ככר אורדע - עיריית רמת גן

‫‪1‬‬
‫ ה מ כ ל ל ה ל ה ו ר א ת ט כ נ ו ל ו ג י ה‪-‬‬‫החוג לאמנות ומדיה דיגיטאלית‬
‫ככר אורדע‬
‫קו רס ‪ :‬אמנות במר ח ב הצי בו רי ביש ראל‬
‫מ רצ ה ‪ :‬ע דינ ה מאייר‬
‫מגיש ‪ :‬בעז עב רי‬
‫ת ‪ .‬ז ‪00000000 :‬‬
‫‪ 92‬אוקטו ב ר ‪9002‬‬
‫‪2‬‬
‫ר אשי פ רקים ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פתיחה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ככר אורדע; מבוא‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קולנוע אורדע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בית הכנסת הגדול‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סיכום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ביבליוגרפיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נספחים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫פתיחה‪:‬‬
‫בעבודתי זו אתאר מספר בנינים מפורסמים אשר ממוקמים באזור ככר "אורדע"‬
‫ב ר מ ת‪ -‬ג ן ; ה ק ו ל נ ו ע ו ב י ת ה כ נ ס ת ה ג ד ו ל ‪.‬‬
‫אני מתכוון להציג את התוכניות המקוריות של הכיכר ואתאר את השינויים‬
‫שהתרחשו עם השנים‪ .‬אנסה לבדוק את הפונ קציונאליות שלה ביחס להתפתחות‬
‫העיר‪.‬‬
‫א נ י ר ו צ ה ל ה ו ד ו ת ל מ ח ל ק ת ה ה נ ד ס ה ב ע י ר י י ת ר מ ת‪ -‬ג ן ‪ ,‬ו ל א נ ש י ה א ר כ י ו ן " ב ב י ת‬
‫קרניצי" שעזרו לי באיסוף המידע‪ ,‬התוכניות והתמונות‪ .‬חשוב לציין שרוב עבודת‬
‫ה מ ח ק ר נ ע ש ת ה ע ל‪ -‬פ י ת צ פ י ו ת ש ל י ש נ ע ש ו ב מ ק ו ם ע צ מ ו ‪.‬‬
‫עיקר העבודה תתמקד בעיצוב הכיכר והבניינים המקיפים אותה‪ ,‬מיהם‬
‫הארכיטקטים המתכננים ואם ישנם אמנים שעזרו לקשטה‪.‬‬
‫אנסה לעמוד על אופן ההתייחסות של האדריכלים והגישה שאותה בחרו בתכנון‬
‫ה מ ב נ ה ו ה ח י ב ו ר ש ל ו ע ם ה כ י כ ר ו ה א ז ו ר ‪ .‬כ מ ו ל מ ש ל ב י ת‪ -‬ה ק ו ל נ ו ע א ש ר מ י י צ ג א ת‬
‫ה ת ר ב ו ת ה מ ו ד ר נ י ת ל ע ו מ ת ב י ת‪ -‬ה כ נ ס ת א ש ר ח ו ל ש ע ל ה נ ו ף ו מ א פ ש ר ה ר ג ש ת ע י ל ו י‬
‫כמו ב"סרט"‪.‬‬
‫בבית הכנסת הגדול אתאר את תכנונו האדריכלי החדש שהחל בשנות החמישים‪,‬‬
‫כי קשה לעקוב מה היה לפני‪ ,‬ואתאר את העיצוב הפונקציונאלי האמנותי שקיים‬
‫בו‪.‬‬
‫ככר "אורדע"‬
‫ככר "אורדע" עוצבה לראשונה באמצע שנות העשרים ושמשה מרכז מקשר בין‬
‫הרחובות הרצל הרא"ה וביאליק‪ .‬האוכלוסייה אז במקום מנתה רק ‪ 250‬משפחות‪,‬‬
‫ולפיכך די היה בחלקת דשא ירוקה בצורת משולש להאיר את העיניים בהתאם‬
‫לערכים בהם החזיק המקום כ"עיר גנים"‪.‬‬
‫לימים הוסיפו לחלקה זו עוד רחבה עגולה ירוקה מול קולנוע אורדע‪ ,‬ככר זו‬
‫התאימה לצרכי המקום של אז‪ ,‬לפני העלייה הגדולה ולפני שהתחבורה הממונעת‬
‫הייתה נחלת הכלל‪.‬‬
‫ב ס ו ף ש נ ו ת ה ש י ש י ם ש י נ ת ה ה כ י כ ר א ת פ נ י ה ‪ .‬ע ל‪ -‬פ י ת ו כ נ י ת ה ח ל י פ ה ה ע י ר י י ה א ת‬
‫הירוק שבכיכר למעט מספר עצי דקל בריצוף גרנוליט‪ ,‬ובכך יצרה רחבה גדולה‪,‬‬
‫המשמשת לאירועים ומסיבות כאשר בקצה הרחבה נקבעה במה‪ .‬כן‪ ,‬נקבעו מזרקה‬
‫ומספר‪ ,‬ספסלים ופסל איילות ואלו הן פני הכיכר עד היום‪.‬‬
‫ה ת ו כ נ י ת ה ע ת י ד נ י ת ש נ ק ר א ת " ת ו כ נ י ת ל ב ה ע י ר " א ו ש ר ה ב‪ 0 0 - 5 - 0 2 2 2 -‬ו מ צ י ע ה‬
‫ל ה ר ו ס א ת ק ו ל נ ו ע א ו ר ד ע ש נ ב נ ת ה ב‪ 0 2 0 2 -‬ו ל ה פ ו ך א ת ה מ ק ו ם ל מ ר כ ז מ ס ח ר י ע נ ף ‪,‬‬
‫להגדיל את שטחי החנייה ולאפשר זרימה נוחה יותר של התחבורה במקום‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫דובר העירייה ממי פאר מסר הודעה לעיתונות בנושא זה‪" :‬תוכנית תכלול שטחי‬
‫מסחר עם חנויות ומרכזי בידור‪ ,‬תוספת ‪ 0950‬מקומות חנייה‪ ,‬מגדל מגורים חדש‬
‫ש י כ ל ו ל כ‪ 0 2 0 -‬ד י ר ו ת ה מ י ו ע ד ו ת ל א ו כ ל ו ס י י ה מ ב ו ג ר ת ו צ ע י ר ה – ו ב ת ח ת י ת ו ש ל ו ש‬
‫קומות עם ‪ 5000‬מ"ר של חנויות חדשות ומרכזי בידור‪ ,‬חידוש כיכר אורדע‬
‫והרחבתו‪ ,‬חידוש שדרות הילד‪ ,‬כיכר מקורה וירוקה שתחבר את שד' הילד עם‬
‫ר ח ו ב ל ב ב י ‪ ,‬ה ק מ ת ו מ ח ד ש ש ל ב י ת ה א ז ר ח ‪ .‬כ מ ו‪ -‬כ ן י ש פ ר ו א ת ר ח ו ב ב י א ל י ק‬
‫והרצל ובכלל זה – תאורה‪ ,‬ספסלים‪ ,‬מדרכות וכבישים"‬
‫ב ב י ק ו ר י ב ע י ר י י ת ר מ ת‪ -‬ג ן ג י ל י ת י ש ה ת ו כ נ י ת ה ג ר נ ד י ו ז י ת ל ח י ד ו ש ה כ י כ ר ל א‬
‫תמומש וזאת בגלל שהמבנה של הקולנוע מיועד לשימור‪.‬‬
‫ב י ת‪ -‬ה ק ו ל נ ו ע ‪ ,‬ב י ת‪ -‬ה א ז ר ח ‪,‬‬
‫המושבה לנוחות התושבים‪.‬‬
‫מרכזי ובסמוך כדי שיהיה‬
‫החילוניים (בית – הקולנוע)‪,‬‬
‫וזה יפה בעיני ומייצג את‬
‫המוניציפאלי‪ .‬מקימי העיר‬
‫ב נ י י ן‪ -‬ה ע י ר י י ה ‪ ,‬ב י ת‪ -‬ה כ נ ס ת ו ה כ י כ ר נ מ צ א י ם ב ל ב‬
‫כל הבניינים העירוניים ממוקמים בכוונה במקום‬
‫נוח וכדי ליצור מושבה עצמאית‪ .‬גם העיסוקים‬
‫וגם הקדושים (בית – הכנסת) נמצאים באותו מתחם‬
‫התרבות הישראלית החדשה המתפתחת‪ ,‬במובנה‬
‫ר מ ת‪ -‬ג ן ו ר א ש ה ע י ר י י ה ה ר א ש ו ן ש ל ה מ ר ‪ .‬א ב ר ה ם‬
‫קרניצי ז"ל רצו להקנות לעיר מעמד של "עיר גנים"‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬וכמי שגדל בסמיכות לאורדע או "העמק" כפי שאנחנו נהגנו לכנותה‪,‬‬
‫זכורות לי הרבה חוויות נעימות‪.‬‬
‫במשך השנים הכיכר שימשה את התושבים בערבי השבוע ובמוצאי השבת לערב‬
‫ריקודי עם‪ ,‬בחגים ומועדים הינו מתאספים בכיכר והמשפחות היו מבלות שם את‬
‫זמנם‪ .‬גני הילדים הפזורים לאורך השדרה‪ ,‬העצים והמדשאות מהווים אזור ירוק‬
‫וטבעי לכל השכונות הסמוכות‪.‬‬
‫קולנוע אורדע‬
‫נ ב נ ה ע ל‪ -‬י ד י י ע ק ב ר ו ז נ ב ל ו ם ‪ , 0 9 2 0 - 0 2 9 9‬ב ש נ ת ‪. 0 2 0 9‬‬
‫לקולנוע אורדע כניסה אחת מרכזית מתוך הכיכר‪ .‬חזית הבניין היא בצורה‬
‫אליפטית והיא משתלבת בצורתה עם הכיכר‪.‬‬
‫הבניין בנוי משתי קו מות כאשר חלונות ארוכים משני הצדדים ממשיכים את הקו‬
‫הרוחבי של הבניין כולו‪ .‬במרכז החזית בקומה הראשונה יש חלון בצורה עגולה‬
‫ובתוכו מורכב שעון מחוגים גדול‪ .‬בקומה השנייה במרכז בין החלונות הארוכים‬
‫יש שלושה חלונות ובשניים החיצונים הם קטנים ויותר מרובעים והמרכזי רחב‪.‬‬
‫בכניסה לבניין לכל האורך יש מחסה מבטון שמגן על האנשים מפני הגשם‪ ,‬והוא‬
‫מקיף את הבניין לפחות את רובו‪.‬‬
‫הבניין שסמוך לקולנוע ושנושק לרחוב ביאליק בנוי גם הוא בצורה מעוגלת כך‬
‫ששני הבניינים יוצרים שפה משותפת ביניהם ובין הכיכר ויש מעבר ביניהם‪ .‬בצד‬
‫השני של הקולנוע יש שדרת עצי פיקוס ארוכה שמובילה לגינה ציבורית ירוקה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫כדי להגיע לקופות של הקולנוע צריך לעבור בין הבניין של הקולנוע לזה הסמוך‬
‫לו בצד המערבי‪.‬‬
‫בצד הבניין יש מסעדה בקומת הקרקע ובקומה הראשונה יש חלונות ארוכים‬
‫וגדולים אשר בולטים מהקיר כך שהם יוצרים בליטות מרובעות לכל האורך‪.‬‬
‫בקומה השנייה יש חלון אחד שהוא בעצם גם בליטה מקיר הבניין כנראה להגנה‬
‫מפני הגשם וגם בשביל העיצוב האדריכלי של הבניין‪.‬‬
‫בחלקו האחורי של הבניין אין עיצוב משמעותי חוץ מהעובדה שהוא נהיה צר‬
‫ושהוא מקומר מעט‪.‬‬
‫הצד המזרחי של הבניין דומה באותו האופן לצד המערבי יש חלונות מרובעים‬
‫בקומה הראשונה ובקומה השנייה חלון אחד גדול מלבני‪.‬‬
‫החלק הקדמי של הבניין והחזית מוגבה במעט מהחלק האחורי וזה יוצר לו חזית‬
‫עוד יותר גבוהה ומרשימה‪ .‬מסביב לבניין ישנם עוד בניינים שמרפסותיהן עגולות‬
‫ומשתלבות עם הכיכר‪.‬‬
‫פני השטח של הבניין הוא חלק ולפי תמונות מקור צבעו היה לבן‪ .‬הקווים‬
‫הרוחביים שיוצרים החלונות והגגון שמקיף את החזית גורמים לי לומר שהבניין‬
‫נבנה בסגנון הבאוהאוס‪.‬‬
‫בתוך הקולנוע יש היום בנק וקשה לראות מהי התוספת העיצובית החדשה אבל‬
‫בכל זאת ניתן להבחין בסימנים בולטים של העיצוב של הבניין‪ .‬השקעים הגדולים‬
‫שיוצרים החלונות הגדולים מוסיפות המון לעיצוב הפנימי של החלל‪ .‬הקירות‬
‫הפנימיים שומרים על המעגליות החיצונית וזה יוצר אצל המתבונן תחושה של‬
‫רוגע ונוחות כיאה לבניין שאמור להסב הנאה ובילוי‪.‬‬
‫לדעתי המעצב שעיצב את הבנק תלה שעון קיר גדול מימדים שדומה לזה שבחזית‬
‫הבניין ושמר על העיצוב המקורי של הבניין‪ ,‬לזכותו יאמר שהוא השתמש במה‬
‫שכבר היה קיים ונתן לזה ביטוי מחודש‪.‬‬
‫בית הכנסת הגדול‬
‫ט ק ס ה נ ח ת א ב ן ה פ י נ ה ל ב נ י י ן ב י ת‪ -‬ה כ נ ס ת נ ע ר ך ב ש נ ת ‪ 0 2 5 9‬ב נ ו כ ח ו ת ו ש ל ה ר ב‬
‫הראשי לישראל‪ ,‬הרב הרצוג‪.‬‬
‫לא ידוע מי אחראי על הטלת מלאכת התכנון‪ ,‬האדריכלי וההנדסי‪ ,‬דווקא על‬
‫משרד התכנון של האדריכל והמהנדס צבי אדלר והאדריכל אביאל כץ‪ ,‬שהיו‬
‫ב י מ י ם א ל ה ב ע ל י מ ש ר ד מ ש ו ת ף ב מ ר כ ז ר מ ת‪ -‬ג ן ‪.‬‬
‫ה י ע ל מ ו ת ן ש ל ה ת ו כ נ י ו ת ע ל פ י ה ן נ ב נ ה ה ל כ ה ל מ ע ש ה ב נ י י ן ב י ת‪ -‬ה כ נ ס ת ‪ ,‬מ ק ש ה‬
‫מאוד על שחזורו‪ .‬אבל בכל זאת מידה מסוימת של שיחזור מתאפשרת הודות‬
‫למספר בודד של עדויות ששרדו‪ .‬עדויות אלה כוללות תכנית הגשה יחידה‬
‫שנמצאה בתיק ‪ 529‬וכן מספר תמונות של צילומים אשר שימרו את מראהו‬
‫החיצוני של המבנה בשנים בהן הוא היה בשלבי בנייה‪ .‬בנוסף לכך גם לימוד‬
‫הדרישות התכנוניות שהוצבו בפני המתכננים מסייע להברת סוגיה זו‪.‬‬
‫ת ו כ נ ה ש ל ת ו כ נ י ת ה ה ג ש ה ה י ח י ד ה ש נ מ צ א ה ב ת י ק ‪ , 5 2 9‬ו ה מ ת ו א ר כ ת ל‪, 0 . 0 9 . 0 2 5 0 -‬‬
‫ה ו ג ד ר ה ע ל‪ -‬י ד י מ ת כ נ נ י ה ‪ ,‬ה א ד ר י כ ל א ב י א ך כ ץ ו ה א ד ר י כ ל ו ה מ ה נ ד ס צ ב י א ד ל ר ‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫ב מ י ל י ם ‪ " :‬ת כ נ י ת ל ב נ י י ת ב י ת‪ -‬כ נ ס ת מ ע ל ל ב י ת‪ -‬ה כ נ ס ת ה ק י י ם " ‪ .‬מ מ ש פ ט ז ה ע ו ל ה‬
‫שההחלטה שהתקבלה‪ ,‬אשר הייתה מבוססת‪ ,‬לדברי האדריכל והמהנדס צבי‬
‫א ד ל ר ‪ ,‬ע ל ש י ק ו ל י ח ס כ ו ן ‪ ,‬ה י א ש י ש ל ב נ ו ת א ת ב י ת‪ -‬ה כ נ ס ת ה ח ד ש ת ו ך נ י צ ו ל‬
‫מקסימאלי של המבנה הקיים‪ .‬כמו כן מסתבר מעדותו של צבי אדלר שתוכנית‬
‫ההגשה הזו שייכת לשלבי התכנון הראשונים של המבנה‪ .‬מסקנה זו מתאימה גם‬
‫לפער הקיים בין החזיתות ה משורטטות בתוכנית ההגשה לבין חזיתות המבנה‬
‫ה מ ו פ י ע ו ת ב ת מ ו נ ו ת ש צ ו ל מ ו ע ל‪ -‬י ד י צ ל מ י ה ת ק ו פ ה ‪.‬‬
‫האדריכל והמהנדס צבי אדלר מעיד על הדרכים בעזרתם הם הצליחו לבנות‪,‬‬
‫ב ה ת א ם ל ד ר י ש ת ה י ז מ י ם ‪ ,‬א ת מ ב נ ה ב י ת‪ -‬ה כ נ ס ת ה ח ד ש ת ו ך נ י צ ו ל מ ק ס י מ א ל י ש ל‬
‫המבנה הישן‪ .‬דרישה זו אילצה אותם‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬ליצור תוכנית הנדסית מסובכת‬
‫למדי‪ ,‬אשר תהיה מסוגלת לשמור על המבנה הישן אבל גם לשאת מבנה חדש‪,‬‬
‫ומצד שני‪ ,‬לשמור על מרבית מעקרונות התכנון האדריכלי שהיו קיימים במבנה‬
‫הישן‪ .‬ואכן‪ ,‬מבחינה הנדסית המבנה החדש הוא יחידה קונסטרוקטיבית חדשה‬
‫ונפרדת לגמרי‪ .‬כלומר‪ ,‬החלק העלי ון והחדש של המבנה נתמך על גבי מערכת‬
‫קונסטרוקטיבית חדשה שכללה ארבעה עמודים גדולים‪ :‬שניים מאחורי עמוד‬
‫הקודש ושניים נוספים בחזית האולם הראשי‪ .‬בעוד שמבחינת התוכנית‬
‫האדריכלית המבנה החדש הוא מעין הגדלה‪ ,‬אם כי משוכללת ומורכבת יותר‪ ,‬של‬
‫המבנה הישן‪.‬‬
‫ע ל פ י נ ת ו נ י ם א ל ה נ י ת ן ל ע מ ו ד ר ק ע ל ה ע ק ר ו נ ו ת ע ל פ י ה ם נ ב נ ה ב נ י י ן ב י ת‪ -‬ה כ נ ס ת‬
‫השני‪.‬‬
‫אופן העמדת המבנה בשטח נשאר זהה‪ .‬כמו כן העקרונות הבסיסיים ביותר‪,‬‬
‫המשליכים בצורה ישירה ביותר גם על כל שאר תכונות המבנה‪ ,‬והכוללים את‬
‫מיקומן של הכניסות למבנה‪ ,‬ואת מיקומו של "קיר המזרח" כקיר הדרומי של‬
‫המבנה‪ ,‬נשארו זהים‪ .‬גם החתך האופקי של התוכנית‪ ,‬בעל שני מלבנים‪ ,‬מלבן‬
‫קדמי צר וארוך ומלבן אחורי רחב וצר‪ ,‬שמר על צורתו‪.‬‬
‫השינויים העיקריים הם בשינוי מיקומן של חלק מהפונקציות‪ ,‬בתוספת‬
‫פונקציות‪ ,‬ובשינוי המוחלט באופיו של החתך האנכי הכולל גם תוספת של שתי‬
‫ק ו מ ו ת ‪ :‬ע ז ר ת ה ג ב ר י ם ה פ כ ה ל ה י ו ת ב י ת‪ -‬כ נ ס ת ל י מ ו ת ח ו ל ‪ ,‬ע ז ר ת ה נ ש י ם ו ש ט ח‬
‫בנוי נוסף הצמוד לה מצפון הפכו להיות שטחים ציבוריים‪ ,‬אשר לתוכם יתכן‬
‫ו ה ו כ נ ס ו כ ב ר ב ש ל ב ז ה ה ס פ ר י י ה ה ת ו ר נ י ת ו מ ש ר ד י ה ר ב נ ו ת ש ל ר מ ת‪ -‬ג ן ‪ .‬מ ע ל ל כ ל‬
‫הקומפלקס הזה נבנו עוד שתי קומות‪ ,‬קומה תחתונה – עזרת גברים‪ ,‬וקומה‬
‫תחתונה – עזרת נשים‪ .‬בנייה חדשה נוספת הכוללת פונקציות כמו חדרי מדרגות‪,‬‬
‫חדרי מקהלה וחדר התכנסות שונים‪ ,‬מוקמה משני צידי "קיר המזרח"‬
‫י ז מ י ב י ת‪ -‬ה כ נ ס ת י י ח ס ו ח ש י ב ו ת ע ל י ו נ ה ל צ ו ר ך ל ת ת ל ב י ת‪ -‬ה כ נ ס ת א ו פ י‬
‫א ר צ י ש ר א ל י ‪ .‬ל ד ר י ש ה ז ו ה י ו מ י ו ד ע י ם ג ם א ד ר י כ ל י ב י ת‪ -‬ה כ נ ס ת ו ג ם ע ס ק נ י‬
‫היישוב‪.‬‬
‫ג ם ח פ צ י ה ר י ה ו ט ו ה ק ו ד ש ש ל ב י ת‪ -‬ה כ נ ס ת ה ם ב ע ל י א ו פ י א ר צ י ש ר א ל י מ ו ב ה ק ‪ ,‬ו ה ם‬
‫נעשו ברובם על ידי אמנים ואומנים ארץ מקומיים‪ .‬מר רדבינוביץ זוכר שהזמנת‬
‫ארון הקודש מבית חרושת לנגרות של מר קרניצי‪ ,‬באה לאחר דחיית הארונות‬
‫‪7‬‬
‫מתוצרת איטלקית שהוצעו‪ ,‬מאחר וארונות מתוצרת חוץ היו‪ ,‬לדעת כל הנוגעים‬
‫בדבר‪ ,‬בהכרח בעל אופי גלותי‪ .‬מאותו בית חרושת הוזמנו לאחר מכן גם הבמה‪,‬‬
‫השולחנות והכיסאות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 0252‬נחנך על גבי "קיר המזרח" מאחורי ארון הקודש‪ ,‬עבודת האמנות‬
‫החשובה והגדולה ביותר‪ ,‬פרי תרומתו של מר אברהם קרניצי‪ .‬זהו קיר המעוטר‬
‫ב א ר י ח י ק ר מ י ק ה פ ר י ע ב ו ד ת ו ש ל ה א מ ן ה ר מ ת‪ -‬ג נ י א ה ר ו ן כ ה נ ה ‪ .‬ע ל פ י ע ד ו ת ו ש ל‬
‫הרב מנחם יהודה אושפיזאי‪ ,‬הכנסתה של עבודת אמנות זו "נכפתה" על הרב‬
‫ה ר א ש י ד א ז ש ל ר מ ת‪ -‬ג ן ‪ ,‬ה ר ב ל נ ד ר ס ‪ ,‬ע ל י ד י מ ר ק ר נ י צ י ‪ ,‬ש ה י ה ג ם ר א ש ה ע י ר ‪.‬‬
‫התנגדותו של הרב לנדרס נבעה מחריגותה של היצירה‪ ,‬שנבעה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬גם‬
‫מהיותה מבוססת על ממצאי חפירותיו הארכיאולוגיות של יגאל ידין‪ ,‬אשר להם‬
‫התוודע האמן כהנא‪ ,‬בדומה לאמנים ישראליים אחרים בני זמנו‪.‬‬
‫בית הכנסת סגור בימי השבוע ולכן בהתחלה לא יכולתי להיכנס‪ .‬נאלצתי להגיע‬
‫שוב ביום שבת‪ ,‬ההתרשמות הייתה קצרה כי לא רציתי להפריע לקהל מהסיבות‬
‫הידועות‪ .‬לכן לא יכולתי לתאר את הפנים אלא ממה שזכרתי‪.‬‬
‫בית הכנסת הגדול בכיכר אורדע הוא בניין מרשים ומרכזי‪ ,‬הוא מתוכנן להיות‬
‫חלק מרכזי בכיכר‪.‬‬
‫בחזית שלו הוא מוגבה על ידי שני גרמי מדרגות אשר נפגשות ויוצרות מרפסת‬
‫גדולה שמשקיפה על כל הכיכר‪ .‬מהמרפסת מטפסים בעוד גרם מדרגות לעבר‬
‫הכניסה הראשית שהיא בעצם ארבע דלתות עץ‪ ,‬עם סורגים מברזל בדוגמאות של‬
‫נבל שחוזרות על עצמן‪.‬‬
‫חזית הבניין מורכבת משני קירות צדדיים מלבניים גדולים‪ ,‬כניסה‪ ,‬ומעליה קיר‬
‫מרכזי שבולט ומסגרת מוגבהת משאר הבניין‪ .‬המסגרת המוגבהת מיועדת לחדר‬
‫המדרגות ועוד חדרים שונים‪ .‬במרכז המסגרת יש פסיפס אריחי קראמיקה ענק‬
‫עם כתובת "אם אשכחך ירושלים" בחלק העליון‪ .‬הפסיפס מעוטר בצורות‬
‫ובצבעים כחולים‪ ,‬ירוקים‪ ,‬טורקיז‪ ,‬כתום וקצת אדום‪ .‬בקירות הצדדיים יש‬
‫עיטור לאורך הקיר‪ ,‬פס של אבן בצבע חום (חול) בעיצוב של צורות גיאומטריות‪.‬‬
‫הסגנון מזכיר את הסגנון המקומי הכנעני‪ .‬בגרם המדרגות המעקות מברזל‬
‫משולבות עם צורות עגולות ובתוכן דוגמה שחוזרת על עצמה – כלי נגינה‪ ,‬נבל‪.‬‬
‫ה ח ו ו י ה ש מ ת ר ח ש ת כ ש ע ו מ ד י ם ב מ ר פ ס ת ש ל ח ז י ת ב י ת‪ -‬ה כ נ ס ת ה י א ש ל ע י ל ו י‬
‫ומדרגה אחת גבוהה מעל הכיכר‪ .‬האדריכל חישב את זה בתכנון כדי שהאנשים‬
‫יחוו זאת כאשר יצאו מהתפילות‪ ,‬וההגבהה ממחישה זאת‪ .‬החיפוי של הקירות‬
‫הצדדיים הוא של שיש לבן עם פסים לרוחב‪.‬‬
‫בצד המערבי של הבניין יש חלונות קטנים לאוורור בצורה של מעוינים‪ ,‬וחלונות‬
‫צרים רוחביים‪.‬‬
‫החלק האחורי של צד הבניין מתרחב ויש חלון גדול בצורה של עיגול בקומה‬
‫השנייה שגם הוא מופנה לכיוון צפון כמו החזית‪ .‬החלון הוא עבודת ויטראז'‪ ,‬עם‬
‫ס י מ ן ג ד ו ל ב מ ר כ ז ש ל מ ג ן‪ -‬ד ו ד ‪ ,‬ו מ ס ב י ב ת י א ו ר ש ל ש נ י ם‪ -‬ע ש ר ש ב ט י י ש ר א ל ‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫בהמשך הצד המערבי של הבניין מוצבים ארבע לוחות גדולים לכל אורך הקיר‬
‫מלמעלה למטה‪ ,‬וגם בהם יש פסיפס מאריחי קראמיקה‪ .‬העיצוב של הלוחות זהה‬
‫ישנם שלושה דימויים עשויים מברזל שמשולבים בהם‪ .‬בעליון מאזניים בקטן‪,‬‬
‫במרכז נבל בגדול (כמו במעקות) ובתחתון במסגרת מרובעת מנורת שבעת קנים‪.‬‬
‫הצבע השולט הוא של ירוק וחום‪.‬‬
‫האריחים של הקרא מיקה יוצרים חללים קטנים אשר מרכיבים מילים בארבעת‬
‫הלוחות‪ ,‬קשה להבין מה כתוב אבל עבודת האמנות היא מרהיבה‪.‬‬
‫בצד הבניין חוזר הפס החום עם הצורות הגיאומטריות למעלה ולמטה‪.‬‬
‫בצד המזרחי יש את אותו העיצוב שבצד המערבי‪ ,‬חלונות אוורור קטנים בצורות‬
‫של מעוינים וחלון רוחבי בקומה השנייה‪ .‬ובחלק המורחב שפונה לצפון חלון‬
‫ו י ט ר א ז ' ע ג ו ל ב ק ו מ ה ה ש נ י י ה ע ם מ ג ן‪ -‬ד ו ד ו ה מ ש ך ת י א ו ר ש נ י י ם‪ -‬ע ש ר ש ב ט י‬
‫ישראל‪.‬‬
‫ושוב גם בצד המזרחי מונחים הלוחות הגדולים (סך הכול שמונה בכל הבניין(‪,‬‬
‫ופס האבן החומה לאורך המסגרת העליונה והתחתונה‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫במחקר שעשיתי גיליתי את התשומת לב התכנונית הרבה שנעשתה עם השנים‬
‫ב"עמק"‪ .‬ככר אורדע תוכננה להיות המרכז העסקי והחברתי של המושבה‪.‬‬
‫ההתעקשות של ראש העירייה דאז אברהם קרניצי על טיפוח המבנים והגינות‬
‫ראוי לשבח‪ ,‬במקרה של בית הכנסת בהבאת יצירת אמנות מודרנית ישראלית אל‬
‫תוך פנים הבית‪ ,‬אל תוך תפילת הקהל‪.‬‬
‫התכנון של הארכיטקטים בכיכר הוא בכוונה לחשוף את הסגנונות המובילים של‬
‫התקופה‪ ,‬עם תשומת לב לטופוגרפיה הטבעית של המקום‪ .‬הארכיטקטים דאגו‬
‫לכל הפרטים‪ ,‬מהמעקות ועד ספסלי הישיבה‪ .‬לדעתי בית הכנסת הגדול הוא‬
‫דוגמה מצוינת לבית כנסת ישראלי‪ ,‬הוא שייך למקום ולמסורת‪ .‬הוא מחבר בתוכו‬
‫את החדש ואת האותנטיות‪.‬‬
‫הכיכר ממשיכה לתפקד כמקום כמפגש תרבותי וחברתי גם היום‪ .‬בתי הקפה‬
‫מלאים בזקני העיר‪ ,‬והגינות ממשיכות למשוך אליהם את הצעירים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ביבליוגרפיה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פ ר י א ל ח ו ר ש ר ו ז ן ‪ . 0 2 2 5 ,‬ע י ר ה ג נ י ם ל א ן ‪ .‬א ו נ י ב ר ס י ט ה ת ל‪ -‬א ב י ב ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מ מ י פ א ר ‪ ,‬ד ו ב ר ע י ר י י ת ר מ ת‪ -‬ג ן ה ו ד ע ה ל ע י ת ו נ ו ת ‪ 0 5 9 0 2‬ת א ר י ך ‪. 0 0 . 5 . 2 5‬‬
‫‪‬‬
‫מ ת ו ך ע ב ו ד ה ש ל ה ג ב ' ח י ה מ ו ס ר י ‪ .‬א ר כ י ו ן ב י ת ק ר נ י צ י ר מ ת‪ -‬ג ן ‪.‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫‪ ‬תרשים סביבה ככר רמב"ם‪.‬‬
‫‪ ‬תרשים הסביבה ובנין קולנוע אורדע‪.‬‬
‫‪ ‬איור בנין קולנוע אורדע‪.‬‬
‫‪ ‬צילום קולנוע אורדע שנות השמונים‪.‬‬
‫‪ ‬כיכר רמב"ם לפני ‪.0209‬‬
‫‪ ‬בניין קולנוע אורדע ‪ 0209‬בערך‪.‬‬