משואה ה

‫מ ש ו א ה‬
‫קובץ שנתי לתודעת השואה והגבורה‬
‫‪3‬רך ה‪.‬‬
‫משואה‪ ,‬יד לחברי תנועות הנוער הציוניות בשואה ובמרי‬
‫תל־יצחק — תל־אביב‪ ,‬ניסן תשל״ז‬
‫— אפריל‪1977 ,‬‬
‫»״משו«ח״‬
‫המכון ל ל י מ ו ד י השואה‬
‫ספריה‬
‫‪,‬‬
‫ק‪ .‬ת ל ‪ -‬י ‪ 3‬ח ק‬
‫העורך‪ :‬ש‪ .‬מאירי‬
‫מזכיר המערכת‪:‬‬
‫מ‪ .‬וירט‬
‫ועדת המערכת‪ :‬מ‪ .‬קול‪ ,‬מ‪ .‬וירט‪ .‬ש‪ .‬מאירי‪.‬‬
‫משואה‪ ,‬יד לחברי תנועות הנוער הציוני בעואה ובמרי‬
‫קבוץ תל־יצחק‪ ,‬ד‪.‬נ‪ .‬השרת התיכון‪.‬‬
‫תל‪-‬אביב‪ ,‬רחוב המלך ג׳ורג׳ ‪.48‬‬
‫כל הזכויות שמורות‬
‫הדפסה‪:‬‬
‫יצחק פרמט‬
‫נדפס בדפוס הפועל המזרחי‪ ,‬רח׳ הרצל ‪ ,78‬ת״א‪.‬‬
‫התוכן‬
‫מאירי‬
‫שמואל‬
‫הקובץ החמישי‬
‫בשער‬
‫משה‬
‫גדעון‬
‫קול‬
‫האוזנר‬
‫הרהורים ליובל ‪,‬הנוער הציוני״‬
‫הנםיונות לסילוף האמת על השואה‬
‫‪7‬‬
‫‪15‬‬
‫״הנוער הציוני״ ברומניה‬
‫קן ״השומר הלאומי״ בפינסק‬
‫הסתדרות הנוער הציוני ״הרצליה״‬
‫הנםיות לעצמאות ב״הנוער הציוני״ ברומניה‬
‫בשליחות — בראשית שנות השואה‬
‫על תנועת ״הנוער הציוני״ בסרנםילבניה‬
‫נץ שתי מלחמות העולם‬
‫בשליחות התנועה העולמית‬
‫‪12‬‬
‫‪42‬‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫‪51‬‬
‫יובל התנועה‬
‫שמעיה אבני‬
‫שמאי פלד‬
‫מאיר הרטמן‬
‫אריה אברהמי‬
‫פ ל ד )גוברמן(‬
‫בלה‬
‫א ב ר ה ם פלורנטל‬
‫משה‬
‫קול‬
‫שואה ומרד‬
‫בימי‬
‫חביב‬
‫כנען‬
‫דייר‬
‫אהרן‬
‫ד״ד‬
‫ד״ר‬
‫דב לוין‬
‫אריה מוסקט‬
‫יומניס‬
‫וייס‬
‫‪53‬‬
‫‪56‬‬
‫איבת האוקראינים ליהודים — גורמיה והתפתחותה ‪69‬‬
‫היחסים בין היודנראט‪ ,‬המשטרה היהודית‬
‫‪ш‬‬
‫והמחתרת היהודית הלוחמת בקראקוב‬
‫חיי שעה בטרם שואה‬
‫ספרד ויחסה ליהודים בתקופת מלהמת הועלם השניה ‪146‬‬
‫‪1 2 6‬‬
‫ת‪3‬רונות‬
‫קטעים מתוך יומן‬
‫הפרידה מקראקוב‬
‫אירנה וקלמן המר‬
‫הולנד—כהן‬
‫לנה‬
‫במלחמה‬
‫‪152‬‬
‫‪166‬‬
‫ולאחריה‬
‫ד״ד מ ש ה בייסקי‬
‫ד״ד מיכאל לנדאו‬
‫בן־ציון ש ר ו ס ט ר‬
‫שחרור שאין עמו חופש‬
‫הישוב בתקופת הסער‬
‫ברוסיה הסובייטית — פגישות עם יהודים‬
‫‪169‬‬
‫‪179‬‬
‫‪199‬‬
‫בחשאי ספינה‬
‫גוששת‪...‬‬
‫צבי ה ר מ ן‬
‫יהודה תלמי‬
‫קבוצת חברים מכפר‬
‫העלית ב׳‬
‫‪.‬הבריחה׳׳ בהונגריה‬
‫ג ל י ק ס ו ן חברים מספרים על ״אסימי׳‬
‫‪213‬‬
‫‪229‬‬
‫‪255‬‬
‫על סופרים וספרים‬
‫ד״ד‬
‫ד״ד‬
‫י ה ו ש ע גלבוע‬
‫דוד שערי‬
‫‪273‬‬
‫משורר עברי על נהרות היגון ‪ /‬על אלישע רודין‬
‫הביוגרפיה של ״הנוער הציוני״ הכללי — לידתה‬
‫וצמיחתה של התנועה עד למלחמת העולם השניה ‪278‬‬
‫דמויות‬
‫מיצ׳יה‬
‫ורוצלבסקי‬
‫יהודית רזניק ז״ל‬
‫‪287‬‬
‫ב״משואה״‬
‫ד ״ ד צבי מדין‬
‫המערכת‬
‫מתיק‬
‫המשתתפים‬
‫״משואה״ בפעילותה החינוכית‬
‫‪289‬‬
‫‪297‬‬
‫‪298‬‬
‫קהל‬
‫אלפים‬
‫בכנס‬
‫״משואה״‬
‫תשל״ו‬
‫שמואל מאירי‬
‫הקובץ החמישי‬
‫עם‬
‫הגוברת‬
‫חוקרים‬
‫העובדה‬
‫הופעתו של הקובץ אשר לפנינו הנני לציין בסיפוק רב את ההתענינות‬
‫וההיענות המעודדת להן זכינו‪ ,‬הן בקרב צבור החברים־הקוראים והן בין‬
‫צעירים‪ ,‬המרבים להתענין בנושאי פרסומית ולשלח לנו מעבודותיהם‪.‬‬
‫שלא יכולנו לכלול הפעם את שפע המאמרים והסקירות שנשלחו אלינו‬
‫— אף כי הגדלנו את מתכונת קובץ זה לעומת אלה שקדמו לו —‬
‫עשויה להוכיח את חיוניותה של במה זו; מסיבה זו‪ ,‬כלומר — בשל שפע‬
‫החומר שהגיע למערכת‪ ,‬נאלצים אנו‪ ,‬אפוא‪ ,‬לשמור באמתחתנו על עמדות לא‬
‫מעטות לשנה הבאה )רשימת המאמרים האלה מתפרסמת בנפרד( ולא זה בלבד‬
‫— אלא שהמערכת עומדת להציע להנהלת מפעלי ״משואה״ להגביר את תכיפות‬
‫הופעתו של הקובץ‪.‬‬
‫יובל התנועה ומיבצעי ההעפלה הם שני עמודי התווך של ״משואה״ ה׳‪.‬‬
‫ייסודה של תנועת ״הנוער הציוני״ לפני חמישים שנה ודרכי התפתחותה זוכים‬
‫להערכה של רבים ובמיוחד מבין וותיקיה ומניתי יסודותיה‪ :‬חברים יוצאי ווהלין‬
‫ופולין המרכזית‪ ,‬רומניה וטרנסילבניה מעלים את זכרונותיהם על ימי הראשית‪,‬‬
‫עת מהחטיבות המגוונות והנפרדות הלך תרקם הגוף המאוחד של הזרם הציוני‬
‫הזה‪ ,‬שהציונות היא עבות בלעדית ויחידה; חברה־שליחה מספרת על התנועה‬
‫ערב המלחמה; סקירה נרחבת על התנועה ברומניה‪ ,‬רקעה ותולדותיה מביא לנו‬
‫ש‪ .‬אבני ולמעגל זה צריך‪ ,‬ללא היסוס‪ ,‬לייחס את בקורתו המעמיקה של דת־‬
‫שערי על ספרו של יוחנן כהן ״הנוער הציוני״ — צמיחתה של תנועה‪ ,‬שראה‬
‫אור זה מקתב בהוצאתנו‪ ,‬לציון יובלה של התנועה — בקורת המוסיפה נדבך‬
‫חשוב לנושא הנדת‪.‬‬
‫הפרשה הסבוכה של התהוותה וגידולה‪ ,‬המאבקים בהם עמדה והאתגרים מולם‬
‫ניצבת התנועה — כל אלה באים לידי בטוי מקיף בשתי רשימות של משה קול‪,‬‬
‫אשר יותר מכל אחד שבתוכנו‪ ,‬שקד על צמיחתה ותו רבה הן בתהליך יצירתה‬
‫והן בניווטה מאז ועד התם‪ .‬ברשימתו ״בשליחות התנועה״ אנו מוצאים את‬
‫נפתולי התרחבותה‪ ,‬עלתתיה ומשבריה של התנועה בארצות אירופה השונות‬
‫‪5‬‬
‫ואת המאמר הפותח ״בשער״ הוא מקדיש ל״הרהורים ליובל התנועה״‪ ,‬בו מצטר­‬
‫פים יחדיו החוטים הרבים מהם נקרמה המסכת המשותפת שלנו'ביצירה‪ ,‬בחנוך‬
‫ובבנין והוא מעין חשבון־נפש ונסיון־סיכום של ‪ 50‬שנות מאבק על עקרונות‪,‬‬
‫בהם עמדנו ועליהם אנו נלחמים גם כתם בשטחי מדיניות‪ ,‬כלכלה וחברה‪.‬‬
‫ההעפלה‪ ,‬הבריחה ותקופת השחרור — מיגוון של אירועים ומעשים רבי‬
‫תעוזה‪ ,‬שמצאו את בטויים הבולט ביותר בשנת •תש״ז‪ ,‬לפני ‪ 30‬שנה‪ ,‬שהיתה‬
‫שנת המיבצעים הגדולים לפני קום המדינה — תופסים את מקומם המרכזי‬
‫בקובץ בשורה ארוכה של מחקרים ועבודות רבות ענין‪ ,‬מתוכן נזכיר כאן‪ ,‬לשם‬
‫הדגמה‪ ,‬אחדות בלבד‪ :‬מחקרו המקיף של צבי הרמן שעמד במוקד הפעולה‬
‫להכוונת הזרם האדיר של פליטי השואה אל חופי הארץ; עבודתו הנרחבת של‬
‫יהודה תלמי שנשא בעול מעשה רב־התנופה של הבריחה בהונגריה; וזכתנותיו‬
‫של משה בייםקי על ימי יאוש ודכאון שהיו מנת חלקם של האודיזם המוצלים‬
‫מאש השואה‪ ,‬עם ראשית השחרור — הם חוליה מקשרת ומשלימה נושא רחב זה‬
‫של מאבק אדיר לחיים ולחופש‪ ,‬בהם עמד הדור שלנו‪.‬‬
‫לשרשרת זו יש לצרף‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬את המיסמך האוטנטי אותו הצליחו‬
‫להעלות בזכרונותיהם חברי כפר גליקסון‪ ,‬שהיו בין מעפילי ״אסימי״ — אותח‬
‫ספינה שאורגנה ע״י התנועה ועמדה להיות המבשרת לשורת אניות שאמורות‬
‫היו להעלות את רבבות חברינו לארץ — ואשר המלחמה ניתקה את עוגניהן‬
‫וטרפה מפרשיהן‪.‬‬
‫את החלק הארי של הקובץ אנו מקדישים‪ ,‬כבכל קבצינו‪ ,‬לנושא השואה‬
‫והמרד ואותו פתחנו במאמרו‪ ,‬במדור ״בשער״‪ ,‬של גדעון האוזנר‪ ,‬החושף את‬
‫המזימה השטנית לטשטש את עקבותיה ותהומותיה של השואה האיומה‪ .‬בנושא‬
‫זה כללנו שורת מחקרים ומאמרים היוצרים פסיפס רב־פנים של מאורעות‬
‫שהתרחשו בעת השואה בארצות רבות ושונות‪ :‬בצד סקירתו של ד״ד לנדאו ז״ל‬
‫)אותה כתב סמוך לפטירתו( על הישוב בשנות המאבק והמלחמה‪ ,‬אנו מוצאים‬
‫את מחקריהם המענינים של חביב כנען על האוקראינים‪ ,‬של ד״ד לדן על חיי‬
‫יומיום בליטא בתקופת השלטון • הסובייטי‪ ,‬של ד״ר וייס על המשטרה היהודית‬
‫בקראקוב ואת קטעי יומנה המרתק של משפחת המר‪ .‬כ״כ מופיעה בפסיפס‬
‫עצוב זה‪ ,‬יהדות רוסיה — ברשימתו של יהושע א‪ .‬גלביע על יצירתו של אלישע‬
‫רודין ושל ב‪ .‬שמסטר על חוויות ופגישות‪ ,‬במדינת הסובייטים; ולא פסחנו‬
‫על ספרד‪ ,‬המובאת במאמת של אריה מוסקט על יחסו של משטר פרגקו ליהודים‬
‫בעת השואה‪.‬‬
‫אנו מאמינים כי קובץ זה‪ ,‬כקודמיו — ואולי אף יותר מכך— יתתם את חלקו‬
‫הצנוע בהגברת הענין בנושאי עברנו הקרוב בלב צעירים וטובים בעמנו בא‪p‬‬
‫ובתפוצות‪ ,‬יחזק את הקשר המיוחל בין הדורות ויסייע להתקרבות ולהבנה בין‬
‫יוצאי ארצות ועדות‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫משה קול‬
‫הרהורים‬
‫ליובל ״הנוער הציוני״‬
‫אירופה המזרחית‪ ,‬שם נולדה והתקיימה תנועת ״הנוער הציוני״ העולמית‪.‬‬
‫היתד‪ .‬לפני חמישים שנה שונה תכלית שמוי מזו של היום‪ .‬היה זה בתקופה‬
‫שלאהר מלחמת העולם הראשונה‪ .‬כאשר על בסיס העקרונות שפירסם הנשיא‬
‫וילםון עם הצטרפות אדה״ב למלחמה‪ ,‬נולדו באירופה מדינית חדשות שהתחייבו‬
‫להעניק למיעוטים הלאומיים שבתוכן‪ ,‬את מלוא הזכויות הלאומיות ולהבטיח‬
‫שוויון זכויות מלא לכולם‪ ,‬ללא הבדל דת‪ ,‬אמונה וגזע‪ .‬מזרחה למדינות החדשות‬
‫קמה‪ ,‬מתוך המהפכה הבולשביקית ברית המועצות‪.‬‬
‫במדינות החדשות‪ :‬פולין‪ ,‬רומניה‪ ,‬ליטא‪ ,‬לטביה‪ ,‬אסטוניה‪ ,‬הונגריה‪ ,‬צ׳כו־‬
‫סלובקיה‪ ,‬יוגוסלביה‪ ,‬בולגריה ואחרות‪ ,‬התעוררה תסיסה חברתית עצומה‪ .‬דלות‪,‬‬
‫בורוה ועוני‪ ,‬התרוששות והרס עמדות כלכליות‪ ,‬אדמיניסטרציות חדשות שנוצרו‬
‫ע״י הלאומים שהיו דומיננטיים במדינות השונות — כל אלה היו המאפימים‬
‫העיקריים של המצב החדש שנוצר עם תקומתן של המדמות החדשות‪ ,‬בהן חיו‬
‫מיליוני יהודים‪.‬‬
‫המיעוטים הלאומיים שתלו תקוות רבות בחוזה ורםאי ובהתחייבויות להבטחת‬
‫זכויותיהם‪ ,‬אותן קיבלו על עצמן המדינות החדשות‪ ,‬התאכזבו חיש מהר כאשר‬
‫השולטים במדינות הללו החלו לזלזל בהבטחות שהבטיחו‪ .‬מאתך‪ ,‬משכה ברית‬
‫המופצות את לב הפועלים והדור הצעיר שבקרב המדינות הללו‪ ,‬בתקוות לבנין‬
‫עולם חדש על בסיס של צדק סוציאלי ושוויון בין העמים‪ .‬התסיסה החברתית‬
‫והכלכלית הביאה להתארגנות מחודשת של המפלגות הקומוניסטתת במדינות‬
‫שקמו לתחיה‪ .‬לעומתן התארגנו מפלגות לאומנתת ימנתת של האדונים החדשים‬
‫במדינות הללו‪ ,‬שנעזרו לא במעט בכנםתת הנוצריות ובהשפעתן על ההמונים‪.‬‬
‫הפחד מפני הקומוניזם‪ ,‬הנסיונות של התקוממויות קומוניסטיות בגרמניה‪ ,‬שהוכתה‬
‫במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ובהונגריה אשד חלקים חשובים משטחה נלקחו ממנה‬
‫למען שכנותיה החדשות‪ ,‬הפחידו את הכוחות הלאומיים והריאקצתנים וחתקו את‬
‫מאבקם נגד סכנת הקומוניזם‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫במציאות הזאת היה מצבו של המיעוט היהודי קשה ביותר‪ .‬היהודים לא‬
‫זה בלבד שהתרוששו במלחמה ונפגעו מסבלותיה‪ ,‬אלא שגם מעמדם הכלכלי‬
‫נהרס והם היו נתונים ללחץ הכבד של המאבק‪.‬שהתנהל בת הכוחות התוססים‬
‫במדינות הללו‪ .‬המיעוט היהודי היה גם מאוכזב כאשר נוכח לדעת באי קיום‬
‫ההתחייבויות כלפת ובנוסף לכך סבלו היהודים מהתנועה האנטישמית שהתפתחה‬
‫בהשפעת הלאומנות הגואה ומהכנסיה הנוצרית‪ .‬נסיונם של המנהיגים היהודיים‬
‫הלאומיים לכתת ברית עם המיעוטים הלאומיים האחרים‪ ,‬למען מאבק משותף‬
‫להבטחת הזמתה שהובטחו להם בורסאי‪ ,‬לא הצמיח תוצאות ממשיות‪ .‬גם בקרב‬
‫המיעוטים פשטה האגטישמתת במידה לא פחותה מאשר בקרב התב‪ ,‬ובעיקר‬
‫כאשר אפשר היה להצביע על הגירסה הנפוצה שהיהותם הם השולטים בבתת־‬
‫המועצות וכי הם ממעצבי הקומוניזם בארצות אחתת‪ .‬אכן‪ ,‬היהודים היו נתונים‬
‫בצבת‪ .‬נציגיהם שנבחרו לפרלמנטים של המדינות החדשות לחמו בזקיפות קומה‬
‫נגד ההתכחשות לחובות שאלה קיבלו על עצמן ורשמו פרקים מזהיתם של‬
‫פלמנטרתם יהתי לאומי‪.‬‬
‫תורת הלסינגפורס הציונית‪ ,‬שנתקבלה ב־‪ ,1906‬תבעה פעילות צתנית בשתי‬
‫חזיתות‪ :‬האחת‪ ,‬בחזית הגולה למען הבטחת זכותת היהודים‪ ,‬למען בתי ספר‬
‫יהודיים בשפתם הלאומית‪ ,‬למען הינת ציוגי וארגון הקהילות היהודיות על‬
‫בס^ס לאומי תמוקרטי; והשניה‪ ,‬פעילות עגיפה למען קיתם המפעל הציוגי‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬על ידי הכשרה חלוצית‪ ,‬פיתוח הקרנות הצתניות עידוד העליה‬
‫לארץ‪ ,‬בנין גשרים רוחניים‪ ,‬רעיוניים וארגוניים עם הישוב העברי החדש‪ ,‬מאבק‬
‫למען הגשמת הצהרת בלפור והמנדט־לכינון בית־ יהודי־ לאומי בארץ ישראל‪,‬‬
‫יפיתוח תנועת נוער צתנית ותנועת ״החלוץ״‪ .‬אלה היו שחי החזיתות בהם גקראו‬
‫הציונים לפעול‪ .‬הצהרת בלפור ואישור המנדט על ארץ ישראל עורת תקוות‬
‫גדולות בקרב המוני המרוששים והמדוכאים‪ ,‬לקראת גאולה לאומית ועצמאות‬
‫ממלכתית בארץ האבות‪ .‬הגזירות של ממשלת המנדט‪ ,‬צמצום העלייה תחילת‬
‫ההתכתשויות של השלטון הבריטי לזזתחייבויות שנטל על עצמו לאחר מלחמת‬
‫העולם הראשונה‪ ,‬למען בנץ הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל‪ ,‬הוסיפו אכזבה‬
‫על האכזבות שספגו היהודים משלטונות המדינות בהן חיו באירופה‪.‬‬
‫עובדה זו הגבירה עת יותר את התסיסה ברחוב היהתי‪ .‬בתור יות המצולה‬
‫שברחוב היהודי נאבקו‪ ,‬איפוא‪ ,‬זרמים רבים‪ :‬דתיים‪ ,‬לאומיים‪ ,‬ציוניים‪ ,‬סוציאליס­‬
‫טים וקומוניסטים וכולם הבטיחו ישועה להמוני היהתים ולדור הצעיר היהות‬
‫שייל־ אחריהם‪ .‬לעומתם נמצאו יהודים שטיפחו בלבם את האמונה שאם ילכו‬
‫בדרך ההתבוללות וההשתלבות עם אתני המדינות החדשות‪ ,‬יוטב להם ועתידם‬
‫תבטח‪.‬‬
‫במציאות הכלכלית והחברתית הקשה‪ ,‬אותה תיארנו לעיל‪ ,‬בה חת נתונים‬
‫מיליוני היהתים במזרח־איתפה‪ ,‬נאבקו הציונים שעמדו בראש המפלגות הלאומתת‬
‫— במפלגות הדתיות )שבראשם עמדו הרמים של ההסתות( שהת אנטי־צתנתת‬
‫והתנגדו להחשת הגאולה אשר תמא בהתאם לאמונתם‪ ,‬רק עם בוא משיח‬
‫צדקנו‪ .‬כן היה עליהם להילחם ב״בונד״ שיצר תנועת פועלים אנטי־ציונית‪,‬‬
‫שהאמינה באוטונומיה תרבותית בגולה ובברית עם הפרולטורתן של המדינות‬
‫החדשות‪ ,‬נגד הקומונםטים היהודיים שפניהם הת מזרחה־ לאת הסובייטים‪ ,‬א ת‬
‫הישועות הגדולה וגם נגד המתבוללים שרצו להפיל מחיצות שבין הלאום היהתי‬
‫לשכניו ואשר האמינו בהשתלבות בקרב העמים‪ ,‬שזכו זה עתה בעצמאותן‪.‬‬
‫המאבק המפואר של הנציגים היהותים בפרלמנטים נגד נישול היהודים מעמדות‬
‫‪8‬‬
‫כלכליות‪,‬לא הניב תוצאות רבות‪ .‬הציונים על מפלגותיהם ופלגיהם השקיעו את‬
‫מירב מאמציהם בפעילות המדינית הארצית‪ ,‬בגיוס כסף לקרנות הציוניות‪ ,‬בבנין‬
‫בתי־ספר בעלי רוח לאומית ששפת ההוראה בהם היא העברית‪ ,‬בחתירה לכיבוש‬
‫הקהילות ובארגון הפגנות מחאה על מדיניות ממשלת המנדט הבריטי בארץ‬
‫שהחלה להפר את התחייבויותיה כלפי העם היהודי‪ ,‬אולם הדור הצעיר לא מצא‬
‫סיפוק במאבקים ובהתארגגויות אלו‪ ,‬הוא לא ראה עתיד לעצמו בארצות בהן חי‪,‬‬
‫כי כל הדרכים היו שם סגותת בפניו‪ .‬לכן נמשכו צעירים יהודים לקומוניזם או‬
‫לסוציאליזם של ״הבונד״ ומעטים גם נטו להתבוללות‬
‫אילו קיימה ממשלת המנדט את התחייבויותיה‪ .‬היו בני הנוער זורמים בהמוניהם‬
‫לקיבוצי הכשרה‪ ,‬לתנועות הנוער־הציוניות ולתנועת החלוץ‪ ,‬ועולים לארץ־ישראל‬
‫לבנות שם את עתתם ואת עתיד עמם‪ .‬אולם‪ ,‬אלפים ישבו בקיבוצי הכשרה אך‬
‫רשיונות העלית בוששו לבוא‪ .‬המשבר שפקד את תנועת הנוער הציונית העמיק‬
‫עת יותר כאשר גם בתוכה החל ויכוח קשה נוכח העובדה שתנועת ״השומר־הצעיר״‬
‫שהיתה תנועה צופית ציונית אימצה לעצמה‪ ,‬בהשפעת הקיבוץ הארצי בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬את עקתנות הסוציאלתם המרכסיסטי‪ .‬באותה תקופה התארגנה גם תנועת‬
‫בית״ר שהורתה בתנועה הרויזתניסטית‪ ,‬אשר צמחה על רקע האכזבה ממעשיה‬
‫של ממשלת בריטניה כלפי העם היהודי‪ .‬התנועה הרויזיוניסטית האשימה את‬
‫המנהיגות הציונית בלונדון ובארץ־ישראל על שהיא לא לחמה בתוקף הדרוש‬
‫כדי לבטל את גזירת ״הספרים הלבנים״ למיניהם‪ ,‬למען פתיחת שערי הארץ בפני‬
‫עליה חופשית‪ .‬תנועת בית״ר‪ ,‬על הסממנים הצבאיים שלה והמלחמה שהכריזה על‬
‫הסוציאליזם היהודי‪ ,‬כבשה המוני צעירים‪ ,‬שהחלו להאמין בסיסמא‪ :‬״בדם ואש‬
‫יהתה נפלה‪ ,‬בדם ואש יהודה תקום״‪.‬‬
‫על רקע המציאות הזאת התעוררה וקמה תנועת ״הנוער הצתני״‪ .‬בכל‬
‫ארצות מזרח־אירופה החלו לבצבץ גרעעים ראשונים של התנועה שבאו לעולם‬
‫בשמות שונים‪ :‬״השומר־הלאומי״‪ ,‬״השומר־הטהור״‪ ,‬״הנוער־העברי״‪ ,‬״השומר״‪,‬‬
‫״הרצליה״‪ ,‬״ירדניה״‪ ,‬״התחיה״‪ ,‬״אחווה״‪ ,‬״החלוץ־המרכזי״‪ ,‬״החלוץ הכלל־צתני״‪,‬‬
‫״עקיבא״‪ ,‬״תכלת־לבן״ ועוד‪ .‬את כל ההתארגנותת החדשות הללו איחדה מטרה‬
‫אחת‪ :‬להביא לתחיית הרעיון הציוני בקרב הדור הצעיר היהודי‪ ,‬עמיחי‪ .‬איתנה‬
‫נגד התנועות האנטי־ציוניות ברחוב היהתי והתנגדות נמרצת למתוג הצתנות‬
‫עם תורות חברתיות ולאומיות או לאומניות אחתת‪ .‬אמרנו‪ ,‬כי הדעתן הציוני‬
‫הוא די עשיר בתכנו וכי הוא מכיל את מיטב הרעיונות הלאומיים‪ ,‬האנושיים‬
‫והחברתיים של העם היהודי ושל תנועת התחייה שלו — עד כי כל נסית לצרף‬
‫לציונות רעיונות זרים משל עמים אחרים יביא אתו אך אכזבות ויאוש והתתקות‬
‫מהציונות‪ ,‬במיוחד כאשר תקוות ההגשמה הציונית נהיית קשה יותר ויותר עקב‬
‫הצמצומים בעליה‪.‬‬
‫נחוצה היתד‪ ,‬אמונה ציונית איתנה והזדהות מוחלטת עם השאיפות הצתנתת‬
‫המקוריות להתחדשות רוחנית ותרבותית ובטחון עצמי באמת הציונית הטהורה‪,‬‬
‫כדי לעמוד בפרץ נגד הזרמים האנטי־ציוניים מצד אחד‪ ,‬ונגד תנועות צתנתת‬
‫שראו את תקוות הצתנות במזיגה עם רעיונות חברתיים אחרים‪ .‬מקימי התנועות‬
‫החדשות של ״הנוער־הציוני״‪ ,‬בכל הארצות שקמו לתחייה אחרי מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ ,‬דגלו באותם הרעיונות מבלי שנדבת ביניהן ומבלי שהכית אלה את‬
‫אלה קודם לכן‪ .‬הם רצו להחיזת את הגזע העיקת של התנועה־הצתנית‪ ,‬היא‬
‫הציונות הכללית‪ ,‬אולם לא מצאו ענת בפעילות הציתית בה עסקו המבוגתם‪,‬‬
‫כי מאווייהם וחלומותיהם לחיים טובים בעתת — הת מכוונים לא לעמק הבכא‬
‫‪9‬‬
‫של המציאות בתוכה חיו וממנה לא קיוו כלל להיבנות — אלא לארץ־ישראל‬
‫הרחוקה‪ ,‬אליה נשבעו להגיע‪ ,‬כדי לבנותה ולגאלה ולהשתלב בתוכה בחיי יצירה‬
‫חדשים‪ .‬פעלנו בתוך המציאות היהודית הקשה‪ ,‬החדרנו אורה בסניפים ובמועדונים‬
‫הציוניים ובתוך הארגונים של הציונות הכללית‪ ,‬אולם שאיפתנו התמקדה במקום‬
‫אחר‪ ,‬רחוק‪ ,‬בארץ האבות‪ ,‬שם תתגשמנה כל התקוות‪ ...‬שם נחיה חיי דתר‪,‬‬
‫חיי חופש ואור‪ ...‬הויכוחים הרעיוניים שלנו עם תנועות הנוער האנטי־ציוניות‬
‫ואף עם הציוניות שביניהן‪ ,‬רוממו את גאוותנו‪ .‬אלפים רבים של צעירים יהודיים‬
‫זרמו לשורותינו‪ ,‬בתקווה כי יחד אתנו יזכו לעלות ולחיות בארץ־ישראל‪.‬‬
‫במרוצת השנים‪ ,‬לאחר ההתארגנות הראשונה‪ ,‬קשרנו קשרים בין הארגונים‬
‫של תנועות הנוער הציוניות בעלות זהות דומה‪ ,‬והתחלנו לבנות את התנועה‬
‫העולמית של ״הנוער־הציוני״‪ .‬זה אירע לאחר שהחלוצים הראשונים של התנועה‬
‫עלו ארצה ב־‪ 1930‬והקימו את הקיבוץ הראשון באם־המושבות פתח־תקויה‪,‬‬
‫ולאחר מכן קיבוצים נוספים במחנות פועלים במושבות אחרות בשרון וביהודה‪.‬‬
‫החלוצים הראשונים של ״הנוער־הציוני״ עורת התענינות בקרב ראשי הסתדרות‬
‫העובדים מצד אחד ובקרב מנהיגי הציונות הכללקת בארץ־ישראל מצד‬
‫שני‪ .‬התחלנו לסלול דרך רעיונית עצמאית בתוך תנועת העבודה בארץ־ישראל‬
‫ובמחנה הציוני הכללי בישוב‪.‬‬
‫בשני המחנות נאלצנו להיאבק על עקרונותינו הציוניים והחלוציים והיה‬
‫זה המשך המאבק שניהלנו בארצות הגולה‪ ,‬מהן עלינו‪ .‬מאבק רעיוני זה שלנו‬
‫בארץ‪-‬ישראל הפיח תקוות והציב אתגרים בקרב התנועה העולמית כולה‪ .‬הנבואות‬
‫השחורות שניבאו לנו שליחי הציונות הסוציאליסטית‪ ,‬כי במציאות הישראלית‬
‫החדשה‪ ,‬ניאלץ לשנות את דרכנו הרעיונית‪ ,‬לא התממשו‪ .‬להיפך‪ ,‬התחזקנו‬
‫בעמדותינו הרעיוניות‪ .‬נאבקנו נגד המעמךיות בתוך מחנה העבודה בארץ־ ישראל‬
‫ובקרב הציונות הכללית גם יחד; במחנה הראשון נאבקנו נגד המעמדיות‬
‫השמאלית ובמחנה השני נגד המעמדיות הימנית בשורות התארגנותה של תנועת‬
‫״הנוער־הציוני״ בארץ־ישראל והקמת ״העובד־הציוני״ לאחר מכן‪ ,‬כסיעה של‬
‫העובדים הציונים־הכלליים בהסתדרות העובדים הכללית‪ ,‬עורת הדים חיוביים‬
‫בקרב הציוגות הכללית העולמית‪ ,‬אשר גם בתוכה היו נטושים מאבקים רעיוניים‪.‬‬
‫אין ספק‪ ,‬כי המחנה שלגו בארץ השפיע על הרוב המכריע של המחנה‬
‫הציוני הכללי העולמי בכוון המשך הברית עם מחנה העבודה בארץ‪ ,‬להתגגדות‬
‫למגמותיה של התנועה הרויזיוניסטית לשבור את הסתדרות העובדים ולנסיונות‬
‫לזהות את הציונות הכללית עם המחנה האזרחי‪ ,‬הימני‪ ,‬בארץ־ישראל‪ .‬היינו‬
‫מעטים‪ ,‬צעירים וחסרי נסיון פעילות פוליטית ציבורית מולנו עמדו האריות של‬
‫תנועת הפועלים בארץ ושל המחנה הציוני הכללי לזרמיו ולגוונת — אולם‬
‫המעשה החלוצי שלנו‪ ,‬הדבקות בערכים‪ ,‬התקווה שהבאנו לצתנות הכללית בעולם‬
‫והברית שכרתנו עם מחנה העבודה בארץ למען הסתדרות עובדים אחת ומחנה‬
‫חלוצי מאוחד — כל אלה עוררו כלפינו כבת ‪ m p v n‬בארץ והתחשבות בנו‬
‫ובדרכנו בתנועתנו בארצות הגולה‪ .‬אילו עוד הצלחנו לאחד את כל הפלגים של‬
‫הציונות הכללית המתקדמת בארץ־ישראל‪ ,‬על ציוני גרמניה שהחלו אז לעלות‬
‫בהמוניהם‪ ,‬הצתנים הרדיקליים‪ ,‬החקלאים הלאומיים‪ ,‬הציונים הדימוקרטים בארץ־‬
‫ישראל שהיו מראשי הישוב‪ ,‬ולהקים מחנה אחד — כי אז היינו מהווים גורם‬
‫גדול שיכול היה להטביע את חותמו המכריע על הישוב העברי בארץ ובעל כוח‬
‫רב השפעה לקראת הקמת המדינה היהודית בעתת‪ .‬אולם המגהיגים הצתניים‬
‫ובתיהם אישים בעלי השפעה עצומה בארצות הגולה‪ ,‬אנשי חזון ושאר תה —‬
‫‪10‬‬
‫לא מ צ א ו א ת ה כ ו ח ה נ פ ש י ל ה ת ל כ ד יחדיו‪ ,‬כ ד י ל ה ו ו ת כוח מ צ ר ף ומאחד‪ ,‬ציוני‬
‫דימוקרטי‪.‬‬
‫הנטיה של‬
‫אותותיה‬
‫הכוחות הליברליים‬
‫אירופה‬
‫במערב‬
‫נתנה את‬
‫להתפצל‪,‬‬
‫ג ם ב ק ר ב ה מ נ ה י ג ו ת הציונית‪ ,‬א ו ת ה ה ע ר צ נ ו א ף כ י ‪ .‬ל א יכולנו ל ה ס כ י ם‬
‫ל ד ר ך ה א י נ ד י ב י ד ו א ל י ס ט י ת ב ה ה ל כ ה ב ת ו ך הישוב‪ .‬מ נ ה י ג ו ת ז א ת הפסידה‪ ,‬לצערנו‪,‬‬
‫שאנסה‬
‫ה י ס ט ו ר י ת א ו ל ם א נ ו לא ס ט י נ ו מ ד ר כ נ ו ו ה מ ש כ נ ו ל ה י א ב ק ע ל ר ע י ו נ ו ת י נ ו‬
‫בישוב‪,‬‬
‫ארץ‬
‫וארץ‬
‫בתנועה‬
‫בהסתדרות‬
‫הציונית‪,‬‬
‫בתנועה‬
‫העובדים‪,‬‬
‫ובכל‬
‫החלוצית‬
‫ש ם היתד• ק י י מ ת ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ ‪ .‬זכינו א ז לייצוג ב ו ע ד ה פ ו ע ל ־‬
‫הציוני‪,‬‬
‫של‬
‫בועד־הפועל‬
‫העובדים‬
‫הסתדרות‬
‫ההת׳‬
‫ובנשיאות‬
‫של‬
‫העולמית‬
‫ה צ י ו נ י ם ־ ה כ ל ל י י ם ‪ .‬ס י ע ת ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ו״החלוץ ה כ ל ל ־ צ י ו נ י ״ היתד• מ ו כ ר ת ב ת ו ך‬
‫ה ה ת א ח ד ו ת ־ ה ע ו ל מ י ת ש ל הציונים־ ה כ ל ל י י ם כ מ י י צ ג ת א ת ת נ ו ע ת ־ ה נ ו ע ר ‪ ,‬ה ח ל ו צ י ם‬
‫ה מ ג ש י מ י ם ש ל נ ו בארץ‪.‬‬
‫והעובדים‬
‫במשך‬
‫מלחמת‬
‫התקופה‪,‬‬
‫כל‬
‫העולם‬
‫להישגים‬
‫השניה‪,‬‬
‫הקמת‬
‫מאז‬
‫המשכנו‬
‫התנועה‬
‫לבנות‪,‬‬
‫לפני‬
‫להרחיב‬
‫חמישים‬
‫ולפתח‬
‫שנה‬
‫את‬
‫ועד‬
‫התנועה‬
‫פרח‬
‫והגענו‬
‫ב ה ת ו ו י ת ק ש ר י ם ו ב ה ת א ר ג נ ו י ו ת גם ב י ב ש ת א מ ר י ק ה ה ד ר ו מ י ת ו ה צ פ ו נ י ת ‪,‬‬
‫כ א ש ר ח ב ר י ם ש ל תגועתגו‪ ,‬ש ה י ג ר ו ע ם הוריהם מ א ר צ ו ת א י ר ו פ ה ל י ב ש ו ת ה ח ד ש ו ת ‪,‬‬
‫ראו ז א ת כ י ע ו ר ם ל ה ק י ם א ת ה ת נ ו ע ה ב כ ל מ ק ו ם א ל י ו הגיעו‪ .‬ל פ נ י מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם‬
‫היתד‪.‬‬
‫השניה‬
‫התארגנות‬
‫בתנועה‬
‫איפוא‪,‬‬
‫לנו‪,‬‬
‫תנועתית‬
‫ביבשות‬
‫האירופית‪,‬‬
‫ע״י‬
‫אירופה‬
‫לפעול‬
‫תנועה‬
‫מאז‬
‫הנאצים‬
‫גדולה‬
‫אחתת‪.‬‬
‫‪1927‬‬
‫ארצות‬
‫ברוב‬
‫שתים •עשרה‬
‫ו ע ד פחיץ‬
‫אירופה‪,‬‬
‫שנקם‬
‫המלחמה‬
‫נתערערה ונשברה התנועה‪,‬‬
‫כ ת נ ו ע ה ‪ ,‬כ ל זמן שיהודים חיו ש ם ו ה ז י ק ה א ל‬
‫בקרב‬
‫בתנועות‬
‫חברינו‬
‫החיילים‬
‫שלחמו‬
‫הגיטאות‬
‫ובפעולות‬
‫עת‪,‬‬
‫באותה‬
‫בצבאות‬
‫בזמן‬
‫הפרטיזנים‪,‬‬
‫בנות‬
‫התנגדות‬
‫מלחמת‬
‫הברית‪.‬‬
‫אחרות‬
‫העולם‬
‫בין‬
‫הפליטים‬
‫חברינו‬
‫גגד‬
‫השניה‪,‬‬
‫גם‬
‫כיבושה של‬
‫בגימאות המשכנו‬
‫בברית־המועצות׳‬
‫בין‬
‫הגדול‬
‫בתנאים‬
‫עם‬
‫לפעול‬
‫התנועה נמשכה בחזקה‬
‫היו‬
‫הצורר‬
‫בלבד‬
‫ב־‪.1939‬‬
‫אולם‬
‫והתחלה‬
‫זכינו‬
‫של‬
‫הבולטים‬
‫ביותר‬
‫הקשים‬
‫וחברינו‬
‫במלחמת‬
‫שקם‬
‫ביותר‪,‬‬
‫לעמנו‪.‬‬
‫עשינו‬
‫כל‬
‫ש ה י ה ל א ל ת י נ ו כ ד י ל ה מ ש י ך ב ק ש ת ם בין ה ת נ ו ע ה ב א ר ץ ובין ג ר ע י נ י ה ת נ ו ע ו ת‬
‫ש ל נ ו ו ה ח ב ר י ם ב א ר צ ו ת ה כ י ב ו ש או ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ‪ .‬ח ב ר י נ ו א ש ר ל ח מ ו כ ח י י ל י ם‬
‫ב צ ב א ה א ד ו ם ו נ מ צ א ו ב מ ק ו מ ו ת ה מ ר ו ח ק י ם ב י ו ת ר ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ‪ ,‬חיפשו ב מ ש ך‬
‫א ת הקשר אלינו ולא שכחו א ת י י ח ת ם התנועתי והצתני‪ .‬הודות למפעל‬
‫שנים‬
‫התחלנו‬
‫״משואה״‬
‫על‬
‫להעלות‬
‫שהתקופה‬
‫פרח‬
‫הכתב‬
‫הראשונה‬
‫המלחמה‬
‫הציתי״‪,‬‬
‫לפרסם‬
‫פרקים מהתקופה‬
‫ולפרסם‬
‫של‬
‫העולמית‬
‫מתולדות‬
‫המזעזעת הזאת‬
‫הימים‬
‫תולדות התנועה‪ ,‬מאז‬
‫השניה‪,‬‬
‫מצאה את‬
‫הנוראים‬
‫הקמתה‬
‫ביטוייה‬
‫ועת‬
‫הללו‪.‬‬
‫לפני‬
‫ר מ ת עלתו‬
‫מאתך‪,‬‬
‫זכינו‬
‫ת ב ל שנים ועד‬
‫המרשים‬
‫ב ‪ ,‬ס פ ר הנועד־•‬
‫פ ר י ע ט ו ש ל ח ב ר נ ו ת ח נ ן כהן‪ ,‬ש ה ו פ י ע ז ה ע ת ה ו ר א ה א ו ר ב ה ו צ א ת‬
‫״משואה״‪ .‬ה ב ה נקווה כי הספר הראשון הזה יעורר א ת רצונם של חברים רבים‬
‫להעלות‬
‫יקיפו‬
‫את‬
‫את‬
‫בארצות‬
‫תולדות‬
‫פרשיות‬
‫״הנוער־הציוני״‬
‫המאבקים‬
‫בספרים‬
‫ה ר ע ת ג י י ם ואתי‬
‫נוספים‬
‫שתפיעו‬
‫התגבשותה‬
‫של‬
‫בעתיד‬
‫תורת‬
‫ואשר‬
‫תנועתנו‬
‫השונות‪ .‬אנו חייבים זאת לעצמנו‪ ,‬לחברים שניספו בשואה ולמען אלה‬
‫הממשיכים‬
‫ו א ש ר ימשיכו ב ד ר ך ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ ת נ י ״ ב ש נ י ם ה ב א ו ת ‪.‬‬
‫יובל התנועה אותו אנו מציינים עתה‪ ,‬א ת מ ג מ ת ו אד ורק ל ה ת ר פ ק ע ל ה ע ב ר‬
‫הגדול‬
‫לקחים‬
‫הכללית‬
‫ועל כל מ ה ש י צ ת ו ‪ ,‬בנינו וטיפחנו — א ל א גם לעורר מ ח ש ב ה ולהפיק‬
‫ל ע ת ת ל מ א ‪ .‬ה פ י צ ו ל ש ה י ה קיים‬
‫ב ק ר ב ה מ ח ג ו ת והאישקם ש ל ה צ י ו נ ו ת‬
‫ה מ ת ק ד מ ת ב ר א ש י ת ש ג ו ת ‪ .‬השלושים‪ ,‬ד ו מ ה — ב מ ת ה רבה‪ — .‬ל פ י צ ו ל‬
‫ש ק י י ם ג ם ע ת ה ב מ ר כ ז ה מ פ ה ה פ ו ל י ט י ת ש ל מ ד י נ ת י ש ר א ל ‪ ,‬א ח ר י ‪ 29‬ש נ ו ת ק ת מ ה ‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ש ק י י מ ת עתה מ ״ ה מ ע ר ך ״ ש ל הציונות ה ס ו צ י א ל י ס ט י ת ו מ ״ ה ל י כ ו ד ״ ה י מ נ י‬
‫האכזבה‬
‫מ צ ד שני‪ ,‬ה ו ל י ד ה ת א ר ג נ ו י ו ת ח ד ש ו ת ל מ ע ן התחדשות‪,‬אולם‪ ,‬ל צ ע ר נ ו ‪ ,‬פ ו ע ל י ם כ א ן‬
‫—‬
‫אישים‬
‫מצד‬
‫הפרופורציה‪,‬‬
‫מסויימימ‬
‫וגורמים‬
‫ו א י הבחנה‬
‫טפל‬
‫בין‬
‫אינדיבידואליזם‬
‫—‬
‫יהירות‬
‫ועיקר‪,‬‬
‫מופרז‪,‬‬
‫והיעדר‬
‫חוסר‬
‫תחושה‬
‫חוש‬
‫היסטורית‪.‬‬
‫גם עתה‪ ,‬כ ב ע ב ר ‪ ,‬חותרים א נ ו להקמת מ ר כ ז ל י ב ר ל י ל מ ע ן ש מ ד י נ ת י ש ר א ל תהיה‬
‫י ו ת ר הגונה‪ ,‬י ו ת ר צודקת‪ ,‬י ו ת ר חלוצית‪ ,‬י ו ת ר אנושית‪ ,‬ו ב כ ד י ש ת ש נ ה •את א ו ר ח ו ת‬
‫שהוסטו לכיוונים‬
‫חייה‬
‫בקרב‬
‫לסכן את ע ת י ד ה ו א ת‬
‫שליחותה‬
‫העם היהודי ו ב י ן מ ד י נ ו ת העולם‪ .‬י ו ב ל התנועה ש א נ ו מ צ י י נ י ם‬
‫בא‪,‬‬
‫לא רק‬
‫איפוא‪,‬‬
‫בנינו‬
‫גדולה‬
‫והודות‬
‫ביחד‬
‫למען‬
‫תנועה‬
‫ב ל ת י רצויים‪ ,‬העלולים‬
‫שלא‬
‫שנכח‬
‫ע ו ל מ י ת ומחנה‬
‫לה היינו ש ו ת פ י ם‬
‫עם‬
‫א ת העבר היפה‪,‬‬
‫רבים אחרים‪,‬‬
‫בעל‬
‫צעירים‬
‫עת‬
‫כיום‬
‫היינו‬
‫בארץ‬
‫איכות ו ר מ ה מ ו ס ר י ת‬
‫ובתעוזה‬
‫תקוותינו‬
‫ל כ ל מה ש נ ו צ ר ב א ר ץ ־ י ש ר א ל והנחנו י ס ו ד ו ת למדינה‪,‬‬
‫במאבק‬
‫ה ש ת ת פ נ ו בהגנה‪ ,‬בהעפלה‪,‬‬
‫הקמת־המדינה‪,‬‬
‫על‬
‫במלחמת • הקוממיות ו ב מ ל ח מ ו ת ש נ כ פ ו ע ל י נ ו ע ל ־ י ד י ש כ נ י נ ו מ א ז ז כ י ט ל ע צ מ א ו ת ‪.‬‬
‫באחריות‬
‫נשאנו‬
‫ישראל‬
‫בממשלות‬
‫תב‬
‫במשך‬
‫המדינה‬
‫שנות‬
‫לחיווק‬
‫ותרמנו‬
‫איכותה‬
‫ש ל מ ד י נ ת נ ו ‪ .‬ע ת ה א נ ו עומדים מ ח ד ש ב פ נ י ה צ ו ר ך‬
‫ל ו מ ר ל ע צ מ נ ו ולעם‬
‫במדינת‬
‫י ש ר א ל ! א נ ו חייבים‬
‫יותר‪,‬‬
‫בית‬
‫י ש ר א ל ‪ :‬לא כ כ ל הגויים‬
‫טובים‬
‫להיות‬
‫ע ל י נ ו להיות נ ו ש א י ה א י ד י א ל י ז ם היהודי והציוני‪ ,‬בוני ח ב ר ה י ו ת ר יפה‪ ,‬ל מ ע ן ש נ ו כ ל‬
‫ע ל הקמים ע ל י נ ו ו ע ל א ל ה ש ל א ה ש ל י מ ו עם קיומנו ו ש ו מ ה ע ל י נ ו להביא‬
‫לגבור‬
‫ל ה ת ח ד ש ו ת העם ה י ה ו ד י ב מ ו ל ד ת ו ‪ ,‬ת ו ך‬
‫תרבותית‬
‫על‬
‫ורחנית‪.‬‬
‫דומה‬
‫לצערנו‪,‬‬
‫כל התופעות ה ש ל י ל י ו ת‬
‫ב נ ץ עצמאות מדינית‪ ,‬כלכלית‪ ,‬חברתית‪,‬‬
‫של מדינות‬
‫ת ד מ י ת נ ו כיום• א ו‬
‫של‬
‫ש מ א פ י י נ ו ת את החברה‬
‫בעולם‪,‬‬
‫רבות‬
‫דבקו‬
‫זמננו‪ .‬מ ה ר מ ד י‬
‫ב נ ו כ ל החוליים החברתיים‪ •,‬א ש ר יום יום אנו מ ז ד ע ז ע י ם מ ת ו פ ע ו ת י ה ם ה מ ח ר י ד ו ת ‪,‬‬
‫שלא‬
‫יכולנו לפני כן‬
‫שנות‬
‫אלפיים‬
‫להאמין‬
‫ש ק מ ה לאחר‬
‫כ י אמנם ת י ת כ נ ה ב מ ד י נ ת היהודים‪,‬‬
‫גלות‪.‬‬
‫א נ ו רוצים‪ ,‬כאמור‪ ,‬ל צ י י ן א ת י ו ב ל התנועה לא ר ק ע ל ־ י ד י ה ע ל א ת ה ז כ ר ו נ ו ת‬
‫של‬
‫לא‬
‫העבר‪,‬‬
‫לספר‬
‫רק‬
‫האיחורים‬
‫על‬
‫שמטרתם‬
‫והפילוגים‪,‬‬
‫שמירת‬
‫היתד•‬
‫ע צ מ א ו ת נ ו הרעיונית‪ ,‬ש ה ת ר ח ש ו במחננו‪ ,‬א ו ע ל הקמת י ש ו ב י ם ק י ב ו צ י י ם ‪ ,‬מ ו ש ב י י ם‬
‫וכפרי‬
‫כי‬
‫נוער‪ .‬אנו גאים ב ה מ ש ך הצמיחה ה מ פ ו א ר ת ש ל ע נ פ י התנועה המתחדשים‪,‬‬
‫תנועה‬
‫אנו‬
‫מהווים‬
‫לא‬
‫רק‬
‫המדינה‬
‫וליישב‬
‫את‬
‫שממותיה‪,‬‬
‫מדינית‬
‫מגבולות‬
‫וציבורית‪,‬‬
‫החרמון‬
‫אלא‬
‫עז־‬
‫לבנות‬
‫ממשיכים‬
‫ועד‬
‫למרחב־שלמה‬
‫את‬
‫גבול‬
‫הירדן‪ .‬א ך גם כיום י ש להבטיח א ת נ א מ נ ו ת התנועה ל ע ר כ י ם ו ל ר א ו ת א ת ד ‪ .‬ע ‪ p‬ר‬
‫ולא א ת הטפל‪ ,‬א ת המטרה ו ל א את הטכסיס ו ל ח ת ו ר ליעדים ש ל ה ג ש מ ה א מ י ת י ת‬
‫של‬
‫הציונות‪.‬‬
‫יהודי‬
‫כאשר‬
‫לשאול‬
‫תוך‬
‫למה זה‬
‫מאבק‬
‫בדרך‪,‬‬
‫לכשעצמו‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫ומדיניים‬
‫וכן‬
‫היהודית‪,‬‬
‫זה קורה שיהודים‬
‫מחציתם‬
‫העוזבים‬
‫יהודים מאמריקה הלטינית‪ ,‬ע ל י ה ע ו ב ר י ם‬
‫זעזועים‬
‫אחרות‬
‫ואנו‬
‫העצמאית?‬
‫נודדים‬
‫את‬
‫אותן‬
‫עלול‬
‫משלימים‬
‫שיהיה‬
‫משותף‬
‫לארצות‬
‫ברית־המועצות‬
‫אחרות‪,‬‬
‫ל ע ל י ה וקליטה‪ ,‬והאם הוא‬
‫או‬
‫דבר‬
‫מחייב‬
‫אותנו‬
‫נושרים‬
‫מגלויות‬
‫לישראל‬
‫לבוא‬
‫לישראל‪,‬‬
‫לציון?‬
‫על ה מ נ ג נ ו ן‬
‫הסוכנות‬
‫מנגנונים‬
‫בין‬
‫למען‬
‫חותרים‬
‫ומתווכחים‬
‫או‬
‫ומדוע?‬
‫נמשכים‬
‫כיצד‬
‫העאה‬
‫ואינם מ ג י ע י ם‬
‫חברתיים‬
‫אינם‬
‫אגו חיים‬
‫העולם‬
‫בתקופה‬
‫אינם‬
‫כ א ש ר י ה ע ל י ה הגיעה‬
‫לחיות‬
‫לשפל‬
‫עמנו‪.‬‬
‫שלא‬
‫זד‪.‬‬
‫היה‬
‫כמותו‪,‬‬
‫לפקח־‬
‫כאילו‬
‫יפעל‬
‫לשתיהן!‬
‫מצב‬
‫עם‬
‫דומה‬
‫ובכ״ז‬
‫המציאות‬
‫הזאת‬
‫בתור מנגנון הממשלה‬
‫הבעיה‬
‫והרי‬
‫איננה‬
‫של‬
‫ו ש ל ס ת ו ר י ם א ד מ י נ י ס ט ר ט י ב י י ם או במאבק נ ג ד ב י ר ו ק ר ט י ה ש ה ו א ח ש ו ב‬
‫אלא‬
‫זו‬
‫בעיה‬
‫העם היהודי• ב ג ל ו י ו ת‬
‫ר ע י ו נ י ת מ מ ד ר ג ה ראשונה‪,‬‬
‫של‬
‫זמננו‬
‫כלומר‪:‬‬
‫ו ב י ן מ ד י נ ת היהודים‬
‫מה י ה י ו ה ק ש ר י ם‬
‫שקמה‬
‫כדי‬
‫להבטיח‬
‫את עתידו של העם ושל האת המשוועת לגידול אוכלוסיה יהודית‪ ,‬גידול שהוא‬
‫חיוני להבטחת עתידה ובטחונה‪ .‬אנו עסוקים במאבקים פוליטיים‪ ,‬ציבוריים‪,‬‬
‫פנימיים במדינתנו‪ ,‬מאבק שזירתו היא השלטון שאיכזב רבים‪ ,‬אך אין לו בינתיים‬
‫אלטרנטיבה — אולם איננו מתפנים לדון בבעיות היסוד של עתיד העם היהודי‬
‫ומדינת ישראל‪ .‬קיבוץ הגלויות הוא המטרה הראשית של הציונות בדורנו ואנו‬
‫חייבים לעתך חשבון נפש נוקב נוכח העובדה שיהודים מארצות המערב והיוצאים‬
‫מברית־ המועצות אינם עולים ארצה ולאור המסקנות שומה עלינו לעשות צעד‬
‫נועז לשנוי פני הדברים‪.‬‬
‫אנו מציינים את יובל ״הנוער־הציוני״‪ ,‬כאשר תנועת הנוער הציונית לזרמיה‬
‫הצטמצמה מאוד בקרב גלויות ישראל והיא מהווה כיום גורם מבוטל ובלתי‬
‫חשוב‪ .‬אנו עסוקים בגיוס כספים למען פיתוח המדיגה ובמכירת איגתת מלווה‬
‫הפיתוח‪ ,‬אולם איננו מתפנים לחשוב כיצד נקשור את הדור הצעיר בעם היהודי‬
‫אל המדינה‪ ,‬בת כ״ט השנים‪ ,‬אשר איננה מהווה כתם כוח משיכה לדור צעיר זה‪.‬‬
‫אנו מציינים את יובל התנועה תוך הצגת אתגרים ושאלות בדבר דרכנו‬
‫העתידה‪ ,‬בתוך הסתדרות העובדים הכללית‪ ,‬בתוכה התחלנו לפעול עם עלייתנו‬
‫לאת‪ ,‬בדבר מטרת מאבקנו הציבורי והרעיוני ועל הדרך בה נגיע אל המוני‬
‫הפועלים והעובדים חברי ההסתדרות התם שתורת ״הנוער־הצתני״ אתה תועה‬
‫להם והם רואים את ההסתדרות כמימסד או כאיגוד מקצועי בלבד‪ .‬אנו מסכמים‬
‫את יובל התנועה בעת משבר עמוק בעם‪ ,‬המחייב לבנות בדחיפות מחנה שלישי‪,‬‬
‫גדול‪ ,‬של הכוחות הליברלים והדימוקרטיים‪ ,‬שיהיה לו הכוח להטביע את חותמו‬
‫לשיפור איכות החיים במדינה ושיגרום למיפגה המיוחל ביחסיגו עם העם היהודי‬
‫ובחיינו היום־יומיים במדינה עצמה‪ .‬אנו חיים בתקופה בה ערכים רעתניים אינם‬
‫תופסים מקום מרכזי בחיי העם הניזון במדד! רבה על יחסי ציבור‪ ,‬על תעמולה‬
‫שטחית‪ ,‬על עיסוק בבעתת שוליות‪ ,‬כאשר הירידה ממדינת היהודים לגלויות‬
‫שווה במספרה לעליה לאת‪ .‬התרגלנו לעובדות הללו והן אינן מזעזעות אותנו‬
‫יותר‪ ,‬גם כאשר כלי התקשורת מגישים לנו יום יום‪ ,‬תוך הבלטה יתירה‪ ,‬את‬
‫הקלוקל והבלתי חשוב‪ .‬הצתנות ומדיגת היהודים עוררו לאחר הקמתה התפעלות‬
‫גדולה בקרב טובי הכוחות הליברליים‪ ,‬הסוציאליסטיים והדימוקרטיים בעולם‪,‬‬
‫שהאמינו שיש בכוחנו להביא בשורה לדור הזה לא רק לעמנו אלא גם לעולם‪.‬‬
‫לצערנו‪ ,‬נראית כתם מדינת ישראל אחרת בעיני תתינו הטובים בתתו־ ואנו‬
‫איננו מתרגשים אפילו מעובדה זאת‪.‬‬
‫יובל ״הנוער־הצתני״ בא‪ ,‬איפוא‪ ,‬לא רק לסכם ‪.‬תקופה של‪.‬חמישים שנה‪,‬‬
‫אלא להקת נרדמים במחננו ובמחנות אחרים ולעוררם למאמץ כביר לשנוי‬
‫המצב‪ .‬דזתו שהקים את המדינה וראה את השואה‪ ,‬חייב להבטיח את עתידה‬
‫של המדינה‪ ,‬כי בעתידה תלוי גם עתיח־ של העם היהודי‪ .‬אם לא נשנה את‬
‫ארוזות חיינו ולא נביא למיפנה במדינה ובעם‪ ,‬ובין המדינה והעם‪ ,‬לא נוכל‬
‫לסלוח זאת לעצמנו בעתיד‪ .‬אל נפרק מעלינו אחריות זאת! דור לדור יביע‬
‫אומר! לכן אנו חייבים להמשיך את השרשרת התנועתית והרעתנית ולהמשיך‬
‫להפיח את התקווה שאמנם מסוגלים אנו להתת טובים תתר וכי אנו ראדים לכך‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫מושבת‬
‫‪14‬‬
‫הקיץ‬
‫במילובקה‬
‫)‪(1935‬‬
‫—‬
‫לחברי‬
‫גלילות‬
‫זגלמביה‬
‫ופלונסק‬
‫גדעון האוזנר‬
‫הנסיונות לסילוף האמת על השואה‬
‫זה למעלה מעשרים שנה נעשים בגרמניה נסיונות לסלף את עובדות השואה‪.‬‬
‫בהתחלה היתה המטרה הברורה של נסיונות אלה להעמיס את החרפה על קומץ‬
‫סדיסטים אנשי ה־ם‪.‬ס‪ ,.‬בטענה שאלה הסתירו בהקפדה את המבצע הנתעב‬
‫מפני העם הגרמני‪ .‬זה היה המוצר של מוסדות שונים‪ ,‬כביכול מדעיים‪ ,‬בגרמניה‪.‬‬
‫יד־ושם הזהיר בשעתו נגד הסכנות הממשמשות ובאות כתוצאה מסילופים‬
‫מכוונים אלד‪ -‬יו״ר מועצת יד־ושם בשעתו‪ ,‬ד״ד אריה קובובי ז״ל‪ ,‬התריע‬
‫והזהיר שוב ושוב את המוסדות היהודיים נגד התפתחויות אלו‪ .‬תוך כדי משפט‬
‫אייכמן עשיתי מאמצים מיוחדים לתקון ה מ צ ‪ л‬ואל נכון‪ ,‬היו כמה תוצאות‬
‫חיוביות מתוך נקודת ראות זו‪.‬‬
‫העתונות הגרמנית רשמה כמה תיקונים הכרחיים של ההיסטוריה‪ .‬השבועון‬
‫בעל ההשפעה — ‪ Die Deutsche Woche‬כ ת ב כ ד ל ה א ‪:‬‬
‫״בנירנברג כפת הנאשמים בכל‪.‬״‬
‫״איש לא ידע דבר‪ .‬בירושלים התנדף כ ל זה כמוץ ב ת ח ‪.‬‬
‫אין איש יבול עוד לגבב כעת מלים ב נ ת ו ן זה‪ .‬כל הפקידות של‬
‫המיניססרתנים ידעה‪ ...‬השורה השניה של המיניסטריונים תעה‪...‬‬
‫הופצה ע ת גירסה רשמית אחרת שהצבא לא היה מעורב‪ .‬כעת‬
‫זעכח שהצבא קבע את קצב ההשמדה‪ ...‬עוד גירסה רשמית שמזתים‬
‫אותנו בה היתד‪ ,.‬שרק קומץ נבחרי ס‪.‬ס‪ .‬עשו א ת המלאכה‪ .‬כעת‬
‫נ ק ב ע ללא כל צל של ספק שכל חוליה בשרשרת האדמיניסטרציה‬
‫לא רק ת ע ה ‪ ,‬אלא היה לה ח ל ק עליה היתד‪ .‬מופקדת מראש‬
‫במעשים הפליליים‪ ...‬המשפט הירושלמי בחן בשיטתיות א ת א י ת ע י‬
‫שלושים השנים ה א ח ת ג ו ת ״ העובדות המתגלות איגן מוגבלות‬
‫להערכה מחדש של העבר‪ ,‬אלא ח ת ת ת עמוק לתוך ההווה שלנו‪.‬״‬
‫)מינכן‪ 31 ,‬במאי ‪(Die Deutsche Woche — 1961‬‬
‫‪15‬‬
‫״לא נוכל עוד לטעון שדעת הקהל הגרמנית לא תעה מהע־‬
‫תונות‪ ,‬הרדיו והטלביזיה‪ ,‬מה שעל הדוד הצעיר שלנו לדעת‪ .‬מה‬
‫תהיינה השפעות המשפט‪ ,‬רק התרות הבאים יוכלו לספר‪ .‬לדור‬
‫שנולד מאז המלחמה חשוב הדבר יותר מאשר לדור שעוד‬
‫השתייך לתנועות הנוער ההיטלראי‪ .‬חשוב עד למאוד ללמד אותם‬
‫את לקחי העבר‪ .‬עליהם לדעת מה קרה באמת‪ .‬עליהם להבין איך‬
‫זה יכול לקתת‪ ...‬הם זקוקים לבהיתת הדעת ולאומץ במציאת‬
‫האמת על האסון והחטא התבץ על אבותיהם‪ ,‬לחיות עם זה‬
‫למען עתיד טוב ••ותר‪.‬״‬
‫)‪ 4‬באוגוסט‪(Frankfurter Allgemeine Zeitung — 1961 ,‬‬
‫בעמדם מול ההערכה מחדש‪ ,‬אימצו להם מםלפי האמת גישה חדשה ומרושעת‬
‫עוד יותר‪ .‬זה כמה שנים מתנהל בתנופה רבתי מאמץ המוני לסילוף השואה‪.‬‬
‫זה נעשה בגרמניה ובארצות רבות אחרות וביניהן ארה״ב‪ ,‬בריטניה‪ ,‬אוסטרליה‬
‫וארגנטינה‪.‬‬
‫כללי המשחק הם הפעם מסוכנים עוד יותר‪ .‬היסטוריונים מדומים אינם‬
‫מסתפקים עוד בהוכחות אפולוגטיות‪ ,‬שרק חוג מצומצם היה מעורב בשואה‬
‫וידיעתם את המתרחש היתה מוגבלת‪ .‬הם החלו במסע תוקפני שיטתי ״להוכיח״‬
‫שהיהודים המציאו את השואה והיא אינה אלא פרי הדמיון‪ ,‬בשביל לסחוט‬
‫כספי פיצויים ולזכות באהדה למען ישראל‪ .‬הם טוענים שהיטלר לא נתן את‬
‫הפקתה ל״פתרון הסופי״ וגרמניה לא השמתה אף יהתי אחד במתכות‪ .‬עוד הם‬
‫טוענים שבמצבה המתמוטט של גרמניה לאחר המלחמה‪ ,‬שטפו את מוחה להודות‬
‫בפשע שלא ביצעה מעולם‪.‬‬
‫בת־ושם נמצאים בערך ‪ 130‬פרסומים העומדים לרשות כל מבקר‪ .‬הבה‬
‫ניתן לכותרות השערים של הפרסומים הללו לדבר בער עצמם‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫״מדוע משקרים לנו י ״ תוברת זאת הופיעה לראשונה בג׳נבה והופצה‬
‫בלשונות רבות‪.‬‬
‫‪л‬‬
‫״האם באמת מתו ששה מילתנים?״ חוברת זו שפורסמה לאחתנה‬
‫באנגליה ע״י ריצ׳רד הארוורד‪ ,‬כביכול מאוניברסיטת לונדון‪ ,‬המכנה‬
‫עצמו סופר ומומחה בבעיות הפוליטיות והדיפלומטיות של מלחמת‬
‫העולם השניה‪ .‬לאחר מכן נקבע שמחבר כזה אינו תוע באוניברסיטה‬
‫של לונדון‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫״התרמית של שישה מיליון — סחיטת העם הגרמני בעד סימוני‬
‫ת בגופות מלאכותיות״ פורסם באדה״ב בדפוס בוניפס וכאילו נכתב‬
‫ע״י פתפיסור חבר במכללת לה־סל‪ ,‬פילדלפיה‪.‬‬
‫ד‪. .‬‬
‫״המיתוס של ששת המיליונים״‪ ,‬פורסם ע״י הכנסיה הצלבנית הנוצ­‬
‫רית והחדשה בהוליבוד‪ ,‬׳?ליפותיה‪.‬‬
‫ה‪ .‬״זכדיה בדין של גרמניה״‪ ,‬נכתב ע״י היינריך הארטל ופורסם‬
‫בגטיגגן‪ ,‬גרמניה‪.‬‬
‫‪lis‬‬
‫ו‪.‬‬
‫״תולדות העלילה על גרמניה‪ ,‬האמת‪ .‬על מות מיליוני יהודים׳‪/‬‬
‫פורסם בוינה ע״י פרארי ושתל‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫״נוסחאות ציד המכשפות לשקר״‪ ,‬פורסם י בגרמניה ע״י אמיל ארץ‪.‬‬
‫זהו חלק בלבד מן הכמות העצומה שפורסמה בשנים האחרונות‪ .‬העורכים‬
‫הראשונים היו גסים בסגנונם‪ .‬בתר שהפרסומים המאוחרים משנת ‪ 1974‬ואילך‬
‫עתכים טוב מתר ומהוקצעים ‪.‬יותר בצורתם‪.‬‬
‫אנו עלולים למשוך בכתפינו ולומר‪ :‬״אז מהי״ הת ידענו כבר תעמולה‬
‫אנטישמית כגון ״הפרוטוקולים של זקני ציון״‪ .‬עלי להזכיר‪ ,‬איפוא‪ ,‬שאותה‬
‫ספתת עצמה סיפקה את היסוד האידואולוגי לשנאתה הנקמנית של גרמניה‪.‬‬
‫יתירה מזאת‪ ,‬התעמולה האחתנה מאורגגת היטב לשימוש בשיטות פסבת־‬
‫מדעמת ומקבלת מימדים נרחבים‪ .‬שנית‪ ,‬תעמולה זאת מתקבלת ברצון‬
‫ע״י הגרמנים והאוסטתם‪ ,‬שרבים מהם בלאו הכי שאפו להתנער מאשמת‬
‫רצח־עם ולשים קץ למשפטים של פושעי מלחמה‪ .‬שלישית‪ ,‬זה תואם את התעמולה‬
‫הערבית הנתמכת ע׳׳י מקורות כספיים ערביים‪ .‬ונימוק אחתן‪ ,‬אך לא‬
‫אחתן בחשיבותו‪ :‬התעמולה הזאת כובשת קהל הולך וגדל ברחבי העולם‪.‬‬
‫פרסומו של האתוד )פרסום ב׳ לעיל( נשלח לכל צית הפרלמנט הבתטי ולאלפי‬
‫מנהלי בתי ספר ברחבי בריטניה‪ .‬הספר הובא לדיון בעתונות הבתטית‪ ,‬ואם‬
‫כי הוא כונה ספר חולני שנכתב ע״י אנשים אחוזי תבוק‪ ,‬הוא ממשיך להיות‬
‫מופץ ברבים‪.‬‬
‫אל לנו איפוא להתעלם מהתפתחויות אלו‪ ,‬אלא להיפך — לכוון את מעשינו‬
‫לקראת נקיטת צעדים מתאיזמים לפעולות־ גגד‪ .‬לפני שאציע את הצעותי נבחון‬
‫מקתב את השיטות הנהוגות בידי מסלפי האמת‪.‬‬
‫כיצד אפשר‪ ,‬בכלל‪ ,‬להטיל ספק בעובתת החותכות על השואה‪ ,‬שלא לדבר‬
‫על כפירה מוחלטת בהן? והרי דוגמא לכך‪ :‬מחבר אחד‪ ,‬בשם ראסיניה שכל‬
‫״מחפשי האמת״ מסתמכים עליו‪ ,‬הוא צרפתי בעצמו לוחם מחתרת ואסיר‬
‫בוכנוולד תכאו‪ ,‬ספריו תורגמו לגרמנית‪ ,‬אנגלית וספרדית ומוצעים לדעת הקהל‬
‫כמסקנות ״אובייקטיבתת״ המבוססות על עובדות‪ .‬ראסיניה מנתח פרטים שונים‬
‫בעתונות ובספתת הצרפתית והוא מוצא‪ ,‬על סמך תעודות ומנסיונו האישי‪,‬‬
‫שהללו אינם מדויקים‪ .‬אם עובדות אלו אינן מדויקות — הוא טוען — את יכולים‬
‫אנו להיות בטוחים שפרטים אחתם נכונים י כאשר ראסיניה דן בדכאו‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא‬
‫טוען שלא היו שם תאי גזים‪ .‬אולם כמה עצירים לשעבר טענו שהשתמשו בגז‬
‫מרעיל בדכאו‪ .‬אם‪ ,‬למעשה‪ ,‬זה לא קרה בדכאו‪ ,‬איך אנו יבולים להיות‬
‫בטוחים שזה אמנם קרה באושויץ ‪1‬‬
‫ראסיגיה ממשת לטעון‪ ,‬שגם אם תתגלינה בעתת פקתות לבניית תאי‬
‫גזים‪ ,‬ייתכן ולא היה זה אלא מעשה של מפקד מקומי ולא בהכרח תוך כת המהלך‬
‫של השמדה המתית‪ .‬האוטוביוגרפיה של תתלף הס‪ ,‬מפקד אושויץ‪ ,‬נדחית‬
‫כבלתי מתפענחת‪ ,‬אם כי בדיעבד המקור הוא קתא בהחלט‪ ,‬כפי שראיתי במו‬
‫עיגי באושויץ‪ .‬מועלית גם התגגדות אחרת שההודאה נסחטה מהס בענויים‬
‫בבית סוהר פולני‪ .‬על בסיס טעגות מדומות אלו‪ ,‬כתב ראסמיה ספתם אחדים‪,‬‬
‫ביניהם ״הדרמה של יהדות אירופה״‪ ,‬״המשפט ההיסטורי״ של אייכמן‪ ,‬ואחתם‪.‬‬
‫״בשורתו״ זאת מצאה היענות מיתית‪ .‬סופרים אחתם המשיכו מכאן והלאה‪.‬‬
‫הם התיחסו בעיקר לשתי בעיות‪ :‬ההשמדה בגז המוכיחה סופית את הרצח‬
‫ההמוני והמיספר של ששה מיליון יהודים מושמדים‪.‬‬
‫הטקטיקה בדבר תאי הגזים היא כפירה מוחלטת‪ .‬הסופרים המסתמכים על‬
‫ראסמיה קובעים בותאות שלא הת מיתקני גז באושויץ‪ .‬חומר נוסף׳ המשמש‬
‫להם כראתת‪ ,‬נבחר בצורה סלקטיבית וברורה והם מצטטים את המנהיג הסוציאל־‬
‫דמוקרטי‪ ,‬בנתקט קאוצקי‪ ,‬עציר אושויץ‪ ,‬שכתב‪ :‬לא ראיתי שם מעולם כל‬
‫‪17‬‬
‫ה ד ו מ ה ל ת א גז״‪ ,‬ו מ ד ל ג י ם ‪ ,‬כ מ ו ב ן ‪ ,‬ע ל ה מ ש ך ה ק ט ע ‪ :‬״ א ו ל ם הייתי‬
‫מיתקן‬
‫כדי‬
‫מספיק‬
‫לי‬
‫שתהיה‬
‫מסויימת‬
‫יתעה‬
‫הם‬
‫עליהם‪.‬״‬
‫מסתמכים‬
‫גם‬
‫ק ת ב §‬
‫בהרחבה‬
‫ע ל ד ו ״ ח ו ת ה צ ל ב האדום‪ .‬ידוע גם י ד ו ע ש ה צ ל ב ה א ד ו ם ג כ ש ל ב ת פ ק י ד ו ב מ י ו ח ד‬
‫בזמן‬
‫אולם מ ח ב ר י ם‬
‫המלחמה‪,‬‬
‫השתמשו‬
‫אלה‬
‫שליחי‬
‫האדום‬
‫ה ב י ג ל א ו מ י שאמרו כי ה ע ד ו י ו ת‬
‫חסרות‬
‫הוכחה‪ .‬ה ם מ מ ש י כ י ם לציין א ת ה ע ו ב ד ה ש ל א ג ת ג ל ו ת א י גזים ב מ ע ר ב ‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫פלא‪,‬‬
‫איפוא‬
‫הקומוניסטים‪.‬‬
‫ע״י‬
‫הם דוחים‬
‫ה מ נ צ ח י ם ‪ .‬הם‬
‫משפט‬
‫ראווה‪.‬‬
‫טרבלינקה‪,‬‬
‫כפירה‬
‫אלה‪,‬‬
‫אומרים‬
‫על‬
‫בהצהרותיהם‬
‫המסלפים‬
‫כוונה מיוחדת‬
‫של‬
‫הצלב‬
‫המפלצתיים‪,‬‬
‫א ת משפטי גירגברג‬
‫מבטלים‬
‫העובדה‬
‫את‬
‫שאף‬
‫משפט‬
‫לא‬
‫אחד‬
‫ס ו ב י ב ו ר ובלזץ‪ ,‬ש כ ו ל ם‬
‫שזה‬
‫ל ה ש מ י ד יהודים הן‬
‫שהומצא‬
‫שקר‬
‫ע״י‬
‫בנימוק שאלה משפטים שתוכננו‬
‫אייכמן‪.‬‬
‫חנה ארדנט‬
‫מהנאשמים‬
‫א מ ר ה ש ז ה היה‬
‫אושויץ‪,‬‬
‫במשפטי‬
‫התנהלו בגרמניה‪ ,‬לא הרחיק‬
‫מאידנק‪,‬‬
‫לכת עד כדי‬
‫ב ר צ ח ה ה מ ו נ י א ל א ה כ ח י ש ו א ת ה ש ת ת פ ו ת ם בו‪ ,‬נ ע ל מ ת מ ע י נ י מ ח ב ר י ם‬
‫לגוחיותם‪ .‬כ ל ה ת ע ו ד ו ת ה מ ו כ י ח ו ת א ת ה ה י פ ך ‪ ,‬מ ק ב ל ו ת א ת ה ג ו ש פ נ ק א ש ל‬
‫ת ע ו ד ו ת מזוייפות‪ .‬כ ל ת מ ו נ ו ת ה ז ו ע ה ש צ ו ל מ ו ב מ ח נ ו ת א י נ ן — ל ד ב ר י ה ם — א ל א‬
‫פוטו־מונטג׳ים‪.‬‬
‫ב ה ר ח ב ה ע ל מ ס פ ר היהודים ש ה ו ש מ ד ו ‪ .‬אי א פ ש ר‬
‫הם מתדיינים‬
‫כמובן לגקוב במספר מוגדר‪ .‬ה מ ש פ ר ש ל ש ש ה מיליונים נ ק ב ע במשפט נירנברג‬
‫בדרך ‪ :‬ל ל ‪.‬‬
‫ונתקבל‬
‫במשפט‬
‫אייכמן ה ז מ נ ת י ל ד ו כ ן ה ע ד י ם‬
‫א ת ה ה י ס ט ו ר י ו ן ה נ ו ד ע ‪ ,‬פרופ‪ .‬ס ל ו‬
‫ב ר ו ן מ א ו נ י ב ר ס י ט ת ק ו ל ו מ ב י ד ‪ ,‬בין ה י ת ר ‪ ,‬כ ד י ל ה ו כ י ח ב ש י ט ו ת ש ו נ ו ת א ת מ ס פ ר‬
‫הקרבנות‪.‬‬
‫כאשר‬
‫הוא‬
‫סמך‬
‫על‬
‫ידו‬
‫מספר‬
‫ה כ י נ ו ת י א ת כ ת ב האישום‪,‬‬
‫זה‬
‫נקב‬
‫ואף‬
‫גבוה‬
‫במספר‬
‫אולם‬
‫יותר‪.‬‬
‫נ ז ה ר ת י מ ל ה ת ה י י ב ל מ ס פ ר מ ס ו י ם כדי ש ל א‬
‫א ז ד ק ק להוכיח א ת מ ע ו ר ב ו ת ו ה א י ש י ת ש ל א י י כ מ ן ב ר צ ח כ ל י ה ו ד י ויהודי ב ש ט ח י ם‬
‫ב ש ל ט ו ן הנאצי‪ .‬ה י ת ה זו מ ש י מ ה‬
‫שהיו‬
‫ב ל ת י אפשרית‪ .‬על כן האשמתי אותו‬
‫ע ל ה י ו ת ו ה מ ב צ ע ה ר א ש י ש ל ״ ה פ ת ר ו ן ה ס ו פ י ״ ו ב א ח ר י ו ת ו ה א י ש י ת לרצח מ י ל י ו נ י‬
‫״מגלי‬
‫יהודים‪.‬‬
‫ציטטו‬
‫האמת״‬
‫עובדה‬
‫זאת כהוכחה‬
‫שאף‬
‫התובע‬
‫הראשי‬
‫של‬
‫י ש ר א ל נ מ נ ע מ ל נ ק ו ב ב מ ס פ ר ש ל ששה מ י ל י ו נ י ם ‪.‬‬
‫פ ר ו ט ו ק ו ל וואנזה הוכיח ש ב י ש י ב ת ה צ מ ר ת ש ל מ ז כ י ר י ה מ ד י נ ה ה נ א צ י ם ה ו ח ל ט‬
‫א ח ד ־ ע ש ר מיליון יהודים‪ ,‬א ו ל ם ה מ ס ל פ י ם ט ו ע נ י ם ש ה פ ר ו ט ו ק ו ל מזויף‪.‬‬
‫להשמת‬
‫ה א י ש שגילה א ת ה ת ע ו ד ה והציג א ו ת ב נ י ר ג ב ר ג ב ת ו ר ת ו ב ע כ ל ל י מ ט ע ם ארה׳׳ב‪,‬‬
‫הד״ר‬
‫ע״י‬
‫ת ב ר ט ק מ פ נ ר ‪ ,‬הינו כיום ק ר ב ן ל מ ס ע ש ל ש נ א ה ו ה פ ג נ ו ת שאורגנו נ ג ד ו‬
‫אוכלוסיה מוסתת‬
‫ברובע‬
‫פרנקפורטי נזעם‪,‬‬
‫ב ו ה ו א מ ת ג ו ר ר כיום‬
‫באורח‬
‫ח ל ק י ‪ .‬הרשויות ב ג ר מ נ י ה ש ל א ש ב ע ו נ ח ת מ ה ת פ ת ח ו י ו ת אלו ה ע מ י ד ו כ מ ה מו״ליזם‬
‫לדין‪ .‬עורך ה ר ץ מ נ פ ר ד ר י ד ר נ מ צ א חייב‪,‬‬
‫וסופרים‬
‫המשפט‬
‫או‬
‫של‬
‫דארמשטדט‬
‫באשמת‬
‫הסתת־עם‪.‬‬
‫הליכים‬
‫‪ ,1976‬ע״י ב י ת‬
‫בפברואר‬
‫משפטיים‬
‫אחרים‬
‫נכשלו •‬
‫ה ו ס ת בצנעא‪.‬‬
‫חוברת‬
‫‪,1976‬‬
‫מ ס פ ר ‪ 4‬ש ל ה ר ב ע ו ן ה ג ר מ נ י ה ר צ י נ י ל ה י ם ט ו ת ה ב ת זמננו מ א פ ר י ל‬
‫מ כ י ל ה מ א מ ר ע ל ה ר צ ח ה ה מ ו נ י ש ל יהודים ב ת ג ו ב ה ל ש א ל ו ת ה ר ב ו ת מידי‬
‫הקוראים‬
‫ש ב י ק ש ו ל ד ע ת מ ה היו ה ע ו ב ד ו ת ה א מ י ת י ו ת ש ל ׳השואה‪ .‬כ ל ה ק ת א י ם‬
‫מ צ ט ט י ם א ת ה פ ר ס ו מ י ם ש ה ו ז כ ת לעיל‪ .‬היה‪ ,‬איפוא‪ ,‬ה כ ר ח י ל ר ב ע ו ן ה ח ש ו ב הזה‪,‬‬
‫ל ק ב ו ע מחדש‪ 31 ,‬ש נ ה ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ‪ ,‬ו ל ק ב ו ע ש ה ע ו ב ד ו ת ה ב ס י ס י ו ת הן ע ו ב ד ו ת‬
‫היסטוריות‪.‬‬
‫בין‬
‫סילוף‬
‫חוסיין‬
‫‪18‬‬
‫אולם כ מ ה אנשים ק ו ר א י ם א ת ה ר ב ע ו ן ה ז ה ?‬
‫העובתת‬
‫הנ״ל‬
‫לבין‬
‫התעמולה‬
‫הערבית‪.‬‬
‫ל א ח ת נ ה נתגלה קשר‬
‫בספרו‬
‫ש ל ס ו פ ר ערבי‪,‬‬
‫אחמד‪ ,‬״ פ ל ש ת י נ ה ־— מ ו ל ד ת י ‪ ,‬ה צ י ו נ ו ת — ה א ו י ב ה ע ו ל מ י ש ל ה א ו מ ו ת ״‬
‫‪ti‬‬
‫מצוטטים כמה מהםילופים מאחזי העמים הנוראים ביותר על השואה והם‬
‫מוצעים כנימוק לזיכויה המלא של גרמניה‪.‬‬
‫השאלה העומדת בפנינו היא‪ :‬מה עלינו לעשות? מוסדות יהודיים שונים‬
‫מן הגולה פונים ליד־ ושם לשם קבלת עדות‪ .‬ועד הקהילות של דרום אפריקה‬
‫כתב שחלק מחומר השיטנה ״מופץ בין אנשים בעלי השפעה בעמדות רמות־‬
‫מעלה בדרום אפריקה וכן בצבא ובמשטרה‪.‬״ הם מבקשים עזרה כדי להילחם‬
‫בסילופים אלה‪ .‬כן פנו באותו ענין מוסדות יהודיים אחרים מחו״ל‪ .‬השאלה‬
‫האם וכיצד להילחם בסילופים תועה‪ .‬האם אין מוסיפים ע״י כך פרסום נוסף‬
‫לחומר שאולי טרם הגיע לחוגים מסוימים ?‬
‫אך מגיעה שעה שסבילות נוספת עלולה להיות מסוכנת במקרה שלפנינו‬
‫לא דרוש עימות ישיר עם המסע הניאו־ נאצי‪ .‬בוודאי שלא נזעק ממרומי הגגות‬
‫שאמנם היתד! שואה ושהתעמולה השטנית החדשה היא תוספת ברברית חדשה‬
‫לרצח ההמוני‪ ,‬אם כי כל זה נכון בהחלט‪ .‬ברם‪ ,‬מה שאנו יכולים וחייבים‬
‫לעשות הוא להזכיר לעולם מחדש את העובדות האמיתיות‪ .‬עימות כזה‪ ,‬אם כי‬
‫בלתי ישיר‪ ,‬יתרום להוכחה יעילה של האמת‪ .‬הרשינו לעולם לשכוח את השואה‪.‬‬
‫נוצר חלל‪ .‬החלל נתמלא ע״י הברית השטנית בת הניאו־נאצים ובין קיצונים‬
‫אחרים הטוענת שהשואה לא היתד‪ .‬ולא נבראה‪.‬‬
‫העולם שבזמנו הפקיר אותגו‪ ,‬מוכן גם כעת לעמוד מן הצד‪ .‬הסתדרות המורים‬
‫של ישראל ערכה סקר מוקדם של ספרי למוד על מנת ללמוד מהו המתע הנמסר‬
‫על השואה בבתי הספר הכלליים במערב אירופה‪ .‬התוצאות הן מבהילות‪ .‬בחב‬
‫המקרים אין בהם דבר‪ ,‬באחרים קתב ללא כמם‪ .‬לא יהיה לנו עת משפט‬
‫אייכמן שני שיזכיר לעולם את חובתו להעמיד את תיעתו בהיסטוריה באור‬
‫האמת‪ .‬אנו יכולים להשיג זאת רק באמצעות מאמץ שיטתי מתמיד שתוהל‬
‫לא רק בין יהודים אלא גם בחוגים רחבים של לא יהודים‪ .‬כאשר אני מלווה‬
‫מבקרים חשובים ביד־ושם‪ ,‬אני אומר להם שאת הם יכולים להבין את ישראל‪,‬‬
‫אף לא את המדינתת הנוכחית‪ ,‬מבלי לזכור שהיהודים נושאים בזכחנם את‬
‫השואה ואת עובדת התתנו מופקרים ע״י כל העולם‪ .‬הטרגדיה הלאומית שלנו‬
‫היא חלק ממחזות התוגה של המאה הזאת‪ .‬מבלי להיות מתע לטרגדיה הזאת‪,‬‬
‫אי אפשר להבין נכוגה את ההיסטוריה החדשה‪.‬‬
‫העם היהודי חייב לקבל על עצמו את האתגר הזה‪ .‬עלינו להתקשר עם‬
‫מתיםטרתני חינוך‪ ,‬היסטוריונים ומחברי ספרי לימת ברחבי העולם ולעתדם‬
‫לספר לדור הצעיר מה שקרה באמת‪ .‬על יד־ושם לפרסם חוברות פופולריות‬
‫וחומר אחר שגם הם יספת את האמת‪ .‬בסיכום‪ ,‬יד־ושם צריך לאלץ את העולם‬
‫לעמת מחדש מול האתמול שלו‪.‬‬
‫זוהי בעיה משותפת לכולנו‪ .‬עליגו להטות שכם כדי להרים את המשא‬
‫המוטל עלינו‪ .‬נעשה זאת מתוך רגש עמוק של חובה כלפי אלה שנתנו נפשם‬
‫על קדוש השם בשואה‪ ,‬למען עתיד ילדינו ומתוך אחתות להיסטוריה היהתית‪.‬‬
20,
‫י י ד‬
‫ב ל ' ^‬
‫ה‬
‫ה ת נ ו ע ע‬
‫שמעיה אבני‬
‫״הנוער הציוני״ ברומניה‬
‫יהודי רומניה בין שתי מלחמות העולם‬
‫)‪(1939-1918‬‬
‫א‪ .‬שנאת היהודים‬
‫א ח ד השינויים ה ב ו ל ט י ם א ו ת ו ח ו ל ל ה מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ר א ש ו נ ה ב מ פ ת א י ר ו פ ה ‪,‬‬
‫היה הקמתה של ״רומניה‬
‫הגדולה״‪.‬‬
‫לרומניה‬
‫הישנה— ה ר ג א ט — מדינה‬
‫בעלת‬
‫אוכלוסיה ש ל כ ש ב ע ה מ י ל י ת נפש‪ ,‬סופחו ע ת ה שלושה איזורים גוםפים‪ :‬ב ס ר ב י ה‬
‫) ש ה ש ת י י כ ה ע ד א ז ל ר ו ס י ה ( ‪ ,‬ב ו ק ו ב י נ ה )שהיתר‪ ,‬ח ל ק‬
‫)שהשתייכה‬
‫וטרגםילבניה‬
‫מאוסטריה(‬
‫להונגריה(‪.‬‬
‫השינוי‪ ,‬ש ה י ה ה ח ש ו ב ב י ו ת ר ל ת ו ל ד ו ת י ה ש ל ר ו מ נ י ה ‪,‬‬
‫יצר מציאות חדשה גם‬
‫ב ה ר כ ב ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת ב א ר ץ זו‪ .‬לכ־‪ 230‬א ל ף י ה ת י‬
‫ה ר ג א ט ‪ ,‬נ ו ס פ ו ע ת כ־‪ 537‬א ל ף יהודים‪ ,‬ת ו ש ב י ש ל ו ש ת ה א י ז ו ר י ם הנ״ל‪ ,‬ו ה ש י נ ו י‬
‫שחל היה לא מספרי‬
‫ב ל ב ד א ל א ג ם איכותי‪ .‬ב מ פ ק ד ה א ו כ ל ו ס י ן‬
‫‪ 1920‬ה ת פ ק ד ו כ־‪ 767‬א ל ף‬
‫יהודים‬
‫בקרב‬
‫כללית של‬
‫אוכלוסיה‬
‫שנערך‬
‫בשנת‬
‫כשמונה‬
‫עשר‬
‫מיליון תושבים‪ ) .‬ו ר ו ב ה ח ו ק ר י ם מ ס כ י מ י ם ש ל מ ס פ ר ז ה ד א ת ל ה ו ס י ף ע ו ד ר ב ב ו ת‬
‫שמסיבות שונות ל א התפקדו כיהודים(‪.‬‬
‫אחדות‬
‫ע ד ל מ ל ח מ ת העולם הראשונה התחמקה רומניה בשיטתיות מ ה ע נ ק ת זכויות‬
‫אזרחיות‬
‫סיפוח‬
‫ליהודים‪ ,‬ש ה י ו ב ס ט ט ו ס ש ל ״זרים״‪ .‬ב ל ח ץ‬
‫בנות־הברית‪,‬‬
‫שהיתנו א ת‬
‫השטחים החדשים בהענקת זכמות אזרחיות שוות ל ב ל התושבים‪ ,‬נאלצה‬
‫ר ו מ נ י ה ל ק ב ו ע ב ק ו נ ס ט י ט ו צ י ה שלד‪(1923) ,‬‬
‫שאין ל ה פ ל ו ת ב י ן א ז ר ח ל א ז ר ח ב ג ל ל‬
‫גזעו‪ ,‬מ ו צ א ו א ו ד ת ו ‪ .‬א ל א ש ה ח ו ק ה כ ת ו ב נ ש א ר ע ל ה נ י י ר ב ל ב ד ‪ .‬ב מ צ י א ו ת נ ג ס‬
‫השלטון‬
‫ב ז כ ת ו ת היהודים‬
‫החברתית‬
‫להוראה‬
‫נחסמה‪.‬‬
‫בדרכים‬
‫שונות‪.‬‬
‫התקדמותו של‬
‫היהודי‬
‫בהירארכיה‬
‫י ה ת י ם ל א נתקבלו ל מ נ ג נ ת הבכיר ש ל המדינה‪ ,‬לקצונה או‬
‫בבתי ס פ ר גבוהים והורגשה נטיה מתמדת לפגוע באינטרסים הכלכליים‬
‫ש ל האוכלוסיה היהודית‪.‬‬
‫במדיניות של‬
‫ששרשיהם‬
‫אפליה‬
‫ודיכוי‬
‫כלפי‬
‫היהודים‬
‫חברו‬
‫יחדיו‬
‫מספר‬
‫גורמים‬
‫נ ע ו צ י ם ב א ו ת ה מ ח ל ה ש פ ש ת ה ב א י ר ו פ ה ו ה נ ק ר א ת מ ש ו ם ויה ״ א נ ט י ­‬
‫שמיות״‪,‬׳ כ א ש ר ל מ ע ש ה ה ש ם ה ה ו ל ם א ו ת ה ב י ו ת ר ה ו א ‪ :‬״ ש נ א ת י י ה ו ד י ם ״ ‪ .‬מ ח ל ה‬
‫ז ו היתד‪ ,‬נ פ ו צ ה מ א ו ד ב ר ו מ נ י ה ‪ .‬מ נ ה י ג י ה מ ד י נ ה ל א ה ס ת י ר ו כ ל ל א ת ה ש ק פ ו ת י ה ם‬
‫‪21‬‬
‫השליליות לגבי היהודים‪ .‬אדרבא‪ ,‬ההצהרות המדיניות של רוב מנהיגי רומניה‪,‬‬
‫גם של אלה שעמדו בראש מפלגות ליברליות ודימוקרטיות‪ ,‬כביכול‪ ,‬הכריזו‬
‫שקיימת בעיה יהודית‪ ,‬שרומניה מטופלת בעול כבד של אוכלוסיה יהודית ויש‬
‫לבחון דרכים כיצד להיפטר לפחות מחלק של האוכלוסיה המכבידה הזו‪ .‬כן‬
‫נשמעו דרישות להגבילם בהסתערותם הכלכלית‪ ,‬להוציאם מן הענפים הכלכליים‬
‫עליהם ״השתלטו״‪) .‬איש לא אמר‪ :‬אותם בנו במרץ‪ ,‬בכשרון ובמאמצים ראויים‬
‫לשבח(‪ ,‬כדי לעשות צדק לאלמנט ״המקומי״ )לעומת היהודי ״הזר״(‪ ,‬הנדחק‬
‫הצדה‪ ,‬כאשר רק ״זרים״ נהנים ממשמני ארצו‪.‬‬
‫מלבד המפלגות שהביעו עמדה ״מתונה׳ זו‪ ,‬קמו תנועות‪ ,‬ארגונים ומפלגות‬
‫שיצרו אקלים מעיק לחייו של היהודי‪ ,‬שגעשו קשים מיום ליום היו אלה ארגונים‬
‫ומפלגות שכל קיומם התבסס על השנאה ליהודים‪ .‬מצעם המדיגי הסתכם בנוסחה‬
‫״כיצד לסלק את היהודים מרקמת החייב החברתיים והכלכליים של רומניה‪,‬‬
‫כמרפא לכל חחלואי המדינה והעם הרומני״‪ .‬למען הדיוק יצויין‪ ,‬שהמדובר לא‬
‫במפלגות שעמדו בראש השלטון‪ ,‬שבעית היהודים היתה אחד הסעיפים במצעיהן‪,‬‬
‫ובקטגוריה זו גיתן לכלול כמעט כל המפלגות )מלבד הסוציאליסטית והקומו­‬
‫ניסטית שנמצאו מחוץ לחוק ורוב חבריהם הפעילים היו יהודים(‪ ,‬אלא בארגונים‬
‫ומפלגות חוליגניוח‪ ,‬שדגלו באמצעים אלימים ולא בחלו ברצח כאמצעי לקדום‬
‫עניניהם‪ .‬ארגוגים ומפלגות אלה היוו גורם מתסיס ומסית לשנאת יהודים פרועה‪.‬‬
‫באוירה כזו התנהלו חיי היומיום של האוכלוםיה היהודית ברומניה‪ .‬אוכלוסיה‬
‫זו ידעה‪ ,‬אפוא‪ ,‬דכוי‪ ,‬אפליה‪ ,‬זלזול‪ ,‬לעג‪ ,‬מצוקה ונגיםה מתמדת בזכויותיה‪.‬‬
‫משנה לשנה התברר יותר ויותר שאין עתיד לקיום היהודי ברומניה‪ .‬שתדלגיה‬
‫הנבונים של היהודים‪ ,‬למודי הנסיון‪ ,‬השתעשעו בתקווה שהענינים יסתדרו‬
‫ושייצאו מאפלה לאור‪ .‬יש לשער שבעצמם פקפקו בנכונות השערתם‪ ,‬אם לדון‬
‫לפי רוח המאמרים שהתפרסמו בחתימותיהם‪ ,‬אבל הם ידעו כי אין בידם ברירות‬
‫רבות וע״כ ניסו לשכנע את דעת הקהל הרומנית בכנותם ובכוונותיהם הטובות‬
‫של היהודים וברצונם לתרום לשגשוג המדינה בה הם חיים ואשר למענה נלחמו‪.‬‬
‫כמו כן ניסו‪ ,‬כמובן‪ ,‬להכחיש את עלילותיהם של שונאי ישראל‪ .‬כתור סתירה‬
‫זו‪ ,‬המעמיקה והולכת‪ ,‬כין זכויות אזרח מלאות‪ ,‬שהוענקו ליהודים למראית עין‬
‫כלכד ומחופר כדירה‪ ,‬כאחד מתנאי הפכם השלום‪ ,‬ובין הנגיסה המתמדת כזכויות‬
‫אלה‪ ,‬במציאות זו גדל הדור היהודי החדש‪ ,‬זה שנולד מיד לאחר תופ המלחמה‪.‬‬
‫הם גדלו והתבגרו בתנאים קשים ביותר‪ :‬בבית ספרם נתקלו באפליה‪ ,‬בבוז‬
‫ובשנאה שהופצה לא פעם‪ ,‬ע״י מוריהם‪ .‬הנערים היהודים ספגו מכות הן בבית‬
‫הספר והן בשכונה—אם זו לא היתד‪ ,‬שכונה יהודית טהורה — מידי עמיתיהם‬
‫הנוצרים‪ ,‬חברי ״משמר הברזל״‪ .‬שערי האוניברסיטאות נשארו לא פעם נעולים‬
‫בפניהם‪ ,‬בפרט אם לאבא לא היו הכסף והקשרים הדרושים‪ .‬גם שער שוק‬
‫העבודה נפתח לפניהם בקושי‪ .‬על הנוער הזה מוטל היה לכחור כין הרכנת‬
‫הראש וקבלת הדין ילבין הנפיון למצוא מוצא שיזקוף את קומתו והוא הסיק‪,‬‬
‫אמנם‪ ,‬את מסקנותיו‪ ,‬אם כי לא תמיד היו אלה מסקנות אחידות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הלכי רוח בקרב הציבור היהודי‬
‫שתי‪,‬הברירות שעמדו בפני הנוער היהודי‪ :‬להסתגל למציאות הקיימת או‬
‫לפרוץ לעצמו דרך חדשה‪ ,‬לא היו קלות כלל ועיקר‪ .‬נראה‪ ,‬אפוא‪ ,‬מה הציעו לו‬
‫מורי ח ד ו ומנהיגיו המסורתיים‪ .‬סכיממית— בלי ספק בהשפעת הדוגמה הכללית‬
‫‪22‬‬
‫של היהודי המודרני בעולם — מדברים על מתבוללים ועל יהודים לאומיים‪ ,‬אולם‬
‫כאשר מדובר ברומניה‪ ,‬הרי שכאן לא היו העמדות ברורות די צרכן‪ .‬מי היו‬
‫המתבוללים ומה היתה דמותם? בספרו ״רומניה״ מספר המסאי שלמה ביקל על‬
‫התמיהה שתמה בהגיעו‪ ,‬כחייל טירון‪ ,‬לסיגט וראה ילדים בעלי פיאות מסולסלות‪,‬‬
‫הולכים בשבת לבית הכנסת עם הוריהם‪ ,‬החובשים ״שטריימל״ ולובשים מעיל‬
‫משי שחור כלבוש החסידים‪ ,‬ומדברים ביניהם‪ ...‬הונגרית‪ .‬האם כל אלה יחד —‬
‫הם סימני התבוללות? או מה דינם של בחורי ישיבה המתפללים שלוש פעמים‬
‫ביום ו״תחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים״ והם דוברי הוגגרית ומתנגדים‬
‫קיצונים לציונות? ולעומתם יהודים יוצאי הרגאט‪ ,‬שתורת ישראל ותרבותו זרה‬
‫להם‪ ,‬ואולי אף אינם מכירים צורת אלף‪ ,‬לכאורה מתבוללים שהסתגלו לסביבתם‬
‫והם ציונים בלב ונפש‪ ,‬ומוכנים להיאבק על כבוד ישראל בגויים?‬
‫הטמיעה בקרב יהודי רומניה‪ ,‬וביחוד בקרב יהודי הרגאט — טוען י‪ .‬ברקוביץ׳‬
‫בספרו ״פרקי רומניה״— יותר משחיתה בה התכחשות ליהדות‪ ,‬היתה בה רצון‬
‫לפרוק את המעמסה המכבידה של היהודיות היהודית‪ ,‬ולטעון— בשם ערכים‬
‫הומניים כלליים — לחיים רחבים יותר‪ ,‬להשקפות־עולם אחרות״‪ .‬מכאן גם‬
‫הבריחה לא מבית הכנסת לכנסיה‪ ,‬כי אם מבית הכנסת לעולם ששוב אין בו‬
‫הבדלים צרים‪ ,‬אלא עולם שבו הכל — על מוצאם השונה— חוסים תחת שמי‬
‫ההומניות הצרופה והקידמה‪ .‬״יותר מכל הופיעה ההתבוללות בחוגי אינטלקטו­‬
‫אלים ופלורטרים‪ ,‬בין סטודנטים ופועלים‪ ,‬גם כאשר מוצאם היה מבית יהודי‬
‫דתי‪ ,‬שומר מסורת״‪ .‬הם נמשכו— במידה והיו מתבוללים‪ ,‬כי היו ביניהם רבים‬
‫מאוד בעלי הכרה לאומית‪ ,‬כפי שנראה להלן— אחרי הסוציאליזם או הקומוניזם‪,‬‬
‫נוסח חדש של התבוללות בתקופתנו‪ .‬בדרך זו קיוו להשתתף בעשיה הכללית‬
‫ולא להידחק אל הפינה היהודית הבלתי מקובלת‪ .‬עז היה רצונם להימצא בשטח‬
‫נייטראלי‪ ,‬שאין שם חשיבות לזהות לאומית — וממילא אין גם חשיבות לזהותך‬
‫היהודית מפתיע מאוד‪ ,‬עד כמה ניסו‪ ,‬למשל‪ ,‬סופרים להיגאל מיהדותם‪ ,‬להופיע‬
‫ברומנים‪ ,‬תלושים ממקור מחצבתם‪ ,‬למרות שהמבקרים הרומנים יסרום על כך‪,‬‬
‫בהזכירם להם חדשים לבקרים‪ ,‬שאין הם יכולים לצאת מעורם היהודי‪ .‬מכיוון‬
‫שנדחו על ידי הרומנים שלא ששו לקבלם כשייכים ליצירה הרומנית‪ ,‬חיפשו‬
‫דרכים להרוס את הקיר החוצץ בינם ובין הלאום הרומני‪ ,‬חלמו על עולם חדש‬
‫שבו ייעלמו הבדלי לאום‪ ,‬כדבר שאבד עליו הכלח‪ ,‬ואז יוכלו אף הם להסתדר‬
‫בשורות חלוצי הרוח של העולם החדש‪.‬‬
‫ההליך זה החל מתפתח בשנות העשרים ואת תוצאותיו הסופיות ראינו בעיקר‬
‫לאחר מבן‪ ,‬כאשר ההזדמנות עליה חלמו נתגשמה לפתע פתאום‪ .‬עם כינון‬
‫המשטר החש‪ ,‬על בסיס סוציאליסטי‪ ,‬נדמה היה לחסידי ההתבוללות מן הסוג‬
‫הזה‪ ,‬שכל השערים פתוחים עתה לפניהם לרווחה ובו הם יוכלו לצעוד בלי כל‬
‫הסתיגות או התחשבות באינטרסים של המוני העם אליו השתיכו‪ .‬למעשה הם‬
‫לא התכחשו לעמם‪ ,‬הם רק טענו שהעם היהודי מהווה פרס בלתי רלבנסי‪ ,‬שריד‬
‫העבר וכי צר להם שעדיין נמצאים אנשים נבערים מדעת המעוגנים במציאות‬
‫של ״יום האתמול״‪ ,‬שחלף‪ .‬המשטר החדש לא התקשה למצוא בקרב המשכילים‬
‫היהודים את עושי דבריו הנאמנים! אך בסופו של דבר זכו יהודים אלה לאכזבות‬
‫קשות י ורק אז הם ניסו ללכת בעקבותיו של הנוער הציוני‪ ,‬אולם תה אירע‬
‫באיחור של‪...‬כחצי יובל שנים‪ .‬כאמור‪ ,‬לא ניטשו בין נושאי רעית ההתבוללות‬
‫"ומתנגדיהם מאבקים אתיאולוגיים על רקע דת ורוח; אף פעם לא התנהלה מלחמה‬
‫על מחיקת ״לשנה הבאה בירושלים״ מסתור התפילה‪ ,‬כפיי שהתרחשו הדברים‬
‫‪гз‬‬
‫ב ת ה ל י ך ה ה ת ב ו ל ל ו ת ה ק ל א ס י ב א י ר ו פ ה ‪ .‬כ א ן ה ס י ד ו ר ל א שימש א ו ב י י ק ט לויכוחים‪,‬‬
‫ה ו א פ ש ו ט נ ע ל ם מחיי היומיום ש ל ה י ה ו ד י ה מ ת ב ו ל ל ב ר ג א ט — ו ב מ י ד ה מ ס ו י י מ ת‬
‫באיזורים‬
‫גם‬
‫אחרים‪.‬‬
‫נזקקו לו‬
‫וכאשר כ ב ר‬
‫ל״מזכיר‬
‫ב״ימים‬
‫נשמות״ או‬
‫הנוראים״‪ ,‬ל א ה ע ל ה איש ע ל ד ע ת ו ל ש נ ו ת מגירסאותיו המקובלות‪.‬‬
‫ב ו י כ ו ח י ם ב י ן יהודים ל א ו מ י י ם ו מ ת ב ו ל ל י ם ‪ ,‬ש ל ח ו א‪ .‬ל‪ .‬זיפו‪ ,‬״ ש ה י ה ב ר ו מ נ י ה‬
‫מעין‬
‫אידיאולוג ש ל‬
‫האינטגרלית‬
‫הלאומיות‬
‫להשלסת‬
‫וחתר‬
‫הלאומי‬
‫העקרון‬
‫ב כ ל ת ח ו מ י החיים״ ו א ח ר י ם ‪ ,‬א ת ח י צ י ה ם ב ע ו ״ ד וו‪ .‬פ י ל ד ר מ ן )‪ ,(1963—1882‬י ו ״ ר‬
‫יהודי ר ו מ נ י ה‬
‫אירמן‬
‫א ד ר ב א ‪ ,‬היד‪.‬‬
‫)״אוניאוניה״(‪ .‬ל מ ע ש ה ל א היה פילדרמן מ ת ב ו ל ל ממש‪.‬‬
‫יהודי ט ו ב ‪ ,‬ב ע ל ל ב ח ם‬
‫ורגיש‪,‬‬
‫הנאמן‬
‫לציבור‬
‫עמד‪.‬‬
‫שבראשו‬
‫ה ו א נ ל ח ם ל ה ש ג ת ש י פ ו ר י ם ל ע מ ו ‪ ,‬א ל א ש ה ו א ה ס ת כ ל ע ל הקיום ה י ה ו ד י ב ע י נ י‬
‫ה פ ר ק ל י ט ‪ ,‬ה מ כ י ר ה י ט ב א ת ת ו כ ן ה ת י ק ש ג ו ר ל ו ה ו פ ק ד בידו ו כ ל מ ע י י נ י ו מ כ ו ו נ י ם‬
‫במשפט ולא‬
‫לזכות‬
‫ייאמר ומה ל א‬
‫חשוב מה‬
‫ייאמר‬
‫בכתב‬
‫ה ס ג י ג ו ר י ה ‪ .‬זיסו‬
‫ל ע ו מ ת ו ה י ה א י ד י א ו ל ו ג ה נ א ב ק ל מ ע ן ע מ ד ה ע ק ר ו נ י ת ולמען כ ב ו ך ע מ ו ‪ .‬א ך מן‬
‫ה ר א ו י ל ה ו ס י ף כ י בחיי יומיום — ל א ה י ה כ ל ה ב ד ל ב י ג י ה ם ‪ :‬ג ם זיסו כ פ י ל ד ר מ ן‬
‫ל נ ה ל ב ר ו מ נ י ה א ת ע ס ק י ו ה ע נ פ י ם ו ל א ה ע ת י ק ם לא״י‪.‬‬
‫המשיך‬
‫ה מ מ ם ת מ ך ב פ י ל ד ר מ ן ‪ .‬ה י ה ו ד י ה ב ו ר ג נ י ‪ ,‬ב ע ל העסקים‪ ,‬ר צ ה ב ש ק ט ‪.‬‬
‫הרוב‬
‫ש י נ י ח ו ל ו ל ט פ ל ב ע ס ק י ו ‪ ,‬ל נ ה ל א ת ע נ י נ י ו ב ת נ א י ם טובים כ כ ל ה א פ ש ר ‪.‬‬
‫הוא‬
‫ח ת ר ל ה ש י ג ח י נ ו ך א ו נ י ב ר ס י ט א י ל י ל ד י ו — ח י נ ו ך שהוא עצמו ל א ז כ ה ב ו ב ד ר ך‬
‫כ ל ל ‪ ,‬ו כ ל ל ל א ח ש ו ב ה י ה מ ה י ל מ ד ה ב ן ו כ י צ ד י ל מ ד ו אותו‪ ,‬ו א ם י י ש מ ר ב כ ך‬
‫ה כ ב ו ד היהודי‪ ,‬ה ע י ק ר — ה ת ו צ א ה ה ס ו פ י ת ‪ .‬ה ה ת ב ו ל ל ו ת היתה מעין ה נ מ כ ת הטון‪.‬‬
‫היתד‪ .‬ל א‬
‫הכוונה‬
‫להופיע‬
‫כיהודי‬
‫המתעקש ע ל שלו‬
‫למען‬
‫ונאבק‬
‫אידיאלים‬
‫י ה ו ד י י ם ה מ ר ג י ז י ם א ת ב נ י ה א ר ץ ‪ .‬״איגוד‪ .‬י ה ו ד י רומניה״‪ ,‬ש פ י ל ד ר מ ן ע מ ד ב ר א ש ו‬
‫ודרכו גם‬
‫המקום״‬
‫בראש‬
‫פדרציה‬
‫ה ק ה י ל ו ת ‪ ,‬היד•‬
‫המשכו של‬
‫״איגוד‬
‫היהודים‬
‫ילידי‬
‫ש ה ו ק ם ע ו ד ל פ נ י מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ‪ .‬כ ד י ל ה י א ב ק ל ז כ ו י ו ת יהודים ט ו ב י ם‬
‫״ילידי‬
‫ש מ ק ר ו ב ב א ו ! איגוד זה ל א התכחש ליהדות‪.‬‬
‫המקום״ ו ל א למען א ל ה‬
‫א נ י משער שחבריו ערכו ״סדר פסח״ בבתיהם ואמרו ״לשנה הבאה בירושלים״‪.‬‬
‫אולי א ף תרמו ל ק ר נ ו ת הלאומיות‪ .‬א ב ל הענינים האלה ל א נראו ל ה ם חשובים‪.‬‬
‫מ ה ש ח ש ו ב ה י ה ‪ ,‬ה ו א ה ק י ו ם ב ת נ א י ם ה נ י ת נ י ם ‪ .‬פ י ל ד ר מ ן ל א ה י ה א נ ט י ציוני‪,‬‬
‫וודאי ל א 'אנטי ד ת י ‪ ,‬ה ו א ר ק‬
‫ויצעק‬
‫ה ת נ ג ד ל כ ך ש צ י ב ו ר היהודים י ז ד ה ה ב פ ה מ ל א‬
‫ב ר א ש ח ו צ ו ת ‪ :‬״יהודי אנוכי״‪ ,‬מ ש ו ם‬
‫לעורר‬
‫שדים‬
‫נרדמים‪ ,‬כ י ‪ .‬ז ה ר ק‬
‫פילדרמן‬
‫התנגד‪ ,‬למשל‪ ,‬ב כ ל‬
‫ברשימה‬
‫לאומית עצמאית! הוא‬
‫ש פ ש ו ט אין צ ו ר ך ב כ ך ו ל א כ ד א י‬
‫יגביר א ת‬
‫האנטישמיות‬
‫נגדה ה ם‬
‫מ א ו ד ו ל כ ד ש ה י ה ו ד י ם יופיעו ב ב ח י ר ו ת‬
‫נלחם נגד‬
‫נאבקו‪.‬‬
‫לפרלמנט‬
‫ה מ פ ל ג ה ה ל א ו מ י ת היהודית‪,‬‬
‫שזיםו‬
‫ה י ה א ח ד מ ר א ש י ה ו ע ל כ ך ז כ ה ל ק י ת ו ן ש ל ר ו ת ח י ן מ א ת זיסו‪ ,‬ה פ ו ל מ ו ס ן ה ש נ ו ן ‪.‬‬
‫פ י ל ד ר מ ן ר א ה ח ש י ב ו ת ב ה י מ צ א ו ת ם ש ל צ י ר י ם יהודים ב פ ר ל מ נ ט ‪ ,‬א ב ל ג ר ם ש א ל ה‬
‫צריכים לבוא מ ק ר ב ה מ ס ג ר ו ת הפוליטיות הרומניות‪ .‬הוא ר צ ה לשכנע א ת החוגים‬
‫בשגשוגה‬
‫השליטים‬
‫ברומניה‪,‬‬
‫שהיהודים‬
‫פחות מן‬
‫הרומנים‬
‫עצמם ורואים בה א ת‬
‫רוצים‬
‫ובהתפתחותה של רומניה‪ ,‬ל א‬
‫מ ו ל ד ת ם ! הוא היה‬
‫משוכנע‬
‫שככל‬
‫שייטיבו הרומנים להבין זאת‪ ,‬כ ן יוטב לשני הצדדים‪.‬‬
‫אולם‬
‫ה נ ו ע ד היהודי‪ ,‬ז ה‬
‫שגדל‬
‫ל א ח ר ש נ ת ‪ ,1918‬ל א י כ ו ל ה י ה‬
‫להסתפק‬
‫ב ה ד ג ש ת ה ש ת י י כ ו ת ו ה י ה ו ד י ת ב ל ב ד ו א ף ל א ב ה פ ג נ ת גאווה עצמית‪ ,‬א ם ז ו גאווד‪.‬‬
‫לאומית או‬
‫להתפשר!‬
‫‪24‬‬
‫גאווה‬
‫אנושית ש ל א ד ם‬
‫הנאבק ע ל‬
‫שוויון‬
‫זכויות‬
‫ואינו‬
‫מוכן‬
‫ו א ם ־ א צ ל ה ד ו ד ה ק ש י ש נ י ס ש ט ש ו ל א פ ע ם ה ה ב ד ל י ם היסודיים ש ב י ן‬
‫התבוללות ויהדות לאומית‪ ,‬הרי שהדור החדש חש היטב בהבדלים אלה‪ .‬הוא‬
‫הבין שמדובר כאן בשתי גירסות רעיוניות‪ ,‬בשתי השקפות־עולם‪ ,‬ששוב לא‬
‫יוכלו לדור בכפיפה אחת ועל כל אדם לבחור באופן ברור באחת מהן‪ .‬חלק מן‬
‫הנוער הזה הטיל עצמו בכל נפשו למאבק לשינוי פני החברה הרומנית ואילו‬
‫האחר החליט לשנות את גורלו על ידי השתרשותו בארץ ישראל‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫חיי‬
‫חברה‬
‫ותרבות‬
‫תוססים‬
‫למרות המצב הכלכלי הקשה שהיה המור מאוד באיזורים מסויימים ולמרות‬
‫פעילות אנטישמית חזקה בעלת אופי אלים‪ ,‬לא נסוגו היהודים מן הזירה‪ .‬הם‬
‫נאבקו ועמדו בכל האתגרים‪ .‬בכל איזורי רומניה התנהלו חיים יהודיים מגוונים‬
‫ותוססים‪ .‬כך למגמה‪ ,‬היו ״חצרות״ של אדמו״רים‪ ,‬שבהן היו מתכנסים בחגים‬
‫אלפי יהודים ועשרות ישיבות עם אלפי אברכים לומדי תורה )בעיקר בטרנסיל­‬
‫בניה‪ ,‬אבל גם בבוקובינה ובבסרביד‪ (.‬ואילו באיזורים שבהם לא היתד‪ .‬הערכה‬
‫רבה לגבי המסורת הדתית‪ ,‬בא המומנט היהודי לידי ביטוי בולט בצורות אחרות‬
‫השנאה לא הצליחה לשתק לא את כח היצירה היהודית‪ ,‬לא את חדוות החיים ולא‬
‫את הרצון העז להיאבק בעח ובתושיה‪ ,‬ולהמשיך‪ .‬חיי התרבות של יהודי רומניה‬
‫הצטיינו ברבגוניות‪ .‬הופיעו עתונים‪ ,‬כתבי עת וספרים ברומנית‪ ,‬ביידיש‪,‬‬
‫בהונגרית‪ ,‬בגרמנית ואפילו בעברית )ואיני מתייחם לעתונוה הרומנית שנכתבה‬
‫בימים יהודיות(‪ .‬ובהם קשת רחבה של דעות‪ ,‬שאיפות וגישות‪ .‬פעלו תיאטרונים‬
‫ולהקות בידור ביימש וברומניה‪ ,‬היה תיאטרון עממי עסיסי ותיאטרון לאניני‬
‫הטעם כמו זה של המשורר והבמאי יעקב שטרנברג )ושוב אינני מתייחס ליהודים‬
‫ששיחקו‪ ,‬ביימו או כתבו בשביל תיאטרונים רומנים(‪ .‬סופרים ומשוררים כתבו‬
‫ופירסמו רומנים‪ ,‬סיפורים ושירה! הופיעו משליו המצויינים של אליעזר‬
‫שטיינבארג‪ ,‬שיריו של איציק מגגר‪ ,‬יעקב פרידמן‪ ,‬יעקב גרופר ורבים אחרים!‬
‫נגנים וכלי־זמר ביצעו מוסיקה יהודית טובה‪ .‬חיי היהודיים הוצגו בספריהם של‬
‫סופרי המר על היופי והכיעור שבהם והיו סופרים בני הרגאט שכתבו ברומנית‪,‬‬
‫כמו למשל י‪ .‬פלץ‪ ,‬מעין מנדלי מוכר ספרים של השכונות היהודיות בבוקרשט‪,‬‬
‫ויקאדשס ודודשמ‪ ,‬שכונות שעליהם מעיד שלמה ביקל ״שגם אם חםר בהן הווי‬
‫דתי‪ ,‬הרי שבמםבאותיהן‪ ,‬במאכליהן היהודיים‪ ,‬בבתי התה שלהן ובגני הקת‪,‬‬
‫שררה אוירה יהודית מאוד״‪ .‬והיו המון סופרים של יהודי הרגאמ‪ ,‬וכן סופרים‬
‫בני בסרביה‪ ,‬בוקובינה וםרנסילבניה‪.‬‬
‫והיו קורסים ללימוד עברית וחוגים לתרבות עברית ויידיש! והיו ארגונים‬
‫ציונים מכל גווני הקשת שניהלו ויכוח מתמיד בינם לבין עצמם ובינם לבין‬
‫יריביהם! והיו מועמני נוער וקיבוצי הכשרה שהיוו מרכזי חברה ותרבות‬
‫פעילים לממ! נערכו מפגשים‪ ,‬כינוסים‪ ,‬סמינרים ומחנות נוער! שליחים באו‬
‫מארץ ישראל וצעירים עלו ארצה‪ .‬בעתונות התקופה הופיעו כתבות על השמחה‬
‫הכללית‪ ,‬ההמונית‪ ,‬בה ליוו ההמונים כל עליה ארצה‪ ,‬גם כאשר היה מדובר‬
‫ביהודי פולין שעברו דרך רומניה לנמל קונםמנצה‪ .‬היתה קיימת תנועה לאומית‬
‫יהודית ערה שרישומה ניכר היה בכל עיר ועיירה )וגם תנועה בונדאית וסתם‬
‫יהודים‪ ,‬בלי צבע מיוחד‪ ,‬חובבי תרבות(‪ .‬בכל אשר נמצאו יהודים‪ ,‬התנהלה‬
‫פעילות ערה‪ ,‬ארגונית‪ ,‬חברתית ותרבותית‪ .‬נערכו סימפתיוניב — יותר נכון —‬
‫״משפטים״‪) ,‬ברוח הזמן( על נושא מסויים‪ .‬כאשר בית מ ן ציבורי היה דן בבעיה‬
‫מםויימת‪ ,‬למשל‪ ,‬אם צדק יוספום פלביוס כשעדק אל אויבי ישראל הרומאים‬
‫והודות לכך נתאפשר לו להשאיר לדורות הבאים את תיאור האפוס של מלחמת‬
‫‪25‬‬
‫ה י ה ו ד י ם ‪ ,‬א ו מ ש פ ט ע ל מ ת א ב ד י מצדה‪ ,‬ה א ם צ ד ק ו ? ע ל ה ה ב ל ג ה ‪ ,‬ע ל ש פ י נ ו ז ה ‪,‬‬
‫מ ח ז ה ו ״מנשה״ ש ל ר ו נ ט י ר ו מ ן‬
‫ע ל אוריאל ד׳אקוסטה‪ ,‬ע ל‬
‫המציג את‬
‫)מחזה‬
‫בעית ההתבוללות‪ .‬מנשה ה ס ב המסורתי‪ ,‬מ ת מצער כאשר נכדתו היפה מ ת ח ת נ ת‬
‫ע ם ש ו פ ט צעיר‪ ,‬ל א יהודי( ו ע ל ס ו פ ר י ם ו ס פ ר י ם א ח ר י ם ש ע ו ר ר ו ב ש ע ת ם ו י כ ו ח י ם ‪.‬‬
‫כאלה התקיימו ב כ ל הרמות החל מרמת‬
‫ויכוחים‬
‫לויכוחים‬
‫עסקים‬
‫באולמי‬
‫ה ״ ק ך של תנועת הנוער ועד‬
‫צ י ב ו ר ב י ן א י ש י ם כ מ ו א‪.‬ל‪ .‬זיסו‪ ,‬שהיה ס ו פ ר ‪ ,‬ע ת ו נ א י ו א י ש‬
‫ע ש י ר )‪ ,(1956—1889‬יו״ר‬
‫ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ונציג ה ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת‬
‫ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ו מ י ד ל א ח ר י ה א ס י ר ציון ובין ה פ ר ו פ ס ו ר ל ת י א ו ל ו ג י ה ו פ י ל ו ס ו פ י ה‬
‫׳נאה יונםקו‪ ,‬א י ד י א ו ל ו ג ה ת נ ו ע ה ה א נ ט י ש מ י ת ) ג ם זה ה י ה א ח ד מ ס י מ נ י ה ת ק ו פ ה ‪:‬‬
‫טובים‬
‫יחסים‬
‫׳‪,.‬גוי״‬
‫בצמרת‬
‫היהודי ש ל ו ‪.‬‬
‫המימרה‬
‫יהודי‬
‫מ ל א ‪ ,‬ב כ ל א י ז ו ר ואיזור‪,‬‬
‫ה נ פ ו צ ה ק ב ע ה ‪ :‬ל כ ל יהודי ה״גוי״ ש ל ו‬
‫ולכל‬
‫עצמם‬
‫בטוי‬
‫רומניה‬
‫בדרכם‬
‫ה פ ג י נ ו א ת קיומם ו ב י ט א ו א ת‬
‫המיוחדת‪ .‬א ם ז ה ה י ה ב י ט ו י ד ת י ש ל‬
‫ההווי‬
‫החסידי‪ ,‬א ם ז ה ה י ה ביידיש‪ ,‬ב כ ת י ב ה ‪ ,‬ב ה ר צ א ו ת ‪ ,‬ב ה ק ר א ת ש י ר י ם ו ב פ ג י ש ו ת ע ם‬
‫מ ש ו ר ר י ם ו ס ו פ ר י ם ‪ ,‬ב ה צ ג ו ת ת י א ט ר ו ן ש ל בעלי מ ק צ ו ע ו ה ן ש ל ב נ י ג ו ע ר ח ו ב ב י ם‬
‫ו א ם ב פ ע י ל ו ת ה מ י ו ח ד ת ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת הציוגית ע ל כ ל גילוייה‪.‬‬
‫התנועה הלאומית והציונית‬
‫א‪.‬‬
‫ה מ א ב ק על נפש‬
‫ליהודי‬
‫היהודי‬
‫ר ו מ נ י ה מ ס ו ר ת א ר ו כ ה ש ל ח י ב ת ציון ו ש ל ע ל י ה לא״י‪ .‬ע ו ד ב ש נ ת‬
‫׳‪ 1873‬ה ת א ר ג נ ה ב ע י י ר ה נ י ק ו ר ש ט ק ב ו צ ה ב ת מ א ה מ ש פ ח ו ת ש ג מ ר ה א ו מ ר ל ע ל ו ת‬
‫קבוצה דומה‬
‫לא״י‪.‬‬
‫׳משפחות‬
‫ישוב‬
‫התארגנה‬
‫ב מ ו ע ד י ו ת ר מ א ו ח ר ג ם בטקוץ׳ ו א ל י ה‬
‫הצטרפו‬
‫מ ע ר י ם ש ו נ ו ת ‪ .‬ב־‪ 1875‬י י ס ד ו יהודי העייר מ ו י נ ש ט א ת ״ ה א ג ו ד ה ל מ ע ן‬
‫א״י״ ו מ ש ל ח ת מ ט ע מ ה ‪,‬‬
‫ב ר א ש ו ת מ ש ה ד ו ד שו״ב‪ ,‬נ ש ל ח ה‬
‫ארצה לחקור‬
‫א ת א פ ש ר ו י ו ת ה ה ת י ש ב ו ת ב מ ק ו ם ‪ .‬ס י פ ו ר החלוצים ה ר א ש ו נ י ם ה ל ל ו ידוע‪ .‬״ מ ש ה‬
‫' מ ד ש ו ״ ב ״ כ ך נ ק ר א כ י ו ם ה ר ח ו ב ה ר א ש י ב ר א ש פינה‪ .‬ב מ ו ש ב ה ז ו ו ב ז כ ר ו ן י ע ק ב‬
‫לעצמם‬
‫הקימו‬
‫עולים‬
‫חובבי‬
‫מרומניה‬
‫מלחמות‬
‫ציון‬
‫בהקמת‬
‫מרומניה‬
‫מטולה‪,‬‬
‫״ראש־פינה״‬
‫ראשון‬
‫לציון‬
‫בארץ‬
‫ושאר‬
‫ישראל‪ .‬כ ן‬
‫השתתפו‬
‫המושבות‪ .‬ג ם בין‬
‫שתי‬
‫העולם נמשכה העליה ל ל א הפוגה ועם תום מלחמת העולם השניה ע ל ו‬
‫י ה ו מ ר ו מ נ י ה ש נ ו ת ר ו ל פ ל י ט ה א ח ר י השואה‪.‬‬
‫מרבית‬
‫ח י ב ת ציון ה י ת ה ו נ ש א ר ה ת נ ו ע ה ב ע ל ת ש ר ש י ם ע מ ו ק י ם ב ק ר ב י ה ו ד י ה ר ג א ט‬
‫משנאת שכניהם‬
‫שסבלו‬
‫״הצביעו‬
‫ו ח ש ו ב צ ו ר ך למצוא ל ע צ מ ם א ר ץ מ ק ל ט ‪.‬‬
‫יהודים אלה‬
‫ברגליהם״ מ מ ש — כביטויו המיצלח של אליעזר פ ר נ ק ל — ע ל ר צ ו נ ם‬
‫ל ע ז ו ב א ת ר ו מ נ י ה ל א ר ץ ח ד ש ה ‪ .‬ב ש נ ת ‪ 1900‬ק מ ה ת נ ו ע ה ב ש ם ״ ה ה ג י ר ה ב ר ג ל ״‬
‫כאשר‬
‫קבוצות‬
‫המוניות ש ל‬
‫ב ר ג ל עדי ל ה מ ב ו ר ג‬
‫עזבו א ת רומניה‬
‫ומשם‬
‫התנאים‬
‫היגרו לאמריקה ולארצות אירופה‬
‫ב ש נ ת ‪1900‬‬
‫יאלף בין ‪.1907—1901‬‬
‫הקשים‬
‫ח ו ש ב י ם יהודים‪ ,‬ח ס ר י א מ צ ע י ם ‪ ,‬ע ז ב ו א ת ר ו מ נ י ה‬
‫בשטח‬
‫בזרם‬
‫שונות' בדרך‬
‫זו‬
‫ל מ ע ל ה משנים ע ש ר א ל ף יהודים 'ועוד כ ח מ ש י ם‬
‫האדיר ש ל ההגירה ההמונית‬
‫ומאפשרויות‬
‫ההגירה‬
‫שבאה‬
‫כ ת ו צ א ה מן‬
‫לארה״ב ולארצות אירופה‪,‬‬
‫פיכה‬
‫־בהתמדה ג ם ז ר ם ח ל ש י ו ת ר — כ פ י ש ז ה ק ר ה ב כ ל ה ע ו ל ם ה י ה ו ד י — ש ל ע ו ל י ם‬
‫ה ר ו צ י ם ל א ר ק ל ה ע ב י ר א ת ב ע י ת ק י ו מ ם הפיסי ל נ ק ו ד ה ג י א ו ג ר פ י ת ח ד ש ה ‪ ,‬א ל א‬
‫מתכוונים ל פ ת ו ר ב י ס ו מ ו ת א ת ק י ו מ ם ה ר ו ח נ י כיהודים‪ .‬ב ע י ר פ ו ק ש ן — ה ק ר ו ב ה‬‫־לגבול ־שבין ש נ י א י ז ו ר י‬
‫ה ר ג א ט — נ ע ר כ ה ב ש נ ת י ‪ 1882‬ה ו ע י ד ה ה ר א ש ו נ ה‬
‫׳תנועת‬
‫ח י ב ת ציון‬
‫‪:‬יישוב‪.‬‬
‫ב ק ו נ ג ר ס ה צ י ו נ י ה ר א ש ת ב ב ז ל )‪ ,(1897‬נ ב ח ר ה ד ״ ר ק ר פ ל ל י פ ה מ י א ס י‬
‫‪26‬‬
‫ברומניה‬
‫ב ה ש ת ת פ ו ת י כ־‪ 50‬צירים‪ ,‬נ צ י ג י ם ישל ‪32‬‬
‫של‬
‫מקומות‬
‫ליו״ר‬
‫הצירים‬
‫הקונגרס‪ ,‬כזקן‬
‫פינלס מגלץ‬
‫ושמואל‬
‫בגלץ‪ ,‬ע י ר‬
‫נ ב ח ר לסגנו‪.‬‬
‫ב ע ל ת א ו כ ל ו ם י ה י ה ו ד י ת ש ל כ־‪ 12.000‬נ פ ש — ה ת כ נ ס ה ב־‪ 1898‬ה ו ע י ד ה ה ר ב י ע י ת‬
‫ש ל ח ו ב ב י ציון ש ה ח ל י ט ה פ ה א ח ד ל א מ ץ א ת ת כ נ י ת ב ז ל ש ל ה ד ״ ר ה ר צ ל ‪ .‬ג ל ץ‬
‫ג ם נ ב ח ר ה כ מ ו ש ב ה מ ר כ ז ה צ י ו נ י ב ר ו מ נ י ה ‪ ,‬ע ד ש ה ו ע ב ר ב־‪ 1919‬ל ב ו ק ר ש ט ‪.‬‬
‫ביוני ‪ 1915‬ה ו פ י ע ב ג ל ץ כ ת ב ה ע ת ״התקוה־׳ )כידוע‪ ,‬ה צ ט ר פ ה ר ו מ נ י ה ל מ ל ח מ ה‬
‫ר ק ב־‪ (1916‬ב ע ר י כ ת ו ש ל ל י י ב ו ש ג ו ל ד ) א ו ר י א ל י ( שהציג ג י ש ה ח ד ש ה ב צ י ו נ ו ת ‪.‬‬
‫במקביל אנו עדים ל ת ו פ ע ו ת דומות ש ל גישושים ופתיחת דרכים חדשות בציונות‪,‬‬
‫רעיונות‬
‫ע ״ י גיבוש‬
‫ונקיטת עמדות‪,‬‬
‫קרפל‬
‫הד״ר‬
‫ב מ ר כ ז י ם יהודים‬
‫ליפה‪,‬‬
‫חזקה‬
‫לטיפוח‬
‫תרבות‬
‫ביאסי‪,‬‬
‫עירו ש ל‬
‫וחינוך‬
‫יהודי ב ע ב ר י ת ‪ ,‬ב ר א ש ו ת ה מ ו ר ה ו ה מ ח נ ך מ נ ח ם ב ר א ו נ ש ט י ן‬
‫י ש לציין א ת ה ת נ ו ע ה ש מ ת ו כ ה‬
‫התקיימה‬
‫תנועה‬
‫אחרים‬
‫ברחבי‬
‫רומניה‪.‬‬
‫)מבשן(‪ .‬כן‬
‫העת‬
‫צ מ ח ה ה ק ב ו צ ה שיזמה א ת ה ו צ א ת כ ת ב‬
‫״ליכט״ ביידיש‪ .‬א מ נ ם ל א היתד• זו ת נ ו ע ה ציונית‪ ,‬א ב ל ע ו ר כ י כ ת ב ה ע ת פ ע ל ו‬
‫ל ט י פ ו ח ת ר ב ו ת יידיש ״כדי ל ה צ י ב מ כ ש ו ל ב פ נ י ה ס ח ף ה א ד י ר ב ת ו ד ע ה ה י ה ו ד י ת ״ ‪,‬‬
‫ואם כי עורכי ה״ליכט״ הכריזו ש״הציונות איננה א ל א‬
‫תכלית פוליטית‪ ,‬בעוד‬
‫ש ה י ה ד ו ת ה י א ת כ ל י ת חיים ו י ט א ל י ת ״ ה ר י ג ם ל א ה ת כ ח ש ו ל ע י ק ר ‪ .‬ב כ ל ל ‪ ,‬א ו ת ו‬
‫מ א ב ק ח ס ר ת כ ל י ת שבין יידיש‬
‫ל א ח ר ש ג ת ‪,1918‬‬
‫גם לא‬
‫ו ע ב ר י ת ‪ ,‬ל א מ צ א א ת ביטויו ה ח ר י ף ב ר ו מ נ י ה ‪,‬‬
‫כאשר‬
‫לבוקרשט‬
‫הגיעו‬
‫מובהקים‬
‫אידישיסטים‬
‫מן‬
‫האיזורים ה א ח ר י ם ) ב ע י ק ר מ ב ס ר ב י ה ו ב ו ק ו ב י נ ה ( ח א ת מן ה ט ע ם ה פ ש ו ט כ י ש ת י‬
‫השפות נדחקו הצידה ע ל ידי רומנית או הונגרית‬
‫גרעין‬
‫נ ו ס ף ש ל ק ב ו צ ה ה מ ת ב ו נ נ ת ב ב ע י ו ת הזמן ב ר ו ח ח ד ש ה ‪ ,‬א נ ו מ ו צ א י ם‬
‫בפיאטרה־ניאמץ‪,‬‬
‫שנחום‬
‫העיר‬
‫םוקולוב‬
‫ק ב ו צ ה זו נ י מ נ ו מ י ש ו וייסמן ) צ י ר‬
‫היהודית‬
‫)בטרנסילבניה(‪.‬‬
‫ושגריר ישראל‬
‫כינה‬
‫אותה‬
‫דרומניה״‪.‬‬
‫״ירושלים‬
‫בפרלמנט הרומני מטעס המפלגה‬
‫על‬
‫הלאומית‬
‫אמיר(‬
‫ב ב ל ג י ה א ח ר י ק ו ם ה מ ד י נ ה ‪ ,‬ב ש מ ו ה ע ב ר י מ‪.‬‬
‫וא‪.‬ל‪ .‬זיםו‪ .‬ה ו א מ ש ת ת ף ג ם ב ״ ה ת ק ו ה ״ ‪ ,‬ב מ ד ו ר ב ו ה ו א מ צ ל י ף ב ל י ר ח ם ב ג י ש ת‬
‫השתדלנות‬
‫מנינו‬
‫ו ב נ ט י ה ה י ה ו ד י ת ל ה ת ב ט ל ב פ נ י ש ל י ט י המדינה‪ .‬ו ו ד א י ש ל א‬
‫א ת כ ל התופעות שנתגלו אז בנקודות שונות ואשר בישרו א ת הגישה האחרת‪,‬‬
‫א ת התקופה ה ח ד ש ה בחיי יהדות רומניה‪ .‬כיצד נ ק ל ט ה עמדה זו א צ ל המשכילים‬
‫ה מ ת ב ו ל ל י ם ? ה נ ה ד ו ג מ ה א ח ת ‪ :‬ה ס ו פ ר י ה מ ש ו ר ר פ ל י ק ס א ד ר ק ה )‪,(1962—1891‬‬
‫א ח ד הסופרים המתבוללים שיותר מ כ ל סופר א ח ר מתרחק ביצירתו מ כ ל נושא‬
‫כותב‬
‫יהודי‪...‬‬
‫משמעית‬
‫וקורא‬
‫מאמר בשם‬
‫ב״ההקוה״‬
‫״רגשי הרסה״‪ .‬הוא‬
‫פותח‬
‫בהכרזה‬
‫חד‬
‫״אינני יהודי״‪ ,‬א ך מ מ ש י ך ש מ כ ו ח ז כ ר ו נ ו ת י ו ח ש ב ה ש ת י י כ ו ת ו ל י ה ד ו ת‬
‫בריגשה‪ ...‬י ל ד י ם ! ה ב ה נ ע ל ה י ר ו ש ל י מ ה ‪ ,‬ל א ״ ל ש נ ה ה ב א ה ״ א ל א ה ש נ ה ‪,‬‬
‫שם שוכנת ילדותו ש ל העם‪ .‬א ח פ ש ש ם א ת דוד‪ ,‬נ ע ר יפה העיניים שהיה כ ל כ ך‬
‫מאומן‬
‫בקליעה!״‬
‫מובן‬
‫לסורם‬
‫ומסבירים‬
‫שמוטב‬
‫ש ל ט ו ן הזדון‬
‫הצהרת‬
‫החדשים‬
‫שאדרקד‪ — ,‬ו א ח ד י ם‬
‫ליהודים‬
‫להתגייס‬
‫בעקבותיו — חוזרים מ ה ר‬
‫למאבק‬
‫למען‬
‫הסוציאלי‬
‫מאד‬
‫העברת‬
‫‪ p‬הארץ‪.‬‬
‫בלפור הביאה בעקבותיה נהירה המונית לתנועה הציונית‪ .‬החבלים‬
‫שנוספו‬
‫לרומניה לא‬
‫גרעו‬
‫מרוח‬
‫שהיתה‬
‫הציונית‬
‫קיימת‬
‫ברומניה‪.‬‬
‫א ד ר ב א ‪ ,‬החיים ה י ה ו ד י י ם ב ע ל י ש ר ש י ם י ו ת ר עמוקים‪ ,‬מ ע ו ג נ י ם ב מ ס ו ר ת ו ב ת ר ב ו ת‬
‫יהודית‬
‫מקורית‬
‫שהיו‬
‫קיימים‬
‫בבסרביה‪.‬‬
‫בבוקובינה‬
‫ובמידה‬
‫מסויימת‬
‫גם‬
‫בסרנסילבניה‪ ,‬יוצרים ה פ ר א ה הדדית בין הרוח הציונית שקיימת ב ר ג א ט והבסיס‬
‫התרבותי‪,‬‬
‫החזק‬
‫יותר‬
‫שבמקומות‬
‫אחרים‬
‫ובמיוחד‬
‫כבסרביה‪.‬‬
‫העברת‬
‫המרכז‬
‫הציוני מגלץ ל ב ו ק ר ש ט מ צ י י נ ת מ צ י א ו ת ח ד ש ה ‪ ,‬כ א ש ר ה מ ר כ ז ה א ר צ י ש ל ה מ ד י נ ה‬
‫‪17‬‬
‫ה מ א ו ח ד ת ה ו פ ך ג ם ל מ ר כ ז היהודי‪ ,‬גם א ם מ ב ח י נ ת מ ה ו ת ה ה י ה ו ד י ת אין ב ו ק ר ש ט ‪,‬‬
‫ב ע ל ת ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת ה ג ד ו ל ה ב ר ו מ נ י ה ‪ ,‬מ צ ט י י נ ת ב י ו ת ר ואין ה ת ו ד ע ה‬
‫העיר‬
‫הציונית ח ו ד ר ת לכל שכבות האוכלוסיה שבה‪ ,‬כפי ש ה ד ב ר קורה ב ה ר ב ה עיילות‬
‫וערים אחרות‪.‬‬
‫משנת‬
‫החל‬
‫הסטודנטים‬
‫מופיע‬
‫‪1919‬‬
‫היהודים‬
‫בבוקרשט‪,‬‬
‫״חשמוניאה״‬
‫בשפה‬
‫)למעשה‪,‬‬
‫הרומנית‪,‬‬
‫חוברת‬
‫כתב‬
‫ע ת של ארגון‬
‫הופיעה‬
‫ראשונה‬
‫עוד‬
‫ב־‪ .(1914‬ח ש מ ו נ י א ה הציגה ק ו מ ד י נ י ת ק י ף ש ל ג א ו ה י ה ו ד י ת ו ה צ ל י פ ה ב ל י ר ח ם‬
‫במתבוללים‬
‫ה מ ת ב ט ל י ם בפנ׳־‬
‫ו ב א י ש י ם יהודיים‬
‫השררה‪ .‬חשמוניאה עסקה‬
‫בכל‬
‫ב ע י ו ת ה צ י ב ו ר ה י ה ו ד י ‪ :‬זכויות א ז ר ח י ו ת ‪ ,‬ת ר ב ו ת ו ה י ס ט ו ר י ה ‪ .‬היא ה צ י ב ה ל ע צ מ ה‬
‫מטרה‬
‫לתרגם‬
‫יידיש‬
‫ועברית — ועקבה אחר‬
‫ולהפיץ מ פ ר י ר ו ח ה ש ל‬
‫ל ה ו פ י ע בלי• ה פ ס ק ע ד ל ש נ ת‬
‫מחדשת‬
‫והיא‬
‫הציונים‬
‫א ח הופעתה‪,‬‬
‫״חשמוניאה״‬
‫חשמוניאה המשיכה‬
‫העולם והמדינה‪.‬‬
‫‪ ,1940‬כ א ש ר ה ו פ ע ת ה ה ו פ ס ק ה ב י ו ז מ ת ה ש ל ט ו נ ו ת ‪,‬‬
‫לזמן‬
‫הכתיב‬
‫הספרות‬
‫מאורעות‬
‫היהודית ‪ -‬־ • משתי‬
‫לשונותיה‪,‬‬
‫מה‬
‫לחיים‬
‫מיד‬
‫לאחר‬
‫הציבוריים‬
‫השואה‪.‬‬
‫קצב‬
‫ארגון‬
‫עידני‪,‬‬
‫הסטודנטים‬
‫דינאמי‪:‬‬
‫מסיבות‬
‫ש ב ו ע י ו ת ‪ ,‬כ י נ ו ס י ם חגיגיים‪ ,‬ק ו ר ס י ם ל ע ב ר י ת ‪ ,‬ה ר צ א ו ת ב ד ב ר י ימי ה ע ם ‪ ,‬א ס י פ ו ת ־‬
‫ע ם ב ש כ ו נ ו ת ו כ ר ‪ .‬ב ש נ ת ‪ 1918—1919‬א ר ג נ ו ה ״ פ ר ח ח י ם ״ מ ח ש מ ו נ י א ה )כפ־ ש כ ו נ ו‬
‫ל א פ ע ם ב פ י ה מ י מ ס ד הציוני ש א ו ת ו ה ת ק י פ ו ל א פ ע ם ( י ח י ד ו ת ה ג נ ה ע צ מ י ת ש ל‬
‫בוקרשט‬
‫יהודי‬
‫הפגנת־המונים‬
‫שידעו ל ה ע נ י ק‬
‫והם‬
‫מרשימה‪ ,‬בעוד אשר‬
‫ליום‬
‫השנה‬
‫בלפור‬
‫להצהרת‬
‫המימסד הציוני הוותיק‬
‫לא‬
‫ממדים‬
‫העיז‬
‫של‬
‫לחשוב‬
‫ע ל י ו ז מ ה מ ע י ן זו״ )י‪ .‬ברקוביץ׳(‪.‬‬
‫בל‬
‫נ ט ע ה ‪ .‬ה נ ו ע ר ה א ק ד מ י הציוני ה י ה מ י ע ו ט ב ק ר ב ה נ ו ע ר ה א ק ד מ י היהודי‪.‬‬
‫ב״פרקי‬
‫ר ו מ נ י ה ״ שלו‪ ,‬מ ס פ ר י ‪ .‬בדקוביץ־ ע ל מ ה ש ק ר ה ב־‪ 1926‬ב ע י ר בוטושן‪,‬‬
‫ב נ ש ף ר י ק ו ד י ם ש ל ״ ה ת א ג ד ו ת ה ס ט ו ד נ ט י ם היהודים״ ) ש כ י ד ו ע ל א נ ת ק ב ל ו ל א י ג ו ד‬
‫ש ל ה ס ט ו ד נ ט י ם ה נ ו צ ר י ם ( ‪ ,‬כ א ש ר כ מ ה ס ט ו ד נ ט י ם ציונים העיזו ל ה ת ר י ם‬
‫הכללי‬
‫ה ק י י מ ת ו נ ו כ ח ״פשע״ כזה‪ ,‬כ ו נ ס ה ו ע ד ת ה מ ש מ ע ת ש ל ה ה ת א ג ד ו ת ו ל א ח ר‬
‫לקרן‬
‫ל ו ה ט י ם היא פ ס ק ה כי ״בין כ ל ל צ י ב ו ר ה ס ט ו ד נ ט י ם ל ב י ן ק‪.‬ק‪.‬ל‪ .‬אין כ ל‬
‫דיונים‬
‫זיקה״‬
‫ו ל פ י כ ך י ש להוציא א ת ה ע ב ר י י נ י ם מן ה א ג ו ד ה ‪ .‬ה ס ט ו ד נ ט י ם הציונים היוו‬
‫מיעוט‬
‫ב ק ר ב כ ל ל ה ס ט ו ד נ ט י ם היהודים‪ .‬ב ״ מ ע ו ן ש ו ל ד ״ ל ס ט ו ד נ ט י ם יהודים‪ ,‬נ י ט ש‬
‫מ ר בין א ל ה לאלה‪ .‬פ ר ט זה מ ע י ד ב א ו פ ן‬
‫קרב‬
‫שפעמה‬
‫באשר לרוח ההתבוללות‬
‫ברור‬
‫ב ק ר ב ה ס ט ו ד נ ט י ם וכן ראוי ל ז כ ו ר א ת ה ע ו ב ד ה ש ה נ ו ע ר ה ח ל ו צ י הציוני‪,‬‬
‫ז ה ש פ נ י ו ה י ו מ ו פ נ ו ת לא״י‪ ,‬ל א הגיע ל א ו נ י ב ר ס י ט ה א ל א ל ק י ב ו ץ ה כ ש ר ה ‪ .‬ה ת נ ו ע ה‬
‫דרשה‬
‫מחבריה‬
‫ברעיונותיה‪,‬‬
‫הנוטשים‬
‫הופיע‬
‫ב־‪1924‬‬
‫שטרן־כוכבי‬
‫רינשטריה‬
‫לצאת‬
‫ל״הגשמה״‬
‫את‬
‫וראתה‬
‫באלה‬
‫שלא‬
‫נשמעו‬
‫לה‪,‬‬
‫בוגדים‬
‫המערכה‪.‬‬
‫השבועון‬
‫״רינשטריה‬
‫)תחייתנו(‬
‫נוסטרה״‬
‫בעריכת‬
‫ש‪ .‬י‪.‬‬
‫שריכז סביבו קבוצה של צעירים ציונים אינטלקטואלים‪ .‬השבועון‬
‫בא‬
‫״מינטואיריה״‪.‬‬
‫למלא‬
‫במידה‬
‫מםויימת‬
‫ר י נ ש ט ר י ה היה שבועון‬
‫את‬
‫החלל‬
‫הריק‬
‫ציוני ע מ מ י ‪,‬‬
‫ש נ ו צ ר ע״י ה י ע ל מ ו ת‬
‫אינפורמטיבי‪ ,‬שהביא לכל‬
‫ב י ת י ה ו ד י י ד י ע ו ת ש ו ט פ ו ת מחיי א ר ץ י ש ר א ל ‪ ,‬ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת וההוויה ה פ ו ל י ט י ת‬
‫ש ל י ה ד ו ת ר ו מ נ י ה ‪ .‬עתון זה הופיע ב ק ב י ע ו ת ע ד ש נ ת‬
‫‪ ,1942‬כ א ש ר נ ו ס ד ״ ה מ ר כ ז‬
‫ה י ה ו ד י ״ ש ה ו צ י א עתון מ ש ל ו ו ב ה ש פ ע ת ו נ א ס ר ה ה ו פ ע ת ר י נ ש מ ר י ה ‪ .‬א ך הוא ח ז ר‬
‫והופיע‬
‫ב־‪ • 1944‬ע ד ש נ ס ג ר ע״י‬
‫ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם ב־‪.1948‬‬
‫ק ב ו צ ת אנשי ״התחיה״‬
‫י ס ד ו ח ו ג מ ש ל ה ם ו ל א ח ר מכן א ר ג ה מ י ו ח ד ש ה צ ט ר ף ל צ י ו נ י ם ה כ ל ל י י ם ה ר א ד י ק ל י ם‬
‫ש ל י צ ח ק גריגבוים‪ .‬ל מ ע ש ה ה ת ר ח ש מעין ת ה ל י ך ט ב ע י ש ל ה ע ב ר ה מ״חשמוניאה״‬
‫ל״רינשטריה״‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫כדי‬
‫שהסטודנטים‬
‫לשעבר‪,‬‬
‫שהפסיקו‬
‫להיות‬
‫סטומטים‬
‫ונכנסו‬
‫למעגל בעלי מקצועות חופשיים‪ ,‬לא יינתקו מאוירה הרוחנית שהורגלו בה‪ ,‬היו‬
‫הללו מוכרזים ב״סניורים״ של ״חשמוניאה״ ובמקומם היו ערלים דורות צעירים‬
‫יותר להנהגת התנועה וכתב העת‪ .‬חלק מן הסניורים הם שהקימו את ״רינשסריה״‬
‫במטרה להתמסר למה שנקרא אז ״גגנווארטסארבייט״‪ ,‬אולי בהשפעת ההצלחות‬
‫שקצר גרינבוים בפולין‪.‬‬
‫אנשי רינשטריה‪ ,‬צעירים דינאמיים‪ ,‬משכילים‪ ,‬בעלי עבר בפולמוס מדיגי‬
‫ובפעילות חברתית‪ ,‬דרשו לשנות את האוירה בתנועה הציונית ובמוסדות‬
‫היהודיים‪ .‬לא עוד ארגונים פילנטרופיים ושתדלנויות‪ ,‬אלא ארגונים בעלי תודעה‬
‫הנאבקים על זכויות‪ .‬הם יזמו מהפכה בקרב התנועה הציוגית ובמובן זה זכו‬
‫למידה מסויימת של הצלחה‪ .‬הם הצטיינו בפעלתנות למרות היותם קבוצה קסנד!‬
‫של נבחרים‪ .‬כך למשל‪ ,‬הוציאו גם עתון יהודי לילדים‪ ,‬בעריכתו של ינקו‬
‫מנדלוביץ ״הילד היהודי״‪ ,‬עתון שהיה בעל ערך חינוכי רב‪ .‬רינשטריה גם תמכה‬
‫בעוז במפלגה הלאומית היהודית‪ .‬״במשך שנים התנהל ויכוח האם על היהודים‬
‫להעדיף בבחירות לפרלמגט את הצד החברתי‪ ,‬כלומר לבחור במפלגות קיימות‬
‫על סמך נטיותיהם הסוציאליות‪ ,‬או להעדיף את המומנט היהודי ולהופיע כגוף‬
‫לאומי מגובש״ )פרופ׳ ואגו — תולדות ב׳(‪ .‬עוד בטרם שהוקמה המפלגה‬
‫היהודית‪ ,‬נבחרו יהודים לפרלמנט על סמך הסכמים עם מפלגות רומניות‪ .‬ב־‪1926‬‬
‫הוקם המועדון הלאומי היהודי וארבעה נציגים יהודים נבחרו לפרלמנט‪ .‬ברשימות‬
‫של מפלגות אחרות ת ל סמך הסבם מראש שנערך ב־‪ ,1931‬הוקמה המפלגה‬
‫היהודית שהשיגה פעמיים‪ ,‬בבחירות ‪ 1931‬ו־‪ ,1932‬חמישה מקומות בפרלמנט‬
‫מדי פעם‪ .‬היתה זו הצלחה צנועה בהתחשב במספר המצביעים היהודים‪ ,‬אולם‪,‬‬
‫היה בכך הישג ממשי אם נתחשב בהתגגדות התקיפה של ״איגוד יהודי רומניה״‬
‫למפלגה הלאומית היהודית‪ .‬האיגוד פרסם קול קורא בסגנון כךלקמן ״יהודים‪,‬‬
‫אם רוצים הנכם שילדיכם יישארו בלי פת לחם‪ ,‬אזי הצביעו עבור המפלגה‬
‫היהודית! מפלגה זו תביאכם לבידוד חברתי‪ ,‬ליחסי עוינות עם העם בתוכו אנו‬
‫חיים ולהרס״‪ .‬הד״ר פילדרמן סבור היה שהיהודים צריכים להשתלב במפלגות‬
‫הרומניות הקיימות ולפעול בתוך המפלגות הללו למען ענייניהם הצודקים‪.‬‬
‫חברי חשמוניאה‪ ,‬רינשטריה ושאר הארגונים הציונים‪ ,‬מכל גתני הקשת‬
‫הפוליטית והסוציאלית‪ ,‬יהודים בעלי תודעה לאומית‪ ,‬מטפחי התרבות היהודית‬
‫ובעלי גאווה יהודית‪ ,‬נמצאו אי שם‪ ,‬בין ציונות לשמה ובין המאבק למען זכויות‬
‫ברומניה‪ .‬רבים הסיקו את המסקנה הנכונה ועלו ארצה‪ ,‬כפי שעשו הד״ר שטרד‬
‫כוכבי‪ ,‬הד״ר מאיר אבנר‪ ,‬הד״ר מיכאל לנדאו‪ ,‬מ‪ .‬ויסמן‪ ,‬זינגר )ארבעת‬
‫האחרונים היו צירים בפרלמנט(‪ ,‬וכן רבים אחרים‪ .‬השאר תמכו בתנועה הציונית‬
‫אך לא עלו‪ ,‬לא הסיקו את המסקנה עד תומה‪ .‬לא כן חשבו חברי הנוער הציוני‬
‫ותנועות הנוער החלוציות האחרות‪ .‬בקרבם היה הבל קשור לעליה‪ .‬בנץ הארץ‬
‫היתה משאת נפשם היחידה וכל מה שעשו נבע אך ורק מעקרת זה‪.‬‬
‫ב‪ .‬״הנוער הציוני״‬
‫הצהרת בלפור עוררה התלהבות רבה בקרב יהודי רומניה וגם אם ההתלהבות‬
‫שככה די מהר צצו ארגונים ציוניים לאחר מכן כפסריות לאחר הגשם‪ .‬בין‬
‫המצטרפים לתנועה היו גם הרבה ‪.‬תלמידים שהקימו‪ .‬ברגאט‪ ,‬ארגון ארצי משלהם‬
‫)ראשי תיבות — ברומנית — של‪ :‬״איגוד הנוער‬
‫בשם ״א‪.‬ס‪.‬ם‪A.T.S. .‬‬
‫הציוני״(‪ .‬בשאר האיזורים )כל איזור היה חי עד אז עדיין את חייו הציבוריים‬
‫‪29‬‬
‫קמו‬
‫בנפרד(‬
‫•״השומר״;‬
‫אירופה!‬
‫הנועות‬
‫בטרנסילבניה‬
‫מקבילות‬
‫הוקמה‬
‫ב ב ו ק ו ב י נ ה היה קיים א ר ג ו ן ״גלאו־וייס׳־‬
‫תנועה‬
‫צופית‬
‫)כחול־לבן(‬
‫בשם‬
‫שמקורו במרכז‬
‫ו א י ל ו ב ב ם ר ב י ה היתד‪ .‬ק י י מ ת ת נ ו ע ת ״ צ ע י ר י ציון״‬
‫בסרביה‬
‫מקור חשוב לעליה בראשית התקופה‪ ,‬מיד ל א ח ר המלחמה‪,‬‬
‫היתד‪.‬‬
‫הן ב ג ל ל ה מ צ ב ה מ י ו ח ד ה ק ש ה ש ש ר ר ב א י ז ו ר והן ב ש ל המון ה פ ל י ט י ם ש ה ס ת נ נ ו‬
‫הבולשביקית‬
‫מרוסיה‬
‫״החלוץ״‬
‫‪1‬‬
‫שנה‬
‫דוקא‬
‫לעיירות‬
‫וחתרו‬
‫בסרביה‪,‬‬
‫ארצה‪.‬‬
‫בדרכם‬
‫מרכז‬
‫ל כ ן קם‬
‫ב ב ס ר ב י ה ‪ .‬ה מ ר כ ז ב־‪ 1923‬ה ח ל י ט ״ ל ח י י ב כ ל ח ב ר ל ע ס ו ק ב מ ש ך‬
‫ב ע ב ו ד ה ח ק ל א י ת ״ ‪ .‬רעיון ז ה — ש א י נ נ ו מ ק ו ר י ו א ו פ י י נ י ד ו ו ק א ל ב ס ר ב י ה‬
‫ולרומניה בכלל‪ ,‬הקובע שהחבר יעלה ארצה רק ל א ח ר שהוכשר לעבודה חקלאית‪,‬‬
‫הביא‬
‫הוא‬
‫נוסטרה״‬
‫‪—16%‬‬
‫ל ה ק מ ת ו ש ל קיבוץ ה ה כ ש ר ה ‪ .‬מ נ ת ו נ י ם‬
‫‪ ,1925‬א נ ו ל מ ד י ם ש־‪ 74%‬של‬
‫בשנת‬
‫ורק‬
‫מבוקוביגה‬
‫מרגאט‪.‬‬
‫‪— 9%‬‬
‫שפורסמו בעתון ״רינשטריה‬
‫חברי‬
‫התנועה‬
‫״החלוץ״‬
‫הם‬
‫הטרנסילבנית‬
‫מבסרביה‪,‬‬
‫כלולה‬
‫איננה‬
‫ב מ ס פ ר י ם א ל ה ‪ ,‬כ י ה י א ה צ ט ר פ ה ל מ ר כ ז החלוץ ב־‪ .1926‬מ צ ב ז ה ה ש ת נ ה ב מ ש ך‬
‫ה ש נ י ם ‪ ,‬כ כ ל ש ג ו ב ר ת מ צ ו ק ת ו ה כ ל כ ל י ת של ה נ ו ע ר ה י ה ו ד י ו כ כ ל ש ה ס ב י ב ה ה ל א ־‬
‫י ה ו ד י ת מ ח ז ק ת א ת ת ח ו ש ת ו שהוא נ ט ע זר‪ ,‬ל א רצוי‪ ,‬צ א צ א ש ל ע ם נ ו ד ד ש ה ם ת פ ח‬
‫כטפיל‬
‫העם‬
‫לגוף‬
‫״רומניה‬
‫הרומני‪.‬‬
‫לשגשוגה‬
‫ופריחתה‪,‬‬
‫השוטים״‬
‫א ש ר י ה ו ד י ם שמם‪.‬‬
‫בשנת‬
‫לתנועה‬
‫מציגה כאילו‬
‫הקבוצות‬
‫ראשון‬
‫את‬
‫״העשבים‬
‫‪ 1927‬מ ת מ ז ג ״א‪.‬ט‪.‬ס‪.‬״ ע ם ״ ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ״ ‪ .‬מ ש ה פ ך ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״‬
‫סוציאליסטית־מרכסיסטית‪,‬‬
‫החדשה‪,‬‬
‫הגדולה׳‪,‬‬
‫כתנאי‬
‫המאוחדת‪,‬‬
‫שלה‪,‬‬
‫המתכוננת‬
‫עקירת‬
‫להיאבק‬
‫הן‬
‫מורדות‬
‫הללו‬
‫בהחלטות‬
‫מתמזגות‬
‫קמות‬
‫ועידת‬
‫ב־״ק‪.‬ט‪.‬ס‪.‬״‬
‫שאינן‬
‫קבוצות‬
‫בראילה‪,‬‬
‫‪C.T.S.‬‬
‫משלימות‬
‫שהחליטה‬
‫ראשי‬
‫על‬
‫תיבות‬
‫הדרך‬
‫עם‬
‫המיזוג‪.‬‬
‫)ברומנית(‬
‫רוב‬
‫של‬
‫״ ח ו ג ה נ ו ע ר הציוני״‪ .‬ב נ ס י ו נ נ ו ל ש ח ז ר א ת ה ת ה ל י ך מ ר א ש י ת ו כ ד י ל ק ב ו ע מי ק ד ם‬
‫למי‪ ,‬א נ ו ד ו ר כ י ם ב ש ט ח מ מ ו ק ש למדי‪ .‬ל מ ר ו ת ש ח ל פ ו י ו ב ל ש נ י ם ‪ ,‬ה נ ו ש א טעון‬
‫עדיין‬
‫ה ת ר ג ש ו ת רבד״ א ו ל י א ף מ ו צ ד ק ת ‪ .‬יש ב י ד י נ ו ח ו מ ר ע ל ק ב ו צ ה של ק‪.‬ט‪.‬ס‪.‬‬
‫בעיר‬
‫)מאיר וחנה אשתו(‪ ,‬שעוד‬
‫המולדבית באקוי‬
‫ב י ו ז מ ת מ ש פ ח ת זליקוביץ׳‬
‫ל פ נ י ה צ ט ר פ ו ת א‪.‬ט‪.‬ס‪ .‬ל ״ ה ש ו מ ר הצעיר״‪ ,‬ה ת נ ג ד ו ל ת פ י ס ת ה ה ש ט ח י ת א ת ה צ י ו נ ו ת‬
‫של‬
‫להקים‬
‫״א‪.‬ט‪.‬ם‪.‬״ ו ר צ ו‬
‫תנועה יותר דינאמית‪ ,‬יותר מגוייסת‪,‬‬
‫שתחדש‬
‫את‬
‫ה פ ע ו ל ה ה צ י ו נ י ת ש ש כ כ ה ‪ .‬ב מ ק ב י ל ‪ ,‬ואולי ע ו ד ל פ נ י כן‪ ) ,‬ו ע ל כ ך ח ל ו ק ו ת ה ד ע ו ת‬
‫בין‬
‫״צעירי‬
‫הימים‬
‫ב ל ו מ נ ט ל — שהיה‬
‫כך‬
‫ממקימי‬
‫ההם״(‪,‬‬
‫קמה‬
‫ב מ ש ך שנים‬
‫תנועה‬
‫דומה‬
‫גם‬
‫בבוקרשט‪.‬‬
‫ר ב ו ת מ מ נ ה י ג י ״ ה נ ו ע ר הציוני״‬
‫ת נ ו ע ת ה ה מ ש ך ״ ד ו ר חדש״ ו נ צ י ג ה‬
‫בין‬
‫יוזמיה מ‪.‬‬
‫ברומניה ואחר‬
‫ב ה ס ת ד ר ו ת הציונית הארצית‪.‬‬
‫ת נ ו ע ת ״ ה ש ו מ ר ״ ה ט ר נ ס י ל ב נ י ת ש ה ת א ר ג נ ה ע ו ד ב־‪ 1922‬ו ה ת פ ת ח ה כ ת נ ו ע ה צופית‪,‬‬
‫מתנגדת‬
‫ב ש נ י ם ‪1927—28‬‬
‫לדרישת‬
‫שליחי‬
‫״השומר‬
‫הצעיר״‬
‫שניסו‬
‫לשלבה‬
‫ב ת נ ו ע ת ם ‪ .‬ב־‪ 1930‬פ ו ר ש ת ק ב ו צ ה נ כ ב ד ה מ ״ ה ש ו מ ר ״ ו מ צ ט ר פ ת ל ״ ה ש ו מ ר הצעיר״‪,‬‬
‫אולם ה ת נ ו ע ה כגוף מ נ ה ל ת משא ומתן ומגיעה לידי איחוד ע ם התנועה הפולנית‬
‫״ ה נ ו ע ד ה ע ב ר י ״ ‪ ,‬ה נ מ צ א ת א ף היא ב ת ה ל י ך ש ל ג י ב ו ש ‪ .‬ב ש נ ת ‪ 1929‬נ פ ג ש שמעיה‬
‫פלורנטל‬
‫ז״ל‪,‬‬
‫נציג‬
‫״השומר״‬
‫עם‬
‫החברים‬
‫מפולניה‬
‫בעיירת‬
‫הגבול‬
‫וישניצה‬
‫ו מ ח ל י ט י ם ע ל איחוד‪ .‬מווישניצה נ ו ס ע ש מ ע י ה ל ה ש ת ת ף ב מ ח נ ה ח ו ר ף של ח ב ר י ו‬
‫החדשים‪,‬‬
‫עוד‬
‫שהתקיים בסביבות לבוב‪.‬‬
‫בשנת‬
‫‪ ,1928‬מ ת ח י ל ו ת ב ר ו מ נ י ה ש י ח ו ת ג י ש ו ש ל א י ח ו ד א ר ג ו נ י ש ל כ ל‬
‫ה ת נ ו ע ו ת ש ע ז ב ו א ת ״א‪.‬ט‪.‬ס‪.‬״‪ ,‬ב מ ט ר ה ל ה ק י ם ת נ ו ע ה א ר צ י ת ח ז ק ה שתהווה מ ש ק ל‬
‫נ ג ד ל ״ ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ ‪ .‬ב ש י ח ו ת ה ג י ש ו ש מגיעים ל מ ס ק נ ה שאין ה ב ד ל י ם רעיוניים‬
‫‪30‬‬
‫בין הקבוצה שמרכזה בבוקרשט ובין זו שמרכזה בבאקוי‪ .‬על מנת לבצע את‬
‫האיחוד בפועל‪ ,‬יוזמים שני הצדדים מחנה קיץ משותף‪ .‬המחנה התקיים בבוכאלניצה‬
‫ליד פיאטרה־ניאמץ‪ ,‬בקיץ ‪ .1929‬משה בלומנטל‪ ,‬נציג הקבוצה שמרכזה בבוקרשט‪,‬‬
‫מרצה את ההרצאה הפרוגרמטית‪ .‬מתפתח ויכוח ער וסוער שנמשך כל הלילה‪.‬‬
‫כמעט אף אחד מבין האנשים שהשתתפו באותו ויכוח‪ ,‬שעמם שוחחתי‪ ,‬לא נזכרו‬
‫בכך שבחמש לפנות בוקר התפזרו חלוקים בדעותיהם! וטוב שהדברים נרשמו‬
‫במסמכים שנשתמרו בארכיון התנועה‪ .‬על מה היה נטוש הויכוח? הקבוצה‬
‫מבאקוי הדגישה במיוחד את שאלת ההגשמה‪ .‬מאיר זליקוביץ׳ ראה בדמיונו‬
‫מחנה של חלוצים עולים‪ ,‬בוני המולדת‪ ,‬ואילו הקבוצה מבוקרשט הדגישה את‬
‫ענין העמקת ערכי התרבות היהודית‪ .‬הענין ראוי להיחקר‪ :‬האם השפיעה כאן‬
‫המצוקה שהיתה עמוקה יותר במולדביה מאשר בערי הדרום שבהם מספר‬
‫היהודים היה יחסית קטן יותר? כ״כ ידוע לנו שאנשי באקוי אירגנו ״מחנה‬
‫עבודה״ בסקיאן‪ .‬החלוצים שיצאו ל״מחנה״ זה בנובמבר ‪ .1931‬עלו אח״כ ארצה‪.‬‬
‫הגישושים נמשכים‪ .‬התנועה הפולנית שיצרה קשר עם התנועה בטרנסילבניה‪,‬‬
‫משפיעה באמצעותה גם על התנועה ברומניה‪ .‬בועידת ״החלוץ״ שהתקיים בברלין‬
‫בשנת ‪ ,1930‬משתתפים נציגים גם מרגאט וגם מטרנסילבניה‪ .‬דוד צימנד ז״ל‬
‫מוסר )בהרצאה שהשמיע ברומניה ב־‪ — 1944‬״ספר הסמינריון״(‪ ,‬שלאחר ששמע‬
‫את דברי נציג התנועה הרומנית במליאת הוועידה‪ ,‬נוכח לדעת שגם ברומניה‬
‫קיימות קבוצות מאורגנות המזדהות עם עמדת התנועה בפולין‪ .‬בברלין נעשים‬
‫מאמצים לאחד את התנועה ברגאט עם ״השומר׳• מטרנסילבגיה‪ .‬האיחוד קם והיה‪.‬‬
‫״השומר״ בטרנסילבניה‪ ,‬מעניק לתנועה גוון צופי שהיה חסר ברומניה‪ .‬חוגים‬
‫בעלי השקפות דומות בבוקובינה מצטרפ‪-‬־ב אף הם לאיחוד‪ .‬בועידה הששית של‬
‫״ד!חלוץ״ שהתקיימה בצירנוביץ בשנת ‪ 1931‬מופיעה לראשונה התנועה הארצית‬
‫״חוגי הנוער הציוגי״ )ק‪.‬ט‪.‬ר‪ (.‬כגוף עצמאי‪ ,‬דבר המוכיח שכבר באותה תקופה‬
‫היו קיימים קיבוצי הכשרה של התגועה‪ .‬בכתב עת ״מולדת״ שהוצא ע״י מזכירות‬
‫״חוגי הנוער הציוני״ בבאקאו‪ ,‬אנו קוראים על החלטות ״יום המנהלים״ — כך‬
‫נקראה הועידה השנתית — שהתקיים במחנה קיץ בגאלו ב־‪ 14—16‬באוגוסט ‪.1931‬‬
‫החלטות אלה אומרות בין השאר‪ :‬התנועה נשאו ת נאמגה לרעיון המדינה‬
‫היהודית! מחליטה על איחוד מלא עם תנועת ״השומר״ בטרנסילבניה! מקבלת‬
‫בסיפוק את הידיעות על מגעים המתקיימים עם תנועות מגליציה‪ ,‬ליטא‪ ,‬פולין‪,‬‬
‫בלגיה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬הונגריה‪ ,‬וכוי למען הקמת תגועה עולמית שתיקרא ״הנוער‬
‫הציוגי״! בוחרת במערכת העתון בהרכב החברים‪ :‬איזי ליבוביץ‪ ,‬סגדו ארוניאנו‪,‬‬
‫דידי שטינבק ונציג מכל קן וקן‪ .‬המערכת תישאר גם להבא בבאקו״‪ .‬מי הם‬
‫עורכי העתון ״מולדת״‪ ,‬איפה הם כיום? כל זה הוא רק קטע מהפסיפס הכללי‪,‬‬
‫שהרי מלבד ״הנוער הציוני״ היו קיימות תנועות אחרות וכולו פעילות‪ ,‬מפרסמות‬
‫עתונים‪ ,‬מתכנסות בכנסים ומחליטות החלטות‪ ,‬לומדים בשקידה בסמינריונים‪,‬‬
‫מתווכחים‪ ,‬מתפלגים ומתאחדים‪ ,‬וכולן שואפות להעלות את חבריהן ארצה‬
‫ולצרפם לשורת הבונים‪.‬‬
‫מלבד ״הנוער הציוני״ ו״השומר הצעיר״ הוקמו והתפתחו גם יתר התנועות‬
‫הידועות‪ :‬״גורדוניה״‪ ,‬״דרור״‪ ,‬״הבונים״ )בטרנסילבניה(‪ ,‬״בני עקיבא״‪.‬‬
‫״בית״ר״‪ .‬לכל אחת מן התנועות הללו צמחו‪ ,‬באורח טבעי‪ ,‬תנועות נוער בוגר‪,‬‬
‫מעין ת ר צעיר של ימינו‪ .‬כך צמחה ״תורה ועבודה״ לבני עקיבא‪ ,‬״בני עבודה״‬
‫להשומר‪ ,‬הצעיר‪ ,‬״בוסליה״ לגורדוניה‪ ,‬״בורוכוביה״ לזררור ו״דור חדש״ להנוער‬
‫‪31‬‬
‫הציוני‪ ,‬וכר‪ .‬דרך אגב‪ ,‬מסורת מקובלת היא בתנועת הנוער ברומניה‪ ,‬שהם אשר‬
‫העניקו את השם לתנועה העולמית‪ ,‬כאשר משמם המקורי ״חוגי הנוער הציוני״‬
‫הושמטה המלה ״חוגי״ ונשאר‪ :‬״הנוער הציוני״‪.‬‬
‫תנועת הנוער החלוצי‪ ,‬על ארגוניה השונים‪ ,‬היתד• תנועה המונית‪ ,‬תנועה‬
‫של מחפשי דרך תמימים‪ ,‬רגישים ליופי ולצדק ואדוקים בהשקפותיהם‪ .‬הדבר‬
‫בולט ועולה מתוך החומר המשוכפל והמודפס ששרד לפליטה בארכיונים‪ .‬בערים‬
‫ובעיירות הופיעו חוברות ו״בולטינים״‪ .‬מדפי החומר נשקפת תמימות קדושה‪...‬‬
‫מחשבה רצינית‪ ,‬התלבטויות‪ .‬הרושם הוא כי מדובר בנוער החי באמונתו‪ ,‬אשר‬
‫אחת הבעיות המנסרות בעולמם היא ״האם ׳לאום׳ אנחנוי״ בעיה נוספת‪ :‬האם‬
‫על ההגשמה הציונית להיות קשורה ושלובה בהגשמת צדק סוציאלי או שמא‬
‫חשוב קודם כל להציב את הבנין‪ ,‬להקים את המדינה — ורק לאחר מכן לדאוג‬
‫לסידורים הפנימיים‪ .‬כמו כן מתעוררת השאלה‪ ,‬אם ״ההגשמה״ כלומר יישוב א״י‪,‬‬
‫היא חובה אישית של כל צעיר וצעיר‪ ,‬או רשות‪ .‬התשובה היא נחרצת — חובה!‬
‫כי אם לא‪ ,‬ואבדנו‪ ...‬פה ושם מוצגת גם הבעיה שהעסיקה בימים ההם את‬
‫הארגונים הציונים‪ ,‬עד כמה חשוב לנו לטפל ולהתענין במה שקורה בגלות ואם‬
‫להיאבק על זכויותינו ולהגיב על המיון והלעג של שונאינו כאן בגולה‪ ,‬או‬
‫להתעלם מבעיות הגולה ולהתרכז רק בבנין א״י‪ .‬התשובה העיונית היתד‪ — .‬רק‬
‫ארץ־ישראל‪ ,‬אך למעשה‪ ,‬לא התעלמו תנועות הנוער מקיומה של הגולה והגיבו על‬
‫מאורעות הימים ללא היסוס‪ .‬בשנת ‪ ,1931‬מסתער משה טופר במאמרו ב״מולדת״‪,‬‬
‫על ההסתדרות הציונית ״המגלה סימני זיקנה ועייפות‪ ,‬המגבילה עצמה לאיסוף‬
‫תרומות ומשתתקת בביורוקרטיה עקרה״‪ .‬איני יודע איפה נמצא כיום מ‪ .‬טופר‪,‬‬
‫אבל ודאי שדבריו שרירים וקיימים גם בשנת ‪...1977‬‬
‫אמרתי שמדובר בתנועה המוגית‪ .‬במכתב חוזר של המזכירות הראשית )של‬
‫״הנוער הציוני״( בבוקרשט‪ ,‬שתאריכו ‪ 23‬בדצמבר ‪ ,1936‬אנו למדים על קיומם‬
‫של ‪ 95‬קנים ביישובי רומניה ‪.‬השונים ואם להסיק מכאן על הכלל הרי שיש להניח‬
‫שאותו מספר הקנים — פחות או יותר — היה קיים גם בשאר תנועות הנוער‬
‫וכך אנו מגיעים למספר שבין שש לשבע מאות קנים פרושים על פני כל רומניה‬
‫ובכולם מתנהלת פעולה אינטנסיבית‪ .‬היתד‪ ,‬זו עבודת נמלים עצומה שרישומה‬
‫ניכר היטב בקרב האוכלוםיה‪ .‬כמעט וקשה למצוא היום יהודי ממוצא רומני‬
‫שבתקופה מםויימת בחייו לא נקלע לאיזה קן‪ .‬מי לתקופה קצרה ומי לארוכה‬
‫יותר‪ .‬במשך הזמן נשרו רבים‪ ,‬מי לעיסוקים פרטיים ומי ללימודים‪ ,‬אחרים‬
‫עברו לתנועות בעלות השקפות לגמרי אחרות‪ ...‬אגו גפגשים לעתים עם יהודים‬
‫— עולים‪ ,‬ותיקים ופחות ותיקים שבשלב מסוים עברו את המיתרס ולימים אפילו‬
‫הציקו לחברי התנועה הציונית וכיום אנו שומעים מפיהם זכרונות מתקופת היותם‬
‫חברים בתנועת נוער זו או אחרת‪.‬‬
‫ניתן להגיד שברומניה הוחדר הנבט הציוני היטב היטב לגופה שלהאוכלוסיה‬
‫היהודית‪ .‬מספרים על מנהיג קומוניסטי‪ ,‬מן הצמרת‪ .‬העליונה ביותר‪ ,‬שהיה‬
‫מופקד על בעיות פנים בלשכה הפוליטית‪ ,‬אשר בשנות החמישים המאוחרות‬
‫ביקש חוות דעת של מומחים לשאלה‪ ,‬אם להרשות עליה מרומניה‪ .‬המומחים‬
‫קבעו שהאוכלוםיה היהודית השתלבה יפה בחברה החדשה ושוב אין סכנה‬
‫שתרצה לעזוב ולעלות ארצה וכי ישנה רק קבוצה קטנה של י אלפים אחדים‬
‫שאין הם מסוגלים להשתלב ואלה יירשמו לעליה ומוטב לתת להם לצאת‪ .‬כאשר‬
‫אותו מנהיג פעל לפי עצת יועציו‪ ,‬הוא נוכח בהתפרצות המונית וכאשר רוב‬
‫‪32‬‬
‫האוכלוםיה היהודית הגישה בקשות עליה הוא זעם וחש עצמו המרומה על ידי‬
‫היהודים‪ ,‬שלמרות הכל שמרו אמוגים לישראל שלהם‪...‬‬
‫הפעילות התרבותית בה עסק הנוער הציוני היתה רבת פגים‪ .‬הגה דוגמה‬
‫הלקוחה מפרסומי ״הנוער הציוני״‪ .‬בחוזר שהפיצה המזכירות האיזורית של‬
‫ב ו ל ט י נ י ם ‪ 3 6‬ח ו מ ר‬
‫יא מבטיחה הוצאות‬
‫לחלוצים על תולדות העליה‪ ,‬חומר על תנועת ״השומר״ בטרנסילבניה‪ ,‬שירון‬
‫בעברית ובהוגגרית‪ ,‬חוברת מיוחדת לחגים ותרגום של ״בחבלי הזמן״ של י‪.‬‬
‫‪,‬קויפמן וכן ביוגרפיות של משוררים עברים ־ביאליק‪ ,‬שמעונוביץ( וכר‪ .‬אינני‬
‫בטוח בכך שכל ההבטחות אמנם קויימו‪ ,‬אבל גם אם לא הכל קויים‪ ,‬מצביעה‬
‫הרשימה על שטחי התענינות רבים מאוד‪.‬‬
‫נביא נא‪ ,‬למשל‪ ,‬את תכנית ההרצאו־ת של אחד הסמינריונים )גם זה של‬
‫׳׳הנוער הציוני״( שהתחיל ב־‪ 27‬בנובמבר ‪ :1937‬״על המצב המדיני בעולם‬
‫ובעולם היהודי״ הרצה העתונאי ל‪.‬ב‪ .‬וכסלר‪ ,‬עורך רינשטריה נוםטרה! על ערכה‬
‫הפרמננטי של היהדות — הד״ר י‪ .‬נמירובר‪ ,‬הרב הראשי של יהדות רומניה;‬
‫על א״י בקוניוקטורה הבינלאומית — העהונאי מ‪ .‬מוסקוביץ )עמנואל(! הנבואה‬
‫והמשיחיות באור המציאות ההיסטורית — ד״ר אשכנזי )מבוגריה הותיקים של‬
‫התנועה(; ד״ד ה‪ .‬לוינשטין )לביא( הרצה ארבע הרצאות על תולדות הציונות‬
‫)ד״ד לוינשסין היה מרצה מאוד מבוקש‪ ,‬מומחה בתולדות הציונות‪ ,‬חיבר גם‬
‫ספר ברומנית על הנושא וכן נודע כמומחה בבעיות חינוך ובישראל ניהל מחלקה‬
‫ב״יז״ושם״(! נציגי הקהק״ל וקרן היסוד הרצו על פעילות שני המוסדות! על‬
‫סוציולוגיה ודימוגרפיה של יהודי הגולה הרצה הד״ר ביבגלאס! על בעיות‬
‫כלכלה‪ ,‬כולל הכלכלה היהודית בגולה ובישראל — העתונאי והכלכלן מ‪ .‬אלתר;‬
‫על ספרות יהודית החל מן התנ״ך‪ ,‬משגה ותלמוד‪ ,‬השירה בימי הביגיים‪ ,‬ספרות‬
‫ההשכלה וספרות מודרנית — מ‪ .‬וורמברנדט! ושוב ד״ר ליינשמין )לביא( על‬
‫בעיות חינוך ופסיכולוגיה‪ .‬מרצים אלמונים ששמותיהם לא נרשמו ליד נושא‬
‫הרצאותיהם‪) ,‬מכאן ניתן להסיק שהיו אלה חברי ההנהגה הרמשית של התנועה(‬
‫הרצו על‪ :‬השקפות בציונות‪ :‬על פינסקר‪ .‬הרצל‪ ,‬בובר‪ ,‬בורוכוב‪ ,‬קויפמן וכוי‬
‫וכוי; דרכי ״הנוער הציוני״ בציונות ובבנין א״י; על צופיות ומשחקים —‬
‫בקיצור ״התורה כולה על רגל אחת״‪ .‬אנו קוראים על סמינר ללימוד עברית‬
‫)המלה אולפן טרם גמצאה בשימוש(‪ ,‬שיתקיים בפוקשן‪ ,‬החל ב־‪ 24‬בךצמבר עד‬
‫ל־‪ 6‬ביאיואר ‪ ,1931‬וכל קן חייב היה לשלוח לפחות משתתף אחד‪ .‬ברור שגעשו‬
‫מאמצים להקניית השפה העברית‪ .‬ההסתדרות הציונית הכיכזית עשתה זאת‬
‫באמצעות ארגון ״תרבות״ שהוקם ביוזמת המורה נחום זליבנסקי ז״ל‪ ,‬פליט‬
‫מרוסיה‪ ,‬הד״ר קורנל ינקו ז״ל ואשתו מלה‪ ,‬תבל״א‪ .‬במאמץ זה השתתפו מורים‬
‫רבים ועסקני תרבות‬
‫במקביל לקנים‪ ,‬קיימים קיבוצי ההכשרה המפחדים ברחבי רומניה‪ .‬צעיר‬
‫כשרוני‪ ,‬מאמין ולוחם‪ ,‬המוכן לעזוב בית הורים חם ולהתענות בחיי עבודה‪ ,‬מעורר‬
‫בלב רבים גם תמיהה וגם מבוכה והוא משמש דוגמא לצעירים רבים‪ .‬ביקורת קשה‬
‫נמתחה על קיבוצי הכשרה ולא רק מצד החוגים הדתיים )בנים ובנות יחד(‬
‫וההוגים המתבוללים‪ ,‬אלא לפעמים גם מתוך המתגה עצמו‪ .‬המתקומם גגד הבזבוז‬
‫המשווע כביכול‪ ,‬של כשרון אנושי‪ .‬אבל גם המבקרים הקשוחים ביותר איגם‬
‫אדישים לתופעה המעניינת‪ .‬החלוצים הצעירים מכריזים‪ ,‬כאילו‪ ,‬באזני הציבור‬
‫היהודי‪ ,‬כי כל מאמציהם לשווא וכי הם זורעים להבל וריק‪ .‬במעשיהם הם כאילו‬
‫‪33‬‬
‫א ו מ ר י ם ‪ :‬״ א ת ם מ ק ב ל י ם ע ל י כ ם א ת כ ל ה ג ז י ר ו ת ‪ ,‬סופגים"את כ ל ה ע ל ב ו נ ו ת ‪ ,‬מ ו כ נ י ם‬
‫ל ה ה פ ש ר ע ל כ ב ו ד כ ם ה א נ ו ש י ו ה ל א ו מ י ב מ ח י ר נ ז י ר עדשים‪ ,‬מ ו ש י ט י ם ל ח י ל מ כ ה ‪,‬‬
‫ב פ נ י א ל ה ש א י נ ם ר ו צ י ם ב כ ם ‪ .‬ל א זו ה ד ר ך ! א נ ו ב נ י כ ם ‪ ,‬ל א נ ל ד ב ה‬
‫ומתרפסים‬
‫ולכן עזבנו הכל מאחורינו ואנו עולים א ר צ ה על מ נ ת לרפא א ת כ ל מכאובי ע ם‬
‫ישראל‬
‫במולדת״‪.‬‬
‫מן‬
‫המסמכים‬
‫י־ ‪-‬‬
‫שבארכיון אנו למדים‬
‫‪— 1930‬‬
‫ש ב ת ק ו פ ה שבין‬
‫)מאז‬
‫‪1940‬‬
‫״ ש ה נ ו ע ר הציוני״ ה פ ך ל ת נ ו ע ה ח ל ו צ י ת ( ‪ ,‬פ ע ל ו ב ר ו מ נ י ה •‪ 40‬ק י ב ו צ י ה כ ש ר ה ) מ א ד‬
‫ייתכן שהיו ג ם ק י ב ו צ י ם נ ו ס פ י ם ש ל א נ ז כ ר ו או ש ה מ ס מ כ י ם ב ה ם ה ם נ ז כ ר ו ־ נ א ב ד ו‬
‫השנים(; כן ב ר ו ר ש ל א כ ל ה ק י ב ו צ י ם החזיקו מ ע מ ד ב מ ש ך כ ל ה ת ק ו פ ה ‪.‬‬
‫במשך‬
‫יש ק י ב ו צ י ם ש ק י ו מ ם נ מ ש ך זמן מ מ ו ש ך ו י ש ק י ב ו צ י ם שהחזיקו מ ע מ ד ב מ ש ך ע ו נ ה‬
‫בלבד והפלוגה ע ב ר ה למקום אחר‪ .‬אבל המספר שצוםמ לעיל מ ק נ ה לנו‬
‫אחת‬
‫מ ו ש ג ע ל היקף ה ת ו פ ע ה ‪ .‬ב מ פ ק ד ש נ ע ר ך ב ס פ ס מ ב ר‬
‫עית‬
‫‪ ,1930‬ל ק ר א ת ה ו ע י ד ה ה ר ב י ­‬
‫של ה ח ל ו ץ ה ע ו ל מ י ‪ ,‬ש ה ת ק י י ם ב ב ר ל י ן ‪ ,‬ה ת פ ק ד ו‬
‫)ד‪ .‬ו י נ י צ ק י ( ‪.‬‬
‫בהכשרה‪.‬‬
‫קיבוצי הכשרה עם‬
‫‪513‬‬
‫במפקד של שנת‬
‫כ־‪3932‬‬
‫שישבו‬
‫חברים‬
‫‪ 1936‬היו קיימים ב ר ו מ נ י ם כ ו ל ה‬
‫‪108‬‬
‫‪ 4,104‬ח ב ר י ם ‪ ,‬מ ת ו כ ה ‪ 14‬קיבוצים של ״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ״ ו ב ה ם‬
‫חלוצים‪ .‬ה ת נ ו ע ה ע ר ע ר ה ע ל ת ו צ א ו ת ה מ פ ק ד ו ד ר ש ה ל ה כ י ר ב ע ו ד ‪ 105‬ח ב ר י ם‬
‫ל א נ מ צ א ו בין כ ו ת ל י ה ק י ב ו צ י ם ב ע ת ה מ פ ק ד ‪.‬‬
‫שבמקרה‬
‫אחדים‬
‫למשל‪,‬‬
‫מ ק י ב ו צ י ה ה כ ש ר ה ה י ו מעין מ ו ס ד ו ת ק ב ע של ה ת נ ו ע ה ‪ .‬כ א ל ה היו‪,‬‬
‫אומברארשט‬
‫חוות‬
‫)פ׳ רפויה(‬
‫ופלוריאסקה‬
‫של ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י‬
‫)נוסדה‬
‫ב־‪ .(1939‬ב ח ו ו ת א ל ה נ ע ר כ ו כ נ ס י ם ‪ ,‬פ ג י ש ו ת ו ס מ י נ ר י ו נ י ם ו י ש י ב ו ת ה מ ו ע צ ה ה ר א ש י ת ‪.‬‬
‫תנועות‬
‫חלוצים‬
‫על‬
‫ה נ ו ע ר ה ח ל ו צ י ו ת נ ה נ ו מ י ת ר ו ן עצום‪ ,‬הוא י ת ר ו ן ה ש נ ו י ה פ ר מ נ נ ם י ‪.‬‬
‫עולים א ר צ ה‬
‫דרכם‬
‫ואחרים‬
‫תופסים‬
‫בעתיד ואלה הבאים‬
‫שאיפות ודעות‪.‬‬
‫שיטות חדשות‪,‬‬
‫א ת מקומם‪ ,‬נ ע ר י ם‬
‫במקומם‬
‫מתבגרים‬
‫ומחליטים‬
‫מ ח ד ש י ם דברים‪ ,‬מ פ י ח י ם ר ו ח‬
‫הקטע החלש‬
‫חדשה‪,‬‬
‫ב מ ס ל ו ל ה י ת ה העליה‪ .‬ב כ ל ה ה ת כ ת ב ו ת‬
‫שבין ה מ ז כ י ר ו ת ה ר א ש י ת ב ב ו ק ר ש ט ל ב י ן ה מ ז כ י ר ו ת ה ע ל י ו נ ה ב ת ״ א ‪ ,‬א נ ו ח ו ז ר י ם‬
‫על‬
‫וקוראים‬
‫בעיות‬
‫)מכסת‬
‫ה״שדיול״‬
‫הסרטיפיקטים(‬
‫הארורה‪,‬‬
‫המצומצמת‪,‬‬
‫שאין ב ה כדי ל ה ש ב י ע א ת ה ר ע ב ל ע ל י ה ‪ .‬ק י י מ ת ת ו פ ע ה של ח ל ו צ י ם ״ ו ת י ק י ם ״‬
‫ש א ח ר י שהייה ש ל ש נ י ם ב ק י ב ו צ י ם ‪ ,‬ל א זכו עדיין לעליה‪.‬‬
‫ה ח ל מ ש נ ת ‪ 1929‬מ ת ח י ל ה ג ם ע ל י ה א י ־ ל י ג ל י ת — ה ה ע פ ל ה — זו ״ ה ר ש מ י ת ״ ‪,‬‬
‫ה מ א ו ר ג נ ת י ע״י ה מ ו ס ד ו ת ו ל צ י ד ה ה פ ר ט י ז ג י ת ‪ ,‬ה מ א ו ר ג נ ת ע״י ת נ ו ע ו ת ע צ מ ן ‪ ,‬א ו‬
‫אפילו‬
‫שמארגן‬
‫זו‬
‫לעצמו‬
‫מ ק ו נ ס ט נ צ ה ב־‪ 17‬ב י נ ו א ר‬
‫צעיר‬
‫בכוחותיו‬
‫שלו‪.‬‬
‫האניה‬
‫שהפליגה‬
‫״םינאיה״‬
‫‪ ,1929‬כ ש ע ל ס י פ ו נ ה ‪ 152‬עולים‪ ,‬היא ה ר א ש ו נ ה ה פ ו ר צ ת‬
‫א ת ה ה ס ג ר )ד‪ .‬ויגיצקי(‪ .‬א ח ר י ה ב א ו ת ס פ י ג ו ת ר ב ו ת כגיוזו ה ק ר ו י ה א ב א ב ר ד י צ ׳ ב‬
‫אשר‬
‫ל א היתד‪ .‬ה א ח ר ו נ ה‬
‫להקמת‬
‫בסדרה‪,‬‬
‫ה ש ר ש ר ת נ מ ש כ ה שנים ע ל גבי שנים‪ ...‬ע ד‬
‫המדינה‪.‬‬
‫ב ה ת כ ת ב ו ת שבין ב ו ק ר ש ט ל ת ״ א ) א ר כ י ו ן ה נ ו ע ר הציוני( מופיע מ ו ש ג מ ו ז ר‬
‫ומצחיק‪:‬‬
‫בשיתוף‬
‫״קרשים״‪.‬‬
‫מישהו‬
‫״מבני‬
‫המשפחה״ עוסק‬
‫פתאום‬
‫בהובלת‬
‫״קרשים״‬
‫עם האדון ״פולק״ )התנועה בפולין(‪ .‬באחד המכתבים כתוב ש ״ ה ש מ א ל‬
‫ל ו ק ח ‪ 15,000‬ליי ל ק ר ש ‪ ,‬א נ ו נ ע ב י ר ב־‪ 18,000‬ל״י ה ק ר ש ) מ ה י ר י ק ר מ א ו ד ע ב ו ר‬
‫קרשים‪.,‬אבל‬
‫ל״קרשים״‬
‫אנחגו‬
‫בתר‬
‫ש מ ד ו ב ר ב מ ע פ י ל י ם ( ‪ .‬כ כ ל ש ח ו ל פ ו ת השגים‬
‫ה נ ע ר מ י ם ואין כ ל י ם‬
‫גוברת‬
‫הדאגה‬
‫להעברתם‪...‬‬
‫ר ג י ל י ם ל ה צ ל י ף ב כ ל ה ז ד מ נ ו ת ביהודי ה ג ו ל ה על ש ה ע ד י פ ו א ת ס י ר‬
‫ה ב ש ר ו ל א מ י ה ר ו ל ע ל ו ת א ר צ ה ב ע ו ד מ ו ע ד ואין סילוף ג ד ו ל מ ז ה ! י י ת כ ן ש ה י ו‬
‫‪34‬‬
‫ב ר ו מ נ י ה כ מ ה ר ב ב ו ת י ה ו ד י ם ש ה ו נ ם היה מ א פ ש ר ל ה ם ל ן ע י ע‬
‫כל‬
‫מספרים‬
‫אבל‬
‫בנידון —‬
‫ד ב ר אחד בטוח‪,‬‬
‫שלוא היתד‪.‬‬
‫ל^י‬
‫_ אלן ^ י ד י‬
‫אפשרות‬
‫להעלות‬
‫יהודים א ר צ ה ‪ ,‬ה י ו ה י ה ו ד י ם נ ו ה ר י ם ב ה מ ו נ י ה ם ‪ ,‬א ף ב ת נ א י ם ה ק ש י ם ב י ו ח ר ‪ .‬ב ר ו ר‬
‫שאף אניד‪ .‬ל א ה פ ל י ג ה מ ר ו מ נ י ה א ר צ ה כ ש ה י א ר י ק ה ו ה ט ע נ ה ש ח ס ר ו מ ו ע מ ד י מ‬
‫ל ע ל י ה אין ל ה כ ל בסיס‪.‬‬
‫כיצד הגיבו שלטונות רומניה על הפעילות הענפה של ה ת נ ת ה הציונית ב כ ל ל‬
‫ושל ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ב פ ר ט ? ה י ח ס ה י ה א מ ב י ו ו ל נ ט י ‪ :‬מ צ ד א ח ד — ח י ו ב י ‪ ,‬ש נ ב ע‬
‫מרצונם‬
‫מאידך‬
‫ל ה י פ ט ר מן היהודים‪ .‬ס י ס מ ת ה א נ ט י ש מ י ם ה י ת ה ‪ :‬״ ה י ה ו ד י ם ל פ ל ש ת י נ ה ״ ‪, -‬‬
‫התנגדו‬
‫המאבק‬
‫אשיות‬
‫על‬
‫השלטונות לתנועה‬
‫זכויות‬
‫וחרויות!‬
‫והיתה‬
‫הלאומית‪ .‬היהודית‬
‫תופעה נוספת‪:‬‬
‫שקיפלה‬
‫הפחד‬
‫בתוכה גם‬
‫מפני‬
‫חתירה‬
‫את‬
‫תחת‬
‫המשטר‪ .‬האנטישמיות ברומניה הסתבכה כל כך באגדותיה על ״אינטר־‬
‫נ א צ י ו נ ל יהודי״ ו ״ ז ק נ י ציון״ ה נ ו ר א י ם ‪ ,‬ע ד כ י ח ש ש ו מ מ ש מ פ נ י כ ל מ פ ע ל ציוני‪,‬‬
‫שמא א י נ ו א ל א ס נ י ף ה א י נ ט ר נ א צ י ו נ ל ה מ פ ו ר ס ם ‪ ,‬אף ע ל פ י ש ע צ ם ה ע ל י ה ל א ר ץ‬
‫היתה ל ר ו ח ם ‪ .‬ל א זו ב ל ב ד ש ה ת נ ג ד ו ל ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ ה מ ר כ ס י ס ט י ‪ ,‬כ י ה ש ל ט ו נ ו ת‬
‫היו א ל ר ג י י ם ל ס ו צ י א ל י ז ם ב כ ל ל ‪ ,‬א ב ל ה ה ת נ ג ד ו ת היתד‪ .‬כ ל ל י ת ‪ ! ,‬כ ו ל ל ת א ת הכל‪.‬‬
‫ב־‪1933‬‬
‫הוצא‬
‫מחוץ‬
‫ל ח ו ק א ר ג ו ן ״החלוץ״‪ ,‬א ו ל ם ה פ ע י ל ו ת ל א נ פ ס ק ה ‪.‬‬
‫קיבוצי‬
‫ה כ ש ר ה ה מ ש י כ ו ל פ ע ו ל ת ח ת ש ם ח ד ש ‪ :‬״ידידי ה ח ק ל א י היהודי״‪.‬‬
‫בתקופת‬
‫בדיוני‬
‫)ב־‪22—23‬‬
‫השואה‬
‫המועצה‬
‫הראשית‬
‫באפריל(‪,‬‬
‫הוחלט‬
‫של‬
‫״הנוער‬
‫להתכונן‬
‫החוור‪.‬‬
‫הציוני״‪,‬‬
‫לקראת‬
‫שהתכנסה‬
‫פעילות‬
‫במחתרת‪.‬‬
‫באביב‬
‫‪1939‬‬
‫דחף‬
‫נוסף‬
‫בפלוריאסקה‬
‫‪35‬‬
‫ל פ ע י ל ו ת זו ב א מ ש ל י ח ה ת נ ו ע ה י א נ ק ד ז ׳ ב י נ ס ק י — י ע ק ב ב ן י ה ו ד ה ז״ל‪ ,‬ש ה ג י ע‬
‫לרומניה‬
‫שונה‬
‫קצר‬
‫זמן‬
‫שגורל‬
‫ל א ח ר נ פ י ל ת פולין‪ .‬י א נ ק ה א מ י ן‬
‫לא יהיה‬
‫רומניה‬
‫מ ג ו ר ל ה ש ל פ ו ל נ י ה ‪ ,‬כ ל ו מ ר שהיא ת ב ו ת ר ל ש נ י ם ‪ .‬ב מ כ ת ב ש ת א ר י כ ו ה ־ ‪7‬‬
‫בספטמבר‪,‬‬
‫העליונה‬
‫לאחר‬
‫שבוע‬
‫מתל־אביב‬
‫המזכירות‬
‫פיח‬
‫בסיכויי‬
‫מלחמת‬
‫התנועה‬
‫העולם‬
‫להחזיק‬
‫עונה‬
‫)יוסף — ק ו ק ה ב י ל ד ר מ ן (‬
‫השניה‪,‬‬
‫מעמד‬
‫מתעניינת‬
‫״בתנאים‬
‫המזכירות‬
‫החדשים״‪.‬‬
‫ש״החברים נכונים‬
‫חבר‬
‫ל ק ר א ת כל מה‬
‫ש ע ל ו ל לבוא״‪ .‬ד ו ו ק א ב פ ר ק הזמן ה ק צ ר שבין ת ב ו ס ת פ ו ל י ן ל ב י ן ת ב ו ס ת צ ר פ ת ‪,‬‬
‫‪ ,1940‬י ו ד ע ת ה ת נ ו ע ה ת ק ו פ ה י פ ה של פ ע י ל ו ת ו ה י ש ג י ם ח י נ ו כ י י ם ‪ .‬ה מ ז כ י ר ו ת‬
‫בקיץ‬
‫ה ע ל י ו נ ה ‪ ,‬ש ב מ ש ך ש נ י ם ה ב ט י ח ה ל ש ל ו ח שליח ו ל א ע מ ד ה ב ד י ב ו ר ה ‪ ,‬ש ו ל ח ת ע ת ה‬
‫״ מ ש ל ח ת ״ ש ל ש ל ו ש ה ש ל י ח י ם ‪ :‬ר א ש ו ן מגיע‪ ,‬י א נ ק ד ז ׳ ב י נ ס ק י ‪ ,‬א ח ר י ו — ב ד צ מ ב ר‬
‫— מ ג י ע צ ב י ה ר מ ן ו ב ר א ש י ת ש נ ת ‪ — 1940‬וילו כץ ו א ש ת ו פליצייה‪.‬‬
‫‪1939‬‬
‫ב־‪ 12.2.40‬מ ח ל י ט י ם ה ש ל י ח י ם ל צ א ת ל ס י ו ר י ם ב ר ח ב י ה מ ד י נ ה ‪ .‬צ ב י י ו צ א ל ט ר נ ם י ל ־‬
‫זאב לבוקובינה ויאנק לבסרביה‪ .‬הפעילות גואה בכל האיזורים‪ .‬התנועה‬
‫בניה‪,‬‬
‫בבוקובינה‬
‫שגילה‬
‫א ת י מ י ה היפים ביותר‪ .‬וילו כץ מ ו ד י ע‬
‫בבוקובינה‬
‫שיפרוש‬
‫הרי‬
‫יודעת‬
‫מכל‬
‫ב ח ו ר נ ה ד ר ‪ ,‬מ ז כ י ר המחוז ל י י ב ו‬
‫ל מ ז כ י ר ו ת העליונה‪,‬‬
‫והצליח‬
‫שויארמן‬
‫פ ע י ל ו ת א ח ר ת ויקדיש א ת ז מ נ ו ל ת נ ו ע ה ב ל ב ד ‪.‬‬
‫לשכנעו‬
‫ל י י ב ו שויארמן‪,‬‬
‫הוא יהודה שערי‪.‬‬
‫שהמצב‬
‫אלא‬
‫הפוליטי‬
‫במאי‬
‫מסתבך‪.‬‬
‫וביוני‬
‫ב נ צ ח ו ן מ ה י ר ב א י ר ו פ ה ה מ ע ר ב י ת ‪ .‬ב־‪ 28‬ביוגי‬
‫לרומניה‪,‬‬
‫מצאי‬
‫‪1940‬‬
‫‪ ,1940‬מ ג י ש ה ב ר י ה ״ מ א ו ל ט י מ א ט ו ם‬
‫ל פ נ ו ת ב מ ש ך א ר ב ע ה ימים א ת ב ס ר ב י ה ו א ת צפון ב ו ק ו ב י נ ה ‪ .‬ה ח ב ר י ם ‪,‬‬
‫האזורים‬
‫דילמה‬
‫זוכה‬
‫גרמניה‬
‫הנאצית‬
‫הללו‪ ,‬הנמצאים בקיבוצי ההכשרה‬
‫גורלית‪:‬‬
‫ממשפחותיהם‬
‫להישאר‬
‫חבריהם‬
‫עם‬
‫מתוך‬
‫בפנים הארץ‪ ,‬עומדים‬
‫הנחה‬
‫נפרדים‬
‫שהם‬
‫בפני‬
‫לעולמים‬
‫ב ר ו ס י ה א ו ל ח ז ו ר ל ב ת י ה ם ‪ ,‬גם א ם ב כ ך ה ם מ ת ר ח ק י ם מ ח ו פ י הים‬
‫ומן ה ת ק ו ו ה ל ע ל ו ת א ר צ ה ‪ .‬בחווה פ ל ו ר י א ס ק ה ‪ ,‬ל י ד ב ו ק ר ש ט ‪ ,‬ש ב ה מ ר ו כ ז ״ארגון‬
‫—‬
‫הצופים״‬
‫בחלקם‬
‫י ו צ א י צפון‬
‫בוקובמה‬
‫)הגרעין‬
‫שהקים‬
‫את‬
‫אח״כ‬
‫קבוצת‬
‫״ ב מ א ב ק ״ — כ י ו ם א ל ו נ י א ב א ( — ג מ ש כ י ם הויכוחים ע ד א ו ר ה ב ו ק ר ‪ .‬ה ר ב ה זמן‬
‫לשיקולים‬
‫ההנהגה‬
‫להישאר‪.‬‬
‫ה ר א ש י ת ש ל ה ת נ ו ע ה גם יוצא ע ם ה ח ו ז ר י ם ל א ז ו ר הסובייטי‪ ...‬ב ת פ ק י ד !‬
‫הנחה‬
‫מתוך‬
‫שהוכנה‬
‫אלא‬
‫— אין‪ .‬א ל ה מ ח ל י ט י ם ל ח ז ו ר ו א ל ה מ ח ל י ט י ם‬
‫אחד מחברי‬
‫לנהל‬
‫שימשיך‬
‫שם‬
‫את‬
‫התנועה‪,‬‬
‫פעילות‬
‫מ ר א ש ‪ ,‬א מ ו ר י ם היו ח ב ר י ת נ ו ע ה מ ס ו י י מ י ם‬
‫במחתרת‪.‬‬
‫מצפון‬
‫לפי‬
‫בוקובינה‬
‫תכנית‬
‫להדרים‪,‬‬
‫ש מ ע ט י ם ע ו ז ב י ם א ת צ׳רנוביץ׳ כ פ י ש ה ו ח ל ט ‪ .‬בין ה מ ע ט י ם ה ל ל ו נ מ צ א ג ם‬
‫לייבו‬
‫שויארמן‪.‬‬
‫העברת‬
‫שמית‬
‫ב ס ר ב י ה וצפון ב ו ק ו ב י נ ה לידי ה ר ו ס י ם ג ר ר ה א ח ר י ה ה ת פ ר צ ו ת א נ ט י ­‬
‫א ל י מ ה ‪ ,‬ש ה ד ה י מ ה א ת יהודי רומניה‪ .‬מ א ו ת יהודים נ ז ר ק ו מ ת ו ך ק ר ו נ ו ת‬
‫ר כ ב ו ת ד ו ה ר ו ת ‪ .‬בין ה נ ז ר ק י ם היה ג ם ח ב ר נ ו יהודה ש ע ר י ) ש ה ד ר י ם ל פ י ה ת כ נ י ת ( ‪.‬‬
‫הנסוגים‬
‫החיילים‬
‫ערכו‬
‫בישובי‬
‫צפון‬
‫המדינה‬
‫פוגרומים‬
‫להורג‬
‫והוצאות‬
‫של‬
‫יהודים‪ .‬בין ה נ ר צ ח י ם — ח ב ר נ ו א ל ט ר לוקר‪ ,‬ש ש ה ה א ו ת ה ע ת א צ ל א מ ו ה א ל מ נ ה‬
‫ב כ פ ר ג ר נ י ט ש ט ‪ ,‬ש ם נ ר צ ח ו כ ל ב נ י ה מ ש פ ח ה ו ה א ם — נ ט ר פ ה ד ע ת ה ע ל י ה מצער‪.‬‬
‫הממשלה‬
‫חברים‬
‫ה ח ד ש ה ש ה ו ק מ ה ב ר א ש ו ת גייגורטו‪ ,‬ה ו ר כ ב ה ע ל ט ה ר ת ש ו נ א י ישראל‪,‬‬
‫ל ש ע ב ר ב מ פ ל ג ו ת חוליגניות )המפלגות הפוליטיות פוזרו ע ״ י ‪ .‬ה מ ל ך קרול‬
‫ב ש נ ת ‪ .(1938‬ה ת נ ו ע ה מ מ ש י כ ה ב פ ע י ל ו ת ה ‪ ,‬א ל א ש ב א ו ג ו ם ט א ו ת ה ש נ ה נ א ל צ י ם‬
‫השליחים‬
‫גרמניה‬
‫‪36‬‬
‫לעזוב‬
‫ואיטליה‬
‫את‬
‫רומניה‪.‬‬
‫בסוף‬
‫אוגוסט‬
‫הפאשיסטית ומחליטים על‬
‫מתכנסים‬
‫חלוקת‬
‫בווינה‬
‫שרי‬
‫טרנסילבניה‬
‫בין‬
‫החח‬
‫של‬
‫הונגריה‪.‬‬
‫לרומניה‪.‬‬
‫אלף‬
‫צפון ט ר נ ס י ל ב נ י ה — ב ע ל ת ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת ה ר ב ה‬
‫מסך‬
‫‪181‬‬
‫בראשית‬
‫ש ה ת פ ק ד ו ב מ פ ק ד ב־‪(1920‬‬
‫חודש‬
‫חלוקת‬
‫) ב ע ר ך כ־‪140‬‬
‫ע ו ב ר ת להונגריה‪ .‬ההעברה מ ת ב צ ע ת‬
‫ספטמבר‪.‬‬
‫ט ר נ ס י ל ב נ י ה חוללה מ ה פ כ ת חצר ברומניה‪ .‬המלך קרול נאלץ לוותר‬
‫על‬
‫כ ס א ו ל ט ו ב ת בנו‪ .‬כ ס ה מ ל ו כ ה רוקן ע ת ה מ כ ל ת ו ב ן ממשי‪ .‬ה ש ל ט ו ן מ ת ח ל ק‬
‫בין‬
‫שכל‬
‫הצבא‬
‫פעילותה‬
‫ו״משמר הברזל״‪,‬‬
‫ב ע ב ר היה‬
‫תקופה‬
‫עוברת‬
‫מפלגה‬
‫אמונה על‬
‫תהומית‪,‬‬
‫ש נ א ת יהודים‬
‫ר צ ף ש ל ר צ י ח ו ת ו פ ר ע ו ת ביהודים‪ .‬ע ל ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת‬
‫קשה‪.‬‬
‫יהודים‬
‫נעצרים‬
‫על‬
‫לא‬
‫עוול‬
‫בכפם‬
‫בהם‬
‫ומתעללים‬
‫באכזריות‪,‬‬
‫ל פ ע מ י ם מענים אותם ע ד מ ו ו ת רכוש יהודי מ ו ע ב ר לידיים א ח ר ו ת‬
‫איום‬
‫״הנוער‬
‫תוך‬
‫ב א ק ד ח ‪ .‬אין קץ‬
‫ה א ל י מ ו ת ה נ ע ש י ם ביהודים‪.‬‬
‫למעשי‬
‫חברי‬
‫הציוני״‪ ,‬כ ח ב ר י כ ל ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר הציוניות‪ ,‬מ ו פ ק ר י ם ל ה ת ע ל ל ו י ו ת אלה‪ .‬נ ע צ ר ו ת‬
‫ק ב ו צ ו ת ש ל מ ו ת ) כ פ י ש ק ר ה ל מ ש ל ב ק ן מ ד י א ש ( ה מ ע ו נ ו ת עינויי ת ו פ ת ‪ .‬ב א ו ק ט ו ב ר ‪,‬‬
‫או‬
‫בנובמבר‪ ,‬מגורשים חברינו מחוות פלוריאסקה‪ ,‬המכונה בפי אנשי השכונה‬
‫״ ב ו ר היהודים״‪ .‬ה ח ו ו ה ש י מ ש ה ב מ ש ך כ ש ש ש נ י ם ס מ ל ל ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪.‬‬
‫גם ש א ר ה ת נ ו ע ו ת מ ס ו ל ק ו ת מ ח ו ו ת י ה ם ש ל י ד ב ו ק ר ש ט ‪ .‬פ ל ו ג ו ת ה ה כ ש ר ה מ ת ר כ ז ו ת‬
‫במשרדי‬
‫‪,1941‬‬
‫ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ב ר ח ו ב א נ מ ו ן פן‪ ,‬ש ם ה ם נ א ס ר י ם ב־‪ 21‬ב י ג ו א ר‬
‫בפרוץ מ ר ד ״ מ ש מ ר הברזל״‪ .‬מתעללים ב ה ם באכזריות והם ניצולים ממוות הודות‬
‫ש ה מ ש א י ת א ש ר היתד‪ .‬צ ר י כ ה ל ה ע ב י ר ם‬
‫למקרה‪,‬‬
‫התעכבה‬
‫בדרך״‪.‬‬
‫הפעילות‬
‫הסכנה‬
‫להוצאה‬
‫ל ה ו ר ג ב י ע ר ז׳ילבה‪,‬‬
‫ב ת נ ו ע ה נ מ ש כ ה ל מ ר ו ת הכל‪ ,‬אם כי ב ה י ק ף י ו ת ר מצומצם‪ ,‬מ ח מ ת‬
‫ה א ו ר ב ת ע ל כ ל צ ע ד ושעל‪ .‬י ה ו ד ה ש ע ר י ו א ח ר י ו ב ד ל ש י ב ר ז״ל‪ ,‬נ ש ל ח י ם‬
‫ל ט י מ י ש ו ר ה ל ח ז ק א ת ה ת נ ו ע ה ב ט ר נ ס י ל ב נ י ה ‪ .‬ה מ ר כ ז האיזורי‪ ,‬ש פ ע ל בקלוז־ ) ע י ר‬
‫שעברה‬
‫בחלק‬
‫להונגריה(‬
‫שרצוי‬
‫בכך‬
‫בצבור‬
‫שראשי‬
‫ושיוכלו‬
‫המקבלת‬
‫לפעול‬
‫המתכוננים‬
‫ברחו‪.‬‬
‫האפלות‬
‫התנועה‬
‫בתנאי‬
‫יהיו‬
‫חדשים‪,‬‬
‫אנשים‬
‫מ ח ת ר ת בקלות יתר‪.‬‬
‫אשר‬
‫לא‬
‫ידועים‬
‫המזכירות העליונה‬
‫כל‬
‫כך‬
‫בארץ‪,‬‬
‫דיווח ע ל ה ת כ נ י ת ‪ ,‬א י נ נ ה מרוצה‪ .‬היא ד ו ר ש ת ה ס ב ר י ם ו א פ י ל ו נ ו ז פ ת‬
‫כאחראים‬
‫לא‬
‫מועבר לטימישורה‪ ,‬המטפלת‬
‫בשבעה עשו‬
‫הקנים שנשארו‬
‫הרומני ש ל טרנסילבניה‪ .‬חילופי משמרות מבוצעים בתנועה‪ .‬השיקול הוא‬
‫הם‬
‫לעלות ארצה‬
‫השאירו‬
‫אחריהם‬
‫בכנותם‬
‫הנהגה‬
‫א ו ת ם ״ ב ו ר ח י ם ועוזבים״‪ .‬א ך‬
‫צעירה‬
‫שהוכיחה‬
‫את‬
‫עצמה‬
‫הם‬
‫בשנים‬
‫של השואה‪ .‬ה ח ב ר י ם המרכזיים עולים א ר צ ה באנייה המעפילים ״דריאן‬
‫ב׳״ ש ה פ ל ג ת ה ו ה ר פ ת ק א ו ת י ה ה ם פ ר ק ב פ נ י עצמו‪ .‬ה ם ע ו ל י ם ל ס י פ ו ן ה א נ י ה ב א ח ד‬
‫בדצמבר‬
‫‪ 1940‬ו מ ג י ע י ם ל ח ו פ י א״י‪ ...‬ב־‪ 22‬ל מ ר ס‬
‫התנועה‬
‫‪.1941‬‬
‫במחתרת‬
‫ב־‪ 21‬ב י ו נ י‬
‫‪ 1941‬מ צ ט ר פ ת ר ו מ נ י ה ל מ ל ח מ ה ו צ ב א ה מ ש ת ת ף ב מ י ת ק פ ת ה צ ב א‬
‫הגרמני על בריה״מ‪ .‬צבא רומניה כובש בחזרה א ת בסרביה ובוקובינה הצפונית‬
‫ועורך‬
‫טבח‬
‫ביהודים‪.‬‬
‫הניצולים‬
‫מן ה ט ב ח‬
‫מגורשים למחנות וגיסאות בטרנס־‬
‫דניסטריה — איזור הנמצא בכיבוש משותף רומני וגרמני‪ .‬המלחמה מביאה ס ב ל‬
‫רב‬
‫ל י ה ו ד י ר ו מ נ י ה ‪ .‬ה ת נ ו ע ה נ כ נ ס ת לעידן ה פ ע י ל ו ת ב מ ח ת ר ת ‪ .‬פ ל ו ג ו ת ה ה כ ש ר ה‬
‫מתפרקות‬
‫לחוליות שבכ״א מהן מ ס פ ר חברים בלבד‪ ,‬הממשיכים בחיים משותפים‪.‬‬
‫הפעילות‬
‫מ צ ט מ צ מ ת ל ק ב ו צ ו ת חברים נאמנים‪ ,‬השומרים על ה ג ח ל ת מ ת ע ו ר ר ו ת‬
‫בעיות‬
‫מגורשי‬
‫חדשות לחלוטין‪ :‬עזרה‬
‫לפליטים‬
‫)בעיקר פליטי פולין(‪ ,‬עזרה ל ח ב ר י ם‬
‫ס ר נ ס ד נ י ס ט ר י ה ‪ ,‬ע ז ר ה ל ח ב ר י ם ש נ ע צ ר ו מ ס י ב ה זו א ו א ח ר ת ‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫כ א ן ה מ ק ו ם ל ח ז ו ר ע ל ה ש ת ל ש ל ו ת הענינים‪ ,‬א ב ל נ י ת ן‬
‫לא‬
‫התנועה‬
‫שהנהגת‬
‫בהחלט‬
‫להגיד‬
‫ב מ ח ת ר ת ה ו כ י ח ה א ת ע צ מ ה וחבריה' ז כ ו ל ה ו ק ר ה ר ב ה ‪ .‬א י צ י ו‬
‫ה ר צ י ק ) י צ ח ק א ר צ י ( היה ח ב ר ב ה נ ה ל ה ה א ר צ י ת ש ל מ ח ת ר ת ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ‪,‬‬
‫כ ש ה ו ק מ ה ה ה ג נ ה ‪ ,‬ע ל מ נ ת ל ה ת ג ו נ ן ב נ ש ק ביד‪ ,‬א ם י ג ס ו ה ג ר מ נ י ם ל ג ר ש‬
‫ואילו‬
‫יהודים‬
‫של‬
‫או‬
‫לעמך‬
‫כל תנועות‬
‫ב ה ם א ק צ י ו ת ‪ ,‬מ ו נ ה ח ב ר ג ו ד ב ש י ב ר ז״ל‪ ,‬כ מ פ ק ד ״ ה ה ג נ ה ״‬
‫ה נ ו ע ר החלוציות‪ .‬החבר רפאל‬
‫רוזנברגר‬
‫על יד‬
‫עבד‬
‫הגבול‬
‫ה ה ו נ ג ר י ‪ ,‬ב א ח ד מ ש נ י י ה מ ק ו מ ו ת ש ד ר כ ם נ מ ל ס ו ב־‪ 1944‬א ל פ י פ ל י ט י ח ר ב מ ה ו נ ג ר י ה‬
‫ל ר ו מ נ י ה ‪ .‬ק ן צ ׳ ר נ ו ב י ץ ה צ ס י י ן ב פ ע י ל ו ת ו גם ב ש נ ו ת הכיבוש' ה ס ו ב י י ט י ו ג ם ב ש נ ו ת‬
‫ה ש ו א ה ו ע ז ר ל ה ר ב ה פ ל י ט י ח ר ב מפולין‪ ,‬ש ה ו ע ב ר ו ל ב ו ק ר ש ט ו מ ש ם ע ל ו א ר צ ה ‪.‬‬
‫ג ם קן ב ו ק ר ש ט ר א ו י ל ש ב ח ע ל פ ע ל ו ב ש נ ו ת ה ש ו א ה ואם א נ י נ מ נ ע מ ל צ ט ט א ת‬
‫שמותיהם‬
‫זה‬
‫הרי‬
‫מקווה‬
‫חברים‬
‫של‬
‫מפני‬
‫רק‬
‫שעשו א ת המלאכה ופעלו רבות‬
‫שאני‬
‫ונכבדות‬
‫ב ש נ י ם ההן‪,‬‬
‫את‬
‫כולם‪.‬‬
‫ח ו ש ש ש ל א יהיה ב י כ ו ל ת י ל מ נ ו ת‬
‫שמות‬
‫א נ י ש י ב ו א יום ו ה ד ב ר י ם ייזכרו ויירשמו‪.‬‬
‫חידוש‬
‫הפעילות‬
‫ב־‪1944‬‬
‫המלאה‬
‫כבר‬
‫ה ת ק ו ו ה לסיום מ ה י ר‬
‫מנצנצת‬
‫של‬
‫המלחמה‪.‬‬
‫המועצה‬
‫חברי‬
‫הראשית‪,‬‬
‫ה ש ק ו ע י ם ב ע ב ו ד ת ה ה צ ל ה ו ה ה כ נ ה ל ק ר א ת ״ ה ג נ ה ב נ ש ק ביד״‪ ,‬נ ו ת נ י ם‬
‫את‬
‫שהתקיימה‬
‫כבר‬
‫באפריל‬
‫דעתם‬
‫‪1944‬‬
‫אי־לגלית‬
‫על‬
‫בבוקרשט‪,‬‬
‫)הגםיעה‬
‫הרחבת‬
‫חברים‬
‫הפעולה‬
‫חדשים‪,‬‬
‫בתגאים‬
‫על‬
‫חידוש‬
‫ליהודים‬
‫קשים‪ .‬ש ל י ח י ם‬
‫אלה‬
‫‪.‬בערים‬
‫הפעילות‬
‫מחתרת‪,‬‬
‫מחוץ‬
‫וקליםת‬
‫מגבירים‬
‫גרעיני‬
‫הפעילות‬
‫בתנאי‬
‫החינוכית‪.‬‬
‫לתחום‬
‫את‬
‫והכנתם‬
‫התרבותית‪,‬‬
‫) ב ע י ק ר שליחות(‬
‫״הגנה‬
‫המשתתפים‬
‫מגוריהם‬
‫ח ב ר י ם חדשים‬
‫הפעילות‬
‫בדיוני‬
‫כאשר‬
‫המועצה‪,‬‬
‫היתה‬
‫מגיעים‬
‫אסורה(‪,‬‬
‫לקראת‬
‫בצורה‬
‫מחליטים‬
‫הבאות‪ .‬מגייסים‬
‫מארגניב‬
‫תנועתי‬
‫סמינר‬
‫יוצאות ל ע ר י ה ש ד ה ‪ ,‬ה ן כ ד י ל א ר ג ן‬
‫ע צ מ י ת ״ והן כדי ל ח ד ש‬
‫את‬
‫הקשר‬
‫הקבוצות‬
‫עם‬
‫ולדרבנם להתכונן לפעילות מוגברת‪.‬‬
‫קורה‪,‬‬
‫כד‬
‫הסובייטי‪,‬‬
‫שלאתר‬
‫‪23‬‬
‫אוגוסט‬
‫‪,1944‬‬
‫יום‬
‫כניעת‬
‫בפני‬
‫רומניה‬
‫י כ ל ו ח ב ר י נ ו ה פ ע י ל י ם ל פ ש ו ט מיד ע ל כ ל ע ר י ר ו מ נ י ה‬
‫הצבא‬
‫ולארגן בהן‬
‫״ ק נ י ם ״ ש ל ה ת נ ו ע ה ‪ .‬ג ם ק י ב ו צ י ה כ ש ר ה א ו ר ג נ ו מיד‪ ) .‬ה ת ק ו פ ה ה י ת ה נ ו ח ה מאוד‪.‬‬
‫רומניה‪,‬‬
‫יהודי‬
‫אשר‬
‫ב ש נ י ם ה א פ ל ו ת ש ל השואה נ ש ב ע ו‬
‫לברוח לארץ‬
‫ישראל‬
‫ש ל ה ם ‪ ,‬מ י ד כ ש ה ד ב ר יהיה א פ ש ר י ‪ ,‬ר צ ו לקיים ע ת ה א ת ש ב ו ע ת ם ‪ .‬פ ע ל ג ם ג ו ר ם‬
‫ה מ צ ו ק ה ‪ :‬ה מ ו נ י צ ע י ר י ם ‪ ,‬ו ל א כ ל כ ד צעירים‪ ,‬מ ש ו ח ר ר י ה מ ח נ ו ת ו פ ל ו ג ו ת ה ע ב ו ד ה‬
‫והכפייה‪,‬‬
‫ל א ידעו פ ש ו ט ל א ן ל פ נ ו ת ו ב מ ה ל ה ת ח י ל ‪ .‬ה פ ת ר ו ן ש ה ת נ ו ע ה ה צ י ע ה ‪:‬‬
‫ע ל י ה לא״י‪ ,‬ה ת ק ב ל ע ל ד ע ת ם ‪ .‬א ל א ‪ ,‬ש ה פ ת ר ו ן ל א נ מ צ א ב ה י ש ג י ד ם ש ל ה מ צ י ע י ם ‪.‬‬
‫הדרכים‬
‫גותרו‬
‫נ ש א ר ו ח ס ו מ ו ת ו כ א ש ר נ פ ר צ ו ד ר כ י ם ־ ל א ־דרכים ב ר ו מ נ י ה‬
‫ע צ מ ה — אז‬
‫ש ע ר י ה א ר ץ סגורים‪ .‬ב ק י ב ו צ י ה ה כ ש ר ה ש ה ו ק מ ו מ ח ד ש ‪ ,‬ה ת א ס פ ו א נ ש י ם‬
‫מעטים‬
‫שאך‬
‫מהם‬
‫עברו‬
‫את‬
‫המסננת‬
‫של‬
‫התנועה‬
‫החינוכית‪.‬‬
‫חברים‬
‫נשלחו‬
‫לקיבוצי‬
‫ה כ ש ר ה ל א ח ר ש ב ו ע י י ם ש ל ה כ נ ה ש ט ח י ת ‪ .‬י צ ח ק ילון — ח ב ר ה ה נ ה ג ה‬
‫הראשית‬
‫הקיבוצים‪,‬‬
‫—‬
‫שחזר‬
‫מגירוש‬
‫טרנסדניסטריה‬
‫וחזה‬
‫במתרחש‬
‫באחד‬
‫ה פ ל י ט ‪ :‬״זה ל א קיבוץ‪ ,‬זה מ ח ס ן של בני־אדם״‪.‬‬
‫נ ט ו ש ה י ה א ז ו י כ ו ח נ ו ק ב בין ה ש ל י ח מ ט ע ם ה מ ז כ י ר ו ת ה ע ל י ו נ ה ‪ ,‬ד ו ד צ י מ ג ד‬
‫ז״ל‪,‬‬
‫ל ב י ן ח ב ר י ה ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת ה א ר צ י ת ד ו ד היה ב ד ע ה ש ע ו ד מ ע ט י ח ס מ ו‬
‫הרוסים‬
‫את‪ .‬ה ג ב ו ל ו ת ו ל א י ר ש ו ל א ף א ד ם ל צ א ת ‪ :‬ל כ ן ״י!לי‪:‬ו ל ה ו צ י א‬
‫יהודים‪,‬‬
‫כ מ ה ש נ ס פ י ק ‪ ,‬ו ל א ח ש ו ב מי הם‪ ,‬כ ה ר מ ת ם מ ב ח י נ ת ה ש ק פ ת ה ת נ ו ע ה‬
‫‪38‬‬
‫מכאן‬
‫ולאן ייצאו״‪.‬‬
‫בכיוון‬
‫חברי ההנהגה‪ ,‬על אף שהכירו בצדקת דעתו של דוד ופעלו גם‬
‫זה‪ ,‬ה ת ג ע ג ע ו ל ת נ ו ע ה‬
‫ב מ ת כ ו ג ת שידעו ל פ ג י‬
‫חינוכית‬
‫המלחמה‪ .‬״נמאס‬
‫להיות משרד להגירה״ סען ברל שיבר‪ ,‬כאשר הקבוצות שאנו ברכיבים מ ת פ ר ק ו ת‬
‫בדרך‬
‫ואין ב ה ן‬
‫משים‬
‫השתנו‬
‫מסחררת‪.‬‬
‫ת ו ע ל ת ר ב ה ל ת נ ו ע ה ‪ .‬הויכוח ה ז ה מ ע ו ל ם ל א‬
‫חיינו‬
‫התנאים‪.‬‬
‫בתקופה‬
‫אז‬
‫באין י כ ו ל ת מ מ ש י ת ל ע ל י ה‬
‫שינויים‬
‫של‬
‫סוכם‪ ,‬א ב ל ב ל י‬
‫במהירות‬
‫שהתחוללו‬
‫המונית‪ ,‬חיפש כ״א לעצמו פתרון אישי‬
‫משלו‪ .‬ה צ ע י ר י ם ה ח ל ו ל ל מ ו ד ב א ו נ י ב ר ס י ט א ו ת ש פ ת ח ו ב י נ ת י י ם א ח ש ע ר י ה ן ו ה פ ע ם‬
‫השערים‬
‫נפתחו‬
‫ואילו‬
‫טובים‪,‬‬
‫לרווחה‬
‫הבנים‬
‫ב פ נ י יהודים‪ .‬ה ע ס ק י ם פרחו‪.‬‬
‫גם‬
‫סונוורו‬
‫הקומוניסטית‬
‫מהתורה‬
‫ההורים‬
‫ששכרה‬
‫עשו עסקים‬
‫כמובםח‪.‬‬
‫ניראה‬
‫פ ע י ל י ה ת נ ו ע ה ה מ ש י כ ו ב ש ל ה ם ‪ .‬ל פ ע מ י ם ת ו ך כ ד י יאוש ו ל פ ע מ י ם מ ח ו ס ר ב ת ר ה ‪.‬‬
‫תגבורת‬
‫בעול‬
‫קיבלו‬
‫מצפת״‪.‬‬
‫העשייה‪,‬‬
‫התנועה‪,‬‬
‫לשעבר‬
‫והיתד‪ .‬ע ש י י ה ר ב ה ‪,‬‬
‫בעיירות‬
‫הסוגים‪ ,‬א ל ף‬
‫ושוב‬
‫חברים‬
‫רומניה‪,‬‬
‫שחזרו מגירוש‬
‫בשטחים‬
‫בסמינרים‪,‬‬
‫שוגים‪:‬‬
‫בפירסומים‪,‬‬
‫טרנסדניסטריה‪,‬‬
‫בקיבוצי‬
‫על‬
‫השתנו התנאים‪.‬‬
‫ככל‬
‫המשמר‬
‫שהתחזק‬
‫ההכשרה‪,‬‬
‫בקגי‬
‫ובעליה‬
‫מכל‬
‫הגבולות‬
‫ב י ת וגימל‪ ,‬כ ב מ ק ל ק ס ם צ מ ח ה ת נ ו ע ה ח י נ ו כ י ת‬
‫נכנסו‬
‫לתפארת‪.‬‬
‫הקומוניסטי‬
‫תפיסת‬
‫לקראת‬
‫השלטון‪ ,‬כן ג ב ר ה ה א כ ז ב ה ממנו‪ .‬מ ב ח י ג ה כ ל כ ל י ת פ ג ע ה מ ש ט ר י ו ת ר ו י ו ת ר ב א ו ת ן‬
‫הקטיגוריות‬
‫לפתע‬
‫ה ס ו צ י א ל י ו ת ל ה ן ה ש ת י י כ ה ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית‪ .‬ר ב י ם מ צ א ו ע צ מ ם‬
‫פרנסה‪ ,‬אפילו‬
‫מחוסרי‬
‫לעלות ארצה‪.‬‬
‫ב ל ת י רצויים‪ .‬ש ו ב ר צ ו ה י ה ו ד י ם‬
‫הרצון ל צ א ת מ ר ו מ נ י ה מ ח ד ‪ ,‬ו ה צ ל ח ה ש ק צ ר ה ה צ י ו נ ו ת ב ז י ר ה ה ב י נ ל א ו מ י ת מ א י ד ך ‪,‬‬
‫לעבודה‬
‫בנוסף‬
‫והוקרה‬
‫שעשו‬
‫היפה‬
‫העלו‬
‫החברים‪,‬‬
‫התנועה‬
‫את‬
‫למעמד‬
‫יוקרה‬
‫של‬
‫ב ר ח ו ב היהודי‪ .‬ב ק י ב ו צ י ה ה כ ש ר ה נ מ צ א ו מ מ י ט ב ה נ ו ע ר ה י ה ו ד י ; ה ו ק מ ו‬
‫מוסדות־חינוך‬
‫מוסדות‬
‫במתכונת‬
‫של‬
‫החינוך‬
‫פותחה‬
‫״עליית־הנוער׳;‬
‫פעילות‬
‫ה ס ב ר ה ע נ י פ ה ב א מ צ ע ו ת ה ע ת ו נ ו ת היהודית‪ ,‬ב א מ צ ע ו ת כ ת ב ה ע ת ״ ה נ ת ר ־ ה ח ד ש ״‬
‫שהוציאה‬
‫של‬
‫לאור‬
‫התנועה‬
‫״ ת ת ח ד ש ״ ‪ ,‬באמצעות פירסומים מגוונים‬
‫בשיתוף עם‬
‫ה ת נ ו ע ה ‪ ,‬ב ס מ י נ ר י ם מ ר כ ז י י ם ‪ ,‬איזוריים ועירוניים ש ה פ י צ ו א ת ר ע י ו ן ה צ י ו נ ו ת‬
‫ובאמצעות‬
‫ב־‪,1946‬‬
‫הפגנות‪ ,‬מצעדים ואסיפות עם‪:‬‬
‫‪ 1947‬ו־‪1948‬‬
‫ב מ ח נ ו ת הקיץ של ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪.‬‬
‫ה ש ת ת פ ו ב כ ״ א כ א ל ף ב נ י נוער‪ ,‬ו ג ם ל מ ע ל ה מ מ ס פ ר זה‬
‫)ב־‪ .(1947‬ב־‪ 1947‬היו ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב ר ו מ נ י ה כ ש מ ו נ ה ע ש ר ק י ב ו צ י ה כ ש ר ה ‪,‬‬
‫מוסז־ות‬
‫שגי‬
‫ארבעים‬
‫לרשות‬
‫חיגוך‬
‫לגוער‬
‫עליית‬
‫בגיל‬
‫)בווטרה־דורנה‬
‫הנוער‬
‫ובגגיה(‪,‬‬
‫בין‬
‫לחמישים קנים ברחבי רומניה ולמעלה ממאה פעילים מרכזיים שעמדו‬
‫התנועה‬
‫שליחים‬
‫בתור‬
‫בקנים‪,‬‬
‫מדריכים‬
‫בקיבוצי‬
‫הכשרה‪,‬‬
‫וכר‬
‫וכר‪.‬‬
‫חלפו הזמנים שכל החפץ גתקבל לקיבוץ הכשרה‪ .‬עתה נאלצו גם חברים בעלי‬
‫זכויות‬
‫לחכות‬
‫״פךקרסצ׳נס״‬
‫התנועה‪,‬‬
‫לאישור‬
‫וכאשר‬
‫יתפנה‬
‫מקום‪.‬‬
‫—‬
‫בדצמבר‬
‫‪1947‬‬
‫ו״פן־יורק״‬
‫עלו‬
‫ה ת ר ו ק נ ו כ מ ע ט כ ל הקיבוצים מחבריהם‪ ,‬אך הם נ ת מ ל א ו מחדש וללא‬
‫ב ע י ו ת ע״י ח ל ו צ י ם נ ב ח ר י ם ‪ ,‬ח ב ר י‬
‫אף‬
‫כאשר‬
‫ובהן‬
‫הפליגו‬
‫ארצה‬
‫אניות‬
‫כאלף‬
‫ההעפלה‬
‫מחברי‬
‫ה ת נ ת ה החינוכית ומספר המקומות הפנויים‬
‫ל א ה ס פ י ק ו ‪ .‬ב ס י כ ו ם נ י ת ן ל ו מ ר ‪ ,‬כי ת נ ת ת ״ ה נ ת ר ה צ י ו נ י ״ ה ג ת ה ב ת ק ו פ ה‬
‫זו לשיא פ ע י ל ו ת ה והיתד‪ .‬ב ל י ס פ ק בין ה ר א ש ו נ ו ת ב ק ר ב ת נ ת ו ת ה נ ת ר ה ח ל ו צ י ו ת ‪,‬‬
‫שפעלו‬
‫דויסול‬
‫א ף הן ב ד פ ו ס י ם ת מ י ם ‪ ,‬כ ״ א ל פ י י כ ו ל ת ה וכוחה‪.‬‬
‫התנועה‬
‫השיא‬
‫הציונימ‬
‫בפעילות‬
‫ברומניה‬
‫הציונית‬
‫של‬
‫התנתה‬
‫היתד‪,‬‬
‫עם‬
‫הקמת‬
‫מתנת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫כסהרורים ה ס ת ו ב ב ו יהודים בחוצות העיר‪ .‬בכל א ש ר ה ל כ ת התקיימו אסיפות ע ם‬
‫ב ש י ם ת ״נון־סםופ״‪ .‬ה נ ו א מ י ם ה ת ח ל פ ו מ ב ו ק ר ת ד ע ר ב ‪ .‬ב ח ל ו נ ו ת ה ב ת י ם ה י ה ו ד י י ם‬
‫‪39‬‬
‫נ ר ו ת ש מ ח ה ‪ .‬א ך מכאן ו ל ה ב א ה ת ח י ל ו ה צ ר ו ת ‪ .‬ה ש ל ט ו ן ע ב ר כ ו ל ו ל י ד י י ם‬
‫דלקו‬
‫ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם ו א ל ה ח י ס ל ו כ ל א ר ג ו ן ש א י נ ו שיייך ל מ י מ ם ד ה ש ל ט ו נ י ש ל ה ם‬
‫של‬
‫ו י ה י ה ז ה א ר ג ו ן ס פ ו ר ט או מ ו ס ד של צ ד ק ה ‪ .‬ע ם ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ש י ח ק ו מ ש ח ק‬
‫ה ח ת ו ל ו ה ע כ ב ר ‪ ,‬ב ל י ש ה ת נ ו ע ה ת ד ע מ ת י בדיוק י ח ל י ט ה ח ת ו ל ל נ ע ו ץ א ת צ פ ו ר נ י ו‬
‫בעכבר‪...‬‬
‫צעדי‬
‫אבל‪ ,‬ל א היה כל ספק שהסוף מתקרב‪.‬‬
‫תנועות הנוער‬
‫עזר‬
‫בראשונה התחילו להצר א ת‬
‫ו כ א ש ר ג ם זה‬
‫ולפטר את החלוצים ממקום עבודתם‬
‫— פיזרו בכוח קיבוץ הכשרה אחד אחרי השני‪ ,‬ב א מ ת ל ה‬
‫לא‬
‫ש ה מ ב נ ה דרוש‬
‫לצרכי השלטון‪ .‬כ ך נ ל ק ח מאתנו בית הילדים בגיגיה שבשיפוצו ה ו ש ק ע ו סכומים‬
‫נכבדים ז‬
‫גורשו‬
‫מדורנה־וטרה‬
‫כחודשיים‬
‫באכזריות‬
‫מכן‬
‫לאחר‬
‫הילדים‬
‫כל‬
‫ממעונותיהם‪.‬‬
‫‪ 1948‬בלילה‪ ,‬נ ע ש ה נםיון ל ח ס ל א ת ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ב כ ו ח‬
‫ב־‪ 30‬ל נ ו ב מ ב ר‬
‫הזרוע‪ .‬פ ל ו ג ו ת ־ ס ע ר ‪ ,‬מ ו ר כ ב ו ת מיהודים ש ה ו ב ט ח ה ל ה ם ב ת מ ו ר ה — ע ד כ מ ה ש ז ה‬
‫מוזר‬
‫ייראה‬
‫בבוקרשט‬
‫עליה‬
‫—‬
‫פלוריאן ‪ 5‬ומחסן‬
‫בינינו‬
‫בכוח‬
‫לארץ‪ ,‬יצאו ל ת פ ו ס‬
‫סניפי‬
‫את‬
‫הציונית‬
‫התנועה‬
‫ו א ת מ ר כ ז י ה ת נ ו ע ה ‪ .‬כ ך נ ת פ ס בכוח ג ם מ ר כ ז ״ ה ח ל ו ץ ״ ב ר ח ו ב א ר ו ך‬
‫למחרת היום התחילו‬
‫ה פ ר ו ד ו ק ט י ם של הג׳וינט‪.‬‬
‫היהודי״‪,‬‬
‫ל ב י ן ״ פ ל ו ג ו ת ה ס ע ר ״ ש ל ״הוועד ה ד י מ ו ק ר ט י‬
‫התכתשויות‬
‫שעליהם הוטלה‬
‫ה מ ל א כ ה הבזויה‪ .‬ר צ י נ ו ל ה ו כ י ח א ת ה כ ז ב ע ל י ו ה ת ב ס ס ה מ י ב צ ע ‪ ,‬ש כ א י ל ו ה י ה ו ד י ם‬
‫עצמם‪ ,‬ה מ ת ק ד מ י ם שביניהם‪ ,‬קמו לבער מקרבם א ת נגע הציונות‪ .‬הוכחנו שמדובר‬
‫רשמית‪.‬‬
‫בחולמניות‬
‫מהתפרצות‬
‫המיבצע‬
‫הגיעו‬
‫הדברים‬
‫לידי‬
‫שהשלטונות‬
‫כך‬
‫אלימות כללית‪ .‬פחדו שהדוגמה שלנו ת ש מ ש‬
‫נפסק‪ .‬נציגי המפלגה‬
‫הקומוניסטית נשלחו‬
‫המרכזיים‬
‫נר גם‬
‫חששו‬
‫ל ל א יהודים‪.‬‬
‫למרכזים ולקיבוצי הכשרה‬
‫שעדיין נ מ צ א ו בידינו‪ ,‬ל ה ר ג י ע א ת ה ר ו ח ו ת ‪ ,‬ש נ ש ב ב ש ק ט ו נ צ פ ה ל ה ח ל ט ה מגבוה‪.‬‬
‫ההחלטה‬
‫לאחר‬
‫ש ל ״ ה ו ו ע ד המרכזי״ של‬
‫כשבועיים‪.‬‬
‫במלל‬
‫בעתונים‪.‬‬
‫מצורות‬
‫היתד•‬
‫הרב‬
‫הבורגנות‬
‫הודעה‬
‫זו‬
‫נאמר למעשה‬
‫והאימפריאליזם‬
‫המפלגה‬
‫ארוכה‪,‬‬
‫הקומוניסטית‬
‫שתפסה‬
‫דבר פשוט‬
‫את‬
‫מאוד‪:‬‬
‫הבינלאומיים״‬
‫השלטת‪,‬‬
‫כל‬
‫פורסם‬
‫הראשון‬
‫העמוד‬
‫שהציונות‬
‫היא‬
‫העמל‬
‫ברומניה‬
‫ושהעם‬
‫״אחת‬
‫לא‬
‫י ס כ י ם ל ס ב ו ל א ת ק י ו מ ה בתוכו‪ .‬מן ה נ ס י מ י ד ע נ ו ש״ ה ח ל ט ו ת ״ ב א ל ה ה ם מ ע ל ל כ ל‬
‫ח ו ק ו א י נ ן נ י ת נ ו ת ל ע ר ע ו ר ‪ .‬אז נ ך מ ז ל ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ‪ ,‬ש א ם ב מ ש ך י מ י ם מ ס פ ר‬
‫תתחסל‪,‬‬
‫לא‬
‫המפלגות‪.‬‬
‫נשארנו‬
‫לנו‬
‫בקיבוצי‬
‫קשה‪,‬‬
‫הפרודוקטים‬
‫החזקנו‬
‫ההכשרה‬
‫שלנו‪.‬‬
‫טענתנו היתה‪,‬‬
‫שאלה‬
‫המעונות‬
‫שאין‬
‫שלנו‪,‬‬
‫ב צ פ י פ ו ת איומה‪ ,‬בלי מ ק ו מ ו ת ע ב ו ד ה ‪,‬‬
‫התרוקן י לגמרי‪,‬‬
‫)גם‬
‫פעילות‬
‫הג׳וינט‬
‫בחיים‬
‫של‬
‫הופסקה‬
‫בטלה‬
‫כשמחסן‬
‫ומחםניה‬
‫נסגרו(‬
‫מ ע מ ד ל מ ע ל ה מחודשיים‪ ,‬מ ת ו ך ת ק ו ו ה ל ז כ ו ת ב ע ל י ה ‪.‬‬
‫הפגנה‬
‫לקיומנו‪.‬‬
‫לעליה‪.‬‬
‫ספונטנית‬
‫בשכונה‬
‫של‬
‫א ל פ י יהודים‪,‬‬
‫היהודית נפוצה‬
‫ידיעה‪,‬‬
‫שהתקיימה‬
‫שבצירות‬
‫בפברואר‬
‫ישראל‬
‫‪,1949‬‬
‫מתקבלות‬
‫ה ה מ ו ן נ ה ר ל ש ם ‪ ,‬כ ל א ח ד אץ ל מ ס ו ר א ת ב ק ש ת ו ‪ .‬ש ע ר‬
‫שמה‬
‫קץ‬
‫בקשות‬
‫הצירות נסגר‪,‬‬
‫איש לא יכול היה ל ע צ ו ר ' ב ע ד זרם הנהירה המטורפת‪ .‬הידיעה הגיעה ג ם‬
‫לערי‬
‫ה ש ד ה ו מ כ ל י י ש ו ב נ ש ל ח נציג ו ב מ ז ו ו ד ת ו‬
‫המאורע‬
‫לשר‬
‫לפיזור‬
‫‪40‬‬
‫כפי‬
‫לכל‬
‫ב י ת א ח ר מ ל ב ד ם א ל י ו נ ו כ ל לחזור‪ ,‬א ל א א ם כן י ו ר ש ה ל נ ו ל ע ל ו ת א ר צ ה ‪.‬‬
‫במצב‬
‫אבל‬
‫היא‬
‫תחוסל‬
‫בצורה‬
‫הברוטאלית‬
‫ביותר‪,‬‬
‫שעשו‬
‫שאר‬
‫ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ק י ב ל ה א ת הדין ו ה ח ל י ט ה ל ה פ ס י ק ל פ ע ו ל ‪ .‬א נ ח נ ו‬
‫בקשותיהם‬
‫של‬
‫מ א ו ת יהודים‪.‬‬
‫ע ו ר ר רוגז ר ב ב ק ר ב אנשי המשטר‪ .‬מנהיגי ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית הוזמנו‬
‫ה פ נ י ם ו ז ה ד י ב ר א ת ם קשות‪ .‬בין ה ש א ר ה ו צ ג ה ל ה ם ד ר י ש ה א ו ל ט י מ ט י ב י ת‬
‫מיידי ש ל ק י ב ו צ י ה ה כ ש ר ה ‪ .‬הודגש‪ ,‬ש א ם ל א נ צ י י ת ל ד ר י ש ה זו‪ ,‬י י נ ק ט ו‬
‫גגדנו אמצעים חמורים ביותר‪ .‬יר׳ר התנתה הציונית כינס את מנהיגי תנועות‬
‫הנוער ושיטח בפניהם את בקשתו‪ :‬שיתפרקו! לא היתד‪ ,‬כל אפשרות להמשיך‪,‬‬
‫כי הגתו לקצה היכולת‪ ,‬לא נשאר במה להאכיל את החברים ולא היתד‪ ,‬כל‬
‫סיבה סבירה לסכן את חייהם‪ .‬הציוד הדל חולק בין החברים‪ .‬כל חבר קיבל שתי‬
‫שמיכות‪ ,‬סדין וכרית‪ ,‬ונפרדו בתקווה לשמור על קשר ולצפות יחד לעליה‪,‬‬
‫אכן הקשר נמשך‪ .‬בצוותא חלמו על ישראל‪ .‬המנהיגות דאגה לסידורם של‬
‫החברים‪ ,‬ע״מ שיוכלו להתקיים‪.‬‬
‫החל משנת ‪ ,1950‬התחילה עליה המונית מאורגנת על ידי השלטונות‪ .‬אלפי‬
‫יהודים‪ ,‬שקיבלו אישורי עליה הפליגו כל חודש באניד‪ ,‬״טרנסילבניה״‪,‬‬
‫ביגיהם גם חברים מן השורה‪ .‬יציאתם של המנהיגים לשעבר לא אושרה‪ .‬הם‬
‫הגתו ארצה לאחר ששילמו את מתיר מעשיהם בסבל רב בבתי הכלא של‬
‫המשטר הקומוניסטי‪ .‬המנהיגות נעצרה בשנים ‪ ,1949—52‬האנשים הוחזקו במשך‬
‫שנים בכלא בחקירות קשות‪ ,‬התמדו לדין ונידונו להרבה שנות מעצר‪ ,‬במשפטיע‬
‫בפני בתי דין צבאיים‪ ,‬זה היה באביב ‪ .1954‬ב־‪ 1956‬יצאו כולם לחפשי‪ ,‬מלבד‬
‫אלה שנפחו את נשמותיהם בחקירה‪.‬״‬
‫תם קיומו של ״הנתר הציוני״ ברומניה שפעל בארץ זו במשך כחצי יובל‬
‫שנים‪ .‬מאז עבר כחצי יובל נוסף‪ .‬שנים אלה הוכיחו שהזרע שנזרע‪ ,‬נקלט היטב‬
‫ועשה פרי הלולים‪ .‬כמעט כולם עלו ארצה‪ ,‬אלה שנשארו נאמנים לרעיון ואלה‬
‫אשר ערקו אל המחנה הנגדי רובם נמצאים כבר בישראל‪ .‬ביניהם גם אלה‬
‫שמעולם לא הלכו בדרכינו‪ .‬המשטר הקומוניסטי ככוח דוחה ורעיון הציונות‬
‫ככוח מושך חברו יחדיו לבצע את אשר חולמי שיבת ציון לא ראו אפילו‬
‫בחלומותיהם הורודים ביותר‪ :‬את החזיון השלם של יציאת רומניה‪.‬‬
‫!‪л‬‬
‫שמאי פלד‬
‫קן ״השומר הלאומי״ בפינסק‬
‫הצטרפתי לקן ״השומר־ הלאומי״ בפיגסק בשנת ‪ .1928‬בצעד זה הקדים‬
‫אותי אחי — הצעיר ממני — ובהשפעתו החלטתי לחתום על ״הצהרה״‪ .‬עם‬
‫כניסתי לקן עלה בתינו‪ ,‬תוך זמן‪.‬קצר‪ ,‬״לרכוש״ מספר נוסף של חברים מהחוג‬
‫שלנו ויחד יצרנו את קבוצת ״הרצליה״‪ .‬זו היתה קבוצה שמנתה בערך עשרה עד‬
‫שנים־ עשר נערים ואפשר לאמר שהיתה זו ״רכישה״ רצינית מאד לקן‪ ,‬אשר‬
‫היה עדיין צעיר‪ ,‬חלש מאד ותסר נוער ברמה נאותה‪ .‬מבלי להגזים — ומתוך‬
‫פרספקטיבה של קרוב לחמישים שנה — ניתן לאמר‪ ,‬שחברי קבוצה זו היוו‪,‬‬
‫באורה כמעט בלעדי‪ ,‬את התשתית המעשית־אירגונית‪ ,‬ובמתה מסויימת גם‬
‫העיונית‪ ,‬של הקן לאורך שגים‪.‬‬
‫הקן הסתופף )כמוהו כשתי התגועות האחרות שהיו קיימות אז בפיגסק‪:‬‬
‫״השומר־ הצעיר״ ובית״ר( ב״צל״ בגין הגימנסיה ״תרבות״ ולכל תנועה הוקצה‬
‫מקום )מאד־מאד קטן(‪ ,‬במרתף הבנין ששימש כ״מעון״‪ ,‬שם היינו מתכנסים ערב‪,‬‬
‫ערב‪ .‬מכיון שהמקום היה צר וללא חדרים נפרדים‪ ,‬היה קשה מאד לערוך‬
‫״אספות״ ופעולות‪ ,‬וכל ראש קבוצה חייב היה לדאוג לפינה מתאימה ל״התייחדות״‬
‫עם קבוצתו‪ .‬בקיץ היה זה בחצר או על שפת הנהר‪ ,‬וגם אפשר היה להיעזר‬
‫בבנין ההסתדרות הציתית )״הציונים הכלליים״(‪ ,‬שעמד אף הוא באותה חצר‪.‬‬
‫בשבת היינו מארגנים אספת־קן באולם הגימנסיה‪ ,‬במידה וקיבלנו אותו לפי‬
‫התור שבין התנועות‪.‬‬
‫המצב הזה נמשך עד שנת ‪ — 1931‬ואז אזרנו עוז ושכרנו דירה נפרדת‪.‬‬
‫הדבר היה מסובך למדי‪ .‬יש לזכור‪ ,‬שלא עמדו לרשותנו תקציבים‪ ,‬או ועדי־‬
‫הורים‪ ,‬ואף לא חוג מבוגרים; וכך‪ ,‬ללא תמיכה וללא עזרה‪ ,‬כשאנו מסתמכים‬
‫באופן בלעדי כמעט על הפרוטות שכל ילד וילדה שלמו בתור ״מס־חדשי״‪,‬‬
‫יצאגו ממרתף הגימנסיה )שאגב‪ ,‬באותה עת היינו מוכרחים כבר לפגותו‪ ,‬מתוך‬
‫כך שהשלטונות הכריחו את הנהלת הגימגסיה — באיומים של סגירה —‬
‫להרחיק משטחה את ״התנועות הפוליטיות״(‪.‬‬
‫היציאה ״למעון״ נרחב הוסיפה לקן תנופה גדולה בהתפתחותו‪ ,‬גם במספר‬
‫‪42‬‬
‫זזחברים וגם בפעולה החינוכית‪ .‬הקן גדל‪ ,‬קלט גוער מכל השכבות ומכל בתי־‬
‫ד״ספר ומאז ועד הסוף הוא היה מן התנועות היציבות והמבוססות ביותר בעיר‪.‬‬
‫יציב — מבחינת מספר החניכים‪ ,‬כמעט ללא משברים‪ :‬מבוסס — מבחינת‬
‫מילוי התפקידים הציוגיים‪ ,‬החברתיים והציבוריים‪ ,‬כגון‪ :‬פעולה למען הקרנות‪,‬‬
‫עבודה חיטכית השתלמות בשפה העברית‪ ,‬חגיגות־פנים בכל חג ומספר‬
‫‪:‬הופעות פומבתת וכיו״ב‪ .‬בת היתר אורגנו בקן מושבות־קיץ גליליות טיולים‪,‬‬
‫פעולות ספורטיביות וכן פעולות ציבריות למען מוסדות־ציבור עירוגיים‪ .‬בנוסף‬
‫נעשתה גם פעולה למען הגברת העירנות והכוננות‪ ,‬נוכח המצב הבטחתי‬
‫שנתערער מאד בשנות השלושים‪ .‬איטי מפרט כאן בנושא ההכשרה לקראת‬
‫ד‪,‬עליה‪ ,‬ארגון צופים והעליה עצמה — שבהם פעלנו רבות — כי הרי לכך‬
‫נוצרנו‪ .‬אין כל צורך לכתוב על כך‪ ,‬כי הדברים מובגים מאליהם‪.‬‬
‫הקן הפינסקאי — משחר הקמתו — שימש ״מרכז״ לגליל פולסיה‪ .‬במשך‬
‫•כל השנים הוא טיפל‪ ,‬סיפח ועסק בקני הגליל ולא להיגם היה הגליל הזה מן‬
‫החזקים והאיתנים בתנועה כולה‪ ,‬גליל אשר כמעט ולא סבל ממשברים שונים‬
‫שפקדו את התנועה‪.‬‬
‫בכוונה לא הזכרתי שמות )שרבים מאד מביניהם יקרים לי מאד(‪ ,‬בכדי‬
‫שלא לפגוע‪ ,‬חלילה‪ ,‬במישהו מתוך שיכחה‪ .‬הקו המנחה את חברי הקן הפינסקאי‬
‫)שהכרתים שנים רבות בעבתה תנועתית( היה‪ :‬מסירות‪ ,‬נאמנות וכנות חברית‬
‫ואמנם נשא קו זה ׳רי־־וילולים‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫מאיר הרטמן‬
‫הסתדרות הנוער הציוני ״הרצליה"‬
‫ה ש נ ה — ש נ ת ‪ — 1977‬ת מ ל א נ ה ־‪ 50‬ש נ ה לייסודה ש ל ״ ה ר צ ל י ה ״ כ א ר ג ו ן א ר צ י‬
‫בפולניה‪.‬‬
‫כמה‬
‫לכינוס‬
‫ימים‬
‫ה י ס ו ד בלז־רז׳ ה ג י ע ו נ צ י ג י ם מ ו א ר ש ה ולודז׳‬
‫בבעיות ארגון‬
‫בבתי‬
‫הנוער הציוני הלומד‬
‫ובו דנו‬
‫ספר תיכוניים‬
‫במשך‬
‫ובסיימר‬
‫ה ו ח ל ט ע ל ה ק מ ת א ר ג ו ן א ר צ י ע ל ש ם ת י א ו ד ו ר ה ר צ ל ‪ .‬השם ב א ל ס מ ל ש ה א ר ג ו ן‬
‫ה ז ה יהיה ארגון צ י ו נ י ט ה ו ר ‪,‬‬
‫על‬
‫ביתר‬
‫הקמת סניפים‬
‫ב ל י גווגים מ פ ל ג ת י י ם ‪ .‬ג ב ח ר ו ע ד מ ר כ ז י ו ה ו ח ל ש‬
‫ערי פולניה‬
‫המרצים‬
‫הקונגדםאית‪.‬‬
‫בכנוס‬
‫העיקריים‬
‫ז ה ה י ו ‪ :‬א ר ק ב ר ב ר מ ן ‪ ,‬מ ת ת י ה ו גיזלר‪ ,‬מ א י ר הרטמן‪ ,‬יוסף זנדר‪ ,‬מ נ ח ם ל ו י ו ש מ ע ו ן‬
‫תגוזינםקי‪.‬‬
‫בתתר ואשר‬
‫מ א י ר ה ר ט מ ן ה י ה ר א ש ה ס נ י ף בוארשה‪ ,‬ש ה י ה ה ג ד ו ל‬
‫נ ק ר א ע ד אז ״ י ר ד נ י ה ״ — א ר ג ו ן נ ו ע ר לומד‪.‬‬
‫תנועת‬
‫זה‪,‬‬
‫עת‬
‫״ירדניה״‬
‫‪,1925‬‬
‫בשנת‬
‫הוקמה‬
‫ע״י‬
‫כדי‬
‫ליצור‬
‫הסתדרות האקדמאים‬
‫עתודה‪.‬‬
‫לעצמה‬
‫הצתניים‬
‫ירדניה‬
‫שנשאה‬
‫האקדמאית‬
‫שם‬
‫ריכזה‬
‫ב ת ו כ ה א ת כ ל ה א ק ד מ א י ם הציוניים‪ ,‬ה ד מ ו ק ר ט י ם וגם ח ב ר י ק ו ר פ ר צ י ו ת ס ט ת נ ט י ם ״‬
‫כ ג ו ן ‪ :‬״ א ו ת ר ה ״ ‪ ,‬״ ז ל ו צ י ה ״ ו א ח ר ו ת ‪ ,‬ש ח ב ר י ה ן ה ש ת י י כ ו לארגונים ציוניים ש ו נ י ם ‪.‬‬
‫הארגון‬
‫הוקם‬
‫המלחמה‬
‫ללחום‬
‫כדי‬
‫במתבוללים‬
‫את‬
‫משני‬
‫מ ל ח מ ת הציונות‬
‫״לפת״‬
‫הכתונים‪:‬‬
‫באוניברסיטאות‪,‬‬
‫״‪Pochodnia‬״‪,‬‬
‫שם‬
‫התלקחה‬
‫ארגון‬
‫שמאלני‬
‫ש ב ו ה ת א ר ג נ ו א ו ה ת ה ק ו מ ו נ ת ם ו ד ו מ י ה ם ‪ ,‬ו מ צ ד ש נ י ״איחוד״ ״‪Zjedonoczenie‬״ ‪,‬‬
‫א ר ג ת ה מ ת ב ו ל ל י ם ‪ ,‬ש ק ר א ו ל ע צ מ ם — פולגים מ ד ת משה‪ .‬מ ל ח מ ה זו ע ל ה ה ג מ ו ג י ה‬
‫באוגיברסיטאות‬
‫הסטודנטים‬
‫היתד‪.‬‬
‫היהודים‬
‫חשובה‬
‫להיאבק‬
‫וקשה‬
‫על‬
‫מאת‪,‬‬
‫זכותם‬
‫כי‬
‫בגלל‬
‫ללמוד ולבקר‬
‫האנטישמיות‬
‫נאלצו‬
‫באוניברסיטאות‪.‬‬
‫כל‬
‫צריך‬
‫היה ללחום ב כ ת ב ‪ ,‬בע״פ ובאופן פיזי נגד התקפות הסטודנטים הפולניים‪ ,‬ש ש ל ל ו‬
‫מהיהודים א ת ה ז כ ו ת ל ה ש כ ל ה גבוהה‪ .‬השלטונות‪ ,‬שלא יכלו לסגור באופן ר ש מ י‬
‫את‬
‫האוניברסיטאות‬
‫בפני‬
‫היהותם‪,‬‬
‫הנהיגו‬
‫את‬
‫״הנומרוס‬
‫קלאוזוס״‬
‫וחוקים‬
‫א ח ר י ם ש י ק ש ו ע ל ה י ה ו ד י ם ל ל מ ו ד ‪ .‬ה ס ט ת נ ט י ם ה ת צריכים ל ה י ל ח ם פ ת י ת ב כ ד י‬
‫להיכנס‬
‫להשתתף‬
‫לאולמי‬
‫ההרצאות‬
‫ולשמוע‬
‫את‬
‫הרצאות‬
‫הפרופסורים‪,‬‬
‫למען‬
‫שיוכלו‬
‫בבחינות‪.‬‬
‫ש י ט ו ת ה מ ל ח מ ה נ ג ד ה א נ ט י ש מ י י ם לא היו אחידות‪ .‬ה ״ א י ח ת ״ ה מ ת ב ו ל ל א ד‬
‫‪44‬‬
‫״לפת״ הקומוניסטי נהגו אחרת ורק ״ירדניה״ נשאה בגאווה את דגל הלאומיות‬
‫היהודית ולכן זכתה גם לרוב גדול וייצגה את כלל הסטודנטים היהודיים בפני‬
‫שלטונות האוניברסיטה‪ .‬״ירדניה״ שימשה עתודה למנהיגות הציוגית ומתוכה‬
‫צמחו חברי הוועד המרכזי של כל התנועות הציוניות בפולין‪ ,‬כגת ד״ר קליינבוים־‬
‫סגה‪ ,‬מהנדס לגדשטוק־אילון‪ ,‬ד״ד למברג‪ ,‬עו״ד צילן‪ ,‬עו״ד טומקבי׳ן‪ ,‬עו״ד‬
‫םולקבח‪ ,‬עו״ד גוטקובסקי‪ ,‬עו״ד לוי ורבים אחרים‪.‬‬
‫היה זה בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬שבעקבותיה שוחררה‬
‫פולת והוקמה ברית־המועצות והיו אז עדית מלחמות יותר מצומצמות כגון‬
‫כיבוש תלנה ע״י פולין‪ .‬בכל המלחמות היו יהודי פולת — הקרבנות הראשונים‬
‫לכל שלטת‪ .‬הפולנים האשימו את היהודים בעזרה לקומוניסטים‪ ,‬בעת שנחלו‬
‫מפלות‪ ,‬והרבה יהתים שילמו בחייהם על לא עוול בכפם‪ .‬גס הצבא הסובייטי‬
‫לא מנע בתת אונס והרג בקרב האוכלוסיה היהודית וזאת על ״עזרתה״‪ ,‬כביכול‪,‬‬
‫לצבא פולניה הקפיטליסטית; וכשלבסוף נגמרו המלחמות ופולץ החלה בקיומה‬
‫כמדינה סוברנית — נרצח נשיאה הראשון‪ ,‬בטענה שנבחר בתמיכת היהודים‪.‬‬
‫האנטישמיות פרחה והמפלגות הפולנתת האשימו את היהודים בכל כשלונותיהם‬
‫ולא רצו לקיים את ההתחייבותת שקיבלו על עצמם בוורסאי לכבד את זכדות‬
‫־המיעוטים הלאומיים )שהיוו ‪ 40%‬באוכלוסיה( ובמיוחד התעלמו מזכויות היהודים‪.‬‬
‫•יצחק גריגבוים שעמד בראש המלחמה לזכויות היהודים והצליח לארגן את היהדות‬
‫למאבק זה‪ ,‬גתקל בהתגגדות כפולה‪ :‬ראשית מצד חוגים שמאלגיים‪ ,‬שראו את‬
‫•הפתרון בקומוניזם או בסוציאליזם אגטי־ציוגי מסוגו של ה״בונד״ ומצד שני‬
‫— מחוגים דתיים אנטי־ ציוניים‪ .‬ברוד שבמאבק זה בת הזרמים היתה חשיבות‬
‫•‪.‬רבה לעמדתו של הנוער האקדמאי ולנוער בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫הפעולות של ״מתניה״ נערכו במשרדי המועצה הלאומית היהודית ואסיפותיה‬
‫‪:‬הפומביות התקיימו באולם הוועד הציוני המרכזי בוארשה‪ ,‬רחוב נאלבקי ‪ 2‬אי‪.‬‬
‫ושם התקיימו ישיבות החוגים השונים‪ .‬המייסדים באו על פי רוב מבתי ספר‬
‫תיכוגיים מתבוללים‪ ,‬ששפת ההוראה שלהם היתד‪ ,‬פולנית וזו היתד! גם השפה‬
‫השלטת ב״ירדניה״‪ .‬בראש הוועד הראשון עמד בנימין גזוגטהייט וסייעו לו‬
‫חברים הלר‪ ,‬קירשרוט ואחרים‪ .‬הפעולות התרכזו בחוגים בהם למדו על הציונות‪,‬‬
‫שאיפותיה‪ ,‬תפקתה ומפעליה‪ ,‬על החיים בארץ והתפתחותה; וכדי למשת גוער‬
‫המ מארגנים מסיבות ריקודים‪ .‬אך במהרה השתנתה התמונה כשהצטרפו תלמתים‬
‫•מבתי ספר תיכוניים בעלי מגמה לאומית כגון‪ :‬״חמוד״‪ ,‬״אסכולה״‪ ,‬״קרינסקי״‪,‬‬
‫‪.‬״לאור״ ובי״ס לנעתת ״יהודיה״‪ ,‬״זקס״‪ ,‬״קלצקה״‪ ,‬״שטרויך״ וכוי‪.‬‬
‫בגמר התיכון הצטרפו המייסדים ל״יח־ניה האקדמאית והבאים אחריהם‬
‫‪.‬בניהול התנועה היו דב שטרובוים־תיבון‪ ,‬יהושע הרטבלוי‪ ,‬הלפרץ לולה‪,‬‬
‫ומאוחר יותר נבחר הרטמן מאיר ליריד הועד ואתו פעלו ארתוביץ גניה‪ ,‬טולסקי‬
‫׳פייבל )כמם בארץ(‪ ,‬טננבורצל י‪ .‬קורגגולד אדם‪ ,‬שיפריס זאב )נהרג במחנה‬
‫־השמדה טרווניקו(‪ ,‬הרמלין שושנה )כיום באושה(‪ ,‬כצנלסון בתיה ולות גרישה‪.‬‬
‫במשך הזמן שינינו את תכנית הפעולות והנהגנו לימוד עברית‪ ,‬פעלנו רבות‬
‫באיסוף כספים לקח הקיימת‪ ,‬ניהלנו פעולת הסברה עניפה לרעמן הצמני ולהמנו‬
‫‪.‬נגד הקומוניזם וההתבוללות‪ .‬נציגי ״ירדניה״ האקדמאית שסייעו לנו הרבה‪,‬‬
‫‪:‬היו‪ :‬ורשבסקי מייטק והלפרין יהושע‪ .‬באסיפות שלנו השתתפו ראשי הציתות‬
‫‪.‬בפולין‪ :‬יצחק גרינבוים‪ ,‬עו״ד הרטגלס‪ ,‬ד״ד שיפר ורבים אחרים‪.‬‬
‫הקמת ״ירדניה״ בעיר לודז׳ נבעה מאותם הגורמים‪ .‬בלתז׳ היו גמנסמת‬
‫‪45‬‬
‫ע ב ר י ו ת י ד ו ע ו ת ב ה נ ה ל ת ד ״ ר ברוידא‪ .‬ר א ש י ה ו פ ע י ל י ה ש ל ״ מ ד נ י ה ״‬
‫רוגוזינםקי ש מ ע ו ן ‪ ,‬ג מ ל ר מ ת י ת י ה ו ‪ ,‬ה ת ו ב י ץ ‪ ,‬מ נ ח ם ל ו י‬
‫מסף‪.‬‬
‫המ‪ :‬ז נ ד ר‬
‫צבי שפיר‪ ,‬יוסף‬
‫ברודצקי‪ ,‬מ ו ל ק לנדוי‪ ,‬ב ר ב ר מ ן א ל ק ו ר ב י ם א ח ר י ם ‪ .‬הארגון ב ל ו ד ז ׳ ה ת פ ת ח י פ ה‬
‫בתוכו‬
‫וכלל‬
‫ללודז׳‬
‫היה‬
‫נוער‬
‫והוסכם‬
‫ך‬
‫צ ו ר‬
‫לארץ‬
‫בהתיעצויות‬
‫ומה‬
‫״ירדניה״‬
‫ציוני‬
‫לקיים‬
‫מכל‬
‫כנוס‬
‫שקרוי‬
‫אז‬
‫עד‬
‫השכבות‪.‬‬
‫בלודז׳‬
‫ט ב ע י לכן‪,‬‬
‫ולדון‬
‫על‬
‫בו‬
‫הקמת תנועת‬
‫נוער‬
‫ה מ ת ו ה ת נ א י ם ה ש ת נ ו ו צ פ ה ו ע ל ת ה ה ש א ל ה ש ל עליה‪.‬‬
‫היה‬
‫״הגשמה‬
‫עצמית״‪,‬‬
‫היתד‪,‬‬
‫המלחמה‬
‫בהתבוללות‬
‫בזמן‬
‫בו‬
‫שתפקידה 'המוצהר‬
‫והחנון־‬
‫כ פ י ש צ י י נ ת י נ ע ר ך ה כ י נ ו ס בלודז׳ ב א ו ק ט ו ב ר‬
‫הוחלט‬
‫שהוקם‬
‫קשר‬
‫בת‬
‫וארשה‬
‫גדולה‪.‬‬
‫של‬
‫הצמני‪.‬‬
‫‪ 1927‬ו ל א ח ר ד י ו נ י ם וויכוחים;‬
‫לשגות א ת שם הארגון ולהפכו לתנועה כל ארצית ע״ש תיאודור ה ר צ ל‬
‫— ״הרצליה״‪ .‬ל א ח ר ה כ נ ו ס ה ו ח ל‬
‫ב ה ק מ ת סניפים נוספים ובזה נעזרנו על י ד י‬
‫שלמדו‬
‫ע״י‬
‫סטודנטים‬
‫רומק‬
‫שונות‬
‫מערים‬
‫בזאביירציה‬
‫ויינשטיין‪,‬‬
‫ב ו י ל נ ה ע״י י צ ח ק ש ו ס ט ר‬
‫בוארשה‪.‬‬
‫ע״י‬
‫וכך‬
‫טושק‬
‫הוקמו‬
‫סניפים‬
‫בורנשטיין‪,‬‬
‫בבנדין‪,‬‬
‫בלובלין‬
‫זאורמן‬
‫ע״י‬
‫ו ב ס ו ס נ ו ב י ץ ‪ ,‬ש ב ה היתד‪ ,‬בין ה פ ע י ל י ם ז ו ש ק ה א ו ע ר ב ך ‪.‬‬
‫וכן ה ו ק מ ו ס נ י פ י ם ר ב י ם א ח ר י ם ‪ .‬״הרצליה״‪ ,‬ה ת פ ת ח ה יפה‪ .‬ע ם ה ז מ ן ה ו ע מ ד ו ב ע י ו ת ‪.‬‬
‫העצמית״‬
‫ה״הגשמה‬
‫הקיימים‬
‫החלו‬
‫וכך‬
‫הענינים‪.‬‬
‫במרכז‬
‫הפגישות‬
‫המזרחית‬
‫בין‬
‫יצחק‬
‫זו‬
‫וד״ר‬
‫הציוני‬
‫התחלנו‬
‫לקיים‬
‫בוארשה‬
‫ו ה ת ח י ל ו ש י ח ו ת ע ל ל י כ ו ד כ ל ל י עם המגהיגים ש ל‬
‫קיץ‬
‫גציגי‬
‫הנוער•‬
‫פראנד‪,‬‬
‫בגליציה‬
‫מחנות‬
‫וארגון‬
‫עמדה‬
‫קרבה‬
‫שטייגר‬
‫אותנו‬
‫לארגוני‬
‫הנועד‬
‫״עקיבא״‬
‫בגליציה‬
‫המערבית‪.‬‬
‫באותו‬
‫הזמן‬
‫עם‬
‫״השומר‬
‫הלאומי״‬
‫שמרכזו‬
‫היה‬
‫משותפים‬
‫״השומר הלאומי״‬
‫ב א ו ת ם י מ י ם ‪ :‬י ע ק ב ר כ ט מ ן ) ר כ ס ( ‪ ,‬ר ח ל גימצוביץ‪ ,‬ל ו ב ק ה טוב‪ ,‬א ב ר ה ם ר י מ ה ר ׳ ך‬
‫קפלן‪.‬‬
‫וסמק‬
‫בינתיים‬
‫פילסודסקי‬
‫ברור‬
‫הוחמר‬
‫החליש‬
‫מצבה‬
‫את‬
‫של‬
‫יכולתה‬
‫השלטון‬
‫י ה ד ו ת פולין‪.‬‬
‫ש ל י ה ד ו ת פולין‬
‫הפולני‪,‬‬
‫בהגהגת‬
‫אנשי•‬
‫על‬
‫עמדותיה‬
‫והמג‬
‫להילחם‬
‫שמטרתנו העיקרית צריכה ל ה מ ת הכשרת הנוער לעליה ארצה‪ ,‬כי עתיד‬
‫יהדות‬
‫נתון‬
‫פולין‬
‫והרויזמניסטית‬
‫לציונות‬
‫הכללית‬
‫להתעניין‬
‫כחלוצים‬
‫מחבריו‬
‫״הרצליה״‬
‫הרדיקלית‬
‫באפשרות‬
‫ולא‬
‫רק‬
‫כגון‬
‫״השומר‬
‫בסכנה‪.‬‬
‫את‬
‫במשך‬
‫הכשרה‬
‫בתור‬
‫מישר‪,‬‬
‫הזמן‬
‫עזבו‬
‫וכך הפכה‬
‫בהנהגת‬
‫לחברי‬
‫אוהדי‬
‫הציונות‬
‫״הרצליה״ לארגון‬
‫יצחק‬
‫גרינבוים‪.‬‬
‫״הרצליה״‪,‬‬
‫הסוציאליסטית‬
‫השתייכר‬
‫שתבריו‬
‫כתוצאה • מכך‪,‬‬
‫שתאפשר‬
‫להם‬
‫לעלות‬
‫ס ט ת נ ט י ם ‪ .‬ה ח ל מ ו ״ מ עם ״השומר ה ל א ו מ י ״‬
‫קולודני‬
‫עלו‬
‫ובסוף‬
‫ארצה‬
‫‪1931‬‬
‫התחלנו‬
‫על‬
‫הוחלט‬
‫ארצה‬
‫שאחדים‬
‫א י ח ו ד עם•‬
‫הלאומי״‪.‬‬
‫ה א י ח ת הוגשם ו ע ״ י כ ך ה ת מ ז ג ו ה ר ב ה כ ו ת ו ת צעירים גוספים ב ע ל י ה ש כ ל ת‬
‫עם‬
‫שסייע‬
‫נוער עובד‬
‫מאת‬
‫התנועה‬
‫לגידול‬
‫המאוחדת ולהעמקת‬
‫מחשבותיה‪.‬‬
‫ל מ ר ו ת ש ח ב ר י ״ ה ר צ ל י ה ״ היוו מ י ע ו ט ב ת ו ך ה ת נ ו ע ה ה מ א ו ח ד ת הם גוייסו ל ע מ ד ו ת ‪.‬‬
‫ה ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת ו ה מ בין פ ע י ל י ה ‪ ,‬ביניהם א ז כ י ר א ת מ נ ח ם לוי‪ ,‬ש מ ו א ל פ צ נ ו ־‬
‫בסקי‪,‬‬
‫שפסקי‪ ,‬ש ו ש נ ה ה ר מ ל י ן ו ח ב ר י ם ר ב י ם נ ו ס פ י ם ש ע ל ו לארץ‪ ..‬כ ג ו ן ‪:‬‬
‫ברנשטית‪,‬‬
‫משד‪,‬‬
‫רינגגולד‪,‬‬
‫החברות‬
‫זורביצקי‪,‬‬
‫עו״ד‬
‫קיזלשטיין‪,‬‬
‫מונח‬
‫שחור‪,‬‬
‫ברודצקי‪,‬‬
‫יוסף‬
‫ומגידזון‪,‬‬
‫שממן‪,‬‬
‫שרה‬
‫קלרה‬
‫צ ב י שפירו‪,‬‬
‫צבי‬
‫ניוטה‬
‫גינזבורג‪,‬‬
‫צ׳חנובסקה‪,‬‬
‫אמסטרדם‪,‬‬
‫סטולוב־אמיתי‪,‬‬
‫אלטמן‬
‫מניה‬
‫ורבים‬
‫משה‪:‬‬
‫לנדאו‪,‬‬
‫אחרים״‬
‫א ש ר א ת ש מ ו ת י ה ם ק ש ה ל י ל מ נ ו ת ולזכור‪.‬‬
‫ב־‪1932‬‬
‫הנוער‬
‫‪46‬‬
‫קראנו למועצה ארצית בביסטרה ובה הוחלט לאחד א ת כל ת נ ו ע ו ת‬
‫הצמני‬
‫ב פ ו ל י ן ועי״־ כ ך‬
‫הוקם היסוד‬
‫לארגון ״הנוער הציוני״‬
‫העולמי״‬
‫שהקיף את התנועות הקתבות לדרכנו בצ׳כית תמניה‪ ,‬הונגריה ועוד‪.‬‬
‫אני‪ ,‬כרבים אחתם שלא הלכו בדרך ההגשמה החלוצית‪ ,‬הצטרפתי לפעולה‬
‫בהנהגת ההסתדרות הציונית בפולין ב־‪ ,1933‬שם כיהנתי כמתאם בת שלושת‬
‫הוועדים המרכזיים בפולין ובתפקידי זה סייעתי ככל שיכולתי לתנועות החלוציות‪.‬‬
‫ב־‪ 1935‬עליתי ארצה יחד עם אשתי‪ .‬בתיה כצנלסת‪ ,‬שהיתה גם היז< חברה‬
‫ב״יח־ניה״ בוארשה‪.‬‬
‫המלחמה והשואה שפקדה את עמנו השמתו רבבות חבתם יקרים‪ ,‬אשר‬
‫חלק ניכר מביניהם השתתף במרד הגיםאות‪ ,‬ולא זכה לראות בהגשמת החלום‪,‬‬
‫אשר תלמו שם על הקמת מדינת היהתים בישראל‪.‬‬
‫מושבת‬
‫קיץ של קני‬
‫״הרצליה״ שבלידה ווילנא )‪(1931‬‬
‫‪47‬‬
‫אריה אברהמי‬
‫הנטיה לעצמאות ב״הנוער הציוני״ ברומניה‬
‫)‪(1938—1923‬‬
‫ראשיתה של תנועת ״הנוער הציוני״ ברומניה )בשלהי שנות העשרים למאה‬
‫זו( באיחוד חוגים בעלי השקפות שונות שחבריהם לא עמדו במבחן שני עקרונות‪,‬‬
‫אשר חייבו בתנועות הנוער האחרות שהיו קיימות אז‪ ,‬והם‪ :‬ההשתייכות‬
‫המפלגתית וההגשמה החלוצית‪.‬‬
‫מייסדיה הראשונים של ״הנוער הציוני״ באו מחוגים שונים — מדתיים‬
‫עד ״א״י העובדת״ — ובפגישות וכינוסים ״התנבא״ כל אחד בלשונו‪ ,‬אבל כולם‬
‫נשארו מאוחדים סביב העקרון האפוליטי‪ .‬כעבור ‪2‬־‪ 3‬שנים החליט הדור הראשון‬
‫של בוגרי התנועה להקים מסגרת כלל ארצית בכל גלילות רומניה רבתי ולהצטרף‬
‫ל״הנוער הציוני״ שבפולק‪ ,‬הודות לכלליותה‪ .‬כלליות זו פורשה כאפוליטית‬
‫ואיפשרה לשמור על עצמאות ולהופיע בועידות ההסתדרות הציונית )ברומניה‬
‫הישנה היתד‪ .‬זו פדרציה של כל המפלגות( ושל הקק״ל בתור גוש נפרד וכך‬
‫גרמנו לא אתת לשינויים בהנהלות ובמוסדות‪.‬‬
‫תוך השנים האלו גבר גם גל המגשימים מבין חבת התנועה והוקמו קיבוצי‬
‫הכשרה בכל רחבי רומנית אשר אוגדו במסגרת ״החלוץ הכלל ציוני״‪ ,‬ע״י‬
‫ש‪ .‬שווארץ‪ ,‬ד‪ .‬אבלס וא‪ .‬הרשקוביץ‪ ,‬והשליח מהארץ י‪ .‬בן־שם‪ .‬בועידת חלוצי‬
‫התנועה הוחלט על פי רוב על עמתת שונות מאלו אשר נתקבלו ב״החלוץ הכללי״‪.‬‬
‫ביחוד בלטו שתי החלטות‪ ,‬שהוגשמו הלכה למעשה‪ ,‬והן‪ :‬גרעיני העליה הורכבו‬
‫ע״י החברים בעצמם וקביעת התור לעליה נעשה גם כן ע״י החבתם ולא ע״י‬
‫המרכז‪ ,‬כמקובל ביתר התנועות‪ .‬החלטות אלו חשפו אותנו להרבה לחצים‬
‫‪.‬וצרות‪ ,‬אך עמדנו בהם יפה‪ .‬גם במשרד הא״י נקטנו עמדה עצמאית‪ ,‬בעניני‬
‫קיבוצי ההכשרה והן בעניני העליה‪ .‬כך הקלנו בהרבה את השתלבותם של ״צעית‬
‫המזרחי״ בעניני המשרד הא״י וכשהועלתד‪ ,‬ההצעה לשלול את הזכות לסרטי­‬
‫פיקטים מאת חברי בית״ר התנגדגו לה בכל התוקף‪ .‬אגב בזכות עמדה זו יכולנו‬
‫^‪48‬‬
‫כעבור כמה שנים להשתתף בעליה ב׳ יחד עם חברי בית״ר‪ ,‬כאשר התחילו‬
‫בארגון העליה הבלתי־ליגלית מרומניה‪ .‬אך במקרה זה נקטנו עמדה עצמאית‬
‫והעלינו בתוך המכסה שלנו חלוצים של ״השומר הצעיר״; משנודע הדבר ובאו‬
‫אלינו בטענת אמרנו להם מה שאמרנו בשעתו למשרד הא״י‪ :‬אין לשלול מהלוץ‬
‫את זכותו לעליה ואנשי בית״ר קבלו את דעתנו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1934‬הקימונו מסגרת מיוחדת — ״דור חדש״ — עבור בוגרי התנועה‬
‫אשר לא התעתדו לעלות ארצה מסיבות שונות‪ .‬ואף על פי שהם נטו לזרם‬
‫הרדיקלי ״רינשטרה״ )התוויה( הם הופיעו בועידות בתור ״הנוער הציוני״ ושלחו‬
‫חברים למוסדות ולהנהלות‪ .‬מרכז החברים האלה היה מ‪ .‬בלומנטל והוא פעל‬
‫רבות בשטח זה‪.‬‬
‫על אף כל ההתפתחות והביסוס הארגוני אי אפשר היה לדבר על ביסוס‬
‫רעיוני שלם אלא בהגיע — ב־‪ — 1935‬מ‪ .‬קול‪ — ,‬אז קולודני‪ — ,‬לרומניה‪.‬‬
‫התקיימו עמו בירורים נוקבים והויכוחים היו כל כך ממושכים ומייגעים עד‬
‫שהוא התחיל להתאונן על ה״דיסקוטרה״ )יצר הוכוח( הרומנית‪ .‬בסופו של דבר‬
‫הוא יצא נשכר מן הביקור והוא חזר בהרגשה איתנה שהתנועה ברומניה עומדת‬
‫לצדו‪ .‬רישומי ביקורו הורגשו גם ברחבי התנועה‪ .‬הבולטין החדשי שהופיע‬
‫מטעם המזכירות בשפה הרומנית התחיל לשקף זאת וכשקבלנו ממנו — לאחר‬
‫שובו ארצה — את ‪ 2‬כרכי ״גולה ונכר״ של יחזקאל קויפמן‪ ,‬שמשו אלה‪ ,‬אמן‬
‫ממושך‪ ,‬חומר לבולטעים וסמינריונים‪.‬‬
‫הקשר עם מזכירות התנועה בארץ עיצב את עמדתנו הציונית הכללית‬
‫ברומניה ובהשפעתה ניסינו להקים בלוק ״כלל ציוני״ כל־ רומני‪ .‬השקענו הרבה‬
‫מאד כוחות עד שהצלחנו להושיב ליד שולחן אחד את שני הפלגים שברומניה‬
‫הישנה ביחד עם ציוני בוקובינה‪ ,‬בסרביה וטרנסילבניה‪ .‬באמצעות המזכיתת‬
‫שבארץ התקשרנו עם הקונפדרציה העולמית בלונדון והשפענו על כך שד״ר‬
‫גואמן יבקר ברומניה‪ .‬ד״ד מ‪ .‬אבנר ז״ל‪ ,‬שעמד לצדנו בענין זה‪ ,‬היה מתלוצץ‬
‫ואומר שאילו היינו משקיעים כל כך הרבה מאמצים להקמת מפעל עולמי‪ ,‬כפי‬
‫שהשקעגו כדי להפגיש כמה עסקנים זקנים מסוכסכים‪ ,‬היינו בוודאי מצליחים‬
‫יותר‪ .‬בסופו של דבר הוא צדק‪ .‬הבלוק בריגט התפוצץ ולקונגרס הופיעו אז‬
‫שתי רשימות של ציונים כלליים‪ .‬הסימן היחידי לקיומו של הבלוק הארצי היתד‪,‬‬
‫הופעתו של ד‪ .‬קומרובסקי ז״ל מריגט ברשימת ציוני בסרביה‪ .‬אנחנו נשארנו‪,‬‬
‫מתוך הגינות‪ ,‬ברשימת הבלוק עם ״הזקנים״‪ ,‬למגינת לבם של בוגרינו אשר‬
‫גטו לצד שכגגד‪ ,‬אך נשאת נאמגים וממושמעים ופעלו רבות להצלחת הרשימה‬
‫בבחירות‪.‬‬
‫העננים התקדרו בשמי יהדות רומניה וכשהוקמה הממשלה האנטישמית של‬
‫גוגה־קוזה ב־‪ ,1937‬נמצאנו במצוקה יחד עם כולם‪ .‬כל המוסתת חדלו לפעול‬
‫ואנחנו התרכזנו בחוד‪ ,‬חקלאית שלנו בפאריאסקה שהגויים בסביבה כמוה‬
‫״בור היהודים״‪ .‬חוה זו הוקמה ע״י זאב כ״ץ‪ ,‬אחותו פאולה וי‪ .‬פינקלשטיץ־זהר‪,‬‬
‫בעזרתם הפעילה של חברי ״רינשטרה״ )התחיה( עם ד״ד ש‪ .‬זינגר בראשם‪ .‬לשם‬
‫הובאו ארכיונים של מוסתת שוגים וביחד עם הגנזך שלנו קברנום במחסן הכלים‪.‬‬
‫החברים שלנו לא שעו לעצותיהם של מנהיגים מסויימים ולא להפצתה ההותם‬
‫ונשארו במקום ביחד עם חנא אהרן ז״ל ואלכסנדר הרשקוף ז״ל‪ ,‬שנפל כעבור‬
‫שנים על הגנת ניצנים‪.‬‬
‫למזלה של יהדות תמניה נפלה הממשלה האנטישמית כעבור כמה חדשים‪,‬‬
‫‪49‬‬
‫אך ״הכתובת הופיעה על הקיר״ וחוגים רחבים הסיקו את המסקנות‪ .‬התנועה‬
‫שלנו התפתחה והלכה‪ ,‬הקשר עם החברים שלגו בארץ‪ ,‬אשר הקימו אז את‬
‫הקיבוץ ביבנאל‪ ,‬התהדק‪ .‬הגיע שליח מטעמם — ישראל שניאור‪ ,‬אשר פעל‬
‫יפה י בין החברים‪ .‬הדפסנו בהוצאת ״הנוער הציוני״ מהדורה מיוחדת של ספר‬
‫ללימוד עברית של הפרופ׳ זלבינסקי ז״ל‪ .‬החברים‪ :‬צ‪ .‬הר־זהב‪ ,‬ד‪ .‬מיטום‪ ,‬לאורה‬
‫קושמרו ופאולה איפרים‪ ,‬עשו את תב זמנם בביקורים בסניפים ובעריכת סמינ­‬
‫ריונים‪ .‬במזכירות התחילו לפעול פ‪ .‬נוסבו מטרנסילבניה‪ ,‬אפרים בנדרמן‬
‫מבסרביה וז‪ .‬דודוביץ מריגט‪ .‬מ‪ .‬אנטלר טפל בעניני חלוצים‪ ,‬צ‪ .‬יוסטר בענין‬
‫״החלוץ בעלי מלאכה״ והחברים אשר חיכו לעליה‪ ,‬והיא בוששה לבוא‪ ,‬פעלו‬
‫בתנועה ובמוסדות הציוניים המקומיים‪ ,‬הגליליים והארציים‪ .‬הספקנו עוד לארגן‬
‫אז לפגי פרוץ המלחמה‪ ,‬את אנית המעפילים ״אסימי״‪ ,‬בשיתוף עם אנשי המזרחי‬
‫‪.‬ובהדרכתו של יאנק־יעקב בן־יהודה ז״ל‪ .‬דבר אחד אפשר לומר בביטחה על‬
‫החברים שלנו‪ :‬בודדים בלבד מתוכם עזבו את המחנה הציוני והיהודי ועברו‬
‫לשמאל הקומוניסטי ופעילותה של התנועה במחתרת בתקופת המלחמה והתחיה‬
‫‪ т а‬לאחריה מעתות על כך‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫גלה פלד )גוברמן(‬
‫בשליחות — בראשית שנות השואה‬
‫השנה‬
‫לפולין‪.‬‬
‫היא ש נ ת‬
‫תפקידי‬
‫במושבת‬
‫לבקר‬
‫היה‬
‫בקיבוציי־ההכשרה ו ב ק נ י ם‬
‫של‬
‫ולהשתתף‬
‫התנועה‬
‫המנהלים‪.‬‬
‫המצב‬
‫היו‬
‫‪ .1930‬י צ א ת י מ ה א ר ץ — מ ק ב ו צ ת י ‪ ,‬ק ב ו צ ת אושא‪ ,‬כ ש ל י ח ה‬
‫ב ק י ב ו צ י ה ה כ ש ר ה ה י ה ח מ ו ר ו ג ב ל ביאוש‪ .‬א מ נ ם ‪ ,‬ה ח י י ם ה פ נ י מ י י ם‬
‫מאורגנים‬
‫אותותיה‪.‬‬
‫״נורמליים״‪,‬‬
‫וכביכול‬
‫הציפיה ש ל שנים‬
‫אך‬
‫נתגה‬
‫לעליה‪,‬‬
‫את‬
‫ה ס ר ט י פ י ק ט י ם ה מ ו ע ט י ם היו כ ק ו מ ץ שאינו מ ש ב י ע א ת ה א ר י ‪ .‬ה ש א ל ה‬
‫ש נ י ש א ה ב פ י כ ל ה י ת ה ‪ :‬מ ה יהיה ה ס ו ף ? ע ד מ ת י נ ח כ ה ? ‪ . . .‬ה ם צ י פ ו מ ה ש ל י ת‬
‫קתו‬
‫לבשורות‬
‫כבדה של‬
‫ל ה י ג א ל ‪ ,‬והיתד‪ .‬ה ר ג ש ה‬
‫ש ע ר י ה א ר ץ היו‬
‫אזלת־ת‪.‬‬
‫כמעט נעולים‪ .‬עד היום משרים עלי ה מ ח ש ב ו ת ו ה ז כ ת נ ו ת על הימים ההם מ צ ב ­‬
‫תה‬
‫אחותי‬
‫קודר‪.‬‬
‫בקיבוץ‬
‫ישבה‬
‫״רק״‬
‫היא‬
‫ח מ ש שנים‪.‬‬
‫קתותה‪,‬‬
‫בואי‬
‫שעם‬
‫ת י ח ל ץ ו ת ע ל ה ‪ ,‬א ך היו ו ת י ק י ם מ מ נ ה והיא נ ש א ר ה שם‪.‬‬
‫ב ע י י ת ת ב ה ן ב י ק ר ת י ש ר ר ו ד ל ו ת ועוני‪ .‬ה נ ו ע ר ח י פ ש עבות־‪ — .‬ולשוא‪ .‬קיים‬
‫נישול‬
‫היה‬
‫קינאו‬
‫היהתים‬
‫ביטאו‬
‫והעמתת‬
‫ביהודים‬
‫הכלכליות‬
‫ושנאו‬
‫המלוכלכים‪,‬‬
‫אותם‪.‬‬
‫נשמטו‬
‫ברכבות‬
‫המנצלים‬
‫מתי‬
‫שמעתי‬
‫היהודים‬
‫את‬
‫אחת־אחת‪.‬‬
‫שיחותיהם‬
‫הפולנים‬
‫העוקצנתת‬
‫על‬
‫א ת ה פ ו ל נ י ם ‪ .‬ל ע ג ו ל ש מ ו ת היהודיים ו ל א פ ע ם‬
‫א ת ת ק ו ו ת י ה ם ‪ ,‬ש ה ר כ ו ש היהודי י י ש א ר ב ת י ה ם ו ש ה י ה ו ד י ם י י א ל צ ו ל ע ז ו ב‬
‫את‬
‫פולק‪ .‬היהודים בעלי החגויות הזעירות — והגדולות יותר — רצו לעלות‪,‬‬
‫אך‬
‫פ ח ת מ פ נ י ה ע ק י ר ה ו ט ע נ ו שיגיעו א ר צ ה ב ת י ם ר י ק ו ת ו ב ג י ל ש ה ה ש ת ר ש ו ת‬
‫במקום‬
‫ח ד ש היא ב ע ל ת סיכויים מפוקפקים‪.‬‬
‫פרצה המלחמה‪.‬‬
‫והנה‬
‫בחפזמ‬
‫סיימנו‬
‫כללי‪.‬‬
‫ראיתי‬
‫גתס‬
‫את‬
‫את‬
‫מושבת‬
‫האמהות‬
‫המנהלים‬
‫המלוות‬
‫שהתקיימה‬
‫א ת בניהן‬
‫בטתקי‪.‬‬
‫בבכי‬
‫בפולין‬
‫ובהתייפחותת‪,‬‬
‫הוכרז‬
‫תוך‬
‫הרגשה שאולי זהו החיבוק האחתן‪ ...‬התחילה התארגנות התנועה למצב המלחמה‪.‬‬
‫הניחו‪,‬‬
‫שובשו‬
‫ש ב ח ו ת ת תוכלנה לפעול בתנועה‬
‫כל‬
‫הסדרים‪.‬‬
‫הרכבות‬
‫הופצצו‬
‫ת ח ו א ת ש ו ב י א ר צ ה ‪ .‬א ך עז־ מ ה ר ה‬
‫תצאו‬
‫מכלל‬
‫שימוש‪.‬‬
‫ב־‪7‬‬
‫בספטמבר‪,‬‬
‫‪.51‬‬
‫בלילה‪ ,‬יצאתי מוארשה‪ ,‬יחד עם חברי ההנהגה הראשית )אליק ז״ל‪ ,‬מ‪ .‬בליטשטיין‬
‫ז״ל ויבל״א שלום ז‪ — .‬ומגמתנו מזרחה‪ ,‬י בכדי להתרחק מהגרמנים‪ .‬הכביש‬
‫היה דומה לנהר שבו זורמים־מתרוצצים חיילים‪ ,‬פליטים ומשפחות עם ילדים‬
‫בוכים‪ .‬עגלות עמוסות חסמו את המעבר ובלמו את ההתקדמות‪ .‬מדי פעם צלל‬
‫אוירון גרמני וריסס במכונת־יריה את הכביש ומדי פעם נזרקה פצצה‪ .‬האנשים‬
‫חיפשו מיסתור ונצמדו לעץ‪ ,‬לאבן‪ ,‬לאדמת‪ ..‬פתאום — רעש‪ ,‬חושך ואפלה‪,‬‬
‫גניחות וצעקות‪ .‬הפחד והבהלה השתלטו על הכל‪ .‬ניסינו להתקדם בלילות‪ ,‬בעגלה‬
‫שכורה‪ ,‬אך הגרמנים התקדמו מהר וכבר ראעו כיצד טנקים שלהם חוצים את‬
‫הכבישים‪ .‬כעדר־צאן בלי תעה — כד נראו החיילים הפולניים‪ .‬כאמור‪ ,‬פנינו‬
‫מזרחה‪ .‬קיוינו שמשם נוכל להיחלץ ולהגיע ארצה‪.‬‬
‫הגעתי ללבוב‪ ,‬שם היתה המיפקדה של התיסים ואליה• פנו השליחים מהארץ‬
‫על־מנת לקבל רשיון־מעבר חזרה ארצה‪ .‬יום־יום הופעתי בפני הרשות‪ ,‬ובכל‬
‫פעם שמעתי את אותה התשובה‪ :‬״מחר‪,‬״ ״מחר״‪ .‬וכך חלפו שבועות אחדים‪.‬‬
‫הרגשנו שהקרקע בוערת מתחת לרגלינו והחלטנו להבתח את הגבול‬
‫לליטא‪ ,‬לוילנה‪ ,‬שם ריכזו תנועות־הנוער את חבריהן‪ .‬שיירות־שיירות הבתחו‬
‫את הגבול הרוסי־ ליטאי‪ ,‬בעזרת מדריכים שכירים מבני הכפרים הסמוכים‪.‬‬
‫אם נתפסו — נזרקו לכלא לכמה ימים‪ ,‬בלי אוכל‪ ,‬ונשלחו בחזרה‪ .‬אד הנוער‬
‫לא ויתר — ניסה‪ ,‬ושוב ניסה‪ ,‬ונאחז בצפורניו בתקווה לעלות‪ .‬היהודים בליטא‬
‫הגישו עזרה לפליטים‪ ,‬לפי יכולתם‪.‬‬
‫אני נתפסתי בזמן הברחת הגבול וישבתי בכלא לוקישקי במשך‬
‫שבועות‪ .‬פםק־דיני היה להישלח בחזרה אל הרוסים‪ .‬הצלחתי להתחמק‪,‬‬
‫עוד בחורה‪ ,‬ויהודים מוילנה שילמו במיטב כספם לאשת איכר אשר‬
‫אותנו במשך שלושה ימים‪ .‬על־פי תעודות שסופקו לנו‪ ,‬הגענו ברכבת‬
‫שם נפגשתי עם חברי התנועה והשמחה היתד‪ .‬גדולה‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫שלושה‬
‫יחד עם‬
‫כילכלה‬
‫לוילנה‪,‬‬
‫אברהם פלורנטל‬
‫על תנועת ״הנוער הציוני בטרנסילבניה‬
‫בין שתי מלחמות העולם‬
‫מצב עדין נתהווה בשלהי מלחמת העולם הראשונה בטרנסילבניה‪ ,‬המחוז‬
‫הגמל שהיה מיושב בחצי מיליון יהודים פזורים בכל רחבי המדינה‪ .‬בפניהם‬
‫הוצבה אז שאלה קשה ביותר‪ :‬האם להמשיך בנאמנותם להונגרים‪ ,‬ששלטו‬
‫באזור במאות השנים האחרונות )יחד עם האוסטרים במסגרת אוסטרו־הונגריה(‬
‫או להצהיר נאמנות לרומנים אשר כבשו אז את האזור‪ ,‬אליו שאפו זה זמן־רב״‬
‫אזור שהיה מיושב מספר כמעט שווה של זענגרים וממנים‪.‬‬
‫באותם הימים‪ ,‬בשנות ‪1919‬־‪ ,1918‬גמלה בלב יהודי טרנסילבניה ההחלטה‬
‫הטבעית‪ ,‬השרשית להתרכז סביב מקורם היהודי והם הניפו את דגל הציונות;‬
‫הדבר הוסיף תגופה עצומה והשיב מח רעננה בקרב כל תושבי האזור והראה‬
‫להמוני העם במבוכתם את הדרך האמיתית ההחלטה ההיסטורית והמהפכנית‬
‫הזאת עוררה את יהדות האזור לעבודה ציונית עניפה בכל שטחי החיים‪ ,‬בקרב‬
‫מבוגרים ונוער‪ ,‬דתיים וחילוניים‪ ,‬סטודנטים ובעלי־מלאכה‪ .‬ראש התנועה היה‬
‫הדייר חיים וייסבורג שהקדיש את כל זענו‪ ,‬מרצו וכוחו לתנועה הציונית ראתו‬
‫יחד הרב הראשי של העיד קלוז׳ הוא הרב משה גלזגר ועוד רבים מראשי התנועה‪.‬‬
‫הציונית‪ .‬הוחל בארגון בתי ספר עבריים )״תרבות״(‪ ,‬תנועות נוער‪ ,‬קבוצות‬
‫ספורט‪ ,‬מקהלת תזמומת ועוד‪ .‬באותם הימים הגיע לבירת טרנסילבניה הה׳ משה‬
‫נהמ )שוורץ מישקה( שהתחיל לארגן את הצופים העבריים‪ .‬לאור הנסיבות‪.‬‬
‫הצטרפו הצופים לתנועת הצופים הכללית של המדינה‪ ,‬שבהנהגת הרומגים‪ ,‬אשר‬
‫התחילו להתארגן באזורים החדשים האלה‪ .‬היחסים בק החטיבות הלאומיות‪.‬‬
‫היו מ לבביים בתחילה — ורק לאחר מכן‪ ,‬עם גבור האנטישמיות ברומניה‪,‬‬
‫התעו‪ .‬תגועת הצופים היהודית‪ ,‬בשמה הרשמי ״השומר״ זכתה להצלחה רבה‪.‬‬
‫ומלבד המייסד הראשי הצסרפו לפעילים גם הד״ד הבש‪ ,‬משה קליין‪ ,‬עמנואל‪-‬‬
‫מכס ואהמם‪ .‬וכן התחילו להתארגן סניפים ופלוגות ברוב ערי םרנסילבניה‪.‬‬
‫כגון‪ :‬טג׳מורש‪ ,‬טימישרה‪ ,‬אראד‪ ,‬סטמר ועמם נוספות‪ .‬כן החחילו בלימוד־‬
‫העברית בתב הסניפים‪ .‬לתנועת הצופים ״השומר״ היו בס״ה כ־‪ 25‬סניפים‪ .‬בעיר­­­‬
‫^‬
‫קלת׳‬
‫בפעולתם‬
‫הצטיינו‬
‫הנ״ל‪,‬‬
‫מלבד‬
‫הח׳‬
‫גם‬
‫ד״ד‬
‫אלכסנדר‬
‫אוסקר פירט‪,‬‬
‫‪ л‬ש ט ח ‪ ,‬טיבור ש מ ע ה ו ע ו ר ; בעיר סטמר‪ ,‬בהנהגתו של נפתלי‬
‫ינובח‪,‬‬
‫ד״ד‬
‫שטרק;‬
‫ב ע י ר ט י מ י ש ר ה ה י ו פ ע י ל י ם מ א ד ה ח ״ ח ‪ :‬ט א ו ב א ב ר ה ם ‪ ,‬ש‪ .‬ש י ק ‪ ,‬ח י י ם‬
‫שטח־שרוני‪,‬‬
‫מרקסמר‪.‬‬
‫גם‬
‫שטראוס‪ ,‬פ ר ץ שטיין‪ ,‬ט י ב ו ר וייס ועוד‪.‬‬
‫ב ע י ר טג׳מורש ע מ ד ו‬
‫ב כ ל הערים‬
‫בראש‬
‫המלט‪,‬‬
‫הח׳‬
‫ב ע ת אראד הח׳ נוילנדר‪,‬‬
‫א נ ג ל ב ר ג ובן‬
‫שרקני‪ ,‬ד ״ ר‬
‫ותתקה‬
‫ה א ח ת ת ה ת פ ת ח ה פעילות גדולה שהצטיינה בצופיות‪,‬‬
‫א ת ה מ ו נ י ה נ ו ע ר היהודי ל ד ג ל ה צ י ו נ י ו ש י ת פ ה א ו ת ם ב מ ע ש י ם ה ע י ק ת י ם ‪ ,‬כ ג ו ן ‪:‬‬
‫השפה ה ע ב ר י ת עבודה למען קק״ל‪,‬‬
‫לימוד‬
‫ת ו ל ד ו ת הציונות‬
‫לימת‬
‫התנועה‬
‫עמדו‬
‫שארכו‬
‫‪3—4‬‬
‫הגופני‬
‫והספתת‬
‫מחנות‬
‫הקח‪,‬‬
‫שבועות‬
‫בחיק‬
‫ה פ צ ת ה ש ק ל הציוני‪,‬‬
‫ח י נ ו ך ציוני‪,‬‬
‫במרכז‬
‫ע ב ו ד ת ה של‪.‬‬
‫במקום מקסים‬
‫מחנות‬
‫ה ע ב ת ת ה ח ד ש ה ועוד‪.‬‬
‫שהתקימו‬
‫הטבע‬
‫כל‬
‫ושם‬
‫שנה‬
‫התמםת‬
‫ב נ ו ס ף לציונות‪ .‬השירים ה ע ב ר י י ם היו‬
‫אחר‪,‬‬
‫לפעולות הצופיות והחינוך‬
‫ב מ ח נ ו ת א ל ה נ ח ל ת ה כ ל וסייעו‬
‫בלימדם‬
‫ש ל מאות‪ .‬ה מ ח נ ו ת נוהלו ב צ ו ר ה צופית‪ ,‬באוהלים‪ ,‬לפי נוהלי פקודות‪,‬‬
‫משמעת‪,‬‬
‫ש מ י ר ה וכוי‪ .‬והחיים ה ת ר ב ו ת י י ם היו ת ו ס ס י ם מאד‪ .‬ס פ ר י ד ו ב נ ו ב וגרץ‬
‫ה י ו ו מ ק ו ר ל ל י מ ת ת ו ל ד ו ת ה י ה ד ו ת ‪ ,‬נ ו ש א ש ל א ה י ה כ ל כ ך י ד ו ע ל נ ו ע ר הזה‪,‬‬
‫התחנך‬
‫שחציו‬
‫ברוח‬
‫התבוללות‪.‬‬
‫של‬
‫לימוד‬
‫הציונות‬
‫תולדות‬
‫היה‬
‫נפח‬
‫גם‬
‫במחנות‬
‫ה ק ח ו ה נ ו ע ר ס פ ג ב ע י ר נ ו ת ר ב ה א ת ת ו ר ת ם ש ל הרצל‪ ,‬פ י נ ס ק ר ‪ ,‬מ ו צ ק ת ‪,‬‬
‫סוקולוב‪,‬‬
‫ז׳בוטינסקי‪ ,‬אוסישקין‪ ,‬וייצמן‪ ,‬ש מ ר י ה ו ל ו ת ‪ ,‬בורוכוב‪ ,‬וכן א ת מ י י צ ג י‬
‫התקופה‬
‫ה ה י ת א י ת ‪ :‬טתמפלדור‪ ,‬ייבוש הביצות והשומר!‬
‫תנועת‬
‫היטב‪,‬‬
‫הצופים‬
‫״השומר״‬
‫הציונים‬
‫ב ע ל ת תלבושת וסרטים‬
‫בטרנסילבניה‬
‫היתד!‬
‫תנועה‬
‫ממושמעת‬
‫ב צ ב ע כ ח ו ל ־ ל ב ן ו ע נ י ב ה צופית ל פ י ד ג ם ה ד ג ל‬
‫ה ל א ו מ י הציוני ו כ ל א ל ה ע ש ו רושם כ ב י ר ע ל ה כ ל ו ה ע ל ו א ת רוח ה ש ב ט היהודי‬
‫ת נ ו ע ת ״השומך״ ה ש ת ת פ ה‬
‫הזה‪.‬‬
‫התמני‬
‫בתהלוכות רחוב‪ ,‬במלוא תלבושתה‪ ,‬עם הדגל‬
‫והציוני ב ר א ש ו כ ש ב א נ ש י א ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ה ע ו ל מ י ת נ ח ו ם ס ו ק ו ל ו ב‬
‫לעיר• ק ל ת ׳ ק ב ל ו אותו ח ב ר י ״ ה ש ו כ ר ״ ב ת ח נ ת ה ר כ ב ת ו ש מ ת עליו ב מ ש ך ימי‬
‫בעיר‪.‬‬
‫שהותו‬
‫בשנת‬
‫את‬
‫‪ 1930‬חקי פ י ל ו ג ב מ ח נ ה ״ ה ש ו מ ר ״ ״ ב ט ר נ ס י ל ב נ י ה ‪ .‬מ ס פ ר ח ב ת ם ע ז ב ו‬
‫ש ו ת ת ת והקימו א ת ת נ ו ע ת ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ ו ז ה ה ב י א מ ב ו כ ה ג ד ו ל ה מ א ד‬
‫ת נ ו ע ת ה פ א ר הזו ע ל מ א ו ת ח ב ר ק ד ב א ו ת ם הימים ה ת ק ש ת ע מ נ ו א נ ש י‬
‫בשותת‬
‫״ ה נ ו ע ר הציוני״ מ פ ו ל י ן ו ה ז מ ת ו נ ו ל ב ו א א ל י ה ם ל ש ם ה ת ר ש מ ו ת ו ה צ ט ר פ ו ת ‪ .‬ד‪.‬ח׳‬
‫שמעיד‪ .‬פ ל ו ר נ ט ל מקלוז׳ ה י ה ה ר א ש ח ש נ ס ע ב ש ל י ח ו ת ה ת נ ו ע ה ל מ ח נ ה ש ל ״ ה נ ו ע ר‬
‫ב ה ת ל ה ב ו ת ר ב ה וזה פ ת ח ‪ .‬א ת ה ד ר ך‬
‫הצתני״‬
‫ב ז ק ו פ נ ה שבפולין‪ .‬הוא ח ז ר מ ש ם‬
‫החדשה‬
‫ל ת נ ו ע ת ״השומר״ ש ה פ כ ה מ ת נ ו ע ה צ ו פ י ת — ל ת נ ו ע ה ח ל ו צ י ת ו ה ת ס י ס ה‬
‫ה ק י פ ה א ת ה כ ל ‪ .‬ה ת ח ל נ ו ל ה ת א ר ג ן ‪ ,‬ל ב ו א ב ק ש ר ע ם ה ת נ ו ע ה ב ת מ נ י ה ״הישנה״‬
‫והחבתם‬
‫)ברגט(‬
‫הראשונים‬
‫יצאו‬
‫לחדזת‬
‫הכשרה‬
‫חלוצית‪ .‬ברומנית‬
‫שהוקמה‬
‫במקום בשם אומבררשטי — ו א ח ת ג מ ר ת ק ו פ ת ה ה כ ש ר ה עלו ‪ 7‬החלוצים הרא­‬
‫שונים‬
‫ש ל נ ו ארצה‪ .‬ל ח י ז ו ק ה ש ל ה ת נ ו ע ה ב ט ר נ ס י ל ב נ י ה גשלחו מהארץ שליחים‬
‫אחדים‬
‫ס ג ל ‪ ,‬צ ב י ה ר ז ה ב ‪ ,‬מ נ ח ם פייביש ואחרים‪.‬‬
‫וביניהם‪ :‬משה סופר‪ ,‬מוני‬
‫ב ש נ ת ־‪ 1934‬ע ל ת ה א ר צ ה ה ק ב ו צ ה ה ר א ש ו נ ה ‪ ,‬ה ג ד ו ל ה ו ה מ א ו ר ג נ ת ש ל ח ל ו צ י‬
‫״ ה נ ו ע ר הציוני״ מ ט ר נ ס י ל ב נ י ה ו ל א ח ר ת ק ו פ ת ה כ ש ר ה ב ד ג נ י ה ה ק י מ ו א ת נ ק ו ד ת ם‬
‫הארעית‬
‫קרה‬
‫ב ש ו מ ר ו ן ו ה ק י מ ה א ת מ ש ק כ פ ר ־ ג ל י ק ס ו ן ‪ ,‬מ ר א ש ו נ י הקיבוצים• של ״ ה נ ו ע ר‬
‫הציוני״‬
‫סילבניה‪,‬‬
‫‪54‬‬
‫בהרצליה‪ ,‬היא ק ב ו צ ת ״ ל מ ק ו ר ״ ‪,‬‬
‫ש ב מ ת צ ת הזמן עלתה לאדמות כפר־‬
‫בארץ‪ .‬עם ה ע ל י ת ה ז א ת ה ג י ע ו‬
‫וביניהם‪:‬‬
‫מרדכי‬
‫בקר‪,‬‬
‫חיים‬
‫א ר צ ה א ח ד י ם ממגהיגי ה ת נ ו ע ה ב ט ר נ ­‬
‫פלורנטל‬
‫)טיל(‪,‬‬
‫יהודה‬
‫תלמי‬
‫)פורדי(‪,‬‬
‫זאב אלכסנדר הלוי )שנדור(‪ ,‬פנינה סנטו‪ ,‬צבי חרמן‪ ,‬פנחס נוסבאום‪ ,‬ברכה‬
‫אינריג‪ ,‬חיים יערי )ולדנר(‪ ,‬משה גרטנר וחברים נוספים‪.‬‬
‫במקביל לעובדת היותה תנועה חלוצית — התפתחה התנועה בטרנסילבניה‬
‫לתנועה המונית ונטלה הלק נכבד בכל הפעולות הציוניות בחבל ארץ זה‪ .‬העתון‬
‫״אוי־קלט״ שנוסד בקלוז׳ — ושעורכו הד״ר א‪ .‬מרטון‪ ,‬היה מידידיה ותומכיה‬
‫של תנועת ״הנוער הציוני״ — למרות היותו עתון בלתי מפלגתי‪ ,‬היה אוהד‬
‫את תנועתנו ועזר בהרבה להתפתחותד‪ -‬הודות להשפעתנו הקיפה ההיענות‬
‫לעליה לארץ לא רק חלוצים בלבד‪ ,‬אלא גם בעלי מלאכה וגם בעלי הון התענינו‬
‫בארץ־ישראל ורבים־רבים עלו ארצה והתערו בה‪ ,‬והם פזורים עתה בכל חלקי‬
‫הארץ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1935‬השתתפה התנועה—בהכנות לקונגרס הציוני ד‪.‬־‪ 18‬והחי א‪.‬‬
‫פלורנטל נבחר כציר לקונגרס הציוני ה־‪ 18‬בלוצרן‪ ,‬בה ייצג את התנועה‪ ,‬וכן‬
‫בשנת ‪ 1937‬בקונגרס ה־‪ 20‬ה״היסטורי״ בצירת‪ ,‬בו נערכה ההצבעה לייסת‬
‫מדינה יהתית היתד‪ .‬התנועה מיוצגת ע״י ציר והצביעה בעד יסוד מדינה‬
‫יהודית לאלתר! עם פרוץ מלחמת העולם השניה היו חברי ״הנוער הציוני״‬
‫מטרנסילבניה נתונים בכל הפעולות הציוניות שנעשו בכל האזור‪ ,‬ז‪.‬א‪ .‬ברומניה‬
‫והונגריה‪ ,‬וביניהן‪ :‬בריחה‪ ,‬הצלה‪ ,‬חינת והכוונה לעליה לארץ‪ .‬החברים הוותיקים‬
‫שהתפזרו בכל חלקי הארץ — מוסיפים להיפגש וארגונם הנקרא ״ותיקי השוקר‬
‫בטרנסילבניה״ מטפח את יחסי החברות בץ כל תצאי טרנסילבניה‪ ,‬עירוניים‪,‬‬
‫כפריים‪ ,‬קיבוצניקים ובודדים‪ .‬פעמיים בשנה נערכות גם פגישות בכפר־גליקסת‪,‬‬
‫מלבד הפגישות של החברים בערים שונות בארץ‪.‬‬
‫הצטרפתי לפעילות עגיפה בתגועה בשגת ‪ ,1933‬עם עלייתם של אחי שמעיה‬
‫וחיים לארץ‪ .‬הקשר שלי הראשון‪ ,‬היעיל והחי עם ההנהגה העלתנה היה בלוצרן‪,‬‬
‫שם פגשתי את מישה קולודני וממנו קבלתי את ההשראה הגדולה להמשיך‬
‫בתנופה בפיתוח התנועה וניתן לומר שבהשפעתו הקדשתי את רוב זמגי‪ ,‬מרצי‬
‫ואמצעי הכספיים לתנועת יחד עם מספר רב של חבתם נאמנים בקרתי בתב‬
‫הסניפים בטרנסילבניה‪ ,‬ארגנתי פגישות‪ ,‬מחנות קיץ‪ ,‬סמינרים‪ ,‬חוות הכשרה‪,‬‬
‫טיולים וכן דאגתי לרכז בעלי־מלאכה לעליה לארץ )כדוגמת חלוץ בעל־מלאכה‬
‫שהיה בפולין(‪ .‬כ״כ השתתפתי בקונגרסים אליהם נבחרתי כנציג ״הגוער הצתגי״‬
‫הכללי בטתסילבניה ומאז ועד התם הזה הנני נאמן לאתיאלים של התנועה מאז‪,‬‬
‫שמצאו בסדים במפלגה הפרוגרסיבית והיום בל״ע‪ .‬אין לשכוח כי כל הפעולות‬
‫הנ״ל נעשו בתנאים קשים ביותר ובטתסילבניה לא היה קיים רחוב יהתי‬
‫של ממש‪ .‬כל הפעולות נערכו בהונגרית והקשר עם האגף התמני היה• בשפה‬
‫התמגית; אולם כל ההוצאות לאור‪ ,‬חוברות‪ ,‬הרצאות ופעולות ״הנוער הציוני•׳‬
‫בטרנסילבניה נעשו בשפה ההונגתת ואת החומר היינו נאלצים לתרגם מעבתת‪,‬‬
‫אתיש‪ ,‬אנגלית‪ ,‬תמגית‪ .‬אגו גאים בכך שאנו תצאי תנועה מפוארת בעלת עבר‬
‫מזהיר ויש סמוכת לכך בכל רחבי הארץ — בכל מקום תמצא חברים של ״הנוער‬
‫הציוני״ מטרנסילבניה שהשתקעו בארץ‪ ,‬התבססו בת בערים ומושבים‪ ,‬בקיבוצים‬
‫ובעמדות ציבוריות ‪:‬קשובות‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫משה קול‬
‫בשליחות התנועה העולמית‬
‫)ביקורים ברחבי התנועה בארצות אירופה בשנים ‪(1938—1934‬‬
‫קשה וממושר היה תהליר התגבשותו של ״הנוער־הציוני״ לגוף מאוחד‬
‫ולתנועה עולמית אחת‪ .‬נדבכים נדבכים‪ .‬הוקמה התנועה‪ .‬תוך משברים‪ ,‬תהיות‬
‫ולבטים התקרבו זה אל זה‪ ,‬הארגונים וגרעיני התנועות שקמו בארצית‬
‫השונות באורח סטיכי כמעט ואט אט החל רעיון האיוזת והליכוד לקתם עור‬
‫וגידים‪.‬‬
‫הקשרים בין תגועות הגוער הציוגיות הכלליות‪ ,‬שהוקמו בסוף שנות‬
‫כנוס ארצי של מנהלי ״השומר הלאומי״ בפולין‬
‫)וארשה‪ 2 ,‬בינואר ‪(1931‬‬
‫‪56‬‬
‫ב א ר צ ו ת מ ז ר ח אירופה‪ ,‬ה ם ש ה ב י א ו ל ה ת ח ל ת ה ה ת ג ב ש ו ת ש ל‬
‫העשרים‬
‫עולמית עוד‬
‫בוארשה‪,‬‬
‫כבטאון‬
‫לעבודה‬
‫הממשי‬
‫שלנו ע ם‬
‫משותפת‬
‫מסגרת‬
‫ב ר א ש י ת ש נ ו ת השלושים‪ .‬ב ע ת ו ן ״ ד ר ך ה ש ו מ ר ה ל א ו מ י ״ ש ה ו פ י ע‬
‫התנועה‪,‬‬
‫רחבו;‬
‫מ ס פ ר ‪12-11‬‬
‫בגליון‬
‫בתנועה העולמית‬
‫״ ה נ ת ר העברי״‬
‫מ י ו ם ‪1.12.31‬‬
‫נוצר‬
‫שהוצא‬
‫אחרי‬
‫) א פ ר י ל ‪ .(1931‬א ח ר י ה א י ח ו ד‬
‫כתוב‪:‬‬
‫לפועל‬
‫׳היסוד‬
‫האיחוד‬
‫נ ת ר ה •הנהגה עליונה‬
‫ה מ ו ר כ ב ת מ ־ ‪ 5‬חברים‪ :‬שני ב א י כוח שלנו )יעקב רכםמן ואריה טוב(‪,‬‬
‫שניים מ ״ ה נ ת ר ‪ -‬ה ע ב ת ״ )יצחק שםייגר ו ת ק ב פראנט(‪ ,‬ויהודה אורנשטיין מארץ‪-‬‬
‫באופן זמני נקבע מושב המזכירות ש ל ההנהגה העליונה בלבוב‪ .‬במשך‬
‫ישראל‪.‬‬
‫הזמן‪ ,‬ע ד ה ק ו נ ג ר ס‬
‫בכדי‬
‫פעולתה‬
‫ה א ח ת ן ‪ ,‬כיוונה ה מ ז כ י ר ו ת ש ל‬
‫לבוא‬
‫ההסתדתיות‬
‫ב ד ב ת ם עם‬
‫ההנהגה העליונה א ת עיקר‬
‫השונות ב כ ל‬
‫מתנות‬
‫אירופה‬
‫ו מ ח ו צ ה ל ה ‪ ,‬ל מ ע ן ל ק ר ב ן ל י ס ו ד ו ת האידיאולוגים ש ל נ ו ו ב כ ד י ש י ש מ ש ו ל י ס ו ד ש ל‬
‫העולמית המאוחדת‪.‬‬
‫התגתה‬
‫לתנועתנו‬
‫הציוני‬
‫כזית‪,‬‬
‫נסתפחו‬
‫באופן‬
‫רשמי‬
‫ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ״ ‪ ,‬״השומר״‬
‫״הגוער‬
‫בהונגריה‪,‬‬
‫העבת״‬
‫הנהגה‬
‫העברי״‬
‫בגליציה‪,‬‬
‫ההסתדרויות‬
‫״התאחדות‬
‫האלה‪:‬‬
‫הנוער‬
‫ב ט ר נ ס י ל ב נ י ה ‪ ,‬״ ז ע ת ר הציוני״ ב ר ו מ נ י ה ה מ ר ­‬
‫הלאומי״‬
‫״השומר‬
‫בבלגיה‪,‬‬
‫״הנוער‬
‫הציוני״‬
‫״ ה ש ו מ ר ה ל א ו מ י ״ ב ל ו כ ס מ ב ו ר ג ‪ ,‬״ ה ש ו מ ר ‪ .‬ה ל א ו מ י ״ ב א מ ר י ק ה ו״הנועד‪.‬‬
‫ב ב ג ד ד )ארץ נ ה ת י ם ( ‪ .‬ח ו ס ר ה א מ צ ע י ם ו כ מ ו ־ כ ן א י ה א פ ש ר ו ת ש ל סידור•‬
‫ע ל י ו נ ה ב מ ק ו ם מ ר כ ז י א ח ד כ מ ו ו א ר ש ה ‪,‬ן»פריעו ה ר ב ה ב ע ב ו ת ־ ‪ -‬ה מ ט ר ה‬
‫ה כ י ח ש ו ב ה שבפעולה ש ל הנהגה עליונה היא'׳להביא לידי קונסולידציה שלמה‬
‫ב כ ל הכיוונים‬
‫השונות‬
‫האידיאולוגיים‪,‬‬
‫והאירגוניים‬
‫החינוכיים‬
‫הקיימים‬
‫בהסתדתיות‬
‫ו ל י צ ו ר ג ו ש מ ו צ ק ב ע ל ת ו כ ן וצורה א ח ת י ם ‪ .‬ה ד ב ר ה ז ה ה י ה צ ר ת ל ב ו א‬
‫לידי מימוש בועידתנו ה ע ו ל מ י ת לדאבוננו הגדול המאורעות שקרו בתוך ״ ה נ ת ר‬
‫א ח ת ׳התקופה הראשונה ש ל עבודה מ ש ו ת פ ת ה פ ר ת ו ל ג מ ת א ת ביצוע‬
‫העברי״‬
‫הצעותינו‬
‫העבודה‬
‫בדבר‬
‫המשותפת‬
‫העולמי‪...‬‬
‫בקנה מ ת ה‬
‫נקווה‬
‫שסוף‬
‫סוף‬
‫כ ל ה א ת ט ר ס י ם החיוניים ש ל ת נ ת ת נ ו העולמית ימצאו ה ב נ ה גדולה ת ת ר אצל‬
‫אנשינו‪ .‬ב כ ל אופן ב ת ר שההגהגה הראשית ש ל נ ו תצטרך‪ ,‬א ח ת ה ו ע ת ה המחוקקת‪,‬‬
‫להקדיש ת ת ר זמן וכוחות לשם‬
‫ב ת ר ‪ ,‬איפוא‪,‬‬
‫בתנועה‬
‫ס ת ו ר ענייני ה ת נ ו ע ה העולמית‪.‬׳׳‬
‫שהמשך גיבושה ש ל‬
‫התנתה‬
‫ה ע ו ל מ י ת ה ו פ ר ע ע ״ י הפילוג‪-‬‬
‫בגליציה שבעקבותיה הוקמה ת נ ו ע ת ״עקיבא״‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬בסוף ש נ ת‬
‫‪ ,1931‬ב א ה א י ח ת ב ק ״ ה ש ו מ ר ה ל א ו מ י ״ ו״הרצליד‪,‬״ ש פ ע ל ו ב פ ו ל ת ה ק ו נ ג ר ס א י ת ‪,‬‬
‫איחוד‬
‫שבוצע‬
‫המתצה של‬
‫ב ת ת ה ש נ ע ר כ ה ב ו א ר ש ה ב־‪ .31.12‬ב ־ ‪ 3 . 9 3 2‬ה ת ק י י מ ה ב ב י ס ט ר ה‬
‫האיחוד ב ת התנועה בפולין‬
‫הקוערםאית ו ב ת‬
‫התנתה‬
‫בגליציה‬
‫ונבח י ה ה נ ה ג ה ראשית לתנועה המאוחדת שמושבה נ ק ב ע בוארשה‪ .‬ע ל ה ש ת ל ש ל ו ת‬
‫הענתים‬
‫״הנתר‬
‫ב ש נ ו ת ה ר א ש י ת ל ב נ י ת ה ש ל ה ת נ ו ע ה ה ע ו ל מ י ת מ ס פ ר יוחנן כ ה ן ב ס פ ר ו‬
‫הצתני‪,‬‬
‫צמיחתה ש ל תנועה״‬
‫שהופיע ז ה‬
‫מקתב‬
‫ב ה ו צ א ת ״משואה״‪,‬‬
‫בשיתוף ע ם המדרשה הליברלית ע ״ ש ד ״ ד פורדר‪ .‬ה ש א ל ה ש ב ע ק ב ו ת י ה ה ת ח ו ל ל‬
‫הפילוג‬
‫השני‬
‫בארץ־ישראל‬
‫בתנועה העולמית‬
‫להשתייך‬
‫ב ת ח י ל ת מ ל י ‪ ,1934‬ה מ ז ה ‪ :‬ה א ם ע ל ה ח ב ר י ם‬
‫ל ה ם ת ד ת ת העובדים ה כ ל ל י ת א ו להקים לעצמם ארגון‬
‫נפרד" ש ל ע ו ב ד י ם ציונים כלליים‪ ,‬פ י ל ו ג ז ה ע י כ ב א ף ה ו א א ת ה מ ש ך ה ת פ ת ח ו ת ה‬
‫ש ל התנועה‪.‬‬
‫ה ק ש ת ם ב י ן ה ת נ ו ע ו ת ה י ו ת פ פ י ם למדי‪ ,‬ב א ש ר ל א י כ ו ל נ ו ל ה ת פ נ ו ת ל ב ע מ ת‬
‫התנועה‬
‫העולמית וזאת בעיקר ע ק ב ההתרחשויות בשני המרכזים הגדולים ש ל‬
‫התנתה‬
‫בארץ־ישראל ובפולניה‪.‬‬
‫כ ת ו צ א ה מ פ י ל ו ג א ח ת ן ז ה ה ו ח ל ט ע ל ה ק מ ת ו ש ל ״ ה נ ו ע ד ה צ מ נ י ״ א׳‪ ,‬ו א ז —‬
‫‪57‬‬
‫הודות לעקרונות האידיאולוגיים הברורים עליהם ביססנו‪ :‬את עבתתנו — החל‪,‬‬
‫למעשה‪ ,‬הגיבוש הממשי של התנועה‪ .‬כצעד ראשון הקמנו‪ ,‬בקבוץ •״המפלס׳?‬‫בכפר־סבא‪ ,‬בה הייתי חבר‪ ,‬את המזכירות העליונה‪.‬של ״הנוער ‪-‬הציוני״ ו״החלוץ‪.‬‬
‫הכלל ציוני״‪ ,‬אותה• ריכזתי מאז‪. ,‬כלומר משנת ‪ .1934‬כאשר נוסדה סיעת העובדים‬
‫הציונים הכלליים בהסתדרות שמרכזה היה בת״א‪ ,‬ונקראתי לרכז את הסיעד‪.‬‬
‫‪,‬החדשה — הוחלט להעביר לת״א גם את המזכירות העליונה של הנו״הצ והחלרן‬
‫הכלל ציוני — כך שלמעשה גטלתי על עצמי את ריכוזן של שתי המזכירויות‬
‫גם יחד; בתפקיד קשה זה — שהיה כבד פי כמה בשנות השואה — נשאתי עד‬
‫‪ ,1946‬כאשר בקוגגרס הציוני שהתכנס בדצמבר ‪ 1946‬בבאזל‪ ,‬הראשון לאחר‬
‫המלחמה י — ‪ ,‬גבחרתי כסגן הבר בהנהלה הציונית והםוכגות היהודית‪ ,‬ובסתיו‬
‫‪ — 1947‬ערב מלחמת הקוממיות — עברתי לגור‪ ,‬עם משפחתי״ בירושלים‪.‬‬
‫עם כינון המזכיתת העליונה התפרסו פעולותינו על פני תחומקם רבים‪,‬‬
‫תוך שימוש בכלים ואמצעים מגוונים‪ :‬א( ראשית כל דאגנו לקשר מכתבים‬
‫תקין וקבוע בין המזכירות העליונה לבק ההנהגות הראשיות והמרכזים שבארצות‬
‫השונות זאת עשינו באמצעות חברי המזכירות העליונה שמרביתם היו חברי‬
‫קיבוצים שלנו במושבות ויתרם חברים בודדים — כולם מראשי התנועות בחוי׳ל‬
‫וראשוני העולים מתוכן‪ ,‬שחברו עמנו יחד בעבודת‬
‫ב( צנור שני‪ ,‬רב חשיבות והשפעה‪ ,‬היוו'השליחים‪ .‬שליחינו יצאו מארץ־‬
‫ישראל אל התנועות שלנו בגולת לחזק את האמונה בימי המשבר שפקד את‬
‫הצתנות עקב סגירת שערי הארץ והגזירות על העליה ועל קידום המפעל הציוני‪.‬‬
‫בין ראשוגי השליחים היו‪ :‬שלום גתס ז״ל; ירחמיאל אשל; גדעון למדן;‬
‫יהודית ברגמן‪ ,‬שיצאה לפולין לרכז בגי גוער לכפר הגוער בן שמן ומגחם לוי;‬
‫לפי בקשתה של המזכירות דעלתגה בארץ גשלח זאב פרידריך מפולת כשליח‬
‫לרומניה ובשנת ‪ 1939‬יצאה בלה גוברמן )פלד( לפולין‪.‬‬
‫ג( ייצוגה של התנועה בירושלים — במוסדות ההנהלה הצתנית על‬
‫מחלקותיה השונות ובקרן הקיימת לישראל — הפך לעובדה ולמוקד של עידוד‬
‫לתנועה‪ ,‬באשר במוסדות הנ״ל הוכרעו דברים רבי משקל להתפתחותן של‬
‫תנועות הנוער‪ .‬אחד המוקדים‪ ,‬למשל‪ ,‬שסביבן התרכזה הפעילות החגוכית‬
‫בתגועות הגוער היתד‪ ,‬העבודה למען גאולת הקרקע של הקת הקיימת לישראל‪.‬‬
‫יצויץ וייזכר לטוב נתן בסטריצקי‪ ,‬שעמד אז בראש המחלקה לגוער בלשכה‬
‫הראשית של הקה״ל‪ ,‬שעשה מאמצים מרובים לעתת תנועות הנוער וסייע בידן‬
‫הן באמצעים כספיים ובפרסומים שבכתב שנועדו למדריכי התנועות והן ע״י‪.‬‬
‫בקוריו האישיים בארצות שונות‪ ,‬שהרשימו עמוקות המוני בני נוער בגולה‪'.‬‬
‫ד( כדרך שלישית להידוק הקשרים בין התנועות הארציות‪ ,‬לשם התוקה‬
‫של התנועה העולמית‪ ,‬שימשו הביקורים שערכתי י ברחבי ההסתדרויות שלנו‬
‫בגולה‪ .‬הביקורים שלי בתנועה הפולנית היו קבועים כמעט מדי שנה בשנה‪ ,‬אולם‬
‫החל מ־‪ 1934‬התחלתי לבקר בארצות אחרות של התנועה העולמית‪ .‬באוגוסט‬
‫‪ 1934‬שהיתי בפולין ומשם יצאתי לביקור •ראשון'בתנועה ברומניה שם השתתפתי‬
‫במושבת הקת בגורד‪ ,‬הומורולי אשר בהרי הקרפטים בבוקובינה ולאחר מכן‬
‫ביקרתי‪ .‬גם בבוקרשט‪ ,‬שם היה מרכז התנועה ובקנים מרכזיים אחרים של‬
‫התנועה הרומנית על גלילותיה‪ .‬הייתי בקלוז׳ אשר בטרנסילבניה ונפגשתי עם‬
‫החברים האחראים של התנועה שם‪ ,‬ובקישניב בירת בסרביה וגם בערים אחרות‬
‫של רומנית כגון‪ :‬יאסי וקני מולדביה הגדולים‪ .‬הביקור• בתנועה התמנית‬
‫‪58‬‬
‫חרשים אותי ביותר‪ .‬ראיתי לנגד עיני תנועה מסועפת ומפותחת‪ ,‬שהיה‪ ,‬לה‬
‫מעמד חשוב בציונות הרומנית‪ .‬ואשר ריכזה המוני בני נוער‪ ,‬אותם חינכה‬
‫לחלוציות ולחיים יהודיים‪ ,‬נאבקה ע ד התבוללות ותמכה במאבק המפלגה‬
‫היהודית הרומנית ברומניה לשווי זכויות‪ .‬כאשר ביקרתי בחנועה בטשרנוביץ‪,‬‬
‫גירת בוקובינה‪ ,‬גפגשתי שם עם ראשי התנועה שלנו ועם ‪.‬מנהיגי הציונות‬
‫הכללית‪ :‬ד״ד מאיר אבנר‪ ,‬ד״ד מרכוס קרמר וד״ר וייסלברגר‪ ,‬שהיה ‪й‬־‪а‬‬
‫־מעמד גם בציונות הכללית העולמית‪ .‬גם בבוקרשס נפגשתי עם מנהיגי הציונות‬
‫הכללית שהיו מאורגנים מצד אחד ב״התחיה״ )רגשטרה( ובארגון ה״צנטריססי״‪.‬‬
‫‪:‬אנשי ״התחיה״ נחשבו לחלק מהתנועה הראדיקאלית העולמית בציונות וה״צנט־‬
‫דיםטים״ היו חלק מהציונות הכללית ונטוש היה ביניהם מאבק בדבר השתייכותם‬
‫לציונים הכלליים א׳ או ב׳‪ ,‬שאלה שהיתר‪ .‬אקטואלית במיוחד לאחר הפילוג‬
‫בקראקוב‪ ,‬שהתרחש ב־‪ 1935‬כאשר קמו שני ארגונים עולמיים של הציונות‬
‫הכללית‪ :‬״ההתאחדות״ ו״הברית״‪ .‬כן ביקרתי בחוות ההכשרה של התנועה‬
‫בפלוריאסקה ע״י בוקרשט‪.‬‬
‫חלוצי התנועה התמגית הקימו בארץ את קיבוץ ״עין הגליל״ ביבנאל‬
‫וחלוצי התנועה מטרנסילבניה את קיבת ״למקור״ בהרצליה‪ ,‬אשר עבר לאחר‬
‫מכן להתיישבות בכפר־קו־ה‪ ,‬שם הקימו את כפר גליקסון‪ .‬החברים המרכזיים של‬
‫שני הקיבוצים האלה היו פעילים במזכירות העליונה של ״הגוער הציוני״‬
‫ו״החלוץ״ הכלל־ציוני״ ואף יצאו לשליחויות אל התנועה ברומניה‪ .‬מאז ביקורי‬
‫הראשת בתנועה ברומניה חזרתי‪.‬לבקר בה בקביעות מדי שנה עד פרח מלחמת‬
‫העולב השניה והודות לכך הידקתי את הקשרים האישיים עם התנועה בתמנית‬
‫על כל גלילותיה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬שיגרנו את שליחינו מן הארץ לפעילות ממושכת בתנועה שברומניה‪:‬‬
‫‪:‬אלה היו‪ :‬ישראל בן־שם‪ ,‬זאב כץ וישראל שניאור‪ ,‬ולתנועה בטרנסילבניה‪:‬‬
‫חיים פלורנםל‪ ,‬צבי וולף‪ ,‬מיקי בקר וצבי הרמן‪ .‬השליחים בטרנסילבניה קיימו‬
‫קשרים גם עם התנועה ביתר הארצות דוברות הוגגרית‬
‫בראשית ‪ 1935‬התקיימה בדגציג אשר בפולנית ועידה עולמית של נציגי‬
‫ההסתדרויות הארצתת של ״הנוער הציוני״‪ .‬בראשית הועידה נעשה נסית לקיים‬
‫•מסגרת עולמית משותפת עם החברים של ״הנוער־הציתי־׳ ב׳ בגליציה‪ ,‬אולם‬
‫כאשר לא גמצא בסיס משותף‪ ,‬הם עזבו את הועמד! לאחר פתיחתה‪ .‬הועידה‬
‫ד״זאה לא הצטיינה בהישגים ממהרים‪ ,‬פרט לבחירת מוסדות התנועה העולמית‪.‬‬
‫בועידת דנציג הוחלט שהמזכירות בארץ־ישראל תהיה מורכבת מהחברים משה‬
‫קולודני )קול(‪ ,‬דניאל טנבאום )טנא( וחבר שלישי שייבחר ע״י הקיבוץ ״בנתיב״‬
‫‪.‬ברמת השתן‪ :‬במזכירות שתפעל בגולה ושמרכזה יהיה בוארשה המ החברים‪:‬‬
‫אריה שמושקובח )שץ(‪ ,‬אהרן בלק־‪ ,‬ישראל בן־שם‪ ,‬בצלאל דותוב מלאטביה‬
‫׳ויצחק רטנר מליטא; כן הוחלט שבמזכירות בוארשה יימצא ישראל בן־שם או‬
‫׳דניאל טננבאום‪ ,‬שניהם מהארץ‪ ,‬כך שריכוז המזכירות העולמית בוארשה יהיה‬
‫למעשה‪ ,‬אף הוא‪ ,‬כתי שליח ‪:‬ןהארץ‪.‬‬
‫ב־‪ 22‬ו־‪ 23‬בנובמבר ‪ 1935‬התקיימה ברעננה ועתת היסוד של סיעת‬
‫ד‪.‬עובדים הציונים הכלליים בהסתדרות העובדים הכללית‪ ,‬שנקראה לאחר מכן‬
‫העובד הציוני‪ .‬בת ההחלטות שנתקבלו‪ :‬״לסיעה מתקבל כל עובד ציוני כללי‬
‫שהנהו חבר בהסתדרות העובדים הכללית‪ :‬הסיעה כיחידה שלמה אינה משתייכת‬
‫לאיזה גוף פוליטי ציוני כללי שהוא‪ ,‬אולם לחברים‪ .‬פרסיים וקיבוצים הרשית‬
‫׳להשתית ולפעול בתוך המחנה הציוני הכללי‪.‬״ הסעיף הזה נתקבל ‪.‬כפשרה עם‬
‫‪59‬‬
‫החברים‬
‫ב ק י ב ו צ י ם מגדיאל‪ ,‬ו ק ר י ת ‪..‬ענבים ש ה י ו ק ש ו ר י ם ‪ .‬ל ת ג ו ע ה ב ג ל י צ י ה ולזג‬
‫השתייכו‬
‫ל ״ ה ת א ח ד ו ת ה ע ו ל מ י ת ש ל ה צ י ו ג י ם ה כ ל ל י י ם ״ ‪ ; .‬ה ם היו‪ .‬ח ב ר י ם נ א מ נ י ע‬
‫הציונים ה כ ל ל י י ם ‪ ,‬מ ח ו ץ ‪ .‬ל מ ס ג ר ת ה ס ת ד ר ו ת ה ע ו ב ד י ם ‪ .‬ק י ב ו צ י ם אלה•‬
‫להסתדרות‬
‫ה ש ת י י כ ו ג ם ל ב ר י ת ה ק י ב ו צ י ם ש ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪ .‬נ ו צ ר ‪ ,‬איפוא‪ ,‬מ צ ב ‪ .‬ש ל ח ו ס ר‬
‫ז ה ו ת בין ה ת נ ו ע ה ה ע ו ל מ י ת ש ל ״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ״ ו״החלוץ‪ .‬ה כ ל ל ציוני״‪ .‬א ׳ ר ב ת‬
‫העובדים‬
‫סיעת‬
‫הכלליים‬
‫לבך‪ ,‬ז י מ נ ת י‬
‫בהסתדרות‪.‬‬
‫בכפר־סבא״‬
‫ב־‪21.12.1935‬‬
‫ב ק י ב ו ץ ‪ .‬״ ה מ פ ל ס ״ ‪ ' ,‬י ש י ב ה ש ל ב א י כוח ה ה ס ת ד ר ו ת ת ה א ר צ י ו ת ש ל ״ ה נ ו ע ר ה צ ת נ י ׳ ׳‬
‫ו״החלוץ‬
‫ה כ ל ל י ציוני״‪ ,‬ב כ ד י לדון ב מ צ ב ה ח ד ש ש ה ת ה ו ו ה ל א ח ר ו ע ת ת ר ע נ נ ו ת‬
‫בישיבה‬
‫‪ ) p‬ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ו ה ח ל ו ץ ה כ ל ל ציוני ב ר ו מ נ י ה ( ‪,‬‬
‫ד״ד‬
‫הזאת ה ש ת ת פ ו ‪ :‬זאב‬
‫ב נ י מ ת זיוצון ) ה ת ג ו ע ה ב ל ט ב י ה ( ‪ ,‬י ה ו א ש גאיל‪ ) .‬ה ת נ ו ע ה ב ל י ט א ( ‪ ,‬א ל כ ס נ ד ר‬
‫)התנועה בארצות דוברות ה ת ג ר י ת ( ‪ ,‬ש מ ע ת אנטין )התנועה ב פ ו ל ת‬
‫הלוי־שנדור‬
‫הקונגרסאית(‪,‬‬
‫משה‬
‫ברגמן‬
‫בועדה‬
‫)נציגנו‬
‫הארצית‬
‫התאחדות‬
‫של‬
‫הציונים‪:‬‬
‫הכלליים(‪ ,‬שלמה כרמלי ת נ י א ל םננבאום )גציגתו בועד הפועל של סיעת העובדימ‬
‫ה צ ת נ י ם הכלליים בהסתדרות(‪ .‬מהמוזמנים נעדר רק בא־כוח הקיבוץ ב ר מ ת השרון‪,‬‬
‫שצריך‬
‫ה י ה לייצג — ב ה ת א ם ל ה ח ל ט ת‬
‫־צתני״‬
‫בפולין ה ק ו ג ר ס א י ת ״ ‪• .‬‬
‫בדברי‬
‫סיעת‬
‫הפתיחה אמרתי‬
‫העובדים‬
‫־של‬
‫הצתנים‬
‫)ציטוט‬
‫הכלליים‬
‫ה ו ע ת ה ב ד נ צ י ג — א ת ה״חלוץ הכלל•‬
‫מהפרוטוקול(‪:‬‬
‫בהסתדרות‬
‫ה ס י ע ת א ת כל הבעיות הכרוכות עם‬
‫קיוינו‬
‫תנועתנו‬
‫״כאשר חשבנו לארגן‬
‫גם‬
‫לפתור‪,‬‬
‫ע״י‬
‫את‬
‫הקמתה‪.‬‬
‫העולמית והארץ־ישראלית‪..‬‬
‫ב ש י ח ה ש נ ת ק י י מ ה ב ץ צירינו ב ק ו נ ג ר ס ה צ י ו נ י ה י ״ ט בלוצרן‪ .‬ק ב ע נ ו ‪ ,‬ש ה ס י ע ה —‬
‫חלק‬
‫בתור‬
‫הציונים‬
‫מצב‬
‫בלתי נפרד של‬
‫הכלליים‪ ,‬ת ב ח ר‬
‫תנועתנו‬
‫העולמית‬
‫ו ש ל ה ה ת א ח ד ו ת ה ע ו ל מ י ת של•‬
‫במוסדות שיטפלו ב כ ל בעיות התנועה‪ .‬בתתיים נ ו צ ת‬
‫ק צ ת א ח ר ; א ץ ה ס י ע ה ב ה ס ת ד ר ו ת ק ש ו ר ה בשדם א ג ף ציוני כ ל ל י ו א מ נ ת‬
‫ח ל ק של תנועתנו ה ע ו ל מ י ת אמנם‪ ,‬לנו‬
‫ח ב מ ו ח ל ט ש ל ‪ 80%.‬ו א ו ל י יותר‪ ,‬אולם‪,‬‬
‫ ע ו ב ד ה היא ש ו י ת ר נ ו ע ל ה ש ת י כ ו ת ה ס י ע ה ל ה ת א ח ד ו ת ה צ י ו נ ו ת ה כ ל ל י ת ה ע ו ל מ י ת‬‫אחדות העובדים הצתנים הכלליים‬
‫למען‬
‫בקשר‬
‫ועמדתי‬
‫עם‬
‫ההסתדרויות‬
‫ב ת ו ך ה ה ס ת ד ר ו ת ‪. . . .‬נוצר‪ .‬מ צ ב מ ש ו נ ה‬
‫הארציות‪...‬‬
‫משתתפים‬
‫פה‬
‫בישיבה‬
‫באי‬
‫כות‬
‫־ ש ל ק י ב ו צ י ת ת ז ב ת נ ו בארץ ) מ ח ח ל ר מ ת ה ש ת ן ( ו ה ם גם מייצגים א ת ה ה ס ת ד ר ־‬
‫ה א ר צ י ו ת שלנו‪ .‬מ ה ש נ א ש ר כ א ן‬
‫רויות‬
‫וההנהגות‬
‫אחת‬
‫בדנציג‪,‬‬
‫ונחליט‪.‬יאושר‬
‫מ ת גם ע ״ י ה מ ר כ ז י ת‬
‫ה ר א ש י ו ת בחו״ל״‪.‬‬
‫ד י ו נ י ם ש נ מ ש כ ו יומיים‪ ,‬ה ו ח ל ט ל ה ק י ם מ ז כ י ת ת ‪ ,‬ל פ י ה ח ל ט ת ה ו ע ת ת ‪.‬‬
‫ש ח ב ר י ה יהיו‪ :‬מ ש ה קולדוני‪ ,‬ד נ י א ל ט נ נ ב א ו ם ‪ ,‬ת ס ף ס מ ו ל י א ר ב א מ ת ‪.‬‬
‫ק י ב ו ץ ״ ה נ ת י ב ״ ב ר מ ת ה ש ת ן ‪ ,‬ב א כוח ה ק י ב ח ב י ב נ א ל ‪ .‬ו ח ב ר ח מ י ש י בזכות‪ .‬דעה‪.‬‬
‫מייעצת‪,‬‬
‫כ ג צ י ג ״החלוץ ה כ ל ל ציוני״ — צ ב י הרמן‪ .‬כ מ ר כ ז ה פ ע ו ל ה נ ק ב ע משד‪.‬‬
‫ק ו ל ד ו נ י ‪ .‬ב י ש י ב ה ה ז א ת היה דיון מ מ צ ה ל ג ב י כ ל ה ב ע י ו ת ש ל ה ת נ ו ע ה ה ע ו ל מ י ת ;‬
‫בדבת‬
‫ה ס י כ ו ם ש ל י א מ ר ת י ‪ • :‬״ ל ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י י ש ל ש ל ו ח א נ ש י קיבוצים‪ ,‬א ו ל מ‬
‫ביחס‬
‫ל ״ ה ח ל ח ה כ ל ל ציוני״ ח ו ש ב א ג י ש ז ה ג ם ל א י ה י ה ב ת א אם נ ע מ ת ע ל‬
‫ע י ק ר זה‪ '.‬ישנם ח ב ר י ם ט ו ב י ם ב ״ ה ח ל ו ץ ה כ ל ל צ י ו נ י ״ ש י ל כ ו ל מ ו ש ב ו ל א ל ק י ב ו ץ ‪.‬‬
‫אם‬
‫נ ר צ ה ל כ ו ת א ו ת ם ר ק ל ק י ב ו ץ נ א ב ד א ו ת ם לגמרי‪ ...‬ב מ ס ג ר ת ה ח ל ו ץ ה כ ל ל‬
‫צ ת נ י י ש ל ע מ ו ד ע ל החלוציות‪ ,‬ה ע ב ו ד ה ה ע צ מ י ת ו ת ר ב ו ת ע ב ר י ת ״ ‪.‬‬
‫הישיבה הזאת ב״המפלס״ הביאה למפנה רציני ב ע ב ת ת המזכירות‪.‬העליונה‪.‬‬
‫שמרנו‬
‫ע ל ההסכם עם החברים מ ק ת ת עגבים ו מ ג ד י א ל ‪ :‬קיימנו מ ס ג ר ת נ פ ר ד ת‬
‫•• היתד‪ .‬זו היעדרות מקרית ב ל ב ד ‪ 1‬נציג ״בנתיב״ השתתף לאתר מכן בישיבות ובפעולות‬
‫באורח מלא‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫ש ל פ ע ו ל ה ב ת נ ו ע ה ה ע ו ל מ י ת ‪ ,‬ו מ ו ס ד ו ת ״ ה ס י ע ה ״ ב ח ת א ת ח ב ר י ה ם באופן עצמאי‪.‬‬
‫ז ז ‪ /‬ה ש ת נ ה ל א ח ר ש ה ח ב ר י ם מ ג ל י צ י ה ה צ ט ר פ ו ל א ח ר מ כ ן לארגון ה ע ו ב ד י ם‬
‫כעב‬
‫הציונים" הכלליים‬
‫הציוני״‬
‫את‬
‫חפיפות‬
‫ולמעשה נוצרה‬
‫ו״החלוץ ה כ ל ל ציוני״ ובין‬
‫התנועה‬
‫בין‬
‫״העובד ‪.‬הציוני״‬
‫העולמית של‬
‫״הנוער‬
‫ב ה ס ת ד ת ת ‪ .‬ז כ י ת י לייצג‬
‫שתי התנועות האחיות במוסדות העליונים ש ל ה ה ס ת ד ת ת הציונית העולמית‬
‫ושל‬
‫״ההתאחדות‬
‫גם‬
‫הודקו‬
‫'בקונגרס‬
‫ציוני‬
‫העולמית של‬
‫עם‬
‫הקשרים‬
‫הציונים‬
‫מוסתת‬
‫הכלליים״‬
‫התאחדות‬
‫ש מ ר כ ז ה היה‬
‫הכלליים‬
‫הציונים‬
‫בלונדון‪.‬‬
‫כן‬
‫בארץ־ ישראל‪.‬‬
‫ה צ י ו נ י ב צ י ת ך ב־‪ ,1937‬ה ש ת י י כ ה ״ ס י ע ת ה נ ו ע ד הציוגי‪ ,‬ה ח ל ו ץ ה כ ל ל‬
‫והעובד‬
‫הכלליים‬
‫אברהם‬
‫לסיעה‬
‫הציוני״‬
‫של‬
‫הגדולה‬
‫העולמית‬
‫ההתאחדות‬
‫הציונים‬
‫של‬
‫)א(‪ .‬צ י ת ה ק ו נ ג ר ס שלנו‪ ,‬ח ב ר י ה ס י ע ה ‪ ,‬ה י ו ‪ :‬א ת ה ש מ ו ש ק ו ב י ץ )שץ(‪,‬‬
‫פ ל ו ר נ ט ל ‪ ,‬יצחק א י מ ב ר )נשיא ה ס ת ד ר ו ת מ ס ד ה מ א ר ה ״ ב ( ‪ ' ,‬מ ש ה ק ו ל ת נ י‬
‫<קול( ו צ ב י מ י כ א ל י ‪ .‬בשם ה ס י ע ה ה ז א ת נ ב ח ר ת י אז ל ר א ש ו נ ה כ ח ב ר ה ו ע ד ה פ ו ע ל‬
‫ה צ י ו נ י ה ג ד ו ל ‪ .‬מ נ ח ם א ו ס י ש ק ץ שהיה נ ש י א ה ו ע ד ה פ ו ע ל נ ג ש ל ב ר כ נ י על ש ב פ ע ם‬
‫ה ר א ש ו נ ה נ ב ח ר נציג ה נ ו ע ר הציוני ה כ ל ל י כ ח ב ר ו ע ל כ ך ש ע ם ב ח י ר ת י ירד ה ג י ל‬
‫ב מ ו ס ד זה‪ ,‬ש מ ר ב י ת ח ב ר י ו היו ו ת י ק י ם ה ק נ י ם ‪.‬‬
‫הממוצע‬
‫באותה‬
‫‪ ,1937‬ב י ק ר ת י ל ר א ש ו נ ה ״ ב ת נ ו ע ה ב ה ו נ ג ר י ה ‪ .‬ה ג ע ת י ל ב ו ד פ ש ט‬
‫שנה‪,‬‬
‫ב א ו י ר ו ן מ ו א ר ש ה ‪ .‬היתד‪ .‬ז א ת ט י ס ת י הראשונד^ ב י ק ר ת י ב מ ו ש ב ת קיץ של ה ת נ ו ע ה‬
‫ל ר א ו ת ה ה ת ר ג ש ו ת ה ג ד ו ל ה ש ה ת ע ו ר ר ה ל ר ג ל בואו ש ל מזכיר ה ת נ ו ע ה‬
‫ונוכחתי‬
‫לביקור‬
‫העולמית‬
‫בתנאים‬
‫התנועה‬
‫אקדמאית‪,‬‬
‫הכלל‬
‫לאחר‬
‫אצלם‪.‬‬
‫קיימנו‬
‫מכן‬
‫ה מ ד ע י י ם דאז‪ .‬מ צ א ת י‬
‫בלב ונפש‬
‫המסורים‬
‫שיחות‬
‫על‬
‫מקיפות‬
‫בהנהגת התנועה חברים‬
‫לפעולה‬
‫מצבה‬
‫של‬
‫בעלי השכלה‬
‫ה ח י נ ו כ י ת ב ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ו ב ״ ה ח ל ו ץ‬
‫ציוני״‪ .‬ת ב ר נ ו גם על ה צ ו ר ך ל א ר ג ן ס נ י ף ש ל ה ה ת א ח ד ו ת ה ע ו ל מ י ת ש ל‬
‫הציונים‬
‫לזרם‬
‫ה כ ל ל י י ם )א׳( ש ה ר י הציוגים ה כ ל ל י י ם ב ה ו ג ג ת ד ‪ .‬היו ב ד ר ך כ ל ל שייכים‬
‫בציונות‬
‫הימני‬
‫הכללית‪.‬‬
‫הביקור‬
‫שלי‬
‫לאחר‬
‫היה‬
‫ששלושת‬
‫הארגונים‪:‬‬
‫ה ת א ח ד ו ת ״ א ב י ב ה בריסיה״‪ ,‬״הנוער ה צ י ו נ י ״ ו״החלוץ ה כ ל ל ציוני״ ה ת א ח ד ו יחדיו‬
‫במסגרת‬
‫בלט‬
‫״ ה ת א ח ד ו ת ה נ ו ע ר הציוני״ ב ה ו נ ג ר י ה ו ב ר א ש ה ד ״ ד ד ב בדאון‪ .‬ז א ב וייס‬
‫מאח־ כ א ח ד‬
‫ה ח ב ת ם בעלי ההשפעה בתנועה‪ .‬הביקור שלי הביא להידוק‬
‫ה ק ש ר י ם בין ה ת נ ו ע ה ב ה ו נ ג ת ה ובין ה מ ז כ י ר ו ת ה ע ל י ו נ ה בארץ‪ .‬מ ב ו ד פ ש ט ה מ ש כ ת י‬
‫ה ק ר פ ט י ת שהיתר‪.‬‬
‫לתסיה‬
‫עם‬
‫קשרים‬
‫ההונגרית‬
‫התגועות‬
‫התנועה‬
‫ש י י כ ת אז‬
‫בטרנסילבניה‬
‫היתד‪ .‬ש פ ת ה א ם‬
‫לצ׳כוסלובקיה‪.‬‬
‫ועם‬
‫בשלשת‬
‫התנועה‬
‫התנועה‬
‫ברוסיה‬
‫בהונגריה קיימה‬
‫הקרפטית‪,‬‬
‫כי‬
‫השפה‬
‫ז ת ע ו ת א ל ה של ה ת נ ו ע ה העולמית‪ .‬נציגי‬
‫ב א ר צ ו ת ד ו ב ר ו ת ה ו נ ג ר י ת היו מ ק י י מ י ם ב י נ י ה ם מ פ ג ש י ם וגם מ ח ל י פ י ם‬
‫ה ו מ ר חינוכי‪ .‬ה ע ת ו ן הציוני ב ה ו נ ג ר י ת ״ א ו י ק ל ט ״ ש ה ו פ י ע ב ק ל ו ז ׳ א ש ר ב ט ת ס י ל ־‬
‫בניה‪,‬‬
‫בעריכתו‬
‫גבוהה‬
‫ת א ב ק ג ג ד זרם ה ה ת ב ו ל ל ו ת ב ק ר ב ה י ה ד ו ת ד ו ב ר ת ה ו ג ג ר י ת ‪ .‬ק ר א ו א ו ת ו‬
‫הארצות‬
‫בכל‬
‫בתוכו‬
‫של ד״ד‬
‫ארנה מרטון‪,‬‬
‫ת ב ר ו ת ה ו נ ג ר י ת והוא‬
‫על‬
‫היה‬
‫השפיע על‬
‫תרבותית‬
‫רמה‬
‫הדור‬
‫פובליציסטית‬
‫הצעיר הציוני והעמיק‬
‫א ת התודעה הלאומית‪.‬‬
‫בתסיה‬
‫הקרפטית‬
‫מצאתי‬
‫מוקצ״בו‪,‬‬
‫)אוז׳הורד‪,‬‬
‫וברהובו(‬
‫תנועת‬
‫עממית‬
‫• מ ו ש ר ש ת מ א ו ד ב מ ס ו ר ת ה י ה ו ת ת ו פ ע י ל ה מאוד‪ .‬ב מ ו ג ק ס ש היתד‪ .‬ג י מ נ ס י ה ע ב ר י ת‬
‫י ד ו ע ה ו ר ב י ם מ ה צ ע י ת ם ד ב ת ע ב ר י ת ‪ .‬ב ר א ש ה ג ל י ל ש ה י ה ב א ו ג ג ו א ר )אוז׳הורוד(‬
‫פעל‬
‫•סופחה‬
‫!והגליל‬
‫יצחק‬
‫תידקוביץ‬
‫להונגתה‪,‬‬
‫הזה‬
‫נקרא‬
‫והמזכיר‬
‫הפכו הקנים‬
‫בשם‬
‫היה‬
‫של‬
‫״קתמה״‪.‬‬
‫ד״ר‬
‫חבל‬
‫הותביץ‪.‬‬
‫זה‬
‫ב־‪1938‬‬
‫לאחר‬
‫שרוסיה‬
‫לחלק‬
‫מהתנועה‬
‫ביקרתי‬
‫בפעם‬
‫הקרפטית‬
‫ההתגרית‬
‫השניה‬
‫שלנו‬
‫בהוגגתה‪.‬‬
‫־ערכגו דיון מ ק י ף ב ד ב ר ה צ ו ר ך ב ש י ג ו ר ש ל י ח י ם ו ע ל ה ר ה ב ת פ ע ו ל ת ה ה כ ש ר ה ש ל‬
‫‪61‬‬
‫׳‪.‬החלוצים‪^-.‬היתה‪-‬תביעה‪-:‬נמרצת‪-‬מ»ד החברים להיאבק במוסדות הציוניים על‬
‫מנת שיקבלו תתר רשתנות עליה‪ .‬הסניף של ההתאחדות העולמית של הציונים‪.‬‬
‫הכלליים כבר היה מבוסס וחברינו הפיצו את השקל הציוני באופן משביע רצון‬
‫ופיתחו פעולה יפה למען הקרן הקיימת לישראל‪ .‬תוצאות פעולתם מצא את בטרייה‬
‫בקונגרס הציתי בג׳נבה ב־‪ 1939‬ערב מלחמת העולם השנית כאשר ד״ר דב‬
‫בראת תאב וייס הת צירים נבחרים בקונגרס הזה מטעם ההתאחדות‪.‬של הציונים‬
‫הכלליים ותנועתנו המאוחדת‪.‬‬
‫ב־‪ 1938‬ביקרתי לראשונה בתנועה במערב אירופה‪ .‬הגעתי לפאריס באביב‬
‫ונפגשתי עם גדליה גולדלוסט תם הגהגת הקן שם‪ .‬חלק ניכר מחברי התנועה‬
‫בצרפת היו יוצאי ארצות מזרח אירופה‪ ,‬שהמשיכו לפתח בצרפת את התנועה‬
‫אליה השתייכו בארצות מוצאם‪ .‬בדק וחשבון של גולדלוסט על פעולות התנועה‬
‫בצרפת הוא כותב‪ :‬״יחד עם תגועות ״הגוער הצתגי״ אשר היו כבר קיימות‬
‫בתקופה זו בבלגיה‪ ,‬בלוקסנבורג ובהולנד זעקמה הנהגה עם מזכירות אירופית‬
‫משותפת שמקום מושבה היה פאריס‪ .‬חברי ההגהגה הת‪ :‬קטה מוסקט )כיום קול(‬
‫שעמדה בראש התנועה בבלגיה‪ ,‬ארק הרץ ראש התנועה בלוקסנבורג‪ ,‬מרטיו‬
‫וואן דער היידן נציג הולנד והחברים בעהם‪ ,‬ברונשויג וגולד״לוסט‪.‬מצרפת‪ .‬ההנהגה‬
‫האירופית עמדה בקשר הדוק עם‪:,‬־ המזכירות העלענה ב*לרץ ישראל‪ .‬וכן ‪.‬עם‬
‫מרכזי התנועה בארצות אירופה‪£-.‬הו‪-‬צא‪ .‬לאור עתון בשם ״התעוררות הנועד״‬
‫בשפה הצרפתית אשר עוייכתו‪ .‬והפצתו נעשו על ת י צעירי התנועה‪ .‬אורגל‬
‫מחנה קח משותף לתנועה במערב ׳אירופה וכן אורגנו כינוסים וימי עיון משו­‬
‫תפים׳׳‪ .‬בפאריס שמעתי על התנועה בערים אחרות•‪.‬בצרפת ועל"׳'האפשרויות‬
‫להרהבה‪ .‬נפגשתי גם עם המנהיג הציוני יצחק ניתח׳ שהיה ממייסדי קרן היסוד‬
‫וממקורבי ד״ד דיצמן‪ .‬נוצרה בעינו ידתות אישית על רקע העובדה שהיינו‬
‫בני עיר אחת והיא פיגסק‪ .‬תגועתגו היתה פעילה מאת למען הקרן הקיימת‬
‫לישראל‪ .‬מפאריס המשכתי לבריסל ושם גפגשתי עם התגועה בבלגיה שהרשימה‬
‫אותי בפעולה ;‪.‬־‪.‬חינוכית הציונית והצופית‪.‬‬
‫במכלן )מלת( התקיים מיפגש משותף של הקנים באנטורפן ובריסל בהש­‬
‫תתפותי‪ ,‬ואז הכרתי גם את ראשי הקן באנטורפן‪ .‬תביעתם הגמרצת בתתר היתה‬
‫שיגיע אליהם שליח מהארץ‪ .‬הבטחתי להם זאת וגם קיימתי ובקיץ של אותה‬
‫שנה הגיע השליח הרצל לרנלייט )למדן(‪ ,‬שהשתתף כבר לפני כן במחנה הקיץ‬
‫של התנועה במערב אירופת בזמן ביקורי בבריסל הכרתי את אשתי לעתיד‪,‬‬
‫שהיתר‪ .‬ראש הקן בבריסל‪ ,‬קטה מוסקט‪ .‬בסתת ‪ 1938‬ביקרתי בפעם השניה‬
‫בבלגיה והתקתי עתר את הקשרים בת התנועה העולמית והתנועה בארץ־ישראל‬
‫לבין החברים בבלגיה‪ ,‬שפיתחו פעילות ציונית למופת‪.‬‬
‫ביקורי השלישי בבלגיה היה ב־‪ ,1939‬כאשר באתי לברסיל לשאת את אשתי‬
‫ולאחר הנישואים יצאתי יחד עמה לקונגרס הציתי לג׳גבה‪ .‬כאשר הרצל לרנלייט‬
‫סיים את שליחותו‪ ,‬הוא הכין לפעילות בתגועה בבלגיה את גדעון פבלוביץ׳‪,‬‬
‫שהגיע מפולין‪ .‬הביקורים שלי בתגועה בבלגיה הביאו לא רק להתוק הקשרים‪,‬‬
‫אלא מפגר‪ .‬מבורך בתיי האישיים‪.‬‬
‫שנת ‪ 1938‬היתד‪ .‬שנה חשובה מאוד בביצור התגועה העולמית‪ .‬ממערב‬
‫אירופה הגעתי לפולניה והשתתפתי בישיבת המועצה הראשית‪ ,‬ביקרתי במחנות‬
‫קח ובקנים מרכזיים של התנועה‪ ,‬וכמובן שהייתי גם בפינסק עיר מולדתי לבקר‬
‫את הורי ולהתרשם מהגתול של הקן אשר פעל בהנהגת שכבה צעירה של‬
‫מדריכים שהיו פעם חניכי‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫באוקטובר אותה שנה יצאתי לביקור בתנועה בארצות הבלטיות‪ .‬ראשית‬
‫ביקרתי בריגה‪ ,‬בירת לטביה‪ ,‬ומצאתי שהסתדרותנו בלטביה‪ ,‬שנקראה ״הרצליה׳•׳‬
‫תפשה מקום חשוב בין הסתדרויות הנוער הציוני‪ .‬מספר הקנים של התנועה‬
‫היה ‪ 15‬והם מנו מתר מ־‪ 1.000‬חבתם‪ .‬שהה אצלם כשליח מטעם המזכירות‬
‫העלמנה‪ ,‬ישראל מולצ׳דסקי‪ ,‬מראשי התנועה בפולניה והיה להם קיבוץ הכשרה‪.‬‬
‫חלוצי התנועה מלטביה נקלטו בארץ בקיבת ״למקור״ בהרצליה‪ .‬במפעל ״הגלילה״‬
‫של הקת הקיימת תפסה תנועתנו בלטביה את המקום הראשון‪ .‬בזמן ביקות‬
‫התכוננו חברינו למושבת חורף למדריכי התנועה וחבתה הבוגתם שאמורה‬
‫היתה להיערך בסוף דצמבר‪ .‬היו קשתם הדוקים בין תנועתנו ובין המנהיגות‬
‫של הציתות הכללית שהשתייכה להתאחדות העולמית של הציונים הכלליים‪.‬‬
‫בראשית צעדיה של התנועה היו פעילים בה בעיקר סטה־גטים‪ ,‬קורפורנטים של‬
‫האגודות האקדמאמת‪ .‬לאחר מכן גדל מתר מספר הצעירים והתחזק הבסיס‬
‫החינוכי של התנועה‪ .‬גפגשתי גם עם המרכז הציוני‪ .‬לחוויה הגדולה במתר‬
‫מ י ש ה ליפשיץ‪ ,‬מ ר א ש י ה ת נ ו ע ה ב ל ט ב י ה‬
‫‪63‬‬
‫בלטביה זכיתי‬
‫״•בביקורי‬
‫שם‬
‫פולניה‪,‬‬
‫הכרתי‬
‫בקן‬
‫את‬
‫ב ת ק נ ה ‪ ,‬שהיה ד ו מ ה ב י ו ת ר ל ק נ י ם ׳שלנו ‪ ,‬ב מ ז ר ח‬
‫הקן מישר‪.‬‬
‫ראש‬
‫שהקסים‬
‫ליפשיץ‬
‫באישיותו‪.‬‬
‫אותי‬
‫• ב ־ ‪ 2 3‬ב א ו ק ט ו ב ר כ ת ב ת י ל מ ז כ י ר ו ת ה ע ל י ו נ ה ב א ר ץ ‪ :‬״אני צ ר י ך ל ה ו ד ו ת ש ה ו פ ת ע ת י‬
‫•כאן‬
‫ה פ ת ע ה נ ע י מ ה ‪ .‬יש כ א ן ח ו מ ד אנושי ס י מ פ ט י ש א פ ש ר ל ה ד ר י כ ו‬
‫בקיבוץ‪.‬‬
‫‪,‬עובר‬
‫כיום מ ק ו ב ל כ א ן‬
‫להסתדרות‬
‫נוער‬
‫לחלוציות‬
‫ב ת נ ו ע ה ש כ ל מ י שאינו יוצא ל ה כ ש ר ה ב ג י ל ‪18‬־‪19‬‬
‫מקבילה‬
‫והעוזרת‬
‫משלנו‬
‫אולם‬
‫לנו‪,‬‬
‫חלוצית‪...‬‬
‫אינה‬
‫‪ .‬ב ת נ ו ע ה ה ו כ ת ש ב ו ע ה כ ש ר ה ש י ב י א ל ה ג ד ל ת הקיבוץ‪ .‬״ ה ת ו מ ר ״ ה ו א א י נ ט ל י ג נ ט י‬
‫א ה ש ל א ר ג ו ן ה צ ו פ י ם ש ל נ ו בפולין‪ .‬ה צ ו ר ך ב ש ל י ח ה ו א כ א ן ד ח ו ף מ א ו ד‬
‫‪.‬בתמה‬
‫ו ד ו ר ש פ ת ר ו ן מיידי״‪.‬‬
‫מתגה‬
‫במסגרת‬
‫יצאתי ל ק א ו נ ס לביקור בתנועה בליטא‪ .‬ר ו ב ה ח ב ת ם היו פעילים‬
‫״החלוץ‬
‫וחינוכית‪.‬‬
‫עם‬
‫צ ת נ י ״ והתחילו גם להרחיב יותר א ת ש ו ר ו ת ה ת נ ו ע ה‬
‫הכלל‬
‫ב־‪ 25‬באוקטובר כתבתי למזכיתת בארץ‪ :‬״אתמול היתה לי פגישה‬
‫כ ל ה מ ר כ ז ה צ י ו נ י כאן‪ ,‬ב ה ה ר צ י ת י ע ל הענינים שלגו‪ .‬ב כ ל מ ק ו ם מ צ א ת י‬
‫הבגד‪ ,‬גדולה‪ .‬ד ב ר ת י ע ל כ ו ח ע צ מ א י ו מ פ ע ל י ם כ ל כ ל י י ם ע צ מ א י י ם ) ל מ ע ן ה ק י ב ו ­‬
‫צים( ; גם כ א ן ה ו צ ג ה ה ת ב י ע ה ל ש ל י ח באופן מיוחד‪ .‬ה ד ״ ר לויטן‪ ,‬ר א ש ה צ י ו נ י ם‬
‫הכלליים‬
‫ציוני‬
‫המתקדמים‬
‫גדול‬
‫הרשים‬
‫ובציונות‬
‫א ו ת י ב י ו ת ר באישיותו״‪.‬‬
‫הכלאת‬
‫שלטו‬
‫הצתנים‬
‫א ט א היתד‪ ,‬מ ר כ ז ל א ו מ י‬
‫הכלאים‬
‫הימניים‬
‫של‬
‫״הברית״‪.‬‬
‫ל ח ב ר י נ ו ה י ה מ א ב ק ק ש ה ע ל קיומם‪ ,‬כ י ה ע ת ו ן ״ א י ת ש ע ש ט י מ ה ״ ב ע ר י כ ת ר א ו ב ן‬
‫רובינשטיין‬
‫לא‬
‫וכמעט‬
‫אדי‬
‫התנועה‬
‫וחבר‬
‫תמך‬
‫ב ה ם ועמד לצד מ ת נ ג ת ה ם ‪ .‬היחסים הגיעו לידי מ ת י ח ו ת‬
‫אאמות‪.‬‬
‫ובלטביה הבהיר‬
‫ההנהגה‬
‫קיימתי‬
‫קשתם‬
‫הדוקים‬
‫העולמית שנבחרה‬
‫עם‬
‫יצחק‬
‫רטנר‪,‬‬
‫ב ו ע ת ת דנציג‪ .‬ה ב י ק ו ר‬
‫שהיה‬
‫שלי‬
‫ראש‬
‫בליטא‬
‫א א ת ה א פ ש ת ת ת להרחבת התנועה בארצות אלו ו א ת הסיכויים‬
‫להקמת‬
‫תנועה באסטוניה‪ .‬כמובן כי כ ל התכניות שלנו באו א ל קיצן עם פרוץ‬
‫מלחמת‬
‫ב־‪1940‬‬
‫•‪64‬‬
‫העולם‬
‫השניה‪.‬‬
‫אמנם‬
‫בליטא‬
‫ובלטביה‬
‫נמשכה‬
‫הפעיאת‬
‫גם‬
‫•וליטא הפכה למרכז גדול ‪.‬לפליטים מפולניה‪ .‬וילנה סופחה לליטא ‪.‬והפעולה‬
‫התנועתית הגיעה למימדים שלא היו דוגמתם בעבר בארץ זאת‪ .‬אולם‪• .‬זהו‬
‫•פרק שכתבתי עליו בקצרה במאמרי על •הקשרים עם חברינו בברית־המועצות‬
‫בזמן מלחמת העולם השניה בשנתת ״משואה״ די‪ .‬תקופה זאת ראוייה למאמר‬
‫מקיף ומיוחד‪.‬‬
‫בתפקתי כמזכיר התנועה העולמית ערכתי ביקורים ברוב ההסתדרויות‬
‫הארציות של התנועה באירופה ועל סמך תיעת המצב לאשורו יכול אני לומר‬
‫בותאות שאילמלא מלחמת העולם השניה היינו מגיעים להתפתחות עצומה‬
‫ולגידול מרשים של תנועתנו בארץ‪ ,‬על ידי זרם החלוצים העולים‪ .‬עלינו לזכור‬
‫כי כל סניפי התנועה בארצות השונות הצטיינו בלהט העשייה והיתה בהם ערגה‬
‫רבה לצאת להכשרה ולהתכונן לעליה‪ .‬היתד! לנו אז תנועה עולמית מפוארת‬
‫הן מבחינת מספר החניכים‪ ,‬ערכי החינת ורמתו ומספר המועמדים להכשרה‬
‫ועליה‪ .‬העמקנו את התודעה הציונית בקרב הנוער והיזקנו את האמונה שגתגבר‬
‫על ההתנגדות הערבית וגזירות ממשלת המנדט‪ .‬הגתול של התנועה הנאצית‬
‫באירופה לאחר עלית הנאצים לשלטון בגרמניה ופעילות הגיס החמישי שלהם‬
‫בכל הארצות העמיקה בלב הדור הצעיר היהודי את ההכרה שאץ לו עתיד‬
‫באירופה וכי בפתרת הציוני טמונה התשובה לבעיות החמורות שנוצרו‪ .‬אולם‬
‫מספר רשיונות העלית היה זעום מאוד‪ ,‬עקב גזיתת הספר הלבן של ממשלת‬
‫המנדט גגד העליה וההתישבות היהודית ב א ^ לאחר הסכם מעכן כאשר‬
‫אנגליה וצרפת הפקירו את צ׳כוסלובקיה‪ ,‬נוכחתי בעת ביקורי אז עד כמה גברה‬
‫העצבנות בארצות אירופה השונות‪ ,‬ובמפגשים• עם ראשי התנועות שלנו חשתי‬
‫היטב בעצב הגדול ובדאגה לקראת המחר‪ .‬כמובן שאיש לא ציפה אז שברית־‬
‫המועצות תחתום על הסכם עם היטלר‪ ,‬אשר יביא למלחמת העולם השנית‬
‫ברגע שפרצה המלחמה התארגנו בצורה שונה לאתגרים של התקופה החדשה‪,‬‬
‫אולם זהו פרק חדש‪ ,‬טרגי וקשה שראוי לסקירה מיוחדת‪ .‬גם בתקופת המלחמה‬
‫המשכנו לעמוד בקשרים עם חברים ומרכזי התנועה שלנו‪ .‬בכל מקום ובכל‬
‫דרך שניתן היה להגיע אליהם השתדלנו להושיט להם עזרה‪ ,‬לעודד‪ ,‬לחזק‬
‫ולהציל‪ .‬רשימה זאת באה בעיקר כדי להדגיש את ערך הביקורים האישיים‬
‫מטעב המזכירות העליונה בקרב ההסתדרויות הארצעת‪ .‬הקשרים שלנו עם‬
‫הצענות הכללית העולמית‪ ,‬הפעילות שלנו בקונגרסים הציוניים ובמושבי הועד‬
‫הפועל הצעני הגדול והמצומצם‪ ,‬היחסים שסיפחנו עם מנהיגי הציונות הכללית‬
‫ומרכז ההתאחדות העולמית בלונדון בראשות הרב י‪.‬ק‪ .‬גולדבלום ולוי בקשטנסקי‪,‬‬
‫וכן תרומתנו בהקמת ״ברית הארגונים החלוציים״ ופעילותגו למען עליה בי‪,‬‬
‫ופרקים חשובים אחרים בעבודת המזכירות העלתנה‪ ,‬כולל הוצאה לאור של‬
‫ספריב וחומר חינוכי‪ ,‬ראויים אף הם להערכה נפרדת‪.‬‬
‫בסתרי הרבים בגולה הכרתי את הקהילות היהודיות בארצות אירופה‬
‫והשתוממתי לראות שהמגהיגים היהודים והציונים אעם‪ .‬חשים בסכנה הנאצית‬
‫׳ההולכת ומתפשטת‪ .‬ראיתי את העם היהודי הנאבק על קיומו בין הגויים והמאמץ‬
‫שגם הפעם יתגבר על שונאיו‪ .‬האמונה בצען הקיפה המוני נוער‪ ,‬הם‪.‬ראו בעליה‬
‫ובבנין המדעה היהודית לעתת פתתן אישי לבעיות עתתם ולא גאולה לאומית‬
‫‪.‬בלבד‪ .‬תורת המרכז הרוחני של אחד־העם לא הספיקה לצעירי עמנו ולא כבשה‬
‫את לבם‪ .‬הם רצו במרכז ממשי‪ ,‬גשמי‪ ,‬בו יוכלו לחלות ולבנות• את עתידם‪.‬‬
‫כמובן שמרכז כזה הצטייר בעיניהם‪ .‬כבעל יחוד יהודי‪ ,‬בו תתגשמנה• כל התקוות‬
‫הנעלות של הציונות ושל נביאי‪ .‬ישראל וגדולי האומה‪-‬מדורי•דורות‪ .‬המאבק של‬
‫‪65,‬‬
‫נגד‬
‫הישוב‬
‫ריתק א ת היהודים‬
‫ה מ ר ד ה ע ר ב י ב ש נ ו ת ‪9‬־‪1936‬‬
‫ועמתתנו‬
‫בעולם‬
‫ע ו ר ר ה ג א ו ה ל א ו מ י ת ב ל ב ם ‪ .‬ב א ו ת ם הימים פ ר ס מ ת י מ ס ע ם ה מ ז כ י ר ו ת ה ע ל י ו נ ה א ת‬
‫״קיבוצינו‬
‫החוברת‬
‫שהשתתפו‬
‫בימי‬
‫הדמים״‬
‫החוברת‬
‫ואת‬
‫את‬
‫שהכילה‬
‫חברינו‬
‫מכתבי‬
‫ב מ י ב צ ע המרשים של כיבוש ח נ י ת ה ו ה נ ח ת היסוד לישוב זה ב ג ל י ל‬
‫ה מ ע ר ב י ‪ .‬כן ש י ג ר ת י ב ק ב י ע ו ת ״ ת י ע ו ת ה מ ז כ י ר ו ת ה ע ל י ו נ ה ״ ש מ ב ן ה י ו מ ו ק ד ש ו ת‬
‫למצב‬
‫בימי‬
‫הישוב‬
‫המאורעות‬
‫נגד‬
‫והמאבק‬
‫בריטניה‬
‫ממשלת‬
‫עליה‬
‫למען‬
‫והתישבות‪.‬‬
‫זו ש ל מ ש ל ו ח ק ב ו ע ש ל א ת פ ו ר מ צ י ה ה י ו ו ת ה ה מ ש ך י ש י ר ל ק ש ר י ם‬
‫פעולה‬
‫שפיתחתי‬
‫בעת‬
‫על‬
‫ב ע ת ביקורי בקנים ובמרכזים הארציים ובהתאם לעדויות שהגיעו אלינו‬
‫ה ש ו א ה ו ל א ח ר י ה הם היו מ ק ו ר ש ל‬
‫ידי‬
‫בטאוני התנועה בארצות ותורגמו‬
‫התנועות‪,‬‬
‫גזרוה‬
‫ע ת ו ד לרבים‪ .‬פרסומים אלה הועתקו‬
‫לשפות‬
‫לרחבי‬
‫ה ש ו נ ו ת כ ד י שיגיעו‬
‫כ י ר ו ב החניכים לא קראו ע ב ר י ת ‪ .‬גיוס ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ו ה ע ם נ ג ד‬
‫ה ס פ ר הלבן ובגידת ממשלת בריטניה‬
‫היהודי־ציוני‪.‬‬
‫בהתחיבויותיה העלתה א ת הכבוד‬
‫אולם פתרון ממשי לחברי תנועתנו וכל י ת ר התגועות החלוציות‬
‫ל ע ל ו ת ‪ ,‬לא צ מ ח מ מ א ב ק י ם אלה‪ .‬ל כ ן ה ת ר ב י ם מ א ו ד מ ו כ נ י ם ל ע ל ו ת‬
‫המשתוקקים‬
‫ולא‬
‫בעליה‬
‫ב־‬
‫ולשוט‬
‫ב ת נ א י ם ק ש י ם ביותר‪ ,‬ואפילו ת ו ך ס י כ ו ן החיים‪.‬‬
‫הויכוח‬
‫חששו‬
‫לעלות‬
‫מלהסתכן‬
‫ב ת נ ו ע ה הציונית האם‬
‫על‬
‫ההעפלה‬
‫מעפילים‬
‫אנתת‬
‫״הבלתי‬
‫ישנות‬
‫למלית״‬
‫ורעועות‬
‫מותרת‬
‫או‬
‫לא‪,‬‬
‫ש ה ת נ ה ל ע ו ד ב ק ו נ ג ר ס הציוני בג־נבה ב־‪ ,1939‬ע ר ב פ ת ץ מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה‪,‬‬
‫היה‬
‫א ח ד ה מ ו ז ר י ם והטרגיים‬
‫צעירים‬
‫אדיר‬
‫ציפו‬
‫של‬
‫ב ת ת ר בתולדות תנועת התחיה‪ .‬אלפים רבים של‬
‫לעליה בכל דרך ואפשר היה לפתח‬
‫הציונות‪,‬‬
‫נגד‬
‫רמיסת המנדט‬
‫והצהרת‬
‫תנועה‬
‫בלפור‪,‬‬
‫זאת למבצע מחאה‬
‫ממשלת‬
‫ע״י‬
‫לונדון‪.‬‬
‫ה ה י ס ו ס י ם ש ל ר א ש י ה צ ת נ ו ת ל ג ב י א ר ג ת מ י ב צ ע ה ע פ ל ה גדול‪ ,‬היו ב ב ח י נ ת אסון‪.‬‬
‫זוכר‬
‫א נ י כ י צ ד ה ת ח ל נ ו ב א ר ג ו נ ה ו ב מ ס ע ה ש ל א נ י ת ה מ ע פ י ל י ם ״אסימי״‪ ,‬ל ל א‬
‫סיוע‬
‫ובתחושת‬
‫להם‬
‫עתת‬
‫ב י ב ש ת ‪ ,‬ש ה ע ו ל ם ס ג ו ר ב פ נ י ה ם ו כ י גם ל מ ו ל ד ת ל א נ י ת ן ל ה ם להגיע‪.‬‬
‫תנועתנו‬
‫בדתות‬
‫צעיתנו‬
‫ארצות אירופה חשו‬
‫בכל‬
‫בעליל‬
‫שאת‬
‫א ש ר ק מ ה ב ס ו ף ש נ ו ת ה ע ש ר י ם ‪ ,‬ה ת ק י י מ ה ב א י ר ו פ ה עד ה מ ל ח מ ה‬
‫ה נ ו ר א ה כ ־ ‪ 1 2‬ש נ ה בלבד‪ ,‬א ו ל ם ע ל אף ה ת ק ו פ ה ה ק צ ר ה ו ל מ ר ו ת ה ת נ א י ם ה ק ש י ם‬
‫שהכבתו‬
‫חניכים‪.‬‬
‫ה ת פ ת ח ו ת ה — ה ג ע נ ו ב־‪,1939‬‬
‫על‬
‫פעלנו‬
‫תקציבים‬
‫באמצעים‬
‫דלים‬
‫ביותר‪.‬‬
‫ערב פרוץ‬
‫לרשות‬
‫המלחמה‪,‬‬
‫המזכירות‬
‫העליונה‬
‫ל־‪50‬‬
‫אלף‬
‫לא‬
‫עמדו‬
‫ו א ך ב ק ו ש י יכולגו ל ש ג ר שליחים‪ ,‬ש מ ס פ ר ם ה ג י ע ב ס ך ה כ ל ל כ ע ש ר ה ‪,‬‬
‫לכל‬
‫ה א ר צ ו ת ג ם יחד — ו ב כ ל ז א ת ג ד ל נ ו ו ה ת ר ח ב נ ו ‪,‬‬
‫עת‬
‫יותר‪ ,‬ת ו ך ת ק ו ה ס ב י ר ה ל ה י ע ש ו ת ת ו ך ש נ י ם מ ע ט ר ת ל מ ח ג ה עצום ורב‪.‬‬
‫ביקורי‬
‫ה ת פ ת ח נ ו וצפינו‬
‫ה נ ו ״ ה צ והחלוץ‬
‫התכופים ברחבי התנועה העולמית‪ ,‬מטעם‬
‫לגמל‬
‫הכלל־‬
‫ציוני נ מ ש כ ו ל א ו ר ך ח מ ש שנים — ע ד ל פ ר ח מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י ה — ו ש א ב ת י‬
‫מהן‬
‫עתוד‬
‫שנה‬
‫בשנת‬
‫בהם‬
‫הכשרנו‬
‫את‬
‫ר ב והן ה פ י ח ו ב ל ב י ת ק ו ה ג ד ו ל ת‬
‫ביקרתי‬
‫כאמור‪,‬‬
‫בקביעות מדי‬
‫ב ת נ ו ע ו ת ש ל נ ו בגולה‪ .‬ה ש ת ת פ ת י ב מ ו ש ב ו ת‬
‫ק ח ובמחנות מנהלים‪,‬‬
‫בקיבוצי‬
‫הבאתי‬
‫הגהגה‬
‫חדשה‬
‫סיירתי‬
‫לתנועה;‬
‫ה ה כ ש ר ה ‪ ,‬להם‬
‫ב ש ו ר ת ה ת נ ו ע ה מארץ־ישראל‪ ,‬הרציתי בימי ע ת ן וערכתי בטאתים ו ס פ ת ת‬
‫רעמנית‬
‫למען‬
‫וגדולות‬
‫ו ב כ ל מ ק ו ם מ צ א ת י ד ו ר צעיר‪ ,‬חדש‪ ,‬ש צ מ ח ע ל ב ר כ י ת נ ו ע ת נ ו ו ה ב ט י ח‬
‫רבות‬
‫ישראל‪.‬‬
‫המדריכים‬
‫והמחנכים‪,‬‬
‫הגעתי‬
‫לפינות‬
‫נתחות‬
‫ולקהילות‬
‫קסנות‬
‫ל ע ת ת ‪ .‬נ פ ג ש ת י עם ה מ ו נ י ב נ י נ ו ע ר ש צ מ א ה י ה ל ש מ ו ע א ת ד ב ר ארץ־‬
‫העליתי‬
‫בפניהם‬
‫והמחשתי‬
‫את‬
‫מהותה‬
‫וערכה‬
‫של‬
‫יצירתנו הייחת׳־ת‬
‫בארץ והרגשתי שדברי עוררו גלי ה ת ל ה ב ו ת ועודדו רבים מביניהם — אך ת ע ת י‬
‫‪66‬‬
‫תוך תחושת כאב‪ ,‬מה דל היה כוחנו ומה מעטים היו אמצעינו‪ .‬אך למתת כל‬
‫זאת הבאתי עמי — בשובי לארץ — הרבה אור ותקווה שקרנו מעיניהם‪ -‬של‬
‫חבתנו בקני התנועה‪ ,‬בהם ביקרת< הרגשתי כי פגישות אלו עם הבוער היהודי‬
‫הוסיפו גם לי אישית רוב סיפוק ועידוד‪..‬‬
‫היינו קומץ צעירים במזכירות העליונה ובהנהגות הארציות‪ ,‬בגיל שבין‬
‫עשתם לשלושים‪ ,‬ונשאנו באחריות עצומה לתנועה עולמית נפלאה‪ .‬גיבשנו את‬
‫תורת ״הנוער הציוני״ מבחינה רעיונית וחינוכית‪ ,‬נאבקנו על רעיונותינו בהסל‬
‫תדרות הציונית העולמיות בישוב‪ ,‬בהסתדתת העובדים ובציונות הכללית העולמית‬
‫ועוררנו בלב רבים וטובים ענין וכבוד כלפי תנועתנו וראשיה‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬הגענו להישגים רבים‪ :‬הפכנו להיות גורם בתנועה הציונית‪ ,‬ברחוב‬
‫היהודי‪ ,‬בתנועת הנוער הציונית ובמחנה החלוצי‪ ,‬והשפעתנו התבלטה בקרב‬
‫מגהיגות המחנה הגתל של הציונות הכללית המתקדמת‪ ,‬שהיתה מאורגנת במסגרת‬
‫ההתאחתת העולמית של הציונים הכלליים‪.‬‬
‫נתגלגלה לידי זכות היסטותת להיות המוביל‪ ,‬המקשר והמדרבן באותה‬
‫תקופה גורלית יכולתי למלא תפקיד אחראי וקשה זה היות וידעתי שאני פועל‬
‫מתוך אמון מלא של כל חבת וכי הם עומדים יחד אתי שכם אחד‪ ,‬כחבורה אחת‬
‫— לעשיה‪ ,‬לשותפות דעתנית וארגוגית ולא יאכזבוגי ־‪ ,‬היה על מי לסמוך ועם מי‬
‫ללכת ולהתקדם!‬
‫הת אלה ימים של תושיה והעזה‪ .‬הצלחנו כי האמנו בדרכנו הצודקת‪ .‬מעשינו‬
‫היו טהורים‪ ,‬והכוח התחף היה האידיאליזם היהודי הציוני‪ ,‬האמיתי‪ ,‬ללא כל‬
‫חשבונות צדדיים‪ .‬על ידי כך היינו לגורם בקידום הגשמתה של הציונות ושותפים‬
‫לכל ההתרחשויות ההיסטוריות שארעו לאחר מכן בעמנו‪ ,‬בישוב בצתנות ובמתנה‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫אבני זכרון בטרבלינקה‬
‫)מצילומי גרט ברליגר — באדיבותו של מכון הרצל‪ ,‬ניו־יורק(‬
‫‪68‬‬
‫ו מ ר ד‬
‫ש ו א ה‬
‫ב י מ י‬
‫חביב כנען‬
‫איבת האוקראינים ליהודים‪ ,‬גורמיה והתפתחותה*(‬
‫דברי הקדמה‬
‫פ ר ס ו ם זה ה ו א ה מ ש כ ה ש ל ס ק י ר ה ‪ ,‬בד‪ ,‬ה ת ח ל ת י ל פ נ י א ר ב ע י ש ו ש ל ו ש שנים‪,‬‬
‫שנועדה‬
‫ל ה ס ב י ר א ת מ ה ו ת ה י ח ס י ם ב י ן ה א ו ק ר א י נ י ם והיהודים בפולין‪ .‬ב מ ס ג ר ת‬
‫הסקירה‬
‫ה נ ״ ל פ ר ס מ ת י ‪ ,‬ב־‪ ,1934‬ב י ו מ ו ן ה צ י ו נ י ב ש פ ה ה פ ו ל נ י ת ״ נ ו ב י ־ ד ז ׳ נ נ י ק ״‬
‫ס ת ר ה ש ל ר א י ו נ ו ת ע ם מ נ ה י ג י ה מ פ ל ג ו ת האוקראיניות‪ .‬ה י ה ז ה נסיון‬
‫בקראקוב‪,‬‬
‫ר א ש ו ן ל נ ת ח בגלוי נ ו ש א רגיש ז ת ש ב ע ט י ו נ ג ז ר ע ל יהודי גאליציה ה מ ז ר ח י ת‬
‫ל ח י ו ת בין ה פ ט י ש ה פ ו ל נ י ל ב י ן ה ס ד ן ה א ו ק ר א י נ י ‪.‬‬
‫ד ע ת י היתד‪ ,‬אז‪ ,‬ש א ת ל ה מ ש י ך ב ה ר ד מ ה ו ב ה ש ת ק ה ה מ ת מ ד ת ש ל נ ו ש א כ ה‬
‫גרסתי שעל הציבור היהודי ל ד ע ת מ ה חושבים ש כ נ ת האוקראינים ע ל‬
‫חשוב;‬
‫ה מ ד ע י ו ת היהודית‪ ,‬גם א ם אין ד ע ה זו נ ע י מ ה ל מ נ ה י ג י ם היהודים‪ ,‬ש נ מ נ ע ו ב כ ל‬
‫מ ל ה ע ל ו ת א ת ה נ ו ש א ל ד י ת פ ו מ ב י ‪ .‬ב ר ו ר היה‪ ,‬ש ה פ ו ל ג י ם טרם ש כ ח ו א ת‬
‫דרך‬
‫הנייטראלית שננקטה על־ידי יהודי מזרח גליציה עם התפוררות האימ­‬
‫העמדה‬
‫פ ר י ה ה א ו ס ט ר ו ־ ה ו נ ג ר י ו ת ב ע ת ש ה ח ל ה מ א ב ק בין פ ו ל נ י ם ל א ו ק ר א ע י ם ע ל ה ש ל י ט ה‬
‫זה‪,‬‬
‫בחבל‬
‫אשר‬
‫לגבי‬
‫הפולנים‬
‫לא‬
‫אלא‬
‫היה‬
‫״פולין הקטנה׳־•‬
‫ואילו‬
‫בעיני‬
‫ה א ו ק ר א י נ י ם הוא ה ת ו ה א ת ״ א ו ק ר א י נ ה ה מ ע ר ב י ת ״ ‪ .‬ב ע ת ש ה פ ו ל נ י ם ז כ ת עדיין‬
‫ליהודים‬
‫תחם‬
‫—‬
‫א ת הנייטרלעת שלהם‬
‫ב־‪,1918‬‬
‫לא הסתירו האוקראינים‬
‫א ת מורת־‬
‫ע ל שהיהודים ב ג ל י צ י ה ה מ ז ר ח י ת ה ש ת ל ב ו — מ ע ת צ י ר ו פ ה ש ל זו ל פ ו ל י ן‬
‫במהירות‬
‫ובאופן‬
‫חד־משמעי‪,‬‬
‫במגמת‬
‫ה״פולונתציה״‬
‫של‬
‫האמור‪,‬‬
‫תוך‬
‫ה ת ע ל מ ו ת מהמשך ק מ מ ה של הבעיה האוקראינית הלאומית‪.‬‬
‫ה י י ת י א ז בן עשרים ו א ח ת ציוני נ ל ה ב ‪ ,‬ע ת ו נ א י מ ת ח י ל ש ר א ה י ע ת ב א מ י ר ת‬
‫ובחשיפת‬
‫אמת‬
‫בלבוב‬
‫לאלץ‬
‫•(‬
‫בעיות‬
‫ולא‬
‫בהסתרתן‪.‬‬
‫אבי‬
‫נמנה‬
‫אז‬
‫עם‬
‫היהודים‬
‫המעטים‬
‫שגרסו‪ ,‬כי ל א ו ק ר א י נ י ם נ ג ר ם ע ו ו ל ו כ י ה מ ד י נ ו ת ה מ נ צ ח ו ת ה מ צ ר י כ ו ת‬
‫א ת פולין‬
‫החדשה‬
‫לאפשר‬
‫לאוקראינים‬
‫לתפוס מקום‬
‫בשורת‬
‫המדינות‬
‫כל הזכויות ששירות למחבר‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫החדשות שצצו על אדמת אירופה בתום מלחמת העולם הראשונה‪ .‬הוא טען‪,‬‬
‫שכךוגמת ליטאים‪ ,‬לאטבים‪. ,‬אסטונים‪ .‬צ׳כים וסלובאקים‪,,‬זכאים גם האוקראינים‬
‫לעצמאות‪ ;,‬בשטחים שבהם‪ ,‬הם מהווים רוב‪ .‬את•‪,‬אחי‪,-‬הצעיר שלח אבי ללמוד‪,‬‬
‫בכיתות של חטיבתי הביגיים‪ ,‬אל הגימגסיה האוקראינית הממשלתית‪ ,‬כדי שירכוש‬
‫את ידיעת השפה ואת התרבות האוקראינית‪ ,‬בטרם ימשיך בלימודיו בכיתות‬
‫הגבוהות בגימנסיה בעלת שפת־הוראה פולנית‪.‬‬
‫פרט למנהיג מפלגה אוקראיגית אחת )ד״ר מאטווי סטאכיב‪ ,‬מהמפלגה‬
‫הסוציאליסטית הראדיקלית( נענו ראשי כל שאר המפלגות •לבקשתי להתראיין‬
‫מעל דפי יומון ציוני‪ .‬ד״ד סטאכיב הביע אמנם נכונות להיפגש עמי‪ ,‬אולם ביטל‬
‫את הפגישה ללא כל הסבר‪ .‬הבנתי‪ ,‬שכמנהיג מפלגה אשר תמכה בעמדת‬
‫ה״בונד״ האנטי־ציוני‪ ,‬שוכגע ד״ד סטאכיב על־ידי עמיתיו‪ ,‬כי עדיף לא לתת‬
‫פומבי לעמדות האנטי־ציוגיות של מפלגתו‪ .‬סידרת המאמרים‪ ,‬שפורסמה ביולי‬
‫‪ ,1934‬עוררה הד רחב בציבור הפולני‪ ,‬האוקראיני והיהודי כאחד‪ ..‬הראיונות‬
‫צוטטו בעתונות הליברלית והשמאלית וכן בבטאונים של הימין האנטישמי‪,‬‬
‫האוקראיני והפולני‪ .‬האחרונים אפילו הזהירו ״מפני נסיונות להקים קשר יהודי־‬
‫אוקראיני״‪ .‬מקום רב הוקדש לסתרה על דפי ה״ביולםין הפולני־האוקראיני״‪,‬‬
‫דו־שבועון בשפה הפולנית שועפיע בוארשה במימון הממשלה‪.‬‬
‫בעקבות זאת החלטתי לפרסם את הסתרה במתכונת של ספר ומו״ל יהודי‬
‫בלבוב גילה נכונות להוציא את הספר לאור‪ .‬אבל כאן אירע משהו שיכול היה‬
‫להתרחש רק במדינה סמי־פאשיסטית כפולין‪ .‬עמדגו כבר באביב ‪ ,1935‬כשבסתיו‬
‫התכוננתי לעלות לארץ־ישראל‪ ,‬ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬בוקר‬
‫אחד‪ ,‬כאשר יצאתי מביתי‪ ,‬גיגש אלי אלמוני‪ ,‬שהציג עצמו כעובד ה״סטארוסטבו‬
‫גרודםקיא״ )שלוחת־הפיקוח המדינית של שלטוגות הבטחון(‪ ,‬וגילה‪ ,‬כי גשלח‬
‫לשכנע אותי לוותר על פרסום הספר‪ .‬כאשר‪ ,‬בלהט התגובה‪ ,‬עמדתי על זכויותי‬
‫האזרחיות לחופש הביטוי‪ ,‬חייך האיש ואמר­­‬
‫— אדוגי הצעיר‪ ,‬אגו יודעים שקיבלת דחיה משרות־החובה בצבא והנך‬
‫מתכונן לבנות חייך בארץ־ישראל‪ .‬הסבור אתה שכדאי לך לדחות את צאתך‬
‫לפלשתינה עד לאחר שרותך הצבאי?‬
‫הורי ותתי יעצו לי‪.‬לוותר ״זמנית״ על רעיון הספר‪ ,‬אך לא לדחות את‬
‫מועד עלייתי‪ .‬אבא הביע אפילו את בטחונו שביום מן הימים • אמצא אפשתת‬
‫לפרסם עבתה‪.‬זאת באמ־ישראל‪ .‬מאז חלפו ארבעים ושתים שנה ואני שמח‬
‫על שיכול אני• להתמסר עתה לנושא זה בצורה נרחבת בהרבה וכי ניתנה בתי‬
‫ההזדמנות להגשים — ולוא גם בצורה שונה — את מטרתי זאת‪ ,‬במסגרת‬
‫הניתנת כאן‪ .‬המאמר המובא בזה בא לפרוש את יריעת היחסים בין האוקראינים‬
‫והיהתים לפני חתוש קיומה של פולין העצמאית ואת פרשת התיצבותם של‬
‫האוקראינים לימין הרייך השלישי‪.‬‬
‫ברצוני להודות כאן לכל אלה שסייעו לי בעצה‪ ,‬בהדרכה ובאיסוף החומר‬
‫לצורך הרחבת הסקירה‪ :‬לפרופ׳ משה אלטבואר מהאוניברסיסה העברית בירוש־‬
‫‪70‬‬
‫למר נחמן‬
‫לים‪,‬‬
‫שהעמיד‬
‫ב ל ו מ נ ט ל ; ‪ .‬ל ד ״ ר יוסף ק ר מ י ש מ״יד ו ש ם ״ ; ל ד ״ ר מ ש ה ל נ ד א‬
‫ל ר ש ו ת י ‪ ,‬ל צ ר כ י עיין‪ ,‬א ת כ ת ב ־ ה י ד ש ל ח י ב ו ר ו ל ק ב ל ת ת ו א ר ד ו ק ט ו ר‬
‫לפילוסופיה‪,‬‬
‫״היהודים כמיעוט לאומי ב ש נ ו ת י ה ה ר א ש ו נ ו ת ש ל פ ו ל ק ה ע צ מ א י ת‬
‫)‪ 1918‬־ ‪ ( 1 9 2 6‬״ ; ל צ ב י ש נ ר מקיבוץ ל ו ח מ י ־ ה ג י ט א ו ת ; ל ד ״ ר נ ת ן ע ק ‪.‬‬
‫ת ו ד ה מ י ו ח ד ת ל ש ר מ ש ה ק ו ל ש ע ו ד ד א ו ת י ב ה ר ח ב ת מ ס ג ר ת ה ס ק י ר ה הזאת‪,‬‬
‫במגמה‬
‫יצא‬
‫כ כ ל ה א פ ש ר על הגורמים שבעטיים‬
‫להעלות סקירה היסטורית מקיפה‬
‫ל א ו ק ר א י נ י ם שם ש ל שונאי ישראל‪ .‬א י נ ג י ת א ה א ת ה ע ב ו ד ה ה מ ו ג ש ת ב ז ה‬
‫כמשקפת‬
‫מעט‬
‫ב מ ל ו א ו א ת הנושא‪ .‬רצוני ר ק ל ה נ י ח מ ס ד ל ח ק ר ב ע י ה ש נ י ת נ ה א ך‬
‫ב צ י ב ו ר י ו ת ה י ש ר א ל י ת ואשר ט ר ם נ כ ל ל ה בין נ ו ש א י ה ת ע נ י י נ ו ת ו ש ל ה מ ש כ י ל‬
‫היהודי‬
‫הצעיר‪ .‬העם האוקראיני נימנה עם העמים הגדולים של א י ת פ ה וחשוב‬
‫שהדור‬
‫במשך מאות‬
‫ה י ש ר א ל י ה צ ע י ר ילמד ע ל יחסו ש ל ע ם ז ה א ל היהודים‬
‫ו ע ל ה ס י ב ו ת ל ת ה ו ם ה מ פ ר י ד ה בינו ובין ה ע ם היהודי ו מ ד י נ ת ישראל‪.‬‬
‫שנים‬
‫האוקראינית והשלכותיה על האוכלוסיה היהודית‬
‫הבעיה‬
‫הבעיה‬
‫ה א ו ק ר א י נ י ת נ מ נ י ת עם ה ב ע י ו ת ה ל א ו מ י ו ת ש ט ר ם מ צ א ו א ת פ ת ת נ ן‬
‫ע ד ע צ ם היום ה ז ה ‪ :‬ב ר ו ס י ת ה צ א ר י ת כונו ה א ו ק ר א י נ י ם ״רוסים ק ט נ י ם ״ או ״רוסים‬
‫רומיים״;‬
‫ב ק י ס ר ו ת ה א ו ס ט ר ו ־ ה ו נ ג ר י ת הם נ ק ר א ו ״ ת ת נ י ם ״ ‪ ,‬״רוסינים״ או ״רוס־‬
‫גיאקים״;‬
‫גגזר מ ז ה מ א ו ת‬
‫שנים‬
‫ב צ ׳ כ ו ס ל ו ב ק י ה — ״קרפאטורוסים״‪ .‬ע ל ה א ו ק ר א י נ י ם‬
‫לנהל מ א ב ק קשה על־מנת להבליט את זהותם הלאומית ומאמציהם לזכות‬
‫מ ד י נ י ת יציבה‪,‬‬
‫בריבונות‬
‫ע ל מאווייהם‬
‫שתענה‬
‫ע ל ו בתוהו‪,‬‬
‫הלאומיים‪,‬‬
‫למרות‬
‫ש מ ב י ן ‪ 45‬מ י ל י ו ן ב נ י ה ע ם האוקראיני חיים ‪40‬־‪ 42‬מ י ל י ו ן ב ט ר י ס ו ת ה א ו ק ר א י נ י ת ־‬
‫טהורה‪.‬‬
‫לאומית‬
‫ב ע י ת היהודים ה ש ת ל ב ה כ ב ר מ ה מ א ה ד‪.‬־‪ 16‬ב ח י י ה ע ם ה א ו ק ר א י נ י ‪ .‬ה ק ר ד י נ ל‬
‫ק ו מ א נ ת נ י ‪ ,‬ש ת ר א ת א ו ק ר א י נ ה ב־‪ ,1565‬מ ס פ ר ע ל יהודים — שהיו ב ע ל י ־ א ד מ ו ת ‪,‬‬
‫במסחר‪,‬‬
‫עסקו‬
‫טיפלו‬
‫מבעלי־האחוזות‬
‫חנויות‬
‫בחולים‪.‬‬
‫ופוגדקים‪ ,‬ש ט ח י ־ י ע ר ו א ח ו ז ו ת ; כ מ ר כ ן ק י ב ל ו ב ח כ י ר ה א ת ג ב י י ת המסים‬
‫מהאיכתם‪.‬‬
‫וביחוד‬
‫אך‬
‫עיסוקם‬
‫העיקרי‬
‫היה‬
‫בחכירה‬
‫של‬
‫נכסים‬
‫הפולגים‪ ,‬כ ג ו ן ‪ :‬נ ה ר ו ת ו א ג מ י ם לדיג‪ ,‬ט ח נ ו ת ־ ק מ ח ו מ ש ר פ ת ־ י י ן ‪,‬‬
‫כיוון‬
‫בין‬
‫שהיחסים‬
‫בעלי־האחוזות‬
‫הפולנים‬
‫לאיכרים‬
‫האוקראינים‪,‬‬
‫בין ה פ ו ל נ י ם לקוזאקים‪ ,‬היו רוויים מ ת י ח ו ת מ ת מ ד ת — ש ה ת ב ס ס ה ע ל‬
‫ד ת י י ם ‪ ,‬לאומיים ו מ ע מ ת י ם ח ת פ י ם ו מ ו ח ש י י ם‬
‫גיגודים‬
‫ביותר — הפכו ה ח ו כ ת ם‬
‫ה י ה ו ד י ם מטרד‪ .‬ל ש נ א ת ה מ ו נ י העם ש ב ת ז כ ו י ש ב ו ו ל ק ר ב נ ו ה ה מ ר י ד ו ת ה א ו ק ר א י ­‬
‫ה ר ב ו ת נ ג ד ה ״ פ א נ י ם ״ )האדונים( ה פ ו ל נ י ם ‪.‬‬
‫ניות‬
‫בגלי‬
‫שעלה‬
‫מ ד ת ו ת א ל ה ש י ל מ ה ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת ד ר ך ק ב ע מ ח י ר ־ ד מ י ם קשה‪,‬‬
‫ב ה ר ב ה ע ל ק ר ב נ ו ת ה פ ו ל נ י ם ‪ :‬ב מ ר ד ש ל פ א ב ל י ו ק )‪ (1637‬נ ט ב ח ו מ א ת י י ם‬
‫יהודים;‬
‫ב מ ר ד ה ק ו ז א ק י ם של בוגדן ח מ י י ל נ י צ ק י ‪ ,‬ש ה ח ל ב־‪ 1648‬ו נ ר ש ם ב ח ו ל ד ו ת‬
‫היהודים‬
‫בווהל־ן‪,‬‬
‫פותליה‬
‫ביותר‬
‫הפולנית‬
‫כגזיתת‬
‫ת״ח‬
‫ות״ט‪,‬‬
‫כליל‬
‫הושמדו‬
‫מאות‬
‫קהילות‬
‫יהודיות‬
‫ותסיד‪ .‬ה ל ב נ ת מסעו של חמיילניצקי גגד הפולנים ביטא באורח חריף‬
‫את‬
‫התגגדות העם‬
‫בשטחים‬
‫האוקראיני‬
‫המיושבים‬
‫להתפשטות‬
‫אוקראיגים‪.‬‬
‫בין‬
‫הקולוניזטותת‬
‫המטתת‬
‫של‬
‫מרד‬
‫של‬
‫האצולה‬
‫חמיילניצקי‪,‬‬
‫שעיקרן‬
‫היה‪ :‬חיסול שיעבודה של האומה האוקראינית‪ ,‬שחרור האיכרים האוק­‬
‫ראינים‬
‫מ ש י ע ב ו ד ס ו צ י א ל י ל א צ ו ל ה ה פ ו ל נ י ת ‪ ,‬קץ ה ה ג מ ו נ י ה ש ל ה כ נ ס י ה ה ר ו מ י ת ־‬
‫‪71‬‬
‫באיזורים‬
‫קאתולית‬
‫ה ק מ ת ‪ .‬אוקראינה‬
‫שותיה(‬
‫או‬
‫אלה‬
‫ה מ ו נ י התושבים‪ .‬ב י מ נ ו ‪ .‬ע ם‬
‫בהם‬
‫אוטונומית‬
‫בחסות‬
‫אצולה‬
‫אוקראינית‬
‫וכינון‬
‫תפסה מקום‪..‬חשוב‬
‫היוונית־קאתולית‪,‬‬
‫הכנסיה‬
‫)טורקיה‪,‬‬
‫א ח ד מ א ו י ב י ה ‪.‬של פולין‬
‫מ ב ת המנהיגים הקוזאקים‬
‫לטיהור אוקראינה‬
‫ביותר המטרה‬
‫תסיה‬
‫—‬
‫מיהתים‪,‬‬
‫בק‬
‫כל‬
‫שהצטירו‬
‫ב ע י נ י ה א ו כ ל ו ס י ה כ ב נ י ־ ב ר י ת ו ‪ .‬ו ס ו כ נ י ו של‪ .‬ה מ ש ע ב ד הפולני‪.‬‬
‫עלו מורדי‬
‫כאשר‬
‫זכויותיהם‬
‫בין‬
‫בפיתוח‬
‫ח מ י י ל נ י צ ק י ע ל ה ק ה י ל ו ת היהודיות‪,‬‬
‫העיירה‬
‫החדשים מ א י‬
‫האוקראינית‬
‫‪1648‬‬
‫לנובמבר‬
‫ותרומתם‬
‫לא‬
‫בהעלאת‬
‫הושמדו הקהילות‬
‫עמדו‬
‫רמתו‬
‫ליהתים‬
‫של‬
‫היהתיות מזרחה‬
‫הכפר‪.‬‬
‫לדנייפר‬
‫והמוני י ה ת י ם ‪ ,‬ש ל א ה ס פ י ק ו ל ה י מ ל ט עם ה צ ב א ה פ ו ל נ י הנסוג‪ ,‬נ ר צ ח ו ב ד ם ק ר ‪.‬‬
‫בקרב‬
‫אלה שנקלעו‬
‫אל‬
‫להציל‬
‫א ת חייהם‪,‬‬
‫קיבלו‬
‫הטאטארים‬
‫בערים‬
‫שהוזעקו‬
‫המורדים‬
‫בת‬
‫עליהם‬
‫לעזרת‬
‫יהודים‬
‫נ מ צ א ו אף‬
‫א ת ה נ צ ר ו ת ‪ . ,‬והיו‬
‫המורדים‬
‫בתדים‪,‬‬
‫שנמכרו‬
‫האוקראינים‪ .‬יהודים‬
‫אשר‪,‬‬
‫לעבדים‬
‫רבים‬
‫כדי‬
‫על־ידי‬
‫מקלט‬
‫מצאו‬
‫ה מ ב ו צ ר ו ת ש ה י ו ב ש ל י ט ת ה פ ו ל נ י ם ‪ ,‬והם ע מ ד ו ב ג ב ו ר ה נ ג ד כ ו ח ו ת י ו ש ל‬
‫חמיילניצקי‪ ,‬א ו ל ם ב נ פ ו ל ע ר י ם א ל ה — נ ט ב ח ו היהודים עד ה א ח ר ו ן ב ה ם ‪ .‬א כ ז ר י‬
‫ביותר היה ה ט ב ח ב נ מ י ת ב ‪ ,‬בו נ פ ל ו ש ש ת א ל פ י ם יהודים‪ .‬־‪,‬אירע‪ ,‬ש פ ו ל נ י ם ב ג ד ו‬
‫והסגירו א ו ת ם ל י ד י ה א ו ק ר א י נ י ם ‪ -‬ב מ ח י ר ה צ ל ת חייהם הם‪ .‬מ א ת ך ‪ - ,‬ה י ו ‪.‬‬
‫ביהודים‬
‫שהפולנים‬
‫מקרים‬
‫הפולני‪,‬‬
‫הצבא‬
‫לקנות‬
‫סירבו‬
‫חייהם‬
‫בלבוב‪.‬‬
‫ב מ ח י ר זה‪.‬‬
‫שאותה‬
‫נטש‬
‫נ ש א ת ת ו ש ב י ם פ ו ל נ י ם ו י ח י ד ת דרגונים‪ ,‬י ח ד ע ם ה י ה ו ד י ם‬
‫מן ה א צ ו ל ה ה ז ע י ר ה‬
‫רוב‬
‫וחלק‬
‫)שליאכטה(‪..‬במיבצע‪,‬סולידאריות מופתי‪.‬נאספו מכל הכנ­‬
‫ס י ו ת ) ה ת מ י ו ת ־ ק א ת ו ל י ו ת ( ו מ ב ת י ־ ה כ נ ס ת כ ל הקישוטים ו ח פ צ י ־ פ ו ל ח ן ב ז ה ב ו ב כ ס ף‬
‫נאספו‬
‫וכן‬
‫התושבים‬
‫תמורת‬
‫סכומי‬
‫הנ״ל‪,‬‬
‫כסף‬
‫ניאות‬
‫במזומגים‬
‫גדולים‬
‫שאצה‬
‫חמיילניצקי‪,‬‬
‫—‬
‫לו‬
‫ואחר‬
‫הדרך‪,‬‬
‫התגוננות־גבורה‬
‫להסתפק‬
‫של‬
‫בכופר־כסף‬
‫הסרת המצור מ ע ל העיר‪.‬‬
‫שנאת‬
‫את‬
‫האוקראינים‬
‫לפולנים‪.‬‬
‫ההמונים‬
‫הוא־הוא‬
‫ה א ח ר א י ל מ צ ב ם הקשה‪ .‬בגלל קומץ י ה ו ת ם חוכרי אחוזות ומסים‪ ,‬ה י ו‬
‫האוקראינים‬
‫ורצון‬
‫—‬
‫את ההסתה‬
‫הפרימיטיבית‪,‬‬
‫שאיפת־בצע‬
‫ל ה כ ח י ד א ת ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית כולה‪ ,‬מ ת ו ך‬
‫ל ה ש ת ל ט ע ל ה ר כ ו ש היהודי‪ .‬ב מ ר כ ז ה ה ס ת ה ה א נ ט י ־ י ה ת י ת ע מ ד ה ה ט ע נ ה‬
‫הנכונה‬
‫קאתוליות(‬
‫טכסים‬
‫כשלעצמה‬
‫בכפתם‬
‫דתיים‬
‫איש־כמורה‬
‫כי‬
‫נכונים‬
‫קלטו‬
‫היהותם‬
‫בקלות‬
‫עלתה באותה תקופה בהרבה על‬
‫שנאתם‬
‫שטענה כי היהודי‬
‫את‬
‫—‬
‫והם‬
‫כ ל זמן‬
‫שהיהודים‬
‫מסרבים‪,‬‬
‫שלא‬
‫מחזיקים‬
‫בפקודת‬
‫שולמו המסים‬
‫במפתחות‬
‫האצילים‬
‫הכנסיות‬
‫הפולנים‪,‬‬
‫)היווניות־‬
‫להתיר‬
‫לבעלי־האחוזות — ולא‬
‫עריכת‬
‫נמצא‬
‫אז‬
‫אוקראיני‪ ,‬ו ל ו א ג ם א ח ד ‪ ,‬ש י ת י י צ ב לימין היהודים ו י ס ב י ר ל א י כ ר י ם ‪,‬‬
‫התפקיד הזה מ ב צ ע י ם‬
‫היהודים‬
‫ב פ ק ת ת האצילים הפולנים וכי מ ח ז י ק י‬
‫ה מ פ ת ח ו ת הם יהודים ב ו ד ד י ם ב ל ב ד ‪ ,‬ב ע ת ש ר ו ב ת ו ש ב י ה כ פ ר ה י ה ו ת ם מ ק י י מ י ם‬
‫יחסי ש כ נ ו ת ט ו ב ה ע ם ה א ו כ ל ו ס י ה ה מ ק ו מ י ת ו מ ת ק י י מ י ם ע ל ע ב ו ד ה ק ש ה ו מ פ ר כ ת ‪,‬‬
‫ממש‬
‫מאז‬
‫כאיכרים‬
‫את‬
‫)הגיבורים‬
‫בראשות‬
‫נטבחו‬
‫אדמת‬
‫האוקראינים‪.‬‬
‫אוקראינה‬
‫האוקראינים‬
‫התבערה‬
‫פעמים‬
‫הלוחמים(‬
‫האנטי־יהודית שהצית‬
‫רבות‪.‬‬
‫בחימה מ ת ח ד ת‬
‫חמלייניצקי פ ק ד ה‬
‫חתשו‬
‫א ת התפרצויות השנאה שלהם‬
‫ההיתאמקים‬
‫ב מ א ה ד‪.‬־‪,18‬‬
‫ה א ט א מ נ י ם ‪ ) .‬מ צ ב י א י ם ( פאליי‪ ,‬ס א מ א ס ‪ ,‬ז׳לסניאק‪ ,‬ג ו ג ט ה ואחרים‪ .‬ו ש ו ב‬
‫פ ו ל נ י ם ‪ .‬ו ר ב ב ו ת י ה ו ד י ם ו ש ו ב ע ל ו ב א ש ע י י ר ו ת יהודיות ש ל מ ו ת ‪ .‬ב א ו מ א ן‬
‫ב ל ב ד ח ו ס ל ו ע ש ר י ם א ל ף ת ו ש ב י ם ‪ ,‬ר ו ב ם יהודים‪.‬‬
‫•עם׳ ח ל ו ק ת ה ה ש נ י ה ש ל פ ו ל ת בין ת ס י ה ‪ . ,‬פ ר ו ס י ה ׳ ו א ו ס ט ר ו ־ ה ו נ ג ר י ה )‪;(1758‬‬
‫הופרדו‪ ,‬ל מ ש ך מ א ה ו ח מ י ש י ם ש ב ת כ א ר ב ע י ם מיליון א ו ק ר א י נ י ם ב ת ס י ה מ ש ל ו ש ה‬
‫‪72‬‬
‫מיליון בני עמם שהיו בשטחים‪ -‬שסופחו לקיסרות אוסטריה‪ .‬הליברליזם של‬
‫השלכת הוינאי היה שונה לחלוטין באופיו מהשלטון הרקוב והאוטוקרטי של‬
‫מוסקבה והשפעת התרבות האוסטרית וחשיפתה של גאליציה לקידמה המערבית‬
‫תרמו רבות להתפתחות המנטליות של האוכלוסיה האוקראינית בגאליציה‪ .‬השוויון‬
‫האזרחי בו ז מ היהודים בשלטון האוסטרי‪ ,‬שינה את תדמיתם בעיני האוכלוסיה‬
‫האוקראתית‪ ,‬אשר עתה לא היתה נתונה להסתה גזעית או דתית‪ .‬התנועה‬
‫הצידנית‪ ,‬שהפכה בראשית המאה ה־‪ 20‬לגורם דומתנטי ברחוב היהתי בגאליציה‪,‬‬
‫גרמה לכך‪ ,‬שמנהיגים אוקראינים הבינו ואף הסכימו בלבם לרעיון הנייטרלתת‬
‫היהודית בסכסוך האוקראיני־פולני בהקשר לעתת גאליציה המזרחית והם מתי‬
‫יחסים בהבגת ואף באהדה‪ - ,‬לתנועת‪-‬התחיה היהודית ולשאיפתה לבנות מחדש‬
‫את העצמאות היהח־ית בארץ־ישראל‪ .‬בהחלטה מספר ‪ ,4‬שגתקבלה מעידה‬
‫הציונית שנערכה בלבוב ב־‪ ,1903‬נאמר במפורש‪ ,‬כי ״בריב הפולני־אוקראיני ‪-‬‬
‫רצויה נייטרליות )יהודית( גמורה״‪.‬‬
‫בזכרונותיו של המנהיג הציוני ד״ר מרדכי בראודה )כיהן בפולק העצמאית‬
‫כחבר הסנאט הפולני‪ ,‬היה רבה של לחת׳ ויזם את רשת החינוך היהודי־לאומי‬
‫בפולין(‪ ,‬אשר נימנה עם מנהלי מערכת־הבחירות מטעם הציונים לפרלמנט‬
‫האוסטרי ב־‪ ,1907‬מסופר בין השאר‪ ,‬כי ״כמחוזות בטוחים עבורנו נחשבו‪:‬‬
‫בתדי‪ ,‬טארנופול‪ ,‬ססאניסלאבוב‪ ,‬דרוהובי׳ן׳‪ ,‬סטרי‪ ,‬קולומייה ובוצ׳אץ׳‪ .‬במחוזות‬
‫אלה הגיעו היהודים ‪:‬כמעט ל ת ב או אף למעלה מזה; כן אפשר היה להישען‬
‫על קולותיהם של האוקראינים‪ ...‬בינתיים נודע לנו‪ ,‬שבכל בחירות־המישנה‬
‫שייערכו בין יהודי ופולני‪ ,‬החליטו האוקראינים לא להציב מועמדים משלהם‬
‫ולא להשתתף בבחירות )באופן עצמאי(‪ ,‬אלא לתמוך במועמדים היהודים‪ .‬עמדה‬
‫זאת של האוקראינים יצרה עבורנו אפשרותת בלתי צפויות בכמה מחוזות‬
‫כפריים בעלי אחוז מכריע של איכרים רותנים‪ ,‬שבהם יכול היה המועמד היהודי‬
‫— בהיעדר מועמד אוקראיני — להגיע לידי בחירות־מישנה‪ ,‬ולקבל אחר־כך‬
‫״בסכסת הפולני־אוקראיני יש‬
‫את המוני הקולות של האוקראינים״‪.‬‬
‫לנהוג בזהירות‪ .‬אין היהודים שונאי פולנים ואינם בני בריתם של האוקראינים‪.‬‬
‫היהודים תומכים באוקראינים במלחמתם הפוליטית נגד דיכויים מצד הפולנים־•׳ ‪.‬‬
‫בניגת לנוער האוקראיני‪ ,‬שהתייחס בהבנה לתביעות הנוער הציוני‪ ,‬שלל הנוער‬
‫הפולני הדימוקראטי והסוציאל־דימוקראטי את התביעות הלאומתת של הנוער‬
‫היהודי )לימת השפה העברית‪ ,‬ההיסטוריה היהתית ושיעורי־דת ברוח לאומית‬
‫בבית־הספר(‪ ,‬תחסם' אל היהודים ואל בעתתיהם לא היה שונה מזה של הנוער‬
‫הפולני הלאומני ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ :‬זינוק האוקראינים לעצמאות;‬
‫היהודים בין הפטיש לסדן‬
‫מלחמת העולם הראשוגה )‪1914‬־‪ ,(1918‬שעוררה תקווה גדולה בקרב כל‬
‫העמים ששאפו לעצמאות‪ ,‬שימשה גם לאוקראינים הזדמנות להתקדמותם לקראת‬
‫‪.2‬‬
‫ד י ר נ‪ .‬מ‪ .‬ג ל ב ר ‪ :‬תולדות התנועה הציונית בגאליציה‪ ,‬ע׳ ‪.687‬‬
‫‪73‬‬
‫ר י ב ו נ ו ת מ ד י נ י ת ‪ .‬ביחוד ראו ע צ מ ם ה א ו ק ר א י נ י ם ב ג א ל י צ י ה ב ש ל י ם ו מ ו כ נ י ם‬
‫השגת‬
‫במיתץ‬
‫להשתתף‬
‫במסגרת‬
‫לעצמאות;‬
‫מאורגנת‪:‬‬
‫התנועה‬
‫פעלו בקרבם‬
‫ברסיטת‪.‬‬
‫לבוב‬
‫‪,‬פוליטיות‬
‫א ו ק ר א י נ י ו ת והם נהנו‪ ,‬כ מ ו ־ כ ן ‪,‬‬
‫‪.‬במורת־רוח‬
‫ברוסיה‪,‬‬
‫פרופסורים‬
‫לנסיונות‬
‫במארס‬
‫שניצלו‬
‫איני‪.‬‬
‫לימדו‬
‫הלאומית‬
‫ארגונים‬
‫ההתבדלות‬
‫כ ב ר אז‬
‫ל ה ש כ ל ת העם‪ ) .‬פ ר ו ס ו ו י ט ה ( ‪,‬‬
‫אוקראינים‪,‬‬
‫של‬
‫שלהמ־היתה‬
‫נתונה‬
‫גאליציה‬
‫ברחבי‬
‫מאהדת‪ .‬השלטון האוסטרי‪,‬‬
‫עם‬
‫הפולנים‪.‬‬
‫באוני­‬
‫פ ע ל ו 'מפלגות‬
‫התמוטט‬
‫שהתייחס‬
‫הצארי‬
‫המשטר‬
‫‪ ,1917‬היו האוקראינים‪ ,‬ב א ו ק ר א י נ ה ה מ ז ר ח י ת ־ ה ר ו ס י ת ה ר א ש ו נ י ם‬
‫א ת ה מ צ ב להגשמת העצמאות המדינית שלהם‪ .‬הקוגגרס הלאומי האוקר­‬
‫שהתכגס‬
‫ריונים‬
‫בקיוב‪,‬‬
‫האוקראינים‪,‬‬
‫על‬
‫ה״ראדה״‬
‫בהתשבסקי‬
‫בקתב‬
‫ב ח ר ב״ראדה״‬
‫)מועצה(‬
‫פרופ׳ ‪,‬מיכאילו‬
‫רפובליקה‬
‫הקמת‬
‫ל נ ש י א ה הראשון‪.‬‬
‫ו ב ר א ש ה ד!ועמד ג ד ו ל ה ה י ס ט ו ­‬
‫הרושבסקי‪.‬‬
‫אוקראינית‬
‫בראש‬
‫ב־‪23‬‬
‫עצמאית‬
‫הממשלה‪,‬‬
‫ביוגי‬
‫הכרתה‬
‫‪,1917‬‬
‫במזרח־אוקראינה‬
‫ב־‪6‬נ‬
‫שהתארגנה‬
‫ובחרה‬
‫ביולי‬
‫‪1917‬‬
‫— א ש ר ה פ כ ה ל ב י ר ת א ו ק ר א י נ ה — ‪ .‬ה ו ע מ ד ו ל א ד י מ י ר ויניצ׳נקו‪ ,‬ו ל ש ר ־‬
‫המלחמה‬
‫מ ו נ ה סמיון פ ט ל י ו י ־ ת‬
‫'״אטאמאן״‪.‬‬
‫ב־‪20‬‬
‫האוקראיני‬
‫הראשון‪.‬‬
‫אולם‬
‫רוסיה‪,‬‬
‫‪.‬ממושכים‪.‬‬
‫בה‬
‫בפסיפס‬
‫להתרקם‬
‫לתפוס‬
‫בנובמבר‬
‫טרם‬
‫החיים‬
‫ל ש ע ב ר קצין ב צ ב א ה צ א ר ‪ ,‬ש ק י ב ל א ת ה ת ו א ר‬
‫‪1917‬‬
‫שקטו‬
‫הכרתה‬
‫הרוחות‪,‬‬
‫המדיגיים‬
‫ה״ראדה״‬
‫נקלעה‬
‫החדשים‬
‫את‬
‫הראשון‪.‬‬
‫המקום‬
‫בחירות‬
‫של‬
‫לתקופה‬
‫וההתארגנויות‬
‫ע ל ־ פ נ י מ ר ח ב י רוסלה ב נ פ ו ל ה צ א ר י ז ם ‪,‬‬
‫ב־‪17‬‬
‫על‬
‫בנובמבר‬
‫החלה‬
‫‪1917‬‬
‫לפרלמנט‬
‫זעזועי־דמים‬
‫שהתחילו‬
‫השונות‬
‫המפלגה הבולשביסט־ת‬
‫פקדה‬
‫א ת ר!<סיה ה ה פ י כ ה‬
‫ה ש נ י ה ‪ ,‬שיחמיר‪ .‬ה פ ע ם היו ה ב ו ל ש ב י ק י ם ‪ ,‬א ש ר ח ת י ר ת ם ל ש ל ט ו ן ה פ כ ה א ת ר ו ס י ה‬
‫ל ש ד ה ־ ק ט ל ע נ ק י בו ה ת ג ו ש ש ו צ ב א י ת ‪ ,‬עמים‪ ,‬ק ב ו צ ו ת ו ר ע מ נ ו ת ‪ .‬נ ג ד ה ב ו ל ש ב י ק י ם ‪,‬‬
‫ש ה צ ל י ח ו ל ה ק י ם ב מ ה י ר ו ת א ת ה צ ב א האדום‪ ,‬ל ח מ ו אז ה ל ג י ו ג ר י ם ה צ ׳ כ ו ס ל ו ב ק י ם ‪,‬‬
‫של‬
‫צבאו‬
‫ה א ד מ י ר ל ו ר א ג ג ל במזרח‪ ,‬ש ל ה ג נ ר ל ד נ י ק י ן ב ד ר ו ם‬
‫האוקראיני‪.‬‬
‫של‬
‫ה ה ת ב ד ל ו ת מרוסיה‪,‬‬
‫והצבא‬
‫הלאומי‬
‫עוררה י א ת זעמם‬
‫שעליה הכריזו האוקראינים‪,‬‬
‫ה ב ו ל ש ב י ק י ם והם ה ג י ב ו ע ל כ ך ב מ י נ ו י מ מ ש ל ה ס ו ב י י ט י ת ־ א ו ק ר א י נ י ת ש ח ת ־‬
‫בחארקוב‪.‬‬
‫‪.‬מקמה‬
‫נקלעו‬
‫כך‬
‫שני‬
‫מיליון‬
‫יהודי‬
‫אוקראיגה‬
‫המזרחית‬
‫ב ת שגי‬
‫מ ח נ ו ת אוקראיניים עוינים‪ :‬אנטי־בולשביקים ופרו־בולשביקים‪ .‬בתקופה הראשונה‬
‫מ מ ש ל ת ק י ו ב ב ה ג י נ ו ת ר ב ה ליהודים‪ .‬ב ״ ר א ד ה ״ י ש ב ו כ ח מ י ש י ם נציגים‬
‫התיחסה‬
‫של‬
‫המפלגות‬
‫היה‬
‫להכשיר‬
‫באוקראינה‬
‫לאצקי‬
‫עם‬
‫המשוחררת‬
‫לקיוב‬
‫) ת ח י ל ה כיהן‬
‫זילברפארב‬
‫ב ת פ ק י ד זה ד ״ ד‬
‫ואתריו —‬
‫ש ל אישים‬
‫יהודים‪,‬‬
‫שברחו‬
‫ממוסקבה‬
‫ו מ פ ט ר ו ג ח ־ ה י ו ת ולא‬
‫עם המהפכה הבולשביקית‪.‬‬
‫בפברואר‬
‫בליקה‬
‫את‬
‫הקרקע‬
‫התרבותית־הלאומית‬
‫ש ה ו ב ט ח ה ליהודים‬
‫ב ר ת ו ל ד י ( ‪ .‬ה ש כ ב ה ה מ נ ה י ג ה ש ל יהודי א ו ק ר א י ג ה ז כ ת ה ל ת ג ב ו ר ת ח ש ו ב ה‬
‫בואם‬
‫השלימו‬
‫היהודיות ובממשלה מונה מזכיר מיוחד‬
‫לאוטוגומיה‬
‫לעניגי‬
‫יהתים‪,‬‬
‫שצריך‬
‫‪ ,1918‬ל א ח ר ש מ ע צ מ ו ת ה מ ר כ ז כ ר ת ו ה ס כ ם ־ ש ל ו ם נ פ ר ד ע ם ה ר פ ו ­‬
‫האוקראינית‬
‫שבראשות‬
‫הרושבסקי—ויניצ׳נקו—פטליורת‬
‫עלה‬
‫הצבא‬
‫האדום‬
‫ע ל ק י ו ב ו כ ב ש ה ‪ .‬כ י ב ו ש ה ב י ר ה ג ר ר א ח ר י ו ש ר ש ר ת ש ל פ ר ע ו ת ביהודים‬
‫לאורך‬
‫פועל־יוצא‬
‫נתיב־ הנסיגה‬
‫של‬
‫הצבא‬
‫האוקראיני‬
‫הלאומי‪.‬‬
‫ה פ ר ע ו ת היו‬
‫ש ל ד ב ר י ־ ה ס ת ה ש ה ו פ צ ו ע ל ־ ת י ה ל א ו מ נ י ם א ש ר ט ע נ ו ‪ ,‬כי ה כ ו ב ש י ם ה ב ו ל ש ב י ק י ם ‪.‬‬
‫מונהגים‬
‫ע ל ־ י ד י יהודים‪ .‬ה ס ת ה זו ל ו ב ת ה ע ל ־ ת י ג ד ת י ם אוקראיניים ש ה ת א ר ג נ ו‬
‫־ מ ש ר י ד י היחידות האוקראיניות ששרתו בצבא הצאר‪ .‬גדודים אלה נקראו על־שמם‬
‫של‬
‫א ט א מ א נ י ם ‪ ,‬ש ה ו ז כ ר ו ל ד ר א ת ב ת ו ל ד ו ת יהודי א ו ק ר א י נ ה ‪ ,‬כ ג ו ן ‪ :‬ג ד ו ד חמייל־‬
‫ניצקי‪,‬‬
‫‪74‬‬
‫ג ד ו ד גונטה‪ ,‬ג ד ו ד ה ק ו ז א ק י ם ב נ י ־ ה ח ו ד ת ‪.‬‬
‫גל הפרעות הופסק במאי ‪ 1918‬עם כיבוש אוקראינה ‪.‬על־ידי •הצבא הגרמני‪,‬‬
‫‪:‬אשר מינה את פאולו סקוח־פאדםקי‪ ,‬שהיה ל פ נ י ‪ p .‬קצין אוקראיני בצבא הצאר‪,‬‬
‫לאטאמאן של אוקראינה‪ .‬מינוי זה היה למגינת‪ .‬ל ב ה של ממשלת ויניצ׳נקו—‬
‫׳פטליורה‪ ,‬שדחתה את הרעיון שהעלה סקורופאדסקי‪ .‬לכונן אוקראינה עצמאית‬
‫‪.‬במסגרת פדרציה כ ל ל ־ ת ס י ת אנטי־בולשביסטית‪ .‬שלטונו של סקורופאדסקי ומה־‬
‫•פכת נובמבר‪ 1918-‬בברלין‪ ,‬אילצו א ת הגרמנים לפנות את אוקראינה‪ ,‬ואז גם‬
‫התמוטט שלטתו של האםאמאן בחסד‪.‬‬
‫את השלטון על אוקראינה נטל עתה דירקטוריאט של חמשה מנהיגים‪ ,‬עם‬
‫־ויניצ׳נקו כראשיהממשלה ופסליורה כמצביא עליון‪ .‬קיוב חזרה להיות מושב‬
‫‪:‬הדירקטוריאט‪ .‬עם חתימת הסכם •שביתה־הנשק בין מעצמות־ההסכמה המנצחות‬
‫למעצמות־המרכז המובסות‪ ,‬לא חזר עדיין השקט לרוסיה‪ .‬מלחמת־האזרחים‪ ,‬בה‬
‫ל ח ם הצבא האדום בצבא הלבנים האנטי; בולשביסטי‪ ,‬נמשכה בכל עוזה‪ .‬את‬
‫ש נ ת ‪ ,1919‬שהיוותה שיא במלחמת האזרחים הזאת‪ ,‬משווה ההיסטוריון שמעון‬
‫‪:‬דובנוב לשנת ת״ח )‪ (1648‬ולשנת ‪ 1763‬ומגדיר אותה כ״תקופה ההיידאמקית‬
‫‪:‬השלישית״‪ .‬הפרעות ביהודים התחדשו עם צאת הצבא הגרמני מאוקראינה בסוף‪.‬‬
‫»‪ ,191‬כאשר מלחמת האוקראיגים בבולשביקים התרכזה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בהתנפלויות‬
‫בלתי־פוסקות על יהודים‪ ,‬שהפכו לפוגרומים מאורגנים‪ ,‬אשר״ שוב ניזונו מהטענה‪,‬‬
‫־שהיהודים גוטים לבולשביקים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ז<‬
‫התקרבות מלחמת־העולם לסיומה ש י מ ש ה ג ם אות לפתיחת המאבק על‬
‫‪.‬גאליציה המזרחית האוקראינים היו נחושים בדעתם למנוע מהפולנים את כיבושה‬
‫של הארץ‪ ,‬שבתודעתם לא היתד‪ .‬אלא החלק המערבי של מולדתם‪ ,‬דהיינו‪:‬‬
‫‪:‬אוקראינה המערבית‪• ,‬שהיתה• מאוכלסת ‪ 61.7%‬אוקראינים‪ .‬באיזור זה‪ .‬הם‬
‫שאפו לכונן את הרפובליקה המערב־אוקראינית‪ ,‬עם לבוב כבירה‪ ,‬מתוך שיקול‬
‫שביום מן הימים היא תוכל להתאחד עם הרפובליקה המזרח־אוקראינית‪ .‬הפולנים‬
‫•לעומתם‪ ,‬בהבחינם בקץ המתקרב של הקיסרות האוסטרו־הונגרית‪ ,‬הקימו בלבוב‬
‫יועד לאומי‪ ,‬שלהם‪ ,‬ובו־זמגית אירגנו בה האוקראינים את המועצה האוקראינית‬
‫־הלאומית‪ ,‬בראשות ד״ד ייבהאן פטח־ביץ׳; המועצה הזאת הורכבה מן הצירים‬
‫האוקראינים בפרלמנט האוסטרי ובסיים הגאליצאי והבוקובינאי‪ ,‬מנציגי המפלגות‬
‫האוקראיניות ומראשי הכמורה היוונית־קאתוליוג‬
‫השלטון האוסטרי המתפורר גילה אהדה גלויה לאוקראינים וקיים עמם קשר‬
‫‪:‬הדוק‪ .‬מטה הצבא האוסטרי החל להחזיר לגאליציה המזרחית את יחידות הצבא‬
‫בהן היה רוב לאוקראינים‪ ,‬בעת־ שמנע את ‪ рто‬של יחידות בעלות רוב פולני‬
‫‪ р г‬מנע מהן להיכנס לשטחים מאוכלסים על־ידי רוב אוקראיני‪ .‬בלילה ש ב ק‬
‫ד‪.‬־ ‪ 31‬באוקטובר ל־‪ 1‬בנובמבר ‪ 1918‬ציווה הנציב האוסטרי האחרון של גאליציה‪,‬‬
‫‪:‬הרוזן הואי‪ ,‬לחלק לאוכלוסיה האוקראיגית כמויות גדולות של נשק והעביר‬
‫א ת השלטון לסגנו‪ ,‬דציקביץ׳‪ ,‬שהכיר במרות המועצה האוקראינית הלאומית‪.‬‬
‫עם שחר ביצעו' האוקראינים הפיכה ומועצתם הכריזה על גאליציה המזרחית —‬
‫•מגבול חזסיה עד לנהר סאן ומהרי הקרפאטים עד העיר גורליצה — כרפובליקה‬
‫•מערב־אוקראינית עממית שעמדה להקיף גם את בוקובינה הצפתית־מערבית‪.‬‬
‫ו א ת אוקראינה הקרפסית‪ .‬לבוב נקבעה בבירה של הרפובליקה‪ .‬לראש־הממשלה‬
‫הראשון נבחר ד״ד קוסט לויצקי ולנשיא ה״ראדה״ ד״ר ייבהאן פסתביץ׳‪..‬‬
‫במדינה המערב־אוקראינית עתידים היו להתרכז ארבעה וחצי מיליון אוקראינים‪.‬‬
‫‪ л‬דברי ימי עם עולם ‪ /‬כיו עשירי ‪ /‬מהפרעות של שנות השמונים עד השואה‪• .‬‬
‫‪75‬‬
‫‪.‬אולם הפולנים‪ ,‬שלרשותם עמד כבר אז צבא מאומן היטב‪ ,‬לא השלימו ‪a s‬‬
‫קטיעת‪ .‬גאליציה ‪.‬המזרחית•;משטחם‪ .‬האוכלוםיה הפולנית‪ ,‬שהיוותה רוב בלבוב‪,‬‬
‫פתחה במיתקפת־נגד ולעבד לבוב החלו נעים גדודי צבא פולני מחלקים‪ -‬אחרים‬
‫של פולין‪ ,‬שהשתחררו‪ .‬כבר‪ .‬משלטון אוסטריה וגרמנית במשך שלושה שבועות‬
‫התנהלו בעיר קרבות כבדים וכמאה אלף יהודים נמצאו למדים בין שני עברי‬
‫‪.‬החזית‪ ,‬בין שני עמים לוחמים שכל אחד מהם רצה לראות ביהודים את בני־‬
‫בריתו; ראשי הציבור היהודי חיפשו‪ ,‬איפוא‪ ,‬בקדחתנות מוצא כלשהו מן הסבר‪.‬‬
‫עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היו לפולנים ולאוקראעים השקפות‬
‫גוגדות על עתת הבעיה היהודית‪ .‬נשיא הועד הפולני העליון בגאליציה‪ ,‬ריטר‬
‫פון י יאמרסקי י‪ ,‬הביע דעתו‪ ,‬כי‪ .‬על הפולנים "יהיה ״להעמיק בכל המרץ את‬
‫טמיעת האוכלוםיה היהודית ועלעו לחשוב כיצד לרכוש אותה׳ למען האתטרסים‬
‫של הארץ‪ ...‬הפתרון• האנטישמי‪ ,‬בכל צורה שהיא‪ ,‬יכול רק להזיק לאינטרסים‬
‫אלה‪ .‬רק על־תי הבטחה ברורה והחלטית‪ ,‬שפולת החדשה לא תנהל מדיניות‬
‫אנטישמית ותימנע מרדיפות‪ ,‬נוכל להניח יסוד לתהליך טמיעה של ההמונימ‬
‫היהודים״; ואילו ציר הפרלמנט האוסטרי‪ ,‬ד״ד אויגן לויצקי ‪ ,‬הכרת עת שנתיים‬
‫לפני כן‪ :‬״פתרון בעיית יהודי‪-.‬ד&זרח ימל‪.:‬להישען ־רק" על'ההכרה‪ ,‬שהיהודים‬
‫מהווים קמצה אתנית נפרד־ת אשר אינה מסכימה להיטמע‪ .‬מכאן המסקנה האחת‬
‫והיחידה‪ ,‬כי צודק ורצוי להעניק ליהתים‪ ,‬ביחד עם המיעוטים האחרים במזרח‪,‬‬
‫אוטונומיה תרבותית־לאומית״‪.‬׳! •י‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫סמוך להתפוררותה• של הקיסרות‪,..‬האוסטרית״ הנחיתו המנהיגים הצתנים‬
‫בלבוב מהלומה כבדה על הצירים ׳היהודים המתבוללים )״פולנים בני דת משה״>‬
‫בפרלמנט האוסטרי ובסיים הגאליצאי‪ ,‬בהעלותם מספר תביעות לגבי עתיד‬
‫היהודים במציאות שנוצרה לאחר המלחמה‪ ,‬והן‪ :‬הכרה בשאיפות העם היהודי‬
‫להקים בית לאומי בארץ־ישראל; הבטחת אוטונומיה לאומית ליהודים במזרח־‬
‫אירופה; הבטחת שוויון זכויות ליהודים בכל ארץ וארץ‪ .‬כדי לדחוק את רגלי‬
‫המתבוללים מעמדותיהם הציבוריות‪ ,‬ובמיוחד בקהילות‪ ,‬החלו הציונים בארגון‬
‫מזורז של המועצות הלאומיות היהודיות וכן הוחלט על נייטרליות בסכסוך‬
‫הפולני־האוקריאני ועל הקמת ארגת הגנה־עצמית יהתית‪ ,‬למקרה שיפרצו קרמת‬
‫בין שני חלקי אוכלוסיה אלה‪ .‬התביעה להכרה בנייטרליות היהודית נתקבלה‬
‫על־תי ציוני‪.‬גאליציה המזרחית‪ ,‬בניגת לדעת עמיתיהם בגאליציה המערבית‬
‫שגרסו‪ ,‬כי יש להשלים עם אוריינטציה פרו־פולנית‪ ,‬בהתחשב באינטרסים של‬
‫היהודים החיים בשטחים עליהם עמדו הפולנים להשתלט‪ .‬אולם מול אורייגטציה‬
‫פת־פולנית זאת התייצבה האוריינטציה הפרו־אוקראינית‪ ,‬שדוברה הנלהב היה‬
‫ד״ר ישראל ולדמן מטארנופול — דמות ידועה בתנועה הציונית בגאליציה‪.‬‬
‫אישלבוב אחר‪ ,‬דוד הורוביץ — שהפך כעבור שנים לאחת הדמותת הבולטות‬
‫במדינת ישראל ובאותה עת היה מראשי ״השומר הצעיר״ בגאליציה — מעת‪,‬‬
‫כי ״אהדתנו היתד‪ .‬נתונה לאוקראינים‪) ...‬כאשר פרצו הקרבות בין הפולנים‬
‫והאוקראינים( ציתו הללו את הנוער היהודי באתורם בנשק ואישרו הקמת‬
‫מיליציה יהתית בפיקוד יהודי־ציוני"‪ .‬לדבריו‪ ,‬״היו בחוגים ציוניים ובמיליציה‬
‫היהתית נטיות פרו־אוקראיניות חזקות ואהדה האוכלוסיה היהודית היתה נתונה‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪Polen. — Zeitschrift. — Nr. 39 — 245.1919‬‬
‫‪Sweddentsche Monatsheffe. — Februar 1916‬‬
‫‪ .6‬דוד הורוביץ‪ :‬האתמול שלי‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫להם כמעט ללא סייגי‪ .‬אבל המתבוללים היהודים עמדו על דעתם ותמכו בפולנים‪.‬‬
‫גם ד״ד יוסף טננבאום — מהפעילים המרכזיים של התנועה הציתית‬
‫בגאליציה — מספר‪ ,‬כי עם היותם אלמנט עירוגי קשורים היהודים יותר‪ ,‬ובאופן‬
‫טבעי‪ ,‬בתרבות הפולנית‪ ,‬שעלתה בערכיה ובעושרה על התרבות האוקראינית‪.‬‬
‫ואף־על־פי־כן נטתה האינטליגנציה היהודית‪ ,‬מבחינה מדינית‪ ,‬לשאיפות הלאומיות‬
‫האוקראיניות‪ ,‬שגראו ליהודים רבים מוצדקות תתר‪ .‬גורם נוסף שקירב יהודים‬
‫רבים של המחנה האוקראתי היה הלחץ הגס שהפעילו הפולנים על ההמונים‬
‫היהודים להתייצב לימינם‪ ,‬בעת האוקראינים לא גילו מעולם ענין בהתבוללות‬
‫יהודים ולא הפעילו אעמים כדי לרכוש את תמיכתם‪ .‬האוקראינים גילו סיפוק‬
‫מעצם העובדת שיהודים מוכנים להכריז על עצמם כיהודים ולא להיחשב לפולנים ‪.‬‬
‫אי לזאת‪ ,‬האמינו יהודים רבים כי במסגרת מדינה זאת תובטח ללאום היהודי‬
‫אוטונומיה לאומית־ תרבותית‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫תפקידה של המיליציה היהודית היה להגן על היהודים בשעת הקרבות‬
‫ב ץ הפולנים והאוקראינים‪ .‬כיוון ששני הצדדים היו מעונינים להשתחרר מהדאגה‬
‫לאוכלוסיד‪ ,‬האזרחית ולהפנות את עיקר כוחותיהם ללוחמת בלטה בקרב הפולנים‬
‫והאוקראינים כאחד‪ ,‬הנכונות למסור את ענייגי ההגנה על היהודים‪ ,‬לתי היהודים‬
‫עצמם‪ .‬לכאורה הבינו מנהיגי' שני הצדדים‪ ,‬כי רעיון הנייטרליות היהודית נובע‬
‫מן ההכרה‪ ,‬שאסור ליהודים לתמוך בסיפוח גאליציה המזרחית — בעלת רוב‬
‫אוקראיני — לפולין‪ ,‬וכן אסור להם להתייצב לצדו של אחד העמים הלוחמים‪.‬‬
‫אבל המנהיגים היהודים טעו בחשבם‪ ,‬שהפולנים מאמינים ברעיון הנייטרליות‬
‫של היהודים‪ .‬המיליציה היהתית התארגנה^ מת אחרי שהאוקראינים השתלטו‬
‫על משרדי הממשלה ועל קסרקטיני הצבא האוסטרי בלבוב‪ .‬הצתנים‪ ,‬המתבוללים‪,‬‬
‫פעילים יהודים במפלגה הפולנית הסוציאליסטית )פ‪.‬פ‪.‬ס‪ ,(.‬ה״בונד״ והעסקנים‬
‫הבלתי־מפלגתיים הסכימו‪ ,‬כי אסור ליהודים להתערב בקרבות וכי יש להקים‬
‫ועד־בטחון יהודי‪ ,‬לפנות לאוכלוסיה היהודית• בכרוזים בדבר השמירה על‬
‫הנייטרליות ולגייס למיליציה חיילים יהודים מן הצבא האוסטרי שנמצאו בעיר‪.‬‬
‫בהישמע •היריות הראשונות התאספו ברחבה שלפני בית־הכנסת ״די פאר־‬
‫שטעטישע שולי־ כחמש מאות קצינים‪ ,‬חיילים ובני־נוער יהודים‪ ,‬כדי להתגייס‬
‫לשורותיה של המיללציה‪ .‬שלוש מאות גוייסו מת‪ .‬אבל רק חלק קטן מבין‬
‫החיילים האוסטרים‪ .‬לשעבר הביא עמו נשק ותחמושת‪ .‬מפקדי המיליציה ד״ר‬
‫ישראל ולדמן‪ ,‬יוליוש איחלר‪ ,‬המהנדס אנשל רייס וד״ר א‪ .‬אלכסנרדוביץ‪/‬‬
‫ראו את העיקר בהשגת נשק‪ .‬בראש מפקדת המיליציה הועמד אוברלויטנאנס‬
‫)סגן( פוקס‪.‬‬
‫בעלי האוריינטציה הפרו־אוקראינית ד״ד ולדמן ואייזלר‪ ,‬גרסו‪ ,‬כי יש‬
‫לבקש נשק מהאוקראינים תמורת הכרה בשלטון האוקראיני בעיר; הם טענו‪,‬‬
‫כי לפולנים אין נשק‪ ,‬היות והאוקראינים הצליחו להשתלט על מחסני הצבא‬
‫האוסטרי‪ .‬אבל‪.,‬את ההצעה הזאת שלל המהנדס מיס מכל וכל‪ ,‬בנימוק שהיא‬
‫עומדת בסתתה לרעיון הנייטרליות של המיליציה‪ .‬הפשרה שהושגה בין שתי‬
‫הדעות היתה‪ ,‬שאין להכריז על הכרה בשלטון האוקראיני• בלבוב אלא להתיע‬
‫לאוקראינים‪ ,‬כי‪.‬במקביל• לנייטרליות מבקשת המיליציה כמות נשק להבטחת‬
‫‪ .7‬דייר יוסף סננבאום‪ :‬יהודי מזרח־אירופה בועידת השלום לאחר מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫הגנה יעילה על האוכלוסין־‪ ,‬היהודית‪ ,‬מבלי להתערב לטובת אחד הצדדים הלוח­‬
‫מים‪ .‬המיפקדה האוקראינית נענתה אמנם בחיוב לבקשה י זו והרשתה למיליציה‬
‫ליטול מאחד המחסנים את הנשק הדתש לה‪ .‬המילוציאנטים עבת אימונים‪,‬‬
‫מתהם היו מ ת הצבא האוסטת והם ענדו ע ל ה ז ת ע ועל הכובע ׳סרט ל ב ן ;‬
‫בנקודות שונות בעיר‪.‬נקבעו תחנות תצפית ושמירה ודרכי הקשר ביניהן‪ .‬בינתיים‬
‫כבשו האוקראינים כמעט את כל גאליציה המזרחית‪ ,‬הכית במועצה הלאומית‪:‬‬
‫היהודית שבסטאניסלבוב כנציגות יהודית מרכזית ברפובליקה העממית המערב־‬
‫אוקראינית והבטיחו להגשים את רעיון האוטונומיה היהודית הלאומית‪ ,‬לאחר‬
‫שהמועצה בסטאניסלבוב הכריזה על תמיכתה בשלטון האוקראיני‪ .‬המיליציה‬
‫בלבוב ארגגה גם אספקת לחם לפי תלושים‪ ,‬הגנה על התושבים מפני סורקי‬
‫עול‪ ,‬שמירה על תקינות מערכת הגאז והמים והקימה תחנות עזרה ראשונה‪.‬‬
‫בעוד המתבוללים מנסים לסייע איכשהו לצד הפולני ניסו בעלי האוריינטציה;‬
‫הפרו־ אוקראינית לקדם את נצחון האוקראינים‪ ,‬כפי שמסופר על־ידי ד‪ .‬הותביץ‪.:‬‬
‫״מסרנו לאוקראינים אינפורמציה על מנהרה הנחפרת על־ידי הפולנים מתחת‬
‫הקסרקטין שבו התבצרו האוקראינים מאחות קו החזית שבאיזור הפולני‪ .‬הפולניע‬
‫תכננו לשים מוקש מתחת הבנין ולפוצצו‪ .‬קצין־מודיעין אוקראיני רשם אוד‬
‫הידיעות והודות לעזרתו הגענו בליווי שוטר אוקראיני למטה המיליציה היהו־‬
‫תת‪...‬״ ‪ .‬האוקראינים התיחסו בכבוד למיליציה ולמשימותיה עז־ תום הקרבות‪.,‬‬
‫היינו‪ :‬עד לכיבוש לבוב על־ידי הצבא הפולני; ואילו הפולנים הפת הבטחתם‪.‬‬
‫להכיר בנייטרליות היהודית והתנכלו למיליציה‪ ,‬עצת את הסתרים שלה‪ ,‬פירקו‬
‫מיליציאנטים מנשקם ואיימו לירות בהם‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ככל שנמשכו הקרבות — גברה תם של הפולנים‪ .‬בטאונם ״פובודקד‪,‬׳׳•‬
‫)״התתעה״( הסית גגד יהודים ואיים בהפעלת נשק נגדם; על בית־החולימ‬
‫היהודי נות אפילו יריות מן הצד הפולני השנאה הפולנית ליהודים היתד‪ ,‬גלוית‬
‫ואכזרית‪ .‬בפגישה עם ראשי המיליציה‪ ,‬חזרו אמנם הפולנים על כך שהם מכירים‬
‫בחיוגיותה בתור כוח המגן על האוכלוסיה היהודית והכחישו את הדעה כאילר‬
‫מתנכל הצבא הפולני ליהודים‪ ,‬אך עם זאת לא נמנעו מלרמוז כי יהודים מעליליע‬
‫עלילות וכי יהודים ירו על חיילים פולנים‪ .‬מפקד הכוחות הפולניים בלברב״‬
‫הבריגדיר צ׳סלאב מונצ׳ינסקי‪ ,‬טען‪ ,‬כי בין הגפגעים הפולגים היו גם חיילימ‬
‫ש״נאלצו להפעיל נשקם אחרי שהותקפו על־ידי יהודים״ ‪ .‬על אף ההסבמ‬
‫שהושג עם הפולנים )הכרה במיליציה ככוח נייטרלי‪ ,‬הרשאי לפעול למען הבטחת‬
‫שלומה של האוכלוסיה היהותת‪_,‬מסירת רשימת תחגות־המיליציה(‪ ,‬יצאו ראשי‬
‫המיליציה ממונצ׳ינסקי כשלבם כבד'עליהם; הם חשו שההבטחות אינן אלא;‬
‫תבות־סרק‪ .‬ואמנם ההתנכלויות נמשכו‪ ,‬יהודים גפגעו‪ ,‬הפולנים השתוללו ושחרר‬
‫כל אימת שנכנסו לשכונה היהתית‪ .‬הפקודה המקורית שניתנה למיליציה‪ ,‬ל *‬
‫להיכנס בשום פנים ואופן בקרב עם אחד הצתים הלוחמים‪ ,‬בוטלה בלחייך‬
‫הנסיבות והותר לה להשתמש בנשק נגד חיילים פולנים — למען הגנה על חיי‬
‫יהודים; ואמנם אירעה התנגשות בין יחידה חמושה בת שלושים אנשי מיליצית‬
‫לבין חיילים פולנים‪ :‬בקרב שנמשך מספר‪ .‬שעות נפלו שני מיליציאנטים‪ ,‬היר‬
‫מספר פצועים וגם לפולנים נגרמו אביתת ‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫כאשר גתדים םדיתם של הצבא הפולני נכגסו ללבוב והאוקראיגים נטשר‬
‫‪ я.‬אנשל רייס‪ :‬יהודי לבוב בימי המלחמה הפולנית־אוקראינית‪ — .‬פרקי נאליציה‪— .‬‬
‫־ ־""־"ספר ״זכרון לדיר אברהם זילברשטיין‪.‬‬
‫‪78-‬‬
‫את העיר‪ ,‬הוקפה מ ת השכונה היהודית‪ ,‬נחסמו המבואות אליה והיא נותקה‬
‫מכל קשר עם העולם החיצון‪ .‬אל קסרקין המיליציה הגיעה י ח ת ה גדולה של‬
‫המשטרה הצבאית הפולנית‪ ,‬שתבעה להסגיר ל ת י ה את כל ועשק — ולאחר‬
‫שהנשק נמסר‪ ,‬נעצרו כמעט כל אנשי המיליציה על קציניהם‪ .‬אז פתח הצבא‬
‫הפולני בפעולות־נקם מ ח ר ת ו ת בשכונה היהודית‪ .‬נראה‪ ,‬שלפי הוראה מגבוה‪,‬‬
‫שהיתר‪ .‬מוכנה מראש‪ ,‬הוחלט ״ללמד א ת היהודים לקח״ על שסירבו להתייצב‬
‫לצד הפולנים ובמקום זד‪ .‬העדיפו את הנייטרליות שסייעה לאוקראינים‪ .‬החיילים‬
‫הפולנים הציתו בתי י ח ת י ם על היושבים בהם; יהודים שניסו להימלט‪ ,‬נ ו ת‬
‫למוות; רכוש יהודי נשדד ולמקום חשו ע ש ת ת משאתת של פורעים שחזרו‬
‫עמוסות רהיטים‪ ,‬סחורות וכלים שגזלו מבתים‪ ,‬מחנויות וממחסנים שנפרצו‪.‬‬
‫החיילים הפולנים חיפשו במיוחד תכשיטים וכסף‪ .‬מזומן‪ .‬הסברם של הפולנים‬
‫למאורעות אלה בשכונה ה י ה ת י ת בלבוב היה‪ ,‬כי היהודים ק ת מ ו את פני החיילים‬
‫הפולנים ביריות ושפכו עליהם מים רותחים מן הבתים — ולכן היה הצבא חייב‬
‫להגיב במסע־עונשק מהיר ונמרץ‪ ,‬על־מנת להבטיח את בטחון יחתותת‪.‬‬
‫שבעים ושניים יהודים גרצחו באותו יום בלבוב; מאות גפצעו ורבים מהם‬
‫נשארו נכים לכל ימי חייהם‪ :‬הנזקים לרכוש היהודי הסתכמו במילתני כתרים‬
‫אוסטריים‪ .‬בשוך הפוגרום פרסמה מפקדת הצבא הפולני כרוז לאוכלוסיה היהודית‪,‬‬
‫בו גאמר‪ :‬״במשך שלושה שבועות של הקרב על לבוב‪ ,‬לא זו בלבד שחלק‬
‫גדול של האוכלוסיה היהודית לא שמר על הנייטראליות ביחס לצבא הפולגי‪,‬‬
‫אלא אף התנגד לו לא פעם בגשק ב ת ‪ ,‬וגם ע ל ־ ת י מעשי־בגתה‪ ,‬והשתדל‬
‫לבלוב את התקדמותו‪ .‬אושר‪ ,‬כי אירעו מקרים של יריות מן המארב על חיילים‬
‫שלנו‪ ,‬הושלכו גרזנים על סיורים שלנו‪ ,‬וכדומה‪ .‬מפקדת הצבא הפולני מרסנת‬
‫תגובות טבעיות של האוכלוסיה והצבא הפולני‪ .‬כל האזרחים‪ ,‬בלי הבדל דת‪,‬‬
‫נהנים מהגנת החוק‪ .‬ל מ ת ת זאת מוטלת על האוכלוסיה היהודית החובה לרסן‬
‫את אותו חלק מבני דתה שלא חדל ללכת בדרכים העשויות להמיט אסון ע ל‬
‫כלל האוכלוסיה היהודית‪ .‬מ פ ק ד ת הצבאות הפולניים בטוחה שהאוכלוסיה היהודית‬
‫של לבוב תימנע מגילוי תופעות שנאה לשלטון הפולני‪ ,‬בעיקר למען האינטרסים‬
‫שלה ע צ מ ת ותאפשר לשלטון הפולני‪ ,‬ע ל ־ ת י התנהגות ללא פגם‪ ,‬להשליט‬
‫ולבסס חוק וסדר״•‬
‫נוכח התרחשויות אלה ניתן לומר‪ ,‬כי באותם השבועות הקשים עמדו‬
‫האוקראינים בהבטחתם תוך כנות וכיבדו א ת הנייסראליות היהודית‪ .‬אמנם לאחד‬
‫שחלפה פחות מ ש נ ת רמסה גם ממשלת הרפובליקה העממית המערב־אוקראתית‪,‬‬
‫שהבטיחה רבות לאזרחיה היהודים‪ ,‬א ת הבטחותיה‪ ,‬אולם בימיה הראשונים של‬
‫הרפובליקה הזאת נהנו היהודים מיתרונות שהעלו בעמיהם את קרן האוקראינים‪.‬‬
‫במקומות אחדים‪ ,‬כמו בקולומייה‪ ,‬הורכבו י ח י ת ת צבאתת יהודיות מחיילים‬
‫ששירתו בצבא ה א ו ס ט ת ועליהן הופקדו קצינים י ה ו ת ם ; האוקראינים הותיח־‬
‫את הנשק ב ת י חיילים יהודים א ל ת ש ס ת ל מ ת ת המועצה הלאומית היהודית‪.‬‬
‫במתחד הצמיתה המיליציה היהודית בסרנופול‪ ,‬שמנתה מאה ועשרים איש‪.‬‬
‫במשך זמן־מה היוותה מיליציה זאת א ת כוח הבטחת החמוש היחיד בעיר‬
‫והממשל העירוני העניק לה אפילו סמכות לעצור לחמישה ימים כל חייל או‬
‫אזרח שיגלה ה ת נ ג ת ת כלפיה‪ .‬המיליציה גם ערכה גיוס של כל היהודים בני‬
‫השגתתים ‪ 1900—1892‬ופקדה על המגויסים להתיצב תוך שלושה ימים‪ .‬בצו־‬
‫זעמם נאמר‪ ,‬כי ״ א ח ת שלושה ימים נבדוק מי לא נענה ל פ ק ת ה זו״‪ .‬הצו‪,‬‬
‫שפורסם באתיש‪ ,‬הודבק על קירות הבתים בטרנופול ב־‪ 18‬בדצמבר ‪918‬ו‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫•׳ההיענות לגיוס היתה מרשימה‪ :‬תוך שלושה ימים התיצבו שמונה• מאות• צעירים‬
‫׳‪.‬יהודים לשירות במיליציה‪ ,‬אשר שאפה להגיע לכוח של אלף וארבע־מאות איש‪.‬‬
‫•בניגוד ‪ .‬לפולנים‪ ,‬ראו האוקראינים במיליציה היהודית בערי גאללציה לא ‪.‬רק‬
‫‪.‬כוח שנועד להגן על האוכלוסיה היהודית‪ ,‬אלא גם כוח־מסייע לצבא האוקראיני‬
‫בשמירת הסדר בעורף‪ .‬האוקראיגים גם הסכימו להצעת היהודים• לשגר משלחת‬
‫אל גציגי מדינות־ההסכמה‪ ,‬שישבו אז בבודפטש‪ ,‬י ולבקש מהן לשלוח יחידות‬
‫מטעמן לגאליציה המזרחית‪ ,‬להגן על •יהודים מפני פוגרומים‪ .‬עוד משנות הילדות‬‫•נותר בזכרוני הד קלוש מן השמועות שנפוצו ברחוב היהודי בדבר העברת יחידות‬
‫•הלגיון היהודי‪ ,‬אותו ארגן זאב ז׳בוטינסקי והוא נמצא אז בארץ־ישראל‪ ,‬לאירופה‬
‫המזרחית‪ ,‬לשם מלחמה בפורעים אגטישמיים‪.‬‬
‫;‬
‫עלינו לזכור‪ ,‬כי גילתי ההבנה האלה מצד ממשלת הרפובליקה העממית‬
‫האוקראינית‪ ,‬נמוגו עם התבססות השלטון האוקראיני‪ ,‬שהעביר בירתו לסטאניס־‬
‫לבוב ומשם פיתח את כל כל שלוחות הממשל הסדיר ברחבי גאליציה המזרחית‬
‫שהיו בתחום הרפובליקה‪ .‬מת הורגש שינוי היחס למיליציה היהודית והוחל‬
‫‪.‬בפירוק יחידותיה‪ ,‬למרות שביטולן איפשר התנפלויות על יהודים ובתת‪.‬רכושם‪.‬‬
‫;‬
‫היהודים תחת שלטונה קצר־הימים של הרפובליקה העממית המערב־ אוקראינית‬
‫הממשלה האוקראינית ניסתה לבסס את שלטונה‪ ,‬לקבוע דפוסי־מינהל‬
‫‪.‬ולהקנות למדינה הצעירה תדמית מתקדמת‪ .‬כל זה נעשה תוך כדי קרבות‬
‫בפולנים‪ ,‬שביתות נשק שלא נשמרו ונסיונות תיווך מצד מדינות־ההסכמה‪ .‬מת‬
‫‪.‬עם כינונה‪ ,‬פירסמה הממשלה האוקראינית גילוי־דעת — באוקראינית‪ ,‬פולנית‬
‫•ואתיש — בו הובעה‪ ,‬בן השאר‪ ,‬הכרה ביהתים כאומה שוות־זכויות במסגרת‬
‫הרפובליקה; האוכלוסיה היהודית נתבקשה להטות שכם בבנין העצמאות האוק­‬
‫ראינית; הממשלה הכירה במועצות הלאומיות היהודיות‪ ,‬כנציגות היחתה של‬
‫‪.‬האוכלוםיה היהודית‪ .‬פעלה כאן‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬הדוגמה של האוטונומיה הלאומית‬
‫שהוענקה ליהתים באוקראיגה הרוסית שקמה עם התמוטטות הצאריזם‪ .‬האהדה‬
‫שגילו האוקראינים לשאיפות היהודיות הלאומתת באותה עת‪ ,‬נבעה‪ ,‬לא ספק‪,‬‬
‫‪.‬גם מן העובדה שיחתים היוו ת ב בקרב האוכלוסת‪ ,‬בערים רבות‪, ,‬הם לא הציגו‬
‫תביעות טריטוריאליות משלהם והתברכו בשכבה גדולה של אינטליגנציה‪,‬‬
‫;שנראתה לאוקראינים כחיונית לפיתוח מדינתם‪ .‬היהודים היו גורם כלכלי ראשון‬
‫במעלה‪ ,‬שמסוגל היה לתרום תרומה חשובה בתתר לביסוס חייה הכלכליים של‬
‫המדינה החדשה‪ ,‬וכבעלי קשרים עם קיבוצים חשובים של בני עמם בארצות‬
‫המערב‪ ,‬היה בכוחם לקדם שם את האינטרסים של המדינה האוקראינית‬
‫עם‪ .‬התמקמותה של הממשלה האוקראינית בםטאניסלבוב‪ ,‬לאחר שעברה‬
‫לשם מטרנפול‪ ,‬נשאת בצד הפולגי של גאליציה המזרחית ‪ 172‬אלף יהודים‬
‫ואילו בתחום השלטון האוקראיני היו‪ 440 .‬אלף‪ .‬בועתת המועצות ‪.‬היהודיות‬
‫‪.‬הלאומיות בתחום המדינה האוקראינית‪ ,‬שנערכה בסטאניסלבוב בין ה־‪ 18‬ל־‪20‬‬
‫‪.‬בדצמבר ‪ ,1918‬נתנה השאלה היסודית‪ ,‬האם להמשיך‪ .‬בנייטראליות בין הפולנים‬
‫והאוקראינים‪ .‬או להכרת על ‪.‬התיצבות חד־משמעית‪ • .‬לצדם של • האוקראינים‪.‬‬
‫האלמנטים‪ .‬האזרחיים ונציגי המעמד‪ .‬הבינוני דגלו בהמשכת הנייטראליות בעת‬
‫'שמפלגות הפועלים‪ ,‬כ״פועלי־ציון״‪ ,‬היו‪ .‬בעד הכרה במדינה האוקראינית והשי‬
‫‪80‬‬
‫ב ה ; ה א ח ר ו נ י ם חששו‪ ,.‬כי ב ג ל ל היסוסיהם עשויים היהודים ל ה ח מ י ץ א ת‬
‫תלבות‬
‫ההזדמנות‬
‫כפשרה‪,‬‬
‫להשתתף‬
‫הוחלט‬
‫אוטונומיה‬
‫בעיצוב‬
‫בפועל‬
‫של‬
‫חוקיה ו נ ו ה ל י ה‬
‫האוקראינית;‬
‫המדינה‬
‫ל ה י מ נ ע מ ל ה ת ע ר ב ב מ ח ל ו ק ת בין ה פ ו ל נ י ם ו ה א ו ק ר א י נ י ם ו ל ת ב ו ע‬
‫לאומית־ תרבותית‬
‫הבעת‬
‫חכות‬
‫על‬
‫דעה‬
‫עניני‬
‫ניהול‬
‫הרפובליקה‪.‬‬
‫כן ה ו ח ל ט ל ש ג ר מ ש ל ח ת ל ו ע י ד ת ־ ה ש ל ו ם בפאריס‪ ,‬ב מ ט ר ה ל ה ש ת ל ב ב ו ע ד ה מ ש ל ­‬
‫היהודיות‪,‬‬
‫חות‬
‫היה‬
‫שאמור‬
‫א ת אחדות‬
‫לבטא‬
‫היהודי‪.‬‬
‫העם‬
‫הועידה‬
‫החלטות‬
‫ה ו ע ב ר ו ‪ .‬ל מ מ ש ל ה כ ש ה ן כ ת ו ב ו ת באידיש‪ ,‬בצירוף ת ר ג ו ם ל ג ר מ נ י ת ו ל א ו ק ר א י נ י ת ‪.‬‬
‫בפיסקת‬
‫מזרח‬
‫של‬
‫הפתיחה‪,‬‬
‫גאליציה‪,‬‬
‫שנכתבה‬
‫שמושבה‬
‫רפובליקת־העם‬
‫בינואר‬
‫ב־‪6‬‬
‫ד״ד‬
‫ה״ראדה״‪,‬‬
‫בעברית‪,‬‬
‫לפי‬
‫נאמר‪:‬‬
‫שעה‬
‫״המועצה‬
‫בסטאניסלבוב‬
‫הלאומית‬
‫אל‬
‫—‬
‫היהודית‬
‫מזכירות‬
‫של‬
‫הממלכה‬
‫האוקראינית־מערבית״‪.‬‬
‫‪ 1919‬נ פ ג ש ה מ ש ל ח ת המועצה ה ל א ו מ י ת ה י ה ו ד י ת ע ם ס ג ן נ ש י א‬
‫באצ׳ינםקי‪.‬‬
‫לב‬
‫זאת‬
‫בפגישה‬
‫ליהודים‪,‬‬
‫נתברר‬
‫המנהיגים‬
‫כי‬
‫האוקראינים‬
‫א י נ ם ר ו א י ם א ת ה א י ח ו ד בין א ו ק ר א י נ ה ה מ ז ר ח י ת ו ה מ ע ר ב י ת כ ד ב ר‬
‫וכי‬
‫המערב־‬
‫מוגמר‬
‫עיניהם‬
‫אוקראינית‬
‫נשואות‬
‫זכויות‬
‫להבטחת‬
‫לרפובליקה‬
‫מיוחדות‬
‫ב מ ס ג ר ת פ ד ר צ י ה ש ל א ו ק ר א י נ ה הגדולה‪ .‬מ א ח ו ר י ת ב י ע ה ז א ת ע מ ד ה‬
‫האוקראינית‬
‫האינטליגנציה‬
‫שהיתה‬
‫בגאליציה‪,‬‬
‫לפער‬
‫מודעת‬
‫ברמה‬
‫העצום‬
‫ה ת ר ב ו ת י ת בין ה א ו כ ל ו ס י ה א ש ר היתד‪ .‬מ א ה וחמישים׳ ש נ ה ת ח ת ה ש ל ט ו ן ׳ ה א ו ס ט ר י‬
‫הנאור‬
‫זו‬
‫לבין‬
‫שנמצאה‬
‫ה מ ש ט ר הנוגש‬
‫תחת‬
‫הצאר‪.‬‬
‫של‬
‫היהודית‬
‫המשלחת‬
‫ק י ב ל ה ב ק ו ר ת ־ ר ו ח ע מ ד ה ז א ת של האוקראינים‪ ,‬כיוון ש ה י ה ו ד י ם ל א צ י פ ו ל ג ד ו ל ו ת‬
‫האיחוד‪,‬‬
‫מן‬
‫בתביעות‬
‫לאור‬
‫בייחוד‬
‫ידיעות‬
‫על‬
‫ביהודי‬
‫פוגתמים‬
‫הרוסית‪.‬‬
‫אוקראינה‬
‫ש ה ו ג ש ו ל מ מ ש ל ה ה ת י ה ס ו היהודים ל ז כ ו ת ם ל ה ג ד ר ה ע צ מ י ת ‪ ,‬ל ה ש ת ת ­‬
‫פ ו ת ם ב ג י ה ו ל ע נ י י ג י הארץ‪ ,‬ל ב י ט ו ל ה ה ג ב ל ו ת ע ל ה ש פ ה ה ע ב ר י ת ו ה א ת י ת ) ב ה ק ש ר‬
‫דרשו‪,‬‬
‫זה‬
‫למת;‬
‫שפנייה‬
‫לממשלה‬
‫באידיש‪,‬‬
‫המופנית‬
‫תזכה‬
‫לתשובה‬
‫שפה(‪,‬‬
‫באותה‬
‫א פ ש ר ו ת ל י ה ו ד י ם ל ה ת ק ב ל ל כ ל מ ש ר ה ציבורית‪ ,‬לייצוג פ ר ו פ ו ר צ י ו נ ל י ש ל‬
‫יהודים‬
‫עקב‬
‫בכל‬
‫תנאי‬
‫שלוחות‬
‫המלחמה‪,‬‬
‫הציבורי‪,‬‬
‫המנגנון‬
‫למערכה נגד‬
‫הגבלות‬
‫לביטול‬
‫הפקעת־שערים‬
‫שהוטלו‬
‫על‬
‫והבטחת מחירים‬
‫המסחר‬
‫מאוזנים;‬
‫כמו־כן עמדו ע ל ‪ :‬ה ש ג ת הסכמים עם הארצות השכנות לחילופי ת ו צ ר ת וסחורות‪,‬‬
‫הקמת‬
‫מוסד‬
‫פרנסה‬
‫יהודיים ש נ ה ר ס ו ב מ ל ח מ ה ‪ ,‬ה מ ר ת ש י ט ת ה מ י ס ו י ש ל ימי ה מ ל ח מ ה ב ש י ט ה‬
‫ממשלתי‬
‫לאשראי‬
‫גם‬
‫ש ב ה נ ה ג ת ו ישבו‬
‫יהודים‪,‬‬
‫שיקום‬
‫מקורות־‬
‫ה ת ו א מ ת א ת ת ק ו פ ת ה ש ל ו ם ‪ ,‬ה פ ר ד ה בין ס מ כ ו י ו ת ה ש ל ט ו נ ו ת ה צ ב א י י ם והאזרחיים‪,‬‬
‫עיגון כ ל ע נ י ש ה ב ח ו ק ‪ ,‬ב י ט ו ל ה ח ו ב ה ל ה ח ז י ר מ ד י ־ צ ב א א ו ס ט ר י י ם ע ל ־ י ד י חיילים‬
‫עניים‬
‫מן‬
‫ה ח ו ז ר י ם ל ח י י ם אזרחיים‪ .‬ב י ט ו ל עונש ה מ ל ק ו ת ו ש ח ת ר יהודים ש ו מ ר י ־ ד ת‬
‫החובה לעבוד בשבתות‪.‬‬
‫ד״ד‬
‫אולם‬
‫בפועל‬
‫החיוכים‬
‫כעבור‬
‫לא‬
‫ב א צ ׳ י נ ם ק י ואישים‬
‫הפכו‬
‫נגוזו‪.‬‬
‫המגעים‬
‫בציבור‬
‫א ו ק ר א י נ י ם אחרים רמזו‪ ,‬כ י ת ב י ע ו ת‬
‫להבהרת‬
‫האוקראיני‬
‫התביעות‬
‫החלו‬
‫היהודיות‪,‬‬
‫צפים‬
‫אלה ייענו;‬
‫לממושכים‬
‫האינסטינקטים‪,‬‬
‫ויגעים‪.‬‬
‫הגדיר‬
‫אותם‬
‫ח מ ש ־ ע ש ר ה ש נ ה ‪ ,‬מ נ ה י ג אונד״ו‪ ,‬ו ל א ד י מ י ר צלביץ׳‪ ,‬כ ״ א נ ט י ־ י ה ו ד י י ם א ך‬
‫אנטי־שמיים״‪ .‬באווירה של חרדה לקראת ה ה ת פ ת ח ו י ו ת הצבאיות והמדיניות‪,‬‬
‫התכנסה‬
‫ב ס ט א נ י ס ל ב ו ב ‪ ,‬בין ה ־ ‪ 6‬ל־‪14‬‬
‫שדיוניה‬
‫ה נ ח י ל ו ל י ה ו ד י ם א כ ז ב ה ‪ ,‬ב א ש ר הורגשו ב ה ם ה ל כ י ־ ר ו ח א נ ט י ־ י ה ו ד י י ם ‪:‬‬
‫ד״ר‬
‫בפבתאר‬
‫בותצ׳ינסקי‪ ,‬שהרצה על מ ע ר כ ת המשפט ב ר פ ו ב ל י ק ת ה כ ר ת ‪ ,‬כי בצד השפה‬
‫האוקראינית‬
‫לא‬
‫‪ ,1919‬ה ״ ר א ד ה ״ ה א ו ק ר א י נ י ת ‪,‬‬
‫יותר‬
‫להשתמש‬
‫בבתי־המשפס‬
‫גם‬
‫בפולנית‬
‫ובגרמנית‪.‬‬
‫ליהודים‬
‫הוענקה הזכות להשתמש בשפתם‪ ,‬ל מ ת ת ההכרה הפאטטית בזכותם לאוטו­‬
‫נומיה‬
‫לאומית־ תרבותית‬
‫ובניגוד‬
‫לעובדה‬
‫שמספר‬
‫היהודים‬
‫הגיע ־ לכדי‬
‫שני‬
‫‪81‬‬
‫ממספר‬
‫שליש‬
‫בתחום‬
‫הפולנים‬
‫הרפובליקה‬
‫האוקראינית‬
‫ע ל ה פי• ע ש ר ה‬
‫והוא‬
‫ע ל מ ס פ ר ה ג ר מ נ י ם בה‪ .‬ה מ ר צ ה ה ס ב י ר ‪ ,‬כ י מ נ י ע ת ה ש י מ ו ש ב א י ד י ש ב ב ת י ־ ה מ ש פ ט‬
‫מ ח ו ס ר ב ק י א ו ת ם ש ל הפקידים ב ש פ ה יו‪.‬‬
‫נובעת‬
‫ת ו ך כ ד י הדיון ע ל א י כ ר י ם ח ס ר י קרקע‪ ,‬הועלו ה צ ע ו ת ל ח ל ק א ח ו ז ו ת ג ד ו ל ו ת‬
‫האיכרים‬
‫בין‬
‫בעליהן‪,‬‬
‫ולהפקיע‬
‫ע ל ־ מ נ ת ל ח ל ק ן בין הרועים האוקראינים‪ .‬א ת ה י ה ו ד י ם‬
‫להפקיע‬
‫קבע‬
‫האוקראינים‬
‫״פולונינות״‬
‫) ש ט ח י מרעד‪.‬‬
‫מתיהם‪,‬‬
‫אמנם‪,‬‬
‫לקופת־המדינה‬
‫יהודים‬
‫ללא‬
‫כי‬
‫היוו‬
‫כ ל פיצוי״ א ת‬
‫לשלם‬
‫יש‬
‫השדות‬
‫אולם‬
‫פיצוי‪,‬‬
‫התמורה‬
‫להצעה זאת‬
‫מועברת‬
‫להיות‬
‫״כיוון שהיהודים ה ש ת ל ט ו ע ל ה א ד מ ה ב ד ר כ י מ י ר מ ה ו ס פ ס ר ו ת ״ ‪.‬‬
‫כ ־ ‪10%‬‬
‫בעלי‬
‫בקרב‬
‫אחוזות‬
‫היהודים ה ת פ ר נ ס ו ע ל עבודת־האדמה‪ ,‬מ ה ם‬
‫אנטישמית‬
‫שבבעלותם‪.‬‬
‫גדולים(‬
‫זעזעה התביעה‬
‫תיקון‬
‫חייבת‬
‫מידי‬
‫ביותר‬
‫חריפה‬
‫גדולות‬
‫ו א י ל ו ‪46.066‬‬
‫מקרב‬
‫נפש‬
‫‪ 1996‬ש ע י ב ד ו א ד מ ו ת ב ח כ י ר ה ‪ .‬נ י מ ה‬
‫ב ל ט ה ב ד ב ר י ו ש ל ציר ה ״ ר א ד ה ״‬
‫שתבע‬
‫שמלאנסקי‪,‬‬
‫ל ה ט י ל ע ל ה י ה ו ד י ם מ ס י ם כ ב ד י ם ״כיוון שהם נהנים מ ח י י ־ ש ל ו ו ה ב א ר ץ א ו ק ר א י ­‬
‫נית שבניה שופכים ד מ ם למען עצמאותה״‪.‬‬
‫ב־‪22‬‬
‫בפברואר‬
‫הלאומתת‬
‫הוכרה‬
‫כגציגויות בלעדיות ש ל האוכלוסיה היהודית ב כ ל ענייניה הלאומיים‪,‬‬
‫ז כ ו ת ן ל פ ע ו ל ב א ו פ ן אוטונומי ב ת ח ו ם הדת‪ ,‬ה ע ב ו ד ה ה ס ו צ י א ל י ת ו ה ח י נ ו ך‬
‫היהתי‪.‬‬
‫כך‪,‬‬
‫‪1919‬‬
‫העניקה הממשלה הכרה רשמית למועצות היהודיות‬
‫אולם‬
‫למשל‪,‬‬
‫הלאומיים‬
‫כ כ ל ש ח ל ף הזמן ה ת ב ר ר ליהודים‪ ,‬כי אין מ מ ש ג ם‬
‫לא‬
‫נכלל‬
‫לבתי־ספר‬
‫בחוק‬
‫בשפתם‬
‫ארגת‬
‫מערכת‬
‫האלומית‪,‬‬
‫וחינוך‪,‬‬
‫הזכות‬
‫שהכיר‬
‫ב ה כ ר ה זו‪.‬‬
‫המיעוטים‬
‫בזכות‬
‫ל ב ת י ־ ס פ ר ש א י ד י ש או‬
‫עברית‬
‫היא ש פ ת ־ ה ו ר א ת ם ‪ .‬ש ר ה ח י נ ו ך ‪ ,‬ד ״ ר ארטימוביץ‪ ,‬ה ס ב י ר ‪ ,‬כ י ה מ מ ש ל ה ו ה ״ ר א ד ה ״‬
‫אמנם‪.‬‬
‫החליטו‬
‫שב״ראדה״‬
‫•לא היה‬
‫להתחשב‬
‫של‬
‫באינטרסים‬
‫הלאומיים‪,‬‬
‫המיעוטים‬
‫מכיוון‬
‫אולם‬
‫ל א מ צ ו י י ם יהודים שיוכלו ל ה ס ב י ר א ת ת ב י ע ו ת ה צ י ב ו ר ה י ה ו ד י —‬
‫באפשרותם‬
‫היהודיים‪.‬‬
‫ל פ ת ו ר ב א ו פ ן סופי א ת ב ע י י ת ש פ ת ־ ה ה ו ר א ה‬
‫ה ו א ג ם ג י ל ה ‪ ,‬כ י חוגים מסויימים ה ת ג ג ד ו‬
‫בבתי־הספר‬
‫להגהגת השפה העברית;‬
‫אך ל מ ר ו ת ז א ת — ה ב ט י ח — יפורסמו ה ו ר א ו ת א ש ר י ק ב ע ו א ת ד ר כ י ה ל י מ ו ד ש ל‬
‫ישראל‪,‬‬
‫ילדי‬
‫התחשבות‬
‫תוך‬
‫בשפה‬
‫העברית ובצורך‬
‫להקנות‬
‫להם‬
‫א ת הידע‬
‫ב ת ו ל ד ו ת ה ע ם היהודי‪ .‬ה מ נ ה י ג י ם היהודים ה ת ר ש מ ו ‪ ,‬ש ב ה ז כ ר ת ה י ע ד ר ם ש ל יהודים‬
‫מן‬
‫ה ״ ר א ד ה ״ היד‪ .‬מ ש ו ם רמז לכך‪ ,‬ש ה ג ש מ ת ת ב י ע ו ת היהודים ת ל ו י ה ב נ כ ו נ ו ת ם‬
‫ע ל ה ג י י ט ר א ל י ו ת ב ס כ ס ו ך שבין ה א ו ק ר א ע י ם ל פ ו ל נ י ם ‪.‬‬
‫לוותר‬
‫שהחמיר‬
‫ככל‬
‫הפוטנציאל‬
‫להוציא‬
‫מ צ ב ו ש ל ה צ ב א האוקראיני‪ ,‬כן ה ש ת ד ל ה מ מ ש ל ל ג צ ל‬
‫הציבורי הטמון באוכלוסיה היהודית‪:‬‬
‫‪1919‬‬
‫באפריל‬
‫את‬
‫הועלתה הצעה‬
‫ל א ו ר ע ת ו ן יהודי יומי ב ש פ ה ה א ו ק ר א י נ י ת א ו ל ם ב ט ר ם ש ה ו ח ל ב מ ג ב י ת‬
‫הציבורית למימוש רעיון ז ת נפחה הרפובליקה האוקראינית א ת נ ש מ ת ה ; ב ע ק ב ו ת‬
‫ההכרה‬
‫במועצות‬
‫לאוכלוסיה‬
‫היה‬
‫הלאומתת‬
‫ג ם ‪ .‬באידיש‪.‬‬
‫להשיב‬
‫באידיש‬
‫היהודיות;‬
‫החלו‬
‫העיריות‬
‫ב ע י י ר ה דרוהוביץ׳ מ ו נ ה א פ י ל ו‬
‫לפרסם‬
‫את‬
‫פנתתיהן‬
‫פ ק ת מיוחד‪ ,‬שתפקידד‬
‫ע ל מ כ ת ב י ה ת ו ש ב י ם ש נ כ ת ב ו ב ש פ ה זו‪.‬‬
‫בממשלה ניכרו‬
‫ל ב ט י ם ב ש א ל ת י ח ס ם ל י ה ו ד י ם ‪ :‬היתד‪ .‬מ ו ד ע ו ת ל ח ש י ב ו ת ה פ ו ל י ט י ת ה נ ו ד ע ת ל י ח ס י ם‬
‫תקעים‬
‫בין ה מ מ ש ל ל מ י ע ו ט ל א ו מ י ג ד ו ל שהוא ב ע ל ה ש פ ע ה ב ע ו ל ם ‪ ,‬א ב ל ע ם‬
‫ז א ת ה י ה ק ש ה לה‪ ,‬ל מ מ ש ל ה ‪ ,‬ל ה ש ל י ם עם ה ע ו ב ד ה ש מ י ע ו ט ז ה ״ י ו ש ב ע ל הגדר״‪,‬‬
‫בהעדיפו‬
‫א ת ה נ י י ט ר ל י ו ת ב ש ע ה ש ה ע ם ה א ו ק ר א י נ י ע ו מ ד ב מ ל ח מ ה לקיומו‪ .‬מ כ א ן‬
‫התביעה‪,‬‬
‫ש ה פ כ ה ל ת ק י פ ה מ ת ר ויותר‪ ,‬שהיהודים י ס ת ל ק ו מ ה נ י י ט ר ל ת ת ו י ת י צ ב ו‬
‫•ללא‬
‫‪82‬‬
‫סייג‬
‫לימין‬
‫האוקראינים‪.‬‬
‫בחלל ריחפה‬
‫הסיסמה‪:‬‬
‫״מי‬
‫שאינו אתנו‪,‬‬
‫הוא‬
‫נגדנו״‪ .‬ה ל כ ו ו ר ב ו מ ק ר י ה ה ת ע ל ל ו ת ביהודים מ צ ד חיילים א ו ק ר א י נ י ם על חלונות‬
‫שהוגשו‬
‫ל מ ש ט ר ה או‬
‫התשובה‬
‫השיגרתית‪:‬‬
‫למשטרה־הצבאית האוקראינית ניתנה — ב ד י ד‬
‫שאין‬
‫״העובדה‬
‫בצבא‬
‫יהודים ‪ :‬מ ש ר ת י ם‬
‫צלל‬
‫ה א ו ק ר א י נ י ־»‪-‬‬
‫מ ע ו ר ר ת א ת ז ע ם ה ח י י ל י ם ‪ ,‬ו ב ש ל ה נ י י ט ר ל י ו ת — ק ש ה ל ה ע נ י ק ליהודים שוויין‬
‫מלא״‪.‬‬
‫חיי ה י ה ו ד י ם‬
‫שעליהם‬
‫הפכו‬
‫האמידים היו‬
‫לנתיב של סבל‪.‬‬
‫מכתבי־איום‪,‬‬
‫מקבלים‬
‫ל נ ט ו ש א ת ר כ ו ש ם ו ל ע ז ו ב א ת ה כ פ ר ; העניים הוכו ו נ ש ד ד ו ; ז ע י ר פ ה‬
‫זעיר ש ם ירו ב י ה ו ד י ; ה ל ך ו ר ב מ ס פ ר ה נ ר צ ח י ם ‪ .‬ה מ מ ש ל ה ס ת ת ר מ א ח ו ר י ה ט ע נ ה ‪,‬‬
‫להשתלט על‬
‫שקשה‬
‫הפגיעות‬
‫המלחמה;‬
‫התפרצויות םפוראדיות בתנאי‬
‫בוצעו‬
‫לדבריו‪,‬‬
‫ב י ה ו ד י ם ב ת י כ נ ו פ י ו ת עריקים שאין עליהן ש ל י ט ה ; ב ע י י ת ת ו ב כ פ ר י ם‬
‫ס ח ו ת ת ו ב ה מ ו ת ל ל א כ ל צו חוקי‪.‬‬
‫הופקעו א צ ל יהודים‬
‫האוקראינים‬
‫החיילים‬
‫ה ת פ ר ע ו ג ם ב ע ר י ם ג ד ו ל ו ת כ ם ר נ ו פ ו ל ‪ ,‬ק ו ל ו מ י י ה וסטרי‪ .‬ב ב ט א ו ן ה צ ב א ה א ו ק ר א י נ י‬
‫שהופיע‬
‫״סיצ׳ובי־הולוס״‪,‬‬
‫פורסמו‬
‫בקולומיית‬
‫עשרת‬
‫האוקראיני‬
‫הדיברות ש ל‬
‫‪.‬הלוחם‪ .‬ה ד י ב ר ה ה ש נ י ה ק ב ע ה ‪ :‬״האויבים ש ל ך ה ם ה פ ו ל נ י ם ‪ ,‬ה ר ו ס י ם ‪ ,‬ה מ א ד י א ר י ם‬
‫ו ה י ה ו ד י ם ״ ‪ .‬ב פ ר ב ר י ה ע ר י ם והעיירות ה ת פ ו ש ט ו ת כ נ ו פ י ו ת ב א י ש ו ן ־‬
‫)ההונגארים(‬
‫לילה ע ל ב ת י יהודים‪ ,‬כ ש ה ן מ ב י א ו ת א ת ן ע ג ל ו ת ל נ ט י ל ת הביזה‪ .‬ל י ה ו ד י ם ה ת ב ר ר‬
‫ותתר‪,‬‬
‫יותר‬
‫והפורעים‬
‫כל‬
‫בדעת‬
‫שאין‬
‫לנקוט‬
‫הממשלה‬
‫בצעדים‬
‫״ ה א ז ר ח י י ם ״ ‪ ,‬כיוון שלעיניו־‪ .‬נ י צ ב הצורך‬
‫תקיפים‬
‫לסולידריות‬
‫החיילים‬
‫נגד‬
‫הלאומית של‬
‫ה ש כ ב ו ת ״ ; מאידך‪ ,‬שאפו המגהיגים האוקראינים ל נ צ ל במידה מ י ר ב י ת א ת‬
‫ההשפעה‬
‫היהודית‬
‫שנחשב‬
‫משח־‬
‫מטעם‬
‫בחוץ־ לארץ‬
‫ה ע נ ק האוקראיגי‪.‬‬
‫לטובת‬
‫ל ד ״ ר י ש ר א ל ולדמן‪,‬‬
‫למעצב‬
‫האוריעטציה‬
‫ה פ ר ו ־ א ו ק ר א י נ י ת )הוא ח י אז‬
‫לעתונות‬
‫אוקראינית(‪,‬‬
‫המערב‬
‫הוצע‬
‫לארצות‬
‫לצאת‬
‫בוינת בה‬
‫אירגן‬
‫בשליחות‬
‫הסברה‬
‫מ י נ י ס ט ר י ו ן החוץ ה א ו ק ר א י נ י ‪ .‬א ו ל ם ה ו ע ד ליהודי ה מ ז ר ח ש ה ת א ר ג ן ב ו ע ה‬
‫)שנטל‬
‫את‬
‫על‬
‫עצמו‬
‫ייצוגם‬
‫ובבוקוביגה(‬
‫הביע‬
‫ההתרחשויות‬
‫האנטי־יהודיות‬
‫התגגדות‬
‫בחוץ־לארץ ש ל‬
‫היהודים‬
‫המזרחית‬
‫בגאליציה‬
‫לשליחות זאת‪ ,‬מ ת ת ס פ ק א ם ‪ .‬א פ ש ר —‬
‫ברפובלקיה‬
‫ה מ ע ר ב ־ א ו ק ר א י נ י ת — לייצג‬
‫לאור‬
‫בצוותא‬
‫א י נ ט ר ס י ם א ו ק ר א י נ י י ם ו א י ג ט ר ס י ם יהודיים‪ .‬עם ז א ת לא ה ת ג ג ד ה ו ע ד ש ד ״ ר ו ל ד מ ן‬
‫״באופן‬
‫יסייע‬
‫פרטי״‬
‫לארגן‬
‫לאוקראינים‬
‫גציגותס‪ •,‬ע ל‬
‫בוינה א ת‬
‫השונות‪.‬‬
‫שלוחותיה‬
‫־‪-‬־‪• :‬‬
‫ד ״ ד ו ל ד מ ן ה י ה ד מ ו ת ס ס ג ו נ י ת ו ב ר ו כ ת כ ש ר ו ן ; יליד‬
‫באוניברסיטאות‬
‫ממייסדי‬
‫אגתת‬
‫‪ • ,1881‬ל מ ד מ ש פ ט י ם‬
‫לבוב ווינה וכסטודנט גטל חלק ‪.‬פעיל בתגועה הציונית‪ ,‬כ א ח ר‬
‫הסטודנטים‬
‫הציונים‬
‫״בר־כוכבא״‬
‫בוינת‬
‫עם‬
‫סיום‬
‫לימודיו‪,‬‬
‫ה ת י י ש ב ב ט ר נ ו פ ו ל ‪ ,‬ב ה פ י ת ח פ ע י ל ו ת ציבורית‪ ,‬הצטיין כ נ ו א ם ו כ ע ת ו ג א י ב א י ד י ש‬
‫ובפולנית‪,‬‬
‫בגרמנית‬
‫ובאוקראינית‪.‬‬
‫לפרלמנט‬
‫בבחירות‬
‫ה א ו ס ט ר י ב־‪1907‬‬
‫נימיה‬
‫ע ם ה ע ס ק נ י ם ה צ י ו נ י ם ה מ ע ט י ם ש נ א מ ו ב פ ג י ה ב ו ח ר י ם גם ב א ו ק ר א י נ י ת ‪ .‬כ ב ר א ז‬
‫החלה‬
‫מ ת פ ת ח ת בו‬
‫ה ח כ ר ת כי‬
‫התנועה‬
‫האוקראינית‬
‫הלאומית‬
‫תהיה‬
‫בעתת‬
‫לבת־ברית של ה ת נ ו ע ה הציוגית בגאליציה ה מ ז ר ח י ת‬
‫‪9‬‬
‫בגיגח־ ל ד ע ה ה כ ל ל י ת ה ש ו ר ר ת ע ל ה ת ק ו פ ה ‪ ,‬גורס ר א ו ב ן פ א ה ן ‪ ,‬כ י ל מ ת ת‬
‫ה כ ל ט י פ ל ה ה מ מ ש ל ה האוקראינית בבנות בתלונות היהודים ע ל ה פ ג י ע ו ת בהם‪.‬‬
‫לדבריו‪,‬‬
‫סלגרפיות‬
‫נחקת‬
‫התלונות‬
‫למושלי‬
‫הנפות‪,‬‬
‫ושר־הפנים‪ ,‬ד״ד‬
‫בדרשו‬
‫להקתש‬
‫איוואן_מקוך‪,‬‬
‫תשומת־לב‬
‫אף‬
‫מירבית‬
‫שיגר‬
‫לכל‬
‫הוראות‬
‫תלונה‬
‫ו ל פ ע ו ל ל מ נ י ע ת ה י ש נ ו ת ה מ ק ר י ם ש ל ת ק י פ ת יהודים; כן ח ו ז ק ו י ח י ת ת ה ז ׳ נ ד ר מ ת ה‬
‫‪.9‬‬
‫געשיכמע פון דער יודישער נאציונאלער אוטאנאמיע אץ דעם פעתאד פון דער‬
‫מעתב־אוקראינישער רעפובליק‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫דלמפקדיה ניתנה הסמכות להזעיק'בכל מקרה את‪.‬הצבא‪ .‬ליהודים הסביר‪" .‬השר‪,‬‬
‫שבפרעות אשמים בעיקר טירונים צעירים‪ ,‬המנצלים את הליכי הגיוס להתנפלויות‬
‫באחת הפגישות עם משלחת יהודים‪ ,‬הביא ד״ר מקוך הסבר חדש ואמר‪:‬‬
‫״הפרעות היו פרי יוזמה של אלמנטים נפשעים העוינים את המדיגה האוקראינית‬
‫נתגלה‪ ,‬כי בפרעות השתתפו גם אלמנטים מחה־לארץ‪ ,‬ששוטטו בקבוצות גדולות‬
‫בטרנופול‪ ,‬ואלה‪-‬לא ידעו כלל את השפה האוקראינית‪ :‬היו אלה פעילי ״המאה‬
‫השחורה״ ו״בולשא ויקישא״ )אנטישמים רוסים(‪ .‬האשמים נענשו בכל חומר‬
‫הדין‪ :‬שלושה נידוגו למוות בידיה וגם האחרים לא יימלטו מן• העונש המגיע‬
‫להם‪ .‬לגבי העתיד ננקטו כל האמצעים לבל יישנו מקרים מבישים כאלה‪ .‬ממשלתנו‬
‫תשתדל לפצות את הניזוקים בפרעות אלה; אני יודע שמתנגדינו מפיצים ידיעות‬
‫כוזבות על הפקעות‪ ,‬מתוך כוונה להשפיל אותנו בעיני העולם התרבותי‪ .‬אני‬
‫מנצל‪ ,‬אפוא‪ ,‬הזדמנות זאת על־מנת להודיע בשם הממשלה‪ :‬״את הפרעות האלה‬
‫לא עורד העם האוקראיני‪ .‬הם פרי יוזמה של אויבינו‪ ,‬המשתדלים להשליט‬
‫אנארכיה בחברה שלגו מתוך מגמה להחליש את כוחנו‪ .‬צר לנו מאד שיהודים‬
‫נפלו קרבן למלאכה נבזית זאת״‪ .‬בסוף דבריו ביקש השר לתת פומבי לדבריו‪,‬‬
‫על־מנת להרגיע את האוכלוסיה היהודית‪.‬‬
‫הצהרה דומה מסר בוינה נציג הממשלה האוקראינית‪ ,‬מיקולאי פון ואסילקא‪,‬‬
‫שהזהיר מפני תוצאות חמותת‪ ,‬הטמונות בהתפרצויות אנטי־יהודיות‪ :‬״על־תי‬
‫הנייטרלתת מעלים היהודים קרבן גדול למען המדינה האוקראינית‪ .‬אני מתע‬
‫לגזק שייגרם לנו אם דבר הפרעות ייותע בעולם‪ .‬בגלל הנייטרליות סבלו היהודים‬
‫למען אוקראינה למרות שאין הם נוטלים חלק בשלטון ומערכות הניהול״‪ .‬אבל‬
‫דברי ארגעה אלה לא הביאו להפסקת ההתנכלויות ביהודים‪ .‬מקרי ההרס והשת‬
‫של רכוש יהודי נמשכו‪ ,‬כן נמנעה מן היהתים הגגה עצמית‪ .‬איכרים וחיילים‬
‫המשיכו לשדוד חגויות יהתים לעיגי כוחות הבטחון‪ .‬המפלגה הסוציאל־דמוקרטית‬
‫האוקראינית היתד‪ .‬היחידה שמצאה לנכון לפרסם כרוז‪ ,‬בו נקראו אוהדיה לגלות‬
‫התגגדות לפגיעות ביהתים‪ .‬גתגלה‪ ,‬כי הסתה אנטי־יהח־ית שיטתית מתנהלת‬
‫בקרב חיילים‪ ,‬עובדי רכבות והמשטרה הצבאית — בטעגה‪ ,‬כי יהודים אשמים‬
‫ביוקר־החיים והם מסכנים את העצמאות האוקראינית‪ .‬כאשר תבעה הנהלת‬
‫המועצות הלאומיות היהודיות חקירה בגדון וביצוע ריאורגניזציה בשורות‬
‫המשטרה המקומית‪ ,‬תוך צירוף קצינים ושוטרים יהודים‪ ,‬הבטיחה הממשלה —‬
‫כדרכה — לשים קץ להתפרצויות ולהעניק סמכויות למפקדת־המשטרה על־מנת‬
‫לגייס יהתים‪ .‬אולם כרגיל‪ ,‬לא הניבו ההבטתות כל פרי‪ .‬שלטונות הצבא הוסיפו‬
‫לתרץ אתז י המשך ״הרגשות ‪¥‬־&נט^ומיים'בקרב החיילים‪-‬בכך‪'",‬שסוחרים י יהודים‬
‫מסרבים לקבל מחיילים מטבע אוקראיני ותובעים במפגיע כסף אוסטרי‪ ,‬דבר‬
‫המוכיח חוסר אמון במטבע החוקי של הרפובליקה‪ .‬האנרכיה במסע האנטי־יהודי‬
‫הגיעה לתי כך‪ ,‬שבמקומות נתחים עשו הפקידים והקצינים המקומיים נםיון‬
‫לגרש יהודים מכפרים‪.‬‬
‫המצב החמיר במיותד ברכבת‪ .‬איכרים וחיילים התעללו בנוסעים יהודים;‬
‫גם עובדי רכבת הציקו להם‪ :‬גהג הקטר היה עוצר את הרכבת בתוך שדה‬
‫ומצווה על גוסעים יהתים להביא עצים להסקה; רכבות היו נעצרות בררך‬
‫לחניה ממושכת ולא המשיכו בנסיעה עד שהגוסעים היהודים לא שילמו כופר‬
‫מיוחד‪ .‬התנצלויות הקצינים‪ ,‬כי הוצאו פקודות־קבע לחיילים שלא לפגוע‬
‫ביהתי‪ ,‬לא היו רצינתת‪ .‬דף חדש ביחסים בין האוקראינים והיהתים עשת היה‬
‫להיפתח לקראת הבחירות הראשונות לבית־המחוקקים האוקראיני‪ ,‬אולם תקנון‬
‫‪84‬‬
‫ה ב ח י ר ו ת ל א ה ב ט י ח ייצוג ש י ה ל ו ם א ת מ ש ק ל ה ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת ‪ .‬ה מ ו ע צ ה‬
‫ה ל א ו מ י ת ה י ה ו ד י ת ה ב ה י ר ה ‪ ,‬ש א ם ל א ת ו ב ט ח ליהודים ק ו ר י ה ל א ו מ י ת א ו ש י ט ת ־‬
‫ב ח י ר ו ת א ח ר ת ש ת מ נ ע א ת ק י פ ו ח זכויותיהם‪ ,‬ייבצר מ ה ם ל ה ג י ש ר ש י מ ו ת מ ו ע מ ד י ם‬
‫ו ה ם ייאלצו ל ק ר ו א ל ע ם לא ל ל כ ת ל ק ל פ י ‪.‬‬
‫בהתאם‬
‫הפנים‬
‫פאהן‬
‫של‬
‫למשאלתם‬
‫היהודים‬
‫בדבר‬
‫לדון‬
‫הבחירות‪,‬‬
‫שיטת‬
‫פ ג י ש ה בין ה מ נ ה י ג י ם ה א ו ק ר א י ג י ם ל נ צ י ג י ם יהודים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫״ מ ע מ ד ה י ס ט ו ר י ״ ‪ ,‬ה י ו ת והיהודים ה ע ל ו ב ה א ת‬
‫בסיומה‬
‫בלבם‪.‬‬
‫שהמליצה‬
‫של‬
‫זו‬
‫פגישה‬
‫ועדת‬
‫הורכבה‬
‫כל‬
‫משפטנים‬
‫המשקע‬
‫שהצטבר‬
‫ע ל ש י ט ת ק ו ר י ו ת לאומיות‪ .‬מ ס פ ר ח ב ר י ה פ ר ל מ נ ט ה א ו ק ר א י נ י ה ו ע מ ד‬
‫)‪ .(6‬ב ־ ‪ 2 3‬ב מ א ר ס‬
‫הלאומית‬
‫למועצה‬
‫שקיבלה‬
‫בתשובה‬
‫הולובובח׳‬
‫למשרד‬
‫יזם‬
‫יהודית־ אוקראינית‪,‬‬
‫ע ל ל‪ 21‬ו ה ם ע מ ד ו ל ה ת ח ל ק בין א ו ק ר א ע י ם )‪ ,(156‬פ ו ל נ י ם‬
‫גרמנים‬
‫שר־‬
‫בפגישה זאת רואה‬
‫)עד‬
‫)‪ ,(30‬יהודים‬
‫‪ 1919‬ה ב י א ד ״ ד ו ל ד מ ן מ ו י נ ה א ת ת ש ו ב ת פון ו א ס י ל ק א‬
‫היהודית‪,‬‬
‫את‬
‫)‪,(27‬‬
‫על‬
‫אישורו‬
‫הטענות‬
‫של‬
‫שהעלו‬
‫נשיא‬
‫בפניה‬
‫הרפובליקה‬
‫ראשי‬
‫היהודי‪.‬‬
‫הועד‬
‫ד׳זר‬
‫המערב־אוקראינית‪,‬‬
‫פ ר ח מלחמת־העולם הראשונה ה ת ולדמן והולובוביץ׳ שותפים‬
‫עורכי־דין ב ט ת ו פ ו ל ( ‪ ,‬הוצע לצרף מיניסטר יהודי לממשלה‪ ,‬א ך מכיוון‬
‫שהיהודים‬
‫ליטול‬
‫לא היו מוכנים לוותר על‬
‫באחריות‬
‫חלק‬
‫ע ק ת ן הנייטרליות‬
‫לפעולותיה ולמדיניותה של‬
‫— מתוך‬
‫הממשלה —‬
‫הקפדה‬
‫הסכים‬
‫ל«‬
‫הנשיא‬
‫הולובובח׳‬
‫לכונן משרה ש ל דצרנאנט לעניני י ה ת י ם ליד ל ש כ ת נשיא ה מ ד מ ה ‪.‬‬
‫הדצרנאנט‬
‫צריך להיות בעל זכות השתתפות בישיבות הממשלה‪ ,‬בדעה מייעצת‬
‫לשאת‬
‫ומבלי‬
‫כל‬
‫להימצא‬
‫באחריות‬
‫ענייני‬
‫להחלטותיה‬
‫היהודים‬
‫ולצעדיה;‬
‫ברפובליקה‬
‫בתחום‬
‫אחריותו‬
‫המערב־אוקראינית‬
‫אמורים‬
‫הטיפול‬
‫היו‬
‫בתלונות‬
‫יהודים וכן ה פ י ק ו ח ע ל א ר ג ו נ י ם יהודיים‪ .‬הוא ע מ ד ל ה י ו ת יועץ ה מ מ ש ל ה ב ע נ י י נ י‬
‫יהודים‬
‫של‬
‫ונציג‬
‫האוכלוסיה‬
‫הנוגע‬
‫א ו כ ל ו ם י ה זו‪.‬‬
‫המועמד‬
‫אבל‪,‬‬
‫ה ט ב ע י ל ת פ ק י ד ה ד צ ר נ א נ ט היה ד ״ ד ולדמן‪ ,‬ש ח ז ר ב י נ ת י י ם ל ו י נ ה ‪.‬‬
‫כאשר ב־‪ 19‬באפריל‬
‫בסטאגיסלבוב‬
‫להגיע‬
‫‪ 1919‬הגיע א ל י ו מ ב ר ק מ ה מ ו ע צ ה ה י ה ו ד י ת ה ל א ו מ י ת‬
‫ו ב ו ב ק ש ה ש י ק ב ל על עצמו א ת ה ת פ ק ת ‪ ,‬ג ת ק ל ב ק ש י י ם ב מ א מ צ י ו‬
‫לסטאניסלבוב‪,‬‬
‫הקרבות‬
‫אל‬
‫היהודית‬
‫בכל‬
‫לאוטונומיה‬
‫הלאומית־ תרבותית‬
‫עקב‬
‫השיבושים‬
‫שחלו‬
‫בתנועת‬
‫ב ק ה פ ו ל נ י ם והאוקראיגים‪ .‬מ צ ב ה א ו ק ר א ת י ם‬
‫הכוח‬
‫ה צ ט ר פ ו הגדודים‬
‫הפולני‬
‫הפולנים‬
‫הרכבות‪,‬‬
‫התגברות‪.‬‬
‫עם‬
‫בחזית הורע מאד כאשר‬
‫בפיקודו‬
‫של‬
‫ה ג נ ר ל יוזף‬
‫האלר‪.‬‬
‫לעזרת האוקראינים ח ש צבאו ש ל האטאמאן סמיון פטליורה‪ ,‬אשר גורש ע ל ־ י ד י‬
‫הבולשביקים‬
‫החזית‬
‫תחת‬
‫מאוקראינה‬
‫רוח ש ל‬
‫שלטת‬
‫למתת‬
‫המזרחית‪.‬‬
‫חייליו‬
‫של‬
‫פטליורה‬
‫א נ ט י ש מ י ו ת פרועה‪ ,‬ש ע ל ת ה ע ל כ ל מ ה‬
‫עמם‬
‫הביאו‬
‫לאזורי‬
‫ש ת ע ו יהודי ג א ל י צ י ה‬
‫האוקראינים‪.‬‬
‫ה ק ש י י ם ה צ ל י ח ד ״ ד ו ל ד מ ן ל ה ג י ע ב־‪ 15‬ב מ א י‬
‫‪1919‬‬
‫לסטאניסלבובד‬
‫אולם לפני שהיה סיפק ב ת ו לארגן את לשכתו‪ ,‬החל פיגוי ה מ מ ש ל ה מסטאניס־‬
‫לבוב‪.‬‬
‫למשך‬
‫ב־‪ 25‬במאי‬
‫שבועות‬
‫המגהיגים‬
‫‪ 1919‬ע ב ר ו הגשיא ה ו ל ו ב ו ב ח ׳ ו מ מ ש ל ת ו ל צ ׳ ו ר ט ק ו ב ‪ ,‬ש ה פ כ ת‬
‫אחתם‬
‫האוקראינים‬
‫לבירתה‬
‫קיוו‬
‫האחרונה של‬
‫עדיין‪,‬‬
‫כי‬
‫הרפובליקה‬
‫המערב־אוקראיגית‪.‬‬
‫של‬
‫את‬
‫מיתקפת־הנגד‬
‫צבאם‬
‫תהתף‬
‫ה פ ו ל ג י ם מ מ ז ר ח ־ ג א ל י צ י ה ‪ ,‬א ב ל ת ק ו ו ת ם לא נ ת מ מ ש ה ‪ :‬ע ל ‪ .‬ה מ מ ש ל ה נ ג ז ר להימלט־‬
‫בבהלה‬
‫ל א ו ק ר א י נ ה ה מ ז ר ח י ת ‪ ,‬ש ם ה ת פ ר ק ה כ ש ח ב ר י ה מ ת פ ז ת ם בין וינה‪ .,‬פ ר א ג‬
‫וברלין‪ :‬ב ו ע ה ה ת א ר ג נ ה מ מ ש ל ה ג ו ל ה ש ל מ ע ר ב ־ א ו ק ר א י נ ה ‪ ,‬ש פ ע ל ה ע ד ש ה כ ת ע ה ‪.‬‬
‫מועצת‬
‫ה ש ג ר ת י ם ש ל מ ע צ מ ו ת ־ ה ה ס כ מ ה ׳בעד סיפוח ג א ל י צ י ה ה מ ז ר ח י ת ל פ ו ל י ן ‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫ע ז ב א ף הואי א ת ס ט א נ י ס ל ב ו ב ב ־ ‪ 2 5‬ב מ א י ו נ ס ע‬
‫ד ״ ד ולדמן‬
‫‪1 0‬‬
‫לוינה‬
‫לקראת‬
‫‪.‬‬
‫כ נ י ס ת ה פ ו ל נ י ם א ח ז ה ב ה ל ה באוכלוסיד‪ : .‬ה י ה ו ד י ת ‪ ,‬ש ז כ ר ה א ת ה פ ו ג ת מ י ם ב ל ב ו ב ‪.‬‬
‫ה מ ז ר ח י ת ‪.‬היתד‪ .‬כ ב ר כ ו ל ה ב ת י ה פ ו ל נ י ם ‪ ,‬ו ב ־ ‪ 2 5‬ב מ א י‬
‫גאליציה‬
‫מדינות־ההסכמה‬
‫לגבול‬
‫בין‬
‫לפולין‬
‫מלין‬
‫לתפוס‬
‫חבל‬
‫את‬
‫עם‬
‫לברית־המעוצות‪.‬‬
‫הארץ‬
‫זאת‬
‫עד‬
‫‪ 1919‬״התירו״‪.‬‬
‫ל נ ה ר זברוץ׳‪,‬‬
‫ממשלת‬
‫חוייבה‬
‫שהפך מאז‬
‫להעניק‬
‫פולין‬
‫אוטונומיה לגאליציה המזרחית‪ ,‬אולם אף מ מ ש ל ה פולגית לא מ י ל א ה אחרי חובה‬
‫זאת‪ ,‬ד ב ר ש ה ו ל ת מחתרת‪ .‬אוקראינית לוחמת ש ס י ר ב ה להשלים ע ם אבדן העצ­‬
‫מאות‬
‫של‬
‫ו ע ם צ י ר ו ף ה ר פ ו ב ל י ק ה ש ל מ ע ר ב ־ א ו ק ר א י ג ה לפולין‪ ,‬ה ג ר ע י נ י ם ה ר א ש ו נ י ם‬
‫ה מ ח ת ר ת א מ י ש ו ע ל ־ י ד י שרידי ה צ ב א ה א ו ק ר א י ג י ה מ ו ב ס ‪.‬‬
‫י‬
‫נצחוגותיה‬
‫שטחים‬
‫המרשימים‬
‫רבים‪,‬‬
‫התפשטות‬
‫שכנעו‬
‫הקומוניזם‬
‫את‬
‫של פולין‬
‫המערב‬
‫הסובייטי‪.‬‬
‫הצעירה‪,‬‬
‫כי‬
‫עם‬
‫שהצליחה‬
‫לפולנים‬
‫זאת‬
‫תוך‬
‫העוצמה‬
‫חששו‬
‫מלחמות‬
‫הצבאית‬
‫במערב‬
‫לספח‬
‫לבלום‬
‫מזעם‬
‫את‬
‫האוכלוסיה‬
‫ה א ו ק ר א י ג י ת ‪ ,‬א ם זו ת ו ס ג ר ב ת י ה פ ו ל נ י ם ‪ ,‬ולכן — ב ת ו ר פ ש ר ה — ה ו ע נ ק לפולין‪,‬‬
‫ב ־ ‪21‬‬
‫את‬
‫‪ ,1919‬מ נ ד ט‬
‫בספטמבר‬
‫גאליציה המזרחית‪,‬‬
‫על‬
‫ה ע י ר פ ש מ י ש ל ( ‪ ,‬ת ו ך ה ב ט ח ת אוטונומיה‬
‫עשרים־וחמש‬
‫לאיזור;‬
‫לנהד‬
‫עד‬
‫סאן‬
‫המנדאט קבע‪,‬‬
‫)להוציא‬
‫כי בתום‬
‫ש נ ה ייערך מ ש א ל ־ ע ם בשאלה‪ ,‬למי‬
‫ת ש ת י ת גאליציה המזרחית;‬
‫על הנוחלים‬
‫ע ל ־ ת י הפולנים‪.‬‬
‫ב ת ק ו פ ת ־ הביניים יפקח‬
‫חבר־הלאומים‬
‫המופעלים‬
‫החלטת המערב על המנדאט הפולגי על גאליציה־המזרחית עוררה א ת התגגדותם‬
‫של‬
‫האוקראינים והפולנים כאחד‪ .‬הראשונים ראו‬
‫ארצם‬
‫בכך‬
‫א ת שלילת‬
‫ו א י ל ו ה פ ו ל נ י ם ‪ .‬פ ת ש ו א ת ה ה ח ל ט ה בשלילת• ז כ ו ת ם‬
‫כולד‪.‬‬
‫את‬
‫למדינתם‪.‬‬
‫זכותם על‬
‫לספח‬
‫א ת גאליציד!‬
‫העובדה שהמנדאט נמסר לפולין ל־‪ 25‬שנה‬
‫ב ל ב ד ניצלה‬
‫ממשלת־הגולה‬
‫האוקראינית בותה‪ ,‬בראשות ד״ד יאבהאן פטרושבי׳ך‪ ,‬לפעילות‬
‫בזירה‬
‫בתלי‬
‫מדינית‬
‫לא‬
‫‪1921‬‬
‫להכיר‬
‫והאוכלוסיה‬
‫הבעיה‬
‫הבינלאומית‪,‬‬
‫של‬
‫עת‬
‫למרות‬
‫בממשלת‬
‫שמועצת‬
‫השגרירים‬
‫מערב־אוקראינה‬
‫גאליציה־המזרחית‪.‬‬
‫כעבור‬
‫החליטה‬
‫בגולה‬
‫שנתיים‬
‫הורת‬
‫ב־‪12‬‬
‫כנציגת‬
‫הטריטוריה‬
‫המערב‬
‫את‬
‫סופית‬
‫ה א ו ק ר א י נ י ת מ ע ל ש ו ל ח ן דיוניו‪ ,‬ב ה כ י ר ו ב ה ח ל ט ת הסיים ה פ ו ל נ י ל ה ע נ י ק‬
‫ממשל־עצמי‪,‬‬
‫)לבוב‪,‬‬
‫בלתי‬
‫ב ת ר כ ל עיקר‪ ,‬ל ש ל ו ש ה מ ח ו ז ו ת מ ז ר ח י י ם ־ ד ר ו מ י י ם ש ל פולין‬
‫טארנופול וסטאניסלבוב( ולהקים אוניברסיטה אוקראינית בלבוב‪ .‬ע ל ־ ת י‬
‫כ ך הכיר ה מ ע ר ב ב ג ב ו ל ו ת המזרחיים של פולין כ ג ב ו ל ו ת ק ב ע ו מ ־ ‪ 5‬ב מ א ר ס‬
‫חדלה‬
‫גאליציה־המזרחית להוות בעיה חוקתית ביגלאומית‪ .‬ב ל י ת ב ר י ר ה נאלצה‬
‫ממשלת‬
‫של‬
‫‪1923‬‬
‫הגולה‬
‫האוקראינית להתפזר‪ .‬מכאן‬
‫ואילך‬
‫פסק‬
‫המאבק‬
‫ה מ ד י נ י הגלוי‬
‫ה א ו ק ר א י נ י ם ו ה ו א ה פ ך ל צ ב א י ־ מ ח ת ר ת י ‪ ,‬כ א ש ר ה ו א מ ס ת י י ע ב מ ד י נ ו ת זרות‪,‬‬
‫וביחת‬
‫בגרמניה‪.‬‬
‫יי‬
‫יהודים ואוקראינים כפולין בין שתי מלחמות‪.‬׳עולמ‬
‫יהודי‬
‫סיוט‬
‫ה א נ ט י ש מ י ו ת ה פ ו ל נ י ת ‪ ,‬ש מ ר ו ב ל ב ם גם א ת‬
‫הרפובליקה‬
‫פאר‬
‫‪1 0‬‬
‫ג א ל י צ י ה ה מ ז ר ח י ת ‪ ,‬שחשו• מ ת עם כ י נ ו נ ה ש ל פ ו ל י ן ה ע צ מ א י ת א ת‬
‫ז כ ר ה א כ ז ב ו ת • ש ה נ ח י ל ה להם‬
‫ה מ ע ר ב ־ א ו ק ר א י נ י ת ק י צ ר ת ־ ה י מ י ם ‪ ,‬אף כ י מ מ ש ל ת ה ל א פ ס ק ה ל ה ת ־‬
‫ב א ז נ י ה ע ו ל ם כ י ב א ו ק ר א י נ ה ה ע צ מ א י ת ייהנו' י ה ו ד י ם ' מ א ו ט ו נ ו מ י ה ל א ו מ י ת ­‬
‫• בוינה המשיר ולדמן לנהל״משרד עורך־דין ונמנה עם ראשי 'ההסתדרות 'הציונית‪.‬‬
‫‪ .‬באוסטריה‪ .‬־הוא השתקע ב־‪ 1936‬בארץלישראל ונפטר י בירושלים ב־‪.1940‬‬
‫‪86‬‬
‫ח ר ב ו ת י ו ‪ /‬מ ש ו ו י ו ן א ז ר ח י ו מ ב ט ח ו ן ‪ .‬ל ר ב י ם ה י ה ברור‪ ,‬ש ה ה ת פ ר ע ו י ו ת נ ג ד יהודים‪,‬‬
‫אידעו‬
‫אשר‬
‫אינדיקציה‬
‫בחדשים‬
‫ל מ ה שהיד• צ פ ו י ל ה ם עם ג י ב ו ש ר י ב ו נ ו ת ה ‪.‬‬
‫לפולנים‪,‬‬
‫לוסין•‪,‬‬
‫ה מ ו ע ט י ם ש ל ה מ מ ש ל ה א ו ק ר א י נ י ה ע צ מ א י ‪ ,‬ל א היו א ל א‬
‫ש ה ת ר ג ל ו ב מ ש ד מ א ו ת ש נ י ם ל ר א ו ת ב י ה ו ד י ם שחיו ב ת ו כ ם ‪ ,‬א ו כ ­‬
‫באופן‬
‫הזקוקה‬
‫לחסותם‪ ,‬התחוור לפתע‪,‬‬
‫מתמיד‬
‫שעליה‬
‫שאחת הבעיות‬
‫ייאלצו ל ה י א ב ק א ח ר י ה ש ג ת ה ע צ מ א ו ת ת ה י ה ״ ה ב ע י ה ה י ה ו ד י ת ״ ; ב מ י ו ח ד ה כ ב י ד ה‬
‫ת ב י ע ת היהודים להכיר בהם כבמיעוט בעל זכויות לאומיות ותרבותיות‪.‬‬
‫עליהם‬
‫ל מ ר ו ת ק י ו ם ש כ ב ת א י נ ט ל י ג נ צ י ה יהודית ג ד ו ל ת ה צ ט י ר ו ה מ ו נ י היהודים ב ת ו ד ע ת‬
‫כ א ל מ נ ט זר‪,‬‬
‫הפולנים‬
‫עלבון‪,‬‬
‫בתחושת‬
‫גורמים‬
‫כאשר‬
‫בינלאומיים‬
‫דעת־הקהל‬
‫הפולנית‪.‬‬
‫משלחת‬
‫על‬
‫העולמית‬
‫בתביעת‬
‫הפולנים‬
‫נ ח ש ל ‪ ,‬ס ג ו ר ב ס ד מ ס ו ר ת ו ‪ • ,‬ח ש ד נ י ורגיש‪ .‬פולין נ ת פ ש ה‬
‫אמנה‬
‫את‬
‫יהודית‬
‫הזוועות‬
‫היהודים‬
‫מפולין‬
‫למיעוטים‬
‫לאומיים‬
‫האנטישמיות‬
‫להבטחת‬
‫זכויות‬
‫דאמובסקי‪,‬‬
‫המגהיג‬
‫ולא‬
‫המלוות‬
‫את‬
‫לידיעת‬
‫להביא‬
‫אביב‬
‫העצמאות‬
‫ראו‬
‫הקיצונים‬
‫לעצמם‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫ר ב י ם ג ר מ ו ת ג ז ו א י ־ נ ו ח ו ת ב ק ר ב מ נ ה י ג י פולין‪ ,‬כגון א ל ה ‪:‬‬
‫פאדרבםקי‪,‬‬
‫לואי‬
‫האמריקאי‬
‫ראש‬
‫מארשאל;‬
‫הפולגית‪,‬‬
‫הממשלה‬
‫איגנאצי‬
‫צ ר י ך ה י ה ל ה ת מ ק ח עם מ ג ה י ג י ם י ה ו ד י ם ‪ :‬ר א ש ג צ י ג ו ת פ ו ל י ן בדיוגי‬
‫ו ל א ד י ס ל א ב ג ר א ב ס ק י ‪ ,‬ח י י ב ה י ה ל נ ה ל מ ש א ־ ו מ ת ן — שגראד‪,‬‬
‫כמשפיל‬
‫תמן‬
‫ה א ת י א ו ל ו ג ש ל ה ל א ו מ ט ת ה פ ו ל ג י ת ‪ ,‬גאלץ ל ש מ ו ע ד ב ר י ת ו כ ח ה מ פ י‬
‫היהודי‬
‫פאריס‪,‬‬
‫בפאריס‬
‫היססה‬
‫לאומיות‬
‫נסיון ל ה ק י ם ״ מ ד י נ ה ב ת ו ך מ ד י נ ה ״ ‪.‬‬
‫אירועים‬
‫פתחה‬
‫בשיחות‬
‫עם‬
‫ב ג א ל י צ י ת ד ״ ד ליאון‬
‫— עם מגהיגי הציונים‬
‫לפולנים‬
‫ד י ת ו ה ר ב ד״ד יהושע‬
‫ט ה ו ן ; ע ת ו נ א י ם זרים ב ו א ר ש ה הטרידו א ת ה ש ל ט ו ג ו ת ב ד ב ר מ צ ב היהודים ב פ ו ל ת ‪.‬‬
‫כ ל א ל ה ל א נ ע מ ו ב י ו ת ר ל פ ו ל נ י ם הגאים‪ ,‬ש ח ת כ ו ל ה ת י י ח ס א ל ה מ י ע ו ט י ם ה ח י י ם‬
‫ב ת ו כ ם כ א ל א ל מ ג ט ג ח ו ת ב ד ר ג ה ‪ .‬ת ג ו ב ת ה ש ל פולין ל א מ נ ת ה מ י ע ו ט י ם ה ל א ו מ י י ם ‪,‬‬
‫ש ב ה נ א ל צ ה ל ה כ י ר ‪ ,‬היתד‪ ,‬ז ו ע מ ת והיא ר צ ת ה ל צ מ צ ם — ע ד כ מ ה ש ג י ת ן ה ד ב ר‬
‫—‬
‫את‬
‫של‬
‫גציגותם‬
‫בפרלמנט‪ .‬חוקת‬
‫הלא־פולנים‬
‫הבחירות‬
‫על־ידי‬
‫שהוצעה‬
‫ה מ מ ש ל ה נ ו ע ד ה ל ס י י ע ל מ פ ל ג ו ת ה פ ו ל נ ת ת ל ה ג ב י ר כוחן ב ב י ת ־ ה מ ח ו ק ק י ם ‪ ,‬ע ל ־ י ד י‬
‫איזורי־בחירה בלתי־שוים‪.‬‬
‫קביעת‬
‫התנכלות‬
‫ז א ת היתד‪ ,‬ב נ פ ש ם ש ל המיעוטים הלאומיים‪ ,‬שהיוו כ ־ ‪ 4 0 %‬מ כ ל ל‬
‫האוכלוסיה‬
‫ה פ ו ל נ י ת ‪ .‬מ ג ה י ג ציוני פ ו ל ק‬
‫) ה ק ו נ ג ר ס א י ת ל ש ע ב ר ( ‪ ,‬י צ ח ק גרינבוים‪,‬‬
‫הסיים‬
‫ב ת הפותחים‬
‫ב מ ל ח מ ת ־ ה מ ג נ נ ה ה ז א ת ש ל המיעוטים‪,‬‬
‫ציר‬
‫בהשתדלו־‬
‫המ ח תן‪ ,‬היה‬
‫לצרף‬
‫מלאכותיים‬
‫יעילה״‪.‬‬
‫את‬
‫אליה‬
‫המיעוטים‪,‬‬
‫שאר‬
‫היות‬
‫והפולגים‬
‫״יצרו‬
‫מחסומים‬
‫והמציאו שיטת ה ג ב ל ו ת המונעת מ כ ל המיעוטים מ ל ח מ ה פרלמנטרית‬
‫במיוחד‬
‫גריגבוים‬
‫הוקיע‬
‫את‬
‫שבועדת‬
‫העובדה‪,‬‬
‫ש ל הםיים‬
‫הבחירות‬
‫המכונן ניתן ייצוג לסיעות גדולות בלבד‪ ,‬ד ב ר שמנע מנציגי מיעוטים ל ה ש ת ת ף‬
‫ב ע ב ו ד ת ה ‪ .‬ע ל ר ק ע ה מ א ב ק לייצוג נ א ו ת ב ס י י ם הראשון‪ ,‬ש ע מ ד ל ה י ב ח ר ב־‪,1922‬‬
‫ב ־ ‪1921‬‬
‫התגבש‬
‫ש ל המיעוטים‬
‫הרעיון‬
‫ה ר ו ב הפולגי‪ .‬ב א ו ג ו ס ט‬
‫בעלי‬
‫‪ 1921‬ה מ ל י צ ה ה ו ע מ ד ‪ ,‬ה צ מ נ י ת ב ל ת ת ׳ — ל ג ב י א מ ו ר י ם‬
‫אוכלוסיה מעורבת‬
‫משותפת‬
‫הלאומיים‬
‫ב מ ו ״ מ עם ה מ י ע ו ט י ם ה א ח ר י ם ע ל ה ל י כ ה‬
‫— לפתוח‬
‫לבחיתת‪.‬‬
‫המכשול‬
‫הראשון‬
‫לכמון‬
‫״בלוק‬
‫ה מ י ע ו ם י ם ״ ‪.‬צץ‬
‫שהמשיכו‪ .‬לראות בשלטון הפולגים בגאליציה־‬
‫—‬
‫קיבלו‬
‫הוראה‬
‫עד‬
‫להסדר‬
‫לסיים‬
‫ממשלת‬
‫להתגונן‬
‫בצותא נגד מזימת‬
‫מממשלת־הגולה‬
‫הסופי‬
‫של‬
‫פ ו ל ק לא ת ק ב ל א ת‬
‫שלהם‬
‫בעית‬
‫כאשר • האוקראינים‬
‫—‬
‫המזרחית תופעה זמנית וחולפת‬
‫בויגה‪.‬‬
‫לתבוע •את‬
‫גאליציה־המזרחית‪.‬‬
‫הם‬
‫דחיית‬
‫גם‬
‫הבחירות‬
‫איימו‪,‬‬
‫שאם־‬
‫ת ב י ע ת ם — יחרימו א ת ה ב ח י ר ו ת ב כ ל ש ט ח ה י ש ל '‬
‫‪.8/‬‬
‫‪.‬גאליציה־המזרחית‪ .‬כאשר סירבו הפולנים לדחות את מועד הבחירות והתעלמו‬
‫מן התביעה לקבוע‪ .‬איזורי־בחירה צודקים יותר למיעוטים‪ ,‬הפך חרם האוקראינים‬
‫על הבחירות בגאליציה־המזרחית לעובדה ואילו בשאר חלקי פולין הסכימו‬
‫המיעוטים להקים רשימה משותפת בשם ״בלוק המיעוטים״‪ .‬שושביני הבלוק‬
‫היו בעיקר יהודים וגרמנים; היהודים עמדו לזכות בשליש ממספר המנדאטים‬
‫שיפלו בחלקו של הבלוק‪ .‬האוקראינים מווהלין ומחלקים אחרים של פולין —‬
‫מחוץ לגאליציה — שהופיעו ברשימת המועמדים של הבלוק‪ ,‬הבהירו כי אין הם‬
‫מייצגים את האוכלוםיה האוקראינית של גאליציה־המזרחית‪ .‬בתגובה איימו‬
‫הפולנים‪ ,‬שיספחו רשמית ולאלתר את גאליציה־המזרחית ויפעלו לטמיעת‬
‫האוכלוסיה בתוך העם הפולני‪.‬‬
‫הפולנים לא הסתירו את שאיפתם להפוך את ארצם למדינה לאומית‪ ,‬ובהיות‬
‫האוקראיגים מודעים לסכגה‪ ,‬הם הגיבו בפעולות־טירור עור ב־ ‪ ,1921‬כשיח‬
‫לפגי הבחירות‪ .‬פעולות אלה הגבירו בממשלה הפולגית את רצון הפולוגיזציה של‬
‫שטחי אוקראינה‪ ,‬דבר‪ .‬שהאוקראינים ראו בו פגיעה חמורה ביותר בזכויות‬
‫המיעוט שלהם‪ .‬הפגיעה בזכותם של האוקראינים לחינוך לאומי באוניברסיטת‬
‫לבוב‪ ,‬אשר החלה מערימה קשיים בקבלת סטתגטים אוקראיגים‪ ,‬הגיעה לביטוי‬
‫חריף ביותר‪ :‬לעומת שמתה פרופסורים ושלושה דוצנטים אוקראיגים שהורו‬
‫באוגיברסיטה זו בתקופת השלטון האוסטרי‪ ,‬כיהן בה בשגות העשרים פרופסור‬
‫אוקראיני אחד בלבד )אוניברסיטת לבוב שרתה ששה מיליון אוקראיבים בגאלי־‬
‫ציה־המזרחית‪ ,‬בווהלין‪ ,‬פולסיה ופודלסיה(‪ .‬כן זעמו האוקראינים• על שמול‬
‫‪ 2430‬בתי־ספר ששפת־ההוראה בהם היתה אוקראינית‪ ,‬בעת השלטון האוסטרי‪,‬‬
‫היו עתה בפולין ‪ 352‬בתי־ספר אוקראיניים בלבד ובכל האוניברסיטאות בפולין‬
‫גם יחד לימת חמישה פתפסורים ושלושה דוצנטים אוקראינים‪ .‬למרות ששיעור‬
‫אוקראיני אחד בלבד )אוניברסיטת לבוב שרתה ששה מיליון אוקראינים בגאלי־‬
‫בבתי־הספר הגבוהים‪ .‬יחס זה של השלטונות גרר אחריו הגירה המונית של‬
‫סטודנטים אוקראינים לזזו־ץ־לארץ‪ ,‬לצורך לימודים אוניברסיטאיים‪' .‬כמו כן‬
‫הערימו הפולנים קשיים גוספים בפגי בוגרי האוניברסיטאות הזרות שחזרו לבתיהם‪,‬‬
‫על־נדי כך שהטילו עליהם את חובת הנוסטריפיקציה של לימודיהם‪ .‬כן אסרו‬
‫הפולנים על הקמת בתי־ספר יסודיים ותיכוניים פרטיים בעלי שפת־הוראה‬
‫אוקראיגית‪ ,‬וכתוצאה מכך פעלה בכל עיר גדולה בגאליציה גימנסיה ממשלתית‬
‫אחת בלבד‪ ,‬שבה שפת־ההוראה היתה ״רותנית״; הפולנים גם לא הירשו להקים‬
‫בלבוב בנת־קבע לתיאטרון האוקראיני ולכן הצגותיו נערכו באולמות שכורים‪.‬‬
‫ב־‪ 1924‬דחו האוקראינים בבוז את הוראות מיניסטריון הפנים הפולני‪ ,‬שקבעה כי‬
‫עליהם להזדהות כתתנים ולא כאוקראינים‪ ,‬אולם במסמכים הרשמיים כונו האוק­‬
‫ראינים — בהתאם להוראה זאת — ״רותנים״‪ ,‬דבר שהעלה את המתח ביחסיהם‬
‫עם הממשל; השלטונות אסרו גם על השימוש בשפה האוקראיגית במגע עם מוסדות‬
‫הממשל‪ ,‬בגיגוד לחוקה‪ ,‬שהתירה למיעוטים להשתמש בשפתם הלאומית‪.‬‬
‫‪1 1‬‬
‫ההגבלות שמגיגו לעיל הוסיפו‪ ,‬כמובן‪ ,‬שמן למדורת הפעולה 'המחתרתית‬
‫האוקראיניות היסוד לפעולה זאת הונח בועתה‪ ,‬אותה קיימו בפראג ) ב ־ ‪ 2 0‬באוגוסט‬
‫‪ (1920‬נציגי ארגונים צבאיים אוקראיניים ביוזמת האטאמאן ייבהאן קונובאלץ‪.‬‬
‫הועידה הקימה את ה־או‪.‬וו‪.‬או‪) .‬אוקראיגסקא דרסקובד‪ .‬אורגאניזאציה‪ ,‬ובתרגום‪:‬‬
‫הארגון הצבאי האוקראיני(‪ ,‬שלמתתו התיצבו חיילים לשעבר של צבא הרפובליקה‬
‫‪ .11‬אישור מחודש של התעודות‪ ,‬שגרר מבחנים מחודשים וקשיים למשך שנים‪.‬‬
‫‪S8‬‬
‫המערב־ אוקראינית ושל קלעי םי״יץ׳ )סיצ׳ובי סטרלצ׳י(‪ ,‬אשר פעלה בעבר במסגרת‬
‫הצבא האוסטרי‪ .‬ב־‪ 1922‬היו לוחמי או‪.‬וו‪.‬או‪ .‬פעילים מאד בהחרמת הבחירות‬
‫לסיים ולסנאט הפולניים ופתחו בפעולות־טירור נגד פולנים ונגד אוקראינים בעלי‬
‫השקפות מתונות‪ .‬ארגון זה השתלט על ארגון הצופים האוקראיני ״פלאסטי׳ ועל‬
‫ארגון הסטתנטים האוקראיני ״אוקראינסקא הרומאדא״‪ .‬מטרתם היתה ״להחזיק‬
‫על אש לא כל־ כך קטנה״ את הבעיה האוקראיגית‪ ,‬במגמה לגתם להתפרצויות‬
‫אשר יסבו את תשומת־ לב העולם לעוול שנגרם לעם האוקראיני‪ .‬בץ קרבנות‬
‫או‪.‬וו‪.‬או‪ .‬היה פרופ׳ איזידור טברדוכליב‪ ,‬שדגל בהשתתפות האוקראינים בבחירות‬
‫בגאליציה־המזרחית‪ .‬בעקבות פעולות־עונשין דראסטיות מצד כוחות הבטחון‬
‫הפולניים‪ ,‬נאלצו פעילים רבים של הארגון לחפש להם מקלט בחיץ־לארץ‪.‬‬
‫תשע־עשרה רשימות הוגשו לבחירות לסיים ולסנאט של פולין‪ ,‬שנערכו ב־‪5‬‬
‫בנובמבר ‪) 1922‬ביניהן רשימות ה״בונד״ ו״פועלי־ציון״‪ ,‬שלא זכו במגדאט(‪.‬‬
‫״בלוק המיעוטים הלאומיים‪ ,‬שאליו לא הצטרפו ההסתדרויות הציוניות בגאליציה־‬
‫המזרחית ובגאליציה־המערבית‪ ,‬זכה ב־‪ 66‬מנדאטים‪ .‬ציוני גאליציה־המזרחית זכו‬
‫ב־‪ 15‬מנדאטים וצתני גאליציה־המערבית — בשניים; ״הבלוק הדמוקראטי היהודי־‬
‫עממי״ )מפלגת הפולקיסטים( זכה במנדאט אחד‪ .‬כזכור‪ ,‬השתתפו ב״בלוק המיעוטים‬
‫הלאומיים״‪ ,‬בגוסף ליהודים‪ ,‬גם ביילורוסים‪ ,‬גרמגים‪ ,‬רוסים ואוקראיגים‪ .‬מבין‬
‫האוקראיגים בגאליציה הלכה לבחירות קבוצה קטנה בלבד )ההליבורובים(‪ ,‬שהיתר‪.‬‬
‫בעלת נטיות פולונופיליות; רשימתה‪ ,‬״המפלגה‪ .‬האוקראיגית האגרארית״‪ ,‬זכתה‬
‫בחמישה מנדאטים‪ .‬רשימת בלוק המיעוטים לא התיצבה — כאמור להתמתדות‬
‫בגאליציה המזרחית והמערבית‪.‬‬
‫המנדטים של בלוק המיעוטים חולקו כדלקמן‪ 20 :‬לאוקראינים‪ 11 ,‬לביילו־‬
‫מסים‪ 1 ,‬לרוסים‪ 17 ,‬לגרמנים‪ 17 ,‬ליהודים‪ .‬בבחירות לסנאט זכה הבלוק ב־‪23‬‬
‫גציגים‪ 6 :‬אוקראינים‪ 3 ,‬ביילורוסים‪ ,‬תסי אחד‪ 5 ,‬גרמנים ו ־ ‪ 8‬יהודים‪ .‬אולם אחרי‬
‫התכנסות בית־המחוקקים‪ ,‬התפצל הבלוק לסיעות בהתאם להשתיכותם הלאומית‬
‫של הצירים; כל הנבחרים היהודים )פרט לנבחר הפולקיסטים( חברו יחד עם‬
‫הנבחרים משני חלקי גאליציה ל״קולו ז׳תובםקע״ )החוג היהודי(‪ ,‬שמנה ביחד‬
‫‪ 42‬חברים בפרלמנט הפולני‪.‬‬
‫בלוק המיעוטים לא הביא להתקרבות משמעותית בין אוקראינים ליהודים‪.‬‬
‫האוקראינים התעלמו מן ההתנכלות של שלטונות פילת ביהודים‪ ,‬מן הלחץ‬
‫הכלכלי'הכבד שהופעל עליהם‪ ,‬מאי־התחשבות באינטרסים הלאומיים שלהם והע­‬
‫דיפו — מתוך אופורטוניזם — להתייחס ליהודים כאל אלמנט פרו־פולני המורגל‬
‫ללכת יחד עם הפולנים‪ ,‬תוך התעלמות מהעובדה‪• ,‬שמאות אלפי יהתים חיים‬
‫בקרב תב אוקראיני נזעם‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫המתח האנטי־יהודי בקרב האוקראינים גבר עת יותר כאשר נתע‪ ,‬כי‬
‫מנהיגי הצתגים בגאליציה מנהלים שיחות חשאמת עם ממשלת ולאדיסלאב‬
‫גראבםקי על הסכם שיסדר ״סופית״ את זכויות היהודים בפולין‪ .‬שיחות אלה‬
‫על ״אוגודה״ )הסכם( נכנסו להילוך גבות כאשר החליטה הממשלה לשגר את‬
‫שר החח‪ ,‬הרוזן אלכסגדר סקשיגסקי‪ ,‬לארצות־הברית‪ ,‬לשם גיוס סתע כספי‬
‫והשקעות להצלת הכלכלה הפולנית המעורערת‪ .‬פולין היתד‪ .‬מודעת לשם הרע‬
‫שיצא לה בעולם כרודפת יהודים והיתד‪ .‬מוכנה לעשות רבות לשיפור תדמיתה‬
‫לקראת שליחותו של שר החוץ‪ .‬היוזמה להשגת תאוגודה״ יצאה מהממשלה‪,‬‬
‫שפנתה בענין זה אל יהתי גאליציה‪ ,‬מתוך תיעד‪ .‬שצתני פולין הקונגרםאית‪,‬‬
‫‪89‬‬
‫שבראשם עמד הלוחם התקיף יצחק גרינבוים‪ ,‬יתנערו מן האפשרות ‪.‬לעצב‬
‫יחסים משופרים יותר‪.‬עם יהודים בלבד תוך התעלמות ממצבם של שאר‬
‫המיעוטים הלאומיים; גראבסקי וסקשינסקי ידעו כי גרינבוים יהיה חשדן‪ .‬מאד‬
‫ביחס לכוונותיהם; גרינבוים חי בתחושה‪ ,‬כי הימין הפולני ימשיך • לעשוק את‬
‫המיעוטים הלאומיים וגרס כי מה שיוצע ליהודים לא יהיה יותר מאחיזת־ עיניים‪.‬‬
‫אי־ לכך פנו הפולנים אל ציוני גאליציה‪ ,‬אותם ראו כמתונים יותר‪ .‬בשם יהודי‬
‫גאליציה ניהלו את המו״מ ד״ד ליאון רייך מלבוב והרב ד״ד יהושע טהון‬
‫מקראקוב‪.‬‬
‫‪ .‬ה״אוגודה״ התיימרה להבטיח ליהודי פולין שיפורים במדיגיות הכלכלית‪,‬‬
‫החלשת הלחץ הכלכלי בו היו נתונים וכן זכויות בתחום הדת והעבודה החינוכית‬
‫בהתחייבותה של הממשלה לפעול נגד ההסתה והפירסומים האנטישמיים ונגד‬
‫חרם כלכלי על יהודים ראו ציוני גאליציה הישג ראשון במעלת שנים אחדות‬
‫בלבד אחרי דבקותם העיקשת בנייטרליות בסכסוך בין הפולנים והאוקראינים‪,‬‬
‫הסכימו ציוני גאליציה לתנאי שהציגה להם ממשלת וארשה ״להתחייב לתמוך‬
‫בהתמדה בעקרון שלמות הגבולות והגנת האינטרסים המעצמתיים של פולין‬
‫ובהכרח בקונסולידאציה הפנימית״‪ ,‬ובהתאם לכך ״לנהל את מדיניות הסיעה‬
‫היהודית בסיים‪ ,‬לשם הגנת האינטרסים של האוכלוםיה היהודית״‪.‬‬
‫גרינבום ראה את ה״אוגודה״ כאסת וניבא לאדריכליה אכזבה נחרצת‪.‬‬
‫ואמנם לא איחרה אכזבה זו לבוא‪ ,‬כאשר נתברר כי הממשלות הפולניות שבאו‬
‫אחת ממשלת גרבסקי מתעלמות מתח ההסכם ומסעיפיו השונים‪.‬‬
‫מובן שהאוקראינים היו הראשונים שגילו רגישות וחששות — •שינקו‬
‫מהלכי־רוח אנטי־יהותים מסורתיים — לגבי מה שכינו‪ ,‬התקרבות פולנית־‬
‫יהודית‪ ,‬שאותה בישר — לדבריהם — הסכם ה״אוגודה״‪ .‬מורת־תח מיוחדת‬
‫גילו המנהיגים האוקראיגים מכך‪ ,‬שההסכם גחתם עם מגהיגים ציונים בגאליציה‬
‫והם ראו בכך התרחקות נוספת של הציבור היהודי — וביחוד הציוני —‬
‫מהבנת השאיפות של העם האוקראיני וריצת ״אמוק״ לזרועות הפולנים‪ .‬אין‬
‫כמעט ספק שהיה זה הסכם ה״אוגודה״ שהניע‪ ,‬שמונה שנים אחרי כן‪ ,‬את‬
‫ראשי המפלגות האוקראיניות להכריז באזני‪ ,‬במהלך הראיון שערכתי ‪ ,‬כי‬
‫‪12‬‬
‫‪ .12‬כפי שצויין‬
‫‪p‬‬
‫הראוי‬
‫ב ד ב ת ההקדמה‪.‬‬
‫להוסיף‪ ,‬כי באותו ראיון הביעו מרבית‬
‫מנהיגי המפלגות‬
‫האוקראיניות‬
‫יחס ש ל אהדה לציונות‪ ,‬אף כי תוך מניעים שונים ומנוגדים‪ .‬ת מ י ט ר י פלאייב‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫שהיה ממנהיגי האגף הלאומני )ובימי המלחמה שרת את הנאצים והיה מארגנה של‬
‫התביזיה‬
‫האוקראינית‬
‫״האליצ׳ינה״‬
‫שבמסגרת‬
‫הס‪.‬ס‪ .‬״ והגיע בה‬
‫לדרגת‬
‫קולונל(‪.‬‬
‫א מ ר ‪ :‬״אם מטרת הציונות היא חיסול התפוצות והקמת מדינה יהודית‪ ,‬נראית לנו‬
‫תנועה זאת סימפטית מאד — אולם אם תשאף לחיזוק מעמדם של‪.‬היהודים בארצות‬
‫בהן הם חיים כיום‪ ,‬ה ת שזו לא תוכל לסמוד״על תמיכת האוקראינים״‪.‬‬
‫לעומתו אמר‬
‫‪.‬‬
‫המטרופוליט‬
‫מנהיגה‬
‫פשטיצקי‪,‬‬
‫הרוחני ש ל הכנםיה‬
‫היוונית־קתולית‬
‫‪ -‬בגאליציה המזרחית‪ . :‬א נ י מאמין' שמאמציכם יוכתרו בנצחון‪ .‬יעזור ה* לכם‬
‫דברך‬
‫אתכם בדרככם״ )המשפט האחרת נאמר בעברית(‪. .‬המאבקים" לגאולת היהודים קשים‬
‫‪,‬׳ומכשולים‬
‫רבים‬
‫נערמים‪-‬בדרככם‪ ,‬אולם‪-‬עם שהעניק כה הרבה לתרבות האנושית‪,‬‬
‫‪ ..‬יקסים את העולם‬
‫בתופעה המופלאה של ‪.‬שיקום‬
‫י למשפחת העמים החפשים״‪.‬‬
‫'מנהיג סוציאליסטי נודע‪,‬‬
‫מולדתו‬
‫מתור החורבות וצירופה‬
‫־‬
‫דיר'םטרוסולסקי‪ ,‬א מ ר ‪ :‬״יחסנו לציונות *ולשאיפות החרות‬
‫• י ש ל •היהודים חיובי בהחלט״‪ .‬י‬
‫)כל הציטוטים‬
‫י‬
‫~'‬
‫‪v‬‬
‫הםיימתוך‬
‫‪Nowy Dziennik‬‬
‫‪ 20 ,18 ,15 ,13 ,11‬ישל חודשי יולי ‪.(1934‬‬
‫‪?0‬‬
‫מהתאריכים‬
‫״היחסים בין האוקראינים והיהודים יעוצבו באופן רצוי רק אחרי שיהודים‬
‫החיים בשטחים אוקראינים יכית בשאיפות העם• האוקראיני למדינה משלו‬
‫ויתייחסו אליהן בחיוב‪ .‬כל עמדה אחרת מצד היהודים תביא רק להחרפת‬
‫הבעיה‪ ,‬להתנגשויות ולהע&קת התהום בין שני העמים‪ .‬במעדכה המדינית‬
‫הסוערת בן הפולנים והאוקראינים נוקטים היהודים עמדה פרו־פולנית העוינת‬
‫את שחרור העם האוקראיני׳׳; ״יהודים מתקשרים תמיד עם החוק‪ .‬לחלקים‬
‫מיסויימים של החברה היהודית אבדה תחושת הצדק‪ .‬דימורליזציה פוליטית‬
‫פשתה בקבוצות גדולות של היהדות ונעדר בה יחס מגובש לעמים נרדפים‬
‫‪.‬אחרים״; ״במידה והציונות הופכת לאינטרס — כלומר‪ ,‬שהמדינה היהודית‬
‫תשאף לחיזוק מצבם של היהודים בארצות שבהן חיים‪ ,‬הרי שציונות כזאת לא‬
‫‪.‬תוכל לסמוך על תמיכה אוקראינית‪ .‬היהודים בפולין מנהלים מדיניות לטווח קצר‪.‬‬
‫תועלת רגעית מכתיבה להם לנהל מדיניות פולונופילית‪ ,‬שאינה מתחשבת בעובדה‬
‫כי המוני יהודים חיים בתוך ים אוקראיני‪ .‬בגלל מדיניות קצרת־ראות זאת צומחת‬
‫חומה גדולה בק האוקראינים והיהודים״; ״היהודים צריכים להתייחס לבעיה‬
‫האוקראינית באופן ענייני •חיובי״‬
‫לאנטישמים האוקראינים היה הסכם ה״אוגתה״ בבחינת שמן על הגלגלים‪.‬‬
‫עוד ב־‪ 1924‬טען ד״ד סטפאן באראן‪ ,‬מראשי הציבור האוקראיני בגאליציה‪,‬‬
‫בזכות החרם האנטי־יהודי‪ ,‬כיון ש״קניית סחורה אצל סוחר זר‪ ,‬חיפוש משרה‬
‫אצל עורך־דין או מהנדס שאינם אוקראינים‪ ,‬הזמנה אצל בעל־מלאכה זר‬
‫ושכירת פועלים זרים — משמעותם העברת רכוש אוקראיני לידים עותות‪ ,‬דבר‬
‫שיש בו משום בגידה לאומית״‪ .‬העתונות האוקראינית האשימה את ציוני‬
‫גאליציה בניהול מדיניות אגטי־אוקראיגית ״אף־על־פי שהיהודים זכו במגדטים‬
‫רבים לסיים ב־‪ 1922‬התות להחרמת הבחירות עלייתי האוקראינים״‪ .‬כאשר‬
‫החלו השיחות על ה״אוגודה״ תקפו עתונים אוקראינים את רעיון ההסכם בין‬
‫היהודים והפולנים‪ ,‬בראותם אותו כביטוי ללמאליות־יתר מצד היהודים כלפי‬
‫פולין‪ ,‬דבר שבהכרח יביא לגישה אנטי־אוקראינית מצד היהודים‪ .‬״דילו״‪,‬‬
‫הבטאון של אונד״ו כתב‪ ,‬כי ״היהודים מפגיגים בגלוי כי הם גוטלים על‬
‫עצמם שליחות תרבותית פולנית על אדמות האוקראינים והביילורוסים״‪ .‬הכותרות‬
‫שליוו בעתונים האוקראינים את התיעות על שיחות ה״אוגודה״‪ ,‬ה י ו ‪ :‬״אד״בה‬
‫פולנית •יהודית״‪ .‬״ריקת הציונים מסביב לשולחן הפולני״ • ועוד; •בין השאר‬
‫נכתב‪ ,‬כי ״עת מימי פולת הישנה היו היהודים עלוקות שהיוו אסון המוך‬
‫לאומה‪ ...‬הציונים רוצים לשחק תפקת של פטריוטים פולנים טובים‪ ,‬לאחר‬
‫שאלה הצילו את בעלי בתי־המרזח ואת המלווים ברבית שפשטו מאז ומתמת‬
‫את עורם של האיכרים האוקראינים‪ ...‬על אדמותינו מילאו הלהוךלם תפקת עגום‪...‬‬
‫הפולנים מכים בהם‪ ,‬אך הם מחפשים את חסדם‪ .‬כך עושים סוחרים‪ ,‬בעלי‬
‫תעשיה ובנקאים המרוכזים במפלגת הציונים‪ ...‬הסוכן העיקרי‪-‬בכל העסק היה‬
‫סוקולוב‪ ,‬תועמלן הציונות ‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫ציר הסיים‪ ,‬פאוול ואסינצ׳וק קבל על שד״ד דית דוגל בהינתקות מחזית ‪.‬‬
‫המיעוטים‪ ,‬והביע חשש מתגובת חוגים אוקראינים קיצוגיים‪ ,‬שתתבטא בחרם‬
‫כלכלי העשוי לשים קץ לתקופה ארוכה של שיתוף פעולה; ואילו ת״ר הסיעה‬
‫האוקראינית בסיים‪ ,‬כרוצקי‪ ,‬הכריז‪ :‬״מי שאינו אתנו — הוא נגדנו!״‪ .‬האוקראינים י‬
‫‪ .11‬הכוונה לנחום סוקולוב‪ ,‬אז יו״ר הבהלת ההסתדרות העולמית‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫גרסו •שה״אוגודה״ • ת ה פ ו ך א ת היהודים ל מ כ ש י ר ל פ ו ל ו נ י ז צ י ה •בשטחים א ו ק ר א י נ י י ם ‪,‬‬
‫ד מ י ט ר י ל ו י צ ק י הזכיר‪ ,‬כ י ב ע ב ר ה ת י י ח ס ו ה א ו ק ר א י נ י ם‬
‫הציר‬
‫נעזרו‬
‫במסחר ולא‬
‫בהם‬
‫סיסמאות־חרם‬
‫העלו‬
‫אך‬
‫עדם‪:‬‬
‫ליהודים‪.‬‬
‫באהדה‬
‫ע ת ה כ ו ו נ ת היהודים!‬
‫היא ל ה ד ג י ש כ י ט ו ב ל ה ם בפולין ואין ל ה ם ט ע נ ו ת כ ל פ י ה ‪ .‬ה ו א טען‪ ,‬כי ש י ט ת ו‬
‫ד ״ ד רייך א י נ ה‬
‫של‬
‫להכיר‬
‫כלפי‬
‫בשלמות‬
‫ת ו א מ ת א ת ה א י ג ט ר ס י ם של היהודים‪.‬‬
‫גבולותיה‬
‫של‬
‫האומה האוקראינית‬
‫של‬
‫פולניה‬
‫—‬
‫ראו‬
‫התחייבות‬
‫האוקראינים‬
‫החורגת‬
‫ב ה ת ח י י ב ו ת הציונים״־‬
‫נקיטת‬
‫מעבר‬
‫עמדה‬
‫לאינטרסים‬
‫עוינת‬
‫הלאומיים;‪.‬‬
‫היהודים‪.‬‬
‫בראיון ע ם‬
‫•‬
‫ת א ה ב ה ס כ ם ה״אוגודה״•‬
‫״ ת ל ו ״ א מ ר י צ ח ק גרינבוים‪ ,‬כי הוא‬
‫ה א צ ל ה ש ל התפייסה ה י מ ג י ת ‪ ,‬ה ש ו א פ ת ל ש ב ו ר א ת ה מ י ע ו ט י ם ה ל א ו מ י י ם ב א מ צ ע ו ת‬
‫היהודים‪.‬‬
‫סיכוי‬
‫הימין ה פ ו ל נ י — טען — מ ג ס ה למשוך א ת ה י ה ו ד י ם‬
‫לדו־ קיום‬
‫הנגישות‬
‫ולסילוק‬
‫והמעיקות‪.‬‬
‫הבולטות‬
‫ע ל ־ י ת הבטחת‬
‫ה צ ד הפולני״‬
‫אולם מן‬
‫אין כ ו ו נ ה כנד‪ .‬ל פ ת ר ו ן ‪ .‬ע ם ז א ת ל א ה ט י ל ג ר י נ ב ו י ם ס פ ק ב כ נ ו ת ם ש ל שושביני־‬
‫־ה״אוגודה״‬
‫האחרים‬
‫הסכם‬
‫ה י ה ו ד י ם וטען כי אין הם מ ת כ ו ו נ י ם ל צ א ת נ ג ד ה מ י ע ו ט י ם הלאומיים‪:‬‬
‫אך‪,‬‬
‫ה״אוגודה״‬
‫הפולניות‪.‬‬
‫לא‬
‫ל מ ע ש ה ‪ ,‬אין ד ר כ ם‬
‫לא‬
‫קירב‬
‫תואמת את האינטרסים‬
‫את‬
‫ההמונים‬
‫בעיות‬
‫ש ל היהודים‪ .‬ו א מ נ ם ״‬
‫היהודים‬
‫הממשלות‬
‫ללב‬
‫ת ק ו ו ת היהודים' גגוזו‪ .‬ה א נ ט י ש מ י ו ת ה מ ש י כ ה ל פ ר ו ח ו ה ד י כ ו י הכלכלי־‬
‫נחלש‪.‬‬
‫גרמניה — ה א פ ו ט ת פ פ י ת של השאיפות האוקראיניות‬
‫תמיכתה‬
‫בשאיפות‬
‫של‬
‫גרמניה הקיסרית והרפובליקאית וגרמניה של‬
‫של‬
‫האוקראינים‬
‫במשך‬
‫אהדה‪.‬‬
‫)שטה ־ מ ח י ה (‬
‫לעצמאות‬
‫מאות‬
‫העתיד‬
‫שנים‬
‫שלה‪.‬‬
‫היתד‪.‬‬
‫תועלתית‪,‬‬
‫גרמניה‬
‫ראתה‬
‫להשקפה‬
‫מחושבת‬
‫באוקראינה‬
‫של‬
‫המסורתית‬
‫ה ת י ך השלישי־‬
‫ונעדרת‬
‫את‬
‫זיקה־‬
‫כל‬
‫ה״לבנםראום״‪-‬‬
‫הגרמני״‬
‫האימפריאליזם‬
‫כיי א ו ק ר א י נ ה צ ר י כ ה ל י ה פ ך ל ס פ ק ה צ ר כ י ם ה ח ק ל א י י ם ש ל הרייך‪ ,‬ב ע י ק ר ב ת ב ו א ה ‪,‬‬
‫חמת־גלם‬
‫ולספק‬
‫תכניות‬
‫לפי‬
‫של‬
‫לתעשיה‪,‬‬
‫מרחבי‬
‫ישוב‬
‫תכניות הרייך‬
‫לגישה‬
‫מסורתית‬
‫אוקראינה על־ידי‬
‫צירף‬
‫זו‬
‫קולוניסטים‬
‫אתלף‬
‫)מתישבים( ״גרמנים;‬
‫ה ש ל י ש י נ ו ע ד ו ‪ 40‬מיליון ת ו ש ב י א ו ק ר א י נ ה‬
‫הגרמנים‬
‫ולאתר‬
‫מכן‬
‫—‬
‫להשמדה‬
‫היטלר‬
‫גם׳‬
‫שיטתית‪,‬‬
‫תחילת‬
‫לשמש‬
‫עבדים‬
‫למתישבים‬
‫נחותים‬
‫אחרים בקהיליה הסלאבית‪ .‬בעקבות השמדת־ האוקראינים‪ ,‬תיכנן ה י ט ל ת‬
‫דוגמת‬
‫עמיםי‬
‫י^הביא ל א ו ק ר א י נ ה א ת ב נ י א י ר ו פ ה ה מ ע ר ב י ת והצפונית‪ ,‬ש א ו ת ם י ש ר ת ו האוקראינים•‬
‫הנותריכ‪.‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫כ ש ל ו ן ה ש א י פ ו ת ה ל א ו מ י ו ת של ה א ו ק ר א י נ י ם א ח ר י מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ה ר א ש ו נ ה ‪,‬‬
‫ו ה ה ר ג ש ה כ י ה ה י ס ט ו ר י ה ג ח מ ה ע ו ו ל איום ל א ו מ ה ה א ו ק ר א י נ י ת ‪ ,‬ה ש פ י ע ו ע ל ה ת ק ר ­‬
‫ב ו ת ה א ו ק ר א י נ י ם ל ר פ ו ב ל י ק ת ויימאר‪ ,‬שהיא ע צ מ ה נ ת ו נ ה היתד‪ .‬ב ה ר ג ש ה מתסכלת־‪.‬‬
‫־של‬
‫תבוסה‪.‬‬
‫ברית‬
‫־המחתרת‬
‫באוקראינה‬
‫‪.‬‬
‫גרמניה‬
‫אנטי־קומוניסטית אנטי־פולנית‬
‫נראתה לאוקראינים‬
‫כבת־‬
‫טבעית‪ .‬ברלין ה פ כ ה למרכז‪ ,‬שממנו ניהלו ע ת ה האוקראיגים א ת מ ל ח מ ת‬
‫שלהם‬
‫נגד‬
‫פולץ‪,‬‬
‫אחת‬
‫שקצרה ‪ .‬ת ם‬
‫לנהל‬
‫מלחמה‬
‫כזאת‬
‫בשטחי־‬
‫הסובייטית‪.‬‬
‫א ב ל • מ ח ת ר ת ‪ ,‬א ו ק ר א י נ י ת ז א ת לא היתד‪ .‬עשויה מ י ק ש ה א ח ת ‪ :‬היא התפתחה־‪.‬‬
‫ת ו ך ויכוחים ם ו ע ת ם ע ל מ ט ר ו ת ת ר כ י ה מ א ב ק בפולנים ולוותה פילוגים מתמידים״‬
‫בעקבות‬
‫הפילוג‬
‫שחל‬
‫זעפיעו‬
‫בזירה‬
‫האוקראיגית‬
‫ב‪92‬‬
‫בועידת‬
‫או‪.‬וו‪.‬או‪.‬‬
‫הלאומית‬
‫באוז׳הורוד‬
‫שתי‬
‫)צ׳כוסלובאקיה(‬
‫ב־‪1925‬״‬
‫מחתרתיות‪:‬‬
‫או‪.‬וו‪.‬או‪,‬‬
‫קבוצות‬
‫ו ד ס ק ו ב א א ו ר ג א נ ת א צ י ה ( וזורל״ו )זאחודגאיא א ו ק ר א י נ ס ק א ל ו ד ו ב ה‬
‫<אוקוראינסקא‬
‫אורגאניזאציה(‪.‬‬
‫או‪.‬וו‪.‬או‪.‬‬
‫שעשה‬
‫המשיכה‬
‫מאמצים‬
‫הסובייטית;‬
‫׳קונובאלץ‬
‫להסתופף‬
‫להעביר‬
‫הסובייטים‬
‫במשך‬
‫פעולות‬
‫דיכאו‬
‫שנים‪ ,‬עז־‬
‫פעולות‬
‫המחתרת‬
‫אלה‬
‫שהשיגוהו‬
‫במאי‬
‫‪.‬המיתו‬
‫בעלת‬
‫האוקראיני‬
‫נהנה‪,‬‬
‫וקונובאלץ‬
‫הסובייטית‪.‬‬
‫הגולה‬
‫בנוסף‬
‫והתחסלה‬
‫לתמיכה‬
‫של‬
‫אוקראינה‬
‫לשסהה‬
‫ברזל‬
‫‪1938‬‬
‫או‪.‬וו‪.‬או‪.‬‬
‫אולם‬
‫גם‬
‫בת‬
‫נ ט י ו ת פ ר ו ־ ק ו מ ו נ י ס ט י ו ת ו ש א י פ ת ה היתד‪.‬‬
‫בציבור‬
‫אקדח‪.‬‬
‫לאוקראינה‬
‫לעומת‬
‫של‬
‫אותו‬
‫)הפולנית(‬
‫ביריות‬
‫תחת‬
‫את‬
‫פיקודו‬
‫האטמאן‬
‫איוואן‬
‫קונובאלץ‪,‬‬
‫וסוכניהם‬
‫ברוטרדאם‬
‫רדפו‬
‫שבהולנד‬
‫ה א נ ט י ־ ק ו מ ו נ י ס ט י ת היתד‪.‬‬
‫לצרף‬
‫היא‬
‫במהירות‪.‬‬
‫הגרמנית‪,‬‬
‫א ת אוקראינה‬
‫לא‬
‫הצליחה‬
‫מטה‬
‫מסיוע‬
‫גם‬
‫ושם‬
‫זורל״ו‬
‫המערבית‬
‫להכות‬
‫שרשים‬
‫שכן‬
‫בברלין‬
‫או‪.‬וו‪.‬או‪.‬‬
‫של‬
‫אחרי‬
‫וליטאים‪.‬‬
‫צ־כים‬
‫ב צ ד ת א י ם מ ח ת ר ת י י ם ש ה ו ק מ ו בפולין‪ ,‬ה ת א ר ג ג ו ב א מ צ ע ו ת או‪.‬וו‪.‬או‪ .‬ג ם ר ש ת ו ת ־‬
‫ל מ ע ן ג ר מ נ י ת בין ה מ י ב צ ע י ם ה מ פ ו ר ס מ י ם ש ל הארגון נ ו ד ע ת ה ה ת נ ק ש ו ת‬
‫דיגול‬
‫בנשיא‬
‫־עדים‬
‫פרופ׳‬
‫פולק‪,‬‬
‫פולנים‬
‫‪:‬האקדמאית‬
‫מעצרו‬
‫סטאניסלאב‬
‫העלילו‬
‫על‬
‫וויצ׳יהובסקי‪,‬‬
‫יהודי‪,‬‬
‫סטודנט‬
‫ה צ י ו נ י ת ״מכביד‪.‬״‪ ,‬כי ה ו א‬
‫ביקוח‬
‫בעת‬
‫סטאניסלאב‬
‫בלבוב‬
‫שטייגד‪,‬‬
‫ב־‪924‬י;‬
‫חבר‬
‫האגודה‬
‫ה ש ל י ך א ת הרימון ע ל מ ר כ ב ת ה נ ש י א ‪.‬‬
‫ש ל שטייגד ע ו ר ר ה ס ת ה א נ ט י ש מ י ת ע צ ו מ ה ב מ ר ח ב י פולין ו מ ש פ ט ו ה פ ך‬
‫ה מ א ב ק י ם המשפטיים ה ג ד ו ל י ם‬
‫לאחד‬
‫למשפטי‬
‫עלילת־דם‪.‬‬
‫תיאופיל‬
‫א ו ל ש א נ ס ק י ‪ ,‬נ י ס ה ל ה ר ו ג א ת נ ש י א פולין‪ .‬א ו ל ש א נ ס ק י נ מ ל ט ל ג ר מ נ י ה‬
‫מקלט‬
‫ומצא‬
‫או‪.‬וו‪.‬או‪.‬‬
‫מיבצעים‬
‫לבוב‪,‬‬
‫רק‬
‫המשפט‬
‫בקסרקטיני הצבא האדום‬
‫סייעו‬
‫‪.‬בפשמישל‪,‬‬
‫במהלך‬
‫ב ה י ס ט ו ר י ה היהודית ה ח ד ש ה ו ש י מ ש ע י ל ה‬
‫לו‬
‫להולנד‪,‬‬
‫לברוח‬
‫א ח ר י ם ש ל או‪.‬וו‪.‬או‬
‫ב־‪;1924‬‬
‫מטוויאס‪,‬‬
‫הודו‬
‫כי‬
‫האוקראינים‪,‬‬
‫לוחם‬
‫שלהם‪,‬‬
‫במאלבורג‪ ,‬משם הועבר לברלין ומפקדי‬
‫לארצוית־הברית‪.‬‬
‫ואחר־כך‬
‫כללו א ת רצח מנהל הגימנסיה האוקראינית‬
‫רצח‬
‫מערכת‬
‫ראש‬
‫הממשלתית‬
‫החינוך‬
‫במחוז‬
‫סובנסקי ב־‪ ;1926‬רצח מ נ ה ל הגימנסיה האוקראינית בלבוב‪ ,‬ד״ד ב א ב י ;‬
‫ב ־ ‪ 1931‬ח ו ס ל ציר הסיים ט ד י א ו ש ה ו ל ו ב ק ו ה פ ו ל נ י ‪ ,‬בו ראו ה א ו ק ר א י נ י ם א ת יוזם‬
‫•מסע ה ״ פ א צ י פ י ק א צ י ה ״ ש ל כ ו ח ו ת ה ב ט ח ו ן ה פ ו ל נ י י ם גגד ה א ו כ ל ו ס י ה ה א ו ק ר א י נ י ת‬
‫) מ ס ע זה בא כ ת ג ו ב ה ל פ ע ו ל ו ת או‪.‬וו‪.‬או‪ .‬ו ה צ ט י ק ב א כ ז ר י ו ת ר ב ה ( ; א ב ל ב מ ק ב י ל‬
‫הולובקו‬
‫־דגל‬
‫אזהרה‬
‫יסולק‬
‫בהידברות‬
‫גם‬
‫האוקראינים‬
‫עם‬
‫בו‬
‫וההתגקשות‬
‫גועדה‬
‫לשמש‬
‫לחוגים מ ת ו נ י ם ב צ י ב ו ר ה א ו ק ר א י נ י ש ל א ל פ ת ח א ש ל י ו ת ב ד ב ר ה ב נ ה ע ם‬
‫״ ב מ ס ג ר ת זכויות מ י ו ח ד ו ת ״ ‪ ,‬א ו ט ו נ ו מ י ה ת ר ב ו ת י ת ו כ ר ‪.‬‬
‫ב־‪1934‬‬
‫שר־החינוך‬
‫הארגון‬
‫החליט‬
‫והדתות‬
‫הצבאי‬
‫בממשלת‬
‫הנ״ל‬
‫פולין;‬
‫להתנקש‬
‫ההחלטה‬
‫בחייו‬
‫נתקבלה‬
‫של‬
‫שר־הפנים‬
‫בנוכחותו של‬
‫או‬
‫סטפאן‬
‫בנדרה‪ ,‬כוכב עולה ב מ ח ת ר ת ה א ו ק ר א י נ י ת בנו של כומר יווני־קאתולי בגאליציה‪.‬‬
‫״כקרבן‬
‫להתנקשות‬
‫נקבע‬
‫שר־הפנים‪,‬‬
‫בתניסלב‬
‫ה מ ת נ ק ש מאצ׳ייקו‪,‬‬
‫פייראצקי‪.‬‬
‫‪.‬נמלט תחילה לצ׳כוסלובקיה ואחרי־כן לארגנטינה‪ ,‬מ ב ל י שזהותו תיוודע לפולנים‪.‬‬
‫‪.‬חשדם‬
‫נפל‬
‫על‬
‫מיקולא‬
‫מפעלי‬
‫לבד‪,‬‬
‫או‪.‬וו‪.‬או‬
‫שנעצר‬
‫בשצ׳צ׳ין‬
‫)גרמניה(‪,‬‬
‫‪ .‬ב ע ק ב ו ת פגייה ש ל מ מ ש ל ת פ ו ל ק ל ג ר מ נ י ה ‪ ,‬ו ה ו ס ג ר ל פ ו ל נ י ם ל פ י ה ו ר א ה א י ש י ת‬
‫של‬
‫היינריך הימלר‪ ,‬ר א ש ד‪.‬ס‪.‬ס‪ .‬ו ה ג ס ט פ ו ‪ ,‬א ש ר פ ע ל ת ח ת ה ל ח ץ ש ה פ ע י ל ' ש ר ־‬
‫התעמולה‬
‫‪x‬בלס‬
‫לטרפד‬
‫ש ל הרייך‬
‫שנמצא‬
‫בפולין‬
‫והאיש‬
‫בשעת‬
‫מספר‬
‫שלוש‬
‫בצמרת‬
‫ראה‬
‫ההתנקשות‬
‫א ת מטרת ביקורו ה מ מ ל כ ת י ‪ :‬הידוק‬
‫<בן נ ע צ ת א ח ד י ם מ ע ח ר י ו ש ל ל ב ד ‪,‬‬
‫‪...... .‬‬
‫הנאצית‬
‫בה‬
‫נסיון‬
‫קשרי־התיח־ת‬
‫ד ״ ד יוזף‬
‫מצד‬
‫גבלס•‬
‫האוקראתים‬
‫ב ק הרייך ל פ ו ל ק ‪.‬‬
‫ביניהם‬
‫ב נ ד ר ה ; ה ם נידונו ל ע ו נ ש י מ א ס ר‬
‫‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫• שונים ורובם נשלחו לרצות א ת העונש ל מ ב צ ר‬
‫מבית־הסוהר‬
‫החל‬
‫בוארשה כאשר הגרמנים כבשו א ת העיר ב ס פ ט מ ב ר‬
‫משנת‬
‫המדינית‬
‫ברזה־קרטוסקת בנדרה שוחרר‬
‫של‬
‫‪1929‬‬
‫מפלגת‬
‫ה־או‪.‬וו‪.‬או‪.‬‬
‫סרה‬
‫ה־או‪.‬או‪.‬נ‪.‬‬
‫הצבאי‬
‫)ארגון‬
‫)אוביאדנאיא‬
‫‪.1939‬‬
‫האוקראיני(‪ .‬למרותה‬
‫נאציונאיסטיב(‪,‬‬
‫אוקראינסקיא‬
‫ש פ ע ל ה לפי שתי סיסמאות קיצוניות‪ :‬״אף פולני לא יגיב על נימוקים מילוליים‪,‬‬
‫ו א י ל ו ע ל ט ר ו ר יגיבו כ ו ל ם ״ ; ״או ש נ ג י ע ל מ ד י נ ה ח פ ש י ת ע ם מ מ ש ל ה ל א ו מ י ת א ו‬
‫שנלך‬
‫את‬
‫לאבדון״‪ .‬ב מ צ ע ש ל ה א ר ג ו ן נ ק ב ע ו ה ד ב ר ו ת‬
‫ה פ ש ע ה ג ד ו ל ב י ו ת ר אם‬
‫ובערמה‬
‫שטח‬
‫יתבע‬
‫הענין‬
‫זאת‬
‫הלאומי״‬
‫ת ק ד ם א ת פ נ י אויב ע מ ך ״ ) ס ע י ף ‪(; 8‬‬
‫המדינה‬
‫באירופה‬
‫האוקראינית‬
‫שלושים‬
‫באמצעות‬
‫ו ח מ י ש ה סניפים‪,‬‬
‫דיכוי‬
‫״שאף‬
‫זרים‬
‫העיקריים‬
‫ה ב א ו ת ‪ :‬״אל תהסס‬
‫)סיעף‬
‫ד(;‬
‫״בשנאה‬
‫ל ה ג ב ר ת הכוח‬
‫והרחבת‬
‫)סעיף‬
‫—‬
‫בהם‬
‫לבצע‬
‫ל־או‪.‬או‪.‬נ‪.‬‬
‫‪.(19‬‬
‫ב פ ר א ג ‪ ,‬דנצ׳ג‪,‬‬
‫היו‬
‫קובנה‪,‬‬
‫ג ׳ נ ב ה ‪ .‬ה מ ר כ ז ה י ה בברלין‪ .‬ה ס נ י פ י ם מ י מ נ ו א ת פ ע ו ל ו ת ה־או‪.‬וו‪.‬או‪ .‬ו נ י ה ל ו מ ס ע ‪-‬‬
‫בעולם על סבל האוקראינים כפולין‪.‬‬
‫הסברה‬
‫‪ 1930‬היתד‪ ,‬ש נ ת ־ ש י א ב פ ע ו ל ו ת ה ־ א ו ‪ .‬ו ו ‪ .‬א ו ב פ ו ל י ן ‪ :‬בין יולי ל נ ו ב מ ב ר‬
‫שנת‬
‫בוצעו‬
‫אלפיים‬
‫ומאתים‬
‫נתפס‬
‫בעקבות‬
‫הלשנה ונורה‬
‫תקף‬
‫פעו־לות־טירור‪.‬‬
‫מפקד‬
‫למוות‬
‫ה־או‪.‬וו‪.‬או‪.‬‬
‫באמתלה‬
‫של‬
‫א ח ו ז ו ת ש ל גנרלים פולנים‪ :,‬מ ו ש ל י ־ מ ח ו ז‬
‫מכוניות שהעבירו כספים‬
‫התקיפו‬
‫והתנקשו‬
‫ללא‬
‫במיתקני הממשלה‪.‬‬
‫בריחה‪.‬‬
‫הולובינסקי‬
‫ל ש ע ב ר ו מ י שהיו שרים‪ .‬א נ ש ת‬
‫למשךדי־הדואר‪,‬‬
‫במסע‬
‫נסיון‬
‫בפולין‪,‬‬
‫הולובינסקי‪.‬‬
‫נ י ת ק ו קווי‬
‫בו‬
‫״פאציפיקאציה״‬
‫טלגרף‬
‫פתחו‬
‫וטלפון‬
‫הפולנים‪,‬‬
‫הוכר‬
‫ר ח ם א י כ ר י ם אוקראינים ו ב ב ת י ה ם ־ ג ע ק ר ו ר צ פ ו ת ו ג ג ו ת ; נ ע צ ר ו א ל ף ש ב ע‬
‫מאות‬
‫ותשעה‬
‫שלושים‬
‫אנשים‬
‫הובאו‬
‫ולמשפט‬
‫מאה‬
‫אלף‬
‫ושלושה‪,‬‬
‫וארבעים‬
‫ב י נ י ה ם מ א ת י ם ועשרים ס ט ת ע ט י ם ב ב ת י ־ ס פ ר ג ב ו ה י ם ‪ ,‬ש ל ו ש מ א ו ת ששים ת ל מ י ד י‬
‫ת י כ ו ן ושלושים אנשי כמורה‪.‬‬
‫שונות‪:‬‬
‫‪ 30%‬מ ה נ א ש מ י ם ה ו ר ש ע ו ו נ ת ו נ ו ל ת ק ו פ ו ת מ א ס ר‬
‫גדולות‬
‫בחיפושים נתגלו כמויות נשק‬
‫ה ט י ת ר ה א ו ק ר א י נ י נ ג ד הפולגים‪ ,‬ת ג ו ב ת כ ו ח ו ת ־ ה ב ט ח ו ן ה פ ו ל נ י י ם ו ה ת ג ב ש ו ת‬
‫מנהיגות‬
‫צ ע י ר ה ב־או‪.‬וו‪.‬או‪ .‬ת ר מ ו ל ה י ד ו ק ה ק ש ר י ם בין ה נ א צ י ו נ ל י ז ם ה ק ו א ק ר א י נ י‬
‫לתנועה‬
‫הלוחמים‬
‫הנאצית‪,‬‬
‫האוקראינים‬
‫במלוא‬
‫שדהרה‬
‫לכינון‬
‫התנופה‬
‫השלישי‪.‬‬
‫הרייך‬
‫ראו ב נ א צ ת ם ת נ ו ע ה ל א ו מ י ת א ש ר י כ ו ל ה ל ש מ ש להם מ ו פ ת ‪ ,‬ואילר‬
‫הנאצים‬
‫הבינו את חשיבות הנאציונליזם האוקראיני' כשלוחה חיתית בהסתערות‬
‫העתידה‬
‫שתלו•‬
‫של‬
‫הרייך‬
‫על‬
‫השלישי‬
‫ברית־המועצות‪.‬‬
‫האוקראינים‪,‬‬
‫אבל‬
‫תקוות‬
‫כ ה ר ב ו ת ב ע ל י י ת ו ש ל ה י ט ל ר ל ש ל ט ו ן ‪ ,‬ל א ה ע ל ו •על ד ע ת ם כי ה פ י ה ר ר‬
‫הערום‬
‫לפי חלומו‬
‫רחוק מלגלות נכונות‬
‫ותכניותיו‬
‫שטח‬
‫האוקראינים‬
‫ראש‬
‫שאיפותיהם‬
‫ע ת י ד היה הרייך ש ל ו ל ש ל ו ט מ ק א ו ק א ז ו א י ר א ן ו ע ד ל ח ו פ י צ ר פ ת —‬
‫שבו‬
‫בין‬
‫להגשים‬
‫את‬
‫הלאומיות‪:‬‬
‫יחיו‬
‫מאה‬
‫עם ״עמי־עזר״‬
‫ביותר‬
‫הפעילים‬
‫הביון ה ג ר מ נ י‬
‫אישי • ע ם‬
‫מיליון‬
‫קונובאלץ‬
‫בני‬
‫גרמנים‬
‫)הילפםפלקר(‬
‫למען‬
‫הגזע‬
‫העליון‪ .‬י ב ת כ נ י ו ת י ו‬
‫נימנו‬
‫ש ל ה ע ם ה ג ר מ נ י השליט‪.‬‬
‫והאוקראינים‬
‫היה‪:‬‬
‫ה א ד מ י ר ל ו י ל ה ל ם ק א נ א ר י ס ‪ .‬ב־‪ 1937‬הקים ק א נ א ר י ס‬
‫קשר‬
‫עם‬
‫גיסר‬
‫ואחרי‬
‫שיתוף־הפעולד‪,‬‬
‫חיסולו‬
‫של‬
‫בין‬
‫הרייך‬
‫האטמאמאן‪,‬‬
‫חמשת‬
‫בקשר‬
‫ויורשו ש ל קונובאלץ‪ ,‬א נ ד ר י י מ ל נ י ק ‪ ,‬א ש ר כ י ה ן כ מ נ ה ל ה א ח ו ז ו ת ש ל ה מ ט ר ו פ ו ל י ס‬
‫ב א מ ת ל ה של ה ש ת ת פ ו ת ב ה ל ו י ת ג י ס ו ה צ ל י ח מ ל נ י ק ל ע ז ו ב אתי פ ו ל י ן‬
‫שפטיצקי‪.‬‬
‫בברלת‪.‬‬
‫ולהתישב‬
‫תאוקךאינים‬
‫מלניק‬
‫אחדים‪:‬‬
‫‪94.‬‬
‫הרייך‬
‫השלישי‬
‫עמד‬
‫כבר‬
‫בעולם ד ו ב ר ‪ -‬ע ל ״מסע לקיוב ד ר ך‬
‫בהכגות‬
‫למלחמת‬
‫לבוב״‪ .‬בפברואר‬
‫ובריכוזים‬
‫‪ 1939‬פ י ר ס ם‬
‫א ת ה ק ר י א ה ה ב א ה מ ט ע ם ד‪,‬־או‪.‬וו‪.‬או‪ :.‬״ ע ו מ ד י ם ׳ כ ב ר ל צ ד נ ו כ ת ם עפ‪5‬־ם‬
‫גרמנים‪,‬‬
‫איטלקים‪,‬‬
‫ספרדים‪,‬‬
‫המאוחדים‬
‫כולם‬
‫בשאיפות‬
‫להרוס‬
‫את‬
‫האויב המשותף‪ .‬במלחמה זאת שמור לאוקראינים תפקיד מרכזי‪ ...‬אוקראינה‬
‫וגרמניה הן בנית־ברית טבעיות זולת הגרמנים אץ לאוקראינה בעולם כולו‬
‫בן־ברית פעיל נגד כובשי אדמתה‪.‬״‬
‫בגרמניה ניתן לאו‪.‬וו‪.‬או‪ .‬להקים לגמן אוקראיגי בפיקוח האבוואהר‪.‬‬
‫עם התמוטטותה של פולין בספטמבר ‪ 1939‬וכניסת הצבא הסובייטי לגאליציה־‬
‫המזרחית‪ ,‬דערשו ‪ 20‬אלף אוקראעים לעבור מערבה‪ ,‬לשטח שנכבש בתי‬
‫הוואהרמכט‪ :‬ביניהם היו ראשי המפלגות האוקראיניות של פולין‪ .‬הידיעה על‬
‫בקיץ ‪ ,1939‬היתה מהלומה ללאומיים האוקר־‬
‫הסכם ריבנטרופ — מולוטוב‬
‫אינים‪ .‬מלחמת ספטמבר ‪ 1939‬איחדה את אוקראינה כולה אחרי שהסובייטים‬
‫סיפחו — בתוקף ההסכם הנ״ל — את גאליציה־המזרחית לאוקראינה־המזרהית‪.‬‬
‫שנה אחרי־כן צורפו לברית־המועצות בוקובינה הצפונית והלק מבסרביה‪,‬‬
‫המאוכלסות אף הן אוקראינים‪ .‬באיחוד אדמות אוקראינה בחסות הסובייטים‪,‬‬
‫ראו הלאומנים האוקראינים שואה לאומית‪ .‬אוקראינה בלבד נשארה מחוץ‬
‫לגבולות המדינה הקומוניסטית ו ־ ‪ 7 0 0‬אלף אוקראינים מצאו עצם חיים בשטח‬
‫הגנרל־גוברנמנט‪ ,‬היינו באותו חלק של פולין שסופח לרייך השלישי‪ .‬על ה־‬
‫או‪.‬או‪.‬נ‪ .‬בגרמניה ובגגרל־גוברנמנט השתלטו עתה סספן בנדרה‪ ,‬מיקולא לבד‪,‬‬
‫טימצי־לופסינסקי‪ ,‬שהציעו בינואר ‪ 1940‬לפתוח במלחמה פארטיזנית נגד‬
‫הסובייטים ולשגר את הלגיון האוקראיני לעזרת פינלנד שהותקפה על־ידי ברית־‬
‫המועצות‪ .‬להצעה ‪:‬את התנגד אנדריי מלניק שחשש מפעולות־תגמול אכזריות‬
‫מצד הסובייטים‪ ,‬שהיו מסוגלים — לדבריו — להגלות את האוכלוסיה האוקר­‬
‫אינית כולה לאיזורי־הקוטב הרחוקים; מלניק תבע לחסוך בכוח־אדם בטענה‪,‬‬
‫כי מלחמה בין גרמניה לברית־המועצות היא בלתי־נמנעת ומוטב להתכונן ליום‬
‫בו תפרוץ‪ :‬לכן התגגד לשיגור הלגיון האוקראיני לפינלגד‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫חדשיים אחרי־כן חל פילוג ב־או‪.‬או‪.‬ג‪ ,.‬בועידה שגערכה בקראקוב‪ ,‬והוקמו‬
‫שני ארגונים מתחרים‪ :‬הסיעה המהפכנית )באנדרובצי( או‪.‬או‪.‬נ‪.‬ר‪ .‬והסיעה‬
‫הסולידאריסטית )מלגיקובצי( או‪.‬או‪.‬ג‪.‬מ‪ :.‬שתיהן דגלו בקשר הדוק עם הרייך‬
‫וצבאו‪ .‬הגרמנים התייחסו באמון גדול מתר למלניק ומינו את אנש׳יז לתפקידים‬
‫במנגנון הכיבוש בגנרל־גוברנמנס‪ .‬עם זאת נזהרו מנהיגי הרייך מלפזר הבטחות‬
‫לאוקראמים‪ .‬באפריל ‪ 1940‬הכריז הנס פראנק‪ ,‬מושל פולין הכבושה‪ ,‬שהאוכלוםיה‬
‫האוקראיניח מילאה אחרי תביעות הגרמנים ותמורת זאת הוא יאפשר לקיים‬
‫חינוך אוקראיגי לאומי‪ .‬תיכון וגבוה‪ :‬כן הבטיח להסיר את ההגבלות על הכשרת‬
‫אנשי כמורת אבל יתומנות אלה התיחסו רק לאוקראינים שהיו בתחום הגנרל־‬
‫גוברנמנט‪ .‬במקביל‪ ,‬הזהיר פראנק את הפקידים הגרמנים מפני דיבורים על‬
‫״אוקראמה גדולה״ ומפני השמעת דברים שיוכלו להתפרש כהבטחה מדינית;‬
‫הוא תבע לא להרבות בהגפת דגלים אוקראינים ולא להפריז בשיתוף האוקראינים‬
‫בתהלוכות חגיגיות‪ .‬כן הבהיר‪ ,‬כי האוקראיגים הם אזרחי הרייך כאשר הם תחת‬
‫‪:‬שלטונו‪ ,‬אך עם זאת אין הם מייצגים את אוקראמה הגדולה‪ .‬הוא גם לא הסתיר‪,‬‬
‫כי היית מעונין באוקראיגים למלחמה בפולנים‪ .‬הכרזתו‪ ,‬״נמשוך אוקראינים‬
‫־לשרותי־המשםרה״‪ ,‬שימשה אות לגמס אוקראינים ליחידות משטרות־העזר‬
‫הגרמנית‪.‬‬
‫‪ .14‬מאכים פון ריבנטרופ — שר החוץ של הרייך השלישי‪.‬‬
‫‪ .15‬ויצ׳יסלאב מולוטוג — שר־החוץ של ברית־המועצות‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫‪ ,‬לקראת הפלישה לברית־המועצות הקימו הגרמנים שתי יחידות צבאיות‬
‫אוקראיניות‪ :‬״תלאנד״ ו״נאכטיגאל״ )זמיר(‪ .‬לדברי פרידמן מנו שתי‪.‬היחידות‬
‫כשבע מאות איש‪ .‬האבוואהר התיר למתגייסים להישבע שבועת־ אמונים לענין‬
‫אוקראיגה הגדולה‪ .‬תחילה היה הפיקוד העליון על שתי היחידות בתיו של בנדרה‪,‬‬
‫אולם ככל שהתקרב מועד הפלישה הועמדו בראשן קצינים אחרים‪ ,‬ביניהם‬
‫אנשיי פטליורד‪ .‬כמו פאוול שאנדרוק‪ .‬הממונה מטעם הגרמנים על שתי היחידות‬
‫היה לויטנאנט ד״ד אלברט הרצנד וכקומיסר פוליטי כיהן פרופ׳ תיאודור‬
‫אוברלנד )אחרי המלחמה כיהן בתפקיד שר לעניני פליטים בממשלתו של קונראד‬
‫אדגואר המערב־גרמנית(‪ .‬מפקדה האוקראיני של ״רולאנד״ היה יבהאן פובי־‬
‫הושצ׳י ושל ״נאכטיגאל״ — תמן שוכביץ׳‪ .‬בנדרה הורשה לגייס את האנשים‬
‫ל״נאכטיגאל״ מבין האוקראינים ששירתו בצבא הפולני ונפלו בשבי הגרמני‬
‫בספטמבר ‪.1939‬‬
‫‪16‬‬
‫ההכנות של או‪.‬או‪.‬נ‪.‬ר‪ .‬למלחמה כלל גם הכשרת קבוצות של אקטיביסטים‪,‬‬
‫בוגרי קורסים מיוחדים בקראקוב‪ .‬אלה נועדו להגיע עם הצבא הגרמני לאוקראינה‪,‬‬
‫להפיץ את הרעיונות הלאומיים ולארגן לוחמה פרטיזנית גגד הצבא האדום‪.‬‬
‫המטרד‪ .‬הסופית היתד‪ .‬להקים ממשלה אוקראינית‪ .‬ה־או‪.‬או‪.‬נ‪.‬מ‪ .‬חתר להקים צבא‬
‫אוקראיני גדול וקדרים של אקטיביסטים לאומנים לפעולות הסברה‪ ,‬תרבות‬
‫וכלכלה‪ .‬כן הכין הארגון רשימות של ״אלמנטים בלתי־רצויים״ שנועדו להשמדה‪.‬‬
‫באפריל ‪ 1941‬קיבל הקוגגרס השני של או‪.‬או‪.‬נ‪.‬ר‪) .‬שייצג למעשה את חסידי‬
‫בנדרה( את ההחלטה‪ ,‬כי ״היהודים בברית־המועצות מהווים את המשענת הנאמנה‬
‫ביותר של המשטר הבולשביסטי השליט והם מייצגים את האוואנגרד של‬
‫האימפריאליזם המוסקבאי באוקראינה‪.‬ממשלת מוסקבה הבולשביסטית מנצלת את‬
‫הלכי־הרוח האנטי־יהודיים בקרב ההמונים האוקראינים‪ ,‬כדי להסיט את תשומת־‬
‫לבם מן הסיבה האמיתית של הרע )היינו‪ ,‬מצבם האומלל( ולנווט אותם בשעת‬
‫סערה לדרך של פוגרומים אנטי־יהודיים‪ .‬ה־או‪.‬או‪.‬נ‪.‬ר‪ .‬רואה אמנם ביהודים‬
‫משענת המשטר הבולשביסטי המוסקבאי‪ ,‬אך עם זאת היא מסבירה להמונים‬
‫כי מוסקבה היא האויב העיקרי״‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫*‬
‫פשעיה הגדולים של הלאומנות האוקראינית במלחמת העולם השניה‬
‫ב־ ‪ 21‬ביוני ‪ 1941‬פתח הרייך השלישי במיתקפה על ברית־המועצות‪ ,‬שעוררה‬
‫בהלה בקרב הגולה האוקראינית המאורגנת‪ ,‬אשר קיבלה בתרועות את הסתערותו‬
‫של הוואהרמאכט‪ .‬ראש הועד האוקראיני הלאומי שפעל בקראקוב‪ ,‬פרופ׳ ולאדימיר‬
‫קוביוביץ׳‪ ,‬פירםם את גילוי־הדעת הבא‪ :‬״ברגעי שמחה היסטוריים אלה‪ ,‬פונים‬
‫רגשותינו אל החיילים הגרמנים הבלתי־מגוצחים אשר שפכו דמם למען סדר‬
‫חדש באירופה ולמען שהתרנו מכלא העמים‪ .‬נתפלל למען המזל במלחמה הזאת‬
‫ולמען הגשמת כל תכניו^נווכן למען הגצחון הסופי״‪ .‬גילויי־דעת נלהבים‬
‫ומלאי תקווה פירסמו גם ד‪.‬־או‪.‬או‪.‬נ‪ .‬והכגסיה היוונית־קתולית )האוקראינית(‪.‬‬
‫שלושה ימים אחרי־כן‪ ,‬ב־‪ 27‬ביתי עם התחלת פינויו של הצבא־האתם‬
‫‪ .16‬ד״ר פיליפ פרידמן‪ .‬אנציקלופדיה של גלויות‪ ,‬לבוב‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫מלבוב‪ ,‬פתח ד‪,‬־או‪.‬או‪.‬נ‪.‬ר‪) .‬ארגון בנדרה( בפעולות נגד הסובייטים בעיר‪ .‬נאמניו‬
‫— במסע‬
‫תקפו ביריות את החיילים הגסוגים‪ ,‬שהגיבו — לדברי אילניצקי‬
‫נקם אכזרי‪ ,‬שבוצע בידי יחידות ג‪.‬ק‪.‬וו‪.‬ד‪) .‬משטרת הבטחון הסובייטית(‪ .‬העתונות‬
‫הגרמנית דיווחה‪ ,‬כי לפני הפינוי עצרה הנ‪.‬ק‪.‬וו‪.‬ד‪ 7000 .‬לאומנים אוקראינים‬
‫וריכזה אותם בבית־הםוהך בריגתקי ובמטה הבולשת הסובייטית בכיכר מיסת־‬
‫נארסקי‪ .‬את הפעולות נגד הסובייטים הגסוגים גיהלת בעיקר‪ ,‬המיליציה האוק־‬
‫ראתית שהתארגנה בעיר‪ ,‬בפיקוח של המהנדס וורציונה‪ .‬לדברי אילגיצקי‪,‬‬
‫רצחו הסובייטים הנסוגים עצירים אוקראיגיים בלבד‪ ,‬כשהם חסים על רוסים‪,‬‬
‫פולנים מהודים; לדבריו‪ ,‬לא נמצאו כלל בבית־הםוהר עצירים לא־אוקראינים‬
‫)אולם אין זו טענה נכונה‪ .‬תוע‪ ,‬למשל‪ ,‬על פעילי בית״ר שהיו כלואים‬
‫אז בבריגידקי ונרצחו על־ידי הנ‪.‬ק‪.‬וו‪.‬ד‪ .‬ביניהם היה מהנדס צעיר‪ ,‬קרוב־משפהה‬
‫של כותב שורות אלה(‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫עוד לפני כגיסת היחידה הגרמנית הראשונה ללבוב‪ ,‬חדרו לתוכה —‬
‫ברשות הפרופ׳ אוברלנדר — ששה מעוזריו הקרובים של בנדרה‪ ,‬כדי להכת את‬
‫קבלה־הפנים לצבא הגרמני וליחידה האוקתגינית ״נאכטיגל״‪ .‬פעולתם הראשונה‬
‫היתד‪ .‬להשתלט על תחנת־השידור של לבוב‪ .‬בדרכם קיימו הששת בכל כפר‬
‫ובכל עיירה‪ ,‬עצרות־עם ובהן בישרו את קץ השלטון הבולשביסטי‪ .‬כאשר נכנסו‬
‫הגרמנים ללבוב‪ ,‬מצאו כבר על קירות הבתים מודעות־ענק מטעם או‪.‬או‪.‬נ‪.‬ר‪,.‬‬
‫שקראו לקדם בהתלהבות את פני הצבא הגרמני המגצח ולהמשיך במלחמת הורמה‬
‫בבולשביקים ובמשרתיהם היהתים‪ .‬התכגית הגרמנית ל״טיפול״ באוכלוסיה‬
‫היהודית הוכנה עוד לפני פרוץ מלחמת גרמניה—ברית־המועצות‪ .‬בפני בית־הדץ‬
‫הבינלאומי לפשעי המלחמה בנירגברג מסר על כך ארווץ שולץ‪ ,‬איש ד‪.‬ס‪.‬ס‪.‬‬
‫והגסטאפו‪ ,‬את הפרטים הבאים‪:‬‬
‫״ב־‪ 23‬ביוני‪ ,‬או סמוך למועד זה‪ ,‬יצאה פלוגת־ההשמדה ג׳ )בראשות ד״ד‬
‫ראש(‪ ,‬אשר כללה את היחתות המיוחדות ‪ 4‬אי‪ 4 ,‬ב׳ זונדרקומנדו ואת מחלקות‬
‫ההשמדה ‪ 5‬ו ־ ‪) 6‬אייגזאצגרופן( לגלייביץ‪ ,‬בדרכן ללבוב‪ .‬כאן נודע לנו‪ ,‬כי‬
‫מספר תושבי לבוב גהרגו בטרם שנסוגו הצבאות הרוסיים‪ .‬זמן קצר אחרי שהגעגו‬
‫ללבוב אמר לנו ד״ד ראש‪ ,‬כי במעשי ההרג השתתפו פקידים יהתים ותושבי‬
‫לבוב יהודים‪ .‬המפקדה הצבאית )הגרמנית — ח‪.‬כ‪ (.‬ארגנה כבר בעיר מיליציה‬
‫מקומית אוקראינית‪ .‬ד״ד ראש‪ ,‬שעבד בשיתוף הדוק עם המיליציה הזאת‪ ,‬פקד‬
‫על הפלוגות המתחרות לתמוך בת המשתתפים בהריגות הנזכרות והחשודים‬
‫נאסרו באותו יום ולמחרתו‪ .‬בגוסף לכך הובאה ללבוב‪ ,‬במסגרת פעולה זאת‪,‬‬
‫גם הפלוגה המיוחדת של שנגארט״ מקראקוב״‪.‬‬
‫תיאור רגוע זה מהודה‪ ,‬לאמיתו של דבר‪ ,‬אישור לטבח האיום אותו ביצעו‬
‫האוקראינים והגרמנים באותו יום ביהודי לבוב‪ .‬במהלך הטבח הלך ד״ד יחזקאל‬
‫לוין‪ ,‬רבה של לבוב‪ ,‬אל המטרופוליט אנדריי שפטיצקי‪ ,‬שהיה מנהיגה הנערץ‬
‫של האוכלוסין״‪ .‬האוקראינית‪ ,‬על־מנת לבקש התערבותו להפסקת השחיטה‪ .‬אמר‬
‫הרב למטרופוליט‪ :‬״באתי אל כבת רוממותך בשם קהילת יהודי לבוב ובשם‬
‫כמחצית מיליון היהודים החיים בשטח אוקראינה המערבית אמרת לי פעם‪,, ,‬אנו‬
‫ידידים לישראל״‪ ,‬ותמיד הדגשת את אהדתך אלינו‪ .‬עתה אבקשך‪ ,‬ברגע של‬
‫‪ .17‬רומאן אילניצקי‪ ,‬עסקן והיסטורית אוקראיני שכתב את הספרים המקיפים ביותר‬
‫על התקופה‪.‬‬
‫‪ .18‬גנראל ם‪ .‬ס‪ .‬ד״ר אברהארדט שננארט‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫הסכנה הנוראה‪ ,‬לתת ביטוי לאהדתך ולהשפיע על ההמונים המשתוללים‪ ,‬הפורעים‬
‫בנו‪ .‬אני מתחנן שתציל מאות אלפי יהודים והכל יכול והכל יודע יתן שכרך״‪.‬‬
‫נראה‪ ,‬שהמטרופוליט הבטיח לד״ר לוין למלא את מבוקשו; ואמנם הוא פירסם‬
‫כרוז אל האוכלוסיה האוקראינית ואף הציע לרב להישאר בארמונו עד עבור‬
‫זעם‪ .‬אבל הרב השיב‪ :‬שליחותי נסתימה‪ .‬באתי לבקש על הכלל ואני שב אל‬
‫הקהל אשר בתוכו מקומי‪ ,‬מהי אלוהים עמי״‪ .‬בדרכו הביתה נתפס הרב האמיץ‬
‫בתי פורעים‪ ,‬הובא לחצר בית־הסוהר והומת שם בעינויים נוראים‪ ,‬ביחד עם‬
‫אלפי יהודים אחרים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫במודעות ובכרוזים באוקראינית שהופצו בעיר עם כניסת הגרמנים‪ ,‬הואשמו‬
‫היהודים באחריות לפרוץ המלחמה וברצח אלפי פולנים ואוקראינים‪ ,‬שמאות מהם‬
‫גמצאו הרוגים בתאי בית־הסוהר בריגתקי — והעובדה שהם נרצחו בתי‬
‫הנ‪.‬ק‪.‬וו‪.‬ד‪ .‬הוסתרה לחלוטין‪ .‬גילוי הגופות• הסעיר את האוכלוסיה האוקראינית‪,‬‬
‫שקיבלה ללא סייג את דברי ההסתה ופתחה בפוגרום ביהתים‪ ,‬שהתחיל ב־‪30‬‬
‫ביוני ונמשך עד ה־‪ 3‬ביולי ‪ .1941‬את התפקת העיקרי בפוגרום זה — בו‬
‫השתתפו גם חיילים גרמנים ואנשי העולם התחתון מבין האוקראינים והפולנים —‬
‫מילאו חיילי ״גאכטיגל״‪ .‬יהתים הובאו‪ ,‬תוך התעללות קשה‪ ,‬לחצר בית־הסוהר‬
‫ושם נרצחו בעינויים אכזריים‪ .‬בטבח גיספו כ־‪ 4000‬יהודים; רבים הועברו‬
‫מבית־הסוהר ליער בילוהורשצ׳ה‪ ,‬בקרבת לבוב ושם נורו‪ .‬אחר־כך — במשך‬
‫כל חתש יולי — נחטפו יהתים רבים‪ ,‬ביניהם עסקני־ציבור‪ ,‬ונרצחו‪.‬‬
‫לוחמי ״נאכטיגל״ ו״רולאגד״ נראו כחיילי אופרטה על רקע המסה העצומה‬
‫של כוחות הגרמנים‪ ,‬שנעו לעבר ברית־המועצות בכוח של ‪ 190‬דיביזיות גרמניות‪,‬‬
‫ובגי בריתם‪ :‬הוגגארים‪ ,‬רומנים‪ ,‬פינים; למלחמה זאת הצטרפה גם איטליה‬
‫ובשלב מאוחר תתר נטלו בה חלק גם דיביזיה ספרדית ויחתות פאשיסטים‬
‫בלגיים‪ ,‬אבל האוקראיגים לא העלו על דעתם‪ ,‬שהגרמנים החליטו לנצלם אך‬
‫ורק למטתת טכסיסיות ואדמיניסטרטיביות ותו לא‪ .‬על האיינזאצגרופן הנאציות‬
‫הוטל להשתמש בלאומנים אוקראיניים בשטחים הכבושים לשם שמירת בטחון‬
‫הצבא הגרמני‪ ,‬עד שיאורגנו השלטונות האזרחיים בשטחים הכבושים‪ ,‬וכדי לפעול‬
‫בעורף הצבא הסובייטי הנסוג‪ ,‬לבצע פעולות ביון למען הוואהרמאכט‪ ,‬לשמש‬
‫מורי־דרך ומתורגמנים לצבא הפולש ו‪ ...‬לטהר את השטחים הכבושים מ״אלמנסים‬
‫בלתי־רצויים״‪ :‬קומוניסטים‪ ,‬אינטליגנציה פולנית ויהודים‪ .‬כן הוטל על האקטי­‬
‫ביסטים האוקראניים להתסיס ולעורר את האוכלוםיה לפרעות ביהודים‪ .‬בעוד‬
‫שיחתת ״רולאנד״ שוגרה סמוך לפרוץ המלחמה לעבר יאסי )רומנית(‪ ,‬על־מנת‬
‫לעלות משם על אוקראינה‪ ,‬עבד ״גאכטיגל״ את פשמישל ונכנס‪ ,‬יחד עם יחידת‬
‫האבוואהר‪ ,‬ללבוב ב־‪ 30‬ביוני ‪ ,1941‬שבע שעות לפני כניסת הצבא הסדיר‪.‬‬
‫חיילי ״גאכטיגל״ לבשו‪ ,‬כדוגמת עמיתיהם מ״רולאנד״‪ ,‬מדים של צבא פטליורה‪.‬‬
‫אותו זמן התקדמו מכתון זלוציוב לעבר לבוב‪ ,‬יחתות אוקראיניות שפעלו‬
‫במחתרת אנטי־סובייטית‪ ,‬בפיקוח־ של קלימוב־לגנדה‪ .‬כן פעלו יחתות פרטיזנים‬
‫אוקראינים אנטי־סובייטיים‪ ,‬החל מסוף ‪ ,1940‬בפולסיה‪ ,‬בפיקת בורוביץ׳‬
‫)טאראס בולבה(‪ .‬לנגד עיני החיילים האוקראינים התנוססה אמנם הקריאה‪ ,‬כי‬
‫״מתקרב השחרור מן השלטון הקומוניסטי״‪ ,‬אבל הם לא שמו לבם לעובדה‪,‬‬
‫כי בקריאה זאת לא נכללו כל הבטחות לאוקראינים‪ .‬מנהיגים אוקראינים בלבוב‬
‫שיגרו מברקי־ברכה לשלטונות הגרמניים ובהם הבעת לויאליות לרייך ולמטרות‬
‫המלחמה שלו‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫א ח ר י כ י ב ו ש ל ב ו ב ה ל כ ו י א ר ו ס ל א ב ססצ׳קו‪ ,‬ש ה י ה‬
‫מת‬
‫ז ־ י מ י נ ו ש ל בנדרה<‬
‫ו ה כ ו מ ר איוואן ה ר ע י ה ־ ‪ ,‬א ש ר ח י שנים ר ב ו ת בגרמניה‪ ,‬א ל ה מ ט ת פ ו ל י ט שתיצקי‬
‫וקיבלו ה ס כ מ ת ו להקים לאלתר מ מ ש ל ה אוקראינית ולפרסם א ת ה כ ת ת ה ע צ מ א ו ת‬
‫ב ע ק ב ו ת פ ג י ש ה ז א ת ה ת א ס פ ו ששים מ נ ה י ג י ם א ו ק ר א ע י ם ב א ו ל ם ה א ג ו ד ה ״ פ ר ו ס ו ־‬
‫— ה ש כ ל ה והחליטו — ללא הסכמה מוקדמת מצד הגרמנים‬
‫ויטה״‬
‫עצמאות‬
‫קצין‬
‫ע ל כינון‬
‫א ו ק ר א י נ י ת ו ה ק מ ת מ מ ש ל ה ז מ נ י ת ב ר א ש ו ת סטצ־קו‪ .‬פ ר ו פ ׳ ה א נ ס ק ו ך ‪,‬‬
‫בפגישה‪,‬‬
‫ק י ש ו ר בין ה פ י ק ו ד ה ע ל י ו ן ש ל ה ו ו א ה ר מ כ ט והאוקראינים‪ ,‬ש נ כ ח‬
‫הזהיר מ פ נ י ש ת י ה ה ח ל ט ו ת ו ה ב ה י ר ‪ ,‬כי ל א ו ק ר א י נ י ם ה ו ע נ ק ר ק ח ו פ ש ה ס ב ר ה ‪ ,‬א ך‬
‫אסור ל ה ם ל ק ב ל ה ח ל ט ו ת מ ד י ג ע ת ‪ .‬ל א ו ר ה ב ה ר ה זאת‪ ,‬גילו א נ ש י מ ל נ י ק ו פ ע י ל י‬
‫של‬
‫מפלגתו‬
‫פאלייב‬
‫דימיטרי‬
‫העצמאות‬
‫הסתייגות מהכרזת‬
‫הממשלה‪,‬‬
‫ומכינה‬
‫ש ה ו ר כ ב ה מ ע ש ר י ם ו ש ש ה מ י נ י ס ט ר י ם וסגנים‪.‬‬
‫ביולי‬
‫ב־‪1‬‬
‫המסרופוליט‬
‫נאמר‪:‬‬
‫‪ ,1941‬כ א ש ר ה פ ו ג ר ו ם ה א נ ט י ־ י ה ו ת ב ל ב ו ב היה ב ע י צ ו מ ו ‪ ,‬פ י ר ס ם‬
‫שידע‬
‫הישיש‪,‬‬
‫הרב‬
‫מפי‬
‫על‬
‫לדן‬
‫המתרחש‪,‬‬
‫״מכתב־רועים״‪,‬‬
‫בו‬
‫״ברצון ר י ב ת העולמים‪ ,‬האל הכל־יכול‪ ,‬החלה ת ק ו פ ה ח ד ש ה בחייה ש ל‬
‫העצמאית‬
‫אוקראינה‬
‫ה ע ם האוקראיני‪,‬‬
‫ו ה מ א ו ח ד ת ‪ .‬לך‪,‬‬
‫אני‬
‫קורא‬
‫להודות‬
‫לאל‬
‫עליה• ע ל י ך ל ה ב י ע ת ו ד ת ך ע ל ־ י ד י נ א מ נ ו ת ל כ נ ס י ה ש ל ו ו ל מ מ ש ל ת ו ‪ .‬ע ת ו ת ־ מ ל ח מ ה‬
‫תובעות עוד ק ר ב נ ו ת רבים‪ ,‬אולם ה מ ל א כ ה שהחלה תסתיים — ב ע ז ר ת אלוהים‬
‫ובברכתו‬
‫—‬
‫מספקת‬
‫ל כ ב ו ד ‪ ,‬וכן ה כ ו ח‬
‫העגיק‬
‫העם‬
‫ב ה צ ל ח ת ב ר ג ע זה ע ל ה ע ם האוקראיני להוכיח‪ ,‬כ י יש ב ו ה ב נ ה‬
‫לו‪.‬‬
‫כי‬
‫ל ת פ ו ס מ ק ו ם בין עמי א י ר ו פ ה ו ל פ ת ח‬
‫על־ידי משמעת‪,‬‬
‫הו«‬
‫לחיים‬
‫בגר‬
‫כוחות שהאל‬
‫ס ו ל י ד א ר י ו ת והגשמה מ צ פ ו ג י ת ש ל ה ח ו ב ו ת ‪ ,‬יוכיח‬
‫ממלכתיים‪.‬‬
‫אנו‬
‫בתור‬
‫מכירים‬
‫ראש־הממשלה‬
‫של‬
‫א ו ק ר א י נ ה ב מ ר י א ת ם ל א ב סטצ׳קו‪ .‬א נ ו מ צ פ י ם מן ה מ מ ש ל ה ש ה י א ת ר כ י ב מ נ ה י ג ו ת‬
‫ו ת פ ר ס ם הוראות שישאפו למלא א ת הצרכים א ש ד יספקו א ת רווחת כ ל‬
‫נבונה‬
‫•האזרחים ה ח י י ם ב א ר צ נ ו ב ל י ה ב ד ל י דת‪ ,‬לאום או ה ש ת י י כ ו ת ח ב ר ת י ת ״ ‪ ) .‬ה ה ד ג ש ה‬
‫— תכ‪(.‬‬
‫שלי‬
‫הקדוש‪,‬‬
‫ע ל ה ח ת ו ם ‪ :‬׳אגדריאס‪ ,‬מ ט ר ו פ ו ל י ם לבוב‪,‬‬
‫ה ק ת ד ר א ל ה ש ל ג׳ורג׳‬
‫‪1/7/41‬׳‪.‬‬
‫סטצ׳קו ר א ת ה עצמה ב ב ח י נ ת ״ממשלה איזורית״ ב ל ב ד ולא כ מ מ ­‬
‫ממשלת‬
‫ש ל ת אוקראינה כולה‪ .‬ה מ מ ש ל ה של ״אוקראינה הגדולה״ ע מ ד ה לקום אחרי ש ח ת ר‬
‫אבל‬
‫קייב‪.‬‬
‫חלפו‬
‫בתחבת־השידור‬
‫ממשלת‬
‫האוקראינים‬
‫להשתמש‬
‫רק‬
‫ו נ ט ל ו לידיהם א ת ג י ה ו ל ת כן צ ע ו ה ה י ט ל ר ‪ ,‬אישית‪,‬‬
‫לפזר א ת‬
‫א ל פ ר ד ק ו ל ף מ מ ט ה הס‪.‬ד‪ ,.‬איינזאצקומנדו‪ ,‬זימן ב ־ ‪ 11‬ב י ו ל י‬
‫א ח ד י ם מ ש ר י מ מ ש ל ת ס ס צ ׳ ק ו והודיע ע ל ה ר ח ק ת ם מ ן ה ע י ר ש ל ״ ה א ח ר א י ם‬
‫למאורעות‬
‫אשר‬
‫תחנת־השידור‪,‬‬
‫לקראקוב‬
‫קפדני‪.‬‬
‫קרו‬
‫כעון‬
‫ומשם‬
‫באותה‬
‫ב־‪30‬‬
‫עת‬
‫בעני‬
‫הממשלה‬
‫לברלין!‬
‫מגאליציה־המרכזית‬
‫עוד‬
‫אסת‬
‫סטצ׳קו ולהעמיד א ת המנהיגים האוקראעים ת ח ת פיקוח בטחוני חמור‪.‬‬
‫אוגסרשטורמפיהרר‬
‫‪1941‬‬
‫ימים‬
‫אחדים‬
‫והגרמנים‬
‫על‬
‫והכרזת‬
‫הם‬
‫הועבת‬
‫העצמאות(‪.‬‬
‫ב י נ י ה ם היה ם ט פ ן בנדרה‪ .‬כ ו ל ם ה ו ע מ ד ו ת ח ת פ י ק ו ח‬
‫הגיעו‬
‫אין‬
‫וב־זבעלי״‬
‫האוקראינית‬
‫) ה מ ו נ ה היתה‪,‬‬
‫כנראה‪,‬‬
‫לכיבוש‬
‫כל‬
‫כבר‬
‫למסקנה‪,‬‬
‫הגרמנים‬
‫ללאומנים‬
‫כי‬
‫ה ש פ ע ה ע ל האוכלוסיה ש ל‬
‫אוקראינה‬
‫האוקראינים‬
‫הסובייטית‬
‫גירוש‬
‫ה מ ג ה י ג י ם ע ו ר ר ז ע ז ו ע ר ב ב ק ר ב האוקראינים‪ ,‬ש ר א ו ע צ מ ם מ ר ו מ י ם‬
‫בטרם‬
‫את‬
‫הנהגת‬
‫הגרמני‬
‫העלען‬
‫או‪.‬או‪.‬נ‪.‬ר‪.‬‬
‫שזכו‬
‫לשחרר‬
‫)ארגון‬
‫בדרה(‪,‬‬
‫א ת מולדתם‪.‬‬
‫שהחליט‬
‫ניקולא‬
‫לרדת‬
‫לבד‬
‫למחתרת;‬
‫קיבל‬
‫לידע‬
‫הפיקוד‬
‫הורה ל א ב ו ו א ה ר ל נ ת ק כ ל ק ש ר ע ם א ר ג ו ן זה‪ ,‬אך ש ר ת י ה מ נ ה י ג י ם ש ל ה א ר ג ו ן‬
‫שנשארו‬
‫ב ל מ ב ‪ ,‬ה ת כ נ ס ו בבגין הבנק ״ ת י י ס ט ר ״ והחליטו לא להירתע מ מ א ב ק‬
‫פעיל בגרמנים‪ .‬ב־‪ 15‬ב ע ל י‬
‫‪ 1941‬ה נ ח י ת ה י ט ל ר מ ה ל ו מ ה נ ו ס פ ת ע ל ה א ו ק ר א י נ י ם ‪,‬‬
‫‪99‬‬
‫כאשר הכריז‪ ,‬כי ״באופן עקרוני עלינו לכבוש שטח עצום זה‪ ,‬לשלוט בו ולנצל‬
‫אותו״; כן הביע הפיהרר התנגדות לכך שבתחום ברית־המועצות‪ ,‬תחת השלטון‬
‫הגרמני‪ ,‬יתקיימו ארצות עצמאתת כלשהן‪ ,‬בייחת סלאביות‬
‫במחצית השניה של תלי התח ראש־העיריה האוקראיגי של לבוב ובמקומו‬
‫מונה גרמני; את התפקתים הבכירים במיליציה‪ ,‬ואחרי־כן במשטרת־העזר‬
‫האוקראינית‪ ,‬איישו בעיקר אנשי מלניק‪ ,‬כן הוקם בלבוב בית־ספר לשוטרים‬
‫אוקראינים‪ .‬למושל מחח גאליציה מונה ד״ר קארל לאש‪ ,‬שסירב להכיר בחוקיות‬
‫המועצה האוקראינית הלאומית אשר התארגנה בלבוב ב ־ ‪ 9‬ביולי‪ ,‬בראשות‬
‫ד״ר קוסט לויצקי הישיש‪ ,‬בתורת ״נציגות האומה האוקראינית בגאליציה״‪.‬‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ 1941‬הופיעו על קיתת הבתים בעיר כרתים ראשונים של ״המחתרת‬
‫האוקראינית האנטי־גרמנית״‪ ,‬ומאז ״עטף העם האוקראיני באלם את מחשבותיו‬
‫ורגשותת או ביטא אותם בפעילות מחתרתית ופרטתנית״ ‪ .‬ב־‪ 1‬באוגוסט ‪1941‬‬
‫הכריז הרייך על סיפוח גאליציה־המזרחית לגגרל־גוברנמנט‪ ,‬היינו לאותם שטחי‬
‫פולק שהפכו כבר לחלק של הרייך‪.‬‬
‫ד‪1‬‬
‫חודש אחרי הסיפוח הוצאו מן החזית היחתות ״רולאנד״ ו״נאכטיגל״‪,‬‬
‫בעקבות תסיסה שנתגלתה בקרב הקצינים האוקראינים‪ .‬שתיהן רוכזו בפתקפורט‬
‫על נהר אודר‪ ,‬שם מהגו בלגתן אוקראיני שעליו פיקד — בהתאם לתביעת‬
‫הקצינים האוקראיגים — המאיור פוביבושצ׳י וסגנו‪ ,‬לויטנאנט רומן שוחביץ׳‪.‬‬
‫במארס ‪ 1942‬צורף הלגיון לדיבחיה בפיקתו של גנראל הס‪.‬ס‪ .‬באך־זאלבסקי‪,‬‬
‫אשר עסק ב״פציפיקציה״ של ביילורוסיה‪ .‬בעיני הגרמנים נחשב הלגיון האוקראיני‬
‫כיחתה משטרתית בלבד ולא כחלק מן הצבא הסדיר‪ .‬מאז לא לחמו האוקראינים‬
‫בפועל למען שחתר ארצם; הם לחמו למען האינטרסים של הרייך הנאצי שבגד‬
‫בהם‪ .‬אבל התפתחויות מאכזבות אלה לא החלישו באוקראינים את הנכונות‬
‫לשרת את הגרמנים‪ 6000 :‬שוטרים אוקראתים ״עמת לרשות כוחות־הבטחון‬
‫הגרמגיים בגאליציה‪.‬‬
‫ב־‪ 1‬בדצמבר ‪ 1942‬פירקו הגרמנים גם את הלגיון האוקראיני ואסת את‬
‫מרבית קציניו; המש״קים והחיילים הועמדו תחת פיקוח משטרתי‪ .‬האחרונים‬
‫הגיבו על כך בהצטרפות מואצת לשותת או‪.‬או‪.‬ג‪.‬ר‪ .‬המחתרתי‪ ,‬שמגהיגה היה‬
‫עתה רומן שוחביץ׳‪ .‬כעבור שמונה חודשים מונה שוחביץ׳ מפקד עליון של‬
‫״צבא המרד האוקראיגי״‪ .‬אולם האכזבה מהגרמנים וההתחפתת במחתרת מפוק­‬
‫פקת‪ ,‬שלא זכתה להישגים בולטים במאבק עם הגרמגים‪ ,‬לא החלישו במאומה‬
‫את הנכונות של האוקראינים להמשיך‪ ,‬למרות הכל‪ ,‬לשרת את הגרמגים למען‬
‫הצלחתו של אספקט אחד בסדר החדש של המשטר הנאצי‪ ,‬והוא‪ :‬טיהורה של‬
‫אירופה מיהודים‪ .‬בגידת האוקראינים בשכניהם היהודים‪ ,‬שעמם חיו במשך תרות‬
‫בהרמונית בכפר‪ ,‬בעיירה ובעיר בגאליציה־המזרחית‪ ,‬היתרי עגומה ומזעזעת‪.‬‬
‫אוקראינים מעטים בלבד היו מוכנים לסייע ליהתי הנרדף‪ ,‬לספק לו מזון או‬
‫מחסה; היו שהעניקו מחסה ליהות רק תמורת תשלום גבוה‪ .‬עדויות ניצולי‬
‫השואה בגאליציה מתארות נתיב־דמים בוגדני זת שהחל ביום בו חדרו חיילי‬
‫הוואהרמכט לשטחים המאוכלסים אוקראינים‪ .‬המיליציה האוקראינית‪ ,‬שהוקמה‬
‫בכל ישוב‪ ,‬הפכה כעבור זמן קצר למשטרת־העזר הגרמנית והשתתפה ברדיפת‬
‫יהודים ובהשמדתם‪ .‬לא פעם הוטח כלפי היהודים‪ ,‬כי הסובייטים הפקתו ביריהם‬
‫משתת בכירות בממשל‪ ,‬אך י האמת היא שמרבית המשרות החשובות אוישו‬
‫דווקא על־תי אוקראינים‪ .‬שכנים אוקראינים‪ ,‬שהיו חברים בעבודה‪ ,‬רצחו ופרעו‬
‫בתידיהם וחבריהם היהתים‪ .‬התופעה הנפוצה היתד‪ — .‬להתנכל‪ ,‬להתנכר‪,‬‬
‫‪100‬‬
‫לבגוד‪ .‬ולהתכחש ליהודי‪ ,‬לגלות בוז כלפיו ולרדוף אותו‪ .‬הבגידה הטוטלית של‬
‫הגרמנים בחלום העצמאות האוקראינית‪ ,‬לא החלישה את יחסם העוין של המוני־‬
‫העם האוקראינים כלפי היהודים‪.‬‬
‫רומאן אילניצקי‪ ,‬שהשתתף בנסיון הכוזב של בניית העצמאות האוקראינית‬
‫בחסות הרייך השלישי‪ ,‬נמנע מלהזכיר בספרו את חלקם של האוקראינים בהש­‬
‫מדת יהודים על אדמות אוקראינה ובנספחים המתפרסמים על ת ו הוא מנפה‬
‫לבסס את התיאוריה הכוזבת‪ ,‬כי כל מה שאירע ליהודים בשטחי אוקראינה‬
‫אירע באשמתם הבלעדית של הגרמגים — והאוקראינים היו‪ ,‬כביכול‪ ,‬חסרי אונים‬
‫מלהושיע את היהודים‪ .‬אך עובדה היא שאין להכחישה‪ ,‬כי גם אחרי רדתם‬
‫למחתרת‪ ,‬לא חדלו — הן אנשי בנדרה והן אנשי מלניק — להתנכל ליהודים;‬
‫הם תקפו יהודים בחימה גדולה בהרבה מזו מאשר את הגרמנים‪ .‬בהיסטוריה של‬
‫התקופה האומללה הזאת לא נשתמרו פרטים כלשהם על מיבצעים מרשימים של‬
‫המחתרת האוקראינית נגד השלטון הגרמגי‪ ,‬על פגיעות רבות בחיילים גרמנים‬
‫בגאליציה‪ ,‬על הורדת רכבות צבא גרמני מן הפסים‪ ,‬על חבלות במיצבורי נשק‬
‫או מזון של הוואהרמכט‪ ,‬על תקיפת מטות הצבא הגרמני על חטיפתם והוצאתם‬
‫להורג של קצינים גרמנים או על תפיסת בני ערובה‪ .‬הרושם הוא‪ ,‬כי הפטריוטים‬
‫האוקראינים‪ ,‬שגילד יכולת כה רבה בהשמדת יהודים חפים מכל עוון ואשר‬
‫הינחו עוצבות רצח גרמנים בחיפושיהן אחר יהודים‪ ,‬לא גילו אומץ ולא באו‬
‫בעימות בעל ממדים עם הגרמנים‪ .‬האוקראינים שלחמו בכובש הגרמני במסגרת‬
‫תנועת הפרטיזנים הסובייטית‪ ,‬רשמו פרקים נכבדים יותר בתולדות המאבק‬
‫נגד הרייך‪ ,‬מאשר אחיהם שהתרכזו סביב חסידיו של סטפן בנדרה‪ .‬הפרסתנים‬
‫של טיטו ויחתות המק״י הצרפתיות לחמו באומץ ראוי לציון‪ ,‬אך לא כן‬
‫האוקראינים‪.‬‬
‫לרשות בנדרה עמדו תשעה־ עשר כתבי־עת בלתי חוקיים; בין אוהדיו‬
‫בציבור האוקראיני נימנו אנשי המשטרה האוקראינית‪ ,‬שמנתה אלפים )בווהלת‬
‫ובפודוליה בלבד שירתו בשורותיה ‪ 12‬אלף איש(; השוטרים האוקראינים‪ ,‬שקיבלו‬
‫שכרם מקופתה של גרמנית סייעו באמצעי ההתחפרות של אנשי בנדרה‪ ,‬עזרו‬
‫בהקמת בתקדים ביערות בתי־דפוס מחתרתיים‪ ,‬מחסני נשק וציוד רפואי‪ .‬שעה‬
‫שהפרםיזנים הסובייטיים והצבא האדום עשו שמות בגרמנים‪ .‬ריכז רומן שוחביץ׳‪,‬‬
‫שהועמד בראש המחתרת‪ ,‬שנקראה ״צבא המורדים האוקראיני״ )או‪.‬פ‪.‬א‪50 ,(.‬‬
‫אלף עד ‪ 60‬אלף איש )הגרמנים אמת את העתודה שניצבה מאחורי האו‪.‬פ‪.‬א‪.‬‬
‫ב־‪ 400‬אלף אוקראינים( ואת עיקר מאמצת השקיע בלחימה בפולנים‪ .‬או‪.‬פ‪.‬א‪.‬‬
‫לחם בפולנים בווהלין ובגאליציה־המזרחית; באוקראינה־המזרחית ובפודוליה‬
‫לחם הארגון הזה בסובייטים; אולם תקוותיו למצוא אחתה על אדמת אוקראינה־‬
‫המזרחית נכזבו‪ ,‬באשר האוכלוסית למדה חיש־מהר להכיר את פרצופם האמיתי‬
‫של הגרמנים ולא גילתה רצון לנהור אחרי קבוצות ־מחתרת שרק אתמול שירתו‬
‫בהתלהבות את הגרמנים‪ .‬ככל שהוברר כי תבוסת הגרמגים היא בלתי־נמנעת‪,‬‬
‫הלך והתחזק חלומו של שוחביץ׳ )שמו המחתרתי היה‪ :‬טאראס צ׳ופרינקה(‪,‬‬
‫להמשיך ולהילחם באלה שיבואו לשלוט באוקראינה במקום הגרמנים‪ :‬בסובייטים‪.‬‬
‫כאשר עצת הגרמנים בפבתאר ‪ 1944‬את אנדרי מלניק ושלחו אותו למחנה־‬
‫התכוז סכסנהאוזן‪ ,‬הפך צ׳ופתנקה למנהיג הצבאי האוקרז&תי היחיד‪.‬‬
‫חדשים אחדים לאחר מכן‪ ,‬כאשר הגרמנים חדלו כבר להשלות עצמם בכד‬
‫שיוכלו לעמת נגד בנות־הבתת‪ ,‬הוחל בשחרור המנהיגים האוקראינים והראשוגים‬
‫לנטוש את המחנה היו בנדרה ומלניק‪ .‬במקביל נפתחו שיחות עם האוקראינים‬
‫‪101‬‬
‫על הקמת יחידות אוקראיניות לוחמות במסגרת הוואהרמכט‪ .‬במאמציו אלה‬
‫של הרייך המתמוטט היה משום נסיין‪ ,‬להסוד את המנהיגים האוקראינים‬
‫שהשתחררו ממעצר ליוזמיו של ״הועד לשחרור עמי‪ .‬רוסיה״‪ .‬עובדה היא‪ ,‬כי‬
‫חלום עצמאותם של האוקראינים שבק חיים עוד לפני שנולד‪ ,‬למתת שהאוקראינים‬
‫הזדרזו לחוג אותו באורגיה של נקם ורצח‪ ,‬בנכונות להיפרע מפולנים ומיהודים‬
‫עוד בטרם שהגרמנים הפעילו את מכוגת הרצח השיטתי שלהם‪ .‬האוקראינים‬
‫היו מוכנים לשתף פעולה עם הגרמנים‪ ,‬לשמש להם יועצים ומלשיגים‪ .‬הם‬
‫סייעו בגאליציה־המזרחית‪ .‬ליחידות ה־ס‪.‬ס‪ .‬שעסקו בחיסול האינטליגנציה הפולנית‬
‫והשתתפו בהרכבת רשימות הפולנים שיוצאו להורג‪ ,‬שהראשון בהם היה ראש‬
‫ממשלת פולין לשעבר קאז׳ימייז־ בארטל‪ ,‬איש לבוב‪ .‬ביחד עם ברטל נרצחו‬
‫בלבוב‪ ,‬ביולי ‪ ,1941‬עוד שלושים ושמונה פרופסורים פולנים ממוסדות להשכלה‬
‫גבוהה; בסטאניסלבוב נרצחו מאתיים וחמישים מותם‪ ,‬רופאים ומהנדסים פולנים‪.‬‬
‫עז־‪.‬מחצית נובמבר ‪ 1941‬היפלו‪ .‬באוקראיגה הסובייטית ‪ 150‬עד ‪ 200‬יהודים‬
‫בסיוע יחידות משטרת־העזר האוקראינית‪ .‬באוקראינה חיתה אז כמחציתה של‬
‫יהדות בתת־המועצות וקתב לשליש מתוכה פוגה עם פלישת הגרמנים‪ .‬עד סוף‬
‫המלחמה גיספו כ־‪ 900‬אלף‪ .‬יהודים באוקראיגה‪ ,‬מתוך מיליון וחצי היהודים שהיו‬
‫בה לפגי המלחמה‪ .‬ועובדה מזעזעת זו משמשת הוכחה לכך‪ ,‬כי אדמת אוקראינה‬
‫היתר‪ .‬קרקע פורה מאד לחיסול היהודים‪ .‬ב־‪ 1648‬הוכיח זאת בוגת חמיילניצקי‪,‬‬
‫ב־‪ — 1768‬האטאמאנים ז׳לזגיאק וגוגטה‪ ,‬ב־‪ — 1919‬סמיון פטליורה‪ .‬ההאידא־‬
‫מאקים‪ ,‬שנשאו את דגל השמדת היהודים‪ ,‬מושרשים עד היום בתודעת העם‬
‫האוקראיגי כסמל הגבורה האוקראינית‪.‬‬
‫גם לאחר שנתיים של אכזבות מיחסו של התיך השלישי לשאיפות‬
‫הלאומיות של האוקראינים‪ ,‬לא שינה צבא המורדים האוקראיני את יחסו ליהודים‬
‫והמשיך לרדפם מתוך איבה מוחלטת‪ .‬חיילי צבא־המרד היו עורכים ציד על‬
‫יהותם ליחידתו היה סלקטיבי מאד ונתקבלו בה רק תפאים‪ .‬אחיות‪ ,‬הוקחים‬
‫זה יש לראות קח־אור בהירה ביחסו של האטאמאן סטאך באבי‪ ,‬אשר פתח את‬
‫שורות יחידתו בפני יהודים )באבי פעל בקרבת סטאניסלבוב(‪ ,‬אף כי גיוס‬
‫יהודים ליחידתו היה סלקטיבי מאו ונתקבלו בה רק רופאים‪ ,‬אחיות‪ ,‬תקחים‬
‫ובעלי מקצועות חיוניים‪ .‬פרידמן מטיל ספק בנכונות הגירסה המובאת במקורית‬
‫אוקראיגים‪ ,‬כי יחידות צבא־המרד גייסו בעלי־מקצוע יהודים רבים‪ .‬״אם נכון‬
‫הדבר‪ ,‬חידה היא מדוע מעטים כל־כך מביניהם נותרו ‪.‬בחיים ?״‪ ,‬שואל‬
‫ההיסטוריון היהודי שהתנסה בעצמו במוראות השואה‪ .‬מקור אוקראיני אחר טוען‬
‫— ללא הוכחה מבוססת — כי כל קבוצה של צבא־המח־ החזיקה לפחות בתפא‬
‫או ברוקח יהודי ובנוסף לכך בחייט‪ ,‬סנדלר‪ ,‬ספר וכוי; אולם מקור יהודי‪,‬‬
‫המצוטט על־יז־י פתז־מן‪ ,‬מספר‪ ,‬כי באביב ‪ 1943‬חיקו אנשי בנדרה את הטכסיס‬
‫הגרמני של סלקציות בקרב השבויים והותירו בחיים את בעלי־המקצוע היהודיים‪,‬‬
‫באורח זמני בלבד‪ .‬נוכח תבוסות הוואהרמכט בחזית המזרח ואי־הוודאות לגבי‬
‫ההתפתחויות הקרובות בחזית המערב‪ ,‬ניאות היינריך הימלר לקבל את עצת‬
‫עוזריו ולהקים במסגרת ד‪.‬ס‪.‬ס‪ .‬יחידות לוחמות מבני הארצות הכבושות‪ ,‬אשר‬
‫שימשו בעיקר ככות משטרתי לפעולות ״פציפיקציה״‪.‬‬
‫כך קמה במארס דיביזיית ס‪.‬ס‪ .‬״האליצ׳ינה״ )שיצן דיביזיה גאליציאן‬
‫או סארליצ׳קה דיביזיה האליצ׳גה(‪ ,‬שהתארגנה רשמית ב־‪ 28‬באפריל בלבוב‪,‬‬
‫ביוזמת קבוצת מלגיק‪ .‬אולם שלא כמגוייסי ״נאכטיגאל״ ו״תלאנד״‪ ,‬שנימנו‬
‫כולם עם חושבי גאליציה־המזרחית‪ ,‬נתקבלו להאליצ׳ינה רק אוקראינים שחיו‬
‫‪16‬‬
‫‪102‬‬
‫הגנרל־גוברנמנם‬
‫בתחום‬
‫להיות‬
‫מובטחים‬
‫מפקד‬
‫ההאליצ׳ינה היה‬
‫ופוקסדויטשה‬
‫מתנדבים‬
‫א ו ב ר ־ פ י ה ר ר הס‪.‬ס‪ .‬פ ר י י ט ג ו ר ו ב‬
‫)פולנים‬
‫גרמני(‪.‬‬
‫ממוצא‬
‫‪1943‬‬
‫ביולי‬
‫שלהם‪.‬‬
‫האוקראינים‬
‫הקצינים היו גרמנים‬
‫מנתה‬
‫הדיביזיה‬
‫‪,1944‬‬
‫‪28‬‬
‫אלף‬
‫השתתפו יחידותיה‬
‫ב ח ז י ת המזרח‪.‬‬
‫פרידמן‪,‬‬
‫פיליפ‬
‫לחמו‬
‫על‬
‫המסתמך‬
‫מקורות‬
‫כותב‪,‬‬
‫אוקראיניים‪,‬‬
‫באוקטובר‬
‫כי‬
‫‪ 220‬א ל ף א ו ק ר א י נ י ם ל צ י ד ה ש ל גרמניה‪ ,‬כ ש ב מ ס פ ר זה נ כ ל ל ת גם‬
‫משטרת־העזר‬
‫האליצ׳ינה‬
‫היא‬
‫מפני‬
‫החיילים‬
‫א ו ק ר א י נ י ם ו ב ס ו ף א ו ת ה ש ב ת וכן ב ר א ש י ת‬
‫בקרבות‬
‫‪1944‬‬
‫ובשאר‬
‫כל‬
‫ח ל ק י רירית‬
‫ערעור של‬
‫השלישי;‬
‫לויאליות‬
‫נראה‬
‫שהגרמנים‬
‫רצו‬
‫ה א ו ק ר א י נ י ת ‪ .‬הוא מזים‬
‫עסקה‬
‫את‬
‫א ו ק ר א י נ י י ם ‪ ,‬כי־•‬
‫טענת ‪ .‬היסטוריונים‬
‫ב מ ל ח מ ה גרידא ו ל א ה י ה ל ה ח ל ק ב פ ע ו ל ו ת נ ג ד יהודים‪ ,‬ו כ י‬
‫ה ת א ר ג נ ה א ח ר י ה א ק צ י ו ת ) פ ע ו ל ו ת חיסול( ה א נ ט י ־ י ה ו ד י ו ת ה ג ד ו ל ו ת ; א ו ל ם‬
‫פרידמן‬
‫הן‬
‫טוען‪,‬‬
‫על־יז־י‬
‫למרות‬
‫גרמנים‬
‫האליצ׳ינה‬
‫בלבוב‬
‫כי‬
‫והן‬
‫הוצאו‬
‫היחידות‬
‫על־ידי‬
‫לפעם‬
‫האוקראיניות‪.‬‬
‫‪ 1944‬ה ו כ ת ה האליצ׳ינדי ק ש ו ת‬
‫כ א ש ר מ ל נ י ק ובנדרדי שוחררו ב ס ו ף‬
‫הרייך‬
‫מסתתרים‬
‫הרוחני‬
‫לאביה‬
‫של‬
‫נ ח ש ב ד י מ י ט ר י פאלייב‪ ,‬ל ש ע ב ר ציר דיסיים ה פ ו ל נ י ‪ ,‬שרואיין ע ל ־ י ד י‬
‫ב־‪ ; • 1934‬ב י ו ל י‬
‫האדום‪.‬‬
‫זאת‪,‬‬
‫מפעם‬
‫יהודים‬
‫להורג‪,‬‬
‫ל ת ברודי‬
‫ב ת י הצבא‬
‫‪ 1944‬מ מ ע צ ר ‪ ,‬ה י ה כ ב ר מ צ ב ו ש ל‬
‫ב כ י רע‪ .‬ב מ א מ ץ גואש לרכוש א ת ל ב ם ש ל ה א ו ק ר א י נ י ם ‪ ,‬ע ו ד ד ו ה ג ר מ נ י ם‬
‫ה ק מ ת ח ז י ת ל י כ ת ל א ו מ י ת א ו ק ר א י נ י ת ו נ ו ס ד ״הועד ה ל א ו מ י ל ש ח ר ו ר א ו ק ר א י נ ה ״ ‪,‬‬
‫כגוף ה ר ש א י לחלוש על הכוחות הצבאיים‬
‫שהוכר‬
‫הגנרל‬
‫התבוסה‬
‫דבר‬
‫)למפקד מונה‬
‫האוקראיניים‬
‫פ א ו ו ל ש א נ ד ר ו ק ‪ ,‬שכיהן כ ר א ש ה מ ט ה ב צ ב א פ ט ל י ו ר ה ( ‪ .‬א ב ל גם ע ל ס ף‬
‫היה‬
‫לא‬
‫הבטחות מדיניות‬
‫היטלר מוכן להעניק‬
‫ברורות לאוקראינים‪,‬‬
‫ש ה ח ל י ש ‪ ,‬כ מ ו ב ן ‪ ,‬א ת רצון ה ל ח י מ ה ש ל ה א ו ק ר א י נ י ם ל צ ת ו ש ל הרייך‪ .‬כ כ ל‬
‫שהעמיקה‬
‫המרד‬
‫של‬
‫ג ס י ג ת ה ג ר מ נ י ם ‪ ,‬ערקו אנשי ה א ל י צ ׳ י נ נ ת ע ל נ ש ק ם ‪ ,‬ו ה צ ט ר פ ו ל צ ב א ־‬
‫ה א ו ק ר א י נ י ‪ ,‬ש ע ל י ו ח ל ש ע ת ה בגדרה‪ .‬כן ע ב ר ו ל צ ב א ז ה י ח ת ו ת ש ל מ ו ת‬
‫המשטרה‬
‫את‬
‫ע י ק ר מ א מ צ י ו ר י כ ז צ ב א ־ ה מ ר ד בגםיון ל ב ל ו ם א ת ה ת ק ד מ ו ת ה ס ו ב י י ט י ם‬
‫בגאליציה‬
‫תי‬
‫האוקראיגית‪.‬‬
‫ה מ ז ר ח י ת ‪ .‬הוא נ י ה ל ק ר ב ו ת נ ג ד ה צ ב א ה א ד ו ם ב ש ט ח י ם ש ש ו ח ר ר ו ע ל ־‬
‫בגאליציה־דימזרחית‬
‫הרוסים‬
‫פולין‪.,‬‬
‫ובדרופ־מזרח‬
‫עוד‬
‫יהתותיו‬
‫המשיכו‬
‫לפעול שנתיים אחרי סיום ה מ ל ח מ ה ורק לאחר ש ב א ח ת ההיתקלויות נהרג ה ג נ ר ל‬
‫ק‪ .‬ש ו י י ר צ ׳ ב ס ק י דין פוזרו בכוח‪ ,‬א ח ר י מ צ ת אדיר‪ ,‬ו ר ק ש ר ת י ה ן הגיעו‬
‫הפולני‬
‫לבאווריה‬
‫בגרמניה‬
‫אוקראינים‪,‬‬
‫המטה‬
‫גם‬
‫ישבו‬
‫ברדיפת‬
‫אך‬
‫את‬
‫על‬
‫היה‬
‫ז׳לזניאק‪ .‬א ו ל ם מ ה נ א מ ר ל ע י ל א י ן‬
‫אנטישמי‪.‬‬
‫אישים‬
‫מ י ת ם ל א ב אונישקביץ׳ וראש‬
‫בעלי‬
‫במוסדות‬
‫השקפה‬
‫האוקראינים‬
‫להקיש‬
‫המרכזיים‬
‫ל י ב ר א ל י ת וגישה‬
‫מתונה‬
‫ב ת א ו ת כי כ ל‬
‫בלבוב‬
‫שסירבו‬
‫ובקראקוב‬
‫ליטול‬
‫חלק‬
‫היהודים‪.‬‬
‫נוכח‬
‫אנושיים מ ע ט י ם אלה‪,‬‬
‫גילויים‬
‫מחרת‬
‫היה‬
‫חלקה‬
‫של משטרת־‬
‫ה א ו ק ר א י נ י ת ב ר ד י פ ה ו ב ה ש מ ד ה ש ל י ה ת י ם ‪ :‬ב ־ ‪ 1941‬א ר ג נ ו ש ו ט ר י ם א ל ה‬
‫לרצח‬
‫בהם‪.‬‬
‫בשטח‬
‫המשיכו‬
‫ש ק ר א ו ל ע צ מ ם ״ ס י א ן ״ ; מ פ ק ד ם היה‬
‫היה איוואן‬
‫אוקראיני‬
‫העזר‬
‫המערבית‪.‬‬
‫פילת‬
‫עת‬
‫להילחם‬
‫כוחות‬
‫של‬
‫״אקציות־פטליורה״‬
‫בלבוב‪,‬‬
‫על־תי‬
‫היהתי‬
‫פטליורה‬
‫הגיטאות‬
‫בשעת‬
‫האקציות‪,‬‬
‫בה הותר להמונים לרצוח‬
‫שלום‬
‫ליוו‬
‫שווארצברד‪.‬‬
‫את‬
‫המגורשים‬
‫שוטרים‬
‫י ה ת י ם ביום‬
‫השנה‬
‫אוקראינים‬
‫שמדו‬
‫למחנות־ד״השמדה‬
‫ושירתו‬
‫כ א ו ת ל ה כ ר ה בהצטינותם של האוקראינים ב ת פ ק ת י ם אלה‪ ,‬שלחו הגרמנים‬
‫* ראה הערת שוליים מס‪.12 .‬‬
‫‪103‬‬
‫שוטרים‬
‫לה‪,‬‬
‫א ו ק ר א י נ י י ם מ ג א ל י צ י ה ל ג י ט א ו ת ׳ ב ח ל ק י ם א ח ר י ם ש ל פולין‪ ,‬ו א ף מ ח ו צ ה‬
‫ובכדי‬
‫נערך‬
‫שישתתפו‬
‫בהתנדבות‪.‬‬
‫שוטרים‬
‫ב ח י ס ו ל יהודים‪.‬‬
‫שם‬
‫למשל‪,‬‬
‫בטרבלינקת‬
‫רצוי לזכור‪,‬‬
‫שירתו‬
‫הגיוס‬
‫כ־‪40‬־‪50‬‬
‫למשטרה‬
‫ס‪.‬ס‪.‬‬
‫אגשי‬
‫זאת‬
‫ו־‪3000‬‬
‫א ו ק ר א י נ י ם ‪ .‬פ ר י ד מ ן מציין‪ ,‬כי ע ם זאת‪ ,‬היו ״ מ ת ו ך ‪ 35‬ע ד ‪ 40‬מיליון‬
‫אוקראינים‪,‬‬
‫בחשאי‪,‬‬
‫ש ה ת י ח ס ו באופן פסיבי‬
‫רבים‬
‫הנרדפים והביע‬
‫אהדה ליהודים‬
‫למעשי־הדמים‪ .‬קומץ‬
‫את השתתפותו‬
‫ק ט ן ג ם רחש‪,‬‬
‫האומלל; אך‬
‫בגורלם‬
‫בודדים גילו א ו מ ץ ־ ל ב ל ס כ ן א ת חייהם ב ה ת ע ר ב ו ת ל מ ע ן י ה ו ד י ם ו ל מ ע ן ה צ ל ת ם ״ ‪.‬‬
‫לדבריו‪,‬‬
‫קשה‬
‫הוראות‬
‫כלשהן גגד‬
‫לקבוע‬
‫והפרוקלמציות‬
‫המנהיגות‬
‫היו‬
‫ניסתה‬
‫אוקראינים‬
‫של‬
‫יוני‬
‫‪1944‬‬
‫החדש‬
‫האוקראיגיים‬
‫כך‪,‬‬
‫אץ הוכחות על‬
‫ק ת ם לכן‪ .‬א ב ל אין גם מ ס מ כ י ם‬
‫זולת‬
‫היכולים‬
‫ההודעות‬
‫לאשר‪,‬‬
‫כי‬
‫ל ה פ ס י ק א ת ה ר ד י פ ו ת גגד יהודים מ צ ד ק ב ו צ ו ת פ א ר ט י ז א נ י ו ת‬
‫לאמוד‬
‫בודדים‬
‫המשטרה‬
‫מספר‪,‬‬
‫כ מ ה אוקראינים‬
‫בהצלת‬
‫סיעו‬
‫אינם‬
‫יהתים‪,‬‬
‫קלים‪.‬‬
‫ש ה צ י ל ו י ח ת י ם ו ש י ל מ ו ע ל כ ך א פ י ל ו ב ח י י ה ם ‪ .‬הדו׳׳ח‬
‫הגרמגי‬
‫כי‬
‫״למלחמה‬
‫חמש‬
‫יהודים‪ .‬״בכל אופן‬
‫שהזכרנו‬
‫מקומיות״‪.‬הנסיונות‬
‫מפקד‬
‫ה א ם מנהיגות הארגונים הלאומיים‬
‫הוציאה‬
‫בגאליציה המזרחית‬
‫בתקופה‬
‫בפעילות‬
‫נתונו‬
‫הנזכרת‬
‫לחדשים‬
‫למוות‪,‬‬
‫אוקטובר‬
‫ע ל יסוד‬
‫אנטי־גרמנית״ )הוראה מ ־ ‪2‬‬
‫‪1943‬‬
‫החוק‬
‫—‬
‫הגרמני‬
‫ב א ו ק ט ו ב ר ‪ ,(1943‬א ל ף‬
‫מ א ו ת א ר ב ע י ם ו א ח ד אוקראינים‪ ,‬ע ל ע ב י ר ו ת פ ו ל י ט ת ת ש ו נ ו ת ; ה ש ת י י כ ו ת‬
‫ל א ר ג ו נ י ם א ס ו ר י ם ‪ ,‬ח ב ל ה ב כ ל כ ל ה וכוי( ־‪ ,‬בין א ל ה היו כ מ א ה ש נ ו ר ו ע ל ש ה ג י ש ו‬
‫או הסתירו‬
‫עזרה‬
‫ה א ש מ ו ת האלה‪,‬‬
‫יהודים‪ .‬היו ג ם א ו ק ר א י נ י ם ש נ ו ר ו ע ל ־ ס מ ך‬
‫ללא כ ל בירור ובלי ש ה מ ת ת ם תיכלל בנתונים סטאטיסטיים‪.‬‬
‫יצויק‪,‬‬
‫עשו‬
‫המנזרים‬
‫של‬
‫שומרי־יערות‬
‫כי‬
‫עוזרות־בית‬
‫להסתיר‬
‫יהתים‬
‫המטתפוליט‬
‫שבתמימותו‬
‫אוקראינה‬
‫אוקראינים‬
‫להצלת מספר‬
‫סייעו‬
‫א ו ק ר א י נ ת ת ש ע ב ר ו ל פ נ י כן ב ב ת י י ה ת י ם ‪.‬‬
‫בין ח ו מ ו ת י ה ם השפיעה‪,‬‬
‫שפטיצקי‬
‫העניק‬
‫)ראה‬
‫הערת־שוליים‬
‫ללא‬
‫בדף‬
‫יהתים‬
‫על נכונותם של‬
‫ספק‪,‬‬
‫‪.(38‬‬
‫וכך‬
‫גם‬
‫עמדתו‬
‫הישיש‬
‫התקיפה‬
‫ב ן ד‪.‬־‪,76‬‬
‫ב ר כ ה ל מ מ ש ל ת י א ר ו ס ל ב סטצ׳קו‪ ,‬מ ת ו ך א מ ו נ ה כ י מ מ ש ל ת‬
‫העצמאית ת ש א ף ״לספק א ת רווחתם של כ ל האזרחים החיים בארצנו‬
‫ד ת לאום או השתייכות חברתית״‪ ,‬הסתיר י ה ת י ם בוח־ים‬
‫בלי‬
‫הבדל‬
‫רבה‬
‫האחרון של לבוב‪ ,‬ד ״ ר דוד כהנא(‬
‫)ביניהם‬
‫בארמונו שבעיר ואח״כ הורה להביא‬
‫אחרים‬
‫ל מ נ ז ר י ם ‪ .‬ב ־‪ 1942‬ש י ג ר ש פ ט י צ ק י מ ח א ה ל ה י י נ ר י ך ה י מ ל ר נ ג ד ה א ק צ י ו ת‬
‫ובפרט‬
‫נ ג ד ש י ת ו פ ם ש ל ש ו ט ר י ם א ו ק ר א י נ י ם ב ה ן ‪ :‬מ ל ש כ ת ו ש ל ה י מ ל ר החזירו‬
‫המכתב‬
‫את‬
‫על־תי‬
‫שימש‬
‫ללבוב‬
‫הפסקת‬
‫באמצעות‬
‫פעולתה‬
‫של‬
‫שרות־הבטחון‬
‫המועצה‬
‫הגרמני‪,‬‬
‫האוקריאינית‬
‫לנקום‬
‫שהחליט‬
‫הלאומית‬
‫בישיש‬
‫שהמטרופוליט‬
‫ב ה נשיא־כבוד‪.‬‬
‫בנובמבר‬
‫‪1942‬‬
‫פירסם‬
‫שפטיצקי‬
‫א י ג ר ת ־ רעים‬
‫בכותרת‬
‫״לא‬
‫תרצח״‪,‬‬
‫בה‬
‫ה ז כ י ר ל ב נ י ע מ ו כ י א ס ו ר ל ר צ ו ח ואיים ב ח ר ם ע ל א ל ה א ש ר י ע ב ר ו ע ל ד י ב ר ה‬
‫ז א ת א ו ל ם אין ל ה נ י ח כ י ל א י ג ר ת ה י ת ה ה ש פ ע ה ע ל יחם ה ע ם ה א ו ק ר א י נ י ל י ה ת י ם ‪,‬‬
‫כי‬
‫ל מ ת ת ז א ת ל א נ פ ס ק ו ה מ ע ש י ם ה נ ת ע ב י ם גגד יהודים‪ .‬א ף ־ ע ל ־ פ י כ ן ה מ ש י ר‬
‫שפטיצקי‬
‫טריון־החוץ‬
‫בצורה‬
‫להתערב‬
‫הגרמני‪,‬‬
‫ל ט ו ב ת יהודים ו ב ס פ ט מ ב ר‬
‫ד״ד‬
‫פרתתך‪,‬‬
‫שבא‬
‫‪ 1943‬ה ט י ח ב א ו ז נ י ש ל י ח מ י נ י ס ־‬
‫לבקת‬
‫בלבוב‪,‬‬
‫כי‬
‫הגרמנים‬
‫נוהגים‬
‫ב ל ת י ־ א נ ו ש י ת כ ל פ י ה י ה ו ת ם והזכיר‪ ,‬כי ב ל ב ו ב ב ל ב ד נ ה ר ג ו מ א ה א ל ף‬
‫יהותם‪.‬‬
‫נ ו כ ח ב ק ש ו ת י ה ם ש ל ‪ ,‬ה ר ב ד ״ ד כהנא‪ ,‬ו ה ר ב ד ״ ר ח מ י ת ס )שכיהן ל פ נ י ה מ ל ח מ ה‬
‫כרבה‬
‫‪104‬‬
‫ש ל קטוביץ(‬
‫ה ס ת י ר שפטיצקי‬
‫בארמונו גם‬
‫ס פ ת תורה‬
‫שניצלו מבנין‬
‫הקהילה‪ .‬כן הורה לאחיו‪ ,‬הארכימנדריט קלימנט‪ ,‬ולאחותו‪ ,‬האחות יוזפה‪ ,‬לסייע‬
‫בהצלת ילדים יהודים ולהסתירם במנזרים‪ .‬הודות להתערבותו הוסתרו כמאה‬
‫וחמישים נערים ונערות יהודיים במנזרי מיסדר־הסטודיטים‪ .‬מספר היהודים‬
‫ששפטיצקי הסתיר באדמתו במשך כל שנות המלחמה נאמד ב־‪ .15‬בין הילדים‬
‫היהודים שניצלו הודות לשפטיצקי היו שני בניו של רבה של לבוב‪ ,‬הד״ר יחזקאל‬
‫לוין‪.‬‬
‫*‬
‫היש מקום לדו־שידו אוקדאיני־יהות ?‬
‫בהיסטוריה ידועים מקרים רבים של טינה ממושכת ומתח בין עמים‪ .‬מזעזעים‬
‫במיוחד הם המקרים שמקורם בהתנכלות של עם הרוב במיעוט לאומי החי‬
‫בקרבו ואשר שואף לשמור על זהותו הלאומית‪ ,‬הדתית והתרבותית‪.‬‬
‫היחסים בין הרוב האוקראתי למיעוט היהודי עוצבו במשך מאות השנים סל‬
‫חיים בצוותא‪ .‬מאזן חיים משותפים אלה מעולם לא היה בו כדי לעודד את‬
‫היהודים לראות את עתידם בקרב העם האוקראיני‪ ,‬אולם הגורל כפה עליהם‬
‫להמשיך לחיות בת האוקראינים‪ ,‬על אף הנסיוגות המרים והזכרונות המחרידים‪.‬‬
‫גם בזמן החדש טבעו ההבטחות בדבר שוויון זכויות ואוטונומיה תרבותית‬
‫ליהודים‪ ,‬שהבטיחו שתי מדינות אוקראיניות שקמו אחרי מלחמת־העולם הראשונה‬
‫)בגבולות הקיסרות האוסטרו־הונגרית ובגבולות רוסיה הצארית( — בנהרות‬
‫של דם יהתי‪ .‬הנסיון‪ ,‬שנמשך מאז ימי־הביניים‪ ,‬מוכיח‪ ,‬שהמנהיגים האוקראינים‬
‫העדיפו בכל עת משבר‪ ,‬להפנות את זעם ההמונים גגד היהודים‪ ,‬בתקוד‪ ,‬שהפרעות‬
‫יאלצו את היהודים לנטוש את אדמת אוקראינה‪ .‬לשיא בוגדנותם ביהודים הגיעו‬
‫האוקראינים במלחמת העולם השניה‪ ,‬כאשר ראשי הציבור האוקראיני העמידו‬
‫עצמם לרשות היית השלישי ורבבות צעירים אוקראינים שיתפו פעולה‪,‬‬
‫במסגרות שובות עם הגרמנים‪ ,‬׳בהשמדת יהודים‪.‬‬
‫הגורל השיב לאוקראינים כגמולם‪ .‬מאז ומתמת גשלל מהם הסיכוי לריבונות‬
‫מדינית והם הפכו לגתרת אויביהם המסורתיים‪ ,‬גם כאשר למעמדם זה נוסף‬
‫ברק של עצמאות מרוקנת מתוכן‪ .‬מאז נסתיימה מלחמת־ העולם השניה ונתגלה‬
‫חלקם של המוני אוקראינים בהשמדת יהודי איתפה‪ ,‬נותק כל קשר בת‬
‫המוסדות המייצגים של שני העמים‪ .‬הן היהודים והן האוקראינים מבינים‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬כי דיאלוג‪ ,‬שקול ככל שיהיה‪ ,‬כרוך בפתיחת פצעים ובהגשת‬
‫כתב־אישום יהודי מחריד נגד העם האוקראיני‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬כביאת מבעים מאמצי האפולוגטיקה האוקראיבית המתעוררים מפעם‬
‫לפעם בארצות הפזורה האוקראינית בעולם‪ ,‬המנסים להסביר שאץ האוקראעים‬
‫אשמים במשבר שחל ביחסיהם עם היהודים‪ .‬היסטוריונים ואנשי־ציבור אוקראתים‬
‫מבססים אפולוגטיקה זו על הטענה‪ ,‬כי צמיחת רגשות אנטישמיים בקרב האוקר­‬
‫אינים מקורם בשלושה גורמים‪ :‬הפולנים במאה ה־‪ ,17‬ממשלות הצאר עד‬
‫למלחמת י העולם הראשונה והמשטר הקומוניסטי של ברית המועצות מאז המהפכה‪.‬‬
‫פרופ׳ סטפאן פוסוני משתדל במחקת לנחם את הקוראים באמת‪,‬‬
‫שהאנטישמיות באוקראינה הסובייטית נחלשת עם הגברת ההתנגדות האוקראתית‬
‫למוסקבה‪ :‬מוסקבה משתדלת‪ ,‬לדבריו להעניק לאנטישמתת‪ ,‬אותה היא מלבה‬
‫באוקראינה‪ ,‬גוון אוקראיני‪ ,‬בתקווה שיעלה בידה לחזק את השנאה המסורתית‬
‫‪19‬‬
‫‪Stefan Т. Possony: The Ukrainian — Jewish Problem: A Historical .19‬‬
‫‪Retrospect. The Ukrainian Quarterly, Vol. XXXI, No. 2, New Yoik, 1975‬‬
‫‪105‬‬
‫ליהודים‪ .‬ע ם ז א ת אין פרופ׳ פוסוני מ ת ע ל ם‬
‫כ י הקוזאקים‬
‫הנאמד‬
‫טבתו‬
‫ש ל ״ חמיילניצקי‬
‫מאמיתות‬
‫ביהודים‪,‬‬
‫ב־‪ 100‬א ל ף ע ד ‪ 250‬א ל ף — ה ו א‬
‫״אוקראינים‬
‫רדף‪ ,‬לדבריו‪,‬‬
‫ה י ס ט ו ר י ו ת ‪ :‬ה ו א מודה‪,‬‬
‫אולם א ת‬
‫חושב‬
‫מספר‬
‫למוגזם‬
‫ששירתו א ת הפולנים‬
‫הנרצחים‬
‫ביותר‪.‬‬
‫ב א ו ת ה מיתי!‬
‫חמיילניצקי‬
‫ש ר ד ף יהודים‪,‬‬
‫א ש ר ה י ה ח ל ק מ ן ה מ י מ ס ד הפולני״‪ .‬ע ל ־ כ ל ־ פ ‪ 6‬י ם ‪ ,‬פ ר ש ת ח מ י י ל נ י צ ק י‬
‫פתפ׳‬
‫_ טוען‬
‫פ ו ס ו נ י — ה י א נסיון ע ל ו ב ל ה כ ת י ם‬
‫א ו ק ר א י נ י ם כ א נ ט י ש מ י ם ‪ ,‬והוא מ ג נ ה‬
‫להכתים א ת כ ל‬
‫תופעות‬
‫כבלתי־הוגן‬
‫את‬
‫האנטישמיות‪:‬‬
‫אחרים‬
‫הנסיון‬
‫אוקראינים לא‬
‫גילו‬
‫האומה‬
‫אנטישמיות‬
‫האוקראינית ע ל‬
‫גדולה מזו‬
‫יותר‬
‫עמים‬
‫שגילו‬
‫באזור‪.‬‬
‫בהמשך ד ב ת‬
‫היו אחראים‬
‫לבין‬
‫—‬
‫דוחה‬
‫פוסוני א ת‬
‫לפוגרומים‬
‫הטענה‪,‬‬
‫שאירעו ב י ן ‪1918‬‬
‫םמיון‬
‫כי‬
‫ל ־ ‪: 1921‬‬
‫פטליורה‬
‫״אוקראינים‬
‫וממשלתו‬
‫לחמו בינם‬
‫ע צ מ ם ו כ ן ג ג ד בולשביקים‪ ,‬רוסים ל ב נ י ם ו פ ו ל נ י ם ; ק ב ו צ ו ת ג ר י ל ה א נ ר כ י ­‬
‫פעלו‬
‫באופן‬
‫כ י ״היהודים‬
‫צידדו‪,‬‬
‫סטיות‬
‫מ צ ד כוחות‬
‫ופרעו‬
‫עצמאי‬
‫בדרך־כלל‪,‬‬
‫מובן‪ ,‬כי ל א‬
‫ביהודים״‪.‬‬
‫בבולשביקים והם‬
‫אנטי־בולשביים״‪ .‬א ת ט ב ח‬
‫חשפו‬
‫ששים א ל ף‬
‫לרוסים‬
‫לייחס — לדבריו — לאוקראינים א ל א‬
‫נ ע ד ר ג ם •הנימוק‬
‫עצמם‬
‫היהודים‬
‫לבנים‪,‬‬
‫לפעולות־נקם‬
‫ב א ו ק ר א י נ ה אין‬
‫ולאנרכיסטים‬
‫לפולנים‬
‫שהיוו ״ ת ע ר ו ב ת א ת נ י ת ״ ‪ .‬פ ו ס ו נ י גם טוען‪ ,‬ש א ף מ פ ל ג ה א ו ק ר א י נ י ת ל א כ ל ל ה א ת‬
‫ה א נ ט י ש מ י ו ת ב מ צ ע הרעיוני שלד* פטליורה‪ ,‬ה א י ש ה ח ז ק ב מ מ ש ל ה ‪ ,‬ה י ה ל ד ב ר י ו —‬
‫ס ו צ י א ל ־ ד מ ו ק ר ט ב ע ל גישה א י נ ט ר נ צ י ו נ ל י ס ט י ת ואין כ ל‬
‫א ת הפוגרומים‪.‬‬
‫משמש‬
‫כהוכחה‬
‫הסיפור‪,‬‬
‫להתיחס‬
‫כיצד‬
‫באהדה‬
‫נ ו ס פ ת להיעדר‬
‫השתדל‬
‫ליהודים‬
‫אנטישמיות‬
‫האטאמאן‬
‫ודחה א ת‬
‫להסביר‬
‫הטענות‬
‫ה ו כ ח ה ל כ ך ש ה ו א יזם‬
‫בפעולותיו ש ל‬
‫לעמו‬
‫פטליורה‬
‫ולצבאו‪ ,‬כי‬
‫מהוים‬
‫שהיהודים‬
‫עליהם‬
‫עוץ‬
‫אלמנט‬
‫באוקראינה‪.‬‬
‫פוסוני‬
‫מ צ ב י ע גם ע ל כ ך ‪,‬‬
‫האוקראיני‪.‬‬
‫וזכו‬
‫שהיהודים‬
‫תפקידים‬
‫מילאו‬
‫נעזר‬
‫המחבר‬
‫היהודי‬
‫לאזאר‬
‫קגנוביץ׳‬
‫אוקראינה — וזה‬
‫לרודן‬
‫ה מ ו נ י ו ת ‪ .‬פרופ׳ פוסוגי ד ו ח ה ג ם א ת ה ט ע נ ו ת כ י מ מ ש ל ת‬
‫סטצ׳קו‪,‬‬
‫שקמה‬
‫בפרעות‬
‫ביהו־הים‬
‫הודות‬
‫ל מ ח מ ת ־ ה ע ו ל ם השניה‪,‬‬
‫ב ט ע נ ה כ י היתד• ז א ת מ ו ס ק ב ה ש ה ס י ת ה א ו ק ר א י נ י ם נ ג ד י ה ו ד י ם ;‬
‫מינה א ת‬
‫לרציחות‬
‫בכירים‬
‫נ ב ח ר ו למוסדות הפרלמנטריים‪ ,‬ת מ כ ו ב מ מ ש ל ה ב ה ה ש ת ת ף פטליזרה‬
‫ב א ו ט ו נ ו מ י ה לאומית‪ .‬כ כ ל ש מ ת ק ר ב נ י ת ו ח ה ס ק י ר ה‬
‫סטאלין‬
‫לעזרת‬
‫השתמשו‬
‫בלבוב עם‬
‫שאירגנו‬
‫כניסת‬
‫הנאצים‪.‬‬
‫אוקראינים‪ .‬״ ע ם ז א ת ‪,‬‬
‫הנאצים‪.‬‬
‫חיילים‬
‫אוקראינים‬
‫הגרמנים‬
‫יהתים‬
‫אולצו‪,‬‬
‫הגאצים‪ .‬אין גם ס פ ק‬
‫שאוקראינים‬
‫א י ש מ כ ח י ש א ת קיום‬
‫האנטישמיות‬
‫באזור‬
‫ההתפרצויות‬
‫בסוף‬
‫לעיר‬
‫רבים —‬
‫נכון כ י היתד‪.‬‬
‫בודדים‬
‫כלשהי‪,‬‬
‫בממשל‬
‫שהיה‬
‫בפיקוח‬
‫אוקראינית‬
‫בה‬
‫אחרת‪,‬‬
‫פשעים‬
‫תמכה‬
‫פ ו ס ו נ י — ניצלו‬
‫משטרה‬
‫ב ד ר ך זו א ו‬
‫ביצעו‬
‫יארוסלאב‬
‫יוני ‪,1941‬‬
‫כותב‬
‫הביא‬
‫לשרת‬
‫את‬
‫אנטישמיים‪...‬‬
‫אין‬
‫אולם‬
‫את‬
‫הנאצים‪,‬‬
‫) ה א נ ט י ש מ י ו ת ( אין לייהס ל ק ב ו צ ת מ נ ה י ג ו ת א ו ל מ פ ל ג ה א ו ק ר א י נ י ת‬
‫כיוון‬
‫ש ב א ו ת ו זמן ל א ת מ ך א ף א ח ד‬
‫באנטישמיות‪,‬‬
‫ובמיוחד‬
‫ברצח‬
‫עם״‪.‬‬
‫כדי להחליש א ת הטענה‬
‫העולם‬
‫השניה‪,‬‬
‫פוסוני‬
‫מצטט‬
‫ב ה ה י ו ‪ 95‬א ל ף נאצים‬
‫ברציחות‬
‫ובגירושים‪,‬‬
‫בדבר‬
‫אנטישמיות‬
‫נתונים ע ל‬
‫בציבור‬
‫האוקראיני במלחמת־‬
‫פשעי־המלחמה‬
‫באירופה‬
‫הכבושה‪,‬‬
‫ו פ ו ש ע י ־ מ ל ח מ ה ק ש ו ר י ם י ש י ר ו ת ב פ ע ו ל ו ת ג ג ד יהודים‪,‬‬
‫ביניהם‬
‫‪ 54‬א ל ף‬
‫גרמנים‪,‬‬
‫‪8,500‬‬
‫אוסטרים‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫אלף‬
‫ב א ל ט י ם ‪ 7,500 ,‬פולגים‪ 3000 ,‬מ ע ר ב ־ א י ר ו פ י ם ‪ 9000 ,‬ר ו ס י ם ו ב י י ל ו ר ו ס י ם ו־‪ 11‬א ל ף‬
‫אוקראינים‪.‬‬
‫‪106‬‬
‫ל ד ב ר י פוסוני‪ ,‬מ צ ב י ע ס ק ר ה פ ש י ע ה‬
‫ה א נ ט י ש מ י ת בין השנים ‪1939‬‬
‫״ל־‪ 1945‬ע ל כך‪ ,‬ש מ ת ו ך כ ל ‪10,000‬‬
‫יהודים;‬
‫ב א ל ט י ם ה י ו ‪ 20‬מ ע ו ר ב י ם ב ר צ ח‬
‫<מאוחו מ ס פ ר ש ל אוסטרים היו ‪ 10‬מ ע ו ר ב י ם ב פ ש ע י ם אלה‪ :‬מ ב י ן רוסים ו ב י י ל ו ר ו ם י ם‬
‫‪ ,8‬ג ר מ נ י ם — ‪ ,6‬פ ו ל נ י ם — ‪ ,4‬א ו ק ר א י נ י ם — ‪ ,3‬מ ע ר ב אירופיים — ‪.0,5‬‬
‫—‬
‫אולם‬
‫ואישים‬
‫אפולוגטיקה ‪ .‬ז א ת אין ב ה כ ד י להמעיט מ ח ל ק ם הנורא ש ל מוסדות‬
‫א ו ק ר א י נ י ם ב ש י ת ו ף ־ ה פ ע ו ל ה ע ם ה ג ר מ נ י ם ‪ .‬מ ס פ י ק אם ג ז כ י ר א ת הגופים‬
‫שהמשיכו ב כ ל‬
‫!זהאישים‬
‫שגות‬
‫?ובגדרה — לסייע לגרמגים‪,‬‬
‫המלחמה‬
‫בקראקוב‪,‬‬
‫— גם‬
‫לבוב‪,‬‬
‫אחרי‬
‫סטצ׳קו‬
‫מעצרם של‬
‫ב ר ל י ן ו מ ק ו מ ו ת אחרים‪ .‬ל ק ר י א ה‬
‫ל ה ק י ם ד י ב י ז י י ת ס‪.‬ס‪ .‬ה א ל י צ ׳ י נ ה ה א ו ק ר א ת י ת ‪ ,‬ה ת י צ ב ו ב ה ת נ ד ב ו ת ר ב ב ו ת צעירים‬
‫‪.‬אוקראינים‪.‬‬
‫‪.‬במלאכת‬
‫לסייע‬
‫משטרת־העזר‬
‫יחידות‬
‫ה ה ש מ ד ה ש ל יהודים‬
‫לחסל את‬
‫לנאצים‬
‫האוקראינית‬
‫הצטינות‬
‫גילו‬
‫מושלמת‬
‫כה‬
‫בגאליציה‪ ,‬ע ד שקבוצות נבחרות מתוכן‬
‫שוגת‬
‫אחרים‪,‬‬
‫הרחק‬
‫וארשת‬
‫יהתי‬
‫וגיטאות רבים‬
‫ליטא‬
‫מ ג א ל י צ י ה ־ ה מ ז ר ח י ת ‪ .‬פ ר ט ל נ פ נ ו ף ב ש נ י מ כ ת ב י ־ ר ו ע י ם ש ל ה מ ט ר ו פ ו ל י ס הישיש‪,‬‬
‫ל א מסוגלים סניגורי הפשע‬
‫ה ת ע ר ב ו ת אמיצה וגלויה‬
‫האוקראיני להצביע על‬
‫ש ל אישים וגופים אוקראינים כ ל ש ה ם ל מ ע ן ה צ ל ת יהודים‪ .‬א ץ ס פ ק ‪ ,‬ש א י ל ו ז כ ו‬
‫‪.‬בנדרה‬
‫להקים‬
‫וסטצ׳קו‬
‫אוקראיגית‬
‫מדיגה‬
‫ב ־ ‪ ,1941‬כ פ י‬
‫היתד‪,‬‬
‫ששאפו‪,‬‬
‫זאת‬
‫מ ד י נ ה ל ל א יהודים‪.‬‬
‫ע ם זאת‪ ,‬ל א יהיה זה הוגן ל י ח ס א ת פ ש ע ה ש מ ד ת יהודים ל ע ם ה א ו ק ר א י נ י‬
‫כולו‪ ,‬כפי‬
‫ג ר מ נ י ‪ .‬היו‪,‬‬
‫שאסור לראות ת צ ח ב כ ל‬
‫בעלי־מצפון‬
‫ל מ ר ב ה הצער‪,‬‬
‫•מעטים ב ל ב ד ש ב י ן ה א ו ק ר א י נ י ם ש מ ר ו א מ ו נ י ם ל י ד י ד י ה ם ה י ה ו ד י ם ו ס י י ע ו ב ה צ ל ת ם ;‬
‫־היו ש נ ח ל צ ו ל ה צ ל ת יהודים ב ל ת י מ ו כ ר י ם להם‪ ,‬א ם מ ת ו ך ה כ ר ה ש ל ק ד ו ש ת חיי־‬
‫א ד ם ‪ ,‬א ו מ ס י ב ה ד ת י ת או ר ג ש‬
‫איבה‬
‫הומאני‪ ,‬א ו מ ת ו ך‬
‫הגרמני‪.‬‬
‫לכובש‬
‫אך‬
‫יהיו ג ם היו אוקראיגים‪ ,‬ש ה ח ב י א ו יהודים ת מ ו ר ת כ ס ף ו ה ס ג י ר ו א ו ת ם ל ג ס ט א פ ו‬
‫•כאשר אזל כ ס פ ם ש ל הנרדפים המסכנים‪.‬‬
‫ד ״ ד יוסף ט נ נ ב א ו ם מ ב ח י ן בין ה י ח ס ל י ה ו ד י ם ש ג י ל ו ב ש נ ו ת ה ש ו א ה ת ו ש ב י‬
‫גאליציה־האוקראינים‬‫חונכו‬
‫לבת‬
‫שגילו‬
‫היחס‬
‫תושבי‬
‫גאליציה־המזרחית‬
‫האחרונים‬
‫ב מ ש ך ש נ י ם ע ל שויון גזעים והיו — ב ד ך כ ל ל — להוטים פ ח ו ת א ח ר‬
‫של‬
‫‪.‬תכניתו‬
‫להשמדת‬
‫היטלר‬
‫היהודים;‬
‫צוררי‬
‫היהודים‬
‫התוקפנים‬
‫והפעילים‬
‫באו בעיקר מ ק ר ב תושבי אוקראינה המערבית‪ .‬״אבל מדאיגה המחשבה״‪ ,‬כ ו ת ב‬
‫•טננבאום‪ ,‬שכד‪,‬‬
‫!אומה‬
‫מ ו ע ט י ם היו‬
‫בהשוואה‬
‫המצילים‬
‫למספר ה ר ב של‬
‫הרוצחים‪,‬‬
‫ש ח י ת ה י ח ד ע ם היהודים ב מ ש ך מ א ו ת בשנים״‪.‬‬
‫בציבור‬
‫האוקראיני מתחילים‬
‫ל ה י ש מ ע כיום ק ו ל ו ת‬
‫ב ד ב ר הצורך‬
‫בדיאולוג‬
‫• מ ע מ י ק בין יהודים ואוקראינים‪ ,‬ל מ ע ן ע י צ ו ב ח ד ש ש ל יחסים בין ש נ י העמים‪.‬‬
‫קונסטאנטץ‬
‫זלנקו‬
‫‪2 0‬‬
‫ה ו א ב ד ע ת ש י ש ל ש י ם ק ץ ל ט ע נ ו ת ה ה ד ד י ו ת ה ק ש ו ת ‪ ,‬בהן‬
‫• מ ע ל ה כ ל צ ד נ ג ד ה צ ד ה ש נ י ר ש י מ ה ג ד ו ל ה ש ל עוולות‪ ,‬ה א ש מ ו ת ו ר ג ש ו ת מ ר י ם ‪.‬‬
‫פולמוס‬
‫׳במקום‬
‫תהליכים‬
‫סוער‬
‫צריך‬
‫להתחיל‬
‫בדו־שיח שקט‬
‫שיצטיין‬
‫ועניני‪,‬‬
‫בהבנת‬
‫היסטוריים‪.‬‬
‫ר ב י ם ב ע ם ה א ו ק ר א י נ י — טוען ז ל נ ק ו — א י נ ם יכולים לשכוח‪ ,‬כי ב ש נ י ם‬
‫‪1917‬־‪1920‬‬
‫‪.‬האוקראתים‬
‫‪.‬ביהודים‪,‬‬
‫לזכור‪,‬‬
‫כי‬
‫ניצבו‬
‫יהודים‬
‫לעצמאות‬
‫רבים‬
‫לימין‬
‫האוקראעים‬
‫כוחות‬
‫צריכים‬
‫שרצו‬
‫אמנם‬
‫להחניק‬
‫להתבייש‬
‫את‬
‫שאיפות‬
‫עקב‬
‫הפרעות‬
‫ש ב ו צ ע ו ב ת י ק ו ז א ק י ם ; א ו ל ם מ א ת ך ‪ ,‬צ ר י כ י ם ח ו ק ר י ם יהודים ק י צ ו נ י ם‬
‫ב ת ק ו פ ת חמיילניצקי לא‬
‫היוו ה י ה ו ד י ם כ ל ל כ ו ח‬
‫שלישי‪ ,‬א ל א ה י ו‬
‫‪Konstantin Zelenko: Ukrainsko — Zydikskij Wzajemyny па Nowomo — .20‬‬
‫‪Etapu. UKR. Samostijnik No. 212, Muenchen 1975‬‬
‫‪107‬‬
‫•חלק מן המימםד המדיני והכלכלי של הפולנים‪ ,‬אשר נגדו‪ .‬התקוממו הקוזאקים‪.‬‬
‫הצעתו של זלנקו היא‪ ,‬איפוא‪ ,‬לפתוח בדו־שיח בת שני‪.‬העמים‪ ,‬כדי לסייע‬
‫לכך שהמתת הבאים יימנעו מפשעי אבותיהם‪ .‬הסבל המשותף‪ .‬של היהודים‬
‫והאוקראינים‪ ,‬צרת לזעביל ליד שיתוף בתיהם‪ .‬עליהם ללכת יד בת‪ ,‬כי אין‬
‫דבר שממנו פוחדת מוסקבה תתר מאשר מסץ ומסולתתות בת העמים החיים‬
‫בתחום ברית־המועצות‪.‬‬
‫יש ‪.‬הגתן מסתים בהצעתו של זלנקו‪ ,‬לפחות ביחס לדו־שיח‪ ,‬כי ביחסים‬
‫בין עמים אין מקום לתקופות ממושכות של עותות‪ .‬העם היהודי ידע לעצב‪:‬‬
‫בתבונה את יחסת עם גרמניה שהתפתחה על חורבות התת השלישי‪ .‬גם העם‬
‫האוקראיני איננו נתון עוד למנהיגדתם של פושטי־הרגל המדיניים מתקופת התיר‬
‫ת־שיח כזה חייב להתת אמת וגלוי־לב ועלת לבטא את מה שעם לבם של גציגי‬
‫שגי הצדדים‪.‬‬
‫קונראד אדנואר הוכיח‪ ,‬כי אפשר להתחיל בחיסול חשבונות מרים של‬
‫העבר תוך אומץ והגינות‪ .‬וכאשר — ב־‪ — 1951‬עמדה להתבצע תכנית‬
‫השילומים לעם היהודי‪ ,‬הוא אמר‪ :‬״גרמניה המערבית מוכנה לקבל על עצמה‬
‫את האחרתת לפשעי המשטר הנאצי נגד היהודים‪ .‬רוב הגרמנים מתעבים את‬
‫מעשי־האכזרתת של הנאצים‪'.‬האין להם כל קשר עם מעשים אלה‪ ,‬אבל הפשעים‬
‫האיומים בוצעו בשם העם הגרמני׳׳‪.‬‬
‫האם יהיה האומץ‪ .‬לאנשי־ רוח אוקראינים לומר דברים תמים בפתס ת ‪-‬‬
‫השיח המוצע? הפירושים המתלווים להצעתו של זלנקו אינם מצביעים על כד‪.‬‬
‫לדעתו‪ ,‬יש לפתוח בדו־שיח מתוך גישה ששני העמים חטאו האחד כלפי רעהר‬
‫וכי אין ליחס לאוקראינים דבר מכל מה שאירע על אדמת אוקראינה המערבית‬
‫במלחמת העולם השניה‪.‬‬
‫האמנם ניתן לפתוח בדו־שיח על־יסוד הנחות כאלה? האם לפי הנתונים‬
‫של היום יש בכלל מקום לדו־שיח כזה?‬
‫‪108‬‬
‫ב י ב ל י ו ג ר פ י ה‬
‫ת ו ל ד ו ת ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ב ג א ל י צ י ה ‪— .1918—1875 - .‬‬
‫כ ר ך ש נ י ‪ — .1918—1899 :‬ה ם פ ר י ה ה צ י ו נ י ת ל י ד ה נ ה ל ת‬
‫ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ‪ — .‬ב ה ו צ א ת ר א ו ב ן מ ס ‪ — .‬ירושלים‪.‬‬
‫— ‪.1958‬‬
‫•שמעון‬
‫דובנוכ‪:‬‬
‫ד ו ד הורוביץ‪:‬‬
‫ד ב ר י ימי ע ם עולם‪ — .‬כ ר ך עשירי‪ — .‬מ פ ר ע ו ת ש ל ש נ ו ת‬
‫ה ע ש ר י ם ע ד השואה‪ — .‬ה ו צ א ת ד ב י ר ‪ — .‬ת ל ־ א ב י ב ‪— .‬‬
‫תשי״ח‪.‬‬
‫ה א ת מ ו ל שלי‪ — .‬ה ו צ א ת שוקן‪ — .‬י ר ו ש ל י ם ו ת ל ‪ -‬א ב י ב ‪— .‬‬
‫תש״ל‪.‬‬
‫יהודי מזרח אירופה בועידת השלום ל א ח ר מ ל ח מ ת העולם‬
‫ד ״ ד יופר־ ט נ נ ב א ו פ ‪:‬‬
‫ה ר א ש ו נ ה ‪ — .‬פ ר ק י גאליציה‪ — .‬ס פ ר זכרון ל ד ״ ר א ב ר ה ם‬
‫זילברשיין‪ — .‬ב ע ר י כ ת י ש ר א ל כ ה ן ו ד ב סדן‪ — .‬ע ם‬
‫ע ו ב ד ‪ — .‬ת ל ־ א ב י ב ‪ — .‬תשי״ז‪.‬‬
‫מ ל כ ו ת הגזע ו ה ר ש ע ‪ — .‬ה ר י י ך ה ש ל י ש י ומעלליו‪— .‬‬
‫י ד ושם‪ — .‬ירושלים‪ — .‬תשכ״א‪.‬‬
‫מ ש ה לנדא‪:‬‬
‫היהודים כ מ י ע ו ט ל א ו מ י ב ש נ ו ת י ה ה ר א ש ו נ ו ת ש ל פ ו ל י ן‬
‫ה ע צ מ א י ת )‪ — .(1926—1918‬ח י ב ו ר ל ש ם ק ב ל ת ת ו א ר‬
‫לפילוסופיה‪ — .‬הוגש לסנאט האוניברסיטה‬
‫דוקטור‬
‫ה ע ב ר י ת — א ד ר תשל״ג‪.‬‬
‫מ ק ו מ ה ש ל ה ״ א ו ג ו ד ה ״ ) מ ש ג ת ‪ (1926‬ב מ ס כ ת ה י ח ס י ם‬
‫ההדדיים הפולגים־יהודים‪ — .‬״ צ י ו ך ‪ ,‬רבעון ל ח ק ר ת ו ל ­‬
‫ד ו ת י ש ר א ל ‪ — .‬ש נ ת ל״ו‪ ,‬ח ו ב ר ת א ״ ב ‪ — .‬ירושלים‪— .‬‬
‫תשל״ג‬
‫גתו ע י ‪:‬‬
‫שואת ה ע ם היהודי באירופה‪ — .‬י ד ו ש ם — רשות‬
‫ה ז כ ר ת ל ש ו א ה ו ל ג ב ו ר ה ‪ — .‬ה ו צ א ת הקיבוץ ה מ א ו ח ד ‪— .‬‬
‫תשל״ו‪.‬‬
‫‪109‬‬
‫געשיבטע פון ד ע ר יודישער נאציאנאלער א ו ט א נ א מ י ע‬
—.‫אינם פ ע ר י א ד פון ד ע ר מעריב אוקראינישער ריפובליק‬
‫ פ ע ר ל א ג ״ ק ו ל ט ו ר ״ א י ך‬.‫ — קאאפ‬.1933 — . ‫ל ע מ ב ע ר ג‬
.‫ — ר ע ד א ק צ י ע ״מארגען״‬. ‫ל ע מ ב ע ר ג‬
:‫ראיבן פאהן‬
‫א ו ק ר א י נ י ש ־ י ו ד י ש ע ב א צ י א ו נ ג ע ן אין דעו־ צייט פ ו ן ד ע ר‬
‫ — ר ע ד א ־‬.‫ — ש מ ו א ל נ י ג ע ר בוך‬. ‫נ א צ י ש ע ר א ק ו פ א צ י ע‬
—
.‫גירט דורך שלמה ביקעל און לייבוש לעהרער‬
.1958 — . ‫נ י ו ־ י א ר ק‬
­ ‫ — א נ צ י ק ל ו‬.1944—1941 ‫ח ו ר ב ן י ה ו ד י ל ב ו ב ב ת ק ו פ ת‬
— . ( ‫ — ל ב ו ב ) ח ל ק א ׳‬.‫ — כ ר ך רביעי‬. ‫פ ד י ה ש ל ג ל ו י ו ת‬
­ ‫ — ה ו צ א ת ח ב ר ת ה א נ צ י ק ל ו פ‬. ‫ ג ל ב ר‬.‫ מ‬.‫ ד ״ ר נ‬: ‫ה ע ו ר ך‬
. ‫ — ת ל ־ א ב י ב‬.‫ — ירושלים‬.‫ד י ו ת ש ל ג ל ו י ו ת בע״מ‬
:‫ד״ד פיליפ פרידמן‬
1*‫י ה ו ד י ל ב ו ב ב י מ י ה מ ל ת מ ה ה פ ו ל ג י ת ־ א ו ק ר א י ג י ת )מ‬
— . ‫ — פ ר ק י ג א ל י צ י ה‬.(1918 ‫ ב נ ו ב מ ב ר‬23 ‫ב נ ו ב מ ב ר ע ד‬
‫ — ב ע ר י כ ת י ש ר א ל‬.‫ס פ ר ז כ ר ו ן ל ד ״ ר א ב ר ה ם זילברשטיין‬
.‫ — תשי״ז‬. ‫ — ת ל ־ א ב י ב‬.‫ ״ ע ם עובד״‬. ‫כ ה ן ו ד ב ס ד ן‬
:‫ רייס‬.‫א‬
The Universal Jewish Encyclopedia — Volume 5 — 1941.
The Universal Jewish Encyclopedia — Volume 3 — 1941.
Der Grosse Brockhaus — Handbuch des Wissens — Vierter Band — 1929.
Der Grosse Brockhause — Handbuch des Wissens — Neunzehnter Band —
-1934.
.Encyclopedia Judaica — Volume 5 — 1971.
Encyclopedia Judaica — Volume 13 — 1971.
JOdscher Verlag — iBerlin, 1939.
Wielka Encyclopedia Powszechna — Panstwowe Wydawnictwo Naukowe —
ЛЛ/arszawa — 1969.
"Werner Brockdorf: Kollaboration oder Widerstand — Verlag Welsermuhl,
.Munchen, Wels. 1968.
Werner Brockdoorf: Geheimkommandos des zweiten Weltkrieges — Verlag
"Welsermuhl, Munchen — Wels. 1967.
Roman llnytzkyj: Deutschland und die Ukraine 1934-1945. Tatsachen euro‫׳‬paischer Ostpolitik. Osteuropa Institut, Muunchen — 1958.
-Adam Prochnik (Henryk Swoboda): Pierwsze pietnastolecie Polski niepodeglej. Zarys dziej6w poltycvnych. Ksi^zka i Wiedza — 1957, Warszawa.
Dr. Jakob Schall: Historja 2ydow w Polsce, na Litmie i Rusi. — Lwow 1935.
Nakladem Wyad. "Polska Niepodlegla".
Ryszard Torzecki Kwestja ukrainska w polityce III Rzeszy
(1933-1945). Ksiazka i Wiedza, Warszawa 1972.
Kcnstantin ZeJercko. Ukrainsko-Zydiwskij wzajemyny na nowomu etapu.
Dkrainskij Samostijnik — 1975, — Nr. 212 — Munchen.
110
‫ד ״ ר אהרון וייס‬
‫היחסים בין היודנראט‪ ,‬המשטרה היהודית והמחתרת‬
‫היהודית הלוחמת בקראקוב‪.‬‬
‫כ ב ר ב א מ צ ע ם פ ם מ ב ר ‪ ,1939‬י מ י ם ס פ ו ר י ם ב ל ב ד ל א ח ר ש מ ר כ י ת ה ש ל פ ו ל י ן‬
‫ב י ד י ח י ל ו ת ה י ס ל ר ‪ ,‬חידש ו ע ד ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת ב ק ר א ק ו ב א ת פ ע ו ל ו ת י ו‬
‫נכבשה‬
‫שהופסקו‬
‫בעיר‬
‫‪1‬‬
‫זמנית‬
‫עסקני הציבור‬
‫ב ע ק ב ו ת פ י ח המלחמה‪ .‬מבין‬
‫נשאר‬
‫הפולנים‬
‫!‪ ,stanisiaw кптеск‬ס ג ן ר א ש ה ע י ר ‪ ,‬שזימן א ל י ו ל פ י ה ו ר א ו ת ה ג ר מ נ י ם ‪,‬‬
‫א ג ש י צ י ב ו ר יהודיים ו ד ר ש מ ה ם ל ח ד ש א ת פ ע י ל ו ת מ ו ס ד ו ת ה ק ה י ל ה — ב מ י ו ח ד‬
‫העזרה הסוציאלית‪ .‬הנוכחים בפגישה‬
‫בתחום‬
‫מארק‬
‫ו ע ד הקהילה א ת פרופ׳‬
‫הציעו לקלימצקי להעמיד בראש‬
‫ביברשסיין וכסגנו א ת עורךיהדין ד ״ ר וילהלם‬
‫גולדבלאס‪ .‬כ ד הוקם מוסד שהפך מאוחר יותר ליודנראם‪ .‬ההרכב האישי נ ק ב ע‬
‫‪1‬‬
‫ע ל ידי החוגים היהודיים עצמם והגרמגים אישרו א ת הרשימה ה מ ו צ ע ת ‪.‬‬
‫בסוף‬
‫ד צ מ ב ר ‪1939‬‬
‫הוכר הועד הנ״ל‬
‫באופן רשמי‬
‫כיודגראס‪ ,‬א ש ר החל‬
‫ל א ר ג ן ע ז ר ה לנזקקים‪ ,‬ה ש ת ד ל להבםיח מ ח ס ה לפליםים וניסה להסדיר א ת בעיית‬
‫החפיפות‬
‫קראקוב‬
‫ל ע ב ו ד ו ת כפייה‪.‬‬
‫ג ז י ר ת פינוי‪.‬‬
‫אולם כ ב ר‬
‫קראקוב‬
‫נקבעה‬
‫ה ע י ק ר י ש ל פולין ה כ ב ו ש ה ( ‪ ,‬ו ב ה‬
‫בחודש‬
‫מ א ר ס ‪1940‬‬
‫ל ב י ר ת ה־ג‪.‬ג‪.‬‬
‫נמצאו כ ל המוסדות‬
‫הוסלה ע ל‬
‫קהילת‬
‫)גנרל־גוברנמגם‪,‬‬
‫האזור‬
‫המרכזיים ש ל‬
‫הממשל‬
‫הגרמני בפולין !הימצאותה ש ל קהילה יהודית גדולה בעיר הטרידה א ת הצמרת‬
‫ה נ א צ י ת ‪ .‬ל פ נ ו י ה י ו ש נ י ש ל ב י ם ‪ :‬ע ד ‪ — 15.8.40‬פ י נ ו י ״מרצון״ ו ל א ח ר ת א ר י ך ז ה‬
‫נמשך‬
‫ה ג י ר ו ש ב א ו ר ח כ פ ו י ע ד מ א ר ס ‪ 1941‬ו א ז ר ו כ ז ו ה י ה ו ד י ם ה נ ו ת ר י ם בגיסו‪.‬‬
‫הגרמנים‬
‫שהיו ב ה‬
‫‪2‬‬
‫ת כ נ נ ו ל ה ש א י ר ב ק ר א ק ו ב כ־‪ 15.000‬י ה ו ד י ם ‪ ,‬מ ת ו ך ‪ 67.000‬ב נ י ה ק ה י ל ה‬
‫בראשית‬
‫הכיבוש‪.‬‬
‫היהודים‬
‫שעזבו א ת‬
‫ק ר א ק ו ב מרצון‬
‫יכלו לקחת‬
‫א י ה ם ח ל ק מ ר כ ו ש ם והיה ע ל י ה ם ל מ צ ו א ל ע צ מ ם מ ק ו ם ב י ש ו ב י ם א ח ר י ם ב ־ ב ג ‪, .‬‬
‫מספר‬
‫העוזבים מרצון ל א השביע א ת רצון‬
‫הגרמנים‬
‫ו ב ס פ ט מ ב ר ‪1940‬‬
‫הוגבר‬
‫ה ל ח ץ ע ל ה י ו ד נ ר א ס ל ה ח י ש ו ל ה ג ד י ל א ת מ ש ל ו ח י ה מ פ ו נ י ם מ ן העיר‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫התהוות‬
‫היהודית‬
‫המשטרה‬
‫בראשית‬
‫ותפקידיה‬
‫דרכה‬
‫ה מ ש ט ר ה ה י ה ו ד י ת ה ו ק מ ה ב ע י צ ו מ ה ש ל פ ע ו ל ת הפינוי‪ ,‬בקיץ ‪ .1940‬ב־‪5.7.40‬‬
‫העיר‬
‫הורה ר א ש‬
‫‪!^)Zydowska‬‬
‫להעריך‬
‫‪3‬‬
‫הגרמני להקים‬
‫היהודים(‬
‫ש ר ו ת ס ד ר י ה ו ד י ‪ .‬כ מ ה כ ת ב ו ת ש ל ‪Gazeta‬‬
‫מתיחסות‬
‫המשטרה‬
‫לנושא‬
‫היהודית‪.‬‬
‫שיש‬
‫למרות‬
‫תת־ ז ה י ר ו ת א ת ה ד ב ר י ם ה מ ו פ י ע י ם ב ע ת ו ן ז ה ב ש ל ע ו ב ד ת ה י ו ת ו ב ט א ו ן‬
‫ר ש מ י ו מ צ ו נ ז ר — נ י ת ן ב כ ״ ז ל ל מ ו ד מ מ נ ו ‪ ,‬ב א ו פ ן חלקי‪ ,‬ע ל מ ע מ ד ה ו ע ל פ ע ו ל ת ה‬
‫ש ל ה מ ש ט ר ה ב ש ל ב ר א ש ו נ י זה‪.‬‬
‫מ־‪10.9.40‬‬
‫בכתבה‬
‫בשכונות‬
‫נ א מ ר ‪ :‬״ מ ז ה ז מ ן מ ה פ ו ע ל ׳ ש ר ו ת ס ד ר יהודי׳‬
‫ה מ א ו כ ל ס ו ת ע ל ידי היהודים‪ .‬האישור ל ה ק מ ת ו של השרות נ ת ק ב ל מ ר א ש ה ע י ר‬
‫‪.schutzpoiizei‬‬
‫הגרמני ומ־‬
‫מ ו ר כ ב מ־‪ 40‬ג ב ר י ם ה נ ת ו נ י ם‬
‫השרות‬
‫של‬
‫לפיקות‬
‫איש היודנראט‪ .‬פ ר ט לכמה פ ק י ת היודנראט‪ ,‬ממלאים ר ו ב השוטרים א ת ת פ ק י ד ם‬
‫בהתנדבות‬
‫תחומים‪:‬‬
‫ללא‬
‫היהודית‪,‬‬
‫הקהילה‬
‫כוללים‪:‬‬
‫מטעם‬
‫תמורה‬
‫פעולותיו‬
‫כספית‪.‬‬
‫שרות‬
‫של‬
‫הסדר‬
‫לשני‬
‫מתיחסות‬
‫ה פ נ י מ י והחיצוני‪ .‬ל ת ח ו ם ה פ נ י מ י ש י י כ י ם ‪ :‬ש מ י ר ה ע ל ה ס ד ר ב מ ו ס ד ו ת‬
‫ביצוע‬
‫במחסנים‬
‫החלטות‬
‫ובמחלקות‬
‫נשיאות‬
‫הסעד‪.‬‬
‫היודנראט‬
‫התפקידים‬
‫ומסירת‬
‫צווים‬
‫בתחום‬
‫החיצוני‬
‫וחלוקת‬
‫הודעות‬
‫היודנראט‪ .‬נוסף ע ל כ ך י פ ק ח ו אנשי ״שרות הסדר״ ע ל חיים יהודיים־‬
‫ציבוריים‬
‫תשומת‬
‫בשכונות‬
‫לב‬
‫ה‬
‫יהותות‪ ,‬ימנעו‬
‫האוכלוסיה ל כ ך ‪ ,‬שיש‬
‫מ‬
‫ליתעת‬
‫התקהלויות‬
‫ט‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ר‬
‫לכבד בכל‬
‫‪D‬‬
‫נשיאות היודנראט א ש ר‬
‫ברחובות ובככרות‪ ...‬מפנים‬
‫‪0‬‬
‫‪.‬‬
‫החומרה א ת הוראות‬
‫‪-‬‬
‫ו‬
‫י‬
‫א‬
‫ב‬
‫את‬
‫ה־או״דה‬
‫ו הדברים‬
‫ת ת ב ע א ת ההאשמים לדין ובמקרים קיצוניים‬
‫ת מ ס ו ר א ת ה ע נ י ן לידי ה ש ל ט ו נ ו ת ) ה ג ר מ נ י י ם — א ‪ .‬ו ‪ . ( .‬י ש ל ק ו ו ת ש ה צ י ב ו ר ה י ה ו ד י‬
‫משמעת ולא יקשה ע ל‬
‫יגלה‬
‫פרטים‬
‫ובה‬
‫מוסמכים‬
‫נוספים ע ל‬
‫שרות‬
‫פעולות‬
‫תפקידה של‬
‫ה ס ד ר ״ ״‪.‬‬
‫המשטרה‬
‫והנה כתבה‬
‫היהותת‪:‬‬
‫פד‪3.12.40‬‬
‫השרות‬
‫״‪...‬אנשי‬
‫ל ג ב ו ת ק נ ס ו ת ש ה ו ט ל ו ע ל ס ר ב נ י ם ) ב ל י לציין ל א י ו ה ס ו ג ש ל ס ר ב נ י ם‬
‫ה כ ו ו נ ה — א‪ .‬ו‪ ,(.‬ו ה כ ס פ י ם מ ו ע ב ר י ם ל מ ט ר ו ת ס ע ד ל נ ז ק ק י ם ‪ .‬כ ע ת מ ו נ ה‬
‫שרות‬
‫בעיר‪.‬‬
‫תחום‬
‫‪ 130‬א י ש ‪,‬‬
‫הסדר‬
‫הבאים‬
‫מחוגי‬
‫בעיקר‬
‫האינטליגנציה‬
‫היהודית‬
‫‪5‬‬
‫הורחב לאחרונה באופן נ י כ ר ״ ‪.‬‬
‫פעולתה‬
‫ב־‪27.12,40‬‬
‫פונה‬
‫היודנראט‬
‫האוכלוסיה‬
‫אל‬
‫הלשון‪:‬‬
‫היהודית בזו‬
‫״יו״ר‬
‫ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת ב ק ר א ק ו ב פ ו נ ה ב ק ר י א ה ל צ י ב ו ר היהודי‪ ,‬ל א מ ו ר ‪ :‬ש ר ו ת ה ס ד ר‬
‫הינו‬
‫הזרוע‬
‫הקהילה‬
‫המסרבים‬
‫כלפי‬
‫המבצעת של‬
‫הקהילה‬
‫ה י ה ו ד י ת ‪ .‬זה‬
‫שרות אזרחי‪ ,‬ק ש ה‬
‫ואחראי‪.‬‬
‫פונה בקריאה נ ר ג ש ת א ל הציבור היהודי לציית להוראות ש ר ו ת הסדר‪.‬‬
‫לציית להוראות א ל ה ייתבעו ל ת ן ‪ . . .‬שרות הסדר הינו המוסד ה מ ב צ ע‬
‫ה ת ו ש ב י ם היהודיים‬
‫והוא‬
‫‪Schutzpoiizei‬‬
‫נ ת ו ן ל פ י ק ו ח ה של מ י פ ק ד ת ה ־‬
‫וחייב — ב מ ק ר ה של ס כ נ ה — ל ת פ ו ס א ת העבריין ולמסור אותו ל ת ח נ ת ה מ ש ם ר ה‬
‫הקרובה‬
‫ב י ו ת ר )הכוונה‪ .‬כ נ ר א ה ‪ ,‬ל ת ח נ ת ה מ ש ט ר ה ה פ ו ל נ י ת א ו ה ג ר מ נ י ת — א ‪ .‬ו ‪. ( .‬‬
‫‪6‬‬
‫ה ש ר ו ת ר ש א י ל ה ט י ל ק נ ס ו ת ע ד ל ס כ ו ם ש ל ‪ 25‬זלוטי״ ‪ .‬ה פ ר ס ו מ י ם ה נ ״ ל מ ת א ר י ם‬
‫א ת תפקידיה ש ל המשטרה‪ ,‬א ת ה י ק פ ה ה מ ס פ ר י והרכבה האישי ומצביעים‬
‫היחסים בין‬
‫משקפים ‪.‬את‬
‫בלתי‬
‫היודנראט והמשטרה ועל‬
‫המציאות‬
‫נכון‪ .‬ג ם ב ד ו ״ ח‬
‫באופן‬
‫חלקי‬
‫על‬
‫ה ק ש ר בין הגרמנים למשטרה‪ ,‬א ו ל ם ה ם‬
‫בלבד‪,‬‬
‫ומעמידים‬
‫מ ם ו י י מ י ם באיור‬
‫דברים‬
‫ה י ו ד נ ר א ט מחודש •דצמבר אנו מוצאים אישור ל פ ע ו ל ת ה‬
‫‪7‬‬
‫ש ל המשטרה היהודית שהעיקר בה שמירה ע ל הסדר ה צ י ב ו ר י ‪.‬‬
‫בהתאם‬
‫‪112‬‬
‫למסמכים רשמיים ניתן‪ ,‬אפוא‪ ,‬לסכם א ת תפקידי המשטרה‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫ב ש כ ו נ ו ת יהודיות‬
‫הסדר‬
‫ובמוסדות היודנ­‬
‫)לפני ה ק מ ת הגיטו(‬
‫— שמירה‬
‫על‬
‫— מניעת‬
‫התקהלויות‬
‫— ביצוע‬
‫ה ו ר א ו ת ה י ו ד נ ר א ט ב ת ח ו ם ע ב ו ד ת ‪ .‬כפייה‪ ,‬ג ב י י ת מ ס י ם ו ה ט ל ת ק נ ס ו ת‬
‫ראט‪.‬‬
‫הוראות‬
‫— ביצוע‬
‫הגזרות‬
‫בנוסף‬
‫— עם‬
‫על‬
‫—‬
‫לעתים‬
‫שלא‬
‫הקהילה‬
‫באותם‬
‫הימים‬
‫המשטרה‬
‫לתפקיד‬
‫ובעיקר‬
‫היהודית‬
‫‪1940‬‬
‫בהוצאת‬
‫ואחר כך‬
‫אישורים‬
‫ב ע ת הפינוי הכפוי‬
‫שונים‬
‫‪8‬‬
‫חותמות ‪.‬‬
‫והטבעת‬
‫זה מ ש מ ע ו ת ג ד ו ל ה ו ב מ ק ר י ם ר ב י ם ה ו א ה י ה ג ו ר ל י ל ג ב י פינויין א ו‬
‫אי־פינויין‬
‫— ליווי‬
‫באמצעות‬
‫היודנראט —‬
‫ב ע ב ו ד ת כפייה‪.‬‬
‫בתחום‬
‫אולם‬
‫מתחילה המשטרה למלא גם תפקידים א ח ר י ם ‪:‬‬
‫ה ת ח ל ת הפינוי מ״רצון״ באביב‬
‫טיפלה‬
‫של משפחות מקראקוב‪.‬‬
‫העובדים לעבודתם ושמירה עליהם בשעות עבודתם‪.‬‬
‫ההרכב‬
‫האישי‬
‫בכתבה‬
‫באים‬
‫הגרמנים‬
‫שהוטלו‬
‫לכך‬
‫במקומות‬
‫מרכזיים‪.‬‬
‫של‬
‫המשטרה‬
‫היהודית‬
‫^‪GazetaZydowska)^3.12.40‬‬
‫כי‬
‫מצויין‬
‫השוטרים היהודיים‬
‫רוב‬
‫מ ק ר ב ה א י נ ט ל י ג נ צ י ה ה י ה ו ד י ת בעיר‪ .‬ל י ד י ע ה זו י ש א י ש ו ר ח ל ק י גם מ מ ק ו ר‬
‫אחר‬
‫ובו‬
‫ובלא‬
‫שידעו‬
‫״מועצה‬
‫כי‪:‬‬
‫נאמר‬
‫כלל‬
‫היהודית‬
‫״משנתארגן‬
‫א ת אופי‬
‫היא‬
‫הסדר—א‪.‬ו‪(.‬‬
‫)שרות‬
‫השרות הנדרש‬
‫שמינתה‬
‫‪9‬‬
‫אותם״ ‪.‬‬
‫נצטרפו לשורותיו‬
‫מיד‬
‫מ ה ם ‪ ,‬א ח ד י ם מן‬
‫השפעתו‬
‫אולם‬
‫הציבור האזרחי‪.‬‬
‫של‬
‫ה י ו ד נ ר א ט עיי‬
‫ה ה ר כ ב ה א י ש י ש ל ה מ ש ט ר ה ה י ה ו ד י ת היתד‪ .‬מ ב ו ט ל ת ו ח ו ל פ ת ו ב ת ח ו ם זה ה ש פ י ע ו‬
‫ו ב ע י ק ר מ פ ק ד ה מ ש ט ר ה שמחה שפירא‪ ,‬ש ב ח ר א ת האנשים לפי ראות‬
‫הגרמנים‬
‫עיניו‪.‬‬
‫נסקור‬
‫כל‬
‫ע ת ה א ת עברו של שמחה שפירא ואת דרכו לראשות המשטרה‪ .‬לפי‬
‫ה ע ד ו י ו ת ש ב י ד י נ ו ה ו א היד‪ .‬יהודי ד ת י ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ‪ ,‬ק פ ד ן ב ש מ י ר ת מ צ ו ו ת ‪,‬‬
‫בעל‬
‫זקן‬
‫בזגגות‪.‬‬
‫ופאות‬
‫ולובש‬
‫פרנסות‬
‫בחודשים הראשונים לכיבוש הגרמני מילא תפקיד‬
‫היודנראט‪.‬‬
‫עם‬
‫ק פ ו ט ה ‪ .‬לא היו ל ו‬
‫ק ב ו ע ו ת ובין‬
‫עם‬
‫הגרמנים‪.‬‬
‫שעלולים‬
‫המשטרה‬
‫הקמת‬
‫התגייס‬
‫ת ו ך זמן ק צ ר ה ר ח י ק‬
‫לשורותיה‬
‫שפירא‬
‫ומיל‬
‫משורות‬
‫היתר‬
‫עסק‬
‫של שרת‬
‫במוסדות‬
‫שפה‬
‫משותפת‬
‫מצא‬
‫ה־או״דה‬
‫את כל‬
‫אלה‬
‫ה י ו ל ה פ ר י ע לו ב ד ר כ ו והוא א ו ש ר ע ל י ד י ה ג ר מ נ י ם כ מ פ ק ד ה מ ש ט ר ה ‪.‬‬
‫ש פ י ר א ה ו ג ד ר כ ב ו ר ו ג ס ר ו ח ש נ ת א ו ו ה לשלמו? ב כ ל מ ח י ר ‪ .‬יש ה ט ו ע נ י ם ש א פ י י נ ה‬
‫א ו ת ו ש י נ א ה ע י ו ו ר ת לאיגטליגנציהי־׳ ‪ .‬ו ב ך מ ת א ר א ו ת ו ע ד א ח ד ‪ :‬״ ש מ ח ה ש פ י ר א‬
‫‪1‬‬
‫יהודי‬
‫ללא‬
‫דתי‪,‬‬
‫זגג‬
‫ממקצועו‪,‬‬
‫פסיכופאט‪,‬‬
‫ארוטומן‪,‬‬
‫סובל‬
‫משגעון‬
‫גרלות‪,‬‬
‫ממלא‬
‫כ ל ה ר ה ו ר ובדייקנות א ת כל הוראות הגרמנים ובהתגכלויות ביהודים הוא‬
‫עולה‬
‫‪1 1‬‬
‫עליהם ואף מקדים אותם בהצעות שונות כיצד לטפל בבני ה ק ה י ל ה ״ ‪.‬‬
‫פעילותו‬
‫על‬
‫של‬
‫שפירא‬
‫ידובר‬
‫עוד רבות‪ ,‬אך‬
‫עתה‬
‫נ ח ז ו ר ונציין‬
‫שהוא‬
‫ה ט ב י ע א ת ח ו ת מ ו ע ל ה ה ר כ ב ה א י ש י ש ל ה מ ש ט ר ה ‪ .‬היו מ ק ר י ם ש צ ע י ר י ם יהודיים‬
‫לא‬
‫קיבלו א ת הצעוחיו של שפירא להצטרף למשטרה וכאשר סרבו הם נרדפו‬
‫על‬
‫‪1 2‬‬
‫ידו‪ ,‬ו א ח ד י ם מ ה ם א ף נ ש ל ח ו ל ג י ר ו ש ‪.‬‬
‫משה‬
‫פיילר היה סגנו של שפירא‪ .‬לפני ה מ ל ח מ ה היה סוחר ב ה מ ו ת בעיר‬
‫כזשאגוב‪.‬‬
‫גחת‬
‫בגיסו‬
‫קראקוב‬
‫״נתאכזר‬
‫לא‬
‫פעם‬
‫לאנשים‬
‫והראה‬
‫להם‬
‫את‬
‫‪1 3‬‬
‫ז ה ו ע ו ״ ‪ .‬א ו ל ם ב ה מ ש ך ה מ ו ב א ה נ א מ ר ש מ ש ה פ י י ל ר ״היה מ ת ג נ ב ב ס ו ד י ס ו ד ו ת‬
‫אל‬
‫הבחורים המתמרדים‬
‫)הכוונה לקבוצות בחורים דתיים שהמשיכו בלימודיהם‬
‫‪113‬‬
‫ה ג י ט ו א‪ .‬ו‪,(.‬׳ ה ע ב י ד ל ה ם י ד י ע ו ת ח ש ו ב ו ת כ י צ ד ל ה ת ח מ ק מ י ד י ה ג ר מ נ י ם‬
‫בתוך‬
‫לעבודה וכיצד ל ה ס ת ת ר מעיגי הבולשת ש ל ה מ ר צ ח י ם ״ ״ ‪.‬‬
‫החוטפים‬
‫אין ידיעות גוספות ע ל פעילותו של פיילר והדברים מובאים כ א ן ר ק ב ה ק ש ר‬
‫אחרת‬
‫לעדות‬
‫—‬
‫הדתי‪.‬‬
‫המספר על‬
‫״בשני ב ת י‬
‫התכנסות‬
‫הקשר בין מפקדי המשטרה ואנשיה‬
‫בגיטו‬
‫הכנסת‬
‫מתכנסים‬
‫התושבים‬
‫לבין‬
‫לתפילה‪.‬‬
‫אסורה בהחלט‪ ,‬א ב ל משום שאחדים מאנשי ה מ ש ט ר ה‬
‫הציבור‬
‫כל‬
‫אמנם‬
‫היהודית ה כ ל‬
‫יכולה נטלו א ף ה ם ח ל ק בתפילה — היו בתי הכנסת נשמרים היטב והיו מזהירים‬
‫‪1 5‬‬
‫א ת ציבור המתפללים בפני הופעתם האפשרית של ה ג ר מ נ י ם ״ ‪.‬‬
‫שתי המובאות הג״ל יש בהן כדי להצביע על רגישותו ש ל‬
‫מאגשיו‬
‫שפירא‬
‫וחלק‬
‫בתחום הדת‪ .‬ב כ ך מצוי ג ם אישור לעברו הדתי ש ל שפירא ואולי מ ו ת ר‬
‫להניח — ת ו ך זהירות ר ב ה — שניסה למשוך לשורות ה־או״דה א נ ש י ם‬
‫בעלי‬
‫ר ק ע דתי‪ .‬מ כ ל מקום‪ ,‬ת ו ר זמן קצר‪ ,‬נ ש ת נ ה ההרכב האישי ש ל ה מ ש ט ר ה ובמצאר‬
‫אלמנטים‬
‫בה‬
‫עיניהם‬
‫מושחתים‪.‬‬
‫האינטרס‬
‫רק‬
‫״אנשים‬
‫מלשינים‬
‫‪1 9‬‬
‫התופעות‬
‫האישי״ ‪.‬‬
‫היהודית‬
‫בלסו כ ב ר‬
‫בתקופת‬
‫הגיסו והגירושים להשמדה‪.‬‬
‫המבנה‬
‫הללו‬
‫מוסרית‬
‫של‬
‫בהתנהגותה‬
‫המשטרה‬
‫ב ת ק ו פ ת ה פ י נ ו י מ״רצףן״ א ך ק ב ל ו ב י ט ו י ע ו ד י ו ת ר ח מ ו ר‬
‫הארגוני ש ל‬
‫מבחינה‬
‫בעלי ר מ ה‬
‫נמוכה‬
‫שלנגד‬
‫ה־או״דה‬
‫מ ס פ ר י ת ע ו ב ר ת ה מ ש ס ר ה שלבים אחדים‪:‬‬
‫— ב ר א ש י ת ה ‪ ,‬ב ק י ץ ‪ ,1940‬מ נ ת ה ‪ 30‬א י ש ״ ) ב מ ק ו ם א ח ר ‪.(40‬‬
‫— לקראת‬
‫הכניסה‬
‫לגיסו‪,‬‬
‫ה מ ס פ ר ל ׳‪.50‬‬
‫ב ה ת ח ל ת ‪ ,1941‬ע ל ה‬
‫‪1 8‬‬
‫— ל פ י ידיעה א ח ר ת הגיע ה מ ס פ ר כ ב ר באותה תקופה ל ־ ‪ 0‬ג ‪. 1‬‬
‫ה־או״דה‪.‬‬
‫)א(‬
‫המסגרת‬
‫)ב(‬
‫יחידה מיוחדת ה נ ק ר א ת‬
‫הרגילה של‬
‫‪ ziviiabteiiung‬מ ד ו ב ר כ א ן ב ח י ד ה‬
‫קטנה יחסית‬
‫שהיו ב ה ב ה ת ח ל ה ‪ 7‬א י ש בלבד‪.‬‬
‫ה ־ ‪ Ziviiabteiiung‬ר א ו י ה ל ה ע ר כ ה מ י ו ח ד ת ו ע ל פ ע ו ל ת ה י ד ו ב ר ע ו ד ב ה מ ש ך‬
‫היתד‪ ,‬ז ו ה מ ש ט ר ה ה פ ו ל י ט י ת ש ל ה ג י ט ו ב ע ל ת ק ש ר י ם י ש י ר י ם ע ם‬
‫הגיסטאפו‪.‬‬
‫ה י א היתד‪ ,‬מ ו ר כ ב ת מ מ ל ש י ג י ם מ ק צ ו ע י י ם ש ב ח ל ק ם ע ס ק ו ב מ ל א כ ה ז ו ע ו ד ל פ נ י‬
‫המלחמה‬
‫) ‪T 1‬‬
‫־‬
‫ו מ א נ ש י ה ע ו ל ם ה ת ח ת ו ן ‪ .‬ש פ י ר א היד‪ ,‬ה א י ש ש ב ח ר א ת ה א נ ש י ם ה ל ל ו‬
‫‪ ziviiabteiiung‬ז כ ת ה‬
‫לא היה‬
‫שמחה‬
‫נפרד‬
‫פיקוד‬
‫שפירא הצליח‬
‫של המשטרה‪.‬‬
‫לטיפוח‬
‫ליחידה זו ולא היתה‬
‫תחרות בינה‬
‫לבין‬
‫להבטיח לעצמו שליסה מלאה ע ל ש ת י‬
‫בשורות ה־או״דה‬
‫גב׳ ברנד שעסקה‬
‫מדים‪:‬‬
‫מיוחך‬
‫מצידו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪1‬‬
‫מ ת ו ך כד‬
‫למדים אנו‪,‬‬
‫כי‬
‫ה־או״דה וכי‬
‫המסגרות הללר‬
‫ב ק ר א ק ו ב ש ר ת ה א ש ה א ח ת ל פ ח ו ת ‪ ,‬היתד‪ ,‬זר‬
‫ב מ י ו ח ד ב ע ר י כ ת חיפושים א צ ל נ ש י ם ״־‪.‬‬
‫ל מ ש מ ר ה ה י ה ו ד י ת ב ק ר א ק ו ב היו מ ד י ם מיוחדים‪ .‬ה ד ב ר ב א ‪ ,‬כ נ ר א ה ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ביוזמתו של שפירא ש ק ב ל אישור ל כ ך מן הגרמנים ־ ‪ .‬המדים הונהגו ע ם ה ק מ ת‬
‫אנשי‬
‫הגיפו‪.‬‬
‫האו״דה‬
‫לבשו‬
‫חולצה‬
‫ומכנסיים‬
‫אפורים‪.‬‬
‫החולצה‬
‫היתד‪,‬‬
‫בעלת‬
‫סגנון צבאי ע ם צווארון סגור‪ ,‬ע ל י ה נ ת פ ר ע ל ג ב י החזה מ ג ן ד ו ד צהוב‪ .‬כ ו ל ם‬
‫נעלו‬
‫מגפיים‬
‫מסביב לכובע‬
‫גבוהים‪ ,‬גם‬
‫‪2 2‬‬
‫ה כ ו ב ע י ם היו‬
‫בצבע‬
‫אפור עם‬
‫מצהיר‪,‬‬
‫וסרט‬
‫צהוב‬
‫‪ .‬ע ל ש ר ו ו ל ה ח ו ל צ ה נ ש א ו ס ר ס צ ה ו ב ו ע ל י ו כ ת ו ב ת ‪ :‬־ ‪.judische‬‬
‫‪ pGemeinde Krakau Ordnungsdienst‬ח ג ר ו א נ ש י ה א ו ״ ד ה ח ג ו ר ו ת ע ו ר מ י ו ח ד ו ת ‪.‬‬
‫לשמחה‬
‫— סמל‬
‫•‪11‬‬
‫ש פ י ר א ה י ה ס ר ט כ ס ף גוםף ע ל הכובע ו ח ג ו ר ת ע ו ר א ל כ ס ו נ י ת ע ל ה ח ז ה‬
‫למעמדו‪ .‬כ מ פ ק ד‬
‫‪2 4‬‬
‫ה מ ש ם ר ה ‪ .‬ה מ ד י ם ש ל ה ־ ‪ ziviiabteiiung‬ה י ו ד ו מ י ם‬
‫למדי השוטרים הרגילים‪ ,‬תוך שינויים מסויימים כמו‪ :‬צווארון פתוח ועניבות‬
‫מיוחתת‪ ,‬על הסרט שעל ה ש ת ו ל גוספו שתי אותיות ‪ •Z.A‬לעתים קרובות‬
‫התהלכו אנשי ה־ ‪ ziviiabteiiung‬בלבוש א ז ר ח י ״ ‪.‬‬
‫בית‬
‫הסוהר של‬
‫ה־או״דה‬
‫לרשותו של ה־או״דה בקראקוב עמד גם בית סוהר‪ ,‬בו נכלאו יהודים ע ל‬
‫״עבירות״ שונות ובעיקר עקב יתמתם של אנשי ה־או״דה‪ .‬הגהלת בית הסוהר‬
‫ואנשי הסגל שבו היו שומרים יהודיים ‪ .‬אולם בית הכלא היה נתון לפיקוחם‬
‫הישיר של הגרמנים ושימש תחנת מעבר לבית הסוהר הגרמני ‪Monteiupich‬‬
‫ומשם נשלחו האסורים‪ ,‬ב ד י ד כלל‪ ,‬למוות ‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪22‬‬
‫בין‬
‫היחסים‬
‫היודנראט‬
‫למשטרה‬
‫בפרסומים רשמיים מופיעה המשסרה היהתית כאחת ממחלקות היודנראט‬
‫ובזרוע המבצעת שלו‪ .‬הפיקוח על המשםרה היה נתון ב י ת פ ק י ת ם של‬
‫ה י ו ד נ ר א ם ‪ .‬אשר למגמות הפעלתה של המשםרה — כוונתם של ראשי‬
‫ה י ו ת ר א ס היתה לייסד שרות בעל צ ב י ת אזרחי מתנדב לשם שמירה על‬
‫הסדר הציבורי ולטיפול בבעיות שבין אדם ל ח ב ר ו ‪ .‬ואמנם בתקופה‬
‫ראשונה‪ ,‬שבקראקוב היתה קצרה יחסית‪ ,‬קיבלה המשסרה היהודית מבחינה‬
‫פורמלית את מרות היודנראס‪ .‬אך במהרה גחלש גם הקשר הפורמלי עם‬
‫ה י ת נ ר א ט ופיקוד המשטרה התחיל לגלות נטיות ספארמיסטיות — עד לניתוקו‬
‫המוחלט ולהתבססות בלעדית על הקשר עם הגרמנים א ‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪29‬‬
‫לחיזוק מגמה זו מצד המשטרה היהודית תרם רבות שמחה שפירא —‬
‫מפקד המשטרה‪ .‬קשה להצביע בהתנהגותו על י ס ת ציבורי או יהודי כלשהו‪.‬‬
‫פעילותו גורמת סבל רב לאובלוסיה והיא בולטת ביותר בהשוואה ל מ ת נ י ו ת‬
‫הכללית של היודנראם בשתי הקאדנציות הראשוגות שלו‪ .‬יושב הראש הראשון‬
‫של היודנראט‪ ,‬פרופ׳ מרק ביברשסיין‪ ,‬ניסה במסגרת הסמכויות שהוענקו לו‪,‬‬
‫לשלב את ביצוע ד ת ש ו ת הגרמנים בחיפוש אפשרויות לעזור לקהילה‪ .‬בעבודתו‬
‫לא עבר את גבול שיתוף הפעולה בתחום הגזירות הכלכליות והאדמיגיסםר־‬
‫סיביות ישנן הערכות חיוביות על פעילות היודנראם בראשותו ומעמדו הציבורי‬
‫ברחוב היהודי היה מבוסס ל מ ד י ‪ .‬מרק ביברשםיין נאסר בסוף ‪ 1940‬בשל‬
‫״עבירה פלילית״ ונשפט לשנה וחצי מאסר‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫ליושב ראש השני של היודנראט מונה ד״ר ארתור רחנצוייג‪ .‬בתקופת‬
‫כהונתו הוקם הגימו )מארס ‪ (1941‬והוחרפו הבעיות הכלכליות של הקהילה‬
‫ה י ה ו ת ת המצוצמת שנותרה בעיר וחגורח החנק סביב יושבי הגיםו הלכה‬
‫ונתהדקה‪ .‬לשם הערכת פעילותו של ת ר רוזנצותג ניעזר בעדותו של‬
‫‪ т. Pankiewicz‬״סענו נ ג ת שקיבל בצורה סבילה את מהלך המאורעות גם בעת‬
‫שניתן היה לפעול להשגת הקלות ליהודים או לדחות גזירות‪ :‬הטיחו נגדו שהיה‬
‫חסר יתמה‪ ...‬הוסבר כי התנהגות זו נבעה ממצב ה א ת ש ו ת וחוסר האונים בהם‬
‫היה נ ת ת ואשר שללו ממנו כל אמונה בתכלית פעילותו נוכח האלימות‪...‬״ ‪.‬‬
‫מסתמנות כאן שתי גישות — הסתייגות משיתוף פעולה מצד ה י ו ת ר א ם והגברת‬
‫שיתוף פעולה עם הגרמנים מצד המשטרה ה י ה ו ת ת ייתכן מאד שהגרמנים‬
‫בונים עתה יותר על עזרת המשסרה‪ ,‬בשל העובדה שאין הם מצליחים למצוא‬
‫תמיכה למדיניותם מצד היודנראס‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪115‬‬
‫ושוב יש בעדותו של‪«102‬י‪1>16‬ח‪8‬ק‪ т.‬כדי לזרוק אור על יחם הגרמנים‬
‫ולמשטרה‪ .‬בקראקוב‪ — :‬״באחת ההזדמנויות הבהיר ^‪Kunde‬‬
‫ליודנראט‬
‫)אוברשטורמפירר קונדה היה אחראי‪:‬מטעם הגיםטאפו על הגיטו— א‪ .‬ו‪ (.‬את‬
‫הסוד ואת הסיבה מדוע הם העלו איש בור וגס רוח כמו שפירא לתפקיד של‬
‫מפקד האו״דה‪ .‬הבחירה נעשתה מסיבות פסיכולוגיות לוא היה תפקיד זה נמסר‬
‫לאדם אינטליגנטי ובעל השכלה אקדמית שמוצאו ממסגרת חברתית אחרת —‬
‫הוא לא היה מתאים לתפקיד זה ובמקום ללכת לקראתנו‪ ,‬היה מקשה עלינו‪,‬‬
‫כך זה היה עם היו״ר •הראשון של היודנראט‪ ,‬מרק ביברשטיין וכך גם היה עם‬
‫השני‪ ,‬רוזנצוויג‪ .‬אי אפשר היה לסמוך עליהם‪. ,‬הם לא רצו ולא יכלו לעבוד‬
‫כפי שעשו זאת שפירא וגוטר )גוטר היה קומיסאר הגיטו אחרי גירושו של‬
‫רוזנצוויג‪ ,‬עליו ידובר עוד בהמשך—א‪ .‬ו‪(.‬״‪.‬‬
‫ייתכן כי הדברים שנמסרו כאן בהשקפתו של קונדה איש ה־ס‪ .‬ס‪ .‬עברו‬
‫כבר איגטרפרמאציה של המחבר עצמו‪ ,‬אך עובדה היא שהגרמנים העדיפו‬
‫לראות בראש המשטרה •אנשים פחות רגישים לצרכי הציבור‪•,‬אולם יותר צייתגים‬
‫לפקודותיהם — ואמנם ענה שמחה שפירא על הציפיות האלה של הגרמנים‪.‬‬
‫נוסף על הפעולות השיגרתיות‪ ,‬כמו‪ :‬שמירה על חומות הגיטו‪ ,‬ליווי קבוצות‬
‫עובדים יהודיים בדרכם למקומות העבודה שמחוץ לגיטו ושמירה על הסדר‬
‫במוסדות הציבור — מפתחת המשטרה גם פעילות אחרת‪ :‬מעקב אתרי גילויי‬
‫התארגנות מחתרתית בגיטו‪ ,‬עריכת רשימות של החשודים בפעילות פוליטית‪,‬‬
‫מאסר החשודים‪ ,‬ריכוזם בכלא ה־או״דה והעברתם לידי הגרמנים ‪ .‬בפעולות‬
‫אלו הצטיינה היחידה המיוחדת של ה־או״דה — ‪ ziviiabteiiung‬יחידה זו הטילה‬
‫אימה על הגיטו‪ ,‬היא עסקה בבילוש‪ ,‬הלשנות‪ ,‬מסירת שמות החשודים לגרמנים‬
‫ולבסוף נטלה חלק חשוב במאבק נגד המחתרת היהודית בקיאקוב ותרמה רבות‬
‫להכשלתה‪ .‬המשטרה המיוחדת מרכזת בידיה יותר ויותר סמכויות ומנתקת‬
‫לחלוטין כל קשר עם היודנראט‪ .‬בשלבים מםויימים מנהלת משטרה זו מלחמה‬
‫גלויה ע ד היודנראט ‪ .‬תהליך זה מגיע לשיאו עם פרוץ האקציה ביוני ‪.1942‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫אקצית הגירוש להשמדה — יוני ‪1942‬‬
‫ההשמדה השיטתית של קהילת קראקוב התחילה בימים ‪31‬־‪ 30‬במאי ‪.1942‬‬
‫בימים אלה נערך מיפקד ובדיקה של תעודות זהות תוך הבחנה בין אלה שהיו‬
‫להם חותמות ממקומות העבודה — אותם הגדירו כ״חיוניים״‪ ,‬לבין אלה שנועדו‬
‫לגירוש‪ .‬בשעות הבוקר של ‪ 1.6.42‬כבר נשלח המשלוח הראשון של ‪ 2,000‬איש‬
‫למחגה המוות בבלזיץ ••י‪ .‬הגיטו הוקף כוחות המשטרה הגרמנית והאוקראינית‪.‬‬
‫הם נעזרו גם במשטרה הפולגית‪ .‬היהודים גדרשו להתרכז בכיכר‪ .‬ריכוז האנשים‬
‫היה מלווה במעשי רצח‪ .‬רבים נפלו ברחובות הגיטו‪ .‬אנשי ה־או״דה משתתפים י‬
‫בהוצאת היהודים מן הבתים‪ .‬בכיכר נמשכת הסלקציה‪ .‬בינתיים גתגלו קשיים‬
‫במילוי המיכםה לגירוש והגרמנים הטילו אל האחריות על יו״ר היודנראט‬
‫רוזנצוויג‪ .‬ההערכות הן שרחנצוויג לא היה מוכן לשתף פעולה במסירת האנשים‬
‫לגירוש‪ ,‬וכתוצאה מכך צורפו הוא ומשפחתו למשלוח ההשמדה ‪ .‬האקציה‬
‫נמשכה עד ל־‪ 8.6.42‬ובמהלכה גורשו כ־‪ 5,000‬איש ‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫ז‪3‬‬
‫הקומיסאריאט‬
‫ש ל דוד גוטר‬
‫עם סיום הגירוש מונתה הנהלה חדשה לגיטו‪ .‬הגרמנים ממנים את דוד‬
‫גוטר לתפקיד של קומיסאר הגיטו‪ .‬השינוי אינו רק בתחום הטרמינולוגיה —‬
‫‪116‬‬
‫קומיםאריאט‬
‫יודנראט‪.‬‬
‫במקום‬
‫מ י פ נ ה ב כ ל ה־ג‪ .‬ג‪ .‬ו ג ם‬
‫בחודש‬
‫השינוי ה ו א‬
‫בקראקוב‬
‫מהותי‬
‫)ההשמדה‬
‫בקיץ ש ל ‪1942‬‬
‫יותר‪.‬‬
‫ההמונית החלה כ ב ר‬
‫תל‬
‫קודם לכן‬
‫מארס‪ .‬ב ל ו ב ל י ן ו ב א ז ו ר י ם ה מ ז ר ח י י ם ש ל פולין‪ ,‬שהיו קודם ל כ ן ב ש ל י ט ה‬
‫ס ו ב י י ט י ת ‪ ,‬הוחל ב ה ש מ ד ה מ י ד ע ם כ נ י ס ת ה ג ר מ נ י ם ב ק ת ‪ .(1941‬ב א ו ת ה ת ק ו פ ה‬
‫ענייני‬
‫עוברים‬
‫הקומיסריאט‬
‫היהודים‬
‫היהודי‬
‫לפיקוח‬
‫בגיטו‬
‫של‬
‫ישיר‬
‫קראקוב‪ ,‬אינו‬
‫משטרת‬
‫‪3 8‬‬
‫הבטחת‬
‫ממלא כמעט כל‬
‫הגרמנית ‪.‬‬
‫ציבורית‬
‫פונקציה‬
‫י ה ת י ת פ נ י מ י ת ה ח ל מיוני ‪ 1942‬ו ה ו א ה ו פ ד ל מ כ ש י ר צ י י ת נ י ש ל ה ג ר מ נ י ם ל ה ש ל מ ת‬
‫‪3 9‬‬
‫ה ה ש מ ד ה ‪ .‬חסרים בו לגמרי‬
‫תהליך‬
‫א ו ת ם י ס ו ד ו ת שיצרו‪.‬‬
‫ה ר א ש ו נ ו ת ש ל ה י ו ד נ ר א ט ‪ ,‬א י ז ת מ ס ו י י ם ב י ן סיפוק‬
‫מילוי‬
‫בשתי הקאדנציות‬
‫הקהילה לבין‬
‫הצרכים של‬
‫ד ר י ש ו ת הגרמגים‪ .‬ד ו ד ג ו ט ר ‪ ,‬מ ו צ א ו מ ט א ר נ ו ב ‪ ,‬ה י ה ל פ נ י ה מ ל ח מ ה סוכן‬
‫מסחרי‪ ,‬ע ס ק בהפצת עתוגות‪ ,‬ל א ה י ה מעורה בחיים‬
‫‪4 0‬‬
‫ציבוריים ‪.‬‬
‫ע ל השינוי ש ה ת ח ו ל ל ע ם ה ק מ ת ה ק ו מ י ס א ר י א ס כ ו ת ב ה ע ת ו ן ה ר ש מ י ‪ Gazeta‬״׳‪:‬‬
‫‪ Zydowska‬ב ה נ ה ל ת ר ו ב ע ה מ ג ו ר י ם ה י ה ו ד י ב ק ר א ק ו ב ח ל שינוי‪ .‬ה ה נ ה ל ה ש ש י מ ש ה‬
‫ע ד עכשיו בתפקיד‬
‫לצידו‬
‫סולקה וה׳ ד ו ד גוטר‬
‫פועלת מועצה‬
‫משבעה‬
‫המורכבת‬
‫מטארנוב‬
‫אנשים‪.‬‬
‫נתמנה‬
‫ל א מ ר כ ל קומיםאר‪.‬‬
‫להנהלה החדשה ש ל הקהילה‬
‫י ש ק ו ד ם כ ל אופי כ ל כ ל י ‪ .‬ד ב ר ז ה ה ו א ב ה ת א ם ל ה ר כ ב ה ח ד ש ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה‬
‫היהודית‪.‬‬
‫לפי‬
‫״ ה ה ר כ ב ה ח ד ש ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת ״ — פ ר ו ש ו ה י ש א ר ו ת בחיים‪,‬‬
‫המסוגלים‬
‫שעה‪ ,‬של‬
‫״האופי‬
‫לעבודה‪.‬‬
‫הכלכלי של‬
‫מרמז‬
‫הקומיסאריאט״‬
‫ע ל כ ד ש ה כ ו ו נ ה ה י א ל נ י צ ו ל כ ו ח ה ע ב ו ד ה היהודי ל פ נ י השמדתו‪ .‬ז ה ה י ה ה ת פ ק י ד‬
‫ב ח ל ק ו ש ל ג ו ט ר והוא ע ש ה ז א ת ב ל ה י ט ו ת ר ב ה ‪ .‬ו כ ך מ ת א ר י ם א ו ת ו ו א ת‬
‫שנפל‬
‫״גוטר ד ו ד‬
‫פעילותו‪:‬‬
‫מבצע‬
‫באופן‬
‫הוראות‬
‫עיוור א ת‬
‫משכיל‬
‫הגרמנים‪ ,‬הוא‬
‫‪4‬‬
‫מ ש מ ח ה שפירא‪ ,‬א ב ל ב ד ו מ ה ל ו ה פ ע י ל ט ר ו ר נ ג ד יושבי הגיטו״׳‪-‬׳ ‪ .‬י ע ק ב‬
‫יותר‬
‫כותב‪ :‬״גוסר‬
‫שטנדיג‬
‫שירת את‬
‫ש י ר ו ת נאמן‪ .‬ל א ו ת‬
‫הגרמנים‬
‫מינוהו‬
‫הוקרה‬
‫ק ו מ י ס א ר ע ל ה ק ו מ י ס א ר י ם ש ל ה ק ה י ל ו ת ה י ה ו ד י ו ת ב כ ל המחת• ו ח י ר ש ו ל ו ל ל ב ו ש‬
‫מ ד י צ ב א ע ם ס ר ט ח ו ם כ ה ה מקטיפה ע ל זרועו השמאלית‪ ,‬שעליו ה י ה רקום‬
‫תוארו‬
‫ב א ו ת י ו ת גומיות‪ .‬ג ם כ ו ב ע ה ו ר ש ה ל ח ב ו ש מ ה ס ו ג ש ח ב ש ו א ג ש י ה ג י ס ט א פ ו ‪.‬‬
‫המדים‬
‫חופשית‬
‫יותר‬
‫האלה‬
‫מחוץ‬
‫הוסיפו ל ו‬
‫בעיני‬
‫יוקרה‬
‫״נתיניו״‬
‫ואיפשרו לו‬
‫תגועה‬
‫ל ק ר א ק ו ב ל מ י ל ו י ת פ ק י ד ו במחוז‪ .‬א ב ל ה ש ר ר ה ו ה מ ד י ם ס י נ ו ו ר ו א ת‬
‫ע י נ י ו ש ל ג ו ט ר והוא ה ח ל י ט ל ה ת ע ש ר מ מ ע מ ד ו ‪ .‬ס ו ג ז ה ש ל מ ל ח ך פ י נ כ ה צ מ ח‬
‫תמיד‬
‫בתנאים‬
‫אולם‬
‫המקורות‬
‫כאלה וגם‬
‫גוטר‬
‫איננו‬
‫הגרמנים היו ל ה ם‬
‫הדמות‬
‫מצביעים ע ל כך‪,‬‬
‫הדומיננטית‬
‫שבשלב זה‬
‫מ ש ר ת י ם יהודיים מ ס ו ג‬
‫והבלעדית‬
‫הדמות‬
‫בגיטו‬
‫המרכזית‬
‫‪43‬‬
‫זה‪...‬״ ‪.‬‬
‫המצומצם‪.‬‬
‫בגיטו היה‬
‫כל‬
‫שמחה‬
‫‪4 4‬‬
‫שפירא‪,‬‬
‫מ פ ק ד ה מ ש ט ר ה היהודית‪ .‬ל ד ע ת א ח ד י ם ה י ו ניגודים ביגו ל ב י ן ג ו ט ר ‪,‬‬
‫ניגודים‬
‫ב ע ל י אופי אישי‪ .‬א ח ר י ם מ ע מ י ד י ם א ת ג ו מ ר ו ש פ י ר א ע ל מ י ש ו ר א ח ד‬
‫ומבליטים א ת‬
‫ביניהם —‬
‫המשותף‬
‫שיתוף‬
‫קיצוני‬
‫פעולה‬
‫ובלתי‬
‫מסוייג‬
‫עם‬
‫הגרמנים‪.‬‬
‫האקציה של אוקטובר ‪1942‬‬
‫בד‪^.10.42‬‬
‫הגיטו‬
‫בוצעה‬
‫ביחידות‬
‫בגיטו‬
‫המשטרה‬
‫ק ר א ק ו ב א ק צ י ה שניה‪ .‬כ ב ר ע ר ב ל פ נ י כ ן ה ו ק ף‬
‫הגרמגית‬
‫וה־ס״ס‪ .‬ע ו ד‬
‫באותו לילה‬
‫התחילו‬
‫אגשי‬
‫ה־או״דה לערוך ב י ק ו ר ת וחיפושים בדירות לפי הרשימה שהוכנה מ ר א ש והוציאו‬
‫את‬
‫האנשים‬
‫<אשר‬
‫המיועדים‬
‫‪4 5‬‬
‫לגירוש ‪.‬‬
‫ב ב ו ק ר ‪28.10.42‬‬
‫נערכה‬
‫סלקציה‬
‫נוספת‪,‬‬
‫ה א נ ש י ם ש י כ ל ו ל ה ו כ י ח כ י ה ם ע ו ב ד י ם ב מ פ ע ל י ם חיוניים נ ש א ר ו ב ח י י ם‬
‫‪117‬‬
‫גורשו‪ .‬ב מ ה ל ך ה א ק צ י ה נ ו ר ו ב מ ק ו ם ק ש י ש י ם ‪ ,‬ח ו ל י ם ו י ל ד י ם‬
‫והאחרים‬
‫באקציה‬
‫לעיל‬
‫זו ג ו ר ש ו ל ב ל ז ׳ ץ כ־‪ 6,000‬א י ש ו כ מ ה מ א ו ת ג ר צ ח ו ב מ ק ו ם ‪ .‬כ פ י שצויין‬
‫היתד‪,‬‬
‫בסלקציה‬
‫לגבי‬
‫זו‬
‫המשטרה‬
‫וליוותה‬
‫את‬
‫היהודית‬
‫הגרמנים‬
‫שהכינה‬
‫בפעולתם‪.‬‬
‫רשימת‬
‫את‬
‫באקציה‬
‫זו‬
‫המגורשים‪,‬‬
‫היו‬
‫לא‬
‫כבר‬
‫השתתפה‬
‫ספיקות‬
‫ג ו ר ל המגורשים‪.‬‬
‫ה מ ח ת ר ת‬
‫והמשטרה‬
‫למחתרת‬
‫גגד‬
‫הלוחמת‬
‫ועוזריהם‬
‫בקראקוב‬
‫והחזית‬
‫גועדו‬
‫—‬
‫הפנימית‬
‫שתי‬
‫נגד‬
‫חזיתות‪:‬‬
‫המשטרה‬
‫החיצוגית‬
‫וסוכנים‬
‫—‬
‫יהודים‬
‫ע י ק ר ו ש ל פ ר ק זה מ ו ק ד ש ל ח ז י ת ה י ה ו ד י ת ה פ נ י מ י ת ‪ .‬ב ה ת פ ת ח ו ת ת נ ו ע ת‬
‫ה י ה ו ד י ת ב ק ר א ק ו ב י ש לציין ש ל ב י ם א ח ד י ם‬
‫המחתרת‬
‫והתחלתה‬
‫)ב(‬
‫היהודית‬
‫היהודית‬
‫הגרמנים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫ש ל ה ת א ר ג נ ו ת מ ח ת ר ת י ת ‪ ,‬ה ח ל מ־‪1941‬‬
‫‪4 7‬‬
‫‪(H) :‬‬
‫נסיונות ראשונים‬
‫ו ע ד ה א ק צ י ה ש ל יוני‬
‫‪.1942‬‬
‫גיבוש תנועת ההתנגדות על זרמיה השונים ופעולות מ ח ת ר ת שנמשכו עד‬
‫לחיסול הגיטו במארס‬
‫לשיא‪.‬‬
‫)ג(‬
‫—‬
‫דמם״‪.‬‬
‫בתקופה‬
‫זו‬
‫‪ .1943‬ש ל ב זה ה ו א ה מ ר כ ז י ו פ ע ו ל ו ת ה מ ח ת ר ת מ ג י ע ו ת ב ו‬
‫בולטת‬
‫ההתגגשות‬
‫בחן‬
‫המחתרת‬
‫למשטרה‬
‫היהודית‬
‫פעילותה של ה מ ח ת ר ת אחרי חיסול הגיטו‪ ,‬ב צ ד ה״ארי״ ו ב מ ח נ ה פלאשוב‬
‫ש ם ר ו כ ז ו א ח ר ו נ י יהודי ק ר א ק ו ב ‪.‬‬
‫מראשית‪.‬הכיבוש‬
‫ה נ א צ י ש מ ר ו ה מ פ ל ג ו ת ה פ ו ל י ט י ו ת ו ג ו פ י כ צ י ב ו ר י י ם בעיר‪,‬‬
‫מסתימת‪ ,‬על‬
‫ועבודה‬
‫במידה‬
‫חינוכית‬
‫צמח‬
‫ה ס ב ר ת י ת גם‬
‫מסגרתם‬
‫וניהלו‬
‫פעילות‬
‫שעיקרה עזרה‬
‫תנועות הנוער‬
‫המשיכו‬
‫בפעולתן‪ .‬אחד המוקדים‪ ,‬ממנו‬
‫והתפתח זרם חשוב בתנועת ה ה ת נ ג ד ו ת‬
‫הדדית‬
‫ב ק ר א ק ו ב ‪ ,‬היה ב ה כ ש ר ה ה ח ק ל א י ת‬
‫בכפר‬
‫ק ו פ א ל י נ י ) ‪ ( K o p a i i n y‬ל י ד ב ו כ נ י ה ‪ .‬ה כ ש ר ה ח ל ו צ י ת זו ה ו ק מ ה ב י ו ז מ ת ם ש ל‬
‫חברי‬
‫‪ .1941‬ה ח ו ו ה היתד‪ ,‬נ ת ו נ ה ל פ י ק ו ח ה מ ח ל ק ה ה ח ק ל א י ת‬
‫״עקיבא״‪ ,‬בדצמבר‬
‫הגירוש‬
‫‪118‬‬
‫מקראקוב‬
‫בלווי‬
‫המשטרה‬
‫היהודית‬
‫שבמרכז‬
‫ארגון‬
‫הנאצים‬
‫הסעד‬
‫גסשו‬
‫המאבק‬
‫חברי‬
‫בקראקוב‪.‬‬
‫ז‪.‬ס‪.‬ס‪.‬‬
‫את‬
‫ההכשרה‬
‫התגברות‬
‫עם‬
‫הפעילות‬
‫ההשמדה‬
‫מדיניות‬
‫ועלו‬
‫החקלאית־חינובית‬
‫של‬
‫על דרך‬
‫ה מ ז ת י ן ‪ .‬בין ה ב ו ל ס י ם ב מ נ ה י ג י ק ב ו צ ה זו ה י ו ‪ :‬ח ל ק ל י ב ס ק י ג ד ו ש מ ע ת‬
‫דראנגר‪.‬‬
‫בחודש‬
‫אף‬
‫‪ 1942‬ה ת ח י ל ה פ ע י ל ו ת מ ח ת ר ת י ת ש ל ח ב ר י ״ ה ש ו מ ר הצעיר״‪.‬‬
‫מאי‬
‫ה ם ה ג י ע ו ל מ ס ק נ ה שאין י ו ת ר מ ק ו ם ל ע ב ו ד ה‬
‫חקלאית‬
‫ל י ג א ל י ת אז‬
‫חצי‬
‫מתחילה‬
‫להתארגן‬
‫״השומר‬
‫הצעיר״‬
‫המוקדמת‪.‬‬
‫איפוא‪,‬‬
‫של‬
‫באביב‬
‫קבוצה‬
‫והקומוניסטים‬
‫בראשם‬
‫עמח‬
‫לדבר על‬
‫״השומר‬
‫התגבשה‬
‫‪1942‬‬
‫מידה‬
‫להתחיל‬
‫של‬
‫מתפתח‬
‫גולה‬
‫תנועת התנגדות‬
‫הצעיר״‬
‫הצעה‬
‫חינוכית־הסברתית ולהכשרה‬
‫במאבק‬
‫צעירים‬
‫שיתוף‬
‫והשק‬
‫נ ג ד הנאצים‪ .‬כן‬
‫יהודים קומוניסםים‪.‬‬
‫פעולה‬
‫באומיגגר‪.‬‬
‫הדוק‬
‫כבר‬
‫בשלב‬
‫הראשץ‬
‫מ א ו ח ד ת ‪ .‬ג‪2‬םתמני;ו ש נ י‬
‫והקומוניסטים‬
‫מחד‬
‫היהודים‬
‫בין‬
‫בתקופה‬
‫אין‪,‬‬
‫זרמים‪ :‬הקבוצות‬
‫״עקיבא״ ו״דרור״‬
‫וקבוצת‬
‫מאידך‪.‬‬
‫האקציה‬
‫האיחוד‬
‫בעיר‬
‫של‬
‫יוני‬
‫הרעיוגי‬
‫‪1942‬‬
‫והאירגוגי‬
‫זיעזעה‬
‫של‬
‫את‬
‫הציבור‬
‫תגועת‬
‫היהודי‬
‫ואמנם‬
‫ההתגגחת‬
‫והחישה‬
‫את‬
‫תהליך‬
‫בסתיו‬
‫‪1942‬‬
‫הוקם‬
‫א ר ג ה ל ו ח ם מ א ו ח ד ז׳‪.‬או‪.‬ב‪ .‬ו ב ו פ ע ל ו ה ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת ‪ :‬ע ק י ב א ‪ ,‬ה ש ו מ ר‬
‫דרור‪,‬‬
‫הצעיר‪,‬‬
‫‪4 5‬‬
‫הקומוניסטי ‪.‬‬
‫האיחוד‪,‬‬
‫השומר‬
‫וכאן‬
‫בחתשים‬
‫המחתרת‪:‬‬
‫הדתי‪,‬‬
‫נכנסת‬
‫הנוער‬
‫המחתרת‬
‫יוני — ס פ ט מ ב ר‬
‫עסקו‬
‫החמישיות‬
‫הציוני‬
‫לשלב‬
‫‪,1942‬‬
‫בהשגת‬
‫ו ה צ ו פ ה — וכן ח ו ג י‬
‫של‬
‫נעשו‬
‫נשק‪,‬‬
‫פעילות‬
‫הכנות‬
‫באימונים‬
‫הנוער‬
‫לוחמת‪.‬‬
‫עוד‬
‫לפני‬
‫קדחתניות‬
‫בכל‬
‫תאי‬
‫ובהסברה‪.‬‬
‫משרד‬
‫הופעל‬
‫ס כ נ י ל ז י ו ף ת ע ו ד ו ת ‪ ,‬כ ח ל ה ק ל ע ל ח ב ר י ה א ר ג ו ן ל נ ו ע ב א ו פ ן ח ו פ ש י מחוץ לגיסו‪.‬‬
‫על‬
‫גם‬
‫לא‬
‫קראקוב‬
‫פסח‬
‫בדבר‬
‫הויכוח‬
‫הלחימה‬
‫אופי‬
‫אחרי‬
‫היהודית‪.‬‬
‫ה א ק צ י ה ש ל יוני ‪ 1942‬ר ת ח ה ה ד ע ה ש י ש ל ח פ ש מ ק ל ס ו ב ס י ס ל פ ע י ל ו ת פ ר מ י ז א ־‬
‫ביערות‬
‫נית‬
‫קראקוב‬
‫‪4 9‬‬
‫ובמחצית‬
‫קבוצות‬
‫וקילצה‪,‬‬
‫השניה‬
‫‪1942‬‬
‫של‬
‫משוססות‬
‫פרסיזאנים יהודים‪,‬‬
‫אבל‬
‫אמנם‬
‫ביערות‪,‬‬
‫ה ת א ר ג נ ו ת זו ל א‬
‫באיזור‬
‫האריכה‬
‫ימים‪.‬‬
‫מ ג מ ה זו ש ל ה ל י כ ה ל י ע ר ו ת נ ח ל ש ה ל א ח ר ה ק מ ת ה א י ח ו ד בין שני ה ז ר מ י ם‬
‫המרכזיים‬
‫ב מ ח ת ר ת ‪ .‬שינוי זה בא‪ ,‬כ נ ר א ה ‪ ,‬ב ג ל ל ה ה ע ר כ ה שאין ב י ע ר ו ת ת נ א י ם‬
‫מתאימים‬
‫לשם‬
‫ניהול‬
‫לפעילות‬
‫פרסיזאנית‬
‫הכובד עוברת למרכזים‬
‫נקודת‬
‫עירוניים‬
‫פעולה ה ס ב ר ת י ת עניפה וארגת ח ב ל ו ת נגד הגרמנים ז ב ש מ ת י ם חיוניים״‪.‬‬
‫י ח ד ע ם ז א ת ק י י מ י ם עדיין ח י ל ו ק י ד ע ו ת ע ל ד ר ך ה פ ע ו ל ה ב ת ח ו ם העירוני‪.‬‬
‫השאלה‬
‫היתה‬
‫ה א ם ל ה פ ו ך א ת ה ג י מ ו ל מ ר כ ז ה פ ע י ל ו ת ה מ ח ת ר ת י ת או ל ה ע ב י ר‬
‫את‬
‫נ ק ת ת ה כ ו ב ד ל צ ד ״הארי״ ״ ‪.‬‬
‫לצד‬
‫ה ״ א ר י ״ מ ו נ י ם ‪ ,‬בין ה י ת ר ‪ ,‬א ת ה ע ו ב ד ה ש א נ ש י‬
‫פועלים‬
‫בגימו‬
‫״יוסטינה״‬
‫נגד‬
‫מפעילות‬
‫ה מ ח ת ר ת א‪ .‬ו‪(.‬‬
‫המחתרת‬
‫וכך‬
‫״בתחום‬
‫ה־אוידה וסוכנים אחרים‬
‫מתארת את‬
‫הרובע‬
‫גופו‬
‫המצב‬
‫היו‬
‫גוםסה‬
‫ידיהם‬
‫)של‬
‫חיחון‬
‫אנשי‬
‫מ ל א ו ת עבודה‪ .‬פ ה ב ג י ס ו צ ר י ך ה י ה ל ה ש י ב ל ב ו ג ד י ם מ ב י ת א ת‬
‫דמם‬
‫בראשם;‬
‫חיים‪,‬‬
‫התכחשו‬
‫לבשרם‬
‫מצפונם‬
‫הלוחמת‬
‫המחתרת‪:‬‬
‫אלה‬
‫מוטל‬
‫בין ה ס י ב ו ת ש ה ש פ י ע ו ע ל ה ע ב ר ת ה א ר ג ת‬
‫מותם‬
‫אשר‬
‫בשכר‬
‫שקלי‬
‫כסף‬
‫מועטים‪ ,‬או‬
‫הבטחה‬
‫כ ת ב ת של‬
‫ת מ ם ומכרו א ת אחיהם‪ .‬היו ביניהם כאלה‪ ,‬א ש ר ע ל‬
‫של‬
‫מאות‬
‫יהודים‪,‬‬
‫שהוצאו‬
‫ב ס ת ר ל־״־רג‪.‬‬
‫שנה־ תמימה‬
‫רעדה‬
‫האוכלוםיה מייראת תעלולי המצוד בלילות‪ ,‬כ א ש ר לפי רשימה בוגדנית‬
‫מוכנה‬
‫מראש‪,‬‬
‫מפשע״ כ ח‬
‫לחסלם‬
‫ב מ ש ך י מ י ם ספורים‪ .‬מ י ש ה ו ב ר ו ב ע ‪ ,‬א ל מ ו נ י ‪ ,‬היה מ ח ב ר א ת ה ר ש י מ ו ת‬
‫הלכה‬
‫המשםרה‬
‫מבית‬
‫לבית‬
‫וסחבה‬
‫אנשים‬
‫חפים‬
‫‪119‬‬
‫השחורות האלו וככך שירת את השלטונות‪ .‬אנשי המחתרת נדרו נדר‪ ,‬כי ראשית‬
‫כל יחסלו נבל זה ואחריו את חבר עוזריו‪ .‬לכן החליטו להשאיר איפוא נקודה‬
‫לוחמת אחת בגיטו ולייסד אחרת מחוצה לו״‪. -‬‬
‫ג‬
‫המשטרה עסקה במעקב ובפיקוח על החיים היהודיים הציבוריים עוד לפני‬
‫התחלת המאבק המזויין‪ ,‬אבל עם התחלת הפעולות החריף'העימות בין המחתרת‬
‫לבין ה־או״דה‪.‬‬
‫בסתיו ‪) 1942‬אין לנו תאריך מדוייק של פעולה זו( התקיפו אנשי קבוצת‬
‫״עקיבא״ סמל בג׳נדרמיה הגרמנית דולק ליבסקינד השתתף אישית בפעולה‬
‫זו והוא שירה בגרמני והרגו‪ .‬השוטרים היהודיים העריכו שהיתר‪ ,‬זו פעולה‬
‫של המחתרת היהודית והתחילו במאסר חבריה ‪ .‬לאחר שלא מצאו את דולק‬
‫ליבםקינד בבית לקחו את אשתו אווה כבת ערובה‪ .‬בפעולה זו השתתף שוטר‬
‫יהודי בשם ארתור לאפלר‪ .‬״יוסטינה״ מתארת אותו כבוגר הגימנסיה העברית‬
‫וידידה של אווה‪ .‬על אף ההיסוסים שהיו לארתור נלקחה אווה לתחנת המשטרה‬
‫היהודית‪ ...‬״הובילו אותה לתתנת המשטרה היהודית‪ .‬היא היתד‪ ,‬שקסה‪ .‬אבל‬
‫הם לא היו שקסים‪ .‬נצסוו לאסור כל אדם הנושא את שם משפחתו של דולק‬
‫וראשית את ההורים‪ .‬חזרו‪ ,‬איפוא‪ .‬לצוד צייד‪ .‬הרובע היה קטן‪ .‬המרחק אפסי‪.‬‬
‫לנקודה המרוחקת ביותר אפשר היה להגיע בחמש דקות יעל כן‪ ,‬עוד מעט‬
‫והם כבר מתקרבים לבית הוריו של דולק‪ .‬בכל מקום היה כבר חושד‪ .‬רומק‬
‫)אברהם לייב ליבוביץ — לאבאן‪ ,‬מפעילי ה״דרור״ — א ‪ .‬ו‪ (.‬ישן עם דולק על‬
‫הספה‪ .‬הם נרדמו מתור הרגשה טובה ביותר‪ .‬הסכוי לסבסוד עם המשטרה‬
‫היהודית — םכסוד ראשון פנים אל פנים — גירה אותם מאד‪ ,‬שפשפו ממש‬
‫את ידיהם וחיכו רק להתחלת ההתמודדות‪ .‬ישנו‪ ,‬איפוא‪ ,‬שנת מרוצים‪ ,‬בשעה‬
‫שעשרה אנשים לבושי מדים עברו את סף הבית והדליקו את האור‪ .‬שניהם‬
‫התעוררו‪ .‬במבט אחד סקרו את המצב‪ .‬לא אמרו מלה‪ .‬הוסיפו לשכב בשקט‬
‫והסתכלו באדישות בפני הנכנסים‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫אבל בראות ארתור את דולק‪ ,‬זע בקרבו משהו‪ ,‬מעין מצפון‪ .‬הוא לא פילל‬
‫למצאו פה‪ ,‬לאמור‪ ,‬בנפשו לא היה מוכן לכר‪ .‬כיצד יתייצב לפני האדם אשר‬
‫מולו הרגיש עד כמה הוא עצמו עלוב‪ .‬ברצותו להרוויח זמן‪ ,‬עשה את עצמו‬
‫כאילו לא ראה את הגברים הסרוחים על הספה והכניס את עשרת השוטרים‬
‫לחדר הסמור‪ .‬כאן דרה משפחה זרה לגמרי‪ .‬קרא שם ושם משפחה ואמר‪— :‬‬
‫אין כאן כזה )שאגו‪.‬מחפשים(‪ .‬אד לא היתד‪ ,‬ברירה‪ ,‬היה מוכרח לחזור לחדר‬
‫הראשון‪ ,‬התאזר באומץ לב וכעוצר את נשימתו אמר כאילו בנעימה של מבוכה‪:‬‬
‫״אליד באנו‪ ,‬דולק״ *ל‪.‬‬
‫הקטע שהובא לעיל הוא מתור ״יומנה של יוססינה״ ובו מספר אלמנטים‬
‫אופיניים למערכת היחסים בין המחתרת למשטרה היהודית‪ .‬ראינו כיצד המשטרה‬
‫משתלבת במצוד אחרי אנשי המחתרת‪ ,‬מה היו שיטותיה וכיצד‪ ,‬למרות היסוסים‬
‫מסויימים‪ ,‬הם מבצעים את ההוראות ואוסרים את המבוקשים מבין אנשי‬
‫המחתרת‪ .‬התאור מבליט גם את יחסה של המחתרת אל ה־או״דה‪ .‬מורגשת כאן‬
‫סלידה ממשתפי פעולה ונכונות למאבק נגדם‪ .‬ואמנם הובל דולק ליבסקינד‬
‫לתחנת המשטרה אבל בדיד ״הכניס את ידו לכיס‪ .‬עשרת לבושי המדים עומדים‬
‫מופתעים‪ .‬ודולק מוציא בשקט את האקדח וללא חיפזון פונה אליהם‪ :‬ועתה‬
‫בחורים‪ :‬נוסו נא‪ ,‬אני יורה״״‪.‬‬
‫‪120‬‬
‫איש מהם לא היה מזויין‪ .‬העובדה הזאת משמשת עדות נוספת למעמדם‬
‫השפל‪ .‬הם שירתו את השלטון ומטעמו היתה אוכלוסיית הרובע נתונה למרותם‪.‬‬
‫כך העמידו את עצמם לרשות הכובש‪ ,‬פשוט מכרו את נפשם לשטן‪ .‬אבל‬
‫למרות שהגרמנים מסרו להם את השלטון על האנשים לא רכשו להם אמון‬
‫ולא נתנו בידם נשק‪-‬ומלבד כובע השרד ומקל הגומי לא היה בידיהם דבר‪.‬‬
‫השלטת זלזל בהם ושנא אותם‪ .‬אין לתמוה‪ ,‬איפוא‪ ,‬שנתונים תדיר בין הבוז‬
‫והשנאה‪ ,‬הלכה פחדנותם והעמיקה‪ .‬האחד פחד מפני רעהו ופחדנותם זו התבטאה‬
‫בכניעת העבדים שציינה את יחסם לממונים עליהם‪ ,‬אולם כלפי אלה שהיו נתונים‬
‫למרותם — הם הניפו את מקל הגומי שבידם‪ .‬אך למראה נשק חם‪ ,‬אחזו אותם‬
‫חיל ורעדה‪ .‬ולפיכך כשנשמעו המלים‪, :‬אני יורה!״ פקו ברכיהם וכהרף עין‬
‫גטלו את רגליהם לברוח ״‪ .‬ואמנם דולק ליבסקינד ברח והמשיך בפעילותו‬
‫המחתרתית המשטרה עצמה לא השלימה עם בריחתו של דולק והפעילה כוחות‬
‫מוגברים לתפשו וכן לגילוי חברים גוספים של המחתרת‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫כאמור התרחבו והלכו פעולות המחתרת היהודית לקראת סוף ‪ :1942‬בוצעו‬
‫חבלות במסילת הרכבת קראקוב—בוכניה‪ ,‬היתד‪ .‬התנפלות על מחסני בגדים של‬
‫הגרמנים‪ ,‬גערכו פגיעות בפקידים גרמניים בכירים והצתת צריפים של ארגון ה־‬
‫‪ T o d t‬לשיאה מגיעה פעילות המחתרת בתקיפת בית הקפה ‪ Cyganeria‬ב־‪.22.12.42‬‬
‫הפעולה תוכננה בשיתוף עם ה״גווארדיה לודובד‪.‬״‪ .‬זה היה צריך להיות מיבצע‬
‫נרחב ובמהלכו היו צריכים לתקוף שלושה בתי קפה במרכז העיר‪ ,‬בהם היו‬
‫מבקרים קצינים גרמניים‪ .‬התכנית כללה גם תקיפת אובייקטים צבאיים‪ ,‬הפצת‬
‫כרוזים ברחובות קראקוב והתנקשות בקצינים גרמנים במקומות אחרים ‪.‬‬
‫המבצע הצליח אך בחלקו‪ .‬במיוחד הצליחה ההתקפה על בית הקפה ״ציגאנריה״‪,‬‬
‫בו נהרגו גרמנים רבים‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫הגרמנים גייסו את כל הכוחות לגילוי המחתרת וכאן הסתייעו באנשי‬
‫ה־או״דה‪ .‬אנשי קבוצת ״עקיבא״ שנטלו הלק במבצע ״ציגאנריה״ התרכזו‪ ,‬אחרי‬
‫הפעולה‪ ,‬בבונקר ברחי סקאבינסקד‪ 24 .‬ושם הוקפו‪ ,‬הותקפו ונרצחו על ידי‬
‫הגרמנים‪ .‬מעריכים שהדבר אירע עקב בגידה של סוכנים יהודיים שהוחדרו‬
‫לשורות המחתרת ‪ .‬חיסולה של קבוצת המחתרת של אנשי ״עקיבא״ היתד‪,‬‬
‫מכה קשה למחתרת כולה‪ .‬נתפסו גם חברים אחרים שלא היו בבונקר הנ״ל‪ .‬כן‬
‫עלו הגרמנים‪ ,‬בעזרת הסוכנים‪ ,‬על עקבות דולק ליבסקינד ואחרי שפגע בשני‬
‫גרמנים נהרג אף הוא‪ ,‬זה היה ב־‪ .27.12.42‬הסוכנים שעבדו בשרות הגרמניים‪:‬‬
‫נתן וייסמן )או וייס( ויוליאן אפל‪ ,‬שהוחדרו לשורות המחתרת‪ ,‬הסגירו את‬
‫הלוחמים זה אחר זה ‪ .‬בינואר ‪ 1943‬נאסר שמעון דראנגר מראשי קבוצת‬
‫״עקיבא״ וגם זה בעקבות הלשנה‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫‪58‬‬
‫מכת ההלשנות והמאסרים נמשכת‪ .‬בפברואר ‪ 1943‬נאסר השק באומינגר‬
‫וחברים אחרים מקבוצת ה־פ‪.‬פ‪.‬ר‪ ..‬ואכן גמל חלקם של השוטרים היהודיים‬
‫במעשי הפגיעה במחתרת היהודית בקראקוב ובאיזור‪ .‬פעילות גדולה בתחום זה‬
‫מגלה שמחה שפירא מפקד ה־או״חז‪ .‬כל מציינים במיוחד את חלקה של היחידה‬
‫‪ ziviiabteiiung‬אשר מראשית קיומה פיקחה על החיים הציבוריים בגיטו ומסרה‬
‫בידי הגרמנים את החשודים בפעילות פוליטית מחתרתית ‪ .‬החשודים היו‬
‫מוחזקים בביח הכלא של ה־או״דה‪ ,‬שם היו נחקרים ומועברים לידי הגרמנים‪.‬‬
‫לפי עדות אחת החעלל שמחה שפירא באסירים בעת החקירות ‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫‪60‬‬
‫המחתרת מצידה מפתחת פעילות עניפה גגד המשטרה‪ .‬נוסיף כאן הערה‬
‫‪121‬‬
‫ב ד ב ר היחסים בין המחתרת ליודנראט‪ :‬כפי שצויין לעיל‪ ,‬הפסיק למעשה‬
‫היודנראט בקראקוב להתקיים ע ם ‪ -‬ג ר ו ש ו של ד״ר רוזנצווייג‪ ,‬באקציה של יוני‬
‫‪ .1942‬זה היה בתקופה בה התחילה להתארגן המחתרח‪ ,‬ולכן היחסים בין‬
‫היודנראט והמחתרת‪.‬לא הועמדו במבחן המציאות‪ .‬עם זאת יש סימגים שתגועות‬
‫גוער קיימו קשר עם •אחדים מחברי היודנראט וזכו לעזרה מצידם ״ ‪ .‬עם הקמת‬
‫הקומיסריאט של גוטר והעברת השליטה בגיטו לידי המשטרה ולאחר שזו נלחמה‬
‫ב מ ח ת ר ת — פחח הארגון הלוחם בחזית פנימית נגדה‪ .‬ד‪.‬־ז׳‪.‬או‪.‬ב‪ .‬דואג בין היתר‬
‫ל ה ח ד ר ת אנשיה לשורות המשטרה היהודית ידועים לנו שמות של אחדים מהם‪,‬‬
‫כ מ ו ‪ :‬דומק ברומברג‪ ,‬ליאון קונץ‪ ,‬רומק וקשלר‪ ,‬יוסף גלבוואקם וארווין ליברמן‪.‬‬
‫ה נ י ל היו מודיעים על האקציות המתקרבות‪ ,‬על התוכניות נגד הלוחמים ועשו‬
‫להבטחת קשר בין התאים השונים של ה מ ח ת ר ת ‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫כן מתחילה המחתרת בחיסול המלשינים וביניהם אנשי המשטרה‪ .‬אחד‬
‫מחברי הארגון כותב שהמאמצים הופנו בין היתר ל״התנפלויות על פרובוקטורים‬
‫יהודים‪ ,‬כדי למנוע מהם אפשרות להזיק‪ .‬לצערנו היו פרובוקטורים יהודים רבים‬
‫מאד‪ .‬כן נערכו התנפלויות על אנשי האורדנונגסדינסט היהודי״ ‪ .‬ב־‪211.42‬‬
‫בוצעה התנקשות במרצ׳לי גרינר — אחד הסוכנים המסוכנים של הגיםטאפו‪.‬‬
‫ישנן גירסאות שונות לגבי תוצאות הפעולה‪ :‬מקור אחד טוען שההתנקשות לא‬
‫הצליחה ובמבצע זה מצא את מותו ח ב ר הארגון רוברס אופנר‪ ,‬אשר נפל מן‬
‫הגג של הקומה הרביעית‪ ,‬שם ניסה למצוא מחבוא מפני רדיפת ה ־ א ו ״ ד ה ‪.‬‬
‫לפי מקורות אחרים אכן הוצאו גרינר ואשתו ל ה ו ר ג ‪ — .‬ב־‪ 1.1.43‬נעשה גסיון‬
‫לפגוע ‪ выекгз‬האחראי על ^‪ ziviiabteiiung‬מבצע זה לא הצליח ובלודק נורה‬
‫בסוף ‪ 1943‬על ידי הגרמנים עצמם א ‪ — .‬חשבון ארוך היה למחתרת עם שמעון‬
‫ש פ ת ‪ ,‬שהיה סוכן הגיסטאפו ועבד בשיתוף פעולה הדוק עם ה־או״דה‪ .‬שפיץ‬
‫ושפירא עסקו בהכגת רשימות לגירוש ובמאםרם של ק ר ב נ ו ת שפיץ היד‪ ,‬כבן‬
‫‪ ,55‬לפני המלחמה נודע כרמאי ואיש העולם התחתףן ונידון למספר שנות מאסר‪.‬‬
‫עם התגברות הפעילות המחתרתית והפרטיזאנית במחוז קראקוב נשלח שפיץ‬
‫וקבוצת שוטרים יהודיים לאזור מייכוב ‪ .Miechow‬לחיפושים אחר פרטיזאגים‬
‫יהודיים‪ .‬שם השיגה אותו יד ה מ ח ת ר ת היהודית‪ ,‬כאשד אחד הלוחמים‪ ,‬שנשלח‬
‫במיוחד למטרה ז א ת הרג אותו ‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫‪64‬‬
‫‪65‬‬
‫‪66‬‬
‫‪в в‬‬
‫בטאון הארגון ‪,,‬החלוץ הלוחם״ ממלא תפקיד חשוב בהוקעת פעולותיה של‬
‫המשטרה היהודית בעתון מפרסמים א ת שמות השוטרים והסוכנים שהתגכלו‬
‫לאוכלוסיה היהודית כן פורסמו שמות האנשים שנאסרו והוחזקו בבית הכלא‬
‫‪67‬‬
‫של ה ־ א ו ״ ד ה ‪.‬‬
‫האקציה האחרונה — ‪ 13-14‬במארס ‪ 1943‬וקיצה של המשטרה‬
‫אחרי הגירוש השני באוקטובר ‪ 1942‬חולק הגיטו לשניים‪ А 1 :‬״ ‪ . в‬ב ג י ט ו ' ‪А‬‬
‫ת כ ז ו אלה שהיו מסוגלים לעבדודה וב־}] — ״אלמנטים בלתי פרודוקטיביים״‪.‬‬
‫ב־‪ 13.3.43‬התחילה האקציה ואנשי גיטו ‪ А‬הרעבת למחנה פלאשוב‪ ,‬אחרים‬
‫הובלו לגירוש וחלקם נרצח במקום‪ .‬ביום זה התרכזו אחרוני הלוחמים מ־ז׳או‪.‬ב‪,.‬‬
‫כ־‪ 20‬במספר‪ ,‬בבונקר שהוכן בגיטו‪ .‬מתוך הערכה שאין אפשרות לפתח פעולה‬
‫מזויינת החליטו לחפור תעלה כ ת ל פ ר ח אל מחוץ לחומות אד גם כאן השיגה‬
‫אותם יד השוטרים והסוכנים היהותים‪ .‬חלק נפל במקום ואחרים הועברו‬
‫‪122‬‬
‫בקראקוב נשארו אנשי הקומיםריאט וחלק של ה־או״דה‪ .‬קבוצת‬
‫לפלאשוב ‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫נשלחה‬
‫שוטרים‬
‫לפלאשוב ושם המשיכו‬
‫למלא‬
‫תפקידים ב־‬
‫!‪.идефоИге‬‬
‫שמחה שפירא וקבוצת עחריו נשארו בעיר לחיסול הרכוש היהודי‪ .‬ואולם גם‬
‫בתקופה זו המשיר שמחה שפירא ואנשיו בגילוי מחבואים בהם מצאו מקלט‬
‫אחרוני יהודי קראקוב ‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫לקראת סוף ‪ 1943‬נלקח שפירא ומשפחתו לפלאשוב ושם נהרג בתי הגרמנים‪.‬‬
‫־העדות‬
‫ומקורות‬
‫‪ .I‬ד‪ .‬שלאנג‪ ,‬ארכיון ״יד ישם״ )להלן בקיצור — איויש( ‪ ,016/240/358‬עמ׳ ‪.1‬‬
‫‪0. 30‬‬
‫‪90-91.‬‬
‫‪ .3‬א‪ .‬ביברשטיין‪ ,‬איו״ש ‪ лз/2362‬עמי ‪ !34‬ד‪ .‬אגשסיין — דורמונט היהודים בקראקא‬
‫בתקופת הכבוש הנאצי‪ ,‬ספר קראקא‪ ,‬תשי״ט‪ ,‬עם׳ ‪.392‬‬
‫‪Gazeta Zydowska, page 3, 10/9/40 A‬‬
‫‪pp,‬‬
‫‪ .5.‬שם‪ ,3/12/40 ,‬עמי ‪.3‬‬
‫‪ .6‬שם‪ .27/12/40 .‬עמי ‪.3‬‬
‫־‪Bericht Gber die Tatigkeit der judischen Gemeinde in Krakau im Monat .7‬‬
‫‪Dezember 1940‬‬
‫איו״ש ‪ ,06/5‬עמי ‪.24‬‬
‫‪D. Agatstein-Dormontowa, Rocznik Krakowski, T. 31, p. 201‬‬
‫&‬
‫‪ . 9‬ד‪ .‬אגסשטיין — דורמונס‪ ,‬ספר קראקא‪ ,‬עמי‬
‫‪395‬‬
‫•‪ .10‬י‪ .‬הלפרן‪ ,‬איו״ש ‪ ,03/691‬עמי ‪ !2‬מ‪ .‬תיכערם‪ ,‬יידישע אליינהילף‪ ,1945—1939 ,‬עמ׳ ‪608‬‬
‫‪T. Pankiewicz, Apteka w getcie Krakowskim‬‬
‫‪ .II‬א‪ .‬ביברשטיין‪ ,‬עמי ‪.68‬‬
‫‪ .12‬שם‪ ,‬עם׳ ‪.35‬‬
‫‪ .13‬מ‪ .‬פרגר‪ ,‬אלה שלא נכנעו‪ ,‬עמי מאי—צבי‪.‬‬
‫‪ .14‬שם‪.‬‬
‫‪p. 209 .15‬‬
‫‪D. Agatstein-Dormontowa,‬‬
‫‪ .16‬א‪ .‬ביברשסיין‪ ,‬עמי ‪34‬‬
‫־‪Zydowska8/41—18.17‬‬
‫‪t‬‬
‫‪a‬‬
‫‪z‬‬
‫‪e‬‬
‫‪a‬‬
‫‪ ,‬עמי ‪.2‬‬
‫‪G‬‬
‫•‪ .18‬שם‪ ,3/12/40 .‬עמי ‪.3‬‬
‫׳‪ .19‬שם‪ ,‬ביברשסיין‪ ,‬עמי ‪ :68‬וו‪ .‬גרינברג‪ ,‬איויש ‪ ,03/2822‬עמי ‪!3‬‬
‫‪10‬‬
‫י‪pod‬‬
‫;‪.T‬‬
‫‪A.‬‬
‫‪Nirensten, Ruch oporu Zydow w Krakowie‬‬
‫‪okupacjq hitlerowskg, B.Z.LH., No. 3, 1 9 5 2 .‬‬
‫לפי מאמר זה עמד בראש ד‪Ziviiabteiiung-,‬‬
‫אדם בשם‬
‫‪177.‬‬
‫‪Blodek‬‬
‫אבל הוא‬
‫לא פעל באופן עצמאי‪ ,‬אלא היה נתון לפיקודו של שמחה שפירא‪.‬‬
‫״‪ .20‬וו‪ .‬גרינברג‪ ,‬עמי ‪.3‬‬
‫‪ .21‬מ‪ .‬וויכערט‪ ,‬עמי ‪.208‬‬
‫‪ .22‬שם‪.‬‬
‫‪a‬‬
‫‪t‬‬
‫‪e‬‬
‫‪z‬‬
‫‪a‬‬
‫‪G‬‬
‫‪$‬‬
‫‪2‬‬
‫ע‬
‫מ‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪J. Aleksandrowicz, Kartki z dziennika doktora Twardego, p. 27 .24‬‬‫‪ .25‬מ‪ .‬ווייכערט‪ ,‬עמי ‪.208‬‬
‫‪ .26,‬ש‪ .‬יוקר‪ ,‬איו״ש ‪1543/1423‬‬
‫עמי ‪16‬‬
‫‪N. Rost, Spoleczenstwo Zydowskie w Krakowie, w okresie okupacji w‬‬
‫‪3 — cia rocznic? zagtedy ghetta w Krakowie, 1946, pp 32‬‬
‫‪123‬‬
‫‪p,‬‬
‫‪ .27‬וו‪ .‬גרינברג‪ ,‬עמ׳ ‪.1‬‬
‫־‪J28‬‬
‫‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ .29‬א‪ .‬ביברשטיין‪ ,‬עמ׳ ‪.34‬‬
‫עמי ‪.2‬‬
‫א‪.29‬י‪ .‬קיפטלינגר‪ ,‬איו״ש ‪437/405‬‬
‫‪ .30‬א‪ .‬ביברשטיין‪ ,‬עפ׳ ‪ !47‬ר ‪ .‬קופר‪ ,‬פורשת‬
‫עמי ‪.10‬‬
‫‪A ,316‬‬
‫‪Т / Pankiewicz, p. 46 31.‬‬
‫‪ .32‬שט‪ ,‬עמי ‪.135‬‬
‫‪ 3 3‬נ‪ .‬רוסט‪ .‬בילה״ג‪ .1146 .‬עמ׳ ‪.275—274‬‬
‫‪T. Pankiewicz, p. 62 .34‬‬
‫‪E. Podhorizer-Sandel, p. 93 .35‬‬
‫פושע‬
‫נאצי‬
‫‪36‬‬
‫—‬
‫איו״ש )‪ ,04/20 (41—1‬עמ׳ ‪ 25‬י‬
‫‪Martin Fallenz‬‬
‫‪IN. Rost, p. 32; Wolf Jakow, Das jid. Kroke unted dajczer okupacje,‬‬
‫‪JQdische Cajtung, Landesberg, 11/3/47, p. 1‬‬
‫‪E. Podhorizer-Sandel, p.94 .37‬‬
‫א‪ .‬ביברשטיין‪ .‬עמ׳‪A. Nirenstein, Ruch oporu, B.Z.I.H. No. 3, :4438.‬‬
‫‪N. Rost, p. 32 .39‬‬
‫‪.‬‬
‫ת‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Т. Pankiewicz, p. 45‬‬
‫;‬
‫קטע זה פורסם נ‪ Gazeta Zydowska41.‬סיום ‪ 4/6/42‬ומופיע ביומנו של א‪ .‬צ׳רניאקוב‪..‬‬
‫מעניינת העובדה‬
‫עמי ‪.306‬‬
‫ביומז היא על ד ר ך‬
‫שצ׳רניאקוב רושם‬
‫הצמצום! הוא עמד‪.‬‬
‫ביומנו כתבה ז ו למרות‬
‫שכתיבתר‬
‫השינד המהותי‬
‫במדיניות‬
‫כנראה‪ ,‬על‬
‫הגרמנים ביחס ליודנראט והדבר עורר את תשומת לבו ואולי אף דאגה מסויימת‪..‬‬
‫‪.‬‬
‫עמי ‪68‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.‬‬
‫‪T. Pankiewicz, p. 62-63 .44‬‬
‫‪D. Agatstein-Dormontowa, p. 214; Т. Pankievicz, pp. 33-35 .45‬‬
‫‪E. Podhorizer-Sandel, p. 98 .46‬‬
‫‪A. Nirenstein, Ruch oporu... .47‬‬
‫פריודיזאציה זו נקבעה על פי המאמר הנ״ל וגם על פי מאמרה של חייקה גרוםמןך‬
‫על העיר קראקוב‪ ,‬ספר הפרטיזנים היהודים‪ ,‬כרך ‪ ,2‬עמי ‪.170—134‬‬
‫עדות‬
‫של‪K.H.48.‬‬
‫מורשת‬
‫‪ A ,26‬עמי ‪ ; 1‬ספר הפרטיזנים כרך ‪ ,2‬עמי ‪.145—144‬‬
‫‪Nirenstein, p. 140; G. Dawidsohn-Draengerowa, Pamietnik Justyny, .49‬‬
‫‪A.‬‬
‫‪Krakow, 1946, p. 87‬‬
‫‪ •50‬שם‪.‬‬
‫‪ .51‬ספר הפרטיזנים‪ ,‬כ ר ך ‪ ,2‬עמי ‪.115‬‬
‫‪G. Dawidsohn-Draengerowa, р^ 188 .52‬‬
‫‪A. Nirenstein, p. 151 .53‬‬
‫ג‪ .‬נוסבוים‪ ,‬איו״ש ‪ ,03/1174‬עמי‪:454.‬‬
‫‪.55--‬‬
‫‪G . Dawidsohn-Draengerowa, p. 108‬‬
‫‪G. Dawidsohn-Draengerowa, p. 108‬‬
‫‪A. Nirenstein, pp. 150-165 .56‬‬
‫‪ .57‬שם‪ ,‬עמי ‪ .176‬ספר הפרטיזנים‪ ,‬כ ר ך ‪ .2‬עם׳ ‪.156‬‬
‫‪ 39‬מבוא של‬
‫‪Klinberg‬‬
‫‪p-46.‬‬
‫ב־ ‪ G. Dawidsohn-Draengerowa‬עמי ‪:11‬‬
‫‪rocznice zaglady ghetta w Krakowie,‬‬
‫‪ .60‬ד‪ .‬שלאנג‪ ,‬עמ׳ ‪ !2‬מ‪ .‬וולקן‪ ,‬איו״ש ‪ ,03/2822‬עפ׳ ‪ !10‬א‪ .‬באומינגר‪ ,‬ספר קראקע‪.‬‬
‫״‪124.-‬‬
‫‪cia‬‬
‫עמי• ‪.420‬‬
‫‪ .п6‬וו‪ .‬גרינברג‪ ,‬עמי ‪ !2‬ה‪ .‬טאובר‪ ,‬איו״ש ‪ ,016/213‬עמי‬
‫‪2.—1‬‬
‫‪ .62‬ר‪ .‬קופר‪ .‬מורשת ‪ ,316‬עמי ‪ — 13‬העדה היתד! פעילה ב״עקיבא׳׳‪.‬‬
‫•‪ .63‬א‪ .‬ליברמן‪,‬‬
‫איו״ש ‪ — 016/305‬כל העדות!‬
‫‪Nirenstein, p. 148; Proces ludobojcy Amona Leopolda Goetha, 1947,‬‬
‫‪p. 179‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ .64‬עדות של איש הארגון הלוחם מסוף ‪ ,1943‬אצימ ‪—1158‬‬
‫‪A. Nirenstein, p. 177 .65‬‬
‫ש‪ .‬שיין‪ ,‬איו״ש ‪/12—2—8‬‬
‫עמי ‪.3‬‬
‫א‪ .‬ביברשטיין‪ .‬עמי‪T. Pankiewicz, pp. 77-78 :6766.‬‬
‫‪66‬א‪T. Pankiewicz, p. 177 .‬‬
‫‪Pankiewicz, pp. 30-31; A. Nirenstein, p. 178 •ST‬‬
‫‪ .68‬עדות‬
‫מורשת‬
‫‪T,‬‬
‫עמי ‪ !1‬גלית עתון המחתרת ‪-‬החלוץ הלוחם״ מ־‪..13/8/43‬‬
‫א ד י ש ‪ .06/59‬ע׳ ‪.2‬‬
‫י‪A. Nirenstein, p. 168 .63‬‬
‫‪ .70‬פ‪ .‬וויכערט‪ .‬עמ׳ ‪! 332‬‬
‫״הסבר‬
‫לקיצורים‪:‬‬
‫‪Biuletyn 2ydowskiego Institutu Historycznego — B.Z.I.HL‬‬
‫‪.‬איו״ש — ארכיון יד ושם‬
‫‪125‬‬
‫דייר דב לוין‬
‫חיי שעה בטרם שואה‬
‫) ת מ ו ר ו ת ב מ י ש ו ר ה ח ב ר ת י ־ ת ר ב ו ת י ב ק ר ב יהודי ל י ט א ה ס ו ב י י ט י ת‬
‫בשנים‬
‫‪(1941-1940‬‬
‫מאמר ‪,‬זה מבוסס על חלק מן המימצאים — הנתונים בשלבי עיבוד‬
‫ראשונים ל־ן‪ .‬של פרוייקט מחקר מקיף‪ ,‬על מצבם של היהודים במזרה‬
‫אירופה‪ ,‬בארצות ובאזורים שסופחו לברה״מ‪ ,‬במלחמה״ע ה־‪ .2‬המחקרי‬
‫מבוצע עיי המחבר במסגרת המכון ליהדות זמננו של האוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים‪ .‬בסיוע של קח הזכרון למען תרבות יהודית וקרן‬
‫אברזזם ואדית שפיגל מלוס־אנגלס שבקליפורניה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ה י ח י ד כ ח ב ר ה ובין א ד ב ל ה ב ת‬
‫הפיכתה‬
‫המשתמע‬
‫רוב‬
‫מכך‬
‫ליטא‬
‫לרפובליקה‬
‫סובייטית‪,‬‬
‫מבחינה‬
‫אידיאולוגית‬
‫ומעשית‬
‫של‬
‫ב־‪3‬‬
‫ואשר‬
‫באוגוסט‬
‫הורגשה‬
‫‪,1940‬‬
‫במיוחד‬
‫ד ו ס ש ל ה ת נ ו ע ו ת הפוליטיות והלאמת ה מ ס ח ר והתעשיה‪ .‬גרמה‬
‫בולטות‬
‫בזו‬
‫על‬
‫כל‬
‫בחיסול‬
‫לתמותת‬
‫ב ח י י ו ה י ו ם יומיים ש ל ה פ ר ט ו ש ל ה ח ב ר ה כ ו ל ה ‪.‬‬
‫א ח ר זו הלכו ונהרסו המסגרות‬
‫החברתיות‬
‫ה מ ס ו ר ת י ו ת שהיו ק י י מ ו ת‬
‫ב צ ו ר ה זו א ו א ח ר ת ב מ ש ך מ א ו ת שנים ב מ י ש ו ר ה ק ה י ל ת י ‪ ,‬ה ש כ ו נ ת י ו ה מ ש פ ח ת י ‪.‬‬
‫סולם‬
‫ה מ ע מ ד ו ת ו ה ר י ב ת החברתי נהפך ע ל פ ת ‪ :‬א ת ש ל ב ת העליונים מרכיבים‬
‫ע ת ה י ס ו ד ו ת ש ה ת ע ד כ ה ב כ ע י ן שוליים ב ר ח ו ב ה י ה ו ת ו נ ח ו ת י ם ‪ ,‬ב מ י ד ה מסויימת‪.,‬‬
‫ב ע י נ י ד ע ת ה ק ה ל ; ואילו סוחתזם ו ב ע ל י מ פ ע ל י ם ש ר כ ו ש ם ה ו ל א ם — לא זו ב ל ב ד‬
‫ש י ר ד ו מ נ כ ס י ה ם ‪ ,‬א ל א שאף ה ת ק ש ו ב ק ב ל ת ע ב ו ד ה כ ל ש ה י ‪ .‬ז א ת ו ע ת ‪ ,‬מ ב ח ע ו ת‬
‫ר ב ו ת ה י ה מ ע מ ד ם ע כ ש ת נ ח ו ת ל א ת ע ר ו ך א ף מ א ח ר ו ן פ ו ע ל י ה ם לשעבר‪ .‬ה ד ב ר‬
‫התבטא‬
‫ב ת ה י ת ר ב י ח ס הבוז ו ה ל ע ג ש ז כ ו לו מ צ ד מ ו ס ד ו ת צ י ב ו ר י י ם ו מ מ ל כ ת י י ם ‪,‬‬
‫בהגבלת‬
‫ז כ ו י ו ת י ה ם ו ב א פ ל י י ת ם ל ר ע ה ש ל ה ם ו ש ל ב ג י מ ש פ ח ו ת י ה ם בדיור‪ ,‬ב ז כ ו ת‬
‫לימוד‬
‫ובמקרה‬
‫‪126‬‬
‫ח י נ ם וכדי‪ .‬ב ג ו ס ף ל כ ל אלד‪ ,‬ה ת ר ב י ם מ ה ם צ פ ו י י ם ל מ א ס ר או ל ג י ת ש‬
‫ה ט ו ב — ל ה ו ק ע ו ת הן ב א ו ר ח א י ש י והן מ ט ע ם‬
‫השלטונות על‬
‫התתמ‬
‫לפני‬
‫״בורגנים״‪ ,‬מנצלים־׳‪,‬‬
‫כן‬
‫הפועלים״‬
‫ותארים‬
‫במסגרות‬
‫חמים‪.‬‬
‫״קאפיסאליסטים״‪,‬‬
‫דומה‬
‫ליחס‬
‫״אויבי העם״‪,‬‬
‫זכו מנהיגים‪,‬‬
‫עוכרי‬
‫אישים מ ר כ ז י י ם‬
‫מעמד‬
‫ופעיליה‬
‫פ ו ל י ט י ו ת וציבוריות ש ה ו כ ר ז ו מ ע ת ה כ ע ו י נ ו ת א ת ה מ ש ט ר ו א ש ר ק י ו מ ן‬
‫נ א ס ר ‪ .‬ג ם ק ר נ ם ש ל הרבניזם ו כ ל י ה ק ו ד ש ל מ י נ י ה ם י ר ד ה ב צ ו ר ה מ ו ח ש י ת ‪ .‬מ ח מ ו ג‬
‫ההגבלות‬
‫על‬
‫שחלו על‬
‫בשטחים מפויימים‬
‫פעילותם‬
‫השגחה‬
‫) כ מ ו ר י ש ו ם לידות‪,‬‬
‫מ ו ס ח ת וכדומה(‪ ,‬גאלץ ח ל ק מ ה ם ל ע ב ו ר ל ע ב ו ד ו ת ו ל פ ר ג ס ו ת א ח ת ת ‪ ,‬מ א ל ה‬
‫ש ה י ו מ צ ו י ו ת בשוק‪.‬‬
‫מאידך‬
‫)בעלי‬
‫ע ל ת ה ק ת ם ש ל פעילי המחנה• הקומוניסטי ובראשם חברי ה מ פ ל ג ה‬
‫כרסיסי‬
‫ומועמדים(‪,‬‬
‫חבר‬
‫אסירים‬
‫לשעבר‪,‬‬
‫פוליטיים‬
‫קומסומול‪,‬‬
‫חברי‬
‫פ ע י ל י ״ ה ע ז ר ה ה א ד ו מ ה ״ )מ‪.‬ו‪.‬פ‪.‬ר‪ (.‬ו ס ת ם א י ש י ם ש ה י ו מ ו ג ד ר י ם כ ע מ ל י ם ו ב ע ל י‬
‫ז ה ו ת פ ר ו ל י ם ר י ת מ ו כ ר ת בציבור‪ .‬ר ב י ם מ ה ם ת פ ס ו מ ש ר ו ת ו ע מ ח מ פ ת ח ב מ י ש ו ד‬
‫ה מ ש ק י והבםחוני‪.‬‬
‫הפוליטי‪,‬‬
‫מחתית‬
‫חלק‬
‫ניכר מביניהם‪,‬‬
‫שסבלו בעבר‬
‫כתוצאה‬
‫מחיי‬
‫רדיפות המשטרה וישיבה בכלא‪ ,‬יכלו ע ת ה ל ב ס ס לעצמם חיים ת ק ע י ם‬
‫‪1‬‬
‫ו ה ק מ ת מ ש פ ח ו ת ‪ .‬ל א זו ב ל ב ד ש ר מ ת ח י י ה ם ע ל ת ה ע ת ה ב צ ו ר ה מ ו ח ש י ת ‪ ,-‬א ל א‬
‫שעמדתם‬
‫נ ת נ ה בידם א פ ש ת ת ה כ ר ע ה מ ש מ ע ו ת י ת ב י ו ת ר ע ל ג ו ר ל ם ש ל א ח ר י ם‬
‫בנושאים‬
‫כ מ ו קבלתי ע ב ו ד ת ש י ח ד ו ר מ מ א ס ר או מ ג י ר ו ש וכוי‪ .‬אין ת י מ ה ש ר ב י ם‬
‫ביקשו‬
‫א ת ק ר ב ת ם ש ל בני ה ע י ל י ת ה ח ד ש ה ‪ ,‬א ם כ ד י ל ה ס ת ו פ ף ב צ י ל ם ו א ם כ ד י‬
‫להשיג‬
‫ב א מ צ ע ו ת ם זכויות ו ה ק ל ו ת ל ע צ מ ם ‪ ,‬ל ב נ י מ ש פ ח ו ת י ה ם או מ כ ר י ה ם ‪.‬‬
‫והנה‬
‫כ י כן‪,‬‬
‫למרות‬
‫שהמשטר‬
‫ד ג ל להלכה בהישגיות לפי הכושר‬
‫החדש‬
‫האישי‪ ,‬ה ר י נ ז ק ק ו ר ב י ם ) ב ע י ק ר ב ש ל ע ב ר ם ה פ ו ל י ט י או מ ו צ א ם ה ב ל ת י פ ת ל ט א ר י (‬
‫לממש‬
‫א ת כ ו ש ר ם ע״י‬
‫קשרים‬
‫הפעלת‬
‫בעלי שררה‪,‬‬
‫עם‬
‫באמצעות‬
‫שתדלנות‬
‫יחד ע ם ז א ת לא ח ס ת מקרים‪ ,‬כ ש פ ע י ל י ה מ ש ט ר ה ח ד ש במיוחד בדרגים הבינוניים‬
‫‪3‬‬
‫של ה א י ג ת ה מ ק צ ו ע י ‪ ,‬וועדי עובדים ו כ ר ניצלו א ת מעמדם והפעילו‬
‫והנמוכים‬
‫לגבי‬
‫״פתםקציה‬
‫תופעות‬
‫מקדמת‬
‫הוקיע‬
‫מ כ ת ם וקרובים״‪ ,‬כדי להבטיח להם‬
‫השתדלנות בפני‬
‫אנשי הרשות‬
‫מ ש ת ת שונות‬
‫שהיתר‪ ,‬מ ק ו ב ל ת‬
‫בחברה‬
‫היהודית‬
‫ד נ א ‪ ,‬ל א פ ס ה גם ב ת נ א י ה מ ש ט ר ה ח ד ש ‪ ,‬ע ל א ף ש ב א ו ר ח ר ש מ י ה ו א‬
‫תופעות‬
‫להשתדלות‬
‫רבה‬
‫אלו‬
‫ואת‬
‫התנאים‬
‫ב פ נ י אחיהם‬
‫בני‬
‫שהולידו‬
‫עמם‬
‫אותם‪.‬‬
‫ו ל ע ת י ם גם‬
‫ברם‪,‬‬
‫ע ת ה נזקקו‬
‫יהודים‬
‫ב נ י עיירתם‪ ,‬ש ק ו ד ם‬
‫לכן‬
‫כ מ ע ט ו ל א נ ח ש ב ו ב צ י ב ו ר ואילו ע ת ה — ע ל ו ל ג ת ל ה ‪.‬‬
‫בדרך‬
‫כלל הושבו פנתתיהם של‬
‫ה מ ש ת ד ל י ם ע ל הסף‪,‬‬
‫כפי שניתן ללמוד‬
‫‪л‬‬
‫אכן‪ .‬באותה שגה רבו מקרי הלידה במשפחות של אסירים פוליטיים לשעבר‪ .‬ראה‪:‬‬
‫עדות ״מאיה״‪ ,‬המדור לתיעוד בע״מ‪ ,‬במכון ליהדות זמננו שבאוניברסיטה העברית‬
‫ירושלים‪) ,‬להלן‪ :‬מי״ז(‪ ,‬עמ׳ ‪.17‬‬
‫‪.2‬‬
‫כך למשל הועסקה עוזרת בית )״דומא ראבוטניצא״( בביתו של המזכיר השני ש ל‬
‫הועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הליטאית איציק מםקופ‪ ,‬שכן זה לא נחשב‬
‫לניצול‪:‬‬
‫אדם‬
‫לפי ההשקפה שהיתר‪ ,‬מקובלת בצמרת הקומוניסטית ״דבר אחד הוא לנצל‬
‫ולהרוויח מכך ודבר שונה הוא לקחת‬
‫עזרה״‪ .‬עם זאת היו גם פונקציונארים‬
‫בכיתם כמו קצת המשטרה יוסף וולפסון שהתנגד מלכתחילה להעסיק עוזרת בביתו‬
‫לאחר ש נ ו ל ד ה ' ל ו בת‪ .‬משהועמד בפני העובדה דרש שהעוזרת לא תיפנה אל אישתו‬
‫בתואר ״בעלת בית* )באלעבאםפע( אלא בשמה הפרטי וכן שתיסב עמהם בזמן האוכל‬
‫לשולחן‪ .‬ש ס‪ ,‬עמי ‪ .92‬ברם העוזרת לא הרגישה כנראה עצמה חופשיה או בנוח על י ד‬
‫השולחן הכללי‪ ,‬כך שהעדיפה לאכול ביחד עם העוזרת השניה בסמוך )של משפחת‬
‫‪3‬‬
‫העו״ד וורשבוביץ׳( שם‪ ,‬עמי ‪.93‬‬
‫מ ת ת ״די באראפונג פת‬
‫ת ארבקארן אין פאלקםבלאס‪ ,17.11.1940 ,‬עמי ‪.8‬‬
‫‪127‬‬
‫• מ ה ד ו ג מ א ו ת ה ב א ו ת ‪ :‬ע ו ד ב ט ר ם ‪ ,‬ש ב ו צ ע ה ה ל א מ ת ה מ ס ח ר ‪ ,‬גזירה ש ע ו ר ר ה ח ש ש ו ת‬
‫החרדי• ע ק ב ה ש ל כ ו ת ל ה ‪ .‬ע ל מ ג ו ח ת‬
‫‪.‬בציבור‬
‫ה ש ב ת ב מ י ג ז ר המסחרי‪ .,‬פגך‬
‫יום‬
‫(‬
‫‪ ,‬ה מ ו ר ה ה ק ו ב נ א י ישראל‪ .‬ק פ א ב נ ו ש א ז ה ל מ ז כ י ר ת ה ו ע ד ה מ ר כ ז י ‪ .‬ש ל ‪ .‬ה ק ו מ ו ס מ ו ל‬
‫‪.‬מירד‪ ,‬בורדון‪ ,‬ע ״ מ ל ה פ ר א ת רוע• ה ג ז י ר ה ו ז א ת ‪ ,‬ל פ י דרישה‪ .‬נ מ ר צ ת מ צ ד ח ו ג י‬
‫בקובגה‬
‫‪.‬הדתיים‬
‫‪:‬בורדון‬
‫הוא‬
‫עבד‬
‫)שכן ק פ ל ן‬
‫לא‬
‫כ מ נ ה ל ( ‪ .‬מ י ד ה בורדון‬
‫בשעתו‬
‫בבי״ס‬
‫ניאותה כלל‬
‫״יבנה״‪ ,‬בו כיהן א ב י ה ש ל‬
‫להתייחם ל מ ש א זה כשגימוקה‬
‫בערך כ ז ה * ‪ :‬״העובדה שהענין אינו מ ו צ א חן בעיניהם של האדוקים ב ע ל י‬
‫הארוכים ו ה פ י א ו ת ו ל ו ב ש י ה ק א פ א ט ע ס ‪ ,‬זה סימן מובהק‪ ,‬ש ה ע נ י ן ד ו ו ק א‬
‫הזקנים‬
‫'בסדר!״‪.‬‬
‫ספירשטיין מ ה ע י י ר ה א ו ק ש ט א ד ו ו א ר י ס ש ח נ ו ת ו הולאמה‪ ,‬נ ס ע ל ק ו ב נ ה‬
‫יעקב‬
‫ופנה‬
‫לאברהם‬
‫אלת‬
‫ב ן ךודז‪ ,‬ש ה י ה ידיר ק ר ו ב י ש ל פ ל א ק ח י ן ‪,‬‬
‫של‬
‫פלאקחין‬
‫אז‬
‫שמילא‬
‫תפקיד‬
‫ספירשטיין ש ח נ ו ת ו ה ו ל א מ ה ב נ י ג ו ד‬
‫בכיר‬
‫במיבצע‬
‫ההלאמה‪.‬‬
‫אך מששמע הלה‬
‫נתלווה‬
‫א ת טענתו‬
‫ל ח ו ק ה ס ו ב י י ט י — ה ת ר ג ז ע ל ידידו‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫ה מ ש ת ד ל ע ב ו ר ״ ב ו ר ג נ י וציוני״‪ ,‬ו ג י ר ש א ת ש נ י ה ם מ ה ב י ת ‪ .‬ל ת ג ו ב ה ד ו מ ה ז כ ה‬
‫'המתלונן‬
‫גם מ ש ב א‬
‫להתנות‬
‫א ת צרותיו‬
‫ב פ נ י א ב י ו ש ל עורך ה ע ת ו ן ה י ה ו ד י‬
‫ל מ ד נ ס ק י ו ז א ת ע ל אף ה ע ו ב ד ה ש א ב י ו ש ל ה ע ו ר ך והוריו ש ל ספירשטיין היו ב י ח ס י‬
‫וויניצקי‪,‬‬
‫המפלגה‬
‫מזכיר‬
‫הקומוניסטית‬
‫בוילנה‪,‬‬
‫קיבל‬
‫בתגובה‬
‫ידידות‪.‬‬
‫יאנקל‬
‫שלישית‬
‫הועמת מ ש ל ח ת י ה ת י ת ש ב א ה ל ה ש ת ד ל בפניו לאפשר הכנות לאפיית‬
‫מ צ ו ת ‪ .‬אי ל כ ך יעץ ר ב ה ש ל ו י ל נ ה ה ר ב ח י י ם — ע ו ז ר ג ר ו ח נ ס ק י ‪ ,‬ל א ל פ נ ו ת‬
‫ב ע נ י ן זה י ו ת ר ל פ ו נ ק צ ת נ ר י ם יהודים‪ ,‬א ל א ל ג ו י י ם ו א מ נ ם ב צ ו ר ה זו ס ו ד ר ה ד ב ר ‪.‬‬
‫מ ש ל ח ת ש ל יהודי העיירה ק ר ו ק ה פ נ ת ה ב ש ת ד ל נ ו ת ל ב י ת ו ש ל בן ע י י ר ת ם ו ו ל פ ס ו ן‬
‫‪3‬‬
‫ש מ י ל א אז ת פ ק י ד ב ט ח ו נ י ב כ י ר ב ק ו ב נ ה ‪ ,‬א ך ה ל ל ו א פ י ל ו לא נ ת ק ב ל ו ע ל ת ו ‪.‬‬
‫היו‬
‫ג ם מקרים‪ ,‬א ם כ י מ ע ט י ם י ח ס י ת ‪,‬‬
‫בטחוניים נענו ל פ נ י ו ת‬
‫‪7‬‬
‫כ ש פ ע י ל י ם קומוניסטיים או פ ו נ ק צ י ו נ ר י ם‬
‫‪8‬‬
‫ו ה ש ת ד ל ו י ו ת ק ר ו ב י ה ם ‪ ,‬או ש ל פ ח ו ת ק י ב ל ו א ת ה פ ו נ י ם‬
‫‪9‬‬
‫ב ס ב ר פנים י פ ו ת ‪ .‬א ו ל ם מ ח ו ס ר ב ר י ר ה א ח ר ת ו ע ל אף כ ל ה א כ ז ב ו ת ה מ ר ו ב ו ת ‪,‬‬
‫נמשכה‬
‫ב צ ו ר ה זו או א ח ר ת ש י ט ת ה ש ת ד ל נ ו ת ‪ ,‬ב מ ש ך כ ל ת ק ו פ ת ה מ ש ט ר‬
‫בליטא‬
‫‪.‬הסובייטי‬
‫ל ס י ב י ר ביוגי‬
‫החיים‬
‫במישור‬
‫)‪1940‬־‪0941‬‬
‫והיא‬
‫לשיאה‬
‫הגיעה‬
‫ב ע ת הגירושים‬
‫ההמוניים‬
‫‪.1941‬‬
‫הדינאמיים ש ס ח פ ו ר ב י ם מ ה ר ח ו ב ה י ה ו ד י ל ה פ ג נ ו ת ו ל פ ע י ל ו ת י ת י ר ה‬
‫המפלגתי‪,‬‬
‫האיגוד‬
‫ה מ ק צ ו ע י וכו׳‬
‫וכן‬
‫גוהגי ה ע ב ו ד ה החדשים‬
‫)לרבות‬
‫משמרות‬
‫לילת‬
‫עבודה‬
‫בשבתות‬
‫ובחגי‬
‫—‬
‫ישראל(‬
‫ובעיקר העובדה שלמעגל‬
‫העבודה‬
‫גכגםו‬
‫מעתה‬
‫יותר‬
‫ויותר‬
‫עקרות־בית‬
‫גרם‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫גם‬
‫לשעבר‬
‫—‬
‫כל‬
‫זה‬
‫עד׳ ישראל קפלן‪ ,‬אי‪ ,‬מי״ז‪ ,‬עמ׳ ‪.44—43‬‬
‫עד׳ יעקב ספירשטיין‪ ,‬מי׳׳ז‪ ,‬עמי ‪.3‬‬
‫עד׳ ל‪ .‬וו‪) .‬במסגרת העדות של ״מאיא״‪ ,‬מי״ז(‪ ,‬עמי ‪.87‬‬
‫בתשובה לפניית הרב רבינוביץ מקיבארט שלא להציק ליהודי העיירה הבטיח בורוביק‬
‫— מפעילי הקומוניסטים בעיירה‪ ,‬לדאוג שלא יפגעו באף אחד‪ .‬עדי ד‪ .‬שדכנוביץ‪.‬‬
‫מי״ז‪ ,‬עמי ‪.7‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬היה קצין בכיר של המשטרה בקובנה אלתר יזרסקי מקבל׳ תכופות‬
‫באמצעות אשתו בקשות שונות‪ ,‬בעיקר לשיחרור יהודים מבית הסוהר‪ .‬עד׳ א‪ .‬הויכר־‬
‫מאן‪ ,‬מי׳׳ז‪ ,‬עמי ‪.10‬‬
‫מעשה בשני יהודים מעיירה שבאו בענייו שתדלנות למזכיר השני של המפלגה‬
‫הקומוניסטית בליטא איציק מסקופ והביאו לו בקבוק יין‪ .‬אשתו התרעמה עליהם‬
‫בגלל זה וציינה שאנשים סובייטיים אינם זקוקים למתנות‪ ,‬ע״מ לפתור בעיה צודקת‪.‬‬
‫מכל מקום קיבלום לשיחה‪ .‬עד׳ ״מאיא״ מי״ז‪ ,‬עמ׳ ‪.40‬‬
‫‪128‬‬
‫לשינויים‬
‫להסב‬
‫מרחיקי לכת‬
‫המשפחה‪.‬‬
‫בהווי‬
‫רבים‬
‫במקרים‬
‫מבני‬
‫נבצר‬
‫המשפחה‬
‫בצוותא ע ל יד השולחן ו א ף מ ס פ ר הפגישות ביניהם התמעט‪ .‬ל א פ ע ם‬
‫ר צ ו פ י ם ל א ר א ו הורים א ת ילדיהם‪ ,‬א ל א‬
‫ק ר ה שימים‬
‫מ כ ד ומהאמדוקםרינאציה‬
‫השפעת‬
‫שבמסגרת‬
‫האינטנסיבית‬
‫בלבד‪.‬‬
‫בחטף‬
‫הלימתים‬
‫כתוצאה‬
‫והעבודה‪ .,‬פחתה‬
‫ה ה ו ר י ם ו י ר ד ה פ ל א י ם והפער בין ה ד ו ר ו ת ה ת ר ח ב ‪ .‬ב מ ש פ ח ו ת ר ב ו ת ‪ ,‬בהן‬
‫ה י ה ק י י ם ע ד א ז א ת ו ן ע ד ק ב ש מ י ר ת ע ר כ י ה מ ו ס ר ו ה ד ת ‪ ,‬ת ו ך מ ת ת ה ס כ מ ה זו‬
‫א ו א ח ר ת מ צ ד ה צ ע י ר י ם ‪ ,‬ש ו ב ל א יכלו‬
‫ל ע מ ת בכך‪ .‬קרנו ש ל ראש המשפחה‬
‫ירדה במיוחד במקרים ב ה ם ה ו א ה י ה מובטל ובמיוחד א ם ז ה ק ר ה מ ח מ ת ע ב ר ו‬
‫ה ס ו צ י א ל י א ו ה פ ו ל י ט י ‪ .‬ל א פ ע ם האשימו ב נ י ם א ת ה ו ך י ה ם ב כ ך ש ב ג ל ל ע ב ר ם ־‬
‫הם‪ ,‬הבנים‪ ,‬ס ו ב ל י ם ב מ ס ג ר ת הלימודית והחברתית‪ .‬עם ז א ת היו גם מקרים בהם‬
‫ח ל ק מ ב נ י ה מ ש פ ח ה נשארו נאמנים לערכיהם ולמגהגיהם ה ק ת מ י ם בעוד ש ה ח ל ק‬
‫האחר‬
‫הצטרף‬
‫ובמקומות‬
‫בלהט‬
‫ישוב‬
‫קטנים‪ ,‬ה י ה‬
‫יותר‬
‫בהשוואה‬
‫לכרך‬
‫ביתר ש א ת ‪,‬‬
‫לפניהם‪,‬‬
‫ל מ ס ג ר ו ת הפוליטיות ש ל המשטר החדש‪ .‬אמנם‪,‬‬
‫לעיר‬
‫תהליך‬
‫אולם‬
‫הגדולה‪,‬‬
‫המסגרת‬
‫החלשתה של‬
‫ר ב י ם מ ב ץ צעירי‬
‫בעיירות‬
‫המשפחתית‬
‫נמשכו‬
‫העיירות‬
‫אטי‬
‫עתה‬
‫במידה ר ב ה הודות לאפשרויות העבודה והלימודים שגפתחו‬
‫ב ע י ק ר ב ק ו ב נ ה ‪ ,‬ב ו י ל נ ה ו ב מ ס פ ר ע ר י מחוז‪.‬‬
‫אם כי‬
‫מספר‬
‫שארי־בשרם‬
‫ניכר ש ל‬
‫משפחות‬
‫‪1 0‬‬
‫בארה״ב ‪,‬‬
‫וקרוביהם‬
‫המשיך‬
‫אפריקה‬
‫עדית‬
‫לנהל‬
‫הדרומית ארץ‬
‫תכתובת‬
‫ישראל‬
‫עם‬
‫וארצות‬
‫ש מ ע ב ר לים‪ ,‬ה ר י ה ל כ ה ו ג ב ר ה ב ק ר ב ם ת ח ו ש ת ה נ י ת ו ק ו ה נ י כ ו ר כ ל פ י כ ל ה מ צ ו י‬
‫בעולם הגדול שמחוץ לברה״מ־עולם שהוגדר בעתוגות המקומית כ״קאפיטליסטי״‪,‬‬
‫״ מ ת נ ה ל ת ע ת ה מ ל ח מ ה א י מ פ ר י א ל י ס ט י ת ״ ע ק ו ב ה מ ד ם ‪ .‬אין ס פ ק ש ל ה ג ב ר ת‬
‫ושבו‬
‫ניכור‬
‫ת ו פ ע ה זו ש ל‬
‫של השלטונות‬
‫במסגרת‬
‫בחו״ל‬
‫בהזדמנויות‬
‫להתענץ‪,‬‬
‫תכופות‬
‫למדי‬
‫בע״פ‬
‫ובעיקר‬
‫השאלונים שנאלצו האזרחים למלא ע ל כ ל צ ע ד ושעל(‬
‫בדבר קרובים‬
‫הניתוק‬
‫ההולך‬
‫וגובר‬
‫פתיחות‬
‫יחסית‬
‫טיבם‪,‬‬
‫ע ם העולם‬
‫לקשרי‬
‫ו ה ד ח ק ה כ ל פ י ה ק ר ו ב י ם בזזו״ל ה ש פ י ע ל א‬
‫)בשיחות‬
‫במעט הנוהג‬
‫מעשיהם‪,‬‬
‫המערבי‬
‫משפחה‬
‫הקשרים‬
‫החלה‬
‫עמהם‬
‫להסתמן‬
‫וכד׳‪.‬‬
‫בשטחי‬
‫לעומת‬
‫ליטא‬
‫הסובייטית‪,‬‬
‫ב ש ט ח י ב ר ה ״ מ א ש ר ב מ ש ך שנים ר ב ו ת ה י ו מ ע י ן ש ס ח‬
‫סגור‬
‫ו ע ל ו ם ב פ נ י ה צ י ב ו ר ה ר ח ב ‪ ,‬ב א ר צ ו ת שמחוץ לברה״מ‪ .‬ל ת ו פ ע ה זו נ ו ד ע ה ח ש י ב ו ת‬
‫ל א קטנה‬
‫ל ג ב י יהודי ליטא‪ ,‬ש כ ן רבים מבני משפחותיהם‬
‫ל ר ב ו ת בנים‪ ,‬א ח י ם‬
‫ו א ח י ו ת נ ו ת ר ו ל א ח ר מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ר א ש ו נ ה ב ר ח ב י רוסיה‪ ,‬ו ב מ ש ך ש נ י ם ר ב ו ת‬
‫ל א שמעו מ ה ם ד ב ר ‪.‬‬
‫אי ל כ ך ה ת ע ו ר ר ו ת ק ו ו ת ב ל ב ו ת ר ב י ם כ י ע ת ה י כ ל ו ל ה ת ר א ו ת א ו ל פ ח ו ת‬
‫ל ח ד ש א ת ה מ ג ע ע ם א ו ת ם ה ק ר ו ב י ם שייענו לכך‪ .‬להלן נ ו ס ח א ח ת ה מ ת ע ו ת ) מ י נ י‬
‫רבות(‬
‫בעתון היהודי ב ק ו ב נ ה ת ח ת ה כ ו ת ר ת ״אנו מחפשים״ ״ ‪:‬‬
‫שפורסמה אז‬
‫״מאז מ א י ‪ 1^2‬א ץ ל נ ו ת י ע ו ת מ ב נ נ ו א ח י נ ו ד ו ד ג ל א ז י ל י ד ז ׳ א ג ר )‪ (1880‬ש ה ­‬
‫גר בחארקוב‬
‫ברחוב‬
‫לכתובת‪:‬‬
‫חיים‬
‫מתבקשת‬
‫להעתיק‬
‫י ע פ א ר כ י א ל נ ה מ ם ‪ .54 .‬מ י שיודע ע ל ת פ ר ט י ם נ א‬
‫גלאז‪,‬‬
‫קובנה‪,‬‬
‫ר ח ו ב ד א ו ק ש ו ס ‪ 6‬דירה ‪.7‬‬
‫מ ו ד ע ה זו״‪ .‬א ו ‪. :‬״אני מ ש ה‬
‫ראסקק‬
‫העתונות‬
‫לפנות‬
‫הסובייטית‬
‫מחפש א ת‬
‫יאנקל‬
‫א ב ר א מ ו ב י ץ י ל י ד ‪ 1905‬ש מ ח מ ת ס י ב ו ת פ ו ל י ט י ו ת י צ א ב־‪ 1924‬לברה״מ‪ ...‬כ ל ה מ ד ע‬
‫עליו פ ר ט י ם נ א‬
‫ל ה ו ד י ע נ י ‪ .‬ש א ו ל י א י ר ח ו ב אזיארו מ ס ‪8 .‬״‪ .‬פ ו ר ס מ ו ג ם מ ו ד ע ו ת‬
‫‪ .10‬עוד כחודש וחצי לאחר כניסת הצבא האדום נקראו אפילו יהודים לפנות למשרד‬
‫ה ח ח בענת ירושה מצד קרובי משפחה בארה״ב‪ .‬ראה מודעה‪ :‬״אכטונג קרייוים‬
‫פ ץ גוםיע גוטמאן פון ניו יארקי פאלקסבלאס ‪• ,30.7.1940‬עמ׳ ‪.7‬‬
‫‪ .11‬״מיר זוכן״‪- ,‬פאלקםבלאט‪ ,16.10.1940 ,‬עמ׳ ‪.8‬‬
‫‪129‬‬
‫בודדות‪ :‬מהשטחים‬
‫‪1 2‬‬
‫אחת מהן‬
‫ה ח ד ש י ם ש ב ש ל י ט ת הסובייטים‬
‫לשעבר(‪ .‬להלן‬
‫)שטחי פולין‬
‫‪ :‬״ ל א ה ל ו י נ ס ק י מ ב י א ל י ס ט ו ק ‪ ) .‬ר ח ו ב ק ו ד ר ו נ ס ק ה ‪ (9‬מ ח פ ש ת א ת ב נ ה‬
‫י ח י ד ה ודלדול ש ש י ר ת ב צ ב א ה פ ו ל נ י ו ל פ י ה י ד י ע ו ת ה א ח ר ו נ ו ת ה ו א נ מ צ א ב ל י ט א ‪.‬‬
‫ה א ם ה א ו מ ל ל ה מ ב ק ש ת מ כ ל מ י שיודע עליו מ ש ה ו ל ה ו ד י ע ל פ י ה כ ת ו ב ת ה נ ״ ל ״ ‪.‬‬
‫התוצאות‬
‫בגלל‬
‫הממשיות‬
‫העובדה‬
‫מפירסומים‬
‫היהודיים‬
‫שהעתונים‬
‫כאלה‬
‫לא‬
‫ואחרים‬
‫היו‬
‫הגיעו ‪ .‬ל י ד י‬
‫‪1 3‬‬
‫מועטות‬
‫הקרובים‬
‫מאד ‪,‬‬
‫אם‬
‫שבברה״מ‬
‫או‬
‫‪1 4‬‬
‫כ ב ר ל א ה י ו בחיים‪ ,‬או ש מ ס י ב ו ת ש ו נ ו ת ס י ר ב ו ל ה י ע נ ו ת ‪ .‬א פ ק ט י ב י י ם‬
‫שהללו‬
‫לעין ע ר ו ד י ו ת ר ה י ו ה מ כ ת ב י ם האישיים ש נ ש ל ח ו ל ק ר ו ב י ם ב ר ו ס י ה ל פ י כ ת ו ב ו ת‬
‫ו ב צ ו ר ו ת א ח ר ו ת ‪ .‬א ך ק ר ה גם ש ה מ ו ע נ י ם ע נ ו ב ג ו ף ש ל י ש י ו ה ת ח נ נ ו ב כ ל‬
‫ישנות‬
‫לשון ש ל ב ק ש ה ל ה נ י ח ל ה ם ו ל א להוסיף ל פ נ ו ת א ל י ה ם ‪ .‬כ מ ה מ ת ו ך ה מ כ ת ב י ם‬
‫ש ה ג י ע ו מ ק ר ו ב י ם ה מ ת ג ו ר ר י ם ב ק צ ו ו י ברה׳׳מ ו ש ל ת ו כ נ ם נ ו ד ע ה מ ש מ ע ו ת פ ט ר י ו ט י ת‬
‫פורסמו‬
‫מסויימת‬
‫רוידשטיין‬
‫‪1 5‬‬
‫‪:‬‬
‫ש נ י ת ר מאחותו רוזא‬
‫ב ע ת ו נ ו ת ‪ .‬ל ה ל ן ת ו כ ן מ כ ת ב ש ק י ב ל ז‪.‬‬
‫״ ת י ט ע פאן״‪,‬‬
‫״ ה ק ו ל ח ת בו א נ י נ מ צ א ת הינו י ה ו ד י ט ה ו ר ו ש מ ו‬
‫נ מ צ א ע ״ י ה ת ח נ ה צ ׳ א ג ג א ר בין קרים לאוקראינה‪ .‬ב א ו ת ו מ ק ו ם ב ו א ת ה ל ח מ ת‬
‫ל פ נ י ‪ 20‬ש נ ה ב ש ו ר ו ת ה צ ב א ה א ד ו ם נ ג ד ה צ ב א ה ל ב ן ש ל ג נ ר ל ווראנגל‪ ...‬מ ס ו ר‬
‫ד ״ ש ל א ב י נ ו ה ז ק ן ו ש א נ י מ ת כ ו נ נ ת ל ב ק ר ב ק ו ב נ ה ו ל ה ע י ף מ ב ט ע ל ב י ת נ ו הישן•׳‪.‬‬
‫ברם‪,‬‬
‫הגבול‬
‫מחמת‬
‫הקתם‬
‫מברה״מ‪,‬‬
‫למקתם‬
‫ליטא‬
‫ב ת ד י ם ‪ .‬א ח ד הביקורים‬
‫הללו‪,‬‬
‫הגיעו‬
‫לא‬
‫שחרג‬
‫מבקתם‬
‫ב מ ת ה מסויימת‬
‫ה פ ר ט י ש י ו ח ס לו‪ ,‬היה ש ל ר א ש ח י ל ־ ה א ו י ר ה ס ו ב י י ט י ו ג י ב ו ר מ ל ח מ ת‬
‫האזרחים‬
‫לאחר‬
‫בת‬
‫פרט‬
‫מהאופי‬
‫ההגבלות‬
‫ברה״מ‬
‫בנסיעות‬
‫לבין‬
‫פרטיות‬
‫בתוך‬
‫הסובייטית‬
‫ברה״מ‬
‫כמעט‬
‫ו ב י ח ו ד ‪ .‬בחציית‬
‫בספת־‬
‫היפאנים‬
‫ובמלחמה נגד‬
‫והסיגים ה ו א‬
‫שמושקייביץ«‪.‬‬
‫יעקב‬
‫‪ ,1940‬ל ע י י ר ת‬
‫ה י ע ד ר ו ת ש ל ‪ 21‬ש נ ה הגיע ה ל ה ב מ ט ו ס צ ב א י ‪ ,‬ב א ו ק ט ו ב ר‬
‫מ ו ל ד ת ו ר א ק י ש ו ק ו ל א ח ר מ כ ן ב מ כ ו נ י ת ש ר ד ל ב י ת א ב י ו ה ח י י ט ו ו ל ו ו ל שמושקייביץ‪.‬‬
‫אף כ י ב י ק ו ר ו ב ן א ר ב ע ת הימים ה ו ג ד ר כ מ ש פ ח ת י ג ר ת א נ ע ר כ ה לו ק ב ל ת ־ פ נ י ם‬
‫חגיגית‬
‫גלים‬
‫רבים‬
‫באולם‬
‫וגרגשת‬
‫שלגו״‬
‫ה ע י ת ה ‪ .‬הידיעה ע ל ב ו א ו ש ל ״ י א נ ק ל‬
‫היכתה‬
‫ו ע ו ר ר ה ג ח ת ר ו ח וסיפוק לא ר ק ב ע י י ר ת ו ר א ק י ש ו ק ‪ ,‬א ל א ג ם ב ל ב יהודים‬
‫‪1‬‬
‫בכל קצווי ליטא י ‪.‬‬
‫‪ .12‬״עס ווערס געזוכט״‪ ,‬פאלקסבלאס‪ ,6.9.1940 ,‬עמ׳ ‪.7‬‬
‫‪ .13‬באחד מהמקרים המועטים הסתבר שקרוב משפחה בברה״מ קרא בעיתון שיר שפורסם‬
‫ע״י הירש‬
‫מי״ז‪ ,‬עמ׳ ‪.22—21‬‬
‫א ו ש ר ו ב ח ממערכת ״דער עמעס״‪ .‬עדי אושרוביץ‪,‬‬
‫‪ .14‬ניתן להניח שחלקם הצהיר בהזדמנויות שונות על כך שאין להם קרובים בחו״ל ועתה‬
‫חששו‬
‫להודות בכד‪.‬‬
‫‪ .15‬״קאוונער‬
‫ייתשער‬
‫‪ ,9.3.1941‬עמי ‪.6‬‬
‫‪ .16‬יעקב‬
‫שמושקייביץ‬
‫מיידל א‬
‫קאלווירטניצע אין‬
‫נולד ב־‪1902‬‬
‫בעיירה ראקישוק‬
‫אוקראינע״ דער‬
‫עמעס‪,9.3.1941 ,‬‬
‫שבליטא‪ .‬ביחד עם שאר יהודי‬
‫ליטא גורשה‪ ,‬במלחה״ע ה־‪ ,1‬משפחתו לרוסיה‪ .‬הוא השתתף בנסיון הנפל הבולשביסטי‬
‫לספח את ליטא לרוסיה הסובייטית ב־‪ .1919‬לאחר מכן נסוג לרוסיה‪ ,‬השתתף במלחמת‬
‫ועלה‬
‫האזרחים‬
‫בשלבי הפיקוד של חיל האויר‪ .‬במלחמת האזרחים‬
‫לרפובליקנים תחת הכינוי גנרל ת ג ל ו והצטיין שם‬
‫בספרד‬
‫שימש‬
‫בקרבות אויר‪ ,‬כן‬
‫כיועץ‬
‫טייס‬
‫זיכוהו‬
‫בתואר גבור ברה״מ והוא נבחר כציר הסובייט העליון‪ .‬ב־‪ 1939‬מונה כמפקד‬
‫פיקד בהצלחה ב־‪ 1937‬על כוחות האויר הסובייטיים נגד היפאנים במזרח הרחוק‪ .‬הצלחותיו‬
‫חיל האויר הסובייטי והוכתר בשנית לגיבור ברה״מ‪ .‬ב־‪1940‬‬
‫ראקישוק‪.‬‬
‫כשנה‬
‫וב־‪ 1969‬הוקמה‬
‫לאחר מכן‬
‫נאסר והוצא‬
‫להורג‪.‬‬
‫לזכרו אנדרטה בעיירת מולדתו‪.‬‬
‫‪ .17‬תיאורים על הפגישה הנרגשת עם בני המשפחה‬
‫לכבוד‬
‫‪130‬‬
‫שמושקייביץ‬
‫בעיירה ראה‪:‬‬
‫זאלמען‬
‫ביקר בעיירת מולדתו‬
‫לאחר מות‬
‫סטאלין‬
‫טוהר‬
‫שמו‬
‫וקבלת הפנים החגיגית שנערכה‬
‫קווארס‪.‬‬
‫״גענעראל‬
‫שמושקעייויץ‬
‫אץ‬
‫קרובי‬
‫בתוקף‬
‫משפחה‬
‫תפקידם‪.‬‬
‫החדשים־ישגים‪,‬‬
‫גתגלו גם בין הקצינים והפקידים הסובייטים שהגיעו‬
‫הללו‬
‫מסויימים‬
‫העבודה‪,‬‬
‫הטיהורים‬
‫ההמוניים‪,‬‬
‫עם‬
‫בעיקר‬
‫‪1 9‬‬
‫את מצבם‬
‫בתמה‬
‫ושבח‬
‫‪1 8‬‬
‫במיצרכים ו כ ד ו מ ה ‪ .‬אמנם‬
‫ש ל מ ע ט י ם מיהודי ליטא שזכו‬
‫בביקורים‬
‫רשמיים‬
‫על‬
‫השפיר של‬
‫‪2 0‬‬
‫ומאורגנים •‪,‬‬
‫ה מ ש ט ר והישגיו‬
‫היהודים הסובייטיים‬
‫בדרך‬
‫טפח‬
‫לבקר‬
‫כלל‬
‫אותה שנה‬
‫פירסמו‬
‫אלה‪,‬‬
‫לפחות‬
‫כלפי‬
‫ובמיוחד הדגישו‪,‬‬
‫ומוסדותיהם‬
‫מנושאים‬
‫במישור התרבותי‪.‬‬
‫ל כ ך ו ע ו ד ב ז ה י ר ו ת ־ י ת ר ג ה ג ו ג ם א י ש י ם יהודים ר מ י ־ מ ע ל ה ב ע י ק ר מ ה מ י ג ז ר‬
‫הספרותי־ תרבותי‬
‫במסגרת‬
‫ממוסקבה‪,‬‬
‫ביקורים‬
‫הוצאת‬
‫רשמיים‪,‬‬
‫״עמעם״‬
‫אקסלרח־‬
‫‪2 1‬‬
‫לייב‬
‫מינסק‬
‫וביגיהם‪:‬‬
‫סטרוגגין‪,‬‬
‫חדרה‬
‫לשונם‬
‫הסופרים‬
‫תודעת‬
‫בעת‬
‫גענעראל‬
‫הזהיתת‬
‫שיחה‬
‫המשטר והשלטון‪.‬‬
‫שהגיעו‬
‫קאגאנובסקי‪ ,‬בר אורשאנסקי‪,‬‬
‫נאטע‬
‫עם‬
‫במיוחד‬
‫היתירה‬
‫מאךדהוא‬
‫וויינהויז‪,‬‬
‫אליהו‬
‫מנהל‬
‫זליג‬
‫קאהאן‪,‬‬
‫גם‬
‫בקרב‬
‫ומכל‬
‫שכן‬
‫יהודי‬
‫קראווצענקא אף א‬
‫דאפלער העלד פ ץ‬
‫‪;!91—96‬‬
‫ביקורת‬
‫עלסערן‬
‫באזוך אין ראקישים ביי שמושקעוויצעס‬
‫—‬
‫ד ו י ד ראקישקע פאלקסהילף לעקאוועד די כאשעווע‬
‫פאלקםבלאס‪ ,27.10.1940 ,‬עמ׳ ‪ •• 6‬ש‪ .‬פערסאוו יאקאוו‬
‫ראטן‬
‫ליטא‬
‫חששו‬
‫ושוב‬
‫להעביר‬
‫לא‬
‫גברו החששות בציבור לגבי אלה ״הכדאי׳ניקים׳‪/‬‬
‫גרויסער קאנצערט א י י נ ג ע א ת נ ט‬
‫געסט״‪,‬‬
‫ומקומות‬
‫אפרים‬
‫אחרים‬
‫בברה׳׳מ‬
‫ללישא‬
‫ואחתם‪.‬‬
‫לימים‬
‫התירו‬
‫הדלות‬
‫לאחנם‬
‫שובם‪ ,‬ד ב ר י ה ל ל‬
‫חוץ‪,‬‬
‫על‬
‫ב ב ר ה ״ מ ש א ס ו ר היה ל ד ב ר עליהם בפרהסיה‪ ,‬כגון‪ :‬מ ח נ ו ת ־‬
‫גם ג ו נ ב ב א ק ר א י‬
‫בברה״מ‪,‬‬
‫מצניעים‪,‬‬
‫כלל‪,‬‬
‫הפגישות‬
‫קרוביהם‬
‫א ך ת ו ך כ ך ש מ ע ו יהודי ליטא‪ ,‬באמצעותם של ה ל ל ו ‪ ,‬על צ ד ד י ם‬
‫של החיים‬
‫אלה‬
‫היו‬
‫בדרך‬
‫את‬
‫עם‬
‫לליטא‬
‫סמושקעוויםש‬
‫פארבאנד‪ ,‬מאםקווע — ווילניוס‪ .‬דער עמעם ‪,1941‬‬
‫דער‬
‫עמ׳‬
‫לוי שאליס‪ ,‬״ראקישער אנדערשקייט אין דער יידישער ליטע״ יזכור בוך‬
‫פון ראקישאק‬
‫עפ׳ ‪.48—47‬‬
‫און‬
‫אומעגננט‪,‬‬
‫באקאלטשוק—פעלין‪,‬‬
‫בעריכת מ‪.‬‬
‫יוהאבסבורג ‪,1952‬‬
‫‪ .18‬כך לפשל שמעו בני משפחת קורליאנצ׳יק פקובנה‪ ,‬פפי קצינים רמי פעלה מברה״מ‬
‫שהתארחו בביתם‪ ,‬על האבירות העצופות‬
‫שנגימו לצבא האדום בפלחפת פ י נ ל א נ ת‬
‫התחלנו לשפוע סיפורים פה שבאפת קורה על הפחנות ועל הצרות ‪ . . .‬על הטירור‬
‫ששרר בצבא׳׳‪ .‬עד׳ מ‪ .‬גולן פי״ז‪ ,‬עפ׳ ‪.17—16‬‬
‫‪ .19‬׳בדרך כלל נזקקו הרוצים לבקר באופן פרסי‪ ,‬לשורה של רשיונות והפלצות ופרו־‬
‫צדורה זו הרתיעה רבים מלבקר את קרוביהם בברה״מ‪ .‬עם זאת היו פקרים בודדים‬
‫שהענין סודר‬
‫בצורה חצי־ליגלית‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ .‬עשה קצץ אספקה בכיר בשם גרליק‬
‫מפינסק קרוב של משפחת קורליאנציק )ראה הערה ‪ (18‬שהביא עמו לביתו שבמינסק‬
‫לשבוע ימים את הבת של משפחה זו‪ .‬שם‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ .20‬ביו האישים היהודים‬
‫שביקרו באותה שנה‬
‫בברה״מ באופן רשמי‪ ,‬ה י ו ‪ :‬ג‪.‬‬
‫זימאן‬
‫)במסגרת המשלחת ש ל הסיים הליטאי שביקשה לספח את ליטא לברה״מ(! הרפרנט‬
‫של בתיה״ס היהודים במיניססריון ההשכלה יואל קורליאנצ׳יק ומנהל ביה״ס התיכון‬
‫היהודי‬
‫בקובנה ע״ש‬
‫שלום‬
‫עליכם‬
‫דיר‬
‫שמואל‬
‫ליין‬
‫)במסרת משלחת‬
‫חינוכית(‪,‬‬
‫מנהל בית ההוצאה והםפריה ״ליבהאבער פון וויסן״ אליעזר יעלין )בשליחות אספקת‬
‫ספת לימוד ביידיש(‪ .‬עשרות רבות שהו בברה׳׳מ במסגרת ביקורי הבראה בקאווקאז‬
‫ובקרים או‬
‫בתערוכה החקלאית‬
‫במוסקבה‬
‫וביניהם אסיתם פוליטיים‬
‫לשעבר‬
‫)כפו‬
‫גאלדע פאלאנסקי(; קציני משטרה )אלתר יעזערסקי(‪ ,‬מנהלים מצטיינים של מפעלים‬
‫)יוסף‬
‫ורבים‬
‫ספולניק(‪,‬‬
‫אחרים‪.‬‬
‫ולמקומות‬
‫פועלים‬
‫מספר‬
‫אחרים‬
‫וותיקים )כמו הסדר של‬
‫ניכר של‬
‫בברהימ‬
‫יהודים‬
‫״ווילנער‬
‫עמעס״ —‬
‫נכלל בין הספורטאים‬
‫לאירועי ספורט‪ .‬כד למשל נכללו ‪11‬‬
‫שהתפנו‬
‫פיאדלער(‬
‫לפוסקבה‬
‫יהודים במשלחת‬
‫הספורטאים מליטא שבאו להשתתף בחג הספורט במוסקבה בספטמבר ‪ .1940‬ביניהם‪:‬‬
‫דניאל‬
‫בירגר‪ ,‬יואל יולק‪ ,‬יאנקל ז׳ילין‪ ,‬מולא גרמנישקי‪ .‬א‪ .‬קאגאן‪ ,‬אליהו פיאנקו‪,‬‬
‫אליהו גינזבורג‪ ,‬ליובא למברג‪ ,‬ר א ה ‪. :‬ליםווישע נייס פ ץ אמעתקע״‪ ,‬פאלקסבמןמ‪,‬‬
‫‪ ,16.10.1940‬עמ ‪.7‬‬
‫‪131‬‬
‫ש ב ק לילה ה פ כ ו לקומניסטים נלהבים ‪.‬וכדי להוכיח נ א מ נ ו ת ם ה י ת י ר ה לשלטונות‬
‫הביעו ק ב ל עם ועדה א ת השקפותיהם האידיאולוגיות‪ ,‬שכאילו‬
‫מתמול‬
‫רבים‬
‫שלשום‪,‬‬
‫והשמיצו‬
‫חבריהם‬
‫ברוב זעם א ת‬
‫ומנהיגיהם‬
‫דגלו בהם עוד‬
‫לשעבד‪ .‬אם‬
‫כי‬
‫ב צ י מ ר היהודי ל א ראו ב ע י ן ‪ .‬י פ ה א ת ת ו פ ע ת ה ה ת ח נ פ ו ת ש ל ה ל ל ו והאחרים‬
‫מ ע ו ר ם כ ד י ל ש א ת ח ן ‪.‬בעיני ה מ ו ש ל י ם‬
‫״היוצאים‬
‫ההסתגלות‬
‫‪2 2‬‬
‫ה ח ד ש י ם ״ ‪ ,‬הרי ש א ת עצם‬
‫ל מ צ י א ו ת ה ח ד ש ה — ר א ו כ ה כ ר ח ב ל י ג ת ה ‪ .‬אין ת י מ ת א י פ ו א ‪ ,‬ש ר ב י ם‬
‫ה ז ד ר ז ו ל ס ג ל ל ע צ מ ם נוהגים ש ה ת א י מ ו ‪ ,‬ל ד ע ת ם ‪ ,‬ל מ צ י א ו ת ה ח ד ש ה ‪ ,‬כ ג ו ן ‪ :‬ה ש י מ ו ש‬
‫בשפה‬
‫המוגבר‬
‫‪2 3‬‬
‫הרוסית ‪,‬‬
‫‪2 4‬‬
‫קודם לכן ״ א ד ו ן ״ ‪ ,‬סיום כ ל נאום‬
‫מקובל‬
‫סטאלין״‬
‫מגפיים‬
‫נועלים‬
‫טוז׳ורקה‬
‫לשעבר‬
‫לאופנה‪,‬‬
‫להוכיח א ת‬
‫במקום‬
‫נעליים‪,‬‬
‫)מעיל קצר( של עור‬
‫והעניבה‪...‬‬
‫ומוסיפים‬
‫באיזכור שמו של‬
‫״המנהיג הגדול‬
‫וכר‪.‬‬
‫ז א ת ועוד‪ ,‬כ ד י‬
‫הלבן‬
‫הפניה‬
‫לזולת‬
‫בתואר‬
‫״חבר״‬
‫במקום‬
‫הכנוי‬
‫שהיה‬
‫רווחים‬
‫גיתוקם‬
‫מהרגלים‬
‫חובשים‬
‫קאסקט‬
‫במקום‬
‫באופנה היו‬
‫אדרת‬
‫מכנסי‬
‫בורגניים‬
‫במקום‬
‫ארוכה‪.‬‬
‫‪2 5‬‬
‫מגבעתי ‪,‬‬
‫נעלמו‬
‫״גאליפה״‬
‫״התחילו‬
‫אנשים‬
‫לובשים‬
‫ל ג מ ר י הצווארון‬
‫שמתאימים‬
‫למגפיים‬
‫‪2 0‬‬
‫תדמית ש ל פונקציונר ק ו מ ו נ י ס ט י ״ ‪ .‬נשים מ ה מ ע מ ד הגבוה והבינוני‬
‫ה ת ח י ל ו מ מ ע ט ו ת ב ק ו ס מ ט י ק ה ‪ ,‬נ מ נ ע ו מ ל ע נ ו ד ת כ ש י ט י ם ו פ ס ק ו לשים ל ב‬
‫ש ה ר י ב צ ו ר ה כ ז ו קיוו ל ה י ר א ו ת י ו ת ר ״ פ ר ו ל י ט א ר י ו ת ״ ‪.‬‬
‫ה מ צ י א ו ת ה ח ד ש ה ה ש ת ק פ ה ב י ן ה י ת ר ג ם ב נ ו ס ח ו ב ס ג נ ו ן ש ל ה מ ו ד ע ו ת בעתון‪.‬‬
‫כפי שניתן ללמוד משתי הדוגמאות המובאות להלן ושנושאן — ב ר כ ה להולדת‬
‫תינוקות‪:‬‬
‫״לכאיעלע‬
‫)חיה״לה(‬
‫וכאים‬
‫)חיים(‬
‫לעפיאנסקי רוב‬
‫אושר‬
‫להולדת‬
‫‪ .21‬זה האחרון הזהיר בחשאי את הסופרים ועסקני תרבות יהודיים בוילנה ובקובנה שגם‬
‫בליטא צפויים נסיונות לחיסול בתי־הספר ביידיש והצביע על הדרך היחידה למנוע‬
‫״נסיונות אלו‪ :‬הגשת דרישות מפורשות מצד ההורים להמשך החינוך היהודי של‬
‫ילדיהם״‪ .‬ח‪ .‬שמרוק‪ ,‬״הפרסומים ביידיש בברה״מ״ חקרי יד ושם‪ ,‬די‪ ,‬ירושלים• תש״ר‪,‬‬
‫עמי ‪.109‬‬
‫‪ .22‬ראה זכרונותיו של יוסף גאר‪ ,‬ווידערקלאנגען — אויטאביאגראפיטע פארצייכענונגען‪,‬‬
‫באנד איינס‪ ,‬פארלאג י‪ .‬ל‪ .‬פרץ‪ ,‬תל־אביב‪ ,‬עמי ‪ .237‬בתיאור מאותו זמן על ההווי‬
‫בעיירה פודברוח‪ ,‬נאמר בין היתר‪ :‬״כולם החלו לענוד עניבות אדומות ובתוכם‬
‫ציונים וביתר״ים מאתמול וכן קונטררבולוציונרים מובהקים אחרים‪ .‬בוודאי שקיימים‬
‫ביניהם אנשים הגונים שנפרדו באמת ובתמים מהעבר הפוליטי שלהם‪ ,‬אך יש גם כאלה‬
‫המכסים בעניבות האדומות על מעשי החבלנות שלהם״‪ .‬א‪ .‬איינגעלצין ״שטעטלשע‬
‫טיפן״‪ ,‬ווילנער טאגבלאט‪.4.8.1940 ,‬‬
‫‪ .23‬ואכן אותה שנה מילאו יהודים רבים מאד את בתי הספר למבוגרים וקורסים מיוחדים‬
‫ללימוד השפה הרוסית‪.‬‬
‫‪ .24‬אם כי ההחלטה הרשמית של השלטונות שלא להשתמש בתואר ״אדון״‬
‫נפלה ב־‪ 29‬ביולי ‪) ,1940‬פאלקסבלאט ‪ ,31.7.1940.‬עמ׳ ‪ ,(8‬הרי בציבור היהודי השתמשו‬
‫בתואר חבר )כאווער(‪ ,‬כבר מספר שבועות לפני כן‪.‬‬
‫‪ .25‬כך גם הסביר הסופר סגלוביץ שהיה פליט מפולין למכרו ברחוב‪ ,‬כשפגש אותו קונה‬
‫קובע קאםקט ‪.,‬כיום חייבים להיות זהירים בחבישת מגבעת שכן זה מגרה יותר מדי‬
‫בצורה קאפיטאליסטית ואילו כובע הוא יותר פרוליטארי״‪ .‬לוי שאלימ ״אץ אונזערע‬
‫זיבן יאר״‪ .‬מנהל בית מרקחת בוילנה לשעבר מספר על חברו לעבודה ״בזמן היותו‬
‫סטודנט וחבר פועלי צית אסף כסף למסע נגד הקומוניסטסים ואילו בתקופת השלטון‬
‫הסובייטי נעל נעליים גבוהות‪ ,‬לבש מעיל פרווה קצר והפך לאדום״‪ .‬מ‪ .‬באלבערישקי‪,‬‬
‫שטארקער פץ אייזן‪ ,‬ת״א‪ ,‬תשכ״ז‪ ,‬עמ׳ ‪.10a‬‬
‫‪ .26‬יוסף גאר‪ ,‬״בעול הכיבוש הסובייטי״‪ ,‬יהדות ליטא‪ ,‬כרך ‪ ,2‬תל־אביב תשל״ב‪ ,‬עמ׳ ‪.375‬‬
‫‪132‬‬
‫‪2 7‬‬
‫•הפיונארית ש ל כ ם ״‬
‫‪2 8‬‬
‫להולדת‬
‫האזרח הסובייטי החדש‪ .‬חנוכוהו ברוהם ש ל ל נ ץ ו ס ט א ל ק ״ ‪.‬‬
‫חידוש‬
‫הכסף‬
‫‪ .‬״לידידנו ה ט ו ב ד ״ ר באים י א פ ע ורעייתו א י ח ו ל י נ ו ה ל ב ב י י ם‬
‫לגבי‬
‫מסויים‬
‫שנערכו ב ע ת‬
‫האדומה״‬
‫״העזרה‬
‫רובאל(‬
‫)‪65.5‬‬
‫הצעיר‬
‫לזוג‬
‫חתונות‬
‫השמחה‪.‬‬
‫)מ‪.‬ו‪.‬פ‪.‬ר‪(.‬‬
‫ל מ ו ס ד זה‪,‬‬
‫חיים‬
‫ואיתעים‬
‫להלן‬
‫נוסח‬
‫משפחתיים‬
‫הברכה‬
‫אחרים היו‬
‫שפורסמה‬
‫מגביות־‬
‫ועד‬
‫בעתון ע״י‬
‫ב ע ק ב ו ת מ ג ב י ת מ ו צ ל ח ת ש ה ס ת כ מ ה ב ס ך ‪ 95‬ל י ט‬
‫ב ח ת ו נ ת ם ש ל הזוג‬
‫מאושרים‬
‫מזהיר‬
‫ועתיד‬
‫רוזנבלום—דוד‬
‫במולדת‬
‫‪2 9‬‬
‫״הוועד‬
‫הסוציאליסטית‬
‫מאחל‬
‫וכמו‬
‫כן‬
‫מ ו ד ה ל כ ל א ל ה ש ה ש ת ת פ ו ב מ ג ב י ת ע ב ו ר מ‪1‬פר״‪.‬‬
‫‪.‬האזנה לשידורי יידיש‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫כ ב ר ב ש ב ו ע ו ת ה ר א ש ו נ י ם ל כ ג י ס ת ה צ ב א ה א ד ו ם לליטא‪ ,‬ג ד ל ב צ ו ר ה ב ו ל ט ת‬
‫מספר‬
‫השידורים‬
‫הורגשה‬
‫תופעה‬
‫מועמדת‬
‫הומלצו‬
‫בשפת‬
‫זו‬
‫יידיש‪,‬‬
‫בעת‬
‫ע״י‬
‫בתחנות‬
‫מערכת‬
‫המפלגה‬
‫הראדיו של‬
‫הבחירות‬
‫קובנה‬
‫הרעשנית‬
‫כך‬
‫הקומוניסטית‪.‬‬
‫ווילנה‪.‬‬
‫ל״סיים‬
‫למשל‬
‫במיוחד‬
‫העממי״‬
‫שתר‬
‫שכל‬
‫בפרוטרוט‬
‫מ ה ל ך כ נ ס ה ה מ ו נ י ם ה ע צ ו ם ש ל ה צ י ב ו ר ב ק ו ב נ ה ב ־ ‪ 3‬ביולי ‪ 1940‬ובימים לאחר‬
‫מכן‬
‫כ מ ע ט מ ת י יום‬
‫הופיעו‬
‫מ ה מ ח נ ה השמאלי‪,‬‬
‫בשידורי' יידיש' אישים‬
‫ע״מ‬
‫ל ש ד ל א ת ה מ א ז י נ י ם היהודים ל ה ש ת ת ף ב ב ח י ר ו ת ו ל ה צ ב י ע ע ב ו ר ה ר ש י מ ה ה א ח ת‬
‫‪3 0‬‬
‫והבלעדית ‪.‬‬
‫כמו‬
‫ב מ ס ג ר ת השידורים‬
‫״קאטיושא״‪,‬‬
‫הללו‬
‫״שלושה‬
‫השמיעו‬
‫טאנקיסטים״‬
‫ב ק צ ב של הכתבה‪) .‬״לערנט‬
‫באותם‬
‫מייעץ‬
‫ה ו ק ם ע ל יד‬
‫ימים‬
‫ת כ ו פ ו ת שירים סובייטיים‬
‫וכוי ו כ ן א ת‬
‫הטכסטים ש ל‬
‫יהודי )אווצ׳ינסקי(‬
‫השירים‬
‫לתער״(‪.‬‬
‫הנהלת‬
‫תחנת‬
‫ה ש ת ו ר ש ל ו י ל נ ה גוף‬
‫ל ה ר כ ב ה ת כ נ י ו ת ו ב ו ‪ 9‬ח ב ר י ם ‪ 5 :‬ליטאים‪ 2 ,‬פולנים‪1 ,‬‬
‫‪3 1‬‬
‫פופולריים‬
‫ציבורי‬
‫ביילורוסי ו־‪1‬‬
‫‪ .‬כן נ ק ב ע ש ה ת כ נ י ו ת ה ש ב ו ע י ו ת ב נ ו ש א י ת ר ב ו ת ו ח ב ר ה יהיו‬
‫ב ס ד ר גודל ה ב א ‪ — 6 :‬ב ש פ ה ה ל י ט א י ת ‪ — 5 ,‬ב פ ו ל נ י ת ‪ — 3 ,‬ב ב י י ל ו ר ו ס י ת ו ־ ‪3‬‬
‫— ביידיש‪ .‬ה ס ד ר ה ז ה נ ש מ ר ב א ו פ ן כללי‪ ,‬פ ח ו ת א ו יותר‪ ,‬ב מ ש ך ש נ ו ת ק ת מ ה‬
‫של‬
‫הרפובליקה הסובייטית‬
‫ב־‪ 22‬ביוני‬
‫המועצות‬
‫בעוד‬
‫בתחנות‬
‫ה ל י ט א י ת ע ד לפרוץ‬
‫המלחמה ב ת גרמניה לברית־‬
‫‪.1941‬‬
‫שקודם לכן‬
‫קובנה ודלנה‬
‫‪3 2‬‬
‫קוימו‬
‫שידורים‬
‫ביידיש‬
‫ל ס י ת ג י ן או‬
‫אפילו‬
‫במקביל‪,‬‬
‫‪ ,‬ה ר י ל י מ י ם ר ו כ ז ו ש י ד ו ר י היידיש ב ת ח נ ת ו י ל ג ה ב ע י ק ר ‪.‬‬
‫אין ת י מ ה ש ר ו ב ה מ ש ת ת פ י ם ב ש ת ו ר י ם א ל ו היו ס ו פ ר י ם ‪ ,‬שחקניס‪ ,‬מ ו ר י ם ו ת ל מ י ד י ם‬
‫מוילנת‬
‫) ו ז א ת ב ע ו ד ש ר א ש י ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם ה י ה ו ד י ם ה י ו מרוכזים ב ק ו ב נ ה ( ‪ .‬א ם‬
‫כ י ב א ו פ ן ר ש מ י כ ו נ ו השידורים‬
‫השעה‬
‫היהודית(‪ ,‬ה ר י היו‬
‫שהתמשכו‬
‫על פני‬
‫‪55‬‬
‫)לפחות בתחילה(‬
‫״יידישע ה א ל ב ש א ״‬
‫תכנתת של רבע שעה‬
‫דקות‪.‬‬
‫לפי‬
‫שניתן‬
‫להיווכח‬
‫)מחצית‬
‫ב ל ב ד ומאידך ה ת ‪ .‬ת כ נ י ו ת‬
‫מהוד‬
‫מודעות‬
‫שפורסמו‬
‫ב ע ת ו נ ו ת ד א ז — ה מ מ ו צ ע ה ש ב ו ע י ש ל ה ש ת ו ר י ם ביידיש הגיע כ ד י ‪ 120‬ד ק ו ת‬
‫בערך‪.‬‬
‫ב נ ו ס ף לימי ס ו ף ה ש ב ו ע ) ש ב ת א ו ראשון( י פ ע ל ו השידורים ב י י ד י ש ב י מ י‬
‫ש ל י ש י וחמישי ו ל ע ת י ם נ ד י ר ו ת ג ם ב ל י ל ששי‪ .‬השידורים נ ע ר כ ו אחרי־ הצהריים‪,‬‬
‫ב ע י ק ר ב ק ‪ 17‬ל ־ ‪ . 1 9‬ב ד ר ך כ ל ל נ ע ר כ ו ‪ 4—3‬ש י ד ו ר י יידיש ב ש ב ו ע ו ל ע ת י ם ג ם‬
‫‪ ,5‬א ל א ש ג ם אז ס ך ה כ ל ש ל ש ע ו ת ה ש י ד ו ר ל א עלי! ע ל ‪ 120‬ד ק ו ת כ פ י ש נ י ת ן‬
‫‪ .27‬פאלקסבלאמ‪ ,14.11.1940 ,‬עמי ‪.7‬‬
‫‪ ) .28‬דער עסעס‪ ,24.1.1941 ,‬עמי ‪.5‬‬
‫‪ .29‬דער טמטם‪ ,24.1.1941 ,‬עמי ‪.5‬‬
‫‪ 30‬במחצית שעת השידור‬
‫קולודני‪,‬‬
‫ביידיש‬
‫בראדיו‬
‫זלמן מילר ומינקוב‪ .‬ל פ י ‪:‬‬
‫קובנה מד‪,‬־‪12‬‬
‫ביולי ‪1940‬‬
‫פאלקסבלאט '‪ ,12.7.1940‬עמ׳ ‪.1‬‬
‫הופיעו‪:‬‬
‫אינג׳‬
‫‪133‬‬
‫׳לראות מדוגמת השידורים המובאים להלן שניתנו במשך השבוע‪ ,‬החל מה־‪16‬‬
‫ועד ה־‪ 22‬למרץ ‪ : ,1940‬יום א׳ — דקלומים של תלמידי ביה״ם התיכון היהודי‬
‫מס‪ 13•.‬בוילנה )‪15‬׳ דקות(; יום ג׳ — שני אסירים פוליטיים לשעבר‪ :‬הסופרים‬
‫׳שלום ז׳ירמאן ויחדל לוין בתכנית המוקדשת לנפילת הקומונה הפאריסאית —‬
‫יום ״העזרה האדומה״ הבת־ לאומי )‪ 15‬דקות(; יום ד׳ — שיחד מוקדש לסופר‬
‫י‪.‬ל‪ .‬פרץ בהשתתפות המורה גרשטית והזמרת טראקינר )‪ 30‬דקות(; תם ה׳ —‬
‫•הרצאה על הנושא ״ביצוע החלטות של הועידה־ ה־‪ 18‬של המפלגה הקומ‪.‬״‬
‫)‪ 15‬דקות(; יום שבת — שידור לילדים ״דגיג הזהב״ מאת פושקין‪ ,‬בביצוע‬
‫שחקני תיאטרון הבובות היהודי בוילנה ״מיידים״ )‪ 30‬דקות(‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫בעוד שבהתחלה‪ .‬בלטו‪ ,‬במסגרת השידורים ביתיש‪ ,‬נושאים פוליטיים‬
‫מובהקים‪ ,‬הרי‪ .‬במשך הזמן הצטמצם היקפם והם התרכזו בעיקר בהרצאות על‬
‫‪.‬תולדות המפלגה הקומוניסטית וסקירות על מקומות עבתה וכדומה‪ .‬אולם רוב‬
‫זמן השתורים הוקדש‪.‬מעתה לנושאים ספרותיים יהודיים‪ ,‬שירי עם יהודיים‬
‫ופינת הילד והתלמיד‪ .‬כך ‪.‬למשל שתרו בשבוע שבין ה־‪ 13‬ל־‪ 16‬באפריל‬
‫התכניות הבאות ‪ :‬תם‪ .‬א׳ — דיקלומים ושירת מקהלה )בוצעו ע״י תלמידי‬
‫ביה״ס התיכון היהודי היחתי בדלנה מס‪ ; (13 .‬יום ג׳ היצירה של שלום‬
‫עליכם ״פייפאכדיקע עקספראפריאציע״ )בוצע ע״י שחקן התיאטרון הדרמטי‬
‫היהודי הממלכתי לייב שריפטזעצער(; ביום שבת — שידור לילדים ״האביב‬
‫ביער״ )שיחה על פרחי אביב ושירת ציפרים מפי המורה ישראל ביבר( וכן‬
‫תכנית פועלים וסטאכאנובאים של ביהח״ר ״פלאקאטאם״ לפני המיקרופון‪ .‬אפילו‬
‫התכגית החגיגית והמורחבת לכבוד ה־‪ 1‬במאי‪ ,‬ששודרה במשך ‪ 55‬דקות‪ ,‬בשבת‬
‫ב־‪ 26‬באפריל ‪ , 1941‬כללה — פרט להרצאה אחת בלבד בנושא האמור מפי‬
‫'יודל לוין — שירים סובייטיים )מושרים מפי השחקן תסף חאש( וכן גם הקראת‬
‫יצירות ספתתיות של המשוררים היהודים חיים גראז־ת שלום ז׳ירמאן‪ ,‬משה‬
‫לוין‪ ,‬אברהם סוצקבר ולאה רודגיצקי )מפי היוצרים עצמם(‪.‬‬
‫‪3 4‬‬
‫‪35‬‬
‫הדומינאנטיות של הנושאים הספרותיים ־חינוכיים בשיחרי היידיש נותרה‬
‫בעינת עד שהשידורים הופסקו בעקבות המלחמה‪ ,‬בתני ‪ .1941‬שבועיים לפגי‬
‫כן‪ ,‬למשל; כללו השידורים ביידיש את התכנתת הבאות ‪ :‬יום ג׳ )‪ 10‬בתני(‬
‫ראיון במשר מחצית שעה עם הסופר־האורח אפרים קאגאנובסקי והקראת ‪2‬‬
‫פואימות מאת‪ .‬המשורר פרץ מארקיש )מפי שחקן התיאטרון היהודי הדרמטי‬
‫הממלכתי בווילנה משה זלוור(; ביום ה׳ )‪ 12‬ביוגי( רבע שעה )בלבד!( מוקדשת‬
‫ל״תולדות המפלגה‪/‬הקומוניסטית״; בשבת ׳)‪ 14‬ביוני( מחצית השעה־ שיחה‬
‫‪.‬על מדעי טבע עבור ילדים ונוער )״אביב ביער״( מפי המורה‪ .‬ש‪ .‬ביבר‪ .‬הסופרים‬
‫הכי מקובלים במסגרת התכנתת הספרותיות היה שלום־עליכם וי‪.‬ל‪ .‬פרץ‪ .‬שידורים‬
‫של זה האחרון החלו בעיקר מאפריל ‪ 1941‬במסגרת האירועים הרשמיים שהוכרזו‬
‫אז בליטא הסובייטית ׳!קראת יום דעלדתו ה־‪ 90‬של הסופר הזה‪ .‬כה למשל‪,‬‬
‫‪3 8‬‬
‫‪/‬‬
‫‪.31‬‬
‫י‬
‫״געשאפן א ראם ביים חילנער ראדיאפאן‪ .‬״ווילנער מאגבלאס״‪ ,5.7.1940 ,‬עמ׳ ‪.3‬‬
‫‪ .32‬כד למשל קויימו ביום ?ישי‪ ,‬ה־‪ 19‬ביולי ‪ ,1940‬שידורים ביידיש בראדיו קובנה‬
‫)שעה ‪ (16.45‬ובראדיו וילוד‪ (16.45) .‬״הערט די יידישע ראדיא אוידיציעס!״‪ ,‬שם‪,‬‬
‫‪j‬‬
‫‪ ,19.7.1940‬עמ ‪.8‬‬
‫‪ .33‬ל פ י ‪ :‬״יידישע אוידיציעם אינ ווילנער ראדיא״‬
‫‪.‬‬
‫‪ .34‬שם‪ ,‬שם‪ ,14.4.1941 ,‬עמי ‪/ .6‬‬
‫‪ .35‬שם‪ ,‬שם ‪ ,23.4.1941‬עמ׳ ‪.6‬‬
‫‪ .36‬שם‪ ,‬שם‪ ,10.6.1941 ,‬עמ׳ ‪.5‬‬
‫י׳‬
‫‪/‬‬
‫'‪/‬‬
‫‪134‬‬
‫ד ע ו עמעם‪ ,15.3.1941 ,‬עמ׳ ‪.6‬‬
‫שידורי היידיש מ ה ־ ‪ 2 4‬ל א פ ר י ל ה ו ב א מ ח ז ה ו ש ל י‪.‬ל‪ .‬פ ר ץ ״‪ 2‬א ח י ם ״‬
‫במסגרת‬
‫)בביצוע‬
‫הקריא‬
‫ת י א ט ר ו ן ה ב ו ב ו ת היהודי ״מיידים״ ב ו י ל נ ה (‬
‫‪3 7‬‬
‫‪ .‬בשידורים מה־‪ 20‬במאי‬
‫ה מ ש ו ר ר א ב ר ה ם ס ו צ ק ב ר ש י ר ע ל פרץ ו ה מ ב ק ר ש ל מ ה בייליס ה ר צ ה ע ל‬
‫כפי שאנו‬
‫״פרץ‬
‫‪3 8‬‬
‫ת א י ם א ו ת ו ״ ‪ .‬ע ם ז א ת ה ו ק ד ש מ ק ו ם נ י כ ר גם ל א נ ש י ה ע ט‬
‫ה י ה ו ד י י ם ה מ ק ו מ י י ם ו ק ר י א ת יצירותיהם‪ .‬ב נ ו ס ף ל א ל ו ש כ ב ר ה ו ז כ ת ל ע י ל ה ק ר י א ו‬
‫א ת יצירותיהם‪ ,‬ב מ ס ג ר ת ה ש י ד ו ת ם ‪ ,‬גם ה מ ש ו ר ת ם חיים ס מ י י ט י צ ק י ‪ ,‬ש ל ו ם ז׳ירמאן‬
‫גליק‬
‫והירש‬
‫)זה‬
‫האחתן‬
‫לימים‬
‫התפרסם‬
‫בהימנמ‬
‫הפארטיזאגים‬
‫אותו‬
‫חיבר(‬
‫ואחרים‪.‬‬
‫ש ל א כ י ה ו ד י ק ו ב נ ה וערי ה ש ד ה ב ל י ט א א ש ר ב ר ב י ם מ ב ת י ה ם נ מ צ א ו מ ק ל ט י‬
‫ר א ת ו ‪ ,‬ה ר י יהודי ו י ל נ ה העניים ה מ ר ו ד י ם ח ס ר ו א ב י ז ת ם א ל ה ‪ .‬א ו ל ם ב א ו ת ה ש נ ה‬
‫נ י ת ן היה ליהודי ו י ל נ ה להאזין ל ש ד ו ת יידיש גם ב ח ו צ ו ת העיר‪ ,‬ב ג נ י ם הציבוריים‪,‬‬
‫בכיכרות‬
‫ה מ ר כ ז י ו ת וכד׳‪ .‬שכן כ מ ק ו ב ל אז ב ב ר ה ״ מ ‪ ,‬ה ו ת ק נ ו ב כ ל ה מ ק ו מ ו ת ה ל ל ו‬
‫רמקולים‬
‫ש ב א מ צ ע ו ת ם הושמעו השידורים ה מ ק ו מ י י ם ב מ ש ך היום ו ה ע ר ב ‪ .‬ה ת ו ת‬
‫יכול היה‬
‫לכך‬
‫הרמקול‬
‫בגן־העיר‬
‫ה ס מ ו ך — ל ז מ ר ־ ע ם יהודי‪ ,‬ה ר צ א ו ת ב י י ד י ש ו כ ר ‪.‬‬
‫בעלי‬
‫של‬
‫י ה ת י וילנאי‬
‫לשבת‬
‫הברנארדיני‬
‫ולהאזין‬
‫באמצעות‬
‫ה מ ק ל ט י ם ה פ ר ט י י ם י כ ל ו ע ם ז א ת להאזין‪ ,‬בין ה י ת ר ‪ ,‬ל ת ח נ ו ת ש ת ו ר‬
‫הו״ל‪ ,‬ו ה ה א ז נ ה לבי‪.‬בי‪.‬סי‪ .‬היתד• נ פ ו צ ה ב מ ת ה ר ב ה בין יהודי ליטא‪ .‬ב צ ו ד ה‬
‫כ ז ו נ פ ו צ ו מ ת בין יהודי ליטא י ד י ע ו ת מ ה מ ת ר ח ש ב ע ו ל ם ב כ ל ל ו ב ק ה ל ו ת ה י ה ו ת ז ת‬
‫מ ע ב ר לים ו כ ך ג ם נ ו ד ע ה ה ת י ע ה ע ל מ ו ת ז א ב ז ׳ ב ו ט י נ ס ק י‬
‫‪3 9‬‬
‫‪ .‬לא מ ע ט י ם ה מ ש י כ ו‬
‫ל ה א ז י ן גם ל ״ ק ו ל ירושלים״‪ ,‬ש ש י מ ש ל מ ק ו ר ה ב ל ע ד י ל מ ת ע ע ל ה מ ת ר ח ש ב א ר ץ ־‬
‫ישראל‬
‫ג‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ו ב ע ו ל ם היהודי י •‬
‫מפורט‪.‬‬
‫א ם כי ח ל ק נ י כ ר מן‬
‫אינטנסיבית‬
‫גבוהה‬
‫ה ת ר הצעיר ביהדות ליטא הצטיק בפעילות ספורט‬
‫ג ם ק ו ד ם לכן‪ ,‬הרי ע ת ה ‪ ,‬ב מ צ י א ו ת ה ס ו ב י י ט י ת ‪ ,‬ב ה ק י י מ ת ע ד י פ ו ת‬
‫לספורט‪,‬‬
‫נפתחו‬
‫הסתדרויות‬
‫בפניו‬
‫מספר‬
‫הספורט‬
‫ענפים‬
‫הגדולות‬
‫חדשים‪,‬‬
‫ברחוב‬
‫כגון‪:‬‬
‫אמנם‪,‬‬
‫שתי‬
‫גסגרו‬
‫מ ת ל א ח ר כ נ י ס ת הצבא האדום לליטא‪ ,‬אך ל א ג ו ת ת ספורט אחרות‪ ,‬בהן‬
‫היו מ ת ב ז י ם י ה ת י ם רבים‪ ,‬כמו ״ ג ל ו ב ו ס ״ ב ו י ל נ ה‬
‫ניתנה‬
‫גם‬
‫ניסו‬
‫‪.41‬‬
‫״מכבי״‬
‫ו״הפועל״‬
‫‪ ,‬ט‪.‬ס‪.‬ק‪ .‬ו״ז׳וואיגז׳דה״ ב ק ו ב ג ה ‪,‬‬
‫א פ ש ת ת ל פ ע ו ל ב מ ש ך פ ר ק זמן גוסף‪ .‬י ת ר ע ל כן‪ ,‬ה א ג ו ת ת ה ל א ה ש ת ל ב ו‬
‫ב מ ע ר כ ת ה ב ח י ר ו ת ל״סיים ה ע מ מ י ״ ‪ ,‬ב ת ל י‬
‫‪ ,1940‬ו ב ת ק ו פ ה ׳ זו ו ב ס מ ת א ח ת ה‬
‫אפילו להרחיב א ת פעילותם הספורטיבית‪.‬‬
‫אולם‬
‫‪.37‬‬
‫‪.38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪.40‬‬
‫‪4 1‬‬
‫היהודי‬
‫גלישה‬
‫על‬
‫סקי‪.‬‬
‫ה פ ע י א ת ה ס פ ו ר ט י ב י ת ה ע י ק ר י ת ב ק ר ב ה צ ע י ר י ם היהודים ע ב ר ה ב א ו ר ח‬
‫שס‪ .‬שם‪ ,20.4.1941 ,‬עמ׳ ‪.5‬‬
‫שם‪ ,‬שם‪ ,20.5.1941 ,‬עמי ‪.5‬‬
‫ראה עז״ ישראל ייאוורוביץ‪ ,‬מי״ז‪ ,‬עמי ‪.7‬‬
‫לאור הדברים הללו )כפי שמסרו בארץ ישראל עולים חדשים שהגיעו מליטא(‬
‫הובעה דתשה‪ .‬כי ״בשעה העבתת בראתו ירושלים תימסרנה גם יתעות ציוניות‬
‫ויהתיות כלליות״‪ .‬לפי‪ :‬״המציאות בגן העדן הסובייטי־‪ ,‬המשקיף‪ ,13.1.1941 ,‬עמ׳ב‪.‬‬
‫כותב שורות אלו פנה אז במכתב לחברו בתיא‪ ,‬עמוס רבינוביץ ז״ל וביקשו‬
‫להשתדל אצל המוסדות ש״קול ירושלים׳ יגביר את עצמת שתותו למען שיוכלו‬
‫המאזינים בליטא לקלוט אותם כראוי‪.‬‬
‫על חגיגה מרשימה שנערכה לרגל פתיחת חדתקריאה במועדון הספורט ״גלובוס׳‬
‫בוילנה‪ .‬בהשתתפות סגן שר ההשכלה ליודאס'גירא‪ ,‬העורך דח־ אומרו‪ ,‬קומיסאר של‬
‫הצבא האתם ונציגי ציבור שונים בווילנה‪ ,‬ראה‪ :‬זעם ״א גרויסער יאנטעוו אין‬
‫״גלאבום־קלוב׳ ווילנער מאגבלאס‪ ,20.8.1940 ,‬עמ׳ ‪.4‬‬
‫‪135‬‬
‫ו ג ו ב ר מ ה מ ס ג ר ו ת ה מ ס ו ר ת י ו ת ל מ ס ג ת ת ח ד ש ו ת ‪ .‬ה כ ו ו נ ת בעיקר*‬
‫הולך‬
‫‪4 2‬‬
‫המקצועיות‬
‫השתתפו‬
‫‪ ,‬וועדי העובדים‪ ,‬הקומסומול ובתי־ הספר‪ .‬ת ל מ י ד י ה כ י ת ו ת ה ג ב ו ה ו ת‬
‫בפועל‬
‫אחה״צ‬
‫לאגודות‬
‫ב ת כ נ ת ת ספורטיביות אינטנסיבתת בשעות הלימודים‪,‬‬
‫במסגרת‬
‫)במתחד‬
‫הספורט‬
‫חוגי‬
‫כמו‬
‫הוולונטאריים(‪.‬‬
‫כן‬
‫ובשעות‬
‫נטלו‬
‫אלפי‬
‫ת ל מ י ד י ם ו צ ע י ר י ם יהודים ח ל ק באירועים ס פ ו ר ט י ב י י ם ה מ ו נ י י ם ב מ ד י נ ה כ מ ו ג ל י ש ה‬
‫‪4 3‬‬
‫על‬
‫ריצה‬
‫סקי ‪,‬‬
‫ו־ב‪.‬ג‪.‬ט‪.‬או‪(.‬‬
‫במצעדים‬
‫חפשית‪,‬‬
‫)‪G.T.O.‬‬
‫תחרויות‬
‫‪(B.G.T.O.‬‬
‫להשגת‬
‫וכן‬
‫תוארים‬
‫התעמלות‬
‫ספורטיביים‬
‫במופעים‬
‫המוגית‬
‫)ג‪.‬ט‪.‬או‪.‬‬
‫ציבוריים‪,‬‬
‫ועוד‪ :‬כ מ ק ת ם ‪ ,‬ואולי אף יותר מ ז ת נמשכה ה ש ת ת פ ו ת ם היתירה ש ל‬
‫צעירים‬
‫י ח ת י ם ׳במשחקי הכדורגל והכדורסל‪ ,‬אך ע ק ב ה ע ו ב ד ה ששוב לא היו‬
‫קבוצות‬
‫ההתלהבות‬
‫יהודיות‬
‫והענין' ה ר ב ‪,‬‬
‫בשני‬
‫היהודי‪.‬‬
‫ההזדמנות‬
‫בסולם‬
‫שהתמודדו‬
‫הליגה‪,‬‬
‫פגו‬
‫מסויימת‬
‫במתה‬
‫ש ח ת מ ג ל י ם ל פ ג י כן ב מ ש ח ק י ה כ ד ו ר ג ל ‪ ,‬א ף ז ק ג י ם ו ט ף ש ב ר ח ו ב‬
‫בהם‬
‫ענפים‬
‫היהודים‪ ,‬חזקים‬
‫היו‬
‫לפני‬
‫כן‪,‬‬
‫להם‬
‫ניתנה‬
‫ל ב ט א ע צ מ ם ל ל א ה ג ב ל ו ת ‪ ,‬ע ל כן אין זה א ו ל י מ ק ר ה ש ש ח ק ן ה ש ח מ ט‬
‫‪4 4‬‬
‫י‪ .‬וויסטאנייצקי ז כ ה ל ת ו א ר א ל ו ף ה ש ח מ ט ב ל י ט א ב ת ק ו פ ה זו ד ו ק א‬
‫הוזמ;‬
‫עתר•‬
‫להשתתף‬
‫ל ת ח ת ת ת ספורט‬
‫והוא ג ם‬
‫ב ב ר ה ״ מ ‪p• .‬׳‪ 3‬ש ב ו ע ו ת ל פ נ י פ ר ו ץ ה מ ל ח מ ה‬
‫נ ג ד היטלר‪ ,‬י צ א ו י ס ט א נ י י צ ק י ל מ ו ס ק ב ה ׳ ל מ ס ע ה ש ת ל מ ו ת ‪ ,‬ו ז א ת ע ל ס מ ך מ י ל ג ה‬
‫‪4 5‬‬
‫מ י ו ח ד ת ש ה ו ע נ ק ה ל ו ‪ .‬מ ל ב ד ו הצטיינו ש ו ר ה ש ל ש ח ק נ י ם יהודים נ ו ס פ י ם ב ע נ ף‬
‫‪4 6‬‬
‫כ ג ו ן ‪ :‬ק ו פ ל מ א ן ‪ ,‬ד י ס ל ר ‪ ,‬א ב ר א מ ו ב י ץ ‪ ,‬גוטמן‪ ,‬שולפריז־ ו א ח ר י ם ‪ .‬ג ם‬
‫זת‬
‫ההתאגרפות‬
‫ריולק‬
‫ה ג י ע ו ס פ ו ר ט א י ם יהודים להישגים מרשימימ‪ .‬ש נ י ה מ ת א ג ר פ י ם ס ג ל‬
‫שהשתתפו‬
‫הליטאית‬
‫בענף‬
‫האיגרוף‬
‫באליפות‬
‫שבקאווקאז‪,‬‬
‫בטביליסי‬
‫למשלחת‬
‫העניקו‬
‫‪4 7‬‬
‫את מירב נצחונותיה ‪.‬‬
‫ד‪ . .‬ד פ ו ס י ב י ד ו ר ובילוי‪.‬‬
‫באווירת‬
‫הצבא‬
‫החששות‬
‫והמבוכה‬
‫בליטא‬
‫שהשתררה‬
‫ביוני‬
‫עם‬
‫‪,1940‬‬
‫כניסת‬
‫האדום‪ ,‬ב ע י ק ר ב ק ר ב ח ו ג י ה א מ ת י ם וכן ב ש כ ב ו ת א ח ר ו ת ‪ ,‬ה פ ס י ק ו ר ב י ם‬
‫מ ה ם בנוהגי ה ב ת ו ר ה ש י ג ר ת י י ם ו ה ע ד י פ ו ל ש ב ת ב ב ת י ה ם ‪ .‬מ א ת ך ‪ ,‬ג ר מ ו ה א י ר ו ע י ם‬
‫חגיגיות‬
‫לאווירת‬
‫ברבבותיהם‬
‫בקרב‬
‫השמאל‬
‫חוגי‬
‫העם‬
‫והמוני‬
‫הללו‬
‫הרחבים‪.‬‬
‫התגודדו‬
‫ב ח ו צ ו ת ה ע ת ו ל י ו ו ב ק ר י א ו ת ע ת ו ד ו ש י ר ה א ת ט ו ר י ה צ ב א האדוכן‬
‫שהמשיכו לנוע מ ש ר שבועות ב ר ח ו ב ו ת ובכבישים‪ .‬רבים מבין ההמוגים ה ח ו ג ג י ס‬
‫הצעירים‪,‬׳ נ ס ח פ ו ב ה פ ג נ ו ת ה ה ז ד ה ו ת ו ה א ה ד ה ל צ ב א ה א ד ו ם ״ ה מ ש ח ר ר ״‬
‫ובמיוחד‬
‫ולברה״מ‪,‬‬
‫למיניהם‬
‫הצבא‬
‫שנערכו‬
‫בנאומים‬
‫שתחילתם‬
‫יום‬
‫פוליטיים‪,‬‬
‫והמשכם‬
‫השתתפו‬
‫במופעי־בתור מטעם‬
‫להקות‬
‫האדום וסיומם בהרקדה המונית לצלילי ת ז מ ו ת ת צ ב א ת ת ‪.‬‬
‫המוני‬
‫‪ .42‬כד‬
‫כמעט‬
‫מדי‬
‫בתם;‬
‫כן‬
‫בעצח־ת־הקונצרטים‬
‫גברים‪,‬‬
‫למשל‬
‫נשים‬
‫הודיעה‬
‫וטף‬
‫מילאו‬
‫ועדת הספורט‬
‫של‬
‫בערים‬
‫אגתת‬
‫‪67‬‬
‫בתי־הקולנוע‬
‫ובעיירות‬
‫את‬
‫עובדי המזון והטבק‬
‫העובדים‬
‫לכל‬
‫בענפים אלו והמעוניינים להתאמן בכל ענף מקצועי שהוא‪ ,‬לבוא ולהירשם‬
‫האגודה‪ .‬נוסח ההודעה ראה‪:‬‬
‫״מיטםיילונג״ דער עםעס‪ ,12.12.1940 ,‬עמי ‪.7‬‬
‫במשרד‬
‫‪ .43‬על פעילות אינטנסיבית של ענף ספורט זה במסגרת ביה״ס התיכון היהודי מם‪14 .‬‬
‫בוילנה‪ ,‬ראה‪ :‬בער בערקאוויסש ״אץ דער ‪14‬־טער ווילנער מיטלשול״ שטראלן מס‪.‬‬
‫)‪ ,2.3.1941 ,9(33‬עמ׳ ‪.7‬‬
‫‪ .44‬דער עמעם‪ ,16.3.1941 ,‬עמי ‪.5‬‬
‫‪ .45‬שם‪ 1.6.1941 ,‬עמ׳ ‪.3‬‬
‫‪.46‬‬
‫י‬
‫״שאו—נייס* דער עמעם‪;15.12.1940 ,‬׳<^ ‪ 47‬״‬
‫‪ .47‬לפי י מכתביו•״'של‬
‫‪. ,‬‬
‫מלווה המשלחת ב‪ .‬פאחעלווער שפורסם תחת הכותרת ״אלפאר*‬
‫באנדישע באקס מאנשאפט פ ץ ;ספארטאה׳ ד ע י עמעם‪ ,28.5.1941 ,‬עמ׳ ‪.4‬‬
‫‪136‬‬
‫‪4 8‬‬
‫הקיימים ובמתקנים שאולתח־ מ נ ה ו ב ה‬
‫סובייטיים‬
‫עליזים ו כ ן ע ל‬
‫נושאי‬
‫הצבא‬
‫האדום‬
‫הסרטים‬
‫ומפי חיילי‬
‫בתסית‬
‫שהפכו ח י ש מ ה ר‬
‫המהפכה‪,‬‬
‫קלטו‬
‫ללהיטים‪,‬‬
‫הטאנקיסטים״‪ ,‬״אם מ ח ר מלחמה״‪,‬‬
‫ע״י חיילי ה צ ב א ה א ד ו ם ו ח ז ו ב ס ר ט י ם‬
‫מלחמת‬
‫רבים‬
‫כגון‪:‬‬
‫האזרחים‬
‫‪4 9‬‬
‫וכוי ‪.‬‬
‫ש ו ר ה ש ל שירים‬
‫״קטיושא״‪,‬‬
‫ריקוד ״החפוח״‬
‫מתוך‬
‫פופולאריים‬
‫״סיליק‪1‬״‪,‬‬
‫״שלושת‬
‫אווירת‬
‫)יאבאצ׳קא( וכר‪.‬‬
‫ה פ ס ט י ו ו א ל נ מ ש כ ה ג ם ב מ ש ך ה מ ח צ י ת ה ר א ש ו נ ה ש ל ח ו ד ש יולי ל ק ר א ת ה ב ח י ר ו ת‬
‫העממי״‪ ,‬א ל א‬
‫שעתה נערכו המופעים ביתר שיטתיות ולפי לוח־זמנים‬
‫ל״סיים‬
‫מ ס ו י י ם ‪ .‬י ת ר ע ל כן‪,‬‬
‫שניצחה‬
‫ע ל פעולות הבידור‬
‫במסגרת‬
‫והתעמולה‬
‫ה״אגיטפראפ״ )היא‬
‫במערכת הבחירות(‬
‫שמתפקידה היה להקיף א ת הפעילות‬
‫המוסמכת‬
‫הרשת‬
‫הוקמה גם‬
‫ב מ י ג ז ר היהודי‪ .‬ל ש ם‬
‫סקציה יהודית‪,‬‬
‫מ ש י מ ה זו‬
‫גוייסו‬
‫ב ק ו ב נ ה ק ב ו צ ו ת מ ק ר ב ה א ג ו ד ו ת ש ל א מ נ ו ת ה ב מ ה ו ה ב י ד ו ר כ מ ו ״ייטעג״ ) י י ד י ש ע‬
‫טעאטער‬
‫געזעלשאפט(‬
‫בקובנה וכן גם‬
‫שחקנים‬
‫ו א נ ע י ם בודדים‪ .‬ואכן‪,‬‬
‫החלק‬
‫הארי ש ל מופעים א ל ה באסיפות הבחירות בערים ובעיירות ה י ה ע ל ס ה ר ת לשון‬
‫היידיש‪,‬‬
‫לרבות‬
‫הסובייטיים‬
‫השירים‬
‫הפופולאריים כ מ ו‬
‫״קאטיושא״‬
‫והאחרים‬
‫‪5 1‬‬
‫ב ת ר ג ו מ ו ש ל ל‪ .‬ש ט ו צ ק י ‪,‬‬
‫בעייתה‬
‫עצרות‬
‫בהן לא‬
‫ומופעים‬
‫הגיעו‬
‫הלהקות‬
‫לאוכלוסיה היהודית‬
‫ש ל אגודת ״העזרה העממית״‬
‫המאולתרות של‬
‫במסגרת‬
‫ה״אגיטפראפ״‬
‫בתיה״ס המקומיים או‬
‫קוימו‬
‫הסניפים‬
‫) ״ פ א ל ק ס ה י ל ף ( ‪ ,‬ש נ ו ד ע ה ג ם ב ש ם ה ר ו ס י מ‪.‬ו‪.‬פ‪.‬ר‪.‬‬
‫ב צ ו ר ה זו זכה‪ ,‬איפוא‪ ,‬ח ל ק נ י כ ר מ ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת ב מ נ ה ג ד ו ש ה ש ל ב י ד ו ד ‪.‬‬
‫‪5 1‬‬
‫אמנם לא ת מ ת עמדו מופעי הבידור ע ל רמה נ א ו ת ה ‪ ,‬אך‬
‫בעצם קיומם הם‬
‫גם ק ב ע ו ת ק ת ם מסויים‪ .‬הן ק ה ל הצופים והן הפעילים שהיו מעורבים ב ת י כ נ ו ן‬
‫‪ .48‬כך למשל ״החיים התרבותיים באולקניק התרכזו מסביב להצגות הקולנוע‪ ,‬שהחיילים‬
‫הסובייטיים היו מתקינים על האוטובוסים המיוחדים של הצבא‪ ,‬באמצע הרחוב‪.‬‬
‫במעצבי דעת הקהל הופיעו אנשים חדשים שלא הכירו את מקומם כעסקנים‪ .‬חלק‬
‫גתל מהתושבים קנה סוסים והפכו לעגלונים‪ .‬ק ‪ .‬פרבר ״‪ p‬המיצת העיירה בלהבות‬
‫בעריכת שלמה פרבר‪ ,‬ת״א תשכ״ב‪ .‬עמ ‪.122‬‬
‫‪ .49‬בתקופה מאוחרת יותר הוצגו סרטים היסטוריים בעלי גוון פוליטי שבמיוחד משכו‬
‫קהל רב‪ .‬כך למשל חזו בקובנה בסרט ״בוגדאן חמלניצקי״ ‪ 80Л00‬איש במשך‬
‫שבועיים בלבד )בשני בתי קולנוע( ״סובורוב* )‪ (42.000‬סאלאבאט יוליאיאוו )‪(40,000‬‬
‫וכר‪ ,‬דער עמעם‪ 31.5.1941 ,‬פרט לסרס ״זמנים חדשים* )מאת צירלי צ׳אפלין( ועוד‬
‫כמה סרטים בודדים בעלי ״אופי מתקדם״ רובם ככולם של הסרטים המוצגים היו‬
‫סובייטיים בלבד‪.‬‬
‫‪ .50‬לימים פורסמו תרגומי הלהיטים הללו בעתונות היהותת‪ .‬ראה למשל שיר העם‬
‫הגרחיני ״סוליקו* שפורסם בפאלקסבלאט ‪ 29.6.1940‬וכן שיתו של מ‪ .‬איסאקובסקי‬
‫״קאטיושא* מוזיקה מ‪ .‬בלאנטער‪ .‬פאלקסבלאט ‪ .23.8.1940‬עמי ‪ 3‬״היינט ווער ווער‬
‫פארשטיים אים״ ‪ A Khto vevo znaiet‬שט ‪ 27.8.40‬עם׳ ‪ .5‬כן פורסם באותם‬
‫ימים התרגום היהודי של השיר הערש )מאת א‪ .‬דונאייבסקי( מתוך הסרט הסובייטי‬
‫״צירק*‪ .‬ווילנער טאגבלאט‪ ,14.8.1940• ,‬עמ׳ ‪• -2‬אינטרנאציונאל״ על כל ‪ 7‬בתיו‬
‫פורסם בפאלקסבלאס ‪ 2.7.1940‬עמי ‪ 4‬והקוראים נתבקשו לגזרו משם‪.‬‬
‫‪ .51‬כך למשל הקיף מסע הבידור והתעמולה של ייסעג במסנרת הבריגדה ה־‪ 3‬של‬
‫האגיט—פרופ על פני איזור ז׳אפאיטיה‪ .‬את המקומות הבאים‪ :‬איירוגאלה‪ ,‬ראםיין‪,‬‬
‫ריטבה‪ ,‬פלונגיאן‪ ,‬קראטינגן‪ ,‬פאלנגן‪ ,‬דארביאן‪ ,‬שקוד‪ ,‬יאלוק‪ .‬מאזייק‪ ,‬סיאד‪,‬‬
‫טאלז׳‪ ,‬סרישקי׳ קורשאן‪ .‬המסע נערך באוטובוס ועליו הותקנו רמקולים‪ .‬באמצעותם‬
‫השמיעו התועמלנים )ז‪ .‬ל‪ .‬רום והחברה שניידר( את נאומיהם ביידיש‪ .‬בחלק האמנותי‬
‫השתתפו צוות של ‪ 35‬מנגנים‪ 2 ,‬זמרים והשחקנית הנודעת ראשל ברגר‪ .‬״ת דריטע‬
‫בתגאדע פון אגיטפראפ אין זשעמאיטיא״‪ .‬פאלקסבלאט‪ ,30.7.1940 ,‬עמי ‪.3‬‬
‫‪37‬נ‬
‫•ובביצוע‬
‫;‬
‫המופעים הרבים‪,‬‬
‫ל א ח ר פסטייול ה ב ח י ר ו ת ; ק ב ו צ ת‬
‫המשיכו'להוות גם‬
‫י ל ח ץ מ ס ו י י מ ת ל מ ע ן ה מ ש ך ‪.‬קיומם ש ל מ ו פ ע י ם דומים‪ .‬ת ק ו פ ת מ ע ר כ ת ה ב ח י ר ו ת‬
‫‪:‬‬
‫היוותה מ ב ח י נ ה מ ס ד י מ ת ״ ג ם ״שעת דצון״ מ צ ד השלטוגות והמפלגה הקומוגיסשית‬
‫'לתמוד‬
‫של‬
‫בקיומם‬
‫בתור‬
‫מספר מוסדות‬
‫ותרבות‬
‫יהודיים‪ ,‬ש כ ן הללו׳ מ י ל א ו‬
‫'תפקיד חשוב ביותר מבחינה תעמולתית והסברתית‪ .‬להלן — פרטים על המוסדות‬
‫שבהם‪:‬‬
‫העיקריים‬
‫'ייטעג )יידישע טעאטער ‪:‬עזעלשאפט(‬
‫א ג ו ד ה זו‪ ,‬שהיתר‪ ,‬ב ה ש פ ע ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ע ו ד ב ת ק ו פ ת ה מ ש ט ר ה ק ת ם ‪ ,‬נ י ס ת ה‬
‫במקביל להירתמותה‬
‫‪.‬עתת‬
‫‪5 2‬‬
‫למערכת‬
‫לפתח פעילות‬
‫ה ב ח י ר ו ת ‪ ,‬גם‬
‫תיאטתנית‬
‫ש י ט ת י ת ואף ה ע ל ת ה מ ס פ ר ה צ ג ו ת ב ק ו ב נ ה ו ב ע ר י ה ש ד ה ‪ .‬אולם‪ ,‬מ ח מ ת ״ ב ר י ח ת ם ״‬
‫‪ .‬ש ל מ י ט ב השחקנים לתיאטרון ה מ מ ל כ ת י היהודי בקובגה‪ ,‬ה ת מ ק ד ה עתה הפעילות‬
‫במישור‬
‫‪.‬בעיקר‬
‫והתות‬
‫ה א מ נ ו ת ה מ ו ס י ק א ל י ת ‪ .‬היתד‪ ,‬ה ק פ ד ה ר ב ה ב ב ח י ר ו ת ה מ ו ע מ ד י ם‬
‫המקצועית‬
‫להשתלמות‬
‫המעולה‬
‫פיתוח‬
‫)לרבות‬
‫קול(‬
‫לאלה‬
‫שניתנה‬
‫ש נ ת ק ב ל ו ה ת ג ב ש ה מ ק ה ל ה מ צ ו י י נ ת ב ת ‪ 120‬א י ש ב נ י צ ו ח ו ש ל י‪ .‬גלזר‪ .‬ה מ ק ה ל ה‬
‫ב נ י צ ו ח ו ש ל י‪.‬‬
‫•הופיעה‬
‫גלזר מדי‬
‫שבועות‬
‫אחדים‬
‫ב ת כ נ י ת שירי ע ם‬
‫יהודים‬
‫•ואחרים‪ ,‬ב פ נ י ק ה ל יהודי ש ל ‪ 300‬א י ש ב ל ב ד ו ז א ת מ ח מ ת ה מ ק ו ם ה מ צ ו מ צ ם ש ל‬
‫‪5 3‬‬
‫״ייטעג״ ‪.‬‬
‫אולמי‬
‫לימים‬
‫גדלה‬
‫‪120‬‬
‫ה מ ק ה ל ה כדי‬
‫איש והפכה‬
‫לגדולה‬
‫בכל‬
‫ה מ ק ה ל ו ת היהודיות שהיו א י ־ פ ע ם ב ק ו ב ג ה ‪ ,‬ו ל א ה י ת ה מ ס ו ג ל ת ל ה ו פ י ע ב כ ל ה י ק פ ה‬
‫מעל‬
‫ב מ ת ״ייטעג״‪ .‬ל א ח ר ש ק צ ר ה ה צ ל ח ה ב ה ו פ ע ה ב פ נ י ק ה ל מ ע ו ר ב ש ל י ה ת י ם‬
‫‪5 4‬‬
‫•ולא־יהודים באולם ה א ג ת י ם ה מ ק צ ו ע י י ם ‪ ,‬הוזמגה לשם‬
‫לשיא‬
‫בהופיעם‬
‫בש י ״‪.‬‬
‫נ‬
‫ת‬
‫ה ה ל ח ה ה ג י ע ו א מ נ י ״ייטעג״ כ ח ו ד ש ל פ ג י פ י ח ה מ ל ח מ ה ע ם ג ר מ נ י ה ‪,‬‬
‫ב ת כ נ י ת ש ל שירי־עם ביידיש ו ב ש פ ו ת אחרות‬
‫ב פ נ י חיילים ו ק צ י נ י ם‬
‫‪6‬‬
‫ב ב י ת ה צ ב א ה א ד ו ם ב ק ו ב נ ה י ‪ .‬ב מ ק ב י ל ל מ ק ה ל ה ה ו פ י ע ה ו פ ע ל ה ב מ ס ג ר ת ״ייטעג״‬
‫תזמורת‬
‫הן‬
‫של‬
‫כלים‬
‫עממיים‬
‫של‬
‫בניצוחו‬
‫ש‪.‬‬
‫פאקטותבסקי‪.‬‬
‫ה ר פ ט ו א ר העיקרי‪,‬‬
‫ש ל ה מ ק ה ל ה והן ש ל ה ת ז מ ו ר ת ה י ו מ ת ח ו ם ז מ י ר ו ת ע ם ו ה פ ו ל ק ל ו ר ה י ה ת י‬
‫ל ר ב ו ת שירד‪ ,‬ח ס י ד י ת וכן שירים יהודיים‬
‫‪5 7‬‬
‫מברה״מ ‪.‬‬
‫‪ .52‬להלן דוגמא של אחד הפזמונים שהושר ע׳׳י מקהלה של הקומסומול‪:‬‬
‫״לאמיר‬
‫טרינקען א לעכאיים‬
‫אי—אי—אי‬
‫פאר‬
‫פאלעצקיסין דעם טרייען‬
‫אי—אי—אי״‬
‫)הבה נשתה‬
‫אי—אי—אי‬
‫מתור‪:‬‬
‫לחיים‬
‫לכבוד פאלקצי הנאמן‬
‫ש‪ .‬ט‪ .‬״א ייטעג אוונט״‪ ,‬פאלקםבלאט ‪ ,15.10.1940‬עמ׳ ‪.5‬‬
‫‪ .54‬בקורת נלהבת על הופעה‬
‫‪.55‬‬
‫זו ראה‪ :‬י‪ .‬זאקס ״געלונגענער אופטריט פונ ייטעג כאד‬
‫אונ ארקעסטער״‪ ,‬דער עמעם‪ ,5.3.1940 ,‬עמ׳ ‪.1‬‬
‫שמועל סאלאנויצ׳‪ ,‬דערפאלגרייכער קאנצערט פונ ייטעג כאר״‪ ,‬שם‪ ,16.5.1941 ,‬עמ׳ ‪.5‬‬
‫•‪ .56‬תיאור‬
‫קונצרט‬
‫זה‬
‫ודברי השבח‬
‫מפי‬
‫פוליטרוק‬
‫צבאי‬
‫בשם קהל הצופים‪ ,‬ראה•‬
‫ייטעג כאריאונ ארקעסטער אינ הויז פונ דער רויטער ארמיי״‪ ,‬שם‪ ,20.5.1941 ,‬עמי ‪.4‬‬
‫‪ .57‬במסגרת הרפרטואר על ייטעג נכללו‬
‫י‬
‫‪134‬‬
‫ב ץ היתר השירים הבאים‪ :‬״לאפטשעם״ וואט‬
‫דרייםטו זיכ ארום ביי מיינע פענםסערלאכ״‪ ,‬א וואלעכל״‪ ,‬״ביראביחשאנער פריי־‬
‫לעכס׳‬
‫״חשאנקאיע״ ואחרים‪ .‬לפי ״דער עמעם״ כנ״ל הערות ‪ 5‬ו־‪ 6‬לעיל‪.‬‬
‫;‬
‫געזעלשאפט )אגודה להשכלה( ״שטערן״‪.‬‬
‫‪3‬ילתנגפ‬
‫‪ .‬תפקיד ת מ ה א ה של‬
‫•כגרעין‬
‫מסונן‬
‫מהפכני‬
‫״ייטעג״‬
‫מתוך‬
‫בקובנה מילאה‬
‫היידישאית‬
‫האגודה‬
‫שקמה‬
‫ה א ג ו ד ה ״שטערן״‪,‬‬
‫‪5 3‬‬
‫״ווילביג״ ‪.‬‬
‫הזעיר־ בורגנית‬
‫״האגודה ״ ו ד ל ב י ג ״ ) ו ו י ל נ ע ר ב י ל ד ו נ ג ס ג ע ז ע ל ש א פ ט ( פ ח ד ה ב ש ע ת ו ‪ ,‬ע ל א ף ש ת ב‬
‫‪:‬הבדיה היו‬
‫פ ו ע א ם ו ז א ת ״מכיוון ש ע ב ו ד ת ה ל א ת א מ ה כ ר א ו י פ ע י ל ו ת ה נ ד ר ש ת‬
‫‪5 9‬‬
‫• מ א ג ו ד ת ה ש כ ל ה ש ל פ ו ע א ם ״ ‪ .‬ב מ ל י ם א ח ת ת ‪ :‬ה א ג ו ד ה ל א היתד• ב ש א ט ה ואף‬
‫ל א ב ה ש פ ע ה ש ל המפלגה הקומוניסטית‪ .‬ואילו השם החדש ש ט ע ח )כוכב( המחיש‬
‫ד ‪ .‬י ס ב א ת ה י ח ס ל מ ש ט ר החדש‪ ,‬ש ס מ ל ו — כ ו כ ב א ד ו ם ‪ .‬מ ה א ג ו ד ה ה ק ו ד מ ת י ר ש ה‬
‫‪.‬״שטעה״‬
‫תזמורת‬
‫את‬
‫לשכת‬
‫׳שהקהל‬
‫ב נ י צ ו ח ו ש ל א ב ר ה ם ס ל א פ וכן‬
‫ה מ י ת ת ם ל ש ע ב ר ״ווימא״ ב נ י צ ו ח ו ש ל מ‪ .‬ד ו ר מ א ש ק י ן ‪ .‬ה ו פ ע ת ם ה מ ש ו ת פ ת‬
‫תראשונה‬
‫״הגתל‬
‫המקהלה המצויינת‬
‫צורפה אליה‬
‫המקהלה‬
‫של‬
‫בקובנה‪.‬‬
‫והתזמורת‬
‫הקונצרט‬
‫המיעוטים‬
‫העניק‬
‫נפתח‬
‫במפלגה‬
‫נערכה‬
‫בדברי‬
‫ב ס ו ף ת ל י ‪1940‬‬
‫ברכה‬
‫ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ג‪.‬‬
‫לאמגים זכו ה ל א גם‬
‫)ביידיש‬
‫זימאן‪.‬‬
‫לבקורת‬
‫באיצטדיון‬
‫ובליטאית( מ פ י‬
‫בנוסף‬
‫גלהבת‬
‫הספורט‬
‫לתשואות‬
‫נציג‬
‫ולפרחים‬
‫בעתוגות ומופעם‬
‫כונה‬
‫‪6 0‬‬
‫‪•:‬כ״חג ש ל ה ז מ ר ה י ה ו ד י ה ע מ מ י ״ ‪.‬‬
‫מעתה‬
‫ד‪.‬ופיעו‬
‫ואילך ה פ ך‬
‫גם‬
‫לסובייט‬
‫במוסתת‬
‫העליון‪.‬‬
‫״ ש ט ע ה ״ לגורם חשוב באירועי הבידור בוילנה‪ .‬א מ נ ת‬
‫בהזדמנויות‬
‫ובמפעלים‬
‫במקביל לפעילות‬
‫שונות‪,‬‬
‫לרבות‬
‫בעצתת‬
‫ה ב י ד ו ת ת ק ו י י מ ו ב מ ס ג ר ת א ג ו ר ת ״שטערן״‬
‫ג ם פ ע ו ל ו ת ת ר ב ו ת כ מ ו קורסים ל ר ו ס י ת והשכילה פ ו א ט י ת‬
‫•מאות‬
‫הבחירות‬
‫‪6 1‬‬
‫וכן ע ר ב י ה ר צ א ו ת‬
‫‪9 2‬‬
‫ב ה ו פ ע ו ת ה ת ז מ ו ר ת ו ס ו ל נ י ם ‪ .‬ב ת י ת ר ה מ ק ה ל ו ת היהודיות‬
‫ש פ ע א עוד‬
‫‪ .‬ב ו י ל נ ה י ש ל ה ז כ י ר ג ם א ת ה מ ק ה ל ה מ י ס ו ד ו ו ב נ י צ ו ח ו ש ל י‪ .‬ג ר ש ט י ת ‪ ,‬ש א ו ר ג נ ה‬
‫‪6 3‬‬
‫״עתה מ ח ד ש ב ח ס ו ת ה ק ו מ ם ו מ ו ל ‪.‬‬
‫• ״ ל י כ ה א ב ע ר פ ו ן דויסף׳ בשאוולי‪.‬‬
‫במשך‬
‫למרכזה‬
‫•יידישאית‪,‬‬
‫לליטא‪,‬‬
‫שנים פ ע ל ה‬
‫בקובנה‬
‫וסניפיה‬
‫הפצת‬
‫גברה‬
‫ד‪.‬פך המרכז‬
‫א ג ת ת ״ א ב ה א ב ע ר פ ו ן וויסן״ )שוחרי ד ע ת (‬
‫בערי־השדד‪,‬‬
‫ספרים וכד‪.‬‬
‫הגדואת‪,‬‬
‫בשנים‬
‫האחרונות‬
‫באגודה זו השפעת חוגים‬
‫בקובנה ובמידה‬
‫ע״י השלטתות שעסק‬
‫בצורה‬
‫בעיקר‬
‫כמוסד‬
‫שלפני‬
‫באמצעות‬
‫לטיפוח‬
‫ספרות‬
‫הצבא‬
‫האדום‬
‫כניסת‬
‫קומוניסטיים‪ .‬א ת תימה‬
‫שלאחר מכן‬
‫מ ס ת י מ ת ג ם כ מ ה מ ה ס נ י פ י ם ‪ ,‬לגוף‬
‫צ י ב ו ת מוכר‬
‫בלעדית‬
‫יוכן ג ם ב י ב ו א ס פ ר י ם ב י ת י ש מ א י ז ו ר י ם‬
‫בהוצאה‬
‫לאור ש ל ס פ ת‬
‫א מ ו ד ביידיש‬
‫א ח ת ם ש ל ברה״מ‪ ,‬ע״מ להפיצם ב ק ר ב‬
‫‪:‬האוכלוסיה היהודית‪.‬‬
‫במקומות‬
‫אחדים‪ ,‬כ מ ו‬
‫בשאוולי‪ ,‬ה פ ך‬
‫סגיף‬
‫ודסן״‪,‬‬
‫״ליבהאבער פון‬
‫גם‬
‫‪ .58.‬ש ‪ .‬ב ע ל י ם ״צו פארשטארקן ת ארבעט אפן קולסור םעקפאר א ץ ווילנע״ פ א ל ק ס ב ל ^ ס ‪,‬‬
‫‪ ,18.8.1940‬עמ״ ‪) 4‬להלן‪ :‬ש‪ .‬בעלים(‪.‬‬
‫‪ . 5 9‬״בילדונגס‬
‫געזעלשאפט‬
‫שסעת׳׳‬
‫אידישע‬
‫די‬
‫שטימע‬
‫‪.25.7.1940‬‬
‫עמי‬
‫‪.1‬‬
‫עט׳ ‪.4‬‬
‫‪ . 6 0‬צ מ י ם ‪ ,‬״דער נרויסער קאנצערם פון ״שניעת״ כאר אין קאוונע׳׳ פ א ל ק ס ב ל א ט ‪,30.7.1490‬‬
‫‪ .61‬ש‪ .‬ב ע ל י ם ‪ .‬כניל הערה ‪.58‬‬
‫‪ .62‬תיאור ע ר ב תרבות ו ב י ת ר במשולב )בהשתתפות הנואמים דוד אומרו‪ ,‬יוסף טעפער‬
‫ושלמה בעלים‪ ,‬הסולן צונזר ואחרים( ר א ה ‪, :‬אונזער היינס און‬
‫—‬
‫קאלעקטיווער‬
‫פארםראג פון‬
‫דער‬
‫בילדונגס‬
‫אינזערע‬
‫געזעלשאפמ‬
‫פערספעקםיוון‬
‫‪,‬שםעת״‪,‬‬
‫ווילנער‬
‫‪ ,1.8.1940‬עמ׳ ‪.4‬‬
‫סאגבלאט‪,‬‬
‫•‪ .63‬ווילנער םאגבדאט‪,‬‬
‫‪ ,19.7.1940‬עמד‬
‫‪.8‬‬
‫‪139‬‬
‫הרשמית‬
‫למסגרת‬
‫לניהול‬
‫פעילות'תרבותית‬
‫של‬
‫האוכלוסיה‬
‫בקרב‬
‫ובעיקר‬
‫היהודית‬
‫מ ק ה ל ה וחוג דראמאטי‪ ,‬וכר מ ת ו א ר הדבר ״ ‪ . :‬״ מ ת ל א ח ר כניסת‪ .‬ה צ ב א‬
‫ה א ד ו ם ק מ ו בשאוולי‪ ,‬ב י ו ז מ ת ח ב ר י ם פ ע י ל י ם ש ל ה מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ו א ו ה ד י ה ‪.‬‬
‫דראמאטי ומקהלה‪.‬‬
‫יחוג‬
‫מאחר‬
‫בהתחלה השתייכו‬
‫טרודה‬
‫ו ה מ פ ל ג ה היתד‪.‬‬
‫למפלגה‬
‫הללו‬
‫ב מ ש י מ ו ת ‪ ,‬כלליות‪,‬‬
‫הקומוניסטית‬
‫חברתיות ומשקיות‪,‬‬
‫ברם״‬
‫העבירה‪.‬‬
‫ע ל כן א ת ה מ ק ה ל ה ו א ת ה ח ו ג ה ד ר א מ א ט י ‪ .‬ל ע ז ר ה ה ע מ מ י ת )מ‪.‬ו‪.‬פ‪.‬ר‪.(.‬״ בינתיים!‬
‫‪.‬גדלה‬
‫המקהלה והגיעה כדי‬
‫חזרות‬
‫שערכו‬
‫‪ 100‬איש‪,‬‬
‫אינטנסיביות‪ -‬לקראת‬
‫בהנהלתו של המנצח איסאק פומראנץ״‬
‫ההופעות‬
‫הראשונות‬
‫במסגרת‬
‫לציון‬
‫החג‬
‫‪ .‬מ ה פ כ ת א ו ק ט ו ב ר ‪ , .‬ה ו א ה ד י ן ב ח ו ג ה ד ר א מ א ט י ש מ נ ה כ ־ ‪ 6 0‬איש‪ .‬ב מ ק ב י ל ק ו י מ ו‬
‫א ר ב ע ה ר צ א ו ת ב נ ו ש א י ם ח ב ר ת י י ם ־ פ ו ל י ט י י ם ‪ .‬בתח־ כ ך ה ת ק י י מ ה ) ב ־ ‪ 8‬ל א ו ק ט ו ב ר‬
‫אסיפה כללית ש ל החברים ובה הוחלט‪ :‬״שהמקהלה‪ ,‬החוג‬
‫‪(1940‬‬
‫הסטודיו‪,‬‬
‫התרבות‬
‫וועדת‬
‫והוועדות‬
‫עובתת‬
‫האחרות‬
‫לאגודת‬
‫הדראמאטי״‬
‫פוך‬
‫״ליבהאבער‬
‫‪.‬ורסן״‪.‬‬
‫ה ה נ ה ל ה ה ח ד ש ה ש ל ה א ג ו ד ה ‪ ,‬ש ה ו ר כ ב ה מ ה ע י ל י ת ה מ ק ו מ י ת ב א ו ת ה ת ק ו פ ה "‪V‬‬
‫ברכה‬
‫המוגמר‬
‫על‬
‫בין‬
‫‪.‬והחינוכית‬
‫הצהירה‬
‫וכן‬
‫העמלים‬
‫על‬
‫היהודי‬
‫כוונותיה‬
‫בשוואלי‬
‫״להרחבת‬
‫ובאיזור״‪.‬‬
‫הפעילות‬
‫הופעתה‬
‫התרבותית‬
‫של‬
‫הראשונה‬
‫ה מ ק ה ל ה ‪ ,‬ש כ ו נ ת ה ״ מ ק ה ל ת ה פ ו ע ל י ם ‪ .‬ש ע ״ י ה א ג ו ד ה ליבהאגנער פ ו ן ו ר ס ן ״ ‪ ,‬נ ע ר כ ת‬
‫ב ר א ש י ת נ ו ב מ ב ר ‪ .‬מ ת ו ך ‪ 14‬ה ש י ר י ם ש ה ש מ י ע ה ה מ ק ה ל ה ‪ ,‬ר ק אחדיזם ה י ו ב ר ו ס י ת‬
‫ובליטאית‬
‫‪8 6‬‬
‫;‬
‫כן‬
‫מזומנות‪,‬‬
‫ה ו פ י ע ה ; המקדילה‪ ,‬ל ע ת י ם‬
‫באירועים‬
‫בקרב‬
‫שונים‪,‬‬
‫הציבור‬
‫היהתי‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫ה נ ש ף ‪ -‬מ ט ע ם ו ו ע ד ההורים שע״י ביה״ס ה ת י כ ו ן ה י ה ו ד י‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫הזמן‬
‫ולחוב‬
‫במשר‬
‫‪8 7‬‬
‫ה ד ר א מ א ט י ‪' .‬לימים‬
‫לכמעין‬
‫גם‬
‫מרכז תרבותי‬
‫להיפגש מ ת י ערב״‬
‫‪м‬‬
‫גערכה‬
‫גם‬
‫גוספה‬
‫ה ר ש מ ה ילמועדים‬
‫למקהלה‬
‫ולחוג‬
‫חדשים‬
‫תזמורת‬
‫למקהלה‬
‫ובית‬
‫האגודה‬
‫הפך‬
‫י ה ת י א ו ל פ ח ו ת ל״מועז־ון בו פ ו ע ל י ם יהודים מ ע ד י פ י ם‬
‫‪ .‬פ ע י ל ו ת ה מ ו ע ד ו ן נ מ ש כ ה עד לפרוץ ה מ ל ח מ ה ב י ו נ י‬
‫‪.1941‬‬
‫מועדון ה ס כ ל י ם היהודים ע ״ ש ר פ א ל צ ׳ א ר נ י כ ק ו מ ה ‪.‬‬
‫על‬
‫א ף עיקרון‬
‫הבינלאומיות ששרר בדרך כלל במישור האיגוד ה מ ק צ ו ע י ‪.‬‬
‫הורשו ה ס ב ל י ם היהודים ב ק ו ב נ ה ל ה מ ש י ך ולקיים את• א ג ת ת ם ה מ ק צ ו ע י ת ב נ פ ר ד ‪.‬‬
‫יתירה מ ז ו ‪ :‬א פ י ל ו ה ו ע מ ד ל ר ש ו ת ם ב נ י ן ק ט ן ב ר ח ו ב ע ״ ש א ב ר ה ם מ א פ ו ‪ ,‬ש ל פ נ י‬
‫כן היה ב ב ע ל ו ת ״ ל ו ח מ י ה ח ז י ת ״ ה י ה ת י ם ‪ .‬ש א ל ת השיפוץ והריהוט ש ל ה מ ו ע ד ו ן‬
‫גפתרה‬
‫בצורה מקורית‬
‫‪8 9‬‬
‫!‬
‫‪ :‬״יצאו עם רשימה א ל פתחי המפעלים הגדולים י ו ת ר‬
‫‪.‬ותוך כ מ ה ימים נ א ס ף ס כ ו ם ש ל ק ת ב ל־‪ 7.000‬ליט״‪ .‬מ ג ב ת ת ג ו ס פ ו ת ג ע ר כ ו גבג‬
‫‪ .64‬ה‪ .‬פרענקל ״טעטיקייט פון‬
‫‪ ,20.10.1940‬עמי ‪.5‬‬
‫‪ .65‬להלן‬
‫לוריד‪.‬‬
‫שמות ‪13‬‬
‫שאוולער‬
‫חברי ההנהלה‬
‫יידישן כאר און‬
‫ועיסוקיהם‪:‬‬
‫דראמקרייז״‪.‬‬
‫זיוולצ׳ינסקי‬
‫—‬
‫פאלקסבלאט‪..‬‬
‫שופט עממי‬
‫)יו״ר(‬
‫— מנהל ביח״ר ״באטאס״ )סגן יו״ר(‪ ,‬פוזיחיסקי — פקיד משטרה‪ ,‬הוץ‬
‫־‬
‫—‬
‫מנהל כריכיה‪ ,‬אברהם פורמאן — דקוראטור )מזכיר(‪ ,‬מארקושביז — פועל ביח״ר*‬
‫חייאט — פועל‪ ,‬פרנקל — מורה‪ ,‬רואי — פועלת‪ ,‬פומראנץ — מנצח‪ .‬בין — פועלת‪,‬‬
‫ל‪ .‬זאקם — מנהל חשבונות‪ ,‬יאנקל ש ר — פועל‪ .‬שם‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ .66‬״דער ערשטער גראנדיעזער אויפטריט פון שאוולער ארבעםער באר ביי דעו־ ג ע ז ‪.‬‬
‫ליבהאבער‬
‫פון וויסן״ פאלקסבלאם‪ ,13.11.1940 ,‬עמ׳ ‪.6‬‬
‫‪ .67‬ראה מודעה על שעות ההרשמה פעמיים ביום במזכירות האגודה ברחוב וילנה ‪158‬‬
‫״אכםונג שאוול״ דער עמעם‪ ,12.12.1940 ,‬עמ׳ ‪.7‬‬
‫‪ .68‬א‪ .‬גאטליב‪ ,‬״שאוול — א סאוועטישע שטאט׳׳ דער עמעם‪ ,12.6.1940 ,‬עמ׳ ‪.4‬‬
‫‪ .69‬ר‪ .‬פאדין‪, ,‬גרויםע קולטור טעטיקייט את פאראיין פ ץ אידישע טרעגער״‪ ,‬פאלקס־‬
‫בלאט‪ 20.8.1940 ,‬עמי ‪.5‬‬
‫‪140‬‬
‫פקידים‬
‫‪,,‬בין‬
‫ואחרים‬
‫שכירים‪,‬‬
‫חנוונים‬
‫בעלי‬
‫זעירים‪,‬‬
‫באמצעים‬
‫מ ל א כ ה ואחרים״‪.‬‬
‫אלו‬
‫ה ו ק מ ה ב מ ו ע ד ו ן ס פ ר י ה ‪ ,‬ח ד ר י ־ ע י ו ן ו א ו ל ם קריאה‪ .‬ב ז ה ה א ח ר ו ן ה ו ש מ ע ו‬
‫‪:‬הרצאות פ ו פ ו ל א ר י ו ת ע ל נושאים ס ו צ י א ל י י ם ו פ ו ל י ט י י ם‬
‫ע ל טיבם‬
‫וקתצרטים‪.‬‬
‫ערבי‬
‫ורמתם של‬
‫ב‬
‫ד״בקורת ד ל ה ל ן ש פ ו ר ס ם ב ש ע ת ו‬
‫ע‬
‫ת‬
‫ו‬
‫נ‬
‫הקונצרטים‬
‫‪7 0‬‬
‫ונערכו מ ס י ב י ת נשפים‬
‫ניתן‬
‫קטע־‬
‫לעמוד מתוך‬
‫י ת על אחת הפעולות שנערכה במסגרת‬
‫‪7 1‬‬
‫ה ח ג י ג ו ת לציון מ ה פ כ ת א ו ק ט ו ב ר ‪ , . .‬ל נ ש פ י ם ש ל ה ס ב ל י ם כ ב ר נ ו ד ע ה מ י ד ה ר ב ה‬
‫של‬
‫בקרב‬
‫פופולאריות‬
‫הקהל‬
‫ה מ ב ק ש י ם ‪*-‬י״שתתף‬
‫ורבים‬
‫בהם‪.‬‬
‫הפעם‬
‫גם‬
‫היו‬
‫ד״אולמות מ ל א י ם ‪ .‬ט ו ב ע ש ו ה מ א ר ג נ י ם ש ה ת כ נ י ת מ ב ו צ ע ת ל א ב א ו י ר ה ש ל ק א ב ר ט ‪,‬‬
‫אלא‬
‫קונצרט‪.‬‬
‫של‬
‫!־•תכניות‬
‫של‬
‫מוענקת‬
‫השחקגית‬
‫ולצליליה‬
‫כל‬
‫תשומת‬
‫של‬
‫הלב‬
‫ת ש ו מ ת ־ ל ב ואוירה‬
‫ראשל‬
‫ברגר‬
‫ה ק ה ל ‪ • .‬מ ו פ נ י ת י ?*עד‪,‬‬
‫נאותה״‪ .‬עם‬
‫צועניים(‬
‫)פזמונים‬
‫שלמבצעי‬
‫כך‬
‫ז א ת ידוע ש ל א ח ר ה ו פ ע ת ה‬
‫רעשנית'‬
‫ה ו פ ע ל ה ת ז מ ו ר ת ג׳אז‬
‫ר ק ד ה ק ה ל ע ד ל פ נ ו ת בוקר‪.‬‬
‫מקיפה‬
‫תכנית‬
‫לאומי‪ ,‬ב־‪7‬‬
‫ומגוונת‬
‫‪.1941‬‬
‫למרץ‬
‫מאד‬
‫במועדון• זה ל ר ג ל יום האשה ה ב י ן ־‬
‫בוצעה‬
‫בנוסף ל נ ו א מ ו ת המרכזיות‪ ,‬ה א ח ו ת סוקרגסס והנידה‬
‫ך‬
‫א ס ת ר ברגר‪ ,‬ה ו פ י ע ו ב ז ה א ח ר י ז ה ה א מ נ י ם ה ב א י ם ? ‪ :‬ר ו נ ד ר — כ י נ ד ‪ ,‬ה ש ח ק נ י ת‬
‫ק א ר נ ו ב ס ק י — ד ק ל ו ם שירים ש ל מ ש ו ר ר י ם יהודים םובימזיים‪ ,‬ש פ ר ה‬
‫מסנבלום‪,‬‬
‫קאגא! — פ ס נ ת ר ‪ ,‬ל א פ י ן — ד ק ל ו מ י ם ש ל פרץ מארקיש )״קיין איתציקן ש פ א ך (‬
‫ו ש ל איציק פ פ ר )״זיי מייגען אז זיי זיינען קלוג״(‪ ,‬ש ח ק ג י ת התיאסרון ה מ מ ל כ ת י‬
‫ה י ה ו ד י ה א נ ט ו ו ע ר ק ע ר — ד ק ל ו ם ‪ ,‬זמרי ״ייטעג״ וויטקין‪ ,‬יארמלובסקי ו י א ת ת ב י ץ‬
‫— ש י ר ת ס ו ל ו ; א נ ש י ה ע ט ל א צ מ א ן ‪ ,‬ק ו נ י ס ק י ו ש מ ר ק ו ב י ץ הקריגו מיצירותיהם‪ .‬פ ר ט‬
‫לערבי‬
‫הבתור‬
‫סובייטיים‪,‬‬
‫והקונצרטים‬
‫השיגרתיים‬
‫ב א ח ד מהם‪ ,‬ש ה ת ק י י ם ב ס ו ף מ ר ץ‬
‫היימאן‬
‫לייזר‬
‫מהגשר״(;‬
‫צרפת‬
‫למיניהם‬
‫אירועים וחגים‬
‫ב ק ש ר לציון‬
‫נ ע ר כ ו ב מ ו ע ד ו ן ה ס ב ל י ם היהודים ע ״ ש ר‪ .‬צ׳רני ט ג ש פ י ם ס פ ת ת י י ם ‪.‬‬
‫)״קוצים״(‬
‫‪ ,1941‬ה ש ת ת פ ו והקריאו מ י ך ר ו ת י ה ם ה ס ו פ ר י ם‬
‫קאפלאן‬
‫ישראל‬
‫מאי‬
‫)״סונקה״(‪.‬‬
‫ילת‬
‫‪73‬‬
‫)״הקפיצה‬
‫ו ה מ ש ו ר ד י ם י ה ו ש ע ל א צ מ א ן )״אלון״‪ ,‬״ימ ושבלש״‪ ,‬״סבי״(‪ ,‬ר א י מ‬
‫;‬
‫) ״ ה ח ת ל ת ו ל ״ ( ו א י צ י ק ש מ ר ק ו ב י ץ )״אלך להרים״(‪.‬‬
‫ש ל אמנים‬
‫קונצרטים‬
‫יהודים‬
‫נערכו‬
‫בודדים‬
‫בדרך כלל‬
‫בקובנה ובוילנה‬
‫ב א ו ל מ ו ת צ י ב ו ר כ ל ל י י ם ‪ .‬כ ך ל מ ש ל ב י צ ע ה ה ז מ ר ת ווארשאמסקי ש י ר י ־ ע ם ב י ת י ש‬
‫)בליווי‬
‫נאדיא‬
‫קולודני‬
‫באולם‬
‫»‪.7‬‬
‫דוקשסולסקא‬
‫—‬
‫״מטרופיליטאן״‬
‫‪7 5‬‬
‫פסנתר(‬
‫;‬
‫החזן‬
‫‪7 4‬‬
‫בבית הצנא ד א ד ו ם ‪,‬‬
‫ה ז מ ר יוםלה‬
‫והזמרת‬
‫לשעבר מ ש א אלכסנדרוביץ‬
‫כך למשל‬
‫נערכו ביהמת ועדת התרבות של אגודת הסבלים הרצאות מפי המורה‬
‫קופילוביץ‪,‬‬
‫בבניינו;׳׳‬
‫‪.‬הדרך‬
‫של‬
‫על‬
‫הנושאים‬
‫הסוציאליזם‬
‫הבאים‪:‬‬
‫לקומוניזם‬
‫״משפחת‬
‫בברה״מ״‪.‬‬
‫העמי•[‬
‫ראה‪:‬‬
‫בבוה״מ‪,‬‬
‫‪.‬לעןציעס‬
‫ברה״מ‬
‫אץ‬
‫סשאיני‬
‫ר‪.‬‬
‫לייענזאל״‪ ,‬פאלקסבלאט‪ ,16.8.1940 .‬עמי ‪.7‬‬
‫‪ . .71‬ל‪ .‬ל‪ .‬״גרויסער דערפאלג פון קאנצערט אוונם ביי ד יידישע ערעגער״‪ ,‬פ‪#‬לקסגלאנ!‬
‫‪ ,6.11.1940‬עמ־ ‪.2‬‬
‫‪ .72‬איציק‪ ,‬״מיטינג קאנצערט לעקאדועד דעמ פרויע־טאג אינ זאל פונ ביבליאנעק אפי‬
‫נאמענ פונ ר‪ .‬טשארני״ דער עמעם ‪ ,93.1941‬עמי ‪.6‬‬
‫ן'‬
‫‪ .73-‬יאשא פעלטר‪ ,‬״ליטערארישער אתנט אינ ״טשאדני׳ זאל* דעך עמעם‪ ,4.1941 ,J‬עמי ‪.3‬‬
‫‪ .74‬־איינדרוקפפולער קאנצערס אינ הויז פ ץ רויטער ארמי ״ דטר עמעם‪,123.191 ,‬‬
‫י‬
‫עמי ‪.5‬‬
‫‪1‬‬
‫•‪ .75‬לפי מודעה‪ :‬״נאר ‪ 2‬קאנצערטנ״ דער סגזעס‪ ,133.1941 ,‬עמי ‪•5‬‬
‫‪,‬‬
‫‪I‬‬
‫ו‬
‫‪141‬‬
‫לייענזאל אפן‪ ..‬נאמעז פון• ‪ л‬טשאתי‬
‫געגרינדעט ך&יך דעם טרעגער־פראפאראיין‬
‫ןא^נזוידבן‬
‫ה‪$‬בן זיי גןימיאגז פ‪8‬ר יענעם‪ ,‬איצם טראגן זייפארזיף‬
‫ו‬
‫|‬
‫‪......1‬‬
‫יו י‬
‫‪142‬‬
‫ל פ ת י ח ת מועדון‬
‫)מתוך‬
‫הסבלים‬
‫פאלקסבלאט‬
‫היהודיים‬
‫‪(9.8.1940‬‬
‫בקובנה‬
‫ליובא‬
‫בנה‬
‫לוויצקא‬
‫ד ז‬
‫‪7 6‬‬
‫״ ל ו ט נ י ה ״ ; הכנר גלאז באולם‬
‫באולם‬
‫ה ק ו נ ס ת ו א ט ו ת ה בקו­‬
‫וכר‪.‬‬
‫ב פ ר ו ב י נ צ י ה כ מ ר כ ז י בידור ו ת ר ב ו ת ל א ו כ ל ו פ י ה ה י ה ו ד י ת ‪.‬‬
‫כתיה׳׳ש‬
‫כל המוסדות ש נ ס ק ת לעיל ובנוסף לכך גם מערכות העתונים ״דער עמעם״‬
‫״ווילנער‬
‫בקובנה‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫בחירות ‪/‬‬
‫עמעס״‬
‫שיזמי‬
‫בוילנה‪,‬‬
‫וקונצת^ים‬
‫עצתת‬
‫לקראת‬
‫בעיקר‬
‫פ ע ל ו ב ד ר ך כ ל ל ב ע ר י ם ה ג ד ו ל ו ת ואילו ה פ ע י ל ו ת ה ב י ד ו ר י ת ־ ת ר ב ו ת י ת‬
‫בערי ה ש ד ה הרחוקות ובמיוחד בעיירות הקטנות נותיי‪ .‬פתוחה ליוזמה מ ק ו מ י ת‬
‫היוזמים היו ב ד ר ך כ ל ל פ ע י ל י ם יהודיים של ה מ פ ל ג ה ייקימיגישטית ב מ ק ו ם ‪ ,‬ח ב ר י‬
‫המקומי‬
‫הוועד‬
‫״מופר״‬
‫של‬
‫״ד‪.‬עזרה‬
‫או‬
‫<ל‬
‫הארומה״‬
‫א ח‬
‫‪л‬‬
‫י‬
‫‪р‬‬
‫״העזרה‬
‫—‬
‫ה ע מ מ י ת ״ מ ו פ ר ( ו ב ע י ק ר מ ו ר י ם ו מ נ ה ל י ם ש ל ־בתיה״ס היהודיים‪? .‬עילה ה ב ס י ס י ת‬
‫הפעילות‬
‫של‬
‫הבחירות‬
‫ה ת ר ב ו ת י ת ־ ב י ד ו ר י ת ה נ פ ר ד ת ל א ו כ ל ו ס י ה היהודית‪ ,‬ז י ת ה‬
‫בלשון ה מ ו ב נ ת‬
‫תעמולת‬
‫‪7 9‬‬
‫להם ‪.‬‬
‫מכיוון ש ב י ת ־ ה ס פ ר ה י ה ה מ ו ס ד היהודי ה י ח ת ב ע י י ר ת ש ל א זו ב׳יבד ש ה מ ש ך‬
‫קיומו‬
‫ה ש ל ט ו נ ו ת א ל א אך• ה פ ך‬
‫הוכר ע״י‬
‫אך‬
‫זה‬
‫ל ח מ ת ח ל ק א י נ ט ג ר א ל י של שידות‬
‫ממלכתי‪,‬‬
‫היה‬
‫טבעי‬
‫ביותר‬
‫שהפעילות‬
‫ההסברתית‬
‫ת ע מ ו ל ת י ת וכן גס‬
‫איתעים‬
‫תרבותיים־בידוריים‬
‫ייערכו‬
‫במסגרתו‪.‬‬
‫יתירה מזו‪,‬‬
‫הפגנות‬
‫האהדה‬
‫הראשונות לכבוד‬
‫מוסדות‬
‫היהודיים‬
‫הלימוד‬
‫הצבא‬
‫את‬
‫עוד ב ז מ ן‬
‫ה א ד ו ם ש נ ע ר כ ו בערי ליטא ובעיירותיה‪ ,‬היוו‬
‫‪8 0‬‬
‫שתחת‬
‫ה מ ס ג ר ת ה ע י ק ר י ת ‪ ,‬א ם לא ה ב ל ע ד י ת ‪,‬‬
‫ד ג ל י ה ן צ ע ד ו ב ס ך א ך ו ר ק י ה ת י ם ‪ .‬ו ב צ ו ר ה זו ב א ה לידי ביטוי ה ה ז ד ה ו ת ה י ה ו ד י ת‬
‫עם‬
‫המשטר החדש‪,‬‬
‫הקומסומול‬
‫ב מ צ ע ד החגיגי שנערך‬
‫ב א ו ת ם ימים '‪:‬נפוגיבז׳‪ ,‬צ ע ד ו‬
‫אחר‬
‫ת ל מ י ד י ה כ י ת ו ת ה ג ב ו ה ו ת ש ל ביה״ס ה ע מ מ י היגודי ב ל ו ו י ת מוריהם‪,‬‬
‫כשהם מ נ י פ י ם ס י ס מ א ו ת ע נ ק י ו ת כ ת ו ב ו ת ב י ת י ש כ ג ו ן ‪ :‬״ י ח י ב י ת ־ ה ס פ ר ה פ ר ו ל י ־‬
‫טארי ה י ה ו ד י ״‬
‫א י ת ע י ם ו א י ש י ם דגולים‪ ,‬מ י ל א ו לעתים בתיו‪4‬ס היהודיים‬
‫ייטיים‬
‫לציון‬
‫נכבד‬
‫במישור‬
‫בחגיגות‬
‫האדום‪,‬‬
‫‪8 1‬‬
‫האמגותי־בתורי‬
‫לציון‬
‫הופיעה‬
‫תלמידיה‪.‬‬
‫ו כ ד ו מ ת ת פ ק י ד ד ו מ ה מ י ל א ו י ת ר בתיה״ס״ואולם ב ח ג י ם ה ס ו ב ­‬
‫מהפכת‬
‫ל א ו כ ל ו ס י העיירה ב כ ל ל וקיהודים‬
‫אוקטובר‬
‫בטלד‪ ,‬לאחר נאומתם' ש ל‬
‫הפקת‬
‫בפרט‪.‬‬
‫קציני הצבא‬
‫ה מ ק ה ל ה ש ל ביה״ס היהודי המקומי ב מ ח ר ח ת שירים‪,‬‬
‫בעיירה‬
‫הופיעה מ ק ה ל ת‬
‫אליטה‬
‫ביה״ס היהודי ו ל ה ק ת‬
‫בניצוח‬
‫באלט‬
‫‪,‬בפני‬
‫‪8 2‬‬
‫הורים וידידי ב י ה ״ ס ״ ‪ .‬ה ת ל מ י ד י ם ה ע ל ו ה צ ג ה בשם ״השלום״ ו כ מ ו כן הופיעו‬
‫‪. .76‬צום‬
‫היינטיק‪:‬‬
‫קאנצערט‬
‫פון‬
‫ליובא‬
‫ממיא‬
‫לעוויצקא אדן‬
‫אלעקסאנדעראוויםש׳‪,‬‬
‫ווינער עמעם‪' ,20.12.1940 ,‬עמי ‪.6‬‬
‫‪ .77‬״קאנצערט פונ פידלער מוישע גלאז״ דער עמסס »‪ ,5.3.194‬עמ ‪.6‬‬
‫‪ .78‬תיאור האירועים החגיגיים לקראת הבחירות ביחמה מערכות העתונים‪ ,‬ראה‪ :‬א‪ .‬ב‪.‬‬
‫״גרויםע קאנצערט מיטינג פון רעדאקציע ״דער עמים״ אין די צווי קאוונער יידישע‬
‫מיטלשולן״‬
‫עמעס‪ ,7.1.1941 ,‬עמי ‪ .7‬זש‪» ,‬ד‪1‬ר גרדסער פארווא מימינג פאר‬
‫דער‬
‫די לייענער פונ ווילנער עמעם״‪ ,‬ווילנער עמעם‪ ло.12.1940 ,‬עמי ‪ .2‬באירוע ד‪«,‬זזרה‬
‫השתתפה מקהלת ייטעג‬
‫‪ .79‬כך‬
‫למשל החלה‬
‫בחירת‬
‫בשירי עם ביידיש‪.‬‬
‫בעיירה‬
‫פלונגיאן‬
‫)פלונגע( פעילות‬
‫תרמתית‬
‫בתקופת הגחירות‬
‫ש״לתושבים היהודים שאינם מבינים את השפה הליטאית״‪,‬‬
‫״פלונגע ערעוו‬
‫‪ .80‬בעת אחת‬
‫ת וואלן״ דער עסמס ‪ ,7.1.1941‬עמי ‪.4‬‬
‫עצרות־האהדה‬
‫שהתקיימה‬
‫בבנק ביה‪-‬ס‬
‫י א נ ע ‪9‬׳ קטר‪.‬‬
‫בוילקומיר הציעו‬
‫ו‬
‫ע » ם חברי‬
‫הקת בידור של הצבא האדום‪ ,‬שהיתה בסמוך‪ ,‬להשתב בעצרת ונתקבלה התשואות‬
‫ו ד ב ת ברכה נרגשים‪ .‬״א טאג פון סתאומף אץ ניצאכן׳‪ ,‬פאלקסבלאס ‪2 1 9 4 0 A J‬‬
‫‪.81‬‬
‫עמי ‪.‬‬
‫‪ -‬ת פרייד דעמאנסטראציעס א ץ דער פראודינץ״‪ ,‬פאלקסבלאמ‪3.7.1940 ,‬‬
‫‪ .82‬מתוך‪:‬‬
‫ך ‪.4‬‬
‫‪ .‬ת אקטיאבער פייערונגען אין פראווינץ‪9 -‬אלקסבלאט ‪18.11.1940‬ןעם׳ ‪.6‬‬
‫‪1‬‬
‫«‪1‬‬
‫בדקלומים‬
‫היהודיים‬
‫ובהרצאות‬
‫בשאקי‪,‬‬
‫קויימה‪,‬‬
‫מענייני ‪.‬דתמא‪.‬‬
‫פושאלוט‪,‬‬
‫ב ד ו מ ה ‪.‬לכך‬
‫טראשקון‪,‬‬
‫שירווינט‬
‫היתד‪ . .‬ה ש ת ת פ ו ת ‪ .‬ב ת י ה ״ ס‬
‫ופראן‪.‬‬
‫ז ר ‪.‬האחרונה‬
‫בעיירה‬
‫גם ב ת ז מ ת פעילי המפלגה והעזרה העממית‪ ,‬מ ס י ב ה חגיגית ״לכל אנשי‬
‫העמל‪-‬היהודיים״‬
‫גרוזינית‪.‬של‬
‫ב ה ש ת ת פ ו ת ם ה א מ ג ו ת י ת ש ל כ ו ח ו ת מ ק ו מ י י ם וכן‪ .‬ש ל ת ז מ ו ר ת‬
‫‪. .‬‬
‫ה צ ב א האדום‪.‬‬
‫י• יום ״ ה ח ו ק ה ה ם ט א ל ת א י ת ״ נ ח ת ״ ב ע י י ר ה •גורגז׳ד ב נ ש ף מ ע ו ר ב ש ל ת ל מ י ד י ם‬
‫י ה ת י י ם ו ל י ט א י י ם ‪ .‬ה ו צ ג ה מ ת ך < א ב א ו ב ן ״ מ א ת ש‪ .‬א נ ־ ס ק י ו כ ן ‪ ,‬ג ם מ ח ז ה ל י ט א י‬
‫ז‬
‫כ א ן ה ש ת ת פ ו • א נ ש י ד^יבא ה א ד ו ם ב א ו פ ן פ ע י ל ב ח ל ק ה א מ נ ו ת י ״ ‪ .‬יום ה ז כ ר ת‬
‫גם‬
‫ללגין‬
‫פות‬
‫)ה־‪1‬‬
‫‪250‬‬
‫‪2‬‬
‫ב‬
‫י נ ף ן ר \ צ ו י י ן •בעיירה ב ו ט ר י מ א נ ץ ב מ ס ג ר ת ב י ה ״ ס ה י ה ו ד י ב ה ש ת ת ­‬
‫איש‪^,‬כשרוב‬
‫של‬
‫רובם‬
‫המרצים‬
‫המוסד‬
‫הם • מורי‬
‫התכנית‬
‫ומבצעי‬
‫האדנותית — ‪ ,‬ת ל מ י ד י ו ‪ .‬גם ב ע י י ר ה א נ י ק ש ט א ו ר ג נ ה ע צ ר ת ל ז כ ר ו ש ל לנין ע״י‬
‫ת ע ר ה ח ו ת ם • ב ב נ י י ן ב י ה ״ ס המקומי‪ .‬כ מ ע ט כ ל ת כ נ י ת ה ע צ ר ת ‪ ,‬ל ר ב ו ת‬
‫המורים‬
‫‪8 4‬‬
‫האמטתי‪ ,‬ב ו צ ע ה ע ״ י ה מ ו ר י ם ‪ .‬ב נ ו ס ף ל ח ג י ג ה ה כ ל ל י ת ש נ ע ר כ ה ב ע י י ר ה‬
‫החלק‬
‫״תם‬
‫פ ל ו נ מ ז ״ לציה‬
‫הצבא‬
‫האדום״‪,‬‬
‫קויימה‬
‫חגיגה‬
‫גם‬
‫היהודי‪,‬‬
‫בבית־הספר‬
‫‪8 5‬‬
‫ב ה ש ת ת פ ו ת פעילי ה מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ב מ ק ו ם ‪ .‬ב י ו ז מ ת מ נ ה ל ב י ה ״ ס היהודי‬
‫‪8 6‬‬
‫ה מ ק ו מ י היו ‪ :‬ע י י ר ה גם כ מ ה נ ש פ י ש א ל ו ת ע ב ו ר ה צ י ב ו ר ה י ה ו ד י ‪.‬‬
‫פ מ ת למלחמה זכה ה צ י ב ו ר היהודי‪ ,‬ב מ ס פ ר ג י כ ר ש ל ע י י ת ת ‪ ,‬ל ב ל ו ת ב צ ו ו ת א‬
‫\‬
‫תרבותית וליהנות מהרצאות ומחזות לצתן זכרו‬
‫'בצורה‬
‫בעיירה‬
‫גציגי‬
‫ש ל ה ס ו פ ר י‪.‬ל‪ .‬פרץ‪.‬‬
‫א ול ק ני ק‪ ,‬למשל‪ ,‬ה ש ת ת פ ו ב נ ש ף ה ז כ ת ן ‪ ,‬ב נ ו ס ף ל י ה ת י ם המקומיים‪ ,‬גם‬
‫האגתות‬
‫הירצה‬
‫המקצועיות ואנשי צבא‪,‬‬
‫ה ר צ א ה מקיפה ע ל פרץ‬
‫לתולדות‬
‫חייו‬
‫שאהסופר‬
‫המפלגה‬
‫ומהות יצירתו‬
‫‪8 7‬‬
‫ה ד ג ו ל ‪ .‬כן‬
‫נערכה‬
‫והקומסומול‪.‬‬
‫קומיסאר‬
‫צבאי‬
‫כ ש ת ל מ ת מקומי מוסיף פרטים‬
‫תכנית‬
‫אמגותית‬
‫וחולקו‬
‫ספרי‬
‫פרץ‪ .‬ב ש ו ר ה ש ל ע ל ת ת נ ו ס פ ו ת כ מ ו פראן‪ ,‬שאט‪ ,‬י א נ י ש ו ק ‪ ,‬ל י נ ק ו ב ה ועוד‪ ,‬ג ע ר כ ו‬
‫נ ש פ י פרץ‪ ,‬ב ע י ק ר ז״י ב ת י ־ ה ס פ ר היהודיים ה מ ק ו מ י י ם ‪.‬‬
‫‪i‬‬
‫‪1‬‬
‫•‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪* ¥ ¥‬‬
‫ו‬
‫מ ת ו ר ה ד ב ר י ם שהובאו לעיל נ ר א ה ש א כ ן ח ל ו ת מ ו ר ו ת מ ר ח י ק ו ת ל כ ת ב ת ח ו מ י ם‬
‫שונים‬
‫בעיקר‬
‫‪м‬‬
‫ש ל המישור החברתי בקרב י ה ו ת ליטא לרבות התחום המשפחתי‬
‫משום‬
‫א‪ .‬פאקטאר‬
‫ש מ ע ת ה השתתפו‬
‫באירועים‬
‫אלו גם‬
‫ליטאים‪,‬‬
‫וזאת‬
‫פ ו ל נ י ם ורוסי‪. s •8‬‬
‫״ ג א ר ג ז ת דער עמעם‪ ,18.12.1940 ,‬עמי ‪.1‬‬
‫‪ .811‬״לענין געדענק — נ^יערונגזן א ץ פראווינץ״ דער עמעם‪ ,28.1.1941 ,‬עמ׳ ‪.5‬‬
‫‪ .85‬אי‬
‫שמערקאוויטש‪ ,‬״פייערונגצן לעקאוועד דעמ ‪23‬־יאריקנ יויוול פונ דער רויטער‬
‫ערמיי‬
‫אינ פראווינצ״ דער עמעם‪ ,28.2.1941 ,‬עמי ‪.6‬‬
‫‪ .-' .86‬פיקטר‪ ,‬״קולטור ץעבנ אינ פלונגע״‪ ,‬דער עמעם ‪ .8.4.1941‬עמי ‪.4‬‬
‫‪ .87‬לייזער ווארמאז‪ .‬״פגרעצ אקאדעמיעם״ דטר טמטם‪ ,3.6.1941 ,‬עמי ‪.2‬‬
‫‪ .88‬בשבועות הראשוניב' לכניסת הצבא האדום לליטא‬
‫נערכו בכוונה תחילה‬
‫אירועים‬
‫‪,‬תרמחיים בהשתתפות אמנים ואנשי ספרות יהודים ולא־יהותים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נערד‬
‫׳אירו^ ב־‪11‬‬
‫באוגוסט ‪ 1940‬בקומה ובאותו יום התקיים בוילנה נשף ספרותי ב ץ ־‬
‫לאומ! )הערכה על אירוע זה ראה דוד אומרו‪ :‬״צום היינטיקן אינסערנאציאנאלן‬
‫‪ /.‬ליטעאטור אוונט אין ווילנע״‪ ,‬ווילנטר םאגבלאט‪ ,11.8.1940 ,‬עמי ‪.(2‬‬
‫אם ך ליוזמה זו לא היה המשך‪ ,‬הרי למעשה התקיימו אירועים ‪ -‬משותפים של‬
‫י יהתף ולא־יהותם‪ ,‬במיוחד במישור החינוכי )בתי׳׳ס( ‪,‬והמקצועי־כלכלי )מקומות‬
‫יעבו;(‪.‬‬
‫ב ה ש פ ע ת ם ש ל ה א ח ר ו נ י ם ה ל ך ו ה ש ת ר ש ג ם ב ק ר ב היהודים‪ ) ,‬ל פ ח ו ת ב י ן א ל ו ש ה י ו‬
‫מעתה‬
‫ל א ־ יהודים‬
‫מעורבים עם‬
‫ב מ ק ו מ ו ת עבודה‪,‬‬
‫בארגונים פוליטיים ואחרים(‬
‫הנוהג ש ל שתיית מ ש ק א ו ת חריפים‪ ,‬א ך גם שירה בציבור לקול צלילי האקורדיון‬
‫ריקודים ע ד א ו ר ה ב ו ק ר ‪.‬‬
‫ונשפי‬
‫אין להסיק מ כ ך שאכן ח ל ו בתקופה זו ק י ת ב לבבות אמיתי בין האוכלוסיה‬
‫היהודית‬
‫היהודי‬
‫והלא־יהודית‪,‬‬
‫גורם‬
‫המשתף‬
‫הפער בין‬
‫היהודים‬
‫בהזדמנויות‬
‫שונות‪.‬‬
‫במיעוט‬
‫ה ה י פ ך מ ז ה ה ו א הנכון‪ .‬מ א ח ר ו ה ל י ט א י ם ר א ו‬
‫פעולה ע ם השלטון הסובייטי השנוא עליהם‪ ,‬ה ל ך‬
‫והליטאים‪.‬‬
‫היחסים‬
‫איומים ע ל ב ו א ש ע ת‬
‫מתחת‬
‫לפני‬
‫השטח‬
‫הנקם‬
‫וגדל‬
‫נשמעו פ ה ושם‬
‫התדרדרו עד כ ד י כ ך‬
‫שכבר‬
‫ב י ו ם הראשון לפרוץ ה מ ל ח מ ה ב י ן ב ר ה ״ מ ו ג ר מ נ י ה )‪ ,(22.1.1941‬ה מ ת י ש ו ל י ט א י ם‬
‫עת‬
‫רבים‬
‫עוינותם‬
‫ליהודים‬
‫באיומים • ו ב ה ת ק פ ו ת‬
‫א ל י מ ו ת ‪ .‬היו א ל ה‬
‫הסימנים‬
‫ה ר א ש ו נ י ם ל מ ע ו ר ב ו ת ם ה י ת י ר ה ש ל ה ל י ט א י ם ב ר צ ח י ה ד ו ת ליטא ב ת ק ו פ ת ה כ י ב ו ש‬
‫הנאצי‪.‬‬
‫כ ך מ צ ט י י ר ת ‪ ,‬איפוא‪,‬‬
‫ששררה‬
‫לעינינו‬
‫ת ק ו פ ת הביניים‪'.‬הקצרה‪,‬‬
‫תקופת‬
‫הדמדומים‪,‬‬
‫ב ק ר ב יהדות ליטא ת ח ת שלטון הסובייטים בטרם שבאו עליהם מוראות‬
‫השואה‪,‬‬
‫שהיתר‪ .‬כ ב ר א ז מ נ ח‬
‫הכיבוש‬
‫הגרמני‪.‬‬
‫ח ל ק ם ש ל א ח י ה ם בפולין ו ב א ר צ ו ת ה א ח ר ו ת ש ל‬
‫‪145‬‬
‫ד״ ר אריה מוסקט‬
‫ספרד ויחסה ליהודים בתקופת מלחמת העולם השניה‬
‫ב מ א י ‪ 1949‬נ ע ה ־ ב מ ל י א ת ה א ו ״ ם ד ת ן ע ל ק ב ל ת ס פ ר ד לארגון‪ ,‬ל א ח ר‬
‫ב־‪16‬‬
‫שהוועדה‬
‫ספרד‪.‬‬
‫ה מ ד ע י ת של האו״ם החליטה להמליץ ב פ ג י ה מ ל י א ה להיענות ל ב ק ש ת‬
‫ישראל‪,‬‬
‫שנתקבלה‬
‫כחברה‬
‫ב א ר ג ו ן ימים‬
‫בלבד לפני הדתן על‬
‫ספורים‬
‫בקשתה‬
‫ש ל ס פ ר ד ‪ ,‬ה ת נ ג ד ה ל ק ב ל ת ה ש ל זו ל א ו ״ ם ‪ .‬א ב א אבן‪ ,‬ש י י צ ג א ו ת נ ו א ז‬
‫באו״ם‪,‬‬
‫טען שפרנקו היה ב ת ק ו פ ת מ ל ח מ ת העולם ה ש נ י ה בן־ברית פעיל ונאמן‬
‫היטלר‪.‬‬
‫של‬
‫ב ע ק ב ו ת נ א ו ם זה‬
‫המליאה‬
‫החליטה‬
‫לא‬
‫א ת ס פ ר ד לאו״ם‪.‬‬
‫לקבל‬
‫בנאומו זה לא ה ת ח ש ב נציגה של ישראל ב מ ס פ ר ע ו ב ד ו ת המדברות בזכותה ש ל‬
‫הודות ל ע מ ת ת ה ל ם ו ב ת היהודים ב ת ק ו פ ת ה מ ל ח מ ה ‪ .‬ישראל נהגה ב נ ת ו ן‬
‫ספרד‪,‬‬
‫על פי העקרונות של התגועה הסוציאליסטית והצביעה גגד ספרד‪ ,‬בעלת המשטר‬
‫הפאשיסטי‪,‬‬
‫האעטרס‬
‫מ ב ל י להביא בחשבון‬
‫את‬
‫ה ע ו ב ד ו ת כ מ ו ת שהן ואולי אף לא לפי‬
‫ה מ ד י נ י שלה‪.‬‬
‫בהיותה‬
‫מ ת ר כ ת ע״י העקרונות ה נ ״ ל הצביעה ישראל‪ ,‬בשנה שלאחר מכן‪,‬‬
‫נגד השלטון הקולוניאלי של איטליה בלוב והוסיפה א ת קולה להחלטה על עצמ­‬
‫ערבית זו‪ :‬הקול הישראלי הכריע אז‬
‫לטובת השלטון הערבי‬
‫אותה‬
‫ש ל ארץ‬
‫בלוב‪,‬‬
‫א ך זו ש י ל מ ה א ת ח ו ב ה ל י ש ר א ל ב כ ר ‪ ,‬ש ג י ר ש ה א ת ה י ה ת י ם מ ג ב ו ל ו ת י ה‬
‫מספר‬
‫ש ב ו ע ו ת ל א ח ר ש ק י ב ל ה א ת ע צ מ א ו ת ת ב ג ל ל ש י ק ו ל י ם תיאורטיים ת מ י ם‬
‫ס י ר ב ה י ש ר א ל לקשור‪ ,‬ב א ו ת ה ה ת ק ו פ ה ‪ ,‬י ח ס י ם ד י פ ל ו מ ט י י ם ע ם מ ש ט ת ש ל מ א ו ־‬
‫טסה־טונג‪ ,‬ועד ה ת ם הזה טרם הצלחנו ל ת ק ן א ת ת ו צ א ו ת י ה ן ש ל שלוש השגיאות‬
‫ש ל מ ש ר ד ה ח ח שלנו‪.‬‬
‫המדיניות‬
‫יצויין‪,‬‬
‫והיהותם״‬
‫מחקתם‬
‫‪1949‬‬
‫כי‬
‫עת‬
‫בשנת‬
‫ובה‬
‫היא‬
‫סיפרה על‬
‫אירסמה‬
‫פעולות‬
‫ש נ ע ש ו מ א ו ח ר ת ת ר הוכיחו‪,‬‬
‫ספח־‬
‫משטרו‬
‫חוברת‬
‫של‬
‫על‬
‫פתקו‬
‫הנושא‪:‬‬
‫״ספרד‬
‫ל ט ו ב ת היהודים‪.‬‬
‫ש ת ב ה ע ו ב ד ו ת ש ה ו ב א ו ב ח ו ב ר ת זו ה ן‬
‫נכונות‪ ,‬גם אם בחוברת מ ח ע ש יותר ה צ ד ה ח ת ב י ואין היא מצביעה על נ ק ת ו ת‬
‫פחות‬
‫ח י ו ב ת ת בפעולותיה של ספרד‬
‫הפיץ‬
‫א ת ה ח ו ב ר ת ב כ ל א ר צ ו ת ה ע ו ל ם ‪ ,‬ב י ג י ה ן ג ם י ש ר א ל ‪ ,‬ו א נ י זוכר‪ ,‬ש ב ש נ ת‬
‫‪1950‬‬
‫‪146‬‬
‫בהיותי מנהל‬
‫ש ת ו ת הצרפתית‬
‫באותה עת‪.‬‬
‫ב‪,‬קול‬
‫צימ‬
‫השירות‬
‫לגולה״‬
‫התפלומסי הספרדי‬
‫ביתשלים‪,‬‬
‫קיבלתי‬
‫א ת ה ח ו ב ר ת מ ה ק ו נ ס ו ל ה כ ל ל י ש ל ס פ ר ד ברושלים‪ ,‬ש ה ד ג י ש ב מ כ ^ נ ‪,4‬ל&י ש ל ו ‪,‬‬
‫'‪.jh‬‬
‫נ^ת"‪»es‬‬
‫כ י ה ה א ש מ ו ת ש מ ש ט ת ש ל פ י נ ק ו ה ו א מ ש ט ר א נ ט י ש מ י אינן‬
‫הזכיר‬
‫את‬
‫גם‬
‫ש ה ג נ ר ל פ ר נ ק ו ה י ה מ ס פ ר ש ה ו א עצמו‬
‫העובדה‬
‫לכד‬
‫ב | למ<‪&<8‬חת‬
‫אגוםים‪ .‬ה ח ו ב ר ת מ ד ג י ש ה כ י ה ע ז ר ה ש ס פ ר ד ה ו ש י ט ה ליהודים ג ב ע ה &תו‪ 1‬י ד ׳ ‪ +‬י ת‬
‫והערכה‬
‫שם‬
‫לעם נרדף‪ ,‬א ש ר הספרדים קשורים עמו בקשרי דם ותיבות‪ .‬כן הוזכר‬
‫שספרד הושיםה עזרה זו ליהודים ממוצא ספרדי ואשכנזי כאחד‪ .‬ב ת ק ו פ ת‬
‫מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ־ ‪ 2‬ס י י ע ו גציגים ד י פ ל ו מ ס י י ם א ח ד י ם ש ל ס פ ר ד ל י ה ו ד י ם ב א ר צ ו ת‬
‫כ י ב ו ש ש ו נ ו ת וניסו ל ה ג ן ג ם ע ל יהודים‪ ,‬א ש ר מ ב ח י ג ה פ ו ר מ ל י ת ל א ה י ו א ז ר ח י‬
‫להלן נביא פרסים על אחדות מהפעולות הללו‪:‬‬
‫ספרד‪.‬‬
‫צרפת‬
‫‪ 1940‬ה ו ד י ע ה ק ו נ ס ו ל ה כ ל ל י ש ל ס פ ר ד ב פ ר י ז ליהת־ים מ מ ו צ א‬
‫בספסמבר‬
‫ס פ ר ד י ‪ ,‬ע ל ה צ ו ר ך לציין ב ט פ ס י ם א ש ר כ ל יהודי ח י י ב ה י ה ב א ו ת ם ימים ל מ ל א ‪,‬‬
‫השתייכותו‬
‫את‬
‫כדי‬
‫לספרד‪,‬‬
‫לו‬
‫לתת‬
‫—‬
‫— לקונסול‬
‫אפשרות‬
‫עליו‪.‬‬
‫להגן‬
‫במארס‬
‫‪ ,1942‬כ א ש ר ה ו ע מ ד ו ע ס ק י ה ם ש ל היהודים ת ח ת נ י ה ו ל נ צ י ב ו ת ע נ י נ י‬
‫יהודים‬
‫— הצליח הקונסול הספרדי ל ק ב ל א ת הסכמתם של שלטונות הכיבוש‬
‫שניהול׳ ה ע ס ק י ם‬
‫לכר‪,‬‬
‫ממלכתי‬
‫טלאי‬
‫ספרדי‪:‬‬
‫השייכים‬
‫יולי‬
‫בחודש‬
‫ליהודים ״ ס פ ר ד י י ם‬
‫‪1942‬‬
‫ייעשה‬
‫ש ו ח ר ת יהודים‬
‫על־ידי‬
‫ספרדיים‬
‫נציגי‬
‫מחובת‬
‫בנק‬
‫נשיאת‬
‫צהוב‪ .‬א מ נ ם ‪ ,‬נ צ י ג י ס פ ר ד ל א ה צ ל י ח ו ל מ נ ו ע מ ע צ ר י ם ש ל ר ו ב ה י ה ו ד י ם‬
‫ספרדי‪ ,‬א ב ל א ת ס פ ק ש ה ח י י ם ש ל מ א ו ת ואולי א ל פ י יהודים ס פ ר ד י י ם‬
‫ממוצא‬
‫ו ל ע ת י ם ג ם רכושם‪,‬‬
‫ניצלו‪,‬‬
‫ל כ ד יש‬
‫בנוסף‬
‫לצית‬
‫לפורטוגל‬
‫גבול‬
‫ספרד‬
‫הבדל‬
‫כ ל ש ה ו בין פ ל י ט י ם‬
‫ה ת ו ת לפעולותיהם של נציגי פרנקו‪.‬‬
‫שבשנת‬
‫ולארצות‬
‫‪1940‬‬
‫מעבר‬
‫ו־ ‪1941‬‬
‫לים‪,‬‬
‫ע ב ת כ־‪50,000‬‬
‫מבלי‬
‫יהותם‬
‫ספרד‬
‫ששלטונות‬
‫את‬
‫עשו‬
‫י ח ת י ם לבין פליטים לא־יהותם‪.‬‬
‫רומניה‬
‫ב ח ת ש א פ ר י ל ‪ 1941‬ה ת ח י ל ו נ צ י ג י ם ס פ ר ד י י ם ב פ ע ו ל ו ת ל ט ו ב ת ה י ה ו ת ם‬
‫ע ל ס מ ך ה ס כ ם בין • ס פ ר ד ל ר ו מ נ י ה מ ש נ ת ‪ .1930‬י ה ת י ם ס פ ר ד י י ם ל א ג ו ר ש ו‬
‫ל ט ר נ פ נ י ס ט ת ה ורכושם לא הוחדם‪.‬‬
‫י‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫ביוון‬
‫של‬
‫לא‬
‫יחתים‬
‫לקלטם‬
‫הצליחו‬
‫ספרדים‬
‫בספרד‪.‬‬
‫הגציגים‬
‫לגרמניה‬
‫רק‬
‫אחת‬
‫הדיפלומטיים‬
‫ופולין‪,‬‬
‫הגיתש‬
‫בגלל‬
‫הסכימה‬
‫הספרדיים‬
‫אי־הסכמתה‬
‫ממשלת‬
‫למנוע‬
‫של‬
‫פרנקו‬
‫את‬
‫ממשלת‬
‫לקבלם‬
‫גירושם‬
‫פרגקו‬
‫לארצם‬
‫וכתוצאה‬
‫מלחץ שהפעילו‪ ,‬שוחררו כ־‪ 800‬י ח ת י ם מברגן בלזן והובאו ב ר כ ב ו ת‬
‫מיוחדות‬
‫ל ס פ ר ד ‪ .‬ב ב ר ג ן ב ל ז ן ה ו ח ז ק ו יהודים ס פ ר ד י י ם ב ח ל ק ג פ ר ד ש ל ה מ ח נ ה ‪,‬‬
‫כדי למנוע מהם לראות א ת ה מ צ ב הטרגי ששרר ביתר החלקים‪ ,‬פעולות דומות‬
‫בוצעו‬
‫אותן‬
‫קרה‬
‫גם‬
‫בבולגריה‪ ,‬הוגגריה‬
‫סיפחה ספרד בשנת‬
‫ובמרוקו הצרפתית‪.‬‬
‫ב מ ת ק ו הספרדית ובטנג׳יר‪,‬‬
‫‪ ,1940‬ל א ח ו ק ק ו ח ו ק י ם נ ג ד היהודים‪ ,‬ד ב ר ש א מ נ ם‬
‫במתקו' הצרפתית‪.‬‬
‫מה‬
‫ה ת ה ס י ב ו ת ל ע מ ד ת ו זו ש ל פ ת ק ו ‪ ,‬ש ה ג י ע לשלטון ב ע ז ר ת ו ש ל ה י ט ל ר‬
‫ומוסוליניז‬
‫בתקופת מ ל ח מ ת האזרחים‬
‫קיבל פרנקו עזרה‬
‫ללא ספק‪,‬‬
‫בציוד צבאי ובכוח‬
‫על תוצאות‬
‫המלחמה‪:‬‬
‫אדם‬
‫מגרמניה ואיטליה ועזרה זו השפיעה‪,‬‬
‫אחד‬
‫מ ע ו ז ר ת ה ב כ י ר י ם ‪ .‬ש ל פ ר נ ק ו ‪ ,‬ה ג נ ר ל ק ו ו פ ו ד ה לנו‪ ,‬נ י ה ל א מ נ ם ת ע מ ו ל ה‬
‫‪147‬‬
‫אנטישמית‬
‫יש‬
‫ברדיו‪ . ,‬א ב ל פ ר נ ק ו ה צ ה י ר כ ב ר ב ת ח י ל ת מ ל ח מ ת ה א ז ר ח י ם • ש ל ס פ ר ד‬
‫רק אויב אחד — והוא‪ .‬הקומוניזם‪.‬‬
‫בקומוניסטים‬
‫נגד‬
‫היות ‪.‬וקרוב ל־‪ 10%‬מן החיילים‬
‫פ ר נ ק ו היו‬
‫נעשו‬
‫שום‬
‫מנו‬
‫נשקפה • אמנם‬
‫יהודים;‬
‫ע ו ב ד ה זו‬
‫אך‬
‫פ ע ו ל ו ת נ ג ד יהודי‬
‫לא‬
‫סכנה • של‬
‫בבריגדות הבינלאומיות שלחמו‬
‫נוצלה‬
‫ספרד‪ .‬מ ס פ ר‬
‫זיהוי י ה ו ד י ם‬
‫לרעה ומבחינה חוקית ־לא‬
‫והם‬
‫יהודי׳ ס פ ח ־ היה• ק ט ן ‪ • .‬מ א ה‬
‫פ ח ו ת מ ח מ ש ת אלפים נפש‪.‬‬
‫היהודים‬
‫בשנים‬
‫גם‬
‫גורשו‪ • ,‬כידוע‪,‬‬
‫בשנת‬
‫ופקודת‬
‫ה א ח ר ו נ ו ת ‪ .‬א מ נ ם ‪ ,‬היו יהודים ש ה י ג ר ו — ב מ ס פ ר י ם ז ע ו מ י ם — ל ס פ ר ד‬
‫במאה‬
‫בשנת‬
‫של‬
‫מספרד‬
‫‪1492‬‬
‫הגרוש י בוטלה‬
‫רק‬
‫ב מ י ו ח ד לאחרי־ כ י ב ו ש‬
‫התשע־עשרת‬
‫של מרוקו‬
‫חלק‬
‫ספרד‬
‫עליידי‬
‫‪ — 1859‬א ב ל ע ד מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ר א ש ו נ ה חיו ב ס פ ר ד ר ק מ א ו ת ב ו ד ד ו ת‬
‫יהודים‪.‬‬
‫פליטים‬
‫בתקופת‬
‫יהודים‬
‫איברית‪.‬‬
‫מלחמת‬
‫מאירופה‬
‫פקתת‬
‫העולם‬
‫ובשנת‬
‫ה ג י ר ו ש _‪.‬לא‬
‫הראשונה‬
‫‪1920‬‬
‫בוטלה‪,‬‬
‫אפילו‬
‫אבל‬
‫באו‬
‫לספרד‬
‫לאחרית‬
‫ומת‬
‫בספרד‬
‫פדרציה‬
‫ציונית‬
‫המלוכה‬
‫התיחסו‬
‫באהדה‬
‫נוסדה‬
‫שלטונות‬
‫ליהתים‬
‫ו ב ח ו ג י ם ‪ .‬ש ל האיגטליגנציד‪ ,‬ה ת ע ו ר ר ר ג ש א ש מ ה ‪ -‬כ ל פ י היהודים‪ •,‬ב ג ל ל‬
‫הגירוש‬
‫ל ל מ ת ע ל ת ר ו מ ת ה • ש ל היהדות• ל ת ר ב ו ת ה‬
‫‪ ,1492‬ו ה י ה רצון‬
‫של שנת‬
‫של‬
‫ס פ ר ד ; הודות לכך עורר החוק של גגרל פרימו ד ה ריבגה לטובת‪-‬היהודים‬
‫הד‬
‫על רגש‬
‫היובי‬
‫ה א ג ט י ש מ י ו ת ‪ ,‬שהייתה‬
‫בספרד‪.‬‬
‫רגש דתי ולא‬
‫מבוססת• על‬
‫גזעני‬
‫נ ע ל מ ה מ ס פ ח ־ ע ם ה י ע ל מ ם ׳ ש ל היהודים• מ ת ו כ ה ‪ • .‬ה ס פ ר ד י ם י ת ע ו ש ב ד מ ם‬
‫מצוי‬
‫היתה זרה‬
‫אחוז‬
‫להם‪.‬‬
‫גבוה‬
‫בהקשר‬
‫וחייליו‬
‫ש ל ד ם שמי‪ ,‬יהודי ו ע ר ב י‬
‫יש‬
‫זה‬
‫שבשנת‬
‫לציין‬
‫‪,1941‬‬
‫עמדו על גבול ספרד‪ ,‬יסד פרנקו‬
‫ובמיוחד‬
‫היהדות‬
‫והגזענות‬
‫היהדות‬
‫כאשר‬
‫של היטלר‬
‫היה‬
‫היטלר‬
‫א ת מ כ ו ן ‪,,‬ספרד״‬
‫עברי(‬
‫לתקר‬
‫שבשתי‬
‫ה ת ר ב ו י ו ת ו ע ל ה ה ש פ ע ה ה ה ד ד י ת שביניהן‪.‬‬
‫כדי‬
‫הספרדית‬
‫כוחו‬
‫בשיא‬
‫)ושם ה מ כ ו ן ה ו א‬
‫ללמת‬
‫המשותף‬
‫על‬
‫א נ ו י כ ו ל י ם ל א מ ת א ת מ ס פ ר היהודים י ש נ י צ ל ו ה ו ד ו ת ל ע ז ר ת ם ש ל ש ל ט ו נ ו ת‬
‫ל־‪60,000‬‬
‫ספרד‬
‫עם‬
‫בלי‬
‫או‬
‫שקיבלו‬
‫כך‬
‫בקירוב‪:‬‬
‫אשרות‬
‫דרכונים‬
‫ניצלו‪-,‬‬
‫יהודים‬
‫כ־‪50,000‬‬
‫מעבר‪,‬‬
‫ותעוזזת‬
‫כ־‪800‬‬
‫לספרד‪.‬‬
‫היו‬
‫יהתיפ‬
‫לצרפת‪,‬‬
‫מבין‬
‫צעירים‪,‬‬
‫חסות‬
‫יהתים‬
‫ש ע ב ר ו ‪ ,‬בין ש נ ת‬
‫גם‬
‫בדרך‬
‫מקרים‬
‫בהם‬
‫אבל מאז‬
‫אלה‬
‫שהגיעו‬
‫גמר‬
‫ולארצות‬
‫שונות׳ של‬
‫מהמחנות‬
‫שלטונות‬
‫‪1942‬‬
‫לא‬
‫רוכזו‬
‫לים;‬
‫מעבר‬
‫הכיבוש‬
‫ומצרפת‬
‫לבין שיחרורה של‬
‫לספרד‪,‬‬
‫אדם‬
‫ועל‬
‫בארצות‬
‫נובמבר‬
‫המלחמה‪.‬‬
‫שסיפר‬
‫לפורטוגל‬
‫החזירו‬
‫שיערוב עבורם או שהיו‬
‫בין‬
‫שעברו‬
‫שהובאו‬
‫‪1942‬‬
‫בשנות‬
‫‪1940‬‬
‫ו־‪1941‬‬
‫לספרד‬
‫צרפת‪,‬‬
‫גורש‬
‫במחנה‬
‫ועת‬
‫וע״י‬
‫כ־‪,500‬ד‬
‫א ת הגבול מצרפת‬
‫ש ל פליטים‬
‫פליט מספרד‪.‬‬
‫מירנדה‪,‬‬
‫ב ת ם א מ צ ע י ם כ ס פ י י ם ‪ ,‬הורשו‬
‫הפליטים שעברו מ צ ר פ ת לספרד ב ש נ ת‬
‫כ־‪3,000‬‬
‫הגרמני‬
‫ס פ ר ד מ ס פ ר קטן‬
‫אף‬
‫א ת ספרד‪,‬‬
‫ואחרים‬
‫יהתים‬
‫שמצאו‬
‫ל ג ו ר ' ב ע ר י ם יעד‬
‫‪ 1942‬ה י ה גם ח ב ר נ ו מ י כ א ל ב ‪.‬‬
‫לנו פרטים מאלפים על התקופה בה היה ב צ ר פ ת ת ת ת הכיבוש הגרמני‬
‫פ ר ש ת בריחתו לספרד וחשבתי שראתים הדברים שיתפרסמו במלואם‪ ,‬היות‬
‫ויש בהם• ע ד ו ת ח י ה ו ב ל ת י א מ צ ע י ת ע ל ד ר כ י ה ט י פ ו ל ש ל ש ל ט ו נ ו ת ס פ ר ד ב ב ע י ה‬
‫הנתונה‬
‫בזמן‬
‫—‬
‫באוקטובר‬
‫החוקים‬
‫יהודי‬
‫של‬
‫‪148‬‬
‫וכן‬
‫על‬
‫יחסם‬
‫של‬
‫אזרחי‬
‫ספרד‪,‬‬
‫משכבות‬
‫שונות‬
‫לפליטי‬
‫השואה‪.‬‬
‫ה מ ל ח מ ה ב צ ר פ ת שירת מיכאל ב צ ב א ה צ ר פ ת י והוא שוחרר אחרי ה מ פ ל ה‬
‫‪ — 1940‬ו ח ז ר ל ד י ר ת ו‬
‫בפאריס;‬
‫כ ב ר בסוף אותה שנה פורסמו‬
‫ה ר א ש ו נ י ם נ ג ד ה י ה ו ד י ם ) ר י ש ו ם ב ר ש י מ ת ה י ה ת י ם ו ה ט ב ע ת א ו ת ״‪J‬״ —‬
‫—‬
‫בכרטיס‬
‫הזהוי(‪.‬‬
‫בתחילת‬
‫‪1941‬‬
‫החלו‬
‫הגרמנים‬
‫במעצרים‬
‫המוניים‬
‫י ה ת י פ א ר י ס ובקיץ ש ל א ו ת ה ש נ ה ה ח ל י ט מ י כ א ל ל ב ר ו ח ל א ת ו ר ה ח ו פ ש י‬
‫צרפת‪,‬‬
‫של‬
‫שלטה‬
‫בו‬
‫וישי‪.‬‬
‫ממשלת‬
‫לא רחוק מהגבול הספרדי; ב ק ת‬
‫שהשלטוגות‬
‫וכי‬
‫מכתים‬
‫בוישי‬
‫התגורר‬
‫הוא‬
‫קטן‬
‫בכפר‬
‫טולוז‪,‬‬
‫על־יד‬
‫‪ 1942‬מ ס ר ל ו א ח ד מידידיו‪ ,‬קצין ב צ ב א וישי‪,‬‬
‫רשימות‬
‫יהודים‬
‫של‬
‫לעצרם‬
‫שיש‬
‫מזרחה‬
‫ולגרשם‬
‫ש מ ו נ כ ל ל ב ר ש י מ ו ת אלה‪ .‬מ י כ א ל ‪ ,‬י ח ד ע ם מ ס פ ר ק ט ן שלי יהודים א ח ר י ם ‪,‬‬
‫החליטו‬
‫לברוח‬
‫שהבטיח‬
‫ל פ ו ר ט ו ג ל ו ב א ו ב מ ג ע ע ם ס פ ר ד י ‪ ,‬ת ו ש ב ה א ז ו ר מ א נ ש י ההרים‪,‬‬
‫להעבירם‪ ,‬תמורת תשלום גבוה‪ ,‬מ צ ר פ ת — ד ח ־ ספרר — לפורטוגל‪.‬‬
‫הקבוצה ע ב ר ה א ת ה ג ב ו ל הספרדי ביערות הפירגאים ואחרי הליכה של קילומטרים‬
‫ספרדי עזב המדריך‬
‫בשטה‬
‫ל ק נ ו ת ‪ ,‬לדבריו‪ ,‬א ו כ ל — א ו ל ם‬
‫א ת הקבוצה‪ ,‬כדי‬
‫לא‬
‫חזר‪ .‬ל א ח ר ש ע ו ת ה מ ת נ ה ה ח ל י ט ו ה פ ל י ט י ם ל ה י פ ר ד ל ק ב ו צ ו ת י ו ת ר ק ט נ ו ת ‪,‬‬
‫כדי‬
‫נשאר‬
‫שיוכלו‬
‫ביתר‬
‫לעבור‬
‫את‬
‫קלות‬
‫בדרכם‬
‫ספרד‪,‬‬
‫מיכאל‬
‫לפורטוגל‪.‬‬
‫י ח ד ע ם זוג מ ס ף ‪ ,‬והם ה ח ל י ט ו ל ל כ ת ר ג ל י ב כ י ו ת ל ב ר צ ל ו נ ה ‪.‬‬
‫בדרך‬
‫פגשו באיכר ש ע ב ד בכרם‪ .‬שהבחין בכך שהם פליטים מ צ ר פ ת קרא‬
‫נתן‬
‫לפרגקו‪,‬‬
‫להם‪,‬‬
‫ענבים‬
‫להם‬
‫המשיכו‬
‫וכאשר הם‬
‫הוא‬
‫בדרכם‬
‫״בוז‬
‫קרא‪:‬‬
‫תחי‬
‫ה ר פ ו ב ל י ק ה ‪ .‬״ ב ה מ ש ך ד ר כ ם ה ם פ ג ש ו ב א י כ ר א ח ר ש ע ב ד בשדה‪ ,‬ו א ף זה‬
‫קרא‬
‫בספרד‪,‬‬
‫להם‪,‬‬
‫שהיה‬
‫סיפר‬
‫בצרפת‬
‫פליט‬
‫גמר‬
‫אחרי‬
‫האזרחים‬
‫מלחמת‬
‫הזמין א ו ת ם ל ל ו ן ב ב י ת ו והדריך א ו ת ם ל מ ח ר ת היום איך ל ה ג י ע ל ת ח נ ת ר כ ב ת ‪,‬‬
‫כדי‬
‫לברצלונה‪.‬‬
‫לנסוע‬
‫רצה ה פ ק ת שבקופה לקבל דולרים‬
‫ב ת ח נ ת ה ר כ ב ת לא‬
‫ופועל‬
‫אחד‪ ,‬שעמד לידם שילם מכיסו ב ע ד הכרטיסים לברצלונה‪ .‬ב ע ת הנסיעה‬
‫נערכה‬
‫בברצלונה‬
‫ביקורת‬
‫תועבת‬
‫ומשם‬
‫זמן‪.‬‬
‫על‬
‫קצר‬
‫היום‬
‫החליט‬
‫א ח ת ‪ ,‬מעצרם‬
‫הסוהר‬
‫תי‬
‫על‬
‫ארגון‬
‫שהתגהגות‬
‫עחתים‪,‬‬
‫אחד‬
‫ה י ה ר ע מאד‪,‬‬
‫אוכל‬
‫ה ס ו ה ת ם היתד•‬
‫סיפת‬
‫למיכאל‪,‬‬
‫הצפונית‪.‬‬
‫גמר‬
‫יהתי‪,‬‬
‫להם‬
‫תוך‬
‫על‬
‫שהובא‬
‫הסוהרים‬
‫העצורים‬
‫ואף‬
‫ששהו‬
‫להם‬
‫מיכאל‬
‫מציין‬
‫אסור היה‬
‫לקבל‬
‫מסר‬
‫סוהר‬
‫למשל‪,‬‬
‫בעלות‬
‫הספרדים‪,‬‬
‫שנשלח‬
‫שבעיר‪.‬‬
‫כך‪,‬‬
‫כוחות‬
‫בנוכחותם‪,‬‬
‫ב ע ת מעצרם‪ .‬האוכל‬
‫שלעצותם‬
‫המלחמה;‬
‫נחיתת‬
‫שלא‬
‫אוכל מיוחד‬
‫ממסעדה‬
‫על פי‬
‫הפוליטיים‬
‫העיתני‪,‬‬
‫קיבלו‬
‫על‬
‫על‬
‫כשלושה‬
‫ת י המשטרה‬
‫ממיום‬
‫חדשות‬
‫שמחה‪,‬‬
‫המשפט‬
‫הפליטים‬
‫קורקטית‬
‫הבעת‬
‫יחסם‪ .‬של‬
‫אבל‬
‫בו‬
‫בית‬
‫החרמת המטבע הזר שנלקח מהם‬
‫בביח‬
‫הבתת‬
‫בבית‬
‫באפתקה‬
‫הסוהר‬
‫מאז‬
‫מ ל ח מ ת ה א ז ר ח י ם ב ס פ ר ד א ל ש ל ו ש ת ה פ ל י ט י ם ה י ה א נ ו ש י וחברי‪ .‬ב מ י ו ח ד‬
‫הקלד‪.‬‬
‫עליהם‬
‫ריכוז‬
‫בגרמנית‬
‫כעבור‬
‫של‬
‫משטרתית‬
‫למחרת‬
‫והשלושה‬
‫לבית‬
‫נעצרו‬
‫סוהר‪,‬‬
‫והובאו‬
‫הם‬
‫לבית‬
‫נשאת‬
‫כלא‬
‫חדשים‪.‬‬
‫שלושה ה ת ש י ם‬
‫נשלחו‬
‫הגברים‬
‫ברכבות ‪ .‬ארכה‬
‫ימים ו ב כ ל ל י ל ה ל נ ו ה ע צ ו ת ם ב ב י ת ס ו ה ר ש ב ע י ר א ח ר ת ‪ .‬ה מ ח נ ה היה‬
‫כי‬
‫ח ו ף ‪ .‬האוקיאנוס‬
‫למחנה ע״י אירמ‪ ,‬בחלק הצפוני‬
‫ת קטן‪,‬‬
‫בא‬
‫שעל‬
‫שמעצרם‬
‫כעשרה‬
‫ובו‬
‫ספרד‪,‬‬
‫ההכרה הברורה‬
‫בספרד מציל‬
‫אותם ממשלוח‬
‫למחנות‬
‫של‬
‫מ א ו ת ‪ ,‬אחדות‬
‫עצותם‪,‬‬
‫ב כ ל ‪ .‬ה מ ח נ ה היה רק‬
‫לבקרם‬
‫מלת‬
‫ברז מ י ם‬
‫הבריטי‬
‫בו‬
‫אחד;‬
‫והתיע‬
‫ה ת קשים‬
‫ימים‬
‫להם‬
‫מאד‪,‬‬
‫ספורים‬
‫על‬
‫לדוגמא‬
‫יצויין‪,‬‬
‫א ח ת הגיעם‪,.‬למחנך‪,.‬‬
‫שחרורם‪.‬‬
‫הם‬
‫הועבת‬
‫לבתי־‬
‫ב כ פ ר ו מ ש ם ל ב י ת מ ל ו ן אחר‪ ,‬ש ב ע י י ר ה ק ט נ ה ע ל ש פ ת הים‪ ,‬ע ל ח ש ב ו ן‬
‫הקונסוליה‪,‬‬
‫עבורם‬
‫הקונסול‬
‫האטלנטי‪.‬‬
‫והתנאים‬
‫הנסיעה‬
‫חתשים‬
‫כעבור‬
‫סרטיפיקטים‬
‫פורםוגזית‬
‫מטעם‬
‫אחדים הם‬
‫הסוכנות‬
‫זערשו‬
‫הם‬
‫לעבור‬
‫הפליגו‬
‫״ נ י א ס ה ״ — )״‪Niassa‬״( ו ה ג י ע ו ב י נ ו א ר‬
‫ל מ ד ת ד ולאחר שאושרו‬
‫ב ס ו ף ־‪,1943‬‬
‫לארץ‬
‫באניה‬
‫‪ 1944‬לא״י‪ .‬מ י כ א ל מ ד ג י ש ‪,‬‬
‫כ י ב כ ל ה מ ק ו מ ו ת הרבים' ה א ל ה ב ה ם ש ה ה ב ס פ ר ד ה י ה י ח ס ם ש ל א ז ר ח י ס פ ר ד‬
‫אליו‬
‫ואל‬
‫חברע‬
‫סוב‬
‫ואף‬
‫תיתתי‪,‬‬
‫לעומת‬
‫זה‬
‫היה‬
‫יחס‬
‫השלטונות‬
‫גוקשה‬
‫!ורשמי למדי‪ ,‬א ו ל ם י ק ו ר ק ם י ‪.‬‬
‫‪149‬‬
‫שספרד‬
‫העובדה‬
‫השפיעה‪ .‬לא‬
‫לכוחותיו‬
‫עלול‬
‫במעט‬
‫הציר‬
‫לוא היתה‬
‫יהודים‪ ,‬רבים‪.‬‬
‫ספרד‬
‫ש ל ‪ .‬ה י ט ל ר ‪ . ,‬א ו ל ו א היתד• מ ר ש ה ל ה י ט ל ר מ ע ב ר ח ו פ ש י ד ר ך‬
‫ספרד‪,‬‬
‫גרמניים‬
‫בחופן‬
‫היה‬
‫ספרד‪.‬היו‬
‫את‬
‫לא‬
‫על‬
‫הצטרפה‬
‫מצבם‬
‫למלחמה‬
‫של‬
‫לצד‬
‫ברלין—רומא—טוקיו‬
‫מצטרפת‬
‫זה‬
‫צעד‬
‫מחמירים‬
‫ה מ ע ב ר לים‬
‫את‬
‫לשנות‬
‫המלחמה‪,‬‬
‫מהלד‬
‫בסיסים‬
‫כי‬
‫א ת ה ה ס ג ר הימי גגד אנגליה וכיבוש ג י ב ר ל ט ר היה ס ו ת ם‬
‫על‬
‫התיכה‪,‬‬
‫כל‬
‫שעלולות‬
‫התוצאות החמורות‬
‫להתחולל‬
‫היו‬
‫ל צ ב א ו ת ב ג ו ת ה ב ר י ת ב מ ז ר ח ה ת י כ ו ן ו ב א פ ר י ק ה ‪ .‬כ ״ כ יכולים א ג ו ל ש ע ר מ ה ע ל ו ל‬
‫ה י ה ל ה י ו ת ג ו ר ל ם ש ל ה י ה ו ד י ם ב ג י ב ר ל ס ר ‪ ,‬מרוקו‪ ,‬א ל ג ׳ ר י ה ו ס ו נ י ס י ה ‪ .‬פ ר ג ק ו ס י ר ב‬
‫לעזור‬
‫לא‬
‫להיםלר‪,‬‬
‫העת‬
‫;‬
‫שהזכרתות‬
‫הקשיים‬
‫ואיים‬
‫להוסיף‬
‫במלחמה‬
‫לכל‬
‫ממלחמת‬
‫העומדים‬
‫ובלחזמת׳ גרילה‬
‫החזיתות‬
‫האזרחים‬
‫בפני‬
‫שכבר‬
‫בספרד‬
‫צבא‬
‫כוחות‬
‫גגד‬
‫ע מ ד בהן‪,‬‬
‫הכובש‬
‫הגרמגי‬
‫והיטלר‬
‫עוד חזית‬
‫גוספת‪,‬‬
‫במיוחד‬
‫ה י ו ״טריים״‬
‫גדולים‬
‫שפרנקו הושיט‬
‫עדיין‬
‫במלחמה‬
‫והוכיחו‬
‫באזורים‬
‫מה‬
‫ההרריים‬
‫של‬
‫ספרד‪.‬‬
‫העזרה העיקרית‬
‫חיילים‬
‫ספרדיים‪ ,‬ה ר ב י ז י ה ה כ ח ו ל ה ‪ ,‬ל מ ז ר ח ר ו ס י ת ש ל ח מ ה ב ל נ י נ ג ר ד ; הבריגדד‪,‬‬
‫הוחזרה משם לספרד בשנת‬
‫ע״י‬
‫ל ה י ס ל ר היתד! ב ש י ג ו ר‬
‫רבים‬
‫ש ל כ־‪50,000‬‬
‫‪ ,1943‬כ א ש ר כ י ב ו ש ה ש ל א פ ר י ק ה ה צ פ ו נ י ת ה צ ר פ ת י ת‬
‫— בנצחונו ש ל איזה צד ע ו מ ד ת ה מ ל ח מ ה‬
‫בנות הברית הוכיחה לפרנקו‬
‫להסתיים‪.‬‬
‫כבר בשנת‬
‫קשה‪,‬‬
‫‪ 1949‬ה ת כ ל ה ע ו ב ד ו ת ה נ ״ ל • ת ו ע ו ת ה ־ ט ב ל מ ש ר ד ה ח ו ץ ש ל נ ו ‪.‬‬
‫איפוא‪ ,‬ל ה ב י ן א ת ט ע מ ה ש ל ה צ ב ע ת ג ו י ב א ו ״ ם נ ג ד ס פ ר ד ב־‪ .1949‬ס פ ר ד‬
‫היתד! ב ע ת ה ה י א מ ב ת ד ת ו ר צ ת ה ל ק ש ו ר י ח ס י ם ד י פ ל ו מ ט י י ם ע ם י ש ר א ל ו ה צ ב ע ה‬
‫זו ד ו ו ק א ג ר מ ה ל ש י פ ו ר י ח ס י ס פ ר ד ע ם א ר צ ו ת ע ר ב ‪ .‬פ ר נ ק ו ר צ ה ל ה ו כ י ח‬
‫רצוגו‬
‫‪1492‬‬
‫את‬
‫לשפר‬
‫עם‬
‫יחסיו‬
‫על־תי‬
‫היהתים‬
‫פקתת‬
‫ביטול‬
‫הגירוש‬
‫את‬
‫משנת‬
‫ויש ל ק ו ו ת שהמלן־ ה ח ד ש י מ ש י ד ב מ ד י ג ת ת זו ו א ף י ר ח י ב ה ו י ק ש ו ר י ח ס י ם‬
‫דיפלומטיים עם ישראל‪.‬‬
‫** *‬
‫בסיכום‬
‫ספרד‬
‫מותר לנו לקבוע שעל‬
‫ת י מדיניותה כלפי גרמניה מ נ ע ה מ מ ש ל ת‬
‫א ת הגברת הפעולות ה מ ל ח מ ת י ו ת גגד אגגליה ובכך עזרה ל מ פ ל ת ה ש ל‬
‫בשנים‬
‫גרמניה;‬
‫של‬
‫הראשונות‬
‫המלחמה‬
‫היא‬
‫אשרות‬
‫נתנה‬
‫מעבר‬
‫ליהודים‬
‫ו כ ן ד ר כ ו נ י ם ו ת ע ת ו ת ח ס ו ת ל י ה ו ד י ם ר ב י ם ב א ר צ ו ת ה כ י ב ו ש ואף ה צ ל י ח ה ל ש ח ר ר‬
‫מאות י ה ת י ם מ מ ח נ ו ת השמדה בגרמניה; בשנים האחרונות ש ל ה מ ל ח מ ה‬
‫כמה‬
‫גם‬
‫היא‬
‫משם‬
‫איפשרה א ת כניסתם של א ל פ י פליטים יהתיים‪ ,‬שחלק מהם‬
‫המשיך‬
‫לא‬
‫חוקקה‬
‫לארצות‬
‫וחלק‬
‫חפשיות‬
‫נשאר‬
‫אחר‬
‫בספרד‪.‬‬
‫ממשלת‬
‫פרנקו‬
‫חוקים' נ ג ד יהודים‪ ,‬ע ל א ף ל ח צ י ם ש ה ו פ ע ל ו ע ״ י ה ג ר מ נ י ם ו מ ש ר ד ה ח ח ה ס פ ר ד י‬
‫אף‬
‫התיע‬
‫ובנות‬
‫לגרמניה‬
‫שחוקים‬
‫בריתה‬
‫אלו‬
‫אינם‬
‫קיימים‬
‫בארצה‪,‬‬
‫ובה‬
‫אין מ ב ד י ל י ם בין א ז ר ח י ם ל פ י ד ת א ו גזע‪.‬‬
‫אמנם‪,‬‬
‫יש‪,‬‬
‫להדגיש‬
‫שספרד‬
‫יכולה‬
‫היתד•‬
‫לעשות‬
‫הרבה‬
‫יותר‬
‫להצלת‬
‫י ח ת י ם ״ היו ב ת ה א פ ש ר ו י ו ת ל ה צ י ל י ה ו ד י ם מ י ו ו ן ו מ צ ר פ ת ‪ ,‬ע״י העברתם‪ .‬ל ס פ ר ד ‪,‬‬
‫ובתקופה‬
‫אלה‬
‫סירבו‬
‫בכך‬
‫‪150‬‬
‫מסתימת אף‬
‫סירבה מ מ ש ל ת‬
‫ספרד לקבלם‬
‫ומספר רב מבין יהודים‬
‫הושמדו‪ .‬א ד אנו‪ .‬יודעים ש מ ד י נ ו ת א ח ר ו ת ‪ . ,‬ו ב ר א ש ו ר א ש ו נ ה ב נ ו ת ה ב ר י ת ‪,‬‬
‫גם‪ .‬ה ן‬
‫שכל‬
‫ל ק ב ל פ ל י ט י ם יהודים‪.‬‬
‫הפליטים‬
‫שהיו‬
‫בתחומה‬
‫עתונאים מסויימים מאשימים‬
‫נעצרו‬
‫א ת ספרד‬
‫לתקופות שונות וחלק מהם‬
‫נשאר‬
‫במחנה‬
‫מירנדה עד‬
‫גמר המלחמה‪ .‬אולם‬
‫העיקר טמון הרי בעובדה שפליטים‬
‫א ל ה ‪.‬ניצלו מ מ ו ו ת בטוח‪"'.'<;•":‬׳ ‪..‬׳•>׳ ‪\ : ••'•/‬־‪:У:-‬־•י‪.. . .‬‬
‫ב ע י ־ ה ^ ז ^ ש ל •יוןמוי_‪$‬פויד\‪-‬ממם‪..ytern .‬יאיגה‪ -.‬יכול‪1‬ד לבוא‬
‫!‬
‫;‬
‫על‬
‫סיפוקה‬
‫ב מ ס ג ר ת מ א מ ר יקצר ייזוצ ־מטרתי ס ק י ר ת י זו הייתה ׳'להביא 'לידיעת ה צ י ב ו ר פ ע ו ל ו ת‬
‫מסויימות‬
‫וצורך‬
‫הכתבות‬
‫ש ג ע ש ו ע״י ס פ ח ־ ו א ש ר ע ז ר ו ב ה צ ל ת י ה ו ד י ם ; ג ר א ה ל י ש י ש מ ק ו ם‬
‫בבדיקה‬
‫יסודית‬
‫ש ל הנושא‪,‬‬
‫על‬
‫י ת מחקר מקיף‬
‫של מכלול‬
‫הבעיות‬
‫ב י ח ס י ם ב י נ י נ ו לבין ס פ ר ד ‪.‬‬
‫‪151‬‬
‫אירנה וקלמן המר‬
‫קטעים מ ת ו ן יומן‬
‫קלמן המר‪ ,‬מראשי ‪,,‬עקיבא״ בקראקוב לפני פרוץ המלחמה‪ ,‬הצליח‬
‫לעבור‪ ,‬ב־‪ ,1943‬יחד עם רעיתו ואביה מפולין להונגריה ושם — בהיותו‬
‫במעמד של פליט — הועבר לכפר מרוחק מבודפסט‬
‫את הפוגת השלווה הזמנית בכפר ניצלו הוא ורעיתו לכתיבת זכרו־‬
‫נותיהם‪ ,‬אותם הם העלו בפולנית‪ ,‬בכתב פנינים צפוף על דפי ‪ 2‬מחברות‬
‫עבות )בנות ‪ 200‬דף כא(‪ p r .‬זה — בו כתבו שניהם לסירוגין )ולעיתים‬
‫על אותו אירוע — כ״א ממבטו האישי( — מהווה עדות ישירה‪ ,‬אוטנטית‬
‫•בטרגיותה ומדהימה בעוצמת הרגש הפועם בו בהתיחסות אל הקרובים‬
‫והידידים הרבים בתנועה וכן בהשקפה הברורה והנוקבת על אשמתו‬
‫הכוללת של העם הגרמני כולו ברצח העם היהודי )אף כי היו ביניהם‬
‫בתדים שהצילו יהודים(‪.‬‬
‫היומן נכתב‪ ,‬כאמור — כאשר המלחמה היתד‪ ,‬עדיין בעיצומה ואי לכף‬
‫חפצו קלמן ואירנה לבית הולצמן להסוות ככל האפשר את מוצאם —‬
‫למקרה שהמחברות תיפולנה בידי האויב! אי לכך סיפרו את סיפור‬
‫קורותיהם הטרגי בתור יוונים שישבו בפולץ ולאורך ‪ p r a‬לא הזכירו‬
‫את מוצאם היהודי ועובדות שונות שונו בהתאם לכך‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫מסופר על שריפת יהודים בבית הכנסת בתור שריפת ‪ 50‬יוונים יחד עם‬
‫הכומר‪ ,‬ע״י הנאצים‪ ,‬בבית תפילתם‪.‬‬
‫בנוסף‪ .‬לצילומי הווי חדים של חיי הקהילה בקראקוב וחיי הגטו‬
‫בלוח׳ — חיים מלאי זוועות ואימת־מוות — בהם חיו ופעלו‪ ,‬לחמו ונפלו‬
‫המוני בית־ישראל‪ ,‬אנו מוצאים‪ ,‬בץ היתר‪ ,‬עדות על מפקדי המשטרה‬
‫היהודית בקראקוב )נושא המובא בקובץ זה במחקרו של ד׳׳ר אהרן וייס( וכן‬
‫פרטים על הפעילות המחתרתית המסועפת של התיועה באזור קראקוב‬
‫ובפולמ בכלל‪.‬‬
‫מתוך ‪ p r a‬רב הכמות תירגמנו )ע׳׳י ת ת נ ו משה קלכהיים( קטעים‬
‫בלבד ואותם אנו נפרסם בשני חלקים‪ ,‬האחד בקובץ זה ואילו החלק השני‬
‫יראה אור בקובץ הבא‪.‬‬
‫העורך‬
‫‪152‬‬
‫א ר מ ן שנות מלחמה‬
‫בתום‬
‫השנה‬
‫‪ .1943‬מ א ח ו ר י נ ו א ר ב ע ש נ ו ת מ ל ח מ ה מ ל א ו ת ה ת ר ח ש ו י ו ת‬
‫היא ש נ ת‬
‫איומות‪ ,‬ארבע שנים של פחד־מוות בלתי פוסק‪ ,‬א ר ב ע שנים שבהן לא זכינו אף‬
‫ב י ו ם א ח ד ש ל ש ק ט או ב ל י ל ה א ח ד ש ל ש י נ ה ר ג ו ע ה ‪ ,‬א ר ב ע ש נ י ם ב ה ן ר ד פ ו א ו ת נ ו‬
‫ככלבים‬
‫והיכו‬
‫נראית‬
‫—‬
‫בנו‬
‫תקופת‬
‫ללא‬
‫רחם‬
‫האינקויזיציה‬
‫— שנים‬
‫בספרד‬
‫של‬
‫כמשחק‬
‫רדיפות‬
‫ילדים;‬
‫ועינויים‪,‬‬
‫ארבע‬
‫אשר‬
‫שנים‬
‫לעומתן‬
‫שבהן ניסו‬
‫ב כ ל מיני ת ח ב ו ל ו ת למחוק אותנו מ ע ל פ נ י ה א ד מ ה ; וכאשר‪ ,‬ל מ ר ו ת הכל‪,‬‬
‫רצון החיים ש ל נ ו ה י ה ח ז ק מ ת ר מ ת ח ב ו ל ו ת י ה ם ה ש ט נ י ו ת ועדיין נ ש א ר נ ו ר ו ב נ ו‬
‫בחיים‪ ,‬אזי נ י ת נ ת ה פ ק ו ד ה ‪ :‬״ א א ו ס ר ו ט ן ! ״ — ״ ל ה ש מ י ד ! ״ ‪.‬‬
‫ואז ק ר ה ד ב ר א ש ר ע ד אז ל א א י ר ע מ ע ו ל ם ב ה י ס ט ו ר י ה ‪.‬‬
‫דפים‬
‫לעדות‬
‫א ל ת הכתובים‬
‫בדם‬
‫קטנים‪,‬‬
‫ילדים‬
‫אמהות וזקנים‬
‫בדם‬
‫— יישארו‬
‫נ צ ח ‪ .‬כ ל אדם מ ש כ י ל ש י ק ר א א י ־ פ ע ם ע ל מ ע ש י ־ ה ג ב ו ר ה ש ל ב נ י ־ ע מ נ ו ‪,‬‬
‫בושה‬
‫ת כ ס ה א ת פניו כ א ש ר יציג ל ע צ מ ו א ת ה ש א ל ה ‪ :‬ה א ם‬
‫נקמת‬
‫והחפים‬
‫שלושת‬
‫מהגיהנום‬
‫מיליון היוונים ״‬
‫הזה‬
‫הרג‬
‫של‬
‫הפולנים‪,‬‬
‫והשמדה‬
‫התמימים‬
‫להימלט‬
‫הצליחה‬
‫באמת נקמנו א ת‬
‫מ כ ל פשע‪.‬‬
‫רק‬
‫קבוצה‬
‫קטנה‪,‬‬
‫ק ט נ ה מ א ד ‪ ,‬ש ל א נ ש י ם א ש ר ה ע מ י ד ו א ת כ ל חייהם ע ל ק ל ף אחד‪ ,‬ו א נ ח נ ו היינו‬
‫ביניהם‪.‬‬
‫ולילות‬
‫רבים של‬
‫ל א ח ר ימים‬
‫וסכנות‬
‫תלאות‬
‫זה י שבורים‪ ,‬עייפים‪ ,‬מ י ו ת מ י ם ו מ ח ו ס ר י ־ כ ל ל א ר ץ ז ר ה שאין אנו שומעים‬
‫לכפר‬
‫ש פ ת ה ואין א נ ו מ כ י ר י ם‬
‫את‬
‫ואנו‬
‫א ת אנשיה ומנהגיה‪.‬‬
‫משתדלים להתאקלם‪ ,‬ללמוד א ת השפה‪,‬‬
‫דרכיהם‪,‬‬
‫פה‬
‫מחבות‪,‬‬
‫לאחר‬
‫ש נ ד ד נ ו ימים‬
‫ד ר ך הרים‪ ,‬נ ה ר ו ת ויערות‪ ,‬ל א ח ר ש ג נ ב נ ו שגי ג ב ו ל ו ת ירוקים — ה ג ע נ ו‬
‫הרוצים‬
‫אנשים‬
‫להמאיס‬
‫משולי‬
‫עלינו‬
‫החברה‪,‬‬
‫את‬
‫ח ל א ת המין‬
‫החיים‪.‬‬
‫האנושי מהסוג‬
‫תשובתנו׳ תהיה‬
‫בינתיים‬
‫ו ש ת י ק ה ״ א ך ב ב ו א היום נ ג י ב כ ר א ו י ע ל מ ע ש י ה ם ‪.‬‬
‫דווקא‬
‫עלל‬
‫ה נ כ ר מצויים‬
‫ביותר‪,‬‬
‫התעלמות‬
‫פ ת ב כ פ ר ה ק ט ן הזה‪ ,‬נ ו ל ד ב ל ב י ה ר ע י ת ל ר ש ו ם א ת כ ל מ ה ש ע ב ר‬
‫בארבע‬
‫ועמדו‬
‫ל ה ת ק ר ב א ל ‪ .‬ה א נ ש י ם ולהבין א ת‬
‫ב כ ד י ש נ ו כ ל להחזיק פ ה מעמד‪ .‬כ ל ע ו ד ג ו ר ש ה ל ש ה ו ת כאן‪ .‬ברם‪ ,‬ג ם‬
‫באדמת‬
‫הגרוע‬
‫התמקמנו‬
‫בכפר הקטן הזה‬
‫ה ש נ י ם שחלפו‪ .‬היה זה‬
‫באחד‬
‫הלילות‪,‬‬
‫כאשר‬
‫בחלומי שוב באו‬
‫ל פ ג י כ ל א ח י ו א ח ו ת י ה י ח ת ה ו כ ש ז ר ו ע ו ת י ה מ ו ש ט ו ת ל ק ר א ת י ‪ ,‬הם ד י ב ר ו‬
‫א ל י ת ו ך כ ד י ב כ י מ ר ו נ ו ר א ‪ :‬״ א ת ה ה צ ל ת ‪ .‬א ת חייך‪ .‬ה ב ט ח ת נ ו ‪ ,‬כ י גם א ת ח י י נ ו‬
‫ת צ י ל ו א ת ה ב ט ח ת ך ל א קיימת״!‪....‬‬
‫שלנו‬
‫הו‪ ,‬יקירי ו א ה ו ב י • ה ב ל ת י ־ נ ש כ ח י ם ! ל כ ם ו ע ב ו ר כ ם א נ י כ ו ת ב מ ל י ם ‪ .‬א ל ה ב ד ם‬
‫ובדמעות‬
‫להיות‬
‫בדיוק‬
‫כדי‬
‫וזאת‬
‫שאי־פעם‬
‫תוכלו‬
‫אולי‬
‫לקראן‬
‫ולהצדיקני‪.‬‬
‫כ י ‪ .‬חייב אני‬
‫ב ע י נ י כ ם ט ה ו ר ל ח ל ו ט ץ ו ע ל י כ ם ל ה א מ י ן ‪ ,‬כ י ע ש י ת י ע ב ו ר כ ם הכל‪,‬‬
‫כפי שעשיתי‬
‫למען‬
‫עצמי;‬
‫בלעדי‬
‫זאת לא היתה לי כל‬
‫הכל‪,‬‬
‫זכות לחתת‪.‬‬
‫אתת‬
‫ד ו ד ז ׳ ת ‪ .‬אחי ה ק ט נ ט ן ש ז ה ע ת ה מ ל א ו ל ו ש ל ו ש ־ ע ש ר ה ש נ י ם —־‪ .‬ה א ם ז ו כ ר‬
‫אתה‬
‫א ת א ו ת ו יום ששי א ח ר ־ ה צ ה ר י ם ‪ ,‬כ א ש ר ג ש ם ז ל ע פ ו ת ירד מהשמים• ו ת ה ־‬
‫פ ע ר ה ה ש ת ו ל ל ה ‪ .‬ע ד כי‪ .‬ב ק ו ש י א פ ש ר ה י ה ל ע מ ו ד ‪ .‬ע ל ה ר ג ל י ם י ב א ת י אז אליכם‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ר ט ו ב ‪.‬עד ע צ מ ו ת ‪ . ,‬ו א ת ה ק י ב ל ת נ י ב מ ל י ם א ל ה ‪. :‬״הלא א מ ר ת י ל כ ם ש ק מ י י צ י ל‬
‫א ו ת נ ו ד י ‪. .‬ואמנם׳ ר ק כ ד י ‪ .‬ל ה צ י ל כ ם ב א ת י א ז ן ״ ‪ .‬א ת ם ‪ ,‬י ק י ר י ו א ו ה ב י ‪ — .‬א ב א ״ ל ה ‪,‬‬
‫ל נ י ‪ ,‬השיו‪ ,‬ו א ת לולו‪ ,‬א ח ו ת י ה י ח י ד ה ו ה כ י א ה ו ב ה ש ל י — א כ ן ה י ת ה ל כ ם ה ר ש ו ת‬
‫י( המחבר מכנה את היהודים בכינוי ״יוונים — למקרה והמחבריג תיפול לידי זרים‬
‫ויתגלה שהוא יהודי‪ .‬פעתה ואילד נשתמש במלה ‪.‬יהודים״ בכל מקום בו נכתב ביומן‬
‫י ‪.‬ימנים״‪.‬‬
‫;‬
‫‪153‬‬
‫ממני‪,‬‬
‫לדרוש‬
‫נפשותיכם!‬
‫אחיכם‬
‫הבכור‪,‬‬
‫ואני אמנם‬
‫שאעשה‬
‫כל‬
‫עשיתי‬
‫מה‬
‫כל‬
‫שביכולתי‪,‬‬
‫מ ה שיכולתי‪...‬‬
‫לצערי‪ ,‬ל א‬
‫‪.‬‬
‫רואה אני אתכם בפעם האחרונה‪.‬‬
‫יי עוד‬
‫באותו‬
‫לתחנת־הרכבת‪,‬‬
‫וברכבת‬
‫לאחר‬
‫ששי‪,‬‬
‫יום‬
‫שהיתה‬
‫כדי‬
‫שהספקתי‬
‫מבלי‬
‫במרחק • עשרים‬
‫לייבש‬
‫קילומטרים‬
‫את‬
‫את‬
‫להציל‬
‫כי‬
‫י ד ע ת י אז‪,‬‬
‫י‬
‫בגדי‪,‬‬
‫בו‬
‫מהכפר‬
‫ברגל‬
‫חזרתי‬
‫ה י י ת ם ‪.‬אתם‪-,‬‬
‫הצפופה נסעתי לילה שלם ע ד שהגעתי בחזרה לקראקוב‪ .‬במקום לנוח‬
‫שני‬
‫לילות‬
‫שינה‪,‬‬
‫ללא‬
‫לעסוק‬
‫התחלתי‬
‫בקבלת‬
‫תעודה־ורשיון־מעבר‬
‫ל מ ק ו ם אחד‪ .‬ש י ל מ ת י מ ר א ש ס כ ו ם ד י ג ד ו ל ‪ ,‬כ ד י שהרשיון י י ע ש ה מ ת ‪ .‬ביום ש נ י‬
‫כ ב ר היה ה כ ל‬
‫בבוקר‬
‫שלכם‬
‫ומת‬
‫בתי‬
‫לכם‬
‫שלחתי‬
‫זאת‬
‫ב ת י שליח מיוחד‪.‬‬
‫אלא‬
‫א מ ת כי ל א ת ה י ה א צ ל כ ם ״ א ק צ י ה ״ ‪ — .‬ואתם‪ ,‬ה ת מ י מ י ם ‪ ,‬ה א מ ג ת ם ל ב נ ־‬
‫דיםים‪,‬‬
‫הערומים‬
‫לתצחים‬
‫ו ב א ו ת ו יום‬
‫האלה‪.‬‬
‫שני‪ ,‬ש נ ח ר ת‬
‫כה‬
‫בזכתני‪,‬‬
‫חזק‬
‫הגיעה אלי תשובה•למבדקי‪ .‬ת ש ו ב ה ק צ ר ה ובוטה‪ ,‬בדקירת ח ר ב ‪ .‬ב ל ב ‪ ,‬אשר ש ב ר ה‬
‫א ת ת ח י ‪ :‬״גורשו — ה כ ת ו ב ת‬
‫כליל‬
‫לביות‬
‫ל א ת ו ע ה ״ ‪ .‬משפט שחוק זה — גורשו‬
‫ל א ת ו ע — גרם ל מ ו ת ם ש ל א ח ד י ם ‪ ,‬ל א ח ר י ם — כ נ י ס ה ל מ ו ס ד ל ח ו ל י ־‬
‫גפש‪ ,‬ואילו א ת כ ל ה א ח ר י ם ז י ע ז ע ל ח ל ו ט י ן מ ב ח י נ ה ת ח נ י ת ‪.‬‬
‫רוצה‬
‫אני‬
‫לספר‬
‫פשוטות‬
‫במלים‬
‫את‬
‫כ ל מ ה ש ק ר ה לי‪,‬‬
‫שפשוטות‬
‫כפי‬
‫ו א ת מ ו ת הן ה ט ר ג ת ו ת א ש ר א ת ע ו ב ח י י ו ש ל כ ל א ח ד מ א ת נ ו ו ש ה י י ת י להן ע ד ־‬
‫א כ ת ו ב ע ל מ ה ש ק ר ה לי ע צ מ י ‪ ,‬ו א ם א ס פ ר ד ב ר י ם ב ש מ ם ש ל א ח ר י ם —‬
‫ראיה‪.‬‬
‫אציין מ י ס י פ ר לי ה ד ב ר ‪ .‬ל א א ש כ ח א ת ה ה ת ר ח ש ו י ו ת ו א ת ה ט ר ג ד י ו ת ע ד ש ה א ־‬
‫יבואו ע ל עונשם‪ ,‬ע ד ש י י ג ק ם ד מ ם ש ל הילדים ו ה א מ ה ו ת ה ח פ י ם מ פ ש ע !‬
‫שמים‬
‫מ ה ש ע ב ר ע ל י נ ו הוא א ש ר ה ב י א ל ת י כ ד ‪ ,‬ש א נ כ י ‪ ,‬א ש ר ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ל א ה י י ת י‬
‫מסוגל‬
‫לפגוע‬
‫ברחוב‬
‫ו ה פ ר ד ת י ב י נ י ה ם — א ג י מ ס ו ג ל ‪ -‬ה ת ם ל ת ק ו ע סכין ב ל ב ו ש ל כ ל נ א צ י‬
‫או‬
‫בזבוב‬
‫שלא‬
‫ל כ ר ו ת א ת ראשו‪ .‬ו א ם‬
‫יכולתי‬
‫התם‬
‫להבליג‬
‫מתווכחים‬
‫בראותי‬
‫שני‬
‫פרחחים‬
‫מתקוטטים‬
‫ב ע ו ל ם ה ר ח ב מ י א ש ם ומי‬
‫צתך‬
‫להיענש‪ ,‬ה מ ש ט ר ה נ א צ י או ה ע ם ה ג ר מ נ י כולד — ה ר י ש ע ל ס מ ד כ ל מ ה ש ע ב ר‬
‫עלי ועל בשרי — ה ת נ י זועק ב ק ו ל ‪ :‬כ ל ה ע ם ! כי כ ל אחד מהם השתדל להמציא‪,‬‬
‫ה״אקצתת״‬
‫בזמן‬
‫והשמדת‬
‫הם היו מ ס ו ג ל י ם‬
‫ס ת ס ט י ת כיצד ראשיהם הקטנים מתנפצים על אבני־המדרכות ומוחותיהם‬
‫בהנאה‬
‫נשפכים‬
‫על‬
‫ה ק ט נ ו ת או‬
‫הגדולות‪,‬‬
‫א ת השיטות השטנתת ביותר של הרג‬
‫ל ז ת ק תינוקות מקומות־הבתים אל הרחוב ולהסתכל‬
‫החוצה;‬
‫ל ש ת ף ילדים מ ת י ם ל מ ח צ ה על מדורת־אש מ ש ו ת פ ת ‪ :‬לצוות‬
‫א נ ש י ם צ ע י ת ם ל ה ת פ ש ט כ ל י ל ‪ ,‬ל ח פ ו ר ל ע צ מ ם ב ו ר ו ל ע י נ י א ל פ י צופים‬
‫—‬
‫שהובאו בכוח — ל י ת ת בהם ל מ ו ו ת ; ל ת ל ו ת בפעם השניה נער‪ ,‬ל א ח ר ש ח ב ל ־‬
‫התליה‬
‫וכל‬
‫גקרע מ ע ל צ ו ו א ת ‪ ,‬ולהפוד‬
‫א ת גופו לכברה ע ל ־ ת י תריסר כ ד ו ת ם —‬
‫ז א ת מ ש ו ם ש ש ר ק ב ש ע ת העבות־!•‬
‫ש ו ד מאורגן‬
‫א ם בימים ה ר א ש ו נ י ם ש ל ה מ ל ח מ ה י צ א ע ד י ת ל א ו ר ת מ ו ן פולני‪ ,‬הרי מ י י ם‬
‫כניסת‬
‫—‬
‫ה א ו י ב ה פ ס י ק ו ה ע ת ו נ י ם ל ה ו פ י ע ו א ת מ ק ו ם העתון ת פ ס ו מ ו ד ע ו ת ר ב ו ת‬
‫מ כ ל הסוגים — 'בשפה ה ג ר מ נ י ת ו ה פ ו ל נ י ת ‪ ,‬שהודבקו" ע ל קירות‪.‬‬
‫מותוות‬
‫קראו‬
‫אחתת‬
‫;‬
‫אלה לשמור‬
‫על‬
‫השקט;‬
‫בהתחלה‬
‫ל א ח ד מ כ ן צויגו בהן ש ע ו ת ה ע ו צ ר ;‬
‫ש ו ב ציוו" ע ל ה א ו כ ל ו ס י ה ל ה ח ז י ר גשק‪ ,‬וכן ה ל א ת‬
‫א ס פ ק ת ה מ י ת היתד‪ .‬ק ש ת י ח ס י ת ‪ ,‬א ף כ י ב כ ל בית‪ .‬ו ב י ת ה י ת ה איזו ש ה י א‬
‫תרבה‬
‫וכד‬
‫‪154‬‬
‫קטנה‪ .‬ל מ ע ן ה ש ג ת ‪ .‬ל ח ם‬
‫עברו‬
‫תם‬
‫ח מ י ש י ויום‬
‫צ ת ד היה ל ע מ ת ב ת ו ת ם כבר מחצות־הלילה‪.‬‬
‫ששי‪.‬‬
‫ב ש ב ת השכם‬
‫בבוקר‪,‬‬
‫כנראה‬
‫בעקבות‬
‫ש מ ר נ ו ת ש ה ו פ צ ו ב כ ו ו נ ת ה ת א ס פ ו ב ש כ ו נ ת קז׳ימיז׳ ש ב ק ר א ק ו ב כ א ל ף א ב ר י ם ‪ ,‬ש ב א ו‬
‫•מהכפרים ה ק ר ו ב י ם ‪ ,‬ב ק ב ו צ ו ת ה ת י צ ב ו ליד ח נ ו י ו ת ‪ .‬ה י ו ק ר ה היהודיות‪ ,‬ב צ י פ י ה‬
‫ל ב ו א ם ש ל ה ח י י ל י ם ‪ ,‬א ש ר ע מ ד ו ל ב ו א ב כ ל ר ג ע ולאלץ‪ :‬א ת ב ע ל י ה ן ל פ ת ו ח ו ל ח ל ק‬
‫‪:‬את סחורותיהן לאיכרים‪.‬‬
‫מת‬
‫<כי‬
‫פ נ י ת י ל מ פ ק ד המיליציה‪ ,‬קוהן‪ ,‬א ש ר ה ת י ח ס א ל י נ ו ב א ה ד ת ה ו א ס י פ ר לד‪,‬‬
‫ע ת ב ש ע ו ת ה מ ו ק ד מ ו ת ש ל ה ב ו ק ר התקשר בענין זה ל מ פ ק ד ־ ה ע י ר הגרמני‪.‬‬
‫‪:‬ההוא ה ר ג י ע א ו ת ו ב א ו מ ת ש ה ש ק ט ש ו ר ר בעיר‪ ,‬ת ע ם י ף ש א ת ע נ י ן ה ח נ ו ת ת ש ל‬
‫•היהודים י ש ל ה ש א י ר ל ט י פ ו ל ו הוא‪ .‬ה ב י נ ו ת י מ ת ‪ ,‬כ י מ ש ה ו ע ל ו ל ל ה ת ר ח ש ו כ י‬
‫לעשות משהו ב נ ת ו ן ‪ .‬ברם‪ ,‬לא היה לי ה ר ב ה ‪ .‬ז מ ן לחשוב‪ ,‬כי ב א ו ת ו רגע‬
‫יש‬
‫לחנות‬
‫הגיעה‬
‫לדירתנו‬
‫משאית‬
‫)שלגו(‬
‫גדולה‬
‫יצאו‬
‫ומתוכה‬
‫חיילים‬
‫שנכנסו‬
‫אחדים‬
‫ת ר ש ו א ת מ פ ת ח ו ת ה ח נ ו ת ‪ .‬כ א ש ר ד ת ש ה זו נ ת מ ל א ת ל ק ח ו א ת כ ו ל נ ו‬
‫את‬
‫שנעמיס‬
‫בחת‬
‫הסחורות למשאית‪ .‬הם‬
‫הסחותת‬
‫את‬
‫הטובות‬
‫לחנות‬
‫כדי‬
‫ביותר‪,‬‬
‫ו כ א ש ר ה ת מ ל א ה המשאית החזירו לנו את ה מ פ ת ח ו ת ועלו ע ל המשאית‪.‬‬
‫ב ר ג ע ז ה פ נ ת ה ה ש ו ת פ ה ש ל נ ו א ל א ח ד החיילים ו ב י ק ש ה ל ה ש א י ר ל נ ו ק ב ל ה ע ל‬
‫הסחורה‬
‫בתשובה‬
‫שנלקחת‬
‫א ח ר ת אירה בך!״‪.‬‬
‫שלף‬
‫החייל‬
‫אקדחו‬
‫את‬
‫וצעק‪:‬‬
‫מפה‪,‬‬
‫״הסתלקי‬
‫ע ת בטרם הספקנו לסגור את החנות התחילו להגיע קבוצות‬
‫חיילים ואקדחים שלופים ב ת י ה ם ‪ ,‬בדרישה לקבל את הבדים היקרים ב ת ת ר מ ב ל י‬
‫‪:‬מובן‪ ,‬א ך פרוטה‪.‬‬
‫לשלם‪,‬‬
‫ו כ ך ז ה נ מ ש ד ש ע ו ת ע ל ג ב י ש ע ו ת ‪ .‬כ א ש ר ה ח נ ו ת היתד‪ .‬כ ב ר ח צ י ת ק ת ה ג י ע‬
‫א י ז ה ק צ ץ ע ם א ש ת ו ת ר ש בד‪ .‬נ ס ע ו ל ה ס ב י ר לקצין ז ת כ י אין א פ ש ר ו ת ל ת ת‬
‫בחינם‬
‫כל־כך‬
‫תסכים‪,‬‬
‫כ ב י כ ו ל ‪ ,‬ו ב ו ב מ ק ו ם ה ו א ה ו ד י ע שיש ל ש ל ם ע ב ו ר כ ל מ ט ר‬
‫מרקים‪.‬‬
‫כתוצאה מ כ ך שלמו כולם שני מרקים עבור כ ל מטר‪ ,‬תשלום המהווה‬
‫‪:‬חלק‬
‫בדים‪,‬‬
‫הרבה‬
‫עשית משוד הבד;‬
‫שהרי לא‬
‫נוכל לשלם‬
‫החובות שלנו‪.‬‬
‫את‬
‫א ך ה ק ב ו צ ה הבאה‪ ,‬זו ש ה ג י ע ה‬
‫הקצין‬
‫של בד שני‬
‫אחתהם‪,‬‬
‫טענת‬
‫כי‬
‫‪.‬הקצין ה ת מ ־ ת ש י ש ל ש ל ם ש נ י מ ר ק י ם ל א ל מ ט ר א ח ד א ל א ע ב ו ר ב ד ל ח ל י פ ה‬
‫וכך‬
‫שלמה‪.‬‬
‫נמשך‬
‫ל ל א ־ ה ר ף ב א ו חיילים‪,‬‬
‫השת‪.‬‬
‫ב ג ד ו ת ם שלמים‪ ,‬ו א ל ה ש ל א‬
‫ד״ספקנו ל ש ר ת ם ‪ ,‬ל ק ח ו ח ב י ל ו ת ש ל מ ו ת ש ל ב ד ו ה ל כ ו ל ד ר כ ם ‪ ,‬ו כ ך נ מ ש ך ה ד ב ר‬
‫•עד מ א ו ח ר ב ע ר ב ‪.‬‬
‫‪1‬אלצו‬
‫כ ל א ו ת ו יום ל א ה ו ר ש ו האזרחים ל ה י כ נ ס‬
‫לחנות והאמנתם‬
‫להתפזר‪.‬‬
‫ב ע ת ו ב ע ו נ ה א ח ת פ ר צ ו ח י י ל י ם ו א ח ר י ם ל ת ו ך ח נ ו י ו ת א ח ת ת ש ל יהודים‪,‬‬
‫והרסו אותן כליל‪ .‬החיילים ה ס ת ו ב ב ו ברחובות העיר כ ש ב ת י ה ם מ ז ו ו ד ו ת נעלים‪,‬‬
‫הליפות‪ ,‬כובעים‪ ,‬מגפיים‪ ,‬גרביים וכדומה ובני־הנוער הפולנים ע ב ר ו מ ב י ת‬
‫ל ב י ת ו מ כ ר ו א ת ה ח פ צ י ם ה ש ד ו ד י ם בזיל‪-‬־הזול‪.‬‬
‫וכך‬
‫היה ג ם בימים ש ל א ח ר מכן‪ .‬הגרמנים המשיכו לאלץ א ו ת ג ו להמציא‬
‫לחיילים‬
‫א ת ה ס ח ו ר ה ה מ ו ב ח ר ת של חנותנו‪ .‬כ ל ה פ נ ת ת שלנו ל ת ח נ ו ת שונות‬
‫של‬
‫המפקדה‬
‫שלאחתו‪.‬‬
‫שהגיעו‬
‫תושבי‬
‫גם‬
‫היחת‬
‫שעות־‬
‫ע ב ת יזמי ח ג‬
‫אותנו‪ ,‬במתת־מה‬
‫הת‬
‫התיעות‬
‫המצומצמות‬
‫א ל ת ו ע ל ג ב ו ר ת מ ג י נ י וארשה‪ .‬ו ל א ר ק א ו ת נ ו ה ן ע ת ד ו א ל א א ת כ ל‬
‫ה ש ט ח י ם ה כ ב ו ש י ם ‪ .‬כ ל ה ת ק ו ו ת לשיגוי לסובר‪ .‬ה ת ק ש ו ת ת ב ע י ד ־ ה ב י ר ה‬
‫‪:‬הלוחמת‪.‬‬
‫אם היא תצליח‬
‫במקומנו‪.‬‬
‫־שלושה‬
‫הגרמנית‬
‫הדבר‬
‫ניתזו‬
‫ע ל הסף‪ .‬ו כ ד‬
‫ראש־השנה והימים‬
‫ברם‪,‬‬
‫חיש־מהר‬
‫שבועות ‪.‬של‬
‫בבית‬
‫שלנו‬
‫‪.‬בגיל זיקות‬
‫קרוב‬
‫ל ה ת ף א ח ה א ו י ב ‪ ,‬ה ת ‪ .‬מ צ ב ם ש ל ה ג ר מ נ י ם י׳תערער‬
‫הרסה‬
‫מלחמת־גבורה‬
‫התגורת‬
‫עכשיו‬
‫לשבעחם‪,‬‬
‫המציאות‬
‫השחורה‬
‫את‬
‫נ פ ל ה ןארשה ו ע מ ה נ ג ו ז ו‬
‫ה מ ת ־ המון פליטים‪ .‬ב י נ י ה ם‬
‫ב ע ל ה ד ר ת ־ פ נ י ם תקן‪ .‬ארוך‪.‬‬
‫תקוותתו‪.‬‬
‫כל‬
‫היה‬
‫לאחר‬
‫חלומותעו‪.‬‬
‫יהות‬
‫באחד הערבים‬
‫אחד‬
‫פנה‬
‫‪155‬‬
‫ב ב ק ש ה ‪ ,‬ש א צ ט ר ף ל ת פ י ל ת כ ל ־ נ ד ר י ‪ ,‬ל ה ש ל מ ת ה מ נ ץ ‪ .‬ה י ה ז ה ‪ ,‬ב ע ר ב ‪.‬יום‪-‬־‬
‫•׳אלי‬
‫‪:‬הכיפורים‪.‬‬
‫יתעה‬
‫הסכמתי‪.‬‬
‫ואחי עדיין ל א‬
‫אבי‬
‫מנדודיהם‪ .‬ולא‬
‫חזרו‬
‫לנו‪ ,‬כ ל‬
‫היתה‬
‫ע ל ג ו ר ל ם ; א מ א היתד‪ .‬ח ו ל ה מ א ד ‪ ,‬ו מ ס ב י ב נ ו — א ס ו נ ו ת ו ע צ ב ‪ .‬ה ר ג ש ת י‬
‫ב ל ב י ‪ .‬כ י א נ י ז ק ו ק ל מ ש ע נ ת כלשהי‪ ,‬כ י ע ל י ל פ נ ו ת ל כ ו ח עליון‪ ,‬ש ת א י ל ‪ ,‬ל ה ת ב ת ל‬
‫כיצד• הכוח‬
‫•ולראות‬
‫האכזר‬
‫וחרב־האויב‬
‫הברוטלי‬
‫הורסים‬
‫העולם‪,‬‬
‫את‬
‫הכודג‬
‫כתת־‬
‫מ ש ת ל ט ע ל ע ו ל ם ‪.‬הרוח‪. .‬‬
‫ר ד ת ה ע ר ב ה ת כ נ ס נ ו כ ו ל נ ו ב ח ד ר ו ן קטן‪ ,‬ש ח ל ו נ י ת ת ל כ י י ת ה ח צ ר ‪ .‬ל א ח ת‬
‫עם‬
‫׳ ש ס ג ר נ ו א ת כ ל ה ד ל ת ו ת ו כ ס י נ ו ב ו י ל ו נ ו ת שחורים א ת החלונות‪ •,‬ה ת ח ל נ ו ב ת פ י ל ת נ ר‬
‫מתוך‬
‫אותו‬
‫תממות־רוח‪,‬‬
‫עטוף‬
‫זקן מ ו פ ל ג‬
‫ולבוש‬
‫היה‪.‬בטלית‬
‫פניו‬
‫ר צ י נ ת ת וזקנו‬
‫אדם‬
‫ש ל א מ ן ה ע ו ל ם הזה‪ ,‬כ א י ל ו ל א ה י ה ל ו כ ל ק ש ר ‪ .‬ע ם ה ס ו ב ב א ו ת ו ‪ .‬כ א ש ת‬
‫‪.‬התחיל‬
‫לומר‬
‫כולנו‬
‫מאוחדים‬
‫‪.‬זלגו‬
‫את‬
‫א ת ך ולבן‪ .‬כ ש ב ת ו ם פ ר ־ ת ו ר ה ע ש ה ע ל‬
‫״קיטל״‬
‫כל־נדרי‬
‫תפילת‬
‫בדבקות ובהתלהבות‬
‫כולנו‬
‫לבן‪,‬‬
‫—‬
‫גדולה‬
‫ב מ ח ש ב ה א ח ת ויחידה‪ ,‬כ י ל כ ו ל נ ו ש א י פ ה א ח ת‬
‫ת ש ם שלי‬
‫ח ש נ ו ‪ ,‬כי־‬
‫בלבד‪ .‬עינינר‬
‫ד מ ע ו ת ו כ א ש ר ה ג ע נ ו ל מ ל י ם ‪ :‬״מי יחיה ומי י מ ו ת ״ ‪ ,‬״ מ י ב ק י צ ו ו מ י לזג•‬
‫״כי ת ע ב י ר מ מ ש ל ת זדון מ ן ה א ר ץ ״ — ה ר ג ש נ ו ‪ ,‬כ י כ ל א ח ד מ ב י נ י נ ר‬
‫בקיצו״‪,‬‬
‫‪.‬׳מוכן‪ .‬ל ה ק ר י ב‬
‫•המתפללים‬
‫את‬
‫עצמו‪:‬‬
‫הרגשנו‪,‬‬
‫כי אנו‬
‫מתפללים‬
‫לא‬
‫רק‬
‫עבורט‪,‬‬
‫קבוצת‬
‫ה ק ט נ ה ‪ ,‬א ל א ל מ ע ן כ ל ה ק ת ב י ם והרחוקים‪ .‬ל נ ו ‪ ,‬ל מ ע ן כ ל א ל ה א ש ת‬
‫ב ש ב י א ו ב ח ז י ת ל מ ע ן כ ל אלד‪ ,‬א ש ר ע ו ד א ת מ ו ל היו י ח ד א ת נ ו ו כ ע ת ה ם כ ב ת‬
‫• ש ו כ נ י ־ ע פ ר ‪ : ,‬ו ה ע ל י נ ו ת פ י ל ה ש י ב ו א קץ ל ס ב ל נ ו ו ל א ם ו נ ו ת ת ו ‪.‬‬
‫ל א ח ר ה ת פ י ל ה ה מ ל ה י ב ה הזאת הרהרתי בכך‪ ,‬ש א ם יש אלוהים מ ע ל ת ו ה ת א ת‬
‫והשומע‬
‫יחייב‬
‫הכל‪,‬‬
‫את‬
‫ושמע‬
‫תפילתה‬
‫ל ה ו ש י ע נ ו ‪ ,‬ה ר י אין הוא יכול‬
‫היאוש‬
‫קבוצת‬
‫של‬
‫לאטום‬
‫המתפללים‬
‫א ת אזניו ולא‬
‫הקטנה‬
‫—‬
‫לשמוע‬
‫התהר‬
‫את‪,‬זעקת־‬
‫הגדולה שלנו‪.‬‬
‫התפזרנו‬
‫במצב־רוח• מרומם ובתקווה עמוקה‬
‫שתפילותינו נתקבלו‪ .‬למחרת‪:‬‬
‫‪ .‬ב ב ו ק ר הודיעו כ י כ ל היהודים‪ .‬ה צ ע י ת ם חייבים להתייצב מ י ד ל ס ת י מ ת השוחות״‬
‫אחרת‬
‫רגע‬
‫ייענשו‬
‫של‬
‫קשה‪.‬‬
‫הפסקת‬
‫׳יום־הכיפורים‬
‫—‬
‫התנדבתי והתיצבתי‬
‫רציתי‬
‫עדיין‬
‫מ ת ובהמשך כל‬
‫ש ה ע ב ת ה ה ז א ת למען‬
‫תחת‬
‫ש ת י הייתי‬
‫הכלל‬
‫תשם‬
‫היום‬
‫תתקבל‬
‫התפילה‬
‫עבדתי‬
‫במקום‬
‫ש ל ליל‬
‫ללא‬
‫תפילת‬
‫אמש‪.‬‬
‫את‬
‫ה ת פ י ל ה ה ז א ת ש ל כ ל ־ נ ד ר י לא א ש כ ח לעולמים‪.‬‬
‫מ ע ש י שחיטה וזוועות‬
‫ב ת ח י ל ת ‪ .‬ה מ ל ח מ ה יצא‬
‫מת‬
‫אבי‪ •,‬ע ם‬
‫ממשפחתנו‪• ,‬מקראקוב‬
‫חלק‬
‫לאיזות‬
‫הדרום;‬
‫א ו ל ם ‪ ,‬ל א ח ר נ ת ת ם א ת כ י ם וקשים‪ ,‬ש נ מ ש כ ו כ ש ב ו ע י י ם ‪ ,‬ח ז ר ה ה מ ש פ ח ה ׳‬
‫הביתה‪.‬‬
‫מ ת עם ע ז י ב ת י‬
‫א ב א ס י פ ר ע ד כ מ ה ק ש ה היתד‪ .‬ה ד ר ך — מ ן ה ה ת ח ל ה ‪,‬‬
‫‪:‬אח הבית‪ :.‬כ ב ר מ ע ב ר‬
‫ל פ ר ב ת ה ע י ר היה הכביש עמוס פליטים־ועגלות ע מ ו ס ו ת‬
‫האכתם‪,‬‬
‫הספיקר‬
‫‪,‬ברכושם י ש ל‬
‫ל ה ת ר ח ק ‪ .‬מהעיר‬
‫השיגה‬
‫ממכוגות־היריה ‪ .‬שלהם‪.‬‬
‫לכיתי‬
‫•בפעם‬
‫וריליצ׳קת‬
‫ב ב ה מ ו ת יאשר' ה צ ל י ח ו‬
‫שנהגו‬
‫אותם‬
‫אלד‪.‬‬
‫ת‬
‫האויב‪:‬‬
‫שנשאת‬
‫כ ל ה ד ר ך היתד‪.‬‬
‫מטוסים‬
‫בחיים‬
‫זתעה‬
‫נמלטו‬
‫להציל‪.‬‬
‫בטרם‬
‫מנמיכי־טוס‬
‫כל‬
‫עת‬
‫בגופות ש ל הרוגים‪,‬‬
‫זרעו‬
‫נשמתם‬
‫אך‬
‫מוות‬
‫באפנג‬
‫מ ת פעם׳‬
‫נ ת ק ל ו פ ה ושם בילד המיילל ל ת גופת אמו או באם הזועקת מ כ א ב ע ל‬
‫­מות בנד­‬
‫­ ‪ .‬מ ת י י ל י צ ׳ ק ה ה מ ש י כ ו לכיוון י בז׳יסקו‪ ,‬ל ש ם ה ג י ע ו ר ע ב י ם ו צ מ א י ם ‪ .‬פ ה נ ת ע‬
‫‪..‬להם‬‫‪.‬נהרגו‬
‫‪156-‬‬
‫ע ל הפצצת‪ .‬ה ר כ ב ת האזרחית ה א ח ת נ ה ב ת ח נ ת ־ ה ר כ ב ת של בדיסקו‪ ,‬שבוג‬
‫קרוב‬
‫ל ח מ ש מ א ו ת איש‪ .‬ימבז׳יסקו ה ג י ע ו‬
‫לקולבושובת‬
‫עייפים‬
‫ורעביע‬
‫מספר‬
‫׳לאחר‬
‫להישאר‬
‫ימים ׳ ש ל‬
‫בהתקרב‬
‫נדודים‪.‬‬
‫חג‬
‫התכועה‬
‫ראש־השנה‬
‫המשפחה‬
‫הגיע‬
‫בעיר‪ .‬ה א ו י ב ע ד י י ן ‪ .‬ל א ה ג י ע ‪ .‬ל ש ם ‪ ,‬א ד ציפו לו ב כ ל רגע‪ .‬א ב א‬
‫ל י ד י ה כ ר ה ‪ ,‬כי אין ט ע ם ב ה מ ש ך ה ב ר י ח ה ‪ .‬ל א ח ר זמן ק צ ר נ כ נ ס ה א ו י ב ל ע י ר ו מ ת‬
‫־עם ‪-‬בואו ה ח ל ב ש ו ד ה ח נ ו י ו ת ‪.‬‬
‫ל מ ח ר ת היום פ ר צ ו ר ו צ ח י ם א ח ד י ם ל ב י ת ־ ה מ ר ח ץ ‪ ,‬ש ב ו ש ו ע כ מ א ה ו ח מ י ש י ם‬
‫• י ה ו ת ם ‪ ,‬ש פ כ ו ב נ ז ק ב כ ל מ י נ ו ת ה ב י ת והציתוזע‪ ..‬ב ד ב ב ד ה ע ל ו ‪ .‬ב א ש א ת ב י ת‬
‫‪:‬הכנסת המקומי‪ .‬על מתפלליו ורב העיר בתוכם‪.‬‬
‫ב ס פ ר ו א ת ה ד ב ר י ם ה א ל ה ה ש ת נ ו פ נ י א ב א ב י ן ־ ר ג ע ‪ .‬הוא פרץ ב ב כ י ו ה ו ס י ף‬
‫‪.‬‬
‫את מעשה הזוועה‪:‬‬
‫לספר‬
‫להבות‬
‫שעות‬
‫אש‬
‫מכל‬
‫פרצו‬
‫הסתובבו הרוצחים‬
‫קתות‬
‫סביב‬
‫מיבנה־העץ הקטן של‬
‫הבית הבוער‬
‫בית־הכנסת‪.‬‬
‫כשהאנשים נשרפים‬
‫במשך‬
‫בתוכו‪,‬‬
‫כדי‬
‫ל ש מ ו ר על כד שאף א ח ד לא יצליח להימלט מתוכו‪ .‬זעקות־אימה של האומללים‬
‫ל ע ז ר ה ב ק ע ו מ ת ו ך ה מ י ב נ ה ה ב ו ע ר ‪ .‬י ה ת י העיירה ה ס ת ת ר ו‬
‫־הקוראים‬
‫במרתפים‬
‫׳ובעליות־ גג ו נ ש א ו ע י נ י ה ם ל ש מ י ם ב ת פ י ל ה ‪.‬‬
‫באותו‬
‫ל י ל ה ע ז ב אבי‪ ,‬י ח ד ע ם מ כ ר י ם אחדים‪ ,‬א ת ה ע י י ר ה ה א ו מ ל ל ה כ ד י‬
‫•להמשיך ב נ ד ת י ם ‪ ,‬ו כ ך ה ג י ע ב ח ז ר ה ה ב י ת ה ‪ .‬היתד‪ .‬ל נ ו ההרגשה‪ ,‬כי כ ע ת ‪ ,‬כ א ש ר‬
‫כולנו‬
‫כ ב ר נ מ צ א י ם ביחד‪ ,‬נ ו כ ל ל ע ב ו ר א ת ה מ ל ח מ ה ת ו ך ש ק ט יחסי‪ .‬ב י נ ת י י ם‬
‫מעט‬
‫•השתפרו‬
‫תנאי־החיים‪.‬‬
‫ובתי־העסק‬
‫החנויות‬
‫נפתחו‬
‫מחדש‬
‫תוך‬
‫שינויים‬
‫‪:‬אחדים‪ ,‬כגון זה‪ ,‬ש ה י ה ת י ם נ א ל צ ו ל ה פ ק ת א ת כ ל כ ס פ י ־ ה ה כ נ ס ו ת ל ח ש ב ו ן ס ג ו ר‬
‫ל ק ב ל כ ס פ י ם ר ק ת מ ו ר ת ק ב ל ו ת ב ע ד ק נ י ו ת או ציון‬
‫בבנק‪,‬‬
‫ש מ מ נ ו א פ ש ר היה‬
‫מראש‬
‫לאיזו מ ט ר ה נ ח ה ה כ ס ף ‪.‬‬
‫בכל‬
‫ב ו ק ר ה ג י ע ה ש ו ר ה א ר ו כ ה ש ל מ ש א י ו ת ל ש כ ו נ ת קז׳ימיז׳ כ ד י ל ה ו צ י א‬
‫מהחנויות‬
‫ו מ ה ח ד ר י ם יהודים צ ע ת י ם ‪ ,‬ו א ף זקנים‪ ,‬ל כ ל מ י נ י ע ב ת ו ת ־ פ ר ך ‪ .‬ל ע ת י ם‬
‫ק ר ו ב ו ת היו ה א נ ש י ם ח ו ז ר י ם מן ה ע ב ת ה הזו ב פ נ י ם נ פ ו ח ו ת ועם ש ב ר י ם ב ר א ש ‪,‬‬
‫‪ .‬ב ת או ב ר ג ל ‪ .‬״ ת ע נ ו ג ״ א ח ר מ צ א ו ב ע ר י כ ת ה צ ג ו ת ל ע ג ועלבון‪ ,‬כ ג ת זו ש ע ש ו‬
‫לדתי‪,‬‬
‫לעורר‪,‬‬
‫כ א ש ר ביום‬
‫שמעליה‬
‫באחד‬
‫ב ה י ר ת פ ס ו א ו ת ו ‪ ,‬הפשיטוהו‪ .‬מ ה ב ג ד י ם ה ע ל י ו נ י ם ו ב כ ת ו נ ת ו‬
‫ט ל י ת ־ קטן‬
‫באוקטובר‬
‫קיבל‬
‫עם‬
‫ציצתתית‬
‫הגוברנטור‬
‫הסיעוהו‬
‫פרנק‬
‫ברחובות‬
‫א ת המינוי ש ל‬
‫העיר‪.‬‬
‫מפקד‬
‫השטחים‬
‫‪:‬הכבושים‪ .‬ב ח ו ג י ם ה י ה ת י י ם ק י ב ל ו א ת ה ה ת ע ה מ ת ת ת ח ו ש ה ברורה‪ ,‬כ י ב ק ת ב‬
‫י ו ר ע ה י ח ס א ל י נ ו ו י ב ו א ו א י ס ו ר י ם וצווים ש ו נ י ם וחדשים‪ ,‬קשים מ א ל ה ש ה ת עד‪.‬‬
‫כה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬כ ך היה‪.‬‬
‫ל א ח ר זמן ק צ ר ה ו פ י ע ו הצווים ה ר א ש ו נ י ם ב י ח ס‬
‫ליהודים‪:‬‬
‫א ס ו ר היה ל ה ם ל ה ח ז י ק י ו ת ר מ א ל פ י י ם זלוטי‪ ,‬ש ע ו ת ה ע ו צ ר הוארכו‪ ,‬ח ל א י ס ו ר‬
‫כניסה ל ב ת י ־ ק פ ה ו ל מ ס ע ד ו ת צ י ב ו ר י ו ת ‪ ,‬ל ב י ת ־ ה מ ר ח ץ ו ל מ ו ס ד ו ת ציבוריים א ח ר י ם ‪.‬‬‫•הפליטים מלודז׳‬
‫ב א מ צ ע ד צ מ ב ר ה ג י ע ו א ל י נ ו פ ל י ט י ם י ה ת י ם מלודז׳ ו ס ב י ב ת ת ל א ח ר ש ג ו ר ש ו‬
‫מ ש ם ‪ .‬מ ס פ ר ם הגיע ל א ל פ י ם ו ה י ה צ ו ר ך ל א כ ס ן א ו ת ם ו ל ד א ו ג ל צ ר כ י ה ם י ה ב ס י ס י י ם ‪.‬‬
‫אנשים‬
‫א ל ה ע ז ב ו א ת ב ת י ה ם כ מ ע ט מ ח ו ס ר י ־ כ ל ‪ .‬גירשו א ו ת ם מ ל ת ז ׳ ל ל א כ ל‬
‫•סיבה ס ב י ר ה ו ל א ח ר חיפושים ו ח ק י ר ו ת ל ל א ־ ס פ ו ר ה ע ל ו ם ל ק ר ו נ ו ת ־ מ ש א ו ש ל ח ו ם‬
‫•לדרך‪.‬‬
‫ל א ח ר ש ל ו ש ה י מ י ־ נ ס י ע ה ה ג י ע ו ל ק ר א ק ו ב ‪ .‬בימים ה ר א ש ו נ י ם ה ם א ו כ ס נ ו‬
‫‪.‬בבית־הספר‬
‫המשפחות‬
‫אשר ברחוב‬
‫וונסקת‬
‫אך‬
‫ל א ח ר מ ס פ ר ימים ח י ל ק ו‬
‫א ת רובם‬
‫בת‬
‫שחיו ב ק ר א ק ו ב ו מ ש ח ־ ה א ס פ ק ה ) ש ל ה ק ה י ל ה ( ו ה ו ע ד לעזרה" א ר ג נ ו‬
‫מ ט ב ח י ם ציבוריים ו ה ת ח י ל ו ל ס פ ק ל ה ם א ר ו ח ת ־ צ ה ר י ם י ח י נ ם ‪ .‬ה ט ר נ ס פ ו ר ט י ם י ה מ ש י כ ו‬
‫ל ז ר ו ם ‪ . ,‬ע ד כי ח ס ת ב ת י ם ל א י כ ס ו ן — ואז ה ק י מ ו מ ר כ ז י ־ ק ל י ט ת ש ב כ ל א ח ד מ ה ם‬
‫‪157‬‬
‫איכסנו‬
‫מיוחד‬
‫כ מ ה "עשרות אגשים‪.‬‬
‫מרכז־קליטה‪,‬‬
‫בכל‬
‫שעמד ת ח ת פיקוחו‬
‫‪лп‬־‪л‬‬
‫הוקם מ ט ב ח שחילק — בחינם‪ ,‬כמובן — א ר ו ח ת בוקר‬
‫;‬
‫ש ל ועדי‬
‫מ ה ר ג ע ה ר א ש ו ן ש ל ה ק מ ת ם פ ע ל ת י ב כ ל הועדים‪ ,‬ו ב מ י ו ח ד ב ו ע ד ש ט י ם ל ב מ ר כ ז ־‬
‫א ש ר ה ת א ר ג ן ב ת ל מ ו ר ־ ה ת ו ד ה ‪ .‬ר א י ת י ב ז א ת חיובה י קדושה‪ ,‬כ י ה א ג ש מ ג‬
‫הקליטה‬
‫ה א ל ה ‪ ,‬א ש ר א י ב ת א ת הכל‪ ,‬היו זקוקים ל ח ו ם מ ש פ ח ת י ל ל ב ב י ו ת ו ל ע ז ר ה מ מ ש י ת ‪.‬‬
‫בתה‬
‫אח‬
‫זו א ר ג נ ת י א ת ו ע ד ה ע ז ר ה ש ל נ ו ‪ .‬ב י ן ש ו ר ו ת ה א ו מ ל ל י ם ה א ל ה ‪ ,‬שהפסידו׳‬
‫כ ל מ ה ש ה י ה להם‪ ,‬מ צ א ת י א ת א ש ת י ל ע ת י ד ‪ ,‬ש א ת ה ו ע ם א ב י ה א נ י נ מ צ א‬
‫כ א ן ‪ ,‬ב מ ק ו ם ב ו כ ו ת ב א נ י יומן זה‪ .‬ה ר ב ה ד ב ר י ם ע ב ת ע ל י נ ו מ א ז ו א י נ נ ר‬
‫עתה‬
‫מדעים מ ה מצפה לנו עוד ב ע ת ת ‪ ,‬אד ב כ ל פעם‪ ,‬כאשר אני חושב ע ל פגישתנר‬
‫הראשונה‬
‫אצבע‬
‫ב ת נ א י ם כ ה מ ו ז ת ם ‪ ,‬נ ד מ ה לי ש א ו ל י ל א ה י ה זה ס ת ם מ ק ר ה ‪ ,‬כ י‬
‫‪ш‬‬
‫אלוהים‪.‬‬
‫של אשתי אירנה‬
‫סיפורה‬
‫סוף־סוף‪ ,‬שבוע ל א ח ר ‪ ,‬פ ר ו ^ ה מ ל ח מ ת פ ס ק ו ‪ .‬ב ל ו ת ׳ ההפצצות‪ ,‬פ ס ק ו ‪ -‬ד פ י ק ו ת ‪-‬‬
‫הלב‬
‫האזעקות‬
‫שלנו‪,‬‬
‫בעיר‬
‫והריצה "למקלטים‪.‬‬
‫פתאום‬
‫השתרר‬
‫מייגע‪.,‬‬
‫שקס‬
‫ש ה ע י ד ע ל ח ו ס ר ה ב ט ח ו ן ל ג ב י גורלנו‪ .‬ע ו ד ל פ נ י יומיים‪ ,‬ב ל י ל חמישי־‪ ,‬ע ז ב ו א ת‬
‫העיר‪:‬‬
‫הצבא‪,‬‬
‫בלתי‬
‫המשטרה‬
‫הממשלתיים‪.‬‬
‫ו כ ל המשרדים‬
‫בשרשרת‪.‬‬
‫אחתהםעזבו‪,‬‬
‫פ ו ס ק ת ‪ ,‬האזרחיוש‪ ,‬ש ב ר ח ו ' מ פ ח ד ‪ .‬ה ס כ נ ו ת ‪ .‬ה א ו ר ב ו ת להם‪ .‬ב ת י ה ם היתד‪ .‬גכ‪3‬‬
‫ח ב ר ת י ע ם מ ש פ ח ת ה ‪ ,‬א ח י ועוד ר ב י ם מ ב י ן מ כ ת נ ו ‪ .‬ג ם א נ י הייתי נ ו ה ג ת כ מ ו ה מ‬
‫אבא‪ ,‬שסירב ל ז ה מהמקום מ ת ו ך ד א ג ה לרכוש‪ ,‬ל ב י ת ־ ה ח ר ו ש ת ו ל ד י ר ה ;‬
‫אילולא‬
‫ט ו ב היה ש נ ש א ר נ ו ‪ ,‬כ י ה ג ר מ נ י ם ״ כ י ב ד ו ״ א ת ה ב ו ר ח י ם ב מ נ ה כ ז א ת של־‬
‫ואמנם‬
‫פצצות‪,‬‬
‫עד כי פחות ממחציתם‬
‫בלות׳‬
‫הצליח‬
‫לוארשה‪ ,‬ומשם‬
‫להגיע‬
‫לבתיהם‪,‬‬
‫חזת‬
‫לאחר שלושה־ארבעה שבועות‪.‬‬
‫ביום‬
‫ובכן‪,‬‬
‫בבוקר‪,‬‬
‫ששי‬
‫ד‪.‬־‪8‬‬
‫‪,1939‬‬
‫בספטמבר‬
‫הגרמנים‬
‫נכגסו‬
‫ללודז׳״‬
‫ו מ א ו ת ו יום ה ת ח י ל ו ל ה ע ד י ף עלינו‪ ,‬היהודים‪ ,‬צ ת ת ח ד ש ו ת ו מ ת ו ח כ מ ו ת ‪ .‬בראשונה•‬
‫א ת כ ל ה נ כ ם י ד ל א ניידי‪.‬‬
‫החרימו‬
‫אולם‬
‫אך‬
‫היתד‪.‬‬
‫ז ^ ר מ ת כ ל ה נ כ ס י דניידי ש ל נ ו ‪ ,‬כ ל ח פ ץ ו ד ב ר שהיו ב ר ש ו ת נ ו ‪ ,‬ש נ ע ש ת ה ‪:‬‬
‫‪-‬על־ידי‬
‫ורק‬
‫תחת‬
‫או‬
‫אזרחים‬
‫הנחלתם‬
‫על־ידי‬
‫של‬
‫ב ת י ־ ח ת ש ת ח ש ו ב י ם יכלו ל ה מ ש י ך‬
‫מנהלים‬
‫אנשי־צבא‪,‬‬
‫גרמגים‪.‬‬
‫החל‬
‫המהלומה‬
‫לפעול״‬
‫מרהיטים‬
‫הגתלה‬
‫ומלבנים‬
‫ביותר‬
‫לבוש‬
‫)לבני‬
‫ומיטה( וכלה בקופסאות גפרותם‪ ,‬כך שחיש־מהר ת ק נ ו כל ה ד י ת ת אחר־כר ב א ר‬
‫החטיפות‬
‫לעבודות־כפית‬
‫להכירנו‪,‬‬
‫כי‬
‫החוטפים‪,‬‬
‫בעיקר‬
‫על‬
‫כבר‬
‫היינו‬
‫גערים‬
‫בגי‬
‫ברדיפות‬
‫בסרטים‬
‫מעוטתם‬
‫עשר־שש־עשרה‪,‬‬
‫ללא‬
‫הרף‪.‬‬
‫לא‬
‫צהובים‬
‫מעל‬
‫לשרוול‬
‫הימני‪.‬‬
‫ה״היטלר־יוגנד״‪,‬‬
‫שנשאו׳‬
‫חבת‬
‫ז ת ע ו ת י ה ם ס ר ט י ם ע ם צ ל ב ־ ה ק ר ס ‪ .‬הו‪ ,‬א ת ה עינויים ס ב ל נ ו ! ה ם מ י ל א ו א ת ‪.‬‬
‫תפקתם‬
‫ב ד י י ק נ ו ת מ ד ה י מ ה ו ל ה ת ח מ ק מ י ד י ה ם ה מ ל ו כ ל כ ו ת היתד‪ .‬יזו כ מ ע ט מ ש י מ ת‬
‫בלתי־אפשתת‪.‬‬
‫את‪ .‬הפרחחים‬
‫איך‬
‫אז‬
‫מלוות‬
‫ובמכות‬
‫ה י ה קשר*‬
‫אפשר‬
‫ה ד ם ר ת ח ב ק ר ב נ ו מ ח ר פ ת ה כ ע ס ‪ .‬ר ב י ם כ מ ו נ י ה ש ת ק ק ו לתפוסז‬
‫האלה‬
‫לעשות‬
‫ולתקוע‬
‫דבר כזה‬
‫להם‬
‫מכה‬
‫כאשר‬
‫בשיניים‪,‬‬
‫היה‬
‫בתר‪,‬‬
‫לעשות‬
‫כי‬
‫בהם‬
‫הרמת־ת‬
‫שמות;‬
‫ברם‪,‬‬
‫בני‬
‫הגזע‬
‫על‬
‫ה״תרבותי״ הזה תביא מיד לא רק למכה חוזרת וקשה ב ת ת ר אלא גם ל כ ל י א ת‬
‫ב ב י ת ־ ס ו ה ר ‪ ,‬ל א ת ה י ה ד ר ך בחזרה‪ ,‬לחיים‪.‬‬
‫באומרה‬
‫‪158‬‬
‫כזאת‬
‫עבת‬
‫עלינו‬
‫ששה‬
‫שבועות‬
‫של‬
‫הכיבוש‬
‫הגרמני‬
‫בלודזד‬
‫בסוף‬
‫‪1‬‬
‫'הימים‬
‫אוקטובר אחזה‬
‫ע צ ב נ ו ת גדולה א ת‬
‫של‬
‫האם‬
‫נשקל‬
‫עתתה‬
‫לודז׳‪:‬‬
‫עירנו‬
‫כל‬
‫היא‬
‫ה ״ פ ו ל ק ד מ ט ש ן ״ ‪ ,‬יי כ י ב א ו ת ם‬
‫ב״גגרל־גוברנמנש״‬
‫תשאר‬
‫• א ו ‪ ,‬י ח ד ע ם פומוז׳ה‪ ,‬ח ב ל פ ו ז נ ן ושלזיה‪ ,‬ת צ ו ר ף א ל ה״רייד״‪.‬‬
‫החליטו‬
‫ונוכח‬
‫בסופו ש ל ד ב ר‬
‫ע ל צ י ר ו פ ה ש ל ה ע י ר א ל דברייך״‪ ,‬ב ת ו ר ע י ר ־ ג ר מ נ י ת ־ ת ע ש י י ת י ת ו ת י ק ה‬
‫ה ע ו ב ד ה ‪ ,‬כ י ה ת ג ו ר ר ו ב ה ב א ו ת ם הימים ק ר ו ב‬
‫מ כ ל הבנינים‬
‫סילקן‬
‫בשמות‬
‫למאה א ל ף גרמנים‪.‬‬
‫א ת השלטים הממלכתיים הפולניים‪:‬‬
‫הרחובות‬
‫גם‬
‫מת‬
‫נקראו‬
‫ח ד ש י ם ‪ ,‬כ ת ו ב י ם ב כ ת ב גוטי‪ .‬ת ו ך יום א ח ד ע ו ט ר ו ה ח ש מ ל י ו ת ‪ ,‬ה ש ל ט י ם‬
‫ב כ ת ב הגוטי והעיר שינתה א ת פ נ י ה לחלוטין‪.‬‬
‫והמודעות‬
‫עכשיו החלו הגזירות החדשות ליפול עלינו ב מ ה י ר ו ת ‪ :‬נ א ס ר עלינו ל ע ב ו ר‬
‫ראשיים‪ ,‬אלא לחצות אותם במעברים מסויימים‪ ,‬וגם ז א ת ר ק בשעתיים‬
‫ברחובות‬
‫הראשונות‬
‫ש ל ה ב ו ק ר ‪ :‬א ח ר זמן נ א ס ר ה ד ב ר ל ח ל ו ט י ן ו ר ק א ל ה מ ב ת ה י ה ו ד י ם‬
‫א ש ר ק י ב ל ו רשיון מ י ו ח ד ל כ ך י כ ל ו ל ע ב ו ר ב ר ח ו ב ו ת ה ר א ש י י ם ש ל העיר‪ .‬ב א ו ת ה‬
‫נ ע ר כ ה פ ש י ט ה ע ל בתי־ ק פ ה אחדים ומבין יושביהם נ א פ ת‬
‫עת‬
‫יהתים‬
‫זה‬
‫כמאה וחמישים‬
‫שהוצאו א ל מחוץ ל ע ת ‪ ,‬שם נאלצו ל ח פ ו ר לעצמם בורות‪ ,‬ת ו ר ו למוות‪.‬‬
‫היה ה מ ק ר ה • הראשון בשרשרת מעשי־זתעה שבאו א ח ר ־ כ ך תכופות‪ ..‬פתאום‬
‫נעלמו‬
‫המ‬
‫מהרחובות‬
‫מתעללים‬
‫כל‬
‫בהם‬
‫בעלי הזקנים‪,‬‬
‫שחששו‬
‫ב א כ ז ר מ ת ותולשים‬
‫לחייהם‪,‬‬
‫את שערות‬
‫כי‬
‫זקנם‬
‫הצוררים‬
‫הברמנים‬
‫ופיאותיהם יחד עם‬
‫ה ב ש ר החי‪ .‬א נ י נ ז כ ר ת ש ב א ו ת ם הימים ה ע ל ו ב א ש ש ל ו ש ה ב ת י ־ כ נ ס ת ‪.‬‬
‫החיים ש ל נ ו נעשו ל ל א נשוא ורבים מ א ד מבינינו הירבו לחשוב על בריחה‬
‫לרוסיה‪ .‬הנושא האקטואלי ה י ח ת בשיחותנו היה ניתוח ת כ ת ת הנסיעה ומקומות‬
‫הכי ק ל לגגוב א ת הגבול‪ .‬שיכנעתי א ת אחי לנסות ולברוח‪ ,‬כי ה ס ד ת ם‬
‫בהם‬
‫ה ג ר מ נ י כ ו ת ב י ג ת י י ם ב ע י ק ר כ ל פ י ג ב ר י ם ו פ ח ו ת מ ז ה כ ל פ י נשים‪ ,‬ילדים וזקנים‪.‬‬
‫אשר‬
‫חברתי‪,‬‬
‫התכוננה‬
‫חזרה מוארשה והבריאה מפצעיה‪,‬‬
‫לאחר שגפגעה מרסיס פצצה‪,‬‬
‫ל ח ז ו ר ל ש ם י ח ד עם כ ל מ ש פ ח ת ה ‪ .‬נ פ ו צ ו ש מ ו ע ח ת כ ל יום ב י ת ר עוז‪,‬‬
‫ע ל ה ג י ר ו ש י ם ה צ פ ו י י ם ל נ ו מ ב ת י נ ו ו ב ד י ר ו ת י נ ו ו ע ל ה ק מ ת ה ג י ט ו ב ק צ ה העיר‪ .‬א ף‬
‫אחד‬
‫ת ע מ ה ו מקור הלחישות ה א ל ת מנין באו‪ .‬אני גזכרת בדבר אופייני‬
‫לא‬
‫אחד‪,‬‬
‫המוכיח‬
‫נפלו‬
‫ל א ח ר מ כ ן ע ש ת ת אלפי ק ר ב נ ו ת ‪ :‬כאשר ש מ ע ת י בפעם הראשונה‪ ,‬בצורה‬
‫עד‬
‫כמה‬
‫היינו‬
‫קשורים‬
‫לנכסים‬
‫שלנו‪,‬‬
‫החסרים‬
‫דבר‬
‫שבעשמ‬
‫פ ח ו ת או יותר ברורה‪ ,‬ע ל הגזירה של עזיבת ה ב י ת והנכסים שבו — ה ת ע ל פ ת י‬
‫בו‬
‫במקום‪ .‬רק‬
‫סבלנות‬
‫אתו‬
‫רבה‪.‬‬
‫בצהת‬
‫רוצה לעזוב‪ .‬ב ל ב כואב אני נפרדת מ ח ב ר ת י היקרה במתר‪ ,‬הלמשה‪ ,‬יאני‬
‫ממשיכה‬
‫ללכת‬
‫ב־‪13‬‬
‫כבכל‬
‫תוע‬
‫מממם‬
‫לעבודה ‪:.‬משרד‪.‬‬
‫בדצמבר‪ ,‬ב ש ע ה שמונה בבוקר‪ ,‬כ א ש ר אני מ ר ד ת מ ב י ת נ ו עם אבא‪,‬‬
‫יום‪,‬‬
‫ומחזירים‬
‫—‬
‫א ח ר ־ כ ך ס י ג ל נ ו ל ע צ מ נ ו כוח‬
‫לעמת‬
‫ק ש ו ת מ א ל ו ‪ ,‬תון־‬
‫בינתיים החלטתי היתה נחושה‪ :‬אני נשארת במקום היות ואבא‬
‫ל ע ב ו ד ת ע ו צ ר י ם א ו ת נ ו ש נ י חיילים ח מ ו ש י ם ‪.‬‬
‫א ו ת נ ו לדירה‪ .‬מ ת ב ר ר ‪,‬‬
‫בתקים את תעתותינו‬
‫ש ב ת ם צו להובילנו למקום‬
‫בלתי תוע‪ .‬ל א‬
‫לנו מ ה מ ש מ ע ו ת הדבר‪ .‬אנו י ת ע י ם רק ד ב ר אחד‪ ,‬ש כ ל מ י ש נ ו פ ל לתיד&‬
‫ר ע לו‪ ,‬ר ע מ א ד ‪ .‬זיעה ק ר ה מ כ ס ה א ת ג ו פ י ו א נ י נ ע ש י ת י ר ו ק ה מ פ ח ד ‪ .‬א נ י‬
‫שואלת‬
‫באות‬
‫ומתחננת‬
‫בפני‬
‫החיילים‪,‬‬
‫מבקשת‬
‫הסבר‬
‫כלשהו‪,‬‬
‫אך‬
‫במקום‬
‫תשובה‬
‫צ ע ק ו ת ‪,, :‬כסף זהב‪ ,‬י ה ל ו מ י ם ! ״ — ו כ ל זה ב ל י ו ו י א מ מ י ם ב ר ו ב ה ו א ק ד ח ‪.‬‬
‫א נ ו ח י י ב י ם ל ה ת כ ת ן ל ד ר ך תת־ ח מ ש ־ ע ש ר ה ד ק ו ת ו מ ו ת ר ל נ ו ל ה צ ט י ת ב ד ב ר י ם‬
‫הנחוצים‬
‫בשם‬
‫ב י ו ת ר ו ב א ו כ ל ל ח מ י ש ה ימים‪.‬‬
‫א ל ו ה י ם ‪ :‬מ ה ה ם זוממים‬
‫לעולל‬
‫לנוי!‬
‫ו מ ד ו ע י ! אני רועדת מפחד‪.‬‬
‫אך מ ש ת ד ל ת לעוח־ א ת אבא‪ .‬לקחו מ א ת נ ו את כל הכסף‪ ,‬רק בתכשיטים לא נגעו‬
‫‪159‬‬
‫היו מ ו ס ת ר י ם ב ת נ ו ר ‪ .‬בחפזון נ ו ר א ו ת ו ך א ב ד ן ־ ח ו ש י ם א נ י א ו ר ז ת ש ת י‬
‫נגעו‪-‬כי‬
‫מ ז ו ו ד ו ת ו א ת ה ש מ י כ ו ת ו ה כ ר י ם ב ת ו ך שק‪ ,‬א ך ל א ש ו כ ח ת ל ק ח ת א ת ה א ל ב ו ם ע ם‬
‫התמונות‬
‫גדולת‬
‫ל א ח ר ‪:‬מכן‪,‬‬
‫אשר‬
‫במטלטלים‬
‫עמוסה‬
‫לאן?‬
‫למה?‬
‫יהתי‬
‫אחד ומבקשו‬
‫בעתות‬
‫מצוקה‬
‫ורעב‪,‬‬
‫היו‬
‫א ל ה אני‬
‫יוצאת‬
‫לררך‬
‫עם‬
‫לא‬
‫לי‬
‫אבא‪,‬‬
‫פעם‬
‫בלוד‬
‫לנחמה‬
‫החיילים‪.‬‬
‫רגלי רועדות מפחד‪ .‬בדרך אבא מצליח לחטוף שיחה ק צ ר ה עם‬
‫להודיע לאחיו על מצבנו‪ ,‬כדי שיציל אותנו‬
‫אומללים‬
‫ה ג ע נ ו ‪ .‬ל נ ק ת ת ה ר י כ ו ז ‪ ,‬כ א ן א נ ו פ ו ג ש י ם ‪.‬יהודים‬
‫מת‪.‬‬
‫כמונו‪ ,‬וגם‬
‫לבסוף‬
‫פולנים‪,‬‬
‫ו א ף א ח ד אין ל ו מ ו ש ג ‪ .‬מ ה י ה י ה ע ת ת ג ו ‪ .‬א ג ו י ו ש ב י ם פ ה ע ג ו מ י ם • ש ע ו ת א ח ד ו ת ‪,‬‬
‫עד‬
‫ש מ ס י ע י ם א ו ת נ ו ב ח ש מ ל י ו ת ב י ן ־ ע י ר ו נ י ו ת לח־וגושצ׳יה‪• .‬כאן מ ת ח י ל ה ׳ פ ר ש ת‬
‫רישום ו מ ס פ ר ב י ק ו ת ת ק פ ד נ י ו ת ‪ .‬אנו ד ח ו ס י ם ב א ו ל ם ע נ ק ו ח ש ו ך של• ב י ת ־ ח ר ו ש ת‬
‫ו ב ו מ י ט ו ת ב נ ו י ו ת ק ו מ ה ע ל ג ב י ק ו מ ה ‪. .‬יש כאן מ ס פ ר א ו ל מ ו ת כ א ל ה ‪ ,‬ו כ ו ל ם מ ל א י ם‬
‫אנשים‬
‫לפי‬
‫—‬
‫יהתים‬
‫מחציתם‬
‫א ת ״שלנו״‬
‫ו מ ח צ י ת ם • פולנים‪.‬‬
‫ה כ ו כ ב ה צ ה ו ב שתפור‪ :‬ב צ ד ש מ א ל ש ל ה ח ז ה ו ע ל‬
‫אפשר‬
‫גב‬
‫מת‬
‫המעיל‪.‬‬
‫להכיר‬
‫בםך־הכל‬
‫מ צ ו י י ם כאן כ ש ל ו ש ת א ל פ י ם א נ ש י ם ‪ ,‬כ ו ל ל ילדים וזקנים‪ .‬ע כ ש י ו ב א תור• ה ה פ ר ד ה ‪.‬‬
‫ב נ פ ר ד א ת ״ ש ל נ ו ״ ו א ת ״שלהם״‪ .‬פ ח ד א ו ח ז בי‪• .‬אני י ת ע ת ב ב י ר ו ר ‪ ,‬כי‬
‫תשמים‬
‫ה י ח ס • א ל ״שלנו״ יהיה ג ר ו ע פ י כמה‪.‬‬
‫‪лтхп‬‬
‫א נ י מ ר ו צ ה ע ל ש ע ו ד ב ה י ו ת נ ו בעיר פ ר מ ת י מ ע ל ב ג ד י נ ו א ת ה כ ו כ ב‬
‫אינני מודה במוצאי ואני מ ת ק ר ב ת ‪ ,‬יחד עם אבא‪ ,‬אל ה ק ב ו צ ה ה ש נ י ת הפולנית‪,‬‬
‫ומזהירה א ת א ב א ל ב ל יוציא ה ג ה מפיו ושלא ת ב ר עם א ף אחד‪ ,‬כי מ ד י פ ע ם‬
‫בפעם מ ת ג ל ו ת שגיאות בדברו פולנית‪ .‬כעת אנו מחכים במתח‪ .‬ר ב לביקורת‪ .‬כל‬
‫א ח ד ה צ ל י ח ב ו ו ד א י ל ה ס ת י ר משהו‪ .‬ג ם אני‪ .‬י ש ע מ י כ מ ה ד ב ר י ם א י ש י י ם ק ט נ י ם ‪,‬‬
‫כ ג ו ן ‪ :‬שעון‪ ,‬צ מ ת ‪ ,‬ט ב ע ת ו כ ד ו מ ה ‪ .‬מ א ז פרוץ ה מ ל ח מ ה א נ י נ ו ש א ת א ת י א ת ה ח ב י ל ה‬
‫‪.‬הקטנה‬
‫ב ס י כ ת ־ ב ט ח ו ן לחזייתי‪ .‬היום א ג י ת ו ל ה ב ח ב י ל ה‬
‫הזאת כשהיא מ ח ו ב ר ת‬
‫זו א ת כ ל ת ק ו ו ת י ל ק י ו מ י ה ה ד ש ‪ ,‬ב א ם א מ נ ם יותירו א ו ת נ ו בחיים‪ .‬א ך מ ה א ם‬
‫ישימו כאן קץ ל ח י י נ ו ?‪ ...‬לא‪ ,‬ת ק ו ו ת י עדיין לא א ב ד ה ‪ .‬ב ע ת א נ י ש ו ק ל ת ב ד ע ת י‬
‫להחביא‬
‫היכן‬
‫של‬
‫שלמה‬
‫את‬
‫יקרת הערך‪,‬‬
‫חבילתי‬
‫לפתע‬
‫פורצת‬
‫״ פ ו ל ק ס ד ו י ט ש ן ״ ; מ ת י ע י ם לנו‪ ,‬כ י נ ש י ם‬
‫לתוך‬
‫קבוצה‬
‫האולם‬
‫יבדקו א ת הנשים וגברים‬
‫יבדקו את הגברים‪ .‬מכאן הבינותי שהבדיקה תהיה קפדנית ב ת ת ר ‪ ,‬כאשר כמעט‬
‫משפחה יש‬
‫לכל‬
‫בגורלי‬
‫ב ת ק נפרד‪ .‬את הבדיקה יערכו אצל כולם ב ע ת ובעונה אחת‪.‬‬
‫נפלה בחורה שניכר‬
‫•פרצופה‬
‫סכין‪,‬‬
‫ב ת כ י ה ה ת ע ס ק ו ת ה ז א ת היא ב ש ב י ל ה ד ב ר ט פ ל ‪.‬‬
‫מ ע ת ע ל י ה כי היא צ מ א ה לדם‪ .‬א נ י מ נ י ח ה ש ב ר צ ו ן היתד‪ .‬נ ו ע צ ת ב י‬
‫אך‬
‫העבתה‬
‫פ ה הריהי‬
‫באכזרתת‬
‫לצורך‬
‫ובצעקות‪:‬‬
‫לזרוק‬
‫במהירות‬
‫ריחני‪,‬‬
‫לבנים וכדומה‪.‬‬
‫בעת‬
‫את‬
‫שהיא‬
‫חיפושים‬
‫״לפתוח‬
‫החפצים‬
‫התמסרה‬
‫ב ל ב ד — ולכן היא‬
‫את‬
‫החוצה‪,‬‬
‫לביזת‬
‫המזותות!‬
‫ו ל ת ת ‪ .‬גפל‬
‫את‬
‫שלל‬
‫ה מ ז ו ת ו ת הורדתי‬
‫התנפלה ממש על‬
‫השק!״‬
‫של‬
‫והתחילה‬
‫גרבי־משי‪,‬‬
‫את‬
‫בזהירות‬
‫סבון‬
‫הרכוש‬
‫שלי‬
‫מעל‬
‫ה ח ד ה ו מ ב ל י ש א ד ע עדיין מ ה ל ע ש ו ת ב ו ה ח ז ק ת י ו ב ת י ה ק מ ו צ ה ‪ .‬צ י פ י ת י‬
‫לכך‪,‬‬
‫הכל‬
‫יפול‬
‫האלת‬
‫עלה‬
‫שלאחר‬
‫לתיה‪.‬‬
‫כולי‬
‫•פתאום‬
‫‪:‬השונים‬
‫‪160‬‬
‫מרוכזת‬
‫שמתי‬
‫במחשבה‬
‫להציע‬
‫מבלי‬
‫בלילה‬
‫•מתחילה‬
‫בדיקת‬
‫בדעתי‬
‫למזותות‪,‬‬
‫המזותות‬
‫לחכות‬
‫לה‬
‫תצווה‬
‫איך‬
‫עלי‬
‫להציל‬
‫את‬
‫את‬
‫עזרתי‬
‫בעדינות‬
‫להסכמתה‬
‫להתפשט‬
‫ניגשתי‬
‫ואז‪,‬‬
‫הדברים‬
‫ולשים‬
‫לעבתה;‬
‫מובן‬
‫כמובן‪,‬‬
‫הקטנים‬
‫את‬
‫החפצים‬
‫שיחד עם‬
‫בחזרה‬
‫החפצים‬
‫ב ת ת ה מ ז ו ת ד ‪ .‬ג ם א ת ה ת כ ש י ט י ם ה פ ע ו ט י ם שלי‪.‬‬
‫מובילים‬
‫הטרגדיה‬
‫אותנו‪,‬‬
‫האמיתית‪:‬‬
‫תחת‬
‫לתוי‬
‫מפרתים‬
‫כבד‪,‬‬
‫בינתו‬
‫לבית־הנתיבות‬
‫— הגבוהים‬
‫הקאלישאי‪,‬‬
‫בצד‬
‫אחד‬
‫ופה‬
‫והנשים‬
‫ה י ל ד י ם ב צ ד שני‪ .‬מ ה ה ם‬
‫עם‬
‫לעשות‬
‫תצים‬
‫בשום פנים ואופן אינני‬
‫בנוי!‬
‫ר ו צ ה ל ה י פ ר ד מאבי‪ .‬א ל ו ה י ם אדירים‪ ,‬ה ו ש י ע ־ נ א ! מ פ ר ת י ם בינינו ב מ כ ו ת ־ ת ב י ם ‪.‬‬
‫הנשים מעלים‬
‫את‬
‫יודעות‬
‫סוף‬
‫לקרונות‪,‬‬
‫ה ג ב ר י ם מ ע ב י ר י ם הצידה‪ .‬אנו הנשים‪,‬‬
‫את‬
‫הפחד‬
‫עדיין מ ה י ק ר ה לנו‪ ,‬א ך‬
‫איננו‬
‫ל ג ו ר ל ה ג ב ר י ם — אין ל ו ג ב ו ל ‪ .‬אין‬
‫ל ה ש ע ר ו ת ה ט ר ג ת ת ביותר‪ .‬ל ב ס ו ף ת ח ת ליווי כבד‪ ,‬כ ש כ ל ה ק ר ו נ ו ת נעולים‪,‬‬
‫מתחילה‬
‫ה ר כ ב ת לנוע‪ .‬ה ל י ל ה ל י ל ־ ד צ מ ב ר קר‪30 ,‬־‪ °35‬מ ת ח ת לאפס‪.‬‬
‫וצפוף‪,‬‬
‫אין א פ ש ת ת ל ז ת ‪ ,‬ו ל א ח ר נ ס י ע ה ש ל ש ע ו ת א ח ח ת ק פ א ת י מ מ ש מ ק ו ר ‪.‬‬
‫מגיעות‬
‫תיעות‬
‫עשרים־וארבע‬
‫אף‬
‫ב ק ת ן קר‬
‫שבמקומות‬
‫אחרים‪,‬‬
‫ש ע ו ת נסיעה‪,‬‬
‫מתו‬
‫א ח ד י ם וילדים‬
‫תינוקות‬
‫ב ל י מ י ם ו ב ל י לחם‪,‬‬
‫הגענו‬
‫לאחר‬
‫מקור‪.‬‬
‫לשפת נהר — ואץ‬
‫אחד מאתנו תדע א ת מקום הימצאנו‪ .‬הרכבתי מאיטה א ת נ ס י ע ת ת ע ו צ ר ת‬
‫חוזרת‬
‫א ח ו ר נ י ת ‪ .‬כ ו ל נ ו כ א י ש א ח ד מ ש ו כ נ ע י ם ש פ ה יהיה ס ו פ נ ו וכי ב נ ה ר ה ז ה‬
‫יטביעו‬
‫א ו ת נ ו ‪ ,‬ישימו קץ לחיינו‪ ,‬א ך ל א ח ר זמן מ ו ע ט א נ ו מ מ ש י כ י ם ל נ ס ו ע —‬
‫שלבסוף‬
‫עד‬
‫ושבורים‬
‫מגיעים‬
‫אנו‬
‫האדום‪,‬‬
‫מקבל‬
‫לתחנת־ רכבת‬
‫של‬
‫קראקוב‬
‫ו ע מ ו ס י ד א ג ה ל ג ו ר ל ב ג י מ ש פ ח ו ת י נ ו ‪ .‬כאן מ ח כ ו ת ל נ ו מ ש א י ו ת ה צ ל ב ־‬
‫המביאות‬
‫מוצאת‬
‫צדדית‬
‫העיר‬
‫קפואים‬
‫כולנו‬
‫את‬
‫ותסקה‪,‬‬
‫לרחוב‬
‫את‬
‫ולשמחתי‬
‫גמל‬
‫אני‬
‫כאשר‬
‫ש ם א ת אבי‪ .‬ס ו ף ־ ס ו ף נ י ת ן כ א ן‬
‫ל ה ת ח מ ם ולנוח‪ .‬כ ל אחד מן הבאים‬
‫על‬
‫לגמנו‬
‫ק ש לשים‬
‫מעט‬
‫תחתיו‬
‫אותו‬
‫ולאחר‬
‫הרצפה‬
‫דקות‬
‫ספותת‬
‫ק צ ת מ ר ק חם‪ .‬ת ו ו ק א ב ר ג ע זה ג ע צ ר ל ב י פ ת א ו ם ואגי פ ו ר צ ת ב ב כ י מר‪ ...‬מ ה‬
‫יהיה ? ב ע י ר ז ר ה ו ב ל י פ ר ו ט ה ע ל ה נ ש מ ה ?‬
‫לאחר‬
‫כי‬
‫ש ל ו ש ה ימים‬
‫של‬
‫ורחיצה‬
‫ב ד י ק ו ת גוף‬
‫)דבר שנחסך ממני ומאבי‪,‬‬
‫מ צ א ו א ו ת נ ו נקיים(‬
‫שיחררו אותנו‪ .‬מ ע ת ה ואילך תהיה לנו ק ד א ק ו ב ל ע י ר‬
‫הציבורי‬
‫בבתיהם‬
‫מגותנגהוועד‬
‫המשפחות‬
‫של‬
‫עבורנו‬
‫היהודיות שקיבלו‬
‫ה ד י ר ה ב ה גרגו‪,‬‬
‫בשירותם‪.‬‬
‫באמת‬
‫הם‬
‫ערכו‬
‫אחד‬
‫חיפושים‬
‫מהם‬
‫אחר‬
‫איש‬
‫מישהו‬
‫גסטאפו‬
‫והשני — פולני‬
‫ב ר ח ו ב הזה‪,‬‬
‫ניצלו‬
‫העובד‬
‫את ההזדמנות‬
‫א ת כ ל ה ד י ר ה ‪,‬גם א ת ה ה ד ר ש ל נ ו ‪ .‬ה ם ח י פ ש ו כ ס ף ע ל גופו ש ל א ב א‬
‫וכאשר‬
‫לא מ צ א ו א צ ל ו ד ב ר ה י כ ו א ו ת ו ו ז ר ק ו ה ו מ ה ח ד ר ‪.‬‬
‫האחד‬
‫את‬
‫אותנו‬
‫ב ס ב ר פ נ י ם יפות‪ .‬כ ך‬
‫גסתיים‬
‫ל א ה ס פ ק ת י ל ה ת א ו ש ש מ כ ל ה א י ר ו ע י ם ה א ל ת ו ה נ ה שני אדונים ב י ק ר ו‬
‫בעלי‬
‫ובזזו‬
‫יהודי ה ע י ר (‬
‫כמעט‬
‫הגירוש הראשון‪.‬‬
‫עת‬
‫את‬
‫)של‬
‫העניק‬
‫ל כ ו ל נ ו דיור‬
‫גשארתי לבדי אתם‪,‬‬
‫ב ד ק א ת ה ח פ צ י ם ב ע ת ש ה ש נ י צ ו ו ה ע ל י ל ה ת פ ש ט לגמרי‪ .‬ס י ר ב ת י ל מ ל א‬
‫פקתתו‪,‬‬
‫ברירה?!‪...‬‬
‫רק‬
‫לאחד‬
‫ואתמים‬
‫מכות‬
‫באקדח‬
‫זאת‪.‬‬
‫עשיתי‬
‫האם‬
‫היתה‬
‫לי‬
‫ל מ ז ל י כ ל זה לא א ר ד זמן ר ב ‪ .‬ה ר ו צ ת י ם לא מ צ א ו א ת א ש ר ח י פ ש ו‬
‫ו ע ז ב ו א ת הדירה‪ .‬ע ת ה ת ם ב ה י ז כ ר י ב כ ך מ ס מ י ק ה א נ י מ ב ו ש ה ‪ .‬א נ י תוהה‪ ,‬כ י צ ד‬
‫זה‬
‫ב מ א ה העשרים‪,‬‬
‫ב ק אנשים‬
‫נורמליים כמונו‪,‬‬
‫חיים יצורים‬
‫המכנים‬
‫עצמם‬
‫ב נ י ־ א ד ם כ ב י כ ו ל ‪ ,‬ה נ ר א י ם כמונו‪ ,‬ה מ ד ב ר י ם ב ש פ ת ב נ י ־ א ד ם ‪ ,‬א ך ל מ ע ש ה א י נ ם א ל א‬
‫חיות־פרא‪ ,‬ל ל א ר ג ש י ב ו ש ה ו כ ב ת א נ ו ש י ‪ .‬ו א ל ה ת א י ם ע צ מ ם עליונים מ ע ל י נ ו ‪.‬‬
‫פעם‪,‬‬
‫ב ל כ ת י ברחוב‪ ,‬דחפתי במקרה‬
‫פלטה‬
‫צ ע ק ה מ ג ע י ל ת ״חלאה!״•‪ ,‬ו ה ח ב ר ש ה ל ך לידה הרעיף ע ל ראשי מ כ ו ת ־‬
‫עד‬
‫רצח‪,‬‬
‫שהתעלפתי‬
‫גרמניה אחת‪ ,‬מבלי‬
‫שהבחנתי‬
‫בת‬
‫והיא‬
‫במקום‪.‬‬
‫ה ג ר מ נ י ם מ נ ה ל י ם היום מ ל ח מ ת ק ת ם ־ כ ל ב ג ו היהודים‪ ,‬א ך כ מ ה ק ל ל ת צ ח י ם‬
‫מזויינים‬
‫בבלה‬
‫נלאית‪.‬‬
‫אותנו‬
‫לנהל מלחמה נגד אנשים‬
‫שיכולנו‬
‫בתנאים‬
‫אלה‬
‫מ ה ו ס ת נשק‪ .‬ואנו השבנו להם עד‬
‫לעשות‪,‬‬
‫לאמר‬
‫בעבתת‬
‫מחתרת‬
‫שקטה‬
‫עתה‬
‫ובלתי‬
‫כ ד א י ל ח ת ת היום כדי ש נ ו כ ל ל נ ק ו ם ב ה ם ב ע ת ת ‪ .‬ה כ ו ח ה י ח ת ה מ ד ר ב ן‬
‫ל ח י ו ת ה ו א התקלה ש נ י ק ו ם א ת נ ק מ ת נ ו !‬
‫‪161‬‬
‫אי־אפשר‬
‫החלטתי‬
‫בקור‬
‫לחיות‬
‫היה‬
‫בסוף דצמבר‬
‫בלי‬
‫לנסוע‬
‫כסף‪,‬‬
‫ולכן‬
‫ללודז׳‪.‬‬
‫—‬
‫הנסיעה‬
‫האיסור‬
‫למרות‬
‫הרשמי‬
‫—‬
‫ל ש ט ח ה ״ ד י י ך ׳ לא היתד‪ .‬ק ל ה ‪.‬‬
‫ש ל שלושים ו ח מ ש מ ע ל ו ת מ ת ח ת ל א פ ס י צ א ת י ב א ח ד ה ב ק ר י ם מ ק ר א ק ו ב ‪,‬‬
‫רשיון־נםיעה‪ ,‬ו כ מ ו ב ן ב ל י ה ס ר ט ) ה צ ה ו ב ( ‪ .‬ה ר כ ב ו ת נ ס ע ו ב א ו פ ן ב ל ת י ־ ס ד י ר‬
‫בלי‬
‫ופעמים‬
‫זאת‬
‫ר ב ו ת היה צ ו ר ך ל ה ה ל י פ ן ב ד מ י ‪ .‬ה נ ו ס ע י ם ל א ידעו א י פ ה ו מ ת י ל ע ש ו ת‬
‫וגם פקידי ה ר כ ב ת לא י כ ל ו ל ס פ ק מ י ד ע כ ל ש ה ו ‪ .‬הסימנים ה ר א ש ו נ י ם ש ל‬
‫נ ת ג ל ו כ ב ר ב ק י ל צ ה ‪ .‬כמד‪ .‬מ א ו ת א נ ש י ם חיכו ב ב י ת ־ ה נ ת י ב ו ת ש ע ו ת‬
‫אי־בהירות‬
‫ארוכות‬
‫לבואה של‬
‫ההמתנה‬
‫ריק‪ .‬כולם‬
‫רכבת‪,‬‬
‫הרכבת המובילה‬
‫ע מ ת בחוץ‬
‫ס י כ נ ו האנשים‬
‫לצ׳ינסטוכובה‪.‬‬
‫במשך‬
‫א ת חייהם‬
‫ל מ ת ת הקור היה אולם־‬
‫ש ע ו ת ו ב כ ל פ ע ם ש ה ג י ע ה איזו ש ה י א‬
‫בקפצם‬
‫ה ק ר ו נ ו ת ‪ ,‬וגם‬
‫אל תוך‬
‫שתוך‬
‫אירע‬
‫כדי נ ס י ע ה ק פ צ ו ה ח ו צ ה בהיוודע ל ה ם ש ז ו א י נ נ ה נ ו ס ע ת בכיוון ה מ ב ו ק ש ‪.‬‬
‫שש‬
‫לאחר‬
‫לצ׳נכטוכובה‪,‬‬
‫לקולושקי‬
‫שעות‬
‫)בכיוון ללודז׳( ת צ א ר ק ל מ ח ר ת ב צ ה ת י ם ‪ .‬הנוסעים ש כ ב ו ע ל ר צ פ ת‬
‫כדי‬
‫תנומה‬
‫לחטוף‬
‫ו כ ך נ ו ד ע לי‪ ,‬ל ב ס ו ף ‪,‬‬
‫אלא‬
‫אני‬
‫לחדור‬
‫הנכונה‪,‬‬
‫אליה ה ג ע נ ו ל א ח ר ש ע ת י י ם ‪ .‬ה י ה ע ר ב וכאן נ ו ד ע ל י נ* ה ר כ ב ת‬
‫בית־הנתיבות‬
‫ושם‪,‬‬
‫המתנה‬
‫מצליחה‬
‫לרכבת‬
‫המובילה‬
‫ולנוח‪.‬‬
‫אינני‬
‫שתהיה רכבת‬
‫מוותרת‬
‫וממשיכה‬
‫ל ק ו ל ו ש ק י ש ת צ א עוד‬
‫לשאול‬
‫פה‬
‫באותו ערב‪,‬‬
‫שזו מ ת ע ד ת ל ג ר מ נ י ם ב ל ב ד ‪ .‬ב כ ל ז א ת ‪ ,‬ב נ ס ‪ ,‬אגי מ צ ל י ח ה ל ה ש י ג כ ר ט י ס ־‬
‫ל ר כ ב ת זו ו ע ת ב א ו ת ו ל י ל ה א נ י ב ר ד ו מ ס ק ו ל מ ח ר ת ב ב ו ק ר אני נ ו ס ע ת‬
‫נסיעה‬
‫לקולושקי‪ ,‬ומכאן נ ו ת ר ו‬
‫כמוגי‪,‬‬
‫נוסעים‬
‫ללודז׳‬
‫לנו‬
‫אנו‬
‫עגלה‬
‫עוצרים‬
‫פה‬
‫להתחמם‪.‬‬
‫ע ת כ א ר ב ע י ם ק י ל ו מ ט ת ם ל ל ו ת ׳ ‪ .‬אני ש ו כ ר ת ע ם כ מ ה‬
‫ובמזל־טוב‬
‫בבז׳יז׳יני‪.‬‬
‫אנו‬
‫אנו‬
‫פה‬
‫עוברים‬
‫מכבדים‬
‫מחזירים‬
‫את‬
‫את‬
‫ה ג ב ו ל א ל ה״י־ייך״‪.‬‬
‫אותנו‬
‫הטלאי‬
‫היהתים‬
‫הצהוב‬
‫באוכל‬
‫לבגדינו‬
‫בדרך‬
‫ומאפשרים‬
‫לכל‬
‫תאת‬
‫מקרה‬
‫ש ל א יבוא‪ ,‬אם‬
‫הבגד‪.‬‬
‫ב ש ט ח הרייך ח ל ג ז ר ־ ד ק מ ו ו ת ע ל ה י ה ו ד י ם שאינם נושאים א ת ה ט ל א י ‪.‬‬
‫שוכרים‬
‫אנו‬
‫ה מ ש ט ר ה ת ת פ ו ס אותגו‪ ,‬ח ל י ל ה ‪ ,‬ט ו ב י ו ת ר ש ה ט ל א י ע ל‬
‫שניה‪,‬‬
‫עגלה‬
‫עוברים‬
‫שמונה־עשר‬
‫עת‬
‫קילומטתם‬
‫ולבסוף‪,‬‬
‫ק פ ו א י ם מקור‪ ,‬אנו מ ג י ע י ם ללודז׳ — א ך ה ש ע ה היא אחרי חמש‪ ,‬כ ל ו מ ר א ח ר י‬
‫ה ע ו צ ר ליהודים‪ .‬ה מ ש ט ר ה ע ו צ ר ת א ו ת נ ו ‪,‬‬
‫םעת‬
‫ולבסוף‪,‬‬
‫ב ת ק ת אם ל כ ו ל נ ו ה ט ל א י ה צ ה ו ב‬
‫מבלי לדעת מה לעשות בנו ולאחר שהרביצו מכות־רצח לכל הגברים‬
‫שבקבוצתנו‪,‬‬
‫נמצאת‬
‫משחררת‬
‫היא‬
‫אותנו‪.‬‬
‫וכך‪,‬‬
‫ג ס י ע ה כה‬
‫לאחר‬
‫א ר ו כ ה וקשה‪,‬‬
‫אני‬
‫שוב בלות׳‪.‬‬
‫עד כ מ ה היא ה ש ת נ ת ת ה ע י ר ש ל נ ו ! הגיטו ה ו ק ם והמכרים ו ה ק ת ב י ם א ש ר‬
‫עדיין‬
‫לא‬
‫גרו בו‪,‬‬
‫עסוקים‬
‫וטרודים‬
‫בהעברה‬
‫ובסידורים‬
‫הפורמליים‬
‫הכרוכים‬
‫ב כ ך וגם ב ה צ ל ת ה ח פ צ י ם ש נ ו ת ר ו ל ה ם ל א ח ר ה ב י ז ת ב ד ר ך חזרה מ ל ו ד ז ׳ ל ק ר א ק ו ב ‪,‬‬
‫לאחר‬
‫וגם‬
‫של‬
‫עדיין‬
‫שעברתי‬
‫בהצלחה‬
‫את‬
‫הגבול‬
‫ביקרתי‬
‫היתק‪,‬‬
‫אצל‬
‫מכתם‬
‫בראדומסק‪,‬‬
‫א צ ל ק ת ב י ם ‪ ,‬פ ל י ט י ם מ ל ו ת ׳ ‪ ,‬ש נ מ צ א ו ב צ ׳ י ג ס ט ו כ ו ב ת לבסוף‪ ,‬ל א ח ר ג ס י ע ה‬
‫שבועיים‪,‬‬
‫הגעתי‬
‫בחזרה‬
‫לקראקוב‪.‬‬
‫שקט יחסי והאוכלוסיה היהודית‬
‫פה‪,‬‬
‫לא‬
‫בעת‬
‫ה״גנרל־גובתמנט״‪,‬‬
‫ה ע ל ת ה על דעתה‪ ,‬שאמנם‬
‫שרר‬
‫ייתכנו‬
‫ר ד י פ ו ת ומעשי־ ז ו ו ע ת איומים‪ ,‬כ פ י ש ה ם מ ב ו צ ע י ם ע ״ י הגרמנים ב ש ט ח י ה כ י ב ו ש‬
‫האחרים‪.‬‬
‫הפעילות כתנועה לא ‪ :‬פ ק ה )דפיו ש ל ק ל מ ן ד מ ד (‬
‫עם‬
‫פ ר ח ה מ ל ח מ ה ה ח ל ט נ ו * ( ‪ ,‬כי ב ש ו ם פ נ י ם ואופן לא נ פ ס י ק א ת פ ע ו ל ת ג ו‬
‫•( חברי ״עקיבא״‪.‬‬
‫‪162‬‬
‫ב כ ל ת ה פ ו כ ו ת גורלנו‪ ,‬ה מ ש כ נ ו להאמין ב ע ק ר ו נ ו ת הרעיוניים ש ל נ ו —‬
‫הציונית‪.‬‬
‫ודווקא‬
‫עכשיו‬
‫לחמנו‪.‬‬
‫א מ נ ם ל א ה י ה ל נ ו ש ט ח ר ח ב לפעולה‪ ,‬א ך י ח ד עם ז א ת פ ע ל נ ו ב א י נ ­‬
‫טנסיביות‬
‫בחוגים‬
‫הפעולה‬
‫מקום‬
‫כל‬
‫ראינו‪ ,‬עז־‬
‫קטנים‪.‬‬
‫כמה‬
‫בד‬
‫צדקנו‬
‫בבד‬
‫בדרך‬
‫—‬
‫בה הלכנו‬
‫וכבר‬
‫ובעקרונות‬
‫—‬
‫מההתחלה‬
‫שלמענם‬
‫שיתוף־‬
‫התהדק‬
‫ו ה ו ח ל ף מ י ד ע שוטף בין כ ל ה ח ט י ב ו ת הציוניות‪ .‬ע כ ש י ו ל א ה י ה כ ב ר‬
‫ל מ ד י נ י ו ת ה מ פ ל ג ת י ת צ ר ת ־ ה א ו פ ק ‪ ,‬זו ש ש ל ט ה ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ‪ .‬ח י פ ש נ ו א ת‬
‫הדרכים‬
‫בעלות‬
‫האפשריות‬
‫ליצירת‬
‫עם‬
‫קשר‬
‫— דרך‬
‫ארץ־ישראל‬
‫בערים‬
‫לבוב‪,‬‬
‫ר י כ ו ז י ם ציוניים גדולים ה ו ק מ ו ק ב ו צ ו ת ועמן ע מ ד נ ו ב ק ש ר ‪ ,‬ה ג ש נ ו ע ז ר ה‬
‫כמו־כן‬
‫ועצה‪.‬‬
‫הרוסים‬
‫קיימנו‬
‫קשר‬
‫מתמיד‬
‫להם‬
‫בגדים‬
‫חמים‬
‫ושלחנו‬
‫עם‬
‫וגם‬
‫חברינו‬
‫כסף‪,‬‬
‫בשטחים‬
‫בפרט‬
‫הכבושים‬
‫אשר‬
‫לאלה‬
‫על־ידי‬
‫שם‬
‫למדו‬
‫באוניברסיטאות‪.‬‬
‫מעצרם‬
‫ש ל ש י מ ק ו ג ו ס ט ה ״ ( ב־‪ 1939‬היה ע ב ו ר נ ו מ כ ה איומה‪ .‬ה ר ב ה ש נ י ם‬
‫עבודה‬
‫לשחררם‬
‫של‬
‫משותפת‬
‫ממחנה־ההםגר‪.‬‬
‫קשרו‬
‫אתם‬
‫אותנו‬
‫ולא‬
‫הפסקנו‬
‫מאמצינו‬
‫את‬
‫ל א היו ל נ ו ה ר ב ה אנשים נועזים ו י ק ר י ם כ מ ו ת ם — והם א מ נ ם‬
‫הוכיחו‬
‫ז א ת ל א ח ר מ כ ן במעשי גבורתם — ולכן לא היה גבול לשמחתנו‪ ,‬כ א ש ד‬
‫באמצע‬
‫ר א י נ ו א ו ת ם ש ו ב בתוכנו‪ . .‬ש ח ר ו ר ם היה ע ל ת נ א י והם היו‬
‫חייבים‬
‫‪1940‬‬
‫שנת‬
‫להתייצב‬
‫וחלשים‬
‫פיקוח‬
‫עד‬
‫ב ג י ס ם פ ו פעמיים‬
‫שלא‬
‫היו מ ס ו ג ל י ם‬
‫בחודש‪ .‬ל א ח ר ש ח ר ו ר ם ה ם‬
‫ל ע ב ו ד ה כלשהי‪.‬‬
‫בתקופה‬
‫היו כ ה ח ו ל י ם‬
‫תחת‬
‫ה ר א ש ו נ ה היו‬
‫ר פ ו א י ו ע ש י נ ו ‪ .‬ה כ ל כדי שיחזרו ל א י ת נ ם ב ה ק ד ם ה א פ ש ר י ‪ .‬ה ם ל א סיפרו‪,‬‬
‫ברצון‬
‫בדרךיכלל‪,‬‬
‫א ת מ ה שעבר עליהם‬
‫לפעמים‬
‫במאסר‪ ,‬ואם‬
‫עשו‬
‫זאת‬
‫—‬
‫הרי ר ק ל א נ ש י ם ה ק ר ו ב י ם ל ה ם ביותר‪.‬‬
‫בתר‪,‬‬
‫בדירות‬
‫כ י כ ל ה פ ע י ל ו ת ש ל נ ו היתד‪ .‬מ ח ת ר ת י ת ‪ .‬ה ת א ס פ נ ו ‪ ,‬פ ע ם א ח ת ב ש ב ו ע ‪,‬‬
‫של‬
‫פרטיות‬
‫חברינו;‬
‫והתווכחנו‬
‫דנו‬
‫על‬
‫אקטואליות‪,‬‬
‫בעיות‬
‫קראנו‬
‫ספתם‬
‫ע ב ת י ם ו נ י ת ח נ ו א ת הנושאים ה פ פ ת ת י י ם ש ב ה ם ‪ .‬כ ע ת היה ל נ ו י ו ת ר ק ל‬
‫לחוש‬
‫ק ת ב ו כ ה יקר‪ .‬ו ה י ה‬
‫א ת ה ב ע י ו ת ו ל ה ת ע מ ק בהן‪ .‬ה כ ל היה ל נ ו ע ת ה כ ה‬
‫ל נ ו מ ס פ י ק פ נ א י ‪ :‬פ ע ו ל ו ת החינוך היומיומיות ל א ל ח צ ו ע ל י נ ו ע כ ש י ו ו ט ו ב ה י ה‬
‫באותן‬
‫לנו‬
‫שעות‬
‫שעות‬
‫אתכות־אתכות‪.‬‬
‫הפוליטי‬
‫המצב‬
‫הפוליטיקה‬
‫מאותם‬
‫לפעמים‬
‫הנוכחי‪,‬‬
‫אחר‬
‫ניסה מישהו‬
‫מבינינו‬
‫התאמץ‬
‫למצוא‬
‫להאיר‬
‫את המוצא‬
‫באור חדש‬
‫האפל‬
‫של‬
‫מהמבוך‬
‫ה א ג ג ל י ת ‪ .‬ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת ה ת ח י ל מישהו ל ה ע ל ו ת ניגון ח ת ש י ‪ ,‬א ח ד‬
‫ניגונים‬
‫הקשבנו‬
‫אך‬
‫אחר־הצהרים‬
‫המשותפות‪.‬‬
‫הויכוחים‬
‫והשיחות‬
‫שלנו‬
‫נמשכו‬
‫את‬
‫לו‬
‫ארצישראליים‬
‫בנשימה‬
‫עצורה‬
‫מלאי‬
‫או‪,‬‬
‫העצב‪,‬‬
‫בנוסטלגיה‬
‫חתשית־חרישית‪,‬‬
‫ובכאב‬
‫הצטרפנו‬
‫עמוק‪.‬‬
‫לשירת‬
‫כולנו‬
‫בצנעה‪,‬‬
‫ב ח ג י ג י ו ת ‪ ,‬ח ג ג ג ו כ ל ח ג או י ו ם ־ ה ש נ ת ו ב פ ר ט ש ל ה ר צ ל ‪ ,‬ב י א ל י ק ואחרים‪,‬‬
‫ואז גם ק י י מ נ ו ש י ח ה ב נ ו ש א האמור‪ .‬ב ג א ו ו ה שרנו א ת ״ ה ת ק ו ה ״ ו ״ ת ח ז ק נ ה ״ שלגו‪,‬‬
‫ואמרנו ל ע צ מ נ ו ‪ :‬״ואף־על־פי־כן ולמרות הכל — ארץ־ישראל״‪.‬‬
‫העבודה‬
‫תהיינה‬
‫לא‬
‫הצטמצמה רק‬
‫ל ש ט ח ה ע י ר שלגו‪ .‬ד א ג נ ו‬
‫לכך‬
‫שבכל‬
‫העתם‬
‫ה ק ב ו צ ו ת ה צ י ו נ י ו ת פ ע י ל ו ת ‪ .‬כ ל א ר ב ע ה או ש ש ה ש ב ו ע ו ת פ ר ס מ נ ו ח ו ז ר‬
‫בן ד פ י ם א ח ד י ם ‪ ,‬ב מ כ ו נ ת ־ כ ת י ב ה או ב ש כ פ ו ל — כ פ י ש ה ת נ א י ם ה ט כ נ י י ם א י פ ש ת‬
‫לנו‬
‫ופעם‬
‫ל ע ש ו ת ז א ת ‪ .‬א ת ה ח ו מ ר היינו ש ו ל ח י ם ל ק ב ו צ ו ת ה ש ו נ ו ת ת ־ ך ש ל י ח מ ת ח ד‬
‫אף‬
‫הוארשאית‬
‫ב א מ צ ע ו ת הדואר‪ .‬א נ י ה ע ב ר ת י ב מ ו‬
‫י ת א ת החוזרים ה א ל ה לקבוצה‬
‫ו ל ק ב ו צ ה ב ט ו מ א ש ו ב ‪ .‬חוץ מ ז ה ה י י ת י מ ו ס ר ב כ ל ח ת ש א ת ה ח ו ז ר י ם‬
‫ש ל נ ו ל ג צ י ג ״ ג ו ר ד ו נ י ה ״ ב ו א ר ש ה ו ת מ ו ר ת ם הייתי מ ק ב ל מ ה ם א ת ה ח ח ת ם ש ל ה ם ‪,‬‬
‫״ ( שימק )שמעת( דרנגר וגוסםה דויתון‪ ,‬ממנהיגיה הצעירים של תנועת ״עקיבא״‪.‬‬
‫‪163‬‬
‫משוכפלים‬
‫העברנו‬
‫ו כ ת ו ב י ם ביידיש‪ .‬היו ב ה ם ת מ י ד ת י ע ו ת ח ש ו ב ו ת מ א ר ץ ־ י ש ר א ל יאנו‬
‫א ו ת ן ה ל א ה ‪ ,‬ל א נ ש י ם שלנו‪.‬‬
‫כאשר‬
‫לביצוע‬
‫הוחלט‬
‫—‬
‫שימק‬
‫את‬
‫יזם‬
‫הקמתן‬
‫נקודות־הכשרה‬
‫מת‬
‫ה ר ע י ו ן הזה‪ .‬נ ש ל ח ו ש ל י ח י ם ל ב ד י ק ת ה מ ק ו מ ו ת ו ל א ח ר ד י ו נ י ם וויכוחים‬
‫להקים‬
‫נוסף‬
‫—‬
‫לגקודת־ההכשרה הקיימת‬
‫שלוש נקודות ח ד ש ו ת ‪:‬‬
‫ההתייצבות‬
‫עבת‬
‫של‬
‫חדשות‪,‬‬
‫ניגשנו‬
‫התדירה‬
‫בגיבורטוב‬
‫קראקוב‬
‫שליד‬
‫בוארשה‪ ,‬ב ר א ד ו ם ו ב ק ו פ א ל י נ י ע ל ־ יד ב ו כ נ י ה ‪ .‬ח ו ב ת‬
‫בגיסטפו‬
‫של שימק‬
‫וגוסטה סיכנה אותם‬
‫ולכן הם‬
‫מאד‪,‬‬
‫ל ג ו ר ב ו א ר ש ה ‪ ,‬מ ו ס ו ו י ם ת ח ת ש מ ו ת אחרים‪ ,‬ושם ה ם ע מ ד ו ב ר א ש ה ק ב ו צ ה‬
‫המקומית‪,‬‬
‫משתפי‬
‫שמגתה‬
‫למאה חבתם‪.‬‬
‫קתב‬
‫פעולה‬
‫לאחר‬
‫ע צ ו מ י ם ה צ ל ח ת י להכין‬
‫מאמצים‬
‫מגורים‬
‫בעיירה‬
‫)ארים(‪.‬‬
‫א ת ה פ ר ש ה ה ז ו א ת א ר ע ו ד א ה ״ כ ב ק ט ע נפרד‪ .‬ע ם ה ש ת ק ע ו ת ג ו ב מ ק ו ם‬
‫הייתי‬
‫החדש‬
‫השמנה‬
‫פולנית‬
‫נוסע‪,‬‬
‫הקרובה‬
‫ע מ ר אשתי‪,‬‬
‫ב ד ר ך ־ כלל‪,‬‬
‫לקראקוב‪,‬‬
‫כ ל יום‬
‫יכולנו‬
‫בה‬
‫אביה ועבורי‬
‫לקראקוב‪,‬‬
‫לשהות‬
‫מקום‬
‫שם‬
‫בתור‬
‫התחילו‬
‫פולגים‬
‫כבר‪ .‬ב ה ק מ ת‬
‫ה מ ת ח ד ת ל ב נ י ע מ נ ו ‪ .‬כ מ ו ב כ ל ש ל ב ה ת ח ל ת י ‪ ,‬לא ה כ ל ה ת נ ה ל ו ל א ה כ ל‬
‫התנהגו‬
‫ע ד י ת לפי‬
‫כרצונם‪.‬‬
‫ה ש ל ט ו נ ו ת כ ב ר פ י ר ס מ ו פ ק ו ד ת כי כ ל מי ש ת צ א ל ע י ר ח י י ב ל ה ת י י צ ב‬
‫במשרד־העמדה‪,‬‬
‫ד ר י ש ו ת ה ש ל ט ו נ ו ת ‪ .‬ה א נ ש י ם היו נ כ נ ס י ם‬
‫בתו‬
‫כאשר‬
‫שלו‬
‫תעתת־הזהות‬
‫ותצאים‬
‫)״קנקרטה״(‬
‫מהשכונה‬
‫מאת‬
‫ואישור‬
‫מ ע ס י ק ו ‪ ,‬ה מ ו כ י ח ש ה ו א מ ו ע ס ק מ ח ו ץ ל ש מ נ ת ל פ י אישור כ ז ה ה ח ת י מ ו ב ת ע ו ד ת ־‬
‫ה ז ה ו ת ״פאסירשיין״‪ ,‬ש ת ו ק פ ו היה לחודש ימים‪ .‬פ ע ם ב ח ת ש היו ח י י ב י ם ל ה ת י צ ב‬
‫שם‬
‫ו ל ב ק ש א ת ה ט ב ע ת ה ח ו ת מ ת מחדש‪.‬‬
‫בתקופה‬
‫שוברט‬
‫העתמה‬
‫מיני‬
‫השכונה‬
‫רשיין״‬
‫היה‬
‫גוסע‬
‫לא‬
‫״פאסירשיינים״‪.‬‬
‫לתת‬
‫יותר‬
‫מאוחר‬
‫נסגרה‬
‫ש ב ת ם היה ״פאסי־‬
‫מ א נ ש י ה מ ש ט ר ה ה פ ו ל נ י ת ומאיש ה״אתה״׳י(‪ .‬ה ״ ר א ט ״ * * (‬
‫ה ו ע ב ר לגיטו‬
‫מהתם‬
‫התחילו‬
‫ה״אודה״‬
‫ת‪,‬פלאצובקה»**(‬
‫ש פ י ר א וקורץ‪.‬‬
‫הורחב‬
‫ואנשיו‬
‫קיבלו‬
‫מדים‪.‬‬
‫הזאת לתפקד ו ל ג ת ם לאלפי קרבנות‪.‬‬
‫כמבות‬
‫ה ם היו‬
‫ב י ת האויב ומילאו‬
‫הזה‬
‫ב ר א ש ה״אודה״‬
‫בצורה‬
‫ע ת ר ת אחר‬
‫פקותתת‪.‬‬
‫שפירא‬
‫אתך‬
‫הסכימה‬
‫יקתת־ערך —‬
‫שלגו‪ ,‬ו מ א ו ת ו ר ג ע י כ ל ו ל ה י כ נ ס ל ת ו כ ה ר ק א ל ה‬
‫בית־החולים‪.‬‬
‫פקתי‬
‫כל‬
‫גדולים‪,‬‬
‫שבגללן‬
‫תבעה מתנות‬
‫ו בכל־ ז א ת המציאה כל‬
‫ק מ ע או ר ש י ו נ ו ת ־ מ ע ב ר חד־פעמיים‪ .‬ע ל ־ ת ש ע ת ם א ח ת ם ה י ה המשמר‬
‫מורכב‬
‫עמדו‬
‫קשיים‬
‫סמת‪,‬‬
‫וגם‬
‫ה ר א ש ו נ ה ס י פ ק א ת ה ח ת י מ ו ת ה ר פ ר נ ט פריי‪ ,‬ל א ה ד מ כ ן א ח ד ב ש ם‬
‫ו ב ת ק ו פ ה ה א ח ר ו נ ה — פ ק ת ה ‪ ,‬״ פ ו ל ק ס ת י ט ש ה ״ ב ש ם ס ק ת ה ‪ .‬זו ה א ח ר ו נ ה‬
‫זה היה‬
‫ועקוב וגם‬
‫אז‬
‫מלוכלך‪,‬‬
‫טיפוס‬
‫של‬
‫יהודי‬
‫חסת‪,‬‬
‫משרת‪,‬‬
‫זגג‬
‫במקצועו‪,‬‬
‫ב ע ל אף‬
‫ב ע ל ג י ב נ ת ‪ .‬ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ה ת ה ל ך כ ש פ נ י ו ע ט ר ת ם זקן‪ ,‬ה ו א‬
‫עני‬
‫כ ל ת ם לג‪.‬פ‪.‬או‪.‬‬
‫ולבוש‬
‫)גסטפו(‬
‫סמרטוטים‪.‬‬
‫עתת‬
‫כשעמד‬
‫בראש‬
‫ה״אודה״‪,‬‬
‫היה‬
‫לדווח להם ע ל ה מ ת ר ח ש ו ל ק ב ל ה נ ח ת ת ‪ .‬ע ת ה‬
‫ראשי תבות לארגון הסדר הפנימי‪ ,‬כנוי למשטרה היהודית‪.‬‬
‫*(‬
‫י ״ ( קיצור המלה ״יודנראט״‪ ,‬מועצת הזקנים היהתית שהוקמה לפי פקודתם ובחירתם‬
‫של הגרמנים‪.‬‬
‫**•( ״פלאצובקה־׳ — נקתת המשמר‪.‬‬
‫‪164‬‬
‫ה ש ת ח ו ו כ ו ל ם לפניו ו ק ר א ו ל ו ״ ה א ד ו ן ה מ פ ק ח ״ א ו ״ ה מ פ ק ד ״ ‪ .‬הוא ע ש ה ע ס ק י ם‬
‫מצויינים‪ ,‬בהיותו ש ו ת ף סודי‪ ,‬כ מ ע ט ל כ ל ה ח נ ו י ו ת ו ה א ו ל מ ו ת א ש ר ב ש ט ח הגיטו‪.‬‬
‫ה י ו ת ו ח י ה ב ע ל אופי שפל‪ ,‬פ ח ד ו מ פ נ י ו כ ל ה פ י ק ו ד י ם ו מ י ל א ו א ח ר פ ק ו ד ו ת י ו ע ד‬
‫תומן‪ .‬ה ו א היה מוכן ל ש ל ו ח ל מ ח נ ה ־ ה ס ג ר א ת כ ל מ י ש ה ת נ ג ד לו‪ ,‬ב ל י ה י ס ו ס י ם‬
‫ושיקולים‬
‫ביקורת‬
‫אחד‬
‫כלשהם‪ .‬ה ו א‬
‫ב ש ם קורץ‪,‬‬
‫באותה‬
‫לעצמו‬
‫בחר‬
‫עליו ועל אדוניו ה ג ר מ נ י ם ‪,‬‬
‫ה ש נ ה הוא‬
‫בעל מסבאה‬
‫נתפס‬
‫ת מ ת פקידים‬
‫אלא‬
‫ברחוב‬
‫בגניבה‬
‫כאלה‬
‫א ש ר אף‬
‫ש ע ז ת לו‬
‫פעם‬
‫במעשיו‪ .‬ס ג נ ו ה י ה‬
‫סטראדומסקה‪ ,‬איש גס־רוח‬
‫בעת‬
‫שמסרו‬
‫לשלטונות‬
‫לא‬
‫מתחו‬
‫ושפל‪ .‬ע ו ד‬
‫והוא‬
‫את הפרוות‪,‬‬
‫ח ו ס ל ע ל ־ י ד י מעסיקיו ה ג ר מ נ י ם ‪ .‬א ח ר י ו ב א ט י פ ו ס מ ל ו כ ל ך א ח ר בשם פ א צ א נ ו ב י ם ש ‪.‬‬
‫שפירא‬
‫ל ב ש מ ד י ם משונים‪ ,‬ע ם ס ר ט י ם ו כ ת פ י ו ת מ ז ה ב ומכסף‪ .‬ל כ ו ב ע ש ל ו‬
‫היתר‪ .‬צ ו ר ה מ י ו ח ד ת והוא ר צ ה ל ה ת מ ו ת ל מ א ר ש ל ‪ ,‬ה ת ה ל ך‬
‫והוביל‬
‫עמו‬
‫א ת כלבו‪.‬‬
‫הזה‬
‫האיש‬
‫היה‬
‫ת מ ת עם ש ו ט ב ת ו‬
‫ק ר י ק ט ו ר ה מ מ ש ‪ .‬הוא לא‬
‫תע‬
‫היטב‬
‫פ ו ל נ י ת ו ל א גרמנית‪ .‬ע ל ה פ ו ל נ י ת ש ל ו ה ת פ ש ט ו ב ש כ ו נ ה ב ד י ח ו ת מ ע ו ר ר ו ת צ ח ו ק ‪.‬‬
‫גם‬
‫ה ג ר מ נ י ת ש ל ו לא היתד‪ .‬ט ו ב ה מזו‪.‬‬
‫בתקופה‬
‫השמועות‬
‫הסברנו‬
‫להשתמש‬
‫התחילו‬
‫הראשונה‬
‫להקמת‬
‫השמנה‬
‫פחדנו‬
‫להשתמש‬
‫במלה‬
‫״גיטו״‪,‬‬
‫כי‬
‫ש ה ו פ צ ו ב ע י נ ו אמרו‪ ,‬ש ב ע ד ש י מ ו ש ב מ ל ה זו מ צ פ ה ל נ ו ע ו נ ש כ ב ד ‪.‬‬
‫ל ע צ מ נ ו כי ס י ב ת ה ד ב ר ב כ ד ש ה א ו י ב ‪ ,‬ל מ ר ו ת כ ל אכזריותו‪ ,‬אינו מ ע י ז‬
‫ב ב י ט ו י מ ו ב ה ק זה‪,‬‬
‫ש נ ל ק ח מ י מ י ־ ה ב י נ י י ם ה ב ר ב ר י י ם ‪ .‬ברם‪ ,‬ח י ש ־ מ ה ר‬
‫ה ש ל ט ו נ ו ת ע צ מ ם ל ה ש ת מ ש ב ב י ט ו י זה ב ת ע ת ו ת י ה ם הרשמיות‪.‬‬
‫‪165‬‬
‫גינה הולנדר־כהן‬
‫מ ק ראק ו ב‬
‫הפרידה‬
‫)קראקוב מרץ ‪(1943‬‬
‫״התחשק לכן לברוח‪,‬‬
‫צווח‬
‫זונות יהודיות״•‬
‫השוטר הפולני ש ת פ ס אותנו‬
‫ב צ ד ה א ר י ש ל הרחוב‪ .‬ה ו א ה ו ב י ל א ו ת נ ו ב ח ז ר ה א ל הגיטו‪ ,‬א ל ^‪Ordnungsdienst‬‬
‫ש ל היהודים‪.‬‬
‫סגרו‬
‫בתור עונש על‬
‫צ י ר פ ו א ו ת נ ו א ל ד ר י הגיטו‪ ,‬א ל א‬
‫הבריחה לא‬
‫א ו ת נ ו באופן זמני ב ב י ת ס ו ה ר ‪ ,‬ב ח ד ר ו ן ק ט ן ‪ ,‬ל ל א חלון וגזלו מ א י ת נ ו א ת‬
‫החופש‬
‫ל מ ש ך זמן ר ב ‪ .‬ו כ ך א י ר ע ה מ ע ש ה ‪ :‬א נ י ‪ ,‬א מ י ואחותי ה ק ט נ ט ו נ ת ‪ ,‬ק פ צ נ ו‬
‫מ ה ג י ס ו ד ר ך ה ח ל ת ל ר ח ו ב ש ב צ ד ה א ר י ‪ .‬א ב י ע מ ר ל ק פ ו ץ אחרינו‪ .‬ה י ה ב כ ו ו נ ת נ ו‬
‫ל ב ר ו ח ל ב ו כ נ י ה ‪ ,‬ב ע צ ת א ד ם ש א י נ נ י ז ו כ ר ת א ת ש מ ו ‪ .‬ק ר א ק ו ב היתד‪ .‬צ ר י כ ה ל ה י ו ת‬
‫״יודגריין״ ו א ת ד ד י ה ג י ס ו ע מ ד ו ל ש ל ו ח‬
‫ל מ ח נ ה ריכוז‪ .‬א נ י ל א ר א י ת י ב ב ר י ח ה‬
‫זו א ף צ ל ש ל תקווה‪ ,‬א ב ל ל א ר צ י ת י ל ה ת נ ג ד ל ר צ ו נ ה ש ל אמי‪ .‬א ב י ל א הטםיק‬
‫לקפוץ‬
‫והוא‬
‫אותנו‬
‫נ ש א ר ב פ נ י ם ‪ ,‬ב ת ו ך ה ג י ט ו ‪ ,‬ו מ א ז ל א ר א י ת י א ו ת ו עוד‪.‬‬
‫ת פ ס ו ‪ ,‬כ מ ס ו פ ר לעיל‪ ,‬ו ב מ ש ך י ו מ י י ם ה ח ז י ק ו א ו ת נ ו ב ח ד ר ו ן ק ט ן ל ל א‬
‫מ י ם ו ל ל א מ ז ת ‪ ,‬ח ד ר ב ו היינו י ח ד ע ם אשד‪ .‬ב ל ת י שפוייה‪ ,‬ע ם זונה ועוד נ ש י ם‬
‫אחדות‬
‫ש נ ת פ ס ו ! היינו ה מ ו מ ו ת מ פ ח ד ו מ ש ב ר ו ן ל ב ‪ .‬מ ע ב ר ל כ ת ל י ב י ת ה ס ו ה ר‬
‫הגיעו אל אזנינו קולות בני א ד ם שנלקח!‬
‫האומלל‪.‬‬
‫״אבא׳לה‪ ,‬א ב א ׳ ל ה ״‬
‫קוננתי‪,‬‬
‫ל״טרנספורס״ בתוכם היה ג ם אבינו‬
‫״אתה‬
‫הולך‬
‫מאתנו‬
‫ו א ו ת נ ו יהרגו‪,‬‬
‫כבר‬
‫לעולם ל א נראה אותך״‪.‬‬
‫כעבור‬
‫יומיים‬
‫הובילו'אותנו‬
‫לככר‬
‫הוציאו‬
‫אותנו‬
‫״זגודה״‪ .‬ש ם‬
‫מבית‬
‫ה ס ו ה ר וערוכים בטורים ש ל‬
‫חיכו לנו‬
‫חפץ‪ ,‬אף לא תיק קטן עם פריטים אישיים‬
‫משאיות‪.‬‬
‫נאסר עלינו‬
‫רביעיות‬
‫לקחת כל‬
‫ב י ו ת ר ומי שהחזיק ד ב ר מ ה ב י ד ו‬
‫ה ו כ ה מכד‪ .‬א ח ת ב ש ו ט ו ה ת י ק נ ש מ ט מידו‪ .‬ש ל ו ש ת נ ו ע מ ד נ ו ב ר ב י ע י ה א ח ת ע ם‬
‫אשד‪ .‬נ ו ס פ ת ואילו מי ש ע מ ד ב ש ו ר ה א ח ת א ת נ ו ה ו פ ר ד מ א ת נ ו — ל ח כ ו ת ל מ ש א י ת‬
‫ה ב א ה ‪ .‬ב ר ג ע איום זה ה ר ג ש ת י ר ו ו ח ה ע ל ש ל א ה פ ר י ד ו בין שלושתנו‪ ,‬א נ ח נ ו י ח ד !‬
‫ל א היו ל י שום ס פ ק ו ת ל ג ב י ה י ע ד ש ל נ ו ‪ .‬ב ר ו ר ה י ה כ י ה ם ח ר צ ו א ת ד י נ נ ו ל מ ו ו ת ‪.‬‬
‫ב ט ו ח ה הייתי בטחון אימים‪ ,‬כ י א נ ח נ ו מ ו ב ל י ם לאושויץ‪ ,‬ל ג ז !‬
‫‪166‬‬
‫זזו ו א נ ח נ ו נ ע י ם ק ד י מ ה ‪ .‬ה ש מ י ם כ ח ו ל י ם ויפים ואנשים מ ה ל כ י ם‬
‫המכוניות‬
‫ב ר ח ו ב ו ת ‪ ,‬כ א י ל ו ד ב ר ל א א י ר ע כאן‪ .‬נ פ ש נ ו י צ א ה מ צ מ א ‪ .‬זה יומיים ש ט פ ת מים‬
‫לא‬
‫לפינו‪.‬‬
‫באה‬
‫ה״םרנספודט״‪.‬‬
‫אחזני‬
‫״מעט‬
‫״מים‬
‫מים״!‬
‫העזתי‬
‫לבקש‬
‫תקבלי כבר‬
‫בעולם‬
‫ה ב א ‪ ,‬יהודיה א ר ו ר ה ״‬
‫פ ח ד ‪ .‬ה מ ו ו ת בא ו ק ר ב ‪ .‬מ ש א י ת מ ל א ה‬
‫נטרפה‬
‫א ח ר י נ ו נעו מ ש א י ו ת נ ו ס פ ו ת ‪ ,‬ש ש‬
‫ה ד ר ד כ ש מ ב ט י ה ם מלווים‬
‫של‬
‫קורת‬
‫מיואשות‪,‬‬
‫שדעתן‬
‫כמעס‬
‫ברחוב‬
‫רוח‬
‫על פניו‪.‬‬
‫עשרה ב ס ך ה כ ל ; הפולנים עמדו‬
‫א ו ת נ ו ‪ ,‬מי ב ר ג ש ש ל‬
‫״יהודים‬
‫למותי״‬
‫נוסעים‬
‫ר ח מ נ ו ת ומי‬
‫קול‬
‫שמעתי‬
‫ב ב ת צחוק‬
‫אי־שם‬
‫עולה‬
‫ו א ח ר כ ך צחוק של שמחה‪.‬‬
‫כזו‬
‫אלף‬
‫נשים‬
‫שהיה‬
‫קירקר‬
‫בגסות‬
‫ע ל י ה ן מפחד‪ .‬נ ו ס ע ת ליעדה‪ .‬נ צ מ ד נ ו א ש ה ל ר ע ו ת ה — אני‪ ,‬א מ י ו א ח ו ת י‬
‫הקטנטונת‪.‬‬
‫בצדי‬
‫מהגרמני‬
‫ממונה‬
‫על‬
‫פרידתי‬
‫היתה‬
‫מקראקוב‪,‬‬
‫עיר‬
‫עיר‬
‫מולדתי‪,‬‬
‫ואהבתי‪.‬‬
‫נעורי‪ ,‬ח ל ו מ ו ת י‬
‫מ ח ש ב ו ת התרוצצו בראשי ב ע ר ב ו ב י ה ‪ :‬ואולי א ח י ה ‪ :‬ואפ המלחמה תיגמר‪,‬‬
‫האם הכל יחזור להיות כפי שהיה? ח א ׳ לבי נ ש ב ר בקרבי‪ ,‬משהו נגמר בחיי!‬
‫הגענו‬
‫עיני‬
‫אל‬
‫א ת ב ו ר ק פ ו ל צ ק י ‪ ,‬כ ש ל פ ת ע גגלה ל פ נ י‬
‫מחוץ לעיר‪ .‬א נ ח נ ו ע ו ב ר י ם‬
‫מחזה מחריד‪ .‬ישבתי בקצה המשאית ויכולתי לראות א ת כל אשר התרחש‬
‫ראיתי‬
‫מסביבנו‪.‬‬
‫גברים‬
‫מהמשאיות‪,‬‬
‫קופצים‬
‫שנים‪,‬‬
‫אחד‪,‬‬
‫רבים‬
‫אחריהם‪ . .‬ה ם‬
‫חתכו‬
‫א ת ה ב ר ז נ ם שכיסה א ת ה מ ש א י ו ת ובדי־ד זו ח ש ב ו ל ב ר ו ת זה היה צ ע ד‬
‫נואש‪.‬‬
‫מ ס ר י ר י ו ת נ י ת ר עליהם‪ ,‬ר א י ת י כ י צ ד ה ם נפלו‪ .‬א י נ נ י יודעת‪ .‬אם נ י צ ל‬
‫מ י ש ה ו מהם‪.‬‬
‫גורלנו‬
‫בנו‬
‫נחרץ‪ .‬א נ ח נ ו ב ד ר ך שאין ע ו ד ח ו ז ר י ם מ מ נ ה ‪ .‬ה מ ל ה ״אושויץ״ מ כ ה‬
‫כ מ ו ב א ל פ י פטישים‪ .‬ה ת פ ר צ ו י ו ת ה ב כ י ק ו ר ע ו ת א ת ה ל ב ו ה ז ע ק ו ת ה א י ו מ ו ת‬
‫מובילים‬
‫יכולות‬
‫ל ט ר ו ף ד ע ת ו של אדם‪.‬‬
‫זקנה‪,‬‬
‫שהיתר‪ .‬אתנו‪ ,‬ל ק ח ה ע מ ה‬
‫רעל‬
‫צאן ל ט ב ח ‪ .‬רופאה‪ ,‬א ש ה‬
‫אותנו כמו‬
‫ו א מ ר ה ‪ :‬״זה יושיע א ו ת י ‪ .‬ל כ ש ל א א ו כ ל‬
‫ע ו ד ל ע מ ו ד ב פ נ י עינויי המוות״‪ .‬ו ה י א א מ נ ם ב ל ע ה אותו‪ .‬ו ל א ח ר מבן ה י א א י ב ד ה‬
‫את‬
‫ה כ ר ת ה ו ה ת ע ו ר ר ה לסירוגין‪ .‬כ פ י ה נ ר א ה נ ט ל ה כ מ ו ת ק ט נ ה מדי ו ה מ ו ו ת היה‬
‫איסי‪,‬‬
‫אך‬
‫כשהגיעה‬
‫לאושויץ‬
‫נפחה‬
‫נשמתה‪.‬‬
‫את‬
‫כך‬
‫מ ה ם ל ק צ י ה והגז‪.‬‬
‫ניצלה‬
‫א ד י ש ויד ה ג ו ך ל מ ת ע ר ב ת ‪.‬‬
‫המשאית‬
‫אחרנו‬
‫מהמשאית‬
‫שלנו‬
‫נתקלקל‬
‫בשעתיים‬
‫הזאת‬
‫האחת‪,‬‬
‫את‬
‫בה‬
‫הגז!‬
‫ניצלנו‪.‬‬
‫המנוע‪.‬‬
‫כל‬
‫וכך‬
‫היא‬
‫אלה‬
‫עלה‬
‫עצרה‬
‫שהיו‬
‫בידינו‬
‫בדרך‪.‬‬
‫לפנינו‬
‫לעבור‬
‫חכיגו‬
‫הומתו‬
‫את‬
‫שעתיים‪.‬‬
‫ורק‬
‫אנחנו‪,‬‬
‫תקופת‬
‫מחנה‬
‫ה ר י כ ו ז ע ל כ ל מ ד ו ר י ה ג י ה נ ו ם שבו‪ ,‬כ ך ג ם נ י ת ן ל נ ו ל ה י ש א ר בחיים‪ .‬ואני א ח ת‬
‫\ ‪:‬‬
‫הניצולות‪.‬‬
‫ע ל י ת י א ר צ ה ‪ ,‬כאן אני חיה ו ה ק מ ת י מ ש פ ח ה ‪ ,‬א ב ל ל ש כ ת • — לא‪ ,‬ל א א ו כ ל‬
‫ל ש כ ו ח ד ב ר ‪ .‬ה כ ל ח ר ו ת בי ע מ ו ק ‪ ,‬ע מ ו ק ‪.‬‬
‫ולעולם‪,‬‬
‫לעולם לא אשכח עוד דבר‪.‬‬
‫)תרגמה‬
‫מ פ ו ל נ י ה שפרה אהרונוביץ(‬
‫‪167‬‬
168
‫ד״ר משה בייסקי‬
‫שחרור שאין עמו חופש‬
‫כבר‬
‫מבין‬
‫בחודשים האחרונים של‬
‫ניצולי‬
‫להשתחרר‬
‫השואה‬
‫‪ 1944‬ו ב ת ח י ל ת‬
‫שנת‬
‫החיים‬
‫מזוועות‬
‫‪1945‬‬
‫במחנות‬
‫ז כ ה ח ל ק מסויים‬
‫במחבואים‬
‫ההסגר‪,‬‬
‫ו ב מ ק ו מ ו ת הגלייה‪ .‬ע ם ה ת ק ד מ ו ת ה ח ז י ת ו ת ו ש ח ר ו ר שטחי כ י ב ו ש ב מ ז ר ח ו ב מ ע ר ב‬
‫זכו מ ע ס י ם גם ל ש ח ר ו ר ם ה א י ש י ‪ ,‬א ם ל א ה ס פ י ק ו ה נ א צ י ם ע ו ד ל פ נ י כן ל ה ו צ י א‬
‫ה א ס י ר י ם ה י ה ו ד י י ם ל פ נ י ם ה א ר ץ ״ ל מ ק ו ם מבטחים״‪ .‬ל ר ו ב ה ם א מ נ ם ד א ג ו‬
‫את‬
‫להשאיר‬
‫שלא‬
‫תחבורה‪,‬‬
‫החורף‬
‫מאחוריהם‬
‫הם נ ע ז ר ו‬
‫הקרים‬
‫יהודים‬
‫ב״מצעדי‬
‫ומאחר‬
‫המות״‬
‫ש ל ‪1945—1944‬‬
‫ובתקופה‬
‫הרגליים‬
‫המצעדים‬
‫זו‬
‫התקשו‬
‫המפורסמים‪.‬‬
‫ה א י ו מ י ם של‬
‫לספק‬
‫אמצעי‬
‫נראו‬
‫בחדשי‬
‫ואז‬
‫תשושים‪,‬‬
‫״מחולמנים״‬
‫לבושי סחבות ונפוחים‪ ,‬העושים דרכם בשלג וכפור‪ ,‬כשהשורות מ ת ד ל ד ל ו ת מרגע‬
‫שכוחו תש כליל‬
‫לרגע‬
‫ממש‪ .‬מי‬
‫הדרך‬
‫ולא נ מ צ א‬
‫ו ל א היה מ ס ו ג ל לד‪.‬משיך‪ .‬ס י י ם‬
‫א פ י ל ו מי ש י ד א ג ל ה ט מ נ ת הגוויה‪ .‬וצדי‬
‫סבלו בצדי‬
‫ה ד ר כ י ם היו מ ל א י ם‬
‫ב ג ו ו י ו ת ו ל א ש פ ר גודלש ש ל א ל ה ש ז כ ו ל ה ו ב ל ה ‪ ,‬דחוסים‪ ,‬ב ק ר ו נ ו ת ש ל ב ה מ ו ת ‪.‬‬
‫לא‬
‫לדוב‬
‫במסילות‬
‫הגיעו‬
‫הקרונות‬
‫לייעודם‪,‬‬
‫גם‬
‫אם‬
‫היה‬
‫להם‬
‫יעד‪,‬‬
‫עקב‬
‫השיבושים‬
‫הברזל‪.‬‬
‫ע ם כ ל ה ח ש י ב ו ת ש י י ח ס ו ה ג ר מ נ י ם ל ה ח ל מ ת ם ל ב ל י י ש א ר ו יהודים ב ש מ ח י ם‬
‫הם מפנים‪ ,‬לא‬
‫אוהם‬
‫סגורים‬
‫וחתומים‬
‫זוועתיים‪:‬‬
‫היה‬
‫מסען‬
‫זה‬
‫הובלה‬
‫ב ע ל עדיפות‪ ,‬ל כ ן ע מ ד ו‬
‫ב מ ס י ל ו ת נידחות ובהן ממען בני אדם‬
‫קרונות‬
‫בתנאים‬
‫תת־אנושיים‪,‬‬
‫ל ל א ת ז ו נ ה ומים‪ ,‬ב כ פ ו ר איום‪ ,‬ל ל א כ ס ו ת ל ג ו פ ם ו ל ל א‬
‫אפשרות אף‬
‫ל ע ש ו ת א ת צ ר כ י ה ם ‪ .‬ד ש ו כ ע ב ו ר נ ד י ד ה ש ל ימים ר ב י ם ב י ק ש מן ד ה ו א ל פ ת ו ח‬
‫את‬
‫הקרונות‪ ,‬וזאת ניתן היה ל ע ש ו ת רק ב ע ז ר ת מכשירי הלחמה‪ ,‬כדי ל ה פ ש י ר‬
‫את‬
‫שלדים‬
‫הקרח בו כוסו‬
‫כחושים‪,‬‬
‫ההסגר‬
‫לרוב‬
‫הפתחים‪,‬‬
‫קפואים‬
‫וההשמדה‬
‫ר ק אז‬
‫ומיעוסם‬
‫ובמחנות‬
‫נתגלה המחזה‬
‫ש ר ו ח חיים עדיין‬
‫העבודה‬
‫בחדשי‬
‫במלוא‬
‫בקרבם‪.‬‬
‫הזוועה‪:‬‬
‫והתנאים‬
‫המלחמה האחרונים‪ ,‬אינם‬
‫במחנות‬
‫טעונים‬
‫ה ר י כ ל ת י א ו ר גוסף‪ ,‬כי ה ד ב ר י ם ידועים‪.‬‬
‫כ ז ה ה י ה מ צ ב ם ש ל א ל ה ש ע ש ו י י ם היו ל ה ו ו ת א ת ש א ר י ת ה פ ל י ם ה ו ש ר י ד י‬
‫‪169‬‬
‫בארצות‬
‫השואה‬
‫אירופה‬
‫אליהם‬
‫הכבושה!‬
‫הצטרפו‬
‫שהוגלו‬
‫היהודים‬
‫הרחק‬
‫ל ס י ב י ר ‪ ,‬א ל מ ע ב ר ל ד ו מ ב ס ובייקל — ו א ם כי אין ל ה ש ו ו ת א ת מ צ ב ם הפיזי של‬
‫לזה‬
‫אלה‬
‫א ס י ר י ‪ .‬ה מ ח נ ו ת הגרמניים השונים‪,‬‬
‫של‬
‫היו נטולי בית‬
‫הרי אף הם‬
‫ו ב ב ח י נ ת פליטים חסרי כל ומשוללים אפשרות של תנועה חפשית‪ ,‬בחפצם לחזור‬
‫מוצאם‪.‬‬
‫לארץ‬
‫ו ה נ ה ע ל ה ה ש ח ר ע ל היום ה מ י ו ח ל ‪ :‬נ ס ת י י מ ה ה מ ל ח מ ה ו ש ע ר י ה מ ח נ ו ת נ פ ת ח ו‬
‫מ ב ח ו ץ ! מי ש ה ס ת ת ר א צ ל נוצרי או ב ת ו ר נוצרי‪ ,‬ש ו ב ר ש א י היה ל ה ל כ ה ל צ א ת‬
‫ל ח פ ש י ‪ ,‬מי ש ה י ה כ ל ו א שנים ב מ ח נ ה י כ ו ל היה‪ ,‬א ם מ צ ו י י ם ה י ו ע מ ו די כ ו ח ו ת‬
‫‪ 1945‬ל כ ל באי‬
‫פיזיים‪ ,‬ל צ א ת א ת ה ח ו ם המחנה‪ .‬ו א מ נ ם יום ג ד ו ל ה י ה ה־‪ 8‬ב מ א י‬
‫ע ו ל ם ו א ו ל י ב מ י ו ח ד ל ש ר י ד י ה ר ד י פ ו ת והענויים‪ ,‬א ש ר ח מ ש ש נ י ם ו מ ע ל ה ע מ ד ו‬
‫ו ב ת ל א ו ת ששום כושר תיאור לא יתאדם‪ .‬אולם א ת מקומה של השמחה‬
‫בסבל‬
‫הספונטנית‬
‫הוא‪ ,‬כ י‬
‫ה ר א ש ו נ י ת ת פ ס ה חיש מ ה ר ה מ צ י א ו ת ה ע ג ו מ ה ו ה ט ר א ג י ת ‪ .‬א ך ט ב ע י‬
‫ה מ ח ש ב ה והשאיפה המיידית היתה ל ה י נ ת ק מ ה ר כ כ ל‬
‫ובראש‬
‫הזוועתי‬
‫וראשונה‬
‫ממקום‬
‫והסבל‪,‬‬
‫חיסורים‬
‫כלומר‬
‫האפשר מהעבר‬
‫לעזוב‬
‫את‬
‫המחנה‪,‬‬
‫ה מ ח ב ו א ‪ ,‬מ ק ו ם ה ה ג ל י י ה ‪ .‬א ו ל ם ה ש א ל ה המיידית‪ .‬ב פ נ י ה ע מ ד ו כ מ ע ט כ ל ה נ י צ ו ל י ם‬
‫מ ה ת ו פ ת ה נ א צ י ‪ ,‬ה י ת ה ‪ :‬ומה ה ל א ה ‪ ,‬ל ה י כ ן ל ל כ ת ? וזו ל א ה י ת ה ר ק ב ע י ה ש ל‬
‫פ י ס י או ש ל אמצעים‪ ,‬א ל א ש א ל ת כיוון‪ ,‬פ ש ו ט ו כ מ ש מ ע ו !‬
‫כושר‬
‫לא‬
‫אל‬
‫א ש כ ח א ו ת ו קצין רוסי א ש ר ב ב ו ק ר ו ש ל ה־‪ 9‬ב מ א י‬
‫המחנה‬
‫ש ה ו כ־‪1200‬‬
‫בו‬
‫כדי‬
‫א ס י ר י ם יהודיים‪.‬‬
‫‪1945‬‬
‫את‬
‫לבשר‬
‫נ כ נ ם ראשון‬
‫בוא‬
‫השחרור‪.‬‬
‫ר ק ל פ נ י מ ס פ ר ש ע ו ת נסוגו מ ש מ ר ו ת א נ ש י ס‪.‬ס‪ .‬ו ע ל ה כ ב י ש ע ד י י ן נ ר א ו חיילים‬
‫ג ר מ נ י ם ב ו ר ח י ם בכיוון מערב‪ .‬נ א ו ם נ ל ה ב נ א ם ה ק צ י ן ל כ ב ו ד ה צ ב א ה א ד ו ם ה מ ש ח ר ר‬
‫ס ט ל י ן — באופן ה פ ג נ ת י פ ת ח א ת ש ע ר ה מ ח נ ה ל ר ו ו ח ה ו ה כ ר י ז כי מי‬
‫ומפקדו‬
‫ש מ ס ו ג ל — רשאי לקום וללכת‪ .‬משפנה ל ל כ ת נ ת ל ו ו אליו אסירים מ ס פ ר לאורך‬
‫ה כ ב י ש כ ד י ל ש מ ו ע מ מ נ ו מה נ ע ש ה ב ע ר י פ ו ל י ן מ ש ם ה ו א בא‪ ,‬ו כ ש ש מ ע הקצין‬
‫כ י כ ל א ס י ר י ה מ ח נ ה ה ם יהודים ה ת ח י ל גם הוא ל ד ב ר א י ד י ש ו ג י ל ה כי יהודי‬
‫הוא‬
‫הוא‪.‬‬
‫וי־‪-‬כיללת‬
‫נשאל‬
‫על‬
‫המקומות‬
‫ה י ת ה ‪ :‬אין יהודים‬
‫בהם‬
‫בדרכי‬
‫עבר‬
‫באף מקום‪ ,‬א ת ם‬
‫הלחימה‬
‫הראשונים‬
‫והתשובה‬
‫בהם‬
‫אני‬
‫היחידה‬
‫נפגש‪ .‬זי‬
‫היתה פ ר י ס ת השלום הראשונה מ״המולדת״‪ ,‬ברגע השחרור‪ .‬ו ב ט ר ם ייפרד מאתנו‬
‫נשאל‬
‫המצב‬
‫הקצין‬
‫הרוסי־היהודי‪:‬‬
‫מה‬
‫לעשות‬
‫כעת‪,‬‬
‫לאן‬
‫ללכת ד‬
‫בתשובתו נתגלם‬
‫טראגי של אלה אשר שוחררו בזה ה ר ג ע ! וכה א מ ד הקצין‪ :‬״אל תלכו‬
‫ואל‬
‫למזרח‬
‫ת ל כ ו ל מ ע ר ב ‪ ,‬בשום מ ק ו ם אין א ו ה ב י ם‬
‫אותנו ולא‬
‫ה ו ס י ף ונעלם‪.‬‬
‫א מ ת ‪ ,‬נכון‪ ,‬כי ב ת ו ם ה מ ל ח מ ה ו ב ע י ק ר ב ח ד ש י ם ה ר א ש ו נ י ם ש ל א ח ר י ה ‪ ,‬ל א היהודים‬
‫ב ל ב ד ה י ו ב ב ח י נ ת פ ל י ט י ם ועקורים‪ ,‬א ם כי ל א היו ב מ צ ב ם ש ל ש ר י ד י ה ש ו א ה !‬
‫בני לאומים שונים‪ ,‬א ש ר ת ל א ו ת המלחמה‬
‫ברחבי‬
‫א י ר ו פ ה נ מ צ א ו אז מיליונים‬
‫הביאו‬
‫א ו ת ם — א ם מרצון‪ ,‬ש ל א מ ר צ ו ן או מ ת ו ר כ פ י ה — ל נ ד ו ד ל מ ר ח ק י ם !‬
‫ואכן ב מ ש ך ח ד ש י ם היתד‪ .‬כעין נ ד י ד ת עמים‪ ,‬מ מ ז ר ח ל מ ע ר ב ובכיוון הפוך‪ ,‬כ ש כ ל‬
‫אחד‬
‫מנסה‬
‫אלא‬
‫ש ל א כ ע ק ו ר י ם ב נ י לאומים א ח ד י ם היו ה ש ר י ד י ם ‪ ,‬פ ל י ט י ‪ .‬ה ש ו א ה היהודיים‪.‬‬
‫ידע‬
‫לעשות‬
‫הפולגי‬
‫דרכו‬
‫בעזרת‬
‫מוסדות‬
‫סעד‬
‫לעקורים‪,‬‬
‫כךי‬
‫ל ה ג י ע ליעךו‪.‬‬
‫א ת ה ד ר ך ל מ ו ל ד ת ו וכמוהו ה ב ל ג י א ל מ כ ו ר ת ו ומשפחתו‪ ,‬ו כ ך‬
‫גם‬
‫כ ל ‪ .‬ה י ת ר ‪ .‬אם נתעכבו האחרים לשהיית‬
‫על‬
‫ידי א ו נ ר ״ א — ה ס י ב ה ה ע י ק ר י ת היתד‪.‬‬
‫מעבר‬
‫בקשיי‬
‫במחנות‬
‫ה ע ק ו ר י ם שהוקמו‬
‫תעבורה‬
‫ו מ ע ב ר או ל ע ת י ם‬
‫ב ג י ן ש י ק ו ל י ם פוליטיים‪ .‬ל א כן ה ש ר י ד י ם היהודיים‪ .‬ה א מ ת ה א י ו מ ה ב כ ל מערומיה‬
‫נתגלתה‬
‫‪170‬‬
‫חיש מהר‪ .‬אלה‪ ,‬הלא מרובים‪ ,‬ש ב ד ר ך מ ק ר ה ונס‬
‫נ ו ת ר ו כ ש ר ו ח חיים‬
‫באפם‪,‬‬
‫זו‬
‫נ ו כ ח ו כי ה ם ב ב ח י נ ת אודים מ ו צ ל י ם ‪ ,‬א ח ד מ מ ש פ ח ה ושניים מעיר‪ .‬ל א‬
‫ב ל ב ד ש ל א ה י ה א ל מי ל ח ז ו ר ‪ ,‬א ל א ש ל א נ ר א ה ג ם ה י ע ד ל א ן ל ל כ ת ‪ .‬אכן יש‬
‫בין יוצאי מ ס פ ר א ר צ ו ת א ש ר ב מ ע ר ב א י ר ו פ ה ‪ ,‬כגון ד נ מ ר ק ‪ ,‬ה ו ל נ ד או‬
‫להבחין‬
‫לשם‬
‫יכלו לחזור גם‬
‫היהודים‬
‫שניצלו‬
‫מהשואה‪,‬‬
‫חזרו‪,‬‬
‫צרפת‬
‫—‬
‫לפחות‬
‫ב ת ק ו פ ה ה ר א ש ו נ ה ‪ ,‬לא כן ה י ה ה מ צ ב ב י ח ס ל מ ר ב י ת יוצאי מ ז ר ח אירופה‬
‫ובפועל גם‬
‫ומרכזה‪.‬‬
‫יהודי‬
‫פולין ש נ ו ת ר ו בחיים י ד ע ו א ת א ש ר מ צ פ ה ל ה ם ב ש ו ב ם ‪ ,‬א ל א ש ג ם‬
‫ה א ו פ ט י מ י י ם ש ב י נ י ה ם ל א שיערו מה א כ ז ר י יהיה י ח ם ה א ו כ ל ו ם י ה ה פ ו ל נ י ת ה נ ו צ ר י ת‬
‫״הםיכון״ מ ב ח י נ ת ם ‪ ,‬שיישוב י ה ו ד י מ ד ו ל ד ל ש ו ב יקום בפולין‪ .‬ו ה מ צ י א ו ת‬
‫לגבי‬
‫איחרה‬
‫לא‬
‫לבוא‪.‬‬
‫ערים‬
‫במספר‬
‫ועיירות‬
‫הפולנים‬
‫ערכו‬
‫האנטישמים‬
‫פרעות‪,‬‬
‫באותן‬
‫ה ע ש ר ו ת או מ א ו ת ה נ י צ ו ל י ם א ש ר ח ז ר ו ו נ ת ע כ ב ו ל ל י נ ה ל י ל ה או ל ש ה ו ת‬
‫קצרה‪,‬‬
‫במקום‪ .‬ו ה ה מ ש ך ידוע‪.‬‬
‫ג ם א ם ל א היה ב כ ו ו נ ת ם ל ע ש ו ת י ש י ב ת ם ק ב ע‬
‫במדינוח‬
‫ואם‬
‫נאותים‬
‫תנאים‬
‫אחרות‬
‫ל א הגיעו ה ד ב ר י ם כ ד י‬
‫להשתרשות‬
‫מחודשת‬
‫ק י צ ו נ י ו ת כזו‪ ,‬ה ר י‬
‫חיים‬
‫ולהקמת‬
‫קהילתיים‬
‫שלא נוצרו‬
‫יהודיים‪.‬‬
‫וכך‬
‫נ מ צ א כ י מ ח נ ו ת ע ק ו ר י ם ש ה ו ק מ ו ב ר ח ב י א י ר ו פ ה ע ל ידי מ ו ס ד ו ת ס ע ד כ ד י ל ה ק ל‬
‫על‬
‫ה פ ל י ט י ם ל מ ע ב ר ו ש י ב ה ל א ר צ ו ת מ ו צ א ם ‪ ,‬נ ת ר ו ק נ ו מ ה ר י ח ס י ת מ ב נ י לאומים‬
‫— כיוון ש ה ם ל א שהו ב ה ם‬
‫אחרים‬
‫והיעד‬
‫מ ע ב ר להכרחי לעשיית דרכם ליעדם —‬
‫ש ל ה ם ה י ה ב ר ו ר וחד־משמעי‪ .‬ש ו נ ה ה י ה ה מ צ ב ל ג ב י ח ל ק נ כ ב ד מניצולי‬
‫היהודיים‪ .‬א ו ת ו ח ל ק א ש ר מ ל כ ת ח י ל ה י ד ע‬
‫השואה‬
‫ש א ץ כל טעם לחזור לארץ‬
‫ה מ ו צ א ‪ .‬ואכן‪ ,‬ע ו ך ב מ ש ך שנים מ ס פ ר ל א ח ר ת ו ם ה מ ל ח מ ה א נ ו מוזיאים מ ח נ ו ת‬
‫ע ק ו ר י ם ‪ ,‬א ש ר כ מ ע ט כ ל א ו כ ל ו ס י י ת ם ה ם פ ל י ט י ש ו א ה יהודיים‪ .‬ע ם הזמן נ ת ו ו ס פ ו‬
‫ע ל י ה ם פ ל י ס י ם י ה ו ד י י ם חדשים‪ ,‬א ש ר ב ת מ י מ ו ת ם ו ב נ א י ב י ו ת ם נ י ס ו ל ח ז ו ר ל מ ו ל ד ת ם‬
‫כ ד י ל ת פ ו ס ב ה אחיזה‪ ,‬א ך חיש מ ה ר נ א ל צ ו ל י ט ו ל א ת מ ק ל ה נ ד ו ד י ם ומי ב ב ה ל ה‬
‫ב פ ח ו ת ‪ ,‬מ צ א ע צ מ ו מ ח פ ש א ח ר מ ק ו ם מ ק ל ט ח ד ש ‪ ,‬ל א ח י ש נ ת י א ש מהנסיון‬
‫ומי‬
‫ש ר ש ב מ ק ו ם מוצאו‪ .‬גם מ ק ו ם מ ק ל ט א ר ע י ל א ק ל היה ל מ צ ו א ! ו ש ל א‬
‫להכות‬
‫מ ר צ ה נ א ל צ ו כ ה ר ב י ם ל ה מ ש י ך א ת ח י י ה ם ב מ ח נ ו ת ע ק ו ר י ם ב מ ש ך ח ד ש י ם ארוכים‪,‬‬
‫חיים שכד‪ ,‬נ מ א ס ו עליהם‪ ,‬ו ל ה ת י צ ב ש ל ו ש פ ע מ י ם ב י ו ם ב ת ו ר ל ק ב ל ת מ נ ת ת ב ש י ל‬
‫ה ח ס ד ‪ ,‬ה ג ם ש ה מ ל ח מ ה נ ס ת י י מ ה זה מ כ ב ר ו ל פ ח ו ת ל כ א ו ר ה היה כ ל א ח ד ח פ ש י‬
‫ל ד ר כ ו ו ל ה ת ח י ל ב ח י י ם חדשים‪ .‬א ב ל היכן ו‬
‫ללכת‬
‫בשבועות‬
‫לא‬
‫הראשונים‬
‫שלאחר‬
‫סיום‬
‫הקרבות‬
‫ובתוך‬
‫האגדרלמוסיה‬
‫הכללית‬
‫ה י ה ה מ ע ב ר מ מ ד י נ ה ל מ ד י נ ה ק ש ה ב מ י ו ח ר ‪ ,‬פ ר ט ל מ ע ב ד ב ק ו ה ג ב ו ל שבין‬
‫הכיבוש‬
‫שטח‬
‫הרוסי‬
‫לבין‬
‫השטח‬
‫שבשליטת‬
‫האמריקנים‬
‫או‬
‫האנגלים‬
‫שהיה‬
‫פ ר ו ב ל מ ט י י ו ת ר ‪ ,‬כ ב ר מ ה ר ג ע הראשון‪ ,‬ו כ ך ג ם בכיוון ההפוך‪ .‬א ו ל ם ת ו ך זמן ק צ ר‬
‫י ח ס י ת נ ת י י צ ב ו ג ם ה ג ב ו ל ו ת בין מ ד י נ ה ל מ ד י נ ה ו ע נ י ן ה ח ז ר ת ה ע ק ו ר י ם ל מ ק ו מ ו ת‬
‫נעשה‬
‫מוצאם‬
‫ונדרשה‬
‫מ ס ו ד ר י ו ת ר ‪ .‬שוב ל א היו ה פ ל י ט י ם ח פ ש י י ם ל נ ו ע כ א ת ת נ פ ש ם‬
‫מ ה ם ה ו כ ח ה ע ל ה י ו ת ה פ ל י ט בן ה מ ד י נ ה א ל י ה מ ב ק ש הוא ל ש ו ב ‪ ,‬והיה‬
‫גם צ ו ר ך ל ה צ ט י י ד ב ר ש י ו נ ו ת ת נ ו ע ה ו מ ע ב ר וכן ב ת ע ו ד ה הידועה ש ל פ ל י ט ‪ ,‬א ש ר‬
‫איפשרה‬
‫ל ק ב ל סעד ועזרה במחגות עקורים‪ ,‬תוך כדי הריפטריאציה‪ .‬לגבי פליטי‬
‫ה ש ו א ה היהודיים ל א ה י ת ה ב כ ך מ ש ו ם ה ק ל ה א ל א ל ה י פ ך ‪ .‬כיוון ש ג ם א ל ה מ ב י נ י ה ם‬
‫אשר‬
‫ה ר ג י ש ו די ח ז ק י ם ב כ ד י ל ה ת ח י ל ד ר ך נ ד ו ד י ם ח ד ש י ם ‪ ,‬ה ר י ב ר ו ר ש כ ת נ ת ם‬
‫ל א היתד‪ ,‬ל ש י ב ה ל א ר ץ מוצאם‪ .‬א ח ר י ם ‪ ,‬ו א ל ה היו ר ב י ם ‪ ,‬היו ח ל ש י ם מ ד י ו נ ז ק ק ו‬
‫לסיפול‬
‫כל‬
‫ר פ ו א י מ מ ו ש ך ‪ ,‬ע ד שיגיעו ל י כ ו ל ת ת נ ו ע ה ו ל ו א ג ם ב ת נ א י ם נ ו ח י ם ו ל א‬
‫ש כ ן ב א ו ת ם ה ת נ א י ם ש ש ר ר ו אז‪ .‬מ כ א ן נבין‪ ,‬איפוא‪ ,‬כ י ג ם א ל ה ו ג ס א ל ה‬
‫‪171‬‬
‫ל א יכלו ב כ ו ח ו ת ע צ מ ם ל ת כ נ ן א ת ע ת י ד ם — שהיה נ ר א ה ל ל א מ ו צ א — א ף כ י‬
‫המלחמה כ ב ד נסתיימה‪.‬‬
‫ב מ ס ג ר ת זו ה מ ק ו ם ל ה ר ח י ב ה ד י ב ו ר ע ל ה מ א מ צ י ם ה נ ו א ש י ם ש נ ע ש ו ע ל‬
‫לא‬
‫ידי יחידים ו מ ו ס ד ו ת ל ה ש י ג א פ ש ר ו י ו ת ה ג י ר ה א ל מ ע ב ר לים‪ .‬די י ה א ל ו מ ר ‪ ,‬כ י‬
‫אפילו‬
‫להשיג עבורם‬
‫אלה ששיחק להם מזלם וקרוביהם ושארי בשרם נזדרזו‬
‫ויזות כ נ י ס ה ל מ ו ל ד ת ח ד ש ה — ל א י כ ל ו ל ה ג ש י ם חלומם‪ ,‬מ כ ל מ ק ו ם ל א כ א ש ר‬
‫השעה‬
‫דחקה‪ ,‬מ ח מ ת ה ג ב ל ו ת הגירה לאותן ארצות שכלל לא נתכוונו ל ה ג ד י ל‬
‫א ת ה״קווטה״ ל מ ע ן מ ה ג ר י ם יהודים‪ .‬ו א ר ץ י ש ר א ל היתה ס ג ו ר ה ו מ ס ו ג ר ת ע ל פ י‬
‫ה ו ר א ו ת י ו ש ל ה ס פ ר הלבן‪ .‬ו כ א ש ר ב ר ו ר היה‪ ,‬כי אין ל צ פ ו ת ל ע ז ר ה ר ב ה מ ב ח ו ץ‬
‫— נ ו צ ר ה כ ו ר ח ל ח פ ש ה מ ב פ נ י ם ‪ .‬ב מ ק ו מ ו ת ר ב י ם שם נ ת ק ב ץ קומץ ש ל פ ל י ט י ם‬
‫החלד‪.‬‬
‫התארגנות‬
‫של‬
‫ראשונית‬
‫פעילי‬
‫תנועות‬
‫הנוער‬
‫הציוניות‬
‫אשר‬
‫ניצלו‬
‫מהשואה‪ .‬ה ה ת א ר ג נ ו ת א ף ח ר ג ה מ מ ס ג ר ת ל ו ק ל י ת ־ מ ק ו מ י ת ש ל ע ז ר ה ל צ ר כ י ה ש ע ה‬
‫והתרחבה‬
‫לממדים‬
‫ה ת א ר ג נ ו ת זו‬
‫א ר צ י י ם ו א ף בין א ר צ י י ם ‪ .‬ל מ ע ש ה ח ר ג ה‬
‫אל‬
‫מ ע ב ר ל צ ר כ י ר י פ ט ר י א צ י ה ‪ ,‬מ ש ו ם ש ב ר ו ר היה כי מ ר ב י ת ה ח ו ז ר י ם ל מ ק ו ם מ ו צ א ם‬
‫עושים ז א ת ר ק ל צ ר כ י ה ש ע ה ‪ ,‬כ ג ו ן ‪ :‬ב נ ס י ו ן ל ח פ ש ק ר ו ב י ם נ י צ ו ל י ם ‪ ,‬ל ש ם ה ס ד ר‬
‫ע נ י י נ י ם אישיים או ל ה ש ג ת ה פ ו ג ה כ ל ש ה י ל א ח ר ת ל א ו ת האימים‪ .‬א ם ג ם נ מ צ א ו‬
‫כאלה‬
‫ש ס ב ר ו ש י ע ל ה ב י ד ם ל ב נ ו ת חיים ח ד ש י ם ‪ ,‬הרי — כ א מ ו ר — נ ו כ ח ו ע ד‬
‫מהרה‬
‫והסביבה‬
‫ל ד ע ת כי ע ל ב ת י‬
‫ק ב ר ו ת צ י ב ו ר י י ם ע נ ק י י ם אין‬
‫ל ב נ ו ת חיים‪.‬‬
‫העויינת ת ר מ ה לכד רבות‪ .‬ש ו ב החל חיפוש אחרי דרכי מפלט‪ ,‬וכד החלה ת נ ו ע ת‬
‫״בריחה״‬
‫מחודשת‪.‬‬
‫ה א מ ת היא‪ ,‬כ י ת נ ו ע ת ה ב ר י ח ה א ש ר ה ת ח י ל ה ע ו ד ל פ נ י פ ר ו ץ ה מ ל ח מ ה ‪ ,‬ל א‬
‫פ ס ק ה גם ב מ ש ד כ ל ש נ ו ת ק י ו מ ה ‪ ,‬א ל א ש ל מ ר ו ת ה מ א מ צ י ם ש ל ו ע ד ה ה צ ל ה ו ש ל‬
‫מ ו ס ד ו ת יהודיים א ח ר י ם ‪ ,‬ב כ ל ל ז ה ה ש ל י ח י ם‬
‫מארץ־ישראל‬
‫שנשלחו‬
‫והצנחנים‬
‫ל מ ט ר ה זו‪ ,‬ה י ה ה י ק פ ה ש ל ה ב ר י ח ה ב י מ י ה מ ל ח מ ה מ ו ג ב ל ל מ ד י ל ע ו מ ת ה צ ר כ י ם ‪,‬‬
‫מחמת‬
‫מיגבלות‬
‫הציוניות‬
‫אנשים‬
‫המלחמה‪.‬‬
‫פרשיות‬
‫מופלאות רשמה כל‬
‫אחת‬
‫ב פ ע ו ל ו ת ה ב ר י ח ה ת ו ד ש נ ו ת ה מ ל ח מ ה ‪ ,‬כשעדיין נ ר א ה היה‪ ,‬כ י ה ע ב ר ת‬
‫לסלובקיה‪ ,‬להונגריה או לרומניה היא‬
‫הדברים‬
‫מתנועות‬
‫הנוער‬
‫אמורים אפילו לגבי‬
‫בבחינת‬
‫הצלה‪,‬‬
‫לפחות‬
‫זמנית‪.‬‬
‫אלה שהוגלו הרחק לעומק רוסיה הסובייטית‪ .‬מי‬
‫י מ נ ה כ ל א ל ה א ש ר מ צ א ו מ ו ת ם ב ש ל ג י ם ה ע מ ו ק י ם של ה ר י ה ק ר פ ט י ם ‪ ,‬ב ה ע ב י ר ם‬
‫מ א ו ר ג נ ו ת ש ל ג ו ע ר ח ל ו צ י ב ע י צ ו מ ם ש ל ימי ה מ ל ח מ ה ;‬
‫קבוצות‬
‫תקצר היריעה‬
‫מלהזכיר א ת כל אלה שלא שקטו ולא נחו אף לרגע במאמצים למצוא דרכי מ ע ב ר‬
‫למקומות‬
‫ש ה י ו נ ר א י ם ב ט ו ח י ם י ו ת ר ! כן י ד ו ע ש א ף ב ת ו כ כ י מ ח נ ו ת ה ה ש מ ד ה ל א‬
‫פסקו נסיונות הבריחה‪.‬‬
‫א ו ל ם מ י ד ע ם ת ו ם ה מ ל ח מ ה ק י ב ל ה ״ ה ב ר י ח ה ״ מ מ ד י ם ש ו נ י ם לחלוטין‪ .‬ל מ ר ב י ת‬
‫ניצולי ה ש ו א ה היה ב ר ו ר ‪ ,‬כ י ע ל י ה ם ל ע ק ו ר מ ה מ ק ו ם בו ה ם נ מ צ א י ם ואין זה ח ש ו ב‬
‫א ם ל ר ג ל ח ו ל ש ת ם ה פ י ז י ת נ א ל צ ו ל ה ת ע כ ב ב מ ח נ ו ת ע ק ו ר י ם — או ש ה ס פ י ק ו ל ש ו ב‬
‫ל א ר ץ מ ו צ א ם ונוכחו‪ ,‬כ י אין ל ה ם ש ם ת ק ו מ ה ‪ .‬ב כ ל ה מ ק ר י ם גם י ח ד ש א ל ת י צ י א ה‬
‫הפכה‬
‫ל כ ו ר ח מיידי‪ ,‬ש ש ו ב אין ל ד ח ו ת ו ‪.‬‬
‫הכוונה בשורות אלה אינה להקיף או אפילו ל ת מ צ ת א ת ה ה ת א ר ג נ ו ת הזו ו א ת‬
‫ה ב ר י ח ה ע צ מ ה ‪ .‬פ ר ק י ם א ל ה ע ל ה י ק פ ם ה ג ד ו ל ב ר ח ב י א י ר ו פ ה כ ו ל ה ואף מ ע ב ר ל ה ‪,‬‬
‫ה ם נושא ל מ ח ק ר ר ב מ מ ד י ם ש ט ר ם נ ע ר ך ב מ ל ו א ו ׳ א ד וודאי ע ו ד יזכה ל כ ך כ ש י ע ו ר‬
‫ע ר כ ו ה ר ב ‪ .‬ב ח ל ק ם מצויים ה ד ב ר י ם ב ר י ש ו מ י ם ו ב ע ד ו י ו ת‬
‫‪172‬‬
‫הן‬
‫מפיהם‬
‫של‬
‫אלה‬
‫ש ע ס ק ו ב כ ך )כגון א פ ר י ם ד ק ל ‪ ,‬מ ר ד כ י סורקים‪ ,‬יוחנן כהן‪ ,‬חיים דן ו א ח ר י ם ( ו ג ם‬
‫ש ל מי שהיו ע צ מ ם נ ש ו א ה ב ר י ח ה ‪ ,‬א ך ת ק ו פ ה ה י ר ו א י ת זו ע ל כ ל ה ש ל כ ו ת י ה ט ר ם‬
‫ה ג י ע ה לידי מיצוי מלא‪ ,‬כ ו ו נ ת ן ה י ח י ד ה של ש ו ר ו ת אלד‪ .‬היא ל ה צ ט מ צ ם ל א י א ל ה‬
‫אספקטים‪,‬‬
‫י ו ת ר אישיים‪ ,‬שיש ב ה ם אולי ל ל מ ד ע ל ה כ ל ל ‪ .‬ב ה ק ש ר ז ה ודאי ל א‬
‫יהא מוגזם ל ו מ ר כ י ע ל א ף כ ו ר ח ה נ ס י ב ו ת ש ש ר ר ו מ י ד ע ם ת ו ם ה מ ל ח מ ה ו ב ח ד ש י ם‬
‫הראשונים‬
‫תקומה‬
‫ש ל א ח ר י ה ו ע ל א ף ה ה ר ג ש ה ה ב ר ו ר ה ‪ ,‬כי ל מ ר ב י ת ש א ר י ת ה פ ל י ט ה אין‬
‫ב ר ו ב א ר צ ו ת א י ר ו פ ה שזה ע ת ה‬
‫נשתחררו — ובודאי‬
‫שאין‬
‫בהן‬
‫להם‬
‫ע ת י ד — ס פ ק ר ב א ם נ י ת ן היה ל ה ג י ע ל ת ו צ א ו ת ש ה ו ש ג ו ב א מ צ ע ו ת ״ ה ב ר י ח ה ״ ‪,‬‬
‫מ ס פ ר ג ו ר מ י ם בסיסיים‪ ,‬ו ה ם ‪— :‬‬
‫אלמלא‬
‫א‪ .‬ת נ ו ע ו ת נ ת ר ח ל ו צ י ו ת ‪ ,‬ש ר ק ש ר י ד י ם מבין מ נ ה י ג י ה ן ניצלו‪ ,‬היו ה ר א ש ו נ ו ת‬
‫ל ה ת א ר ג נ ו ת ל ב ר י ח ה בכיוון אותן ה א ר צ ו ת ש ל ג ב י ה ן היתד‪ .‬צ י פ י ה ‪ ,‬ש מ ה ן‬
‫להירתם‬
‫ניתן יהיה ל ה ג י ע ב ד ר ך כ ל ש ה י ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ t‬ו א ר צ ו ת כ א ל ה היו ב ע י ק ר ש ת י י ם ‪:‬‬
‫ת ח י ל ה ר ו מ נ י ה ‪ ,‬ע ד ש ה ת ב ר ר כי מ כ א ן אין הסיכויים מ ר ו ב י ם ל ה פ ל י ג ל י ע ד ה מ י ו ח ל‬
‫ו מ ת ל א ח ר מכן א י ט ל י ה ‪ ,‬ש מ ס י ב ו ת שיוזכרו ב ה מ ש ך ‪ ,‬ה פ כ ה ח י ש מ ה ר ל י ע ד מ ר כ ז י ‪,‬‬
‫לא רק מבחינה ה א פ ש ר ו י ו ת לקליטת ההמונים הנוהרים‪ ,‬א ל א ב ע י ק ר ל פ ת ח ־ ת ק ו ה‬
‫להגיע משם ל מ ט ר ה הנכספת‪.‬‬
‫א ץ תימה ש ח ב ר י ת נ ו ע ו ת הנוער הציוניות מכל הזרמים נ ר ת מ ו ב מ ל ו א ה מ ר ץ‬
‫והקדישו כ ל י י ש ו ת ם ל ה ג ש מ ת ה כ מ י ה ה ל צ י ו ן מ ב ח י נ ת ם ל א הייה כ ל מ ק ו ם ל ה פ ס ת‬
‫;‬
‫אף יום א ח ד ב נ ס י ו ג ו ת ש ו א ל א ר ג ן חיי ש ע ה — ולוא ג ם ל ג ש י מ ה ק צ ר ה — ל א ח ר‬
‫שנות‬
‫ס ב ל ועינויים‪.‬‬
‫ב מ ק ו מ ו ת ב ה ם ה ת א ר ג נ ו חיים ק ה י ל ת י י ם כ ל ש ה ם — פ ע ל ו‬
‫ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ב א מ צ ע ו ת ה ק ה י ל ו ת ל צ ר כ י א ר ג ו ן היציאה‪ .‬ה ז ר ם ש ה ו פ ע ל ע ל ת י‬
‫ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ד ב ק ג ם ב א ח ר י ם ‪ ,‬גם א ם ל פ נ י ה מ ל ח מ ה‬
‫לא‬
‫השתייכו‬
‫לתנועות‬
‫ציוניות‪ .‬ל ק ח ה ש ו א ה מ ח ד ו י ח ס ה א ו כ ל ו ס י ה ה נ ו צ ר י ת מ א ת ך ‪ ,‬ה ב ה י ר ו ב צ ו ר ה שאין‬
‫ל מ ע ל ה מ מ נ ה ‪ ,‬כ י ל א י י ת כ נ ו חיים יהודיים ב מ ר ב י ת א ר צ ו ת א י ר ו פ ה ‪ .‬ו ה ש ע ה ד ח ק ה‬
‫ביותר‪ ,‬ואין מ ש ו ם ה ג ז מ ה ב א י מ ר ה כי ה א ד מ ה בערד‪ .‬מ ת ח ת ל ר ג ל י י ם ‪-‬‬
‫ג ם מ ב ח י נ ת א ר ג ו ן ה ב ר י ח ה היו ת נ ו ע ו ת הגוער‪ ,‬ה י ח י ד ו ת שהיד‪ ,‬ב י כ ל ת ן ל ג י י ס‬
‫כה ה ר ב ה מרץ והקרבה‪ ,‬כפי שנדרשו ל ה ע ב ר ת הזרם העצום של פליטים בדרכים‬
‫ל א דרכים‪ ,‬ת ו ך ג נ י ב ת ג ב ו ל ו ת ‪ ,‬ק ש י י ת ע ב ו ר ה ‪ ,‬שיחוד מ ש מ ר ו ת ג ב ו ל ו כ ל ה כ ת ך‬
‫—‬
‫בכך‪.‬‬
‫והרי ל ר ו ב ה מ ד ו ב ר ה י ה ב מ ע ב ר ד ר ך מ ס פ ר מ ת ג ו ת ו ב כ ל א ח ת מ ה ן צ ר י ך ה י ה‬
‫לחצות‬
‫לדאוג‬
‫א ת ה ג ב ו ל פ ע מ י י ם ‪ ,‬ד ב ר ש נ ע ש ה ת מ י ד ב ל ו ו י ת ״מעביר״‪ .‬והיה ג ם צ ו ר ך‬
‫למקומות לינה וחנייה — והכל למספרים גדולים יחסית‪ ,‬כי מ ש ה ת ח י ל ה‬
‫הבריחה‬
‫ללהט‬
‫שוב לא היה כה שיעצרנה‪.‬‬
‫הרעיון‬
‫הצטרף‬
‫גם‬
‫הנםיון‬
‫שרכשו הפרטיזנים‬
‫בשטח‬
‫ארגוני‬
‫כגון‬
‫זה — ו א ש ר נ ו צ ל ה י ט ב ב ש ט ח ה פ ע ו ל ה ה ח ד ש ‪ ,‬א ש ר מ ב ח י נ ה י ה ו ת ת ל א ו מ י ת ה י ה‬
‫בו כעין ה מ ש ך ש ל ה ל ח י מ ה ‪ .‬ואמנם‪ ,‬מ ו צ א י ם ב ת ק ו פ ה זו א ת ש ל י ח י ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר‬
‫ב כ ל נ ק ת ת ג ב ו ל ה מ ש מ ש ת מ ע ב ר ‪ ,‬כדי ל ה מ ת י ן ל מ ג י ע י ם ל ש ם ו ב כ ל נ ק ת ת ה מ ת נ ה‬
‫לקראת המשך הדרך‪ ,‬כדי לשכן הפליטים ולהדריכם ל ק ר א ת הבאות‪ .‬ת ר כ י הקשר‬
‫היו ב מ ת כ ו נ ת בין ־ א ר צ י ת ו ש ל ו ח ו ת ה ת נ ו ע ו ת היו פ ז ו ר ו ת ב כ ל ר ח ב י א י ר ו פ ה ‪.‬‬
‫ב‪ .‬ח ו ל י ה א ח ר ת א ש ר ח ו ב ה לציין‪ ,‬ה ם ש ל י ח י ה ת נ ו ע ו ת א ש ר ה ג י ע ו‬
‫ישראל‪ .‬ק ש ה י ה א ל ו מ ר ב מ ה ג ת ל ה י ו ת ר‬
‫חשיבותם‪:‬‬
‫האם‬
‫בעצם‬
‫מאח־‬
‫השתתפותם‬
‫בארגת הבריחה וביצירת הקשרים הבינאךציים והבינלאומיים ע פ זרועות התנועה‬
‫הציונית ומוסדות הסעד‪ ,‬עניינים שהיו בעלי חשיבות‬
‫קרדינלית‬
‫מבחיגה ב י צ ת‬
‫‪173‬‬
‫א ו ש מ א ד ו ו ק א ב ה כ ו ו נ ת פ ע ו ל ו ת ה ת נ ו ע ו ת ‪ ,‬ה ן מ ב ח י נ ה ח י נ ו כ י ת והן‬
‫המשימה‪,‬‬
‫• מבחינה מ ע ש י ת אין לשכות כי בתום ה מ ל ח מ ה ל א נ ו ת ר מאימה מ פ א ר תנועות‬
‫ק ו מ ץ ה מ נ ה י ג י ם ‪ ,‬כ מ ו כ ל ה ע ם היהודי‪ ,‬ה י ה מ ד ו ל ד ל ו ר ק י ח י ד י ם נ ו ת ר ו‬
‫הנוער‪.‬‬
‫ל פ ל י ט ה — ו א ף ה ב ו ד ד י ם פזורים היו ב ק צ ו ו י א י ר ו פ ה ה מ ר ו ח ק י ם ‪ :‬מי ב מ ח נ ו ת ומי‬
‫סיביר‪ .‬וגם כ א ש ר החלו השרידים‬
‫בהגלית‬
‫בהתארגנות‬
‫היו‬
‫כלשהי‪,‬‬
‫התנועות‬
‫מ י ו ת מ ו ת כ ל י ל ‪ .‬ה ו פ ע ת ה ש ל י ח י ם ה פ י ח ה ר ו ח חיים ו ק ש ר ב ל ת י א מ צ ע י ע ם ה מ ר כ ז י ם‬
‫בארץ‪.‬‬
‫אשר‬
‫ה ר ג ש ה ה ב ד י ד ו ת פ ג ה ה ו ד ו ת ל כ ך ו ג ם ה ע י ד ו ד כי ק י י מ ת ש ו ת פ ו ת‬
‫ג ו ר ל ע מ ו ק ה בין ש א ר י ת ה פ ל י ם ה ל ב י ן ‪ ,‬ה י י ש ו ב ב א ר ץ ה י ה נ כ ס שאין ג ד ו ל ממנו‪.‬‬
‫י ד ו ע ה ד ב ר מ ה ר ב ה ה י ת ה ח ש י ב ו ת ו ש ל ה ש ל י ח מ א ר ץ ־ י ש ר א ל ב ע י נ י ח ב ר י התנועה‪,‬‬
‫‪ .‬ל א ח ל י ל ה משום ש ה ת נ ש א ו או שניסו להפעיל סמכותם מגבוה‪ .‬להיפך‪ ,‬דוקא משום‬
‫‪ .‬החברות ושיתוף הגורל‪ ,‬נוצרה הסמכות‪,‬‬
‫ה ש ל י ח ג י ל ם ‪ ,‬ב ע צ ם בואו‪ ,‬א ת ש י י כ ו ת ה ש ר י ד י ם ל ע ם היהודי‪ ,‬ה ב ו נ ה מ ו ל ד ת ו‬
‫ל ש י ב ת ב נ י ו ל ג ב ו ל ם ‪ .‬ו ה ר י מ ל ב ד י י ש ו ב ז ה ש ב א ר ץ י ש ר א ל ל א ציפה‬
‫והמצפה‬
‫איש ל פ ל י ט י ח ר ב א ל ה ‪.‬‬
‫ג‪ .‬ל א ו ע ל פ י ס ד ר א י ז כ ו ר ם כ א ן ה ו א ג ם ס ד ר ח ש י ב ו ת ם ש ל ה ג ו ר מ י ם ש פ ע ל ו‬
‫ב נ ו ש א ה ב ר י ח ה ‪ .‬ב כ ל ל ‪ ,‬מן ה נ מ נ ע הוא ל מ נ ו ת א ת כ ל ה ג ו ר מ י ם א ש ר ח ב ר ו יחדיו‬
‫ת נ ו ע ה ע צ ו מ ה ש ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ש״בריחה׳׳ ש מ ה — ובוודאי שאין בשום‬
‫לאותה‬
‫פ נ י ם ל ק ב ו ע א ת ס ד ר ח ש י ב ו ת ם ‪ .‬א י ש ל א י ו כ ל ל ו מ ר מ ה ה ס ד ר ה כ ר ו ג ו ל ו ג י המדוייק‬
‫להתפתחויות‬
‫א ל ו ו ע ו ד פ ח ו ת מד‪ .‬ה ה ש פ ע ו ת ש ק ב ע ו‬
‫את צמיחתה‬
‫של‬
‫תנועת‬
‫הבריחה‬
‫ל מ מ ד י ם ה ע צ ו מ י ם א ל י ה ם הגיעה‪ .‬כ ב ר ה ו ד ג ש ל ע י ל שאין כ א ן כ ו ו נ ה ־‬
‫במסגרת‬
‫ז ו — ל מ צ ו ת א ת הגושא‪ ,‬א ו ל ם ג ם כ ש מ ז כ י ר י ם ר ק א ס פ ק ט י ם א ח ד י ם‬
‫— א י ן ל פ ס ו ח ע ל ה ת ר ו מ ה ה ע צ ו מ ה ש ל ה ב ר י ג ד ה מ א ר ץ ־ י ש ר א ל ו ה י ח י ד ו ת הארץ‬
‫א ש ר ב צ ב א הבריטי‪ ,‬אשר‬
‫ישראליות‬
‫ל א ח ר שיד ה ק ר ב ו ת שימשו חיל‬
‫כיבוש‬
‫ב א י ט ל י ה ‪ .‬ת ר ו מ ה זו היתד‪ ,‬כ ה ג ד ו ל ה ו כ ה ר ב — גוגית‪ ,‬ע ד כי מן הדין ה י ה ל ו מ ר‬
‫הכל בנשימה אחת‪.‬‬
‫לי‪ ,‬כ י א י ט י ב ל ע ש ו ת א ם ע ל ע ו צ מ ת ה ה ש פ ע ה של פ ע ו ל ו ת ה ב ר י ג ד ה‬
‫נראה‬
‫וחיילי ה י ח י ד ו ת ה א ח ר ו ת מ א ר ץ ־ י ש ר א ל א ז ד ק ק ל נ ס י ו נ י ה א י ש י כ פ י ש נ ת נ ס י ת י ‪ ,‬לא‬
‫ב מ ט ר ה ל ס פ ר ק ו ר ו ת י — א ל א כדי ל ל מ ו ד ע ל ה כ ל ל‬
‫כי ה ר י א ח ד מ ה כ ל ל הייתי‬
‫ואין‪ .‬ע מ י ס פ ק כ י בשינויים כ א ל ה או א ח ר י ם ‪ ,‬ה ר ג י ש ו ב ד ו מ ה ל כ ד גם כ ל אלה‪,‬‬
‫ב ד ר כ י ה נ ד ו ד י ם ש ל א ח ר ה מ ל ח מ ה זכו ל מ ג ע ו ט י פ ו ל ש ל ה י ח י ד ו ת ה א ר ץ ־‬
‫אשר‬
‫ישראליות‬
‫ל ד ע ת א ת ד ר כ י בסיום ה מ ל ח מ ה ל א נ ז ק ק ת י ל ד ב ר י י ש ל ה ק צ י ן הרוסי‬
‫כדי‬
‫המשחרר‪,‬‬
‫לארגן‬
‫ש פ ת ח א ת ש ע ר ה מ ח נ ה ל פ נ י נ ו ב־‪ .9 .5 .45‬ו א ם כ י ה צ ׳ כ י ם ה ב ט י ח ו‬
‫ב ק ר ו ב ת ח ב ו ר ה כ ל ש ה י לכיוון פולין‪ ,‬ל א ר א י ת י צ ו ר ך ל ה מ ת י ן לכך‪ .‬י ח ד‬
‫ע ם ק ב ו צ ה של עוד ע ש ר ה ביקשנו ל נ ס ו ת להגיע לאיטליה מוקדם ככל האפשר‪,‬‬
‫עוד‬
‫רעיון‬
‫ב ע צ ם ימי‬
‫האנדרלמוסיה הגדולה‬
‫ז ה ע צ מ ו ה י ה נכון‪ ,‬א ל מ ל א‬
‫ובטרם‬
‫שהגבולות‬
‫חוסר האפשרות‬
‫שוב‬
‫י י ש מ ר ו כראוי‪.‬‬
‫להתקדם בהיעדר‬
‫תחבורה‪,‬‬
‫ו ב מ צ ב הפיזי‪ ,‬כ פ י שהיינו‪ ,‬ה ל י כ ה מ ר ו ב ה ב ר ג ל ל כ ל א ר כ ה ש ל צ׳כיה ו ל ר ח ב ה של‬
‫אוסטריה‬
‫היתד‪.‬‬
‫מ ע ב ר לכוחותינו‪.‬‬
‫תלאותינו‬
‫הקשות‬
‫ב ד ר ך זו‬
‫אינן ל ע נ י ן ו כ ל‬
‫ש ר א ו י ל ו מ ר כ י ט ע ם מ ר מ א ו ד היה ל א ו ת ו ה ח ו פ ש ב ו ז כ י נ ו ז ה ע ת ה ‪ .‬בין ה י ת ר‬
‫תרמו‬
‫ל כ ך מחזות הזוועה והאימים ב כ ל ה מ ח נ ו ת הנאציים שבדרך‪ ,‬אליהם סרנו‬
‫ל ח פ ש י ד י ד י ם ו מ כ ר י ם א ו ל נ ס ו ת ל ה צ י ל מ ש ה ו מ פ י א ח ר י ם ה י ו ר ע י ם א ו ל י ע ל גורלם‪.‬‬
‫‪174‬‬
‫נ ו כ ח נ ו כי כ מ ע ט ב כ ל ה מ ח נ ו ת ה א ל ה ‪ ,‬היד‪ ,‬ה מ צ ב ב ח ד ש י ם ה א ח ר ו נ י ם של ה מ ל ח מ ה ‪,‬‬
‫גרוע עוד ב ה ר ב ה מזה שבו היינו אנו‪.‬‬
‫מהרגע‬
‫שבתעודות‬
‫שבו הופענו בפני ועדת הריפטריאציה הראשונה דאגנו‬
‫ש ה ו צ י א ו ל נ ו י י ר ש ם כי אנו א ז ר ח י פ ל ש ת י נ ה )א״י( ו ל ש ם אנו מ ב ק ש י ם ל ח ז ו ר ‪.‬‬
‫בתחנות‬
‫ואמנם‬
‫מבחינת‬
‫ה א ח ר ו ת הוספנו עוד‬
‫)‪ (Drau‬ש ב א ו ס ט ר י ה ‪ ,‬כ־‪ 80‬ק י ל ו מ ט ר‬
‫הכיבוש‬
‫משטח‬
‫אנגלי‬
‫היו‬
‫דרכו‬
‫תעודות‬
‫מספר‬
‫עד‬
‫ואישורים כ א ל ה ‪,‬‬
‫כי‬
‫מספרן ניתן היה להאמין ל נ ו וכד הגענו ע ד לשפיטל ע ל נ ה ר ד ר א ו‬
‫היד‪,‬‬
‫מבוקשו‪,‬‬
‫הרוסי‬
‫בדיקות‬
‫עליו‬
‫אל‬
‫מסויימות‬
‫להוכיח‬
‫מבחינת‬
‫שטח‬
‫מ ה ג ב ו ל האיטלקי‪ .‬א ל א‬
‫הכיבוש‬
‫וסדרים‬
‫באותות‬
‫האנגלי‪.‬‬
‫שונים‬
‫במחנה‬
‫ובטרם‬
‫ו מ ו פ ת י ם ‪ ,‬כ י אכן‬
‫שכאן ע ב ר נ ו‬
‫העקורים‬
‫הפליט‬
‫יורשה‬
‫זכאי הוא‬
‫ה ש ת י י כ ו ת ו אליה‪ .‬ו א ם כ ך ל ג ב י ב נ י‬
‫כבר‬
‫שבפיקוד‬
‫להמשיך‬
‫למדינת‬
‫לחזור‬
‫שוכני‬
‫עשרות לאומים‬
‫ה מ ח נ ה ‪ ,‬ל ג ב י מי ש מ צ ה י ר ע ל ע צ מ ו כ א ז ר ח פ ל ש ת י נ ה )א״י( על א ח ת כ מ ה ו כ מ ה ‪,‬‬
‫היא ג ם ת ח ת מ ג ד ט ב ר י ט י ו ר ק מי ש ל ג ב י ו אין כ ל ס פ ק ב ד ב ר א ז ר ח ו ת ו‬
‫שכן‬
‫ל ה מ ש י ך ב ך ך כ ו ‪ .‬א י ־ ל כ ך ה ו ד י ע ל נ ו המייגיור‪ ,‬מ פ ק ד ה מ ח נ ה ‪ ,‬כי ה ת ע ו ד ו ת‬
‫יורשה‬
‫לנו‬
‫שהוצאו‬
‫לפלשתינה‬
‫אישור‬
‫ידי‬
‫על‬
‫מוסדות‬
‫השונים‬
‫הריפטריאציה‬
‫נשלחו‬
‫ואישור‬
‫לבדיקה‬
‫ו ע ל י נ ו להמתין‪ .‬א ל א ש ל נ ו ל א היה מ ה ל ה מ ת י ן כי הרי י ד ע נ ו ש ש ו ם‬
‫חיובי אינו יכול להגיע‪ ,‬כי‬
‫ישראל‪,‬‬
‫וכל‬
‫במחנה‪,‬‬
‫י ח ד ע ם ליטאים‪ ,‬ל ט ב י י ם ‪,‬‬
‫מעולם איש‬
‫ש ר צ י נ ו הוא ל ה ג י ע אליה‪ .‬כ כ ל‬
‫מבין‬
‫ה־;‪1‬‬
‫בארץ־‬
‫לא היה‬
‫שהקשתה עלינו הישיבה החדשה‬
‫אוקראינים‬
‫שונים‪,‬‬
‫ואחרים מארצות ועמים‬
‫ל א ה י ה מ נ ו ס מ ל ש ה ו ת בו ‪ 10 — 8‬י מ י ם ‪ :‬ר א ש י ת כדי ל א ג ו ר מ ע ט כ ח ל מ א מ ץ‬
‫ר ג ל י ת ב ה ך י ם ‪ ,‬מ ה ל ך ש ל מ ע ל ל־‪ 80‬ק י ל ו מ ט ר י ם ‪ ,‬ע ד איטליה‪ .‬ומד‪ ,‬ש ח ש ו ב‬
‫הליכה‬
‫היה‬
‫ל א פ ח ו ת הוא‪ ,‬ל ע ש ו ת ה כ ר ה ע ם ה ס ב י ב ה ו ל ל מ ו ך א ת האיזור‪ ,‬כ ר י ל ד ע ת‬
‫מה‬
‫ה ד ר ך שיש ל ב ח ו ר ו ש ב ה קיים סיכוי ס ב י ר ל ע ב ו ר א ת ה ג ב ו ל ‪ — ,‬ואולי ג ם‬
‫מ ד ר י ך מ ל ו ו ה שיהיה ל נ ו ל ע ז ר ‪.‬‬
‫למצוא‬
‫ה י מ י ם היו כ ב ר ש ל ר א ש י ת יוני‬
‫ההסגר‬
‫וטעם‬
‫בתור‬
‫של‬
‫טרם‬
‫חופש‬
‫‪ ,1945‬היינו כ ח ו ד ש מאז ה ש ח ר ו ר מ מ ח נ ה‬
‫ידענו‪.‬‬
‫סמחנה‬
‫נדודים‬
‫מעבר‬
‫עמיחז‬
‫למשנהו‪,‬‬
‫לתרווד‪ ,‬ת ב ש י ל ‪ ,‬ח י פ ו ש י ם מ ת מ י ד י ם א ח ר א מ צ ע י ת ח ב ו ר ה ל ה ת ק ד ם מ ע ט ‪,‬‬
‫אווירה‬
‫ב מ ח נ ו ת לפליטים ומחוצה להם‪ ,‬ועל ה כ ל ‪ :‬חוסר כל תקווה‬
‫עויינת גם‬
‫ו ו ד א ו ת ב י ח ס ל מ ח ר ‪ .‬כי ב ס ו פ ו של ד ב ר ש ו ב ו ש ו ב ע ל ת ה ה ש א ל ה ‪ :‬ו כ א ש ר כ ב ר‬
‫נצליח‬
‫לאיטליה —‬
‫להגיע‬
‫הלאה ל‬
‫מה‬
‫אפשר‬
‫להבריח‬
‫גבולות‬
‫אבל‬
‫לא‬
‫את‬
‫ה י ם ! ו ב כ ל ז א ת יש ל ה ת ק ד ם ו ל נ ס ו ת ‪ ,‬ש מ א ת ז ד מ ן א נ י י ת מ ס ע — או שמא‪ ,‬כ פ י‬
‫שאמרה‬
‫על‬
‫ב א י ט ל י ה ה ג ׳ ו י נ ט ו נ י ע ז ר ע ל ידו ל ה ג י ע ל י ע ד נ ו ‪.‬‬
‫השמועה‪ ,‬פועל כ ב ר‬
‫מ ו ס ד ו ת יהודיים א ח ר י ם ש ה ו פ ע ל ו ‪ ,‬ט ר ם ש מ ע נ ו ‪.‬‬
‫הדכאון‬
‫לדאוג‬
‫שינו‬
‫א כ ל בנו‪ ,‬ה ב י ק ו ר י ם היומיים א צ ל מ פ ק ד ה מ ח נ ה ו ה ט ע נ ו ת כ י ע ל י ו‬
‫ולאפשר‬
‫לנו‬
‫להגיע‬
‫בהקדם‬
‫״הביתה״‪,‬‬
‫לאיטליה ומשם‬
‫לפלשתינה‪,‬‬
‫לא‬
‫א ת ע מ ד ת ו ה א ד י ב ה ‪ ,‬כי ע ל י נ ו ל ה מ ת י ן ע ד שיגיע א י ש ו ר כי א כ ן מ ו צ א ג ו‬
‫כדברינו‪ .‬וככל שהפכנו ובדקנו מצבנו ואפשרויותינו‪ ,‬לא מצאנו כ ל‬
‫מפלשתינה‪,‬‬
‫מוצא אחר‪ ,‬אלא ל ע ש ו ת הדרך ב ר ג ל ולהבריח הגבול‪ .‬המועד נ ק ב ע ליום ה מ ח ר ת‬
‫ובהליכה‬
‫וכעת‬
‫הקבוצה‬
‫אמרנו להתחיל מיד עם דמדומי ערב‪.‬‬
‫נתרחש‬
‫על‬
‫ד ב ר הלקוח‬
‫הדרגשים‬
‫כאילו‬
‫שבצריף‬
‫מ ס ר ט קולנוע‪.‬‬
‫בשיחה‬
‫בטלה‬
‫שרויים היינו‬
‫כשדפיקות‬
‫כל‬
‫נשמעו‬
‫בני‬
‫בדלת‪.‬‬
‫' ו מ ש נ פ ת ח ה ‪ ,‬הופיע ב ה חייל א נ ג ל י מ ו צ ק ב ד ר ג ת מייג׳ור ו ב ע ב ר י ת א ו מ ר ‪ :‬״ ש ל ו ם ‪,‬‬
‫ה מ ח נ ה כי‬
‫אזרחיים‬
‫שמעתי‬
‫במשרד‬
‫מבינינו‬
‫היו ד ו ב ר י ע ב ר י ת ‪ ,‬א ב ל ג ם‬
‫ארצישראליים‬
‫לשוננו‬
‫דבקה‬
‫מצויים כאן״‪.‬‬
‫רק‬
‫שניים‬
‫ל ה כ י נ ו ועדיין ל ה ש י ב‬
‫לא‬
‫‪175‬‬
‫אני‬
‫‪.‬יכולנו‪.‬‬
‫ההתרחשויות‬
‫והפחת‬
‫שחייתי‬
‫ורק‬
‫אלה‪,‬‬
‫רגעים‬
‫בתמצית אומר‬
‫לא‬
‫לתארם‬
‫אוכל‬
‫נאמנה‬
‫כ י א ל ה ‪ .‬היו ר ג ע י ג א ו ל ה‬
‫על‬
‫ואפסח‬
‫מבחינת‬
‫כל‬
‫הרגשות‬
‫נ ש מ ו ת ח ד ש ו ת ב ג ו פ י נ ו ‪ .‬כ י מ פ י ו ש ל מייג׳ור ג ד ע ו ן ב ר ץ מ ד ג נ י ה ‪ ) .‬ה ו א‬
‫שמו‪ .‬ש ל מ ב ק ר נ ו (‬
‫מארץ‪-‬ישראל‬
‫שמענו כי ע ל הגבול האיטלקי חונה בריגדה‬
‫וכי הוא י ד א ג ל כ ך ש ל מ ח ר ת ה י ו ם י ס י ע ו א ו ת נ ו לשם‪ .‬ת ו ה י ם ה י י נ ו א ם נ כ ו נ י ם‬
‫ד ב ר י ו ‪ ,‬א ב ל המגן ד ו ד ש ע ל ש ר ו ו ל ו ו ע ל ה ג ׳ י פ ש ל פ נ י ‪ .‬ה צ ר י ף ה ע י ד ו בו‪ .‬ל ה צ ע ת נ ו‬
‫נ ת ח י ל ב ה ת ק ד מ ו ת נ ו ב ו ביום‪ ,‬ה ס ב י ר מ י י ג ׳ ו ר ברץ‪ ,‬כי ס י כ ם כ ב ר ע ם מ פ ק ד‬
‫כי‬
‫המחנה‬
‫וכך‬
‫ש ל מ ח ר ת ימציא לו אישור מ מ פ ק ד הבריגדה שלוקח אותנו ת ח ת ח ס ו ת ו‬
‫לא תחול עליו האחריות ש ל א‬
‫קיימת אמונה‬
‫אם‬
‫הופעתו‬
‫מקום‬
‫זו‬
‫ה מ ת י ן ‪ .‬ל א י ש ו ר אזרחותנו מפלשתינה‪.‬‬
‫בהופעתו של‬
‫קיום‬
‫ב ד מ ו ת ו ש ל ברץ‪ .‬ע ל‬
‫מושיע‬
‫מלאך‬
‫הבריגדה‬
‫בעת צרה‪ ,‬הרי ראינו‬
‫ל א ה ג י ע ת נ ו שום י ך י ע ה‬
‫את‬
‫בשום‬
‫ש ע ב ר נ ו בצ׳כיה ו ב א ו ס ט ר י ה ו ה נ ה זו ח ו נ ה ע ל ג ב ו ל א י ט ל י ה — ו כ ע ת ל א‬
‫ב ל ב ד ש ה ו ב ט ח ל ה ב י א נ ו ל ש ם ‪ ,‬א ל א ו ו ד א י ת י מ צ א ה ד ר ך ליעדנו‪ ,‬ו מ כ ל מ ק ו ם‬
‫קרוב‬
‫נימצא‬
‫לאחים‬
‫ולקשר עם‬
‫הארץ‪.‬‬
‫עם‬
‫כ ל האושר‬
‫עלי‬
‫שהרגשתי העיק‬
‫מ צ פ ו נ י ק ש ו ת » ברץ ל א ד י ב ר א י ד י ש ו ע ל כן י ת ר ח ב ר י ה ק ב ו צ ה ל א י כ ל ו ל ב ו א‬
‫ע מ ו ב ד ב ר י ם ו ר ק אחי ו א נ ו כ י ה י י נ ו ה ד ו ב ר י ם ע מ ו ע ב ר י ת ‪ .‬ו ה נ ה גם ב פ נ י ו ה צ ג נ ו‬
‫עצמנו‬
‫בנו‪:‬‬
‫כ א ר צ י ש ר א ל י ם ואף נ ק ט נ ו ב מ ק ו מ ו ת ה מ ג ו ר י ם ש ל ג ו ! ו ג ם ח ש ש ה ת ע ו ר ר‬
‫הרגיש‬
‫שמא‬
‫בהעמדת‬
‫בארצישראלים‬
‫הפנים‬
‫ולא‬
‫והכזב‬
‫ביהודים‬
‫ולא‬
‫סתם‪.‬‬
‫יקיים‬
‫הבטחתו‪,‬‬
‫אם כך‬
‫הדבר‪,‬‬
‫משום‬
‫מדוע‪,‬‬
‫שהוא‬
‫איפוא‪,‬‬
‫מעוניין‬
‫דק‬
‫התעניין‬
‫ו ה י ר ב ה ל ש א ו ל היכן מ צ ו י י ם י ה ו ד י ם ב מ ח נ ו ת ש ע ב ר נ ו ? כ כ ל ש ה ר ב י נ ו‬
‫ל נ ת ח ה מ פ ג ש ה ב ל ת י צפוי ו ה ב ל ת י ר ג י ל ‪ ,‬ל א נ ו ת ר ל נ ו א ל א ל ה מ ת י ן ע ד ל מ ח ר ת‬
‫ו א ף ה נ ע נ ו ל מ ס ק נ ה ש ג ם א ם ל א יגיע כ ל כ ל י ר כ ב להסיענו‪ ,‬אין ב כ ך ו ל א כ ל ו ם‬
‫בשעה שאנו יודעים כ ב ר שעל הגבול מצוייה הבריגדה‪ ,‬א ת הדרך ע ר לשם גגמא‬
‫בכוחות עצמנו‪.‬‬
‫ב ר ו ב ה ת ר ג ש ו ת נ ו ש כ ח נ ו א ו ל א ה ע ז נ ו ל ש א ו ל באיזו שעה עשוי ה ר כ ב ל ה ג י ע ‪.‬‬
‫מ ת ו ך ח ש ש ש מ א י ת ק ש ה ל מ צ ו א א ו ת נ ו ב מ ח נ ה ה ע צ ו ם בין ה א ל פ י ם ה ר ב י ם ש ל‬
‫פ ל י ט י ם ‪ ,‬ה צ ב נ ו כ ב ר מ ש ע ו ת ה ב ו ק ר מ ש מ ר ל י ד ש ע ך הכניסה‪ .‬מ ש ו ם מ ה נ ת א ר ך‬
‫יום מ א ד מ א ד ו ה ש ע ו ת‬
‫אותו‬
‫שינתה‬
‫חלפו לאט‪ .‬גם החלפה תכופה‬
‫של המשמר ל א‬
‫מאומה‪ .‬ב ש ע ו ת א ח ר ה צ ה ר י ם ע ר כ נ ו ה ת י ע צ ו ת וסוכם‪ ,‬כ י בין א ם י ג י ע‬
‫ה ר כ ב ה מ ו ב ט ח ובין א ם ל א ו — ל א י ע ב ו ר ע ל י נ ו ה ל י ל ה ב מ ח נ ה ‪ .‬ע ם ד מ ד ו מ י ע ר ב‬
‫נ צ א לךךך‪ ,‬כ ש ם שתכננו לפני ה ו פ ע ת המושיע‪.‬‬
‫אלא‪,‬‬
‫ש ה ר כ ב הופיע‪ ,‬ל פ נ ו ת ע ר ב ‪ .‬ה י ת ה זו מ ש א י ת דוךג׳ ‪ 3‬טון ש ע ל ש ת י‬
‫ד ל ת ו ת י ה ה ק ד מ י ו ת מגן ד ו ד ו ל י ד ה נ ה ג ג ד ע ו ן ב ר ץ ה מ ו כ ר לנו‪ .‬ואין זה ח ל ו ם —‬
‫ה ג ם ש כ ך ה י ה נראה‪ .‬ה י ה זה ה ר ג ע ה י פ ה ב י ו ת ר ו ה מ א ו ש ר ב י ו ת ר מ א ז ג כ ל א ת י‬
‫לראשונה‬
‫במחנה הסגר‪ .‬רגע מאושר במיוחד‪ ,‬משום שממנו ביצבצה גם תקווה‬
‫לגבי המחר‪ .‬ל א אדע כמה זמן נ ס ע נ ו ו ס פ ק עמי א ם הסתכלתי על הנוף המרהיב‬
‫ש ל הרי ה א ל פ י ם ה א ו ס ס ר י י ם ‪ .‬ה ל ב ע ל ה ע ל גדותיו‪ .‬א ך ה צ י ק ה לי ה מ ח ש ב ה כ י‬
‫בעניין‬
‫הסעיתי‪,‬‬
‫או י ו ת ר נכון כ ז ב ת י‬
‫משמרות‬
‫של משטרה צבאית אנגלית‬
‫אזרחותנו‪ .‬והמשאית‬
‫עצרה‬
‫על הגבול‪.‬‬
‫ב ו ד ק ו ת ניירות‪ ,‬ס ו פ ר ו ת אותנו‪ ,‬ה מ ח ס ו ם‬
‫מ ת ר ו מ ם ו י צ א נ ו מ א ו ס מ ר י ה ! ע ו ד מ ר ח ק מ ה ו ה מ ח ס ו ם נוסף מ ת ר ו מ ם ‪ ,‬א ל א ש ל י ד ו‬
‫צ ב א י י ם ד ו ב ר י ע ב ר י ת ע ו מ ד י ם ו ה ש י ח ה ע ם המייג׳ור ב ע ב ר י ת מ ת נ ה ל ת ‪.‬‬
‫שומרים‬
‫משעברנו‬
‫דפקתי‬
‫‪176‬‬
‫כ ב ר ת ד ר ך נ ו ס פ ת ו ה ש ת כ נ ע נ ו ע ל פ י ה ש ל מ י ם כי אכן אנו ב א י ט ל י ה ‪,‬‬
‫על חלון‬
‫הקבינה‬
‫של‬
‫הנהג‬
‫ומשנעצרה‬
‫ה מ ש א י ת ל ב ר ר מה‬
‫אירע‬
‫—‬
‫נ י ג ש ת י א ל המייגיור ו פ ת ח ת י ‪ :‬מ א ח ר ו ב א י ט ל י ה אנו נ מ צ א י ם ‪ ,‬ח פ ש י א ת ה ל ע ש ו ת‬
‫עמנו‬
‫ל ה ש א י ר נ ו ל צ ך י ה ד ר ך כאן‪.‬‬
‫כךצונך‪ ,‬אפילו‬
‫אך עלי‬
‫לומר‬
‫לך כי איש‬
‫מ א ת נ ו מ ע ו ל ם ל א ה י ה ב א ר ץ י ש ר א ל ו כ ל ר צ ו נ נ ו הוא ל ה ג י ע לשם‪ .‬צ ר לי ש נ א ל צ ג ו‬
‫ו ע ת ה ע ש ה כ ט ו ב בעיניך‪ .‬ה ת ש ו ב ה היתד‪ ,‬ק צ ר צ ר ה ‪ :‬״אני יודע‪ ,‬א נ י יודע‬
‫לשקך‬
‫ו כ ע ת ע ל ה מ ה ר ל מ ע ל ה ו א ל ת ר פ ו ק י ו ת ר ע ך שנגיע״‪.‬‬
‫השנים‬
‫במשך‬
‫בארץ‬
‫פגשתי לא‬
‫אחת‬
‫בגרעון‬
‫ברץ‬
‫לשוחח‬
‫והורתי‬
‫עמו‬
‫ב א ו ת ה נ ס י ע ה ‪ .‬ב כ ל ז א ת א י נ נ י מ ש ו כ נ ע א ם יודע הוא ע ד היום‪ .‬מ ה היתד‪ ,‬ע ב ו ר נ ו‬
‫ש ל א ו ת ה פ ג י ש ה עמו‪ ,‬ב צ ר י ף ה ע ל ו ב ב מ ח נ ה ה ע ק ו ר י ם ב ש פ י ם ל ‪ ,‬ע ל‬
‫המשמעות‬
‫נ ה ר דראו‪ .‬י י ת כ ן ו ח ו ט א א נ י כ ל פ י ו ב ד ב ר י ם א ל ה ! א ך ה ש י נ ת ה ע צ ו ם ש ח ל פ ת א ו ם‬
‫ב ג ו ר ל נ ו ו ב ע ת י ד נ ו ה י ה כ ה ג ד ו ל ‪ ,‬ע ד כי נ ר א ה לי שאין הוא נ י ת ן כ ל ל ל ת פ י ס ה ‪.‬‬
‫נ ד ו ד י ם ל ל א ת כ ל י ת כ מ ע ט ‪ ,‬ת ו ך דכאון ע מ ו ק מ ח מ ת ה י ע ד ר ת ק ו ו ה ל ג ב י‬
‫לאחר‬
‫ה מ ח ר ‪ ,‬ב א י ן כ ל ס י כ ת מ מ ש י לכוון ד ר כ נ ו כ ר צ ו נ נ ו — ה נ ה פ ת א ו ם י ד י ע ה ג ו א ל ת‬
‫העשוייה בין ל י ל ה ל ש נ ו ת א ת מ צ ב נ ו ו ל ה ו צ י א נ ו מ א פ ל ה ל א ו ר גדול‪.‬‬
‫אילו‬
‫ךיינו!‬
‫רק‬
‫בכך‬
‫ב ה ב א ת הידיעה על הימצא הבריגדה באיטליה נסתיימה הפגישה‪,‬‬
‫ב ל ב ד ה י ה ה ק צ י ן ק ו נ ה א ת עולמו‪ .‬א ך ה נ ה ש ו ב ע ו צ ר ת ה מ ש א י ת‬
‫ובין ר ג ע א נ ו מ ו ק פ י ם המון חיילים ש ל א ח ד ה ג ד ו ד י ם ש ל ה ב ר י ג ד ה א ש ר ח ו נ ה‬
‫בין ט ר ב י ז י ו ל פ ו נ ט ב ה ‪ .‬ו א מ נ ם פ ו נ ט ב ה זו עוד ר ב ו ת ת י ז כ ר ב ת ו ל ד ו ת ״ ה ב ר י ח ה ״ ‪,‬‬
‫כי ל ע ש ר ו ת א ל פ י פ ל י ט י ם היתד‪ ,‬זו ה ת ח נ ה ה ר א ש ו נ ה ל א ח ר ש ע ב ר ו ל א י ט ל י ה ‪.‬‬
‫מ ר ג ש י ם ‪ .‬אין‬
‫רגעים‬
‫ב א ו ת ם הימים ה ר א ש ו נ י ם ב ת ו כ כ י הגדוד‪,‬‬
‫ס פ ו ר חייתי‬
‫ש כ ל ל ו ש מ י ע ת ה י ד י ע ו ת ע ל ה נ ע ש ה ב ע ו ל ם היהודי‪ ,‬א י נ פ ו ר מ צ י ה ש נ ע ל מ ה מ א ת נ ו‬
‫ב מ ש ך ח מ ש ש ג י ם ו מ ע ל ה ‪ .‬ו ג ם א ם א פ ס ח על כ ל ה ה ת ר ג ש ו י ו ת ש ע ב ר ו עלי‪ ,‬א ח ת‬
‫ל פ ח ו ת ר א ו י י ה ב מ י ו ח ד ל ה י ז כ ר ‪ .‬ל מ ח ר ת ה ג י ע נ ו ל ב ר י ג ד ה ע ר ב ש ב ת היה‪ .‬ב מ ס י ב ת‬
‫ש ב ת ה ג ד ו ד י ת נ ע ר כ ה ל נ ו ק ב ל ת פ נ י ם ואני נ ת ב ק ש ת י ל ס פ ר א ת ה י ד ו ע לי‬
‫ליל‬
‫מ ש ם ! ס י פ ר ת י ו ה ח י י ל י ם ל א נ י ל א ו מ ל ה ק ש י ב ‪ ,‬ל ה י פ ך ר צ ו ל ד ע ת ע ו ד ועוד‪ .‬ב ג מ ר‬
‫ה ע ר ב נ י ג ש א ל י ח י י ל ב ע ל ש ע ר ו ת ש י ב ה ‪ ,‬ל א צ ע י ר עת״‪ ,‬ש ם ירו ע ל כ ת פ י ב צ ו ר ה‬
‫אבהית‬
‫והזמינני‬
‫בשנות‬
‫הכיבוש והאיש‬
‫מעט‪.‬‬
‫לטייל‬
‫השיחה‬
‫נתגללה‬
‫מיד‬
‫על‬
‫יהודי‬
‫קורות‬
‫אירופה‬
‫ביקש ל ד ע ת פרטי פרטים‪ .‬ל ע ת י ם ס ב ר ת י כי כ ל‬
‫אלה‬
‫ש נ ו ת ר ו שם‪ ,‬ה ם ק ר ו ב י ו ה א י ש י י ם ושארי‪ .‬ב ש ר משלו‪ ,‬כ ך ח ק ר ו ד ר ש ‪ .‬נ י ת ן היה‬
‫בכאבו העמוק על כ ל סיפור ששמע ובכל זאת ביקש ל ד ע ת יותר ד ו ת ר ‪.‬‬
‫להרגיש‬
‫מ ש ע י י פ נ ו ל ל כ ת ה ו ב י ל נ י ל ת ו ך ק ב י נ ה ש ל מ ש א י ת וכאן נ מ ש כ ה ה ש י ח ה ע ד ל א ח ר‬
‫עלות‬
‫השחר‪,‬‬
‫של‬
‫ריכתים‬
‫כשהוא‬
‫פליטים‬
‫גם‬
‫מבקש‬
‫לשמוע‬
‫יהודיים ו ב א י ז ה‬
‫ב א ת ה מן‬
‫מ ר ח ק הם‬
‫המחנות‬
‫מהגבול‬
‫שעברנו‬
‫הצפוני‬
‫של‬
‫מצויים‬
‫איטלית‬
‫ה ר ג ש ת י היתד‪ ,‬כ י ס ב ל ם ש ל מ ע ו נ י ה ש ו א ה כ א י ל ו ע ב ר ע ל כ ת פ י ו ו ג ם ע ל י ו ה ו ע מ ס ה‬
‫האחריות‬
‫ישראלי‬
‫חיילי‬
‫לדאוג‬
‫לניצולים‬
‫ולפליטים‬
‫הזקוקים‬
‫לעזרה‪.‬‬
‫האיש‬
‫היה‬
‫בן־צית‬
‫ז״ל‪ ,‬א י ש כ נ ר ת ! כ ב ר ב ש י ח ה זו ו ב ד ב ר י ם ש נ ע ש ו ל א ח ר מ כ ן ע ל ידי‬
‫הבריגדה‬
‫והיחידות‬
‫האחרות‪,‬‬
‫למען‬
‫שארית‬
‫הפליטה‪,‬‬
‫באה‬
‫לידי‬
‫ביטוי‬
‫ש ו ת פ ו ת ה ג ו ר ל ב י ן נ י צ ו ל י ה ש ו א ה ו ה י ש ו ב היהודי א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ .‬כ ש ם ש ה ר א ש ו נ י ם‬
‫מ צ פ י ם ל ע ז ר ה ו כ מ ה י ם לציון‪ ,‬כ ך מ ש ת ו ק ק י ם ה א ח ר י ם ל ה ו ש י ט י ד ע ת ר ת ״ ו ב ר א ש‬
‫וראשונה‬
‫התקווה‬
‫ל ה ק ל ע ל ה ס ב ל שעךיין נ מ ש ך ‪ ,‬ל ע ו ד ד נ ג ד ה י א ו ש ה ת ו ק ף א ת ח ס ר י‬
‫— ובעיקר‪ ,‬ל ע ש ו ת כל שניתן לעשות‪ ,‬כדי ל ק ר ב א ת הניצולים ל ד ר ך‬
‫העליה‪ ,‬ב כ ל ה ד ר כ י ם ‪ ,‬ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪.‬‬
‫א י נ נ י י ו ד ע מ ת י ב ד י ו ק ה ח ל ו ה פ ע ו ל ו ת ה מ א ו ר ג נ ו ת ש ל חיילי ה ב ר י ג ד ה ו ש ל‬
‫היחידות‬
‫ה א ר צ י ש ר א ל י ו ת בהושטת עזרה לשארית הפליסה‪ ,‬אם כי ב ר ו ר לי כי‬
‫‪177‬‬
‫ב כ ל מ ק ו ם ש ם נ מ צ א ו ‪ ,‬ע ס ק ו ב כ ך — בין כ ב ו ד ד י ם ו ב י ן ב צ ו ר ה מ א ו ר ג נ ת ‪ .‬א ו ל ם‬
‫במועד כשקבוצתנו הועברה‬
‫בערך‬
‫גלגלים‬
‫לאיטליה‬
‫משמע‪ ,‬ולא‬
‫)תחילת יוני‬
‫ימים‬
‫ומכונה‬
‫רבת‬
‫תנופה‬
‫להתנועע‪,‬‬
‫תרתי‬
‫הופעלה‪.‬‬
‫שליחי‬
‫הבריגדה‬
‫וגרמניה‬
‫ו ב ה מ ש ך הזמן הגיעו לכל מקום באירופה‪ ,‬שם נ מ צ א ו פ ל י ט י ם ועקורים‬
‫יצאו‬
‫עברו‬
‫רבים‬
‫‪(1945‬‬
‫החלו‬
‫הרבה‬
‫תחילה לאיזורים קרובים‬
‫של‬
‫יותר‬
‫אוסטריה‬
‫— ע ל מ נ ת ל ה ב י א ל ה ם א ת ב ש ו ר ת ה ש ת ר ו ר האמיתי‪ .‬ו מ ב ק ש א נ י ל ה ע י ד כ י‬
‫מקום‬
‫בכל‬
‫המבשרים‬
‫היתד!‬
‫זו‬
‫אשר‬
‫את‬
‫החלו לנוע המשאיות כדי להוביל לאיטליה א ת המצפים לכך‪.‬‬
‫בינתיים‬
‫ושיתוף‬
‫ב ש ו ר ת גאולה‬
‫והיא‬
‫התוותה‬
‫הדרך‪.‬‬
‫בעקבות‬
‫הוקמו‬
‫הפעולה‬
‫גם‬
‫הקשרים‬
‫מרכזי‬
‫עם‬
‫תנועות‬
‫בארצות‬
‫הנוער‬
‫השונות‬
‫ב ה ב ר ח ת היהודים ד ר ך הגבולות היה מלא‪ .‬כ ע ת ש ו ב ל א ניתן‬
‫היה ל ע צ ו ר א ת ה ז ר ם א ש ר ב א מ כ ל הכיוונים‪ ,‬ו ה כ ל ל ע ב ר א י ט ל י ה ש ם מ צ ו י י ה‬
‫היתד‪ .‬ה ב ר י ג ד ה ‪ .‬ע ד א ש ר ת ם ח ו ד ש יוני ו כ ב ר הגיעו ל א י ט ל י ה כ ע ש ר ת א ל פ י ם‬
‫וגם‬
‫פליטים‬
‫שלאחר‬
‫בחדשים‬
‫מכן לא‬
‫פ ס ק הזרם‪.‬‬
‫המשאיות של יחידות ההובלה הארצישראליות‬
‫של‬
‫ולרוחבה‬
‫הראשונה‬
‫אירופה‪,‬‬
‫באיטליה‪.‬‬
‫כשכל‬
‫עזרת‬
‫הדרכים מובילות‬
‫החיילים‬
‫לא‬
‫בכלל‪,‬‬
‫בחדשים‬
‫אלה‬
‫נעו‬
‫)‪179 — 178‬‬
‫‪ (R.A.S.C.‬ל א ר כ ה‬
‫לפונטבה‪,‬‬
‫הקליטה‬
‫נצטמצמה‬
‫היא‬
‫תחנת‬
‫ר ק 'בעידודה‬
‫וארגונה‬
‫של‬
‫הבריחה‪ .‬הקליטה ב ת ו ך איטליה תבעה פתרון של הרבה בעיות מ ס ו ב כ ו ת ‪ :‬מציאת‬
‫מ ק ו מ ו ת שיכון‪ ,‬ה ק מ ת מ ח נ ו ת ו ח ו ו ת ח ק ל א י ו ת ‪ ,‬א ר ג ו ן ח ו ו ת ה כ ש ר ה ו ב ת י ילדים‪,‬‬
‫א ס פ ק ת מזון ו ת ל ב ו ש ת ‪ ,‬ךאגה לפעולות חינוך והסברה וכמוהם עניינים שאין כלל‬
‫ה י ח י ד ו ת ה צ ב א י ו ת ה ש ו נ ו ת ל א זה זד‪ .‬ב ל ב ד ש ה ע מ י ד ו ל ר ש ו ת ה פ ע ו ל ו ת‬
‫למנותם‪.‬‬
‫המסועפות‬
‫והמתרחבות‬
‫את‬
‫האנשים‬
‫המתאימים‪,‬‬
‫אלא‬
‫ממנותיהם‬
‫הקציבו‬
‫ו מ ת ל ב ו ש ת ם — ו ה צ ר כ י ם ה י ו גדולים‪ .‬נ מ נ ע א נ י ב כ ו ו נ ה ש ל א ל מ נ ו ת א ת ש מ ו ת י ה ם‬
‫ש ל ה ע ו ס ק י ם ב מ ל א כ ה ‪ ,‬ל ב ל א ח ט א ב ש כ ח ה ‪ ,‬ו ה ר י ה ם היו ר ב י ם ‪ ,‬א ך ח ו ב ה ל ו מ ר‬
‫כ י מ ב ח י נ ת ה מ ס י ר ו ת ו ה מ ר ץ ה ם נ ת נ ו א ת הכל‪.‬‬
‫ל פ ח ו ת א ד ם א ח ד רואה אני צורך להזכיר‪ ,‬הוא מרדכי‬
‫אך‬
‫םורקיס‪ ,‬שהיה‬
‫ה ר ו ח ה ח י ה ב א ר ג ו ן ה ב ר י ח ה לכיוון א י ט ל י ה — ו ב מ ר צ ו כ י ר ב י ד ע ל ה פ ע י ל כ ו ח ו ת‬
‫שאין ל ש ע ר ם ‪ .‬ס ב ו ר נ י ש ה י ה זה ב ס ו ף ח ו ד ש יוני א ו ב ת ח י ל ת ח ו ד ש י ו ל י ו ל א י ט ל י ה‬
‫ראשי ת נ ו ע ו ת הנוער שבמזרח אירופה ומפקדי ה פ ר ט י ע י ם ‪ ,‬וביניהם אבא‬
‫הגיעו‬
‫ק ו ב נ ר ‪ ,‬נ י ס ן ר ז נ י ק ‪ ,‬ל י א ו ב ר נ ש ט י י ן ‪ ,‬חיים ל ז ר ‪ ,‬ב י ל ס ק י ‪ ,‬ל י ך ו ב ס ק י ‪.‬‬
‫הוקם‬
‫סמוך לבואם‬
‫״ ה מ ר כ ז ל ג ו ל ה ״ ב ו ה ש ת ת פ ו הן ה ע ו ס ק י ם ב ב ר י ח ה מ ט ע ם ה צ ב א ו ה ן גציג־‬
‫הגוער —‬
‫תנועות‬
‫בתחילה‬
‫התמקם המרכז ליד יחידת‬
‫התובלה‬
‫שחנתה‬
‫‪179‬‬
‫ב מ ו ל י א נ ו ל י ד מ ם ט ר ה ו ב ה מ ש ך הזמן ה ו ע ב ר ל מ י ל נ ו ‪ ,‬ל כ ת ו ב ת ש כ ה י ד ו ע ה ל ר ב י ם ‪:‬‬
‫ויא א ו נ י ו נ ה ‪.5‬‬
‫המשך‬
‫;‬
‫פ ע ו ל ו ת י ה ם ש ל חיילי ה ב ר י ג ד ה ו ה מ ר כ ז ל ג ו ל ה ‪ ,‬כ ו ל ל א ר ג ו ן ס י ר ו ת‬
‫ההעפלה‬
‫הראשוגות‬
‫ביקשתי‪,‬‬
‫ב ש ו ר ו ת מעטות‪ ,‬להזכיר ברפרוף א ת הנסיבות הנואשות וחסרות הישע‬
‫בהן‬
‫ש י צ א ו מאיטליה‪ ,‬הוא מ ע ב ר ל מ ט ר ת ר ש י מ ה זו‪.‬‬
‫כאן רק‬
‫היו נ ת ו נ י ם ניצולי השואה סמוך לשחרורם מהמחנות ויציאתם מהיערות ‪t‬‬
‫ה ס י כ ו י י ם ל ה ת א ו ש ש ר ו ת היו‪ ,‬ל ל א ס פ ק ‪ ,‬ק ל ו ש י ם ב א ו ת ה ס ב י ב ה ע ו י י נ ת ב ה נ מ צ א ו ‪.‬‬
‫בכל‬
‫ואם‬
‫היאוש‬
‫זאת‬
‫הצליח‬
‫ח ל ק ג ד ו ל של ה נ י צ ו ל י ם ל ג ב ו ר ע ל ה ד כ א ו ן ו ע ל‬
‫סכנת‬
‫— ה ר י ש ה ג ו ר מ י ם ש ה ו ז כ ר ו לעיל‪ ,‬ה ם שסייעו ל כ ך ב א ו ר ח מ כ ר י ע ‪.‬‬
‫א ך ה א מ ת נ י ת נ ת ל ה י א מ ר כ י ג ם ל מ י שהיה ח נ י ך ת נ ו ע ת נ ו ע ר מ ש ח ר י ל ד ו ת ו‬
‫ו ה ה כ ר ה ה צ י ו נ י ת היתד‪ ,‬ח ד ו ר ה עמוק ב ל ב ו ‪ ,‬א ו ת ה ב ש ו ר ת ה ח י י ל י ם ה ע ב ר י י ם ה י ת ה‬
‫עבורו‬
‫ב ב ח י נ ת מימוש כ ל המאדים והוכחה חותכת כי אכן יש ת כ ל י ת ועתיד —‬
‫ג ם א ם ה כ ל מ ס ב י ב מ ד כ א ומייאש‪.‬‬
‫‪178‬‬
‫מיכאכ לנדאו‬
‫הישוב בתקופת הסער‬
‫על בפר הישוב ומגבית ההתגייסות וההצלה‬
‫ד״ר מיכאל לנדאו ז״ל פעל כמזכיר כללי של ״כפר הישוב״ ו״מגבית‬
‫וההצלה‬
‫ההתגייסות‬
‫אלה בראשית‬
‫בתוקף‬
‫אוקטובר ‪ .1948‬עם הקמת המדינה‪.‬‬
‫תפקידו זה‬
‫במשך אחת‬
‫הישוב‬
‫הצלה‬
‫מראשית‬
‫‪,,‬‬
‫ייסודן ועד לסיום פעולותיהן של‬
‫קרנות‬
‫ליווה‬
‫עשרה שנה‪.‬‬
‫המתחדש‪,‬‬
‫נועזות‬
‫לנדאו את‬
‫דייר‬
‫הנחשבות‬
‫תקופה בד‪,‬‬
‫ובמאבק על‬
‫כתקופה‬
‫עמדנו‬
‫מוסדות ההגנה‬
‫הסוערת‬
‫במלחמת מגן‬
‫והישוב‬
‫ביותר‬
‫בתולדות‬
‫ממושכת‪,‬‬
‫במערכות‬
‫קוממיות ישראל‪.‬‬
‫את העבודה המתפרסמת כאן שלח לנו ד״ר לנדאו בקיץ ‪1976‬‬
‫שיחת‬
‫הסיכום‬
‫קיימנו‬
‫עליה‬
‫בכ״ג‬
‫בחשון‬
‫תשל״ז <‪16‬‬
‫ואת‬
‫בנובמבר ‪,(1976‬‬
‫כשבוע לפני פטירתו‪ .‬בשיחה זו‪ ,‬שהוקדשה במיוחד לפרטים המתפרסמים‬
‫על האישים שפעלו במוסדות הנ׳׳ל‪ ,‬שקד המנוח ע< כל תאריך ומאורע‬
‫וניכר היה רצונו להציב י ד לכל אלה שעשו למען הכלל‪ ,‬מתוך מסירות‬
‫גדולה והתנדבות מלאה‪.‬‬
‫כאשר העירותי כי חסרים פרטים על איש אחד שפעל בחבורה חשובה‬
‫זו — וכוונתי היתה לו עצמו — השיב ברוב צניעותו‪ ,‬כי על עצמו הוא‬
‫לא יכתוב ולוא גם משפט אחד‪.‬‬
‫יהא זכרו ברוך‪.‬‬
‫ה ע ו‬
‫רד‬
‫ה ק ד מ ה‬
‫מאורעות‬
‫מלחמת‬
‫פנימי‬
‫ת ר צ ״ ו — ת ר צ ״ ט ‪ ,‬ש ה ח ל ו ב־‪ 29‬ב א פ ר י ל‬
‫העולם‬
‫השניה‪,‬‬
‫מצאו‬
‫את‬
‫הישוב‬
‫היהודי‬
‫‪1936‬‬
‫הקטן‬
‫ונמשכו ע ד ל פ ר ח‬
‫בא״י‬
‫בשעת‬
‫משבר‬
‫חמור‪.‬‬
‫הכוחות‬
‫שהפעילו‬
‫את‬
‫המרד‬
‫הערבי‪,‬‬
‫דהיינו‬
‫המופתי‬
‫הירושלמי‬
‫חג׳‬
‫אמין‬
‫‪179‬‬
‫אל־חוםייני והוועד הערבי העליון שבראשו הוא עמה נהנו מיתרונות ברורים‪:‬‬
‫א‪ .‬מגוייסים רבים זרמו לכנופיות שאורגנו על ידם‪ ,‬הן מקרב הצעירים‬
‫מכל חלקי הארץ )״השבאב״( והן מקרב הפועלים החורגים שבאו באין מפריע‬
‫מסוריה וכן גם רבים אחרים מארצות שכנות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצבור הערבי הוסת באופן קבוע ע״י אנשי הדת שרובם היו מחסידיו‬
‫של המופתי‪.‬‬
‫ג‪ .‬אמצעים כספיים גדולים עמדו לרשותם ואלה באו בעיקר משני‬
‫מקורות‪ .1 :‬נכסי ההקדש המוסלמי )״הואקף״( היו רבים מאד וכך גם ההכנסות‬
‫שזרמו מהם‪ .2 .‬כספים שהגיעו מברלין ומרומא — כמתנת עידוד מצד הנאצים‬
‫והפאשיסטים אשר היו מעונינים בלבוי המרד גגד הישוב‪ ,‬מגמה שנבעה משנאת‬
‫היהודים ומן הצורך להתסיס את המזרח הקרוב גגד‪.‬בריטניה‪.‬‬
‫ד‪ .‬נשק רב הגיע לידי הערבים‪ ,‬אף זה מהמקורות הנ״ל‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫היתרונות שמנינו לעיל לא עמדו לצדו של הישוב היהודי שמנה בס״ה‬
‫‪ 350.000‬נפש והיה חסר משאבים ומפוצל מבפנים‪ .‬ההתקפות הערביות על‬
‫הישובים היהודיים‪ ,‬שנערכו ע״י כנופיות מאורגנות‪ ,‬התכוונו לשתק כליל את‬
‫התקדמותו ואת חייו הסדירים של הישוב‪ .‬פגיעות בנפש וברכוש‪ ,‬הצתת שדות‬
‫ויערות‪ .‬עקירת נטיעות‪ ,‬יריות על ישובים ועל התחבורה — היו מעשים יומ­‬
‫יומיים‪ .‬מיום ליום הורגשו יותר ויותר המכות שהונחתו על הישוב! אלה לא‬
‫או ‪ :929‬אז ארכו המאורעות שעות או‬
‫היו דומים כלל למאורעות של ‪J 1 9 2 0‬‬
‫ימים והתבטאו בעיקר בהסתערות פרועה של המונים! אולם כעת‪ ,‬במאורעות‬
‫‪ ,1939 — 1936‬חל שנוי מהפכני בטקטיקה הערבית — התנפלויות של חבורות‬
‫והתמשכות מעשי האיבה לאורך תקופה ארוכה שלא ראו את סופה — כל אלה‬
‫העמידו את הישוב ואנשי המגן שבו בפני מצב חדש‪ ,‬קשה ובלתי מוכר והציבו‬
‫בפנינו משימות כבדות ביותר‪ .‬הקושי היסודי בהתמודדות זו נעוץ היה בפיצולו‬
‫של הישוב ובקרע שהיה קיים בשורות המגינים‪.‬‬
‫‪ .‬מתוך סבות היסטוריות‪ ,‬שלא כאן המקום לעמוד עליהן‪ ,‬קיים היה במשך‬
‫שנים רבות פיצול בקרב כוחות ההגנה‪ ..‬ב־‪ 1931‬התפלג ארגון ב׳ )״הארגון‬
‫המקביל״( מן ההגנה ורק ב־‪ 1937‬הוא חזר והתלכד שוב‪ ,‬לפי הסכם מיוחד‪.‬‬
‫עם הגוף העיקרי! אולם אז פרש •ממנו החלק הרוויזיוניסטי שהקים את אצ״ל‬
‫ומתוכו קם אח״כ גם לח״י‪.‬‬
‫‪ :‬בישוב פעלו אינסרסים של קבוצות •כלכליות ואידיאיות‪ :‬מצד אחד עמדו‬
‫אנשי ההסתדרות‪ ,‬שכללו את רובה של ההתישבות ואת פועלי הערים והמושבות‬
‫ומצד שני התיצבו אנשי הימין‪ :‬האברים‪ ,‬התעשיינים‪ ,‬בעלי בתים ועמם הכוחות‬
‫הריוויזיוניססיים! כן היתד‪ .‬קיימת שכבה שלישית שנשענה על האיגטליגנציה‬
‫המתקדמת בערים ובמושבות‪ ,‬חוגים שהתרכזו סביב ״העליה ההדשה־י )יוצאי‬
‫גרמניה וארצות מרכז אירופה אחרות(‪ ,‬התאחדות הציונים הכלליים והקבוצות‬
‫הדתיות‪.‬‬
‫מובן‪ ,‬כי הפיצול •הורגש‪ .‬גם בשטח הארגוני‪ ,‬הכלל־ישובי והמוניציפאלי‪.‬‬
‫ההסתדרות‪ .‬שהשפעתה הלכה והתרחבה בישוב משכה אחריה גם את המוסדות‬
‫הלאומיים‪ ,‬את מרבית אנשי הוועד הלאומי והסוכנות היהודית! לעומתם התיצבו‬
‫אנשי האיחוד ‪,‬האזרחי •שנשענו על קבוצות כלכליות מבוססות ועל ד‪.‬שלסון‬
‫‪180‬‬
‫בעיר‬
‫ת״א‪,‬‬
‫ברוב‬
‫פעולותיה‪,‬‬
‫הרשת‬
‫כתוצאה‬
‫והמשאבים‬
‫הראייה‬
‫היחידה‬
‫ויכלתה‬
‫המצב‬
‫מן‬
‫גברו‬
‫לעיל‬
‫המתואר‬
‫לא‬
‫אירע‬
‫שבחלוקת‬
‫אחת‬
‫האדם‬
‫כוח‬
‫ה א י נ ט ר ס י ם ה פ ר ס י ק ו ל ר י י ם ש ל נ ק ו ד ת י ש ו ב זו או א ח ר ת ‪ ,‬ע ל‬
‫להטביע‬
‫המוקד‬
‫עברית‬
‫שבראשה עמד ישראל רוקח‬
‫ה כ ו ל ל ת ש ל ה י ש ו ב היהודי כולו‪.‬‬
‫שאספקת‬
‫את‬
‫המוניציפאלית‬
‫שהיתר‪.‬‬
‫לחלוטין‬
‫ועצמאית‬
‫קבעו‬
‫לחצים‬
‫אחת‬
‫לא‬
‫עוצמתה‬
‫את‬
‫של‬
‫יכולת‬
‫מסויימת‬
‫נ ק ו ד ת ישוב‬
‫עמידתה — וזאת‬
‫בשעה‬
‫מזון‪ ,‬נ ש ק ו א מ צ ע י ם כ ס פ י י ם ל ע ז ר ת מ ש פ ח ו ת ה מ ג ו י י ס י ם היו נ ק ו ד ו ת‬
‫כ ל ישוב‬
‫של‬
‫בעיקר‬
‫וישוב‪ .‬ישובים מסויימים‪.‬‬
‫נהגו‬
‫הגדולים‪,‬‬
‫לפתור‬
‫ב ע י ו ת י ה ם ב כ ו ח ו ת ע צ מ ם ובו בזמן נ א ב ק ו י ש ו ב י ם א ח ר י ם ב מ ח ס ו ר פ ר מ נ נ ט י‬
‫וברור‬
‫דרושה‬
‫כי‬
‫היתה‬
‫ממלכתית וחלוקה‬
‫גישה‬
‫צודקת של‬
‫יותר‬
‫האמצעים‬
‫השונים‪.‬‬
‫חשוב‬
‫היהודי‬
‫ש נ ז כ י ר כי ב נ ו ס ף ל ק ש י י ם ה א ו ב י ק ט י ב י י ם ש מ נ י נ ו ל ע י ל ע מ ד ה י ש ו ב‬
‫ב ו י כ ו ח פ נ י מ י נ ו ק ב בנושא ה ה ב ל ג ה ‪ ,‬כ ל ו מ ר ע ל ד י ר ה ת ג ו ב ה ש ל נ ו נ ו כ ח‬
‫ההתנפלויות‬
‫צריכה‬
‫להיות‬
‫הדרכים?‬
‫או‬
‫!ההתנכלויות‬
‫אקטיבית‬
‫בזו‬
‫האם‬
‫של ה ע ר ב י ם ‪.‬‬
‫או‬
‫השאלה‬
‫ואם‬
‫פאסיבית?‬
‫היתה‬
‫האם‬
‫—‬
‫אקטיבית‬
‫הגנתנו‬
‫אזי‬
‫ותגובתנו‬
‫באיזו‬
‫משתי‬
‫ב כ ל יהוד י ו ב כ ל מ ק ו ם י ש ו ב‬
‫ש נ ק ט ו הערבים‪ ,‬א ש ר פ ג ע ו‬
‫;‬
‫ב ד ר ך ה ס ל ק ט י ב י ת ש ל פגיעה ב א נ ש י כ נ ו פ י ו ת ו ב כ פ ר י ם ה מ ו ש י ט י ם ל ה ם עזרה‪,‬‬
‫לא בעוברי אורח ערבים ס ת ם ?‬
‫אולם‬
‫כאן‬
‫בהם‬
‫מן ה ר א ו י לציין כי ל מ ר ו ת כ ל ה ק ש י ־ ם ו ה פ י צ ו ל ש ס כ נ ה ה י ת ה ט מ ו נ ה‬
‫לעתידו‬
‫וראוי‬
‫ש ל הישוב — הושגו‬
‫שנצביע‬
‫באותה‬
‫הישגים חשובים‬
‫ת ק ו פ ה ק ש ה גם‬
‫עליהם‪:‬‬
‫ה ה ג נ ה הצליחה לשמור על שלומם של כ ל הישובים בארץ ואף ישוב‬
‫א(‬
‫יהודי ל א נעזב‪.‬‬
‫‪л‬‬
‫ההגנה‬
‫והכלליים‬
‫מצאה‬
‫כלומר‪:‬‬
‫ישובים‬
‫המאורעות‬
‫הוקמה‬
‫ג(‬
‫באורח‬
‫מקורית‬
‫לקידום‬
‫ש ל ה י ש ו ב ע״י שטה מ י ו ח ד ת ש ל ה ת י ש ב ו ת ‪ ,‬ש נ ק ר א ה ״ ח ו מ ה ומגדל״‪,‬‬
‫הקמת‬
‫תקופת‬
‫דרך‬
‫ונועזת‬
‫הענינים‬
‫הפוליטיים‬
‫ליגלי‬
‫)הנוטרים(‬
‫צבאיים‬
‫למחצה‪,‬‬
‫ש ל ‪1939—1936‬‬
‫פורמציה‬
‫גם‬
‫ניבנו‬
‫צבאית יהודית‬
‫בשטחים‬
‫אסורים‪.‬‬
‫מעין‬
‫היאחזויות‬
‫ב ד ר ך זו‬
‫ליגלית‪,‬‬
‫היתד‪,‬‬
‫שנוצרה הודות להתמדתה של‬
‫זו‬
‫‪51‬‬
‫של‬
‫ישובים חדשים‪.‬‬
‫שבחסותה‬
‫״משטרת‬
‫הסוכגות‬
‫ימינו‪.‬‬
‫במשך‬
‫ניתן היה‬
‫הישובים‬
‫היהודית‬
‫לפעול‬
‫היהודיים״‬
‫ו ה ו ו ע ד הלאומי‪.‬‬
‫פ ו ר מ צ י ה זו ש י מ ש ה ע ת ו ד ה מ ו כ ר ת של כ ו ח צ ב א י ב ה ש פ ע ת ה ה מ ל א ה ש ל ההגנה‪.‬‬
‫אולם‬
‫לכול‬
‫ש א ר ג ו ן ה ה ג נ ה ל א יוכל ל מ ל א א ת ת פ ק י ד ו ב א ם ל א י צ ל י ח ל ש ל ו ט בכוח‬
‫האדם‪,‬‬
‫ביתר‬
‫היו‬
‫ע ל א ף ה ה י ש ג י ם ה מ ר ש י מ י ם ה ל ל ו נ ת ו נ י ם הייגו ב מ ש ב ר ו ב ר ו ר היה‬
‫ב ו ו י ס ו ת ו ו ב א ם ל א יותן ל ו ל ר כ ז‬
‫תוקף ולפעול‬
‫המקורות‬
‫אחדות‬
‫בידיו א ת מ ר ב י ת המשאבים ו ל ח ל ק ם‬
‫ת ו ך ל י כ ו ד מירבי‪ .‬ה ש א ל ה‬
‫הכספיים‪,‬‬
‫שבלעדיהם‬
‫נערכו‪,‬‬
‫מנהיגי‬
‫לא‬
‫ניתן‬
‫המכרעת‬
‫להביא‬
‫שתבעה את פתרונה‬
‫להידוק‬
‫השורות‬
‫ולידי‬
‫המעשה‪.‬‬
‫בקיץ‬
‫ונוקבים‬
‫‪1938‬‬
‫בין‬
‫הישוב‬
‫מכל‬
‫הזרמים‪,‬‬
‫דיונים‬
‫ממושכים‬
‫ו ה ם ש ה ב י א ו ל מ פ נ ה ה מ י ו ח ל ש ת ו צ א ת ו היתד‪ ,‬כ י נ ו ן מ ו ס ד כ ס פ י מ א ו ח ד‬
‫בשם‬
‫״ כ פ ר הישוב״‪ .‬ע ל מ ד ת ה ה ע ר כ ה ה ג ד ו ל ה ש ר ח ש ו ר א ש י ה י ש ו ב ל מ ו ס ד זה‬
‫ועל‬
‫ה ת ק ו ו ת שתלו בו יעיד הרכב הנשיאות של המוסד החדש‪ ,‬שתפקידיו גלשו‬
‫‪181‬‬
‫מעבר‬
‫הרבה‬
‫להשפיע‬
‫השנים‬
‫הידבה‬
‫ע ל ראשי ה ה ג נ ה ועל דרך פעולתם‪ .‬לנשיאות ״כפר הישוב״‬
‫נבחרו‪:‬‬
‫לנושא • ריכוז‬
‫הכספיות‬
‫התרומות‬
‫במרוצת‬
‫ואשר‬
‫יצחק ‪.‬בן צבי — י ד ר הנהלת הועד הלאומי‬
‫דוד רמז — המזכיר הכללי של ההסתדרות‬
‫ישראל‬
‫הרב‬
‫ר ו ק ח — ר א ש ע י ר י ת ת״א‪ ,‬שכיהן כ י ו ״ ר ה נ ש י א ו ת‬
‫מאיר ברלין‬
‫ובהיעדרו‬
‫אהרן‬
‫הד״ר‬
‫)בר־אילן( — מראשי ״המזרחי״‬
‫מן ה א ר ץ בא ב מ ק ו מ ו‬
‫בנק‬
‫ב ר ט ‪ ,‬אז מ נ כ ״ ל‬
‫)שהפך‬
‫אנגלו־־פלשתינה‬
‫אח״כ לבל״ל(‬
‫ב ר ל י ן — נ צ י ג ם ש ל החוגים ה מ ת ק ד מ י ם ‪ ,‬ה א י נ ט ל י ג נ צ י ה‬
‫אליהו‬
‫ו ה ת א ח ד ו ת הציונים הכלליים‪.‬‬
‫ל נ ש י א ו ת זו צ ו ר פ ה מ ז כ י ר ו ת פ ע י ל ה ‪ ,‬ש ה ו ר כ ב ה א ף היא מ א י ש י צ ב ו ר ו ע ל י ה‬
‫הוטל ה ב י צ ו ע ה מ ע ש י ש ל ג י ו ס ה כ ס פ י ם ל כ ס ו י ת ק צ י ב ה ה ג נ ה וכינון מ נ ג נ ו ן ש י ו כ ל‬
‫להשפיע‬
‫של‬
‫ע ל כ ל ה ש כ ב ו ת ו ה ק ב ו צ ו ת שבישוב‪ .‬גם ה מ ז כ י ר ו ת ה ו ר כ ב ה ב מ ת כ ו נ ת ה‬
‫הנשיאות‬
‫על‬
‫כלומר‬
‫נ צ י ג ו ת ה ז ר מ י ם ה ש ו נ י ם והיא כ ל ל ה‬
‫פי‬
‫אהרן‬
‫את‪:‬‬
‫ציזלינג — א י ש עין ח ר ו ד ‪ ,‬מ ט ע ם ה ה ס ת ד ר ו ת ‪ .‬מ י כ א ל ל נ ד א ו — מ ט ע ם ה ח ו ג י ם‬
‫המתקדמים‬
‫כראש‬
‫חוגי‬
‫ובשם‬
‫באו‪,‬‬
‫״הימין״‬
‫חיים‬
‫בהתחלה‬
‫לבנון‪,‬‬
‫אח״כ‬
‫ששימש‬
‫ע י ר י ת ת ״ א ו א ח ר י ו — מ ש ה ב ר נ י ק ‪ ,‬ה מ ה נ ד ס שיפמן‪ ,‬פ‪ .‬א ל י א ש ו א ח ר י ם ‪.‬‬
‫לאחר‬
‫התלבטויות‬
‫ממושכות‬
‫והתיעצויות‬
‫בכ״ו‬
‫פורסם‬
‫תרצ״ח‬
‫בתמוז‬
‫)‪ (25.738‬ה כ ר ו ז ה ר א ש ו ן ש ל כ פ ר הישוב‪ ,‬ש ת כ נ ו מ ע י ד ב א ו ר ח ב ר ו ר ב י ו ת ר ע ל‬
‫המצב‬
‫הקשה ועל ה מ ש י מ ו ת שהמוסד החדש נטל על שכמו‪:‬‬
‫כפר הישוב‬
‫הישוכ!‬
‫זה‬
‫עשרים‬
‫ו ש מ ו נ ה ח ד ש י ם עומדים א י כ ר י נ ו ־ ג ב ו ר י נ ו ו נ ו ט ר י נ ו עזי‬
‫ה נ פ ש ע ל מ ש מ ר ת ם ‪ ,‬ב א ח ת ידם עושה ב מ ל א כ ת יומם‪ ,‬ו א ח ת מ ח ז ק ת‬
‫השלח‪,‬‬
‫יושבי‬
‫יומם ולילה‪ .‬ובשעה הגדולה והמכרעת הזאת אל דמי לנו‪,‬‬
‫הבטוחות‬
‫הערים‬
‫והמושבות‬
‫‪,‬‬
‫גדולה‬
‫הגדולות ‪.‬‬
‫השעה‪,‬‬
‫כי‬
‫ג ד ו ל ה ה ס כ נ ה ‪ .‬יום יום ו ע ר ב ע ר ב מ ת י ע ו ת ל נ ו ה כ ו ת ר ו ת ה ש ח ו ר ו ת‬
‫בעתונים‬
‫על‬
‫קרבנות‬
‫ומכרעת‬
‫ק ד ו ש י ם חדשים‪.‬‬
‫כי‬
‫השעה‪,‬‬
‫עתה‬
‫י ח ת ך ג ו ר ל נ ו ל ת ק ו פ ה א ר ו כ ה מאד‪ ,‬ל ש ב ט או לחסד‪ .‬א מ ו נ ת נ ו ש נ צ ח‬
‫ישראל‬
‫לא‬
‫והצלנו‬
‫א ת תקותנו‪ .‬ואם יחלש רוחנו ורפתה ידנו ופקעה ס ב ל נ ו ­‬
‫אם‬
‫ישקר!‬
‫נעמוד‬
‫כאיש‬
‫במערכה‬
‫אחד‬
‫—‬
‫ונצלנו‪,‬‬
‫ת נ ו — ו כ ל ת ה א ל י נ ו ה ר ע ה ‪ ,‬מי ת ע ר ב ל ח כ ו פ ר ו ס ת ל ח מ ו ‪ ,‬א ם י ד ע‬
‫כי‬
‫מוציאי‬
‫מנוחת־שנתו‪,‬‬
‫הישוב!‬
‫את‬
‫לחמנו‬
‫מאדמתנו — חורבן‬
‫אם לא‬
‫צפוי‬
‫להם י‬
‫מלא חובתי לעומדים בקו החזית‬
‫למי‬
‫תמתק‬
‫הראשמ ו‬
‫חובה קדושה מוטלת עתה עלינו‪ :‬נפשית לכפר — לאמץ‬
‫עמדותיו‪ ,‬אמצעים לכפר — לחזק את מלחמתו!‬
‫עשרות‬
‫עשרות‬
‫הנקודות‬
‫החקלאיות‬
‫אשר‬
‫על‬
‫הספר‬
‫והשכונות‬
‫ה מ ב ו ד ד ו ת — צ ר ו א ו י ב מ ת נ ק ש בקיומן‪ .‬מ ת נ ק ש להן‪ ,‬כ י הן ק ט נ ו ת‬
‫וחלשות‬
‫נדע‬
‫‪182‬‬
‫ומי‬
‫כולנו‪,‬‬
‫״ ג ב ו ר ״ כיום‪ ,‬שאינו ט ו ר ף ח ל ש י ם ?‬
‫בנערינו‬
‫ובזקנינו‪,‬‬
‫לכבד‬
‫את‪ .‬השעה‬
‫שהגענו‬
‫אליה‬
‫ו ל ק ד ש א ת ה מ ק ו ם ש ר ג ל י נ ו ע ו מ ד ו ת בו‪ .‬ידעו ב ע ל י ה י כ ו ל ת ש ב ת ו כ נ ו‬
‫ל ה י ע נ ו ת ב ע י ן פ ה ל ד ר י ש ת החזית‪ .‬א ל יאמר‪ ,‬ח ל י ל ה ‪ ,‬מ ח ר כ י ה ש ע ה‬
‫מ צ א ה אנשים קטנים; י ח ד עם השעה הגדולה נ ג ד ל כולנו‪.‬‬
‫הגדולה‬
‫ל א ל ח נ ם ע ב ר ו ע ל י נ ו ש ש י ם ש נ ה ש ל ח נ ו ך ישובי ו א ר ב ע י ם ש נ ה‬
‫ש ל ח נ ו ך ציוני מדיני‪.‬‬
‫קוראת להתנךבות — התנדבו!‬
‫השעה‬
‫כ פ ר הישוב — לכפר!‬
‫הועדה‬
‫חישובית ש ל הועד־הלאומי‬
‫י ו ם ש נ י ‪ ,‬כ ״ ו ב ת מ ו ז ‪ ,‬ת ר צ ״ ח )‪(25.7.1938‬‬
‫צעדים‬
‫ראשונים‬
‫הציפיות מן המוסד החדש אולם הצרכים א ף ע ל ו עליהן —‬
‫גדולות היו‬
‫וכאשר נתגבשה גם ההכרה ע ל חומרת המצב — נתקבלו תוצאות חיוביות שנבעו‬
‫בעיקר‬
‫הצבור‪.‬‬
‫מ ה ב נ ה מ ע מ י ק ה ‪ ,‬מ ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ר ח ב וממאמץ כ ו ל ל ש ל‬
‫ה ש ם ״ כ פ ר ה י ש ו ב ״ ה ו צ ע ל ר א ש ו נ ה ע ״ י ד ו ד ר מ ז ‪ ,‬שהיה א ז מ ז כ י ר ה ה כ ל ל י‬
‫ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת ו ע ם ק ו ם ה מ ד י נ ה כיהן כ ש ר ה ת ח ב ו ר ה ו א ח ר כ ך כ ש ר ‪.‬החינוך‪.‬‬
‫כ ו ו נ ת ם ש ל מ י י ס ד י ה ק ר ן היתד‪ .‬ש כ ל א י ש ‪ ,‬א ש ד אינו מ ס ו ג ל ל ש ר ת ב א ו פ ן פ ע י ל‬
‫בשמירה ע ל‬
‫יכולת —‬
‫ישובי‬
‫יתנו‬
‫בביצורים או‬
‫ה ס פ ר או‬
‫כופר‬
‫ראוי‪,‬‬
‫בשכונות‬
‫שבעזרתו‬
‫במשלוח‬
‫ברכישת נשק‪,‬‬
‫שבגבולות‬
‫הערים וכן כ ל א ד ם‬
‫י ו ג ב ר ו אמצעי ה ה ג נ ה ב כ ל‬
‫בכוח א ד ם א ו‬
‫עזרה‬
‫בעל‬
‫מקום‪,‬‬
‫בעזרה‬
‫אם‬
‫כספית‬
‫למגוייםים‪ .‬ב ר א ש י ת ה נ ק ר א ה ה ק ר ן ״ כ פ ר ה י ש ו ב למען בטחון״ א ך ב מ ה ר ה נ ת ק ב ל‬
‫השם המקוצר‬
‫הנשיאות‬
‫והפך ל ש ם ד ב ר‬
‫והמזכירות‬
‫דרכי‬
‫ב י ש ו ב כולו ה א ת ה ו ר ו ת ל פ ע ו ל ו ת י ו ה ב ר ו כ ו ת ‪.‬‬
‫הארצית‬
‫הגביה‬
‫מכלל‬
‫החלו‬
‫בעיבוד‬
‫האוכלוסיה‬
‫תכגיות‬
‫היהודית‬
‫למערכת‬
‫מסוי‬
‫וממוסדות‬
‫ישיר‬
‫כלכליים‪,‬‬
‫ועקיף‬
‫ובתכנון‬
‫חברות‬
‫ו מ ו ס ד ו ת צ ב ו ר ‪ .‬ל א ח ר ש ה ו ק מ ו ה מ ו ס ד ו ת ש ל ״ כ פ ר ה י ש ו ב ״ זומן ל י ש י ב ה‬
‫א ח ד מ ר א ש י ה ה ג נ ה ‪ ,‬ש א ו ל מ א י ר ו ב ־ א ב י ג ו ר ‪ ,‬א ש ר הציג א ת ת כ נ י ו ת מ ר כ ז ה ה ג נ ה‬
‫שלביצוען ה ו א ת ב ע ‪ 200.000‬ל א ״ י ) ש ה ק ב י ל ו ב ע ר כ ן ל ל י ד ו ת ס מ ר ל י נ ג (‬
‫לתקופה‬
‫ש ל ‪ 6‬ח ד ש י ם — מ י ו ל י ע ד ד צ מ ב ר ‪ .1938‬ה י ה ז ה ס כ ו ם ע צ ו ם ל ע ו מ ת כ ל מ ה‬
‫ש י ד ע נ ו ב י מ י ם ה ה ם ‪ .‬ב כ ד י ל ס ב ר א ת האוזן נ ז כ י ר כ י ה ח ק צ י ב ה כ ו ל ל ש ל ה ס ו כ נ ו ת‬
‫ב א ו ת ה ש נ ה ה י ה ‪ 180.000‬לא״י — מכאן‪ ,‬ש ב ע ת ש ה ע ם ה י ה ו ד י כ ו ל ו‬
‫היהודית‬
‫נ ד ר ש ל ס פ ק ל צ ד כ י ה ת י ש ב ו ת ‪ ,‬עליה‪ ,‬ח נ ו ך ‪ ,‬ת ב ר ו א ה ו כ ר ס ך ש ל ‪ ,180.000‬נ ד ר ש‬
‫הישוב ה ק מ ן ל ס פ ק ס כ ו ם כ פ ו ל ל צ ר כ י ה ה ג נ ה ב ל ב ד ‪.‬‬
‫ברור‪,‬‬
‫אפוא‪.‬‬
‫שהיתה זו‬
‫מ ש י מ ה ק ש ה ביותר‪ ,‬כ מ ע ט א ו ט ו פ י ת ל פ י מ ו ש ג י‬
‫הזמן ההיא• א ץ ס פ ק כ י ה ת ח ו ש ה ה ע מ ו ק ה ‪ ,‬שהיתר‪ .‬ג ח ל ת פ ש ל כ ל ה מ ש ת ת פ י ם‬
‫באותה‬
‫ישיבה ש ל‬
‫ה נ ה ל ת כפר־הישוב‪ ,‬כי בלעדי המאמץ‬
‫העליון ש ל‬
‫תושבי‬
‫הארץ ה י ה ו ד י ם ל א נ ו כ ל ל ה ת ג ב ר ע ל ה ס כ נ ו ת ה א ו ר ב ו ת ל נ ו — ת ח ו ש ה ו ה כ ר ה זו‬
‫היא שאיחדה א ת כולם והורות ל ה נ ר ת מ ו כולם לפעולה א י נ ס נ ס י ב י ת ! אי ל כ ך‬
‫גם לא‬
‫נמצא‬
‫באספה‬
‫הנ״ל א ף א ד ם א ח ד‬
‫שיערער ע ל‬
‫סכום‬
‫העתק‬
‫שתבע‬
‫אביגור‪.‬‬
‫ה י ש י ב ו ת ש ל כ פ ר ה י ש ו ב נ ע ר כ ו ב ע י ר י ת ת״א‪ ,‬א ש ר ה י ק צ ת ה ל צ ר כ י ה מ ו ס ד‬
‫חדרים‬
‫אחדים‪ ,‬א ך‬
‫כעבור‬
‫שנתיים‬
‫התחלנו‬
‫לעמך את‬
‫הישיבות‬
‫בביתו‬
‫של‬
‫‪183‬‬
‫התעשיין‬
‫לוין אפשמיין‪ ,‬ב ע ל ה ד פ ו ס ה נ ו ד ע ‪,‬‬
‫א‪.‬‬
‫התעשיינים‪.‬‬
‫שהגיע‬
‫זכורני‬
‫באחת‬
‫כי‬
‫הישיבות‬
‫שצורף‬
‫השתתף‬
‫ד״ד‬
‫לנשיאות‬
‫משה‬
‫כנציגם‬
‫סנה‬
‫של‬
‫)קליינבוים(‬
‫א ר צ ה ב א ו ת ה ע ת מפולין‪ ,‬א ו ת ה הוא י צ א כ ב ר ב ת ק ו פ ת ‪ .‬ש ל מ ו ן ה נ א צ י ם ‪.‬‬
‫מ ת ל מ י ד י ו ה ק ר ו ב י ם ב י ו ת ר של י צ ח ק ג ר י נ ב ו י ם ‪ ,‬ה מ ש י ך ב ד ר ך‬
‫ד״ד‬
‫סנה‪ ,‬שהיה‬
‫רבו‬
‫ו ל א ח ר ש ז ה ה א ח ר ו ן ע ל ה ארצה‪ ,‬ע מ ד מ ש ה ס נ ה ב ר א ש י ה ד ו ת פולין‪ .‬מ י ד‬
‫עם בואו ל א ר ץ הוא ת פ ס מקום חשוב ב מ פ ק ד ת ה ה ג נ ה וזמן ק צ ר ל א ח ר מכן נ ב ח ר‬
‫)ראש‬
‫לרמ״א‬
‫המגבית‪.‬‬
‫הן‬
‫המטה‬
‫הארצי(‪.‬‬
‫באותה ישיבה‬
‫שאלני‬
‫סנה‬
‫ד״ד‬
‫התקדמות‬
‫על‬
‫א נ כ י ‪ ,‬ש ה י י ת י ב ק י ב נ ו ש א י ם אלה‪ ,‬מ א ח ר ו ע ס ק ת י י ש י ר ו ת ב ג י ו ס ה ת ר ו מ ו ת‬
‫ב כ פ ר ה י ש ו ב והן ב מ ו ס ד ו ת ש צ מ ח ו מתוכו‪ ,‬ע נ י ת י ב נ י מ ה מ צ י א ו ת י ת ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪:‬‬
‫הפעולה‬
‫אמנם‬
‫שביעות‬
‫ר צ ו ן ב ו ל ט ת ו ת ב ע להאיץ א ת ה פ ע ו ל ה ו א ף ד ר ש צ ע ד י ם נ מ ר צ י ם נ ג ד‬
‫בעלי‬
‫התחילה‪,‬‬
‫אבל‬
‫ה ת ו צ א ו ת עדיין ב ר א ש י ת ן ‪.‬‬
‫ס נ ה הפגין א י ־‬
‫ד״ד‬
‫ה י כ ו ל ת א ך ה ב י צ ו ע ל א היה פ ש ו ט כ ל ל ו ע י ק ר ו ז א ת מ ת י ר ס ב ו ת א ח ד ו ת ‪:‬‬
‫ה י ת ה זו פ ע ו ל ה‬
‫ראשית‬
‫מבוררות‬
‫מסורת‬
‫ולהישען‬
‫היטב‬
‫ה ת נ ד ב ו ת י ת ו ד ר כ י ה כ פ י ה היו א ף ה ן צ ר י כ ו ת ל ה י ו ת‬
‫על‬
‫מוסרי‬
‫לחץ‬
‫בעיקר!‬
‫השנית‪,‬‬
‫לא‬
‫לנו כ ל‬
‫היתה‬
‫ב א כ י פ ת מ ס י ם ישירים ו ע ק י פ י ם על כ ל ל ה צ ב ו ר ו ש ל י ש י ת — ל א ע מ ד ו‬
‫כ ל י ם ו ש י ט ו ת ב ת ח ו ם זה‪ ,‬שהוא מ מ ל כ ת י ב ע צ ם מ ה ו ת ו ‪.‬‬
‫לרשותנו‬
‫המזכירות‬
‫פרלימינרי‬
‫נחשב‬
‫החלה‪,‬‬
‫אפוא‪,‬‬
‫ש ל השיטות‪,‬‬
‫בסדרת‬
‫פגישות‬
‫עם‬
‫גופים‬
‫ואישים‬
‫לשם‬
‫בירור‬
‫שבמסגרתן נוכל לפעול ולקביעת הקריטריונים לפיהם‬
‫א ת ג ו ב ה ה מ ס י ם וההיטלים‪ .‬ע ק ר ו נ י ת ה ו ח ל ט ל א ל ב ק ש ת ר ו מ ו ת ו ב מ ק ו מ ן‬
‫ל ה ט י ל מ ס י ם ויצוין ל ש ב ח ו של ה י ש ו ב היהודי ש ל א ה י ה א ז מ ש ו פ ע ב א מ צ ע י ם —‬
‫ק ב ל ע ל י ו א ת ע ו ל המסים ב ה ב נ ה ו נ ע נ ה ל ד ר י ש ו ת י נ ו ת ו ף ש ת ו ף פ ע ו ל ה‬
‫שהוא‬
‫מ ל א — ע ד כ י ה ת ו צ א ו ת אף ע ל ו ע ל ציפיותינו‪.‬‬
‫באוקטובר‬
‫ב*‪28‬‬
‫‪ 1938‬ה ת ח ל נ ו ב פ ע ו ל ה ב ב נ ק י ם ו ב פ י נ ו ת מ י ו ח ד ו ת ב נ ק ו ד ו ת‬
‫מרכזיות‬
‫ב ע ר י ם ו ב מ ו ש ב ו ת ‪ ,‬בהן י ש ב ו מ ת נ ד ב י ם ו מ ת נ ד ב ו ת ‪ ,‬א ש ר מ ס ר ו — ל פ י‬
‫טבלאות‬
‫מוכנות מראש — לכל המתפקדים את הסכום שהוטל עליהם‪ .‬הטבלאות‬
‫ה ו כ נ ו ע ל פ י ת ח ש י ב י ם של היקף ה ע ס ק או המפעל‪ .‬ש ל ה נ י ש ו ם ‪ ,‬ל א ח ר ה ת י ע צ ו ת‬
‫עם‬
‫נ צ י ג י ם ש ל ה ע נ ף ה כ ל כ ל י אליו הוא ה ש ת י י ך ‪ .‬א ל ה ה י ו ה מ ס י ם ה י ש י ר י ם ! א ך‬
‫ע ל כ ר ה ו ט ל ו ‪ ,‬זו ה פ ע ם ה ר א ש ו נ ה ב ת ו ל ך ו ת ה י ש ו ב ‪ .‬מ ס י עקיפין‪ .‬ס כ ו ם‬
‫בנוסף‬
‫ה מ ס ה ו ד פ ס ע ל ת ו ו י ו ת ש ה ו ד ב ק ו ע״ג ק ו פ ס א ו ת ס י ג ר י ו ת ‪ ,‬כ ר ט י ס י ק ו ל נ ו ע ‪ ,‬ת י א ט ר ו ן‬
‫ו ש ע ש ו ע י ם ‪ .‬כ ״ כ ה ו ט ל מ ס עקיף ע ל כ ל פ ר ד ס ו כ ר ם ב ג ו ב ה ש ל ‪ 150 — 120‬מ י ל‬
‫)פרוטות(‬
‫ל כ ל ד ו נ ם פ ר ד ס ר ‪ 2 5‬מיל ל ד ו נ ם כ ר ם ו ז א ת ל ־ ‪ 6‬ה ד ש י ם ב ל ב ד ‪ .‬ה מ ם‬
‫נגבה‬
‫גם‬
‫מרגרינה‪,‬‬
‫שמן‪,‬‬
‫ג פ ר ו ר י ם ‪ ,‬נ פ ט ל צ ר כ י ם ביתיים‪ ,‬ח ש ב ו נ ו ת ב מ ס ע ד ו ת ו ב ת י ק פ ה ‪ ,‬ב ת י מלון‪,‬‬
‫פרהים‪,‬‬
‫לשם‬
‫מכרטיסי אוטובוסים ומצרכים רבים‬
‫כגון‪ :‬חמאה‬
‫אחרים!‬
‫ב ד י ם ‪ .‬פ ו ל י ס ו ת בלטוח ו מ כ ש י ר י ר ד י ו ! כן ה ו ט ל מ ס ע ל ‪ .‬ס ח ו ר ו ת יבוא‪.‬‬
‫גביית‬
‫ההיטל‬
‫ש ל חצי מיל‬
‫)מטבע כזה לא היה‬
‫כרטיסי‬
‫אוטובוס‪,‬‬
‫בחולון‬
‫) מ ט ב ע זה ה ו א כיום י ק ר ה מ צ י א ו ת‬
‫במציאות(‬
‫שהוטל על‬
‫מ ר ג ר י נ ה ו כ ר — ה ו ט ב ע ב מ י ו ח ד מ ט ב ע זה ב ב י ה ״ ח ר ״פליז״‬
‫ומבוקש ע״י‬
‫אספנים(‪.‬‬
‫בתום ‪ 6‬חודשים‬
‫בסיכום‬
‫— היה‬
‫י י א מ ר ש ה י ח ס ‪ ,‬הן של מ ש ל מ י ה מ ס והן ש ל ה מ ת נ ד ב י ם ש ג ב ו א ו ת ו‬
‫א ו ה ד ב י ו ת ר ו ל א ח ר ‪ 6‬ח ד ש י ם י כ ו ל נ ו לציין‬
‫‪ 200.000‬לא״י‪ ,‬כ פ י ש נ ד ר ש נ ו ע״י מ פ ק ד ת ה ה ג נ ה ‪.‬‬
‫‪184‬‬
‫בסיפוק‬
‫שהצלחנו לאסוף‬
‫ב נ ו ס ף ל כ ל ה ס כ ו ם ה נ ״ ל ה צ ט ב ר ו ב מ ח ס נ י נ ו כ־‪ 20.000‬ת כ ש י ט י ם מ כ ל ה ס ו ג י ם ‪,‬‬
‫א ש ר נאספו ע״י ארגוני‬
‫ולמסור‬
‫אותם‬
‫הנשואין‪,‬‬
‫לכפר‬
‫הנשים‪,‬‬
‫הישוב‬
‫שתבעו‬
‫לצרכי‬
‫מצבור הנשים‬
‫נשים‬
‫ההגנה‪.‬‬
‫להתפרק‬
‫וגברים‬
‫מתכשיטיהן‬
‫טבעות‬
‫מסרו א ת‬
‫א ח ר י ם ה ב י א ו ש ע ו נ י ז ה ב ‪ ,‬י ה ל ו מ י ם ‪ ,‬פמוטים‪ ,‬כ ל י כ ס ף נדירים‪ ,‬ס פ ר י ם‬
‫י ק ר י ע ר ך ועוד‪ .‬ל א ח ר מיון ו ר י ש ו ם מ ד ו ק ד ק א ו ח ס נ ו ה ת כ ש י ט י ם ב כ ס פ ת ש ל ב נ ק‬
‫״קופת־עם״‬
‫ב ס כ ו ם ש ל ‪ 7500‬ל א ״ י ‪.‬‬
‫ו ל א ח ר ה ע ר כ ה נ מ כ ר ו ב־‪1942‬‬
‫ה צ ר כ י ם היו‪ ,‬כ א מ ו ר ‪ ,‬מ ר ו ב י ם מ א ד ‪ .‬כ פ ר ה י ש ו ב ס י פ ק א ת ה א מ צ ע י ם ל ר כ י ש ת‬
‫נשק!כלי רכב‬
‫למגינים‬
‫משוריינים‬
‫להקמת‬
‫ולפועלים‬
‫ביצורים‬
‫מסוכנות‬
‫ובאזורי ה ס פ ר ‪:‬‬
‫ששימשו‬
‫לעתים כ ל י ק ש ר יחידים בין‬
‫שיצאו ל ע ב ו ד ה‬
‫וגדרי ת י ל !‬
‫בנקודות‬
‫לטלפונים וכלי‬
‫ה י ש ו ב י ם ! כ ״ כ הוקמו‬
‫ישוב‬
‫איתות‬
‫המגבית‬
‫בכספי‬
‫מיגדלי תצפית ונסללו כבישים לנקודות ספר‪.‬‬
‫כ ל הפעולות הנ״ל היו‬
‫לביצוען‬
‫לשלטון‬
‫ידועות‬
‫על־ידינו‪ ,‬א ף כ י ב כ ד נ ת ן‬
‫הישוב‪ ,‬ד ב ר‬
‫משטרת‬
‫שהתבטא‬
‫הישובים‬
‫גאפירים(‪.‬‬
‫ל י ג ל י ז צ י ה סמויה‬
‫באופן ע ו ד יותר‬
‫היהודיים‬
‫האנגלי — אך הוא ל א‬
‫ברור‬
‫)המתגייסים‬
‫לפעולות‬
‫התנגד‬
‫הצבאיות‬
‫באישור שנתן השלטון‬
‫לפורמציה‬
‫זו‬
‫וקראו‬
‫של‬
‫להקמת‬
‫נוטרים‬
‫או‬
‫גידול כוחם ש ל גדודים א ל ה הגדיל ע ו ד יותר א ת הצרכים הכספיים‪.‬‬
‫ה ש י א מ נ ו ה נ ו ט ר י ם ‪ 16.000‬א י ש ו ז א ת ב נ ו ס ף ל־‪ 3000‬מגוייסים ב ש כ ר‬
‫בתקופת‬
‫ו־‪ 1400‬ש ו ט ר י ם יהודים‪ .‬ב א ו ת ה ע ת ה ו ח ל ג ם ב י י צ ו ר ע צ מ א י ש ל נ ש ק ‪ ,‬א ש ר ה י ה‬
‫למעשה‬
‫ל א ב ן ה י ס ו ד ל ת ע ״ ש ש ל ימינו‪.‬‬
‫לאחר‬
‫יותר‬
‫שסיכמנו א ת כ ל‬
‫כספים‬
‫היוו ‪2/3‬‬
‫הפעולות של‬
‫משנתבקשנו לגייס‬
‫מ ה ס כ ו ם הכולל‪.‬‬
‫והסכום‬
‫הצלחה‬
‫מחצית השנה‬
‫הגיע‬
‫בלתי‬
‫הסתבר‬
‫שנאספו אף‬
‫ל־‪ 213.582‬לא״י ו מ ס י‬
‫העקיפין‬
‫מ ש ו ע ר ת זו הועלתה ע ל נ ס ע״י כ ל‬
‫ה ג ו ר מ י ם בישוב‪ .‬ה ה כ נ ס ה ש ל ש נ ת ת ר צ ״ ט — ה ו כ ת ר ה א ף ה י א ב ה צ ל ח ה ו ע ו ר ר ה‬
‫ל א מ ע ט ק נ א ה ב ח ו ג י ם מםויימים‪ .‬ב ר ו ר ה י ה מ ע ל כ ל ס פ ק ש ה י ש ו ב ר ו ח ש א מ ו ן‬
‫למוסדותיו ומזדהה ע ם המפעל‪.‬‬
‫ע ל י נ ו ל ז כ ו ר כ י ה מ ו ס ד ה ו ק ם מ ל כ ת ח ל ה כ מ פ ע ל א ר ע י ומייסדיו ל א י כ ל ו ל ח ז ו ת‬
‫מראש א ת‬
‫תגובת‬
‫הצבור ו א ת‬
‫יחסו‬
‫ע ק י ף וקבוע‪ .‬הן‬
‫למסד‬
‫מסבת ארעיותו‬
‫ו ב מ ג מ ה לחסון־ ב ה ו צ א ו ת נ ע ש ו מ ר ב י ת ה ע ב ו ד ו ת ב כ פ ר ה י ש ו ב ב ה ת נ ד ב ו ת ו ח ל ק ן‬
‫בוצע ע״י‬
‫וגופים‬
‫עובדים‬
‫שהושאלו ע״י‬
‫כלכליים‪ .‬ר ק כ א ש ר‬
‫מספר‬
‫הוחלט‬
‫מוסתת‬
‫צבוריים‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫להפוך א ת הקרן‬
‫עירית ת״א‪ ,‬בנקים‬
‫למוסד של ק ב ע ‪ ,‬ה ת מ נ ו‬
‫ע ו ב ת ם בשכר‪.‬‬
‫המלחמה‬
‫בשנות‬
‫כ ב ר ב ת ח ל ת ‪1939‬‬
‫— נראו בבירור הסימנים הראשונים של מלחמת העולם‬
‫השניה‬
‫הממשמשת‬
‫ובאה‪:‬‬
‫הערבים‬
‫והתמיכה‬
‫שהשיגו‬
‫העבודה‬
‫והוצת‬
‫צעתנו‬
‫מלחמת‬
‫איטליה‬
‫מהגרמנים‬
‫בעליה‬
‫בחבש‪,‬‬
‫כניעת‬
‫הכתמים‬
‫והאיטלקים‪.‬‬
‫בישוב‬
‫היהודי ג ב ר‬
‫ובהתישבות‪ ,‬ע ק ב‬
‫ההגבלות שהטילו‬
‫לדתשות‬
‫חוסר‬
‫הבריטים‬
‫ע ל מ ס פ ר ה ס ר ט י פ י ק ט י ם ו ע ל ק נ י י ת ק ר ק ע ו ת ע ״ י יהודים ו ב ס פ ט מ ב ר ש ל א ו ת ה‬
‫ש נ ה פ ר צ ה ה מ ל ח מ ה ש ב י ש ר ה א ך ר ע ו ת ל י ש ו ב ו ל ע ם היהודי‪.‬‬
‫בקרב‬
‫יו״ר‬
‫הנהגת ״כפר הישוב״ ה ל כ ו וגברו החיכוכים ב מ ישראל רוקח שהיה‬
‫הנשיאות‪ ,‬לבין חברים‬
‫אחרים‪ .‬י ‪.‬‬
‫רוקח‬
‫התנגד להתערבותן היתירה‬
‫של‬
‫‪185‬‬
‫הנהלות‬
‫התפטר‬
‫הסוכנות‬
‫והוועד‬
‫מתפקידו‬
‫וסירב‬
‫במדיניות‬
‫הלאומי‬
‫לחתום על‬
‫ההגנה —‬
‫לזכות‬
‫המחאות‬
‫ובמומנט‬
‫מרכז‬
‫מסוים‬
‫ההגנה‪ ,‬אך‬
‫אף‬
‫פעמי‬
‫המלחמה‬
‫והמשבר הכלכלי שנתן א ת אותותיו‪ ,‬העיבו ע ל כ ל הסכסוכים‪ .‬בישוב‬
‫התעוררה‬
‫תסיסה ובעקבותיה ח ל ו שנויים מרחיקי ל כ ת ב ה נ ה ג ת ו ‪ :‬ב ר א ש הועד‬
‫הועמד פנחס רוטנברג‪ ,‬מייסדה ומנהלה של ח ב ר ת החשמל‪ ,‬א ש ר שמו‬
‫הלאומי‬
‫ה ל ך לפניו כלוחם מהפכני )מימי ה מ ה פ כ ה ברוסיה(‪ ,‬כיוזם כ ל כ ל י וכאדם ב ע ל‬
‫ביצוע‪ ,‬ח ז ק‬
‫כושר‬
‫יצחק‬
‫ונמרץ‪.‬‬
‫בן־צבי‬
‫המשיך‬
‫לכהן‬
‫נשיא‬
‫בתור‬
‫הוועד‬
‫הלאומי‪.‬‬
‫ב ה ס ת מ כ ו ע ל הנסיון ש נ צ ב ר ב כ פ ר ה י ש ו ב ב ש ט ח ג ב י י ת מ ס י העקיפין‪ ,‬ה ח ל י ט‬
‫הועד הלאומי — ביזמתו של ר ו ט נ ב ר ג — ל ה ע ב י ר א ת ההכנסות מהמסים הישירים‬
‫נ פ ר ד ת ב ש ם ״ מ ם חירום״‪ ,‬ק ר ן‬
‫לקרן‬
‫הוקדשה‬
‫חוסר העבודה‬
‫להקלת‬
‫ש ב ר א ש ה ע מ ד פ‪ .‬ר ו ט נ ב ר ג ע צ מ ו ו א ש ר‬
‫ולעזרה‬
‫בחוגי כ פ ר‬
‫סוציאלית‪ .‬אף כי‬
‫הישוב‬
‫שררה• עקב ז א ת התמרמרות ל א מעטה — בכ״ז קיבלו א ת ההסדר החדש ופעלו‬
‫למענו‪.‬‬
‫נגבה‬
‫הכנסות כ פ ר הישוב הצטמצמו כתוצאה מ כ ך באופן ניכר ובשנת ת״ש‬
‫ס כ ו ם ש ל ‪ 110.926‬לא״י ב ל ב ד ‪ ,‬כ ש ל י ש מ ן ה ש נ ה ה ק ו ד מ ת ‪.‬‬
‫כעבור זמן לא ר ב‬
‫העליה‬
‫מראשי‬
‫״ מ ס החירום״‬
‫טורים אלה‪,‬‬
‫לירושלים‬
‫שהיתה‬
‫הועמד‬
‫הגרמנית‪ ,‬א ש ר‬
‫עברו‬
‫ששימש‬
‫למשך‬
‫מת״א‬
‫בראש ״מס‬
‫הנהיג‬
‫החירום״‬
‫בקרן‬
‫לבנין‬
‫לירושלים‪,‬‬
‫דרכי‬
‫הד״ר‬
‫עבודה‬
‫המוסדות‬
‫מודרניות‪.‬‬
‫משרדי‬
‫כותב‬
‫הלאומיים וגם‬
‫כ מ ז כ י ר א ר צ י ש ל כ פ ר הישוב‪ ,‬ע ב ר ל ג ו ר ב א ו ר ח ח ל ק י‬
‫חדשים‬
‫החירום״ ל א ז כ ה‬
‫אחדים‪ .‬״ מ ס‬
‫ל כ פ ר הישוב‪ ,‬ג ם ה מ צ ב ה כ ל כ ל י ה י ר ו ד ש ח ל ע ם‬
‫הלבן״‬
‫גוסטב‬
‫לנדאואר‪,‬‬
‫להצלחה‬
‫דומה‬
‫לזו‬
‫ההגבלות ש ל ״הספר‬
‫ה ב ר י ט י ) ה פ ס ק ת ה ע ל י ה ו ה ג ב ל ת מ כ י ר ת ן ש ל ק ר ק ע ו ת ליהודים( ו ה פ ס ק ת‬
‫ז ר ם הכספים‬
‫ההנהלה‬
‫מארה״ב‬
‫ומאירופה —‬
‫השפיעו‬
‫במעט‬
‫לא‬
‫לצמצום ההכנסות‪.‬‬
‫ה א ר צ י ת ש ל מ ס החירום‪ ,‬ש ה ו ר כ ב ה ב־‪ 23‬ביוני ‪(1940‬‬
‫ביזמתו ובחסותו‬
‫ש ל פ נ ח ס רוטנברג כללה א ת ‪ :‬י‪ .‬סופרסקי‪ ,‬יו״ר הציונים הכלליים ששימש כיו״ר‬
‫ה נ ש י א ו ת ; ד ״ ר ג‪ .‬ל נ ד א ו א ר — מ נ ה ל ה ק ר ן ו כ ן נ צ י ג י ם מ כ ל ש ד ר ו ת ה י ש ו ב ‪:‬‬
‫ש‪ .‬ז׳וכוביצקי‬
‫)זקיף(‪ ,‬ד נ י א ל ם י ר ק י ם ‪ ,‬ל ‪ .‬ר י ק נ ט י ‪ ,‬י ‪.‬‬
‫ל ב י א ט ו ב ‪ ,‬פ ר ו פ ‪ .‬ד‪ .‬ילין‬
‫) נ צ י ג ה ש ל י ר ו ש ל י ם ( ‪ ,‬סעדיה ש ו ש נ י וא‪ .‬פ ר ל ס ו ן ) פ ר י ( — ) ת ״ א ( וג‪ .‬ל ו י ן — ) ח י פ ה ( ‪.‬‬
‫התקציב‬
‫תוקף‬
‫ש נ ק ב ע ל ש נ ת ת ש ״ א ה ג י ע ל ס ך ‪ 120.000‬ל א י י ו ב כ ד י ל ת ת י ת ר‬
‫להחלטותיה של נשיאות מ ס החירום‪ ,‬היתה אסיפת הנבחרים מאשרת א ת‬
‫התקציב‬
‫ה ש נ ת י המוצע‪.‬‬
‫ה נ ש י א ו ת ה נ ה י ג ה א ת ש ט ת ה מ ס י ם ה י ש י ר י ם ל פ י ה מ ו ד ד ש ל ״ כ פ ר הישוב‪,‬‬
‫כ ך ל מ ש ל נ ד ר ש ו מ ק ב ל י ה ש כ ר — ה ר ו ו ק י ם ‪ ,‬ש ה י ו מ ר ו י ח י ם ע ד ‪ 60‬לא״י ל ח ו ד ש‬
‫— ל ש ל ם ‪ 1%‬מ מ ש כ ו ר ת ם ו א ם ה כ נ ס ת ם ע ל ת ה ע ל ס ך הנ״ל‪ ,‬היו נ ד ר ש י ם ל ש ל ם‬
‫מ ש כ ר ם החדשי‪.‬‬
‫ע ד ‪10%‬‬
‫דוגמא‬
‫ש נ י ה — א ם ל א ה י ת ה ל ב ע ל ה ר כ ו ש ה כ נ ס ה מרכושו‪ — ,‬ג ב ו מ מ נ ו‬
‫ל פ י ה ה ו צ א ו ת ה פ ר ט י ו ת שלו‪ ,‬כ א י ל ו היתד• ז ו ה כ נ ס ה מ מ ש ‪ .‬ה ד ב ר י ם נ ע ש ו ב ד ר ך‬
‫ש ל גביה ממלכתית‪ ,‬כנהוג במדינה ש ל ממש‪ .‬ע ל יסוד תקנות הדומות לחוקי‬
‫מ ם הכנסה‪.‬‬
‫מגבית‬
‫ההתגייסות‬
‫וההצלה‬
‫כ מ ס ו פ ר לעיל‪ ,‬ח ל ה ב א ו ח ן ה ש נ י ם ש ל ה מ ל ח מ ה י ר י ד ה מ ש מ ע ו ת י ת ב פ ע י ל ו ת ו‬
‫ובהכנסותיו של כ פ ר הישוב‬
‫‪186‬‬
‫השנוי ח ל‬
‫במחציתה‬
‫השניה של מלחמת‬
‫העולם‬
‫ש ה ת מ ש כ ה ו ה ל כ ה ו ע מ ה ג ב ר ו מ ו ר א ו ת י ה ואז — נוכח ה צ ר כ י ם המידיים ל א מ צ ע י ם‬
‫ביותר הוחלט על‬
‫דחופים‬
‫מ ג ב י ת ה ה ת ג י י ס ו ת וההצלה‪ ,‬ש נ ו ע ד ה ל מ ט ר ו ת‬
‫הקמת‬
‫א ח ד ו ת ‪ ,‬ו ה ן ‪ :‬עידוד ג י ו ס ם ש ל ב נ י ה י ש ו ב ל צ ב א ה ב ר י ט י ‪ ,‬ל מ ל ח מ ה ב צ ו ר ר ה נ א צ י !‬
‫להרחבת‬
‫שורות‬
‫בארצות‬
‫אירופה שהיו כ ב ו ש ו ת בידי הנאצים ולהצלת ה ש ר ת י ם ‪.‬‬
‫״מס‬
‫המחתרת‬
‫החירום״‬
‫החדשה‬
‫הפסיק‬
‫נוכח‬
‫את‬
‫םכגת הפלישה‬
‫פ ע ו ל ת ו וכל‬
‫הגרמנית לארץ‬
‫המנגנון‬
‫הועבר‬
‫ולעזרת אחים‬
‫המגבית‬
‫לרשות‬
‫ו ה כ נ ס ו ת י ה ה ח ל ו ל ע ל ו ת ב ה ד ר ג ה ל מ ר ו ת כ ל הקשיים ו ה מ י ג ב ל ו ת‬
‫וכבר‬
‫ת ש ״ ב הגיעו כ ל ה ה כ נ ס ו ת ל־‪ 303.888‬ל א ״ י ‪.‬‬
‫בשנת‬
‫ל י ש ו ב היהודי ב א ר ץ היו א ל ה ש נ ו ת ח ר ד ה ו כ ו נ נ ו ת עליונה‪ .‬א ל ה א ר ץ ה ל כ ו‬
‫צ ב א ו ת ה א ו י ב מ ל ו ב ב ד י ד ל מ צ ר י ם ‪ ,‬ב ר א ש ו ת ו של ה ג נ ר ל ר ו מ ל ה ג ר מ נ י‬
‫והתקרבו‬
‫וכן נ ש ק פ ה ס כ נ ת פ ל י ש ה מ ס ו ר י ה ‪ ,‬ש ם ש ל ט ו א נ ש י פטן‪ ,‬מ מ ש ל ת וישי ה צ ר פ ת י ת‬
‫ההתארגנות ל ק ר א ת פלישה גרמנית שתגרור אחריה א ת‬
‫וגם בה ישבו גרמנים‪.‬‬
‫נסיגת הבריטים איחדה א ת הישוב והגבירה א ת הכוננות‪ ,‬א ת האימונים ב מ ח ת ר ת‬
‫שהקיפו‬
‫א ל פ י צ ע י ר י ם ו ק ש י ש י ם ו מ צ א ה א ת בטוייה ה ב ו ל ט בגיוס מ ז ו ר ז ל צ ב א‬
‫הבריטי‪.‬‬
‫כ ל א ל ה יועדו ל צ ו ר ך ה ת נ ג ד ו ת מ ז ו י י נ ת ש ל הישוב גגד ה פ ו ל ש י ם א ם‬
‫ו כ א ש ר י ח ד ר ו לארץ‪.‬‬
‫הנהלת‬
‫לה‬
‫צורף‬
‫מכל‬
‫המגבית‪,‬‬
‫השם‬
‫שבהתחלה‬
‫״ההצלה״‪,‬‬
‫ה ש ד ר ו ת ‪ :‬ד ״ ר א‪.‬‬
‫נקראה‬
‫להדגשת‬
‫—‬
‫ברט‬
‫״מגבית ההתגייסות״ ב ל ב ד ורק אח״כ‬
‫המשמעות הנוספת‪ ,‬ליכדה‬
‫י ו ״ ר ! א‪ .‬לוין אפשטיין‬
‫בתוכה‬
‫—‬
‫אישים‬
‫מ ה ת ע ש י ה ; מ‪.‬‬
‫ס ב י ר ס ק י — מ ס ח ר ! א‪ .‬ב ר ו ד נ י ) ב ר א ל י ( ונ‪ .‬ליפשיץ — ה ה ס ת ד ר ו ת‬
‫אליהם‬
‫הפרדסנים‪,‬‬
‫המזכירות‬
‫צורפה‬
‫צבי ל ד ר ר‬
‫בה‬
‫במשך‬
‫יפה‬
‫ו ד ״ ר מ‪ .‬ל נ ד א ו ‪.‬‬
‫)דר(‬
‫של‬
‫הישוב‪:‬‬
‫כפר‬
‫איכילוב — מחוגי‬
‫עזרא‬
‫מ ק ב ׳ ח פ צ י ־ ב ה ואהרון ציזליגג מעין ח ר ו ד ‪ ,‬ש פ ע ל‬
‫ת ק ו פ ה ק צ ר ה — מ ח ו ג י ה ה ת י ש ב ו ת ה ע ו ב ד ת ולשם א י ז מ — ש ל מ ה‬
‫ב נ ו ס ף ל ר ב ו י ה ס כ נ ו ת ש א ר ב ו ל‪-‬ישוב מ צ ד ה ג ר מ נ י ם ועוזריהם ו מ צ ד ה ע ר ב י ם ‪.‬‬
‫והתרבו‬
‫הלכו‬
‫על‬
‫הידיעות‬
‫הנעשה‬
‫האירופית‪,‬‬
‫בגולה‬
‫מחנות‬
‫על‬
‫ההשמדה‬
‫ו ה מ ש ר פ ו ת ‪ ,‬ע ל ה ש מ ד ה ט ו ט א ל י ת ש ל ק ה ל ו ת ו ה כ ח ד ת מיליונים — ב ש ו ר ו ת א י ו ב‬
‫ש ה ת א מ ת ו ע״י א ז ר ח י ו ת י ש ר א ל י ו ת ש ש ה ו ב מ ז ר ח א י ר ו פ ה והגיעו ) ה ו ד ו ת ל ד ר כ ו ן‬
‫הארץ־ישראלי(‬
‫לאחר‬
‫אלינו‪,‬‬
‫דרך‬
‫הולנד‬
‫שברחו‬
‫תחושת‬
‫האחדות‬
‫מוסדות‬
‫ההגנה‬
‫חזרה‬
‫מהמחנות‬
‫בישוב‬
‫תכננו‬
‫והן‬
‫שהצליחו‬
‫והגיטאות‪.‬‬
‫נוכח‬
‫כל‬
‫אלה‬
‫גברה‬
‫יותר‬
‫ויותר‬
‫להמשיך‬
‫ויהי‬
‫מה‪,‬‬
‫לא‬
‫להיכנע‬
‫ולא‬
‫לסגת‪.‬‬
‫שהחליט‬
‫את דרך‬
‫לארץ‬
‫ע״י‬
‫אנשים‬
‫להסתנן‬
‫ה ה ת ג ג ד ו ת ל פ ו ל ש א ם יבוא ו ל ש ם כ ך ה ו ג ב ר ו‬
‫הגיוסים לצבא הבריטי למען יצירת כוח צבאי מעשי למלחמה בכל פולש ולכל‬
‫צ ו ר ך א ח ר )וגם ל ע ת י ד ‪ ,‬ל ק ר א ת ה ק מ ת מ ד י נ ה ע צ מ א י ת ( ! א ך ב ד ב ב ד ג ד ל ו ש ו ר ו ת‬
‫נוצר הפלמ״ח‬
‫ההגנה‪.‬‬
‫והתכוננו‬
‫היתה‬
‫האיתנה‬
‫בלבד‬
‫זו ל ל א‬
‫הבאות‬
‫ספק‬
‫תקופת הגבורה‬
‫ב ת ק ו פ ת ה ס ע ר הזו יכולה‬
‫שהיתה כוננות‬
‫הלוחמת‬
‫שאת‬
‫לקראח‬
‫וכן‬
‫פעלו‬
‫קבוצות‬
‫צבאיות‬
‫אחרות — וכולם‬
‫אומנו‬
‫לפלישה‪,‬‬
‫של‬
‫הישוב‬
‫היהודי‬
‫הקת‪,‬‬
‫ועמידתו‬
‫ל ש מ ש מ ו פ ת ת ו ג מ א ל ע מ י ם ר ב י ם ‪ .‬ל א זה‬
‫ש ה ו ג ב ר הגיוס לבריגדה — החטיבה‬
‫היהודית‬
‫ולכל יתר היחידות שבצבא הבריטי — אלא שבאותה ע ת החל ב י ת ר‬
‫הפיתוח‬
‫של‬
‫תעשיה‬
‫צבאית‬
‫עצמאית‬
‫וכן‬
‫נוצרו‬
‫כלים‬
‫אחרים‬
‫לקראת‬
‫‪187‬‬
‫מ ד י נ י ת — ו כ ל ז א ת ת ו ך מ א מ ץ עליון ל ע ז ו ר ו ל ה צ י ל א ת כ ל ש נ י ת ן‬
‫עצמאות‬
‫מן הגולה‬
‫הצרכים‬
‫״מגבית‬
‫הדוויה‪.‬‬
‫וההצלה״‬
‫ההתגייסות‬
‫ה א ל ה — כ ו ל ל ע ז ר ה למגוייסיים‬
‫לצרכי‬
‫וסעד‬
‫תרבות‬
‫לרכש‬
‫לחיילים‪,‬‬
‫צריכה‬
‫שהיתר‪.‬‬
‫לכל‬
‫לדאוג‬
‫ולמשפחותיהם‪ ,‬לוועד למען החייל —‬
‫ולתעשיה‬
‫למימון‬
‫צבאית‪,‬‬
‫של‬
‫אימונים‬
‫אלפים ולמשלוח עזרה בחבילות ובכסף ר ב לשרידים באירופה‪ ,‬פעולה ש נ ע ש ת ה‬
‫ש ל י ח י ה י ש ו ב ש י ש ב ו ב א ר צ ו ת נ י י ט ר ל י ו ת כ ט ו ר ק י ה ‪ ,‬שווייץ ועוד‪.‬‬
‫באמצעות‬
‫הישוב ר א ו‬
‫ראשי‬
‫הצלת‬
‫בבעיה זו ש ל‬
‫תפקיד‬
‫השרידים‬
‫במעלה‪,‬‬
‫ראשון‬
‫המשלים א ת תפקידי מגבית ההתגייסות והחלו ל כ נ ו ת א ת המגבית ב ש מ ה הנוסף‬
‫ב מ ג ב י ת ה ת ג י י ס ו ת והצלה‪ .‬ת פ ק י ד נ ו ס ף ז ה ‪ ,‬ת ב ע מ ה י ש ו ב היהודי ק ר ב נ ו ת נ ו ס פ י ם ‪,‬‬
‫נרחבים‬
‫מכפי‬
‫י ו ת ר ומידיים‪ .‬ה כ נ ס ו ת ה מ ג ב י ת ה ג י ע ו א ז ל מ מ ד י ם ה ר ב ה י ו ת ר ג ד ו ל י ם‬
‫שזרמו‬
‫ההשתתפות של כל‬
‫בזמנו ל כ פ ר ׳הישוב‪.‬‬
‫יהודי‬
‫נהפכה‬
‫במגבית‬
‫ל א ר ק ל ח ו ב ה מוסרית‪ ,,‬א ל א ל מ פ ת ח ל ה צ ל ת ע ו ד ו ע ו ד יהודים‪ ,‬ל צ ו עליון‪.‬‬
‫ה ע ב ו ד ה ‪ .‬באיסוף ה כ ס פ י ם מ מ ס י ש י ר נ ע ש ת ה כ א מ ו ר ב ד ר ך ״ מ מ ל כ ת י ת ״ ‪ ,‬א ם‬
‫כ י ל א היינו עדיין מ ד י נ ה ‪ .‬ב י ד ע נ ו מ ה ה י ה ח ל ק ו ש ל כ ל ע נ ף כ ל כ ל י ב ה כ נ ס ה‬
‫בשנה‬
‫הלאומית‬
‫שלפני כן‪,‬‬
‫מספרים א ל ה כיסוד לחישובים‬
‫קבלנו‬
‫שלנו‪:‬‬
‫מה‬
‫ג ד ל ו ש ל ע נ ף זה‪ ,‬פ ח ו ת ח ל ק ם ש ל ה ע ר ב י ם ‪ ,‬ו כ מ ה צ ר י ך ה ע נ ף ל ת ת ב י ח ס ל א ו ת ם‬
‫‪40.000‬‬
‫ל א ״ י לחודש‪ ,‬שהיו׳ ד ר ו ש י ם ל נ ו ל מ י מ ו ן‬
‫ועדות‬
‫מורכבות ע ל פי ענפי ה כ ל כ ל ה השונים‪ ,‬שהיו צריכות בעצמן לגבות א ת‬
‫ה מ ס ה כ ב ד הזה מחבריהן‪ ,‬אחרי בירורים‬
‫שבעיות‬
‫מיוחדות הובאו‬
‫לדיון‬
‫ביותר‬
‫מגישתם‬
‫בנשיאות‬
‫בפני‬
‫צ ר כ י ההגבה‬
‫המגבית‪.‬‬
‫וההצלה‪.‬‬
‫וערעורים בתוך הענף עצמו‬
‫המזכירות הכללית‪,‬‬
‫תביעה‬
‫הוקמו‬
‫כספית‬
‫נשארו אך‬
‫מיוחדת‬
‫מקרים‬
‫הוציאה א ת‬
‫ולאחר‬
‫רציניים‬
‫העסקנים‬
‫ה ש י ג ר ת י ת ‪ ,‬ו ה נ ה כמד‪ .‬ד ו ג מ א ו ת ‪:‬‬
‫א ח ד התעשיינים‬
‫לשיחה‬
‫בימים ה ה ם —‬
‫בישוב‬
‫זלמן‬
‫להתקבל‬
‫ירושלמי‪ ,‬ב ק ש‬
‫ב י ש י ב ת ה נ ש י א ו ת ‪ .‬ח ש ב נ ו ל ב ק ש מ מ נ ו ס כ ו ם נ י כ ר ב ס ך ש ל ‪ 1,000‬ל א ״ י !‬
‫בישיבה‪ ,‬מ ה‬
‫כששאלנוהו‬
‫וההצלה —‬
‫הנוכחים‬
‫השיב‬
‫הסכום‬
‫בפשטות‬
‫שלךעתו‬
‫שהוא‬
‫תורם‬
‫עליו‬
‫לשלם‬
‫‪4,000‬‬
‫לא״י!‬
‫למגבית‬
‫ההתגייסות‬
‫תדהמה אחזה א ת כ ל‬
‫ב י ש י ב ה ‪ .‬ב ה ה ש ת ת פ ו ג ם כ ל כ ל נ י ם ‪ ,‬כ י ל א היו ר ג י ל י ם ל ש מ ו ע שיהודי‬
‫מ ו כ ן ל ת ת ס כ ו ם כ ה ג ד ו ל מרצונו‪ ,‬ב ה ב ש ע ה ש ע ס ק י ו ל א ה י ו מ ן ה ג ד ו ל י ם בישוב‪.‬‬
‫ל ת ר ו מ ה זו ש ל י ר ו ש ל מ י ה ש ת נ ו ת כ ל י ת ש נ ו י ה ת ב י ע ו ת ש ל נ ו ג ם מ א ח ר י ם ו‬
‫הודות‬
‫ש א י ש זה ה ו א א ד ם ר ג י ש ל צ ר כ י עמו‪ .‬יהודי ט ו ב ו פ מ ר י ו ט א מ י ת י ‪ ,‬וכי‬
‫הבינונו‪,‬‬
‫מתפקידנו‬
‫ל ח פ ש א ת ה ד ו מ י ם לו‪...‬‬
‫מ ק ר ה ש נ י ‪ :‬ת ו ר ם א ח ד הוזמן י ח ד ע ם ע ו ד מ ס פ ר ת ע ש י י נ י ם ל מ ס י ב ה ש א ל י ה‬
‫ב א מ י ר ו ש ל י ם ה ר ב ה ר א ש י ‪ ,‬ה ר ב ה ר צ ו ג ‪ .‬ל א ח ר ה נ א ו מ י ם ניגש א ב א פ ר ו מ צ ׳ נ ק ו‬
‫— המנהל הכללי של‬
‫ודרש‬
‫מ מ נ ו ס כ ו ם נ י כ ר ( ה נ ת ב ע ‪ ,‬ל א נ ע נ ה ל ת ב י ע ת ו ש ל א‪ .‬פ ר ו מ צ ׳ נ ק ו ו א ז ס ט ר‬
‫פרומצ׳נקו שתי‬
‫נכבדה‬
‫ח ב ר ת ״עלית״ — לאחד מתעשייני‬
‫העור‪ ,‬מ ר פ י א פ ש‬
‫סטירות לחי‬
‫ולעיני אנשי‬
‫הפעולה‬
‫הכספית‬
‫צבור‪,‬‬
‫מצלצלות‬
‫לתעשיין‬
‫פיאפש‬
‫תעשיינים ו ה ר ב הראשי‬
‫המוצלחת‬
‫בשטח‬
‫המסים‬
‫וזאת בתור‬
‫אסיפה‬
‫לארץ־ישראל‪...‬‬
‫הישירים‬
‫נמשכה בד ב ב ד עם‬
‫ה ח י י א ת מ ס י העקיפין ש ל כ פ ר ה י ש ו ב ו כ ך ה ו ב ט ח ת ק צ י ב ר א ש ו ן ש ל ‪ 200‬א ל ף‬
‫לא״י‬
‫למשך ‪5‬‬
‫לשנה‬
‫ובשנת‬
‫‪1Й8‬‬
‫חודשים‪.‬‬
‫מלחמת‬
‫אחריו ב א ו‬
‫השחרור —‬
‫תקציבים‪,‬‬
‫השנה‬
‫ש ה ס ת כ מ ו כ ב ר במיליון‬
‫האחרונה‬
‫לקיום‬
‫לא״י‬
‫מגבית ההתגייסות‬
‫‪ 2.2‬מ י ל י ת ל א ״ י ו ז א ת מ ל ב ד ח ל ק ו ש ל כ פ ר ה י ש ו ב — כ מ י ל י ו ן‬
‫וההצלה — לסך‬
‫לא״י נוסף בשנה‪.‬‬
‫בישוב‪,‬‬
‫המשמעת‬
‫הטוב‬
‫הארגון‬
‫והצרכים‬
‫המשוועים —‬
‫ליךי‬
‫הביאו‬
‫כך‪,‬‬
‫ש ל א היו ר ב י ם א ש ר ל א ק ב ל ו ע ל ע צ מ ם ‪ ,‬א ם מ א ה ב ה א ו מ ת ו ך לחץ‪ ,‬א ת א ש ר‬
‫מהם‪.‬‬
‫נדרש‬
‫הישוב‬
‫לא״י‬
‫הגדיל‬
‫את‬
‫ב~‪ ,1943‬ל מ י ל י ו ן‬
‫ו א ו מ ר שיש‬
‫חתר‬
‫בארץ‪.‬‬
‫ל־‪680,000‬‬
‫ה ש ת ת פ ו ת ו ה כ ס פ י ת מ־‪ 200,000‬לא״י ב־‪1942‬‬
‫לא״י ב־‪ ,1946‬ול־‪ 2‬מיליון ו מ א ת י י ם ל א ״ י ב־‪ .1948‬א נ י‬
‫להעריד זאת‬
‫ע ל פי ה מ ס פ ר ה ז ע ו ם ש ל ה ת ו ש ב י ם ש ה י ו א ז‬
‫מ ס פ ר ה י ה ו ד י ם הגיע ב־‪ 1948‬ל־‪ 600.000‬א י ש ב ל ב ד ! ג ם אין ל ש כ ו ח א ת‬
‫הכוח ה כ ל כ ל י ה מ ו ג ב ל ש ל ה י ש ו ב שהיו בו ע ש ר ו ת א ל פ י ם ע ו ל י ם ח ד ש י ם ו ע ש ר ו ת‬
‫אלפים‬
‫ב ש ו ר ו ת ה צ ב א ה ב ר י ט י ‪ ,‬ה ה ג נ ה וכר‪ ...‬יצויין כ י גם א ל ה ה א ח ר ו ג י ם ג ק ר א ו‬
‫ב מ ג ב י ת התגייסות והצלה‪.‬‬
‫להשתתף‬
‫ההוצאות‬
‫מצומצמות‬
‫מאשר‬
‫ביותר‬
‫ו ב ש נ ה ה א ח ר ו נ ה של פ ע ו ל ו ת י ה ע ד ס ו ף‬
‫לפחות‬
‫‪ ,10%‬כ ו ל ל ה פ י צ ו י י ם ש ש ו ל מ ו ב א ו ת ה ש נ ה ל ע ו ב ד י ם ש פ ו ט ר ו או ה ו ע ב ר ו‬
‫למשרדים‬
‫מ מ ש ל ת י י ם שונים‪.‬‬
‫אחרי‬
‫על‬
‫ה א ר ג ו נ י ו ת היו‬
‫בררך הטבע ובהתאם לאוירה של הימים‬
‫‪ ,1948‬ה ג י ע ו‬
‫ההם—‬
‫הקמת מדינה יהודית התחלנו לחשוב‬
‫ה ח ל ט ת ה א ו ״ ם ב‪-‬ד‪ 29.11.4‬ע ל‬
‫ה נ ה ל ת ה ס ו כ נ ו ת היהודית‪ ,‬היה‬
‫ת ק צ י ב מ ל ח מ ת י מ מ ש ‪ .‬ד ו ד ב ך ג ו ר י ו ן ‪ ,‬יו״ר‬
‫האיש‪ ,‬א ש ר כ ל ת ש ו מ ת ־ ל ב ו היתד‪ ,‬נ ת ו נ ה לחיזוק ה ה ג נ ה ‪ .‬ה ו א ב א ב ד צ מ ב ר ‪1947‬‬
‫לישיבה של נשיאות מגבית ההתגייסות וכפר הישוב שנערכה בבנין בנק הפועלים‬
‫בת״א‪,‬‬
‫פ י נ ת לילינבלום‪,‬‬
‫באלנבי‬
‫ותבע‬
‫לצרכים‬
‫מיליונים‬
‫הדחופים‬
‫של‬
‫הקמת‬
‫המדינה‪ .‬ב י ש י ב ה זו ה ו ח ל ט ש ה נ ש י א ו ת ת ת ח י י ב כ ל פ י ב נ ק א נ ג ל ו פ ל ש ת י נ ה ב ע ״ מ‬
‫מיליון‬
‫לאמור‪,‬‬
‫א‬
‫ל‬
‫י‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫ש כ ל ה ה ל ו ו א ה ש ו ל מ ה ע״י ג ש י א ו ת מ ג ב י ת ה ה ת ג י י ס ו ת ו ה ה צ ל ה ב י ח ד ע ם ה ר י ב י ת ‪,‬‬
‫שעליה‬
‫ה ו ס כ ם ‪ 600,000 .‬ה י ה ו ד י ם ‪ ,‬ש ג מ צ א ו אז ב א ר ץ ‪ ,‬ס י ל ק ו א ת כ ל ה ח ו ב ו ע ו ד‬
‫הוסיפו ל ת ק צ י ב ה ה ג נ ה ס כ ו ם ש ל ‪ 5‬מיליון לא׳יי‪ ,‬כ ה ל ו ו א ה צ מ ו ד ה ל ד ו ל ר ש ה ב נ ק‬
‫ה ק ד י ם ו נ ת ן ל ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת לא״י‪ ,‬ל א ו ת ה ה מ ט ר ה ‪ .‬ג ם ב נ י ד ו ן ז ה פ נ ו ל צ י ב ו ר‬
‫— וזה נענה‬
‫העובדה‬
‫קבל‬
‫ב י ד ר ח ב ה ‪ .‬א ל ה ש נ ת נ ו ה ל ו א ה זו‪ ,‬ז כ ו ל ס י פ ו ק ר ב ‪ ,‬ר א ש י ת מ ן‬
‫שהמדינה‬
‫הוקמה וניצחה במלחמה וגם בכך‬
‫שכל‬
‫בעל‬
‫תעודת‬
‫מלתה‬
‫ב ח ז ר ה א ת כ ס פ ו ל פ י השווי ש ל ש ל ו ש ה ד ו ל ר י ם •דאז ע ב ו ר כ ל ל י ר ה ‪ .‬נ ו ס ף‬
‫ל ה כ נ ס ו ת ה נ ״ ל ‪ ,‬ה ב י א ו מ ס י ה ע ק י פ י ן ש ל כ פ ר ה י ש ו ב ע ו ד מיליון לא״י‪ .‬ב ס ך ה כ ל‬
‫היו‬
‫בידי ה ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת ‪,‬‬
‫סטרלינג‪.‬‬
‫מ ל ב ד ה כ נ ס ו ת י ה היא‪ ,‬כ מ ע ט ע ש ר ה‬
‫מילית לירות‬
‫ב א ו ת ו זמן ה י ה זה ה י ש ג א ס ט ר ו נ ו מ י ע ב ו ר נ ו ­‬
‫*‬
‫לעתים‬
‫שונים?‬
‫כוח‬
‫‪,‬‬
‫כ י צ ד ה ת ג ב ר נ ו ע ל ס ר ב נ י ם — ו א מ נ ם היו כ א ל ה ו ה ר י ל א ה י ה ב י ד י נ ו‬
‫שיפוטי‬
‫וההצלה‬
‫נ ש א ל ת י מ ה היה כוח ה א כ י פ ה ש ל ה ה י ט ל י ם א ו ת ם ה ט ל נ ו ע ל א נ ש י ם‬
‫וכוח‬
‫נעשתה‬
‫משטרתי‬
‫וכל‬
‫עבתתנו‬
‫בכפר‬
‫הישוב •ובמגבית‬
‫ההתגייסות‬
‫בתקופת השלטת הבריטי?‬
‫ראשית‪ ,‬נצלנו א ת כל ההשפעה האפשרית‪,‬‬
‫באמצעות‪-‬אנשים הקרובים אל‬
‫‪189‬‬
‫ה ן מ ב ח י נ ת מ ק צ ו ע ם א ו מ ח ו ג ם ה ח ב ר ת י ‪ ,‬א ו ל ם ב ר ו ר ש ב כ ך ל א היה‬
‫הנישומים‬
‫די‪ .‬ל ע ת י ם נ ח ו ץ ה י ה ש כ נ ו ע מ ס ו ג א ח ר ‪.‬‬
‫למטרה‬
‫מיגתה‬
‫זו‬
‫ההגנה ועדה מיוחדת‬
‫מפקדת‬
‫משמעת‬
‫להטלת‬
‫למקרים‬
‫י ו צ א י דופן‪ .‬ק ר ה פ ע ם שאיש א ח ד פ נ ה ל ש ל ט ו נ ו ת ה ב ר י ט י ם ו ב י ק ש ש י ג נ ו ע ל י ו‬
‫אנשי‬
‫מפני‬
‫הלאומים‪.‬‬
‫הישוב המאוהגן ו ה ס ת מ ך ע ל‬
‫ה מ א ו ש ר ע״י ח ב ר‬
‫ה מ נ ד ט ע ל א״י‪,‬‬
‫ו ע ד ת ה מ ש מ ע ת הנ״ל מצאה דרכים ל ט פ ל באיש המסוים ולשנות א ת‬
‫יחסו לקרן חישובית‪.‬‬
‫היו ג ם ס ו ח ר י ם ש ס י ר ב ו ל ש ל ם א ת ״היטל ה י ב ו א ״ ש נ ד ר ש מ ה ם ע״י ה מ ע ר ה‬
‫ש ב ר א ש ה ע מ ד מ‪ .‬ם ב י ר ס ק י ‪ ,‬א ש ר ג ו ל ד י ן ו א ל י ה ו ב ן ־ ג ר א ‪ ,‬ש ה י ה מ מ פ ק ד י ה ה ג נ ה ‪.‬‬
‫גם כלפי הסרבנים אחזנו בכל האמצעים האפשריים‪.‬‬
‫כמו־כן‬
‫ה י ת ר י יציאה י מן ה א ר ץ — ו ר ק א ל ה‬
‫הנהגנו‬
‫ששילמו את חלקם‬
‫ל כ פ ר ה י ש ו ב ה ו ת ר ו ל צ א ת ‪ ,‬אם ל צ ר כ י ע ס ק י ה ם או ל מ ט ר ה א ח ר ת ‪ .‬זו ה י ת ה ע ב ו ד ה‬
‫ומסוכנת‪,‬‬
‫מסובכת‬
‫ב נ מ ל י ח י פ ה ולוד‪,‬‬
‫שנעשתה‬
‫שהבריטים‬
‫בעת‬
‫שלטו בארץ‬
‫ו פ ק ח ו עין ע ל כ ל ה מ ת ר ח ש ‪.‬‬
‫בשנים‬
‫ועד לחסול כפר הישוב ומגבית ההתגיסות וההצלה‬
‫מ־‪1942‬‬
‫בסוף‬
‫‪ —1948‬היו ח י ל ו פ י ם ר ב י ם ב נ ש י א ו ת ה מ ו ס ד ו ב מ ז כ י ר ו ת ‪ .‬ה ע ב ו ד ה ה ת נ ה ל ה ב ע ב ו ד ת‬
‫צוות‪ ,‬ע ל ידי ש ג י ה ג ו פ י ם ‪ ,‬ש ב ע צ ם היוו גוף א ח ד ‪ .‬זמן מ ה ל א ח ר סיום ה פ ע ו ל ה‬
‫המפוארת‬
‫וכן‬
‫נ כ ת ב ע״י‬
‫ראו‬
‫אור ספריו של‬
‫ובמאמרים‬
‫המדינה‪.‬‬
‫ככולה‬
‫ומן‬
‫עמנואל‬
‫מרדכי‬
‫באופן מקיף‪,‬‬
‫ברגר — המתארים‬
‫ר ב י ם ‪ ,‬א ת פ ר ט י ה פ ע ו ל ו ת ש מ ו ס ד זה ב י צ ע ב ש ג י ב‬
‫בסקירות‬
‫שקדמו להקמת‬
‫ק ר ו ב ל־‪ 40‬ש נ ה ח ל פ ו מ א ז ר א ש י ת ה פ ע ו ל ה ה ע צ ו מ ה ש ה ת ב ס ס ה — ר ו ב ה‬
‫— על‬
‫הדור‬
‫הסופר‬
‫הרוסי‪ ,‬ס פ ר‬
‫מגכית‬
‫ההתגייסות וההצלה‬
‫לצערי רובו של‬
‫נ ד י ב ו ת ל ב ו מ ס י ר ו ת ל צ ר כ י ה ה ת ג ו נ נ ו ת שלנו‪.‬‬
‫ה ח ד ש ב ע ם היהודי‪ ,‬א י נ ו י ו ד ע כ מ ע ט ד ב ר ע ל ה מ ע ש י ם ה מ פ ו א ר י ם ה א ל ה‬
‫שהמערות‬
‫הראוי‬
‫השואה‬
‫— ייהפכו‬
‫שנעשו‬
‫באותה עת‪.‬‬
‫הבה‬
‫הגדולות‬
‫לחומר‬
‫בהן‬
‫לימוד‪,‬‬
‫עמד‬
‫שיגלה‬
‫הישוב‪.‬‬
‫לדור‬
‫נ ש ו ב ו נ ל מ ד מתולדות עברנו הסוער‪,‬‬
‫בשנות‬
‫הצעיר‬
‫המאורעות‬
‫ובשנות‬
‫המעשים‬
‫הגדולים‬
‫את‬
‫ב ת ק ו פ ת הלבםים והסכנות‪ ,‬עת‬
‫יכולנו — ל מ ר ו ת כ ל הניגודים הפנימיים — ל ה ת א ח ד למען ה מ ט ר ה הנעלה של‬
‫ה ג נ ה והצלה‪ .‬נ ל מ ד נ א א ת ל ק ח הימים ה ה ם ש ב ע ק ב ו ת י ה ם ה ק מ נ ו א ת מ ד י נ ת נ ו ‪,‬‬
‫תוך‬
‫התנדבות מלאה‪ ,‬בגבורה מופלאה ובמסירות נפש עילאית‪.‬‬
‫האישים‬
‫ד״ד‬
‫שנשאו‬
‫א‪.‬‬
‫בארט‬
‫בראש‬
‫פלשתינה‬
‫מפוארת‬
‫בעול‬
‫המפעל‬
‫הנשיאות‬
‫בע״מ‪.‬‬
‫של‬
‫ד״ר‬
‫עמד‬
‫ד״ד‬
‫בארם‬
‫היה‬
‫אהה‬
‫בארס‪,‬‬
‫עורד־דין‬
‫מנהלו‬
‫ידוע‬
‫הכללי‬
‫בגרמניה‪,‬‬
‫של‬
‫בנק‬
‫צאצא‬
‫אנגלו־‬
‫למשפחה‬
‫רבנים‪ ,‬נכדו של ה ר ב המפורסם עזריאל הילדסהיימר‪ .‬כבר בגיל‬
‫צעיר הוא נ מ נ ה ע ל ר א ש י א י ר ג מ ״המזרחי״ בגרמניה‪ .‬הוא היה א י ש ר ת י מובהק‪,‬‬
‫אד‬
‫ל א פ ו ל י מ י ק א י ד ת י מ ה ס ו ג הרווח ב א ר ץ ב ש נ י ם ה א ח ר ו נ ו ת ‪ .‬ה ו א לא ה ח פ א ד‬
‫בדתיותו‪,‬‬
‫‪190‬‬
‫א ב ל ה י ה מ ו כ ן ל ה ק ר י ב כ ל ע מ ד ה ו ת ה י ה זו ה י ק ר ה ב י ו ת ר ל ל ב ו ‪ ,‬א ם‬
‫המוסד‬
‫בו פ ע ל פ ג ע‬
‫בשבילו‬
‫עם‬
‫ב ד ת או ס ט ה מ ד ר ך ה ה ת נ ה ג ו ת ה מ ו ס ר י ת ‪ .‬ה ד ת ל א היתד‪.‬‬
‫מ ט ר ה ‪ ,‬א ל א תוכן חיים‪ ,‬ו ב ע נ י ן זה ה ו א ל א היה מוכן ל ה ת פ ש ר ‪ .‬י ח ד‬
‫זאת‪ ,‬ל א ה ע י ר א ף פ ע ם ל ס ג ל ה א נ ש י ם ש א ת ם ע ב ד ‪ ,‬ב ע נ י נ י ד ת ו מ ס ו ר ת ‪ .‬ע ם‬
‫ע צ מ ו ה י ה מ ח מ י ר ‪ ,‬ע ם א ח ר י ם — ל א ע ב ר ע ל ג ב ו ל ו ת ה ט ע ם הטוב‪.‬‬
‫כעשר‬
‫עזב‬
‫שנים עמד ד״ר ב א ר ט‬
‫א ת המפעל עד‬
‫לשלוחות‬
‫ב ר א ש כ פ ר ה י ש ו ב ומגביר‪ .‬ה ה ת ג י י ס ו ת ו ל א‬
‫שלא מילא א ת‬
‫משרד האוצר‪.‬‬
‫ש ו נ ו ת של‬
‫תפקידו ע ד תום ועד שפעולותיו הועברו‬
‫בעמדו‬
‫בראש‬
‫ה מ ו ס ד ו ת ה א ל ה סיכן ד ״ ר‬
‫בארט‬
‫א ת ע מ ד ת ו ו א ת ח י ר ו ת ו ה א י ש י ת ‪ ,‬כ י ה ר י ע״י כ ך ה י ה מ ע ו ר ב ב מ ע ש י ם‬
‫בלתי‬
‫ל י ג ל י י ם של ה ה ג נ ה ‪ ,‬ב ת ע ש י ת ה נ ש ק ו ב י ח ס י ם בין א י ר ג ו נ י ה מ ח ת ר ת ‪ .‬נ ו ס ף‬
‫ל כ ל זה‪ ,‬ה י ה א ח ר א י ל ת ק צ י ב י ם ה ה ו ל כ י ם ו ג ד ל י ם של שני ה מ ו ס ד ו ת הללו‪ .‬ב ש נ ת‬
‫ש נ ת מלחמת־העצמאות‪ ,‬ראה חובה לעצמו לשכנע את מועצת הבנק שהוא‬
‫‪,1948‬‬
‫ה י ה מ נ ה ל ו ה כ ל ל י ‪ ,‬ל ה ל ו ו ת ל מ ג ב י ת ה ה ת ג י י ס ו ת ש נ י ם וחצי מיליון לא״י‪ .‬ה מ ג ב י ת‬
‫ל א היתד‪ .‬ג ו ף יורידי‪ .‬ל ו א היינו ר ו ש מ י ם א ו ת ה כ ג ו ף יורידי‪ ,‬היינו מ ע מ י ד י ם א ו ת ה‬
‫ב י ק ו ר ת ה ש ל מ מ ש ל ת ה מ נ ד א ט ו כ מ ו ב ן ש ז ה ל א היה רצוי‪ .‬ה ס כ ו ם ש ב י ק ש נ ו‬
‫תחת‬
‫היה‬
‫כהלוואה‬
‫ההלואד‪.‬‬
‫גודל‬
‫בסדר‬
‫גיתגה וגם‬
‫של‬
‫שולמה‬
‫מחצית‬
‫תקציבה‬
‫בשלמותה‪ .‬ד״ד‬
‫השנתי‬
‫בארט‬
‫של‬
‫האמין‬
‫ממשלת‬
‫המנדט <‬
‫ב י ש ו ב וידע‬
‫שהוא‬
‫יסלק‬
‫א ת ה ח ו ב ו ה ו א ה צ ל י ח ל ה ע נ י ק א ת א מ ו נ ו זד‪ .‬גם ל ה נ ה ל ת הבגק‪ .‬מ י ב צ ע ז ה‬
‫נדאה‬
‫שהתרגלנו בשנים האחרונות למיליונים‬
‫כעת‬
‫כ ד ב ך של‬
‫ומיליארדים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫א ב ל ב־‪ 1948‬היה ה ס כ ו ם של ש נ י מ י ל י ץ וחצי ל א ״ י שווה ל־‪250‬‬
‫לירות‬
‫בסיס‬
‫מה־בכך‪,‬‬
‫לאחר‬
‫של‬
‫ימינו׳(‬
‫ו ס כ ו ם זד‪ .‬ניתן ל ג ו ף ל ל א נ כ ס י ם ‪ ,‬שהיה‬
‫קיים ע ל‬
‫רצונם הטוב של שש מאות אלף בני־הישוב‪.‬‬
‫הערצתי‬
‫והודות‬
‫ד״ר‬
‫לו‬
‫ואהבתי‬
‫את‬
‫בארם‪,‬‬
‫ד״ר‬
‫הוא‬
‫השפיע על יהסי‬
‫לאנשים‬
‫דתיים‬
‫גבר בי יחס הכבוד אליהם‪ .‬שנים אחדות לאחר קום המדינה ח ל ה‬
‫ב א ר ס ב מ ח ל ת ל ב קשה‪ ,‬ה ת ג ב ר לזמן ק צ ר ע ל מ ח ל ת ו ו ג פ ט ר ב־‪ .1975‬ה ו א‬
‫פירםם‬
‫ספר‬
‫פ י ל ו ס ו פ י ״דורנו מ ו ל‬
‫שלימד‪ .‬ע ל ע ר ש מ ו י ‪.‬‬
‫ופעלו‬
‫שאלות הנצח״‪ — ,‬אותו הגה‬
‫ח ח מ ח ו ג י ם ד ת י י ם מ ע ט י ם ‪ ,‬מי הם ה ז ו כ ר י ם כיום א ת ש מ ו‬
‫של איש נפלא ז ה ו‬
‫משה‬
‫שבירסקי‬
‫)כ״ז‬
‫ב ת מ ו ז ת ר מ ״ ב ‪ — ,‬א׳ ב א ד ר ת ש כ ״ ה (‬
‫שונה‬
‫ארצה‬
‫חיים‬
‫כל‬
‫בשכבו שנה‬
‫ב ת כ ל י ת מ ד ״ ר ב א ר ט ה י ה מ ש ה ס ב י ר ס ק י ‪ .‬הוא ה י ה א י ש וילנה‪ ,‬ע ל ה‬
‫י ח ד ע ם מ ש פ ח ת ו ה ע נ פ ה ב ש נ ו ת ה ע ש ר י ם ‪ ,‬כ ב ע ל א מ צ ע י ם כספיים‪ ,‬נ ס י ו ן‬
‫ו ע ק ר ו נ ו ת ! ל ר א ש ו נ ה הוא‬
‫המשפחה‪ ,‬אחרי־כן הפך‬
‫ה ת י ש ב ב כ פ ר ־ ם ב א ונטע שם פ ר ד ס גדול ע ב ו ר‬
‫ליבואן‬
‫ע צ י ם ו ב ר ז ל לבנין‪ .‬ה ו א ה י ה א י ש ק פ ד ן ‪,‬‬
‫דייקן‪ ,‬ה מ ק י י ם כ ל מוצא־פיו‪ .‬ת ק י ף ה י ה ב ח ו ג מ ש פ ח ת ו וגם ב ח ו ג ה מ ס ח ר ה ס י ט ו נ י‬
‫ועזר‬
‫סיפרו‬
‫בנאמנות‬
‫עליו‪ ,‬כי‬
‫לאליעזר‬
‫בוילנה‬
‫הופיין‪,‬‬
‫עמד‪,‬‬
‫שהיה‬
‫בזמן‬
‫יושב־ראש‬
‫לשכת‬
‫המסחר‬
‫בתל־אביב‪.‬‬
‫המהפכה הרוסית‪ ,‬בראש בית־דין מהפכני‬
‫א ו ל ם אין לי כ ל ה ו כ ח ה לכך‪ .‬א ג ב ‪ ,‬ג ם ב ה ג נ ה ‪ ,‬מ י ל א ת פ ק י ד י ־ ש י פ ו ט מ ס ו י י מ י ם ‪,‬‬
‫כשהתקיימו‬
‫‪с‬‬
‫משפטים‬
‫ע ד מורדים או במקרים של הפרת מ ש מ ע ת חמורה‪ ,‬א ב ל‬
‫‪1976‬ב־‪.‬‬
‫‪191‬‬
‫ה ע י ק ר י ש ל מ‪ .‬ס ב י ר ם ק י‬
‫מהו‬
‫בקיום‬
‫היה‬
‫תובע דייקנות‬
‫ב ע ב ו ד ה ו ב א ר ג ו ן ‪ .‬הוא ד\ד‪.‬‬
‫ה י ש י ב ו ת של כ פ ר ה י ש ו ב ו ש ל ה ו ו ע ד ו ת ה ש ו נ ו ת של מ פ ק ד ת ה ה ג נ ה‬
‫בשעת‬
‫נוהג‬
‫הישיבות הוא היה‬
‫את הדברים‬
‫לרשום‬
‫פעם‬
‫במחברת‪.‬‬
‫אחת‬
‫נ ס ע ל י ר ו ש ל י ם ל י ש י ב ת ה ש ל איזו ו ע ד ה ב ה ג נ ה ו א ח ר י הישיבה א י ר ע לו ״אסון״‪,‬‬
‫כ ד ב ר י ו ‪ :‬הוא השאיר א ת ה מ ח ב ר ת ב ב י ת ־ ק פ ה ״תנובה״ ברחוב בן־יהודה ובהיותו‬
‫במכונית‬
‫בדרך‬
‫שירות‬
‫כשהגענו‬
‫לתל־אביב‪,‬‬
‫לארזה‪,‬‬
‫קרוב‬
‫באבידה‪,‬‬
‫נזכר‬
‫ה מ ח ב ר ת היחד‪ ,‬ע ל ו ל ה ל ה מ י ט א ס ו ן ע ל ה ה ג נ ה ו ע ל מ ס פ ר מ נ ה י ג י ם ב א ר ץ ‪ .‬ע צ ר נ ו‬
‫את‬
‫ה מ ו נ י ת ו ט י ל פ נ ו מ מ ו צ א — ל ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת ב י ר ו ש ל י ם ו ל א זזגו מ ש ם ע ד‬
‫ש ל א ק י ב ל נ ו ה ו ד ע ה ש ה מ ח ב ר ת נ מ צ א ה ‪ .‬ב ע ל ב י ת ־ ה ק פ ה ל א ייחס ל ה כ ל ח ש י ב ו ת‬
‫א ו ת ה ע ל א צ ט ב ה ו ש ם מ צ א א ו ת ה ה א י ש ה מ ב ו ה ל שבא ל ק ב ל ה ‪ .‬ס ב י ר ס ק י‬
‫ושם‬
‫ידע כי בהגנה נהגו שלא לרשום מ א ו מ ה ע ל פעולותיהם י של אחראים ב כ ל הדרגים‪.‬‬
‫נ ש מ ר בזיכרון‪ .‬ל כ ל ה י ו ת ר ה י ו ר ו ש מ י ם מ ש ה ו ע ל פ ת ק קטן; ש א פ ש ר ה י ה‬
‫הכל‬
‫ל ב ל ו ע א ו ת ו ב ה ת ק ר ב ה מ ש ט ר ה ‪ . . .‬ע ל ־ כ ן זיעזע ה מ ק ר ה ה נ ״ ל א ת ס ב י ר ס ק י ב א ו פ ן‬
‫כה‬
‫חמור‪.‬‬
‫ה״מגבית״‬
‫בנשיאות‬
‫סבירסקי‬
‫ייצג‬
‫״ ה א י ח ו ד •האזרחי״‬
‫את‬
‫ואת‬
‫לשכת‬
‫ה מ ס ח ר ‪ ,‬או ל י ת ר דיוק‪ ,‬א ת א י ר ג ו ן ה ס ו ח ר י ם ה ס י ט ו נ א י ם ‪ .‬הוא היה נ ו ק ש ה מ א ד‬
‫ב ע מ ד ת ו ‪ ,‬א פ י ל ו כ ש ד ע ת ו ה א י ש י ת היתד‪ ,‬א ח ר ת ‪ .‬״אני מייצג א ת שולחי״ — ה י ה‬
‫לשידוליו‬
‫עונה‬
‫שכנגד‪,‬‬
‫אותי‬
‫בארט‬
‫עבדתי‬
‫ב מ ש ך ת ק ו פ ה א ר ו כ ה והיה‬
‫בתביעותיו‬
‫לא‬
‫של ד״ר‬
‫אנשי ההסתדרות‪.‬‬
‫להתפשר‪,‬‬
‫אתי‬
‫להתפייס‪,‬‬
‫תוד‬
‫משוכנע‬
‫את‬
‫להביו‬
‫עמדת‬
‫הצד‬
‫ש י ת ו ף פ ע ו ל ה מלא‪ ,‬א ח ר י ש ה כ י ר‬
‫ב כ נ ו ת מ ע ש י והחלטותי‪ .‬ק פ ד ן‬
‫היה‬
‫ו א כ ז ר ב מ ס ק נ ו ת י ו ‪ ,‬א ם ה צ ד ש כ נ ג ד ל א מ ל א א ח ר ח ו ב ת ו ע ך הסוף‪.‬‬
‫י ד ע פ ש ר ו ת ‪ ,‬א ל א ר ק ע ק ר ו נ ו ת ע ל כ ל ה ח ו מ ר ה שבהם‪.‬‬
‫ג ם ל א ח ר שסיים א ת ת פ ק י ד ו ב ״ מ ג ב י ת ״ היה‪ ,‬ל מ ר ו ת גילו‪ ,‬מ ס ו ג ל ע ו ד ל מ ל א‬
‫ת פ ק י ד י ם צ י ב ו ר י י ם ח ש ו ב י ם ‪ .‬א ב ל ב י נ ת י י ם ק ם ד ו ר א ח ר ‪ ,‬ש א מ נ ם י ד ע אותו‪ ,‬א ב ל‬
‫כ ב ר ל א ר א ה ב ו צורך‪ .‬מ ש ה ס ב י ר ס ק י ה ק ד י ש ‪ ,‬איפוא‪ ,‬א ת זמנו ל ע ס ק י מ ש פ ח ת ו ‪,‬‬
‫מ ר נ פ ש ה י ה כי ל א ה ש ל י ם ע ם מ צ ב ו ‪ .‬ל א ט ל א ט נ ש כ ה ה א י ש‬
‫אך‬
‫והוא‬
‫נפטר‬
‫כתוצאה‬
‫בכפר‬
‫סבא‪,‬‬
‫איש אינו זוכר אותו‬
‫והלוחמים‬
‫אני‬
‫מתאונה‬
‫קלה‬
‫שאירעה‬
‫בלשכת‬
‫לו‬
‫המסחר‪,‬‬
‫בתוך‬
‫ביתו‪.‬‬
‫בפאנתיאון‬
‫סבירסקי‪,‬‬
‫הוא‪.‬‬
‫נשכח‬
‫של החולמים‬
‫ל מ ע ן ה כ ו ח ה ע ב ר י ‪ ,‬ש מ ו א י נ ו ידוע‪ .‬ר ח ש ת י ל ו ידידות ועדיין ז ו כ ר‬
‫אוחו בהערצה‪.‬‬
‫** *‬
‫יד‬
‫ב י ד ע ם מ‪ .‬ס ב י ר ס ק י פ ע ל ו כ מ ה א י ש י ם נ א מ נ י ם לעניני ה ה ג נ ה ‪ ,‬ש ה ק י מ ו‬
‫את‬
‫ה מ ח ל ק ה ל מ ס ע ל ה א י מ פ ו ר ט ‪ .‬כ ד י ל ה ט י ל מ ס כזה ע ל היבואנים היהודיים‬
‫היה‬
‫צ ו י ד ל א ר ק ב ה ס כ מ ת ל ש כ ת ה מ ס ח ר ‪ ,‬ש ב ר א ש ה ע מ ד א‪ .‬ז‪ .‬ה ו פ ץ — א ל א‬
‫גם‬
‫ב ה ס כ מ ת ה ס ו ח ר י ם ע צ מ ם ‪ .‬א‪ .‬ז‪ .‬הופין‪ ,‬ר א ש ה ב נ ק א נ ג ל ו ־ פ ל ש ת י נ ה ב ע ״ מ —‬
‫שהוקם‬
‫ב ר א ש י ת ה מ א ה ‪ ,‬כ מ כ ש י ר ה כ ס פ י ש ל ה ת נ ו ע ה הציונית ו ב ח ב ר ת ב ת ש ל‬
‫״אוצר‬
‫הרצל‬
‫התישבות‬
‫ובהשראתו‪.‬‬
‫היהודים״‪,‬‬
‫למוסד‬
‫בנקאי‬
‫עוד‬
‫בימי‬
‫ג ד ו ל זה‬
‫—‬
‫חוזה‬
‫בנק‬
‫הציונות‬
‫הד״ר‬
‫אנגלו־פלשתינה‬
‫תיאודור‬
‫בע״מ — היתד‪,‬‬
‫ה י כ ו ל ת ל ה ח ל י ט ־גם ב ש ט ח ה ט ל ת ה מ ס ה י ש ו ב י הנ״ל‪.‬‬
‫משה‬
‫על‬
‫‪192‬‬
‫ס ב י ר ס ק י ‪ ,‬ק י ב ל א ת ה ס כ מ ת ו ש ל הופיין ל א י ר ג ו ן מ ח ל ק ה מ י ו ח ד ת ל מ ס‬
‫היבוא‪ .‬הוא‬
‫בחר‬
‫במספר‬
‫א נ ש י צ י ב ו ר ו מ ת ו ך חוג ע מ י ל י המכס‪ ,‬כ א ח ר א י ם‬
‫כפר‬
‫הישוב‬
‫ההתגיסות‪:‬‬
‫ומגבית‬
‫ראובן‬
‫הא׳‬
‫— איש‬
‫גולדברג‬
‫בפני‬
‫נשיאות‬
‫נמרץ‬
‫מ ה מ ס ח ר ה ס י ט ו נ א י — מ א ר ג ן ״ ש ר ו ת הגביה׳׳‪ ,‬ר א ש ש‪ .‬ג‪ ) .‬ש ר ו ת ה ג ב י ה‬
‫של ה ה ג נ ה ( — מ ו ס ד ח ש ו ב ב י ו ת ר ש פ ע ל ע ד ל ה ק מ ת ״ כ פ ר ה י ש ו ב ״ ! י ו א ב כץ —‬
‫מ כ ם — מ ל א ר ע י ו נ ו ת כ ר י מ ו ן ! א ש ר בן ד ו ד — ר א ש ע ו ב ד י ה מ כ ס ב נ מ ל‬
‫עמיל‬
‫מאיר‬
‫תל־אביב!‬
‫ועוד‪.‬‬
‫משקאות‬
‫אפשטיין‪,‬‬
‫כ ו ל ם היו‬
‫חברת‬
‫מנהל‬
‫חברים‬
‫״הכרם״ — כ א ח ר א י‬
‫ב א י ר ג ו ן ההגנה‪.‬‬
‫לעניני‬
‫הם עשו לילות‬
‫מס‬
‫על‬
‫כימים‬
‫גם‬
‫ב ע ב ו ד ת אירגון‪ ,‬ב ש מ י ר ה ע ל ש ע ר י ה מ כ ס ב נ מ ל י ת ל ־ א ב י ב ויפו ו ג ם ב נ י ה ו ל מ ס ע‬
‫הסברה‬
‫ב ה נ ה ל ת ו ש ל א ש ר גולדין‪ ,‬ע ל ם צ ע י ר ל י מ י ם ‪,‬‬
‫ושיכנוע פורה‪,‬‬
‫שעמד‬
‫ב ר א ש ה מ ח ל ק ה ה ז א ת ל ה נ ה ל ת ה מ ח ל ק ה צ ו ר פ ו א י ש י ם נ ו ס פ י ם ב מ ו ‪ :‬חיים טייבר‪,‬‬
‫ח ש ו ב ה ב ח י י ה כ ל כ ל ה ש ל ה א ר ץ ו מ ר א ש י ה פ ע י ל י ם בישוב‪ .‬נ י ת ן ל ו מ ר‬
‫אישיות‬
‫כי ב ע ב ו ד ת ה ק ו ד ש ש ל כ פ ר ה י ש ו ב ו מ ג ב י ת ה ה ת ג י י ס ו ת ו ה ה צ ל ה נ ט ל ו ח ל ק מ א ו ת‬
‫מ כ ל הישובים בארץ‪.‬‬
‫עסקנים‬
‫רוקח‬
‫ישראל‬
‫בהזדמנויות‬
‫קודמות‬
‫ציינתי‬
‫כבר‬
‫לדמותו‬
‫קהים‬
‫הציבורית‬
‫והאישית‬
‫של‬
‫י ש ר א ל ר ו ק ח ‪ ,‬ר א ש ע י ר י ת ת ל ־ א ב י ב ב ת ק ו פ ה ש ל א ח ר כ ה ו נ ת ו ש ל מ א י ר דיזגגוף‪,‬‬
‫תקופה‬
‫שר‬
‫ש נ מ ש כ ה ג ם ל א ח ר ה ק מ ת המדינה‪ .‬י‪ .‬ר ו ק ח היה ג ם ב מ ש ך זמן מסויים‬
‫הפנים‪ .‬ה ב ה אוסיף ע ת ה דברי הערכה לאישיותו‪:‬‬
‫לכאורה‪,‬‬
‫להמוני‬
‫עם‪ .‬ה פ ר ד ס נ י ם ‪ ,‬ה ח ק ל א י ם הותיקים‪ ,‬ב נ י ה מ ו ש ב ו ת ‪ - -‬ה ד ו ר ה צ ע י ר ש ל‬
‫האברים‬
‫את‬
‫נ ח ש ב י ש ר א ל ר ו ק ה ל א י ש קשוח‪ ,‬מ ת נ ג ד ל פ ו ע ל י ם ו ב ל ת י ידידותי‬
‫בארץ‪,‬‬
‫— היו‬
‫מ ק ו ר ב י ם אליו‪,‬‬
‫ב ה ת ע ד ו ת ם לארגוני הפועלים‪ ,‬שמצאו‬
‫מ ק ו מ ם ב ה ס ת ד ר ו ת ה כ ל ל י ת ש ל ה ע ו ב ד י ם ! א נ ש י ה מ ו ש ב ו ת ‪ ,‬מ ס ו ג ו ש ל יוסף‬
‫מ פ ת ח ־ ת ק ו ה א ו ש ל ע ז ר א א י כ י ל ו ב — מ צ א ו כ ו ל ם בי‪ .‬ר ו ק ח א ת ה ש ו ת ף‬
‫ספיר‬
‫ה מ א ב ק ל ק י ו ם ה ע ו ל י ם ה ח ד ש י ם ב א ר ץ ה י ה ג ם אז מ ר ו ע ק ש נ י ‪ .‬ה פ ו ע ל‬
‫והמנהיג‪.‬‬
‫עמד‬
‫היהודי‬
‫העבודה‪.‬‬
‫הפועל‬
‫והפרדסנים‬
‫אלא‬
‫בהתחרות‬
‫העברי‬
‫עם‬
‫הפועל‬
‫נלחם‬
‫הערבי‬
‫בנושא‬
‫לזכותו לעבוד‬
‫במשק‬
‫שכר‬
‫העבודה‬
‫העברי‪ ,‬בשעה‬
‫ואורך‬
‫יום‬
‫שהאכרים‬
‫ב מ ו ש ב ו ת — ברובם הגדול — ל א רצו ל ה ת ח ש ב ב א י נ ט ר ס הלאומי‪,‬‬
‫ב צ ד ה כ ל כ ל י ב ל ב ד ‪ .‬ע ל כ ך נ י ט ש ה מ ל ח מ ה כ ב ד ה בישוב‪ .‬נ ו ש א ה ע ב ו ך ה‬
‫העכיר‬
‫העברית‬
‫והאינטלקטואלים‬
‫את‬
‫ה י ח ס י ם בין‬
‫האברים לבין‬
‫הפועלים‬
‫והכוחות המתקדמים‬
‫ש כ ל ל ו ג ם ח ל ק מן ה פ ר ד ס נ י ם ‪.‬‬
‫א ך ב ת ו ך ג י ג ו ד י ה א י נ ט ר ס י ם ש נ ו צ ר ו ב נ ו ש א זה‪ — ,‬ה י ה י ש ר א ל ר ו ק ח ה מ מ ת ן‬
‫את‬
‫ע מ ד ת ב ע ל י ה פ ר ד ס י ם ו ה כ ו ר מ י ם ‪ ,‬א ף כ י ל א ה ת ק ר ב דיו ל ע מ ך ת ה ח ק ל א י ם‬
‫הלאומיים‬
‫ללא‬
‫ב ר א ש ו ת ו ש ל ש‪ .‬ז׳וכוביצקי‪ ,‬א ך ע ל י נ ו ל ד ע ת כ י י‪ .‬ר ו ק ח היה א י ש‬
‫נ כ ס י ם א י ש י י ם ע ל י ה ם צ ר י ך היה להגן‪ .‬ה ו א ה י ה ג ם ק ר ו ב ו מ ו ד ע ל ב ע י ו ת‬
‫הסוציאליות‬
‫ש ל ש כ ב ו ת ה ב י נ י י ם ו ש ל א נ ש י ם עניים‪ ,‬א ו ל י א ף י ו ת ר מ כ ל מ נ ה י ג‬
‫אחר‬
‫בישוב‪ .‬הוא א ה ב א ת העיר שבה גדל — ת ל ־ א ב י ב — ובעבודה ל מ ע נ ה‬
‫מצא‬
‫בלתי‬
‫את‬
‫סיפוקו ובפתרון בעיותיה ראה יסוד‬
‫ל ה ת פ ת ח ו ת ח י י ם יהודיים‬
‫תלויים‬
‫ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ .‬ב י ח ס י ה פ נ י ם ב י ש ו ב ע מ ד י• ר ו ק ח ע ל ה ע י ק ר ת ש ל א י ־‬
‫ארץ‬
‫שיתוף‬
‫הפעולה‬
‫עם‬
‫ישראל‬
‫בטענה‪,‬‬
‫שאלה‬
‫ואינם‬
‫ה ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת וגם ע ם ה ו ו ע ד ה ל א ו מ י ש ל י ה ת י‬
‫אינם‬
‫משתפים‬
‫בדיוניהם‬
‫את העיר‬
‫היהודית‬
‫הראשונה‬
‫מ ת י ע צ י ם ע ם ר א ש י ה ע י ר שלה‪.‬‬
‫ה ו א ה י ה א ד מ י נ י ס ט ר ט ו ר ו מ א ר ג ן טוב‪ ,‬ע ו ב ד מ ס ו ר ‪ ,‬יום ע ב ת ת ו נ מ ש ך ל א ו ר ך‬
‫‪193‬‬
‫כל‬
‫ה י ו ם ו ע ק ב כ ך ה ז נ י ח א ת מ ש פ ח ת ו ‪ .‬מ כ א ן נ ב ע ו ה ש ל כ ו ת ל א מ ע ט ו ת ע ל חייו‬
‫הפרטיים‪ .‬הוא ד ר ש מסירות בלתי מסויגת מהעובדים עמו‪ ,‬א ו היה ח ב י ב כלפיהם‬
‫ל פ י ד ר כ ו ה ו א ו י ד ע ל ט פ ל בבעיותיהם‪ .‬הוא היה אמיץ ו ל ח ם נ ג ד כ נ י ע ה ל ת ב י ע ו ת‬
‫היה בו העוז להעמיד א ת עצמו ב מ ב ח נ י ם מדוכנים‪ ,‬כ פ י שזה היה‬
‫השלטונות‪.‬‬
‫ב ע ת ה פ י ל ו ג ב ה ג נ ה ‪ ,‬ע ת ש ל ח ם למען א ר ג ו ן ה ה ג נ ה ש ל ו — ה י מ נ י — מ ו ל ה ה ג נ ה‬
‫שנתמכה‬
‫ע״י‬
‫הבטחון‪,‬‬
‫בדיוגים‬
‫המוסדות‬
‫קונוונציונליים‬
‫הלאומיים‬
‫בתקופות‬
‫וההסתדרות‪.‬‬
‫ב מ ו ס ד ו ת היהודיים הוא הגן ל א‬
‫פעם‬
‫הקמת‬
‫כפר‬
‫ארגוני‬
‫של‬
‫אחר‬
‫הפורשים‪.‬‬
‫המשברים‬
‫בשטח‬
‫מעשיהם‬
‫הבלתי‬
‫על‬
‫הישוב‬
‫רוקח‬
‫ע מ ד י‪.‬‬
‫בראשו‬
‫ב מ ש ך ח ד ש י ם א ח ד י ם ב ל ב ד ! — הוא פ ר ש מ ה נ ש י א ו ת ב־‪ ,1939‬ב ה א מ י נ ו‬
‫לטענות‬
‫ה פ ו ר ש י ם ו ל א ה ת ח ש ב ב ך ע ת ם ו נ י מ ו ק י ה ם ש ל נ צ י ג י ה מ ו ס ר ו ת הלאומיים‪.‬‬
‫ה ת מ ס ר ל ע ב ו ד ת העיריה‪ ,‬פ י ת ח ר ש ת מ ו ר ח ב ת ש ל ב ת י ־ ם פ ר‬
‫הוא‬
‫סוציאליים‬
‫לתפארת‪,‬‬
‫לאוכלוסית‬
‫ת ל ־ א ב י ב א ת ההרגשה של אוטונומיה מוניציפאלית מובהקת‪.‬‬
‫עמדתו‬
‫הרחיקה‬
‫מהגהגה‬
‫הרחיב‬
‫האישית‪,‬‬
‫א ת בית החולים‬
‫הבלתי‬
‫נגד‬
‫מסוייגת‪,‬‬
‫״הדסה״‬
‫מוסדות‬
‫ברהוב‬
‫ומוסדות‬
‫בלפור‬
‫הלאומיים‪,‬‬
‫והעניק‬
‫אותו‬
‫המרכזית של הישוב גם לאחר מ ל ח מ ת השיחרור‪ .‬ר ק ע ם צירופה של‬
‫מ פ ל ג ת ה צ י ו נ י ם ה כ ל ל י י ם ל מ מ ש ל ה — הוא נ ש ל ח ע ל י ד ם כ ש ר ה פ ג י ם ל מ מ ש ל ה‬
‫אחר‬
‫הקואליציונית‪.‬‬
‫ח ק ו פ ה ק צ ר ה י ח ס י ת ה ת פ ט ר י‪ .‬ר ו ק ח מ ר א ש ו ת ע י ר י ת ת ל ־‬
‫א ב י ב כ ד י ל ה ק ד י ש א ת כ ל ז מ נ ו ל מ ש ר ד ה פ נ י ם א ך ד ב ר ז ה פ ג ע בו‪ ,‬ב ר א ו ת ו א ת‬
‫ר ב ת ה ש נ י ם ע ו ב ר ת ל י ד י יורשיו ו א ח ר כ ך ל מ ת נ ג ד י ו‬
‫יצירתו‬
‫היתד! ל י ה ז כ ו ת ל ע ב ו ך ע ל‬
‫ו א ת ח ו ש ה צ ד ק שבו‪ .‬מ ש נ ת‬
‫אותו‬
‫הישוב‬
‫כפר‬
‫מאד!‬
‫מפאת‬
‫גם אחר‬
‫הסיכסוכים‬
‫כ ך היו יחסים‬
‫הפוליטיים‪.‬‬
‫י ת במשך תקופה ארוכה מאד‪ .‬ידעתי להעריך‬
‫‪ ,1935‬ש נ ת ע ל י י ת י ו ע ך ל ה ס ת ל ק ו ת ו מ נ י ה ו ל‬
‫במרכז‬
‫נפגשים‬
‫ההגנה‪ ,‬היינו‬
‫ק ר ו ב י ם בינינו‪ ,‬נ פ ג ש נ ו‬
‫לעתים‬
‫קרובות‬
‫בהם‬
‫העיריה‬
‫בענינים‬
‫ו ה ו א א י ש י ת ש מ ש ו ג ו ר מ י ם מסייעים‪ ,‬כ ג ו ן ‪ :‬גיוסים‪ ,‬ע ז ר ה ל מ ש פ ח ו ת ה מ ת ג י י ס י ם‬
‫ב ג ו ש א י ם כ ס פ י י ם ל צ ר כ י ההצלה‪.‬‬
‫ולבסוף‬
‫א ם כי היו ל נ ו ה ש ק פ ו ת עולם שונות ואף מנוגדות‪ ,‬לא נ ו צ ר בינינו מתח‪.‬‬
‫הוא‬
‫העריך א ת חלקי‬
‫את‬
‫כפר הישוב כמזכיר‬
‫ישראל‬
‫ב ה ק מ ת ב י ת ״הבימה״ ה ר א ש ו ן והוא ש ת ב ע מ מ נ י ל נ ה ל‬
‫ארצי‪.‬‬
‫מ ה ח י י ם בגיל צ ע י ר יחסית‪ ,‬אין‬
‫רוקח‪ ,‬ה ס ת ל ק‬
‫ס פ ק כ י י כ ו ל היה‬
‫ל ה ו ס י ף ע ו ד ר ב ו ת מ כ ו ש ר ו ו מ ס י ר ו ת ו לבנין הארץ‪.‬‬
‫י צ ח ק א‪ .‬ב ר ו ד נ י ) ב ר א ל י (‬
‫•איש‬
‫היה‬
‫ש ל י ש י ב ח ו ג נ ו ‪ ,‬שהצטיין ב ח כ מ ת ו ו ב א ו צ ר י ד י ע ו ת י ו ב מ ק ו ר ו ת ה י ה ד ו ת ‪,‬‬
‫יצחק‬
‫בכלכלה‬
‫אייזיק‬
‫ברודגי‬
‫הקואופרטיבית‪.‬‬
‫אהתנוביץ‪,‬‬
‫מייסדו של‬
‫) מ א ו ח ר י ו ת ר י‪ .‬ב ר א ל י ( ‪,‬‬
‫הוא‬
‫בנק‬
‫עבך‬
‫במשך‬
‫תקופה‬
‫הפועלים‪ ,‬ו ל א ח ת מ כ ן‬
‫יהודי‬
‫ליטאי‬
‫בעל‬
‫גסיון‬
‫יחד‬
‫עם‬
‫יוסף‬
‫מסויימת‬
‫נתמנה ליושב־ראש‬
‫ולמנהל‬
‫כללי‬
‫של ב נ ק הפועלים ושל מפעלים כלכליים אחרים ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת ‪ ,‬ביגיהם‬
‫חברת‬
‫ה ב י ט ו ח ״ ה ס נ ה ״ ‪ .‬א ף כי ב נ ש י א ו ת כ פ ר ה י ש ו ב ו ב מ ג ב י ה ה ה ת ג י י ס ו ת ייצג‬
‫ברודגי‬
‫א ת ה ה ס ת ד ר ו ת ‪ ,‬הכוח המאורגן והחזק בישוב‪ ,‬היה נוהג ת מ י ד ב מ ת י נ ו ת‬
‫מירבית‪.‬‬
‫נ ו כ ח ת ב י ע ו ת י ו ו ד ר י ש ו ת י ו של ״האיחוד ה א ז ר ח י ״ ‪ ,‬ה ש ת ד ל ב ר ו ד נ י ו ג ם‬
‫הצליח‪,‬‬
‫למתן‬
‫את‬
‫תגובות‬
‫אירגון‬
‫הפועלים‪,‬‬
‫שנתמך‬
‫על־ידי‬
‫האינסליגנציה‬
‫ה ל י ב ר ל י ת ב י ש ו ב ‪ .‬ה ו א ה י ד ב ע ל ח ו ש הומור‪ .‬ב ז מ ן ההוא ה י ה מ ו פ י ע ב ת ל ־ א ב י ב‬
‫‪194‬‬
‫שבועון‬
‫״צהוב״ שהוצא ע ל ־ י ד י ע ת ו נ א י ב ש ם זאובר‪ .‬ב ר ו ד נ ־ ה ע י ר פ ע ם ‪:‬‬
‫ושמי‪ ...‬ב ר ו ד נ י ! ה י ה ז ה‬
‫זאובר‬
‫זאובר בגרמנית‬
‫מ ש ח ק מ ל י ם ‪ ,‬כי‬
‫שמו‬
‫פירושו נקי‬
‫ו פ י ר ו ש ו ש ל ב ר ו ד נ י ב פ ו ל נ י ת — מלוכלך‪ ...‬ב ת נ ו ע ת ה פ ו ע ל י ם היה ב ר ו ד נ י ה א י ש‬
‫בעניינים‬
‫הקובע‬
‫דברו‬
‫כלכליים‪,‬‬
‫ועצתו‬
‫מתקבלים‬
‫היו‬
‫ללא עירעור‪.‬‬
‫זה‬
‫היה‬
‫א ד ם עדין נ פ ש ‪ ,‬מבין ל ז ו ל ת ‪ .‬ק ש ה ל כ ע ו ס ו ת מ י ד נ י ס ה ל ח מ ר ל ע ו מ ק ן ש ל ה ב ע י ו ת‬
‫ה ח מ ו ר ו ת שהיו מ ת י י צ ב ו ת בפניו‪.‬‬
‫בנשיאות‬
‫פרומקין‪,‬‬
‫ועת‪.‬‬
‫המוסמת‬
‫הךאשת‬
‫ליפמךלוינסח‬
‫ומילא‬
‫השתתפו עוד‬
‫נ‪ .‬ו ר ל י נ ס ק י ‪ ,‬א‪.‬‬
‫פעל‬
‫ב מ ש ד ה ש נ י ם ה ״ ה ‪ :‬נ‪ .‬ל‪ .‬ל י פ ש י ץ ‪ ,‬ה‪.‬‬
‫ל ו י ך א פ ש ט י י ן ‪ ,‬י‪.‬‬
‫ט ר ו ב ו ב י ץ ‪ ,‬מ‪ .‬שפלן‪ ,‬ל י פ מ ך ל ו י נ ס ו ן‬
‫ארוכה‪,‬‬
‫בשנה‪.‬‬
‫תקופה‬
‫במשך‬
‫אחרים‬
‫מדי‬
‫התחלפו‬
‫שנה‬
‫פ ע ל ב מ ש ך ש נ י ם ב ת ו ר י ו ש ב ־ ר א ש ״הוועד ל מ ע ן מ ש פ ח ת ה ח י י ל ״‬
‫ת פ ק י ד ק ו נ ס ט ר ו ק ט י ב י זה‬
‫בהצלחה ובצניעות ר ב ה כאחד‪.‬‬
‫נ ח ו ם ל י י כ ליפשיץ‬
‫התחלת הפעולות‬
‫עם‬
‫של כ פ ר הישוב ולשם ה נ ה ג ת שימה חדשה‬
‫כספים‪,‬‬
‫בא אלינו‬
‫להטלת‬
‫מ ס י ם ישירים ו ע ק י פ י ם ע ל ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית‪.‬‬
‫המזכירות‬
‫בכלל‬
‫נ ח ו ם ל‪.‬‬
‫הארצית‬
‫ליפשיץ‬
‫דנה‬
‫כ ח ב ר הנשיאות‪,‬‬
‫בהתיעצויות‬
‫לחשב גביות כאלו מכל‬
‫לעסוק‬
‫הראשונות שלה‪,‬‬
‫בעבתות‬
‫באיסוף‬
‫ההכנה‬
‫איך‬
‫בעניני י ם ת ‪,‬‬
‫ה י ש ו ב היהודי ו כ י צ ד ל ח ל ק א ת ה ס כ ו ם ה כ ו ל ל‬
‫ע ל ע נ פ י ה כ ל כ ל ה ה ש ו נ י ם ‪ ,‬ע ל י ס ו ד ה ס ט ט י ס ט י ק ה שהיתד‪ .‬כ ב ר ק י י מ ת ב פ י ר ס ו מ י‬
‫ה מ מ ש ל ה ‪ .‬נ‪ .‬ל‪ .‬ליפשיץ ה י ה א ז מ נ ה ל ח ב ׳ ב י צ ו ר בע״מ‪ ,‬ש ה י ת ה ד ו א ג ת ל מ י מ ץ‬
‫כבישים‬
‫סלילת‬
‫את‬
‫הדריך‬
‫והיה‬
‫בארץ‬
‫המזכירות‬
‫מצוייר‬
‫בשיטת‬
‫בידע‬
‫המסים‬
‫כלכלי‬
‫החדשה‪,‬‬
‫שימושי‪,‬‬
‫בדרך‬
‫בשטח‬
‫היחידה‬
‫הנ״ל‪.‬‬
‫שהיתה‬
‫הוא‬
‫יכולה‬
‫ל ה ב י א א ת ה ת ו צ א ו ת ה כ ס פ י ו ת ה מ ק ו ו ת ‪ .‬ו א מ נ ם כ ך היה‪.‬‬
‫מאז קיץ‬
‫כפר‬
‫‪ ,1938‬ואז ה ו א ה י ה ע ד י י ן א י ש צעיר‪ ,‬פ ע ל נ‪ .‬ל‪ .‬ליפשיץ ב ה נ ה ל ת‬
‫הישוב ומגבית‬
‫לאהד‬
‫מכן ה מ ש י ך א ת פ ע ו ל ת ו ה ב ר ו כ ה‬
‫ל‪ .‬ליפשיץ‬
‫נ‪.‬‬
‫את‬
‫הכיר‬
‫העבתה‬
‫ותוצאותיהן‬
‫תמיד‬
‫ההתגייסות‬
‫כמעט‬
‫בכל‬
‫היה ה ע ס ק ן‬
‫לא‬
‫ההדרגתתת‪.‬‬
‫רק‬
‫חברי‬
‫ת ק ו פ ת קיומן‪ ,‬כ נ צ י ג‬
‫ההסתדרות‪.‬‬
‫במוסדות הכלכליים של ההסתדרות‪.‬‬
‫ה ת ו ס ס והצעיר מבין כל חברי הנשיאות‪ ,‬הוא‬
‫מדו״חות‬
‫שהושמעו‬
‫ה מ ש ק י ם שהיו‬
‫בישיבות‬
‫אלא‬
‫גם‬
‫מתוכנן‬
‫נשלחים לעבודת המזכירות היו‬
‫מ ת ר ב י ם ע ל ידו ו מ ע ו ד ד י ם מ פ ע ו ל ו ת י ו ‪.‬‬
‫היחסים‬
‫פשוטים‬
‫בין‬
‫חמשת חברי‬
‫ו ח ל ק י ם והיה ה כ ר ח‬
‫הנשיאות‬
‫ליצור‬
‫שבאו‬
‫מ ג ו ו נ י ם שונים‪ ,‬ל א ה י ו‬
‫מ ס ג ר ת של א ח ד ו ת ‪ ,‬ש ב ה כ ל א ח ד‬
‫תמיד‬
‫ירגיש‬
‫ע צ מ ו ש ו ת ף מ ל א ל ע ב ת ה ‪ ,‬ו ה י ה זה ה י ש ג ו ש ל נ‪ .‬ל‪ .‬ליפשיץ ש ת ע ל ה ש ל י ט —‬
‫ב ר ו ח ט ו ב ה — א ת ה ה ר ג ש ה הזו ע ל כולם‪.‬‬
‫המזכירות‬
‫הכללית‪ ,‬סבלה אף היא‬
‫מחילופים רבים‪ ,‬האנשים גשלחו אליה‬
‫על פי רוב לתקופות קצרות‪ .‬אזכיר נא א ח מ ם מ ה ם ‪:‬‬
‫א‪ .‬ה א פ ט ‪ ,‬איש ד ג נ י ה בי‪ ,‬ה י ה ה א ב ט י פ ו ס ש ל ע ס ק ן ציבורי‪ .‬הוא ב א ״להזיז‬
‫ענינים״‪,‬‬
‫ל ה ל ה י ב ח ב ר י ם ב ע ב ו ד ה ‪ ,‬ל ק ש ו ר בין ר א ש י ה מ ג ב י ת ל ח ש ו ב י ה ת נ ו ע ה‬
‫הציונית‬
‫ההתנדבות על־‬
‫ידי‬
‫ב ע ר י ם ‪ ,‬ל פ ש ר בין ק ב ו צ ו ת י ר י ב ו ת ו ל ה ע ל ו ת א ת ר ו ח‬
‫תוכניות נועזות‬
‫ת ב מ ח ז ת ‪ .‬ב מ ש ך זמן מ מ ו ש ך ס י ר ב ל ה ו מ ת ש ה ו א ח ו ל ה‬
‫ל ב וכיסה ע ל כ ך ב כ ל מ י נ י ת י ר ו צ י ם ‪ .‬ה י ה נ ע ל ם ל ת ק ו פ ת ־ מ ה מ ת ל ־ א ב י ב ו פ ת א ו ם‬
‫מופיע‬
‫שוב‪ .‬פ ע ם ש א ל ו א ו ת ו ‪ :‬״ מ ה א ת ה ע ו ש ה כ ע ת‬
‫בתל־אביב? הרי סיימת‬
‫‪195‬‬
‫ש ל י ח ו ת ך כ א ך ו ל כ ך הוא ע נ ה‬
‫את‬
‫ולכן באתי‪ .‬לתל־אביב״!‪...‬‬
‫בוץ‬
‫ברברים‬
‫ב ל ע ג ‪ :‬״ ה ר ו פ א שלי ציווה ע ל י א מ ב ט י ו ת ־‬
‫בנאומיו כבש‬
‫שיצאו מן ה ל ב ו נ כ נ ס ו ל ל ב ם ש ל‬
‫ה א פ ט את קהל שומעיו בכנותו‪,‬‬
‫ה ע י ר ו נ י י ם ‪ ,‬שהיו מ ס ו כ ס כ י ם ביניהם‬
‫ע ל ק ו צ ו של יוד‪ .‬הוא היה ח ב י ב ע ל כ ל מ כ י ר י ו ו ב י ח ס ו ה ל ב ב י ל כ ל ארם‪ ,‬ר כ ש‬
‫ל ו י ד י ד י ם ו מ ע ר י צ י ם ב ח ו ג י ם שונים‪.‬‬
‫מרדכי‬
‫הביטויים‬
‫הכל‬
‫ש מ נ ר ‪ ,‬א י ש עין ח ר ו ד ‪,‬‬
‫בתוך‬
‫ש ל א‪ .‬ה א פ ס ‪,‬‬
‫בשיחתו‪ ,‬ב נ א ו מ י ו ו ב מ כ ת ב י ו א ל‬
‫ח ב ר י ם ו א ל יריבים‪ .‬ה ו א היה שוקל‬
‫לא‬
‫היה ס מ ל‬
‫ומנתח‬
‫הסבלנות‬
‫היה ניגודו‬
‫היה בורר א ת‬
‫ב א י ז מ ל חד‪.‬‬
‫את הבעיות‬
‫התרגז‪ .‬הוא‬
‫ה ת ל ה ב ולא‬
‫ואף פ ע ם ל א ר א י ת י ו ס ו ע ר ‪ .‬ה ו א ד י ב ר ב ק ו ל נ מ ו ך ו ש ק ט וגם כ ש ר ת ח‬
‫ת ו כ ו — היה נ ו ש א ונותן ב א ר י כ ו ת ו ב ה ת א פ ק ו ת ‪ .‬מ‪ .‬ש ט נ ר ה ו ש פ ע מ ן ‪ .‬ה ר ו ח‬
‫האנגלית‪,‬‬
‫מהספרים האנגליים הרבים‬
‫ש ה י ה ק ו ר א ‪ ,‬ו ב ה ם • מ צ א מ ש ל י ם ודמויים‪.‬‬
‫שהשתמש‬
‫ובשיחות‪.‬‬
‫תפקידו‬
‫בוויכוחים‬
‫בהם‬
‫דבר‬
‫היה‬
‫זה‬
‫במילוי‬
‫לו לעזר‬
‫ה א ח ר ו ן ‪ ,‬כ מ מ ו נ ה ע ל החיסכון ב א ר ץ ‪ ,‬ב מ ש ר ד ה א ו צ ר ‪.‬‬
‫נתן‬
‫מ ל צ ר ‪ ,‬א י ש ה ח י נ ו ך ו ה נ י מ ו ס ה א ו ס ט ר י ‪ ,‬י ו צ א גליציה‪ ,‬א ל ג נ ט י בדיבורו‪,‬‬
‫היה‬
‫העבוחז‬
‫לא‬
‫שבר‬
‫מפליג‬
‫עושה‬
‫למךחקים‪ ,‬אלא‬
‫בניחותא‪.‬‬
‫עבוךתו‬
‫לחץ‬
‫אולם‬
‫א ו ת ו ת ו ך ת ק ו פ ה ק צ ר ה מ א ד ‪ ,‬ו ע ם כ ל ה ט י פ ו ל ה ר פ ו א י ש ז כ ה לו‪ ,‬לא ח ז ר‬
‫ל ע ב ו ד ת המזכירות‪.‬‬
‫עוד‬
‫יוסף‬
‫כחבר‬
‫מ ד י ו ן ‪ ,‬איש‬
‫המזכירות‬
‫ואחראי‬
‫הכללית‬
‫לחיילים‬
‫בעיית‬
‫שהשתחררו‬
‫של‬
‫קליטתם‬
‫המשוחררים‪,‬‬
‫המלחמה‬
‫גבע‪ ,‬נשלח‬
‫של‬
‫העמידה‬
‫מהמשימות‬
‫היו‬
‫הישוב‪,‬‬
‫תום‬
‫אחר‬
‫עבודתם‬
‫תפקידו‬
‫מוגבלים‪.‬‬
‫ובתקופה‬
‫המלחמה‪• .‬בעיות‬
‫בעבודה‬
‫למקומות‬
‫ה ע ו ל מ י ת ב־‪.1945‬‬
‫לרשותו‬
‫עם‬
‫המגוייםים‬
‫שחזרו‬
‫אלינו‬
‫כפר‬
‫בשתי‬
‫תקופות שונות‪:‬‬
‫מאוחרת‬
‫לא‬
‫שיחרורם‪,‬‬
‫ל א היוו‬
‫היה‬
‫המנדט‬
‫ממשלת‬
‫יותר‬
‫כמארגן‬
‫רבות‬
‫עמדו‬
‫לפניו‪:‬‬
‫בעיות‬
‫דיור‪,‬‬
‫שיקום‬
‫בעיה‬
‫מהקלים‪.‬‬
‫בשנת‬
‫‪,1939‬‬
‫חמורה‪,‬‬
‫האמצעים‬
‫השתתפה‬
‫אבל אלה‬
‫שהנשיאות‬
‫בחלק‬
‫ג ם • היא‬
‫ש ח ו ס ל ו עליו‪ .‬מ מ ב ע ה ד ב ר י ם הוא‪ ,‬ש ח י י ל י ם מ ש ו ח ר ר י ם הם ח ס ר י ־‬
‫ס ב ל נ ו ת ו כ ל א ח ד ר א ה א ת פ ת ר ו ן ב ע י ו ת י ו כ ד ב ר ה ח ש ו ב והדחוף ב י ו ת ר ‪.‬‬
‫המשוחררים‪,‬‬
‫שחזרו‬
‫למקומות‬
‫לא‬
‫עבודתם‬
‫היוו‬
‫בעיה‬
‫חמורה‬
‫אבל‬
‫אלה‬
‫ש ה ת ג י י ס ו כ ש ל א היה עדיין כ ל מ ק צ ו ע ב י ד ם ו ש ל א ר כ ש ו ל ע צ מ ם מקצוע‪ .‬ב ש נ ו ת‬
‫בצבא‬
‫שירותם‬
‫האנגלי׳‬
‫אלה‬
‫היו‬
‫מקרים‬
‫קשים‬
‫ולעתים‬
‫תכופות‬
‫פרובלמטיים‬
‫ב י ו ת ר ‪ .‬י ו ס ף גוריון‪ ,‬ב ע ל המזג ה ר ג ו ע ‪ ,‬ה א י ש ה ה ג י ו נ י ו ה מ ש כ נ ע ב כ ו ח ו האנאליטי‪,‬‬
‫ו ה ס ו ב ל נ י כ א ח ה ע ש ה א ת ה מ ל א כ ה ה ק ש ה ו ה מ ס ו ב ב ת מ ש ך ת ק ו פ ה של‬
‫הסבלני‬
‫ש נ ת י י ם — שלוש‪ .‬ה ע ו ב ד ה שהיה ב ז מ נ ו ח ב ר ״ ה ל ג י ו ן ה ב ר י ט י ״ ו ה ש פ ה ה א נ ג ל י ת‬
‫שגורה‬
‫היתד‪.‬‬
‫שהקרין‬
‫בפיו —‬
‫פתחה‬
‫בפניו‬
‫דלתות‬
‫אטומות‬
‫בממשל‬
‫השקט‬
‫הבריטי‪.‬‬
‫ס ב י ב ו היה מ א ל ץ א ת ה מ ש ו ח ר ר ה נ ר ג ז ל ה נ מ י ך א ת ק ו ל ו ומונע‬
‫לעשות‬
‫בעת‬
‫ת ן לעצמו‪ .‬ב ק ב ו צ ת ו ‪ ,‬ב ג ב ע ‪ ,‬ה ק י מ ו ע ל ש מ ו ו ל ז כ ר ו ב י ת נ ו ע ר ו ת ר ב ו ת ‪.‬‬
‫ש ם ע ד י י ן ז ו כ ר י ם א ו ת ו ו מ ת י ח ת ם ע ם שמו‪ .‬ו א י ל ו ה י ש ו ב ‪ ,‬שכה ר ב ו ת ע ש ה יוסף‬
‫ל מ ע נ ו ‪ ,‬ש כ ח א ו ת ו שנים מ ע ט ו ת א ח ר י מ ו ת ו ‪.‬‬
‫גוריון‬
‫יצחק‬
‫היה‬
‫ניגודו המוחלט‬
‫כ״כוכב״‬
‫עבודה‬
‫והמפרה‪,‬‬
‫‪196‬‬
‫ציזלינג‪ ,‬איש ה ע ל י ה ה ש נ י ה ‪ ,‬צ נ ו ע ו ש ק ט ‪ ,‬ח ב י ב ו מ ק ב ל ד ע ת חבריו‪,‬‬
‫ש ל אחיו א ה ר ו ן‬
‫ל כ פ ר הישוב ת ז ב א ת המפעל‬
‫ציזלינג‪ .‬אהרון‬
‫הבטחוני הזה‬
‫ציזלינג‬
‫נשלח‬
‫ב־‪1938‬‬
‫א ח ת ששד‪ .‬חודשים של‬
‫אינטנסיבית‪ ,‬סוערת‪ ,‬חדשנית‪ ,‬הייתי אף אומר מהפכנית‪ .‬כדיבורו החותך‬
‫ק היו ג ם מעשיו‪ .‬הוא ה י ה‬
‫מסוגל ל ע ב ו ד עשרים שעות ללא לאות‬
‫ולמחרת‬
‫ל ע ו מ ת ו ‪ ,‬ב א ח י ו יצחק ל מ ז כ י ר ו ת כ ע ס ק ן ש ל‬
‫ל ה ח ח י ל ש ו ב ביום כ ז ה ‪.‬‬
‫״ מ כ ב י ״ א ו ש ל הציונים ה כ ל ל י י ם ו נ ש א ר ב מ ז כ י ר ו ת ב מ ש ך מ ר ב י ת ת ק ו פ ת ק י ו מ ם‬
‫המוסדות )כפר הישוב‬
‫של שני‬
‫הרבה‪ ,‬א ב ל הצליח‬
‫ו ה מ ג ב י ת ( ‪ ,‬ה ו א ה י ה נ ע י ם הליכות‪ ,‬ל א ח י ד ש‬
‫להתחבב גם על‬
‫ס ב ל נ ו ת ר ב ה וזמן ב ל ת י מ ו ג ב ל ‪.‬‬
‫אנשים א ש ר‬
‫אותם‬
‫תבע‬
‫הטיפול ב ה ם‬
‫את‬
‫ב א ו פ י ו ה ר ד ו ה מ ל ט ף ה י ה מצליח ל ה ש י ג‬
‫א ש ר א ח ר י ם ל א השיגו ב ה ג י ו נ ם ו ב מ ר צ ם ‪.‬‬
‫א י כ י ל ו ב ‪ ,‬כ׳‬
‫עזרא‬
‫ת ר ס ״ ז )‪ — (1907‬י״ם‬
‫תמוז‬
‫ת ש כ ״ א )‪,(1961‬‬
‫בתמה‬
‫איש אם המושבות! נולד וגדל בפתח־תקוה‪ ,‬ס פ ג א ת רוח בני־המושבות מראשית‬
‫המאה ו א ת ר י ח‬
‫בבעיות‬
‫שהיו‬
‫מאוהב‪ .‬ה ו א היה‬
‫האדמה ש ב ה היה‬
‫ק ש ו ר ב כ ל נימי‬
‫נפשו‬
‫הפרדסנים‪ ,‬שראו ב ח ר ד ה הולכת וגוברת א ת עליית כוחם של החלוצים‪,‬‬
‫ל ה ו ו ת ב א ח ד ה י מ י ם א ת ה ר ו ב בארץ‪ .‬ב כ ל כוח־ההגיון ש ב ו ה ו א‬
‫עשויים‬
‫נ י ת ח א ת ע ו ב ד ו ת ההווה ו א ת א ל ו ה ע ש ו י ו ת ל ה י ו ו צ ר ו ל כ ן ש ל ל א ת כ ו ת ו ה ע ו ל ה‬
‫ש ל הפועל‬
‫בהסתדרות א ש ר לה‬
‫המאורגן‬
‫התנגד‬
‫ולדרכה‬
‫איכילוב‬
‫בחריפות‪.‬‬
‫ה פ ד ל מ נ ה י ג ו ל ת י א ו ר ט י ק ן ש ל ״ ב נ י ־ ה א ר ץ ״ ‪ ,‬ש ל א ל ה ש נ ו ל ד ו כ א ן ו ט ע נ ו ‪ :‬״הארץ‬
‫ש ל נ ו היא״‪ .‬ע ו ד ב צ ע י ר ו ת ו כ ב ר ה י ה פ ע י ל ב ״ ה ת א ח ד ו ת ה א י כ ר י ם ״ ו נ ל ח ם ב ס ו פ ר‬
‫ש נ ר א ה ה י ה בעיניו כ״לאומי״ מדי‪ .‬ואכן ת מ ר‬
‫מ ש ה סמילנסקי‪ ,‬מנהיגה הרוחני‬
‫מ ש ה סמילנסקי בקרן הקיימת לישראל והעריד א ת מפעל הלאמת הקרקע על־‬
‫י ד י ר כ י ש ת ה ‪ ,‬כ ד י ש ת ה י ה ל נ כ ס ו ש ל ע ם י ש ר א ל כולו‪ .‬ע ם כ ל זה‪ ,‬ת מ ר ס מ י ל נ ס ק י‬
‫ה פ ר ט י ב כ ל מאודו ו ה ד ר י ך‬
‫באיבר‬
‫איכילוב בא‬
‫עזרא‬
‫לעבתת‬
‫ב ש ב ו ע ת ו ״בוסתנאי״‪.‬‬
‫אותו‬
‫״ ה מ ג ב י ת ״ ב ק י ץ ‪ ,1942‬כ ש ה ו א ר ק ב ן ‪ ,35‬ה ו א‬
‫היה מנסח א ת דבריו בחריפות‪ ,‬א ב ל בנימוס‪ ,‬השתמש‬
‫ע ל ענינים שלגביהם ט ר ם‬
‫ברמזים כשהיסס ל ד ב ר‬
‫נ ק ב ע ה ע מ ד ה ב ת ו ך ״ ה א י ח ת האזרחי״‪ ,‬שולחו‪ .‬ה ו א‬
‫ל ח ם א ת מ ל ח מ ת ו המעמדית ו ב כ ל ז א ת ה י ה שונא א ת המעמדיות! היה תובע‬
‫הרמוניה‬
‫באציל‬
‫ב י ש ו ב ו ב ו בזמן ה י ה‬
‫ובקבוצה‬
‫ת ו מ ך ב מ י ש ר י ן ובעקיפין ב פ ע ו ל ו ת ה א י ר ג ו ן ב׳‪,‬‬
‫הרוויזיוניסטית‪,‬‬
‫מאחורי‬
‫שעמדה‬
‫ת נ ו ע ה דו‪.‬‬
‫ה ו א ה י ה ב ע ל כ ו ח ע ב ו ד ה ב ל ת י ־ ר ג י ל ‪ .‬כ א ש ר נוכח כי ה ס י ר ו מ ה ד ר ך א ב נ י ־‬
‫נ ג ף מפלגתיות והמישור הפוליטי הוא ח ל ק ‪ ,‬היה עזרא איכילוב מסוגל להפוך‬
‫עולמות‬
‫במרצו‪,‬‬
‫בחכמתו‪.‬‬
‫בכוח־העבודה‬
‫ו ב כ ו ח ־ ה ש כ נ ו ע שלו‪ .‬ה ו א ה י ה‬
‫חשדן‪,‬‬
‫פ ן ״יסדרו״ א ו ת ו ‪ ,‬פ ן יפול ב פ ח ש ה ט מ י נ ו ל ו מ ת נ ג ד י ו הפוליטיים‪ ...‬א ם ה י ה ל ו‬
‫צל של‬
‫הוכחה‬
‫ביחסיו ע ם‬
‫מסור‬
‫לחשדו‪ ,‬ה י ה‬
‫חברים‬
‫לעבודה‬
‫ומוכן ל ע ז ר ה ו ל ה ק ר ב ה ‪.‬‬
‫חיסול‬
‫מסוגל‬
‫שכיבד‬
‫לשאוג‬
‫אוחם‬
‫כאריה‬
‫פצוע‪,‬‬
‫להתקומם‬
‫ולנקום‪.‬‬
‫ו ה א מ י ן ביושרם‪ ,‬ה י ה ח ב י ב ‪ ,‬ד ו א ג ‪,‬‬
‫ע ב ד ת י א ת ו כ ש ב ע ש נ י ם ו נ פ ר ד נ ו כידידים‪ .‬ע ם‬
‫ה מ ג ב י ת היינו נ פ ג ש י ם ל ע ת י ם ו ע ק ב ת י א ח ר פעולותיו‪ .‬ה ו א נ ב ח ר כ ח ב ר‬
‫כ נ ס ת והיה ב ו ו ד א י מ י ו ע ד ל ג ד ו ל ו ת ב א ר ץ ‪ ,‬ב ה א ה ב כ ל ש ב י ל י כ ל ע ץ ‪ ,‬א ך מ ח ל ת‬
‫ה ל ב ש ל א ט י פ ל ב ה ‪ ,‬ה כ ר י ע ה א ו ת ו והוא נ ק ט ף באיבו‪.‬‬
‫צבי דר‬
‫) פ ד נ ץ ל ד ד ר ( )‪(1969 — 1808‬‬
‫הכרתיו‬
‫כ א ש ר ש מ ו ה י ה עדיין לדרר‪ .‬ע ם ה ש ם החדש הוא ע ל ה לגדולות‪,‬‬
‫ר א ש י ת ב נ י ה ו ל ח ב ׳ וולקן ב ח י פ ה ו א ח ״ כ כ מ ע צ ב ה ת ע ש י ה ה ב ט ח ו נ י ת שלנו‪ .‬ה ו א‬
‫הזדהה ע ם הסודיות של‬
‫מ ע ר כ ת ז א ת ונעלם מ ע ל פ נ י השטח‪ ,‬ד ק‬
‫בלחש‬
‫היו‬
‫מ ד ב ר י ם ו מ ס פ ד י ם ע ל ג ד ו ל ת ו ש ל צ ב י ד ר ‪ ,‬ב ש ט ח הייצור ה מ ת ו ח כ ם ש ל ה נ ש ק ‪.‬‬
‫כ ל ז ה ב ע ת ה ק מ ת ה מ ד י נ ה ו ב ש ג י ם ש ל א ח ר מכן‪ .‬א ב ל ב־‪ 1942‬כ ש ה ו כ ר ז ע ל‬
‫‪197‬‬
‫הגיוסים‪,‬‬
‫ההצלה‪,‬‬
‫כפר‬
‫ע ל א י מ ו נ י ם ש ל א נ ש י ״ מ ש מ ר העם׳׳‪ ,‬ו ע ל ר א ש י ת ה ה ת א ר ג נ ו ת ל מ ע ן‬
‫נשלח‬
‫ה י ש ו ב ואח׳׳כ ג ם ל מ ג ב י ת‬
‫נהפד‬
‫הוא‬
‫עבודתו‪.‬‬
‫הפיזי‬
‫—‬
‫סימל‬
‫ר ב ת כוח‪,‬‬
‫ההסתדרות לעבודת‬
‫ההתגייסות‪.‬‬
‫ליוזם‬
‫בימים ה ה ם‬
‫נועז‬
‫ב ע ב ו ד ה הארגונית‪,‬‬
‫ופורה‬
‫בחידושיו‬
‫ש ע ב ר ו ע ל הישוב‪,‬‬
‫בה נ ס ל חלק‪,‬‬
‫הרבים‬
‫את הקיבוצניק‬
‫ובשיסות‬
‫בעל הכח‬
‫ובעל התפיסה הרוחנית המהירה והבהירה‪ ,‬בכושר ההבנה שבו ובחכמתו‪.‬‬
‫עבודתו‬
‫בשיחות‬
‫האחרונים‬
‫בהם‬
‫למכונה‬
‫הוא‬
‫שיסת‬
‫כבש‬
‫צבי‬
‫ל ד ר ר ע ל ידי‬
‫המזכירות הכללית של‬
‫ב מ ז כ י ר ו ת היתד‪.‬‬
‫מקורית‪ .‬הוא היה‬
‫ש ק מ ו ת ! היה י ר י ב ל ס ר ב נ י ם א ד ל א‬
‫קשור‬
‫לעשירים‬
‫לידידים ואותם‬
‫ב ל ב ד ‪ :‬ברם‪ ,‬עם‬
‫ניהל משא ומתן בארוחות צנועות וממושכות‪ ,‬בקילו ה ח ו ד ר ובנמוקיו‬
‫ה ל ם ל ל א ר ח ם כ ב פ ס י ש או ב י ת ד ה נ נ ע צ ת ע מ ו ק באדמה‪ .‬ה ו א ה ס ו צ י א ל י ס ט‬
‫ללא‬
‫השתייכות‬
‫לאחת‬
‫בתנועת‬
‫המפלגות‬
‫הפועלים‬
‫— הצליח‬
‫בתביעותיו‬
‫ה כ ס פ י ו ת כ ל פ י ה ע ש י ר י ם ‪ ,‬י ו ת ר מ נ צ י ג י ח ו ג ו ה כ ל כ ל י ש ל התורם‪ .‬ה י ת ה ב ו ס ב ל נ ו ת‬
‫אין‬
‫קץ‬
‫בלתי‬
‫וכמות‬
‫נדלית‬
‫של‬
‫כח‬
‫םיעון‬
‫ושכנוע‬
‫— והודות‬
‫לכך‬
‫הצליח‬
‫ב מ ש י מ ת ו — ו ה ת ר ו מ ו ת שהוא ה ש י ג היו מן ה ג ד ו ל ו ת ביותר‪.‬‬
‫למזכירות‬
‫בתכונותיו‬
‫‪198‬‬
‫באו אנשים בעלי ת כ ו נ ו ת חשובות‪ ,‬א ב ל אף אחד ל א היה דומה‬
‫לאיש‬
‫ח פ צ י ־ ב ה זה‪ ,‬צ ב י‬
‫לדרר‪.‬‬
‫בן ציון שרוסטר‬
‫בברית המועצות‬
‫פגישות עמ יהודי‪ 9‬בשנות המלחמה ולאחריה‬
‫מ ל ח מ ת העולם‬
‫בשנות‬
‫השניה‬
‫שנים‬
‫ובמשך‬
‫לאחריה‬
‫אחדות‬
‫סלסל‬
‫אותי‬
‫ה ג ו ר ל ב ר ח ב י ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ‪ ,‬מ מ ק ו ם א ח ד ל ש נ י ו מ ע י ר א ח ת ל ש נ י ה ושם נ פ ג ש ת י‬
‫עם‬
‫אנשים‬
‫ידועים‬
‫נידח‬
‫על‬
‫נתקלתי‬
‫שונים‪,‬‬
‫משונים‪,‬‬
‫במנהגים‬
‫הכרתי‬
‫בני‬
‫עמים‬
‫רבים‬
‫בלחי‬
‫ואשר ר ק על אחדים מהם ידעתי מ ע ם משעורי הגיאוגרפיה‪ .‬בכל מקום‬
‫א ל י ו נ ק ל ע ת י ח י פ ש ת י יהודים‪ ,‬ר צ י ת י ל פ ג ו ש א ו ת ם ‪ ,‬ל ה כ י ר ם ו ל ש ו ח ח ע מ ם‬
‫הבעיה‬
‫היהודית‬
‫לאחר‬
‫העולם‪.‬‬
‫מהפכת‬
‫המפלגה‬
‫ב ב ר ה ״ מ ועל‬
‫אוקטובר של‬
‫הקומוניסטית‬
‫זיקתם‬
‫‪1917‬‬
‫אסרה‬
‫לציונות‬
‫נותק‬
‫את‬
‫ולארץ־ישראל‪.‬‬
‫ה ק ש ר בין יהודי ב ר ה ״ מ ל י ה ד ו ת‬
‫לימוד‬
‫העברית‪,‬‬
‫השפה‬
‫פרקה‬
‫את‬
‫התנועה הציונית ואסרה א ת פעיליה )חלק מהם הצליח לעזוב א ת ת ס י ה בשנות‬
‫העשרים‬
‫בהם‬
‫ולעלות ארצה(‪ .‬למרות זאת המשיכו לפעול בתי־ספר ששפת ההוראה‬
‫היתד‪.‬‬
‫והתיאטרון‬
‫באידיש‪,‬‬
‫בלםביה‬
‫)‪(Latvia‬‬
‫להתפתח‬
‫ולשגשג‪.‬‬
‫היה‪,‬‬
‫לברר‬
‫על‬
‫היו ט ו ע נ י ם כי ר ק ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת י כ ו ל ה ה ת ר ב ו ת ה י ה ו ד י ת‬
‫‪ , p‬מ ע נ י ן ל פ ג ו ש יהוךים ש ק ב ל ו ח נ ו ך ״יהודי״ נ ו ס ח ה י י ב ס ק צ י ה ‪,‬‬
‫מ ה ה ם יודעים ע ל ה י ה ד ו ת ומה ה ם ח ו ש ב י ם ו מ ד ג י ש י ם כיהודים‪.‬‬
‫הגם‬
‫הגיעה‬
‫ספרים‬
‫רבים‬
‫בשפה‬
‫הזאת‬
‫ראו‬
‫אור‬
‫במשך‬
‫התקופה‬
‫ה א י ד י ב מ ו ס ק ב ה הגיע ל ר מ ה מ ק צ ו ע י ת ג ב ו ה ה ‪ .‬ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם ה י ה ו ד י ם‬
‫ש ח ל פ ו כ ב ר ש ל ו ש י ם ש נ ה מ א ז ח ו ם מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה‪ ,‬עדיין ל א‬
‫העת‬
‫לספר על כל האנשים אתם‬
‫נפגשתי ולנקוב‬
‫בשמותיהם‪ .‬ב מ ש ט ר‬
‫ה ק י י ם ב ב ר ה ״ מ ע ל ו ל ה ד ב ר להזיק ל ה ם א ו ל ק ר ו ב י ה ם ג ם כיום ו ח ל י ל ה ל ג ו ל ס כ ן‬
‫אותם‪.‬‬
‫א ס ת פ ק ‪ ,‬אפוא‪.‬‬
‫בשרטוטים אחדים‬
‫ב ל ב ד מ פ ג י ש ו ת י ע ם יהודים ב ב ר ה ״ מ ‪.‬‬
‫‪199‬‬
‫היהודי‬
‫הנוער‬
‫פרוץ‬
‫עם‬
‫פליטים‬
‫המלחמה‬
‫הגבול‬
‫ואיזורי‬
‫מספר‬
‫רב של‬
‫לא‬
‫האחרים‬
‫)מערב לטביה(‬
‫שחונכו ע ל‬
‫הגרמנים‬
‫מאידך‪,‬‬
‫בין‬
‫גרמניה‬
‫הפאשיסטית‬
‫יהודים‬
‫לנוע‬
‫לבין‬
‫מזרחה‪.‬‬
‫ברה״מ‬
‫התחילו‬
‫בימים‬
‫המוני‬
‫הראשונים‬
‫של‬
‫התקדם ה צ ב א הגרמני במהירות כזאת‪ ,‬ע ד כי רוב יהודי ליטא‪ ,‬ל ט ב י ה‬
‫קורלנדיה‬
‫רבות‬
‫בין‬
‫וביניהם‬
‫המלחמה‬
‫המצרים‬
‫ברכי‬
‫הספיקו‬
‫לברוח‪.‬‬
‫נשארו רוב‬
‫בלטביה‬
‫ב מ ק ו מ ו ת י ה ם ‪ .‬מן ה ר א ו י לציין‪ ,‬כ י‬
‫התרבות‬
‫איזור‬
‫יהודי‬
‫מ ש פ ח ו ת יהודיות‬
‫התעללות‬
‫הגרמנית לא האמינו לידיעות ע ל‬
‫ביהודים‪ .‬ה ג ר מ נ י ם ‪ ,‬כ ך ה ם ס ב ר ו ‪ ,‬ה ם ע ם ת ר ב ו ת י ו ד ב ר כ ז ה ל א י י ת כ ן ‪.‬‬
‫במשך ש נ ה א ח ת בה שלטו הסובייטים בלטביה הספיקו היהודים ל ה כ י ר‬
‫שמבטיחה להם‬
‫א ת ״גן העדן״‬
‫השיטה‬
‫הקומוניסטית‬
‫רבות‬
‫ומשפחות‬
‫העךיפו‬
‫להישאר ת ח ת עול הכיבוש הנאצי‪.‬‬
‫רזקנה)‪ (Rezekne‬ג ר ה מ ש פ ח ת ד י מ נ ט ש ט י ן ו ל ה ‪ 2‬ב נ י ם ו־‪ 2‬ב נ ו ת —‬
‫בעיר‬
‫חברי‬
‫כולם‬
‫הכלליים‪.‬‬
‫המשפחה גרה עד‬
‫לשלטון‪.‬‬
‫מספר‪,‬‬
‫האב‬
‫‪1‬‬
‫״הרצליה״ (‪ .‬ראש‬
‫הראשונים‬
‫בימים‬
‫ה מ ש פ ח ה היה ג ם ה ו א‬
‫‪1933‬‬
‫של‬
‫בגרמניה‬
‫המלחמה‪,‬‬
‫פעיל‬
‫וברחה משם‬
‫‪,1941‬‬
‫ביוני‬
‫במפלגת‬
‫אחרי‬
‫הציונים‬
‫שהיטלר‬
‫אותם‬
‫ביקרתי‬
‫עלה‬
‫פעמים‬
‫שוחחנו ע ל מה שצפוי לנו ויעצתי להם שיעזבו א ת העיר וייצאו מזרחה‪.‬‬
‫ב ה ל צ ה ‪ :‬״לא‬
‫סירב וענה כאילו‬
‫אבין מ ד ו ע‬
‫אחריו‬
‫היטלר רודף‬
‫ברחתי‬
‫מ מ נ ו פ ע ם א ח ת ו ה ו א ש ו ב ר ו ד ף אחרי״‪ .‬ה ו א ה י ה מ ש ו כ נ ע ש ע ם ה ג ר מ נ י ם י ו כ ל‬
‫להסתדר‬
‫של‬
‫יותר טוב‬
‫העם‪:‬‬
‫במלחמה‪,‬‬
‫אכן‪,‬‬
‫מ א ש ר עם הרוסים‪ .‬צריר ל ה ת ח ש ב ברמה ה ת ר ב ו ת י ת ‪ ,‬אמר‪,‬‬
‫תהיינה‬
‫אז ל מ ה‬
‫הגבלות‪,‬‬
‫לברוח?‬
‫יהיה קשה‪,‬‬
‫והמשיד‪:‬‬
‫אבל‬
‫בין‬
‫כד‬
‫ינצחו‬
‫הגרמנים‬
‫״במשר שנה הכרתי א ת הסובייטים‪ ,‬אין‬
‫ל י ו ל ע ו ל ם ל א ת ה י ה ל י ל ש ו ן מ ש ו ת פ ת אתם״‪ .‬ל א ע ז ר ו ה&צרותי — ה מ ש פ ח ה‬
‫ב ת ק נ ה ונרצחה בסתיו‬
‫נשארה‬
‫שבוע‬
‫לילה‬
‫לפני‬
‫מאסרים‬
‫פרוץ‬
‫של‬
‫‪.1941‬‬
‫ה מ ל ח מ ה בין‬
‫משפחות‬
‫שלמות‪.‬‬
‫רוסיה‬
‫העלו‬
‫לגרמניה‬
‫אותם‬
‫ערכו‬
‫אנשי‬
‫לקרונות־משא‬
‫הק‪.‬ג‪.‬ב‪.‬‬
‫ותחת‬
‫מת‬
‫משמר‬
‫כ ב ד הסיעום מ ז ר ח ה — ל א ו ר ל וםיביר‪ .‬ביניהן היתה מ ש פ ח ת יפה — איש ו א ש ה‬
‫ז ק נ י ם ו ח ו ל י ם ו ב נ ם ב ן ה־‪ .25‬ב מ ש פ ח ה ה ז א ת היו ע ו ד ‪ 2‬בנים‪ ,‬א ח ד ש ר ת ב צ ב א‬
‫)הלטבי(‬
‫מאסר‬
‫ו ה ש נ י ל מ ד ב מ כ ו ן ל ח ק ל א ו ת ב ע י ר י ל ג ב ה )‪(Jeiegava‬‬
‫כשנודע להם על‬
‫ה ו ר י ה ם ח ז ר ו ל ת ק נ ה ‪ ,‬ה י ה זה ביום פ ר ו ץ ה מ ל ח מ ה ‪ .‬ה ב נ י ם פ נ ו ל מ ו ס ד ו ת‬
‫הק‪.‬ג‪.‬ב‪ — .‬א י ש ל א ר צ ה ל ד ב ר א ת ם ‪ ,‬ה ם ה ג י ש ו ב ק ש ה ש י א ס ר ו ג ם א ו ת ם ו י י ש ל ח ו‬
‫אל ההורים — איש ל א שעה לדבריהם‪ .‬אנו נפגשנו — אחד מ ה ם היה ח ב ר י‬
‫לספסל‬
‫ה ל מ ו ד י ם ב מ ש ך ‪ 10‬ש נ י ם ‪ .‬ה ב ח ו ר י ם היו כ ה מ ז ו ע ז ע י ם מ מ א ס ר ם ו ה ג ל י י ת ם‬
‫של בני משפחתם‪ ,‬מהעוול‬
‫בריחה‬
‫מפני הנאצים‪ .‬הם‬
‫ה מ ח ר י ד שנגרם להם‪ ,‬ש ל א האזינו כ ל ל‬
‫לעצתי‪.‬על‬
‫נ ש א ר ו ב ר ז ק נ ה ונהרגו‪.‬‬
‫אין נ ת ו נ י ם מ ד ו י ק י ם ע ל‬
‫מ ס פ ר יהודי ל ט ב י ה ש ה צ ל י ח ו ל ה י מ ל ט ב י ו נ י ‪1941‬‬
‫ו ל ה ג י ע ל ר ו ס י ה ‪ .‬מ ע ר י כ י ם ‪ ,‬כ י מ ס פ ר ה פ ל י ט י ם ה ג י ע ל ־ ‪ 12 — 1 0‬א ל ף א י ש ו ב י נ י ה ם‬
‫אחוז‬
‫ניכר של‬
‫‪2‬‬
‫ב נ י ־ נ ו ע ר ( ‪ .‬ה י ש ו ב היהודי ב ל ט ב י ה מ נ ה אז כ־‪ 100‬א ל ף איש‪.‬‬
‫ל פ י ה ע ר כ ת י ה י ה ר ו ב ה נ ו ע ר ש נ מ ל ט ציוני ל פ י ה ש ק פ ו ת י ו ו ר ק ה ל ק ק ט ן מ א ו ד‬
‫מתוכו ת מ ד בקומוניזם‪.‬‬
‫‪,‬בקרב‬
‫הנוער הציוני‬
‫שברח‬
‫ל ר ו ס י ה היו ה ר ב ה‬
‫ויכוחים ולבטים‪.‬‬
‫‪. (1‬הרצליה״ הימה י מסונפת לתנועת ‪,.‬הנוער הציוני׳׳ העולמית‪.‬‬
‫‪ ( 2‬ראה מ‪ .‬בובה היהודים בלטביה‪.‬‬
‫‪200‬׳‬
‫ראינו כי‬
‫מ צ ד א ח ד ע ו מ ד י ם ה נ א צ י ם — ה ש ו נ א ה מ ו ש ב ע ש ל ע מ נ ו ומצווה ה י א‬
‫להילחם‬
‫בו ולהכחידו ולכן חובה עלינו להתגייס לשורות הצבא האדום וליטול ח ל ק פעיל‬
‫בנאצים‪.‬‬
‫במלחמה‬
‫מדכא‬
‫היהדות‪,‬‬
‫מאידך — ניצב‬
‫באכזריות א ת‬
‫ה ש ל ט ו ן ה ק ו מ ו נ י ס ט י הסובייטי‪,‬‬
‫הציונות‬
‫האמצעים‬
‫ונלחם ב כ ל‬
‫השולל‬
‫ברעיון‬
‫את‬
‫תחיית‬
‫ה ע ם היהודי‪ ,‬הלשחן ה ע ב ר י ת ו ה ק מ ת מ ד י נ ה יהודית‪ .‬ר ו ס י ה ה ס ו ב י י ט י ת ‪ ,‬ג ם ה י א‬
‫ש ו נ א ת א ו ת נ ו ו ה ש י ר ו ת ב צ ב א ה מ ח ז ק א ת השונא‪ .‬ה ש א ל ה ה נ ו ק ב ת ש ע מ ד ה ב פ נ י נ ו‬
‫בכל חומרתה היתה‪ :‬כיצד לנהוג?‬
‫בין חברי תנועות ה נ ו ע ר הציוניות היו כאלה שמיד ל א ח ר שחצו א ת גבול‬
‫ברה״מ פנו לעבר גבולותיה הדרומיים של המדינה בכוונה ברורה להסתנן ד ר ך‬
‫הגבול לאירן או לאפגניסטן ולהגיע לארץ ישראל‪ .‬מכיר אני ‪ 3‬ח ב ר י ם מרזקנה‬
‫ש ע ש ו נסיון נ ו א ש כ ז ה ‪ .‬כ ו ל ם נ ת פ ס ו ו נ ד ו נ ו ל ע ש ר ש נ ו ת מ א ס ר ‪ .‬ל א י ד ו ע ל י ע ל‬
‫אף מ ק ר ה מסוג זה שהצליח‪ .‬בחור א ח ד )שמו פלקוב — ע ת ה בירושלים( הצליח‬
‫לאפגניסטן‪ ,‬ל ב ו כ ב ר פעם מרוב אושר א ב ל‬
‫שמחחו‬
‫אמנם‬
‫לחצות א ת הגבול‬
‫היתה‬
‫בטרם ע ת ‪ :‬מ ש מ ר הגבול של אפגניסטן ת פ ס אותו והחזירו ל ב ר ה ״ מ —‬
‫ל י ד י מ ש מ ר ה ג ב ו ל הסובייטי‪ .‬ה ת ב ר ר ‪ ,‬שבין ב ר ה ״ מ ו א פ ג נ י ס ט ן קיים ה ס כ ם ‪ ,‬ל פ י ו‬
‫מסגירה לברה״מ א ת הבורחים ממנה‬
‫אפגניסטן‬
‫שהיתר‪ ,‬ל י ע ם מ ש ה ק ו ל ב־‪ — 1974‬א ח ר י ע ל י י ת י א ר צ ה — ה ו א‬
‫בפגישה‬
‫הראה לי א ת המכחבים‬
‫מכתביו הוא וביניהם‬
‫ששלחתי לו מברה״מ במשך שנות המלחמה‬
‫מצאתי‬
‫באוגוסט‬
‫מ ב ר ק שהוא ש ל ח א ל י‬
‫והעתקי‬
‫‪ :1941‬״ ה ת נ ד ב‬
‫לצבא הפולני של אנדרם׳‪ /‬לצערי‪ ,‬א ת המברק הזה לא קבלתי ועכשיו שמעתי‬
‫לראשונה‪ .‬ע ל הדיביזיה ש ל‬
‫עליו‬
‫אנדרם שמעתי‬
‫מאוחר יותר‪,‬‬
‫כבר‬
‫בהיותי‬
‫ב צ ב א ה א ד ו ם ו ג ם א ז ל א י ד ע ת י א ם קיים סיכוי ל ע ז ו ב א ת ב ר ה י מ ב ע ז ר ת ה צ ב א‬
‫הפולני‪ .‬י ד ו ע ל י ע ל ש נ י ח ב ר י ״ ה ר צ ל י ה ״ ש ה ת נ ד ב ו ל צ ב א א נ ד ר ם — א ח ד מ ה ם‬
‫הצליח‬
‫להגיע‬
‫א ר צ ה ו ע ל השני‪ ,‬הארי‬
‫סולוביי‪ ,‬ח ב ר‬
‫קבוצנו‬
‫בריגה‪ ,‬אין‬
‫כל‬
‫‪Л‬ידיעות מ א ז ‪941‬‬
‫אחדים‬
‫שצריך‬
‫גרסו‬
‫להתחמק ככל‬
‫האפשר מהשירות‬
‫בצבא‬
‫האדום‪ ,‬אבל‬
‫זו ה י ת ה ה צ ע ה ב ל ת י מ צ י א ו ת י ת ‪ .‬מ ר ב י ת ה נ ו ע ר ה ת ג י י ס ל צ ב א ה א ד ו ם ‪ ,‬ד ב ר א ח ד‬
‫ה י ה מ ו ס כ ם ע ל כ ו ל ם — י ש ל ש מ ו ר ע ל ק ש ר הדוק ב י ן ה ח ב ר י ם ו ז א ת ע ש י נ ו‬
‫תמיד ל מ ר ו ת כ ל הקשיים‪.‬‬
‫בגדודים‬
‫הלטביים‬
‫בחודשי‬
‫הבלטיות‬
‫המלחמה‬
‫ה ר א ש ו נ י ם ל א גייסו ה ס ו ב י י ט י ם א ת ת ו ש ב י‬
‫נ ת נ ו ב ה ם אמון‪.‬‬
‫לצבא משום ש ל א‬
‫ב ס פ ט מ ב ר ‪1941‬‬
‫הרפובליקות‬
‫קיבלה‬
‫ממשלת‬
‫ה ר פ ו ב ל י ק ה ה ל ט ב י ת ב ג ו ל ה ר ש י ו ן ל ה ק מ ת דיביזיה ל ט ב י ת ‪ .‬ה ר ב ה יהודים‪ ,‬ש ש מ ע ו‬
‫על כד‪ ,‬התנדבו ליחידה ה ל ט ב י ת הזאת והופנו למחנות ™ ‪( G o r o c h o v e c k ^ r i m‬‬
‫לא‬
‫רחוק‬
‫מהעיר‬
‫גורקי‪.‬‬
‫תעלות נ ג ד טנקים‬
‫במחנות‬
‫הייתי‬
‫באותה ע ת‬
‫מגויים‬
‫לבטליול‬
‫העבודה‬
‫וחפרתי‬
‫ב ס ב י ב ו ת ה ע י ר ס ר ט ו ב ע ל נ ה ר הוולגה‪ .‬ל ד י ב י ז י ה ה ל ט ב י ת‬
‫גורוחובצק הגעתי‬
‫ב פ ב ר ו א ר ‪.1942‬‬
‫אין ב י ד י נ ו מ ס פ ר מ ד ו י ק ע ל ה י ה ו ד י ם ב ד י ב י ז י ה ה ל ט ב י ח ‪ .‬מ ע ר י כ י ם י שב־‪1941‬‬
‫ובתחילת‬
‫‪1942‬‬
‫היוו‬
‫החיילים‬
‫ה י ה ו ד י ם ‪ 70%—50%‬ב כ ל‬
‫היחידות‬
‫בדיביזיה‬
‫ה ל ט ב י ת ‪ .‬ה י ו יהודים ט ו ר א י ם ‪ ,‬ס מ ל י ם ‪ ,‬קצינים‪ ,‬פ ו ל י ם ר ו ק י ם ‪ .‬ש פ ת ה א י ד י ש נ ש מ ע ה‬
‫ת מ י ד ב כ ל מקום ובקול רם‪ ,‬נדמה לי ש א ף יותר מן השפה הלטבית‪ .‬ח ו ק ר ת ו ל ד ו ת‬
‫היהודים‬
‫ב ל ט ב י ה מ‪ .‬ב ו ב ה כ ו ת ב ש ב ד י ב י ז י ה ה ל ט ב י ת י ש ר ת ו כ ־ ‪ 3‬א ל פ י ם •יהודים‪.‬‬
‫בקרבות‬
‫ו א ח ר י כן‬
‫עקובי־דם‬
‫בסביבות‬
‫מוסקבה‪,‬‬
‫םםריה‬
‫ר ו ס ה )‪(staraja Rusa‬‬
‫‪201‬‬
‫ב ל ט ב י ה נ פ ל ו או נ פ צ ע ו מ ר ב י ת ם של ה ל ו ח מ י ם ה י ה ו ד י ם מן ה ד י ב י ז י ה הזאת‪ .‬כ ב ר‬
‫אחרי ה ק ר ב ו ת הראשונים בסביבות מוסקבה‪ ,‬בסוף‬
‫‪ ,1941‬ו ב ס ב י ב ו ת ס ט ר י ה ר ו ס ה‬
‫ולדיביזיה‬
‫ויותר‬
‫ב־‪1942‬‬
‫מספר‬
‫קטן‬
‫והלטבים‬
‫היהודים‬
‫הלטבית‬
‫יותר‬
‫הופנו‬
‫ר ו ס י ם ו ב נ י ע מ י ם א ח ר י ם ש ל א ה י ה ל ה ם ש ו ם ק ש ר ע ם לטביה‪ .‬ב־‪ 1971‬ה ת ק י י מ ה‬
‫ב ר י ג ה פ ג י ש ת חיילי ה ד י ב י ז י ה ה ל ט ב י ת ל ר ג ל מ ל א ו ת ‪ 30‬ש נ ה ל ה ק מ ת ה ‪ .‬פ ו ל ק ו ב נ י ק‬
‫)אלוף‬
‫שפונברג‬
‫משנה(‬
‫לטבי‪,‬‬
‫—‬
‫שהיה‬
‫מי‬
‫גדוד‬
‫מפקד‬
‫במחנות‬
‫המלואים‬
‫ג ו ר ו ח ו ב צ ק ו א ח ר י כן מ פ ק ד ג ד ו ד ב ד י ב י ז י ה ‪ ,‬נ ש א נ א ו ם א ר ו ך ע ל ה ד י ב י ז י ה ו ד ר כ ה‬
‫בין‬
‫במלחמה;‬
‫אוקראינים‪,‬‬
‫ישבו‬
‫גסה‬
‫הוא‬
‫היתר‬
‫שמחוץ‬
‫הדגיש‪,‬‬
‫ב ל ו ר ו ס י ם ‪ ,‬אוזבקים‪ ,‬ג ר ו ז י נ י ם ‪,‬‬
‫בדיביזיה‬
‫רוסים‪,‬‬
‫ט ט ר י ם ונציגי ע מ י ם אחרים‪.‬‬
‫באולם‬
‫לחמו‬
‫ללטבים‬
‫ה ר ב ה יהודים ע ט ו ר י‬
‫אותות־הצטינות ונכי מ ל ח מ ה והיתה זאת ה ת ע ל מ ו ת‬
‫ב ש ת י ק ה ולא‬
‫יחידות‬
‫לעבור‬
‫הדיביזיה‬
‫להזכיר‬
‫ומילאו תפקיד חשוב‬
‫את‬
‫בכל‬
‫היהודים‬
‫אלפי‬
‫הקרבות‬
‫ששרתו‬
‫בנאצים‪.‬‬
‫בכל‬
‫דבריו של‬
‫הפולקובניק‬
‫שפונברג ביטאו את המדיניות האנטישמית של הסובייטים — להעלים כל עובדה‬
‫א ת היהודים‬
‫המאפיינת‬
‫הרבה‬
‫בהתגהגותם‪.‬‬
‫במובן‬
‫יהודים‬
‫החיובי‬
‫שישבו‬
‫ולעומת זאת‬
‫באולם‪,‬‬
‫להבליט כל‬
‫ורגזו‬
‫שנדהמו‬
‫על‬
‫דבר‬
‫שלילי‬
‫הדברים‬
‫הללו‪,‬‬
‫ק מ ו ו ע ז ב ו א ת האולם‪.‬‬
‫ע ב ו ר נ ו — נ ו ע ר ציוני — היה ה ש י ר ו ת ב צ ב א ה א ד ו ם כ ת ר ב ק ש י י ם נוספים‪.‬‬
‫היינו‬
‫צריכים‬
‫המפלגה‬
‫לאוירה‬
‫להסתגל‬
‫בכול‪,‬‬
‫הקומוניסטית‬
‫על‬
‫העכורה‬
‫לעשות‬
‫הנעשה‬
‫ש נ כ פ ת ה ע״י‬
‫בנפשנו‪,‬‬
‫שקר‬
‫במדינה‬
‫השליטה‬
‫ולשמוע‬
‫ובעולם‪,‬‬
‫הבלעדית‬
‫מפי‬
‫של‬
‫הפוליטרוק‬
‫שאתה‬
‫להעמיד פנים‬
‫דברים‬
‫מעוותים ומסולפים‬
‫מסכים‬
‫ו מ צ ד ד ב ד ב ר י ם ש ש מ ע ת ו ל ה ש י ב ע ל ה ש א ל ו ת ב ס ג נ ו ן המבוקש‪ .‬ב ש ב י ל נ ו‬
‫היה ז ה ק ש ה מ א ו ד ו ג ר ם ל נ ו ל א מ ע ט י ס ו ר י מצפון‪ .‬ה ר ג ש נ ו א ת ע צ מ נ ו כאגוםים‪.‬‬
‫ידענו‬
‫ש ב נ ס י ב ו ת ה ק י י מ ו ת אין כ ל ט ע ם ל ש א ו ל‬
‫שוגה‬
‫— ד ב ר כזה ע ל ו ל ה י ה ל ה ב י א ל ח ש ד ‪ ,‬ל א י ־ א מ ו ן ו ג ם ל מ א ס ר ו ל ה א ש מ ת‬
‫בקונטררבולוציה‪,‬‬
‫בלתי‬
‫ש א ל ה כ ל ש ה י או ל ה ב י ע ד ע ה‬
‫וידועים מ ק ר י ם ע ל א נ ש י ם א ש ר ה י ר ב ו ל ש א ו ל ו ל ה ב י ע ד ע ו ת‬
‫מ ק ו ב ל ו ת והם נ ע ל מ ו פ ת א ו ם מ ה מ ח נ ה ה צ ב א י ‪.‬‬
‫ב ע ת פ ג י ש ו ת י נ ו ה ק צ ר ו ת היינו ד נ י ם ב ב ע י ה ה ז א ת ‪ .‬ל פ ע מ י ם מ י ש ה ו ל א ה ב ל י ג‬
‫שאלה‬
‫והציג‬
‫תמימה‬
‫והפוליטרוק‬
‫או‬
‫המפקד‬
‫פירש‬
‫אותה‬
‫כפרובוקטיבית —‬
‫כ א י ל ו ש מ מ נ ה מ ש ת מ ע ת ד ע ה ע ו י י נ ת ל מ ש ט ר הקיים‪ .‬ה ח ל פ נ ו ד ע ו ת בנידון ו כ ו ל נ ו‬
‫היינו ת מ י מ י דעים ש ב מ צ ב נ ו א נ ו אין ט ע ם ל ה י ס ח ף ל ו י כ ו ח ו פ ו ל מ ו ס עם ה ש ל ט ו נ ו ת‬
‫ע ק ר ו נ ו ת פוליטיים — סכך ז א ת ה י א ט פ ש ו ת‬
‫על‬
‫להכיר‬
‫זה‬
‫הגובלת‬
‫למדנו‬
‫בהתאבדות‪.‬‬
‫ב ע ו ב ד ה ש א נ ו ש ם ב כ ד י ל י ט ו ל ח ל ק ב מ ל ח מ ה ה ק ד ו ש ה נ ג ד ה נ א צ י ם ואין‬
‫מתפקידנו לשנות א ת המשטר‪ .‬לכן עלינו לכוון צעדינו ולהמנע מלהשמיע‬
‫דברים‬
‫את‬
‫ה ע ל ו ל י ם ל ה ז י ק ו א י נ ם יכולים ל ה ב י א כ ל ת ו ע ל ת ‪ .‬בו בזמן ע ל י נ ו ל ה ד ק‬
‫הקשר‬
‫ליהודי‬
‫ברה״מ‪.‬‬
‫גדוד‬
‫קורסים‬
‫המלואים‬
‫לקצינים‪,‬‬
‫ארטילריה‪,‬‬
‫הוקם‬
‫בין ח ב ר י נ ו ו ל נ צ ל כ ל ה ז ד מ נ ו ת מ ת א י מ ה ל ה ס ב ר ת מ ט ר ו ת ה צ י ו נ ו ת‬
‫של‬
‫הדיביזיה‬
‫בטליון‬
‫מיוחד‬
‫הלטבית מנה‬
‫כבית־ספר‬
‫כ־‪3‬‬
‫א ל פ י ם איש‪.‬‬
‫לסמלים‪ ,‬יחידה‬
‫הוא‬
‫למרגמות‪,‬‬
‫כלל‬
‫סוללות‬
‫פ ל ו ג ו ת ק ש ר ‪ ,‬ה נ ד ס ה ‪ .‬חיילי ה ג ד ו ד ג ר ו ב ב ק ת ו ת ה פ ו ר ו ת באדמה‪ ,‬כן‬
‫ש ם מועדון ש ה כ י ל מ א ו ת א נ ש י ם ו ג ם‬
‫באמוגים‬
‫מוגברים‬
‫והתרגילים‬
‫נ ע ר כ ו ב ד ר ך כ ל ל בחוץ‪ ,‬ב כ ל ע ו נ ו ת ה ש נ ה ‪ ,‬א פ י ל ו ב ק ו ר של ״‪—45‬״‪.50‬‬
‫לגדוד‬
‫ה מ י ל ו א י ם ש ל ה ד י ב י ז י ה ה ל ט ב י ת ה ו פ נ ו כ מ ע ט כ ל המגוייםים ת ו ש ב י‬
‫‪202‬‬
‫ומזורזים‬
‫ואחרי־כן‬
‫ב י ת י מ ר ח ץ גדול‪ .‬החיילים ה ת א מ נ ו‬
‫נשלחו‬
‫לדיביה‪,‬‬
‫לחזית‪.‬‬
‫האמונים‬
‫ל ט ב י ה — ל ט ב י ם ‪ ,‬יהודים‪ ,‬ר ו ס י ם ו ב נ י ע מ י ם א ח ר י ם ‪ ,‬וכן ל ט ב י ם ת ו ש ב י ב ר ה ״ מ ‪:‬‬
‫מאוקראינה‪,‬‬
‫ידע‬
‫מ ו ס ק ב ה ‪ ,‬ל נ י נ ג ר ד ‪ ,‬בשקיריה‪ .‬א ו ר ל ‪ ,‬סיביר‪ ,‬א ו ל ם ר ק ח ל ק ק ט ן מ ה ם‬
‫‪ 1942‬ה ג י ע ו ט י ר ו נ י ם ל ט ב י ם מסיביר‪ ,‬ש ם מצויים‬
‫א ת ה ש פ ה הלטבית‪ .‬בסוף‬
‫כ פ ר י ם ל ט ב י י ם מ ז ה ד ו ר ו ת אחדים‪ .‬יש ל צ י י ן שיוצאי ס י ב י ר א ל ה היו ב ע ל י כ ו ש ר‬
‫מעולה‬
‫ב א מ ו נ י ם והם ה פ כ ו לחיילים מצויינים‪ .‬ח י י ל י ה ד י ב י ז י ה ה ל ט ב י ת ש נ פ צ ע ו‬
‫בחזית‬
‫ו נ ש ל ח ו ל ב ת י ח ו ל י ם — ה ו ח ז ר ו ע ם ה ח ל מ ת ם לדיביזיה‪.‬‬
‫בהיותי‬
‫המורה‬
‫ביחידת המרגמות‬
‫מפקד כתה‬
‫זאב בסל‪,‬‬
‫ש ר ת אז ב כ ת ת י בםוראי‬
‫ל מ ת י מ ט י ק ה בגימנסיה בה למדתי‪ ,‬ישנו יחד כששה שבועות איש על יד‬
‫ר ע ה ו ע ל מ ט ת ה ק ר ש י ם ו ב כ ל ר ג ע פנוי ה י י נ ו יחד‪ .‬ב מ ש ך ה ז מ ן הזה ה כ ר ת י ה י ט ב‬
‫א ת ה א י ש ה פ י ק ח ו ה צ נ ו ע הזה ו ל מ ד ת י מ מ נ ו ר ב ו ת ‪ .‬ה ו א ס ר ב ל ה ש י ג ה ק ל ה כ ל ש ה י‬
‫באמונים‬
‫אותי‬
‫בעול ה כ ב ד מבלי לרטון‪.‬‬
‫וגשא‬
‫ברגעים קשים השכיל תמיד לעודד‬
‫ו ל ה פ י ג א ת ה מ ת ח הנפשי‪ .‬ת ק ו פ ת ה א מ ו נ י ם נ ס ת י י מ ה וזאב בסל‪ ,‬י ח ד ע ם‬
‫א ח ר י ם ‪ ,‬נ ש ל ח ל ח ז י ת ‪ .‬ב־‪ 1944‬הוא נ פ ל ב ק ר ב ‪.‬‬
‫בהתחלת‬
‫שעבד‬
‫‪1943‬‬
‫בכיתתי לטבי‬
‫היה‬
‫ממוסקבה‪ ,‬איש‬
‫אחד‬
‫לפני גיוסו כפרופסור לספרות סינית‪ .‬רציתי איכשהו‬
‫העול‬
‫הארבעים‬
‫בשנות‬
‫עליו‬
‫להקל‬
‫את‬
‫ה פ י ס י ‪ ,‬א ב ל ג ם הוא ס ר ב ‪ ,‬ה ג ם ש ס ב ל ק ש ו ת ב ז מ ן האמונים‪ .‬מ ע נ י י ן היה‬
‫ל ש ו ח ח ע מ ו ‪ ,‬א ו ל ם כ ב ר ל א ח ר ה ש י ח ה ה ר א ש ו נ ה ה ב י נ ו ת י ש ע ל י ל ה י ו ת ע ר וזהיר‬
‫בשיחותי‪ ,‬כיוון שהוא היה קומוניסט אדוק )או ש מ א העמיד פנים(‪ .‬התרשמתי‪.‬‬
‫האיש‬
‫שאת‬
‫״דרשותיו״‬
‫לתפארתה‬
‫—‬
‫פחד‬
‫אוחז‬
‫ישב‬
‫מ ת מ י ד ‪ .‬הוא‬
‫קשוב‬
‫בעת‬
‫נשא‬
‫שהפוליםרוק‬
‫את‬
‫— ו ה ש ת ד ל ל ה י ו ת ר א ש ו ן בין ה ע ו נ י ם ע ל ה ש א ל ו ת ולהוסיף מ ש ה ו‬
‫ו ת כ ו נ ת ה ש ל ה מ פ ל ג ה ו מ נ ה י ג ה הגאוני‪ .‬נ ס י ת י ל ב ר ר ל מ ה גייסו א ו ת ו‬
‫פ ר ו פ ס ו ר ו א י ש בן א ר ב ע י ם — כ ם ו ר א י‬
‫אנשים‬
‫כאלה‬
‫שהסוד‬
‫טמון אי־שם בתיקים‪ .‬אחרי חודש של אמונים נשלה הפרופסור לחזית‬
‫וכפי‬
‫למשימות אחרוה(‬
‫) ב ד ר ך כ ל ל היו ה ש ל ס ו נ ו ת מ נ צ ל י ם‬
‫— ה ו א ל א ג י ל ה א ת סוד״‪ ,‬א ב ל‬
‫ברור היה‬
‫ש ס פ ר ו ל י א ח ״ כ — גהרג ב ק ר ב ה ר א ש ת ‪.‬‬
‫באביב‬
‫דיביזיה‬
‫‪ .1944‬כ א ש ד ה ת ק ר ב ה ה ח ז י ת ל ג ב ו ל ו ת ל ט ב י ה נ ת ק ב ל ה פ ק ו ד ה ל ה ק י ם‬
‫ל ט ב י ת נוספת‪.‬‬
‫בדיביזיה ה ז א ת‬
‫המילואים‬
‫אחבקים‬
‫מפקדי‬
‫ל מ ע ש ה היוו ה ל ט ב י ם‬
‫)מספרה היה‬
‫חיילים‬
‫מכל‬
‫ואחרים‪ ,‬אולם‬
‫עמי‬
‫ותושבי לטביה א ח ת קסן בלבד‬
‫‪ .(308‬כ ב ר ב־‪ 1942‬ו ב מ י ו ח ד ב־‪ 1943‬ה ג י ע ו ל ג ד ו ד‬
‫רוסים‪,‬‬
‫ברה״מ‪:‬‬
‫מ פ ק ד הדיביזיה‬
‫אוקראינים‪,‬‬
‫בילורוםים‪,‬‬
‫טטרים‪,‬‬
‫ו מ פ ק ד י ה ג ד ו ד י ם היו ל ס ב י ם ‪ ,‬ג ם‬
‫כץ‬
‫י ח י ד ו ת א ח ד ו ת היו ל ט ב י ם ו ת ו ש ב י ל ט ב י ה א ח ר י ם ‪ .‬ב פ ל ו ג ת ה מ ר ג מ ו ת ש ל‬
‫הבסליון מס׳ ‪ 1‬בגדוד מס׳‬
‫‪ 319‬ב ה ש ר ת י ‪ ,‬ה י ה מ פ ק ד ה פ ל ו ג ה — ל ט ב י ו מ פ ק ד י‬
‫ש ל ו ש מ מ ח ל ק ו ת — כ ו ל ם י ה ו ד י ם ; בין מ פ ק ד י ה כ ת ו ת ה י ה ר ק ל ס ב י א ח ד מ ס י ב י ר ‪,‬‬
‫ה ח י י ל י ם — ר ו ב ם היו ר ו ס י ם ו ב נ י ע מ י ם א ח ר י ם ‪.‬‬
‫גציין‬
‫שבדיביזיה ה ל ס ב י ת ובגדוד המילואים שלו במחנות גורוחובצק ש ר ר‬
‫י ח ס ה ו ג ן בין ח י י ל י כ ל ה ע מ י ם ולא ח ש נ ו ב ג ל ו י י א נ מ י ש מ י ו ת כלפינו‪ .‬ל ע ו מ ת ז א ת‬
‫קנה‬
‫לו שם‬
‫הרפובליקה‬
‫המילואים‬
‫כגון‪:‬‬
‫יהודים‬
‫ה ר א ש של נשיאות הסובייט העליון של‬
‫ב א נ ט י ש מ י ו ת שלו י ו ש ב‬
‫ה ל ס ב י ת פרופ‪ .‬קירכנשסין‪ .‬ב ע ת בקוריו הנדירים בדיביזיה ובגדוד‬
‫ר א ה ת מ י ד ה ר ב ה יהודים ו כ ל פ ע ם נ ת ן ב י ם ו י ל ר ג ש ו ת י ו ה א נ ס י ש מ י י ם ‪,‬‬
‫״מה‬
‫סינגוגה‬
‫פה‪,‬‬
‫משתתפים‬
‫‪,1943‬‬
‫בככד‬
‫לפתע‬
‫התקרבה‬
‫או י ח י ד ה‬
‫)בית־כנםת(‬
‫לסביתז״‬
‫או‪:‬‬
‫״מה זה‪,‬‬
‫גם‬
‫ב ק ר ב ו ת ״ ? ה ת ב ט א ו ת כ ז א ת מ פ י ו ש מ ע ת י ב מ ו אזני‪ .‬ב ש ל ה י‬
‫המחנה‬
‫ת י ר ג ל ו חיילים‬
‫פמליה‬
‫ובראשה‬
‫של‬
‫פרופ‪.‬‬
‫מחלקות‬
‫קירכנשםין‬
‫אחדות‬
‫מבטליון‬
‫ומפקד‬
‫הגמד‬
‫המרגמות‪.‬‬
‫אלוף־משנה‬
‫‪203‬‬
‫העמדתי פנים ש ל א הרגשתי בהם‬
‫שפונברג‪.‬‬
‫פניתי ל צ ד‬
‫גרישה‬
‫השני‬
‫והמשכתי‬
‫) ה מ ר ח ק ב י נ י נ ו ה י ה ב ע ר ‪ 40‬מי(‪,‬‬
‫ב ת י ר ג ו ל ‪ .‬ל א רחוק מ מ נ י ת י ר ג ל א ת‬
‫סגן‬
‫חייליו‬
‫ק ו ב ל נ ץ ו ב ר א ו ת ו א ת ה פ מ ל י ה ה נ כ ב ד ה הוא ה ש מ י ע א ת ה פ ק ו ד ה ״דום״‪,‬‬
‫ר ץ ל ק ר א ת ם ו כ נ ה ו ג ל פ י כ ל ל י ה ט כ ס הצדיע‪ ,‬כ מ ק ו ב ל ב מ ק ר י ם כ א ל ה ‪ .‬פ ר ו פ ס ו ר‬
‫בקולו‬
‫קיירכנשטין‪,‬‬
‫מלמל‪ :‬״לא‬
‫הצרוד‪,‬‬
‫יאומן‪,‬‬
‫סינגוגה‪ ,‬כ ל‬
‫פשוט‬
‫נ ת ק ל ר ק ביהודים״‪ .‬ג ר י ש ה ק ו ב ל נ ץ ‪ ,‬ב ח ו ד צעיר מ ה ע י ר י ק ב פ י ל ס‬
‫במשד‬
‫ל א יכול היה ל ה ת א ו ש ש‬
‫שבוע‬
‫אני‬
‫היום‬
‫]‪(Jakabpils‬‬
‫נאמן‬
‫מ ה ד ב ר י ם ששמע‪ ,‬הוא ה י ה ח ב ר‬
‫ביקומסומול ו ק ש ה ה י ה ל ו ״ ל ע כ ל ״ ד ב ר י ם כ א ל ה ‪.‬‬
‫ועוד‬
‫נתקבל‬
‫מ ל י ם מ ס פ ר ע ל ה ב ח ו ר ה ז ה ‪ :‬א ח ר י סיפוחה ש ל ל ט ב י ה ל ב ר ה ״ מ ה ו א‬
‫לבית־ספר‬
‫גלגולים‬
‫לקצינים‬
‫רבים הוא‬
‫ממושמע‪,‬‬
‫למצוא‬
‫כן‬
‫הגיע‬
‫ותמים‪.‬‬
‫בריגה‬
‫לגדוד‬
‫אחותו‬
‫ונסוג משם יחד עם‬
‫המלואים של‬
‫היתה‬
‫חברת‬
‫הצבא‬
‫הדיביזיה‬
‫״הרצליה״‬
‫האדום‪,‬‬
‫אחרי‬
‫הלטבית‪ .‬היה‬
‫חייל‬
‫בסניף‬
‫נסינו‬
‫יקבפילם‪.‬‬
‫א ו ת ה ב ע ז ר ת ח ב ר י נ ו ב כ ל ר ח ב י ברה״מ‪ ,‬א ך ל א הצלחנו‪ ' .‬ג ר י ש ה ק ו ב ל נ ץ‬
‫נ פ ל ב ק ר ב ע ל א ד מ ת ל ט ב י ה ‪ ,‬א ב ל ע ד ע י ר מולדתו‪ ,‬ש ע ל י ה ח ל ם ת מ י ד ‪ ,‬ל א ז כ ה‬
‫להגיע‪.‬‬
‫האנטישמיות‬
‫על‬
‫ברוסיה‬
‫א ם ל ש פ ו ט ל פ י ם פ ו ר י ה י ה ו ד י ם ‪ ,‬ת ו ש ב י ברה״מ‪ ,‬ל א ה י ת ה ש ם א נ ט י ש מ י ו ת‬
‫ע ד ל מ ל ח מ ת העולם השניה‪ .‬היהודים היו בתפקידים חשובים בכל ענפי המשק‪,‬‬
‫בספרות‪,‬‬
‫בשנות‬
‫בתרבות‪,‬‬
‫באמנות‪,‬‬
‫ובצבא‪.‬‬
‫במפלגה‬
‫הארסית של‬
‫התעמולה‬
‫הנאצים‬
‫המלחמה נ ג ד היהודים היא שעוררה מחדש וליבתה א ת ר ג ש ו ת ה ש נ א ה‬
‫שהיו כמוסים ב ל ב ו ת האוכלוםיה‪ .‬ת ע מ ו ל ה אנטישמית זו נקלטה ח י ש מ ה ר ‪ .‬ב ק ר ב‬
‫ה צ ב ו ר ה ר ו ס י ה ת פ ש ט ו ב ד י ח ו ת ב ע ל ו ת ת ו כ ן אנטישמי‪ ,‬כ ג ץ ‪ :‬״ ש מ ע ת ‪ .‬ב ר ד י ו א ת‬
‫ה א ח ר ו נ ו ת ״ ? — ״ ל א ‪ ,‬מ ה ?״ — ״היהודים כ ב ש ו א ת מ ו ל א ת ט ש ק נ ט ״‬
‫החדשות‬
‫)רמז ע ל‬
‫נמלטו‬
‫מהשתתפות‬
‫בקרבות‬
‫כביכול‪ ,‬ש ל‬
‫התחמקותם‪,‬‬
‫היהודים‬
‫לטשקנט)‪ —(Tashkent‬ב י ר ת ה ר פ ו ב ל י ק ה ה א ו ז ב ק י ת‬
‫שבאסיה‬
‫והתבטאויות אנטישמיות‬
‫אחרות‬
‫השמיעו עתה‬
‫ובמקום‬
‫זה‬
‫התיכונית(‪.‬‬
‫מבלי‬
‫בקול רם‪,‬‬
‫בדיחות‬
‫כאלו‬
‫לחשוש‬
‫מעונש כלשהו‪ .‬זכור לי מקרה שאירע בבית־החולים במוסקבה‪ .‬ק ב ל ת י‬
‫פעם טפול במחלקה לפיסיוטרפיה ו ש מ ע ת י שיחה בין האחיות והרופאים — ה ם‬
‫דברו‬
‫ב ש ב ח ו ש ל י ה ו ד י א ח ד ‪ ,‬פ ר ו פ ס ו ר מיכלםון‪ ,‬ע ל השיגיו ב נ ת ו ח י ם פ ל ס ט י י ם‬
‫ועל התמימות‬
‫מבילורוסיה‬
‫שהוא‬
‫מגלה‬
‫ביחסו‬
‫ל ח ו ל י ם ‪ .‬ה ש ת שלי‪,‬‬
‫פרטיזן‬
‫ב ח ו ר ב ן ‪,17‬‬
‫שהיד‪ ,‬פ צ ו ע ק ש ה ‪ ,‬ק ם ע ל ר ג ל י ו ו ב ק ו ל ר ם ש ל תהייה ו ה ת מ ר מ ר ו ת‬
‫ש א ל ‪ :‬״מה א ת ם מפטפטים‪ .‬זה ל א‬
‫ייתכן! הוא הרי‬
‫יהודי!״ ד ב ר י ו‬
‫הצחיקו‬
‫אותי‪ .‬ה ו א פ נ ה ‪ ,‬איפוא‪ ,‬א ל י ו ס פ ר ע ד כ מ ה ה י ה ת י ם ה ם א נ ש י ם ל א ט ו ב י ם ‪ .‬ש א ל ת י‬
‫אותו‪:‬‬
‫נ פ ג ש ת עם יהודים י ל א — השיב — אישית הוא לא נפגש‪ ,‬א ב ל ש מ ע‬
‫מ א ח ר י ם ‪ .‬ל א כ ע ס ת י ע ל י ו ‪ ,‬ה ב ח ו ר ל מ ד ש ל ו ש שנים ב ב י ת ־ ס פ ר כ פ ר י ‪ ,‬ס פ ג ו ק ל ט‬
‫א ת ה ב ד ו ת ו ת ו ה ר י ב ו ת ש ה פ י צ ו ה נ א צ י ם באוכלוסיה‪ .‬אחותי ר ו ס י ת‬
‫קפיטולינה‬
‫ק ר א ו לד‪ — ,‬ש ל ת ע מ ז ל ה נ ר א ת ה כיהודיה — היתד‪ ,‬מ ס פ ר ת ת כ ו פ ו ת‬
‫על הצרות הפוקדות אותה‪,‬‬
‫ובאים‬
‫במחלקתנו —‬
‫אליה‬
‫ומהחזייה‪ ,‬י ל א‬
‫בתוכחות‪,‬‬
‫עובדים‬
‫בתורים הארוכים בחנויות מגדפים ומקללים‬
‫כגון‪:‬‬
‫״מכירים אנו‬
‫עבודה קשה‪,‬‬
‫אבל‬
‫אתכם‪,‬‬
‫בתור‬
‫תמיד מתחמקים‬
‫בחנויות א ת ם‬
‫אותה‬
‫מהצבא‬
‫הראשוגים״‪.‬‬
‫קפייטולינה היתד‪ ,‬מ ת י י ש ב ת ע ל מ ט ת י ו מ ס פ ר ת ב ל ח ש א ת תלאותיה‪ .‬ה י א ה י ת ה‬
‫ב ח ו ר ה נ ב ו נ ה ‪ ,‬ל א ק ב ל ה ע ל ג ו ר ל ה ‪ ,‬ה י א ' פ ש ו ט ל א י כ ל ה ל ה ב י ן מד‪ ,‬ק ו ר ה ל א נ ש י ם‬
‫מבני עמה‪.‬‬
‫‪204‬‬
‫‪ .‬י‬
‫ברצוני‬
‫אחרים‪,‬‬
‫להזכיר‬
‫היו‬
‫עוד‬
‫תמיד‬
‫מקרה אחד משנות‬
‫בחודשי‬
‫ברעה‪.‬‬
‫הששים‪.‬‬
‫כבמקומות‬
‫האביב נפוצות שמועות שהיהודים‬
‫רבים‬
‫בדם‬
‫משתמשים‬
‫נוצרי לאפיית מ צ ו ת ) ע ל י ל ת הדם ב ת אלף השנים(‪ .‬בוועד האזורי של ה מ פ ל ג ה‬
‫הקומוניסטית‬
‫על‬
‫אסיפת‬
‫נערכה‬
‫ומזכיר‬
‫התעמלנים‬
‫המפלגה‬
‫מטוייב‬
‫ארוכות‬
‫דיבר‬
‫הדרך בה צריך להיאבק בפולחן הדתי ובשמועות שמפיצים אנשי ד ת א ח ת‬
‫ע ל השניה‪ .‬ל ד ו ג מ א ה ו א ה ב י א א ת ע ל י ל ת ה ש ק ר שהיהודים מ ש ת מ ש י ם ב ד ם נ ו צ ר י‬
‫מצה‪.‬‬
‫לאפיית‬
‫הבריאות‬
‫התעמלנים‬
‫אבל‬
‫המצה‬
‫ואין‬
‫יסוד‬
‫שום‬
‫היהודיים‬
‫הכריז — נאפית‬
‫ל ש מ ו ע ו ת כאלו״‪.‬‬
‫ושאל‪:‬‬
‫״אתה‬
‫מבין‬
‫של‬
‫בתום הישיבה הוא ניגש אל‬
‫שאני‬
‫הרי‬
‫כמזכיר‬
‫דברתי‬
‫אחד‬
‫המפלגה‪,‬‬
‫ע ת ה ה ג ד לי א ת ה א מ ת ‪ :‬היהודים הלא משתמשים ב ד ם נוצרי‪ ,‬ה ל א כ ן ו ״‬
‫האנטישמיות‬
‫רשמית‪,‬‬
‫על‬
‫ב ע י ר נ ו — הוא‬
‫ת ח ת פקוח‬
‫משרד‬
‫הגם‬
‫ש ה ש ל ט ו נ ו ת ה כ ח י ש ו זאת‪.‬‬
‫גרמנים‬
‫ביוני‬
‫בברה״מ גברה והלכה אחרי המלחמה והפכה למדיניות כמעט‬
‫ולטבים‬
‫‪1944‬‬
‫נסיעה‬
‫הגענו‬
‫יחידה‬
‫תפסה‬
‫שלנו נקבע‬
‫יצאנו‬
‫לעיר‬
‫את‬
‫ב ר כ ב ת ממחנות גורוחובצק אל‬
‫החזית ואחרי יממה של‬
‫פרקנו‬
‫וכל‬
‫ברול ‪(Nevei‬‬
‫מקומה‬
‫לחניה‬
‫שבבלורוסיה‪.‬‬
‫את‬
‫הציוד‬
‫הראשוגה‪ .‬ב ג ז ר ת הגורל אירע‬
‫הצבאי‬
‫שמקום החניה‬
‫ב ב י ת ־ ה ק ב ר ו ת ה י ה ו ד י הישן‪ .‬ה מ ק ו ם היה ע ז ו ב ‪ ,‬כ נ ר א ה ‪ ,‬ב מ ש ך ה ר ב ה‬
‫שנים‪ .‬ע ש ב י ם ש ו ט י ם ‪ ,‬ק ו צ י ם ו ד ר ד ר י ם ‪ ,‬כ י ס ו א ת כ ל ה ק ב ר י ם ו ה מ ע ב ר י ם ש ב י נ י ה ם ‪.‬‬
‫ה מ צ ב ו ת נופצו‪ ,‬כ מ ה מהן נשארו בשלמותן והתגוללו בין הקברים‪ .‬החיילים‬
‫רוב‬
‫הקברים‪ ,‬ישבו על המצבות‪.‬‬
‫דרכו על‬
‫התחלתי להתבונן‬
‫שעל‬
‫במצבות וראיתי‬
‫אחדות‬
‫מהן נ ש ת מ ר ו ה א ו ת י ו ת ה י ט ב ‪ .‬ע ד כ מ ה ש ז כ ו ר ל י היתד• ה מ צ ב ה ה ק ד ו מ ה‬
‫ביותר‬
‫בשנות העשרים‪ ,‬השנים אחרי מ ה פ כ ת אוקטובר‪,‬‬
‫ת ר כ ״ ט )‪.(1869‬‬
‫משנת‬
‫עוד היו מ ב י א י ם י ה ו ד י ם ל מ נ ו ח ת ע ו ל מ י ם ב ב י ת ה ק ב ר ו ת ה ז ה ‪.‬‬
‫מנוול‬
‫י צ א נ ו בכיוון ל ט ב י ה ‪ .‬ה ג ד ו ד נ ע ר ק ב ל י ל ו ת ; כ ל ה ל י ל ה היינו צ ו ע ד י ם‬
‫ומתקדמים‬
‫ביער‬
‫ומתארגנים‬
‫כ־‪ 50 — 45‬ק ״ מ ‪,‬‬
‫ועם זריחת השמש היינו עורכים‬
‫חנייה‬
‫ל מ צ ע ד ש ל ה ל י ל ה הבא‪.‬‬
‫א י נ נ י ב א ל ת א ר א ת ה ק ר ב ו ת ‪ ,‬ב ה ם ה ש ת ת פ ת י ‪ .‬היה זה ב־‪ ,1944‬ג ו ר ל ה מ ל ח מ ה‬
‫נחרץ‬
‫כבר‬
‫תהינו‬
‫תכופות‬
‫פסגה‪,‬‬
‫שגרמו‬
‫פסי‬
‫ו ת ב ו ס ת הגרמנים הקרובה לא היתה מוטלת עוד בספק‪ :‬ובכל ז א ת‬
‫על‬
‫כל עיר וכל‬
‫העקשנות‬
‫העיוורת‬
‫כ ב ר ת אדמה‪ .‬אחרי‬
‫אבירות בשורות‬
‫בה המשיכו‬
‫הגרמנים‬
‫על‬
‫להילחם‬
‫כל‬
‫ה ג ס י ג ה גהגו ל ה ש א י ר צלפים׳ ב י ע ר ו ת ‪,‬‬
‫ה ק צ ו נ ה שלנו‪ ,‬ו ה ר ס ו ‪ ,‬ב ד ר ך כ ל ל ‪ ,‬כ ל מ ה ש נ י ת ן ה י ה ‪:‬‬
‫ר כ ב ת ‪ ,‬ג ש ר י ם ‪ ,‬כ ב י ש י ם ו ב ת י ם ‪ .‬ב ע ת ש נ ק ל ע ו ח י י ל י ה ם ל מ צ ב שהיו נ א ל צ י ם‬
‫להסגיר‬
‫א ת ע צ מ ם ל ש ב י ‪ ,‬ט ע ן כ מ ע ט כ ל א ח ד מ ה ם ש ה ו א ה י ה ת מ י ד ‪ ,‬כ ל חייו‪,‬‬
‫־אנטיפשיסטי‬
‫שפגעו‬
‫וקומוניסט‪ ,‬א ך הנאצים אילצוהו להילחם‪ .‬פ ע ם ת פ ס נ ו שני צלפים‬
‫ב מ פ ק ד פלוגה‪ .‬א ח ד מהם‪ ,‬כבן‬
‫‪ ,35‬ה כ ר י ז ש מ י ל א א ת מ ש י מ ת ו ואין ל ו‬
‫על‬
‫מ ה ל ה ת ח ר ט ! ה ש נ י ‪ ,‬ג ע ר בן ‪ ,18‬ב כ ה ב ל י ה ר ף ו ט ע ן ש ה ו א ל א י ר ה ‪ ,‬ה ו א‬
‫רק‬
‫חמורה‬
‫ישל‬
‫י ש ב ע ל העץ‪ ,‬ה ו א כ ו ל ו‬
‫הצבא‬
‫חמתם‬
‫של‬
‫האדום‬
‫החיילים‬
‫אסרה‬
‫רעד מפחד והתחנן‬
‫לעשות‬
‫לבל יהרגוהו‪.‬‬
‫ש פ ט י ם בשבויים‪ ,‬א ב ל‬
‫פקודה‬
‫במקרים‬
‫רבים‬
‫ל מ ר א ה ה ז ו ו ע ו ת ו ה ש ב ו י י ם ח ו ס ל ו ב ו •במקום‪ .‬כ ך‬
‫בערה‬
‫קרה גם‬
‫במקרה המסופר‪.‬‬
‫פגשנו‬
‫'השבוי‪,‬‬
‫פ ע ם ק ב ו צ ת שבויים‪ .‬שנעה מזרחה‪ .‬גגשתי ושאלתי משהו ב ג ר מ נ י ת ‪:‬‬
‫בחוד‬
‫כבן‬
‫‪.18‬‬
‫ענה‬
‫להפתעתי‬
‫ברוסית‬
‫באמרו‬
‫שאינו‬
‫שומע‬
‫גרמנית!‬
‫־‪205‬‬
‫שהיתר‪ .‬זו‬
‫נתברר‪,‬‬
‫‪(viasovj‬‬
‫ק ב ו צ ת חיילים שבויים מ ה י ח י ד ה‬
‫גנרל ולסוב‬
‫הרוסית של‬
‫שלחמה ל צ ד הגרמנים נ ג ד הצבא האדום‪ .‬היחס א ל השבויים האלה‬
‫היה ג ר ו ע ב ה ר ב ה מ ה י ח ס א ל השבויים ה ג ר מ נ י ם ‪ ,‬כ י ר א ו ב ה ם ב ו ג ד י ם ב מ ו ל ד ת ‪,‬‬
‫כ ו ל ם נ י ד ו נ ו ל ש נ ו ת מ א ס ר א ר ו כ ו ת ב מ ח נ ו ת הכפיר‪ ..‬ב י ע ר ו ת ל ט ב י ה מ צ א נ ו ל ע ת י ם‬
‫ק ר ו ב ו ת מ ד י ם של ה צ ב א ה ג ר מ נ י ע ל כ ל ח י ל ו ת י ו — א ו ת ם פ ש ט ו ו ה ש ל י כ ו ה ל ט ב י ם‬
‫ששרתו‬
‫הגרמני‬
‫בצבא‬
‫וערקו‬
‫עם‬
‫התקרבות‬
‫האדום‪.‬‬
‫הצבא‬
‫האלה‬
‫האנשים‬
‫ה ת ע ר ב ו בין ה ת ו ש ב י ם המקומיים ב כ פ ר י ם ב צ י פ י ה ל ש ו ב ל ב ת י ה ם ‪.‬‬
‫התושבים המקומיים — הלטבים — לא פגשו א ת הצבא האדום בהתלהבות‬
‫רבה‬
‫כי‬
‫אף‬
‫שמחו לסיום‬
‫רובם היו‬
‫המלחמה‪.‬‬
‫ומבוהלים‬
‫גפחדים‬
‫כתוצאה‬
‫מ ה ת ע מ ו ל ה ה ג ר מ נ י ת ה א ר ס י ת וכמו כן מ נ ס י ו נ ם ה א י ש י ה מ ר ‪ ,‬א ו ת ו ט ע מ ו ב ר א ש י ת‬
‫ע ת ח י ו ב מ ש ט ר הסובייטי‪ .‬ה ם ידעו ש ה מ ש ט ר ה ח ד ש ל א י ב י א ל ה ם‬
‫המלחמה‬
‫ח ו פ ש ו ע צ מ א ו ת ‪ ,‬א ל א צ ו ר ה א ח ר ת של כיבוש‪ .‬ה ע ם ה ל ט ב י ‪ ,‬ש ה י ד י ע ו ת ה ר א ש ו נ ו ת‬
‫ע ל י ו מ ת י י ח ס ו ת ל מ א ה ד‪.‬־‪ 12‬וה־‪ ,13‬ס ב ל מ א ו ת ש נ י ם ת ח ת ע ו ל ה כ ו ב ש י ם ה ג ר מ נ י ם‬
‫ו ה כ ו ב ש י ם ה ר ו ס י ם ל ס י ר ו ג י ן וזכה ב ע צ מ א ו ת ר ק ב־‪ ,1918‬ו ג ם ז א ת ל ת ק ו פ ה ק צ ר ה‬
‫‪ ,1940‬כ א ש ר ל ט ב י ה נ כ ב ש ה שוב ע״י ה ס ו ב י י ט י ם ‪ .‬ל כ ן אין ה ל ט ב י ם‬
‫בלבד — עד‬
‫מ ח ב ב י ם הן א ת ה ג ר מ נ י ם והן א ת הרוסים‪ .‬העם ה ל ט ב י מ צ ט י י ן ב מ ש מ ע ת טובה‪,‬‬
‫ע ב ו ד ה גבוה ובהתמדה ומאידך — בתכונות של ק ש י ח ו ת ו ב א ל י מ ו ת‬
‫בכושר‬
‫במהפכת‬
‫אוקטובר‬
‫״הקלעים‬
‫הלטבים״‬
‫הממשלה‬
‫הסובייטית‬
‫תפסו‬
‫ברוסיה ובמלחמת‬
‫האזרחים‬
‫בין ה י ח י ד ו ת ה מ ו ב ח ר ו ת של‬
‫ת ל לנין‪ .‬בצ׳‪.‬ק‪.‬‬
‫שבאה‬
‫אחריה‬
‫ה צ ב א האדום‪ ,‬הם שמרו על‬
‫)ק‪.‬ג‪.‬ב‪ .‬ד א ז (‬
‫הלטבים עמדות מפתח והתבלטו‬
‫נימגו‬
‫גדודי‬
‫בחריצותם‪,‬‬
‫ב ה נ ה ג ת ו ש ל דז׳רז׳ינםקי‪,‬‬
‫ובאכזריותם‪.‬‬
‫בשקידתם‬
‫ב ת ק ו פ ת עבודתי אחרי המלחמה במשרד מ ב ק ר המדינה בריגה שמעתי פעם‬
‫בין שני‬
‫שיחה‬
‫שנים‬
‫ע ו ב ד י ם בכירים‪ ,‬ש ע ב ד ו‬
‫רבות‬
‫מ ה פ כ ת אוקטובר‬
‫לאחר‬
‫בצ׳‪.‬ק‪) .‬ק‪.‬ג‪.‬ב‪ .(.‬ה ם ה ע ל ו ע ל נם א ת הכגות‪ ,‬ה ה ג י נ ו ת ו ה ק פ ד נ ו ת ב ש י ט ת ע ב ו ד ת ו‬
‫של‬
‫י ו ״ ר הצ׳‪.‬ק‪.‬‬
‫ולדמן‪,‬‬
‫דז׳רז׳ינסקי ואחד מהם‬
‫ל ט ב י ש ח י פד‪ 1917‬ע ד‬
‫‪1940‬‬
‫סיפר‬
‫ברוסיה(‪:‬‬
‫בדרך־אגב‬
‫״בימי‬
‫א ג ש י ד‪.‬צ׳‪.‬ק‪ .‬י ו מ ם ו ל י ל ה ‪ ,‬ה ע ו מ ס היה ג ד ו ל מאוד‪.‬‬
‫משפחתו —‬
‫)שם‬
‫מ ל ח מ ת האזרחים עבדו‬
‫לא היתה אפשרות לחקור‬
‫כראוי‬
‫א ת כ ל ה ע צ ו ר י ם ו ל ב ר ר אם הוא ב א מ ת מ ר ג ל ‪ ,‬ק ו נ ט ר ר ב ו ל י ו צ י ו נ ר או ח ף‬
‫מפשע‪.‬‬
‫ב מ ק ר י ם כ א ל ה היו מעדיפים ל ה ר ש י ע א ו ת ו ו ל ח ס ל ‪ .‬ז כ ו ר ל י — מ מ ש י ך‬
‫—‬
‫ולדמן‬
‫אישית‬
‫ש ע צ ר ו ב־‪1919‬‬
‫התענין‬
‫ג ר מ נ י אחד‪,‬‬
‫ב מ ק ר ה ‪ ,‬הוא ס ב ו ר היה‬
‫שכמעט‬
‫לא‬
‫הבין‬
‫שבעזרתו יוכל‬
‫רוסית‪.‬‬
‫לחשוף‬
‫דזירז׳ינסקי‬
‫ר ש ת מרגלים‬
‫ג ר מ נ י ת ו ה ו א מיגר‪ .‬ח ו ק ר ל ט ב י השומע ג ר מ נ י ת ‪ .‬ב ש ע ת ה ח ק י ר ה נ ת ב ר ר ש ה ע צ ו ר‬
‫הוא‬
‫ח ב ר ותיק במפלגה הקומוניסטית ובא לרוסיה כדי ל ה ש ת ת ף במהפכה‪ ,‬אך‬
‫לחוקר‬
‫ל א היה פנאי ואף ל א סבלנות לחקור א ת ה ג י ר ם ה ע ד סופה והוא רשם‬
‫ברוסית‬
‫ב פ ר ו ט ו ק ו ל ה ח ק י ר ה ש ה ע צ ו ר ה ו ד ה ב א ש מ ת ו ש ה י נ ו מ ר ג ל ג ר מ נ י ‪ ,‬דווח‬
‫ע ל כ ך ל ד ז ׳ ר ז ׳ י נ ס ק י ו ל פ י פ ק ו ד ת ו הוצא ה ק ו מ ו נ י ס ט ה ג ר מ נ י ל ה ו ר ג ״ ‪ .‬ו א נ י י ש ב ת י‬
‫ב ח ד ר ה ס מ ו ך ו ש מ ע ת י א ת ה ס פ ו ר ש ה ר ע י ד א ת כ ל גופי‪.‬‬
‫ב י מ י ה כ י ב ו ש ה נ א צ י ר צ ח ו י ח י ד ו ת ש ל מ ת נ ד ב י ם ל ט ב י ם ב ד ם ק ר א ת היהודים‬
‫שהופקדו‬
‫למעשה‪,‬‬
‫נחת‬
‫בידם‪,‬‬
‫לא‬
‫הם‬
‫שמרו על‬
‫הגיטאות‪,‬‬
‫והתעללו‬
‫נטלו הגרמנים בלטביה חלק פעיל‬
‫ביהודים‬
‫באכזריות‬
‫רבה‪.‬‬
‫ב ה ש מ ד ת היהודים‪ ,‬ה ם ש ב ע ו‬
‫מ ה ב י צ ת המושלם שנעשה עיי הלטבים‪ .‬יתירה מזאת‪ ,‬יחידות של לטבים‬
‫נ ש ל ח ו ל ב ל ו ד ו ס י ה ו ל א י ז ו ר י ם א ח ר י ם שהיו ב כ י ב ו ש ה נ א צ י ‪ ,‬ל ה ש מ י ד א ת היהודים‬
‫ואת הפרטיזנים והלטבים לא איכזבו א ת הגרמנים — הם ביצעו א ת המשימות‬
‫ב ד י י ק נ ו ת א כ ז ר י ת ‪ ,‬ה ם רצחו‪ ,‬ה ר ג ו והשמידו‪ .‬ל א י ד ת ל י ע ל א ף ע ם א ח ר שהצטיין‬
‫‪206‬‬
‫כ ל כ ך ב פ ע ו ל ו ת אלו‪ .‬אין זה מ ת מ י ה ‪ ,‬ל כ ן ‪ ,‬ש ר ב י ם מ ה ם ב ר ח ו ע ם ת ו ם ה מ ל ח מ ה‬
‫ה מ ע ר ב כדי‬
‫לארצות‬
‫‪l J U K u r s‬‬
‫צוקורס‬
‫להתחמק מהעונש‬
‫הידוע‬
‫בשל‬
‫לשימצה‬
‫שהיה צפוי להם‪.‬‬
‫הצודק‬
‫אכזריותו‬
‫ריגה‪,‬‬
‫בגיטו‬
‫)לשבי‬
‫נתפס‬
‫בשם‬
‫בדרום־‬
‫א מ ר י ק ה ו נ ר צ ח באופן מ ס ת ו ר י ( ‪ .‬ל מ ע ן ה א מ ת יש ל ה ז כ י ר שהיו גם ל ט ב י ם ב ו ד ד י ם‬
‫שהחביאו‬
‫הכלל‬
‫ו ה צ י ל ו יהודים ב ז מ ן השואה‪ ,‬א ו ל ם אין יוצא מן ה כ ל ל זה מ פ ך י ך א ת‬
‫ע ל י ו ע מ ד ת י לעיל‪.‬‬
‫ב־‪ 15‬ב א ו ג ו ס ט ‪ 1944‬זומנו מ פ ק ד י ה ד י ב י ז י ו ת ו ה ג ד ו ד י ם ל מ ט ה ה א ר מ י ה ה־‪.22‬‬
‫נפרשה תכנית ההתקפה‬
‫לפניהם‬
‫בירת‬
‫הלטבית‬
‫הרפובליקה‬
‫ש צ ר י כ ה היתד‪ .‬ת ו ך ‪ 3‬ימים‬
‫ריגה‪,‬‬
‫הנאצי‪.‬‬
‫מהכיבוש‬
‫להביא לשיחרור‬
‫ההתקפה‬
‫ב־‪16‬‬
‫התחילה‬
‫ב א ו ג ו ס ט וב־‪ 18‬ב א ו ג ו ס ט נ פ צ ע ת י ק ש ה ‪ .‬ה ע י ר ר י ג ה ש ו ח ר ר ה ר ק ב־‪ 13‬ב א ו ק ט ו ב ר‬
‫ועל זאת שמעתי כבר בבית־החולים בעיר אופה‬
‫״אייניקייט״‬
‫במערכת‬
‫בחתשים‬
‫כבר‬
‫)‪(Ufa‬‬
‫)אורל(‪.‬‬
‫שבבשקיריה‬
‫במוסקבוז‬
‫הראשונים‬
‫המלחמה‬
‫של‬
‫לחלוטין‬
‫נותקנו‬
‫מספרות‬
‫עברית‬
‫ו א י ד י ש ‪ :‬א י ־ א פ ש ר היה ל ק ב ל ע ת ו ן א ו ס פ ר א פ י ל ו ב א י ד י ש ) ע ב ר י ת היתר‪ .‬א ס ו ר ה‬
‫אנטי־מהפכנית(‪.‬‬
‫כשפה‬
‫הצנזור‪.‬‬
‫גם א ת מכתבי לארץ כתבתי ב ר ו ס י ת ; דברי דפוס בעברית לא ראיתי‬
‫כשנתיים‬
‫במשך‬
‫תעודת־חופשה‬
‫לקבל‬
‫מכתבים‬
‫כתבנו‬
‫בעיקר‬
‫ב ר ו ס י ת ‪ ,‬כ ד י ש ל א י ע ו כ ב ו ע״י‬
‫רצופות‬
‫בספטמבר‬
‫ונסעתי‬
‫לחצי־יום‬
‫ידיעות כלשהן על‬
‫בארץ‪.‬‬
‫‪1943‬‬
‫למערכת‬
‫המלחמה‬
‫נזדמנתי‬
‫העתון‬
‫לסביבות‬
‫האידי‬
‫מוסקבה‪,‬‬
‫קבלתי‬
‫״אייניקיים״‪.‬‬
‫קוויתי‬
‫מ נ ק ו ד ת ־ ר א ו ת י ה ו ד י ת או י ד י ע ו ת ע ל ה מ צ ב‬
‫ב מ ע ר כ ת י ש ב יהודי ב ג י ל שבין ‪ 50‬ל־‪ !60‬פ נ י ת י א ל י ו באידיש‪ ,‬הוא הזמין‬
‫אותי‬
‫ל ש ב ת והתחיל‬
‫אחרי‬
‫ששמע א ת תשובותי ה ת נ ד פ ה אדיבותו ועל כל שאלותי קבלתי‬
‫שגרתיות‬
‫בדיוק‬
‫—‬
‫ל ה ת ע נ י ן מי אני‪ ,‬מאין ב א ת י ‪ ,‬א י פ ה ל מ ד ת י א י ד י ש ו כ ר ‪.‬‬
‫כמו‬
‫בעתונות‬
‫שכתוב‬
‫על‬
‫הסובייטית‪.‬‬
‫הצד‬
‫תשובות‬
‫היהודי‬
‫של‬
‫ה מ ל ח מ ה הוא ב כ ל ל ס ר ב ל ד ב ר ו ח ז ר ו ה ס ב י ר ‪ :‬״כולנו‪ ,‬כ ל עמי ברה׳׳מ‪ ,‬נ מ צ א י ם‬
‫ל ח י י ם ו ל מ ת ת ו ה מ ט ר ה היא‬
‫במלחמה‬
‫במלחמה‬
‫ל מ ג ר א ת האויב הנאצי‪ ,‬לנצח‬
‫ו ל ח ז ק א ת ה ש ל ט ו ן הסובייטי ב ה נ ה ג ת ה מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ו ה מ נ ה י ג ה ג א ו נ י ש ל‬
‫האנושות‬
‫מזיק‬
‫ה מ ת ק ד מ ת ‪ ,‬סםאלין‪ .‬לכן‪,‬‬
‫את‬
‫להתעניין ולהבליט‬
‫לדבריו‪,‬‬
‫מ ב ח י נ ה פ ו ל י ט י ת ל א נכון ו א פ י ל ו‬
‫השאלה היהודית‪,‬‬
‫במאבק הגלובלי‬
‫שמתנהל גגד‬
‫הפאשיזם‪.‬‬
‫כל‬
‫מאמצי‬
‫ממנו‬
‫להשיג‬
‫אינפורמציה‬
‫כל‬
‫שלא‬
‫שהיא‪,‬‬
‫פורסמה‬
‫בעתונות‪,‬‬
‫ע ל ו ב ת ו ה ו ‪ .‬כ נ ר א ה ש ה א י ש ל א נ ת ן בי א מ ו ן ו ל א ר צ ה ל ה ס ת כ ן ‪ .‬ק ב ל ת י מ מ נ ו כ מ ה‬
‫ג ל י ו נ ו ת ש ל ה ע ת מ ״אייניקייט״ ו כ א ש ר ק מ ת י ה ב ח נ ת י ש ע ל ש ו ל ח נ ו נ מ צ א מ א מ ר ו‬
‫של‬
‫א י ל י ה א ר נ ב ו ר ג והוא מ ת ר ג ם א ו ת ו ל א י ד י ש ‪ .‬ש א ל ת י א ת ה ש א ל ה ה א ח ר ו נ ה ‪:‬‬
‫למה‬
‫ל ת ר ג ם א ת א ר נ ב ו ר ג ? ה א ם ה ו א ‪ ,‬כיהודי‪ ,‬א י נ נ ו י כ ו ל ל כ ת ו ב מ א מ ר ל ע ת ת‬
‫האידי‬
‫ה י ח י ד י י מה זה‪ .‬הוא אינו י ו ד ע א י ד י ש או ל א ר ו צ ה ל כ ת ו ב ב ש פ ה זו ?'‬
‫ה א י ש ה ס ת כ ל בי ו א מ ר ‪ :‬״איני י ת ע א ם א ר נ ב ו ר ג יודע א י ד י ש ו א ם הוא ל א ר ו צ ה‬
‫לכתוב‬
‫במה‬
‫באיךיש‪ ,‬ו ה ו ס י ף ‪ :‬ולך‪ ,‬ב ח ו ר ‪ ,‬ע צ ת י ‪ :‬א ל ת ר ב ה ל ש א ו ל ש א ל ו ת ‪ ,‬ת ס ת פ ק‬
‫ש מ פ ר ס מ י ם ב כ ל י ה ת ק ש ו ר ת ו ב ע ת ו נ ו ת ‪ ,‬זה ל ט ו ב ת ך ״ ‪.‬‬
‫מספטמבר‬
‫״אייניקייט״‪.‬‬
‫גדוש‬
‫‪1943‬‬
‫ועד‬
‫ב ר ו ר היה‪,‬‬
‫בתעמולה שנרתית‪.‬‬
‫״אייניקייט״‬
‫ובפעולת‬
‫פברואר‬
‫שהעתת‬
‫נועד‬
‫‪1945‬‬
‫?!בלתי‬
‫בעיקר‬
‫כמה‬
‫לקורא‬
‫פעמים‬
‫בחוץ‬
‫את‬
‫לארץ!‬
‫העתון‬
‫הוא היה‬
‫הקומוניסטים היהודים בדיביזיה ה ל ט ב י ת ראו ב ע ת ת ‪,‬‬
‫הוועד‬
‫האנטיפשיסטי‬
‫היהודי‪,‬‬
‫שנוסד‬
‫במוסקבה‬
‫ב־‪,1942‬‬
‫‪207‬‬
‫דף‬
‫חדש‬
‫האמנו‬
‫קהל‬
‫בהתפתחותה‬
‫התרבות‬
‫של‬
‫ב ב ר ה ״ מ ‪.‬אנו‬
‫היהודית‬
‫זאת‬
‫לעומת‬
‫לא‬
‫ב ז ה וראינו א ת ה פ ע ו ל ה ה ז א ת כ צ ע ד ט ק ט י ש מ ט ר ת ו ל ג י י ס כ ס פ י ם ו ד ע ת‬
‫בחו״ל לטובת ברה״מ‪.‬‬
‫שלחם‬
‫לעינינו היתד‪ .‬דוגמה מ ו ח ש י ת השלטון הסובייטי‪,‬‬
‫ב מ ש ך כ ל ש נ ו ת קיומו ב ד ת ‪ ,‬ר ד ף ב א כ ז ר י ו ת א ת הדתיים‪ ,‬ה ש מ י ד א ו ש ל ח‬
‫ל מ ח נ ו ת כפייה א ת מ ר ב י ת א נ ש י ה כ מ ו ר ה — ה ש ל ט ו ן ה ז ה ע ו ד ך ב י מ י ה מ ל ח מ ה‬
‫פ ע ו ל ו ת הכמרים‪ ,‬כ ד י‬
‫את‬
‫בעתוגות וברדיו‬
‫אפילו‬
‫האדום‪ .‬ב ר ו ר‬
‫הצבא‬
‫שאלה‬
‫פרסמו‬
‫יגייסו כ ס ף אצל‬
‫הסכומים‬
‫את‬
‫חזיה‬
‫היה‪ ,‬ש ז ו ר ק‬
‫המאמינים‬
‫למען‬
‫ש צ ב ר כומר זה א ו א ח ר‬
‫זמנית‪ ..‬הסובייםים ל א‬
‫בוחלים(‬
‫בשום א מ צ ע י ם ל ה ש ג ת מ ט ר ו ת י ה ם ‪.‬‬
‫הרופא‬
‫היהודי‬
‫הממשלה‪.‬‬
‫בחלו‬
‫למען‬
‫)ואיגם‬
‫ב־‪ ,1945‬בזמן ש ה ו ת י ב ב י ת ־ ה ח ו ל י ם ב מ ו ס ק ב ה ‪ ,‬ק נ ו ב ש ב י ל י ק ר ו ב י א ת ס פ ו ר י‬
‫י‪ .‬ל‪ .‬פ ר ץ באידיש‪ .‬ה ס פ ר ה י ה מ ו נ ח ת מ י ד ע ל ה כ ו נ נ י ת שע״י מ ט ת י ו ע ו ר ר ש א ל ו ת‬
‫חולים ומבקרים רבים‪ ' .‬א ת בית החולים ביקרו לעתים קרובות סטודנטים‪,‬‬
‫מצד‬
‫מ ו ס ד ו ת שונים‪ ,‬ש ת ר מ ו‬
‫אנשי‬
‫להתמודד‬
‫הרבה‬
‫עם‬
‫מ ז מ נ ם ל ח ו ל י ם ׳ועשו ׳כמיטב י כ ו ל ת ם כ ד י‬
‫ולהסתגל‬
‫בעיותיהם‬
‫ל מ צ ב ם החדש‪.‬‬
‫לעזור‬
‫לפצועים‬
‫ביקרה‬
‫ב כ ל שבוע אשד‪ .‬א ח ת ב ג י ל ה ע מ י ד ה ש ע ב ד ה ב״טאם״‬
‫את‬
‫חדרנו‬
‫)םוכגות הידיעות‬
‫ה ר ש מ י ת ש ל ב ר ה ״ מ ( ‪ .‬היתד‪ .‬זו אשד‪ .‬ג ח מ ד ה ש י ד ע ה ל ד ב ר ע ם ה פ צ ו ע י ם ו ל ב ר ר ם‬
‫ובין‬
‫סיפרה‬
‫היתר‬
‫כמה‬
‫דברים‬
‫באנגליה‬
‫ובמדינות‬
‫צ׳רצ׳יל‪,‬‬
‫ל ק ח ה א ת ה ס פ ר ש ל י‪ .‬ל‪ .‬פ ר ץ ו ש א ל ה ‪:‬‬
‫בעברית!״‬
‫שמו‬
‫פעם‪,‬‬
‫ישבה‬
‫כאשר‬
‫כהונתה‬
‫מטתי וסיפרה‬
‫״הספר‬
‫משהו‬
‫הוא ב א י ד י ש‬
‫על‬
‫או‬
‫ה ו פ ת ע ת י מ ה ש א ל ה ‪ .‬כן‪ ,‬ע נ ת ה ‪ ,‬א נ י מ ש ה ו י ו ד ע ת יעל זה‪ .‬נ ס ת ב ר ש ג ם‬
‫של‬
‫ספרים‬
‫אחרות‪.‬‬
‫מעניינים‬
‫מתקופת‬
‫על‬
‫בסוכנות‬
‫״סאס״‬
‫פ ר ץ מ ו כ ר לה‪.‬‬
‫לא‬
‫באידיש ו ל א‬
‫בהמשך‬
‫בעברית‪.‬‬
‫שיחתנו‬
‫האשד‪.‬‬
‫ס י פ ר ת י ל ה שאין א פ ש ר ו ת‬
‫להשיג‬
‫ש ת ק ה כ מ ה ר ק ו ת ו א ח ר י כן א מ ר ה ‪:‬‬
‫״לידידי‪ ,‬ל ס ו פ ר ס מ ו א י ל מ ר ש ק )‪ (Marshak‬י ש ב ב י ת ס פ ר י ה נ ה ד ר ת ובין ס פ ר י ו‬
‫יש גם ס פ ר י ם ב ע ב ר י ת ‪ ,‬א נ י א ש ת ד ל ל ה ב י א ל ך משהו‪ ,‬א ב ל ש ה ד ב ר י י ש א ר בינינו״‪.‬‬
‫היא ח ז ר ה כ ע ב ו ר ש ב ו ע ‪ ,‬ש ו ח ח ה ע ם ה פ צ ו ע י ם ‪ ,‬י ש ב ה ע ל מ י ט ת י ו ש מ ה ל י ס פ ר‬
‫ק ט ן ת ח ת ה כ ר — כ ד י ש א ח ר י ם ל א יראו‪ .‬״זד‪ — .‬ל ש ב ו ע י י ם ואין צ ו ר ך ל ס פ ר ע ל‬
‫זה‪ ,‬מ ו ב ן ? ״ היא ק מ ה ו ע ז ב ה א ת ה ח ד ר ‪ .‬ב י ד ר ו ע ד ת ל ק ח ת י א ת ה ס פ ר ‪ :‬״ ש י ר י‬
‫ח‪ .‬נ‪ .‬ב י א ל י ק ״ ש ה ו צ א ו ל א ו ר ל פ נ י‬
‫מ ל ח מ ת העולם הראשונה‪ .‬לצערי הרב‪ ,‬לא‬
‫ש ב ע ת י ע ו נ ג מ ה ס פ ר — ל מ ח ר ת נ ו ת ת ת י ו ע ש ר ה ימים א ח ר י כן ל א הייתי מ ס ו ג ל‬
‫לקרוא‪.‬‬
‫א ת הספר החזרתי במועד‪.‬‬
‫באוגוםמ‬
‫של‬
‫‪ 1945‬ה ו ע ב ר ת י ל ב י ת ח ו ל י ם צ ב א י ‪ ,‬ש ה ת מ ק ם בבנין ב י ת ס פ ר ב פ ר ב ר‬
‫מ ו ס ק ב ה ‪ .‬ס פ ר ו של י‪ .‬ל‪ .‬פ ר ץ מ צ ו י ה י ה גם פ ה ע ל ה כ ו נ נ י ת ש ל י ד מ ס ת י ‪.‬‬
‫מפעם‬
‫וברגעים‬
‫בהזיות‪.‬‬
‫לפעם‬
‫אלה‬
‫חזרתי‬
‫וקראתי‬
‫גתלשתי כאילו‬
‫את‬
‫אחד‬
‫מספוריו‬
‫מהמציאות‬
‫הנפלאים‬
‫העגומה‪,‬‬
‫של‬
‫ש כ ב ת י על‬
‫הסופר‬
‫הדגול‪,‬‬
‫מטתי‬
‫ושקעתי‬
‫ב י ן ה ח ו ל י ם ב ח ד ר נ ו ה י ה ר ו פ א י ה ו ד י ב ד ר ג ת ר ב ־ ס ר ן שלא ה י ה פ צ ו ע ‪,‬‬
‫א ך א ו ש פ ז ל ב ד י ק ו ת ‪ .‬כפי ש נ ת ב ר ר א ח ר י כן‪ ,‬ה ו א היה מעונין ל ה ש ת ח ר ר מ ה צ ב א‬
‫האדום‬
‫ו ה ב ד י ק ו ת ה ר פ ו א י ו ת ע ת י ך ו ת ה י ו ל ס פ ק נ י מ ו ק י ם מ ש כ נ ע י ם לכך‪ .‬ה ח ו ל ה‬
‫ה ז ה ה ת ב ל ט בין י ת ר ה ח ו ל י ם ב כ ו ש ר ו ל מ צ ו א לשון מ ש ו ת פ ת עם כל חייל פצוע‪,‬‬
‫בספוריו‬
‫המרתקים על קורותיו בחזית ו ב נ כ ו נ ו ת ו ל ה ת ע מ ק בבעיותיהם האישיות‬
‫ש ל ה פ צ ו ע י ם ולייעץ ע צ ה ס ו ב ה ל כ ל א ח ד ‪.‬‬
‫י‬
‫‪208‬‬
‫ב מ ש ך ש ב ו ע ו ת א ח ד י ם ח ש ת י ש ה א י ש ה ז ה מ ק ד י ש לי ת ש ו מ ת •לב מ י ו ח ד ת ‪,‬‬
‫ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת ע ל מ ט ח י ו מ ש ו ח ח ע ל ד א ועל הא‪ ) .‬ל ד א ב ו נ י ה ר ב ‪ ,‬ל א‬
‫מתיישב‬
‫שמו‬
‫נשמר‬
‫הרגשתי‬
‫מכרוני(‪.‬‬
‫מתרחש‬
‫שמשהו‬
‫ב ק ר ב ו ‪ ,‬כ י מ ש ה ו מ ע י ק עליו‬
‫ואינו מ ו צ א פ ו ר ק ן ‪ .‬פ ע ם א ח ת ״טיילנו״ א ת ו ב מ ס ד ר ו ן ה א ר ו ך ש ל ה מ ח ל ק ה והוא‬
‫ה ת ח י ל ל ה ט י ף ל י ציונות‪ .‬ש מ ע ת י אז מ מ נ ו ״ ה ר צ א ה ״ א ר ו כ ה ע ל ה ג ל ו ת ‪ ,‬ע ל ג ו ר ל ו‬
‫ש ל ה י ה ו ד י ה נ צ ח י שאין ל ו ב י ת א ש ר ת מ י ד נ ת ו ן ל ח ס ד י הגויים‪ ,‬ב י נ י ה ם‬
‫המר‬
‫הוא י ו ש ב ‪ ,‬מ ב ל י ל ז כ ו ת ב ה ג ד ר ה ע צ מ י ת ו ה ג נ ה ע צ מ י ת ה ג י ע הזמן‪ ,‬ה ו א ה מ ש י ך ‪,‬‬
‫שהיהודים‬
‫י ק י מ ו ל ה ם מ ד י ג ה ומדיגה כ ז א ת ת ו כ ל ל ק ו ם ר ק ב א ר ץ י ש ר א ל ‪ .‬ל ש ם‬
‫צריד‬
‫ב מ ל ח מ ה נ ג ד הגאצים‪,‬‬
‫כד‬
‫יעלו‬
‫ה נ ו ע ר היהודי ל ע ל ו ת א ר צ ה ‪ ,‬ה נ ו ע ר ש ה ת ח ש ל‬
‫לכבוש‬
‫ונדהמתי‪:‬‬
‫דברים‬
‫היה‬
‫בראשונה‬
‫ולהכריז‬
‫מחשבה‬
‫צצה‬
‫הקמת‬
‫אולי‬
‫בראשי‪:‬‬
‫יהודית‪.‬‬
‫זוהי‬
‫פרובוקציה?‬
‫היו‬
‫הן‬
‫מ ע ו ל ם ו ש מ ע ת י ע ל מ ק ר י ם כאלה‪ .‬א ב ל מיד ע ז ב ה א ו ת י ה ח ש ד נ ו ת ‪ :‬ק ש ה‬
‫לשער‬
‫מאוד‬
‫את‬
‫הארץ‬
‫על‬
‫מדינה‬
‫האזנתי‬
‫לדבריו‬
‫שיעשו פרובוקציה כ נ ג ד פצוע קשה‪ ,‬החייב‬
‫בבית־החולים‪.‬‬
‫המוכר לך‬
‫לאיש‪,‬‬
‫למוסדות‬
‫כאשר‬
‫רק‬
‫גמר‬
‫דבריו‪,‬‬
‫את‬
‫ל ש ה ו ת ע ו ד זמן‬
‫מריע‬
‫שאלתיו‪:‬‬
‫פונה‬
‫הנד‬
‫רב‬
‫אלי‪,‬‬
‫הדבר‬
‫כ מ ה ש ב ו ע ו ת ‪ ,‬מנין ל ד ה ב ט ח ו ן ש מ פ י ל א יוודע‬
‫ע ל ה ד ע ו ת ש ה ב ע ת ? ״ ״הו‪ ,‬השיב‪ ,‬אני ב ט ו ח בך‪ .‬ע ק ב ת י א ח ר י ך ‪ ,‬יודע‬
‫אני‬
‫ש א ת ה מ ל ט ב י ה ‪ ,‬ק ב ל ת בוודאי ח נ ו ך י ה ת י ו ס פ ר ו ש ל י‪ .‬ל‪ .‬פ ר ץ מ ע י ד ע ל‬
‫כך‪.‬‬
‫שהבעיה‬
‫בחור‬
‫ס פ ר באידיש ועתון ב א י ד י ש — ל א ייתכן‬
‫בגילך‪ ,‬הקורא‬
‫היהודית ל א תגע ללבו״‪.‬‬
‫התידדנו‪.‬‬
‫מאז‬
‫שוחחנו‬
‫ארוכות‬
‫תורי‬
‫והגיע‬
‫לו משהו‬
‫לספר‬
‫התנועה‬
‫על‬
‫ה צ י ו נ י ת ‪ ,‬ע ל ת נ ו ע ו ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪ .‬על ב ח ו ר י ם ו ב ח ו ר ו ת ש ה ק ד י ש ו א ת ח י י ה ם‬
‫הארץ‪,‬‬
‫לגאולת‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫בהכשרה‬
‫שהיו‬
‫כדי‬
‫בגולה‬
‫להיות‬
‫מוכנים‬
‫לכל‬
‫קשיי‬
‫החיים‬
‫ס פ ר ת י ע ל ה ק ב ו צ י ם ‪ ,‬ע ל ה ת י ש ב ו ת ‪ ,‬ע ל ״חומה ו מ ג ד ל ״ ‪ ,‬ע ל ה מ א ב ק נ ג ד‬
‫ה כ נ ו פ י ו ת ה ע ר ב י ו ת ו ש ל ט ת ה מ נ ד ט ‪ ,‬על ע ל י ה בי‪ .‬ז כ ו ר ל י היום‪ ,‬כ א ש ר ה ת ב ו ד ד ג ו‬
‫בחדר‬
‫אחד‬
‫בטיולים‪,‬‬
‫והראיתי‬
‫במחנות‪,‬‬
‫תצלומים‬
‫לו‬
‫בקבוץ‪,‬‬
‫ר ב י ם מחיי‬
‫בסניפים‪,‬‬
‫תנועת‬
‫בכינוסים‪ .‬הוא‬
‫הנוער‬
‫היה‬
‫ניגש‬
‫״הרצליה״‬
‫מאוד‬
‫—‬
‫ובעיניו‬
‫נצנצו דמעות‪ .‬בימי ה מ ל ח מ ה הראשונים יצאתי מזרחה עם מזוודה אחת‪ ,‬א ב ל א ת‬
‫כל תצלומי ל ק ח ת י עמי ושמרתי עליהם במשד כל שנות המלחמה‪ ,‬ב צ ב א האדום‬
‫ובבתי־החולים‬
‫״פרשת‬
‫שמענו‬
‫— זה‬
‫הרופאים״‪,‬‬
‫היה‬
‫כאשר‬
‫רכושי‬
‫היקר‬
‫ביותר‪.‬‬
‫בתחילת‬
‫פ י ט ר ו א ת א ש ת י ואותי‬
‫‪,1953‬‬
‫בעיצומה‬
‫של‬
‫בכל‬
‫יום‬
‫מהעבודה‪ ,‬כאשר‬
‫ע ל מ א ס ר י ם בין יהודים ו פ ק י ד ב כ י ר ב פ ר ק ל י ט ו ת ר מ ז ל נ ו ש א נ ו כ ל ו ל י ם‬
‫ה ש ח ו ר ה ‪ ,‬כ א ש ר ח פ צ י נ ו היו ארוזים ו ב כ ל ל י ל ה ח כ י נ ו ל מ א ס ר ‪ — ,‬ל א‬
‫ברשימה‬
‫עמדתי‬
‫במבחן‬
‫הק‪.‬ג‪.‬ב‪.‬‬
‫ה ו כ ח ו ת ח ו ת כ ו ת נ ג ד ע צ מ י וגגד ה ר ב ה מ ח ב ר י נ ו ש ג ר ו א ז ב ב ר ה ״ מ ‪.‬‬
‫הרופא‬
‫במוסקבה‪.‬‬
‫בו‬
‫צ‪.‬‬
‫ושרפתי‬
‫כמעס‬
‫את‬
‫כל‬
‫ה ש ת ח ר ר מ ה צ ב א בקיץ‬
‫אני השתחררתי באוקסובר‬
‫התצלומים‪,‬‬
‫לא‬
‫רציתי‬
‫לתת‬
‫לאנשי‬
‫‪ .1946‬נ פ ג ש ת י ע מ ו ו א ם א ש ת ו ב ד י ר ת ם‬
‫‪ 1946‬ו נ ס ע ת י ל ר י ג ה ‪ .‬ק ב ל ת י מ מ נ ו מ כ ת ב ‪,‬‬
‫ה ו א מ ו ד י ע ש נ ו ל ד ל ו בן וכי כ ל ה מ ש פ ח ה נ ו ס ע ת ד ר ו מ ה — ל ק ר פ ס י ם א ו‬
‫למולדביה‪.‬‬
‫הוא הדגיש — איתנה התלסתו להגשים א ת חלומו‪ .‬מאז לא שמעתי‬
‫עליו‪ .‬א ו ל י ה ו א פ ה ‪ ,‬ב י ש ר א ל ?‬
‫ביקורה‬
‫•‬
‫מי‬
‫ש ל הגב׳ צ׳רצ׳יל‬
‫שקרא‬
‫א ת ס פ ר ו ש ל ה ס ו פ ר ה ר ו ס י סולז׳ניצין ״ ב מ ד ו ר ה ר א ש ו ן ״‬
‫זוכר‬
‫בוודאי‬
‫א ת ה פ ר ק ב ו ה ו א מ ת א ר א ת ב י ק ו ר ה של ה ג ב ר ת א ל י נ ו ר ר ח ת ל ס ב ב י ת ־‬
‫הכלא‪:‬‬
‫כ י צ ד ה כ י נ ו א ת ה א ס י ר י ם ‪ ,‬שיפצו א ת ה ת א י ם ‪ ,‬ו כ ר ‪ ,‬ב ק י צ ו ר ‪ ,‬א י ך ביימו‬
‫‪209‬‬
‫א ת כ ל פ ר ט י ה ב י ק ו ר ‪ ,‬ה ו ל י כ ו שולל א ת ה א ו ר ח ת ר מ ת ־ ה ד ר ג ‪ ,‬ר י מ ו א ו ת ה ו ש י ט ו‬
‫בה‪.‬‬
‫מומחים‬
‫הסובייטים הם‬
‫בחייהם‬
‫שאין כ מ ו ת ם ל ה ס ת ר ת ה צ ד ד י ם ה ש ל י ל י י ם‬
‫ובסיוע כ ל מ י נ י ‪ .‬ש ק ר י ם ה ם מ ס ו ג ל י ם ל י צ ו ר רושם ש ל השיגים‪ ,‬ח י י ר ו ו ח ה ו א ו ש ר ‪.‬‬
‫משהו‬
‫לכך‬
‫בדומה‬
‫בזמן‬
‫בבית־החולים‬
‫בשלישי‬
‫במאי‬
‫טולוגיה‬
‫ואורטופדיה‪ ,‬שיצא לו שם אף מ ע ב ר לגבולות ברה״מ ב ה ש ג י ו ב ת ח ו ם‬
‫הנתוחים‬
‫‪1945‬‬
‫קרה‬
‫גם לי‬
‫הימצאותי‬
‫במוסקבה‪.‬‬
‫נ ו ת ח ת י גיתוח קשה )שכבתי אז ב מ כ ת ה מ ר כ ז י ל ט ד א ו מ ־‬
‫הפלסטיים(‬
‫האחרונים‬
‫להודעה‬
‫של‬
‫ובמשך‬
‫המלחמה‬
‫ש ב ו ע י י ם הייתי‬
‫האכזרית שהתנהלה‬
‫היו‬
‫מ ר ו ת ק למיטה‪.‬‬
‫בגרמניה הנאצית‬
‫אלה‬
‫הימים‬
‫וכל יום‬
‫חכינו‬
‫ע ל כ נ י ע ת ה צ ב א ה ג ר מ נ י ‪ .‬ב ל י ל ה של ה ־ ‪ 8‬במאי ש מ ע נ ו ב ר ד י ו ע ל ס ו ף‬
‫המלחמה‬
‫לא‬
‫ועד הבוקר‬
‫באותו‬
‫נ ר ד ם כ ב ר איש מבין ‪ 18‬ה פ צ ו ע י ם ש ב ח ד ר נ ו ‪.‬‬
‫יום‪ ,‬ה־‪ 8‬ב מ א י ‪ ,‬נ פ ו צ ה ה ש מ ו ע ה ש ל מ ח ר ת — ב־‪ 9‬למאי‪ ,‬ש ה ו כ ר ז כ י ו ם ה נ צ ח ו ן ‪,‬‬
‫תבקר‬
‫בבית החולים‬
‫ההכנות‬
‫ש ל נ ו אשתו של ראש ממשלת אנגליה‪.‬‬
‫צ׳רצ׳יל‪.‬‬
‫הגברת‬
‫ל ק ב ל ת ה פ נ י ם ה ת ח י ל ו א ו ר ליום ה־‪ 9‬במאי והם ה ח ל י ט ו ל ה ר א ו ת‬
‫ל א ו ר ח ת ר ק ח ד ר א ח ד ב מ ח ל ק ה וזה ה י ה חדרנו‪ .‬מ ח ד ר י ם א ח ר י ם ה ע ב י ר ו ל ח ד ר נ ו‬
‫הפצועים‬
‫את‬
‫בחדרים‬
‫שאותם‬
‫האחדים‬
‫ל ה ר א ו ת לה‪ .‬א ת‬
‫רצו‬
‫אותם‬
‫והזהירו‬
‫שישמרו על‬
‫סגרו‬
‫שאר הפצועים‬
‫שקט מוחלט ולבל‬
‫על‬
‫מנעול‬
‫ינסו‬
‫לצאת‬
‫מחדריהם‬
‫ע ד תום ב י ק ו ר ה של האורחת‪ .‬במשך כמה שעות ט ר ח צוות ע ו ב ד י ם‬
‫נקוי‬
‫ש נ י ת ן ל ר ח ו ץ ‪ ,‬שפשפו‪ ,‬צחצחו‪ ,‬מ ר ט ו ‪ ,‬ה ע ל ו ב ר ק ‪.‬‬
‫על‬
‫מה‬
‫החדר‪ :‬רחצו‬
‫א ת ה מ ט ו ת כ י ס ו ב כ ל י ־ מ ט ה ח ד ש י ם ‪ .‬ה ב י א ו ש מ י כ ו ת ח ד ש ו ת ‪ .‬ע ל כ ל ה ח ו ל י ם ציוו‬
‫ל ב ל יעיזו ל ש ב ת א ו ל ש כ ב ע ל ה מ ט ה ) מ ל ב ד י היו כ ל ה ח ו ל י ם ב ח ד ר ״ ע צ מ א י י ם ״‬
‫ו ל א ה י ה ל ה ם צ ו ר ך ל ש כ ב ב מ ש ך היום(‪ .‬ע ל כ ל מ ט ה ת ל ו ש ת י מ ג ב ו ת מ ח ו ס פ ס ו ת‬
‫ראיתי‬
‫ב מ ש ך כ ל ימי ה מ ל ח מ ה ‪ .‬ה א ח ו ת ה א ח ר א י ת ה ז ה י ר ה‬
‫חדשות‬
‫שכאלה לא‬
‫שאסור‬
‫ל ה ש ת מ ש ב מ ג ב ו ת ‪ .‬ע ל ה ח ל ו נ ו ת ת ל ו וילונות‪ ,‬כ ל ה כ ו נ נ י ו ת כ ו ס ו ב מ פ ו ת‬
‫לבנות‪ ,‬פ ר ש ו מ פ ה ל ב נ ה ע ל השלחן באמצע החדר‪ ,‬שמו עליו א ג ר ט ל ע ם פרחים‪.‬‬
‫כל‬
‫החולים‬
‫פ י ר מ ו ת ח ד ש ו ת ‪ .‬הייתי ה ח ו ל ה היחידי‬
‫לבשו‬
‫ששכב‬
‫אחרי‬
‫במטה‬
‫ה נ י ת ו ח ‪ .‬ה ו ש י ב ו ע ל ידי א ח ו ת )כאילו היא מ ט פ ל ת בי כ ל הזמן(‪ .‬ע ל א ף ה ר ג ש ת י‬
‫ע ק ב המכאובים — חייכתי בלבי למראה כל ההצגה הזאת‪ .‬כרגיל‪ ,‬כדי‬
‫הרעה‬
‫לקרוא‬
‫את‬
‫לאחות‪ .‬היה החולה מקיש בכפית בספל‬
‫) פ ע מ ו נ י ם ל א היו(‬
‫מ י ש ה ו מ ה ח ו ל י ם ש י ק ר א ו לה‪ ) .‬ב ה ק ש ר זה צ ך י ך לציין‬
‫בבתי‬
‫האחיות‬
‫לפצועי־המלחמה‬
‫החולים‬
‫בהתמסרות‬
‫רבה‬
‫מבקש‬
‫או‬
‫שבדרך כלל עבדו‬
‫ועשו‬
‫ומעבר‬
‫מעל‬
‫ליכולתן ב נ ס י ב ו ת ה ק ש ו ת ש ל הימים ההם(‪.‬‬
‫ההכגות‬
‫כל‬
‫נגמרו‪.‬‬
‫החולים‬
‫ת ו ד ר כ ו איך‬
‫עליהם‬
‫להתנהג‪.‬‬
‫כל‬
‫אחד‬
‫צךיך‬
‫ל ע מ ו ד או ל ש ב ת ע ל כ ס א ע ל ־ י ד מ ט ת ו ) ע ל ה מ ט ה א ס ו ר היה ל ש ב ת ‪ ,‬כ ד י ל א‬
‫לקמט‪ ,‬חלילה א ת כלי־המטה החדשים(‪ ,‬לא לשאול שאלות ולא ל ד ב ר א ל א אם‬
‫מ ד ל ת ה כ נ י ס ה ל מ ח ל ק ה ועד ל ח ד ר פרשו שטיח וכל צוות ה ה כ נ ה געלם‪.‬‬
‫נשאלת‪.‬‬
‫ה ג ב ר ת צ׳רצ׳יל נ כ נ ס ה מ ו ק פ ת מ כ ל הצדדים באנשי בטחת‪ .‬היא היתה ל ב ו ש ה במדי‬
‫הצבא הבריטי ולוו א ו ת ה כ מ ה פרופסורים ומתורגמנית‪ .‬מנהל בית־החולים סיפר‬
‫לה‬
‫באנגלית‬
‫בקצרה‬
‫על‬
‫ה ע ב ת ה הרפואית המאומצת של‬
‫ואחר־‬
‫בית־החולים‬
‫כ ד כ ל פ ר ו פ ס ו ר מ ה ר ל ה צ י ג ל פ נ י ה א ת ה ח ו ל ה שלו‪ .‬ה ג ב ר ת צ ׳ ר צ ׳ י ל ג ג ש ה אלי‪,‬‬
‫את‬
‫הרכינה‬
‫המחוברת‬
‫אחת‬
‫פצועי‬
‫‪210‬‬
‫ראשה‬
‫לראשו‬
‫נמצאו‬
‫נצנצה והפה‬
‫מלחמה‪,‬‬
‫ו ש א ל ה ל ש ל ו מ י ‪ .‬על ה מ ס ה ל פ נ י ה ש כ ב א י ש‬
‫בגבס‪,‬‬
‫תחבושת כיסתה‬
‫ש ר א ש ו וידו‬
‫את כל פניו כמעט‪,‬‬
‫ר ק עין‬
‫נשאר‬
‫פתוח‪ .‬כנראה‪ ,‬שהאורחת שראתה כ ב ר פעמים ר ב ו ת‬
‫התחשלה‬
‫צנוע‬
‫בבקורה‬
‫בבתי־החולים‬
‫ומשלה‬
‫ברוחה‪.‬‬
‫חיוך‬
‫ריחף ע ל פ נ י ה ו ע י נ י ה ה ב י ע ו ח י ב ה ו ע ו ר ר ו א י מ ץ ‪ .‬ע נ י ת י מ ה שעניתי‪ ,‬ה י א ה מ ש י כ ה‬
‫תהליך‬
‫לשאול ע ל‬
‫המתודגמנית‬
‫של א נ ש י‬
‫וגילתה‬
‫הריפוי‬
‫בקיאות‬
‫בינינו‬
‫נמשכה כ מ ה ד ק ו ת וכל הזמן הרגשתי עלי א ת מבטיהם החודרים‬
‫הבטחון‬
‫ה פ ר ו פ ס ו ר י ם הציגו‬
‫הסובייטים‪.‬‬
‫וכל הפמליה עזבה א ת החדר‪.‬‬
‫בטרם‬
‫האחראית כ ב ר פרצה פנימה והחלה‬
‫והמפות‪,‬‬
‫בנושא‪.‬‬
‫השיחה‬
‫בעזרת‬
‫לפניה עוד פצועים‬
‫האחרון‬
‫ה ס פ י ק האיש‬
‫לצאת‬
‫אחדים‬
‫והאחות‬
‫ל ה ו ר י ד א ת הוילונות‪ ,‬ל א ס ו ף א ת ה מ ג ב ו ת‬
‫א ח ר י ה ב א ו א ח י ו ת ו ה ס י ר ו א ת כ ל י ־ ה מ ם ה החדשים‪ .‬א ת ה ש ט י ח ק פ ל ו ‪.‬‬
‫א ת ה פ י ר מ ו ת צוו ל פ ש ו ט ו ל ל ב ו ש א ת ה י ש נ ו ת ‪ .‬ה ת נ ה ג ו ת ם ש ל עובדי ב י ת ־ ה ח ו ל י ם‬
‫עוררה אצל‬
‫במטותיהם‪,‬‬
‫לקמט‬
‫החולים‬
‫התמרמרות‬
‫וצחוק‪.‬‬
‫עם צאת‬
‫קפצו על‬
‫הסדינים‬
‫והציפות‬
‫המבריקים‪,‬‬
‫אותם‪ .‬כ ל א ח ד ר צ ה‬
‫ב ה ז ד מ נ ו ת זו‬
‫האורחים‬
‫הסתובבו‬
‫להשתמש גם‬
‫שכבו‬
‫מרביתם‬
‫והתפתלו‬
‫במגבות‬
‫כדי‬
‫המחוספסות‬
‫) נ ד מ ה ל י ש ח ל ק מ ה ח ו ל י ם ל א ר א ה כ א ל ה מ ע ו ל ם ( ‪ .‬א ב ל מכיוון ש א י ־ א פ ש ר ה י ה‬
‫מהחדר‬
‫לצאת‬
‫לחדרי‬
‫הרחצה‪ ,‬החלו‬
‫לירוק‬
‫ל נ ג ב ב ה ן א ת הרגליים‪ ,‬או ס ת ם‬
‫בהן‪ .‬ה א ח ו ת ה א ח ר א י ת ז ע מ ה ו ר ת ח ה ‪ ,‬א ך ה ח ו ל י ם צחקו‪ .‬ה א ח ו ת ״ ה א י ש י ת ״ ש ל י‬
‫ע ז ב ה א ו ת י י ח ד ע ם כ ל ה פ מ ל י ה ‪ .‬כ ל ה ה צ ג ה ה ז א ת ו ה מ ת ח עייפו אותי‪ ,‬א פ פ ו נ י‬
‫עזים‬
‫כאבים‬
‫כוחותי‬
‫ובשארית‬
‫מששתי‬
‫בספל — לקרוא ל א ח ו ת שתזריק לי‬
‫ל י ד ד ל ת ו ש ל דייר‬
‫הכפית והתחלתי‬
‫ומצאתי א ת‬
‫להקיש‬
‫ת ר ו פ ה ל ש י כ ו ך יםורי‪.‬‬
‫רופא‬
‫טרומפלדור ועל‬
‫אלמוני א ה ר‬
‫בפיאטיגורסק‬
‫ב ס פ ט מ ב ר ‪ 1952‬ש ה י ת י ח ת ש י מ י ם ב ע י ר פ י א ס י ג ו ר ס ק )‪ (PJatigorsk‬ש ב צ פ ו ן‬
‫הגעתי לבית־ההבראה‬
‫קווקז‪.‬‬
‫בבוקר ואחרי ה ס ד ר ת הענינים הפורמליים יצאתי‬
‫ל ר א ו ת א ת העיר‪ .‬ב י ק ו ר ב ק ו ו ק ז ה ו א ת מ י ד חוויה ג ד ו ל ה ל ת ו ש ב ר י ג ה ש ע ל ש פ ת‬
‫הים ה ב ל ט י ‪ .‬טיילתי ו ה ת ב ו נ נ ת י ב נ ו ף ה נ ה ד ר ו ב ה ר ה נ י ש א מ ש ו ק )‪ (Mashuk‬ה ח ו ל ש‬
‫ע ל העיר‪ .‬ב א ח ד ה ר ח ו ב ו ת ע צ ר ת י פ ת א ו ם ‪ ,‬ע מ ד ת י ו ה ס ת כ ל ת י ב ש ל ט ש ע ל ה ב י ת ‪:‬‬
‫שיניים ט ר ו מ פ ל ד ו ר ״ ‪ .‬ת ח י ל ה ל א ת פ ס ת י — מ ה בין ט ר ו מ פ ל ד ו ר ל פ י א ס י ־‬
‫״רופא‬
‫ונזכרתי כי‬
‫גורסקו‬
‫טרומפלדור הוא‬
‫יליד‬
‫העיר‬
‫הזאת תהו‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫אחד‬
‫מקרוביו‪ .‬ה י ס ס ת י ר ג ע ו ל ח צ ת י ע ל כ פ ת ו ר הפעמון‪ .‬א ת ה ד ל ת פ ת ח ה א ש ה ״ ש ל ו ם ‪,‬‬
‫היכול א נ י ל ש ו ח ח ע ם ה ח ב ר ט ד ו מ פ ל ד ו ר י ״ — ״ ה ר ו פ א א י נ נ ו ו ב מ ש ך ה ש ב ו ע י י ם‬
‫אינו מ ק ב ל חולים״‪ .‬ל א רציתי‬
‫הבאים‬
‫ל נ ת ק א ת השיחה והמשכתי ל ד ב ר עם‬
‫ה א ש ה ‪ ,‬ש ל א ה צ י ע ה ל י א פ י ל ו ל ה י כ נ ס פ נ י מ ה ‪ .‬ס פ ר ח י ל ה ש א נ י מריגה‪ ,‬א ב ל ש ם‬
‫המשפחה סרומפלדור מ ו כ ר ל י וברצוני לשאול א ת הרופא ע ל קרובי מ ש פ ח ת ו —‬
‫ש מ כ ר י ה ו א א ח ד מ ק ר ו ב י ו ‪ .‬האשד‪ ,‬ג פ ח ד ה ו ב ט ת ח ר י ף ה ג י ב ה ‪ :‬״אין ל נ ו‬
‫ייתכן‬
‫קרובים‪ ,‬ה י ו כ ב ר א צ ל נ ו צ ר ו ח ב ג ל ל ש ם ה מ ש פ ח ה ו א נ א מ מ ד א ל ת ב ו א י ו ת ר ״ ‪.‬‬
‫הביעו פ ח ד‬
‫עיניה‬
‫טרומפלדור שגר‬
‫מן‬
‫ובקשה‬
‫בעיר‬
‫ה ר א ד ‪ ,‬אולי‪,‬‬
‫כאחך‪ .‬כך ל א‬
‫גתגלה לי‬
‫הסוד של‬
‫רופא־השיניים‬
‫מולדתו של יוסף םרופפלדור‪.‬‬
‫להזכיר‬
‫לקורא ש ז ה אירע‬
‫ב ס ו ף ‪,1952‬‬
‫בתקופה‪,‬‬
‫כאשר‬
‫ב ה נ ה ג ת ו ש ל סטאלין‪ ,‬״ ה י ד י ד ה ג ד ו ל ש ל כ ל ה ע מ י ם ״ ה ג י ע ה ה מ ד י נ י ו ת ה א נ ט י ­‬
‫שמית ש ל א ח ר מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה ל ש י א ה ומצאה א ת ביטויה באפליית היהודים‬
‫ב כ ל ש ט ח י ה מ ד ע ו ה ת ר ב ו ת ‪ ,‬ב ת ח ו ם ה כ ל כ ל ה והמנגגון ה מ פ ל ג ת י ו ה מ מ ש ל ת י ‪ .‬מ ס ע‬
‫ההסתה‬
‫בפני‬
‫ע ד היהודים ה י ה מ ו ס ו ו ה ב מ א ב ק ג ג ד הקוסמופוליטיזם‪ ,‬נ ג ד ה ת ר פ ס ו ת‬
‫התרבות‬
‫העולמי״‪.‬‬
‫והוחל‬
‫בכפם‬
‫המערבית‬
‫כזכור‪ ,‬נ א ס ר ה‬
‫בהכנת משפם‬
‫גדולי‬
‫ובעיקר ע ד‬
‫ב ס ו ף ‪1952‬‬
‫ה צ י ו נ ו ת — ״הסוכן ש ל‬
‫האימפריאליזם‬
‫ק ב ו צ ה ש ל ר ו פ א י ם יהודים ב א ש מ ו ת כ ז ב‬
‫ר א ו ו ה ע ד ם ‪ .‬ב א ו ג ו ס ט ‪ 1952‬ה ו צ א ו ל ה ו ר ג ע ל ל א‬
‫עתל‬
‫ה ת י ע ו ע ל זה‪,‬‬
‫אבל‬
‫ה מ ש ו ר ר י ם ו ה ש ח ק נ י ם היהודים‪.‬‬
‫רשמית לא‬
‫‪211‬‬
‫השמועה‬
‫על‬
‫ה ת פ ש ט ה מ ה ר ו ח ר ד ה מ י ל א ה א ת ל ב נ ו ‪ .‬ב ס פ ט מ ב ר ‪ 1952‬ע ו ד ל א י ד ע ת י‬
‫גדולי‬
‫גורלם ה מ ר של‬
‫התרבות‬
‫היהודיים‪ .,‬א ב ל‬
‫פ ר ס מ ו כ ל יום‬
‫בעתונים‬
‫״ פ י ל י ט ו ן ״ ש ב ו ה ט י פ ו ס ה ש ל י ל י היה כ מ ע ט ת מ י ד י ה ו ד י ; ו א ם ל פ י ש ם ה מ ש פ ח ה‬
‫ל א נ י ת ן ה י ה ל ה ב י ן ב נ ק ל שהוא יהודי‪ ,‬ה ו ס י פ ו א ת ש מ ו ‪ ,‬א ת ש ם א ב י ו א ו אמו‪,‬‬
‫ש ל א י ה י ה ‪ ,‬ח ס וחלילה‪ ,‬כ ל ס פ ק ב מ ו צ א ו ‪ .‬ע ל י נ ו ל ד ע ת ש ב ת נ א י ב ר ה ״ מ ‪• ,‬מאמר‬
‫כ ז ה ב ע ת ו ן חורץ‪,‬‬
‫ב מ ר ב י ת המקרים‪ ,‬א ת דינו של‬
‫במאמר‪,‬‬
‫האיש עליו דובר‬
‫ז‪ .‬א‪ .‬מ פ ט ר י ם א ו ת ו מ ה ע ב ו ד ה ו ל ע ת י ם ג ם ת ו ב ע י ם א ו ת ו ל מ ש פ ט ‪.‬‬
‫סיפרתי‬
‫בקצרה על‬
‫התקופה‬
‫ההיא )על‬
‫היהודים‬
‫גורל‬
‫סטאלין‬
‫בתקופת‬
‫אחרי‬
‫מ ל ח מ ת העולם השנייה כ ב ר מצויים מחקרים‬
‫שכבר‬
‫ל מ ח ר ת בקורי אצל רופא־השיניים ט ר ו מ פ ל ד ו ר הבינותי ש נ ה ג ת י בפזיזות‬
‫ובחוסר‬
‫ופרסומים מפורטים(‬
‫מפני‬
‫ז ה י ר ו ת ‪ .‬האשד‪ .‬ה ה י א ל א י כ ל ה ה ר י ב נ ס י ב ו ת ה ק י י מ ו ת ל ת ת א מ ו ן ב א י ש‬
‫ז ר ש מ ת ח י ל ת י כ ף ל ד ב ר ע ל קרובים‪ .‬א י ל ו הייתי ל פ ח ו ת מ ב ק ר א ת ה ב י ת פ ע מ י ם‬
‫כ פ צ י י נ ט ייתכן והייתי מ צ ל י ח י ו ת ר ‪.‬‬
‫אחדות‬
‫במשך ח ת ש‬
‫מכתב‬
‫בפיאםיגורסק נהגתי ב כ ל יום לשלוח‬
‫שהייתי ב ב י ת ־ ה ה ב ר א ה‬
‫ל מ ש פ ח ת י בריגה‪ .‬פ ע ם ק ב ל ת י מ ב ר ק ‪ .‬מ ר י ג ה ‪ :‬״ מ כ ת ב ך ק ב ל נ ו ‪ ,‬א ל ת ת ר ג ש ״ ‪.‬‬
‫ל א ה ב נ ת י א ת תכנו והתחלתי לנחש א ת פירושו ש ל המברק‪ .‬ל מ ח ר ת — עוד‬
‫״ מ ו ד א ג י ם מ א ת ע ל שאין מ כ ת ב י ם ‪ .‬ה ו ד ע מ ה ק ר ה ״ ‪ .‬ק ר א ת י א ת ה מ ב ר ק ‪,‬‬
‫מברק;‬
‫ו ק ר א ת י ‪ ,‬ל א ה ב נ ת י ‪, .‬אם א ת מ ו ל ק ב ל ו מ כ ת ב ‪ ,‬מ ד ו ע היום ה ם מ ו ד א ג י ם ?‬
‫חזרתי‬
‫ל ה ת ק ש ר בטלפון‪ .‬ה ס כ מ ת י ל ש י ח ה ל י ל י ת ‪ ,‬כ י ב י ו ם ה ק ו ו י ם ה י ו ע מ ו ס י ם‬
‫החלטתי‬
‫מאוד‪.‬‬
‫ק ב ל ת י רשיון ו נ ש א ר ת י ב ע ר ב ב מ ש ר ד ל ח כ ו ת ל צ ל צ ו ל ‪ .‬ה מ נ ה ל ע ת ע ב ד‬
‫בחדרו‬
‫בעךך‬
‫)בימי סטאלין היה מקובל ל ע ב ו ד ב מ ש ר ד י ם ע ד מאוחר ב ע ר ב ( ‪.‬‬
‫ב־‪ 10‬י צ א ה מ נ ה ל מ ח ד ר ו — היה ז ה יהודי‬
‫ב ש נ ו ת ה ע מ י ד ה ‪ ,‬א י ש ב ע ל ‪.‬הופעה‪.‬‬
‫ה ו א נ ת ן ל י שלום‪ ,‬ש א ל ל מ ע ש י ב מ ש ר ד ו א ח ר י כן ה ת י ש ב מולי ו פ ת ח‬
‫התענין‬
‫על‬
‫מאין אני בא וכר‪ .‬ספרתי ל ו ע ל תולדות חיי ושזרתי בספודי דברים‬
‫ה ח נ ו ך היהודי‬
‫בעיניים‬
‫כאילו‬
‫בשיחה‪.‬‬
‫שקבלתי‪ ,‬על השפה‬
‫ה ע ב ר י ת ‪ .‬הוא י ש ב‬
‫והתרבות‬
‫והקשיב‬
‫פ ק ו ח ו ת לרווחה‪ .‬פ ח ך ת י ש י פ ס י ק אותי‪ ,‬א ך ה ו א ש ת ק ו ה ק ש י ב ‪ .‬ל ב ס ו ף‬
‫הפלימ‪:‬‬
‫אתה‬
‫״אתה מרגיש א ת עצמך כיהודי ו ל פ ח ו ת ה נ ך יודע ל מ ה‬
‫סובל‪ ,‬א ב ל מדוע אני סובל‪ ,‬ל כ ל ה ר ו ח ו ת ? ״ הוא קם‪ ,‬ל א א מ ר שלום ויצא א ת‬
‫ש י ח ת ה ט ל פ ו ן ה ג י ע ה ואז‬
‫החדר‪.‬‬
‫הבריקה‬
‫נתברר‬
‫אשתי על‬
‫שמכתבי‬
‫דאגתה!‬
‫נתעכבו‬
‫למחרת‬
‫ב מ ש ך יומיים ו ל א‬
‫קבלה כמה‬
‫מכתבים‬
‫הגיעו‬
‫ה ב י ת ה ואז‬
‫ושלחה‬
‫מ ב ר ק שגי ל ב ל אתרגש‪ ,‬כ י ה כ ל בסדר‪ .‬ב א ש מ ת הדואר ק ב ל ת י בתחילה‬
‫א ת ה מ ב ר ק השני וכעבור יום — א ת ה מ ב ר ק הראשון‪.‬‬
‫למחרת‬
‫פרופסור‬
‫ש ע ב ד שנים ר ב ו ת כ ר ק ט ו ר ב מ כ ו ן ל ר פ ו א ה ב ס ט ל י נ ג ר ד ) ע כ ש י ו ו ו ל ג ו ג ר ד (‬
‫)‪.(Volgograd‬‬
‫ותפקידה‬
‫בראשית‬
‫‪1952‬‬
‫האשימו‬
‫אותו‬
‫בחוסר‬
‫הערכה‬
‫מספקת‬
‫ליתרונה‬
‫המקדם של הרפואה הסובייטית )קרי הרוסית( ובהתרפסות לפני המדע‬
‫הקפיטליסטי‪.‬‬
‫ניסטית‬
‫סיפרה לי פקידה יהתיה‬
‫מהמשרד‬
‫בסודי‬
‫סודות‬
‫שהמנהל‬
‫הוא‬
‫זימנו‬
‫אסיפת הסגל‬
‫האקדמי‬
‫בהשתתפות‬
‫נציגי‬
‫המפלגה‬
‫הקומו­‬
‫ופרופסורים ומרצים ק מ ו ה א ח ד א ח ר י השני‪ ,‬כ ו ל ם אנשים שהיו כפופים‬
‫לו‪ ,‬ה ש מ י צ ו אותו‪ ,‬ה ע ל י ל ו עליו‪ ,‬ה א ש י מ ו א ו ת ו ב ע ב י ר ו ת ש ל א ה י ו ו ל א נ ב ר א ו ‪.‬‬
‫ו ה ו א ‪ ,‬כ נ ה ו ג בימים ה ק ו ד ר י ם ה ה ם ‪ ,‬ט פ ל ש ק ר ע ל ע צ מ ו ‪ ,‬ה ת ר ‪ .‬ב פ ו מ ב י ב ח ט א י ם‬
‫ש ל א ח ס א והבטיח באופן חגיגי שיתקן א ת כ ל שגיאותיו‪ ,‬א ם המפלגה תיתן לו‬
‫הזדמנות‬
‫ו א פ ש ת ת לכך‪ .‬אפשרות כזאת ל א‬
‫ניתנה‪-‬לו‪ .‬אך‬
‫בהתחשב בעובדה‬
‫ש ה ו א ה ת ה ב ש ג י א ו ת י ו נ ה ג ו ע מ ו ב ח ס ד ‪ :‬פ י ט ר ו ה ו מ ה ע ב ו ד ה ושלחו א ו ת ו ל נ ה ל‬
‫א ת ב י ת ה ה ב ר א ה הקטן ב פ י א ס י ג ו ר ס ק ‪.‬‬
‫‪212‬‬
‫צבי הרמן‬
‫ה ע ל י ה‬
‫ההעפלה‬
‫)העליה‬
‫או ה ע ל י ה ב׳‬
‫הבלתי‬
‫ב׳‬
‫חוקית(‬
‫התחילה‬
‫לא‬
‫עם‬
‫הספינה‬
‫״וולוס״‪ ,‬כ פ י שרגילים לציין ב ס פ ר י ה ה י ס ט ו ר י ה י ב ס פ ר י ה ז כ ר ו נ ו ת ‪ ,‬ש א ח ד י ם מ ב י ן‬
‫ה מ ו ס ד ל ע ל י ה ב׳ ו ה ע ו ב ד י ם ב ו פ י ר ס מ ו ב ־ ‪ 1 0‬־ ‪ 1 5‬ה ש נ י ם ה א ח ת ג ו ת ‪ .‬ל א‬
‫מנהלי‬
‫נ ו צ ר יש מאין‪ .‬הלחץ לעליה‪ ,‬ה ה כ ר ח ב ע ל י ה ‪ ,‬ה ר ע י ו נ ו ת ה ר א ש ו נ י ם ו ה כ ל י ם ה ר א ­‬
‫ש ו נ י ם ל ב י צ ו ע ה ה ע פ ל ה ל א נולדו עם כ י נ ו ן ה מ ו ס ד ל ע ל י ה ב׳‪ .‬הם היו קיימים גם‬
‫ל פ נ י כן‪ .‬ל א ת מ ת היו קיימים ד ק ו י ו ת ־ ה א ב ח נ ה ו ה ב ד ל י ־ ה מ ו ב ן בין ה מ ו ש ג י ם ע ל י ה‬
‫ו ה ע פ ל ה ‪ .‬ע ל י ה לארץ י ש ר א ל צ י י נ ה ב ד ו ר ו ת ה א ח ר ו נ י ם מ ע ש ה ח ו ק י ; כ נ י ס ה לארץ‬
‫ח ו ק י ת ‪ ,‬מ ת ו ך ה ס כ מ ת ה ש ל ט ו נ ו ת ; ו א י ל ו ה ע פ ל ה ל א ר ץ י ש ר א ל צימר‪ .‬ע ל י ה‬
‫בדרך‬
‫ב ר ש ו ת ה ו ב ה ס כ מ ת ה של ה מ מ ש ל ה‬
‫שלא‬
‫בתולדות־פזוריו‬
‫מאז‬
‫חוקיים‪.‬‬
‫יהתים‬
‫לכל‬
‫יצא‬
‫ה ב ר י ט י ת ע ל י ה ב ל ת י ליגלית‪.‬‬
‫ה א ר ו כ ו ת של ע ם י ש ר א ל היו ת מ ת מ ע פ י ל י ם חוקיים ו ב ל ת י‬
‫ישראל‬
‫לגלות‬
‫לא‬
‫נותקה‬
‫שלשלת‬
‫ההעפלה‪.‬‬
‫תמת‬
‫נמצאו‬
‫נועזים‪ ,‬לוחמים‪ ,‬ח ו ל מ י ם ויראים‪ ,‬ש ק י ב ל ו ע ל ע צ מ ם א ת כ ל ה ס ב ל ונכונו‬
‫ה ת ל א ו ת ע ל מ נ ת ל ב י א ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ ,‬ל ח ו נ ן א ת ע פ ר ה ו ל מ ו ת בד‪ -‬״ מ ס ע ו ת‬
‫א ר ץ ־ י ש ר א ל ״ ב כ ל ה ד ו ר ו ת זרמו ב כ ל ה ד ר כ י ם ת‪-‬ם ת ו פ ס י ם מ ק ו ם נ כ ב ד בהיסטוריה‬
‫היהתית‬
‫אף‬
‫ו ב ס פ ת ת ה ע ב ר י ת ‪ .‬לא כאן ה מ ק ו ם ל ע מ ו ד ע ל ה ת ו פ ע ה ה ה י ס ט ו ר י ת ה ז א ת‬
‫על פי‬
‫שבסיפורי המסעות ובתיאורי העליות האלה מקופלים םפורי כמיהה‬
‫ו ת י א ו ר י ג ב ו ר ה ראויים לציון‪.‬‬
‫ה ע ל י ה ה י ה ו ד י ת ב י מ י הבילויים‪ ,‬ב ש נ ו ת‬
‫אליעזר‬
‫מכתב‬
‫ראש‬
‫‪ 1881‬־‪ ,1883‬היתד‪ .‬עליה ב ל ת י חוקית‪.‬‬
‫ב ן ־ י ה ת ת ה״משוגע״ שחולל א ת נס תחיית ה ש פ ה העברית‪ ,‬מ ס פ ר על‬
‫ש ל ה פ ח ה )מושל( ש ל ארץ־ י ש ר א ל מ ש ג ת‬
‫ה ק ה י ל ה ( של ק ה י ל ת ה י ה ת י ם ב י ר ו ש ל י ם ‪.‬‬
‫מלכותנו‬
‫הם‬
‫לעזרת‬
‫הנכרים‬
‫הנתונים‬
‫להמסחר‬
‫‪ 1883‬א ל ה ח כ ם ב א ש י ) מ ע ץ‬
‫ב ת ה י ת ר כ ו ת ב ה פ ח ה ‪ :‬״‪...‬חוקי‬
‫בארצות‬
‫טורקיה בחירות‪ ,‬אך‬
‫ה ע ז ר ה ז ה ה ו א רק ב מ ק ו מ ו ת ה מ ס ח ר ו ל א ב מ ק ו מ ו ת א ש ר ל א ל מ ס ח ר נ כ ו נ ו ו ה נ ה‬
‫פ ל ס ט י נ ה א י נ ה למסחר‪...‬״‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ל ע ל י י ת ה ב י ל ו י י ם היתר‪ .‬ע ל י ה ב ל ת י חוקית‪.‬‬
‫ו ע ת מ ו ס י ף הפחה‪ ,‬ש ה י ה ת י ם )החיים ב א ר ץ ( ש ל ב י ה ם ב א י ם י ה ת י ם ח ד ש י ם אלה‪,‬‬
‫‪-‬חייבים‬
‫מ ת ‪ -‬ל ה ו ד י ע ל ש ל ט ו נ ו ת ״‪...‬כי א ת ‪ .‬ב ו א ‪ .‬י ב ו א ו ‪ .‬א ל י ה ם י ה ת י ם ב ד ר ך ה ז ה‬
‫_‪213‬‬
‫ו א ת ה מ מ ש ל ה ל א יודיעו — ו נ ש א ו ע ו ו נ ם במשפט‪...‬״ ה פ ח ה ל א י ד ע ש ה י ה ו ד י ם‬
‫מ ש נ נ י ם ב ת פ י ל ו ת י ה ם ש ל ו ש פ ע מ י ם ב י ו ם א ת ה פ ס ו ק ״ולמלשינים א ל ת ה י ת ק ו ו ה ״ ‪.‬‬
‫לאזני ה ט ו ר ק י ם ג ו נ ב ה הידיעה‪ ,‬ש ה י ה ו ד י ם ב א י ם לארץ הקודש‪ ,‬ו ב מ י ו ח ד ל י ר ו ש ל י ם ‪,‬‬
‫כ ד י ל ב נ ו ת מ ח ד ש א ת מ ל כ ו ת ם ה ק ד ו מ ה ‪ . . .‬ב ע ק ב ו ת הצווים ה א ל ה ב־‪ 1883‬ב א צוו‬
‫נוסף ע ל פ י ו א ס ו ר ל י ה ת י ם ל ק נ ו ת א ד מ ו ת ב א ת ישראל‪ .‬ש ו ט ר י ם ע ר ב י ם ו ט ו ר ק י ם‬
‫היכו ב א ל ו ת ובשוטים א ת ה י ה ו ד י ם ש ב א ו באניות‪ .‬ה ם ג ר ש ו א ו ת ם ב ח ז ר ה ל א נ י ו ת ‪.‬‬
‫לקבלם‬
‫א ם היתד‪ ,‬אניד‪ .‬ש ס י ר ב ה‬
‫בחזרה‪ ,‬הם נכלאו בבית־םוהר‪.‬‬
‫ב מ צ ב זה —‬
‫נעשו נ ס י ו נ ו ת ל ה ב י א ע ו ל י ם מ פ ו ר ט ס ע י ד ל ט נ ט ו ר ה ולקיסרית‪ .‬ל פ ע מ י ם א ר ב ו ל ה ם‬
‫שוטרים ו כ ל מ י‬
‫בתקופת‬
‫היסטוריה‬
‫ש נ ת פ ס — גורש‪.‬‬
‫הבריטי‬
‫השלטון‬
‫ההיסטוריה רק‬
‫עצמה‪ .‬ל א היתד‪ .‬זו‬
‫הזרה ע ל‬
‫חדשה‪ .‬ה ש י ט ו ת ‪ ,‬ב ה ן נ ק ט ה מ מ ש ל ת ה מ נ ד ט א ף הן ל א ‪ .‬ה י ו ח ד ש ו ת ‪.‬‬
‫ה י ה ז ה חיקוי מ ד ד י ק ו ב ל ת י מ ק ו ר י כ ל עיקר‪ .‬ב־‪ 1920‬ה ח ל י ט ס י ר ה ר ב ד ט ס מ ו א ל ‪,‬‬
‫ה ע ל ת ן הראשון ש ל פ ל ש ת י נ ה ־ א ״ י ‪ ,‬ב ה ס כ מ ת ה מ מ ש ל ה ה מ ר כ ז י ת ב ל ו נ ד ו ן‬
‫הנציב‬
‫— ל ה ג ב י ל א ת ע ל י י ת ה י ה ו ד י ם ל א ר ץ ישראל‪ .‬ל א ח ר ‪ 2000‬ש נ ו ת ג ל ו ת — כ מ ה‬
‫מ ש י ח ת ת ת ל ו יהודים ב ״ נ צ י ב יהודה״ ראשון ז ה ! א ו ל ם ג ו ד ל ן — כ ג ו ר ל‬
‫תקוות‬
‫כ ל ה ת ק ו ו ת המשיחיות‪ .‬ה נ י מ ו ק י ם ל ה ג ב ל ת ה ע ל י ה ? ה ט ו ר ק י ם א מ ת ‪ :‬ר ק ס ו ח ר י ם‬
‫למסחר‪ .‬ה א נ ג ל י ם ‪ :‬ה י ה ו ד י ם מ ב י א י ם קומוניסטים‪ ...‬ה ס י ב ה ה ע י ק ר י ת היתד‪ :.‬ה כ נ י ע ה‬
‫הערבים‪ .‬טבעי‪ ,‬א ף כ י ״נציב יהודה״ ל א ר צ ה להודות בנימוק זה‪ .‬ע ו ד‬
‫ללחץ‬
‫בקיץ ‪ 1920‬גרשו ש ל ט ו נ ו ת ה מ נ ד ט א נ י ו ת ‪ ,‬ש ה ו ב י ל ו ח ל ו צ י ם ע ל סיפונן‪ .‬״ ס פ ת ו ת‬
‫ה צ ל ל י ם ״ ל א התחילו‪ ,‬א פ ו א ‪ ,‬ל ש ו ט ב מ י מ י הים ה ת י כ ו ן בימי ה א י מ י ם ש ל ה י ט ל ר ‪,‬‬
‫א ל א שנים ר ב ו ת ל פ ג י בן‪.‬‬
‫פועלים‪,‬‬
‫במשלחת‬
‫ב־ ‪ ,1921‬א מ ר ב ר ל‬
‫שהופיעה בפני נחום סוקולוב ש ב א לבקר בארץ ישראל‬
‫ר פ ט ו ר ‪ ,‬א ש ר א ז ה י ה כ ב ר ״ותיק״‬
‫בארץ‪:‬‬
‫שבעה‬
‫״‪...‬רק‬
‫חדשים א נ י בארץ‪ .‬ע ב ר ת י א ת כ ל מ ת ת ה ע ל י ה ויודע א נ י כ ל ט ע מ י ה ‪ .‬ר ק א ת מ ו ל‬
‫מכתב‬
‫קבלתי‬
‫מקישנב‪.‬‬
‫אלפים‬
‫ממתינים שם‬
‫כותבים‪ :‬א ם‬
‫לעליה‪ .‬ו ה ם‬
‫אתם‬
‫ת ש ב י ב ח י ב ו ק י ת י ם ו ל א ת ע ש ו ד ב ר ל ה ע ל ו ת נ ו א ל י כ ם — דעו‪ ,‬א נ ו נ מ ו ת ב ר ע ב ‪.‬‬
‫גם ב ק ו ש ט א נמצאים ‪ 2.000‬א י ש ו ה ה ס ת ד ת ת ה צ י ו נ י ת א י נ ה נ ע נ י ת ל ה ם ב ע ז ר ה ;‬
‫האוקראינית‬
‫היהדות‬
‫מתבוססת‬
‫ב ד מ י ה ו א נ ו א י נ נ ו עושים‬
‫כלום‬
‫להצלתה‪,‬‬
‫אץ‬
‫זולתנו לגאול‪ ,‬ל א מ ו ר ש ה ציוני זד‪ ,‬ו ל א א ח ר ‪ .‬א נ י ב א מ ח י פ ה — נ ש ל ח ת י מ מ ו ע צ ת‬
‫ה מ י י צ ג ת ‪ 1.000‬א י ש ש ב ח ר ו ב ה ‪ .‬ג ם היום‬
‫הפועלים‬
‫צ ת כ ה ל ה ת ת ה פ ג נ ת ואנו‬
‫י ח ת י ם ובודדים‪ .‬ד ת ש ת נ ו ‪ ,‬ז ע ק ת נ פ ש ם ה י א — ל פ ת ו ח ה ש ע ר י ם ל ע ל י ה רחבה‪...‬״‪.‬‬
‫התארגנות‬
‫התחילה‬
‫ל ע ל י ה ב׳ — א ו כ ב י ט ו י ו ש ל ב ר ל כ צ נ ל ס ו ן ״ ס ת ו ר ע ל י ה א ח ר ת ״ —‬
‫ב־‪ .1920‬ה ש ע ר י ם ל ע ל י ה א ף פ ע ם ל א נ פ ת ח ו לרווחה ע ל ת י ש ל ט ו נ ו ת‬
‫המנדט‪ .‬היהודים ה ש כ י ל ו ל מ צ י א פ ש פ ש י ם וסדקים — ד ר כ ם ה ס ת נ נ ו ל א ר ץ ‪ .‬י ש ר א ל ‪.‬‬
‫אניות‬
‫הגיעו ל ח י פ ה ו ה ב י א ו ע ו ל י ם ל ג ל י י ם ‪ .‬אולם‪ ,‬כ ל א נ י ה ה ב י א ה ע ל ס י פ ו נ ה‬
‫גם ‪ 50—30‬עולים ב ל ת י לגליים‪ .‬ה א נ ת ת ע ג נ ו ב מ פ ר ץ ח י פ ה בים ה פ ת ו ח ‪ .‬ס י ר ו ת‬
‫ה נ מ ל ה ב י א ו א ת ה ע ו ל י ם ל ב י ק ו ר ת ה א נ ג ל י ם ב מ ש ך היום‪ .‬אותן ה ס י ר ו ת ו ל פ ע מ י ם‬
‫גם ס י ר ו ת א ח ר ו ת ה ו ר י ת ב א י ש ו ן ל י ל ה א ת העולים הסמויים לחוף‪.‬‬
‫עם ג ת ו ל מ י מ ת העליה נ ע ש ת ה הפעולה גם לאור ה ת ם ‪ .‬סירות ״מטיילים״‬
‫יצאו לים‪ ,‬ק ל ט ו ב ת ו כ ן א ת ה ע ו ל י ם מ ן‬
‫ה א נ י ו ת ו ה מ ש י כ ו ב ט ת ל ם ע ד ח ו ף ״שמן״‬
‫ושם ה ע ל ו א ו ת ם ע ל החוף‪ .‬ב ע ז ר ת א נ ש י ה ה ג נ ה ש ל ח י פ ה ה ת פ ז ר ו ה ע ו ל י ם ב ע י ר‬
‫ובישובים‪.‬‬
‫הברחת‬
‫העולים‬
‫השתלבה‬
‫בהברחת נשק‪.‬‬
‫לגבי‬
‫הקבוצה‪,‬‬
‫שעסקה‬
‫ב ״ ע ב ו ד ו ת ״ א ל ה ‪ ,‬ז ה ה י ה פ ן א ח ר ‪ ,‬ג י ל ת א ח ר ‪ ,‬ש ל הרעיון החלוצי‪.‬‬
‫אל‪.‬נא‬
‫‪214‬‬
‫נזלזל‬
‫ב מ י מ ת ו ש ל מ פ ע ל ע ל י ה זה‪ .‬ה ו א הגיע ל־‪ 300‬נ פ ש ב ה ת ש‬
‫א ף ת ת ר מ ז ה ‪ .‬ה ס י ב ת ו ה צ ר ה ה י ה נעוץ ב א נ י ו ת ה ז ר ו ת ו ב ס י ת ת ש ל א‬
‫ולפעמים‬
‫היו יהודיות‪ .‬ר ב י ה ח ו ב ל י ם ל ק ח ו ע ל סיפון אניותיהם ע ו ל י ם ב ל ת י ח ו ק י י ם ת מ ו ר ת‬
‫כסף‪ .‬ה״שייטים״ ה ע ר ב י י ם שטו ב ס י ר ו ת י ה ם ל״שתלים״ ת מ ו ר ת כסף‪ .‬ס כ נ ת ה ה ל ש נ ה‬
‫היתד‪ .‬מ ו ח ש י ת מ א ד ‪ .‬מ פ ע ל ה ע ל י ת ו ה ב ר ח ת ה נ ש ק זכו‬
‫היהודית‬
‫שיתפו‬
‫לסתע רב של‬
‫הפקתות‬
‫ב נ מ ל ואף ש ל א נ ש י ה מ ש ט ר ה היהודיים‪ .‬ל א ח ר ה י ס ו ס י ם ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬ה ם‬
‫פ ע ו ל ה ב ה ת ל ה ב ו ת ו ב נ א מ נ ו ת ‪ .‬הם מ ס ת באופן מ ת מ ת י ד י ע ו ת ע ל י צ י א ת‬
‫— כ ת ו י ל ס י ר ו ת ה מ ש ט ר ה — ל ס ת ר ולבילוש‪ .‬כ א ש ר ה ו ש מ ע ב א ז נ י‬
‫״הכלבים״‬
‫פ ו ע ל יהודי ב נ מ ל פ ס ו ק ק צ ר ‪ :‬״ ה ע ר ב א ל ת צ א ו — מ ח ר ת צ א ו ״ מ ש מ ע ו ת ו היתד‪.‬‬
‫א ו ל ם ‪ ,‬פ ע ו ל ה כ ז א ת א י א פ ש ר היה ל ה ס ת י ר ל ת ק ו פ ה מ מ ו ש כ ת ‪ .‬ה ע ו ב ד י ם‬
‫ברורת‬
‫הערביים‬
‫רעות‬
‫ה ב י נ ו ח י ש מ ה ר מ ה מ ע ש י ה ם וכוונותיהם ש ל היהודים‪ .‬ה פ ר ע ו ת ו מ א ת‬
‫הדמים‬
‫וכת‬
‫ת מ ת מתוך מגמה‬
‫התחוללו‬
‫למנוע‬
‫ה ב ר ח ת נשק‪.‬‬
‫״ההולנדי‬
‫המעופף״‪.‬‬
‫העליה‬
‫לבטל את‬
‫כל‬
‫על‬
‫צורותיה‬
‫•‪-¥‬‬
‫אגדה‬
‫מתקופת‬
‫הבראשית‬
‫ההתישבות‬
‫של‬
‫ההולנדית‬
‫ב א פ ר י ק ה ה ד ר ו מ י ת ‪ .‬ל מ ע ש ה הוא איננו מ ת ע ו פ ף ‪ .‬הוא שט‪ .‬וראן ד ר דקן‪ ,‬ר ב ח ו ב ל ה‬
‫של אניד‪ .‬ה ו ל ג ת ת ‪ ,‬ח ר ף וגידף א ת השם‪ .‬הוא בא ע ל ע ו נ ש ו ‪ :‬א נ י ת ו ש ט ת ש ט ה ־‬
‫ללא‬
‫מסתובבת‬
‫אך‬
‫הרף‪,‬‬
‫ל ח ו ף היא א י נ ג ה מגיעה‪ .‬היא‬
‫יכולה להיכנס‬
‫איננה‬
‫לשום‬
‫נ מ ל ; א נ י ת ־ מ פ ר ש י ם ‪ ,‬ש ״ מ ת ע ו פ פ ת ״ בימים‪ .‬מ ת פ ע ם היא מ ו פ י ע ה פ ת א ו ם‬
‫בפני‬
‫סימן‬
‫שמפליגים‬
‫יורדי־ ים‬
‫בימים‪,‬‬
‫או‬
‫בפני אנשי‬
‫התצפית‬
‫בחופים‪.‬‬
‫וזה‬
‫לאסון ה ע ו מ ד ל ה ת ר ח ש ‪ .‬כ ש ם שהיא מ ו פ י ע ה — כ ך היא נ ע ל מ ת ב מ ס ת ר י ה א ו פ ק‬
‫המימי‪.‬‬
‫רפאים‪,‬‬
‫אנית‬
‫האגדה‬
‫‪(Wagner‬‬
‫עשתה‬
‫״אנית־פנטום׳־׳ — ש א ע נ ה מ ג י ע ה ל ח ו ף מ ב ט ח י ם ‪.‬‬
‫א ת ס י ב ו ב י ה א ג ד ה הרגילים‪ ,‬ע ד‬
‫ג ט ל א ו ת ה כ ד י ש ת ש מ ש בסיס‬
‫ש ת כ ר ד ו ו ג נ ר )‪Richard‬‬
‫לדרמה מוסיקלית‬
‫גברית־כהה־טרגית‬
‫ע ל ג ו ר ל א ד ם מ ק ו ל ל ‪ .‬ב ג ו ס ח יוגנר ר ק ק ר ב ן ־ ח י י ם ש ל ב ת ו ל ה א ו ה ב ת י כ ו ל ל ג א ו ל‬
‫א ת ר ב ־ ה ח ו ב ל מ ק ל ל ת ו ‪ .‬פ ע ם ב ש ב ע שנים מ ת י ת ם ל ו ל ע ל ו ת ל ח ו ף ו ל נ ס ו ת ל מ צ ו א‬
‫את הגואלת‪ .‬ומאז שווגנר חיבר את התמליל ואת המוסיקה — ‪ . ,‬ה ה ו ל נ ת המעופף״‬
‫ו״אנית־הפנטום״‬
‫פרסמה‬
‫ש ל ו ה פ כ ו למושגים‬
‫שגותם‬
‫בכל לשונות תבל‪.‬‬
‫בסתת‬
‫‪1934‬‬
‫כל ע ת ו נ ו ת אירופה ת י ע ו ת בלתי פוסקות‪ ,‬פטיתיות־אפלות־עגומוות על‬
‫״אנית־פנטום״‬
‫בפניה;‬
‫ששטה‬
‫במימי‬
‫הים‬
‫נמל‬
‫התיכון מ ב ל י שיימצא‬
‫שיפתח‬
‫שעתו‬
‫מ ב ל י ש י י מ צ א חוף בו נ ו ס ע י ה ימצאו• מ ר ג ו ע ‪ ,‬ח ו ם א נ ו ש י ו מ ז ו ן ‪ :‬מ ב ל י‬
‫ש ת י מ צ א איזו מ מ ש ל ה ־ ב ת ו ל ה לא א ו ה ב ת כ י אם א נ ו ש י ה ־ מ ר ח מ ת ‪ ,‬ש נ כ ו נ ה ל ג א ו ל‬
‫א ו ת ה ‪ .‬ש ו ם ק ר ב ן ־ ח י י ם לא צ ר ת היה ל ה ק ת ב ‪ . . .‬שם ה א ג י ה ‪ :‬״וולוס״‪ .‬ע ל ס י פ ו נ ה‬
‫כ־‪330‬‬
‫את‬
‫צ ע י ת ת וצעירים‪ ,‬ש ח ש ו ב ק ר ק ע ה ב ו ע ר ת ב א י ת פ ה ו ה ח ל י ט ו ל נ ס ו ת ל ש נ ו ת‬
‫גורלם‬
‫הראשונה‬
‫ישראל‪.‬‬
‫סיפונה‬
‫הצפוי‬
‫ע ל ־ ת י פריצת‬
‫ש ל ה״וולוס״‪.‬‬
‫אנשי‬
‫ההגנה‬
‫בקת‬
‫הצליחו‬
‫ש ע ת ארץ־ישראל‪.‬‬
‫זאת‬
‫‪ 1934‬היא ה ג י ע ה ב פ ע ם‬
‫ל ה ו ר ת את‬
‫‪ 350‬ה ע ו ל י ם‬
‫ל א היתד‪ .‬ה פ ל ג ת ה‬
‫ה ר א ש ת ה ל ח ו פ י ארץ־‬
‫הבלתי‬
‫ליגליים‬
‫שעל‬
‫לחוף מבטחים‪.‬‬
‫בנובמבר‬
‫‪1933‬‬
‫פרסמה הממשלה המנדטורית ה ת ע ה ובה נאמר ב ץ היתר‪:‬‬
‫כ ל א ד ם ש י י מ צ א נ כ נ ס לארץ זו ע ל ה ג ב ו ל — יגורש יחד ע ם ב ג י מ ש פ ח ת ו ‪. . .‬‬
‫פ ע ו ל ו ת ד ו מ ו ת ל א ל ו י ת ק פ ו כ ל פ י כ ל אלד‪ .‬ש נ כ נ ס ו ל א ר ץ ב ת ו ר ת ת י י ת ם ו נ ש א ר ו‬
‫בה‬
‫ל ל א רשיון‪ ...‬ב ק ב ע ו א ת מ ס פ ר ר ש י מ ו ת ה ע ל י ה ) ש ד ת ל ( הנוכחי‪ ...‬ה ת ח ש ב‬
‫הנציב‬
‫בלתי‬
‫ה ע ל ת ן ב מ ס פ ר ב מ ס פ ר ה מ ש ו ע ר ש ל אנשים ש נ כ נ ס ו א ו ה ת י ש ב ו ב א ו ר ח‬
‫חוקי‪...‬״‬
‫‪215‬‬
‫הגבלות‬
‫הנוער‬
‫ה ע ל י ה יצרו מ ת ח ב ל ת י נ ס ב ל ‪ ,‬ב ע י ק ר ב ק ר ב ה נ ו ע ר ה י ה ו ד י באירופה‪.‬‬
‫בתחושתו‬
‫חש‬
‫ב ת ב ו נ ת ו ‪ .‬אין‬
‫ה ט ב ע י ת מ ה שהדור המבוגר ס י ר ב להבין‬
‫עתיד‪ ,‬אין ת ק ו ו ה ל י ה ו ד י ם באירופה‪ .‬ב ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה ח ל ו צ י ו ת ה ה ת פ ר צ ו ת ל ע ל י ה‬
‫היתד‪.‬‬
‫״מפוצצת״‪.‬‬
‫ממש‬
‫העליה‪,‬‬
‫מכסות‬
‫הבריטית‬
‫שהממשלה‬
‫ברוב‬
‫העניקה‬
‫״ נ ד י ב ו ת ה ״ ‪ ,‬ל א י כ ל ו ל ס פ ק א ת הדרישות‪ .‬היו א ל ה ב ב ח י נ ת פ י ר ו ר י ם ד ל י ם וחרדים‪,‬‬
‫מ ע ל שולחנות נדיבים‬
‫שנשרו‬
‫׳בתנועות‬
‫חיכו‬
‫ה נ ו ע ר — ח ב ר או ח ב ר ה י כ ל ו ל ה י ש א ר ע ד ‪ 20‬ש נ ה ב ה כ ש ר ה ‪ ,‬אילו‬
‫בתור‬
‫לקבלת‬
‫התיעצויות‬
‫הזמן‬
‫ב א ט ת ת מייאשת ומתישה‪ .‬לפי חישובים שנעשו‬
‫התחילו‬
‫רשיון העליז־‪.‬‬
‫הממשלה‬
‫והדבר‬
‫ק ד ח ת נ ת ת ‪ .‬ע ל י ה ב ל ת י ח ו ק י ת היתד‪ .‬ק י י מ ת כ ל ה ש נ י ם ‪ ,‬ו ע ת ה הגיע‬
‫לצקת‬
‫לה דפוסים‬
‫פעולות‬
‫הציונית‪,‬‬
‫של‬
‫הבריטית‪.‬‬
‫ג ר ר אחריו‬
‫ההגנה‬
‫והתנועה‬
‫ארגוניים‬
‫ותנועות‬
‫נ ר ח ב י ם ונועזים‬
‫הנוער‬
‫הריביזיוניסטית‬
‫יותר‪.‬‬
‫החלוציות‪,‬‬
‫של‬
‫מיסודו‬
‫כמעט‬
‫שבמרותה‬
‫זאב‬
‫באופן מקביל‬
‫של‬
‫ז׳בוטינסקי‪.‬‬
‫ההסתדרות‬
‫האניות‬
‫שתי‬
‫ה ר א ש ו נ ו ת — ה״וולוס״ ש ל ה ה ג נ ה וה״אוניון״ ש ל ת נ ו ע ת ב י ת ״ ר ה ר ב י ז י ו נ י ס ט י ת‬
‫—‬
‫הגיעו‬
‫ב ה פ ר ש ש ל שבועיים‪.‬‬
‫לחופי ארץ־ישראל‬
‫‪117‬‬
‫על סיפון ה״אונתן״‬
‫עולים‪ .‬כ־‪ 100‬ה צ ל י ח ו ל ע ל ו ת ואילו ‪ 17‬גאסרו‪.‬‬
‫ההגנה‬
‫כולה‬
‫ובראשה‬
‫אחראית‬
‫לה‪.‬‬
‫ארגון‬
‫העליה‬
‫נטלה‬
‫בנושא‬
‫הלאומיים‪.‬‬
‫עליה‬
‫אליהו‬
‫ההגנה‬
‫גולומב‪,‬‬
‫יזמה‬
‫עמדה‬
‫תחת‬
‫את‬
‫בתיה‬
‫את‬
‫פעולת‬
‫מרותה‬
‫התזמה‬
‫ההתארגנות‬
‫של‬
‫ופעלה‬
‫והיתד‪ .‬כ ל‬
‫ההסתדרות‬
‫הצתנית‬
‫הסכמת‬
‫המוסדות‬
‫ללא‬
‫יש ל ש ע ר ; ש ה מ ו ס ד ו ת לא ת ע ו על ה פ ע ו ל ה ‪ .‬ע ל כ ל פ נ י ם ל א ת ע ו‬
‫רק‬
‫בתחילה‪.‬‬
‫הנלהבת‬
‫ברכתו‬
‫ברל‬
‫של‬
‫ליוותה‬
‫כצנלסון‬
‫המארגנים‬
‫את‬
‫ואת מעשיהם‪ .‬אליהו גולומב קרא לביתו שלושה חברים — ביניהם א ת ר ב ־ ח ו ב ל‬
‫הים‬
‫זאב‬
‫חיפה‬
‫— והטיל עליהם‬
‫ולסמן‬
‫מקומות‬
‫ת פ ק ת ‪ :‬״‪...‬עליכם ל ע ב ו ר א ת ה ח ו ף מ ת ל ־ א ב י ב עד‬
‫ביותר‬
‫המתאימים‬
‫עולים‪.‬‬
‫להורדת‬
‫המקום‬
‫להיות‬
‫צריך‬
‫מ ת א י ם מ ב ח י נ ה י מ י ת כ ך ש ה א נ י ה ת ו כ ל ל ק ר ב לחוף‪ .‬ע ל ה ח ו ף ל ה ת ת חולי‪ ,‬ב ל י‬
‫סלעים‪ ,‬כ ד י ש ל א ל ס כ ן א ת ה ס י ר ו ת ב ע ת ע ל י י ת ה א נ ש י ם ל ח ו ף ‪ .‬ו ע ד ש נ י ד ב ר י ם‬
‫עליכם‬
‫לזכור‪:‬‬
‫ומרוחק‬
‫המקום‬
‫מתושבים‬
‫כזאת‬
‫״‪...‬הליכה‬
‫להתת‪,‬‬
‫צריך‬
‫ערביים‪...‬״‪.‬‬
‫כרוכה‬
‫היו‪ ...‬ה מ ק ו ם ה מ ת א י ם‬
‫כך‬
‫בסכנות‬
‫עד כמה שאפשר קרוב‬
‫מספר‬
‫רבות‪,‬‬
‫רב־חובל‬
‫כ י ישובים‬
‫זאב‬
‫לישובים‬
‫עבריים‬
‫הים• ו ה ו א‬
‫מוסיף‪:‬‬
‫עבריים‬
‫ב ת ת ר ל ה ו ר ד ת ה מ ע פ י ל י ם הוא‬
‫בחוף‬
‫כמעט‬
‫שלא‬
‫ל ת כ פ ר ויתקת‪...‬״ )ר״ח‬
‫ז א ב ה י ם ‪ :‬ס פ י נ ו ת מ ס פ ר ו ת ‪ ,‬ע׳ ‪82‬־‪.(83‬‬
‫מקום‬
‫העולים‪.‬‬
‫עוגנת‬
‫בסודיות‬
‫אליהו‬
‫מתאים‬
‫צריך‬
‫האניה‬
‫ל ה ו ר ד ת עולים‬
‫ארגון‬
‫לבנות‬
‫ויעלה‬
‫ס ג י בו‪ .‬יש‬
‫לא‬
‫בעולים‪,‬‬
‫שיבחר‬
‫א ו ת ם ‪ .‬ע ל סיפונה‪.‬‬
‫כל‬
‫להשיג‬
‫שתאג‬
‫הפעולות‬
‫אניה‪,‬‬
‫לנסיעתם‬
‫האלה‬
‫שתביא‬
‫עד‬
‫צריכות‬
‫את‬
‫הנמל‬
‫בו‬
‫להתבצע‬
‫מ י ר ב י ת ‪ .‬א ס ו ר ש י ו ת ע ד ב ר ל ב ר י ט י ם ו ל ס ו כ נ י ה ם ‪ .‬אין זו מ ש י מ ה קלה‪.‬‬
‫גולומב‬
‫וברל‬
‫כ צ נ ל ס ו ן הטילו‬
‫א ו ת ה על‬
‫חבר משק‬
‫״עיינות״‬
‫— תסף‬
‫ברפל‪ .‬ב א ר ג ו ן ה ע ו ל י ם ה ו א נ ע ז ר ב ע י ק ר ביהודה ב ר ג י נ ס ק י ‪ ,‬ח ב ר ״ ג ב ע ת השלושה׳•׳‪.‬‬
‫יולק — כ פ י ש כ י נ ו ה ו ח ב ר י ו ו ת י ד ת — היה השליח ה מ ר כ ז י ש ל ״החלוץ״ ב פ ו ל ץ‬
‫בתקופה‬
‫הנזכרת‪.‬‬
‫האחראי‬
‫לאניה‬
‫בעת‬
‫ה פ ל ג ת ה היה‬
‫כתריאל‬
‫י פ ת הוא‬
‫אחד‬
‫ה ח נ י כ י ם ה ר א ש ו נ י ם ש ל ״ ה פ ו ע ל הימי״‪ .‬יוסף ב ר פ ל ה י ה ה ו ת י ק ש ב ח ב ו ר ה ‪ .‬אודיסאי‪,‬‬
‫שנתחנך על ברכי ה ת ר ב ו ת הרוסית והיהודית בשנה השניה של המהפכה הרוסית‬
‫ה צ ל י ח ל ע ב ו ר א ת ה ג ב ו ל ו ל ה ג י ע ל ב ס ר ב י ה ‪ .‬א ח ר י ע ל י י ת ו נ מ נ ה ע ם המייסדים ש ל‬
‫קבוצת‬
‫לטבורה‬
‫״עיינות״‪.‬‬
‫היה‬
‫ש ל הבעיה‪,‬‬
‫בו‬
‫מתכונותיו‬
‫של‬
‫האיכר‪:‬‬
‫דיבורו‬
‫שקט‪,‬‬
‫קצר‪,‬‬
‫התר‬
‫ש ו ם ד ב ר לא היה א צ ל ו ס פ ו נ ט נ י ‪ .‬ש ק ו ל ‪ ,‬מ ח ו ש ב ו מ ע ו ר ר‬
‫י ח ס ־ כ ב ת א ל י ו ו ל ע נ ת ש ע ס ק ודן בו‪ .‬ה ז ה י ר ו ת היתד‪ .‬ת כ ו נ ת ו ה ב ו ל ט ת והיא ש ל ט ה‬
‫‪216‬‬
‫ב ר פ ל ‪ .‬ה ז ה י ר ו ת היא ח כ מ ת ח י י ם ‪ :‬ה י א מ ג ן ב פ נ י ה פ ת ע ו ת ב ל ת י נעימות‪.‬‬
‫ביוסף‬
‫ו ק ו ר רוח מפליא‪ .‬ב מ צ ב י ם ה ק ש י ם ו ה ס ו ע ר י ם ב י ו ת ר — היה דיבורו ק ו ל ח ב נ ח ת‬
‫ניכרה‬
‫ולא‬
‫עומדות‬
‫בו כ ל ה ת ר ג ש ו ת ‪.‬‬
‫אפשר‬
‫ב ס ת י ר ה מ ו ח ל ט ת הן‬
‫העליה‬
‫תובע מן‬
‫ב׳‬
‫לחשוב‪,‬‬
‫נפשיות בסיסיות אלה‬
‫שתכונות‬
‫ל ה ת ל ה ב ו ת ו והן ל י צ ר ה ה ר פ ת ק נ ו ת ש מ פ ע ל מ ס ו ג‬
‫בו‪.‬‬
‫העוסקים‬
‫א ך היתד!‬
‫ה ת ל ה ב ו ת ונכונות לסיכונים‬
‫בו‬
‫ולהרפתקאות‪ .‬אולם ההתלהבות‪ ,‬ה ה ר פ ת ק ה וההימור ה ת מופיעים אצלו כ ח ש ב ת ו ת‬
‫ומחושבים‪.‬‬
‫שקטים‬
‫השרשים‪,‬‬
‫כל‬
‫ועל‬
‫אמונות־היסוד‬
‫אלה‬
‫עמוקות־‬
‫הצתגתת־היהתיות‬
‫המתמידות ו ה ב ל ת י מעורערות‪ .‬מ א ז ה פ ל ג ת ה״וולוס״ ועד ה ק מ ת מ ד י נ ת‬
‫י ש ר א ל ה ק ד י ש ו ר ב י ם ו ט ו ב י ם א ת כ ש ת נ ם ‪ ,‬מ ר צ ם ו א ף א ת חייהם ל מ פ ע ל ה ה ע פ ל ה ‪.‬‬
‫רשמו דפי‬
‫רבים‬
‫של‬
‫לדוגמא‬
‫ת ו ש י ה ו נ א מ נ ו ת ראויים‬
‫גבורת‬
‫נ ח ש ו נ ו ת ו ה ע ז ה ‪ :‬של‬
‫לציון‬
‫ע ק ש נ ו ת וכוח‬
‫ולתהילה‪.‬‬
‫הפכו‬
‫רבים‬
‫ע מ י ד ה ב מ פ ע ל ג ד ו ל זה‪ .‬אם‬
‫א י נ נ י מציין א ו ת ם ו א ת מ ע ל ל י ה ם — ל א מ ת ו ך ש כ ח ה ו ח ו ס ר ה ע ר כ ה א נ י עושה‬
‫זאת‪ .‬פשוט‪ ,‬ק צ ר המצע‪ .‬מ ס ו פ ק נ י אם מ ס ג ר ת ש ל ס פ ר ע ב ־ כ ר ם ה י ת ה מ ס פ ק ת לכך‪.‬‬
‫ההצלחה‬
‫מיוחדים‪,‬‬
‫ה א י ר ה פ נ י ם ל מ ס ע ה ה ר א ש ו ן ש ל ה״וולום״ ו ל א נ ת ג ל ו ב ה קשיים‬
‫א ף ע ל פ י ש ה ק ש ר וארגון ה ה ו ר ד ה ב ח ו ף ח ר ק ו ל א במעט‪ .‬ח ס ר ה י ה‬
‫הנסיון‪.‬‬
‫ש מ ח ת העשייה וההצלחה גאו ב ל מ ה המארגנים והתלהטה ההכרה שאכן‬
‫נפרצה‬
‫ההפלגה השניה של‬
‫הדרך‬
‫לעליה‪ .‬א ך‬
‫ה י ת ה זו‬
‫ש מ ח ה מ ו ק ד מ ת מדי‪.‬‬
‫ה״וולוס״ היתד‪ .‬כ ש ל ת מ ו ח ל ט ‪ .‬ה ב ת ט י ם י ת נ ו ע ל ה ה ת א ר ג נ ו ת ו ה ם ע ק ב ו באופן‬
‫אחרי‬
‫מתמיד‬
‫ה״וולוס״‪.‬‬
‫לחוף‬
‫היו‬
‫תנועות‬
‫לילה‬
‫האניה‪.‬‬
‫לילה הגיחה‬
‫לחופי‬
‫בהתקרבה‬
‫ה״וולום״ מ ן‬
‫—‬
‫הארץ‬
‫נחסמה דרכה‬
‫ה א פ ל ה ת ו ך נסיון ע י ק ש‬
‫של‬
‫להתקרב‬
‫ו ל ה ו ת ד א ת הגוסעים‪ .‬לשווא‪ .‬״ כ ל ב י ״ ה ש מ י ר ה ש ל ה מ ש ט ר ה ה פ ל ש ת י ג א י ת‬
‫ע ת ם ‪ .‬ל א ח ר נ ס י ו נ ו ת נ ש נ י ם וחוזרים — פ נ ת ה ה א נ י ה עורף ו ה פ ל י ג ה ב מ י מ י‬
‫ה י ם התיכון‪ .‬ש ב ו ע ו ת על ש ב ו ע ו ת ש ו ט ט ה ו ה ת ר פ ק ה ע ל פ ת ח י נמלים‪ .‬שום נ מ ל‬
‫לא‬
‫רצה‬
‫במצב‬
‫ל ק ב ל ה ‪ .‬נ ו ס ע י ה — מ ז י ר ע ב ‪ ,‬צ מ א י מ י ם ו ל ו ח מ י ־ רשף ו ל ב ד ז א ת —‬
‫בריאות‬
‫״אנית‬
‫מדאיג‪.‬‬
‫לא‬
‫הפנטום״‬
‫קשיחותם‬
‫המיסה‬
‫של‬
‫השלטונות‬
‫הבריטיים‪.‬‬
‫עם‬
‫ומה‬
‫המשוטטים‬
‫המוסתת‬
‫בים‬
‫הצתניים‬
‫על־ידי‬
‫מתן‬
‫ומוסדות‬
‫רשיונות‬
‫הישוב?‬
‫עליה!‬
‫הן‬
‫ב־‪1934‬‬
‫א פ ש ר היה‬
‫לגאול את‬
‫היתה ההנהגה‬
‫הציתית‬
‫ב ד ע ה א ח ר ת ‪ :‬ג ם ד ״ ד ח י י ם ווייצמן ו ג ם ד ו ד ב ן ־ ג ו ת ו ן ה ת נ ג ד ו ל ה ק צ א ת ר ש י ו נ ו ת ־‬
‫ע ל י ה ל מ ע פ י ל י ״ ו ו ל ו ס ״ ‪ :‬ה ״ ה ג נ ה ״ ואיתר‪ .‬כ מ ה ב ח ו ת ם א ר ג נ ו ה ע פ ל ה פ ר ט י ז נ י ת ?‬
‫ה א ח ת ו ת ‪ .‬מ ו ב ן ש ה ת גם נ י מ ו ק י ם‬
‫עליהם‬
‫ת ת ר כבדים מ א ש ר הנימוק ה ק ט נ ת י‬
‫ש ל יוקרה‪ .‬ה ס ו כ ג ו ת ה י ה ו ד י ת ל א ר צ ת ה ל י צ ו ר ת ק ד י ם ‪ ,‬ש י ק ל ע ל השלטון ה ב ת ט י ‪.‬‬
‫התותה‬
‫לחץ‬
‫ציבות־פוליטי‬
‫״אנית‬
‫פנטום״‬
‫רגישה‬
‫לדעת הקהל העולמית ולדעת הקהל‬
‫על‬
‫ממשלת‬
‫בריטניה‪.‬‬
‫היא‬
‫היתד‪.‬‬
‫ב ב י ת ה היא‪ .‬ב ס י כ ו מ ו ש ל ד ב ר —‬
‫העולם‬
‫ה נ א ו ר יצא ידי ח ו ב ת ו ע ל ת י פ י ר ס ו ם ס נ ס צ י ה ‪ .‬ל א נ ש מ ע ה ז ע ק ה פ ו ל ח ת‬
‫לבבות‬
‫ו מ ע ו ר ר ת ת נ ו ע ת מ ח א ה מ ו ס ר י ת ‪ .‬מ ב ח ת ה זו — ה ע ו ל ם ה ח ת ש ‪ ,‬ה מ מ ש ל ה‬
‫הבתטית‬
‫לא‬
‫וויתרה‪.‬‬
‫״ההולנדים‬
‫המעופפים״‬
‫שטו‬
‫בים‬
‫בתנאים‬
‫אתמים וללא‬
‫ה פ ו ג ו ת ‪ .‬ל ב ס ו ף נ כ מ ת ר ח מ י ה ש ל הממשלה‪ ...‬ה פ ו ל נ י ת ‪ .‬א ת ו מ ה ת ל ה מ ר ת ש ד ו ו ק א‬
‫מ מ ש ל ה ־ א נ ט י ש מ י ת זו ה ח ל י ט ה ל ע ש ו ת מ ח ו ו ה א נ ו ש י ת ו ה י ר ש ת ה ל נ ו ס ע י ״וולום״‬
‫ולהיכנס‬
‫טיפת‬
‫ל ת ח ו מ י ה ו ל ה ש ת כ ן ב מ ח נ ה ‪ ,‬ש ה ע מ י ד ה ל ר ש ו ת ם ‪ .‬ל א ח ר מכן ע ל ו טיפין‬
‫לארץ־ישדאל‪.‬‬
‫‪217‬‬
‫כ ש ל ו ן ה ה פ ל ג ה ה ש נ י י ה ש ל ה״וולוס״ — ש ל ו ש מ ס ק נ ו ת ב צ ד ה ‪ :‬א‪ .‬א י א פ ש ר‬
‫לארגן עליה בלתי חוקית במימדים נרחבים בלי הסכמתה‪ ,‬עזרתה ה כ ס פ י ת וגיבויה‬
‫הפוליטי־המוסרי‬
‫השתעשעה‬
‫דבר‬
‫הנהגת‬
‫התנועה‬
‫בתקווה ששיתוף‬
‫הפעולה‬
‫פ ת ר ו ן הן‬
‫היהודי״‬
‫של‬
‫לבעיית העליה‬
‫הציונות‬
‫עם‬
‫ושל‬
‫הנהגה‬
‫הישוב‪.‬‬
‫ה מ מ ש ל ה הבריטהת יביא‬
‫ו ה מ צ ו ק ה ה י ה ו ד י ת והן‬
‫להקמת‬
‫ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ .‬ב‪ .‬א ר ג ו ן מ ד ו ק ד ק ו ק פ ד ן הוא ת נ א י‬
‫זו ‪.‬עדיין‬
‫בסופו‬
‫״הבית‬
‫של‬
‫הלאומי‬
‫בל־יעבור‪ .‬מכשירי‬
‫ה ק ש ר ש ל ה ס פ י נ ה ו ש ל ה ח ו ף צ ר י כ י ם ל ה י ו ת חדישים ו י ע י ל י ם ; ה ה ו ר ד ה ב ח ו פ י ם‬
‫ו מ ת ו א מ ת ג‪ .‬ס ת י ו ת ‪ .‬א מ נ ם ה ב ר י ט י ם יכולים ל ג ל ו ת אניות‪ ,‬ש מ ת ק ר ב ו ת‬
‫מסתרת‬
‫ל ח ו פ י ארץ־ ישראל‪ ,‬א ב ל ה ה ת א ר ג נ ו ת ב ח ו ץ ־ ל א ת צ ר י כ ה ל ה י ש א ר ע ל ו מ ה ‪ .‬ר ק כ ך‬
‫ל ה כ ב ת ב מ ת ה מ ס ת י מ ת ע ל גילוי הספתות‪.‬‬
‫אפשר‬
‫ה״וולוס״‬
‫ע ל ה צ ל ח ו ת י ה ו כ ש ל ו נ ה ה ע מ ו ק — שימשה ב י ת ס פ ר י ס ו ד י ט ו ב‬
‫ל א ר ג ו ן ע ל י ה בי‪ .‬הוויכוח ב ק ר ב ה ה נ ה ג ה הציונית‪ ,‬א ש ר ה ו ש פ ע מ כ ש ל ו ן ה ה פ ל ג ה‬
‫ה ש נ י ה ש ל ה״וולוס״‪ ,‬ג ר ם ל ד י ח ת ה ה ת א ר ג נ ו ת ה ג ד ו ל ה ל ע ל י ה ב ל ת י ח ו ק י ת ‪ .‬ב ר ם ‪,‬‬
‫נסיונות‬
‫‪.1939‬‬
‫ה ע ל י ה לא פ ס ק ו ‪.‬‬
‫ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ה ש ת ו ל ל ו מ א ו ר ע ו ת ה ד מ י ם ש ל ‪1936‬־‬
‫י ה ת י ם התדפקו על שערי ארץ־ישראל‪ .‬תפושי‬
‫באירופה — קם היטלר‪,‬‬
‫ת ק ו ו ה א ח ר ו נ ה ו נ ד ח פ י ־ י א ו ש יצאו ב ד ר כ י ם ל א ד ר כ י ם כדי ל ה י מ ל ט מ צ פ ר נ י ה י ט ל ר‬
‫ו ל ה ג י ע ל א ר ץ ־ ישראל‪.‬‬
‫מ מ ש ל ת המנדט הגבירה א ת השמירה‪ .‬מנעולי החוק רצו לנעול גם א ת ש ע ר‬
‫החיים של אלה‪ ,‬א ש ר כ ב ר ה צ ל י ח ו ל ה ס ת נ ן א ל ת ו ך א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ .‬ב ת ו א ר‬
‫ממשלת המנדט‬
‫פירסמה‬
‫א ת ת ו ס פ ת התיקונים‪,‬‬
‫ה ת ו ע ה לשמצה‪ ,‬לחוק‬
‫‪1936‬‬
‫העליה‪:‬‬
‫״‪...‬כל ה מ ס י י ע ל כ ל א ד ם והוא ת ד ע שיש ל ו ס י ב ה מ ס פ ק ת ל ה א מ י ן כ י א ו ת ו א ד ם‬
‫ב נ י ג ת ל פ ק ת ה זו ) כ ל ו מ ר נ כ נ ס ל א ר ץ ב ל י רשיון עליה(‪ ,‬יהא צ פ ו י ל ק נ ס‬
‫עשה‬
‫לא י ו ת ר מ מ א ת י י ם‬
‫של‬
‫לא״י או‬
‫לשני‬
‫ל מ א ס ר ש ל לא י ו ת ר מ ש נ ה א ח ת א ו‬
‫ה ע ו נ ש י ם כאחד‪...‬״ ה ש ל ט ו נ ו ת ה ב ר י ט י י ם כ ב ר ה ס פ י ק ו ל ל מ ו ד מ נ ס ת נ ם ‪ ,‬ש ה י ה ו ד י ם‬
‫לא ה פ כ ו ל מ ל ש י נ י ם ו ב ת ו ס פ ת ז א ת ל ח ו ק ה ם ה ת כ ו ו נ ו ל ב ת ד א ת ״ ה ע ו ל י ם ה ב ל ת י‬
‫ל ה ט י ל מ ו ר א ב ל ב ה י ש ו ב ה י ה ת י ו ב ד ר ך זו ל מ נ ו ע מ ה ם א פ ש ר ו ת ש ל‬
‫חוקיים״‪,‬‬
‫ע ב ו ד ה ו פ ר נ ס ה ‪ .‬ע ל י ה ם ל ה י ו ת מ ח ו ס ר י ל ח ם ו מ נ ת י ם מן ה ח ב ר ה ‪ .‬יש ל מ נ ו ע מ ה ם‬
‫כל‬
‫א פ ש ר ו ת סיוע‪ .‬ח ו ק י ם ד ר ק ו נ י י ם ! ה ם ל א הועילו‪ .‬י י א מ ר ל ש ב ח ו ש ל ה י ש ו ב‬
‫ה ע ב ר י ש ל ה ש נ י ם הללו‪ .‬ש מ ל ש ת י ם ל א נ מ צ א ו ב ק ר ב ו ו ע ב ו ד ה ו ל ח ם ל א נ כ ר ת ו‬
‫ש ל העולים‪.‬‬
‫מפיהם‬
‫״אף‬
‫התנועה‬
‫על‬
‫פי!״‬
‫המוסדות‬
‫הריבתיוניסטית‬
‫הלאומיים‬
‫נחלצה‬
‫ה מ ו ג ב ל י ם ‪ .‬מ־‪ 1935‬ו ע ד ת ח י ל ת‬
‫גתארגנו‬
‫גם‬
‫בתדים‬
‫או‬
‫ל א אזרו עוז‬
‫זו‪,‬‬
‫למשימה‬
‫על‬
‫לפעולות עליה‬
‫אמצעיה‬
‫הדלים‬
‫נרחבת‪.‬‬
‫וכוחותיה‬
‫‪ 1938‬א ו ר ג נ ה ה ע ל י ה ב׳ ע ל ת י ה ר י ב ת י ו נ י ס ט י ם ‪.‬‬
‫קבוצות‬
‫הרצון ש ל ס פ ס ר י ם‬
‫פרטיות‬
‫להרוויח‬
‫לחוצי־מצוקה‬
‫ודחוקי־יאוש‪.‬‬
‫ב ע נ י ג י הגירה‪ .‬הן ב כ ל‬
‫אליהם‬
‫העתים‬
‫ובכל‬
‫נתלווה‬
‫גם‬
‫הדורות‬
‫נ מ צ א ו ע י ט י ־ מ מ ו ן ו ב ע ל י ע ס ק י ם פרטיים שהיאוש ו ח ו ס ר ־ ה ת ק ו ו ה ש י מ ש ו‬
‫ל ה ם ט ר ף נוח ורצוי ל ע ש י י ת כ ס ף ‪ .‬ה ר י ב ת ת נ י ס ט י ם עשו מ ל א כ ת ם ב פ ו מ ב י ‪ .‬ה פ ר ס ו ם‬
‫היה מ כ ו ת ושימש כ ב י ט ו י ל מ ט ר ו ת פ ו ל י ט ת ת מ ו צ ה ר ו ת ו א מ צ ע י ל מ ל ח מ ה פ ו ל י ט י ת‬
‫גלויה‪ .‬ל פ נ י צ א ת ש י י ר ו ת ה ע ו ל י ם נ ת ק י י מ ו מ ס י ב ו ת ע ת ו נ א י ם ‪ .‬ה ע ת ו נ ו ת ה א י ר ו פ י ת‬
‫נשאה‬
‫את‬
‫ה ת י ע ו ת באותיות‬
‫קתוש‬
‫לבנה‪:‬‬
‫אירגונים‬
‫יהודיים ה צ ל י ח ו‬
‫להיכנס‬
‫ב צ ה ר י יום ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ .‬ת ג ו ב ת ה מ ש ט ר ה ל א א י ח ר ה ל ב ו א ‪ .‬אף ה צ י ה מ ל כ ו ת י‬
‫ב א לסייע ב ת י ת ״ צ ב א ה ע ו ל י ם ״ ‪ ,‬ש י צ א ל ק ו ל ת ר ו ע ו ת ח צ ו צ ר ו ת ל כ ב ו ש א ת ה א ר ץ‬
‫— לא הצליח במשימתו‪.‬‬
‫א פ ס ‪ ,‬ה ע ו ב ד ת ש ה ר י ב י ז ת נ י ס ט י ם ה מ ש י כ ו לארגן ע ל י ה ב ל ת י ח ו ק י ת ‪ ,‬ה ש פ י ע ה‬
‫‪218‬‬
‫מ ד ר ב נ ת ע ל ח ו ג י ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית‪ .‬א ף ע ל פ י שעדיין ל א ה י ה קיים‬
‫השפעה‬
‫גיבוי פ ו ל י ט י ו כ ס פ י רשמי‪ ,‬נ ח ל צ ו ה ה ג נ ה ו ה ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת ל נ ס י ו ן מ ח ו ד ש ש ל‬
‫ארגון ע ל י ה ב׳‪ .‬ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה ק ש ו ר ו ת ב ק ב ו ץ ה מ א ו ח ד ה י ו נ ו ש א י ה ד ג ל ה ע י ק ­‬
‫ריים‪.‬‬
‫ספינה‬
‫חלוצים‪.‬‬
‫קטנה ושמה‬
‫״פוסיידון•׳‬
‫כ א ש ר ע ל ס י פ ו נ ה ‪65‬‬
‫ח ת ר ה א ל החוף‪,‬‬
‫ה מ ב צ ע ה צ ל י ח ‪ .‬ה ת י א ו ם ה י ה פ ח ו ת א ו י ו ת ר ט ו ב ‪ .‬ה מ א ר ג נ י ם העיקריים‬
‫ה י ו ‪ :‬ז א ב ) ד נ י ( ש י נ ר מ א י י ל ת ה ש ח ר ו ד ו ד )דוידקה(‬
‫עסק בפעולות‬
‫ובהבאת‬
‫הרכש‬
‫החלוצים‬
‫לאניד‪-‬‬
‫נ מ ר י מ א ש ר ו ת י ע ק ב ‪ .‬דני‬
‫דוידקה היה‬
‫להורדה‬
‫אחראי‬
‫ע ל החוף‪ .‬ה ה נ ה ג ה ה צ י ו נ י ת ט ר ם נ ש ת כ נ ע ה ‪ ,‬ש ה ג י ע ה ה ש ע ה ל פ ע ו ל ת ה ת א ר ג נ ו ת‬
‫ב־‪ 1935‬ע ל ו ל א ר ץ ‪ 40.000‬ע ו ל י ם ; ב־‪ .62.0000 — 1936‬מ נ ה י ג י ה י ש ו ב‬
‫נרחבת‪.‬‬
‫והתנועה לא רצו‬
‫ל ה ס ת כ ס ך ע ם ה ש ל ט ו ן ה ב ר י ט י כ ל ע ו ד מ ס פ ר ה ע ו ל י ם היה‬
‫פ ח ו ת א ו י ו ת ר מ נ י ה א ת ה ד ע ת ‪ .‬ב־‪ 1937‬ע ל ו ר ק ‪ 10.500‬יהורים‪ .‬מ מ ש ל ת ה מ נ ד ט‬
‫ניכתה‬
‫ממספר‬
‫״התפלחו״‬
‫הרשיונות א ת‬
‫מספר‬
‫הבלתי‬
‫העולים‬
‫ליגליים‪,‬‬
‫שלפי‬
‫השערתה‬
‫לארץ‪.‬‬
‫נשתנו‪.‬‬
‫הזמנים‬
‫העתיד‬
‫ענבלי‬
‫היהודי‬
‫באירופה‬
‫נתענבלו‬
‫חדים־‬
‫כצלילים‬
‫צ ו ר מ י ם ־ פ ו ל ח י ם — מ ע ו ר ר י בהלה‪ .‬ה י ט ל ר ס י פ ח א ת א ו ס ט ר י ה ל ג ר מ נ י ה ‪ .‬יהודים‬
‫ה ת ח י ל ו א ו ר ז י ם ח פ צ י ה ם ו מ נ ס י ם ל ה י מ ל ט ‪ .‬ה י ד י ע ו ת ע ל ק ר ב נ ו ת ע ל י ה — גופות‪,‬‬
‫שגלי ה י ם‬
‫הרימה‬
‫התכון‬
‫תרומה‬
‫גרפו־פלטו‬
‫נוספת‬
‫לחופי‬
‫להתמוטטות‬
‫ארץ־ישראל — היו‬
‫האימה‬
‫בכוונותיה‬
‫שכיחות‪ .‬כ ל תיעד‪,‬‬
‫הטובות‬
‫וההומניות‬
‫של‬
‫ב ר י ט נ י ה ה ג ד ו ל ה ‪ .‬נ ת מ ע ט ה ה א מ ו נ ה ב א פ ש ר ו ת ל ש י ת ו ף פ ע ו ל ה מ ד י נ י עמד‪ -‬ב מ ה ר ה‬
‫נגוזה כליל‪ .‬ה ש ל ט ו ן ה מ נ ד ט ו ר י ה ת ק ה י ט ב א ת ה ח ג ו ר ה ס ב י ב ה י ש ו ב ומטרותיו‪.‬‬
‫ה י ט ל ר צ ע ד א ת צ ע ד י ו ה ר א ש ו נ י ם ל ק ר א ת ״ ה פ ת ר ו ן הסופי׳׳ ש ל ב ע י י ת היהודים‪.‬‬
‫הפיתרון‪:‬‬
‫השמדה‪.‬‬
‫‪ 8‬ב נ ו ב מ ב ר ‪ .1938‬״ליל ה ב ד ו ל ח ״ ב ג ר מ נ י ה ה נ א צ י ת‬
‫ובאוסטריה• ד ו ד גרינשפן‪ ,‬יהודי צעיר‪ ,‬י ר ה ב פ ו ן ר א ס ‪ ,‬יועץ ה ש ג ר י ר ו ת ה ג ר מ נ י ת‬
‫כתגובה —‬
‫בפאריס‪.‬‬
‫ביותר‪,‬‬
‫ושיטתי‬
‫מאורגן‬
‫ארגנו‬
‫כדבעי‬
‫הנאצים‬
‫פוגרום‬
‫ובקפדנות‬
‫ביהודים‪.‬‬
‫פוגתם‬
‫האופיינית להם‪.‬‬
‫נעשו‬
‫נרחב‪,‬‬
‫שמות‬
‫יסודי‬
‫בכל‬
‫ב ת י ה כ נ ס ת ו ה ב נ י ג י ם ה צ י ב ו ר י י ם היהודיים ב כ ל ר ח ב י ג ר מ נ י ה ו א ו ס ט ר י ת ל ש ו נ ו ת‬
‫אש אכלו א ת הבנינים‪ .‬החורבן ה י ה מושלם‪ .‬אלפים רבים נהרגו‪ .‬אלפים רבים‬
‫נעלמו‬
‫ב מ ח נ ו ת ־ ר י כ ו ז ו ע ק ב ו ת י ה ם ל א נודעו יותר‪.‬‬
‫העולם‬
‫ה ״ נ א ו ר ״ ה ו כ ה ב ת ד ה מ ה ‪ ,‬א ד ש ו ם ד ב ר מ ל ב ד ת ד ה מ ה ‪ .‬פ ר ע ו ת ״ליל‬
‫ה ב ד ו ל ח ״ גילו ל י ה ו ד י ם ב א י ר ו פ ה ו ל י ש ו ב ה ע ב ר י ב א ר ץ ־ י ש ר א ל א ת ה כ ו ו נ ו ת ה א מ י ­‬
‫תיות ש ל היטלר‪ .‬לא רדיפות‪ :‬לא הגבלות חוקיות־גזעיות‪ :‬ל א נישול והשפלות‬
‫כ ב ו ד ־ ה א ד ם ‪ :‬ל א עינויים — כ י א ם ה ש מ ד ה פ י ז י ת ש ל ה י ה ו ד י ם ו ע ק י ר ת ס מן‬
‫השורש‪ .‬ג ם ק ת ם ל כ ן ל א ה ס ת י ר ה י ט ל ר א ת‬
‫כוונותיו‬
‫האמיתיות‪ .‬כמו‬
‫תמת‬
‫ב ה י ס ט ו ר י ה — ל כ ו ו נ ו ת אין מ ת י י ח ס י ם ב ר צ י נ ו ת הראויה‪ .‬יהודים ת מ ת אומרים‬
‫״איד ש ה ו א נ ס ת ד ר ״ ‪ .‬וניסו ל ה ס ת ד ר ‪ .‬״ליל ה ב ד ו ל ח ״ זיעזע א ת הישוב‬
‫לעצמם‪:‬‬
‫ה ע ב ר י ע ד ש ר ש י ה נ פ ש ‪ :‬ה ו א ח ו ל ל מ ה פ כ ה ב מ ח ש ב ת ם ש ל מ נ ה י ג י הישוב‪ .‬אלה‪,‬‬
‫שבתחילה‬
‫הגדולה‪,‬‬
‫היססו ושקלו האם הגיעה השעה להחריף א ת היחסים עם‬
‫בריטניה‬
‫ש י נ ו א ת ע מ ד ת ם ו א ת מ ח ש ב ת ם ה פ ו ל י ט י ת ‪ .‬ב י נ י ה ם ג ם ד ת ב ן גוריון‪.‬‬
‫בן ג ו ר מ ן א ף פ ע ם ל א ה ת נ ג ד ב צ ו ר ה נ ח ר צ ת ל ע ל י ה ה ב ל ת י ח ו ק י ת ‪ ,‬א ו ל ם ג ם ל א‬
‫ת מ ך ב ה ‪ .‬מ ע ת ה ה כ ל שונה‪ .‬ה ע ל י ה ה ב ל ת י ח ו ק י ת פ ו ר ש ת א ת כ נ פ י ת‬
‫נ ו ב מ ב ר ‪ .1938‬ש י ח ו ת ״שולחן ע ג ו ל ״ ב ר י ט י ־ י ה ת י ־ ע ר ב י בלונדון‪ .‬ב ן גוריון‬
‫כותב‪:‬‬
‫״‪...‬נדון ב כ ל פ ש ר ה ‪ ,‬באיזה ש ט ח שהוא‪ ,‬ח ח מ פ ש ר ה ב ע נ ת י עליה‪ .‬נוכח‬
‫המצב בעולם‪ ,‬נוכה גזירת ההשמדה‪ ,‬שנגזרה עלינו מ ט ע ם ה י ט ל ר ובעלי בריתו —‬
‫‪219‬‬
‫אין לנו ב א ר ץ ־ י ש ר א ל א ל א צ ו י ד א ח ד — בוער‪ ,‬דחוף‪ ,‬מ ו כ ר ח ‪ ,‬ק ט י ג ו ר י — ע ל י ה‬
‫מ ה י ר ה שיל מ א ו ת א ל פ י ם י ח ת י ם ‪ ,‬יהודים צעירים‪ ,‬ל א ב מ ש ד ד ו ר ו ת א ל א בימינו‬
‫אלה‪...‬״ ה ש י ח ו ת ב ל ו נ ד ו ן ה ע ל ו הרם‪ .‬ה נ א צ ת ם כ ב ר ש ל ט ב ת ר מ ה ל א ר ק ב ג ר מ נ י ה‬
‫הרעל‬
‫ואוסטריה‪.‬‬
‫לרוב‬
‫חדר‬
‫ארצות אירפה‪.‬‬
‫בגופי העמים‬
‫ל א ד‪.‬ת‬
‫האירופיים‬
‫קיימים נ ו ג ד נ י ם ר ב י ם ל ר ע ל זה‪ .‬ת ו ר ה ש ל צ ׳ כ י ה הגיע‪ .‬ה מ מ ש ל ה ה ב ר י ט י ת פ י ר ס מ ה‬
‫את‬
‫ה״ספר הלבן״ ש ל מלקלום מקדונלד‪ .‬המיסמך א ו מ ר ב ץ ה י ת ר ‪ :‬״‪...‬ממשלת‬
‫חת‬
‫י ה ת י ת לארץ־‬
‫מלכותו‬
‫א י ע ה רואה‪ ...‬ש ה מ נ ד ט מ ח י י ב א ו ת ה‬
‫ישראל לעולמים‬
‫בגלדי־הדעת‬
‫להקל עליה‬
‫ו ב כ ל נ ס י ב ו ת שהן‪ ...‬כ מ ו כן אין היא מ ו צ א ת ‪ ,‬ל א ב מ נ ד ט ו ל א‬
‫המדיניות‬
‫של‬
‫לאחר‬
‫שפורסמו‬
‫)הכוונה‬
‫מכן‪,‬‬
‫הלבנים‬
‫לספרים‬
‫מ־‪ — 1922‬ומ־‪ (1930‬ש ו ם ד ב ר ש י ש ב ו א י ש ו ר כ י י ת י ר ו ל ע ל י ה י ה ו ד י ת ש ת י מ ש ד‬
‫עז־ אין־סוף‪ ,‬א ם ב ז ה ה י א פ ו ג ע ת פ ג י ע ה ח מ ו ר ה ב מ צ ב המדיני‪...‬״ ק ש י ם ו ח מ ו ר י ם‬
‫ע ת יותר ה מ ה ה ס ב ר י ם וגילוי הכוונות‪ ,‬שליוו א ת פ י ר ס ו ם ״ ה ס פ ר ה ל ב ן ״ ‪ .‬ה מ מ ש ל ה‬
‫ה ב ר י ט י ת ה ח ל י ט ה ל ה ע נ י ק ‪ 75.000‬ר ש י ו נ ו ת ע ל י ה ל ת ק ו פ ה ש ל ‪ 5‬שגים‪ .‬ה ה ח ל ט ה‬
‫מותנית‬
‫״כושר‬
‫ב ת נ א י ש ״ כ ו ש ר ה ק ל י ט ה ״ של הארץ י א פ ש ר ע ל י ה כ ז א ת מ י ק ו ב ע מ ה ו‬
‫ברור‪,‬‬
‫הקליטה״?‬
‫ש״‪...‬המנגנון הקיים‬
‫לבירור‬
‫הקליטה הכלכלית‬
‫כושר‬
‫ו ב ת י ה נ צ י ב ה ע ל י ו ן ת ש א ר ה א ח ר י ו ת ה ס ו פ י ת ב ע נ ץ תחומיו‪...‬״ ע ת י ו ת ר ק ט ל נ י ת‬
‫היתד‪ .‬ה פ י ם ק ה ע ל כ ו ו נ ו ת ־ ה ע ת ת ה פ ו ל י ט י ו ת ‪ :‬״ כ ע ב ו ר ‪ 5‬ש נ י ם ל א ת ו ר ש ה ע ל י ה‬
‫נוספת‪,‬‬
‫יהתית‬
‫אם‬
‫אלא‬
‫מוכנים‬
‫ערביי‬
‫ארץ־ישראל‬
‫עמד‪....‬״‪.‬‬
‫להשלים‬
‫שלוש‬
‫שנים נ מ ש כ ו מ א ו ר ע ו ת ה ד מ י ם ' ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ .‬ס י ב ת ם ה ע י ק ר י ת ‪ :‬ה ת נ ג ד ו ת ה ע ר ב י ם‬
‫לעליית‬
‫היהודים‪.‬‬
‫״‪...‬ממשלת‬
‫מעניק‬
‫ה צ ת ו ק העצמי‪,‬‬
‫שמשתמע מתיר‬
‫ת ע ת ה צינית זאת‪:‬‬
‫ה ת מ ל כ ו ת ו משוכנעת‪ ,‬כי ל א ח ר העליה שיש ב ד ע ת ה ל ה ת י ר ה במשך‬
‫ח מ ש שנים‪ ,‬ל א ת ה א ל ה ה ת ח י י ב ו ת ל ה ק ל ע ל ה ק מ ת ה ב י ת ה ל א ו מ י ע ל ־ ת י עליה‬
‫ללא‬
‫נוספת‬
‫ממשלת‬
‫ו ה ד ו ־ מ ש מ ע ו י ו ת במתכוון ש ל ה ד י פ ל ו מ ט י ה ה ב ר י ט י ת ‪ .‬ל ה ג ב ל ו ת ה ע ל י ה‬
‫ה א י ס ו ר ש ל מ כ י ר ת ק ר ק ע ו ת ליהודים‪.‬‬
‫התחיל‬
‫המובהק‬
‫התחשבות‬
‫האוכלוםת‪.‬‬
‫ח ת מ ל כ ו ת ו א פ י ל ו לא ט ר ח ה ל ה ס ת י ר א ת כוונותיה‪ .‬נ ע ל מ ו ה נ ו ס ח א ו ת‬
‫המעורפלות‬
‫נתווספו‬
‫ברצונה‬
‫של‬
‫הערבית‪...‬״‬
‫דברים‬
‫כדברנות‪.‬‬
‫המאבק‬
‫נגד‬
‫השלטון ה מ נ ד ט ו ר י ‪ .‬מ ע ץ ״ מ ר י א ז ר ח י ״‬
‫יהודי‪.‬‬
‫ביטויו‬
‫ב ת ת ר ה י ה א ר ג ו ן ע ל י ה יהודית ב מ י מ ד י ם נ ר ח ב י ם ‪ .‬ב ן ג ו ר ת ן נ י ס ח א ת‬
‫ה מ ד י נ י ו ת ש ל ה מ ו ס ד ו ת ה ל א ו מ י י ם ב פ ס ו ק ש נ ו ן ‪ :‬נ י ל ח ם ב ה י ט ל ר יחד ע ם ב ר י ט ג י ה‬
‫כאילו ל א ה י ה ״ ה ס פ ר ה ל ב ן ״ ו נ י ל ה ם ב ״ ס פ ר ה ל ב ן ״ ו ב מ מ ש ל ה ה מ נ ד ט כ א י ל ו לא‬
‫היה‬
‫היטלר‪ .‬ס מ ו ך‬
‫ו מ ת עם‬
‫לפרוץ מ ל ח מ ת העולם השניה‬
‫התחלתה‬
‫ע ת יכלו‬
‫ה י ש ו ב ה ע ב ר י ב א ר ץ ו ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית ה ע ו ל מ י ת ל ה ת נ ה ג ע ל ־ פ י נ ו ס ח ה ק צ ו ב ה‬
‫ו פ ס ק נ י ת זו‪ .‬ב ה ת ג ב ר פ ע ו ל ו ת ה מ ל ח מ ה פ ח ת ו ה א מ צ ע י ם ו ה כ ל י ם ‪ ,‬ש ב ע ז ר ת ם א פ ש ר‬
‫להילחם‬
‫היה‬
‫החבורה‬
‫בהגבלות‬
‫העליה‪.‬‬
‫ש ל פ ע י ל י ה ע ל י ה ב׳ ג ת ר ח ב ה ‪ .‬ב ב י ת ה ו ו ע ד ה פ ו ע ל ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת‬
‫ה ש ת כ ן ה מ ו ס ד ל ע ל י ה ב׳‪ .‬ב מ ש ך כ ל פ ע ו ל ו ת ה ע ל י ה ב׳ קיים ה י ה ״המוסד״‪ ,‬מעין‬
‫חבורת‬
‫מ ח ת ר ת ‪ ,‬ש פ ע ל ה ל ל א תיאום עם ה נ ה ג ת ה י ש ו ב ו ל ל א ב ר כ ת ה ש ל ה ה ס ­‬
‫­ ת ד ר ו ת ‪ .‬הציוגית‪.‬‬
‫עתה‬
‫ק י ב ל ה מ ו ס ד ל ע ל י ה ב׳‬
‫גושפנקא‬
‫רשמית‪.‬‬
‫החבורה של‬
‫פ ע י ל י ה ע ל י ה ב׳ נ ת ר ח ב ה ‪ .‬מ ט ע ם ה ה ג נ ה ה צ ט ר ף ל מ ו ס ד ש א ו ל א ב י ג ו ר ) מ א י ת ב ( ‪,‬‬
‫אחד‬
‫מן ״הדביעיה״‬
‫ש ל הגיסים‬
‫ב ה נ ה ג ת הישוב‪.‬‬
‫)משד‪ .‬ש ר ת ‪ ,‬א ל י ה ו גולומב‪,‬‬
‫ד ו ב הוז ו ש א ו ל א ב י ג ו ר ( ‪ .‬א ב י ג ו ר הוא א ח ד מ א נ ש י ה צ מ ר ת ש ל ה ה ג נ ה ‪ ,‬א י ש ק ב ו צ ת‬
‫‪ .‬כ נ ר ח ‪ ,‬רציני‪ ,‬מ ס ו ר לרעיון ל ל א ה ס ת י י ג ו י ו ת מ ת ג ב ר ב כ ו ח ו ת ־ נ פ ש ע ל ת ח ל ו א י ם‬
‫קשים‪ ,‬ש ה ת ו ת א י מ כ ר י ע י ם אנשים א ח ר י ם או ל פ ח ו ת מ פ ר י ע י ם ב ע ב ו ד ת ם ; ש א ו ל‬
‫• מ א י ר ו ב נ ה י ה מ ע י ן ״ראשון בין שווים״ ב מ ו ס ד לעליה‪ .‬ה ו א ה י ה ג ם א י ש ס ת ו של‬
‫‪220‬‬
‫בן גוריון‪ .‬ב ח צ ר בנין הוועד ה פ ו ע ל ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת‬
‫חדתני־גג‬
‫בשני‬
‫הגג״‬
‫ל״חבורת‬
‫התחילו‬
‫תכניות‬
‫מתרקמות‬
‫ב ת ל ־ א ב י ב ברחוב אלגבי‪,‬‬
‫נועזות־נואשות‬
‫שעתם‪.‬‬
‫לפריצת‬
‫נ צ ט ר פ ו צ ב י יחיאלי‪ ,‬מ ש ה אגמי‪ ,‬אנציו סידני‪ ,‬פ י נ ו ג י נ ז ב ו ר ג ‪,‬‬
‫ליפסקר‪,‬‬
‫י ע ק ב ב ן יהודה ) ה ו א י א נ ק ד ז ׳ ב י נ ס ק י מ א ו ש א ( ‪ ,‬מ ש ה ק ת נ ה ‪ ,‬א ב ר ה ם‬
‫לוי ש ב ט ‪ ,‬אהוד א ב ת א ל ‪ ,‬ז א ב )וילו( כ ץ ) א ף ה ו א מ א ו ש א ( ועוד רבתם א ח ת ם ‪,‬‬
‫ש מ י ל א ו ת פ ק י ד י ש ל י ח ו ת ‪ ,‬ת פ ק י ד י ליווי‪ ,‬ת פ ק י ד י ק ש ר ו ת פ ק י ד י ם מ ס ו כ נ י ם א ח ת ם‬
‫הורדת‬
‫בארגון‬
‫האוירה‬
‫בפולין‬
‫העולים‪.‬‬
‫ב א ר צ ו ת ש כ ב ר ה י ו ת ח ת ש ל ט ו ן נאצי‪.‬‬
‫היתד‪ .‬ד ח ו ס ה ל א ר ק‬
‫גם‬
‫ו ב ג ר מ נ י ה ג ב ר ה ה א נ ט י ש מ י ו ת והגיעה למימדים מדהימים‪ .‬ה ז ע ק ה ל ע ל י ה‬
‫היתד‪ .‬ג ד ו ל ה ונואשת‪ ...‬פ ע ו ל ו ת ה ע ל י ה ב׳ חודשו‪ .‬יוסף כ ר מ ל י צ א ל ת מ נ י ה ‪ .‬ז א ב‬
‫ש י נ ד — ליוון‬
‫המאבק הגדול ע ל העליה התחיל‪ .‬אנשי‬
‫ו ל א י ת פ ה ‪ .‬ס ו ף ‪.1938‬‬
‫ה מ ו ס ד ה צ ל י ח ו להשיג ס פ י נ ה ב ש ם ״אטרטו״‪ .‬ה י א ה ב י א ה ‪ 600‬עולים ב ש נ י מ ס ע ו ­‬
‫ת י ה ה ר א ש ו נ י ם ‪ .‬ה ע ו ל י ם ה ו ר ד ו ב י ם ה פ ת ו ח מ ו ל ח ו פ י הרצליה‪.‬‬
‫ה מ ו ס ד ה י ו מ א ו ד זקוקים‬
‫מהירה‬
‫ל ע י ד ו ד ר א ש ו ן זד‪ -‬ה ״ א ס ר ט ו ״ היתד‪ .‬ס פ י נ ה ק ל ה א ך‬
‫והיה ב כ ד מ ש ו ם נחמד‪ .‬פ ו ר ת א ע ל ה ת נ א י ם‬
‫דומים‬
‫תנאים‬
‫הצלחה! אנשי‬
‫לאלה שב״אטרטו״ ש ר ת‬
‫ו ס ת ו ת החיים ש ש ר ר ו ב ה ‪.‬‬
‫למעשה בכל‬
‫א נ י ו ת ה ע ל י ה ב׳‪ .‬א נ י ו ת‬
‫ט ו ב ו ת א י א פ ש ר ה י ה ל ה ש י ג ל מ ט ת ת העליה‪ .‬ה מ נ י ע ה ל א היתד‪ .‬ר ק כ ס פ י ת ‪ .‬פ ש ו ט‬
‫— א נ י ו ת נ ו ס ע י ם מ ת א י מ ו ת ל א ד‪.‬מ ב נ מ צ א ‪ .‬ואילו ג ם ה מ י ח ת כ ל אניד‪ .‬היתד•‬
‫צפויה ל ה ח ר מ ה ‪ .‬א ת ו ח ב ר ה מ כ ו ב ד ת ש מ ש י ט ה א ת א נ י ו ת י ה בקווים סדירים‪ ,‬היתד‪.‬‬
‫בהחרמת אנמתיה י‬
‫מסתכנת‬
‫כ ל י ה ת ו ב ל ה ש א פ ש ר ה י ה ל ק נ ו ת ם א ו א ת ש י ת ת י ה ם ‪ ,‬היו ב ב ע ל ו ת פ ר ט י ת ‪.‬‬
‫״פירטים״‪,‬‬
‫עבור‬
‫מבריחי סחורות‬
‫הסיכון‪.‬‬
‫וגבולות‬
‫ת ב ע ו הון ע ת ק‬
‫עבור שירותיהם‬
‫ובממחד‬
‫ב א נ מ ת ה א ל ה ה י ה ה מ ק ו ם ‪ ,‬ע ק ב ז א ת ‪ ,‬י ק ר מ א ד ‪ 50 .‬ס נ ט י מ ט ר י ם‬
‫ה ו ק צ ו ל כ ל א ד ם והיו ה פ ל ג ו ת ב ה ן ה י ה צ פ ו ף ע ו ד מ ת ר ‪ .‬ו א ם ה מ א נ מ ת ו ה פ ל ג ו ת‬
‫ב ה ן ה מ ק ו ם ה מ ו ק צ ה ל נ ו ס ע ה י ה ‪ 60‬ס נ ט י מ ט ר י ם )!( — ה ר י ש ה ן נ ח ש ב ו ל א נ מ ת‬
‫והפלגות‬
‫״דה־לוקס״‪ .‬דק כ ד י‬
‫בהפלגות‬
‫ה ע ל י ה ב ‪ ,‬נציין ב י ה ״ א ט ר ט ו ״‬
‫מ א ו ת חמישים‬
‫)ארבע‬
‫להמחיש א ת‬
‫המושג ע ל‬
‫תנאי הנסיעה‬
‫ששררו‬
‫ל מ ש ל ה י ת ה ס פ י נ ה ב ת ‪ 459‬ט ו ן —‬
‫ו ת ש ע ה ! ט ו ן ( והיא ה ס י ע ה ‪ 300‬נוסעים‪ .‬ב א פ ר י ל‬
‫‪,1939‬‬
‫ב ה פ ל ג ה ה ר ב י ע י ת ש ל ה ״ א ט ר ט ו ״ נ מ צ א ו ע ל ס י פ ו נ ה ‪ 408‬נוסעים‪ .‬ע ל מ נ ת ל ס ב ר‬
‫א ת האוזן נ ז כ י ר ש ה ״ ק ד מ ה ״ — א נ י ת ה נ ו ס ע י ם ה ר א ש ו נ ה ש ל ״צים״ — היתד‪.‬‬
‫ב ת ‪ 3504‬ט ו נ ו ת ו ב ת פ ו ס ה מ ל א ה י כ ל ה ל ה ס י ע ‪ 263‬נ ו ס ע י ם ; ה ״ ת י א ת ו ר ה ר צ ל ״‬
‫וה״ירושלים״ — א נ מ ת ה נ ו ס ע י ם ה ח ד ש ו ת ש ל ״צים״ — ה מ ב נ ו ת ‪ 10.000‬ט ו נ ו ת‬
‫כ ל א ח ת הן הסיעו ‪ 500‬נוסעים‪.‬‬
‫במתה‬
‫קשים‬
‫להפלגה‬
‫הספינות ל א יכלו‬
‫ב א נ י ו ת ה ע ל י ה ב ׳ ה מ הסידורים ‪,‬הסניטריים‬
‫להצטייד ב כ מ ו ת המים‬
‫ש ד ת ש ה היתד‪ .‬א פ י ל ו‬
‫ה ק צ ר ה ב מ ת ר ‪ .‬ע ל כן נ ת נ ו מ י ם ב מ ש ו ר ה מ ת ב ה ת ח ל ה א ו ת ו כ ל ל ‪:‬חל‬
‫ג ם ע ל ה א ו כ ל ‪ .‬ה מ ז ה ה י ה ב ק י צ ו ב חמור‪ .‬ה א נ מ ת ה א ט מ ת ג ר מ ו ל א י ־ נ ו ח ו ת ו ל ס ב ל‬
‫רב‪ ,‬ג ם כאשר ההפלגה עברה ל ל א ת ק ל ו ת והשהייה באנמת‪.‬היתד‪ .‬ק צ ר ת ו ה פ ל ג ו ת‬
‫ב מ ע ט ו ל א ה י ו כלל!‬
‫כאלה‬
‫זאבש ת ד נתקל‬
‫ב א י ת פ ה ב כ ל ה מ כ ש ו ל י ם ה א פ ש ת י ם ש ל ה ע ל י ה בי‪. .‬אד‬
‫ה ו א נ י ח ן ב ת כ ו נ ה ה נ ד י ר ה ש ל א נ ש י ם ב ע ל י מ ב נ ה נ פ ש י ב ר י א ומוצק‪ ,‬ש א ת ו נ ש ב ר‬
‫בפני שום פ ג ע ש ל המציאות‪ :‬ל א להיכנע‪ ,‬תמיד נמצא ‪.‬אתה מוצא‪ ,‬א ת ה פתת‪.‬ן‪.‬‬
‫חייבים‬
‫לחפש! מוכרחים למצוא! הוא ע ב ר א ת כ ל השלבים ו א ת כ ל הארצות‪.‬‬
‫ע ל ב ש ר ו ח ז ה ב כ ל ה ת ק ל ו ת ו ב ע י נ מ ר א ה א ת כ ל האימים‪ .‬ל א היתד‪ .‬פ ע ו ל ה א ח ת ‪,‬‬
‫שהתגשמה על פי‬
‫ת כ נ י ת ה ‪.‬הראשונית‪.‬‬
‫נפוליאון א מ ר ‪,‬‬
‫שהבלתי‬
‫אפשת‬
‫אתנו‬
‫‪221‬‬
‫צ ר פ ת י ‪ .‬אנשל ה ע ל י ה ב׳ ס ב ת ‪ ,‬ש א ם ה מ ט ר ה היא ח ש ו ב ה ו נ ע ל ה ‪ ,‬ה ב ל ת י א פ ש ר י‬
‫א י נ נ ו קיים‪ .‬״‪...‬אסון ר ד ף אסון‪ — ...‬ה ו א כ ו ת ב — כ מ ה ע ל י ו ת ו י ר י ד ו ת עברנו‪...‬‬
‫לפעמים‬
‫לא‬
‫נ ד מ ה היה ש ה ג ע נ ו‬
‫לא‬
‫יאוש‪,‬‬
‫ובאילתותם‬
‫הפגעים‬
‫החח‬
‫אינסופיים‬
‫במרץ‬
‫ניסו‬
‫ובכל‬
‫א י ש י ל א אכפתי‪,‬‬
‫להתגבר על‬
‫ועל‬
‫אנשי ‪.,‬חבורת הגג״‬
‫המכשולים‬
‫ה ב ל ת י צפויים‪ .‬ו א ל ה היו ת כ ו פ י ם ב י ו ת ר ‪.‬‬
‫למתת‬
‫להפליג‬
‫אכזבה‪.‬‬
‫לפעולה ממש‬
‫קודח‪,‬‬
‫והנה‬
‫באומץ‬
‫ל א ח ר כ ל זה‪...‬״‬
‫זאת‪.‬‬
‫בגילוי חיוניות‬
‫ההצלחה ש ל ה״אטרטו״‬
‫מ נ מ ל יווני‪ .‬ה א נ ג ל י ם‬
‫לא‬
‫הפעילו‬
‫ח ס ת ג ם צרות‪ .‬ה א ג י ה ה י ת ה‬
‫כבד‬
‫לחץ‬
‫צריכה‬
‫ע ל ה מ מ ש ל ה היוונית‪ .‬מ ש ר ד‬
‫היווני התחייב‪ ,‬ש ש ו ם אניד‪ ,‬ש ע ל י ה מ ת נ ו ס ס ד ג ל יווני‪ ,‬ל א ת פ ל י ג ע ם ע ו ל י ם‬
‫ב ל ת י חוקיים מ נ מ ל י יוון ואף ב ל י ע ו ל י ם ל א ת ק ב ל ר ש ו ת ה פ ל ג ה ‪ .‬מ ו כ ר ח י ם היו‪,‬‬
‫ל ה ח ל י ף א ת ה ד ג ל היווני‪ .‬ו כ ר ה ח ל ו ח י פ ו ש י ם ק ד ח ת נ י י ם‬
‫איפוא‪,‬‬
‫א ח ר י ״דגל״‪.‬‬
‫פ נ מ ה היתד‪ ,‬מ ס פ ק ת אז — כ פ י ש ה י א מ ס פ ק ת גם ה י ו ם — ״דגלי־ נ ו ח ו ת ״ ל א נ י ו ת ‪.‬‬
‫ה ח ל פ ת הדגל נ ת ב צ ע ה בוונציה שבאיטליה‪ .‬אופרציה מסובכה של ״מכירה וקניה״‬
‫ש ל י ח י ם ־ מ י י צ ג י ם זרים‪.‬‬
‫בתי‬
‫להביאו‬
‫בדמיון‬
‫מלונדון‪ .‬לבסוף ה״אטרטו״ הפליגה מ ב א ת‬
‫רב כדי לתאר תמהונם של‬
‫״התיירים״‬
‫בת‬
‫החלפת דגל‬
‫בנוכחות‬
‫ש צ ת ך היה‬
‫קונסול פנמה‪,‬‬
‫ש ב ד ת ם איטליה‪ .‬א י ן צ ו ר ך‬
‫ה ש ל ט ו נ ו ת האיטלקיים‬
‫בבארי‪,‬‬
‫‪300‬‬
‫כאשר‬
‫ל ב ו ש י ב ג ד י ם מ ר ו פ ט י ם ‪ ,‬ע פ צ ר ו ר ו ת י ה ם ה ד ל י ם עולים ע ל ס י פ ו ן א נ י ח‬
‫‪ 459‬ט ו נ ו ת ויוצאים ל״סיור ת ע ג ו ג ו ת ״ ‪ ,‬אניד‪ ,‬ב ל י ת א י ם ‪ ,‬ב ל י ס ת ו ר י ם ס נ י ט ר י י ם‬
‫מיגימליים‪.‬‬
‫בהפלגה‬
‫ה״אטרטו״‬
‫השניה‬
‫צריכה‬
‫היתד‪,‬‬
‫לצאת‬
‫כי‬
‫מנאפולי‬
‫לא‬
‫העיזו לחזור על המבצע הזה בבארי‪ .‬שלטוגות גאפולי סירבו ל ת ת רשות ה פ ל ג ! ‪/‬‬
‫בטענה‬
‫וסתורים‬
‫שהאניה‬
‫אינגה עוגה‬
‫סניטתים‪.‬‬
‫לאחר‬
‫הביגלאומיות‬
‫לדרישות‬
‫התרוצצויות‬
‫רבות‬
‫המיגימליות‬
‫והתערבויות‬
‫של‬
‫ברומא‬
‫בטיחות‬
‫—‬
‫הותר‬
‫לאניה להפליג‪.‬‬
‫רשות‬
‫ביותר‪.‬‬
‫המעבר בארצות אירופה ונמלי היציאה הפכו לבעיה מ ט ר ת ה ומכבתד‪,‬‬
‫ת ה ש ל ה א י מ פ ר י ה ה ב ר י ט י ת היתד‪ ,‬א ר ו כ ה ‪ .‬ל ב ד ה ל ח ץ ה מ ד י נ י ע ל א ר צ ו ת‬
‫בדרך‬
‫‪222‬‬
‫אל‬
‫חופי‬
‫הארץ‬
‫המעבר‬
‫ו ה י צ י א ה — ה ק י מ ו ה ב ר י ט י ם ר ש ת ש ל י מ ה ש ל ש י ת ת י ביון‪ ,‬ש ת פ ק י ד ם‬
‫מעקב‬
‫אחר העליה הבלתי ח ו ק י ת ממשלת המנדט הגבירה א ת אמצעי השמירה‬
‫בארץ־ישראל‪.‬‬
‫סיור‬
‫היא‬
‫לגילוי‬
‫תיגברה א ת מ ש ט ר ת החופים‬
‫אפשר‬
‫האניות‪.‬‬
‫שהממשלה‬
‫לאמר‪,‬‬
‫והתחילה משתמשת‬
‫הבריטית‬
‫במטוסי־‬
‫הכריזה מלחמה‬
‫על‬
‫פ ל י ט י ח ר ב ו ע ל נ מ ל ט י מ ח נ ו ת ־ ר כ ה ש ל ה י ט ל ר וגרוריו‪ .‬ב ע ו צ מ ה ה צ ב א י ת ו ב ע ו ר מ ה‬
‫ה מ ד י נ י ת ש ל ה א י מ פ ר י ה ה ב ר י ט י ת הם ל ח מ ו נ ג ד ש ו א פ י ה פ ד ו ת ו מ ח פ ש י צ ל ם ־ א ד ם‬
‫אומללים‪.‬‬
‫מאות‬
‫סודות‪,‬‬
‫ו א ל פ י ם יהודים‬
‫ברפ­‬
‫הצליחו להימלט מאוסטריה ו מ צ ׳ כ י ת בסירות‪,‬‬
‫ב א ס ד ו ת ו ב ם פ י ג ו ת — ב כ ל מ ה שצף ע ל פ ג י ה מ י ם — ושטו ע ל ה ד נ ו ב ה ‪.‬‬
‫תקוותם‪,‬‬
‫לאן?‬
‫ה ד נ ו ב ה ד ר ך הים‬
‫שמשפך‬
‫לחופי ארץ־‬
‫השחור יצליחו להגיע‬
‫ישראל‪ ,‬ה מ מ ש ל ה ה ב ר י ט י ת ת ב ע ה מ ה מ מ ש ל ה ה ת ו ר כ י ת ל ח ס ו ם ב פ נ י ה ם א ת מ י צ ר י‬
‫הבוספורוס‪.‬‬
‫התחילו‬
‫״וולוס״ ה י ת ה ״ א נ י ת ה פ נ ט ו ם ״ ה ר א ש ו נ ה ‪ .‬ב ש נ ה ע צ ו ב ה ־ א ו מ ל ל ה זו‬
‫״ א נ י ו ת פ נ ט ו ם ״ ר ב ו ת נ ו ד ד ו ת ב מ י מ י ה י ם ה ת י כ ו ן והים השחור‪ .‬מ ח ו ס ר‬
‫בתרה‬
‫יאוש‬
‫ומתוך‬
‫— עלו‬
‫אחדות‬
‫על ש ר ט ו ן‬
‫ואחרות‬
‫נתגלו‬
‫במתכוון‪,‬‬
‫כדי‬
‫שיאסרו‪ ,‬כ ד י ל ש י ם קץ ל ר ע ב ‪ ,‬לחולי ו ל ז ו ה מ ה ה מ צ ט א ה ־ ה נ ו ש כ ת צ ל ם ־ א ר ם ו כ ב ת ״‬
‫יש ל ז כ ו ר ‪,‬‬
‫אדם‪.‬‬
‫כל‬
‫שלא‬
‫מ פ ר ש י ם ע ם ‪160—150‬‬
‫״טנדו״‪,‬‬
‫כ ל י ־ ה ש י י ט היו ״ א נ י ו ת ״ ‪ .‬גם ס י ר ו ת ק ט נ ו ת ו ס י ר ו ת‬
‫)!( עולים ר ד ו פ י ־ א ת מ ו ל ח ת ר ו ל ח ו פ י הארץ‪.‬‬
‫״אסימי״‪ ,‬א ר ט י מ י ז נ ה ״ ‪ ,‬״אטרטו״‪ ,‬״אלי״‪ ,‬״אגיאס נ י ק ו ל א ו ס ״ ‪ ,‬״ א ס ־‬
‫טיה״‪ ,‬״ליזל״‪ ,‬״ ד י מ י ט ר י ו ס ״ ועוד ועוד‪ .‬כ ל ה פ ל ג ה ‪ ,‬כ ל אניד‪ .‬ו ק ו ת ת י ה ה ב ל ש י ו ת ‪.‬‬
‫כ ל אניד‪ .‬ו ס י פ ו ר י ה ה א נ ו ש י י ם ה ב ל ת י ־ א נ ו ש י י ם ‪ ,‬ה א פ ל י ם ‪ ,‬ס י פ ו ר י ם ק ו ד ר י ם ־ מ ז ד ה ר י ם ‪.‬‬
‫רחומה־גאלחת‪.‬‬
‫אפופיאה‬
‫הממשלה‬
‫הוגדל‬
‫ה ב ר י ט י ת החמירה א ת חוקי העליה‪ .‬ה ק נ ס‬
‫ל־‪1.000‬‬
‫כלי־שיט‬
‫למאסר‬
‫עז־‬
‫בעד ה פ ר ת חוקי העליה‬
‫לא״י‪ ,‬ה מ א ס ר ל ש נ ת י י ם ; ו ב נ ו ס ף ל כ ך — ז כ ו ת ה ח ר מ ה ש ל כ ל‬
‫‪1.000‬‬
‫אניות‬
‫טונות‬
‫ל מ ע ל ה מ־‪1.000‬‬
‫חמש)!( ש נ י ם ו ל ק נ ס כ ס פ י ש ל‬
‫טוגות — בעליהן‬
‫צפרים‬
‫‪ 1.000‬ל א ״ י ‪ .‬ח ו ק י ה ר ת ע ה ח מ ו ר י ם ב י ו ת ר ‪.‬‬
‫ת ר ת י מ ש מ ע ‪ :‬רציניים וגם אדומים מדם קרבנות‪ .‬ע ש ר ת אלפים לא״י של הימים‬
‫ה ה ם היו ש ו ו ת ל כ מ ה מ ל ת נ י ם ט ו ב י ם ש ל ימינו‪ .‬ש ר ה מ ו ש ב ו ת ה צ ה י ר ב פ ר ל מ נ ט‬
‫״‪...‬עליה ח ו ק י ת‬
‫הבריטי‪:‬‬
‫ממשלת‬
‫לפלשתינה נמשכת לפי מכסה של כאלף ב כ ל ח ת ש ‪.‬‬
‫ה ו ד מ ל כ ו ת ו ר ו ח ש ת א ה ד ה ג מ ו ר ה ל פ ל י ט י ם היהודיים‪ ,‬א ו ל ם ב ח ו ד ש י י ם‬
‫ה א ח ת נ י ם נעשו מ ס פ ר נסיונות על־ידי א נ ת ת ז ת ת ל ה ע ל ו ת לחוף פ ל ש ת י נ ה עולים‬
‫בלתי‬
‫ליגליים‪.‬‬
‫בלתי‬
‫חוקית‬
‫ל פ י כ ך נ מ צ א לנחוץ ל נ ק ו ט א מ צ ע י ם מ י ו ח ד י ם כ ד י ל ד כ א ת נ ו ע ה‬
‫זו‪...‬״‬
‫ה ס פ י נ ו ת ה מ ש י כ ו לשוט‪ .‬ה ס י ר ו ת ה מ ש י כ ו ל ח ת ו ר ‪ .‬ה מ א ר ג נ י ם ה מ ש י כ ו לארגן‪.‬‬
‫ומה‬
‫במוסדות התנועה הצתנית ? באוגוסט‬
‫‪ 1939‬ה ת כ נ ס ב ג ׳ נ ב ה ה ק ת ג ר ס ה צ ת נ י ‪,‬‬
‫שהוא המוסד ה ע ל ת ן של התנועה ה צ י ו נ י ת ה מ ל ח מ ה הממשמשת ובאה פרשה ע ל ת‬
‫א ת צ ל ה ה כ ב ד ועוררה דאגות ומחשבות נוגות‪ .‬מ צ י א ו ת מ ח נ ו ת הריכוז וההשמדה‬
‫עוררה‬
‫חרון וזוועות‬
‫בלב‪.‬‬
‫הויכוח‬
‫המרכזי‬
‫בקוגגרס‬
‫נםוב על‬
‫העליה ״הבלתי‬
‫חוקית״‪ .‬ד״ד א ב א ה ל ל סילבר‪ ,‬אהד ממנהיגיה הדגולים של יהדות אדצות־הברית‪,‬‬
‫נשא נאום גדול בנושא‪ .‬מ ב ח י נ ה ריטורית — נאום מבריק‪ .‬קולו — כסף ט ה ו ר —‬
‫מצטלצל;‬
‫שפתו מובחרת —‬
‫פ ת ט י ת ; הופעתו מרשימה — סוגסטיבית‪ ,‬מ ל א ה‬
‫הדר‪ .‬זד‪ .‬ה י ה מ ש א ״ מ ו ס ת וחוקי״ נ ג ד מ א ר ג נ י העליז־‪ .‬ב׳ ואף ג ג ד ה ע ו ל י ם ע צ מ ם ‪.‬‬
‫בכשרונו‬
‫ה ר י ס ו ת העילאי‬
‫ת ק ף ד ״ ד ס י ל ב ר א ת ה מ ע ש ה ה ב ל ת י חוקי‪ ,‬ש מ ס ב ך‬
‫א ו ת נ ו ע ם מ מ ש ל ת ה מ נ ד ט ‪ .‬ה מ א ר ג נ י ם ב ל ת י א ח ר א י י ם — ה ו א טען• א ץ ב ח י ר ה ב ץ‬
‫‪223‬‬
‫מ כ נ י ס י ם ל א ר ץ א ל מ נ ט י ם ‪ ,‬שאינם מ ת א י מ י ם לבנין ה א ר ץ ‪ .‬ה ת נ א י ם ש ל‬
‫הפליטים‪.‬‬
‫ה ה ס ע ה — ב ל ת י אנושיים ועוד ועוד‪ .‬צירים וחברים ניסו ל ש כ נ ע א ת ד ״ ד ס י ל ב ר ‪,‬‬
‫ש ל א ישא א ת נ א ו מ ו ו ב ש ו ם פ נ י ם ו א ו פ ן ה ו א ל א ה י ה מ ו כ ן ל ו ו ת ר ‪ .‬מ א ו ח ר י ו ת ר‬
‫ל א ח ד ה ל ו ח מ י ם ה ק י צ ו נ י י ם ו ה ב ל ת י מ ת פ ש ר י ם ביותר‪...‬‬
‫הפך‬
‫כצנלסון‬
‫ברל‬
‫את‬
‫השמיע‬
‫בעליה ״הבלתי‬
‫ת ש ו ב ת המצדדים‬
‫חוקית״‪.‬‬
‫אף‬
‫נ א ו ם זה ה י ה מ ש א מ ז ה י ר ‪ .‬ל א מ ב ח י נ ת צ ו ר ת ו ה ח י צ ו נ י ת ; ב ר ל כ צ נ ל ס ו ן ל א ה י ה‬
‫טריבון‪ .‬ה כ א ב ה י ה ו ד י ה מ ר ע י ד ‪ ,‬ה ה ח ל ט ה ה נ ח ר צ ת ל ע ש ו ת כ ל ה א פ ש ר כ ד י ל ה צ י ל ‪,‬‬
‫הלהט‬
‫של‬
‫ה פ נ י מ י ו ה א מ ת ה פ נ י מ י ת — מ צ א ו א ת ביטויים ה ק ו ל ע ו ה מ ר ט ט‬
‫בדל כצנלסון‬
‫בנאומו‬
‫מי בימינו אלה הנושא הטבעי — ב ג ז י ר ת גודלו — ש ל‬
‫מלחמת‬
‫י ש ר א ל ע ל ק י ו מ ו והיכן מ ק ו מ ו ? הריני מ ש י ב ל ע צ מ י ‪:‬‬
‫נטושים‬
‫נ ו ש א י ה ד ג ל ש ל צ ר ת היהודים‪ .‬ה ל ל ו ל א י ת נ ו ל ש ע ר י ה א ר ז ש י י ס ג ר ו ‪,‬‬
‫י ת נ ו ל מ צ פ ו ן ה ע ו ל ם שיירגע‪,‬‬
‫לא‬
‫ע ל פ נ י הימים‬
‫לא יתנו למר מלקלום מ ק ד ו נ ל ד שיבצע‬
‫את‬
‫ס פ ר ו הלבן‪ .‬ה פ ל י ט ה י ה ו ד י יוצא ב ר א ש המערכה‪ ,‬ו כ ו ל נ ו חייבים ל צ א ת ב צ ב א ו ת י נ ו ‪. . .‬‬
‫נ כ נ ע נ ו ל ח ו ק י ם ש ל א היו י ד י ד ו ת י י ם א ך אין ל ה כ נ ע ל ח ו ק ה ש ו ל ל א ת ז כ ו ת ה ח י י ם‬
‫האדם‪...‬״‬
‫של‬
‫הוויכוח ה ג מ ל נ ס ת י י ם ‪ .‬ה ע ל י ה ב ל ת י ח ו ק י ת ה פ כ ה ל ח ו ק י ת ב ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ‪.‬‬
‫מ א ס ר י ם ‪ ,‬מ ח נ ו ת ‪ ,‬גירוש א נ י ו ת ל ל ב ־ י ם ב ל י מים ומזון — נהיו ת ו פ ע ו ת ש כ י ח ו ת ‪.‬‬
‫״טייגר ה י ל ״ — אניה‪ ,‬ש ה ג י ע ה ל ח ו פ י הארץ ב ־ ‪ 2‬ב ס פ ט מ ב ר‬
‫צבאות‬
‫‪ .1939‬ל מ ח ר ת פ ל י ש ת‬
‫היטלר לפולניה ופרוץ מ ל ח מ ת העולם ה ש נ ת ‪ -‬רוב נוסעיה — חלוצים‬
‫מפולין‪ .‬מ י ל א יזכור א ת ״ ה ס ג ר ה ר כ ב ת ״ ? חמישה ימים ישבו‪ ,‬נ ש מ ו ‪ ,‬י ש נ ו •חלוצי‬
‫ברכבת חסומה‬
‫פולין‬
‫מו״מ‬
‫וניהלה‬
‫וחתומה‬
‫מסחרי חשוב‪.‬‬
‫ברומניה‪ .‬מ ש ל ח ת ביקרה‬
‫אחד התנאים‪:‬‬
‫בעת‬
‫הזאת‬
‫בבוקרשט‬
‫רומגיה ת ה י ה ס ג ו ר ה כ א ר ץ‬
‫מעבר‬
‫ב פ נ י פ ל י ט י ם יהודיים ו ק ו נ ס ט נ צ ה ל א ת ש מ ש נ מ ל יציאה ל א נ י ו ת ב ל ת י ל י ג ל י ו ת ‪.‬‬
‫ה מ מ ש ל ה ה ר ו מ נ י ת ה ת ח י י ב ה ‪ .‬ק ב ר נ י ט י ה לא ע מ ד ו ב כ ל ז א ת ב ל ח ץ ה א נ ו ש י ‪ .‬ה ר כ ב ת‬
‫ע ב ר ה ‪ .‬ה ״ ס י י ג ר היל״‪ ,‬ע ם‬
‫ימים‪.‬‬
‫‪ 1417‬נ פ ש ו ת ע ל סיפונה‪ ,‬נ ד ד ה בימים ל מ ע ל ה מ ח ו ד ש‬
‫ה מ ל ו ו י ם כיווגו א ת ח ר ט ו מ ה א ל ח ו ל ו ת ת ל ־ א ב י ב ו ה ע ל ו א ו ת ה ע ל ה ח ו ף‬
‫ב צ ה ר י יום‪.‬‬
‫״קולורדו״‪,‬‬
‫״ א ס ת י ר ״ ‪ ,‬״דורה״‪ ,‬״פרוסולה״‪ ,‬״הילדה״‪ ,‬״ ל י ב ר ט ו ״ ‪ ,‬״ ס ל ב ד ו ר ״ ‪,‬‬
‫״פסיפיק״‪ ,‬״ א ט ל נ ט י ק ״ ‪ ,‬״ פ ר י ט ה ״ ‪ ,‬״אוזיריס״ ועוד שמות‪ ,‬ש ת ש מ י ה ה י ס ט ו ר י ה ש ל‬
‫״ א נ י ו ת ה מ ו ו ת ״ )כינוי א ח ר ל א נ י ו ת ה מ ע פ י ל י ם ( י ס פ ר ו ע ל ת ל א ו ת י ה ם ו ס ב ל ו ת י ה ם ‪,‬‬
‫על‬
‫מנוסתם של נתונים‬
‫למוות ועל חתירתם אל אורות־חיים מבליחים‪ .‬חיים!‬
‫נתח‪,‬‬
‫פליטים‬
‫קלדובו‪.‬‬
‫כפר‬
‫בין‬
‫שכוח־אל‬
‫יוגוסלביה‬
‫ל ר ו מ נ י ה שם‬
‫מצ׳כיה ה פ ל י ג ו ב ר פ ס ת ו ת ר ע ו ע ו ת ע ל הדנובה‪ .‬ה ק ר ח ח ס ם ד ר כ ם ‪.‬‬
‫דבר‪.‬‬
‫‪ 1.700‬א נ ש י ם‬
‫חורפים ב כ פ ר ‪ .‬ת ח נ ת ה ר כ ב ת ה ק ר ו ב ה — כ־‪ 60‬קילומטרים‪ .‬מ ח ג ה ד ו ב ר ו ת ו ס י ר ו ת‬
‫דולפות‬
‫רבים‬
‫ב ק ו ר צופד‪ ,‬מ ק פ י א נ ש י מ ה ונשמה‪.‬‬
‫מושקעים‬
‫ולהעלותם‬
‫דרך‬
‫הדנובה‬
‫לנמל‬
‫בים‬
‫ע ל אניה‪ .‬א ך ל ל א ה צ ל ח ה ‪ .‬גם ה ב ט ל ה ר ו צ ח ת גוף ונפש‪ .‬ה ש ל ט ו נ ו ת‬
‫היוגוסלביים‬
‫כבש‬
‫כלי‬
‫לחלץ‬
‫אותם‪,‬‬
‫להביאם‬
‫א ד שהוא נ ש א ר ו בחיים‪ .‬מ א מ צ י ם‬
‫השחור‬
‫ה י ר ש ו ל ב ס ו ף ל ה ק י ם מ ח נ ה עבודה‪ .‬ל פ ח ו ת ש ת ה י ה ת ע ס ו ק ה ה י ט ל ר‬
‫א ת יוגוסלביה‪.‬‬
‫כ ל א ג ש י ה מ ח נ ה הוצאו‪ .‬להורג‪ .‬א ח ד ל א נ ש א ר ל פ ל י ט ה‬
‫כדי ל ס פ ר ע ל החיים‪ ,‬ע ל ה ת ק ו ו ת ‪ ,‬ע ל הזוועות‪.‬‬
‫דאריאן‬
‫התהלה‬
‫את‬
‫‪ .2‬אניד‪ ,‬ע ל ו ב ה ש ל‬
‫‪ 459‬ט ו נ ו ת ת ח ת ד ג ל פ נ מ ה ‪ .‬נ ו ש א ת‬
‫ש ל ה ג מ ל ד ר כ ו ה ת ח י ל נונ׳ם ב ל ב ו א )‪(Nunes Balboa‬‬
‫חדירתם‬
‫של‬
‫הספרדים‬
‫לאמריקה‬
‫המרכזית‪.‬‬
‫האניה עגנה‬
‫א ת שם‬
‫הקונקוויסטדור‬
‫בפיראוס‪.‬‬
‫בשנה‬
‫ה ש נ י ה ש ל ה מ ל ח מ ה קיים ק ש ר בין ה צ ב א הבריטי ל ב י ן ה ה ג נ ה ו ה ס ו כ נ ו ת ‪ .‬פ ל ו ג ה‬
‫‪224‬‬
‫מיוחדת‬
‫ש ל ‪40‬‬
‫בחורים‬
‫יהתים התאמנה‬
‫בתל־אביב‪ .‬תפקידיה‪ :‬פעולות חבלה‬
‫בארצות‬
‫הבלקן‪,‬‬
‫במתחד‬
‫לאחר‬
‫היה‬
‫ברומנית‬
‫שצבאות היטלר‬
‫אותת‬
‫יכבשו‬
‫ברור‪ ,‬שזוהי ר ק ש א ל ה ש ל זמן‪ .‬ה מ ח ש ב ה ‪ ,‬ש ה ת ת ת ה א ת ה ה ג נ ה ו א ת ה ס ו כ נ ו ת‬
‫היא‬
‫אותה‬
‫הישוב‬
‫מחשבת‬
‫לקיבוצים‬
‫יהודה‬
‫להציל‪.‬‬
‫שעוללה‬
‫היהודיים‪,‬‬
‫איש‬
‫ארזי‪,‬‬
‫ויזמה‬
‫כדי‬
‫מפעל‬
‫את‬
‫שיארגנו‬
‫הצנחנות‪,‬‬
‫להעביר‬
‫התגגדות ומרי; כדי‬
‫בחורים‬
‫לעודד‬
‫מן‬
‫ולנסות‬
‫ה ה ג נ ה ו ל א ח ר ה מ ל ח מ ה איש ה מ ו ס ד ב א י ט ל י ה ‪,‬‬
‫היה‬
‫ה מ ת ו ו ך בין ה מ ו ס ד ו ת ובין ש ל ט ו ג ו ת ה צ ב א ‪ .‬ה א י נ ט ל י ג ׳ נ ס ה ב ר י ט י ק נ ה א ת ה א נ י ה‬
‫ב־‪ 15.000‬ס ט ר ל ת ג ‪ .‬היא היתד‪ .‬צ ר י כ ה ל ש מ ש כ ל י ה ס ע ה ב ש ב י ל ה פ ל ו ג ה ה מ י ו ח ד ת‬
‫נ ח ת ם ח ו ז ה בין‬
‫הזאת‪.‬‬
‫לביון‬
‫שייכת‬
‫הבריטי‪.‬‬
‫ארזי בשם הצבא‬
‫זאב‬
‫ו ב ץ ז א ב ש י נ ד ו מ ש ה אגמי‪ .‬ה א נ י ה‬
‫ש י נ ד ב א מן הארץ‬
‫לאיסטמבול כדי‬
‫להסדיר את‬
‫ה ע ב ר ת האניה ״ ד א ר י א ן ‪2‬״‪.‬‬
‫אנשי המוסד ב ת מ נ ת ‪ .‬ה ו ע ת ו אותה לפליטי קלדובו ו ל ע ת קבוצות מפולץ‪,‬‬
‫ג ר מ נ י ה ורומניה‪.‬‬
‫כ ל ה מ א מ צ י ם ל ה ש י ג א נ י ה א ח ר ת נכשלו‪ .‬א נ ש י ה ע ל ת ‪ .‬ב׳ —‬
‫ב ה ס כ מ ת ו ה מ ל א ה ש ל ז א ב ש י נ ד — מ ח ל י ט י ם לא לקיים א ח ה ח ו ז ה ו ל א ל מ ס ו ר א ת‬
‫האניה‪ .‬ה ס י פ ו ר י ם ע ל ה ש ת ל ש ל ו ת ה ד י ו נ י ם ס ב י ב פ ר ש ת ״דאריאן ‪2‬״ ש ו נ י ם ו נ ו ג ד י ם‬
‫זה לזה‪ .‬ה פ ר ש ה ג ר מ ה ל ס י ב ו כ י ם עם ש ל ט ו נ ו ת ה צ ב א ה ב ר י ט י ו ל ס י ב ו כ י ם א ף ע ם‬
‫ה מ נ ה י ג ו ת ‪ .‬א ו ל ם ה ס כ נ ו ת היו כ ה מ ו ח ש י ו ת ע ד כ י א נ ש י ה ע ל י ה ל א ה ת מ ו כ נ י ם‬
‫למסור‬
‫בכדי‪.‬‬
‫א ת ה א נ י ה ב ש ו ם פ ג י ם ואופן‪ .‬ש ל י ח י ם ר מ י ד ר ג באו ל ש א ת ו ל ת ת א ת ם ‪.‬‬
‫בתחילת מרץ מצאו‬
‫טונות‪.‬‬
‫ה״דאריאן ‪ 2‬״ היתד‪ .‬ה א נ י ה ה א ח ר ו נ ה — מ ל ב ד ס י ר ה א ח ת — ש ה ב י א ה‬
‫מעפילים‬
‫כ מ ע ט ע ד ל מ ו ע ד סיום ה מ ל ח מ ה ‪.‬‬
‫״פטרת‪,‬״‬
‫לחסרי‬
‫— מ ו ל ד ת ‪ :‬שם מ ת ק ל ס ־ מ ס ת ו ל ל ‪ .‬הפכה לסמל של שואפי מ ו ל ד ת‬
‫מ ו ל ד ת א נ י ת נ ו ס ע י ם י ש נ ה נ ק ל ע ה ב מ ל ח מ ה ל נ מ ל חיפה‪ .‬ב א ו ת ה ת ק ו פ ה‬
‫הגיעו ‪3.700‬‬
‫עולים‬
‫ו״אטלנטיק״‪.‬‬
‫הממשלה‬
‫מאוריציוס‪.‬‬
‫למנוע‬
‫חוקיים‬
‫בלתי‬
‫החליטה‬
‫בשלש‬
‫להגלות‬
‫אניות‬
‫את‬
‫פנמתת‪:‬‬
‫״פסיפיק״‪,‬‬
‫עולי ה״פסיפיק״‬
‫״מילוס״‬
‫לאי‬
‫וה״מילוס״‬
‫ה מ ח א ו ת ל א הועילו‪ .‬ה ת ח נ ו נ י ם היו לשווא‪ .‬ב ה ג נ ה נ ת ח ש ל ה ה ח ל ט ה‬
‫א ת הגירוש‪ .‬א נ ש י ה ה ג נ ה ה ת כ ו נ נ ו ״ ל ע ש ו ת חור״ ב א נ י ת כ ד י ש ל א ת ה א‬
‫מוכשרת‬
‫אתה‬
‫‪ 600‬פ ל י ט י ם ד ר כ ם ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ב ס פ י נ ה ב ע ל ת‬
‫‪459‬‬
‫ל ה פ ל ג ת ה פ ע ו ל ה היתד‪ .‬י ם ת י ת מדי‪ .‬ה א נ י ה מ ת נ ט ת ה ל צ ת ה ו ה ת ה פ כ ה ‪.‬‬
‫יחד ט ב ע ו ל מ ע ל ה מ ־ ‪ 2 0 0‬א נ ש י ם ‪ .‬ה נ י צ ו ל י ם ה ו ע ב ר ו ל מ ח נ ה ע ת ל י ת ו ח י כ ו‬
‫גזירת ה ג י ר ו ש ‪.‬‬
‫לביצוע‬
‫ב־‪5‬‬
‫ב ד צ מ ב ר ע ש ת ה מ מ ש ל ת המנדט מחווה ש ל חסד‪.‬‬
‫ב ה ת ח ש ב בנסיבות‪ ,‬ב ב י ע ו ת י ה ס ב ל והזעזועים — התירה לעולים‬
‫שצ׳רצ׳יל‬
‫אומרים‬
‫בכבתו‬
‫ובעצמו‬
‫התערב‬
‫למענם!‬
‫כעבור‬
‫להישאר‬
‫בארץ‪.‬‬
‫למעלה משנה‬
‫—‬
‫השתחררו ממחנה עתלית‪.‬‬
‫‪1.880‬‬
‫מ ע פ י ל י ״ א ט ל נ ט י ק ״ ל א נ כ ל ל ו ב ח נ י נ ה ק ת ר ת זו‪ .‬ל א ח ר מ א ב ק פיזי‬
‫נואש ו ה ת נ ג ד ו ת ע ד כ ל ו ת ה כ ו ח ו ת — נ ס ח ב ו מ ע פ י ל י ״ א ס ל נ ט י ק ״ ל א נ י ה ע ל ־ ת י‬
‫שומרים‬
‫חמושים‪.‬‬
‫הם‬
‫גורשו מן‬
‫הארץ‬
‫לאי־מאוריציוס אף‬
‫על פי‬
‫שהסוכנות‬
‫הקציבה להם ר ש ת נ ו ת עליה‪ .‬ב מ ק ר ה ש ל ה ם ל א אירע שום ״אםח״ וצ׳רצ׳יל ל א‬
‫התערב‪.‬‬
‫‪1945‬‬
‫ה ם לא סבלו‪ ...‬כ מ ע ט ח מ ש ש נ י ם שהו ה פ ל י ט י ם ב מ א ו ר י צ י ו ס ‪ .‬ב א ו ג ו ס ט‬
‫החזירו א ו ת ם ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ .‬ב י ת ק ב ר ו ת יהודי גדול — כ מ ה מ א ו ת מ צ ב ו ת‬
‫— מ ש מ ש ו ת ע ד ה י ו ם ה ע ד ו ת ל״גילוי״ ה א י ע ל ת י יהודים‪.‬‬
‫ו״כטרומה״‪.‬‬
‫הצליחו‬
‫ומרופטת‬
‫לברוח‬
‫ס י פ ו ר ה א ס ו ן ה כ ב ד ב י ו ת ר ב כ ל פ ר ש י ו ת ה ע ל י ה ב׳‪.‬‬
‫מ מ ח נ ו ת ריכוז‬
‫וחיי־אבל‬
‫‪ 769‬יהודים‬
‫ברומניה‪ .‬״סטרומה״ — ס פ י נ ה ישנה‬
‫צ ל ל ה ל ת ה ו מ ו ת ‪ .‬א ת ה צ ל ל ו ו ט ב ע ו העולים‪ .‬ר ק א ח ד ו י ח ת נ י צ ל ‪.‬‬
‫‪225‬‬
‫״‪...‬חזיתות‬
‫של העליה‬
‫ופירצה‬
‫ת ח ם ו מ נ ה א ת ד ר ך העליה היהודית מ כ מ ה א ר צ ו ת נ ת י ב חיסורים‬
‫ואבני נ ג ף‬
‫ה י ה ו ד י ת י ת כ ס ה ע כ ש י ו קוצים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫ק ו ד ש יהיו ל ה ע ל ו ת גאולים‪ .‬ע ל י י ת כ ל יהודי‬
‫אולם כ ל סדק‬
‫ת ת ע ל ה עכשיו‬
‫למדרגה‬
‫ש ל פ י ק ו ח ־ נ פ ש כ פ ו ל ‪ ,‬אישי ו ל א ו מ י — ה צ ל ת ג פ ש מ ג י א ־ ה ה ר י ג ה ו ה ח ו ק מ ב צ ר‬
‫ג א ו ל ת נ ו היחיד‪ .‬ס ע ר ת ־ ה ק ר ב א ס ו ר ל ה ש ת ח ר י ש א ת ז ע ק ת העליה‪...‬״ ד ב ר י ו א ל ה‬
‫ש ל ד ו ד בן‬
‫״סטרומה״‬
‫הצליחה‬
‫גוריון‬
‫רגשות‬
‫ביטאו א ת‬
‫והתנועה‬
‫הישוב‬
‫הציונית‬
‫אחרי‬
‫אסון‬
‫פ ס ק ו ל ז מ ן ־ מ ה נ ס ת מ ת העליה‪ .‬ס י ר ה א ח ת ק ט נ ה ‪ ,‬נ ר ק ב ת ו מ ת פ ו ר ר ת ‪,‬‬
‫ל צ א ת מ ר ו מ נ י ה ע ם ‪ 120‬יהודים ו ה י א ט ב ע ה ל י ד ח ו פ י ת ו ר כ י ת נ ו ס ע י ה‬
‫ניצלו‪ .‬ב ש ג ו ת ‪ 1943—1942‬א פ ס ה כ ל ת ק ו ו ה ל ה ש י ג כ ל י ־ ש י י ט ‪ .‬ה ם ל א ה מ ב נ מ צ א ‪.‬‬
‫ב ל ע ה ה כ ל ‪ .‬ב מ ח צ י ת ה ש נ י ה ש ל ‪1943‬‬
‫המלחמה‬
‫הגדולה‬
‫ב ב י ת ר סימני התפנית‬
‫ניכרו‬
‫ב ג ו ר ל ו ת מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה‪.‬‬
‫ל ע ל י ה ב׳ ‪т ш‬‬
‫המוסד‬
‫ב־‪1944‬‬
‫ל ב א ו ת אנשי המוסד הקימו‬
‫בסיס־זינוק בקושטא‪.‬‬
‫נ ת ח ד ש ה ההעפלה‪ .‬הגרמנים נסוגו מרומניה‪ .‬ב ס פ י נ ו ת ק ט נ ו ת כ ״ מ ת צ ה ״‬
‫ו״מילכה״ ע ש ו הפלגות אחדות‪ .‬עם נצחון ב נ ו ת ה ב ר י ת ע ב ר מרכז הכובד של‬
‫ל מ ע ר ב ־ צ ר פ ת ואיטליה‪ • .‬ש ל ו ח ה ח ש ו ב ה פ י ת ח ה‬
‫הפעילות‬
‫בבוקרשט‬
‫שבתמניה‪.‬‬
‫מרכז‬
‫רחבי‬
‫ע ב ת ה וארגגה א ג מ ת‬
‫העצבים התמקד‬
‫אירופה‪.‬‬
‫ב ד ת ה קטנה‬
‫בפאתס‪ .‬משם‬
‫בפאריס אף הוקמה חחנת־שידור עלומה‬
‫נ ת מ ת ח ו החוטים ל כ ל‬
‫ובלתי־חוקית ו ת פ ק ת ה‬
‫ה י ה ל ע מ ת ב ק ש ר ע ם ה א נ מ ת ב ל ב ים — ו א ם א פ ש ר — ג ם ע ם כ מ ה א ר צ ו ת‬
‫שייתת‬
‫בהן נתארגנו‬
‫עולים‬
‫ובהן‬
‫פעלה‬
‫״הבריחה״‪.‬‬
‫הפעילים‬
‫לחבר‬
‫הצטרפו‬
‫אנשי הבריגדה ה י ה ת י ת ששרתו בצבא הבריטי‪ ,‬א ש ר נ ט ל ו ע ל שכמם ח ל ק נ כ ב ד‬
‫במעשה‬
‫הנועז ש ל‬
‫התנדבו‬
‫כמלווים‪.‬‬
‫התקבצותם‬
‫בחותם‬
‫וארגונם ש ל‬
‫י ה ת י ם מהצי ש ל‬
‫משוחררי הצי‬
‫העולים‪.‬‬
‫ארצות־הבתת‪,‬‬
‫המלכותי‬
‫ב ע ל י נ ס מ ן וותק‪,‬‬
‫היטו ש כ ם ל ה צ ל ת שארית הפליטה ולפריצת ה ש ע ת ם ‪ .‬מ א ו ת אנשי תנועות נוער‬
‫מ ש א ת ת הפליטה בארצות שונות נרתמו ל ע ב ת ת ״הבריחה״‪ .‬הוקמה ר ש ת מסועפת‬
‫ומאורגנת‬
‫יהתים‬
‫כדבעי של‬
‫מחתרת‬
‫יהתית ושל‬
‫מבריחי‬
‫גבולות‪.‬‬
‫המטרה‪:‬‬
‫להביא‬
‫מ ש א ר י ת ה פ ל י ט ה ל ג מ ל י הדרום‪ ,‬מ ש ם י ו כ ל ו ל ה פ ל י ג ב א נ י ו ת ב כ מ ת א ת ו ־‬
‫ישראל‪.‬‬
‫ארנסט‬
‫בוות‬
‫)‪ ,(Ernst Bevin‬ש ר ה ח ח‬
‫מ פ ל ג ת העבודה‬
‫בממשלתה של‬
‫ב ב ר י ט נ י ה ‪ ,‬ע ש ה א ת כ ל ה א פ ש ר ‪ ,‬כ ד י ל ח ס ו ם א ת ד ר כ י ה ב ר י ח ה והעליה‪ .‬הוא‬
‫ה פ ע י ל ל ח ץ ד י פ ל ו מ ט י ב ל ת י פ ו ס ק ע ל א ר צ ו ת א י ר ו פ ה ‪ .‬ש י ר ו ת י הביון ה א נ ג ל י י ם‬
‫״שתלו״‬
‫סוכנים‬
‫ובלשקם ב ת ת‬
‫המחנות ושיירות הבריחה‪ .‬ב צ ד‬
‫ה מ א ב ק הגלוי‬
‫נ ע ר כ ה מ ל ח מ ה סמויה‪ .‬ב מ ח צ י ת השגיה ש ל ‪ 1945‬ה ג י ע ו ש מ ו נ ה ס פ י נ ו ת ק ט נ ו ת —‬
‫ביניהן‬
‫״פטר״‪ ,‬״ ח נ ה ס נ ש ״ ו ״ ב ר ל כ צ נ ל ס ו ן ״ ל ח ו פ י א ר ץ ־ ישראל‪.‬‬
‫ב־‪ 1946‬כ ב ר ניתן ה י ה ל ה ש י ג כ ל י שייט מ ת ר ג ד ו ל י ם ‪ .‬ע ש ר י ם ושתיים א נ מ ת‬
‫הביאו‬
‫עולים‬
‫הרפתקאות‪.‬‬
‫ב ת נ א י צפיפות‪ ,‬שאין ה ע ט‬
‫המשטרה‬
‫ש ש ת הבחורים‬
‫אותם‬
‫גילתה א ת‬
‫ש ע ב ת ב ת ח נ ה זו‪,‬‬
‫יכול‬
‫לתארם‪.‬‬
‫ע ש ר י ם ושנים ס י פ ו ר י‬
‫תחנת־השתור‬
‫הבלתי‬
‫מתוך‬
‫חוקית‬
‫בפאתס‪.‬‬
‫נ א ס ת חמישה‪ .‬ה מ מ ש ל ה הצרפתית שיחררה‬
‫ו ה ת י ר ה א ת ה מ ש ך קיום ה ת ח נ ה ‪ ,‬ל א ח ר ש ה ב ט י ח ו ל ה ל מ ס ו ר א ת הצופן‪.‬‬
‫ה ם ר צ ו להיווכח כי באמצעות התחנה ה ס ת י ת הזאת אינן מ ת נ ה ל ו ת פעולות נגד‬
‫צרפת‪ .‬ה מ‬
‫זמנים‪ .‬בין אניות העולים ה מ אחדות‪,‬‬
‫שהסיעו‬
‫ל מ ע ל ה מ־‪1.000‬‬
‫מ ע פ י ל י ם כ ל א ח ת ‪ .‬״מכס נורדאו״ ה ג י ע ה ע ם ‪ 1.666‬ע ו ל י ם ; ״ ו ת ג ׳ ו ת ״ ע ם ‪; 1.259‬‬
‫״ ה ג נ ה ״ ע ם ‪ ;2.570‬״ א ר ב ע ח ת מ ת ״ ע ם ‪ ;1.024‬״ ל ס ת ן ״ ע ם ‪ ;1.252‬״ כ נ ס ת י ש ר א ל ״‬
‫‪226‬‬
‫ע ם ‪ .3.847‬השמחת ק י פ ל ו‬
‫הסטוריים‪.‬‬
‫‪ .1947‬נ מ ש כ ת‬
‫בתוכם קריאת ת ג ר ע ל הממשל הבריטי וכן סמלים‬
‫ה ו צ א ת יהודים מ ן ה מ ח נ ו ת בגרמניה‪ .‬ה ב ר ח ת היהודים ד ר ך‬
‫ה ג ב ו ל ו ת כ ד י ל ה ג י ע ל י ם ‪ ,‬מ ק ב ל ת מ י מ ד י ם המוניים‪ .‬בדרום צ ר פ ת מ ו ק מ י ם מ ח נ ו ת‬
‫לעשרות‬
‫פליטים‪ .‬ה ם‬
‫אלפים‬
‫מחכים‬
‫ל א נ י ו ת כ ד י לעלות‪.‬‬
‫הממשלה הבריטית‬
‫הכפילה א ת מאמציה כ ד י לחסל א ת העליה הבלתי־חוקית‪ .‬סוכניו ובלשיו ש ל‬
‫בווין‬
‫שרצו מ מ ש ב כ ל‬
‫רחבי אירופה‪.‬‬
‫נ ש ל ח ו תזכירים ח ר י פ י ם‬
‫בלתי‬
‫ותביעות‬
‫פ ו ס ק ו ת מ כ ל מ מ ש ל ו ת ב ע ל ו ת ה ב ר י ת ל מ נ ו ע מ ע ב ר פליטים ו י צ י א ת אניות‪ .‬בווין‬
‫ידע — כשם‬
‫המערכה‬
‫שהמוסדות‬
‫המכרעת‬
‫הציוניים ת ע ו —‬
‫בעימות ה מ ר בין‬
‫ש ה מ ע ר כ ה ע ל העליה‪ ,‬ה י א‬
‫הממשלה הבריטית‬
‫לבין‬
‫הישוב‬
‫היא‬
‫העברי‬
‫ו ה ת ג ו ע ה הציונית‪ .‬ג ם ב־‪ 1947‬יצאו ‪ 22‬אוניות‪ .‬א ח ד ו ת ע ש ו ״ ה י ס ט ו ר י ה ״ ‪ :‬״ י צ י א ת‬
‫אירופה״ ) ״ א כ ס ו ד ו ס ״ ( ע ם ‪ 4.530‬ע ו ל י ם ה ע ס י ק ה זמן ר ב א ת ד ע ת ה ק ה ל ה ע ו ל מ י ת‬
‫ו א ף א ת ה פ ר ל מ נ ט ה ב ר י ט י ‪ .‬ב ״ ת י א ו ד ו ר ה ר צ ל ״ ‪ 2.641‬ע ו ל י ם ; ב״חיים א ר ל ו ז ו ר ו ב ״‬
‫‪ ,-1.346‬ב״מודרי ה ג י ט א ו ת ״ ‪ ;1.410‬ב ״ מ ד י נ ת ה י ה ת י ם ״ ‪ ;2.664‬״תקווה״‪ ,‬״ ג א ו ל ה ״ ‪,‬‬
‫״ א ף ע ל פ י כן״‪ ,‬״ ש י ב ת צ ת ן ״ ‪ ,‬״ ה פ ו ר צ י ם ״ ‪ ,‬״ מ ו ל ד ת ־ פ ט ר י ה ״ ) ל א פ ט ר י ה מ ו ל ד ת ! ( ‪,‬‬
‫״ ל א ת פ ח ת ו נ ו ״ ו ע ת ‪ .‬ה צ י ה מ ל כ ו ת י הבריטי‪ ,‬ש ה ש ת ח ר ר מ ת פ ק י ד י ו ה מ ל ח מ ת י י ם ‪,‬‬
‫ב א ל ע ז ר ת ה מ מ ש ל ה ב ר י ט י ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ב מ ל ח מ ת ו נ ג ד העליה‪ .‬ב כ ל ז א ת ה פ ל י ג ו‬
‫ה א נ י ו ת ו ה ת ק ר ב ו ל ח ו פ י הארץ‪ .‬ה ע ו ל י ם נ כ ל א ו ב מ ח נ ו ת ‪ .‬הם יצאו מ מ ח נ ו ת ה ה ש מ ד ה‬
‫ש ל היטלר ו נ כ נ ס ו ל מ ח נ ו ת ה ה ס ג ר ש ל ב ת ת ‪ .‬המחנות בארץ נתמלאו ע ד א פ ס‬
‫מקום‪ .‬מ ח נ ו ת ח ד ש י ם נ פ ת ח ו ב ק פ ר י ס י ן ‪.‬‬
‫ב־‪29‬‬
‫בנובמבר החליטה ה ע צ ר ת המיוחדת ש ל האומות המאוחדות ע ל ה ק מ ת‬
‫מ ד י נ ת היהודים‪ .‬ה ח ל ט ה זו ה י ת ה ט ע ו נ ה א י ש ו ר נ ו ס ף ש ל ע צ ר ת ה א ו מ ו ת ה מ א ו ­‬
‫חדות‪ .‬ש ע מ ד ה ל ה ת כ ג ס ב א פ ר י ל ‪ .1948‬פ ע ו ל ת ה ע ל י ה גברה‪ .‬ה ע ו ל י ם נ ד ח ס ו ב א נ ע ת‬
‫כסרדינים‪ 2 .‬ה ״ פ א נ י ם ״ — ״ ק י ב ו ץ גלויות״ )״פן קרסנש״( ה ב י א ה ‪ &200‬עולים‪,‬‬
‫א ח ו ת ה ה ״ ע צ מ א ו ת ״ ) ״ פ ז י ו ר ק ״ ( ה ס י ע ה ‪ 7.500‬עולים• א ץ כ ל צ ו ח ־ ב כ ו ח דמיון‬
‫אחת‬
‫מתחנות‬
‫המעבר של‬
‫המעפילים‬
‫לארץ‬
‫‪227‬‬
‫כ ד י ש א ד ם י ת א ר ל ע צ מ ו באיזה ת נ א י ם יכלו ל נ ס ו ע ‪ 8000‬א נ ש י ם ב א נ י ה כ מ ו ״פן‬
‫א ו ״ פ ן ק ר ס נ ט ״ ‪ .‬א נ י ו ת א ל ה עם ה ע ו ל י ם ה ו ב א ו ע ל ־ י ד י ה צ י ה ב ר י ט י י ש ר‬
‫יורק׳‬
‫לקפריסין‪.‬‬
‫לעצורי‬
‫ב ק פ ר י ס י ן נ ת ג ל ו גילויים נוגעים ל ל ב ש ל א ה ד ת ה א ו כ ל ו ס י ה ה מ ק ו מ י ת‬
‫סוכן אניות‬
‫המחנות‪.‬‬
‫ת ו ג י בשם‬
‫עם‬
‫פ פ ו ו א ס י ל י ו ‪.‬יחד‬
‫חבריו‬
‫— עשו‬
‫כמיטב‬
‫יכלתם ובהתאם לעצמת רגשותיהם כדי ל ה ק ל ולעזור‪ .‬פפוואסיליו נשאר‬
‫קשור‬
‫ע ד ה י ו ם ה ז ה ל ס פ נ ו ת ה י ש ר א ל י ת ו מ ש מ ש כ ס ו כ ן ר א ש י ש ל ח ב ר ת ״צים־״‪.‬‬
‫ב מ א י ‪ 1948‬הכריז ד ו ד ב ן גוריון ע ל ע צ מ א ו ת מ ד י נ ת ־ י ש ר א ל ‪ .‬נ ס ת י י מ ו‬
‫ב־‪14‬‬
‫פ ר ק י ה ע פ ל ה ו מ א ב ק י עליה ר ב י ת ל א ו ת וכיסופים‪ ,‬ע מ ו ס י א ס ו נ ו ת ו כ מ י ה ו ת ‪ ,‬ר צ ו פ י‬
‫ד מ ע ו ת ־ ת ו ג ה ורנן־ תקוות‪ .‬פ ר ק י ה ה ע פ ל ה ע ת י ר י א ח ו ו ה ו ה ת נ ד ב ו ת ; ע ת י ר י ע ק ש נ ו ת‬
‫וכוח‬
‫ס ב ל ; ע ת י ר י נ ח ש ו נ ו ת ו ה ח ל ט ה נחושה‪ .‬פ ר ק י ם ר ב י ת ה י ל ה ו ג ב ו ר ה נ פ ש י ת‬
‫ורבי‬
‫מ ש מ ע ו ת ל ד ו ר ולדורות‪.‬‬
‫מפעל‬
‫בשנתיים‬
‫הבריטי‬
‫אניות‬
‫ה ע ל י ה ב׳ הביא ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ק ר ו ב ל־‪ 144.000‬ע ו ל י ם ‪ .‬ת ב ם ה מ כ ר י ע‬
‫וחצי‬
‫לאחר מלחמת‬
‫העולם‬
‫בארץ־ישראל א ת האניות‪.‬‬
‫מעפילים‬
‫ק ש ו ת ת למזח‬
‫השניה‪.‬‬
‫נאמן‬
‫להבטחתו‬
‫החרים‬
‫השלטון‬
‫בשעה שהוקמה מדתת ישראל‪ ,‬היו עשרות‬
‫בגמל היפה ואף‬
‫בפמגוסטה‬
‫שבקפריסין‪.‬‬
‫לאחר‬
‫ה כ ר ז ת ה מ ד י נ ה ת ב ע ה מ ו ס ד ל ע ל י ה ב׳ א ת ז כ ו ת ה ב ע ל ו ת גם ע ל א נ י ו ת ש ב ק פ ר י ס ץ ‪.‬‬
‫הן‬
‫הוחזרו‪.‬‬
‫של‬
‫מדינת‬
‫לפקוד‬
‫הפעם‬
‫‪228‬‬
‫מאגר‬
‫ה א נ ת ת ב ח י פ ה ובקפריסין‬
‫י ש ר א ל ‪ ,‬היות ועם‬
‫התוה‬
‫נכס‬
‫חשוב‬
‫בתחילת דרכה‬
‫פ י ח מלחמת העצמאות הפסיקו האניות הזרות‬
‫א ת נ מ ל חיפה‪ .‬צי ה מ ע פ י ל י ם ה ו ב י ל ס ח ו ר ו ת ח י ו נ י ו ת ‪ ,‬א ך ב ע י ק ר עולים‪.‬‬
‫ה ם כ ב ר ל א היו ב ל ת י חוקיים‪.‬‬
‫יהודה תלמי‬
‫״הבריחה״‬
‫של‬
‫לזכרן‬
‫שמצאו‬
‫ה‬
‫א‪.‬‬
‫‪P‬‬
‫ר‬
‫על‬
‫בת־דודתי מלני נמש פוליצר ז״ל ושתי בנותיה‪,‬‬
‫את‬
‫במישרפות‬
‫מותן‬
‫אושיויץ‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫יהדות‬
‫מסמכים‬
‫היו‬
‫בהונגריה‬
‫ההונגרים‬
‫הונגריה‪.‬‬
‫היסטוריים מ ע מ י ם ע ל ה י מ צ א ו ת ם ש ל מזורים ב ה ו נ ג ר י ה עוד ב ט ר ם‬
‫לעם‪.‬‬
‫ביסודה‬
‫התהוותה‬
‫י ה ד ו ת זו‬
‫ע״י‬
‫הגירה‬
‫גדולה ממורביה‬
‫ו מ פ ו ל י ן ‪ :‬כן ב ר ו ר כי ה ח ל מן ה מ ח צ י ת ה ש נ י ה ש ל ה מ א ה ה ־ ‪ 11‬ק י י מ ת ה ת י ש ב ו ת‬
‫יהודית‬
‫הכנסיה‬
‫ב ח ל ק י ם שונים ש ל ה ו נ ג ר י ה ו כ ב ר‬
‫נ ג ד היהודים‪.‬‬
‫בתקופת הכיבוש‬
‫בין‬
‫גבולות‬
‫בשנת‬
‫‪ 1092‬פ ו ר ס מ ו איסורים מ ט ע ם‬
‫ה ט ו ר ק י ה י ה מ צ ב ם ש ל היהודים‬
‫סוב‬
‫ודרכים‬
‫‪229‬‬
‫י ח ס י ת ועם ס י ו מ ו ש ל כ י ב ו ש ז ה ו ל א ח ר י ו ק י ב ל ה ה ע ד ה ה י ה ו ד י ת מ ש ק ל וצביון‬
‫מיוחדים‪.‬‬
‫א ש ר נ ו צ ר ו ב ע ק ב ו ת ה ת נ ו ע ה ה ל א ו מ י ת ההונגרית‪ ,‬ש ה י ת ה ל י ב ר ל י ת‬
‫התנאים‬
‫ב א ו פ ן יחסי‪ ,‬ה ב י א ו א ת היהודים ל ה ז ד ה ו ת ר ב ת מ ש מ ע ו ת עם ה ש א י פ ו ת ה ל א ו מ י ו ת‬
‫של‬
‫העם המארח‪ .‬כ ת ו צ א ה מ כ ך ה ת ח ז ק‬
‫רוב‬
‫את‬
‫שכבות‬
‫״מהגרים״‬
‫היהודים‪,‬‬
‫אלה‬
‫הן‬
‫בתוכם תהליר ההתבוללות‪ ,‬אשר הקיף‬
‫שישבו‬
‫בהונגריה‬
‫חדשים ש ב א ו מ ה א ר צ ו ת ה ס מ ו כ ו ת ‪.‬‬
‫במשך‬
‫בשאלה בדבר‬
‫של‬
‫ד ו ר ו ת והן‬
‫השתיכותם הלאו­‬
‫מ י ת — ב מ י פ ק ד האוכלוסין — ציינו מ ר ב י ת י ה ת י ה ו נ ג ר י ה כ י ה ם ב נ י ה א ו מ ה‬
‫ההונגרית‪ .‬נושאי ד ג ל ה א מ נ צ י פ צ י ה צ י פ ו ל ה ת מ ז ג ו ת כ מ ע ט מ ו ח ל ט ת ש ל היהודים‬
‫הלאומי‬
‫בגוף‬
‫להסתגלות‬
‫ההונגרי‪,‬‬
‫ולריפורמה‬
‫מירבית‬
‫היהתית‪,‬‬
‫בדת‬
‫כל‬
‫עם‬
‫המשתמע ממנה‪ .‬מסוף המאה ה־‪ 19‬ו ת ח י ל ת המאה ה־‪ 20‬גברה ו ה ל כ ה עוצמתה‬
‫של‬
‫ה ה ת ב ו ל ל ו ת ו ע מ ה יחד ג ב ר ו נ י ש ו א י ה ת ע ר ו ב ת ו ה מ ר ת ה ד ת ‪ .‬לרעיון ה ל א ו מ י‬
‫והציונות‬
‫היו‬
‫מצד‬
‫עם‬
‫ה ס ת י ם מעטים‪,‬‬
‫אחד‬
‫התנועה‬
‫נענתה‬
‫הלאומית‬
‫שבאו‬
‫יהדות‬
‫בעיקר מקרב‬
‫הונגריה‬
‫ההונגרית‪,‬‬
‫ברצון‬
‫דהיינו‪:‬‬
‫האיגטליגנציה‬
‫מרחיק‬
‫ליצירת‬
‫לכת‬
‫והסטתגטים‪.‬‬
‫לצעתה‬
‫דפוסים‬
‫משותפת‬
‫הונגריים־‬
‫חדשים‪,‬‬
‫לאומיים‪ ,‬ב כ ל המישורים ש מ ש מ ע ו ת ם ה י ת ה ט ש ט ו ש ה ז ה ו ת ה י ה ת י ת ) ״ ה ת ב ו ל ל ו ת‬
‫ו ה י נ ת ק ו ת מ ח ב ר ת ה מ ו צ א ‪ ,‬ומן ה צ ד ה ש נ י ב ל ט ה ה ת ג ו ב ה ש ל ה ח ר ד י ם‬
‫מדעת״(‬
‫הקיצוניים‪ ,‬ש ה ס ת ג ר ו ב א ו פ ן מ ו ח ל ט ב פ נ י כ ל מ ג ע ע ם ה ת ר ב ו ת ה ה ו נ ג ר י ת ו ה ה ש ­‬
‫כלה הכללית — על מ נ ת לשמור על הצביון ה י ה ת י המסורתי ועל אורח־החיים‬
‫האופייני‬
‫מוצאם‬
‫של‬
‫העיירה‬
‫היהתית‪.‬‬
‫מחוגי‬
‫החרדים‬
‫הקיצוניים‬
‫אונגארן״‬
‫)״כולל‬
‫בירושלים‬
‫בקרב‬
‫מ ה ו נ ג ר י ה ( ‪ .‬כך־ נ ו צ ר‬
‫ונטורי־קרתא‬
‫יהדות הונגריה‬
‫ה ק י ט ו ב — כמאפיין נ ד י ר ב ק י צ ו נ י ו ת ו — מ א ז נ י ת נ ה ה א מ נ צ י פ צ י ה ) ב ־ ‪ 2 0‬ד צ מ ב ר‬
‫‪(1867‬‬
‫ועד‬
‫מחדש‬
‫— ולוא‬
‫חורבנה‪.‬‬
‫תקופת‬
‫גם‬
‫אולם‬
‫באורח‬
‫גורם‬
‫—‬
‫חלקי‬
‫האנטישמיות‬
‫עקב‬
‫הכורח‬
‫ליכד‬
‫אותם‬
‫מדי‬
‫להתגונן‬
‫מפני‬
‫תוצאותיה‪,‬‬
‫פעם‬
‫א ש ר לא א י ח ר ו ל ב ו א מ ת א ח ד א ק ט ה א מ נ צ י פ צ י ה ‪ ,‬ש ה מ ח ר ת ה ביניהן ו ה מ ז ע ז ע ת‬
‫ה ת ו ע ה ל ש י מ צ ת ב־‪.1882‬‬
‫ב י ו ת ר היתד! ע ל י ל ת הדם‬
‫״ ת ק ו פ ת הזוהר״ ש ל י ה ד ו ת ה ו ג ג ר י ה ה י ת ה ש נ י ם ר ב ו ת ל פ נ י מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫היהתית‬
‫גיבוש‬
‫נוח‬
‫ת ה ל י ך ה ת י ע ו ש ' ו ה מ ש ט ר ה ל י ב ר ל י יצרו ת נ א י ם א ת י א ל י י ם ל א ו כ ל ו ם י ה‬
‫ב ע ל ת ה כ ש ת ג ו ת ‪ ,‬ה כ י ש ו ר י ם והמזמר! ה ב ל ת י מ ו ג ב ל ת ‪ .‬ה מ ש ט ר ה ס ו ב ל נ י ‪,‬‬
‫הכלכלה המתרנית‪ ,‬הצורך‬
‫לתהליך‬
‫שהיה‬
‫ההתבוללות‬
‫בבעלי י ח מ ה ואינטליגנציה — יצרו אקלים‬
‫גם‬
‫אופייני‬
‫לחוגים‬
‫מסויימים‪.‬‬
‫דתיים‬
‫האומה‬
‫ההוגגרית היתה עסוקה בביסוס כ ל כ ל ת ה ו ת ר ב ו ת ה העצמאית‪ ,‬בשאיפתה ל ה ת נ ע ר‬
‫עם‬
‫‪?.‬השותפות‬
‫האנטישמיות‬
‫גילו‬
‫הזדהות‬
‫עוצמת‬
‫אוסטריה‬
‫הלאומיות‬
‫ובטיפוח‬
‫מוחלטת‬
‫עם‬
‫ההתבוללות‬
‫של‬
‫של‬
‫המולדת‬
‫שתעה‬
‫חברתית‪,‬‬
‫‪230‬‬
‫חיילים‬
‫בא‬
‫יהודים‬
‫ההונגרית‬
‫הפיננסי‪,‬‬
‫יהודי‬
‫מסביבה‬
‫מתבוללת —‬
‫נפלו‬
‫במלחמת‬
‫יהודי‬
‫בראשית‬
‫המאה‬
‫ההיסטוריה‬
‫נשאר‬
‫הבנקאי‪,‬‬
‫המשק‬
‫היהתית‬
‫נמוך‬
‫ההוגגרי‬
‫הונגריה‬
‫ההונגרית‪.‬‬
‫והשאיפות‬
‫הונגריה והיקפה‬
‫הרצל‬
‫הכלכלי‪,‬‬
‫גחלשה‬
‫הלאומיות‬
‫השפיעה‬
‫כ״ענף‬
‫התרבות‬
‫על‬
‫לכנות את‬
‫יבש באילן היהדות״‪ .‬ע ל ד ב ק ו ת ם‬
‫הגנת‬
‫עצמו‬
‫הפטריוטיזם‬
‫— שהוא‬
‫שכ־‪10.00‬‬
‫ההונגרית‪.‬‬
‫כן‪,‬‬
‫גם‬
‫ב א ו ת ן ה ש נ י ם ת ו ב ר י ה י ה ד ו ת ‪ ,‬או ב י ת ר דיוק ש ל ב נ י ״ ד ת מ ש ה ״ ‪,‬‬
‫יחסית‪,‬‬
‫בגלות‬
‫כי‬
‫בגימין‬
‫יהדות‬
‫זאב‬
‫הוגגריה‬
‫ברעיונות הפטרמטיים ת ע ת העובדה‬
‫העולם‬
‫היו‬
‫הראשונה‬
‫לגורם‬
‫העשרים‬
‫הקפיטליסטי‬
‫אירופה‪.‬‬
‫המבנה‬
‫על‬
‫שלו‪.‬‬
‫חשוב‬
‫ותרומתם‬
‫והחברתי‬
‫ברם‪,‬‬
‫הממחד‬
‫בשדות‬
‫של‬
‫הקרב‬
‫בתהליך‬
‫על‬
‫גיבושה‬
‫בקתום‬
‫והפיתוח‬
‫היתה מן‬
‫הגדולות‬
‫הכללי‪,‬‬
‫מבחינה‬
‫מעמדם‬
‫החברה‬
‫ההונגרית‬
‫)בה‬
‫נ ש מ ר ‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬מ ע מ ד ע ל י ו ן ל א צ ו ל ה וכוי(‪ ,‬לא א י פ ש ר א ת ה מ י ז ו ג ה מ י ו ח ל ‪ ,‬ל ק ר א ת ו‬
‫חתרו‬
‫קבוצות‬
‫הזאת‪,‬‬
‫החתים‬
‫והצלחת‬
‫ב ק ר ב יהודי הוגגריה‪ .‬י ת י ר ה מ ז ו ‪ :‬ה פ ח ד מ פ נ י ה ח ת י ר ה‬
‫היהודים‬
‫בראשית‬
‫במקצועות‬
‫שנות‬
‫ובמיגזרים‬
‫את‬
‫העשרים‪,‬‬
‫שונים‬
‫)גם‬
‫מעשי‬
‫בעתונות‬
‫האלימות‬
‫וספתת(‬
‫יהודי‬
‫נגד‬
‫הולידו‪,‬‬
‫כבר‬
‫הונגריה‬
‫) ״ ה ט ר ו ר ה ל ב ן ״ ב ו נ פ ל ו כ־‪ 3000‬ק ר ב נ ו ת יהודים( וכן צ ע ד י ם נ ו ס פ י ם‬
‫ש נ נ ק ט ו ל א ח ר מ כ ן ‪ ,‬ש מ ט ר ת ם היתד• ל ק ב ו ע ב א ו ר ח ח ו ק י א ת ק י פ ו ח ם ש ל ה י ה ו ד י ם‬
‫)כגון ח ו ק ״ נ ו מ ר ו ס ק ל א ו ז ו ס ״ מ ש נ ת‬
‫להשכלה‬
‫לבין‬
‫‪ ,1920‬ש ה ג ב י ל א ת מ ס פ ר ה י ה ו ד י ם ב מ ו ס ד ו ת‬
‫ג ב ו ה ה ל ־ ‪ , ( 5 %‬א ף כ י היו ג ם כ מ ה ש נ י ם ש ל נ ס י ו ן פ י ו ס ב י ן ה ש ל ט ו ן‬
‫יהדות הונגריה‪.‬‬
‫הונגריה יצאה מנוצחת מ מ ל ח מ ת העולם הראשונה העקובה מדם — כשהיא‬
‫שני שליש משטחיה — ובעזרתם של צעירים‬
‫מאבדת‬
‫ובראשם‬
‫הקומוניסטי‪,‬‬
‫הוגגריה(‪,‬‬
‫הוכללו‬
‫על‬
‫אשר פגע‬
‫היהודים‬
‫בראש וראשונה‬
‫בכל שטחי‬
‫ת ם ‪ ,‬הגבילו את‬
‫וכוי‪.‬‬
‫את‬
‫כריאקציה‬
‫לדיקטטורה‬
‫שבראשה‬
‫הפרוליטרית‬
‫יהודים‪ ,‬פ ע ל ״ ה ט ר ו ר ה ל ב ן ״ ב ה נ ה ג ת ו ש ל ה א ד מ י ר ל ה ו ר ט י‬
‫עוצר‬
‫על‬
‫נלהבים‪,‬‬
‫ה י ה ו ד י קון ב ל ה ה נ י ח ו יסוד ל ר פ ו ב ל י ק ה ס ו ב י י ט י ת ה ו נ ג ר י ת ‪ .‬ע ם נ פ י ל ת‬
‫המשטר‬
‫מעט‬
‫אינטלקטואלים‬
‫ב ה מ ו נ י היהודים‪.‬‬
‫ד ^ ם ‪ ,‬דחקו‬
‫אותם‬
‫ממקורות‬
‫עמדו‬
‫לא‬
‫)מאוחר יותר‬
‫הגבלות חמורות‬
‫פרנסה‬
‫שנוצת‬
‫א פ ש ת י ו ת התקדמותם בלימודים‪ ,‬בצבא‪ ,‬בשירות הציבורי‬
‫ש י ט ה זו ש ל ד י כ ו י מ ת מ ת — א ו ל ם ל א מן ה ס ו ג ה ק י צ ו נ י — ל א ע ו ר ר‬
‫י ה ד ו ת ה ו נ ג ר י ה ל מ א ב ק ל א ו מ י ע ל זכויותיה‪ .‬ב ר א ש ה ק ה י ל ו ת ע מ ד ו י ה ת י ם‬
‫ב ע ל י מ ג מ ה א נ ט י ־ צ י ו נ י ת ואליהם ה צ ט ר פ ו ר ו ב ה ר ב נ י ם ש ל ה ק ה י ל ו ת ‪.‬‬
‫עשירים‪,‬‬
‫המצוקה‬
‫והשפעתה‬
‫והמשבר‬
‫הכלכלי של‬
‫ראשית‬
‫ש נ ו ת ה־‪,30‬‬
‫ה ה ו ל כ ת ו ג ו ב ר ת ש ל ה מ ש ט ר י ם הימניים‬
‫שפקדו‬
‫את‬
‫הונגריה‪,‬‬
‫באירופה העלו א ת ה י ס ת ו ת‬
‫ה ק י צ ו נ י י ם מימין‪ ,‬א ת ה פ ר ו ־ פ א ש י ס ט י ם ו ה א נ ט י ש מ י ם ‪ .‬נ ס ת מ נ ה ה ת ק ר ב ו ת פ ו ל י ט י ת‬
‫נ י כ ר ת א ל א י ט ל י ה ש ל מוסוליני‪ ,‬א ל מ ש ט ר ו ש ל פ י ל ס ת ס ק י ב פ ו ל י ן ו מ א ו ח ר י ו ת ר‬
‫אל‬
‫ג ר מ נ י ה ה ה י ט ל ר י ס ט י ת ‪ .‬עם ע ל י ת הנאציזם ב ג ר מ נ י ה ל ש ל ט ו ן וחיזוק ה פ א ש י ז ם‬
‫ה ו ח מ ר מ צ ב ה ש ל י ה ד ו ת הונגריה ו מ ש נ ת‬
‫האיטלקי‬
‫‪ ,1938‬ע ם ס י פ ו ח א ו ס ט ר י ה‬
‫לרייך ה ש ל י ש י ו ח ק י ק ת ״חוק היהודים הראשון״ — ה ם ל א נ ח ש ב ו י ו ת ר כ א ז ר ח י ם‬
‫ש ו ד ־ זכויות‬
‫במדינה‪,‬‬
‫בטרם‬
‫שואה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ע ד ש ב ש נ ת האימים ש ל‬
‫‪1944‬‬
‫ב א ח ו ר ב נ ה הטוטלי‪.‬‬
‫בשנת‬
‫‪ 1938‬ה ו ג ש ל פ ר ל מ נ ט ״ ח ו ק ־ ה י ה ת י ם ה ר א ש ו ן ״ ) ה ג ב ל ת מ ס פ ד ה י ה ת י ם‬
‫במקצועות‬
‫״חוק־היהתים השני״ שקבע את תכולתו‬
‫של‬
‫את‬
‫ה מ ו נ ח ״ י ה ת י ״ ע ל בסיס גזעי — מ ו מ ר י ם ו צ א צ א י ה ם )כ־‪ (100.000‬ו ה ג ב י ל‬
‫זכויותיהם‬
‫חלק‬
‫הפוליטיות‬
‫והכלכליוה‪.‬‬
‫הגביר א ת ה ת ה ו ת ו הפטריוטית‬
‫וחלק‬
‫)ההוגגרית(‬
‫וחיפש דרכי בריחה מיהדותו‬
‫שני מ צ א א ת דרכו אל היהדות וערכיה הלאומיים והדתיים‪ .‬ב ש נ ת‬
‫״ ח ו ק ־ ה י ה ת י ם השלישי״ ש א ס ר ע ל נ י ש ו א י ת ע ר ו ב ת ‪ .‬ב י ן ה ש נ י ם‬
‫‪1940‬‬
‫פ ו ר ס מ ו ת ק נ ו ת ו פ ק ת ו ת לגיוס יהודים ל פ ל ו ג ו ת ה ע ב ו ד ה ‪ ,‬ל ב נ י ‪,48—18‬‬
‫ל־‪1944‬‬
‫שהועברו‬
‫כאשר‬
‫היהתים‬
‫הגיבו‬
‫על‬
‫כך‬
‫בשני‬
‫אופנים‪:‬‬
‫‪1941‬‬
‫נתקבל‬
‫ל ח ז י ת ו ת ה מ ל ח מ ה ב ע י ק ר ל א ו ק ר א י נ ה ‪ ,‬א ו ל ם ג ם ל ג א ל י צ י ה ויוגוסלביה‪,‬‬
‫ה מ מ ו נ י ם ה ה ו נ ג ר י ם מ ה י ח ס י ם אליהם ב א כ ז ר י ו ת ק י צ ו נ י ת ‪ ,‬ב מ ג מ ה ל ה ח ז י ר‬
‫להונגריה‪,‬‬
‫ג‪.‬‬
‫שונים(‪ ,‬בשנת‬
‫‪ 1939‬נ ח ק ק‬
‫ב ב ו א היום‪ ,‬יהודים מ ע ט י ם כ כ ל ה א פ ש ר ‪.‬‬
‫תקופת‬
‫גורלה‬
‫של‬
‫השואה‪.‬‬
‫י ה ד ו ת ה ו נ ג ר י ה הוכרע‪,‬‬
‫למעשה‬
‫כ ש ת ב ו ס ת הרייך‬
‫הגרמני —‬
‫‪231‬‬
‫שעתיד היה‬
‫כשגייסות‬
‫להתקיים‪ ,‬ל פ י‬
‫היטלר‬
‫התחזית‬
‫התמוטטו בכל‬
‫הנאצית‪ ,‬א ל ף‬
‫החזיתות‬
‫שנים —‬
‫ו כ א ש ר יום‬
‫בפתח‪,‬‬
‫עמדה‬
‫אירופה‬
‫השחרור ש ל‬
‫ה מ נ ו א צ ת ה ח ל ב ו ק ע ו מ ת ב ה ר — ל א ט ‪ ,‬א ו ל ם ב ב י ט ח ה ‪ .‬ב מ ש ך ר ו ב ש נ ו ת השואה‪,‬‬
‫אפשר לקבוע זאת‬
‫היום‬
‫אחרות במזרח‬
‫יהודיות‬
‫יהדות ז א ת ‪:‬‬
‫לפליטי‬
‫לעומת קהילות‬
‫ב ו ו ד א ו ת ה י ו חיי י ה ד ו ת ה ו נ ג ר י ה —‬
‫א י ר ו פ ה ש ק ט י ם יחסית‪ ,‬ע ם כ ל ה מ צ ו ק ו ת ב ה ן ה ת נ ס ת ה‬
‫הונגריה שימשה גם מעין מקלט‪,‬‬
‫ה מ ו ק ד מ ו ת ש ל השואה‪,‬‬
‫בשנים‬
‫ס ל ו ב ק י ה ‪ ,‬פ ו ל י ן ועוד‪ .‬כ ב ר מ ש נ ת ‪ 1938‬נהרו‪ ,‬מ א י מ י ה ט י ר ו ר ‪ ,‬פ ל י ט י ם‬
‫אוסטרית‬
‫מפולין‪,‬‬
‫למדינות‬
‫ומאוחר יותר גם מיוגוסלביה —‬
‫צ׳כיה‬
‫שיחסית‬
‫להונגריה‪,‬‬
‫ה כ ב ו ש ו ת ע ״ י ה נ א צ י ם ‪ ,‬ה י ת ה אר׳ן מ ק ל ט — ע ל א ף ה ג ז י ר ו ת ה ש ו נ ו ת‬
‫) מ ש ר ד הסיוע(‬
‫שהיו מ נ ת ח ל ק ם ש ל יהודיה ופליטיה‪ .‬ה מ ו ס ד ל ע ז ר ת ה פ ל י ט י ם‬
‫ש ל הקהילה‪ ,‬ה ק י ם מ ע ו נ ו ת ו מ ח נ ו ת ל פ ל י ט י ה ח ר ב ‪ ,‬ד א ג למזון ו ל ת ק צ י ב ‪ ,‬כ ש ח ל ק‬
‫מהפליטים ירד‬
‫ונעזר ישירות ע״י התנועה‬
‫למחתרת‬
‫הנוער‬
‫הציונית ותנועות‬
‫הציוניות‪.‬‬
‫מ א ז מ א י ‪ 1938‬ו ״ ה ח ז ר ת ״ ש ט ח י ם )סיפוחים( ל ה ו נ ג ר י ה ל פ י פ ס י ק ת ה ג ר מ נ י ם ‪,‬‬
‫הלכה‬
‫וגברה‬
‫התות‬
‫לאקלים‬
‫הזרמים‬
‫האנטי־יהתית‪.‬‬
‫החקיקה‬
‫שגוצר עם‬
‫קיצוניות ק מ ו‬
‫תנועות‬
‫הנאצית‬
‫הצלחותיה ש ל גרמניה‬
‫והתחזקו‬
‫לתחיה‬
‫כ א ש ר נציגי שני‬
‫המרכזיים ש ל הנצרות‪ ,‬דהיינו הכנסיה הקטולית ו ה פ ר ו ט ס ט נ ט י ת הרימו‬
‫ה ה ג ב ל ו ת ה ש ו נ ו ת ש ה ו ט ל ו ע ל יהודי ה ו נ ג ר י ה ‪ .‬ע ל א ף ה מ צ ב‬
‫א ת קולם ב ע ד‬
‫ה ה ו ל ך ומחמיר‪ ,‬ה ח ל ו ל ה ס ת נ ן פ ל י ט י ם להונגריה‪ ,‬שעדיין ל א היתד‪ .‬כ ב ו ש ה ב ת י‬
‫הגרמני‪.‬‬
‫הצבא‬
‫נתפס ע״י‬
‫חלקם‬
‫ה ש ל ט ו נ ו ת והוסגר‪,‬‬
‫ועזרה‬
‫וחלקם מ צ א ס ע ך‬
‫ע ״ י הקהילה‪ .‬ב ש נ ת ‪ 1940‬ה ו ק מ ו ״ פ ל ו ג ו ת ה ע ב ת ה ״ ‪ .‬ו א ל י ה ן צורפו‪ ,‬ב ג ו ס ף ל י ה ת י ם ‪,‬‬
‫גם מיעוטים‬
‫שמאלניים‪.‬‬
‫כגון‪:‬‬
‫״מזיקים״‪,‬‬
‫בסיועם ש ל‬
‫הצפוני ש ל‬
‫טרגסילבנית בו‬
‫רשמית‬
‫ל״ציר״‪,‬‬
‫בתקופה‬
‫זו ה י ה‬
‫האוכלוסיה‪.‬‬
‫סרבים‪,‬‬
‫הגרמנים‬
‫היהודים‬
‫השלכות‬
‫בהונגריה‬
‫״ ח ו ק ־ ה י ה ת י ם השלישי״ —‬
‫הסובייטית‪,‬‬
‫ע ל רוסיה‬
‫להונגריה‪,‬‬
‫ה ת ג ו ר ר ו ‪130.000‬‬
‫הצטרפות ש ה ת בה‬
‫מספר‬
‫סלובקים‪,‬‬
‫הוחזר‬
‫הגדיר א ת‬
‫צוענים ו כ ר‬
‫עסקנים‬
‫וכמה‬
‫ב ס ו ף ש נ ת ‪,1940‬‬
‫יהודים‪.‬‬
‫ב־‪7.10.40‬‬
‫חמורות גם‬
‫‪,720.000‬‬
‫מצטרפת‬
‫היהודי‪.‬‬
‫במישור‬
‫ק ר ו ב ל־‪5%‬‬
‫ש נ ת ק ב ל ‪ .‬מ ת לאחר התנפלות‬
‫היהודי ל פ י‬
‫החלק‬
‫עקרונות‬
‫מכלל‬
‫גרמניה‬
‫חוגי‬
‫הגזעניים ש ל‬
‫נ י ר נ ב ר ג ‪ .‬זו ג ם היתד‪ .‬ת ח י ל ת ה ג י ר ו ש י ם ‪ 20.000 :‬יהודים ״ ח ס ר י נ ת י נ ו ת ״ גורשו‬
‫באכזריות‬
‫על־תי‬
‫נרצחו —‬
‫ב א ו ג ו ס ט ‪ — 1941‬ב ת י א נ ש י ס ‪ .‬ס ‪ .‬וחיילי‬
‫״המוסד‬
‫לפיקוח ע ל‬
‫נתינים‬
‫זרים״‬
‫עדייו נ ש מ ע ו א ז ק ו ל ו ת ב ג נ ו ת ה ר צ י ח ו ת והרדיפות‪ ,‬גם‬
‫לקמניץ־פתולסק‬
‫הצבא‬
‫ההונגרי‪.‬‬
‫בעתונות וגם‬
‫ושם‬
‫אולם‪,‬‬
‫בפרלמנט‬
‫ההונגרי‪ ,‬ו ה א ר ץ נ ח ש ב ה ב כ ״ ז כ מ ק ו ם ה י ח ת י ה מ ס ו ג ל ל ת ת מ ה ס ה ל פ ל י ט י פ ו ל ק‬
‫וסלובקיה‬
‫)כ־‪.(10.000‬‬
‫ב ש נ ת ‪ 1942‬ק ם‬
‫אוטו‬
‫קומוי ז ״ ל‬
‫ב ב ו ד פ ש ט ״ועד ה ע ז ר ה ו ה ה צ ל ה ״ ב ר א ש ו ת ם ש ל ד ״ ד נ ת ן‬
‫)יושב‪ .‬ראש‬
‫התנועה‬
‫הכל‪ ,‬שנרצח ע ל ס ף שחרורה ש ל‬
‫צורפו‬
‫נציגי‬
‫שאורגנה‬
‫התנועות‬
‫והפליטים‪.‬‬
‫הציונית‪,‬‬
‫המנהיג‬
‫ב ת פ ש ט ( ‪ ,‬ד ״ ד ר‪ .‬ק ס ט נ ר ו א ח ר י ם ‪ ,‬ו א ל י ה ם‬
‫זוהי ג ם‬
‫תקופת‬
‫בעיקר ע״י צעירי התנועות‪ ,‬אולם גם של‬
‫ל ח ז י ת ‪.‬הרוסית‬
‫הנמרץ‬
‫והאהוב‬
‫על‬
‫״הטיולים״ א ו‬
‫״הבריחה״‬
‫יציאת ״פלוגות העבודה״‬
‫ל ע ב ת ו ת ביצורים‪ ,‬פ י ר ו ק ש ד ו ת מ ו ק ש י ם ‪ ,‬ה ו ב ל ת צ י ו ד ו ע ב ו ד ו ת‬
‫אחרות‪ ,‬בהן‪ ,‬ל ע ת י ם ‪ ,‬ש י מ ש ו א נ ש י ם ב מ ק ו ם סוסים וגם ב ת ו ר א ו ב י י ק ט ל ה ת ע ל ל ו ת‬
‫למפקדים‬
‫נותרו‬
‫ו ל ח י י ל י ם ההונגריים‪ .‬מ־‪ 50.000‬ח ב ר י ״ פ ל ו ג ו ת ה ע ב ו ד ה ״ ב ח ז י ת ה מ ז ר ח‬
‫אלפים‬
‫בודדים‪.‬‬
‫יתרם‬
‫ניספו‬
‫בחזית‬
‫ה ג ר מ נ י ם ו ה ה ו נ ג ר י ם ע ״ י ה צ ב א האדום‪,.‬‬
‫‪232‬‬
‫ובדרך‬
‫הנסיגה‪ ,‬עם‬
‫פריצת‬
‫קווי‬
‫על‬
‫כ ל ה מ צ ו ק ו ת נ ו ת ר ו עדיין א ו פ ט י מ ת ת ו א ש ל ת ת ל ג ב י ה ע ת י ד ‪,‬‬
‫אף‬
‫יהודים רבים‪ .‬בין‬
‫בלב‬
‫‪ 1940‬ל־‪ 1943‬פ ע ל ה ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ע ל ש ל ו ח ו ת י ה ב מ ח ת ר ת ‪,‬‬
‫כשהיא מ ו ס ו ו י ת ב ד ר כ י ם ש ו נ ו ת — ע ד שד״ר קומוי נ ב ח ר ל י ו ש ב ר א ש ה ת נ ו ע ה‬
‫)‪(1943‬‬
‫והתות‬
‫החלו‬
‫לקשריו‬
‫נושבות‬
‫רשמי‪,‬‬
‫תוך‬
‫שאחז‬
‫ביהתי‬
‫בקרב‬
‫הגבלות‬
‫האישיים‬
‫הצמרת‬
‫הפוליטית‬
‫מסויימות‪.‬‬
‫הונגריה‪.‬‬
‫ומאמצת‬
‫גם‬
‫רק‬
‫אולם‪,‬‬
‫הבלתי‬
‫של‬
‫ה י ת ר זד‪.‬‬
‫הפליטים‬
‫פוסקים‪,‬‬
‫הונגריה‪,‬‬
‫כשרודזות ח ד ש ו ת‬
‫זכתה‬
‫למצב‬
‫הוסיף‬
‫א ש ר היו‬
‫הצתנות‬
‫הרוח‬
‫עדים‬
‫להיתר‬
‫האופטימי‪,‬‬
‫לתרמית‬
‫הגדולה‬
‫ש ל ה מ כ ו נ ה ה נ א צ י ת ב א ר צ ו ת מ ו צ א ם מ ה ן ברחו‪ ,‬ו א ש ר חזו ב מ ו ע י נ י ה ם א ת ג ו ר ל‬
‫היהתים‬
‫הקרב‬
‫אשר‬
‫ב פ ו ל י ן ו ב ס ל ו ב ק י ה ‪ .‬ה ם ה ם היו אלד‪ .‬א ש ר ה ז ה י ר ו ו ה ת ר י ע ו ע ל ה א ס ו ן‬
‫ת י ר ב נ ו א ת ה ת נ ו ע ו ת להכין א ת ה כ ל י ם ו ה א מ צ ע י ם ל ק ר א ת ה ת ם ה ג ו ר ל י‬
‫בוא‬
‫הרצברג‬
‫הנוער‬
‫יבוא‪.‬‬
‫ביניהם‬
‫היו‬
‫ואחותו‬
‫תושיה‪,‬‬
‫ליאון‬
‫הציוני‬
‫לאחר‬
‫מ‪.‬‬
‫בלאט‪,‬‬
‫ה כ ל ל י ו ח ב ר י דרור‪,‬‬
‫תקופת‬
‫שגיששה‬
‫אצל‬
‫התבוסות‬
‫הגדולות‬
‫ניגפו‬
‫פרמינגר‪,‬‬
‫רגיעה‬
‫מעצמות‬
‫של‬
‫—‬
‫המערב‬
‫הצבא‬
‫אמיל‬
‫דינה‬
‫בדג‪,‬‬
‫)גלבוע(‪,‬‬
‫קובה‬
‫רוזנברג‪,‬‬
‫אולק‬
‫מאנוס‪,‬‬
‫פריקת‬
‫חברי‬
‫ה ש ו מ ר הצעיר‪ ,‬מ כ ב י ה צ ע י ר ו א ח ר י ם ‪.‬‬
‫מבחינה‬
‫בדבר‬
‫יהודית‬
‫שביתת‬
‫—‬
‫נשק‬
‫ה ג ר מ ג י ו כ ת ו צ א ה מהן‪,‬‬
‫הודות‬
‫לממשלת‬
‫קאלאי‬
‫נפרדת‬
‫בעקבות‬
‫ראשית‬
‫כשגייסות‬
‫הנאצים‬
‫כבר‬
‫ב ר ו ס י ה ו ב א פ ר י ק ה והיתד‪ .‬ת ק ו ה כי מיליון יהודים י י נ צ ל ו ע ד בוא נ צ ח ו נ ן‬
‫ש ל ב נ ו ת ה ב ר י ת ‪ ,‬ש נ ר א ה היה מ מ ש מ ש ו ק ר ב — ב א כ י ב ו ש ב ז ק ש ל ה ו נ ג ר י ה ע ל ־‬
‫די‬
‫מן‬
‫הוורמאכט‬
‫הטלאי‬
‫‪1944‬‬
‫הגרמני‪,‬‬
‫שכינויו היד‪.‬‬
‫״מבצע‬
‫מרגרטה״‪.‬‬
‫ה צ ה ו כ ע ד א ו ש ״ י ץ ‪ ,‬ב י ר ק נ א ו ‪ ,‬מ מ ה א ו ז ן ו״כלצעד‬
‫המתת״‬
‫היא ש נ ת ה א י מ י ם ל י ה ד ו ת ה ו נ ג ר י ה ו ש ק י ע ת ה ה ס ו פ י ת — כי ה כ ו ר ת‬
‫ע ל ה גם ע ל י ה ‪ .‬ע ם כ י ב ו ש ה ו נ ג ר י ה ב־‪ ,19.3.1944‬ע ש ו ה נ א צ י ם כ מ ה פ ע ו ל ו ת ה ס ח ה‬
‫על‬
‫מ נ ת ל מ נ ו ע בהלה‪ ,‬חרדה ומעשים לא רצויים‪ :‬ת ח ב ו ל ת ם ע ל ת ה יפה ב ק ר ב‬
‫בציבוריות‬
‫היהודית‪,‬‬
‫חוגים‬
‫רחבים‬
‫יומיים‬
‫א ח ר ה כ י ב ו ש ה ג י ע גם ר ב ה ט ב ח י ם אייכמן ל ה ו נ ג ר י ה י ח ד ע ם ה ״ י ת ג ־‬
‫בדרכי‬
‫על אף אזהרות הפליטים‬
‫ותנועות הנוער‪.‬‬
‫״הבריחה״‬
‫‪233‬‬
‫ק ו מ נ ד ו ״ ש ל ו ‪ ,‬״ ל ט פ ל ״ ג ם ביהודי הונגריה‪ ,‬ל פ י ה ע ק ר ו ן ש ל ״ ה פ ת ר ו ן הסופי״‪.‬‬
‫‪ .‬ב ר א ש ו ר א ש ו נ ה נ נ ק ט ו ע ל י ד י ה ג ר מ נ י ם צ ע ד י הרגעה‪ ,‬כינון י ו ד נ ר א ט ו ל א ח ר מ כ ן‬
‫פ ע ו ל ו ת ה פ ר ד ה מ ע ל ה א ו כ ל ו ס י ה הלא־ יהודית‪ ,‬כ ד י ל ב צ ע ב י ת ר ק ל ו ת א ת גירושם‬
‫ש ל היהודים‪.‬‬
‫מגן דוד‬
‫הושלמה‬
‫מסיה‪,‬‬
‫ב א פ ר י ל ‪1944‬‬
‫בערי‬
‫צהוב‬
‫ניתנו פקודות לכליאת היהודים‬
‫כולל‬
‫הפרובינציה‪,‬‬
‫ס ג י ר ת ם ש ל ח צ י מיליון יהודים‬
‫השטחים‬
‫בגיטאות ונשיאת‬
‫המסופחים‪ .‬ע ד‬
‫בגיטאות בערי השדה‪,‬‬
‫חודש מאי‬
‫כולל קרפטו־‬
‫סלובקיה‪ ,‬דרום־הונגריה‪ ,‬טרנסילבניה הצפונית‪ ,‬מ ע ר ב ומרכז הונגריה‪.‬‬
‫ב־‪15.5.44‬‬
‫ה ח ל ה ה ד פ ו ר ט צ י ה )הגירוש( לאושויץ‪ ,‬כ א ש ר ה ז ׳ נ ד ר מ ת ד ‪ .‬ה ה ו נ ­‬
‫ממלאת‬
‫היטב‪,‬‬
‫גרית‬
‫תפקיד‬
‫בתהליך‬
‫ראשי‬
‫קיימת‬
‫הגירוש‪.‬‬
‫מבוססת‬
‫סברה‬
‫כ י בלעדי הז׳נדרמריה ושיתוף הפעולה ש ל שלטונות הונגריה‪ ,‬ל א היו הגרמנים‬
‫י יכולים‬
‫לבצע א ת‬
‫בממדיו‬
‫הגירוש‬
‫בפחות‬
‫המחרידים‪.‬‬
‫ולמעשה‬
‫מחודשיים —‬
‫ב מ ש ד ‪ 40‬י ו מ — ג ו ר ש ו ‪ 410.000‬יהודים ל מ ח נ ו ת הריכוז ו ה מ ו ו ת כ פ ו ל י ן ‪ ,‬כשאייכמן‬
‫מ א ר ג ן ‪ 4‬ר כ ב ו ת ב י ו ם )‪ 45‬ק ר ו נ ו ת ( ל ה ו ב ל ת יהודי ה ו ג ג ר י ה ל ד ר כ ם ה א ח ר ו נ ה ‪.‬‬
‫ע ם ת ו ם ה ש ל ב ה ר א ש ו ן ו ה מ כ ר י ע ש ל ה ג י ר ו ש ו ב מ ה ל כ ו ‪ ,‬קיימו ר א ש י ו ע ד ת‬
‫ההצלה מ ש א‬
‫אייכמן‬
‫ומתן עם‬
‫)״סחורה ת ח ת ד ם ״ (‬
‫ל ש י ח ר ו ר ם ש ל היהודים‬
‫ש נ ו ת ר ו ‪ ,‬ת מ ו ר ת ‪ 10‬א ל פ י ם משאיות‪ 200 ,‬ט ו ן ת ה ‪ 800‬ט ו ן ק פ ה ‪ ,‬ת ר ו פ ו ת ‪ ,‬מ ת כ ו ת‬
‫מסויימות וכר‪,‬‬
‫הברית‬
‫כ ד ר י ש ת אייכמן‪ .‬ת א ל ב ר נ ד נ ש ל ח‬
‫ולמוסדות‬
‫הצעת‬
‫היהודים א ת‬
‫הנאצים‪.‬‬
‫לתורכיה‬
‫להציע‬
‫בינתיים ח ל ה‬
‫למעצמות‬
‫מסתימת‬
‫הפוגה‬
‫בגירוש היהודים‪ ,‬ג ם משום ההמתנה להצעות שהעלו הנאצים ו ג ם מ ש ו ם המחאות‬
‫הנמרצות‬
‫שהוגשו‬
‫לשאת פרי‬
‫ל־‪5‬נ‬
‫לממשלת‬
‫הונגריה‬
‫אזהרות‬
‫ו ל ע ו צ ר הורטי‪,‬‬
‫שהחלו‬
‫ואיומים‬
‫ב ק ר ב ש ל ט ו נ ו ת הונגריה‪ .‬ה פ ו ג ה זו נ מ ש כ ה מ ח ו ד ש י ו ל י ‪ 1944‬ו ע ד‬
‫ב א ו ק ט ו ב ר ‪ ,‬כ ש מ פ ל ג ת ״ צ ל ב החץ״ ב ה נ ה ג ת ו ש ל פ ר נ ץ ס א ל ש י ‪ ,‬ת פ ס ה א ת‬
‫ה ש ל ט ו ן ‪ ,‬א ש ר א ר ך ‪ 95‬ימים — ה ט ר ג י י ם ב י ו ת ר — ו פ ת ח ה ב ה ש מ ד ת היהודים‬
‫שנותרו עוד‬
‫הושלט‬
‫ל פ ל י ט ה א ח ר הגירושים הגדולים‪ .‬כ ך ב א ה ק ץ‬
‫משטר של‬
‫ט י ת ר ‪ ,‬ר צ ח וביזה‪ .‬ה י ה ז ה‬
‫השלב‬
‫לרגיעה היחסית‪:‬‬
‫ב ש ו א ת יהדות‬
‫האחרון‬
‫הונגריה‪.‬‬
‫כ ך ה ג י ע ג ם ת ו ר ם ש ל יהודי ב ת פ ש ט ‪ :‬ל מ ע ל ה מ־‪ 70.000‬י ה ו ד י ם ה ו ע ב ר ו‬
‫ב ר ג ל לכיוון א ו ס ט ר י ה )‪ — 8.11.44‬״ צ ע ד ו ת ה מ ו ו ת ״ ( ל א ו ר ך ‪ 180‬ק ״ מ ‪ ,‬כ ש א ל פ י ם‬
‫בהיותם‬
‫רבים‬
‫נספים‬
‫בגיטי‬
‫בו ש ר ת‬
‫בךרך‪.‬‬
‫תנאי‬
‫ב ח ת ש ד צ מ ב ר ר ו כ ז ו כ־‪100.000‬‬
‫יהודי בודאפשט‬
‫שמות‬
‫היהודים‪.‬‬
‫צפיפות‪,‬‬
‫מחלות‬
‫ורעב‬
‫שעשו‬
‫בקרב‬
‫ב י מ י ם א ל ה ה ת ב ל ט ו ב א נ ו ש י ו ת ם ה ב ל ת י ר ג י ל ה ק ו נ ס ו ל שוייץ ק א ר ל ל ו נ ץ ו מ ז כ י ר‬
‫הציתת‬
‫נעלמו‬
‫ה ש ו ו ד י ת ר א ו ל ו ו א ל נ ב ר ג ‪ ,‬ש נ ח ט ף א ח ר י ה ש ח ר ו ר ע ״ י ה ס ו ב י י ט י ם ומאז‬
‫עקבותיו;‬
‫שניהם‬
‫נתנו‬
‫חסות‬
‫ל״בתים‬
‫המוגנים״‬
‫שבהם‬
‫מצאו‬
‫מקלט‬
‫‪/‬‬
‫כ־‪ 25.000‬יהודים‪.‬‬
‫ע ל מ א מ צ י ה ה צ ל ה ג כ ת ב ת ו ב ר ה ר ב ה מ א ז ה י מ י ם ה ט ר ג י י ם ו ע ד ה י ו ם הזה‪,‬‬
‫אולם ב כ ל‬
‫הסיכומים‬
‫בולטת מגמתיות כזו או אחרת‪.‬‬
‫נושא זה‬
‫מחכה‬
‫עתין‬
‫ל ג ו א ל ו ה א מ י ת י ‪ .‬י ח ד ע ם ז א ת ‪ ,‬אין כ ל ס פ ק ש ה ט ו ב י ם ו ה א מ י צ י ם ש ב ק ר ב היהודים‪,‬‬
‫ובראש וראשונה ב ק ר ב תנועות החלוציות ובעזרתם והדרכתם ש ל חברים״פליטים‬
‫שהגיעו‬
‫ב מ נ ו ס ת ם ל ה ו נ ג ר י ה ‪ ,‬נ ר ת מ ו ל מ א מ ץ ה צ ל ה עליון‪ ,‬ב י ט ו י ל ת פ א ר ת ה ס ו ־‬
‫לתריות‬
‫הכתיבו‬
‫את‬
‫ומתן‬
‫עם‬
‫היהודית‬
‫כשהמצב‬
‫טיב האמצעים בהם‬
‫הגרמנים‬
‫כדי‬
‫ו״שוצבתפים״‬
‫‪234‬‬
‫לזכות‬
‫הספציפי‪,‬‬
‫השתמשו‬
‫בזמן‬
‫למען‬
‫נוסף‪,‬‬
‫הזמן‬
‫והתנאים‬
‫המיוחדים‬
‫הצלחת‬
‫מפעל‬
‫ההצלה‪ .‬מ ש א‬
‫שליחות‬
‫יואל‬
‫ברנד‪,‬‬
‫הדפסת‬
‫״שוצפסים״‬
‫ב ע ש ר ו ת אלפי אכםמפלרים‪ ,‬ארגון בתים מוגנים‪ ,‬ה ד פ ס ת ניירות‬
‫ה ת ח פ ש ו ת במדי ה צ ב א ה ג ר מ נ י או ס‪.‬ס‪ ,.‬מ ד י ״ צ ל ב החץ״‪ ,‬ע ו ב ד י ר כ ב ת ‪,‬‬
‫אתים‪.‬‬
‫תעודות‬
‫חסות‪,‬‬
‫האדום‬
‫בית‬
‫ברחוב‬
‫הזכוכית‬
‫הבין־ לאומי‪ ,‬ארגון ״ ה ט י ו ל ״‬
‫ואדם‪,‬‬
‫האפשתיות‬
‫ניצול‬
‫הצלב‬
‫בחסות‬
‫— ״ ב ר י ח ה ״ לרומניה‪ ,‬ה ק ר ב ה א י ש י ת ש ל‬
‫ר ב י ם להציל‪ ,‬ג ב ו ר ת ם ש ל י ח ת י ם ו ק ב ו צ ו ת ‪ ,‬א ג י ר ת נשק‪ ,‬ה כ נ ת בונקרים‪ ,‬ש מ י ר ה‬
‫על‬
‫מיוחדת‬
‫בבתים‬
‫ילדים‬
‫—‬
‫מיוחדים‬
‫א ל ה שימשו‬
‫כל‬
‫מטרה‬
‫קדושה‬
‫אחת‬
‫ל ה צ ל ת חיי היהודים‪.‬‬
‫בתקופת‬
‫מאמץ‬
‫שלטונה של מ פ ל ג ת ״צלב החץ׳‪ ,‬כשברחוב שלט האספסוף‪ ,‬הגיע‬
‫כ ל מ ש א ב י ה כ ו ח גויסו להצלה‪ ,‬ש א מ צ ע י ה כ ל י ה ו ד ר כ ה‬
‫ה ה צ ל ה לשיאו‪.‬‬
‫היו גם שונים וגם דומים ״ ב ע ת ו ב ע ו ג ה א ח ת ״ ל מ א מ צ י ה ה צ ל ה ב א ר צ ו ת א ח ת ת ‪.‬‬
‫א ל ה הם הימים ש ח נ ה ס נ ש ‪ ,‬ה צ נ ח נ י ת ־ ה מ ש ו ר ר ת ‪ ,‬א ש ר ע ם ח ת ר ת ה ל ה ו נ ג ת ה‬
‫עקב‬
‫נתפסה‬
‫הוצאה‬
‫בגידה‪,‬‬
‫על‬
‫להורג‬
‫ה ש ל ט ו נ ו ת ההונגריים )‪,(7.12.44‬‬
‫ידי‬
‫כ ש ה ב ר י ה ה צ נ ח נ י ם היו כ ב ר ב ש ב י ה ה ו נ ג ת ־ ג ד מ נ י )יואל פלגי‪ ,‬כיום ח ב ר ב מ ר כ ז‬
‫קו״ח ופרץ גולדשטיין ז״ל מ ק ב ו ץ מ ע ג ן ( ‪.‬‬
‫כל‬
‫בכל‬
‫וכל‬
‫הזרמים‬
‫ל מ א מ ץ ההצלה‪ .‬מ ח ו ב ת נ ו להזכיר‪,‬‬
‫ה ת נ ו ע ו ת היו ש ו ת פ י ם‬
‫פ ע ם ש מ ע ל י ם א ת נ ו ש א ה ה צ ל ה ב י מ י ה הטרגיים ש ל י ה ד ו ת ה ו נ ג ת ה א ת‬
‫שמם‬
‫של אלה אשר‬
‫היהודים‬
‫ו מ ע ש י ה ם מ נ ע ו אסון‬
‫ש נ ו ת ת א ח ר ה ג י ר ו ש י ם ‪ — :‬ד ״ ד א ל כ ס נ ד ר נ ת ן ז״ל ) מ נ ה ל ב י ת מ ו ג ן‬
‫ברחוב‬
‫ווקרלה‪ ,‬מ א ו ח ר י ו ת ר מ נ ה ל‬
‫ועד‬
‫)חבר‬
‫ז״ל‬
‫בתרומתם‬
‫ההצלה‪,‬‬
‫)יושב‬
‫גרוס;‬
‫ראש‬
‫משה צבי‬
‫״צלב‬
‫ג ת ל עוד י ו ת ר מ ש א ת ת‬
‫החץ״‪,‬‬
‫מראשי‬
‫התנועה‬
‫הקונגרס‬
‫הציונית‬
‫)צבי נ ד י ב י ( ;‬
‫מפעילי‬
‫המשרד הארץ־ישראלי(; ד״ד‬
‫היהודי‬
‫ונציג‬
‫העולמי(;‬
‫הצלב‬
‫ד״ד‬
‫האדום‬
‫ת ט זיגפריד‬
‫אוטו‬
‫קומוי‬
‫הבץ־לאומי(;‬
‫יצחק‬
‫נתן‬
‫יוסף ק נ ד ל ‪ ,‬א ל י ע ז ר ק פ ש )קדמון‪,‬‬
‫״הבתחה״‬
‫ואוסטריה(;‬
‫בהונגריה‬
‫מורדי‬
‫במדים של‬
‫)ארגון‬
‫וייס‬
‫ב ו נ ק ר י ם ( ; ב י ל י צ ר א ד ו נ י ה )כנויו ת נ ו ש ‪ ,‬ס ג נ ו ש ל ד ״ ר ת ט ( ; א ח ו ת ו ש ל ביליצר‪,‬‬
‫פוקס‬
‫ברכה‬
‫ב ר י ח ה ( ; ג ר י נ ו ל ד ב ל ה )כנויו צוצה‪ ,‬ב מ ד י ״ צ ל ב ה ח ץ ״ ( ;‬
‫)נייתה‬
‫לוי יהודה )כינויו פיצי‪ ,‬מ א ר ג ן ״ ה ט י ו ל ״ מ ה ו נ ג ר י ה ל ת מ נ י ה ו מ ר א ש י ״ ה ב ר י ח ה ״‬
‫השואה‬
‫בזמן‬
‫הפליטים‬
‫ולאחריה(‪:‬‬
‫ת ז נ ב ו י ם ישעיזע‬
‫הפולנים וארגון ב ו נ ק ר ״הגנה ע צ מ י ת ״ ( !‬
‫פרוטסטנטי(;‬
‫גבתאל‬
‫הורוביץ‬
‫גבול‬
‫בצד‬
‫בזמן‬
‫ו א ח ת השואה‪ ,‬מ ל ו ו ה‬
‫לתמניה(;‬
‫קובש‬
‫הטתסילבני‬
‫)ארגון‬
‫ח ת ה ויצחק‬
‫נקודת‬
‫מעבר‬
‫טאות(;‬
‫גב׳‬
‫את‬
‫רזיו ר פ א ל‬
‫מוענגריה‬
‫סנש‪,‬‬
‫)במדי כומר‬
‫)ארגון‬
‫לתמניה‪ ,‬מטובי‬
‫אמה של‬
‫ח נ ה ז״ל‬
‫נקודת‬
‫״הבתחה״‬
‫בגנבת‬
‫הגבול‬
‫) ג י י ת ה חותמות(; ד״ד פדמינגר משה )מפולין(;‬
‫יצחקי‬
‫ה ג ר מ נ י ( ; מ ש ה כץ‬
‫פודור‬
‫יהודים‬
‫רוזנברג‬
‫ב ל ה ‪ :‬ד״ד נאג׳ לצי‬
‫ליד‬
‫אימרה‬
‫)הותקה(;‬
‫להעברת‬
‫בידרמן אוסי ז״ל‬
‫אלי‪ ,‬ד ״ ר שוורץ‬
‫הציונית(;‬
‫האויר‬
‫) ש א י י ו ( ; לוונהיים ש מ ו א ל‬
‫ת ר לוי א ר י ה‬
‫)העברת‬
‫)חרושת‬
‫ארד(;‬
‫דב‬
‫)מאוחר יותר מזכיר ההסתדרות‬
‫גיירות‪ ,‬מ ד י ם‬
‫בורודי;‬
‫הוגגתים(;‬
‫א ו ת ס ג׳ורג׳‬
‫ו ו ר צ ל חיים‬
‫)במדים‬
‫של‬
‫חיל‬
‫) ש ו ת פ ו ש ל י ה ו ד ה לוי ב ח ל ו ק ת ת ע ו ד ו ת מ ג ן ב ג י ־‬
‫)כעת‬
‫תתן‬
‫אמיר‪,‬‬
‫אז‬
‫במדים‬
‫הונגתים‬
‫וגרמניים(;‬
‫מ י ק ל ו ש מרטון ז ״ ל ; ב ו ת ש א י ; ש מ ח ה ה ר נ ו ו ל ד ז״ל ) ב י ת ו ש י מ ש מ ק ל ט ל פ ל י ט י ם‬
‫ומקום המטה לתיכנון מיבצעי‪ ,‬נורה א ח ר ה ש ח ר ו ר ( ; ד״ר פנחס ת ז נ ב ו י ם )במדים‬
‫של‬
‫קצין‬
‫ח ו ג ג ת ( ; אוסי א ו ס ל נ ד ר ; מ ר ד כ י קוסטליץ‬
‫) מ ת ״ צ ל ב ה ח ץ ״ ( ; יוסף‬
‫ש פ ר ) ה צ ל ת יהודים מ מ ח ג ו ת ע ב ו ד ה ( ; י ו ס ף ג ר ד ו ש ז״ל ) ה ע ב ר ת יהודים ל ר ו מ נ י ה‬
‫ע ל שמו נ ק ר א ה ג ר ע ק ש ע ל ה ל ק י ב ו ץ פ ר ו ד ( ; א נ ת פ ר י ד מ ן ) נ ש ק ל ב ו ג ק ת ם ( ; ג ת ס‬
‫ח ד ו ש ר ג א ו ו י ל ! )זיוף נ י י ר ו ת ( ! מ ר ד כ י ר ס ל ) ה ב ר ח ת י ה ו ד י ם ( ! מ ש ה פ י ל ) מ ר א ש י‬
‫ההצלה‬
‫גולדפרב‬
‫והבריחה(;‬
‫אפתם‬
‫טייכמן‪,‬‬
‫צפורה‪,‬‬
‫)דרור — פ ו ל ץ ‪ ,‬א ר ג ו ן ה ה צ ל ה‬
‫מסף‬
‫מאיר‪,‬‬
‫)קבוץ‬
‫געתון(;‬
‫צבי‬
‫ב ת ח ה ( ‪ :‬א ש ת ו נ ש ק ה )הצלה‪ ,‬ב ת ח ה ‪,‬‬
‫‪235‬‬
‫ניירות(;‬
‫)הצלה‬
‫מימיש‬
‫״בריחה״‬
‫בריחה קשר‪,‬‬
‫אחרי‬
‫רבם‬
‫השחרור( פרץ‬
‫ו ע ו ד ה ר ב ה ח ב ר י ם מ כ ל הזרמים‪.‬‬
‫רובם‬
‫ארגון‬
‫שהשתתפו‬
‫מאלה‬
‫״הבריחה״‬
‫מפולין‪,‬‬
‫פעיל‬
‫באורח‬
‫בהונגריה מ ת ע ם‬
‫במאמצי‬
‫שחתר‬
‫הניחו א ת יסודות‬
‫ההצלה‪,‬‬
‫מ ס פ ר חברים‬
‫בודאפשט‪ ,‬יחד ע ם‬
‫סלובקיה וטרגסילבניה‪ ,‬כשיואל פ ל ג י מ ש ת ל ב בארגון ו ב ה נ ה ג ת ו ומאוחר‬
‫י ו ת ר ל ו י א ר ג ו ב י ח ד ע ם מ ש ה בן ד ו ד ש ה י ו ר א ש ו נ י ה ש ל י ח י ם ) פ ר ט ל צ נ ח נ י ם (‬
‫להונגריה מארץ־ישראל‪.‬‬
‫שהגיעו‬
‫השחרור‪.‬‬
‫ד‪ .‬ע ם‬
‫י אחרי‬
‫רעבה‬
‫המלחמה‬
‫וזוכה‬
‫נמצאה‬
‫ליחס‬
‫בכיבוש‬
‫הונגתה‬
‫הצבא‬
‫ע ו י ק — ע ל כלי פ נ י ם‬
‫האדום‬
‫בחודשים‬
‫כשהיא‬
‫הראשונים‬
‫התסה‬
‫—‬
‫לכיבוש‬
‫מ צ ד ה ש ל ט ו נ ו ת הרוסיים‪ .‬ב ב ח י ר ו ת ל פ ר ל מ ג ט ‪ ,‬ב ס ו ף ‪ ,1945‬ז כ ת ה מ פ ל ג ת ה א י כ ר י ם‬
‫הזעירים‬
‫לעומת‬
‫בראשותו ש ל טולדי‬
‫מ פ ל ג ו ת השמאל‪.‬‬
‫שנתמנה‬
‫זולטן‪,‬‬
‫הוקמה מ מ ש ל ה‬
‫א ו ל ם מ צ ב ז ה ל א נ מ ש ך זמן ר ב ‪ ,‬כ י‬
‫בסיוע‬
‫לנשיא‬
‫שהורכבה‬
‫המפלגה‬
‫המדינה‪,‬‬
‫משלוש‬
‫המכריע‬
‫ברוב‬
‫מפלגות מרכזיות;‬
‫הקומוניסטית‬
‫ה ח ל ה להשתלט‪,‬‬
‫ש ל ט ו ן הכיבוש‪ ,‬ע ל הארץ‪ ,‬כ ש ל כ א ו ר ה ה י א מ ש ת פ ת ב ש ל ט ו ן ג ם גורמים‬
‫ל א ק ו מ ו נ י ס ט י י ם ; א ך ה א מ ת ה י א ש מ י ד ל א ח ר ה ש ח ר ו ר היתד‪ .‬ה מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ­‬
‫ט י ת ב ר א ש ו ת ו ש ל מ ת י א ם רקושי‪ ,‬ש י ש ב ב כ ל א ‪ 16‬ש נ י ם ‪ ,‬מ י ע ו ט ב ק ר ב ה א ו כ ל ו ס י ה ‪.‬‬
‫ורקושי‬
‫המפלגה‬
‫מפלגת‬
‫מאשר‬
‫הכלכלי‬
‫את‬
‫בראשה‬
‫ושליטה ע ל‬
‫עלייתה‬
‫כמונו‬
‫הרוב של‬
‫וניהלו א ת‬
‫האיכרים‬
‫זרועות‬
‫הזעירים‪.‬‬
‫הביטחון‬
‫המתמדת על אף‬
‫ענייניה ש ל‬
‫עמדות‬
‫הונגריה לא‬
‫בעיקר‬
‫מפתח‪,‬‬
‫הפנימי‬
‫הבטיחו‬
‫למפלגה‬
‫מיעוט‬
‫לעומת‬
‫מפלגות‬
‫היותה‬
‫פחות‬
‫במישור‬
‫הקומוגיסטית‬
‫אחרות‪,‬‬
‫כגון‬
‫המפלגה' הםוציאל־דמוקרטית עם הגב׳ א נ ה ק ט ל י וסקשיטש ב צ מ ר ת ה המובילה‪.‬‬
‫הסיוציאל־דמוקרטים הבינו‪ ,‬ל ל א ס פ ק ‪ ,‬ב ש ל ב מ ס ו י י ם ש ל ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה‬
‫ראשי‬
‫ע ם הקומוניסטים‪ ,‬כי הם א ך‬
‫מעניקים א ת‬
‫התפאורה לשם‬
‫המציאות‬
‫הסוואת‬
‫הפוליטית‪.‬‬
‫בקונסטלציה‬
‫השתלטות‬
‫לרוסיה‬
‫פ ו ל י ט י ת מ ס ו ב כ ת זו‪ ,‬כ ש ב א ו פ ק ה ס ת מ ן שינוי רדיקלי‪ ,‬מ ש מ ע‬
‫ק ו מ ו נ י ס ט י ת מ ו ח ל ט ת ע ל ה ו ג ג ר י ה — והיו ג ם כ א ל ה ש נ י ב א ו ס י פ ו ח‬
‫הסובייטית — מצאה א ת עצמה שארית הפליטה בהונגריה לפני שתי‬
‫אלטרנטיבות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫והזדהות ע ם‬
‫השתלבות‬
‫החדש‬
‫המשטר‬
‫והתגבש‪.‬‬
‫שהלך‬
‫ב ‪ .‬ע ז י ב ת ה ו נ ג ר י ה ב ט ר ם ייסגרו ה ג ב ו ל ו ת ל ח ל ו ט י ן ‪ .‬ב ק ר ב ה א ו כ ל ו ס י י ה ה י ה ו ד י ת‬
‫חלד‪ .‬ת מ ו ר ה‬
‫הונגריה‬
‫דימוגרפית‬
‫כתוצאה מן‬
‫קיצוניה‬
‫השואה‪,‬‬
‫יהדות‬
‫שהותירה א ת‬
‫ב י ת מ ו ת ה ה מ ז ע ז ע ת ‪ :‬א ח ד מ ע י ר ו ש נ י י ם מ מ ש פ ח ה — פשוטו כשמעו‪.‬‬
‫ד‪ .‬א ב ן‬
‫מקיר‬
‫תזעק‪.‬‬
‫ב ש נ ת ‪ 1941‬נ מ צ א ו ב ה ו נ ג ת ה ‪ ,‬ו ב ש ט ח י ם ה מ ס ו פ ח י ם — ‪ 725.000‬יהודים ועוד‬
‫כ־‪ 60.000‬א י ש‬
‫יהודים‬
‫י ‪63.000‬‬
‫גורשו‬
‫שהחוק‬
‫בהונגריה‬
‫קרבנות‬
‫קרוב‬
‫הגדירם‬
‫ובשטחים‬
‫יהותם‬
‫המסופחים‪.‬‬
‫)פלוגות‬
‫ל־‪600.000‬‬
‫כיהודים‪.‬‬
‫עבודה‪,‬‬
‫האבירות‬
‫לפני‬
‫בנפש‬
‫הכיבוש‬
‫הסתכמו‬
‫ב־ ‪564.507‬‬
‫ה ג ר מ ג י )‪(19.3.44‬‬
‫נפלו‬
‫רציחות‪,‬‬
‫ה ג ל י ה וכוי(‪ .‬ב ע ת‬
‫הכיבוש‬
‫יהודים ו ע ד ‪ 1946‬ש ב ו‬
‫מ ה מ ח נ ו ת ‪116.500‬‬
‫יהודים‪.‬‬
‫י ) ל פ י דוי״ח ה מ ח ל ק ה ה ה ו נ ג ת ת ב ק ו ג ג ר ס ה י ה ו ד י העולמי‪ ,‬ש פ ו ר ס ם ב ס פ ר ״ ה ג ה ג ת‬
‫יהודי ה ו נ ג ר י ה ב מ ב ח ן השואה״‪ ,‬ה ו צ א ת י ד ושם(‪.‬‬
‫׳ולא‬
‫‪236‬‬
‫ר ו ב ר ו ב ם ש ל יהודי ה פ ר ו ב י נ צ י ה נ ע ל מ ו כ ל א היו‪ .‬מ א ו ת ק ה י ל ו ת‬
‫נמחקו‬
‫איפיינו א ת‬
‫מרבית‬
‫ח ו ד ש ו עוד‪.‬‬
‫השמל‪,‬‬
‫היתמות‪,‬‬
‫הרעב‪,‬‬
‫חוסר־האונים‬
‫שארית‬
‫ה פ ל י ט ה ‪ .‬כ ל ב י ת כ ל מ ש פ ח ה יהודית‪ ,‬נ פ ג ע ה ב ש נ ו ת ה ד מ י ם ש ל ה ט ה ר‬
‫הנאצי‪,‬‬
‫והתנערות‬
‫הגרמני־הונגרי‪.‬‬
‫מאשליות־שוא‪.‬‬
‫הנותרים‬
‫בקרב‬
‫התפקחות‬
‫המעטים ח ל ה‬
‫ה צ י ו נ ו ת ה י כ ת ה ש ו ר ש ע מ ו ק ו כ ב ש ה א ת ה ר ח ו ב היהודי ה מ ד ו ל ד ל‬
‫ש ד ו ג מ ת ו ל א ת ע ה ה י ה ד ו ת ה ה ו נ ג ר י ת ל פ נ י כ ן — ע ל א ף ש מ ק ד ב ה צ מ ח ו שני‬
‫הציונות‬
‫ענקי‬
‫שהיו‬
‫הפוליטית‪ :‬ב״ז‬
‫ע ד אז‬
‫הקמת‬
‫רחוקים‪,‬‬
‫ומכס‬
‫הרצל‬
‫הזדהו ע ת ה ע ם‬
‫נורדאו;‬
‫הרעיון‬
‫ש כ ב ו ת א ו כ ל ו ס י ה יהודית‬
‫הציוני‬
‫המרכזית‪:‬‬
‫ושאיפתו‬
‫מ ו ל ד ת יהודית ל ע ם ישראל‪ .‬ב ע י נ י ה ם ‪ ,‬ה פ ר י כ ו ז ו ו ע ו ת ה ש ו א ה א ת ה ת מ ו ת‬
‫ש ל דוקטרינת ההתבוללות‪.‬‬
‫הג׳וינט‬
‫לגזקקים‬
‫לעזרת‬
‫נרתם‬
‫הונגריה‬
‫יהודי‬
‫תפקיד‬
‫ומילא‬
‫מרכזי‬
‫סעד‬
‫בהגשת‬
‫ו ב ש י ק ו מ ם ‪ .‬ב ר א ש מ ו ס ד ז ה ע מ ד ד ״ ד פ‪ .‬ג ו ת ג ‪ ,‬יהודי מ ש כ י ל ‪ ,‬מ ת ב ו ל ל‬
‫הגהלת‬
‫באירופה‬
‫הג׳ויגט‬
‫שבראשה עמד ד״ד‬
‫וישר־דרך‪,‬‬
‫שביצע א ת הוראות‬
‫ג׳ו שוורץ‪,‬‬
‫ב ק פ ד נ ו ת ו ב נ א מ ג ו ת ; ע ל א ף מ ס פ ר פ ק י ד י ם בכירים‪ ,‬ח ב ר י ה מ פ ל ג ה‬
‫ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת א ו אוהדיה ו פ י ק ו ח ה ה ע ק י ף ש ל ה מ פ ל ג ה ע ל פ ע י ל ו ת הג׳וינט‪ ,‬נ ה נ ו‬
‫ב ת י הילדים‬
‫ומעונות‬
‫הג׳וינט וכן ג ם‬
‫היתומים‪,‬‬
‫מפעלים‬
‫ההכשרה‬
‫קיבוצי‬
‫קונסטרוקטיביים‬
‫ותנועות‬
‫הנוער —‬
‫מעזרת‬
‫השחרור‪.‬‬
‫לשליחי‬
‫שקמו מ י ד עם‬
‫ה א ר ץ היתד‪ .‬ה ש פ ע ה ח מ ב י ת ו ל א מ ע ט ה ע ל ד ״ ר ג ו ת ג ו ע ל ח ב ר י ה נ ה ל ת ה מ ו ס ד‬
‫ה ז ה שהצדיק א ת פעולתו‪ ,‬ע ל א ף‬
‫משיתוף‬
‫הגץינט‬
‫פעולה עם‬
‫ההגבלות‬
‫במשד כ ל‬
‫ש ה ו ט ל ו עליו‪.‬‬
‫פעילותה‪,‬‬
‫״הבריחה״‬
‫נהגתה‬
‫מקיימים‬
‫יחסים‬
‫כששליחיה‬
‫י ד י ד ו ת י י ם ע ם נ ש י א הג׳וינט‪ .‬שיתוף פ ע ו ל ה ז ה ק י ב ל א ת ח י ז ו ק ו ב ב י ק ו ר ו הראשון‬
‫ש ל ד ״ ד שוורץ‪ ,‬ב ח ו ר ף ‪ ,1945—46‬ב ה ו נ ג ר י ה ‪.‬‬
‫רדיפות‬
‫מטעם‬
‫והכן‬
‫היהודים ל א‬
‫השלטונות‬
‫פסקו גם‬
‫המרכזיים;‬
‫אחרי‬
‫בערי‬
‫) ה ו ת ק פ ו יהודים‬
‫השחרור‪,‬‬
‫השדה‪,‬‬
‫בודדים(‬
‫למתת‬
‫בעיקר‪,‬‬
‫הרשמי‬
‫הגינוי‬
‫גתחדשו מדי‬
‫פעם‬
‫ובכמה מקומות נתגלו נסיונות‬
‫הפגנות‬
‫אנטי־יהודמת‬
‫לעריכת‬
‫פ ו ג ר ו מ י ם ‪ .‬ה פ ג נ ת פ ו ע ל י ם באוזד נ ס ת י י מ ה ב פ ר ע ו ת ‪ ,‬כ מ ו כ ן ב ש מ ס נ פ ט ר‬
‫ובקוגמדרש‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫חשיבותו‬
‫של‬
‫חשיבות ר ב ה‬
‫ה ה צ ל ה הן‬
‫המיקום‬
‫נודעה‬
‫הגיאוגרפי‪.‬‬
‫הגיאוגרפי ש ל‬
‫למיקומה‬
‫ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה )״טמל״( ו ה ן‬
‫לאחתה‬
‫הונגריה‬
‫מאמצי‬
‫מבחינת‬
‫) ״ ה ב ת ח ה ״ ( ‪ ,‬כ י מ י ק ו ם זה‬
‫א י פ ש ר פ י ל ו ס ד ר כ י ם ו נ ת י ב ו ת ‪ ,‬פ ר י צ ת ג ב ו ל ו ת ו ג נ י ב ת ם לכיוונים א ח ת ם ‪ ,‬ע ל מ נ ת‬
‫למצוא חוף מבטחים לפליטי החרב‪.‬‬
‫הוגגתה‬
‫ובמזרח‬
‫שוכנת‬
‫ב ד ת ם ־ מ ז ר ח ה ש ל אירופה המזרחית‪ ,‬בין הקרפטים בצפון‬
‫ל ב י ן ה א ל פ י ם ב מ ע ר ב וההדים ה ת נ א ת י ם ב ד ר ו ם ‪ ,‬ל ל א מ ו צ א לים‪ .‬מ י ק ו ם‬
‫זה העניק‬
‫ל ה ו נ ג ת ה תפקיד כפול‬
‫בתהליך‬
‫״ ה ב ר י ח ה ״ ש ל ה מ ו נ י היהודים‬
‫עם‬
‫ס י ו ם מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י ה ‪ :‬מ צ ד א ח ד ש י מ ש ה ה ו נ ג ר י ה ״ארץ מ ע ב ת ׳ ל ב ו ר ח י ם‬
‫מפולין‬
‫באניות‬
‫וצ׳כוסלובקיה י ח ־‬
‫מעפילים‬
‫ל״בריחה״‬
‫הונגריה‬
‫מקונסטנצה‬
‫ה ר ו מ נ י ת היתד•‬
‫לתמניה‬
‫שברומניה‬
‫הוגגריה‬
‫״ארץ‬
‫ליוגוסלביה או‬
‫ומשם‬
‫ולאחר זמן‬
‫מעבר״‬
‫בכמת שני‬
‫להעפלה‬
‫לאוסטתה‪.‬‬
‫לאוסטתה‪ .‬מן ה צ ד‬
‫השני‬
‫היוותה‬
‫ה ו נ ג ת ה מ א ג ר ב ל ת י מ ב ו ט ל ש ל נ ו ע ר יהודי ש פ נ י ו ה י ו ל ע ל י ה ו ל ה ע פ ל ה‬
‫כשדרכי‬
‫״הבריחה״ הסלולות כמונו אותו פעמים ל ת מ נ י ה )אנית המעפילים מכס‬
‫גורדאו‪,‬‬
‫ישראל וחנה סנש(‬
‫ב א ב י ב ‪,(1946‬‬
‫פעמים‬
‫ליוגוסלביה‬
‫)האניות‬
‫כנסת‬
‫או ל א ו ס ט ר י ה מ ש ם ה ו ע ב ת לבואריה או לאיטליה‪ ,‬ל פ י הנסיבות‪ .‬עם ש י ח ת ר ה‬
‫‪237‬‬
‫* *‬
‫ש ל הונגריה מהמגף הנאצי והחזרת שטחים רבים שסופחו אליה בזמן ה מ ל ח מ ה‬
‫הצטמצמה‬
‫תושבים‪,‬‬
‫״ה כ‬
‫א‪.‬‬
‫הונגריה‬
‫לשטח‬
‫כש־‪98%‬‬
‫ש ג ו ד ל ו ‪93.000‬‬
‫משתייכים‬
‫מתושביה‬
‫למעלה מ־‪10‬‬
‫קמ״ר ובה‬
‫מיליון‬
‫לאוכלוסיה •המאדיארית‪.‬‬
‫ד י י ח ה״‬
‫השנים‬
‫״הבריחה״‪.‬‬
‫‪ .1946—1945‬ע ם‬
‫ת ח י ל ת ה ש ל ״ ה ב ר י ח ה ״ ב י מ י ה ש ו א ה ‪ ,‬כ א ש ר צעירים מ ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה ח ל ו ­‬
‫ציות — ל ל א‬
‫השתייכות‬
‫הבדל‬
‫בעזרתם ש ל פליטים שהגיעו‬
‫פעלו‬
‫הבריחה״‬
‫פוליטית• וארגונית —‬
‫ל ה ו נ ג ר י ה והיו מ נ ו ס י ם‬
‫כיוונו‬
‫וארגנו‬
‫אותה‪,‬‬
‫בעבודה זאת‪ .‬״הטיול —‬
‫ביתר ש א ת ו ת נ ו פ ה ע ם כיבוש הונגריה ע״י הגרמגים‪,‬‬
‫באביב‬
‫‪ .1944‬כיווני ה ‪ ,‬ב ר י ח ה ״ ה י ו ר ו מ נ י ה ו ס ל ו ב ק י ה ) ב ת ק ו פ ה מ ס ו י י מ ת ( ‪ ,‬ב ע ז ר ת ת ע ו ד ו ת‬
‫מזוייפות‪ .‬ע ם‬
‫למקום‬
‫ג י ת ש יהודי‬
‫מקלט על אף‬
‫הנאצים‬
‫ס ל ו ב ק י ה ה ו ע ב ר ״הטיול״‬
‫הקשיים‬
‫ה ו פ נ ה ״הטיול״‬
‫ו ה ס כ נ ו ת אולם ע ם‬
‫בחזרה‬
‫ובחלקו‬
‫לסלובקיה‬
‫ל מ ו ן הונגריה‪,‬‬
‫כיבושה ש ל‬
‫שנחשבה‬
‫הונגריה ע״י‬
‫לרומניה‪.‬‬
‫ע ם השיחרור מ ג י ע ו ת ל ה ו נ ג ר י ה ק ב ו צ ו ת מ פ ו ל ת ‪ ,‬מ ש ו ח ר ר י ה ג י ט א ו ת ויהודי‬
‫היערות‬
‫רובם‬
‫הועברו‬
‫הזרימה‬
‫לכיוון‬
‫אוסטריה ו ב ה‬
‫במעבר‬
‫שהיו‬
‫אורגנו‬
‫מוסדות‬
‫השתלבו‬
‫לרומניה‬
‫בהונגריה‪.‬‬
‫נקבעו‬
‫ולאחר‬
‫השתתפו‬
‫הוקמו‬
‫נקודות‬
‫דפוסים‬
‫קבועים‬
‫שאיטליה‬
‫יהודים‪,‬‬
‫בריחה‬
‫שוחררה‬
‫הונגרים‬
‫כולה —‬
‫ובני‬
‫עמים‬
‫בגבול • האוסטרי‬
‫יותר‬
‫פחות או‬
‫לעבתת‬
‫החלה‬
‫אחרים‬
‫והתגוסלבי‪,‬‬
‫הבריחה ובה‬
‫ש ל י ח י הארץ‪ ,‬ש ה ג י ע ו ב ק ת ‪ .1945‬ב א ו ת ם הימים ע ב ר ו א נ ש י ם ר ב י ם‬
‫א ת ה ג מ ל ו ת גם ל ל א פיקוח ״הבריחה״‪.‬‬
‫ל פ י א‪ .‬ד ק ל‬
‫)״בגתיבי הבריחה״(‪:‬‬
‫ה ר א ש ו נ י ם ש ל ש נ ת ‪1946‬‬
‫כ־‪15.000‬‬
‫יהתים‪ ,‬בהם‬
‫״ ב מ ש ך ש ג ת ‪1945‬‬
‫ו ש ל ו ש ת החודשיזם‬
‫ע ב ר ו א ת ה ו ג ג ר י ה א ו ש י צ א ו א ת הארץ‪ ,‬כ־‪70.000‬‬
‫יהודים‬
‫התגרים‪.‬‬
‫מחתש‬
‫א פ ר י ל ו ע ד ס ו ף ש נ ת ‪1946‬‬
‫ע ב ר ו א ו שיצאו א ת ה א ר ץ כ־‪ 12.000‬יהודים‪ .‬מ א פ ר י ל ו ע ד ת נ י ה י ת ה ה ת נ ו ע ה‬
‫בעיקר‬
‫ב כ י ו ת אוסטריה‪.‬‬
‫המיועדים‬
‫ב ח ת ש י ז ם י ו ל י — א ו ג ו ס ט יצאו ג ם ה מ ש ל ו ח י ם ה ר א ש ו נ י ם‬
‫לעליה מיוגוסלביה‪.‬‬
‫אחרי זה‬
‫פ ח ת ה ה ת נ ו ע ה בכיוון מ ע ר ב ״ ‪.‬‬
‫בדו״ח‬
‫גוסף ש מ ו פ י ע ב א ו ת ו ס פ ר )א‪ .‬ד ק ל ( מ ו ס ר י ם מ נ ה רוזן ו כ ו ת ב ס ק י ר ה ז ו )י‪ .‬ת‪.‬‬
‫״אריה״(‪:‬‬
‫שלנו‬
‫״מאז מ א י ‪ — 1946‬ח ת מ ש נ י מ ק ר י ם — ה ע ב ר נ ו א ת ה ט ר נ ס פ ו ר ט י ם‬
‫למערב‬
‫בלתי־ליגלי‬
‫באופן‬
‫לחלוטין‪.‬‬
‫נקודה‬
‫פתחנו‬
‫ורכניץ‬
‫בסומבטה‬
‫) ה צ ד האוסטרי( ב נ י ה ו ל ו ש ל י ה ו ד ה ל ו י )פיצי( ו ב מ ז ר ח ב צ ׳ נ ג ר ב ש ב י ל ה ט ר נ ס ­‬
‫פורטים מ ר ו מ נ י ה ה ע ב ר ת ם ש ל ה י ה ו ד י ם ד ר ך י ו ג ו ס ל ב י ה ל א י ט ל י ה נ פ ס ק ה ‪ .‬ש ל ח נ ו‬
‫ליוגוסלביה‪,‬‬
‫טרנספורטים‪,‬‬
‫חלוצים‪ ,‬ד ר ך‬
‫בעיקר ש ל‬
‫סובוטיצה‪ .‬מ א ז‬
‫מאסת‬
‫ש ל יונה ו ע ד א פ ר י ל — ד צ מ ב ר ‪ ,1946‬ה ע ב ר נ ו ‪ 60.000‬י ה ת י ם ‪ .‬ה מ ס פ ר ה מ ל ל ה ו א‬
‫‪ 18.000‬יהודים‬
‫ה ו נ ג ר י ם ‪ ,‬מ ה ם ‪ 4000‬ב נ י נ ו ע ר וילדים״‪.‬‬
‫ה ר א ש ו נ י ם שהגיעו• ל ה ו ג ג ר י ה כ ש ל י ח י הארץ‪ ,‬א ו ל ם ל א ש ל ״ ה מ ו ס ד לעליה׳׳‪,‬‬
‫ה מ ל ו י א ר ג ו ב ו מ ש ה ב ן ד ו ד ‪ ,‬ח ב ר י ק י ב ת העוגן‪ .‬ש נ י ה ם יצאו א ת ה א ר ץ ב מ ד י‬
‫הצבא‬
‫איטליה‬
‫הבריטי ע ת‬
‫בטרם‬
‫פגשו • ב י ה ת י‬
‫ו מ ס ר •להם • ‪12.000‬‬
‫‪,‬בקבלם א ת‬
‫עצירי‪.‬מחנה‬
‫גסתיימה‬
‫הולנדי‪,‬‬
‫מלחמת‬
‫העולם‬
‫ו א ן ־ ה א ר ט א ן שמו‪,‬‬
‫ל י מ ת שטרלינג‪,‬‬
‫הכסף הם ל א ת ע ו כי‬
‫השגיה‪.‬‬
‫שביקר‬
‫ב ע ב ר ם א ת צפון‬
‫בהונגריה‬
‫לפני בן‬
‫בשטרות לבנים ש ל הבנק הלאומי הבריטי‪.‬‬
‫השטמת‬
‫ה ר י מ ז ש ל זכסהאוזן‪ ,‬ל פ י‬
‫מזדיפים וכי הזמף‬
‫נ ע ש ה ע״י‬
‫פ ק ת ת הגסטפו; — השליחים‬
‫החמרו‬
‫א ת ה כ ס ף ל ה ו נ ג ר י ה ו מ ד י פ ע ם ה מ י ר ו אותו‪ ,‬ל פ י ה צ ו מ ‪ ,‬ב כ ס ף מקומי‪ .‬ה ש י מ ו ש ‪.‬‬
‫‪238‬‬
‫בכסף‬
‫על‬
‫נמשך‬
‫הזה‬
‫כל פנים‪,‬‬
‫בהונגריה‬
‫עד‬
‫פברואר—מרץ‬
‫במשך‬
‫ואותם‬
‫‪,1946‬‬
‫בשוק כי הוא‬
‫עת שנודע‬
‫ת ק ו פ ה א ר ו כ ה היה כ ס ף זה ל ע ז ר‬
‫עובדי‬
‫אשר‬
‫כפייה‬
‫את‬
‫הדפיסו‬
‫מזויף;‬
‫ר ב לארגון ״הבריחה״‬
‫הללו‪,‬‬
‫השטרות‬
‫לא‬
‫בודאי‬
‫ה ע ל ו ע ל ד ע ת ם כי א י ־ פ ע ם ישמשו ש ט ר ו ת א ל ה לא א ת ה נ א צ י ם ‪ ,‬כ י א ם מ ט ר ו ת‬
‫מובהקות‪.‬‬
‫יהודיות‬
‫בן‬
‫משה‬
‫״הבריחה״‬
‫עבודת‬
‫את‬
‫פליטים‬
‫אבל‬
‫עבר‬
‫דוד‬
‫ההונגרית‬
‫ל ס ל ו ב ק י ה ולוי‬
‫יחד‬
‫״הבריחה״‬
‫עם‬
‫ארגוב‬
‫יונה רוזן‪,‬‬
‫הקיץ‬
‫בחודשי‬
‫השתלב‬
‫שהגיע‬
‫של‬
‫בארגונה וניהולה‬
‫בינתיים‬
‫‪,1945‬‬
‫שנת‬
‫עמדה‬
‫יהיה‬
‫להימסר‬
‫לעבור‬
‫הנדידה‬
‫לידי‬
‫לאיטליה‬
‫מדי‬
‫נשתנו‬
‫בעלת‬
‫פעם‪,‬‬
‫שהיתה‬
‫של‬
‫גמלה‬
‫ב ת י הרואים‪,‬‬
‫ה ה נ ח ה היתד! כי‬
‫מגראץ‬
‫ה ב ר י ט י ת גיתן‬
‫להעפיל‬
‫ארצה‬
‫ישראל‪.‬‬
‫כיווני‬
‫)כגון‪:‬‬
‫הצורך‬
‫בריכוז‬
‫החופים‪,‬‬
‫לפי‬
‫מהארץ;‬
‫כשזרימה‬
‫ו ק ב ו צ ו ת מ א ו ר ג נ ו ת פ נ ו לכיוון גראץ )אוסטריה(‬
‫הבריטים‪.‬‬
‫הם‬
‫של‬
‫ריכזו‬
‫ומשם‬
‫הפוליטיות‬
‫הנסיבות‬
‫מכסימלי של יהודים ב מ ח נ ו ת באוסטריה ובגרמניה — ל ק ר א ת בואה ש ל הועדה‬
‫האנגלו־אמריקאית(‬
‫המעשית‬
‫ש ל פ ת י ח ת ״ נ ק ו ד ת בריחה״ ב ג ב ו ל זה או א ח ר ‪.‬‬
‫מניעי‬
‫הניכור‬
‫שהל!־‬
‫נסיונות‬
‫גם‬
‫הנדידה‬
‫בעקבות‬
‫החדש‬
‫או ה ת נ א י ם הארגוניים‪ ,‬אם כי לא פ ע ם ק ב ע ה גם ה א פ ש ר ו ת‬
‫ב ק ר ב יהודי ה ו נ ג ר י ה היו ש ו נ י ם ‪ :‬ק ו ד ם‬
‫אובדן‬
‫משפחות‪,‬‬
‫והתגבש;‬
‫קתבים‬
‫האנטישמיות‬
‫וידידים;‬
‫שהרימה‬
‫הפחד‬
‫ראש‬
‫כל פעלה‬
‫והרתיעה‬
‫ושם;‬
‫פה‬
‫הרגשת‬
‫מהמשטר‬
‫וכמה‬
‫כמה‬
‫ל מ ע ש י פ ו ג ר ו ם ב ע ר י ה ש ד ה ש א מ נ ם באו מ א ו ח ר י ו ת ר מ א ש ר ב פ ו ל י ן א ד‬
‫פרסומם‬
‫והמסקנה‬
‫ועיקר‬
‫בעולם היה מועט‬
‫בהרבה;‬
‫למולדת משלהם‬
‫כ מ י ה ת ם ש ל יהודים‬
‫ה מ ת ב ק ש ת מ ן ה ה ת ר ח ש ו י ו ת ש פ ק ד ו א ת יהודי א י ר ו פ ה ב ע ש ו ר ה א ח ר ו ן‬
‫ה ע י ק ר י ם ‪ :‬ח ו ס ר רצון ל ח י ו ת ״ ב ב י ת ה ק ב ר ו ת ה ע נ ק י ״ ‪ ,‬דהיינו‪ ,‬ע ל א ד מ ה‬
‫ש ה ק י א ה א ת יהודיה ל ל א רחם‪ .‬ע ד מ א י‬
‫הונגרית‬
‫״הבריחה״‬
‫‪ 1946‬ע ז ב ו א ת ה ו ג ג ר י ה ב ד ו ד‬
‫כ־‪ 10.000‬יהודים הונגרים‪.‬‬
‫נקודות‬
‫שתי‬
‫סנטגוטהרד‬
‫ג ב ו ל מ ו ל א ו ס ט ר י ה ת י פ ק ד ו בחודשים‬
‫התנופה‪:‬‬
‫אלה במלוא‬
‫לכיוון גראץ ו ס ו מ ב ט ה י י לכיוון ר כ נ ת ‪ ,‬ב ה י ש ב ו נ י ה ל א ת ה פ ע ו ל ה‬
‫בכשרון ר ב י ה ו ד ה לוי )פיצי(‪ ,‬יחד עם ק ל מ ן זוננשיין ז ״ ל )סגן א ל ו ף ב ת ו ת ח נ י ם‬
‫בעת מותו ללא עת(‪ .‬ב ק ת‬
‫מחוכמת‬
‫‪ 1946‬נ ת פ ס ק ל מ ן ע״י חיילי ה צ ב א ה א ד ו ם ו כ ת ח ב ו ל ה‬
‫ב ר א ש ו ת ו ש ל א‪ .‬קדמון‪,‬‬
‫ה ו ב ר ח מ מ ע צ ר ו ל מ ק ו ם מ ב ט ח י ם ‪ ,‬ע״י ח ב ר י ם‬
‫ש ע ב ד אז ב ו י נ ה ‪ ,‬ב פ י ק ו ד ו ש ל א ש ר בן נ ת ן )ארתור(‪ .‬ב ס ו ף‬
‫סובוטיצה‬
‫דרך‬
‫יעקב‬
‫בן י ה ו ד ה‬
‫)יאנק(‬
‫כוונת‬
‫ההעברה‬
‫והצלה‬
‫ליוון‬
‫ליוגוסלביה‬
‫)מיבצע‬
‫לאיטליה‪.‬‬
‫שהצליח‬
‫בחודשי‬
‫ברכבת‬
‫ה״בריחה״‪,‬‬
‫בסוף‬
‫)זגרב(‪,‬‬
‫ליוגוסלביה‬
‫אך‬
‫דרך‬
‫מקורה‬
‫למשלחת‬
‫להעביר‬
‫בנסיון‬
‫בעגיתי העפלה‬
‫קבוצות‬
‫יהודים‬
‫בחלקו(‪ ,‬אולם ההצלחה האירה יותר פנים‬
‫במעבר‬
‫‪ 1945‬וגם ב ח ד ש י ה ס ת י ו‬
‫סופתן‬
‫)‪(Stfpron‬‬
‫ד ^ ח ו א ל פ י יהודים גם‬
‫לווינר־נוישטאט‪ ,‬בלווי אנשי‬
‫כ ש א ח ר י ם מ ה ם ל ו ב ש י ם מ ד י ם רוסיים‪.‬‬
‫חודש אוגוסט ותחילת ספטמבר‬
‫״המוסד״‬
‫בתפקידים‬
‫אברמובסקי ומאוחר יותר‬
‫ז״ל‪ ,‬ח ב ר ק ב ו צ ת א ו ש ה מן ה מ ג ו ס י ם‬
‫ה ק ת של‬
‫מבוז־אפשט‬
‫בה פעל‬
‫לייבל‬
‫‪ 1945‬נ פ ת ח מ ע ב ר‬
‫ציוניים‬
‫‪ ,1945‬ה צ ט ר ף ג ם כ ו ת ב ש ו ת ת א ל ה‬
‫ב ה ו נ ג ר י ה ‪ ,‬שהיתר‪ .‬א ח ר א י ת לארגון‬
‫נוספים‬
‫בקרב‬
‫יהודי‬
‫הונגתה‪.‬‬
‫״ ה ב ת ח ה ״ ו ש נ ש א ה גם‬
‫מאוחר‬
‫יותר‬
‫נתווסף‬
‫עוד‬
‫שליח‪ ,‬מ ר ד כ י ‪ ,‬א י ש ק ב ח יבנה‪ .‬ה צ ל ח ת ״ ה ב ת ח ה ״ ה ג ד ו ל ה ‪ ,‬כ ל ו מ ר ה ע ב ד ת ע ש ת ת‬
‫אלפי‬
‫יהודים‬
‫מפאת‬
‫א י ־ ה י צ י ב ו ת ש ש ר ר ה ב א י ת פ ה ב א ו ת ם החודשים ש ל א ח ר ה ש ח ת ר ; א נ ד ר ­‬
‫למוסיה‬
‫)מפולק‪,‬‬
‫מוחלטת‬
‫בחיי‬
‫צ׳כיה‪,‬‬
‫הכלכלה‬
‫רומניה‪,‬‬
‫קרפטו־רוס‬
‫והאדמיניסטרציה;‬
‫וכר(‬
‫נדידת‬
‫נתאפשרה‬
‫קודם‬
‫מאות אלפי‬
‫בל‬
‫עקורים‬
‫‪239‬‬
‫לארץ‬
‫ושובם‬
‫התמצאותם‬
‫גדולה‬
‫הם‬
‫מולדתם‬
‫ומגרמניה‬
‫מהמחנות‬
‫בה‬
‫כעובדי־כפייה;‬
‫ע ק ב הרעב והמחסור במדינה מנוצחת ו ה מ ס ה ועוד גורמים ומצבים —‬
‫הם‬
‫בארגון‬
‫שהקלו‬
‫גדולים‪,‬‬
‫טרנספורטים‬
‫עצמית״‪ .‬רק אחרי ״המפולת״ שאירעה במרץ‬
‫את‬
‫עבדו‬
‫חוסר‬
‫של שומרי הגבול בניירת‪ :‬הפעלת שיטת השוחד ש ה ש פ ע ת ה היתה‬
‫ה״בריחה״‬
‫חתשים‬
‫ר ב ו ת י ‪ .‬לוי )פיצי(‪,‬‬
‫המפלגה‬
‫רבים‪.‬‬
‫המקומית‪,‬‬
‫הקומוניסטית‬
‫בתעודות‬
‫‪ ,1946‬נ ס ג ר ה ד ת ־ ה מ ס י ל ה ששימשה‬
‫כאלטרנטיבה‬
‫ש כ ר ת הסכם‬
‫מצויירים‬
‫מ״תוצרת‬
‫נקבעה‬
‫רכניץ‪,‬‬
‫העיירה‬
‫פעל‬
‫בה‬
‫ב ל ת י כ ת ו ב עם ה מ ש מ ר ה ר ו ס י ו ה ס נ י ף ש ל‬
‫אשר‬
‫למעשה‪,‬‬
‫אירח‪,‬‬
‫א ת היהודים‬
‫במועדונו‬
‫ש ה ג י ע ו מ ן ה צ ד ה ה ו נ ג ר י ‪ .‬ח ס מ נ ו ש ל נ ת י ב זה היה ב כ ר ש א ח מ ס ו מ ב ט ה י י היו‬
‫ללכת ברגל‬
‫צריכים‬
‫נפתחה‬
‫גם‬
‫כל‬
‫גקתה‬
‫יהתי‬
‫ארגוגית‪,‬‬
‫כ ב ר ת ד ר ד ד י ארוכה‪ ,‬ע ד נ ק ו ד ת ה א י ס ו ף‬
‫גוספת ברייקה שעל‬
‫רשאי‬
‫להשתמש‬
‫היה‬
‫ה מ ס י ל ה גיור־ מ י ק ה — ב ר ט י ם לבה—וינה‪.‬‬
‫בדרכי‬
‫״הבריחה״‪,‬‬
‫מ פ ל ג ת י ת ופוליטית‪ .‬על ד ע ת כל חברי‬
‫משמעית‬
‫לדרג‬
‫בקפדנות‬
‫בטענות‬
‫שלא‬
‫המיבצעי‪,‬‬
‫שנשמעו‬
‫להפלות‬
‫פ ה ושם‬
‫ב צ ד האוסטרי‪.‬‬
‫ללא‬
‫השתייכות‬
‫הבדל‬
‫המשלחת ניתנה הוראה‬
‫בין יהודי‬
‫ל א היו להן‬
‫ליהודי‪.‬‬
‫כל‬
‫עיקרון‬
‫אחיזה‬
‫חמ‬
‫נשמר‬
‫זה‬
‫ב מ צ י א ו ת ‪ .‬ידוע‬
‫היה ע ל י ה ת י ם א ו ר ט ו ד ו ק ס י ם ‪ ,‬ב ע י ק ר מ ע ר י השדה‪ ,‬ש פ נ י ה ם ה מ מ ע ר ב ה ולא היה‬
‫ל ע ל ו ת א ר צ ה ‪ ,‬א ד ע ו ב ד ה זו ל א מ נ ע ה מ ה ם ל ע ז ו ב א ת ה ו ג ג מ ה ב ע ז ר ת‬
‫בכוונתם‬
‫״הבריחה״‪.‬‬
‫בכל‬
‫כ מ ו כן‪ ,‬יהודים ש מ ג מ ת ם היתד• ל ה ש ת ק ע ב א ר צ ו ת ה מ ע ר ב או ל צ א ת‬
‫מחיר מהונגריה‪,‬‬
‫מסתימת‪,‬‬
‫סברה‬
‫לקראת‬
‫סיפוחה המלא‬
‫אנטישמיים‪,‬‬
‫על‬
‫שצעדה בצעדי‬
‫ש ה ת ח ז ק ה עם שובו‬
‫הגבימ‬
‫ענק‬
‫של‬
‫ק ו מ ו נ י ס ט י או‪,‬‬
‫לקראת משטר‬
‫מתיאס רקושי מביקור‬
‫לפי‬
‫במוסקבה —‬
‫ל ר ו ס י ה הסובייטית‪ .‬כ ל ש מ ו ע ה כ ז א ת או ג י ל ו י י א ל י מ ו ת‬
‫יהודי• ה ו נ ג ר י ה‬
‫בקרב‬
‫הרצון‬
‫את‬
‫את‬
‫לעזוב‬
‫פי שהסיכום הסופי ביחס לשארית הפליטה ב א ר צ ו ת מזרח‬
‫הארץ‪,‬‬
‫אף‬
‫א י מ פ ה היה ד י‬
‫ע ג ו ם ‪ :‬ש ם היו מ מ ד י ה ב ר י ח ה גדולים ב ה ר ב ה — י ח ס י ת ו א ב ס ו ל ו ט י ת — ל ע ו מ ת‬
‫אלה ש ל יהודי ה ו ג ג מ ה ‪.‬‬
‫״המפולת״‬
‫ב‪.‬‬
‫רכבת‬
‫נעצרה‬
‫ש ה ו ב י ל ה כ ־ ‪ 5 0 0‬יהודים לכיוון ה ג ב ו ל ה א ו ס ט ר י‬
‫על‬
‫שבראשה‬
‫נעצרו‬
‫נעצרה‬
‫את‬
‫בגיור ע ר כ ו‬
‫בשם‬
‫בעל הכרה‬
‫קומוניסטית‪.‬‬
‫אנשי‬
‫הלווי‪,‬‬
‫״הבמחה״‪,‬‬
‫חברי‬
‫כ מ ה בלשים חיפוש‬
‫הכיסוי‬
‫״עזרה״‪,‬‬
‫בבנין‬
‫ב מ ש מ י הבריחה בבודאפשט‪,‬‬
‫בו‬
‫שכנה‬
‫ההסתדרות‬
‫הציונית‬
‫משמים‬
‫הליגלית‬
‫כ פ י ש כ ו ת ב ד ״ ד יהודה ב א ו א ר ב ס פ ר ו ה מ ק י ף ״ ה ב ר י ח ה ״ ו ב ו ה ו א מ י י ח ס‬
‫״עזרה״‬
‫השם‬
‫״הבריחה״‬
‫לחקירה‪.‬‬
‫היה‬
‫יהודי‬
‫)‪(Gyoer‬‬
‫ידי‬
‫הפוליטית‬
‫ו ה ו ח ז מ ל ע י ר ה ב י ר ה ושם נ ח ק ר ו ל ל א ע ד י נ ו ת מ ת ח ד ת ‪ .‬ב ש ע ה ש ה ר כ ב ת‬
‫שפעלו‬
‫)ולא‬
‫תי‬
‫עמד‬
‫העיר‬
‫גיור‬
‫על‬
‫המשטרה‬
‫בחודש מרץ‬
‫‪,1946‬‬
‫ההונגרית‬
‫ל ק ב ו צ ת נוער‪ ,‬ו כ ך‬
‫בהונגריה(‪,‬‬
‫כותב‬
‫והחרימו‬
‫כסף‪,‬‬
‫בספר‬
‫גם‬
‫זהב‪,‬‬
‫״תולדות‬
‫מיסמכים‬
‫ועוד‪.‬‬
‫ש ו מ ת א ל ה ‪ ,‬שהיה מ ב ו ק ש ע ל ידי ה ב ל ש י ם‬
‫ההגנה״‬
‫יונה‬
‫שעצמ‬
‫בפרק על‬
‫מזן‬
‫נעצר‬
‫א ת תנה‪,‬‬
‫ב א ו ת ה ע ת בסיור ב מ ח נ ו ת הפליטים בגרמניה‪.‬‬
‫התברר‬
‫כי מ ב י ן‬
‫‪500‬‬
‫ה י ה ו מ ם שהיו ב ר כ ב ת נ ת פ ס מ ס פ ר ק ט ן ש ל אנשים‪,‬‬
‫שהיו ח ב ר י ה מ פ ל ג ה ה פ א ש י ס ט י ת ב ז מ ן ה מ ל ח מ ה וכדי ש י ו כ ל ו ל ע ז ו ב א ת הוגגריה‬
‫שיחדו‬
‫רופא‬
‫יסתות‬
‫ה ד ת ה י ה ת י ת ‪ ,‬וכך — בתור י ה ת י ם — פנו לאנשי ״ ה ב מ ח ה ״ ‪ ,‬שלא ת ע ו‬
‫דבר‬
‫‪240‬‬
‫על‬
‫בבית־החולים‬
‫ת ר מ י ת זו‪,‬‬
‫אשר‬
‫מל‬
‫אותם‬
‫וביקשו לצרף אותם‬
‫וכן מ צ א ו‬
‫רב‬
‫שלימד‬
‫אותם‬
‫את‬
‫ל ט ר נ ס פ ו ר ט ש ל הפליטים‪ .‬מ ק ר ה זה‬
‫הד‬
‫עורר‬
‫בעתונות‬
‫עצום‬
‫ה ה ו נ ג ר י ת וגם‬
‫ח ח ‪ .‬ת י א ט ר ו ן סטירי ה ע ל ה‬
‫בעתונות‬
‫על‬
‫הבמה‬
‫רב‬
‫ל פ ע י ל ו ת ״ ה ב ר י ח ה ״ ‪ .‬מ א ו ת ו זמן ג פ ס ק ו ה מ ש ל ו ח י ם ה ג מ ל י ם ב ר כ ב ת ו נ ע ש ת ה‬
‫א ת ה נ ו ש א ש ה ע ס י ק ב מ ש ך זמן מ מ ו ש ד‬
‫התארגנות‬
‫ח ד ש ה ב כ ל ה מ ע ר כ ת ‪ .‬כ ו ת ב ש ו ר ו ת א ל ה )י‪.‬ת‪ .‬״אריה״( שב‪ ,‬ב ה ת א ם‬
‫מפאמס‪,‬‬
‫להוראה‬
‫שהשתחרר‬
‫ההונגרית‬
‫לעסוק‬
‫להונגריה‬
‫לאחר‬
‫וגם‬
‫— כדי‬
‫שבועות‬
‫של‬
‫לרכז‬
‫מספר מהכלא‬
‫הרוסי‪.‬‬
‫הג‪.‬ק‪.‬וו‪.‬ד‪.‬‬
‫״הבריחה״‬
‫את‬
‫חקירה‬
‫לאחר‬
‫יונה ש ו ח ר ר ‪,‬‬
‫במקומו‬
‫נמרצת‬
‫היתר‪,‬‬
‫בין‬
‫של‬
‫ע״י‬
‫יונה‪,‬‬
‫הבולשת‬
‫בתנאי שיחדל‬
‫ב פ ע ו ל ו ת בריחה‪.‬‬
‫בסיועו‬
‫עם‬
‫א ת ד ע ת הקהל וגרם נזק‬
‫צמרת‬
‫וחברו‬
‫ש ל י ו ש ב ר א ש ה ק ה י ל ה מ ר ש ט ק ל ר ז״ל נ ר ק מ ו ה ק ש ר י ם ה ר א ש ו נ י ם‬
‫המפלגה‬
‫לכלא‬
‫המשרד‬
‫הקומוניסטית‬
‫איש‬
‫ההונגרית‪.‬‬
‫הפוליטביורו‬
‫ש ל מ ת י א ס רקושי‪ ,‬א י ש א מ ו נ ם ש ל ה ר ו ס י ם ב א ו ת ם הימים‪ ,‬ר א ש‬
‫ל ש י ק ו ם כ ל כ ל י ‪ ,‬זולטן וואש )‪ ,(Vas‬מ מ ו צ א יהודי‪,‬‬
‫באואר‬
‫ההונגרי‪,‬‬
‫ידידו‬
‫ב ס פ ר ו ע ל י ח ס ו ה ש ל י ל י ש ל וואש ל ״ ב ר י ח ה ״ (‬
‫)בטעות מוסר ד״ד‬
‫שימש בחולית הקשר עם‬
‫המוסדות ש ל המפלגה הקומוניסטית ומשטרת הבטחת‪ .‬נעשו ״הסכמים״ בעל־פה‪,‬‬
‫כ מ ו ב ן ‪ ,‬ע ם ז ו ל ט ן וואש ב ע נ י נ י מ ט ב ע זר‪ ,‬ר ש י ו נ ו ת ל ט מ ס פ ו ר ט י ם ‪ ,‬ע ר ב ו ת ל ב ט ח ו נ ם‬
‫ש ל ש ל י ח י ״ ה מ ו ס ד ״ ועוד‪ .‬ב י צ י ר ת ק ש ר זה ה ש ת ת ף גם א ל י ע ז ר שדה‪ ,‬א י ש כ פ ר‬
‫לשעבר‪,‬‬
‫סולד‬
‫קויימו‬
‫) ס י ע ה ב׳(‪ .‬ע ד ס ו ף ש נ ת‬
‫שליח ״דרור״ והקבוץ המאוחד‬
‫‪1946‬‬
‫ת ב ״ ה ה ת ח י ב ו ת ת ״ מ צ ת ו ש ל וואש ו ע ז ר ת ו ל מ ע ן ״ ה ב ר י ח ה ״ היתד‪ .‬נ י כ ר ת‬
‫כ ל החדשים הבאים‪.‬‬
‫במשד‬
‫מקרב‬
‫הוקמו‬
‫ע מ ד י הבריחה‬
‫ובמסגרתה ומבץ‬
‫חברי הנהגות‬
‫התנועות החלוצתת‬
‫גם ג ר ע י נ י ״ ה ג נ ה ע צ מ י ת ״ ש מ נ ו כ־‪ 300‬ח ל ו צ י ם ו ב ו ג מ ת ג ו ע ו ת ב מ ק ר ה‬
‫אחד‪ ,‬כ א ש ר נ ע ש ה נ ס י ו ן ל ע ר ו ך פ ו ג ר ו מ י ם ב א ח ת מ ע ר י השדה‪ ,‬גוייסו מ ת גרעינים‬
‫א ל ה בבודאפשט ע ל ־ מ נ ת ל צ א ת למקום הפורענות ולהגן על היהודים המותקפים‪.‬‬
‫נמסרה‬
‫הודעה‬
‫באמצעותו של‬
‫יהתים‬
‫עומדים‬
‫ל צ א ת ל ע י י ר ה ה ז א ת — אם ל א ת י נ ת ן ה ג נ ה מ י ת י ת ו מ ס פ ק ת‬
‫ליהתי‬
‫העיירה‪ .‬ת ג ב ר ת מ ש ט ר ת י ת מ ת ח ד ת ה ו ע ב ר ה ל ע י י ר ה ו ה ש ל י ט ה ס ד ר ש ע ו ת‬
‫מספר‬
‫ההתראה‬
‫אחמ‬
‫הזאת‪.‬‬
‫ראש‬
‫ל מ ש ט ר ה הפוליטית כי צעירים‬
‫הקהילה‬
‫כ מ ו כן נ ב ח ר ו מ ח ד ש‬
‫אפשמיות‬
‫הבמחה‬
‫תרכי‬
‫ה ה ע ב ר ה ב כ ל ה ג ב ו ל ו ת ‪ .‬ה ו ש ג ו ר ש ת נ ו ת רשמיים ח ת ו מ י ם ע״י מ פ ק ד ה צ ב א ה א מ ם‬
‫בעיר‬
‫הבירה‪.‬‬
‫וה״בריחה״‬
‫ד״ד‬
‫אלכסנדר‬
‫נתן‬
‫ז״ל‬
‫מצא‬
‫דרך‬
‫אל‬
‫מפקדת‬
‫הצבא‬
‫האמם‬
‫ב ת י ו ו כ ו ש ל זולטן וואש מ צ א ה ד ר כ י ק ש ר א ל א ו ת ה מ פ ק ד ה ‪ ,‬כ ש ה ־‬
‫ק ש ר י ת בין מ ש ר ד ו ש ל וואש לבין ה מ פ ק ד ה היתד‪ .‬צ נ ח נ י ת רוסית‪ ,‬ד ו ב ר ת ה ו נ ג מ ת‬
‫רהוטה‪.‬‬
‫ה י ה צ ו ר ך ל ה ע ב י ר י ה ת י ם גם ב ל י ת י ע ת ה ש ל ט ת ו ת ‪ ,‬כ י כ ל רשיון מ ט ע מ ם‬
‫ע ל ה הו!ן ת ו ע פ ו ת ו ה ש ג ת ו א ר כ ה זמן מ מ ו ש ך למדי‪ .‬נ ע ש ו פ ע ו ל ו ת ה ס ח ה ) ה פ צ ת‬
‫על‬
‫שמועות‬
‫טרנספורטים‬
‫מתחנת‬
‫ר כ ב ת מסויימת ו ב ת ם מסויים‪ ,‬אשר למעשה‬
‫מ פיקוח הדוק מ צ ד‬
‫לא היו ו ל א נ ב ר א ו ( כ ד י ל א ר ג ן ה ע ב ר ה ב ג ב ו ל ש ל א היה‬
‫השלסוגות עד סוף‬
‫‪ 1946‬ע ב ר ו ר ו ב ה מ ש ל ו ח י ם ד ר ך ס ו ב ו ט י צ ה ל י ו ג ו ס ל ב י ה ת ר ך‬
‫עם‬
‫והיציבות הכלכלית‬
‫רכגיץ‬
‫למערב‪.‬‬
‫שבאה‬
‫בעקבותיה‪,‬‬
‫הרפורמה המוניטרית‪,‬‬
‫בספטמבר‬
‫‪,1946‬‬
‫נ ח ל ש ה ע ד מ א ת י צ י א ת יהודים מ ה ו נ ג ר י ה היהודים ה ר ג י ש ו‬
‫ש ו ב ב ט ח ו ן כ ל כ ל י ‪ ,‬מ ה ע ת ש ה ש ל ט ו נ ו ת דיכאו ת ו פ ע ו ת א נ ט י ש מ י ו ת ‪ ,‬כ כ ל שהכוח‬
‫בידם א י פ ש ר זאת‪ .‬ב ע י ה מ י ו ח ד ת היוו י ה ו מ ק ר פ ט ו מ ם י ה ש מ צ א ו מ ק ל ט בהונגריה‪.‬‬
‫עם‬
‫סיפוח‬
‫שפירושו‬
‫קדפטומםיה‪ .‬למסת‪.‬‬
‫הסובייטית הם‬
‫נצטוו‬
‫לחזור‬
‫לארץ‬
‫מולדתם‪,‬‬
‫ה י ה ב י ט ו ל כ ל ס י כ ו י ל ע ל ו ת א ר צ ה או ל ע ז ו ב ל כ ל מ ק ו ם א ח ר ב ע ת ת‬
‫‪241.‬‬
‫ה נ ר א ה ‪ .‬ל ע י ן ‪ . .‬ל י ה ו ד י ק ר פ ט ו ר ו ס י ה היתד‪ .‬ועדה ר פ ח נ ט ט י ב י ת ב ב ו ד פ ש ט ש ש י ת פ ה‬
‫פ ע ו ל ה עם ״ ה ב ר י ח ה ״ ו ק י ב ל ה ע ז ר ה לא מ ב ו ט ל ת מהג׳וינט‪.‬‬
‫אף כ ל א מ צ ע י ה ז ה י ר ו ת והקונספירציה‪ ,‬יש ל ה נ י ח כי ש ל ט ו נ ו ת ה צ ב א‬
‫על‬
‫ו ה מ ש ט ר ה ה פ ו ל י ט י ת ‪ .‬ה ה ו נ ג ר י ת ידעו פ ח ו ת או י ו ת ר גם ע ל פ ע י ל ו ת ש ל א‬
‫׳האדום‬
‫‪ ,‬נ מ ס ר עליה‪ ,‬כ פ י ש ה ו ס כ ם ע ם ה ש ר וואש זולטן‪ .‬הרוסים היו מ ע ו נ י נ י ם ב כ ך ש ל א‬
‫י ו ב ר ח ו נ ת י נ י ם ס ו ב י י ט י ם ‪ ,‬ח י י ל י ם מ צ ב א ם ועריקים‪ .‬ה ה ו נ ג ר י ם ה י ת נ ו ת נ א י מ פ ו ר ש‬
‫לא‬
‫ל ה ב ר י ח אישים ת ו ע י ם ‪ ,‬א מ נ י ם יהודים ו פ א ש י ס ט י ם ה ו נ ג ר י ם ל ש ע ב ר ‪ .‬ל מ ע ש ה‬
‫קיבל‬
‫זולטן וואש‪ ,‬ש נ ה נ ה מ א מ ו נ ו ש ל המגהיג רקושי‪ ,‬יד ה ו פ ש י ת ל ט פ ל ב ס ו ג י ה‬
‫זאת‪.‬‬
‫ההונגרית‬
‫תודות‬
‫)הז׳נדרמיה(‬
‫לוואש‬
‫נוצת‬
‫הגנרל־מיור‬
‫קשרים‬
‫פאלפי‪,‬‬
‫עם‬
‫גם‬
‫לוחם‬
‫מפקד‬
‫פרטיזן‬
‫משטרת‬
‫בשורות‬
‫הגבולות‬
‫טיטו‬
‫במלחמה‪,‬‬
‫אשר‬
‫במשפטי ראייק — ב ת ק ו פ ה מאוחרת בהרבה — נ ת ו ן למוות ב א ש מ ת טיטואיזם‬
‫ו ח ת י ר ה ת ח ת ש ל ט ו נ ו ש ל ר ק ו ש י והוא הוצא ל ה ו ר ג ב י ת ה ‪ .‬ג ם ב מ פ ל ג ה ה ס ו צ י א ל ־‬
‫ב ר א ש ו ת ם ש ל ס ק ש י ם ש א ר פ ד והגב׳ א נ ה ק ט ל י‬
‫'דמוקרסית‪,‬‬
‫היתר‪• .‬עצמאית(‪ ,‬היו‬
‫) כ ל עוד‪ ,‬ש ה מ פ ל ג ה‬
‫כ א ל ה ש ג י ל ו ה ב נ ה ל ע ז י ב ת ה י ה ת י ם א ת ה ו נ ג ר י ה ‪ ,‬א ף כי‬
‫רצו מאד שהיהודים י י ש א ת בהונגריה כאלמנט נאמן ואינטליגנטי‪ ,‬אולם לא היה‬
‫לעזור ולסייע‬
‫בתם‬
‫שפנו‬
‫ל ב ת ח ה ‪ .‬ה ת גם מנהיגים ס ו צ י א ל י ס ט י ם‬
‫ישירות אל‬
‫ה צ י ב ו ר היהודי ל א ל נ ט ו ש א ת ״ ה מ ו ל ד ת ה ה ו נ ג ר י ת ״ ו ל ב נ ו ת מ ח ד ש ‪ ,‬ע ל ח ו ר ב ו ת‬
‫ה ע ב ר ‪ ,‬חיים מ ש ו ת פ י ם ו ה א ר מ ו נ י י ם ל ל א הפליה‪ ,‬בין ה י ה ת י ם ל ב י ן ה ע ם ה ה ו נ ג ר י‬
‫״ — ע ל א ף ה ע ו ו ל ה נ ו ר א ש נ ג ר ם להם‪ ,‬אותו יש ל ר א ו ת כ נ ח ל ת ה ע ב ר ‪.‬‬
‫בקורת‬
‫במשך‬
‫ש ל ד ״ ד ג׳ו ש ו ו ת ‪ ,‬ה מ נ ה ל ה א י ת פ י ש ל ה ג ׳ ו י נ ט ב ה ו נ ג ת ה ‪ ,‬פ ע מ י י ם‬
‫התמיכה המוסרית‬
‫שנד‪ • ,‬א ח ת ‪ ,‬ה ב נ ת ו ו י ח ס ו ה א ו ה ד ל פ ע ו ל ו ת ״ ה ב ר י ח ה ״ ‪,‬‬
‫ו ה כ ס פ י ת ״ ב מ ו ס ד ״ ו ב ש ל י ח י ם — א ו ת ם הוכיח ק ב ל עם ו ע ד ה — ה ו ס י פ ו ל א •מעט‬
‫יי ל ת ק ר ת‬
‫ו ל י ע י ל ו ת ת ' גם‬
‫״הבריחה״‬
‫של‬
‫המיתרס‪ - .‬פעילותו‬
‫ד״ד‬
‫בעיני אלה אשר‬
‫למען‬
‫שמא‬
‫שארית‬
‫ע מ ת מן‬
‫הפליטה‬
‫הצד השני של‬
‫בארגון‬
‫ותמיכתו‬
‫•״הבריחה״ ש י י כ ו ת ל ד פ י ם המזהירים ב ת ו ל ד ו ת ה ה צ ל ה ו ה ע ז ר ה ב ש ג י ם ה ק ת ט י ו ת‬
‫ההן‪ .‬ה נ ה ג ו ת ה ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת סיפקו א ת ת ב ע ו ב ד י ת ‪ ,‬ב ר י ח ה ״ ‪ ,‬ש ה מ מ ס ו ר י ם‬
‫בלב‬
‫ו ב נ פ ש ל י ע ד י ם ש נ ק ב ע ו ‪ .‬ב ל ע ד י ה ם א ץ ל ת א ר א ת ה צ ל ח ת ה מ פ ע ל הזה‪ .‬לא‬
‫פעם‬
‫בליווי משלוחים‬
‫סיכנו‬
‫אנשים‬
‫צעירים‬
‫ברגל‬
‫ובנסיונם‬
‫א ל ה א ת חייהם‬
‫בחצותם‬
‫ברכבות‬
‫או‬
‫לכבתם‬
‫— ב נ י ם נ א מ נ י ם ו מ ו פ ת לעם כולו‪ ,‬כי הם ע צ מ ם היו — ר ו ב ם כ כ ו ל ם —‬
‫אתים‬
‫מוצלים‬
‫הסיפור‬
‫נ ק ת ו ת ־ ב ר י ח ה חדשות‪.‬‬
‫ע ל כולנו‬
‫להצדיע‬
‫השואה‪.‬‬
‫האישי‪.‬‬
‫בשנות‬
‫תרכים‬
‫מאש‪,‬‬
‫שרית‬
‫לפתוח‬
‫גבולות‪,‬‬
‫בהן‬
‫מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י ה חיפש ר ו ב ת ב ו ש ל ה י ש ו ב ה ע ב ר י א פ ש ר ו י ו ת‬
‫מ כ ל ל ת ר ו ם ‪ .‬מ כ ו ח ו ונכיגותו ל ה ב ם ת ה ‪ .‬ש ל ג ר מ נ י ה ה נ א צ י ת ‪ .‬א ל פ י‬
‫‪,‬צעירים התגייסו ל י ח ת ו ת ה ע ב ת ו ת במסגרת‪.‬הצבא הבריטי ומאוחר מ ת ר לחטיבה‬
‫היהודית‬
‫‪.‬מציות‬
‫ה ל ו ח מ ת ) ה ב ר י ג ד ה היהודית(‪ ,‬א ח ר י ם ה צ ט ר פ ו‬
‫ל י ח ת ו ת הפלמ״ח‬
‫ופות‬
‫א ח ת ת ש ל ״ ה ה ג נ ה ״ ‪ ,‬ו ש ל ארגוני מ ח ת ר ת א ח ר י ם ‪.‬‬
‫ק ו מ ץ • ב ח ו ר י ם ו ב ח ו ר ו ת מן ה ה ת י ש ב ו ת ה ע ו ב ד ת ה ת נ ד ב ל צ נ ו ח מ א ח ו ת קווי‬
‫•האויב• ב א י ר ו פ ה ‪ ,‬ע ל‬
‫;לצנוח‪• ,‬לארגנם‬
‫מ נ ת להוש‪-‬־ט‬
‫י ת ע ו ז ר ת ליהודי ה א ר צ ו ת ב ה ן היו ע ת י ד י ם‬
‫ל ה ת ג ו נ ג ו ת ‪ ,‬להצילם ו ל ה ב י א ם ל ח ו ף‬
‫מבטחים‪:‬‬
‫לארגון מיבצע־‬
‫• צ נ י ח ה ז ה ב א •למשקי‪ ,‬כ פ ר גליקסון‪ ,‬ח ב ר י מ א ז ימי ה נ ע ו ת ם ב ג ו ל ת ט ר נ ס י ל ב נ י ה ‪,‬‬
‫‪ ,‬יונה ד ח ן ‪ ,‬מ ר א ש ו נ י ק ב ו ץ מ ע ג ן ע ל ־ מ נ ת לגייסני‪ ,‬י ח ד ע ם‬
‫ח ב ר נוסף מהקבוץ‬
‫י י ) ד ב •בק ז״ל(‪ ..‬רצון עז פ ע ם ב ל ב י ל ה ש ת ל ב ב צ ו ר ה זו או א ח ר ת ב מ א מ צ י ה ה צ ל ה‬
‫‪242:‬‬
‫של‬
‫הישוב בארץ ו ע ל כן ק ס מ ה לי מ א ד ה צ ע ת ו ש ל יונה‪.‬‬
‫הבהרה‬
‫נתקבלתי לשיחות‬
‫— ב א מ צ ע ו ת ו ש ל צ ב י הרמן‪ ,‬נ צ י ג ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב״מוסד״‪ ,‬ב א ו ת ם‬
‫הימים — א צ ל ש א ו ל מ א י ר ו ב )אביגור(‪ ,‬ר א ש ״ ה מ ו ס ד ״ ו א צ ל א נ צ י ו ס י ד נ י ז״ל‪.‬‬
‫ב ש י ח ו ת אלה נ ת ב ר ר ל מ ג י נ ת לבי‪ ,‬ש מ ס פ ר ת נ א י ם בהם מ ו ת נ י ת פ ע י ל ו ת י ב מ ס ג ר ת‬
‫מ י ב צ ע • הצניחה‪ ,‬נוגדים נ י ג ו ד מ ו ח ל ט א ת ע ק ר ו נ ו ת י הבסיסיים‪ .‬לא י כ ו ל ת י ל ק ב ל‬
‫ולהשלים‬
‫קביעת‬
‫עם‬
‫הפיקוח‬
‫היעדים‬
‫המלא‬
‫והמטרות‬
‫של‬
‫השלטונות הבריטיים על הצניחה עצמה‪ ,‬ע ל‬
‫בשטח‪,‬‬
‫במוסדות‬
‫מהות‬
‫הפעילות‬
‫המוחלטת‬
‫והתלות‬
‫הביון והמודיעין ש ל ה ם ‪ .‬ל ב י ס ל ד מ ״ ש י ח ו ף פ ע ו ל ה ״ עם ה מ ע צ מ ה ‪ ,‬א ש ר מ ד י נ ת ת ה‬
‫בענייני‬
‫ה ד ו ־ פ ר צ ו פ י ת ‪ ,‬ג ר מ ה לא‬
‫הנוקשה‪,‬‬
‫הבוגדנית‬
‫המאמצים‬
‫ל ה צ ל ת יהודים מ א ר צ ו ת ה ת ו פ ת הנאצית‪.‬‬
‫הצתגות‪,‬‬
‫במעט‬
‫להכשלת‬
‫ע ל כן עם ת ו ם מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י ת נ ע נ י ת י מ ת ל פ נ י י ת ה מ ו ס ד ו ת ל צ א ת‬
‫ב ש ל י ח ו ת ״ ה מ ו ס ד לעליה״‪ ,‬ע ל א ף ה ל ח ץ ש ה ו פ ע ל ע ל י ב א ו ת ה ע ת ל ק ב ל ש ל י ח ו ת‬
‫בארצות־הברית‪.‬‬
‫כדי‬
‫בחודש‬
‫‪1945‬‬
‫אוגוסט‬
‫לקבל מפיו תידרוך ומידע על‬
‫בבנץ הפועל‬
‫נערכה‬
‫להתייצב‬
‫נקראתי‬
‫עבודתי כשליח‬
‫ברחוב‬
‫של ההסתדרות‬
‫אלנבי;‬
‫לפני‬
‫אביגור‬
‫שאול‬
‫המוסד באירופה‪ .‬פגישתנו‬
‫ל א ו ת ה פ ג י ש ה הוזמן ג ם‬
‫איסר‬
‫ב ן ־ צ ב י ז״ל‪ ,‬אז ח ב ר מ ש ק מ ע ל ה ־ ה ח מ ש ת ש ו ת פ י ל ד ר ד במש!־ שבועיים‪.‬‬
‫נקבע‬
‫ש א י ס ר י פ ע ל בפולין‪ ,‬כ ש ל י ח ו ה ר א ש ו ן ש ל ״המוסד״ )כינויו ה י ה ש מ ע ת (‬
‫ואני )כינויי היה אריה( א צ ט ר ף ל י ו נ ה ב ה ו נ ג ר י ת א ל י ה הוא הגיע ש ב ו ע ו ת א ח ד י ם‬
‫ל פ נ י כן‪.‬‬
‫בזמן ש ש א ו ל פ ר ט ל פ נ י נ ו א ת קווי ה פ ע ו ל ה ש ל ש ל י ח ו ת נ ו ח ש נ ו ב ה ת ר ג ש ו ת‬
‫ה ג ד ו ל ה ש א ח ז ה ב ע ו ב ד י ה ו ע ד ה פ ו ע ל ומישהו ה פ ס י ק א ת ד ב ר י ש א ו ל והודיע לו‬
‫שהפרטיזן‬
‫— המשורר‬
‫אבא‬
‫קובנר‪,‬‬
‫ע ת פרטיזן מלווה‪ ,‬ה ג י ע‬
‫י ח ד עם‬
‫לבנין‬
‫ה ו ע ד ה פ ו ע ל ו ר ו צ ה ל פ ג ו ש אותו‪ .‬א ב א ק ו ב נ ר ‪ ,‬ש ה י ה ת ו ע ב י ש ו ב כ א ח ד ה ל ו ח מ י ם‬
‫ה נ ו ע ז י ם ש ל ה ה ת ג ג ד ו ת ה י ה ו ד י ת ב ז מ ן ה ש ו א ה ‪ ,‬כ מ פ ק ד מ ר ד גיטו וילנה‪ ,‬ו כ מ ט י ף‬
‫לאחדות‬
‫העם‬
‫ותגועות‬
‫הנוער‬
‫החלוצתת‬
‫כלקח‬
‫ומסקנה‬
‫סופיים‬
‫מן‬
‫הטרגדיה‬
‫שפקדה את יהדות אירופה ובכורח למען ה צ ל ת שארית הפליטה ו ה ב א ת ה ארצה‬
‫—‬
‫התייצב ע ת ה‬
‫היחתות‬
‫לפגי‬
‫שאול‬
‫אביגור‬
‫במדי הצבא הבריטי‬
‫)שבעזרתם‬
‫ובסיוע‬
‫ה ע ב ר י ו ת ה ג י ע ו ה ו א ו ה ב ת א ר צ ה ( ‪ .‬היתד‪ .‬זו ה ז ד מ נ ו ת מ צ ו י י נ ת ל ש מ ו ע‬
‫מפיהם על מ צ ב הפליטים‪ ,‬על מ ח נ ו ת העקורים ובעיקר על דרכי ה״בריחה״ בכל‬
‫ר ח ב י אירופה‪ -.‬נ ס ע נ ו ל ח ו ל מ ו ב ב י ת ק ר ו ב י ו ש ל שאול; ש מ ע נ ו מ פ י א‪ .‬ק ו ב נ ר ע ל‬
‫נ ק ת ו ת גבול ש ב ת י ה״בריחה״‪ ,‬על דרכים לא דרכים‪ ,‬על כמיהת ש א ר י ת ה פ ל י ט ה‬
‫להעפיל‬
‫א ר צ ת ע ל ת ח ב ו ל ו ת ואמצעים לפלס דרכים נ ו ס פ ו ת על הצו לאחדות‪,‬‬
‫ל ה ל י כ ה ביחד׳ ו מ ל מ א ב ק מ ש ו ת ף ‪ .‬היתד‪ .‬זו ח ו ת ה ע מ ו ק ה ע ב ו ר י ל ש מ ו ע א ת א‪.‬‬
‫ב ש פ ת ו ה ע ב ר י ת ה ע ש י ר ה ו ה מ י ו ח ד ת ‪ ,‬כ ש ה ו א מקרין מ א י ש י ו ת ו ה מ ו ר כ ב ת‬
‫קובנר‬
‫— ל ו ח ם ו מ ש ו ר ר — ו ת ו ב ע פ ע ו ל ה ר צ ו פ ה ׳ ו מ ה י ר ת כ ש ד ג ל ה א ח ד ו ת פ ר ו ש עליה‪.‬‬
‫פ ג י ש ה נ ו ס פ ת ‪ ,‬ב מ ס ג ר ת ה ת ת ר ו ד ‪ ,‬נ ת ק י י מ ה ע ל גג ה ב נ ת ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת ע ם‬
‫יואל פלגי‪ ,‬שזמן ל א ר ב ל פ נ י כן ח ז ר א ר צ ה — ש ב ו ר ו מ ד ו כ א — מ ש ל י ח ו ת‬
‫ה צ נ י ח ה בהוגגריה‪ .‬א ת י ו א ל פ ל ג י ה כ ר ת י ע ת מ א ו ת ם ימים ב ט ר נ ס י ל ב ג י ה כ ש ה ו א‬
‫מילא‬
‫ת פ ק ת י ם מ ר כ ז י י ם ת ח י ל ה ב ״ ה נ ו ע ר ה צ ת נ י ״ ו א ח ר י כן ב ת נ ו ע ת ״ ה ב ו נ י ם ״‬
‫ו א נ י ש י מ ש ת י אז כ מ ז כ י ר ״ ה נ ו ע ר ה צ ת נ י ״ ב ב י ר ת ט ר נ ס י ל ב נ י ה ‪ .‬ה ו א מ י ע ט ל ד ב ר ‪,‬‬
‫חזר‬
‫והדגיש א ת ה ש ב ר ה ע מ ו ק ‪ ,‬היגון ו ה י ת מ ו ת — ש ה ם מ נ ת ח ל ק ם ש ל י ה ת י‬
‫הונגריה‬
‫בכדי‬
‫ו ט ר נ ס י ל ב נ י ה ‪ - ,‬שאין‬
‫להבין — ו ל ו א‬
‫לספר‬
‫אומתם‬
‫במקצת — את‬
‫אלא‬
‫יש‬
‫לראותם‬
‫ולחוש‬
‫אישית‪,‬‬
‫ג ת ל ׳האסון‪ ,‬ת ו צ א ת השואה‪ .‬י ו א ל מ ס ר‬
‫ליי •מספר כ ת ו ב ו ת ו ש מ ו ת ישל א נ ש י ם ש א ו כ ל ל ס מ ו ך ע ל י ה ם ל ל א ה י ס ו ס ‪ ,‬ב ה ג י ע י‬
‫‪243‬‬
‫‪ .‬להונגריה‪ .‬בכמה מהם נעזרתי במשך שהותי‬
‫נאמנותם‬
‫ב ב ו ד פ ש ט והם‬
‫ב א מ ת הוכיחו א ת‬
‫ה א י ש י ת ל מ פ ע ל ה ה צ ל ה ו ה ב ר י ח ה ) י ה ו ד י ם וגויים כ א ח ד ( ‪.‬‬
‫ה ש ל י ש י והאחרון לתיז־רוך‬
‫ביום‬
‫ל ה פ ת ע ת י ה ר ב ה ע ם חיים יערי‪,‬‬
‫נפגשנו‬
‫ח ב ר מ ש ק ל ש ע ב ר ‪ ,‬ידי טוב‪ ,‬ש ה י ה מגויים ל ״ ה ג נ ה ״ ו ע י ס ו ק ו ב ש ט ח י ם ״מיוחדים״‪.‬‬
‫חיים ה ס ב י ר מ ס פ ר נוחלים ונוהגים ב צ ב א ה ב ר י ט י ‪ ,‬מ ס ר ל נ ו פ נ ק ס י ש י ת ת צ ב א י‬
‫ת ש ל ו מ י ם ( ‪ ,‬לימד א ו ת נ ו‬
‫)פנקס‬
‫בצבא‬
‫ל ה ת נ ה ג ב מ צ ב י ם שונים‪ ,‬כחיילים‬
‫בקצרה כיצד‬
‫הבריטי‪ ,‬הוריד א ו ת נ ו ל מ ר ת ף ע ל מ נ ת ל מ ד ו ד ל נ ו מ ד י ם בריטים מ ת א י מ י ם‬
‫ב פ ר י ט י ם אחדים ה נ ח ו צ י ם ל ד ר ך ‪ .‬ב א ו ת ו יום‪ ,‬ע ר ב י צ י א ת נ ו לשליחות‪,‬‬
‫ולהצטייד‬
‫ג פ ג ש ו ש ת י ה מ ש פ ח ו ת ‪ ,‬ש ל א י ס ר ושלי‪ ,‬ל ש י ח ת ה י כ ר ו ת ב ש ד ר ו ת רוטשילד‪ .‬ש ר ה‬
‫ז״ל‪ ,‬א ש ת נעורי‪ ,‬ו א ש ת ו ש ל א י ס ר ב ן ־ צ ב י ‪ ,‬מ צ א ו מ ת גושאים מ ש ו ת פ י ם ל ש י ח ה‬
‫זו א ת זו ביודען ש ב ע ל י ה ן י י ע ד ר ו מ ה א ר ץ ב מ ש ך ת ק ו פ ה א ר ו כ ה וכי‬
‫ו״ניחמו״‬
‫ה ק ש ר א ת נ ו יהיה ר ו פ ף ע ד מ א ד ‪ ,‬מ פ א ת ת נ א י ה מ ח ת ר ת ‪ ,‬א ש ר י כ ת י ב ו ז ה י ר ו ת י ת ר‬
‫הקשר‬
‫‪ .‬בקיום‬
‫ה מ ש פ ח ה והארץ‪.‬‬
‫עם‬
‫ל מ ח ר ת ה י ו ם בליוויו ש ל חיים יערי‪ ,‬נ ס ע נ ו — כ ש א נ ו ל ו ב ש י ם מ ד י ם בריטיים‬
‫ה ר כ ב ת ש ל לוד ו ה צ ט ר פ נ ו ל ק ב ו צ ת ח י י ל י ם א ר ץ ־ י ש ר א ל י ם ש ע מ ד ה ל ח ז ו ר‬
‫לתחנת‬
‫לאיטליה‬
‫חברי‬
‫ך ך ך מצרים‪ ,‬ל א ח ר ח ו פ ש ת מ ו ל ד ת ב א ר ץ ‪ .‬ש נ י חיילים ארץ־ישראלים‪,‬‬
‫ה ״ ה ג נ ה ״ ) ל א ח ד ק ר א ו פ נ ס ט ר ( ה ו פ ק ד ו ל ה ר ר י ך א ו ת נ ו ולכוון א ת צעדינו‪,‬‬
‫כ ד י ש ל א ת ת ג ל ה זהותנו ה א מ י ת י ו ת נ ו ס ף ע ל כ ך י ד ע ה מ י ג ׳ ו ר ) ר ב ־ ס ר ן ( י ח ז ק א ל‬
‫)עם ק ו ם המדינה נ ת מ נ ה ל מ פ ק ח כ ל ל י ש ל מ ש ט ר ת י ש ר א ל ( ע ל ש ל י ח ו ת נ ו‬
‫סחרוב‬
‫ו ק י ב ל ע ל ע צ מ ו לדאוג לכך‪ ,‬ש ל א ת א ר ע ת ק ל ה ב ה ע ב ר ת נ ו לאירופה‪ .‬מ ל ו ד נ ס ע נ ו‬
‫שבמצרים‪ ,‬עברנו ברגל ע ל פני‬
‫לקנטרה‬
‫ת ע ל ת סואץ ש ח י י ל מ צ ר י יחף‬
‫גשר‬
‫הופקד לשמרו ובפורט־סעיד נכנסנו ל ט ת ז י ט ־ ק מ פ )מחנה מעבר( למנוחה ולהת­‬
‫ב פ ו ר ט ־ ס ע ת היה עלינו‬
‫ארגנות‪.‬‬
‫ש ה ו ב י ל ה חיילים‬
‫קיבולה‪,‬‬
‫בחזרה‬
‫לעלות‬
‫אוסטרלים‪,‬‬
‫באגיה‬
‫בריטים‪,‬‬
‫בריטית‬
‫פולנים‪,‬‬
‫ג ד ו ל ת כ־‪ 30.000‬טון‬
‫ארץ־ישראלים‬
‫ואחרים‪,‬‬
‫ל א ר צ ו ת אירופה ה מ ש ו ח ר ר ת א ל י ח י ד ו ת י ה ם ‪ .‬ב ע ז ר ת ו ש ל מ י ג ׳ ו ר ס ח ר ו ב‬
‫בלתי‬
‫וסמל‬
‫לעלות‬
‫תוע‬
‫לאניה‬
‫ובמשך‬
‫וכתחבולה‬
‫לי‬
‫ו ל ה ס ת ד ר ב ה כך‪,‬‬
‫נסיעתנו‬
‫לאיטליה‪,‬‬
‫מתוחכמת‬
‫שלא‬
‫של‬
‫נתבלט‬
‫במיסדרי־בוקר‪,‬‬
‫שני‬
‫יתר‬
‫ח ב ר י ״ההגנה״‪,‬‬
‫על‬
‫התנדבנו‬
‫הצלחנו‬
‫ה מ ת ה ‪ .‬בזמן ה ה פ ל ג ה‬
‫לעבת‬
‫בעבודות‬
‫שונות‬
‫ע ל מ נ ת ל א ל ה ת פ ק ד ו ל ה ת ג ל ו ת ״ כ מ י ו ת ר י ם ״ ‪ ,‬ש א י נ ם מ ו פ י ע י ם ב ר ש י מ ת הנוסעים‪.‬‬
‫ב י ד י ד ת נ ו מ ה א נ י ה ב נ מ ל נ א פ ו ל י ע ש ו ק צ י נ י ם א ר ץ ־ י ש ר א ל י ם אחדים מ י ח ת ו ת‬
‫ש ה ו כ נ ס ו ב ס ת שליחותינו‪ ,‬ס ד ו ר י ם מ י ו ח ד י ם ל א ר ג ו ן ש י י ר ה ש ל מ כ ו נ י ו ת‬
‫ההנדסת‬
‫צבאיות‬
‫סרן‪,‬‬
‫ב ל ו ד קצין יהודי ב ד ר ג ת‬
‫ש ב א ו ל ה ס י ע א ת ד ^ ל י ם ו כ ך א י פ ש ר ו לנו‪,‬‬
‫להסתלק באמצע הנסיעה ולעשות א ת יתרת הדרד ברגל ל י ח ת ת התובלה‬
‫י ‪ ,554‬ש ש כ נ ה בעיר‪ .‬מ נ א פ ו ל י ה ו ס ע נ ו ל מ י ל נ ו ‪ ,‬ב ה ה ת מ ק ם ״ ה מ ר כ ז לגולה״ )פעילי‬
‫היחתות‬
‫'״מרכז‬
‫לי‪,‬‬
‫עם‬
‫ו ה ב ר י ג ד ה ( ב ר א ש ו ת ו ש ל י‪ .‬ד ו ב ד ב נ י ו ח י י ל י ם א ח ר י ם ‪ .‬ב ש י ח ה ע ם א נ ש י‬
‫ל ג ו ל ה ״ הותוו ד ר כ י ם‬
‫לפעילותנו‪ ,‬אם כי רק‬
‫ב ק ו ד ה הכלליים‪ .‬צר ה י ה‬
‫ו ה ד ב ר מ ע ו ר ר בי ס ל ת ה ע ד היום‪ ,‬ש ח ב ר י ״ ה מ ר כ ז ״ קיימו שיחות נ פ ר ד ו ת‬
‫חברי‬
‫איסר‪ ,‬ש ת ו כ נ ן‬
‫את‬
‫שליחות‬
‫היה לפי ״רוח‬
‫ללא‬
‫סייג‬
‫יותר‬
‫ו י ו ת ר ב ה ש פ ע ת ד ב ר ת ש ל א ב א ק ו ב נ ר ‪ ,‬ש ה י ה ב י מ י ם ההם‪ ,‬נ צ י ג ה ה נ א מ ן‬
‫והמוסמך‬
‫בקבלי‬
‫עלי‬
‫מ ת א י שלא‬
‫ההצלה‬
‫האחדות״‪,‬‬
‫והבריחה;‬
‫אמונה‬
‫בה האמנתי‬
‫שנתחזקה‬
‫בי‬
‫ב י ו ת ר — על כ ל פ נ י ם ב ע י נ י נ ו — ש ל ש א ר י ת ה פ ל י ט ה ו ה נ ו ע ר היהודי‬
‫אחרי ש נ ו ת ההשמדה‪ .‬עדה פירני פ נ ת ה א ל שנינו וביקשה לחקור ולעקוב אחר‬
‫‪ .‬כ ל ת י ע ד ‪ .‬ב ק ש ר ל ב ע ל ה הצנחן‪ ,‬א נ צ ת ‪ ,‬ש א ז ע ת ל א ה י ה ב ת ר מ ה ע ל ה בגורלו‪.‬‬
‫כבר‬
‫‪244‬‬
‫במילנו‬
‫קבלנו‬
‫בגדים‬
‫אזרחיים‬
‫שנאתו‬
‫במזותה‬
‫ו ת ע ת ו ת מזויפות‪ ,‬א ש ר‬
‫א י ש ר ו כ י א נ ח נ ו מ מ ש ו ח ר ר י מטהאוזן ) א ו ס ט ר י ה ( ‪ .‬ה י ה ע ל י נ ו ל ה ש ת מ ש בהן ל א ח ר‬
‫ה מ ד י ם הבריטים‪ ,‬ע ל מ נ ת ל ה י ח ש ב ל פ ל י ט י ם יוצאי מ ח נ ו ת ‪.‬‬
‫פשיטת‬
‫ממילנו‬
‫לטרביזיו‬
‫נסענו‬
‫בצפון‬
‫יחד‬
‫עם‬
‫איטליה‪.‬‬
‫מרדכי‬
‫שם‬
‫סורקים‪,‬‬
‫פגשנו‬
‫מפקד‬
‫את‬
‫לראשונה‬
‫״הבריחה״‬
‫הפליטים‬
‫באירופה‬
‫עד‬
‫וה״קבוצים״‬
‫של‬
‫ת נ ו ע ו ת הנוער שנהנו מ ע ז ר ת היחידות העבריות‪ ,‬אשר דאגו ל כ ל מחסורם‪ .‬פגישתי‬
‫הקצרה‬
‫ע ם ניסן רזניק — מ פ ק ד פ ר ט י ז נ י ם מ ג י ט ו ו י ל נ ה — ה י ת ה מ ר ג ש ת ‪ ,‬כי‬
‫ידעתי‬
‫ע ל פ ע ל י ו כ פ ר ט י ז נ י ם ו ב ת נ ו ע ה ‪ — .‬ב צ ד ה ש נ י ש ל ה ג ב ו ל ‪ ,‬מ ו ל טרביזיו‪,‬‬
‫ב צ ד ה א ו ס ט ר י ש ו כ נ ת עיירה ושמה ווילאד‪ .‬ב ע י י ר ה א ו ס ט ר י ת זו נ מ צ א ה י ח י ד ת ו ש ל‬
‫מ י ג ׳ ו ר ס ח ת ב ‪ .‬ע ו ד ב א ו ת ו ע ר ב הוא ק ר א ל ש נ י נ ו ו ב י ק ש ל ש מ ו ע פ ר ט י ם ע ל מ ג מ ת‬
‫ו ל א ח ל לנו הצלחה‪ .‬צויידנו ב מ י ס מ כ י ם צ ב א י י ם ר ש מ י י ם ו ב ח ל ק י מ ד י ם‬
‫שליחותינו‬
‫נ ו ס פ י ם ו ל מ ח ר ת ה מ ם ש מ נ ו פ ע מ י נ ו לכיוון גראץ‪ ,‬ב ה ש כ ן ר כ ה ג ד ו ל ש ל יהודים‬
‫מהונגריה‪,‬‬
‫הכיבוש‬
‫היו‬
‫ר ו מ נ י ה ועוד‪.‬‬
‫פולק‪,‬‬
‫ימים‬
‫באותם‬
‫לאמור‬
‫כ ב ר ס ו פ ח ה ה ע י ר גראץ‬
‫ה ב ר י ט י ) ל פ נ י כן היתד‪ .‬שייכת‪ ,‬כ א מ ו ר לעיל‪ ,‬ל כ י ב ו ש הרוסי(‪ .‬ב ג ר א ץ‬
‫מ ת ב ז י ם א ל פ י יהודים‪ .‬ב י ק ר נ ו ב כ מ ה ריכוזים‪ ,‬ש ו ח ח נ ו ע ם הפליטים‪ ,‬א ג ר נ ו‬
‫מ כ ל הסוגים — ו ל א ח ר‬
‫אינפורמציה‬
‫כפרטיזנים‬
‫ע ל ־ י ת מספר‬
‫מם‪ ,‬מלווים‬
‫ב ח ו ת ם שהיו‬
‫ב פ ו ל י ן וצ׳כיה‪ ,‬הובילונו א ל מ ח ו ץ ל ע י ר ו ב צ ת ף ע ז ו ב ו ר ע ו ע פ ש ט נ ו‬
‫א ת המדים הבריטים ולבשגו את ה ב ג ת ם האזרחיים‪ ,‬כשתעודות מ ט ה א ח ן מזוייפות‬
‫מ ש מ ש ו ת ל נ ו כ ת ע ו ד ו ת זהות‪ .‬כאן נ פ ר ד ג ו מ ס ו ר ק י ס ש א ר ג ן א ת ה ל ו ו י ש ל הבחורים‪,‬‬
‫שתפקידם‬
‫היה להעביר אותנו דרך הקו הדמרקצמני של‬
‫של‬
‫הרוסים‬
‫ולבסוף‬
‫וגם‬
‫חיילים‬
‫תם*‪.‬‬
‫התמצאותם‬
‫לעבור את הגבול‬
‫בטחנו‬
‫ההונגת‪,‬‬
‫בבחורים האלה‬
‫עליו‬
‫שנבחרו‬
‫ה ב ת ט י ם ‪ ,‬ל א ח ר מכן‬
‫שמת‬
‫חיילים‬
‫הונגרים‬
‫ע ־ י ת ס ו ר ק י ם ו ס מ כ נ ו על‬
‫ב ש ט ח ‪ ,‬כי ח ת הם ט ע נ ו ש מ ס פ ר פ ע מ י ם עשו א ת ה ח ־ ד ל ל א ת ק ל ו ת ‪.‬‬
‫כ ״ כ ג מ ס ר ו לידיהם גם ‪ 10.000‬ת ל ד ש ה מ מ י ו ע ד י ם ח ל ק ל פ ו ל י ן ו ח ל ק ל ה ו נ ג ת ה ‪.‬‬
‫ל א ח ר נ ס י ע ה ק צ ר ה ב ר כ ב ת מ ש א ‪ ,‬ע ב ר נ ו ב ר ג ל א ת ה ק ו ה ב ת ט י ל ל א קשיים‬
‫בשטח כיבוש רוסי‬
‫ב ה ת ה המקסימים‬
‫של‬
‫אוסטתה‬
‫בחצות‬
‫ובלילה‬
‫התקדמנו‬
‫התברר‬
‫כי ה ב ח ו ת ם א י ב ת את הדח־ ו ה מ נבוכים מ א ד עד שמצאנו בית איכר‬
‫מ ו א ר ב א ו ר קלוש‪ ,‬בו מ צ א נ ו מ נ ו ח ה ל ש ע ה ק ל ה ומזון ש ה א י כ ר הגיש לנו‪ .‬ב ש י ח ה‬
‫התברר‬
‫שהאיכר נלחם‬
‫בסביבת‬
‫לנינגרד‪,‬‬
‫ב י ח ד ת ס‪.‬ס‪ ,.‬ו ל א מ ז מ ן ח ז ר ל ב י ת ו ־‬
‫משקו‬
‫ו מ ת פ ר נ ס מיגיע כפיו‪ .‬א נ ח נ ו ה צ ג נ ו א ת ע צ מ נ ו כ ש ב י ם מ ג ר מ נ י ה — א ל י ה‬
‫ברחנו‬
‫לידי‬
‫עם‬
‫הפטרולים‬
‫לכמון‬
‫לפני‬
‫נסיגת‬
‫הגרמני‬
‫הצבא‬
‫—‬
‫ולפולין‬
‫להונגתה‬
‫ופוחדים‬
‫ליפול‬
‫הרוסים‪ .‬האיכר‪ ,‬ת מ ו ר ת כ מ ה ע ש ר ו ת סיגריות‪ ,‬ה ו ב י ל א ו ת נ ו ב ב י ט ח ה‬
‫הגבול ההונגרי‬
‫כשבערמוממת‬
‫ר ב ה הוא‬
‫ה ג ב ו ל ההונגרי‪ ,‬ר צ ו ה ב ח ו ר י ם ה מ ל ו ו י ם‬
‫עוקף‬
‫את‬
‫ה מ ש מ ת ת התסיים‪.‬‬
‫להתנפל על האיכר ש ס י פ ו ת ו על‬
‫ג ב ו ר ת ו ב י ח י ד ת ס‪.‬ס‪ .‬ב ת ס י ה לא ע ו ר ר ו ב ל ב ם א ה ד ה מ י ו ח ד ת ‪ ,‬ו ה ם ה ת כ ו ו נ ו ל ח ס ל‬
‫אותו‬
‫בו‬
‫ב מ ק ו ם — אולם א י ס ר ואני פ ק ד נ ו ע ל י ה ם ל ח ד ו ל מ כ ד ו ה צ ע נ ו ש י ש ת מ ש ו‬
‫ב ע ת ת כ מ ו ר ה ־ ד ר ך ל מ ש ל ו ח י ם מ ה ו ג ג ת ה ל א ו ס ט ר י ה כ י הרי ב ק י א ו ת ו ב ש ט ח‬
‫היתד‪.‬‬
‫לא‬
‫בגבול‬
‫חריף‬
‫עשו‬
‫מוטלת‬
‫בספק‪.‬‬
‫ה ח ו ג ג ת לא נתקלנו בבעיות מ י ו ח ת ת ‪ ,‬הסיגריות וכמה בקבוקי מ ש ק ה‬
‫את‬
‫שלהם‪,‬‬
‫כד‬
‫הגענו‬
‫אחת‬
‫הליכה‬
‫מייגעת‬
‫לסנטגוטהרד‬
‫ומשם‬
‫ל ס ו מ ב ט ה י י ‪ .‬ב ש ת י ערים א ל ה היו ק י י מ ו ת נ ק ו ד ו ת ״ ב ר י ח ה ״ ש ה י ו ע מ ו ס ו ת עבודה‪,‬‬
‫מ נ ו ה ל ו ת ע ״ י ב ח ו ר י ם מקומיים ו ב ח ו ר י ם מ פ ו ל י ן ש פ ע ל ו ב י ע י ל ו ת ר ב ה ‪ ,‬כי ב ח ו ד ש י ם‬
‫א ל ה ז ר מ ה ה ב ר י ח ה ב ע י ק ר בכיוון א ו ס ט ת ה ‪ .‬ב ס ו מ ב ט ה י י ה י ה ל נ ו ל ע ז ר ר ב מ ר ט ו ן‬
‫ל‪ .‬ז״ל‪ ,‬ש ה ז מ י ן א ו ת נ ו אליו ה ב י ת ה ו ד א ג ל כ ל צ ר כ י נ ו ‪ .‬ב ר כ ב ת מ ל א ה ע ד א פ ס‬
‫מקום‪,‬‬
‫כ ש ח ל ק מ ה נ ס י ע ה עשינו ע ל ג ג א ח ד ה ק ר ו נ ו ת ‪ ,‬נ ס ע נ ו‬
‫לבודפשט ובטרם‬
‫«‪2‬‬
‫נכנסה ה ר כ ב ת לתחנה הראשית ירדנו ב ת ח נ ה צדדית ועברנו על ג ש ר ארעי מ ע ל‬
‫לדנובה‪ ,‬כ ש ב פ ע ם ה ר א ש ת ה נ ת ג ל ה ל נ ג ד ע י נ י נ ו ה ר ס לא י ת ו א ר ש ל ב ו ד פ ש ט ו ב ע י ק ר‬
‫ש ל ה ח ל ק ה נ ק ר א פשט‪ ,‬כ ת ו צ א ה מ ן ה ה פ ג ז ו ת ו ה ל ח י מ ה מ ב י ת א ל ב י ת ‪ .‬ע ל א ף‬
‫התרשמותנו‬
‫ההרוסים‬
‫מקום‬
‫ההרס‬
‫מן‬
‫והשרופים‬
‫רכה‬
‫בכפרי‬
‫במלוא‬
‫הפליטים‬
‫איטליה‬
‫חורבנה‪,‬‬
‫הספר‬
‫בבית‬
‫נתגלתה‬
‫ובעריה‪,‬‬
‫על‬
‫בודפשט‬
‫כ ת מ ו נ ה מ ז ע ז ע ת ביותר‪ .‬נ י ג ש נ ו‬
‫היהודי‬
‫בתקוה‬
‫בארז׳בט־קורוט‪,‬‬
‫בתיה‬
‫ברגל עד‬
‫לפגוש‬
‫את‬
‫יונה רוזן ו א ת לוי א ר ג ו ב ‪ .‬ש ם נ ו ד ע ל נ ו שהשניים ע ב ר ו ל ר ו מ נ י ה י מ י ם ס פ ו ר י ם‬
‫כן‪,‬‬
‫לפני‬
‫מאחר‬
‫התארחנו‬
‫והמשטרה‬
‫חיפשה‬
‫בביתה של הנזי ברנד‪,‬‬
‫אותם‬
‫אשתו‬
‫בעוון‬
‫פע־לות‬
‫״הבריחה״‪.‬‬
‫בערב‬
‫ש ל יואל ב ר נ ד ושם י צ ר נ ו א ת ה מ ג ע‬
‫הראשון עם ראשי ה ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת ו פ ע י ל י ״הבריחה״‪.‬‬
‫ספורים‬
‫• ימים‬
‫״השומר‬
‫על‬
‫הצעיר״‬
‫לאחר‬
‫בואנו‬
‫שאחדים‬
‫מהם‬
‫לבודפשט‬
‫שירתו‬
‫מנת לשרת א ת האינטרסים‬
‫הוזהרתי‬
‫במחלקה‬
‫היהודיים‬
‫חברים‬
‫על־תי‬
‫הפוליטית של‬
‫— כי בואי‬
‫מראשי‬
‫המשטרה‬
‫להונגריה‬
‫—‬
‫כבר נתגלה‬
‫ועלי ל ר ד ת ל מ ח ת ר ת ו ל ש מ ו ר א ת צ ע ד י ‪ .‬ב מ ת צ ת ש ה ו ת י ב ה ו נ ג ר י ת ק ת ב ל ש נ ת י י ם ‪,‬‬
‫נוכחתי‪,‬‬
‫כן‬
‫כ י ב ק ר ב ה א ר ג ו נ י ם ה י ה ו ד י י ם והציוניים ״הושתלו״ כ מ ה מ ל ש י נ י ם ו ע ל‬
‫המשטרה‬
‫להתרחש‬
‫הזמן‪,‬‬
‫ומוסדות‬
‫בארגונים‬
‫השלטון‬
‫הללו‪.‬‬
‫היו‬
‫תמת‬
‫מעתכנים‬
‫תמת‬
‫בדבר‬
‫המתרחש‬
‫ה י י ת י מ ש ו כ נ ע ו ל א שניתי א ת‬
‫דעתי‬
‫והעתיד‬
‫בחלוף‬
‫ש ש ת י זרועות ה ב ט ח ו ן כ א ח ד ‪ ,‬ד ה י י נ ו ה ה ו נ ג ר י והרוסי ה ת מ ע ת כ נ ו ת ג ם‬
‫לגבי צעדינו ומעשינו ו ג ם ל ג ב י פ ע י ל ו ת ״ ה ב ר י ח ה ״ ע ל כ ל סוגיה‪ .‬י י ת כ ן כי פ ר ט‬
‫זה‬
‫אחר נעלם‬
‫או‬
‫מעיניהם‪,‬‬
‫ביסודו‬
‫אולם‬
‫של‬
‫אינפורמציה‬
‫ד ב ר היתה להם‬
‫מהימנה‪.‬‬
‫באותם‬
‫הימים לא נ ת ק ל ה ז ר י מ ה ה פ ל י ט י ם בקשיים מיוחדים‪ ,‬ה א נ ד ר ל מ ו ס י ה‬
‫היתד‪ ,‬ב ע ז ר נ ו ו ה ג ב ו ל ו ת היו פ ר ו צ י ם ל מ ד י ‪ .‬ה ש ו ח ד וגם ה ה ב נ ה ה ת ש ל ו ב י ם ב י ח ד‬
‫ומשלוחים ש ל מ א ו ת יהודים יצאו כ מ ע ט ת ם ־ י ו ם מ ה ו ג ג ר י ה ל א ו ס ט ר י ה ו ל י ו ג ו ס ל ב י ה ‪.‬‬
‫עם שובם ש ל לוי א ר ג ו ב ו י ו נ ה רוזן מ ר ו מ נ י ה — ש ה ע ב ו ד ה עמם היתד‪ ,‬ת ת ו ת י ת‬
‫ו ה ר מ ו נ י ת ב י ו ת ר ב מ ש ך כ ל ה ת ק ו פ ה — ו ע ם י צ י א ת ו ש ל א י ס ר ב ן ־ צ ב י ד י ר צ׳כיה‬
‫קבענו שטחי‬
‫לפולין‪,‬‬
‫בישיבות‬
‫את‬
‫לייצג‬
‫שיחסי‬
‫פעולה‬
‫מוגדרים‬
‫לכל‬
‫אחד מאתנו‪,‬‬
‫להשתתפותי‬
‫כשנוסף‬
‫משלחת ״הבריחה״ וראשי המגגנון שלה בבתפשט‪ ,‬קיבלתי ע ל עצמי‬
‫בהסתדרות‬
‫המשלחת‬
‫ח ב ר ו ת אמיצים‬
‫ב״בריחד‪,‬״‬
‫ההונגרית‪,‬‬
‫נקשרו‬
‫לצ׳כיה‬
‫הציונית‬
‫הארצית‬
‫וב״החלוץ״‪ ..‬לוי‬
‫ארגוב‬
‫—‬
‫בינינו‬
‫— עבר‪ ,‬אחרי פעילות נ מ ר צ ת ת י נ מ י ת‬
‫ומאוחר‬
‫ארצית‬
‫תתד‬
‫נבחר‬
‫למתאם‬
‫בין‬
‫שלוש‬
‫המעבר‪.‬‬
‫ב ח ו ד ש נ ו ב מ ב ר ע ב ר ת י ל ר ו מ נ י ה ‪ ,‬ב ע ז ר ת ו ״האדיבה״ ש ל ה צ ב א ה א ד ו ם ‪ ,‬ש כ ל י‬
‫ר כ ב ם לא נ ע צ ת ב ג ב ו ל ו ת בין ה ו נ ג ר י ה ל ר ו מ נ י ה ‪ ,‬ו כ ל ז א ת ל ל א ת ע ת ו ת מ ת א י מ ו ת‬
‫ו ל א ח ר ביקור לילי ח ט ו ף ב ע י ר ה ו ל ד ת י ‪ ,‬נ ס ע ת י ל ב ו ק ר ש ט לפגוש א ת מ ש ה א ג מ י ו א ת‬
‫יתר‬
‫ש ל י ח י הארץ‪,‬‬
‫בדולרים‪,‬‬
‫אחדות‪.‬‬
‫כ ש ה מ ט ר ה ה ע י ק ר י ת ה י א להביא ל ה ו נ ג ר י ה ס כ ו ם כ ס ף נ כ ב ד‬
‫מאחר ובאותם‬
‫החתשים‬
‫ש י מ ש א ג מ י גם כ ג ז ב ר‬
‫״הבריחה״‬
‫לארצות‬
‫פ ג י ש ת י עם ק ב ו צ ת פ ר ט י ז נ י ם י ח ת י ם יוצאי ״הנוער הציוני״ ו״האיחוד״‬
‫ה פ ו ל נ י ש צ י פ ו ב ב ו ק ר ס ט ל ע ל י י ת ם ב ד ר ך ה ה ע פ ל ה ‪ ,‬היתד‪ ,‬א ח ת ה ח ו י ו ת ה מ ר ג ש ו ת‬
‫והעמוקות‬
‫אותי‬
‫ביותר שלה זכיתי‬
‫— שליח‬
‫ארץ־ישראל‬
‫ב ש ל י ח ו ת י זו‪.‬‬
‫ונציג‬
‫בהיכנסי למקום התכנסותם‪ ,‬קיבלו‬
‫״ ה ה ג נ ה והמוסד״‬
‫בשיר הפרטיזנים ׳התוע‪.‬‬
‫כששני ה צ ד ד י ם ' מ ש ת ל ט י ם ב ק ו ש י ע ל ה ת ר ג ש ו ת ם הכנה‪ .‬עם א ג מ י ת ו א מ ו ‪ :‬ו ה ו ס ד ר ו‬
‫‪246‬‬
‫מ ס פ ר ד ב ר י ם ב נ ו ג ע ל ע נ י י נ י ״ ה ב ר י ח ה ״ ו ק ש ר ת י ק ש ר י ה כ י ר ו ת ו ח ב ר ו ת ע ם שייקר‪,‬‬
‫דן‪ ,‬ברךך קמין‪ ,‬ד ב ה ר ר י ז ״ ל ) ש ש י ר ת ב נ צ י ג ו ת ה ב ר י ט י ת ב ב י ר ה ( ו א ח ר י ם ‪.‬‬
‫ב ש ו ב י ל ה ו נ ג ר י ה ‪ ,‬כ ש כ ש ת י מ ז ו ו ד ו ת י מ ו ס ת ר י ם ש ט ר י ד ו ל ר י ם ‪ ,‬ליוו א ו ת י מ ס פ ר‬
‫ח ב ר י ם ‪ ,‬ב י נ י ה ם ג ם י ה ו ד ה לוי )פיצי(‪ ,‬י צ ח ק א ר צ י ) מ ר א ש י ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ב ר ו מ נ י ה (‬
‫ואחרים‪,‬‬
‫קידנו‬
‫מ צ ו י י ר י ם ב ת ע ו ד ו ת ה צ ל ב האדום ה ב י ן ־ ל א ו מ י ה מ צ ב י ע ו ת ע ל כ ך ש ת פ ­‬
‫ל ח פ ש א ח ר ניצולי המחנות ולהחזירם ל ר ו מ נ י ה ת ע ו ד ו ת ח ת ו מ ו ת ע ל ־ י ו י‬
‫ד״ד ארנסט‬
‫נסיון‬
‫י ח ז ק א ל מ ר ט ו ן ז״ל‪ ,‬מ מ נ ה י ג י י ה ד ו ת ט ר נ ס י ל ב נ י ה והונגריה‪.‬‬
‫ל ע ב ו ר א ת ה ג ב ו ל ה ר ו מ נ י ־ ה ו נ ג ד י ב ק ר ב ת העיר ארד‪,‬‬
‫נקודת‬
‫לאחר‬
‫ש ב ד ר ך כ ל ל היתד‪.‬‬
‫מ ע ב ר ט ו ב ה ‪ ,‬ב נ י ה ו ל ה ש ל ח ב ר נ ו זורצל ) מ א ו ח ר י ו ת ר א ס י ר ציון(‪ ,‬א ו ל ם‬
‫ב א ו ת ו יום נ ת ג ל ו קשיים ב ל ת י צפויים‪ .‬פנינו צ פ ו נ ה ל ע י י ר ה ט ר נ ס י ל ב נ י ת ק ר ו ב ה‬
‫ה ה ו נ ג ר י ‪ .‬ב מ כ ו נ י ת ב ה נ ס ע נ ו היה מ ט ע ן הכסף‪ ,‬ש ל ו ש ה ד ר כ ו נ י ם ר ו מ נ י י ם‬
‫לגבול‬
‫ו ה ג ת ו ג י ם ש ה ש ג ת י ב ב ו ק ר ס ט ‪ ,‬עם ה ת מ ו נ ו ת ש ל י ו נ ה רוזן‪ ,‬ל ו י א ר ג ו ב‬
‫מזוייפים‬
‫ושלי‪ .‬ו ע ו ד מ י ס מ כ י ם ב ל ת י כ ש ת ם ; מ כ ו נ י ת זו נ ת פ ס ה ע ״ י ש ו מ ר י ה ג ב ו ל ה ת מ נ י ‪,‬‬
‫מ פ א ת ת פ נ י ת ב ל ת י מ ו צ ל ח ת ש ע ש י נ ו ל ד ר ך צדדית‪ .‬ש ה ו ב י ל ה ל ג ב ו ל ש ל א ה י ה ב ה‬
‫מעבר‬
‫רשמי‪.‬‬
‫תענו‬
‫כי ייערך‬
‫למפקדת‬
‫נלקחנו‬
‫הז׳נדרמתה‬
‫וחכינו‬
‫שהמפקד‬
‫שעות עד‬
‫הגיע‪.‬‬
‫ח י פ ו ש יסודי ב כ י ס י נ ו ובמזוודות‪ ,‬ע ל א ף ה ת ע ו ד ו ת ש ל ה צ ל ב‬
‫האדום ש ב ת י נ ו ‪ .‬ע ד שהגיע המפקד השמדנו בשרותיס א ת התעודות שיכלו לעורר‬
‫ח ש ד ר צ י נ י ל ג ב י נ ו ו א ת ה ד ר כ ו נ י ם ד ח פ ת י מ א ח ו ת ה מ ו ש ב ש ל ה מ כ ו נ י ת ‪ ,‬כי לא‬
‫רציתי‬
‫פנים‬
‫בשום‬
‫לוותר‬
‫עליהם‪.‬‬
‫בחיפוש‬
‫שערכו‬
‫הם‬
‫בדקו א ת‬
‫נעלינו ואת‬
‫ב ג ד י נ ו א ך ל א ב א ו ת ם מ ק ו מ ו ת ש ה כ ס ף ו ה מ ס מ כ י ם היו מ ו ח ב א י ם ‪ .‬ל ב ס ו ף ש ו ח ר ר נ ו‬
‫הזאת‬
‫ובעיירה‬
‫‪Falva‬‬
‫‪Ermihaly‬‬
‫מצאנו‬
‫חברים‬
‫של‬
‫וקרובים‬
‫חבר‬
‫הקיבוץ‬
‫שלי‪ ,‬א ש ר א י ר ח ו א ו ת נ ו ו״ארגנו״ ל מ ע נ נ ו ה ס ע ה ל ה ו נ ג ר י ה ‪ ,‬ש ו ב ב כ ל י ר כ ב ש ל‬
‫הצבא‬
‫האדום‪.‬‬
‫הסתיו‬
‫בחתשי‬
‫והחורף באו‬
‫להונגריה ו ג ם‬
‫עבת‬
‫לרומניה‬
‫דרכה‬
‫וצ׳כיה‬
‫ע ש ת ת ח י י ל י ם א ר ץ ־ י ש ר א ל י י ם ל פ ג ו ש א ת יקירהם ש ש ר ד ו מ ן השואה‪ .‬ג ם ש ל י ח י ם‬
‫של‬
‫ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה ח ל ו להגיע‪ .‬ב א ו ק ט ו ב ר ש ל א ו ת ה ש נ ה )‪ (1945‬ע ב ר ד ר ך‬
‫בודפסט‬
‫איסר‬
‫ג ם י ו ח נ ן כהן‪ ,‬א י ש ת ל ־ יצחק ל ש ע ב ר ‪ ,‬ש פ נ י ו ל פ ו ל י ן — ל ה צ ט ר ף א ל‬
‫בן‬
‫הציוניות‬
‫צבי‬
‫בניהול‬
‫ששוקמו‬
‫היו מ א ו ר ג נ י ם‬
‫ה״בדיחה״‬
‫והתרחבו אחר‬
‫להפליא‪,‬‬
‫תנועת‬
‫הנוער‬
‫הפולנית‬
‫בהוגגתה‬
‫פעלו‬
‫ה ש י ח ת ר ‪ :‬מעונות לילדים וליתומים‬
‫למחצה‬
‫ק ב ו צ י ה כ ש ר ה ל ר ו ב ב ע י ר הבית־‪.‬‬
‫ו ב ע ת ה ש ד ה קנים‬
‫לעשרות‬
‫ש ל כ ל ה ת נ ו ע ו ת ‪ ,‬א ר ג ו נ י ם ציוניים ל ב ו ג ר י ם ו ל מ ב ו ג ר י ם י ו ת ר ‪ ,‬פ ע י ל ו ת‬
‫תרבותית‬
‫ע נ פ ה מאד‪ ,‬עבודה ת ק ו מ נ ט ר י ת של הקונגרס ה י ה ת י העולמי בניהולו‬
‫של ד״ד‬
‫ב ת כ ה ש ל הג׳וינט‬
‫תט‪,‬‬
‫הוצאות‬
‫ביולטעיס‬
‫וספרים‬
‫ופעילות‬
‫עזרה‬
‫ה מ ק ו מ י — כ ל א ל ה א י פ י י נ ו א ת ה ת א ו ש ש ו ת ם ש ל ה ח י י ם היהודיים‪ .‬ע ל ״השלטון״‬
‫ה י ה ו ת ת נאבקו הפעם לא המתבוללים המסורתיים‪ ,‬כי אם אנשים בעלי‬
‫בקהילה‬
‫ע מ ד ה צ י ו נ י ת מ צ ד א ח ד ו ב ע ל י ע מ ד ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת מ ן ה צ ד השני‪ .‬ב פ ע ם ה ר א ש ו נ ה‬
‫בתולדות‬
‫הקהילות‬
‫ב ה ו נ ג ר י ה היתד‪ .‬בהן ה ש פ ע ה מ ש מ ע ו ת י ת‬
‫לציונים‪.‬‬
‫בחתשי‬
‫ה ח ו ר ף ש ל ש נ ת ‪ 1946 — 1945‬עדיין ל א היו כ ל ק ש ר י ם ר ש מ י י ם ע ם ש ל ט ו נ ו ת‬
‫ה ו נ ג ר י ה א ו ש ל ט ו נ ו ת ה כ י ב ו ש הרוסי‪ .‬ה ב ר י ח ה ה ת נ ה ל ה כ ם ת ר ה ו א ך ת ק ל ו ת ב ל ת י‬
‫רציניות‬
‫נ ת ג ל ו פ ה ו ש ם ‪ .‬ב ח ו ד ש ד צ מ ב ר נ ס ע יונה‬
‫לפאתס‬
‫) ב ה ש ת מ ש ו בדרכון‬
‫הרומני ש ה ב א ת י מרומניה( על מ נ ת להשתתף בישיבה של רכזי הבריחה ב א י ת פ ה‬
‫עם י‪.‬‬
‫ביקר‬
‫ג ת נ ב ו י ם ו א נ י נ ט ל ת י ע ל ע צ מ י ר כ ח ה פ ע ו ל ה ע ד שובו‪ .‬ב פ ר ק זמן זה‬
‫ב ה ו נ ג ת ד ‪ .‬גרשון א ב נ ר ) כ מ ם מ ז כ י ר ה מ מ ש ל ה ( ו ב א מ צ ע ו ת ו ש ל ח ת י דו־׳ה־‬
‫מ צ ב ל א ר ץ ו ת י ע ו ת ל מ ש פ ח ת י ‪ .‬ה י ה ל נ ו איש ק ש ר נ ו ס ף ע ם הארץ‪ ,‬ב ח ו ר ארץ־‬
‫•'‪247‬‬
‫ישראלי‬
‫מדי‬
‫ש ש י ר ת ב נ צ י ג ו ת ה ב ר י ט י ת ב ב ו ד פ ש ט ‪ ,‬בשם גרנט‪ ,‬ב ד ר ג ת ס מ ל ‪ ,‬ש ה ע ב י ר‬
‫פעם‬
‫עבורנו‬
‫בחודש‬
‫ד א ר ל א ר ץ ומן הארץ‪.‬‬
‫‪1946‬‬
‫מרץ‬
‫״המפולת״‬
‫אירעה‬
‫של‬
‫הגדולה‬
‫ההונגרית‪.‬‬
‫״הבריחה״‬
‫ע ד אז ה ת נ ה ל ה פ ע ו ל ת ״ ה ב ר י ח ה ״ ב א ו ר ח ח ל ק למדי ו ע ד ו ת לכד‪ ,‬ה מ ס פ ר ה ג ד ו ל‬
‫של‬
‫היודים‬
‫‪1967‬‬
‫שעזבו‬
‫דרך‬
‫ועברו‬
‫למכון ליהדות זמננו‪,‬‬
‫הנה‬
‫הונגריה‪.‬‬
‫מהד״וח‬
‫קטע‬
‫בשנת‬
‫שמסרתי‬
‫ה מ מ ד ל ת י ע ו ד בע״פ‪ ,‬ש ע ״ י ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ה ע ב ר י ת‬
‫ו ב ו פ ר ט י ם ע ל ״ ה מ פ ו ל ת ) ה מ ר א י י ן ‪ :‬מ ר אהרן ק י ד ר ( ‪ :‬״יהודי ב ש ם א נ ד ר ש ס ב נ י ‪,‬‬
‫שהיה‬
‫ממונה‬
‫ותיק‬
‫במשרד‬
‫גם‬
‫שהשתתף‬
‫ההונגרי על‬
‫הפנים‬
‫במחתרת‬
‫הבולשת הפוליטית‪ ,‬יהודי‬
‫ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת בזמן ה כ י ב ו ש ה נ א צ י ‪,‬‬
‫קומוניסט‬
‫ה ח ל י ט לשים‬
‫קץ ל פ ע ו ל ת ״ ה ב ר י ח ה ״ ו ב א ח ד מ י מ י מ ר ץ שם מ צ ו ר ע ל ה ט ר נ ס פ ו ר ט ‪ ,‬ל פ ג י ה ג י ע ו‬
‫האוסטרי‪.‬‬
‫לגבול‬
‫שלח‬
‫ברכבת‬
‫יחידה 'של‬
‫עצרו‬
‫גיור‬
‫שם‬
‫ואת‬
‫המלווים‬
‫אציה(‪,‬‬
‫המשטרה‬
‫את‬
‫כ־‪500‬‬
‫הפוליטית‬
‫הרכבת‪,‬‬
‫)אנשי‬
‫שבטרנספורטים‬
‫היו‬
‫יהודים‬
‫הורית‬
‫״הבריחה״(‬
‫ובתיהם‬
‫והרגילה‬
‫ניירות‬
‫לתחנת‬
‫וערכו‬
‫בקירבת‬
‫העיר‬
‫הרכבת‬
‫מ מ נ ה א ת היהודים‪,‬‬
‫זהוי‬
‫מזוייפים‪.‬‬
‫סבני‬
‫וחיפוש‬
‫ביניהם‬
‫ביניהם‪.‬‬
‫נשים‬
‫וילדים‬
‫טענתם‬
‫היתד‪,‬‬
‫ה א ל ה ש ל היהודים‪ ,‬א ש ר ח ו ז ת ם כ ב י כ ו ל ל א ר צ ו ת י ה ם‬
‫מ צ ו י י ם גם‬
‫ה ו נ ג ת י ם ‪ ,‬אשר משתמשים בדרכים‬
‫נאצים‬
‫)רפאטת־‬
‫א ל ה כדי לעזוב‬
‫ו ל ב ר ו ח מ ה ו נ ג ר י ה ‪ ,‬ב ה ה ם מ ב ו ק ש י ם ; ל נ ו לא ה י ה מ ו ש ג ע ל כ ך ש א מ נ ם א נ ש י ם‬
‫מסתננים‬
‫מסוגם‬
‫בין‬
‫היהודים‪.‬‬
‫הבורחים‬
‫שהיה‬
‫התברר‬
‫יסור‬
‫כיוון‬
‫לטענתם‪,‬‬
‫ש מ צ א ו ‪ 4‬או ‪ 5‬ג ד י ם ב ט ר נ ס פ ו ר ט ה ז ה נאצים לשעבר‪ ,‬א ש ר ג י מ ו ל ו ב ב י ת ח ו ל י ם‬
‫)בעזרת שוחד(‬
‫יהודי‬
‫לטרנספורט‬
‫אותם‬
‫ורק‬
‫הזה‬
‫וקיבלו הדרכה ביסודות היהדות ע״י‬
‫כפי‬
‫הרבה‬
‫שעשו‬
‫בלתי‬
‫יהודים‬
‫רב אחד והצטרפו‬
‫מאורגנים‪.‬‬
‫עצרה‬
‫המשטרה‬
‫ו א ת מ ל ו ו י ה ט ר נ ס פ ו ר ט ו א ת ה נ ו ס ע י ם החזיקה כ מ ה ימים ב מ ק ו ם ה ע צ י ר ה‬
‫לאחר‬
‫התערבות‬
‫״באותה‬
‫שעה‬
‫ברחוב‬
‫נ מ ר צ ת הם שוחררו והועברו לאוסטריה‪.‬‬
‫כשנעצרה‬
‫סמור‬
‫ארני־יאנוש‪.‬‬
‫הרכבה‬
‫למשרדי‬
‫המשטרה‬
‫ערכה‬
‫ההסתדתת‬
‫חיפוש‬
‫הציונית‪,‬‬
‫במשרד‬
‫שלנו‬
‫את‬
‫השם‬
‫שנשא‬
‫״עזרה״‪ .‬י ו נ ה רוזן ו ע ו ד ‪ 2‬־ ‪ 3‬פ ק י ד ו ת ו ה ב ד י ם אחדים מ ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה י ו ב א ו ת ו‬
‫במשרד‪.‬‬
‫זמן‬
‫ונלקח‬
‫אני‬
‫אז‬
‫עשיתי‬
‫ב ג ר מ נ י ה בביקור‪ .‬ב מ ח נ ו ת‬
‫ל מ ט ה ה מ ש ט ר ה ב א נ ד ר ש י ־ א ו ט ‪ ,‬שם‬
‫ע ל ־ ידי ה ת ס י ם ‪ .‬ה ו א‬
‫במעצר‪,‬‬
‫אונרר״א‪.‬‬
‫זהב‬
‫יונה‬
‫נ ח ק ת א ת כ ו ת ע״י ה ה ו נ ג ת ם ובסוף‬
‫ל א עונה‪ ,‬ל ע ו מ ת ז א ת עונו ק ש ה המלווים‪ .‬ה ו כ ו ו ה ו ש מ ו‬
‫מ ה עוד ש א צ ל א ח ד י ם מ צ א ו גם מ ט ב ע זר‪ .‬ב מ ש ר ד ה ח ר י מ ו ‪ 4‬־ ‪ 5‬ק ״ ג‬
‫) ש נ ש א ר ע ו ד מ ז מ נ ו ש ל י‪ .‬פ ל ג י ( שטרחתי מזוייפים‬
‫שלוי‬
‫נעצר‬
‫ארגוב הביא‬
‫כמה אלפי ת ל ר י ם ‪,‬‬
‫עמו‪,‬‬
‫של‬
‫ליתת‬
‫סטרלינג‬
‫כל‬
‫״הרכוש״‬
‫ע ש ת ת ש ע ו נ י יד‪.‬‬
‫ה ז ה ש י מ ש א ת ״ ה ב ת ח ה ״ ב ת נ א י ה א י נ פ ל צ י ה החמורים‪ ,‬ל ק נ י ו ת מזון‪ ,‬צ י ו ד וכן‬
‫עבור הבורחים״‪.‬‬
‫סימנים‬
‫ההסתדתת‬
‫ל״מפולת״‬
‫הציונית‬
‫המשטרה‬
‫ונשאל‬
‫שמותינו‬
‫האמיתיים‪,‬‬
‫ריחפה‬
‫ד״ד‬
‫אתות‬
‫כבר‬
‫גייר‬
‫תועים‬
‫אפילו‬
‫הסקתי‪,‬‬
‫שהוא‬
‫סיפר את‬
‫‪(Dr.‬‬
‫שליחי הארץ ופעילותם‬
‫)שנינו־יונה‬
‫לד״ר‬
‫באויר‬
‫)‪Gayer‬‬
‫שבועות‬
‫גייר‪,‬‬
‫ואנכי‬
‫ב ש ו ב ו מן‬
‫כל‬
‫לא‬
‫הוזמן‬
‫בהברחת‬
‫היינו‬
‫החקירה‬
‫לפני‬
‫מסר‬
‫ילתי‬
‫לנו‬
‫נשיא‬
‫התרחשותה‬
‫לחקידה־שיחה‬
‫יהתים‪.‬‬
‫הונגתה(‬
‫את‬
‫במטה‬
‫תעו‬
‫במטה‬
‫שלא‬
‫הזמנתנו‬
‫היו‬
‫למטה‬
‫ה ת ו ע ל ו א ת ו ת שליחי ״ ה ב ר י ח ה ״ ‪ ,‬ד ב ר י ם שהיו‬
‫ל מ ע ש ה גלויים מ פ א ת א ו פ י ה ע ב ו ד ה ו ה ת נ א י ם ב ה ם פעלנו‪ .‬לי נ ת ע ע ל ״ ה מ פ ו ל ת ״‬
‫מהעתונות‬
‫ה א ו ס ט ר י ה ב ש ו ב י מ ג ר מ נ י ה לכיוון ה מ ג ר י ה נ א ל צ ת י ל ה י ש א ר ב ד נ ה ‪.‬‬
‫השתכנתי‬
‫ב ב י ת החולים רוטשילד‪ ,‬מרכז הפליטים בוינה — ובתאום עם א ר ת ו ר‬
‫קבלתי‬
‫‪248‬‬
‫ת ״ ח ו ת מ ת מ ת י ם ע ל ה ת פ ת ח ו ת הענינים ב ה ו נ ג ת ה ‪ .‬נ א מ ר ל י ל א ל ח ז ו ר‬
‫ל ה ו נ ג ר י ה כי א נ י מ ב ו ק ש ע ״ י ה מ ש ט ר ה • ה ק ש ר קויים ב א מ צ ע ו ת ש י ח ו ת ט ל פ ו ן‬
‫וע״י‬
‫רצים — ש ל י ח י ם‬
‫לטכס‬
‫ארגוב‬
‫בהונגריה‪.‬‬
‫עצה‬
‫שהגיעו מדי‬
‫בדבר‬
‫מפאריס‬
‫שיחתרו‬
‫נשלחו גדעון‬
‫פעם‬
‫של‬
‫לוינה‬
‫בינתיים בא‬
‫יונה ו ב ע נ י ן ה מ ש ד‬
‫רפאל‬
‫לוינה‬
‫פעולת‬
‫)כיום ש ג ר י ר י ש ר א ל‬
‫גם‬
‫לוי‬
‫״הבריחה״‬
‫באנגליה(‪ ,‬איש‬
‫המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית‪ ,‬במטרה לברר אפשרויות ל ש י ח ת ר ו מן‬
‫ה מ ע צ ר ש ל יונה‪ .‬ל א ח ר מ ס פ ר ימים ק י ב ל גדעון ר פ א ל א ש ר ת כ נ י ס ה ל ה ו נ ג ת ה‬
‫)בנציגות‬
‫בתי‬
‫ההוגגתת‬
‫״הבריחה״(‪.‬‬
‫בועה‬
‫רפאל‬
‫היה‬
‫פקיר‬
‫נפגש‬
‫בכיר‬
‫בהוגגתה‬
‫בשם‬
‫עם‬
‫טוט‬
‫שגילה‬
‫מגהיגים‬
‫אחדים‬
‫נכונות‬
‫של‬
‫לסייע‬
‫המפלגה‬
‫ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ועם אחרים‪ ,‬א ו ל ם י ו נ ה ט ר ם שיחרר‪.‬‬
‫ב ע ת ההיא מ י ל א א ל י ע ז ר שדה‪ ,‬א י ש כ פ ר סולד‪ ,‬ש ה י ה שליח ד ר ו ר ב ה ו נ ג ת ה ‪,‬‬
‫א ת ת פ ק י ד ה ר כ ז ש ל ע נ י י נ י ״ ה ב ר י ח ה ״ ו י ח ד עם יושב ר א ש ה ק ה י ל ה מ ר ש ט ק ל ר‬
‫— שהיו לו ק ש ר י ם ט ו ב י ם ע ם א ח ד י ם מ צ מ ר ת ה מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת — מ צ א ו דרד‪,‬‬
‫ע ב ו ר סכום נ כ ב ד ב ד ו ל ר י ם ל ק ו פ ת ה מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת והשיגו ה ב ט ח ה ל ש ח ת ר ו‬
‫ש ל יונה‪ .‬נ ו צ ר ק ש ר גם ע ם מ פ ק ד ה צ ב א ה א ד ו ם ב ב ו ד פ ש ט ‪ ,‬א ו ל ם ד ת ש ת ו ה כ ס פ י ת‬
‫דמיונית‬
‫היתד‪.‬‬
‫קיבלתי‬
‫ביותר‪.‬‬
‫ש ב ו ע ו ת מ ס פ ר ב מ ע צ ר ‪ ,‬ש ו ח ר ר יונה מ ה כ ל א ו א נ י‬
‫אחר‬
‫מ פ א ת ם הוראה שהובאה ע״י חייל מ ה ב ת ג ד ה )לפי מ י ט ב ז כ ת נ י היתה‬
‫זו ה ו ר א ה של ד ת בן גוריון ז ״ ל ע צ מ ו ( — ל ח ז ו ר מ ת ל ה ו נ ג ת ה ב ת נ א י מ ח ת ר ת‬
‫כדי‬
‫ל ת נ א י ם ה ח ד ש י ם ולהמשיד א ת ה ע ב ו ת ; ב כ ל‬
‫לארגן ו ל ס ג ל א ת ״ ה ב ר י ח ה ״‬
‫לפי‬
‫מחיר‪.‬‬
‫חזרתי‬
‫להונגתה‬
‫אורגנה‬
‫אשרת‬
‫כניסה‬
‫להוגגתה‬
‫שהוטבעה‬
‫כללי‬
‫כל‬
‫בפספורט‬
‫הקונספירציה‪.‬‬
‫התמני‬
‫שהיה‬
‫בוינה‬
‫קיבלתי‬
‫ברשותי‬
‫ושנשא‬
‫שם שונה מ ש מ ו ת י ה ק ת מ י ם ‪ .‬ב ג ב ו ל נ ב ד ק ת י ר ק ע ל י ת ה מ מ ו נ י ם ה ה ו נ ג ת ם —‬
‫נעדת‬
‫הרוסים‬
‫מנקתת‬
‫אותה‬
‫שעה‬
‫ומכונית‬
‫—‬
‫שחיכתה‬
‫הגבול הסיעה אותי לבודפשט‪ .‬רק‬
‫ת ע על‬
‫הציוני״‪,‬‬
‫תית‬
‫לי‬
‫בצד‬
‫ה ה ו נ ג ת לא‬
‫רחוק‬
‫אוסי ב ת ר מ ן ‪ ,‬מ ר א ש י ״ ה נ ו ע ר‬
‫ש ו ב י ל ה ו נ ג ר י ה ‪ .‬ה ו א ו ח ב ר י ו השיגו ש ת י י ם ־ ש ל ו ש‬
‫ד ת ו ת על‬
‫ש מ ו ה שונים ש ע ת ת ו ת ה י ו ל ש מ ש ל י מ ג ו ר י ם א ל ט ר נ ט י ב י י ם ‪ .‬ע ל א ף כ ל א מ צ ע י‬
‫הזהירות‬
‫שובי‬
‫ואי־ ה ו פ ע ת י‬
‫בפומבי‪,‬‬
‫נ ת ע לי מ א נ ש י הקשר‪ ,‬כי ה מ ש ט ר ה י ו ד ע ת ע ל‬
‫להונגתה‪.‬‬
‫זו היתד‪ .‬ה ז ד מ נ ו ת ל צ ע ד מ כ ר י ע ל ה ב ט ח ת פ ע י ל ו ת ה ש ל ה ״ ב ר י ח ה ״ ו ל ק ב ל ת‬
‫ע ר ב ו ת ל ב ט ח ו נ י האישי‪ .‬ה י ח ס י ם ה ט ו ב י ם ש ה ת פ ת ח ו ב י נ י לבין י ו ש ב ־ ר א ש ה ק ה י ל ה‬
‫מר‬
‫שטקלר‪,‬‬
‫היתר‬
‫כשבין‬
‫נתברר‬
‫בשיחה‬
‫סתמית‬
‫באתחת־צהתים‬
‫שהוזמנתי‬
‫אליה‪ .‬כי רעייתו ש ל מ ר ש ט ק ל ר ה י א ק ת ב ת מ ש פ ח ה של ח ב ר קיבוצי‪ ,‬מ ו ו ת י ק י‬
‫דבר‬
‫המשק‪,‬‬
‫א ת היחסים‬
‫שקתם‬
‫ה ת ת ו ת י י ם ביני ל ב ץ המשפחה ואלה נוצלו‪,‬‬
‫כמובן‪ ,‬ע ל ־ ת י ע ל מ נ ת ל ה ש י ג ד ר י ס ת ר ג ל כ ל ש ה י א צ ל וואש זולסן‪ ,‬״ ה ת ק ט ט ו ר ״‬
‫של‬
‫הכלכלי‬
‫הונגתה‬
‫המשוקמת‬
‫באותם‬
‫הימים‪.‬‬
‫עם מ ר ש ט ק ל ר ועם‬
‫אליעזר‬
‫ש ד ה ניגשנו ל ז ו ל ס ן וואש ו ה ו צ ג ת י ל פ נ ת כגציג ה״הגנה״ ו כ א ח ר א י ע ל פ ע ו ל ו ת‬
‫״הבריחה״‪.‬‬
‫תלוי‬
‫מן‬
‫ב א ו ת ה ה ז ד מ נ ו ת מ ס ר ת י לו ס כ ו ם כ ס ף נ כ ב ד בדולרים‪ ,‬ח ו ב ש נ ש א ר‬
‫שהתחייבנו‬
‫הכופר‬
‫למפלגה‬
‫הקומוניסטית‬
‫עבור‬
‫שחרות‬
‫של‬
‫יונה‪.‬‬
‫באותה פגישה סוכם שאני רשאי ל פ נ ו ת אליו בכל עת ובכל ענת‪ ,‬ללא הגבלות‪.‬‬
‫הכסף שאנו מקבלים מ ח ו ״ ל למימון מ ע ב ר דרכם לבנק הלאומי הזענגרי ותמורתו‬
‫נקבל‬
‫כ ס ף מקומי‪.‬‬
‫)דרך א ג ב ‪,‬‬
‫ב נ ו כ ח ו ת נ ו הוא מ ס ר ת מ ת א ת ה ד ו ל ת ם ‪ ,‬ל א ח ד‬
‫המזכירים ה צ ע י ת ם שלו‪ ,‬ב ש ם פ ט ר ‪ ,‬ב ח ו ר מ ב ת ק מ מ ו צ א י ה ו ת ‪ ,‬ש ב מ ר ו צ ת ה ש נ ה‬
‫ברח‬
‫ל ש ו ד י צ ר י ה ע ם ס כ ו ם כ ס ף ג ד ו ל ב כ י ס ו ( ‪ .‬כ ״ כ ע ל י נ ו ל ב ק ש רשיון ע ב ו ר כ ל‬
‫טרנספורט‪,‬‬
‫לא‬
‫נבצע‬
‫״בריחה‬
‫ש ח ו ר ה ״ ‪ ,‬ובי נ י פ ג ש‬
‫בתתוכו עם‬
‫מפקד‬
‫משמר‬
‫‪249‬‬
‫ה ג ב ו ל ‪ ,‬ה ג נ ר ל פאלפי‪ ,‬כדי ש ז ה י ט פ ל ב פ ת י ח ת ״ ב ק ת ו ת ״ ח ד ש ו ת ב ג ב ו ל א ו ס ט ר י ה‬
‫גם‬
‫ואולי‬
‫יוגוסלבית‬
‫של‬
‫ל ז כ ו ת ו ש ל וואש ייאמר‪ ,‬כי עד סוף ש ה ו ת י ב ה ו נ ג ר י ה לא נ א ס ר ת י א ף פ ע ם‬
‫אחת‪.‬‬
‫‪ ,1946‬נ ע ר ך חיפוש ב א ח ת ה ד י ר ו ת ב ה ה ת ג ו ר ר ת י‬
‫בקת‬
‫ש א ר ך כ ־ ‪ 5‬שעות‪,‬‬
‫ש ל א ‪ .‬ב נ ו כ ח ו ת י ‪ .‬כ ש נ ו ד ע ה ד ב ר לאליעזר‪ .‬ש‪ .‬הוא ה ת ק ש ר מ ת ע ם וואש ו ה ת י ע‬
‫לו‬
‫החיפוש‬
‫על‬
‫ולעזוב‬
‫ציווה‬
‫א ת הדירה‪ .‬ב ט ח ו נ י האישי לא נ פ ג ע א ף פ ע ם א ח ת ‪ .‬היו א מ נ ם ע צ י ר ו ת‬
‫ברחובות‬
‫ללא‬
‫הה‬
‫האחרון‬
‫על‬
‫הבלשים־בשיחה‬
‫טלפונית‬
‫—‬
‫לחתל‬
‫ה ע י ר ע״י פ ט ת ל י ם ת ס י ם א ד ל א י ו ת ר מ ז ה ו י כ ו ל ת י ל ה י כ נ ס ל מ ש ר ד ו‬
‫ה ו ד ע ה מ ו ק ד מ ת ‪ .‬ב ז כ ו ת ו ו ב ה ש פ ע ת ו ה ש ג נ ו מ ס פ ר ר ש י ו נ ו ת כ נ י ס ה רשמיים‬
‫להוגגריה‬
‫טרגספורטים גדולים‬
‫ל י ח ת י ם ו ר ש י ו נ ו ת יציאה ע ב ו ר ‪ 2‬־ ‪3‬‬
‫ל״בריחה״‪.‬‬
‫וויאש י צ ר א ת ה מ ג ע ב ת ת ו לבין ג נ ר ל פ א ל פ י ‪ ,‬ש ה ב ט י ח ל ט פ ל ב א ה ד ה ב ב ק ש ת נ ו‬
‫ל פ ת ו ה ‪ 2‬־ ‪ 3‬נ ק ת ו ת מ ע ב ר לאוסטריה‪ .‬אם כ י ב י ק ש ש ה ו ת ל נ ת י נ ת ת ש ו ב ה סופית‪.‬‬
‫הבעתו‬
‫הוא‬
‫כי‬
‫רוצה‬
‫להשיג‬
‫את‬
‫הסכמת‬
‫הרוסים‪.‬‬
‫התדהמה‬
‫למרבה‬
‫נוכחנו‪,‬‬
‫א ל י ע ז ר ש‪ .‬ואנכי‪ ,‬ב ב י ק ו ר נ ו הראשון ב מ פ ק ד ת ה ג נ ר ל פ א ל פ י ש א ח ו ת ו ש ל אליעזר‬
‫ת ע ע ל כ ך מאומה( מ ש מ ש ת ב מ פ ק ד ה ב ד ר ג ת סרן‪ ,‬כ מ ז כ י ר ת הלשכה‪,‬‬
‫)הוא‬
‫לא‬
‫דבר‬
‫ש י כ ו ל ׳ ה י ה ל ס ב ך אותנו‪ ,‬אילו‬
‫בטרנספורטים‬
‫להסתפק‬
‫״הליגליים״‬
‫נתגלה הדבר‬
‫המעטים‬
‫ל ג ג ר ל ‪ .‬כ מ ו ב ן ש ל א יכולנו‬
‫לצאת‬
‫שהורשו‬
‫״ ה ס ח ה ״ י — ה ע ב ר נ ו ק ב ו צ ו ת נ ו ס פ ו ת י וכן י ח ת י ם ג ם‬
‫הדרומי‬
‫ועל‬
‫תי‬
‫פעולות‬
‫ב ג ב ו ל ה מ ע ר ב י וגם ג ב ו ל‬
‫של הונגתת‬
‫‪ 1946‬י ב י ק ר ו ב ה ו נ ג ר י ה א ח ד י ם מ מ נ ה י ג י ה י ש ו ב ו ה ה ס ת ד ר ו ת א ש ר לא‬
‫בשנת‬
‫פעם‪.‬ביטאו‪,‬‬
‫גדולות‬
‫ב כ ת ב ו ב ע ל פה‪,‬‬
‫את ‪.‬התפעלותם‬
‫מה‬
‫מכל‬
‫תנועות נוער‬
‫שראו‪:‬‬
‫ו מ א ו ר ג נ ו ת ‪ .‬ל ה פ ל י א ‪ ,‬חיי ת ר ב ו ת א י נ ט נ ס י ב י י ם ‪ ,‬מ ס ג ר ו ת מ ג ו ב ש ו ת ‪ ,‬א ר ג ו נ י ו ת‬
‫ל ד ו ר המבוגרים‪ ,‬פ ע י ל ו ת ח י נ ו כ י ו ת ‪,‬‬
‫וקהילתתת‬
‫הוצאת‬
‫ספרים‬
‫ב נ ו ש א י ם ציוגים‬
‫ויהודיים ב ר מ ה ג ב ו ה ה ו מ י ‪ .‬פ נ ח ס לבון ז ״ ל ש ה י ה א ו ר ח ״ ה מ כ ב י ה צ ע י ר ״ ב ה ו נ ג ר י ה‬
‫ג ם ב ו ע ת ה ה א ר צ י ת ש ל מ ד ר י כ י ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪ ,‬ק ר א‬
‫והשתתף‬
‫ה מ ע ש ה )שליחי ה ת ג ו ע ו ת ל א‬
‫ולאחדות‬
‫לאיחת‪.‬השותת‬
‫ת מ ת פ ע ל ו ב ר ו ח זו‪ ,‬ו מ ע ב ר ל א נ ט ג ו נ י ז ם‬
‫ב ר י א ורצוי בין ה ת נ ו ע ו ת ה ר י מ ה ר א ש ג ם רוח ה פ י ל ו ג ( ; א‪ .‬צ י ז ל י נ ג ז ״ ל מראש?‬
‫הקבוץ‬
‫עת‬
‫ה מ א ו ח ד ש ב י ק ר ב ה ו ג ג ת ה י ח ד ע ם יואל פ ל ג י ‪ ,‬ש נ ש ל ח‬
‫מ פ א ת ס באותה‬
‫ו ה ם ע ל ו ל ק ב ר ה ש ל ח נ ה ס נ ש ז ״ ל ו ש ם ש ו ח ח נ ו ‪ ,‬נ ד מ ה לי ש ב פ ע ם הראשונה‪,‬‬
‫ע ל ה ה כ ר ח ל מ צ ו א ד ר ך ל ה ב י א א ת ע צ מ ו ת י ה ל ק ב ר י ש ר א ל ב מ ו ל ד ת ‪ :‬מ א י ר יערי‪,‬‬
‫מנהיגה‬
‫כמו‬
‫של‬
‫כן‬
‫ת נ ו ע ת ה ש ו מ ר ה צ ע י ר היה א ו ר ה ת נ ו ע ת נ ו ו נ ת ק ב ל‬
‫מרדכי‬
‫האיגודים‬
‫אורן‬
‫שביקר‬
‫פעמיים‬
‫בהונגריה‬
‫בדרכו‬
‫בהערכה רבה;‬
‫לצ׳כיה‬
‫כאורחם‬
‫של‬
‫ה מ ק צ ו ע י י ם ו נ פ ג ש גם עם מ‪ .‬רקושי‪ .‬ה ש ג נ ו רשיון כ נ י ס ה רשמי גם‬
‫ל ד ו ד בן גוריון‪ ,‬אולם ב י ק ו ת ב ו ט ל ב ר ג ע האחרון‪ ,‬מ פ א ת ה ז מ נ ה ד ח ו פ ה ש ק י ב ל‬
‫מ״הדסה״‬
‫מרדכי‬
‫ב א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת ‪ .‬ל ק ר א ת ס ת ם ת פ ק ת י ה ג י ע ה ל ב י ק ו ר מ ש ל ח ת ״המוסד״‪,‬‬
‫ס ו ר ק י ם ‪ ,‬לוי א ר ג ו ב ו צ ב י הרמז‪ ,‬ש נ כ נ ס ו ל ה ו נ ג ר י ה ב ״ נ ק ת ת בריחה״ ר ר ך‬
‫א ו ס ט ר י ה ו ב ע ת ש ה ו ת ם ב ב ו ד פ ש ט ה ש ג נ ו ע ב ו ר ם ר ש ת נ ו ת רשמיים‪ .‬פ ק ד ו א ו ת נ ו ג ס‬
‫ע ת ו נ א י ם מ ח ו ״ ל ‪ ,‬א ח ת ם רצו פרטים ע ל ד ר כ י ״ ה ב ר י ח ה ״ ו פ ע ו ל ת ה ו כ מ ו ב ן ש א ל ה‬
‫ל א נ מ ס ר ו להם‪ ,‬מ ט ע מ י ם מובנים‪ .‬ב י ק ו ר ו ש ל א ג ט ק )י‪ .‬צוקרמן(‪ ,‬ס ג ן מ פ ק ד מ ר ד‬
‫גיטו‬
‫עם‬
‫וארשה‪,‬‬
‫ג ר מ ה לכולנו חוויה ע מ ו ק ה ‪ .‬ה ו א ה י ה‬
‫יושבי המחנות‪ .‬באחד מחודשי הסתיו של‬
‫כשבפיו‬
‫ש ת י ה ו ר א ו ת מ ד ו ד בן גוריון‪.‬‬
‫ב ד ר כ ו לאוסטריה‪ ,‬ל פ ג י ש ה‬
‫‪ ,1946‬ה ג י ע יואל פ ל ג י מ פ א ר י ס‬
‫ה א ח ת ל נ ס ו ת ו ל פ ת ו ח מ ח ד ש א ת תיקו‬
‫ש ל א ו ת ו ס ר ן ה ו נ ג ר י שדן א ת ח נ ה ס נ ש ל מ י ת ה ו ל ח ד ש א ת ה מ ש פ ט נ ג ד ו והשניה‪,‬‬
‫לגשש‬
‫‪250‬‬
‫ו ל ב ד ו ק כיצד ת ת י י ח ס מ מ ש ל ת ה ו נ ג ר י ה ל ב ע י ת ״ ר כ ב ת ה ז ה ב ״ ) ד ב ר י ע ר ך‬
‫ש ה ג ר מ נ י ם שדדו מיהודי הונגריה ו ה ס י ע ו ב ק ר ו ג ו ת ר כ ב ת ‪ ,‬ע ם נ ס י ג ת ם לכיוון מ ע ר ב ( ‪.‬‬
‫ב ב י ר ו ר ש ק י י מ נ ו עם וואש בענין ה ר כ ב ת ‪ ,‬ע מ ד ה ו א ע ל כ ך ש ת ק ו ם ו ע ד ה ש ת כ ל ו ל‬
‫נ צ י ג י ה ק ה י ל ה היהודית‪ ,‬נציג ש ל‬
‫את‬
‫הסוכנות‬
‫ב ה ו נ ג ר י ה א ד לא ש ל‬
‫ה ת נ ו ע ה הציונית‬
‫היהודית‪ ,‬ונציגי מ מ ש ל ת ה ו נ ג ר י ה — כ א ש ר י ו ש ב ר א ש ה ו ע ד ה ימונה‬
‫ע״י ה מ מ ש ל ה ‪ .‬ב ש י ח ה ה ש נ י ה ה ת ב ר ר ש מ מ ש ל ת ה ו נ ג ת ה ת א ה א ת ע צ מ ה כ י ו ר ש ת‬
‫ש ל הרכוש‪ ,‬כי ה נ ש ד ד י ם היו ״ נ ת י נ י ם ״ ה ו נ ג ר י י ם והיא ת כ י ר ב ז כ ו ת ה‬
‫בלעדית‬
‫ש ל ה ק ה י ל ה ל ק ב ל אחוז מסויים מן ה ר כ ו ש ה ז ה א ו ל ם ל ס ו כ נ ו ת היהודית ל א יהיה‬
‫כל‬
‫ה ל ק בו‪ .‬יתירה מ ז ו ‪ :‬מן ה ר כ ו ש ה ז ה ל א מ צ א ד ב ר מ ח ו ץ ל ג ב ו ל ו ת ה ו נ ג ת ה ‪,‬‬
‫אם‬
‫אנחנו‬
‫מ ח ז ר לה‪.‬‬
‫אכן‬
‫ש ל א היה‬
‫כמובן‬
‫עח־‬
‫כל‬
‫להמשיר‬
‫כי‬
‫בביתרים‪,‬‬
‫ע מ ד נ ו ע ל כ ד ש ה י ו ר ש ת ש ל היהודים ש נ י ס פ ו — מ ח ו ץ ל ק ת ב י ם ‪ ,‬אם ב כ ל ל נ ו ח ת‬
‫—‬
‫ה ס ו כ נ ו ת היהודית ה מ י י צ ג ת‬
‫היא‬
‫ב ד ב ר חידוש מ ש פ ט ו של‬
‫א ת ה ע ם כולו‪.‬‬
‫ה ס ר ן שדן א ת ח נ ה למיתה‪ ,‬נ מ ס ר ה ט י פ ו ל ל י ד י ד ״ ר הרי‪ ,‬ע ו ר ר דין ותיק‪ ,‬יהודי‪,‬‬
‫ה ת ג ו ר ר ת י ב מ ש ך חודשים אחדים‪ ,‬א ש ר ש י מ ש ב א ו ת ו זמן כיועץ מ ש פ ט י‬
‫אצלו‬
‫ב א ח ד ה מ י נ י ס ט ר י ו נ י ם והיה מ ק ו ב ל ע ל ה מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ‪ ,‬כ י היה ס נ י ג ו ר ם ש ל‬
‫ק ו מ ו נ י ס ט י ם ש נ ש פ ט ו ב ט ר ם ה מ ל ח מ ה ‪) .‬אגב‪ ,‬ב ת ו י ה ו ד י ת היתד‪ .‬ב א ו ת ו זמן ג ז ב ת ת‬
‫״הבריחה״‪,‬‬
‫החל‬
‫כ א ש ר הרי‬
‫ח ב ר ת ה מ כ ב י הצעיר‪ .‬מ א ו ח ר מ ת ר ח ב ר ת ק ב ו ץ מעגן‪(.‬‬
‫ל ב ק ש א ת ה מ י ס מ כ י ם ו ה פ ר ו ט ו ק ו ל י ם ש ל א ו ת ו מ ש פ ט — ב ו הואשם ה ס ח‬
‫ב ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ע ם הנאצים‪ ,‬א ו ל ם זוכה‪ ,‬כ י ה ו כ י ח ש ה ת י י ח ס י פ ה א ל א ש ת נשיא‬
‫ה ר פ ו ב ל י ק ה ‪ ,‬טילדי זולטן‪ ,‬ב ה י ו ת ה ב מ א ס ר — נ מ ל ט ה ס ח מ ה ו נ ג ר י ה ו ל פ י ה ש מ ו ע ה‬
‫הגיע‬
‫את‬
‫לאחת מארצות דרום־אמתקה‪.‬‬
‫בראשון‬
‫בספטמבר‬
‫כלכלת‬
‫הונגתה‬
‫מצרכים‬
‫)אגירת‬
‫‪ 1946‬ע מ ד ה מ מ ש ל ת ה ו ג ג ר י ה ל י י צ ב א ת ה מ ט ב ע ו ל ה ב י א‬
‫לסטביליזציה‬
‫עצומה במחסנים‬
‫וואש‬
‫יסודית‪.‬‬
‫ממשלתיים‬
‫שתיכגן‬
‫וכר(‬
‫את‬
‫קרא‬
‫הביצוע‬
‫מהלכי‬
‫ל מ ש ב ראש הקהילה‬
‫ולי ו ה ס ב י ר ב מ ל י ם בוטות‪ ,‬ש ה צ ו ב ד ב ר מ ס י ר ת ד ב ר י ז ה ב ל ש ל ט ו נ ו ת ח ל ע ל כ ל‬
‫האזרחים‪,‬‬
‫כן גם מ ס י ר ת הדביזים ו א ם י י מ צ א יהודי ש י ע ס ו ק ב ש ו ק ה ש ח ו ר א ח ר‬
‫ה ת א ר י ך ה נ ״ ל ‪ ,‬הוא ידאג ל כ ך ש ה ר א ש ו ן ש י י ת ל ה ע ב ו ר ה ע ב י ר ו ת ה א ל ה יהיה יהודי‬
‫ולא‬
‫נ ו צ ת ; ה א ז ה ר ה היתד‪ .‬ח מ ו ר ה ו ח ד ־ מ ש מ ע י ת ‪ .‬י צ א ת י מ ד ו כ א מ ן ה ש י ח ה ה ז א ת‬
‫מתר‬
‫ו ^ ב ת ם בו‬
‫מ פ א ת סגנון‬
‫השתמש‬
‫לעומת זאת נשמעה‬
‫ו פ ח ו ת מתוכנם‪...‬‬
‫נימה ש ל ה ב נ ה בקולו כשפניתי אליו בענין ה ע ב ר ת י ה ת י ם ־ י ו צ א י בסרביה־שאגמי‬
‫להעבירם לאוסטריה‬
‫רצה‬
‫בבודפשט‬
‫ושתת‪.‬‬
‫המנהיג‪,‬‬
‫שלא‬
‫כהבנתו‪.‬‬
‫כנראה‬
‫ד ת ה ו נ ג ת ה מ ב ל י ש י ת ע כ ב ו בה‪ ,‬מ ח ו ץ ל ה ג ש ת מזון‬
‫ל ת ת ה ר כ ב ת ‪ .‬זולטן ו ו א ש ט ל פ ן‬
‫גילה‬
‫כל הבנה‬
‫שהסתייגותו‬
‫של‬
‫שהות‬
‫לשקול‬
‫בבוקר‬
‫קייצי א ח ד כ ש ב י ק ר נ ו א צ ל ו‬
‫בת‬
‫ולהתייעץ‬
‫עם‬
‫בנושא‪,‬‬
‫אולם‬
‫רקושי‬
‫עמיתיו‪.‬‬
‫ייפה‬
‫עוררה‬
‫נימה‬
‫ב נ ו כ ח ו ת י למ‪ .‬רקושי‪,‬‬
‫מת‬
‫א ת כוחו של‬
‫מ א ש לנהוג‬
‫היסוסים‬
‫ביקש‬
‫בוואש‬
‫סימפטית‬
‫ברורה‬
‫והוא‬
‫מצאנו‬
‫בברכתו‪,‬‬
‫ב מ ש ר ד בענין כלשהו‪ .‬עם כניסתו השמיע‬
‫ברכה והערכה על פעולת ה מ ח ת ר ת בפיצוץ המלון ״המלד ד ת ״ ביתשלים‪,‬‬
‫בו ש כ נ ה המפקדה הבריטית‪ ,‬שעל כך נ ת ע לנו לראשונה מ פ מ ‪ .‬כנראה ששביעות‬
‫רצונו ונימת הפתוס המאופק נבעו אמנם לא רק מ ע מ ד ת ו האתיאולוגית־פוליטית‬
‫ה א נ ט י א י מ פ ר י א ל י ס ט י ת ‪ ,‬כי אם ב א מ ה ש ה ו א מ ק ו ם ב ל ב ו היתד‪ .‬גם ג א ו ו ה ע ל כ ך‬
‫שהעם‬
‫ה י ה ת י גם הצמיח‬
‫לוחמים‬
‫אמיצים‪,‬‬
‫העשויים‬
‫ללא‬
‫ח ת עם‬
‫זאת פנה‬
‫ב ע צ מ ו א ל י נ ו ב ב ק ש ה ל ה ע ב י ר כ מ ה מ ק ר ו ב י מ ש פ ח ת ו מ ע ב ר ל ג ב ו ל ו נ ד מ ה ל י שהם‬
‫כמם‬
‫א ז ר ח י ישראל‪.‬‬
‫ד ״ ר ד נ ש ז״ל‪ ,‬מ נ ה י ג ״ א ח ת ״ ) מ פ א ״ י ( ב ה ו נ ג ת ת א י נ ט ל ק ט ו א ל ו ס ו צ י א ל ־ ד מ ו ק ד ט‬
‫ותיק‪,‬‬
‫ש ב ש נ ו ת החמישים ה מ ו ק ד מ ו ת נ א ס ר ע ״ י ה ש ל ט ו נ ו ת הקומוניסטים‪ ,‬זימן לי‬
‫‪251‬‬
‫כ מ ה פ ג י ש ו ת עם שני מ נ ה י ג י ם‬
‫ס ו צ י א ל ־ ד מ ו ק ר ט י ם מן ה ש ו ר ה ה ר א ש ו נ ה ‪ .‬ה ו ד ב ט‬
‫ידוע‬
‫אידיאולוג‬
‫שהיה‬
‫זולטן‬
‫פובליציסט‬
‫ויוסטום‬
‫פאל‪,‬‬
‫מזהיר‪,‬‬
‫אינטלקטואל‬
‫ש ע ב ר א ת ש ב ע ת מ ד ו ר י ה ג י ה נ ו ם ב מ ח נ ה ה ר י כ ו ז ב ב ו ר ‪ ,‬יוגוסלביה‪ ,‬ו ש ב ל ה ו נ ג ר י ה‬
‫ו ש ב ו ר בגופו‪ .‬י ו ס ט ו ס‬
‫חולה‬
‫ל א גילה כל הבנה לשאיפת העם היהודי למולדת‬
‫עצמאית ושלל את פ ע ו ל ת ״הבריחה״ וראה ב ב נ ץ הסוציאליזם א ת פתרון הבעיה‬
‫היהודית ) ע ם חיסול ה מ פ ל ג ה ה ס ו צ ־ ד מ ו ק ׳ ‪ .‬הוא נ א ס ר עם ע מ י ת י ם נ ו ס פ י ם ו ע ד‬
‫כ מ ה ש ת ו ע לי נ פ ט ר ב כ ל א ( ‪ .‬ל ע ו מ ת ו ה ו ר ב ט זולטן‪ ,‬ש ה י ה פ ו ל מ ו ס ן מ צ ר י ן ‪ ,‬ג י ל ה‬
‫י ו ת ר ה ב נ ה — מ ט ע מ י ם א מ ו צ י ת ל י ם — ל ב ר י ח ת היהודים‪ ,‬א ו ל ם ל א ח י י ב א ו ת ה‬
‫כפתרון‬
‫לבעיה‪ .‬הבגד‪ .‬מ ל א ה ו ל ל א סייג מ צ א נ ו א צ ל ה ג ב ׳ א נ ה ק ט ל י ‪ ,‬ה מ נ ה י ג ה‬
‫האצילה‬
‫לא‬
‫היתד‪.‬‬
‫והלוחמת של‬
‫הסוציאל דמוקרטית‪,‬‬
‫למרבה‬
‫לה כל אפשרות לסייע לקידום עניני ״הבריחה״‪.‬‬
‫מת‬
‫לשפוט‬
‫זה‬
‫המפלגה‬
‫אולם‬
‫צערנו‬
‫ב מ ה י ר ו ת א ת פ ו ש ע י ה מ ל ח מ ה ההונגרים‪ .‬א ח ד ה פ ע י ל י ם ה ד י נ מ י י ם ב ש ט ח‬
‫היה‬
‫בקפיצה‬
‫אלה‪,‬‬
‫עם ש ח ר ו ר ה ו נ ג ר י ה ה ו ק מ ו‬
‫ב ת י מ ש פ ט עממיים ר ב י ם‬
‫ש ת פ ק ת ם היה‬
‫דן‬
‫)‪(Dezso‬‬
‫דז׳ו‬
‫בעל‬
‫יהודית‪,‬‬
‫הכרה‬
‫ניצל‬
‫שבעצמו‬
‫נמלט‬
‫כאשר‬
‫מן ה ר כ ב ת ש ה ו ב י ל ה י ה ת י ם לאושויץ‪ .‬דן דז׳ו ע ש ה ש פ ט י ם ב פ ו ש ע י ם‬
‫״חקר״‬
‫אותם‬
‫בטרם‬
‫הובאו‬
‫למשפט‬
‫ורכש‬
‫לעצמו‬
‫הרבה‬
‫אויבים‬
‫בקרב‬
‫העם‪ .‬ב מ ש פ ט י ם ה ש מ י ע נ א ו מ י ם קיצוגיים ב ג נ ו ת ה מ צ ח י ם ה פ א ש י ס ט י ם ה ה ו נ ג ר י ם ‪.‬‬
‫מפלגתו‬
‫בהיותו‬
‫עת‬
‫הציבה‬
‫)הסוצ׳־דמוק׳(‬
‫שומרי‬
‫ראש‬
‫שליוו‬
‫אותו‬
‫ושממ‬
‫על‬
‫ביתו‬
‫ב ק ר ב מ ש פ ח ת ו ‪ .‬יום א ח ד ‪ .‬ק ב ל נ ו יונה ואני ה ז מ נ ה ל ב ק ר ו ב ב י ת ו ‪ .‬ה ג ע נ ו‬
‫ב ט ר ם ח ז ר ה ב י ת ה ‪ ,‬א ש ת ו נ י צ ל ה א ת היעדרו ו ב י ק ש ה מ א ת נ ו ל ה ש פ י ע ע ל‬
‫בעלה‬
‫לחדול מלפעול‬
‫ב מ ש פ ט י ם ה ע מ מ י י ם כי היא ח ו ש ש ת לחייו‪ .‬י ת י ר ה מ ז ו ‪:‬‬
‫היא פ נ ת ה א ל י נ ו ש נ ב ר י ח א ו ת ו מ ה ו נ ג ר י ה ל פ ח ו ת ל ת ק ו פ ה מ ס ו י י מ ת ‪ .‬ב ש י ח ה א ת ו‬
‫לא‬
‫הגענו‬
‫לכל‬
‫סיכום‪,‬‬
‫אולם‬
‫נוכחנו‬
‫שהוא‬
‫אדם‬
‫נחוש‬
‫בדעתו‬
‫להעניש‬
‫את‬
‫הפושעים ע ד ה א ח מ ן בהם‪ ,‬כ ל פ ח ד ל א ק י נ ן בלבו‪ ,‬ואף ל א ה ס ת י י ג מ ד ע ת ן ה ע ל י ה‬
‫אוסי בידרמן ז״ל נואם בכנס תנועות הנוער הציונית‪ ,‬ב־‪,1946‬‬
‫באיצטדיון העירוני בבודפסט‬
‫‪252‬‬
‫א ר צ ה — ב א ח ד הימים‪ .‬פ ג ש ת י ו מ א ו ח ר י ו ת ר ב א ר ץ ‪ ,‬כ נ צ י ג ה ה מ ס ח ר י ש ל מ מ ש ל ת‬
‫ה ו א ח ז ר ל א ח ר מ כ ן ל ה ו נ ג ר י ה ו מ א ז א י נ נ י י ו ד ע מ ה ע ל ה בגורלו‪.‬‬
‫הונגריה‪.‬‬
‫במו‬
‫סלשי‪,‬‬
‫ע י נ י ר א י ת י א ת ה ו צ א ת ו ל ה ו ר ג ב ת ל י י ה ש ל מ ג ה י ג ״ צ ל ב החץ״ פ ר נ ץ‬
‫כ ש מ ל ו ת י ו ה א ח ר ו נ ו ת ה י ו ‪ :‬״ ת ח י ה ו נ ג ר י ה ״ נ ק י ה ״מיהודים״‪.‬‬
‫בטרם‬
‫‪ 1946‬ל ק י צ ה ו ה ב ר י ח ה ה ל כ ה ו ד ע כ ה ה ח ל ה ל צ מ ו ח ב ל ב י‬
‫הגיעה שנת‬
‫ההחלטה‬
‫לסיים את שליחותי ולחזור ארצה ל מ ש ק י ולמשפחתי‪ .‬מ ש ל ח ת ״המוסד״‬
‫שביקרה‬
‫א ו ת נ ו פ נ ת ה א ל י ל ה מ ש י ך עוד פ ר ק זמן‪ ,‬כ מ ו כן ב י ק ש נ י יושב ר א ש‬
‫‪ ,1947‬כ י ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה‬
‫הקהילה וגם סורקים שאשאר ל פ ח ו ת ער פסח ש ל ש נ ת‬
‫ב י נ י ג ו ה י ה ל ל א ד ו פ י ו ק ש ה היה לו ל ס מ ו ך ע ל א ד ם ח ד ש ב ל ת י מ ו כ ר לו ו ל י צ ו ר‬
‫א ת ה ק ש ר ב י נ ו ל ב ק א ו ת ם אישים ו מ ו ס ד ו ת ש ה צ ל ח נ ו ל ר כ ו ש ב ק ר ב ם ה ב נ ה ו ד ר י ס ת‬
‫ב מ ש ר ד י ה ם ‪ .‬ע ל אף ה פ נ י ו ת ה ל ל ו נ ח ו ש ה היתד‪ .‬ה ח ל ט ת י ל ש ו ב ה ב י ת ה ב ת ו ם‬
‫רגל‬
‫האזרחית‪.‬‬
‫השגה‬
‫חוויות‬
‫זה‬
‫ר ב ו היו מ ג ת ח ל ק י ב מ ש ך ת ק ו פ ה זו‪ .‬מ ק צ ת ן ה ע ל י ת י‬
‫קודם‬
‫העברי‬
‫תעשיה‬
‫כל‬
‫ה צ ל ת יהודים‬
‫למען‬
‫—‬
‫שארית‬
‫פ ה במאמר‬
‫ה פ ל י ט ה ייצוג‬
‫הישוב‬
‫ב ק ר ב היהודים ו ב פ נ י ש ל ט ו נ ו ת מ ד ע ה זרה‪ ,‬כשאין מ א ח ו ר י ך לא מ מ ש ל ה‬
‫ח ו ק י ת ו ל א ר י ב ו נ ו ת פ ו ל י ט י ת — ונוסף ל כ ך כ ש א ת ה עדיין א ד ם צעיר‪ ,‬איש קבוץ‬
‫ולא דיפלומט מקצועי‪ .‬עבודה מ ש ו ת פ ת עם נציגי ת נ ו ע ו ת הנוער החלוציות ואנשי‬
‫ב ח י ר י ״ ה ב ר י ח ה ״ המסורים ו ה נ פ ל א י ם ‪ ,‬ה ס י פ ו ק ה ר ב ש ה י נ ך עוזר‪ ,‬מ ס י י ע‬
‫השורה‬
‫ו ת ו ר ם ל מ ע ן ה כ ל ל ה ז ה למען אותו ע ם ש ל פ נ י זמן ל א ר ב ה ו ב ל להורג‪ ,‬ל ה ש מ ד ה‬
‫לכליון‪ .‬ה ג א ו ה ב ל ב ך ש א ת ה מסיים פ ר ק זמן ב ח י י ך ש ה י ה א ב ן ־ ב ו ח ן ל כ ל ה ע ר כ י ם‬
‫ש ח ו נ כ ת ע ל י ה ם ו א ש ר ל ה ם ה ט פ ת ; ו ה ע י ק ר ש נ י ת נ ה ל י ה ה ז ד מ נ ו ת להבין‪ ,‬ל ר א ו ת‬
‫ולחוש‪,‬‬
‫מ ק צ ת מן ה מ ק צ ת מן ה ט ר ג ד י ה ה נ ו ר א ה ל ל א ת ק ד י ם ב ת ו ל ד ו ת ה א נ ו ש ו ת ‪,‬‬
‫טרגדיה‬
‫א ש ר ש מ ה קץ ל ש ל י ש ע מ נ ו ו ה ש א י ר ה ב ע ק ב ו ת י ה י ת מ ו ת ו ש כ ו ל ל ד ו ר ו ת‬
‫ו פ צ ע י ם א ש ר ל א יגלידו לעולם‪.‬‬
‫‪ ,1946‬מ ב ל י ל ה ו ד י ע ל ח ב ר י ו מ ב ל י לד‪4‬פרד מאיש‪,‬‬
‫ביום סתיו‪ ,‬בסוף גובמבר‬
‫לאחר שהעברתי את התפקיד ליצחק‬
‫)מעגן(‬
‫ולשלום‬
‫)תחמה(‪.‬‬
‫מטעמי‬
‫בטחון‪,‬‬
‫הוריתי‬
‫ל נ ה ג ״ ה ב ר י ח ה ״ )גוי נ א מ ן ל ע נ י נ י נ ו ( ‪ ,‬ל ה ס י ע א ו ת י ל ג ב ו ל הצ׳כי‪ ,‬ל ע י ר‬
‫קומתן‬
‫) ל ש ם ה ו ג ל ה זולטן א ח ר ה מ ה פ כ ה ב ־ ‪ ( 1 9 5 6‬כ ש ב ר ש ו ת י ה פ ס פ ו ר ט ה ר ו מ נ י‬
‫המזוייף‬
‫ע ם ויזה א מ י ת י ת לצ׳כיה ו ל ש ו ו י צ ת ה ש ה ו ש ג ה ב ע ז ר ת ק ש ר י ה ם ש ל ד ״ ד‬
‫נתן‬
‫ז״ל ושל מ ר קראוס‬
‫מ ש ת הארץ־ ישראלי לשעבר בהונגתה(‪.‬‬
‫)מנהל‬
‫ל פ נ י ה ג ש ר בין ה ו ג ג ת ד ‪ .‬לצ׳כיה נ פ ר ד ת י מ ן ה נ ה ג ה נ ד ה ם ש ע ד ל ר ג ע ה א ח ר ו ן‬
‫ל א ידע כ י ע ז י ב ת י היא ס ו פ י ת ‪ ,‬ע ל י ת י ע ל ה ג ש ר ו ל א ח ר ב ד י ק ה ש י ג ר ת י ת ד ר כ ת י‬
‫על‬
‫צ ׳ כ י ה זו ה פ ע ם ה ש נ י ה‬
‫אדמת‬
‫ב ת ק ו פ ת שליחותי‪ .‬החברים מן הצד הצ׳כי‬
‫הסיעו א ו ת י ל ב ר ט י ס ל ב ה ומשם ב ר כ ב ת ל פ ר א ג ‪ ,‬ב ה ח י כ ה לי י ו נ ה רוזן‪ .‬ש נ ע ו ט ס נ ו‬
‫מפראג‬
‫וכך‬
‫ב א ו י ר ו ן צ׳כי ב ע ל‬
‫הגענו‬
‫אחרי‬
‫‪ 20‬מושבים‪,‬‬
‫כשהדרכזנים הרומנים מסייעים‬
‫בידעו‬
‫ל צ י ת ך שבשווייץ ו מ ש ם ל ב ז ל ‪ ,‬ב ה נ ע ר ך ה ק ו ג ג ר ס הציוגי‪ ,‬ה ר א ש ו ן‬
‫מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה‪ .‬ב ב ז ל ע י י נ ת י ב ת ״ ח סודי‪ ,‬כ ת ו ב ג ר מ נ י ה ש ל ד ״ ד‬
‫קסטגו־‬
‫ז״ל‪,‬‬
‫והועדה‬
‫יאנק‬
‫סילבסטר‬
‫שקיבלתיו לקריאה מיואל פלגי‪,‬‬
‫ובו‬
‫תיאור פעילותו של קסטנר‬
‫ב ד ב ר ה צ ל ת י ה ד ו ת הונגריה‪.‬‬
‫) י ע ק ב בן יהודה(‬
‫ז״ל‪ ,‬י ו נ ה ו א נ י‬
‫עברנו‬
‫את הגבול‬
‫לצרפת ובליל‬
‫ע ל י נ ו במרסיי ב א נ י ה ש ו ו ד י ת ק ט נ ה כ ש ב ר ש ו ת ו ש ל י א נ ק ד ר כ ו ו א ר ץ ־‬
‫ו ב י ת נ ו דרכונים‬
‫מזוייפים‬
‫עם‬
‫חותמת‬
‫של‬
‫הקונסוליה הבריטית‬
‫ישראלי‬
‫כשר‬
‫בצרפת‪,‬‬
‫ל ל א ה ב ו ל י ם ה ד ר ו ש י ם ) ב מ ק ו מ ם ר ע ם פ ל ג י ‪ ; (Gratis‬א ח ר ימים מ ס פ ר‬
‫של הפלגה בים נתגלו אורותיה של העיר ח י פ ה אולם בטרם נכנסנו לנמל‪ ,‬דאגו‬
‫‪253‬‬
‫אנשי‬
‫״המוסד״‬
‫הבריטית‬
‫להבריח‬
‫שאנשיה‬
‫מן‬
‫אמנם‬
‫האניה‬
‫עלו‬
‫על‬
‫אה‬
‫י א נ ק שהיד‪.‬‬
‫סיפון ה א נ י ה‬
‫מבוקש‬
‫לחפש את‬
‫על־ידי‬
‫יאנק‬
‫הבולשת‬
‫ולבדוק‬
‫את‬
‫י ת ר הנוסעים‪ .‬א נ ח נ ו י ר ד נ ו ל ל א ת ק ל ו ת מ י ו ח ד ו ת ו ב מ כ ס ‪ ,‬ל א ח ר ע י כ ו ב ש ל א ה ו ב ר ר‬
‫לנו‬
‫טיבו‪,‬‬
‫ב״סיועו״‬
‫כנראה‬
‫כתוצאה‬
‫של‬
‫חשד‬
‫של נציג ״המוסד״ והגענו‬
‫שהננו‬
‫ח ב ר י ארגון‬
‫טרוריסטי‪,‬‬
‫ה ב י ת ה כ ש מ א ב ק הישוב‬
‫ה ו ל ד ו מ ח מ י ר ו ה ה ע פ ל ה ה ע ב ר י ת ל ח ו פ י הארץ ה ו ל כ ת וגוברת‪.‬‬
‫מחנה‬
‫‪254‬‬
‫קיץ‬
‫של‬
‫התנועה‬
‫בהונגריה‬
‫—‬
‫‪1946‬‬
‫שוחררנו‬
‫בשלטון הבריטי‬
‫חברי כפר גליקסון‬
‫חברי‪ 8‬מספריט על אסימי‬
‫אסימי‬
‫גונה‬
‫ספינת‬
‫—‬
‫המעפילים‬
‫שאורגנה‬
‫עי‬
‫ב־‪1939‬‬
‫התנועה‬
‫)על‬
‫אר­‬
‫ומסעד‪ .‬ראה ב״משואה׳׳ א עמי ‪ (164—152‬הפליגה מקונסטנצה ב־‪1‬‬
‫באפריל‬
‫‪1939‬‬
‫והגיעה‬
‫לחוף‬
‫אביחיל‬
‫ב־‪8‬‬
‫באפריל‪,‬‬
‫ומחמת‬
‫הים‬
‫הסוער‬
‫הורידה ‪ 90‬מעפילים בלבד‪ .‬ב־‪ 10‬באפריל הורדו עוד ‪ 100‬איש ליד קיסריה‬
‫ואז‬
‫נתפסה‬
‫לקושטא‪.‬‬
‫תאניה‬
‫ב־‪6‬‬
‫והובלה‬
‫ביוני הגיעה‬
‫לחיפה‪ .‬ב־‪ 23.4‬היא‬
‫גורשה‬
‫שוב לחופי הארץ ונתפסה‬
‫ללב ים‬
‫ושטה‬
‫שנית‪ .‬המעפילים‬
‫נאסרו ושוחררו לאחר מכן ע״ח מכסת הסרטיפיקטים‪ 6 .‬מחברי כפר גליקסון‬
‫שהיו בין מעפילי ״אסימי״ ניאותו לספר באורח חפשי ולהקליט את זכרו־‬
‫מתיהם‪,‬‬
‫בכ״ז‬
‫אותם‬
‫אנו‬
‫מביאים‬
‫כאן תוך קיצורים‬
‫מעטים‪ .‬הדברים הוקלטו‬
‫בטבת תשל׳׳ז ‪.17.1.77‬‬
‫עיבד‪ .‬והביא לדפוס שית‬
‫באניה‬
‫״אסימי״‬
‫‪255‬‬
‫דב‬
‫מ א ח ר ואנחנו הקבוצה הגדולה ביותר ש ל עולי ״אסימי״ ב כ פ ר‬
‫)המנחה(‪:‬‬
‫נתבקשנו‬
‫גליקסון‪,‬‬
‫יושבים‬
‫לספר ז כ ת נ ו ת בכדי שיופיעו ב״משואה״‪.‬‬
‫כאן‪:‬‬
‫ל א ה ו ס מ י פריביזור‪ ,‬ז א ב נ ו ר י )פרקו(‪ ,‬ש ר ה ו ג ד ל י ה ל פ י ש ו א נ ו כ י‬
‫קלני‪,‬‬
‫ד ב ק ח ‪ .‬חסרה רק חברה אחת ש א ע נ ה כעת במשק‪ .‬אני חושב‬
‫הראוי‬
‫שמן‬
‫השיחה‬
‫שנבקש‬
‫א ת רושם‬
‫האלה שאנחנו‬
‫הרשימות‬
‫‪1‬‬
‫ה ז א ת ‪ ,‬א ת הסיפורים האלה‪ ,‬ל ז כ ר ו ש ל י א נ ק‬
‫נקדיש‬
‫את‬
‫ש כ ו ל נ ו חייבים‬
‫ל ו ח ו ב ג ך ו ל ‪ ,‬א ך הוא לא ז כ ה ל ה ש ת ת ף ע מ נ ו כאן‪ ,‬ל א ז כ ה ל ה א ר י ך‬
‫ימים‬
‫ומחלה קשה קיצרה‬
‫מאחר‬
‫א ת חייו‪.‬‬
‫זוכרים‬
‫אנחנו‬
‫יאנק‬
‫את‬
‫כ ב ח ו ר צעיר ו ב ע ל מרץ שהעלה אותנו לאניה והביא א ת ה א נ י ה לחופי‬
‫הארץ‪:‬‬
‫ל א ח ר כ ל ‪.‬כך‬
‫היום‬
‫יכולים‬
‫הרבה שנים אנו‬
‫נכונה‬
‫להעריך‬
‫א ת כ ל ה ק ש י י ם ‪ ,‬א ת כ ל האומץ ו ה י כ ו ל ת ש נ ד ר ש ו מ א נ ש י ם ב כ ד י ל א ר ג ן‬
‫כ ז א ת מפולין לרומניה ומקונסטנצה לחוף ארץ־ישראל‪ ,‬ו א ח ר כך‬
‫עליה‬
‫כ א ש ר ה א נ י ה ט ו ל ט ל ה ח ו ש י י ם ימים ב ל ב י מ י ם ! ו ב ס ו פ ו ש ל ר ב ר ה ג ע נ ו‬
‫מ ב ט ח י ם ‪ .‬א נ ח נ ו מ ק ד י ש י ם אם כן ד ב ר י ם‬
‫לחוף‬
‫ועוד‬
‫נספר‬
‫איתע‪,‬‬
‫עליו‬
‫רבות‪.‬‬
‫שוחחתי‬
‫ז ה ה י ה כ ב ר מזמן‪,‬‬
‫הסיבה‬
‫היתד‪,‬‬
‫הרשימה‬
‫שאנחנו‪,‬‬
‫אתו‬
‫כשהוא‬
‫הוא בא אז‬
‫הקבוצה‬
‫א ל ה ל ז כ ת ש ל יאנק‪.‬‬
‫שלנו‬
‫נזדמן‬
‫לחתונה‪.‬‬
‫לאיזה‬
‫למשק‬
‫ש א ל ת י אותו‪,‬‬
‫נקבעה‬
‫מטרנסילבניה‬
‫מה‬
‫לסורי‬
‫א נ ח נ ו ה ת ק ו מ מ נ ו א ז ‪ :‬ה ו א ג י ל ה לי ש ה י ר י ד ה מ ה א נ י ה נ ק ב ע ה‬
‫עוד‬
‫ב ח ו ץ ל א ר ץ ל פ י ס ד ר מסויים‪ ,‬כ ג ו ן ‪ :‬חולים‪ ,‬ח ב ר ו ת ו ח ב ר י ם ו כ ל‬
‫מיני‬
‫ק ר י ט ר י ו נ י ם אחרים‪ ,‬ה י ת ה גם איזו ח ל ו ק ה ל פ י ה ת נ ו ע ו ת ‪ ,‬ו ב ת ו ך‬
‫ה ז א ת נ ק ב ע נ ו אנחנו‪ ,‬ה ק ב ו צ ה מ ט ר נ ס י ל ב נ י ה‬
‫החלוקה‬
‫במאסף‪.‬‬
‫להיות‬
‫ל א מ ש ו ם ש ר צ ו להעניש אותנו‪ ,‬א ל א מ פ נ י ש ה ת ב ר ר ל ה ם ש ז א ת היתד‪.‬‬
‫ה מ ל ו כ ד ת ב י ו ת ר ו ה מ ב ט י ח ה ביותר‪ .‬ז א ת א ו מ ר ת ש א פ ש ר ה י ה‬
‫הקבוצה‬
‫א ו ת נ ו ש נ ה י ה אחרונים‪ .‬וגם ל מ ק ר ה ש ת ח י נ ה ת ק ל ו ת ‪ .‬א ח ר כ ך‬
‫לבקש‬
‫כ י צ ד א י ר ג ט א ת ה א ס פ ק ה ש ל האניה‪,‬‬
‫גספר‬
‫עכשיו‬
‫סמי‪:‬‬
‫קשה‬
‫א נ י מ ב ק ש א ת ס מ י ל ס פ ר כ ל מ ה ש ז כ ו ר לו‪ ,‬ב ב ק ש ה סמי‪.‬‬
‫ל ה י ז כ ר ב ד י ו ק כי זר‪.‬‬
‫הייתי‬
‫אז‬
‫פיקטים‪,‬‬
‫גדולה‬
‫״בצורת״‬
‫ה ת ב ש ר נ ו שיש א פ ש ר ו ת ל ע ל י ה מ א ו ר ג נ ת ע ל‬
‫להעלות‬
‫ולנו‬
‫קתב‬
‫לארבעים שנה מאז האירוע הזה‪:‬‬
‫ב מ ס ג ר ת החלוץ ו א ח ר י שנים ש ל‬
‫את‬
‫היתד‪.‬‬
‫חברים‪.‬‬
‫לאחר שהאניה נ ת פ ס ה‬
‫ידי‬
‫בסרט־‬
‫הסוכנוה‬
‫ה ח ב ר י ם ‪ .‬אז ה ו ח ל ט ל ה ע ל ו ת א ת גרעין ה ע ל י ה ה ר א ש ו ן‬
‫הזכות‬
‫הראשונה‬
‫לעליה‬
‫בגרעין‬
‫היינו‬
‫אז‬
‫ששה‬
‫עשר‬
‫ז ה ה ו ק צ ב ל נ ו על ידי ה מ ז כ י ר ו ת ‪ .‬ו ז כ י ת י ל ה ש ת ת ף ‪ ,‬ב ש ל ב י ם‬
‫מסויימים‪,‬‬
‫פגשתי‬
‫בהכנות‬
‫ל ע ל י ה הזו‪.‬‬
‫נסעתי‬
‫בשם‬
‫החברים‬
‫לבוקרשט‪,‬‬
‫שם‬
‫ח ב ר י ם ש ק ו ד ם כ ב ר ה י כ ר ת י אותם‪ ,‬ח ב ר י ם מ ר ג ט ו מ ט ר נ ס י ל ב נ י ה ‪.‬‬
‫והבעיות‬
‫ה מ ד ו י ק ו ת והקשיים ש ל ארגון ה ד ב ר י ם ‪ .‬ה א ל ה ל א ה י ו ת ו ע י ם‬
‫ל נ ו כ ״ כ ‪ .‬נ ו ד ע ל נ ו שהארגון נ ע ש ה ע ל ידי ה מ ז כ י ר ו ת ה ר א ש י ת ו ח ב ר‬
‫בשם‬
‫יאנק‬
‫ש ל א ה כ ר ת י א ו ת ו — הוא ה מ א ר ג ן ‪.‬‬
‫נדמה לי שזה היה‬
‫ב ח ו ד ש מרץ‪.‬‬
‫דב‪:‬‬
‫ב ר א ש ו ן ב א פ ר י ל יצאנו‪..‬‬
‫‪ .1‬יאנק ח׳בינסקי — יעקב בן יהודה — שהיה מארגנה ומפקדה של האניה‪.‬‬
‫‪256‬‬
‫סמי‪:‬‬
‫לפסח‬
‫וקרוב‬
‫לבוקרשט‪,‬‬
‫באנו‬
‫סתרו‬
‫שם‬
‫ב מ ל ו ן ש ל חלוצים‪.‬‬
‫אותנו‬
‫מ ש ם נסענו ל ק ו נ ס ט נ צ ה ה ג ע נ ו ב ל י ל ה ואף ע ל שהייתי היחידי בקבוצה‬
‫באיזה ת נ א י ם ניסע‪ ,‬כי ה י ת ר ח ש ב ו שזה יהיה ב א נ י ה ל פ ח ו ת‬
‫שידע‬
‫״טרגסילבניה״‬
‫כמו‬
‫בלילה‬
‫או‬
‫לא ראינו שום‬
‫הקבוצה‬
‫האחרונה‬
‫ובצורה‬
‫די מ ב ו ה ל ת‬
‫ואיכשהו‬
‫מרתף‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫״דצ׳יה״ ‪.‬‬
‫דבר‬
‫גם‬
‫קצת‬
‫ח ח מ פ ח ם ‪ ,‬ו פ ח ם ואנשים‪ .‬א נ ח נ ו היינו‬
‫שהגיעה‪.‬‬
‫דחפו‬
‫אבל‬
‫אני‬
‫נדהמתי‬
‫כי‬
‫מקום‬
‫ר ב ל א היה והיתד‪ .‬ע צ ב נ ו ת רבה‪,‬‬
‫אותנו‬
‫לאיזשהו‬
‫מ ר ת ף ‪ ,‬ועוד מ ר ת ף ועוד‬
‫בימים‬
‫אפשר‬
‫הנסיעה‬
‫הסתדרנו‪.‬‬
‫הראשונים‬
‫היתה‬
‫לומר‪ ,‬די ט ו ב ה ‪ :‬היינו ש ח ו ר י ם כ מ ו מ נ ק י א ר ו ב ו ת ‪ .‬ב פ ח י ת מ י ם ש נ ת נ ו‬
‫הצלחנו‬
‫כמעט‬
‫לא‬
‫בקושי‬
‫את‬
‫לרחוץ‬
‫ואי א פ ש ר ה י ה ל ז ו ז ‪:‬‬
‫הפנים‪,‬‬
‫היתה‬
‫הצפיפות‬
‫מאת‪.‬‬
‫גדולה‬
‫ה ס ת ו ר ה י ה כ ר ג י ל ב ס פ י נ ו ת כאלו‪ ,‬ז ה‬
‫חדש‪ ,‬היו‪ .‬ק ו מ ו ת ש ל ח צ י מ ט ר ו ה ס ת ד ר נ ו כ כ ה בפנים‪ ,‬כ ש ז ח ל נ ו‬
‫פנימה‪.‬‬
‫היה‬
‫ישנו ד י טוב‪ ,‬ה י ת ו ע י י פ י ם ‪ .‬ו ל מ ז ל נ ו ה י ה מ ז ג א ו י ר י פ ת כן‬
‫גם פסח‪,‬‬
‫הובילה‬
‫שלא‬
‫הת לנו ומצות‪:‬‬
‫ביצים‬
‫ו ה ת גם‬
‫פרות ממש שהאניה‬
‫ל א י ז ה נמל‪ .‬א ח ר י כ ש ש ה י מ י ם נ ד מ ה לי ה ג ע נ ו ב ל י ל ה ל ח ו ף‬
‫תענו‬
‫אתה‬
‫הוא‬
‫והגיעו‬
‫מהארץ‪.‬‬
‫אנשיזם‬
‫באו‬
‫אלה‬
‫ובסירות‬
‫ה ת אנשי ״זבולה״‪ ,‬אז ע ת לא היה פלי״ם והתחילו להתארגן להורדת‬
‫ה מ ע פ י ל י ם ‪ .‬כ פ י ש נ מ ס ר לנו‪ ,‬ב ס י ר ה ה ר א ש ו נ ה ש ה ו ר ת ו ת ה י י נ ה ב ח ו מ ת ‪.‬‬
‫כשלעצמי‬
‫אני‬
‫התכוננתי‬
‫לא‬
‫טוב‪,‬‬
‫הדגשתי‬
‫כאב‬
‫קיבלתי‬
‫בכלל‬
‫גרת‪,‬‬
‫לא‬
‫ל י מ ד ה ו ל א ח ר ש ה ו ר י ד ו ח ל ק ה י ה כ ב ר בוקר‪ ,‬ו ה א נ ת ‪ .‬ח ז ר ה‬
‫לים‪ .‬ש ט נ ו ב מ ש ף כ ל ה ת ם ו ח ז ר נ ו ל מ ח ר ת ב ל י ל ה לי ע ל כ ל פנים ק ש ה‬
‫ל ד ע ת מ ה בעצם ק ר ה יכול להיות שהשתיה של ליל הפסחא‬
‫‪3‬‬
‫השפיעה‬
‫ע ל ה צ ו ו ת ו ע ל ר ב ה ח ו ב ל ‪ ,‬א ש ר ל א מ צ א א ת ה מ ק ו ם ‪ .‬א נ י זוכר ש ב א ו ת ו‬
‫א ת ישראל‬
‫ל י ל ה לא מ צ א נ ו א ת ח ו ף מ צ פ ה ־ ה י ם י ־ א ו ת ו ח י פ ש נ ו ו כ ל‬
‫נ ע ל מ ה ‪ .‬ה י ה אז ע ר פ ל כ ב ד ‪ .‬ב י ו ם ש ל י ש י ב א נ ו ש ו ב ו ה פ ע ם מ צ א ו א ת‬
‫ואת הסימנים והתחלנו‬
‫החוף‬
‫נדלקו פתאום‬
‫לרדת‪ .‬ואז‬
‫פמז׳קטומם‬
‫ונשמעו י מ ו ת של מ כ ו נ ת יתד‪ .‬באויר וכל ה ע ס ק הזה נפסק‪ .‬אני אמדתי‬
‫דב‪:‬‬
‫אז‪:‬‬
‫ל א ה ה ו ל כ י ם לישון‪ ,‬ת פ ס ו א ו ת נ ו ! ו כ ד ז ה ה י ה ע ד ש ת פ ס ו א ו ת נ ו ‪.‬‬
‫ניתן‬
‫ע כ ש ת ל א ח מ ם ל ס פ ר א ת מ ה ש ה ם זוכרים‪.‬‬
‫א נ י ז ו כ ר א ת ליל‬
‫ולכן‬
‫לא‬
‫הפיקת‬
‫עמדנו‬
‫ה י ר ת ה כאן‪,‬‬
‫בתור —‬
‫ו א נ י זוכר‬
‫את‬
‫לא‬
‫הרקטה‬
‫ש ה י ת ו בין ה א ח ר ו נ י ם‬
‫עמדנו‬
‫שנפלה‬
‫ב מ צ ב הכן‪,‬‬
‫לימ‪.‬‬
‫לעלות לחוף‬
‫עמדנו‬
‫ל ת גשר‬
‫רקטה שהאתר‪ .‬אותנו‬
‫ב א ו ר יום‪ .‬ל א ח ר מ כ ן ש מ ע ג ו א ת ה צ ע ק ו ת ש ל ה א ג ג ל י ם ו ר א י נ ו א ו ת ם‬
‫עולים‬
‫מאת‬
‫הזה‬
‫ומתקרבים לגשר ה פ י ק ו ה ע מ ד ת י‬
‫ל ת ר ב ה ח ו ב ל ‪ .‬הייתי‬
‫קמב‬
‫אליו כשהם‪ ,‬ע ם א ק ד ח י ם ש ל ו פ י ם ‪ ,‬נ י ג ש ו א ל ת ‪ .‬והוא‪ ,‬ר ב ה ח ו ב ל‬
‫היה כ ז ה ז א ב ים‬
‫צעיר‬
‫אבל מנוסה מאת‪,‬‬
‫ה ח ז י ק פייפ‬
‫ככה‪,‬‬
‫ב ק צ ה הפה‪ ,‬ו מ ב ד כ א י ל ו ל א ק ר ה ש ו ם ד ב ר ‪ .‬ו א ל ה פ ק ד ו עליו ל ה י כ נ ס‬
‫ל ת ת ־ ה ת א שלו‪ ,‬ו א ח ר כ ד ק ש מ א ת ה א נ י ה ו ג ר מ א ו ת ה ל ח י פ ה ב ל י ל ה‬
‫ההוא‬
‫‪.2‬‬
‫‪J‬‬
‫‪.4‬‬
‫לא‬
‫ה ל כ נ ו לישון‪,‬‬
‫רצינו‬
‫לראות‬
‫את‬
‫ה ש ח ר ע ו ל ה ו ד א ת ו ‪ .‬את‪.‬‬
‫א נ י ו ת נוסעים מ פ ו א ר ו ת מ נ מ ל י רומניה‪.‬‬
‫ש ל המלחים הנוצרים‪.‬‬
‫בזמנו‬
‫קבח‬
‫השוה׳׳צ‪ ,‬צ פ ו נ י ת‬
‫לנתניה‪.‬‬
‫‪257‬‬
‫‪.‬הכרמל‬
‫מצד‬
‫בפעם הראשונה‪ .‬הארץ המובטחת‪ .‬היתה ה ר ג ש ה גדולה‪ ,‬א ב ל‬
‫כשהגענו לחיפה‪ ,‬ס פ י נ ת מעפילים‪,‬‬
‫שני‪ ,‬ר א י נ ו בים‪,‬‬
‫מ ת ר נכון‪,‬‬
‫סירת מעפילים שעמדו לגרש אותם‪ .‬ו א ת ה צעקות — א ת ם זוכרים א ת‬
‫הצעקות‬
‫טועה‬
‫של‬
‫זאת‬
‫מפרשים‬
‫גירוש‬
‫היתד‪.‬‬
‫הזו‪,‬‬
‫תאניה‬
‫ניקולאום‬
‫או‬
‫ספינת‬
‫של‬
‫משהו‬
‫המעפילים י‬
‫ספינה‬
‫כזה‪,‬‬
‫אינני‬
‫אם‬
‫קטנת‬
‫ספינת‬
‫ו ע ל י ה כ מ א ה ו ש מ ו נ י ם או מ א ת י י ם א י ש א ש ד פ ר צ ו‬
‫בזעקת‬
‫אימים‪ ,‬א נ י ל א א ש כ ח א ת ה ז ע ק ו ת האלה‪ ...‬ב י ל י נ ו ש ם ש ב ו ע י י ם ב ת ו ר‬
‫נמל‬
‫זוכרים‬
‫חיפה‪,‬‬
‫הבנינים‬
‫את‬
‫על הכרמל?‬
‫וניחשנו‬
‫דברנו‬
‫איזה‬
‫ב י ת זה ואיזה ב י ת זה‪ .‬ל א ‪ .‬ה י ו ל נ ו חיים ר ע י ם ש ם ב ח י פ ת א ם ל ו מ ר א ת‬
‫האמת‪.‬‬
‫ק י ב ל נ ו ש פ ע ש ל מ ז ו ן ; ה א מ ת היא ש כ א ש ר י א נ ק ק ב ע א ו ת נ ו‬
‫למאסף‬
‫במקרה של‬
‫ידע‬
‫הוא‬
‫קבוצה מאורגנת כשלנו תתגהג‬
‫כיצד‬
‫ת ק ל ה ‪ .‬כ ו ל ם היו יוצאי ה כ ש ר ה א ח ת ‪ ,‬ב ג י ג י ל אחד‪,‬‬
‫ח ח ממשה שכט‬
‫שהיה י ו ת ר מ ב ו ג ר ‪ .‬ו א י ך נ ט ל נ ו ע ל ע צ מ נ ו ל מ ח ר ת ב ב ו ק ר א ת ה א ח ר י ו ת‬
‫ל כ ל המזון שהיה מ ח ו ל ק ב כ ל ר ח ב י האניה‪ ,‬א ס פ נ ו א ת כ ל ה ש ק י ם ש ל‬
‫הסוכר‪.‬‬
‫זאב‪:‬‬
‫גם א ת א ל ה ש ה מ ל ח י ם ה ס ת י ר ו ‪.‬‬
‫דב‪.:‬‬
‫כן‪ ,‬ש פ ע ש ל מזון ר י כ ז נ ו ב ב ט ן האניה‪ ,‬ב ת א אחד‪ .‬ק ב ע נ ו ש ם מ ח ס ן‬
‫וכן‬
‫את מקום‬
‫שלנו‪.‬‬
‫המגורים‬
‫א ת עצמנו‪,‬‬
‫קבענו‬
‫בלי שום‬
‫התאה‬
‫מ ל מ ע ל ה ‪ ,‬ב ת ו ר ״ מ ס י ם ״ ע ל המזון‪ ,‬ע ל ח ל ו ק ת ה מ צ ר כ י ם ב א נ י ה ‪ .‬מ א ו ת ו‬
‫תם‬
‫ו א י ל ך ו ב מ ש ך ח ו ד ש י י ם כ מ ע ט שהיינו באניה‪ ,‬א נ ח נ ו ח י ל ק נ ו ה כ ל ‪,‬‬
‫גם‬
‫זקוקים‪.‬‬
‫םיגרתת‪,‬‬
‫ייאמר‬
‫גפרורים‪,‬‬
‫טואלט‪,‬‬
‫ניר‬
‫כל‬
‫מה‬
‫היו‬
‫שהאנשים‬
‫לשבחם של יאנק ושל המארגנים — באניה שלנו לא סבלנו‬
‫ר ע ב ‪ :‬לא ש ל א ס ב ל נ ו ר ע ב ‪ ,‬א ל א ש ה י ה ש פ ע ש ל מזון ט ו ב ‪ .‬כ א ש ר י ר ד נ ו‬
‫מהאניה‪ ,‬ז ו כ ר א נ י ש ע ו ד ה ב א נ ו ל ק י ב ח ש נ י א ר ג ז י ם ב ש ר ‪ .‬ג ר ר נ ו א ו ת ם‬
‫עם ע צ מ נ ו ל ז כ ר ה נ ס י ע ה ו ה ב א נ ו ל ק י ב ח ‪ .‬ה ת נ א י ם ה ט ו ב י ם ו ש פ ע המזון‪,‬‬
‫הטובות‪ ,‬לאה‬
‫הריבות‬
‫נכון?‬
‫צריך‬
‫ריבה מיחזדת‪.‬‬
‫וודאי‬
‫זוכרת‬
‫את‬
‫ריבת‬
‫הוורדים‬
‫וסיגריות בשפע‪ .‬נאמר א ת ה א מ ת ‪:‬‬
‫המפורסמת‪,‬‬
‫ב מ ו ב ן זה‪,‬‬
‫לומר שהמארגנים ריכזו מזון מ ע ל ומעבר שהאניה ה ז א ת ב א מ ת‬
‫היתד‪ ,‬צ ר י כ ה ל ש ב ו ע י י ם ש ל ה פ ל ג ה מ ת ו כ נ נ ת ‪ .‬כיוון ש א ם נ י ק ח ב ח ש ב ו ן‬
‫שמאתיים‬
‫חמישים‬
‫מה‬
‫לא‬
‫ח מ י ש י ם איש‪ ,‬ח מ י ש י ם‬
‫אחוז‬
‫שקיבלנו‬
‫בעת‬
‫בחיפה‪,‬‬
‫א ח ח ש ל אנשים ירדו ו נ ו ת ר נ ו ש ם‬
‫ב א נ י ת ו כ מ ו ת המזון הזו ה ס פ י ק ה לחדשיים‪ .‬כי‬
‫זה‬
‫היה מזון‬
‫טת‬
‫לתב‪.‬‬
‫גם‬
‫ב ט ו ר ק י ה וביוון‬
‫קיבלנו קונסרבים או קטניות או פ י ת ת ‪ ,‬אלא קיבלנו‬
‫ח מ ת לחם‬
‫ז ו כ ת ם ש ה ד ת י י ם ה ת עושים‬
‫לשבת‬
‫טרי‬
‫ת ב ת ם ט ת י ם אחרים‪ .‬אתם‬
‫אמה‬
‫מ א כ ל ״קוגל״ מ א ו ר ז ע ם צ י מ ו ק י ם ושזיפים מ י ו ב ש י ם ? זו היתד‪.‬‬
‫ה מ נ ה ש ל ה ם ב כ ל יום ששי‪ .‬ל מ ע ן ה א מ ת ל א ה י ת ו ב מ צ ו ק ה ש ל ר ע ב ‪,‬‬
‫לא פ ח ד ט אף פ ע ם שאנחנו עלולים להיקלע ל מ צ ב ש ל מרד‪ ,‬ש ל רעב‪,‬‬
‫כפי ש ר א ת ו ב י ת ר ה א נ י ו ת ש פ ג ש נ ו ב ד ר ך ‪ .‬אם א ת ם זוכרים א ת ה א נ י ה‬
‫״אסתיר״‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫שהולצר ודינה ע ל ו ב ת זה כ ב ר היה ב ה י א ו ם ‪ .‬אנו זוכרים‬
‫‪ .5‬״אסתיר׳׳ — ספינה שאורגנה ע״י הרביזיוניסטים‪ .‬בדרך היו במצוקה רבה‪ .‬וביוץ‬
‫הגישו להם אנשי ״אסימי״ עזרה‪ .‬ספינה זו היתד‪ ,‬בלב ים קרוב ל־‪ 4‬חדשים‪ ,‬ונהגו‬
‫בה ביד קשה כלפי המעפילים‪.‬‬
‫‪ .6‬אי בקרבת יוון‪.‬‬
‫‪258‬‬
‫את‬
‫האניות‬
‫בלי‬
‫א ו כ ל ‪ ,‬מ כ ו ת ועונשים חמורים‪ .‬א נ ש י ם ל ל א ת ק ו ו ה ‪.‬‬
‫חילופי‬
‫דב‪:‬‬
‫האלה שפגשנו‬
‫מצוקה‬
‫בדרך‪ ,‬איזו‬
‫איזה מחסור‬
‫במים‪,‬‬
‫ד ב מ פ ‪ :‬א ת ם זוכרים א ת ה ע ו ל י ם מהאביר‪ .‬״ א ס ת י ר ״ ?‬
‫ע ק ב מ ח ס ו ר ב מ י ם ה ם ע ל ו ל א ג י ה ש ל נ ו ו ש ם ח י ט א ו א ו ת ם ‪ ,‬ע ש ו חיטוי‪,‬‬
‫התרחצו‪,‬‬
‫הם‬
‫כשהגענו‬
‫זוכר‬
‫החליפו‬
‫את‬
‫להם‬
‫הבגדים‬
‫אותם‬
‫והחזירו‬
‫ל״אםתיר״‪.‬‬
‫ל נ מ ל חיפה ב כ ל ל לא היינו כ ל כ ך ע צ ו ב י ם ‪ .‬ע ד כ מ ה ש א נ י‬
‫א ת עצמי‪ ,‬משך כל הזמן לא הייתי עצוב‪ ,‬להיפך א נ ח נ ו היינו‬
‫כ ל כ ך א ו פ ט י מ י ס ט י ם ‪ ,‬כ ל כ ך שמחים‪ ,‬כ ל כ ך עליזים‪ .‬א נ י ח ו ש ב ש י ו ת ר‬
‫משהאניה‬
‫מקולקל‪,‬‬
‫מלבם‬
‫אחר‬
‫ה ז א ת ושאר ה א נ י ו ת ח ת ת ל א ר ץ ב כ ו ח ה ק י ט ו ר ‪ ,‬ש ה י ה ל ר ו ב‬
‫היא‬
‫בכוח‬
‫חתרה‬
‫והאופטימיות‪,‬‬
‫האמונה‬
‫והחום‬
‫שבא‬
‫ש ל החלוצים‪ .‬ואני ל א צ ר ת ל ס פ ר ל כ ם ע ל ה ר ו מ נ ט י ק ה ש נ י ה ל נ ו‬
‫ב ח י פ ה עם ה א נ י ה השכנה־ ש ב ה ה י ו ה נ ע מ ת מ ד ג צ י ג ‪ .‬א נ ח נ ו‬
‫כך‬
‫נ י ה ל נ ו א י ת ן ר ו מ ן ע״י מ כ ת ב י ם ש ה ו ע ב ר ו ב ת ו ך ת פ ו ח י א ד מ ה ה א ו י ר ה‬
‫היתד‪,‬‬
‫ט ו ב ה מ א ת ‪ ,‬לא היה כ ל נ ס מ ן ש ל א מ ה מ ר ר ‪ ,‬א ו ה ת ק ו מ מ ו ת ‪.‬‬
‫ל א היו ב כ ל ל מ ט ת ‪ .‬א נ ח נ ו ל א זוכרים ש ב א נ י ה ש ל נ ו מ י ש ה ו ה ת ק ו ט ט ‪.‬‬
‫לאה‪:‬‬
‫ה י ה מ ש ו ג ע אחד‪.‬‬
‫ךב‪:‬‬
‫א ב ל ה ו א ב א מ ת היה משוגע‪ .‬צריך ל ת א ר א ת ה ד ב ר ה ז ה ב ש ו ם א נ י ה‬
‫ל א ה י ה ס ד ר ו מ ש מ ע ת כמו באניתנו‪ ,‬ואף א ח ת ל א ה ג י ע ה ל א ר ץ ב מ ו ר ל‬
‫כל‬
‫כ ד גבוה‪ ,‬ב נ ק מ ן ‪ :‬באיזה מ צ ב ט ו ב היינו שם‪ .‬ו מ ה ש ר צ י ת י ל ס פ ר‬
‫על‬
‫חיפה‪,‬‬
‫זוכמם?‬
‫הם‬
‫עמדו עם הגב א ל ת ו‬
‫ע מ מ שם ש ו ט ר י ם י ה ת י ם ‪ ,‬נ ו ט מ ם ‪ ,‬ג פ י מ ם ‪ ,‬א ת ם‬
‫ועם ה פ נ י ם לים ו כ ד ש ו ח ח נ ו ע מ ם — ג ב‬
‫א ל ג ב — והם ה מ מעבירים לנו י ד י ע ו ת א ת פ ו ר מ צ י ה וגם כסף‪ .‬כ ל פעם‬
‫ש ה ג י ע א י ז ה מ ש ל ו ח ש ל מזון כמו תפוזים‪ ,‬א נ ח נ ו י ר ד נ ו ל מ ר ת ף ל מ ט ה‬
‫ופתחנו‬
‫הביאו‬
‫לאה‪:‬‬
‫כ ל ת פ ו ז ותפוז‪ .‬היו ח ב י ל ו ת ש ל כ ס ף ‪ ,‬ש ט מ ת ש ל כ ס ף ‪ ,‬כ כ ה‬
‫לנו ל י מ ת אנגלמת‪.‬‬
‫א נ י כ ל ל ל א ת ע ת י ע ל כך‪.‬‬
‫זאב‪:‬‬
‫ל צ ע ר נ ו ח י פ ש נ ו ו ח י פ ש נ ו פ ע מ י י ם ושלוש פ ע מ י ם ע ד ש מ צ א נ ו א ת ז ה‬
‫דב‪:‬‬
‫א נ ח נ ו ק ב ל נ ו מ כ ת ב י ם ו ה ו ר א ו ה ז ה היה ה ק ש ר ש ל נ ו ‪ ,‬ש ל ה א נ י ה ש ל‬
‫מ ש ה ‪ ,‬ע ם ה ח ח ‪ .‬ו כ כ ה ת ע נ ו א ת הכל‪ ,‬א ד א ו ר ג נ ה כ ל ה י צ י א ה מ ה א ר ץ‬
‫ואחר‬
‫ים‬
‫כר‬
‫י ע ל ה ה א ל ח ו ט א י לאניה‪.‬‬
‫בלי אלחוט‪ ,‬בלי קשר — באיתות ש ל פנסי כיס‪ .‬ח ה ה י ה צ מ ך‬
‫להיות‬
‫הקשר‬
‫״זבולון״‪,‬‬
‫כאשר‬
‫הפליגו‬
‫זאב‪:‬‬
‫את‬
‫והאנמת‬
‫ה א ל ה שיצאו‬
‫ללב‬
‫בינינו‬
‫לבין‬
‫החוף;‬
‫ע ש ר ה ישראלים‪ ,‬הימאים‬
‫אלה‬
‫האלה‬
‫שהורתו‬
‫שנשאמ‬
‫גרשו אותנו מהארץ‪ ,‬אז ה ו ר ת ו א ו ת ם‬
‫אותנו‬
‫היו‬
‫אנשי‬
‫באניה ואחר כד‬
‫בדרד‬
‫ל ת ל ־ א ב י ב יהם‬
‫ב ח ז ר ה לחוף‪.‬‬
‫ב ס פ ר ש ל זה‪ ,‬מ ה שמו‪ ,‬מ ד ו ב ר ע ל ה פ ר ש ה ה ז א ת ש ל ה י ד י ד ה ש ל נ ו ‪,‬‬
‫של‬
‫הירידה‪ .‬ש ל‬
‫עשרה‬
‫א נ ח נ ו היינו‬
‫עשרה‬
‫בחורים‬
‫ובחורה‬
‫אחת‪,‬‬
‫‪259‬‬
‫והם היו ע ש ר ה — הישראלים‪ ,‬א ב ל ב ס פ ר יזה מ ב ו ל ב ל ‪ ,‬כ ל ה ע ס ק הזה‪.‬‬
‫אחרי‬
‫;‬
‫יום‬
‫אז א נ י‬
‫או‬
‫בחיפה‪,‬‬
‫תמיים‬
‫רצינו‬
‫ה י ה חם‪,‬‬
‫שיתנו‬
‫להתרחץ‪,‬‬
‫לנו‬
‫א ז ר ת י אומץ ו ה ל כ ת י ל ק צ ץ ה ב ר י ט י ו א מ ר ת י ל ו ש א נ י ר ו צ ה‬
‫ל ק פ ו ץ מ ה ת ו ר ן ‪ ,‬והוא א מ ר ש א נ י מ ש ו ג ע ‪ .‬א מ ר ת י ל ו ‪ :‬א נ י שחיין טוב‪.‬‬
‫אקפוץ‬
‫אני‬
‫מ ק צ ה התורן‪ ,‬בוא ו ת ר א ה ; והוא א מ ר ‪,‬‬
‫ב ב ק ש ת תקפוץ!‬
‫לתורן ממש אבל‪ ,‬על אחד התרנים‬
‫הנמוכים וקפצתי‪,‬‬
‫‪-‬אז ע ל י ת י ל א‬
‫אז הוא א מ ר ‪ :‬א ם א ת ה כ ל כ ך א מ ת ‪ ,‬אני מ ר ש ה ל ך ל ק פ ו ץ ל י ם ב מ ש ך‬
‫כל‬
‫הזמן‪,‬‬
‫ראשי‬
‫א ב ל רק כשסירת המשמר תהיה במקום‪ .‬ואני שברתי א ת‬
‫ב מ ח ש ב ה א י ך ל ב ר ו ח ו מ צ א ת י לי פ ט נ ט ש ב ע ז ר ת ו א ו כ ל ל ב ת ח ‪.‬‬
‫זה‪, .‬היה‬
‫כאשר‬
‫צל‪,‬‬
‫הייתי א ז י כ ו ל‬
‫השמש‬
‫זרחה מאיזה‬
‫צד‬
‫שהוא‪ .‬היה‬
‫נ ו צ ר צל‪,‬‬
‫ל ק פ ח אפילו בערב‪ ,‬ולצאת החוצה‪ .‬א ח ר כד חשבתי‪,‬‬
‫מה‬
‫א נ י א ע ש ה כ א ש ר אגיע ל מ ז ח לבד‪ ,‬א י ר א ס ת ד ר ?‬
‫עד‬
‫ש נ ו ת כולנו‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫מוטב ואחכה‬
‫‪,‬‬
‫גדליה‪:‬‬
‫אני לא יודע איד לספר‪.‬‬
‫דב‪:‬‬
‫בבקשה‪ ,‬ס פ ר מ ה שאתה ר ו צ ת‬
‫גדליה‪:‬‬
‫כ פ י ש א נ י ש ו מ ע ע כ ש ת א ת הסיפורים ע ל ה א ג י ה א ס י מ י ב א ו פ ן ת ת ר‬
‫מ פ ו ר ט ‪ ,‬א נ י כ ב ר מ צ ט ע ר ש ה צ ל ח ת י ל ר ד ת בימים ה ר א ש ו נ י ם ‪ .‬כ כ ה שאין‬
‫‪,‬‬
‫לי מ ה ל ס פ ר ‪ ,‬ח י ל ק ו א ו ת ג ו ל ק ב ו צ ו ת א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ו כ ך ה ל א ה ‪ .‬אז ח ל ק‬
‫לרדת‪,‬‬
‫הנשים‪.‬‬
‫קתם‬
‫חכיתי‬
‫וחביתי‬
‫ידעתי‬
‫ולא‬
‫אם‬
‫גחל‬
‫התחיל‬
‫שרה‬
‫י ר ד ה א ו ל א ירדה אז צ ע ק ת י ו ק ר א ת י ‪ ,‬ר א י ת י ש י ו ר ד י ם ויורדים‪,‬‬
‫‪ .‬א ז ק מ ת י ו ה צ ט ר פ ת י ב ש ו ר ה א ח ת ה מ ס פ ר ש ל נ ו ג ד מ ה ל י ש ה י ה ז׳ או ח׳‬
‫‪.‬‬
‫תרדתי‬
‫לחוף‬
‫ולקחו‬
‫סמי‪:‬‬
‫אז‬
‫הוא‬
‫וצריך‬
‫יוצאי‬
‫‪ ,‬י‬
‫חיכו‬
‫א ו ת נ ו ו ז ה הסוף‪.‬‬
‫ראיתי‬
‫אז‬
‫והתחלנו‬
‫לחץ‬
‫ל כ י ו ת ה פ ר ד ס י ם ושם‬
‫לנו אנשים‬
‫את‬
‫היה‬
‫היה‬
‫ה א ח ר א י זה ה י ה א ח ד ש ש מ ו‬
‫ידוע‬
‫לפתור‬
‫בשם‬
‫אי‬
‫מוישה‬
‫אלו‬
‫והוא‬
‫בעיות‪.‬‬
‫גולדמן‬
‫באמת‬
‫הבחורים‬
‫היה‬
‫מאביחיל‪.‬‬
‫המחליט‪,‬‬
‫תבנו‬
‫שנשאת‪,‬‬
‫אבל‬
‫במידה‬
‫היינו‬
‫ת מ נ י ה ו א ם א נ י ל א ט ו ע ה גם ‪ 22‬ב ה ו ר ו ת ‪ .‬ל י ה י ה מ ז ל ‪ ,‬כי ע ל‬
‫‪ .‬א ף ה כ ל ‪ ,‬ה י ה ה כ ל מ א ו ר ג ן ו ה ת נ ה ל ב ס ד ר גמור‪ ,‬ה י ה א ו כ ל חם‪ ,‬כ ל יום‬
‫בישלו‪ ,‬ה מ ט ב ח ה י ה מאורגן‪ ,‬א ב ל היו צ ת כ י ם ל ש מ ו ר ע ל ה ת ו ר ו ל ג ש ת‬
‫• מ ז מ ן ל ז מ ן כי מ א ת י י ם‬
‫לעשרים‬
‫ושתים‬
‫א י ש ‪ .‬ה י ו עומדים ב ת ו ר ‪ .‬ו ז כ ו ת ע ד י פ ו ת היתד‪.‬‬
‫הבחורות‪ :,‬ו ל א ה ה י ת ה אז ביניהן‪ .‬א נ י א ף פ ע ם לא‬
‫עמדתי‬
‫ב ת ו ר ‪ .‬ה י ה לנו ה ר ב ה זמן‪ ,‬ע ת ו נ י ם ל א היו‪ .‬ה י ה ב ח ו ר א ח ד‬
‫‪•..‬שכחתי‬
‫א ת ש מ ו ש ע ל ה בפיריאוס‪ ,‬ש ה ת ק ת א ל ח ו ט ‪ .‬ה ו א ה פ ע י ל א ו ת נ ו‬
‫ק צ ת ‪ .‬ש ר ‪ .‬ל נ ו ש י ר י ם ע ל ישראל‪ .‬והיה ד י ט ו ב א ב ל ה י ה ה ר ב ה פנאי‪.‬‬
‫‪ .‬אז מ ה י כ ל ו ל ע ש ו ת ? י ש ב נ ו כ ל היום ו ש י ח ק נ ו ש ש ־ ב ש ו א כ ל נ ו ועשינו‬
‫י‪ .‬י ‪.‬חיים; היו כ א ל ה ש ל פ ע מ י ם ה ת א ו נ נ ו ‪ ,‬א ב ל מ א ז ש ע ז ב ת י ‪ .‬א ת ב י ת ה ס פ ר‬
‫והתחלתי‬
‫לעבוד‬
‫ע ת אף פעם‬
‫ל א היה לי כ ל כ ך טוב‪• .‬היו ל י ל ו ת‬
‫כ א ל ה כ א ש ר ש ט נ ו בים האגאי‪ ,‬כ א ש ר ג י ר ש ו א ו ת נ ו ב ח ז ר ת ה י ו ל י ל ו ת‬
‫‪.‬‬
‫‪ . . :‬ש ל כ ל אורד‬
‫ה ל י ל ה היה ירח‪ .‬אלה‪ ,‬היו ת מ ו נ ו ת מ ד ה י מ ה‬
‫‪. . . .‬הגענו‪. :‬להיאוס‪ ,‬א י מ ק ס י ם ‪ .‬שם‪ .‬ת פ ס ה ‪ ,‬א ו ת נ ו‬
‫‪260‬‬
‫סערת‪...‬‬
‫‪.‬‬
‫א ח ת זה‬
‫שרה‪:‬‬
‫פ ח ד נ ו מ א ו ד מ א ו ד כ י מ י ם ח ד ר ו ל ת ו ך האניה‪.‬‬
‫סמי‪:‬‬
‫כן‪ .‬היו ג ל י ם ג ב ו ה י ם ‪ ,‬א ב ל זה א ר ך ר ק שעות‪ .‬פ ח ו ת מ ש ע ת י י ם נ ד מ ה ל י‬
‫ו ש ו ב היה מ ז ג א ו ת ט ו ב ‪ .‬ה ג ע נ ו ע ד להיאוס‪ ,‬ש ם ע מ ך נ ו ך י זמן‪ .‬ש ם‬
‫פגשנו‬
‫שרה‪:‬‬
‫א ת ה א נ י ה ה ז א ת ש ק ל י י נ י ס י פ ר עליה‪.‬‬
‫והאוירונים מעלינו‪.‬‬
‫סמי‪:‬‬
‫זה‬
‫ה י ה עח־‬
‫בכל‬
‫לילה‪,‬‬
‫התרמילים‬
‫בהתחלה‪,‬‬
‫ליצור‬
‫שהאויתנים‬
‫קשר‪.‬‬
‫על הגב‪ ,‬כדי‬
‫ונסענו‬
‫ניסו‬
‫בלילה‪.‬‬
‫במשך‬
‫כולם‬
‫ש ב ו ע ימים‪,‬‬
‫התלבשו‬
‫כמעט‬
‫עם‬
‫ועמדו‬
‫ל ר א ו ת א ת הקשר‪ .‬אני אמרתי ל ל א ה ש א ם‬
‫ה ם י נ מ י כ ו אז י ר א ו א ו ת נ ו ‪ .‬א י נ נ י יודע מ י זה נ ת ן א ת ה ה ו ר א ה ל ה ב י א‬
‫•‬
‫את האניה‬
‫היה‬
‫לקושטא‪.‬‬
‫אני זוכר ‪,‬לילה אחד כשעברנו את הבוספורוס‬
‫אחד‬
‫לרומניה‪ .‬א מ ר ת י לו‪ ,‬נ ר א ה א ם‬
‫בחורצ׳יק‬
‫ש א מ ר שחוזרים‬
‫ח ו ז ר י ם ! א נ י כ ב ר הייתי א ח ר י ה צ ב א ‪ ,‬והייתי מ ו ד א ג ; א נ ח נ ו ל א י ד ע נ ו‬
‫שהמלחמה‬
‫אז‬
‫ת פ ר ו ץ כ ל כ ך מ ה ר ‪ ,‬א ב ל ר ו ב ם היו צריכים ל ה ת ג י ס ל צ ב א ‪.‬‬
‫ב א בוריס ווייזר ו א מ ר ל י ‪ :‬ב ו א ונארגן מרד‪ .‬א מ ר ת י לו‪,‬‬
‫אני‬
‫טוב‪,‬‬
‫הולך‬
‫לישון‪.‬‬
‫שטנו‬
‫וראינו‬
‫הלאה‬
‫הדרדנלים‬
‫את‬
‫מרדי‬
‫ו א ת ים‬
‫ים השיש‪ ,‬ה ג ע נ ו עד ל ק ו ש ט א ו ח ז ר ה וזכינו ב ט י ו ל ׳יפה‪.‬‬
‫לאה‪:‬‬
‫סמי‪:‬‬
‫אני הייתי בקושטא‪.‬‬
‫כן‪,‬‬
‫ע מ ד נ ו שני‬
‫שלוש‬
‫קושסא‬
‫פעמים‬
‫מרחוק‬
‫ימים‬
‫את‬
‫בקושטא‪,‬‬
‫הדרדנלים‪.‬‬
‫ובדרך‬
‫חזרה‬
‫מ ש ם זזנו‬
‫ואת‬
‫עצרנו‬
‫בחזרה וכד‬
‫הבוספורוס‪,‬‬
‫יומיים‬
‫ב א ח ד האיים‬
‫לעבור‬
‫זכינו‬
‫הסתכלנו‬
‫ביון‪.‬‬
‫ואת‬
‫על‬
‫הסירה‬
‫ה מ פ ו ר ס מ ת ע ם הדייג ה ז ת א ת ה ז ו כ ר ‪1‬‬
‫שרה‪:‬‬
‫ו ה מ נ ו ע ה ת ק ל ק ל אז‪...‬‬
‫סמי‪:‬‬
‫אה‪ ,‬זה ק ר ה א ח ר י כן‪.‬‬
‫לאה‪:‬‬
‫ע ש ר י ם ו א ר ב ע ש ע ו ת היינו ב ס י ר ה ‪.‬‬
‫סמי‪:‬‬
‫אותנו‬
‫הסירה‪.‬‬
‫מהאניה‪,‬‬
‫הורתו‬
‫בחיפה‪.‬‬
‫ע ל ת ו ‪ ,‬אז‬
‫כשראינו‬
‫את‬
‫האורות‬
‫של‬
‫חיפה‬
‫את‬
‫קשת‬
‫כיבו‬
‫א ת מ נ ו ע האניה‪ ,‬ו ה ח ל ק ה ק ש ה היה‬
‫לקפוץ‬
‫שהיתה יחסית‬
‫ע מ ת ש ם שני‬
‫הבתה‬
‫גבוהת‬
‫ל ת ו ך הסירה‪.‬‬
‫ו כ ל א ח ד ש ב א ל ק ח ו מ מ נ ו א ת ה ת ר מ י ל ו ז ר ק ו אוחו‪ .‬מ י ש פ ח ד א ו ל א‬
‫פ ח ד — ע ף ל ת ו ך ה ס ת ה ‪ .‬ז א ת ה י ת ה ס י ר ת דייגים‪.‬‬
‫שרה‪:‬‬
‫בלי שיתתים‪.‬‬
‫סמי‪:‬‬
‫ל א ר ק ב ל י ש י ר ו ת י ם ‪ ,‬ז ה ה י ה ב ל י ל ה והצטופפנו‪ ,‬אם אומרים ל פ ע מ י ם‬
‫שעומדים כ מ ו ס ר ד י נ י ם ‪ ,‬א ז ש ם ז ה ה י ה ככה‪ ,‬א נ י זוכר ש ר צ י ת י ל ה ו צ י א‬
‫סיגריה‬
‫מהכיס‪,‬‬
‫לא‬
‫הצלחתי‪.‬‬
‫הפעילו את‬
‫ה מ ו ט ו ת המוטור‬
‫נהם‬
‫פק‬
‫‪26£‬‬
‫פק פ ק פ ק ונעמד‪ .‬ואנחנו מצטופפים ו ת א י ם שמתחיל להאיר‪ .‬מ ס ת ו ב ב י ם‬
‫בים‪ ,‬רואים א ת ח י פ ה פ ע ם ו מ ת ר ח ק י ם ‪ .‬ו ה ס ת ו ב ב נ ו ע ד ש ה ו ר ת ו‬
‫קצת‬
‫סירה‬
‫ע ם ‪ -‬מ ל ח א ח ד ועם‬
‫מגדל‬
‫מ י ם אז זה י ש ו ב יהודי ו צ ר י ד ל ש ו ט לשם‪ .‬מ ה ז ה ב ד י ו ק א ף‬
‫לא‬
‫אחד‬
‫לחוף‪.‬‬
‫לפענח‪.‬‬
‫ידע‬
‫מתחנו‬
‫כשהגענו‬
‫גומי‬
‫ה ת פ א ‪ ,‬ו א נ ח נ ו ה ת ח ל נ ו ל נ ח ש ‪ ,‬א ם יש ש ם‬
‫ו ה ת ב ר ר שזו‬
‫מפרשים‪,‬‬
‫החבר׳ה‬
‫נהתה‪.‬‬
‫התג‬
‫השתלטו על‬
‫לא‬
‫רצה‬
‫להתקרב‬
‫הסירה‬
‫וישר‬
‫לנהריה‪.‬‬
‫ל ח ו ף היינו מ ו ק פ י ם מ א ו ת א נ ש י ם ו כ ל מ ע י ס י ר י ה מ ש ט ח י‬
‫) מ ץ פ ל ט ה ( ‪ ,‬ל ב ח ו ר י ם ג ת ג ו ה ו ר א ו ת לקפוץ‪ .‬א נ ח נ ו ק צ ת פ ח ד י ו ‪,‬‬
‫גם ל א ה י ר ד ה ע ל פ ל ט ה ש ל ג ו מ י ו ב ח ו ר ה א ח ת ד ח פ ה א ו ת ה ‪ .‬א נ י ק פ צ ת י‬
‫למים‬
‫המים ה ג י ע ו ל י ע ד לפה‪ ,‬ל א ט ב ע ת י ‪ .‬ה ל כ נ ו ב מ י ם ע ד‬
‫והגעתי‬
‫ש ב א ת י לחוף‪ ,‬ע מ ד ש ם ב ח ו ר א ח ד ע ם אופניים ו א מ ר ‪ :‬ת ש ב ע ל נ ו ש א‬
‫המטען‬
‫מכנסי‬
‫והוא ה ת ח י ל ל נ ס ו ע ‪ .‬ה כ נ י ס א ו ת י ל א י ז ה אכר‪ ,‬נ ת נ ו לי ת י כ ף‬
‫חאקי וכובע‬
‫טמבל‪,‬‬
‫—‬
‫נ ת נ ו לי טוריה‪ ,‬והייקה‬
‫בעל‬
‫המשק‬
‫אמר‪ ,‬״זי ב ר א ו ב ן נ י ש ט ארבייטן״‪ ,‬ר ק ש א נ י א ע ש ה ע צ מ י כ א י ל ו ש א נ י‬
‫עובד אצלו בחצר‪.‬‬
‫לאחר‬
‫אמת‬
‫כמה‬
‫שצתכים‬
‫שעות‬
‫לאסוף‬
‫באו‬
‫לאסוף‬
‫אותנו‪,‬‬
‫אתם‬
‫זוכרים‬
‫אותנו‪.‬‬
‫אנחנו‬
‫רצינו‬
‫לא‬
‫א ד שעשו‬
‫ללכת‪,‬‬
‫א ת המפקד‪,‬‬
‫ה ע מ י ד ו א ו ת נ ו ב ש ו ר ה ה א נ ג ל י ם ע מ ד ו שם‪.‬‬
‫שרה‪:‬‬
‫ו ש א ל ו מנין א ת ה‬
‫סמי‪:‬‬
‫לא ש א ל ו מאין‪ .‬ה ע מ י ת א ו ת נ ו ‪ ,‬ב א א ת ה ש ו ט ר שמן ע ם כ ו ב ע כ ח ו ל‬
‫עם פסים‪ ,‬ו ה ת ח י ל ל ס פ ו ר א ו ת נ ו ‪ .‬א ח ת ש ת י ם ‪ ,‬שלוש‪ ,‬א ר ב ע ‪ ,‬ח מ ש —‬
‫ב א נ ג ל י ת ו א מ ר ב י י ת ש ‪ :‬א ל ת פ ח ת ‪ . . .‬ה ס ת ו ב ב ו שם המון א נ ש י מ ש ט ר ה ‪,‬‬
‫אותנו‬
‫לקחו‬
‫למחגה‬
‫לבת‬
‫נדמה‬
‫גלים‬
‫לי‪,‬‬
‫לחוף‬
‫לקרנטינה‪,‬‬
‫״שמן״‪.‬‬
‫ש ם צילמו אותנו‪ ,‬כ ל א ח ד ע ם מ ס פ ר ב ת ו ל ק ח ו מ א ת נ ו ט ב י ע ת א צ ב ע ו ת ‪.‬‬
‫ו א ח ת ז ה ה ג ע נ ו ל ב י ת ע ו ל י ם ב ב ת גלים‪ .‬ש ם כ ב ר ע מ ת ח ב ר י ם שלנו‪,‬‬
‫אני‬
‫זוכר א ת מישה מ ל צ ר ע ם ז ר פ ר ח י ם‬
‫ב ת ‪ ,‬והרבה‬
‫ח ב ת ם שהיו‬
‫ב ח י פ ה ואז ש ח ר ת אותנו‪...‬‬
‫לאה‪:‬‬
‫סמי‪:‬‬
‫ו א ח ר כף נ ס ע נ ו ב ש מ ח ה לקיבוץ‪...‬‬
‫א ל ה הין מ ל י ם‬
‫טוב‪,‬‬
‫שהולכים‬
‫הגענו‬
‫העלו‬
‫להרצליה‪ .‬יש‬
‫לנו‬
‫מההימנון‪,‬‬
‫עמדנו‬
‫ל ק י ב ו ץ ה ר צ ל י ה ‪ ,‬א ז גם ‪an‬‬
‫ל ס פ ר גם‬
‫את‬
‫בהיאוס‬
‫אז‬
‫הביתתם‬
‫ש ת א ת ההמנון‬
‫הצ׳יזבטים‪:‬‬
‫שמעו‬
‫ה ז ה ובאמת‬
‫א נ י זוכר ש ב ה י א ו ס‬
‫ח ב י ו ת ח ב י ו ת ס ג ו ר ו ת בין ה י ח ד היה בהן גם ב ש ר טרי‪.‬‬
‫א נ ח נ ו פ ת ח נ ו ח ב י ת ו מ ה מ ו צ א י ם ? שזיפים‪ ,‬אך א ל ה ה ת זיתים ש ח ו ר י ם‬
‫עגולים‪ ,‬כ א ל ו גדולים כ מ ו שזיפים‪ ,‬ה ת ח י ל ו ל ח ל ק ‪ ,‬א נ ח נ ו ל ק ח נ ו כ ל א ח ד‬
‫והתחלנו‬
‫חופן‬
‫לאכול‪,‬‬
‫באו‬
‫החבתה‬
‫מפולניה‬
‫והתחילו‬
‫ליתק‪.‬‬
‫הם‬
‫ח ש ב ו ש א ל ה שזיפים‪ .‬א ח ת זה ל א ת ע ו מ ה לעשות‪ ,‬פ ת ח ו א ת ה ח ב י ו ת‬
‫האלה‬
‫והשאירו‬
‫אותן‬
‫פתוחות‬
‫וכל‬
‫אחד‬
‫יכול‬
‫לקחת‪ .‬מרוב‬
‫שעמום‬
‫כ ל א ח ד מ א ת ג ו ניגש כ ל פ ע ם ‪ ,‬ל ק ח ח ו פ ן ו א כ ל זיתים ש ח ו ת ם ‪ .‬א נ ח נ ו‬
‫לא‬
‫בנו‪.‬‬
‫הצטרכגו להתרגל‪ ,‬היינו רגילים‬
‫ב כ ל ז א ת ניסו ב כ ל פ ע ם‬
‫להתרגל‪.‬‬
‫‪262‬‬
‫ל ז ה א ב ל האחרים‬
‫ת מ ת קעאו‬
‫ל א כ ו ל ז י ת א ח ד וירקו‪ ,‬א ב ל ל א י כ ל ו‬
‫שרה‪:‬‬
‫סמי‪:‬‬
‫א ח ר י זה זרקו ‪,‬זרבזז ז י ת י ם לים‪.‬‬
‫ז ה היה‬
‫טיב‬
‫הפתטים‬
‫שחררו‬
‫כאשר‬
‫עלו‬
‫כת‬
‫עשו‬
‫כי‬
‫סדר‪,‬‬
‫הזיתים‬
‫בחיפה ושילחו אותנו‬
‫שיקח‬
‫לדתם‬
‫אותנו‬
‫התקלקלו‬
‫החום‪.‬‬
‫בגלל‬
‫ל ד ת ם אמריקה‪ ,‬את ר ב החובל‬
‫אמריקה‪.‬‬
‫כמה‬
‫העלו‬
‫ארגזים‬
‫עם‬
‫א ש כ ו ל י ו ת ‪ ,‬מ ה ש א נ י זוכר ש א נ ח נ ו ל א ת ע נ ו ‪ ,‬גם בחוץ לארץ ל א ת ע נ ו‬
‫אשכוליות‪.‬‬
‫לאכול‬
‫החבתה‬
‫הלוא‬
‫היה‬
‫זה‬
‫איד‬
‫מר‪,‬‬
‫לאכול‬
‫אפשר‬
‫את‬
‫זה?‬
‫הישראלים שנסעו אתנו לימדו אותנו לקלף את הקליפה של‬
‫ה א כ ש ו ל י ת ו ל א כ ו ל רק א ת ה פ ת ‪ .‬מ ה ע ת א נ י זוכר‪ ,‬א נ י זוכר ש ב ל י ל ו ת‬
‫כאשר‬
‫לי‬
‫שטנו‬
‫אשכולית‪,‬‬
‫תפסיק‬
‫זאב‪:‬‬
‫לחפש‬
‫קשר‬
‫התחלתי‬
‫החוף‪,‬‬
‫עם‬
‫לקלף‪,‬‬
‫לילה‬
‫החבריה‬
‫אחד‪,‬‬
‫כל‬
‫היו‬
‫התיישבתי‪,‬‬
‫מתוחים‬
‫כך‬
‫לקחתי‬
‫וצעקו‪:‬‬
‫לאכול!‬
‫ל א ח ר ש ג ו ר ש נ ו מ ח י פ ה ה ו ח ל ט ל ה ו ר ת ק ב ו צ ת א נ ש י ם לחוף‪ ,‬כדי ל י צ ו ר‬
‫עם המפקדה‪,‬‬
‫קשר‬
‫בכדי‬
‫את‬
‫להורת‬
‫כאשר שילחו אותנו‬
‫האנשים‪.‬‬
‫— לקחו מאתנו האנגלים את כל ס י ת ת ההצלה ובמקום סירות ההצלה‬
‫ה מ צ ו י נ ו ת שהיו ע ל ה א נ י ה נ ת נ ו ל נ ו א י ז ה ס י ר ת דייגים ב ל י משוטים‪.‬‬
‫שהאתן־ישראליים‬
‫לאחר‬
‫להפליג‬
‫כדי‬
‫מהאניה‬
‫ירדו‬
‫בסביבות‬
‫החלטנו‬
‫תל־אביב‪,‬‬
‫לים ו ל נ ס ו ת אם ה ס י ר ה ה ז א ת ת ח ז י ק מ ע מ ד ‪ ,‬ו ל ה כ ש י ר א ו ת ה‬
‫ש נ ו כ ל ל ה ש ת מ ש בה‪ ,‬אם י ה י ה צ ו ר ך ב כ ד ‪ .‬מ ש ו ט י ם ל א היו ב ה‬
‫אז ה ל כ ו וחיפשו ו מ צ א ו‬
‫בכלל‪.‬‬
‫שמונה‬
‫מטתם‪,‬‬
‫באניה‬
‫וברוחב‬
‫באחד המחסנים‪ ,‬שתי ק ו ת ת‬
‫עשתם‬
‫של‬
‫עשתם‬
‫על‬
‫ס׳׳מ‪.‬‬
‫באורך‬
‫של‬
‫הגגתם‬
‫שהיו בין ה ח ב ר י ה ב ע ז ר ת צ ו ו ת ה א נ י ה ה כ ת ו משוטים‪ .‬ק ש ר נ ו‬
‫א ת ה ס י ר ה ל מ נ ו ף והורדנו א ו ת ם ל י ם — ו ב ו ב ר ג ע היא כ מ ע ט ו נ ע ל מ ה ‪,‬‬
‫כי‬
‫כ כ ה שהיא לא יכלה אפילו‬
‫היא היתד‪ .‬כ ל כ ו ל ה יבשה‪ ,‬ו ס ד ו ק ה ‪,‬‬
‫ל צ ו ף ע ל פ נ י המים‪ .‬אז מ ה ר מ א ד ה ע ל י נ ו א ו ת ה ב ח ז ר ה ו ב ע ז ר ת ה צ ו ו ת‬
‫ו ה נ ג ד י ם ת י ק נ ו א ו ת ה ו ז י פ ת נ ו ו צ ב ע נ ו א ו ת ה ‪ ,‬ע ד ש א פ ש ר היה ל ה ו ר י ד ה‬
‫ש ו ב למים‪ .‬ב י נ ת י י ם ב ח ר מ ש ה ב ש ש ה ח ב ר י ה ב י נ י ה ם א ו ת י ו א ת מ ש ה‬
‫ב כ ד י ש נ ה י ה בין אלד‪ .‬ש י י ר ד ו ב ת ל ־ א ב י ה כדי ל ק ש ו ר ק ש ר ע ם‬
‫שכט‬
‫החוף‪.‬‬
‫הורדנו‬
‫לתוכה קשרנו‬
‫א ת הסירה‪ ,‬י ר ד נ ו‬
‫התחלנו‬
‫לחתור‪,‬‬
‫להתאמן‬
‫ק צ ת ו ל א ר ג ן צוות‪ ,‬ע ש י נ ו‬
‫אחר‬
‫ופעם‬
‫יורדים‪.‬‬
‫ולשוט מ ס ב י ב‬
‫הצהתם‬
‫ולמחרת‬
‫ה א נ י ה ש ט ה לכיוון‬
‫א ת המשוטים בחבלים‪.‬‬
‫ל א נ י ה ‪ .‬האביה‬
‫שוב‬
‫עגנה‬
‫א ת זה פ ע ם‬
‫התאמנו‪.‬‬
‫תל־אביב‬
‫ב ל ם הים וכדי‬
‫א ח ת לפני ה צ ה ת ם‬
‫והוחלט‬
‫שבלילה‬
‫אנחנו‬
‫בעךך‬
‫בשעה‬
‫ו ב א מ צ ע הלילה‪,‬‬
‫א ח ת עשרה‪ ,‬ה ע ל ה א ו ת נ ו ה ק פ ט ן ל ג ש ר ה פ י ק ת ו ה ס ב י ר ל נ ו ב א נ ג ל י ת ‪,‬‬
‫ש כ ב ר ה ב י ן א ת זה‪ ,‬ו א מ ר ב ע ר ך‬
‫למי‬
‫תדינג‪,‬‬
‫שם‬
‫שם יש‬
‫אנגלים‪ ,‬א ה ך‬
‫כ ך יש‬
‫כך‪:‬‬
‫ת י ר א ו ‪ ,‬פ ה יש אור‪ ,‬ז ה‬
‫ע ת אור‪,‬‬
‫זה‬
‫נמל‬
‫תל־אביב‪,‬‬
‫י ה ת י ם ו א נ ג ל י ם ‪ ,‬ו א ח ת זה ח ו ש ך ‪ ,‬ל ש ם א ת ם צריכים ל ל כ ה מ צ ד‬
‫ש נ י רואים מ ש ה ו מ ס ת ו ב ב זד‪ .‬ה מ ג ד ל ו ר ש ל יפו‪ ,‬ש ם זו ס כ נ ה י ח ת כ ו‬
‫לכם‬
‫א ת ה ג ת ן ‪ .‬א ת ם צתכיזם ל ל כ ת ל מ ק ו ם ה ח ש ו ך ‪ .‬טוב‪ ,‬ק ש ת ‪ ,‬ירדנו‬
‫לתוך‬
‫ה ס י ר ה ה ז א ת ע ש ר ה א י ש ואשד‪ .‬א ח ה ‪ .‬ש ש ה ת ע ו ל ח ת ו ר ה י ט ב‬
‫היה‬
‫קפטן‪,‬‬
‫א ת נ ו ס ו ח ר ת מ נ י ‪ ,‬א ת ש מ ו ש כ ח ת י ‪ ,‬ש ה ו א כ ב י כ ו ל ה י ה איזשהו‬
‫הוא‬
‫בא מקונסטנצה‪,‬‬
‫ואמר שהוא‬
‫מ ר ד ־ ים והוא מ ו כ ן‬
‫לעזור‬
‫‪263‬‬
‫לגו‪ ,‬ה י ה כ ב ר ד י מ ב ו ג ר ‪ ,‬היו גם שנים או ש ל ו ש ה ח ו ל י ם ‪ .‬ה ק פ ט ן א מ ר‬
‫אתם‬
‫לנו‪:‬‬
‫וסחבו‬
‫נמצאים‬
‫עד‬
‫אותנו‬
‫ע כ ש י ו ‪ 8‬מ י ל מהחוף‪.‬‬
‫את‬
‫קשת‬
‫למרחק של שלושה מילין מחוף‬
‫הסירה‬
‫לאניה‬
‫תל־אביב;‬
‫נותת‬
‫‪ .‬ל נ ו שלושה מילין לחתור‪.‬‬
‫הים‬
‫שתים‬
‫ל א ה י ה סוער‪ ,‬ל א ח ר שעתיים ש ס ו ב ב נ ו ב י ם ב ע ר ר ב ס ב י ב ו ת‬
‫וחצי‬
‫חתכו‬
‫בלילת‬
‫החבל‬
‫את‬
‫״גוד‬
‫וצעקו‬
‫קדימה!״‬
‫לאק ׳‬
‫התחלנו לחתור‪ .‬אמרו לנו שנגיע‪.‬עור בחושך לתל־אביב‪ .‬אנחנו ח ו ת ת ם‬
‫ומושכים‬
‫ועוד‬
‫והנה מתחיל‬
‫גבוהים‪.‬‬
‫יותר‬
‫כ ב ר בוקר‪ .‬גלים‬
‫מן‬
‫המים‬
‫גבוהים‬
‫הגלים ‪ .‬ה ח ל ו‬
‫ועוד‬
‫ת ת ר גבוהים‪,‬‬
‫להישפך‬
‫הסירה‪.‬‬
‫לתוך‬
‫התחלנו‬
‫לשפוך א ת זה החוצה ב כ ל ‪ .‬מ י נ י פחים שהיו בסירה‪ .‬העיקר‪,‬‬
‫בקרבת‬
‫ה ש ע ה ש ב ע ‪ ,‬ה י י נ ו ק ר ו ב י ם לחוף ו כ ב ר ר א י נ ו ש א נ ח נ ו נ מ צ א י ם‬
‫במקום‬
‫ה נ כ ו ן מכיוון ש ה י ו ש ם גם בנינים‪ .‬א ב ל זה ל א ה י ה ב ח ו ש ך ‪,‬‬
‫כבר היה מ מ ש בוקר‪ .‬א ף אחד לא ידע לאן ל ה פ נ ו ת א ת הסירה‪ .‬אני‬
‫כ ל הזמן ח ת ר ת י י ח ד ע ם מוישה‪ ,‬א ב ל ה י ת ד ה ת ח ל פ ו כ ל ה ז מ ן ב מ ש ו ט י ם ‪,‬‬
‫עם הגב‬
‫והיינו‬
‫שאלתי‬
‫בסוף שאל מישהו‪ :‬מי ת ד ע‬
‫לחוף;‬
‫למה ?‬
‫עברית ?‬
‫״כיון ש ב מ ש ק פ ת ‪ ,‬היתד! לנו מ ש ק פ ת ‪ ,‬א פ ש ר ל ק ר ו א מ ש ה ו ע ל‬
‫א ח ד ה ב נ ת י ם ״ ‪ .‬ה ת נ ד ב ת י ל ק ת א א ת זה‪ .‬ע ב ר י ת ת ע ת י מ ע ט ‪ .‬ה ס ת ו ב ב ת י‬
‫אחר ה ת ח י ל לחתור‪,‬ואני רואה במרחק צללית ש ל ב ג ת שהיה‬
‫ומישהו‬
‫נ ר א ה לי ו ת ד או א ת ם ועליו א ו ת י ו ת ע ב ר י ו ת ‪ .‬היינו ע ו ד ד י ר ח ו ק י ם ‪,‬‬
‫א ו ת מ ת יש א ב ל ל ק ר ו א א י אפשר‪ .‬ה ת ק ד מ נ ו ק צ ת ו פ ת א ו ם א נ י מ ת ח י ל‬
‫״ ה ס ת ד ת ת העובדים העברים בארץ־ישראל״ אז א נ י אומר —‬
‫לקרוא‬
‫לכאן א נ ח נ ו צ ר י כ י ם‬
‫מה‬
‫חתרנו‬
‫עשינו‪,‬‬
‫ל ל כ ת זה ה מ ק ו ם ש א נ ח נ ו מ ו כ ר ח י ם ל ה ג י ע א ל י ו ;‬
‫א ת ההגה‪,‬‬
‫בכיוון הבנין‪ . .‬כ ו ו נ ו‬
‫ל ס פ ת ה הזו‬
‫היה‬
‫גם הגה‪ .‬י ש ב ש ם א ת ה ב ה ו ר ואני ה ס ב ר ת י ל ו ביידיש‪ .‬ו ע ב ר י ת ע י ל ג ת‬
‫אחרי‬
‫שהתבוננתי‬
‫אתה‬
‫ב מ ש ק פ ת ‪ :‬א ת ה ר ו א ה א ת ה ב נ י ן י כן‪ .‬ל פ נ י ה ב נ י ן‬
‫ת א ה יש א י ז ש ה ו ע מ ו ד ע ם ד ג ל ‪ . ,‬כן י כ א ש ר ה ג ל י ם נ ע ל מ י ם ו א נ ו‬
‫עולים‬
‫ויורדים ר ו א י ם ש ש ם יש מ ז ח ‪ ,‬כ מ ו ש ו ב ר גלים‪ .‬ת ש מ ו ר ש ל א‬
‫נעלה‬
‫נ ש א ת ם שם‪ .‬ו א נ י‬
‫ע ל זה‪ ,‬כי א ם א נ ח נ ו עולים ע ל זה א נ ח נ ו‬
‫‪ .‬מ ס ת ו ב ב חזרה‪ ,‬נ ת נ ו לי ב ק ב ו ק ע ם קוניאק‪ ,‬ו א נ י ל א ר ג י ל ל ז ה ו ש ו ת ה‬
‫את‬
‫זה כ כ ה ב כ מ ה ״ ש ל ו ק י ם ״ ט ו ב י ם ; ל א א כ ל נ ו מ ה צ ה ר י ם‬
‫אתמול‪,‬‬
‫ושטים‬
‫שמאלת‬
‫גרר‬
‫הלאה‪ .‬פתאום אני מרגיש‬
‫א נ י ‪ .‬ת א ה בדיוק‬
‫מה‬
‫א ת ה ע מ ת עם ה ד ג ל ל־ידי‪ .‬ה ב ח ו ר הזה‬
‫אגת‬
‫אני‬
‫לכם‬
‫זה‬
‫אחת‬
‫קוראים‪:‬‬
‫דואה‬
‫שאנשים‬
‫נכנסים‬
‫שלנו‬
‫אומר‪:‬‬
‫אלה‬
‫מהחבר׳ה‬
‫חשוב‪,‬‬
‫החולים‬
‫את‬
‫ה י ה מחזה‪,‬‬
‫מהועד‬
‫מבנין‬
‫הפועל‪,‬‬
‫ה ב י ת האדום‪ ,‬ר צ ו י ה ו ד י ם ‪ .‬ו ב א ו ל ח ו ף ! ואני ש מ ע ת י ב ב ת‬
‫אל‬
‫היו‬
‫ח ב ט ה ‪ :‬ז׳ופ‪ ,‬א נ י‬
‫א ו ת נ ו ב ד י ו ק ע ל ה ד ג ל ‪ .‬נ ע צ ר נ ו ו ה נ ה ל פ נ ת ו החוף‪.‬‬
‫ההסתדרות‬
‫לא‬
‫ש ל יום‬
‫מסתכל‬
‫מעפילים!‬
‫קתמה!‬
‫שלנו‪,‬‬
‫בחורים‬
‫לאחד‬
‫בגובה‬
‫מ ע פ י ל י ם ! וואם איז דוס‪ ,‬מ ע פ י ל י ם ?‬
‫לקפוץ‬
‫אנגלים‪,‬‬
‫לתוך‬
‫קראו‬
‫אולי‬
‫תוך‬
‫הים‬
‫ורצים‬
‫תופסים‬
‫המים!‬
‫לקראתנו‪.‬‬
‫אותנו‪.‬‬
‫כולם‬
‫זיגותי ו ה ש נ י‬
‫לא‬
‫קפצו‪,‬‬
‫אז‬
‫אזכור כ ב ר‬
‫ש ל מ ט ר חמישים‪ .‬ה ם‬
‫קפצו‬
‫מישהו‬
‫אמרתי‬
‫הת‬
‫ואני‬
‫שם‬
‫להם‪:‬‬
‫שני‬
‫א ת שמו‪,‬‬
‫ל ת ו ר המים‪,‬‬
‫גל כ י ס ה א ו ת ם ‪ ,‬א נ י מ ס ת כ ל ו ר ו א ה שהם מ ת ח ת למים‪ ,‬ק פ צ ת י א ח ת ה ם ‪,‬‬
‫‪.‬תפשתי‬
‫אותם‬
‫בשערות‪,‬‬
‫הוצאתי‬
‫אותם‬
‫ורצתי‬
‫קתמת‬
‫הגעגו‬
‫לחוף‪,‬‬
‫ב ח ו ף ‪.‬עמד יהודי א ח ד ‪ ,‬ה ר ב ה ^ ע מ ד ו ‪ ,‬א ב ל א ח ד צ ע ק ‪ ) .‬ב י י ד י ש ( ‪ :‬נ א ך‬
‫מיר! התחלנו לרוץ אחריו‪ ,‬ככה למעלה על הגבעה‪ ,‬ונכנסנו לבנין‬
‫הזה‪ ,‬האדום והתברר שזה לא הועד הפועל‪ .‬בינתיים כשאנחנו כבר‬
‫התקרבנו לחוף שמענו מכיוון יפו סירנה של המשטרה‪ ,‬משטרת החופים‬
‫כבר היתד‪ .‬בדה־‪ .‬כאשר הגענו לחוף כבר היו הארץ־ישראלים על יד‬
‫הספינה שלנו‪ .‬הורתו אותה בכוח משובר הגלים‪ .‬דחפו אותה החוצה‪.‬‬
‫הוציאו את כל החפצים שלנו החוצה‪ ,‬אפילו מזוודות היו‪ ,‬הרי אמרו‬
‫שאנחנו מגיעים לתל־אביב אז שלא יראו אותנו הולכים עם תרמילי גב‪,‬‬
‫לכן באניה החליפו לנו את התרמילים למזוודות והחבר׳ה הוציאו‬
‫מהספינה את המזוודות‪ ,‬סחבו אותן לבנץ‪ .‬את הספינה הפכו והביאו‬
‫אותה אל יתר הספינות שהיו על החוף‪ .‬עד שהבריטים הגיעו לשם‪,‬‬
‫זאת סיפרו לנו אחר כך‪ ,‬הם כבר לא מצאו שום דבר‪ .‬לא אותנו‪ ,‬לא‬
‫את החפצים ולא את הספינה‪.‬‬
‫לקחו אותנו למעלה לבית האדום והתחילו לחקור אותנו‪ .‬מי אתם‪,‬‬
‫מה אתם‪ ,‬אתם ריביזיוניסטים י אנחנו אומרים‪ ,‬לא‪ ,‬אנחנו לא ריביזיו־‬
‫ניסטים‪ ,‬אנחנו מההגנה )היתד‪ .‬לנו פקודה כזאת(‪ .‬היו אצלנו שני‬
‫מכתבים אחד אצל משה שכט‪ .‬המכתבים הוטמנו בתוד הנעל‪ ,‬בתור‬
‫הגרב‪ .‬והיינו צריכים לקחת את זה ללילינבלום מספר זה וזה‪ .‬להגיע‬
‫עם זה לשם‪ .‬העיקר‪ ,‬חקרו אותנו וחקרו ובסוף השתכנעו שאנחנו‬
‫לא ריביזתניסטים — אלא שייכים‪ ,‬כנראה לקבוצה אחרת‪ ,‬אנחנו אמרנו‬
‫שאנחנו מהנוער הציוני‪ .‬הביאו את כולנו לבית ממול‪ ,‬באחד הבתים‬
‫היתד‪ .‬איזו קומונה עירונית‪ ,‬רחצנו ידיים ופנים והושיבו אותנו על ‪т‬‬
‫שולחן ערו!־‪ .‬חשבנו מנין הם יודעים שאנו צריכים להגיע‪ ,‬אתו אתהה!‬
‫ירקות‪ ,‬גבינה דיסה‪ ,‬אני יודע? כל מיני דברים טובים‪ .‬פשוט מאוד‪,‬‬
‫כך הת רגילים אז לאכול לארוחת בוקר‪ .‬ואנחנו חשבנו שהכינו ארוחה‬
‫חגיגית בשבילנו‪ .‬היינו נורא נרגשים‪.‬‬
‫לא חייגו שם הרבה זמן ופתאום הופיע בחור אחד ואומר חמישה‬
‫חבר׳ד‪ .‬יחד עם החפצים בואו אתי‪ ..‬אני הייתי הראשון שקם‪ ,‬היתר‬
‫קצת פחדו‪ ,‬אמרתי להם‪ :‬מה אתם מפחדים? אנחנו בת ישראלים‬
‫בארץ־ישראל‪ ,‬אין מה לפחד‪ .‬זה היה נהג טכסי‪ ,‬התישבתי בטכסי על‬
‫ת הגהג עם הקופר )המזוודה( שלי על הברכיים‪ .‬מתחילים לנסוע‪.‬‬
‫התם אני יודע את הדח־ שבה נסענו — זה היה ברחוב הירקון‪ .‬הוא עבר‬
‫כמה רחובות‪ ,‬נכנס ברחוב צדדי‪ ,‬ואומר לאחד שיבוא אתו‪ .‬לקחתי‬
‫את המזוודה והלכתי‪ .‬נכנסים לתור בית בעל קומותים‪ ,‬הוא דופק‬
‫בדלת הראשונה ואומר‪ :‬״מעפילים״‪ .‬הוא דוחף אותי קדימה אז‬
‫האישה אמרה משהו ביתיש ולא הבנתי‪ .‬אז הוא אומר לה‪ ,‬בסדר‪,‬‬
‫בוא נלד הלאה עלינו למעלה לקומה שניה הוא דופק בדלת ואומר‬
‫״מעפילים״‪ ,‬דוחף אותי פנימה‪ v m ,‬זה‪ ,‬גמרנו! טוב‪ ,‬שלום שלום!‬
‫שאלו את אגי מדבר‪ ,‬אז אני אומר להם איזה שפות אני תדע‪ ,‬מדברים‬
‫גרמנית משפחת ייקים‪ .‬ראש המשפחה לא היה במקום‪ ,‬רק האשד‪,‬‬
‫ושני ילדים קטנים‪ .‬מתברר שזה היה אחד המנהלים של בנק הפועלים‪.‬‬
‫טוב‪ ,‬הדבר הראשון‪ ,‬האשד‪ .‬הסתכלה עלי‪ .‬כמה זמן היינו על האניה‬
‫לא כל כך הרבה‪ ,‬אבל הגענו מבלי להתגלח ולהתקלח‪ ,‬היא קראה‬
‫גם לספר‪ ,‬סיפת אותי יפה מאת‪ .‬אני מסתכל בראי‪ ,‬ואינני מכיר את‬
‫עצמי‪ .‬בינתיים עובד הזמן‪ ,‬ישנתי קצת‪ ,‬אכלתי ארוחת צהרים והת שם‬
‫‪265‬‬
‫ע ב ד ו ש ם א י ז ה פ ו ע ל י ם והם א מ ר ו ש ב ש ע ה ש ת י ם י ב ו א ו ל ק ח ת‬
‫בבנק‪,‬‬
‫אותי‪ .‬ל ק ח ו א ו ת י ל ת ח נ ה אז זה עוד לא היה ״אגד״‪ ,‬ז ה ה י ה ״השרון״‪,‬‬
‫נכון י היה ״ ד ר ו ם יהודה״ ו״השרון״‪ ,‬ב כ ל אופן א ו ט ו ש נ ו ס ע ל ה ר צ ל י ה ‪.‬‬
‫הם‬
‫רצו ל ה ו ש י ב א ו ת י ב א ו ט ו ש א ס ע להרצליה‪ ,‬ל ק י ב ת •‬
‫שתיים‬
‫הם‬
‫תודה‬
‫באים‪,‬‬
‫א ת המזוודה‪,‬‬
‫ל ו ק ח י ם אותי‪ ,‬ל ק ח ת י‬
‫באמת בשעה‬
‫א מ ר ת י שלום‪,‬‬
‫רבה‪.‬‬
‫התחלנו‬
‫שצועקים‬
‫ל ל כ ת ‪ ,‬ב ר ח ו ב כ ש מ ת ק ר ב י ם לבן יהודה א נ י פ ת א ו ם ש ו מ ע‬
‫זה ב ט ח שם אחר‪.‬‬
‫א ח ר י ‪ :‬פרקו י פרקו! בתל־אביב פרקו י‬
‫א נ י ה ו ל ך לי ה ל א ה ו ש ו ב פ ע ם א נ י שומע א ת השם‪ .‬א נ י מ ס ת כ ל א ח ו ר ה‬
‫ש נ פ ת ל י כץ ויונצ׳י ב א י ם בריצה‪ ,‬אפ‪ ,‬אפ‪,‬‬
‫ורואה‬
‫באים?‬
‫כבר‬
‫היו‬
‫מנין‬
‫נוךע‬
‫שם‬
‫יודעים‬
‫אתם‬
‫שהגיעה‬
‫יונצ׳י‬
‫שאני‬
‫אז‬
‫פה?‬
‫ס י ר ה ו ב ה נמצאים‬
‫ונפתלי‪,‬‬
‫אז‬
‫אפ! מאיפה אתם‬
‫התברר‬
‫שלמשה‬
‫מהנוער הציוני‬
‫לפי התאור שמישהו‬
‫קולודני‬
‫ובמקרה‬
‫אותנו‬
‫ראה‬
‫הם‬
‫בבית‬
‫ה א ד ו ם ה ם ק ב ע ו ש ז ה מ ו י ש ה ש כ ט ואני‪ .‬ל פ י התיאור‪ ,‬א ז ב א ו ל ח פ ש‬
‫אותי‪ .‬מ צ א ו א ו ת י ו ה ש מ ח ה היתד‪ .‬גדולה‪ .‬נ ס ע נ ו לקיבוץ‪ .‬ו א ם א נ י ז ו כ ר‬
‫אז‬
‫היטב‬
‫באותו‬
‫כבר‬
‫לחוף‬
‫ש ל שפיים‪.‬‬
‫הגענו‬
‫בשלושים‬
‫לילה‬
‫להורת‬
‫הלכתי‬
‫ו א נ י זוכר‪ ,‬כן‪ ,‬זה ה י ה‬
‫לחתש‬
‫אפריל‪,‬‬
‫אחרים‬
‫עולים‬
‫ע ת באותו‬
‫למחרת היה הראשת‬
‫שהגיעו‬
‫הלכנו‪,‬‬
‫לילת‬
‫ל מ א י ‪ .‬אז‬
‫זה‬
‫א נ י ז ו כ ר ט ו ב ‪ .‬א ז זה ה ס י פ ו ר ש ר צ י ת י ל ס פ ר ‪.‬‬
‫המנחה‪:‬‬
‫איך ה ע ב ר ת ם‬
‫זאב‪:‬‬
‫מהועד הפועל )הבית האדום( עברנו לקומונה ולשם בא מישהו ש ר צ ה‬
‫לקחת‬
‫ואז‬
‫א ת ה מ כ ת ב י ם ב כ ו ח ‪ .‬ה ח ב ר י ה לא היו מ ו כ נ י ם ב ש ו ם פ נ י ם ל ת ת ‪,‬‬
‫נסעו‪,‬‬
‫שנרשמה‬
‫שכט‬
‫הוא‬
‫מוישה‬
‫ההגנת‬
‫כ ש ע ה ו ח צ י ל פ נ י לקיבוץ‪ ,‬א ב ל ב ק ו ש י ה כ ר ת י א ו ת ו ‪ .‬א נ י‬
‫רואה‬
‫שרוד‬
‫ב ח ו ר ב ס נ ד ל י ם ‪ ,‬ב מ כ נ ס י ם כ ח ו ל י ם כהים ו ח ו ל צ ה כ ח ו ל ה‬
‫אדום‪.‬‬
‫לבוש?‬
‫וממילא‬
‫שכט‬
‫ו ה ב ח ו ר השגי הזה‪,‬‬
‫שליח‬
‫לכתובת‬
‫ע ל ג ב י ה מ כ ת ב י ם ו ה ג י ע ו ע ד ל מ ק ו ם ‪ .‬א נ י ע ו ד ז ו כ ר שמוישד‪.‬‬
‫הגיע‬
‫פתאום‬
‫עם‬
‫את המכתבים?‬
‫מחר‬
‫א נ י מ ס ת כ ל ע ל ת ‪ ,‬הרי זה מ ו י ש ה ‪ .‬ש כ ט ‪,‬‬
‫אז מד‪ .‬מ ת ב ר ר ‪ ,‬כדי ש ל א יהיה ב ו ל ט‬
‫הוא‬
‫הראשון‬
‫במאי‪,‬‬
‫הלבישו‬
‫אז‬
‫אבל‬
‫בלבוש‬
‫אותו‬
‫את‬
‫האירופי‬
‫בצורה‬
‫כזאת‪,‬‬
‫ו ש ל ח ו א ו ת ו ב א ו ט ו ב ו ס להרצליה‪.‬‬
‫המנחה‪:‬‬
‫ומה עם י ת ר האנשים שב״אסימי״?‬
‫סמי‪:‬‬
‫הגיע אוירון‪ ,‬א ח ר י ש ה ם יצאו ב ל י ל ה ב ס י ר ה ה ה י א ע ם הדייג ה י ת נ י ‪,‬‬
‫שטנו‬
‫פתאום‬
‫אנחנו‬
‫למחרת‬
‫בשעות‬
‫הצהרים‬
‫לאורד‬
‫החופים‪,‬‬
‫ה ו פ י ע אוירון‪.‬‬
‫שרה‪:‬‬
‫ו כ ו ל ם ה ת ח י ל ו ל ר ד ת ל מ ט ה ל ב ט ן האניה‪.‬‬
‫זאב‪:‬‬
‫ר צ ו ש ל י כ י ר ו שזו א נ י ת נוסעים‪ ,‬א ל א ש ז ו א נ י ת מ ש א ‪.‬‬
‫‪266‬‬
‫לחפש‬
‫קשר‪.‬‬
‫סמי‪:‬‬
‫ש ע ו ת הגיעה אנית מ ל ח מ ה‬
‫אחרי שלוש‬
‫ב ר י ט י ת ה א נ י ה ש ל נ ו היתד‪.‬‬
‫כמו‬
‫ק ל י פ ת אגוז‬
‫מטר‬
‫ו פ נ ו ל ר ב ה ח ו ב ל ב מ כ ש י ר קשר‪ ,‬ב א נ ג ל י ת ו ש א ל ו מיהו‪ .‬הוא ע נ ה‬
‫שהוא‬
‫ל ג ב י ת האניה עם מלחים ה ת ק ר ב ו אולי עד עשרה‬
‫נוסע עם אנשים לדרום אמריקה‪ .‬בימים ההם ה מ צ ב היה כ ב ר‬
‫ד י מ ת ו ח ‪ ,‬ה י ט ל ר נ כ נ ס ל צ ׳ כ י ה ו ה א נ ג ל י ם ר צ ו ל ד ע ת אם האניד‪ .‬מ ב ר י ח ה‬
‫ה א נ ג ל י א מ ר שהוא‬
‫נשק‪.‬‬
‫לחייליו‬
‫מ צ ה ל ב ד ו ק א ת ה מ ט ע ן ‪ .‬פ ת א ו ם הוא פ ק ד‬
‫ל ע ל ו ת ל א נ י ה שלנו‪.‬‬
‫י ו ת ר מ א ו ח ר ‪ ,‬א ת ם זוכרים ? כשהיינו כ ב ר ב נ ה ר י ה ע ר כ ו ל נ ו ת ו ש ב י‬
‫המקום‬
‫שרה‪:‬‬
‫סמי‪:‬‬
‫ק ב ל ת פ נ י ם נ ה ד ר ת ע ם מזנון מ ל א כ ל טוב‪.‬‬
‫א ב ל ק ו ד ם כ ל ע ש ו לנו א מ ב ט י ה ‪.‬‬
‫כן‪,‬‬
‫בבית‬
‫ערוכים‬
‫יוצא‬
‫התרחצנו‬
‫לנו בגדים‬
‫ונתנו‬
‫ו ה ג י ש ו מ כ ל טוב‪,‬‬
‫ו ס ת ר ו מזנון‬
‫ובאו‬
‫ס נ ד ב י צ ׳ י ם ו ב י ר ה ויין וסודה‪,‬‬
‫ושולחנות‬
‫ה כ ל באופן‬
‫מן הכלל‪ .‬אחרי זה שאלו אותם איך זה ק ר ה ש ת פ ס ו א ו ת נ ו ?‬
‫התברר‬
‫ש ת פ ס ו א ת הדייג היווני והוא ס י פ ר ל ה ם ב ד י ו ק כ מ ה אנשים‬
‫היו ב ס י ר ת ו ו ה א נ ג ל י ם ד ר ש ו ל ה ס ג י ר ל ה ם א ת ה מ ס פ ר ה מ ל א ‪ ,‬ו ל א היתד‪.‬‬
‫ב ר י ר ה — כ י ב ל י ל ה ש ל פ נ י כן ה ו ר ת ו מ ע פ י ל י ם ב נ ה ר י ה ו כ א ש ר תפשו‬
‫אותנו‬
‫זאב‪:‬‬
‫הם‬
‫ע ת ח ת שם ו ל כ ן לא רצו ש י ע ש ו ח י פ ו ש י ם ב מ ו ש ב ה ‪.‬‬
‫אני זוכר ש כ א ש ר תפשו אותנו קיבלנו פ ק ת ה לאסוף א ת הפספורטים‬
‫ולזרוק‬
‫א ו ת ם לים‪ ,‬בדי ש ל א יוכלו ל ז ה ו ת א ו ת נ ו ; ל ג ב י ה ם א נ ח נ ו היינו‬
‫כולנו‬
‫פליטים מצ׳כיה ומאוסטריה א ח ״ ב בחיפה‪ ,‬ה ת ח י ל ה חקירה של‬
‫הסי‪.‬אי‪.‬די‪.‬‬
‫של‬
‫המענין‬
‫בכל העסק‬
‫ביותר‬
‫ה ז ה היה‪,‬‬
‫שהיתר‪ .‬ש ם‬
‫קבוצה‬
‫כעשרה ותאים דוברי ג ר מ נ י ה כולם ממש מ ו י נ ה והחברה האלו‬
‫היו‬
‫ייקים‬
‫מ ב ח י נ ה זו והם לא זרקו‬
‫אני‬
‫הייתי‬
‫ב מ ק ר ה יחד אתם‪ .‬א ת ם ל א זוכרים שאני ה ת ה ל כ ת י כמו‬
‫טירולי‪,‬‬
‫ניק‬
‫א ת ה פ ס פ ו ר ט ‪ .‬כ ש ה י ת ה חקירה‪,‬‬
‫ע ם מ כ נ ס י ם ו מ ע י ל עור ו כ ו ב ע ט י ת ל י והכל‪ ,‬ו ש מ י ה י ה פ ר נ ץ‬
‫פ ו ן פ ס א ו ‪ ,‬כן ושאלו מ י ה י ה ה ר ב ב ו י נ ה ו א י פ ה ג ר ת י ; ד י ב ר ת י‬
‫גרמנית‪ ,‬ואני א ח ת שתיים ע ב ד ת י א ת החקירה‪ .‬ל פ נ י היו אנשי הקבוצה‬
‫באו עם‬
‫האוסטרים‪ ,‬והם‬
‫הפספורטים‬
‫ש ל ה ם והכל‪,‬‬
‫הזאת‬
‫של‬
‫אותם‬
‫ה ת ח י ל ו לחקור‪ .‬אני כ ב ר מזמן סיימתי ו א ל ה‬
‫תוקא‬
‫ע ת ה ת בפגים‪.‬‬
‫כ י ה ם היו חשודים‪ ,‬ל ה ם ה ת כ ל ה ת ע ת ו ת ו ה י ת ר ל א ה י ה ל ה ם שום‬
‫דבר‪ ,‬אז חשדו בהם שהם מרגלים‪.‬‬
‫סמי‪:‬‬
‫אני זוכר ש ק ת ם פחדנו לרדת‪ ,‬אלו שלא דיברו גרמנית פחדו לרדת‪.‬‬
‫ירדנו‪ ,‬ג ם א נ י ה ו פ ע ת י ב ת ו ר א ח ד ש ב א מ ת נ ה ‪ ,‬ו א מ ר ת י ש א נ ח נ ו‬
‫אבל‬
‫מוינה‬
‫אז‬
‫שאלו‬
‫מקונסטנצה‬
‫את‬
‫אמרתי‬
‫הגעתם‬
‫ששטנו‬
‫לקונסטנצה‪.‬‬
‫בסירה‬
‫הם‬
‫בדנובה‪.‬‬
‫תעו‬
‫ואת‪,‬‬
‫שאנחנו הגענו‬
‫איפה‬
‫גרת?‬
‫אז‬
‫אני‬
‫ע ת ז כ ר ת י א ת ה ר ח ו ב ו ת ב ו י נ ה ו מ י ה ר ב ‪ ,‬ש א ל ו ‪ ,‬אז א מ ר ת י ד ״ ד‬
‫מלי‪,‬‬
‫א ז ה ת ב ר ר ש ב ו י נ ה ה י ה ג ם כן ד ״ ד מ ל י ת ׳ ׳ ר זינגר‪ .‬א ב ל ה י ה‬
‫שם‬
‫מה‬
‫אותו‬
‫ה ס פ ר מהרצליה הוא‬
‫שאני‬
‫א מ ר ת י והיא‬
‫מאיפה‬
‫אתה?‬
‫בכלל לא‬
‫תע‬
‫לדבר גרמנית‪ .‬לאה שמעה‬
‫אמרה אותו דבר‪,‬‬
‫מוינה‬
‫מאיזה‬
‫רחוב?‬
‫כ ע ב ו ר כ מ ה רגעיזם ש א ל ו‬
‫מוינה‪.‬‬
‫כל‬
‫ד ב ר ששאלו‬
‫‪267‬‬
‫א ו ת ו ‪ ,‬ו ד י ב ר ו א ת ו ב ג ר מ נ י ת ‪ ,‬הוא ע נ ה ‪ :‬וינה‪ .‬א ב ל מ ה ה ת ב ר ר ש ה ח ו ק ר‬
‫לא היה אנגלי כלל‪,‬‬
‫‪!4‬וא היה יהודי‪ .‬א נ י ז ו כ ר א ת ב ו ג ד י פ ו ר ד י ‪ ,‬ש א ל ו‬
‫אותו‪,‬‬
‫ו ה ו א ל א י ד ע א ף מלה ג ר מ נ י ת ו ל א ידע מ ל ה א י ד י ש ‪ .‬א ז ה ו א‬
‫שאל‬
‫א ו ת ו ‪ ,‬לא‪ ,‬ל א יודע‪ .‬וייס גישט‪ .‬אז הוא א מ ר ‪ ,‬מ ה ‪ ,‬א ת ה יהודי‪,‬‬
‫הוא‬
‫א ו מ ר יה‪ .‬א ז ה ו א אומר‪ ,‬א נ י‬
‫הוא‬
‫לא ידע להמשיך‪.‬‬
‫א ג ד ״מודה אני״‬
‫תמשיך‪.‬‬
‫ואתה‬
‫ה ו א ה י ה גם ב ע ל פ ד צ ו ף ש ל גוי‪.‬‬
‫סמי‪:‬‬
‫מ ה ש א נ י ל א א ש כ ח ‪ ,‬הרי זה ה א י ק י א ת א ח ר י זה ה פ כ ו א ו ת ו ה ג ר מ נ י ם‬
‫צוללות‬
‫ל א רואים יופי כזה‬
‫בכלל‪.‬‬
‫מפרץ‪,‬‬
‫ככה‬
‫שחודר‬
‫לבסיס‬
‫של‬
‫פתאום‬
‫כ מ ו אגם‪ ,‬א ג ס ס ג ו ר ע ם מ י ם ס ב י ב ס ב י ב ‪ .‬ז ה יופי ב ל ת י ר ג י ל ‪,‬‬
‫באמת‪,‬‬
‫הים ה א ג א י בקיץ זה מ ש ה ו מ א ו ד מ י ו ח ד ב מ י נ ו ‪.‬‬
‫לאה‪:‬‬
‫תלוי בתגאים‪.‬‬
‫סמי‪:‬‬
‫ה ת נ א י ם ל א ה י ו ט ו ב י ם ‪ ,‬לא ה י ה ב כ ל ל חוף ים‪.‬‬
‫זאב‪:‬‬
‫נ ש א ר נ ו מ א ת י ם וששים‪ .‬ב מ ש ך הזמן הורידו א ת כ ל ״ ה פ ע ק ל א ך ״ ‪ ,‬ל א‬
‫היה מקום‪ .‬ומילאו בחביות סביב 'סביב‪ ,‬א ב ל המים‬
‫מלוחים‪.‬‬
‫ת מ ת היו‬
‫באניה‬
‫ה כ נ י ס ו כ ב י כ ו ל מים מ ת ו ק י ם ‪ ,‬א ב ל א ל ה היו מ י ים‪ .‬מ א ז א נ י‬
‫ש ו נ א 'ים‪.‬‬
‫ישרה‪:‬‬
‫ע ש י נ ו מ ק ל ח ת כ כ ה היינו מ ת ר ח צ י ם יום יום ב מ י ם ה מ ל ו ח י ם ‪.‬‬
‫סמי‪ :‬י‬
‫ישי ל צ י ץ ד ב ר א ח ד ‪ .‬א נ ח נ ו ה ת ק ר ב נ ו ל ש ע ת ה א פ ס ‪ .‬ח מ י ש ה ר ג ע י ם ל פ נ י‬
‫ש ת י ם ע ש ר ה ‪ .‬א ח ר י שיצאתי‪ ,‬א ח ר י ש מ ע ימים‪ ,‬ק י ב ל ת י צ ו גיוס‪ .‬כ ת ב ו‬
‫לי‬
‫‪,‬זאב‪:‬‬
‫על כד מהבית‪.‬‬
‫טוב‪ ,‬אני‪.‬‬
‫'שברחו‬
‫'סמי‪:‬‬
‫זאב‪:‬‬
‫‪ .‬כבר‬
‫ע ת ז ו כ ר ש ר א י ת י ע ת ב ר ו מ נ י ה חיילים צ׳כים‪ .‬ז א ת א ו מ ר ת‬
‫כ ב ר מצ׳כיה‪.‬‬
‫בהיותנו‬
‫ב מ ק ר ש ט שמענו ש ה ג ר מ נ י ם נ כ נ ס ו לצ׳כיה‪.‬‬
‫א נ י ז ו כ ר ש ה י י ת י ב ב י ת ב ט י מ ש ב ר ת כ מ ה ימים ל פ נ י ש י צ א נ ו ‪ ,‬א ז כ ב ר‬
‫גיוס‬
‫היה‬
‫עמדנו‬
‫די‬
‫ב א ת ה מיקום ע ם ד ״ ד א ו ס ק ר ת ז נ ב ר ג ו ע ת כ מ ה ח ב ר י ם ‪ .‬והיה'‬
‫שקט‬
‫מוזר‪.‬‬
‫)קונצ׳נטררה(‪.‬‬
‫כן‪,‬‬
‫הרומנים‬
‫גייסו‬
‫אז‬
‫צבא‪.‬‬
‫ועת‬
‫ב ר ח ו ב ושוחחנו‪ ,‬ו פ ת א ו ם א נ ח נ ו ש ו מ ע י ם מ ש ה ו ‪,‬‬
‫א ת ה רעש‬
‫ל א ת ע נ ו מ ה ז ת כ כ ה ש‪...‬ש‪...‬ש‪ ..‬ו מ ס ת כ ל י ם ו ל א ר ו א י ם כ ל ו ם ‪.‬‬
‫פ ת א ו ם 'ראינו ר ג י מ נ ט ש ל חיילים רומנים ל א ב נ ע ל י י ם א ל א‬
‫־ י ‪ .‬״‬
‫זה‬
‫היה‬
‫כבר‬
‫נעלים‬
‫זעזוע‬
‫עבורי‬
‫לראות‬
‫ב־‪1939‬‬
‫את‬
‫הצבא‬
‫הרומני‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫אפיגץ ‪.‬‬
‫אשר‬
‫אז‬
‫ה י ה נ ו ע ל נ ע ל י ם רגילות‪ .‬ה ס ת ב ר שגייסו מ י ל ו א י ם ו ל א ה ת ל ה ם‬
‫אז הם נ ע ל ו אופינץ‪.‬‬
‫'‪ .7‬נעלי אכר פשוטות מאד‪ ,‬עשויות •י בפו ידיהם‪.‬‬
‫‪268‬‬
‫דבר‪:‬‬
‫דב‪:‬‬
‫כן‪ ,‬יש ל ה צ ט ע ר ע ל ש ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ה ת ע ו ר ר ק צ ת מ א ו ח ר ב ע נ י ן ז ה‬
‫של ה ע ל י ה ב׳‪ ,‬מ ש ו ם ש א נ ש י ב י ת ״ ר והחלוץ השיטו ה ר ב ה א נ י ו ת ל ח ו פ י‬
‫הארץ‬
‫שנה‬
‫לפחות‬
‫וחצי‬
‫שנה‬
‫ל פ נ י כן‬
‫היה זה כ ב ר ב ת ק ו פ ה ש ה א נ ג ל י ם‬
‫ואת‬
‫וכשאנו‬
‫ארגנו‬
‫אסימי‪,‬‬
‫את‬
‫ה ד ק ו י ו ת ר ויותר א ת ה מ צ ו ר ה י מ י‬
‫ה צ ת ע ל ס פ י נ ו ת ה ע ו ל י ם ‪ . .‬א פ ש ר ‪ .‬היה להציל‪ ,‬א נ י אומר‪ ,‬א ת ת ב‬
‫ו ה ח ל ו צ י ם מ כ ל ר ו מ נ י ה ש א ח ר כ ך לא זכו ל ע ל ו ת ‪ .‬ז א ת היתד‪.‬‬
‫הגוער‬
‫י‬
‫האניה ה א ח ר ו נ ה ‪ ,‬בין ה א נ י ו ת ה א ח ר ו נ ו ת ש ה ג י ע ו ל ח ו פ י ה א ר ץ ; א נ ח נ ו‬
‫יודעים‬
‫שבקת‬
‫כבד‬
‫היתד‪.‬‬
‫חמה‪. ,‬העננים‬
‫האוירה‬
‫בשמים‬
‫התקדרו‬
‫ב כ ל אירופה‪ .‬ו ה נ ת י ב ה ז ה ש ל ע ל י ה נ ס ג ר ‪ .‬ו ח ב ל מ א ד כ י א נ ח נ ו יודעים‬
‫שאלפי‬
‫חלוצים‬
‫בפולין‬
‫נותרו‬
‫שהמלחמה‬
‫שיכולנו‬
‫לוא‬
‫עלו‬
‫בדרך‬
‫אלפי‬
‫זו‬
‫חלוצים‬
‫ארצה‬
‫והגיעו‬
‫ב ה כ ש ר ו ת והם‬
‫ב ר ו מ ג י ה ג ם כן‪,‬‬
‫לא זכו‪,‬‬
‫לא‬
‫אבל‬
‫זכו משום‬
‫ק ט ל ה אותם‪ .‬הארגון והמהירות של האניה ה ז א ת מעידים‬
‫לעשות‬
‫ה ר ב ה ״אםימי״ היתד‪ .‬ה א נ י ה ה ר א ש ו נ ה ש ל ה נ ו ״ ה צ ‪.‬‬
‫היו מ ק ד י מ י ם‬
‫להעלות‬
‫א ת ה נ ס י ו ן הזה‪ ,‬אין ס פ ק שהיו י כ ו ל י ם‬
‫אלפים רבים‪ .‬מ ש ו ם ש ה א ר ג ו ן ה י ה ט ו ב ו ש ו נ ה ל ח ל ו ט י ן מ א נ י ו ת א ח ר ו ת ‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫אנחנו ראינו א ת ב י ת ״ ר ‪ .‬קודם כ ל הם עשו מ ז ה עסק‪ .‬קודם כ ל זה‬
‫היה ע ס ק ‪ .‬א ח ר כ ד ה ם ש י ח ק ו ש ם גם ק צ ת ב צ ב א ‪ ,‬ב מ פ ק ד י ם ו נ ש ק ‪.‬‬
‫סמי‪:‬‬
‫מ ה ש ה י ה שם‪.‬‬
‫א ת ה זוכר‬
‫א ג ב מ ס פ ר י ם שיאיר‬
‫דרד‬
‫ש ט ת ה י ה אז‬
‫המפקד של האניה‪.‬‬
‫דב‪:‬‬
‫לא‪ ,‬ל א יודעים ע ד היום מ י ה י ה ה מ פ ק ד ‪ .‬יאיר ש ט ת ל א ה י ה‬
‫סמי‪:‬‬
‫ע ל כ ל פ נ י ם ז א ת היתד‪ .‬ז ו ו ע ה ל ר א ו ת א ת א ש ר ק ר ה שם‪.‬‬
‫דב‪:‬‬
‫על כל‬
‫פנים‬
‫ל א הייתי‬
‫ד ע ת י שהוא ה י ה מ ס ו ג ל ל ע ש ו ת‬
‫מ ע ל ה על‬
‫א ת מ ה ש ה ם עשו‪.‬‬
‫סמי‪:‬‬
‫לא‬
‫רק‬
‫הם‬
‫מקומות‬
‫מכת‬
‫למעפילים‪.‬‬
‫תראה‪,‬‬
‫ל א מ י ת ו ש ל ד ב ר גם‬
‫א צ ל נ ו מ ת ו ר ה ש ש ה עשר‪ ,‬ל מ ש ל ק ר פ ל ל א היתד‪ .‬ל ו ז כ ו ת ע ל י ה ל א‬
‫היתד‪ .‬ל נ ו כ ל ב ת ר ה ‪ .‬ה ו א ה י ה גם מ מ ש פ ח ה ע ש י ר ה מ א ד ‪ .‬ה ו א ש י ל ם‬
‫בעד‬
‫ארבעה‬
‫הלוא‬
‫כל‬
‫אחד‬
‫נתן‬
‫שהיה‬
‫כמה‬
‫צתד‬
‫לשלם‪.‬‬
‫אנחנו‬
‫הצלחנו להכניס לרשימה ששה עשר איש שהקציבו סכום כסף‪ .‬ע ש ת ם‬
‫א ל ף לי‪ .‬גם א צ ל נ ו היו כ א ל ה ש ל א ה י ה ל ה ם ס כ ו ם כ ז ה א ז א ת ק ר פ ל‬
‫לקחנו־ מ א ח ר ש י ד ע נ ו ש ה ו א מ מ ש פ ח ה ע ש י ר ה‬
‫דב‪:‬‬
‫צריך ל ד ע ת ‪ ,‬סמי‪ ,‬שהיינו צ ת כ י ם ל ש ח ד א ת ש ל ט ו נ ו ת פ ו ל י ן ע ל מ נ ת‬
‫להוציא‬
‫שלםונות‬
‫משם‬
‫מאתיים‬
‫תמניה‬
‫צתך‬
‫וחמישים‬
‫היה‬
‫חלוצים‬
‫לשחד‪.‬‬
‫מפולין‬
‫אחר‬
‫כך‬
‫לקתסטנצה‪.‬‬
‫היתו‬
‫צתכים‬
‫ואת‬
‫לקנות‬
‫א ת ב ע ל י ת א נ י ה ‪ ,‬ו א ת כ ל הציוד‪ . ,‬ו א ת ‪ . .‬כ ל ה ד ב ת ם ה א ל ה • ל ‪ -‬זה ב ט ח‬
‫עלה‬
‫ה ר ב ה מ א ד כסף‪.‬‬
‫א ב ל ה ת ם כשאני חושב על העבר‬
‫י ה י ה אז ז ה ה י ה נס‪ .‬ז ה ‪.‬היה פ ל א ‪ .‬ב ח ו ר י ם‬
‫‪ я‬באניד‪. .‬אסתיר״‪.‬‬
‫א ד שלא‬
‫צ ע י ת ם כ מ ו י א נ ק ‪: ,‬יאנק‬
‫‪....‬‬
‫‪T‬‬
‫י ‪\e‬‬
‫בגילנו‪ ,‬א ו ל י ש נ ה ש נ ת י י ם י ו ת ר מ ב ו ג ר ‪ .‬א נ י ה י י ת י אז ב ן ת ש ע‬
‫היה‬
‫עשרים‪,‬‬
‫עשרה‪,‬‬
‫הוא‬
‫היה‬
‫עשרים‬
‫בן‬
‫ואחת‬
‫עשרים‬
‫ושתיים‪.‬‬
‫בחור‬
‫צ ע י ר כזה והוא ל א בא כ כ ה ע ם ה ח ל ו צ י ם י ש ר ל א נ י ת הוא ה ל ך ו ק נ ה‬
‫א ת האניה‪.‬‬
‫ל ע מ ר את‬
‫כן‪,‬‬
‫אפריל‪,‬‬
‫במת‪,‬‬
‫ה ג מ ל מפולין‬
‫כשהאנשים‬
‫ל ר ו מ ג י ה היתד‪ .‬גם כן‬
‫לקונסטנצה‬
‫האלה • ע ב ת‬
‫בעיה רצינית‪.‬‬
‫ב ר ו מ נ י ה היתד‪.‬‬
‫כ ב ר אז כ ו נ נ ו ת מ ל א ה ‪ ,‬כ ל ת ח נ ו ת ה ר כ ב ת ה י ו ת פ ו ש ו ת ע ל ידי ה צ ב א ‪.‬‬
‫• מ ש מ ת ת ו כ ל זה‪ .‬זה לא ה י ה כ ל כ ך פ ש ו ט ב א ו ת ם הימים‪ .‬ב כ ל א ו פ ן‬
‫זה לא היה ד ב ר ש ל מ ה ב כ ך ‪ .‬י י א מ ר ש ה י ה אז‪ ,‬פ ה בארץ‪ ,‬ח ו מ ר א נ ו ש י‬
‫טוב‪ .‬היום ס פ ק א ם א נ ח נ ו ע ו ד זוכים לזה‪.‬‬
‫ה ב ע י ה ש א נ ח נ ו ל א י ד ע נ ו ל נ צ ל גם א ת ה מ ע ט הזה‪ .‬איך ק י ב ל ו א ו ת נ ו‬
‫סמי‪:‬‬
‫בחמימות‬
‫דב‪:‬‬
‫לא קיבלו אותנו בשימנים‪.‬‬
‫לאה‪:‬‬
‫א פ י ל ו א ו ה ל ל א ה י ה אז‪ ,‬ה ל כ נ ו לישון ב א ז ו ר ג׳ א צ ל ההורים ש ל גולדה‪.‬‬
‫זאב‪:‬‬
‫הרי עבודה לא היתה‪ ,‬ויחד א ת נ ו היינו מ א ה ועשרים חברים‪ ,‬א מ ר ו ‪:‬‬
‫מה‬
‫לנו‬
‫סמי‪:‬‬
‫נ ע ש ה לא יהיה מ ה ל א כ ו ל !‬
‫ע ת היה המזל‪ ,‬היתד‪ .‬ל נ ו ש י י מ ת‬
‫בראשון‪,‬‬
‫ל ק ב ו צ ת היתר‪ ,‬ה ל כ ו ל ק י ב ו ץ‬
‫י מ א ל כ ב ר לא ה י ה ק י י ם ו ה ח ב ר ׳ ה ל א‬
‫ת ע ו כלל שיבנאל‬
‫התפרקה‪.‬‬
‫ל מ ת ת שהאנשים ת ע ו מ ה מ צ פ ה ל ה ם ב א ר ץ ישראל‪ ,‬ב כ ל ז א ת נ ה ר ו‬
‫דב‪:‬‬
‫ל א ר ץ ישראל‪.‬‬
‫ט ו ב ‪ ,‬ה ת ם ע ם כ ל זה ש י ת ע י ם מ ה מ ח כ ה ל ה ם פה‪ ,‬ו כ מ ה ט ו ב להם‬
‫סמי‪.:‬‬
‫פה״‬
‫לאה‪:‬‬
‫סמי‪:‬‬
‫אי אפשר להביא אותם‬
‫ב מ ח ‪ ,‬זה ת ל ו י ברצון הטוב‪.‬‬
‫ת מ ת ק ת ה כך‪ ,‬א ת מ ה ש ל א נ ו ת נ י ם ל ך ‪ ,‬א ת זה א ת ה ת צ ה ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ה נ ה ק ר א ת י ע כ ש י ו על‪ .‬היהודים מ ס ו ר ת ‪ .‬ויהודים מ ע י ר א ק ‪.‬‬
‫זוכרים‬
‫שהת‬
‫שם‬
‫כמה‬
‫משפחות‬
‫זאב‪:‬‬
‫אתם‬
‫רב‪•:‬‬
‫נ מ ן ‪ ,‬נכון‪ ,‬מ ש פ ח ה מ ט ר נ ס י ל ב נ י ה ע ם י ל ד י ם ו ה א ב ה י ה נ ד מ ה לי חייט‪.‬‬
‫הביאו אתם באניה שלנו ו‬
‫לאה‪:‬‬
‫שרה‪:‬‬
‫א י נ נ י ז ו כ ר ת ש ה ת ילדים ע ל האניה;‬
‫לא‬
‫ילדים‬
‫קטנים‪.‬‬
‫שאפילו‬
‫את‬
‫ממנת‬
‫התפירה‬
‫דב‪:‬‬
‫לציין ש ה מ ב ו ג ר י ם היו מ ע ט י ם מ א ו ד ו א ל ה גם כן היו קרובים‬
‫צריך‬
‫ש ל חלוצים‪ .‬כ ל האניה ה ז א ת היתד• ח ל ו צ י ת ; כ ו ל ם היו צעירים‪ .‬צ ר י ך‬
‫ל ו מ ר א ת זה‪ ,‬ש כ ל האביר‪ .‬היתד‪ .‬ציונית‪ .‬גם ש ל ה מ ז ר ח י וגם ש ל ה נ ו ע ר‬
‫הציוני‪.‬‬
‫זאב‪:‬‬
‫לאה‪:‬‬
‫א י פ ה הם כ ו ל ם שבאו ה ג ה לקיבוץ‪ ,‬היו חמישים‪.‬‬
‫לא‬
‫לא‪,‬‬
‫היו‬
‫חברים‪.‬‬
‫חמישים‪,‬‬
‫באוטובוס‬
‫נכבסו‬
‫לא‬
‫יותר‬
‫מעשרים‬
‫וחמישה‬
‫מי זוכר א ת הקומזיץ ה ר א ש ו ן א ח ר י שבה‪ ,‬א ח ר י שבה הייבו‬
‫חמישים‪.‬‬
‫דב‪:‬‬
‫סמי‪:‬‬
‫אבחבו מהאביר‪.‬‬
‫בקבוצה‬
‫היו‬
‫ה ז א ת חייבו‬
‫קרבקוביץ‬
‫עשרים‬
‫וקרפט‪,‬‬
‫וחמישה‪.‬‬
‫שם‬
‫והיו‬
‫הרבה‬
‫היו‬
‫שלא‬
‫מיועדים‬
‫לכפר־גליקסון‪.‬‬
‫שרה‪:‬‬
‫דב‪:‬‬
‫היו ה ר ב ה ת ת ר וגם לא ק י ב ל ו א ת כ ו ל ם ו א ח ר י שעזבו‪...‬‬
‫נסיים‬
‫את‬
‫את‬
‫רחשי‬
‫קומת‬
‫ה ל ב של‬
‫האניה‬
‫אסימי‪,‬‬
‫אבל‬
‫נ ו ס ע י ה הצעירים‪.‬‬
‫אני‬
‫קשה‬
‫שלא‬
‫סיפדגו‬
‫ל א ח ר שלושים‬
‫ושמונה‬
‫חושב‬
‫ש נ י ם ל ז כ ו ר ב נ א מ נ ו ת א ת כ ל א ש ר ה ר ג ש נ ו ב מ ש ד ש ש י ם ו ש ש ה הימים‬
‫בילינו‬
‫אשר‬
‫ב ל ב ימים‪ .‬בדיוק כ מ ו א ח י נ ו מ ס י פ ו ר ו ש ל ע ג נ ת ‪ .‬היינו‬
‫צעירים‪ ,‬א ר ץ ישראל היתד‪ .‬מ ט ר ה ו א נ ו ח ת ר נ ו א ל י ת ל א‬
‫הקיטור‬
‫מנועי‬
‫אבל‬
‫תמת‬
‫במנועי‬
‫ה ל ב ואכן‬
‫ת מ ת בכוח‬
‫הגענו לחוף‬
‫מבטחים‬
‫בארבע‬
‫ק ב ו צ ו ת ועל כן אנו ח ב י ם ת ו ד ה ל א ל ה ש ע ש ו ב א ר ג ו ן העליה‪,‬‬
‫בארגון‬
‫ג ו ל ד מ ן א י ש כ פ ר יתד‪ .‬א ש ר‬
‫עתד‬
‫האניה‬
‫ו ב ה ב א ת ה לארץ‪.‬‬
‫לוולף‬
‫ו ה ב ט י ח ל נ ו כי ע ל ה נ ע ל ה ל ח ו ף ; ל י א נ ק ז כ ר ו נ ו ל ב ר כ ה ‪ ,‬א ש ר ל א‬
‫ז כ ה ל ה י ו ת ע מ נ ו ‪ .‬ה א נ ת ‪ .‬א ס י מ י ר ש מ ה ד ף מ ז ה י ר ב ת ו ל ד ו ת ש י ב ת ציון‬
‫ולמרות‬
‫ד ל ו ת ה וחוסר ה א מ צ ע י ם‬
‫אמיצים‬
‫ב ח ו פ י ארצני‬
‫שבה דבקה במטרתה‬
‫ל ה ו ר ת עולים‬
‫‪271‬‬
‫יהושע א‪ ,‬גלבוע‬
‫משורר עברי על נהרות היגון‬
‫)אלישע‬
‫פתיחה‬
‫את‬
‫רודין‬
‫אישית‬
‫הדברים‬
‫למותו‬
‫ועולמו(‬
‫האלה נמסרים לדפוס בחודש נובמבר‬
‫‪ ,1976‬ב מ ל א ו ת ש ל ו ש י ם ש נ ה‬
‫ש ל ה מ ש ו ר ר ה ע ב ר י ש ה ת י י ס ר בברית־־המועצות‪ ,‬אלישע מ ד י ן ‪ .‬א ו ל ם י ש‬
‫נפשי — ומוצא אני לנכון — להקדים בזה שורות מועטות ש ל ז כ ר ו נ ו ת‬
‫אישיים ה ק ש ו ר י ם ב ש מ ו ש ל מ ש ו ר ר זה‪ ,‬א ש ר ד מ ו ת ו ו י צ י ר ת ו י ו א ר ו להלן‪ .‬ד ו מ ה ‪,‬‬
‫גם י ר י ע ת ה א כ ס נ י ה ‪ ,‬״ מ ש ו א ה ״ ‪ ,‬יש ב ה כ ד י לעודד־ אותי ל ״ פ ת י ח ה א י ש י ת ״ כ ז א ת ‪.‬‬
‫ה ז כ ר ו נ ו ת מ פ ל י ג י ם א ל ימי ב ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ל פ נ י ה מ ל ח מ ה — ק ו ד ם‬
‫בפינסק‬
‫תוך‬
‫ואחר־כך בוארשה‪ ,‬כ ח ב ר ההנהגה הראשית — ולמאסרי באפריל‬
‫כדי‬
‫המאסר‬
‫שליחות־פעילות‬
‫ההוא — טלטולי‬
‫בספרי‬
‫העליהי‬
‫״לשמור‬
‫תנועתית‪ ,‬על־ידי‬
‫במשך‬
‫לנצח״‬
‫כשמונה‬
‫הסובייטים‪.‬‬
‫את דרך־חיי‬
‫‪,1940‬‬
‫בעקבות‬
‫שנים בבתי־כלא ובמחנות־כפייה‬
‫) ה ו צ א ת ״מסדה״‪,‬‬
‫ת ל ־ א ב י ב ‪ .(1963 ,‬א ו ל ם‬
‫—‬
‫מה‬
‫עניינו ש ל א ל י ש ע ר ו ד י ן ל כ א ן ו‬
‫וזאת‬
‫יחד‬
‫עם‬
‫העצמאית‪,‬‬
‫״שייכותו״‬
‫חיים‬
‫ציצוביץ׳‬
‫לשטח של‬
‫הליטאי־סובייטי‪,‬‬
‫כמחצית‬
‫שוב‬
‫ליתר‬
‫השנה‬
‫— מוילנה‪,‬‬
‫פולין־לשעבר‬
‫נפגשנו‬
‫בחשאי‬
‫שהיתה‬
‫הבאנו‬
‫אולם‬
‫זאת‬
‫עם‬
‫חברי התנועה‬
‫בחשבון‬
‫— ובאפריל‬
‫הפעם‬
‫ריאלי‬
‫בימים‬
‫ברשותה‬
‫ליטא‬
‫ה נ ת ו ן בידי הסובייטים‪ .‬ג נ ב נ ו‬
‫ש י י כ ו ת היו ל פ ו ל י ן (‬
‫בהבדחת־גבול‪.‬‬
‫דיוק‪:‬‬
‫של‬
‫המשורר‬
‫ל״פרשה״‬
‫שלי‪ :‬בפברואר‬
‫ההם‬
‫‪1940‬‬
‫יצאתי —‬
‫ידענו‪ ,‬כי‬
‫ביותר‬
‫את‬
‫בערים‬
‫‪1940‬‬
‫המעבר‬
‫שונות‬
‫של‬
‫הגבול‬
‫את‬
‫)שאך‬
‫לפני‬
‫אמרנו לחזור לוילנה‪,‬‬
‫קשה ומסוכן‬
‫ה א פ ש ר ו ת ‪ ,‬כי‬
‫ניתפס‬
‫מאוד‪.‬‬
‫ולמחח‬
‫ח פ צ נ ו ל א גגיע‪ .‬אז כ ת ב נ ו — ח י י ם ו א נ י — מ כ ת ב ל ו י ל נ ה ‪ :‬ב ל ש ו ך ר מ ז י ם ה ו ד ע נ ו‬
‫ל ח ב ר י ה ה נ ה ג ה של ה ת נ ו ע ה ש ם ‪ ,‬כ י נ ו ס ע י ם א נ ו א ל ״הדודה לאה״ )היא ח ב ר ת נ ו‬
‫מוילנה‪ ,‬ד ״ ר ל א ה א פ ש ט י י ן ־ ד י א מ א נ ד ( ‪ ,‬א ך אם ל א נ ב ו א — סימן הוא ש נ ת ע כ ב נ ו‬
‫א צ ל ה ד ו ד א ל י ש ע ‪ .‬״ א ל י ש ע ״ ‪ ,‬ש מ ו ש ל רודין‪ ,‬ה מ ש ו ר ר ה נ א נ ק ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ‪,‬‬
‫שימש ל נ ו צופן ל ״ מ א ס ר ״ או ל ״ ע י נ ו י י ם ״ הצפויים לנו‪.‬‬
‫‪272‬‬
‫ה ל ב נ י ב א — ו י ד ע מ ה ש נ י ב א ‪ .‬א ו ל ם ע כ ש י ו אינני ב א ל ס פ ר ע ל ה ת מ מ ש ו ת ה‬
‫א ו ת ה ״נבואה״‪ .‬ל ע ו מ ת ז א ת מ ל ו ו ה א ו ת י ע ד היום ה ת ה י י ה ע ל ה י א ח ז ו ת נ ו‬
‫של‬
‫דווקא‬
‫ו כ א י ת ו ת ל ג ו ר ל המזומן גם לנו‪ .‬אכן‪ ,‬ד ר ך ה ר ו ח‬
‫באלישע רודין כ א ו ת‬
‫מי י ד ע ו ‪. . .‬‬
‫במרוצת השנים ה ר ב י ת י לעסוק בקורותיה של התרבות העברית — והלשון‬
‫ג‬
‫העברית עצמה — בברית המועצות ‪.‬‬
‫הקורא —‬
‫לפני‬
‫וחקר‬
‫מארטירולוגית והירואית‬
‫ב״ענף הגדוע״‪,‬‬
‫העברית‬
‫עם‬
‫מגילה‬
‫כפי‬
‫וקרא‬
‫שהגדיר‬
‫כ א ח ת וככל‬
‫אברהם‬
‫הסופר‬
‫ש ה ע מ ק ת י עיון‬
‫קריב‬
‫היצירה‬
‫את‬
‫‪2‬‬
‫שצמחה בנס על‬
‫פמליה של‬
‫ל פ נ י נ פ ר ש ה — ואני נ י ס י ת י ל פ ר ו ש א ו ת ה‬
‫אדמת־המלחה ה ס ו ב י י ט י ת ! ככל שהרהבתי היכרותי‬
‫עבריים מנודים ונרדפים‬
‫סופרים‬
‫בברית־המועצות — נתלווה‬
‫ל ש מ ו של רודין ב א ו ז נ י איזה צליל ״אינטימי״‪.‬‬
‫ע ת ה ‪ ,‬ל א ח ר ה ג ל י ש ה ל ש ו ל י ע ב ר י ה פ ר ט י ‪ ,‬א ש ו ב אל ה נ ו ש א ־ ל ג ו פ ו ‪ :‬א ל י ש ע‬
‫רודין ועולמו‪.‬‬
‫אלישע‬
‫‪.1888‬‬
‫*‬
‫רודין‬
‫ב מ ס ט י ס ל א ב ‪ ,‬פ ל ך מוהילוב‪ ,‬ב ש ב ט ת ר מ ״ ח — י א ג ו א ר‬
‫גולך‬
‫שמו מ ל י ד ה ה י ה א ב ר ה ם אליהו‪ ,‬ו א ת ה ש ם ״אלישע״ א י מ ץ ל ע צ מ ו מ ת ו ך‬
‫קירבת־לב‬
‫בלשון‬
‫ל ד מ ו ת ו ש ל א ל י ש ע בן א ב ד ה‬
‫יידיש‪,‬‬
‫שבה‬
‫פורסמו‬
‫כמה‬
‫)״אחר״( ‪ V‬אתי ד ר כ ו ה ס פ ר ו ת י ת ה ח ל‬
‫ספרוני־שירים‬
‫שלו‬
‫בשנים‬
‫הראשונות‬
‫של‬
‫ה מ ש ט ר הסובייטי‪ .‬ב י ן ה ג ו ר מ י ם ל ל כ ת ו א ל ה ע ב ר י ת א פ ש ר ל ר א ו ת א ת ה ע ר צ ת ו‬
‫לביאליק‪ ,‬א ש ר ל ו ה ק ד י ש ד ב ר י ם נ ל ה ב י ם )ועימו ה ת כ ת ב ( ‪ ,‬ב ה י ח ל צ ו ג ם ל ת ב ו ע‬
‫עלבונו‬
‫של ענק־השירה‬
‫העברי‬
‫‪4‬‬
‫מ״רחוב המחוצפים״ היידישאי־יבסקי ‪ .‬א פ ש ר‬
‫כי א ל ה ע ב ר י ת ה נ י ע ה א ו ת ו ח ר ד ת ו ל פ ר צ ו פ ו ו ע ת י ד ו ה״יהודיים״ ש ל ב נ ו ־ י ח י ד ו‬
‫)נולד‬
‫ב־‪ .(1925‬א ו ל ם ‪ ,‬ת מ ה ‪ ,‬כי ע נ ו ת ה של הלשון ה ע ב ר י ת ב מ ש ט ר ה ס ו ב י י ט י‬
‫היא ש ה י ת ה ה ד ח ף ה ע י ק ר י ל א י מ ו צ ה ע ל י י ת ר ד ת ן ‪ .‬ואכן‪ ,‬ת ו ק א ב ג ב ו ר ה ר ד י פ ו ת‬
‫ע ל י ה א י ר ש ל ו א ו ת ה ב ח ס ד ו ב ר ח מ י ם — ועל הזדהותו ה א ק ס ט א ט י ת עימד• ש י ל ם‬
‫בייסורים ל מ כ ב י ר ‪ :‬ה ת נ כ ר ו ת ה ס ב י ב ה ‪ ,‬מ צ ו ק ה ומחסור‪ ,‬ה ת ע ר ע ר ו ת ח י י ־ ה מ ש פ ח ה ‪,‬‬
‫בזיונות ו ר ד י פ ו ת‬
‫בלי ל מ ע ט ב ע ר כ ה ה ס ג ו ל י ש ל י צ י ר ת ר ו ת ן — ייראה ב ד מ ו ת ו ע ו ד ף ־ מ ש ק ל‬
‫ל ק ו ד ם מחזיו׳ן ס פ ר ו ת י ע ל פ נ י קווים ש מ מ י ש ו ר ס פ ר ו ת י ס ה ו ר ‪ .‬ע ד י מ י ו ה א ת ר ו ג י ם‬
‫גצר‬
‫בבתתתיגבורה‬
‫אהבה‬
‫ל ע ב ר י ה ‪ ,‬לתנ״ד‬
‫משולשת‪:‬‬
‫ולארץ־ישראל‪.‬‬
‫ומעל‬
‫לכל אנו גכבשים ליקוד דבקותו בעברית‪.‬‬
‫אהבתו‬
‫ה ע ב ר י ת היא כמו אירוטית כאל נ פ ש חיה הוא‬
‫של רודין ללשון‬
‫פ ו נ ה א ל י ה ב כ י נ ו י י ם ש ל ח י ב ה ורוך‪ .‬ב ה י מ צ א נ ו ח ם ל ע ל ב ו נ ו ת י ו ולפגעיו‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫זה‪:‬‬
‫ספת מתחום‬
‫‪-‬גחלים‬
‫לוחשות׳׳‬
‫תיא‪,‬‬
‫)הוצאת ניומן‪,‬‬
‫תשי״ד(!‬
‫״אוקטובראים‬
‫עברים׳ )הוצאת אוניברסיטת ת״א‪ , ! (1974 ,‬ל ש ו ן עומדת על נפשה״ )ספרית פועלים‪,‬‬
‫היא—מרחביה‪,‬‬
‫‪.2‬‬
‫תשל״ז—‪.(1977‬‬
‫ראה ״הענף הגדוע של אילן ספרותנו״‪ ,‬הקדמה מאת א‪ .‬ק‪] .‬אברהם קריב[ לכתביהם‬
‫של חיים לנסקי ואלישע ר ו ד ץ )הביא לדפוס והקדים מבואות אברהם‬
‫ביאליק‪1954 ,‬‬
‫קתב(‪ ,‬מוסד‬
‫]ספר זה ייקרא להלן‪. :‬הענף הגדוע״[‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ראה שירו ״אחרי‪ ,‬בתוך ״הענף הגדוע׳‪ ,‬עמ׳ ‪.234—232‬‬
‫‪.4‬‬
‫ראה רשימותיו של ר ו ד י ן ״על ביאליק׳‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪ !303—292‬שירו המוקךש לביאליק‬
‫— שם‪ .‬עמי ‪ .221‬מכתבים‬
‫וראה‬
‫משה‬
‫אונגרפלד‪,‬‬
‫של רודין לביאליק שמותם בארכיון בית־ביאליק‪ ,‬ת״א‪.‬‬
‫״הוגים ומשוררים׳׳‪ ,‬הוצאת‬
‫״עם הספר׳׳‪,‬‬
‫ת״א‪ ,1974^ ,‬עמי‬
‫‪) 298—294‬המסה ״‪,‬האחר׳ הנאםן^ שאליה מצורפים ארבעה מכתבים מ ר ו ת ן לביאליק(‪.‬‬
‫‪273‬‬
‫י ו מ ם — במחי‪ ,‬כ ט י ט ו ר פ ש‬
‫דוחי‬
‫תתפלש‬
‫ה מ ש ק ת נ י מ כ ד י ט ו ה ר ‪—.‬‬
‫תאיר פני נהרה פלאית‬
‫מושפלת‪,‬‬
‫עבד‬
‫הנני ובזדינפש‪,‬‬
‫ובסולם קלוע זוהר‬
‫ערב‬
‫— למגע שפתי גואלת‬
‫ע ו ל י ם חיי כ ה —‬
‫הלמות‬
‫‪6‬‬
‫בעברית ‪.‬‬
‫ה ע ב ר י ת בלבו של המשורר זורעת נגוהות בחדרו הדל‪ .‬מ מ ב ט פניה‬
‫״כל ה ל ח ץ ‪ ,‬כ ל ה כ א ב ימוגו״‪ .‬מ ה ל ש ו ן י ש א ב מ ר פ א ל ״ כ ל ה י י ס ו ר י ם ו כ ל ה י ג ע י ם ״ ‪.‬‬
‫— ״משען־חיי‪ ,‬כ ל גחלתי״‪ .‬הוא‬
‫היא‬
‫א ל פ י א ו ר ו ת ‪ ,‬נ ש מ ת עמי פ ה‬
‫שולחגי‬
‫בשעה‬
‫דורות רומזים ל י‬
‫א ח ת ‪ .‬מ ל ה מ ל ה וצאצאיה״‪ .‬והוא ש ו א ל מן ה מ י ל ו ן ה א ה ו ב ‪ :‬״ ק ח ג ם אותי‪,‬‬
‫מילוני‪,‬‬
‫קחה‪ ,‬צ ך ו ר ב צ ר ו ר ך א ת ג ש מ ת י ! ״‬
‫הפייסן‬
‫על‬
‫מ ת ר פ ק אפילו ע ל המילון‬
‫זורחת‪ :‬ממילוגי דורי‬
‫ה ע ב ר י ‪ :‬״על‬
‫מודע למיעוט כוחו בעברית‪ ,‬אך דומה שהוא ע צ מ ו‬
‫רפיונו זה‬
‫הבאתי״‪.‬‬
‫מבקש‬
‫לכפר‬
‫ב ה מ י י ת ־ ג פ ש ל ל ש ו ן ‪ :‬״ א מ נ ם אין ע מ ד י ג ד ו ל ו ת ‪ ,‬א ך הן לב‪ ,‬ל ב‬
‫ונוסח דתיים דובבות שפתיו תפילה אל‬
‫וברוח‬
‫הלא תראיני‬
‫הלשון‪:‬‬
‫א ת כבודך‪ ,‬א ם ג ם אינני מבחיךיך״‪.‬‬
‫ד ב ר י ־ פ ר ו ז ה ש ל רודין ה נ ו ג ע י ם ל ע ב ר י ת ‪ ,‬ה ם כ ה י מ ו נ ו ג י ם פ י ו ס י י ם ל ל ש ו ן‬
‫גם‬
‫ה״נוהרה״‪.‬‬
‫ה ו א צ ו ל ל ל מ ע מ ק י ה וגאחז‬
‫התלהבות‬
‫לקלוס‬
‫מאירה‬
‫את‬
‫למנגינה‬
‫ורחש־חיים‬
‫צלילי‬
‫עמוק‬
‫ל ש ו נ נ ו ‪ ,‬לשון‬
‫ש כ ר ו ך ח ו ש י ם ‪ :‬״מעולם לא טעמתי מעם‬
‫כבשעה‬
‫המקךא‬
‫שאני‬
‫א ת אזני‬
‫עושה‬
‫במקורו‪ ,‬ולהאזין‬
‫כאפרכסת‬
‫צדף־ים‬
‫כמו מתוך‬
‫ה מ צ ו ד ד ת של ס ו פ ו ת ע ב ר ו ו ש ל ע מ ל ש ק ר ש ״ ‪ .‬ע ל פ נ י ״ מ ל ו ת לשוני״‬
‫מעפיל‬
‫ר ו ד י ן ״ כ מ ו ב מ ע ל ה הרים‪ ,‬ל מ ע ן ר א ו ת מ ע ל ש י א י ה ן ב מ ר ח ק י ה א ו פ ק א ת‬
‫הדורות‬
‫ה ג ע ל מ י ם ״ ‪ .‬ב ל ש ו ן מ ת ג ל מ ת ‪ ,‬איפוא‪ ,‬ש ל ש ל ת ־ ד ו ר ו ת ‪ ,‬ש ר א ש י ת ה ב מ ר ח ב י ־‬
‫זמן ק ד מ ו נ י י ם ־ כ מ ו ס י ם ‪.‬‬
‫בתפיסתו‬
‫ישעיה״;‬
‫נאצלו‬
‫רודין אין‬
‫של‬
‫השפה‬
‫״שפת‬
‫העברית —‬
‫עמוס‬
‫ושירת‬
‫הנוקד‬
‫״ ש פ ת הנביאים‪ ,‬ש פ ת דמעות התהלים״ — ר ק כלי־חמדה‪ .‬ל ה עצמו‬
‫מ ה ו ת מ ו ס ר י ת ו ר ו מ מ ו ת א ל ו ה י ת ‪ :‬״ ר ק א ר א ה פ נ י ה ודגן ג ב ו ה ע ו ל ה מ ד מ י‬
‫ו מ ר ח ב י ה ע י ן — אין ז א ת כי ש פ ת נ ו היא ש ע ר אלוה‪ .‬ל ע ב ר י ת ! כ ל צ מ א ל מ ל כ ו ת‬
‫שמים״‪.‬‬
‫בכך‬
‫התנ״ך‬
‫מתבהרת‬
‫את‬
‫שוקל‬
‫מתבקשות‬
‫זה‬
‫מהלכה‬
‫״הקונטר־רבולוציה‬
‫התמוססות‬
‫לא‬
‫יריב‬
‫״דמעות‬
‫לגזע‬
‫ומעשיה‬
‫במאזני‬
‫והמלחמה‬
‫אינן‬
‫ואילי־הכסף״‪.‬‬
‫מצפונו‪.‬‬
‫ראויות‬
‫מדריכה‬
‫יחסו‬
‫אבל‬
‫לעלות‬
‫של‬
‫ראויה‬
‫אפילו‬
‫כהוא־זה‬
‫שירדו‪.‬מגדולתם‪.‬‬
‫בכלל‪,‬‬
‫הוא‬
‫אולם בקדמו את המהפכה‬
‫את‬
‫ל מ ה פ כ ה ‪ .‬הוא‬
‫רוךין‬
‫להטעמה‬
‫על‬
‫כף‬
‫הצהרתו‪:‬‬
‫המאזניים״‪.‬‬
‫מ נ ו ח ת ו ש ל רודין‪.‬‬
‫לבו סגור ומסוגר‬
‫בפני‬
‫לא‬
‫בגים‬
‫והקוגמר רבולוציה‬
‫ב ב ר כ ת ־ ״שהחייגו״‪,‬‬
‫—‬
‫רואה‬
‫רודין‬
‫א ת ע י ו ו ת י ה והוא ת ו ה ה ושואל א ו ת ה ‪ :‬״מי ו מ ה א ת — משיח או ר ב ־‬
‫התשובה‬
‫‪3‬‬
‫שורות‬
‫ר י ב ם של רמי־היחש‬
‫הפריצים‬
‫המחבלים?‬
‫)כשם‬
‫מועטות על‬
‫ה מ ש ט ר ־ ש ל ־ א ת מ ו ל אינה‬
‫א ח ד אנו״‪.‬‬
‫במהרה‬
‫אהבת־העברית‬
‫— ו ר ו ד י ן זועק ע ל פ ג י ע ת ו של ה מ ש ס ר ה ס ו ב י י ט י ב ס פ ר ־ ה ס פ ר י ם ה ע ב ר י ‪.‬‬
‫במקום‬
‫הוא‬
‫מאליה החוליה‬
‫המחברת‬
‫את‬
‫לאהבת־‬
‫א ד ם א ו ח י ה ? ז ו ה ר ־ מ ר פ א או א ש ־ ג ע ש ? ״‬
‫נוטה לצד שמאל של‬
‫המישוואות־הדילמות האלו‪.‬‬
‫ב״ארץ‬
‫האש״‬
‫ר ש י מ ו ת י ו ש ל מ ד י ן ( ״אני ר ו א ה נ ק מ ה ואינגי ר ו א ה ג א ו ל ה ״ — ו״שאגה״‬
‫המובאות הניתנות כאן משיריו ומרשימותיו של רודין — על־פי ״הענף הגדוע״‬
‫‪274‬‬
‫— אזהרה נ פ ל ט ת מפיו‪ :‬״מהפכה!‬
‫הנוטפים אל תוך ת י ק י ך ד‬
‫זה החשבון האנושי־הכללי‬
‫היזהרי והישמרי מפני אגלי הדמע‬
‫של‬
‫עם‬
‫המשורר‬
‫אבל‬
‫המהפכה‪.‬‬
‫יש‬
‫לו‬
‫גם‬
‫ק ו ב ל נ ה י ה ו ד י ת י י ח ו ך י ת כ ל פ י ה ‪ :‬״ומי י ג א ל א ת כ ב ו ת ה מ ח ו ל ל ש ל ה ת נ ״ ך א ש ר‬
‫ב י ד י ‪ ,‬ש א נ י נ א ל ץ ל ע ט ו ף א ו ת ו ב מ ע ט ף ה ״ פ ך א ב ד ה ״ ‪ ,‬פ ן ת ש ו ר נ ו עין ז ר ה ו ר ע ה ר‬
‫ח ט א י ה ש ל ה מ ה פ כ ה י מ נ ה ה מ ש ו ר ר ע ו ד ע ו ו ל אישי־יהודי כ ל פ י ו —‬
‫במניין‬
‫ב צ ו ר ת ״האדון ש מ צ א ‪ ,‬כי א ס ו ר לי ל צ א ת ל א ״ י א ש ר ל ש ם ד ו ח פ י ם א ו ת י כיסופי־‬
‫ה ב ת ר י ם ו ל א יאוכלו״‪ .‬יש שרודין ע צ מ ו מ ב י ע פ ל י א ה ע ל ״ כ י ס ו פ י ־ נ פ ש ״‬
‫נפש‬
‫‪-‬‬
‫״מי ב כ ם יגיד לי פ ש ר החידה? * — ל א ר א י ת י מ י מ י ה א ר ץ ההיא‪ ,‬ו כ ל‬
‫אלה‪:‬‬
‫א ל י ה ‪ ,‬ל י ח י ד ה ‪ ,‬ו ש מ ה כשלהבת״ כ מ ו ק ד ה ו א בי״‪ .‬א ך ה ש א ל ה ־ ״ ה ח י ד ה ״‬
‫געגועי‬
‫א ל א ר י ת ו ר י ת ‪ .‬ה מ ש ו ר ר אחוז ו ד ב ו ק ב א ר ץ ־ י ש ר א ל כ ב א ח ד מ מ ו ש א י א ה ב ת ו‬
‫אינה‬
‫המשולשת‪:‬‬
‫כבול‬
‫הוא‬
‫ב ש ב י ו ש ל ה ת נ ״ ך ו כ ש ם שהוא‬
‫אסיר־ציחן כ ש ם ש ה ו א נ ת ו ן‬
‫באזיקי הלשון העברית‪.‬‬
‫ש נ י ם ע ל ש נ י ם הגה רודין ב ע ל י י ה ל א ר ץ ־ ג ע ג ו ע י ו ‪ .‬ב י א נ ו א ר‬
‫״ויזה״‬
‫מארץ־ישראל‪ ,‬אך‬
‫עלייתו‬
‫של ח ב ר ו אברהם קריב לארץ‬
‫מטרתה‬
‫נתממשה‪.‬‬
‫לא‬
‫בספטמבר‬
‫‪ 1931‬נ ש ל ח ה ל ו‬
‫מ ת לאחר‬
‫‪,1934‬‬
‫)באותו חודש(‪ ,‬כ ו ת ב רודין אליו ואל‬
‫ח ב ר ו דן פ י נ ס ‪:‬‬
‫ייתכן‬
‫מאוד ש מ ה ש נ ר א ה ה י ה ל ב ל ת י ־ א פ ש ר י ‪ ,‬יהיה ב ק ר ו ב א פ ש ר י ‪.‬‬
‫נדמה‬
‫לאיץ־ישראל‪ .‬אל תתפלאו‬
‫שאני עומד לקבל‬
‫נסיעה‬
‫רשיון‬
‫ו ה ק ש י ב ו ‪ :‬ל א ח ר נ ס י ע ת ו ש ל א ב ר ה ם ] ק ד י כ [ נ ע ש ה ל י כ ל ־ כ ך קשה‪,‬‬
‫שהחלטתי לעשות צעד אחראי מאוד‪ .‬פניתי כ מ כ ת ב לאישיות‬
‫עד‬
‫ח ש ו ב ה מ א ו ד ו ב י ק ש ת י ר ש י ו ן נ ס י ע ה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ .‬ה י י ת י גלוי־לב‪.‬‬
‫כ ת ב ת י שאני משורר‪ ,‬שיצירותי מ ת פ ר ס מ ו ת בארץ־ישראל‪ ,‬והניתוק‬
‫‪4‬‬
‫מהקורא‬
‫הוא‬
‫על‬
‫ש ל י מ ש ר ה ע ל י דכאון‪ ,‬ש א נ י ח ו ל ה ו ב ו ׳ ‪.‬‬
‫הופנה‪ ,‬כמסופר‬
‫במכתב‪,‬‬
‫]משרד?[‬
‫ל״מחלקת‬
‫נ מ ס ד לו‬
‫ה ח ח ״ ‪ ,‬שם‬
‫ה צ ו ר ך ב ו ו י ז ה ו ה ו צ ע ל ו ״למלא ש א ל ו ן ‪ ,‬כ ל ו מ ר ל ה ג י ש ב ק ש ה ‪ ,‬ב צ י ר ו ף ‪220‬‬
‫ב מ ט ב ע סובייטי‪ .‬ב י מ י ם ה ק ר ו ב י ם‬
‫רובל‬
‫ואתכם‪,‬‬
‫מלא‬
‫שהיפנו״‪.‬‬
‫ילדי‬
‫מבטיחים לי‬
‫כ ע ב ו ר חדשים ספורים מביע‬
‫נשתקע‬
‫ישראל‬
‫ישראל׳׳‪.‬‬
‫ה־‪16‬‬
‫אשיג א ת‬
‫ידידי‪ ,‬מ ב ק ש א נ י ל ש ל ו ח לי ב א ו פ ן ד ח ו ף ויזה‪ .‬כ מ ו ב ן ‪ ,‬א י ן לי ב ט ח ו ן‬
‫ש ה ת ו צ א ה תהיה חיובית‪ ,‬אך‬
‫לארץ‬
‫הסכום ואגיש‬
‫א ת הבקשה‪.‬‬
‫קנאה‬
‫באברהם קךיב‬
‫ב נ ה ל ל ו ע ס ק ש ם ב ה ו ר א ה [ ־‪ .‬״ ו מ ק נ א א נ י‬
‫את‬
‫לאחר‬
‫במאי‬
‫רודין‬
‫שלא‬
‫ל ח י נ ם ה י פ נ ו א ו ת י לאון‬
‫השפה‬
‫זמן־מה‬
‫העברית‪,‬‬
‫הגיעה‬
‫ובלילה‬
‫ל ר ו ד י ן ויזה‬
‫‪ ,1935‬א ו ל ם ב מ כ ת ב מ נ ו ב מ ב ר‬
‫צריך‬
‫ויש‬
‫להשיג‬
‫מכל‬
‫תדבר‬
‫בשפה‬
‫מא״י‬
‫]שבבואו‬
‫ב ך ‪ :‬ביום‬
‫תלמד עם‬
‫העברית‬
‫עם בחורי‬
‫הנושאת‬
‫את‬
‫התאךיך‬
‫של‬
‫‪ 1936‬ה ו א מ ב ק ש ו מ ס פ ר ‪:‬‬
‫ל ה א ד י ר א ת ת ו ק ף הוויזה ש ל י ‪ .‬כ ע ת נ ו ש ב ו ת ד ו ח ו ת א ח ד ו ת‬
‫לי תקווה‪ ,‬כ י ה פ ע ם י ע ל ה כ י ד י ל ב ו א א ל י ב פ ‪ .‬ג פ כ ס ף א ו כ ל‬
‫להוצאות‬
‫הדרך‬
‫הזיקנה‬
‫והדרבון‪.‬‬
‫קופצת‬
‫עלי‬
‫ה ע ב ד י פ ‪ ,‬ומה מ ר ה ה פ ד ש פ ק כ י ב ה ל ה י ש א ר ע ר י ר י ב ע י ר הומיה‬
‫ונכריה‪,‬‬
‫אף־על־פי‬
‫שהיא‬
‫אינה‬
‫נותנת‬
‫לשופ‬
‫איש‬
‫להיות‬
‫רעב‬
‫ל ל ח פ ‪ .‬א כ ל ל א על ה ל ח פ ל ב ד ו י ח י ה ה ג ב ר ‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫מכתביו של רודין לקריב ולפינס )מהם המובאות במאמר זה( שמורים ב״גנזים״‪ ,‬ת״א‪.‬‬
‫‪275‬‬
‫)אין ע ל י ו ת א ר י ך ׳ א ך ל פ י ת ו כ נ ו ה ו א מ־‪1937‬‬
‫ב מ כ ת ב אחר׳ א ל דן פ י נ ם‬
‫א ו ‪(1938‬׳ א ו מ ר ר ו ר י ן ‪:‬‬
‫בן‪ ,‬ה ו צ א ת כ ת ב י ז ה ו ר ב ד ח ש ו ב כ ש ב י ל י ] מ ד ו ב ר ‪ ,‬ב נ ר א ה ‪ ,‬ב ה כ נ ת ו‬
‫של‬
‫לדפוס‬
‫תרצ״ח[‪,‬‬
‫ספדו‬
‫אבל‬
‫״בפאת‬
‫כה‬
‫לא‬
‫;כר״‪,‬‬
‫העיקר‪.‬‬
‫שיצא‬
‫לאור‬
‫עליכם‬
‫לאזור‬
‫בתל־אביב‬
‫א ת בל‬
‫כשנת‬
‫כוחותיכפ‬
‫ל ה ת ר א ו ת ע מ ד י ‪ .‬א ם א ב ו א א ל י כ ם ‪ .‬א ש א ר שופר כ כ ל ל ו ס ו פ ר ע ב ר י‬
‫כפרט‪,‬‬
‫אהבה‬
‫וסופד‬
‫ש ב י ל ה ‪ .‬א ת מ י ט ב ימיו‬
‫פ נ י מ י ת ו א מ י ת י ת ל כ ד עובד‪ .‬ואם ל א ו — מ ס ו פ ק נ י א ם ע ו ד‬
‫אמשוך‬
‫‪.‬‬
‫בתנועה הפועלית ושיש לו‬
‫ב ע ט ־ ס ו פ ר י ם ב כ ל ל ‪ .‬עייף אנוכי‪ .‬ר ב ממני‪.‬‬
‫אולם משאת־הנפש לא נתגשמה‪.‬‬
‫‪ .1937‬כ ו ת ב ר ו ד י ן ל ק ר י ב ‪:‬‬
‫ב מ כ ת ב מיולי‬
‫לא‬
‫״מה ששייך ל ע ל י י ת י — ו ג ם ת ש ו ב ה ‪ ,‬ו ג ם תפילה‪ ,‬ו ג ם צ ד ק ה ל א יועילו׳*‪.‬‬
‫נ ו ת ר ל ו א ל א ל ב ק ש ע ל ג א ו ל ת כ ת ב י ו ‪., :‬היה גואל גפשי‪ ,‬כ ל ו מ ר ש ש י ר י ו ד ב ר י ‪,‬‬
‫שעוד‬
‫כך‬
‫אכתוב‪ ,‬יבואו לדפוס‪.‬‬
‫אני‪ ,‬כ נ ר א ה ‪ .‬ל א א ר א ה א ת ה א ר ץ ה ט ו ב ה ״ ‪.‬‬
‫תוך‬
‫״אולי‬
‫]לפי התכנית‬
‫של‬
‫הוא תאב‬
‫ועדתרפיל‬
‫את‬
‫הבריםית‬
‫הדבר‬
‫אומר‬
‫חש‬
‫לךעת‪:‬‬
‫ת כ ת ו ב ל י איך נ ח ל ק ה ה א ר ץ‬
‫הימים[ ?‬
‫מאותם‬
‫כ מ ו ת שהוא‪ .‬ה י כ ן יהיה‬
‫קראתי‬
‫העמק ו‬
‫רואה‬
‫בעתונים‪ ,‬אך אינני‬
‫ותליאביבז״ בספסמבר‬
‫לפני‬
‫‪1937‬‬
‫הוא‬
‫במכתב לקריב‪ :‬״בכל פעם ופעם שאני לוקח א ת העט ל כ ת ו ב לד‪ ,‬אני‬
‫בקךבי נחיצות עזה להביא‬
‫לבין‬
‫מה‬
‫ארצי‪.‬‬
‫א ת כ מ י ה ת י ל כ ם ‪ ,‬כי‬
‫מאוד‬
‫אתה‬
‫ביני‬
‫הוא‪.‬המתווך‬
‫נ כ ס פ ת י כ ע ת להיות אתכם‪ ,‬ולסבול ולשמוח‬
‫א ת כ ם ב צ י מ ר ו ב פ ר ה ס י ה \״ ו ל א ח ר פ ר ס ו ם ה ס פ ר ה ל ב ן ש ל מאי ‪ 1939‬ה ו א ק ו ר א‬
‫ב ש י ר א ל היישוב ב א ר ץ ‪:‬‬
‫וכאשר‬
‫תלבו‬
‫לדרוש‬
‫משפטבם‬
‫דעו‬
‫עוד‬
‫אהובי‪ :‬עוד‬
‫אחד‬
‫שנים‬
‫שלובי־יד‬
‫נע־ר‬
‫לא‬
‫הנעלב‪,‬‬
‫זכיתי א י ת כ ם בי אהיה‪,‬‬
‫ל כ ש ר כ י נהיה ל א ח ד ~‬
‫אחד‪,‬‬
‫זכרוני‪,‬‬
‫לקרב‪.‬‬
‫ביניכם‬
‫עת‬
‫אחי‪ ,‬כ מ ח נ ה‬
‫שלוכי־יד‪.‬‬
‫תלבו ‪.‬שלובי־יד‪,‬‬
‫אחדוח לאחר שהופיע בתל־אביב ספרו ״בפאת נכר״ ל א זכה רודין‬
‫לראותו‪ .‬א ף ־ ע ל ־ פ י ש נ ש ל ח א ל י ו פ ע מ י ם א ח ד ו ת )ועל ה ו פ ע ת ו נ ו ד ע ל ו מ ס ק י ר ה ־‬
‫בכתב־העת הביבליוגראפי ״קרית‬
‫רשימה‬
‫בשורות‬
‫התכות‬
‫השיר‪:‬‬
‫״הה‬
‫ספרי‬
‫ס פ ר ״ שהגיע ליךיו(‬
‫מצבתי‬
‫—‬
‫‪7‬‬
‫— ולכך ודאי‬
‫הטהורה — לא‬
‫זכיתי‬
‫ראות‬
‫פניך״‪.‬‬
‫במארס‬
‫נפל‬
‫‪1942‬‬
‫למערכות־המלחמה(‪,‬‬
‫בנו־יחידו‬
‫בחזית‬
‫של‬
‫קאלינין‪.‬‬
‫בנו ופנה לצנזורה הצבאית ב ב ק ש ה‬
‫בני יהא קיים‬
‫זכרון‬
‫הביבליה‪,‬‬
‫רק‬
‫מיגורו‬
‫ביותר״‪.‬‬
‫של‬
‫ביכולת‬
‫ה ו א הוסיף‪,‬‬
‫היסלר״‪.‬‬
‫״הפשרח־קרח״‬
‫‪.7‬‬
‫האב‬
‫השכול הקדיש‬
‫מחזור שירים‬
‫לזכר‬
‫ל ה ת י ר העברתם לארץ־ישראל‪ :‬״רצוני כי‬
‫הוא‬
‫הסביר‪:‬‬
‫״השירים כתובים‬
‫בלשון‬
‫שהיא ל ש ץ י ל ד ו ת י ‪ ,‬ל ש ו ן ע מ י ‪ ,‬ו א ש ר א א ה ב נ ה כ כ ל י ־ ה נ ג י נ ה שלי‪ ,‬כ י‬
‫ב ל ש ו ן זו ה נ נ י‬
‫המרובה‬
‫ב י צ י ר ת אביו״‪.‬‬
‫אלישע‬
‫ך ת י ן ‪ ,‬גךיגוךי‬
‫)שהלך‬
‫כמתנדב‬
‫בקשתו‬
‫להביע‬
‫כי‬
‫של‬
‫את‬
‫״שירי‬
‫רודין‬
‫חוויתי‬
‫הבעה‬
‫נפשית‬
‫ומלאה‬
‫את‬
‫העניין‬
‫אשר‬
‫משמשים‬
‫נענתה‬
‫בחיוב‬
‫)ודאי‬
‫השפיעה‬
‫במידה‬
‫לכולנו‪:‬‬
‫לטובה‬
‫מ ס ת י מ ת בין ב ר ה ״ מ ל ב י ן ה י י ש ו ב היהודי ב א ״ י ב י מ י ה מ ל ח מ ה !‬
‫על כד סיפר מ ד י ן במכתב מ־‪ 10‬באפריל ‪ ,1942‬שפורסם ב״דבר״‪ 10 .‬ביוני ‪.1942‬‬
‫באותו מכתב מביע המשורר חרדה‪ :‬״אני כבר מתחיל לשכוח את הלשון שבה אני‬
‫כותב‪ ,‬מחמת חוסר־ספרים״‪.‬‬
‫‪276‬‬
‫ב מ ו ס ק ב ה ג ם ה ב י נ ו ‪ ,‬כ י ש י ר י ו ש ל פייטן ע ב ר י מ ב ר ה ״ מ ה ם א מ צ ע י א מ ו צ י ו נ א ל י‬
‫טוב לרכישת אהדה בארץ־ישראל ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫ה ש י ר י ם ה א ל ה א מ נ ם ר א ו א ו ר ב ק ו נ ט ר ס מ י ו ח ד ) ״ ל ב ך ‪ ,‬ת״א‪ ,‬ת ש ״ ג ( ‪ .‬ב ז ה‬
‫נ ת מ ל א ה מ ש א ל ת ו של המשורר‪ ,‬כפי שהוא אומר )לבנו(‬
‫שפתנו‬
‫כצרור‬
‫כנשמתי‪,‬‬
‫בי‬
‫גס‬
‫עיניד‬
‫הביאו‬
‫צרורה‬
‫תהי‬
‫נשמתף‪,‬‬
‫המאירות‬
‫לה מלים‬
‫תלמי‬
‫שפתנו‪,‬‬
‫דמעות‬
‫דורות‬
‫עוד‬
‫בהיתר‬
‫שתי‬
‫דווים‬
‫הם‬
‫רבים‬
‫דמעות‪,‬‬
‫רבים‪.‬‬
‫הה‬
‫הה‬
‫בני‪,‬‬
‫בני‬
‫טהורות‬
‫נופפו‬
‫מנת־גורל‬
‫באחד השירים‪:‬‬
‫— שלד‪ ,‬שלי‪.‬‬
‫להן‬
‫‪.‬‬
‫ש ל פ י י ט ן ע ב ר י ב ב ר ה ״ מ — אף־כי שיריו ה י ע ב ר ו ל א ר ץ ־ י ש ר א ל‬
‫)והם מוקדשים‪ ,‬כאמור‪ ,‬לזכר בנו שנפל בשדדרהקדב(‪ :‬גם ע ל פרסום‬
‫ל א ידע רודין זמן רב‪ .‬משהגיע קונטרס השירים לוועד היהודי האנטי־‬
‫״לבך‬
‫במוסקבה‬
‫פאשיסםי‬
‫)שם הועסק‬
‫רודין‬
‫בעבודות־תירגום(‪,‬‬
‫מצא‬
‫הוועד‪,‬‬
‫מזכיר‬
‫שכנא אפשטיין‪ ,‬ל נ כ ץ להחביאו במגירתו ונדרשה ה ת ע ר ב ו ת ש ל איליה ארגבורג‬
‫‪1 0‬‬
‫שיימסר ל מ ח ב ר ו ‪.‬‬
‫כדי‬
‫אלישע‬
‫״נסל‬
‫רודין‪,‬‬
‫העברית‪...‬‬
‫תש״ז‬
‫עברית״‬
‫—‬
‫המשורר‬
‫בתוף‬
‫נובמבר‬
‫עם‬
‫שנשא‬
‫את‬
‫״נמל‬
‫הנביאים‬
‫בין‬
‫ה מ ת ע ל ם משפתו״‪ ,‬הוציא נ ש מ ת ו‬
‫‪ .1946‬ה ו א‬
‫מת‬
‫לעג‬
‫וקלס״‬
‫ואת‬
‫במוסקבה בחשוון‬
‫ערירי‪ ,‬כ פ י שחי ע ש ר ו ת ש נ י ם‬
‫ב״גלמידות‬
‫ב מ ד י נ ה ש ג ז ר ה כ ר ת ע ל לשוננו‪.‬‬
‫ע ל מ צ ב ת ו ש ל א ל י ש ע ר ו ד ץ — אילו ניתן ה ד ב ר — י א ה היה ל ח ר ו ת א ח‬
‫ה מ ל י ם מ א ח ד ה ש י ר י ם ש ל ו ‪ :‬״על נ ה ר ו ת ה י ג ת פ ה גווע שירנ!‪ ...‬ע ל נ ה ר ו ת ה י ג מ‬
‫המיתו שפתנו״‪.‬‬
‫יהדות‬
‫ברית־המועצות‪.‬‬
‫‪я‬‬
‫‬‫ראה על כד בספרי‪ ,‬״השנים השחורות‬
‫)הוצאת ״עם הספר״‪ ,‬ת״א‪ ,(1972 ,‬עמי ‪.98—97‬‬
‫‪.9‬‬
‫שירי ״לבן״ גם־כן נבללו בספר ״הענף הגדוע״‪ ,‬עמי ‪.257-237‬‬
‫‪1953-1939‬״‬
‫‪ .10‬ראה א‪ .‬סוצקבר‪ ,‬״אחרון המשוררים העבריים )פגישותי עם אלישע רודין(״‪ ,‬בכתב־‬
‫העת ״עם וספר״׳ אוגוסט ‪ .1963‬עמי ‪.46- 43‬‬
‫‪277‬‬
‫ד״ר דוד שערי‬
‫הביוגרפיה‬
‫לידתה‬
‫של ״הנוער הציוני״ הכללי —‬
‫ו צ מ י ח ת ה של‬
‫ה ת נ ו ע ה עד‬
‫מלחמת‬
‫העולם‬
‫השניה׳(‬
‫תנועות הנועד כציונות‬
‫ש ל א כ מ ר ב י ת תנועות השחרור הלאומי של עמי אירופה ואף ש ל יבשות‬
‫ב מ א ו ת ה י ״ ט והכי‪ ,‬ל א ה צ ט מ צ מ ה ה ת נ ו ע ה ה צ ת נ י ת ב ״ א ו ט ו ־ א מ נ צ י פ צ י ה ״‬
‫אחרות‬
‫מדינית ש ל העם‪ ,‬במאבק לשחרור ולעצמאות מדינית‪ ,‬כי אם הטילה ע ל עצמה‬
‫להעברת‬
‫לפעול‬
‫לשתילתם‬
‫המוני העם‬
‫מחדש‬
‫במולדת‬
‫היהודי‬
‫העתיקה‪,‬‬
‫ממקומות‬
‫מושבותיהם‬
‫ובו־זמנית‪,‬‬
‫לעצב‬
‫בתפוצות‬
‫בדפוסים‬
‫ולחתור‬
‫מקוריים‬
‫את‬
‫ח י י ה ח ב ר ה ‪ ,‬ה כ ל כ ל ה ו ה ת ר ב ו ת ש ל ה ם ‪ ,‬שיהא ב ה ם ג ם מ ש ו ם ב ש ו ר ה א ו נ י ב ר ס ל י ת ‪.‬‬
‫א ת ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ניתן ל ה ג ד י ר כ ת נ ו ע ה מ ה פ כ נ י ת ‪ ,‬ל א ו ־ ד ו ק א ב ש ל כ ד שהיא‬
‫לתמורה חדה‪ ,‬תוך‬
‫חתרה‬
‫עצמאותו של העם‬
‫התפקת‬
‫מאמץ‬
‫מרעת‬
‫סיפים‪,‬‬
‫במשטר‬
‫שמנע‬
‫המדיני‬
‫את‬
‫ה י ה ת י — כי אם בעיקר ב ש ל כר ש נ ט ל ה ע ל עצמה א ת‬
‫ל ה ב י א ל ש י נ ו י כ ו ל ל ‪ ,‬ב מ ב ג ה ה ח ב ר ת י ־ כ ל כ ל י ‪ ,‬ב מ ס ג ר ת ה מ ד י נ י ת ובמיבנד‪.‬‬
‫הנפשי־ ת ח נ י שלו‪ ,‬תוך תהליך המורכב ממאמצים מ ת מ ש כ י ם ורצופים‪ .‬י ת ר ע ל‬
‫כן‪:‬‬
‫ה ת נ ו ע ה היתד‪.‬‬
‫בעלת משמעות‬
‫אקזיסטנציאלית‬
‫מ ע מ י ק ה ל ח ב ר ה ‪ ,‬כ י היא‬
‫ב י ק ש ה ל ת ת מ ע נ ה ש ל מ ש מ ע ו ת ש ו נ ה ל ק ת מ ם ה א י ש י ‪ .‬זוהי ה מ ש מ ע ו ת ‪ ,‬ה כ ו ל ל נ י ת‬
‫ו ה ר ב ־ ג ו נ י ת ש ל ה מ ה פ כ ה ה צ ת נ י ת ‪ .‬ט ב ע י ע ל כן‪ ,‬ש ח ו ג י ה נ ו ע ר ה י ו ו מ ר כ י ב ר א ש י‬
‫של התנועה הציונית‪ ,‬מאז התארגנותה ב ע ת החדשה‪ ,‬כגוף מ ת נ י ־ חברתי‪ .‬ואף‬
‫כי מ ב ח י נ ו ת ר ב ו ת ‪,‬‬
‫״בילו״‪,‬‬
‫אגתות‬
‫וביחת‬
‫מ נ ק ת ת ה מ ב ט ש ל ״ ה ה ג ש מ ה ה ע צ מ י ת ״ ‪ ,‬היתד‪ .‬גם‬
‫ב ש נ ו ת ה ש מ ו נ י ם ש ל ה מ א ה שעברה‪ ,‬ת נ ו ע ת נ ו ע ר ‪ ,‬וחוגי נ ו ע ר אקדמאי‪,‬‬
‫ס ט ת נ ט י ם במרכז ובמערב אירופה מילאו‬
‫הציונית‬
‫המודרנית‬
‫חלוציות‬
‫משתרע‬
‫מראשיתה‪ ,‬הרי תור‬
‫ת פ ק ת חשוב ביותר בתנועה‬
‫הזהב ש ל‬
‫ב ת ק ו פ ה שבין ש ת י מ ל ח מ ו ת‬
‫תנועות‬
‫העולם‪:‬‬
‫הנוער‬
‫באירופה‬
‫הצתניות־‬
‫כ ו ל ה נישאו‬
‫‪ .1‬יוחנן כהן‪ ,‬הנוער הציוני‪ ,‬צמיחתה של תנועה‪ .‬ספר ראשון — עד מלחמת העולם‬
‫השניה‪ ,‬בהוצאת ״משואה״ — יד לחברי תנועות הנוער הציוני‪ ,‬בשיתוף פעולה עם‬
‫המדרשה הליברלית ע״ש ד״ר פרדר‪ 334 ,‬עי‪.‬‬
‫‪278‬‬
‫לקראת‬
‫ואמונה‬
‫כינונה ש ל‬
‫ח ב ר ה ח ד ש ה וחוגי נ ו ע ר‬
‫בארצות‬
‫באויר‬
‫תקוות‬
‫שונות‬
‫נ ת נ ו ב י ט ו י ל מ ח א ת ם נ ג ד ה ח מ ד נ ו ת ש ל א ו ר ח ־ ה ח י י ם הזעיר ב ו ר ג נ י ע ״ י‬
‫ט י פ ו ח ״ ת ר ב ו ת נ ו ע ר ״ יהודית‪ ,‬כ ע ר ך ת ר ב ו ת י עצמיותי‪ .‬ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ו ת ־‬
‫חלוציות ל א‬
‫בטיפוח‬
‫הסתפקו‬
‫נוער״‬
‫״תרבות‬
‫י ה ו ד י ת בטווח‬
‫הקצר ש ל‬
‫גיל‬
‫ה נ ע ו ר י ם ‪ ,‬כ י א ם ה ט י פ ו ו ע ש ו ל מ ע ן ״ ה ג ש מ ה ע צ מ י ת ״ ב צ ו ר ו ת חיים‪ ,‬ל ר ו ב ש י ת ו ­‬
‫פיות‪ ,‬ה ח ו ר ג ו ת מ ע ב ר ל ג י ל ה נ ע ו ר י ם ‪ ,‬ש ב א מ צ ע ו ת ן הן ח ת ת ל ה נ י ח י ס ו ד ו ת ל ה ב ר ה‬
‫ח ד ש ה ו ל ש ר ת ב כ ך א ת ה מ ט ר ה ש ל מ ה פ כ ה ל א ו מ י ת ואידיאלים א ו נ י ב ר ס ל י י ם ג ם‬
‫יחד‪ .‬ב נ י ו א נ ס י ם שונים‪ ,‬היתד‪ .‬ה ד ר י ש ה ה ק נ א י ת ל ״ ה ג ש מ ה ע צ מ י ת ״ ש ל ה ר ע י ו ן‬
‫הציוני־חלוצי מ ש ו ת פ ת‬
‫בין ש ת י מ ל ח מ ו ת עולם‪.‬‬
‫לכלל‬
‫כמעט‬
‫תנועות‬
‫בציונות‪,‬‬
‫הנוער‬
‫שפרחו‬
‫ושגשגו‬
‫ב ש נ י ם ‪ 1913—1912‬נוסדה‪ ,‬ב ב ר ס ל א ו ובברלין‪ ,‬ב ה ש פ ע ת ה ״ ו ו א נ ד ע ר ־ פ א ג ע ל ״‬
‫הגרמני‪ ,‬ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר ה י ה ו ד י ״ ב ל ו י ־ ו ו י י ס ״ ‪ .‬כ מ ע ט ב א ו ת ן שנים הופיעו בגאליציד‪.‬‬
‫נ י צ נ י ״השומר הצעיר״‪ ,‬ש ר א ש ו נ י ח ל ו צ י ו ע ל ו ל א ר ץ ב ש נ י ם ‪ .1921—1910‬ב ש נ י ם‬
‫‪ 1924—1923‬נ ו ס ד ה ב פ ו ל י ן ת נ ו ע ת ״גורדניה״‪ ,‬ש ש מ ה מ ע ת ע ל ת ו כ נ ה ה א י ד י ­‬
‫אולוגי‪,‬‬
‫וראשוגי‬
‫חלוציה‬
‫הגיעו‬
‫לארץ‬
‫ב־‪.1929‬‬
‫ב־‪1925‬‬
‫נוסדה‬
‫בריגה‬
‫תנועת‬
‫״בית״ר‪ ,‬ה ״ א ק ם י ב י ס ט י ת ״ ו ה ״ מ ו נ י ס ט י ת ״ ‪ ,‬נ א מ נ ה ל ד ר כ ו ה מ ד י נ י ת ש ל ז‪ .‬ז׳בוטינסקי‪,‬‬
‫ש ו נ ה וחריג‪,‬‬
‫שהציבה‬
‫גוון יהודי‪,‬‬
‫חלוציות‬
‫ב־‪ 1926‬ה ו ק ם‬
‫בנוף‬
‫הכללי של‬
‫תנועות הנוער הציוניות־‬
‫ב ק ר א ק ו ב ה ק ן ה ר א ש ו ן ש ל ״ ה ש ו מ ר הטהור״‪ ,‬וב־ד‪192‬‬
‫נ פ ת ח ב ו א ר ש ה ה ק ן הראשון ש ל ״ ה ש ו מ ר הלאומי״‪ ,‬ע ״ י ח ב ר י ם ש פ ר ש ו מ ״ ה ש ו מ ר‬
‫הצעיר״‪ ,‬א ש ר פ נ ה ל ע ב ר ״ ת ו ר ת ה ש ל ב י ם ״ ה ס ו צ י א ל י ס ט י ת ‪ ,‬ו ה ם ה ת ל כ ד ו ‪ ,‬ב ת ה ל י ך‬
‫א ר ו ך ו מ פ ו ת ל למדי‪ ,‬ב מ א י ‪ ,1931‬ל ה ס ת ד ר ו ת ה ע ו ל מ י ת ש ל ״הנוער הציוני״ ה כ ל ל י ‪.‬‬
‫תנועות‬
‫הנוער הציוניות־הלוציות מציגות אולי א ת הפרק המרתק וחשובה‬
‫ל ב ב י ו ת ר ב ת ו ל ד ו ת ה צ י ו נ ו ת א ד ‪ ,‬ב ד ו מ ה ל ת ו ל ד ו ת ה צ י ו נ ו ת שבין ש ת י מ ל ח מ ו ת‬
‫‪2‬‬
‫עולם ב כ ל א ת ן ‪ ,‬ה ן ט ר ם זכו ל ה א ר ה היסטורית מ ו ס מ כ ת ‪ .‬ואמנם‪ ,‬מ ש י מ ה היסטו­‬
‫ר י ו ג ר פ י ת ז ו ה ת ה ק ש ה י ו ת ר מ כ ת י ב ת ת ו ל ד ו ת א ר ג ו נ י ם פוליטיים כלשהם‪ .‬ב ת נ ו ע ו ת ־‬
‫ה נ ו ע ר מ י ר ו ו ח ק י ו מ ו ש ל ״דור״ ה ו א ק צ ר ב י ו ת ר ) ש נ י ם ס פ ו ר ו ת ב ל ב ד ( ו ה ״ ד ו ר ו ת ״‬
‫מתחלפים בהן במהירות; החיים ב ת נ ו ע ו ת הנוער אינטנסיביים ועמומים גם יחד‬
‫ו ל א ניתנים לסיכום היסטורי ע ל פ י סעיפים ובני סעיפים; תנועות הגוער ע ש ו ת ת‬
‫ל ש מ ש ח ו מ ר מ ו ב ה ק ל ב ח י נ ת ה מ נ ט ל ה ק ו ל ק ט י ב י ש ל ח ד נעורים‪ ,‬ע ל ר ק ע ח ב ר ת י‬
‫רחב מתר;‬
‫הסמלים‪ ,‬הרמזים‬
‫ואורחות ההתנהגות‪ ,‬ה ם חומר גלם חשוב מ ת ר‬
‫להיסטוריון ש ל ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ‪ ,‬מ א ש ר ה מ צ ע י ם ו ה ה ח ל ט ו ת ש ל ועידות‪ .‬ע ב ו ד ה‬
‫חלוצית בתחום ז ה ע ש ה ד ״ ד אלקנה מרגלית‪ ,‬א ש ר ביקש ל ז ה ו ת בחלק ה ר א ש ת‬
‫ש ל מ ח ק ת ‪ :‬״השומר הצעיר״ מ ע ד ת נעורים‬
‫)אוניברסיטת‬
‫חל־אביב‪,‬‬
‫הקיבהץ‬
‫המאוחד‪,‬‬
‫ל מ א ר כ ס ת ם מ ה פ כ נ י ‪1936—1913 ,‬‬
‫תשל׳׳א( א ת‬
‫״האישיות‬
‫הקיבוצית‬
‫ש ל ה ת נ ו ע ה ״ ‪ ,‬ש ה ו ל י ח ז צ ו ת ת מ ס ו י י מ ו ת ש ל ה ת ג ה ג ו ת קיבוצית‪ ,‬שקובץ ״ ק ה י ל י י ־‬
‫תנו״‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫בראשית התנועה‪ ,‬ה י ה ביטויים ה מ ו ב ה ק ; כ ן הוא ביקש ל ת א ר קוי־אופי‬
‫לאתטליגנציה‬
‫ה י ה ו ד י ת ב ג א ל י צ י ה ‪ ,‬ש מ מ נ ה יצאו א נ ש י ״ ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ״ ‪ ,‬ו ל ב ס ו ף‬
‫— ל פ ת ח א ת ה ש פ ע ת ה ג ו מ ל ת ש ב י ן ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ ובין ס ב י ב ת ו ה ח ד ש ה בארץ‪.‬‬
‫‪ .2‬תנועות השומר הצעיר ובית״ר דאגו לקבץ מקורות ועדויות על תנועותיהן בקבצים‬
‫עבי־כרס‪ :‬השומר־הצעיר‪ ,‬ערכו ל ד ד ר ו ר וישראל רוזנצויג‪ 3 ,‬כרכים‪ ,‬ספתח הפועלים‪.‬‬
‫‪ ,1964—1956‬ספר בית״ר‪ .‬קורות ומקורות‪ ,‬מאת ח‪ .‬בדירוחם‪ ,‬תשכ״ס‪ 3 ,‬כרכים‪.‬‬
‫‪ 3‬על המישקע העמוק של חוויית הנעורים ב״השומר הצעיר״‪ ,‬ר ׳ ״האתמול שלי״ מאת‬
‫ד ו ד הורוביץ‪ ,‬מסדה‪ ,‬חשל״ה וכן המחזה ״ליל העשרים״‪ ,‬מאת יהושע סובול‪ ,‬המוצג‬
‫בימים אלה בתיאטרון העירוני ש ל חיפה‪.‬‬
‫‪279‬‬
‫ה ב י ו ג ר פ י ה ש ל ׳ ‪ ,‬מ ו ע ד הציוני׳׳‬
‫ב א ו פ ת ‪ ,‬ב מ ט ר ת ו ו ב ד ר ך כ ת י ב ת ו ‪ ,‬ה ו א ס פ ר ו ש ל י ו ח נ ן כהן‪ .‬ז ה ו ס פ ר‬
‫שונה‪,‬‬
‫ביוגרפי‬
‫כ מ ע ט והייתי אומר — א ב ט ו ־ ב מ ג ר פ י ‪ ,‬ש ל ״הנוער הציעי״‪ .‬זהו ס פ ר‬
‫התנועה‪,‬‬
‫ב ת י א ח ד מ ר א ש י ה ‪ ,‬מ ת ו ך ה ז ד ה ו ת מ ל א ה ע מ ה ‪ .‬אין זה מ ח ק ר‬
‫מדעי‬
‫הכתוב‬
‫״יבש״‪,‬‬
‫ת נ ו ע ה ‪ . ,‬בוחן‬
‫המתאר‬
‫ומעריכה‬
‫אותה‬
‫באמות‬
‫המתימרות‬
‫מתה‬
‫להתת‬
‫אובייקטיביות והמפעיל כלים ש ל ביקורת ובקרה של היסטוריון מאומן‬
‫ומתמן‪.‬‬
‫זהו ס פ ר ״לח״‪ ,‬ש ר ב ו ת ב ו ה ה ת ר פ ק ו י ו ת ש ל ח ל ו מ ו ת ה נ ע ו ר י ם ‪ ,‬ה ה ת כ ר ו ת‬
‫בחברים‬
‫רבה‪.‬‬
‫שהיו ואינם‬
‫ותתים‬
‫היסטוריונים‬
‫תתר‪,‬‬
‫מקצועיים‪,‬‬
‫והכתוב‬
‫החוששים‬
‫ב כ ש ת ן ספרותי וביכולת החייאה‬
‫והחושדים‬
‫אמפטיה‬
‫בכל‬
‫נושא‬
‫לגבי‬
‫מ ח ק ר ם ‪ ,‬י ט ע נ ו שזו מ ג ר ע ת ו ש ל ה ס פ ר ‪ ,‬א ך ‪ ,‬ל ד ע ת י ‪ ,‬מ ב ח י נ ו ת א ח ר ו ת ‪ ,‬זו גם מ ע ל ת ו‬
‫הגדולה‪.‬‬
‫ת פ ד פ ו ויעינו בו‬
‫ללא־ספק שחברים‬
‫ובמעין־חדרת־קתש‪,‬‬
‫בהתרגשות‬
‫אך גם לא־חברים‪ ,‬קוראים משכילים המבקשים ל ה ת ו ת ע אל העולם המופלא ש ל‬
‫תנועת‬
‫של‬
‫ה נ ו ע ר ה צ י ע י ת ־ ח ל ו צ י ת שבין ש ת י מ ל ח מ ו ת עולם‪ ,‬ו ל ה כ י ר א ת ר א ש י ת ו‬
‫רעיוני‪,‬‬
‫זרם‬
‫אליבא‬
‫אשר‪,‬‬
‫פילס‬
‫דכולם‪,‬‬
‫א ת דרכו‬
‫לעצמו וביושר‬
‫בארץ‪,‬‬
‫א ם גם ה ה צ ל ח ה ה צ י ב ו ר י ת ל א ת מ ת ה א י ר ה ל ו פ נ י ם ‪ ,‬ימצאו ע נ י ן ר ב ב ס פ ר זה‪.‬‬
‫׳לוחות‬
‫ה ת מ ו נ ו ת ‪ ,‬המלווים א ת פ ר ק י ה ס פ ר ‪ ,‬מ ש ו ו י ם‬
‫לו במראהו החיצוני אופי‬
‫אלה‬
‫לבל‬
‫א ך יש‬
‫אלבומי‪,‬‬
‫להזהיר א ת‬
‫ביחת‬
‫הקוראים‪,‬‬
‫מ ב ת חברי התנועה‪,‬‬
‫הסתפקו ב נ ו ף ה נ ו ס ט ל ג י ש ב ת מ ו נ ו ת ‪ ,‬ב צ ד י ה ס פ ר ‪ ,‬כ י א ם יטרחו לעין גם ב א ו ת י ו ת‬
‫ו ב ט ק ס ט ה ה י ס ט ו ר י ש ל גוף ה ס פ ר‬
‫הקטנות‬
‫ב ־ ‪ ,1961‬ל י ק ט ו ע ר ך ת ח נ ן כ ה ן ל ר א ש ו נ ת ב ט י ו ט ה ש ה ת פ ס ה ו ה ו פ צ ה ב ס ט נ ס י ל ‪,‬‬
‫את‬
‫״ ס פ ר ה נ ו ע ר ו ה ע ו ב ד ־ ה צ ת ג י ״ ‪ ,‬כ ר ך א׳ נ ע ו ר י ם )םיון ת ש כ ״ א ‪ 544 ,‬ע׳( ו ע ת ה ‪,‬‬
‫ת ק ו פ ת א י נ ק ו ב צ י ה ש נ מ ש כ ה ‪ 15‬ש נ ה ‪ ,‬נ מ צ א ב י ד י נ ו ה כ ר ך ‪ :‬״ ה נ ו ע ר הציוני‪,‬‬
‫אחרי‬
‫ש ל תנועה‪ ,‬ס פ ר ר א ש ת — ע ד מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה״‪ .‬י ש ל ה צ ט ע ר‬
‫צמיחתה‬
‫ש ה ט י ו ט ה ה ר א ש ו נ ה ל א ה ו פ צ ה בין מ ס פ ר ר ב י ו ת ר ש ל ח ב ר י ם ‪ ,‬ב ג י ג י ל י ם ו י ו צ א י‬
‫ש ו נ ו ת ו ע ק ב כ ך ל א נ מ נ ע ו מ ס פ ר י א י ־ ד י ו ק י ם ‪ ,‬ח ו ס ר איזון‪,‬‬
‫ארצות‬
‫לתולדוח‬
‫שנוגע‬
‫ארץ־האם‬
‫״הנוער‬
‫של התנועה‪ .‬על פגמים‬
‫כאמור‪,‬‬
‫ספר‬
‫הציוני״‬
‫אין ז ה ס פ ר‬
‫״ביוגרפי״‪,‬‬
‫ופריחתה‬
‫המביא‬
‫בתפוצות‪,‬‬
‫בארצות‬
‫אלה‬
‫היסטורי ש ל‬
‫את‬
‫בלבטי‬
‫תולדות‬
‫״פריפרתת״‬
‫לפולין‪,‬‬
‫נ ת ע כ ב בסעיף האחרון של‬
‫ה ע ר כ ת ניתוח‪,‬‬
‫חייה‬
‫התערותה‬
‫שמחוץ‬
‫ביחת במה‬
‫העשירים‬
‫בארץ‪,‬‬
‫תוך‬
‫היא‬
‫רשימתנו‪.‬‬
‫בחינה ו ב ד י ק ת כי אם‬
‫התנועה‪,‬‬
‫של‬
‫ופילוגים‪,‬‬
‫מיזוגים‬
‫בצמיחתה‬
‫בחיפוש‬
‫א ח ר צ י ו נ ו ת י ו צ ר ת ש ל ״פינטזה״‪.‬‬
‫מאמץ‬
‫רב השקיע‬
‫המחבר‬
‫בסיקור הרקע‬
‫הכללי של‬
‫ה ת ק ו פ ה שבין‬
‫שתי‬
‫מ ל ח מ ו ת עולם‪ ,‬שהיתר‪ ,‬מן ה ע ש י ר ו ת ו ה מ ר ת ק ו ת ביותר‪ ,‬הן ב צ י פ י ו ת והן ב א כ ז ב ו ת ‪,‬‬
‫א צ ל ע מ י א י ר ו פ ה כ מ ו א צ ל ה ע ם היהודי‪ .‬א נ ו ח ס ר י ם עדיין ס י כ ו ם ה י ס ט ו ר י מ ו ס מ ך‬
‫ש ל ת ק ו פ ה זו ב ע ם ה י ה ת י ו ב י ח ת ב ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ‪ .‬פ ר ק י ע א ל ת שהם מ ק ו ר י י ם ‪,‬‬
‫העם‬
‫מן‬
‫היפים‬
‫ב ס פ ר ‪ .‬שירי‬
‫התקופה‪,‬‬
‫העוטרים‬
‫את‬
‫פרקי המבוא‬
‫ההיסטורי‪,‬‬
‫מ ר ת י ע י ם ‪ ,‬אולי‪ ,‬ק ו ר א י ם ה ר ג י ל י ם ל ס פ ר ו ת ה י ס ט ו ר י ת א נ ל י ט י ת אך ה ם מ מ ח י ש י ם‬
‫ומעלים‬
‫י פ ה א ת א ו י ר ת הימים‪ .‬ת ח ג ן כ ה ן מ ב ק ש ל ת א ר א ת ר א ש ו נ י ח ל ו צ י ה ש ל‬
‫״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב א ר ץ כ נ ח ש ו נ י ם ל ע ל י ה ה ח מ י ש י ת ‪ ,‬המזוהה‪ ,‬ב ה י ס ט ו ר י ו ג ר פ י ה ש ל‬
‫הישוב‪ ,‬ב ע ל י ה ה ג ר מ נ י ת ‪ .‬ה א ם יש כאן ר ק ס מ י כ ו ת פ ר ש י ו ת ה י ס ט ו ר מ ת ‪ ,‬א ו ש מ א‬
‫יש ל כ ך מ ש מ ע ו ת מ ע מ י ק ה מ ת ר ? ה א ם זד‪ ,‬מ ק ר ה ש ב ר ב ו ת הימים נ פ ג ש ו ״ ה ע ו ב ד‬
‫הציוני״ ו״העליה ה ח ד ש ה ״ ה ג ר מ נ י ת ו ה ת מ ז ג ו ל ג ו ף פ ו ל י ט י א ח ד ? ה פ ר ק י ם ה ר ע ­‬
‫יוניים‪,‬‬
‫פרקי‬
‫‪280‬‬
‫העשירים למדי‬
‫מקור‪,‬‬
‫מדברי‬
‫מ ו ב א י ם ‪ ,‬א ף הם‪ ,‬ע ל ד ר ך ה ה ח י י א ה ש ל א ו י ר ת ה י מ י ם ‪,‬‬
‫ראשי‬
‫התנועה‪,‬‬
‫פעילת•‬
‫ואוהדיה‪,‬‬
‫ללא‬
‫ה ת מ ת ד ו ת עיונית‬
‫ע ם ת ו כ ן ה ד ב ר י ם ‪ ,‬ל ש ם ה ב ה ר ת ם ו ב ח י נ ת ם ב ע י מ ו ת ע ם ה ת כ נ י ם הרעיוניים ש ל‬
‫ש א ר התנועות‪.‬‬
‫האיחורים והפילוגים‬
‫משכת‬
‫התקופה‬
‫בספר‬
‫הנסקרת‬
‫)‪ ,(1939—1927‬מ ה ן ‪4‬‬
‫התלכדותה‬
‫הלאומי״‬
‫ה ר א ש ו נ ו ת )‪ (1931—1927‬הן‬
‫השנים‬
‫התהוותה‪,‬‬
‫ו א י ח ת ה ש ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ש ק מ ה מ ת ו ר א ר ג ו נ י ם ש ו נ י ם ‪ :‬״ ה ש ו מ ר‬
‫ו״הרצליה״‬
‫ב פ ו ל ת הקונגרסאית‪ ,‬״הנוער העברי״ בגאליציה המערבית‬
‫״עקיבא״‬
‫ב ר ו מ נ י ה הישנה‪,‬‬
‫והמזרחית‪,‬‬
‫״השומר״‬
‫מקיפה אך‬
‫מ י ר ו ו ח ז מ ן ש ל ‪ 12‬ש נ ה‬
‫שנות‬
‫בתפוצות‬
‫המערבית‪,‬‬
‫בגאליציה‬
‫״הרצליה״‬
‫וצ‪.‬ס‪.‬ס‪.‬‬
‫ב ס ר נ ס י ל ב נ י ת ויש ל ס מ ן א ת ש נ ת ‪ ,1931‬ע ם ו ע ת ו ת ה א י ח ו ד ש ה ת ק י י מ ו‬
‫ב ל ב ו ב ) מ א י ‪ (1931‬ו ב ו א ר ש ה ) ד צ מ ב ר ‪ (1931‬כ ש נ ת ה י ס ת ש ל ה מ ס ג ר ת ה ע ו ל מ י ת‬
‫ה מ א ו ח ד ת ש ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪ .‬יוחנן כ ה ן ס ו ק ר ב ת י א ו ר כ ר ו נ י ק ל י מ פ ו ר ט א ת‬
‫המסגרות‬
‫ה ת נ ו ע ת ת ת ש ה ת א ח ד ו ‪ ,‬א ד ה ו א א ת ו מ ג י ע ל ש ר ט ו ט ק ת א ו פ י קיבוציים‬
‫ש ל ח ו ג י ה נ ו ע ר ש ה ת ר כ ז ו ב א ר ג ו נ י ה ג ו ע ר שהיוו א ת ה מ ס ג ר ת ה מ א ו ח ד ת ‪ ,‬מ ב ח י נ ת‬
‫ה ם ו צ ת ל ו ג י ‪ ,‬והוא צ מ ו ד ל מ ו ט י ב י ם ם ט י ר י א ו ט י פ י י ם ק מ ע א ‪ ,‬ב ה צ ג ת ה מ צ ע‬
‫ריקעם‬
‫ה ר ע י ו נ י ש ל ה ם ‪ .‬ה מ ח ב ר גם אינו מ ב י א ס י ק ו ר ע ו ב ד ת י מ פ ו ר ט ע ל מ ס י ב ו ת ה פ ר י ש ה‬
‫הצעיר״‪,‬‬
‫מ״השומר‬
‫אחרי ש ז ה‬
‫ק י ב ל ‪ . ,‬ב א פ ר י ל ‪,1927‬‬
‫במועצה 'המייסדת‬
‫של‬
‫״הקיבוץ‬
‫ה א ר צ י — ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ ש ה ת ק י י מ ה ב ח י פ ת ב א פ ר י ל ‪ ,1927‬א ת ״ ת ו ר ת‬
‫השלבים‬
‫נ י ס ו הם‬
‫ה ס ו צ י א ל י ס ט י ת ״ ‪ .‬מ י היו‬
‫להתמחת‪,‬‬
‫עתית‬
‫הפורשים‬
‫מ״השומר הצעיר״‪ ,‬ה א ם‬
‫ת ח י ל ת בתור תנועתם נ ג ד הפניה ש מ א ל ה ? ה א ם היתה החויה התנו­‬
‫ב ק נ י ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪ ,‬ב ש נ י ם ה ר א ש ו נ ו ת ל ק י ו מ ה ‪ ,‬פ ח ו ת מ ס ע י ר ה ב מ י ש ו ר‬
‫האמוצתנלי‬
‫״השומר‬
‫ופחות מעמיקה במישור האינטלקטואלי מ א ש ר זו שאפפה א ת קני‬
‫ה צ ע י ר ״ ? ״ ת ו ר ת ה ר ו ח ״ ש ל ה ס ת ד ר ו ת ״ ה ש ו מ ר ה ל א ו מ י ״ ה י ת ה ראו‪-‬־יה‬
‫לדיון ת ת ר מ פ ו ר ט ‪ .‬כ ד ‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬קוראים א נ ו ב ס ע י ף ‪ 6‬ש ל ״ ת ו ר ת ה ח ת ״ ‪ :‬״ ה ש ו מ ר‬
‫הלאומי״ נותן ל ח ב ר ת א ת החירות הגמורה לבחור כ א ו ת נפשם צורה ש ל התישבות‬
‫ושל ע ב ת ה‬
‫בארץ‪,‬‬
‫בהתהוותה ש ל‬
‫הצרכים״‬
‫)עי‬
‫ו ש ו א ף ליצור‬
‫הממלכה‬
‫היהתית‪,‬‬
‫מ ע ר כ ו ת הנוער‪ ,‬א ש ר מתור‬
‫יבכר א ת‬
‫הצרכים‬
‫הבנת‬
‫תפקתיו‬
‫הלאומיים ע ל כ ל יתר‬
‫‪.(49‬‬
‫כיצד הגיעה התנועה להכרעה חד־משמעית ל צ ד ההגשמה הבלעדית בהתיש־‬
‫ב ו ת ה ק י ב ו צ י ת ה ש י ת ו פ י ת ‪ ,‬ב ד ו מ ה ל ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ש ל ״א״י ה ע ו ב ד ת ״ ? ל ד ע ת י‬
‫יצרה ה כ ר ע ה ז ו א ת ה מ צ ב ה ד י כ ו ט ו מ י ב ו נ ת ו נ ה ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר ש ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪,‬‬
‫מ א ז ר א ש י ת ה כ ת ג ו ע ה מ ג ש י מ ה ו ע ד ה ת ם ‪ :‬מ צ ד אחד‪ ,‬ח ו ד ת החיים ו ב ע י ו ת ה י צ י ר ה‬
‫ש ל ח ב ר י ה ה י ו מ ק ב י ל ו ת ל א ל ה ש ל ש א ר ת נ ו ע ו ת א ״ י ה ע ו ב ד ת ‪ ,‬ומאידך‪ ,‬נ ד ר ש ו‬
‫הבתה‬
‫להכרעות פ ו ל י ט ת ת שונות‪ :‬סעיף ‪ 6‬ש ל ״תודת הרוח״ ע ש ד ה י ה ל ת ת‬
‫י ח ת לתנועת‬
‫״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב י ן ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה מ ג ש י מ ו ת ‪ .‬ו ז א ת ג ם מ ב ל י‬
‫להצטרף‬
‫ל מ ג מ ו ת ש ל ר א ו ב ן ב ן ־ ש ם ‪ ,‬מ נ ס ח ת ו ר ה זו‪ ,‬ש ב י ק ש ל ק ר ב א ת ״ ה ש ו מ ר‬
‫הלאומי״‬
‫ל ת נ ו ע ת ״בית״ר״‪ ,‬והרי ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ח ו ז ר ל ד י ת ז ה דווקא בימינו‬
‫א ג ו ‪ .‬ה א ם י ת כ ן ש ח ו ג י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ל א ה ת ד י י נ ו ‪ ,‬ב ש נ ו ת ה ע ש ר י ם ‪ ,‬ע ל ב ע י ו ת‬
‫ח ב ר ה ו מ ש ט ר ח ב ר ת י ‪ ,‬ו ז א ת מ ע ב ר ל נ ו ס ח ה ה מ ע ו ר פ ל ת ש ל ״ציוגות ל ל א לואי״ ?‬
‫מ ע נ י י ן ה ו א הויכוח ע ל ״ פ ל ש ת י נ ה ־ צ נ ט ר י ז ם ״ א ו ״ פ א ר א ל ל י ו ת ״ ע ל ״ ח ו ב ב י ציון‬
‫ו צ י ו נ י ם ״ ו ע ל מ ש מ ע ו ת ה״חלוציות״‪ ) ,‬ר ׳ ב נ ק ת ה ה א ח ר ו נ ה א ת ד ב ר י ו ה ל ו ה ט י ם ש ל‬
‫י ר ח מ י א ל א י י כ ל ־ א ש ל ‪ ,‬״החלוץ״ ה ר א ש ו ן ש ע ל ת כ ב ר ב־‪ ,1928‬לארץ‪ ,‬ע׳ ‪.(62‬‬
‫ב־‪ 1932‬ה ח ל ל פ ע ו ל ‪ ,‬ב מ ס ג ר ת ה מ א ו ח ד ת ש ל ה ת נ ו ע ה ‪ ,‬״החלוץ ה כ ל ל ־ צ י ו נ י ״ ‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬התקופה ש ל‬
‫״הנוער‬
‫הציוני״‬
‫ה מ א ו ח ד היתד‪,‬‬
‫קצרה‬
‫ביותר‪ .‬ש נ ת ‪1932‬‬
‫‪281‬‬
‫'רשמה‬
‫את‬
‫טבולה‬
‫ב א ו י ר ה ת ח נ י ת יחודית‪ ,‬מ ס ו ר ת י ת ־ ר ג ש נ י ת ‪ ,‬ע ל י ה נ י צ ח ו מ ע י ן א ד מ ו ״ ר י ם‬
‫של‬
‫היפרדותה‬
‫תנועת‬
‫של‬
‫בגאליציה‬
‫״עקיבא״‬
‫א ש ר היתד‪.‬‬
‫המערבית‪,‬‬
‫ה ת נ ו ע ה ‪ :‬י ו א ל ד ר י י ב ל ט ‪ ,‬יהודה אורנשטיין‪ ,‬מ‪ .‬זינגר‪ ,‬ד ר כ ה ה צ י ב ו ר י ת ש ל‬
‫‪; 1919‬‬
‫ת נ ו ע ה זו היתד‪ .‬פ ת ל ת ל ת ‪ :‬ג ר ע י נ ה ה ר א ש ו ן ה ת ל ק ט ב ק ר א ק ו ב ע ו ד ב ש נ ת‬
‫ב־‪ 1926‬ה צ ט ר פ ה ק ב ו צ ה מ נ ה י ג ה ש ל ה ל ״ ה ש ו מ ר הצעיר״‪ ,‬א ד ע ז ב ה א ו ת ה כ ע ב ו ר‬
‫זמן‬
‫ביותר‪,‬‬
‫קצר‬
‫הארצי״‪,‬‬
‫עם‬
‫ב־‪,1927‬‬
‫ההחלטות של‬
‫המייסדת‬
‫המועצה‬
‫״הקיבוץ‬
‫של‬
‫הסוציאל­‬
‫על ״אובייקטיביזציה״ ש ל התנועה וקבלת ״תורת השלבים‬
‫יסטית״‪ .‬ע ם ה פ י ל ו ג ב ־ ‪ , 1 9 3 2‬ע ז ב ו ח ל ו צ י ״ ע ק י ב א ״ א ת ה ק י ב ו ץ ב פ ת ח ־ ת ק י ת ו ע ם‬
‫בנוה־איתן‬
‫התישבותם‬
‫הצטרפו‬
‫שבבית־שאן‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫הקרע‬
‫ל״חבר־הקבוצות״ ‪.‬‬
‫עם‬
‫״עקיבא״ ש ו ב ל א נ ת א ח ד ‪ .‬ב ג א ל י צ י ה ‪ ,‬א ל א ב י מ י ה מ ב ח ן ה ח מ ו ר ש ל ה ש ו א ה ‪ .‬ב כ ך‬
‫ל א ת מ ה מ ס כ ת הפילוגים‪ .‬ב ת ל י‬
‫‪ ,1934‬ש ל ו ש ש נ י ם ב ל ב ד מ א ז ו ע י ד ת ה א י ח ו ד ש ל‬
‫״הנוער הצתגי״ העולמי‪ ,‬ע ק ב הפלוגתות שחצו א ת ה מ ח נ ה מ ס ב י ב ל ב ע י ו ת שעלו‬
‫ע ם ר א ש י ת ה ת ע ר ו ת ם ש ל ח ל ו צ י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב א ר ץ ‪ :‬ה י ח ס ל ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ם‬
‫הכלליים‬
‫במועצה‬
‫בארץ מחד‪ ,‬והעמדה כלפי הסתדרות העובדים הכללית‬
‫הארצית‬
‫קולודני־קול‪,‬‬
‫טוריאליים‪:‬‬
‫״הנוער‬
‫של‬
‫בוארשה‪,‬‬
‫הציוני״‬
‫בדירבונו‬
‫מ א ת ך ‪ ,‬הוכרז‬
‫של‬
‫הפעיל‬
‫משד‪.‬‬
‫ע ל ה פ י ל ו ג ‪ ,‬א ש ר ‪ ,‬א ף כ י היה רעיוני‪ ,‬ה ת א ר ג ן ע ל ־ פ י ק ו י ם ט ר י ­‬
‫התנועה‬
‫הקונגרסאית‪ ,‬בהנהגתם של דניאל‬
‫בפולין‬
‫טננבוים‬
‫ומשה‬
‫ק ו ל ת נ י ‪ ,‬מ ו ל ה ת ג ו ע ה ב ג א ל י צ י ה ‪ .‬ה פ י ל ו ג ב ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ה ע ו ל מ י נ י ת ן ל ו א י ש ו ר‬
‫בועידת הפילוג ש ל ה צ ת נ ו ת הכללית‪ ,‬בקראקוב ב ת נ י‬
‫וחתוק‬
‫החצייה‪,‬‬
‫‪ ,1935‬ש ק ב ע ה א ת‬
‫ה ת ק פ ה ע ד היום‪ ,‬בין ה צ ת ב ו ת ה כ ל ל י ת ה מ ת ק ד מ ת ‪ ,‬ה מ ק י י מ ת — ב ה ת ­‬
‫אחדות הצתנים הכלליים — ב ר י ת עם תנועת העבודה המאורגנת‪ ,‬לבין הציונות‬
‫הכללית‬
‫של‬
‫ה א ז ר ח י ת ה מ ד ג י ש ה ‪ ,‬ב א מ צ ע ו ת ב ר י ת ה צ י ו נ י ם ה כ ל ל י י ם ‪ ,‬א ת ד ב ר ייצוגו‬
‫ה מ ע מ ד הבינוני‪ .‬ל מ ע ש ה ‪ ,‬ה י ה ה פ י ל ו ג ב צ ת נ ו ת ה כ ל ל ל ת ה מ ש כ ו ש ל ה פ י ל ו ג‬
‫בהנו״הצ‪,‬‬
‫הכללים‪.‬‬
‫שתי‬
‫אשר‬
‫מלחמות‬
‫הנוער‬
‫אירע‬
‫היתד‪.‬‬
‫עקב‬
‫זו‬
‫עולם‪.‬‬
‫אחת‬
‫הקמת‬
‫הארגמ‬
‫הועתות‬
‫מבחינה‬
‫הנפח־‬
‫המכריעות‬
‫כרונולוגית‪,‬‬
‫הקדים‪,‬‬
‫העובדים‬
‫של‬
‫בתולדות‬
‫איפוא‪,‬‬
‫הצתנים‬
‫הצתנות‬
‫שבין‬
‫של‬
‫תנועת‬
‫הפילוג‬
‫א ת ה פ י ל ו ג ה פ ו ל י ט י ש ב ץ ה מ פ ל ג ו ת ‪ ,‬א ך העניינים מ ו ר כ ב י ם י ו ת ר ו נ ר א ה‬
‫שיש ל ב ח ו ן ב מ ש ו ל ב א ת ל ב ט י ה ח ל ו צ י ם ה ר א ש ו נ י ם ב ה ת ע ר ו ת ם ב צ י ב ו ר ה פ ו ע ל י ם ‪,‬‬
‫את‬
‫ה נ י ג ת י ם הרעיוניים‬
‫ש ב ץ ה פ ל ג י ם השונים ב צ י ו נ ו ת ה כ ל ל י ת ה מ ב ו ג ר ת ו א ת‬
‫החיכוכים שבין ה ג ל י ל ו ת השונים ב״הנוער הצתני״‪ ,‬שהיו מלווים — א ו ל י — גם‬
‫ב ח י כ ו כ י ם אישיים‪ ,‬ב ק ב י ע ת ה ג ו ר מ י ם ל פ י ל ו ג ה י ס ט ו ר י זה‪ ,‬א ש ר ש ו ב ל א ה ת א ח ה‬
‫בעולם‬
‫ה מ פ ל ג ת י ‪ ,‬ו א י ל ו ב ״ ה נ ו ע ר הציוני״ הוא ב א א ל קיצו ר ק ב־‪ ,1944‬ל א ח ר‬
‫ש ה ו ב ר ר ו ה מ מ ד י ם ה א י ו מ י ם ש ל השואה‪.‬‬
‫ע ל א ף ה ה י ס ט ו ר י ה ה מ פ ו ת ל ת ש ל ה פ י ל ו ג י ם והמיזוגים‪ ,‬מ צ י ג י ו ח נ ן כ ה ן‬
‫בדין‪ ,‬א ת ת ו ל ד ו ת כ ל ה פ ל ג י ם כ מ י ק ש ה א ח ת ‪ ,‬ואינו כ ו ת ב ב נ פ ר ד ‪ ,‬א ת ת ו ל ד ו ת י ו‬
‫ש ל ‪ :‬ל אחד ‪!:‬הפלגים‪.‬‬
‫עשר שנות ה ת ע מ ת כ״מציאות הארצישראלית״‪,‬‬
‫העיקרים המשותפים וה״רלבנטיות״ שלהם‬
‫מהי‬
‫הריקמה הרעתגית‬
‫למיקשה‬
‫אחת‬
‫השאיבה‬
‫הבלעדית‬
‫‪.4‬‬
‫‪282‬‬
‫לממת‬
‫המשותפת‬
‫ש ע ש ת ה א ת כ ל פ ל ג י ״ ה נ ו ע ר הציוגי״‬
‫ההתפצלויות !ההתפלגויות י‬
‫מהחזון‬
‫הצתני‬
‫והדמשה‬
‫לקיום‬
‫בתפוצות‬
‫ה״פרימט‬
‫בלטה‪,‬‬
‫ב י ח ד עם‬
‫הציוני״‬
‫המחבר אינו עוקב אחר תולדות ״עקיבא״‪ ,‬מאז הפילוג ב־‪ ,1932‬וחבל‪.‬‬
‫בארץ‬
‫ובתפוצות‪,‬‬
‫ל ח ל ו צ י ו ת ע ל כן‪,‬‬
‫הכמיהה‬
‫אידיאולוגיות‬
‫ל מ ת ת הרתיעה מתוספות‬
‫ס ו צ י א ל י ס ט י ו ת ‪ ,‬לא ה ו ר ג ש ה מ ע ו ל ם ב ת נ ו ע ו ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב ג ו ל ה ש ו ם מ ש י כ ה‬
‫לתנועה‬
‫מובהקת‬
‫״מוניסטית״‬
‫״בית״ר״‪,‬‬
‫כמו‬
‫האפיזודה‬
‫להוציא‬
‫של‬
‫הקצרה‬
‫פ ע י ל ו ת ו ש ל ד ״ ר ר א ו ב ן ב ן ־ ש ם ) פ ל ד ש ו ה ( ‪ .‬״ ה נ ו ע ר הציוני״ ש י ד ע צ מ ו ב מ ו ב ה ק‬
‫‪ ,1930‬ש ל‬
‫ל מ ח נ ה של התנועות ״החלוציות״‪ .‬ואילו באתי‪ ,‬מאז העליה ב פ ב ר ו א ר‬
‫הגרעין ה מ ג ו ב ש ה ר א ש ו ן ש ל ‪ 12‬ח ל ו צ י ״הנועד הציוני״ מ פ ו ל י ן ו ל כ ל א ו ר ד ש נ ו ת‬
‫החלוצית‬
‫היצירה‬
‫נתונים‬
‫הציבוריים‬
‫והמאבקים‬
‫היו‬
‫שלהם‪,‬‬
‫״הנוער‬
‫חלוצי‬
‫לחותית כיבוש העבודה‪ ,‬מ ת ו ך חבלי הסתגלות קשים‬
‫המפרכת‬
‫בעבות־‪.‬‬
‫בפרדסי‬
‫ולמאמצי‬
‫התעתת‬
‫במחנה‬
‫בדתות‪,‬‬
‫״המציאות‬
‫בתת‬
‫השרון‬
‫תנועת‬
‫ללא‬
‫ובמושבותיו‪,‬‬
‫העבודה‪:‬‬
‫וזאת‪,‬‬
‫הארצישראלית״‪,‬‬
‫אותה‬
‫לעבודה הפיסית‪,‬‬
‫גיבוי‬
‫למרות‬
‫נהגו‬
‫הצתגי״‬
‫ותמיכה‬
‫תחושה‬
‫להדגיש‬
‫ציבותת‬
‫מ ע י ק ה ‪.‬של‬
‫התב‬
‫תברי‬
‫ה ש מ א ל י ש ל ה פ ו ע ל י ם ‪ ,‬ב ש מ ה ה ם נ י ב א ו להם‪ ,‬ל ח ל ו צ י ה נ ו ה ״ צ — גם א ל ה ש ע ק ב ו‬
‫ב א ה ד ה א ח ר י ח ב ל י ה ה ס ת ג ל ו ת ש ל ה ם ‪ -‬ב א ר ץ — כי ה ם ״יחכימו״‪ ,‬י ת נ ע ר ו מ ה ז ת ־‬
‫תיהם‬
‫הגלותיות‬
‫הפועל‬
‫העברי‬
‫הסוערים‪,‬‬
‫ויבינו‬
‫באתן‪.‬‬
‫נכונה‬
‫העתיות‬
‫את‬
‫דרכו‬
‫ושליחותו‬
‫שמביא‬
‫המרטיטות‬
‫הציונית־סוציאליסטית‬
‫כהן‬
‫יוחנן‬
‫מתוכן‬
‫של‬
‫הדתנים‬
‫מ ה ו ת ה י מ י ם ההם‪ ,‬ה ב י ט ו י י ם ה א ת ט י מ י י ם ש ל ח ל ו צ י ״ ה נ ו ע ד הציוני״‪,‬‬
‫ש ה ם מ ן הדפים ה י פ י ם ב י ו ת ר ב ס פ ר ‪ ,‬מ ע ת ו ת כולן ע ל ז י ק ה א י נ ט י מ י ת ‪ ,‬ע מ ו ק ה ‪,‬‬
‫א ו ר ג נ י ת ו כ ל ת י ־ מ ע ו ר ע ר ת ל מ ה נ ה ת נ ו ע ת ה ע ב ו ד ה ב א ר ץ ‪ .‬זהו‪ ,‬ל ד ת י ‪ ,‬א ח ד ה ל ק ח י ם‬
‫ה״רלבנטיים״‬
‫בד‪.‬‬
‫נקלעה‬
‫ב י ו ת ר ע ל ס מ ד עיון ב ס פ ר — ל ז מ נ נ ו ‪ ,‬כ א ש ר ב מ צ ו ק ה ה פ ו ל י ט י ת‬
‫המפלגה‬
‫הליברלית‬
‫העצמאית‬
‫בה קולות‬
‫נשמעים‬
‫״אופצתת‬
‫למען‬
‫פוליטיות פחותות״‪.‬‬
‫ח ל ו צ י ״ ה ג ו ע ר הציוני״ ה ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬ו ב ה ם ה ע י ל י ת ש ל ה ת נ ו ע ה ב פ ו ל ת ‪ ,‬נ ט ו‬
‫את אהליהם בפתח־תקוה‪ ,‬תחילה ל ת ק י מ ץ ר ת ג ס של ״הפועל המזרחי״ ולאחר‬
‫מכן‬
‫בגן־קרמניצקי‪,‬‬
‫ש ע ל אדמתו עומד בית החולים‬
‫בתולדות‬
‫בילתסון דהתם‪.‬‬
‫ק י ב ו ץ ר א ש ו ן ז ה ש ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪ ,‬ש ש י מ ש מ ע ת מ ו ע צ ה מ ת מ ד ת ש ל ה ת ג ו ע ה‬
‫—‬
‫במשך חמש שנות‬
‫בקרית־ענבים‬
‫כעבור‬
‫חצי‬
‫ה ע ב ת ה ב מ ו ש ב ה ״ ד ר ך ה צ פ י י ה ל ה ת י ש ב ו ת במשן־ שנה‪,‬‬
‫ו ע ד ל ה ת י ש ב ו ת ע צ מ ה ב א ו ש א ש ב ע מ ק ז מ ל ו ן ב־‪ ,1936‬ה ה ת פ ל ג ו ת‬
‫לשני‬
‫שנה‪,‬‬
‫קיבוצים‪,‬‬
‫והמעבר‬
‫של‬
‫קיבוץ‬
‫הנוער‬
‫הציוני‬
‫ב׳‬
‫להתישבות בתל־יצחק‪ ,‬בשרון הצפוני — ב ח ה פ ו כ ו ת א ל ה מקופלים ראשי הפרקים‬
‫של‬
‫תולדות‬
‫קיבוצי‬
‫״ ה נ ו ע ר הציוני״‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ב ר א ש י ת ד ר כ ם ‪ .‬בין ‪1936—1930‬‬
‫ה ו ק מ ו בארץ מ ס פ ר מ כ ו ב ד ש ל פ ל ו ג ו ת קיבוציות‪ ,‬א ך ר ק א ח ת א ו ש ת י י ם ה ח ז י ק ו‬
‫מ ע מ ד וזכו ל ה ג י ע ל ה ת י ש ב ו ת ‪ :‬פ ת ח ־ ת ק ו ה ) ה ק י ב ו ץ ה ב כ י ר ש ל ה ת נ ו ע ה ‪ ,‬מ י ו צ א י‬
‫ופולין‬
‫גאליציה‬
‫הקוערסאית(‪,‬‬
‫נם־ציונה‬
‫)יוצאי‬
‫הקונגרסאית(‬
‫פולין‬
‫״בנתיב״‬
‫— ר מ ת השרון ) ת צ א י ״החלוץ ה כ ל ל ־ צ ת נ י ״ בפולין ו ״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ״ ב ל א ס ב י ה ( ‪,‬‬
‫״ ה מ פ ל ס ״ — כ פ ר ־ ס ב א ) ת ח י ל ה י ו צ א י רומניה‪ ,‬ו ל א ח ר מ כ ן ת צ א י פ ו ל י ן ה ק ו נ ג ר ־‬
‫עין־הגליל‬
‫סאית(‪,‬‬
‫)יוצאי‬
‫רומניה(‪,‬‬
‫מגדיאל‬
‫)קימץ‬
‫ו״למקור״ — הרצליה )תצאי טרנסילבניה(‪ .‬בפברואר‬
‫ב׳‬
‫של‬
‫תצאי‬
‫גאליציה(‬
‫‪ 1931‬ה ת ק י י ם ב פ ת ח ־ ת ק ו ה‬
‫ה כ נ ס הראשון ש ל ״ ה ת א ג ד ו ת ה נ ו ע ר הציוני״‪ ,‬ש ע ו ר ר ג ם ה ד צ י ב ו ת נ י כ ר ו ל ו ו ה‬
‫בענין‬
‫על‬
‫מתקדמים‬
‫עם‬
‫ת י אישים מ ת נ ו ע ת‬
‫ה ע ב ת ה כברל כצנלסון ובאהדה ע ל‬
‫י ת אישים‬
‫ב צ י ו נ ו ת ה כ ל ל י ת ‪ ,‬כ מ ש ה גליקסון‪.‬‬
‫ע ל י י ת ם לארץ‪ ,‬ב־‪ ,1934‬ש ל י צ ח ק שטייגר‪ ,‬מ נ ה י ג ה ת נ ו ע ה ב ג א ל י צ י ה ‪,‬‬
‫שהשתקע בקיבוץ פ ת ח ־ ת ק ו ה ושל משה ק ו ל ת נ י ‪ ,‬מנהיג ה ת נ ו ע ה בפולין הקוגגר־‬
‫סאית‪,‬‬
‫שהשתקע‬
‫ב ק י מ ץ ״ ה מ פ ל ס ״ ‪ ,‬נ ת ה ו ו גם ש נ י מ ו ק ת מ ה ‪ ,‬ש ה פ כ ו ‪ ,‬ב ה כ ר ח ‪,‬‬
‫גם לשני מוקדי ה ת מ ת ד ו ת ‪ ,‬ברם‪ ,‬מ ע ב ר להתמודדות האישית‪ ,‬ה ס ע י ת א ת ה מ ח נ ה‬
‫‪19$‬‬
‫ה ח ל ו צ י ה צ ע י ר ש ל ״ ה נ ו ע ר הציוני׳׳ ב א ר ץ פ ל ו ג ת ו ו ז פ ו ל י ט י ו ת אשר‪ ,‬ל כ א ו ר ה‬
‫‪.‬לא נגעו בעיקרי ה י ס ת ש ל ה ת נ ו ע ה אלא ה ת י ח ס ו ל ת כ ס י ס י ה ה ג ש מ ה וההתמודדות‬
‫ב ז י ר ה ה פ ו ל י ט י ת ‪ :‬היחס ל ה ס ת ד ר ו ת הציונים ה כ ל ל י י ם ב א ר ץ מחד‪ ,‬ו ה ע מ ד ה ב ל פ י‬
‫ה ס ת ד ר ו ת ה ע ו ב ד י ם ה כ ל ל י ת ‪ ,‬מ א ת ך גיסא‪ .‬פ ל ו ג ת ו ת א ל ה ה ן ־ ה ן ש פ י ל ג ו גם א ת‬
‫התגועה בארץ‪.‬‬
‫בפברואר‬
‫המושמת‬
‫‪1934‬‬
‫בהסתדרות‬
‫של‬
‫התארגנו‬
‫ומתל־אביב‬
‫א‪.‬‬
‫כ־‪500‬‬
‫והגיחו‬
‫את‬
‫יוצאי‬
‫היסת‬
‫תנועת‬
‫הנוער‬
‫הארגוני‬
‫הצתני‬
‫הראשון‬
‫ל״העובד‬
‫העובדים הכללית‪ ,‬ובמקביל הגיחה קבוצת חברים‬
‫וש‪.‬‬
‫סטופ‬
‫בעתוד‬
‫אפשטיין‪,‬‬
‫הכלליים‬
‫הצתנים‬
‫הכללי‬
‫מן‬
‫הציוני״‬
‫א ח י ה בראשותם‬
‫מבית מדרשו‬
‫של‬
‫י‬
‫ם ו פ ר ס ק י ‪ ,‬א ת ה י ס ת לארגון ג פ ר ד ש ל פ ו ע ל י ם ״ארגון ה ע ו ב ד י ם הציונים ה כ ל ל י י ם ״ ‪,‬‬
‫מחוץ‬
‫ל מ ס ג ר ת ה ס ת ד ר ו ת עובדים‪ .‬ה פ י ל ו ג ב ״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ״ נ ח ת ם ס ו פ י ת ב י ו נ י‬
‫‪,1935‬‬
‫‪,1935‬‬
‫בכנס‬
‫רעננה‬
‫הארגוני‬
‫ונוסח‬
‫המצע‬
‫מ ע ת ת הפילוג‬
‫הנתע‪,‬‬
‫שזכה‬
‫הרעיוני‬
‫של‬
‫לא‬
‫ושוב‪,‬‬
‫להד‬
‫שהוזכרה לעיל‬
‫צימרי‬
‫רחב‪,‬‬
‫״ ה ע ו ב ד הציוני״‬
‫בקראקוב‪.‬‬
‫הוכרז‬
‫והוקם‬
‫בהסתדרות‬
‫בנובמבר‬
‫היסת‬
‫שעורר‪,‬‬
‫ב נ ק ל ניתן ל ק ב ו ע ו ל א ת ר א ת ה ג ו ר מ י ם‬
‫עם הופעתו‪,‬‬
‫צ י פ ת ת רבות‪.‬‬
‫הראשיים לפילוג זה‪ :‬האם‬
‫היו א ל ה ה צ י ו נ י ם ה כ ל ל י י ם ה מ מ ג ר י ם ‪ ,‬ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י בפולין או ״ ה מ צ י א ו ת‬
‫הארצישראלית״‪ .‬אש הפילוג נ פ ל ה בשני ה ק י מ צ י ם ה ב כ י ר י ם ‪ :‬פ ת ח ־ ת ק ו ה — ק ר י ת ־‬
‫ע נ ב י ם ‪ ,‬ש ע ב ר ‪ ,‬א ח ר י צפייה מ מ ו ש כ ה ל ה ת י ש מ ת ק ב ע ב א ו ש א )משם ע ב ר ה פ ל ג‬
‫שהזדהה‬
‫רבו‬
‫ע ם ה נ ו ע ר הציוני ב׳‬
‫והקיבוץ במגדיאל‪ ,‬אשר‬
‫ל ה ת י ש מ ת בתל־יצחק(‬
‫מ ה ע ז י ב ו ת ב ע ק ב ו ת הפילוג‪ ,‬והוא נ ת פ ר ק ‪ .‬כ ל ש א ר ה פ ל ו ג ו ת ה ק י מ צ י ו ת‬
‫ש נ מ נ ו ל ע י ל ה ז ד ה ו עם ״ ה נ ו ע ר ה צ ת נ י א׳ ו ה צ ט ר פ ו ל ״ ה ע ו ב ד ה צ י ת י ״ ב ה ס ת ד ר ו ת ‪.‬‬
‫פ י ל ו ג זה נ ש א ר ב ע י נ ו ע ד ל י מ י ה מ ל ח מ ה ו ה ש ו ר ו ת לא נ ת א ח ו מ ח ד ש א ל א ב־‪,1944‬‬
‫״ארגון‬
‫'כאשר‬
‫העובדים‬
‫הציונים‬
‫התפרק‬
‫הכלליים״‬
‫הצטרפו‬
‫וחבריו‬
‫ל״העובד‬
‫הציוני״‪.‬‬
‫גם ש נ י ה ק י ב ו צ י ם ש ל ‪,,‬הנוער ה צ י ו נ י ״ ב׳ ה ת מ ז ג ו מ ח ד ש ע ם ח ב ר י ה ם‬
‫בקיבוצי‬
‫״ ה נ ו ע ר ה צ י ת י ״ א׳‪ .‬יוחנן כהן‪ ,‬ה ו א ע צ מ ו מ ר א ש י ״ ה נ ו ע ר ה צ ת נ י ״ ב׳‬
‫ומהוגי‬
‫גולן‪,‬‬
‫משנתו‬
‫העיונית‪ ,‬מ ב י א ‪,‬‬
‫במבט לאחור‪,‬‬
‫ה ד מ ו ת ה מ ר כ ז י ת ב ״ ה נ ו ע ר ח צ י ת י ״ ב׳‪,‬‬
‫את המשפט‬
‫של יצחק‬
‫המסכם‬
‫בשנים ה א ח ר ו נ ו ת לקיומו ה נ פ ר ד ‪:‬‬
‫״שגינו‪ ,‬א נ ו א נ ש י ״הנוער הציוני ב׳‪ ,‬ב נ ס ו ת נ ו ל ה ט ו ת א ת ה ת נ ו ע ה ל ד ר ך שמחוץ‬
‫להסתדחת‪,‬‬
‫מ ת ו ד מ ח ש ב ה ש ר ח ש ה מ ס ג ר ת מ ק צ ו ע י ת נ פ ר ד ת ״ )ע׳‬
‫הופעתו‬
‫של‬
‫הציוני״‬
‫״העובד‬
‫על‬
‫הבמה‬
‫הציבורית‬
‫של‬
‫‪.(247‬‬
‫תנועת‬
‫העבודה‬
‫לוותה‬
‫ב ס ק ר נ ו ת ו ב צ י פ ת ת ג ח ל ו ת ‪ .‬ה א ם ה צ ד י ק ה ה ת נ ו ע ה ‪ ,‬ב מ ר ו צ ת השנים‪ ,‬צ פ י ו ת‬
‫אלה?‬
‫״ ה ע ו ב ד הציוני״ ל א כ ב ש ה מ ו נ י ם ו ל א ה פ ד ל ג ו ר ם צ י ב ו ר י ב ע ל מ ש ק ל‬
‫כמותי‪ .‬ל פ י מ פ ק ד ש נ ע י ד ב א פ ר י ל‬
‫‪ 1939‬נ מ נ ו כ ב ר אז ‪ 3550‬חברים‪ ,‬ו ה נ ה מ ס פ ר‬
‫ז ה נ ש א ר ס ט ט י ע ת שנים רצופות‪ ,‬ו ה א ח ת ש ל ח ב ר י ״ ה ע ו ב ד ה צ ת נ י ״ ב ה ס ת ד ר ו ת‬
‫ובישוב‬
‫ה ת י י צ ב ‪ , ,‬ל א ו ר ד כ ל השנים‪ ,‬ב‪ .5%—3%‬א ף ע ל פ י כן‪ ,‬שימשו ע י ק ר י‬
‫״העובד‬
‫ו ר ו ב ם ה פ כ ו כ י ו ם לנכסים רעיוניים‬
‫ה צ ת נ י ״ לקטליזטור‪,‬‬
‫מ א ת רעיוני‬
‫׳ מ ק ו ב ל י ם ע ל ה כ ל ‪ :‬ה ם ת ד ח ת ע ו ב ח ם א ה ה פ ת ו ח ה ל ז ר מ י ם רעיוניים שונים‪ ,‬ח י נ ו ד‬
‫ממלכתי‪,‬‬
‫ובתדים‬
‫לשכת‬
‫בלבד‬
‫עמדה‬
‫ממלכתיה‬
‫ביטוח‬
‫בריאות‬
‫כללית‬
‫משק‬
‫פלורליסטי‬
‫מ ב ץ ר א ש י ה ה ס ת ד ר ו ת ואף מ ב י ן ר א ש י מ פ ל ג ת ה ע ב ו ד ה ע ו ד ם‬
‫מטיפים‬
‫ב כ נ ו ת ו ב ק ו ל רם‬
‫רתיעות‬
‫והסתיגויות‪,‬‬
‫לסוציאליזם‪ ,‬וגם‬
‫במקרים‬
‫ב ת ד י ם א ל ה הם מ ו ס י פ י ם‬
‫העובד ה צ ת נ י צמח מ ת ו ך ת נ ו ע ת נוער והוא שמר ע ל ס מ מ נ י תנועות גוער‪:‬‬
‫גיבוש ו ס ג י ח ת חברתית‪ ,‬להט ליצירה חלוצית‪ .‬בשרשיו ו ב צ מ ת ו ת ו לתנועת נוער‪,‬‬
‫טמת‬
‫‪284‬‬
‫אולי גם אחד המקורות לחולשתו כמפלגה פוליטית‪.‬‬
‫ה מ ח ק ר של הציונות הכללית ושל הנועד הציוני הכללי‬
‫על‬
‫הביוגרפיה‬
‫ועורכים‬
‫כולה‪.‬‬
‫כ ה ן א י נ ה קובץ‪ ,‬ש ב ו מ ש ת פ י ם מ ח ב ר י ם‬
‫ה ת נ ו ע ת י ת ש ל יוחנן‬
‫שונים‪ ,‬ה ב ק י א י ם ב פ ר ק י ם ה ש ו נ י ם ‪ ,‬ה מ ח ב ר נ ט ל ע ל ע צ מ ו א ת ה מ ש י מ ה‬
‫ה ס פ ר מיוצג כתולדות התנועה העולמית‪,‬‬
‫ע ל תפוצותיה‪ ,‬ג ל י ל ו ת י ה ו א ר ־‬
‫צותיה‪.‬‬
‫ב ר ם ‪ ,‬ב ס פ ר נ י ת ן ה ס י פ ו ר ה מ ל א ‪ ,‬ו א נ י מ ק ו ו ה גם ה מ ו ס מ ך ‪ ,‬ש ל ה ת נ ו ע ה‬
‫בפולין‬
‫‪ 334‬עמודי ה ס פ ר ‪ ,‬ע ו ס ק י ם ע מ ו ד י ם ס פ ו ר י ם ב ל ב ר ב ת ו ל ד ו ת‬
‫בלבד‪ .‬מתוך‬
‫ה ת נ ו ע ה ב ה ו נ ג ר י ה ו ב ת מ נ י ה ‪ ,‬ה מ י ד ע ה ה י ס ט ו ר י ב ע מ ו ד י ם א ל ה ה נ ו מ ק ו ט ע ואפיזודי‪,‬‬
‫מקריות‪,‬‬
‫אנקדוטות‬
‫שאתן‬
‫את‬
‫מציגות‬
‫ברקע‬
‫האיפתנים‬
‫ובמהות‬
‫התנועתית‬
‫בארצות‬
‫א ל ת אין ח ו ל ק ש ה ת נ ו ע ה ב פ ו ל י ן היתד! ״ ה מ ו ב י ל ה ״ ‪ ,‬ב ר ם ‪ ,‬ד ו ק א ב ״ ה נ ו ע ר‬
‫הציוני״‬
‫היה ח ל ק ה של התנועה מ ה א ר צ ו ת ה‪,‬פריפריות״‪ ,‬כמו רומניה ו ה ו נ ג ר י ה‬
‫ר ב ו מ כ ו ב ד ‪ .‬י ש ל ה צ ט ע ר ע ל ש ל א נ ע ש ה מ א מ ץ י ו ת ר ר ח ב ל ר א ת ן ‪ ,‬אישי ו ק ו ל ק ­‬
‫‪,‬‬
‫ל מ ע ן ה צ ג ב צ ו ר ה מ כ ו ב ד ת ג ם א ת ת ו ל ד ו ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב א ר צ ו ת אלה‪.‬‬
‫טיב ‪,‬‬
‫א נ י מ ק מ ה ש ת ו פ ע נ ה מ ה ת ר ו ת נ ו ס פ ו ת ש ל ה ס פ ר ‪ ,‬ויש לדאוג שהמעוות‪ ,‬ש נ ע ש ה ־‬
‫בשוגג‪ ,‬יתוקן‪.‬‬
‫בודאי‬
‫כמה הערות על המחקר ש ל ה צ ת נ ו ת הכללית ושל הנוער הציעי‬
‫ולבסוף‪,‬‬
‫ה כ ל ל י ‪ .‬מ ח ק ר ת ו ל ד ו ת ה צ י ו נ ו ת כפי ש ה ו א ת ו ת ו מ ט ו פ ח ב מ י כ ל ל ו ת ה ש ו נ ו ת בארץ‪,‬‬
‫בכמה‬
‫מתנקז‬
‫אפיקים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫היסטותה‬
‫פ ו ל י ט י ת ־ ת פ ל ו מ ט י ת ; ‪.2‬‬
‫אישים‬
‫חומדות‬
‫מ נ ה י ג ו ת ; ‪ .3‬ת ו ל ד ו ת ת נ ו ע ת ה ע ב ו ד ה ה ס ו צ י א ל י ס ט י ת ; ‪ .4‬ק ב ו צ ו ת א ז ו ט ר ת ת ב א ר ץ‬
‫ובתפוצות‪:‬‬
‫עלילות‬
‫אבל‬
‫מק״י‪ ,‬פ ו ע ל י ־ צ י ו ן ש מ א ל ‪.‬‬
‫ל ח ״ י ‪ .‬ה צ י ו נ ו ת ה כ ל ל י ת ‪ ,‬שאין ע מ ה ל א‬
‫מ ר ת ק ו ת ו ל א אידיאולוגיה ב ע ל ת קוים ח ד י ם ו א ר ג ו נ ה ה י ה ת פ ף ו מ פ ו ת ל ‪,‬‬
‫ב ת ק ו פ ו ת ו ב א ר צ ו ת מ ס ו י מ ו ת היא ה י ת ה ז ה ה ע ם ה ת נ ו ע ה ה צ ת נ י ת ב כ ל ל ה‬
‫ו א י ש י ה ה ת ‪ ,‬ל ר ו ב ה ד ו ב ר י ם הראשיים ש ל ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת א ת ה זוכה‪ ,‬מ ט ע מ י ם‬
‫ל ה ת ע נ י ג ו ת מ ח ק ת ת ‪ .‬ה ג י ע ה ה ע ת לאזן א ת ת י כ נ ו נ ו ש ל ה מ ח ק ר הציוני‪,‬‬
‫שונים‬
‫ה מ ב ו צ ע גם בסיוע תקציבים מטעם ה ה ם ת ד ת ת הציונית העולמית‪ ,‬ולעודד ולטפח‬
‫א ת מ ח ק ר ה צ י ת ו ת ה כ ל ל י ת ‪ ,‬ע ל אישיה‪ ,‬א ג פ י ה זרמיה‪ .‬יש ל ה ק ל על ביצוע‬
‫גם‬
‫מחקרים‬
‫אלה בראש וראשונה על‬
‫הארכתני המפוזר‬
‫החומר‬
‫מבוקר‬
‫פירסום‪,‬‬
‫ומבואר‪,‬‬
‫ית‬
‫בקיבוצים‬
‫של קטעי‬
‫ת כ ה מזורז‪ ,‬כ א ר כ י ו ן ״ מ ש ו א ה ׳ ‪ /‬ש ל כ ל‬
‫ו א צ ל א ג ו ד ו ת ד ח י ד י ם ‪ .‬יש‬
‫מ ק ו ת ת מודרכים‪.‬‬
‫לדאוג ולעודד‬
‫התחלה צנועה נעשתה‬
‫ב ח ס ו ת ה מ כ ו ן ל ח ק ר ה צ י ו נ ו ת ע ״ ש ח‪ .‬ד י צ מ ן ש ל ת א ו נ י ב ר ס י ט ת ת ל ־ א ב י ב ‪ .‬ב ע ז ר ת‬
‫קח‬
‫מ ח ק ר צ נ ו ע ה ע ״ ש מ ש ה קול‪ ,‬נ י ת ן‬
‫ל ח ו ק ת ם צעיתם להכק עבודות מחקר‬
‫במיכללת‬
‫הציתי‬
‫מודרכהה‬
‫בארץ‬
‫במסגרת‬
‫לימותהס‬
‫ותולדות הציונות הכללית‬
‫על‬
‫תל־אביה‬
‫ב כ ל ל ה קובץ‪ ,‬ע ם‬
‫תולדות‬
‫העובד‬
‫פרטי־כל ש ל כנס‬
‫היסת‬
‫ברעננה‪ ,‬מוארים ו מ ב ו א ת ם ‪ ,‬בעריכת כ ו ת ב שורות אלה‪ ,‬אושר לפירםום במסגרת‬
‫הסתרה‪:‬‬
‫״מקור ומחקר״ של בית ה ס פ ר למדעי היהדות באוניברסיטת תל־אביב‪.‬‬
‫המפעל‬
‫ה ח ש ו ב ש ל יוחנן כהן מ ן ה ר א ו י ש י ה י ה ל ו ה מ ש ך ‪ ,‬ע ל ת י ה כ נ ת‬
‫ש נ י כ ר כ י ם נ ו ס פ י ם ‪ :‬כ ר ך א ו קובץ ש י ר כ ז א ת ה ת י ע ת ו א ת ה ת י א ו ר ‪ ,‬ר ו ו י הדם‪,‬‬
‫של‬
‫ע מ ת ת ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב מ ב ח ן האיום ש ל ימי השואה׳׳ ז ו ה י מ ש י מ ה‬
‫ק ש ה מ י כ ו ל ת ו ש ל י ח ת ‪ ,‬ו מ ן ה ת ן ש ה י א ת ת ב צ ע ע ל ת י צוות‪ ,‬ש כ ל א ח ד מ מ נ ו‬
‫מעוגן‬
‫ומעורה היטב במציאות ובתנאים‬
‫המיוחתם‬
‫בכל‬
‫את‬
‫ו א ת ‪ .‬זו צ ר י כ ה‬
‫להיות‬
‫מ ש י מ ה מ ר כ ז י ת ש ל ״משואה״‪ .‬ב כ ר ך נ ו ס ף י נ ת ן ת י א ו ר ל ה ת ע ו ר ר ו ת ש ל‬
‫תנועת‬
‫את השתתפותה כמיבצעי‬
‫״ ה נ ו ע ר ה צ מ נ י ״ ‪ ,‬ע ם ה י ש מ ע פ ע מ ו נ י הנצחון‪,‬‬
‫ה כ ת ח ה ו ה ה ע פ ל ה ו א ת ה פ י כ ת ה ל א ח ד ה ג ו ר מ י ם ‪ ,‬ה ח ת ו כ י י ם והארגוניים‪ ,‬המרכזיים‪,‬‬
‫ב ר י כ ו ז י ה י ה ו ד י ם ב א י ת פ ה ‪ ,‬כ י ן סיוש ה מ ל ח מ ה ל כ י ן ה כ ת ת ה מ ד י נ ה‬
‫‪285‬‬
‫מיצ׳יה‬
‫ורוצלבסקי‬
‫יהודית רזניק ז״ל‬
‫ב י ו ם י״ז ב כ ס ל ו ת ש ל ״ ז )‪(9.12.76‬‬
‫בת‬
‫כעיר‬
‫‪.57‬‬
‫ילידת‬
‫בעלת‬
‫וילנה‪,‬‬
‫ירושלים‬
‫מסורת יהודית‪ ,‬ב ה‬
‫נ פ ט ר ה באופן פ ת א ו מ י יהודית ז ״ ל ו ה י א‬
‫דליטא‪,‬‬
‫פרחה‬
‫הידועה‬
‫בהיסטוריה‬
‫המפוארת‬
‫שלה‪,‬‬
‫תורה‪ ,‬חכמה‪ ,‬ת ר ב ו ת עברית ואידיש‪.‬‬
‫ה ש פ ע ת ה א ו י ד ה ה ז א ת ה י ת ה ר ב ה ע ל י ה ו ד י ת ו ה ד ב ר נ י כ ר היה ב ה ת נ ה ג ו ת ה ב כ ל‬
‫התחנות‬
‫הקשות‬
‫והמסוכנות‬
‫בחייה‪.‬‬
‫יהודית‬
‫גדלה‬
‫במשפחה‬
‫מסורתית‬
‫אשר‬
‫ד א ג ה ל ה ע נ י ק ח י נ ו ך ש ר ש י ל ב נ ו ת י ה ‪ .‬ב נ ע ו ר י ה ס י י מ ה ב י ת ס פ ר תיכון ע ב ר י ־ ד ת י‬
‫״חושיה״‬
‫ועוד הספיקה ללמוד שנה‬
‫ב א ו נ י ב ר ס י ט ה ‪ ,‬ל פ נ י פרוץ מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם‬
‫השניה‪ .‬ש נ י ם ל פ ג י כ ן ה צ ט ר פ ה ל ת ג ו ע ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ו ב ה פ ע ל ה ב מ ש ך ש נ י ם‬
‫‪286‬‬
‫בפרוץ מ ל ח מ ת העולט השניה הפכה העיר וילנה למרכז לפליטי התנועות‬
‫רבות‪.‬‬
‫ה ח ל ו צ י ו ת ע ל כ ל ז ר מ י ה ן ‪ ,‬ו ב ה ה ת ר כ ז ו יוצאי ה ה כ ש ר ו ת ו פ ע י ל י ה ת נ ו ע ו ת ש ה צ ל י ח ו‬
‫לברוח‬
‫חברי‬
‫מ מ ע ר ב ה ו מ מ ז ר ח ה ש ל פולין‪ ,‬ת ו ך ת ק ו ה ש מ כ א ן ת ה י ה א פ ש ר ו ת עליה‪.‬‬
‫הקן הוילנאי ויהודית בתוכם הגישו עזרה ר ב ה וטפלו בפליטים בחמימות‬
‫לא‬
‫זה‬
‫ומסירות‪.‬‬
‫מצב‬
‫התנועות‬
‫החלוציות‬
‫נ מ ש ך זמן‬
‫ו״הנוער‬
‫רב‪,‬‬
‫הציוני״‬
‫ברית‬
‫בתוכו‬
‫המועצות‬
‫נאלצו‬
‫השתלטה‬
‫לרדת‬
‫על‬
‫למחתרת‪,‬‬
‫ליטא‪,‬‬
‫יהודית‬
‫צורפה ל פ ע ו ל ו ת ה מ ח ת ר ת והוכיחה אומץ ו נ א מ נ ו ת‬
‫ע ם כ נ י ס ת ה ג ר מ נ י ם ‪ ,‬בימים ה ר א ש ו נ י ם ל ה ק מ ת הגיםו‪ ,‬ה ו ק ם ב ו ע״י ה ת נ ו ע ה‬
‫צבורי‪ ,‬א ש ר הגיש ארוחות זולות לתושבת‪ .‬בעיקר התרכזו סביבו חברי‬
‫מטבח‬
‫התנועות‬
‫הלב‬
‫ה ח ל ו צ י ו ת יהודית עבדה בו ובשירותה זה הבליטה א ת החמימות‪ ,‬טוב‬
‫ו ה ר צ ת לעזור לזולת בימים הקשים‪ .‬המסבח ב ס ט ר ש מ ‪ 2‬נעשה מקום מרכזי‬
‫לפעולות ת ר ב ו ת וחברה לחברי ה ת נ ת ה ‪ .‬באותה תקופה מתחיל להתארגן‬
‫בגיסו‬
‫ב ג י ס ו ה א ר ג ו ן ה ל ו ח ם ב ג א צ י ם פ‪.‬פ‪.‬א‪ .‬ש ב ע ל ה ‪ ,‬גיסן‪ ,‬ה י ה בין יוזמיו ובין ה מ ת ו ו י ם‬
‫דרכי פעולותיו‪.‬‬
‫את‬
‫יהודית‬
‫אותו‬
‫מ צ ט ר פ ת ל א ח ת ה י ח י ד ו ת ה ר א ש ו נ ו ת ש ל ה א ר ג מ ה ל ו ח ם ‪ t‬היא מ ל ו ו ה‬
‫בצעדיו הראשונים‪ ,‬ממלאת בקפדנות א ת כל התפקידים הרבים שמטילים‬
‫ב ש ק ט נ פ ש י ו ב ק ו ר רוח‪.‬‬
‫עליה‪,‬‬
‫הג״ל‬
‫במסבח‬
‫מאחסן‬
‫הלוחם‬
‫הארגץ‬
‫את‬
‫הראשון‬
‫הנשק‬
‫ש נ ת ק ב ל לגיטו‪.‬‬
‫יהודית היתד• בין ה ב ו ד ד י ם שידעו א ת ה ס ו ד ה כ מ ו ס ו ד א ג ה ש ה ע ו ב ד י ם ה א ח ר י ם‬
‫ב מ ט ב ח ל א י ג ל ו א ת ה נ כ ס הזה‪.‬‬
‫לאחר‬
‫יהתית‬
‫ש מ ט ה פ‪.‬פ‪.‬א‪.‬‬
‫הקבוצות‬
‫בין‬
‫החליט להצטרף‬
‫הראשונות‬
‫שיצאו‬
‫הפרסיזנים‬
‫למלחמת‬
‫ב י ע ר ו ת ‪ ,‬היתד!‬
‫ל ת ר ו ה צ ט ר פ ה לגדוד היהודי הלוחם‬
‫והעצמאי‪ .‬מ ט ה ה פ ר ט י ז נ י ם ה כ ל ל י ה ת נ ג ד ל י ח י ד ה ה ז א ת ו פ ר ק א ו ת ה ‪ .‬מ א ב ק ק ש ה‬
‫נאבקו‬
‫הלוחמים‬
‫ובעלה‬
‫ה צ ט ר פ ו ל ג ד ו ד הליסאי והיא ה ש ת ת פ ה ב ל ו ח מ ה ש כ ם א ח ד ע ם ה ג ב ר י ם‬
‫ונשק‬
‫היהודים‬
‫עד‬
‫אשר‬
‫הצטרפו‬
‫לפלוגות‬
‫בידה‪.‬‬
‫עם‬
‫ש ח ר ו ר ה פ ר ס ת נ י ם מ ה ת ר ו ת ע״י ה צ ב א ה ס ו ב י י ם י ח ת ר י ם י ה ו ד י ת ו ב ע ל ה‬
‫ניסן ל ו י ל נ ה ‪ .‬ב ש ו ב ם מ ת ח ד ש ת מ י ד ה פ ע י ל ו ת ה מ ח ת ר ת י ת‬
‫דרך‬
‫ליציאה לארץ ישראל‪ .‬יהודית יוצאת לערי הגבול‪,‬‬
‫קשרים‬
‫ופותחת פתח‪.‬‬
‫הפרמיזנים‬
‫את‬
‫לוחמות אחרות‪ .‬יהודית‬
‫ששבו‬
‫ה״בריחד‪.‬״‬
‫החלה את צעדיה‬
‫של‬
‫התנתה‪.‬‬
‫מחפשים‬
‫ב ת ק ת דרכים‪ ,‬ק ו ש ר ת‬
‫הראשוגים‬
‫ביחמת‬
‫שרית‬
‫מ ה ת ר ו ת ‪ .‬מתחילה גדידה מערבה‪ ,‬מתרכזים בפולין ומחדשים‬
‫פ ע י ל ו ת ה ת נ ת ה ‪ .‬י ה ו ד י ת פ ע י ל ה מ א ד ו ב י ת ה מ ש מ ש מ ר כ ז ל ח ב ר י ם וידידים‪.‬‬
‫ב־‪1947‬‬
‫במהרה‬
‫עולים‬
‫פורצת‬
‫יהודית‬
‫ומשפחתה‬
‫מ ל ח מ ת השחרור‪.‬‬
‫ארצה ומתישבים‬
‫בקבוץ‬
‫בעלה הולך עם כל הגברים‬
‫ניצנים‪,‬‬
‫אולם‬
‫לשבי במצרים‪.‬‬
‫לראשונה‬
‫לאחר שנים גאלצת המשפחה להיפרד לאחר שאת כל התלאות בגיסו‬
‫וביערות‬
‫ע ב ר ו ב י ח ד ‪ .‬ג ם ב ת ק ו פ ה זו ה ו כ י ח ה י ה ת י ת ש ה י א י ו ד ע ת ל ש ל ו ס —‬
‫בכל‬
‫מצב — על ק ו ר ר ו ח ה וכל מירצה מופעל לסיפול ב ב ת ה אהובה‪ ,‬בעבודתה‬
‫ב מ ש ק ‪ ,‬ב ש מ י ר ת ה ק ש ר ע ם ב ע ל ה ש ב ש ב י ‪ ,‬ע״י מ כ ת ב י ם ש ה י ו ת מ י ד מ ל א י א ה ב ה ‪,‬‬
‫ע י מ ד ותקוה‪.‬‬
‫בשנת‬
‫‪1951‬‬
‫יוצאת המשפחה‬
‫לשליחות בדרום‬
‫א מ ר י ק ת כאן גולדה ה ב ת‬
‫‪287‬‬
‫דבי‪ .‬רגשי האם גוברים על י ת ר הרגשות‪ ,‬ו ת ש ו מ ת‬
‫השניה‪,‬‬
‫ה ל ב מופנית עתה‬
‫ל ח י נ ו ך ב נ ו ת י ה ‪ .‬י ח ד ע ם ז א ת פ ו ע ל ת י ה ו ד י ת ל ק ר ב את‪ .‬ק ר ו ב י מ ש פ ח ת ה ה מ ת ג ו ־‬
‫בדרום‬
‫דרים‬
‫המשפחה‬
‫אמריקה אל‬
‫היהדות‪ ,‬ו א מ נ ם ה ו ד ו ת ל ה ש פ ע ת ה‬
‫הברוכה‬
‫מתקרבת‬
‫ל נ ו ש א ה י ש ר א ל י ‪ ,‬ו ת ו ך זמן ק צ ר היא מ ר ח י ב ה א ת ק ש ר י ה ו פ ע י ל ו ת ה‬
‫למען •ישראל‪.‬‬
‫עם‬
‫שובם‬
‫ולאהבתה‬
‫לא‬
‫ארצה‬
‫מ ת ר כ ז ת יהוךית‬
‫בעניני‬
‫משפחתה‬
‫ולמםירותה‬
‫בעיקר‬
‫ל מ ש פ ח ה ל א ה י ה גבול‪ ,‬היא מ ק י מ ה ב י ת ח ם ו ל ב ב י ‪ ,‬א ש ר ק ר ב א ל י ו‬
‫את‪.‬קרוביה‬
‫בלבד אלא‬
‫ג ם ח ב ר י ם וידידים ר ב י ם ‪ .‬ה י א‬
‫ידעה‬
‫לשמור‬
‫על‬
‫ק ש ר י ‪ .‬ח ב ר ו ת ו ר י ע ו ת ע ם ה ח ב ר י ם והידידים ע מ ם ע ב ר ה י ח ד כ ב ר ת ד ר ד מ ש ו ת פ ת ‪.‬‬
‫עם‬
‫ועמה‬
‫פ ט י ר ת ה ה פ ת א ו מ י ת של יהודית נסתלקה מ א ת נ ו ד מ ו ת‬
‫נסתיימה‬
‫תקופת‬
‫השואה‪.‬‬
‫ע״ייהצורר‬
‫השחרור‬
‫את‬
‫פ ר ש ת ־ חיים‬
‫היא‬
‫ראתה‬
‫ר ב ת פעלים‪,‬‬
‫בתקופה‬
‫בעיניה א ת אובדן חלק‬
‫הגאצי ׳והרגישה על‬
‫הקשה‬
‫ניכר‬
‫גופה'ובנפשה את כל‬
‫מיוחדת במיגה‬
‫ביותר‬
‫של‬
‫בחיי‬
‫עמה‬
‫עמנו‪,‬‬
‫והשמדתו‬
‫מוראות התקופה‪ .‬מאז‬
‫ל א פ ס ק ה מ ל ד ב ר ע ל ה ת ק ו פ ה ה נ ו ר א ה ה ז ו ו ב ק ר ב ח ו ג י י ד י ד י ה צייגה‬
‫הצורך ל ל מ ד א ת לקחי התקופה ולהקנותם לבני הנוער‬
‫•פטירתה‬
‫הרבים‬
‫יהא‬
‫‪'^288‬‬
‫ה פ ת א ו מ י ת ה ש א י ר ה ח ל ל ג ד ו ל ‪ .‬ב מ ש פ ח ת ה ובין כ ל י ד י ד י ה ו מ כ ר י ה‬
‫ב א ר ץ ובחו״ל‪.‬‬
‫ז כ ר ה ברוך‪.‬‬
‫דייר צבי מדין‬
‫״משואה״ בפעילותה החינוכית‬
‫בחודש‬
‫יוזמי‬
‫דצמבר‬
‫״משואה״‬
‫‪ 1976‬מ ל א ה ש נ ה מ א ז ה ח ל ה ״ מ ש ו א ה ״ ב פ ע י ל ו ת ה ה ח י נ ו כ י ת ‪.‬‬
‫הציבו‬
‫לעצמם‬
‫רבים‬
‫אתגרים‬
‫וחשובים‪,‬‬
‫ברצותם‬
‫להנציח‬
‫את‬
‫זכר ה י ה ד ו ת ה מ פ ו א ר ת א ש ר ה ו ש מ ד ה ו א ת זכר ח ב ר י ת נ ו ע ת נ ו א ש ר ל א ז כ ו ל ה ג י ע‬
‫כולם‬
‫למולדת‬
‫הכירו‬
‫כאחד‬
‫בעובדה‬
‫היסודית שמבחנגו‬
‫ה ע י ק ר י והייחודי ל א‬
‫יהיה ב כ י נ ו ס י ם ו ב מ ב נ י ה נ צ ח ה — א ש ר כ ב ו ד ם ב מ ק ו מ ם מ ו נ ח ו א י ן א י ש מ ע ר ע ר‬
‫על נ ח י צ ו ת ם — א ל א ש ב י כ ו ל ת נ ו ל ה ד ל י ק מ ש ו א ה ב ל ב ל ב ם ש ל ה ד ו ר ו ת ה ח ד ש י ם‬
‫בעם ישראל‪ ,‬משואה ש ל מידע‪ ,‬של מודעות )מם שרוקה(‪ ,‬של הזדהות ל א ו מ י ת !‬
‫מ ש ו א ה ש ת א י ר ע ב ר ט ר ג י והירואי כ א ח ד א ש ר יגיח מ ס ד ‪ ,‬ב מ י מ ד ש ל ה א ת ג ר י ם‬
‫ההיסטוריים‪,‬‬
‫כיום‪,‬‬
‫במרוצתה‬
‫ל מ צ י א ת ד ר ך גם א ל העתיד‪.‬‬
‫ל א ח ר ש נ ת ה ל י מ ו ד י ם ה ר א ש ו נ ה שהיתר! ב ג ד ר ש ל ש נ ת ה ר צ ה ו א ש ר‬
‫ק י י מ נ ו ‪25‬‬
‫סמינרים‪,‬‬
‫פועלת‬
‫״משואה״ ב צ ו ר ה ש ו ט פ ת‬
‫ומקיימת מדי‬
‫ש ב ו ע ו ש ב ו ע ס מ י נ ר י ם ל נ ו ע ר מ ה א ר ץ ו ב ע י ק ר ‪ ,‬ע ל פ י מ ט ר ת נ ו •המוצהרת‪• ,‬לנוער‬
‫בחודשים יולי־דצמבר‬
‫מחו״ל‪.‬‬
‫‪ 1976‬ק י י מ נ ו ‪ 33‬ס מ י נ ר י ם ‪ 13 ,‬ל נ ו ע ר מ ה א ר ץ ‪г‬־‪20‬‬
‫לנוער מחו״ל‪ .‬גוער זה מגיע אלינו ב א מ צ ע ו ת המחלקה לנוער והחלוץ ש ל הסוכ­‬
‫נות‪ ,‬ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה ע ו ל מ י ו ת במישרין‪ ,‬מ י נ ה ל ה ס ט ו ד נ ט י ם ‪ ,‬ע ל י ת ה נ ו ע ר ו מ ש ר ד‬
‫והתרבות‪.‬‬
‫החינוך‬
‫וצרפתית‪.‬‬
‫לנסות‬
‫אץ‬
‫הסמינרים‬
‫בכוונתנו‬
‫נערכים‬
‫ל ה ת ע כ ב כאן‬
‫ב־‪4‬‬
‫שפות;‬
‫עבריה‬
‫א נ ג ל י ה •ספרדית‬
‫ב ת א ו ר ס ט א ט י ס ט י ע ל מ ה ש נ ע ש ה ‪.‬אלא‬
‫ולהעלות א ת הקוים העיקריים המאפיינים ‪.‬את פעילותגו הפדגוגית ו א ת‬
‫התרשמויותנו‬
‫בתכניותנו‬
‫מהותית‬
‫מ ה פ ע ו ל ה ה ז ו ו א ת ל ק ח י הביניים‪ ,‬א ו ת ם כ ב ר נ י ת ן ל ה ס י ק כיום‪.‬‬
‫‪.‬אנו‬
‫מתרכזים‬
‫במטרות‬
‫המכוונות‬
‫לשלושה תחומים‪,‬‬
‫הקשורים‬
‫א ח ד ב מ ש ג ה ו ‪ ,‬ו ה ם ‪ :‬ה ת ח ו ם הקוגניטיבי‪ ,‬ה ע ר כ י והלאומי•‬
‫לגבי ה מ ט ר ה הקוגניטיבית המדובר הוא בהקגית המידע ההכרחי •להתיחסות‬
‫ר צ י נ י ת ל נ ו ש א ‪ ,‬ז״א ה ו ר א ת ה ש ת ל ש ל ו ת ה מ א ו ר ע ו ת ע ל ה י ק פ ן ו ס י ב ו ת י ה ן ה ש ו ג ו ה‬
‫יחד ע ם זאת‪ ,‬ה י ו ת והיהודי ו ה י ה ד ו ת מ ע ו ג נ י ם מ ה ו ת י ת ב מ ו ד ע ו ת ה ה י ס ם ו ר י ת ‪ ,‬ה ר י‬
‫שבעצם‬
‫לגבי‬
‫ל י מ ו ד פ ר ק מ כ ר י ע ז ה ש ל ת ו ל ד ו ת עמנו‪,‬‬
‫מצויה‬
‫כבר‬
‫תרומה חיונית‬
‫פ י ת ו ח ה ש ל מ ו ד ע ו ת זו‪ ,‬והיא א ש ר מביאה• ב ע ק ב ו ת י ה ל ע צ ם ח י ז ו ק ה ש ל‬
‫‪,289‬‬
‫ה י ה ו ד י ת ‪ .‬כ ן ע ל י נ ו לזכור‪ ,‬כ י ה ק נ י ת ה מ י ד ע ה מ ת א י ם מ א פ ש ר ל ת ל מ י ד י ם‬
‫הזהות‬
‫להעריך‬
‫לגבי‬
‫ב ע י ו ת ש ו נ ו ת ב פ ר ו פ ו ר צ י ה ה נ כ ו נ ה ו ל ר א ו ת ן ב א ו ר ה מ ת א י ם ‪ .‬כד‪ ,‬ל מ ש ל ‪,‬‬
‫השאלה‬
‫״האם‬
‫הנוקבת‬
‫כצאן‬
‫ל ט ב ח ?״‪ ..‬ש א ל ה ‪ .‬זו‬
‫בצורה‬
‫מועלית‬
‫שונה‬
‫ל ח ל ו ט י ן ו ל ע ת י ם א ף איגד‪ .‬מ ו ע ל י ת כ ל ל ו כ ל ל ; ר א ש י ת ש ו מ ע י ם ה ת ל מ י ד י ם פ ר ט י ם‬
‫ומספרים‪,‬‬
‫נפילתן‬
‫על‬
‫של‬
‫הסובייטיים‬
‫המתע‬
‫ועל‬
‫ע ו צ מ ת ה של גרמניה הנאצית‪,‬‬
‫ללא‬
‫מדינות‬
‫אחת‪,‬‬
‫יריד‪.‬‬
‫על‬
‫על‬
‫ש נ ר צ ח ו ב מ ח נ ו ת ה ש מ ד ה וכיו״ב‪•,‬‬
‫על‬
‫אזלת‬
‫התנהגותם‬
‫ה ע מ ת ה היהודחת א ש ר ה ק י פ ה ‪,‬‬
‫תן‬
‫של‬
‫של‬
‫‪4‬‬
‫המעצמות‪ ,‬על‬
‫מיליוגי‬
‫השבויים‬
‫ו ל א ח ר מכן‪ ,‬כ א ש ר מ ת ו ו ס ף ל כ ך‬
‫במובנה‬
‫הרחב‬
‫שכבות‬
‫רבות‬
‫בעם‪,‬‬
‫ה ל ח י מ ה ה י ה ו ד י ת ב ג י ל ו י י ה השונים — ה ר י ש א ל ה זו ש ל ״ כ צ א ן לטבח׳•׳?‬
‫מקבלת‬
‫א ת ה מ ע נ ה ה מ ו ס מ ך שאין ע מ ה ת ה י י ה ו ט ר ו ג י ה א ל א ה ה י פ ר מזה‪.‬‬
‫ב ת ח ו ם ה ע ר כ י א נ ו מעלים השוואה ב ץ שתי מ ע ר כ ו ת ע ר כ י ו ת ) ע ל המנגנונים‬
‫הפסיכולוגים‪,‬‬
‫מצד‬
‫א ח ד באים‬
‫הנוראים‬
‫בתחום‬
‫וקבוצה‬
‫והמשטר‬
‫הראשת‬
‫כל‬
‫ה ת ר ב ו ת י י ם והאחרים המאפיינים‪ .‬א ו ת ן ( ה ס ו ת ר ו ת א ח ת א ת ה ש נ י ה ‪:‬‬
‫ה ע ר כ י ם היהודיים‬
‫שמצאו א ת ביטויים‬
‫הממשי‬
‫דוקא‬
‫בתנאים‬
‫ב י ו ת ר ‪ ,‬ו מ א ת ך גיסא‪ ,‬ת ״ ע ר כ י ם ״ ה נ ו ב ע י ם מ ה פ ס י א ת ו פ י ל ו ס ו פ י ה ה ג א צ י ת ‪.‬‬
‫זד‪ .‬יש מ ק ו ם‬
‫ברמתה ש ל כל קבוצה‬
‫ל ה ע מ ק ת העיון — ו ה ד ב ר מ ו ת נ ה‬
‫— ו ז א ת ב ש נ י כ ת ו נ י ם ע י ק ר י י ם ‪ :‬א‪ .‬ה י ח ס בין ה ח י ר ו ת ה פ נ י מ י ת ‪ ,‬ה מ ו ס ר‬
‫הפוליטי;‬
‫חבר‬
‫ב‪.‬‬
‫בנאציזם‬
‫היחס‬
‫בין‬
‫בפיתוחו‬
‫מוסר‬
‫לבין‬
‫המכסימלי‬
‫טכנולוגית‬
‫של‬
‫השני‪,‬‬
‫כאשר‬
‫ומיותר‬
‫ביטולו‬
‫של‬
‫לציין‬
‫את‬
‫ה מ ש ת מ ע מ ז ה ל ג ב י ת ק ו פ ת נ ו אנו‪.‬‬
‫המטרה‬
‫הקוגניטיביים‬
‫הלאומית‪,‬‬
‫א נ ו ‪ .‬מכוונים‬
‫לקראחה‬
‫גם כאשר‬
‫חותרים‬
‫אנו‬
‫להישגים‬
‫)חיזוק ה מ ת ע ו ת ה ה י ס ט ו ר י ת ו ה ז ה ו ת ה י ה ת י ת ( ‪ ,‬ו ג ם כ א ש ר ב מ ס ג ר ת‬
‫ה ע ר כ י ם ‪ ,‬א נ ו מ ע ל י ם ע ל נ ס א ת ה ע מ ת ה ו ה ל ח י מ ה ה י ה ת י ת ע ל ג י ל ו י י ה ן השוגים‪.‬‬
‫אך‬
‫בנוסף לאלה ניתן לומר שהמטרה הלאומית מ ת ק ד מ ת בשתי נ ק ת ו ת עיקריות‪:‬‬
‫א‪ .‬ה ש ג ת ה ז ד ה ו ת ע ם ג ו ר ל ה ע ם היהוךי ת ו ך ת פ י ס ת א ח ד ו ת ה א ו מ ה ע ל ד ו ר ו ת י ה‬
‫ראש‬
‫הממשלה‬
‫בביקורו‪.‬‬
‫‪'290‬‬
‫מר‪.‬‬
‫יצחק‬
‫רביו‬
‫ב^משואה״ביום‬
‫בלווי‬
‫השואה‬
‫חברי‬
‫‪.‬ההנהלה‬
‫תשל״ו‬
‫ותפוצותיו־‪.,‬‬
‫והמאבק‬
‫על‬
‫ב ה ק ש ר ל מ ט ר ה זו עלינו‬
‫א ת החשיבות׳ של‬
‫לציין‬
‫ה ב נ ת העמידה‬
‫ש ל יהודי א י ר ו פ ה למען ה ב ט ח ת ח י י ה ם ו ל מ ע ן ה מ ש ר ק י ו מ ו ש ל העם‪,‬‬
‫מ ס ו ר ת ו ו ת ר ב ו ת ו — ו א ל ה הרי מ ה ו ו י ם מ ו פ ת וצווי כ א ח ד ל ע מ י ד ה ו ל ח י מ ה‬
‫ק י ו מ ה ש ל ה א ו מ ה ב‪ .‬ה פ ק ת ה ל ק ח י ם ה מ ת ב ק ש י ם ל ג ב י ע ם י ש ר א ל ל א ח ר‬
‫למען‬
‫לקחים‬
‫השואה‬
‫אלה הם‬
‫מגוונים‬
‫אך שלושה מהם‬
‫ומשמעותיים‬
‫נציין‬
‫להא‬
‫מושג‬
‫ה ב ל ת י אפשרי מהלכסיקון האנושי‬
‫)העומדים‬
‫ביותר‪.‬‬
‫של‬
‫ביחס‬
‫לשם‬
‫נביעה‬
‫המחשת‬
‫לוגית(‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫הדברים‬
‫מחיקת‬
‫ב כ ל ל והיהודי בפרט‪ .‬לאחר שמאורע‬
‫כ מ ו ה ש ו א ה ה ת פ ר ץ ל ת י ד ה ת פ ת ח ו ת ה ש ל ה ה י ס ט ו ר י ה ה א נ ו ש י ת ‪ ,‬הרי שהיא ה פ כ ה‬
‫ל א ל ע ו ב ד ה ה י ס ט ו ר י ת ב ל ב ד א ל א גם ל א ל ט ר ג ט י ב ה ה י ס ט ו ר י ת ‪ ,‬הן ל ג ב י ה ת פ ת ח ו ת ה‬
‫ה ע ת י ד ה ש ל ה א נ ו ש ו ת והן ש ל עם ישראל‪ .2 .‬״ ח ס ד ל א ו מ י ם ח ט א ת ״ ‪ .‬ה ע ו ל ם ע מ ד‬
‫מ נ ג ד ‪ ,‬ע צ ם א ת עיניו ו נ ע ל א ת ד ל ת ו ת י ו ; ו ה ד ב ר י ם א מ ו ר י ם ל א ר ק ל ג ב י מ ד י נ ו ת‬
‫א ל א גם ל ג ב י ה כ נ ס י ה ת נ ו ע ו ת ס ו צ י א ל י ס ט י י ה ת נ ו ע ו ת מ ח ת ר ת א נ ט י ־‬
‫ומנהיגים‬
‫נ א צ י ו ת ו כ י ו ״ ב מ כ א ן ש ע ל היהודים ל ה י ו ת נ ו ש א י ג ו ר ל ם ב ת ם ו ה ש א ל ה ה מ ת ב ק ש ת‬
‫‪ .‬ו ה מ ו ב י ל ה ה י א מ ה ‪ .‬ה ם ה ת נ א י ם ה מ א פ ש ר י ם ח י ר ו ת ו א ד נ ו ת ע ל גורלנו‪ 3 .‬ח י ו נ י ו ת‬
‫ו ח י ז ו ק ה ש ל מ ד י נ ת י ש ר א ל והתנועה‪ :‬ה צ י ו נ י ת ‪ .‬י ח ד ע ם ז א ת ח ש ו ב ל צ י ץ‬
‫קיומה‬
‫כאן‪ ,‬ש א י ן א נ ו מ נ צ ל י ם א ת ה ו ר א ת ה ש ו א ה ב ת ו ר א י נ ס ט ר ו מ נ ט צ י ה ‪ ,‬ככלי‪ ,‬ל ק ר א ת‬
‫ה צ י ו נ י ת מ ס ק נ ה זו לא מ ו ע ל י ת ע ל ת י נ ו ב מ ש ך ה ס מ י נ ר ‪ ,‬ש ה ר י מ צ פ י ם‬
‫המסקנה‬
‫א נ ו ש ה י א ת ת ב ק ש מ א ל י ה ע״י כ ל נ ע ר ב מ ס ק נ ת ו ה א י ש י ה‬
‫ה ת י ח ס ו ת ת מ צ י ת י ת זו‬
‫לאחר‬
‫ל מ ס ר ו ת ה ס מ ע ר ‪ ,‬אוסיף מלים אחדות לגבי‬
‫א ו פ י ו ה כ ל ל י ש ל הנושא‪ ,‬ש ה ר י הוא ה מ כ ת י ב ל נ ו א ת ה י ע ר כ ו ת נ ו ה פ ד ג ו ג י ת ‪ .‬ה נ ו ש א‬
‫מיוחד במינו‪ ,‬ללא אח ורע בתולדות האנושות ומכאן שאנו מקנים חשיבות‬
‫הוא‬
‫ר א ש י ת כל‪ ,‬ל ה פ ק ע ת ם ש ל ה ת ל מ ת י ם מ ה ר צ ף ש ל ח י י היום־ יום הרגילים‬
‫מכרעת‪,‬‬
‫ש ל ה ם ‪ ,‬ת ו ך ר י כ ו ז ם ב מ ש ך ימים מ ס פ ר ב מ ד ר ש ה ש ל נ ו ‪ .‬ז נ י ח ת ה ע י ס ו ק י ם הרגילים‪,‬‬
‫בניני ההתיחדות‪ ,‬הםפריה המוקדשת לנושא השואה — כ ל אלה מקילים בהרבה‬
‫על‬
‫ה י ו צ ר ו ת ן ש ל ה א ו י ר ה ו ה ת י ח ס ו ת ה ח ש ו ב ו ת כ ל כ ך לדיון בנושא‪.‬‬
‫דבר‬
‫מ י ו ח ד ל נ ו ש א ה ו א אופיו ה ס ר נ ס ה י ס ט ו ר י כ מ ע ס — כ ה ג ד ר ת ו ש ל א ל י‬
‫—‪,‬‬
‫להאמץ בעצם‬
‫ניזל‬
‫ת ו פ ע ה שלא רק קשה לתופסה‬
‫בספרו‬
‫התרחשותה‬
‫הפסיכואנאליסס‬
‫ולהבינה‬
‫) ש ת ו ר ג ם גם ל ע ב ר י ת ( ‪,‬‬
‫אלא‬
‫מאושויץ‬
‫אפילו‬
‫לאכזיסטנציאליזפ‪ ,‬מספר‬
‫ה מ פ ו ר ס ם ויקםור פ ר נ ק ל ‪ ,‬ש מ ד י ל י ל ה ו ל י ל ה ה י ה ש כ ג ו ל מ ק ו ם‬
‫ה ש י נ ה באושויץ פ ו ת ח ב ז ע ק ו ת מ ת ו ך ה ס י ו ט י ם א ש ר א ח ז ו ה ו ב ח ל ו מ ו ת י ו ‪ .‬אז ה ו ש י ס‬
‫ה פ ס י כ ו ל ו ג א ת ת ו ע ל מ נ ת ל ה ע ת א ת ש כ נ ו ‪ ,‬ב מ ט ר ה ל ש ח ר ר ו מסיוטיי‪,‬‬
‫פרנקל‬
‫אך‬
‫ל א ח ר מ ח ש ב ה שניה‪ ,‬ש ה י ת ה מ ח ש ב ה ש ל א י ש אושויץ‪ ,‬ה ח ל י ט ל א להעירו‪,‬‬
‫כי‬
‫במציאות יותר אכזרית‬
‫הרי‬
‫מכל‬
‫הבין שאם שכנו יפקח‬
‫א ת עיניו הוא‬
‫יתקל‬
‫ס י ו ט ש נ ר א ה לו ב ח ל ו ם ‪ .‬ו א מ נ ם ה א י מ ה ה מ כ ו פ ל ת ב נ ו ש א היא כ ה ת ה ו מ י ת‬
‫ע ד כי ה ב ע י ה הראשונה שעלינו להחמוח־ ע מ ה היא כיצד להעביר מ ה שנראה‬
‫ניתן‬
‫כבלתי‬
‫מחוירים‬
‫להעברה‪,‬‬
‫כבלתי‬
‫שייך‬
‫לעולמנו‬
‫לנוכח המשימה של הסברת התופעה‬
‫אגו‪.‬‬
‫המושגים‪ .‬האנטרופולוגיים‬
‫במושגי אנוש פשוטים ומספרים‬
‫כגון ‪ 6‬מיליון‪ ,‬למשל‪ ,‬ה ם כ ה מ ו פ ש ט י ם ו ב ל ת י גיתגים ל ת פ י ס ה — ש ל מ ע ש ה הם‬
‫א ו מ ר י ם מאומד‪-‬‬
‫אינם‬
‫לגוכח‬
‫עקתן‬
‫היבם מהותי זה של המשא‪ ,‬דאגנו שתכגיותנו תהייגה מבוססות על‬
‫הקוגקרטיזציה‪ .:‬בעיות ספציפיות‬
‫בפעילותן‪,‬‬
‫מדוייקות‬
‫ו מ ו ג ד ת ת בחיי הגיטו;‬
‫תגועות הנוער‬
‫ב ה ת ל ב ט ו ת ן ובלחימתן‪ ;.‬יומנים‪ ;.‬ה ע ת ו ת ‪ .‬נ א צ י ו ת ש י ש בהן ה ו ר א ו ת‬
‫ל ג ב י גיטו זה או אחר‪ ,‬וכיו״ב‪ .‬ו ב נ ו ס ף ל כ ל א ל ה ו ב מ א מ ץ ל ה ג י ע ל א‬
‫‪291‬‬
‫רק‬
‫לפרסוניפיקציה‬
‫לקוגקרטיזציה א ל א גם‬
‫באות העדויותיהאישיות‪ ,‬התופסות‬
‫מ ק ו ם ‪.‬מרכזי ו י י ח ת י ב ס מ י נ ר י ם ש ל נ ו ו ה מ א פ י נ ו ת א ו ת ם ל ע ו מ ת נ ס י ו נ ו ת פ ד ג ו ג י י ם‬
‫ש נ ע ש ו ב ת ח ו ם זה‪ .‬מ ע נ י ן‬
‫‪.‬אחרים‬
‫ש א נ ש י מ ק צ ו ע לא מ ע ט י ם ‪.‬אשר‬
‫לתכנן‬
‫באו‬
‫ת כ ג י ת פ ד ג ו ג י ת ל ס מ י נ ר י ם ע ל ה ש ו א ה ל א האמינו‪ ,‬ש ב ס מ י נ ר י ם ה מ ת ק י מ י ם ב א ו פ ן‬
‫מדי שבוע‬
‫שוטף‬
‫במשך‬
‫בשבוע‬
‫השגת‬
‫כל‬
‫תתפוס העדות האישית מקום‬
‫כה‬
‫מ ר כ ז י ו נ ר ח ב ‪ .‬אך ה נ ה מ ס ת ב ר ‪ ,‬ל א ו ר נסיונגו‪ ,‬כי ה ד ב ר ‪ .‬א פ ש ר י ו ג י צ ו ל י ם ר ב י ם‬
‫נ ר ת מ ו ל מ ש י מ ה זו ב ת ה נ פ ל א ה ‪ .‬ו ת ו ך ה ר ג ש ה ש ל מ ל ו י ח ו ב ה ל א ו מ י ה ה ם ב א י ם‬
‫א ל י נ ו ו מ ס פ ר י ם ל ק ב ו צ ו ת ב ס מ י נ ר ע ל ח ו ת ת י ה ם בגיטו‪ ,‬ב מ ח נ ו ת ה ש מ ד ה ‪ ,‬ב ל ח י מ ה ‪,‬‬
‫‪ .‬כ פ ר ט י ז נ י ם ו ל ע ד ו ת ם • ע ר ך מ כ ר י ע ה ת ת ו ה נ ע ר י ם א י נ ם שומעים‪ ,‬ק ו ר א י ם ‪.‬או ס ת ם‬
‫לומדים היסטוריה‪ ,‬א ל א ‪ .‬נ פ ג ש י ם ע מ ה פ נ י ם א ל פנים‪ .‬ה מ ר צ ה ה מ ח ו נ ן ‪ .‬ב י ו ת ר ‪ .‬א י נ ו‬
‫להשתתת‬
‫יכול‬
‫אם‬
‫אל‬
‫אדם‬
‫אותו‬
‫ד ב ו ר ו בא ל ו ב ק ו ש י ‪ ,‬א ד‬
‫להדביק‬
‫מצליח‬
‫כל‬
‫כדורנו‪,‬‬
‫את‬
‫עוד‬
‫ניצול‬
‫ב ע צ ם הסיפור‪ ,‬ו ל ע ת י ם‬
‫השומעים‬
‫ה ד ב ר ‪.‬עוד‬
‫ה ש ו א ה ‪ .‬אשר‪ .‬בדברו‬
‫בתחושה‬
‫אפשרי‪,‬‬
‫של‬
‫אוטנטיות‬
‫העדות‬
‫חייבת‬
‫ראשץ‪,‬‬
‫בגוף‬
‫גם‬
‫ב ע ת ר ג ע י ה ד ו מ י ה ‪! ,‬הוא‬
‫א ש ר אין‬
‫לה‬
‫הישירה‪,‬הבנה‪,‬‬
‫תחליף‪.‬‬
‫האוטנטית‪,‬‬
‫‪.‬להיות מ נ ו צ ל ת עד ‪ .‬ת ו פ ‪ .‬ו ה ר י א ק ה מ ד ו ב ר כ א ן ב ס י פ ו ר אישי ב ל ב ד ‪ ,‬כ י כ א ש ר‬
‫ס י פ ו ר ו ‪,‬של‬
‫האחד יובן‬
‫ויודגש‪,‬‬
‫א פ ש ר הרי‬
‫לקרב‬
‫הנערים‬
‫את‬
‫לסיפורם‬
‫של‬
‫ה מ י ל י ו נ י ם ; •כאשר מובן‪ .‬ו מ ו ר ג ש • ס י פ ו ר ה ש ל ק ה י ל ה א פ ש ר ל ק ר ב ם ל ס י פ ו ר ה ש ל‬
‫אירופה כולה‪.‬‬
‫יהדות‬
‫לעקרונות‬
‫טמון‬
‫כאן‬
‫העיד‬
‫בסמינרים‬
‫ה מ כ ר י ע ש א נ ו ־מקנים‬
‫שלנו‬
‫ה ק ו נ ק ר ט י ז צ י ה ! ה פ ר ס ו נ י פ י ק צ י ה כאחד‪.‬‬
‫ע ל ע ק ת נ ו ת א ח מ ם המנחים א ת תוכנתתינו נעמוד בהמשך הדברים‪ ,‬כאשר‬
‫על‬
‫נדת‬
‫ובהרצאות‬
‫התפתחותו‬
‫של‬
‫הסמינר‪.‬‬
‫ספורות‪,‬‬
‫אשר‬
‫מקנות‬
‫כעת‬
‫את‬
‫רק‬
‫נציין ש א נ ו‬
‫הבסיסי‬
‫המתע‬
‫נעזרים‬
‫ואת‬
‫בתעודות‬
‫גם‬
‫המסגרת‪ .‬הכוללת‪.‬‬
‫כמו כן מ ן ‪ .‬ה ד י ן ל צ י ץ ש ה ת כ נ י ו ת מ ו ת א מ ו ת ל ק ב ו צ ו ת ‪ .‬ה ש ו נ ו ת ה מ ג י ע ו ת אלינו‪,‬‬
‫ע ל ה ה ב ד ל י ם ב י נ י ה ם ל א ב ש פ ה ב ל ב ד א ל א גם ב ר מ ה ה א י נ ט ל ק ט ו א ל י ת ‪ ,‬ב מ נ ט ל י ו ת‬
‫ל ה א ‪ ,‬לשם ה מ ח ש ת הדברים‪ ,‬א ח ד מן הדגמים המרכזיים ש ל ת כ נ ת ת י נ ו‬
‫וכיו״ג‬
‫אלה‪:‬‬
‫א׳‬
‫דגם‬
‫יופ עי­‬
‫ן‪.‬‬
‫ביקור מ ת ר ך במקום‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫פ ת י ח ת הסמיגר‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ש י ל ו ב ש ל ה ר צ א ה ו ע ד ו ת מ ת א ר ת ע ל ה ע ו ל ם היהודי שהיה ו א י נ נ ו ‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫הרצאה בליתי שקופיות‪ :‬האנטישמיות המתרנית‪.‬‬
‫‪;5‬‬
‫חלוקה‬
‫לקבוצות‬
‫ועיון‬
‫בתעודות‬
‫נאציות‬
‫‪.6‬‬
‫הלוקה‬
‫לקבוצות‬
‫לעתן‬
‫בתעודות‬
‫בנושא‪:‬‬
‫ב ד ב ר ת ו ר ת הגזע‪.‬‬
‫שלבים‬
‫במדיניות‬
‫הנאצית‬
‫כלפי‬
‫היהודים בין ‪.1939^1933‬‬
‫ד‪.‬‬
‫סרט על מ ל ח מ ת העולם השניה‪.‬‬
‫ת פ ־כ׳‬
‫‪.1‬‬
‫חלוקה‬
‫לקבוצות‬
‫בתעתות‪:‬‬
‫לעיון‬
‫תהליר‬
‫הגיטואיזציה‪:‬‬
‫ובעיות‬
‫שלבים‬
‫ספציפיות‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪..‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪292‬‬
‫חלוקה‬
‫ל ק ב ו צ ו ת ועיוץ‬
‫מויכוחים‬
‫בפרוטוקול‬
‫ב ת נ ו ע ו ת נ ו ע ר בגיטו‪.‬‬
‫ה ה ת ק ו מ מ ו ת •האחריות ה ק ו ל ק ט י ב י ת ו כ ת ״ ב ( ‪.‬‬
‫ע ד ו ת ע ל הגיטו‪ .‬י ‪ .‬י‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪...‬‬
‫)בעית‬
‫‪.4‬‬
‫ס ר ט ע ל אושויץ‪.‬‬
‫ע ל מחנה השמדה‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫עדות‬
‫‪.6‬‬
‫ה ע ו ל ם ש ש ת ק ‪ ) .‬ה ר צ א ה ודיון ב ק ב ו צ ו ת ( ‪.‬‬
‫יופ ג׳‬
‫‪.1‬‬
‫ה ר צ א ה ‪ :‬ה ע מ י ד ה ו ה ל ח י מ ה ה י ה ו ד י ת נ ג ד הנאצים‪.‬‬
‫היהודית‪.‬‬
‫הלחימה‬
‫‪.2‬‬
‫עדות‪:‬‬
‫‪.3‬‬
‫עיון ב ק ב ו צ ו ת‬
‫המסכם(‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫ד י ת כללי ע ל מ ש מ ע ו ת השואה לגבי עם ישראל‪.‬‬
‫בקטעים‬
‫של‬
‫נבחרים‬
‫אייכמן‬
‫משפט‬
‫)הכנה‬
‫הדיון‬
‫לקראת‬
‫יום ך׳‬
‫ב י ק ו ר מודדן• ב י ד ־ ו ש ם או ב ל ו ח מ י ־ ה ג י ט א ו ת ‪.‬‬
‫ע ל י נ ו לציין ש ל ג ב י ת כ נ י ת זו א נ ו מ ב ק ש י ם‬
‫מידים‪,‬‬
‫ועל‬
‫‪ p‬המקומות מהם באים ה ת ל ­‬
‫שהקבוצות ת ק ב ל נ ה מ ר א ש הרצאות בדבר עלייתם של הנאצים לשלטון‬
‫מלחמת העולם‬
‫השניה‪.‬‬
‫שהדבר‬
‫במידה‬
‫זאת‬
‫א פ ש ר י א נ ו עושים‬
‫בעצמנו‬
‫בביקורים מוקדמים‪.‬‬
‫ו ע ת ה ע ל ה נ ס י ו ן ש נ ר כ ש ת ו ך כ ד י ע ב ו ד ה ‪ :‬ר א ש י ת לאיפיונו ש ל ה נ ו ע ר ה מ ג י ע‬
‫ת ב ו ה ג ד ו ל מ ג י ע מ ח ו ״ ל ו ל א ל מ ד מ ע ו ל ם א ת הנושא‪ .‬ה ש ת ת פ ו ת ו ב ס מ י נ ר‬
‫אלעו;‬
‫מהווה ל ג ב י ו גילוי ש ל ע ו ל ם חדש‪ ,‬א ש ר יש ב ו מן הגילוי ה ע צ מ י מ ן ה ת ו ס פ ת‬
‫לזהותו‬
‫המהותית‬
‫היהודית‪.‬‬
‫רובם‬
‫אמנם‬
‫על‬
‫שמעו‬
‫מושגי־ יסוד‬
‫כגון‬
‫אחדים‪,‬‬
‫אושויץ‪ .‬אייכמן‪ ,‬מ ר ד גיטו ו א ר ש ה — א ד ל א מ ע ב ר לזה‪ .‬ת ל מ י ד י ם ר ב י ם א ש ר‬
‫השתתפו‬
‫הנושא‬
‫ב ס מ י נ ר י ם ש ו נ י ם ציינו ש ל א ק י י מ ת ב א ר צ ו ת י ה ם ה א פ ש ר ו ת ל ל מ ו ד א ת‬
‫בצורה‬
‫שקיבלו‬
‫נכונות‬
‫רצינית‬
‫וביקשו‪,‬‬
‫מאתנו‪ ,‬להישאר עמם‬
‫בנוסף‬
‫לרשימות‬
‫ב ב ל י ו ג ר פ י ו ת וייעוץ‬
‫פדאגוגי‬
‫ב ק ש ר ו ל ע ז ו ר להם מבאן‪ .‬גם אם ה ט ע נ ו ת א י נ ן‬
‫וגם אם נ י ת ן ב א ר צ ו ת י ה ם ל ל מ ו ד א ת הנושא‪ ,‬ה ר י שהעובדה‪ ,‬כ י ט ע נ ו ת‬
‫אלה ח ו ז ר ו ת ו נ י ש נ ו ת ל ע ת י ם כ ה ק ר ו ב ו ת ‪ ,‬מ צ ב י ע ה ב ב י ר ו ר ש ל ר ו ב ר ו ב ו ש ל ה נ ו ע ר‬
‫אין מ ג ע מ ש מ ע ו ת י עם ה נ ו ש א ‪ .‬מ ע נ י י ן ש ג ם ת ל מ י ד י ם רבים‪ ,‬א ש ר ב נ י מ ש פ ח ו ת י ה ם‬
‫את‬
‫עבח‬
‫אשד‬
‫אירע‬
‫זהותם‬
‫רק‬
‫תקופת השואה‬
‫שם‬
‫ב א ר צ ו ת ה כ י ב ו ש הגרמני‪ ,‬גם ה ם אינם‬
‫ובהתקלותם‬
‫ה י ה ו ד י ה א ל א גם‬
‫לאחר הסמינר הם‬
‫בנושא‬
‫א ת זהותם‬
‫את‬
‫מבינים‬
‫הם‬
‫מגלים‬
‫לא‬
‫מימד‬
‫רק‬
‫ה מ ש פ ח ת י ת ר ב י ם העירו‬
‫משמעותם‬
‫יודעים‬
‫את‬
‫נוסף‬
‫של‬
‫ב ה ק ש ר זה‪ ,‬כ י‬
‫האמיתית של משפטים‬
‫והערות‬
‫ש ו ל י ו ת שהושמעו‪ ,‬ב ד ר ך א ג ב ‪ ,‬ע ״ י ה ו ר י ה ם או ב נ י מ ש פ ח ה אחרים‪ .‬א נ ו ל מ ד י ם‬
‫בביתר‪,‬‬
‫מזה‬
‫עד‬
‫כמה‬
‫האנושית‬
‫נטייתו‬
‫של‬
‫הפרט‬
‫לשכוח‪,‬‬
‫טומן‬
‫את‬
‫בחובו‬
‫הסכנה ש ל מ ח י ק ת ת ק ו פ ת השואה מתודעתו ש ל חלק ניכר מן הדור הצעיר‪.‬‬
‫י ח ד עם ז א ת ע ל י נ ו לציין‪ ,‬כ י ל פ ע מ י ם מ ג י ע ו ת א ל י נ ו ק ב ו צ ו ת ש א ץ ה נ ו ש א‬
‫ז ר ל ה ם א ך א ל ה ה ם מ ק ר י ם יוצאי ד ו פ ן ו מ ב ח י נ ת ה ק י ר ב ה ה ק י ג נ י ם י ב י ת ו ה ר ג ש י ת‬
‫לנושא‬
‫חלק‬
‫השואה שורר מ צ ב עגום‬
‫ב מ ר ב י ת ה ק ב ו צ ו ת ק ו ר ה גם ש ל ע ת י ם מ ס ת י י ג‬
‫מהנוער מ ל כ ת ח י ל ה מן ה״עיםוק האכסקלוסיבי״ בשואה ש פ ק ד ה א ת עמנו‪,‬‬
‫ב ט ע נ ה ש ה ם ה ר י ע ד י ם ל ש ו א ת ב י א פ ר ה ווייטנאם‪ .‬א ל ה שייכים ל ס ו ג מ ו ג ד ר מ א ד‬
‫ש ל ב נ י נוער' א ש ר פ ר ש ו א ת י ד י ה ם ל מ ר ח ב י ם ה כ ל ל אנושיים‪ ,‬ב ט ר ם ה י כ ו ש ו ר ש י ם‬
‫בקרקע‬
‫של הערכים‪,‬‬
‫המסורת‬
‫ו ה ה י ם ט ו ת ה ש ל ע מ ם הם‪.‬‬
‫צעיתם אלה‬
‫בהחלט‬
‫מהווים ע ב ו ר נ ו א ת ג ר פ ד א ג ו ג י מ י ו ח ד ‪ ,‬ל ה פ נ י י ת ר ג י ש ו ת ם ה כ ל ל א נ ו ש י ת ה מ ב ו ר כ ת ‪,‬‬
‫בראש‬
‫וראשונה‬
‫לאפיקים‬
‫המובילים‬
‫לתולדות‬
‫עמם‬
‫ולאתגתת‬
‫נםיוננו‬
‫מלמד‬
‫‪293‬‬
‫שמעטים‪,‬‬
‫אותנו‬
‫אם‬
‫בכלל‪,‬‬
‫הנושאים‬
‫הם‬
‫עשדים‬
‫אשר‬
‫להביא‬
‫לפקיחת‬
‫נוער‬
‫ע י נ י י ם ב צ ו ר ה י ו ת ר ט ו ב ה ‪ ,‬מ א ש ר נושא השואה‪ .‬יצויין ל ב ס ו ף ל ג ב י איפיון הקבו*‬
‫צוה‬
‫ש ח ש י ב ו ת ג ד ו ל ה יש לייחס ל מ ט ע ן ה י ה ו ד י ו ל י ד י ע ו ת שהן נ ח ל ת כ ל נ ע ר‬
‫ונער‪,‬‬
‫ב ב ו א ם אלינו‪ .‬גם כ א ש ר ה ס מ י נ ר ז כ ה ל ה צ ל ח ה ‪ ,‬א נ ו ש ו מ ע י ם ‪ ,‬ל ע ת י ם ע ל‬
‫מה‬
‫ש ח ס ר ל נ ע ר י ם אלה‪ ,‬כ ד ב ר י ו של א ו ת ו נ ע ר ש א מ ר בסיום ה ק ו ר ס ‪ :‬״ ה ו ס פ ת ם‬
‫לי‬
‫ח ו ל י ה נ פ ל א ה ח ב ל ר ק • ש ח ס ר ה ל י ה ש ר ש ר ת ״ ‪ ,‬א ך מ ב ח י נ ת נ ו די‪ ,‬א ם ב ת ו ם‬
‫מרגישים נערים כאלה בצורך ש ל ה ת ח ב ר ו ת‬
‫הסמינר‬
‫ל ש ר ש ר ת זו ש ל ה י ה ד ו ת‬
‫ע ל דורותיה‪.‬‬
‫ש נ י ת ן ל ה ב י ן מ ה ת ב ו נ נ ו ת ב ת כ נ י ת ע ב ו ד ת נ ו ‪ ,‬א נ ו מ ו ד ר כ י ם ע ״ י עיקרון‬
‫כפי‬
‫ההדרגתיות‪.‬‬
‫עדיין‬
‫ביום ר א ש ו ן ל ה ת ח ל ת ה ס מ י נ ר אנו מ ג י ע י ם ‪ ,Ad Portas‬ו ל א ע ו ס ק י ם‬
‫ב ג י ט ו או‬
‫ב ה ש מ ד ה ‪ .‬יום‬
‫ראשון ז ה ה ו א יום ש ל‬
‫קוגגיטיבית‬
‫התקרבות‬
‫ו ר ג ש י ת מ ת ו ך מ ג מ ה ל מ נ ו ע הלם‪ ,‬ו ב ע ק ב ו ת י ו ה ד ח ק ה ת ת ־ ה כ ר ת י ת ש ל ה נ ו ש א או‬
‫הסתייגות‬
‫תהליך‬
‫מ פ ו ר ש ת ממנו‪.‬‬
‫זאת‬
‫יחד עם‬
‫ה ה ז ד ה ו ת ‪ .‬ה ת ל מ י ד י ם קוראים‬
‫נירנברג‪.‬‬
‫הראשון‬
‫להתחולל‬
‫ב כ ת ב י היטלר ומקבלים לידיהם‬
‫א ת חוקי‬
‫מתחיל‬
‫כבר‬
‫ה ג ז ע ה נ ח ו ת ה ו א היהודי‪ ,‬מ ן היהודים‬
‫ביום‬
‫נ ש ל ל ו ת זכויותיהם‪ ,‬ה מ ג ו ר ש י ם‬
‫ה ם ה י ה ו ד י ם ו כ ל ז א ת ב ג ל ל היותם‪ ...‬יהודים‪ .‬ב ל י ש נ ע ל ה ז א ת ב מ פ ו ר ש מ ת ח י ל י ם‬
‫הנערים‬
‫סוגיה‬
‫ל ה ב י ן ש ה ד ב ר י ם מכווגים גם גגדם‪ ,‬נ ג ד ה י ה ו ד י ב א ש ר ה ו א יהודי‪ .‬ל ג ב י‬
‫זו ש ל ה ז ד ה ו ת עם ג ו ר ל העם‬
‫״קוסמופוליטי״‬
‫נוער‬
‫מתחיל‬
‫שהזכרנו‬
‫ה ת ח ל ת הוא‬
‫לגביהם‬
‫לעיל‪.‬‬
‫פ ת ב ל מ ט י יותר לגבי אותו‬
‫חידוד‬
‫—‬
‫היהודית‬
‫הזדהותם‬
‫ל ה ת ב ל ט ר ק כ א ש ר אנו ע ו ס ק י ם ב ש ת י ס ו ג י ו ת ס פ צ י פ י ו ת ‪ :‬ה ע ו ל ם ש ע מ ד‬
‫ויחסם‬
‫מנגד‪,‬‬
‫האנטישמי־ ל א‬
‫של‬
‫משתפי‬
‫פעילה‬
‫למיניהם‬
‫אלא‬
‫בלבד‪,‬‬
‫אפילו‬
‫ש ל א ר ג ו נ י ם ‪ ,‬של ת נ ו ע ו ת מ ח ת ר ת ו פ ר ט י ז נ י ם ש נ ל ח מ ו ב נ א צ י ם ‪. .‬‬
‫ה ה ז ד ה ו ת מ ע נ י י ן יהיה ל ה ז כ י ר א ת ה ת ר ג י ל ש א ג ו מ ב צ ע י ם ת ו ך ק ר י א ה‬
‫לגבי‬
‫ש ל דיון ש ע ר כ ו ח ב ר י ת נ ו ע ו ת נ ו ע ר ב א ח ד ה ג י ט א ו ת ב ש א ל ו ת א ל ו ‪:‬‬
‫בפרוטוקול‬
‫ההתקוממות‬
‫בגיטו‪ ,‬ה ה י מ נ ע ו ת מ מ נ ה מ ת ו ך א ח ר י ו ת ק ו ל ק ט י ב י ת ואי ו ד א ו ת ל ג ב י‬
‫ה ע ת י ד ‪ ,‬א ו ה א פ ש ר ו ת ש ל ב ר י ח ה ליער‪ .‬ת ו ך כדי ק ר י א ה נ ח ל ק י ם ה נ ע ר י ם ב ה ע ר כ ת‬
‫ה ע מ ד ו ת ו ה נ י מ ו ק י ם השונים‪ ,‬ו ל ל א כ ו ו נ ה מ י ו ח ד ה מ ש ו ח ז ר ת ה י ש י ב ה ה ה י א מ ח ד ש ‪.‬‬
‫ב א מ צ ע ו ת הויכוח ה מ ת ע ו ר ר ביניהם‪ ,‬מ ב י נ י ם ה נ ע ר י ם מ ה ט ר א ג י ו ת היו כ ל ה א ל ט ר ­‬
‫ו כ י ל מ ע ש ה נ י ת ן ל ה ב י ן א ת כ ו ל ם ואין ל ה א ש י מ ם ב נ ק י ט ת ע מ ד ה זו או‬
‫נטיבות‬
‫אחרת‪.‬‬
‫ההזדהות עם גורל העם מ ק ב ל ת ח ת ו ק מכריע כ א ש ר דנים בעמידה היהודית‬
‫ו כ א ש ר ש ו מ ע י ם א ת ד ב ר י פ ר ט ח ן יהודי ה מ ס פ ר ק ו ר ו ת י ו ‪ .‬ב י ט א ה ז א ת י פ ה נ ע ר ה‬
‫ח י נ ו כ י בארץ‪,‬‬
‫ממוסד‬
‫יהודיה״‪.‬‬
‫להיות‬
‫בסמינר‬
‫יחד עם‬
‫ואשר עניינם‬
‫דוקומנטארי‪,‬‬
‫נעשה‬
‫ב א ו מ ר ה ‪• :‬״לאחר‬
‫זאת‬
‫ס מ י נ ר זה א ו כ ל ר ק ל א מ ר ש א נ י ג א ה‬
‫הזדהות‬
‫מתבטאת‬
‫ההשמדה על‪ .‬שלביה‬
‫גם‬
‫השונים‪,‬‬
‫פרקים‬
‫באותם‬
‫המובאים‬
‫הנלמדים‬
‫בפניהם‬
‫בסרט‬
‫בעיון ב פ ק ו ד ו ת נ א צ י ו ת ו ב ע ד ו ת ע ל ה ג י ט ו ו מ ח נ ה ה ש מ ד ה כ ל זה‬
‫ב מ ת צ ת היום ה ש נ י לסמינר‪ .‬א ף ע ל פ י שהיום ה ר א ש ו ן נ ע ש ה ב ה ד ר ג ת י ו ת‬
‫ק ו ג נ י ט י ב י ת ו ר ג ש י ת אי א פ ש ר ל מ נ ו ע מ ן ה ח נ י כ י ם א ת ההלם‪ •,‬ה ה ש ת ו מ מ ו ת והקושי־‬
‫להאמין‪,‬‬
‫הגךול‬
‫והסרטים‬
‫הוקנו‬
‫היא‬
‫הפוקךים‬
‫הדוקומנטארים‬
‫אך‬
‫אותם‪.‬‬
‫מדברים‬
‫בעד‬
‫הדברים‬
‫עצמם‪.‬‬
‫מסופרים‬
‫המושגים‬
‫ל ה ם ‪.‬גם‬
‫בגוף‬
‫ההכרחיים‬
‫ראשון‬
‫ב ג ו ש א ‪.‬זה‬
‫ל ה ם כ ב ר ל פ נ י כן‪ ,‬כ ג ו ן ‪ :‬י ו ד נ ר א ט ‪ ,‬א י י ז נ צ ג ר ו פ ן ו כ ר ‪ .‬ע ו צ מ ת ו ש ל ה נ ו ש א‬
‫כבירה‪,‬‬
‫ובעטיו‬
‫מתחולל‪,‬‬
‫להערכתנו‪,‬‬
‫שינוי‬
‫משמעותי‬
‫בנערים‬
‫אלה‬
‫אף‬
‫ש מ ד ו ב ר ב ס ך ה כ ל ב ס מ י נ ר קצר‪ .‬ל ק ר א ת ה ס ו ף ב א העיון‪ ,‬בקבוצות; ב פ ר ו ט ו ק ו ל י ם‬
‫של‬
‫‪294‬‬
‫מ ש פ ט א י י כ מ ן ‪ :‬נאום ה פ ת י ח ה ש ל היועץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה גדעון האוזנר‪,‬‬
‫כתב‬
‫האישום‬
‫השואה‬
‫וקטעים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫נבחרים‬
‫מסתיים‬
‫הסמינר‬
‫על‬
‫בדיון‬
‫״משמעות‬
‫ל ג ב י ישראל״‪ ,‬ו ז ה ה כ ל י ש ב א מ צ ע ו ת ו א נ ו ל מ ד י ם ע ל ת ג ו ב ו ת ה נ ע ר י ם‬
‫ו ע ל ה ש י נ ו י א ש ר ה ת ח ו ל ל בהם ב מ י ד ה זו או א ח ר ת ‪.‬‬
‫השגת‬
‫בתחום הלאומי‬
‫מטתתינו‬
‫ב ר א ש י ת ו של‬
‫משתקפת‬
‫כ ל דיון מ ס כ ם ‪,‬‬
‫ו ה נ ו ש א הראשון הוא מ ק ו מ ן ה ד ו מ י נ נ ט י ש ל ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ושל מ ד י נ ת ישראל‪.‬‬
‫ת ב ה נ ע ר י ם ה ם ציונים כ ב ר ב ב ו א ם א ל י נ ו ו ח ש י ם ב ז ה ו ת ם היהודית ב מ י ד ה‬
‫אמנם‬
‫זו או א ח ר ת ‪ ,‬א ך ה ם מ ב י נ י ם — כ פ י ש ה ם מ ב ט א י ם ז א ת ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת — ש ג ם‬
‫אם‬
‫ה צ י ו נ ו ת היתד‪ .‬ק י י מ ת ל פ נ י ה ש ו א ה ה ר י ש ל א ח ר י ה אין זו יכולה ע ו ד להי‪1‬ת‬
‫צ י ו נ ו ת ב א ו ת ה מ ת ה ש א ץ ה י ה ד ו ת ו ה ע ם היהודי א ש ר ל א ח ד ה ש ו א ה זהים‬
‫אותה‬
‫שהיו‬
‫למה‬
‫ועוצמה‬
‫לפנית‬
‫זהותם היהודית וציונותם‬
‫ח ד ש ת ו ה ד ב ר י ם אמורים‬
‫גם‬
‫הנערים מקבלות מימד חדש‬
‫של‬
‫לגבי ח ת ו ק ה של הרגשת אחדות האומה‬
‫ע ל ד ו ר ו ת י ה ו ת פ ו צ ו ת י ה ‪ .‬לא נ ב י א צ י ט ט ו ת מ ד ב ר י ת ל מ י ד י ם בענין זה‪ ,‬א ך נ ס ת פ ק‬
‫ב ע צ ם ציון ה ע ו ב ד ה ש נ ע ר י ם ר ב י ם כ ו ת ב י ם א ל ע ד י ם א ש ר הופיעו בפניהם‪ ,‬מ ב ק ש י ם‬
‫להישאר‬
‫מושג‬
‫ב ק ש ר ע מ ם ו ל ס פ ר ע ל ע צ מ ם ‪ .‬ו מ ה ז ה אם ל א ביטוי מ ו ח ש י ש ל א ו ת ו‬
‫מ ו פ ש ט ש ל ה ז ד ה ו ת ורגש‬
‫היא‬
‫לרוב‬
‫התמיהה‬
‫המשתתפים‬
‫לגוכח‬
‫א ח ד ו ת ה א ו מ ה ? סוגיה שניה אשר מתעוררת‬
‫חוסר‬
‫הידיעה‬
‫ל ג ב י הנושא‪,‬‬
‫השורר‬
‫בקרב‬
‫שהיה‬
‫ב ט ר ם ב ו א ם א ל י נ ו ; ו ה ד ב ר י ם א מ ו ר י ם הן ל ג ב י ה ג ו ע ר מ ה א ר ץ דהן‬
‫ל ג ב י ה נ ו ע ר מחו״ל‪ .‬ה ת מ י ה ה מ פ נ ה א ת מ ק ו מ ה ל ה ב ע ת רצון ל פ ע ו ל למען ה ג ב ר ת‬
‫המודעות‬
‫ב מ ו ס ד ו ת ה ח נ ו ד א ו ח נ י כ י ה ם בתגועה‪ .‬ב מ ק ר י ם א ח ד י ם‬
‫בקרב חבריהם‬
‫החליטו תלמידי המוסדות לפרסם ח ו ב ר ת מ י ו ח ד ת המוקדשת לנושא ואילו קבוצות‬
‫נוער‬
‫מ ח ו ״ ל מ ב ק ש י ם ה ר צ א ו ת נ ו ס פ ו ת א ש ר ת ע ס ו ק נ ה ב ה י ב ט י ם הפדגוגיים‪ ,‬ע ל‬
‫מנת‬
‫שיוכלו להתכונן ע ל פיהם ל ק ר א ת ה ב א ת הנושא ב פ נ י תנועותיהם‪.‬‬
‫רבים‬
‫מחו״ל אינם‬
‫מהנערים‬
‫יכולים‬
‫ל ה י מ נ ע מ ה א ק ט ו א ל י ז צ י ה ש ל הנושא‪.‬‬
‫כ ד ל מ ש ל לגבי ארגנטינה והגל האנטישמי א ש ר שטף אותם בחודשים האחרונים‪.‬‬
‫מארצות‬
‫אלה הדברים מוחשיים‬
‫ו ה ה ק ב ל ו ת אינן ד מ י ו נ י ו ת‬
‫לגבי‬
‫הנערים‬
‫כלל‪.‬‬
‫לעתים הם מתוכחים סביב השאלה ה א ם הדברים יתרחשו בארצותיהם כפי‬
‫יותר‬
‫שקת‬
‫ב ג ר מ נ י ת כ מ ו ב ן ש ה ד ע ו ת הן ש ו ג ו ת והן ת ל ו י ו ת במיתי‪ .‬ר ב ה ב א ר ץ מ ו צ א ם‬
‫של‬
‫ה ג ע ת ם ‪ ,‬א ד גם ה נ ו ע ר א ש ר א י נ ו ח ו ש ב ש ה ד ב ר ס ב י ר מ ב ץ ש ה ש ו א ה מ ח ק ה‬
‫את‬
‫ה מ ו ש ג ש ל ב ל ת י אפשרי‪ .‬ב ה ק ש ר ז ה ח ש ו ב לציין ש א נ ו מ ב ק ש י ם מ ה ע ד י ם‬
‫ל פ ת ח א ת ע ת ת ם ת ו ך ה ע ל א ת ז כ ר ו נ ו ת מ ח י י ה ם ב ט ר ם ש ו א ת ת‪1‬ץ ת י א ו ר‬
‫השונים‬
‫ח י י ה ם הרגילים‪ ,‬לימודיהם‪ ,‬ה ש ת ת פ ו ת ם ב ת נ ו ע ו ת נוער‪ ,‬מ ש פ ח ת ם היהודית ג ״ ח ו ס ר‬
‫להאמין‬
‫יכולתם‬
‫ולתאר‬
‫שאמנם‬
‫לעצמם‬
‫הם‬
‫נמצאים‬
‫בתחום‬
‫על פני התהום‪.‬‬
‫ה ק ו ג נ י ק ט י ב י ה ר י שאין ס פ ק ש א נ ו מ ק נ י ם מ י ד ע ר ב ‪ ,‬א ך ב ת ר ג ם ש י ש נ ו ש א י ם‬
‫וחשובים‬
‫רבים‬
‫בתחום‬
‫התלמיד‬
‫כותנו‬
‫זה‬
‫שאין‬
‫והדבר‬
‫אנו‬
‫נובע‪,‬‬
‫מתייחסים‬
‫כמובן‪,‬‬
‫אליהם‬
‫מהעובדה‬
‫אנו‬
‫בכלל‪.‬‬
‫שמדובר‬
‫מודעים‬
‫בסמתתם‬
‫למגבלותינו‬
‫קצרים‪.‬‬
‫אצל‬
‫מ ת ע ו ר ר ה ר צ ו ן ל ה מ ש י ך ל ל מ ת א ת ה נ ו ש א ו ל ק ר ו א בעצמו‪ ,‬א ך ב ה י ע ר ־‬
‫ה נ ו כ ח י ת אין עדיין‬
‫ב א פ ש ת ת נ ו להמשיך‬
‫וללוות את הקבוצות על מ נ ת‬
‫ל ו ת א א ת ה מ ש ך ה ש פ ע ת ו ש ל ה ס מ י נ ר ל א ו ר ך הזמן‪ .‬ב כ ו ו נ ת נ ו ל ע ש ו ת ז א ת ב ע ת ת‬
‫הקרוב‪.‬‬
‫ח ל ק מ ה נ ו ע ר מ ע ל ה גם‬
‫בתחום‬
‫ז ה ל א מ ת פ ת ח ויכוח‪,‬‬
‫א ת הסוגיה‬
‫אלא‬
‫הדתית‬
‫שהאנשים‬
‫הכתכה‬
‫מצטמצמים‬
‫בתופעת‬
‫השואה‬
‫בהשמעת דעותיהם‬
‫וסימני השאלה נ ש א ת ם לרוב כ ת ש ו ב ה י ח ת ה ‪ ,‬תוך הרגשה ש ל מועקה‪.‬‬
‫הנקתה‬
‫לעולם‬
‫את‬
‫האחרונה‬
‫שעולה‬
‫ששתק )סוגיה ש מ ע ל י ת‬
‫לדיון‬
‫בעת‬
‫הסיכום‬
‫א ת ה מתיחםת‬
‫ליהתים‬
‫או‬
‫ת מ ת בהקשר לציונות( אלא למחנה התצחים‪.‬‬
‫תיתכן ה ת ב ה מ ו ת כ ז ו ? האם ה ד ב ר מ ל מ ד ע ל טבעו של האדם בתור שכזה‬
‫‪295‬‬
‫ב ב ח י נ ת ‪ ? Homo Hominis Lupus Est‬א ו ש מ א א פ ש ר להבין ש ב נ י א ד ם א י נ ם‬
‫נולדים‬
‫רוצחים‪ ,‬א י נ ם‬
‫ב ח י נ ת ת ו פ ע ת ט ב ע ‪ ,‬מ ו ג ד ר ת מראש‪ ,‬א ל א‬
‫בנדר תופעה‬
‫היסטורית‪ ,‬ו ה ם מ ע ו צ ב י ם ו מ ע צ ב י ם ע צ מ ם ב מ ש ר ה ה י ס ט ו ר י ה ? ע ל פ י ר ו ב ק ו ר ה‬
‫ש ה ק ו ר ל צ י ה בין ה ה י ד ר ד ר ו ת • ה מ ו ס ר י ת ש ל ה ג ר מ נ י ם ע ד כ ד י א ב ד ן צ ל ם‬
‫לבין‬
‫אנוש‬
‫המשטר הטוטליטרי מ ס ת ב ר ת לבאי הסמינר כמסקנה ישירה מ ת ו ך ה ח ו מ ר‬
‫ה נ ל מ ד ; ו א ף ע ל פ י כן א י ן זו ס ו ג י ה פ ש ו ט ה כ ל ע י ק ר שהרי ג ם מ ו ס ו ל י נ י ו פ ר נ ק ו‬
‫ע מ ד ו ב ר א ש מ ש ט ר י ם כ א ל ה א ך י ח ס ם ליהודים ה י ה ש ו נ ה מ א ד מ י ח ס ו ש ל ה י ט ל ר ‪.‬‬
‫ב ע י ו ת ש ל מ ס ו ר ת א נ ט י ש מ י ת בין עמים‪ ,‬ה א נ ט י ש מ י ו ת ה מ ו ד ר נ י ת ו ת ו ל ד ו ת י ו‬
‫ש ל ה ע ם ה ג ר מ נ י — כ ל א ל ה ע ו ל י ם לדיון ב ס מ י נ ר ע ל מ נ ת ל ה ת מ ו ד ד ע ם ש א ל ה‬
‫ק ש ה ז ו ‪ :‬א ו ל ם גם א ם נ ק ו ד ו ת ר ב ו ת ז ו כ ו ת ל ה ב ה ר ה ה ר י ש ה א ת ג ר ל ה ב י ן א ת‬
‫ה ת ו פ ע ה ה ח מ ו ר ה נ ש א ר ב מ ד ה מ י ר ב י ת בעיגו‪.‬‬
‫‪296‬‬
‫מתוך תיק המערכת‬
‫להלן‬
‫לצערנו‪,‬‬
‫אלו‬
‫רשימת‬
‫לכלול‬
‫תפורסמנה‬
‫המאמרים‬
‫בקובץ‬
‫זה‪,‬‬
‫בקובץ‬
‫הבא‪:‬‬
‫יוחנן‬
‫כהן‬
‫יצחק‬
‫ארצי‬
‫פרופ׳‬
‫פרנקלין‬
‫דייר‬
‫משה‬
‫ק‪.‬‬
‫הבריחה‬
‫—‬
‫— יומן‬
‫משה‬
‫קלכהיים‬
‫שרגא‬
‫יצחק‬
‫—‬
‫פילים‬
‫המעונינים‬
‫מתבקשים‬
‫תיהם‬
‫״כנסת‬
‫על‬
‫חסידי‬
‫אומות‬
‫העולם‬
‫״גאולה״‬
‫מהפורט‬
‫ה־‪9‬‬
‫ומסעה של אגית‬
‫והמאבק‬
‫במחנות‬
‫מעבודותיהם‪,‬‬
‫אל‪:‬‬
‫השואה‬
‫בזדאני‬
‫הראשון‬
‫לכתוב‬
‫—‬
‫משמעותה‬
‫— ארגונה‬
‫ל ש ל ח לנו‬
‫מקום‪.‬‬
‫ישראל״‬
‫)פילדלפיה(‬
‫— על‬
‫)טוטיו(‬
‫עבודות‬
‫של‬
‫— ביערות‬
‫הבורח‬
‫חוסר‬
‫לא‬
‫מפולין‬
‫האניה‬
‫ליטטל‬
‫בייסקי‬
‫ילון‬
‫והרשימות‬
‫מפאת‬
‫אותם‬
‫יכולנו‪,‬‬
‫עורך‬
‫קפריסין‬
‫יומניהם‬
‫״משואה״‪,‬‬
‫המע­‬
‫וזכרונו־‬
‫תל־אביב;‬
‫ת ‪ .‬ד ‪.23076 .‬‬
‫התמונות‪,‬‬
‫מארכיון‬
‫ש מ ק ו ר ן ל א צויין‪ ,‬ה ן‬
‫״משואה״‪.‬‬
‫*‬
‫ת י ק ו ן ‪:‬‬
‫ברשימתו של‬
‫ס מ ה‬
‫ב ״ מ ש ו א ה ״ די‪,‬‬
‫מבקשים‬
‫בשורה‬
‫או‬
‫י צ ח ק שידלו‪ ,‬במדור ״עדות״‪ ,‬שפור­‬
‫מ א ת‬
‫ה‪9-‬‬
‫חולים‬
‫צ״ל‬
‫נפלה‬
‫קוראינו‬
‫״שהיינו‬
‫שבצריפים‬
‫טעות‬
‫לתקן‬
‫מקבלים‬
‫ותמורתן‬
‫מצערת‪,‬‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫אווזה‬
‫בעמוד‬
‫סיגריות‬
‫קבלנו‬
‫אגו‬
‫‪,218‬‬
‫מרופאים‬
‫לחם״‪.‬‬
‫‪297‬‬
‫המשתתפים‬
‫קול‪ ,‬ש ר‬
‫משה‬
‫נשיא‬
‫התיירות;‬
‫האינטרנציונל‬
‫אריחים‪,‬‬
‫מורים‬
‫גדעון האוזנר‪,‬‬
‫ההנהלה‬
‫ויו״ר‬
‫במשפט‬
‫בממשלה־‪,‬‬
‫שר‬
‫בעת‬
‫מרכז‬
‫הקבוצה‬
‫התובע‬
‫״הנוער הציוני״ בפולין‪,‬‬
‫קבוצת‬
‫״ירדניה‬
‫ממייסדי‬
‫״הרצליה״‬
‫—‬
‫נמנה‬
‫בפולין‪,-‬‬
‫עם‬
‫ה צ ע י ר ה ש ל מ נ ה י ג ו ת ציוני פולין‪,‬‬
‫הציונים‬
‫ל״ע‪.‬‬
‫בראש‬
‫התאחדות‬
‫מראשונה‬
‫הכלל־ציוני‬
‫המוסדות‬
‫בלה פלד )מברמן(‪,‬‬
‫צבוריים‬
‫ובתפקידים‬
‫אברהם פלורנטל‪,‬‬
‫בארץ‬
‫במשך‬
‫ה־‪20‬‬
‫וה־‪.21‬‬
‫חביב כנען‪,‬‬
‫כל‬
‫ה י ה ציר‬
‫עתונאי‬
‫ו ס ו פ ר •‪,‬‬
‫שרת‬
‫לישוב‬
‫בצאת‬
‫דייר אהרן וייס‪,‬‬
‫ליהדות‬
‫ב ת‬
‫יליד‬
‫זמננו‬
‫ב־‪3‬‬
‫מבכירי‬
‫‪ 200‬י מ י‬
‫פולין;‬
‫שליד‬
‫מ ו ר ש ת ‪ ,‬גלעד‬
‫ב ע ל י ה ב׳‬
‫המפלגה‪.‬‬
‫היתה‬
‫בחו״ל‬
‫בשליחות‬
‫בטרנסילבניה‬
‫ומנאמניה‬
‫ציוניים‬
‫ה־‪,19‬‬
‫קונגרסים‬
‫בארץ‪,‬‬
‫חבר‬
‫העתונאים‬
‫—‬
‫ל״ע‪.‬‬
‫המנדט‬
‫בשנות‬
‫ה י ח ס י ם בין׳ ב ר י ט נ י ה‬
‫ספריו‪ :‬צלב‬
‫ה ק ר ס‬
‫בא״י;‬
‫הגייס‬
‫חרדה‪.‬‬
‫מחנך‪,‬‬
‫חוקר‬
‫האוניברסיטה‬
‫ובחינות‪.‬‬
‫מרכז‬
‫בארץ;‬
‫ועקב א ח ר ס ב ך‬
‫הערבית‪.‬‬
‫הבריטים;‬
‫התנועה‬
‫המפלגה‬
‫פ ל ס ט י נ ה )א״י(‬
‫ולאוכלוסיה‬
‫היה‬
‫‪ ;1938‬ה י ה‬
‫קבוצת אושא ;‬
‫נמנה על מייסדי‬
‫השנים‪.‬‬
‫מזכ״ל‬
‫פעיל‬
‫הנוה״צ‬
‫בתנועה‪.‬‬
‫פעיל‬
‫היהודי‬
‫בקבצים‪:‬‬
‫נוספים‬
‫הנהלת‬
‫׳‬
‫המרכזיים של‬
‫מראשוני‬
‫במוסדות‬
‫במשטרת‬
‫התנועה‬
‫הכלליים• חבר‬
‫ברומניה;‬
‫ב ר ו מ נ י ה ‪ ,‬מ־‪ 1932‬ע ד‬
‫במרוקו‪ .‬חבר‬
‫החמישי;‬
‫מוותיקי‬
‫אושא‪,‬‬
‫מ ח ב ו ר ת ו של י צ ח ק גרינבוים‪.‬‬
‫— עמד‬
‫והחלוץ‬
‫התנועה‬
‫ל״ע‪.‬‬
‫אריה אברהמי‪,‬‬
‫‪298‬‬
‫הפדגוגית‬
‫היה‬
‫הכללי‬
‫ולאחריה‪.‬‬
‫מראשוני‬
‫מאיר הרטמן‪,‬‬
‫אור‬
‫של‬
‫״משואה״‪.‬‬
‫יו״ר יד ושם‪.‬‬
‫עתונאי‪ ,‬סופר‪ ,‬חבר מערכת ״תמורות״‪ ,‬מפעילי‬
‫השואה‬
‫שמאי פלד‪,‬‬
‫במכון‬
‫יו״ר‬
‫מרכז ל״ע;‬
‫חבר‬
‫אייכמן‪.‬‬
‫ברומניה‬
‫ושליח‬
‫בין‬
‫ו ח ב ר י ם א ׳ ב ׳ וגי‪.‬‬
‫הוועדה‬
‫שמעיה אבני‪,‬‬
‫בארץ‬
‫יו״ר‬
‫״משואה״‪.‬‬
‫ספריו‪:‬‬
‫נתיבות בחינוך ובשיקום‪ ,‬מ ס כ ת עלית הנוער‪ ,‬משעולים בציונות‬
‫ובליברליזם‪,‬‬
‫חבר‬
‫יו״ר‬
‫הליברלי;‬
‫המפלגה‬
‫הליברלית‬
‫הנהלת‬
‫ה ע צ מ א י ת ־‪,‬‬
‫סגן‬
‫במדור‬
‫העברית;‬
‫לחקר‬
‫השואה‪,‬‬
‫פרסומיו‬
‫ראו‬
‫ד״ד רב לוין‪,‬‬
‫ת״א‪ .‬חבר‬
‫פירסם‬
‫באוניברסיטה‬
‫מרצה‬
‫מחקר של‬
‫מחקרים‬
‫הקרן ע״ש‬
‫ומאמרים‬
‫ד״ר אריה מוסקט‪,‬‬
‫‪1947‬‬
‫‪,1950‬‬
‫ועד‬
‫רבות‬
‫ה צ י ו נ י ת ‪ ,-‬ע ש ה‬
‫ש ל היפרציה ש ל‬
‫מפולין‬
‫מעפילה‬
‫כיום‬
‫האדום‬
‫סניף‬
‫בקראקוב‪,‬‬
‫בפעילות‬
‫קראקוב‪,‬‬
‫ע ם‬
‫העייחרור‬
‫חברי‬
‫מחתרתית‪.‬‬
‫בגיטו עד‬
‫)אקסודוס(‪,‬‬
‫התנועה‬
‫התנועה‬
‫גליקסון;‬
‫‪1946‬‬
‫א ח ד‬
‫—‬
‫״עקיבא״‪,‬‬
‫כיום‬
‫הגירוש‬
‫פעילה‬
‫שגורשה‬
‫בת״א‪.‬‬
‫למחנות‬
‫ב״עקיבא״;‬
‫בחזרה‬
‫בלטביה‪ ,‬ל ח ם‬
‫לגרמניה;‬
‫בשורות‬
‫במוסדות‬
‫יו״ר‬
‫תנועת‬
‫״הבריחה״‬
‫כאחראי‬
‫התנועה‬
‫ממייסדי כפר‬
‫הסוכנות‬
‫הוצאת‬
‫ממנהיגי‬
‫שליח‬
‫שימש‬
‫בארץ‪,‬‬
‫הנהלת‬
‫ב ח י פ ה ‪,-‬‬
‫יהודה תלמי‪,‬‬
‫פעיל‬
‫דוברת צרפתית‪ ,‬יו״ר כבוד‬
‫היתה‬
‫מראשי‬
‫מפעילי‬
‫המפלגה‬
‫כפר‬
‫בתור‬
‫הפדרציה‬
‫הצבא‬
‫ה ג ר מ נ י ם ‪ ,‬ע ל ה ב־‪.1972‬‬
‫ה״מוסד״‪ ,‬חבר‬
‫ובשנת‬
‫בבלגיה‪ ,-‬ה ח ל‬
‫יו״ר‬
‫משנת‬
‫אפריקה‪.‬‬
‫המשיכו‬
‫אירופה״‬
‫מלוס‬
‫בת״א‪.‬‬
‫צבי הרמן‪,‬‬
‫הנהלת‬
‫שימש‬
‫המחתרת‬
‫‪*0‬ושויץ;‬
‫בן ציון שרוסטר‪,‬‬
‫נגד‬
‫מפעילי‬
‫ילידת‬
‫בירקנאו‬
‫מתגוררת‬
‫לארץ‪,‬‬
‫צ ר פ ת וצפון‬
‫להונגריה ו ש ם‬
‫לנה הולנדר־כהן‪,‬‬
‫ההשמדה‬
‫וראשיה‬
‫בשליחות בקרב יהדות‬
‫יהדות‬
‫ב״יציאת‬
‫וארית שפיגל‬
‫אנג׳לוס‪.‬‬
‫השואה‪.‬‬
‫התנועה‬
‫עלייתו‬
‫אירנה וקלמן המר‪,‬‬
‫עברו‬
‫בתולדות‬
‫מפעילי‬
‫שגת‬
‫העברית‬
‫אברהם‬
‫בירושלים‬
‫ובאוניברסיטת‬
‫ומנהל‬
‫ספרים‬
‫לשעבר‪,‬‬
‫״צים״‬
‫״משואה״‪.‬‬
‫הנוה״צ‬
‫ב ט ר נ ס י ל ב נ י ה ‪,-‬‬
‫בהוגגריה בין‬
‫לפעולות‬
‫ג ל י ק ס ו ן ‪,-‬‬
‫חבר‬
‫יו״ר‬
‫השנים‬
‫הארגון וראש‬
‫ממייסדי‬
‫‪1947 — 1 9 4 5‬‬
‫משלחת‬
‫״המוסד״‪.‬‬
‫הקיבוצית‪.‬‬
‫דב קרן‪ ,‬לאה וסמי פרוביזור‪ ,‬זאב נורי ושרה וגדליה לפיש‬
‫חברי‬
‫התנועה‬
‫של‬
‫ומבוניה‬
‫שעלו‬
‫דייר דוד שערי‪,‬‬
‫אבא‪.‬‬
‫אלוני‬
‫פאריז‪.‬‬
‫שע״י‬
‫מרומניה‬
‫קבוצת כפר‬
‫האוניברסיטה‬
‫מיצ׳יה ורוצלבסקי‪,‬‬
‫בעת‬
‫ב־‪ ,1945‬ד ר ך‬
‫״משזאה״‬
‫וכן‬
‫העברית‬
‫רומניה‬
‫האוניברסיטה‬
‫וד״ר ש ל‬
‫והמדרשה‬
‫ה מ ח ק ר על‬
‫מחנות‬
‫בשאוולי‬
‫שבליטא;‬
‫לתל־יצחק‪.‬‬
‫אורגואי;‬
‫הליברלית ע״ש‬
‫האידיאולוגיה‬
‫מורה‬
‫פורדר‬
‫לאחר‬
‫כיום‬
‫של‬
‫לחקר הציונות‬
‫הגירוש‬
‫ו ת י ק ה ב ת נ ו ע ה ־‪ ,‬י ו צ א ת‬
‫והצטרפה‬
‫יליד‬
‫בתחום‬
‫מחבר‬
‫חברה‬
‫שהתה‬
‫דייר צבי מדין‪,‬‬
‫מאמרים‬
‫מלחמת העולם השניה; ממייסדי‬
‫ה ב כ י ר י ם ש ל ע ל י ת ה נ ו ע ר ‪ ,-‬ח ו ק ר ב מ כ ו ן‬
‫אוניברסיטת ת״א‪.‬‬
‫המלחמה‬
‫גליקסון‪.‬‬
‫מפעילי התנועה מ א ז‬
‫בוגר‬
‫מעובדיה‬
‫באנית‬
‫המעפילים‬
‫״אסימי״‪,-‬‬
‫מוותיקיה‬
‫בקפריסין‪.‬‬
‫ק א ל י ש שבפולין;‬
‫המלחמה‬
‫עלתה‪,‬‬
‫בת״א‪.‬‬
‫ומרצה;‬
‫מנהל‬
‫בתל־יצחק‪.‬‬
‫פדגוגי‬
‫של‬
‫פרסם ‪ 2‬ספרים‬
‫הפוליטית‪.‬‬
‫‪299‬‬
CONTENTS:
•PAGE
. . . . . .
5
The Fifth Annual
Shmuel Meiri
BEACON
Thoughts on the Jubilee of "Hanoar Hatzioni•"
• -- :
Moshe Kol .
.
Attempts of Falsifying the Tmth on the Holocaust
‫' •י‬
• Gideon Hausner JUBILEE OF THE MOVEMENT
"Hanoar Hatzioni" in Rumania
Shmaaya Avni
"Hashdmer Haleumi" Branch at Pinsk
Shamai Peled
The Zionist Youth Movement "Herzlia"
Meir Hartman
The Trend for Independence in Rumanian "Hanoar. Hatzioni"
Arie Avrahami
On a Mission
Bella Peled (Goberman)•
"Hanoar Hatzioni" in Transylvania Between The World Wars
Abraham Florental
Missions on Behalf of the World Movement
Moshe Kol
DAYS OF HOLOCAUST AND UPRISING
The Ukrainian Enmity Towards Jews [Causes and Development)
Haviv Canaan •
The Relations Between the Judenraat, the Jewish Police
and the Jewish Militant Underground in Krakov
Dr. Aaron 'Weis
A short Break Before the Holocaust
Dr. Dov Levin
Spain and Its Attftude Towards Jews During 2nd World War
Dr. Arie Muskat '
DIARIES AND MEMOIRS
Excerpts From a Diary
Irena & Kalman Hamer
The Departure from Krakov
Lena Hollander—Cohen
DURING THE WAR AND AFTER
Liberation Without Freedom
Dr. Moshe Bejski
The "Yishuv" In Time of Storm
Dr. Michael Landau
Meeting With Jews in Soviet Russia
Ben Zion Schroster.
A VESSEL APPROACHES IN MUTENESS
"H'Alylah B'" — The Illegal !migration
Zvi 'Herman —
Fleeing from Hungary
Yehuda Talmi
Comrades TeJI About "Assimi"
ON WRITERS AND BOOKS
A Hebrew Poet on the Rivers of Sorrow —
Elisha Rodin and his World
Dr. Yehushua Gllboa
The Biography of "Hanoar Hatzioni" —
The Birth and Rise of the General Youth'
Movement until World War 2
Dr. David Shaari
PERSONALITIES
Judith Reznik — In Memoriam
Mltchia Vrotzlavsky
MASSUAH
"Massuah" in its Educational Activities
Dr. Zvl Medin
EDITOR'S NOTES
LIST OF CONTRIBUTORS TO THIS ISSUE
:
7
.15
21
42
44
48
1
.. 51
53
•56
: 6 9
111
126
146
152
166
169
179
.
.199
213
. ‫׳‬229
255
273
:
278
287
289
297
298
Editor: S. Meiri
Editorial Board Secretary: M. Virt
Editorial Board: M. Kol, M. Virt, S. Meiri.
Massuah, Tel-Aviv; 48, King George St., Israel.
All Rights Reserved.
Printed: Parmet, Hapoel Hamizrahi Press
M A S S U A H
A YEARBOOK ON THE
HOLOCAUST AND HEROISM
No. 5. April 1977