש ל נ ו וכן מספר של רב א ס י ר י ה מ ח נ ה יטלו ב ה ח ל ק .ה ר ו ס י ם ה פ ר ו א ת ה ה ס כ ם ו ה ס ת ל ק ו ב ח ש א י מ ס ב י ב ת טרנופול ב ל י ל ה ו ד י ע ע ל כ ך .ב מ ע ש ה ןה ה ו פ ק ר נ ו כ ו ל נ ו ל מ ו ו ת בטוח. ביום בו חוסל המחנה ,ב ־ 2 3ביולי ,1943ה ת פ ו ר ר סופית ,ב כ ו ר ח ה נ ס י ב ו ת , ה ת א ה מ ח ת ר ת י שלנו .ר ו ב ח ב ר י נ ו נ י ס פ ו ב ש ע ת ה א ק צ י ה ו ר ק מ ע ט י ם הצליחו ל ע ב ו ר לצד ה״ארי״ ו ל ח פ ש ב ו מ ח ס ה .ע ל ג ו ר ל מ פ ק ד נ ו יוזיו ב ל ו מ נ פ ל ד ידוע לי ,כ י ב ע ת פינויים ש ל ת ו ש ב י ט ר נ ו פ ו ל ,ב י מ י ם ה א ח ר ו נ י ם ש ל פ ע ו ל ו ת ה מ ל ח מ ה ,ה ו א נ א ל ץ ל צ א ת מ מ ח ב ו א ו .כ א ש ר ע ב ר א ת ג ש ר ז ג ר ו ב ל ה ,זיהו א ו ת ו וירו ב ו ל מ ו ו ת . ע ל גורלו ש ל ק ו ב ה ק נ ו פ פ ה ו ל ץ נ ו ד ע ל י כאן ,בישראל ,כי נ פ ל ב ה ת נ ג ש ו ת ע ם הגרמנים. ב א ב י ב ש ל ש נ ת ,1944כ א ש ר נ כ ב ש ה ה ע י ר ׳טרנופול על ד י הסובייטים ,ה ת ב ר ר כי מ ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת ה מ פ ו א ר ת ,ב ת 18,500נ פ ש ,שרדו מ א ה ש ל ו ש י פ ו ת ש ע ה ניצולים ב ל ב ד ; . )מפולנית — רינה נזר( 194 קול משה מלחמת קשרי הצופים חברי עם של הצעירה הגבורה קיבת של ״ניצנים״ יצאה התנועה קיבוץ החלו עוד להכשרה נ י צ נ י ם בפולין, בחוות שחברי בעת צ׳נםטונייב שכבת גריית, ליד היא גור ה ח ס י ד י ת .ל א ח ר מ כ ן ב י ק ר ת י ב ק י ב ת ה כ ש ר ה זה ל ע ת י ם מ ז ו מ נ ו ת ,כ א ש ר ב א ת י מ ה א ר ץ ל פ ו ל י ן ,ב ת פ ק י ד י כ מ ז כ י ר העולמי ש ל ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ .ח ב ר י ה כ ש ר ה עלו זאת ב ת ו ר מעפילים והקימו ארצה קיבת ״הדר״ במושבה בשרון אשר הדרומי, ש נ ק ר א ״ ג ב ע ת ־ ה מ ע פ י ל י ם ״ .ל א ח ר ה פ צ צ ת ת ל ־ א ב י ב ע ל ידי ה א י ט ל ק י ם בראשית לגבעת־ מלחמת־העולם־השניה, המעפילים, הקיבת רבים עברתי עם ועם אשתי הקטנה בתי ו ש ם היינו ל מ ע ל ה מ ש נ ה ,ו ב א ו ת ה ת ק ו פ ה ה ת ק ש ר נ ו מ א ו ד א ל ח ב ר י ה צ ע י ר .היו א ל ה ש נ י ם קשות, סבל הקיבת מ א ו ד מ ח ו ס ר ע ב ו ד ה ,כי מ ה פ ח ־ ס נ י ם ל א ע י ב ד ו א ת ה פ ר ד ס י ם בשל ה מ ש ב ר ב ע נ ף ,ע ק ב א י ־ ה י כ ו ל ת לשווק את הפרי במלחמה. בסוף עליית מנחם הנוער, שנות השלושים ארגנה תנועתנו את הקבוצה הראשונה שלה במסגרת וזו הנוער, נקלסה בכפר־הנוער בן־שמן )קבוצה שמדריכה די, היה ל נ ג ר ( .י ה ו ד י ת ב ר ג מ ן נ ס ע ה אז לפולין ,ב ש ם ה מ ז כ י ר ו ת ה ע ל י ו נ ה ו ע ל י י ת ־ על מנת מנהל כפר־הנוער שלנו מהתנועה עליית־הנוער, לבחור את החניכים, כפי שהוסכם בן־שמן ועם הנרייטה סאלד. ב ט ר ג ס י ל ב ג י ה גם בכפר־הנוער עם באותה מאיר ד״ד זיגפריד להמן, תקופה נקלטו חניכים הם במסגרת שפיה, אף ו ב ו ג ר י ־ ח ב ר ו ת ה נ ו ע ר ה ל ל ו יצאו ל א ח ר מ כ ן ל ה כ ש ר ה ל כ פ ר ־ ר ו פ י ן בעמק ב י ת ־ ש א ן .א נ י ז ו כ ר א ת ביקורי א צ ל ם ב י מ י ם ה ה ם .כ א ש ר נ ת פ נ ה מ ח נ ה קיבת ״למקור״ ״למקור״ ששכן באיזור הפיתוח של הרצליה, לאחר שחברי * מייסדי ק י ב ת ניצנים ובוניו היו ברובם מעפילים ושרידי השואה שמרדו בנאצים ולחמו בגיטאות ובשורות הפרטיזנים ביערות — והם אשר לחמו ועמדו בגבורה ,יחד עם יתר החברים והחיילים ,בקרב הנואש על הגנת ניצנים. לציון לחימתם שם בגולה וכאן במולדת ,מעלה אני בקובץ זה של ״משואה״ את פרשת גבורתם. 195 עלו ל ה ת י ש ב ו ת ל כ פ ר ־ ק ר ע והקימו במקום את ק י ב ת כפר־גליקסון ,ה ע ב ר נ ו א ת ה ה כ ש ר ה מ כ פ ר ־ ר ו פ י ן ל מ ח נ ה זה בהרצליה. ר ב ו ת ע ל זכותנו להקים ק י ב ה נוסף להתישבות וזכינו בכך ,כאשר נאבקנו אושר ל נ ו ל מ ט ר ה זו ה ש ט ח ש ל א ד מ ת ״ ח מ מ ה ״ ב ד ר ו ם הארץ ,צ פ ו נ י ת ל מ ג ד ל ־ אשקלון ,ו כ ד י ל ב צ ע א ת ה ע ל י ה ע ל ה ק ר ק ע היינו צ ר י כ י ם ל א ח ד א ת ג ב ע ת ־ ה מ ע פ י ל י ם ואת בהרצליה הקיבוץ אחד שקיבל את לגוף הצעתי ונקרא צרפנו ״ניצנים״. א ל י ה ם ג ם גרעין ק י ב ו צ י ב ש ם ״ מ ש מ ר ־ ה כ פ ר ״ ש ר ו ב ח ב ר י ו ב א ו מ ת נ ו ע ת נ ו ב ה ו נ ג ר י ה ו ק י ב ל ו א ת ה כ ש ר ת ם ה ר א ש ו נ ה ב ק ב ו צ ת אושה .הגוף ה ר ב י ע י א ש ר ה צ ט ר ף ל ה ת י ש ב ו ת זו ,היו ח ב ר י ״ ש ר ש י ם ״ ,א ש ר י ש ב ו ק ו ד ם ב ל ו ב י ה ש ב ג ל י ל ה ת ח ת ו ן .כ ד נ ת ל כ ד גוף ה ת י ש ב ו ת י בן מ א ה ו ע ש ר י ם איש .היו אלה ש נ ו ת ה מ ל ח מ ה ה ע ו ל מ י ת ,ו ב א ו ת ם י מ י ם ה ו ק מ ה ה ב ר י ג ד ה ה י ה ו ד י ת ב מ ס ג ר ת ה צ ב א הבריטי ,ו כ ן ה ח ל ג י ו ס צ ע י ר י ם לשורות הפלמ״ח .כ־ 30חברים מהקיבוץ התגייסו למלא תפקידים ב מ א ב ק הכללי ש ל ה י ש ו ב :ב ש ו ר ו ת ה פ ל מ ״ ח ,ה ב ר י ג ד ה ו א ף בין י ח י ד ת ה צ נ ח נ י ם ל א ג פ ק ד מ ק ו מ ם . בסוף 1943ע ל ת ה ה ק ב ו צ ה ל ה ת י ש ב ו ת ו כ ל ח ל ק י ה ה ס כ י מ ו ל א מ ץ א ת ה ש ם ״ניצנים״. היה ז ה מ א ו ר ע ח ש ו ב ב ת נ ו ע ת נ ו ,ב א ש ר זו ה פ ע ם ה ר א ש ו נ ה הקימונו ב ד ר ו ם ־ ה א ר ץ ,א ז ו ר ש ה י ה עדיין ב ר א ש י ת יישובו .גציגי מ ו ס ד ו ת ציוניים ישוב והסתדרותיים וידידינו מ ה מ ח נ ה הציוגי־הכללי־המתקדם באו כולם ל ה ש ת ת ף ב ח ג י ג ת בהכנת העליה ע ל ה ק ר ק ע ש נ ע ר כ ה ב י ״ א ב כ ס ל ו תש״ד .הייתי ע ס ו ק אז מ א ו ד העליה ע ל ה ק ר ק ע ,ב ב י צ ו ע המיזוג ש ל ה פ ל ו ג ו ת ה ש ו נ ו ת ל ק י ב ת א ח ד ,ו ב ה ש ג ת ה ז כ ו ת ל ה ת י ש ב ו ת ע ל ה א ד מ ה הזאת. אחרי ש מ ח ת ה ע ל י ה ב א ו ימים אפורים .ה ק י ב ת היה מ ב ו ד ד ו מ ו ק ף י ש ו ב י ם ראו את הגקורה החדשה בעין־יפה. האסון הראשון שפקד את ערבים שלא ניצנים ה ת ר ח ש ב א ׳ מ ג ח ם ־ א ב תש״ד ,כ א ש ר ש ל ו ש ה מ ט ו ב י ה ח ב ר י ם ש ה ש ת ת פ ו ב ק ו ר ס גוטרות ,ג ה ר ג ו ע ל ד י מ כ ו נ י ת הנהוגה ב ד י ב ר י ט י ש ד ר ס א ו ת ם ב ד ם ק ר . ענפי המשק של ה ק י ב ת החלו ל ה ת פ ת ח צעד־צעד; בו־ומנית החל הצבא הבריטי ל ד ה ק י ב ת מ ח נ ו ת צ ב א ,ב ה ם ע מ ד ל ה ש ת ק ע ,ו נ ו צ ר ו ק ש ר י י ד י ד ו ת בין לבנות החיילים ו ה ק צ י נ י ם ה ב ר י ט י י ם ל ב י ן ח ב ר י ה ק י ב ת . ה ת פ ת ח ו ת יפה ה י ת ה צפויה ל ק י ב ת .נבנו בתי מגורים ל ח ב ר י ם והוקם חדר־ הגדול. האוכל הקיבת עמד בקשרים הדוקים עם החברים שהיו בחתילארץ בשירות הבריגדה וציפה ל ש ו ב ם עם תום המלחמה ,על מ נ ת ל ה ר ח י ב א ת הביח ולפתחו. הלבן״ כ א ש ר ה י ש ו ב ה ע ב ר י ב א ר ץ ניהל א ת ה מ ע ר כ ה גגד מדיגיות בה נ ק ט השלטון המנדטורי ,אשר מנע א ת עליית שארית־הפליטה ,הורדו ב ח ו ף נ י צ נ י ם מ ע פ י ל י ה א נ י ה ״ ש ב ת י לוזינסקי״ .ןה היה ר ג ע ד ר מ ט י החברים. את ״הספר־ מ א ד בחיי ה צ ב א ה ב ר י ט י ה ט י ל ע ו צ ר ע ל ה ק י ב ת ל מ ש ך כ מ ה ימים ,כ ד י ל ג ל ו ת המעפילים הבריטים הגלו שהתערבבו אותם אל בין חברי מחנות הקיבת המעפילים ויהדים בקפריסין, מכל ישובי ועצרו רבים הסביבה; ובתוכם חברי ק י ב ת שמיאנו — כמו המעפילים — להודהות. אולם המהלומה ה ב א ה היתה הקשה מכולן :עצרת האומות המאוחדות החליטה ע ל ה ק מ ת מ ד י נ ה י ה ו ד י ת ב ח ל ק ש ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ו ל פ י ת כ נ י ת זו ע ל ו ל היה ק י ב ת ניצנים 196 להישאר מ ח ת ל ש ט ח ה מ ד י נ ה ה י ה ד י ת .מ צ ד א ח ד היתד .ה ש מ ח ה ג ד ו ל ה על שנזכה במדינה משלנו ,א ך מצד שני גדולים היו ה ע צ ב והחרדה ב ד ב ר גורלה ק ב ו צ ת ניצנים. של עם מצב לה מלחמת תחילת הרגיש העצמאות ניצנים קיבוץ החמורה. בבדידותו ה ת ח ב ו ר ה נהיה קשה מנשוא ל א ח ר ש ה ע ר ב י ם מהישובים הסמוכים ה ת נ כ ל ו ת כ ו פ ו ת .ח ב ר הקיבוץ ש ח ז ר מ כ י נ ו ס ש ל פ ל מ ״ ח ,נ ר צ ח ב ד ר ך ו כ ל י ־ ר כ ב ש ל הקיבה גפגעו .היו הרוגים ופצועים .ה צ ב א ה א נ ג ל י פ ו נ ה יותר; גברה עוז־ החה כ מ ע ט ו ג פ ס ק .היה ה כ ר ח ל ה פ ס י ק א ת ע י ב ו ד ה ש ט ח י ם ה מ ר ו ח ק י ם ו ל ה ב ט י ח שמירה ביום בחודש מארס של המשא חברי ובלילה. הקיבה פנים־אל־פנים נותרו מהסביבה והמתיחות גשמעו ק ו ל ו ת גפץ ויריות עם ללא האויב. הפוגות. הקשר המצב עם החמיר .1948ה ה ת ק פ ה ה ר צ י נ י ת ה ר א ש ו נ ה ע ל ה ק י ב ה נ ע ר כ ה ע ל מ כ ו נ י ת ה ק י ב ה שחזרה מן העיר ובה והרוגים. פצועים למשק אולם נהדפו .העתונות כתבה אז: לעמוד ב ש ע ר ״ .ח ב ר י ה ק י ב ה יצאו ל פ ע ו ל ו ת ת ג מ ו ל ו פ ג ע ו התקרבו הערבים ״קבוצת ניצנים הוכיחה את יכולתנו בתחבורה הערבית. ע ק ב ק ש י י ה ת ח ב ו ר ה ו ה ס כ נ ו ת ג ו צ ר ק ש ר ע ל ל י ה מ ט ו ס שהיה ח ג מ ע ל ה נ ק ו ד ה חמרי רפואה ,ת א ר ומצרכים הכרחיים אחרים ,ובעיקר ומצניח ב־26 האויב במארס הותקף הישוב במרגמות. ה מ ש ק שוב, התבצר ו ל מ ח ר ת היה הוכנו יותר, נסיון מקלטים תחמושת. נוסף, ונבנו בו השתמש וגדרות עמדות ת י ל .כ כ ה ע ב ר ו ה י מ י ם ב ח ר ד ה ודאגה .ב־ 16ב א פ ר י ל ה ו ת ק ף ש ו ב הישוב ב י ר י ו ת כ ב ד ו ת ש ג י ת כ ו ע ל י ו מ כ ל ה ע ב ר י ם .מ מ ט ה ח ט י ב ת ג ב ע ת י הודיעו ל ק י ב ה :״החזיקו מעמד. שרק אנו פותחים בפעולה״ .ניצנים הוסיפה ל ה י ו ת נקודה מ ב ו ד ד ת ומנותקת מטוס ויין הגיע שררה ״אדמה הרגשה זו, לנסשה! עברל, אליה מ פ ע ם לפעם. קשה, וכאשר בליל־הסדר המג״ד הגיע שנערך למשק, במקום שאלו ללא אותו מצות החברים: א ד מ ת ניצנים ,ה ש ק ע נ ו ב ה מ י ט ב כ ו ח ו ת י נ ו ,ו י ו ד ע י ם א נ ו כי א ס ו ר אולם איך נמשיך להחזיק מעמד ב נ ק ל ה ה מ כ ו ת ר ת על כ א ש ר אין אפשרות להעביר רצינית תגבורת כדי מכיתורה ,ובעת שמלאי האספקה מ ל ל ך ל והולך?״ קשה לחלץ ל י אויב מ כ ל הנקלה את ה ל למג״ד להשיב על ם ע נ ו ת אלו .ה ו א ה ס ב י ר א ת הקשיים ה כ ר ו כ י ם ב ה ס ר ה מ ל י ת ש ל ה מ צ ו ר ע ל נ י צ נ י ם ו ה ו ס י ף :״עז־ ע ת ה ל א נ ע ז ב ה שום נ ק ל ה מ י ו ש ב ל ,ו ל א נ ש כ ח ה מ ל ב מ ג י נ י הישוב. ס ב ו ר נ י כ י ל א רחוק היום כי ניתוקה ו ב ד ל ו ת ה של ניצנים תהיה ל נ ח ל ת לכן העבר .ב א ש ר לאספקה ,ע ל עם בוקר תגיע לניצנים שיירה ב ת חמישה משוריינים עם א ס פ ק ה ל ש ב ו ע י י ם ״ .ואכן ב ש ע ה ש ש ב ב ו ק ר נ כ נ ס ה ה ש י י ר ה ל ח צ ר . קרוב ל־ 15במאי בוצעה על ל י הלוחמים פעולה נועזת ,ב ה נכבשו כפרי הסביבה נקמה ואנשינו נסלו חזרה את הביזה ש נ צ מ ב ר ה על נפתחה. תמה ב ח ו ר י נ ו ש נ פ ל ו ע ל ל א עוול דם ב ח צ ר ו ת ה ע ר ב י ם .ה י ת ה זו בכפם .אולם הדרך ה ל י ע ו ת ע ל נ פ י ל ת גוש־עציון ה ד ה י מ ו לכאו את לניצנים סרם החברים ,כי מ צ ב ם ה ל ל ז ה ש ל גוש עציון .גם ס כ נ ת ה צ מ א ו ן ר ל פ ה ע ל ר א ש ם .ב־ 14ב מ א י מאזינים ח ב ר י ה ק י ב ה ל ס כ ם ה כ ר ז ת ה מ ד י נ ה ,ש מ ח ה ג ד ו ל ה היתד .ב מ ק ו ם ל ר ג ל המאורע ,ו ע ל אף האבל ל ס ב ל הם שרים ורוקדים .ב ב ו ק ר שומעים על ה פ צ צ ת תל־אביב את ועל הילדים מן פלישת ה צ ב א ו ת הערביים. הקיבה. היו ויכוחים ב־17 קשים במאי כי ל ה י פ ר ד מהילדים .אולם ה פ ק ל ה היתה ח ד ־ מ ש מ ע י ת רבים נתקבלה מן פקלה ההורים לפנות ל א ,רצו ל ל הכרח לבצעה .ה ק י ב ה 197 הוזהר ש כ ע ב ו ר יום ב ב ר א י ־ א פ ש ר יהיה ל ב צ ע ג ם א ת זאת .ה ה ו ר י ם נ ש א ו א פ ו א את הילדים ו א ת בלילה באר־ ה ת י נ ו ק ו ת ת ו ך ס כ נ ת נ פ ש ו ת ממש ,ע ד ל מ ו ש ב טוביה .היה זה ל י ל ה ד ר מ ט י ו ק ש ה מ א ו ד ל ק י ב ה ,פ ר ק ש ל א י י ש כ ח ב ח י י ה ק י ב ו ץ , ב ס פ ר ״ ח ט י ב ת גבעתי ב מ ל ח מ ת הקוממיות״ ,ו ב פ ר ס ו מ י ם ו פ ר ט י ם עליו נ ת פ ר ס מ ו של ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ . בשבת, במאי ה־29 בשעות הבוקר, התצפית מגלה תנועה רגילה בלתי ב ס ב י ב ה .טור מ ש ו ר י י ן ש ל ה צ ב א ה מ צ ר י מ ת ק ד ם צ פ ו נ ה לכיוון א ש ד ו ד .ה ת צ פ י ת אלף מוגה תותחים ולמעלה כבדים. מזה רגשות מכוגות קשים הסוגים: מכל בלב מכרסמים טנקים, החברים: משוריינים, היוכלו זחלמים, בפני לעמוד הכוח ה ר ב הזה ,כ א ש ר אין ל ה ם נ ש ק א נ ט י ־ ט ג ק י ו ח ס ר ה אפילו מ כ ו ג ת יריד .כ ב ד ה ? כי הרי באותן ש נ י ם נ א ל ץ ה י ה כ ל ק י ב ו ץ .להצטייד ב נ ש ק ו ל ר כ ו ש א ו ת ו ב כ ס פ ו ה ת נ ו ע ה ש ל ג ו ע ש ת ה מ א מ צ י ם ר ב י ם כדי ל ה ש י ג א ת ה כ ס ף הוא. ניצנים .ח ב ר י קיבה ב י ק ר ו אצל המזכירות והנשק בן־גוריון ואשכול ו ש מ ע ו עבור הבטחות ש ל א גתגו ת ו צ א ו ת .היתד .ל ג ו ה ר ג ש ה קשה ,כי ל א היינו ב ט ו ח י ם א ם מ פ ק ד ת גבעתי מצדה חטיבת סיפקה לקיבה הדרוש להגנתו. את הגשק מאוד חרדגו ל ג ו ר ל ניצנים .אגי ה י י ת י אז ב י ר ו ש ל י ם שהיתר .גצורה ,וחברי ב מ ז כ י ר ו ת ה ת נ ו ע ה את המשק. היו ע ר י ם ו ד ר ו כ י ם ל ק ר ב ו ת בגיצגים .ה א ו י ב ה מ צ ר י ה ת ח י ל ל ה פ ג י ז ת ח י ל ה הוא פ ס ח ע ל נ י צ נ י ם ,א ו ל ם א ח ר ־ כ ך ה ב י נ ה מ פ ק ד ת ה צ ב א ה מ צ ר י ש א ס ו ר לה ל ה ש א י ר י ש ו ב מ כ ו ת ר זה ,א ש ר יכול ל ה ת ג כ ל לה .ה פ ג ז י ם ה מ צ ר י י ם נ י ת כ ו על ה ק י ב ה יום ו ל י ל ה ו ה ר ס ו א ת ה ב ת י ם ע ל ח ד ר ה א ו כ ל שלו .כ ל ע ג פ י ה מ ש ק ה ו כ ח ד ו ע ל ידי ה פ ג ז י ם .ח ב ר י ה ק י ב ה ו ה ח י י ל י ם ש ה י ו א י ת ם ב מ צ ו ר הזה ,ה ר ג י ש ו שפני לתל־ אביב האויב ל כ ב ו ש א ת ה נ ק ו ד ה .ה א ו י ב ה מ צ ר י ה ת כ ו ו ן הרי ל ה ג י ע ב כ מ ה זרועות ,ו ה ו א ה ח ל י ט ל כ ב ו ש א ת נ י צ נ י ם ע ל מ נ ת ש ל א ת ה י י נ ה ל ו ה פ ת ע ו ת מ ן העורף .מ ל ח מ ת ם ש ל ח ב ר י גיצגים ג ר מ ה ל א ב מ ע ט ל ע י כ ו ב ה ת ק ד מ ו ת ו ש ל הצבא צפוגה. המצרי והחיילים החברים בגיצגים היו מותשים, אך הגגו על ה נ ק ו ד ה יומם ולילה .כ ו ח ם ב א ג ש י ם היה מועט ,ו ה ם מ ג ו ר ק מ א ה ו א ר ב ע י ם א י ש : חברות חברים, איטלקים וחיילים, ונשקם כלל בסך הכל ארבעה מקלעי ברן, רובים אחדים ,מ ע ט ר ו ב י ם א ג ג ל י ם וקנדים ,כ מ ה ת ת ־ מ ק ל ע י ם ו ש ת י מ ר ג מ ו ת ב נ ו ת שני איגטש .ר ו ח ם ש ל ה ל ו ח מ י ם היתד .איתם ,הסכגה ה ת ק ר ב ה א ל י ה ם כ ל ה ם ה א מ י נ ו כ י מ מ ל א י ם ה ם ת פ ק י ד ח ש ו ב ע ל ידי ה ט ר ד ת ה א ו י ב ה מ צ ר י , רגע. ועיכוב ה ת ק ד מ ו ת ו לכיוון ת ל ־ א ב י ב .ה ם ד ע ו ש ה ם מהווים ע מ ד ה ק ד מ י ת . לאסוגות מכלל ש ג י ת כ ו ע ל ר א ש י ה ם ,נ ו ס ף עוד א ח ד כ א ש ר מ כ ש י ר ה א ל ח ו ט י צ א פעולה .ה ם נותקו מכל קשר עם ה ח ה ו כ ך חיו ל מ ע ל ה משבוע ימים, מ ג ו ת ק י ם וסגורים כ ל י ל .ב ס ו ף ה ש ב ו ע ה ח ל ה ה ת ק פ ה ק ש ה של ה צ ב א ה מ צ ר י ע ל י ה ם . המצרים רצו לעייף א ו ת ם ב ל י ל ה כדי שיוכלו ל ה ס ת ע ר עליהם ב י ו ם .כ ל ה מ כ י ר את המצב הטופוגרפי של הישוב, יודע שמכל העברים חולשות עליו גבעות ו ח ו ל ו ת ש פ ת הים ,ו מ צ ד צ פ ו ן ו מ מ ז ר ח ס ו ג ר עליו ה מ ח נ ה האנגלי .העזוב .ה מ צ ר י ם יכלו ל ה ת ק ר ב ב ח ש כ ת ה ל י ל ה ק ר ו ב ל ע מ ד ו ת ולמצוא מ ח ס ה ב ת ו ך ה ב ת י ם הפנויים של ה מ ח נ ה .ה צ ב א ה מ צ ר י ר י כ ז ל מ ת ק פ ה זו א ת ה ב ר י ג ד ה ה־ ,9מ ה ט ו ב ו ת ב י ו ת ר שלו ,ל מ ע ן כ י ב ו ש ניצגים .ת ו ת ח י ם ,מ ר ג מ ו ת ,טגקים ,משוריגים ,ז ח ל מ י ם ו מ כ ו נ ו ת יריה ,כ ל כלי ה מ ש ח י ת ה ל ל ו ה ו פ ע ל ו נ ג ד הישוב הנצור ,א ו ל ם ל י ש ו ב ל א ה י ה 198 להשיב ע ל ההפגזה ,כי גם א ר ב ע ת המקלעים שלהם נהרסו ,ורבימ מבין במה אנשי את הצוות נהרגו. ב ל ם נ ש א ר ו ר ק קומץ ר ו ב י ם ו ת ת ־ מ ק ל ע י ם .ה מ צ ר י ם פ ר צ ו ה ג ד ר ה צ פ ו נ י ת ו ה ש ת ל ט ו על כ מ ה עמדות .ה ק י ב ה ס ב ל א ב י ר ו ת ק ש ו ת .אז החליט של ה מ פ ק ד ע ל נ ס י ג ה כ ל ל י ת ל ב י ת ה ע ר ב י הדו־ ק ו מ ת י ש ע מ ד ב ק צ ה ה ד ר ו מ י המחנה, מסוימת התארגנה ושם ב ל ם היה ההגנה מחדש. רק אחד ש ל ר ו ב י ם ו ס ט נ י ם .ה מ צ ר י ם הרגישו ב ה ת א ר ג נ ו ת ו ה פ ע י ל ו א ת כ ל כ ו ח ם נ ג ד ה ע מ ד ה ה א ח ר ו נ ה ה ז א ת .ה ח ב ר י ם ראו ש ה כ ל א ב ל המפקד מקלע וכמות ב ל י האויב. ל ם נתונים א ב ר ה ם ) ש ל א היה איש ה ק י ב ה ( החליט ל ב ק ש כניעה ,כדי להציל א ת ח י י ה ם ש ל ה נ ש א ר י ם .ב צ א ת ו מ פ ת ח ה ב י ת ע ם ד ג ל ל ב ן ה ו א נ ה ר ג ב מ ק ו ם ,ואז ירתה ב מ פ ק ד ה נ ק ו ד ה .מוכים, ה ח ב ר ה מ י ר ח שהיתר ,ל ל ו ,בקצין ה מ צ ר י ש פ ג ע עייפים ו ר צ ו צ י ם נ פ ל ו ה נ ש א ר י ם בחיים בשבי ,ב ה ש א י ר ם ב מ ק ו ם ש ל ו ש י ם ו ש ל ו ש ה א ת ה פ צ ו ע י ם ל ק ח ו א י ת ם ל ש ב י .ה ק צ י נ י ם ה מ צ ר י ם א מ ר ו ל ה ם אז ,כי חללים. ל א ע ל ה ע ל ד ע ת ם ש כ ו ח ד ל כזה ע מ ד נ ג ד ה ב ר י ג ד ה ש ל ה ם , התפעלותם ל ב י ע ו את מלוא מ ג ב ו ר ת ה ל ו ח מ י ם .כ ך נ פ ל ה נ ק ו ד ה ב ו ד ד ת ע ל ג י ב ו ר י ה א ש ר החזיקו מ ע מ ד ,מ ו ק פ י ם ב ש ו נ א י ם ר ב י ם וחמושים ב כ ל כלי ה נ ש ק ,ה ח ל מ ן ד,־ 29ב נ ו ב מ ב ר ע ד ד ביוני 1947 מלחמת לאחר .1948 ניצנים היא א ח ת מפרשיות הגבורה של נפילת ניצנים הוציאה מפקדת גבעתי מלחמת בפיקלו הקוממיות. של שמעון האלוף אבלן, ד ף ק ר ב י מ ח פ י ר נ ג ד ח ב ר י ניצנים .ה ד ף ה ק ר ב י ה ז ה נ כ ת ב ע ל י ד י א ב א קובגר. בחטיבת ב ת פ ק ל מג״ד יצחק פוגדק ששימש בראשית מלחמת־השחרור ג ב ע ת י ,א מ ר :״ ה ד ף ה ק ר ב י של א ב א ק ו ב נ ר על נ י צ נ י ם נ כ ת ב ב ג ל ל מ צ ב מ ו ר א ל י ירוד מ א ל ב ח ט י ב ה .ה ח ט י ב ה כ מ ע ט ו ל א ה צ ל ל ה ב ש ו ם ד ב ר נ ג ד ה צ ב א המצרי, פרט ניצנים לשתי הצלחות: הדיפת ההתקפות על גלאון ונגבה. נפילת עם היתד ,ב ח ט י ב ה ת ח ו ש ה ש ע נ י ן ה כ נ י ע ה י ל פ ך ל א פ ש ר ו ת ס ב י ר ה ,ו כ י ב ד ר ך כ ז א ת י ל כ ו י ש ו ב י ם נ ו ס פ י ם ,ואז י ת ר ח ש אסון .אז הוציא ה מ ח ״ ט פ ק ל ד .מ פ ו ר ש ת ש כ ל חייל ר ש א י ל ה ר ו ג ג ם קצין ,אם ה ו א נ ס ו ג ל ל א פ ק ל ה .ר ק ש ל ו ש ה י מ י ם א ח ר י ג פ י ל ת ג י צ ג י ם ב ר ח מ ״ פ מ ג ב ע ה 69ו ה ש א י ר א ת ה פ ל ו ג ה ״ א ח ר י ו ״ .א ם י ש ל ה א ש י ם א ת מ י ש ה ו ב כ נ י ע ת ניצנים ,יש ל ה א ש י ם א ת ה מ ח ל ק ה ,א ת ה ג ד ל ואת החטיבה ו מ פ ק ד ה ,ו ל א א ת ח ב ר י ק י ב ה נ י צ נ י ם ש ל א היו חיילים ס ד י ר י ם .א י ל ו ה י י ת י אני מ פ ק ד ה מ ח ל ק ה בניצנים ,א מ ר פונדק ,ומוצא עצמי ל ל א ק ש ר עם הגדוד והחטיבה ועם חמישים נפגעים ,הרוגים ופצועים ועם טנקים מצריים מ ט ו ל י ם ל כ ל אשנב, הייתי פ ו ע ל ב ד י ו ק כ פ י ש פ ע ל מ פ ק ד ה מ ח ל ק ה .ה ש ג י א ה א י נ ה ב ע י ק ר ב ד ף ה ק ר ב י א ו ת ו נ י ת ן א ו ל י ל ה ס ב י ר ב מ צ ב ה ק ש ה ש ש ר ר אז ב ח ז י ת .ה ש ג י א ה נ מ ש כ ה ו ק י ב ל ה תאוצה לאחר המלחמה. הוקמה ועדת־חקירה על לי צה״ל זיכתה וזו את ה ק י ב ה ואף הוענק לו אות־מלחמת־הקוממיות .שמעון א ב ל ן ש ה ל מ פ ק ד מעולה, ה ל ,ל א ז ו ר אומץ ,ל ק ח ת א ת ו א ת אבא קובנר אל צריך ה ל ,וחייב ולומר ל ח ב ר י ם :גם אנו כמו ועדת־החקירה ,מנקים אתכם .גם אנו הקיבה, נ ל ל מכם א ת ה כ ת ם ה נ ו ר א ש ד ב ק בכם .וזה לצערי הרב ל א נעשה ,ל ב ל ״ .ד ב ר י יצחק פונדק. כאשר את לוא ח ז ר ו ח ב ר י נ י צ נ י ם מן ה ש ב י ,ה ם ד ר ש ו ועדת־החקירה נענה לי אותה הזכיר פ ו נ ד ק .פ נ י ת י מהמטה של לבן־גוריון צה״ל להקים שר־הביטחון בנלון מ ל ,ו א כ ן ר ב ־ א ל ו ף י ע ק ב דורי ,ה ר מ ט כ ״ ל ה ר א ש ו ן ש ל צה״ל, 199 במלאות למלחמת שנה ניצנים, הגיע בקיבוץ לאזכרה על מינה א ת הועדה. קברם ש ל ה נ ו פ ל י ם ,ה א ל ו ף ד ו ד ש א ל ת י א ל ב ש ם ר א ש ה מ ט ה ה כ ל ל י ש ל צה״ל, ואמר את הדברים הבאים: ״עתה ש נ ה ל א ח ר ה ק ר ב אשר התחולל פה בדיוק לפני שנה ,מ ת ב ר ר ת כל ע ת ה ב ר ו ר ש ה ת ג ו נ נ ו ת ב מ ק ו ם הזה ,ב נ י צ נ י ם ,היתד .א ח ד ה פ ר ק י ם האמת. ב מ ל ח מ ת נ ו על מ ד י נ ת ישראל. המזהירים ל ו ח מ י נ י צ נ י ם — אנשי ה מ ש ק וחיילים כ א ח ד — כ ת ב ו ב ד מ ם ד ף מ פ ו א ר בתולדות אשר ה מ א ב ק ע ל ע צ מ א ו ת נ ו .ה ם ביצעו ב כ ב ו ד א ת ה מ ש י מ ה ה ק ד ו ש ה הוטלה התקדמותו מוקפים עליהם — להשהות ל פ נ י ם הארץ. בגופיות וגדודי מעטים האויב את נ ג ד רבים, צ ב א סדיר ,ע מ ד ו ככל האפשר מחוסרי נשק במאבק מר, ולמנוע את כ ב ד ושריון, וממושך, עקשני ב נ ק ו ד ה מ ב ו ד ד ת זו ,ע ד א פ י ס ת ה ת ח מ ו ש ת ומזון ו כ ו ח ו ת . ב ג א ו ל ת האזור הזה ו ה פ י כ ת ו ל א ז ו ר ע ב ר י מ א ו כ ל ס ...רק ננציח את ז כ ר ם ש ל ל ו ח מ י ה מ ק ו ם הזה. חיילים: היו ג א י ם ע ל ש ה נ כ ם ש ו ת פ י ם ל ג ב ו ר י ם א ל ו ! א נ ש י ניצנים ן ש א ו ב ר מ ה א ת ר א ש י כ ם ,ה נ נ ו גאים ב נ י צ נ י ם ! ״ ב מ ל א ת ע ש ר ש נ י ם ל מ ל ח מ ת ניצנים ,ש י ג ר ר א ש ־ ה מ מ ש ל ה ו ש ר ־ ה ב י ט ח ו ן דוד בן־גוריון מ ב ר ק ל ק י ב ה ,וזה ת ו כ נ ו : ״לחברי ניצנים, ל צ ע ר י ל א א ו כ ל ל ה י ו ת א ת כ ם ב י ו ם א ז כ ר ה זה ש ל ג ב ו ר ה ט ר ג י ת ו ר ב ת קרבגות נעלה ש ל ח ב ר י גיצגים ,בהגיגם ע ל י ש ו ב ם ו ע ל מ ו ל ד ת ם .אין ע ל י ל ה ע ו ל ה ב ת ו ה ו ,ג ם א ם ב א ו ת ו ר ג ע א י נ ה מ ב י א ה ה ת ו צ א ו ת הרצויות. העמידה ל ב ל י ־ ח ת ש ל מ ג י נ י ם ה מ ח ר פ י ם נ פ ש ם ל מ ו ת ע ל חזון חייהם — י ש ב ה ע צ מ ה מ ן ה נ צ ח ו ן האגושי העליון. ו י ח ד ע ם כ ל ב י ת ־ י ש ר א ל אני מ ר כ י ן ר א ש י ב פ ג י ג י ב ו ר י נ י צ נ י ם שנפלו, ונפלו לא לשוא״. ש מ ע ו ן אבידן ,מ פ ק ד ג ב ע ת י ב מ ל ח מ ת השחרור ,כ ת ב א ח ר י ש נ י ם ע ל ת פ ק י ד ה של נ י צ נ י ם ב מ ע ר כ ה :״ א ו ר ל י ו ם 7/6נ ת פ ס ו ה ג ב ע ו ת ע ל ידי ה צ ב א ה מ צ ר י ו ה ו ת ק פ ה ניצנים ,ל ש ם כ ך ה ו צ ב ו כ ו ח ו ת גדולים ,גדוד ו פ ל ו ג ת ח י ל ־ ר ג ל י ם ; מ ח ל ק ת ט נ ק י ם — פ ל ו ג ת ש ר י ו ן ; ג ד ו ד ת ו ת ח י 25ל י ט ר ו ת ; 2ס ו ל ל ו ת ג ג ך ־ ט נ ק י ם ו מ ט ו ס י ק ר ב . כ ל זה מ ו ל 150ל ו ח מ י ם ,פ ל ו ג ה מ ו ג ב ר ת ע ם גשק ד ל ! ה מ ג י ג י ם ע מ ד ו בגבורה. שתי מספד התקפות נהדפו. אך העמדות לא עמדו בפני אש התותחים והטנקים. ה נ ו פ ל י ם ג ד ל .ב ח י פ ו י אש ת ו ת ח י ם פ ר ץ השריון א ת ק ו ו י ה ה ג נ ה .ט נ ק י ם וחיל־רגלים גם הם פרצו את קווי־ההגנה. המגינים ניסו לפרה אך נהדפו. לפי פ ק ו ד ת מ פ ק ד ם מ ס ר ו הנותרים את נשקם .ניצנים נפלה תוך קרב ,ת ו ך לחימה ו ב ז כ ו ת ז א ת — ק מ ה מ ח ד ש ! שלושים ו ש ל ו ש ה גיבורים ,ח ב ר י מ ש ק וחיילים נפלו. מחיר יקר ,א ך ל א ש ו ל ם חינם .מ ג י נ י נ י צ נ י ם נ ת נ ו ל נ ו ע ו ד יום, להתארגן ,להתכונן. 200 עוד שעות כ ע ב ו ר ח ד ש י י ם ה ו ב ס ה ג ד ו ד ה מ צ ר י ש כ ב ש א ת ״ניצנים״ ,ה ו כ ה ש ו ק ע ל י ר ך ב ק ר ב ו ת א י ב ד י ס .ה מ ח י ר ל א היה יקר מדי.״ אחרי אלה דברים המח״ט, של מוזר היה להיווכח מאוד היה שלא לו א ו מ ץ ־ ה ל ב ל ה ו ד י ע ב ר ב י ם ,כי ה ד ף ה ק ר ב י ש פ ר ס ם ב מ ל ח מ ת ה ש ח ר ו ר ,היה ב ט ע ו ת הדף הקרבי הזה חילחל בלבותיהם של חברי קיבוץ ניצנים טרגית. ועד התקופה שנעשתה של הזה. היום חינוך קצין צה״ל ר א ש י של לא תיקן במשך כל העוולה את ל ק י ב ת נ י צ נ י ם ב ס פ ר ו ת ו ב י מ י העיון של צה״ל ,ל מ ר ו ת ה ו ד ע ת ה מ ט ה צה״ל ה ב י ט ח ו ן .הייתי ושר כל בקשרים הדוקים השנים עם קיבוץ חברי נ י צ נ י ם ב נ ו ש א זה .כ א ש ר ח ז ר ו ע ל ע ו ו ל ו ת ו ש ו ב פ ו ר ס מ ו ד ב ר י ם ל א נ כ ו נ י ם ב צ ה ״ ל , פ נ י ת י ל ש ר ה ב י ט ח ו ן ש ה ב ט י ח ל י ל ת ק ן א ת המעוות .הרי פ ס ק ־ ה ד י ן ל ג ב י מ ל ח מ ת נ י צ נ י ם נ ק ב ע ס ו פ י ת ע ל ידי ו ע ד ת ־ ה ח ק י ר ה של ה מ ט ה ה כ ל ל י .ל מ ה א פ ו א מ צ א ו עצמם חברי יהיה ק י ב ת ניצנים מדי פעם ב מ צ ב כה מ ב ד .חשבתי ששמעון אבידן לו א ו מ ץ ־ ל ב את ולהסביר לפרסם הנסיבות ב ע צ מ ו א ת צ ע ר ו על מ ה ש ק ר ה ש ל ה י מ י ם ההם. הקשות זה לצערי במלחמת לא השחרור והנה נעשה, כ מ ה מ ו ז ר ה ד ב ר ,כי ב מ ל א ת ש ל ו ש י ם ו ח מ ש שנים ל מ ל ח מ ה ה ע ק ו ב ה מ ד ם ,ל ר ג ל התארגנות חדשה בטלביזיה, ת כ נ י ת מ י ו ח ד ת ע ל ש מ ע ו ן א ב ד ן ,ש ה ו כ נ ה ע ל ידי י ע ק ב יעקב ג ב ע ת י ,ש ו ד ר ה ב ת א ר י ך 17.12.83 בחטיבת ה צ י ע ל ש מ ע ו ן א ב ד ן ל ק י י ם א ת ו א ת הראיון ביקש לקיים א ת הראיון אבדן באותו קיים עליית מקום הנוער החלוצים כפר־הנוער במהדורת ב ק י ב ת נגבה ,אולם שמעון ב ק י ב ת ניצנים ,ב מ ק ו ם ב ו נ ע ר ך ניצנים, שעל ״מבט״ אחימאיר. הקמתו החלטתי הקרב .כיום כראש בתפקדי ב י מ י ם ה ה ם ,כ ד י ל ח נ ך א ת הדור ה צ ע י ר ע ל א ג ד ת ה ג ב ו ר ה ש ל בניצנים. והלוחמים הקיבת חברי לבנות החליטו את מחדש ביתם ל א ח ר ש ח ו ר ו מ ה ש ב י ,ב מ ר ח ק ש ל שני ק י ל ו מ ט ר י ם מ מ ק ו ם י ש ו ב ם ה ר א ש ו ן ,מ א ח ר והיה לאלמנות קשה קרה דבר אינו מצטער השדוד חשב תמוה הוא לומר העוז עוררה מאד. על הדף אמר להסביר אחימאיר ה ק ר ב י ההוא ,ו ש מ ע ו ן למראיין שהוא רוצה יקיריהם, האם הוא אמנם, לפני את שמעון אבדן אבדן השיב: לא. להחזיר חוב ניצנים, לקיבת א ת פ ר ש ת הדף הקרבי .אולם כאשר נשאל ,כשל ולא את סערה לחזור למקום יעקב שם נפלו שאל בעלים ואבות. וכאן מה קשה שחשב אולי להגד. התכנית ב ק י ב ת ניצגים ,ו ב ק ר ב כ ל הזאת אלה בטלויןיה שפרשת ואולי ע מ ד בו בליל־שבת המלחמה והעוול ש ג ע ש ה ב ה ב י מ י ם ה ה ם ל ג י צ ג י ם ד ו ע ה להם .ל א י כ ו ל ת י ל ה י ר ג ע א ח ר י ש ר א י ת י א ת ה ת כ נ י ת ה ז א ת .ה י ה זה א פ ו א כ ש ל ו נ ו ה ש נ י של ש מ ע ו ן א ב ד ן .פ נ י ת י ל מ ג ה ל שירות־השדור מספר י ו ס ף ל פ ד ,ו ה ו א ה ד ה כ י ה ת כ נ י ת ח י י ב ת תיקון .ו א מ נ ם כ ע ב ו ר ימים ה ת ר א י י נ ו ב ת כ נ י ת ״זה הזמן״ ש ל ר ם ע ב ר ו ן ח ב ר ת ה ק י ב ת נחמה סריף ,ש ב ע ל ה נ פ ל ב מ ל ח מ ת ניצנים ,ו ה מ פ ק ד יצחק פ ו נ ד ק .פ ו נ ד ק א מ ר ב ת כ נ י ת ה ז א ת ,כי א י ל ו ה ו א ה י ה ב מ ק ו מ ו של ה מ פ ק ד במקום ,היה נ ו ה ג כ מ ו ה ו .מ א מ ר י ם ורשימות נתפרסמו בעתונים רבים אחרי שתי התכניות הללו בטלויזיה, בהן הביעו ה כ ת ב י ם פ ל י א ה ע ל העוול שנעשה מחדש לניצנים. אני ר ו א ה צ ו ר ך ל ה ע ל ו ת ש ו ב פ ר ש ה זאת ,כי חייתי א ת ה ה ת ר ח ש ו י ו ת ה ל ל ו ב כ ל נימי נ פ ש י .ח ב ר י נ י צ נ י ם ה ם חניכי ,ח ב ר י ו ד ד י ,ו ל א י כ ו ל ת י ל ה ש ל י ם ע ם 201 הנורא העוול להם. שנגרם הם לכבוד ראויים כי ולהערכה, היתד, מלחמתם מהנועזות ו ה א מ י צ ו ת ביותר .ה ם עיכבו א ת הפולש המצרי ימים רבים ,ובתקופה יכול זאת הדרום. היה חברי יכולים צבאנו ניצנים, להתארגן הדור יותר השני ולמנוע בצפון והשלישי את וחברי פלישתו תנועת למושבות הציוני״ ״הנוער ל ה ת ג א ו ת ב ה ו ר י ה ם ו ב ח ב ר י ה ם ש ב נ ו א ת ה י ש ו ב ו ה ג נ ו עליו ב ד מ ם . ב ע ת ו נ ו ת ו ב ד ע ת ־ ה ק ה ל ג ר מ ה ל ב ס ו ף ל ת ו צ א ו ת ,כי ל א ח ר י ה שמעון הסערה אבלן הופיע המשק ע ל ה ד ף ה ק ר ב י .ה ו א ה ס ב י ר כי הדף ה ק ר ב י פ ו ר ס ם כ ד י ל מ נ ו ע כ נ י ע ו ת בחטיבת היה ב א ס פ ת ח ב ר י הקיבוץ ו ב י ק ש ס ל י ח ה בניצנים ומחברי מהלוחמים גבעתי ,לאור המצב הקשה שהשתרר בחזית .הוא אמר כי הדף הקרבי צ ר י ך ל ה י ו ת מ כ ו ו ן גגד הכשלון ולא ב״גבעתי״ ג ג ד גיצגים. ערב באותו ד ר מ ט י ב ק י ב ו ץ ש נ מ ש ר כ א ר ב ע שעות ,הכריז א ב ל ן ,כ י :״ מ ל ח מ ת נ י צ נ י ם ת י ר ש ם כאחד סיפוקם. מ פ ר ק י הגבורה של מ ל ח מ ת העצמאות״ .חברי הקיבוץ באו על אורו עיניהם .ס ו ף ל פ ר ש ה ה מ כ ו ע ר ת ש ל הדף ה ק ר ב י .ה ו א נ מ ח ק ע ל ידי מ פ ק ד החטיבה אבלן שמעון עצמו .קצין ראשי חינוך של בא צה״ל לניצנים עם עוזריו ו ה ב ט י ח כי מ ע ת ה יוקדש ל מ ל ח מ ת נ י צ נ י ם פ ר ק מ פ ו א ר ב ב ת י ־ ה ס פ ר ו ב ק ו ר ס י ם ש ל צ ה ״ ל .ה מ א ב ק ש ל ח ב ר י הקיבוץ ו ח ב ר י ה ם ו ל י ד ל ם ל ט י ה ו ר ש מ ם ,נ ת ן א ת פריו. מוזר ומאיר הל בעתונות לקרוא תגובות של במילואים האלופים שלמה להט פ ע י ל ש י צ א ו ל ה ג ן ע ל הדף ה ק ר ב י ה א ו מ ל ל .מ א י ר פ ע י ל צ י ט ט א ת מ ה ש ר ש ם ד ו ד ב ן גוריון ביומנו ב ע ת נ פ י ל ת גיצגים .ה ו א ל א ה ז כ י ר ב כ ת ב ת ו ב ״ כ ו ת ר ת א ת ת ו כ ן ה מ ב ר ק ש ב ן גוריון ש ל ח ל נ י צ ג י ם ל א ח ר מכן .כ א ש ר ש ו ח ח ת י ראשית״ ב ש ע ת ו ע ם ב ן גוריון ע ל ק ר ב ניצנים ,א מ ר ל י כ י מ ל א ח ר י נ פ י ל ת ה נ ק ל ה ה ו ט ע ה ע ל ידי ה ל י ע ו ת ש ק י ב ל מ ח ט י ב ת ״ ג ב ע ת י ״ .ל כ ן ת י ק ן א ח ר כ ך א ת באינפורמציה ד ב ר י ו ב מ ב ר ק ו ע ו ד ק ו ד ם ל כ ן ד א ג למינוי ו ע ד ת ח ק י ר ה . גלילי ישראל גרגע מאז לא שצפה בתכנית שהוקרנה ושוחח בטלביזיה, ב ט ל פ ו ן ע ם שמעון׳ א ב ל ן .הרי ישראל ג ל י ל י היה ב ת פ ק ל מ ר כ ז י ב ה ג נ ה ב ת ק ו פ ת הקוממיות מלחמת וידע את כל העובדות. אחרי של ביקורו בקיבוץ אבידן ו ה ש מ ע ת ד ב ר י ו פ ר ס ם ג ל י ל י ב־ 9.1.84כ ת ב ה ב ע ת ו ן ״ י ד י ע ו ת א ח ר ו נ ו ת ״ ,ה מ ו ק ד ש ת ״ ל ח ב ר י ניצגים ,ב א ח ו ה ״ .ב מ א מ ר זה כ ו ת ב ג ל י ל י :״ ב ־ 1948 2 6 . 5ש י ג ר י ע ק ב דורי, ה ר מ ט כ ״ ל דאז ,א י ג ר ת א ל ח ב ר י ק ב ו צ ת ניצנים ,ע ל מ ס ק נ ו ת י ה ש ל ו ע ד ת ־ החקירה ש נ ת מ נ ת ה ע ל ל י ה ר מ ט כ ״ ל של צה״ל ,א ש ר ״ ה ו ט ל ע ל ל ל ח ק ו ר ב פ ר ש ת ה מ ל ח מ ה וההתגוננות של ק ב ו צ ת כ ם )ניצנים( ו ל ה ס י ק ע ל י ס ו ד ח ק י ר ה זו מ ס ק נ ו ת בדבר ה פ ק ו ד ה ) ה ד ף ה ק ר ב י ( שהוצאה ע ל ל י מ ט ה ח ט י ב ת ג ב ע ת י ב י ו ם נ פ י ל ת ניצגים...״. בסעיף ה ר א ש ו ן ב מ כ ת ב ו של ה ר מ ט כ ״ ל נ א מ ר ,״יש ל ה צ ט ע ר ע ל כ ף ש ב ל א מ ז ל נאמרו כ מ ה ד ב ר י ם ש ל א היו צריכים ב פ ק ל ת ה י ו ם )של ח ט י ב ת ג ב ע ת י — י.ג(. להאמר.״ של א ת הסעיף השני במסקנות הרמסכ״ל אביא במלואו :המסיבות הקשות היאבקות מתיישבי ניצנים, הבדלות המרה הלוחמים, של חוסר הקשר ע ם העורף ,א ז ל ת ה ת ח מ ו ש ת והמזון ו ע ל ה כ ו ל — מ ס פ ר ה נ ו פ ל י ם ה ג ד ו ל ב ה ת ג ו נ נ ו ת ההיא, נאבקו אחרות, הם ע ד ו ת נ א מ נ ה של היאבקות נואשת, מרה 202 ב מ ק ו ם ע ד ה כ ד ו ר האחרון .מ ה ש ק ר ה ל נ י צ נ י ם , שמתיישביהן לאחר המעניקה כ ב ל ל כ ל אלה אשר התגוננו בגבורה עד האפשרות קרה גם לנקלות האחרונה.״ ה מ ש ד ר היה ב ד ע ת י — כ ו ת ב ג ל י ל י — ל ו מ ר ד ב ר ע ל הנושא ,ואף ע ם שמעון אבירן .הוא ס י פ ר לי ,כ י י ע ר ו ך ב י ק ו ר בגיצגים ל פ ג י ש ה התקשרתי עם החברים .והגה ל ש מ ח ת י שמעתי בגלי צה״ל השבוע משרר ששימח את ל ב י : ש מ ע ו ן אבידן ,מ פ ק ד ״ ג ב ע ת י ״ ב א ו ת ם הימים ,נ ע נ ה ל ה ז מ נ ת א נ ש י ״ניצנים״ ו ב א לפגישת־בירור מאות עמהם. בנים חברים, ובני התכגסו נוער בחדר האוכל. א ב ד ן ה ק ש י ב ר ב ק ש ב ל ד ב ר י ה ח ב ר י ם ו ה ש י ב ל ה ם ב כ נ ו ת ו ב ה ב נ ה ל נ פ ש ם .אבידן א מ ר ל ה ם ,כי ״הכישלון שעליו נ כ ת ב ב ז מ נ ו ב ד ף ה ק ר ב י היה ש ל ח ט י ב ת ״ ג ב ע ת י ״ ו ל א ש ל נ י צ נ י ם .כ ל ה כ ב ו ד ל ש מ ע ו ן אבידן ע ל ה כ נ ו ת ,ה ח ב ר ו ת ואומץ ה ל ב )י.ג.(. ואף ע ל פ י כן אגיד ל ח ב ר י ורעי ש מ ע ו ן א ב י ד ן :א נ י מ ע ר ע ר ע ל ה ג ד ר ת ך ה מ ת ו ק נ ת . ניצנים כוח הוכרעה אדם הוכרעה אש בקרב. וכוח כדי לחוש לעזרת ניצנים לא המכותרת באותם והמותקפת. ניצנים ת ו ך ק ר ב ו ת ,ב ג ל ל ה ע ד י פ ו ת ה מ כ ר ע ת ש ל ה צ ב א ה מ צ ר י ב מ ס פ ר ,בכוח ארטילרי, נשק אש לחטיבת גבעתי שבפיקודך היה הימים די קל ככשלון. בטנקים, במםוסים וביתרונות ב ל ב ד .גם א ת טופוגרפיים, התנהגותה ומלחמתה של ש ל ל ו ח מ י ם היה בעוד ח ט י ב ת ג ב ע ת י אין להגדיר כ ו ח ו ת י נ ו ב נ ג ב ב י מ י ם ה מ ר א י ם ההם — כ ו ח ו ת ג ב ע ת י ,ה פ ל מ ״ ח ו א נ ש י ה י ש ו ב י ם ,ה צ ל י ח ו ל ע כ ב א ת ה ת ק ד מ ו ת ה מ צ ר י ם א ל מ ר כ ז י הארץ .ה מ צ ר י ם ע ו כ ב ו ובינתיים גערכו האויב... ניצנים הוא שניצנים כוחות ה״הגגה״ וצה״ל לעבור ל א היתד .הישוב ממגננה ה י ח ד שהוכרע שוחררה ונבנתה מחדש. ל ה ת ק פ ה והכריעו בקרבות בזכות הניצחון תש״ח, שלנו אך הוחזרו את העיקר השבויים ל ב י ת ם ו נ י צ נ י ם היא ע ת ה ישוב פ ו ר ח ״ . הבאתי א ת ר ו ב ד ב ר י י ש ר א ל גלילי כ ס י ו ם מצוין ל מ א ב ק על טיהור שמה ש ל נ י צ נ י ם .א נ י ש מ ח ע ל שהיה ל י ח ל ק ב מ א ב ק הזה ב ע ב ר ו ב י מ י נ ו אלה ,מ א ב ק שהסעיר הכבוד את ד ע ת ־ ה ק ה ל ורבים מהמפקדים של צה״ל במלחמת הקוממיות .כל ליצחק פונדק שבמשך כל השנים ל א השלים עם ה ש מ צ ת ניצנים ותאר א ת ה א מ ת ה ט ר ג י ת ש ל ה מ ל ח מ ה שהיה ש ו ת ף ל ה ב ד ר ו ם ב א ו ת ם הימים. קיבוץ ניצנים הצליח להתפתח היטב מבחיגה חברתית וכלכלית. הותיקים ו ה צ ע י ר י ם ק ל ט ו ח ב ר י ם ר ב י ם מ ת נ ו ע ת ״הנוער הציוני״ מ א ר צ ו ת א מ ר י ק ה ה ל ט י נ י ת , ש ת ר מ ו ר ב ו ת ל ה ת פ ת ח ו ת ו ש ל הקיבוץ .הקיבוץ ק ו ל ט ג ם כ י ו ם ו מ ר ח י ב א ת מ ש ק ו ו א ת מ ס פ ר חבריו .ה י צ י ב ו ת ה ח ב ר ת י ת ה י א מ צ ו י נ ת ו ה ד ו ר ה צ ע י ר מ מ ש י ך ב ר ו ב ו א ת מ ס כ ת ה י צ י ר ה ש ל הוריו ושל בוני ה ק י ב ה .ל ו ח מ י נ י צ נ י ם ו ה ח י י ל י ם ש ה ק ר י ב ו א ת ח י י ה ם ב מ ל ח מ ת ה ק ו מ מ י ו ת ש ל נ י צ נ י ם זכו ל ה נ צ ח ה מ פ ו א ר ת ב ק י ב ה ו ב כ פ ר ־ ה ג ו ע ר ג ם יחד. 18.1.84 203 י צ ח ק ארצי ו ש מ ה א פ י ז ו ד ה )במלאות לפני הקת מ ח נ ו ת הגירוש 35ש נ ה ל נ ע י ל ת ב ק פ ר י ס י ן המחנות( 35ש נ ה ע ז ב ו א ח ר ו נ י ה מ ג ו ר ש י ם מ מ ח נ ו ת ק פ ר י ס י ן א ת א ז ו ר מ ח נ ו ת ־ אשר בקראולוס ו א ת אזור מחנות־החורף אשר בקסילוטימבו. מאחוריהם נ נ ע ל ו ה ש ע ר י ם ו כ ך ה ג י ע ה ל ק י צ ה אפיזודה מ י ו ח ד ת ב מ י נ ה ב מ א ב ק ו ש ל ה ע ם היהודי על פ ת י ח ת ש ע ר י ה ע ל י ה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ,ט ר ם ה ק מ ת ה ש ל מ ד י נ ת ־ י ש ר א ל . ת ו ל ד ו ת ה ע ל י ה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ר צ ו פ ו ת סיפורי גבורה ,א פ ו פ י א ו ת ,י ו ז מ ו ת י ו צ א ו ת ־ דופן ,א ר ו ע י ם מ ר ת ק י ם ,ב י ט ו י י ם ש ל ה ת נ ד ב ו ת ,ה ק ר ב ה ו מ ע ש י ם ל מ ע ן ה ז ו ל ת .ב ס פ ר י ם היסטוריים ו ב י צ י ר ו ת ב ת ה ו ם ה ס פ ר ו ת היפה ,ה מ ש ל ב י ם דמיון ו מ צ י א ו ת ,נ י ת ן ל מ צ ו א חומר מ ר ת ק על דרכי ה ת א ר ג נ ו ת ו של עם במטרה לעזוב א ת ארצות הפזורה ,ל פ ר ח א ת ה ה ס ג ר ה פ ו ל י ט י ו ה צ ב א י הבריטי ,ע ל מ נ ת ל ה ג י ע ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ב י ב ש ה ,ב י ם או באויר. ב ה י ס ט ו ר י ה ע ש י ר ה זו ,ה פ ר ק של קפריסין הוא מ י ו ח ד במינו .י ח ס י ת — זהו פ ר ק ל א ארוך .ה ו א מ ש ת ר ע ב ם ך ־ ה כ ל על פ נ י ת ק ו פ ה ש ל ש ל ו ש י ם ח ו ד ש ,ה ח ל מ ־ 1 3 באוגוסט .1949 ,1946יום ג י ר ו ש ם ש ל מ ע פ י ל י ״יגור״ ו ״ ה נ ר י י ט ה ם א ל ד ״ ו ע ד 10ל פ ב ר ו א ר ב ת ק ו פ ה ק צ ר ה זו נ ר ש מ ו ארועים ו מ ע ש י ם ל ר ו ב ,י ו ז מ ו ת ו פ ע ו ל ו ת ש ה ב י א ו ל ת ו צ א ו ת ,א ש ר אין ד ו מ י ה ן ב ה י ס ט ו ר י ה היהודית ו א ף ל א ב ה י ס ט ו ר י ה ה א נ ו ש י ת . מה ל א היו ו מ ה היו מ ח נ ו ת קפריסין מ ה ל א היו מ ח נ ו ת ק פ ר י ס י ן ? מ ח נ ו ת קפריסין ל א היו מ ח נ ו ת ־ ש ב ו י י ם .ה מ ע פ י ל י ם ש ב א ו ע ל ס י פ ו נ י ה ן ש ל 39אניות ,מרומניה ,איטליה ,צ ר פ ת ,י ו ג ו ס ל ב י ה ,ג ר מ נ י ה ושוודיה ,ש נ ת פ ס ו ב צ ו ר ה זו או א ח ר ת ע ל ידי הצי ה ב ר י ט י .א ח ד ו ת נ ל כ ד ו ב ל ב ים, אחרות נ ת פ ס ו ל א ח ר ה ג ע ת ן ל ח ו ף ; היו אניות ש נ כ נ ע ו ל ב ר י ט י ם ב ל ב ים מ ת ו ך נ ס י ב ו ת מ י ו ת ר ו ת א ו מ ש י ק ו ל י ם פוליטיים. הכל הגיעו ל מ ח נ ו ת ק פ ר י ס י ן ושם מ צ א ו מ ח נ ו ת א ה ל י ם ,ע ם מ ג ד ל י ־ ה ש מ י ר ה וגדרות־התייל. ו ב כ ל ז א ת ל א היה זה ב י ת ־ ס ו ה ר או מ ח נ ה ־ ש ב ו י י ם .ה ג ב ר י ם ל א ה ו פ ר ד ו מ נ ש ו ת י ה ם .ה א נ ג ל י ם ל א נגעו בארגונם .ל כ ן ש ר ר ה ב מ ח נ ו ת כעין ת ע ר ו ב ת 204 בין מ ש ט ר של מ ח נ ה ־ צ ב א י ,ב י ת ־ ס ו ה ר ,אזור אוטונומי ,ו מ ח נ ה ־ נ ו פ ש .ב ע ר ב ו ב י ה מ י נ ה ל י ת זו ע ל ה בידי ה מ ע פ י ל י ם ל ה ט ב י ע מ ה ר א ת ח ו ת מ ם .ה י ו ז מ ה ו ה ד י נ מ י ק ה ה י ה ו ד י ת ,כ ו ש ר היצירה וכושר ה א ל ת ו ר ש ל ה מ ע פ י ל י ם ,ב ר ו ב ם צעירים ,א ש ר ה ג ו ר ל ה ה י ס ט ו ר י של א ו ת ה שעה ה פ ג י ש א ו ת ם ב א י זה ,ב מ ח נ ו ת העצורים א ש ר י ס ו ד ו ת י ה ם ה א ר ג ו נ י י ם ה ו ש פ ע ו ל א ב מ ע ט מ ה מ ב ו כ ה ,ה ב ו ש ה ו ה ל ב ט י ם ,שהיו ב ע ת ההיא נ ח ל ת ם האדמיניסטרציה הבריטית שחיפשה דרכים כיצד להיאבק ב״צרה״ אשר שמה של ה ב ל ת י ח ו ק י ת — צעירים א ל ה ג ר מ ו ל כ ך שאי הגירוש י י ה פ ך ל ד ב ר ־ מ ה העליה ה מ צ ד י ק א ת ה מ ו ש ג ״קפריסין היא ג ם כן א ר ץ ־ י ש ר א ל ״ .ל א היה זה ,כמובן ,ס י פ ו ח פ ו ל י ט י .ק פ ר י ס י ן ל א ס ו פ ח ה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל .כ א ן נ ו צ ר כ ע י ן ס י פ ו ח ח ב ר ת י .ב מ ש ך 30 היו חודש, ארץ־ישראל ומחנות קפריסין כשתי רשויות פוליטיות, שהפכו את ה ש נ י ה ל ״ מ ד י נ ה ב ת ו ך מדינה״ .קפריסין ,ה פ כ ה ל מ ו ב ל ע ת א ר צ י ש ר א ל י ת ב ט ר י ט ו ר י ה זרה .ת ו ש ב י ו פ י ת ח ו ב מ ק ו ם סגנון חיים ו א ו ר ח ־ ח י י ם ז מ נ י ל פ י ה ם ח י ק ו א ת החיים ב א ר ץ .כ ל ז א ת ה ת ק י י ם ו פ ע ל ע ד א ש ר ה ו ר ד ה ד ג ל ו ג ג ע ל ה ש ע ר ,ואחרון ה מ ע פ י ל י ם הועבר לארץ־ישראל. האידיאליסטית העליה באחד האחרונה הדיונים ש נ ע ר כ ו ל ס י כ ו ם פ ר ק קפריסין ,א מ ר ה ר ב י ע ק ב שרייבאום, ש פ ע ל כ א ח ד מ ש ל י ח י ה ע ל י ה ב ק פ ר י ס י ן :ק פ ר י ס י ן זו ה ע ל י ה ה א י ד י א ל י ס ט י ת ה א ח ר ו נ ה . ל פ נ י ה ק מ ת ה ש ל מ ד י נ ת ־ י ש ר א ל ,זו ה י ת ה ע ל י ה ש ב י ט א ה יותר א ת רצון ה ה מ ו נ י ם מאשר א ת ר צ ו נ ו ש ל הממסד .כ ל ז ר מ י ה ע ל י ה ש ב א ו א ח ר כ ך — היו ממוסדים. א מ נ ם י ה ו ד י ם ר ב י ם נ א ל צ ו ג ם א ח ר י ה ק מ ת ה ש ל מז־ינת־ישראל ל ה י ל ח ם ב מ ע ר ב ב מ ז ר ח ל מ ע ן פ ת י ח ת שערי היציאה ,א ב ל מ א ח ו ר י ה ם ע מ ד ה כ ב ר מ ד י נ ת ־ ובעיקר י ש ר א ל ע ל ייצוגה הרשמי ,על מ ע מ ד ה ה ב י ג ל א ו מ י ,ע ל י כ ו ל ת ה ל ג י י ס כ ו ח ו ת ל פ ת י ח ת ה ש ע ר י ם .ה ם נ א ב ק ו ע ל זכות היציאה ,א ב ל ל א ע ל ז כ ו ת הכגיסה ,כיוון ש ש ע ר י מדיגת־ישראל היו פ ת ו ח י ם לרווחה. ע ב ו ר ם גולי ק פ ר י ס י ן היו ג י ב ו ר י המלחמה ע ל פ ת י ח ת ם שערי העליה. מ ה איפיין א ת ה מ צ ב ב ש ג ו ת ק י ו מ ם ש ל מ ח ג ו ת ק פ ר י ס י ן י ה מ א ב ק של מ מ ש ל ת ה מ נ ד ט ה י ה טוטאלי .ב ר י ט נ י ה ה ג ד ו ל ה ל א ה ס ת פ ק ה ע ו ד ב ח ק י ק ה ,ב א ח י ז ת עיניים. ה י א ג י י ס ה א ת מ ל ו א ה ש פ ע ת ה ה מ ד י ג י ת ו ג ם א ת צי ה ו ד ־ מ ל כ ו ת ו ,א ש ר זה ע ת ה סיים א ת ת פ ק ד ו ה ה י ס ט ו ר י ה מ נ צ ח ב מ ל ח מ ת ו נ ג ד ג ר מ נ י ה ה נ א צ י ת ו ב ג ו ת ־ ב ר י ת ה . כ ו ח ו ת א ל ה גויסו ע ל ־ י ד י בווין ו מ מ ש ל ת ו כ ד י ל ה י ל ח ם נ ג ד ה ע ל י ה ו נ ג ד צי המעפילים. מ י היו ה מ ע פ י ל י ם י ב ר ו ב ם גיצולי השואה .א ח ר י גדודים ,חיפושי ד ר ך ו מ י ב צ ע י נועזים, בריחה עלה בידיהם להתרכז בתנאים־לא־תנאים, בחלקים שונים של אירופה ההרוסה אך המשוחררת .הם גגבו גבולות כדי להגיע ללא דרכונים ותעודות ל ג ק ו ד ו ת היציאה .ב ר י כ ו ז י ם א ל ה ב ג ר מ ג י ה ,א י ט ל י ה ,אוסטריה ,י ו ג ו ס ל ב י ה ,ה ם נ ה נ ו מרצון טוב של עמים וממשלות ובעיקר מרבדים מסוימים באוכלוסיה ,מנסיבות פוליטיות מ י ו ח ד ו ת ,מ ב נ י ־ ב ר י ת סמויים וגלויים שהושיטו ל ה ם ד ,ב ר א ו ת ם ב ה ם ל ו ח מ י ם ,פ ר ט י ז נ י ם ,ק ר ב נ ו ת ש ל ש ר י ר ו ת ־ ל ב ; א ב ל ב מ ק ו מ ו ת היציאה ה י ה ע ל י ה ם להתמודד ג ם נ ג ד ש ר ו ת י ־ ה מ ו ד י ע י ן ש ל ב ר י ט נ י ה הגדולה ,שגילו ב ר ר ך ־ כ ל ל א ת ס ו ד ה ה ת א ר ג נ ו ת ליציאה .ב ע ק ב ו ת הגילויים ,ה ו פ ע ל ת ח י ל ה מ כ ב ש ה ל ח צ י ם ע ל מ ד י נ ו ת ה ג ש ל ט ו ת ע ל ידי מ מ ש ל ו ת ח ל ש ו ת וצייתגיות ,שהיו ת ל ו י ו ת ב ח ס ד י ה מ ע צ מ ו ת ה ג ד ו ל ו ת . 205 מ ד י נ ו ת אלו ,גוייםו ל ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ב מ א ב ק ל א י ס ו ר או ל ס י כ ו ל ארגון היציאה. נ ג ד מ ג מ ו ת מ ד י נ י ו ת ,ד י פ ל ו מ ט י ו ת ו ת ח ב ו ל ת י ו ת אלו ,נ א ב ק ק ו מ ץ ש ל ש ל י ח י ם ו ״ מ ש ו ג ע י ם ־ ל ד ב ר ״ ,כ ו ל ל מ ס פ ר ח ס י ד י א ו מ ו ת העולם .אלה א ר ג נ ו א ת ה ק ו נ ס פ י ר צ י ה ש ל מ א ו ת ו א ל פ י ם .ה ם נ ה נ ו מ א ג ד ת ה ש ת י י כ ו ת ם ל א ר ג ו ן ה ה ג נ ה או ה פ ל ־ים .א מ נ ם ד ו ב המעפילים ,ל א ידעו ב ד י ו ק מ ה זה ו מ י ה ם אלה ,ורק מ ת ו ך מ ש מ ע ת פ נ י מ י ת ולויאליות ,ה ם ש ע ו ל י ו ז מ ו ת י ה ם ,ע צ ו ת י ה ם ,פ ק ו ד ו ת י ה ם . ה ח ל מ ח ו ד ש א ו ג ו ס ט 1946ה י ה ב ר ו ר ליוצאים ,כי ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ה ם ל א יגיעו. היה ברור ל ה ם ש ה ם יוצאים מ א ו ר ח חיים מ ס ו ד ר ,אליו ה ס ת ג ל ו ב מ ח נ ו ת ה ע ק ו ר י ם ובריכוזים ש ב ד ר ו ם איטליה .מ ה זה ק פ ר י ס י ן — ה ם ל א ידעו ,ו ל א יכלו ל ד ע ת א ם אורח־החיים ב ק פ ר י ס י ן יהיה ט ו ב י ו ת ר ו נ ו ח יותר מ א ש ר זה ש ב ג ק ו ד ו ת ה י צ י א ה ב א י ט ל י ה או ב מ ח נ ו ת ה ע ק ו ר י ם ב ג ר מ נ י ה .ק ש ה ל ש ע ר שהיה ב ת ו כ ם מישהו ,א ש ר ס ב ר שקפריסין יהווה ש י פ ו ר ל ע ו מ ת ה מ צ ב הקיים .ה ם ל א יצאו מ מ צ ב ט ו ב ל מ צ ב ס ו ב יותר .מ ה ש ה נ י ע א ו ת ם לזוז ,ה י ת ה ה ה כ ר ה והתודעה ,ש ה ד ר ך ל א p־ י ש ר א ל ה י א ארוכה ,וכי ע ת ה הופיע מ כ ש ו ל נ ו ס ף ש צ ר י ך ל ע ב ו ר אותו ,ושמו מ ח נ ה קפריסין .א י ש ל א ידע אם ה מ ד ו ב ר בזמן ק צ ר או ב פ ר ק זמן מ מ ו ש ך .ה ם ר ק ירעו או ח ש ו שזו ת ו ס פ ת מ ז ו ר שיש ל ש ל מ ו כדי ל ה ג י ע ם ו ף ־ ס ו ף ל א ר ץ ־ י ש ר א ל .ל ל א היסוסים ,ה ס כ י מ ו ל מ ח י ר זה גם אלה ש כ ב ר נ ה נ ו מ ח מ מ ת ה מ ח נ ו ת שהיו קיימים אז ב מ ע ר ב אירופה ,ו ג ם כ ל א ל ה שישבו ב ב ת י ה ם ה ק ב ו ע י ם או ה א ר ע י י ם ב מ ז ר ח אירופה .הם ל א ע מ ד ו ע ל ה מ ק ח . ה ם ק י ב ל ו א ת הדין .ה ם גםעו ל א ו ת ו ה ב ל ת י ־ ג ו ד ע ־ ה ת ד ש ,ש ה ת ג ב ש ב מ ר ו צ ת ה ז מ ן ל מ ח נ ו ת קפריסין .ה ר א ש ו נ י ם היו א פ ו א ח ל ו צ י מ ח נ ו ת קפריסין .ה ם ה ת מ ו ד ד ו ע ם ה מ ע ב ר החד ועם כל קשיי־ההתחלה. ה ע ר כ ה זו ח ל ה פ ח ו ת ע ל א ל ה ש ה ג י ע ו כ ב ר ב־ .1947א ל ה כ ב ר מ צ א ו ת ש ת י ת ארגונית ,מ ס ג ר ת של י ח ס י ם ע ם ה מ פ ק ד ה ה ב ר י ט י ת ,שרותי מזון ,ש ר ו ת י ת ר ב ו ת וחיגוך ,ד ג ם ל פ ע י ל ו ת ל ש ל י ת י ם ,ד ע ת ־ ק ה ל מ א ו ר ג נ ת ואוהדת ב ק ר ב ה י ש ו ב ה י ה ו ד י בארץ ו ב ח ו ץ ־ ל א ר ץ .ל כ ן ח י י ב כ ל מ ח ק ר ל ה ב ח י ן בין שתי ה ת ק ו פ ו ת .אני ק ו ב ע ז א ת כיוון ש ע ב ר ת י נסיון זה ע ל ע ו ר י ו ב ש ר י . אני זוכר כ י צ ך מ ש ה א ב ך ב ו ך )אגמי( ,אז ש ל י ח המוסד ל ר ו מ נ י ה ,הזמין ל ש י ח ה א ת ל י ד י ה מ נ ו ח ד ב ) ב ר ל ( ש י ב ר ז״ל ואותי ,ו א מ ר לנו בזו ה ל ש ו ן :ל נ ג ד ע י נ י נ ו ה ו ל ך ונוצר ריכוז ח ד ש ש ל מ ע פ י ל י ם — בקפריסין. המידע ש ל נ ו ד ל ב י ו ת ר .א י נ נ ו יודעים ב ד י ו ק מ ה קורה שם ו מ ה ו ה ד ב ר ה מ ת פ ת ח ב מ ק ו ם .אגי יודע רק ,ה מ ש י ך אגמי ,שריכוז כ ז ה זקוק למנהיגים .אני ת ו ב ע מ כ ם ש ת צ א ו עם שיירה ה מ ת א ר ג נ ת ע כ ש י ו ב ג ק ו ד ת היציאה ביוגוסלביה .ת ח י ל ה ש ו מ ה ע ל י כ ם ל ע ב ו ר ב צ ו ר ה ב ל ת י ח ו ק י ת א ת ה ג ב ו ל בין ר ו מ נ י ה ליוגוסלביה .ב ב ל ג ר ד פ ו ע ל ח ב ר ״הנוער הציוני״ מ ק י ב ו ץ אושר• י א נ ק דז׳יביאנסקי )יעקב ב ן ־ י ה ו ד ה ז״ל( .ה ו א ו ח ב ר י ו יכוונו א ת כ ם ל נ ק ו ד ת ה ר י כ ו ז ע ד ל מ ו ע ד העליה .מ ד ו ב ר ב פ ר ק זמן ק צ ר . טבעי ,ש ב ש י ח ה כ ה ג ו ר ל י ת ,נ י ס י נ ו — ב א מ צ ע ו ת ש א ל ו ת — ל ד ע ת ק צ ת י ו ת ר ע ל ה מ צ פ ה לנו .א ך מ ש ה ,א ש ר א ת ו כ ב ר ע ב ד נ ו י ח ד כשנה וחצי ,ל א ידע ל ה ש י ב ל ש א ל ו ת י נ ו .ח ש נ ו א פ ו א ש ה מ ד ו ב ר ב י צ י א ה ל ב ל ת י נח־ע .ל א ה י ס ס נ ו ה ר ב ה .י צ א נ ו . מ ס פ ר ימי ה ה מ ת נ ה ה פ כ ו ל ח ד ש י ם ק ש י ם ב מ ח נ ה מ ק ס י מ י ש ל ל ז א ג ר ב . ס צ י נ ה דומה ,ל פ י ת ם ר י מ ד ו מ ה ,ה ת ר ח ש ה ב ו ל א י ב ה ר ב ה מ ק ו מ ו ת ע ם ב ו ד ד י ם ו ע ם ק ב ו צ ו ת ש ל ע ש ר ו ת ו מ א ו ת .ה כ ל ה ב י נ ו :זו ע ל י ה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל — ד ר ך ק פ ר י ס י ן . 206 כ ך גויסו ה מ ע פ י ל י ם ש ע ל ו ע ל ס י פ ו נ ן ש ל 39ס פ י נ ו ת ב ג ד ל י ם שונים א ש ר מ ע פ י ל י ה ם הגיעו ל מ ח ג ו ת קפריסין. המפגש הראשון המאפיין א ת ה מ פ ג ש ה ר א ש ו ן ש ל ה מ ע פ י ל ב ק פ ר י ס י ן היה ב ה י ת ק ל ו ת ע ם נ ו ף ח ד ש ו ב ל ת י ידוע ,ועם ה א ק ל י ם ה י ם ־ ת י כ ו ג י .ת ח ל ה היה המאמץ ל ה ש ת ח ר ר מ ה ר ג ל י ה ס ת י ו ו ה ח ו ר ף האירופי ,ו ל ה ס ת ג ל ל א ק ל י ם המצוי ,וכן ל ה ת מ צ א ב י ח ס י ם ע ם ה מ פ ק ד ה ה צ ב א י ת ה ב ר י ט י ת ש פ ע ל ה מ ת ו ך ת ע ר ו ב ת ש ל ת ק י פ ו ת וליברליזם .זה היה מ פ ג ש אקטיבי .היחסים ל א ה ת פ ת ח ו ע ל ר ק ע ה נ כ ו נ ו ת ל ק ב ל א ת הדין ,ו ל ה י כ ג ע ל ה ו ר א ו ת ו ל פ ק ו ד ו ת .יחסי הגומלין בין רצון ה מ ע פ ל י ם ל ר צ ו ן ה ב ר י ט י ם ,ה ל י ד ו א ת ה מ צ י א ו ת החדשה ,אשר בעקבותיה הפכו מחנות־קפריסין להיות תחגות מ ע ב ר של הכשרה ו ה כ נ ה לחיים ל א ר ץ ־ י ש ר א ל . הבריטי&_גילו נ כ ו נ ו ת ל ה ע נ י ק ל מ ע פ י ל י ם ח ו פ ש פ ע ו ל ה נ ר ח ב ב ת ו כ כ י ה מ ח נ ה . נ כ ו נ ו ת זו ה ו ל ד ה מ ש ט ר של א ו ט ו נ ו מ י ה פ נ י מ י ת ט ו ט א ל י ת שהגיעה ל ש י א ה ע ם אימון כ ו ח ו ת צבאיים ל ק ר א ת ה מ א ב ק ב א ר ץ ,ו מ י ב צ ע י ח ב ל ה ו ב ר י ח ה נועזים ,א ש ר ה ב ס י ס ש ל ה ם היה ב מ ח נ ו ת . הנםיון ה א ד מ י ג י ס ט ר ט י ב י ש ל ג ל י ה מ ע פ י ל י ם ה י ה מ ב ו ס ס על מ ה ש ה כ י ר ו ו ל מ ד ו במחגות העקורים ב ג ר מ נ י ה ואיטליה .ב מ ק ו מ ו ת א ל ה החיים היו מ ב ו ס ס י ם ב ע י ק ר על חיי ק ו ל ק ט י ב ב ק ב ו צ ו ת ו ב ק י ב ו צ י ם .ג ל י ה י ה ו ד י ם ש ע ז ב ו א ת מ ק ו מ ו ת מ ו ש ב י ה ם ב מ ז ר ח אירופה או ש ב א ו מ ה מ ח ג ו ת ,א ר ג ג ו א ת חייהם ע ל ב ס י ס של א ר ע י ו ת .ו א ל ו ה ת ו כ ן ה י ה יהודי וציוני ש ש א ב א ת ה ש ר א ת ו מ ה ו ד ת נ ו ע ו ת ־ ה ג ו ע ר .נסיון ז ה ה ו ע ב ר גם לקפריסין .ל כ א ן באו גם מ ע פ ל י ם ש ל א ע ב ר ו מ ח נ ו ת ־ ע ק ו ר י ם והיו ח ס ר י כ ל נסיון קודם .אורח־ החיים של מ ח נ ו ת ק פ ר י ס י ן היה ב ר א ש י ת ו ס י נ ת י ז ה ש ל נ ס י ו ג ו ת אלה. ע ם ב ו א ם של ש ל י ח י א ר ץ ־ י ש ר א ל ,מ ת ח ו ל ל י ם ב ו שינויים ב ת פ י ס ה ,ב ת כ נ י ם ,ב צ ו ר ו ת הארגון — ה ג ו ב ע ת מגסיון ה ח י י ם ו מ ה ז י ק ה ה א י ד י א ל ו ג י ת של השליחים .ל כ ן מ ו ת ר ל ד ב ר ע ל קפריסין כ מ ע ב ד ה ח ב ר ת י ת ,ש ה ח ל ה ב פ ע ו ל ת ה ב מ ח נ ו ת ה ק ת .כ א ן גוצרו הריכוזים הראשוגים ,כאן ה ת ח ו ל ל ה מ פ ג ש ה ר א ש ו ן ע ם ה מ צ י א ו ת ה ח ד ש ה .ה ב א י ם פוזרו בין ה מ ח נ ו ת ,63 ,62 ,61ש ש כ ג ו ב א ז ו ר ר צ ו ף ל ח ו ף הים .מ ב ו ד ד מ א ז ו ר זה ש כ ן ב נ פ ח ־ מ ח נ ה .55בין ה מ ח ג ו ת ה פ ר י ד ו ג ד ר ו ת ־ ת י ל .ה ת נ ו ע ה מ מ ח נ ה ל מ ח נ ה ה י ת ה א ס ו ר ה .היא ה ת נ ה ל ה ב פ י ק ו ח צ ב א י ע ל פ י ת ע ו ד ו ת ־ מ ע ב ר בריטיות .ה פ ר ד ה זו ל ־ 4 מ ח נ ו ת ק ט נ י ם ה צ י ק ה ל מ ע פ י ל י ם .ה ם ח י פ ש ו א ת ה מ ג ע ביניהם ,א ת ה מ ג ע ע ם ח ב ר י ה ם ל ת נ ו ע ה .הוותיקים היו מ ע ו נ י נ י ם ל ש מ ו ע ח ד ש ו ת מ פ י א ל ה ש ב א ו אחריהם .ת ח י ל ה היו נ ס י ו נ ו ת ל ע ב ו ר מ מ ח נ ה ל מ ח ג ה ב צ ו ר ה ב ל ת י ל י ג ל י ת .א ח ר כ ך הוסרו ב כ ו ח ג ד ר ו ת ־ ה ת י ל בין ש ל ו ש ת ה מ ח ג ו ת ,61 ,62 ,63ו ר ק מ ח ג ה 55ג ו ת ר מ ב ו ד ד ג ם ל ה ב א . יוזמה זו ל א היתה מ ל ו ו ה בעוגשין .הגסיון ע ו ד ד א ת ה מ ע פ ל י ם ו א ת מ נ ה י ג י ה ם ל ה ת מ י ד בקו ה א ק ט י ב י ס ט י ש ל י צ י ר ת ע ו ב ד ו ת . ארץ הקיבוצימ ו ה מ פ ל ג ת י ו ת ל ק פ ר י ס י ן הגיעו ה מ ע פ י ל י ם ב מ ס ג ר ת ה א ר ג ו נ י ת ש צ י י נ ה א ת א ו ת ם ה י מ י ם ש ל פוליטיזציה מ ו ח ל ט ת :איש ע ל מ ח ג ה ו ו א י ש ע ל דגלו .ה ת א ה ב ס י ס י היה הקיבוץ, ו ה מ ס ג ר ת היתד .ה ת נ ו ע ה או ה מ פ ל ג ה . 207 ; • •אסור ל ח פ ש ב״קיבוץ ב ד ר ך ״ ,ב ג ר מ נ י ה האידיאולוגיים באיטליה ובקפריסין ,את הסממנים ש ל הקיבוץ ה א ר צ י ש ר א ל י .״ ה ק י ב ו ץ בדרך״ .איגד ק ב ו צ ת יהודים ב ו ד ד י ם ו מ ש פ ח ו ת ,יוצאי ת נ ו ע ו ת ־ ג ו ע ר או ״ ע מ ך ״ ,ש ה ח ל י ט ו ל ה ת א ר ג ן ב ד ר ך ,ל ח י ו ת י ח ד ב מ ס ג ר ת סידורים ו מ ש מ ע ת פ נ י מ י ת ,ת ו ך ה ב נ ה ע ר ט י ל א י ת ש פ נ י ה ם לחיי קיבוץ בארץ־ישראל. ב צ ד הקיבוץ ה ק פ ר י ס א י כצורת־חיים ,פ ע ל ו כמובן קיבוצים של ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר ה מ ב ו ס ס י ם על גישה ר ע י ו נ י ת ו ז י ק ה ל ז ר ם קיבוצי .ה ש ל י ח ו ת מ א ר ץ ־ ישראל ה ת ב צ ע ה אפוא לפי אותה ה מ ת כ ו נ ת :ה ת נ ו ע ו ת קיבלו את שליחיהם בהתאם מ פ ל ג ת י .ב א ר ץ ה ת ב ר ר א ח ר כ ך ה ה ב ד ל ב י ן ג ר ע י נ י ם קיבוציים א מ י ת י י ם למפתח ל ב י ן ק י ב ו צ י ם כ צ ו ר ת ־ ח י י ם ב ד ר ך ה מ ע ב ר בין ה ג ו ל ה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל . ע ם ז א ת יש ל ה ו ד ו ת ש ה ת א ר ג נ ו ת ה ק י ב ו צ י ם ה ק ל ה ג ם ע ל המעפילים .היא ה ק ל ה ג ם ע ל ה ש ל י ט ה מ צ ד הגופים ה ו ו ל ו נ ט ר י י ם ש ה ו צ ב ו א ו ה ו ע מ ד ו ב ר א ש היי ה מ ת נ ו ת ועסקו ב נ ו ש א י ם היומיומיים .א נ י מ ת כ ו ו ן ל מ ז כ י ר ו ת ה מ ש ו ת פ ת ש ע ס ק ה ב א ס פ ק ה , תאר, האוטונומיה סידורים יומיומיים ,ו א ש ר היוו כעין הפנימית. ר ש ו ת מ ו נ י צ י פ ל י ת של ה ם ינקו א ת ס מ כ ו ת ם מ ה מ ש מ ע ת החיכוכים ה פ נ י מ י י ם צומצמו ל מ י נ י מ ו ם . ה ת נ ו ע ת י ת והסולידריות התנועתית. חיכוכים א ל ה היו פ ח ו ת אישיים ויותר ב ע ל י אופי פוליטי ,תנועתי ,מ פ ל ג ת י . ה מ נ ה י ג ו ת בדיון ש נ ע ר ך על מ ה ו ת מ ח נ ו ת ק פ ר י ס י ן ,ה ע ל ת ה ה פ ר ו פ ׳ א נ י ט ה ש פ י ר א א ת ה מ ע נ ה ש מ ע פ י ל י קפריסין היו צ י ב ו ר ח ס ר מ נ ה י ג ו ת . ל ד ע ת י ,זו ס ע ו ת אופקית .ק פ ר י ס י ן ה י ה ב ר ו ב ו ר י כ ו ז ש ב ו ש ל ם ו ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר ־ ה ח ל ו צ י ו ת .ט ב ע י א פ ו א ש ה מ נ ה י ג י ם היו א נ ש י ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר .ה ם עזבו א ת מ ש מ ר ת ם ב ג ו ל ה ב צ ד ח נ י כ י ה ם ו ב א ו א ת ם .ה ם היו ה ה נ ה ג ה ו ה מ נ ה י ג י ם .ב מ ק ו מ ם ק מ ה ה נ ה ג ה ח ד ש ה ב א ר צ ו ת ה ג ו ל ה או ב מ ח נ ו ת ה א י ס ו ף ש ל א י ר ו פ ה .ה מ ב ו ג ר י ם המאורגנים אף ה ם ב א ו על מנהיגיהם ,שהנהיגו א ו ת ם ב פ ו ל י ן ,ר ו מ נ י ה ,הונגריה ,ובדרכים .אלה היו ה מ נ ה י ג י ם ש צ מ ח ו מ ק ר ב הציבור ,א ש ר א ת ו ח י ו ו ע ב ר ו א ת ו א ת ה מ ב ח נ י ם הקשים. בוודאי שנמצאו אי־פה אי־שם גם מנהיגים שהעדיפו להגיע ארצה על סמך ס ר ט י פ י ק ט .א ל ה ה ם היוצאים מ ן ה כ ל ל .ל ק פ ר י ס י ן ב א ה ה ה נ ה ג ה שהיתר .מצויה אז בתנועות. ר ב י ם מ ה ם צמחו ואף ה ת פ ת ח ו ב מ צ י א ו ת ה ח ד ש ה ,ר כ ש ו נסיון נ ו ס ף ו ה ש ת ל ב ו א ח ר כ ך ב ק ל ו ת ־ י ת ר בארץ .ל ק פ ר י ס י ן ה ג י ע ו ל א ר ק קיבוצים ,א ל א גם בודדים. ברם ,היה ק ש ה ל ב ו ד ד ל ח י ו ת ב ק פ ר י ס י ן .ל כ ן אף ה ת פ ת ח ו גם בקרב צ י ב ו ר זה צ ו ר ו ת ש ל חיים מ ש ו ת פ י ם כגון מ ח נ ו ן מ ש ו ת ף ה מ ב ו ס ס ע ל שיתוף פ ע ו ל ה ב מ ס ג ר ת ש ל ח ל ו ק ת ע ב ו ד ה יעילה. יסודות לחיי תרבות וחברה ר א ש ו נ י קפריסין אף ה נ י ח ו א ת ה י ס ו ד ו ת ל ח י י ה ת ר ב ו ת ב מ ח נ ה .א ח ת ה ב ע י ו ת ש ל חיי ה מ ח נ ה היתד .כ י צ ד ל מ נ ו ע ניוון ב ע ק ב ו ת ה ב ט ל ה .ת ח י ל ה ה ו ק ד ש ה ת ש ו מ ת ־ ל ב ל א ר ג ו ן החיים היומיומיים ,מ ע ב ר ל ס י ד ו ר י ם ה ס ט נ ד ר ט י י ם ש נ ק ב ע ו ע ל ידי הבריטים. א ו ל ם כ ל זה ל א ה ב ט י ח עדיין ת ע ס ו ק ה מ ל א ה . ה פ ע ו ל ה ה ת ר ב ו ת י ת נ ו ע ד ה א פ ו א ל ת ת ת ת ש ו ב ה ק ו נ ס ט ר ו ק ט י ב י ת ל ש א ל ו ת הזמן ה פ נ ו י .ג ם פ ע ו ל ה זו ה ת ח י ל ה מ ל מ ט ה ל מ ע ל ה ,ב י ו ז מ ת ה מ ע פ י ל י ם .היא נועדה ל ס פ ק צ ר כ י ם בסיסיים כגון לימוד ה ש פ ה ה ע ב ר י ת ,מ י ד ע ע ל ה מ ת ר ח ש בעולם ובישראל, 208 ה ע ש ר ה ת ר ב ו ת י ת ,ט י פ ו ח ה א מ נ ו י ו ת .פ ע ו ל ה זו יכלה ל ה ת ב ס ס א ך ו ר ק ע ל כ ו ח ו ת שהיו מ צ ו י י ם ב ש ט ח .ב ו א ם ש ל ש ל י ח י ם הוסיף נסיון ו ח י ז ק א ת ה צ ד ה א ר צ י ש ר א ל י בתכנית .קפריסין הפכה אפוא לבי״ס מסועף לחינוך מבוגרים. מערכת התמיד ה ח י נ ו ך נ ו ע ד ה ל ס פ ק א ת צרכיהם של 2500י ל ד י ם ו ב נ י ־ נ ו ע ר שהיוו מערכת כ־ 5%.מ כ ל ל א ו כ ל ו ס י י ת ה מ ח נ ו ת .ל כ א ו ר ה היתד .צפויה שהייה ק צ ר ה ב מ ח נ ו ת ,א ב ל השהייה ה ת א ר כ ה .א ס ו ר היה ל ה פ ק י ר א ת ה נ ו ע ר ל ה ש פ ע ו ת י ו ש ל ר ח ו ב ה מ ח נ ו ת .ל כ ן ה ת ל כ ד ו כ ל א ל ה ש ה ב י נ ו א ת ח ש י ב ו ת ו של החינוך ב צ ד ב ע ל י נסיון ב ה ו ר א ה ש ה י ו מצויים ב ק ר ב ה מ ע פ י ל י ם ,ל מ א מ ץ ל ה ק מ ת ב ת י ־ ס פ ר .ה ו ד ו ת ל מ ש ל ח ת ע ל י י ת ־ ה נ ו ע ר ש ה ג י ע ה ל ק פ ר י ס י ן בימיו ה ר א ש ו נ י ם ש ל ה מ ח נ ה הראשון ,ל ב ש ה ה מ ס ג ר ת מ ה ר ג ע הראשון א ת ה צ ו ר ה ש ל כ פ ר ־ נ ו ע ר ,דהיינו ב י ת ־ ס פ ר ש ב ו מ ת פ ת ח י ם גם חיי ח ב ר ה ה מ ב ו ס ס י ם ע ל נ י ה ו ל עצמי ,ו א י נ ם מיועדים ל ל י מ ו ד י ם ב ל ב ד .גם ה מ ש ל ח ת ש ל ע ל י י ת ־ ה נ ו ע ר ת ר מ ה ר ב ו ת ל ג י ב ו ש ה מ ס ג ר ת ,התכנים ,ודרכי ה פ ע ו ל ה ,ל כ ן ה פ ך כ פ ר ־ ה נ ו ע ר למקום הכשרת של הנוער במוסדות ל ה מ ש ך חינוכם עליית־ הנוער בארץ. מ מ ח נ ו ת ־ ה ק י ץ ה ו ע ת ק ה מ ר כ ז ב מ ר ו צ ת הזמן ל מ ח נ ו ת ־ ה ח ו ר ף .ה מ פ ע ל היה כאן רב־כמותי ו ר ב ־ א י כ ו ת י .ה י ת ה זו מ ע ב ד ה ח י נ ו כ י ת מ פ ו א ר ת .הדמיון ו ה ה ק ב ל ה בין שתי המסגרות בקפריסין ובארץ הקלה בהרבה אחר כך על השילוב של חניכי קפריסין במקומות הוקמו הקליטה בארץ. במקביל לחיי התרבות, התפתחו חיים גם דתיים. ב ת י ־ כ נ ס ת ,גוצרו מ ס ג ר ו ת לקיום ח ג י ם ומועדים .ד ו ־ ה ק י ו ם בין ה ח י ל ו ג י ם לדתיים פעל ל ל א ב ע י ו ת מ י ו ח ד ו ת .א ח ר כ ך ב א ו שליחים ,מ ו ר י ם ,א נ ש י מ ר כ ז ר ו ט נ ב ר ג ,ו ק פ ר י ס י ן ה פ כ ה ל מ ק ו ם ה כ ש ר ה ולימוד עצום ל מ ב ו ג ר י ם ו צ ע י ר י ם ש ח ס ך ה ר ב ה ח ב ל י ק ל י ט ה בארץ. השליחים בואם ש ל שליחים מהארץ חולל תמורה מרחיקת־לכת בחיי המחנות .השליח היה ג ם ה מ ק ש ר בין ה ע ו ל ם ה ס ג ו ר של ה מ ח נ ו ת ל ע ו ל ם ה ג ד ו ל ש מ ח ו צ ה ל ה ם ,כ ו ל ל ארץ־ישראל. היומיומיים. הודות לשליחים הפכה ארץ־ישראל לחלק אינטגרלי של החיים ב כ ל ה ת ח ו מ י ם י ו ש ם הנסיון ה א ר צ י ש ר א ל י ו ב ו ו ד א י ש ה ד ב ר מ צ א א ת ביטויו בהווי ה ק י ב ו צ י ,ב נ ו ש א י ארועים ,חגים ומועדים .ציון ת א ר י כ י ם היסטוריים, הכשרת כ ו ח ו ת ט ר ו ם ־ צ ב א י י ם כגון ש ו ר ו ת המגינים ,הידוק ה ק ש ר י ם בין ג ר ע י נ י ם קיבוציים ל ב י ן מ ק ב י ל י ה ם ב א ר ץ או ב מ ק ו מ ו ת ה ק ל י ט ה ש ל ה ם ב ע ת י ד .ב ר ם ,ה ש ל י ח י ם הביאו ע מ ם ל א י ג ם א ת ה מ ח ל ו ק ת הפוליטית ,א ת ה ק ר י ט ר י ו נ י ם ש ל חיי מ פ ל ג ה , את הקנאות ה ת נ ו ע ת י ת והמפלגתית .מעפילים רבים הוכו בהלם נוכח מציאות ק ש ה זו ,א ב ל זו ג ם היתד .ה כ ש ר ה ט ו ב ה ל ח י י הארץ ,ל מ צ י א ו ת ש צ י פ ת ה ל ב א י ם א ר צ ה . ה מ ש מ ע ת הפנימית והמרות התנועתית באו ל ל י ביסוי בסדרי העליה .העיקרון ה ש ל י ט היה ״ ר א ש ו ן נ כ נ ס — ר א ש ו ן יוצא״ .א ב ל היו ג ם י ו צ א י ם ־ מ ן ־ ה כ ל ל .ע ל ועד־העליה ה ו ס ל ל ס ל ק מ ה א י א ת מ פ ק ד י האניות ,ה מ ל ח י ם ,א ת ה ש ל י ח י ם ה ב ל ת י חוקיים .נ ד ר ש מ א מ ץ ל א ק ס ן כ ד י ל ר כ ו ש א ת ה ב נ ת ה מ ע פ י ל י ם ל י ו צ א י ם ־ מ ן ־ ה כ ל ל אלה. ל א ת מ י ד נ י ת ן היה ל ה ס ב י ר ל מ ע פ י ל י ם בלתי סבלנים, חשדניים, עייפים משהייה ב מ ח נ ו ת ,א ת ה ש י ק ו ל י ם השונים ע ל ה מ ל ח י ם הזרים ,א נ ש י ה פ ל ־ ים ש ה ג י ע ו יחד עם אניותיהם ו ה ס ת נ נ ו למחנות ,שנזקקו למקומות עליה כדי לחזור לבסיסיהם 209 ו ל ה מ ש י ך ב פ ע ו ל ה .ע ק ב ז א ת נ ד ח ה מ ו ע ד היציאה של מ ע פ י ל י ם .ס י ד ו ר י ם א ל ה היו כ ר ו כ י ם ב מ ת ח י ם ו מ א ב ק י ם ,ו ה ם ב ו צ ע ו ע ל ידי ו ע ד י ־ ע ל י ה מ ק ר ב ה מ ע פ י ל י ם ,א ש ר רכשו א ת אמונם של שולחיהם. הוועד למען גולי קפריסין ה מ ח ג ו ת ק ו פ ח ק מ ע ה מ ק ו מ ו של הוועד ל מ ע ן גולי ק פ ר י ס י ן ב ר א ש ו ת ו בחקר ש ל מ י ש ה ק ו ל ו ד נ י ) מ ש ה ק ו ל ו ד נ י — מ ש ה קול( .ו ע ד זה ב י ט א א ת ה ס ו ל י ד ר י ו ת ש ל ה י ש ו ב ע ם ה כ ל ו א י ם ב מ ח ג ו ת .הוא היה גם מ ו ק ד ל א ר ג ו ן ע ז ר ה ו ס י ו ע ל מ ח נ ו ת ו ל מ ו ״ מ ע ם ג ו פ י ם כ מ ו הג׳ויגט ,ש ל ט ו ג ו ת בריטגיה ,ו ל ה מ ר צ ת ה ס ו כ ג ו ת ה י ה ו ד י ת ל פ ע י ל ו ת מירבית למען המחגות. תפקד באפריל ח ש ו ב מ י ל א הוועד בימי ה מ ה ו מ ו ת נ ג ד קיצת מכסות הסרטיפיקטים ,1947כ א ש ר מ מ ש ל ת ה מ נ ד ט ה ח ל י ט ה ״ ל ה ע נ י ש א ת ה מ ע פ י ל י ם ו ל ה ו ר י ד 400 ס ר ט י פ י ק ט י ם מ ת ו ך ה מ כ ס ה ה ח ד ש י ת של 750ס ר ט י פ י ק ט י ם ״ .ה מ ה ו מ ו ת ה ג י ע ו ל ש י א ן ע ם ש ב י ת ת ה ר ע ב ש פ ר צ ה ב מ ח ג ו ת .ה מ ח ג ו ת סערו .יריות ה ב ר י ט י ם ע ל ה מ ע פ י ל י ם ה מ ס ת ע ר י ם ע ל ש ע ר י ה מ ח ג ה ו ה ר י ג ת מ ע פ י ל מ י ר י ו ת החיילים ,ה ע ל ו א ת ה מ ת ח ל ש י א . ל א א ש כ ח א ת ה א ס י פ ו ת ה ה מ ו נ י ו ת ש נ ע ר כ ו ב מ ח נ ו ת .אז ה ג י ע מ ש ה ק ו ל ו ד נ י ב ש ל י ח ו ת ״ ה ו ו ע ד ל מ ע ן גולי קפריסין״ ,הרגיע א ת ה ר ו ח ו ת ו מ צ א א ת ה נ ו ס ח ה ש א י פ ש ר ה סיום ב כ ב ו ד ש ל ש ב י ת ת ה ר ע ב ,שקויימה על ידי ה נ ה ל ת ה מ ח ג ו ת ב ת ו כ כ י מ ו ש ב ה של המפקדה. לא ה ת כ ו ו ג ת י ל ס ק ו ר כאן א ת מ כ ל ו ל ה מ ס ג ר ו ת ו מ כ ל ו ל ה ב ע י ו ת ש ל מ ח נ ו ת קפריסין .ה ד ב ר געשה ב ע ב ו ד ת ו החלוצית של ד״ר דוד שערי ב ס פ ר ו ״גירוש קפריסין 1946—1949״, במסגרת שיצא לאור לפני כשלוש שנים כמחקר ברמה אוניברסיטאית ״ ה ס פ ר י ה ה צ י ו נ י ת ״ .ה נ ו ש א מוסיף ל ז כ ו ת ל ת ש ו מ ת ־ ל ב ב מ י ש ו ר ה מ ח ק ר האוגיברסיטאי. י ד ו ע ל י ש מ ח ק ר י ם א ח ר י ם ה ם בדרך .הם י ע ס ק ו ב ה י ב ט י ם ג ו ם פ י ם :כ פ ר ה ג ו ע ר והמסכת החינוכית ש ל ו ; קפריסין כמוקד לארגון עתודה ל ת נ ו ע ה הקיבוצית על זרמיה ה ש ו ג י ם ; כ ן י מ צ א פ ר ק קפריסין א ת ה ש ת ק פ ו ת ו ב ת ע ר ו כ ה ע ל ג ו ר ל ש א ר י ת ־ הפליטה, את ה מ א ו ר ג נ ת ע ת ה ע ל ידי ״ ב י ת ה ת פ ו צ ו ת ״ .ייתכן ש ה נ ס י ו ן ל א ת ר ו ל א ר ג ן יוצאי ק פ ר י ס י ן ,י ו ל י ד י ו ז מ ו ת מ ח ק ר י ו ת ו ס פ ר ו ת י ו ת נ ו ס פ ו ת ש י א י ר ו אפיזודה זו ,כ ל ע ו ד ש א ל ו א ש ר חוו פ ר ק זה ,ע ו ד ם בחיים. ה ע ר ו ת י ד ל ע י ל הן ה ע ר ו ת מ נ ק ו ד ת מ ב ט ו ש ל מ ע פ י ל שהיה בין ר א ש ו נ י ה מ ג ו ר ש י ם ו א ש ר ע ב ר א ת פ ר ק ק פ ר י ס י ן ע ל עורו ובשרו ,ל א ו ר ך ש ל ו ש י ם ח ו ד ש .ב א ו י ר ה של א ר ע י ו ת ,בין מ ע פ י ל י ם מ א נ י ו ת נ כ נ ס ו ת לבין ט ר ג ס פ ו ר ט י ם יוצאים ,ת ו ך כ ד י מ פ ג ש ר א ש ו ן בין ע ו ל י מ ז ר ח א י ר ו פ ה ל ע ו ל י צפון אפריקה ,נ ו צ ר כ א ן י ש ו כ מ א ו ר ג ן א ש ר חייו היו מכווגים במלואם לשלב הבא: ארץ־ישראל. גיבורי האפיזודה היו ה מ ע פ י ל י ם ש נ י צ ל ו מ מ ח נ ו ת ־ ה מ ו ו ת ,הגיעו ״ ל מ ח נ ו ת ־ ח מ מ ה ״ ל פ י ה ד ג ם ש ל מ ח נ ו ת ־ עקורים ו נ א ל צ ו ל נ ד ו ד ל מ ח נ ה מדגם נוסף — ה מ ח נ ה הבריטי ש ל קפריסין. ה ת ו ס פ ת ש ל 52א ל ף מ ע פ י ל י ם אשר ב ד ר כ ם לארץ ,נ ק ל ע ו ל מ ח נ ה שהיה מ י ו ע ד ל ש ב ו ר א ת ר ו ח ם ו א ש ר ה פ ך ל מ ס ג ר ת של ה כ ש ר ה והכנה ,ה ו ס י פ ה ל י ש ו ב ת ו ס פ ת ש ל כ ־ 1 0 %ל א ו כ ל ו ם י י ת ו .ת ו ס פ ת היתה כעין י ח ד ה ש מ י ל א ה ת פ ק ד ח ש ו ב ב מ ל ח מ ת ה ע צ מ א ו ת ,וזה נ ו ש א ח ש ו ב גוסף ה מ צ פ ה עדיין ל ה א ר ה י ס ו ר י ת . 210 עזרות מ נ ח ם זליגר א ח ר בחיפוש )דפים על קידוש פתח־הצלה מתון זכרונות( ספר השם ל פ נ י ה מ ל ח מ ה חי ב ק ר א ק ו ב יהודי ,אשר עוטר ב א ו ת ג ב ו ר ה ע ל ־ י ד י ש ל ט ו נ ו ת על פולין ב מ ל ח מ ת ם על חלקו ה ע צ מ א ו ת ,ב ש ו ר ו ת הלגיון. על מעשי הגבורה ש ל ו ז כ ה ב ג י מ ל ה ח ד ש י ת ו כ ן רשאי היה ל ע ב ו ד ב מ ש ר ה מ מ ש ל ת י ת כ ל ש ה י או לפתוח ח ג ו ת ל מ מ כ ר ט ב ק .ה א י ש הפיל א ת ח י ת י ת ו ע ל כ ל ה ס ב י ב ה ו ל א פ ע ם הואשם ב ת ג ר ת ידים .א ו ת ה ג ב ו ר ה הציל אותו ב ד ר ך כ ל ל מ ה מ א ס ר . יום בתי אחד, הכנסת בתחילת ואת הטמפל הכיבוש, הגדול החלו הגרמנים לפתע לרוקן ש ב ר ח ו ב מיודובה .כ ד ר כ ם , מתכולתם את במצח־ על פתחו היהודים ה ע ו ב ר י ם ו ש ב י ם ו א י ל צ ו א ו ת ם ל ע ז ו ר ל ה ם ב מ ל א כ ת ם הבזויה .ג ם היהודי תיארתי שאותו ) ל צ ע ר י א י נ נ י זוכר א ת שמו( ,נ ת פ ס בין האתרים. )הגרמנים ה ת כ ו ו נ ו אז ,ל ד ב ר י ה ב ר י ו ת ,ל ה פ ו ך א ת ה ט מ פ ל ל מ ו ס ד ,א ב ל כ פ י ש ר א י ת י ב מ ו עיני ,ל א מ י מ ש ו א ת ת כ נ י ת ם ע ד ל ש נ ת .(1943 כ ל ש ה י ה ב ט מ פ ל ה ו צ א ה ח ו צ ה :ת ש מ י ש י הקדושה ה ע ש ו י י ם כ ס ף ,ה ס פ ס ל י ם ס פ ר י ה ת ו ר ה ו ס י ד ו ר י ת פ י ל ה .א ת א ל ה קרעו ,ה ש ל י כ ו לארץ ,א ח ר כ ך ובעיקר העמיסו ע ל ה ע ג ל ו ת כדי להובילם למיזבלה. לשם על ש ע ש ו ע ,ק ר א ו מ ס פ ר אנשי אס.אס .ל א ו ת ו יהודי וציוו ע ל י ו ל ע מ ו ד ע ר י מ ת ה ס פ ר י ם ה מ ח ו ל ל י ם ו ה מ ת ג ו ל ל י ם על הארץ ו ל ע ש ו ת ש ם א ת צרכיו. היהודי ס י ר ב .ב א ק ך ח איימו ע ל י ו ש א ם ת ו ך שלוש ד ק ו ת ל א י ע ש ה כ ר צ ו נ ם — יירה. ה ו א ל א זז מ מ ק ו מ ו .ה ם ה ס ת כ ל ו בשעון ש ב ל ה א ח ת וכיוונו א ת ה א ק ד ח בל השניה .״ירו ב י ״ — א מ ר .ל ם ירו בו. כך ה ל נ ו פ ל הפור .ב כ י נ ו על מ ו ת ם של ה ק ר ב נ ו ת ו ה מ ש כ נ ו ל ח י ו ת .ה ר י החיים ח י י ב י ם ל ה י מ ש ך .נ ס י נ ו ל ה ת נ ח ם כי כ א ש ר יבוא הקץ ע ל ה מ ל ח מ ה ה א ר ו ר ה , א ת ה ד ם ה ש פ ו ך .היו נקום ישכחו וכי בינינו י ה ל י ם שרשמו שמות הרוצחים כדי שלא ל נ ק ו ם ב ה ם ב ב ו א ה ע ת .היכן ה ם ה ר ו ש מ י ם ? מי י נ ק ו ם א ת ד מ ם יאמינו האמריקאים, ה א נ ג ל י ם ואפילו אחינו בארץ ישראל כי אמנם הם? כל שיסופר הוא א מ ת ? 211 בוכניה ה מ ל ח מ ה בחדשי מיד עם כגיסתם למשרדם את הגכבדים הראשונים לבוכגיה, ביום ג׳ ,ד שבתושבי העיר ובו ,1939 בספטמבר במקום מיגו את הזעיקו ראש הגרמנים העיר ואת ה ב ר י ה מ ו ע צ ה .מ ו ע ט י ם היו היהודים ש ל א ע ז ב ו א ת ב ו כ נ י ה .ע ל פ י פ ק ו ד ת ה ג ר מ נ י ם , מ ת ו כ ם ״ י ו ד נ ר א ט ״ ש מ כ א ן ו א י ל ך נ ש א ב א ח ר י ו ת ל י י ש ו ם כ ל הצוים .ב ר א ש בחרו הועמד ה״יודנראט״ שמחה וייסמן נקבעו וכיועציו גוטפרוינד יאנק וגדליהו ריכטר. י ש לציין ,כ י ה ״ י ו ד נ ר א ט ״ ש ל ב ו כ נ י ה הבין כ י צ ד ע ל י ו ל נ ה ו ג כ ל פ י ה ג ר מ נ י ם שלו ,וייסמן ,יהודי ש נ ו ן ו פ י ק ח ,מ י ל א א ת ת פ ק י ד ו ל מ ו פ ת . והיו״ר בשעה בוכניה ש ב ע ר י ם א ח ר ו ת ל א פ ס ק ו ה ה ת נ כ ל ו י ו ת ו ה ה ת ק פ ו ת ע ל יהודים ,ה י ת ה בים לאי הלהבות. היא היתה גם בגנרל־גוברנמן האחרונה שרוקנה מיהודים. ה א ם ק ר ה כ ך ה ו ד ו ת ל ח כ מ ת ו ש ל ה ״ י ו ד נ ר א ט ״ י ו ש מ א ה י ת ה זו ה ש ת ל ש ל ו ת מ ו צ ל ח ת ? י י ת כ ן כי ק צ ת מ ז ה ו ק צ ת מזה. גםיבות ב ח ד ש י ה מ ל ח מ ה ה ר א ש ו נ י ם ק ד ה מ ק ר ה שמן ה ר א ו י ל ה ז כ י ר ו :ש נ י ס ט ו ד נ ט י ם בילו פולגים בחברתם של שוטרים והיטיבו גרמנים לבם במשקה. בהיותם בגילופין, נ ת ל ו ו ל ג ר מ נ י ם ל ת ח נ ת ה מ ש ט ר ה וניסו ל ג נ ו ב א ת ה ג ש ק ה ג מ צ א שם. הגרמנים פ ת ח ו ב מ ר ד ף א ח ר י ה ם ,ה ם ירו והרגו א ת א ח ד ה ג ר מ ג י ם ו פ צ ע ו אחרים, ו כ מ ק ו ם מ ח ב ו א ל ע צ מ ם מ צ א ו מ ר ת ף ב ב י ת יהודי .ה ת ח פ ש ו כ י ה ו ד י ם ו ר צ ו ל ה י מ ל ט , נ ל כ ד ו ו ל מ ח ר ת נ ת ל ו ב פ ו מ ב י ב כ י כ ר השוק ,ע ל ה ע מ ו ד י ם ש ל פ ג ס י ה ר ח ו ב . אולם א ת ה ב ג ד י ם ,ש ב ה ם היו מ ח ו פ ש י ם כיהודים ,ה נ י ח ו ה ג ר מ נ י ם ל ר א ו ו ה ,ל ר ג ל י הגוויות. גוכח ה ע ל י ל ה ק מ ה ב ה ל ה ב ק ר ב יהודי העיר .היה ח ש ש ש י י ע ש ו ב ה ם שפטים, גם מה בא לבוכגיה. ש ש מ ו ע ה נ פ ו צ ה כי ה ג ו ב ר נ ט ו ר פ ר א נ ק ל א ח ר ד י ן ־ ו ד ב ר י ם ו ה ו ד ו ת ל ה ת ע ר ב ו ת ו של ה פ א ס ט ו ר ה א ו ו ג ג ל י ה מ ק ו מ י ,ג ר ג ע ו ו ה ו ח ל ט ,כי ה א ס י ר י ם ה ש פ ו ס י ם ו ה ב ל ו א י ם הרוחות בבוכגיה ,הם שיוצאו להורג. היה ב י נ י ה ם ג ע ר פ ו ל ג י ,בן 14א ש ר ג א ס ר ל מ ש ך יומיים ע ל ע ב י ר ה קלה .הוא בכה ו ב י ק ש ר ח מ י ם ,א ב ל לשוא ,והוא ה ו מ ת ע ם ח מ י ש י ם ו א ח ד א ס י ר י ם ו ב י נ י ה ם ש ל ו ש ה יהודים .ה ו ב י ל ו א ו ת ם א ל מ ח ו ץ לעיר ,ל ג ב ע ה ה נ ק ר א ת א ז ב ו ר נ י ה .ק ב ו צ ו ת , הועמדו קבוצות ל ד ק ב ר ש ג כ ר ה מ ר א ש ו ש ם גורו ל מ ו ו ת ,פ ר ט ל א ח ד ש ה צ ל י ח ל ה י מ ל ט .פ ו ל ג י ם צ י ל מ ו ב ח ש א י א ת ה ה ו צ א ה ל ה ו ר ג והן א ת ה ג ו ו י ו ת ש ל ה ת ל ו י י ם והראו א ת ה ת מ ו נ ו ת ל א נ ש י סודם .ה ג ר מ ג י ם ל א הגוויות הורדו במשך ש ב ו ע ימים א ת מ ת ל י י ת ן ,כ ד י ש י ט י ל ו א ת א י מ ת ן ע ל ה ת ו ש ב י ם .ו א מ נ ם היה זה מ ר א ה מחדד. מאורע זה היה היחד שאירע בבוכניה, ובמשך ימים רבים שלאחר מכן ש ר ר ב ה ש ק ט ש מ מ נ ו נ ה נ ו אף היהודים. מקראקוב שגת חלקם וחלקם 212 לבובניה 1941ה י ת ה ב ת ח י ל ת ה .ר ו ב ם ש ל י ה ד י ק ר א ק ו ב ה ת ג ו ר ר ו ב ר ו ב ע ה י ה ו ד י : אולצו ל כ ך מכיוון שיותר ויותר רחובות במרכז העיר ״טוהרו״ מ י ה ד י ם , עברו לרובע מרצונם. מ פ ה לאוזן ע ב ר ה ה ש מ ו ע ה כי ה ג ר מ נ י ם ע ו מ ד י ם ל ה ק צ ו ת א ח ד מ ח ל ק י ה ע י ר ל מ ג ו ר י היהודים ,כ ל ו מ ר — ל ה ק י ם גיטו. ע ו מ ד י ם ל ה ח ז י ר א ת מ ח ו ג י ה ש ע ו ן של ההיסטוריה ב מ א ו ת ב ש נ י ם ? האמנם ה י ת כ ן ? בוודאי אין ז א ת א ל א א ח ת ה ש מ ו ע ו ת מ ב י ן ה ר ב ו ת ה פ ו ר ח ו ת ב מ ל ח מ ה זו י בתחילת מארם הפכה אבל חומה ונבנתה אמורים ושם השמועה היו ל ד ב ר ממשי. להיכלא. היהודים ב פ ר ב ר פח־גוז׳ה הפולנים הלכה שם המתגוררים נ צ ט ו ו ל פ נ ו ת א ת ד י ר ו ת י ה ם ת ו ך זמן ק צ ר . למה כדי מתכוון שנוכל רוצים היטלר? לחיות את כנראה חיינו ולא רוצה הוא נתבולל לבודד בין אותנו מהעולם העמים ,כי הרי החיצוני אינם העמים בנו .אפילו ה מ ו מ ר י ם נ א ל צ י ם ל ש ו ב ל ח י ק ע מ ם מ פ נ י ש ל א ח ד ל י ם ל ר א ו ת ב ה ם יהודים .א ם כן ,ל ג ב י י ה ד ו ת נ ו — אין ןה ג ר ו ע כ ל כך .ו א ם כ ו ו נ ת ו ל א ל ץ אותנו עם לעבוד — גם כ ל רע. בזה אין להשמיד ירצה? אותנו הרי הכיצד? ש ל מיליונים א נ ח נ ו ! ג ם ב ג י ט ו נ ו כ ל ל ח י ו ת ,ו כ א ש ר ת ב ו א מ פ ל ת ו ,ל מ ר ו ת ע ו צ מ ת ו ונצחונותיו ,או אז א כ ז ר י ת ת ה י ה נ ק מ ת נ ו . . .זו היתה ד ע ת נ ו ב א ו ת ם הימים. אמרו, כי גיטו יוקם הגנרל־גוברנמן. אשתי העדפתי לארוז החפצים ולעבור את עם ל ב ו כ נ י ה * .אמי והאניה נ ש א ר ו ע ו ד זמן מ ה ב ק ר א ק ו ב . כד ואנחנו ה י ט ל ט ל נ ו ה ל ו ך ו ש ו ב ו ב כ ל מ ס ע א ב ד ח ל ק מרכושנו ,ה ח פ צ י ם נ ש ח ק ו הפכנו לאט לאט לקבצנים. ב א ח ד ה י מ י ם פ ג ש ת י ב ק ר א ק ו ב יהודי מ כ ר , ל מ צ ב ר ו ח ו העליז .ע ל כלשהי ולכן והתפלאתי שמח מתוך בקראקוב ראיית הנולד, ב ל ב ד ,מ פ נ י ש ה י א עיר מ ו ש ב ו של מפקד כ ל כד ,ע נ ה : שאלתי ״ א מ נ ם כן ,ע ש י ת י האם בעיסקה הצליח ע ס ק מצוין .ה ג ר מ נ י ם ר ו ק נ ו את ביתי מ כ ל הרהיטים .א ת ש א ר ה מ ט ל ם ל י ם ה ע מ ס ת י ע ל ע ג ל ה ו ש ל ח ת י לויליציקה .ב ד ר ד החרימו השוטרים א ת כ ל ה מ ס ע ן .כ ע ת אגי פ ס ו ר מ כ ל ד א ג ה ו ר ק ל ע צ מ י ע ל י ל ד א ו ג ,ל כ ן ה ו ק ל ל י ואני שמח״. יהודי פ י ק ח .כ ו ל נ ו ד ב ק י ם ה י י נ ו ב ר כ ו ש ו כ א ש ר ה י ה ע ל י נ ו ל ב ר ו ח ,צ ר ה י ה להיפרד מהחפצים ונותרנו לנו במקום .רבים ש י ל מ ו על זאת בחייהם .ל ב ס ו ף גזלו מ א ת נ ו ה ג ר מ נ י ם גם א ת ה ח פ צ י ם ו ג ם א ת חיינו. החיים האידילייס בבוכניה היינו ש ו ב יחד ,ב ב ו כ נ י ה ,ו ה פ ע ם כ נ ר א ה — ב א ו ר ח קבוע .ה ד ו ד ג א ר פ ו נ ק ל ש ה ו ע ב ר ל כ א ן ל פ נ י נ ו — היה מ א ו ש ר כ י ה נ נ ו ב ק ר ב ת ו והורי א ש ת י פינו ע ב ו ר נ ו בביתם. חדר השקם ששרר בבוכניה נמשד ימים רבים .חשנו קורת רוח כאשר בשעות ה ע ר ב י ש ב נ ו ב צ ו ו ת א ב ח ד ר נ ו .ה ו ד ו ת ל ת ע ו ד ת ה מ ע ב ר ש ק י ב ל ת י מז׳ולודז ,י כ ו ל ת י לנסוע לעתים קרובות לקראקוב לרגל עסקי פרנסה. ב י ק ש ת י מ ג י ס י חיים ש י ע ב י ר ל ב ו כ נ י ה א ת א מ י ו א ת כ ל מ ש פ ח ת ו ,א ב ל הוא ה ע ד י ף ל ש ל ו ח א ו ת ם ל ס ג ד ז י ש ו ב כי ש ם ג ר ש ו ת פ ו ל ע ס ק י ם . נסיעותי * לקראקוב ולוולד. גמשכו באין מ פ ר י ע . חברי מורגן שהתגורר עיירה בקרבת קראקוב. 213 והמכרה שם מבוכגיה. הגברת שלו מלודז/ הולנדר מדי פעם סחרתי גם בפרוות. ״שליחים״ במכירת עסקו שהבאתי היהלומים ב ע ז ר ת ם של •הגברת שידלובסקה ושל אחרים ,שיווקתי א ו ת ן ב פ ר ב ר ב ו ר ק פ א ל ג צ ק י ,ש ב ו ה ת ג ו ר ר ה ק ב ו צ ת פרווגים .ב כ ל א ל ה ה א י ר ל י ה מ ז ל פ ג י ם ו ל א ג ת פ ם ת י . יהודי בידי ב ו כ ג י ה נ ת ג ו בי א מ ו ן ו מ ס ר ו מעולם דברי ערך כדי למכרם. ל א א י כ ז ב ת י אותם ,ק י ב ל ת י מ ה ם א ת ד מ י ה ת י ו ו ך ודי היה לי ב כ ך .מ ת ו ך א ר ב ע ה ברידג׳ שהיו קיימים ב ב ו כ ג י ה , אולמי ב ח ר ת י ב ב י ת ה ק פ ה ״רינג״ קבע כמקום שלי .יום יום ב י ל י ת י בו כ ש ע ת י י ם ב ח ו ג ח ב ר י ,ש י ח ק נ ו ב ק ל פ י ם ו ד נ ו ב נ ו ש א י ם האקטואליים. ל י מ י ם ה ו ק ם ג ם ב ב ו כ נ י ה — גיטו ,א ו ל ם ל א ד מ ה כ ל ל ל ז ה ש ב ק ר א ק ו ב .ל א ח ו מ ה ס ב י ב ו והיהודים י כ ל ו ל ה י כ נ ס ו ל צ א ת כ ר צ ו נ ם ו כ מ ו ת ם ג ם ה פ ו ל נ י ם . בנו אפילו מ ס פ ר אריים המשיכו ל ג ו ר ב ת ח ו ם הגיטו. אשתי, הורי כחקלאים, אישור קיבלו את לגהל כמקודם. משקם תמורת ת ש ל ו ם ה ש ג ת י אישור מ ת א י ם ע ב ו ר דודי ג א ר פ ו ג ק ל ו ע ב ו ר רגיגה .ר ח ו ב פ ר ו ש ו ב ס ק ה וכן מ ס פ ר רחובות נוספים שימשו כרובע מ ע ו ר ב והתגוררו בו בצוותא יהודים ופולנים. כן אם לשכת פעם הגיטו ל א היה התעסוקה בבוכניה שהופעלה מ פ ק ד ה ע ו ב ד י ם והיה ש ו ל ח למפעלים אלא בבוכניה מעין נוהלה חלק מהם רובע יהודי רגיל. בידי גרמני. הוא ל מ נ ס ר ת העצים מדי ערך בעיירה קליי א ח ר י ם ב ס ב י ב ה .ה י ו א ל ה ע ב ו ד ו ת פ ר ך :יום ה ע ב ו ד ה ה ת ח י ל או בשעה ש ש ב ב ו ק ר ו ג ס ת י י ם ב ע ר ב .כ ל מ פ ק ד ג ר ם א פ ו א ה ת ר ג ש ו ת ר ב ה בעיר ,א ב ל מ ה היה קושי זה ל ע ו מ ת ה צ ר ו ת ש ב א ו ע ל י ג ו ל א ח ר מ כ ן ! האידיליה מצבם את של בובניה מ ש ת ב ש ת של בוכניה יהודי אף הוא החמיר הכבידו והגרמנים ויותר יותר עולם .צוים ש פ ו ר ס מ ו .ח ד ש ו ת ל ב ק ר י ם נ ו ע ד ו ל ה ר ב ו ת א ת ס ב ל ם .כ ל גבר מ ג י ל 14ע ד ,60ו כ ל א ש ה מ ג י ל 14ע ד 40חייבים היו ל ה צ י ג אישור ת ע ס ו ק ה . גם בוכניה על רקוביצה. הוטלה היודנראט מכסה ערך של רשימת עובדים מאות המועמדים עבור ומי המחגה כופר ששילם בשדה תעופה נמחק ממגה. א ל ה ש נ ש ל ח ו ל ע ב ו ד ה ק י ב ל ו מ ה י ו ד נ ר א ט ס כ ו ם כ ס ף קטן )מעין ד מ י ־ כ י ס ( ,ו א ל ה ש ל א ר צ ו ל ע ב ו ד יכלו ״ ל ש כ ו ר ״ א ד ם ש ה ת נ ד ב ל מ ל א א ת מ ק ו מ ם .כ ל ו מ ר ב ע ז ר ת הכסף אפשר היה לפתור ח ל ק מהבעיות. ט ו ר ק ה )שליד פוזנאן( יהודי בבוכניה כ מ א ת י י ם יהודים הגיעו ל ב ו כ נ י ה מ ט ו ר ק ה ב ש נ ת הגרמנים רובם ל צ א ת מרצונם, בדומה לנהוג במקומות .1940ב ת ח י ל ה הרשו ל ה ם אחרים, עניים ,כ י א ת ר כ ו ש ם נ א ל צ ו ל ה ש א י ר ב ע י י ר ת ם , והם אבל בחרו בבוכגיה. א ת חייהם הצילו ל מ ש ך שנתיים .א ת א ל ה ש נ ו ת ר ו ב מ ק ו מ ם ר צ ח ו ה ג ר מ נ י ם . ל פ ת ע יצא צו מ ט ע ם מ פ ק ד ת מחוז ק ר א ק ו ב שיש להקטין א ת מ ס פ ר היהודים בבוכניה 214 ו ל ה ע מ י ד ו על א ר ב ע ת אלפים .כ ל ה נ ו ת ר י ם יגורשו. ע ל מ י י פ ו ל ה פ ו ר ז ב מ ק ו ם ה ר א ש ו ן י ו ע מ ד ו א ל ה המהווים בטל ע ל ש כ מ ו של ה י ו ד נ ר א ט מ פ נ י ש א י נ ם מ ש ל מ י ם מ ס י ם ו א פ י ל ו זקוקים ל ת מ י כ ה ,היינו תבם — ש ל יהודי טורקה .על ה י ה ו ד י ם ש מ ו צ א ם מ ב ו כ נ י ה ל א ח ל ה הגזירה ,ו ב כ ל ל ם ג ם ל א ע ל מ ש פ ח ת י ,כי הרי א ש ת י נ ו ל ד ה ב ע י ר זו. יהודי ט ו ר ק ה ה ת ק ו מ מ ו נ ג ד ה ר צ ו ן ל נ ש ל ם ו ט י ע ו נ ם ה י ה :די ס ב ל נ ו כ ש נ ל ק ח מאתנו אל הכל ,ו כ ש נ א ל צ נ ו ב ע מ ל ר ב ל ה ק י ם כאן מ ח ד ש א ת ביתנו .וכי ש ו ב נ ל ך נ ו ד ע י ! י ל כ ו א ל ה ש ע ד כ ה חיו הבלתי בעסקיהם ,יטעמו בשלווה ועסקו ג ם ה ם א ת טעמנו. הרשימה הנותרים ובה הורכבה. למשלוח היו א ו ת ם מ ס כ נ י ם ש ח ס ר י ם היו ק ש ר י ם מ ת א י מ י ם . מאה צרורו 90%ש ל הנועדים היו יהודי יהודים, הדל בוכגיה על צעדה גבו. על בבכי מנת מר לעבר תחנת־הרכבת, א ת יסודי להשקיט מעט ט ו ר ק ה ו*10% הקבוצה הראשונה איש את וכל המצפון, נשא יהודי ערכו מ ג ב י ת ומסרו א ת הכסף ל א ו ת ם אומללים ,טרם נסיעתם. ה ם ה ו כ נ ס ו ל ש נ י ק ר ו נ ו ת ב ק ר ולווו ע ל ידי ש ו ט ר פולני .כ ע ב ו ר מ ס פ ר י מ י ם נ ו ד ע ל נ ו ,כ י ה ג י ע ו למידז׳ריץ׳ ,ו ל א ח ר זמן ח ז ר ו כ ו ל ם ל ב ו כ נ י ה . פסקו מאז מבוכניה הגירושים שהיודנראט מכיוון מנע אותם על ירי ש ל מ ו נ י ם כבדים. בוכניה גיטו תנאי בתחילת 1942 החיים ב ג י ם ו נ ע ש ו ק ש י ם מיום ליום .ע ל האיכרים ה פ ו ל נ י ם נ א ס ר ה ה כ נ י ס ה לגיטו ע ק ב תלונות האזרחים הפולנים על שאינם משיגים ת ו צ ר ת חקלאית, כ י כ ו ל ה מ ש ו ו ק ת בגיטו. שוטרים פולנים, ושוטרים בלשים ערכו גרמנים ביקורים תכופים בגיטו, כ ד י ל ה ב ר י ח א ת ה א י כ ר י ם ש ח ד ר ו ל ת ו כ ו ל מ ר ו ת האיסור .ב ג י ס ו י כ ו ל היה ה א י כ ר ל ה ש י ג ה כ ל :בדים ,ד ב ר י ה ל ב ש ה ,ס ב ו ן ו כ ר ב ש ע ה ש ב ע י ר ק י ב ל ת מ ו ר ת ת ו צ ר ת ו ש ט ר ו ת של ז ל ו ס י ש פ י ת ו י י ם ל א היה ר ב . ה מ ס י ר ו ע ל י ה ם ,ע ל האיכרים ,ק נ ס ו ת ,ה ח ר מ ו ת ו א ף מ כ ו ת . לימים קודם ה ו ט ל גם ע ל היהודים ה א י ס ו ר ל צ א ת מהגיסו. היודנראס פנה עוד לכן בדרישה ליהודים ש ל א ירבו בהליכה לעיר והאו־דה נצטווה ל מ נ ו ע י צ י א ה מ ה ג י ס ו ל ל א ס י ב ה ח ש ו ב ה .ה כ ו ו נ ה ה י ת ה ל א ל ע ו ר ר א ת ח מ ת ם של ה ג ר מ נ י ם . ה צ ע ד י ם ה ל ל ו ל א הועילו ו פ ו ר ס ם ה א י ס ו ר ה ר ש מ י . היהודים ש ה ת ג ו ר ר ו ב ש כ ו נ ו ת מ ע ו ר ב ו ת ,ה ו ר ש ו ל ה י כ נ ס ל ג י ס ו ע ל פ י ת ע ו ד ו ת אבל חויבו לבחור בדרך הקצרה ביותר. מעבר, בתחום הגיסו ,כ י ה מ ש ק י ם להציג תעודת מעבר. ב א ו ת ה ע ת גרו מ ס פ ר פ ו ל נ י ם ה ח ק ל א י י ם השייכים ל ה ם היו שם ,ו ג ם ה ם נ ד ר ש ו ל מ ר ו ת כ ל ז א ת ,נ י ת ן ה י ה ל ע ק ו ף כ ל גזירה .ע ם פ ר ס ו מ ה ה י ת ה ה ע י ר כ מ ר ק ח ה , ל א ס ל א ס גרגעו ה ר ו ח ו ת .כ ך ה י ה ע ד ל א ו ג ו ם מ אבל הגירוש דרכם נסמנו ,1942מ ו ע ד ה ג י ר ו ש הראשון. הראשון ש ל יהודי ב ו כ נ י ה הוליכה מזרחה — לבלז׳ץ. כמאה ועשרים מ ה ם ב ב י ת העלמין ש ל בוכניה .הזקנים שמיינו אותם מבין כלואי הקסרקסין 215 יחד הוטענו, משאיות. עם המאושפזים ה ו ב י ל ו א ו ת ם אל הבגדים בבית־החולים היער היהודי ובבית־החולים ב ב א צ ׳ ק ו ב ,ו ל א ח ר שציוו ע ל י ה ם הארי, על לפשוט את — כי ל ב ג ד י ם היה ע ר ך ב ע י נ י ה ג ר מ נ י ם — .נ ש מ ע ו ב ב י ו צ ע ק ו ת וירי מ כ ו ג ו ת היריה .מ ס פ ר ה מ ו מ ת י ם ה י ה ח מ ש מ א ו ת איש ויש אומרים אף ת ש ע מ א ו ת . ימים ס פ ו ר י ם ל א ח ר ה ג י ר ו ש נ י ת נ ה ל י ו ד נ ר א ט הפקודה .ל נ ק ו ת א ת ה ״ ס א כ ס ן ־ קאסרנה״. של בקבוצת הייתי פ ו ע ל י ם יהודים. אנשי שגאלצה או־ךה למלא הפקודה, את בעזרתם הזקנים ב א ח ת ה פ י ג ו ת ע מ ד א ס ם גדול :ושם כ נ ר א ה מוינו ו ש ם ה ו ח ר מ ו ח פ צ י ה ם האישיים .מ צ א נ ו ע ר י מ ה ש ל מ ס מ כ י ם אישיים ע ם ת צ ל ו מ י ם אגשים ה מ ו כ ר י ם לי ה י ט ב .מ ו ט ל י ם היו ש ם ס פ ר י קודש ,מ ג י ל ו ת , של משפחתיים, תצלומים מכתבים שהיו ומזכרות יקרות כנראה תפילין, הללו. לקרבנות ר י כ ז נ ו א ת ה כ ל ובנינו .מעין מ ו ק ד .ה א ש כ י ל ת ה א ת ה כ ל ו ה א פ ר פ ו ז ר ע ל ע ר י מ ת ה א ש פ ה .מ ה ש נ ו ת ר מ י ה ד ו ת ב ו כ נ י ה היה א פ ר זה ו ק ב ר האחים בבא׳צ׳קוב. היה ר י ק מ א ד ם .כ ש נ פ ג ש ו ש נ י יהודים שמחו זה הגיטו . בזה כאילו מצאו אוצר .היו עדיין שרידים ב ק ל א י ,ב ס ט ג י ס ל א ב י צ ה ו ב ה .ק .פ » .ה ת ג ו ר ר ו ע ו ד ב ב ו כ ג י ה מ א ו ת יהודים ,מ ה ם שמונה כמאה בוכניה בני מ מ ש והשאר מ ק ר א ק ו ב , שלזיה ו כ י ו צ א בזה. בין אבל רופאי בוכניה היה אשר אדם לפני היה המלחמה ב ש נ ו ת ה מ ל ח מ ה ה פ ך ל ה י ו ת א ו ה ב היהודים ,ה ש ת ת ף למענם. שמו הסיפור הבא: ״ב־25 היה ד״ר צ׳םלה, ב א ו ג ו ס ט *1942 דודי היה הפציאנט בצערם ופעל רבות שלו. ב י ו ם ש ל י ש י בין ה ש ע ו ת אנטישמי קנאי, מפיו שמעתי את 12—11ב צ ה ר י ם ,ר א י ת י מ מ ר פ ס ת ב י ת י ט ו ר א ר ו ר ש ל כ ח מ ש ת א ל פ י ם ב נ י ־ א ד ם ,אנשים ,גשים ,ט ף ו ז ק נ י ם , הצועדים ת ח ת משמר של שוטרים גרמנים ופולנים .כל אחד נשא תרמיל על גבו. ע י נ י ה ם ה ב י ע ו יאוש ,ס ב ל ש ל ה י מ י ם ש ע ב ר ו ע ל י ה ם לאחרונה ,ו ה ש א ל ה — ל א ן ? נ ד מ ה היה שאין ס ו ף ל ט ו ר זד .ו ה א נ ש י ם נ ר א ו עייפים עד מוות .ב ס ו ף ה ט ו ר ה ל ך ישיש .ה ר ג ל י ם מ א נ ו כ נ ר א ה ל ש א ת ו ו ש נ י יהודים ת מ כ ו ב ו מ ש נ י ה צ ד ד י ם גבר ולמעשה ג ר ר ו א ו ת ו אחריהם .פ נ י ו היו מ ו כ ר י ם ל י — היה זה ד ו ד ך ג ר פ ו ג ק ל . כ א י ל ו ה ז ד ק ן ב ב ת א ח ת ב ע ש ר י ם שנה .כ א ש ר ה ג י ע ו לגשר ,ל א היה ע ו ד ב כ ו ח ו להמשיך דודך ו ג ם שגי ת ו מ כ י ו ל א הראה לו א ת מסמכיו יכלו ע ו ד להושיעו .השוטר הגרמני עצר ה מ ע י ד י ם כ י ה י נ ו א ז ר ח גרמגי. לידו. התקרבה משאית ע מ ו ס ה יהודים ז ק נ י ם ה נ ו ס ע ת ל ב א צ ׳ ק ו ב .ה מ כ ו נ י ת עצרה והישיש נ ז ר ק ל ת ו כ ה ״ . ח י ד ת ג ו ר ל ו ש ל ה ד ו ד ג ר פ ו נ ק ל ב א ה ע ל פ ת ר ו נ ה .בני ד ו ד י ג ר פ ו נ ק ל י ז כ ר ו א ת א ש ר עשה ל כ ם ע מ ל ק ! א ל ת ש כ ח ו ו ס פ ר ו ז א ת ל י ל ד י כ ם ! הרגשתי ג ע ג ו ע י ם ל ב נ י עמי, ורציתי ל ר א ו ת יהודים. ה ל כ ת י לד..ק.פ. שבו היו עדיין מ א ת י י ם יהודים ו ש ת י ב ג ו ת י ה י ק ר ו ת איתם .ב ש ע ה ש ש ו ח ח ת י ע ם ב ג ו ת י ו ע ם היהודים ש ב מ ק ו ם ,ר א י ת י א ת ק ו ר צ ב ך רץ ל ח צ ר .הוא ה ז ע י ק א ת כ ל א נ ש י * ה.ק.פ — .מקום ריכוז של רכב צבאי ממונע. * הוא יום הגירוש הראשון מבוכניה. 216 המקום ,ב ח ר מ ב י נ י ה ם א ת ה צ ע י ר י ם וכולם ,ע ם ק ו ר צ ב ך בראש ,נ ר א ו ר צ י ם ה ח ו צ ה . ה״באודינסט״* מה לשם המכונות? לאכלס את בלהבות! לרוץ? גם אני אין ע ו ד י ה ו ד י ם בריצה, פתחתי בשביל שם, אבל מיד מי נחוץ עצרתי הציוד וחשבתי: ומאות הרב שיישרף עד ת ו ם ! ל פ י מ ה ש ש מ ע ת י ב י ו ד נ ר א ט ,אמורים היו ה פ ו ל נ י ם את ה״באודינסט״ ולהציל ב כ ך את עצמם מהגלות לגרמניה .הם ינצלו ה ע מ ל ה ר ב שהשקיעו ה י ה ו ד י ם ב ה ק מ ת ו ו ב ר כ י ש ת ה מ כ ו נ ו ת .אם יישרף — א ץ ד ב ר .ה ל כ ת י ב צ ע ד איטי .כ א ש ר ה ת ק ר ב ת י ל כ י כ ר ה ש ו ק ה ת נ פ ל ע ל י פ ו ל ק ס ־ ״מהר י ה ו ד י ! ה ב א ו ד י נ ס ט ש ל ך דויטשה: ה״באודינסט״ לפני שומבורג לכבאים היתה בוער!״ בין התיעצות היינריך שהגיע ובין במכוניתו ב נ ו כ ח ו ת ם ש ל וייסמן ו ג ב ר ת ר ו ז נ ר .א נ ש י א ו ־ ד ה ו פ ו ע ל י ה.ק.פ .ע ז ר ו בכיבוי ה ד ל י ק ה ש ל הבנין שגגו בלהבות. עמד מכונות, גררנו גלילי אריג ,מ ד י ם מ ו כ נ י ם ו כ א ל ה ש ת פ י ר ת ם ט ר ם ה ו ש ל מ ה .מ י ה צ י ת א ת ה א ש ? ל א ן החקירה תוביל ומה יהיו המסקנות? שבגלל חששנו הדליקה בוכניה תהיה ״יודנריין״. הדליקה כובתה וחקירת הוועדה ה ע ל ת ה שהסיבה היתה קצר חשמלי .נשמנו לרווחה. מייסד גרייבר, שהיה ה״באודינסט״ אותה שעה כלוא בבית הסוהר ב ב ו כ נ י ה ,הוכה קשות .ה א ש י מ ו א ו ת ו ש ה ו א יזם ה צ ת ה כדי ל ט ש ט ש א ת ע ק ב ו ת ל מ ע ש ה ל א ה ת ב ר ר ה ה ס י ב ה ה א מ י ת י ת ש ל הדליקה. גניבותיו. ר ג ע י ה ה ת פ כ ח ו ת היו מ ח ר י ד י ם .מ ה מ ג ו ר ש י ם ל א ה ג י ע ה כ ל ל י ע ד .ו מ ה ר מ ז י ם נבע שנתקבלו לאוקראינה לדרך. כי אינם עוד בחיים. היו ששיחדו ויביאו ידיעות כ ל ש ה ן .א ל ה ק י ב ל ו אנשי אס.אס. כדי את הכסף ,אבל כלל ג ם אני מ צ א ת י אדם ,פ ו ל נ י ,שהיה מ ו כ ן ל צ א ת שיסעו ל א יצאו ב ש ל י ח ו ת י לבלז׳ץ .היה זה אחיינו של ר ו מ נ ס ק י ,מ נ ה ל ג י מ נ ס י ה בוילנה .ה ו א היה ב ד ר כ ו ל ב ל ז ,ל ב י ק ו ר ד ו ד נ ו ה ר ו פ א ה מ ת ג ו ר ר שם ,ו מ ו כ ן היה ל נ ס ו ע לבלז׳ץ .מ ס ע ם כ מ ה א נ ש י אצל בוכגיה ו מ ט ע מ י ק י ב ל כ מ ה א ל פ י ז ל ו ט י כ מ ק ד מ ה ל ה ו צ א ו ת ה ד ר ך .נ ת ת י ל ו א ת של ה א נ י ה א ח ו ת י ו מ ס פ ר ה ו ר א ו ת ו ב ח ר ד ה ציפינו ל ש ו ב ו . תצלומה בלז׳ץ: דוי׳ח כעבור יהודים! שבועיים חזר א ל יוליכו השליח שלי אתכם שולל! מבלז׳ץ ובפיו מזעזע. דיווח ״יהודים, א ל יוליכו א ת כ ם שולל .כ ל א ו ת ם ה א נ ש י ם א י נ ם ע ו ד בחיים ,ה ם נ ש ר פ ו כ ו ל ם . מבלז׳ץ נ ו ד פ ת צ ח נ ת ה ב ש ר ה ש ר ו ף ו ק ש ה ל ש א ת ה .היא מ ת פ ש ט ת מ ש ם ל מ ר ח ק י ם . בהנהלת וקבע את הרכבות בלבוב עובד אחד מקרובי משפחתי .הוא בדק את ה מ ס מ כ י ם ב ו ד א ו ת ש ה ר כ ב ו ת ש י צ א ו מ ב ו כ נ י ה נ ש ל ח ו לבלז׳ץ .ב א ח ת ה ת ח נ ו ת ח י ב ר ו ש ת י ה ר כ ב ו ת ומכיוון ש נ ו ד ע ל י כ י נ ה ג ה ר כ ב ת ג ר ב ר א ו ה ־ ר ו ס ק ה ,ג פ ג ש ת י אישית ולא חסכתי מאמצים כדי אתו ל ק ב ל מ מ נ ו פרטים. לדבריו הוחלף כל צ ו ו ת ה ע ו ב ד י ם ב ר א ו ה ־ ר ו ס ק ה ו ב מ ק ו מ ו ב א צ ו ו ת ש ל אס.אס. ה מ ח נ ה של ב ל ד ץ שוכן מ ח ו ץ לעיירה ,ע ל יד מ ס י ל ת ־ ה ב ר ז ל כדי ש ה ר כ ב ו ת * שרות הבניה — פלוגות לעבודות בנין שהוקמו על ידי יהודים. 217 יוכלו מה ל ה י כ נ ס פנימה .אף כ י א ס ו ר ל ה י כ נ ס ה מ ח נ ה ,יודעים כ ו ל ם ה י ט ב לתוך מ ת ר ח ש בו .ל מ ו ב א י ם ב ט ר נ ס פ ו ר ט י ם נ א מ ר ש ע ל י ה ם ל ה ת ר ח ץ ו ה ם מ ו כ נ ס י ם מיוחדים .ש ם מ מ י ת י ם א ו ת ם ב ג א ז ר ע י ל ו א ח ר כ ך ש ו ר פ י ם א ת הגוויות לתאים בקרמטוריום. וגעליים. סמוך לבלז׳ץ היה זה למי כל נמצאים שייך? מחסנים היות עצומים שמגיעים מלאי בגדים טרנספורטים משומשים שלמים מלאי ב נ י ־ א ד ם ואיש אינו עוזב א ת ה מ ח נ ה ,ח י י ב י ם — ל פ י ה ש כ ל הישר — ל ה י מ צ א ר ב ב ו ת אנשים .ב נ י שם אדם וקוקים אולם לאוכל, שום אין שמספקים סימן ל ה ם מ צ ר כ י מזון כ ל ש ה ם .א ת ב ג ד י ה ם ל ק ח ו מ ה ם ,א ם כן חייבים היו ל ת ת ל ה ם א ח ר י ם ב מ ק ו מ ם ,ל י ג ם ח ל י פ ו ת ע ש ו י ו ת נ י י ר ו ס נ ד ל י ם עשויים עץ ,א ב ל בגדים איש ל א ראה משלוח בגדים כלשהו ש מ ו פ נ ה לבלז׳ץ. הייתכן שולל! כי ב ג י ־ א ד ם מ ת ק י י מ י ם ובלי ה ם איגם עוד ב ח י י ם ! א ל ת א מ י ג ו ל ג ר מ ג י ם כ י ש ו ל ח י ם ה ם א ת אחיכם למקומות עבודה, הם להשתלט עליכם בלי זעה מרמים אתכם התגגדות כדי תהיו שלא ערים ואז לסכגה יוכלו מצדכם.״ פ ר צ ה מ כ ל נ ק ב ו ב י ו ת ע ו ר ג ו ו א י ש ל א ה ו צ י א הגה ,ק ל ט נ ו א ת ה מ ל י ם המפורשות, הם בלי מזון בגדים? יהודים א ל תלכו ה ב ר ו ר ו ת ו ה ה ג י ו נ י ו ת :״יהודים ,א ל ת ל כ ו ש ו ל ל ,א ח י כ ם א י נ ם בחיים, גראה נרצחו כ ו ל ם ! הגרמנים עשו א ת אשר כ ב ל ת י אפשרי — הם רצחו מ א ו ת אלפי בגי־אדם חסרי־מגן ,גברים ,נשים וטף!״ ז א ת ל א האמגגו .וכי מ ס ו ג ל מ ו ח ו ובכל של זאת?! א ד ם גורמלי ל ת פ ו ס י מ י ם מ ס פ ר ל פ נ י ש ו ב ו של ה ש ל י ח מ ב ל ז ׳ ץ ,ק י ב ל מ ג ה ל ב י ת ־ ה ח ו ל י ם היהודי גוטפרוינד ד״ר רוזגטל גלויה: היה השולח בשם אדם ב א ל ב ו כ ג י ה מ ק ס ו ב י ץ )או מז־זדזיצה( ב ש ע ת הגירוש הראשון ג ש ל ח שלגו. רוזנטל — בלז׳ץ. והחותמת ו ע ב ד כ כ ו ח סיעודי ב ב י ת ־ ה ח ו ל י ם ב ט ר ג ס פ ו ר ט .ת ו כ ן הגלויה ש ר ק אגשי סוד מ ו ע ט י ם ק ר א ו אותה ,ה י ה :״ ע ו ב ד כ א ן א י ש א ם ־ ד ה מ ק א ט ו ב י ץ שהיה ח ב ר י ב ב י ת ־ ו ה ו ד ו ת ל ו אני ע ו ב ד ע ם ע ו ד הספר איגגי יכול ע ו ד הגרמניים. להמשיך! כמה יהודים ככוח עןר ל צ ו ו ת י השירות גוטפרויגד, אינם הצילו! ריכטר והרצוג בחיים .ג ם א ש ת י ח ל ת ה ו נ ם פ ת ה .מ ה ר ו פ ן ת א ח ר ו א ת ה מ ו ע ד ! ״ אנחנו, נדונו מד ש ה ו ב א נ ו ב ס ו ד ת ו כ ג ה ש ל הגלויה ,נ י ת ח נ ו ו ה ת ו ו כ ח נ ו :כ פ י ה נ ר א ה ל מ ו ו ת ש ל ו ש ה ה ע ס ק נ י ם ה ב ו ל ט י ם ש ל ב ו כ נ י ה ,גוטפרוינד ,ר י כ ט ר והרצוג ע ם צ א ת ם מ כ א ן לבלז׳ץ .א ש ת ו ש ל ר ו ז נ ט ל היתד .א מ נ ם צעירה א ב ל ב ע ל ת בריאות רופפת, וכנראה זרזו טלטולי הדרך את כל מותה. השאר, הצעירים ו ה ב ר י א י ם חיים ,ואין ל ה ט י ל ב כ ך ס פ ק .א ל מ ל א כ ך היה ר ו ז נ ט ל כ ו ת ב ב פ י ר ו ש : כל אנשי — מתו. הטרנספורט מבוכניה אם לא כתב כך סימן ש ה ם חיים. ו ב י ג י ה ם חיה בודאי גם א ח ו ת י היקרה ,ה א נ י ה ! כ ז ה ה י ה ק ו ה מ ח ש ב ה שלי. כל וניתחתי זאת סיפרתי למנהל הגימנסיה הוילגאי, ציטטתי את תוכן הגלויה כ ל מ ל ה ומלה .ה ו א ה ש י ב :״ ר ק א ם ת א מ י נ ו ל ד ב ר י ו ת ס י ק ו מ ה ם א ת הדרושות — תוכלו לעשות ד ב ר ־ מ ה המסקנות ל ה צ ל ת חייכם .ב מ ז ר ח מ ח ס ל י ם ה ג ר מ ג י ם עיר א ח ר עיר .ה ם מ ג ר ש י ם א ת ה י ה ו ד י ם מ מ ק ו ם מ ג ו ר י ה ם ושולחים אותם למחנות ההשמדה. טרבליגקה. מלבד בלז׳ץ הם הקימו עוד מחנות: סוביבור, מאידגק, ב ע ר י גליציה ה מ ז ר ח י ת ל א נ מ צ א י ם ע ו ד יהודים ו ב ע ר י ם ר ב ו ת ל א ש ל ח ו א ו ת ם כ ל ל ב ט ר ג ס פ ו ר ט י ם ,א ל א ר צ ח ו א ו ת ם ב ו ב מ ק ו ם .גירוש ב ל ת י פ ו ס ק 218 מ ב ו צ ע ב ל ב ו ב וכן ג ם ב ו א ר ש ה .ד ע ו ל כ ם כי ג ם כאן אין זה ס ו ף פ ס ו ק ו ב מ ו ק ד ם או ב מ א ו ח ר י ג י ע ת ו ר כ ו ל כ ם .גכון ש נ ו ת ר ו עוד יהודים ב ו ד ד י ם ב ח י י ם בבלז׳ץ, אחדים ואפלו ראיתי למצוא עוד מ י ש ה ו שעסקו מהם שעובד ועוזר במיון במחסנים. הבגדים ל ג ר מ נ י ם ל ה ש מ י ד א ת אחיו ייתכן ניתן כי במחנות .כאשר יעשה הכושי א ת ש ל ו — י ל ך ג ם הכושי ואיש ל א יוותר בחיים .יהודים ,א ל תלכו שולל!״ מנהל אותנו לנפשנו .ואנחנו סרבנו להאמין .פ ק פ ק נ ו הגימנסיה נסע ועזב אם היה ה א י ש ב ב ל ז ׳ ץ ג ו פ א ו ה ע ל י נ ו השערה ,כי השליח אצל ש ל נ ו היה ר ק דודנו ב ב ל ז ו ה ש מ ו ע ו ת ב ל ב ד הן מ ק ו ר ה מ י ד ע שלו .והרי ב מ ל ח מ ה ז א ת כ ל כ ך ר ב ו ה ש מ ו ע ו ת ו נ א מ ר ו ד ב ר י ם מ ש ו נ י ם ביותר ,ש ל ב ס ו ף ה ת ב ר ר ש ל א היה ל ה ם ש ח ר ! גסעתי הנוספים ל ק ר א ק ו ב כדי להצלתה של לפגוש האניה. א ת גיסי חיים ולהיוועץ כ מ ה שונו פגי בו בקשר העיר! הגרמנים לצעדינו כנראה סבורים ש ל א יצאו מ ק ר א ק ו ב ל ע ו ל ם .ו ו א ב ל — ארמון מ ל כ י פולין ב ע ב ר ו כ ע ת מ ש כ נ ו של ה ג נ ר ל ־ ג ו ב ר נ מ ן — ע ב ר שיפוץ כללי .ש ו ר ה של ב ת י ם נ א י ם ה ס מ ו כ י ם לו, נ ה ר ס ה כ ד י ש י י ר א ה ה א ר מ ו ן מ ר ח ו ק .א ת ה כ ב י ש י ם ב ר ו ב ע היהודי ל ש ע ב ר ת י ק נ ו ו ה ר ח י ב ו ויש לציין כ י ע ש ו ר ב ו ת ב ת ח ו ם זה .ה פ ו ל נ י ם ל א ה ש כ י ל ו ל ב צ ע ב מ ש ך עשרים ש נ ה ע ב ו ד ו ת ש ב י צ ע ו ה ג ר מ נ י ם ת ו ך שנתיים .א ת ה פ ר ב ר ה נ ק ר א ״פודגוז׳ה״ הקיפו ב ח ו מ ה ג ב ו ה ה ש צ ו ר ת ה כ צ ו ר ת ה מ צ ב ו ת ב ב י ת העלמין היהודי .ש ם נ מ צ א י ם יהודי ק ר א ק ו ב כ א י ל ו ג ק ב ר ו ב ע ו ד ם חיים ו ש ם ה ם ר ו ק ד י ם עדיין א ת מ ח ו ל המוות... יהודי ק ר א ק ו ב ה א מ י נ ו כי ז כ ו ת ו של ה ר מ ״ א )ר׳ מ ש ה א י ס ר ל ס ( ת ג ן ע ל י ה ם כי הרי ק ב ר ו ג מ צ א ב ע י ר ם .א כ ן ל א פ ג ע ו ה ג ר מ נ י ם ב ק ב ר ו ש ל ה ר מ ״ א ו ב ב י ת ־ הקברות אבל הישן. ישובו היהודים ל ג ו ר ביותר יהודי קראקוב בקראקוב? הם? היכן שרד האם מי מהם י פ ר ק ב ת ו ל ד ו ת י ה של א ח ת ה ק ה י ל ו ת האם העתיקות בגולה הגיע לקיצו. א ת חיים פ ג ש ת י ב מ ק ו ם ע ב ו ד ת ו כי ל א מ צ א ת י עוז ב נ פ ש י ל ב ק ר ב ד י ר ת ו ו ל ר א ו ת א ת ה י ל ד י ם ,א ת ל ד י ר ,ש ל ה א נ י ה ש ל י ! ס י פ ר ת י ל ו א ת כ ל ה ל ו ע לי, בלי ושרק, כחל הולנאי. על תוכן מבלז׳ץ, הגלויה חיים ה ב י ס ב י ב ה ש ת א ו ת ו צ ע ק : ועל דיווחו של הגימנסיה מנהל ״לא אמת!״ שוב חזר על טעגותיו ה ק ו ד מ ו ת ו ה ו ס י ף ד ב ר מ ה ח ד ש :״ ב א ח ד ה כ פ ר י ם ע ל יד בלז׳ץ ) ה ו א א ף י ד ע א ת ש מ ו של ה כ פ ר ( ,ע ו ב ד ו ת כ מ ה נ ש י ם יהודיות ב מ ש ק י האיכרים .יש א פ ו א ל ש ג ר מל את השליח ב פ ע ם השניה ,עליו למצוא פ ר ס י ם ע ל ה מ ת ר ח ש שם. לסענתו באה ליעד! זו א ת הנשים ל ש מ ו ע מפיהן הללו א ל י תימצא מישהי מסנדזישוב שמכירה א ת ה א נ ל ״ . ממקור מהימן. הבסחתי לו שאספל בשיגור השליח וסיפרתי לו על המקרה שהייתי לו ע ד :בשעה שעסקו בתיקון כלי הרכב ,מצאו מכתב מוסתר פועלי שלחם בקובאן וכתב לחברו משפט חשוב: ״כאשר נכנסנו מאה ה.ק.פ. אלף בתוך הריפל. המשרת הל זה בחל־אספקה. לרוסםוב קיבלגו מכתבו בתל של המלל פ ק ל ה להרוג ה ל ל י ם ש נ מ צ א ו שם .ה ד ם ה ר ב ע ו ר ר בי ב ח י ל ה חיל הרב ביריות גרמני מצאתי את כל ל מ ד י ם ש ל י היו מ כ ו ס י ם כ ת מ י ד ם ״ .א נ ש י ב ו כ נ ל א ש ר ק ר א ו א ת ה מ כ ת ב אמרו ,כ י ל פ י זה א פ ש ר בכל זאת להוכיח שהגרמנים ש ל ח י ם ל ל י ם ל ע ב ל ה באוקראינה. 219 חיים האןין ל ט י ע ו ן ונאחז בו ,כ פ י ש ע ש י נ ו כ ו ל נ ו ,כ מ ו ש נ א ח ז ה ט ו ב ע ב ק ש בקרש הצלה. או שחיי בכל מאודנו רצינו להאמין לא יקירנו לקיצם. הגיעו ה נ ח נ ו א מ נ ם כי ר ב י ם נספו ,א ב ל יש בודאי החיים עדיין ו ה ע ו מ ד י ם ל ש ו ב אלינו. מנהל פרוטה לי ה ג י מ נ ס י ה יצא שוב ל ד ר ך אם כי ב א י ־ ר צ ו ן .ה ו א א מ ר :״ ח ב ל ע ל כ ל ש ה נ כ ם מוציאים.״ ל א ה ר פ י ת י מ מ נ ו ו ד ר ש ת י שיסע ,מ ה ג ם כי נ מ צ א ו נימוקים חדשים. הגיעו מ ר ו ז נ ט ל מ כ ת ב וגלויה .ס ו פ ד לי ל א ח ר מ כ ן )כי ד ״ ר ג ו ט פ ר ו י נ ד ל א מוכן הוכרח היה ללוות לי להראות את המכתב(, כי תיאר במכתבו כיצד רוזגטל א ת אחיו ו א ת א ח ו ת ו ל מ ו ו ת ו כ י צ ד נ א ל ץ ל ש ר ת א ת ה ת ל י י נ י ם כדי ל ז כ ו ת חיים״ ,כ י הרי ידוע ל ו ש ג ם עוזריהם ש ל ה ג ר מ נ י ם י ו מ ת ו ב ב ו א היום. ״במעט ב ג ל ו י ה ש ב א ה ל א ח ר מ כ ן ו ב ה המען ה ו ר ו ד נ ק ה ו ל א בלז׳ץ ב י ק ש ר ו ז נ ט ל צ י א נ ק ל י יחי ה י ה מ ט ו ש ט ש ,כ מ ו זה ש ל אדם ש א י נ ו ש פ ו י עוד .ר ו ז נ ט ל מ ס ר ב ה וכתב כ ת ו ב ת ש ל מ א פ י י ת נ ו ב ו ט נ י ב ה ו ר ו ד נ ק ה .א ת ה כ ת ו ב ת נ ת ת י ל ש ל י ח שלי ו ב י ק ש ת י שישתדל ל ה י ו ו ד ע ש ם על ה מ ת ר ח ש . כעבור בשם ע ש ר ה י מ י ם חזר ש ל י ח נ ו וזה היה ד י ו ו ח ו : ״ ל א מ צ א ת י שום כ פ ר בכל ה ס ב י ב ה ל א היה מ ש ק ש מ ס ר ל י ג י ס ך ואפילו ל א ב ש ם דומה לזה. שבו נשים עבדו יהודיות. הלכתי להורודגקה ברגל הרכבת כי מגיעה איגד. ל ש ם ,א ב ל ל א מ צ א ת י שום' מ א פ י ה ו ש ו ם אדם ב ש ם נ ו ב ו ט נ י .יהודים ,א ל ת א מ י נ ו ! אל ת ל כ ו ש ו ל ל ! ה א נ ש י ם אינם ע ו ד בחיים״ .א ו ת ו ה פ ז מ ו ן החוזר... הוא להשתקע נסע בפעם השלישית לבלז׳ץ אבל חזר לא א צ ל ד ו ד ג ו ב ב ל ז ומדי פ ע ם ש ב .לדודתו, החליט אלינו. הגברת רומנסקה. כנראה בנובמבר 1942 ק ר א ת י א ת ה ג ל ו י ה ש ש ל ח ו ב ה הידיעה כי מ ח ג ה בלז׳ץ ע ו מ ד ל פ ג י חיסולו. בגלל הצנזורה כ ת ב על כך בזהירות רבה. ,1942 א ח ד מ מ כ ר י ב ש ם בירון ס י פ ר לי ,כי ב ע י ת ו ן ה מ ח ת ר ת מ ־ 3 0ב ס פ ט מ ב ר ה נ ק ר א ״ ה נ י צ ח ו ן ״ ,מ צ א פנייה מ צ ד ה מ ע ר כ ת ל פ ו ל ג י ם ש י ע ז ר ו ל י ה ו ד י ם ש מ צ ו ק ת ם רבה .תוארו ש ם במדויק התנאים השוררים בבלז׳ץ ומעשי הזוועה של הגרמנים. הביא מספרים של הטרגספורטים מכל העיתון עיירה שהגיעו לשם ,פירט את ה ת א ר י ך ו א ת מ ס פ ר ה ק ר ב נ ו ת וכן א ת ש מ ו ת אגשי א ס .א ס .ה פ ע י ל י ם ש ם וגם א ת ש ל צ ו ו ת ה ע ו ז ר י ם היהודים .לידי ה ע י ת ו ן ל א ה ג י ע . תפקדו מפה מאמצים יהודי מיד ל א ו ז ן ע ב ר ה ה ש מ ו ע ה כי ל ב ו כ נ י ה ב א א ד ם מ ה ע י י ר ה מ א ל ק י נ י .ע ש י ת י כדי הבירה, מחצית ל״ארכה״ עד ל ר א ו ת ו ,א ך לשוא. למחנה הבאים ההשמדה ואילו למאלקיני, השוכנת הוקם עם אשר המחצית השניה ל ט ר נ ס פ ו ר ט הבא ,ו כ ך פ ע ל ו שם. נועדה הרציחות הגעת הטרנספורט לקבור כמו ס י פ ו ר ו ש ל האיש .כ י צ ד הצליח הוא ב כ ל ז א ת ל ה י מ ל ט ? 220 מזרחית לוארשה אותם. בסרט נע. נשלחו נורו הללו זכו זה היה שלי השירות ב״אורדנונגס־דינסט״ * 1942נ ת ק ב ל ת י ב פ ע ם ה ש ל י ש י ת ל ש ו ר ו ת האו־דה .עיקר בסוף חודש דצמבר ת פ ק י ד נ ו היה אז ל ש מ ו ר על ש ע ר י הגיטו ,כ ד י ש ל א י י כ נ ס אליו ו ל א יצא מ מ נ ו א י ש ב ל י רשיון מ ע ב ר .נוסף ע ל כ ך היה ע ל י נ ו ל פ ק ו ח עין ש ל א י ו ב ר ח ו ס ח ו ר ו ת מ ב ע ד ל ג ד ר ה מ ק י פ ה א ת הגיטו ,ו כ י ו צ א בזה .ב ב ו כ נ י ה ל א ה ת י י ח ס ו אנשי א ו ־ ד ה ב ח ו מ ר ה י ת ר ה ל א י ס ו ר י ם הללו ,ו ב נ י ג ו ד ל מ ה ש נ ה ו ג היה ב ג י ט א ו ת א ח ר י ם ה ש ת ד ל נ ו ל ע ז ו ר כ כ ל שיכולנו .בינינו היו א ך א נ ש י א ו ־ ד ה ב ו ד ד י ם ש ל א נ ה ג ו כשורה. כשלעצמי, יחסית, יפה זכיתי ל י ח ס עמיתי. מצד נפל כאשר תפקיך בחלקי קל ל א ה ת מ ר מ ר ו על כך ,ו ב ל י ל ו ת ה ח ו ר ף ש ב ה ם ק ש ת ה ב מ י ו ח ד השמירה, ה צ י ב ו אותי ,ב י ו ז מ ת ם ,ב מ ש מ ר ת נ ו ח ה יותר ,בין ה ש ע ו ת 11עד 1א ח ר חצות, כ ד י ש א ו כ ל ל נ ו ח ע ד הבוקר. שעות השמירה הלילית הביאו אתן הרפיית המתח הנפשי ויכולתי לשקוע באין מ פ ר י ע .ז כ ר ת י א ת ה א נ י ה ו א ת ילדיה ,א ת ה ד ו ד גרפונקל ,א ת בהרהורים ח מ ו ת י ו א ת כ ל ה א נ ש י ם היקרים לי ,ש ל א א ר א ה א ו ת ם לעולם .ל א א ח ת נ ש א ר ת י לל ה ש ע ר ל א ח ר שהגיע מ ח ל י פ י ,ו י ח ד ש ק ל נ ו מ ה ן ה א פ ש ר ו י ו ת ה ע ו מ ד ו ת בפנינו. בדקנו את להימלט... קירות כלאנו, נמצא שמא פתח בהם שדרכו כלשהו ל ל ניתן ה א ם נ נ ק ו ט ה ת ג ג ד ו ת מ ז ו י נ ת ? ל א ,ז ה ו ט י ר ו ף ! ל א ח ד י ם בינינו היה א מ נ ם נשק ,א ב ל ה ו ת ר ל ה ש ת מ ש ב ו ר ק ב מ ק ר י ח ל ו ם ל ה ג נ ה ע צ מ י ת .אולי נ צ ט ר ף לפרטיזנים? שהם שמענו נרצה להגיע ב ח ז ק ת ה ת א ב ד ו ת .אולי כ ד א י ל ב ר ו ח לאחד בסביבת פועלים אבל לובלין, אפילו אליהם, ר צ ו פ ה ה ד ר ך ס כ נ ו ת שהן הכפרים ו ל ה י ב ל ע ש ם בין ה א י כ ר י ם ? ת כ נ י ת זו נ ר א ת ה בממשית ,א ב ל גם היא היתה כרוכה יימצא הכל האם נראה ב ס י כ ו ן :אם ת י מ ש ך להישאר בחיים זמן נ ו כ ל ל ס מ ו ך ע ל האיכרים המלחמה כה ולהפקל כפתרון טוב במיוחד אצלנו, על רב? שנה והכסף גורלנו את ב ב ו כ נ ל .אבל או הרב ל מ ע ל ה מזה ,מאין מאין בליהם? ג ם ל ד ר ך זו יימצא? זיוף ועל, הדרכונים נ ת ל ו ל הפחד, כ י ב י ו ם מן הימים יגלו ה ג ר מ נ י ם א ת ה ת ר מ י ת ואז א ב ו י ל כ ו ל נ ו .ל פ י שעה נ י ת ן הל ל ה ש י ג א ת ח ת י מ ת ו של חתם ע ל ״ ת ע ל ה קראית״״ .מ י ש ה ו ה צ י ג א ת ע צ מ ו כ ק ר א י מ פ ג י ש ג ם הם כ מ ו שומבורג בלי קושי ובאחד המקרים המשעשעים ה י ה ל י ם — נימולים .ב כ ל ה ז ד מ נ ו ת ש י נ נ ת י ב א ז נ י ח ב ר י א ת ה מ ל י ם :״ ה ה י ש א ר ו ת ב ג י ט ו אינה א ל א מ ו ו ת ל א י ,ואוי ל מ י ש י ו ש ב ב ח י ב ו ק ל י י ם ו מ צ פ ה ל נ ס ! ״ בלילות, כאשר חזרתי לאחר בשער השמירה לחדר האו־דה, הבחנתי — זמן ר ב א ח ר י ה ג י ר ו ש — ב כ ת מ י ם כ ה י ם ע ל ה ק ר ק ע ,כ ש ה פ ש י ר השלג .זה דמם של ה ל ל י ם שנורו ב ש ע ת הגירוש. באור הפנס הל ב ל ט צ ב ע ה האדום ש ל ה א ד מ ה והיה ל י כ א ז ה ר ה :״אל ת ש ק ע ב ת ר ד מ ה .״ השינוי שחל בנו התבטא בין היתר גם בכך, כי באמצע שנת ,1942 ע ם ת ח י ל ת הגירושים ,כאשר ח ש נ ו כ י ח ר ב ד מ ו ק ל ס ת ל ו ל מ ע ל לראשינו ,הכין כל א ח ד י ל ק ו ט ל ד ר ך ובו שימורים, בגדים, ל ב נ י ם ונעלים. בסוף שנת 1942 * בקיצור :או־דה .יחידת שיטור י ה ל י ת שעמדה לרשות ה י ל נ ר א ט וביצעה פעולות שהוטלו עליה ,לפי הוראות הגרמנים. 221 הכין כ ל מי ש ל א ר צ ה ל ח כ ו ת ב א פ ס מ ע ש ה ל ב ו א ו של התליין — ח ב י ל ה ק ט נ ה צבת, ובה פםיש, פתח בקרון ר כ ב ת . כאשר פצירה מקדח, שמרתי בשער ומשור, ב ש ע ו ת היום, כלומר לא כלים .ש א פ ש ר ה ש ת ע מ מ ת י אף לפתוח בהם ל א לרגע. תמיד פ נ ו אלי ה א נ ש י ם ש ב י ק ש ו א ת ע צ ת י או א ת ע ז ר ת י ב מ ס ח ר ש ב ו ע ס ק ו :י ה ל ו מ י ם שנתבקשתי בתחום ל ה ע ר י ך א ת שוויים או ל ק נ ו ת ם ,ע ו ר ו ת פרווה שעדיין היו ע י ס ו ק י וכוי. פעם, להשיח בשעת בא השמירה נער, אלי אחת־עשרה, כבן א ת לבו .הילד ,ש ב ג ר ט ר ם זמנו ,י ש ב זליגר, לעתים ק ר ו ב ו ת ל ק ר א ק ו ב ו ה ר ו ו ח ת י כ ס ף ל פ ר נ ס ת נ ו .כ ע ת נ ו ת ר ת י ר ק אגי ו א ח י גוסע עמי רצה ל ד י על א ב ן ו ס י פ ר :״כן ,מ ר היו הקטן. ז מ נ י ם כשעדיין הוא ע ו ב ד כ ס ו כ ן היו בקו אמא, אשר כנראה אבא טארגוב אחי ושאר ושנינו מוכרים ואחיותי. סיגריות. נסעתי הרווחים ק ר ו ב י ם לאפס .א ח י ג ר ב ג י ט ו ב׳ ואגי ח ר ד ל ג ו ר ל ו ,כי הרי כ ל ר ג ע יכול ל ה ת ח י ל ה ג י ר ו ש משם.״ ה כ ר ת י א ת הילד ,ל א א ח ת פ ג ש ת י א ו ת ו ב ש ע ת ג ס י ע ו ת י ל ק ר א ק ו ב . שימש או הוא יהלומים, ביתר בקו כסוכן נוסע ויחדי קראקוב, וישנת מ כ ת ב י ם ו ש ל י ח ו י ו ת ש ו נ ו ת .ה י ל ד י ם היו פ ט ו ר י ם ק ל ו ת ל ה י ב ל ע ב ת ו ך ההמון .א ף כ י הפקדו והב, בדיו מ ע נ ד ת הסרט ויכלו הנסיעה גם עליהם נאסרה ברכבת, ב כ ל ז א ת נ ר א ה היה כי הסיכון ק ט ן ל ג ב י ה ם . כ ך חיו ילדינו בגיטו. ״עקיבא״ בבוכניה מחתרת באחד מספר פנה מימי 1942 דצמבר אנשי אס.אס .ב מ ד י ם נכנסה חומים לגיטו ועליהם ״מכונית הסמל שחורה״ גסטאפו. של וממנה שמחה יצאו ספירא א ת ם ל ל ש כ ת ו של וייסמן ו ל א ח ר ה ת י ע צ ו ת ם ה ם ד י ת ,יצא ד ״ ר ר ו ז נ ר ו ב ח ר למשימה כלשהי .ל א בכמה אנשי א ג ד ה .״ מ ה י מ נ י ם ״ חשגו שמתרגשת ובאה צרה חדשה. דענו אבל במה מדובר, כעבור שעה חורו והביאו א ת ם קבוצה ק ט נ ה של בחורים ובחורה אחת .א ת כ ל א ו ב מ ר ת ף ומשם ה ו צ י א ו א ו ת ם א ח ד א ח ד ל ח ק י ר ה ב ח ד ר ו ש ל וייסמן; כולם מהחדר זעקות בקעו מחרדות. בצאתם ק ש ה היה להכיר אותם. גררו בקושי א ת ר ג ל י ה ם והיה צ ו ר ך ל ש א ת א ו ת ם א ל ה מ כ ו ג י ת .ה מ כ ו ג י ת ו ב ה כ ל מ ל א כ י ה ח ב ל ה עזבה את המקום ובזה ת ם מחזה האימים. מי הם הצעירים ה ל ל ו ? מ ע ו ל ם ל א ראיתי אותם בבוכניה ,וכפי שאומרים ל י הגיעו ל א מ ז מ ן מ ק ר א ק ו ב ,ו ה ם ח ב ר י ם ב א ח ת מתנועות ה מ ח ת ר ת החשאיות, ״ ע ק י ב א ״ .ש מ א נ ת ג ל ו ע ק ב ו ת י ה ם ב ק ר א ק ו ב ו ל כ ן הגיעו ה נ ה ? ה א ם ק י י מ ת ב כ ל ל תנועת כזאת מחתרת י ה ד י ת ? מה מ ט ר ת ה ומה אן ,כ א ש ר היה מ ס פ ר נ ו ש ל ו ש ה עתה, כאשר גיתן לעשות? בכל ג ג ר ל ־ ג ו ב ר נ מ ן אין מאוחר מדי ומעשה היו ה ש א ל ו ת ש ה ם ר ד ו א ו ת נ ו .ל י מ י ם שניים מהם נעצרו על לא עוול סיכויי מיליונים אלא מאה טירוף הוא. הצלחתה? יכלה ל ה ש י ג אלף יהדים מיהו ד ב ר מה, חסרי־אונים, מה עליהם? אלה שהלשין ג ד ע לגו כי ר ק ש ל ו ש ה ב ח ו ר י ם נ ח ק ר ו ; בכפם, אלא נועדו ה מ ב ו ק ש י ם ,כי שניים מ ה ח ב ו ר ה ל א נ מ צ א ו .ה ם ל א חזרו 222 לו פעלה תנועה אולם להשלים את מספר ע ד מקראקוב .כעבור ימים ל א ד ו ב ר על ה מ ק ר ה והוא כ א י ל ו נ ש כ ח .הרי ל א א נ ח נ ו היינו ע ל כמה הכוונת, את ה פ ע ם ה י ת ה ז א ת ״ ע ק י ב א ״ בלבד ...מ ק י ר ו ת ל ש כ ת ו ש ל וייסמן ה ס י ר ו כ ת מ י הדם שנותרו לאחר החקירה. 1941ה ש י ר ״העיירה ב ו ע ר ת ״ .מ ח ב ר ו בקראקוב ובכל סביבתה נ פ ח בשנת ש ל ה ש י ר ומלחינו ,גבירטיג ,יהודי ת ו ש ב ק ר א ק ו ב ,נ ר צ ח ב ש ע ת ה ג י ר ו ש הראשון מ ק ר א ק ו ב ו נ א מ ר כי שירו זה ג ר ם ל מ ו ת ו .נ ד מ ה ל י ש ל א היתה ז א ת אמת .ה ב י ת האחרון עולה ש ל השיר ק ר א ליהודים ל א ל ע מ ו ד מ נ ג ד ו ל ה ב י ט ב א פ ם מ ע ש ה כ י צ ד העיירה ב ל ה ב ו ת .א ך ה ק ר י א ה נ פ ל ה ע ל א ז נ י ם ע ר ל ו ת . והנה רגילים, הגיע ח ו ד ש אפריל ה ס ו ע ר ש ל ח ו ד ש א ח ד בחייו של זורמים :1943מ ה ו ב ס ך הכל ,בזמנים שנת בעל מלאכה ,של פ ק י ד או ש ל להם בחד־גוניות ,שבת באה ו ש ב ת יוצאת, ס ו ח ר י החיים חשים עצבנות קלה בשעת נ י ה ו ל ע ס ק י ם ו כ ב ר ח ל ף החודש .ומהו ח ו ד ש א ח ד ב ח י י ה ג י ט ו ? מ א ז מ א י של בימים והמוות, הגיסאות בזה חיסול א ח ך זה, ניווס תוך פוסק בלתי ,1942 בין החיים ד ו מ ה היה כי אין קץ ל ח ו ד ש ו ה ו א שווה ל מ א ו ת בשגים מ ל א ו ת ד א ג ה וחרדה. רבים היכולת ו נ ש א ב ב א י ס י ו ת ל ש ד ־ ה ע צ מ ו ת .מ ע מ י ם ה ח ז י ק ו מ ע מ ד .א ב ל ג ם החזקים ביותר, לגלגלים ,והגלגלים מחצו בלי התמוססו באותה שבה אוירה העצבים נמתחו אם ל א ה א י ר ל ה ם ה מ ז ל פגים ,ג פ ל ו מ ת ח ת טוב מזה רחמים. מצבו של החייל בחזית. הולך הוא עד אחר קצה גבול מ פ ק ד ו וזה ד ו א ג לו ,ו ה ע י ק ר — יש גשק ב ל ו .ה י ה ו ד י ם ב ג י ט ו י כ ל ו ל ס מ ו ך ר ק ע ל ע צ מ ם ובכוח את ל ח מ ו ק מגזירת הגורל ולעקוף המורמה ויצר הקיום הבלתי מודע ,ניסו התכנית המעובדת בדקדקנות של ההשמדה. פ י י ב ל ס ט מ פ ל מ ק ר א ק ו ב ,ל ל י ה ל ו ע ב ע ש ר ו ה ר ב ,חי ל א ח ר ו נ ה ע ם מ ש פ ח ת ו בבוכניה. רווחה ה ש מ ו ע ה ש כ ל ר כ ו ש ו וגדושה אלי ה ל ארוז במזולה ל ל ו מ י ם .כאשר ברחה משפחתו מגיסו לגיסו, קטנה שהיתה מלאה ה ל זה כ ל מ ט ע נ ה .גם הגיעו ,ב א מ צ ע ו ת מתווכים ,מ ס פ ר א ב נ י ם ם ו ב ו ת ל מ כ י ר ה ,מ א ו ת ה המזוודה. ל י ל ה אחד ,ב ת ח י ל ת ח ל ש א פ ר י ל ב ש ע ה ש ת י י ם ב ל י ל ה ,ב א ס ט מ פ ל ל ת ד ר ה א ה ד ה . והודיע בגי ששלושה שודדים ,ר ע ו ל י פגים, התגפלו ובאיומי עליו אקדח על כל ה ב י ת ,ש ד ד ו אותו וגעלמו .ריגגר ,ה ת ו ר ן ה א ח ר א י ,פ ק ד ע ל ש ל ו ש ה אגשי או.דה. ל מ ה ר ל ת ח נ ת ה ר כ ב ת כדי ש י ת פ ס ו א ת היוצאת ב ש ע ה א ר ב ע ל פ נ ו ת בוקר .נ ת ל ו ו ה ע ל י ה ם ק ר ו ב ו ש ל ס ם מ פ ל ל ש ם ז ל ו י השלדים. ייתפסו ועל: היו ש י ע צ ו ל פ ע ו ל ה ש ל ד י ם ל א יראה הובילה הרכבת אותם והאחר את בגיםו במתינות ותוך שיקול הדעת .הם טענו שגם אם ע ל ס ט מ פ ל א ת ר כ ו ש ו ,כ י ה ג ר מ נ י ם י ח ר י מ ו אותו. אין זה רצוי ש ה ג ר מ נ י ם ל ע ו ,כ י עדיין מ צ ו י א צ ל ה ל ל י ם ר כ ו ש כה רב. בתחנת ל ל י ה ש ל ד י ם בטרם יסתלקו ברכבת לבית־הסלר ״עקיבא״. מהשודדים. באקדחים שלופים הוחרם. ושללם מהם אחד הל ה ל פ ו ל נ י ששימש כ ס ו כ ן ־ פ ר ו ב ו ק א ט ו ר ,ו ה ו א גילה א ת כ ל האמת. השל ב׳ נ ת פ ס ו שניים המשטרה הגרמנית של החחנה בתל תיכגנה תנועת המרי החשאית, בונקר גרים חברי התנועה, איש או.דה .מ נ ש ה ר י ל הוא אחד כדי תושבי לגייס כספים למסרותל. ב ו כ נ ל ,ושם התנועה — מחברל. שוב הופיעה בבוכנל 223 ?׳המכונית 'השחורה״ ואנשי 'הפתח על הצביע גסטאפו הפרובוקטור. הקיפו מתוכו .יצאו אף ה י ו ת ם חמושים מ כ ף ר ג ל הבית שבו את אחד־עשר נמצא הבונקר. בידיים יהודים ו ע ד ראש ,ל א העזו א נ ש י על מורמות. להיכנס גסטאפו פ נ י מ ה ,כ ד י ל ב ד ו ק א ם נ ו ת ר ע ו ד מ י ש ה ו ,א ל א ש ל ח ו א ת א נ ש י או.דה .ב מ ק ו מ ם . ה ל ל ו מ צ א ו ש ם ת ע ו ד ו ת ־ ז ה ו ת א ר י ו ת ו ע ו ד ש פ ע ש ל חומר חשוד ,ו ה ס פ י ק ו ל ה ש מ י ד את ג ד ו ל ה מזו .ר ק ה כ ל כדי ל מ נ ו ע ש ע ר ו ר י ה נכנס א ח ר כך אבל הגסטאפו, ה ב ו נ ק ר היה כ ב ר ריק .בין ה א ס י ר י ם ה י ה איש או.דה .מ נ ש ה רייך ו ה ס ו פ ר וולף. ״המכונית השחורה״ אספה א ת כולם והובילה אותם למונטה־לופיך. כעבור שבועות ר ב י ם א פ ש ר היה ל ר א ו ת על שולחנו של שומבורג ,מ ח ב ר ת ע ב ה שדפיה מ כ ו ס י ם היו ב כ ת ב ע ב ר י צ פ ו ף .ה י ה זה יומנו ש ל וולף .ל פ י ה ס ב ר ה נ ר ש מ ו בו ק ו ר ו ת היהודים ב ש נ י ם ה א ח ר ו נ ו ת ,ב ת ח ו ם ה ג נ ר ל ־ ג ו ב ר נ מ ן . ל א ן נ ע ל מ ה ע ב ו ד ה מ ר ת ק ת זו י ו ע ד ת ג ס ט א פ ו מ י ו ח ד ת ה ו פ י ע ה ל א ח ר מ כ ן ב ב ו כ נ י ה ,ב ר א ש ו ת ם של ה י י נ ר י ך , ב כ ר ואחרים .ה ם ב י ק ר ו ב ב ו נ ק ר ו ב ח נ ו א ו ת ו ב ת מ י ה ה .ש ו מ ב ו ר ג חיווה א ת ד ע ת ו ה י י נ ר י ך :״האו.דה .ב ב ו כ נ י ה ידע ב ל י ס פ ק על קיומו ש ל ה ב ו נ ק ר ו ע ב ר באזני יעל כ ך ב ש ת י ק ה ״ .ד״ר ר ו ז נ ר ה כ ח י ש ה א ש מ ה זו מ כ ל וכל. פחד מאומה נ פ ל ע ל יהודי ב ו כ ג י ה .מ ה יהיו ה ת ו צ א ו ת ש ל גילוי ה ב ו נ ק ר י לא קרה ולדעת שישתיק א ת הענין. ילדי ה צ ל י ח ו וייסמן שומבורג . דמביצה מדמביצה, תחילה את רבים ולאנדר להשפיע על אבל ה מ ר ו ח ק ת כ ת ש ע י ם ק י ל ו מ ט ר מ ב ו כ נ י ה ,באו ה י ל ד י ם ל ג י ט ו ש ל נ ו . מועטים ,א ח ר כ ך חלקם קבוצות הביאו הפולנים ג ד ו ל ו ת יותר ,ע ד ש מ ס פ ר ם אחרים הגיעו ברכבת, בכוחות הגיע למאתיים. ע צ מ ם ועוד אחרים עשו א ת הדרך ברגל .כולם הובאו ל ח ד ר או־דה ואנו פרסנו עליהם את חסותנו. ל א ח ר ש נ ר ש מ ו ב י ו ד נ ר א ט ג ש ל ח ו ל מ ש פ ח ו ת ש ו ג ו ת לכעין אימוץ. למרות הרחמים שחשו כלפיהם, לא קיבלו המשפחות הילדים את ברצון. ל א היתד• זו צ ר ו ת ־ ע י ן ה ג ו ב ע ת מ ה צ ו ר ך ל ד א ו ג ל מ ח ס ו ר ם ,א ל א ה ר ת י ע ה מ נ ט ל האחריות .די היה ב ד א ג ת ם ל י ל ד י ה ם ,ו ב פ ח ד מ ה יקרה אם ח ל י ל ה י ת ח י ל ה ג י ר ו ש ; הם חששו להעמיס על דאגה נוספת עצמם ל י ל ד י ם שאיגם שלהם. היודגראם א י י ם :אם ל א י י ק ל ט ו ה י ל ד י ם א צ ל ה מ ש פ ח ו ת יוקם בעיר ״ ב י ת ־ י ל ד י ם ״ .ד י ה י ה ״בית־ילדים״ בשם יילקחו כדי לשבור ל ש ם ג ם י ל ד י ה ם הם. את ההתנגדות, כי הכל הביגו ב מ ר ו צ ת הזמן נ ק ל ט ו הילדים י פ ה שבמקרה זה בבתי הוריהם המאמצים ,ו א ם ה ג י ע ה ת ל ו ג ה ל א ו ־ ד ה ב א ו ה ה ו ר י ם ה ל ל ו ע ל עוגשם. התבוננתי ב י ל ד י ם א ל ה ו ב ה ת נ ה ג ו ת ם .י ל ד ה כ ב ת שש א ח ז ה ב י ד א ח י ה בן השנתיים .ה פ ע ו ט ב כ ה :״ א נ י ר ו צ ה ה ב י ת ה ״ .היה עייף מ א ו ד .ה מ ש ר ת ת ה פ ו ל נ י ה היא שהביאה אותם לבוכניה .הילדים הושארו אצלה ונמסרו ל ט י פ ו ל ה ע ל ידי ההורים .כ ע ת ,ל א ח ר ש נ ס פ ו ה ה ו ר י ם אין מ י ש י ש ל ם ע ב ו ר ה ח ז ק ת הילדים ,ו ה י א אינה ח י י ב ת ל ד א ו ג להם... מצאה סוכריה לקחה א ת ה פ ע ו ט ב ז ר ו ע ו ת י ה ו ה ר ד י מ ה אותו, 224 דביקה הקטנה, ומלוכלכת, כ א מ א היתד .לו ,ל א ח י ה . ניקתה אותה ותחבה לפיו. קינחה היא, את בת א ת המתייפח מ ת ו ך שנתו. אפו, השש, חלפו מ א ז ש נ ת י י ם ו ת מ ו נ ה זו ח ר ו ת ה עדיין ב ז כ ר ו נ י .מ ה ח ב ל ש ל א ל מ ד ת י ל צ י י ר ׳ ילד כ ב ן ש ב ע .ה ו א ה ג י ע ל ט א ר נ ו ב ל ב ד ו ,ל ל א כ ל ליווי ואף ועוד: בלי כרטיס רכבת .שהה שם בגיטו ,א ב ל ל א מצא א ת מקומו והחליט לבוא לבוכניה, ומלוכלכים. בגדיו היו ק ר ו ע י ם הבעת פניו ה א י נ ט ל י ג נ ט י ת תשומת ועשויים היו מ ע ו ר ח ו ם ו ר ך .ה ם ״מי והיכן אתה הוריך ל ב מיוחדת משכו דברים: בנער שני — ומגפיו ...היו א ל ה מ ג פ י י ם גבוהים ,ע ד ל כ ר כ י ם ובני ה ע ל ו כי אינו בן עניים .ש א ל ת י א ת ה נ ע ר : לאחר משפחתך?״ ששמעתי את ושאלתי שמו א נ ש י ם א ש ר א ש ר הכירו א ת ה מ ש פ ח ה הזו ,נ ו ד ע לי כי אביו היה ב ע ל ת ח נ ו ת ק מ ח ו ב ת י ־ מ ס ח ר ל ק מ ח ו נ ח ש ב ל ג ד ו ל ע ש י ר י העיר .א מ ו של ה נ ע ר נ ו ר ת ה ל מ ו ו ת ל פ נ י הגירוש ,מ פ נ י ש ה ג ר מ נ י ם מ צ א ו כי ה ס ת י ר ה א ת מ ע י ל ה פ ר ו ו ה ש ל ה על ב ב י ת ה .אביו מ ס ר א ת ה נ ע ר ל ל י ה נ ו צ ר י ם כ ד י ל ה צ י ל ו מן הגירוש ,ו א י ל ו הוא, האב והאחים הבוגרים של הנער נשלחו עם הטרנספורט .הם נשלחו למוות למרות ב ל י ה ם אישורי ת ע ס ו ק ה — ״אייגזאץ״ .ה ג ר מ ג י ם ה ת ע ל מ ו מ כ ך . שהיו מות הוריהם דיברו כל על הילדים הללו בקול שקט ובלי דמעות ,כאילו דובר על מאורע שאינו מוציא א ו ת ם מאדישותם. בינלם היתד. ילדונת בת לל שפתל שבע, בלונדית הל חרות ובעלת תו של עינים כאב כחולות שכמותו ומראה לא ראיתי פניה ארי לחלוטין. עדיין ע ל פ נ י ילד .ה י א ב א ה ב ר ג ל מ ד מ ב י צ ה ל ב ו כ נ י ה ו ר ג ל י ה ה ק ט נ ו ת ש ת ת ו דם .ועוד ,ו ע ל . . . כפי שנותרו ש נ ל ע ל י מ פ י ע ד י ר א י ה ,ח ו ס ל גיטו ד מ ב י צ ה ב פ ב ר ו א ר בו, חלקם הוברחו אל מחת לתחומו ונשלחו לרחבי .1943ה י ל ד י ם נתונים העולם, ל ח ס ד י שמים .כ מ ה מ ה ג ב ר י ם ש ה צ ל י ח ו ל ב ר ל והגיעו ל ב ו כ נ ל ,ס י פ ר ו ע ל מ ע ש י הזוועה ש ל ה ג ר מ נ י ם ב ח י ס ו ל הילדים .א נ ש י א ו ־ ד ה הוכרחו ל ה ב י א א ת הילדים ל מ פ ק ד ד.אס.אס .ה ו א ירד .ב ה ם ב א ק ד ח ו ב נ ו כ ח ו ת ם ש ל א נ ש י א ו ־ ד ה .א ח ז ב ר ג ל ל ם , ירה ב ר א ש י ם ל ש ל י כ ם ל ע ר י מ ת הגוויות .ת י נ ו ק ת ב ת שנתיים הושיםה את ל י ה ה ק ס נ ו ת והוא ת פ ס א ו ת ה ,ירה ב ה ו ז ר ק א ת ג ו פ ת ה ל ע ר י מ ה . למפלצת ל א נ ת נ ה לי מ נ ו ח ה ש א ל ה ה מ ע י ק ה :ה י י ת כ ן כ י א נ ש י א ו ־ ד ה יהודים נ ת נ ו ל ל ר צ י ח ו ת י ל ד י נ ו ? ל ו ק ר ו ה ד ב ר י ם ב ב ו כ נ ל ,כ י צ ד היו מ ג י ב י ם ח ב ר י א ו ־ ד ה ? ס ב ו ר הייתי כ י ל א היו ,ב ש ו ם פ נ י ם ,ס ר י ם ל פ ק ל ה .ש מ ע ת י כי ב ־ 1 ,1943 בשעה שהגרמנים חיסלו את גיטו ב ו כ נ ל .היו בין א נ ש י בספסמבר או־דה שלא ע מ ד ו בנסיון ,ו א ף ש כ ל ימי ח י ל ם ג ח ש ב ו ל ה ג ו נ י ם ,ה פ כ ו ב א ו ת ם ה ר ג ע י ם ל נ ב ל י ם . אישית ,ל א נ ת נ ס י ת י ב נ ס י ו ן זה ,כ י אז כ ב ר הייתי ב ה ו ג ג ר ל . 225 4 אלישבע באריל מסע המוות הגרמני הכיבוש 1944פ ל ש ו ה ג ר מ ג י ם ל ה ו ג ג ר י ה ב ע ל ת ־ ב ר י ת ם ו ה ט ב ע ת מ ס ב י ב נ ו ב־ 19במרץ ג ס ג ר ה לפתע ...היינו ח ם ר י ־ א ו נ י ם ו ה מ ו מ י ם מ ו ל פ ע ו ל ו ת י ה ם ה נ מ ר צ ו ת של ה ג ר מ נ י ם . הם מ ד באופן אינטנסיבי במעצרים ובמאסרים ,ביסודיות האופיינית החלו ל ה ם .ה ם ב א ו ע ם ר ש י מ ו ת מ ו כ נ ו ת ב ד ,ע צ ר ו א ת כ ל ה י ס ו ד ו ת העוינים ל ג ר מ נ י ם ואת ה י ה ד י ם ה ע ש י ר י ם ב ע ל י ה ה ש פ ע ה ,ס ג ר ו א ת ה ג ב ו ל ו ת ומינו א ת הגוף ה ק ר ו י ״מועצת ה י ה ד י ם ״ .א ח ד מ מ ע ש י ה ם ה ר א ש ו ג י ם היה א ר ג ו נ ו ו ה פ ע ל ת ו המיידי ש ל הגסטאפו ב ה ו נ ג ר י ה .יש להעיר ,ש י ה ד ו ת ב ד פ ש ט עדיין ל א ד ע ה ב א ו ת ה ת ק ו פ ה על ה ג ל י י ת ם ש ל ה י ה ד י ם מ ע ר י ־ ה ש ד ה ש ל ה ו ג ג ר י ה ל מ ח ג ו ת השמדה. הגברים בפירוק ה מ ו ק ש י ם הרוסיים אי ־ ש ם וגהרגים. לפי היהודים, רובם ככולם הקצינים ההונגריים ובעלי נשלחו עד באוקראינה, הדרגות קודם בפעולה הנמוכות למחגות־עבדה ועסקו ב ה היו ר ב י ם נפגעים שיתפו פעולה ביניהם, ה ו ר א ה מ ג ב ו ה ,כדי ל ה ש י ג ת ו צ א ו ת מ ר ש י מ ו ת כ כ ל ה י ו ת ר ב ״ ה ק ט נ ת מ ס פ ר ם ה כ ל ל י ש ל ה י ה ד י ם ״ .אין ל ה ת פ ל א א פ ו א ש ה ז ׳ ג ד ר מ י ם ב ע ל י ה כ ו ב ע י ם ה מ ע ו ט ר י ם ב ג ו צ ו ת ת ר ג ג ו ל ש ל העם ההוגגרי ״האציל״ ,ל א ה ת ק ש ו ל ע צ ו ר ולהוביל ל מ ח נ ו ת א ת הזקגים התשושים ,את הגשים ו א ת הטף. א נ ו ,י ה ד י בודפשט ,ל א י כ ו ל נ ו אז כ ב ר ל צ א ת מ ח ת ל ע י ר הבירה .ה ש ו ט ר י ם והז׳נדרמים סובבו בכל הרכבות ד ר ש ו מכל ה״מועצה להרגיע אותנו נוסע תעודות־זהות. היהודית״ ע ש ת ה א ת כ ל ה מ א מ צ י ם — על פ י פ ק ד ה מ ג ב ו ה — בסיסמה ,שאם נ ק פ ד על מילוי ההוראות )של הגרמנים(, לא יקרה לנו ד ב ר ! השלטונות סימנו מספר היהודים נצטווינו לעןוב ואנו בבתים מסויים של את בתים דירותיגו במגן ולעבור דוד גדול להתגורר בצבע צהוב, בצפיפות רבה, ה מ ס ו מ נ י ם האלה .ב מ ק ר ה ה ט ו ב היו מ צ ט ו פ פ ו ת ר ק 4מ ש פ ח ו ת בדירה ש ל 3ח ד ר י ם .א ת ד י ר ו ת י נ ו הורשינו ל ע ו ו ב ר ק ל ש ע ה ו ח צ י ב כ ל יום ,ל ש ם ה צ ט י י ד ו ת ב מ צ ר כ י מזון .ה ז מ ן ה מ ו ת ר ל י צ י א ה היה בין 226 11.30ל ש ע ה 13.00בצהרים ,כ א ש ר כל בחנויות. המצרכים כ ב ר אזלו ב א ו ת ה ת ק ו פ ה היה כ ב ר ק ש ה מ א ו ד ל ה ש י ג מזון בהונגריה ,ש כ ן ה ע ם ה ה ו ג ג ר י היה חייב להזין גם א ת ה צ ב א ה ג ר מ נ י ה כ ו ב ש . כל 10 אחד מאיתנו חייב היה לתפור מגן דוד בצבע צהוב ,מ ב ד בקוטר של סנטימטר ,על ברחוב שנלכד בגדיו העליונים ב צ ד ה ש מ א ל י ש ל החזה, למחנות, ללא מגן־דוד־צהוב ,נעצר ונשלח במקום וברוב בולט .מי המקרים לא חזר לעולם. הלוהט עבר עלינו הקת והסובייטיים, הנהדרת, בדיוק באו מירבי והטילו המטוסים פצצותיהם בודפשט על א ו כ ל ת ־ ה י ה ו ד י ם שלה. אנו היינו ואמנם, הם בציפייה מ ת ו ח ה ל ב ו א ם ש ל האנגליים היינו ל צ ד ה מ פ צ י צ י ם ! כ ל חייבים לוקחים לרדת למקלט אימת שהצופרים בשרו על המיוחד ליהודים. לאחר מל ה ת ק פ ת אויר, אות־הארגעה, א ו ת נ ו ״בליווי מ פ ו א ר ״ לעבח־ת־כפיד .ל ס י ל ו ק ה ה ר י ס ו ת . היו ל ה ת ק פ ת אויר כזו ,ק ר א נ ו ב ש ם ״ ה פ צ צ ת ש ס י ח ״ ,כי גושים ש ל מ י ם ש ל ב נ י נ י ם היו מ ו ש מ ד י ם בהרף־עין .ה א ב ק כיסה א ת הכל ל ק ש ה מ א ל על הראות. לא העוצר ח ש ש נ ו מ ה פ צ צ ו ת ,כי הרי ה א ו י ב ה ל מסביבנו .באוקםובר 1944הגיע )״הלבן״ בהוגגרית(, ה ו ר ס י ל מ ס ק נ ה ,ש ה פ ע ם ה מ ר ל א ע ל ה ס ו ם הזוכה א ל א על ה ס ו ס ה מ פ ס ל .ל כ ן ה ח ל י ט ״ ל צ א ת מן ה מ ש ח ק ״ ,ו ה ל י ע ע ל כ ך ב נ א ו ם משלד. אנו, הללים, מוקדמת מדי. סאלאשי, מאושרים, היינו ״מציל אך למחרת האומה״ ,שעמד התברר שהשמחה היתה ארגון הקלגסים הקרוי בראש ב ש ם ״ צ ל ב ־ ה ח ץ ״ ,נ ם ל ל ל י ו א ת ה ש ל ס ו ן .אז ה ג ע נ ו ב מ ה ר ה ל מ ס ק ג ה ,ש ה ת ק ו פ ה שחלפה היתד. לםית, תקופה של רגיעה וגן־עדן כמעס! האספסוף הלאומני מאנשי ״צלב־חץ״ חסיל אותגו אל תוך הגהינום עלי־אדמות .שום חוק כ ב ר ל א הגן עלינו ,ה פ כ נ ו ל מ ד ף ח פ ש י ל כ ל . ב א ו ת ה ת ק ו פ ה כ ב ר היו ק י י מ י ם ה ״ ב ת י ם המוגנים״ ,ש ב ה ם ה ת ג ו ר ר ו ה י ה ל י ם בעלי בגי־המזל, הגגה״ ״תעלות פיקםיביות, החתומות בלי שגרירויות של א ר צ ו ת נ י י ס ר א ל י ו ת ש ו ג ו ת ,ו ב ר א ש ן שבדיה ,ה ל ו ת ל מ א מ צ י ו ש ל ר א ו ל ו ו ל נ ב ר ג ! ואולם, אגשי ״ צ ל ב ־ ה ח ץ ״ היו מ ת פ ר צ י ם גם ל ב ת י ם מ ו ג נ י ם א ל ה ,היו שלדים א ת ה מ ע ס שעדיין נ ו ת ר ל י ו ק ו ר ע י ם א ת ה ת ע ל ו ת .ה ם היו מ ו ב י ל י ם א ת ה מ ס כ ג י ם אל גדת הדנובה, מ ע מ ל י ם אותם על שפת הנהר בהם בשורה וקוצרים בנשק א ו ס ו מ א ס י .״ ה ד נ ו ב ה ה כ ח ו ל ה ״ ה פ כ ה ל א ד ו מ ה מ ר ו ב ד ם ל ל י .וכך ,י ר ד ו ב ה ד ר ג ה עד מ א ל סיכויינו ל ש ר ל ~ . א ח ד ה ת ע ו ר ר נ ו ל ש מ ע צ ע ק ו ת ל פ י ק ו ת ח ז ק ו ת ב ד ל ת .היו א ל ה א נ ש י בוקר ״צלב־החץ״ הלבשתי בליווי חייל ג ר מ נ י .ה ם הורו ל נ ו ל ה ת א ס ף ו ל ה מ ת י ן מ ה ר א ת אבי החולה אנוש וירדנו למסה, הרחוב הל כבר מלא ללים מהבתים בפתח הבית. ל ד ע ם כולם. הסמוכים. הועמדנו בתור. מפקד, ש ח י צ ו נ י ו ת ו ה ז כ י ר ה גגס מ ע ו ו ת ,פ י ק ד ע ל ה פ ע ו ל ה ש ב מ ס ג ר ת ה ע ר כ ו א צ ל כ ו ל נ ו חיפוש גופני .ה ם ח י פ ש ו נ ש ק .א צ ל א ש ה ז ק נ ה מ צ א ו מ ס פ ר י י ם ק ס נ ו ת ל צ פ ר נ י י ם . ה מ ע ו ו ת ה י כ ה א ו ת ה ל מ ו ו ת ב א ל י מ ו ת חייתית ,ב ל י ת י ק ל ל ו ת ש ל א גיתן ל ה ע ל ו ת ן ע ל הנייר ,ה ח י י ל ה ג ר מ ג י ש ה י ה א י ת ם ,ה ב י ט לכיוון א ח ר .זה ה ל .כ ג ר א ה ,י ו ת ר מ ד י א פ י ל ו בשבילו... לאחד מכן הובילו אותגו אל הטטרסאל, א ל .מגרש מרוצי ה ס ו ס י ם הישן. 227 כאן מ צ א נ ו כ ב ר ה מ ו ן יהודים ש ה ו ב ל ו ל מ ק ו ם כ מ ו נ ו מ ה ב ת י ם ה מ ס ו מ נ י ם ב מ ג ע י ־ ה צ פ י פ ו ת ה י ת ה איומה ו כ ל א ח ד מ א ת נ ו נ י ס ה ל מ צ ו א ל ע צ מ ו מ ק ו ם ל ש ב ת דוד. על הגברים הצעירים נלקחו ה ד ש א ה ב ו צ י .ר ק ז ק נ י ם ו נ ש י ם היו שם ,כ י כ ל זה מ כ ב ר א ל מ ח נ ו ת ־ ה ע ב ו ד ה .ל א •היה ל ג ו כ ל מ ו ש ג ,מ ה י ע ל ה ב ג ו ר ל נ ו .ל מ ח ר ת בערב הגיע לעולם לא למקום נודע איזה לנו, מפקד לשם מה מעיל לבוש הביאו עור, אותנו ששלח למקום את ההוא כולנו ומדוע הביתה. שוחררנו בסופו של ד ב ר ! את ד י ר ו ת י נ ו מ צ א נ ו שדודות .י ר ד ת י א ל ס ו כ נ ת ה ב י ת ו א ס פ ת י ש ם א ת כ ל חפצינו, בעצם ביניהם החורף את מעיל היא שלי. ״להסביר״, ניסתה שהיא רצתה ר ק ל ש מ ו ר ע ל ה ד ב ר י ם ע ד שובנו .א ב י ה י ה ב מ צ ב נורא ,ו כ ב ר ל א היה מסוגל בלי מגן־דוד על ל ק ו ם ; וכך קמתי ל מ ח ר ת בבוקר ,יצאתי אל וגיגשתי בגדי לתחגת עזרה־ראשוגה הקרובה הרחוב ביותר. להם הסברתי שמדובר ב ח ו ל ה ק ש ה ה ז ק ו ק לאשפוז .כ א ש ר ה ג ע נ ו ע ם ה א מ ב ו ל נ ס ע ד ל פ ת ח ביתנו ,הודיע ל י ה ג ה ג ש א ס ו ר ל ו ל ה ו ב י ל יהודים ל ב י ת ־ ח ו ל י ם .ר ק ל א ח ר ש י כ ג ו ע ר ב ו ש ו ח ד הוא בכל־ זאת הסכים לעשות א ת השרות. לקחגו יהודי א ת אבא אל ״בית־חולים שדה״ ליהודים .שהיה ממוקם ב ב י ת ־ ס פ ר ל ש ע ב ר ,ב ר ח ו ב דוהאניי .ה ג ר מ נ י ם ה ס פ י ק ו ל פ נ י כן ״ ל ה ל א י ם ״ א ת ב י ת ־ החולים היהודי. בעובדה, בלב השארתי דואב שם את המסכן אבי ש ל פ ח ן ת יהיה ש ם בין יהודים .ל א ר צ י ת י ומצאתי להסתכן נחמה רק בכך ,שהקלנסים יכו א ו ת ו ע ד מ ו ו ת במיטתו... כעבור 60 כ מ ה ימים גודע לגו ע ל פ ק ו ד ה כ ל ה ג ב ר י ם מ ג י ל 16 חדשה: עד ח י י ב י ם ל צ א ת ל ע ב ו ד ת ־ כ פ י ה .איש ל א י ד ע ל א ן .מ ר ב י ת ם היו גערים צעירים ו ג ב ר י ם מ ע ל ל ג י ל ) 50מ ר ב י ת ם ל א חזרו(. כ ע ב ו ר יומיים ש ו ב פ ק ו ד ה ח ד ש ה :ג ם נ ש י ם מ ג י ל 16ע ד 40ח י י ב ו ת ל ה ת ג י י ס לעבודה. רק ג ם א נ י ה ש ת י י כ ת י ל ק ט י ג ו ר י ה זו ,ש כ ן ה י י ת י אז מ ע ט ב ג ד י ם ומזון ל ש ל ו ש ה ימים .י ו ת ר עלינו ל א ה ר ש ו ל ג ו ל ק ח ת .היה להתייצב בשעה שבע בבוקר ב מ ג ר ש ־ ה ס פ ו ר ט ״קישוק״. למחרת כבר מזאת בת .24ל ק ח ת י א ת י ק מ ת י ל פ ג ו ת בוקר וגיגשתי אל אבי על מ נ ת להיפרד ממנו .הוא כ מ ע ט ל א ה י ה ב ה כ ר ה ,ד י ב ר ל ל א ק ש ר ו ש א ל ,א י פ ה שגי אחי ,ל א צ י וגזה. ה ם היו מ כ ב ר ב א ו ק ר א י ג ה .ה ר ג ע ת י א ו ת ו ו א מ ר ת י ש ה ם כ ת ב ו ו כ י ה ם מ ר ג י ש י ם טוב... עגודות־כפיה ארזתי צבאיות, את חפצי בתרמיל־גב, לבשתי סוודר ש ג ש א ד ו ל י ע ו ד מ ה ת ק ו פ ה ה י פ ה ההיא, חם ומכגסיים ו ג ע ל ת י געלים כ א ש ר הייגו ע ו ר כ י ם טיולים י פ י ם ב ב ו ד א ו ב ס ב י ב ו ת י ה .נ פ ר ד ת י ג ם מ א מ י ה ח ו ר ג ת ש ב כ ת ה ,מ ס כ ג ה ,כי גותרה לבד: אבא בבית־חולים ,שני בניה באוקראינה ו כ ע ת גם אני מתגייסת. א ל מ ג ר ש ק י ש ו ק ע ם ה ב נ ו ת ש ה ת ג ו ר ר ו ב א ו ת ו ב י ת ,ע ם ורה ושתי יצאתי א ח י ו ת י ה ה צ ע י ר ו ת וכן ע ם א י ל ו נ ק ה ש ה י ת ה כ ב ר מ ע ל ל ג י ל .30ג ם ר ג י נ ה היתה בחברתנו. עליה 228 היא עברו ברחה הרבה בזמנו מסלובקיה תלאות, אך מעולם לבודפשט. לא היתה כל משפחתה מוכנה להרחיב הושמדה ו ג ם את הדיבור על אותה כך .ל ק ח נ ו בפיקוח על לביתנו מהמשרד שעסק היא א ז ר ח י ם זרים. היתד! מ פ ו ח ך ת ע ד מ ו ו ת . מצאנו כ ב ר נשים ר ב ו ת וביניהן כמה מכרות ,אך במגרש ל א את גיסתי רוז׳י ,א ו ת ה ח י פ ש ת י ב מ י ו ח ד .ה ה מ ת נ ה היתד ,מ מ ו ש כ ת ו נ י ס י נ ו ל נ ח ש ,מד ,יעשו ב נ ש י ם כ ה ר ב ו ת ! ל א ח ר ה מ ק ר ה ש ל ט ט ר ס א ל קיוויתי ,ש ג ם מ כ א ן י ש ל ח ו א ו ת נ ו בסופו של דבר ,הביתה. ל א היה ל נ ו מ ז ל .ה ת ב ר ר ,ש ה ו ט ל עלינו ה ת פ ק י ד ל ב ל ו ם א ת ה צ ב א הפעם האדום ה מ ת ק ר ב ! כ ב ר ה ח ש י ך כ א ש ר סיימו למיין ו ל ר ש ו ם אותנו .יצאנו ל ד ר ך לכיוון רב וכך שדה־התעופה הגענו מצאנו אל פריהגי; השדה בחושך לאורך המופצץ בצריף מקום כל הזדך רטובים עד רעוע ירד לשד המרחק גשם, עצמותנו מל. ודולף ונרדמנו ועייפים למחרת היה ע ד מוות. ראינו בבוקר ש ה פ ק י ד ו ע ל י נ ו ״ ב ו ס י ם ״ חדשים ,חיילים וז׳נדרמים הונגריים .ב צ ע ק ו ת ו ב צ ו ו ח ו ת הקימו א ו ת ג ו ע ל ר ג ל י ג ו ופקח־ ל ה מ ש י ך מ ז ר ח ה .ה ג ע נ ו ל מ ק ו ם כ ל ש ה ו ב ס ב י ב ו ת בודפשס, הל קיבלנו אתים ומעדרים ,כדי לחפור את רעמי לשמוע אותנו ב ד ר ך הקשה, הגשם פוסק עד הבלתי לקרסולים. ה ת ו ת ח י ם הרוסיים. מ ל כ ל ו ת לטגקים .מרחוק הז׳דרמים ו ה ח י י ל י ם ל צ ד מ י מ צ ו י האלהים ...ח פ ר ג ו כ כ ל גתמלאו גם כ פ ו ת ה ת ע ל ו ת מים, הלים כיסו אשר כ א ב ו ו ב מ ה ר ה הופיעו השתדלו ללמד אך בגלל שיכולנו, גם אפשר כפות את ע ל ל ן פצעים, רגלינו כתוצאה מ ל ח ץ ה ל י ת ה ר ט ו ב ה ש ל ה מ ע ד ר .ב ל י ל ה נ ת נ ו לגו לישון ב א ו ר ו ו ה ו מ ו ק ד ם ב ב ו ק ר היינו ח י י ב ו ת ל ה ת ח י ל שוב .ע ם ג מ ר ה ע ב ל ה ב מ ק ו ם זה ה ע ב י ר ו א ו ת נ ו ל מ ק ו מ ו ת אחרים ,ל מ ב ו א ו ת ל ם ש ל י ש ו ב י ם נ ו ס פ י ם .זה מ כ ב ר ״ ח י ס ל נ ו ״ א ת המזון ש ה ב א נ ו וקיבלנו מהבית מזון מעס שלמענם מהכפריים עבדנו. מדי קיבלנו יום סיר מ ר ק ו ר ב ע ק י ל ו ל ח ם ,ו ב כ מ ו ת מזון כזו א י ־ א פ ש ר ה ל ל ה י ש א ר ב מ צ ב ג ו פ נ י ס ב י ר . ביגתיים הכל לנו ה ל כ ו ו ג ב ר ו ר ע מ י ה ת ו ת ח י ם ש ל הרוסים ,ל כ ן א ו ל צ ג ו ל ע ז ו ב לךךך ולצאת לכיוון בצעלה בלפשמ, אך מאומצת. מי שחשב את שירשו ל ל כ ת הביתה ,א כ ז ב ת ו היתה מרה .משהגענו לבירה ,הועברגו ,דרך גשר־ הורסי אל הגדה ה מ ע ר ב י ת של הדנובה ,ל ב ל א . לעולם בהמונלם אשכח לא ואף מילאו דרך את זו! ״תושבי בלפשט הטובים״ ה מ ד ר כ ו ת ש ע ל הגשר .ב ש מ ח ה יצאו לרחובות ל א ל ה ת ב ו ג ג ו בגו, א ף כי יש ל ה ל ו ת ש ה י ו ב י נ ל ם כ א ל ה ,פ ה ושם ,ש נ י ס ו ל ה ג נ י ב ל נ ו מ ע ט ל ח ם . אך הרוב הגדול הגעגו לבית־החרושת לרעפים ברובע א ו ב ל ה . מה דנטה... בהם קילל אותנו נ מ ר צ ו ת ואף ירק בפנינו. בשעת ערב מוקדמת ש ר א י נ ו ש ם י כ ו ל ל ה ש ת ו ו ת ר ק לגהינום ,כ פ י ש ה ו א מ ת ו א ר ב ע ט ו ש ל ב מ ק ו ם ה צ ט ו פ פ ו א נ ש י ם ז ק נ י ם וילדים ל ר ו ב ,ו א נ ש י ללא רחמגות. יללותיהם חייבות היו להגיע עד ״צלב־החץ״ היכו שבשמים לאלהים — א ך ה א ל ה י ם ג ו ת ד אדיש.״ . ה ם ה ו צ י א ו א ת ה מ ס ע י ם ק ב ו צ ו ת ,ק ב ו צ ו ת .מ ד י פ ע ם הייגו ש ו מ ע י ם צ ר ו ר ו ת של מסע יריות ולאחר מכן גשתתק הכל לזמן מה. כך גמשך הדבר כל הלילה. המוות בלילה זה ה ח ל ה ד ר ך ה י ם ו ר י ם ש ל ג ו ,המהווה פ ר ק בפגי עצמו בתולדות 229 ש ל יהודי ב ו ד פ ש ט ,פ ר ק השואה ״מסע־המוות״. הנושא את השם ה ז ק נ י ם ה ב ו ד ד י ם ש נ ו ת ר ו בחיים ,צ ו ר פ ו אלינו .ה ח ל מ ס ע א ר ו ך בכיוון מ ע ר ב , ה כ ב י ש ה ב י נ ל א ו מ י בודפשט—וינה .היה ע ל י נ ו ל ע ב ו ר מ ר ח ק ש ל 35—30 לאורך קילומטר ביום .מ י ש ל א יכול ל ע מ ו ד ב מ ש י מ ה זו ,זכה ל כ ד ו ר נזרקו• ל ת ע ל ה ש ב צ ד י ה ד ר ך .א ת ה ל י ל ו ת היה ע ל י ג ו ל ב ל ו ת בעורף והגופות במגרשים רטובים מ ג ש ם ,או ב ש ד ה פ ת ו ח .ה ג ש ם ש ה ת ע ר ב ב ב ש ל ב י ו ת ר מ א ו ח ר ב ש ל ג ,כ מ ע ט לא. כ ל א ו ת ה ע ת היינו ר ט ו ב י ם ע ד ל ש ד ע צ מ ו ת י ג ו ,מ ל ו כ ל כ י ם ו מ ו כ י כיגים. פסק. לא חשבתי פ ע ם א ח ת ק נ א ת י ב מ ת י ם ,א ש ר כ ב ר היו מ ע ב ר ל כ ל על כ ך שעלי להיכנע ,להפסיק להילחם בגורלי .רגלי ה ת מ ל א ו בפצעים מוגלתיים, שוררים אך התלאות! לעתים כ ל ח ל ק י ג ו פ י כאבו ,אך ג ר ו ע ה מ כ ל ה י ת ה ה מ ו ד ע ו ת ש ח ו ק י הג׳ונגל אדמות. עלי גיסיתי לחשוב על התשיעית הסימפוגיה של. ל א ה צ ל ח ת י .כ ל הזמן ר א י ת י בעיני ר ו ח י צ ל ח ת מ ל א ה מ ר ק בטהובן, תפוחי־אדמה חם ומהביל .האמגם ירדתי לדרגת־שפל כזו? לאורך פרוסות הכביש לחם, הצדדים משני תפוחי־אדמה נשות־איכרים ניצבו פיתות, מ ב ו ש ל י ם ומעין שהציעו זאת כל לנו למכירה תמורת סוודרים, פ י ג ׳ מ ו ת ,ח ו ל צ ו ת .הן גילו ח ו ש מ ס ח ר י מ פ ו ת ח ,כ א י ל ו הן היו ״ ה י ה ו ד י ם ה ס ו ח ר י ם ״ ו א י ל ו אגו ״ ה ה ו ג ג ר י ם ה מ ר ו מ י ם והמסכגים״ .ן ו כ ר ת אגי ,ש ג ו ת ר ה ל י עדיין פיגימה ח מ ה ו ר צ י ת י ל ה ת מ ק ח ו ל ד ר ו ש ת מ ו ר ת ה פ ר ו ס ת ל ח ם ג ד ו ל ה י ו ת ר .האשד .״ ה ט ו ב ה ״ השיבה לה ל י :״ ע ז ב י כ ב ר ,ג ב ר ת צעירה ,ת נ י א ת הפיג׳מה ,בין כ ה ל א ת ז ד ק ק י עוד...״. לשמע מלים ״מעודדות״ אלה, והייתי ומאחר רעבה, מאוד ג ת ת י ל ה א ת הפיגימה .ע ם ח ל ו ף הימים ירד מ ס פ ר ג ו ב ה ד ר ג ה ,ר ק אגו ,ה צ ע י ר ו ת )והעיקשות( תוך יותר ,ה מ ש כ ג ו בדרכגו .ג ם ל י ו ג ם ל א ח ר ו ת ק ר ה ל א פ ע ם ש נ ר ד מ ג ו בדי הליכה ואפילו חלמתי פעם בהליכה. משהגענו והגענו לעיר קומארוס שמענו שוב את התותחים רעמי של הרוסים, ל כ ל ל מ ס ק נ ה שבודפשט שוחררה כבר .ה ד ב ר עורר בגו ת ק ו ו ת חדשות. ה ג ר מ ג י ם ג ס ו ג ו לכיוון מ ע ר ב כ ל עוד ג פ ש ם ב ה ם ,ע ל ג ב י ט ג ק י ם וג׳יפים ,ו ה ע מ י ס ו כמויות א ד י ר ו ת ש ל מזון ע ל המשאיות .מזון זה נשדד מהכפריים ההוגגריים. ה ם נ ט ל ו ע מ ם ש ק י ם ר ב י ם של קמח ,סוכר ,ו א פ י ל ו פ ר ו ת ו ח ז י ר י ם . הטור שלגו המשיך בהליכתו בתוך התעלה שבצד הדרך בגלל עומס התנועה, ב כ ל מ ק ר ה ה י ה ע ל י ג ו להמשיך .ה מ פ ק ד ה אך לכלל כגראה הגרמגית־הוגגרית הגיעה מ ס ק נ ה ,ש ה ש מ ד ת נ ו הינד .מ ט ר ה מ ל ח מ ת י ת ב ע ל ת ח ש י ב ו ת עליוגה ...ב ש ל ב מ א ת נ ו וגם היחס אלינו הבא כ ב ר י ר ד נ ו ל ד ר כ י ם צדדיות • .מ נ ת ה מ ר ק נ ל ק ח ה הפך ל ה י ו ת ק ש ה ו א כ ז ר י ע ו ד יותר .ל י ל ה א ח ד ל א ח ר ש כ ב ר ע ב ר נ ו א ת ה ע י ר גיור ,ה ר ג ש ג ו ב ע ר פ ל סמיך .ב ש ק ט א מ ר ת י ל ר ג י נ ה ש צ ע ד ה לידי ,כ י ה נ ה ה ג י ע ה ההזדמגות עד אותי לברוח. דגיגה לא העזה ו א י ל ו אגי פשוט יצאתי מהטור, המתנתי ש כ ו ל ם ע ב ר ו ל ד י ו ה ל כ ו ל ד ר כ ם ואז י צ א ת י מ ב ל י ל ד ע ת .ל א ן .ה ע ר פ ל עטף. כ מ ו ש מ י כ ת פ ו ך ו ה ה ל י כ ה ק ש ת ה עלי .מ א ו ח ר י ו ת ר ה ת פ ז ר .מ ע ט הערפל ו נ ד מ ה ל י ש א נ י ש ו מ ע ת ק ו ל ו ת ! ה מ ש כ ת י ב ר ר כ י לכיוון ה ק ו ל ו ת ו ב ע ל ט ה ה ג ע ת י למעין מבנה. נכנסתי פ נ י מ ה ו ה נ ה ר ק חשיכה עמוקה. מישהו פלט קריאת כ א ב .היתד, זו אורווה ג ד ו ש ה ב י ה ד י ם חולים וחלושים .ל א ש א ל ת י א פ י ל ו א י ד הגיעו ל מ ק ו ם , 230 כי היה ל י ב ר ו ר ש ג ם ה ם ה ס ת ל ק ו מ א י ז ה מ ק ו ם ,או מ צ ע ד כ ל ש ה ו ,כמוני .זה רבים חוסר ימים סבלתי קשים. משלשולים רציתי לשכב, מאוד מחמת אך מ ק ו ם י כ ו ל ת י ר ק ל ש ב ת .ש מ ח ת י ג ם ע ל כך .העיקר ,ש ל א הייתי ח י י ב ת ל ה מ ש י ך ב ה ל י כ ה ! ב מ ש ך יומיים ה ס ת ת ר ג ו ב מ ק ו ם ההוא ,אך ל א ת ר מ כ ן גילו א ו ת נ ו ה א י כ ר י ם באיזו ד ר ך ש ה י א והודיעו ע ל ת ג ל י ת ם אנשי ״ צ ל ב ־ ה ח ץ ״ ו ע ל כן הודיע ר א ש ־ ה מ ו ע צ ה ע ל והיה זה כדי שלא מזלנו! נדביק המשקים, אך בפקודת את לראש־המועצה־המקומית. ה ר ו פ א האזורי ה ע ב י ר ו הכפר תושבי במחלותינו. ב כ פ ר ל א היו ה י מ צ א ו ת נ ו ל ר ו פ א האזורי, אותנו לחווה ״בזכות״ ק ר ו ב ה וריקה, שבזזו הגרמנים את י כ ו ל נ ו ל ה ת ג ו ר ר ב ח ו ו ה זו ב ד י ר י ־ ח ז י ר י ם ר י ק י ם . ה ש מ ח ה ל א א ר כ ה זמן ר ב ו מ ל ל מ ח ר ת ה ג י ע ה ה פ ק ו ד ה ל ה ו ב י ל א ו ת נ ו ב ח ז ר ה א ל ה ע י ר גיור .כ א ן שיכגו א ו ת ג ו ב ג י ס ו הישן .ב א ו ת ו ג י ס ו ש מ מ ג ו ה ו ב י ל ו את יהודי כל הקטיושות, ה ס ב י ב ה אל קומארוס המחנות ...מכיוון שמעגו את רעמי שוב א ך אז כ ב ר ח ד ל נ ו ל ה א מ י ן בנסים .ב כ ל א ח ד מ ה ״ ח ד ר י ם ״ ה צ ט ו פ פ ו עשרה יהלים, ״מחנה מ ע ב ר ״ ,כ ל ו מ ר שמי ש ל א מ ת ש ם — ה ו ע ב ר ל מ ח נ ו ת א ח ר י ם .מ ד י ב ו ק ר היו כאשר כל הל הריהוט קש מעט רקוב. המחנה שימש הזה ב א י ם א נ ש י ״ ח ב ר ה ק ד י ש א ״ מ ת נ ד ב י ם ,שהיו ק ו ב ר י ם א ת ה מ ת י ם ,א ב ל ל א בכל ה ס פ י ק ו ל ק ב ו ר א ת כולם ,כי מ ס פ ר ה מ ת י ם ה ל ך ו ג ד ל ,ומזה יומיים יום י ר ד ש ל ג ח ז ק ו ה ד ב ר מ נ ע א ת ה ק ב ו ר ה .מ ש ו ם כ ך נ א ל צ ת י ב מ ש ך יומיים ל ש כ ב לל גוויה. באותם כ ב ר ל א היו ל י ס פ ק ו ת : ימים לעתי שכולנו נמות הרעב, שם. ה ק ו ר ,ה ז ו ה מ ה ל כ י נ י ם — כ ל אלד .י ת ר מ ו א ת ש ל ה ם ! ב ח צ ר ש ב י ן ה ב ת י ם היה ברז ואני הייתי ב ל ק ת מדי ערב ,אם איננו סגור .כ ך יכולתי ב כ ל לילה בשעה מאוחרת במים לצאת, קרים הרגשתי שקרה להתפשט עד עד שהמים שאפשרי ב צ ג ר ת קפאו .אז ש ה כ ו ם נ ת מ ל א ה .ב מ צ ב י ה נ פ ש י אז ר א י ת י ב כ ך א ת א ו ת ה ג ו ר ל ! ו מ ה ל א ח ר מכן, דיירים בשלב חצי הגוף ולהתרחץ ו ל ל א סבון .לילד .א ח ד נ ד ה מ ת י ל ר א ו ת כמה הדבר ה ל ר ק ב ב ח י ג ת גס. ח ד ש י ם ה ש ת כ נ ו ב מ ח נ ה שלנו .היו אלד ,ע ו ב ד י ־ כ פ י ה ש נ מ צ א ו כאן מ ע ב ר ,בדרך ליעד בלתי ל ו ע .משראו אלה א ת מצבנו הנואש ,בעיקר מבחיגת ה ב י ג ל ,ערכו ״מגבית״ ב י נ ל ם .קיבלנו מ ה ם מכנסיים ,נעליים ,חולצות, סולדים בכל — כ ל ד ב ר ש י כ ל ו ל ת ת ר עליו .ב ש ל ב זה ה ח ל ס ת י ל ה ש י ג מזון מחיר. ב ק ר ב ת ה ב ק ת ה שלנו נ מ ת ח ה גדר־תייל ,ומעבר לגדר היה בית קטן שמארובתו היתמר את עשן החוט הבית כחלחל. הדוקרני כאשר החייל ששמר על הגדר, ועברתי מתחתיו .לקחתי עמי שני מעס, התרחק סוודרים. הרימותי דפקתי בדלת ו א ד ם זקן פ ת ח א ו ת ה .ה ו א ה ת ג ו ר ר ש ם ע ם א ש ת ו ו פ ח ד מ א נ ש י ״ צ ל ב ־ החץ״, ומשום כך ל א הסכים שאכנס ,אך בסופו של ד ב ר הצלחתי לשכנע א ת האשד. ה ל קל עוד יותר לאור העובדה שגם להם לא ל ע ש ו ת אתי ״עסק״ .הדבר ה ל .מ ה לאכול .הסכמנו שאם י צ ל ל ו להחליף א ת שגי הסולרים תמורת מ ז ו ן א צ ל ה א י כ ר י ם ,נ ח ל ק א ו ת ו שווה בשווה. למחרת להשיג שוב א ת הגדר ואמנם ת מ ו ר ת הסוודרים נ ק נ י ק די עברתי חתיכת ה ת ב ר ר לי, גדולה וכיכר שהאיכר הזקן הצליח לחם. חילקנו ביניגו 231 את ה נ ק נ י ק ו ה ל ח ם .ב י ק ש ת י מ ה ז ק נ ה ל א פ ש ר לי ל ה ת ר ח ץ ב ב י ת ה .ה י א מים ע ל ה א ח ה ב ו ע ר ו א נ י ה ת ר ח צ ת י ,זו ה פ ע ם ה ר א ש ו נ ה מ ז ה זמן ר ב ,ב ג י ג י ת חשתי, גדולה. שעשיתי את הפעם ביותר ״העסק הטוב ושוב בחיי״ חיממה הרגשתי כ י צ ו ר אנושי .ח ו ר ת י א ל ח ב ר י ל ג ו ר ל ב מ צ ב רוח מ ר ו מ ם ו ה ת ח ל ק ת י א י ת ם ב מ ן ו ן . מכן לאחר שמישהו הצלחתי הבחין בי עוד פעמים כמה פעם כאשד עסקות לבצע נ כ נ ס ת י אליהם .כ ך דומות עם נסתיים חוקנים, ״מחזור עד העסקים״ ו ג ם ״ ע ו נ ת ה ר ח צ ה ״ .ש ו ב ה ח ל ה ר ע ב ל ה צ י ק לי... ב א ו ס ט ר י ה ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר ה י ה ע ל י ג ו ל ע ז ו ב א ת הגיטו ש ל העיר גיור ,ש ג ק ר א ב א י ר ו ג י ה ב פ י ר ב י ם מ א ת ג ו ב ש ם ״סנטוריום״ ..העמיסו אותגו על ק ר ו ן ־ מ ש א ו ה ו ב י ל ו א ו ת ג ו לאוסטריה. מיוחדת דומגי שחציגו חוויגו מהארגון את במוגרסדורף, לעבודות הגבול בצד הידוע ביצורים ה א ו ס ט ר י ל י ד העיר ה א ו ס ט ר י של לשמצה, סגטגוטהארד. הגבול .כאן בשם ״תאודט״ המתין שהיה חוויה קצין לנו ממוגה על ע ב ו ד ו ת הכפיר•; ה ו א ה ב ט י ח ל ג ו שאין מ מ ה לחשוש ,פ ש ו ט ל ו ק ח י ם א ו ת ג ו ל ע ב ו ד ה ק ל ה .ב נ י מ ו ס ר ב ש א ל א ו ת נ ו ,א ם מ י ש ה ו מ ב י נ י ג ו חולה ,כי ב מ ק ר ה זה מ ע ב י ר י ם ל ב י ת ־ ח ו ל י ם ו ל א ח ר ש מ צ ב ו י ש ת פ ר ,ה ו א יצטרף א ל י נ ו מ ח ד ש .ר ב י ם י צ א ו אותו ו נ ל ק ח ו מ ה מ ק ו ם .ל א ח ר כ מ ה ד ק ו ת ש מ ע נ ו ירי ש ל ר ו ב י ם ,ו א י ל ו א נ ו מהשורה ל ה מ ש י ך ב ד ר כ ג ו .ל א ח ר ה ל י כ ה ש ל כ־ 10ק י ל ו מ ט ר ה ג ע נ ו א ל גצטווגו היה זה ב ש ע ה מ א ו ח ר ת ב ע ר ב ,כ א ש ר הגעגו ל מ ק ו ם ־ מ ג ו ר י ג ו ה ח ד ש , רוזנדורף. כאן הביאו אותגו לחדר א ח ו ר י ש ל פוגדק, היו בו המטרה. כפר מיטות בשם קרשים ב נ ו ת 3ק ו מ ו ת ,״ מ ו צ ע ו ת ״ ב ק ש ר ק ו ב ) .כנראה ,ש ח ו ל י ם ר ב י ם נ ל ק ח ו כ ב ר מ כ א ן ״לבית־חולים״.(... נרדמגו ה ש ת ר ע ג ו ע ל הדרגשים ו ב ה ש פ ע ת היום מ ד ,עייפים ע ד מוות. בחח הקימו ובכן, מלא החוויות ש ר ר עדיין חושך, כ א ש ר אדונינו החדשים ,ה פ ע ם ה־אס.אם,. חיילי אותנו ממיטותינו .ל א ח ר הספירה חילקו לנו אתי־חפירה והוציאו אותנו לעבודה. בשעת לא ימים למקום רבע בוקר אכלנו מוקדמת דבר לאורך עברנו הכפר והיינו^ ס ה ר ו ר י י ם מ ר ו ב המושלג רעב. והנאה. מזה שלושה היתד. כבדה והדרך• האת ה ע ב ו ד ה היתד .א ר ו כ ה .ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר ה ג ע נ ו ב כ ל ז א ת ל מ ק ו ם ו ק ב ל נ ו ״ מ ס ט י נ ג ״ גוזל פ ו ש ר ב צ ב ע חום ,שמשום מ ה כיגוהו ב ש ם ק פ ה . התחלגו א ת ה ע ב ו ד ה ) .כ נ ר א ה ש ה ג ר מ נ י ם ש מ ע ו כי מ ל כ ו ד ו ת ה ט נ ק י ם א ו ת ן ח פ ר נ ו ב א י ז ו ר בודפשט, הצליחו ביעילות רבה לעצור את הטנקים הרוסיים.(... ה פ ע ם ה י ת ה ה ע ב ו ד ה ק ש ה ע ו ד יותר ,כי כ ל א ח ד מ א ת נ ו היה ח י י ב ל ח פ ו ר שגי מ ט ר י ם מ ע ו ק ב י ם ש ל א ד מ ה ,שהיתר .קפואה ,מ ו ש ל ג ת ו ק ש ה ב י ו ת ר ל ח פ י ר ה . חיילי ד,־אס.אס .ה ת ח ל פ ו ב י ג י ה ם ת ד י ר ו ת ,כדי ל א ל ק פ ו א מ ק ו ר .ל ג ו ל א נ ש ק פ ה סכנה כזו ש כ ן כ ת ו צ א ה מהעבודה המאומצת התחממנו כסוסים דוהרים, ואדים חמים עלו מגופותינו. לפנות ערב הגיע למקום גציג ה״תאודט״ ,ה ו א אותה ביצעגו ,ו ה כ ר י ח בדרך כ ל ל היינו מ צ ל י ח ו ת ל ש ו ב .״ ה ב י ת ה ״ ר ק 232 מדד א ו ת נ ו ל ה י ש א ר ב מ ק ו ם ׳ ולהמשיך־ ע ד את כמות למילוי העבודה ה״נורמה״. בשעת ערב מאוחרת• .בצהרים ״מרק״, הביאו מעובש לחם באותה במיוחד ממנו כחצי קיבלנו ואילו ״מסטין״ חילקו בערב קילו רבע ב ת ו ס פ ת ה ״ ק פ ה ״ המוכר. תקופה ב״טיפולו״ היינו איש של קרואטי, ס.ס. ״התמחה״ אשר ב ב ע י ט ו ת ב כ ל י ו ת .ר ק ב ש ל ה פ ח ד מ ב ע י ט ו ת א ל ה ו ה ח ש ש מ פ נ י ״טיפול ב ב י ת ־ ח ו ל י ם ״ ,כ פ י שראינו ב מ ו ג ר ס ד ו ר ף — נ י ת ן ל נ ו ה כ ו ח ) ? ( ל ה מ ש י ך ב ע ב ו ד ה . ב י מ י ם ה ר א ש ו נ י ם ג י ל ח ו א ת שערנו .ד ב ר כבר הכינים, בגלל ל א כן אך מורלית. מבחינה זה ה י ה טוב מבחינה מסוימת, השתדלנו כדי סמרטוטים לגנוב ל ה ס ת י ר א ת קרחותינו .בשל הקור הפתאומי כ מ ע ט וקפאו ראשינו. הלך בינתיים ליום. ו פ ח ת מ ס פ ר נ ו מיום הקטיושות רעמי והתחזקו, הלכו ג ם ה ת ק פ ו ת האויר ת כ פ ו ,אך בקושי ש מ נ ו ל ב ל כ ך . ו א ח ר כך ,ב א ח ד הימים ,ל א ב א ו א נ ש י ה א ס .א ס . . . .ה כ פ ר ע ש ה ר ו ש ם ״ מ ת ״ ; לא נ ש מ ע בו אפילו קול לנו צ ל ח ת מ ל א ה מרק מהביל ,שגם כמה ח ת י כ ו ת בשר נמצאו בתוכו. הפונדקאית בודד. פתאום הפכה חילקה לידידותית, ה י א ה ר ש ת ה ל נ ו לישון ב ע ל י י ת ־ ה ג ג ,ו ש ם ה י ה י ו ת ר חם .מ ה ת נ ה ג ו ת ה יכולנו ל ה ס י ק ש ה ר ו ס י ם כ ב ר ה ת ק ר ב ו עד מ א ו ד ל מ ק ו מ נ ו .ל מ ח ר ת ב ב ו ק ר ע ל ת ה ל ע ל י י ת ־ הגג ובקול שוב נהדפו. מאוחר על דרשה נרגש התלםנו יותר לעזוב מאתנו ״ ל ס ג ת ״ אל מל. הגבעה ה ס ת ב ר שרעיון זה ל א הגענו שבפאתי כל הל כך אפוא הכפר למסקנה עד רובה־צל. שיתברר מוצלח .רק ה ג ב ע ה ,ו ה נ ה ש מ ע נ ו ק ו ל צווחה .מ ר ח ו ק י כ ל נ ו ל ה ב ח י ן שהרוסים המצב. התחלנו לעלות בגבר הנושא בלו ה ו א כיוון א ת נ ש ק ו אלינו ל ר ש מ א ת ג ו ל ש ו ב ו ל ר ד ת . של הרגשה כעס מהול השתררה ביאוש בי. שהנה חשבתי נגזר עלינו למות עכשיו ,ל ו ק א היער ה ל ל א ו ת נ ו מ ה ע ג ל ה וחזר ל כ פ ר .י צ א נ ו ל ח פ ש מ ק ו ם ,בו נ ו כ ל ל ה ס ת ת ר עד הרוסים. בוא כ א ש ר ה ש ח ר ו ר נ ר א ה כ ה ק ר ו ב .ה ו ק ל עלי ,כ א ש ר ב ק צ ה לבסוף מצאנו של מחסן שקי־מלט. כאן להתעכב. החלטנו נ ו ת ר נ ו ר ק ששה ,כי היו ב י נ י נ ו כ א ל ה ש פ ח ד ו ל צ א ת ל ד ר ך . היינו מ א ל ו א ח ד ה ב ח ו ר י ם ה צ י ע ל צ א ת ל כ פ ר ל ח פ ש מזון .יעצתי רעבים ל ו ל א ל ע ש ו ת זאת .ל פ ת ע ה ב ח נ ו ב ח ו ש ך ב ש ת י ד מ ו י ו ת ש נ כ נ ס ו ל מ ח ס ן .ה ש ת ת ק נ ו ו ל א ה ע ז נ ו א פ י ל ו לנשום. ש ת י ה ד מ ו י ו ת שוחחו ביניהן ב ל ח ש ב ג ך מ נ י ת ,ו מ ת ו ך ה ש י ח ה ה ב י נ ו ת י שהיו שני אלה חיילי אס.אם,. אשר העדיפו את להחליף מדיהם אזרחיים. בבגדים כנראה ,שגם הם חדלו כבר להאמין בניצחון הסופי״. ה ש ח ר ו ר ע ם ע ל ו ת ה ש ח ר ה ת ח ד ש הירי ה א ר ס י ל ר י ,ה פ ע ם ק ר ו ב מ א ל אלינו .נ ו ת ר נ ו במחסן. ש ם ה ר ג ש נ ו פ ח ו ת או יותר המכסימום... עד לשעות אחר־הצהרים השתתק רל אבק־השריפה שהתערב יכולתי להריח את בצורה בלתי טבעית אנשים בעלי ח י צ ו נ י ו ת מוזרה .היו אלינו כך ב ס ו ח י ם ,א ף כ י ע צ ב י נ ו היו מ ת ו ח י ם עד ב צ ב ע צהוב ב צ ו ו ח ו ת איומות. והשקט אלה ל מ ר ב י ת ם היו הל הכל באבק לצאת שבאויר .השמים נצבעו מפחל. החיילים עיניים והחלטתי מהמחסן. מרחוק הרוסיים מלוכסנות התקרבו הראשונים ופרצופים אלינו שהגיעו מוגגוליים. ש ו ח ר ר נ ו מ ה ס י ו ט הנאצי. 233 מיכאל יצחקי של ל ו ח ם לדמותו איקה גרינברג — 40שנה להירצחו איקה היה גריגברג ההנהגה חבר של הראשית בקובנה ״הנוער־הציוני״ והנציג של א.ב.צ .ב מ פ ק ד ה ה ע ל י ו ג ה ש ל ה מ ח ת ר ת בגיטו .א.ב.צ :.א ר ג ו ן ־ ב נ י ־ צ י ו ן — מ ס ג ר ת כללית של ״הגוער־הציוגי״ ,שהתארגנה בגיטו קובנה בסוף הכרתי לקומוגה את בגיטו איקה ש ל א.ב.צ .ל מ ר ו ת במיוחד קובגה. אליו התקרבתי .1941 הצטרפותי מאז ת פ ק ד ו כ ק צ י ן ב מ ש ט ר ה היהודית ,ה ו א היה מבלה א ת ומגו הפגוי בקומוגה ,ע ל ־ מ ג ת ל ה י ו ת ע ם ה ח ב ר י ם ו ל ה ת ע ו ד ד מ ה א ו י ר ה ה ח ב ר ת י ת הנעימה שהוטל ש ש ר ר ה שם. ה ת ק ש ר ת י אליו את עליו הוא ל א א י ב ד למרות מ א ד ,הערכתיו. התפקד צ ל ם האדם .ל ע ו ל ם ל א ה ת א כ ז ר , הקשה חלילה, לא צ ע ק ו מ ע ל ה כ ל ל א ש י ת ף ־ פ ע ו ל ה ע ם מ ק ו ר ב י השלטון .ל ה י פ ך ,ר ב י ם ד ע ו בגיטו, כי איקה ,יחד ע ם ע ו ד ק צ י ג י מ ש ט ר ה ,היה פ ע י ל ב ת ג ו ע ה ב מ ח ת ר ת )וכן ה ק צ י ג י ם לוין, משה נערכה המלה יוזפוביץ התייעצות של הציבוריות נציגי ״התגגדות״ .איקה גרינברג להתקוממות להקמת ואחרים(. כבר בגיטו־ תאים במקרה להכשרת באוקטובר של גוער ,1941 היהדית אחרי בקובנה, האקציה הגדולה, נפלה לראשונה בה ו פ ר ה פאדיסון ,ה ב י א ו ב פ נ י ה נ א ס פ י ם ת כ נ י ת מבצע השמדה להתקוממות. גוסף. ״אם אפילו הם לא הציעו לגשת יצליחו מד המורדים ל ה ת ג ב ר ע ל ש ו מ ר י ה ם ו י ו מ ת ו ב מ ק ו ם — יהיה זה מ ו ו ת של כ ב ד ,מעין מ ל ח מ ת ־ מצדה ציבורי ב ז ע י ר ־ א נ פ י ן ״ ,ר ק כ ע ב ו ר ש נ ה וחצי ,כ ש ת ג ו ע ת המרי ב ג י ט ו היתד .ל ג ו ר ם בעל־משקל, ח ד ש ה התכנית הראשונה*. א ת ה ת מ ס ר ו ת ו ל ל א ג ב ו ל ל ח ב ר י ם ,מ ב ל י ל ה ת ח ש ב ב ס כ נ ה ה צ פ ו י ה ל ו עצמו, הכרתי כולנו * 234 מ מ ש ע ל בשרי .ב א ו ג ו ס ט חשבנו שגורלו להשמדה, 1943 כי לא גתפסתי בגיטו וצורפתי למשלוח ,אשר ד ע ג ו אז ש י י ע ד ו הוא )ראה :תכנית איקה גריגברג ,ספר הפרסתנים היהודים א׳ ,עמ׳ מחגות־ עבודה .(201 שמרה באסטוניה. יהודית על חשבתי שגורלי הסיר עלינו ליטאית. משטרה הרחק לא שמרה מאתנו ק ב ו צ ת י ה ו ד י ם ש ע מ ד ה ל ש ו ב לגיטו .הייתי כ ב ר מ ע ב ר הפעם. נחרץ ראיתי פתאום את מתקרב איקה משטרה ליאוש כי אלי. בין־רגע א ת כ ו ב ע ה ק צ י ן ש ל ו ו ש ם א ו ת ו ע ל ראשי ,כ ש ה ו א דוחף א ו ת י וכביכול צועק עלי ברוגז :״מה א ת ה מ ס ת ו ב ב פה י מדוע אינך עומד במקומך וממלא תפקידך כשוטר?...״ את א ח ר כך ,ב ת ק ו פ ה מ א ו ח ר ת יותר ,נ פ ג ש ת י ע ם איקה אחרי ב ר י ח ת י מ ה פ ו ר ט ה ־ — 9זו מ צ ו ד ת ־ ה מ ו ו ת .ש א ל ת י ו מ ד ו ע אינו ע ו ז ב א ת הגיטו ו מ צ ט ר ף ל פ ר ט י ז נ י ם . היתד• תשובתו ״איך טבעית: א פ ש ר עכשיו ,ל פ נ י חיסולו ה מ ו ח ל ט ש ל הגיטו, ל ה פ ק י ר א ת ה נ ו ת ר י ם ״ .איקה ,א ש ר מ ו כ ן היה ת מ י ד ל ה ג ן על אחיו ,ה ק ר י ב ע צ מ ו ל מ ע ן כ ב ו ד העם .ו ה נ ה ע ו ד מ ק ר ה ה מ ע י ד ע ל יושרו ונקיון־כפיו ש ל איקה .ה י ה י ח ס של כ ב ו ד ו ה ע ר צ ה בו בשר ל א ב י ו שהיה איש ד ת י מ א ו ד ואף ב ת נ א י הגיטו ,מ ח ש ש ט ר י פ ה . והביאה לאביה. החוצה איקה במקרה סר א ח ו ת ו של הביתה התנזר איקה השיגה פ ע ם את ובראותו העוף מאכילת תרנגול החי, ב ק ר א ו ב ז ע ם " :א ל א פ ש ר ב ג ל ל א ד ם א ח ד ל ס כ ן ציבור ש ל ם ״ . חי השליכו כלוע, א ס ר ו ה ג ר מ נ י ם איסור ח מ ו ר ע ל ש ח י ט ה . במרץ בגיטו 1944 קובנה החליטו הגרמנים לחסל )אקציית־הילדים(. א ת ש א ר י ת הילדים הגרמנים מהמשטרה דרשו ל ז ק נ י ם שגותרו הללית שתגלה א ת ה מ ס ת ת ר י ם .ה מ ש ט ר ה ס ר ב ה ל ש ת ף פ ע ו ל ה ע ם הרוצחים .כ ל ה ש ו ט ר י ם ג ל ק ח ו לפורט וכדי ה־,9 לשתף להכריחם פעולה ולהפחלם, ה מ ש ט ר ה מ ש ה לוין ,א ת ס ג ג ו א י ק ה ג ר י ג ב ר ג ו א ת עיגו אותם ב צ ו ר ה איומה. ע ד י ם מ ס ר ו לי ,כי אל משרתי ליה ״אחים, ולגאצים תהיו צעק: עם לכשבעים ל ל ה יוזפוביץ .ב ט ר ם מ ו ת ם ברגעיו האתרוגים דם ילדינו לורינו צעק איקה: בראשכם״. ״ ע ל יבוא סופכם״. תום הקרבות אלף הגסטאפו, בל שרפו חיים את מפקד בליטא הלכתי לבקר את ה מ צ ל ה שהפכה לבית־קברות ל ל י ל י ט א .ר א י ת י ב מ ו עיני כ ת ו ב ת ה כ ת ו ב ה ב ד ם ע ל ה ק י ר ו ת : י ל ן ,אויב ס ׳ ו ז ע ס ו ו ע ד ב ל י י ב ן ל ע ב ן — זייט וויסן אז ד א זיינן א ו מ ג ע ק ו מ ע ן אויף א שרעקליכעקען אופן די הענט ילישע זיינען ר י ץ פ ו ן פאלק״ י ל י ש ע פ א ל י צ י י פ ו ן ק א ו ו נ ע ר גיטו. אבער אונזערע י ל י ש ב ל ו ט — א טויט די ר ו צ ח י ם ! ז א ל ל ע ב ע ן ד א ס ) ״ ל ל י ם ,א ם מ י ש ה ו מ כ ם יישאר בחיים — דעו ,כ י כ א ן נ י ס פ ו ב א ו פ ן איום א נ ש י ה מ ש ט ר ה ה ל ל י ת ב ג י ט ו ק ו ב נ ה .א ב ל ל י נ ו נ ק י ו ת מ ד ם ל ל י — מ ו ו ת ל ר ו צ ח י ם ! יחי ה ע ם ה ל ל י ״ ( .ב ר א ש ה ח ו ת מ י ם — איקה ג ר י ג ב ר ג . 40 שנה, לאחר חלצתו, מצטיידת ל ג ג ד עיגי קומתו הזקופה של איקה, א ש ר הצטיין ל א ר ק ב י ו פ י ו ה ח י צ ו נ י ,כ י א ם ג ם ב ר ל ו ה א צ י ל ה ל א מ י צ ה .ד מ ו ת ו יכולה לשמש סמל ל ו ג מ ה ולאורו יתחנכו בני־נוער ללי. 235 ב מ ש ו א ה מנחם וירט יעדים ומעשים אף על והצמצומים רבים הכספיים התנאים שנגרמו הקשים, עקב לנו הדוהרת האינפלציה ב ת ק צ י ב י ה מ ש ר ד י ם ע מ ה ם אגו ב מ ג ע ,א נ ו מ מ ש י כ י ם — ת ו ך מ א מ צ י ם — לקיים א ת כל פעולותינו. משרדי הצליח הממשלה לרכוש ובלב ו ה ס ו כ נ ו ת ר ו ח ש י ם זה מקום לעצמו בלב מיוחד מכבר הערכה למכון שלמדו האלפים ה מ ח נ כ י ם והמדריכים ,ה פ ו נ י ם א ל י נ ו ל ל א ־ ה ר ף תלמידיהם שלנו, אשר בסמינריונים שלנו בבקשם להגדיל את מספר במסגרתנו. סיפוק ועידוד ר ב אנו שואבים גם מן העובדה שציבור המשתתפים בפעולותינו מקיף כל את הגוונים קשת החינוכי במגזר אוכלוסיית של לדוגמה המדינה. א ז כ י ר ר ק א ת זאת ,כי ב ח ד ש י ם ה א ח ר ו נ י ם ש ה ו א צ ל נ ו ב נ י ־ ג ו ע ר מ ב ת י ״ ס ת י כ ו נ י י ם תלמדי עירוניים, עליית־הנוער, שונות ישיבת־כפר־הראה, ת ל מ ד י ישיבת־אור־עציון בתי״ס וקיבת השוה״צ, ח פ ץ ־ ח י י ם ,וכן מ ת נ ו ע ו ת נ ו ע ר מ ד ר ו ם א מ ר י ק ה ואירופה. השיטה הוה, תלמדי מקיבוצי חניכי הייחדית פיתחנו אותה אשר — היא מביאה לנו את המוניטין מ א ח ר ואנו מבססים א ת ע ב ד ת נ ו הפדגוגית בתחילה על קליטה הדרגתית ד ע בסיסי ,ההולך ומרתחב ומעמיק של בנקיטת לשיאו הסמינריון עיון עמדות הופכים ובמסקנות התלמידים המוסקות לשותפים ב י ה ד ו ת ובקבוצות והן על בימים על מלאים הבאים של די בברור ד י שיחות וברורים. הסמינריון ,ו מ ג י ע החניכים הבעיות, עצמם. הן במשך על די ש י ט ה ד י ד ק ט י ת זו אין השפעתה ב ת ־ ח ל ו ף ,כפי ש ק ו ר ה ב ש ע ו ר י ם ר ג י ל י ם ו ל ע ת י ם ג ם ב ע צ ר ו ת ה מ ו ק ד ש ו ת לשואה; אין אנו גורסים ,כ ד ו ע ,א ת ש י ט ת ה ה ל ם ,ה מ ז ע ז ע ת א ת החגיד ל ת ק ו פ ה קצרה ו ל ע ת י ם גם מרתיעה אותו מ ה מ ש ך התענינותו בנושא. רבים כיום הםיסטמטית 3 ימים עוברים 236 הם המחנכים ברחבי הארץ הידעים להעריך את עבדתנו ה נ ע ש י ת באוירה מ י ו ח ד ת ,ב מ ק ו ם מ ו ב ר ל ב ו נ ת ו נ י ם ה ח נ י כ י ם ב מ ש ך ל ג ו ש א זה בלבד, ו א ש ר אין לעשותה בתגאים רגילים של בי״ס בו מ נ ו ש א ל נ ו ש א ש ע ה א ח ר שעה .ת ר ו מ ה ח ש ו ב ה יש ל ז ק ו ף כאן ל ז כ ו ת ו של הצוות ה ח י נ ו כ י ש ל נ ו ה מ י ו מ ן ב מ י ו ח ד ל נ ו ש א זה .כ ל ה ג ו ר מ י ם ה א ל ה מ נ י ח י ם לחשבון־הנפש ,אליו מגיע החניך בתהליך קליטת הדברים ,ו ל ה ב נ ת מ צ ב נ ו יסוד ב ע ו ל ם אז והיום. אביא להלן ידיעות צרור עבודתנו על החינוכית במכון מ ת ח י ל ת ש נ ה ״ ל ת ש מ ״ ד ,כ ל ו מ ר מ ס פ ס מ ב ר 1983 הסדירה הנעשה ועל — ועד פברואר ,1984 וכן על א ח ד ו ת מ ת כ נ י ו ת י נ ו ל ת ק ו פ ה ה ק ר ו ב ה : שממרים במשך 6 חדשים אחרונים אצלנו שהו 1874 תיכוניים ,ו מ מ ו ס ד ו ת ע ל י י ת ־ ה נ ו ע ר — ו ב י נ י ה ם נ מ נ ו תלמידים מבתי״ס מהארץ, 615מ ב ת י ״ ס ד ת י י ם . מ ח ו ״ ל הגיעו 4ק ב ו צ ו ת נ ו ע ר גרמני ,מ ת ו כ ם א ח ת ש ל נ ו ע ר יהודי מ ג ר מ נ י ה , שתי קבוצות של וכן והשניה ימי ת נ ו ע ו ת נ ו ע ר מחו״ל, חברי האחת של ״הנוער־הציוגי״ מ״דרור־הבונים״. עיון נערכו בחדשים הנ״ל לקבוצות מחנכים אלה: א. מנהלי המחוזות וראשי אגף־הנוער של משרד־החינוך־והתרבות. ב. מ ר כ ז י ־ פ ר ו י י ק ט י ם מ י ו ח ד י ם ) ב ל ו ע ז י ת ( ל ת ל מ י ד י חו״ל ,ש ב מ ס ג ר ת ע ל י י ת ־ הנוער. ג. צ ו ו ת ע ו ב ד י א ג ף ־ ה נ ו ע ר של ד. מדריכי עליית־הנוער. ה. ע ר ב עיון ע ל ק ר א ק ו ב היהודית והציונית. שיתוף משרד־החינוך־והתרבות. פעולה עם אוניברסיטת תליאביב מטרת ההסכם אותו חתמנו אשתקד עם הקתדרה לנושא השואה שבראשותו פרופ׳ משותפים של למורים דניאל קארפי מאוניברסיטת ת״א, היא לקיים ימי עיון ע ל ד ר כ י ה ו ר א ת השואה. הוועדה המשותפת מנחם וירט ו א י ה קיבוץ תל־יצחק ומורה בהתאם את: כוללת ב ן ־ נ פ ת ל י ; איה הפרופ׳ דניאל בן־נפתלי ,המרכזת דינה פורת, א ת הוועדה ,ה י א חברת קארפי, ד׳׳ר במשואה. ל ה ס כ ם י י ע ר כ ו ימי העיון ל ס ר ו ג י ן ב א ו נ י ב ר ס י ט ה ו ב מ ש ו א ה .ע ד ע ת ה נ ע ר כ ו 3ימי עיון כ א ל ה שהוקדשו ,ל נ ו ש א י ם ה ב א י ם : האידיאולוגי של ״הפתרון א. הרקע ב. ל ח י מ ת היהודים ג. מ ו ע צ ו ת היהודים ב ת ק ו פ ת השואה. הסופי״. ב ת ק ו פ ת השואה ומשמעותה. 2ימי העיון ה א ח ר ו נ י ם נ ע ר כ ו ב ב י ת ה ת פ ו צ ו ת ש ב ק מ פ ו ם ש ל א ו נ י ב ר ס י ט ת ת ״ א . באורח ממוצע משתתפים בכל א ח ד מן ה כ נ ס י ם הללו כמאה מורים מכל ר ח ב י הארץ. 237 העמקת העבודה החינוכית הד״ר חיים שצקר ,אשר במקום במשך שימש אחדות שנים ב ת ו ר יועץ פ ד ג ו ג י ש ל ה מ ו ס ד ,נ ת ק ב ל ה ל ת פ ק י ד זה ה ג ב ׳ ב ת ־ ש ב ע ש ב י ב ,ה א ח ר א י ת ל ה כ ש ר ת מ ו ר י ם ל ה י ס ט ו ר י ה ב א ו נ י ב ר ס י ט ת ת״א. עבודתה של הגב׳ שביב מוקדשת ל ה ע מ ק ת הפעילות החינוכית ,ל מ ע ק ב אחר ר מ ת התלמידים ו ל ה ד ר כ ת חבר המורים במקום. ה צ ו ו ת ה פ ד ג ו ג י של המכון ,מ ק י י מ ת ה ג ב ׳ ש ב י ב פ ג י ש ו ת ק ב ו ע ו ת עם בהן נידונות הבעיות המורכבות המתעוררות בהוראת הנושא לסמינריסטים המתחלפים 4—3 מדי דידקטיות ימים, כל באשך קבוצה ה ט ע ו נ ו ת ל י ב ו ן ודיון. מתוכם הפגישות מעלה נערכות שאלות פעמיים ומעוררת בחודש, בעיות בכל פעם למשך 4שעות. עזרי הוראה א. הכולל ע ר כ נ ו ו ה ד פ ס נ ו אוגדן בן 45ע מ ו ד י ם ה מ ח ו ל ק ל כ ל מ ש ת ת פ י הסמינריונים, חומר חובה של מקורות הדרושים לעבודה השוטפת. ב. וסרטים נ ר כ ש ו מ כ ש י ר י ם נוספים ,כ ג ו ן :ו י ד א ו ־ ט י י פ ,ט ל ב י ז י ה צ ב ע ו נ י ת ,מ ס ר ט ה חדשים. מלגות א. 14 איש ב מ ל ג ו ת מ ק ר ן יהודית רזניק ,ק ר ן מ ר י ם ט א ו ב ה ,ו ק ר ן יעקובוביץ. ב. על מתוך עשרות עבודות של סטודנטים ותלמידי הסמינרים שלנו זכו מ ק ר ן גימצוביץ ח ו ל ק ו 2מ ל ג ו ת ל ע ת ו נ א י ם :נ ח ק ל י ג ר ו א ל י א ו נ ו ר ה לוי, פ ר ס ו מ י ה ם ל א ח ר ב י ק ו ר ם בפולין. ג. נ ע ר כ ו ת ה כ נ ו ת ל ח ל ו ק ת פ ר ס י ק ר ן גוטמן ,ק ר ן י .ג ל ב ו ע ,וקרן י .קובוביצקי. פרס א ל י דיזל ,ה נ י ת ן השנה על לי אוניברסיטת חיפה למשואה, יוענק ב ט כ ס מ י ו ח ד ש י י ע ר ך ב־ 10ב מ א י ב א ו נ י ב ר ס י ט ת חיפה ,כ א ו ת ה ו ק ר ה על ה ע ב ו ד ה ה ח י נ ו כ י ת ה י י ח ו ד י ת ה נ ע ש י ת על ידינו .פ ר ס זה מ ו ע נ ק זו ה ש נ ה ה ש ל י ש י ת .ל פ נ י ש נ ת י י ם ז כ ה בו י ד ־ ו ש ם ו א ש ת ק ד ב י ת ־ ל ו ח מ י ־ ה ג י ט א ו ת . לקראת עצרת יום השואה והגבורה תשמ״ד נערכות ה כ נ ו ת ל ע צ ר ת ב ה ד ר כ ת א י ש ת י א ט ר ו ן ,כ ו ר י א ו ג ר פ י ת ו ל ה ק ת מחול. נ ש י א ה מ ד י נ ה ,מ ר חיים הרצוג ,יהיה א ו ר ח ה ע צ ר ת . הקובץ ה ש נ ת י ש ל נ ו ״משואה״ ,כ ר ך י״ב ,ר ו א ה א ו ר ב י מ י ם א ל ה ובו שורה א ר ו כ ה ש ל מ ח ק ר י ם ,יומנים ,עדויות ו פ ר ק י עיון. 238 המשתתפים משה קול י ו ״ ר המפלגה הליברלית העצמאית ,יו״ר הנהלת משואה, מדרשת פורדר ו״יסודות״ • ,יו״ר חוג ידידי אגודת־הסופרים. גדעון האוזנר י ו ״ ר מועצת יד־ושם ; יו״ר הוועדה הפדגוגית של משואה. ד׳׳ר דב לוין חוקר בכיר במכון ליהדות זמננו של האוניברסיטה העברית, ועורך פנקס קהילות לטביה ואסטוניה במסגרת ״יד־ושם״. פרופ׳ יעקב רותם מבכירי הרופאים בארץ • ,מ א ז עלייתו ב־ 1938עבד בישובים ובבתי״ח באזורי הארץ השונים ; מרצה בכיר בביה״ס לרפואה בירושלים ופרופסור לרפואה באוניברסיטת ת״א ; חיבר עבודות מחקר וערכים רפואיים באנציקלופךיות רבות וערך א ת האנציקלופדיה הרפו אית למשפחה ; זכה במרליות מטעם בית־לוחמי־הגיטאות והאיגוד הבינלאומי ע״ש יאנוש קורצ׳אק. אליהו שמואל אביתר)אייזנברג( חבר ההנה״ר של הנוה״צ עקיבא בפולין לפני המלחמה ,ולאחריה — פעיל בהעפלה ובקליטת עולים • ,ריכז את ״יסודות״ ב־ 6שנות קיומה הראשונות .בוגר במדעי החברה וההיסטוריה )ת״א( ,ובסוציולוגיה )סורבון — פ א ר י ז ( ; מחבר מסות על תולדות עם ישראל והאנתולוגיה על פלוצק ,קהילה עתיקת־יומין ב פ ו ל י ן ; חבר הנהלת ״משואה״. יהודית תידור״באומל חוקרת במכון לחקר השואה באוניברסיטת בר־ א י ל ן ; פרסמה מאמרים ומחקרים ב״ידיעות יד־ושם״ ,ילקוט מורשת, סיני ,ו־ •Jewish Social Studies ד״ר יוסף קרמיש היסטוריון וחוקר השואה ; חבר הנהלת י ד ־ ו ש ם ; פרסם מחקרים וספרים רבים בנושאי השואה והגבורה. תדיאוש פנקוביץ׳ פולני נ ו צ ר י ; רוקח • ,בית־המרקחת שלו עמד על גבול הגיטו בקראקוב ,ואי־לכך היה בקשרים הדוקים וסייע רבות ליהודי הגיטו ופעל להצלתם .ספרו ״בית־מרקחת בגיטו״ בתרגומה של מרים עקביא יופיע בקרוב בהוצאת יד־ושם .חי בקראקוב. פרופ׳ יון דגן יליד מוגילב פודולסקי שבאוקראינה ; במלחה״ע ה־ 2לחם בנאצים כטנקיסט בדרגת סגן ,נפצע בקרב וזכה בעיטורים רבים וביניהם עיטור הדגל האדום ,שהוא הגבוה באותות ההצטיינות .לאחר המלחמה למד רפואה בצ׳רנוביץ והתמחה ברפואה אורטופדית בקייב ,שם עבד עד עלייתו ארצה ב־ .1977כיום עובד כרופא אורטופד ברמת־גן. גיטה עמיפז־זילבר מחברת הספר ״מחתרת יהודית באלג׳יריה —1940 1942״ )בהוצאת משרד ה ב ט ח ו ן ( ; בעת השואה שהתה בבלגיה ומשם נמלטה — בעודה נערה — ל מ ר ו ק ו ; כיום עובדת במחלקת התפוצות במשרד־החוץ בירושלים. בלה גוטרמן נולדה ברוסיה בעת המלחמה להורים יוצאי פולין ,שברחו מזמושץ לרוסיה בעת המלחמה ,חזרו לפולין עם תום המלחמה ועלו ארצה ב־ .1950בעלת תואר מ ״ א בהיסטוריה .מורה בתיכון בהרצליה. 239 רפאל בלומנפלד מ ח נ ך ; מ פ ע י ל י ״ ה א י ח ו ד ״ ב פ ו ל י ן ש ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ; ע ל ה ב ־ ; 1 9 4 8מ ר א ש ו נ י כפר־הנוער ניצנים ,ו ה ח ל מ־ 1950פ ע ל ב ו ב כ ל שלבי ה ח י נ ו ך כמךריך ,מורה ,מרכז ה ה ך ר כ ה ,ובמשך שנים ר ב ו ת ב ת ו ר מ נ ה ל ו ש ל ה מ ו ס ד ,ע ד ל פ ר י ש ת ו ל ג י מ ל א ו ת ב־ .1980בוגר א ו נ י ב ר ס י ט ת ת ״ א במרעי ה ט ב ע ; פ ר ס ם עבוךות בנושאי החינוך הפנימייתי ו ה ח י נ ו ך ל מ ס ו ר ת • ,ח ב ר ה נ ה ל ת ״ י ס ו ד ו ת ״ ו ה נ ה ל ת ה מ פ ל ג ה . משה קלכהיים מ מ ו ר ר י ג י ט ו ו י ל נ ה ,ו א ח ר כ ך מ ה פ ר ט י ז נ י ם ב י ע ר ו ת ל י ט א ; ה מ ל ח מ ה ה י ה מפעילי ״עקיבא״ בגאליציה ; מזכ״ל המועצה לפני הציונית בישראל ; יו״ר ארגון הפרטיזנים ומוררי ה ג י ט א ו ת ב י ש ר א ל ; ח ב ר ת ה נ ה ל ת ל״ע. אברהם קלודבסקי מ ר א ש י ה נ ו ה ״ צ ב פ ו ל י ן ו א ח ר כ ך ב ל י ט א ,מ ש ם ע ל ה לארץ ד ר ך ק ו ש ט א בעצם י מ י ה מ ל ח מ ה ; פעיל ב מ פ ל ג ה ובסניף חולון, ח ב ר מ ר כ ז ל״ע. פרופ׳ אריה לוי מ ר צ ה ב מ ד ע י ה ח י נ ו ך ב א ו נ י ב ר ס י ט ת ת ״ א ; ה י ה ב י ן מארגני מ ח ת ר ת הנוה׳׳צ בהונגריה ; ממייסדי כפר־הנוער ניצנים ; חבר הנהלת ״יסודות״ ומשואה. ד״ר אננה פדרבוש־אופיר י ל י ד ת ט ר נ ו פ ו ל ; ל א ח ר ח י ס ו ל ה מ ח נ ה ב ־ 2 3 ב י ו ל י 1943ח מ ק ה ל צ ד ה ״ א ר י ״ ,ש ם ה ס ת ת ר ה ע ד ב ו א ה ר ו ס י ם ,-ל א ח ר ה ש ו א ה ל מ ד ה .ר פ ו א ה בוורוצלב ו ה י ת ה א ס י ס ט נ ט י ת ש ל פרופ׳ לודויג ה י ר ש פ ל ד • ,ע ל ת ה ב ־ ; 1 9 5 7ע ב ד ה כ ר ו פ א ה ו ב מ ח ק ר ר פ ו א י ב ת ״ א ו ב י ר ו שלים ; שמשה כ מ נ ה ל ת ה מ ח ל ק ה הסרולוגית ומדריכת סטודנטים מפולין בביה״ח האוניברסיטאי של ״ ה ד ס ה ״ בירושלים ; כיום בת״א. יצחק ארצי מ ר א ש י ה ת נ ו ע ה ו מ מ א ר ג נ י ה מ ח ת ר ת ה י ה ו ד י ת ב ר ו מ נ י ה בימי ה מ ל ח מ ה ; נמנה על מ פ ק ד ת אניית־המעפילים ״ כ נ ס ת ישראל״, ו מ מ נ ה י ג י ה מ ע פ י ל י ם ב מ ח נ ו ת ־ ה ג י ר ו ש ב ק פ ר י ס י ן • ,ע ת ו נ א י ; מ ר א ש י ל ״ ע ; ח ב ר ה נ ה ל ת העיר ת״א. מנחם זליגר ז״ל י ל י ד ר ו ס י ה ; ג ד ל ב ל י י פ צ י ג ש ב ג ר מ נ י ה ו ל א ח ר מ כ ן ת ו ש ב ק ר א ק ו ב ; בימי ה ש ו א ה ב ר ח מגיטו בוכניה להונגריה ו א ח ר כ ך לרומניה, ש ם כ ת ב א ת ספרו. אלישבע באריל י ל י ד ת ב ו ד פ ס ט ; נ י צ ל ה ב ע ת מ צ ע ד ה מ ו ו ת ש ל י ה ו ד י בודפסט ,-ע ל ת ה ב־ ;1949פ ר ס מ ה מ א מ ר י ם ב ״ א ו י ק ל ט ״ ; ת ו ש ב ת ירושלים. מיכאל יצחקי י ל י ד ו א ר ש ה ,מ נ י צ ו ל י ג י ט ו ק ו ב נ ה ו מ פ ו ר צ י ה ה נ ו ע ז י ם ש ל ח ו מ ו ת מבצר ה מ ו ו ת ״הפורט התשיעי״ בליטא ; ח ב ר ה נ ה ל ת ״משואה״ ומועצת יד־ושם; ח ב ר קיבוץ תל־יצחק. מנחם וירט מ ר א ש י ת נ ו ע ת ״ ע ק י ב א ״ ; מ מ י י ס ד י ב י ת י ה ו ש ע ; מ נ ה ל ה מ ח ל ק ה ה ח ק ל א י ת של ״ ר ס ק ו ״ במשך שנים רבות ; מ נ כ ״ ל ״משואה״. 240 CONTENTS BEACON The Dangers to the Future of the Jewish People Moshe Kol 7 REFLECTIONS AND CONSIDERATIONS Science and Totalitarism Jews of the Baltic Countries in Their Blossoming and Destruction Janusz Korczak — The High Priest of Children's Medicine Genocide of a People According to the Teachings of Antisemitism of the 19th Century Youth Aliya and the Jewish Refugee Children in Great Britain During World War II THE DAYS OF HOLOCAUST AND REVOLT The Speech of Adam Tscherniakov at the Assembly of "Children's Month" in the Warsaw Ghetto The Pharmacy in the Krakov Ghetto "Jews Did Not Fight" Jews of Algeria Under the Vichy Regime The Janowski Camp Gideon Hausner 13 Dov Levin 17 Jacob Rotem 42 Elijahu S. Avihar Jehudit Tidor-Baumel 47 71 Dr. J. Karmish Tadeusz Pankiewicz Dr. Ion Degen Gitta Amipaz-Silber Bella Gutterman 81 88 103 116 124 Rafael Blumenfeld Moshe Kalchheim 136 164 Abraham Klodavsky 171 Arie Levi Dr. A. Federbush-Ofir Moshe Kol 185 191 198 DURING THE WAR A N D AFTER The Cyprus Maapilim Camps Itzhak Artzi 204 EVIDENCE In Search for Rescue The Death March Menahem Seliger Elisheva Baril 211 226 The Image of Ika Grinberg Michael Itzhaki 234 AT MASSUA Aims and Deeds Menahem Virt 236 "HANOAR HATZIONI,,' A N D "AKIBA" IN TIMES OF ORDEAL A N D TRIAL Kibbuz Ichud Hanoar Hatzioni-Akiba in Kielce Before and After the Pogrom The Big Hunt With "Hanoar Hatzioni" From Poland to Lithuania on the Way to Eretz-Israel The Zionist Youth Movements and Their Share in the Rescue Actions at the Time of the Nazi Occupation of Budapest The Time of Holocaust and Revolt in Tarnopol The Heroic War of Kibbutz Nitzanim IMAGES MASSUAH A YEARBOOK ON T H E HOLOCAUST AND HEROISM No. 12 April 1984 Editor: S. Meiri Editorial Board Secretary: M . Virt Editorial Board: M . K o l , M . Virt, S. Meiri This Yearbook is Published with the Support of The Memorial Fund of Polish Jewry & The Women's Association of Survivors of Nazi Oppression in Montreal, Canada © A l l Rights Reserved Massuah, Tel-Aviv, 48, King George St., Israel