קהילת הוד והדר
Transcription
קהילת הוד והדר
קהילת הוד והדר עלון לפסח -אפריל 2012 ניסן תשע"ב הפקה והוצאה לאור :קוויק קופי מערכת :ג'יל גרין ,קרני אלון משלוח הודעות בדוא"ל [email protected] :אתרwww.hodvehadar.org : קהילת הוד והדר היא קהילה מסורתית .התפילות נערכות מדי שבוע בשבוע - בליל שבת 20 :דקות אחרי הדלקת נרות .שעון קיץ :בשעה .18:15בשבת :בשעה .09:00 בימי שני :בשעה 6:30בבוקר .התפילות נערכות בבית הכנסת ,רח' החי"ש ,4כפר-סבא. המען למכתבים :קהילת הוד והדר ,ת"ד ,516כפר-סבא .44104טלפון ,09-7662485 :פקסe-mail: [email protected] ,09-7677874 : המשרד פתוח בימים ראשון ,שני וחמישי בין השעות ,14:00-9:00יום שלישי ,19:00-15:00יום שישי .13:00-9:00 יושבי ראש :אלן שור ,בן נוביס דבר יושבי ראש הקהילה כתבה :אלן שור עם בן נוביס תרגם :מוטי לקסמן בן נוביס ואנוכי “התיישבנו” על ה”כיסאותיים” כמעט לפני שנה .פסח הקרב והאביב שבאוויר הם הזדמנות מתאימה למבט מסכם ,לזיהוי המצב בהווה ,ולציון מטרות לעתיד .כחברים ותיקים רבים ,גדלנו עם הקהילה. ולמרות זאת ,בכניסתנו לתפקיד יושבי הראש לא היינו מודעים להתפתחות המצליחה של קהילת הוד והדר. נדלג על ההיסטוריה ,אבל נציין שתרומתנו העיקרית לחברה הייתה גם בעבר בקיום “לימודי מצווה” לבנים ולבנות של משפחות שחיפשו חלופה לתהליכי הבר מצווה בבתי הכנסת האורתודוקסיים .כבר באותם ימים ארגנו קידושים טעימים ברוב שחריות השבת ,ונהנו מהם החברים ואורחיהם וגם הציפורים הרעבות. כיום קהילתנו מונה כמאה וחמישים משפחות ,וכחמישים משפחות מקיימות אצלנו את טקסי בר/בת מצווה .משנת ,1996בניין הקהילה המרשים שלנו מאפשר לקיים את כל הפעילויות .תכנית בר/בת המצווה שלנו נתפסת כדגם לחיקוי בתנועה המסורתית (וכך גם הקידושים שלנו) .הפצת ההודעות השבועיות ושילובן באתר ובדף הפייסבוק מביאים לחברים מידע על קבוצות למידה בעברית ובאנגלית ,על קבוצות תמיכה ,ארוחות משותפות ,תפילות ילדים ועוד .השנה ,בזכות היוזמה המבורכת של רחל רואן ,התחלנו בתכנית פעילויות לילדים בני ארבע עד שמונה :הודה-היי .התכנית מהווה אבן שואבת להורים וגם לסבים ולסבתות שבאים עם ילדים צעירים מרחבי כפר סבא. השנה זכינו גם בשני ציונים לשבח :א .הקהילה המעורבת ביותר בשרון ובשומרון במודעות לאיכות הסביבה .ב .חמישה כוכבי יופי לבית הכנסת שלנו .הבניין מספק לא רק את צרכינו ,אלא הוא גם מוקד לפעילויות התנועה המסורתית ,כמו :יום לימוד לליגת הנשים, נוע”ם ,השתלמות לשליחי ציבור וגם ישיבות ועד התנועה .כמו כן מתנהלות כאן פעילויות אחרות ,שמהוות מקור הכנסה ,כמו חוג ברידג’ ומפגשי פל”ג (גמלאים) .דמי החבר שלנו ,תרומות נכבדות או צנועות וגם תרומות שמקורן מעבר לים ,כל אלה מאפשרים לנו לשלם לצוות מנהלי בסיסי :למייגן מנהלת המשרד ,לישראל איש התחזוקה ,ליונל הרכז החינוכי ,אניטה המנחה חוגי בר/בת מצווה ,שחר הדואג לניקיון וגם לבני נוער העוזרים בניקיון ,לאלונה וגרג המטפלים באתר ובדף הפייסבוק .עם זאת ראוי לציין כי רוב הפעילויות שלנו מופעלות על ידי החברים והחברות בקהילה בהתנדבות מלאה. מהן ההשלכות של כל הפעילות הענפה והברוכה הזו עלינו ,יושבי ראש ,ועל הקהילה בכלל? -ראשית ,התפתחנו לארגון גדול יחסית, המחייב זרימת תקשורת שוטפת בין יושבי הראש למייגן ולחברים וחברות בקהילה .אנו חייבים לקבל מידע על כל אירוע שאתם רוצים לארגן בבניין ,כדי שלא תהיה התנגשות ושלא תיגרם אי נעימות .שנית ,הבניין שלנו דורש אחזקה שוטפת .בשנה זו נוציא לפועל שתי משימות ,בשתיהן החל לטפל עוד הוועד הקודם :החלפת לוח החשמל ושיפוץ החיווט החשמלי בקומה העליונה כדי לאפשר חידוש המטבח בקומה התחתונה .המשימה הראשונה הכרחית מבחינה בטיחותית ,המשימה השנייה חיונית עקב גידול באירועי בר/בת מצווה והצורך לשלבם עם ציון אירועי מעגל החיים לחברי הקהילה ולאנשים אחרים .שלישית ,ברור שכולנו שואפים לגדול ולהתפתח כקהילה דינמית ויוצרת ,ולשם כך עלינו לעורר עניין במשפחות צעירות בכפר סבא .לצערנו ,פרט לארוחות הקהילתיות ,הנוכחות בתפילות ליל שבת היא מועטה ,למרות ניסיונות שונים לשנות זאת. 1 קהילת הוד והדר רביעית ,ועד התפילה דן בדרכים “לחבר” תפילות לאנשים ולהגדיל את מספר בני ובנות המצווה הבוחרים לחגוג אצלנו. משימה אחרונה ,ולא הפחותה בחשיבותה ,היא התקציב והתרומות .אחזקה תקינה של הבניין ,היערכות לצורכי הקהילה ומעורבות בפעילות לחברה הרחבה מחייבות תרומות רבות יותר .דויד מרכוס והוועדה שלו ממשיכים בחיפושיהם אחר מקורות התרמה .מצד שני ,עובד דבורה ,רואה החשבון שלנו ,משתדל לשכנע אותנו להגביל את התכניות בהתאם ליכולתנו ולמקורות העומדים לרשותנו .אכן, תקציב ותרומות הם בבחינת תאומים שאין להפרידם. כחלק מהקהילה ,יושבי הראש מבינים שהמושבים החמים ,קהילתנו ,הבניין והאווירה הביתית שמרשימה כל מבקר ,הם ...אתם .אתם, חברי הקהילה ,בניתם אותה ואתם נוטלים חלק בתפעולה השוטף .אין “הוד והדר” בלי הרצון הטוב והפעילות הברוכה שלכם ,החברים והחברות בקהילה .אתם-אנחנו חברי הוועד ,המארגנים והמשתתפים בפעילויות רבות .ולכולנו גם עניין בביסוס היציבות הכלכלית. הפעלת הפעילויות הקיימות ,יוזמות לחדשנות והמשך המעורבות שלנו בחברה הרחבה ,הם ביטוי לרוח ההתנדבות הרחבה שהיא יסוד מאפיין בקהילתנו .אנו בטוחים שאווירה זו והרוח הטובה השורה עלינו יימשכו שנים רבות. בברכת חג חירות שמח וכשר לקראת חג הפסח ,חג החירות ,אנו מביאים מסמך היסטורי -דבריו של חברנו ,הרב דב אדלשטיין ,לפני בית משפט בוושינגטון ,לאחר שהוא ועוד רבנים נעצרו עקב הפגנה בלתי חוקית. תרגמה :אניטה תמרי קריאה למען יהדות ברית המועצות יומו הגדול בבית המשפט של רב ממייקון שבמדינת ג’ורג’יה את הדברים הבאים אמר הרב דב ב’ אדלשטיין מקהילתן שארה ישראל ,שבמייקון ,ב 5-בנובמבר [ ]1986בפני שופט בית המשפט במחוז וושינגטון הבירה .הרב אדלשטיין ייצג 23רבנים שהובאו לדין באישום של הפגנה בלתי חוקית שהתקיימה ב 27-במרץ 1986מול שגרירות ברית המועצות בוושינגטון הבירה. לפני ארבעים ושתיים שנים ,כשהייתי בן ,17נלקחה משפחתי -הוריי ,אחיי הבוגרים והצעירים ואני -בקרונות בקר חתומים למקום שאת שמו לא שמעתי מעודי קודם לכן .שם המקום היה אושוויץ .לא רק בני משפחתי נלקחו לאושוויץ אלא כל יהודי העיר סטמר .מאות אלפי יהודים בני ארצי נשלחו לאושוויץ ביום ובלילה בבהילות רבה כדי להשמידם בתאי הגזים ולשרוף את גוויותיהם לאפר .כל זה קרה בשנת .1944מלחמת העולם השנייה התקרבה לסיומה והנאצים ,שהרגישו כי תבוסתם קרבה ,הכפילו את קצב ‘הפתרון הסופי’ .אנו, הקורבנות ,לא ידענו דבר על תכניותיהם השטניות של הנאצים .סמכנו על אדיבותם ועל היותם בני תרבות .עתה ,יותר מארבעים שנה לאחר מכן ,ברור לנו ללא צל של ספק כי בעת שהפעילו הנאצים את תנורי אושוויץ בשיטתיות ובהתלהבות ,הפכו בנות הברית לשותפות לפשעים הנוראים הללו באמצעות קשר שתיקה .אנו יודעים כיום כי הפתרון הסופי לא היה סוד כלל ועיקר ,שכן מחקר היסטורי הוכיח כי בעלות הברית ידעו על ההשמדה השיטתית של יהדות אירופה .לא זו בלבד שרוב מדינות העולם החופשי לא עשו דבר כדי לעצור את ההרג ,אלא שהן חסמו את גבולותיהן וסירבו לתת מחסה לאותם מעטים שנמלטו באורח פלא מבית המטבחיים הגדול בעולם .אמה לזרוס ודאי ביכתה בקברה את אותו קומץ ,תשע מאות מבני דתה ,נוסעיה של ספינת הפליטים סנט לואיס ,אשר הורחקו מחופים אלו של ארה”ב ונשלחו בחזרה להשמדה בטוחה .פסל החירות לא האיר את דרכם של אותם תשע מאות אומללים שהתדפקו על דלתה המוזהבת .כבוד השופט! בברית המועצות קיימת כיום עריצות חסרת רחמים ,ועריצות זו מבצעת רצח עם רוחני כנגד תושביה היהודים. ממשלת ברית המועצות אינה משמידה את אוכלוסייתה היהודית באופן פיזי אך היא מדכאת את רוחם ,את מצפונם ואת כבודם האנושי. בעצם שלילת זכותם לחיות באופן חופשי כיהודים וזכותם הטבעית להגר ממנה ,מפרה ברית המועצות לא רק את זכויותיהם האנושיות הבסיסיות ,אלא אף את העקרונות הבסיסיים של הגינות וצדק .כבוד השופט! אני ,שהייתי עד לסבל הנורא של בני עמי ואף חוויתי אותו, איני יכול לעמוד מנגד כאשר אחיי ואחיותיי בברית המועצות נרדפים אך ורק משום שהם מסרבים לבגוד בזהותם ובמורשתם הרוחנית. אם אשאר אדיש למצוקתם ,אהיה אשם בקשיחות לב לא פחות מאלו ששתקו בזמן השואה. כבוד השופט ,שיקול זה הכריע את הכף והוא זה שגרם לי לבוא לעיר זו ב 27-במרץ כדי להפגין מול שגרירות ברית המועצות בשם בני עמי .אין לי כל נקיפות מצפון ואני מרגיש כי לא עשיתי כל רע. הכתבה Macon rabbi has his day in courtהתפרסמה ב( The Southern Israelite-עמ’ ,)26ב 7-בנובמבר .1986 2 קהילת הוד והדר הדרת נשים בהגדה כתב :הרב דב אדלשטיין יהודי שכר את בית המרזח מאת הפריץ הכפרי .הגיעו ימים קשים והיהודי לא היה מסוגל לשלם את דמי השכירות .הזמין אותו הפריץ והזהירו שאם לא ישלם את השכירות מיד יזרוק אותו ואת משפחתו לרחוב .ברירה אחרת הציע לו הפריץ -שהוא ובני משפחתו יתנצרו ואז ישתחרר מכל החוב .במצוקתו הקשה הסכים היהודי להתנצר .כאשר הגיע פורים ,והפריץ ראה לראשונה את השמחות והחגיגות של היהודים ,הוא שאל את היהודי-הנוצרי שלו לפשר הדבר .הלה הסביר לו שהמן הרשע אויב היהודים נענש קשה על יחסו כלפי היהודים וגם תלו אותו על העץ .את מפלת המן חוגגים היהודים בכל שנה בפורים .הפריץ נבהל וחשש שמא יקרה גם לו מה שקרה להמן ואמר ליהודי שהוא יכול לחזור מיד ליהדותו וכי כל חובותיו מחוקים .היהודי רץ הביתה וסיפר את הדבר לאשתו בשמחה רבה .לתדהמתו, האישה בכלל לא שמחה ,אלא הציעה לבעלה שילך וישכנע את הפריץ שירשה להם לחכות עד אחרי הפסח. למעשה אין זאת בדיחה כלל .בכל שנה לקראת הפסח האישה היהודייה הפכה שפחה .היא הייתה צריכה לנקות את הבית ,את הכלים, לקרצף את הרצפה ואת השולחנות ,להחליף את כלי המיטה ולבצע עוד מאה ואחת עבודות .כל שהוטל על הבעל היה לעשות בדיקת חמץ ושריפתו .גם כאשר מגיע ליל הסדר ,בעל הבית מתיישב לו בראש השולחן כמו מלך ,מנהל את הסדר וקורא בהגדה .בהגדה מסופר על המכות ,על קריעת ים סוף ,על טביעת המצרים ועל ארבעת הבנים .אך מה לא כתבו הגברים מחברי ההגדה? אף לא מילה אחת על חלקן של הנשים העבריות בסיפור הנפלא שמספר על השיעבוד ועל הגאולה .הביטוי “הדרת נשים” עוד לא היה קיים בשפה העברית, אבל המעשה היה גם היה .ובכן ,הבה ננסה לתקן פה מה שהחסירה ההגדה המסורתית. על הנישואים השניים של עמרם ויוכבד “ -וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי” – אומר המדרש: “לאן הלך? הלך בעצת בתו (מרים) .דהיינו ,כאשר פרעה גזר “כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו ”,עמד עמרם וגירש את אשתו .באה מרים ואמרה לאביה“ :פרעה גזר רק על הזכרים ואתה גזרת גם על הנקבות ”.עמד והחזיר את אשתו .ללא התושייה של מרים ,משה בכלל לא היה נולד .ואותה מרים עצמה הצילה את חיי משה כאשר אמרה לבת פרעה “האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העבריות ותניק לך את הילד?” והשאר ידוע.... ומה עם המיילדות העבריות? כאשר פרעה הורה להן להשמיד “כל הבן היילוד” ,הן התעלמו מן הגזירה האכזרית של המלך“ :ותיראן המילדות את האלוהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים ”.המיילדות סיכנו את חייהן ופעלו לפי צו מצפונן ועל פי ערכי המוסר .הבה נשווה את התנהגותן האמיצה של המיילדות להתנהגות ההפוכה של זקני ישראל .ה’ אמר אל משה“ :ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו :ה’ אלוהי העברים נקרה עלינו...שלח את עמי ויעבדוני ”.בהמשך אנחנו קוראים“ :ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה ...שלח את עמי ויחוגו לי במדבר ”.על פסוק זה אומר המדרש“ :אבל הזקנים נשמטו אחד אחד מאחר משה ואהרן עד שנשמטו כולם קודם שהגיעו לפלטין ,לפי שפחדו ללכת” .כלומר ,המיילדות ש”דעתן קלה” גילו אומץ ומוסריות ולא פחדו. זקני ישראל המכובדים נשמטו אחד אחד מחמת הפחד. ומסופר לנו על עוד אישה שפעלה מתוך מוסריות אמיצה ולא היססה להתעלם מן הגזירה האכזרית של מלך מצרים שהיה גם אביה: “ותפתח ותראהו ,את הילד ,והנה נער בוכה .ותחמול עליו ותאמר מילדי העברים זה ”.בתיה בת פרעה ידעה היטב מדוע תינוק זה היה בנהר ,אך היא לא היססה להצילו .על בתיה זאת אומרים חז”ל“ :תשעה נכנסו בחייהם לגן עדן ,בתיה אחת מהם ”.איזה רוחב לב גילו כאן חז”ל כלפי לא יהודייה ,שאפילו בגיור קונסרבטיבי לא התגיירה. עוד אמרו חז”ל :כאשר ראו נערותיה שהיא מתכוונת להציל את משה אמרו לה: “גבירתנו ,מלך בשר ודם גוזר גזרה ,אם כל העולם אין מקיימים אותה ,בניו ובני ביתו מקיימים אותה .ואת עוברת על גזרת אביך?!” הייתה זאת אזהרה חמורה כלפי בת המלך ורמז גס שהיא בוגדת באביה .אכן ,בתיה סיכנה את חייה למען הצלת חיי תינוק יהודי .אין ספק שהיא ראויה לתואר “חסידת אומות העולם”. אבל מחברי ההגדה לא מצאו לנכון להזכיר לא את מרים ,לא את המיילדות העבריות ולא את בתיה האצילה .הבה נזכור אנחנו בליל הסדר ונזכיר את הנשים האמיצות הללו ,ובמיוחד עכשיו ,כאשר הדרת הנשים שבה ומגלה את פרצופה המכוער. נציין ,כי התורה דווקא לא מתעלמת מפועלן האמיץ של המיילדות העבריות וגומלת 3 קהילת הוד והדר להן בהתאם“ :וייטב אלהים למילדות וירב העם ויעצמו מאד .ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להן בתים” (שמות א’ .)20-21גם זקני ישראל ,שלא הצטיינו בהתנהגות הולמת ,קיבלו את המגיע להם“ :ונגש משה לבדו אל ה’ והם לא יגשו” (שם ,כד.)1: חג פסח וחג חירות שמח! דברים לפרשת "בשלח" או "פרשת שירה" בעקבות הקצנת התופעה של הדרת נשים ברחוב החרדי ובצה”ל כתב :נחום קמינקא פרשת השבוע פרשת “בשלח” עוסקת בשיאו של תהליך יציאת בני ישראל ממצרים .למי שקורא את הפרשה וקורא על תפקידה של מרים ,אחות משה ,בהובלת הקהל לשירת ההודיה הגדולה ,אי אפשר שלא להתפלא על האירועים הקורים אצלנו לאחרונה באשר להדרת הנשים .הנה כאן מובילה מרים את הציבור כולו בשירה ,רחמנא ליצלן ,ממש שירה ,ואפילו שירה שהיא גם תפילה בציבור ,ויתרה מזו - הנשים ממש יצאו במחולות .וכל זה בפני כלל הציבור ,ממש בפרהסיה!! קשה להניח שעשו שם הפרדה בין גברים ונשים. בהקשר הזה של הדרת הנשים קיבלתי בשבוע שעבר שני מיילים ,ואביא אותם בשם אומריהם. המייל הראשון הביא לידיעתי יצירה של יורם טהר לב ,שהוא פזמונאי מחונן ומעולה לטעמי .וכיוון שמצא חן בעיניי ,אביאו כאן. 4 קהילת הוד והדר המייל השני הגיע מבני ,אייל ,שחידד לי מאוד את שאלת היחסים בין המגדרים: בעקבות יצירה של יורם טהר לב -ברוך שעשה אותך אישה (כתב :אייל קמינקא ,ינואר )2012 לילה טוב ,אני אומר לה אחרי החדשו ת אני מתה מעייפות ,היא עונה -אבל יש מטלות , וכך ,לפני שלמיטה אני נופל אפיים , והיא מושכת השמיכה ועוצמת העיניים, אנחנו נושמים עמוק ,מפשילים שרוולים , ולדרך ביחד יוצאים : היא סוגרת את התריס ונועלת את הדלת , אני ממלא במים את הקערה של הכלב , ודוחף למדיח את הכלים המלוכלכים (בינתיים היא בודקת מיילים נשכחים) מגהץ את החולצות והשמלה למחר כבר אחרי חצות -נורא מאוחר היא כותבת פתק לבית הספר למורה , בינתיים מוציאה מהפריזר עוף להפשרה , את הצ’ק לוועד אני מכניס לה לתיק וגם דואג לטעון את הנייד ,שיחזיק ואז לוקח את הילד המתעורר לשירותים ונותן נשיקה לחלומות נהדרים היא -נכנסת למקלחת , מתרחצת מתמרחת , אני מצטרף לצחצוח ,לגילוח ומלאי עייפות אך בלי חרטה - נכנסים למיטה . כך הולכת לישון משפחה מאושרת . משפחה של שותפות .משפחה מאוזנת . משפחה שבה האישה נערצת לא בגלל שהיא ‘מספיקה’ ,מבשלת מגהצת מחייכת ,מתבשמת ומנקה כלכלוכית (ועייפה מכדי לשבור את תקרת הזכוכית) לא! שירי ההלל ודברי ההקדשה לא הופכים אותה למנקה קדושה אלא מעריצים אותה על היותה בצלם ,אישה. שיש בה עוצמה ויש בה חולשה מותר לה להיות חזקה או חלשה ולבחור כל מקצוע ,להגשים כל בקשה... שירי אשת חיל מתנגנים אצלנו בענווה : ברוך שעשה אותך ,שווה. הסופר המקראי שנתן למרים את תפקיד ההובלה הציבורית של שירת הים ,לא העלה בדמיונו שיום יבוא ויהיה מי שיקשה עליו לשמוע בקולה של החוקרת האישה את תוצאות המחקר המדעי שעשתה ,או שלא יוכל לשלוט בעצמו למשמע זמרתה של חיילת .שום זמרת “אשת חיל” של יום שישי בערב לא יכולה לכסות על העוול מחד ועל החולשה מאידך. ואסיים בתקווה לשלום ולשוויון !! 5 קהילת הוד והדר להתמודד עם סוגיה סבוכה כתבה :אילנה קראוס במסגרת הקיצוניות האורתודוקסית ההולכת וגוברת ,איסור שמיעת “קול אישה” שמר בחודשים האחרונים על מקום של כבוד בקונפליקט דת ומדינה .על מנת להתמודד עם סוגיה סבוכה זו ,רצינו להבין כיצד חומרה זו התפתחה מבחינה הלכתית לאורך הדורות .לכן ,המנהל החינוכי בעל התושייה ,הרב ליונל לוי ושושנה צוקר בעלת המרץ הבלתי נדלה קיבלו על עצמם את המשימה לחקור יחד עם חברי הקהילה את השתלשלות הדיון התלמודי והרבני בנושא זה .הלימוד התקיים בשבת לפני כמה שבועות ,בשתי שפות -ליונל בעברית ושושנה באנגלית -במקום הדרשה אך כמובן אחרי הקידוש( .יש לציין שהכיבוד אורגן בהצלחה רבה על ידי קבוצת פרשת השבוע באנגלית). שבתות של לימוד הן לא דבר חדש בהוד והדר .חידשנו את הפעילות הזאת לפני כחמש שנים ,והיא מתקיימת 4-3פעמים בשנה ומושכת תמיד קהל רב כמו שהיה בשבת זו .במקום לימוד סביב נושא מפרשת השבוע ,הפעם התכנסנו להתמודד עם נושא “חם” “קול אישה” ,באווירה מלומדת ורגועה .הרעיון היה להבין איך התפתח האיסור על שמיעת שירת נשים ,והאם איסור זה הוא באמתהלכה כפי שטוענים הרבנים החרדים. הסוגיה השנויה במחלוקת כיכבה בכלי התקשורת לאחר שצוערים אורתודוקסיים יצאו מטקס שבו שרו נשים .התגובות הזועמות, ההתנגדות החריפה ,ההפגנות והטחת האשמות שבאו בעקבות מעשה זה ובעקבות מקרים דומים ,אלה נשארו במוקד החדשות במשך שבועות רבים. לקראת הלימוד הכינו ליונל ושושנה חומרים אשר עקבו אחר הדיון ההלכתי ואחר תהליך קבלת ההחלטות מימי חז”ל ועד לפוסקים המודרניים .לא רק שהרחבנו את ידיעתנו ועמדנו על בסיס איסור זה ,אלא למדנו גם על הדרך שבה רבנים מתמודדים עם סוגיות הלכתיות .בעזרת הרקע שקיבלנו בלימוד היה קל להבין כיצד התמסדה החומרה :היא הוכנסה על ידי החת"ם סופר במאה ה ,19 כנדבך במלחמה נגד המודרניזציה ההולכת ומתגברת -ההשכלה והרפורמה .כך מסכם הפוסק של התנועה הקונסרבטיבית ,הרב דוד גולינקין ,את השו"ת שלו בנושא זה: ראינו לעיל שאין איסור כללי נגד זמרת נשים בתלמודים ובספרות הפוסקים עד תחילת המאה התשע-עשרה .האיסור הגורף הנהוג היום אצל רבנים חרדיים וחלק מן הרבנים האורתודוקסיים הוצע לראשונה ונדחה על ידי הרב יהושע פלק (נפטר )1614ורק נפסק להלכה על ידי החת"ם סופר בתחילת המאה התשע-עשרה .אולם דעה זאת מנוגדת לפשט של דברי שמואל ולכל הדעות של רבותינו הגאונים והראשונים .הרי”ף התעלם מדברי שמואל הן בברכות והן בקידושין .חלק מן הראשונים פירשו על פי הסוגיא בקידושין -ואין ספק שזהו הפירוש המקורי לדברי שמואל -ששמואל התכוון לקול דיבור של אשה רק אם הדבר יוביל ליחסי מין אסורים .וזאת כנראה הכוונה של הסוגיא המקבילה בירושלמי .מצד אחר ,רב האי גאון ורוב הראשונים באשכנז פירשו את דברי שמואל על פי הסוגיא בברכות ,ולכן פסקו שאסור לקרוא קריאת שמע כאשר אישה מזמרת בקרבת מקום משום “קול באשה ערווה” .לבסוף ,חלק מחכמי פרובנס והרב יוסף קארו פסקו על פי שני הפירושים הקודמים .רק האחרונים ,ובמיוחד החת"ם סופר ,יצרו איסור כללי על כל זמרת אישה ,אבל פירושם אינו מתאים לדברי התלמוד והראשונים .יתר על כן ,אמילי טייטץ הוכיחה שלמעשה נשים יהודיות תמיד שרו הן בבית ,הן בשמחות ,הן בתור זמרות והן בבית הכנסת לאורך כל ימי הביניים .ולכן ,באופן כללי מותר להקשיב לזמרת נשים ,ואין הצדקה הלכתית לאיסור גורף על זמרת כל הנשים כל הזמן .זאת ועוד :גם מי שמקבל את הפסק המחמיר של החת”ם סופר ,אל לו לצאת מאולם כשאישה מתחילה לשיר משום כבוד הבריות והלבנת פנים. הודות להבנת הדיון ההלכתי ,התפתחות האיסור במהלך הדורות וכמו כן היסודות הפוליטיים שלו ,הלימוד השאיר בידינו תחמושת שתאפשר לנו לדון בנושא זה בצורה חכמה ומלומדת יותר .יישר כוח לליונל ולשושנה. לכל השו”ת בעברית: לגרסה באנגלית: http://schechter.ac.il/bima.asp?ID=103 http://www.schechter.edu/responsa.aspx?ID=62 למקור נוסף באנגליתhttp://www.edah.org/docs/Kol%20Isha.pdf : 6 קהילת הוד והדר זר בשעריך כתבו :הרבה יהודית אדלמן-גרין וסטפני רייקר לפני זמן מה שמענו על אודות מאות הפליטים מאפריקה החיים בפארק בתל אביב .רבים מהם הגיעו לישראל מסודן ומאריתריאה, נמלטים ממלחמה ובורחים מרעב .הם מתקהלים קרוב לתחנה המרכזית בתל אביב ,ישנים בפארק לוינסקי בקור המקפיא ,בגשם ,בלי שמיכות ובלי מעילים ,וזוכים להשיג ארוחה רק מדי כמה ימים. כידוע ,ישראל מתמודדת עם מצב קשה מאוד .בשנים האחרונות ,אלפי אפריקנים עברו את הגבול הדרומי באופן לא חוקי ,בהם מחפשי מקלט ממלחמה ודיכוי או מהגרים ,מחפשי עבודה .הממשלה עיכבה אותם לימים או לשבועות ,ולאחר מכן נותרו פליטים אלה רק עם בגדיהם לגופם ובלא זכות לעבודה .גדר נבנית לאורך הגבול הדרומי כדי לעצור אנשים שנכנסים לישראל באופן לא חוקי .הממשלה מתכננת להקים בנגב מחנה מעצר לעשרת אלפים בני אדם .ועם זאת ,הממשלה איננה מספקת לאנשים את הצרכים ההומניטריים הבסיסיים .התוצאה :מאות פליטים ומהגרים שוהים בפארק לוינסקי בתל אביב בקור ,ברעב ובלא מקום מוגן להתאכסן בו .אף ארגוני הסיוע נדהמים ממספרם הגדול של בני האדם שמצויים שם בחורף זה .לאחר שפורסמה ידיעה על גבר אפריקני דר רחוב שמת בתל אביב באחד מלילות ינואר הקרים ,פנו ארגוני סיוע לפליטים אל הציבור בבקשת סיוע .נתבקשנו להביא שקי שינה ,בגדים חמים ואוכל: “פשוט הביאו את התרומה ישר לגן בו הם נמצאים” .מתוך מודעות לבעיות החברתיות ,הרגשנו שקהילתנו צריכה להיענות לקריאה זו. ואכן ,לאחר שהפצנו קריאה זו לחברי הקהילה ,הגיעו תרומות רבות של בגדים חמים .חבר אחד הביא תרמוס ושאל אם יהיה לכך שימוש; הוא מולא במרק חם .אחרת תרמה תפוזים טריים מהעצים שלה .מכלים ,שמיכות ומעילים נערמו במכונית. בהגיענו לפארק לוינסקי בתל אביב ,מצאנו שם פליטים רבים מתגודדים באור השמש ,עדיין רטובים מגשם לילי ,שנמשך גם ביום. למרות התנאים הקשים הם ניגשו למכונית בשקט וברוגע ,לקחת לצורכיהם ולצורכי חבריהם .רובם היו גברים ,אבל אישה אחת ,לבושה היטב ,אמרה“ :אני חיה בישראל 16שנה ,ואני מאכסנת פליטים רבים .ביניהם אישה בהיריון ,יש לכם משהו בשבילה?” היא קיבלה את התרמוס עם המרק החם ,את התפוזים וכן בגדים חמים ושמיכות .זרם התרומות נמשך ,וחברים נוספים נסעו לדרום תל אביב עם אספקה רבה .חברת קהילה אחת ביקרה עם הכומר של הכנסייה בדרום תל אביב .הכומר אוסף מצרכים לארבעים עד שבעים חסרי בית הלנים בכנסייה ,וחברת הקהילה הביאה שמיכות ,שקי שינה ,מזון ובגדים .חברת הקהילה ניסתה לשוחח עם הפליטים .רק מעטים מהם דוברים אנגלית ,אך הם תרגמו זה לזה .אחדים סיפרו שהגיעו רק לפני שבוע מאזור דרפור בסודן; הם ישנים בפארק ,מנסים להסתתר מהגשם בסככות .ועדיין מחייכים ומלאי הכרת תודה על התרומות. חברה שאספה עוד בגדים ושמיכות ,שאלה בארגון הפליטים אם עדיין יש בהם צורך .התשובה הייתה שכל הזמן מגיעים עוד פליטים חסרי כול ,ובזכות התרומות הם מצליחים לשרוד בחורף הזה .עוד קבוצה מהקהילה אספה שמיכות ,בגדים ומזון ,ובחדר המשחקים בקהילה מוצב מכל לתרומות נוספות .ערב אחד ,חברים אחדים בישלו מזון והביאו לפארק לוינסקי .שם היו עוד מתנדבים שעזרו לחלק את האוכל .כאמור ,אנו ממשיכים לאסוף מזון ומצרכים כדי להעביר אותם לנזקקים .רופא משפחה מחברינו מגיע פעם בשבוע לטפל בזקוקים .תרופות רבות נתרמו על ידי חברי הקהילה והתקבלו בהכרת תודה רבה. ביתנו הוא בית תפילה ,לימוד וגם תמיכה לזרים באזור שלנו .היינו זרים בארצות רבות .ההיסטוריה שלנו מלאה בנדודים ובהעדר קורת גג בטוחה .כעת ,לקראת חג החירות שהוא מוקד ובסיס לזהותנו כעם ,ההתגייסות הזאת למען הזרים היא חשובה גם לזהותנו הערכית והאנושית. 7 קהילת הוד והדר על הביקור של משלחת נוער כפר סבא לקולומבוס (אוהיו) בקהילתנו כתב :הרב ליונל לוי נערים ונערות מכיתות י’ מתיכונים שונים בכפר סבא ייסעו בעוד זמן מה לעיר התאומה קולומבוס ,אוהיו שבארה”ב .בקולומבוס הם יבקרו במוסדות יהודיים וגם ישתתפו באירוע ספורט “ -המכביה” המקומית. כמו במשלחות קודמות ,גם הפעם נבחר בית הכנסת שלנו לתת לנוער רקע על יהדות ארצות הברית ,ובפרט על הזרמים הליברליים שלה .ואכן ,בני הנוער התעניינו ביהדות הליברלית ,שאופייה וגווניה אינם מוכרים להם. נוסף על כך התרשמתי שהיה חשוב לצעירים לשאול למה בכלל עליתי ארצה ומה היה לי “לחפש כאן בארץ” .ניכר שהם מתקשים למצוא אחיזה חזקה כאן בארץ .מבחינתם ,הזהות הפרטית שלהם באה הרבה לפני הזהות הלאומית. אני מאמין ומקווה שהסיור שלהם בקהילות היהודיות בחו”ל יוסיף להם תחושה טובה לגבי הזהות היהודית שלהם ואף ייתן להם תנופה להמשיך את הבירור שלהם לגביה. ק ה י ל ה ל ו מ דת לימוד בסגנון "בית המדרש" בקהילה המפגשים מתקיימים בימי שני בשעה 20:00על פי לוח הזמנים המופיע למטה[ .חוץ מההרצאה ב 15.4-שתתקיים ביום ראשון]. היכנסו לאתר הקהילה כדי לבדוק אם חלו שינויים בקיום המפגשים. לפרטים ,נא לפנות לרב ליונל לוי[email protected] ,0544-636497 , תאריך נושא 26.3 התפתחות הכתב והשפה לאור מקורות חוץ מקראיים -הרצאת המשך 1 5.4 [יום א’] הרצאה לקראת יום השואה. אישה מחפשת אלוהים ומוצאת אותו תחת שלטון הנאצים: נטלי ברקן קריאה מתוך היומן והמכתבים של אתי היליסום 30.4 על יהדות ואמנות -חלק1 בין קדושה לחולין: אמנים ישראלים נוגעים ביהדות” 14.5 על יהדות ואמנות -חלק 2 בין קדושה לחולין: אמנים ישראלים נוגעים ביהדות מנחה אברי גליקמן ד”ר רונית שטיינברג, מכון שכטר ד”ר רונית שטיינברג, מכון שכטר הערה :שתי ההרצאות “על יהדות ואמנות” (בקשר לחג השבועות) ניתנות באדיבות “מכון שכטר ללימודי יהדות” ולזכרו של נח גולינקין ז”ל .ההרצאות האלה ילוו בשקופיות. 8 קהילת הוד והדר Weekly Shiur in English on Torah portion Date Parasha Lecturer 6/4 13/4 20/4 27/4 4/5 No shiur (Erev Pessah) No shiur (Pessah) Tazria-Metzora Acharei - Kedoshim Emor Chaim Fishgrund Rabbi Lee Diamond Rabbi Gail Schuster-Buskila 11/5 18/5 25/5 1/6 8/6 15/6 22/6 29/6 Behar Bechukotai Bamidbar (and before Shavuot) Naso Be’alotcha Shelach Korach Hukat Rabbi Dov Vogel Anita Tamari Avri Glickman Mark Okrent Shoshana Michael-Zucker Yocheved Welber Prof. David Zissenwine Naomi Leitner All the lessons take place on Friday mornings, 9:00-10:00, in the library. See the table below. For more details, please contact: Barbara Schwartz, [email protected], tel. 054-6460952, 7675608 The Shema & its Blessings A series of classes designed to help you understand and connect to the prayers. 20:00 Tuesday, 1 May: The blessing after the Sh’ma: Truth and Rememring the Exodus Tuesday, 15 May: Hakiveinu: The second blessing after the Evening Shema Tuesday, 29 May: From evening to morning In the Hod veHadar Library It is easy to take familiar prayers for granted, and that familiarity often leads to boredom. New, deeper understanding can help revitalize our participation in services, and helps us take responsibility for our own prayer experience, instead of waiting for someone else to change it for us. Classes are given in English by Shoshana Zucker. I try to make each class independent, so come to as many or as few as fit your schedule. Questions? Please contact Shoshana at [email protected] 9 קהילת הוד והדר טקס יום השואה והגבורה יתקיים ביום רביעי 18באפריל ,בשעה .20:00 כמו בשנים האחרונות אנחנו ניתן אופי אישי לטקס בכך שאחד מחברי הקהילה מספר את סיפורו או סיפור של משפחתו מתקופת השואה. אירועים ליום העצמאות תפילת שחרית ביום העצמאות ב ,7:45-לאחר מכן נצא לטיול בשעה .9:00 פרטים על הטיול בהמשך. תיקון ליל שבועות יתקיים במוצאי שבת 26ביוני בין השעות 22:00ל.24:00 - יהיו שני סבבים של שיעורים ,ושיעור אחד בשפה האנגלית יינתן במקביל לשיעור בעברית .פרטים בהמשך. שבת מתגייסים בשבת פרשת קרח ,ג' בתמוז 23 ,ביוני ,נברך את המתגייסים לשירות חובה בברכת צאתכם לשלום ושובכם בשלום. בשבת זו ,הקרויה אצלנו “שבת מתגייסים” ,נקיים תפילות וקידוש מיוחדים לכבוד צעירי הקהילה המסיימים את לימודי בית הספר התיכון ומתחילים שלב חדש בחיים ,שלב השירות הצבאי (כולל עתודה אקדמית או שנת שירות או מכינה קדם צה”לית) או השירות הלאומי .אירוע שנתי זה מיועד לשנתון כולו ,גם אם תאריך הגיוס שלכם הוא באביב או בקיץ הבא .אם במשפחתכם יש צעיר או צעירה לפני גיוס ,או אם אתם זקוקים למידע נוסף ,נא לפנות לאליזבט גוט. בברכת שלום עלינו ועל כל יושבי תבל. Shabbat Mitguysim On Saturday, June 23, 2012 we will mark Shabbat Miguysim with a special Shabbat morning service and – kiddush to honor all of the young people in the congregation who are embarking on a new stage in life service in the IDF (including academic or technical reserve) or Sherut Leumi. This annual event is open to the entire age group, including those who will not be enlisting until the spring or even next summer. We also welcome anyone currently completing shnat sherut, mechina, etc. who did not participate in a previous Shabbat Mitguysim to join us. If someone in your family fits this description, and for more information, please contact Elisabeth Guth - [email protected] - 054-4773351. 10 קהילת הוד והדר לכול זמן ועת לכל חפץ תחת השמים עת לחבוק אורן קרופט ,אילון צודנובסקי ,אליענה שוורץ ,שירה פלד, יהונתן אנג’ל ,יונתן גרופר ,תומר פרוש ,דניאל ברוקה הגיעו למצוות! מזל טוב לכם ולבני משפחותיכם! עת ללדת למשפחת מילר ברכות חמות לרגל הולדת הילדה למשפחת ווגל מזל טוב להולדת הנכדים יובל ,סגיב ויהלי למשפחת פלמן לנתן ,לארי ולרעיותיהם מזל טוב להולדת הצאצאים! עת לשמוח לנעמי לייטנר ולכל המשפחה שמחים אתכם לרגל נישואי הבת נוגה שפר לאמילי וג’ק לוי-שוחט ברכות מזל טוב לרגל נישואי אילנה ברכות למשפחת וולף ללאה קורנבלוט ברכות חמות ומזל טוב לרגל אירוסיו של בנך ,ישי ,עם חברתו ליאור בן-משה 11 קהילת הוד והדר עת ספוד ליהודית אדלמן גרין ולמשפחה משתתפים בצערך על פטירתו של בן הדוד פרופסור קלמן אדלמן ג’אין לדנה דר ולמשפחה תנחומינו על פטירתה של אמך חנה כהן ליונתן פילדס ולמשפחה תנחומינו על פטירת אמך ברנה פילדס לחיים פישר ולמשפחה משתתפים באבלך על פטירתו של אביך מנשה פישר לפנינה לוי ,לרב ליונל לוי ולמשפחה אנו משתתפים באבלך על פטירת אמך רחל בן מנחם להדר מטמון ולמשפחה תנחומינו על פטירת אמך 12 קהילת הוד והדר תודות לתורמים קרן כללי נעמי כהן-זיו משפ’ רובינשטיין משפ’ פלג משפ’ אדלמן-גרין אורנה לבנטר משפ’ בינה משפ’ נוביס משפ’ קוטס מש’ גילברט ומונד משפ’ טרייסטר מש’ פרוש אלן שור מש’ קליימן ברברה שוורץ גייל-שוסטר בוסקילה משפ’ הנדלמן מש’ חנוכי משפ’ גליקמן מש’ ברודי משפ’ ארליך דינה ליפסקי משפ’ אליס פטריסיה ויסקובסקי משפ’ גרין ענבל קימלמן רחל רואן משפ' אלונים משפ’ רוזן משפ' סולומון עמנואל נשרי משפ' גבורי ציפורה צור משפ' דבוסקין משפ’ גוט משפ' פולרד משפ’ ברונשטיין תמרה גלינשפן משפ’ בימן וזיסנווין שרון וויגינס משפ’ מליחי משפ' בר-גיל נעמי לייטנר שירלי הורוביץ משפ’ פלורסהיים מרדכי הנדלמן משפ’ מטריקין-גולד משפ' פוזנר משפ’ דבוסקין קרן עתיד משפ’ ברודי משפ’ מרקוס משפ’ פרידמן רחל רואן שרה שוב אלמוני אילנה נויגרשל אלן שור משפ’ ברקן לורן בר משפ’ סניידר 13 קהילת הוד והדר תודות לתורמים קרן בניין משפ’ מטמון משפ’ פלמן לכבוד סוזי דבוסקין משפ’ שוורץ משפ’ זלינגר משפ’ גרין אדלמן-גרין קרול גולדין מטריקין גולד דינה ליפסקי משפ’ ווגל משפ’ צוקר רינה צברי משפ’ מליחי משפ’ רימון משפ’ תמרי אד טרייסטר לוחית זיכרון משפ’ לוי משפ’ דן לוחית זיכרון מרים פרגר משפ’ פרוימוביץ לוחית זיכרון משפ’ ברודי משפ’ טישלר :רימון עמנואל נשרי משפ’ רקר 3 :עלים סאלי בן משה משפ’ האן-מרקוביץ עבור המטבח ציפורה צור משפ’ מטמון :לוחית זיכרון משפ’ פולרד גייל שוסטר-בוסקילה ,משפ’ בוצינס, משפ’ מרקוס משפ’ פלמן ,משפ’ צוקר ,משפ’ מרקוס, משפ’ פרוש-וולש לי דיאמונד ,ג’קי דיאמונד :עלה לכבוד מרים גליקמן משפ’ פלג משפ’ ווגל :עלה לכבוד מרים גליקמן משפ’ פולק משפ’ גוט לטובת המטבח למטה נעמי לייטנר משפ’ רקר+סיגל למטבח למטה לי דיאמונד מוטי לקסמן לכבוד יושבי הראש רבקה רחמני גייל שוסטר-בוסקילה משפ’ אלון משפ’ רקר+סיגל משפ’ פלורסהיים משפ’ נוביס משפ’ ברוידו משפ’ דבוסקין משפ’ ברקן שרה שוב רוג’ר וג’קלין גוט משפ’ אדלשטיין תודה! יהודית אדלמן גרין משפ’ האן מרקוביץ 14 קהילת הוד והדר תודות לתורמים משפ’ ווגל לכבוד כיתה א משפ’ אייזנברג לכבוד משפ’ רטנר בוורלי חזן שימוש בסידורים יהודית אדלמן גרין לכבוד פרגר ,מזור ,פלורסהיים ,אדלשטיין משפ’ מטמון לכבוד לי דיאמונד משפ’ נוביס לכבוד דן דבוסקין משפ’ רקר-סיגל לזכר אימא של פנינה לוי משפ’ קמינקא לכבוד לייטנר ,לוי-שוחט ,דבוסקין ,מילר ,צודנובסקי משפ’ הנדלמן לכבוד משפ’ לוי-שוחט +נדר יזכור משפ’ פלורסהיים לכבוד דבוסקין ,מילר ,לוי-שוחט ,לייטנר ,שור ,נוביס משפ’ רטנר לכבוד דני דבוסקין ברברה שוורץ לכבוד משפ’ גולד משפ’ לרנמן התרת נדרים משפ’ רובינשטיין לכבוד פרוש ,קרופט ,מוס ,גילת ,ווגל ,מילר ,לזכר חיים טישלר ,לזכר דודה של חנה שוורץ ,אמו של הדר מטמון ,אמה של פנינה לוי רחל רואן לכבוד מרים גליקמן משפ’ מטמון לכבוד משפ’ לויסון משפ’ הנדלמן לכבוד יקיר הקהילה -בן נוביס משפ’ שוורץ לכבוד אליענה שוורץ יוכבד ולבר לכבוד משפ’ ווגל משפ’ ווגל לכבוד מרים גליקמן ,דני דבוסקין ,אליענה שוורץ ,הנכדים של משפ’ ווגל ,משפ’ האן-מרקוביץ משפ’ דבוסקין לכבוד משפ’ ווגל ולכבוד אליענה שוורץ משפ’ קמינקא לכבוד משפ’ ווגל ,בן נוביס ,משפ’ פלמן משפ’ רוזן לכבוד משפחות ווגל ופלמן משפ’ רקר לכבוד משפחות ווגל ,פלמן ואוקרנט עמנואל נשרי לכבוד בן נוביס תודה! 15 ʡʸʲ ʺʩʡʸʲ ʤʸʥʺʸʡʣ ʩʠʡʢ ʤʧʩʺʴ ʸʷʥʡ ʯʱʩʰʥʨ 4ʤʸʥʺ 3ʤʸʥʺ 2ʤʸʥʺ 1ʤʸʥʺ 2ʩʠʡʢ 1ʩʠʡʢ ʵʸʥʥʹʤʰʲʩʬʠ ʯʮʩʩʬʷʩʸʥʠ ʯʷʸʡʩʬʨʰ ʯʩʰʡʩʤʰʡʩʬ ʯʩʰʡʩʤʰʡʩʬ ʩʰʮʧʸʤʷʡʸ ʸʷʥʶʤʰʹʥʹ ʵʸʥʥʹʬʨʩʡʠ ʩʡʤʦʬʠʸʤ ʤʹʮ-ʯʡʩʬʨʰ ʵʩʡʥʰʥʸʤʠʯʣ ʡʢʸʤʸʩʹ/ʯʤʫʬʡʥʩ ʯʤʫʯʡ ʸʨʱʩʩʸʨʣʠ ʯʠʥʸʬʧʸ ʯʩʰʡʩʤʰʡʩʬ ʬʩʢ-ʸʡʬʠʥʩ ʯʥʬʠʬʠʥʰʮʲ ʯʥʬʠʬʠʥʰʮʲ ʸʡʬʥʣʡʫʥʩ ʩʥʬʬʰʥʩʬ ʸʬʣʠʬʢ ʵʸʩʥʥʢʯʥʲʮʹ ʸʰʨʸʩʬʱʬ ʸʨʱʩʩʸʨʣʠ ʯʷʸʡʩʬʨʰ ʸʰʨʸʣʩʡʸ ʨʴʥʸʷʯʷ :ʹʣʥʧʸʧʮ ʬʨʰʦʥʸʳʱʠ ʬʨʰʦʥʸʳʱʠ ʸʡʬʥʣʡʫʥʩ ʬʩʢ-ʸʡʤʬʩʩʠ ʠʸʩʴʹʯʣ ʯʠʥʸʬʧʸ ʯʮʩʩʬʷʩʰʣ ʯʥʣʸʥʢʬʠʩʰʣ ʥʰʸʥʱʩʰʠ ʯʸʩʡʬʠʩʬ ʯʸʩʡʬʠʩʬ ʯʥʬʠʬʠʥʰʮʲ ʯʩʩʨʹʰʩʡʥʸʤʩʬʨ ʸʷʸʩʰʴʨʱ ʤʸʥʡʣʣʡʥʲ ʨʴʥʸʷʤʰʣ ʨʴʥʸʷʯʸʥʠ ʬʢʩʱʬʠʩʸʠ ʵʸʩʥʥʢʯʥʲʮʹ X ʸʡʩʺʩʠ ʳʬʹʤʰʩʸ ʤʧʩʺʴ ʳʱʥʮ ʩʸʹʠ ʤʸʨʴʤ ʯʱʩʰʠʫ 6-7.4 5ʤʸʥʺ ʬʢʩʱʭʲʥʰ ʯʩʩʨʹʰʩʡʥʸʤʸʤʦ ʺʬʩʢʬʢ ʸʬʣʠʬʢ :ʺʥʸʩʮʦʭʩʲʰʠ ʸʡʯʡ ʩʸʮʺʤʨʩʰʠ ʨʰʸʷʥʠʷʸʮ ʤʸʥʡʣʣʡʥʲ ʸʬʹʩʨʩʣʰʸ X ʺʩʡʸʲ ʤʸʥʺʸʡʣ ʩʠʡʢ ʤʧʩʺʴ 6ʤʸʥʺ ʬʢʩʱʬʠʩʸʠ ʯʤʫʯʡ ʺʬʩʢʬʢ ʵʸʥʥʹʯʺʮ ʬʨʰʦʥʸʳʱʠ ʸʰʨʸʯʣʸʩ ʸʡʯʸʥʬ ʸʷʥʡ 7ʤʸʥʺ ʬʢʩʱʬʠʩʸʠ ʯʤʫʯʡ ʯʥʣʸʥʢʤʮʲʰ ʸʬʣʠʬʢ ʣʰʥʮʠʩʣʩʬ ʸʬʹʩʨʩʣʰʸ ʯʩʩʨʹʰʩʡʥʸʤʩʬʨ ʯʱʩʰʡʫ 12-13.4 18:15 ʺʩʸʧʹ ʯʱʩʰʨʫ 18:15 ʸʬʹʩʨʩʣʰʸ ʸʬʹʩʨʩʣʰʸ ʭʩʣʬʩʺʬʩʴʺ *ʭʩʸʩʹʤʸʩʹ 1ʩʠʡʢ ʸʩʩʠʥ ʸʩʩʠʢʩ ʵʸʩʥʥʢʯʥʲʮʹ ʯʮʱʷʬʩʨʥʮ ʩʸʹʰʬʠʥʰʮʲ ʤʸʥʡʣʣʡʥʲ ʺʥʬʩʴʺ ʭʩʣʬʩ ʣʸʬʥʴʯʺʰʥʩ 2ʩʠʡʢ (ʸʥʮʹʬʠʰ --ʩʴʥʱ) ʭʩʣʩʷʴʺʧʥʬ ʸʩʩʠʫ 13-14.4 ʯʸʩʡʬʠʩʬ ʸʨʱʩʩʸʨʣʠ 1ʤʸʥʺ ʸʩʩʠʦʫ 20-21.4 18:15 ʯʷʸʡʩʬʨʰ ʬʩʢ-ʸʡʬʠʥʩ 2ʤʸʥʺ ʧʱʴ ʸʥʮʠ 27-28.4 18:15 ʩʸʹʰʬʠʥʰʮʲ ʸʷʥʶʤʰʹʥʹ ʨʥʢʨʡʦʩʬʠ ʱʩʡʥʰʯʡ ʺʥʬʩʴʺ ʭʩʣʬʩ ʸʷʥʶʤʰʹʥʹ ʬʩʢ-ʸʡʤʬʩʩʠ 3ʤʸʥʺ ʸʩʨʴʮ ʳʬʹʤʰʩʸ ʯʤʫʤʰʴʣ ʺʬʩʢʬʢ ʯʮʬʣʰʤʩʫʣʸʮ ʯʠʥʸʬʧʸ ʩʰʩʮʹ ʸʤʡ 4-5.5 18:15 ʸʬʹʩʨʩʣʰʸ ʣʰʥʮʠʩʣʩʬ ʯʩʩʨʹʰʥʸʡʯʺʰ ʸʥʹʯʬʠ ʭʩʣʬʩʺʥʬʩʴʺ ʺʥʨʥʲʴʥ ʯʩʩʨʹʰʩʡʥʸʤʸʤʦ ʨʴʥʸʷʤʸʩʹ ʬʩʢ-ʸʡʤʬʩʩʠ 4ʤʸʥʺ ʤʸʨʴʤ :ʺʥʸʩʮʦʭʩʲʰʠ ʯʮʩʩʬʷʩʬʠ ʯʤʫʯʡ ʱʥʮʱʷʮ ʸʡʯʸʥʬ ʬʹʩʲʩʡʹ ʧʱʴ 11-12.5 18:15 ʨʧʥʹʷ'ʢ ʩʸʹʰʬʠʥʰʮʲ ʱʥʷʸʮʣʥʣ ʺʥʬʩʴʺ ʭʩʣʬʩ ʩʸʮʺʤʨʩʰʠ ʮ-ʤʩʨʥʮ ʬʩʢ-ʸʡʤʬʩʩʠ 5ʤʸʥʺ ʩʸʹʠ ʣʰʥʮʠʩʣʩʬ ʨʴʥʸʷʯʷ ʸʥʹʯʬʠ ʲʸʥʶʮ-ʲʩʸʦʺ ʸʲʥʰʺʬʩʴʺ 18:15 ʢ-ʠʺʩʣʥʤʩ ʩʥʬʬʰʥʩʬ ʯʩʩʨʹʰʥʸʡʯʺʰ ʥʣʩʥʸʡʤʧʸʥʧ ʺʥʬʩʴʺ ʭʩʣʬʩ ʬʢʥʥʡʣ ʢ-ʠʺʩʣʥʤʩ ʮ-ʤʩʨʥʮ ʦʸʤʲʰ ʬʩʢ-ʸʡʤʬʩʩʠ -ʺʥʮʩʸʧʠ ʭʩʹʥʣʷ 18-19.5 ʸʰʨʸʯʣʸʩ ʡ-ʹʬʩʩʢ ʱʩʡʥʰʯʡ ʱʩʡʥʰʯʡ ʺʥʬʩʴʺ ʭʩʣʬʩ ʨʰʸʷʥʠʷʸʮ ʸʷʥʶʩʱʥʩ ʬʢʥʥʡʣ ʮ-ʤʩʨʥʮ 6ʤʸʥʺ ʩʺʥʷʥʧʡ ʸʲʥʰʺʬʩʴʺ 18:15 ʯʩʷʱʥʡʣʩʦʥʱ ʯʩʷʱʥʡʣʩʦʥʱ ʯʩʰʡʩʤʰʡʩʬ ʸʷʥʶʩʱʥʩ ʨʴʥʸʷʯʷ ʦʸʤʲʰ ʡʸʲ ʸʷʥʶʩʱʥʩ ʡʥʹʳʱʥʩ ʯʩʩʨʹʰʥʸʡʯʺʰ ʨʥʢʨʡʦʩʬʠ ʥʣʩʥʸʡʤʧʸʥʧ ʭʩʣʬʩʺʥʬʩʴʺ ʺʥʨʲʴʥ ʺʩʡʩʨʰʸʨʬʠʤʬʩʴʺ ʬʩʢ-ʸʡʬʠʥʩ ʩʸʮʺʤʨʩʰʠ ʸʷʥʶʩʱʥʩ ʬʢʩʱʲʹʥʤʩ X 7ʤʸʥʺ ʤʸʥʺʸʡʣ ʠʸʩʴʹʯʣ ʱʥʷʸʮʣʥʣ ʤʧʰʮ ʹʥʣʩʷ ʤʸʥʺʸʡʣ ʸʩʨʴʮ ʳʱʥʮ ʯʠʥʸʬʧʸ ʺʩʸʧʹ ʬʢʥʥʡʣ ʱʩʡʥʰʯʡ ʸʰʨʸʯʣʸʩ ʯʩʩʨʹʰʩʡʥʸʤʸʤʦ ʯʩʩʨʹʰʩʡʥʸʭʩʩʧ X ʦʸʤʲʰ :ʢʧʥʺʡʹ ʩʡʤʦʬʠʸʤ ʤʧʩʺʴ X ʺʥʩʬʲʬʯʺʷʥʬʧʥʭʩʢʧʬʺʥʠʩʸʷʤ ,ʩʺʬʩʴʺʩʰʠʥʸʥʣʩʱʤʳʥʱʡʺʥʲʩʴʥʮ ʱ-ʧʲ 'ʮʮ ʯʩʰʡʩʤʰʡʩʬ-2 ʸʧʹʤʡʥʤʠ -1 ʭʩʸʩʹʤʸʩʹ * X ʤʥʶʮʸʡ ʬʨʰʦʥʸʳʱʠ ʸʡʬʥʣʡʫʥʩ-3 ʤʥʶʮʸʡ ʯʮʸʥʨʹʠʩʢ ʤʥʶʮʸʡ ʸʬʣʠʬʢ ʬʩʢ-ʸʡʬʠʥʩ-4 X ʤʥʶʮʸʡ ʺʬʩʢʬʢ ʤʥʶʮʸʡ ʯʥʧʩʢʭʤʥʹ ʤʥʶʮʸʡ ʯʤʫʯʡ ʤʥʶʮʸʡ ʥʩʦʸʮʥʲ ʩʸʮʺʤʨʩʰʠ -5 ʱʥʷʸʮ-ʭʥʬʴ 'ʹʮ X ʸʷʥʶʩʱʥʩ -7 ʯʷʸʡʩʬʨʰ -6 ʹʥʣʩʷ ʤʧʰʮ ʯʥʬʠʬʠʥʰʮʲ-8