וקהילה משפחה - שני: לתואר התופנית וקהילה משפחה לימודי (12 )ז"נ הלימודי

Transcription

וקהילה משפחה - שני: לתואר התופנית וקהילה משפחה לימודי (12 )ז"נ הלימודי
‫התופנית לתואר שני‪:‬‬
‫תחומי הלימוד ו ר שי מ ת הקורסים‬
‫‪ -‬משפחה וקהילה‬
‫לימודי מ ש פ ח ה וקהילה‬
‫המשפחה והקהילה הם שני מבני יסוד חברתיים הממלאים תפקיד מרכזי ברמה‬
‫האוניברסלית‪ ,‬בתרבות המערבית בכלל ובעולם היהודי בפרט‪ .‬במסגרת לימודי‬
‫התחום נבחן את מעמדו של הפרט אל מול מבנים אלה באספקלריה של המאה‬
‫ה־ ‪ ,21‬דור האינטרנט והגלובליזציה‪ ,‬עידן המעמיד את מושגי הזהות‬
‫הקולקטיבית המוכרים לנו במבחן‪.‬‬
‫התוכנית פותחת צוהר גם אל עולם הקהילה והמשפחה היהודית‪ .‬נעיין בשאלת‬
‫אופיין וייחודן של הקהילה והמשפחה הישראלית והיהודית ‪ -‬בערכים ובהגות‪,‬‬
‫במסורות ובדרכי ההתמודדות הטיפוסיות להן‪ .‬עיון זה יתבסס על מגוון של‬
‫מקורות החל מן המקורות היהודים הקלאסיים וכלה במקורות ישראלים‬
‫מודרניים‪ .‬נבחן תיאוריות עכשוויות על נושא ההתנהגות האנושית כולל‬
‫תיאוריית האבולוציה‪ ,‬הפסיכולוגיה האבולוציונית וחקר המוח‪ .‬נדון כיצד‪ ,‬אם‬
‫בכלל‪ ,‬תחומים אלו משפיעים על ההבנה של הקהילה היהודית־הישראלית בעשור‬
‫השני של המאה ה־‪.21‬‬
‫ניתן ללמוד תחום זה כתחום משני בלבד‪.‬‬
‫קיימת אפשרות לבחור במגמה של ״תמיכה רוחנית יהודית״ כמפורט להלן‪.‬‬
‫תופנית הלימודים (‪ 12‬נ"ז)‬
‫קורסי חו! ה ל שנ ה א‬
‫יחיד‪ ,‬משפחה וקהילה‬
‫(‪ 2‬נ״ז)‬
‫מעגל החיים היהודי ‪ -‬מבט פסיכולוגי חברתי‬
‫(‪ 2‬נ״ז)‬
‫קורסי חו! ה עד תום הלימודים‬
‫קורס נוסף בפסיכולוגיה שדן גם במקורות יהודיים‬
‫(‪ 2‬נ״ז)‬
‫קורס נוסף הנוגע לחברה הישראלית‬
‫(‪ 2‬נ״ז)‬
‫שני קורסים נוספים ! ת חו ם לימודי מ שפ ח ה וקהילה‬
‫( ‪ 4‬נ"ז)‬
‫קורסי חו! ה למגמה של תמיפה רוחנית יהודית‬
‫( ‪ 12‬נ"ז)‬
‫קורסי יסוד בתמיכה רוחנית יהודית‬
‫( ‪ 8‬נ״ז)‬
‫רפואה‪ ,‬מוסר והלכה‬
‫(‪ 2‬נ״ז)‬
‫מעגל החיים היהודי או הכוח לסלוח‬
‫(‪ 2‬נ״ז)‬
‫ע!ודות סמינריוניות‬
‫על הסטודנטים לכתוב שתי עבודות סמינריוניות ‪ -‬אחת בתחום הראשי בו בחרו‬
‫ואחת בלימודי משפחה וקהילה‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫התופנית לתואר שני‪:‬‬
‫תחומי הלימוד ו ר שי מ ת הקור סי□‬
‫‪ -‬משפחה וקהילה‬
‫רשימת הקורסים בלימודי משפחה וקהילה‬
‫קורסי חו ב ה‬
‫יחיד‪ ,‬משפחה וקהילה‬
‫‪1117858‬‬
‫סמסטר א'‬
‫שו״ת‬
‫ד״ר ג‪N‬י ‪ F‬ג‪ N‬זנר־ח‪N‬ד‬
‫יום ‪12:00-10:30‬‬
‫'‪F‬‬
‫‪ zctpf‬מקו‪N‬קטיביזם ^ נ ד י ב י ד ו א ^ ם מאפיין את ‪F‬תפתחות‪ F‬ש‪^ cztpf F i d F N‬‬
‫ואת ^ י ם במדינת ישראצ עם זאת דווקא ‪F‬דגש ‪F‬חזק ‪ Nt‬אינדיבידוא‪N‬יזם‪bgf ,‬‬
‫ש ‪F‬ביא ‪N‬תחייתו לשגשוגו ‪F‬מחודש ש‪ N‬מושג ‪ .f ^ fy f‬נפתח את ‪F‬קורס בעיון‬
‫ב‪F‬תפתחות ‪FF‬יסטורית ש‪ N‬מושג 'גן ‪ fgwr ,'ticbf qetf‬בין תיאוריות ‪F‬עוסקות‬
‫בז ‪F‬ות ‪F‬פרט בתקופ‪ F‬ח ד ר נ י ת ו ‪F‬פוסט־מודרנית‪ ,‬נבחן את ע‪N‬ייתן ש‪ N‬תיאוריות‬
‫ופרקטיקות ‪ r n ^ F Y‬חדשות ‪ Nt‬רקע ‪F‬שינויים ‪F frcpc‬משפח ‪ ,F‬ונתוודע ‪N‬עו‪N‬ם‬
‫‪F‬ק ‪F‬י‪N‬ות ‪F‬אינטרנטי בעידן ‪ .f ^^N ^N df‬נבחן גם את מגב‪N‬ות ‪F‬חזון ‪ ^ fy f‬ואת‬
‫‪F‬מורכבויות שב‪F‬תאמתו ‪ F id N‬אינדיבידוא‪N‬יסטית‪.‬‬
‫מעגל החיים היהודי‬
‫‪1417885‬‬
‫סמסטר א'‬
‫שו״ת‬
‫ד״ר ‪ Ngv‬ש ר ^ ק ס‬
‫יום ‪16:30-15:00‬‬
‫'‪F‬‬
‫מ‪NF‬יד ‪ F‬ועד ‪ ,fzgcyf‬י‪F‬ודים מציינים כמעט ‪ Nm‬אירוע ואירוע בטקס ‪F‬נותן‬
‫‪N‬צרכים פסיכו‪N‬וגיים בסיסיים ש‪ N‬תענוג‪ ,‬ש‪N‬יט‪ ,F‬שייכות ומשמעות‪ ^ .‬ר ס ידון בבסיס‬
‫‪NFF‬כתי‪/‬מסורתי ש‪ N‬טקסי מעבר ‪F Ndtpc‬חיים ‪F‬י ‪F‬ודי ובמשמעות שניתן ‪ y^ f N‬מ ‪F‬ם‬
‫גם בימינו‪ .‬ננס ‪ Nt egptN F‬דעת ‪FF‬וגים ו‪F‬יוצרים ש‪F N‬דורות ‪F‬קודמים ‪ Nt‬מנת ‪z^ N‬‬
‫טקסים חדשים שיתייחסו ‪N‬אירועים ומצבים חדשים בחיי ‪ t ^ f‬ו‪F‬ק‪F‬י‪.FN‬‬
‫‪frtp‬‬
‫קור סי□ ה דני □ ב פ סי כולוגי ה ב ע ז ר ת מ קו רו ת יהודיי□‬
‫תורת המשחקים‪ :‬שיתוף פעולה ותחרות במשפחה ובקהילה היהודית‬
‫‪1128979‬‬
‫סמסטר ב'‬
‫ד״ר ‪ Ngv‬ש ר ^ ק ס‬
‫יום ‪12:00-10:30‬‬
‫שו״ת‬
‫'‪F‬‬
‫‪F‬חיים ‪F‬ם ‪ bN‬משחק‪ .‬ביקורת זו נשמעת כאשר דנים בתורת ‪F‬משחקים‪ Ncb .‬ביקורת זו‬
‫נשענת ‪ frcf Nt‬מוטעית ש‪ .F n w ^ F N‬תורת ‪F‬משחקים מנתחת מצבי עימות או שיתוף‬
‫‪ f Ngtv‬בין מקב‪N‬י ‪F‬ח‪N‬טות בע‪N‬י רצונות שונים‪ .‬מדוע אנשים ונשים‪F ,‬ורים או ^די ם‪,‬‬
‫עובדים ומעבידים מגיעים ‪N‬עתים ‪N‬מסקנות ^ כ ו ת כאשר ‪N‬מעש ‪ F‬שני ‪F‬צדדים טוענים‬
‫שעמד‪ F‬בראש מעייני ‪F‬ם טובת ‪F‬זו‪N‬ת‪ .‬נבחן את ‪ f ^ gb^ f‬ב‪F‬ישען ‪F Nt‬מחקר ‪^ iwmtf‬‬
‫וכן בניתוח טקסטים ומקורות מארון ‪F‬ספרים ‪F‬י‪F‬ודי‪F .‬אם קין ‪ ,Ncfg‬מש ‪,qzfbg F‬‬
‫י‪F‬ושע‪ NNf ,‬ושמאי‪ ,‬רבי עקיבא ורבן גמ‪N‬יא‪ ,N‬רמב״ם וקוראיו‪ ,‬יכ‪N‬ו ‪^ rgzwN t^ f N‬‬
‫שונים‪ .‬איך ‪F‬תיאורי‪FN f N ^ F‬בין פסקי ‪ ,fmNf‬משא ומתן מדיני ו‪F‬ח‪N‬טות כ‪N‬כ‪N‬יות‬
‫ש‪F N‬יום‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫התופנית לתואר שני‪:‬‬
‫תחומי הלימוד ו ר שי מ ת הקורסים‬
‫‪ -‬משפחה וקהילה‬
‫דילמות ערפיות !חיי היום יום‬
‫‪1426535‬‬
‫סמסטר ב'‬
‫שו״ת‬
‫ד״ר גליה גלזנר־חלד‬
‫יום ה'‬
‫‪12:00-10:30‬‬
‫ערכים משתייכים בתודעת רבים מאיתנו למחוזות מוכרים וצפויים של ״היות בסדר״‪,‬‬
‫לקט אמירות הנשלפות לעת מצוא לצורכי חינוך‪ ,‬צדקנות והלקאת המצפון שלנו‪ .‬זו לא‬
‫האמת כולה! ערכים הם השאיפות שלנו‪ .‬ככאלה‪ ,‬הם מורכבים ומלאי סתירות‪ ,‬אך גם‬
‫תוססים‪ ,‬רלוונטיים‪ ,‬מלאי חיוניות וכח‪ .‬בקורס זה נעז ונישיר מבט חשוף אל עולם‬
‫הערכים‪ .‬תחילה נעסוק בשאלות הגדולות‪ ,‬למשל האם ערכים משפיעים כלל על‬
‫התנהגותנו והאם בעצם אפשר לחנך לערכים? בהמשך נעסוק בהתמודדויות ערכיות‬
‫המלוות אותנו בחיי היומיום‪ ,‬למשל ‪ -‬איך עלינו הישראלים להתמודד עם שאלות של‬
‫צדק חברתי? האם אנו מפנקים את ילדנו בצורה בלתי מוסרית? לצורך הדיון נפנה‬
‫לכתביהם של פסיכולוגים‪ ,‬דוגמת שלום שוורץ וג'ונתן היידט‪ ,‬אנשי חינוך‪ ,‬דוגמת ס'‬
‫יזהר ונמרוד אלוני‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מודלים של מנהיגות רוחנית‬
‫‪1424789‬‬
‫סמסטר ב'‬
‫שו״ת‬
‫ד״ר פול שרל־פוקס‬
‫יום ה'‬
‫‪16:30-15:00‬‬
‫המחקר על מנהיגות אינו מצביע באופן חד‪ .‬משמעי על התכונות הכי חשובות של מנהיג‪.‬‬
‫המחקר על הרוחניות מעומם עוד יותר‪ .‬אך כולנו מזהים מנהיגים רוחניים כשאנו‬
‫פוגשים אותם ‪ -‬או בדמותם הספרותית או בדמותם האמיתית‪ .‬האם ניתן לנתח את‬
‫אברהם‪ ,‬משה ויהושע עם אותם הכלים שמנתחים את דוד בן־גוריון‪ ,‬גולדה מאיר או‬
‫הילרי קלינטון? האם יש סגנון מנהיגות דתית יהודית שונה ממנהיגות רוחנית אחרת?‬
‫מה גורם למנהיג להיתפס כמנהיג דורו ומאפשר לו או לה הצלחה רעיונית־רוחנית?‬
‫הקורס יעסוק בשאלות אלו ואחרות בתקווה שאולי יצטייר פרופיל של מנהיג רוחני‬
‫ק!לת החלטות‬
‫‪1418525‬‬
‫סמסטר א'‬
‫שו״ת‬
‫ד״ר פול שרל־פוקס‬
‫יום ה'‬
‫‪14:30-13:00‬‬
‫למרות ההתקדמות העצומה של חקר מדעי המוח והגנטיקה בעשור האחרון נראה‬
‫שעדיין רב הנסתר על הנגלה בשאלה כיצד מתקבלות החלטות על ידי בני אדם‪ .‬ברור‪ ,‬עם‬
‫זאת‪ ,‬שמושג הבחירה החופשית מקבל הגדרה חדשה ורחבה יותר לאור חידושי המחקר‪.‬‬
‫בקורס נעיין בסוגיות בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית על מנת לרדת לעומקו של‬
‫תהליך קבלת החלטות ברמת הפרט וברמת הקבוצה‪ .‬נדון גם במקורות היהודיים‬
‫הקלאסיים כדי להבין את גבולות העיקרון של ״הכל צפוי והרשות נתונה״‪.‬‬
‫"מא ‪1‬י למדוני"‪ :‬יחסי אמהות ו!נות !ספרות הע!רית‬
‫‪1236033‬‬
‫סמסטר א'‬
‫ד״ר בת שבע מרגלית שטרן יום ג'‬
‫יעל לוי־חזן‬
‫שו״ת‬
‫‪12:00-10:30‬‬
‫תולדות האנושות מסופרות לרוב כגניאולוגיה (השתלשלות הדורות) פטריארכאלית‬
‫מאבות לבנים וכך גם מסופרות לרוב תולדות הספרות‪ .‬בקורס נבקש להתמקד בנקודת‬
‫מוצא אחרת תוך העמדת יחסי אמהות ובנות בספרות העברית במרכז הדיון‪ .‬בין היתר‬
‫‪119‬‬
‫התופנית לתואר שני‪:‬‬
‫תחומי הלימוד ו ר שי מ ת הקור סי□‬
‫‪ -‬משפחה וקהילה‬
‫יידונו טקסטים ש‪F N‬יוצרות ‪F‬באות‪ fzgce :‬בארון‪ ,dzceNgd fb N ,‬י^ די ת ‪ ,Nerf‬ד‪N‬י ‪F‬‬
‫רביקוביץ‪ ,‬רות ‪ dgpNb‬ואור‪N‬י קסט‪ N‬־ ב‪N‬ום‪F .‬דיון ‪ fggN‬בעיון בייצוגים אמנותיים ש‪N‬‬
‫יחסי א מ ^ ת ובנות וכן בתיאוריות פסיכוצגיות ‪ Nt‬יחסי אמ‪F‬ות ובנות‪.‬‬
‫קור סי□ הנו ג עי □ ב ח ב ר ה הי ש ר אלי ת‬
‫להיות אדם‪ :‬גישות ותופניות בחינוך לערפים‬
‫‪915465‬‬
‫סמסטר א'‬
‫ד״ר ‪ ferzc‬בקון‬
‫שו״ת‬
‫יום ‪16:30-15:00‬‬
‫'‪F‬‬
‫איך מחנכים ‪N‬ערכים בעידן ש‪ N‬רב־תרבותיות? ‪F‬קורס יתמקד בגישות ^ נ ו ת ^ נ ו ך‬
‫^ כ י ם ‪ ,‬וידון‪ ,‬בין ‪F‬יתר‪ ,‬בשא‪N‬ות ‪ Necff gfp : ^ bcf‬בין חינוך ^ כ י ם‬
‫‪ ?f ^ r^ y^ ^ N‬מ‪F‬י ‪FF‬שפע‪ F‬ש‪F N‬פדגוגי ‪F F‬פמיניסטית ‪ Nt‬חינוך ^ כ י ם ? ‪gNbN‬‬
‫ערכים מחנכות תוכניות שונות‪ ,‬פו ר מ א^ ת וב‪ N‬תי־פורמא‪N‬יות‪F ,‬קיימות ‪F‬יום במערכת‬
‫‪F‬חינוך ‪? ^ Nb ^ f‬‬
‫יזמות חינופית וחברתית ותהליפי שינוי‬
‫‪916575‬‬
‫סמסטר א'‬
‫שו״ת‬
‫פרופ' י‪F‬וד‪ F‬בר־ש‪N‬ום‬
‫יום ‪18:30-17:00‬‬
‫'‪F‬‬
‫בקורס נבחן מוד‪N‬ים שונים ‪FN‬תערבויות יזמיות אפקטיביות ‪N ^ bcf‬חו‪ NN‬שינויים‬
‫במערכת ^ ת־ ס פ רי ת‪ ,‬במערכת ‪ F‬ק‪F‬י‪N‬תית ובקשר בין ‪ . ^ mztpf‬נציג תיאוריות‬
‫עדכניות ש‪ N‬שינוי ‪ fphvg‬חברתית‪ ,‬ק ‪F‬י‪N‬תית וחינוכית תוך שימש דגש ‪F Nt‬קניית כ‪N‬ים‬
‫מעשיים ‪ f NgtvN‬מושכ‪N‬ת‪F .‬קורס נועד ‪ y ^N‬את יכו‪N‬ת ‪ fdfrff‬וקידום י כ^ ת ביצוע‬
‫יוזמות בקרב ‪ ,epgNf‬במובן ‪F‬תיאורטי ו‪F‬פרקטי‪.‬‬
‫דברים שהשתיקה יפה להם‪ :‬על שתיקות ועל סודות‬
‫‪929696‬‬
‫סמסטר ב'‬
‫ד״ר ג‪N‬י‪ F‬ג‪ N‬זנר־ח‪N‬ד‬
‫שו״ת‬
‫יום ‪14:30-13:00‬‬
‫'‪F‬‬
‫^ ר ך ‪FF‬יסטורי‪ F‬אך גם בתקופתנו אנו‪ ,‬כאן ועכשיו‪ ,‬ניתן ‪ b ^ p N‬עקבות ש‪ N‬שתיקות‬
‫ו‪F‬שתקות‪ ,‬ש‪ N‬שקרים וסודות‪ .‬פרקטיקות ש‪F N‬שתק‪ qf F‬ח‪N‬ק טבעי מן ‪F‬מרקם‬
‫‪ ^ i d F‬בו אנו חיים‪ ,‬אך ‪ f Nb‬גובות מאיתנו מחיר ‪ -‬פסיכוצגי‪ ,‬חברתי ומוסרי‪ .‬בקורס‬
‫‪ fh‬נפגוש דוגמאות ‪FN‬דחק‪ F‬ו‪FN‬שתק‪ F‬בסביבות חיינו ‪F ,w w f‬ח‪ N‬במנגנוני ‪ frdf‬ש‪N‬‬
‫‪F‬יחיד‪ ,‬דרך ‪F‬משפח ‪ f Nmg ,f ^ fyfg F‬בזיר‪ . ^ pgbNf F‬זאת תוך שימוש בדוגמאות‬
‫וב‪F‬מחשות מעו‪N‬ם ‪F‬ספרות‪F ,‬י‪F‬דות‪FF ,‬יסטורי‪ fy ^ N ivf ,F‬ועוד‪.‬‬
‫אלימות במשפחה בבית הספר ובחברה‬
‫‪1127406‬‬
‫סמסטר ב'‬
‫שו״ת‬
‫^‪ f ^ iN‬ז^ברמן‬
‫יום ‪16:30-15:00‬‬
‫'‪F‬‬
‫‪ zgt^ f‬יעסוק בגורמים ‪F‬אישיים‪F ,‬בין־אישיים‪F ,‬ארגוניים ו‪F‬חברתיים ‪F‬מובי‪N‬ים‬
‫‪ fzcdfN‬או ‪N‬צמצום ש‪ F N‬תנ‪F‬גויות ועסקאות ‪F‬א‪N‬ימות ב חבר^ ננתח את ‪F‬ידע ‪F‬קיים‬
‫בתחום וננס ‪F z^ N F‬בנות אותן אפשר ‪N‬תרגם ‪ wgc ^ f N‬יישומיות‪ .‬ב‪F‬נח ‪F‬‬
‫שא‪N‬ימות ‪ ftvw frf‬אנושית מבנית‪ ,‬בח‪N‬ק ‪ F‬ג‪N‬וי‪ fcgzcg F‬סמוי‪ ,F‬ננס‪NF‬ז ‪F‬ות ו‪N‬אפיין‬
‫‪120‬‬
‫התופנית לתואר שני‪:‬‬
‫תחומי הלימוד ו ר שי מ ת הקורסים‬
‫‪ -‬משפחה וקהילה‬
‫את ביטוייה המגוונים ואת דרכי ההתמודדות השונות‪ ,‬שמגבירות ומחזקות את‬
‫הפוגענות‪ ,‬לעומת אלה התורמים לצמצומה‪.‬‬
‫קורסים ב ת מי כ ה רו חני ת יהודית‬
‫פלים ויסודות ללווי הרוחני !חינוך‪! ,‬קהילה ו!מערפת הרפואית !עולם‬
‫היהודי ו!ישראל‬
‫‪1416666‬‬
‫סמסטר א'‬
‫ד״ר עינת רמון‬
‫יום ה'‬
‫שו״ת‬
‫‪18:30-17:00‬‬
‫הסמסטר הראשון מבין ארבעת קורסי היסוד של תכנית מרפא מעניק ללומדי הלווי‬
‫הרוחני את ״כלי העבודה״ הראשוניים והבסיסיים של התחום כמו גם השתקפויות של‬
‫עבודת המלווה הרוחני בספרות המקצועית‪ .‬כתכנית המתרכזת בלימודי הליווי הרוחני‬
‫בישראל ובאמצעות עושרה של המורשת היהודית־ הישראלית הפלורליסטית בעיקר‪,‬‬
‫נתבונן בכתביהם של פסח קראוס‪ ,‬זהרה דוודוביץ ‪ -‬פרקש‪ ,‬ואלחנן ניר ממניחי היסודות‬
‫המחשבתיים המקצועיים ללווי הרוחני בישראל‪ .‬בהמשך נקרא מאמרים על הכלים‬
‫העיקריים העומדים לרשות המלווה הרוחני ‪ -‬התשאול הרוחני ושימושים שונים‬
‫במקורות היהדות המגוונים העתיקים והחדשים‪ ,‬בכתיבת ועריכת תפילות וטקסים‬
‫בהקשרי הליווי הרוחני השונים עם האנשים אותם אנו מלווים והמקורבים להם‪ .‬דרכי‬
‫הלימוד בסמינר הן קבוצתיות ומתבוננות־רפלקטיבית ונלווית להן עבודה מעשית ‪-‬‬
‫התנדבותית עם אוכלוסיות הזקוקות ללווי רוחני (קשישים‪ ,‬חולים‪ ,‬משפחות החינוך‬
‫המיוחד וכו') בקהילה או במוסדות סעד ובריאות וכן הדרכה אישית מטעם המרצה‬
‫בקורס‪.‬‬
‫ת!ניות דתיות ויהודיות של חוסן רוחני !הקשרים קהילתיים‪,‬‬
‫חינופיים ורפואיים מודרניים‬
‫‪14229989‬‬
‫סמסטר ב'‬
‫ד״ר עינת רמון‬
‫לביאה בן אהרון‬
‫יום ה'‬
‫שו״ת‬
‫‪18:30-17:00‬‬
‫לימודי היסוד של הליווי הרוחני בסמסטר השני ימשיכו להתמקד בעבודה המתבוננת‬
‫ובמקרים של ליווי רוחני השאובים מן ה״שטח״ תוך שיחה קבוצתית‪ ,‬למידת עמיתים‬
‫והכרות עם אוצר מקורות השראה המוצגים על ידי הלומדים‪ .‬״נושא העל״ בו תתמקד‬
‫הקריאה לקראת השעורים והשיחות בשעורים עצמם יהיה האופן בו פילוסופים יהודים‬
‫(בעיקר) של הרפואה בייחוד של רפואת הנפש אימצו תבניות של חוסן רוחני מן המקורות‬
‫היהודים הקלאסיים ומדרך החיים היהודית המסורתית ותרגמו אותן לשפת רפואת‬
‫הגוף והנפש בעידן טכנולוגי‪ ,‬חילוני ומודרני‪ .‬במסגרת לימוד זה נתמקד בכתביהם של‪:‬‬
‫זיגמונט פרויד‪ ,‬אריך נוימן‪ ,‬אריך פרום‪ ,‬אליזבת קובלר־רוס‪ ,‬ויקטור פרנקל‪ ,‬אירווינג‬
‫יאלום‪ ,‬דניאל גולדמן‪ ,‬הרווי צ'וצ'ינוב‪ ,‬נעמי רמן‪ ,‬בנימין מוזס ומירה אציל‪ .‬נלמד ביחד‬
‫את מאמריהם ונברר את הדרכים בהן ניתן להיעזר בכתביהם בליווי הרוחני לגווניו‬
‫בישראל‪ .‬דרכי הלימוד בסמינר הן קבוצתיות ומתבוננות־רפלקטיביות ונלווית להן‬
‫עבודה מעשית ‪ -‬התנדבותית עם אוכלוסיות הזקוקות ללווי רוחני (קשישים‪ ,‬חולים‪,‬‬
‫‪121‬‬
‫התופנית לתואר שני‪:‬‬
‫תחומי הלימוד ו ר שי מ ת הקורסים‬
‫‪ -‬משפחה וקהילה‬
‫משפחות החינוך המיוחד וכו') בקהילה או במוסדות סעד ובריאות וכן הדרכה אישית‬
‫מטעם המרצה בקורס‪.‬‬
‫הגות יהודית !מאה ה‪ 20 -‬ו!מאה ה‪ 21-‬פמשא! לליווי רוחני‬
‫‪1426666‬‬
‫סמסטר א'‬
‫ד״ר עינת רמון‬
‫יום ה'‬
‫שו״ת‬
‫‪16:30-15:00‬‬
‫במסגרת הסמסטר השלישי בלימודי היסוד של לווי רוחני בתכנית מרפא נתבונן בהגויות‬
‫המתמקדות במשמעות חיי האדם נוכח המוות שנכתבו במאות העשרים והעשרים ואחת‬
‫בכל הזרמים היהודים המודרניים ובאופן בו הגויות אלו יכולות לשמש משאב ללווי‬
‫רוחני‪ .‬במסגרת ״מסענו״ בין הגויות אלו נתוודע ונשוחח על כתביהם של ההוגים‬
‫הבאים‪ :‬מסילת ישרים לרמח״ל עם פירושו של ישעיהו ליבוביץ' (מבוא לנושא)‪ ,‬יהודה‬
‫לייב אלתר בעל ה״שפת אמת״‪ ,‬אהרן דוד גורדון‪ ,‬מרדכי מרטין בובר‪ ,‬הרב קוק‪ ,‬הרי״ד‬
‫סולובייצ'יק‪ ,‬מרדכי קפלן‪ ,‬אברהם יהושע השל‪ ,‬הרולד קושנר‪ ,‬ר' נח ברזובסקי בעל‬
‫ה״נתיבות שלום״‪ ,‬הרב שלום ארוש וימימה אביטל‪ .‬נמשיך לעסוק בפיתוח יכולות‬
‫התבוננות בתיאורי מקרים עמם אנו מתמודדים בעבודה המעשית בליווי רוחני באמצעות‬
‫דיון קבוצתי בתמלולים שייכתבו על ידי הלומדים‪ ,‬התלבטויות העולות מן העבודה‬
‫בשטח ועוד‪ .‬במקביל נמשיך לעסוק בפיתוח יכולות התבוננות בתיאורי מקרים עמם אנו‬
‫מתמודדים בעבודה המעשית‪ .‬הלומדים יביאו לדיון תמלולים מן ההתנסות הקלינית‬
‫אשר מהם ״מהדהדות״ תובנות של ההוגים שלהגותם נתוודע‪ .‬אנו נבחן בהקשר זה את‬
‫הזיקה בין הגות תיאולוגית והשתקפותה בחייהם של הפונים ללווי רוחני ובחיי אלו‬
‫המעניקים אותו לזולתם‪ .‬דרכי הלימוד בסמינר הן קבוצתיות ומתבוננות־ רפלקטיביות‬
‫ונלווית להן עבודה מעשית ‪ -‬התנדבותית עם אוכלוסיות הזקוקות ללווי רוחני‬
‫(קשישים‪ ,‬חולים‪ ,‬משפחות החינוך המיוחד וכו') בקהילה או במוסדות סעד ובריאות וכן‬
‫הדרכה אישית מטעם המרצה בקורס‪.‬‬
‫ליווי רוחני והתמודדות עם ס!ל לאופלוסיות יעד שונות !ישראל‬
‫שו״ת‬
‫יום ה'‬
‫‪16:30-15:00‬‬
‫‪1429989‬‬
‫סמסטר ב'‬
‫ד״ר עינת רמון‬
‫לביאה בן אהרן‬
‫הסמסטר הרביעי והאחרון מבין ארבעת קורסי היסוד בתכנית מרפא האקדמית מתמקד‬
‫במגוון אוכלוסיות בישראל להן מוענק ליווי רוחני ובדרכי הליווי הרוחני הייחודיות‬
‫המותאמות לכל אוכלוסיה ואוכלוסיה‪ .‬כדרכה של תכנית מרפא תחום הידע התשתיתי‬
‫ללימוד הליווי הרוחני הוא מקורות היהדות הקלאסיים והתאמתם לקבוצות שונות בעם‬
‫היהודי ובמדינת ישראל בעת החדשה‪ .‬בין סוגי הליווי הרוחני השונים בהם נדון‬
‫בסמסטר זה נתמקד בעבודה עם נגמלים מאלכוהול וסמים באמצעות עיבוד התכנית‬
‫הרוחנית של ‪ 12‬הצעדים להקשר יהודי־ישראלי‪ ,‬בשאלות הקיומיות העולות דרך‬
‫המקורות היהודיים בחיי הקשישים ובהבנת הזקנה כאתגר קיומי בישראל‪,‬‬
‫בפרספקטיבות רוחניות נוכח אתגרי החיים והמוות בחינוך היהודי בישראל‪ ,‬וכן‬
‫בליווי רוחני על רקע של טראומות לאומיות של העם היהודי‪ :‬שרידי השואה‬
‫ומשפחותיהם ואנשי ונשות ״משפחת השכול״ הישראלית‪ .‬היבטים של ליווי רוחני‬
‫לאוכלוסיות הלא יהודיות בישראל והיבטים מקצועיים אחרים יושלמו בימי העיון‬
‫הכלולים בתכנית מרפא‪ .‬דרכי הלימוד בסמינר הן קבוצתיות ומתבוננות־ רפלקטיביות‬
‫‪122‬‬
‫התופנית לתואר שני‪:‬‬
‫תחומי הלימוד ו ר שי מ ת הקור סי□‬
‫‪ -‬משפחה וקהילה‬
‫ונצוית ‪ ftict qfN‬מעשית ‪ ^ -‬ד ב ו ת י ת עם אוכצסיות ‪ ^ NN ^ ygyhf‬רוחני‬
‫(קשישים‪ ,‬ח^י ם‪ ,‬משפחות ‪F‬חינוך ‪F‬מיוחד וכו') ‪ f ^ fyc‬או במוסדות סעד ובריאות וכן‬
‫‪ fmzef‬אישית מטעם ‪F‬מרצ ‪ F‬בקורס‪.‬‬
‫מן הערש עד ערש דווי‪ :‬על יצירה ולידה‪ ,‬חיים ומות באגדות חז״ל‬
‫‪419879‬‬
‫סמסטר ב'‬
‫ד״ר פנחס ‪Nerp‬‬
‫יום ‪14:30-13:00‬‬
‫שו״ת‬
‫'‪F‬‬
‫עיון ‪F ftcfc‬ספרותית ש‪ N‬חז״‪ ^ fzw y f N‬ק ד י ם ‪F‬מרכזיים בחיי ‪F‬אדם‪ :‬ערך ‪F‬אדם‬
‫ובריאתו‪ ,f t >N,‬יחסי אחים‪ ,t ^ N ,‬נישואין ויחסים בין בני ‪ ftict ,dghf‬ומות‪ .‬נכיר את‬
‫דרכי ‪F ftcff‬שונות ש‪ N‬חז׳ < ובעיקר את סיפורי ‪F fedbf‬קשורים ‪N‬נושאים ‪,gNb‬‬
‫ודרכם גם ‪ ep Nr‬דרכי ניתוח ש‪ N‬אגדות חז״צ‬
‫לשוח בשדה ולפגוע במקום‪ :‬סידור התפילה והתפילה פחוויה אישית‬
‫‪315676‬‬
‫סמסטר א'‬
‫פרופ' מ ש ‪ F‬בנוביץ‬
‫יום ‪16:30-15:00‬‬
‫שו״ת‬
‫'‪F‬‬
‫ת^דות ‪F‬תפי‪ Nb ^ c FN‬אופיינו במשך ‪ mzGEF‬במתח ‪ cctof‬סביב ‪ fpm‬צירים‪ :‬יחיד־‬
‫ציבור‪ ,‬בקש ‪ F‬־‪F‬צ‪ F‬ר‪ ,F‬קבע־תחנונים‪F .‬תפי‪F w f N fzgpb FN‬ביטוי ‪F‬אישי ביותר ש‪N‬‬
‫‪F‬חויי‪F F‬דתית‪ Nmcg ,‬זאת ‪F‬יא נתפס‪N F‬אורך ‪ f Ngtvm rniGEF‬שרצוי ^ י ם בציבור‪.‬‬
‫‪F‬מתפ‪F Nb frgv NN‬מקום כדי ״‪FN‬ביא צדיעתו״ את צרכיו ו‪FN‬ודות ‪ Nt gN‬מי‪N‬וי צרכים‬
‫‪ frgv bgf Ncb ,gNb‬גם ‪N‬אנשים אחרים וקורא בפני ‪F‬ם בשם ‪ 'F‬בשירות ותשבחות‬
‫וב‪ F‬צ‪F‬רת ‪F‬אמונים שבקריאת שמע‪ f N ^ f .‬תמיד נתפס ‪ F‬כצורך אנושי בסיסי ‪Y N ^ g‬‬
‫טבעי מאורח ^ י ם ‪ ,‬אך ‪F‬יא זכת‪ f ^N gdzN F‬כמו שאר תחומי ‪ ,fmNf f‬ורגו‪N‬צי ‪ F‬זו‬
‫‪N fmvf‬עיקר ( ‪ f p‬שאיפשר את ‪F‬קיום ‪ n ^ F‬בשנים שב‪F‬ם עם ישרא‪F b N N‬י‪ F‬ריבון‬
‫בארצו)‪ .‬בקורס ‪ fh‬נבחן את מרכיבי סידור ‪F‬תפי‪ FN‬ואת תו‪N‬דות ‪ f N ^ f‬בישרא‪zgbNN‬‬
‫‪F‬מתח שבין ‪ rn^Y F‬שבצירים ‪ ,gNNf‬ונעמוד ‪ Nt‬דרכים שב‪F‬ם ניתן ‪FN‬ביא ^ י ביטוי‬
‫בו־זמני את ‪FF‬יבטים ^ נ י ם ש‪ f N ^ f N‬תוך כדי שימוש בסידור‪.‬‬
‫להיות אדם‪ :‬גישות ותופניות בחינוך לערפים‬
‫‪915465‬‬
‫סמסטר א'‬
‫ד״ר ‪ ferzc‬בקון‬
‫שו״ת‬
‫יום ‪16:30-15:00‬‬
‫'‪F‬‬
‫איך מחנכים ‪N‬ערכים בעידן ש‪ N‬רב־תרבותיות? ^ ר ס יתמקד בגישות ‪ ^ w w f‬נ ו ך‬
‫^ כ י ם ‪ ,‬וידון‪ ,‬בין ‪F‬יתר‪ ,‬בשא‪N‬ות ‪F‬באות‪ Necff gfp :‬בין חינוך ^ כ י ם‬
‫‪ ?f ^ r^ y^ ^ N‬מ‪F‬י ‪ FF‬שפע‪ F‬ש‪F N‬פדגוגי‪F F‬פמיניסטית ‪ Nt‬חינוך ^ כ י ם ? ‪gNbN‬‬
‫ערכים מחנכות תוכניות שונות‪ ,‬פורמא‪N‬יות וב‪ N‬תי־פורמא‪N‬יות‪ ^ ,‬י מ ו ת ‪F‬יום במערכת‬
‫‪F‬חינוך ‪? ^ Nb ^ f‬‬
‫תרגול רוחני ביהדות‬
‫‪1012323‬‬
‫סמסטר א'‬
‫שו״ת‬
‫ד״ר תומר פרסיקו‬
‫יום ‪14:30-13:00‬‬
‫'‪F‬‬
‫‪F‬מדיטצי‪ F‬במסורת ‪F ^ e w f‬ית‪ F‬בעבר עיסוק ‪N‬א‪N‬יט ‪ F‬ש‪ N‬מיסטיקנים‪ ,‬בני־נביאים‪,‬‬
‫מקוב‪N‬ים או חסידים‪ .‬כיום ‪ fbzr‬ש ‪F‬עניין במדיטצי‪ F‬משותף כמעט‪ NmN‬שכבות ‪F‬ציבור‪,‬‬
‫‪123‬‬
‫התופנית לתואר שני‪:‬‬
‫תחומי הלימוד ו ר שי מ ת הקורסים‬
‫‪ -‬משפחה וקהילה‬
‫ומסגרות מגוונות מציעות תרגולים שונים שמכונים ״מדיטציה יהודית״‪ .‬בקורס נלמד‬
‫טכניקות מדיטטיביות שפותחו בקבלה ובחסידות‪ .‬נבין את מקורות היווצרותן ואת‬
‫הדרכים לתרגל אותן‪ ,‬ונתרכז בעיקר בטכניקות מדיטטיביות בקבלה הנבואית של ר'‬
‫אברהם אבולעפיה‪ ,‬בקבלת האר״י‪ ,‬בראשית תנועת החסידות‪ ,‬בחסידות חב״ד‪ ,‬ברסלב‬
‫ובתורתו של האדמו״ר מפיאסצנה‪ .‬הלימוד ילווה בתרגול של הטכניקות עצמן לכל אורך‬
‫הקורס‪.‬‬