בישראל תמיכה רוחנית / לווי קריטריונים מקצועיים ל עינת רמון

‫קריטריונים מקצועיים ללווי‪/‬תמיכה רוחנית בישראל‬
‫ניסחה בעזרת חברי וועדת הכשרה‪ -‬עינת רמון‬
‫תודות מיוחדות לחני קרויזר‪ ,‬ג'ים שלום‪ ,‬מייק שולץ‪ ,‬אריאל וורנר‪ ,‬דבורה קורן‪ ,‬עדי סמסון‪ ,‬הילה זמר‪,‬‬
‫רוחמה וייס‪ ,‬סוזן ג'ייקובסון‪ ,‬וליועצים מארה"ב‪ :‬זהרה דוידוביץ – פרקש‪ ,‬ססיל אסקוף‪ ,‬תרזה סנורטון‬
‫וג'ון דבלדר על הערותיהם היסודיות והמחכימות‪.‬‬
‫סופי לשנת תשע"א ‪1121 -1122‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫חלק ראשון‪ :‬לווי‪/‬תמיכה רוחנית‪ -‬מהות המקצוע‬
‫הלווי‪/‬תמיכה הרוחני‪/‬ת הוא מקצוע חינוכי‪ -‬טיפולי הוליסטי שעניינו טיפוח שמחת חיים‪ ,‬שמחה על‬
‫היותנו בחיים‪ ,‬והדגשת משמעות החיים‪ ,‬אשר עומד מבחינה רעיונית‪ ,‬ביסוד כל מחשבה רפואית‪,‬‬
‫חינוכית וחברתית‪ .‬ואולם‪ ,‬לאור התגברות הניכור בחברות המערביות‪ ,‬בעקבות תיעוש מערכות‬
‫הרפואה והתפתחות הביורוקרטיה במדינות המודרניות‪ ,‬כמו גם לאור החילון הרווח בחברה‬
‫המערבית‪ ,‬נוצר בעשורים האחרונים צורך בהתפתחות הלווי‪/‬תמיכה רוחנית כמקצוע המעניק‪/‬ה סעד‬
‫רוחני – קיומי לכל אדם בעיקר במצבי משבר ובמצבי מעבר‪ .‬הליווי‪/‬תמיכה הרוחנית הפכ‪/‬ה חלק‬
‫בלתי נפרד מן השירות הבריאותי והחברתי במדינות המפותחות כמענה למצוקה רוחנית‪.‬‬
‫מצוקה רוחנית עמה שואף תחום התמיכה‪/‬הלווי הרוחני להתמודד מוגדרת כהיעדר רצון לחיות‪,‬‬
‫היעדר תפיסת משמעות לחיים‪ ,‬היעדר תחושת חיבור לכח עליון [כפי שהאדם הפונה ללווי‪/‬תמיכה‬
‫רוחנית מגדיר‪/‬ה את החיבור הזה] והיעדר משמעות לקיומו של האדם בעולם ובחיים ובכלל זה‬
‫היעדר תקווה‪ ,‬היעדר אמונה בעתיד טוב יותר‪ ,‬ותחושת ייאוש וריקנות פנימית של הפונה לטיפול ו‪/‬או‬
‫להכוונה רוחנית‪.‬‬
‫מקצוע הלווי‪/‬תמיכה רוחני‪/‬ת הוא מקצוע שההכשרה לו מורכב‪/‬ת מתחומי ידע שונים‪ ,‬המפגיש את‬
‫תחום בריאות הנפש והפילוסופיה‪ ,‬הספרות‪ ,‬החשיבה הדתית לגווניה‪ ,‬והאנתרופולוגיה‪ .‬הוא מאגד‬
‫בתוכו כלים של האזנה‪ ,‬תמיכה משפחתית ואישית‪ ,‬תפילה אישית‪ ,‬טקס‪ ,‬שירה ושיחה על משמעות‬
‫חיי האדם בעולם ברמת הקיום החומרי וזה אשר מעבר לחומר‪ .‬מקצוע זה תובע אישיות רגישה‪,‬‬
‫נטועה היטב במסורת התרבותית לה היא משתייכת ולשיחה אותה היא מקיימת עם מסורות‬
‫תרבותיות אחרות‪ ,‬בעלת מודעות עצמית גבוהה וענווה‪ ,‬המסוגלת ללמוד ולטפח כישורי האזנה‬
‫ועמידה לצד המטופל או לצד האדם המצוי במשבר ומשפחתו‪/‬משפחתה ברגעים קשים‪.‬‬
‫מטרת התכניות השונות לתמיכה רוחנית במדינת ישראל היא משולשת‪ :‬ראשית‪ ,‬הכשרה מקצועית‬
‫של מקצוע התומכ‪/‬ת הרוחני‪/‬ת וקביעת העקרונות המקצועיים להכשרה ולעמידה בכללים המקצועיים‬
‫לעיסוק מקצועי בתחום‪ .‬שנית‪ ,‬מתן הכשרה חלקית לבעלי מקצועות מתחום הרפואה‪ ,‬הסעד והחינוך‬
‫בתחום הלווי‪/‬תמיכה רוחנית על מנת לכלול היבטים מתחום הלווי‪/‬תמיכה רוחנית במקצועות השונים‬
‫ובמוסדות השונים‪ .‬שלישית‪ ,‬הכשרת מתנדבים בתחום זה אשר יסייעו לבעלי המקצוע בתמיכה‬
‫רוחנית בקהילה‪ .‬בדרך זו‪ ,‬מקווים מייסדי התחום בישראל להפיץ את הלווי‪/‬תמיכה רוחנית כדרך‬
‫התבוננות בחיים ובעולם שעניינה לחזק פנימית את האדם המתמודד‪/‬ת עם מגוון רחב של מצוקות‬
‫גופניות‪ ,‬קיומיות ורוחניות‪.‬‬
‫לצורך פיתוח מקצוע הלווי‪/‬תמיכה רוחנית בישראל ושילובו במוסדות ציבור קמה רשת הארגונים‬
‫לליווי רוחני בישראל (להלן‪" :‬הרשת") ‪,‬אשר תאגד את התומכים‪/‬מלווים הרוחניים הפועלים בה‬
‫ותפיץ קריטריונים מקצועיים להכשרה לתחום במדינת ישראל‪ .‬עניינה יהא לפקח על עמידה בכללי‬
‫המקצוע ברמה הארצית והבינלאומית‪ ,‬לקשר בין מקומות עבודה ותכניות הכשרה ועוד‪ .‬מובן מאליו‬
‫כי הן הסטנדרטים והן העקרונות האתיים של המקצוע ינוסחו בהתאם לניסיון המקצועי שכבר הצטבר‬
‫‪1‬‬
‫בישראל ומתוך האזנה למסורות התרבותיות השונות השותפות בבנייתה של החברה הישראלית‪.‬‬
‫רשת הארגונים לליווי רוחני בישראל תדגיש הן את המשותף בחוויה האנושית והן את תרומתם‬
‫הייחודית של המקורות היהודים לגווניהם לתחום התמיכה הרוחנית תוך מודעות לקיומן של תרבויות‬
‫עתיקות וחדשות נוספות במרחב הישראלי הבאות במגע עם התרבות היהודית‪ .‬אחת לשנה יתקיים‬
‫כנס בו יחלקו הארגונים אלו עם אלו את ההתפתחויות בתחום ייחודי זה בעולם‪.‬‬
‫‪ .6‬מסמך הכשרה זה מתאר הליך הכשרתם של מלווים‪/‬תומכים רוחניים‪ ,‬של יועצים וראשי תכניות‬
‫לתמיכה רוחנית‪ ,‬בשלב מאוחר יותר יתווסף לו חלק העוסק בהכשרת יועצים‪/‬ראשי תכניות בכירים‬
‫בתחום הלווי‪ /‬תמיכה רוחנית ובהקניית הידע והסמכות להכשיר ראשי תכניות ויועצים בתחום‬
‫הלווי‪/‬תמיכה הרוחנית‪ .‬המסמך יתעדכן מדי חמש שנים על ידי וועדת הכשרה של הרשת לתמיכה‬
‫רוחנית יהודית‪ -‬ישראלית‪.‬‬
‫‪ .7‬עניינו של המסמך לקבוע עקרונות פילוסופים‪ ,‬אתיים‪ ,‬רוחניים‪ ,‬תרבותיים ומקצועיים למקצוע‬
‫הלווי‪/‬תמיכה רוחנית במדינת ישראל ולעגן את שיתוף הפעולה בין בעלי המקצוע הן בתחום ההכשרה‬
‫והן בתחום התעסוקה בתחום‪.‬‬
‫חלק שני‪ :‬עקרונות מוסריים – מקצועיים של מקצוע המלווה‪/‬תומך הרוחני‪:‬‬
‫‪ .2‬הנחת היסוד הקיימת בתשתיתו של מקצוע הלווי‪/‬תמיכה רוחנית היא שכל אדם באשר הוא ‪/‬היא אדם‬
‫זכאים לתמיכה רוחנית וכל אדם באשר הוא‪/‬היא אדם יכולים‪ ,‬לאחר שנמצאו כשירים מבחינה‬
‫מקצועית ועברו הכשרה תואמת כפי שיצוין להלן לעסוק במקצוע זה‪.‬‬
‫‪ .1‬כל אדם המוסמך לעסוק בתמיכה רוחנית מתחייב‪ ,‬החל מרגע תחילת הכשרתו‪ ,‬לעקרונות של יושר‬
‫אישי ואקדמי‪ .‬בכלל זה‪ :‬קבלת הדרכה מקצועית מן המדריכים המוסמכים בתחום‪ ,‬שמירת סודיות‬
‫קלינית של מטופלים ועמידה בעקרונות המקצועיים של הלווי‪/‬תמיכה רוחנית‪ .‬עם תחילת‬
‫עיסוקו‪/‬עיסוקה בתחום יחתום‪/‬תחתום כל לומד‪/‬ת של תמיכה רוחנית בכל אחת מן המסגרות להכשרה‬
‫על מסמך אשר ייפרט התחייבויות מוסריות‪ -‬מקצועיות אלו‪.‬‬
‫‪ .3‬בשל המגוון התרבותי‪ ,‬הדתי והעדתי הייחודי בקרב כלל האוכלוסיות בישראל‪ ,‬תופעלנה במסגרת‬
‫רשת הארגונים לליווי רוחני בישראל תכניות שונות להכשרת תומכים‪/‬מלווים רוחניים מקצועיים‪.‬‬
‫תכניות אלו תשקפנה מגוון רחב של מוסכמות דתיות אשר תפרושנה מניפה רחבה של השקפות עולם‬
‫רוחניות ודתיות שונות במדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ .4‬רשת הארגונים לליווי רוחני בישראל תסדיר את תכניות ההכשרה השונות ותוודא כי הן מעניקות‬
‫מענה למגוון רחב‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬של אוכלוסיות במדינת ישראל ובכללן של אוכלוסיות לא‪ -‬יהודיות ושל‬
‫אוכלוסיות יהודיות בעלות השקפות עולם שונות הן מן הבחינה התרבותית והן מבחינת פרישתן‬
‫הגיאוגרפית‪.‬‬
‫‪ .5‬רשת הארגונים לליווי רוחני בישראל תוודא שמגוון האוכלוסיות היהודיות בישראל תזכינה לתמיכה‬
‫רוחנית ותכשרנה תומכים‪/‬מלווים ותומכות בהתאם להשקפות העולם היהודיות השונות‪.‬‬
‫‪ .6‬המגוון המתבקש בכל הכרוך בפרישת מערכות הלווי‪/‬תמיכה רוחנית‪ ,‬ומערכות ההכשרה לתמיכה‬
‫רוחנית‪ ,‬בקרב כל רבדי האוכלוסיה במדינת ישראל אין בו כדי לפגוע בעקרונות המוסריים של‬
‫המקצוע‪ ,‬המבוססים על האזנה וקבלה של כל אדם באשר הוא‪/‬היא קיימ‪/‬ת‪.‬‬
‫‪ .7‬במצבים בהם יבחין‪/‬תבחין התומכ‪/‬ת כי קשר חיובי בין מטפל‪/‬ת למטופל‪/‬ת איננו מתאפשר מטעמים‬
‫אישיים או מטעמים של פער גדול מדי בהשקפות העולם‪ ,‬יחוייב‪/‬תחוייב המטפל‪/‬ת להפנות את‬
‫הפונה‪/‬המטופל‪/‬ת לתומכ‪/‬ת רוחני‪/‬ת אחר‪/‬ת המתאימ‪/‬ה לו‪.‬‬
‫‪ .8‬הרשת המפקחת על העמידה בעקרונות המקצועיים תוודא כי מקומות העבודה יעסיקו מגוון רחב של‬
‫אנשי‪/‬נשות מקצוע בתחום התמיכה הרוחנית המייצגים רקעים שונים והשקפות עולם שונות‪.‬‬
‫‪ .9‬לא יועסק‪/‬תועסק אדם כתומך‪/‬מלווה רוחני‪/‬ת במוסד‪/‬מקום עבודה בו הוא‪/‬היא מועסק‪/‬ת בתפקיד‬
‫אחר‪.‬‬
‫‪ .21‬להצהרת עקרונות אתיים אלו של המקצוע יתווסף מסמך נוסף‪ -‬תקנון משמעת של תומכים‪/‬מלווים‬
‫רוחניים שיעסוק בהתנהלות אתית מפורטת יותר של בעלי‪/‬בעלות המקצוע יוקדש מסמך שהרשת‬
‫המפקחת על המקצוע תסמוכנה ידיהן עליו‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫חלק שלישי‪ :‬עקרונות ההכשרה המקצועית לתומכים‪/‬מלווים רוחניים‪:‬‬
‫‪ .2‬תנאי קבלה‪ :‬לתכנית של תמיכה רוחנית יתקבלו‪:‬‬
‫‪ ‬בעלי תואר ראשון מאוניברסיטה מוכרת על ידי משרד החינוך בכל תחום שהוא‪.‬‬
‫‪ ‬שיש להם גם ניסיון חיים וניסיון מקצועי בעבודה חינוכית‪ ,‬רוחנית‪ ,‬ארגונית או טיפולית הרלוונטית‬
‫לתחום הלווי‪/‬תמיכה רוחנית‪.‬‬
‫‪ ‬לחילופין‪ ,‬יכול‪/‬ה ראש התכנית להכיר בניסיון חיים מקצועי עשיר כתחליף לתואר האקדמי הראשון‬
‫כתנאי קבלה לתכנית‪.‬‬
‫‪ ‬על המועמד‪/‬ת להביא המלצה מבר סמכא (או בת סמכא) בארגון דתי‪ ,‬רוחני‪ ,‬או קהילתי‪ ,‬חינוכי או‬
‫רפואי הממליץ עליו כמועמד‪/‬ת לתחום הלווי‪/‬תמיכה רוחנית‪.‬‬
‫‪ ‬בראיון הקבלה יש לוודא כי הפונה מעוגנ‪/‬ת היטב במסורתו‪/‬ה התרבותית ומסוגל‪/‬ת בו בעת לגלות‬
‫אהדה למטופלים ולעמיתים בעלי השקפות עולם שונות‪.‬‬
‫‪ ‬נתונים גבוהים של תקשורת בין‪ -‬אישית‪.‬‬
‫‪ .1‬ההכשרה ללווי‪/‬תמיכה רוחנית תכלול את המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬לימוד בתכנית מוכרת ללווי‪/‬תמיכה רוחנית בהיקף של ‪ 811‬שעות לפחות‪( .‬ר' להלן "העקרונות‬
‫להכרה בתכניות להכשרת מלווים‪/‬תומכים רוחניים)‪.‬‬
‫‪ ‬מתוכן ‪ 411‬שעות לפחות התמחות מעשית מודרכת בתמיכה רוחנית בטיפולים פרטניים או במוסדות‬
‫בריאות או רווחה או חינוך מוכרים‪ .‬מתוך ‪ 411‬שעות העבודה המעשית ‪ 111‬לפחות תתקיימנה‬
‫במוסד בריאות‪ ,‬רווחה‪ ,‬שיקום או מוסד חינוכי‪.‬‬
‫‪ ‬לומדים ללווי‪/‬תמיכה רוחנית אשר יהיו מעוניינים בהכרה בינלאומית בהיקף של ‪ 1‬יחידות יצטרכו‬
‫להשלים ‪ 111‬שעות עבודה מעשית מודרכת נוספות‪.‬‬
‫‪ ‬לומדים שעברו מתכנית הכשרה לתמיכה רוחנית שאינה מחויבת לעקרונות המקצועיים של מסמך זה‬
‫לתכנית הכשרה המחויבת לעקרונות המקצועיים של רשת הארגונים לליווי רוחני בישראל יוכלו (על‬
‫פי החלטת ראש התכנית אליה הם פונים) לקבל הכרה בדיעבד של שעות ההכשרה שלהם בתכנית‬
‫הלא‪ -‬מוכרת‪.‬‬
‫בין ‪ 311‬ל ‪ 411‬שעות לימוד עיוניות תוקדשנה בכל תכנית להיבטים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬דיון בתמלולי הפגישות עם המטופלים ( ‪.)verbatim‬‬
‫‪ ‬לימוד על מערכת הבריאות ו‪/‬או הרווחה‪.‬‬
‫‪ ‬עיסוק בהיבטים רפואיים ואתיים‪ -‬רפואיים שונים של המצבים עמם מתמודדים המטופלים הנתמכים‬
‫על ידי המתמחים בתכנית‪.‬‬
‫‪ ‬לימוד של תכנים עיוניים תרבותיים‪ ,‬פילוסופיים ו‪/‬או דתיים ובכלל זה סוגיות בין תרבותיות העולות מן‬
‫ההקשר הטיפולי המיוחד של הלווי‪/‬תמיכה רוחנית‪.‬‬
‫‪ ‬תרגול בהדמיה של מקרים התובעים ליווי‪/‬תמיכה רוחנית‪ -‬בהיקף של יום לימודים כאשר המדגימים‬
‫אינם לומדי או מורי התכנית‪.‬‬
‫‪ ‬תכנית הלימודים העיונית תכוון על פי עקרונות של לימודי ליבה ותכשיר את הלומדים לקראת דרישות‬
‫ההסמכה שלהם במקצוע‪ .‬עם זאת‪ ,‬יוותרו לכל תכנית ותכנית הרשות והזמן לטפח את ייחודן‬
‫החינוכי‪ -‬המקצועי באמצעות שימת דגשים לימודיים שונים בתחום הטיפולי או הרוחני‪.‬‬
‫‪ ‬כל תכנית לתמיכה רוחנית תציע את הקורסים הבאים או תפנה את הלומדים בה להשלמתם במסגרת‬
‫אקדמית אחרת‪:‬‬
‫‪ ‬התמודדות עם מצבי חולי‪ ,‬אבדן ואבל‪.‬‬
‫‪ ‬התנהלות אתית ומקצועית ביחסי מטפל‪ -‬מטופל‪.‬‬
‫‪ 1 ‬קורסים על יחסה של התרבות היהודית לייסורים‪ ,‬מוות‪ ,‬כאב‪ ,‬אבדן‪ ,‬ביקור חולים‪ ,‬ניחום אבלים‪.‬‬
‫‪ ‬בכל תכנית ללווי‪/‬תמיכה רוחנית תוגשנה המטלות הכתובות הבאות‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 26‬תמלולים של עבודה עם מטופלים על פי עקרונות ניתוח הפגישה שפותחו על ידי ארגוני ה ‪. CPE‬‬
‫כ ‪ 8‬תקצירים של ספרות מקצועית‪.‬‬
‫תכניות המשתייכות לרשת הארגונים לליווי רוחני בישראל תקדשנה לפחות רבע מתכנית הלימודים‬
‫בכללה ללימוד ודיון בתכנים יהודים ובאופן יישומם במקצוע הלווי‪/‬תמיכה רוחנית‪.‬‬
‫היבטים נוספים של ההכשרה‪:‬‬
‫דרך הלימוד וההכשרה הקלינית תיעשה בקבוצות קטנות שאינן עולות על ‪( 8‬במקרים חריגים‪)21 -‬‬
‫איש לקבוצה‪.‬‬
‫על כל לומד‪/‬ת ללווי‪/‬תמיכה רוחנית לקבל ייעוץ והדרכה בלימודיו מ ‪ 1‬יועצים‪/‬יועצות מוסמכים לתמיכה‬
‫רוחנית לרוב באותה תכנית‪ .‬תתכן (על פי תיאום) אפשרות למידה בשתי תכניות שונות‪( .‬ר' להלן‪:‬‬
‫הליך הכשרת יועצים ללווי‪/‬תמיכה רוחנית)‪.‬‬
‫על כל לומד‪/‬ת בלווי‪/‬תמיכה רוחנית לתרגל באופן שגרתי מודעות להוויה רוחנית ולמסע רוחני‪ -‬אישי‬
‫בדרך התואמת את השקפת עולמו‪/‬עולמה‪ :‬תפילה‪ ,‬מדיטציה‪ ,‬כתיבת יומן‪ ,‬תרגול רוחני – גופני וכיו"ב‪.‬‬
‫‪ .3‬השלמתן של תכנית הלימודים הנזכרת לעיל אינה מהווה ערובה להסמכה למקצוע התומכ‪/‬ת‬
‫הרוחני‪/‬ת‪.‬‬
‫‪ .4‬עם השלמת החובות לתכנית (או למספר תכניות ) הכשרה בתחום הלווי‪/‬תמיכה רוחנית ובכלל זה‬
‫מספר שעות ההתמחות המודרכת וחובות הכתיבה למיניהן‪ ,‬ימליצו ראשי התכניות בהן הוכשר‪/‬ה‬
‫המועמד‪/‬ת על מסיימ‪/‬ת התכנית לעמוד בראיון הגמר המהווה את הגושפנקא הסופית בתחום‬
‫הלווי‪/‬תמיכה רוחנית‪.‬‬
‫‪ .5‬בתום השלמת החובות במסגרת תכנית ההכשרה ולקראת ראיון ההסמכה יגיש‪/‬תגיש המועמד‪/‬ת תיק‬
‫ובו ‪ 3‬תמלולים‪ ,‬מכתב המסכם את דרך הכשרתו‪/‬הכשרתה (הנחיות לכתיבת מכתב על סיכום הליך‬
‫ההכשרה תשלחנה על ידי הרשת) ושתי המלצות אחת מקצועית ואחת אישית‪.‬‬
‫‪ .6‬ראיון הגמר בתחום התמיכה הרוחני‪/‬ת ייערך על יסודה של רשימה ביבליוגרפית מוגדרת שתקבע על‬
‫ידי כל ראשי התכניות ותיכלל באתר האינטרנט של רשת הארגונים לליווי רוחני בישראל המפקחת‬
‫על המקצוע ועל יסוד הנסיון המקצועי והמודעות הרגשית והרוחנית אשר תשתקפנה‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫בהמלצות של המועמד‪/‬ת‪.‬‬
‫‪ .7‬בראיון ההסמכה יישאל‪/‬תשאל המועמד‪/‬ת על נסיונו המקצועי‪ ,‬על ספרות ה"ליבה" בתמיכה רוחנית‬
‫וכן על תכני הלימוד בקורסי ההכשרה ועל דרך התרגול הרוחני האישי שלו‪/‬שלה אשר מזין את‬
‫התנהלותו המקצועית ואת יכולת ההכלה של דרכים רוחניות שונות מזו שלו‪/‬שלה‪.‬‬
‫‪ .8‬הכשרת אדם לתמיכה רוחנית תיקח בחשבון את אישיותו‪/‬אישיותה‪ ,‬נכונותו‪/‬ה ויכולתו‪/‬ה לגלות אהדה‬
‫לכל אדם ולדון כל אדם "לכף זכות" ; את הפנמת כלי הלווי‪/‬תמיכה רוחנית את היותו‪/‬היותה מעוגנ‪/‬ת‬
‫במסורתו‪/‬מסורתה ומודע‪/‬ת למגבלותיו‪/‬ה בהקשר הטיפולי ובכלל זה לנכונות להפנות מטופל‪/‬ים על פי‬
‫הצורך לכח אדם אחר המתאים להקשר המקצועי (פסיכולוג‪/‬ית‪ ,‬עו"ס‪ ,‬רופא‪/‬ה או תומכ‪/‬ת רוחני‪/‬ת‬
‫אחר‪/‬ת); יושר מנהלי ואישי והתנהלות קולגיאלית במסגרת צוותי העבודה ובמסגרת רשת הארגונים‬
‫לליווי רוחני בישראל ‪.‬‬
‫‪ .9‬בוועדת ההסמכה של מועמד‪/‬ת יישבו ‪ 1‬ראשי תכניות להסמכה בהן לא למד‪/‬ה המועמד‪/‬ת‪ .‬נציג ה‬
‫‪ ,NAJC‬ויושבי הראש של רשת הארגונים לליווי רוחני בישראל)‪.‬‬
‫‪ .21‬משהוסמך‪/‬הוסמכה איש‪/‬אשה למקצוע הלווי‪/‬תמיכה רוחנית רשאי‪/‬ת התומכ‪/‬ת לפנות לתפקיד בתחום‬
‫זה בכל מוסד‪.‬‬
‫‪ .22‬מומלץ (אם כי אין דרך רצויה לכפות זאת) כי חבר‪/‬ה מוסמך המעוניינ‪/‬ת לשמור על ההכרה ת‪/‬ימשיך‬
‫ות‪/‬יקבל ייעוץ והדרכה מיועץ מוסמכ‪/‬ת בתחום זה ות‪/‬ימשיך להזין את דרכו‪/‬דרכה הרוחנית בדרך‬
‫קבע‪ .‬על מנת לשמור על רשיונו‪/‬רשיונה הוא‪/‬היא נדרש‪/‬ת לדבוק בעקרונות האתיים של המקצוע‪,‬‬
‫לעסוק בלווי‪/‬תמיכה רוחנית בהיקף מסוים בשכר או בהתנדבות ולהמציא על כך הוכחות לרשת‬
‫הארגונים לליווי רוחני בישראל‪ ,‬לנכוח באופן קבוע ותקופתי במפגשי למידה מקצועיים הכוללים גם‬
‫בוגרי תוכניות אחרות ובכנסים של הרשת בישראל‪ .‬חבר‪/‬ה שלא יביא עדות תקופתית על המשך‬
‫תעסוקה‪/‬למידה‪/‬השתלמות בתחום כמו גם על מעורבות בעבודת צוות ולמידה עם מלווים‪/‬תומכים‬
‫‪4‬‬
‫אחרים‪ ,‬ת‪/‬יסתכן באיבוד ההכרה המקצועית בהכשרתו‪/‬הכשרתה מנקודת מבט של המוסדות‬
‫המעסיקים תומכים‪/‬מלווים רוחניים ומטעם הרשת המפקחת על כללי הלווי‪/‬תמיכה רוחנית בישראל‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫יא‪.‬‬
‫יב‪.‬‬
‫יג‪.‬‬
‫יד‪.‬‬
‫טו‪.‬‬
‫טז‪.‬‬
‫יז‪.‬‬
‫יח‪.‬‬
‫יט‪.‬‬
‫כ‪.‬‬
‫כא‪.‬‬
‫כב‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫נספחים לחלק השלישי‪:‬‬
‫תיאור כישורי התומכ‪/‬ת הרוחנית בסוף תהליך ההכשרה‪.‬‬
‫בעת ראיון הגמר ולאורך הלימודים תבחנה התכונות הבאות בקרב המתמחים ומבקשי ההסמכה‬
‫בתמיכה רוחנית‪:‬‬
‫יכולת להשתלב במערכת יחסים של אמון מסוגלות להעניק ולתת ממקום של אמון ויושר‪.‬‬
‫יכולת של כבוד וקבלה רגשית כלפי אנשים‪/‬נשים בעלי אמונות‪ ,‬דעות ודרך חיים שונה‪.‬‬
‫יכולת הזדהות עם הזולת והבנה של חוויות אישיות‪.‬‬
‫יכולת הבנה של תקשורת מילולית ולא מילולית המביעה רגשות‪ ,‬מחשבות‪ ,‬תובנות והתנהגויות‪.‬‬
‫כישורים באבחון שאלות של חיים‪ ,‬משמעות‪ ,‬דת ופילוסופיה‪ ,‬קורות חיי אדם ותובנות הנוגעות‬
‫למחלה‪ ,‬למוגבלות ולמשבר ולאופני ההתמודדות השונים עמם‪.‬‬
‫יכולת פרשנית בתווך בין תובנות ההווה ובין מקורות פילוסופים ודתיים מן העבר‪.‬‬
‫יכולת לתקשר בנושאים של קיום ומשמעות חיים בהקשרים דתיים‪ ,‬פילוסופים ואחרים‪.‬‬
‫יכולת להתמודד עם רגשות אישיים חיוביים או שלילים ועם רגשותיו‪/‬רגשותיה של הזולת‪.‬‬
‫התנהלות אישית מאוזנת בין קירבה לזולת וריחוק נדרש‪.‬‬
‫יכולת להסתייע בכלים המקצועיים המתאימים לצורך תקשורת עם הזולת‪.‬‬
‫מודעות להיבטים שונים של "השלכת רגשות" לא מודעת של המטופל‪/‬ת על המטפל‪/‬ת ומסוגלות‬
‫להתנהל במסגרת רגשית זו מול המטופל‪/‬ת באופן שיפעל לטובתו‪/‬ה‪.‬‬
‫מסוגלות לשפר את מצבו‪/‬ה הכללי של המטופל‪/‬ת במישורים שונים (רגשי‪ ,‬תבוני‪ ,‬רוחני והתנהגותי)‬
‫ובהקשר אישי וקבוצתי‪.‬‬
‫יכולת לקדם מצבו הכללי הרוחני של המטופל‪/‬ת בדרכים שונות של הדרכה ותמיכה רוחנית‪.‬‬
‫יכולת לתקשר באופן מילולי ולא מילולי בסמלים בדימויים בכל הנוגע לנושאים דתיים ופילוסופיים‪.‬‬
‫מסוגלות לעבוד בצוותים ובקבוצות‪ ,‬תוך שיתוף פעולה עם עמיתים מן המקצוע ומחוצה לו‪.‬‬
‫מסוגלות להתמודד עם הבדלים ועימותים‪.‬‬
‫מסוגלות להתמודד עם משברים‪.‬‬
‫מסוגלות לפנות להדרכה ותמיכה‪.‬‬
‫תקשורת טובה בע"פ ובכתב על נושאים מורכבים‪.‬‬
‫יכולת התמודדות עם עומס רגשי רב‪.‬‬
‫ידע וקבלה מודעת של המורשת התרבותית בה צמח‪/‬ה המועמד‪/‬ת ו‪/‬או אשר לה הוא‪/‬היא משתייכ‪/‬ת‪.‬‬
‫יכולת ההכלה של מצבי תודעה רוחנית שונים‪ ,‬משמעת רוחנית פנימית המתבטאת בין היתר בתרגול‬
‫יומיומי בהתאם לתודעה הרוחנית של המלווה‪/‬תומכ‪/‬ת (בין היתר תפילה יומיומית‪ ,‬מדיטציה‪ ,‬תרגול‬
‫גוף ונפש‪ ,‬ניהול יומן רוחני וכיו"ב)‪.‬‬
‫תכנית הליבה העיונית‪ :‬להלן רשימת ספרי יסוד בתחום הלווי‪/‬תמיכה רוחנית שיש לכללם בתכנית‬
‫הליבה בתמיכה רוחנית‪:‬‬
‫פסח קראוס ומורי גולדפישר‪ ,‬למה דווקא אני? התמודדות עם צער‪ ,‬אבדן ושינוי‪ ,‬מאנגלית‪ :‬רחל‬
‫טוקטלי‪ ,‬תל אביב‪ :‬הוצאת ספרים אחיאסף‪( 2995 ,‬חובה)‪.‬‬
‫יש לבחור אחד מן החיבורים הבאים‪:‬‬
‫ויקטור פראנקל‪ ,‬האדם מחפש משמעות‪ :‬מבוא ללוגותרפיה‪ ,‬תרגם חיים איזק‪ ,‬תל אביב‪ :‬דביר‪,‬‬
‫‪.1121‬‬
‫‪VandeCreek, L., & Lucas, A. (2001). The Discipline for Pastoral Care Giving. Binghamton:‬‬
‫‪Haworth Press.‬‬
‫‪Fitchett, G. (1993) Assessing Spiritual Need: A Guide for Caregivers. Minneapolis, Minnesota:‬‬
‫‪Augsburg/Fortress Press.‬‬
‫‪5‬‬
‫ה‪Ken Wilber, Grace and Grit, . .‬‬
‫ו‪ .‬סטיבן לוין‪ ,‬מי מת?‬
‫ז‪Stuart A. Matlins & Arthur J. Magida, How to be a Pefect Stranger: The Essential Religious .‬‬
‫‪Etiquette Handbook, Woodstock, Vermont: SkylightPath Publishing, 2002.‬‬
‫ח‪ .‬לילי פינקוס‪ ,‬המוות והמשפחה‪ :‬חשיבותה של אבלות‪ ,‬מאנגלית שושנה שווארץ‪ ,‬תל אביב‪ :‬ספרית‬
‫הפועלים‪2977 ,‬‬
‫‪Irish, Donald P., Kathleen F. Lundquist, and Vivian Jenkins Nelsen, eds. Ethnic Variations in‬‬
‫‪Dying, Death, and Grief: Diversity in Universality. Philadelphia: Taylor & Francis, 1993.‬‬
‫ט‪ .‬וכן שניים מתוך החיבורים הבאים‪:‬‬
‫‪Rabbi Dayle Friedman (ed.) Jewish Pastoral Care: A Practical Handbook from Traditional and‬‬
‫‪Contemporary Sources, Jewish Lights 2001.‬‬
‫ר' יוסף קארו‪ ,‬שולחן ערוך‪ ,‬יורה דעה‪ ,‬הלכות ביקור חולים‪ ,‬של"ו‪ -‬של"ט; הלכות קריעה ש"מ‪ ,‬הלכות‬
‫אבלות שמ"א – ת"ג; חושן משפט‪ ,‬הלכות מתנת שכיב מרע רנ"א‪ -‬רנ"ח (עם "השגות" ר' משה‬
‫איסרליש‪ ,‬עדיף עם פירושים נוספים)‪.‬‬
‫ח' נ' ביאליק וי' ח' רבניצקי (עורכים) ספר האגדה‪ ,‬תל אביב‪ :‬דביר‪ ,‬תשל"ג‪ ,‬הפרקים "אדם וצרכיו" א'‪-‬‬
‫י'‪ ,‬בין אדם לחברו‪ -‬י'‪ -‬יז"‪ -‬י"ט (פיקוח נפש‪ ,‬ביקור חולים‪ ,‬קבורת מתים ונחום אבלים)‪.‬‬
‫יוסף דב סולובייצ'יק‪ ,‬מן הסערה‪ :‬על אבלות‪ ,‬ייסורים והמצב האנושי‪ ,‬ערכו‪ :‬דוד שץ‪ ,‬יואל ב' וולוולסקי‬
‫וראובין ציגלר‪ ,‬מאנגלית‪ :‬אביגדור שנאן‪ .‬תל אביב‪ :‬ידיעות אחרונות‪.1119 ,‬‬
‫צבי שוע‪ ,‬אריה בן גוריון‪(,‬עורכים) ילקוט אבלות‪ ,‬בית השיטה‪ :‬ועדת החברה הבינקיבוצית בשתוף עם‬
‫ארכיון החגים הבינקיבוצי‪ ,‬תשנ"א‪.2991 ,‬‬
‫חלק רביעי‪ :‬הסמכת מחנכים וראשי תכניות בתמיכה רוחנית בישראל‬
‫תנאי קבלה לתכנית ליועצים‪/‬ראשי תכניות בלווי‪/‬תמיכה רוחנית בישראל‪:‬‬
‫תואר ראשון או שווה ערך לו‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫תואר שני או שווה ערך לו בתחום הלמידה הרוחנית או הניסיון התעסוקתי‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫עמידה בדרישות ההסמכה ללווי‪/‬תמיכה רוחנית כמפורט לעיל‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫שנת עבודה (בתשלום או שלא בתשלום) אחת לפחות בתחום הלווי‪/‬תמיכה רוחנית בהיקף‬
‫ד‪.‬‬
‫של שליש משרה לפחות לאחר השלמת מבחני ההסמכה‪.‬‬
‫הוראה בתכנית מוגדרת להכשרת תומכים‪/‬מלווים רוחניים ו‪/‬או מתן ייעוץ למלווים‪/‬תומכים‬
‫ה‪.‬‬
‫רוחניים בעת הלמידה בתכנית ליועצים וראשי תכניות בלווי‪/‬תמיכה רוחנית (ההתנסות הנלמדת היא‬
‫של ייעוץ והכשרת מלווים‪/‬תומכים)‪.‬‬
‫לאלו שאין להם תואר במדעי הרוח או שווה ערך לו (בבית מדרש קהילתי‪ ,‬בישיבה)‪ ,‬או‬
‫ו‪.‬‬
‫הסמכה לרבנות (או למנהיגות רוחנית אחרת)‪ 5 -‬קורסים במדעי הרוח‪ ,‬בכל תחום או לימודים של ‪8‬‬
‫שעות בשבוע בבית מדרש קהילתי או בישיבה למשך שנת לימודים‪.‬‬
‫בגרות רוחנית והתאמה אישיותית להוראה ולהדרכה – על פי המלצות‪ ,‬ניסיון וראיון‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫חתימה על מסמך התחייבות ליושר והגינות אישית ומקצועית כמצוין בתחום הכשרת‬
‫ח‪.‬‬
‫תומכים‪/‬מלווים רוחניים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫תכנית הכשרת היועצים‪/‬ראשי תכניות תתרחש בהקשר של קבוצה לומדת הנפגשת להדרכה‬
‫‪.21‬‬
‫קבוצתית וללמידת עמיתים [להלן‪" :‬קבוצת העמיתים"] למשך ‪ 4‬שעות אחת לשבועיים או שלשה‬
‫שבועות למשך ‪ 31‬שבועות שיפרשו על משך תקופה של שנתיים‪ .‬סך כל זמן הלמידה הקבוצתית של‬
‫הכשרת היועצים תהא ‪ 251‬שעות לימוד עיוניות קבוצתיות שתתחלקנה כדלקמן‪ 211 :‬שעות לימוד‬
‫בקבוצה ו ‪ 51‬שעות לימוד במסגרת של ימי עיון מיוחדים‪ .‬קבוצה זו תרוכז על ידי מדריכ‪/‬ה בכיר‪/‬ה‬
‫בתחום הלווי‪/‬תמיכה רוחנית‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬יתחייב‪/‬תתחייב הלומד‪/‬ת בתכנית ההכשרה ליועצים וראשי תכניות ללווי‪/‬תמיכה‬
‫‪.23‬‬
‫רוחנית או לייעוץ לתומכים רוחניים לעשייה הבאה‪:‬‬
‫* הוראת קורס או תכנית או ייעוץ לתומכים מוסמכים על בסיס אישי ברוח העקרונות המקצועיים של‬
‫הרשת ושל מקצוע התמיכה הרוחנית בעת השתתפותו‪/‬השתתפותה בתכנית להסמכה‪.‬‬
‫* הדרכת לומדים לקראת הסמכה באופן אישי בהיקף של לפחות ‪ 111‬שעות במהלך תכנית ההכשרה‬
‫להסמכה‪ ,‬תוך קבלת הדרכה מ"מדריכ‪/‬ה בכיר‪/‬ה ליועצים‪/‬ראשי תכניות בתחום התמיכה הרוחנית"‬
‫לשעות ההדרכה הללו ובתיאום עם מרכז‪/‬ת קבוצת העמיתים‪.‬‬
‫* תרגול קבוע של המסגרת הרוחנית לה מחוייב‪/‬ת היועצ‪/‬ת‪.‬‬
‫* כתיבת תמלולים כנדרש על ידי יועצי התכניות על שעות הדרכה אלו‪.‬‬
‫* הגשת סיכומים בכתב על קריאת ספרות בתחום הלווי‪/‬תמיכה רוחנית‪.‬‬
‫* לקראת סוף הליך הכשרת היועצים יהא על המסיימ‪/‬ת לכתוב עבודת גמר מקפת (בהיקף של ‪51‬‬
‫עמ') על נושא המשקף גיבוש של השקפת עולם רוחנית בהקשר של תמיכה רוחנית‪ ,‬על העבודה‬
‫להסתמך על פריטי ביבליוגרפיה שיכין‪/‬תכין המועמד ולבטא ניתוח ועמדה אישית של הנושא הנידון‪.‬‬
‫‪ .24‬אדם יוסמך להיות יועץ‪/‬ראש תכנית של מלווים‪/‬תומכים רוחניים עם השלמת כל החובות ועמידה בכל המבחנים‬
‫על תכנית הליבה ליועצים והדגמת גיבוש תכונות אופי ותכונות מקצועיות כנדרש לעיל‪.‬‬
‫‪ .25‬ראוי כי המוסמכים לייעץ ולעמוד בראש תכניות למלווים‪/‬תומכים רוחניים ימשיכו ללמוד להשתלם ולקבל ייעוץ‬
‫בעבודתם ולהמשיך ולהזין את דרכם הרוחנית באשר היא באופן יומיומי‪ .‬על מנת לשמור על רישיונם‬
‫להכשיר מלווים‪/‬תומכים רוחניים יהא עליהם לדבוק בקוד האתי ולהמשיך וללמוד ולהתייעץ אלו עם‬
‫אלו במסגרת קבוצת למידה שתיפגש אחת לששה שבועות תוך הבאת עדות על המשך למידה‬
‫והשתלמות זו לרשת‪ .‬אחת לשנה (בחמש‪ -‬שבע השנים הראשונות לקיומו הרשמי של המקצוע) יהא‬
‫עליהם להדריך מדי שנה קורס בן ‪ 211‬שעות לפחות (או לייעץ למלווה‪/‬תומך מוסמך בהיקף של ‪211‬‬
‫שעות ייעוץ) על מנת לשמור על רשיונם‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫ב‪.‬‬
‫נספח לחלק ה'‪:‬‬
‫תכונות אישיות ומקצועיות למסמיכי התומכים‪/‬מלווים בתום תכנית הכשרתם‪:‬‬
‫בנוסף לתכונות הנדרשות מן התומכ‪/‬ת הרוחנית כנזכר לעיל על מסמיכי להפגין‪:‬‬
‫ידע והכרות עם מקצוע הלווי‪/‬תמיכה רוחנית‪ ,‬תולדותיו והתפתחותו‬
‫יכולת להסביר חשיבות הלווי‪/‬תמיכה רוחנית על מנת להפיץ את השפה והתכניות במוסדות שונים‬
‫בישראל‬
‫יכולת ניהול של תכנית לימודים מסודרת של תמיכה רוחנית‪.‬‬
‫כושר מנהיגות מסוים בהובלתו של תחום חדש בישראל‪.‬‬
‫גמישות ו"חשיבה יצירתית" בנוגע לפיתוח תחום הלווי‪/‬תמיכה רוחנית בישראל תוך נכונות ללמידה‬
‫מסודרת של אושיות המקצוע כפי שפותחו בחו"ל‪.‬‬
‫תכנית ליבה למסמיכי יועצים –תקבע במהלך תהליך ההכשרה הראשון של היועצים ללווי‪/‬תמיכה‬
‫רוחנית בישראל‪.‬‬
‫חלק חמישי‪ :‬העקרונות להכרה בתכניות הכשרה ללווי‪/‬תמיכה רוחנית בישראל‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫תכנית להכשרת תומכים‪/‬מלווים רוחניים בישראל צריכה להתקיים במוסד ציבורי כלשהו כגון‪ :‬בית‬
‫חולים‪ ,‬בית אבות‪ ,‬מוסד אקדמי או מוסד המעניק השכלה רוחנית לא אקדמית וכיו"ב‪.‬‬
‫בראשה של תכנית להכשרת תומכים‪/‬מלווים יעמוד‪/‬תעמוד יועצ‪/‬ת מוסמכ‪/‬ת או אדם המתלמד‪/‬ת‬
‫להיות יועצ‪/‬ת מוסמכ‪/‬ת להכשרת תומכים‪/‬מלווים רוחניים על פי הכללים המוגדרים כמצוין לעיל‬
‫במסמך זה‪.‬‬
‫תכנית מוכרת לתמיכה רוחנית צריכה לעמוד בכל כללי המנהל התקין של רשם העמותות בישראל‬
‫(במידה והיא עמותה רשומה נפרדת)‪ .‬באם התכנית הנה חלק ממוסד גדול יותר‪ ,‬פרטי או ציבורי‪,‬‬
‫עליה להוכיח עקרונות של מנהל תקין‪ -‬תקציב המוכרע ומנוהל בצורה מוקפדת‪ ,‬עמידה בהתחייבויות‬
‫כספיות ואקדמיות‪ ,‬דיווח אמת‪ ,‬הימנעות מניגודי אינטרסים במינויים מקצועיים‪ ,‬שקיפות בניהול וכיו"ב‪.‬‬
‫על התכנית לעמוד בכל כללי המיון וההכשרה כמפורט לעיל בחלקו של מסמך זה העוסק בתחום‬
‫ההכרה בתכניות‪ ,‬ובכלל זה לאפשר ללומד‪/‬ת את המקצוע ללמוד ולהתמחות בהיקף של לפחות ‪411‬‬
‫שעות לימוד עיוניות ומעשיות על פי עקרונות ההכשרה של הרשת‪ ,‬יועצ‪/‬ת אחד‪/‬אחת לפחות בעל‪/‬ת‬
‫הכשרה כנזכר לעיל המפקח‪/‬ת על התכנית‪ .‬עקרונית‪ ,‬תעדיף הרשת לאשר תכניות לתמיכה רוחנית‬
‫שיכולות להציע ‪ 811 -411‬שעות בתכנית אחת‪.‬‬
‫על תכנית הכשרה להציג לרשת תכנית לימודים מפורטת והוכחה על עמידתה בכללים האקדמיים של‬
‫התכניות‪.‬‬
‫התכניות הגדולות להכשרת מלווים‪/‬תומכים רוחניים תעשינה כל מאמץ להכיר בדיעבד בשעות‬
‫העבודה המעשית של תכניות קטנות יותר המעסיקות יועץ אחד ובלבד שהעומד‪/‬ת בראש התכנית‬
‫עבר הכשרה של הרשת כנדרש לעיל וכי התכנית שבראשה הוא‪/‬היא עומדת מתנהלת על פי עקרונות‬
‫ההכשרה והמוסר של הרשת‪ .‬זאת‪ ,‬על מנת להגביר את שיתוף הפעולה בין התכניות השונות‬
‫המפוקחות על ידי רשת הארגונים לליווי רוחני בישראל‪.‬‬
‫רשת הארגונים לליווי רוחני בישראל תפקח על הליך פתיחתן של תכניות הכשרה חדשות על פי‬
‫קריטריונים ברורים של פרישה גיאוגרפית‪ ,‬מגוון אתני ורעיוני‪ ,‬משאבים אקדמיים ומקצועיים‪ ,‬הכשרת‬
‫ראש התכנית‪ ,‬עמידה בעקרונות ההכשרה‪ ,‬עמידה בכללים מנהליים וכו'‪.‬‬
‫המעוניינ‪/‬ת לפתוח תכנית חדשה או לאשרר תכנית לימודים ישנה לתמיכה רוחנית יגיש לרשת‬
‫המפקחת על המקצוע תיק ובו המסמכים הבאים‪ :‬א‪ .‬עקרונות תכנית הלימודים וההכשרה של‬
‫התכנית‪ .‬ב‪ .‬מכתב הסבר על הנחיצות והייחוד של התכנית שעבור פתיחתה מבקשים אישור‪ .‬ג‪ .‬הצגה‬
‫כללית של מקורות המימון של התכנית והמוסד המארח אותה‪ .‬ד‪ .‬קורות חיים תעודות ומכתבי המלצה‬
‫על ראשי התכנית המעידים על כשירותם המקצועית של ראשי התכנית‪.‬‬
‫וועדת המיון הנזכרת לעיל תבחן מטעם הרשת את התכניות השונות המבקשות אישור ובכלל זה אף‬
‫את עמידתן של התכניות הוותיקות במהלך ‪ 5- 7‬השנים הראשונות להקמת המקצוע‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪.1‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫חלק שישי‪ :‬קווים לתקופת המעבר‪ -‬שלש השנים הראשונות לביסוס המקצוע של לווי‪/‬תמיכה‬
‫רוחנית‬
‫הסמכה בדיעבד של מלווים‪/‬תומכים רוחניים‬
‫על מנת להסמיך בדיעבד מלווים‪/‬תומכים רוחניים העובדים כבר בתחום בישראל‪ ,‬יגיש כל תומכ‪/‬ת‬
‫רוחני את קורות החיים‪ ,‬תעודות המעידות על השכלתו‪/‬ה בכלל והשכלתו‪/‬ה בתחום‪ ,‬שתי המלצות‬
‫המעידות על עיסוקו‪/‬ה בתמיכה רוחנית ומכתב המלצה אחד אישי‪ .‬חומר זה ירוכז בתיק אישי שיוגש‬
‫לוועדה אשר תבחן את עמידתו‪/‬ה בכללי ההכשרה הנזכרים לעיל‪.‬‬
‫לצורך בחינת התיקים לתומכים רוחניים תוקם וועדה שהרכבה יהיה כדלקמן‪ :‬שני יועצים מוסמכים‬
‫לתמיכה רוחנית‪ ,‬יהודים הקוראים ודוברים עברית (אחד אורתודוקסי ואחד לא אורתודוקסי) המכירים‬
‫דיים את המציאות בישראל וכן רופא‪/‬ה ישראלי‪/‬ת מוסמכ‪/‬ת המביא לצוות השקפת עולם מזווית של‬
‫המעסיקים ומערכת הבריאות‪.‬‬
‫הגשת התיקים להערכת הכשירות להסמכה בתמיכה רוחנית תמשך עד חודש יוני בכל שנה במהלך‬
‫שבע השנים הקרובות של מיסוד המקצוע‪ .‬הודעה מפורשת על כך תפורסם בכל שנה ושנה‪.‬‬
‫במהלך הקיץ תדון הוועדה בתיקים השונים ועד חודש ספטמבר בכל שנה תינתן תשובה לכל פונה‬
‫ופונ̞ה בדבר ההכשרה הנוספת הנדרשת (או לא נדרשת) או בנוגע לראיון הגמר עליו‪/‬עליה לגשת‬
‫אליו‪.‬‬
‫הועדה המטפלת בהסדרת ההסמכה של תומכים‪/‬מלווים הפועלים כבר בשטח תהיה גם הוועדה‬
‫שתערוך את הראיונות הראשונים להסמכה לתמיכה רוחנית במדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ .1‬בחמש ‪ -‬שבע השנים הראשונות לקיומו הרשמי של המקצוע (החל משנת ‪ )0212‬המדריכ‪/‬ה‬
‫בתכניות רשמית לתמיכה רוחנית יוסמכו להדרכה בתחום זה על ידי כח אדם להכשרת יועצים באחד‬
‫מן הארגונים לתמיכה רוחנית בחו"ל אשר יישלח לישראל בתיאום עם רשת הארגונים לליווי רוחני‬
‫בישראל וארגון התומכים‪/‬מלווים הרוחניים היהודים בארה"ב ( ‪National Association of - NAJC‬‬
‫‪ ) Jewish Chaplains‬ובשילוב עם כח אדם מקצועי מתחומי הרפואה‪ ,‬הרווחה והחינוך בישראל‪ .‬הדבר‬
‫מותנה‪ ,‬כמובן‪ ,‬בהקצאת משאבי אנוש ומשאבים כספיים לתהליך הכשרה זה‪ .‬הכשרת יועצים בכירים‬
‫( להסמכת יועצים וראשי תכניות) תתקיים במדינת ישראל רק בשלב מאוחר יותר ולאחר תהליך‬
‫הכשרה מיוחד שיתקיים בתומן של שבע שנים ראשונות אלו‪.‬‬
‫‪ .3‬בשלש השנים הראשונות לקיומו הרשמי של הליך ההכשרה בישראל תיתכנה הקלות מיוחדות‬
‫ופרטניות עבור המובילים‪/‬המובילות בתחום הלווי‪/‬תמיכה רוחנית שתוסדרנה בין הלומדים‪/‬לומדות ובין‬
‫ראשי התכנית להסמכה מארה"ב בשיתוף עם ועדה מקומית המורכבת מראשי ארגונים ורופאים‬
‫בתחום הלווי‪/‬תמיכה רוחנית‪ .‬ועדה זו תעבור על הפניות מטעם המועמדים השונים ותקבע מי‬
‫המועמדים לתכנית הכשרת היועצים ומה תכנית ההכשרה הנדרשת לכל אחד ואחת מהם‪ ,‬תוך‬
‫התחשבות בצרכים השונים של התכניות הקיימות בשטח‪.‬‬
‫עקרונות למתן הקלות בדרישות התכנית‪:‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫לתכנית ההסמכה הראשונה ליועצים‪/‬ראשי תכניות ללווי‪/‬תמיכה רוחנית‬
‫לומדים לקראת הסמכה ליועצים שעסקו כבר בהדרכת תומכים‪/‬מלווים תוך קבלת הדרכה להדרכה זו‬
‫יוכלו לקבל פטור מן הוועדה המפקחת על הכשרת היועצים על פי מספר שעות ההדרכה והקורסים‬
‫שהדריכו בעבר ובלבד שלא יינתן פטור גורף ושהלומדים לקראת הכשרת יועצים ילמדו בהיקף שעות‬
‫מסוים על פי התכנית המסודרת המתגבשת במסמך זה‪.‬‬
‫לא יינתן פטור על השתתפות בקבוצת הלמידה המשותפת המהווה ערובה לשיתוף פעולה מקצועי בין‬
‫ראשי התכניות בישראל כנדרש על פי השקפת העולם העומדת ביסודו של מסמך עקרונות זה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫עקרונית‪ ,‬לא יינתן פטור ממועמד‪/‬ת לתכנית "יועץ‪/‬ראש תכנית לתומכים‪/‬מלווים רוחניים" בכל הנוגע‬
‫לדרישת השלמת שעות קליניות בתמיכה רוחנית‪ .‬ואולם‪ ,‬בשלשת השנים הראשונות להתהוותו‬
‫הרשמית של המקצוע יוכלו לומדי התכנית בהכשרת היועצים לקבל פטור על שעות עבודה קליניות‬
‫בתמיכה רוחנית בדיעבד וכן תתכן אפשרות להשלמת שעות קליניות של תמיכה לצורך הסמכה‬
‫לתמיכה רוחנית תוך כדי ההכשרה למסמיך תומכים‪/‬מלווים‪ .‬כל אלו‪ ,‬במקרים מיוחדים ועל פי שיקול‬
‫דעת של הועדה המובילה את מהלך הכשרת היועצים‪/‬מסמיכות הראשונים‪/‬ות‪.‬‬
‫לא יינתן פטור ממועמד‪/‬ת לתכנית "יועץ‪/‬ראש תכנית תומכים‪/‬מלווים רוחניים" על דרישת השלמת‬
‫הרשימה הביבליוגרפית בתמיכה רוחנית‪ .‬בשנים הראשונות להתהוות המקצוע תתכן אפשרות‬
‫להשלמת הבקיאות ברשימת הקריאה הביבליוגרפית לתומכים‪/‬מלווים רוחניים תוך כדי ההכשרה‬
‫ל"ייעוץ ועמידה בראש תכנית למלווים‪/‬תומכים רוחניים" במקרים מיוחדים ועל פי שיקול דעת של‬
‫הועדה המובילה את מהלך הכשרת היועצים‪.‬‬
‫כעבור שנה מרגע התחלת הלימודים במסלול ייעוץ והכשרת מלווים‪/‬תומכים רוחניים ובמידה והלומד‬
‫המתעד לעמוד בראש תכנית עמד בדרישות יינתן לו‪/‬לה מעמד של "יועץ‪/‬ראש תכנית ללווי‪/‬תמיכה‬
‫רוחנית בהכשרה"‪.‬‬
‫במסגרת הלימוד הראשונה ליועצים‪/‬ראשי תכניות תודגש מאד למידת העמיתים וההסתמכות על‬
‫ניסיונם של המשתתפים שכבר הצטבר‪.‬‬
‫יולי ‪1122‬‬
‫‪11‬‬