דיור וקהילה בראש העין - המרכז לחקר העיר והאזור

Transcription

‫דיור וקהילה בראש העין‬
‫דוח מסכם של עבודות סטודנטים‬
‫במסגרת‬
‫"אולפן תכנון עירוני" לתואר שני בתכנון ערים ואזורים‬
‫הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪ ,‬הטכניון‬
‫מרץ ‪2102‬‬
‫בהנחיית‪:‬‬
‫פרופ' רחל אלתרמן‬
‫פרופ"מ פנינה פלאוט‬
‫אדר' ומתכננת טל מודעי‬
‫עורכת‪ :‬אדר' נוף עתליה גלעד‬
‫‪1‬‬
‫‪HOUSING AND COMMUNITY IN ROSH HAAYIN‬‬
‫‪Student project, Graduate Program in Urban and Regional‬‬
‫‪Planning, Technion –Israel Institute of Technology‬‬
‫‪Studio faculty: Prof. Rachelle Alterman, Prof. Pnina Plaut, Tal‬‬
‫‪Modai – architect and planner‬‬
‫ברצוננו להוד ות לעיריית ראש העין על שיתוף הפעולה הפורה‪ ,‬ובראשה‬
‫לראש העיר מר משה סיני ולמנכ"ל העירייה הגב' אירית נתן‪.‬‬
‫תודה לכל מנהלי המחלקות ועובדי העירייה שסייעו באיסוף מידע וארגון‬
‫המפגשים ובמיוחד למהנדס העיר‪ ,‬מר אריה גלברג וצוות מחלקת הנדסה‪,‬‬
‫על הסבלנות והעזרה הרבה‪.‬‬
‫תודה לאדר' נעמה מליס‪ ,‬לאדריכל מחוז מרכז במשרד השיכון והבינוי‪,‬‬
‫מר טימור מגרלי‪ ,‬ולנציגות הוועדה המקומית והמחוזית על ששפכו אור‬
‫על המתחים והלחצים המשפיעים על גיבוש התכנון לעיר‪.‬‬
‫תודה עמוקה לתושבי העיר‪ ,‬ובראשם יו"ר ארגון פורום הנשים‪ ,‬הגב'‬
‫אורלי מונק‪ ,‬שפתחו את דלתם ושיתפו אותנו באופי החיים בעיר‪,‬‬
‫ההתנהלות היומיומית בה ונקודות האור והתורפה הדורשות תשומת לב‪.‬‬
‫© ‪ 2102‬כל הזכויות שמורות לקבוצת הסטודנטים וצוות ההוראה בפרויקט "דיור‬
‫וקהילה בראש העין" במיסגרת "אולפן ‪ – "0‬קורס בתואר שני בתכנון ערים ואזורים‬
‫שבפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון‪.‬‬
‫מסת"ב‪ISBN 978-965-409-048-3 :‬‬
‫הפרויקט נתמך בסיוע החממה החברתית "דיור וקהילה"‬
‫ובשיתוף עיריית ראש העין ותושביה‬
‫‪2‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫חלק א'‪ :‬מבוא ‪ -‬תהליך התכנון ורקע כללי‬
‫‪ .0‬הקדמה ‪00 ..................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬תהליך התכנון ‪02 .........................................................................................‬‬
‫‪ .3‬ראש העין‪ -‬רקע כללי ‪03 ................................................................................‬‬
‫חלק ב'‪ :‬ניתוח מצב קיים ‪ -‬דיור וקהילה בראש העין‬
‫חברה ודמוגרפיה‬
‫‪ .0‬הקדמה ‪01 .........................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬מוצא‪01 .............................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬צמיחה דמוגרפית‪20 ............................................................................................‬‬
‫‪ .4‬מינים ‪22 ............................................................................................................‬‬
‫‪ .5‬גילאים ‪22 ..........................................................................................................‬‬
‫‪ .6‬עולים ‪23 ............................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬אפיון עולים ע"פ אזורים סטטיסטיים ‪25 ...............................................................‬‬
‫‪ .8‬השכלה ‪21 ..........................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬מאפיינים סוציו‪-‬אקונומיים ופוליטיים ‪31 ..............................................................‬‬
‫‪ .01‬משלח יד ‪33 ......................................................................................................‬‬
‫‪ .00‬אבטלה ‪34 ........................................................................................................‬‬
‫‪ .02‬פוליטיקה‪35 .....................................................................................................‬‬
‫‪ .03‬ביבליוגרפיה ‪36 .................................................................................................‬‬
‫דיור ומגורים‬
‫‪ .0‬הקדמה ‪31 .........................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬מגורים ודיור בראש העין ‪31 .................................................................................‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 2.0‬תמורות במערכת המגורים ‪31 ........................................................................‬‬
‫‪ 2.2‬הבדלי דיור בתוך היישוב ‪41 ..........................................................................‬‬
‫‪ 2.3‬דיור ציבורי בעיר ‪42 .....................................................................................‬‬
‫‪ 2.4‬צורת חזקה על הדירה ‪43 ..............................................................................‬‬
‫‪ 2.5‬צפיפות מגורים ‪44 ........................................................................................‬‬
‫‪ 2.6‬ערך הדירות בעיר ‪45 .....................................................................................‬‬
‫‪ 2.1‬מצב מתחמי המגורים ותקינותם ‪41 ...............................................................‬‬
‫‪ 2.8‬הגירה פנימית ‪51 ..........................................................................................‬‬
‫‪ 2.1‬הסיבות לפערים בין האזורים בעיר‪ ,‬מנקודת המבט של מקבלי ההחלטות ‪51 ......‬‬
‫‪ .3‬מגורים ודיור בראש העין בהשוואה לישובים סמוכים ‪50 .........................................‬‬
‫‪ 3.0‬מחירי דירות למכירה והשכרה ‪50 ..................................................................‬‬
‫‪ 3.2‬צורת חזקה על הדירה ‪53 ..............................................................................‬‬
‫‪ 3.3‬מאפייני מלאי הדירות ‪53 ..............................................................................‬‬
‫‪ .4‬מגורים ודיור בראש העין בעתיד ‪ -‬בנייה מתוכננת ‪55 ...............................................‬‬
‫‪ 4.0‬צפיפות המגורים במרכז העיר ‪56 ...................................................................‬‬
‫‪ 4.2‬אופי הבנייה בשכונות החדשות ‪56 ..................................................................‬‬
‫‪ 4.3‬הפער בין השכונות הוותיקות לחדשות‪ ,‬ולאלו שייבנו ‪51 ...................................‬‬
‫‪ .5‬ביבליוגרפיה ‪51 ...................................................................................................‬‬
‫שירותי ציבור‬
‫‪ .0‬הקדמה ‪51 .........................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬מערכת החינוך ‪60 ...............................................................................................‬‬
‫‪ 2.0‬תפרוסת ותפוסת מבני החינוך בראש העין ‪60 ..................................................‬‬
‫‪ 2.2‬איכות החינוך בראש העין ‪62 .........................................................................‬‬
‫‪ 2.3‬חינוך חרדי תורני ‪64 .....................................................................................‬‬
‫‪ 2.4‬חינוך מיוחד ונגישות מבנים ‪64 ......................................................................‬‬
‫‪ .3‬תרבות ‪65 ...........................................................................................................‬‬
‫‪ 3.0‬תפרוסת והיקף פעילות ‪65 .............................................................................‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .4‬בריאות ושירותי חירום ‪61 ...................................................................................‬‬
‫‪ .5‬דת ‪68 ................................................................................................................‬‬
‫‪ .6‬ספורט ‪61 ...........................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬ביבליוגרפיה ‪11 ...................................................................................................‬‬
‫קבוצות עניין‬
‫‪ .0‬הקדמה ‪10 .........................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬קבוצות עניין בראש העין ‪13 .................................................................................‬‬
‫‪ 2.0‬האגף לשירותים חברתיים מטעם אגף הרווחה העירוני ‪13 ................................‬‬
‫‪ 2.2‬המחלקה לעבודה קהילתית ‪13 ......................................................................‬‬
‫‪ .3‬עמותות ארציות ועולמיות בעלות השפעה רבה הפועלות בראש העין ‪14 .....................‬‬
‫‪ .4‬קבוצות ועמותות מקומיות שהוקמו ביוזמת תושבי העיר ‪16 ....................................‬‬
‫‪ .5‬יחסי הרשות המקומית וקבוצות העניין ‪11 .............................................................‬‬
‫‪ .6‬ביבליוגרפיה ‪18 ...................................................................................................‬‬
‫סקר תושבים‬
‫‪ .0‬הקדמה ‪11 .........................................................................................................‬‬
‫‪ 0.0‬מטרת הסקר ‪11 .............................................................................................‬‬
‫‪ 0.2‬מבנה השאלון‪11 ............................................................................................‬‬
‫‪ 0.3‬אופן העברת השאלונים ‪11 ..............................................................................‬‬
‫‪ .2‬ניתוח תוצאות הסקר ‪80 ......................................................................................‬‬
‫‪ 2.0‬אפיון אוכלוסיית הנסקרים וזיהוי מגמות עירוניות בולטות ‪80 ............................‬‬
‫‪ 2.2‬חלוקת העיר לשני אזורי עניין עיקריים ‪83 ........................................................‬‬
‫‪ .3‬ניתוח מדדי שביעות רצון ‪85 .................................................................................‬‬
‫‪ 3.0‬זיהוי מגמות עירוניות על פי מדדי שביעות הרצון‪ -‬שירותי ציבור ‪86 .....................‬‬
‫‪ 3.2‬זיהוי מגמות עירוניות על פי מדדי שביעות הרצון‪ -‬איכות החיים בעיר ‪81 ..............‬‬
‫‪ 3.3‬מדדי שביעות רצון – הבדלים בין חלקי העיר והשכונות השונות ‪88 ......................‬‬
‫‪ .4‬עמדות כלל תושבי ראש העין בנוגע לסוגיות עתידיות ‪10 ..........................................‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ 4.0‬סוגיות מגורים ‪10 ..........................................................................................‬‬
‫‪ 4.2‬סוגיות השקעה ופיתוח ‪13 ...............................................................................‬‬
‫‪ .5‬דימוי העיר בעיני תושביה ‪15 ................................................................................‬‬
‫חלק ג'‪ :‬עבודות סטודנטים‬
‫ראש העין‪ :‬החזרת עטרה ליושנה נעמה הגלעדי‪ ,‬הלל הלמן‪ ,‬דורית גרפונקל‬
‫‪.0‬‬
‫זיהוי ואפיון הפרויקט ‪010 ................................................................................‬‬
‫‪ 0.0‬מזמין התוכנית ‪ -‬תושבי העיר הוותיקה ‪010 ...................................................‬‬
‫‪ 0.2‬ניתוח מאפייני העיר וסביבתה מנקודת מבט של תושבי העיר הותיקה ‪013 .........‬‬
‫‪ 0.3‬חזון ומטרות התכנית ‪015 ............................................................................‬‬
‫‪ 0.4‬סוגיות התכנון ‪016 ......................................................................................‬‬
‫‪.2‬‬
‫חלופות תכנון‪011 ............................................................................................‬‬
‫‪ 2.0‬עיקרי החלופות‪011 .....................................................................................‬‬
‫‪.3‬‬
‫דיור וקהילה‪ :‬מדיניות התוכנית‪018 ..................................................................‬‬
‫‪ 3.0‬הנחות יסוד ‪018 ..........................................................................................‬‬
‫‪ 3.2‬עקרונות התכנון ‪011 ....................................................................................‬‬
‫‪ 3.3‬עקרונות פרוגרמאתיים ‪001 ..........................................................................‬‬
‫‪.4‬‬
‫דיור וקהילה‪ :‬הוראות התוכנית ‪002 ..................................................................‬‬
‫‪ 4.0‬ערוץ מימוש‪ :‬חיזוק ראש העין ‪002 ................................................................‬‬
‫‪ 4.2‬ערוץ מימוש‪ :‬קיימות חברתית – ראש העין עיר של הזדמנויות ‪001 ...................‬‬
‫‪.5‬‬
‫ביצוע התוכנית ‪023 .........................................................................................‬‬
‫‪.6‬‬
‫נספחים ‪021 ...................................................................................................‬‬
‫‪ 6.0‬תשריט מרחבי ‪021 .........................................................................................‬‬
‫‪ 6.2‬פיזור אזורי חינוך ‪028 ....................................................................................‬‬
‫‪ 6.3‬תוכנית נגישות ותחבורה מוצעת ‪028 ................................................................‬‬
‫ראש העין‪ :‬עיר ידידותית לנשים עתליה גלעד‪ ,‬מיכל בוגוסלבסקי‪ ,‬שרון חנן‬
‫‪.0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ 0.0‬מזמין התוכנית – פורום הנשים‪ ,‬שותפות לתוכנית ‪030 ....................................‬‬
‫‪ 0.2‬ניתוח מאפייני העיר וסביבתה מנקודת מבט נשית (‪034 ........................)SWOT‬‬
‫‪.2‬‬
‫חלופות תכנון‪038 ............................................................................................‬‬
‫‪ 2.0‬עיקרי החלופות‪038 .....................................................................................‬‬
‫‪ 2.2‬בחירת חלופה ‪031 .......................................................................................‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪ 3.0‬הנחות יסוד ‪031 ..........................................................................................‬‬
‫‪ 3.2‬עקרונות התכנון‪ -‬ראש העין כעיר לוויין ידידותית לנשים ‪041 ...........................‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪ 4.0‬הוראות מנהליות עבור השלטון המקומי ‪046 ....................................................‬‬
‫‪ 4.2‬אמצעים לפיתוח ועיצוב הרובעים ‪048 ..............................................................‬‬
‫‪.5‬‬
‫ביצוע התוכנית ‪055 .........................................................................................‬‬
‫‪ 5.0‬גופים הנדרשים למימוש הפרויקט ‪055 .............................................................‬‬
‫‪ 5.2‬שלבי הביצוע ‪056 ...........................................................................................‬‬
‫‪ 5.3‬עדכון ומעקב ‪061 ...........................................................................................‬‬
‫‪.6‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪060 .............................................................................................‬‬
‫‪.1‬‬
‫נספחים ‪063 ....................................................................................................‬‬
‫‪ 1.0‬תשריט מרחבי ‪065 .........................................................................................‬‬
‫‪ 1.2‬אזורים שיש לקיים בהם תהליכי פינוי בינוי‪ ,‬עיבוי בינוי ומגורים חדשים ‪066 .......‬‬
‫‪ 1.3‬עקרונות מערכת התחבורה המוצעת‪066 ...........................................................‬‬
‫ראש העין‪ :‬עיר לכל הגילאים עירא עברי‪ ,‬נעמה וייס‪ ,‬עמית קליינר‬
‫‪.0‬‬
‫‪ 0.0‬מזמין התוכנית – " עיריית ראש העין " ‪061 ...................................................‬‬
‫‪ 0.2‬ניתוח מאפייני העיר וסביבתה מנקודת מבטו של ראש העיר (‪061 .......... )SWOT‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.2‬‬
‫חלופות תכנון‪061 ............................................................................................‬‬
‫‪ 2.0‬עיקרי החלופות‪061 .....................................................................................‬‬
‫‪ 2.2‬בחירת חלופה ‪010 .......................................................................................‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪ 3.0‬הנחות יסוד ‪010 ..........................................................................................‬‬
‫‪ 3.2‬עקרונות התכנון ‪010 ....................................................................................‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪ 4.0‬הרחבת הגבול המוניציפאלי של העיר והוספת שכונות חדשות ‪015 .....................‬‬
‫‪ 4.2‬ציפוף המרקם העירוני הקיים ‪016 .................................................................‬‬
‫‪ 4.3‬דיור להשכרה ‪011 ........................................................................................‬‬
‫‪ 4.4‬הגדרת כמות מינימאלית של דירות קטנות ‪081 ...............................................‬‬
‫‪ 4.5‬מדיניות תכנון ובינוי למוסדות חינוך ‪081 ........................................................‬‬
‫‪ 4.6‬בילוי‪ ,‬פנאי‪ ,‬תרבות וספורט בעיר ‪080 .............................................................‬‬
‫‪ 4.1‬שיתוף הציבור ‪080 .........................................................................................‬‬
‫‪.5‬‬
‫ביצוע התוכנית ‪082 .........................................................................................‬‬
‫‪ 5.0‬גופים שיש להקים לצורך מימוש התוכנית ‪082 ..................................................‬‬
‫‪ 5.2‬שלביות הביצוע ‪083 .......................................................................................‬‬
‫‪ 5.3‬התניות בשלבי הביצוע ‪083 .............................................................................‬‬
‫‪.6‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪085 .............................................................................................‬‬
‫‪.1‬‬
‫נספחים ‪081 ....................................................................................................‬‬
‫‪ 1.0‬תשריט מרחבי ‪081 .........................................................................................‬‬
‫‪ 1.2‬מדיניות גודל מינימאלי לפיצול דירות ‪088 ........................................................‬‬
‫‪ 1.3‬מדיניות גובה בינוי בעיר ‪088 ...........................................................................‬‬
‫‪ 1.4‬רשת הדרכים העירונית ‪088 ............................................................................‬‬
‫‪8‬‬
‫חלק א'‬
‫מבוא‪-‬‬
‫תהליך התכנון ורקע כללי‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .1‬הקדמה‬
‫קורס "אולפן עירוני"‪ ,‬הנערך מדי שנה במסגרת לימודי התואר השני בתכנון ערים‬
‫ואזורים‪ ,‬עוסק בתכנון עירוני כוללני לעיר קטנה‪ .‬השנה התמקד הקורס בעיר ראש‪-‬‬
‫העין‪ ,‬שבתחומה מצויות כיום עתודות הקרקע האחרונות המיועדות לבניה‬
‫מאסיבית של יחידות דיור באזור המרכז‪ .‬סביב נושא הפיתוח העתידי קיים מתח‬
‫מובנה בין השיקולים הלאומיים המובילים את פעילות הממשלה בתכנון ובשיווק‬
‫קרקעות ובין האינטרסים של העיר ובראשם תכנון כוללני שייטיב עם כלל התושבים‬
‫בעיר‪.‬‬
‫במהלך הקורס עסקו הסטודנטים בניתוח המצב הקיים‪ ,‬זיהוי הסוגיות העיקריות‬
‫לתכנון והצעת תכניות כוללניות לעיר‪ .‬שלבי העבודה השונים כללו התקשרויות‬
‫ודרכי פעולה מגוונות עם הקהילה‪ .‬ניתוח המצב הקיים כלל למידת המערכות‬
‫העירוניות וכן היבטים חברתיים‪ ,‬קהילתיים והיבטי דיור‪ ,‬באמצעות קשר עם‬
‫גורמים בקהילה‪ ,‬פעילים חברתיים ותושבים; קשרים אלו אפשרו את חשיפת‬
‫קבוצות העניין הפעילות בעיר ומיפוי יכולת השפעתן על נושאי פיתוח עתידי‪ ,‬וכן‬
‫חשיפת עמדות ואינטרסים של קבוצות תושבים שאינם מאורגנים או פעילים‪.‬‬
‫אמצעי למידה נוסף היה סקר עמדות התושבים שבוצע ונותח על‪-‬ידי הסטודנטים‪.‬‬
‫בסקר השתתפו ‪ 211‬תושבים שנבחרו על פי דגימה של טיפוסי דיור שונים בכל‬
‫שכונות העיר‪ .‬אחד הנושאים שנותח בהרחבה היה הפערים החברתיים‪-‬כלכליים‬
‫והתרבותיים בין השכונות הותיקות והחדשות בעיר; פערים אלו משקפים את‬
‫התפתחותה ההיסטורית של העיר והיוו נקודת מוצא משמעותית לתכנון כוללני של‬
‫העיר‪ .‬בשכונות הותיקות בעיר הודגם קשר ייחודי בין היבטי דיור וקהילה; הנטייה‬
‫למגורים במסגרת משפחתית רב‪-‬דורית והביקוש הרב לדיור בשכונות הותיקות‬
‫בקרב הבנים התגלו כמרכיב מהותי במרקם החברתי של העיר הוותיקה‪ ,‬בו עסקו‬
‫הסטודנטים בהמשך התהליך‪.‬‬
‫שלבי ההמשך של עבודת הסטודנטים התבססו על ניתוחים אלו‪ ,‬כאשר כל צוות‬
‫תכנון (שהורכב משלושה סטודנטים) בחר לייצג נקודת מבט ייחודית כגון‪ :‬גוף‬
‫עירוני‪ ,‬קבוצת עניין או קבוצת תושבים לא מאורגנת‪ .‬גורמים בקהילת ראש העין‬
‫שנבחרו לייצוג על‪-‬ידי הסטודנטים היו 'פורום נשים' הפעיל בעיר‪ ,‬ותושבי השכונות‬
‫הוותיקות שאינם פעילים באופן מאורגן ושוטף‪.‬‬
‫עבודת הצוותים נעשתה בשיתוף עם קבוצת העניין (או התושבים) ומתוך ייצוג‬
‫עמדותיהם ביחס לפיתוח העתידי של העיר‪ .‬העבודה כללה ניתוח אסטרטגי של‬
‫חוזקות וחולשות העיר מתוך נקודת המבט הייחודית של הגורם אותו הם‬
‫"מייצגים"‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬גיבוש של סוגיות התכנון‪ ,‬פיתוח חזון עירוני וחלופות‬
‫לתכנית‪ ,‬ובחירת חלופה תכנונית מועדפת‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬צוות הסטודנטים שבחר לייצג בעבודתו את תושבי השכונות הוותיקות‬
‫עסק בסוגיות הבאות‪ :‬היחס בין הבניה החדשה להגנה על המרקם הקיים‪ ,‬כיצד‬
‫לפתח את הקשרים בין השכונות הותיקות והחדשות‪ ,‬מהו גובה הבינוי הרצוי‬
‫באזורי העיר השונים‪ ,‬וכיצד ליצור זהות עירונית וליצור קשר בין תושבי העיר‬
‫ומורשתה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬סוגיות התכנון שהעסיקו את הצוות שייצג את 'פורום‬
‫הנשים' בתכנון‪ ,‬היו‪ :‬גודלה של העיר והצפיפות שיאפשרו שוויון הזדמנויות מגדרי‬
‫והעצמה נשית במרחב‪ ,‬דפוס פריסת שימושי הקרקע שיספק את איכות החיים‬
‫‪11‬‬
‫הגבוהה ביותר‪ ,‬דפוס הפיזור של שטחים פתוחים שיענה על הצרכים של נשים‬
‫ויתרום לביטחונן והמעמד והתפקיד האזורי הרצוי לעיר‪.‬‬
‫‪ .2‬תהליך התכנון‬
‫האולפן חושף את הסטודנטים לתהליך תכנון דמוי‪-‬מקצועי במערכת עירונית‬
‫ממשית על מנת להקנות לסטודנטים את המיומנויות הבסיסיות הדרושות להמשך‬
‫הלימודים ולחיים המקצועיים‪ .‬תהליך העבודה הורכב משלושה שלבים‪:‬‬
‫שלב א'‪ -‬לימוד המערכות העירוניות‬
‫שלב זה עסק בלימוד וניתוח מאפייני ראש העין וסקירת השינויים שעברה לאורך‬
‫השנים‪ ,‬לצורך הבנת הסוגיות והדילמות העירוניות כמו גם זיהוי הדינאמיקה‬
‫והכוחות הפועלים בעיר ומעצבים אותה‪ .‬בשלב זה התחלקו הסטודנטים לקבוצות‪,‬‬
‫כאשר כל קבוצה סקרה תחום‪/‬מערכת עירונית ספציפית כגון‪ :‬דיור ומגורים‪ ,‬חברה‬
‫ודמוגרפיה ושירותי ציבור‪ .‬צוות נוסף עסק בהכנת סקר עמדות תושבים בישוב‪.‬‬
‫הצוותים יצאו לשטח ונפגשו עם גורמים ממסדיים וחוץ‪-‬ממסדיים הקשורים‬
‫למערכות הרלוונטיות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הצוותים נפגשו עם תושבי העיר ונחשפו לדעות‬
‫ותחושות התושבים לגבי המצב הקיים והמצב הרצוי בראש העין‪.‬‬
‫שלב ב'‪ -‬בחירת נקודת מבט וזיהוי סוגיות התכנון הרלוונטיות‬
‫בשלב זה נדרשו צוותי הסטודנטים להגדיר את מי משרתת תוכניתם ועבור מי הם‬
‫מתכננים‪ .‬לצורך כך בחרו הצוותים "מזמין"‪ -‬גוף או קהילה בעלי עניין בהכנת‬
‫תוכנית אב כוללת ליישוב‪ .‬הסטודנטים זיהו את הדרישות והצרכים הייחודיים של‬
‫מזמין התוכנית תוך ניתוח החולשות‪ ,‬החוזקות‪ ,‬האיומים וההזדמנויות בראש העין‬
‫עבור המזמין הספציפי‪ .‬על בסיס ניתוח זה הגדירו הסטודנטים מטרות ויעדים‬
‫לתוכנית‪ .‬בנוסף‪ ,‬קבעו הצוותים שנת יעד לביצוע התוכנית‪.‬‬
‫שלב ג'‪ -‬פיתוח תוכנית אסטרטגית‬
‫שלב זה עסק בגיבושה וניסוחה של תוכנית אסטרטגית לעיר‪ ,‬המורכבת ממסמך‬
‫מדיניות ותשריט מרחבי‪ .‬התוכנית נותנת מענה לצרכים ולדרישות מזמין התוכנית‬
‫על ידי הגדרה של פרישת הפעילויות וייעודי הקרקע בראש העין בשנת היעד על‬
‫בסיס פרוגראמה תכנונית וכמותית המתייחסת למכלול של מטרות‪ ,‬יעדים‪,‬‬
‫ואמצעים‪.‬‬
‫תהליך העבודה הניב שני תוצרים עיקריים‪:‬‬
‫‪ )0‬ניתוח מעמיק וכולל של המצב הקיים בעיר‪ ,‬ובכללו ניתוח ההיבטים החברתיים‬
‫והקהילתיים והיבטי דיור‪ .‬ניתוחי המצב הקיים ותוצאות סקר עמדות התושבים‬
‫הוצגו לעירייה ולתושבים ויפורסמו לצורך עיון ושימוש שוטף‪ .‬הצגת הניתוחים‬
‫עוררה עניין רב בהוותה מקור מידע מקיף שישמש את העירייה בעבודתה אך גם‬
‫ישרת תושבים המעוניינים להיות מעורבים בקהילה וקבוצות עניין הפועלות לקדם‬
‫נושאים שונים בעיר‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ )2‬הצעות תכנון כוללניות לעיר מתוך נקודות מבט שונות המשקפות עמדות‬
‫ואינטרסים שונים הבאים לידי ביטוי בתכנון‪ .‬הצעות התכנון הוצגו בקצרה‬
‫ויפורסמו בהרחבה לשימושם של כלל הגורמים הפעילים בעיר‪ .‬תרומתה‬
‫המשמעותית של הצגת הצעות התכנון היא העלאת סוגיות הקשורות בפיתוחה של‬
‫העיר לדיון ציבורי תוך המחשת הגישות השונות לתכנון‪ ,‬השמעת קולותיהם של‬
‫קבוצות תושבים שלא תמיד נשמעים והעצמתם למעורבות ופעולה בתחום הפיתוח‬
‫המקומי והעירוני בהיבטים חברתיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬סביבתיים ועוד‪.‬‬
‫‪ .3‬ראש העין‪ -‬רקע כללי‬
‫ראש העין הינה עיר פרברית קטנה במחוז המרכז בישראל (בשרון)‪ ,‬בעלת כ ‪41,111‬‬
‫תושבים‪ .‬העיר ממוקמת בחלקו המזרחי של מטרופולין תל אביב ושכונותיה‬
‫המזרחיות גובלות בקו הירוק‪.‬‬
‫היישוב בצורתו הנוכחית הוקם בשנת ‪ 0141‬ושימש בתחילה כמחנה עולים ומעברה‪,‬‬
‫בעיקר עבור עולים מתימן‪ ,‬אשר היוו את הרוב המכריע של אוכלוסיית העיר עד‬
‫לתחילת שנות ה‪ 11-‬ומהווים מרכיב מפתח בזהות ובדימוי היישוב‪ .‬בשנות ה‪11-‬‬
‫אוכלוסיית העיר שילשה את עצמה במהירות באמצעות בינוי של שכונות חדשות‬
‫במזרח העיר שאכלוסו ע"י אנשי צבא‪ ,‬עולים חדשים (בעיקר מברית המועצות)‬
‫ותושבים אחרים‪ .‬שכונות אלו‪ ,‬שנבנו על פי סטנדרטי בנייה מודרניים המותאמים‬
‫לדרישות ולצרכי האוכלוסייה העכשווית‪ ,‬הציגו דפוס פיתוח שונה בתכלית מזה‬
‫שהיה קיים בשכונות הוותיקות‪ ,‬הן מבחינת איכות התשתיות הפיזיות (כבישים‪,‬‬
‫תאורה וכו') והן מבחינת היצע השירותים העירוניים (מתנ"סים ובתי ספר)‪ .‬הבדלים‬
‫אלו‪ ,‬לצד הבדלים תרבותיים בין האוכלוסייה הוותיקה והחדשה הביאו‬
‫להתפתחותם של פערים בין השכונות וכפי שעולה מסקר שנערך בקרב התושבים‪,‬‬
‫מידה מסוימת של קנאה ותחושת קיפוח‪.‬‬
‫פערים אלו באים לידי ביטוי במאפיינים פיזיים וחברתיים‪-‬כלכליים של העיר עד‬
‫היום‪ .‬כך למשל‪ ,‬אחוז מקבלי תעודת הבגרות אומנם דומה בכל שכונות העיר ועומד‬
‫על כ ‪( 51%‬בדומה לערים בסביבת ראש העין כמו כפר סבא‪ ,‬פתח תקווה והוד‬
‫השרון)‪ ,‬אך לעומת זאת אחוז התושבים בעלי תואר אקדמי הינו נמוך משמעותית‬
‫בשכונות הוותיקות (בין ‪ )5%-01%‬מהשכונות החדשות (בין ‪ .)25%-45%‬בהתאמה‪,‬‬
‫גם השכר הממוצע בשכונות הוותיקות נמוך מזה של השכונות החדשות‪ .‬אגב‪,‬‬
‫בהשוואה לערים אחרות בסביבת ראש העין‪ ,‬אחוז בעלי התואר האקדמי בעיר נמוך‬
‫יחסית‪ .‬בראש העין הוא עומד על כ ‪ ,23%‬בעוד שבפתח תקווה הוא עומד על ‪21%‬‬
‫ובהוד השרון הדומה הוא מגיע ל ‪ .38%‬כך גם השכר בראש העין עבור עצמאים‬
‫ושכירים נמוך בהפרש של בין ‪ ₪ 0111-3111‬מערים כגון הוד השרון‪ ,‬פתח תקווה‬
‫וכפר סבא‪.‬‬
‫נקודות זכות שקיימות בראש העין ומבליטות אותה על רקע ערים אחרות נובעות‬
‫ממיקומה האסטרטגי בסמוך למחלף קסם‪ ,‬המאפשר גישה מהירה לכביש ‪5‬‬
‫(המאפשר גישה נוחה ליישובים מתל אביב ועד אריאל) וכביש ‪( 6‬המאפשר גישה‬
‫נוחה ליישובים מחיפה עד באר שבע)‪ .‬בנוסף‪ ,‬מסילת הרכבת הארצית עוברת ממערב‬
‫לעיר וישנן אפילו שתי תחנות סמוכות לעיר (אחת לא פעילה כיום)‪ .‬למרות סמיכותן‬
‫‪13‬‬
‫הפיזית‪ ,‬מעט תושבים נוסעים ברכבת (פחות מ ‪ ,)0%‬ככל הנראה מכיוון שההגעה אל‬
‫התחנה מסורבלת יחסית לאפשרויות נסיעה ברכב פרטי‪ .‬לצד אלו‪ ,‬בימים אלו‬
‫נבחנת האפשרות לחבר את ראש העין לתוואי הרכבת הקלה המתוכננת במטרופולין‬
‫תל אביב‪ .‬איכויות נוספות של העיר‪ ,‬העולות מדבריהם של התושבים‪ ,‬הן הנוף‬
‫הפתוח והירוק הנשקף מחלונות הבתים‪ ,‬בעיקר אלו של השכונות החדשות‪,‬‬
‫והאווירה השקטה בעיר‪ .‬ראש העין מוקפת בשטחים פתוחים‪ ,‬חקלאיים ואחרים‪.‬‬
‫כך למשל מצפון לעיר נמצא יער ראש העין‪ ,‬מדרום פארק לאומי מגדל צדק וממערב‬
‫לעיר נמצא פארק לאומי אפק ומקורות הירקון‪ .‬לעניין זה קיימת גם ביקורת בקרב‬
‫תושבי העיר הצעירים‪ ,‬על כך שהעיר "שקטה מדי" וחסרים בה מוקדי בילוי‬
‫ופעילות‪.‬‬
‫לראש העין קיימים ומתוכננים מספר שטחי תעשייה‪/‬תעסוקה גדולים‪ .‬הדומיננטיים‬
‫בהם הם "פארק תעשייה אפק" (פארק סיביל) בצפון העיר‪ ,‬ואזור‬
‫המסחר‪/‬תעסוקה‪/‬לוגיסטיקה הנרחב שחלקו כבר קיים "לב ישראל"‪ ,‬הנמצא במזרח‬
‫העיר‪ ,‬בסמוך למחלף קסם‪ .‬מעניין לראות כי הארנונה עבור שימושי מסחר ותעשייה‬
‫בעיר קטנה בלמעלה מ ‪ 51%‬מהארנונה לשימושים אלו בכפר סבא ופתח תקווה‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬מתחמי תעסוקה אלה מהווים בסיס תעסוקתי יחסית מצומצם עבור‬
‫תושבי העיר‪ ,‬וכ‪ 61% -‬מהמועסקים בעיר מיוממים ממנה ועובדים מחוץ לעיר‪.‬‬
‫למרות זאת (ואולי בעקבות זאת)‪ ,‬מסקר ושיחות עם תושבים עולה כי תושבי ראש‬
‫העין מעורים ומעורבים במתרחש בעירם‪ .‬בין השאר הדבר בא לידי ביטוי בכך‬
‫שבעיר פועלות עשרות אגודות וארגונים רשומים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫חלק ב'‬
‫ניתוח מצב קיים‪-‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫חברה ודמוגרפיה‬
‫פרק זה סוקר את המאפיינים הדמוגרפיים והחברתיים בראש העין לאורך השנים‬
‫ובהשוואה לערים אחרות בסביבתה‪.‬‬
‫הפרק מציג את התפתחות העיר‪ ,‬ומתמקד בשינויים שחלו בהרכב האוכלוסייה‪:‬‬
‫מוצא התושבים‪ ,‬מאזן גידול האוכלוסייה‪ ,‬השתלבות העולים ואוכלוסיות תלויות;‬
‫ובהיבטים סוציו אקונומיים כגון‪:‬השכלה‪ ,‬שכר ממוצע‪ ,‬משלח יד‪ ,‬מקבלי קצבאות‪,‬‬
‫הבטחת הכנסה ואבטלה‪.‬‬
‫המחקר מתבסס על נתונים סטטיסטיים‪ ,‬שנאספו מאתר הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה (הלמ"ס)‪ ,‬אתר ביטוח לאומי‪ ,‬אתר הכנסת ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬נערכו‬
‫ראיונות עם אבי שוורץ‪ ,‬בכיר במחלקת הרווחה של ראש העין‪ ,‬עם שושנה חן‪,‬‬
‫מרכזת היחידה להתנדבות וכן עם ראשי קבוצות העניין העיקריות‪.‬‬
‫הפרק מכיל השוואה למספר ערים נבחרות‪ ,‬על מנת ליצור בסיס אובייקטיבי‬
‫להערכת העיר‪ .‬הערים הן‪:‬‬
‫‪ .0‬פתח תקווה‪ ,‬נבחרה מכיוון שהיא מהווה עוגן עירוני ברמה האזורית‬
‫‪ .2‬יבנה‪ ,‬נבחרה מכיוון שהיא עיר בגודל דומה הממוקמת במרחק דומה מתל אביב‬
‫‪ .3‬הוד השרון‪ ,‬נבחרה מכיוון שהיא עיר בגודל דומה הקרובה לראש העין‪.‬‬
‫‪ .4‬בית שמש‪ ,‬נבחרה מכיוון שהתחילה את דרכה באופן דומה לראש העין אך עברה‬
‫שינוי דמוגרפי קיצוני במרוצת השנים ומעניין לבחון ולהבליט את השוני ביניהן‬
‫כיום‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ .2‬מוצא‬
‫חלוקת המוצא בראש העין (באחוזים מכלל האוכלוסייה) ע"פ שנים‪:‬‬
‫‪1983‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪2008‬‬
‫ישראל‬
‫‪9.8‬‬
‫‪34.5‬‬
‫‪47.4‬‬
‫אסיה‬
‫‪87.2‬‬
‫‪38.9‬‬
‫‪30.6‬‬
‫אפריקה‬
‫‪1.5‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪6.6‬‬
‫אירופה‬
‫‪1.5‬‬
‫‪19.9‬‬
‫‪13.6‬‬
‫אמריקה‬
‫ואוקיאנה‬
‫‪N/A‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪N/A‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪90.0‬‬
‫‪80.0‬‬
‫‪70.0‬‬
‫‪60.0‬‬
‫‪50.0‬‬
‫‪40.0‬‬
‫‪30.0‬‬
‫‪20.0‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪2118‬‬
‫‪1995‬‬
‫ישראל‬
‫אסיה‬
‫אפריקה‬
‫אירופה‬
‫‪1983‬‬
‫*הנתונים לקוחים מתוך הלמ"ס‬
‫הגרף מציג את הומוגניות המוצא בראש העין עד לשנות ה‪ ,11-‬והשינוי שחל בעקבות‬
‫הגירתם של אוכלוסיות שונות כגון אנשי צבא ועולים מברית המועצות לעיר‪.‬‬
‫הומוגניות מוצאם של תושבי ראש העין במפקד האוכלוסין משנת ‪,)81.2%( 0183‬‬
‫היא הגבוהה ביותר מכל הישובים (מעל ‪ 5111‬תושבים) בכל מפקדי האוכלוסין‬
‫שנערכו משנת ‪ ,0183‬מלבד אחוז המוצא האפריקני בנתיבות באותו המפקד‪ .‬בספרו‪,‬‬
‫"ממחנה עולים לעיר משגשגת"‪ ,‬דניאל שמשוני מתייחס להומוגניות זו‪" :‬השקיעו‬
‫לילות כימים במאבקם להפוך את ראש העין ליישוב קבע לתימנים‪ ,‬בתקווה‬
‫ובציפייה‪ ,‬כי במסגרת הקמתו של יישוב חדש שיאוכלס ביהודים יוצאי תימן‪,‬‬
‫יישמרו הערכים והמנהגים היהודיים שנשתמרו במורשת יהדות תימן דורות‬
‫‪19‬‬
‫רבים"‪ 1.‬הדומיננטיות של גרעין העיר התימני משפיע על צביון העיר ודמותה עד‬
‫היום‪.‬‬
‫התיישבות העולים מברית המועצות בעיר באה לידי ביטוי בגידול מ‪ 0.5%‬ל ‪01.1%‬‬
‫באחוז האוכלוסייה ממוצא אירופי בין השנים ‪ 0183‬ל‪ 0115 -‬ולאחר מכן בירידה ל‬
‫‪ 03.6%‬ב‪( 2118 -‬כתוצאה מחילופי דורות וחוסר האטרקטיביות של העיר עבור‬
‫אוכלוסייה זו‪ ,‬כפי שיפורט בהמשך)‪.‬‬
‫חלוקה ע"פ יבשות מוצא (אחוז מהאוכלוסייה כאשר ילידי חו"ל יבשת המוצא היא‬
‫יבשת הלידה ועבור ילידי ישראל יבשת מוצא היא יבשת לידת האב)‪ .‬שנת ‪.2002‬‬
‫בית‬
‫הוד‬
‫פתח‬
‫ראש‬
‫השרון שמש‬
‫תקווה‬
‫יבנה‬
‫העין‬
‫יבשת מוצא‬
‫ישראל‬
‫‪47.4‬‬
‫‪35.7‬‬
‫‪35.6‬‬
‫‪44.6‬‬
‫‪46.5‬‬
‫אסיה (כולל תימן)‬
‫‪30.6‬‬
‫‪17.7‬‬
‫‪19.4‬‬
‫‪16.7‬‬
‫‪5.4‬‬
‫אפריקה‬
‫‪6.6‬‬
‫‪28.9‬‬
‫‪10.6‬‬
‫‪9.4‬‬
‫‪17.3‬‬
‫אירופה (כולל את כל בריה"מ‬
‫‪13.6‬‬
‫לשעבר)‬
‫‪1.8‬‬
‫אמריקה ואוקיאנה‬
‫‪16.4‬‬
‫‪32.2‬‬
‫‪25.2‬‬
‫‪17‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪13.8‬‬
‫חלוקה עפ"י יבשות מוצא ‪( 2008‬אחוזים)‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫ישראל‬
‫אסיה‬
‫אפריקה‬
‫‪20‬‬
‫אירופה‬
‫‪10‬‬
‫אמריקה ואוקיאנה‬
‫‪0‬‬
‫בית שמש‬
‫הוד השרון פתח תקווה‬
‫ערים‬
‫‪ 1‬ד‪ .‬מדמוני‪ ,‬ראש העין‪ :‬ממחנה עולים לעיר משגשגת‪2118 ,‬‬
‫‪21‬‬
‫יבנה‬
‫ראש העין‬
‫אחוזים‬
‫‪30‬‬
‫ניתן לראות כי גם בהשוואה לערים אחרות‪ ,‬המוצא התימני (יבשת אסיה) דומיננטי‬
‫במיוחד בראש העין‪.‬‬
‫‪ .3‬צמיחה דמוגרפית‬
‫קצב גידול האוכלוסייה ע"פ שנים בערים נבחרות‪:‬‬
‫גידול אוכלוסיה (אחוזים)‬
‫‪180%‬‬
‫‪160%‬‬
‫‪140%‬‬
‫הוד השרון‬
‫‪100%‬‬
‫‪80%‬‬
‫בית שמש‬
‫‪60%‬‬
‫יבנה‬
‫אחוזים‬
‫‪120%‬‬
‫‪40%‬‬
‫פתח תקווה‬
‫‪20%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪2118‬‬
‫‪83‬‬
‫‪95‬‬
‫שנים‬
‫‪72‬‬
‫‪-20%‬‬
‫ניתן לראות שראש העין היא העיר היחידה מבין הערים הנבדקות שהתחולל בה‬
‫גידול שלילי באוכלוסייה בין השנים ‪ 0112‬ל‪ .0183 -‬הדבר מצביע על ירידה‬
‫באטרקטיביות העיר לעומת ערים דומות לה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ראש העין שיקפה ירידה‬
‫בגידול האוכלוסייה בדומה לערים המושוות באותן שנים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬בין השנים‬
‫‪ 0183‬ל ‪ ,0115‬בולטת שוב ראש העין‪ ,‬בעקבות גידול באוכלוסיית הבלמעלה מ ‪,251%‬‬
‫יותר מכל עיר שהושוותה‪ .‬הגידול באוכלוסייה בשנים אלו מיוחס הן לכניסת‬
‫אוכלוסיות עולים (בשיעורים ממוצעים‪ ,‬ללא שוני רב מהערים שהושוו‪ -‬יפורט‬
‫בהמשך)‪ ,‬ובמיוחד לבניית השכונות החדשות וכניסתה של אוכלוסיית אנשי הקבע‪.‬‬
‫עד שנת ‪ 2118‬מגמה זו מתהפכת וחלה ירידה דרסטית בגידול האוכלוסייה (עם זאת‬
‫עדיין חיובי)‪ .‬זוהי תמונת המצב העדכנית התואמת לדבריו של ראש העיר מר משה‬
‫סיני‪ ,‬בדבר מיתון הגידול בעיר עד לחיזוק שירותי הציבור בעיר‪ ,‬באופן שיספק את‬
‫צרכי האוכלוסייה הקיימת‪ ,‬אותה אוכלוסייה שגדלה בקצב מהיר בתחילת שנות ה‬
‫‪.11‬‬
‫הגרף מציג תזזיתיות רבה בשיעורי הגידול של ראש העין‪ ,‬לעומת ערים אחרות כמו‬
‫הוד השרון ופתח תקווה ששומרות על גידול קבוע יותר‪ .‬הדבר נובע בין השאר‬
‫ממחסור לאורך השנים בתשתיות ומוסדות ציבור נדרשים‪ .‬יש לתת את הדעת‬
‫‪21‬‬
‫לנושא זה ולהפיק לקחים לקראת הגידול הניכר הצפוי באוכלוסיית העיר‪ -‬ראש‬
‫העין צפויה להכפיל את גודלה‪.‬‬
‫‪ .4‬מינים‬
‫ניתן לראות שבראש העין קיים אחוז גבוה של גילאי ‪ 04-01‬ו‪ 41-41 -‬בעוד שאחוז בני‬
‫הגילאים ‪ 21-31‬הוא יחסית נמוך‪ .‬כמו כן ניתן לראות שהתפלגות המינים היא‬
‫כמעט זהה ועומדת על כ‪ 51% -‬בקירוב לכל מין‪.‬‬
‫‪ .5‬גילאים‬
‫אוכלוסייה תלויה בראש העין ע"פ שנים‪:‬‬
‫אוכלוסייה תלויה (אחוזים) ראש העין‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪1-19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪+65‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪1983‬‬
‫‪1972‬‬
‫‪37‬‬
‫‪7.2‬‬
‫‪39‬‬
‫‪5.8‬‬
‫‪38.7‬‬
‫‪7.3‬‬
‫‪52.7‬‬
‫‪4.2‬‬
‫שנים‬
‫‪22‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1-19‬‬
‫‪+65‬‬
‫אחוזים‬
‫‪30‬‬
‫ניתן לראות שעד ‪ 0112‬אחוז הצעירים בעיר היה מעל ‪ ,51%‬הדבר נבע מאופייה‬
‫המסורתי‪-‬דתי של האוכלוסייה בעיר שהתאפיינה במשפחות מרובות ילדים‪ .‬החל‬
‫משנות השמונים אחוז האוכלוסייה התלויה הצעירה התייצב על פחות מ‪.41% -‬‬
‫באשר לאוכלוסייה התלויה המבוגרת‪ ,‬חלקה באוכלוסייה עלה במקביל לירידה‬
‫באחוז האוכלוסייה התלויה הצעירה‪ ,‬כצפוי‪ .‬השינוי באחוז האוכלוסייה התלויה‬
‫המבוגרת קשור גם כמובן‪ ,‬בעלייה בתוחלת החיים‪.‬‬
‫‪ .6‬עולים‬
‫אוכלוסיה יהודית ע"פ לידה בארץ‪/‬חו"ל (אחוז מהאוכלוסייה) בשנת ‪:2002‬‬
‫ראש‬
‫העין‬
‫יבנה‬
‫פתח‬
‫תקווה‬
‫הוד‬
‫השרון‬
‫ילידי ישראל‬
‫‪84.5‬‬
‫‪74.6‬‬
‫‪69.2‬‬
‫‪80.7‬‬
‫ילידי חו"ל‬
‫‪15.5‬‬
‫‪25.4‬‬
‫‪30.8‬‬
‫‪19.3‬‬
‫הנתונים מצביעים על כך שנכון לשנת ‪ ,2118‬ראש העין כוללת אחוז גבוה יחסית של‬
‫ילידי ישראל בהשוואה לערים הנבחנות‪ .84.5% ,‬אחוז ילידי חו"ל בפתח תקווה‬
‫כמעט כפול מהאחוז בראש העין‪ ,‬כתוצאה מהתיישבות גדולה של עולים מבריה"מ‬
‫בפתח תקווה‪.‬‬
‫השוואת אוכלוסיית ילידי בריה"מ ואתיופיה מול הערים הנבחנות (באחוזים מכלל‬
‫האוכלוסייה) בשנת ‪:2002‬‬
‫‪20.00‬‬
‫‪18.00‬‬
‫‪16.00‬‬
‫‪14.00‬‬
‫‪10.00‬‬
‫‪8.00‬‬
‫בריה"מ‬
‫‪6.00‬‬
‫אתיופיה‬
‫‪4.00‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪5.12‬‬
‫‪0.26‬‬
‫יבנה‬
‫‪7.90‬‬
‫‪4.36‬‬
‫‪18.68‬‬
‫‪1.69‬‬
‫ערים‬
‫‪23‬‬
‫‪4.91‬‬
‫‪2.09‬‬
‫‪0.00‬‬
‫בריה"מ‬
‫אחוזים‬
‫‪12.00‬‬
‫השוואת עולים מבריה"מ ואתיופיה מול הערים הנבחנות בין השנים ‪ 1995‬ל‪2002 -‬‬
‫(אחוזים)‬
‫בריה"מ‬
‫בריה"מ‬
‫‪2002‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪1995‬‬
‫שם הישוב‬
‫‪6.68‬‬
‫‪4.92‬‬
‫‪0.36‬‬
‫‪0.79‬‬
‫יבנה‬
‫‪6.37‬‬
‫‪7.90‬‬
‫‪4.14‬‬
‫‪4.36‬‬
‫‪14.36‬‬
‫‪18.68‬‬
‫‪0.71‬‬
‫‪1.69‬‬
‫‪6.56‬‬
‫‪5.12‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.26‬‬
‫ניתן לראות כי אחוז העולים מברית המועצות בראש העין (‪ )4.12%‬דומה לאחוז‬
‫העולים בערים בסדר גודל דומה‪ .‬לעומת זאת בפתח תקווה שיעור העולים גבוה פי‬
‫כמעט ארבע‪ ,‬אך ישנה ירידה של כ ‪ 2%‬במהלך השנים‪ .‬הדבר עולה בקנה אחד עם‬
‫העובדה שפתח תקווה הינה עיר מרכזית וגדולה באופן משמעותי מהערים האחרות‬
‫שהושוו‪.‬‬
‫אחוז העולים מאתיופיה בראש העין ממוצע (ב ‪ 2118‬כ‪ )1.8%-‬ביחס לערים בסדר‬
‫גודל דומה‪ ,‬אחוז נמוך בהרבה מהערים יבנה ופתח תקווה‪ ,‬אך גבוה מהוד השרון‪.‬‬
‫בין השנים הנבדקות (‪ ,)0115-2118‬אחוז העולים מאתיופיה בראש העין הכפיל את‬
‫עצמו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בהוד השרון התרחשה ירידה באחוז העולים מאתיופיה וביבנה‬
‫נרשם גידול צנוע בלבד‪.‬‬
‫ותק אוכלוסיית העולים בארץ (אחוז מאוכלוסיית העולים) בשנת ‪:2002‬‬
‫בית‬
‫הוד‬
‫פתח‬
‫ראש‬
‫השרון שמש‬
‫תקווה‬
‫יבנה‬
‫העין‬
‫ותק בשנים‬
‫מעל ‪( 64‬עד ‪)1941‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6.2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫מ ‪ 52‬עד ‪)1942-1954( 63‬‬
‫‪42.4‬‬
‫‪16.1‬‬
‫‪22.7‬‬
‫‪30.1‬‬
‫‪3.60‬‬
‫מ ‪ 52‬עד ‪)1955-1960( 51‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪12.9‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6.1‬‬
‫מ ‪ 41‬עד ‪)1961-1911( 51‬‬
‫‪11.1‬‬
‫‪21.8‬‬
‫‪11.6‬‬
‫‪16.2‬‬
‫‪7.7‬‬
‫מ ‪ 33‬עד ‪)1912-1919( 40‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪2.5‬‬
‫מ ‪ 23‬עד ‪)1920-1929( 32‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪5.8‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5.6‬‬
‫מ ‪ 11‬עד ‪)1990-2001( 22‬‬
‫‪31.4‬‬
‫‪36.3‬‬
‫‪40.5‬‬
‫‪22.1‬‬
‫‪47.4‬‬
‫מתחת ל ‪( 10‬אחרי ‪)2002‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪27‬‬
‫‪24‬‬
‫‪45‬‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫יבנה‬
‫ניתוח הנתונים מראה כי מרבית העולים בעיר הם בעלי ותק של ‪ 58-63‬שנים בארץ‪,‬‬
‫כלומר הינם עולים מתימן אשר הגיעו במסגרת מבצע "על כנפי נשרים" (או "מרבד‬
‫הקסמים") בשנים ‪ .0141-0153‬עולים אלה וצאצאיהם מהווים את הגרעין של העיר‪,‬‬
‫שהחלה את דרכה בשנת ‪ 0141‬כמחנה מעבר‪ .‬אוכלוסיית העולים השנייה בגודלה‬
‫בעיר‪ ,30.4% ,‬היא של ילידי ברית המועצות שהגיעו לעיר בין השנים ‪.0111-2110‬‬
‫אוכלוסייה נוספת שנכנסה לראש העין‪ ,‬בעיקר באותן שנים‪ ,‬היא עולים מאתיופיה‪.‬‬
‫יש לזכור‪ ,‬שמדובר בעלייה שהתרחשה לפני למעלה מחמישה עשורים והנתונים‬
‫בטבלה מבטאים רק את ילידי חו"ל ולא ילידי הארץ ממוצא תימני‪ .‬כך‪ ,‬למרות‬
‫ששיעור ילידי חו"ל מתקופת העלייה הרוסית קרוב יחסית לשיעור העלייה‬
‫התימנית‪ ,‬שיעורי התמותה נמוכים יותר בעלייה הרוסית מכיוון שחלפו שני עשורים‬
‫בלבד‪ .‬סה"כ ילידי חו"ל בראש העין הינו כ ‪ 05%‬בלבד ומרבית התימנים החיים שם‬
‫כיום הם צאצאי המייסדים‪.‬‬
‫בהשוואה לערים אחרות בולטות השנים של קום המדינה‪ .‬הדבר מדגיש את אופייה‬
‫הייחודי של ראש העין שעם היווסדה ועד העלייה הרוסית‪ ,‬הייתה יישוב הומוגני‬
‫מאוד מבחינת ארץ המוצא של התושבים‬
‫‪ .1‬אפיון עולים ע"פ אזורים סטטיסטיים‬
‫אוכלוסיית ילידי בריה"מ ואתיופיה בראש העין לפי א"ס בחלוקה ע"פ שנות‬
‫עלייה (באחוזים מאוכלוסיית האזור)‬
‫איזור סטטיסטי בריה"מ‬
‫א"ס ‪022‬‬
‫‪2.61‬‬
‫‪0.87‬‬
‫א "ס ‪3‬‬
‫‪1.39‬‬
‫‪1.67‬‬
‫‪25‬‬
‫א "ס ‪4‬‬
‫‪3.26‬‬
‫‪4.19‬‬
‫א "ס ‪5‬‬
‫‪1.56‬‬
‫‪0.31‬‬
‫א "ס ‪6‬‬
‫‪1.61‬‬
‫‪0.00‬‬
‫א "ס ‪1‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.25‬‬
‫א "ס ‪8‬‬
‫‪1.29‬‬
‫‪0.00‬‬
‫א "ס ‪1‬‬
‫‪1.43‬‬
‫‪0.00‬‬
‫א"ס ‪01‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.00‬‬
‫א"ס ‪00‬‬
‫‪6.88‬‬
‫‪0.00‬‬
‫א"ס ‪02‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪0.00‬‬
‫א"ס ‪03‬‬
‫‪24.47‬‬
‫‪0.00‬‬
‫סה"כ‬
‫‪4.92‬‬
‫‪0.79‬‬
‫‪30.00‬‬
‫‪25.00‬‬
‫‪20.00‬‬
‫‪15.00‬‬
‫בריה"מ סה"כ‬
‫אתיופיה סה"כ‬
‫‪10.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.00‬‬
‫א"ס א"ס ‪ 3‬א"ס ‪ 4‬א"ס ‪ 5‬א"ס ‪ 6‬א"ס ‪ 7‬א"ס ‪ 8‬א"ס ‪ 9‬א"ס א"ס א"ס א"ס סה"כ‬
‫‪13 12 11 11‬‬
‫‪1+2‬‬
‫הנתונים מצביעים על כך שמרבית אוכלוסיית העולים מבריה"מ מרוכזת בא"ס ‪,03‬‬
‫בחלקה הדרומי של שכונת נווה אפק (רחוב נווה אפיקים ודרומה)‪ .‬באזור זה‬
‫מתגוררים כמחצית מ‪ 0861 -‬עולי בריה"מ‪ ,‬המהווים כמעט ‪ 5%‬מאוכלוסיית העיר‪.‬‬
‫בנוסף קיים ריכוז קטן של עולים מבריה"מ בא"ס ‪ 1‬ו‪ 00-‬בשכונת מצפה אפק ובחלק‬
‫הצפוני של שכונת נווה אפק בהתאמה‪ .‬מרבית האוכלוסייה העולה מאתיופיה‬
‫‪26‬‬
‫מרוכזת בא"ס ‪ ,4‬בשכונת אביב ובחלק הצפוני של שכונת שבזי‪ .‬בנוסף ישנו ריכוז‬
‫קטן יותר באזורים ‪ 2‬ו‪ ,3-‬בשכונת רמב"ם וצה"ל‪.‬‬
‫השוואת עולים (באחוזים מכלל האוכלוסייה) ע"פ שנים ע"פ ארץ לידה בחלוקה‬
‫לאזורים הסטטיסטיים‪:‬‬
‫בריה"מ‬
‫בריה"מ‬
‫‪2002‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪2002‬‬
‫איזור סטטיסטי ‪1995‬‬
‫א"ס ‪12223‬‬
‫‪2.06‬‬
‫‪2.07‬‬
‫‪0.45‬‬
‫‪1.22‬‬
‫א"ס ‪4‬‬
‫‪4.34‬‬
‫‪3.26‬‬
‫‪2.42‬‬
‫‪4.19‬‬
‫א"ס ‪526‬‬
‫‪0.78‬‬
‫‪1.58‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.15‬‬
‫א"ס ‪1‬‬
‫‪2.75‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.25‬‬
‫א"ס ‪2‬‬
‫‪1.64‬‬
‫‪1.29‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.00‬‬
‫א"ס ‪9210‬‬
‫‪1.68‬‬
‫‪1.43‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.00‬‬
‫א"ס ‪11‬‬
‫‪7.58‬‬
‫‪6.88‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.00‬‬
‫א"ס ‪12213‬‬
‫‪23.08‬‬
‫‪16.10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.00‬‬
‫סה"כ‬
‫‪6.68‬‬
‫‪4.92‬‬
‫‪0.36‬‬
‫‪0.79‬‬
‫עולי בריה"מ (באחוזים מכלל האוכלוסייה) ע"פ שנים בחלוקה לאזורים‬
‫סטטיסטיים‪:‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫בריה"מ ‪1995‬‬
‫‪10‬‬
‫בריה"מ ‪2118‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪27‬‬
‫עולי בריה"מ (באחוזים מכלל האוכלוסייה) ע"פ שנים בחלוקה לאזורים‬
‫סטטיסטיים‪:‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.5‬‬
‫אתיופיה ‪1995‬‬
‫‪2‬‬
‫אתיופיה ‪2118‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪11‬ס ‪12+13‬‬
‫‪"9+11‬ס א"‬
‫א‬
‫‪"1+2+3‬ס ‪4‬א"ס ‪5+6‬א"ס ‪ 7‬א"ס ‪8‬א"ס‬
‫א‬
‫א"ס‬
‫סה"כ‬
‫ישנה מגמת ירידה בשיעור העולים מבריה"מ בקרב האוכלוסייה כמעט בכל‬
‫האזורים הסטטיסטיים בעיר‪ .‬ירידה זו מיוחסת להתחלפות דור העולים המבוגרים‪.‬‬
‫מגמת הירידה החדה במיוחד בא"ס ‪ 02‬ו‪ 03 -‬אולי קשורה בפרויקט בנייה במסגרתו‬
‫נבנו יחידות מגורים בעלי יחידה צמודה לסבים‪/‬סבתות‪ .‬ניתן לראות כי הפיזור של‬
‫עולי רוסיה בעיר לא השתנה באופן משמעותי לאורך השנים‪.‬‬
‫האזורים הסטטיסטיים משקפים מגמת עלייה של אחוז העולים מאתיופיה‪ ,‬באופן‬
‫הפוך לעלייה מבריה"מ‪ .‬הדבר נובע מכך שראש העין הינה עיר אטרקטיבית לעולים‬
‫מאתיופיה‪ ,‬הן משיקולי מחירי דיור והן משיקולים חברתיים‪-‬תרבותיים‪ .‬חלק קטן‬
‫מעולים אלו מתגוררים כיום באזורים עמידים יותר‪ ,‬מדובר במשפרי דיור וזוגות‬
‫צעירים (ע"פ ראיון עם מר אבי שוורץ‪ ,‬בכיר במחלקת הרווחה בעיר)‪.‬‬
‫בחינת פיזור העולים בראש העין בהתייחס לנתונים הסוציו‪-‬אקונומיים של האזורים‬
‫הסטטיסטיים השונים מצביע על כך שעולי בריה"מ מתגוררים בעיקר בשכונות‬
‫החדשות של העיר שהן שכונות עמידות וחזקות יותר של העיר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬העולים‬
‫מאתיופיה מתגוררים בעיקר בשכונות בעיר הוותיקה‪ ,‬שהן חלשות יותר מבחינה‬
‫סוציו‪-‬אקונומית‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ .2‬השכלה‬
‫השוואת בעלי תואר אקדמאי (אחוז מכלל האוכלוסייה) בין השנים ‪ 1912‬ל‪:2002‬‬
‫השוואת בעלי תואר אקדמי בין ‪ 4‬המפקדים‬
‫האחרונים (אחוזים)‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫בית שמש‬
‫אחוז‬
‫‪30‬‬
‫‪10‬‬
‫יבנה‬
‫‪0‬‬
‫‪2118‬‬
‫‪1983‬‬
‫‪1995‬‬
‫מפקדים לאורך השנים‬
‫‪1972‬‬
‫בשנות ה‪ 11-‬וה‪ 81-‬היה בראש העין אחוז מזערי של אקדמאים‪ .‬עד שנת ‪ 0115‬זינק‬
‫אחוז זה בעשרות מונים לשיעור המתקרב ל ‪ ,21%‬הצימוח הגבוה ביותר מכל הערים‬
‫שנבדקו‪ .‬זהו מאפיין יוצא דופן‪ ,‬הממחיש את תרומתה הכלכלית של אוכלוסיית‬
‫העולים ואנשי הצבא שנוספו לעיר בשנות ה‪ .11-‬עם זאת‪ ,‬ראש העין לא מצליחה‬
‫לשמור על הבכורה וכיום הוד השרון‪ ,‬בפער משמעותי‪ ,‬ופתח תקווה הן ערים בעלות‬
‫אחוז אקדמאים גבוה יותר‪ .‬הדבר מצביע על כך שראש העין לא הצליחה לשמור‬
‫ולנצל את המומנטום שהתרחש עם כניסת האוכלוסיות החדשות בשנות ה‪.11-‬‬
‫השוואת תושבים שלא למדו כלל (אחוז מכלל האוכלוסייה) בין השנים ‪1912‬‬
‫ל‪:2002‬‬
‫אחוז התושבים שלא למדו כלל בין ‪1972-2008‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫בית שמש‬
‫‪10‬‬
‫יבנה‬
‫‪0‬‬
‫‪2118‬‬
‫‪1983‬‬
‫‪1995‬‬
‫שנים‬
‫‪29‬‬
‫‪1972‬‬
‫אחוזים‬
‫‪30‬‬
‫הנתון הבולט ביותר בגרף הינו האחוז הגבוה (‪ )41%‬של תושבים אשר לא למדו כלל‬
‫בתחילת שנות ה‪ .11-‬שיעור זה גבוה פי ארבע מפתח תקווה באותן השנים‪ .‬כיום‪,‬‬
‫ראש העין "מדביקה את הקצב" ובדומה לשאר הערים שהושוו‪ ,‬אחוז התושבים‬
‫שלא למדו בבית ספר הינו אפסי‪.‬‬
‫דניאל שמשוני‪ ,‬בספרו "ראש העין‪ :‬ממחנה עולים ל עיר משגשגת"‪ ,‬מתייחס לסוגיה‬
‫זו בכותבו "ראש העין החלה דרכה ב‪ 0141-‬כמחנה נחשל שלאנשיו חסרו כישורים‬
‫טכנולוגיים מודרניים‪ 2"..‬משפט זה מעניק תובנה מסוימת על הקושי הרב ממנו‬
‫צמחה העיר‪.‬‬
‫‪ .9‬מאפיינים סוציו‪-‬אקונומיים ופוליטיים‬
‫שכר ממוצע לשכיר לחודש עבודה (‪:)2002‬‬
‫שכר ממוצע חודשי של שכירים‬
‫שכר ממוצע‬
‫‪11,858‬‬
‫‪9,270‬‬
‫‪8,532‬‬
‫‪6,862‬‬
‫בית שמש‬
‫יבנה‬
‫‪8,552‬‬
‫על פי מדד השכר הממוצע החודשי לשנת ‪ ,2118‬בערים נבחרות ניתן לראות כי ראש‬
‫העין ממוקמת במקום השני עם שכר חודשי ממוצע של ‪ 1,211‬ש"ח‪ ,‬אחרי הוד השרון‬
‫(‪ .)₪ 00,858‬מתחתיה ניתן לראות את יבנה ופתח תקווה‪ .‬מן ההשוואה עולה כי ראש‬
‫העין נמצאת ברמה ממוצעת‪-‬גבוהה של שכר ממוצע‪.‬‬
‫השוואה בין ערים בשנים ‪ 2002 - 1995‬לפי הכנסה ממוצעת ‪:‬‬
‫שם היישוב‬
‫‪2008‬‬
‫‪252.13 5540.05 13968.15‬‬
‫‪1995‬‬
‫שינוי ב ‪%‬‬
‫יבנה‬
‫‪9310.57‬‬
‫‪178.71 5209.91‬‬
‫‪9590.15‬‬
‫‪194.92 4920.15‬‬
‫‪207.23 4963.82 10286.33‬‬
‫‪ 2‬ד‪ .‬מדמוני‪ ,‬ראש העין‪ :‬ממחנה עולים לעיר משגשגת‪2118 ,‬‬
‫‪31‬‬
‫‪16000‬‬
‫‪14000‬‬
‫‪12000‬‬
‫‪10000‬‬
‫‪8000‬‬
‫יבנה‬
‫‪6000‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪2118‬‬
‫בחינה של ההכנסה הממוצעת בראש העין בהשוואה לערים אחרות מראה כי בשנת‬
‫‪ 0115‬השכר הממוצע בעיר היה דומה לערים המושוות עם נטייה לערכים מעט יותר‬
‫נמוכים‪ .‬השוואה לשנת ‪ ,2118‬מראה שבדומה למרבית ערי ישראל התרחשה עלייה‬
‫בשכר הממוצע של התושבים בעיר‪ .‬ניתן לראות כי העלייה בהכנסה הממוצעת בעיר‬
‫בין השנים ‪ 0115-2118‬היא עלייה דרמטית‪ ,‬אך נמוכה מהעלייה שהתרחשה בהוד‬
‫השרון‪.‬‬
‫יש לציין שהנתונים אינם כוללים התייחסות לאינפלציה ואינם מהווים ערך מוחלט‬
‫להשוואה‪ ,‬מכיוון שהדגש הינו על השוואה אל מול ערים אחרות‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ממוצע המשכורת מראה על מצב סוציו‪-‬אקונומי ממוצע לעומת הערים‬
‫המושוות‪ .‬הדבר תואם את מיקומה של ראש העין באשכול סוציו אקונומי שש‪ ,‬יחד‬
‫עם יבנה ופתח תקווה ומתחת להוד השרון שנמצאת באשכול סוציו אקונומי ‪.8‬‬
‫הכנסה ממוצעת בחלוקה לאזורים סטטיסטיים שנים ‪ 1995‬ו ‪:2002‬‬
‫שינוי ב‪-‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪%‬‬
‫א"ס‬
‫‪1+2+3‬‬
‫‪4047.4‬‬
‫‪6781‬‬
‫‪167.5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3758.8‬‬
‫‪6074.3‬‬
‫‪161.6‬‬
‫‪5+6‬‬
‫‪3594.8‬‬
‫‪7121.6‬‬
‫‪198.1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪9494.9 5440.65‬‬
‫‪174.4‬‬
‫‪31‬‬
‫‪212.4 15308.4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7207.4‬‬
‫‪9+10‬‬
‫‪218.5 13004.6 5951.35‬‬
‫‪239.3‬‬
‫‪11‬‬
‫‪5190.8‬‬
‫‪12423‬‬
‫‪12+13‬‬
‫‪4925‬‬
‫‪307.0 15117.4‬‬
‫ממוצע‬
‫‪207.2 10286.3 4963.82‬‬
‫‪18000‬‬
‫‪16000‬‬
‫‪14000‬‬
‫‪12000‬‬
‫‪10000‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪8000‬‬
‫‪2118‬‬
‫‪6000‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1+2+3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5+6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9+11‬‬
‫‪ 12+13 11‬ממוצא‬
‫נתוני השכר ע"פ אזורים סטטיסטיים מדגישים את ההבדלים בין השכונות‬
‫הוותיקות בעיר (א"ס ‪ )0-1‬לבין השכונות החדשות (א"ס ‪ .)8-03‬בין השכונות‬
‫החדשות בולטות במיוחד השכונות נווה אפק וגבעת טל בהן קיים אחוז גבוה של‬
‫יוצאי צבא ועולים מבריה"מ‪ .‬בולטת לרעה שכונת אביב בעיר הוותיקה‪ .‬ניתוח‬
‫הכנסה ממוצעת לאורך השנים מצביע על מגמה של שיפור בכל האזורים‬
‫הסטטיסטיים‪ ,‬כאשר האזורים שהיו עמידים יותר מלכתחילה גילמו שינוי גדול‬
‫יותר‪.‬‬
‫מנתוני העולים וראיונות עם גורמים באגף הרווחה עולה שהעלייה בהכנסה‬
‫הממוצעת מיוחסת להתיישבותם של עולי בריה"מ בעיר‪ .‬עולים אלו‪ ,‬שאחראים בין‬
‫היתר לקפיצה באחוז בעלי התואר האקדמי בראש העין עד לשנת ‪ ,0115‬השתלבו‬
‫בשוק העבודה בארץ והביאו לזינוק ברמת ההכנסה הממוצעת בעיר‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ .10‬משלח יד‬
‫השוואת משלח יד אקדמי‪ ,‬חופשי וטכני ע"פ ערים בשנים ‪:1923-2002‬‬
‫‪45.0‬‬
‫‪40.0‬‬
‫‪35.0‬‬
‫‪30.0‬‬
‫‪25.0‬‬
‫‪20.0‬‬
‫‪15.0‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫בית שמש‬
‫יבנה‬
‫‪1983‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪2118‬‬
‫השוואת משלח יד של עובדי חקלאות ותעשייה ע"פ ערים בשנים ‪:1923-2002‬‬
‫‪45.0‬‬
‫‪40.0‬‬
‫‪35.0‬‬
‫בית שמש‬
‫‪30.0‬‬
‫‪25.0‬‬
‫יבנה‬
‫‪20.0‬‬
‫‪15.0‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪1983‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪2118‬‬
‫הגרפים מראים כי העיסוק במקצועות הדורשים רמה גבוהה של הכשרה נמצא‬
‫בעלייה לאורך השנים‪ ,‬באופן התואם את העלייה ברמה הסוציו‪-‬אקונומית‪ ,‬ומחליף‬
‫את המקצועות הדורשים פחות הכשרה ומעידים על רמה סוציו‪-‬אקונומית נמוכה‬
‫יותר‪ .‬תהליך זה משותף לכל ערי ישראל‪.‬‬
‫בהשוואה לערים האחרות שנבדקו‪ ,‬בולטת מאוד העלייה החדה באחוז העוסקים‬
‫במשלח יד אקדמי וחופשי בראש העין בין תחילת שנות ה‪ 81-‬לאמצע שנות ה‪,11-‬‬
‫כאשר ראש העין הפכה מבעלת האחוז הנמוך ביותר של עוסקים בקטגוריה זו לעיר‬
‫בעלת האחוז הגבוה ביותר בשנת ‪ .0115‬גם מבחינת אחוז העוסקים במשלח היד‬
‫החקלאי בראש העין התרחש שינוי משמעותי‪ ,‬כאשר בשנת ‪ 83‬ראש העין כ‪41%‬‬
‫מתושביה היו שייכים לקטגוריה זו‪ ,‬ובשנת ‪ 15‬היא הפכה לעיר בעלת אחוז‬
‫העוסקים הנמוך ביותר בקטגוריה זו (כ ‪ 21%‬מהתושבים‪ ,‬שינוי של כ ‪ 51%‬משנת‬
‫‪.)83‬‬
‫בין ‪ 0115‬ל‪ 2118-‬ראש העין לא שמרה על קצב העלייה שהושפע מהגירתן של‬
‫אוכלוסיות חזקות לעיר בתחילת שנות ה‪ ,11-‬בראשן אנשי צבא‪ .‬ניתן לראות כי הוד‬
‫השרון היא העיר בעלת אחוז התושבים הנמוך ביותר שעוסק במשלח יד חקלאי‪ ,‬אך‬
‫‪33‬‬
‫ההבדל בין שתי הערים קטן‪ .‬עם זאת‪ ,‬אחוז התושבים העוסקים במשלח יד חופשי‬
‫בעיר ירד‪ .‬מאפיינים אלו מהווים אינדיקציה שלילית בכל הנוגע להתפתחות‬
‫הכלכלית‪-‬תעסוקתית בעיר‪.‬‬
‫‪ .11‬אבטלה‬
‫אחוז מקבלי קצבת אבטלה בשנים ‪ 1995‬ו ‪ 2002‬בהשוואה לערים נבחרות‪:‬‬
‫‪1.80‬‬
‫‪1.60‬‬
‫‪1.40‬‬
‫בית שמש‬
‫‪1.20‬‬
‫‪1.00‬‬
‫יבנה‬
‫‪0.80‬‬
‫‪0.60‬‬
‫‪ 1995‬אבטלה‬
‫אבטלה ‪2119‬‬
‫ניתן לראות כי ראש העין צמצמה באופן ניכר (בכ ‪ )24%‬את אחוז מקבלי קצבאות‬
‫האבטלה בעיר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ניתן לראות כי אחוז מקבלי הקצבאות בעיר עדיין‬
‫גבוה ביחסי לערים הנבחרות‪.‬‬
‫אחוז מקבלי קצבת הבטחת הכנסה בשנים ‪ 1995‬ו ‪ 2002‬בהשוואה לערים נבחרות‪:‬‬
‫‪1.80‬‬
‫‪1.60‬‬
‫‪1.40‬‬
‫‪1.20‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪0.80‬‬
‫‪0.60‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.00‬‬
‫בית שמש‬
‫יבנה‬
‫אחוז הבטחת הכנסה ‪2119‬‬
‫אחוז הבטחת הכנסה ‪1995‬‬
‫משנת ‪ 0115‬ראש העין צמצמה את אחוז מקבלי קצבת הבטחת הכנסה מביטוח‬
‫לאומי בכ ‪ ,31%‬בדומה לשינוי שחל בפתח תקווה ובהוד השרון‪ .‬ניתן לראות כי‬
‫יחסית לערים הנבחרות אחוז מקבלי קצבת הכנסה בעיר נמוך‪.‬‬
‫מדד זה יכול להצביע על שיפור ברווחת התושבים‪ ,‬התחזקות סוציו‪-‬אקונומית של‬
‫האוכלוסייה ועשוי אף להעיד על עבודה יעילה של שירותי הרווחה‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪ .12‬פוליטיקה‬
‫השוואת תוצאות הבחירות הארציות בראש העין בין השנים ‪ 2006‬ו ‪:2009‬‬
‫לרשות ממשלה ‪2006+2009‬‬
‫בחירות אחר‬
‫יהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל…‬
‫גימלאי ישראל לכנסת‬
‫ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן‬
‫שס‬
‫‪2119‬‬
‫איחוד לאומי‬
‫‪2116‬‬
‫הליכוד‬
‫קדימה‬
‫העבודה‬
‫מרצ – ישראל חברתית דמוקרטית‬
‫‪1000 2000 3000 4000 5000 6000 7000‬‬
‫‪0‬‬
‫* לקוח מתוך אתר הכנסת‬
‫השוואת תוצאות בחירות ארציות שנת ‪ 2009‬בין ראש העין לתוצאות ארציות‬
‫באחוזים‪:‬‬
‫ראש‬
‫ארצי‬
‫העין‬
‫מפלגה‬
‫מרצ – ישראל חברתית דמוקרטית‬
‫‪2.05‬‬
‫‪2.95‬‬
‫העבודה‬
‫‪10.41‬‬
‫‪9.93‬‬
‫קדימה‬
‫‪25.34‬‬
‫‪22.47‬‬
‫הליכוד‬
‫‪33.98‬‬
‫‪21.61‬‬
‫איחוד לאומי‬
‫‪3.41‬‬
‫‪3.34‬‬
‫ש"ס‬
‫‪13.60‬‬
‫‪8.49‬‬
‫ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן‬
‫‪7.60‬‬
‫‪11.7‬‬
‫גמלאי ישראל לכנסת‬
‫‪0.22‬‬
‫‪2.95‬‬
‫יהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל‬
‫‪1.36‬‬
‫התורה‬
‫‪4.39‬‬
‫מהשוואת תוצאות ההצבעה הארציות והמקומיות ניתן לראות כי אין פער משמעותי‬
‫בשיעורי ההצבעה למרבית המפלגות‪ .‬מבחינה זו ראש העין די קרובה לנתוני‬
‫הממוצע הארצי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מורגשת הדומיננטיות של מפלגת ש"ס‪ ,‬בראש העין‬
‫‪35‬‬
‫ערכים כמעט כפולים מהממוצע הארצי‪ .‬הדבר מרמז על אחוז האוכלוסייה הדתית‪-‬‬
‫מסורתית ממוצא מזרחי בעיר‪.‬‬
‫‪ .13‬ביבליוגרפיה‬
‫ישי יעל ‪,‬קבוצות אינטרס בישראל‪ :‬מבחנה של דמוקרטיה ‪0181,‬‬
‫מקורות מקוונים‪:‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ‪ ,‬אתר האינטרנט (במרוצות השנים)‬
‫הביטוח הלאומי ‪ ,‬אתר האינטרנט‬
‫ראיונות‪:‬‬
‫ראיון עם מר אבי שוורץ‪ ,‬עובד קהילתי מטעם אגף הרווחה ראש העין‪23.00.2100 ,‬‬
‫ראיון עם גברת שושנה חן‪ ,‬רכזת "היחידה להתנדבות ראש העין"‪23.00.2100 ,‬‬
‫ראיון עם מר עדי אבניאני‪ ,‬יו"ר עמותת "הרוח החדשה"‪28.00.2100 ,‬‬
‫ראיון עם גברת אורלי מונק‪ ,‬יו"ר עמותת "פורום נשים ראש העין"‪21.00.2100 ,‬‬
‫ראיון עם חיים שובל‪ ,‬רכז עמותת אקי"ם ראש העין‪21.00.00 ,‬‬
‫‪36‬‬
‫דיור ומגורים‬
‫הישוב ראש העין הוקם בשנת ‪ ,0141‬והחל את דרכו כמעברה לעולים אשר הגיעו‬
‫מתימן‪ ,‬התנאים הפיזיים ששררו במחנה היו פרימיטיביים מאוד‪ ,‬משפחות חיו‬
‫באוהלים ללא פרטיות וללא הגנה מפני מזג האוויר‪ .‬בשנת ‪ 0150‬מחנה העולים ראש‬
‫העין הפך לישוב קבע ביוזמת התושבים‪ ,‬אך לא נראה שיפור מיידי בתנאי מגוריהם‪.‬‬
‫הממשלה הקציבה לכל משפחה חלקת אדמה בגודל של דונם עד דונם וחצי‪ ,‬ועל‬
‫המגרש בית בין חדר או שניים בגודל ‪ 21‬מ"ר‪ .‬תנאי הצפיפות היו קשים‪ ,‬משפחות‬
‫של כעשרה אנשים חיו בבתים של שניים או שלושה חדרים קטנים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 0111‬החל פרויקט לאומי של שיקום שכונות‪ ,‬שכלל ריכוז משאבים בשכונות‬
‫אשר בהן סבלו התושבים מבעיות של דיור‪ ,‬תשתית וחברה (דניאל שמשוני‪.)2112 ,‬‬
‫הפרויקט פעל במשך ‪ 31‬שנה בראש העין הוותיקה‪ ,‬בעיקר בשכונת רמב"ם‪,‬‬
‫חשמונאים ואביב‪ .‬מרבית המבנים שופצו‪ ,‬לעיתים אף פעמיים (במהלך התקופה)‪.‬‬
‫כיום פרויקט שיקום שכונות כמעט ואינו פעיל בעיר (משרד רווחה ראש העין‪.)2100 ,‬‬
‫ב‪ 0183-‬נבחר ראש עיר חדש‪ ,‬שהיה בעל מודעות לצורך במשיכת תושבים חדשים‬
‫ומבוססים כלכלית לישוב‪ .‬הצעד הראשון שנעשה הוא חתימת הסכם עם עמותת‬
‫צוות (עמותה של קציני צה"ל בדימוס)‪ ,‬לבניית שכונה חדשה בישוב‪ .‬ממשלת הליכוד‬
‫תמכה בהרחבת העיר בכדי ליצור רצף טריטוריאלי וקרבה בין ישובים יהודים‬
‫בתחום ומחוץ לקו הירוק‪.‬‬
‫בשנת ‪ 0114‬השתנה מעמדה של ראש העין ממועצה מקומית לעיר (דניאל שמשוני‪,‬‬
‫‪ .)2112‬כיום יש בראש העין כ ‪ 01,311‬משקי בית בעלי מאפיינים שונים אשר נרחיב‬
‫עליהם בגוף העבודה‪ .‬עומדות על הפרק תוכניות להרחבת הישוב בדרום מזרח העיר‪.‬‬
‫בתוכנית תוספת של כ‪ 04,111-‬יחידות דיור‪ ,‬מספר העולה על כמות יחידות הדיור‬
‫הקיימות בראש העין כיום‪.‬‬
‫בדו"ח נבחן את מאפייני ואיכות הדיור והמגורים בראש העין ‪ .‬נסקור תחילה את‬
‫מערכת המגורים בעיר‪ ,‬נשווה נתונים שונים כדי להבין את הבדלי הדיור בתוך‬
‫היישוב‪ ,‬נדון בפער שנוצר בין השכונות ה"ותיקות"‪ ,‬לשכונות ה"חדשות" ‪, 3‬‬
‫ובסיבות להיווצרותו‪ .‬בהמשך נשווה את ראש העין ליישובים סמוכים‪ ,‬ולבסוף נדון‬
‫בעתידה של ראש העין‪.‬‬
‫‪ 3‬המינוח של שכונות חדשות וישנות מקובל בראש העין כאשר הכוונה בשכונות החדשות ל"גבעת הסלעים"‬
‫"גבעת טל" ו"נווה אפק" השכונות הוותיקות הן שאר השכונות אשר נבנו בשלבים מוקדמים יותר של‬
‫היישוב‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪ .2‬מגורים ודיור בראש העין‬
‫‪ 2.1‬תמורות במערכת המגורים‬
‫אחד השינויים המרכזיים שחלו בראש העין הוא התרחבות העיר על ידי הקמת‬
‫שכונות חדשות‪ .‬בגרף הבא ניתן לראות את הגידול במשקי הבית בראש העין לאורך‬
‫השנים‪.‬‬
‫סה"כ משקי הבית (אלפים)‬
‫משקי בית (אלפים)‬
‫‪15.0‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪1970‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1990‬‬
‫שנים‬
‫‪2010‬‬
‫משקי בית (באלפים) לפי שנים‪ ,‬פירוט נתונים בנספח א‪ ( .‬מפקד האוכלוסין‪)2002 ,‬‬
‫כפי שניתן לראות בעיר התרחש גידול של מאות אחוזים משנת ‪ 0112‬ועד למפקד‬
‫האוכלוסין האחרון ב‪ .2118‬כמו כן‪ ,‬ניתן לראות שהעלייה המשמעותית בכמות‬
‫משקי הבית התרחשה באמצע שנות ה‪ 81-‬ואילך‪ ,‬בזמן שהחלו להיבנות השכונות‬
‫החדשות‪ .‬תנאי הדיור השתנו גם הם רבות מאז קום הישוב‪ ,‬כפי שניתן לראות בגרף‬
‫הבא‪ ,‬המתאר את צפיפות הדיור הממוצעת‪.‬‬
‫צפיפות דיור ממוצעת‬
‫צפיפות דיור‬
‫‪3.0‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪1970‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1990‬‬
‫שנים‬
‫‪2010‬‬
‫צפיפות דיור ממוצעת לפי שנים‪ ,‬פירוט נתונים בנספח א‪( .‬מפקד האוכלוסין‪)2002 ,‬‬
‫צפיפות הדיור (מספר הנפשות לחדר) ירדה באופן משמעותי במהלך השנים ( מ‪2.5‬‬
‫ל‪ ,)1.1‬ואפשר להסיק מכך שאיכות המגורים עלתה‪ .‬ניתן לראות שהירידה‬
‫המשמעותית ביותר התרחשה גם היא באמצע שנות ה‪ 81-‬במהלך בניית השכונות‬
‫החדשות‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫‪ 2.2‬הבדלי דיור בתוך היישוב‬
‫ראש העין עברה שינויים רבים מאז הקמתה‪ ,‬אך ישנם פערים עמוקים מבחינת היצע‬
‫ואיכות המגורים בין אזורים שונים בישוב‪ .‬הביקוש העולה למגורים בראש העין‪,‬‬
‫כבישים ראשיים שנסללו בסמוך לעיר ומיקומה המרכזי הוביל לפיתוחם של שכונות‬
‫חדשות רבות בעיר‪ .‬שכונות אלו מאופיינות בסגנון מגורים מרווח יחסית ומכילות‬
‫מגוון סוגי מגורים מוילות פרטיות‪ ,‬דירות דו‪-‬משולבות ובניינים עד ‪ 3-4‬קומות‪.‬‬
‫בשונה מן השכונות הקיימות אשר אוכלסו ברובן בעולים מתימן‪ ,‬אל השכונות‬
‫החדשות היגרו תושבים מערים סמוכות כגון פתח‪-‬תקווה‪ ,‬תל אביב‪ ,‬ראשון לציון‪,‬‬
‫רמת גן ועוד‪.‬‬
‫בהמשך הדיון נציג את ההבדלים התוך יישובים בראש העין ונתייחס להיותה‬
‫מחולקת בפועל לשני אזורים‪ ,‬האחד "אזור ראש העין הוותיקה" – שכונות‪ :‬שבזי‪,‬‬
‫רמב"ם‪ ,‬צה"ל והרקפות‪ ,‬והשני "ראש העין החדשה" – שכונות‪ :‬גבעת טל‪ ,‬מצפה‬
‫אפק‪ ,‬נווה אפק וגבעת הסלעים‪.‬לשם כך‪ ,‬נסקור בקצרה את המאפיינים המרכזיים‬
‫של השכונות השונות‪.‬‬
‫ראש העין הותיקה‪ -‬שבזי‪ ,‬רמב"ם‪ ,‬צה"ל והרקפות הנמצאות בא"ס ‪2,3,4,5,6‬‬
‫האוכלוסייה בשכונות אלו מורכבת ברובה מיוצאי תימן ותושבים בעלי זיקה‬
‫למסורת‪ .‬היא מבוקשת למגורים בעיקר בין ילידי השכונה המעוניינים לשמור על‬
‫סגנון מגורים "חמולתי"‪.‬‬
‫השכונות בראש העין החדשה‪ -‬גבעת טל‪,‬מצפה אפק‪ ,‬גבעת הסלעים הנמצאות‬
‫אלו שכונות חדשות וצעירות יחסית‪ ,‬בעלות אוכלוסייה חזקה‬
‫בא"ס ‪1,2,9‬‬
‫ומבוססת‪ ,‬בעיקר של משפחות "משפרי דיור" מהעיר ומהאזור‪ .‬שכונות אלו‬
‫מבוקשות למגורים גם בקרב תושבי המרכז בשל מיקומן ואיכות החיים הגבוהה‬
‫שהן מספקות‪ .‬האוכלוסייה בשכונות אלו מגוונת וכוללת אחוז גבוה של יוצאי צבא‬
‫ואנשי ביטחון‪.‬‬
‫נווה אפק– א"ס ‪11,12,13‬‬
‫בשכונה בתים דו משפחתיים מרווחים‪ ,‬שצה"ל בנה עבור אנשי קבע‪ .‬שכונה זו‬
‫הביאה לשינוי דמוגרפי משמעותי בעיר‪ ,‬כאשר בנוסף לאנשי הקבע‪ ,‬בשנות ה‪11-‬‬
‫קלטה השכונה עולים מברית המועצות‪ .‬כיום השכונה מבוקשת מאוד על ידי צעירים‬
‫העובדים בפארק התעשייה הסמוך והיא נתפסת כשכונת יוקרה בקרב תושבי העיר‪.‬‬
‫השכונה מתחלקת לשלושה אזורים ברורים‪:‬‬
‫‪ .0‬החלק ה"אזרחי" ובו כ‪ 0,111-‬משפחות אשר שיפרו דיור מהעיר הותיקה‪.‬‬
‫‪.2‬גבעת דניה – פרויקט של יזם רוסי‪ ,‬רוב העלייה הרוסית שהגיעה לראש העין‬
‫התמקמה בו‪ .‬מבחינת דיור יש לציין כי נבנו יחידות דיור התואמות לתרבות‬
‫המשפחתית של העם הרוסי – יחידת דיור להורה המבוגר בצמוד למבנה המגורים‬
‫של המשפחה הצעירה‪.‬‬
‫‪ .3‬השכונה הצבאית‪.‬‬
‫חשוב לציין כי השוני באוכלוסיות בשכונות בעיר מתבטא גם בהיצע המגורים‬
‫ובמאפייניו כגון גודל הדירות‪ ,‬מספר החדרים‪ ,‬מידת הצפיפות וההעמדה במגרשים‪,‬‬
‫אשר שונים באופן מהותי בין השכונות החדשות לאזור הוותיק בעיר‪ .‬כמו כן‪ ,‬גם בין‬
‫‪41‬‬
‫השכונות החדשות אחת לשנייה ישנם הבדלים מהותיים‪ .‬כאשר יש כאלו‬
‫שמאופיינות בבנייה הטרוגנית יחסית של וילות או דו משפחתיים‪ ,‬ויש אשר‬
‫מאופיינות במגוון סוגי מגורים‪ .‬הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים בין השכונות‬
‫בעיר‪ ,‬ע"פ אזורים סטטיסטיים מבחינת מספר משקי בית‪ ,‬ממוצע נפשות למשק‬
‫וצפיפות הדיור הממוצעת‪.‬‬
‫ממוצע‬
‫נפשות‬
‫למשק‬
‫צפיפות‬
‫דיור‬
‫ממוצעת‬
‫‪4600‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫משקי אוכלוסיה‬
‫אלפים‬
‫בית‬
‫אזור‬
‫סטטיסטי‬
‫שם שכונה‬
‫‪2‬‬
‫רמב"ם‬
‫‪1400‬‬
‫‪3‬‬
‫צה"ל‬
‫‪1000‬‬
‫‪3600‬‬
‫‪4‬‬
‫שכונת שבזי‬
‫‪1100‬‬
‫‪4300‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫שכונת שבזי‬
‫‪1000‬‬
‫‪3200‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪6‬‬
‫הרקפות‬
‫‪900‬‬
‫‪3100‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪7‬‬
‫מצפה אפק‬
‫‪1000‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪8‬‬
‫גבעת טל‬
‫‪900‬‬
‫‪3100‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪9‬‬
‫גבעת‬
‫הסלעים‬
‫‪700‬‬
‫‪2800‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪11‬‬
‫נווה אפק‬
‫‪900‬‬
‫‪3200‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪12‬‬
‫‪500‬‬
‫‪2100‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪13‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪3800‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0.8‬‬
‫מקור‪:‬מפקד האוכלוסין ‪ ,2118‬הלמ"ס‪.‬‬
‫ניתן לראות באופן מובהק כי בא"ס ‪ 02,03‬ו‪( 8‬שכונת נווה אפק וגבעת הסלעים)‬
‫ממוצע הנפשות למשק בית נע בין ‪ 4‬ל‪ ,4.3‬ואילו בשכונות הוותיקות ממוצע הנפשות‬
‫נע בין ‪ .3.4-3.1‬לפיכך‪ ,‬אפשר ולנסות לשער כי בשכונות החדשות חיות משפחות עם‬
‫ילדים שעדיין חיים בבית‪ ,‬ואילו בשכונות הוותיקות‪ ,‬בהן מספר הנפשות למשק בית‬
‫קטן יותר‪ ,‬ישנה אוכלוסייה מזדקנת‪ ,‬אשר ילדיה כבר לא חיים בבית‪ .‬בנוסף‪ ,‬בשיחה‬
‫‪41‬‬
‫עם מתווכת תושבת המקום בו נשאלה האם באזור השכונות הוותיקות מגיעה‬
‫אוכלוסייה צעירה נאמר כי "הבעיה הגדולה בשכונה הוותיקה היא החינוך‪ ,‬החינוך‬
‫בוותיקה טוב פחות‪ .‬אנשים מודעים לכך ולכן מי שצריך לחנך את הילדים לא "יורד‬
‫למטה" ועובר לגור בשכונות הותיקות‪ ,‬רק זוגות מבוגרים‪ ,‬פנסיונרים וכד' שלא‬
‫איכפת להם ממערכת החינוך בעיר אלו הם "החדשים" שנכנסים לאזור הוותיק"‪.‬‬
‫מידע זה מוסיף לרושם הכללי שקיבלנו כי האזור הוותיק נמצא בתהליך הזדקנות‪.‬‬
‫‪ 2.3‬דיור ציבורי בעיר‬
‫על מנת להבין לעומק את מערכת המגורים בראש העין‪ ,‬יש לבחון את הדיור‬
‫הציבורי בעיר‪.‬‬
‫ברחבי מדינת ישראל קיימים למעלה מ – ‪ 11,111‬דירות המהוות את מלאי הדיור‬
‫הציבורי בארץ‪ .‬הדירות בדיור ציבורי מושכרות לאוכלוסיה פחות מבוססת מבחינה‬
‫סוציו‪-‬אקונומית‪ ,‬ורק לעומדים בתנאי הזכאות של משרד הבינוי והשיכון‪ .‬באיור‬
‫הבא ניתן לראות את האזורים בהם ישנו דיור ציבורי בעיר‪ ,‬ופירוט לגבי המתחמים‬
‫השונים‪.‬‬
‫מיקום דירות עמידר לפי שכונות‪( .‬משרד רווחה ראש העין‪)2011 ,‬‬
‫ניתן לראות באיור שכל מתחמי הדיור הציבורי בראש העין ממוקמים בשכונות‬
‫המערביות של העיר‪ ,‬רובן בשכונות הוותיקות‪ .‬כלומר‪ ,‬קיימת חלוקה די ברורה‪ ,‬בה‬
‫האוכלוסייה הזקוקה לדיור ציבורי‪ ,‬החלשה מבחינה סוציו‪-‬אקונומי מתגוררת‬
‫בשכונות הוותיקות‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫‪ 2.4‬צורת חזקה על הדירה‬
‫צורת החזקה של משק הבית על הדירה הינו ההסדר שלפיו מתגוררים בני משק‬
‫הבית‪ .‬נתון זה חשוב לתיאור מערכת הדיור בישוב משום שדרכו ניתן ללמוד על‬
‫מלאי הדירות הקיים בעיר בכלל ובאזורים השונים בפרט‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנו מניחים כי‬
‫משקי בית הגרים בדירה בבעלותם משקיעים יותר בנכסיהם ומעורבים יותר‬
‫בתהליכים המתרחשים בשכונה‪ ,‬דבר המשפיע על איכות המגורים‪.‬‬
‫בראש העין יש כ‪ 01,311-‬משקי בית‪ ,‬מתוכם‪ 12.2% :‬חיים בדירות בבעלותם‬
‫(כ‪ 1,436‬מ"ב)‪ ,‬כ‪ 01.8%‬מהם חיים בשכירות )כ‪ 2,131‬מ"ב) ו‪( 8%‬כ‪ 824‬מ"ב) חיים‬
‫בהסדר אחר‪ .‬באיור הבא ניתן לראות את התפלגות צורת חזקה על הדירה בראש‬
‫העין‪.‬‬
‫מ"ב הגרים בדירה בבעלות‬
‫מ"ב הגרים בדירה בשכירות‬
‫מ"ב הגרים בהסדר אחר‬
‫‪8%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪72%‬‬
‫התפלגות צורת חזקה על הדירה בראש העין‪ .‬מקור‪ :‬מפקד אוכלוסין ‪2002‬‬
‫באיור הבא ניתן לראות את התפלגות של צורת החזקה על הדירה בראש העין‬
‫באחוזים‪ ,‬לפי אזורים סטטיסטיים‪.‬‬
‫צורת חזקה על הדירה לפי א"ס‬
‫‪120.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫אחוז מ"ב הגרים בהסדר‬
‫אחר‬
‫אחוז מ"ב הגרים בדירה‬
‫בשכירות‬
‫‪80.0‬‬
‫‪60.0‬‬
‫‪40.0‬‬
‫‪20.0‬‬
‫אחוז מ"ב הגרים בדירה‬
‫בבעלות‬
‫‪0.0‬‬
‫א"ס א"ס א"ס א"ס א"ס א"ס א"ס א"ס א"ס א"ס א"ס‬
‫‪13 12 11 9 8 7 6 5 4 3 2‬‬
‫התפלגות צורת חזקה על הדירה באחוזים לפי א"ס‪ .‬מקור‪ :‬מפקד אוכלוסין ‪2002‬‬
‫‪43‬‬
‫ניתן לראות שגם במאפיין זה קיים פער בין השכונות הותיקות (א"ס ‪ )2-1‬לבין‬
‫השכונות החדשות (א"ס ‪ .)8-03‬באזור הוותיק ישנם אחוזים נמוכים בהרבה של‬
‫בעלות על דירה לעומת האזור החדש‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן לראות כי אחוז משקי הבית‬
‫הגרים בהסדר אחר (עמידר‪ ,‬דמי מפתח) גבוה ביותר מפי שתיים בשכונות הותיקות‬
‫מאשר בשכונות החדשות‪ ,‬שם אחוז משקי הבית החיים בהסדר אחר כמעט אפסי‪.‬‬
‫כפי שנאמר לעיל‪ ,‬לצורת חזקה על הדירות ישנם השלכות לגבי איכות המגורים‬
‫באזור‪ ,‬אם אנו מניחים שככל שאחוזי בעלות על הדירה גבוהים יותר‪ ,‬כך איכות‬
‫המגורים גבוהה יותר אז על פי מדד זה איכות המגורים בשכונות החדשות גבוהה‬
‫מאשר באזור הוותיק‪.‬‬
‫‪ 2.5‬צפיפות מגורים‬
‫מדד נוסף המלמד על מערכת המגורים בעיר‪ ,‬ועל ההטרוגניות המרחבית בה‪ ,‬הוא‬
‫מדד צפיפות הנטו‪ .‬המפה הבאה‪ ,‬מציגה את צפיפויות הנטו של ראש העין‪ ,‬הנתונים‬
‫נאספו מתוך סקירה של המתחמים ההומוגניים שנעשתה על ידי צוותים בלימודי‬
‫מוסמכים לתכנון ערים ואזורים בטכניון‪.‬‬
‫מפת צפיפויות בראש העין‪( .‬תרגיל מס' ‪ 3‬במסגרת אולפן ‪ 1‬במסלול מגיסטר בתכנון ערים‬
‫ואזורים)‬
‫ניתן לראות כי באזור הוותיק ובייחוד בא"ס ‪ 4,3‬ו‪( 6‬שכונות שבזי צה"ל והרקפות)‬
‫מידת הצפיפות הכללית בשכונה גבוהה יותר והצפיפות אינה ממוקדת באזור‬
‫מסוים‪ ,‬אלא מתפרסת על שטח השכונה כולו‪ .‬מסיור באזור נראה כי אין זה משום‬
‫‪44‬‬
‫שבנייה באזורים אלו גבוהה אלא מכיוון שהמבנים צמודים זה לזה ויש מעט שטחים‬
‫פתוחים‪.‬‬
‫הצפיפויות בשכונת נווה אפק מתחלקות לפי סוגי בנייה‪ -‬אזורים בעלי בנייה רוויה‬
‫אל מול צמודי קרקע דו משפחתיים וקוטג'ים‪ .‬הדבר דומה גם בשכונת גבעת‬
‫הסלעים (אזור סטטיסטי ‪ )1‬בה נרשמה צפיפות גבוהה במרכז השכונה‪ ,‬לצידי‬
‫הכביש הראשי וככל שמתרחקים ממרכז השכונה הצפיפות יורדת‪ .‬תכנון הצפיפויות‬
‫הנמוך בשכונות החדשות‪ ,‬בשילוב עם אלמנטים נוספים‪ ,‬העניק בהן חווית מגורים‬
‫סמי פרברית‪ ,‬שהפכה אותן לאטרקטיביות במיוחד‪.‬‬
‫‪ 2.6‬ערך הדירות בעיר‬
‫בפרק זה נבחן את ההבדלים בין ערך הדירות ואת הפרשי המחירים בין האזורים‬
‫השונים‪ .‬מחירי הדירות למטר רבוע חושבו בעזרת מחירון הדירות של אתר‬
‫‪ ,WinWin‬המחירון מחשב את המחיר למ"ר באזור מסוים לפי נתונים על עסקאות‬
‫שהתבצעו בחצי שנה האחרונה מרשות המיסים‪ .‬בכדי ליצור את המפה לקחנו את‬
‫הטווח בין המחיר הגבוה ביותר למחיר הנמוך ביותר‪ ,‬חילקנו את הטווח לחמישה‬
‫אינטרוואלים‪ ,‬וכל אינטרוואל קיבל צבע שונה‪.‬‬
‫א"ס ‪9‬‬
‫‪12 181‬‬
‫‪ ₪‬למ"ר‬
‫א"ס ‪11‬‬
‫א"ס ‪14 114 12‬‬
‫‪ ₪ ₪13 652‬למ"ר‬
‫למ"ר‬
‫א"ס ‪13‬‬
‫‪₪12 385‬‬
‫למ"ר‬
‫א"ס ‪8‬‬
‫‪₪11 916‬‬
‫למ"ר‬
‫א"ס ‪3‬‬
‫‪ ₪11 323‬א"ס ‪2‬‬
‫‪9 77‬‬
‫למ"ר‬
‫‪₪6‬‬
‫א"ס ‪4‬‬
‫‪ ₪7 679‬למ"ר‬
‫א"ס ‪6‬‬
‫‪ ₪11 817‬למ"ר‬
‫למ"ר‬
‫א"ס ‪5‬‬
‫א"ס ‪7‬‬
‫‪₪11 818‬‬
‫למ"ר‬
‫מקרא‬
‫ ‪7 679-8 946‬‬‫ ‪8 946-11 213‬‬‫ ‪11 213-11 481‬‬‫ ‪11 481-12 747‬‬‫ ‪12 747-14 114‬‬‫‪ ₪‬למ"ר‬
‫‪₪12 366‬‬
‫למ"ר‬
‫מפת מחירי נדל"ן למגורים‪ ,‬בשקלים למטר רבוע לפי אזורים סטטיסטיים )‪(winwin.co.il‬‬
‫כפי שניתן לראות המחירים הנמוכים ביותר הם בשכונות הותיקות רמב"ם ואביב‬
‫(א"ס ‪ 2‬ו‪ ,)4‬והמחירים הגבוהים ביותר למ"ר נמצאים בשכונות המזרחיות יותר‪,‬‬
‫במיוחד בנווה אפק (א"ס ‪ 02 ,00‬ו‪ .)03‬ההבדל בין האזור הזול ביותר ליקר ביותר‬
‫‪45‬‬
‫הוא גבוה מאוד ועומד על ‪ ₪ 6,335‬למ"ר‪ .‬מהנתונים ניתן להסיק כי דירה בגודל של‬
‫‪ 011‬מ"ר תעלה באזור נווה אפק כמעט פי שתיים מדירה זהה בגודלה בשכונת‬
‫רמב"ם‪.‬‬
‫הנתונים למפת השכירויות נלקחו מאתרים המפרסמים דירות להשכרה‪ .‬היצע שוק‬
‫השכירויות בראש העין אינו גדול‪ ,‬לכן נבחרו דירות מכל הסוגים בגדלים של בין‬
‫שלושה וארבעה חדרים‪ .‬בשונה ממפת העלויות למ"ר‪ ,‬כאן לא נלקחו בחשבון‬
‫עסקאות שהתבצעו אלא רק המחיר המבוקש על ידי המשכיר‪ .‬בנוסף נתונים אלו‬
‫משקפים את היצע הדירות הקיים בעת הבדיקה‪ .‬גם פה חושב ההפרש בין הסכום‬
‫בגבוה ביותר לבין הנמוך ביותר‪ ,‬ההפרש חולק לחמישה אינטרוואלים ולכל טווח‬
‫שוייך צבע‪.‬‬
‫א"ס ‪12‬‬
‫‪617 ₪‬‬
‫א"ס ‪1‬‬
‫‪617 ₪‬‬
‫א"ס ‪9‬‬
‫‪7 0₪‬‬
‫א"ס ‪11‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪4 1‬‬
‫א"ס‬
‫‪07 ₪‬‬
‫א"ס ‪6‬‬
‫‪4 9 0₪‬‬
‫א"ס ‪8‬‬
‫‪4 4 0₪‬‬
‫א"ס ‪7‬‬
‫‪4 02 ₪‬‬
‫א"ס ‪4‬‬
‫‪2 82 ₪‬‬
‫א"ס ‪2‬‬
‫‪20 ₪‬‬
‫מקרא‬
‫ ‪2 825-3 251‬‬‫ ‪3 251-3 675‬‬‫ ‪3 675-4 111‬‬‫ ‪4 111-4 525‬‬‫‪+4 525 -‬‬
‫א"ס‬
‫‪1 0₪‬‬
‫מפת מחירי שכירות למגורים‪ ,‬לפי אזורים סטטיסטיים בש"ח )‪(yad2.co.il‬‬
‫כפי שניתן לראות מהמפה המגמה המופיעה במפת המחירים למ"ר נמשכת‬
‫וההבדלים בין השכונות הותיקות לשכונות החדשות יותר באים לידי ביטוי גם כאן‪,‬‬
‫כאשר אזור סטטיסטי ‪ 4‬נמצא בתחתית מבחינת מחירים‪ ,‬אך באופן מפתיע אזור‬
‫סטטיסטי ‪ ,6‬הוא היקר ביותר‪.‬‬
‫יצוין‪ ,‬כי שוק השכירות בראש העין הוא יחסית קטן‪ ,‬ומספר הדירות שעמדו‬
‫להשכרה בזמן חיפוש הנתונים מוגבל‪ .‬לכן‪ ,‬ערכים קיצוניים כמו שכירות גבוהה‬
‫במיוחד עלולים לעוות את הנתונים‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫בנוסף לנתונים העולים מן האתרים‪ ,‬מעידים מתווכי נדל"ן מהאזור כי אכן ישנם‬
‫פערים במחירי הדיור בין האזור הוותיק לבין השכונות החדשות‪ .‬המתווכים‬
‫מציינים כי בעוד בשכונה הוותיקה ישנה בעיקר אוכלוסייה הנמצאת שנים רבות‬
‫במקום ואופייה בעיקרו דתי‪ ,‬האוכלוסייה החדשה מורכבת בעיקר מאנשי היי טק‪,‬‬
‫אנשי צבא וזוגות צעירים העובדים באזור או שנגישות הכבישים עוזרת להם להגיע‬
‫במהרה למקום עבודתם‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬המתווכים מציינים כי בשנים האחרונות חלה מגמה של טשטוש בשווי‬
‫הדירות בשכונות החדשות וכי אין כמעט הפרשים בין שכונה אחת לשנייה‪ ,‬גם‬
‫בשכונות פחות מבוקשות המחירים עולים‪ .‬מפי אחת המתווכות‪:‬‬
‫"פעם יכולת לקנות דירה במצפה אפק ב‪ 611,111-‬ואילו בנווה אפק אותה דירה‬
‫באותו הגודל הייתה עולה ‪ .811,111‬היום אין זה כך‪ ,‬המחירים דומים בכל האזורים‬
‫החדשים"‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מדווחים המתווכים על מחסור בדירות באזורים החדשים ועל רוויה באזור‬
‫שהביאה להאטת ההגירה אל ראש העין‪" :‬המתעניינים החדשים לא מוצאים דירות‪,‬‬
‫וגם כשמוצאים הדירות קטנות ולא טובות"‪.‬‬
‫להשלמת התמונה שהוצגה לעיל לגבי מחירי הדיור בראש העין‪ ,‬בחרנו להשוות בין‬
‫רמת ההכנסה הממוצעת לנפש בא"ס השונים למחירי הדיור על מנת לבחון את‬
‫הקשר בין כושר התשלום לבין מחירי הדיור ולבחון האם יש הדיור בראש העין הוא‬
‫בר השגה עבור תושבי העיר‪ .‬הגרף הבא מתאר את ההכנסה הממוצעת לנפש‬
‫מעבודה‪ ,‬ואת מחירי הדירות למ"ר‪.‬‬
‫מחירי דירות והכנסה ממוצעת לנפש‬
‫מחיר למ"ר‬
‫‪₪‬‬
‫הכנסה‬
‫ממוצעת‬
‫לנפש‬
‫מעבודה‬
‫‪18000‬‬
‫‪16000‬‬
‫‪14000‬‬
‫‪12000‬‬
‫‪10000‬‬
‫‪8000‬‬
‫‪6000‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫אזור סטטיסטי‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫מחירי דירות והכנסה ממוצעת לנפש‪ ,winwin.co.il(.‬מפקד האוכלוסין ‪)2002‬‬
‫הגרף מצביע על הבדלים משמעותיים בהכנסות לנפש בקרב תושבי האזור הוותיק‬
‫(א"ס ‪ .)2-6‬זאת לעומת הבדלים פחות משמעותיים בהכנסות לנפש בקרב תושבי‬
‫השכונות החדשות (א"ס ‪.)1-03‬‬
‫יש להדגיש כי בנתונים שנמצאו‪ ,‬ההפרש בין ההכנסה הממוצעת לנפש לבין ערך‬
‫הדירה הוא משמעותית גדול יותר בשכונות הוותיקות לעומת השכונות החדשות‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫הדבר מראה על פער בין רמת ההשתכרות בשכונות הוותיקות לבין ערך הדירות בהם‬
‫הם גרים‪.‬‬
‫להגדרתן של סילברמן ואלתרמן במאמרן "הרחבת ההיצע של דיור בהישג‪ :‬כלים של‬
‫תכנון סטטוטורי ומדיניות מקומית" דיור בר השגה הוא כל דיור שעבורו אוכלוסיית‬
‫היעד משלמת לא יותר מכ‪ 31%‬מהכנסת משק הבית‪ ,‬כולל תשלום שכר דירה או‬
‫הוצאות נוספות כמו ארנונה מים וכד (אלתרמן וסילברמן‪ .)2100 ,‬על סמך הגדרה‬
‫זו‪ ,‬ניתן לראות כי נטל עלות הדיור בשכונות החדשות סביר לעומת נטל עלות הדיור‬
‫היחסי בשכונות הותיקות‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬כפי שניתן לראות בטבלה הבאה ישנם הבדלים בצורת החזקה על הדירה בין‬
‫האזורים‪ .‬בעוד שבאזור השכונות החדשות אחוז בעלי הבתים הוא ‪ 86%‬ואחוז‬
‫השוכרים הוא ‪ ,%02‬בשכונות הוותיקות אחוז בעלי הבתים הוא ‪ %51‬אל מול אחוז‬
‫השוכרים שהוא ‪ .%04‬ברור מאליו שכאשר יש פער כפי שראינו בין רמת ההשתכרות‬
‫למחיר למ"ר‪ ,‬השפעתו של פער זה על בעלי הבתים אל מול השוכרים הוא מהותי‪.‬‬
‫אזורים‬
‫בעלות‪%‬‬
‫שכירות‪%‬‬
‫אחר‪%‬‬
‫ותיקה‬
‫‪59.22037‬‬
‫‪27.28333‬‬
‫‪13.4963‬‬
‫חדשה‬
‫‪86.46687‬‬
‫‪11.6758‬‬
‫‪1.857331‬‬
‫הותיקה‬
‫אחר‪%‬‬
‫החדשה‬
‫אחר‪%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪59%‬‬
‫‪12% 2%‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪86%‬‬
‫התפלגות צורת חזקה לפי אזור ( מפקד אוכלוסין ‪)2002‬‬
‫ייתכן כי ההפרשים בין ההשתכרות למחירי הדירות שראינו מעידה על עליית‬
‫מחירים שהתרחשה באזור הוותיק‪ .‬אם כך‪ ,‬למעשה מדובר באזורים סטטיסטים‬
‫אשר מצד אחד בעלי הבתים התעשרו כתוצאה מעליית ערך הנכס‪ ,‬ומאידך אם‬
‫הפערים בין יכולת ההשתכרות לבין ערך הדירות ישועתק לדור הבא של בעלי‬
‫הבתים‪ ,‬לילדיהם תהיה בעיה לרכוש דירה באזור זה‪ .‬כמו כן‪ ,‬התעשרות זו תבוא‬
‫לידי ביטוי ממשי רק במצב בו התושבים ישכירו או ימכרו את נכסיהם‪.‬‬
‫בחלק הבא נבחן איך הנתונים הללו‪ ,‬יחד עם הנתונים של מפת מחירי הנדל"ן‪ ,‬באים‬
‫לידי ביטוי בנושא הגירה פנים עירונית בראש העין‪ .‬באמצעות הצגת הנתונים לאן‬
‫תושבי העיר בוחרים לעבור בתוך העיר נוכל להסיק רבות לגבי האוכלוסיות השונות‪,‬‬
‫מצב השכונות ושוב‪ ,‬לשים דגש על ההבדלים בין שני האזורים המהותיים אליהם‬
‫ראש העין מתחלקת – אזור השכונות החדשות‪ ,‬והאזור הוותיק‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫‪ 2.1‬מצב מתחמי המגורים ותקינותם‬
‫בתת פרק זה נבדוק את מצב המבנים מבחינת גיל ותקינות‪ .‬בכדי לבדוק את גיל‬
‫המבנים‪ ,‬נבחן כל א"ס בנפרד לפי זמן סיום הבנייה בו‪.‬‬
‫אחוז מ"ב שדירותיהם נבנו‬
‫משנת ‪ 1975‬עד שנת ‪2111‬‬
‫עד שנת ‪(1974‬כולל)‬
‫אחוזים‬
‫משנת ‪ 2111‬ואילך‬
‫‪120‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪13 12 11 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1‬‬
‫אזור סטטיסטי‬
‫אחוז משקי הבית לפי זמן הבנייה‪ ( .‬הלמ"ס‪)2011 ,‬‬
‫כפי שניתן לראות‪ ,‬רוב האזורים הסטטיסטיים של ראש העין נבנו בין השנים ‪0115‬‬
‫ועד לשנת ‪ .2111‬גם באזורים הותיקים נראה כי הייתה התחדשות של בנייה בתקופה‬
‫זו‪ ,‬ואף אחר כך‪ .‬ניתן לראות שבא"ס ‪ 2‬ו‪ 3‬קיימים עד היום כ‪ 51%‬מהמבנים אשר‬
‫נבנו לפני שנת ‪.0114‬‬
‫שינויים דרמטיים אלו בגילאי המבנים מתבטאים גם בחזות המבנים‪ .‬צוותי‬
‫סטודנטים שסקרו את השכונות בעיר דירגו את רמת התקינות של המבנים‪ ,‬על פי‬
‫התרשמותם‪ .‬אומנם למרות אין התאמה מוחלטת בין תקינות המבנים לזמן‬
‫בנייתם‪ ,‬אך ניתן לראות כי ישנה מגמה ברורה‪.‬‬
‫תקינות המבנים‬
‫‪5‬‬
‫רמב"ם‬
‫שבזי‬
‫‪4‬‬
‫הרקפות‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫גבעת טל‬
‫גבעת הסלעים‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫תקינות המבנים על פי שכונה (סטודנטים מהקורס‪:‬אולפן ‪ ,1‬במסגרת לימודי מוסמכים לתכנון‬
‫ערים ואזורים בטכניון)‬
‫‪49‬‬
‫‪ 2.2‬הגירה פנימית‬
‫תמונת המצב של הגירה פנימית בעיר מלמדת על הדפוסים המרחביים של התושבים‬
‫ועל הדינאמיקה המתרחשת בעיר‪ .‬המפה ממחישה את מספר משקי הבית שעברו בין‬
‫ובתוך האזורים השונים בעיר‪.‬‬
‫מקרא‬
‫ מעבר דירה בתוך האזור‬‫ מעבר דירה אל אזור אחר‬‫ראש העין‬
‫הותיקה‬
‫החדשה‬
‫‪391‬‬
‫‪196‬‬
‫‪459‬‬
‫‪187‬‬
‫מפת הגירה פנים עירונית בשכונה‪ ( .‬עיבוד מיוחד ע"י הלמ"ס עבור מחקר הנערך בפקולטה‬
‫לארכיטקטורה‪ ,‬טכניון)‬
‫ניתן לראות כי רובם המכריע של מעברי הדירה המתבצעים בעיר אינו חוצה את‬
‫גבולות האזור‪ .‬מתוך סך כל ההגירה הפנים עירונית ב‪ ,2114 -‬מהאזור הוותיקה רק‬
‫‪ 34%‬עברו אל האזור החדש ואילו מסך הגירת הפנים מן השכונות החדשות רק ‪26%‬‬
‫עברו אל השכונות הוותיקות‪ ,‬כלומר הרוב הגורף של משקי הבית נשארו באזור בו‬
‫גרו לפני מעבר הדירה‪.‬‬
‫מכאן שנראה כי אנשים מעדיפים או מוכרחים להישאר לגור באותו האזור‪ .‬ייתכן כי‬
‫הדבר מעיד על היעדר מוביליות חברתיות המתרחשת בעיר‪ ,‬ועל גבולות בלתי נראים‬
‫אך משמעותיים המתרחשים בין האזורים‪ ,‬ובין שתי קבוצות אוכלוסייה בעלות‬
‫מאפיינים שונים במהותן המתגוררות באותה העיר‪.‬‬
‫‪ 2.9‬הסיבות לפערים בין האזורים בעיר‪ ,‬מנקודת המבט של מקבלי‬
‫ההחלטות‬
‫על פי עמדתו של אדריכל משרד הבינוי והשיכון טימור מגרלי‪ :‬עד שנות התשעים לא‬
‫הייתה התייחסות "כוללנית" בראש העין‪ .‬פיתוח העיר לא נעשה מתוך מחשבה על‬
‫כל מערכות העיר ומתוך הסתכלות עליה כמכלול‪ ,‬אלא בכל פעם שהיה ביקוש‬
‫והופעל לחץ הייתה בנייה במקום בו הקרקע הייתה זמינה‪ .‬בראש העין בניגוד‬
‫להרבה מקומות בארץ‪ ,‬הייתה קרקע רבה זמינה‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫צורת תכנון זו השתנתה ביוזמת מנהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון‬
‫שהובילו את יצירתה של תוכנית אב כלל עירונית‪ ,‬ניסיון ראשון לתכנון המתייחס‬
‫לכל היישוב (מגרלי‪.)2100 ,‬‬
‫בין הפתרונות ל"איחוד העיר" שהציע צוות התכנון בראשות אדר' נעמה מליס היה‬
‫תכנון מרכז העסקים הראשי של העיר במקום בו יש גישה שווה לשכונות החדשות‬
‫והוותיקות‪ .‬מליס ציינה כי במסגרת תהליך התכנון בוצע שיתוף ציבור וכונסו‬
‫תושבים מכל השכונות להתייעצות והבעת חוות דעת‪ .‬דוגמא נוספת לתכנון כוללני‬
‫היא תכנון טיילת שתהווה את גבולה הדרומי של העיר ותקשר בין השכונות הישנות‬
‫והחדשות‪ .‬על הטיילת ימוקמו מבני ציבור‪ ,‬מסחר וגנים (מליס‪.)2100 ,‬‬
‫‪ .3‬מגורים ודיור בראש העין בהשוואה לישובים סמוכים‬
‫מראיון עם נציגה של הועדה המחוזית עולה כי לראש העין תפקיד כבד משקל במתן‬
‫מענה על הביקוש הגובר לדירות במרכז הארץ‪ .‬נציג משרד הבינוי והשיכון הוסיף כי‬
‫באופן יחסי למחוז המרכז קיים בראש העין שפע של קרקע וכי לחצי הביקוש הם‬
‫שדוחפים לבניית שכונות חדשות‪.‬‬
‫בכדי להבין טוב יותר את תפקידה האזורי של ראש העין השוונו אותה לערים‬
‫אחרות במחוז‪.‬‬
‫הוד השרון נבחרה להשוואה מכיוון שיש בה מספר דומה של תושבים (‪46,111‬‬
‫תושבים) ומשקי בית (‪ 04,211‬מ"ב)‪ .‬בנוסף‪ ,‬גם היא נמצאת בטבעת החיצונית של‬
‫מטרופולין תל‪-‬אביב‪ ,‬אך לעומת ראש העין‪ ,‬הוד השרון נהנית מתדמית מגורים‬
‫יוקרתית יותר‪ .‬בשיחות עם תושבי ראש העין עלה תכופות רצונם כי ראש העין‬
‫תידמה יותר להוד השרון‪.‬‬
‫כפר סבא נבחרה להשוואה למרות שהיא גדולה יותר מראש העין‪ ,‬הן מבחינת מספר‬
‫תושביה (‪ 82,211‬תושבים) והן מבחינת משקי בית (‪ 21,111‬מ"ב)‪ .‬היא נבחרה משום‬
‫שגם היא נמצאת בטבעת החיצונית של מטרופולין תל אביב‪ ,‬ובדומה לראש העין‪ ,‬גם‬
‫היא קרובה לקו הגבול ולתשתיות לאומית רבות‪.‬‬
‫פתח תקווה נבחרה להשוואה עקב הקרבה הגיאוגרפית שלה לראש העין ומשום‬
‫שרבים מתושבי ראש העין החדשה הגיעו מפתח תקווה‪.‬‬
‫נס ציונה נבחרה בשל קווי הדמיון עם ראש העין‪ :‬המרחק מתל אביב‪ ,‬מספר‬
‫התושבים הדומה (‪ 36,011‬תושבים)‪ ,‬ומספר משקי הבית הדומה (‪ 00,011‬מ"ב)‪.‬‬
‫לצורך ההשוואה נבחרו מספר נתונים המשקפים לטעמנו את תנאי המגורים בערים‪,‬‬
‫ומהם ניתן להסיק מסקנות לגבי תפקודה ומעמדה של ראש העין מבחינת דיור ביחס‬
‫לסביבתה‪.‬‬
‫‪ 3.1‬מחירי דירות למכירה והשכרה‬
‫בעקבות המחסור בדירות באזורי הביקוש ועליית המחירים שנגרמה כתוצאה מכך‪,‬‬
‫בחרנו להתחיל בבדיקות מחירי הדיור בראש העין הן לקנייה והן להשכרה‪ .‬זאת‬
‫בכדי לבדוק מהי מידת האטרקטיביות של ראש העין לעומת הערים אליהן אנו‬
‫משווים אותה‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫בדקנו מחיר לדירה בגודל ‪ 011‬מ"ר‪ ,‬בת ארבעה חדרים‪ ,‬ברמת גימור קבלנית טובה‪,‬‬
‫במצב טוב‪ ,‬רועשת ברמה סבירה‪ ,‬עם נוף סטנדרטי‪ ,‬ובקומה שנייה‪ .‬נתוני הדירות‬
‫נלקחו מאתר ‪ ,netunim‬המחירון מתבסס על סקירה חודשית ע"י שמאי של מאות‬
‫שכונות ברחבי הארץ‪ .‬את התוצאות ניתן לראות בגרף הבא‪.‬‬
‫מחירי דירה בת ארבעה חדרים‬
‫‪1,400,000‬‬
‫‪1,200,000‬‬
‫‪1,000,000‬‬
‫מחיר בש"ח‬
‫‪800,000‬‬
‫‪600,000‬‬
‫‪400,000‬‬
‫‪200,000‬‬
‫‪0‬‬
‫כפר סבא‬
‫נס ציונה‬
‫מחירים ממוצעים של דירות בנות ארבעה חדרים בערים שונות‪)netunim.co.il ( .‬‬
‫כפי שניתן לראות‪ ,‬המחיר הממוצע לדירה בראש העין הוא הנמוך ביותר מבין‬
‫הערים שהושוו‪ ,‬כאשר הוד השרון בעלת המחיר הממוצע הגבוה ביותר‪ .‬מכאן שבכל‬
‫הקשור למחיר‪ ,‬ראש העין היא העיר האטרקטיבית ביותר מבין הערים שהושוו‪.‬‬
‫באשר לדיור בר השגה ראש העין מאפשרת לגור באזור ביקוש במחיר של קצת יותר‬
‫ממיליון ‪.₪‬‬
‫בגרף הבא ניתן לראות השוואה של מחירי השכירות‪ .‬המחירים מתייחסים למחיר‬
‫המבוקש לדירות בעלות ארבעה חדרים‪ ,‬בבניין משותף‪ ,‬ונעשה ממוצע ביניהם‪.‬‬
‫הנתונים נלקחו מאתר יד‪.2‬‬
‫שכירות ממוצעת‬
‫‪6,000‬‬
‫‪5,000‬‬
‫מחיר בש"ח‬
‫‪4,000‬‬
‫‪3,000‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪0‬‬
‫כפר סבא‬
‫מחירי שכירות ממוצעים של דירות בנות ארבעה חדרים בערים שונות‪(yad2.co.il( .‬‬
‫‪52‬‬
‫ניתן לראות שראש העין שומרת על האטרקטיביות שלה מבחינת מחיר גם במחירי‬
‫השכירות‪ :‬היא העיר היחידה מבין הערים אשר שכר הדירה הממוצע בה הוא פחות‬
‫מ‪ ₪ 4,111-‬לדירה בת ארבעה חדרים‪ .‬גם בשאר הערים קיימת התאמה בין מחירי‬
‫הדירות למחירי השכירות‪ ,‬הוד השרון היא היקרה ביותר‪ ,‬אחריה כפר סבא‪ ,‬נס‬
‫ציונה ופתח תקווה היא הקרובה ביותר במחיר לראש העין‪.‬‬
‫‪ 3.2‬צורת חזקה על הדירה‬
‫בכדי להבין את שוק השכירויות יש לקחת בחשבון את היקף התופעה בעיר‪ .‬הגרף‬
‫הבא מציג את אחוז משקי הבית החיים בדירה שכורה בכל עיר‪ ,‬כאשר נתון זה עוזר‬
‫להבין את מידת השכיחות של תופעת השכרת דירות‪ .‬לצורך השוואה‪ ,‬בתל אביב‪-‬‬
‫יפו אחוז מ"ב החיים בדירה בשכירות עומד על כ‪.41.1%-‬‬
‫אחוז מ"ב הגרים בדירה בשכירות‬
‫‪30.00%‬‬
‫‪25.00%‬‬
‫‪20.00%‬‬
‫‪15.00%‬‬
‫‪10.00%‬‬
‫‪5.00%‬‬
‫‪0.00%‬‬
‫כפר סבא‬
‫אחוז משקי הבית החיים בדירה בשכירות (מפקד האוכלוסין‪)2002 ,‬‬
‫ראש העין ונס ציונה הן הערים עם אחוז משקי הבית הגרים בשכירות הנמוך ביותר‪.‬‬
‫פתח תקווה היא העיר עם אחוזי השכירות הגבוהים ביותר מהערים שנבדקו‪.‬‬
‫מהיקף השכירות הנמוך בראש העין ניתן להסיק לגבי איכות המגורים בעיר‪ .‬אם‬
‫יוצאים מנקודת הנחה שדיירים החיים בבית בבעלותם ישקיעו יותר בבתיהם‪ ,‬ויהיו‬
‫יותר מעורבים בסביבת מגוריהם מאשר דיירים הגרים בשכירות‪ ,‬אז ראש העין‬
‫נהנית מיתרון לעומת ערים גדולות יותר‪ ,‬עם אחוזי שכירות גבוהים‪.‬‬
‫‪ 3.3‬מאפייני מלאי הדירות‬
‫על אף האמור לעיל‪ ,‬מחיר הדירה הוא אינו הקריטריון היחיד שדרכו מודדים את‬
‫איכות הדיור‪ .‬גורם משפיע נוסף הוא סוג הדירות במלאי הקיים‪ ,‬הגרף הבא מראה‬
‫את מספר החדרים בדירה באחוזים מתוך סך כל הדירות בערים השונות‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫‪40.00%‬‬
‫מספר חדרים בדירה באחוזים‬
‫ראש העין ‪30.00%‬‬
‫כפר סבא‬
‫‪20.00%‬‬
‫נס ציונה ‪10.00%‬‬
‫‪0.00%‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫מספר חדרים‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫חלוקת הדירות במספר ערים לפי מספר חדרים ( מפקד אוכלוסין ‪)2002‬‬
‫עיקר הדירות בראש העין הן בעלות ‪ 3-5‬חדרים‪ ,‬דירות חדר כמעט ואינן קיימות‬
‫בראש העין‪ ,‬אך דירות של ‪ 6-1‬חדרים דווקא קיימות באחוזים גבוהים יחסית‪ .‬ניתן‬
‫להסיק מהיצע הדירות בראש העין שהעיר עשויה למשוך אליה יותר משפחות ופחות‬
‫זוגות צעירים ללא ילדים‪ .‬ראש העין כמעט זהה לכפר סבא מבחינת התפלגות גדלי‬
‫הדירות‪ .‬בפתח תקווה יש את אחוז הדירות הקטנות (‪ 0-3‬חדרים) הגבוה ביותר‬
‫וניתן להסיק שהיא תמשוך אליה יותר זוגות צעירים‪ /‬רווקים‪.‬‬
‫בכדי להבין את מערכת הדיור יש להסתכל על התמורות שחלו בערים אלה לאורך‬
‫השנים מבחינת מגורים ולא רק על המצב הקיים‪ .‬העיר בכלל ומערכת המגורים‬
‫בפרט הם תוצר של שינויים שהתחוללו בה לאורך השנים‪ .‬הגרף הבא מתאר את‬
‫צפיפות הדיור הממוצעת בערים משנת ‪ 0112‬ועד שנת ‪ ,2118‬הנתונים נלקחו מתוך‬
‫סקירה של מפקדי האוכלוסין‪.‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.0‬‬
‫כפר סבא‬
‫‪2.0‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1990‬‬
‫שנה‬
‫‪1980‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪1970‬‬
‫צפיפות הדיור הממוצעת לאורך השנים (מפקד אוכלוסין‪) 2002,‬‬
‫נראה שמבחינת צפיפות הדיור‪ ,‬נקודות ההתחלה בערים היו שונות בתכלית‪ .‬בשנת‬
‫‪ 0112‬צפיפות הדיור הממוצעת בראש העין הייתה ‪ 2.5‬נפשות לחדר‪ ,‬לעומת הערים‬
‫‪54‬‬
‫האחרות אשר בכולן צפיפות הדיור הייתה נמוכה מ‪ .2-‬המגמה בכל הערים לאורך‬
‫השנים היא של ירידה בצפיפות הדיור‪ ,‬אך הירידה הדרמטית ביותר היא של ראש‬
‫העין (מ‪ 2.5‬ל‪ .)1.1‬גם כיום צפיפות הדיור בראש העין היא הגבוהה ביותר מבין‬
‫הערים שהושוו‪ ,‬אך לפי המגמה הקיימת‪ ,‬במפקד האוכלוסין הבא‪ ,‬ראש העין תהיה‬
‫כשאר הערים ואולי אף עם צפיפות דיור יותר נמוכה‪.‬‬
‫‪ .4‬מגורים ודיור בראש העין בעתיד ‪ -‬בנייה מתוכננת‬
‫עיקר הבנייה המתוכננת בראש העין היא בשכונות חדשות שייבנו בדרום מזרח‬
‫העיר‪ .‬התוספת מחולקת לששה מתחמים נפרדים אותם מתכננים ובונים יזמים‬
‫שונים‪ ,‬כפי שניתן לראות במפה‪.‬‬
‫תצריף השכונות המתוכננות‪ .‬מקור‪ :‬משרד הבינוי והשיכון אגף מערכות מידע צוות ‪.GIS‬‬
‫בתוספת המתוכננת צפויות להיבנות ‪ 03,621‬יחידות דיור‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬כמות‬
‫הדירות בראש העין כיום היא ‪.01,311‬‬
‫מס יחידות הדיור בראש העין‬
‫‪30000‬‬
‫‪23929‬‬
‫‪25000‬‬
‫‪20000‬‬
‫‪15000‬‬
‫‪13629‬‬
‫‪10300‬‬
‫מס יחידות הדיור בעיר‬
‫‪10000‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪0‬‬
‫העיר כיום‬
‫תוספת לעיר‬
‫העיר לאחר‬
‫התוספת‬
‫תוספת יחידות הדיור הצפויה בראש העין‬
‫‪55‬‬
‫צפיפות המגורים (יח"ד לדונם)‬
‫‪5‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4.571933‬‬
‫‪2.662323‬‬
‫‪1.71466‬‬
‫העיר כיום‬
‫תוספת לעיר‬
‫העיר לאחר התוספת‬
‫מהגרף ניתן לראות שהשכונות החדשות יבנו בצפיפות גבוהה בהרבה מזו הקיימת‬
‫כיום בעיר‪ ,‬דבר שיעלה את ממוצע הצפיפות בעיר ל‪ 2.6 -‬יחד לדונם לעומת ‪ 0.1‬יחד‬
‫לדונם כיום‪.‬‬
‫‪ 4.1‬צפיפות המגורים במרכז העיר‬
‫בימים אלו יש היערכות להכנת תכנית מתאר חדשה לעיר שתכלול את השכונות‬
‫הותיקות ואת השכונות החדשות‪ ,‬כאשר במהלך הכנת התוכנית ייעשה הליך של‬
‫חשיבה לגבי ציפוף השכונות הוותיקות (האם בכלל רוצים בכך ובאיזה אופן)‪.‬‬
‫התבע"ות המאושרות נכון להיום אפשרו בנייתן של יחידות גדולות על שטח של‬
‫דונם‪ ,‬על מנת לעודד חזרה של הדור הצעיר לעיר‪ .‬כיום יש צורך ביחידות קטנות‬
‫יותר‪ ,‬דבר שהביא בפועל לפיצולן של יחידות דיור בניגוד לחוק‪ .‬על מנת להתמודד‬
‫עם בעיה זו בודקת הועדה המקומית שינוי תב"ע כולל ‪.‬‬
‫הוועדה המקומית רואה כאתגר את נושא הבנייה הרוויה בשכונות הוותיקות‪ .‬בעבר‪,‬‬
‫הוועדה המחוזית עצרה בקשות להוספת יחידות דיור באזור בין השאר מכיוון שיש‬
‫צורך בשינוי תב"ע כולל ובדיקת ההשפעה של בניה רוויה על התשתיות הקיימות‪.‬‬
‫הוועדה המקומית זיהתה כי כבר היום יש מקומות בשכונות הוותיקות שניתן‬
‫לצופף‪ ,‬אבל בגלל שמדובר בקרקעות בחכירה לדורות אין אפשרות לחייב את‬
‫התושבים לבנות ורבים מהם בכלל לא מעוניינים בכך‪ .‬חברים בוועדה המקומית אף‬
‫ציינו כי קשה למצוא יזם שמעוניין לבנות בשכונות הוותיקות בנייה רוויה‪.‬‬
‫‪ 4.2‬אופי הבנייה בשכונות החדשות‬
‫הדעות בנוגע לבניית בניינים גבוהים בשכונות החדשות חלוקות‪ .‬בוועדה המחוזית‬
‫ציינו כי הדעות משתנות (גם בתוך הוועדה) בהתאם להשקפות אישיות וכי הייתה‬
‫תקופה קודמת בה הייתה העדפה לבניינים גבוהים‪ ,‬וכעת הגישה היא שבראש העין‬
‫זה לא מתאים לנוף של הגבעות‪ .‬יותר מכך‪ ,‬נציגת הוועדה המחוזית ציינה כי זה לא‬
‫נחוץ משתי סיבות‪ :‬האחת‪ ,‬משום שראש העין לא נמצאת במרכז המטרופולין;‬
‫השנייה‪ ,‬משום שניתן להגיע לצפיפות מגורים דומה בעזרת תמהיל שאינו משתמש‬
‫‪56‬‬
‫בבניה לגובה (סמדר‪ .)2100 ,‬על פי מליס ‪ -‬בניינים גבוהים אינם תואמים את‬
‫תוכנית האב‪ ,‬שהצליחה להשתמש בתמהיל בעל צפיפויות דומות ללא בניינים‬
‫גבוהים‪ .‬היא מוסיפה כי בנייה גבוהה אינה תואמת לרצון התושבים לאיכות דיור‬
‫(מליס‪.)2100 ,‬‬
‫‪ 4.3‬הפער בין השכונות הוותיקות לחדשות‪ ,‬ולאלו שייבנו‬
‫לצורך הכנת הפרק ראיין צוות דיור את אדריכל משרד הבינוי והשיכון וכן את ראש‬
‫צוות המתכננים של תוכנית האב לראש העין‪ ,‬על מנת להבין את עמדותיהם בנוגע‬
‫לסיבות להיווצרות הפער בין השכונות וכדי לנסות להבין את עתיד הפער לאחר‬
‫בנייתן של השכונות המתוכננות‪.‬‬
‫אדריכל משרד השיכון טימור מגרלי‪ ,‬ציין כי הפער נוצר כאשר התכנון לא היה‬
‫כוללני‪ ,‬והוסיף כי בתקופה של תוכנית האב היה כבר חזון ומטרה לנסות להתמודד‬
‫עם הפער אולם מגרלי מבקר את האמצעים‪" :‬הכלים הפיסיים בהם השתמשו‬
‫בתוכנית האב‪ ,‬אינם מספיקים בשביל ליצור חיבור אמיתי בין העיר הותיקה‬
‫לשכונות החדשות" (מגרלי‪ .)2100 ,‬הייתה חסרה ההתעסקות של התכנון בפיתוח‬
‫עירוני‪ ,‬ההסתכלות הייתה מאד פשטנית‪ .‬לא הסתכלו על האוכלוסייה או על‬
‫הצרכים של העיר‪ .‬ניסו למחוק מה שהיה בעבר‪ .‬רצו להקים עיר חדשה וגם לעזור‬
‫לוותיקה אך לא בצורה משולבת‪.‬‬
‫על פי עמדתה של מליס‪ ,‬הבעיה העיקרית היא שונה‪ .‬היא מציינת את הפתרונות‬
‫שנתנה תוכנית האב (מע"ר הממוקם במרכז‪ ,‬טיילת משותפת ועוד)‪ ,‬אולם היא‬
‫מצביעה על פער בין התכנון לביצוע‪ .‬משרד השיכון לא נותן לעניין זה את תשומת‬
‫הלב המתאימה‪ ,‬כאשר עיקר העניין של המשרד הוא בבנייתן של השכונות החדשות‬
‫(מליס‪.)2100 ,‬‬
‫לסיכום‪ :‬על פי עמדת המרואיינים‪ ,‬תוכנית האב לא תיתן מענה לפער שנוצר בין‬
‫השכונות‪ ,‬כאשר הביקורות מתחלקות לאלו המופנות לתוכנית עצמה ולאלו‬
‫המופנות לביצועה העתידי‪.‬‬
‫אלתרמן וסילברמן‪" .2100 ,‬הרחבת ההיצע של דיור בהישג‪ :‬כלים של תכנון‬
‫סטטוטורי ומדיניות מקומית"‪ ,‬משרד הפנים‪.‬‬
‫שמשוני דניאל‪ .2112 ,‬ראש העין‪ -‬ממחנה עולים לעיר משגשגת‪ .‬הוצאת ספרים ע"ש‬
‫י"ל מאגנס‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫מקורות מקוונים‪:‬‬
‫אתר ‪ winwin‬מחירון דירות‪-‬‬
‫‪http://pricelist.winwin.co.il/?gclid=CNbWwaHW4KwCFcKCDgod_3FEog‬‬
‫אתר נתונים ‪\http://www.netunim.co.itl -‬‬
‫אתר יד‪http://www.yad2.co.il -2‬‬
‫מפקד האוכלוסין ‪:2118‬‬
‫‪http://www.cbs.gov.il/census/census/pnimi_sub_page.html?id_topic=1‬‬
‫‪1&id_subtopic=1‬‬
‫ועדה מקומית ראש העין‪ .)2100 00( .‬ועדה מקומית ‪,‬ראש העין‪( .‬אולפן עירוני ‪ ,‬תכנון‬
‫ערים ואיזורים ‪ ,‬הטכניון צוות סטטוטורי‪ ,‬מראיין)‬
‫טימור מגרלי‪ .)2100 00( .‬אדריכל משרד הבינוי והשיכון‪( .‬תכנון ערים ואיזורים‪,‬‬
‫הטכניון צוות דיור‪/‬סטטוטורי אולפן עירוני‪ ,‬מראיין)‬
‫משרד רווחה ראש העין‪( .)2100 00( .‬אולפן עירוני‪ ,‬תכנון ערים ואיזורים‪ ,‬הטכניון‬
‫צוות רווחה‪ ,‬מראיין)‬
‫נעמה מליס‪ .)2100 00( .‬ראש צוות מתכננים תוכנית האב ראש העין‪( .‬אולפן עירוני ‪,‬‬
‫תכנון ערים ואיזורים‪ ,‬טכניון צוות דיור‪ /‬סטטוטורי‪ ,‬מראיין)‬
‫סמדר‪ .)2100 00( .‬ועדה מחוזית ‪,‬מחוז מרכז‪( . ,‬אולפן עירוני ‪ ,‬תכנון ערים ואיזורים‪,‬‬
‫הטכניון צוות דיור‪ /‬סטטוטורי‪ ,‬מראיין)‬
‫‪58‬‬
‫שירותי ציבור‬
‫שירותי ציבור בעיר משפיעים באופן ישיר על איכות החיים של התושבים‪ ,‬מידת‬
‫שביעות הרצון ממגורים בעיר ואף עשויים לקבוע את האופן בו יתפתחו ויפעלו חיי‬
‫הקהילה בעיר‪/‬בשכונה‪ .‬לפי ‪ ,)0111( Turner‬לאיכות וזמינות השירותים הציבוריים‬
‫המקומיים המוצעים לפרט ברמת השכונה‪ ,‬יש השפעה ישירה על מצבו הכללי‪ ,‬כמו‬
‫למשל בנושא איכות בתי הספר הציבוריים הזמינים‪ Turner .‬טוענת כי בניגוד‬
‫למתרחש בקרב הצעירים בשכונה‪ ,‬מצב השכונה נוטה להיות בעל תפקיד קטן‬
‫בהתנהגות של המבוגרים וערכיהם‪ ,‬אך השפעתו תתבטא בנושאים של נגישות‬
‫לשירותים‪ ,‬למידע ולאפשרויות כלכליות‪.‬‬
‫בפרק זה ננתח את שירותי הציבור הקיימים בראש העין‪ ,‬בחלוקה ל‪ 5-‬קטגוריות‪:‬‬
‫חינוך‪ ,‬תרבות‪ ,‬בריאות‪ ,‬דת וספורט‪ .‬הפרק מציג את הנתונים שנאספו לגבי כל‬
‫קטגוריה לצורך זיהוי הסוגיות העיקריות הנוגעות לשירותי ציבור בעיר‪ ,‬הערכת‬
‫האיכות והזמינות שלהם לתושבי העיר‪ ,‬התפרוסת והיקף פעילותם‪ .‬במידת האפשר‪,‬‬
‫נערוך גם השוואה של השירותים המוצעים בראש העין עם ערים "מתחרות"‬
‫בסביבתה‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫‪61‬‬
‫‪ .2‬מערכת החינוך‬
‫בראש העין ישנם כ‪ 1611 -‬תלמידים החל מגיל טרום חובה ועד גיל תיכון‪ ,‬הלומדים‬
‫ב‪ 16-‬מבני חינוך בעיר‪ ,‬מתוכם ‪ 06‬מבנים הם בתי ספר יסודיים‪ ,‬ו‪ 01-‬הם על‪-‬‬
‫יסודיים‪.‬‬
‫גנים (טרום חובה ‪-‬‬
‫חובה)‬
‫‪1807‬‬
‫יסודי‬
‫‪3985‬‬
‫חטיבת ביניים‬
‫‪2050‬‬
‫תיכון‬
‫‪1748‬‬
‫שנה"ל תשע"ב ‪ -‬אגף חינוך בעירייה*‬
‫למרות שחוק חינוך חובה מחייב פיקוח לגנים החל מגן חובה‪ ,‬יש ערים יוצאות מן‬
‫הכלל‪ ,‬בהן הוחלט להרחיב את הפיקוח גם לטרום חובה כחלק מחיזוק ערים‬
‫ומועצות אזוריות בפריפריה‪ ,‬בטווח איום בטחוני‪ ,‬שיקום שכונות וכדומה‪ .‬בראש‬
‫העין מוגדר רישום לטרום חובה חלקי בעיר (גילאי ‪ ,)3-4‬בסעיף שיקום שכונות‬
‫(חוברת גני ילדים התשע"ב – משרד החינוך)‪.‬‬
‫תקציב אגף החינוך לשנת ‪ 2100‬מורכב מ‪ 21-‬מיליון‪ ₪‬המגיעים מתקציב העירייה‪ ,‬ו‪-‬‬
‫‪ 41‬מיליון‪ ₪‬ממשרד החינוך‪ .‬בשיחות שערכנו עם מנהל אגף החינוך אבי קמינסקי‬
‫ויו"ר ועד ההורים העירוני דניאל אבידור‪ ,‬התקבל הרושם כי התקציב קטן מידי‬
‫לטעמם‪ .‬מר קמינסקי הרחיב ואמר שהתקציב קטן בהרבה מתקציבי החינוך בערים‬
‫הוד השרון‪ ,‬כפ"ס‪ ,‬יבנה ומודיעין‪ .‬קיימת באגף החינוך תוכנית אב עדכנית לחינוך ל‪-‬‬
‫‪ 5‬השנים הבאות‪ ,‬והיא כוללת שינויים לאור גידול מס' התושבים הצפוי ובנייתן של‬
‫השכונות החדשות‪ .‬לפי התוכנית מבני החינוך ייבנו החל משנת ‪ ,2103‬כאשר‬
‫בהתחלה ייבנו גני ילדים ובתי ספר יסודיים‪ ,‬ולאחר מכן ייבנו מבנים לחינוך על‬
‫יסודי‪.‬‬
‫‪ 2.1‬תפרוסת ותפוסת מבני החינוך בראש העין‬
‫‪61‬‬
‫ניתן לראות כי בכל הקשור לגני הילדים ובתי ספר יסודיים‪ ,‬התפרוסת בראש העין‬
‫הינה טובה מאוד וישנו כיסוי בכל השכונות‪ .‬אולם‪ ,‬ישנה בעייתיות בתפרוסת‬
‫המוסדות העל יסודיים‪ ,‬הנעוצה בעובדה כי קיים בעיר רק תיכון אחד (תיכון בגין)‪,‬‬
‫וישנן שתי חטיבות ביניים (יובל וגוונים) הצמודות אחת לשנייה‪ .‬לפיכך‪ ,‬המיקום של‬
‫המוסדות אומנם מכסה טוב את רוב השכונות בעיר‪ ,‬אך יוצר בעיה של מרחק הליכה‬
‫סביר מהשכונות נווה אפק במזרח‪ ,‬ורמב"ם במערב‪ .‬את הבעיה הזו ניתן לתאר‬
‫באמצעות המפה הבאה‪:‬‬
‫העיגולים מסמנים את כל משקי הבית הנמצאים בטווח של עד ‪ 0‬ק"מ מסביב לבתי‬
‫הספר העל יסודיים בעיר‪ ,‬כלומר במרחק של כרבע שעה הליכה מבתי הספר‪ .‬ניתן‬
‫לראות כי אחוז ניכר ממשקי הבית בעיר נמצאים מחוץ לטווח הליכה סביר מבתי‬
‫הספר העל יסודיים ועל כן הם צריכים להתבסס על רכב פרטי או תחבורה ציבורית‬
‫על מנת להגיע אליהם‪ .‬הסוגיה הועלתה בשיחה שנערכה עם מנהל אגף החינוך בעיר‬
‫ולטענתו התחבורה הציבורית טובה מספיק‪ ,‬ואין צורך בהפעלת הסעות כלשהן‬
‫מהשכונות הרחוקות‪.‬‬
‫מבחינת תפוסת המבנים‪ ,‬בשיחה שערכנו עם מנהל אגף החינוך בעיר עלה שבתיכון‬
‫בגין התפוסה היא מעבר לתכנון‪ .‬לפי התוכניות תיכון בגין צריך להכיל ‪0111‬‬
‫תלמידים‪ ,‬אך בפועל כיום לומדים בו כ‪ 0411-‬תלמידים‪ .‬בנוגע לסוגיה זו מנהל אגף‬
‫החינוך טען כי יש צורך בבניית תיכון נוסף בעיר‪ ,‬אך משרד החינוך לא מאשר בנייה‬
‫כזו‪ ,‬בגלל שנתוני הדמוגרפיה העדכניים של ראש העין מראים ירידה במספר הילדים‬
‫בעיר בשנים האחרונות‪ .‬לטענתו‪ ,‬בנייתם של מוסדות על יסודיים נוספים בעיר‬
‫יאושרו רק עם התרחבות העיר ובנייתן של השכונות החדשות המתוכננות‪.‬‬
‫‪ 2.2‬איכות החינוך בראש העין‬
‫לפי ‪ ,)0116( Haurin‬איכות בתי הספר בעיר הינה הסיבה העיקרית לשונות‬
‫המרחבית הקבועה במחירי הבתים‪ .‬תוצאות המחקר שלו‪ ,‬שנערך בארה"ב‪ ,‬הראו‬
‫כי בכל עלייה של ‪ 0%‬במבחני המיומנות של תלמידים באזור מסוים‪ ,‬מחירי הבתים‬
‫באותו אזור עולים בטווח שבין ‪ 1.5%‬ל‪ .0%-‬לטענתו מדד תוצאות מבחן המיומנות‬
‫הינו המדד הטוב ביותר להערכת בתי ספר בארה"ב בהקשר של מחירי בתים‪ ,‬מכיוון‬
‫שהוא מפורסם בעיתונות‪ ,‬נגיש לכולם והוא משפיע ישירות על ההחלטה של ההורים‬
‫היכן להתגורר‪ .‬אנו מציעים כי בישראל המדד להשוואה בין ערים יהיה אחוז‬
‫‪62‬‬
‫הזכאים לתעודת בגרות‪ ,‬כאשר הדגש הוא על נתון אחוז הזכאים לבגרות מהלומדים‬
‫בי"ב הגרים ברשות‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2101‬הישגיה של ראש העין בנתון זה עומדים על ‪( 65.6%‬אתר משרד‬
‫החינוך)‪ .‬מצבה של ראש העין בהשוואה ל"ערים מתחרות" באזורה יחסית נמוך‪.‬‬
‫אומנם‪ ,‬לאחרונה זכתה העיר להכרה בנושא החינוך במועמדות חטיבת הביניים‬
‫"גוונים" לפרס החינוך הארצי‪ ,‬אך נתוניה בהשוואה לערים הוד השרון‪ ,‬יבנה‪,‬‬
‫מודיעין (יחד עם מכבים‪-‬רעות) וכפ"ס‪ ,‬מראים כי קיים פער משמעותי ביניהן באחוז‬
‫הזכאים לבגרות לשנת ‪( 2101‬תרשים ‪ .)2‬השוואה לאורך השנים ‪ 2114-2101‬של נתון‬
‫זה מראה כי הפער בין ראש העין לערים האחרות הינו יחסית קבוע (תרשים ‪.)3‬‬
‫תרשים ‪ :2‬השוואה בין הערים לשנת ‪2010‬‬
‫‪80.00%‬‬
‫‪75.00%‬‬
‫אחוז הזכאים‬
‫‪70.00%‬‬
‫‪65.00%‬‬
‫‪60.00%‬‬
‫‪55.00%‬‬
‫הוד ה שרון‬
‫יב נה‬
‫מודיעין מכבים‬
‫רעות‬
‫רא ש העין‬
‫כפר סבא‬
‫העיר‬
‫תרשים ‪ :3‬השוואה בין הערים ‪2004-2010‬‬
‫‪90.00%‬‬
‫‪85.00%‬‬
‫‪80.00%‬‬
‫הוד‬
‫השרון‬
‫יבנה‬
‫‪75.00%‬‬
‫אחוז זכאים‬
‫‪70.00%‬‬
‫מודיעין‬
‫מכבים‬
‫רעות‬
‫‪65.00%‬‬
‫‪60.00%‬‬
‫‪55.00%‬‬
‫כפר‬
‫סבא‬
‫‪50.00%‬‬
‫‪45.00%‬‬
‫‪40.00%‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2004‬‬
‫ראש‬
‫העין‬
‫השנה‬
‫לשם השלמת התמונה‪ ,‬ערכנו בדיקה של מחירי הנדל"ן בכדי לבחון האם מצב‬
‫איכות החינוך הנמוך בראש העין יצביע גם על מחירי נדל"ן נמוכים בהשוואה לערים‬
‫המתחרות‪ .‬הממצאים (תרשים ‪ )4‬מלמדים אותנו שקיימת התאמה כלשהי‪ ,‬אך ככל‬
‫הנראה אין קשר חזק בין המשתנים‪ .‬כלומר‪ ,‬המיקום של ראש העין בהשוואה להוד‬
‫השרון‪ ,‬כפר סבא ומודיעין תואם להשערה שאיכות החינוך תעלה את מחירי הנדל"ן‪,‬‬
‫אולם מחיר הנדל"ן הנמוך של יבנה מחליש את הקשר הזה‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫תרשים ‪ :4‬מחיר ממוצע לדירת ‪ 4‬חדרים (מליון ש"ח)‬
‫אתר ‪netunim.co.il‬‬
‫‪1.45‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪1.35‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪1.25‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.15‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪1.05‬‬
‫‪1‬‬
‫כפר סבא‬
‫יבנה‬
‫מודיעין‬
‫‪ 2.3‬חינוך חרדי תורני‬
‫בראש העין קיימת הפרדת סמכויות בנושא זה‪ .‬החינוך הדתי בעיר‪ ,‬שכולל בי"ס‬
‫וגנים דתיים‪ ,‬נמצא באחריות אגף חינוך ותרבות תורני‪ .‬ישנן שתי מסגרות על‬
‫יסודיות דתיות בעיר‪ ,‬אולפנת זבולון לנערות ותיכון עתיד לנערים‪ .‬משיחות שערכנו‬
‫עם יו"ר ועד ההורים ומנהל אגף החינוך‪ ,‬עלה החוסר בישיבה תיכונית בעיר‪ .‬לדבריו‬
‫של מנהל אגף החינוך‪ 11% ,‬מהנערות החרדיות הלומדות בראש העין בבתי הספר‬
‫היסודיים ממשיכות לאולפנת זבולון‪ ,‬אך אצל הנערים המצב הוא שונה‪ .‬רק ‪55%‬‬
‫מהתלמידים החרדיים ממשיכים במסגרות העל‪-‬יסודיות בעיר (תיכון עתיד או תיכון‬
‫בגין)‪ ,‬כל השאר המעוניינים ללמוד בישיבה תיכונית‪ ,‬נאלצים ללמוד בערים אחרות‬
‫(אלעד‪ ,‬בני ברק‪ ,‬פתח תקווה וכו')‪.‬‬
‫‪ 2.4‬חינוך מיוחד ונגישות מבנים‬
‫בראש העין קיימים שני מוסדות לחינוך מיוחד כאשר העיקרי שבהם הינו בי"ס‬
‫נאות אילנה שצפוי לעבור למיקום אחר בשנה הבאה‪ .‬לפי דבריו של מנהל אגף‬
‫החינוך‪ ,‬בעבר רק ‪ 01%‬מהתלמידים בחינוך המיוחד למדו בעיר והשאר פנו‬
‫למסגרות מחוץ לראש העין‪ .‬בשנתיים האחרונות חל גידול‪ ,‬והנתונים מצביעים על‬
‫כך ש ‪ 51%-61%‬מהתלמידים נשארים במערכת החינוך בראש העין‪ .‬בנוסף‪ ,‬כמעט‬
‫בכל שכבה בבתי הספר וגם בתיכון פועלת כיתה לחינוך מיוחד‪ .‬לגבי נגישות מבני‬
‫החינוך בעיר‪ ,‬לפי דברי מנהל האגף הנושא הינו באחריות משרד החינוך‪ ,‬ולהערכתו‬
‫כיום ‪ 51%‬ממבני החינוך בעיר נגישים לבעלי מוגבלויות‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫‪ .3‬תרבות‬
‫כיום פועלת בעירייה מחלקת תרבות שבראשה עומד מר שוקי וייס‪ ,‬מפיק אירועים‬
‫שאינו עובד עירייה‪ ,‬אלא מוגדר כיועץ חיצוני‪ .‬המחלקה מאגדת את הפעילות של‬
‫מחלקת תרבות ויחידת הנוער העירונית‪ ,‬בשיתוף פעולה עם רשת המתנ"סים בעיר‪.‬‬
‫רשת המתנ"סים‪" ,‬מקום בלב"‪ ,‬מפעילה חמש שלוחות‪ :‬לב העיר‪ ,‬נווה אפק‪ ,‬לב‬
‫הגבעה‪ ,‬לב שבזי ומרכז תרבות ע"ש קימירלינג‪ .‬בנוסף‪ ,‬בעיר פועל מרכז מוזיקה‬
‫עירוני (קונסרבטוריון) וקיים אולם תרבות בבעלות רשת המתנ"סים ובו ‪315‬‬
‫מושבים‪.‬‬
‫הפעילות העיקרית של מחלקת תרבות ופנאי בעיר הינה הפקת אירועי תרבות לאורך‬
‫השנה‪ .‬בין האירועים העיקריים המתרחשים בעיר‪ :‬אירועי מוסיקה ייחודיים‪ ,‬מופעי‬
‫הצדעה ליוצרי הליבה של הזמר העברי‪ ,‬ט"ו בשבט ביער‪ ,‬ליל אהבה באמפי קשת‪ ,‬חג‬
‫הספר והזמר‪ ,‬פסטיבל תימנה ואירועי יום הזיכרון והעצמאות‪ .‬בשיחות שערכנו עם‬
‫ראש תחום התרבות בעיר נאמר לנו כי לא קיימת תכנית אב לתרבות בעיר אך ישנה‬
‫רשימת אירועים שנתית המתעדכנת מידי שנה‪ .‬האירועים הפתוחים שמפיקה‬
‫מחלקת התרבות מתוקצבים ע"י העירייה‪ ,‬והאירועים באולמות הסגורים הם‬
‫במימון רוכשי הכרטיסים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנה פעילות רחבה של תנועות נוער‪ ,‬למשל שבט‬
‫צופים (הגדול בארץ) וסניף של בני עקיבא‪.‬‬
‫‪ 3.1‬תפרוסת והיקף פעילות‬
‫מהמפה הנ"ל ניתן לראות שהכיסוי המרחבי של פעילויות התרבות בעיר הינו טוב‪,‬‬
‫במיוחד לאור העובדה כי מדובר בעיר קטנה יחסית של כ‪ 41-‬אלף תושבים‪ .‬בעיר‬
‫פועלים ‪ 5‬מתנ"סים וקונסרבטוריון‪ ,‬המציעים עשרות חוגים במגוון רחב של‬
‫תחומים וצהרונים‪ .‬כמו כן פועל בעיר מרכז למוזיקה (קונסרבטוריון)‪ ,‬בו לומדים כ‪-‬‬
‫‪65‬‬
‫‪ 421‬תלמידי מוזיקה‪ ,‬וקיימת בו תוכנית למימון עלות השיעורים לילדים ממשפחות‬
‫נזקקות‪ .‬את התפלגות היקף פעילות התרבות בעיר ניתן לראות בטבלאות הבאות‪:‬‬
‫טווח מחירי חוגים‬
‫סה"כ חוגים בש"ח‬
‫שם המרכז‬
‫מרכז תרבות ע"ש קימירלינג‬
‫‪6‬‬
‫‪150-230‬‬
‫מתנ"ס שבזי‬
‫‪24‬‬
‫‪120-270‬‬
‫מתנ"ס הגבעה‬
‫‪28‬‬
‫‪70-370‬‬
‫מתנ"ס אפק‬
‫‪32‬‬
‫‪150-300‬‬
‫מרכז קהילתי אביב‬
‫‪10‬‬
‫‪145-235‬‬
‫מרכז המוזיקה‬
‫שיעורי נגינה‬
‫פרטיים‪ ,‬על‬
‫כלים‬
‫‪1‬‬
‫שונים‬
‫‪440‬‬
‫סוג החוג‬
‫מס' חוגים‬
‫טווח מחירים‬
‫בש"ח‬
‫צהרונים‬
‫‪56‬‬
‫‪580-1050‬‬
‫אמנות‬
‫‪5‬‬
‫‪175-200‬‬
‫חברה וקהילה‬
‫‪5‬‬
‫‪150-195‬‬
‫טכ' ומדע‬
‫‪18‬‬
‫‪145-235‬‬
‫למידה והכשרה‬
‫‪11‬‬
‫‪120-190‬‬
‫מוסיקה ואומניות‬
‫הבמה‬
‫‪3‬‬
‫מחול‬
‫‪47‬‬
‫‪80-220‬‬
‫‪145-300‬‬
‫ערכנו בדיקה של מידת ההתאמה בין המיקום של המתנ"ס (השכונה)‪ ,‬מספר החוגים‬
‫וטווח המחירים של החוגים‪ ,‬לבין ההכנסה הממוצעת לנפש באותה השכונה (לפי‬
‫אזור סטטיסטי – נתוני מפקד ‪ ,)2118‬בציפייה שבשכונות בהן המצב הסוציו‪-‬‬
‫אקונומי נמוך תהיה פעילות מוגברת של חוגים‪ ,‬וטווח מחירים זול יותר‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫תרשים ‪ : 0‬השוואה בין המתנ"סים לבין מצב סוציו‪-‬אקונומי בשכונה‬
‫טווח‬
‫מחירים‬
‫אזור‬
‫סטטיסטי לחוגים‬
‫שם המתנ"ס‬
‫הכנסה ממוצעת‬
‫לנפש מעבודה‬
‫מס'‬
‫החוגים (‪)2002‬‬
‫ע"ש‬
‫תרבות‬
‫מרכז‬
‫קימירלינג‬
‫‪3‬‬
‫‪150-230‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6074.3‬‬
‫מתנ"ס שבזי‬
‫‪5‬‬
‫‪120-270‬‬
‫‪24‬‬
‫‪9494.9‬‬
‫מתנ"ס הגבעה‬
‫‪9‬‬
‫‪70-370‬‬
‫‪28‬‬
‫‪15117.4‬‬
‫מתנ"ס אפק‬
‫‪12‬‬
‫‪150-300‬‬
‫‪32‬‬
‫‪14738.17‬‬
‫מרכז קהילתי אביב‬
‫‪4‬‬
‫‪145-235‬‬
‫‪10‬‬
‫‪7121.6‬‬
‫תרשים ‪ :2‬השוואה‪ ,‬שכונות ותיקות מול חדשות‬
‫סוג השכונה‬
‫אזורים‬
‫סטטיסטיים‬
‫ממוצע הכנסה‬
‫טווח‬
‫מס'‬
‫החוגים מחירים לנפש (‪)2002‬‬
‫שכונה ותיקה‬
‫‪3+4+5‬‬
‫‪40‬‬
‫‪150‬‬‫‪235‬‬
‫‪7563.60‬‬
‫שכונות חדשות‬
‫‪9+12‬‬
‫‪60‬‬
‫‪70‬‬‫‪370‬‬
‫‪14927.79‬‬
‫הממצאים מצביעים על תוצאה אחרת כאשר דווקא בשכונות החדשות ובמעמד‬
‫סוציו‪-‬אקונומי גבוה יותר (נווה אפק וגבעת הסלעים) קיים מגוון רחב של למעלה מ‪-‬‬
‫‪ 61‬חוגים בטווח מחירים נמוך יותר ( ‪ .) ₪11-311‬אומנם מצאנו שאין התאמה כפי‬
‫שציפינו‪ ,‬אך גם ראוי להסתייג מהתוצאות של ההשוואה שערכנו‪ .‬כלומר‪ ,‬חשוב‬
‫לציין שהמיקום של המתנ"ס בשכונה מסוימת לא מעיד כי הוא משרת רק את‬
‫השכונה הזו‪ .‬בפועל המרחקים בין המרכזים הקהילתיים לשכונות אחרות בסביבתם‬
‫לא גדול‪ ,‬ואף במרחק הליכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬סביר להניח כי המתנ"סים בשכונות החדשות‬
‫הינם במבנים חדשים וגדולים יותר‪ ,‬המאפשרים ככל הנראה פעילות רחבה יותר של‬
‫חוגים‪.‬‬
‫‪ .4‬בריאות ושירותי חירום‬
‫המיקום המרכזי של ראש העין מאפשר גישה לכל המרכזים הרפואיים הפועלים‬
‫באזור המרכז‪ .‬קרבתה של ראש העין לבתי החולים המרכזיים בסביבתה (מאיר‬
‫בכפר סבא‪ ,‬בילינסון פתח תקווה וכו') לא מעלים צורך בהקמת מרכז רפואי בעיר‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫בתוך העיר ניתן לראות כי תפרוסת מבני הבריאות טובה יחסית‪ .‬בעיר ישנן מספר‬
‫קופ"ח פרטיות (מכבי‪ ,‬כללית וכו')‪ ,‬ו‪ 4 -‬תחנות לבריאת המשפחה (טיפות חלב)‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ישנה תחנת מד"א ברח' צה"ל עם אמבולנס וניידת מת"ן צמודים‪.‬‬
‫‪ .5‬דת‬
‫משיחות שערכנו עם התושבים ועם גורמים בעירייה עלה כי אין מחסור בכל הנוגע‬
‫לשירותי דת ציבוריים‪ .‬בשכונות הישנות בהן ריכוז האוכלוסייה הדתית גבוה יותר‬
‫קיימים עשרות בתי כנסת מזרמים שונים‪ ,‬חלקם במבני ציבור המתוקצבים ע"י‬
‫מחלקת הדת בעירייה וחלקם במבנים פרטיים של משפחות וקהילות‪ .‬בשכונות‬
‫החדשות קיימים בתי כנסת שנבנו בתמיכת העירייה כחלק מתכנון השכונה בכמות‬
‫המספיקה לשימוש התושבים‪ .‬מצורפת מפת תפרוסת בתי כנסת בעיר‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫‪ .6‬ספורט‬
‫ניתן לחלק את תחום הספורט בראש העין ל‪ 3 -‬קטגוריות‪:‬‬
‫‪ .0‬ספורט פרטי – לא מפוקח ע"י מחלקת הספורט‪ .‬להערכת מנהל המחלקה יש כ‪4111-‬‬
‫תושבים המתאמנים במגוון מסגרות‪ :‬חוגי ספורט‪ ,‬מכוני כושר‪ ,‬מרכזי אומנויות‬
‫לחימה‪...‬‬
‫‪ .2‬ספורט חצי עירוני – הכוונה לחוגי הספורט במתנ"סים שפועלים בשיתוף עם‬
‫מחלקת הספורט בעיר‪ ,‬עושים שימוש במתקני העירייה ומשלמים בהתאם לשימוש‪.‬‬
‫‪ .3‬ספורט עירוני – פעילויות ותחרויות ספורט אותם העירייה מארגנת‪ ,‬כמו‪ :‬צעדות‪,‬‬
‫ריצות‪ ,‬ליגות שכונתיות‪ ,‬ליגת אולמות ואגודות ספורט‪ ,‬בהם התמיכה היא כלכלית‬
‫ומקצועית‪.‬‬
‫בעיר קיימת תוכנית אב לספורט משנת ‪ ,2116‬על פיה בראש העין קיימים ‪11‬‬
‫אולמות ספורט בגדלים שונים‪ ,‬רובם במתחמים של מוסדות החינוך הפזורים בעיר‪,‬‬
‫וכן ‪ 31‬מגרשי ספורט מסוגים שונים‪ ,‬בהם מגרשים משולבים ומתקני כושר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬סומנו ושולטו ‪ 3‬מסלולי הליכה ברחבי העיר שאורכם ‪ 6‬ק"מ כל אחד‪ ,‬ונסללו‬
‫שבילי ריצה ושבילי אופניים בעיר ובשטחים פתוחים‪ .‬בעיר גם פועלות שתי קבוצות‬
‫עירוניות המשתתפות בספורט תחרותי ברמה הלאומית‪ :‬מכבי ראש העין‪ ,‬קבוצת‬
‫כדורסל המשחקת בליגה א' ומאוחדת ראש העין‪ ,‬קבוצת כדורגל אולמות המשחקת‬
‫בליגה הארצית‪.‬‬
‫מהשיחה שערכנו עם מנהל מחלקת הספורט בעירייה עלה כי יש צורך בבניית בריכה‬
‫עירונית‪ ,‬ובהקמת קבוצת כדורגל עירונית שתתמודד במסגרות הארציות ותשמש‬
‫בית גידול משמעותי לשחקנים צעירים‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫‪Haurin D, Brasington D. (1996) School Quality and Real House Prices‬‬
‫‪Inter- and Intrametropolitan Effects, Journal of housing economics 5,‬‬
‫‪351–368‬‬
‫?‪Gould Ellen I, Austin turner M. (1997) Does Neighborhood Matter‬‬
‫‪Assessing Recent Evidence. Housing policy debate Volume 8, Issue‬‬
‫‪4.Fannie Mae Foundation.‬‬
‫זנדני ג'‪ )2114( .‬התיישבות כפרית של עולי תימן בשנים ‪ 0141-0161‬היבטים‬
‫יישוביים וחברתיים‪ .‬חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה‪ .‬אוניברסיטת‬
‫חיפה הפקולטה למדעי הרוח‪ ,‬החוג ללימודי א"י‪.‬‬
‫אבידור ד'‪ ,‬ראש וועד הורים עירוני בראש העין‪ ,‬ראיון אחרון ‪21.00.00‬‬
‫אריה ש'‪ ,‬ראש מחלקת ספורט בעיריית ראש העין‪ ,‬ראיון אחרון‪20.00.00 -‬‬
‫ווייס ש'‪ ,‬ראש תחום תרבות בעיריית ראש העין‪ ,‬ראיון אחרון‪20.00.00 -‬‬
‫קמינסקי א'‪ ,‬ראש אגף חינוך בעיריית ראש העין‪ ,‬ראיון אחרון‪21.00.00 -‬‬
‫יצחק ד'‪ ,‬קב"ט עירוני ראש העין‪ ,‬ראיון אחרון‪21.00.00 -‬‬
‫‪71‬‬
‫קבוצות עניין (אינטרס)‬
‫קבוצת עניין הינה קבוצת אנשים בעלי מטרה משותפת‪ ,‬הפועלים כדי להשפיע על‬
‫המדיניות הציבורית‪ .‬הפעילות עוסקת הן בחלוקת המשאבים והן בהתוויית ערכים‪.‬‬
‫הקו הטכני המפריד בין קבוצות עניין לבין מפלגות הוא חובת המפלגות להציג‬
‫רשימת מועמדים בבחירות‪ .‬ההבדל המהותי הוא‪ ,‬כי הראשונה מבקשת להשפיע על‬
‫מקבלי החלטות מבחוץ בעוד שמפלגות מבקשות להשפיע מבפנים כחלק ממקבלי‬
‫ההחלטות‪ .‬בנוסף‪ ,‬לרוב מפלגה עוסקת בכמה נושאים כלליים‪ ,‬בעוד שקבוצת עניין‬
‫פועלת למען סוגיה ספציפית‪ .‬ניתן למצוא לעיקרון זה סייגים‪ .‬יש המפרידים בין‬
‫קבוצות עניין לבין תנועות חברתיות‪ ,‬בשל האינטרס החברתי העומד במרכז פעילותן‬
‫של האחרונות‪ .‬אך למעשה אין הבדל בהגדרתן‪ ,‬אפיונן ודרך פעולתן (ישי‬
‫יעל ‪",‬קבוצות אינטרס בישראל‪ :‬מבחנה של דמוקרטיה" ‪.(0181,‬‬
‫יש הטוענים כי קבוצות העניין הן מהיסודות החשובים בדמוקרטיה המודרנית‪ .‬הן‬
‫נותנות אפשרות לאזרח מן השורה להביע את דעתו ולהשפיע על המדיניות מעבר‬
‫להטלת הפתק ביום הבחירות‪ .‬עיצוב המדיניות נקבע ע"י מיקוח בין קבוצות שונות‬
‫ובין השלטון‪ .‬הקבוצות‪ ,‬נותנות ביטוי לאינטרסים מצומצמים יותר וכך מגדילות‬
‫את הגיוון במערכת‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫‪72‬‬
‫‪ .2‬קבוצות עניין בראש העין‬
‫כיום פעילים בעיר מעל ל‪ 51-‬ארגונים וקבוצות התנדבותיות הפועלות במגוון רחב‬
‫מאוד של נושאים‪ .‬העיר שמה דגש וחשיבות רבה על פיתוח מודעות ושירותים לצרכי‬
‫האחר והשונה ולחיזוק אוכלוסיות מוחלשות‪ .‬שיתוף הפעולה של התושבים הוא רב‬
‫וקיימת מעורבות גבוהה המלווה באחוז גדול של מתנדבים לעמותות השונות‪.‬‬
‫‪ 2.1‬האגף לשירותים חברתיים מטעם אגף הרווחה העירוני‬
‫בראש העין פועל אגף לשירותים חברתיים‪ ,‬תחת פיקוחו של אגף הרווחה‪ ,‬ככוח מניע‬
‫לתהליכים חברתיים וקהילתיים‪ .‬באגף פועלת היחידה להתנדבות המורכבת‬
‫מהמחלקה לעבודה קהילתית‪ ,‬ריכוז התנדבות ‪ -‬אשר מפעילה ומנהלת את "בית‬
‫המתנדב" ויו"ר ארגוני המתנדבים‪.‬‬
‫האגף פועל במסגרת חוקים חברתיים ותקנות ומבצע את מדיניות משרד העבודה‬
‫והרווחה והעירייה‪ .‬האגף יוזם‪ ,‬מתכנן ומפתח שירותים אוניברסאליים תוך‬
‫התמקדות באוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫פעילות האגף מתבצעת ע"י עובדים סוציאליים בסיוע עובדים מקצועיים ומתנדבים‪.‬‬
‫הפעילות מתבטאת במתן שירותים בתחומי רווחה וחברה וכן במצבים של מצוקות‬
‫רגשיות‪.‬‬
‫אוכלוסיית היעד המטופלת דרך אגף הרווחה היא‪ :‬הגיל הרך‪ ,‬ילדים ונוער במצוקה‪,‬‬
‫ילדים בסיכון‪ ,‬משפחות במשבר‪ ,‬בודדים‪ ,‬נכים פיזית ונפשית‪ ,‬אוכלוסיות בעלות‬
‫צרכים מיוחדים‪ ,‬גיל הזהב ובני משפחותיהם‪ ,‬משפחות חד הוריות‪ ,‬עולים חדשים‬
‫ומכורים‪.‬‬
‫‪ 2.2‬המחלקה לעבודה קהילתית‬
‫פועלת לקידום‪ ,‬פיתוח ושיתוף תושבים בתהליך קבלת החלטות הנוגעות לחייהם‪ ,‬על‬
‫ידי‪ :‬עבודה מול ועדים ועמותות וסיוע בהתארגנות עצמית לקידום רווחתם‪ ,‬קידום‬
‫ושילוב עולים בקהילה‪ ,‬גישור ושילוב בין אוכלוסיות‪ ,‬גיוס משאבים לפרויקטים‬
‫ומסגרות הכשרה מקצועית ותעסוקה‪.‬‬
‫אוכלוסיות היעד של המחלקה לעבודה קהילתית הם כלל תושבי העיר ביניהם‪:‬‬
‫מטופלי אגף הרווחה‪ ,‬תושבי שיקום השכונות וקהילת העסקים‪.‬‬
‫היחידה פועלת ב"בית המתנדב"‪ ,‬המשמש כתובת לפעילויות ארגוני המתנדבים בעיר‬
‫ונותנת מענה לבקשות שוטפות של עובדי אגף הרווחה לטובת האוכלוסייה‬
‫המטופלת‪ .‬היחידה מהווה מסגרת למוסדות וארגונים ביישוב המבקשים לתרום או‬
‫להסתייע בשירותים הניתנים על ידה‪.‬‬
‫‪ 2.2.1‬הכשרה מקצועית ותעסוקה‬
‫במסגרת פרויקט שיקום השכונות מופעלת תוכנית "תנופה" לעידוד וקידום תושבים‬
‫בתחום התעסוקה וההכשרה המקצועית‪ .‬הפרויקט פועל זו השנה השמינית‬
‫ברציפות‪ .‬את הפרויקט מפעילה רכזת הכשרה מקצועית‪ ,‬עו"ס קהילתית‪ ,‬שתפקידה‬
‫לתת מענה בתחום התעסוקה וההכשרה המקצועית‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫הפרויקט כולל‪ :‬סדנאות הכנה לחיי העבודה‪ ,‬קורסים ייחודים כגון‪ :‬טכנאי ‪,PC‬‬
‫קורסי הכרת המחשב‪ ,‬הורים וילדים‪ ,‬וכו`‪ ,‬מלגות להכשרה מקצועית ‪ -‬המיועדות‬
‫לתושבים המתגוררים בשכונות המוגדרות תחת פרויקט שיקום השכונות‬
‫והמעוניינים לרכוש מקצוע‪.‬‬
‫‪ 2.2.2‬גישור ושילוב בין האוכלוסיות‬
‫החברה הישראלית מתמודדת כל שנות קיומה עם האתגר של פיתוח מסגרות‬
‫משותפות לביסוס הקיום הקולקטיבי של כל אזרחי המדינה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מתקיים‬
‫תהליך מקביל של ניסיון לתת מקום לביטוי השונות והייחודיות של הקבוצות‬
‫הקהילתיות והתרבותיות השונות החיות זו לצד זו במדינה‪ :‬דתיים‪ ,‬חילוניים‪,‬‬
‫שכונות ותיקות וחדשות‪ ,‬עולים וותיקים ובני נוער‪.‬‬
‫המחלקה יוצרת מנגנוני גישור קהילתיים‪ ,‬על ידי הכשרתה של מנהיגות קהילתית‬
‫במטרה להרחיב ולהעמיק את המודעות והרגישות לצרכי האחר והשונה ולקדם‬
‫שיתופי פעולה להשגת מטרה זו‪ .‬הדבר נעשה באמצעות סדנאות המטמיעות ערכים‬
‫של סובלנות‪ ,‬יוצרות אקלים של הידברות ומפתחות כלים של גישור כאמצעי ליישוב‬
‫קונפליקטים‪ .‬בקרב העדה האתיופית למשל פעילים שבעה מבני העדה לקידום‬
‫מעמדם של יוצאי העדה האתיופית‪ ,‬מפעילים את מועדון העדה ומארגנים פעילויות‬
‫מגוונות למשפחות‪.‬‬
‫‪ .3‬עמותות ארציות ועולמיות בעלות השפעה רבה הפועלות‬
‫בראש העין‬
‫"אם לאם" ‪ -‬תכנית המיועדת לאמהות אחרי לידה ללא קשר למעמדן הכלכלי‪-‬‬
‫חברתי הזקוקות לתמיכה וליווי‪ .‬מערך התמיכה ניתן לנשים ע"י אמהות מנוסות‬
‫המתנדבות ועוברות הכשרה ייעודית‪.‬‬
‫"אמונה" ‪ -‬התנועה הוקמה בשנת תרס"ה כתנועה עולמית במטרה לקדם את‬
‫הרעיון הציוני‪-‬דתי בקרב נשים ומשפחות בארץ ובעולם‪ .‬מטרתה היא העצמת‬
‫הפעילות הקהילתית‪ ,‬החברתית והחינוכית בעיר ברוח ערכי התנועה הדתית‬
‫לאומית‪ .‬בראש העין מפעילה התנועה ‪ 2‬מעונות יום‪.‬‬
‫פעילות‪ :‬לימודי יהדות ומורשת‪ ,‬חוגים‪ ,‬טיולים‪ ,‬התנדבות בקהילה למען קשישים‬
‫ובעמותות השונות‪ ,‬סיוע למשפחות נזקקות‪ ,‬הכנסת כלה ובר מצווה לילדי רווחה‪.‬‬
‫"אק"ים" ‪ -‬נוסדה בשנת ‪ 0150‬ע"י קבוצת הורים לילדים עם פיגור שכלי‪ .‬בראש‬
‫העין חברים בעמותה תשעה פעילים אשר פועלים לטובת אוכלוסייה עם נכות‬
‫ומארגנים פעילויות מגוונות לטובת אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים ולטובת בני‬
‫משפחותיהם‪.‬‬
‫פעילות‪ :‬הנחייה וליווי בני המשפחה‪ ,‬הפעלת מועדון למבוגרים‪ ,‬הפעלת חוגים‬
‫וקייטנות‪.‬‬
‫ארגון ליונס ‪ -‬מועדון מתנדבים ‪ -‬ארגון שמטרתו להעלות על נס את עקרונות‬
‫הממשל התקין והאזרחות הטובה וליטול חלק פעיל בחיי הקהילה כמו גם להגיש‬
‫‪74‬‬
‫עזרה לנזקקים‪ .‬המועדון התחיל את פעילותו בסוף שנת ‪ ,2115‬ובאפריל ‪ 2116‬הוכרז‬
‫רשמית על הקמת שלוחה של המועדון בעיר‪.‬‬
‫"בת עמי" ‪ -‬שירות לאומי ‪ -‬מטרת העמותה לסייע למצוקות חברתיות ואישיות‬
‫ולקיים קשר עם משפחות מצוקה ומשפחות נפגעות טרור‪ .‬העמותה נוסדה על ידי‬
‫אלומה‪-‬אמונה והיא מונה כ‪ 5,111-‬בנות שירות הלאומי בארץ‪ ,‬בראש העין מתנדבות‬
‫כ‪ 41-‬בנות שירות לאומי‪.‬‬
‫פעילות‪ :‬בבקרים מתנדבות החברוצ במוסדות העירוניים ובשעות אחה"צ מסייעות‬
‫לקהילה (ימי התרמה‪ ,‬קייטנות‪ ,‬ימי כייף‪ ,‬טיולים ועוד)‪.‬‬
‫ויצו‪ -‬תנועה בינלאומית של נשים מתנדבות לשיפור החברה בישראל – מטרת‬
‫הארגון לסייע לרווחתם של פעוטות‪ ,‬ילדים‪ ,‬בני נוער‪ ,‬נשים וקשישים‪ .‬קידום מעמד‬
‫האישה בישראל ‪ ,‬חיזוק הקשר בין יהדות העולם לישראל וסיוע בקליטת עולים‬
‫חדשים‪ .‬מתנדבות ויצו בראש העין החלו את פעילותן בשנת ‪ 2111‬והפכו לסניף‬
‫עצמאי בשנת ‪ .2111‬הסניף כולל כ‪ 211-‬חברות‪.‬‬
‫פעילות‪ :‬הפעלה ומימון סדנאות העצמה לילדים‪ ,‬לנעורת ולנשים בכל הגילאים‪.‬‬
‫הארגון מאמץ את שלוש המועדוניות הטיפוליות במתחם ביה"ס "אוהל השלום"‪,‬‬
‫ובמסגרת זו מממן בשיתוף העירייה סדנאות‪ ,‬טיולים‪ ,‬סיורים ועוד‪.‬‬
‫זהב"י ‪ -‬זכויות המשפחות ברוכות הילדים ‪ -‬עמותה התנדבותית הפועלת לטובת‬
‫משפחות ברוכות ילדים‪ .‬נוסדה בשנת ‪ 0112‬והקימה ‪ 25‬סניפים ברחבי הארץ‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2101‬הוקם סניף זהב"י בראש העין המתנהל כעמותה עצמאית‪ .‬מטרות העמותה הן‬
‫קידום זכויותיהן של משפחות ברוכות ילדים ללא מבחן הכנסה וסיוע לצמצום‬
‫הפערים החברתיים‪.‬‬
‫פעילות‪ :‬הפעלת מרכזי למידה לטובת ילדי המשפחות במחיר סמלי‪ ,‬חוגי העשרה‬
‫ותרבות‪ ,‬מבצעי מכירות למשפחות זהב"י במחירים מוזלים‪ ,‬מלגות לימודים לבני‬
‫המשפחות מכספי תרומות‪.‬‬
‫"מוטב יחדיו" ‪ -‬שואפת להעצים קהילות ולייצר שינוי עבור ילדים ונוער עפ"י‬
‫תפיסה בה הקהילה לוקחת אחריות על עצמה ועל ילדיה‪ .‬הארגון מתמקד במתחם‬
‫שכונת אביב ועוסק בארבעה תחומים‪ :‬התערבות מוקדמת בגיל הרך‪ ,‬התערבות‬
‫בחינוך הפורמאלי‪ ,‬התערבות במסגרת שעות הפנאי והתערבות במסגרת מעורבות‬
‫קהילתית‪.‬‬
‫פעילות‪ :‬פתיחת מרכזי למידה והעשרה‪ ,‬מגוון פעילויות לקהילה כגון קורסי‬
‫מנהיגות‪ ,‬קורסי הורות‪ ,‬חוגים ופעילויות לילדים ובני נוער‪ ,‬אירועים שכונתיים ועוד‪.‬‬
‫צוות גמלאי צה"ל ‪ -‬מטרת הארגון לעודד וליזום פעילות התנדבותית וחברתית‬
‫לטובת הקהילה בכלל והתושבים בפרט‪ .‬סניף ראש העין מונה כ‪ 0,211-‬חברים‬
‫שרובם תושבי העיר‪.‬‬
‫פעילות‪ :‬התנדבות במשמר האזרחי‪ ,‬מוסדות ביטחוניים‪ ,‬בתי חולים‪ ,‬מערך החירום‬
‫העירוני‪ ,‬ארגונים וולונטריים ארציים ומקומיים וסיוע לתלמידי בתי הספר והאכ'‬
‫הקשישה‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫‪ .4‬קבוצות ועמותות מקומיות שהוקמו ביוזמת תושבי‬
‫העיר‬
‫גמלאי ראש העין‪ -‬מטרת התנועה ליזום ולקיים באופן עצמאי ובשת"פ עם גורמים‬
‫אחרים תכניות ופעילויות שונות לשיפור וקידום מעמדם הכלכלי‪ ,‬החברתי‬
‫והתרבותי של ציבור גמלאי ראש העין‪.‬‬
‫פעילות‪ :‬פתיחת מכללה לגמלאים‪ ,‬הפעלת חוגים‪ ,‬טיולים‪ ,‬ימי כיף‪ ,‬סיורים‬
‫לימודיים‪ ,‬הנחות וסבסוד לחברי העמותה‪.‬‬
‫הטלוויזיה הקהילתית ‪ -‬לפני כ‪ 05-‬שנה הקימו קבוצת מתנדבים את הטלוויזיה‬
‫הקהילתית בראש העין‪" :‬עין על ראש העין"‪ .‬היום פועלים בה כ‪ 21-‬מתנדבים‬
‫שמביאים לידיעת הציבור כתבות תחקיר בנושאים שונים ומסקרים אירועים‬
‫ממלכתיים ועירוניים בכל תחומי החיים‪.‬‬
‫הנהגת הורים עירונית ‪ -‬התנועה מייצגת את הורי התלמידים מכל מוסדות החינוך‬
‫הממלכתיים בעיר‪ .‬מונה כ‪ 111-‬הורים‪.‬‬
‫פעילות‪ :‬קידום נושאים חינוכיים ברמה העירונית‪ ,‬הכוונה ותיאום נושאי בטיחות‬
‫ואבטחת מוסדות החינוך‪ ,‬השתתפות בתיאום וגביית תשלומי ההורים לבתי הספר‬
‫וגני הילדים‪ ,‬השתתפות בקידום נושאי התקשוב והמחשוב במוסדות החינוך‪.‬‬
‫הרוח החדשה ‪ -‬הגרעין הוקם בשנת ‪( 2111‬תשס"ז) ומורכב ממשפחות השואפות‬
‫לחזק את המסגרות החינוכיות בעיר ולתת לנוער הזדמנות לתרבות פנאי בעלת אופי‬
‫ערכי המשלבת ערכים יהודיים‪.‬‬
‫הגרעין בעיר מונה כ‪ 05-‬משפחות המשמשות כוועדת היגוי‪ .‬לצידן עוד כ‪ 61-‬משפחות‬
‫המחוברות לפעילות הגרעין‪ .‬רמת ההשפעה של הגרעין גבוהה יחסית מכיוון שהם‬
‫בעלי אמצעים ויכולת מוכחת בהפעלת פרויקטים שונים‪ .‬מימון העמותה נעשה ע"י‬
‫גיוס כספים מקרנות וגיוס תרומות‪ .‬התנועה פועלת מתוך מועדון סמדר‪-‬מועדון‬
‫קהילתי המופעל על ידי הגרעין‪ ,‬המחלקה לשירותים חברתיים ו"עמידר"‪.‬‬
‫פעילות‪ :‬פעולות חסד ונתינה למען מעוטי יכולת בעיר‪ ,‬חיזוק מערכת החינוך בדגש‬
‫על השכונות הותיקות‪ ,‬הגברת האחדות בין אוכ' העיר השונות‪ ,‬הגברת מעורבות בני‬
‫הנוער בעיר בפעילות למען הקהילה‪ ,‬מקיימת סדנאות בנושאי משפחה השונים‪.‬‬
‫ועד העדה האתיופית ‪ -‬בעיר מתגוררות כמאה משפחות יוצאות העדה האתיופית‪.‬‬
‫ועד העדה מונה כעשרה חברים ופועל בהתנדבות למען קידום וייצוג מעמדם של בני‬
‫העדה בתחום הקהילתי‪ ,‬חינוכי‪ ,‬חברתי ותרבותי בעיר‪.‬‬
‫פעילות‪ :‬שימור ושיפור מוסדות הקהילה כולל קידום ענייני הקהילה‪ ,‬גיוס משאבים‬
‫לשיפוץ בית הכנסת של העדה והמועדון החברתי‪ ,‬ארגון חגיגות חג ה"סיגד"‬
‫בירושלים לשימור המסורת של העדה ועריכת ערב תרבותי קהילתי הפתוח לכלל‬
‫התושבים‪ ,‬להעלאת המודעות לתרבות‪ ,‬המסורת והמורשת של העדה‪.‬‬
‫פורום נשים – ארגון הפועל למען נשים על מנת להביא את "הקול הנשי" למרחב‬
‫הציבורי והקהילתי‪ .‬הארגון קם ביוזמה אישית באוגוסט ‪ ,2113‬במטרה ליצור‬
‫"קבוצת חברות" שתהווה מקור כוח‪ ,‬תמיכה והזדהות‪ .‬כיום הארגון מונה כיום כ‪-‬‬
‫‪ 0,411‬נשים ‪,‬כולן מראש העין‪ .‬לארגון אתר אינטרנט פעיל המאפשר קיומה של‬
‫קהילה וירטואלית כותבת‪ ,‬מגיבה ומשתפת‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫הפורום מפעיל מגוון רב של פעילויות לגיבוש‪ ,‬העשרה והעצמה של נשים כגון‪:‬‬
‫סיורים וטיולים‪ ,‬סדנאות שונות‪ ,‬קורסי לימוד (מחשבים ואנגלית) וקיום מועדון‬
‫"נשים בעסקים"‪.‬‬
‫‪ .5‬יחסי הרשות המקומית וקבוצות העניין‬
‫חזונו של ראש העיר הינו פיתוח חברה אזרחית חזקה ומנהיגות עירונית מעורבת‬
‫החל בגיל הצעיר ועד גיל הזהב‪ .‬בתפיסתו פעילות התנדבותית ומעורבות תושבים‬
‫היא תנאי הכרחי לקידום תהליכים של פיתוח קהילתי ופיתוח מקומי וחיזוקה של‬
‫העיר והמדינה‪.‬‬
‫"ראש העין התברכה באנשים שמקדישים מזמנם ומכישרונם כדי לתרום לקהילה‪.‬‬
‫אנשים שטובת הזולת עומדת לנגד עיניהם‪ .‬קהילה חזקה נמדדת דווקא‬
‫בהתייחסותה לחוליות החלשות ואתם‪ ,‬מתנדבים יקרים‪ ,‬קודם כל מטפלים‬
‫באוכלוסיות החלשות ודואגים לרווחתם ושיפור איכות חייהן‪ ,‬ובכך מחזקים את‬
‫‪4‬‬
‫כולנו‪".‬‬
‫בשנת כהונתו הראשונה הכריז ראש העיר על השנה כ"שנת ההתנדבות"‪.‬‬
‫‪ ‬הוקם בית המנדב ‪ -‬מבנה המשמש כמרכז שבו מתקיימות ההכשרות‪ ,‬ההשתלמויות‬
‫ופעילות שוטפת של יחידת ההתנדבות והארגונים בעיר‪.‬‬
‫‪ ‬העירייה הגדילה את תקציב יחידת ההתנדבות העירונית‪ .‬דבר שאפשר פיתוח מתן‬
‫שירות נאות למתנדבים והרחבת קשת הפעילויות לארגונים‪ :‬השתלמויות‪ ,‬כנסים‪,‬‬
‫תגמול מתנדבים ועוד‪..‬‬
‫‪ ‬בשנת ‪ 2101‬הופקה ע"י היחידה להתנדבות חוברת ובה פירוט כל קבוצות הפעילות‬
‫בעיר‪ ,‬כאות הצדעה לכלל המתנדבים ביישוב‪.‬‬
‫עיריית ראש העין תורמת רבות ממשאביה לתפעול היחידה העירונית להתנדבות‬
‫קהילתית‪ ,‬המהווה בית חם ותומך לכל קבוצות המתנדבים ולכלל האוכלוסייה‬
‫(תומכת ונתמכת)‪.‬‬
‫קיימים שיתופי פעולה חזקים בין יחידות העירייה של אגף הרווחה והחינוך לבין‬
‫מרבית קבוצות המתנדבים‪" .‬בית המתנדב" משמש כבית חם למפגשים ופעילויות‬
‫למרביתם‪ .‬העירייה (דרך אגף הרווחה) מקצה תקנים ומשאבים לטיפול בבעיות‬
‫ייחודיות של קהילות‪ ,‬הקמה ותפעול וועדים וקבוצות לאוכלוסיות שונות (לדוגמא‪:‬‬
‫הקמה וניהול ועד העדה האתיופית‪ ,‬ניהול פרויקט "מוטב יחדיו ועוד) והקמת מרכזי‬
‫סיוע לאוכלוסיות חלשות (לדוגמא‪ :‬המרכז לשלום המשפחה‪ ,‬מרכז תעסוקתי‬
‫לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים)‪.‬‬
‫‪ 4‬ברכת ראש העיר‪ ,‬מר משה סיני למתנדבים‪ ,‬מתוך‪" :‬עמותות‪ ,‬ארגונים וקבוצות מתנדבים בראש העין"‪0202 ,‬‬
‫‪77‬‬
‫ישי יעל ‪,‬קבוצות אינטרס בישראל‪ :‬מבחנה של דמוקרטיה ‪0181,‬‬
‫ד‪ .‬מדמוני‪ ,‬ראש העין‪ :‬ממחנה עולים לעיר משגשגת‪2118 ,‬‬
‫"עמותות‪ ,‬ארגונים וקבוצות מתנדבים בראש העין"‪2101 ,‬‬
‫ראיון עם מר אבי שוורץ‪ ,‬עובד קהילתי מטעם אגף הרווחה ראש העין‪23.00.2100 ,‬‬
‫ראיון עם גברת שושנה חן‪ ,‬רכזת "היחידה להתנדבות ראש העין"‪23.00.2100 ,‬‬
‫ראיון עם מר עדי אבניאני‪ ,‬יו"ר עמותת "הרוח החדשה"‪28.00.2100 ,‬‬
‫ראיון עם גברת אורלי ***‪ ,‬יו"ר עמותת "פורום נשים ראש העין"‪21.00.2100 ,‬‬
‫ראיון עם חיים שובל‪ ,‬רכז עמותת אקי"ם ראש העין‪21.00.00 ,‬‬
‫‪78‬‬
‫מ‬
‫סקר תושבים‬
‫פרק זה מציג את עיקרי הממצאים והמסקנות של סקר עמדות שנערך בקרב תושבי‬
‫ראש העין‪ .‬התושבים נשאלו לגבי עמדותיהם במגוון רב של נושאים כגון‪ :‬שירותי‬
‫העירייה‪ ,‬חינוך‪ ,‬חזות העיר‪ ,‬תשתיות וכד'‪.‬‬
‫‪ 1.1‬מטרת הסקר‬
‫סקר זה בה לאמוד על עמדותיהם של תושבי ראש העין בנוגע להיבטים שונים‬
‫בעירם‪ .‬תוצאות הסקר יספקו תמונה ברורה על אופן בו תופסים התושבים את עירם‬
‫ויסייע בהבנת הדינאמיקה הייחודית לעיר‪.‬‬
‫לפי צ'רצ'מן (‪ ,5)0118‬הסביבה התכנונית הינה סובייקטיבית מטבעה‪ .‬אנשים עשויים‬
‫להעריך באופן שונה היבטים דומים באותה סביבת מגורים‪ .‬לפיכך‪ ,‬סקר העמדות‬
‫פותח לנו צוהר אל שלל ההעדפות והצרכים של אוכלוסיית העיר ומהווה כלי חיוני‬
‫בארגז הכלים התכנוני‪.‬‬
‫‪ 1.2‬מבנה השאלון‬
‫סקר העמדות מחולק ל‪ 6-‬חלקים‪ .‬החלק הראשון כולל ברובו שאלות פתוחות‬
‫העוסקות בעמדת הנסקר לגבי שכונת המגורים שלו‪ .‬החלק השני הוא שאלון‬
‫שביעות רצון הבנוי משאלות סגורות‪ .‬הנסקרים מבטאים את שביעות רצונם‬
‫מתחמים שונים בעיר‪ ,‬מ‪( 0-‬לא מרוצה בכלל) עד ‪( 4‬מרוצה מאוד) בכל תחום‪ .‬החלק‬
‫השני הוא שאלון עמדות ביחס לעיר בהווה‪ ,‬דימויה החיצוני‪ ,‬ועתיד הפיתוח בה‪.‬‬
‫החלק הרביעי הוא שאלון היגדים‪ ,‬בו כל נשאל מסכים או לא מסכים עם המשפט‬
‫שנאמר ( דירוג של ‪ .)0-4‬החלק החמישי הוא שאלון סיכום פתוח ברובו‪ ,‬המבקש‬
‫להעריך את עמדות התושבים ברזולוציה עירונית כוללת‪ ,‬כמו גם את דעתם לגבי‬
‫סוגיות שונות בנוגע לעתיד העיר‪ .‬החלק השישי הוא שאלון סטטיסטי‪ ,‬הבא לספק‬
‫פילוח דמוגרפי‪ ,‬סוציו אקונומי וגיאוגרפי של הנסקרים‪.‬‬
‫‪ 1.3‬אופן העברת השאלונים‬
‫הסקר נערך ביום חמישי ה‪ ,25.00.2100-‬בין השעות ‪ .05:31-20:11‬הסקר בוצע על‬
‫ידי ‪ 26‬סטודנטים‪ ,‬כאשר כל סטודנט סקר בממוצע כ‪ 8-‬תושבים‪ .‬החלוקה‬
‫למתחמים נעשתה על פי אזורים סטטיסטיים שהוגדרו מראש‪ .‬הסוקרים הונחו‬
‫לסקור כמה שיותר מתחמים הומוגניים באותו אזור סטטיסטי‪ ,‬על מנת לקבל‬
‫נתונים המשקפים בצורה הטובה ביותר את העיר‪.‬‬
‫‪ 5‬צ'רצ'מן‪ ,‬ארזה‪ .0118 .‬סקר עמדות בנושאי מגורים בעיר תל אביב‪-‬יפו‪ .‬הטכניון‪ :‬חיפה‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫‪81‬‬
‫‪ .2‬ניתוח תוצאות הסקר‬
‫‪ 2.1‬אפיון אוכלוסיית הנסקרים וזיהוי מגמות עירוניות בולטות‬
‫‪ 211‬שאלונים תקפים התקבלו בתום הסקר‪ .‬השאלונים שהתקבלו התחלקו באופן‬
‫כמעט שווה בין שני החלקים העיקריים של העיר‪ 016 :‬שאלונים התקבלו מאזור‬
‫השכונות הותיקות (אזורים סטטיסטיים ‪ 010 .)0-6‬שאלונים התקבלו מאזור‬
‫השכונות החדשות (אזורים סטטיסטיים ‪.)1-03‬‬
‫איור מספר ‪ :1‬התפלגות השאלונים שהתקבלו לפי חלקי העיר‪ ,‬באחוזים‪.‬‬
‫איור מספר ‪ :2‬התפלגות דמוגרפית של הנשאלים‪,‬‬
‫באחוזים‬
‫‪81‬‬
‫איור מספר ‪ :3‬חלוקת הגילאים של‬
‫הנשאלים‬
‫איור מספר ‪ :4‬השיוך הדתי של הנשאלים‪,‬‬
‫איור מספר ‪ :5‬הכנסה חודשית ממוצעת למשק‬
‫בית באחוזים‪ ,‬כאשר הממוצע הארצי (לפי נתוני‬
‫הלמ"ס ‪ )2002‬הוא כ‪ 13,000 -‬שקלים בחודש‬
‫למשק בית‬
‫מקום עבודה‬
‫בעיר‬
‫אחרת‬
‫‪62%‬‬
‫איור מספר ‪ :6‬בעלות על דירות בקרב‬
‫הנשאלים‪/‬בני משפחתם‪ ,‬באחוזים‬
‫בראש‬
‫העין‬
‫‪38%‬‬
‫איור מספר ‪ :1‬מיקום מקום העבודה של כלל‬
‫הנשאלים העובדים‪ ,‬באחוזים‬
‫איורים מספר ‪ :2-9‬התפלגות דרכי ההגעה לעבודה‪ ,‬בקרב הנשאלים העובדים‪ ,‬לפי מיקום מקום‬
‫עבודתם‪ :‬בראש העין או מחוצה לה‪ ,‬באחוזים‬
‫‪82‬‬
‫מהנתונים הנ"ל ניתן ללמוד כי הסקר כלל קשת דמוגרפית רחבה‪ ,‬כזו המשקפת את‬
‫אוכלוסיית העיר‪ .‬ניתן להבחין במספר מגמות עירוניות העולות מנתונים אלו‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬העיר מחולקת כמעט באופן שווה בין חילוניים ל‪-‬לא חילוניים‪ .‬שנית‪ ,‬בולט‬
‫הנתון כי צורת החזקה העיקרית של תושבי ראש העין על ביתם היא בעלות‪ ,‬כאשר‬
‫ישנו מיעוט יחסי של דיירים בשכירות‪ .‬שלישית‪ ,‬ניכרת העובדה כי מרבית תושבי‬
‫ראש העין אינם עובדים בגבולות עירם‪ ,‬כאשר כמעט כל אלו העובדים בעיר אחרת‬
‫נוסעים לעבודתם ברכבם הפרטי‪.‬‬
‫‪ 2.2‬חלוקת העיר לשני אזורי עניין עיקריים‬
‫ראש העין עברה תמורות רבות במהלך שנות קיומה‪ ,‬אולם זו המשמעותית ביותר‬
‫החלה בתחילת שנות ה‪ ,11-‬עם הקמת השכונות החדשות במזרח העיר‪ .‬מהלך זה‬
‫הביא לחלוקה גיאוגרפית ודמוגרפית של העיר לשני חלקים‪" :‬העיר הותיקה"‬
‫במערב ו"העיר החדשה" במזרח‪ .‬חלוקה זו באה לידי ביטוי כמעט בכל היבט עירוני‬
‫בראש העין‪ .‬לפיכך‪ ,‬אנו סבורים כי מבט על נתוני הסקר בפילוח לפי חלקי העיר‪,‬‬
‫יספק לנו תמונה ברורה יותר על ההעדפות והצרכים השונים של תושבי ראש העין‪,‬‬
‫ויסייע לנו בהבנת הסביבה התכנונית הסובייקטיבית‪.‬‬
‫איור מספר ‪ :10-11‬הכנסה חודשית ממוצעת למשק בית באחוזים‪ ,‬כאשר הממוצע הארצי (לפי נתוני‬
‫הלמ"ס ‪ )2002‬הוא כ‪ 13,000 -‬שקלים בחודש למשק בית‪ .‬נבדק לפי חלקי העיר‬
‫‪83‬‬
‫סיבות למגורים בראש העין‬
‫‪30%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪10%‬‬
‫חדשה‬
‫‪5%‬‬
‫ותיקה‬
‫‪0%‬‬
‫שירותי‬
‫הציבור‬
‫הטובים‬
‫בעיר‬
‫איכות קרבה קירבה קירבה‬
‫בתי לכבישים למקום לחברים‬
‫או‬
‫הספר ראשיים עבודה‬
‫למשפחה‬
‫והגנים‬
‫בראש‬
‫העין‬
‫גדלתי‬
‫בעיר‬
‫דירה‬
‫איכות‬
‫החיים מתאימה‬
‫הכללית ‪ -‬מחיר‬
‫סביר‬
‫בתים‬
‫גדולים‬
‫בתים עם‬
‫גינות‬
‫איור מספר ‪ :12‬מדוע הנשאלים החליטו לגור בראש העין‪ ,‬באחוזים‪ .‬ניתנה למשיבים אפשרות‬
‫לסמן יותר מתשובה אחת‪ .‬נבדק לפי חלקי העיר‬
‫איור מספר ‪ :13‬שיעור בעלות על כלי רכב פרטיים‪ ,‬באחוזים‪ .‬נבדק לפי חלקי העיר‬
‫‪84‬‬
‫איור מספר ‪ :14‬מספר הנפשות (‪ )1-10‬פר יחידת דיור‪ ,‬באחוזים בחלוקה לאזורים סטטיסטיים‬
‫איור מספר ‪ 02‬מעיד על כך שהמניע העיקרי למגורי תושבים בשכונות הוותיקות הוא‬
‫כי הם גדלו בה‪ ,‬בעוד שבשכונות החדשות מדובר ברצון חופשי‪ .‬ניתן לראות את‬
‫אחוז הנסקרים בשכונות הותיקות שגדלו בעיר (‪ ,)24%‬ולא היה להם חופש רב‬
‫בבחירת מקום מגוריהם‪ ,‬לעומת האחוז הנמוך (‪ )6.5%‬של תושבים מסוג זה‬
‫בשכונות החדשות‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬ניתן להבחין בשיעור האנשים הגבוה בשכונות‬
‫החדשות (‪ )28%‬אשר ציין את התאמת הדירה לצרכיו כסיבה למגורים בעיר‪ .‬נתון זה‬
‫מעיד אל אוכלוסייה שבאה לגור בראש העין ממניעים כלכליים ואישיים‪ ,‬ובאופן‬
‫חופשי‪ .‬הנתון המקביל בשכונות הוותיקות זוכה לכ‪ 1.5%-‬בלבד‪.‬‬
‫איורים ‪ 03-04‬משקפים את ההבדלים הכלכליים והחברתיים בעיר‪ .‬באיור מספר ‪03‬‬
‫ניתן להבחין בפער הגדול בשיעור התושבים המחזיקים ביותר מרכב אחד בין‬
‫הנשאלים בשכונות החדשות (‪ 45%‬מכלל הנשאלים) ובשכונות הוותיקות (‪.)04%‬‬
‫באיור מספר ‪ 04‬ניתן לראות כי מרבית משקי הבית בשכונות החדשת כוללים כ‪4/5 -‬‬
‫נפשות (‪ 58%‬בצוותא)‪ ,‬עובדה שעשויה להעיד על משפחות עם ילדים‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫התפלגות מספר הנפשות למשק בית בשכונות הותיקות הינה רחבה יותר‪ ,‬ועשויה‬
‫להעיד על תמהיל אוכלוסייה הכולל משפחות מרובות ילדים‪ ,‬לצד קשישים החיים‬
‫בגפם או רק עם בני זוגם‪.‬‬
‫‪ .3‬ניתוח מדדי שביעות רצון‬
‫על מנת לקבל הערכה כמותית של עמדות הנשאלים‪ ,‬חלק משאלון הסקר הוקדש‬
‫לשאלות בהן הנשאלים דירגו את מידת שביעות רצונם מהיבט עירוני מסוים מ‪0-‬‬
‫(לא מרוצה בכלל) עד ‪( 4‬מרוצה מאוד)‪ .‬במידה והשאלה לא הייתה רלוונטית לנשאל‪,‬‬
‫היא סומנה בטופס הסקר ככזו‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫‪ 3.1‬זיהוי מגמות עירוניות על פי מדדי שביעות הרצון‪ -‬שירותי ציבור‬
‫איור מספר ‪ :15‬בחינת אחוז הנסקרים שענו "מרוצה מאוד" (‪ ,)4‬בהשוואה לאחוז הנסקרים‬
‫שענו "לא מרוצה בכלל" (‪ )1‬בכל מדד שביעות רצון שעליו נשאלו התושבים‬
‫מאיור מספר ‪ 05‬עולה כי הדבר שתושבי ראש העין הכי "מרוצים מאוד" ממנו הוא‬
‫תנועות הנוער (ממוצע שביעות רצון של ‪ .)3.4‬לעומת תנועות הנוער‪ ,‬הדבר ממנו‬
‫תושבי העיר הכי "לא מרוצים בכלל ממנו" הוא מצב הכבישים והמדרכות (ממוצע‬
‫של ‪.)2.0‬‬
‫בנוסף לנתונים הבולטים הנ"ל‪ ,‬ישנם כמה נתונים העשויים להעיד על מגמות‬
‫עירוניות‪ .‬ראשית‪ ,‬ניתן לראות כי שיעור המרוצים מאוד ממוסדות החינוך יורד‬
‫בהדרגה‪ ,‬ככל שהמוסד "מתבגר"‪ .‬ישנה שביעות רצון גבוהה יחסית מגני הילדים‬
‫(ממוצע של ‪ ,)3.3‬לעומת שביעות רצון פחותה מהחינוך העל‪-‬יסודי (ממוצע של ‪,)2.84‬‬
‫כאשר בתי הספר היסודיים מדורגים באמצע‪ .‬ייתכן ומגמה עירונית זו נובעת‬
‫מהטרוגניות תושבי העיר‪ ,‬בשילוב עם העובדה כי ישנו בית ספר תיכון אחד‪ .‬קבוצות‬
‫מסוימת באוכלוסייה עשויות לתפוס את התיכון העירוני ככזה שאינו תואם בדרך‬
‫חינוכו את אורח חייהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬ייתכן והעובדה כי ישנו תיכון אחד תגרור חוסר‬
‫שביעות רצון בקרב האנשים שגרים רחוק מאותו התיכון‪ .‬בעיות אלו כמעט ואינן‬
‫קיימות (או שיש להן חלופות) בגילאים נמוכים יותר‪ ,‬שם חופש הבחירה המוענק‬
‫לתושבים גדול יותר‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬ניתן להבחין בכך שתושבי ראש העין יותר שבעי רצון מן "התשתיות‬
‫החברתיות" בעירם‪ ,‬מאשר מן התשתיות הפיזיות‪ .‬ישנו שיעור גבוה יחסית של‬
‫אנשים המרוצים מאוד מהיבטים חברתיים כגון‪ :‬חוגים במתנ"ס‪ ,‬בתי כנסת‬
‫וספרייה ציבורית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬שיעור הנשאלים שהשיבו כי הם "לא מרוצים כלל"‬
‫‪86‬‬
‫מהיבטים פיזיים בעיר כגון‪ :‬גנים ציבוריים‪ ,‬מגרשי ספורט‪ ,‬מצב מקלטים‪ ,‬ומצב‬
‫הכבישים והמדרכות‪ ,‬הינו גבוה יחסית‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ניתן לראות ששיעור התושבים אשר "מרוצים מאוד" מהחינוך המוזיקלי‬
‫הייחודי לראש העין הוא גבוה (ממוצע שביעות רצון של ‪ .)3.3‬נראה כי התושבים‬
‫מרוצים מאוד גם מהביטוי המרחבי של "עיר המוזיקה"‪ -‬קישוט העיר בפסלים‬
‫מוזיקליים‪ ,‬אם כי במגמה מתונה יותר‪.‬‬
‫‪ 3.2‬מגמות עירוניות על פי מדדי שביעות הרצון‪ -‬איכות החיים בעיר‬
‫בחלק זה נאמרו לנסקרים משפטים הנוגעים לאיכות החיים הכללית בעיר‪.‬‬
‫הנסקרים הגדירו האם הם "כלל לא" מסכימים (‪ ,)0‬עד ל"מסכים במידה רבה‬
‫מאוד" (‪.)4‬‬
‫איור מספר ‪ :16‬איכות החיים בעיר‪ :‬אחוז המסכימים "במידה רבה מאוד" בהשוואה לאחוז‬
‫העונים ש"כלל לא" מסכימים‬
‫איור מספר ‪ :11‬התפלגות הסכמת האנשים עם הקביעה כי הם מרוצים ממקומות הבילוי בעיר‪,‬‬
‫איור מספר ‪ :12‬התפלגות הסכמת האנשים עם הקביעה כי הם מרגישים בטוחים ללכת בלילה‪,‬‬
‫‪87‬‬
‫מאיורים ‪ ,06-01‬כמו גם מהתרשמותנו מכלל דעות האנשים כפי שהובעו בסקרים‪,‬‬
‫עולה כי תושבי העיר אינם שבעי רצון מכמות מקומות הבילוי בעירם‪ .‬נתון שביעות‬
‫רצון זה בולט בהרבה משאר הנתונים שנבדקו‪ ,‬ומצביע על צורך כמעט כולל של‬
‫תושבי העיר‪ ,‬שמתבטא ברצון ליותר מסעדות‪ ,‬בתי קפה‪ ,‬מועדוני לילה‪ ,‬מועדוני‬
‫נוער‪ ,‬קולנוע וכו'‪ .‬בנוסף‪ ,‬למעלה משליש מהנשאלים כלל אינם מסכימים עם‬
‫הקביעה כי בראש העין יש תחבורה ציבורית טובה‪.‬‬
‫איורים ‪ 06‬ו‪ 08-‬מעידים על שביעות רצון גבוהה ממדד איכות החיים הנוגעת‬
‫לתחושת הביטחון של התושבים בעיר‪.‬‬
‫‪ 3.3‬מדדי שביעות רצון – הבדלים בין חלקי העיר והשכונות השונות‬
‫על מנת להבין טוב יותר את ההבדלים בין חלקי העיר‪ ,‬נבצע סקירה של שני הדברים‬
‫הבולטים‪ ,‬הטובים והלא טובים‪ ,‬בכל שכונה‪ ,‬כפי שהם נתפסים ע"י משתתפי הסקר‪.‬‬
‫התשובות המוצגות להלן הינן תשובות פתוחות‪.‬‬
‫שכונה‬
‫דברים טובים‬
‫דברים לא טובים‬
‫אנשים טובים‪ ,‬שקט‬
‫לכלוך ברחובות‪ ,‬מקומות בילוי‬
‫גבעת טל‬
‫גנים וצמחיה‪ ,‬שקט‬
‫מיקום מרכזי בעיר‪ ,‬חינוך‬
‫רעש‪ ,‬בית קברות‬
‫שקט‪ ,‬אנשים טובים‬
‫תשתיות תחבורה‪ ,‬קרוב לעיר‬
‫הותיקה‬
‫שבזי‬
‫צה"ל‬
‫אביב‬
‫רמב"ם‬
‫לכלוך ברחובות‪ ,‬תשתיות‬
‫תחבורה‬
‫אנשים טובים‪ ,‬כולם עוזרים‬
‫לכולם ‪ -‬כמו משפחה‬
‫כבישים‪ ,‬הזנחה‬
‫שקט‪ ,‬אנשים טובים‬
‫ישנה‪ ,‬מוזנחת‬
‫אנשים טובים וחמים‪ ,‬מיקום‬
‫תשתיות ביוב‪ ,‬כבישים‪,‬‬
‫מרכזי‬
‫הזנחה‬
‫אוירה שקטה‪ ,‬אנשים טובים‬
‫תשתיות‪ ,‬משעמם‬
‫טבלה מספר ‪ :1‬שני הדברים הכי טובים ולא טובים בכל שכונה בעיר‪ .‬השכונות הותיקות על רקע‬
‫ורוד‬
‫‪88‬‬
‫מן הטבלה עולה כי התושבים בשכונות הותיקות מציינים באופן עקבי את האנשים‬
‫בשכונתם כאחד משני הדברים הטובים בשכונתם‪ ,‬זאת לעומת השכונות החדשות‪,‬‬
‫שם מוזכר השקט מספר רב יותר של פעמים כדבר הטוב בשכונה‪ .‬גם בעמודת‬
‫הדברים הלא טובים ניתן לראות הבחנה בעמדותיהם של תושבי השכונות בעיר‪.‬‬
‫בעוד שבשכונות החדשות מציינים את הלכלוך ברחובות ותשתיות תחבורה (בעיקר‬
‫פקקים) כדברים הלא טובים העיקריים‪ ,‬בשכונות הישנות מתמודדים עם תשתיות‬
‫וכבישים טעוני שיפור‪ ,‬כמו גם עם תחושות של הזנחה מצד הרשויות‪.‬‬
‫להלן מספר מדדי שביעות רצון‪ ,‬לפי חלוקה לחלקי העיר‪.‬‬
‫ממוצע שביעות רצון מאנשים לפי אזור‬
‫(אפשרות לצייונים ‪ 1‬עד ‪)4‬‬
‫ותיקה‬
‫חדשה‬
‫‪3.27‬‬
‫‪3.29‬‬
‫‪3.18‬‬
‫‪2.89‬‬
‫אנשים בשכונה‬
‫אנשים בעיר‬
‫איור מספר ‪ :19‬ממוצע שביעות רצון בעיר ובשכונה‪ ,‬לפי חלקי העיר (ממוצע ציונים ‪ 1‬עד ‪)4‬‬
‫איור מספר ‪ :20‬התפלגות המסכימים עם הקביעה הבאה‪ :‬המיסים שאני משלם לעירייה‬
‫מתאימים לרמת השירות שאני מקבל ממנה‪ .‬באחוזים‪ ,‬לפי חלקי העיר‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫איור מספר ‪ :21‬מידת שביעות רצון במספר פרמטרים נבחרים‪ .‬השוואה בין העיר הותיקה‬
‫לחדשה‬
‫איור ‪ 01‬מראה כי התושבים בראש העין שבעי רצון משכניהם ברמת השכונה‪ ,‬אולם‬
‫רק תושבי השכונות הוותיקות שבעי רצון משכניהם ברמה העירונית‪ .‬בעוד ההערכה‬
‫של הנסקרים לאנשי שכונתם גבוהה בשני חלקי העיר (קרוב לממוצע של‪ ,)3.3-‬קיים‬
‫הבדל משמעותי בהערכת האנשים בשאר העיר‪ .‬ניתן שביעות הרצון של הנסקרים‬
‫בשכונות החדשות נמוכה משאר תושבי העיר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬רמת שביעות הרצון של‬
‫תושבי השכונות הותיקות אינה משתנה כאשר הם נשאלים לגבי כלל אנשי העיר‪.‬‬
‫איור זה מתכתב עם טבלה מספר ‪ ,0‬בדבר החשיבות שניתנת לאנשים בשכונות‬
‫הותיקות‪.‬‬
‫באיור מספר ‪ 21‬ניתן להבחין בשיעור גבוה (‪ )51%‬של נשאלים מהשכונות הותיקות‬
‫שמרגישים שרמת המיסים שלהם אינה תואמת את רמת השירות שהם מקבלים‬
‫מהעירייה‪ .‬שיעור זה כמעט כפול מהנתון הזהה בשכונות החדשות (‪ .)31%‬נתון זה‬
‫תואם לנתונים בטבלה מספר ‪ ,0‬בדבר קיומם של רגשות הזנחה בקרב תושבי‬
‫השכונות הותיקות‪.‬‬
‫איור מספר ‪ 20‬מציג גם הוא את הבדלי שביעות הרצון בכמה פרמטרים בעיר‪ .‬ניתן‬
‫להבחין בהבדלים בין חלקי העיר בנושא שביעות הרצון מאיכות הכבישים‬
‫והמדרכות ורחובות השכונה‪ ,‬נתון המתקשר לטבלה מספר ‪ .0‬הפערים בשביעות‬
‫הרצון מהיענות העירייה לפניות מתכתבים עם המתואר באיור מספר ‪ .21‬את‬
‫ההבדלים משביעות הרצון מהחינוך המוזיקלי ניתן להסביר על ידי העובדה שחינוך‬
‫זה ניתן רק במסגרות החינוך הממלכתיות‪ ,‬כאשר בשכונות הותיקות ישנו שיעור‬
‫ניכר של משפחות המצויות בזרמי חינוך אחרים‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫האם אתם מסכימים‪:‬‬
‫טוב לי בשכונה שלי ‪-‬‬
‫כלל לא‬
‫חדשה‬
‫במידה מועטה‬
‫במידה רבה‬
‫האם אתם מסכימים‪:‬‬
‫טוב לי בשכונה שלי ‪ -‬ותיקה‬
‫כלל לא‬
‫‪1% 11%‬‬
‫‪36%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪4%‬‬
‫במידה מועטה‬
‫‪52%‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪51%‬‬
‫מאוד‬
‫מאוד‬
‫איור מספר ‪ :22-23‬שיעור ההסכמה‪ ,‬באחוזים‪ ,‬עם הקביעה כי "טוב לי בשכונה שלי" נבדק לפי חלקי העיר‬
‫איורים ‪ 22-23‬מראים כי למרות ההבדלים הברורים ברמת שביעות הרצון בין חלקי‬
‫העיר‪ ,‬לאנשים בשני החלקים של ראש העין טוב בשכונה שלהם‪ .‬הנתונים בשני‬
‫האיורים כמעט וזהים‪ ,‬זאת בניגוד לכמה מגמות המוצגות באיורים ‪.01-20‬‬
‫‪ .4‬עמדות כלל תושבי ראש העין בנוגע לסוגיות עתידיות‬
‫‪ 4.1‬סוגיות מגורים‬
‫אילו היה באפשרותכם לבחור היכן‬
‫לגור מה הייתם מעדיפים?‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫לעבור ליישוב לעבור לדירה לעבור לדירה להשאר בבית‬
‫זה‬
‫אחרת בראש אחרת בתוך‬
‫אחר‬
‫השכונה‬
‫העין‬
‫איור מספר ‪ :24‬התפלגות היפותטית של העדפות המגורים של הנשאלים‬
‫‪91‬‬
‫אזור‬
‫השרון‬
‫‪33%‬‬
‫אחר‬
‫‪16%‬‬
‫צפון‬
‫‪11%‬‬
‫נווה‬
‫אפק‬
‫‪9%‬‬
‫אזור‬
‫המרכז‬
‫‪41%‬‬
‫איור מספר ‪ :25‬התפלגות העדפות המגורים של‬
‫האנשים שענו כי הם מעדיפים לעבור ליישוב‬
‫אחר‬
‫גבעת‬
‫טל‬
‫‪55%‬‬
‫ראש‬
‫העין‬
‫החדש‬
‫…ה‬
‫גבעת‬
‫הסלעי‬
‫ם ‪9%‬‬
‫מצפה‬
‫אפק‬
‫‪5%‬‬
‫איור מספר ‪ :26‬התפלגות העדפות המגורים של‬
‫האנשים שענו כי הם מעדיפים לעבור לדירה‬
‫בשכונה אחרת בראש העין‬
‫מאיורים ‪ 24-26‬עולה כי רוב הנשאלים רוצים להישאר לגור בראש העין‪ ,‬אילו‬
‫הייתה להם בחירה חופשית‪ 63% .‬מהנשאלים ציינו כי הם מעוניינים להישאר‬
‫בשכונתם בכל מקרה‪ ,‬נתון אשר מתכתב עם רמת שביעות הרצון מהשכונה (איורים‬
‫מספר ‪ .)22-23‬כ‪ 26%-‬בלבד ציינו כי הם רוצים לעזוב את העיר‪ .‬מרבית אלו הרוצים‬
‫לעזוב את העיר (‪ )13%‬היו מעוניינים לעזוב לערים אחרות סמוכות במרכז ובשרון‪,‬‬
‫רובן ערים יותר מבוססות מראש העין (ראה איור מספר ‪ .)21‬מתוך ‪ 00%‬שהיו‬
‫רוצים לעבור לשכונה אחרת בראש העין‪ ,‬אף נשאל לא ציין כי הוא רוצה לעבור‬
‫לשכונה בעיר הותיקה‪ .‬כל השכונות המצוינות באיור מספר ‪ 26‬הן בעיר החדשה‪.‬‬
‫איור ‪ :21‬התפלגות התשובות הפתוחות לשאלה‪ :‬לאיזו עיר רצוי שראש העין תהיה דומה‬
‫איור מספר ‪ 21‬מראה כי אחוז גבוה מהנשאלים (‪ )28%‬בחר ברעננה כעיר שאליה‬
‫רצוי שראש העין תשאף להידמות‪ .‬בנוסף על כך‪ ,‬כ‪ 21%-‬נוספים ציינו ערים אחרות‬
‫בשרון‪ .‬ככלל‪ ,‬עבור כ‪ 58%-‬מהנשאלים‪ ,‬ערי השרון (רעננה‪ ,‬כפ"ס‪ ,‬הוד השרון‪ ,‬הרצ')‬
‫‪92‬‬
‫מהוות את "המודל" שאליו רצוי להידמות‪ .‬שיעור גבוה זה עשוי להיות קשור לדימוי‬
‫הגבוה של ערים אלו‪ ,‬ומעמדן הסוציו‪-‬אקונומי המבוסס‪ .‬כ‪ 04%-‬מהנשאלים השיבו‬
‫כי הם מעוניינים שראש העין תהיה בעלת אופי עצמאי משלה‪ ,‬נתון המעיד על הרצון‬
‫לשמר את תכונותיה הייחודיות של העיר בעתיד‪.‬‬
‫‪ 4.2‬סוגיות השקעה ופיתוח‬
‫מה דעתכם על בנייה לגובה?‬
‫‪60%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪0%‬‬
‫חסר דיעה‬
‫תלוי איך‬
‫ואיפה‬
‫נגד‬
‫בעד‬
‫איור מספר ‪ :28‬התפלגות דעות האנשים בנוגע לבנייה לגובה בראש העין‬
‫עד ‪2‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪6‬‬
‫עד ‪8‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪9‬‬
‫והלאה‬
‫‪4%‬‬
‫עד ‪2‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪ 3‬עד ‪5‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪9‬‬
‫והלאה‬
‫‪43%‬‬
‫‪ 6‬עד‬
‫‪8‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪ 3‬עד ‪5‬‬
‫‪65%‬‬
‫איור מספר ‪ :30‬התפלגות מספר הקומות‬
‫איור מספר ‪ :29‬התפלגות מספר הקומות‬
‫שצריך לבנות בראש העין בקרב אלו המתנגדים שצריך לבנות בראש העין בקרב אלו אשר בעד‬
‫בנייה לגובה‬
‫לבנייה לגובה‬
‫בעוד חצי מהנשאלים השיבו בשלילה ל"בנייה לגובה"‪ ,‬מעניין לבחון את התפלגות‬
‫מספר הקומות הרצוי בתוך קטגוריה זו (איור מספר ‪ .)21‬כ‪ 65%-‬מהנשאלים תפסו‬
‫את המושג "בנייה לגובה" כיותר מחמש קומות‪ ,‬זאת בהשוואה ל‪ 00%-‬בלבד‪ ,‬אשר‬
‫תפסו בנייה לגובה כיותר משתי קומות‪ .‬יותר מכך‪ ,‬כ‪ 21%-‬מהמתנגדים לבנייה‬
‫לגובה הביעו מוכנות לבנייה של עד כ‪ 8-‬קומות‪.‬‬
‫מן האיורים הנ"ל עולה כי למושג "בנייה לגובה" קיימות פרשנויות שונות בקרב‬
‫תושבי העיר‪ .‬מספר רב של אנשים תפסו בניינים של ‪ 3-5‬קומות כדוגמה לבנייה‬
‫לגובה‪ ,‬בעוד שישנם כאלה שבשבילם זו אינה בנייה לגובה‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫איור מספר ‪ :31‬התפלגות העונים לשאלה הפתוחה‪ :‬מהו הנושא הכי חשוב בו העירייה צריכה‬
‫להשקיע? באחוזים‪ .‬הנשאלים התבקשו לציין רק תשובה אחת‪.‬‬
‫איור מספר ‪ 30‬ממפה את סדרי העדיפויות של הנשאלים‪ .‬ניתן לראות כי למרות רמת‬
‫שביעות הרצון הגבוהה מהסוגיות החינוכיות בעיר (איורים מספר ‪ ,)05-06‬קיימת‬
‫העדפה ברורה בקרב התושבים להשקעה בנושאי חינוך‪ .‬סוגיית מקומות הבילוי‬
‫המעטים בעיר עולה גם כאן‪ ,‬כאשר קרוב לרבע מהנשאלים מציינים אותה כסוגיה‬
‫הכי חשובה שבה העירייה צריכה לטפל‪ .‬רק כ‪ 8%-‬מהנשאלים ציינו סוגיות‬
‫תשתיתיות כנושא החשוב ביותר‪ ,‬זאת אל מול רמות שביעות רצון נמוכות שנושאים‬
‫אלו קיבלו בעיר בכלל (איורים מספר ‪ )05-06‬ובשכונות הותיקות בפרט (טבלה מספר‬
‫‪.)0‬‬
‫שיעור האנשים הרואים בחיוב‪/‬שלילה שיתוף‬
‫פעולה אפשרי עם כפר קאסם בתחומים הבאים‪:‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬
‫פארקים ציבוריים‬
‫חוגים במתנ"ס‬
‫מתקני ספורט‬
‫לא‬
‫מוסדות חינוך‬
‫כן‬
‫איור מספר ‪ :32‬דעות הנשאלים בנוגע לשיתוף פעולה עתידי אפשרי בין ראש העין לכפר קאסם‬
‫הנתונים באיור מספר ‪ 33‬מעידים על חוסר נכונות לשיתוף פעולה עתידי עם כפר‬
‫קאסם בכל התחומים שנשאלו‪ .‬למרות זאת‪ ,‬ישנה מגמה עולה בשיעור העונים "כן"‪,‬‬
‫‪94‬‬
‫ככל ש"מתרחקים" מההצעה למוסדות חינוך משותפים‪ .‬בתוחמי מתקני הספורט‬
‫והפארקים הציבוריים‪ ,‬קרוב לשליש מהנשאלים (‪ 32%‬בכל תחום) השיבו כי הם‬
‫רואים בחיוב שיתוף פעולה אפשרי בתחומים אלו‪.‬‬
‫‪ .5‬דימוי העיר בעיני תושביה‬
‫איור מספר ‪ :33‬מהו המקום שלדעת הנשאלים הכי מסמל את ראש העין‪ .‬גודל הגופן מצוי ביחס לכמות‬
‫הפעמים שהמקום אוזכר‬
‫איור מספר ‪ 33‬מראה כי מרבית הנשאלים‪ ,‬ללא קשר למקום מגוריהם‪ ,‬חושבים כי‬
‫מקומות בשכונות הותיקות (או השכונות עצמן) הם שהכי מסמלים את ראש העין‪.‬‬
‫איור מספר ‪ :34‬מהן‬
‫המילים שלדעת‬
‫הנשאלים מתארות‬
‫את האופי של ראש‬
‫העין בצורה הטובה‬
‫ביותר‪ .‬גודל הגופן‬
‫מצוי ביחס לכמות‬
‫הפעמים שהמילה‬
‫אוזכרה‪.‬‬
‫הממצאים מאיור ‪ 34‬מספקים תיאור ויזואלי לדימוי של ראש העין בעיני תושביה‪.‬‬
‫המילים השכיחות ביותר הן 'שקטה'‪' ,‬כפרית'‪' ,‬תימנים'‪' ,‬חמימות' ו'משפחה'‪ .‬ניתן‬
‫לשער כי למילה 'תימנים' ישנן קונוטציות חיוביות ושליליות בקשר לדימוי העיר‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫בשביל תושבים ממוצא תימני‪ ,‬סביר להניח שהמילה 'תימנים' תעורר רגשות‬
‫חיוביים‪ ,‬בעוד שאצל תושבים אחרים מילה זו עשויה לסמל את הסטיגמה השלילית‬
‫שיש בעיניהם לעיר‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫חלק ג'‬
‫עבודות סטודנטים‬
‫ ראש העין ‪ :‬החזרת עטרה ליושנה‬‫נעמה הגלעדי‪ ,‬הלל הלמן‪ ,‬דורית גרפונקל‬
‫ ראש העין ‪ :‬עיר ידידותית לנשים‬‫עתליה גלעד‪ ,‬מיכל בוגוסלבסקי‪ ,‬שרון חנן‬
‫ ראש העין ‪ :‬עיר לכל הגילאים‬‫עירא עברי‪ ,‬נעמה וייס‪ ,‬עמית קליינר‬
‫‪97‬‬
‫‪98‬‬
‫ראש העין‪ :‬החזרת עטרה ליושנה‬
‫נעמה הגלעדי‪ ,‬הלל הלמן‪ ,‬דורית גרפונקל‬
‫‪99‬‬
‫‪111‬‬
‫‪ .1‬זיהוי ואפיון הפרויקט‬
‫‪ 1.1‬מזמין התוכנית ‪ -‬תושבי העיר הוותיקה‬
‫‪ 1.1.1‬העיר הוותיקה ‪ -‬הגדרה מרחבית‬
‫"בשעות הערב של ה – ‪ 31‬בספטמבר ‪ 0141‬נחתו שלושה מטוסי תובלה בשדה‬
‫התעופה לוד‪ ,‬ובהם ‪ 421‬עולים מתימן‪ .‬לאחר שקיבלו לחם עם ריבה לארוחת ערב‪,‬‬
‫הובאו ישר למחנה המעבר בראש העין מתוך כוונה לשכנם שם עד שיימצא להם‬
‫מקום מגורים קבוע‪ .‬יותר מ‪ 35,111 -‬איש עברו דרך מחנה זה עד שהוכרז כיישוב‬
‫קבע ב – ‪".0150‬‬
‫ראש העין ממחנה עולים לעיר משגשגת‪ ,‬עמ' ‪24‬‬
‫העיר הוותיקה‪ ,‬מצויה באזור מישורי‪ ,‬מוקף גבעות אשר בטבורו מתעקל נחל רבה‬
‫ויוצא אל פארק אפק‪ .‬האזור מורכב מהשכונות הראשונות שהוקמו בעיר החל‬
‫מהיווסדה ועד לשנות ה – ‪ 11‬עם הקמת שכונות חדשות‪ ,‬מזרחית לעיר הוותיקה‪,‬‬
‫המכונות "הגבעות"‪ :‬נווה אפק‪ ,‬גבעת טל וגבעת הסלעים (להלן‪" :‬הגבעות")‪.‬‬
‫אזור העיר הוותיקה ביחס לגבול סמכות התכנון של העיר‬
‫נכון להיום‪ ,‬שטחה הבנוי של ראש העין הוא כ – ‪ 8,111‬דונם‪ ,‬מתוכם ‪ 2,511‬דונם‬
‫בנויים בעיר הוותיקה‪ .‬מספר יחידות הדיור הקיימות בעיר עומד על כ‪,01,311 -‬‬
‫מתוכן כ – ‪ 5,111‬בעיר הוותיקה (אזורים סטטיסטיים ‪ .)2-1‬באופן היסטורי‪ ,‬חלק‬
‫ניכר מהעיר הוותיקה חולק למגרשים של משקי עזר‪ .‬ביתרת העיר הוותיקה ישנם‬
‫"שיכונים" של ‪ 3‬קומות‪ ,‬מעט בניה חדשה של בתים פרטיים ודופלקסים וכן מספר‬
‫מבנים גבוהים שהוקמו במסגרת תכנית פינוי בינוי שבוצעה בעיר לפני מספר שנים‪.‬‬
‫בעיר הוותיקה ישנם מספר מבני ציבור‪ ,‬רובם ישנים ומוזנחים ואינם בשימוש‪ .‬נכון‬
‫להיום‪ ,‬הרחובות העירוניים המרכזיים של העיר הינם רחוב שבזי ורחוב צה"ל‪,‬‬
‫שחוצים את העיר הוותיקה‪ .‬בפינה הצפון מערבית של העיר הוותיקה מצוי אזור‬
‫התעשייה הישן‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫‪ 1.1.2‬תושבי העיר הוותיקה‬
‫מזמיני התכנית‪ ,‬מהווים קבוצה גדולה והטרוגנית של כ – ‪ 01,111‬תושבים‬
‫המתגוררים בעיר הוותיקה ומהווים קרוב למחצית מאוכלוסיית העיר‪ .‬רובם צאצאי‬
‫העלייה התימנית אשר הקימה את העיר לפני למעלה מ – ‪ 51‬שנה‪ ,‬אולם על אף‬
‫שמדובר בקבוצה בעלת בסיס משותף‪ ,‬ודמיון באורחות החיים ובתרבות‪ ,‬ברי כי‬
‫מדובר בקבוצה מגוונת של פרטים‪ ,‬הנבדלים בגילאים‪ ,‬ברמות ההכנסה‪ ,‬בסטאטוס‬
‫המשפחתי ובזיקה לדת (חילונים‪ ,‬מסורתיים וחרדים חיים יחדיו בעיר הוותיקה)‪.‬‬
‫מאתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬עולים מספר נתונים סטטיסטיים על תושבי‬
‫העיר הוותיקה‪:‬‬
‫גיל‪ :‬כ ‪ 33%‬מבני העיר הוותיקה הינם בני ‪ 1-01‬ו כ ‪ 1% -‬הם בני למעלה מ – ‪.65‬‬
‫דת‪ :‬זיקה דתית מסורתית חזקה וחלק מהשכונות הינן חרדיות (רמב"ם)‪.‬‬
‫מצב סוציו אקונומי‪ :‬הכנסה ממוצעת לשכיר עומדת על כ ‪ 1,111 -‬ש"ח לעומת‬
‫הכנסה ממוצעת לשכיר של ‪ ₪ 02,111‬בשכונות החדשות‪( .‬נתוני למ"ס ‪.)2118‬‬
‫לצד המאפיינים הסטטיסטיים‪ ,‬למדנו להכיר את תושבי העיר הוותיקה מהסקר‬
‫שערכנו בעיר ומפגישות אישיות שקיימנו עם מר יגאל יוסף‪ ,‬ראש עיריית ראש עין‬
‫לשעבר ותושב העיר הוותיקה במשך שנים ארוכות‪ ,‬גב' אורלי מונק‪ ,‬יו"ר פורום‬
‫הנשים ותושבת הגבעות וגב' מוריה שרעבי‪ ,‬פעילה חברתית ותושבת העיר הוותיקה‪.‬‬
‫הסקר והפגישות האישיות שימשו כלי מרכזי להכרת "מזמיני התכנית"‪ .‬כך למדנו‬
‫מה הן נקודות החוזק של העיר הוותיקה בפרט ושל ראש העין בכלל אותם היו‬
‫רוצים תושבי העיר הוותיקה לשמר בשנים הבאות‪ .‬החוזק העיקרי שתואר בפנינו‬
‫הוא כי ראש העין נכון להיום מהווה מקום ייחודי ומיוחד בעבור תושביה; העיר‬
‫תוארה בפנינו כבעלת אופי חמים ומשפחתי‪ ,‬בה חיים אנשים טובים ונעימים‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬למדנו על הנושאים אותם ציינו תושבי העיר הוותיקה כטעוני שיפור‪ .‬הנושא‬
‫המרכזי שעלה היה הרצון כי העיר הוותיקה תחזור ותהיה מרכזה של ראש העין‪,‬‬
‫כפי שהיה בטרם הוקמו שכונות "הגבעות"‪ .‬תושבים רבים תיארו תחושה של הזנחה‬
‫של העיר הוותיקה ושל תושביה‪ ,‬המתבטאת בעיקר באופן חלוקת המשאבים בעיר‪.‬‬
‫הם הדגישו את החשיבות של הפניית משאבים לפיתוח התשתיות בעיר הוותיקה‬
‫ולפיתוח מוסדות עירוניים קיימים וחדשים‪ .‬עוד ציינו התושבים את רצונם כי הדור‬
‫הצעיר יוכל אף הוא להמשיך ולחיות בעיר‪ ,‬דבר שכמעט ואינו מתאפשר כיום‪,‬‬
‫בהעדר יחידות דיור חדשות בעיר הוותיקה‪ .‬נושא משמעותי נוסף שעלה הוא תחושת‬
‫התושבים כי נכון להיום קולם לא נשמע והם אינם לוקחים חלק בהשפעה ועיצוב‬
‫חייהם בעיר‪.‬‬
‫‪ 1.1.3‬המניעים לתוכנית‬
‫הגורם העיקרי להזמנת התכנית בעיתוי הנוכחי הוא השינוי הדרמטי שעתידה ראש‬
‫העין לעבור בשנים הקרובות עקב ההקמה המתוכננת של שבע שכונות חדשות בעיר‪.‬‬
‫משמעות הדבר כי שטחה של העיר ומספר תושביה עתידים לגדול באופן משמעותי‬
‫ולמעשה להכפיל את עצמם‪ .‬שינויים אלו מטרידים את תושבי העיר הוותיקה כבר‬
‫היום‪ .‬אמנם יש הרואים בגידול זה הזדמנות לקידום העיר‪ ,‬הרחבת אפשרויות‬
‫הבילוי‪ ,‬העסקים והמסחר בה‪ ,‬אך מנגד‪ ,‬רבים חוששים מההשפעות השליליות על‬
‫‪112‬‬
‫העיר הוותיקה ועל תושביה המקוריים‪ ,‬כפי שהתרחשו לאחר הקמתן של השכונות‬
‫החדשות בשנות ה – ‪.11‬‬
‫חשש מרכזי הוא שמרכזה של העיר יוסט מזרחה כך שהעיר הוותיקה תהפוך הן‬
‫גיאוגרפית והן תודעתית ל"שולי העיר"‪ .‬החשש הוא כי במצב זה תהליך הזנחת‬
‫העיר הוותיקה‪ ,‬כפי שתוארה על ידי התושבים‪ ,‬ילך ויגדל‪.‬‬
‫חשש נוסף הוא כי הגירה משמעותית של תושבים חדשים לעיר תביא לכך שתושבי‬
‫העיר הוותיקה יחושו "זרים בעירם" והעיר אותה בנו ופיתחו אבותיהם תהפוך‬
‫למקום מנוכר עבורם‪ .‬חשש זה מתבסס על התחושה לפיה כבר היום יש ניתוק בין‬
‫תושבי העיר הוותיקה והגבעות‪ .‬עם הקמת השכונות החדשות‪ ,‬קיים חשש כי ניתוק‬
‫זה ילך ויגדל‪ .‬התושבים ייחסו את הניתוק כיום בין השכונות להבדלים סוציו –‬
‫אקונומים ותרבותיים‪ ,‬לדעות קדומות שיש לתושבי העיר הותיקה ולתושבי‬
‫השכונות החדשות האחד על השני ולהעדר מוקדי פעילות משותפים שישמשו נקודות‬
‫מפגש בין התושבים או מערכת תחבורה יעילה שתחבר בין השכונות‪.‬‬
‫בעת הכנת התכנית‪ ,‬עמדו לנגד עיננו אמירות תושבי העיר הוותיקה בהקשר זה‪ ,‬כמו‬
‫למשל ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫"רק בחדשה משקיעים בצעירים‪ ...‬אין מפגשים‪ ,‬למה לא פתחו את המרתף או‬
‫משהו דומה בוותיקה?‪"...‬‬
‫"לצעירים שלנו אין איפה לגור בראש העין‪ .‬היו רוצים לגור ליד ההורים‪ ,‬אבל אי‬
‫אפשר‪...‬נגמרה הקרקע ואי אפשר להרחיב"‬
‫"עד שהוקמו הגבעות הכל היה כאן‪ ,‬בית העירייה מבני ציבור‪ ,‬עכשיו אין‪...‬‬
‫מקומות עומדים ריקים‪"...‬‬
‫"זה כואב‪ ,‬כשאנשים מהעיר עולים לשידור ברדיו הם לא אומרים אנחנו מראש‬
‫העין אלא אנחנו מנווה אפק‪"...‬‬
‫"החבר'ה מהשכונות החדשות לא מגיעים לעיר הוותיקה‪ ,‬פשוט לא רואים אותם‬
‫כאן‪"...‬‬
‫‪ 1.2‬ניתוח מאפייני העיר וסביבתה מנקודת מבט של תושבי העיר‬
‫הותיקה (‪)SWOT‬‬
‫כשלב מקדמי להכנת התכנית‪ ,‬ערכנו ניתוח של החוזקות והחולשות של ראש העין‬
‫כמו גם ההזדמנויות והאיומים הקיימים‪ ,‬אותם יש לקחת בחשבון בהכנת התכנית‪.‬‬
‫הניתוח נעשה על מנת להבין את הזירה התכנונית והפיסית בה אנו פועלים ולזהות‬
‫את הכוחות המשפיעים על קבלת ההחלטות בעיר‪.‬‬
‫חוזקות‬
‫‪ ‬במסגרת הסקר שנערך‪ ,‬ראש העין תוארה כעיר שקטה‪ ,‬חמימה‪ ,‬משפחתית‪,‬‬
‫מסורתית‪ ,‬המהווה סביבת חיים טובה ונעימה‪ .‬ככזו‪ ,‬מרבית תושביה היו‬
‫מעוניינים להמשיך ולהתגורר בה‪.‬‬
‫‪ ‬בראש העין לא מעט שטחים ציבוריים פתוחים‪.‬‬
‫‪ ‬קרבתה של ראש העיר למרכז הארץ והיותה חלק ממטרופולין תל אביב הופכים‬
‫אותה לעיר אטרקטיבית במיקום מצוין‪.‬‬
‫‪113‬‬
‫‪ ‬בשנים האחרונות התחזקה העירייה ושיפרה את יכולת התמודדותה מול גופים‬
‫שונים ומול הממשל המרכזי באופן המאשפר לה לקדם בצורה טובה ויעילה‬
‫יותר מאשר בעבר את האינטרסים שלה‪.‬‬
‫‪ ‬ממנהל הועדה המקומית נמסר‪ ,‬כי נכון להיום ראש העיר משקיע בתכנון ונותנת‬
‫רוח גבית לעשייה המתרחשת בוועדה המקומית ובכך נמנעים קונפליקטים‬
‫שונים‪ .‬לכידות פנימית זו מהווה חוזקה של העיר בהתמודדות עם אתגרים‬
‫שונים‪.‬‬
‫חולשות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נכון להיום ישנם פערים בין העיר הוותיקה לגבעות‪ ,‬הן מבחינת התשתיות ורמת‬
‫החיים והן מבחינת מאפיינים סוציו אקונומיים של התושבים‪.‬‬
‫לראש העין יש תדמית בעייתית‪ ,‬הן בעיני תושביה והן בעיני אנשים מבחוץ‪.‬‬
‫קיים מחסור במקומות בילוי בראש העין‪.‬‬
‫אין די אפשרויות לפעילות פנאי ונופש בראש העין ואין די מבני ציבור ושטחים‬
‫לספורט ונופש‪.‬‬
‫מאחר והשכונות החדשות עתידות להיות מפותחות בקרקעות מנהל מקרקעי‬
‫ישראל (רשות הפיתוח) עיריית ראש העין לא תוכל ליהנות מהיטלי השבחה‬
‫מלאים‪ ,‬דבר אשר עלול להשפיע על פיתוח מבני ציבור ותשתיות בשכונות‬
‫הקיימות ובפרט בעיר הוותיקה‪ ,‬בה הדבר נחוץ במיוחד‪.‬‬
‫נכון להיום קיים חוסר בכוח אדם במערכות השלטון המקומי בראש העין‪ .‬הדבר‬
‫מקשה על עמידה במטלות וביעדים של העיר ובהתמודדות עם הפיתוח הצפוי‬
‫והגידול המשמעותי בנפח העבודה‪.‬‬
‫איומים‬
‫‪ ‬קיים חשש כי הקמת השכונות החדשות תביא לחיזוק הניתוק והקיטוב בין‬
‫תושבי העיר‪.‬‬
‫‪ ‬קיים חשש כי הקמת השכונות תביא לכך שעיקר המשאבים יושקעו בהן ולא‬
‫בעיר הוותיקה‪ ,‬דבר שיביא להתדרדרות העיר הוותיקה ולהחרפת הפערים בין‬
‫חלקי העיר‪.‬‬
‫‪ ‬מאחר והשכונות החדשות מוקמות על ידי מנהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון‬
‫והבינוי‪ ,‬קיים חשש כי הפיתוח שיבוצע לא יעלה בקנה אחד עם מדיניות ומטרות‬
‫התכנון של ראש העין עצמה‪.‬‬
‫הזדמנויות‬
‫‪ ‬הגדלת משאבים ותקציבים לפיתוח העיר כתוצאה מתוספת השכונות‪.‬‬
‫‪ ‬תוספת התושבים המתוכננת‪ ,‬תאפשר לראש העין לעמוד בתנאי סף לכניסה של‬
‫שירותים רבים במגוון של תחומים כגון תחבורה‪ ,‬בילוי‪ ,‬מסחר ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬לוועדה המקומית יש שליטה על הוצאת היתרים ולכן על אף שבשלב זה הקמת‬
‫השכונות החדשות הינה עובדה קיימת‪ ,‬הוועדה המקומית יכולה לעקב את‬
‫בנייתן‪ .‬השליטה על מתן היתרי בניה יכולה להוות קלף מיקוח בידי העירייה‬
‫לניהול משא ומתן בהקשרים שונים‪.‬‬
‫‪114‬‬
‫‪ ‬כוונת העירייה הנוכחית לפעול להכנת תכנית מתאר חדשה מייצרת הזדמנויות‬
‫חדשות בפני תושבי העיר‪ ,‬הוותיקים והחדשים כאחד‪ ,‬להשפיע על תכנון העיר‬
‫ועתידה‪ .‬במסגרת התכנית ניתן יהיה לקבוע עקרונות מחייבים לפיתוח עתידי‪.‬‬
‫‪ ‬מלבד הכנת תכנית מתאר חדשה‪ ,‬החליטה העירייה לשים את נושא התכנון‬
‫בקדמת הבמה והיא פועלת לקידומו תוך השקעת משאבים‪ ,‬כוח אדם וזמן‪.‬‬
‫החלטה זו יכולה לסייע = ל"השבת השליטה" על התכנון לידי העיר‪.‬‬
‫‪ 1.3‬חזון ומטרות התכנית‬
‫על רקע האמור‪ ,‬התבקשנו לספק תכנית שיהיה בה כדי להתמודד עם קשיי ההווה‪,‬‬
‫בדגש על בעיית התשתיות והאפשרות להשיב את הבנים לראש העין‪ ,‬כמו גם עם‬
‫השינוי הצפוי עקב הקמת השכונות‪.‬‬
‫מאחר ומדובר בתכנית אסטרטגית לכלל העיר ולא רק לעיר הוותיקה‪ ,‬בחרנו לייצר‬
‫מסגרת תכנונית אשר לצד התמודדות מיטבית עם קליטת השכונות החדשות‬
‫ותוספת האוכלוסייה תביא לפיתוחה של עיר מקיימת‪ ,‬סביבתית וחברתית‪ ,‬בה‬
‫תהיה איכות חיים טובה לכלל התושבים‪ ,‬יפותחו מוקדי תעסוקה‪ ,‬מסחר‪ ,‬בילוי‪,‬‬
‫תרבות ונופש שיאפשרו צמיחה אישית ומגוון אפשרויות למימוש עצמי והתפתחות‬
‫בכיוונים שונים לאוכלוסייה הטרוגנית‪.‬‬
‫חזון התכנית המוצע לפיכך מאחד בין הרצונות לכדי תמונת עולם אחת‪:‬‬
‫ראש העין תהיה עיר של כלל תושביה‪ ,‬היוצרת קשרים בין האוכלוסייה הוותיקה והחדשה תוך‬
‫כבוד הדדי ויצירת הזדמנויות שוות‪ ,‬לחינוך‪ ,‬מעורבות‪ ,‬השתתפות בחיים הציבוריים התרבותיים‬
‫ובקבלת החלטות‬
‫קליטת תוספת התושבים המתוכננת בעיר תעשה תוך שמירה על אופייה התרבותי‪ ,‬המשפחתי‬
‫והייחודי של ראש העין‬
‫ראש העין הוותיקה תהיה למרכז העיר‪ ,‬בית למוסדות הציבור המרכזיים ונקודת מפגש לכלל‬
‫אוכלוסיית העיר‪ ,‬הוותיקה והחדשה כאחד‬
‫העיר תשמור על מעמדה הכלכלי האיתן‪ ,‬תחזק את אפשרויות התעסוקה של התושבים בעירם‬
‫ותמשיך ולהיות עיר משגשגת ובית חם לתושביה במרכז הארץ‬
‫‪115‬‬
‫מטרות התכנית‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יצירת תכנית מתאר כוללנית לחיזוק ופיתוח העיר הוותיקה ותושביה ולעידוד‬
‫השבת הבנים העוזבים באמצעות מנעד של תמריצים ואפשרויות להגדלת‬
‫אפשרויות הדיור‪ ,‬התעסוקה‪ ,‬המסחר‪ ,‬הבילוי והפנאי בעיקר בעיר הוותיקה‪.‬‬
‫הפיכת מרכז העיר הוותיקה למרכזה של ראש העין‪ ,‬תוך חיזוק ושימור‬
‫ההיסטוריה והתרבות המקומית של העיר‪.‬‬
‫יצירת קשרים וחיבורים מגוונים בין חלקי העיר השונים‪ ,‬הקיימים והמתוכננים‪,‬‬
‫באמצעות יצירת מרכזים נוספים המחברים בין השכונות‪ ,‬עיצוב עירוני‪,‬‬
‫ובאמצעות תשתיות תחבורה חדשות‪.‬‬
‫שינוי תרבות השלטון והגברת מעורבות התושבים בקבלת החלטות בעיר‪.‬‬
‫‪ 1.4‬סוגיות התכנון‬
‫במקביל לניסוח החזון‪ ,‬בחרנו לנסח את השאלות הבאות כשאלות היסוד לתכנון‬
‫האסטרטגי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כיצד לשמור על יחס נכון בין תוספת אוכלוסייה והתחדשות עירונית לבין הגנה‬
‫על אורח החיים הקיים?‬
‫מה הם גבולות העיר הרצויים לשנת היעד?‬
‫כיצד לפתח את השטחים הפנויים בתחום העיר?‬
‫כיצד ליצר ערוב שימושים (תעסוקה‪ ,‬מסחר ומגורים) מושכל שלא יהווה מטרד‬
‫למגורים?‬
‫כיצד ניתן להוסיף יחידות דיור בשכונות הבנויות באופן שלא יהווה העמסה‬
‫בעייתית על התשתיות הקיימות?‬
‫מהו גובה הבינוי הרצוי ברחבי העיר (בשכונות החדשות‪ ,‬בגבעות‪ ,‬בעיר‬
‫הוותיקה)?‬
‫אילו רחובות עירוניים ראויים לחיזוק ואיזה אופי ראוי שיהיה להם?‬
‫אילו קשרים ותפרים בין העיר הותיקה לגבעות ולשכונות החדשות ניתן לחזק‬
‫או לפתח?‬
‫אילו מוקדים ציבוריים לפתח? כיצד לחזק מוקדים קיימים? היכן למקם‬
‫מוקדים ציבוריים על מנת שיחזקו את הקשר בין העיר הוותיקה לשכונות‬
‫החדשות?‬
‫כיצד לשפר את הנגישות בין כלל השכונות בעיר וכיצד לשפר נגישות לתחבורה‬
‫ציבורית בתוך העיר ומחוצה לה?‬
‫כיצד לפתח את המרחב הציבורי לרבות הצירים הירוקים בעיר באופן שיהיה‬
‫מרחב ציבורי פעיל המחזק את הקשר בין חלקי העיר השונים ובין התושבים?‬
‫כיצד להגדיל את אפשרויות התעסוקה לתושבי העיר בתחומי ראש העין?‬
‫כיצד לחזק את תחושת הזהות ויצירת הזהות העירונית של תושבי ראש העין‬
‫וליצור קשר בין תושבי העיר למורשת ולהיסטוריה שלה?‬
‫‪116‬‬
‫‪ .2‬חלופות תכנון‬
‫‪ 2.1‬עיקרי החלופות‬
‫בהתבסס על החזון והמטרות‪ ,‬ועל מנת להגשימן בצורה הטובה ביותר‪ ,‬התחלנו‬
‫בגיבוש חלופות מוצעות‪ .‬הסוגיה המרכזית שהתמודדנו איתה היא כיצד נכון לחזק‬
‫את העיר הוותיקה? האם באמצעות שימור המרקם הקיים בה או על ידי פיתוחו?‬
‫בהתאם‪ ,‬גובשו על ידינו שתי חלופות הנבדלות ביניהן בעיקר ברמת ואופי הפיתוח‬
‫המותרים בעיר הוותיקה‪.‬‬
‫החלופה הראשונה‪ ,‬ביקשה לשמר עד כמה שניתן את אופייה ה"כפרי" הנוכחי של‬
‫העיר הוותיקה‪ ,‬על ידי הוראות שימור נרחבות לשימור הצפיפות הנמוכה‪ ,‬גובה‬
‫בניינים נמוך וחלוקת המגרשים ההיסטורית המאפשרת מגורים משפחתיים‬
‫"חמולתיים" רבי דורות‪ .‬אופי כפרי זה כונה על ידי אדר' נעמה מליס‪ ,‬עורכת תכנית‬
‫האב של העיר‪ ,‬כאופי של "שכונות בוסתן" וזאת לאור הדמיון לצורות מגורים‬
‫בכפרים ערביים או בקסבות‪ .‬כפרפראזה על דבריה של מליס‪ ,‬כיננו חלופה זו‬
‫כחלופת "הבוסתן הגדול"‪.‬‬
‫"הבוסתן הקטן"‬
‫"הבוסתן הגדול"‬
‫החלופה השנייה שגיבשנו‪ ,‬קבעה מידת שימור מצומצמת יותר והציעה דווקא לפתח‬
‫את העיר הוותיקה ולהפוך אותה ל"מרכז העיר"‪ .‬במסגרת חלופה זו הצענו לפתח‬
‫מוקדים עירוניים בעיר הוותיקה ובמתחמי התפר בינה לבין השכונות החדשות וכך‬
‫לחזק חיבורים בין חלקי העיר‪ .‬חלופה זו‪ ,‬המאפשרת הגדלת הצפיפות ותוספת‬
‫קומות בעיר הוותיקה‪ ,‬כונתה על ידינו חלופת "הבוסתן הקטן"‪.‬‬
‫משיחות עם תושבים עלה כי החלופה השנייה עדיפה מאחר והיא מעצימה ומדגישה‬
‫את הייחודיות של העיר הוותיקה‪ ,‬ויש בה כדי לייצר בראש העין מוקד עירוני אשר‬
‫יאחד את כל תושבי העיר סביבו‪ ,‬הן מבחינה תודעתית‪ ,‬כמקור לגאוות יחידה‪,‬‬
‫השתייכות ויצירת תחושת זהות עירונית של תושבי העיר; והן מבחינה פיזית‪,‬‬
‫כמרכז עירוני המהווה אבן שואבת לתנועת אנשים ולהתחככות ביום יום‪ .‬בהמשך‬
‫לכך‪ ,‬החלטנו כי ברצוננו לקדם את חלופת הבוסתן הקטן ובאמצעותה "להחזיר‬
‫עטרה ליושנה"‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫‪ .3‬דיור וקהילה‪ :‬מדיניות התוכנית‬
‫‪ 3.1‬הנחות יסוד‬
‫שנת היעד שנקבעה לתוכנית היא ‪ ,2141‬דהיינו – טווח מימוש התכנית הינו ‪ 28‬שנים‪.‬‬
‫אוכלוסיית היעד לשנה זו הינה כ – ‪ 011,111‬תושבים‪.‬‬
‫כפי שפורט בחזון התכנית המוצעת‪ ,‬אחת ממטרותיה העיקריות של התכנית היא‬
‫חיזוק העיר הותיקה על מנת לשמור על מעמדה ההיסטורי והשוואת מעמדה למעמד‬
‫השכונות החדשות‪ .‬לשם כך ולשם עמידה ביעדי האוכלוסייה המוצעים על ידינו‪,‬‬
‫קבענו מספר הוראות תכנון בסיסיות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עיבוי בינוי ‪ -‬יש לעודד תהליכים של עיבוי בינוי בעיר הותיקה המבוססים על‬
‫תוספת מושכלת של בינוי במסגרת המרקם הקיים‪ .‬תהליך זה יאפשר שיפוץ‬
‫ושדרוג המבנים הקיימים‪ ,‬תוספת מגורים בעיר הותיקה‪ ,‬ושמירה על אפשרותם‬
‫של התושבים הקיימים להמשיך ולהתגורר בעיר‪ .‬התכנית תאפשר פינוי בינוי‬
‫בכפוף להכנת תכניות מדיניות שכונתיות המתייחסות להשפעות הדבר‪.‬‬
‫ניצול השטחים הפתוחים ‪ -‬יש לנצל את השטחים הפתוחים הסמוכים לעיר‬
‫הותיקה וביניהם את הרצועה הדרום מערבית של העיר לאורך כביש ‪ ,444‬שטחי‬
‫קיבוץ עינת הסמוכים לאזור התעסוקה הישן והשטח שמצפון לעיר הותיקה ועד‬
‫לכביש ‪ .5‬שטחים אלו ישמשו בין השאר למבני הציבור ושטחי הציבור הכלל‬
‫עירוניים הנחוצים לראש העין עד שנת ‪ 2141‬באופן שיחזק את העיר הותיקה‬
‫כמרכז העירוני של ראש העין‪ .‬כמו כן ישמשו השטחים לשם הוספת בנייה חדשה‬
‫למגורים מסביב לעיר הותיקה על מנת להוסיף אפשרויות דיור לתושבי העיר‬
‫ולהגדיל את מספר התושבים המתגוררים בסמוך לעיר הותיקה וכך לפתח את‬
‫מוקדי המסחר והתרבות שבה‪.‬‬
‫בגבעות לא תהיה תוספת בנייה – בשכונות הגבעות הקיימות היום לא תהיה‬
‫תוספת בניה וזאת בעיקר לאור המבנה של שכונות אלו והטופוגרפיה שלהן‪.‬‬
‫שכונות אלו יישארו בעיקרן כשכונות מגורים ירוקות ושקטות‪ .‬יש לקחת‬
‫בחשבון תהליך של הזדקנות של האוכלוסייה בשכונות אלו‪.‬‬
‫שינוי גבול הפיתוח העירוני המוצע ‪ -‬על מנת לעמוד ביעדי הפרוגראמה‪ ,‬אנו‬
‫מציעים להרחיב את גבול הפיתוח העירוני של ראש העין כדלקמן‪:‬‬
‫גבול תכנון מוצע‬
‫גבול תכנון קיים‬
‫‪118‬‬
‫‪ 3.2‬עקרונות התכנון‬
‫התכנית המוצעת מיישמת את חזון התכנית באמצעות שני ערוצי מימוש‪:‬‬
‫‪ 3.2.1‬חיזוק ראש העין‬
‫בבסיס ערוץ זה עומדת התפיסה כי ביסוס ראש העין כעיר חזקה ואטרקטיבית‪,‬‬
‫בעלת חוסן חברתי ותרבותי יעשה באמצעות חיזוק הקשרים בין תושבי העיר‪,‬‬
‫השוואת תנאי המגורים בין חלקי העיר‪ ,‬וחיזוק מפגשים וחיבורים בעיר‪ :‬בין תושבי‬
‫העיר‪ ,‬בין פעילות ציבורית לפעילות תרבות ופנאי ובאמצעות הנגשת חלקי העיר‬
‫ובייחוד העיר הוותיקה‪ ,‬שתהיה המרכז האורבאני של העיר‪ ,‬לכלל תושביה‪ ,‬ללא‬
‫קשר למעמדם הסוציו – אקונומי‪ ,‬לגילם ולמצבם הפיזי‪ .‬לצורך מימוש ערוץ זה‬
‫נקבעו הנחיות המתייחסות לנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רחוב‪ ,‬בית – פיתוח הבינוי בראש העין‪.‬‬
‫רשת ירוקה – רשת של פארקים‪ ,‬שטחים פתוחים וצירים ירוקים המקשרת בין‬
‫חלקי העיר‪.‬‬
‫נגישות לכל – חיזוק צירי הליכה‪ ,‬שבילי אופניים ותחבורה מוטורית המקשרים‬
‫בין חלקי העיר (בדגש על רחוב שבזי המהווה את "עמוד השדרה של העיר ושינוי‬
‫תוואי כביש ‪ ,)01‬שדרוג התחבורה הציבורית בעיר וממנה ופיתוח העיר הוותיקה‬
‫כאזור המעודד הליכה ורכיבת אופניים‪.‬‬
‫רשת של תרבות עירונית – פיתוח מוקדי תרבות עירוניים ומגוון אפשרויות‬
‫תרבותיות לכלל תושבי העיר‪ ,‬בדגש על שימור המורשת וההיסטוריה של העיר –‬
‫חיבור בין עבר לעתיד‪.‬‬
‫‪ 3.2.2‬קיימות חברתית – ראש העין עיר של הזדמנויות‬
‫בבסיס ערוץ זה התפיסה כי על מנת שבשנת ‪ 2141‬תהיה ראש העין עיר בעלת חוסן‬
‫כלכלי ולכידות חברתית‪ ,‬המאפשרת חיים ראויים וטובים לכל תושביה‪ ,‬עליה לספק‬
‫הזדמנויות שוות בחינוך ובתעסוקה לכלל תושביה‪ .‬הזדמנויות אלו יאפשרו את‬
‫ביסוסה של ראש העין כעיר מקיימת במובן החברתי‪ .‬חיזוק הקיימות יעשה גם‬
‫באמצעות חיזוק תחושת השייכות‪ ,‬הזהות העירונית ותחושת הקהילתיות בעיר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חינוך– פיתוח מוסדות חינוך מגוונים ואיכותיים ופיתוח אפשרויות חינוך שונות‬
‫לאוכלוסיות מגוונות‪ ,‬כבסיס להשתלבות במסגרות להשכלה גבוהה ובשוק‬
‫העבודה‪.‬‬
‫תעסוקה– הרחבת מגוון אפשרויות התעסוקה בתחומי העיר‪ ,‬הן מבחינת מיקום‬
‫והן מבחינת סוג התעסוקה ועידוד הקמת עסקים קטנים‪.‬‬
‫שייכות וחיזוק תחושת הקהילתיות בעיר – פיתוח סביבה עירונית המעודדת חיי‬
‫קהילה‪.‬‬
‫ראש העין – עיר של החלטות משותפות ‪ -‬הגברת מעורבות התושבים בקבלת‬
‫ההחלטות בעיר כך שיהיו שותפים פעילים בעיצוב חייהם‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫‪ 3.3‬עקרונות פרוגרמאתיים‬
‫‪ 3.3.1‬דיור‬
‫העיר הותיקה ‪ -‬כאמור‪ ,‬אנו מציעים לבצע בעיר הותיקה תהליך של עיבוי בינוי‪ .‬על‬
‫סמך ניתוח מגרשי הבינוי הקיימים‪ ,‬תוספת יחידות הדיור המרבית האפשרית (תוך‬
‫שמירה על מרקם השכונות הקיים) מוערכת בכ ‪ 51%‬מהבניה הקיימת‪.‬‬
‫מצב קיים‬
‫מצב חדש‬
‫שטח‬
‫‪ 2,511‬דונם‬
‫‪ 2,511‬דונם‬
‫צפיפות מגורים (ברוטו)‬
‫‪ 2‬יח"ד לדונם (לפי תרגיל ‪ 3‬יח"ד לדונם‬
‫‪)3‬‬
‫יחידות דיור‬
‫‪5,111‬‬
‫‪( 1,511‬תוספת של ‪)2,511‬‬
‫אוכלוסייה‬
‫‪01,111‬‬
‫‪ 2,511‬יח"ד חדשות לפי חישוב‬
‫של ‪ 3.5‬נפשות למשק בית‪.‬‬
‫‪ 5,111‬יח"ד קיימות לפי חישוב‬
‫של ‪ 3‬נפשות למשק בית‪ .‬סה"כ‬
‫‪ 23,151‬איש‪.‬‬
‫חישוב תוספת אוכלוסייה בעיר הוותיקה‬
‫הרצועה המערבית לאורך כביש ‪ - 444‬ברצועה זו יש כ ‪ 311 -‬דונם שטח פנוי‪ ,‬אותם‬
‫אנו רואים כחלק אינהרנטי מהעיר הוותיקה‪ ,‬המאפשר את הרחבתה והגדלת מצאי‬
‫יחידות הדיור בה‪ .‬התכנית מציעה באזור זה בניה חדשה בגובה של עד ‪ 1‬קומות‬
‫למגורים לאורך הכביש והטיילת המקיפה את העיר‪ ,‬מתוך הנחה כי אזור זה אינו‬
‫מתאים לבנייה צמודת קרקע ויש לאפשר גם היצע של דירות זולות יותר בעיקר לבני‬
‫העיר‪ .‬המגבלה שנקבעה על ידינו של ‪ 1‬קומות נועדה לצמצם את עלויות התחזוקה‪.‬‬
‫שטח‬
‫מצב קיים‬
‫מצב חדש‬
‫‪ 311‬דונם‬
‫‪ 311‬דונם‬
‫צפיפות מגורים (ברוטו)‬
‫‪ 6‬יח"ד לדונם‬
‫יחידות דיור‬
‫‪0,811‬‬
‫אוכלוסייה‬
‫‪ 6,311‬איש‪ .‬ברצוננו למשוך‬
‫לאזור זה בעיקר משפחות‬
‫צעירות ועל כן החישוב יתבסס‬
‫על ‪ 3.5‬נפשות למשק בית‪.‬‬
‫חישוב תוספת אוכלוסייה לאורך כביש ‪444‬‬
‫‪111‬‬
‫שכונות חדשות ‪ -‬לפי חישוב של ‪ 3.5‬נפשות למשק בית‬
‫שכונות‬
‫מספר יחידות דיור מתוכנן‬
‫מתחמים ‪ – F-A‬השכונות החדשות‬
‫המתוכננות בגבעות הדרום מזרחיות‬
‫‪04,111‬‬
‫תכנית 'חורשים' ‪ -‬מצפון לעיר הותיקה‬
‫‪0,111‬‬
‫שטח צפוני לחורשים (שטח שהתכנית‬
‫מעבירה מכפר קאסם לראש העין)‬
‫‪2,111‬‬
‫סה"כ‬
‫‪11,000‬‬
‫מספר יחידות מתוכנן בכלל השכונות החדשות‬
‫‪ 3.3.2‬חברה וקהילה‬
‫חינוך‪ -‬אנו מקנים חשיבות רבה למיקום מבני החינוך בעיר באופן שיחזק את‬
‫הקשרים בין חלקי העיר וימנע את התבדלות השכונות החדשות‪ .‬ברור כי מעונות‪ ,‬גני‬
‫ילדים ובתי ספר יסודיים חייבים להיות ממוקמים בקרבת המגורים אך החל‬
‫מחטיבת הביניים ומעלה אנו ממליצים למקם מוסדות אלו בעיר הוותיקה או‬
‫באזורי התפר בין הגבעות המזרחיות לעיר הוותיקה‪.‬‬
‫האתגר הגדול ביותר הוא מציאת פיתרון למוסדות חינוך עבור תוספת האוכלוסייה‬
‫המתוכננת בעיר הוותיקה שכן האזור הינו מרקם עירוני של שכונות קיימות‪ .‬ניתוח‬
‫צרכי מוסדות החינוך באזור זה מראה כי גילאי בית ספר יסודי מציבים את הקושי‬
‫הגדול ביותר‪ ,‬היות ובי"ס יסודי מחייב הקצאת שטח משמעותית (כ‪ 6 -‬דונם) ומחייב‬
‫מיקום בסמיכות גבוהה לאזור המגורים‪ .‬נדרשת תוספת של שני בי"ס יסודיים‬
‫ותיכון אחד בעיר הותיקה‪ .‬יש לשקול שילוב של המוסדות עם אזור 'חורשים'‪.‬‬
‫אתגר נוסף הוא אופייה ההטרוגני של אוכלוסיית העיר הוותיקה המורכבת מקהילה‬
‫חילונית‪ ,‬מסורתית וחרדית הדורשת מענה ייחודי לזרמי החינוך השונים‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫ספורט‪,‬תרבות וקהילה‪ -‬להלן השטח הנדרש לצורכי שירותי תרבות‪ ,‬נוער וספורט‬
‫בתכנית המוצעת בהתאם למקובל בתדריך תכנון להקצאת קרקע‪:‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫עירייה‬
‫אולם הופעות עירוני‬
‫מוזיאון עירוני‬
‫ספרייה עירונית‬
‫אמפיתיאטרון עירוני‬
‫קאנטרי קלאב‬
‫סה"כ‪:‬‬
‫‪ 6-8‬דונם‬
‫‪ 2-4‬דונם‬
‫‪ 4‬דונם‬
‫‪ 2‬דונם‬
‫‪ 05‬דונם‬
‫‪ 21‬דונם‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 53‬דונם‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫פריסה מוצעת של מוסדות חינוך ותרבות‬
‫‪ .4‬דיור וקהילה‪ :‬הוראות התוכנית‬
‫בהמשך לעקרונות התכנון שהוצגו בפרק הקודם‪ ,‬כעת נציג מבחר מהוראות התוכנית‬
‫והפעולות הנדרשות למימושה‪.‬‬
‫‪ 4.1‬ערוץ מימוש‪ :‬חיזוק ראש העין‬
‫‪ 4.1.1‬רחוב‪ ,‬בית‬
‫עקרונות כלליים‪:‬‬
‫‪ .0‬העיר תעודד פיתוח מושכל של אזורי מגורים חדשים בהתאם לצרכי העיר‪,‬‬
‫המותאמים למרקם הבינוי הקיים‪ ,‬הטופוגרפיה ועקרונות תכנון בר קיימא‪.‬‬
‫‪ .2‬תמהיל המגורים ברחבי העיר ידגיש את אופייה הפלורליסטי של העיר‪,‬‬
‫וימצב את העיר כעיר משפחתית‪ ,‬ובית חם לתושביה‪.‬‬
‫‪ .3‬ייבחנו אפשרויות לפיתוח רחובות שיאפשרו עירוב שימושים בנוסף לצירי‬
‫תנועה מרכזיים‪.‬‬
‫העיר הוותיקה‬
‫עקרונות פיתוח‪:‬‬
‫‪ .0‬עידוד התחדשות עירונית באמצעות עיבוי בינוי‪ ,‬תוך שמירה על אופיו‬
‫המשפחתי של האזור‪ .‬פתרונות נוספים כגון פינוי בינוי יישקלו באופן‬
‫נקודתי‪.‬‬
‫‪112‬‬
‫‪ .2‬יוגדרו תהליכי שיתוף ציבור‪ ,‬כחלק מתהליך התחדשות עירונית באזור העיר‬
‫הותיקה‪.‬‬
‫‪ .3‬חיזוק התשתיות בעיר הוותיקה‬
‫אמצעים למימוש‪:‬‬
‫‪ .0‬שיקום ושדרוג כלל תשתיות העיר הוותיקה (מים‪ ,‬חשמל‪ ,‬ביוב‪ ,‬תקשורת‪,‬‬
‫מדרכות ותאורה) מהווה תנאי הכרחי לפיתוח העיר הוותיקה‪.‬‬
‫‪ .2‬תוכן תכנית מפורטת‪ ,‬במסגרתה יקבעו תנאים לעידוד ביצוע עיבוי בינוי בעיר‬
‫הוותיקה‪ .‬התכנית תמפה את הבינוי הקיים ותייצר מספר אבות טיפוס‬
‫לפתרונות עיבוי בינוי‪ ,‬כגון‪ :‬תוספות קומות ו‪ /‬או תוספות יחידות‪ ,‬כמו גם‬
‫אפשרות לפיצול מגרשים‪ .‬צפיפות הדיור המקסימאלית המוצעת על ידנו היא‬
‫‪ 6‬יחידות דיור לדונם ברוטו‪ ,‬וגובה מקסימאלי הוא עד ‪ 6‬קומות‪.‬‬
‫עיר וותיקה – אזור משקי עזר לשעבר ‪ -‬מצב קיים‬
‫עיר וותיקה ‪ -‬מצב מוצע ‪ -‬תוספות יחידות וקומות‬
‫במסגרת תכנית המדיניות יוגדרו רחובות עירוניים שיהוו רחובות מרכזיים‬
‫ומשולבים לפיתוח עירוני עבור כלל תושבי העיר‪.‬‬
‫כחלק מהכנת התכנית המפורטת תוכן תכנית מדיניות ופרוגראמה חברתית לפיתוח‬
‫העיר הוותיקה‪ .‬תכנית זו תכלול הוראות לפיתוח דיור בר השגה וכן התייחסות‬
‫לדיור לבנים ממשיכים‪ .‬הוראות תכנית זו יהיו בהתאם לקריטריונים שיקבעו על ידי‬
‫המנהלת‪.‬‬
‫תנאי לביצוע פרויקטים של פינוי בינוי יהיה הכנת תכנית מדיניות שכונתית אשר‬
‫תבחן את השלכות הפרויקט‪ .‬תוכניות אלו יוכנו בתיאום מנהלת האזור ואגף‬
‫‪113‬‬
‫ההנדסה ובשיתוף תושבי השכונה‪ .‬בין השאר יקבעו התכניות קריטריונים‬
‫למתחמים שיעברו הליכי פינוי‪-‬בינוי‪.‬‬
‫השכונות החדשות‬
‫‪.0‬‬
‫שכונות הגבעות המזרחיות ‪:A – F‬‬
‫תהליך פיתוח הבנייה יהיה צמוד דופן ‪ -‬מכיוון העיר לעבר גבולותיה החדשים‪.‬‬
‫תמהיל הבנייה יכיל מגוון גדלים של יחידות דיור במגוון מחירים‪ .‬שמירת‬
‫תמהיל זה תהווה תנאי להנפקת היתרי בניה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מתחם חורשים‪:‬‬
‫יוסדרו גבולות העיר מול כפר קאסם וקיבוץ עינת‪ ,‬ותוכן תכנית מפורטת‬
‫חדשה לשכונת חורשים המורחבת לאור שינויי הגבולות המוצע‪.‬‬
‫מתחם לב ישראל יהווה חלק אינטגראלי מראש העין ויחובר למרכזה דרך‬
‫שכונת חורשים לציר שבזי‪.‬‬
‫פיתוח שכונת חורשים מותנה בפיתוח הפארק העירוני‪.‬‬
‫גם בשכונת חורשים יבוצע תמהיל של יחידות דיור אשר יהוו תנאי להנפקת‬
‫היתרי בניה‪.‬‬
‫‪ .0‬הועדה המקומית תתאים את עקרונות הבינוי של השכונות החדשות‪ ,‬באופן‬
‫שהבינוי שיבוצע בהן יותאם למרקם הבינוי הקיים‪ ,‬לטופוגרפיה ולתכנון בר‬
‫קיימא‪.‬‬
‫הקריטריונים המוצעים לבחינת התכניות הינם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫גובה הבניינים ‪ -‬כחלק מראייה כוללת של ראש העין כעיר השומרת על‬
‫אופייה המשפחתי‪ ,‬כפי שמסמלת‪ ,‬נכון להיום‪ ,‬העיר הוותיקה‪ ,‬יש להגדיר‬
‫גובה מקסימאלי של בנייני המגורים בעיר לגובה של עד ‪ 1‬קומות‪.‬‬
‫קו הבניין ברחובות עירוניים יהיה בקו הרחוב ("קו ‪ )"1‬ליצירת חזית עירונית‬
‫אחידה ומזמינה‪.‬‬
‫"רחוב עירוני" – הוגדר על ידינו כרחוב בעל חשיבות עירונית אשר יש בו‬
‫פוטנציאל לחזיתות מסחריות ולתנועה ערה של הולכי רגל‪ ,‬תנועת רכבים‬
‫ותחבורה ציבורית‪.‬‬
‫בינוי מלווה טופוגרפיה – צורת הבינוי שתאושר בגבעות המזרחיות תלווה‬
‫את צורת הטופוגרפיה ("בינוי מלווה גבעות")‪ ,‬קרי בינוי גבוה ברום הגבעה‬
‫ונמוך במורדותיה‪.‬‬
‫‪ .2‬לאחר אישור תכניות הבינוי‪ ,‬תבצע המנהלת מעקב ובקרה אחר תהליך‬
‫הפיתוח והבניה בהתאם להגדרת ציוני דרך שיעשו על ידה לבחינת פיתוח‬
‫השטחים הפתוחים ומבני הציבור הנדרשים בכל שלב כתנאי להמשך הבניה‬
‫למגורים‪.‬‬
‫‪114‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.8‬‬
‫פיתוח השכונות החדשות יעשה תוך שמירה על צמידות דופן לבינוי הקיים‬
‫ולא יפותחו מתחמים שאינם צמודי דופן לבינוי הקיים‪.‬‬
‫המנהלת תפעל להגדרת עקרונות פיתוח תמהיל יחידות דיור אשר יכלול‬
‫יחידות דיור קטנות וזולות ליחידים ולמשפחות צעירות‪.‬‬
‫המנהלת תפעל להתאמת העיצוב העירוני וסוג הבניה (חניות תת קרקעיות‪,‬‬
‫חומרי בניה וכיו"ב) להבטחת יחידות דיור זולות‪.‬‬
‫המנהלת תבחן אפשרות להקצאת יחידות דיור בשכונות החדשות לבני העיר‪.‬‬
‫דיור בר השגה ‪ -‬המנהלת תגבש קריטריונים להקצאת יחידות דיור בכלל‬
‫חלקי העיר לרבות בשכונות החדשות ל"דיור בר השגה"‪.‬‬
‫וועדה מלווה לכל מתחם בינוי שתוקם בתוך המנהלת תבחן את השפעת‬
‫הבינוי על אופייה של העיר בהתאם להתקדמות ביצוע הבניה ותעדכן יעדים‬
‫חברתיים (בעיקר הנושא של דיור זול‪ ,‬דיור לבנים ממשיכים ודיור בר‬
‫ההשגה) בהתאם לצורך‪.‬‬
‫מתחם בינוי דרום‪-‬מערבי לאורך כביש ‪:444‬‬
‫קירבת המתחם לאזור העיר הוותיקה משפיעה על תמהיל הדירות וכתוצאה‬
‫מכך ייבחנו עקרונות בינוי המאפשרים מספר עקרונות המיוחדים לחלק זה של‬
‫העיר‪:‬‬
‫‪ ‬הבינוי ברצועה זו מיועד בעיקרו להגדיל את היצע הדיור בעיר הוותיקה‬
‫ומכוון לזוגות צעירים בעדיפות לבניה העיר‪.‬‬
‫‪ ‬במסגרת הכנת תכניות מפורטות יבחנו קריטריונים לדיור בדגש על‬
‫אוכלוסיות שומרות מסורת (כמו הפרדת מטבחים‪ ,‬מרפסות סוכה‪ ,‬מעלית‬
‫שבת)‬
‫‪ ‬הפיתוח ייעשה בשלבים‪ ,‬ויוגדרו ציוני דרך לבחינת היקף התפתחותם של‬
‫מבני הציבור הנדרשים בכל שלב‪.‬‬
‫‪ 4.1.2‬פרק מיוחד‪ :‬עיבוי בינוי בעיר הוותיקה‬
‫עיבוי הבינוי בעיר הותיקה הוא אחד השינויים המהותיים שמציעה תכניתנו וטמונה‬
‫בו הזדמנות גדולה‪ ,‬אך גם קשיים ואתגרים‪ .‬לתוספת בניה בעיר הותיקה יש יתרונות‬
‫רבים הכוללים הגדלת מלאי הדירות‪ ,‬הגדלת אפשרויות ההכנסה לתושבים ושיפוץ‬
‫המבנים והתחדשותם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לשכונות הקיימות יש ערכים חברתיים ופיזיים‬
‫אשר עליהם מבקשת התכנית לשמור‪ .‬תוכניתנו מנסה לזהות את תוספת הבינוי‬
‫המרבית הניתנת למימוש במסגרת שנת היעד‪ ,‬באופן שישמר את מרקמו הפיזי‬
‫והחברתי של אזור העיר הותיקה‪.‬‬
‫מפורטות להלן המלצות התכנית לגבי שתי אפשרויות עקרוניות של עיבוי בינוי‪,‬‬
‫אפשרות אחת מבוססת על חלוקת המגרשים הקיימת‪ .‬האפשרות השנייה היא‬
‫חלוקה מחדש של החלקות למגרשי משנה (רה‪-‬פרצלציה)‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫‪ .1‬עיבוי בינוי ללא חלוקה מחדש‬
‫המציאות הבנויה שנוצרה בשכונות העיר הותיקה היא חלוקה פנימית של שני‬
‫מגרשים בני דונם וחצי שבכל אחד מהם מותרים ‪ 6‬יחידות דיור ובצד אחד יש להם‬
‫קיר משותף עם המגרש השכן‪ .‬בדרך כלל המגרשים כוללים שלושה מבנים בני שתי‬
‫קומות בממוצע ומיועדים לדירה בכל קומה אך בפועל במקרים רבים מפוצלים‬
‫לדירות קטנות יותר‪ .‬הגישה אל הבניין הפנימי אינה מוסדרת על ידי התכנית‬
‫הקיימת ונעשית על ידי הדיירים‪.‬‬
‫מצב מוצע‪ :‬הגדלה של זכויות הבנייה ל ‪ ,11%‬הגדלה של מספר היחידות המותר ל‪08‬‬
‫(‪ 6‬יח"ד לדונם נטו) והתרה של ארבע קומות על הרחוב ושלוש קומות בבניין הפנימי‪.‬‬
‫חלופה זו מאפשרת תוספת יחידות דיור ללא שינוי בחלוקת המגרשים ומחזקת את‬
‫הבינוי על הרחוב על ידי תוספת קומה‪ .‬גודל יחידת הדיור הבסיסי נשאר גדול יחסית‬
‫לאור נתוני גודל המשפחות בעיר הותיקה‪ .‬אנו מעריכים כי תוספת שטחים מעבר‬
‫לתוספת זו תחייב הריסה של מבנים קיימים ותהווה העמסה על התשתיות‬
‫הקיימות‪.‬‬
‫‪ .2‬עיבוי ובינוי בחלוקה מחדש‬
‫חלוקה מחדש מאפשרת מספר חלופות אפשריות‪ ,‬אנו נתרכז בחלופה עקרונית אחת‪.‬‬
‫האתגר העומד בפני חלוקה מחדש הוא יצירת גישה אל המבנה הפנימי ומיקומו‬
‫באופן שיהיה מאוורר ופתוח לאור‪ .‬יש לצמצם את הגישות לרכב מן הרחוב‬
‫למינימום הניתן‪.‬‬
‫מצב מוצע‪ :‬חלוקת החלקה הבסיסית בת ‪ 3‬דונם ל ‪ 6‬מגרשים של ‪ 1.5‬דונם‪ .‬כל‬
‫שלושה מגרשים יהיו צמודים בגבם למגרשים הסמוכים ופונים אל חצר פנימית‬
‫שתאפשר גישה לרכב ולהולכי רגל‪ .‬הגישה מהרחוב תהיה לסירוגין מן הרחובות‬
‫הסמוכים על מנת לצמצם את ההפרעה להולכי רגל‪ .‬זכויות הבניה יכולות להיות‬
‫מחולקות באופן שווה למבנים של שלוש קומות (‪ 11%‬לכל מגרש) או לבנייה גבוהה‬
‫יותר במגרשים שלאורך הרחוב (‪.)021%‬‬
‫‪ 4.1.3‬פרק מיוחד‪ :‬הגדרת רחוב משולב‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬לאור המעבר הגלובלי לחיים עירוניים גדלה המודעות לצורך‬
‫ברחובות שמתקיימים בהם שימושים שונים במקביל והתגברה ההבנה הנוגעת‬
‫לחשיבות תכנונו של מרחב המתאים למשתמשים שונים‪.‬‬
‫במסמך הנחיות שיצא לאחרונה ביוזמת משרד התחבורה הבריטי ( ‪Department‬‬
‫‪ )for Transport, 2011‬מוגדר הרחוב המשולב כמרחב ציבורי שווה זכויות תנועה‬
‫להולכי רגל‪ ,‬רוכבי אופניים ובעלי רכב ממונע‪ .‬הרעיון אינו חדש‪ ,‬ונעשה בו שימוש‬
‫מתמשך בערים עתיקות באירופה‪ .‬הרחוב המשולב מאפשר יצירה של מרחב עירוני‬
‫פעיל המעודד הליכה ברגל ונסיעה באופניים‪ .‬הדבר נעשה באמצעות העקרונות‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬הפחתה משמעותית של מהירות הנסיעה בכבישים בעיר‬
‫‪ ‬מחיקתם של סימני התנועה המעניקים זכות קדימה למכוניות‬
‫‪116‬‬
‫‪ ‬צמצום סימנים המפרידים בין המשתמשים‪ ,‬ביטול ההפרדה המפלסית בין‬
‫מדרכות ומסעות‬
‫‪ ‬שימוש בריהוט רחוב השמור בדרך כלל לצידי הרחוב כחלק מלב הרחוב עצמו‬
‫(ספסלים‪ ,‬תאורה)‬
‫‪ ‬יצירת מעברי רחוב גמישים וביטול פסי חצייה‬
‫דוגמאות לרחוב משולב‪ :‬מימין ‪ -‬ביטול הפרדה מפלסית‪ ,‬ושימוש בצבעי אגרגטים שונים‬
‫לסימוני מיקום חניות ומעבר ראשי‪ .‬משמאל – שימוש בריצופים שונים לצרכי סימון ( ריצוף‬
‫הנחייה ‪ -‬ידידותי במיוחד ללקויי ראייה)‪.‬‬
‫האפשרויות לעירוב שימושים הן כמובן תלויות מקום‪ ,‬וההחלטה לגבי מבנה הרחוב‬
‫מושפעת ממשתנים מקומיים‪ ,‬כמו חשיבות הרחוב ביחס לשכונה‪/‬עיר‪ ,‬ומידת‬
‫התנועה בצמתים לאורכו‪.‬‬
‫‪ 4.1.4‬רשת של תרבות עירונית‬
‫כיום‪ ,‬תושבים רבים בעיר מזדהים עם שכונת מגוריהם אך לא עם ראש העין‬
‫ומורשתה‪ .‬ברצוננו לפתח את תחושת הזהות והשייכות לעיר‪ ,‬בין היתר באמצעות‬
‫מוסדות תרבות ומרחבים ציבוריים מוטי תרבות ובאמצעות חינוך ליצירה‬
‫ולמעורבות‪.‬‬
‫פיתוח התרבות ישען על עקרונות של הפיכת ראש העין ל"עיר המוסיקה" מתוך‬
‫מטרה לחזק תחום תרבותי זה ולהביא לפיתוח ושדרוג תחומים תרבותיים נוספים‪,‬‬
‫בהתאם לרצונותיהם של בני העיר ובאופן שיתרום לאופייה הייחודי של ראש העין‬
‫ויהווה בסיס למשיכת תיירות‪.‬‬
‫באשר למקומות בילוי בראש העין כגון מועדונים‪ /‬פאבים‪ -‬נכון להיום מתוכנן מרכז‬
‫בילוי באזור לב ישראל הכולל בתי קולנוע שייתן מענה לצרכי הבילוי של תושבי‬
‫ראש העין‪ .‬אנו ממליצים בשלב זה שלא לפתח אזור בילוי נוסף בעיר הוותיקה לאור‬
‫הרכב האוכלוסייה הדתית מסורתית העלולה להתנגד לפיתוח זה‪ .‬כמו כן‪ ,‬לאור‬
‫ניסיוננו להפוך את העיר הוותיקה למרכז העירוני‪ ,‬אין להוסיף בשלב זה מתחם‬
‫בילוי באזור השכונות החדשות‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫עקרונות פיתוח ואמצעים למימוש‪:‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫יוקם מוקד תרבות ייחודי ובו אקדמיה למוזיקה וארכיון מוזיקה אשר יכלול‬
‫אגף לשימור המורשת המוסיקלית התימנית‪ ,‬בסמוך למסוף התחבורה‬
‫החדש ליד תחנת רכבת ראש העין דרום‪( .‬יצוין כי באזור זה מתוכנן גם לקום‬
‫הקונסרבטוריום של ראש העין)‪.‬‬
‫אזור התעשייה הישן יוסב למתחם תרבות ואמנות ייחודי‪ ,‬והמבנים‬
‫הקיימים בו היום יוסבו לסדנאות אמנים‪ .‬כמו כן ישוקמו מבני הצבא‬
‫הבריטי ויהפכו אף הם לסדנאות לאמנות מגוונת עם העדפה לבני העיר‪.‬‬
‫אתר מגדל צדק ישוקם ויהפוך לאמפיתיאטרון אשר יארח מופעי מוזיקה‬
‫מובילים‪ ,‬ישראלים ובינלאומיים‪.‬‬
‫עיצוב המרחב הציבורי ימשיך להתפתח כעיצוב מוטה מוסיקה‪ ,‬המסמל את‬
‫ההטרוגניות והרב גוניות של תושבי העיר‪ ,‬באופן שיחזק את תחושת‬
‫הלכידות והשייכות לעיר‪.‬‬
‫‪ 4.1.5‬שימור מורשת והיסטוריה מקומית ‪ -‬מתחברים לעבר למען העתיד‬
‫במסגרת פיתוחה של ראש העין כעיר מוסיקה ותרבות‪ ,‬אנו רואים חשיבות בשימור‬
‫ופיתוח המורשת של יוצאי תימן בעיר והפיכת ראש העין למרכז משמעותי בכל‬
‫הקשור למורשת זו‪ .‬אנו סבורים‪ ,‬כי על מנת שבשנת ‪ 2141‬תהיה ראש העין עיר‬
‫מקיימת המהווה בית חם לכלל תושביה העתידיים‪ ,‬יש לחבר בין העבר לעתיד‪.‬‬
‫חיבור זה יחזק את תחושת השייכות לעיר ויביא ליצירת זהות עירונית משותפת‪.‬‬
‫באמצעות שימור המורשת התימנית ופיתוחה על ידי כלל תושבי העיר‪ ,‬ניתן יהיה‬
‫לייצר דיאלוג פורה בין מסורת לחדשנות‪ ,‬ולחזק את האופי הפלורליסטי של העיר‬
‫תוך כבוד הדדי למגוון תושביה‪.‬‬
‫עקרונות פיתוח ואמצעים למימוש‪:‬‬
‫העיר הוותיקה מגלמת בתוכה את סיפור עליית יהודי תימן‪ ,‬מעברת העולים‬
‫שהייתה בעיר‪ ,‬והפיכת העיר לעיר משגשגת ובועטת במרכז הארץ (בשנת היעד‬
‫‪ ;)2141‬נרטיב זה יהווה אבן הראשה של העיר‪ ,‬בסיס לייחודיות של העיר ורכיב‬
‫בזהות העירונית המשותפת לכלל התושבים‪.‬‬
‫‪ .0‬נושאים הקשורים להיסטוריה ולתרבות של עולי תימן‪ ,‬עלייה וקליטה‪,‬‬
‫יוטמעו כחלק מנושאי החינוך היסודי והעל יסודי בעיר‪.‬‬
‫‪ .2‬מחלקת התרבות תיצור מערכי הפעלה לשימוש בפעילות המתנס"ים ואגף‬
‫הרווחה לחיזוק קשרים בינ‪-‬דוריים בעיר‪.‬‬
‫‪ .3‬עידוד פעילות של יוצרים מקומיים ויזמות מקומית העוסקת במורשת יהדות‬
‫תימן באמצעות גיוס משאבים משיתופי פעולה עם משרדים ממשלתיים‪,‬‬
‫מלכ"רים ותרומות פרטיות‪ .‬יקודמו הנושאים‪:‬‬
‫‪ ‬חיזוק בית מורשת יהדות תימן והפיכתו למרכז ארצי (ועולמי) לשימור‬
‫מורשת יהודי תימן‪.‬‬
‫‪ ‬הקמת ארכיון למוזיקה דתית (פייטנות) כחלק ממרכז המוזיקה העתיד‬
‫לקום בסמוך לתחנת רכבת ראש העין דרום‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫‪ ‬הקצאת מלגות למחקר של יוצאי העיר בתחומים הקשורים ליהדות‬
‫תימן‪ ,‬לעלייה ולהשתלבותם בארץ‪.‬‬
‫‪ 4.2‬ערוץ מימוש‪ :‬קיימות חברתית – ראש העין עיר של הזדמנויות‬
‫‪ 4.2.1‬שייכות וחיזוק הקהילתיות‬
‫בעוד שבעבר הייתה ראש העין מורכבת מקהילה יחסית הומוגנית‪ ,‬המורכבת רובה‬
‫ככולה מיוצאי תימן‪ ,‬בשנים האחרונות היו שינויים דרמטיים בהרכב אוכלוסיית‬
‫העיר‪ .‬אחת ההשלכות המרכזיות של שינויים אלו היא באובדן תחושת השייכות‬
‫לעיר‪ ,‬הזהות העירונית והגאווה בעיר‪.‬‬
‫אנו מאמינים כי ישנה חשיבות רבה לשימור תחושת השייכות לעיר כמו גם את‬
‫החום והמשפחתיות המאפיינות את ראש העין היום‪ ,‬כאשר היבט מרכזי לעניין זה‬
‫הוא בחיזוק החיים הקהילתיים בעיר‪ .‬פיתוח ערכים אלו לצד ערכים של פלורליזם‪,‬‬
‫סובלנות וכבוד הדדי הינם חיוניים למיתון קונפליקטים חברתיים ולהבטחת איכות‬
‫החיים של התושבים בעיר‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫העיר תחתור לצדק חברתי ושיווין הזדמנויות לכלל תושביה‪.‬‬
‫יחוזקו מסגרות קהילתיות קיימות‪.‬‬
‫יקודמו תהליכי פיתוח קהילתי בתוך ובין העיר הוותיקה‪ ,‬השכונות סביבה‪,‬‬
‫והשכונות העתידות לקום במזרח ובצפון העיר‪.‬‬
‫יפותחו תכניות לעידוד הפלורליזם בין קבוצות העניין השונות בעיר‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.1‬‬
‫בכל תהליך תכנון סטטוטורי או אחר של אזורי המגורים בעיר תגובש פרוגראמה‬
‫חברתית קהילתית לאזור התכנון וסביבתו‪.‬‬
‫מוסדות ציבור קיימים יפתחו שעריהם לפעילויות חברתיות ויאפשרו לקבוצות‬
‫שונות לעשות בהם שימוש (בתי ספר‪ ,‬מתנ"סים‪ ,‬המוזיאון‪ ,‬אזור התעשייה הישן‬
‫שיהפוך לאזור אמנות‪ ,‬תרבות וסדנאות יצירה)‪.‬‬
‫הקמת גוף עירוני שיפעל לחיזוק התיאום ושיתוף הפעולה בין הגורמים‬
‫המפעילים שירותים חברתיים כגון‪ :‬אגפים בעירייה‪ ,‬מנהלות שכונתיות‪,‬‬
‫מתנס"ים‪ ,‬וגופים נוספים שיוקמו‪ .‬הגוף העירוני יקים צוותי חשיבה בשילוב‬
‫התושבים ליצירת מסגרות עזרה הדדית‪.‬‬
‫הגוף העירוני יפעל להכשרת פעילים קהילתיים ומתן תמיכה מקצועית ליצירת‬
‫מסגרות קהילתיות‪ .‬לשם כך יוקצו משאבים ויגויסו עובדים סוציאליים‪ ,‬עובדי‬
‫פיתוח קהילתי וכו'‪.‬‬
‫הגוף העירוני יפעל לגיוס‪ ,‬הכשרה והעצמה של המנהיגות הקהילתית ושל‬
‫הפעילים הקהילתיים – בין היתר על ידי סדנאות‪ ,‬העברת מידע וידע‪ ,‬תמיכה‬
‫מקצועית במשך כל הפעילות וחיזוק התמיכה המשפחתית בפעילות‪.‬‬
‫הגוף העירוני יפעל לקידום פעילויות לחשיפת התרבות ואורח החיים של‬
‫אוכלוסיות שונות בעיר למניעת דעות קדומות‪.‬‬
‫הגוף העירוני יפעל לחיזוק תנועות הנוער בעיר וליצירת פעילויות המאפשרות‬
‫יצירת קשרים וגיבוש של בני נוער מכלל רחבי העיר סביב נושאים מגוונים‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫‪ 4.2.2‬ראש העין – עיר של החלטות משותפות‬
‫אנו סבורים כי ישנה חשיבות רבה בחיזוק המשילות והקשר בין העירייה והשלטון‬
‫המקומי לבין תושבי העיר‪ .‬לפיכך‪ ,‬על ראש העין לפעול להעמדת תושביה במרכז‪ ,‬כך‬
‫שתושביה יהיו מעורבים בקבלת ההחלטות המשפיעות על עתידה של העיר ויהיו‬
‫שותפים לעיצוב חייהם‪ .‬לשם כך קובעת התכנית מספר עקרונות המעגנים את‬
‫מחויבות העירייה אל תושביה‪.‬‬
‫‪ .0‬לימוד ‪ -‬יצירת ערוצי תקשורת ישירים בין התושבים לעירייה שיאפשרו לימוד‬
‫הדדי והטמעה של צרכי התושבים בתכניות בשלוש רמות‪ :‬הקהילה‪ ,‬השכונה‬
‫והעיר‪.‬‬
‫‪ .2‬שיתוף והשתתפות – העירייה תקדם תהליכים של שותפות התושבים בניהול‬
‫ענייני העיר‪ ,‬בדרך זו תתחזק האחריות ותחושת ההזדהות והמחויבות של‬
‫התושבים לעירם‪.‬‬
‫‪ .3‬שקיפות ונגישות – העירייה תשאף להעמיד לרשות התושב באופן זמין ונהיר את‬
‫כל המידע הנדרש לו לשם הבנה ושותפות בתהליכי התכנית ובמתרחש בעיר‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.1‬‬
‫בניין העירייה יעבור ללב העיר הוותיקה‪ ,‬אשר תהפוך למרכז השלטון המקומי‪,‬‬
‫בהתאם למיקום המתוכנן בתכניות הקיימות‪ .‬מעבר זה יחזק את לב העיר‬
‫הוותיקה כמרכז האורבאני של העיר הכולל אזור נופש‪ ,‬תרבות‪ ,‬פנאי ומוסדות‬
‫שלטון מקומי‪.‬‬
‫לשם הגברת מעורבות התושבים בביצוע תכנית זו תוקם מנהלת התכנית‬
‫האסטרטגית (לעיל ולהלן‪" :‬המנהלת") אשר תכלול נציגים מתושבי העיר‬
‫ומהעירייה‪ .‬המנהלת תהיה אחראית לקידום התכנית ותהווה כלי קשר בלתי‬
‫אמצעי בין תושבי העיר לתהליכים בעירם‪.‬‬
‫המנהלת תוקם מייד עם אימוץ התכנית על ידי העירייה ותכלול את הנציגים‬
‫הבאים‪ :‬ראש העיר או סגנו‪ ,‬מהנדס העיר או נציגו‪ ,‬מנהל אגף החינוך בעירייה‪,‬‬
‫שלושה נציגים של העיר הותיקה ושלושה נציגים של שכונות הגבעות‪.‬‬
‫המנהלת תכלול נציגות מאוזנת ככל האפשר של המגזרים‪ ,‬הדורות והתושבים‬
‫בעיר‪ .‬בתוך המנהלת יוקמו ועדות שיתמחו בנושאים שונים כגון דיור בר השגה‪,‬‬
‫עיצוב עירוני‪ ,‬נגישות‪ ,‬תחבורה ציבורית‪ ,‬תרבות וכדומה‪ .‬ועדות אלו יוכלו‬
‫להיעזר בייעוץ חיצוני במידת הצורך‪.‬‬
‫דיוני המנהלת‪ ,‬הפרוטוקולים ודוחותיה יהיו פתוחים לציבור ויפורסמו באתר‬
‫העירייה‪.‬‬
‫תפקידי המנהלת יכללו‪ :‬הובלה של תהליכי שיתוף ציבור ולימוד הדדי בין‬
‫מקבלי ההחלטות והתושבים‪ ,‬גיבוש קריטריונים לדיור בר השגה בעיר‪ ,‬גיבוש‬
‫מדיניות עיצובית הנוגעת לאופי הרחוב והמרחב הציבורי בעיר‪ ,‬גיבוש מדיניות‬
‫תחבורה ציבורית וקידום התחבורה הציבורית בעיר‪ ,‬מעקב ובקרה אחרי מימוש‬
‫התכנית האסטרטגית ועוד‪.‬‬
‫מנהלת התכנית האסטרטגית תופקד על תהליך הבקרה והמעקב אחר ביצוע‬
‫התכנית ותפיק דו"ח תקופתי אחת לשלוש שנים מיום אישור התכנית‪ .‬דו"ח זה‬
‫יעריך את מצב התכנית בהתאם ליעדיה‪ .‬רכיבי התוכנית שיועמדו למעקב ובקרה‬
‫‪121‬‬
‫הם מטרות התוכנית‪ ,‬היעדים‪ ,‬מדדי ההערכה‪ ,‬הנחיות והנחיות מפורטות‪,‬‬
‫אמצעי המדיניות ושלביות הביצוע‪ .‬הדו"ח התקופתי יפורסם לתושבים ונתוניו‬
‫יהיו נגישים לכל‪.‬‬
‫‪ .8‬יצירת סל של כלים לשם הנגשת המידע התכנוני לתושבים והעברת המידע בין‬
‫התושבים לעירייה‪ .‬בין השאר יערכו סקרי דעת קהל‪ ,‬שאלונים ממוקדים באתר‬
‫העירוני ובארגונים שונים כגון פורום הנשים‪ ,‬ועדי ההורים‪ ,‬בתי הכנסת‪ ,‬מועדוני‬
‫הנוער וכדומה‪.‬‬
‫‪ 4.2.3‬חינוך ‪ -‬הזדמנויות לכל‬
‫פיתוח מערכת חינוך איכותית הינו כלי מרכזי לקידום שוויון הזדמנויות‪ ,‬צמצום‬
‫פערים ויצירת גשרים בין אוכלוסיות שונות‪ .‬חינוך איכותי ומגוון‪ ,‬המאפשר‬
‫לקבוצות שונות להתפתח בהתאם לתפיסת עולמם כמו גם פיתוח של לימודים‬
‫ייחודיים‪ ,‬למשל בתחומי התרבות והמוזיקה והרחבת מנעד אפשרויות הלימוד‪ ,‬יתנו‬
‫בידי התושבים כלים רבים למימוש עצמי‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫פיתוח אפשרויות חינוך לאוכלוסיות מרקע דתי שונה‪.‬‬
‫מערכת החינוך תהווה כר פורה לחיזוק הקשרים בין כלל תושבי העיר‪.‬‬
‫מערכת החינוך תחתור לפיתוח החינוך למוסיקה ולתרבות ותשאף למצוינות‬
‫ארצית בתחומים‪.‬‬
‫יגובשו מסגרות חינוכיות בלתי פורמאליות מגוונות לרבות חינוך למבוגרים‬
‫ולתושבים שאינם ילידי הארץ ותבחן אפשרות להקמת מוסד להשכלה גבוהה‬
‫בראש העין‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫מערכת החינוך תחוזק על ידי תוספת מוסדות חינוך‪ .‬פריסת מבני החינוך תיעשה‬
‫באופן הדרגתי‪ ,‬בהתאם לביצוע תכניות הפיתוח (שכונות מזרחיות‪ ,‬מתחם‬
‫חורשים)‪ ,‬תוך ניסיון להקים תחילה מוסדות בעיר הוותיקה ובמתחמי התפר בין‬
‫השכונות‪.‬‬
‫צמצום פערים במערכת החינוך יעשה על ידי הגדלת התקציבים המועברים לזרם‬
‫החינוך המסורתי והחרדי בתנאי לחיזוק לימודי ליבה להשתלבות עתידית בשוק‬
‫העבודה‪.‬‬
‫תכנון מוסדות על יסודיים יתבצע על בסיס רובעי ולא על בסיס כלל עירוני‬
‫לצורך מתן מענה להבדלים תרבותיים קיימים בין השכונות‪.‬‬
‫מנהל החינוך יפעל להרחבת סמכויותיו ולהגדלת תחומי אחריות וסמכותו גם‬
‫לתחומים המצויים כיום בלעדית בידי משרד החינוך‪ .‬הגדלת הסמכויות תאפשר‬
‫תגבור תכניות לימוד העוסקות בהיסטוריה ובמורשת העיר במערכות החינוך‬
‫היסודי והעל יסודי בעיר‪.‬‬
‫מוסדות החינוך הקיימים ישמשו ללימודי ערב ולימודים לא פורמאליים‬
‫למבוגרים ולתושבים שאינם ילידי הארץ‪ .‬מנהל החינוך המקומי יחד עם‬
‫המנהלת יפעלו לגיבוש תכניות לימודים למבוגרים הכוללות תכניות להעצמה‬
‫ולהגברת שיתופי הפעולה של התושבים בחיי העיר‪ .‬יודגש‪ ,‬כי במסגרת זו יעשה‬
‫‪121‬‬
‫ניסיון ליצור מסגרות משולבות ושיתופי פעולה בין תושבי העיר הוותיקה‬
‫ותושבי הגבעות והשכונות החדשות‪.‬‬
‫‪ .6‬מנהל החינוך יחד עם המנהלת יבחנו אפשרות להקמת מוסד להשכלה גבוהה‬
‫בתחומי ראש העין‪ .‬יצוין‪ ,‬כי נכון להיום מקודמת בראש העין תכנית להקמת‬
‫מכללה ברצועה הדרום מערבית בסמוך לכביש ‪ .444‬אנו מציעים למקם מכללה‬
‫זו‪ ,‬ככל שיוחלט על הקמתה‪ ,‬באזור מבני הציבור הסמוך לאזור התעשייה הישן‬
‫והמוזיאון ולתחנת רכבת דרום‪ ,‬ואף סמוך ללב ישראל‪.‬‬
‫אנו סבורים כי הקמת מכללה בעיר תביא לחיזוק העיר והיא דבר רצוי‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫יש לבצע הערכה לטווח ארוך של השפעותיהן של מכללות שונות על ראש העין תוך‬
‫שיתוף הציבור בנושא זה (ניתן לשקול הקמת מכללת הנדסה והיי טק תוך יצירת‬
‫שיתוף פעולה עם החברות הפועלות בלב ישראל ובפארק אפק‪ /‬מכללה לאומנויות‬
‫שתיתמך על ידי סדנאות האומנות באזור התעשייה הישן ותחזק את היבט‬
‫המוסיקה והתרבות של העיר‪ /‬ישיבה על תיכונית או מוסד לחינוך חרדי להגברת‬
‫שילוב אוכלוסיה חרדית ודתית בתעסוקה ועוד)‪.‬‬
‫‪ 4.2.4‬תעסוקה – הזדמנויות לכל‬
‫אנו רואים בזכותו של כל אדם לעבוד כזכות בסיסית‪ ,‬המאפשרת לא רק קיום נאות‬
‫ופרנסה אלא גם הגשמה עצמית‪ ,‬מימוש עצמי ותרומה לחיזוק תחושת השייכות‬
‫לחברה‪ .‬בשנים הקרובות‪ ,‬עם הקמת מרכז לב ישראל‪ ,‬עתידה ראש העין לעבור‬
‫שינויים מרחיקי לכת לא רק בשל תוספת האוכלוסייה‪ ,‬אלא גם בשל תפרוסת‬
‫התעסוקה בעיר‪ ,‬ופתיחתם של מקומות תעסוקה רבים‪ ,‬בין אם לתושבי ראש העין‬
‫ובין אם לתושבי הסביבה‪ .‬עידוד מרכז זה לקליטת עובדים מראש העין‪ ,‬במגוון רחב‬
‫של תפקידים ורמות שכר והשתלבותם תוכל לתרום באופן משמעותי לחוסנה של‬
‫העיר ויביא להגדלה משמעותית של הזדמנויות התעסוקה של תושבי העיר‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬מלבד אפשרויות תעסוקה אלו ישנה חשיבות בהגדלת מגוון אפשרויות‬
‫התעסוקה בתוך העיר‪ ,‬על ידי פיתוח אזורים של עירוב שימושים‪ .‬אפשרות אחרת‬
‫היא הקמת עסקים קטנים‪ ,‬ביתיים‪ ,‬המאפשרים תעסוקה גמישה יותר המותאמת‬
‫לצרכים משתנים של אוכלוסיות שונות (נשים‪ /‬דתיים‪ /‬בעלי מוגבלויות‪ /‬אוכלוסייה‬
‫מבוגרת וכדומה)‪.‬‬
‫‪ .0‬העיר תחזק את אפשרויות התעסוקה המקומיות‪ ,‬לצורך חיזוק מעמדה הכלכלי‬
‫ורווחת תושביה‪.‬‬
‫‪ .2‬יקבעו תנאים המאפשרים הקמת עסקים קטנים ואזורים של עירוב שימושים‬
‫ברחבי העיר שיאפשרו למספר גדול יותר של תושבים להשתתף בתעסוקה בעיר‪.‬‬
‫‪ .3‬ההכנסות כתוצאה מהרחבת אפשרויות התעסוקה בעיר יתרמו לחוסנה הכלכלי‬
‫של העיר באופן שיאפשר העמדת משאבים לפיתוח תשתיות ולהעשרת שירותי‬
‫החברה‪ ,‬החינוך והתרבות‪.‬‬
‫‪122‬‬
‫אמצעי מימוש‪:‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫רחוב שבזי יהפוך לציר מסחר ותעסוקה מרכזי בעיר‪ ,‬אשר יהווה ציר של עירוב‬
‫שימושים המקשר בין מתחם העסקים "לב ישראל" לשכונות החדשות‪.‬‬
‫הרחובות בן נון‪ ,‬צה"ל ויהודה הלוי יוגדרו כרחובות המאפשרים עירוב‬
‫שימושים‪ ,‬ותותר בהם פעילות מסחרית‪ ,‬כמו גם הפעלתם של עסקים קטנים‬
‫שאינם מהווים פגיעה באיכות חייהם של התושבים‪.‬‬
‫תעודד הקמת עסקים קטנים לאורך הצירים של נחל רבה‪ ,‬הטיילת הנופית‬
‫המקיפה את העיר ובאזור מגדל צדק (אזורים המיועדים למשוך תיירות)‪.‬‬
‫יצירת מנגנון להעדפת השתלבות של בני ובנות העיר במקומות עבודה בעיר‪.‬‬
‫יצירת אפשרויות להשתלבות ומסלולי קידום מקצועיים וניהוליים בתעסוקה‬
‫לבני ובנות העיר‪ ,‬דרך מסגרות חינוך מבוגרים‪ ,‬ותמרוץ חברות תעשייה והיי טק‪.‬‬
‫‪ .5‬ביצוע התוכנית‬
‫בבסיס קביעת תהליך ביצוע התכנית מצויה התפיסה כי נכון להיום מצויה ראש‬
‫העין בצומת חד פעמית של הזדמנויות‪ .‬על ראש העין לנצל את תוספת השכונות‬
‫החדשות והקמת פרויקט לב ישראל על מנת לפתח את חלקיה הוותיקים והחלשים‬
‫יותר של העיר ולהביא לצמצום הפערים בין חלקי העיר ולהגדלת מגוון אפשרויות‬
‫התעסוקה‪ ,‬הבילוי‪ ,‬התרבות הפנאי והשירותים של כלל תושביה‪ .‬על מנת לממש את‬
‫הפוטנציאל הטמון ברגע קריטי זה‪ ,‬ישנה חשיבות עליונה לקביעת התניות בין‬
‫מימוש התכניות לפיתוח החדש לבין הקצאת תקציבים לפיתוח תשתיות‪ ,‬הקמת‬
‫מבני ציבור ופיתוח השטחים הפתוחים בכל רחבי העיר ובעיר הוותיקה בפרט‪.‬‬
‫דגשים מרכזיים למימוש התכנית הינם‪:‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫מימוש התכנית האסטרטגית יתבסס על שיתוף פעולה בין תושבי העיר והעירייה‬
‫באמצעות המנהלת‪.‬‬
‫מימוש התכנית מחייב תחילת עבודת מטה מיידית של המנהלת‬
‫מימוש התכנית מחייב בשלב ראשון הכנה של תכניות מפורטות שיאפשרו את‬
‫ביצוע התכנית בפועל והוצאת היתרים‪ -‬תכנית מפורטת לעיר הוותיקה‪ ,‬תכנית‬
‫פיתוח נוף‪ ,‬תכניות תחבורה‪.‬‬
‫יש לכלול את עלויות הכנת התכניות המפורטות בהקצאת התקציבים למימושה‬
‫של התכנית‪.‬‬
‫בפרק זה ניסינו להגדיר ולמפות את התהליכים שיש לבצע על מנת שיוגשמו מטרות‬
‫התכנית‪ ,‬פרקי הזמן לביצועם‪ ,‬חשיבות התרחשותם למימוש יעדי התכנית וסיכויי‬
‫מימושם‪.‬‬
‫‪123‬‬
‫שם התהליך‬
‫שלב‬
‫והערכת‬
‫זמן‬
‫מימוש‬
‫אחריות‬
‫חשיבות‬
‫ליעדי‬
‫התכנית‬
‫סיכוי‬
‫מימוש‬
‫הקמת מינהלת‬
‫משותפת של‬
‫העירייה ושל‬
‫התושבים לביצוע‬
‫ולמעקב על‬
‫התכנית‬
‫שלב א' –‬
‫מימוש‬
‫מיידי‬
‫עירייה‪ ,‬תושבים‬
‫גבוהה‬
‫גבוה‬
‫אישור ‪/‬אימוץ‬
‫התכנית‬
‫האסטרטגית‬
‫שלב א'‬
‫עירייה‪ ,‬ו‪ .‬מקומית‪ ,‬ו‪.‬‬
‫מחוזית‪ ,‬מינהלת‬
‫גבוהה‬
‫גבוה‬
‫אישור תכניות‬
‫בינוי והיתרי בניה‬
‫ל ‪A-F‬‬
‫אישורי תכניות‬
‫הרחבת גבולות‬
‫העיר בהתאם‬
‫לתכנית‪( .‬הסכם‬
‫עם כ‪ .‬קאסם)‬
‫אישור תכנית‬
‫מפורטת לעיר‬
‫הותיקה‪ :‬עיבוי‬
‫בינוי‪ ,‬רצועה‬
‫מערבית ומתחמי‬
‫התרבות‪ ,‬החינוך‬
‫והחינוך‬
‫'חורשים'‬
‫תנועה ותחבורה‬
‫לעיר‬
‫בינוי‬
‫למגורים‬
‫ולמסחר‬
‫עיבוי ובינוי בעיר‬
‫הותיקה‬
‫‪ 2-4‬שנים‬
‫שלב א'‬
‫בינונית גבוה‬
‫ו‪ .‬מקומית‬
‫‪ 2-4‬שנים‬
‫שלב א'‬
‫עירייה‪ ,‬כ‪ .‬קאסם‪,‬‬
‫מינהל מקרקעי‬
‫ישראל‪ ,‬ו‪.‬מחוזית‬
‫שלב א'‬
‫עיריה‪ ,‬מינהלת‪,‬‬
‫ו‪.‬מקומית‪ ,‬ו‪ .‬מחוזית‬
‫זמן לא‬
‫ידוע‬
‫‪ 2-5‬שנים‬
‫שלב א'‬
‫‪ 2-5‬שנים‬
‫שלב א'‬
‫‪ 2-4‬שנים‬
‫שלב ב'‬
‫עירייה‪ ,‬מינהלת‪,‬‬
‫ו‪.‬מקומית‪ ,‬ו‪ .‬מחוזית‬
‫עירייה‪ ,‬ו‪ .‬מחוזית‪,‬‬
‫משרד התחבורה‬
‫עירייה‪ ,‬בעלי מגרשים‬
‫‪ 25‬שנה‬
‫‪124‬‬
‫נמוך‬
‫גבוהה‬
‫בינוני‬
‫בינוני‬
‫גבוהה‬
‫הערות‪ /‬התניות‬
‫אישור התכניות יותנה‬
‫באישור התכנית‬
‫האסטרטגית ובהקצאת‬
‫תקציבים לתכנון‬
‫ופיתוח‬
‫נמוך‬
‫מותנה בשיתוף פעולה‬
‫עם גורמים רבים‪.‬‬
‫מחייב התערבות של‬
‫המדינה‬
‫בינוני‬
‫אישור התכנית מחייב‬
‫תהליך של שיתוף ציבור‬
‫גבוה‬
‫על תכנית חורשים‬
‫לכלול הקצאות לצרכי‬
‫חינוך של העיר‬
‫הותיקה‪.‬‬
‫בינוני‬
‫בינוני‬
‫תהליך ארוך ואיטי‬
‫הקמת שכונות ‪ F-A‬שלב א'‬
‫‪5-01‬‬
‫שנים‬
‫הקמת שכונות‬
‫'חורשים'‬
‫שלב ב'‬
‫עירייה‪ ,‬יזמים‬
‫פרטיים‬
‫שלב ב'‬
‫עירייה‪ ,‬מינהלת‪ ,‬ו‪.‬‬
‫מקומית יזמים‬
‫פרטיים‬
‫‪5-01‬‬
‫שנים‬
‫הקמת הרצועה‬
‫המערבית של העיר‬
‫‪ 01‬שנים‬
‫הותיקה (לאורך‬
‫‪)444‬‬
‫הקמת 'לב ישראל'‬
‫שלב ב'‬
‫‪ 3-5‬שנים‬
‫פיתוח ושידרוג‬
‫תשתיות בעיר‬
‫הותיקה‬
‫פיתוח טיילת נחל‬
‫רבה‬
‫עירייה‪ ,‬משרד‬
‫השיכון‪ ,‬ממ"י‪ ,‬יזמים‬
‫פרטים‬
‫שלב ב'‬
‫עירייה‪ ,‬ו‪ .‬מקומית‪ ,‬ו‪.‬‬
‫מחוזית‪ ,‬יזם פרטי‬
‫עירייה‪ ,‬מינהלת‬
‫בינונית גבוה‬
‫בינונית בינוני‬
‫בינונית בינוני‬
‫נמוך‬
‫גבוה‬
‫גבוה‬
‫גבוה‬
‫‪ 2-3‬שנים‬
‫שלב ב'‬
‫גבוה‬
‫גבוה‬
‫‪ 2-3‬שנים‬
‫שלב ב'‬
‫פיתוח‬
‫הקמה ופיתוח של‬
‫הפארק העירוני‬
‫של ראש העין‬
‫‪ 3-5‬שנים‬
‫פיתוח רחוב שבזי‬
‫שלב ב'‬
‫עיריה מינהלת‬
‫גבוה‬
‫גבוה‬
‫גבוה‬
‫גבוה‬
‫‪ 2-5‬שנים‬
‫פיתוח הטיילת‬
‫המקיפה את העיר‬
‫פיתוח הרצועות‬
‫הירוקות בחיבור‬
‫בין השכונות‬
‫ולאורך קו המתח‬
‫בינוי ציבורי‬
‫הקמת מוקד‬
‫השלטון המקומי‬
‫ומרכז התרבות‬
‫פיתוח אזור‬
‫התעסוקה הישן‬
‫כמרכז תרבות‬
‫שלב ב'‬
‫גבוה‬
‫בינוני‬
‫‪5-01‬‬
‫שנים‬
‫שלב ב'‬
‫עירייה ‪ ,‬מינהלת‬
‫גבוה‬
‫בינוני‬
‫‪5-01‬‬
‫שנים‬
‫שלב ב'‬
‫גבוה‬
‫עירייה‬
‫גבוה‬
‫‪ 2-5‬שנים‬
‫שלב ב'‬
‫‪5-01‬‬
‫עירייה‪ ,‬מינהלת‪,‬‬
‫יזמים‬
‫‪125‬‬
‫בינוני‬
‫בינוני‬
‫ומסחר‬
‫שנים‬
‫פיתוח הקאנטרי‬
‫קלאב ומרכז‬
‫הספורט‬
‫שלב ב'‬
‫הקמת מרכז‬
‫החינוך ליד אזור‬
‫התעסוקה הישן‬
‫הקמת מסוף‬
‫התחבורה בכניסה‬
‫הישנה לעיר‬
‫תחבורה‬
‫הזזת הכניסה‬
‫לעיר – שינוי‬
‫תוואי כביש ‪01‬‬
‫בינוני‬
‫עירייה‪,‬‬
‫גבוה‬
‫‪ 3-5‬שנים‬
‫שלב ב'‬
‫עיריה‪ ,‬מינהלת‬
‫גבוה‬
‫גבוה‬
‫‪5-01‬‬
‫שנים‬
‫שלב ב'‬
‫עירייה‪ ,‬מחוזית‪,‬‬
‫שלב ב'‬
‫עירייה‪ ,‬מחוזית‪,‬‬
‫‪5-01‬‬
‫שנים‬
‫‪5-01‬‬
‫שנים‬
‫‪126‬‬
‫בינוני‬
‫בינוני‬
‫בינוני‬
‫בינוני‬
‫‪ .6‬נספחים‬
‫‪ 6.1‬תשריט מרחבי‬
‫צפיפות מגורים‪:‬‬
‫‪3-5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0-3‬‬
‫יער טבעי‬
‫מסדרון ירוק‬
‫נופש וספורט‬
‫חינוך‬
‫פארק אפק‬
‫מתחם לב ישראל‬
‫תרבות ואמנות‬
‫רחוב עירוני‬
‫טיילת עירונית‬
‫אתר נופש אזורי‬
‫אתר נופש עירוני‬
‫מתחם מסחר אזורי‬
‫מתחם מסחר עירוני‬
‫מסוף תחבורה‬
‫אתר תרבות אזורי‬
‫אתר תרבות עירוני‬
‫עירייה ומבני שלטון‬
‫גבול תכנית‬
‫‪127‬‬
‫‪ 6.2‬פיזור אזורי חינוך‬
‫אזורים מוצעים למוסדות חינוך על‬
‫יסודיים לשכונות הגבעות‬
‫המזרחיות ושכונת חורשים‬
‫אזור מבני חינוך מוצע‬
‫אזור מבני חינוך קיים‬
‫אזור מוצע למוסדות‬
‫חינוך על יסודיים‬
‫לשכונות הגבעות‬
‫המזרחיות‬
‫‪ 6.3‬תכנית נגישות ותחבורה מוצעת‬
‫רחוב מקשר עירוני‬
‫ציר רחוב שבזי‬
‫רחוב משולב‬
‫אזור מוטה הולכי רגל‬
‫אתר נופש אזורי‬
‫אתר נופש עירוני‬
‫מתחם מסחר אזורי‬
‫מתחם מסחר עירוני‬
‫מסוף תחבורה‬
‫אתר תרבות אזורי‬
‫אתר תרבות עירוני‬
‫עירייה ומבני שלטון‬
‫אזור תעסוקה אפק‬
‫‪128‬‬
‫ראש העין‪ :‬עיר ידידותית לנשים‬
‫עתליה גלעד‪ ,‬מיכל בוגוסלבסקי‪ ,‬שרון חנן‬
‫‪129‬‬
‫‪131‬‬
‫‪ 1.1‬מזמין התוכנית – פורום הנשים‪ ,‬שותפות לתוכנית‬
‫‪ 1.1.1‬מהו פורום הנשים בראש העין‬
‫"לכל אישה ישנם כישורים ועוצמות היכולים לתרום ולהעשיר‬
‫את המעגל האישי המשפחתי והקהילתי‪ ,‬ומחובתה של‬
‫הקהילה ולטובתה‪ ,‬ליצור תנאים המאפשרים את ביטויים של‬
‫‪6‬‬
‫כישורים ועוצמות אלו‪"...‬‬
‫משפט זה‪ ,‬הלקוח מאתר האינטרנט הפעיל של פורום הנשים בראש העין‪ ,‬מציג את‬
‫נקודת המוצא לפעילות הארגון‪ ,‬שהוקם ביוזמה אישית ומקומית‪ ,‬באוגוסט ‪.2113‬‬
‫הרעיון המנחה מאחורי הקמת הארגון היה הרצון ליצור "קבוצת חברות" שתשמש‬
‫מקור כוח‪ ,‬תמיכה והזדהות בה נשים פועלות למען נשים‪ .‬הפורום נועד להוות מקום‬
‫שתורם‪ ,‬מגבש ומעצים נשים‪ ,‬ומאפשר ביטוי של ה"קול הנשי" במרחב הציבורי‬
‫והקהילתי‪ .‬כיום‪ 0,411 ,‬חברות הפורום הבאות מכל חלקי העיר‪ ,‬שותפות לחזון זה‬
‫ופועלות באמצעות קורסים‪ ,‬סדנאות‪ ,‬הרצאות ומפגשי נשים ליישום יעדי הארגון‪:‬‬
‫‪ ‬פורום הנשים יפעל לאיתור צרכיהן הייחודיים של נשים על פי חתך‬
‫האוכלוסיות המגוון בראש העין‪ ,‬וישאף לתת מענה לצרכים אלו‪.‬‬
‫‪ ‬פורום הנשים ישפיע על דעת הקהל על ידי הטמעת הערכים החברתיים בהם‬
‫הוא דוגל‪ ,‬ואשר ברוחם הוא פועל‪.‬‬
‫‪ ‬הפורום ישפיע על קביעת מדיניות בנושאים הקשורים לקידום אינטרסים של‬
‫נשים‪.‬‬
‫מיעדים אלו ניתן לראות כי פורום הנשים מעוניין בגיבוש חזון כלל עירוני המתייחס‬
‫הן לסוגיות פיסיות‪ ,‬בכל הנוגע להתאמת התשתית העירונית לצרכי הנשים בעיר‪,‬‬
‫והן לסוגיות חברתיות ופוליטיות‪ ,‬בכל הנוגע למעמדן של נשים בחברה העירונית‪.‬‬
‫נושאים אלו מהווים את הקו המנחה לפרויקט שלנו‪.‬‬
‫‪ 1.1.2‬הבסיס התיאורטי לעיר ידידותית לנשים‬
‫ככלל‪ ,‬ניתן לומר שהתכנון העירוני והאזורי הרווח היום איננו מבחין בצורה‬
‫שיטתית ומבוססת בין הצרכים של קבוצות שונות‪ ,‬ולכן איננו מתחשב בהם או פועל‬
‫על פיהם‪ .‬התכנון בישראל‪ ,‬המכוון בדרך כלל לאדם "ממוצע"‪ ,‬מתברר כתכנון‬
‫מנקודת מבטו של גבר יהודי‪ ,‬בריא‪ ,‬בגיל הביניים‪ ,‬חילוני‪ ,‬ממוצא אשכנזי וממעמד‬
‫חברתי‪-‬כלכלי בינוני ומעלה‪ ,‬כלומר מנקודת מבט של כ‪ 5%-‬מהאוכלוסייה‪.7‬‬
‫התוצאה היא‪ ,‬שהסביבה שאנו חיים בה איננה מתאימה במובנים רבים לצרכים של‬
‫רוב גדול מהאוכלוסייה‪.‬‬
‫‪ 6‬מתוך אתר פורום הנשים‪" ,‬נשים בראש"‪/http://www.nashimb.org.il :‬‬
‫‪ 7‬א‪ .‬צ'רצ'מן (‪.)0113‬‬
‫‪131‬‬
‫הקבוצה הגדולה ביותר בין "קבוצות המשנה" בחברה היא קבוצת הנשים‪ .‬על אף‬
‫היות הנשים מחצית מהאוכלוסייה‪ ,‬מעמדן הפוליטי עדיין חלש‪ .‬נשים מזוהות‬
‫כקבוצה נפרדת מקבוצת הגברים לא בגין ההבדלים הביולוגים והפיזיולוגים (‪)sex‬‬
‫שביניהם‪ ,‬כי אם בגין הקיום המגדרי שלהן‪ ,‬כלומר הקיום התרבותי‪-‬חברתי שלהן‬
‫(‪ .)gender‬הגדרה זו קובעת דפוסי ציפיות מנשים וגברים‪ ,‬מכוונת את התהליכים‬
‫החברתיים של חיי היום‪-‬יום ומובנית לתוך הארגונים החברתיים המרכזיים‪ ,‬כמו‬
‫כלכלה‪ ,‬אידיאולוגיה‪ ,‬משפחה ופוליטיקה‪ .8‬אלתרמן וצ'רצ'מן הראו כי חיים של‬
‫נשים הם באופן מהותי הקשריים (‪ )contextual‬ומאופיינים בתלות הדדית‪,‬‬
‫המחייבת התחשבות באחריות שלהן לאחרים כאלמנט קריטי ומשמעותי באופן‬
‫פעילותן בסביבה‪.9‬‬
‫נשים רבות מזוהות היום כממלאות שלושה תפקידים בעת ובעונה אחת‪ :‬תפקיד‬
‫הטיפול בבית ובילדים‪ ,‬תפקיד בכוח העבודה ותפקיד בקהילה‪ .10‬קיים הבדל מהותי‬
‫בין נשים וגברים במידת האחריות לבית ולילדים‪ .‬בלי קשר לשאלה אם האישה‬
‫עובדת גם מחוץ לבית‪ ,‬היא נושאת באחריות זו באופן כמעט בלעדי‪ ,‬ומצב זה נתפס‬
‫בדרך כלל כמובן מאליו וכ"טבעי"‪ ,‬גם במדינות המערב‪.11‬‬
‫מאפיינים רבים של תעסוקת נשים נגזרים מתפקידן המשולש‪ ,‬ויש להם השלכות‬
‫ישירות גם על שאלות מרחביות ותכנוניות‪ :‬נטייה לעבוד קרוב לבית‪ ,‬נטייה לעבוד‬
‫במשרות חלקיות‪ ,‬תלות בתחבורה ציבורית לצורך הגעה לעבודה ותלות בשירותים‬
‫לטיפול בילדים‪ ,‬מיקומם ושעותיהם‪ .‬מאפיינים אלה מגבילים את אפשרותן למצוא‬
‫ולבחור מקום עבודה המתאים לכישוריהן‪ ,‬או להתקדם בעבודתן ואלה משפיעים על‬
‫העצמאות הכלכלית של נשים‪ ,‬ועל הערכה חברתית כלפיהן‪. 12‬‬
‫המרחב העירוני המודרני מאופיין בשימושי קרקע מופרדים‪ ,‬בהם המרחקים בין‬
‫"התחנות" היומיומיות רב‪ .‬כתוצאה מכך נוצרים חוסר גמישות‪ ,‬מחסומים כלכליים‬
‫ותלות במכונית הפרטית‪ .13‬העיצוב הפרברי של המרחב התאים בשנות ה‪ 61-‬לסדר‬
‫יומן של עקרות הבית אשר העבירו את רוב זמנן במרחב הביתי‪ 14.‬לעומת זאת‪,‬‬
‫האישה המודרנית מחלקת את זמנה בין קריירה‪ ,‬הסעת הילדים ללימודים ולחוגים‪,‬‬
‫קניות‪ ,‬ועוד‪ .‬הפרדת השימושים מקשה על אורך חיים המורכב מתחנות רבות‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬יש מקום לתכנון סביבה שתתרום לשיווין הזדמנויות כלכלי וחברתי עבור‬
‫נשים‪ .‬מסקנה מקובלת היא שסביבת מגורים עירונית יותר (צפופה‪ ,‬בעלת תחבורה‬
‫ציבורית מגוונת‪ ,‬שימושי קרקע מעורבים‪ ,‬ומגוון שירותים) היא סביבה "ידידותית‬
‫‪8‬‬
‫‪J. Lorber, (1995), Paradoxes of gender. New Haven: Yale University Press.‬‬
‫‪A. Churchman & I. Altman (1994), Woman and the Environment : A perspective on‬‬
‫‪research , design and policy. In: I. Altman & A. Churchman (Eds.). Women and the‬‬
‫‪environment. New York: Plenum Press.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪C. Moser & L. Peake (1987), Woman, human settlements and housing. London: Tavistok.‬‬
‫‪ 11‬א‪ .‬צ'רצ'מן (‪ ,)0112‬נקודת מבט מבחנת על איכות החיים העירונית‪ :‬נשים‪ ,‬ילדים וקשישים‪ ,.‬חיפה‪:‬‬
‫הטכניון‪ ,‬המרכז לחקר העיר והאזור‪.‬‬
‫‪ 12‬א‪ .‬סיוון וט‪ .‬פנסטר (ערכ') (‪ ,)2116‬איזה מין מרחב? תכנון מרחבי מנקודת מבט מגדרית‪ ,‬במקום ‪-‬‬
‫מתכננים למען זכויות תכנון‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪R. A. Putnam (2000), Bowling Alone: The Collapse and Revival of American Community,‬‬
‫‪New York: Simon & Schuster.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪K. B. Silbaugh (2008), Women's Place: Urban Planning, Housing Design and Work-Family‬‬
‫‪Balance, Fordham Law Review, vol. 76.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪132‬‬
‫יותר למשתמשת" עבור נשים בכלל‪ ,‬ועבור נשים מועסקות בפרט‪ .15‬ראוי לשים לב‬
‫שמדובר בסביבה עירונית "יותר"‪ ,‬לא בהכרח רק בעיר‪ .‬עקרון זה תקף גם עבור‬
‫ילדים‪ ,‬אשר יוכלו ללכת ברגל למקומות ושירותים שונים‪ ,‬ויורידו את האחריות של‬
‫האם להסעתם‪.‬‬
‫היגדי יסוד תכנוניים‬
‫בהסתמך על מחקרה של א‪ .‬צ'רצ'מן בנוגע לתכנון עבור אוכלוסיות משנה בחברה‬
‫הישראלית‪ ,‬עבור תכנית האב לישראל ‪ ,2121‬אנו מציגות היגדי יסוד בכל הנוגע‬
‫לתכנון עבור נשים‪ .‬מטרת ההיגדים היא לעודד ולאפשר‪ )0 :‬שונות וגיוון בהזדמנויות‬
‫ובמשאבים ‪ )2‬גישה פיזית וחברתית שווה ככל האפשר של כל אחד ואחת‬
‫להזדמנויות ומשאבים אלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יש לתת עדיפות לריכוז מרחבי של אוכלוסייה גדולה‪ ,‬כדי לאפשר קיום של‬
‫מגוון איכותי של משאבים והזדמנויות בתחומי הדיור‪ ,‬השירותים‬
‫התעסוקה‪ ,‬ומערכות תחבורה המונית‪ .‬לעדיפות זו יש השלכות עבור משתני‬
‫ההחלטה של סוג ישוב‪ ,‬גודל ישוב‪ ,‬צפיפות הבינוי וסוגי מבני המגורים‬
‫ואמצעי התחבורה‪.‬‬
‫יש לתת עדיפות לסביבות מגורים בהן נמצאים מספר רב של שירותים‬
‫במרחק הליכה ברגל‪ ,‬על מנת לאפשר גישה בלתי אמצעית להזדמנויות‬
‫ולמשאבים למי שאין ברשותו רכב פרטי‪ .‬משתני ההחלטה הקשורים להיגד‬
‫זה הם צפיפות הבינוי וסוגי המגורים‪ ,‬אופי ומיקום השירותים ומדיניות‬
‫האזור (‪.)zoning‬‬
‫מומלץ לתכנן מקומות תעסוקה מגוונים המאופיינים בנגישות נוחה‪ ,‬מהירה‬
‫וזולה‪ ,‬בתוך סביבת המגורים או בקרבתה‪ .‬משתנה ההחלטה המרכזי כאן‬
‫הוא מדיניות האזור‪ .‬יש לזהות את סוגי התעסוקה שניתן לשלב עם מגורים‪,‬‬
‫מבלי לגרום למטרדים של תנועת מכוניות רבה מדי‪ ,‬רעש וזיהום סביבתי‪.‬‬
‫דרושה מערכת תחבורה ציבורית נגישה‪ ,‬נוחה‪ ,‬תכופה‪ ,‬וזולה עם לוח זמנים‬
‫המתאים לקבוצות שונות‪ ,‬כדי להגיע למשאבים שאינם נמצאים בטווח מידי‪.‬‬
‫מערכת זו מהווה אמצעי קישור חיוני בין מגורים‪ ,‬שירותים‪ ,‬תעסוקה‬
‫ורשתות חברתיות‪ .‬כיוון שכל אחד ואחת מתמודד‪/‬ת לבד ואין התארגנות‬
‫כקבוצת לחץ‪ ,‬הבעיה היא בבחינת בלתי‪-‬נראית ונתפסת ע"י מקבלי החלטות‬
‫(בעלי רכב פרטי) כלא מהותית‪.‬‬
‫דגשים ודרישות לתכנון מתוך שיחות עם חברות פורום הנשים‬
‫על בסיס מידע זה קיימנו מספר שיחות עם חברות בפורום הנשים‪ ,‬על מנת להבין‬
‫את צרכיהן הספציפיים ודפוס הפעילות היומיומית שלהן‪ .‬יחדיו גיבשנו דגשים עבור‬
‫הפרויקט‪ .‬חברות הפורום תמכו בספרות המקצועית המדגישה את הצורך בהרחבת‬
‫וגיוון ההזדמנויות העירוניות בתחומים שונים והנגשתן לכלל תושבי העיר‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫שמו חברות הפורום דגש על פיתוח אפשרויות תעסוקה‪ ,‬מגוון אמצעי תחבורה‪,‬‬
‫יצירת תשתית שתאפשר יותר עצמאות מרחבית לילדים‪ ,‬הגברת הגמישות ויכולת‬
‫‪ 15‬צ'רצ'מן (‪.)0112‬‬
‫‪133‬‬
‫להתאמה אישית במסגרות ציבוריות והפיכת המרחב הציבורי לפתוח‪ ,‬בטוח ומזמין‪.‬‬
‫כל אלו הביאו אותנו להבנה כי הדיון בעיר ידידותית לנשים סובב ארבה מושגים‪:‬‬
‫מגוון‪ ,‬נגישות‪ ,‬זהות עירונית ותחושת ביטחון‪.‬‬
‫‪ 1.2‬ניתוח מאפייני העיר וסביבתה מנקודת מבט נשית (‪)SWOT‬‬
‫לאור האמור לעיל‪ ,‬נבחן בסעיף זה את המצב הקיים והמתוכנן בראש העין מתוך‬
‫נקודת המבט של פורום הנשים‪ ,‬ונזהה את מידת ההתאמה לצרכיהם‪ .‬לצורך כך‬
‫נשתמש במודל הערכה מעולם התכנון האסטרטגי‪ -SWOT -‬המאפשר בחינה של‬
‫החולשות והחוזקות בעיר בהווה‪ ,‬אל מול ההזדמנויות והאיומים העומדים בפני‬
‫העיר בעתיד‪.‬‬
‫‪ 1.2.1‬הסביבה הפוליטית‪-‬ארגונית של פורום הנשים‬
‫חוזקות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מבנה ארגוני וייצוג‪ -‬קיים גוף פעיל המייצג את המגזר ופועל לאיסוף מידע בנוגע‬
‫לצרכיו הספציפיים‪.‬‬
‫מודעות עירונית ומוכנות לשיתוף פעולה מצד גורמים בעירייה‪ ,‬בהסתמך על‬
‫דבריו של ראש העיר‪.‬‬
‫פורום הנשים מטפל באינטרסים המשותפים לתושבות מהשכונות החדשות‬
‫והוותיקות ומהווה בסיס לשיתוף פעולה והסכמה עבור כל תושבי העיר‪.‬‬
‫קיים ייצוג נשי במערכת השלטונית המקומית‪ ,‬כולל בתפקידי מפתח כגון‬
‫מנכ"לית העירייה‪ .‬כמו כן ראש העיר מחזיק יועצת לענייני נשים‪.‬‬
‫חולשות‬
‫‪ ‬פורום הנשים הינו ארגון עצמאי‪ ,‬ללא תקציבים או מעמד מוסדר בקרב מקבלי‬
‫החלטות‬
‫‪ ‬תכנון כוללני ע"י גורמים חיצוניים‪ ,‬למשל משרד השיכון‪ ,‬לא נותן ביטוי‬
‫לקבוצות שונות באוכלוסייה ולצרכיהן ובעיקר לא מאפשר שיתוף פעולה תכנוני‬
‫עם חברות הפורום‪.‬‬
‫‪ ‬הדימוי הציבורי של ראש העין‪ ,‬כעיר מסורתית ומיושנת‪ ,‬עשוי לדחות‬
‫אוכלוסיות חזקות שיתמכו בהעצמה נשית‪.‬‬
‫‪ ‬חלון הזדמנויות עבור פורום הנשים לנצל את השיח הציבורי הער בכל הנוגע‬
‫להדרת נשים במרחב לצורך השגת תקציבים ותמיכה בגיבוש ומימוש פרויקטים‬
‫‪ ‬חלון הזדמנויות עבור פורום הנשים לקשר את השיח הציבורי על דיור בר השגה‬
‫ושחיקת מעמד הביניים לתוכניות הבינוי המאושרות בעיר ומחירי הדיור‬
‫האטרקטיביים ואינטרסים נשיים במרחב‪ ,‬על מנת למשוך לעיר אוכלוסייה‬
‫חזקה‪ ,‬ליברלית ומשכילה‪ ,‬בה שני בני הזוג עובדים‪.‬‬
‫‪ ‬ההזדמנויות שהוצגו לעיל יכולות להוות בסיס לשינוי הדימוי הציבורי של העיר‬
‫ולעצבה כעיר ליבראלית ופלורליסטית המספקת איכות חיים גבוהה לתושביה‪.‬‬
‫‪134‬‬
‫איומים‬
‫‪ ‬משיכת אוכלוסייה חרדית לשכונות המתוכננות עלולה להגביל את פעילות‬
‫הפורום ואף לפעול נגד העצמה נשית במרחב‪.‬‬
‫‪ ‬חשש להתנגדות גורפת מצד תושבי השכונות הוותיקות לשינויים מרחביים‬
‫באזורם‪.‬‬
‫‪ 1.2.2‬הסביבה העירונית‬
‫חוזקות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫קירבה פיזית למגוון ההזדמנויות שמציע מטרופולין ת"א בתחומי התעסוקה‪,‬‬
‫בילוי ופנאי‪.‬‬
‫מחירי דיור אטרקטיביים יחסית לערים אחרות במרכז הארץ‪ -‬יתרון במשיכת‬
‫אוכלוסייה חדשה ומשכילה ממעמד הביניים‪.‬‬
‫קיומם של איכויות ומאפיינים נופיים ותרבותיים מובהקים שמהווים בסיס‬
‫לפיתוח זהות עירונית מגובשת שתחזק את תחושת השייכות והביטחון של נשים‬
‫קיומם של מסלולי הליכה עירוניים המאפשרים הליכה ספורטיבית מעידים על‬
‫מודעות ציבורית לנושא ומהווים בסיס לתשתית ספורט זמינה‪.‬‬
‫במצב הקיים‪ ,‬נשים מרגישות בנוח להסתובב במרחב הציבורי בשעות הלילה‬
‫(בהסתמך על תוצאות הסקר שערכנו)‪.‬‬
‫חולשות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫דפוס פיתוח המפריד בין שימושי קרקע והמשך מגמה זו בתוכניות מאושרות‪.‬‬
‫מחסור במקומות המיועדים לפעילות בילוי‪ ,‬פנאי וספורט במרחב העירוני‪.‬‬
‫מגוון תעסוקתי נמוך ברמה הכלל עירונית‪ .‬נגישות אפשרויות התעסוקה‬
‫הקיימות מוגבלת לשעות ואזורים ספציפיים‪.‬‬
‫מערכת תחבורה (תשתית הכבישים והתחבורה הציבורית) סבוכה ויוצרת תלות‬
‫גבוהה ברכב הפרטי‪.‬‬
‫מערכת התחבורה הציבורית מקובעת‪ ,‬לא יעילה ובעלת תוואי ארוך וסבוך‪ .‬יש‬
‫מעט מגוון בין מסלולי הנסיעה של הקווים‪.‬‬
‫במספר חלקים של העיר‪ ,‬בעיקר בשכונות החדשות‪ ,‬לא קיים קשר בין השטחים‬
‫הפתוחים לאזורי המגורים‪ ,‬דבר שהופך אותם ללא פעילים ולא מפוקחים‪.‬‬
‫לא קיים רצף של פעילות עירונית‪ .‬חלקים מהעיר היא כיום מעין ‪"No Men's‬‬
‫"‪ ,Land‬למשל יובליו של נחל רבה או מסדרון החשמל‪.‬‬
‫חתכי הרחוב לא מעודדים שהייה ואינטראקציה חברתית (חזיתות המבנים לא‬
‫פונות לרחוב‪ ,‬מדרכות צרות‪.)...‬‬
‫דפוס המגורים וצפיפות הדיור הנמוכה בחלקים מהעיר (‪ 0.1‬יח"ד לדונם‬
‫בממוצע עירוני) לא מעודדים אינטראקציה וקשרים חברתיים ולא מייצרים ספי‬
‫כניסה לשימושים שונים‪.‬‬
‫הרחובות שסומנו כמסלולי הליכה לא שודרגו בהתאם ואינם נגישים לכלל‬
‫האוכלוסייה‪.‬‬
‫‪135‬‬
‫‪ ‬משיחה עם תושבים עולה כי קיים מחסור אקוטי בעיר בבתי ספר מהזרם‬
‫הממלכתי‪ ,‬בעיקר בכל הנוגע לתיכונים‪.‬‬
‫‪ ‬אחוז בעלי תואר אקדמי בעיר הוא רק ‪ ,21%‬האם ניתן לייצר דינאמיקה של‬
‫שינוי חברתי ופיזי על בסיס זה?‬
‫‪ ‬קיים גרעין לא מבוטל של אוכלוסייה מקומית העשוי להתנגד לשינויים במרקם‬
‫הקיים ו‪/‬או לעצם הרעיון של עידוד נשים במרחב העירוני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח אזור התעסוקה והמסחר ב"לב הארץ"‪ ,‬סמוך למחלף קסם‪ ,‬יצור מקומות‬
‫עבודה רבים ומגוונים בצמוד לעיר‪.‬‬
‫פיתוח טיילת נחל רבה תיצור רצף עירוני משמעותי שיחבר את המרקם העירוני‬
‫ויאפשר פיתוח תשתית של פעילות ספורטיבית‪ ,‬חברתית ופנאי‪.‬‬
‫גידול באוכלוסייה יאפשר פיתוח של מערכת התחבורה הציבורית‪.‬‬
‫פיתוח תוואי הרכבת הקלה יחזק את הקשר העירוני של העיר למטרופולין תל‬
‫אביב ולשומרון‪ ,‬יגדיל אפשרויות תעסוקה‪ ,‬בילוי ופנאי‪ ,‬ויקטין את התלות ברכב‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫עליית ערכי הקרקע בעיר‪ ,‬כמו גם קבלת תקציב של כמאה מיליון ש"ח ממשרד‬
‫השיכון לצורך שדרוג והתקנת תשתיות בשכונות הוותיקות‪ ,‬עשויים להביא‬
‫לתהליך של התחדשות עירונית שיכלול ציפוף ושיקום התשתיות בשכונות‬
‫הוותיקות‪ ,‬באופן שיתאים את המרחב לצרכים נשיים‪.‬‬
‫הגברת הצפיפות במסגרת השכונות המתוכננות‪ ,‬ללא מגדלים‪ ,‬תהווה בסיס‬
‫לחיזוק האינטראקציה החברתית ותאפשר הגעה לספי כניסה למגוון שימושים‪.‬‬
‫הגידול המתוכנן באוכלוסייה מייצר ספי כניסה עירוניים לשימושים שונים‬
‫בתחום התרבות‪ ,‬חינוך‪ ,‬בילוי ופנאי‪.‬‬
‫איומים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תוואי כביש ‪ 01‬המתוכנן בדרום מזרח העיר מפריד בין השכונות החדשות לשאר‬
‫העיר ומייצר מרקם עירוני מקוטע ומפולג‪.‬‬
‫המשך מגמות התכנון והפיתוח הקיימות בעיר מייצרות נתקים בין חלקי העיר‪,‬‬
‫מוכוונות רכב פרטי ומשאירות את השכונות הקיימות בצפיפות נמוכה‪.‬‬
‫הגידול הניכר הצפוי באוכלוסיית העיר ובגודלה יבטל את תחושת ה"כפר" של‬
‫ראש העין ויוריד באופן משמעותי את הביטחון של נשים במרחב הציבורי ואת‬
‫תחושת השייכות והשליטה שלהן בעיר‪.‬‬
‫ערי השרון ופתח תקווה הסמוכה מתחרות על משיכת חתך אוכלוסייה דומה‪.‬‬
‫ניתן לראות כי הפוטנציאל המשמעותי ביותר של ראש העין מבחינת נשים טמון‬
‫במיקומה האסטרטגי‪ ,‬תוספת האוכלוסייה המיועדת לה שתביא לפיתוח‬
‫משמעותי בעיר וליצירת ספי כניסה וכמובן השיח הציבורי הער בכל הנוגע‬
‫למעמדן של נשים ולצורך בדיור במרכז הארץ‪ .‬הסוגיות הבעייתיות ביותר בעיר‬
‫נובעות מדפוס הפיתוח הקיים שמפריד בין שימושים‪ ,‬מעודד בנייה בצפיפויות‬
‫נמוכות יחסית ומייצר מרחב עירוני מקוטע ומפורר‪.‬‬
‫‪136‬‬
‫‪ 1.3.1‬חזון העיר‬
‫ראש העין תהווה מודל ארצי ועולמי לעיר "ידידותית לנשים"‪ ,‬ולכלל האוכלוסייה‪.‬‬
‫עיר שניתן לקיים בה חיי יומיום בריאים ועשירים‪ ,‬ללא הבדלים מגדריים‪ .‬עיר בה‬
‫יריעת ההזדמנויות רחבה ומגוונת והיא נגישה לכל תושביה‪.‬‬
‫קידום אינטרסים נשיים במרחב יביא לעלייה ברמת החיים של כלל תושבי העיר‬
‫ולשדרוגה במישור החברתי‪ ,‬הכלכלי והסביבתי‪ .‬למשל‪ ,‬ע"י החייאת הפעילות‬
‫העירונית‪ ,‬העשרת שוק התעסוקה‪ ,‬משיכת אוכלוסייה חזקה ומשפחות צעירות בהן‬
‫שני בני הזוג עובדים‪ ,‬ועוד‪ .‬בעקבות אלה‪ ,‬ראש העין תהפוך לעיר מודרנית ומובילה‪,‬‬
‫בעלת דימוי של עיר חדשנית‪ ,‬נאורה וליברלית‪ .‬במקביל‪ ,‬ראש העין תשמר ותחזק‬
‫את ערכיה ואיכויותיה הנופיים‪ ,‬התרבותיים וההיסטוריים‪.‬‬
‫כל אלו יתרמו לתחושת השותפות והאחריות הקהילתית‪ -‬תרבותית תוך יצירת זהות‬
‫עירונית חזקה‪.‬‬
‫‪ 1.3.2‬מטרות התוכנית‬
‫הדיון בעיר ידידותית לנשים סובב ארבעה מושגים‪ :‬מגוון‪ ,‬נגישות‪ ,‬זהות עירונית‬
‫ותחושת ביטחון‪ .‬את ארבעת המושגים הללו‪ ,‬המורכבים מעושר של דימויים‪,‬‬
‫עקרונות תכנון ומאפיינים פיזיים‪ ,‬הגדרנו כ"מטרות על"‪ ,‬אותן תרגמנו לשבע‬
‫מטרות קונקרטיות‪:‬‬
‫יצירת היצע דיור מגוון ואיכותי‪ -‬מגוון אפשרויות דיור (בהתייחס הן לגודל דירות‬
‫והן לצפיפות דיור) ייצור פסיפס של אוכלוסיות‪ ,‬גילאים‪ ,‬משקי בית ורמות סוציו‪-‬‬
‫כלכליות בעיר‪ ,‬דבר שיעשיר את מגוון הפעילות העירונית ואת שעון הפעילות במרחב‬
‫הציבורי (וכך את מידת הפיקוח על המרחב)‪ ,‬ייצור חוסן חברתי ויעלה את רמת‬
‫החיים בעיר‪.‬‬
‫הרחבת אפשרויות התעסוקה‪ -‬משמעותו יצירת מגוון אפשרויות תעסוקה‬
‫שמתאימות לנשים בעלות הכשרה ובסיס ידע שונה ומאפשרות גמישות והתאמה‬
‫אישית‪ .‬ראשית‪ ,‬חשוב שלנשים תהיה הזדמנות שווה לקריירה מספקת ומעשירה‬
‫המאפשרת פיתוח אישי ומסגרת חברתית‪ .‬בנוסף‪ ,‬תעסוקה מהווה כלי חשוב בפיתוח‬
‫והעצמה של נשים וחיזוק ההשפעה והשליטה שלהן במרחב‪ .‬מטרה זו דורשת עבודה‬
‫משולבת הכוללת פיתוח מגוון תחומי תעסוקה‪ ,‬הנגשה של מקומות תעסוקה וחיזוק‬
‫‪16‬‬
‫מערכת החינוך‪.‬‬
‫פיתוח מגוון אפשרויות תחבורה פנים עירוניות‪ -‬מגוון תחבורתי ירחיב את‬
‫אפשרויות התנועה העומדות בפני נשים (ותושבים בכלל) בעלות מאפיינים שונים‬
‫(מעמד סוציו‪-‬אקונומי‪ ,‬גיל וכו'‪ ,)...‬יעלה את רמת הנגישות לשירותים ויצור גמישות‬
‫ויכולת התאמה אישית‪ .‬אמצעי תחבורה אלטרנטיביים‪ ,‬כגון שבילי הליכה ואופניים‬
‫יאפשרו עצמאות מרחבית גדולה יותר לילדים‪ ,‬דבר שיקל משמעותית על סדר היום‬
‫של נשים‪ .‬בנוסף‪ ,‬מגוון תחבורתי יגביר את התנועה בעיר‪ ,‬באופן שימריץ פעילות‬
‫עירונית‪ ,‬יתרום ליצירת ממשקים בין אוכלוסיות ויגביר את תחושת הביטחון‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪E. E. Malizia & S. Ke. (2006), The Influence of Economic Diversity on Unemployment and‬‬
‫‪Stability. Journal of Regional Science, Vol. 33, Issue 2.‬‬
‫‪137‬‬
‫שיפור הנגישות האזורית‪ -‬שיפור הנגישות אל העיר וממנה תגדיל את מגוון‬
‫ההזדמנויות של נשים‪ ,‬אם ע"י העשרה של תחומים שונים בתוך העיר באמצעות‬
‫משיכת משתמשים מהאזור והגעה לספי כניסה‪ ,‬ואם ע"י היכולת להשתמש וליהנות‬
‫מאפשרויות תעסוקה‪ ,‬חינוך‪ ,‬תרבות ובילוי הממוקמים במטרופולין תל אביב‪.‬‬
‫יצירת חיי רחוב פעילים‪ -‬תעשיר את מגוון הפעילויות העירוניות ובכך תעלה את‬
‫רמת החיים בעיר‪ .‬בנוסף‪ ,‬חיי רחוב פעילים יגבירו את הפיקוח ושיתוף הפעולה‬
‫במרחב הציבורי‪ ,‬דבר שיחזק את החוסן החברתי העירוני ואת תחושת הביטחון של‬
‫נשים‪.‬‬
‫ביסוס וחיזוק תחושת הקהילה‪ -‬חשיבות הקהילה כמסגרת תומכת שמחזקת את‬
‫תחושת הביטחון והשייכות ומסייעת בפיתוח אישי של החברים בה ע"י מתן‬
‫שירותים שונים ויצירת רשת של ערבות הדדית‪.‬‬
‫שימור וחיזוק ערכים ואיכויות נופיות ותרבותיות‪ -‬ביסוס זהות עירונית קוהרנטית‬
‫השואבת מהאיכויות העירוניות הקיימות תגביר את תחושת השייכות של תושבי‬
‫העיר כיום למרחב העירוני המתוכנן‪ ,‬ותמשוך תושבים חדשים המעוניינים להיות‬
‫חלק מזהות זו‪ .‬כך‪ ,‬ניתן לבסס חברה עירונית בעלת דימוי ומכנה משותף‪ ,‬שממנו‬
‫ניתן לגזור סל של אינטרסים עירוניים מוסכמים‪.‬‬
‫לאחר גיבוש החזון העירוני ומטרות התוכנית‪ ,‬ועל רקע ניתוח המצב הקיים בראש‬
‫העין‪ ,‬פיתחנו שתי חלופות תכנוניות‪ .‬עיקר ההבדל בין החלופות נובע מהשוני‬
‫בתפקידן ומעמדן האזורי‪ ,‬מספר התושבים בעיר ואופן פריסת אזורי הפעילות בעיר‬
‫(שירותי ציבור‪ ,‬מסחר וכו')‪.‬‬
‫בחלופת "ראש העין כמרכז אזורי" קיימת היררכיה של מוקדי פעילות בתוך העיר‪,‬‬
‫המקושרים זה לזה בתשתית תחבורתית‪ .‬בחלופת "ראש העין כעיר לוויין" עיקר‬
‫הפעילות העירונית מתרחשת במעטפת העיר‪ ,‬והיא מושפעת משלושה מוקדים‬
‫משמעותיים‪ .‬המרקם העירוני ב"ראש העין כמרכז אזורי" הינו רציף ומקושר‬
‫והשכונות יוצרות מקשה אחת‪ .‬לעומתה‪ ,‬המרקם העירוני ב"ראש העין כעיר לוויין"‬
‫מחולק לרובעים הפועלים סביב מוקד פעילות‪ .‬נושא נוסף שהסכמות מדגישות הוא‬
‫טיב הקשר של העיר עם סביבתה‪.‬‬
‫חלופה ‪ :1‬עיר לווין‪ -‬כמאה אלף תושבים‬
‫חלופה‪ :2‬מרכז אזורי‪ -‬כמאה וחמישים אלף תושבים‬
‫‪138‬‬
‫החלופות שגובשו אינן חלופות קצה‪ ,‬אלא חלופות מאוזנות הנותנות מענה לצרכיהן‬
‫של נשים‪ .‬חלופת "מרכז אזורי" מציעה לפתח את ראש העין כעיר תוססת‪ ,‬צפופה‬
‫וקומפקטית‪ ,‬עם ‪ 051,111‬תושבים‪ ,‬בה הפעילות העירונית מתרכזת על צירים‬
‫עירוניים‪ .‬כתוצאה‪ ,‬ניתן למשל לפתח בה מערכת תחבורה ציבורית יעילה ומעמדה‬
‫האזורי יעלה כך שהיא תשמש בפועל עיר מרכזית במטרופולין תל אביב‪ ,‬שתהווה‬
‫מוקד תעסוקה ושירותים‪ .‬לעומתה‪ ,‬עיר הלוויין מתמקדת בביסוסה של קהילה‬
‫אינטימית המאוגדת סביב מוקדי פעילות המעניקים מגוון שירותים‪ .‬כתוצאה‪,‬‬
‫היכולת לפתח מערכת תחבורה ציבורית יעילה נמוכה יותר‪ ,‬והבסיס הכלכלי העירוני‬
‫ימוקם בשולי העיר ‪ -‬באופן שמנצל את מיקומה האסטרטגי של העיר‪.‬‬
‫‪ 2.2‬בחירת חלופה‬
‫את כל אחת מסכימות החלופות פיתחנו למדיניות כלל עירונית מפורטת‪ ,‬לאחר מכן‬
‫ביצענו תהליך הערכה וניתוח שהורכב משני שלבים‪ .‬ראשית‪ ,‬עשינו שימוש במודל‬
‫‪ GAM‬במסגרת סדנת הערכת חלופות כיתתית‪ .‬בשלב השני ניתחנו את תוצאות‬
‫הסדנה אל מול הדרישות שהגדיר פורום הנשים והנושאים שעלו בניתוח ה‪.SWOT‬‬
‫לבסוף בחרנו בפיתוח חלופת עיר הלוויין‪ ,‬ממספר טעמים‪:‬‬
‫‪ ‬חיזוק הקהילה והגברת הנגישות האזורית עמדו בראש סדר העדיפויות‬
‫שהצהירו עליו חברות פורום הנשים‪ ,‬והן המטרות שעומדות בבסיס חלופת עיר‬
‫הלוויין‪ .‬לטעמנו מטרות אלו חשובות במיוחד שכן דווקא הן מבטאות את‬
‫היתרון היחסי שקיים בראש העין עבור נשים‪.‬‬
‫‪ ‬בשיחות עם חברות פורום הנשים עלה הרצון לשמר את התחושה השלווה‬
‫והקהילתית בעיר‪ ,‬כמו גם את הקשר עם הנוף הפתוח‪ .‬לטעמנו‪ ,‬חלופת עיר‬
‫הלוויין מנצלת ומשמרת בצורה טובה יותר את איכויות אלו‪ ,‬לצד ניצול מיקומה‬
‫האסטרטגי של העיר כחלק ממטרופולין תל אביב‪ ,‬על צומת דרכים מרכזית‪.‬‬
‫‪ ‬חלופת "ראש העין כמרכז אזורי " דורשת יותר שיתוף פעולה עם גופים חיצוניים‬
‫לעיר‪ ,‬כגון חברת נ‪.‬ת‪.‬ע ומ‪.‬ע‪.‬צ‪ ,‬כמו גם התערבות תשתית רחבה יותר‪ ,‬ולכן היא‬
‫פחות ישימה‪ .‬מחויבותנו לפורום הנשים דורשת כי נפתח ונרחיב את החלופה‬
‫הישימה ביותר‪.‬‬
‫שנת היעד שנבחרה לתוכנית הינה ‪ .2131‬שנת יעד זו מאזנת בין הצורך במתן מענה‬
‫מיידי לנושאים הבוערים במרקם העירוני‪ ,‬לבין הצורך בפיתוח הדרגתי שמאפשר‬
‫פיתוח יסודי‪ ,‬שליטה על תהליך גיבוש "דמות העיר"‪ ,‬והגדלת זמן ה"הסתגלות" של‬
‫התושבים לשינויים ובכך הקטנה של תחושת הניכור וחוסר השייכות לעיר‬
‫המתפתחת‪.‬‬
‫קביעות התוכנית מתייחסות לצרכיהם של אוכלוסייה חילונית‪ ,‬מסורתית ודתית‬
‫לאומית‪ ,‬מתוך כוונה שאוכלוסייה זו תהיה הרוב המכריע בעיר בשנת ‪ .2131‬החלטה‬
‫‪139‬‬
‫זו מתבססת על ההבנה כי השקפת העולם של אוכלוסיות אלו‪ ,‬כפי שהיא באה לידי‬
‫ביטוי בימינו‪ ,‬תאפשר ביסוס של שוויון הזדמנויות מגדרי בעיר‪.‬‬
‫כיום גודל משק הבית הממוצע בעיר עומד על ‪ 3.13‬נפשות למשק בית‪ .‬מגמות‬
‫קיימות בחברה הישראלית של ירידה בגודל משק הבית הממוצע‪ ,‬לצד מטרות‬
‫החלופה‪ -‬משיכת אוכלוסייה חזקה לעיר‪ ,‬בדגש על משפחות צעירות‪ -‬יביאו‬
‫להתייצבות גודל משק הבית הממוצע בעיר בשנת היעד על ‪ 3.2‬נפשות‪ .‬מכאן שמספר‬
‫משקי הבית בעיר יעלה מ‪ 01,411 -‬כיום לכ‪ 32,811 -‬משקי בית‪.‬‬
‫‪ 3.2‬עקרונות התכנון‪ -‬ראש העין כעיר לוויין ידידותית לנשים‬
‫החלופה מציעה לפתח את ראש העין כעיר קטנה‪-‬בינונית‪ ,‬בעלת כמאה אלף‬
‫תושבים‪ .‬העיר תחולק לחמישה רובעים סמי‪-‬עצמאיים בהם ניתן לפתח קהילות‬
‫אינטימיות‪ ,‬צפופות‪ ,‬מפוקחות ובטוחות המתקיימות סביב מרכז חיים תוסס ופעיל‪,‬‬
‫כך שלכל רובע יהיה מוקד פעילות מעורב שימושים שישמש כמעין "כיכר הכפר"‪.‬‬
‫עיר זו‪ ,‬שתשען גם על שירותים מערים גדולות בסביבתה‪ ,‬תקושר באופן אופטימאלי‬
‫עם שאר מטרופולין תל אביב‪ ,‬כך‬
‫שבפועל‪ -‬כל האפשרויות הטמונות‬
‫במטרופולין תהיינה פרוסות בפני‬
‫נשות העיר‪ .‬עיר זו תשים דגש על‬
‫משיכת זוגות צעירים המעוניינים‬
‫בהזדמנויות שמציע מטרופולין תל‬
‫אביב‪ ,‬אך לא מעוניינים בהמולה‬
‫ובחיכוך הנלווים למגורים ביישוב‬
‫עירוני גדול‪.‬‬
‫חמישה רובעים המאוגדים סביב מוקד רובעי‬
‫שינוי גבול מוניציפאלי‪ :‬החלופה‬
‫מציעה לשנות את גבולות העיר כיום‬
‫(ה"קו הכחול") ולבצע חילופי שטחים‬
‫מול כפר קאסם‪ .‬חילופי השטחים‬
‫יעבירו לשליטת ראש העין את‬
‫השטחים מדרום לכביש ‪ ,5‬שכיום‬
‫משמשים את כפר קאסם כמחסנים‬
‫לוגיסטיים‪ ,‬בעוד שראש העין תעביר‬
‫לכפר קאסם את השטחים בשליטתה‬
‫הנמצאים מצפון לכביש ‪ .5‬כך ניתן‬
‫יהיה לפתח רקמה עירונית רציפה ומקושרת‪ .‬חילופי שטחים עם כפר קאסם‬
‫מגורים‪ :‬כאמור‪ ,‬תוכניתנו מגדירה חמישה רובעים בהם מתקיים מגוון צפיפויות‬
‫ואפשרויות דיור‪ .‬התוכנית מעודדת עיבוי וציפוף המרקם הקיים כך שהצפיפות‬
‫הגבוהה ביותר (‪ 02‬יח"ד לדונם) תתפתח סביב המרכז הרובעי וציר התחבורה‬
‫המקשר בין הרובע לציר התחבורה שמקיף את העיר‪ .‬הצפיפות תרד ככל‬
‫‪141‬‬
‫שמתרחקים מאזורים אלו‪ ,‬עד לצפיפות מינימום של ‪ 2‬יח"ד לדונם‪ .‬דפוס פיתוח זה‬
‫יגדיר את המרכז הרובעי כבסיס הפיזי והחברתי של הרובע ויסייע לביסוסה של‬
‫קהילה מגוונת המאוגדת סביב מרחב פעילות וסל שירותים משותף‪ .‬הגברת‬
‫הצפיפות קריטית מכיוון שהיא תייצר ספי כניסה למגוון שימושים במסגרת הרובע‪,‬‬
‫תגביר את הפיקוח על המרחב הציבורי ותביא לאינטראקציה בין התושבים שתייצר‬
‫רשת חברתית תומכת‪ ,‬המסייעת לנשים במילוי תפקידיהן השונים‪.‬‬
‫שירותי ציבור‪ :‬המע"ר הנוכחי ברחוב שבזי ימשיך לשמש כמרכז ניהולי‪ -‬פוליטי של‬
‫העיר‪ .‬בפועל‪ ,‬מרבית השירותים העירוניים היומיומיים ימוקמו בתוך הרובעים‬
‫באופן שיחזק את תפקוד ועצמאות הרובע‪ .‬השירותים ברובע יכללו‪ ,‬בין השאר‪:‬‬
‫מתנ"סים ומוסדות חינוך לגיל הרך‪ ,‬מרפאות‪ ,‬שצ"פים ומרכז מסחרי המספק את‬
‫צרכי היומיום של הרובע‪ .‬היתרון של ביסוס השירותים בכל רובע טמון בהגדלת‬
‫רמת הנגישות ומגוון השירותים שנמצאים במעגל שצמוד לבית‪ .‬הדבר יתרום‬
‫לביסוס עצמאות מרחבית של ילדים ונוער במסגרת הרובע ובכך יקל משמעותית על‬
‫דפוס הפעילות המרחבית של נשים בעיר‪ .‬כפי שציינו‪ ,‬המרכז הרובעי יהווה בסיס‬
‫לפיתוח רשת חברתית תומכת‪ ,‬יצירת סל אינטרסים משותפים ואולי אף לחיזוק‬
‫יחסי השכנות‪ -‬אלמנטים שיסייעו בהבנייתו של מרחב בטוח ומזמין עבור נשים‪.‬‬
‫בסיס כלכלי ותעסוקה בעיר‪ :‬הבסיס הכלכלי של העיר ישען על שלושה מרכזים כלל‬
‫עירוניים שימוקמו במעטפת החיצונית של העיר וישרתו בעיקר את תושביה‪ ,‬אך גם‬
‫תושבים מהיישובים הסמוכים‪ -‬ללא צורך בכניסה לעיר עצמה‪ .‬המרכזים יחוברו‬
‫באמצעות טבעת תחבורה היקפית שתקשר בין המערכת העירונית למערכת‬
‫הארצית‪ .‬דפוס הפיתוח במרכזים יהיה של עירוב שימושי מסחר‪ ,‬תעשייה‪ ,‬תעסוקה‪,‬‬
‫ומגורים במינונים שונים‪ ,‬באופן שייתן מענה זמין ונגיש לצרכי היומיום של תושבי‬
‫העיר ויקל משמעותית על סדר היום וההתנהלות המרחבית של נשים בעיר‪ .‬מיקום‬
‫המוקדים בהיקף העירוני יאפשר לנצל את יתרונה היחסי של ראש העין כעיר‬
‫הממוקמת על צומת דרכים ארצית‪ ,‬כמו גם יאפשר פיתוח פונקציות שהן צרכניות‬
‫שטח משמעותיות‪.‬‬
‫תחבורה ונגישות‪ :‬ציר תחבורה ראשי המתבסס על תוואי כביש ‪ 01‬המתוכנן‬
‫והתוואי העקרוני של הרכבת הקלה יעבור בשולי העיר‪ .‬הציר יקלוט את התנועה‬
‫מתוך הרובעים ויאפשר פיזור מהיר ויעיל שלה למערכות התחבורה האזוריות‬
‫והארציות כגון כביש ‪ 5,6‬ורכבת ישראל‪ ,‬כמו גם חיבור יעיל למרכזים הכלל‬
‫עירוניים‪ .‬מערך התחבורה הפנים‪-‬רובעי יבסס את השימוש בתחבורה אלטרנטיבית‬
‫(הליכה רגלית‪ ,‬אופניים‪ ,‬מיניבוסים)‪ ,‬ובכך יגדיל את הממשקים בין אוכלוסיית‬
‫הרובע‪ ,‬יחזק את הפעילות במרחב הציבורי ויאפשר עצמאות מרחבית גדולה יותר‬
‫לילדים‪ .‬במסגרת הרובע יושם דגש על פיתוח נתיב מהיר המקשר את מרכז הרובע‬
‫עם הציר העירוני ההיקפי‪ ,‬כך שתתאפשר יציאה נוחה ומהירה אל מחוץ לעיר‪ .‬הדבר‬
‫יקל משמעותית על הנגישות לאפשרויות תעסוקה‪ ,‬מסחר ופנאי במטרופולין תל‬
‫אביב‪ ,‬ובכך ירחיב משמעותית את יריעת ההזדמנויות הנפרסת בפני תושבות העיר‪.‬‬
‫‪141‬‬
‫בפרק זה נרחיב ונפרט את היעדים התכנוניים והעקרונות הכמותיים עליהם‬
‫מתבססת החלופה הנבחרת‪ -‬ראש העין כעיר לוויין ידידותית לנשים‪ .‬במקביל‪ ,‬נבחן‬
‫את צורכי הקרקע של התוכנית על מנת להעריך את האפשרות למימושה במסגרת‬
‫מצאי הקרקע העירוני‪.‬‬
‫כפי שציינו‪ ,‬עיקר הפיתוח בעיר יתרחש‬
‫במסגרת ה"רובעים"‪ -‬חלוקה מנהלית‪,‬‬
‫פיזית וחברתית חדשה המתבססת על‬
‫תוואי השכונות הקיימות והמתוכננות‪.‬‬
‫הרובעים הינם‪:‬‬
‫חורשים‬
‫אפק‬
‫הגבעות הוותיק‬
‫"הרובע הוותיק"‪ -‬מורכב משכונות‬
‫רמב"ם‪ ,‬שבז"י ואביב‪ .‬כיום מתגוררים‬
‫בשטחו כ‪ 06,111-‬תושבים‪ ,‬התוכנית‬
‫מציעה כי יתגוררו בו כ‪ 22,111 -‬תושבים‪.‬‬
‫גבולות חמשת הרובעים‬
‫הרובע ימשיך לשמש כמרכז האזרחי‪-‬‬
‫ניהולי הראשי (המא"ר) של העיר ויערב‬
‫שימושים של מגורים מסחר‪ ,‬שירותים ותרבות‪ .‬כלים של פינוי בינוי ועיבוי בינוי‬
‫(עליהם נרחיב בהמשך)‪ ,‬יאפשרו את ציפוף המרקם הקיים לרמה של צפיפות גבוהה‬
‫סביב המרכז הרובעי והמוקד העירוני (‪ 02‬יח"ד לדונם נטו) ובינונית ונמוכה בשאר‬
‫חלקי הרובע‪.‬‬
‫החדש‬
‫רובע חורשים"‪ -‬מורכב משכונת צה"ל‪ ,‬אזור התעשייה הישן‪ ,‬מתחם לב ישראל‬
‫והשטחים שיצטרפו לעיר במסגרת חילופי השטחים עם כפר קאסם‪ .‬כיום מתגוררים‬
‫בשטחו כ‪ 3,611-‬תושבים (בעיקר בשכונת צה"ל)‪ ,‬התוכנית מציעה כי יתגוררו בו‬
‫‪ 08,811‬תושבים‪ ,‬רובם המכריע בשטחים שיתקבלו מכפר קאסם‪ .‬רובע זה יכיל את‬
‫מרכז לב ישראל‪ -‬מוקד מסחר‪ ,‬בילוי‪ ,‬פנאי ועסקים ראשי שיתפתח בעיר וישמש‬
‫כמרכז העסקים הראשי של העיר (המע"ר)‪ .‬שטח הרובע עצמו ישלב מגורים עם‬
‫שימושי מסחר‪ ,‬משרדים ותעסוקה‪ .‬רוב המגורים ברובע מקורם בבנייה חדשה אשר‬
‫תבנה בצפיפות גבוהה (‪ 02‬יח"ד לדונם)‪.‬‬
‫"רובע הגבעות"‪ -‬מורכב משכונות גבעת הסלעים‪ ,‬גבעת טל‪ ,‬הרקפות ומצפה אפק‪.‬‬
‫כיום מתגוררים בשטחו כ‪ 03,611-‬תושבים‪ ,‬התוכנית מציעה כי יתגוררו בו ‪21,111‬‬
‫תושבים‪ .‬בהתאם למצב הקיים‪ ,‬רובע זה יציע מגורים בצפיפות נמוכה ובינונית‬
‫וידגיש את הקשר עם השטחים הפתוחים בעיר‪ -‬יער ראש העין בגבולו הצפוני ומגדל‬
‫צדק בגבולו הדרומי‪ .‬תוספת הדיור הנדרשת תינתן באמצעות פינוי בינוי ועיבוי‬
‫בינוי‪ ,‬בעיקר בשכונת הרקפות הוותיקה‪ .‬כמו כן תתאפשר בנייה ברמת צפיפות‬
‫בינונית עד גבוהה על חלק משטחי הרזרבה הקיימים ברובע‪ .‬עיבוי מאסיבי יתאפשר‬
‫גם בסמוך לקריית החינוך הנוכחית‪ ,‬שתשמש כמרכז הרובעי‪.‬‬
‫‪142‬‬
‫"רובע אפק"‪ -‬מורכב משכונות נווה אפק ושכונת ‪ A‬המתוכננת‪ .‬כיום מתגוררים‬
‫בשטחו כ‪ 1,011-‬תושבים‪ ,‬התוכנית מציעה כי יתגוררו בו ‪ 21,111‬תושבים‪ .‬בהתחשב‬
‫במרקם הבנוי הקיים ומיעוט השטחים האפשריים לפיתוח ברובע‪ ,‬הרובע יהיה בעל‬
‫דומיננטיות של שימושי קרקע למגורים ותוספת האוכלוסייה תתרחש בעיקר‬
‫במסגרת שטח שכונת ‪ A‬המתוכננת (כ‪ 01,111-‬תושבים)‪.‬‬
‫"הרובע החדש"‪ -‬מורכב מהשכונות המתוכנות‪ ,‬עד ל"גבול" שמייצר כביש ‪01‬‬
‫המתוכנן‪ .‬עוד לא בנוי‪ ,‬התוכניות המאושרות מייעדות לו כ‪ 01,111 -‬תושבים‪,‬‬
‫מרביתם בצפיפות גבוהה‪ .‬בהתאם לתוכניות המאושרות‪ ,‬עיקר הפיתוח ברובע זה‬
‫הינו בצפיפות גבוהה והוא מציע שטחים משמעותיים עבור שירותי ציבור‪ ,‬מסחר‬
‫ותעסוקה‪.‬‬
‫‪ 3.3.1‬דיור‬
‫יעדי התוכנית‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בהתבסס על מחקרה של פרופ' צ'רצ'מן‪ ,‬הצפיפות המיטבית לצורך השגת‬
‫שוויון הזדמנויות מגדרי מרחבי נעה בין ‪ 6-02‬יחידות דיור לדונם נטו‬
‫בממוצע‪ .‬זאת ב"כדי לאפשר קיום של מגוון איכותי של משאבים והזדמנויות‬
‫בתחומי הדיור‪ ,‬השירותים והתעסוקה‪ ,‬ושל מערכות תחבורה המונית"‪.17‬‬
‫התוכנית שואפת לממש יעד זה‪.‬‬
‫יצירה של תמהיל דיור וצפיפויות בתוך כל רובע ייצר היצע דיור שיענה על‬
‫מגוון ביקושים‪ ,‬ובכך יאפשר יצירה של קהילה מגוונת ופעילה לאורך כל‬
‫שעות היום‪.‬‬
‫פריסת הפיתוח תעשה על פי עיקרון של "מפל צפיפויות" כך שעיקר העיבוי‬
‫יתרחש סביב המרכז הרובעי‪ ,‬שישמש כבסיס הפיזי והחברתי לקהילת הרובע‪.‬‬
‫יפותחו מגורים חדשים בצפיפות בינונית בשולי הרובעים‪ ,‬היכן שכיום יש‬
‫קרקע פנויה‪ ,‬באופן שייצר קשר ופעילות בין הרובעים‪ .‬הדבר יסייע ליצירת‬
‫מרקם עירוני רציף ובטוח‪.‬‬
‫בהסתמך על יעדים אלו‪ ,‬התוכנית מחלקת את העיר לשלושה מרקמי פיתוח‪ ,‬על פי‬
‫צפיפות הבינוי המתוכננת‪ :‬צפיפות גבוהה בה ממוצע הצפיפות יעמוד על ‪ 02‬יח"ד‬
‫נטו לדונם‪ ,‬צפיפות בינונית בה ממוצע הצפיפות יעמוד על ‪ 6‬יח"ד נטו לדונם‬
‫וצפיפות נמוכה בה ממוצע הצפיפות יעמוד על ‪ 2-4‬יח"ד לדונם‪.‬‬
‫הטבלה הבאה מציגה את תמהיל הצפיפויות המומלץ עבור כל רובע והשטח הנדרש‬
‫לכך בדונמים‪ .‬תמהיל זה נעשה בהתאם להערכה שביצענו בנוגע לאחוז המגורים‬
‫הקיים ברובע שלא ניתן לעבות או לצופף אותו‪ ,‬ובהתחשב בשטח הרובע וכמות‬
‫השטחים הפנויים בו‪ .‬ניתן לראות כי התוכנית ממליצה כי ‪ 36%‬משטח העיר בעתיד‬
‫יהיה בצפיפות גבוהה‪ ,‬דבר שיסייע בביסוס המרכזים הרובעים ויצור ספי כניסה‬
‫עבור שירותים שונים‪ .‬לצד זאת‪ ,‬כ‪ 51% -‬משטח העיר נשאר בצפיפות נמוכה יחסית‪,‬‬
‫אלמנט שימשוך אוכלוסייה המעוניינת להתרחק מהמרקם הצפוף והסואן בשאר‬
‫‪ 17‬א‪ .‬צ'רצ'מן (‪ ,)0113‬עמ' ‪.20-31‬‬
‫‪143‬‬
‫מטרופולין תל אביב‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן לראות כי למשל ברובע הוותיק צפוי שינוי‬
‫משמעותי במרקם הבנוי‪ ,‬רק כ ‪ 21%‬מהמרקם הקיים צפוי לא להשתנות‪ .‬לעומתו‪,‬‬
‫רובע גבעת טל‪ ,‬שמורכב כיום בעיקר מבתים צמודי קרקע‪ ,‬יעבור שינוי קטן יותר וכ‪-‬‬
‫‪ 61%‬מהמרקם הקיים ישמר‪.‬‬
‫אחוז יח"ד בצפיפות כלשהי מתוך כלל יח"ד בעיר ומס' דונמים דרוש‪:‬‬
‫שירותי ציבור (חינוך‪ ,‬דת‪ ,‬תרבות וקהילה)‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מרבית השירותים העירוניים יינתנו במסגרת המרכז הרובעי‪ ,‬על מנת להגביר‬
‫את הנגישות אליהם ולאפשר עצמאות מרחבית גדולה יותר לילדים ונוער‪.‬‬
‫השירותים יהוו פלטפורמה לפיתוח וביסוס קהילת הרובע ויכללו שירותי‬
‫רפואה‪ ,‬חינוך‪ ,‬תרבות‪ ,‬מנהל ופנאי‪.‬‬
‫פריסת השירותים בין הרובעים תעשה באופן שוויוני ככל האפשר זאת על‬
‫מנת לבסס מערכת הזדמנויות שווה עבור תושבי כל אחד מהרובעים‪ .‬חשוב‬
‫להזכיר כי התוכנית מתבססת על כך שהרובעים יהיו דומים זה לזה מבחינת‬
‫תכונות דמוגרפיות כגון התפלגות גילאים ואחוז ההולכים למעונות ובתי‬
‫ספר‪.‬‬
‫פריסת השירותים תעשה תוך עירוב שימושים‪ ,‬באופן שייעל וימריץ את‬
‫המרחב הציבורי ויעודד ממשקים בין תושבי הרובע‪ .‬תפקוד משולב ושיתוף‬
‫פעולה בין שירותי ציבור כגון מערכות חינוך‪ ,‬תרבות‪ ,‬וספורט יעלה את‬
‫רמתם ואיכותם של השירותים ואת נגישותם לטווח רחב של גילאים ויביא‬
‫לחיסכון בהקצאת קרקע ולשימוש רציף במתקנים‪.‬‬
‫חישוב הקצאת מעונות יום נקבע לפי אחוז השתתפות של ‪( 11%‬ולא ‪61%‬‬
‫כמקובל) מתוך כוונה לאפשר לנשים רבות להצטרף‪/‬לחזור בשלב מוקדם‬
‫יותר למעגל התעסוקה‪.‬‬
‫הטבלה הבאה מציגה את השטח הנדרש בדונמים עבור שימושי קרקע בתחום‬
‫שירותי ציבור‪ ,‬על פי רובעים‪ .‬ניתן לראות כי הרובע הוותיק‪ ,‬שצפוי להמשיך ולשמש‬
‫כמרכז האזרחי של העיר‪ ,‬צפוי להכיל שטח נרחב עבור שירותי ציבור שונים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫חשוב לשים לב כי קיים מחסור משמעותי במוסדות חינוך בכל הרובעים‪ .‬הרובע‬
‫הוותיק ורובע אפק בולטים בעודף שטחי דת ומנהל קיימים‪ ,‬וייתכן וניתן יהיה לנצל‬
‫שטחים אלו על מנת לענות על הצורך בשירותי ציבור אחרים‪.‬‬
‫‪144‬‬
‫צרכי קרקע לשירותי ציבור בדונמים‪ ,‬לפי רובעים‪:‬‬
‫תעסוקה (במסגרת הרובע)‪:‬‬
‫‪ ‬התוכנית תעודד פיתוח שימושי מסחר‪ ,‬משרדים ועסקים קטנים במסגרת‬
‫המרכז הרובעי‪ .‬הדבר יספק מסגרות תעסוקתיות מגוונות בקרבת הבית עבור‬
‫נשים שונות‪.‬‬
‫‪ ‬התוכנית תאפשר פתיחה של עסקים קטנים במסגרת המגורים ותייצר‬
‫מסגרת תומכת ומנחה מטעם העירייה‪ ,‬זאת בכדי לאפשר עבודה מהבית‬
‫ובכך להגביר את יכולת הגמישות וההתאמה האישית ולהקטין את‬
‫הקונפליקט הנשי של עבודה‪-‬בית‪.‬‬
‫כיום קיימים בעיר כ ‪ 015‬דונמים של שטחי תעסוקה ומסחר‪ ,‬המהווים כ ‪ 2%‬משטח‬
‫העיר‪ .‬התוכנית מעוניינת להגדיל את אפשרויות התעסוקה בעיר באופן ששימושי‬
‫תעסוקה ומסחר יהוו ‪ 6%‬משטח העיר‪ ,‬כלומר כ‪ 111-‬דונם‪ .‬שטח שלושת מתחמי‬
‫התעסוקה במוקדים העירוניים (באזור התעשייה אפק‪ ,‬לב ישראל ובעיר הוותיקה)‬
‫יהיה כ‪ 411 -‬דונם‪ .‬כלומר‪ ,‬ראוי לטעמנו ששטחי התעסוקה והמסחר בכל הרבעים‬
‫יחדיו יהיה כ ‪ 311‬דונם‪ .‬בטבלה הבאה ניתן לראות את המלצות התוכנית בנוגע‬
‫לאופן חלוקת התעסוקה והמסחר בין הרובעים‪.‬‬
‫צרכי קרקע לשטחי תעסוקה ומסחר בדונמים‪ ,‬לפי רובעים‪:‬‬
‫ניתן לראות כי הרובע הוותיק ורובע חורשים (הסמוך ללב ישראל) ישמשו כרובעים‬
‫הדומיננטיים בכל הנוגע לעירוב שימושי קרקע ושילוב תעסוקה ומסחר במרקם‬
‫הבנוי‪ .‬לעומתם‪ ,‬רובע הגבעות ישים דגש על איכות חיים פרברית והיצע מגורים‬
‫נרחב‪ .‬נושא נוסף העולה מהטבלה הוא הפער בין היצע הקרקע הקיים לזה הרצוי‬
‫‪145‬‬
‫במסגרת התוכנית‪ .‬הדבר בולט במיוחד ברובע אפק‪ ,‬בו קיימים רק ‪ 5‬דונמים של‬
‫שטחי מסחר ותעסוקה‪ .‬גם ברובע החדש קיים פער משמעותי‪ ,‬אך זה דורש את‬
‫שינויים של התוכניות המאושרות ולא שינויים פיזיים במרקם הבנוי‪ .‬עבודתנו תנסה‬
‫להתמודד עם פערים אלו בפרק הבא‪ ,‬במסגרת המלצות לאמצעים למימוש‬
‫התוכנית‪.‬‬
‫‪ 4.1‬הוראות מנהליות עבור השלטון המקומי‬
‫לשלטון המקומי השפעה רבה על חיי התושבים‪ ,‬הן מבחינת ניהול הידע העירוני והן‬
‫מבחינת אופן תרגומו לכדי פעולות ממשיות והקצאת תקציבים‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬אופן‬
‫הפעולה וקבלת ההחלטות בשלטון המקומי היא בעלת השפעה ישירה על מעמדן של‬
‫נשים בעיר ופיתוח שוויון הזדמנויות מגדרי‪ .‬להלן היעדים והאמצעים הנדרשים‬
‫לצורך ייצוג הולם והתחשבות ראויה במגזר הנשי‪.‬‬
‫‪ ‬היעד‪ :‬יצירת מערכת לטיפול שוטף בסוגיות הנוגעות לתפקוד נשים בעיר‪.‬‬
‫מסגרת זו תיתן מענה יומיומי לנשים הנתקלות בבעיות שונות וזקוקות לתמיכה‪,‬‬
‫ייעוץ וסיוע‪.‬‬
‫אמצעים להשגת היעד‪:‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫הקמת צוות האחראי לקידום מעמד האישה בעיר והקצאת תקציבים להפעלתו‬
‫(משרות‪ ,‬תחזוקת משרד‪ ,‬קווי טלפון והפעלת אתר אינטרנט)‪ .‬בראש צוות זה‬
‫תעמוד יועצת העיר לענייני נשים‪ ,‬תפקיד נפרד וייעודי שיעוגן במסגרת מוסדות‬
‫העירייה‪.‬‬
‫הנגשת מידע על הצוות ופעילותיו ומתן אפשרות ליצירת קשר באמצעות אתר‬
‫אינטרנט ושעות פעילות גמישות‪.‬‬
‫הצוות יהיה אחראי על איסוף ומיפוי מידע מגדרי שהיה חסר בעת כתיבת‬
‫תוכנית זו וניתוחו בתחומי‪ :‬חינוך‪-‬למשל‪ ,‬התפלגות תלמידים במקצועות לימוד‬
‫שונים לבגרות ע"פ מגדר על מנת לזהות תחומים הדורשים חיזוק והשוואת‬
‫התנאים בין המגדרים‪ .‬תחבורה‪ -‬למשל‪ ,‬מיפוי הרגלי הנסיעות של נשים בעיר‬
‫(אמצעי תחבורה ומסלולים) על מנת לפתח תשתית תחבורתית העונה על‬
‫צרכיהם ותעסוקה‪ -‬למשל‪ ,‬מיפוי כלל תחומי ואפשרויות התעסוקה בתוך ראש‬
‫העין ומספר‪/‬אחוז הנשים העובדות בהם והבנת הסיבות לכך באמצעות סקרים‬
‫על מנת לאתר תחומים הדורשים חיזוק והשוואת התנאים בין המגדרים‪.‬‬
‫הצוות יכתוב מסמך מסקנות אופרטיביות על סמך המידע שייאסף ויפעל מול‬
‫העירייה וועדת ההיגוי (עליה נפרט בהמשך) להכנסת השינויים הנדרשים‬
‫בתוכנית ובהמלצותיה‪.‬‬
‫‪ ‬היעד‪ :‬שילוב חשיבה מגדרית במוסדות העירייה‪ ,‬על מנת להבטיח התייחסות‬
‫לאינטרסים נשיים במסגרת כל תהליך קבלת החלטות וביצוע פעולות בעירייה‪.‬‬
‫‪146‬‬
‫‪ .0‬שימוש בכלי ‪ ,Gender mainstreaming‬המאפשר בחינה של החלטות שונות‬
‫מנקודת מבט מגדרית‪ ,‬לצורך בחינת ההשפעות של החלטות העירייה‬
‫ומוסדותיה‪ .‬כלי זה יופעל ע"י הצוות האחראי על קידום מעמד האישה בעיר‬
‫ובהתאם לשיקול דעתו‪.‬‬
‫‪ .2‬חיוב שימוש בסקרים ותהליכי שיתוף ציבור על מנת לבחון השפעה מגדרית של‬
‫החלטות העירייה‪ .‬וועדת ההיגוי שתוקם בעיר תקבע את נחיצותם של אמצעים‬
‫אלו‪ ,‬תוך היוועצות עם הצוות האחראי על קידום מעמד האישה בעיר וגורמים‬
‫מקצועיים בעירייה (כגון מהנדס העיר)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫היעד‪ :‬ייצוג הולם של נשים במוסדות העירוניים‪ ,‬לצורך העצמת ההשפעה של‬
‫נשים על סדר היום החברתי‪ ,‬הפוליטי‪ ,‬הכלכלי והפיסי בעיר‪.‬‬
‫מימוש חובת ייצוג הולם בכל המסגרות‪ ,‬בהתאם לחקיקה הקיימת בתחום‪,‬‬
‫לרבות‪ :‬תאגידים וחברות עירוניות‪ ,‬דירקטוריונים‪ ,‬הנהלות הרשויות‪ ,‬עובדי‬
‫רשויות בכול הדירוגים ‪,‬ועדות מכרזים ועוד‪.‬‬
‫יוקפד כי היועצת לענייני נשים בעירייה‪ ,‬או נציג‪/‬ה מטעמה‪ ,‬יהיו נוכחים בכל‬
‫ישיבות העירייה וייקחו חלק פעיל בהחלטותיה‪.‬‬
‫שריון משרות בתפקידים בכירים לנשים במשרדי העירייה ובחברות עירוניות‪ .‬על‬
‫אף מחלוקות הנוגעות לנחיצות ומידת היעילות של אמצעי זה‪ ,‬לטעמנו הוא‬
‫יאפשר האצה בשדרוג מעמדן החברתי והפוליטי של נשים בעיר‪ ,‬ויסיר חסמים‬
‫שונים המגבילים את התוכנית‪ ,‬ולכן חשיבותו הרבה‪ .‬הצוות האחראי על קידום‬
‫מעמד האישה בעיר יפקח על יישום כלי זה‪ .‬ועדת ההיגוי של התוכנית מוסמכת‪,‬‬
‫בעוד שלוש שנים ולאחר תהליך מעקב והערכה‪ ,‬לעדכנו ואף לבטל את הצורך בו‪.‬‬
‫‪ ‬היעד‪ :‬שיפור הנגישות למידע ומשאבים עירוניים‪ ,‬באופן שמתחשב במורכבות‬
‫דפוסי הפעילות של נשים ומאפשר להן לנהל ולפקח על נושאים המשפיעים על‬
‫שיגרת יומן‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫הגמשת שעות פעילות של משרדים מקבלי קהל במוסדות העירייה‪.‬‬
‫פיתוח ושדרוג מגוון אמצעי תקשורת מול מוסדות ציבור ומנהל באמצעות‬
‫פרסום בלוחות מודעות במרכזי העיר ובמוסדות ציבור ופיתוח והשקעה‬
‫בעיתונות מקומית‪.‬‬
‫פיקוח על מידת זמינות המוקד הטלפוני העירוני‪ ,‬כך שיהיה פעיל ‪ 24‬שעות‬
‫ביממה‪ ,‬במהלך כל ימות השבוע‪( .‬מסקר שערכנו עולה כי תושבים רבים מביעים‬
‫אי שביעות רצות מתפקודו של המוקד הקיים)‬
‫שיפור הממשק בין התושבים לעירייה והגופים הכפופים לה‪ ,‬באמצעות אתר‬
‫האינטרנט של העיר‪ .‬המשך המגמה המאפשרת תשלום חשבונות‪ ,‬למשל‪ ,‬דרך‬
‫האתר‪ .‬בנוסף‪ ,‬יצירת פורומים וצ'טים המאפשרים מתן מענה לפניות הציבור‬
‫באמצעות האתר‪.‬‬
‫‪147‬‬
‫‪ ‬היעד‪ :‬ביסוס זהות עירונית וחיזוק תחושת השייכות של תושבי העיר‪ ,‬באופן‬
‫שיחזק את הרקמה החברתית בעיר ואת החוסן החברתי‪ ,‬יגביר את תחושת‬
‫הביטחון במרחב ויסייע במשיכת קהל היעד של התוכנית‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫הקמת מנהלות רובעיות‪ ,‬המאפשרות את חיזוק התהליך הדמוקרטי בעיר‬
‫וחיזוק הקשר בין התושבים לעירייה (על כך נרחיב בפרק הבא)‪.‬‬
‫תמיכה כלכלית ושיתוף פעולה עם ארגוני החברה האזרחית בעיר (העמותות‬
‫השונות) ובראשן בפורום הנשים העירוני‪.‬‬
‫פיתוח המוזיאון ליהודי תימן‪ ,‬לכדי הקמת מוזיאון עירוני המציג את‬
‫ההיסטוריה התרבותית והפיסית של העיר וסביבתה‪.‬‬
‫הכנת תכנית אב סטטוטורית לשימור מבנים בראש העין על בסיס סקר השימור‬
‫שנעשה בעיר‪.‬‬
‫שילוט ופיתוח נופי בסביבת אתרים בעלי משמעות תרבותית‪-‬היסטורית בעיר‪.‬‬
‫‪ 4.2‬אמצעים לפיתוח ועיצוב הרובעים‬
‫‪ 4.2.1‬מגורים‬
‫‪ ‬היעד‪ :‬יצירת מרקם בנוי רובעי ועירוני רציף שיסייע ביצירת קשר בין‬
‫אוכלוסיות שונות‪ ,‬חיזוק תחושת הביטחון בעיר והגברת הנגישות לשירותים‬
‫‪ .0‬חילופי שטחים בין ראש העין לכפר קאסם‪ ,‬כפי שפורטו בסעיף ‪ 4.2‬בעבודה זו‪.‬‬
‫‪ .2‬ביטול התוכניות לבנייה של שכונות ‪ D,E,F‬שממזרח לכביש ‪ 01‬והעברת זכויות‬
‫הבנייה בהם לשטח שהושג בחילופי שטחים עם כפר קאסם‪.‬‬
‫‪ .3‬הוספה של כ ‪ 5,311‬יחידות דיור במסגרת שטח העיר שהוגדר לבנייה‪.‬‬
‫‪ ‬היעד‪ :‬יצירת תמהיל דיור וצפיפויות בכל רובע‪ ,‬הנע בין של ‪ 2-12‬יח"ד לדונם‬
‫נטו‬
‫‪ .0‬איתור פרויקטים של פינוי בינוי ועיבוי בינוי (ע"י הוספת אחוזי בנייה ופיצול‬
‫דירות למשל)‪ .‬מידת התאמתו של אזור מסוים לציפוף תקבע ע"פ קריטריונים‬
‫שתגדיר וועדת ההיגוי‪ ,‬בהתאם לצרכים וביקושים הקיימים בשוק בעת מימוש‬
‫התוכנית‪ ,‬ובהסתמך על התשריט המופיע בנספח ‪.1.2‬‬
‫‪ .2‬יצירת מערכת תמיכה וסיוע לתושבים‪ ,‬שילוו את מימוש הפרויקטים‪ .‬הדבר‬
‫יעשה באמצעות מנהלות רובעיות (עליהן נפרט בהמשך) ‪.‬‬
‫‪ .3‬חיוב תכניות עתידיות ביצירת תמהיל דירות שיכיל אחוז דירות קטנות‬
‫מינימאלי‪ ,‬כ‪ 85-‬מ"ר (כדוגמת שלושה חדרים היכולים לשמש זוגות צעירים)‪.‬‬
‫האחוז המסוים וגודל הדירות יקבע ע"י הוועדה המקומית בשלבי התכנון‬
‫‪148‬‬
‫הראשוני של יצירת תוכניות מפורטות‪ ,‬בהתאם לצרכים ולביקושים הקיימים‬
‫בשוק‪ .‬באזורים המוגדרים בתוכנית כמיועדים ל"צפיפות גבוהה" יקבע אחוז‬
‫מינימאלי לדירות קטנות הגבוה פי שתיים מהאחוז שיקבע בחלקים אחרים של‬
‫העיר‪.‬‬
‫‪ .4‬מתן תמיכה וייעוץ על ידי אגף ההנדסה העירוני‪ ,‬שיסייע לתושבים בשלבים‬
‫השונים של מימוש תמ"א ‪.38‬‬
‫‪ ‬היעד‪ :‬עיבוי מגורים סביב המרכז הרובעי ובשולי הרובעים בסמוך לציר‬
‫ההיקפי‪ .‬על מנת להגיע לספי כניסה‪ ,‬ולייעל את הקשר בין האוכלוסייה‬
‫לשירותים שונים ולהגביר את הנגישות אליהם‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫הוספת אחוזי בנייה למגרשים קיימים הסמוכים למרכז הרובעי‪ ,‬לצורך בניית‬
‫יח"ד נוספות‪.‬‬
‫אישור לפיצול בתי קרקע קיימים הסמוכים למרכז הרובעי‪ ,‬בדגש על יצירת‬
‫מלאי דירות להשכרה‪.‬‬
‫עידוד פרויקטים של פינוי בינוי הסמוכים למרכז רובע שבזי‪ ,‬להקמת בניינים‬
‫חדשים בבנייה רוויה‪.‬‬
‫הגדרת השטחים הפתוחים בין המרקם העירוני היום לכבישים ‪ ,444‬כביש ‪5‬‬
‫וכביש ‪ 01‬כאזורי מגורים (תוך שמירה על "רצועה ירוקה" וקירות אקוסטיים‬
‫שיחסמו את המטרדים מהכבישים)‬
‫‪ 4.2.2‬שירותי ציבור (חינוך‪ ,‬דת‪ ,‬תרבות וקהילה)‬
‫‪ ‬היעד‪ :‬מיקום מרבית השירותים העירוניים במסגרת המרכז הרובעי‪ ,‬על מנת‬
‫למצב אותו כמוקד החברתי והפיסי של הרובע‪ .‬הדבר יסייע בחיזוק העצמאות‬
‫המרחבית של ילדים‪ ,‬כמו גם בביסוס וחיזוק של תחושת קהילה ברובע‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫מיקומו של המרכז הרובעי יהיה במרחק המינימאלי הניתן מכל תושבי הרובע‪,‬‬
‫תוך התחשבות במגבלות מצאי הקרקע הקיים‪.‬‬
‫רצוי כי המרכז הרובעי ישען על תשתית שירותי ציבור קיימת‪ ,‬על מנת לא לשנות‬
‫לחלוטין את דפוסי התנועה של תושבים כיום‪ ,‬למנוע התנגדות מצד תושבים‬
‫העשויים להיפגע מפיתוחו ולייעל את השימוש במצאי הקרקע הקיים‪.‬‬
‫עיבוי מוסדות ציבור קיימים באמצעות איתור שטחים שניתן לפתחם לצורכי‬
‫ציבור‪ ,‬בסמוך למוסדות הקיימים ברובעים‪ .‬הדבר יעשה בסיוע המנהלות‬
‫הרובעיות תוך הסתמכות על ידע ציבורי בכל הנוגע למידת ואופן השימוש‬
‫במתקנים קיימים והשטחים הסמוכים להם‪.‬‬
‫במידה וישנו מחסור בקרקע‪ ,‬וועדת ההיגוי של התוכנית‪ ,‬בשיתוף עם מנהלות‬
‫הרובע‪ ,‬יבחנו את האפשרות להוספת קומות למוסדות קיימים‪.‬‬
‫תבחן האפשרות להפיכת שטחי דת ומנהל שאינם בשימוש עבור מוסדות‬
‫חינוך‪/‬תרבות‪/‬נוער‪.‬‬
‫‪149‬‬
‫‪ ‬היעד‪ :‬פריסת השירותים בין הרובעים באופן שוויוני העונה על צרכי התושבים‬
‫ברובע‪ .‬הדבר יסייע בפיתוח החוסן החברתי העירוני ויצירתו של מרקם עירוני‬
‫מאוחד ורציף‪.‬‬
‫‪ .0‬מעקב ועדכון הצרכים והדרישות לשירותי ציבור (סוג השירות והשטח הנדרש)‬
‫המופיעים בתוכנית זו בכל חמש שנים‪ .‬המעקב יעשה בחתך עירוני‪ ,‬רובעי‬
‫ושכונתי בהנחיית ובפיקוח וועדת ההיגוי של התוכנית‪.‬‬
‫‪ .2‬בחינה של ציוני תלמידים ועריכת סקר שביעות רצון אחת לחמש שנים‪ ,‬בחתך‬
‫עירוני‪ ,‬רובעי ושכונתי‪ .‬פיתוח מסגרות חינוך בהתאם לממצאי הסקר‪.‬‬
‫‪ .3‬פיקוח על חלוקה הוגנת של תקציבים והקצאת הקרקעות לשירותים שונים בכל‬
‫הרובעים‪ .‬המידע ייאסף ע"י הגורמים הרלוונטיים בעירייה ויבחן ע"י וועדת‬
‫ההיגוי‪.‬‬
‫‪ ‬היעד‪ :‬פריסת השירותים במרכז הרובעי תעשה תוך עירוב שימושים‪ ,‬על מנת‬
‫לייעל את השימוש בקרקע ולהגביר את מגוון הפעילויות ושעון הפעילות במרכז‪.‬‬
‫אלו ישפיעו על תחושת הביטחון‪ ,‬מידת הפעילות במרחב הציבורי ויצירתה של‬
‫תחושת קהילה‪.‬‬
‫‪ .0‬מרכז הרובע יוגדר אזור מעורב שימושים שיכיל תמהיל שירותי ציבור‪ ,‬מסחר‬
‫ומגורים‬
‫‪ .2‬קביעת היחס בין השימושים השונים תעשה בהתאם לצרכי הרובע‪ ,‬ע"פ שיקול‬
‫דעתה של וועדת ההיגוי ותוך התחשבות בעקרונות שהוצגו בסעיף ‪.5.3.2‬ד‪ -‬עמ‬
‫‪ -32‬בעבודה זו‪.‬‬
‫‪ ‬היעד‪ :‬שירותי הציבור יהוו בסיס לגיבוש קהילת הרובע‪ ,‬זאת על מנת לבסס את‬
‫השיח ברובע על סוגיות של איכויות חיים‪ ,‬השכלה‪ ,‬תרבות ופנאי באופן שמייצר‬
‫חברה פלורליסטית וליברלי המעודדת השתתפות נשים בתחומים שונים‪.‬‬
‫‪ .0‬שינוי מערכת הרישום לבתי ספר וגנים‪ ,‬בהתאם להגדרת הרובעים החדשה‪.‬‬
‫הדבר יהפוך את בתי הספר ברובע לאינטרס משותף עבור כל המשפחות‬
‫המתגוררות בו‪ ,‬כמו גם יגביר את הנגישות של תלמידים לבתי הספר ויעודד‬
‫הליכה עצמאית אליו‪ /‬יאפשר הקמה של מערכת הסעות יעילה‪.‬‬
‫‪ .2‬עידוד ומימון אירועים ציבוריים ומפגשים חברתיים אחה"צ במתנ"סים ובתי‬
‫ספר‪ ,‬בהם ניתן יהיה לפתח רשתות חברתיות שיתמכו ויסייעו לנשים לנהל את‬
‫שגרת יומן‪.‬‬
‫‪ .3‬תמיכה בפעילויות החברה האזרחית בעיר (העמותות השונות) ובניהן בפורום‬
‫הנשים העירוני‪.‬‬
‫‪151‬‬
‫‪ ‬היעד‪ :‬שירותי הציבור יעודדו השתלבות נערות ונשים בתחומים מדעיים‬
‫ובחיים הציבוריים‪ .‬על מנת לחזק את מעמדן של נשים בחברה ולהעצים את‬
‫מידת ההשפעה שלהן על החברה והסביבה העירונית‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫מדעיים‬
‫הפעלת פרויקטי העשרה המעודדים נערות לבחור בתחומי לימוד‬
‫טכנולוגיים‪.‬‬
‫הפעלת פרויקטים להעצמה ולימוד כישורי מנהיגות בקרב נערות בבתי ספר‬
‫תיכוניים‪.‬‬
‫קידום תוכניות לימודי מגדר והטמעת הנושא בתוכניות הלימוד בבתי ספר‪.‬‬
‫פתיחת קרן עירונית לתמיכה בלימודים אקדמיים בתחומי המדעים עבור נשים‪.‬‬
‫‪ ‬היעד‪ :‬חיזוק מעמד רובע שבזי כמרכז האזרחי העירוני‪ ,‬בדגש על מתן שירותי‬
‫ציבור‪ ,‬על מנת ליצור מכנה משותף עירוני וזהות עירונית תוך הדגשה על המבנה‬
‫העירוני והתרבותי המייחד את ראש העין ועל מנת להעשיר את מגוון הפעילויות‬
‫שמציעה העיר לתושביה‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫טיפול בתשתיות ניקוז‪ ,‬מים‪ ,‬כבישים וחשמל החסרים ברובע בהתאם ליעדי‬
‫האוכלוסייה שמגדירה התוכנית‪.‬‬
‫ריכוז המוסדות העירוניים‪ ,‬בית המשפט ונציגי משרדים ממשלתיים‪ ,‬ברחוב‬
‫שבזי‪.‬‬
‫העשרת היצע השירותים העירוני ע"י הקמת אולם תרבות עירוני ובריכת שחייה‬
‫עירונית‪ ,‬כמו גם שדרוג הספרייה העירונית הקיימת בשטחי הרובע‪.‬‬
‫מתן אפשרות לשינוי שימוש הקרקע לצורך פיתוח פעילות מסחרית בקומות‬
‫הקרקע של המבנים הסמוכים לצומת שבזי ‪ -‬שלמה המלך‪ ,‬באופן שיעודד‬
‫התפתחותם של חיי רחוב ופעילות במרחב הציבורי‪.‬‬
‫שדרוג מתחם השוק העירוני והעצמת הנוכחות שלו בסביבה העירונית ע"י‬
‫הסדרת הנגישות אליו (חניה‪ ,‬גישה וכו)‪ ,‬פיתוח נופי (גינון‪ ,‬הצללה וכו)‪ ,‬שילוט‪,‬‬
‫וקיום פעילויות ייחודיות בחגים ושבתות‪.‬‬
‫‪ 4.2.3‬תעסוקה (במסגרת הרובע)‬
‫‪ ‬היעד‪ :‬העצמה כלכלית ועידוד יזמות עסקית בקרב נשים‪ .‬עצמאות כלכלית‬
‫מקנה לנשים אוטונומיה‪ ,‬מרחיבה את יכולתן לבחור איך ועם מי הן רוצות‬
‫לחיות את חייהן‪ ,‬ומאפשרת להן להיות חופשיות‪.‬‬
‫‪ .0‬הפעלת קורסי ייעוץ וניהול עסקי לנשים‪ .‬יעשה בהובלת היחידה לקידום מעמד‬
‫האישה בעיר‪.‬‬
‫‪ .2‬הקמת קרן אשר תציע הלוואות לנשים המנהלות עסקים קטנים ובינוניים בכל‬
‫תחום‪ ,‬החל מעסקים זעירים ועד עסקי היי‪ -‬טק‪.‬‬
‫‪151‬‬
‫‪ ‬היעד‪ :‬פיתוח שימושי מסחר‪ ,‬משרדים ועסקים קטנים נוספים במסגרת‬
‫הרובע‪ .‬על מנת לייצר מגוון רחב של אפשרויות תעסוקה גמישות הניתנות‬
‫להתאמה אישית‪ ,‬ובכך להגדיל את חופש הבחירה של נשים בעיר‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫הקצאת שטחים לשימושים אלו במסגרת המרכז הרובעי‬
‫מתן היתרים לפתיחת עסקים קטנים בבית‪ ,‬או בסמוך‪ ,‬על פי עיקרון עירוב‬
‫שימושי הקרקע עליו ממליצה התוכנית‪.‬‬
‫הענקת הנחות בארנונה לתושבים הפותחים עסקים בבית‪.‬‬
‫יצירת מסגרת תומכת ומנחה מטעם העירייה אשר תדריך ותלווה בעלות (ובעלי)‬
‫עסקים בכל שלבי בניית העסק וביסוסו‪.‬‬
‫‪ ‬היעד‪ :‬עידוד העסקה של תושבות (ותושבי) ראש העין במתחמי התעסוקה‪,‬‬
‫ייצר הזדמנויות כלכליות לתושבות העיר‪ ,‬יקל על הנגישות לאפשרויות תעסוקה‬
‫ויחזק את הקשר והמחויבות של התושבים לעירם‪.‬‬
‫‪ .0‬שיפור הנגישות התחבורתית למוקדי התעסוקה העירוניים והמטרופולינים‪.‬‬
‫‪ .2‬הענקת הנחות בארנונה לחברות המעסיקות תושבי העיר‪.‬‬
‫‪ .3‬קידום הקמת מעונות יום באזורי תעסוקה ובקרב מעסיקים גדולים בעיר‪.‬‬
‫‪ 4.2.4‬תחבורה ונגישות‬
‫‪ ‬היעד‪ :‬הגברת השימוש באמצעי תחבורה אלטרנטיביים במסגרת הרובע יסייעו‬
‫להפוך אותו לקהילה אינטימית ופעילה ולחזק את חיי הרחוב והביטחון במרחב‬
‫הציבורי‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.1‬‬
‫בחינת היעילות של פעילות התחבורה הציבורית כיום בדגש על תדירות‬
‫ומסלולים‪ ,‬באמצעות סקרי מוצא‪-‬יעד‪ .‬וועדת ההיגוי שתקום במסגרת התוכנית‬
‫תהיה אחראית על הפעלה‪ ,‬הערכה ויישום המסקנות מאמצעי זה‪.‬‬
‫שילוב פעילותן של חברות נוספות המפעילות מיניבוסים ומוניות שירות בעיר‪.‬‬
‫פיקוח על כך שתחנות אוטובוס תהיינה במרחק של כ ‪ 411-511‬מ' זו מזו‪.‬‬
‫הכנת תוכנית אב עירונית לשבילי אופניים שתרשת את הרובעים‪ -‬בדגש על גישה‬
‫נוחה למרכז הרובעי‪ ,‬תקשר בין הרובעים ותאפשר גישה לשטחים הפתוחים‬
‫בסביבת העיר‪.‬‬
‫פיתוח נופי שיסייע בהפיכת רחובות הערים לאטרקטיביים להליכה באמצעות‬
‫הרחבת מדרכות‪ ,‬גינון ואמצעי הצללה‪.‬‬
‫מתן עדיפות להולכי רגל ורוכבי אופניים ברמזורים במסגרת רחובות הרובע‪.‬‬
‫עידוד פיתוח רשת רחובות עירונית בעלת מבנה גריד של שתי וערב‪.‬‬
‫‪152‬‬
‫‪ 4.2.5‬שטחים פתוחים‬
‫‪ ‬היעד‪ :‬יצירת רצף שטחים פתוחים המתבסס על נחל רבה ויובליו שיהווה בסיס‬
‫לאינטראקציה חברתית ככלי לחיבור הרובעים וכלל העיר על בסיס מרכיב‬
‫דומיננטי בזהות הפיזית של העיר‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫פיתוח רשת "פארקים ליניאריים" במסגרת נחל רבה ואפיקיו‪ ,‬שיתנו מענה‬
‫לצורך בשטחים פתוחים בעיר ויכילו תשתית לפעילות פנאי‪ ,‬תרבות וספורט‪ .‬בין‬
‫השאר‪ ,‬יכילו הפארקים שבילי הליכה ואופניים‪ ,‬מתקני כושר‪ ,‬ספסלים‪ ,‬אמצעי‬
‫הצללה וכדומה‪.‬‬
‫הפארקים יאפשרו רצף שבילי אופנים ורגל החוצים את העיר ומחברים אותה‬
‫עם הגנים הלאומיים בסביבתה ועם יער ראש העין‪.‬‬
‫פיתוח הפארק יעשה באופן המאפשר נגישות מקסימאלית לכל האוכלוסיות‪.‬‬
‫הדבר יבוא לידי ביטוי בשיפועי הקרקע‪ ,‬גיאומטריית ורוחב השבילים‪ ,‬בחירת‬
‫חומרי הגמר וכדומה‪.‬‬
‫עידוד בתי ספר וגני ילדים לפעילויות לימודיות בשטחים הפתוחים סביב העיר‬
‫ובתוכה‪.18‬‬
‫שילוב שירותי ציבור לקהילה כגון מרכזים של תנועות נוער בשטחים הפתוחים‬
‫עידוד פעילויות עירוניות וסיורים‪/‬טיולים עבור משפחות‪ ,‬בשטחים הפתוחים‬
‫מסביב לעיר ובתחומה (למשל‪ ,‬נחל רבה – המהווה בית גידול מיוחד ומסדרון‬
‫אקולוגי)‪.‬‬
‫‪ ‬היעד‪ :‬המרחב הציבורי בעיר (השצ"פים) יסייע בעיצוב וביסוס הדימוי והזהות‬
‫העירונית‪ ,‬הדבר יחזק את תחושת השייכות לעיר ומכאן את תחושת הביטחון‬
‫במרחב הציבורי‪ ,‬יטשטש הבדלים חזותיים בין השכונות הוותיקות והחדשות‬
‫ויסייע במשיכת קהל היעד של התוכנית‪.‬‬
‫‪ .0‬הקמת מחלקת נוף וגנים בעירייה‪ ,‬שבראשה יעמוד אדריכל הנוף של העיר‪.‬‬
‫‪ .2‬המחלקה הנ"ל תפעל לגיבוש רשימת צמחייה וחומרי גמר מגוונים המתאימים‬
‫לאקלים ולסוג הקרקע בראש העין‪ .‬רשימות אלו יהוו את הבסיס העיצובי עבור‬
‫תוכניות מפורטות‪.‬‬
‫‪ .3‬פיתוח רצועה ירוקה אקסטנסיבית בהיקף העיר הכוללת קירות אקוסטיים‬
‫(בהתאם לצורך)‪ ,‬שתמתן את ההשפעות השליליות של צירי התחבורה בסביבת‬
‫העיר ותחזק את התחושה כי העיר מוקפת במרחבים פתוחים וירוקים‪.‬‬
‫‪ 4.2.6‬דגשים פיזיים‪/‬ארכיטקטוניים‬
‫‪ ‬היעד‪ :‬הגברת הביטחון האישי בסביבה הבנויה‪ ,‬באופן שיאפשר לנשים ליהנות‬
‫באופן שווה ומקסימאלי מהמרחב העירוני וההזדמנויות שהוא מציע‪.‬‬
‫‪ 18‬כפי שנעשה בבית ספר היסודי אפק ‪http://www.afekr.org.il‬‬
‫‪153‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫חיוב הפניית חזיתות מבנים כלפי הרחוב במטרה ליצור פיקוח של הדיירים על‬
‫המתרחש ברחוב‪.‬‬
‫שמירה על חזית בינוי רציפה ככל האפשר לאורך רחובות העיר ופיתוח רשת‬
‫רחובות בעלת קישוריות גבוהה כל האפשר‪.‬‬
‫חיוב בתוכניות חדשות ועידוד מבנים קיימים‪ ,‬לבניית דירות בקומת הקרקע‬
‫(תוך הימנעות מבניינים על עמודים בקומה התחתונה)‪ ,‬כך שיגבר הממשק בין‬
‫המרחב הציבורי למגורים‪.‬‬
‫התקנת תאורת רחוב מוגברת בכל רחובות העיר‪.‬‬
‫‪ ‬היעד‪ :‬עידוד הפעילות ברחוב‪ ,‬באופן שיעשיר את מגוון הפעילות העירונית ואת‬
‫מידת הפיקוח ושיתוף הפעולה במרחב הציבורי‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫עידוד פעילות מסחרית בקומות הקרקע אשר חזיתם פונה לרחוב‪.‬‬
‫הגבלת גובה הבינוי בעיר לכ‪ 6 -‬קומות בממוצע‪ ,‬תוך מתן אפשרות לחריגה של‬
‫עד שני קומות מגובה זה‪ ,‬בהתאם לשיקול דעתה של וועדת ההיגוי‪ ,‬באופן‬
‫שישמור על חתך רחוב בעל קנה מידה אנושי‪.‬‬
‫הרחבת המדרכות באופן שמאפשר אינטראקציה חברתית ומעבר נוח לעגלות‬
‫ילדים‪.‬‬
‫הנגשת המדרכות לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים (למשל מדרכות מונמכות)‪.‬‬
‫פיתוח נופי הכולל שימוש בצמחייה‪ ,‬אמצעי הצללה‪ ,‬ספסלים וכו' להפיכת‬
‫הרחובות למרחב מזמין ופעיל‪.‬‬
‫‪ ‬היעד‪ :‬הגברת העצמאות המרחבית של ילדים‪ ,‬באופן שיקל על סדר יומן של‬
‫נשים ויפנה להן זמן לעסוק בהעצמה אישית והגדלת טווח ההשפעה שלהן‬
‫במרחב העירוני‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫הכנת סקרי הגעה לבית הספר‪ ,‬מתנ"סים והמרכז הרובעי המתוכנן‪.‬‬
‫על סמך הסקר‪ ,‬סלילה‪ ,‬עיצוב ושילוט של דרכים ייעודיות המובילות לשימושים‬
‫אלו באופן שהינו "ידידותי לילדים" (מבחינת חומרים‪ ,‬פרופורציות וכו')‬
‫מתן קדימות להולכי רגל ונוסעי אופניים בשבילים אלו‪ ,‬על פני כלי רכב‪.‬‬
‫הפעלת תוכניות חינוכיות בביה"ס לעידוד ההליכה והנסיעה באופניים באופן‬
‫בטוח‪.‬‬
‫יצירת "משמרות הורים"‪ ,‬בהם מתקיים סבב בין הורים המלווים את הילדים‬
‫לבית הספר‪/‬חוגים וממנו‪ .‬אמצעי זה יסייע גם במימוש היעד על פיו שירותי‬
‫הציבור יהוו בסיס לגיבוש קהילת הרובע‪.‬‬
‫‪154‬‬
‫מימוש התוכנית צפוי לשנות באופן משמעותי את המרקם הבנוי ואת דפוס החיים‬
‫בראש העין‪ ,‬ויישומה צפוי להיות ארוך ומורכב‪ .‬פרק זה מציע כיצד לפעול כדי‬
‫שהמלצות התוכנית ייושמו באופן מיטבי‪ ,‬שתואם את הצרכים בפועל בעת מימוש‬
‫התוכנית (ולא את אלו שהיו קיימים בעת כתיבתה)‪.‬‬
‫‪ 5.1‬גופים הנדרשים למימוש הפרויקט‬
‫להלן עיקר הגופים הצפויים להוביל את תוכניתנו למימוש‪ .‬גופים אלו אמונים על‬
‫ניהול‪ ,‬תיאום‪,‬תכנון‪ ,‬מעקב ועדכון התוכנית‪ .‬חלק מהגופים קיימים ואת חלקם יש‬
‫להקים במסגרת התוכנית‪.‬‬
‫מנהלת רובע‪ :‬תוכניתנו ממליצה על הקמת מנהלת עבור כל רובע‪ .‬תכלית המנהלות‬
‫הרובעיות לחזק את הדמוקרטיה על ידי ייצוג של אינטרסים ציבוריים שונים‪,‬‬
‫שיאפשרו לתושבים ליטול חלק פעיל בקביעת מדיניות ויטפחו מנהיגות מקומית‪.‬‬
‫המנהלות נועדו גם להבטיח ניצול יעיל של משאבים ולתאם בין נותני השירותים‬
‫המוניציפאליים השונים שפועלים ברובע‪ .‬המנהלות ישמשו כחוליה המתווכת בין‬
‫הרשויות לתושבים‪ ,‬ערוץ לפתרון הבעיות השונות שעולות מן השטח‪.‬‬
‫מן העבר השני‪ ,‬המנהלות ישקפו את רצון התושבים להיות שותפים בניהול‬
‫ענייניהם‪ .‬הן ישמשו כלי לביטוי צרכי התושבים‪ ,‬וילמדו על נכונותם לקבל עליהם‬
‫אחריות לפתרון בעיותיהם‪ .‬המבנה הארגוני של המנהלת יורכב מנציגי תושבים‪,‬‬
‫ונציגי מוסדות ושירותים הפועלים ברובע‪ .‬המנהלות ינוהלו ויונחו ע"י צוות מקצועי‬
‫שיכלול בין השאר אדריכל רובעי ואחראי על תכנון חברתי‪ .‬התוכנית מציעה כי בתוך‬
‫המנהלות‪ ,‬יוקמו ועדות משנה בנושאים כגון‪ :‬חינוך‪ ,‬איכות סביבה וכו'‪.‬‬
‫וועדת היגוי‪ :‬התוכנית ממליצה על הקמתה של וועדת היגוי‪ .‬הוועדה תהיה אחראית‬
‫לניהול‪ ,‬תיאום והוצאה לפועל של כלל התהליכים הקשורים ביישום מדיניות‬
‫התוכנית‪ .‬ביניהם‪ :‬תהליכי אישור‪ ,‬תכנון מפורט‪ ,‬ביצוע‪ ,‬מעקב‪ ,‬ביקורת ועדכון‬
‫במידה והדבר יידרש‪ .‬הוועדה תקום מיד לאחר אימוץ התוכנית ע"י העירייה‪,‬‬
‫ותיפגש בתדירות הנדרשת בהתאם לשלב בו נמצאת התוכנית‪ ,‬ולכל הפחות פעם‬
‫בחודש‪ ,‬על מנת לשמור על קשר קרוב ופיקוח על הנעשה בשטח‪.‬‬
‫כשליש מחברי הוועדה יורכב מתושבים שנבחרו לשמש כנציגי רובעים (נציג לכל‬
‫רובע)‪ .‬יש לשים לב כי נציגים אלו מייצגים נאמנה את כל קשת האוכלוסייה בעיר‪,‬‬
‫כך שתינתן אפשרות לביטוי רחב של מגוון בעלי דעות‪ ,‬ערכים ואינטרסים‪ .‬שליש‬
‫נוסף יורכב מ"מקבלי החלטות"‪ -‬נציגים פוליטיים ומנהליים שהינם בעלי עניין‬
‫בתוכנית (למשל‪ ,‬העירייה ורשות מקרקעי ישראל)‪ .‬כחלק משליש זה‪ ,‬או בנוסף לו‪,‬‬
‫יש לוודא כי מהנדס העיר‪ ,‬או נציג מטעמו‪ ,‬יהיה נוכח בכל ישיבות המועצה‪ .‬השליש‬
‫הנותר יורכב מנציגים מקצועיים‪ -‬יועץ משפטי‪ ,‬מומחית ויועצת לענייני תכנון ומגדר‬
‫ומתכנן ערים‪ ,‬שגם יעמוד בראש הוועדה‪ .‬יש לוודא כי ‪ 51%‬מחברי הוועדה הן נשים‪.‬‬
‫יועצים מקצועיים (אדריכלים‪ ,‬מהנדסים וכו') כמו גם נציגים של גופים בעלי עניין‬
‫בתוכנית (כמו מע"צ‪ ,‬רט"ג‪ ,‬חברת נ‪.‬ת‪.‬ע) ייקחו חלק בוועדת ההיגוי בהתאם לשלב‬
‫בו נמצאת התוכנית‪.‬‬
‫‪155‬‬
‫וועדות מתמחות‪ :‬תחת וועדת ההיגוי יפעלו וועדות מקצועיות שמטרתן לקבוע‬
‫ולתאם את הפעילות של גופים שונים באותו נושא‪ ,‬כך שניתן יהיה למקסם את‬
‫תועלתם ולהשוות את איכות התשתית בכל העיר‪ .‬הקמת הוועדות‪ ,‬סמכויותיהם‬
‫ואופן פעילותם יקבעו ע"י וועדת ההיגוי‪ ,‬בהתאם לצורך‪ .‬התוכנית ממליצה להקים‬
‫וועדות בתחום התחבורה‪ ,‬החינוך‪ ,‬פעילות עירונית ועוד‪.‬‬
‫יחידה לקידום וניהול עסקים בעיר‪ :‬התוכנית ממליצה להקים "יחידה לקידום‬
‫וניהול עסקים"‪ .‬יחידה זו תפעל תחת עיריית ראש העין (הן מבחינת סמכות והן‬
‫מבחינת תקציבים) ותייעץ ותסייע לאלו המעוניינים בהקמת עסק (מהבית או אחר)‪.‬‬
‫היחידה גם תפקח על אופן התפתחות העסק ומידת התאמתו לסביבתו‪ .‬החלטות‬
‫ופעולות היחידה יעודדו ויחזקו את פיתוחם של אזורים מעורבי שימושים ומגוון‬
‫תעסוקות‪ ,‬תוך בחינת ההשפעות של עסקים שונים על שימושים סמוכים ומניעת‬
‫השפעות חיצוניות שליליות‪.‬‬
‫עיריית ראש העין‪ :‬כפי שכבר ציינו‪ ,‬העירייה אחראית על ניהול הידע העירוני‬
‫ותרגומו לכדי פעולות ממשיות והקצאת שטחים ותקציבים‪ .‬ראשית‪ ,‬על העירייה‬
‫לאמץ את התוכנית‪ .‬לאחר מכן עליה לתקצב ולתמוך בתהליך התכנון המפורט‬
‫וכמובן לפקח על ביצוע ומימוש‪ .‬על העירייה לפעול בשיתוף פעולה מלא עם מנהלות‬
‫הרובע וועדת ההיגוי ולוודא כי הן ממלאות את תפקידן כראוי‪ .‬כל אלו יתרמו‬
‫למעקב ולהערכה של התוכנית והתוכניות המפורטות שיוצאו מכוחה‪.‬‬
‫פורום הנשים – "המזמין"‪ :‬התוכנית רואה בפורום הנשים‪ ,‬המאגד תחתיו מאות‬
‫חברות‪ ,‬המתגוררות במגוון אזורי מגורים בעיר‪ ,‬חלק משמעותי בקידומה של‬
‫התוכנית‪ .‬הפורום מהווה חוט מקשר בין כלל תושבות העיר‪ ,‬לגופים המעורבים‬
‫בתוכנית ולכן תמיכתן בתוכנית הינה הכרחית לקידומה‪ .‬משום כך‪ ,‬התוכנית תפעל‬
‫לשיתוף פעולה מלא והשתלבותן של חברות הפורום בתהליכי מימוש התוכנית‪.‬‬
‫הדבר יעשה באמצעות תהליכי שיתוף ציבור ועל ידי שריון מקום עבור חברת פורום‬
‫הנשים בכל מנהלת רובעית‪.‬‬
‫‪ 5.2‬שלבי הביצוע‬
‫קביעת שלבי הביצוע של התוכנית דורשת יצירת סדר עדיפויות‪ ,‬המבוסס על מידת‬
‫ההשפעה של כל פעולה ומידת הדחיפות במימושה לצורך הפיכת ראש העין ל"עיר‬
‫ידידותית לנשים"‪ ,‬לצד הערכה מפוקחת של היכולת ליישום כל פעולה נכון להיום‬
‫ובעתיד‪ .‬נציג כעת את המלצותינו בנוגע לשלבי הביצוע של התוכנית‪ ,‬תוך התייחסות‬
‫לעקרונות התוכנית ומטרותיה ומתן דוגמאות מאמצעים ספציפיים‪ .‬במקביל‬
‫נתייחס למכשולים שמובילי התוכנית עשויים לפגוש בכל שלב‪.‬‬
‫‪ 5.2.1‬טווח הזמן המיידי‪-‬קצר‬
‫שלב זה יתמקד ביצירת הלגיטימציה והתמיכה הציבורית בתוכנית‪ ,‬איסוף וריכוז‬
‫המידע החסר‪ ,‬ושינוי תקינה עירונית באופן שייצר את תנאי הפתיחה למימוש‬
‫התוכנית‪ .‬עיקר הפעולות בשלב זה נעשות מטעם ועל ידי העירייה‪ ,‬בעזרת גופים‬
‫הכפופים לה‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬סיכויי מימוש היעדים בשלב זה גבוהים יחסית‪.‬‬
‫היעדים המשמעותיים בשלב זה מתמקדים ב‪:‬‬
‫‪156‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח האמצעים הקשורים במודעות ציבורית בכל הנוגע לחשיבות וליתרונות‬
‫במרקם עירוני בו קיים שוויון הזדמנויות מגדרי‪ .‬למשל‪ ,‬הטמעת תכנים‬
‫במסגרות חינוכיות ויצירת סידרה של מפגשי שיתוף ציבור‪.‬‬
‫יצירת המסגרת הניהולית וקשרי העבודה הנחוצים למימוש התוכנית‪ ,‬כמו גם‬
‫השינויים המבניים בעירייה שיאפשרו הנגשה של מידע ושריון מקומות עבודה‬
‫לנשים‪ .‬למשל‪ ,‬הגדרת גבולות הרובעים והתאמת שירותי העירייה אליהם‪,‬‬
‫הקמת המנהלות הרובעיות וועדת ההיגוי‪ ,‬והתאמת שעות פעילות משרדי‬
‫שירותים שונים‪.‬‬
‫העצמה של נשים במרחב העירוני והגדלת טווח השפעתן עליו על ידי פיתוח‬
‫האמצעים המשפיעים על מידת הביטחון של נשים במרחב העירוני‪ .‬למשל‪,‬‬
‫יצירת תשתית תאורה הולמת ופיתוח נחל רבה ואפיקיו כשטחים פתוחים‬
‫ציבוריים פעילים (אגב‪ ,‬אמצעי זה יסייע גם ביצירת קשרים בין חלקי העיר‬
‫והשוואת השירותים הניתנים בחלקי העיר השונים)‬
‫פיתוח האמצעים המשפיעים על מידת העצמאות המרחבית של ילדים‪ ,‬באופן‬
‫שיקל על סדר יומן של נשים‪ ,‬יחזק את המרחב הציבורי בעיר ויפנה זמן ומקום‬
‫לעיסוק בהגדלת טווח ההשפעה של נשים על החברה והמרחב העירוני‪ .‬למשל‪,‬‬
‫יצירת שבילים ייעודיים לילדים ומתן קדימות בהם להולכי רגל ונוסעי אופניים‬
‫על פני כלי רכב והפעלת תוכניות חינוכיות בביה"ס לעידוד ההליכה והנסיעה‬
‫באופניים באופן בטוח‪.‬‬
‫שיכלול אמצעי התחבורה עליהם מתבסס הקשר עם מטרופולין תל אביב כיום‪,‬‬
‫בשלב זה ללא שינוי תשתיות פיזיות עירוניות‪ .‬למשל‪ ,‬שבירת המונופול של חב'‬
‫קווים בעיר על ידי שילוב חברות נוספות המפעילות מיניבוסים ומוניות שירות‪,‬‬
‫הגברת תדירות הקווים ובחינת היעילות של מסלוליהם כיום‪.‬‬
‫פיתוח האמצעים שיסייעו בהשוואת שירותי הציבור בין חלקי העיר השונים‪,‬‬
‫באופן שיסייע להשיג שיתוף פעולה מצד כל תושבי העיר‪ ,‬כמו גם את התפתחותו‬
‫של מרקם עירוני מאוחד ורציף‪ .‬למשל‪ ,‬ע"י הסדרת תשתית חסרה ברובע שבזי‬
‫בהתאם ליעדי האוכלוסייה שמגדירה התוכנית ופיקוח על חלוקה הוגנת של‬
‫תקציבים והקצאת קרקעות לשירותים שונים‪.‬‬
‫יישום המלצות התוכנית במסגרת תוכניות מפורטות בכל הנוגע להוראות‬
‫אדריכליות‪ ,‬כגון מספר קומות‪ ,‬הפניית חזיתות וקביעת צפיפויות‪ ,‬ובכל הנוגע‬
‫לעידוד תעסוקה בקרב נשים‪ ,‬למשל אישור לפתיחת עסקים במסגרת המגורים‪.‬‬
‫מפגשים ודיאלוג עם כפר קאסם על האפשרות שבחילופי שטחים ושינוי גבולות‬
‫היישובים‪ .‬אמצעי זה הינו חלק משמעותי במימוש התוכנית‪ ,‬וככל הנראה יעמוד‬
‫ברקע כל שלבי הביצוע של התוכנית‪ ,‬עד למימושו בטווח הזמן הבינוני‪-‬רחוק‬
‫(בהנחה וניתן יהיה להגיע לכדי הסכמה מול כפר קאסם)‪.‬‬
‫צעדים אלו‪ ,‬לא רק שיעצימו את נשות העיר במרחב העירוני והמטרופוליני באופן‬
‫משמעותי כבר בשלביה הראשונים של התוכנית‪ ,‬אלא גם יתרמו לביסוס דימוי‬
‫עירוני ואזורי שיסייע במשיכת אוכלוסיית היעד של התוכנית וגיבוש תמיכה‬
‫פוליטית ותקציבית בפרויקטים הנחוצים בעיר‪.‬‬
‫להערכתנו המכשולים המגבילים ביותר בשלב זה הינם‪ :‬ראשית‪ ,‬התנגדות תושבי‬
‫ראש העין‪ ,‬בעיקר תושבי השכונות הוותיקות‪ ,‬לשינויים שהתוכנית מציעה בשטחם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬התנגדות על רקע אי הבנה של משמעות התוכנית‪ -‬נשים אינן מוגבלות‪,‬‬
‫‪157‬‬
‫תפקידן החברתי והאופן בו המרחב העירוני בנוי הוא זה שמגביל אותן‪ .‬שנית גיוס‬
‫התקציב הראשוני‪ ,‬לצורך הקמת המסגרות הניהוליות של התוכנית ועריכת‬
‫הסקרים ואיסוף המידע הנדרש לתכנון מפורט‪ .‬שלישית‪ ,‬התנגדות עובדים בשירותי‬
‫ציבור ומנהל בעיר לרפורמה שהתוכנית מובילה אליה בכל הנוגע לתנאי עבודתם‪.‬‬
‫‪ 5.2.2‬טווח הזמן הקצר‪-‬בינוני‬
‫שלב זה יתמקד בהתחלת יישום הפן הפיזי של התוכנית‪ ,‬החל מגיבוש תוכניות‬
‫מפורטות עבור שטחי מגורים ותשתיות תחבורה‪ ,‬למשל‪ ,‬וכלה בהוצאה לפועל של‬
‫תוכניות אלו‪ .‬הפעולות בשלב זה דורשות שיתוף פעולה מצד הגופים המקצועיים‬
‫שהוצגו בסעיף ‪ ,1.0.2‬ותלויים ביחסי העבודה שנבנו בשלב הקודם של ביצוע‬
‫התוכנית‪ .‬לכן סיכויי המימוש של יעדים בשלב זה נמוכים מסיכויי המימוש בשלב‬
‫הקודם‪ .‬חשוב לציין כי לאחר הוצאתו לפועל של השלב הקודם‪ ,‬ולפני התחלת‬
‫מימוש שלב זה‪ ,‬יש לערוך תהליך של מעקב ותיעוד ההשפעות הישירות והעקיפות‬
‫של התוכנית‪ ,‬ובהתאם לממצאים‪ ,‬להעריך מחדש ולעדכן את היעדים והאמצעים‬
‫שיש לעשות בהם שימוש כעת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ציפוף המרקם הבנוי בהתאם לעקרונות התוכנית‪ .‬ראשית יש לאתר את‬
‫האזורים המתאימים לתהליכי פינוי בינוי ועיבוי בינוי‪ ,‬תוך שימוש בכלים של‬
‫שיתוף ציבור‪ .‬על וועדת ההיגוי ליצור מסמך מדיניות הקובע את היחסים‬
‫הספציפיים והפרוגראמה המדויקת עבור כל פרויקט‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬ניתן יהיה‬
‫לערוך תוכניות מפורטות עבור פרויקטים אלו‪ .‬במקביל יוצאו תוכניות מפורטות‬
‫עבור שטחים בשולי העיר שתוכניתנו מייעדת למגורים‪ ,‬אך הם אינם מיועדים‬
‫לכך כיום‪.‬‬
‫טיפול פיזי בתשתיות התחבורה בעיר באופן שישדרג את התשתית הקיימת‬
‫ויתאימה לצרכים ולדרישות התושבים‪ ,‬על פי העקרונות שמציגה תוכניתנו‪,‬‬
‫ויגדיל את אפשרויות הבחירה של נשים בכל הנוגע לתנועה בעיר ובמטרופולין‪.‬‬
‫למשל ע"י פתיחת השימוש בכביש ‪ 01‬והוספת נתיבים לדרכים קיימות‪.‬‬
‫פיתוח ה"מרכז הרובעי" בהתאם לעקרונות התוכנית‪ .‬ראשית יש לאתר את‬
‫השטח בו ניתן לפתח פונקציה זו‪ ,‬כאשר רצוי שתהיה בסמוך למתחם שירותי‬
‫ציבור קיים ובנגישות גבוהה לאוכלוסיית הרובע‪ .‬לאחר מכן יש ליצור מסמך‬
‫מדיניות עבור כל מרכז‪ ,‬הקובע את גודלו ומידת עירוב שימושי הקרקע‪ .‬על סמך‬
‫תוכנית זו ניתן לערוך תוכנית אדריכלית מפורטת‪.‬‬
‫יישום פעולות שייסעו לחיזוק מעמד רובע שבזי כמרכז האזרחי העירוני‪ .‬לצד‬
‫התפתחות הרובעים כישות עצמאית‪ ,‬חשוב לבסס ולשמר את מעמדו של רובע‬
‫שבזי‪ ,‬כחלק מהרצון לחזק ולשמר איכויות תרבותיות בעיר וליצור זהות עירונית‬
‫מאוחדת‪ .‬למשל‪ ,‬באמצעות ריכוז המוסדות העירוניים‪ ,‬בית המשפט ונציגי‬
‫משרדים ממשלתיים‪ ,‬ברחוב שבזי ובאמצעות שדרוג מתחם השוק העירוני‬
‫והעצמת הנוכחות שלו בסביבה העירונית‪.‬‬
‫יישום פעולות שיפתחו את שלושת מתחמי התעסוקה הגדולים בעיר‪,‬לצורך‬
‫הרחבת אפשרויות התעסוקה העומדות בפני נשים ונמצאות ונגישות למגוריהן‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬באמצעות הקצאת שטחים בצומת שבזי‪-‬שלמה המלך שברובע הוותיק‬
‫‪158‬‬
‫לשירותי ציבור עירוניים ושימושי מגורים‪ ,‬משרדים ומסחר ומתן הטבות‬
‫לחברות בתחומי תעשייה מתקדמת‪ ,‬מסחר ולוגיסטיקה המבססות עצמן‬
‫במתחמי התעסוקה‪.‬‬
‫להערכתנו המכשולים המגבילים ביותר בשלב זה הינם‪ :‬התמודדות מול התנגדות‬
‫תושבים לתהליכי פינוי בינוי ויצירת תמריץ כלכלי עבור יזמים למימוש פרויקטי‬
‫בנייה למרות הגבלת אחוזי הבנייה (על מנת לאפשר שמירה על פיתוח בקנה מידה‬
‫אנושי)‪ .‬שנית‪ ,‬התנגדות רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון לשינוי תוכניות‬
‫מאושרות‪/‬מופקדות‪ .‬שלישית‪ ,‬מציאת הסדרי תחבורה חלופיים והתמודדות עם‬
‫תלונות תושבים עם מטרדים כתוצאה מהבנייה‪ .‬ולבסוף‪ ,‬כמובן גיבוש התקציב‬
‫הדרוש לתהליכי התכנון המורכבים‪ ,‬הכוללים שיתוף ציבור‪ ,‬אליהם בהם התוכנית‬
‫מעוניינת‪.‬‬
‫‪ 5.2.3‬טווח הזמן הבינוני‪-‬ארוך‬
‫שלב זה יתמקד ביישום ופיקוח על האופן בו מתבצעים השינויים הפיסיים‬
‫והמנהליים שהתוכנית ממליצה עליהם ובהפעלתם של אמצעים הדורשים מידה‬
‫גבוהה של תיאום בין גופים שונים ותקציבים נרחבים‪ .‬לקראת יישום שלב זה יש‬
‫לערוך ניתוח של תהליך ביצוע התוכנית עד כה‪ .‬לצורך כך ניתן להשתמש במודל‬
‫‪ .SWOT‬יש לבחון את ההשפעות בפועל של האמצעים שיושמו עד כה‪ ,‬מידת‬
‫הצלחתם ויכולתם לממש את היעדים והמטרות שהתוכנית קובעת‪ ,‬כמו גם לנתח‬
‫את השינויים החברתיים והפיסיים שעברה ראש העין עד כה‪ .‬לאור אלו יש להעריך‬
‫את מידת הצורך בפרויקטים הכלולים בשלב זה ולבצע התאמות ועדכון של‬
‫התוכנית בהתאם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חילופי שטחים בפועל עם כפר קאסם לצורך המשך פיתוח שכונת חורשים‪ ,‬כחלק‬
‫מהיעד של יצירת מרקם בנוי רובעי ועירוני רציף שיסייע ביצירת קשר בין‬
‫אוכלוסיית העיר‪ ,‬יחזק את תחושת הביטחון ויגביר את הנגישות לשירותים‬
‫מעקב ובקרה על יצירתו בפועל של תמהיל דיור מגוון ומרקם בנוי רובעי ועירוני‬
‫רציף והתאמת תוכניות מפורטות ותקנות עירוניות המסייעות למימוש יעדים‬
‫אלו‪.‬‬
‫מעקב ובקרה אחר הפיכת המרחב הציבורי בעיר לפעיל והחייאת חיי הרחוב‬
‫באופן שיאפשר לנשים ליהנות בצורה שווה ומקסימאלית מהמרחב העירוני‬
‫וההזדמנויות שהוא מציע‪.‬‬
‫הגברת הנגישות אל מטרופולין תל אביב באמצעות חיבור ראש העין לרכבת‬
‫הקלה והתאמת מערכת התחבורה הציבורית בעיר אליה‪.‬‬
‫המשך פיתוח שלושת מוקדי התעסוקה בעיר‪ ,‬באמצעות הרחבת אזור‬
‫התעסוקה פארק אפק לכיוון מזרח‪ ,‬על עתודות קרקע של העיר‪ ,‬וסלילת כניסה‬
‫נוספת לאזור תעשייה אפק מכיוון מזרח‪.‬‬
‫להערכתנו המכשולים המגבילים ביותר בשלב זה הינם‪ :‬בראש ובראשונה‪ -‬מידת‬
‫שיתוף הפעולה של כפר קאסם עם הרצון לחילופי שטחים‪ .‬במידה ולא ניתן יהיה‬
‫‪159‬‬
‫לממש צעד זה‪ ,‬יש לבחון מחדש את עתודות הקרקע של ראש העין‪ ,‬אפשרויות ציפוף‬
‫המרקם העירוני ויעדי האוכלוסייה שהותוו במסגרת התוכנית‪ .‬שנית‪ ,‬שמירה על‬
‫יחסי העבודה ושיתוף הפעולה לאורך זמן מול הגופים המקצועיים ובעלי הסמכות‬
‫באישור התוכנית‪ .‬שלישית‪ ,‬יצירת הסכמה בכל הנוגע לצורך בעדכון התוכנית‪ ,‬שכן‬
‫ניתן לצפות כי מסקנות תהליך ההערכה של יישום שלבי התוכנית יהיו שנויות‬
‫במחלוקת‪ .‬לבסוף‪ ,‬רתימת הגופים הנחוצים לשינוי ועדכון תוכניות מאושרות‬
‫ומופקדות הן מבחינה תקציבית והן מבחינה מקצועית‪.‬‬
‫‪ 5.3‬עדכון ומעקב‬
‫כאמור‪ ,‬התוכנית מבקשת להיות גמישה ולאפשר את שינוי האמצעים ועדכון‬
‫היעדים שהיא מציבה ואת התאמתם למציאות שתשרור בעת יישום התוכנית‪ .‬לצד‬
‫זאת‪ ,‬יש לוודא כי מטרות התוכנית ו"מטרות העל" באות לידי ביטוי במרחב העירוני‬
‫וראש העין אכן מממשת את החזון של הפיכתה ל"עיר ידידותית לנשים"‪ .‬לצורך כך‪,‬‬
‫וועדת ההיגוי של התוכנית תוביל את תהליך הפיתוח והיישום של התוכנית‬
‫ובמקביל תשמש כגוף המרכזי שמבקר‪ ,‬מלווה‪ ,‬ומייעץ לה‪.‬‬
‫במסגרת עבודתה‪ ,‬הוועדה תכין לעיריית ראש העין דו"ח שנתי שיפורסם באתר‬
‫העירייה‪ ,‬ויציג את סטאטוס התכנית ואופן התקדמותה‪ .‬ההליך יקדם שקיפות מול‬
‫הציבור ושילובו‪ ,‬כמו גם בעלי עניין אחרים‪ ,‬בתהליך מימוש התוכנית‪ .‬הדו"ח יציג‬
‫תמונת מצב פיסית של התקדמות פרויקטי הבנייה הכלולים בתוכנית‪ ,‬בדגש על‬
‫יצירת מפל צפיפויות‪ ,‬פיתוח המרכזים הרובעיים ופיתוח מגוון אפשרויות תעסוקה‪,‬‬
‫לצד תמונת מצב חברתית‪-‬כלכלית של תושבי העיר‪ ,‬בהתייחס לתחומים כגון חינוך‬
‫ופילוח תעסוקה‪ .‬הדו"ח יציג נתונים בחלוקה לכלל התושבים ולפי פילוח מגדרי‬
‫במסגרת עירונית‪ ,‬רובעית ושכונתית‪.‬‬
‫במקביל לדו"ח זה יוכן מסמך הבוחן ומעדכן את ההערכה לגבי סיכויי הביצוע של‬
‫אמצעי המדיניות השונים הכלולים בתוכנית‪ ,‬בהתייחסות לנושאים כגון תקציב‪,‬‬
‫מורכבות הנדסית‪ ,‬מעורבות בעלי עניין ומידת פתיחות האוכלוסייה לשינויים‪.19‬‬
‫נושא זה חשוב על מנת לאפשר תיאום ציפיות וגישה פרקטית ומפוקחת ליישום‬
‫התוכנית‪ ,‬שתסייע במימושה בפועל‪.‬‬
‫אחת לשנה תקיים הוועדה פגישת עדכון וייעוץ אל מול העירייה‪ ,‬מנהלות הרובע‬
‫וגופים מקצועיים רלוונטיים‪ ,‬בשיתוף פורום הנשים‪ .‬בפגישה זו יוצגו עיקרי הדו"ח‬
‫והמסמך ומסקנותיו‪ ,‬ויתקבלו החלטות בנוגע לאופן בו יש להמשיך במימוש ויישום‬
‫התוכנית‪ .‬התוכנית תעודכן על סמך ההבנות שהושגו בפגישה זו‪ ,‬וההערות השונות‬
‫יוטמעו הן בתשריט והן בהוראות התוכנית‪.‬‬
‫נחזור ונדגיש כי עדכון התוכנית אפשרי‪ ,‬מלבד שהוא לא גורע ממטרות העל של‬
‫התוכנית ובחזונה‪ .‬תהליך מעקב ועדכון פומבי יסייע בכך‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪P. A Sabateier and D. Mazmanian (1981), Effective policy implementation, Lexington‬‬
‫‪Books.‬‬
‫‪161‬‬
‫רחל אלתרמן‪" ,)0111( ,‬מדיניות התיכנון הכולל‪ :‬תהליך הביצוע ומדיניות קרקעית"‪ ,‬מתוך‪:‬‬
‫ישראל ‪ :2121‬תוכנית‪-‬אב לישראל בשנות האלפיים‪ ,‬הטכניון‪ ,‬עמ' ‪.25-51‬‬
‫ע‪ .‬ור‪ .‬לרמן (‪ ,)2112‬מדריך להקצאת קרקע לצרכי ציבור‪ ,‬המכון למחקר ופיתוח מוסדות חינוך‬
‫ורווחה‪ ,‬אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ‪.‬‬
‫א‪ .‬סיוון וט‪ .‬פנסטר (ערכ') (‪ ,)2116‬איזה מין מרחב? תכנון מרחבי מנקודת מבט מגדרית‪ ,‬במקום ‪-‬‬
‫מתכננים למען זכויות תכנון‪.‬‬
‫א‪ .‬צ'רצ'מן (‪ ,)0112‬נקודת מבט מבחנת על איכות החיים העירונית‪ :‬נשים‪ ,‬ילדים וקשישים‪,.‬‬
‫חיפה‪ :‬הטכניון‪ ,‬המרכז לחקר העיר והאזור‪.‬‬
‫א‪ .‬צ'רצ'מן (‪ ,)0113‬התאמת התכנון המרחבי לקבוצות משנה באוכלוסיית ישראל‪ ,‬תכנית אב‬
‫לישראל בשנות האלפיים‪ ,‬הצוות החברתי‪ ,‬הטכניון‪.‬‬
‫‪K. H. Anthony (2001), Designing for Diversity: Gender, Race, and Ethnicity in the‬‬
‫‪Architectural Proffesion.‬‬
‫‪M. P. Brooks (2002), Planning Theory for Practitioners, American Planning‬‬
‫‪Association, Planners Press.‬‬
‫‪C. Greed (1994), Women and Planning: Creating gendered realities.‬‬
‫‪J. Lorber, (1995), Paradoxes of gender. New Haven: Yale University Press.‬‬
‫‪C. Moser & L. Peake (1987), Woman, human settlements and housing. London:‬‬
‫‪Tavistok.‬‬
‫‪R. A. Putnam (2000), Bowling Alone: The Collapse and Revival of American‬‬
‫‪Community, New York: Simon & Schuster.‬‬
‫‪P. A Sabateier and D. Mazmanian (1981), Effective policy implementation,‬‬
‫‪Lexington Books.‬‬
‫‪161‬‬
A. Churchman & I. Altman (1994), Woman and the Environment : A perspective
on research , design and policy. In: I. Altman & A. Churchman (Eds.). Women and
the environment. New York: Plenum Press.
S. Hanlon (1996), “Where do Women Feature in Public Transport?”, Women’s
Travel Issues Second National Conference, Baltimore.
E. E. Malizia & S. Ke. (2006), The Influence of Economic Diversity on
Unemployment and Stability. Journal of Regional Science, Vol. 33, Issue 2.
K. B. Silbaugh (2008), Women's Place: Urban Planning, Housing Design and
Work-Family Balance, Fordham Law Review, vol. 76.
/http://www.nashimb.org.il :"‫ "נשים בראש‬,‫אתר פורום הנשים‬
http://www.afekr.org.il :‫בית הספר היסודי אפק‬
:‫אתר פורטל השירותים והמידע הממשלתי‬
http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/OfficesAndAuthorities/OAFList/OAEducat
/ion
:‫אתר הרשות לקידום מעמד האישה‬
/http://www.women.gov.il/MA/AboutUs/whoweare
:‫ אתר הנשים של ישראל‬,‫אתר אסימון‬
http://www.asimo.co.il/sitePage.aspx?pageID=23
162
‫‪163‬‬
‫‪ 1.2‬אזורים שיש לקיים בהם תהליכי פינוי בינוי‪ ,‬עיבוי בינוי ומגורים‬
‫חדשים‬
‫‪ 1.3‬עקרונות מערכת התחבורה המוצעת‬
‫‪164‬‬
‫ראש העין‪ :‬עיר לכל הגילאים‬
‫עירא עברי‪ ,‬נעמה וייס‪ ,‬עמית קליינר‬
‫‪165‬‬
‫‪166‬‬
‫‪ 1.1‬מזמין התוכנית – " עיריית ראש העין "‬
‫נתונים דמוגרפיים מצביעים על כך שאחוז האוכלוסייה בטווח הגילאים ‪21-41‬‬
‫בראש העין קטן באופן יחסי‪ ,‬במיוחד בהשוואה למתרחש במדינה‪ .‬משיחות עם‬
‫תושבים עולה כי בעיר קיים תהליך הגירה שלילית של תושבים בגילאים אלו מכיוון‬
‫שבעיר לא קיימים התנאים המתאימים למשיכת אוכלוסייה צעירה והיא אינה‬
‫מעודדת את תושביה הצעירים להישאר בה‪.‬‬
‫במסגרת תוכניתנו‪ ,‬עיריית ראש העין מזהה תהליך זה ורואה את הסכנה הטמונה בו‬
‫להמשך התפתחותה של העיר‪ .‬בעקבות זאת היא מחליטה ליזום תוכנית פיתוח‬
‫כוללנית שתפתח את ראש העין כעיר נוחה ומושכת עבור אוכלוסייה חדשה ובעיקר‬
‫עבור בני המקום שמתלבטים האם להישאר בעיר בבגרותם או לעבור למקום אחר‪.‬‬
‫עיר לכל החיים‪ ,‬שנותנת מענה מלא לצרכיו של אדם מרגע שנולד והלאה ואפשרויות‬
‫המגורים בה‪ ,‬התעסוקה והבילוי מגוונות ומתאימות לכל תושב‪ ,‬מהצעיר ביותר ועד‬
‫לגמלאי‪.‬‬
‫הבחירה בנקודת מבט זו נובעת בין השאר ממסקנות הסקר שנערך ע"י תלמידי‬
‫הקורס‪ ,‬בו המשיבים בטווח הגילאים של ‪ 21-41‬ציינו כי בעיר אין מספיק מקומות‬
‫בילוי‪ ,‬ומעט דירות קטנות (‪ 2-3‬חדרים) הפנויות להשכרה או רכישה‪.‬‬
‫השוואה בין התפלגות הגילאים של ראש העין לישראל‪ .‬נתוני מפקד ‪2002‬‬
‫‪ 1.2‬ניתוח מאפייני העיר וסביבתה מנקודת מבטו של ראש העיר‬
‫(‪)SWOT‬‬
‫בשלב זה ניתחנו את מאפייני ראש העין על ידי סקירת החוזקות (‪)Strengths‬‬
‫והחולשות (‪ )Weaknesses‬שלה‪ ,‬ובחינת הסביבה התחרותית בה היא מתפתחת על‬
‫ידי ניתוח ההזדמנויות (‪ )Opportunities‬והאיומים (‪ )Threats‬הקיימים לה‪ .‬ניתוח‬
‫‪167‬‬
‫ה‪ SWOT-‬נעשה מנקודת מבטו של המזמין וההיבטים שעלו בניתוח זוהו כחיוניים‬
‫לביצוע תהליך התכנון‪.‬‬
‫ניתוח ‪S.W.O.T‬‬
‫‪Strengths‬‬
‫‪Weaknesses‬‬
‫מיקום גיאוגרפי‬
‫מיעוט אוכלוסיה צעירה בשכבת‬
‫הגיל ‪20-39‬‬
‫מיסי ארנונה ומחירי נדל"ן נמוכים‬
‫יחסית‬
‫סביבה‬
‫פנימית‬
‫סביבה‬
‫חיצונית‬
‫מגוון דירות נמוך‬
‫שטחים פתוחים רבים‪ :‬יער וגן‬
‫לאומי‬
‫אחוז הגירה שלילי יחסית גבוה‬
‫אוכלוסייה חזקה ומעורבת‬
‫תחבורה ציבורית לא מספיק יעילה‬
‫בסיס פעילות התנדבותית אזרחית‬
‫רחב ומגוון‬
‫מעט מקומות בילוי ופנאי‬
‫‪Opportunities‬‬
‫‪Threats‬‬
‫הרחבת העיר הצפויה‬
‫אטרקטיביות‬
‫ערים‬
‫במטרופולין תל אביב‬
‫תחנת רכבת נוספת‬
‫הרחבת העיר טרם בניית ושדרוג‬
‫כל התשתיות ומבני הציבור בעיר‬
‫בניית "לב ישראל"‬
‫מגדל צדק‪ ,‬גן לאומי ומרכז תרבותי‬
‫ותיירותי‬
‫צפיפות דיור נמוכה‬
‫עיר‬
‫יצירת‬
‫בעקבות ההרחבה‬
‫אחרות‬
‫"חדשה‪-‬חדשה"‬
‫היתרון הבולט ביותר של ראש העין הינו המיקום הגיאוגרפי שלה‪ .‬ראש העין נמצאת‬
‫בלבה של המדינה‪ ,‬במטרופולין תל אביב‪ ,‬ובצמוד אליה עוברים עורקי תחבורה בין‪-‬‬
‫עירוניים ראשיים‪ :‬כביש ‪ ,6‬כביש ‪ 5‬ותחנת רכבת בסמוך למחלף קסם‪ .‬חולשה‬
‫מרכזית בעיר הינה העובדה כי פירמידת הגילאים בעיר לא מאוזנת ויש מעט‬
‫תושבים בין הגילאים ‪ .21-31‬יחד עם זאת‪ ,‬ההרחבה הצפויה של העיר מהווה‬
‫הזדמנות משמעותית למשיכת אוכלוסייה צעירה וליצירת משרעת גילאים מגוונת‬
‫יותר בראש העין‪.‬‬
‫ראש העין תהפוך מפרבר כפרי מנומנם שבאים אליו בשל היותו זול ונוח‪ ,‬לעיר‬
‫תוססת ואטרקטיבית עבור אוכלוסייה בכל הגילאים‪ .‬ראש העין תהה עיר נוחה‬
‫ומושכת עבור אוכלוסייה חדשה המתלבטת היכן לגור‪ ,‬ועבור תושבי העיר הצעירים‪.‬‬
‫‪168‬‬
‫ראש העין תתפתח כעיר שנותנת מענה מלא לצרכיו של אדם מרגע שנולד והלאה‪ ,‬בה‬
‫אפשרויות המגורים‪ ,‬התעסוקה והבילוי הינן הולמות ומגוונות לכל תושב‪ ,‬מהצעיר‬
‫ביותר ועד לגמלאי ‪" -‬עיר לכל החיים"‪.‬‬
‫‪ 1.3.1‬מטרות ויעדי התוכנית‬
‫לתוכניתנו שלוש מטרות‪-‬על‪:‬‬
‫‪ ‬איזון מדרג הגילאים‪.‬‬
‫‪ ‬חיזוק האוכלוסייה בעיר‪.‬‬
‫‪ ‬משיכת אוכלוסייה צעירה וחזקה לעיר‪.‬‬
‫את מטרות‪-‬על אלו ניתן לטעמנו להשיג באמצעות יישום שבע המטרות הבאות ‪:‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.1‬‬
‫הרחבת מגוון הדיור בעיר (כמות וגדלי דירות)‬
‫שיפור מערכת החינוך‬
‫שיפור אפשרויות הבילוי‪ ,‬הפנאי‪ ,‬התרבות והספורט בעיר‬
‫יצירת מרכז עירוני משמעותי על בסיס רחוב שבזי‬
‫פיתוח אזור לב ישראל כמוקד משיכה מסחרי אזורי‬
‫שיפור באפשרויות הניידות ללא רכב פרטי בעיר‬
‫שיפור הגישה לעיר והקלת עומסי התנועה‬
‫‪ 2.1.1‬חלופה א'‪" -‬העין פנימה"‬
‫פיתוח ראש העין כעיר בעלת מרכז עירוני אחד משמעותי ותוסס באזור המרכז הישן‬
‫(רחוב שבזי) שיהיה מורכב משלושה מוקדים שונים‪ :‬מרכז העסקים הראשי‬
‫(המע"ר)‪ ,‬מסוף תחבורה ציבורית (תחנת רכבת ותחנת אוטובוסים) ו"לב ישראל" –‬
‫מרכז מסחרי גדול‪ .‬בנוסף התוכנית יוצרת מפל צפיפויות עירוני מגוון‪ ,‬שבו המרכז‬
‫החדש יהיה ברמת צפיפות גבוהה ושאר חלקי העיר ברמת צפיפות בינונית‪ ,‬תוך‬
‫שדרוג והרחבת התחבורה הציבורית העירונית באופן שיגביר את יכולת הניידות של‬
‫תושבי העיר ויהפוך אותה לזמינה ונוחה יותר‪.‬‬
‫כל אלה‪ ,‬יצרו את התנאים הנאותים למשיכת אוכלוסייה בכלל וצעירה בפרט‪,‬‬
‫וירחיבו את מגוון אפשרויות המגורים‪ ,‬התעסוקה‪ ,‬התחבורה וכדומה‪ .‬ראש העין‬
‫תהיה מרוכזת סביב המרכז העסקי והתרבותי החדש שלה‪ ,‬ותגדל לא רק החוצה‬
‫אלא גם פנימה ולגובה‪.‬‬
‫‪169‬‬
‫סכמה להמחשת חלופה א'‬
‫‪ 2.1.2‬חלופה ב'‪" -‬הראש החוצה"‬
‫פיתוח ראש העין כעיר גדולה במטרופולין תל אביב‪ ,‬שמשתרעת לרוחב גבולותיה‬
‫בצפיפויות יחסית נמוכות‪ .‬העיר תהיה בעלת מרכז עירוני גדול בעל אופי עסקי‬
‫שימוקם באזור מרכזי בעיר‪ ,‬בקרבת השכונות החדשות שמתוכננות‪ .‬בנוסף‪ ,‬דירוג‬
‫צפיפויות דיור יתקיים על בסיס שכונתי‪ ,‬כך שבכל מרכז שכונה תהיה צפיפות גבוהה‬
‫יחסית כתוצאה מעידוד בנייה של דירות קטנות‪ .‬הדבר יאפשר מגוון דיור ברמה‬
‫השכונתית‪.‬‬
‫חלופה זו תספק איכות מגורים דומה לזו המוצעת בשכונות אחרות באזור השרון‬
‫ותאפשר את הפיכתה של ראש העין מעיר בינונית לעיר גדולה וחזקה‪.‬‬
‫סכמה להמחשת חלופה ב'‬
‫‪171‬‬
‫‪ 2.2‬בחירת חלופה‬
‫בחירת החלופה נעשתה בהסתמך על סדנת הערכה‪ ,‬בה שתי החלופות הוצגו לשאר‬
‫הצוותים הפועלים באולפן בצורה מילולית וויזואלית ונציגי הצוותים העריכו ודירגו‬
‫את החלופות בהתאם לנקודת המבט של קבוצת העניין שלהם‪ .‬חלופה א' (העין‬
‫פנימה) נבחרה על ידי כל הקבוצות‪ ,‬בפער ניקוד משמעותי‪ .‬ניתוח התוצאות הצביע‬
‫על כך שבחירת חלופה זו נעשתה בעקבות יכולתה לפתח את ראש העין כיחידה‬
‫עירונית שלמה ובעקבות האיכויות שהיא מציגה בתחום יצירת מגוון סוגי דיור‪,‬‬
‫צפיפויות ומחירי דיור כמו גם יכולתה לפתח מגוון של שירותים עירוניים‪.‬‬
‫בחלופה שנבחרה "העין פנימה" אנו מעוניינים ליצור עיר בינונית ‪ -‬גדולה‪ ,‬יעד‬
‫האוכלוסייה הוא כ‪ 011,111-‬תושבים בשנת ‪ .2131‬העיר תשתרע על גודל השטח‬
‫המוניציפאלי הקיים שהוא ‪ 06,211‬דונם בתוספת של ‪ 0,311‬דונם שיסופחו לעיר‬
‫מכיוון קיבוץ עינת‪ .‬סה"כ שטח העיר בתכנית הוא כ‪ 01,511-‬דונם‪.‬‬
‫‪ 3.2‬עקרונות התכנון‬
‫בחזוננו‪ ,‬בעיר יתפתח מרכז תוסס שימשוך אליה אוכלוסיה צעירה‪,‬לצד אזורים בהם‬
‫ישמר אופייה השקט והרגוע‪ ,‬ויקסום למשפחות צעירות‪.‬‬
‫לצורך כך‪ ,‬אנו מציעים לייצר מדרג עירוני שיתחיל במרכז יחיד ומובהק באזור‬
‫המרכז הקיים של העיר (רחוב שבזי)‪ .‬ככל שמתרחקים מהמרכז‪ ,‬התלות בו תרד‬
‫והשכונות יהיו מותאמות יותר לחיי משפחה‪ .‬יתקיימו שלושה מעגלים אופייניים‪:‬‬
‫‪ .0‬מרכז העיר‪ -‬יורכב מציר שבזי והשכונות הצמודות לו‪ -‬אביב‪ ,‬צה"ל‪ ,‬רמב"ם‬
‫ושבזי‪ .‬האזור מיועד בעיקר לאוכלוסייה צעירה ללא ילדים או זוגות צעירים עם‬
‫ילד ראשון כמו גם לאוכלוסייה בוגרת שילדיה עזבו את הבית‪ .‬באזור יפותח‬
‫היצע של דירות קטנות ודיור להשכרה והוא יתאפיין בעירוב שימושים על ידי‬
‫הרחבת אפשרויות המסחר והבילוי בו‪ .‬במעגל זה תהיה גישה נוחה לתחבורה‬
‫ציבורית באופן שיאפשר חיים ללא רכב פרטי בכלל‪ .‬מטרת פיתוח מרכז העיר‬
‫להפוך את ראש העין לעיר תוססת ואטרקטיבית במטרופולין תל אביב ולמשוך‬
‫אוכלוסייה צעירה להתגורר בה ע"י יצירת מגוון דיור המתאים לצרכיה‪.‬‬
‫‪ .2‬טבעת מקיפה‪ -‬השכונות שנמצאות בסמוך למרכז העיר אבל אינן חלק ממנו‬
‫(הרקפות‪ ,‬מצפה אפק‪" ,‬שכונת עינת")‪ .‬אזור זה מיועד למשפחות עם ילדים והוא‬
‫יתאפיין בצפיפות דיור בינונית עם ריבוי של שטחים פתוחים ובסיס רחב של‬
‫מערכת החינוך והקהילה‪ .‬באזור זה אנו מעוניינים ליצור תמהיל מאוזן של גדלי‬
‫דירות על ידי הגדרת כמות מינימאלית של דירות קטנות ודיור להשכרה‪ ,‬לצד‬
‫דירות ‪ 4-5‬חדרים וצמודי קרקע‪ .‬באזור זה תהיה פחות פעילות מסחרית ומברית‬
‫המבנים ישמשו למגורים‪.‬‬
‫‪ .3‬טבעת חיצונית‪ -‬השכונות המרוחקות ממרכז העיר ומצירי התחבורה הראשיים‪.‬‬
‫אזור זה מיועד למגורים של משפחות ואוכלוסייה עמידה‪ .‬האזור יבנה בצפיפות‬
‫‪171‬‬
‫נמוכה יחסית עם מעט בנייה לגובה‪ ,‬הרבה שטחים ירוקים ומעט שירותי ציבור‬
‫שאינם קשורים לחינוך‪ .‬באזור זה גדלי הדירות יהיו גדולים עם אחוז נמוך של‬
‫דירות קטנות ודיור להשכרה‪ .‬באזור זה אנו מניחים שהשימוש בתחבורה‬
‫ציבורית יהיה נמוך והתחבורה תתבסס על תנועה ברכב פרטי‪.‬‬
‫הטבלה הבאה מסכמת את השיקולים וההערכות בנוגע לפיזור משקי הבית הצפוי‬
‫בעיר‪ .‬חישוב הפרוגראמה נעשה על סמך הערכות אלו‪.‬‬
‫חלוקת העיר למתחמים אופייניים בהתאם לגדלי משק בית וגודל שנתון‬
‫מס' נפשות גודל‬
‫למשק בית שנתון‬
‫שכונה‬
‫אזור‬
‫סטט‬
‫יסטי‬
‫מע"ר‪ -‬על‬
‫בסיס רחוב‬
‫שבזי –‬
‫‪3 2,3,4,‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0.5‬‬
‫זהו המרכז העירוני המתחדש אנו צופים‬
‫שהוא יכיל בעיקר צעירים ללא ילדים‬
‫ואוכלוסייה בוגרת (קן מתרוקן) בטבעת‬
‫הפנימית הקרובה לשבזי‪ ,‬נתון שגורם לירידת‬
‫מס' הנפשות למשק בית ומוריד את גודל‬
‫השנתון‪ .‬בהיקף של אזור זה יגורו משפחות‬
‫צעירות שיבואו בשל מחירי הדיור הנמוכים‬
‫יחסית‪ .‬מס' הנפשות גבוה יחסית למרכזי‬
‫ערים ותיקות בישראל בגלל שכיום גודל משק‬
‫בית באזור זה עומד על כ ‪ 3.1‬ואנו לא צופים‬
‫שהאוכלוסייה החרדית שגרה בו תעזוב‪.‬‬
‫באזור זה אנו מתכננים תוספת יחידות דיור‬
‫משמעותית של כ‪ 2440 -‬יח"ד בעיקר דירות‬
‫קטנות המתאימות לאוכלוסייה החדשה‬
‫שתתווסף לאזור זה‪.‬‬
‫‪0.1‬‬
‫שכונות בסמיכות גבוהה למע"ר‪ .‬יאופיינו‬
‫בעיקר במשפחות צעירות בתחילת דרכן עם‬
‫מעט ילדים‪ .‬הדיור יבוסס על המבנים‬
‫הקיימים היום‪ .‬אנו צופים תוספת של כ ‪21%‬‬
‫יח"ד בשכונה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫שכונות בטבעת החיצונית‪ .‬אנו צופים‬
‫שתאוכלס בעיקר במשקי בית עמידים יותר‪.‬‬
‫הדיור יבוסס על המבנים הקיימים היום‪ .‬אנו‬
‫צופים תוספת של כ ‪ 21%‬יח"ד בגבעת טל‬
‫והסלעים וכ ‪ 05%‬בנווה אפק‪.‬‬
‫‪2.2‬‬
‫אנו לא צופים שינוי תכנוני ייחודי‪ -‬חישוב‬
‫בהתאם לתדריך להקצאת שטחים‬
‫שכונות שבזי‪,‬‬
‫צה"ל‪ ,‬רמב"ם‬
‫ואביב‬
‫גבעת הרקפות‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫גבעת טל‬
‫‪8‬‬
‫‪00,02‬‬
‫‪03,‬‬
‫שכונות‬
‫עתידיות‬
‫‪3.4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3.5‬‬
‫הערות ‪ /‬הסבר‬
‫‪172‬‬
‫‪ 3.3.1‬דיור‬
‫בהסתמך על כמות האנשים במשק בית כיום בעיר‪ ,‬ובהתאם לחזון פריסת הגילאים‬
‫המרחבי שאנו מתכננים‪ ,‬אנו מעריכים שהעיר צריכה להכיל מעט יותר מ‪ 31-‬אלף‬
‫יחידות דיור בשנת ‪ .2131‬בנוסף לשכונות חדשות שיבנו אנו מעוניינים לעבות את‬
‫הבינוי הקיים ולהוסיף כ‪ 3,611-‬יחידות דיור בעיר הקיימת‪ .‬הטבלה הבאה מפרטת‬
‫את סה"כ יחידות הדיור הקיימות בכל שכונה והכמות אליה אנו שואפים להגיע‬
‫בשנת היעד כמו גם את האופן בו אנו ממליצים להגיע ליעד זה‪.‬‬
‫כמות יח"ד בעיר לפי שכונה ומאפיינים‬
‫מתוך זה‬
‫יח"ד‬
‫היום‬
‫תושבים תושבים‬
‫מתוכנן‬
‫היום‬
‫תוספת‬
‫יח"ד‬
‫פינוי‬
‫פיצולים בינוי עיבוי‬
‫שכונה‬
‫תחזית‬
‫נפשות‬
‫ליח"ד‬
‫יח"ד‬
‫מתוכנן‬
‫הערות‬
‫רמב"מ‬
‫‪1400‬‬
‫‪700‬‬
‫‪280‬‬
‫‪140‬‬
‫‪280‬‬
‫‪2100‬‬
‫‪4600‬‬
‫‪6300‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 21%‬עיבוי‪,‬‬
‫‪21%‬‬
‫פיצולים‬
‫צהל‬
‫‪1000‬‬
‫‪500‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪200‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪3600‬‬
‫‪4500‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 21%‬עיבוי‪,‬‬
‫‪21%‬‬
‫אביב‬
‫‪1100‬‬
‫‪640‬‬
‫‪220‬‬
‫‪200‬‬
‫‪220‬‬
‫‪1740‬‬
‫‪4300‬‬
‫‪5220‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 21%‬עיבוי‪,‬‬
‫‪21%‬‬
‫שבזי‬
‫‪1000‬‬
‫‪600‬‬
‫‪200‬‬
‫‪200‬‬
‫‪200‬‬
‫‪1600‬‬
‫‪3200‬‬
‫‪4800‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 21%‬עיבוי‪,‬‬
‫‪21%‬‬
‫גבעת‬
‫הסלעים ‪700‬‬
‫‪140‬‬
‫‪70‬‬
‫‪70‬‬
‫‪840‬‬
‫‪2800‬‬
‫‪3360‬‬
‫‪4‬‬
‫עיבוי ‪,01%‬‬
‫‪01%‬‬
‫גבעת‬
‫טל‬
‫‪900‬‬
‫‪180‬‬
‫‪90‬‬
‫‪90‬‬
‫‪1080‬‬
‫‪3100‬‬
‫‪4320‬‬
‫‪4‬‬
‫עיבוי ‪,01%‬‬
‫‪01%‬‬
‫נווה‬
‫אפק‬
‫‪2400‬‬
‫‪360‬‬
‫‪120‬‬
‫‪240‬‬
‫‪2760‬‬
‫‪9100‬‬
‫‪11040‬‬
‫‪4‬‬
‫עיבוי ‪,01%‬‬
‫פיצולים ‪5%‬‬
‫מצפה‬
‫אפק‬
‫‪1000‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪4080‬‬
‫‪3.4‬‬
‫עיבוי ‪,01%‬‬
‫‪01%‬‬
‫‪173‬‬
‫הרקפות ‪900‬‬
‫‪180‬‬
‫‪90‬‬
‫‪90‬‬
‫‪1080‬‬
‫מתחם‬
‫‪A‬‬
‫‪2940‬‬
‫מתחם‬
‫‪B‬‬
‫‪4600‬‬
‫מתחמי‬
‫‪CDF‬‬
‫תכניות מאושרות ‪ -‬צפי בניה בשנים‬
‫הקרובות‬
‫מתחם ‪E‬‬
‫חורשים‬
‫בשלבי תכנון ואישור‬
‫שכונת‬
‫עינת‬
‫מגדל‬
‫צדק‬
‫סה"כ‬
‫בעיר‬
‫שכונות מוצעות בתכנית‬
‫‪3,500 10,400‬‬
‫‪1,370‬‬
‫‪640‬‬
‫‪3100‬‬
‫‪3672‬‬
‫‪10290‬‬
‫‪16100‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3600‬‬
‫‪12600‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪2380‬‬
‫‪8330‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪1162‬‬
‫‪4067‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪1430‬‬
‫‪5005‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪1430‬‬
‫‪5005‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪37,800 31,442 1,490‬‬
‫עיבוי ‪,01%‬‬
‫‪01%‬‬
‫‪108,689‬‬
‫אנו רואים בפיתוח מערכת חינוך איכותית חלק חשוב במימוש התכנית שלנו‪.‬‬
‫מערכת חינוך איכותית הינה גורם מכריע במשיכת אוכלוסייה חזקה של משפחות‬
‫עם ילדים‪ .‬בנוסף‪ ,‬מערכת חינוך איכותית היא גם גורם משמעותי בקביעת ערך‬
‫הקרקע ותפיסת איכותה של העיר (‪ .)0116 ,Haurin & Brasington‬כיום מערכת‬
‫החינוך החילונית בעיר היא ברמה גבוהה יחסית לערי הסביבה אבל להערכתנו‪ ,‬היא‬
‫נמצאת בתקופת משבר מסוימת מבחינת כמות התלמידים במוסדות‪ .‬בחלק‬
‫מהמוסדות היסודיים כמות התלמידים הולכת ויורדת ואחוז התפוסה בחטיבות‬
‫והתיכונים הוא מעל ‪0‬בב‪( 11%‬מנהל אגף חינוך בעירייה)‪ .‬נתונים אלו מחזקים את‬
‫המסקנה שהאוכלוסייה בעיר הולכת ומתבגרת ואחוז ההגירה של זוגות צעירים אל‬
‫העיר הוא נמוך יחסית‪ .‬כדי שמערכת החינוך בעיר תהיה יציבה לאורך השנים‪ ,‬יש‬
‫לשאוף לשמירה על רציפות דורית מאוזנת יותר בעיר‪.‬‬
‫חינוך יסודי‪ -‬בתחום זה מצאנו שהעיר תידרש ל ‪ 21‬מוסדות חינוך יסודיים בשנת‬
‫היעד‪ ,‬כך שיש להוסיף ‪ 01‬מוסדות על ה‪ 01-‬הקיימים‪ .‬אנו חושבים שיש למקם‬
‫אותם בפיזור שכונתי‪ ,‬מתוך תפיסה שבית ספר יסודי הוא מוסד קהילתי והוא‬
‫משרת את האוכלוסייה ברדיוס של כ ‪ 0.5‬ק"מ אווירי (טווח הליכה מרבי כ ‪ 811‬מ')‪.‬‬
‫חטיבות ביניים‪ -‬בנוסף לשתי חטיבות הביניים הקיימות בגבעת טל יש להוסיף ‪5‬‬
‫מוסדות נוספים‪ .‬יש למקם אחד בשכונת נווה אפק ואת השאר בשכונות המתוכננות‪.‬‬
‫להערכתנו בעקבות מגמת החילון של העיר על כל המוסדות החדשים להיות‬
‫‪174‬‬
‫ממלכתיים‪ .‬בנוסף אנו מציעים‪ ,‬להעתיק את מיקומו של התיכון הדתי "עתיד"‬
‫לשטח חדש בין שכונת מצפה אפק לשכונת הרקפות‪ ,‬מתוך הערכה שבמקום שבו‬
‫הוא קיים היום תהיה אוכלוסייה חילונית ברובה‪ ,‬ורצוי להמיר את המבנה למבנה‬
‫ציבור בשל מיקומו המרכזי בלב המע"ר המתוכנן‪.‬‬
‫תיכונים‪ -‬על פי הערכתנו יהיה צורך בארבעה תיכונים בעיר‪ ,‬כלומר יש להוסיף‬
‫שלושה מוסדות במיקומים הבאים‪ :‬אחד בצפון רחוב שבזי בסמוך למיקום אותו‬
‫אנו מייעדים למכללה למוסיקה‪ .‬תיכון זה יוכל להשתמש במתקני המכללה‪ .‬תיכון‬
‫נוסף יוקם בחלקו הצפוני של מתחם ‪ A‬המתוכנן‪ ,‬בסמוך לשכונת נווה אפק‪ ,‬כך‬
‫שיוכל לשרת את השכונות החדשות הצפוניות ואת השכונות הקיימות נווה אפק‬
‫וגבעת טל‪ .‬תיכון שלישי יוקם בחלקו המזרחי‪ -‬דרומי של מתחמי הגבעות‪.‬‬
‫סה"כ אנו צופים ביקוש שטח של כ ‪ 531‬דונם עבור מערכת החינוך בתקופת הזמן‬
‫המתוכננת‪ .‬מתוכם כ ‪ 351‬בשכונות העתידיות וכ ‪ 081‬דונם בעיר הקיימת היום‪.‬‬
‫‪ 4.1‬הרחבת הגבול המוניציפאלי של העיר והוספת שכונות חדשות‬
‫על סמך הפרוגראמה שהצגנו בפרק הקודם‪ ,‬אנו רואים כי על מנת לעמוד בצפי‬
‫האוכלוסייה ולענות על צרכי הפיתוח של העיר יש לתכנן לפתח שטחים נוספים‬
‫בעיר‪ .‬אנו מעוניינים להוסיף לעיר שתי שכונות‪ -‬אחת לכיוון פארק לאומי מגדל צדק‬
‫שתכיל כ‪ 0,411 -‬יח"ד במיקום נוח מאוד ביחס לכבישי הגישה לעיר שכונה זו תקרא‬
‫"שכונת מגדל צדק"‪ .‬השכונה המוצעת השנייה ממוקמת בשטח החקלאי שמדרום‬
‫לכביש ‪ 444‬שטח שכיום שייך לקיבוץ עינת‪ ,‬אנו מעוניינים לספחו לשטח הרשות‬
‫המוניציפאלי וליצור שכונה נוספת שתכיל כ‪ 0,411 -‬יח"ד במיקום נוח ביחס לכבישי‬
‫הגישה ובסמיכות למרכז העיר המתחדש‪ .‬שכונה זו תקרא בתכנית "שכונת עינת"‪.‬‬
‫בנוסף יש להמשיך את הבינוי בשכונת רמב"ם לכיוון מערב עד סמוך לכביש ‪.444‬‬
‫חורשים‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫הגבעות‬
‫‪C‬‬
‫‪F‬‬
‫‪E‬‬
‫שכונת צדק‬
‫‪D‬‬
‫מיקומי השכונות החדשות שיבנו בעיר‬
‫‪175‬‬
‫‪ 4.2‬ציפוף המרקם העירוני הקיים‬
‫צפיפות הדיור בעיר כיום נמוכה‪ ,‬הן במונחים עירוניים (כ‪ 2.5 -‬יח"ד לדונם נטו) והן‬
‫מהקבוע בתמ"א ‪ 35‬עבור מרקם עירוני (‪ 1-04‬יח"ד לדונם)‪ .‬אנו מעוניינים להעלות‬
‫את הצפיפות באזור מרכז העיר באופן שיאפשר הגעה לספי כניסה של שירותים‬
‫שונים ויאפשר אורח חיים אורבאני‪ ,‬שימשוך אליו אוכלוסיה צעירה ומבוגרת‪ .‬על‬
‫מנת להעלות את הצפיפות ולשפר את המרקם העירוני אנו מעוניינים להשתמש‬
‫בשלושה כלים עיקריים‪ -‬הגדלת אחוזי הבניה המותרים‪ ,‬מתן אישור לפיצול דירות‬
‫ועידודן של תכניות פינוי בינוי‪.‬‬
‫‪ 4.2.1‬הגדלת אחוזי הבניה המותרים במגרשים בעיר הוותיקה‬
‫ברוב העיר הותיקה הבינוי מבוסס על מגרשים בגודל של ‪ 0-0.5‬דונם בהם קיימים‬
‫בממוצע שני מבנים המכילים ‪ 0-2‬יח"ד כל אחד‪ ,‬בד"כ בבעלות אותה המשפחה‪.‬‬
‫במגרשים אלו אנו מעוניינים להגדיל את אחוז הבניה וליצור צפיפות של ‪ 8‬יח"ד‬
‫לדונם במגבלת גובה של ‪ 5-1‬קומות‪ ,‬בהתאם לתנאי השטח וגודל המגרש‪ .‬זהו‬
‫תהליך שיתרחש ביוזמת בעלי המגרשים ולכן מידת השליטה של העירייה על אופן‬
‫ומשך זמן מימוש אחוזי הבנייה מוגבלת‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש להכין פרוגראמה עבור‬
‫התשתיות ושירותי הציבור שידרשו לצורך קליטת תוספת האוכלוסייה המשוערת‪.‬‬
‫על מנת ליצר את הירארכיית המגורים העירונית בה אנו מעוניינים יש להגדיר‬
‫שהמגרשים הקרובים ביותר למרכז העיר ולצירי התחבורה הציבורית יקבלו תוספת‬
‫משמעותית יותר של אחוזי בנייה‪ .‬העלאת הצפיפות בסמוך לצירי התחבורה‬
‫הציבורית והכבישים הראשיים תשפר את הניידות למשקי בית ללא רכב פרטי או‬
‫עם רכב משפחתי בודד‪ .‬בשכונות החדשות אנו מעוניינים להעלות את הצפיפות‬
‫לאורך צירי התנועה המרכזיים על חשבון האזורים המרוחקים מהצירים‪.‬‬
‫אנו מעריכים כי מהלך זה יביא לתוספת של כ‪ 21%-‬יחידות דיור בשכונות אלו‪.‬‬
‫גבעת‬
‫הסלעים‬
‫גבעת‬
‫טל‬
‫צה"ל‬
‫אביב‬
‫הרקפות‬
‫שבזי‬
‫תוספת אחוזי‬
‫בניה משמעותית‬
‫הגבעות‬
‫תוספת אחוזים‪+‬‬
‫פינוי בינוי‬
‫מדיניות אזורית להגברת צפיפות הבינוי‬
‫‪176‬‬
‫רמב"ם‬
‫עקרונות בינוי לאור הגדלת אחוזי בנייה‪ :‬חזית אחידה ומוסדרת לרחוב תייצר‬
‫מראה עירוני פעיל ולכן יש להגדיר עקרונות בינוי אחידים לכל המגרשים הצמודים‬
‫לרחובות הראשיים‪.‬‬
‫ברחובות בהם יתאפשרו מבנים בגובה מעל שלוש קומות‪ ,‬המבנה הגבוה ביותר‬
‫במגרש יהיה בחזית הפונה לרחוב הראשי‪ .‬יש לבנות חנייה מסודרת בשטח המגרש‬
‫לפי מינימום של מקום חנייה אחד לכל יח"ד‪ .‬הגישה לחניות הפרטיות תהיה‬
‫מאחורי המגרש בכל המגרשים בהם קיים כביש משני צידי המגרש‪ .‬כניסת רכבים‬
‫לחנייה מהצד הקדמי של הבניין תתאפשר רק במגרשים בהם זו הגישה היחידה‬
‫לכלי רכב וזאת על מנת לשפר את מראה הרחוב ולהוסיף מקומות חנייה על הרחוב‬
‫הראשי‪.‬‬
‫מדרכה‬
‫גינת‬
‫חזית‬
‫כביש‬
‫אחורי‬
‫מבנה‬
‫נמוך‪-‬‬
‫מאחור‬
‫גישה משותפת‬
‫לחנייה‪ -‬העדפה‬
‫לרחוב האחורי‬
‫מבנה‬
‫גבוה‬
‫בחזית‬
‫כביש‬
‫ראשי‬
‫שני‬
‫מגרשים‬
‫צמודים‬
‫מדיניות פריסת המבנים במגרשים במרכז העיר‬
‫‪ 4.2.2‬אישור לפיצול דירות‬
‫פיצול יח"ד במסגרת הבינוי הקיים בעיר יענה על צורכי הדיור של זוגות צעירים‬
‫המעוניינים להמשיך ולגור במגרש של הוריהם‪ ,‬ויאפשר את המשך קיומו של‬
‫המרקם ה"משפחתי" בעיר‪ ,‬לצד צמיחה וציפוף של המרקם העירוני‪ .‬אנו רואים בכך‬
‫כלי משמעותי למניעת הזדקנות שכונות‪ ,‬הוספה של יחידות דיור קטנות וזולות‬
‫והגדלת היצע הדיור להשכרה‪ .‬המכשול העיקרי במימוש כלי זה הוא הגדלת כמות‬
‫האוכלוסייה באופן שיעמיס ויפגע בתשתית העירוניות‪ .‬כדי למנוע עומס זה יש להכין‬
‫פרוגראמה שכונתית שתקבע את כמות יחידות הדיור המקסימאלית המותרת‬
‫בשכונה‪.‬‬
‫על מנת למנוע פיצול דירות "פיראטי" ולא מבוקר אנו ממליצים לא להגדיל את‬
‫היטל ההשבחה על פעולה זו ואף לשקול לצמצמו‪ .‬על מנת לעודד את השימוש בכלי‬
‫זה אנו ממליצים לפרסם את מגבלת הדירות השכונתית ואת כמות הדירות שכבר‬
‫פוצלו‪ .‬הדבר עשוי לעודד את התושבים לרשום ולפצל את בתיהם בהקדם בשל‬
‫החשש ממיצוי המכסה וביטול האפשרות לרישום ומימוש ההטבה‪.‬‬
‫‪177‬‬
‫כדי לחזק את הירארכיית הדיור העירונית ולא ליצור מצב בו בכל העיר מפוזרות‬
‫מאות יחידות דיור קטנות המספקות איכות חיים ירודה‪ ,‬אנו מגדירים גודל‬
‫מינימאלי ליחידה מפוצלת‪ ,‬בהתאם למדיניות פריסת הדיור העירונית בה אנו‬
‫מעוניינים‪.‬‬
‫אנו צופים שבשכונות סביב מרכז העיר ורחוב שבזי יתגוררו צעירים ומבוגרים ללא‬
‫ילדים‪ .‬באזור זה אנו מעוניינים להרחיב ככל הניתן את היצע הדירות הקטנות‬
‫והדיור להשכרה ולכן אזור זה הוגדר כאזור ללא מגבלה על גודל מינימאלי של‬
‫יחידות מפוצלות‪ .‬שכונת הרקפות ומצפה אפק ממוקמות בטבעת המקיפה את מרכז‬
‫העיר ואנו צופים שיגורו בהן זוגות ומשפחות צעירות עם מעט ילדים‪ ,‬לכן אנו‬
‫מעוניינים להגדיל את היצע הדירות בגודל בינוני ואנו מגדירים מגבלת גודל יחידה‬
‫מפוצלת למינימום ‪ 61‬מ"ר‪ .‬השכונות גבעת הסלעים‪ ,‬גבעת טל ונווה אפק האזרחית‬
‫מוגדרות בתכנית כשכונות בטבעת החיצונית‪ ,‬ובהן אנו צופים שיגורו בעיקר‬
‫משפחות מבוססות ומשפרי דיור‪ .‬בשכונות אלו אנו רוצים להגדיל את היצע הדירות‬
‫הבינוניות על חשבון הדירות הגדולות‪ ,‬לפיכך‪ ,‬הגדרנו את הגודל המינימאלי ליח"ד‬
‫לאחר פיצול ל‪ 11-‬מ"ר‪ .‬את נווה אפק הצבאית החלטנו להשאיר כאזור בו יאושרו‬
‫מינימום פיצולי דירות‪ ,‬כדי שימשיך לשמש כעורף היוקרתי של העיר ויאפשר‬
‫מגורים של צמודי קרקע חד משפחתיים גם בעתיד‪.‬‬
‫לשכונות שטרם נבנו החלטנו לא לקבוע מדיניות לגבי פיצולי דירות‪ .‬אנו סבורים כי‬
‫יש להמתין עם קביעת המדיניות עד לאחר ששכונות אלו יאוכלסו ויבחנו מגמות‬
‫הפיתוח בפועל בשכונות‪.‬‬
‫‪ 4.2.3‬עידוד פינוי בינוי‬
‫פינוי בינוי הינו אמצעי לעידוד התחדשות עירונית המאפשר שינוי מן היסוד של‬
‫צורת הבינוי והדיור באזור מסוים‪ .‬מימוש התהליך עשוי לקחת זמן רב מכיוון שהוא‬
‫תלוי בהסכמת הדיירים ובמציאת יזם שיהיה מעוניין להשקיע בפרויקט‪ .‬לדעתנו עיר‬
‫בת ‪ 011,111‬תושבים לא תוכל להתנהל ללא מרכז עירוני ברור שסביבו אזור בעל‬
‫צפיפות דיור גבוהה‪ .‬לכן‪ ,‬איננו רואים ברירה אלא לעשות שימוש בכלי זה לצורך‬
‫חידוש פניו של מרכז העיר הקיים והפיכתו למקום הראוי לשאת שם זה‪ .‬אין אנו‬
‫מעוניינים לשנות מהיסוד את פניה ואופייה של העיר הותיקה‪ ,‬אלא ליצור מרכז‬
‫עסקי שהצפיפות בו תהיה גבוהה יותר על בסיס הרחובות הראשיים‪ .‬לשם כך‪ ,‬אנו‬
‫מייעדים לפינוי בינוי את כל המבנים המכילים פחות מארבע קומות משני צידי רחוב‬
‫שבזי‪ ,‬מכיכר אלי כהן בצפון ועד רחוב ספיר בדרום‪ .‬מטרת הפרויקט לייצר צפיפות‬
‫דיור של בין ‪ 8-05‬יח"ד לדונם‪ ,‬כאשר היזם יקבל את תוספת יחידות הדיור‪ ,‬בהתאם‬
‫לגודל המגרש‪.‬‬
‫אנו מעוניינים לבחון את האפשרות לבחירת יזם שיוכל לקחת פרויקט נרחב של פינוי‬
‫בינוי שיכלול כמות גדולה של מגרשים ויאפשר הקצאה של חלק מהשטח עבור מבני‬
‫ציבור (גני ילדים ושצ"פ שחסרים באזור זה)‪ ,‬בתמורה להגדלת אופציות הבניה‬
‫בשטח שנצבר‪.‬‬
‫עקרונות בינוי לפרויקט פינוי בינוי ברחוב שבזי‪ :‬על מנת ליצור רחוב עסקי פעיל‬
‫שיהווה מוקד משיכה עירונית אנו מעוניינים להגדיר הנחיות בינוי ספציפיות לאזור‬
‫‪178‬‬
‫זה שיחזקו את האופי העירוני של הרחוב וישפרו את הנוחות והנגישות של הולכי‬
‫הרגל לחנויות ברחוב‪.‬‬
‫לאורך הרחוב יוקמו בנייני מגורים בגובה של עד ‪ 02‬קומות‪ .‬הבניינים יבנו בקו בניין‬
‫אפס וללא גדרות לרחוב‪ .‬קומת הקרקע תהיה בגובה מפלס הרחוב ותיועד לשימוש‬
‫מסחרי הפונה לקהל הרחב‪ ,‬החזיתות יהיו נסוגות‪ ,‬על מנת לשפר את נוחות ההליכה‬
‫ברחוב בכל מזג אוויר ולהגדיל את שטח המדרכה הציבורי‪.‬‬
‫מגורים‬
‫גישה משותפת‬
‫לחנייה אחורית‬
‫בית ישן‬
‫קומה עסקית‪-‬‬
‫משרדים‬
‫קומה‬
‫מסחרית‬
‫מדרכה‬
‫וחזית‬
‫נסוגה‬
‫נתיב‬
‫אופניים‬
‫כביש‬
‫מבט על חזית משולבת מסחר ומגורים ברחוב שבזי‬
‫‪ 4.3‬דיור להשכרה‬
‫אנו רואים בדיור להשכרה שלב חשוב בתהליך ההתפתחות העירונית ואחד מהכלים האפשריים‬
‫למשיכת אוכלוסייה מגוונת להתגורר בעיר‪ .‬מרבית הצעירים החילונים בישראל‪ ,‬לאחר שעזבו את‬
‫בית הוריהם ועד לנישואיהם‪ ,‬גרים בדירות שכורות‪ .‬השוק המצומצם של דירות להשכרה בראש‬
‫העין מדיר את בני הגיל הזה מהעיר‪ .‬בנוסף‪ ,‬משפחות רבות השוקלות לעבור לעיר חדשה יעדיפו‬
‫לעבור לדירה שכורה ורק לאחר תקופה מסוימת להשקיע ברכישת דירה‪.‬‬
‫הרפורמה החדשה בחוק התכנון והבניה‪ ,‬מגדירה "דיור להשכרה" כשימוש קרקע ולכן ניתן בתכנון‬
‫עירוני להקצות קרקע עבור דיור להשכרה‪ .‬הרווח ליזם בדיור להשכרה קטן יחסית‪ ,‬לכן לא יוגדרו‬
‫פרויקטים לדיור להשכרה בלבד‪ ,‬אלא יוגדר אחוז מסוים של דירות בכל פרויקט שייבנו להשכרה‪.‬‬
‫על מנת לפצות את היזם על אובדן רווחים בפרויקטים אלו יוגדלו אחוזי הבנייה בהתאם‪.‬‬
‫ייעוד קרקע לדיור להשכרה יתאפשר בפרויקטים שתרם נבנו או בפרויקטים של פינוי בינוי במרכז‬
‫העיר‪ .‬בתרשים הבא ניתן לראות את האזורים המיועדים לכך‪ ,‬מרביתם ממוקמים בסמיכות‬
‫לצירי תחבורה ציבורית ובמרכז העיר‪ .‬אחוז מדויק של דירות להשכרה יקבע פרטנית בהתאם‬
‫לפרויקט‪.‬‬
‫‪179‬‬
‫‪ 4.4‬הגדרת כמות מינימאלית של דירות קטנות‬
‫בראש העין קיים אחוז נמוך יחסית של "דירות קטנות" בנות שלושה חדרים ופחות (בראש העין‬
‫‪ 30%‬לעומת ‪ 31%‬בנס ציונה ו‪ 54%‬בפתח תקווה למשל)‪ .‬על מנת להעלות את מגוון הדיור בעיר אנו‬
‫מעוניינים להגדיר מדיניות שתגדיל את היצע הדירות הקטנות כך שבכל פרויקט חדש‪ ,‬פרויקט‬
‫פינוי בינוי או פרויקט עיבוי המוסיף מעל ‪ 311%‬בניה על הקיים בפועל תיקבע כמות מינימום של‬
‫דירות קטנות שייבנו‪.‬‬
‫מדיניותנו קובעת כי בפרויקטי בינוי חדשים במרכז העיר‪ ,‬אותו אנו מייעדים למגורים של אנשים‬
‫צעירים ומשפחות קטנות‪ ,‬מינימום של ‪ 61%‬מהדירות המשווקות יהיו דירות קטנות‪ .‬אנו‬
‫מעריכים כי קביעה זו‪ ,‬לצד מדיניות הפיצולים והבינוי להשכרה‪ ,‬תעלה את אחוז הדירות הקטנות‬
‫באזור זה לכדי ‪ 51%‬מסך הדירות הקיימות‪ .‬בנוסף אנו ממליצים כי כמות מינימאלית של ‪41%‬‬
‫מהדירות בקרבת צירים ראשיים של תחבורה עיר ובאזורים אותם אנו מייעדים לעיבוי בינוי יהיו‬
‫דירות קטנוץ‪ .‬בשאר העיר אנו לא מגדירים מדיניות ייעודית‪ ,‬ואנו מעריכים שכמות‬
‫הדירות הקטנות תעלה בעקבות פיצולי יח"ד ותוספות בנייה‪.‬‬
‫‪ 4.5‬מדיניות תכנון ובינוי למוסדות חינוך‬
‫לצורך התפתחות מערכת החינוך בעיר בהתאם לתוכניתנו ובאופן שנותן מענה לכל‬
‫הגילאים בעיר יש לממש את הצעדים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הקמת תיכון נוסף בעיר טרם הרחבת העיר‬
‫יש להבטיח כי בניית מוסדות החינוך בעיר תתבצע במקביל לבניית השכונות‬
‫יש להקים מכללה למוסיקה‪ ,‬ובסמוך אליה תיכון לאמנויות עם מגמה‬
‫מוסיקלית מובילה‬
‫המשך תקצוב עירוני גבוה למערכת החינוך‬
‫מוסדות חינוך הם צרכן תופס שטח‪ ,‬והשימוש ברוב המבנה הוא על פני שעות הבוקר‬
‫בלבד‪ .‬כדי לנצל בצורה יעילה יותר את השטחים המוקצים למערכת החינוך‪ ,‬אנו‬
‫מגדירים קווים מנחים לבניית מוסדות חינוך חדשים ולעדכון במידה ומתבצעים‬
‫שיפוצים במוסדות הקיימים‪.‬‬
‫על מנת לנצל בצורה טובה יותר את המתקנים הבית ספריים הגדולים כגון מתקני‬
‫ספורט יש לשאוף לרכז את בתי הספר ב"אשכולות" סמוכים זה לזה‪ .‬כלומר‪ ,‬בית‬
‫ספר יסודי בסמוך לחטיבה או תיכון‪ ,‬גן ילדים ובית ספר לחינוך מיוחד בתא שטח‬
‫אחד‪.‬‬
‫אנו שואפים ליצור מצב בו בתי הספר יהוו מוקד חינוכי‪ -‬קהילתי‪ -‬תרבותי‪ ,‬ולשם כך‬
‫נשאף לאפשר שימוש במתקני הספורט של בית הספר עבור כלל תושבי השכונה‬
‫בשעות אח"צ והערב‪ .‬במידת האפשר יש לאפשר גישה חופשית למתקני הספורט‬
‫ולשטחים הפתוחים של המוסד החינוכי‪ ,‬וזאת בכפוף לתקנות בטיחות ובטחון‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש לאפשר שימוש במבני מערכת החינוך עבור פעילות ערב וחוגים שכונתיים‪.‬‬
‫כדי לשפר את תחושת הפתיחות של בתי הספר‪ ,‬אנו ממליצים לבנות את מבני‬
‫הלימודים על "קו בניין אפס"‪ ,‬וכך לחסוך את בניית הגדר בחלק הקדמי ולתת לבית‬
‫הספר מראה יותר מזמין ומשתלב עם הרחוב ופחות מסוגר ומגודר‪ ,‬וכן גם להגדיל‬
‫את שטחי החצר האחורית ויתר השטחים של בית הספר‪.‬‬
‫‪181‬‬
‫‪ 4.6‬בילוי‪ ,‬פנאי‪ ,‬תרבות וספורט בעיר‬
‫הרחבת מגוון הפעילויות בעיר תעשה על ידי שדרוג תשתית הפנאי והבילוי בעיר‪.‬‬
‫ראשית יש לפעול ליישום הצעדים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בניית מרכז תרבות עירוני במרכז העיר שיתאים בגודלו ליעד התושבים בעיר‬
‫עידוד יזמים לפיתוח מקומות בילוי‬
‫שימור שטחים פתוחים ושדרוג גן לאומי מגדל צדק והמחצבות בסביבת‬
‫העיר‬
‫פיתוח הספורט העירוני ובניית מתחמי ספורט לשימוש התושבים‬
‫לצורך אפיון מרכז העיר כמרכז התרבות העירוני של ראש העין אנו ממליצים‬
‫להקים מרכז תרבות במפגש הרחובות שבזי וצה"ל‪ .‬השטח כיום מיועד לבניית מבנה‬
‫עירייה חדש‪ .‬אנו סבורים כי שטח זה יכול להפוך למרכז תרבות עירוני שיהווה מוקד‬
‫משיכה נוסף אל מרכז העיר ויכלול מרכז קהילתי שכונתי‪ ,‬מועדון נוער שכונתי‪,‬‬
‫אולם מופעים יישובי בן ‪ 0111‬מקומות ומרכז בילוי שיכיל בתי קפה מסעדות‬
‫ומקומות בילוי‪ .‬בסמוך לשטח זה נמצאים היום מרכז הקונגרסים העירוני (שיכול‬
‫לעשות שימוש באולם המופעים)‪ ,‬ספרייה עירונית ומבנה המשטרה‪ .‬סך השטח‬
‫במגרש זה הוא כ ‪ 20‬דונם ואיננו שוללים הקמת מבנה עירייה בשטח זה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אנו מייעדים את השטח שבין רחוב אצ"ל לכביש ‪ 444‬לפארק עירוני שיכלול‬
‫טיילת ומתקני ספורט עירוניים‪ ,‬בניהם‪ :‬מגרשי כדורגל כולל יציע עבור ‪ 2111‬צופים‬
‫בשטח של ‪ 8.5‬דונם‪ ,‬בריכת שחייה עירונית בשטח של ‪ 21‬דונם‪ ,‬מרכז ספורט עירוני‬
‫(קאנטרי קלאב) בשטח ‪ 21‬דונם ומסלולי ריצה ונסיעה באופניים פתוחים לציבור‪.‬‬
‫מיקום מרכז התרבות העירוני וטיילת הספורט‬
‫‪ 4.1‬שיתוף הציבור‬
‫רוב האוכלוסייה בעיר הותיקה כיום הינה דתית או מסורתית ומתגוררת בבתים‬
‫צמודי קרקע‪ .‬תוכניתנו שואפת להפוך את העיר הותיקה‪ ,‬בעיקר מסביב לרחוב‬
‫שבזי‪ ,‬למרכז העיר על ידי ריכוז מירב הפונקציות העירוניות‪ ,‬ציפוף הבינוי‪ ,‬בנייה‬
‫לגובה והוספת מספר רב של דירות קטנות על מנת לעודד כניסה של אוכלוסייה‬
‫צעירה יותר‪ .‬ייתכן וחלק מפעולות אלו יזכו להתנגדות בקרב תושבי השכונות‬
‫הותיקות‪.‬‬
‫‪181‬‬
‫יש לקיים פעולות לשיתוף תושבי העיר הותיקה בתהליכי השינוי הצפויים על ידי‬
‫שמירה על קשר ודיאלוג רציף ככל האפשר במהלך שלבי התכנון והביצוע‪ .‬חשוב‬
‫מאוד שיוקם פורום שיתוף ציבור של נציגי העירייה ותושבי העיר הותיקה שיהיה‬
‫מעמיק וכנה טרם ביצוע השינויים בעיר הותיקה‪.‬‬
‫ראש העין הינה עיר מובילה בתחום המערך ההתנדבותי הקיים בה ואחוז‬
‫ההשתתפות בארגונים חברתיים עירוניים‪ .‬עלינו להשתמש בארגונים אלו על מנת‬
‫למנף את התוכנית בכל היבטיה למשל‪ ,‬בתחומי השטחים הפתוחים‪ ,‬התרבות‪,‬‬
‫הספורט העירוני וכו‪ .‬אנו מציעים‪ ,‬כי מחלקת התכנון של העירייה‪ ,‬תקדיש זמן‬
‫משמעותי ליצירת הקשרים הללו‪ ,‬ותנסח מערך שיתוף ציבור יעיל לשם מימוש‬
‫מטרות התוכנית‪.‬‬
‫‪ 5.1‬גופים שיש להקים לצורך מימוש התוכנית‬
‫מחלקת תכנון בעירייה – כיום לעיריית ראש העין אין מחלקת תכנון‪ ,‬ונושא התכנון‬
‫מרוכז במחלקת מהנדס העיר שעוסקת בעיקר בתכנון פיסי‪ ,‬ולא בתכנון מהותי‬
‫לטווח הרחוק‪ .‬אנו רואים חשיבות גדולה בהקמת מחלקת תכנון בעירייה‪ ,‬שתהיה‬
‫אמונה על ביצוע ויישום התכנון האסטרטגי של העיר לטווח הרחוק‪ ,‬מעבר לכהונתו‬
‫של ראש עיר‪ .‬מחלקת התכנון תהיה אחראית לניהול וביצוע תהליכי שיתוף הציבור‪,‬‬
‫הכנת תוכניות ובקרה על מימושה‪.‬‬
‫ועדת היגוי – התוכנית שאנו מציעים לראש העין הינה תוכנית כוללנית אסטרטגית‪,‬‬
‫בעלת חזון רב תחומי המכיל מספר רב של אלמנטים עירוניים‪ .‬על כן‪ ,‬ישנה חשיבות‬
‫ממעלה ראשונה בהקמת גוף שירכז ויתאם בין כל הגורמים הרלוונטיים בעיר‪,‬‬
‫נושאי התפקידים השונים בעירייה והמשרדים הממשלתיים לשם אימוץ ויישום‬
‫התוכנית‪ .‬ועדת ההיגוי תהיה אחראית על קביעת מדיניות ניהול הידע‪ ,‬תקבע את‬
‫סדרי העדיפויות ותבחן את הדרכים ליישומן של הנחיות ועקרונות התוכנית‪.‬‬
‫ועדת מעקב ובקרה – תהליך של הפיכת עיר קטנה‪-‬בינונית במטרופולין תל אביב‪,‬‬
‫לעיר של כ‪ 011,111-‬תושבים תוססת ואטרקטיבית‪ ,‬צפוי שיפגוש מספר רב של‬
‫מכשולים‪ ,‬עיקובים והתנגדויות בעת התכנון המפורט והביצוע‪ .‬על כן חשוב להקים‬
‫גוף שיתכנס כל כמה חודשים ויהיה מורכב מנציגי מחלקת התכנון וראשי המחלקות‬
‫השונות בעירייה‪ .‬ועדת מעקב ובקרה תהיה אחראית על בחינת התקדמות יישום‬
‫התוכנית על פי המדיניות שהותוותה‪.‬‬
‫ועדת שיתוף ותיאום עם כפר קאסם – בתוכניתנו לא התייחסנו להיבטים תכנוניים‬
‫פיסיים ומהותיים בדבר הקשר בין ראש העין לכפר קאסם‪ .‬אולם‪ ,‬מספר היבטים‬
‫בתוכניתנו יכולים להיות בעלי זיקה לכפר קאסם‪ ,‬למשל בתחום התרבות‪ ,‬הספורט‬
‫העירוני‪ ,‬איכות הסביבה‪ ,‬פארק מגדל צדק ושיקום המחצבות‪ .‬אנו חושבים ששיתוף‬
‫פעולה מצד הרשויות בנושאים אלו עשוי לתרום לתהליכי הפיתוח בעיר מבחינת‬
‫תקציבים‪ ,‬לחץ על משרדים ממשלתיים וקידום היישום‪.‬‬
‫‪182‬‬
‫‪ 5.2‬שלביות הביצוע‬
‫‪ 5.3‬התניות בשלבי הביצוע‬
‫מרבית הפרויקטים שתוכניתנו מציעה מותנים בגודל האוכלוסייה בעיר ועומדים‬
‫בפני עצמם בכל הקשור ליישום שלהם‪ .‬אולם‪ ,‬יש מספר פרויקטים או הנחיות שאי‬
‫השלמתם בטווח הזמן שנקבע עלול לעקב את יישום שאר הפרויקטים של התוכנית‪,‬‬
‫ואולי אף למנוע את האפשרות ליישמה‪.‬‬
‫‪ .0‬תשתיות ומבנה ציבור‪ -‬הוספה ושדרוג של תשתיות ומבני ציבור בעיר‪ ,‬לרבות‬
‫מבני חינוך‪ ,‬טרם בניית השכונות החדשות‪ ,‬על מנת לוודא כי העיר יכולה לספק‬
‫לתושביה החדשים והוותיקים את רמת השירותים הנדרשת באופן ראוי ומספק‪.‬‬
‫‪ .2‬בניית שכונות חדשות ‪ -‬יש להתחיל את פיתוח שכונת מגדל צדק לפני בניית‬
‫מתחמי ‪ D‬ו ‪ ,E‬שהם המרוחקים ביותר מבין שכונות הגבעות המתוכננות‪ ,‬על‬
‫‪183‬‬
‫מנת למנוע מצב של התפשטות העיר בצורה לא אחידה והתפתחותו של מרקם‬
‫בנוי מחורר‪ .‬יש לחזק קודם את השכונות הקרובות למרכז העיר‪ ,‬שיסייעו‬
‫בחיזוקו והגדרתו‪.‬‬
‫‪ .3‬תחנת רכבת חדשה – הקמת תחנת רכבת נוספת‪ ,‬מלבד זו שנמצאת מחוץ לעיר‬
‫באזור מחלף קסם‪ ,‬הינה כלי מרכזי בביסוס העיר הוותיקה ויצירת מרכז תוסס‬
‫ברחוב שבזי‪ .‬אומנם החלטה זו אינה נמצאת בתחום כוחה של העירייה‪ ,‬אך אנו‬
‫מעוניינים לדחוף ולעודד את גופי הממשלה לתקצב את בניית התחנה‪.‬‬
‫‪ .4‬הקמת מסוף תח"צ באזור מרכז העיר ‪ -‬לדעתנו מסוף תחבורה ציבורית רצוי‬
‫שיהיה קרוב ככל האפשר לריכוז הגבוה ביותר של אוכלוסייה שתשתמש בו‪ .‬על‬
‫פי אזור זה הינו במרכז העיר‪ ,‬בסמוך לתחנת הרכבת החדשה‪ .‬שלב זה הינו‬
‫קריטי מבחינת התוכנית‪ ,‬ואיפשר משיכה של אוכלוסייה צעירה ויצירת מגוון‬
‫גילאים בעיר‪.‬‬
‫‪ .5‬ציפוף שכונות קיימות וביצוע פינוי בינוי בעיר – שלב זה אמור לעצב את העיר‬
‫בהתאם לחזוננו‪ ,‬וליצור את מגוון הדיור הדרוש להשגת מטרת העל של יצירת‬
‫מגוון גילאים רחב בעיר‪.‬‬
‫כל אחד מחמשת הפרוייקטים התכנוניים הללו יהווה צומת חשוב ביישום התוכנית‪,‬‬
‫ועל כן ועדת המעקב והביקורת תהיה אמונה על בחינה של תהליך היישום והביצוע‬
‫בכל אחת מהצמתים הנ"ל‪ .‬במידה ויהיו מכשולים הועדה תבדוק כיצד ראוי‬
‫להמשיך עם התוכנית‪ ,‬אם בכלל‪.‬‬
‫‪184‬‬
‫‪Haurin D, Brasington D. (1996) School Quality and Real House‬‬
‫‪Prices‬‬
‫‪Inter- and Intrametropolitan Effects, Journal of housing‬‬
‫‪economics 5, 351–368‬‬
‫אולפן ‪( 0‬עירוני)‪ ,‬תרגיל ‪ :4‬צוות איכות הסביבה בראש העין (‪)2100‬‬
‫אולפן ‪( 0‬עירוני)‪ ,‬תרגיל ‪ :4‬צוות הבסיס הכלכלי בראש העין (‪)2100‬‬
‫אולפן ‪( 0‬עירוני)‪ ,‬תרגיל ‪ :4‬צוות חברה ודמוגרפיה בראש העין (‪)2100‬‬
‫אולפן ‪( 0‬עירוני)‪ ,‬תרגיל ‪ :4‬צוות מערכות מגורים ודיור בראש העין (‪)2100‬‬
‫אולפן ‪( 0‬עירוני)‪ ,‬תרגיל ‪ :4‬צוות רשות מקומית בראש העין (‪)2100‬‬
‫אולפן ‪( 0‬עירוני)‪ ,‬תרגיל ‪ :4‬צוות שירותי הציבור בראש העין (‪)2100‬‬
‫אולפן ‪( 0‬עירוני)‪ ,‬תרגיל ‪ :4‬צוות תשתיות בראש העין (‪)2100‬‬
‫אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – נתוני מפקד האוכלוסין ‪( 2118‬נדלה‬
‫בנובמבר ‪http://www.cbs.gov.il/census .)2100‬‬
‫אתר עיריית ראש העין – ‪( http://www.rosh-haayin.muni.il‬נדלה בנובמבר‬
‫‪.)2100‬‬
‫זנדני ג'‪ )2114( .‬התיישבות כפרית של עולי תימן בשנים ‪ 0141-0161‬היבטים‬
‫יישוביים וחברתיים‪ .‬חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה‪ .‬אוניברסיטת‬
‫חיפה הפקולטה למדעי הרוח‪ ,‬החוג ללימודי א"י‪.‬‬
‫ראיון עם אבי קמינסקי‪ ,‬מנהל אגף חינוך בעיריית ראש העין‪.21.00.00 ,‬‬
‫‪185‬‬
‫‪186‬‬
‫‪187‬‬
‫‪ 1.2‬מדיניות גודל מינימאלי לפיצול דירות‬
‫פיצול יח"ד ללא הגבלה‬
‫גודל מינימלי יח"ד ‪ 61‬מ"ר‬
‫גודל מינימלי יח"ד ‪ 71‬מ"ר‬
‫ללא פיצול יח"ד‬
‫‪ 1.3‬מדיניות גובה בינוי בעיר‬
‫מסוף‬
‫תח" צ‬
‫‪ 1.4‬רשת הדרכים העירונית‬
‫מסוף‬
‫תח" ‪+‬‬
‫רכבת‬
‫דרך פרברית מהירה‬
‫דרך עירונית עורקית‬
‫רחוב מסחרי ראשי‬
‫כביש לא מתוכנן‬
‫דרך בין עירונית‬
‫‪188‬‬

דיור וקהילה בראש העין - המרכז לחקר העיר והאזור

Transcription

Similar documents

וקהילה משפחה - שני: לתואר התופנית וקהילה משפחה לימודי (12 )ז"נ הלימודי

שכונות מזרח ירושלים – תמונת מצב

מכתב לשר הפנים ושר התחבורה

רמת בית שמש ר ב " המע

לסיכום המלא של יום העיון

ימי קבלת קהל במשרדים לשרות התושב

להורדת המערך - Jewish Agency for Israel

טופס עדכון פרטי צרכן מים מספר הנפשות המתגוררות דרך קבע

תכנונית- התנגדות 374

מוסמך בעבודה סוציאלית לבעלי תארים בתחומים אחרים

אוגדן מנהגי התפילה לחודש אב