מדריך למורה לפעילויות מתוקשבות באקולוגיה

‫אקולוגיה בסביבה מתוקשבת‬
‫פעילויות מתוקשבות בנושאי אקולוגיה וסביבה‬
‫המבוססות על מאמרים מדעיים‬
‫מדריך למורה ותשובון‬
‫קרן לוי‬
‫עינת פילר‬
‫‪1‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫מדריך למורה ‪3.......................................................................................................‬‬
‫מבוא ‪3..............................................................................................................‬‬
‫הירידה בשלל הדיג בכנרת ‪11................................................................................‬‬
‫מסירים את המסכה מזורו ‪13.................................................................................‬‬
‫חקלאות מקומית מול מיובאת ‪11............................................................................‬‬
‫השפעת חומציות על אלמוגים ‪11............................................................................‬‬
‫תשובון‪22..............................................................................................................‬‬
‫הירידה בשלל הדיג בכינרת ‪22...............................................................................‬‬
‫מסירים את המסכה מזורו ‪32.................................................................................‬‬
‫חקלאית מקומית מול מיובאת ‪33............................................................................‬‬
‫השפעת חומציות על אלמוגים ‪12............................................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫מדריך למורה‬
‫מבוא‬
‫כתיבה מדעית היא הדרך העיקרית בה חוקרים מתקשרים עם מדענים אחרים‪ ,‬עם בעלי עניין‬
‫ועם הציבור‪ .‬קריאה ועיון במאמרים מדעיים דורשת הפעלה של מיומנויות של הבנה‪ ,‬ניתוח‬
‫וחשיבה ביקורתית‪ ,‬ולכן בכוחה לקדם את הלמידה וההוראה כחלק מלימודי המדעים‪ .‬על מנת‬
‫לעודד את התלמידים לקרוא ספרות מדעית ולהנגיש את המאמרים המדעיים לתלמידים‪ ,‬פיתח‬
‫צוות מרכז המורים ארבע פעילויות מתוקשבות העוסקות במאמרים מחקריים בנושאי אקולוגיה‬
‫וסביבה‪ .‬הפעילויות המתוקשבות מרוכזות באתר אינטרנט אחד ‪" -‬אקולוגיה בסביבה‬
‫מתוקשבת" בכתובת‪:‬‬
‫‪./https://sites.google.com/site/onlineesactivities‬‬
‫הפעילויות המתוקשבות כוללות שלושה מאמרים מעובדים מתוך כתב העת "אקולוגיה וסביבה"‬
‫ומאמר מעובד נוסף המתורגם מתוך כתב העת ‪ .Behavioral Ecology‬ארבעת המאמרים‬
‫המעובדים מלווים בשאלות ובמשימות ברמות קושי שונות המתאימות לתלמידים‪ .‬המשימות‬
‫הללו מנחות ומלוות את התלמיד צעד אחר צעד בעיון וניתוח של המאמרים תוך הפעלה של‬
‫מיומנויות חשיבה כגון‪ :‬איתור מידע‪ ,‬פירוש מידע המוצג באופנים שונים‪ ,‬בחינת דילמות‬
‫סביבתיות וחשיבה ביקורתית‪.‬‬
‫הפעילויות פותחו במסגרת מרכז המורים למורי הביולוגיה ולמורי מדעי הסביבה על ידי הגב'‬
‫עינת פילר והגב' קרן לוי‪ .‬עינת פילר הינה מורה ותיקה לביולוגיה ולמדעי הסביבה בתיכון‬
‫למדעים‪ -‬עתיד‪ ,‬לוד‪ .‬היא בעלת תואר שני מהמחלקה להוראת המדעים שבמכון ויצמן למדע‪,‬‬
‫ובין השאר‪ ,‬עינת עוסקת בפיתוח חומרי למידה במדע וטכנולוגיה‪ .‬קרן לוי הינה דוקטורנטית‬
‫להוראת מדעי הסביבה במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון‪ .‬היא עסקה ועוסקת‬
‫בהנחיית מורים במסגרת השתלמויות ובפיתוח חומרי למידה וחומרי עזר למורי מדעים‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬היא עוסקת בשילוב הטכנולוגיה לקידום הוראה ולמידת מדעים‪.‬‬
‫מטרות לימודיות‬
‫הפעילויות המתוקשבות פותחו במטרה לקדם מיומנויות חשיבה מסדר גבוה לצד העמקה‬
‫בתכנים של מדעי הסביבה‪ .‬להלן פירוט כלל המטרות של הפעילויות באתר בהתאם לתוכנית‬
‫הלימודים במדעי הסביבה‪ .‬את המטרות הספציפיות המתאימות לכל פעילות תוכלו למצוא‬
‫בהמשך המדריך‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מטרות בתחום הידע התוכני‬
‫‪‬‬
‫הכרת גישות שונות לגבי מעמדו ומעורבותו של האדם בסביבה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הבנת הבסיס המדעי של התהליכים המתקיימים בסביבה הטבעית ושל השפעת‬
‫גורמים שונים על תפקודיה באספקת שירותים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הבנת יחסי הגומלין שבין האדם לסביבתו במישורים שונים‪ :‬מקומי‪ ,‬אזורי וכלל‪-‬עולמי‬
‫‪‬‬
‫הבנה שבעיות סביבתיות הן בעיות מורכבות שמעורבים בהן גורמים שונים‪ :‬חברתיים‪,‬‬
‫בריאותיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬משפטיים‪ ,‬אתיים‪ ,‬מדעיים וטכנולוגיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יכולת לבחון ולנתח בעיה סביבתית על היבטיה השונים – מדעי‪ ,‬טכנולוגי‪ ,‬חברתי‪,‬‬
‫כלכלי ומוסרי‪ ,‬ולהציע דרכי התמודדות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הבנה מערכתית – שינוי גורם אחד במערכת סביבתית עלול להשפיע על גורמים‬
‫נוספים ולהפר את יציבות המערכת; במקרים רבים לא ניתן לחזות מראש את‬
‫השפעותיהם של שינויים מערכתיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הכרת המדיניות‪ ,‬התהליכים וגופי התכנון והניהול של הסביבה במישור המקומי‪ ,‬הארצי‬
‫והכלל‪ -‬עולמי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הבנת השיקולים המערכתיים הקשורים בקבלת החלטות בנושאי סביבה‪.‬‬
‫מטרות בתחום מיומנויות חשיבה ולמידה‬
‫‪‬‬
‫יכולת לאתר מידע בנושאים סביבתיים במאגרי מידע כתובים וממוחשבים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יכולת לעבד ולייצג מידע בדרכים שונות‪ ,‬כולל שימוש במחשב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יכולת לפרש מידע המוצג בדרכים שונות‪ :‬בטבלאות‪ ,‬בגרפים ובטקסט כתוב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יכולת לתאר מערכת סביבתית טבעית או אנושית על קשרי הגומלין שבין מרכיביה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יכולת לבחון ולנתח בעיה סביבתית על היבטיה השונים – מדעי‪ ,‬טכנולוגי‪ ,‬חברתי‪,‬‬
‫כלכלי‪ ,‬משפטי ואתי‪ ,‬ולהציע דרכי התמודדות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יכולת לבחון ולנתח בעיה סביבתית על היבטיה השונים – מדעי‪ ,‬טכנולוגי‪ ,‬חברתי‪,‬‬
‫כלכלי‪ ,‬משפטי ואתי‪ ,‬ולהציע דרכי התמודדות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח חשיבה ביקורתית לגבי מידע בנושאים סביבתיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח מיומנויות של עבודת צוות‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מטרות בתחום פיתוח עמדות וערכים‬
‫‪‬‬
‫פיתוח מודעות ורגישות לבעיות סביבה מקומיות‪ ,‬ארציות וכלל‪-‬עולמיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נכונות לנקוט עמדה אישית בנושאים ובאירועים סביבתיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הזדהות עם פעולות הנעשות במסגרת החוק לשיפור איכות הסביבה ואיכות החיים‪,‬‬
‫ורצון לקחת חלק בפעולות אלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הוקרת ייחודה של הסביבה בארץ‪ ,‬על ערכיה הטבעיים וההיסטוריים‪ ,‬ונכונות לפעול‬
‫לשמירתם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח התנהגויות של צרכנות נבונה המתבססת גם על שיקולים הקשורים בצמצום‬
‫הנזקים לסביבה‪.‬‬
‫כיצד לשלב את הפעילויות המתוקשבות במערך ההוראה?‬
‫מעבר למטרות הלימודיות שצוינו למעלה‪ ,‬השתדלנו לפתח פעילויות אשר יוכלו לשמש את‬
‫המורים בהוראה מבלי להעמיס מעבר לתוכנית הלימודים הקיימת‪ .‬המאמרים שנבחרו עוסקים‬
‫בנושאים מתוך תוכנית הלימודים ויכולים לשמש כפתיח לנושא חדש או כסיכום נושא שכבר‬
‫נלמד‪ .‬כמו כן‪ ,‬בעיבוד של המאמרים שמנו דגש על מיומנויות חקר שהן חלק בלתי נפרד‬
‫מהוראת המדעים‪ .‬עיסוק בנושאים מתוך תוכנית הלימודים בשילוב של מיומנויות חקר יתרום‬
‫להטמעת התכנים והמיומנויות‪.‬‬
‫בחרנו לשמור על המבנה של המאמר המדעי ועל רמת ההרחבה כפי שקיימת במאמר‬
‫המקורי‪ .‬על מנת להנגיש את המאמר לקורא הלא מיומן‪ ,‬בחרנו לחלק את המאמר לפסקאות‬
‫(מבוא‪ ,‬שיטות‪ ,‬תוצאות ודיון) שבסופן הוספנו שאלות מנחות ומכוונות כפיגומים עבור הקורא‪.‬‬
‫בחלקים שונים של המאמר הוספנו פעילויות הרחבה והעמקה ("מתבוננים פנימה") עליהן יכול‬
‫המורה לבחור לפסוח מבלי לפגוע בהבנה של כלל המאמר‪.‬‬
‫בכל המאמרים משולבות משימות קבוצתיות בנוסף למשימות אישיות ויש דגש על למידה‬
‫שיתופית‪ ,‬תוך ניצול הטכנולוגיה לקידום למידה מסוג זה‪.‬‬
‫הפעילויות השזורות לאורך המאמר שמות דגש על אוריינות סביבתית תוך חיזוק הזיקה של‬
‫התלמידים לערכים מתוך כוונה לפתח אזרח ששם את טובת הסביבה אל נגד עיניו בבחירות‬
‫שלו‪.‬‬
‫כל אחד מארבעת המאמרים הינו פעילות עצמאית שאיננה תלויה במאמרים האחרים‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫ניתן לבחור במאמר אחד או במספר מאמרים‪ ,‬בכל רצף שהוא‪ ,‬בהתאם לזמן העומד בפני‬
‫המורה ולמידת העניין של התלמידים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לבחור רק בחלק אחד מתוך המאמר‪ ,‬למשל‬
‫חלק שמציג איור או גרף‪ ,‬או בפעילות הרחבה שיתופית‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ניתן להנחות את התלמידים לבצע את הפעילויות במסגרת כיתתית או כמשימת בית‪.‬‬
‫הפעילויות יכולות לשמש גם למטרות הערכה חלופית בסיום הוראה‪.‬‬
‫מדריך זה מפרט את המטרות הלימודיות בתחום התוכן ובתחום מיומנויות החשיבה והלמידה‬
‫עבור כל פעילות‪ .‬תוכלו לעיין במטרות אלה על מנת לבחור בפעילות שמתאימה לצורכיכם‪.‬‬
‫חלק מהפעילויות אינן דורשות ידע מוקדם בעוד שאחרות מבוססות על מושגים בסיסיים‬
‫באקולוגיה‪.‬‬
‫מבנה הפעילויות‬
‫הפעילויות משלבות משימות יחידניות עם משימות שיתופיות ברמת הקבוצה הקטנה וברמת‬
‫הכיתה כולה‪ .‬כמובן‪ ,‬שכל פעילות יחידנית יכולה להיות מבוצעת גם בזוגות או בקבוצות קטנות‬
‫לבחירת המורה‪.‬‬
‫הפעילויות יכולות לשמש כתרגול לקראת חלק האנסין (‪ )unseen‬שבבחינת הבגרות‪ ,‬וכן‬
‫ללמידה ולהעמקה בנושאי התוכן אשר נלמדים כחלק מתוכנית הלימודים‪.‬‬
‫סוגי הפעילויות מסומנים בצלמיות הבאות‪:‬‬
‫פעילות יחידנית או בזוגות (לבחירת המורה)‪ .‬הפעילות כוללת‬
‫שאלות המכוונות את הלומד לניתוח והבנה של תוכן המאמר‬
‫וכוללות שאלות חשיבה ברמות מגוונות‪.‬‬
‫פעילות המכוונות את הלומדים להעמקה בנושאים שונים‬
‫המוזכרים במאמר‪ .‬פעילות זו מהווה העשרה ואינה הכרחית‬
‫להבנת המאמר‪.‬‬
‫פעילות שיתופית בקבוצות‪ .‬פעילות זו כוללת משימות ושאלות‬
‫בהן כל תלמיד או קבוצה תורמים לידע השיתופי של הכיתה‪.‬‬
‫פעילות קבוצתית בה כל קבוצה מציגה לשאר חברי הכיתה את‬
‫הנושא אותו למדה לעומק‪.‬‬
‫הנחיות לשימוש באתר‬
‫הפעילויות המלאות מופיעות באתר כקטעים לעיון וקריאה ולאחריהן ‪ -‬משימות (אישיות‬
‫וקבוצתיות)‪.‬‬
‫שימו לב ‪ -‬כדי למנוע בעיות טכניות מומלץ מאוד לעבוד בדפדפן גוגל כרום‬
‫(‪.)Google Chrome‬‬
‫‪6‬‬
‫כדי לענות על המשימות יש לפתוח מסמך לעבודה‪:‬‬
‫‪ .1‬פעילויות יחידניות ‪ -‬כל תלמיד יפתח מסמך ‪ WORD‬או מסמך גוגל (לבחירתו‪ ,‬או לפי‬
‫הנחיית המורה)‪ ,‬ויפתח אותו בחלון במקביל לחלון הדפדפן בו מוצג אתר הפעילויות‪.‬‬
‫את המסמך התלמיד ישלח למורה בסיום העבודה‪ ,‬או לחלופין ישתף בו את המורה‬
‫(כאשר מדובר במסמך גוגל שיתופי)‪.‬‬
‫‪ .2‬פעילויות קבוצתיות וכיתתיות ‪ -‬יבוצעו במסמכים שיתופיים‪ .‬לצורך כך‪ ,‬יצרנו עבורכם‪,‬‬
‫המורים‪ ,‬מאגר של חומרי עזר הנמצאים באתר (בסרגל הימני תחת "על האתר" >‬
‫משאבים למורה)‪ .‬במאגר זה תוכלו למצוא את כלל המסמכים השיתופיים בהם מונחים‬
‫התלמידים לעבוד בשיתופיות‪ .‬אין אפשרות להשתמש במסמכים כפי שהם‪ ,‬ועליכם‬
‫להעתיק את המסמכים‪ ,‬לשמור בכונן שלכם ולשתף את תלמידיכם‪ .‬להלן ההנחיות‬
‫לביצוע ההעתקה והשיתוף‪.‬‬
‫עבודה במסמכי גוגל שיתופיים‬
‫מסמכי גוגל מאפשרים עריכה משותפת של אותו המסמך‪ ,‬מכל מקום ובכל זמן (אפילו מספר‬
‫עורכים בו‪-‬זמנית)‪ .‬בהקשר ההוראה והלמידה המסמכים השיתופיים מאפשרים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫עבודה קבוצתית על אותו המסמך גם כאשר כל תלמיד בביתו‬
‫‪‬‬
‫הערכה מעצבת של המורה לאורך התהליך‬
‫‪‬‬
‫מתן משוב על המסמך עצמו (ללא צורך בשליחת קבצים דרך הדוא"ל)‬
‫‪‬‬
‫מעקב אחר תרומתו של כל תלמיד ליצירת המסמך‬
‫‪‬‬
‫שמירה של המסמכים בענן ‪ -‬מאפשר גישה למסמך מכל מחשב עם אינטרנט‬
‫‪‬‬
‫שיתוף התכנים עם קבוצות עמיתות‬
‫‪‬‬
‫שמירה של היסטוריית הגרסאות של המסמך‬
‫כפי שניתן לראות‪ ,‬המסמכים הללו תומכים בלמידה שיתופית ועל כן בחרנו לשלבם בפעילויות‬
‫המתוקשבות‪.‬‬
‫שימו לב ‪ -‬כדי להשתמש במסמכי גוגל שיתופיים יש צורך בחשבון מייל של ‪ .Gmail‬לכן‪,‬‬
‫ראשית עליכם לוודא שלכל תלמיד קיים חשבון כזה‪ ,‬ואם לא‪ ,‬לסייע לו ליצור חשבון חדש‪.‬‬
‫אופן העבודה במסמכים של גוגל‬
‫העבודה במסמכי גוגל מבוצעת בכונן ענן (הנשמר ברשת) הנקרא ‪ .Google Drive‬כדי להיכנס‬
‫לכונן שלכם עליכם להיכנס לכתובת האתר‪ / https://docs.google.com :‬ולהזין את שם‬
‫המשתמש והסיסמא של חשבון הג'ימייל שלכם‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫כאשר התלמידים ישתפו אתכם במסמכים שלהם‪ ,‬המסמכים יתאספו ויופיעו בכונן ‪Drive‬‬
‫שלכם‪ ,‬לכן כדאי כבר מההתחלה לעבוד באופן מסודר‬
‫באמצעות פתיחה של תיקיות בהן תשמרו את הקבצים‬
‫השונים ‪ -‬שלכם ושל תלמידיכם‪ .‬למשל‪ ,‬אפשר לפתוח‬
‫תיקיה עבור כל כיתה‪.‬‬
‫פתיחת תיקיות מבוצעת באמצעות הקלקה על "צור"‬
‫בכפתור אדום בצד ימין של המסך‪ ,‬ובחירה ב‪"-‬תיקייה"‬
‫(ר' איור)‪.‬‬
‫בתפריט "צור" תוכלו לראות גם את האפשרויות הנוספות של מסמכים שתוכלו ליצור (מסמך‪,‬‬
‫מצגת‪ ,‬גיליון אלקטרוני וכו')‪.‬‬
‫העתקת מסמך‬
‫כדי להעתיק מסמך עליכם ראשית לפתוח את המסמך שברצונכם להעתיק‪.‬‬
‫לאחר מכן הקליקו על "קובץ" ובחרו באפשרות "צור עותק"‪.‬‬
‫תנו שם למסמך שלכם‪ .‬מומלץ לתת שם אשר יסייע לכם לראות מי עורכי המסמך‪ .‬למשל‪:‬‬
‫"טבלה שיתופית כיתתית ‪ -‬יא‪ ,"2‬או "הכינרת כמערכת אקולוגית ‪ -‬יוסי רעות ורחל"‪.‬‬
‫כעת אתם הבעלים של המסמך‪ ,‬ויכולים לערוך אותו‪.‬‬
‫שיתוף המסמך‬
‫לאחר יצירת המסמך עליכם לשתף אותו עם התלמידים‪.‬‬
‫קיימות שלוש דרגות שיתוף‪:‬‬
‫‪ .1‬ציבורי באינטרנט ‪ -‬כל אחד יכול למצוא את הפריט באינטרנט ולקבל גישה אליו‪.‬‬
‫‪ .2‬כל אחד שיש לו קישור זה ‪ -‬כל אחד שיש לו את הקישור יכול לקבל גישה‪.‬‬
‫‪ .3‬אנשים ספציפיים ‪ -‬אנשים מסוימים כאשר ההזמנה מבוצעת באמצעות כתובת דואל‪.‬‬
‫מומלץ לערוך את שיתוף המסמך כתלות במטרתו כפי שמפורט להלן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מסמך המיועד לעבודה בקבוצה מצומצמת ‪ -‬לשתף רק את חברי הקבוצה באמצעות‬
‫האפשרות לשיתוף אנשים ספציפיים‪ .‬לחלופין‪ ,‬ניתן לשתף נציג אחד מהקבוצה אשר‬
‫ישתף בהמשך את חבריו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מסמך המיועד לעבודה כיתתית ‪ -‬לשתף באמצעות האפשרות "כל אחד שיש לו את‬
‫הקישור"‪ ,‬וכך אין צורך להזין את כתובות האימייל של כל תלמידי הכיתה‪.‬‬
‫בנוסף לדרגת השיתוף קיימות שלוש דרגות לחופש הפעולה במסמך‪:‬‬
‫‪‬‬
‫יכול לערוך ‪ -‬מאפשר עריכה מלאה‪ ,‬כולל שיתוף‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יכול להעיר ‪ -‬מאפשר לצופה להוסיף הערות על גבי המסמך‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫יכול להציג ‪ -‬מאפשר לצפות בתוכן ולהעתיק אותו‪ ,‬אך לא לערוך או לשתף אותו‪.‬‬
‫כדי לאפשר לתלמידים לערוך את המסמך יש לבחור באפשרות "יכול לערוך"‪.‬‬
‫אופן השיתוף‪:‬‬
‫‪ .1‬הקלקה על כפתור "שתף" (כחול מצד שמאל למעלה)‬
‫‪ .2‬בחירה ב"שנה"‪ ,‬והגדרת דרגת השיתוף הרצויה‪.‬‬
‫‪ .3‬בחירה ב"יכול לערוך"‪.‬‬
‫‪ .4‬אם מעוניינים לשתף אנשים ספציפיים‪ ,‬יש להזין את כתובות המייל שלהם בשדה‬
‫בתחתית החלון‪.‬‬
‫לאחר שהעתקתם את המסמך ושיתפתם אותו עם התלמידים ‪ -‬תוכלו לעבוד במסמך באופן‬
‫חופשי‪.‬‬
‫השימוש בלוח השיתופי ‪Linoit -‬‬
‫‪ Linoit‬הינו כלי חינמי מקוון‪ ,‬המאפשר הוספה ו"הדבקה" של פתקיות ותמונות על לוח דמוי‬
‫שעם‪ .‬השימוש בכלי הוא פשוט וידידותי ולכן אנו מציעים לכם להשתמש בו‪ .‬את הלוח ניתן‬
‫לשתף עם אנשים אחרים‪ .‬בפעילות שלנו אנו ממליצים שכל תלמידי הכיתה ישתמשו בשם‬
‫משתמש יחיד שאותו ייצור עבורם המורה‪ .‬להלן הנחיות לפתיחת חשבון ותחילת העבודה‪.‬‬
‫הנחיות‬
‫יותר‬
‫ממוקדות‬
‫בכלי‬
‫לשימוש‬
‫תוכלו‬
‫למצוא‬
‫‪.http://meyda.education.gov.il/files/MadaTech/ict/ict_linoit.pdf‬‬
‫על מנת להכין לוח כיתתי‪ ,‬יש לפתוח חשבון אשר ישמש את כל‬
‫הכיתה‪.‬‬
‫לשם‬
‫כך‬
‫היכנסו‬
‫לדף‬
‫ההרשמה‬
‫בכתובת‪:‬‬
‫‪https://linoit.com/user/register‬‬
‫הזינו פרטים לחשבון על פי השדות המופיעים‪.‬‬
‫שימו לב ‪ -‬השם והסיסמא ישמשו את כל תלמידיכם‪ ,‬לכן בחרו סיסמא‬
‫השונה מהסיסמא הרגילה שלכם!‬
‫לאחר יצירת החשבון ‪ -‬בחרו לוח והתחילו להוסיף פריטים ‪ -‬תמונות‪,‬‬
‫פתקיות‪ ,‬מדבקות וכו' באמצעות התפריט הנמצא בצד הימני העליון‬
‫של הלוח‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בכתובת‪:‬‬
‫הירידה בשלל הדיג בכנרת‬
‫מקור המאמר‬
‫שקדי י‪ ,.‬ארצי י‪ ,.‬לידר נ‪ .‬והצופה א‪ .)2113( .‬הירידה בשלל הדיג בכינרת – תוצאה של אי‪-‬‬
‫יציבות המערכת ולא של פעילות הקורמורנים‪ .‬אקולוגיה וסביבה‪ ,)1(4 ,‬עמ' ‪.32-37‬‬
‫מבוא‬
‫הכינרת כמערכת אקולוגית מהווה נושא מרכזי בחיים בישראל‪ .‬לכינרת יש תפקיד מרכזי‬
‫כמשאב מים‪ ,‬תיירות‪ ,‬חקלאות ימית וכמובן גם כבית גידול למגוון מינים‪ .‬אחת הבעיות אשר‬
‫עלו סביב הכינרת בשנים האחרונות הינה בעיית הירידה בשלל דיג האמנונים‪ .‬גורמים אחדים‬
‫כגון אגף הדיג במשרד החקלאות וארגון דייגי הכינרת תולים את האשם בעלייה במספר‬
‫הקורמורנים החורפים באזור הכינרת והידועים כחובבי אמנונים‪.‬‬
‫המאמר "הירידה בשלל הדיג בכינרת ‪ -‬תוצאה של אי יציבות המערכת ולא של פעילות‬
‫הקורמורנים" עוסק במגוון ההיבטים הקשורים לירידה בשלל הדיג בכינרת‪ ,‬ומציג מחקרים אשר‬
‫בחנו את ההשפעה של גורמים שונים על שלל הדיג‪ .‬בפעילות המלווה את המאמר התלמידים‬
‫נחשפים למאפייני הכינרת כמערכת אקולוגית‪ ,‬ליחסי הגומלין בין המינים‪ ,‬ולדילמה העומדת‬
‫במרכז הבעיה‪ ,‬תוך חשיפה למגוון ההיבטים הקשורים בה‪.‬‬
‫מטרות הפעילות‬
‫מטרות בהיבט התוכן‬
‫מערכת אקולוגית ומגוון ביולוגי‬
‫‪‬‬
‫מערכת אקולוגית מרכיבים ומאפיינים‬
‫‪‬‬
‫תהליכים במערכת אקולוגית ‪ -‬קשרי גומלין‬
‫‪‬‬
‫אקולוגיה אנושית‬
‫‪‬‬
‫מגוון המינים בישראל‬
‫‪‬‬
‫משאבים (מתחדשים ומתכלים)‬
‫‪‬‬
‫פיתוח בר‪-‬קיימא‬
‫תהליכים במערכות אקולוגיות‬
‫‪‬‬
‫קשרי גומלין בין מרכיבים אביוטיים ומרכיבים ביוטיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קשרי גומלין בין מרכיבים ביוטיים‬
‫משאב המים‬
‫‪‬‬
‫הבעיה הסביבתית הסיבה והגורמים‬
‫‪‬‬
‫הנזקים לאדם ולסביבה‬
‫‪11‬‬
‫אתיקה וסביבה‬
‫‪‬‬
‫אתיקה סביבתית הלכה למעשה‬
‫מטרות בתחום מיומנויות חשיבה ולמידה‬
‫‪‬‬
‫יכולת לאתר מידע בנושאים סביבתיים במאגרי מידע כתובים וממוחשבים‬
‫‪‬‬
‫יכולת לפרש מידע המוצג בדרכים שונות‪ :‬בטבלאות‪ ,‬בגרפים ובטקסט כתוב‬
‫‪‬‬
‫יכולת לתאר מערכת סביבתית טבעית או אנושית על קשרי הגומלין שבין מרכיביה‬
‫השונים‬
‫‪‬‬
‫יכולת לבחון ולנתח בעיה סביבתית על היבטיה השונים – מדעי‪ ,‬טכנולוגי‪ ,‬חברתי‪,‬‬
‫כלכלי‪ ,‬משפטי ואתי‪ ,‬ולהציע דרכי התמודדות‬
‫‪‬‬
‫פיתוח חשיבה ביקורתית לגבי מידע בנושאים סביבתיים‬
‫‪‬‬
‫פיתוח מיומנויות של עבודת צוות‬
‫מטרות בתחום עמדות וערכים‬
‫‪‬‬
‫פיתוח מודעות ורגישות לבעיות סביבה מקומיות‪ ,‬ארציות וכלל‪-‬עולמיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הזדהות עם פעולות הנעשות במסגרת החוק לשיפור איכות הסביבה ואיכות החיים‪,‬‬
‫ורצון לקחת חלק בפעולות אלה‪.‬‬
‫נושאי הפעילות‬
‫הפעילות כוללת מגוון נושאים‪:‬‬
‫‪ .1‬יצרנים וצרכנים‬
‫‪ .2‬גורמים ביוטיים ואביוטיים ויחסי הגומלין ביניהם‬
‫‪ .3‬הקורמורן הגדול‬
‫‪ .4‬הדיג בכנרת‬
‫‪ .1‬השפעות מפלס הכנרת על גורמים ביוטיים ואביוטיים‬
‫‪ .6‬ניתוח והבנה של מחקר מדעי‪ ,‬יתרונותיו ומגבלותיו‬
‫מבנה הפעילות‬
‫שם הפעילות‬
‫נושא‬
‫מאפייני הפעילות‬
‫הכינרת כמערכת‬
‫פעילות פתיחה‬
‫פעילות שיתופית ‪ -‬קבוצתית‬
‫וכיתתית‬
‫אקולוגית‬
‫‪11‬‬
‫יחסי גומלין בין אמנון‬
‫הבנת הבעיה בה דנים‬
‫הגליל והקורמורן הגדול ‪-‬‬
‫במאמר‬
‫פעילות יחידנית‬
‫פעילות יחידנית‬
‫תזונת הקורמורן הגדול‬
‫ניתוח מחקר ראשון‬
‫פעילות יחידנית‬
‫שלל הדיג בכינרת‬
‫ניתוח מחקר שני‬
‫פעילות יחידנית‬
‫והקורמורנים‬
‫שלל הדיג בכינרת ומפלס‬
‫ניתוח המסקנות‬
‫פעילות יחידנית‬
‫המים‬
‫סיכום‬
‫סיכום המחקרים וניתוח פעילות שיתופית ‪ -‬קבוצתית‬
‫עמדות בעלי העניין‬
‫מקורות להעשרה ולקריאה נוספת‬
‫מחדל בכנרת‪ :‬וירוס וקורמורנים טורפים פגעו אנושות בדגים‬
‫נדידת הציפורים‬
‫קונפליקטים בין ציפורים לחקלאות‬
‫פקחי משרד החקלאות עצרו ‪ 3‬דייגים שביצעו דיג לא חוקי בכנרת באזור בו מתקיימת בימים‬
‫אלו תקופת הרבייה של דגי האמנון‬
‫עכשיו זה רשמי ‪ -‬אסור לדוג בכנרת‬
‫‪12‬‬
‫מסירים את המסכה מזורו‬
‫מקור המאמר‬
‫‪Yosef, R., Zduniak, P., & Tryjanowski, P. (2012). Unmasking Zorro: functional‬‬
‫‪importance of the facial mask in the Masked Shrike (Lanius nubicus).‬‬
‫‪Behavioral Ecology, 23(3), 615-618.‬‬
‫מבוא‬
‫אחד המאפיינים המעניינים בבעלי חיים הינו ההתאמה המורפולגית לתפקוד שלהם‪ ,‬כאשר‬
‫צבע הפרווה או הנוצות מהווה אחד ממאפיינים אלו‪ .‬פרופ' ראובן יוסף חקר את האופן בו‬
‫מסיכות פנים של החנקן הנובי מסייעות לו בציד‪ .‬החנקן הנובי הינו ציפור טורפת אשר צדה‬
‫בסגנון "יושב ומחכה"‪ .‬החנקן מתיישב על ענף עץ בולט‪ ,‬ומשקיף על סביבתו לאיתור הציד‪.‬‬
‫כאשר הוא מאתר טרף רצוי (חרק‪ ,‬או אפילו מכרסם)‪ ,‬הוא יוצא למרדף ללכידתו‪.‬‬
‫בפעילות זו התלמידים נחשפים למחקרו של פרופ' ראובן יוסף ועמיתיו‪ .‬הפעילות מבוססת על‬
‫מאמר מחקרי אשר פורסם בכתב עת אקדמי ואשר חושף אותם לתהליך המחקר המדעי ולאופן‬
‫פרסום המחקר באמצעות מאמר מדעי‪ .‬כמו כן‪ ,‬הפעילות מתייחסת להיבטים הקשורים‬
‫להתאמות בבעלי חיים‪.‬‬
‫מטרות הפעילות‬
‫מטרות בהיבט התוכן‬
‫מערכת אקולוגית ומגוון ביולוגי‬
‫‪‬‬
‫תהליכים במערכת אקולוגית ‪ -‬קשרי גומלין‬
‫‪‬‬
‫התאמת היצורים לסביבתם‬
‫תהליכים במערכות אקולוגיות‬
‫‪‬‬
‫קשרי גומלין בין מרכיבים ביוטיים‬
‫מטרות בתחום מיומנויות חשיבה ולמידה‬
‫‪‬‬
‫יכולת לאתר מידע בנושאים סביבתיים במאגרי מידע כתובים וממוחשבים‬
‫‪‬‬
‫יכולת לפרש מידע המוצג בדרכים שונות‪ :‬בטבלאות‪ ,‬בגרפים ובטקסט כתוב‬
‫‪‬‬
‫פיתוח יכולות של עבודת צוות‬
‫נושאי הפעילות‬
‫הפעילות כוללת מגוון נושאים‪:‬‬
‫‪ .1‬מסיכות פנים כמאפיין מורפולוגי של מגוון בע"ח‬
‫‪ .2‬אסטרטגיית הציד של החנקן הנובי‬
‫‪13‬‬
‫‪ .3‬התאמות מורפולוגיות של בע"ח‬
‫‪ .4‬מאפייני המחקר המדעי ‪ -‬תכנון מערך ניסוי‪ ,‬שמירה על גורמים קבועים‪ ,‬חשיבות‬
‫הבקרה‪ ,‬מגבלות המחקר וכו'‬
‫‪ .1‬מבנה המאמר המדעי‬
‫מבנה הפעילות‬
‫הפעילות בנויה בהתאם למבנה המאמר המדעי‪:‬‬
‫שם הפעילות‬
‫נושא‬
‫מאפייני הפעילות‬
‫מבוא‬
‫פתיחה לנושא באמצעות פרק הרקע‬
‫פעילות שיתופית ‪-‬‬
‫למחקר‬
‫קבוצתית וכיתתית‬
‫מערך המחקר‬
‫מאפיינים מרכזיים בתכנון ניסוי והדיווח פעילות יחידנית‬
‫עליו (כגון שמירה על גורמים קבועים)‬
‫תוצאות ‪ -‬ציד ביחס‬
‫ניתוח ייצוג גרפי ייחודי והסקת מסקנות פעילות יחידנית‬
‫לשמש‬
‫מתוכם‬
‫תוצאות ‪ -‬סך כל‬
‫ניתוח גרפים והסקת מסקנות מתוכם‬
‫פעילות יחידנית‬
‫הצלחות הציד‬
‫דיון‬
‫ניתוח ביקורתי של מסקנות המחקר‬
‫פעילות יחידנית‬
‫ויישום המסקנות‬
‫סיכום‬
‫ניתוח מבנה המאמר המדעי ופעילות‬
‫מסכמת‬
‫‪14‬‬
‫פעילות יחידנית‬
‫חקלאות מקומית מול מיובאת‬
‫מקור המאמר‬
‫חרובי נ‪ ,.‬ושלהבת ש‪ .)2113( .‬צריכת תוצרת חקלאית מקומית מול מיובאת ‪ -‬השוואת ערכים‬
‫סביבתיים וחברתיים באמצעות ניתוח מחזור חיים‪ .‬אקולוגיה וסביבה‪ ,)1(4 ,‬עמ' ‪.31-43‬‬
‫מבוא‬
‫אנו מוקפים במודעות ופרסומות אשר מעודדות אותנו לצרוך מוצרים "כחול לבן"‪ ,‬גם כאשר‬
‫מדובר במזון בכלל ובפירות וירקות בפרט‪ .‬אולם‪ ,‬האם צריכת תוצרת חקלאית מקומית‬
‫ידידותית יותר לסביבה מאשר צריכת תוצרת מיובאת? המאמר אשר היווה את הבסיס לפעילות‬
‫זו השווה את השפעות צריכת תוצרת חקלאית מקומית עם השפעות צריכת תוצרת מיובאת‬
‫בהקשר של מספר גידולים חקלאיים הקיימים בישראל‪ ,‬אך גם מיובאים בהיקף נרחב‪ .‬המחקר‬
‫המוצג במאמר השתמש בשיטת 'ניתוח מחזור החיים' לבחינת שתי החלופות עבור כל גידול‬
‫אשר נחקר במאמר‪ .‬ניתוח מחזור חיים משקלל בתוכו את ההשפעות של התוצר החל מהפקתו‬
‫דרך הפצתו וצריכתו וכלה בהפיכתו לפסולת‪ .‬למשל‪ ,‬חישוב השפעות התהליך של ייצור דשן‬
‫הנדרש לגידול מקומי‪ .‬המחקר במאמר הראה כי לעיתים רוב הנזק הסביבתי נגרם בשלב של‬
‫ייצור חומרי הגלם לפעילות החקלאית‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצא כי עדיף לגדל בארץ את רוב הגידולים‬
‫שנבדקו‪ ,‬מלבד תפו"א‪ .‬על כן‪ ,‬מסיקות החוקרות כי הממצאים מצביעים על כך לא ניתן לקבוע‬
‫כלל גורף לגבי עדיפות הצריכה של פירות וירקות ויש לבחון כל גידול לגופו‪.‬‬
‫הפעילות המבוססת על המאמר חושפת את התלמידים למורכבות שבהחלטה של צריכת מזון‬
‫מקומי מול מיובא תוך הכרות עם מגוון שיקולים המעורבים בהחלטה זו‪ ,‬החלטה הנוגעת‬
‫ישירות לחיי היומיום שלהם‪.‬‬
‫מטרות הפעילות‬
‫מטרות בהיבט התוכן‬
‫מערכת אקולוגית ומגוון ביולוגי‬
‫‪‬‬
‫אקולוגיה אנושית‬
‫‪o‬‬
‫האדם כחלק מהמערכת האקולוגית ותלותו במשאבי הסביבה‬
‫‪o‬‬
‫ייחודו של האדם‪ ,‬התפתחותו התרבותית‪ -‬טכנולוגית ומעורבותו הגוברת‬
‫בניצול הסביבה וניהולה‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫‪‬‬
‫חשיבותה של החקלאות בסיפוק צרכיה הגדלים של אוכלוסיית האדם‪.‬‬
‫תהליכים במערכות אקולוגיות‬
‫‪o‬‬
‫השפעת האדם על מחזורי החומרים‬
‫‪11‬‬
‫‪‬‬
‫צרכנות נבונה ‪ -‬שיקולים סביבתיים וקבלת החלטות בתהליך צריכה של מוצרים‪.‬‬
‫מטרות בתחום מיומנויות חשיבה ולמידה‬
‫‪‬‬
‫יכולת לעבד ולייצג מידע בדרכים שונות‪ ,‬כולל שימוש במחשב‬
‫‪‬‬
‫יכולת לפרש מידע המוצג בדרכים שונות‪ :‬בטבלאות‪ ,‬בגרפים ובטקסט כתוב‬
‫‪‬‬
‫יכולת לבחון ולנתח בעיה סביבתית על היבטיה השונים – מדעי‪ ,‬טכנולוגי‪ ,‬חברתי‪,‬‬
‫כלכלי‪ ,‬משפטי ואתי‪ ,‬ולהציע דרכי התמודדות‬
‫‪‬‬
‫פיתוח חשיבה ביקורתית לגבי מידע בנושאים סביבתיים‬
‫‪‬‬
‫פיתוח מיומנויות של עבודת צוות‬
‫מטרות בתחום עמדות וערכים‬
‫‪‬‬
‫פיתוח מודעות ורגישות לבעיות סביבה מקומיות‪ ,‬ארציות וכלל‪-‬עולמיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח התנהגויות של צרכנות נבונה המתבססת גם על שיקולים הקשורים בצמצום‬
‫הנזקים לסביבה‪.‬‬
‫נושאי הפעילות‬
‫הפעילות כוללת מגוון נושאים‪:‬‬
‫‪ .1‬הצגת הדילמה של צריכת מזון מקומי מול מיובא‬
‫‪ .2‬דרכים לחישוב נזקים כלכליים של תהליך ייצור של מוצר‬
‫‪ .3‬מחזור החיים של מוצר‬
‫א‪ .‬שלבים במחזור החיים‬
‫ב‪ .‬השפעת שלבי מחזור החיים על הסביבה‬
‫‪ .4‬צרכנות נבונה המתחשבת בסביבה‬
‫מבנה הפעילות‬
‫מאפייני הפעילות‬
‫שם הפעילות‬
‫נושא‬
‫מבוא‬
‫הקדמה לנושא והצגת הבעיה‬
‫פעילות‬
‫שיתופית‬
‫קבוצתית וכיתתית‬
‫שיטות ‪ -‬חישוב הערך חשיפה‬
‫הכלכלי של המוצר‬
‫לגישה‬
‫ולשיטות פעילות יחידנית‬
‫החישוביות שנערכו במחקר‬
‫פעילות יחידנית‬
‫שיטות ‪ -‬חישוב הנזק‬
‫הסביבתי‬
‫‪16‬‬
‫‪-‬‬
‫פעילות יחידנית‬
‫שיטות ‪ -‬סיכום‬
‫תוצאות ‪ -‬הערך הכלכלי ניתוח תוצאות המחקר והעלאת פעילות יחידנית‬
‫של הגידול המקומי‬
‫מסקנות‬
‫תוצאות ‪ -‬השוואת גידול ניתוח תוצאות המחקר והעלאת פעילות יחידנית‬
‫מקומי וייבוא‬
‫מסקנות‬
‫סיכום המחקר‬
‫צרכנות נבונה‬
‫ניתוח המסקנות וניתוח עמדות‬
‫פעילות יחידנית‬
‫בעלי העניין המעורבים‬
‫פעילות קבוצתית וכיתתית‬
‫מגוון השיקולים בצריכת מוצרים פעילות יחידנית‬
‫שונים וקבלת החלטות מושכלת‬
‫פעילות קבוצתית וכיתתית‬
‫הערה למורה‬
‫השיטה המוצגת במאמר מתייחסת רק לנזקים סביבתיים מקומיים‪ ,‬ואינה נוקטת בגישה‬
‫הגלובאלית ובהשפעות חוצות גבולות‪ .‬חשוב לציין זאת לפני התלמידים ואף לדון עימם בנושא‬
‫זה‪.‬‬
‫מקורות להעשרה ולקריאה נוספת‬
‫סרטונים נוספים באנגלית המסבירים על ניתוח מחזור חיים ( ‪LCA - Life Cycle‬‬
‫‪:)Assesment‬‬
‫‪‬‬
‫מצגת‬
‫‪‬‬
‫אנימציה ללא קול‬
‫‪‬‬
‫על פלדה כחומר ירוק ועל ‪LCA‬‬
‫‪17‬‬
‫השפעת חומציות על אלמוגים‬
‫מקור המאמר‬
‫מאור לנדאו ק‪ ,.‬פרדה פ‪ ,.‬גופרדו ס‪ ,.‬דובינסקי צ‪ .‬ולוי א‪ .)2114( .‬השפעות החמצת‬
‫האוקיינוסים וההתחממות העולמית על אלמוג ים תיכוני‪ .‬אקולוגיה וסביבה‪ ,)1(1 ,‬עמ' ‪.13-17‬‬
‫מבוא‬
‫המאמר עוסק בהשפעות העלייה בכמות הפחמן הדו–חמצני בעולם‪ ,‬אשר גורמת להתחממות‬
‫ולהחמצת האוקיינוסים‪ .‬המאמר מציג כיצד שינויים אלה עשויים להשפיע על אלמוגים בכלל‬
‫ועל אלמוגי הים התיכון בפרט‪ .‬המחקר במאמר בחן את השפעות של החמצה ועלייה‬
‫בטמפרטורה על תפקוד אלמוגים ועל שרידותם בים‪ .‬המחקר גילה כי שילוב של טמפרטורה‬
‫גבוהה יחד עם החמצה פוגע בתפקוד האלמוגים ומגביר את התמותה‪ ,‬יותר מאשר השפעת‬
‫כל גורם בנפרד‪.‬‬
‫המחקר מדגיש את הצורך בנקיטת פעולות למניעה של החמצה נוספת של הימים על מנת‬
‫למנוע את תמותת האלמוגים ובעלי חיים נוספים בעלי שלד גירני‪.‬‬
‫הפעילות חושפת את התלמידים לקשר בין חומציות והשפעה על קונכיות ואלמוגים‪ ,‬ועל‬
‫השפעת האדם בהקשר זה‪ .‬התלמידים נחשפים למבנה האלמוג ודרכי התרבותו כמו גם‬
‫לחשיבות שונית האלמוגים כמערכת אקולוגית‪ .‬כמו כן‪ ,‬המחקר המוצג במאמר מדגים שתי‬
‫גישות לחקר אקולוגי ‪ -‬ניסוי מעבדה וניסוי שדה‪ ,‬והפעילות עומדת על ההבדלים בין שתי גישות‬
‫אלו‪.‬‬
‫מטרות הפעילות‬
‫מטרות בהיבט התוכן‬
‫מערכת אקולוגית ומגוון ביולוגי‬
‫‪‬‬
‫מערכת אקולוגית ‪ -‬מרכיבים ומאפיינים ‪ -‬שונית האלמוגים‬
‫‪‬‬
‫אקולוגיה אנושית‬
‫‪ o‬האדם כחלק מהמערכת האקולוגית ותלותו במשאבי הסביבה‬
‫‪o‬‬
‫ייחודו של האדם‪ ,‬התפתחותו התרבותית‪ -‬טכנולוגית ומעורבותו הגוברת‬
‫בניצול הסביבה וניהולה‪.‬‬
‫משאב המים‬
‫‪‬‬
‫הבעיה הסביבתית‪ :‬הסיבות והגורמים‬
‫‪o‬‬
‫‪‬‬
‫המזהמים במים‪ :‬כימיים (אורגניים ואנאורגניים)‪ ,‬ביולוגיים‪ ,‬פיזיקליים‪.‬‬
‫הבעיה הסביבתית‪ :‬הנזקים לאדם ולסביבה‬
‫‪11‬‬
‫‪o‬‬
‫השלכות הזיהום בים על בתי גידול ימיים‬
‫משאב האוויר‬
‫‪‬‬
‫הגורמים לבעיה הסביבתית ‪ -‬הגברת אפקט החממה‬
‫‪‬‬
‫הנזקים לאדם ולסביבה‬
‫מטרות בתחום מיומנויות חשיבה ולמידה‬
‫‪‬‬
‫יכולת לפרש מידע המוצג בדרכים שונות‪ :‬בטבלאות‪ ,‬בגרפים ובטקסט כתוב‬
‫‪‬‬
‫יכולת לעבד ולייצג מידע בדרכים שונות‪ ,‬כולל שימוש במחשב‬
‫‪‬‬
‫יכולת לתאר מערכת סביבתית טבעית או אנושית על קשרי הגומלין שבין מרכיביה‬
‫השונים‬
‫‪‬‬
‫יכולת לבחון ולנתח בעיה סביבתית על היבטיה השונים – מדעי‪ ,‬טכנולוגי‪ ,‬חברתי‪,‬‬
‫כלכלי‪ ,‬משפטי ואתי‪ ,‬ולהציע דרכי התמודדות‬
‫‪‬‬
‫פיתוח חשיבה ביקורתית לגבי מידע בנושאים סביבתיים‬
‫‪‬‬
‫פיתוח מיומנויות של עבודת צוות‬
‫מטרות בתחום עמדות וערכים‬
‫‪‬‬
‫פיתוח מודעות ורגישות לבעיות סביבה מקומיות‪ ,‬ארציות וכלל‪-‬עולמיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הזדהות עם פעולות הנעשות במסגרת החוק לשיפור איכות הסביבה ואיכות החיים‪,‬‬
‫ורצון לקחת חלק בפעולות אלה‪.‬‬
‫נושאי הפעילות‬
‫הפעילות כוללת מגוון נושאים‪:‬‬
‫‪ .1‬האלמוגים ‪ -‬מבנה‪ ,‬רביה ותפקוד‬
‫‪ .2‬שונית האלמוגים כמערכת אקולוגית‬
‫‪ .3‬תופעת ההחמצה של האוקיאנוסים‬
‫‪ .4‬הקשר בין חומציות ופגיעה באלמוגים‬
‫‪ .1‬הקשר בין פעולות האדם ופגיעה באלמוגים‬
‫‪ .6‬ניסויי שדה וניסויי מעבדה‬
‫‪13‬‬
‫מבנה הפעילות‬
‫הפעילות בנויה בהתאם למבנה המאמר המדעי‪:‬‬
‫שם הפעילות‬
‫נושא‬
‫מאפייני הפעילות‬
‫מבוא‬
‫הצגת מטרת המחקר‬
‫פעילות יחידנית‬
‫שיטות חומרים‬
‫ניתוח מערך המחקר ‪ -‬ניסוי שדה וניסוי פעילות יחידנית‬
‫מעבדה‬
‫תוצאות‬
‫ניתוח התוצאות והסקת מסקנות מתוכן פעילות יחידנית‬
‫דיון ומסקנות‬
‫ניתוח מבנה המאמר המדעי‪ ,‬המסקנות פעילות יחידנית‬
‫והשלכות העולות מהמחקר‪.‬‬
‫העשרה ומקורות לקריאה נוספת‬
‫החמצת אוקיינוסים (‪ )Ocean acidification‬היא תהליך של הגדלת רמת החומציות‬
‫המתבטאת בירידה בערך ההגבה (ה‪ )pH -‬באוקיינוסים של כדור הארץ בגלל ספיחת פחמן‬
‫דו‪-‬חמצני אטמוספרי שנוצר בתהליכי שריפה מעשה ידי האדם‪ .‬בין השנים ‪ 1711‬ל‪ 1334-‬ירדה‬
‫רמת ‪ pH‬הממוצע באוקיינוסים מכ‪ 1.173-‬ל‪( 1.114-‬החומציות עולה ככל שה‪ pH-‬יורד); שינוי‬
‫של ‪ 1.171‬ברמת החומציות‪ .‬עד שנת ‪ 2111‬עלולה רמת החומציות להגיע לרמת ‪ pH‬של‬
‫‪.7.11‬‬
‫כמות הפחמן הדו‪-‬חמצני המומסת במי האוקיינוסים גדולה בערך פי ‪ 11‬מאשר הכמות‬
‫שנמצאת באטמוספירה‪ .‬במי ים‪ ,‬פחמן דו‪-‬חמצני ‪ CO2‬מגיב עם המים ויוצר חומצה פחמתית‬
‫(‪ )H2CO3‬וביקרבונט (מימן פחמתי) ( ‪ .)HCO3-‬מסיסות הגז במי הים יורדת כאשר‬
‫הטמפרטורה עולה ‪.‬‬
‫כשחומציות מי האוקיאנוס עולה נפגעים מינים רבים‪ .‬פגיעה במינים של פיטופלנקטון מעודדת‬
‫תגובת שרשרת שכן הפיטופלנקטון וזני צמחים אחרים הם אלו האחראיים לספיחת הכמויות‬
‫הגדולות של ה‪ CO2 -‬בתהליך הפוטוסינתזה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬עלייה בחומציות מי האוקיאנוס‬
‫מאיימת על בעלי חיים רבים משקיעי שלד חיצוני כגון סרטנים ואלמוגים ועלולה לגרור אותם‬
‫לסף הכחדה‪ .‬באופן טבעי שלד האלמוג (וחסרי חוליות נוספים) מורכבים מסידן פחמתי‬
‫(‪ .)CaCO3‬סידן פחמתי נוצר בריאקציה בין יון פחמתי (‪ )CO-3‬לבין יוני סידן‪ .‬לחלופין‪ ,‬היון‬
‫הפחמתי המצוי במים נקשר גם ליוני מימן ונוצרת מולקולת ביקרבונט‪ .‬בסביבה חומצית עולה‬
‫ריכוז יוני המימן‪ .‬יוני המימן נקשרים ליון הפחמתי ונוצרים יוני ביקרבונט‪ .‬אם כך‪ ,‬כתוצאה‬
‫מעלייה בחומציות האוקיינוס חלה ירידה בריכוז היון הפחמתי ובעקבות זאת נפגע תהליך‬
‫‪21‬‬
‫השקעת השלד של האלמוג‪ .‬התוצאה היא הידלדלות באוכלוסיית האלמוגים וחסרי החוליות‪.‬‬
‫תהליך זה מתרחש היום בשוניות ברחבי העולם ועלול להגיע לקנה מידה הרסני‪.‬‬
‫אלמוגים הם בעלי חיים התלויים באצות על מנת לשרוד‪ .‬היחסים הסימביוטיים בין האלמוגים‬
‫לבין אצות חד‪-‬תאיות בשם זואוקסנטלות (‪ )Zooxanthellae‬חשובים מאוד להתפתחות‬
‫האלמוג ומהווים את אבן היסוד של השוניות כולן‪ .‬האצה שנמצאת בתוך רקמת האלמוגים היא‬
‫המגיבה לאור ואחראית הן לצבע האלמוג והן לתהליך הפוטוסינתזה המספק חומרים אורגניים‬
‫להזנת האלמוג (מבצעות קיבוע פחמן) בנוסף מסייעות בהשקעת השלד‪.‬‬
‫בתוך מערכת קשרי הגומלין אלמוג – אצה מתקיימים מסלולי איבוד וקליטה של פחמן‪ .‬האצה‬
‫מנצלת את הפחמן המגיע ממי הים בצורה של ביקרבונט (ˉ‪ )HCO3‬ופחמן דו חמצני (‪)CO2‬‬
‫לביצוע פוטוסינתזה‪ ,‬יצירת סוכרים ואנרגיה‪ .‬תהליכים אלה מאפשרים לאצה לבצע תהליכי‬
‫רבייה וגידול‪ .‬מקצתם של חומרים אלה מועברים לאלמוג המארח‪ .‬האלמוג מאבד את הפחמן‬
‫דרך תהליכי הנשימה‪ ,‬בהם משתחרר הפחמן בצורת פחמן דו חמצני‪ ,‬ולפעמים בצורה של‬
‫פחמן אורגני על ידי הפרשת ריר (‪ .)mucus‬בעונת הרבייה משתמש האלמוג בפחמן המועבר‬
‫אליו מהאצות על מנת לבנות את הפגיות החדשות בחלל פיו‪ .‬האצות קולטות מהאלמוג את‬
‫תוצרי נשימתו‪ ,‬פחמן דו חמצני‪ ,‬ומעבירות חזרה חמצן שהתקבל בתהליך הפוטוסינתזה‪,‬‬
‫מבחינה זו משמשות האצות כמעין "ריאות" לאלמוג‪.‬‬
‫מקורות נוספים‬
‫סרטון על החמצת אוקיאנוסים (אנגלית)‬
‫על אלמוגים טורפים‬
‫על שונית האלמוגים (אנגלית)‬
‫סרטון המסביר על החמצת אוקיאנוסים‬
‫סרטון המדגים המסה של גיר וקליפת ביצה‬
‫השפעות שינוי אקלים גלובלי על מערכות אקולוגיות ימיות‪ :‬תמונת מצב עולמית והשלכות על‬
‫הסביבה הימית בישראל ‪ -‬כתבה מתוך כתב העת "אקולוגיה וסביבה‬
‫בחינת הבגרות במושגים ועקרונות ‪ - 2113‬החמצת האוקייאנוסים‬
‫‪21‬‬
‫תשובון‬
‫הירידה בשלל הדיג בכינרת‬
‫הכינרת כמערכת אקולוגית‬
‫הפלַ נְּ ְּקטֹון (‪ )Plankton‬בכינרת‬
‫פעילות לקבוצה ‪ְּ - 1‬‬
‫‪ .1‬א‪ .‬פלנקטון הוא שם כולל ליצורים חד‪-‬תאים ורב‪-‬תאים זעירים המרחפים במים ללא‬
‫יכולת התנגדות לזרמים או לגלים‪ .‬זואופלנקטון הם פלנקטון של בעלי חיים‪ ,.‬ואילו‬
‫פיטופלנקטון הם פלנקטון המורכב מצמחים מרחפים‪ .‬הפיטופלנקטון משמש מזון‬
‫לזואופלנקטון והוא אחראי ליצור הראשוני‪ ,‬ולכן מהווה את החוליה הראשונה בשרשרת‬
‫המזון בים‪.‬‬
‫ב‪ 2 .‬קבוצות עיקריות של פלנקטון מצויות במקווי מים הם הפיטופלנקטון‬
‫והזואופלנקטון‪.‬‬
‫‪ .2‬הפיטופלנקטון מבצע פוטוסינתזה ולכן הוא יצרן הביומסה במערכת האקולוגית בכינרת‬
‫וכן יצרן של חמצן‪.‬‬
‫‪ .3‬בין הפיטופלנקטון ובין הזואופלנקטון מתקיימים יחסי טורף‪-‬נטרף‪.‬‬
‫‪ .4‬מינים חדשים של אצות פלנקטוניות שחדרו לכינרת מתרבות ומכסות את שכבת המים‬
‫העליונה‪ .‬בדרך זו את דוחקות את מיני הפיטופלנקטון המקומיים וגורמות לצמצום‬
‫אוכלוסייתן‪ .‬כך קטנה כמות המזון של הזואופלנקטון ואוכלוסייתן נפגעת‪.‬‬
‫פעילות לקבוצה ‪ - 2‬יצרנות ראשונית בכינרת‬
‫‪.1‬‬
‫א‪ .‬יצרנות ראשונית היא תהליך ייצור של חומר אורגני מחומרים אי‪-‬אורגניים‪.‬‬
‫היצרנים‪ ,‬אצות‪ ,‬צמחים ופיטופלנקטון‪ ,‬הם האחראים לייצור הביומסה בכל‬
‫מערכת אקולוגית‪ .‬דוגמה לתהליך בו מיוצר ביומסה על‪-‬ידי יצרנים הוא‬
‫פוטוסינתזה‪.‬‬
‫ב‪ .‬היצרנים‪ ,‬צמחים‪ ,‬אצות ופיטופלנקטון‪ ,‬אחראים לתהליכי היצרנות‪.‬‬
‫ג‪ .‬הגורמים המשפיעים על שיעור היצרנות הראשונית באגם הם עוצמת האור‪,‬‬
‫משך ההארה‪ ,‬ריכוז נוטריינטים‪ ,‬צפיפות יצרנים‪ ,‬ריכוז פחמן דו‪-‬חמצני‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪.2‬‬
‫א‪ .‬בשכבת מים העליונה תמצא יצרנות ראשונית רבה ביותר משום שבשכבה זו‬
‫בלבד מצויים יצורים‪ ,‬ביניהם יצרנים‪ ,‬המבצעים פוטוסינתזה‪.‬כמו כן‪ ,‬רק‬
‫בשכבה זו מצויה קרינת אור החיונית לתהליך הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגורם המגביל את שיעור היצרנות הראשונית בשכבת המים העליונה הוא‬
‫כמות הנוטריינטים‪.‬‬
‫ג‪ .‬ירידה ביצרנות הראשונית בכינרת יכולה לנבוע מירידה בצפיפות‬
‫הפיטופלנקטון עקב שינוי בגורמים א‪-‬ביוטיים‪ ,‬כמו מליחות או עכירות‪ ,‬באגם‪.‬‬
‫פעילות לקבוצה ‪ - 3‬גורמים ביוטיים ואביוטיים בכינרת‬
‫‪ .1‬גורמים א‪-‬ביוטיים באגם הכינרת‪ :‬ריכוז חמצן‪ ,‬עכירות‪ ,‬ריכוז חנקות‪ ,‬ריכוז זרחות‪ ,‬ריכוז‬
‫כלורידים‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬דרגת הגבה‪.‬‬
‫‪ .2‬בין השנים ‪ 1336‬ל‪ 2112 -‬חלו תנודות בריכוז יוני הכלוריד בכנרת‪ .‬מ‪ 1336 -‬חלה‬
‫עליה בריכוז הכלוריד שהגיעה לשיאה (כ‪ 231 -‬מ"ג‪/‬ליטר) ב‪ 2113-‬ומשנה זו חלה‬
‫ירידה חזרה לערך הממוצע שנתי עד לשנת ‪ 2114‬שלאחריה הופיעה עליה נוספת‬
‫שהגיע לשיא (כ‪ 211 -‬מ"ג‪/‬ליטר) ב‪ 2111-2112-‬ולאחריה היתה ירידה נוספת‪.‬‬
‫כמוכן‪ ,‬מידי שנה‪ ,‬בחורף ישנה ירידה ובקיץ עליה בריכוז הכלוריד‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ .3‬שינויים במליחות המים בכינרת עלולות לפגוע במגוון המינים המותאם לטווח מסוים‬
‫של כלוריד באגם‪.‬‬
‫‪ .4‬המוביל המלוח הוא תעלה מבטון העוברת במקביל לגדה המערבית של הכינרת ואליה‬
‫מתנקזים מי נביעות ממעיינות מלוחים‪ .‬מאז הוקם המוביל המלוח ירד ריכוז הכלורידים‬
‫באגם‪.‬‬
‫‪ .1‬גורמים ביוטיים באגם הכינרת‪ :‬בעלי‪-‬חיים‪ ,‬צמחי מים‪ ,‬אצות‪ ,‬חיידקים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ .6‬א‪ .‬לבנון הכינרת הוא מין אנדמי משום שהוא נפוץ רק באזור מצומצם בישראל‪.‬‬
‫ב‪ .‬לבנון הכינרת ניזון מזואופלנקטון‪.‬‬
‫ג‪ .‬התרבות של לבנון הכינרת עלולה לשבש את האיזון האקולוגי באגם‪ .‬הלבנונים‬
‫ניזונים בעיקר מסרטנים זעירים מקבוצת הזואופלנקטון‪ ,‬הניזונים בעצמם מאצות‬
‫זעירות‪ .‬עלייה באוכלוסיית הלבנונים תקטין את אוכלוסיית הזואופלנקטון המהווה מזון‬
‫למינים רבים באגם שיפגעו‪ .‬כמו כן‪ ,‬ירידה באוכלוסיית הזואופלנקטון תוביל לעלייה‬
‫באוכלוסיית האצות‪ .‬בהיעדר זואופלנקטון לא יהיה מי שיאכל את האצות וינקה את‬
‫המים‪ .‬חיידקים יתרבו ב מים ויפרקו את האצות העודפות‪ .‬התרבות חיידקים תוביל‬
‫לירידה בריכוז החמצן במים ועלולה להוביל לאיטרופיקציה‪.‬‬
‫פעילות לקבוצה ‪ - 4‬הקורמורן הגדול‬
‫‪ .1‬הקורמורן הגדול ניזון מדגים שאותם הוא צד על ידי צלילה ומרדף תת‪-‬מימי‪.‬‬
‫‪ .2‬אוכלוסיית הקורמורן הגדול היא טורף על בישראל מכיוון שאין לה טורף מקומי‪.‬‬
‫‪ .3‬צווארו של הקורמורן ארוך‪ ,‬עבה ומאונקל‪ ,‬ראשו מאורך וזוויתי ומקורו חזק ‪ -‬שווה‬
‫באורכו לאורך הראש לערך‪ ,‬וקצהו כפוף וחד‪ .‬מצווארו יוצא שק קטן המשמש לאחסון‬
‫הדגים‪ .‬ברגליו יש קרום שחיה ההופך אותו למכונות ציד מצוינת‪.‬‬
‫‪ .4‬הקורמורן לא מתרבה בישראל‪ .‬הוא מקנן בצפון אירופה ובמזרחה‪ ,‬באסיה‪,‬‬
‫באוסטרליה ובצפון אמריקה ‪ .‬בישראל הוא חולף וחורף שכיח ‪.‬‬
‫‪ .1‬האוכלוסייה העולמית מונה כמיליון פרטים‪ ,‬מהם כ‪ 111,111 -‬מקננים באזור הים‬
‫השחור‪ ,‬והפרטים החורפים בישראל משתייכים לאוכלוסייה זו‪.‬‬
‫גודל אוכלוסיית הקורמורן הגדול החורפת בישראל מושפע מגודל האוכלוסייה המזרח‬
‫אירופית גדלה באופן דרמטי במהלך שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים‪.‬‬
‫פעילות לקבוצה ‪ - 5‬הדיג בכינרת‬
‫‪ .1‬אזורים מסוימים‪ ,‬כמו אזור הבטיחה משמשים כאתרי רבייה של דגים ולכן בעונת‬
‫ההטלה יש למנוע דיג בהם על מנת לאפשר לדגים להתרבות‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ .2‬אמצעי הדיג האסורים בכינרת הם רשתות צפופות‪.‬‬
‫‪ .3‬דיג לא חוקי בכינרת עלול לפגוע באוכלוסיית הדגים ולערער את המאזן האקולוגי‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬אמנון הגליל הוא דג שניזון מאצות ולכן הוא מהווה גורם חיובי במארג המזון‬
‫ומסייע בשמירת המערכת האקולוגית ועל איכות המים בכינרת‬
‫‪ .4‬הדייגים מאשימים את הקורמורנים בטריפת הדגה ובירידה בשלל הדיג ולכן דורשים‬
‫לגרש את אוכלוסיית הקורמורנים מהכינרת‪.‬‬
‫‪ .1‬דיג מוגבר של אמנון הגליל העשוי להוביל להתרבות אצות ולאיטרופיקציה בכינרת‪.‬‬
‫‪ .6‬צמצום הדיג של הלבנון עלול להוביל לירידה בזואופלנקטון שבעקבותיה תחול התרבות‬
‫של אצות‪ .‬עודפי אצות שאינן נאכלות מפורקות על ידי חיידקים בתהליכים שצורכים‬
‫חמצן‪ .‬תהליכי רקבון אלו עלולים לגרום לירידה באחוז החמצן במים ולתמותה של‬
‫בעלי‪-‬חיים‪.‬‬
‫פעילות לקבוצה ‪ - 6‬מפלס הכינרת‬
‫‪.1‬‬
‫‪ .2‬מקורות המים המזינים את אגם הכינרת‪ :‬מי הירדן (מקורותיו הם דן‪ ,‬בניאס וחצבני)‪,‬‬
‫גשם ושפיעה של מעיינות מלוחים‪.‬‬
‫‪ .3‬הדרכים ליציאת מים מהאגם הם‪ :‬התאדות‪ ,‬שאיבה למוביל הארצי ויציאת מים לירדן‬
‫הדרומי (נסכר באמצעות סכר דגניה)‪.‬‬
‫‪ .4‬הגורמים העיקריים לשינויים במפלס הכינרת בעשור האחרון הם שאיבת יתר מעבר‬
‫למילוי החוזר עקב ירידה בכמות הגשמים‪.‬‬
‫‪ .1‬הקו האדום התחתון בכינרת הוא בגובה ‪ -213‬מטר ונקבע על מנת לשמור על מפלס‬
‫תפעולי ולמנוע ירידה באיכות המים בכינרת‪.‬‬
‫‪ .6‬ניתן לשאוב מים מהכינרת גם כשהמפלס נמצא מתחת לקו האדום התחתון‪.‬‬
‫‪ .7‬הקו השחור הוא הקו המינימלי שמתחתיו לא ניתן לשאוב עוד מים מהכינרתץ‬
‫באמצעות המשאבות והצנרת של חברת מקורות‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ .1‬לא ניתן לשאוב מים מתחת למפלס הקו השחור עקב הספק מוגבל של מנועי‬
‫המשאבות‪.‬‬
‫‪ .3‬על מנת לייצב את מפלס הכינרת יש להקטין את שאיבת המים ממנה‪.‬‬
‫שלב רביעי ‪ -‬סיכום הפעילות‬
‫‪ .1‬שירותי המערכת האקולוגית שמספקת הכינרת לאדם‪ :‬תיירות‪ ,‬מי שתייה‪ ,‬השקיה‬
‫ורחצה‪ ,‬דגה‪ ,‬שמירה על מגוון מינים‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫א‪ .‬על פי הגרף ניתן לראות כי יש קשר בין מפלס הכינרת למליחות המים באגם‪:‬‬
‫ככל שמפלס המים יורד כל עולה המליחות שלהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬לירידת במפלס המים בכינרת יכולה להיות השפעה ישירה ועקיפה על הדגה‬
‫באגם‪ .‬ראשית‪ ,‬ירידת המפלס חושפת אזורים על גדות הכינרת שמשמשים‬
‫כאזורי הטלה ובדרך זו מונעים התרבות של מינים שונים‪ .‬שנית‪ ,‬העלייה‬
‫במליחות המים עלולה לפגוע בדגים ולגרום לתמותה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫קורמורנים‬
‫דגים‬
‫זואופלנקון‬
‫פיטופלנקון‬
‫‪ .4‬טריפה בין קורמורנים ודגים‪ ,‬תחרות תו‪-‬מינית בין פרטים באוכלוסיית הקורמורנים‪.‬‬
‫‪ .1‬התרבות של פיטופלנקטון מעשירה את האגם בחמצן‪.‬‬
‫‪ .6‬עליה בטמפרטורת האגם מקדימה ומעודדת תהליכים פיזיולוגיים של רבייה בדגים‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫יחסי הגומלין אמנון‪-‬קורמורן‬
‫‪ .7‬עם העלייה במספר הקורמורנים ב‪ 2114 -‬הופיעה ירידה בשלל הדיג החל משנת‬
‫‪.2111‬‬
‫‪ .1‬למרות הירידה במספר הקורמורנים ב‪ 2111-‬לא חלה עלייה בשלל הדיג עד לשנת‬
‫‪ .2111‬כמו כן‪ ,‬ב‪ 2111-‬חלה עליה במספר הקורמורנים אך שלל הדיג לא נפגע‪.‬‬
‫‪ .3‬לא ניתן לקבוע בוודאות כי הגורם להתאוששות שלל הדיג בשנים ‪ 2111-2111‬הוא‬
‫הירידה במספר הקורמורנים החל משנת ‪ 2111‬משום שההתאוששות החלה עוד לפני‬
‫הירידה במספר הקורמורנים ויתכן שיש לה גורמים נוספים‪.‬‬
‫‪ .11‬לא ניתן להסיק מאיור ‪ 1‬כי הגורם למצב הירוד של הדגה בכינרת הוא העלייה במספר‬
‫הקורמורנים שכן לא נמצא קשר מובהק בין האוכלוסיות‪.‬‬
‫‪ .11‬לאור גרף ‪ 1‬לא ניתן להמליץ על גירוש של קורמורנים מהכינרת כי לא הוכח קשר‬
‫מובהק בין שני הגורמים‪.‬‬
‫תזונת הקורמורן הגדול‬
‫‪ .12‬מטרת המחקר של ארצי היתה לבדוק את כמות והרכב המזון של הקורמורן בכינרת‪.‬‬
‫‪ .13‬א‪ .‬המזון העיקרי של הקורמורנים החורפים בכינרת הוא לבנון הכינרת‪.‬‬
‫ב‪ 3 .‬סיבות אפשריות לצריכה הגבוהה של מין הדגים שציינתם על ידי הקורמורן הגדול‬
‫בכינרת‪ :‬זהו הדג הנפוץ באגם‪ ,‬זהו דג שחי בשכבת המים העליונה‪ ,‬הערכים‬
‫התזונתיים של הדג גבוהים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הלבנון הוא הדג הנפוץ ביותר בכינרת‪ ,‬הוא בעל ערך תזונתי גבוה‪ ,‬המזוהה עם ריחו‬
‫העז‪.‬‬
‫‪ .14‬א‪ .‬שיטת המעקב אחר מספר הקורמורנים משפיעה על הספירה ולכן יש להקפיד על‬
‫שיטה קבועה‪.‬‬
‫ב‪ .‬האומדן שעליו מבוסס המחקר איננו מדויק לחלוטין משום שלא ניתן לדעת במדויק‬
‫את מספר הקורמורנים ואת מספר הצנפות בכל ציפור פולטת ביממה‪ .‬כמו כן‪ ,‬כמות‬
‫המזון מוערכת על סמך שאריות של עצמות ואוטוליתים שעוברים שחיקה בקיבה של‬
‫הדג‪ ,‬ולכן משקלם לא מהווה מדד מדויק לגודל הטרף‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪.11‬‬
‫א‪ .‬במחקר בדרך של תצפית לא ניתן לשלוט בגורמים הסביבתיים השונים‬
‫שעלולים אף הם להשפיע על הגורם התלוי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מגבלות המחקר קשורות לקושי להעריך את מספר הקורמורנים‪ ,‬את מספר‬
‫הצנפות ואת השחיקה של האוטוליתים בכל צנפה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש קושי להפריד‬
‫בין אוטוליתים של אמנונים ממינים שונים ולכן לא ניתן לקבוע איזה אחוז משלל‬
‫הציד של הקורמורן מהווה אמנון הגליל‪.‬‬
‫ג‪ .‬בניסוי מעבדה מבוקר יש לעקוב אחר התזונה של קורמורנים בתנאי מעבדה‬
‫ולשמור על גורמים קבועים כגון‪ :‬טמפרטורה (משפיעה על חילוף החומרים‬
‫ביצורים הומיאותרמים)‪ ,‬שכיחות יחסית של דגים ממינים שונים‪ ,‬בהתאם‬
‫לשכיחותם באגם הכינרת‪ ,‬מרחק תעופה יומי‪ ,‬זוויג‪ ,‬גיל‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫שלל הדיג בכינרת והקורמורנים‬
‫‪ .16‬מכיוון ששלל הדיג המדווח כולל רק דגים בעלי ערך מסחרי‪ ,‬ולא כולל את כל המינים‬
‫באגם‪ ,‬הוא לא מציג באופן מדויק את השינויים שחלו בגודל אוכלוסיות הדגים השונות‬
‫באגם‪ .‬יתכן שהקורמורן ה גדול ניזון ממיני דגים שאינם מסחריים‪ ,‬אך השינויים בגודל‬
‫אוכלוסייתם אינם מדווחים על‪-‬ידי הדייגים‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא ניתן לקבוע קשר מובהק בין גודל‬
‫אוכלוסיית הקורמורן הגדול בכנרת לגודל אוכלוסיות הדגים באגם‪ .‬למידע מעודכן‬
‫שמשקף את השינויים בכלל אוכלוסיות הדגים באגם‪ ,‬ושאיננו מצוי בידי עורכי המחקר‪,‬‬
‫יכול להיות תוקף רב יותר מאחר למידע המוצג כאן‪.‬‬
‫‪ .17‬הנתונים המוצגים באיור ‪ 3‬מבוססים על מידע בע"פ של דייג יחיד שהעיד בנוגע למאמץ‬
‫ולשלל הדיג שלו לאורך מספר שנים‪ .‬נתון זה הינו חיוני על מנת לבסס את טענת‬
‫החוקרים בנוגע למהימנות המחקר‪ .‬לא נכון להתבסס על מידע כזה שאיננו מבוסס על‬
‫רישומים מדויקים אלה על התרשמות כללית‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא ניתן להתבסס על מידע של‬
‫דיג יחיד אלה לאסוף מידע ממספר דיגים‪.‬‬
‫שלל הדיג בכינרת ומפלס המים‬
‫‪ .11‬א‪ .‬בין השנים ‪ 2111-1337‬חלו תנודות במפלס האגם‪ :‬מ‪ 1336 -‬חלה ירידה במפלס‬
‫עד לשנת ‪ 2112‬שבה נרשמה עלייה עד לשנת ‪ .2111‬משנת ‪ 2111‬היתה ירידה‬
‫‪21‬‬
‫במפלס‬
‫עד‬
‫‪2111‬‬
‫ומאז‬
‫ישנה‬
‫עליה‬
‫והתייצבות‬
‫בשנת‬
‫‪.2112‬‬
‫ב‪ .‬בין השנים ‪ 2111-1337‬חלו תנודות בשלל אמנוני הגליל‪ :‬מ‪ 1336 -‬חלה ירידה‬
‫בשלל עד לשנת ‪ 2113‬שבה נרשמה עלייה עד לשנת ‪ .2111‬משנת ‪ 2111‬היתה ירידה‬
‫בשלל עד ‪ 2111‬ומאז ישנה עליה עד שנת ‪.2112‬‬
‫‪ .13‬מחברי המאמר מצאו קשר בין מפלס האגם לבין גודל אוכלוסיית האמנון‪.‬‬
‫‪ .21‬כאשר המפלס יורד נחשפים אתרי ההטלה של הדגים‪ ,‬מקומות מסתור נעלמים‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך ישנה ירידה בגודל אוכלוסיית האמנון עקב צמצום שטחי מחייה ורבייה‪.‬‬
‫השינויים במפלס משפיעים גם על מרכיבים נוספים במארג המזון שיש להם השפעה‬
‫על אוכלוסיית האמנונים (תחרות‪ ,‬טריפה) ‪ .‬כמו כן‪ ,‬שינויים במפלס משנים את התנאים‬
‫הא‪-‬ביוטים במים‪ .‬למשל‪ ,‬במפלס נמוך עולה ריכוז הכלורידים‪ ,‬ולשינוי זה עשויה להיות‬
‫השפעה ישירה על הדג‪.‬‬
‫‪ .21‬א‪ .‬בין שתי מערכות אקולוגיות סמוכות עשוי להיות קשר שיוביל להשפעה הדדית‪,‬‬
‫למרות שמערכת אקולוגית אחת היא מימית והשנייה יבשתית‪ .‬ירידה במגוון מיני‬
‫הצמחים לאורך חופי הכינרת עשוי להשפיע באופן עקיף בלבד על שלל אמנוני הגליל‪.‬‬
‫אולם יש להימנע מהסקת מסקנות לגבי קשר אפשרי רק משום ששתי התופעות‬
‫התרחשו באותו פרק זמן ובאזור סמוך‪.‬‬
‫ב‪ .‬על סמך הנתונים המוצגים באיור ‪ ,4‬לא ניתן להצביע בוודאות על כך ששינוי במפלס‬
‫האגם הוא הגורם הישיר לשינוי בשלל אמנוני הגליל‪ .‬יתכן ששתי התופעות התרחשו באותו‬
‫פרק זמן‪ ,‬ואולי אף קשורות בעקיפין‪ ,‬אך ללא מחקר שיעיד על קשר ישיר ביניהן‪ ,‬לא ניתן‬
‫לקבוע זאת‪.‬‬
‫סיכום‬
‫‪.22‬‬
‫גוף המחקר‬
‫מטרת‬
‫המחקר‬
‫דרך איסוף‬
‫הנתונים‬
‫במחקר‬
‫של בחינת תכולת‬
‫בחינה‬
‫ארצי‬
‫לשם‬
‫וסוג צנפות‬
‫כמות‬
‫(‪-)2111‬‬
‫של זיהוי של מיני‬
‫רשות הטבע המזון‬
‫הדגים‬
‫הקורמורן‬
‫והגנים‬
‫הנאכלים על ידי‬
‫‪23‬‬
‫מסקנות‬
‫המחקר‬
‫גורמים המאיימים‬
‫על אמינות המחקר‬
‫קושי להעריך את‬
‫קורמורנים‬
‫אוכלים אמנונים‪ ,‬מספר הקורמורנים‪,‬‬
‫אך הירידה ב‪31-‬‬
‫את מספר הצנפות‬
‫דגים‬
‫טונות‬
‫אינה ואת השחיקה של‬
‫בשנה‬
‫גוף המחקר‬
‫מסקנות‬
‫המחקר‬
‫גורמים המאיימים‬
‫על אמינות המחקר‬
‫מטרת‬
‫המחקר‬
‫דרך איסוף‬
‫הנתונים‬
‫במחקר‬
‫הגדול‬
‫בכינרת‬
‫את האוטוליתים‬
‫מסבירה‬
‫הקורמורן‬
‫והערכה‬
‫של הירידה העצומה צנפה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש‬
‫טונות‬
‫המזון במאות‬
‫כמות‬
‫קושי להפריד בין‬
‫ויותר בשלל הדיג‬
‫היומית שלו‬
‫של‬
‫משנות ה‪ 31-‬ועד אוטוליתים‬
‫השפל‬
‫ממינים‬
‫הקשה אמנונים‬
‫בשלל כיום‪.‬‬
‫שונים ולכן לא ניתן‬
‫בכל‬
‫לקבוע איזה אחוז‬
‫משלל‬
‫הציד‬
‫הקורמורן‬
‫של‬
‫מהווה‬
‫אמנון הגליל‪.‬‬
‫שקדי ועמיתיו לבדוק קשר‬
‫בין‬
‫מובהק‬
‫(‪-)2112‬‬
‫רשות הטבע ירידה בשלל‬
‫לבין‬
‫הדיג‬
‫והגנים‬
‫מספר‬
‫הקורמורנים‬
‫באגם‬
‫השוואת נתוני לא נמצא קשר שיטת הניטור של דגי‬
‫שלל‬
‫הדיג מובהק בין שלל האגם איננה אמינה‬
‫למספר‬
‫של הדיג‬
‫וספירה‬
‫שכן היא מבוססת על‬
‫הקורמורנים‪ ,‬גם‬
‫קורמורנים‬
‫לא כשנבדק כל דיווח של דייגים‪.‬‬
‫אחד‬
‫ממיני אולם‪ ,‬גם דגים חסרי‬
‫הדגים בנפרד‬
‫ערך מסחרי (ממינים‬
‫ובגדלים שאין להם‬
‫ביקוש) נאכלים על‬
‫ידי הקורמורן אך הם‬
‫לא מדווחים‪.‬‬
‫לבדוק קשר השוואת נתונים יש קשר בין שלל טרם נחקרו גורמים‬
‫המעבדה‬
‫מפלס הדיג‬
‫מפלס לגבי‬
‫לחקר הכינרת בין‬
‫שעשויים‬
‫למפלס נוספים‬
‫ושלל האגם‬
‫האגם לבין האגם‬
‫להיות בעלי השפעה‬
‫הדיג המדווח‬
‫גודל‬
‫על שלל הדיג‪ :‬דיג‬
‫אוכלוסיות‬
‫הדגים והשלל‬
‫יתר‪ ,‬אכיפה לא‬
‫מספקת‬
‫של‬
‫הדיג‪,‬‬
‫סלקטיביות‬
‫בדיג‪ ,‬הרעלות‬
‫‪31‬‬
‫חוקי‬
‫‪ .23‬אגף הדיג במשרד החקלאות אחראי למתן רישיונות דיג ולקביעת מכסות בהתאם‬
‫לכמות הדגה באגם ועל מנת לשמור על יבול בר‪-‬קיימא‪ .‬על מנת להימנע מהאשמה‬
‫בדבר ניהול לא נכון של ענף הדיג באגם מאשים גוף זה את הקורמורנים בירידה בשלל‬
‫הדיג‪.‬‬
‫רשות המים היא גוף ממשלתי שתפקידו לספק מים לצרכנים השונים במדינה (במגזר‬
‫הביתי‪ ,‬חקלאי ותעשייתי)‪ .‬על מנת לעמוד ביעדים אלו פועל גוף זה לקבוע מכסות‬
‫שאיבה מכל אחד ממקורות המים תוך שמירה על מפלס תפעולי ומבלי לסכן את איכות‬
‫המים‪ ,‬את המערכת האקולוגית ואת מגוון המינים בו‪ .‬על מנת להימנע מהאשמה בדבר‬
‫ניהול לא נכון של משק המים באגם מאשים גוף זה את הקורמורנים בירידה בשלל‬
‫הדיג‪.‬‬
‫רשות הטבע והגנים הוא גוף ממשלתי שתפקידו להגן על המגוון הביולוגי בישראל‪.‬‬
‫כחלק מתפקידו הוא אמון על חוק הגנת החי והצומח‪ ,‬ולכן הוא פועל למניעת הפגיעה‬
‫בקורמורנים‪ .‬על מנת להימנע בפגיעה בבע"ח הוא מאשים את השינויים הא‪-‬ביוטים‬
‫באגם בירידה בשלל הדיג‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫מסירים את המסכה מזורו‬
‫מבוא‬
‫‪.1‬‬
‫קולובוס‬
‫האסקי סיבירי‬
‫חמוס‬
‫פנדה‬
‫‪32‬‬
‫למור‬
‫חופני גדות‬
‫פרפור עקוד‬
‫‪ .2‬חנקן הנובי ‪http://www.birds.org.il/he/species-page.aspx?speciesId=329‬‬
‫‪http://www.yardbirds.org.il/show_bird/104‬‬
‫‪http://www.yardbirds.org.il/show_bird/30‬‬
‫א‪ .‬מאפיינים המורפולוגיים של החנקן הנובי‪ -‬משקלו ‪ 22‬גרם ‪ .‬הזנב ארוך ‪ .‬זהו‬
‫עוף קטן ומעודן‪ ,‬עורפו וגבו שחורים‪ ,‬חזהו ובטנו חומים לבנבנים‪ ,‬צדי החזה‬
‫והבטן חלודיים‪ ,‬וכתם לבן נמשך לאורך הכנפיים השחורות‪ .‬הזכר והנקבה‬
‫דומים אולם צבעי הזכר עזים מעט יותר ‪.‬‬
‫ב‪ .‬נפוץ ‪ -‬מזרח ים תיכונית‪ ,‬מקדמת חצי האי הבלקני לאסיה הקטנה‪ ,‬דרום‬
‫הלבנט כולל קפריסין‪ .‬נצפה בעירק‪ ,‬אירן דרום טורקמניסטן‪ ,‬וצפון אפגניסטן ‪.‬‬
‫שלא בתקופת הרבייה‪ ,‬בחורף‪ ,‬נמצא בערב הסעודית ודרום מערב הסהרה‪.‬‬
‫מרבית אוכלוסייתו חולפת בארץ באוגוסט אוקטובר ובאפריל מאי ; מיעוטה‬
‫‪33‬‬
‫מקייצת בצפון הארץ ובמרכזה‪ .‬ומספר הזוגות המקייצים הצטמצם במשך‬
‫השליש האחרון של המאה ה‪.21 -‬‬
‫ג‪ .‬הזנה ‪ -‬עיקר טרפו חרקים‪ ,‬גם פרוקי רגלים ובעלי חוליות קטנים‪ .‬מבין החרקים‬
‫מעדיף‪ :‬צרצרים‪ ,‬חגבים וחיפושיות חרקים אחרים שנצפו כטרף כוללים‬
‫שפיריות‪ ,‬עשים‪ ,‬פרפרים (כולל זחלים) ונמלים‪ .‬במהלך יוני יולי צורכים כמויות‬
‫גדולות של פרוקי רגליים‪ .‬מגוון בבעלי חוליות קטנות כגון לטאות‪.‬‬
‫ד‪ .‬בית הגידול ‪ -‬בעיקר חורש טבעי פתוח עם שיחים וקרחות יער‪ ,‬מעדיף עצים‬
‫בודדים וגדולים‪ .‬הקינון במגוון של עצים נשירים‪ ,‬מחטניים ויערות מעורבים‪.‬‬
‫נעדר בדרך כלל משטחים פתוחים או מקרבת מגורי אדם‪ ,‬אבל מתרחש‬
‫לעיתים באדמות מעובדות עם עצים עתיקים‪ ,‬עצי הדר‪ ,‬עצי זית‪ ,‬מטעים‪,‬‬
‫פרדסים‪ ,‬שדות קטנים עם שיחים גבוהים ועצים רבים‪ ,‬כרמים‪ ,‬גנים ומטעי‬
‫צפצפה ניתן למוצאו גם במדרונות הרים חשופים עד לרום של ‪ 1111‬מ'‪ ,‬למשל‬
‫בארץ בהר החרמון‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫א‪ .‬רמת הזנה – צרכן שניוני (טורף)‬
‫ב‪ .‬ההתאמות ‪ -‬החנקנים ניכרים בזכות מקורם‪ ,‬שהוא קצר יחסית וחזק‪ ,‬ומאונקל‬
‫מעט בקצהו‪ ,‬בדומה למקורו של עוף דורס ‪ .‬מקור זה מאפשר לעוף לקרוע את‬
‫טרפו‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫א‪ .‬מאפייני הציד של החנקן ‪ -‬החנקנים הם ציפורים של נופים פתוחים‪ .‬מעופם‬
‫נמוך וגלי‪ .‬הם ניזונים רק מהחי‪ :‬עומדים בתצפית נישאת וגלויה ועטים על‬
‫חרקים ועל חסרי חוליות אחרים‪ ,‬וגם על ציפורים קטנות‪ ,‬זוחלים ויונקים‪ .‬הם‬
‫נוהגים לשפד את טרפם בעודו חי על קוצים וגדרות תיל ולתלוש ממנו אחרי כן‬
‫קרעים‪ ,‬קרעים‪ .‬לעיתים נשאר הטרף ומתייבש על השיפוד‪ .‬הם משפדים את‬
‫טרפם במקומות קבועים‪ ,‬להם ניתן לקרוא "עצי מזווה"‪ .‬לעתים נותר הטרף‬
‫המשופד על העץ במשך זמן רב עד שהוא מאבד את ערכו כמזון‪ ,‬וחלק מהעצים‬
‫הופכים בעצם להיות "תערוכות שיפוד" אותם מציג החנקן בפני נקבות‪.‬‬
‫פרופסור יוסף מצא כי נקבות של חנקנים דרומיים בוחרות את הזכרים לפי‬
‫כמות ואיכות הטרף המשופד בעצי המזווה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אסטרטגיית ציד זו את החנקן מאפשרת לו לאכול טרף גם במועד מאוחר‬
‫ממועד הציד‪ ,‬כשהטרף פחות זמין בסביבה‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪ .1‬השערות ‪ -‬האזורים הכהים על הפנים מסייעים בהסוואת העיניים‪ ,‬ובכך מונעים את‬
‫בריחת הטרף; פסים כהים סביב העיניים עשויים למנוע החזרה של אור בוהק‪ ,‬ובכך‬
‫מגנים על החיה מפני סנוור; המסכה מונעת סנוור‪ ,‬ומאפשרת לציפור לשבת עם הפנים‬
‫לשמש כך שהציפור יכולה להבחין בטרף ביתר קלות באמצעות איתור הצל שגופו יוצר‬
‫לפניו ומבלי להתגלות משום שצילה נותר מאחוריה‪.‬‬
‫‪ .6‬על מנת לקבוע איזו מההשערות היא הנכונה יש לערוך ניסוי‪.‬‬
‫‪ .7‬כל מחקר מתבסס על מחקרים קודמים שנעשו בתחום על מנת לתכנן ניסוי שיוסיף על‬
‫הידע הקיים ולא יחזור עליו‪ .‬כמו כן‪ ,‬מידע אודות מחקרים קודמים יכול לסייע לחוקר‬
‫לתכנן את הניסוי מבלי לחזור על טעויות שעשו קודמיו‪.‬‬
‫‪ .8‬ההשערה שהעלו החוקרים היא שהמסכה מונעת סנוור‪ ,‬ומאפשרת לציפור לשבת עם‬
‫הפנים לשמש‪ .‬כאשר הציפור הצדה יושבת מול השמש היא יכולה להבחין בטרף ביתר‬
‫קלות באמצעות איתור הצל שגופו יוצר לפניו‪ .‬בנוסף‪ ,‬מצוד אחר הטרף כאשר השמש‬
‫בפנים מונעת את גילוי הציפור הצדה כיוון שהצל נותר מאחוריה‪ ,‬וכך הצל אינו מסגיר‬
‫את מסלול התקדמותה של הציפור לעבר הטרף‪ .‬לפיכך‪ ,‬ציפור בעלת מסכת פנים כהה‬
‫תארוב לציד כשפניה פונים לשמש ואחוזי ההצלחה שלה יהיו גבוהים בהשוואה לציפור‬
‫ללא מסכת פנים כהה‪.‬‬
‫מערך המחקר‬
‫‪ .3‬החנקן הנובי נודד מהמזרח התיכון לאפריקה בעונת החורף‪ ,‬ובדרכו הוא עוצר למנוחה‬
‫ותדלוק באזור אילת‪ ,‬שם נערך הניסוי‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫הקבוצה‬
‫מספר הפרטים‬
‫טיפול‬
‫‪I‬‬
‫‪7‬‬
‫צביעה של מסכת הפנים השחורה עם צבע גואש לבן‬
‫‪II‬‬
‫‪1‬‬
‫מסכת הפנים נצבעה בצבע גואש שחור‬
‫‪III‬‬
‫‪4‬‬
‫מתוך קבוצה ‪ ,I‬מסיכה טבעית‪ ,‬לאחר ירידת הצבע הלבן‬
‫ביקורת‬
‫‪1‬‬
‫ללא‬
‫‪31‬‬
‫‪ .11‬גווני הנוצות של נקבות ושל צעירים הם אפורים ולכן אינם כה בולטים כמושל זכרים‪.‬‬
‫(ראה תמונה של נקבה)‬
‫‪ .12‬צבע גואש אינו מבריק‪ ,‬בדומה למאפייני הצבע של נוצות הציפור‪ .‬בנוסף‪ ,‬צבע הגואש‬
‫אינו נשאר על הציפורים לאורך זמן‪ ,‬ויורד מעצמו תוך יומיים‪.‬‬
‫‪ .13‬החוקרים יצרו שתי קבוצות ניסוי שונות‪ ,‬באחת נצבעה מסכת הפנים בלבן ובשנייה‬
‫בשחור‪ ,‬על מנת לשלול אפשרות שעצם הצביעה וחומר הצבע הוא שמשפיע ולא הגוון‪.‬‬
‫‪ .14‬גורמים קבועים ‪ :‬זוויג‪ ,‬מיקום‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬בהירות השמים‪ ,‬אופן התצפית‪ ,‬משך‬
‫ומספר תצפיות‪.‬‬
‫‪ .11‬חשוב לשמור על מיקום זהה משום שבאזורים בעלי מאפיינים ביוטיים שונים יהיה מגוון‬
‫וכמות המינים הניצודים שונה וגורם זה ישפיע על תדירות והצלחת הציד של החנקן‪.‬‬
‫‪ .16‬החוקרים רצו לבדוק האם העדפות הציד של החנקן ישתנו באופן זמני כתוצאה מצביעת‬
‫מסכת העיניים בלבן או שהשפעת הצבע הינה חולפת כאשר הצבע נשטף‪.‬‬
‫‪ .17‬החנקן הוא עוף נודד ולכן לא נותר באזור זמן ממושך‪.‬‬
‫‪ .11‬מהימנות נמוכה‪.‬‬
‫‪ .13‬חשוב לתאר בפירוט את מערך המחקר על מנת שניתן יהיה לחזור עליו ולאשש את‬
‫ממצאיו‪.‬‬
‫תוצאות – ציד ביחס לשמש‬
‫‪.21‬‬
‫הקבוצה‬
‫זוויות התעופה הממוצעת ביחס לשמש (‪)1‬‬
‫‪I‬‬
‫‪211‬‬
‫‪II‬‬
‫‪71‬‬
‫‪36‬‬
‫‪71‬‬
‫ביקורת‬
‫‪ .21‬ניתן להסיק מתוך התוצאות המוצגות בתרשים כי חנקנים שמסכת הפנים שלהם‬
‫נצבעה בלבן שינוי את זווית התעופה ביחס לשמש והעדיפו לעוף עם הגב לשמש‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬לא נמצא הבדל בין חנקנים שמסכת הפנים שלהם נותרה לא צבועה (ביקורת)‬
‫לחנקנים שנצבעו בשחור‪ ,‬והם העדיפו לעוף עם הפנים לכיוון השמש ב‪ 71-‬מעלות‪.‬‬
‫‪.22‬‬
‫א‪ .‬זוויות התעופה הממוצעת ביחס לשמש של הפרטים מקבוצת הניסוי הראשונה‬
‫לאחר שהצבע הלבן ירד מפניהם – ‪ 71‬מעלות‪.‬‬
‫ב‪ .‬צבע מסכת העיניים משפיע על זוויות התעופה הממוצעת ביחס לשמש‪.‬‬
‫חנקנים בעלי מסכה צבוע לבן עפים עם הגב לשמש בעוד חנקנים בעלי מסכה‬
‫שחורה (טבעית או צבועה) עפים עם הפנים מול השמש‪ .‬השפעת הצבע חולפת‬
‫ברגע שהצבע משתנה‪.‬‬
‫תוצאות ‪ -‬סך כל הצלחות הציד‬
‫‪ .23‬חנקנים מקבוצת הניסוי ‪ ,I‬שפניהם נצבעו בלבן הצליחו לצוד ב‪ 11% -‬מאירועי הציד‬
‫בעוד שחנקנים בעלי מסכת פנים שחורה הצליחו לצוד ב‪ 11% -‬מאירועי הציד‪.‬‬
‫‪ .24‬חשוב היה לחוקרים להדגיש כי לא נמצא הבדל בין ציפורים עם מסכות צבועות שחור‬
‫וציפורים מקבוצת הביקורת על מנת לשלול את האפשרות שעצם פעולת הצביעה‬
‫והחומר שנמרח על פני הציפורים הוא הגורם לשינוי בהתנהגותן‪.‬‬
‫‪ .21‬הצלחת הציד של ‪ 4‬החנקנים שהצבע הלבן נשטף מפניהם עלתה מ‪ 61% -‬ל‪11% -‬‬
‫דיון‬
‫‪ .26‬מסכת הפנים של החנקן הנובי מאפשרת לציפור לפנות לכיוון השמש‪ ,‬ובכך לזהות את‬
‫הטרף על ידי הצל המוגדל שלו ולהגיע אל הטרף מבלי להזהיר אותו מפני ההתקפה‬
‫המתקרבת‪.‬‬
‫‪ .27‬איורים ‪2‬א ו‪3 -‬א תומכים במסקנת החוקרים‪ .‬על פי איור ‪2‬א ניתן לקבוע כי חנקנים‬
‫שפניהן נצבעו לבן‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪ .21‬החוקרים מניחים שאיתור הטרף הוגבר על ידי הצל המוטל על ידי הטרף בכיוון החנקן‬
‫הצד אך הם אינם קובעים זאת בוודאות משום שלא בדקו זאת באופן ישיר ולכן זוהי‬
‫השערה שיש לבחון בניסוי נוסף‪.‬‬
‫‪ .23‬לא נצפה לאסטרטגיית ציד דומה עבור ציפורים שבית הגידול שלהן הוא יער משום‬
‫שבסבך היער המוצל אין משמעות לצל שמוטל מאחרי טרף משום שהוא לא קיים‪.‬‬
‫‪ .31‬ביום מעונן לא יהיה יתרון לציד עם הפנים לשמש ולכן נצפה לראות אסטרטגיה שלא‬
‫מעדיפה ציד בכיוון השמש על פני כל כיוון אחר‪.‬‬
‫‪.31‬‬
‫א‪ .‬למידה בדרך של התנסות בציד בזוויות שונות ביחס לשמש היא דוגמה‬
‫להסתגלות משום שהיא מציגה התנהגות שמושפעת מגורמים סביבתיים‪ ,‬לא‬
‫תורשתיים‪ ,‬ואשר משתנה במהלך החיים של היצור‪.‬‬
‫ב‪ .‬מסכת הפנים של הציפור היא התאמה משום שהיא תורשתית ולא משתנה‬
‫במהלך החיים של היצור‪.‬‬
‫ג‪ .‬מסכת הפנים מהווה יתרון הישרדותי עבור גורם ביוטי‪ :‬ציד‪.‬‬
‫סיכום‬
‫‪ .32‬המבנה של המאמר המדעי‪:‬‬
‫הפרק במאמר‬
‫מטרת הפרק‬
‫מבוא‬
‫להציג את נושא ומטרת המחקר‪ ,‬ידע קיים בתחום‬
‫וסקירה קצרה של מהלך המחקר‪.‬‬
‫מערך המחקר‬
‫שיטות וחומרים‬
‫תוצאות‬
‫ממצאי המחקר מוצגים בטבלאות ובגרפים‬
‫דיון‬
‫מסקנות והשלכות הנובעות מן המחקר‬
‫‪ .33‬מיעוט הפריטים במחקר עשוי להגביל את אמינותו‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫חקלאית מקומית מול מיובאת‬
‫‪ .1‬גורמים הקשורים בייבוא או בגידול פירות וירקות אשר עלולים להשפיע על הסביבה‪:‬‬
‫השקיה‪ ,‬הדברה‪ ,‬דישון‪ ,‬הובלה‪ ,‬פסולת‪.‬‬
‫‪ .2‬מצד אחד‪ ,‬גידולים מקומיים גוזלים משאבים ומזהמים את הסביבה אך מצד שני הם‬
‫תורמים לאיכות האוויר ומונעים שריפת דלקים כתוצאה משינוע של התוצרת החקלאית‬
‫למרחקים‪.‬‬
‫‪ .3‬גורמים המשפיעים על הסביבה‪ :‬אחסון בקירור‪ ,‬תובלה‪ ,‬פחת באחסון‪ ,‬צריכת חומרי‬
‫גלם (מים‪ ,‬דשן‪ ,‬חומרי הדברה‪ ,‬פלסטיק‪)...‬‬
‫‪ .4‬בחירה ביבוא תגדיל את הנזקים לסביבה כתוצאה מתובלה אך תגדיל את הנזקים‬
‫כתוצאה משימוש בחומרי גלם שאינם זמינים בארץ כגון מים‪.‬‬
‫‪ .1‬לפניכם טבלה לסיכום פרטי המחקרים המתוארים בקטע‪ .‬העתיקו אותה למסמך שלכם‬
‫ומלאו אותה‪.‬‬
‫מס'‬
‫המחקר‬
‫גורמים הקשורים גורמים הקשורים תוצאות המחקר‬
‫לגידול‬
‫מקומי ליבוא‬
‫שנבחנו במחקר‬
‫‪1‬‬
‫שהחקלאות‬
‫גרמניה‬
‫באזור המתמחה המדינות‬
‫באותו‬
‫גידול‬
‫יעילה‬
‫יותר‬
‫וצורכת‬
‫פחות‬
‫(הקיפו את המסקנה‬
‫שנבחנו במחקר‬
‫תובלה‬
‫מסקנות‬
‫המחקר‬
‫המתאימה)‬
‫ההשפעה הסביבתית‬
‫בין ההשפעה‬
‫הסביבתית‬
‫של של‬
‫היבוא‬
‫יבוא נמוכה מזו נמוכה‪/‬גבוהה מזו של‬
‫של גידול מקומי‬
‫הגידול המקומי‬
‫חומרי גלם‬
‫‪2‬‬
‫נזק סביבתי‬
‫עדיף‬
‫תובלה‬
‫מיבוא‬
‫גרמניה‬
‫להימנע ההשפעה הסביבתית‬
‫של‬
‫היבוא‬
‫נמוכה‪/‬גבוהה מזו של‬
‫הגידול המקומי‬
‫‪33‬‬
‫‪3‬‬
‫שיטת‬
‫הגידול‪ ,‬שיטת‬
‫פחת‬
‫באחסון פחת‬
‫הגידול‪ ,‬לא ניתן לקבוע ההשפעה הסביבתית‬
‫באחסון מה עדיף‬
‫של‬
‫היבוא‬
‫(בעקבות קלקול (בעקבות קלקול‬
‫נמוכה‪/‬גבוהה מזו של‬
‫התוצרת) ומשך התוצרת) ומשך‬
‫הגידול המקומי‬
‫האחסון זמן‬
‫זמן‬
‫בקירור‬
‫האחסון‬
‫בקירור‬
‫‪ .6‬המסקנה העולה מתוך כלל המחקרים המתוארים היא שלא ניתן לקבוע באופן גורף‬
‫מה עדיף‪ ,‬יבוא או גידול מקומי‪.‬‬
‫‪ .7‬שאלת המחקר ‪ :‬האם לגידול חקלאי בישראל ישנם השפעות סביבתיות קטנות יותר‬
‫מאלו של יבוא תוצרת חקלאית?‬
‫‪ .1‬פליטות גזי חממה‪ ,‬שימוש באנרגיה‪ ,‬שימוש במשאבי טבע‪ ,‬שימוש במים‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫א‪ .‬מכונית ומקרר‬
‫ב‪ .‬מכונית – צריכת משאבים‪ ,‬שימוש אנרגיה‪ ,‬פליטת גזי חממה‪.‬‬
‫מקרר – שימוש באנרגיה‬
‫ג‪ .‬שני המוצרים בנויים מחומרי גלם ולכן בתהליך ייצורם יש שימוש במשאבי‬
‫טבע‪ ,‬שני המוצרים החשמליים צורכים אנרגיה שבתהליך ייצורה נשרפים‬
‫דלקים ונפלטים גזי חממה לאוויר‪.‬‬
‫ד‪ .‬לכל אחד מהמוצרים קיימות עוד השפעות סביבתיות שאינן מצוינות בסרטון –‬
‫למכונית – שימוש במים לשטיפה ובתהליך הייצור‬
‫למקרר – פליטת גז מזגנים בשלב ההטמנה ובשלב הייצור‪ ,‬צריכת משאבים‬
‫בשלב הייצור‪.‬‬
‫‪ .11‬צמצום הנסיעה בכלי רכב‪ ,‬חיסכון במים ברחצה‪ ,‬כיבוי מכשירים חשמליים שאינם‬
‫בשימוש‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫א‪ .‬חמשת חומרי הגלם המרכיבים את מוצר היוגורט הם‪ :‬חלב‪ ,‬סוכר‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫נפט ואלומיניום‬
‫ב‪ .‬גידול תות בשדה‪ ,‬גידול פרות‪ ,‬כריית נפט ואלומיניום‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫ג‪ .‬בשלב הייצור של היוגורט מופעלות מכונות הפועלות על חשמל‪ .‬שריפת‬
‫הדלקים לשם ייצור החשמל מזהמת את האוויר ומוסיפה גזי חממה‬
‫לאטמוספרה‪ .‬כמו כן‪ ,‬חומרי ניקוי המשמשים לחיטוי המכונות והכלים מגיעים‬
‫לביוב ועלולים לזהם קרקעות המושקות במי הקולחין המופקים מביוב זה‪.‬‬
‫ד‪ .‬צריכת מוצרים שיוצרו במחלבות מקומיות‪ ,‬שימוש חוזר או מחזור של המיכלים‪.‬‬
‫‪ .12‬ערך כלכלי שלילי משמעותו רווח הכלכלי נמוך מעלות הנזק הסביבתי‪ .‬לא כדאי להפיק‬
‫מוצר אם ערכו הכלכלי שלילי משום שעלות תיקון הנזקים גבוהה מהרווח‪.‬‬
‫‪.13‬‬
‫א‪ .‬הערכת הרווח הכלכלי משקללת את הרווח לחקלאי ממכירת היבול ואת הרווח‬
‫לציבור מעצם קיום נוף של שטחים חקלאיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הרווח לחקלאי ממכירת היבול הוא רווח פנימי (ישיר) לחקלאי העוסק במלאכה‪,‬‬
‫ואילו הרווח לציבור מעצם קיום נוף של שטחים חקלאיים מהווה רווח חיצוני‬
‫(עקיף) משום שהוא לא חל ישירות על מי שאחראי לגידול החקלאי אלא על‬
‫כלל הציבור‪.‬‬
‫כריית משאבים ונפט (דלדול‬
‫‪.14‬‬
‫משאבים‪ ,‬הרס סביבתי‪ ,‬זיהום‬
‫אוויר‪ ,‬צריכת אנרגיה )‬
‫הפקה בתעשייה צורכת מים‪,‬‬
‫הטמנה של פסולת רעילה עלולה‬
‫אנרגיה‪ ,‬מייצרת פסולת רעילה‬
‫לזהם את הקרקע ואת מי התהום‬
‫ולהרעיל בעלי חיים ואדם‪ .‬הטמנה‬
‫הפקה אריזות צורכת משאבים‬
‫גם תופסת שטחים‬
‫ואנרגיה‪ .‬הובלה צורכת אנרגיה‬
‫פיזור בטבע הורג בעלי חיים‪,‬‬
‫ומשחררת גזי חממה‪.‬‬
‫מצטבר בשרשרת המזון ומרעיל‬
‫את‬
‫המזון‪,‬‬
‫והקרקע‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫מקורות‬
‫המים‬
‫שיטות ‪ -‬חישוב הנזק הסביבתי‬
‫‪.11‬‬
‫א‪ .‬בניתוח הנזק של הגידול המקומי התמקדו החוקרות בשלב‬
‫הפקת חומרי הגלם והייצור‪ ,‬ואילו בניתוח הנזק מהיבוא התמקדו‬
‫רק בשלב ההובלה?‬
‫ב‪ .‬שני השלבים האחרונים במחזור החיים של המוצר (שימוש‬
‫ופסולת) זהים בין תוצרת מקומית ומיובאת‪.‬‬
‫‪ .16‬העתיקו את הטבלה הבאה ומלאו אותה לסיכום שלוש הקטגוריות בהן השתמשו‬
‫החוקרות להערכת ההשפעות של הנזק הסביבתי ואת אופן המדידה שלהן‪:‬‬
‫הקטגוריה להערכה‬
‫אופן המדידה של הקטגוריה‬
‫בריאות‬
‫ירידה בתוחלת החיים הממוצעת‬
‫מערכת אקולוגית‬
‫אחוז המינים הנכחדים‬
‫משאבי טבע‬
‫האנרגיה הנדרשת לכרייה עתידית של‬
‫משאבים נוספים או חלופיים‬
‫‪.17‬‬
‫א‪ .‬שימוש במדד איכות החיים מאפשר בחינה של עד כמה האדם מאושר ובריא‬
‫בחייו‪ .‬מדד תוחלת החיים שנוי במחלוקת משום שיש הטוענים כי הארכת חיים‬
‫ללא איכות ויכולת לתפקד באופן עצמאי אין בה תכלית‪.‬‬
‫ב‪ .‬במדד תוחלת החיים אובייקטיבי וקל לקבל מידע אודותיו בעוד שקשה מאוד‬
‫להעריך את איכות החיים במדדים מספריים‪.‬‬
‫שיטות ‪ -‬סיכום‬
‫‪ .11‬במידה והערך הכלכלי של החקלאות המקומית גדול מהערך הכלכלי של ייבוא של‬
‫גידולים מומלץ יהיה להעדיף חקלאות מקומית‪.‬‬
‫‪ .13‬שיטת החישוב המתוארת כאן לא כוללת את הנזק הסביבתי הנגרם עקב הייצור‬
‫במדינות בהם מגדלים את התוצרת‪ .‬לפיכך אין בחישוב המתואר כאן התייחסות לכלל‬
‫הנזק הסביבתי העולמי‪ .‬יש כאן דוגמה להשקפת עולם על פי עקרון הנימב"י (לא בחצר‬
‫‪42‬‬
‫האחורית שלי)‪ ,‬למרות התפיסה המקובלת כיום הרואה את כלל כדור הארץ באופן‬
‫גלובלי לאור העובדה שבעיות סביבתיות הן חוצות גבולות‪.‬‬
‫‪ .21‬א‪ .‬החקלאי והציבור‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנזק הסביבתי הוא עלות חיצונית הנובעת מצורך להקצות משאבים לרפואה‪,‬‬
‫לשיקום תשתיות מים ובערכות אקולוגיות‪ .‬עלויות אלה אינן חלות על הגורם המזהם‬
‫(החקלאי) אלא על החברה משלמת המיסים‪.‬‬
‫תוצאות ‪ -‬הערך הכלכלי של הגידול המקומי‬
‫‪.21‬‬
‫רווח‬
‫שם‬
‫תועלת‬
‫תועלת כלכלית‬
‫הגידול למגדל לציבור‬
‫נזקים‬
‫לסביבה‬
‫שקדים ‪1711‬‬
‫‪1711‬‬
‫‪-2211 171101711=3411‬‬
‫‪2111‬‬
‫‪1711‬‬
‫‪-4111‬‬
‫תפוח‬
‫ערך כלכלי כולל‬
‫‪4211‬‬
‫‪34110)-2211(=1211‬‬
‫‪-311‬‬
‫עץ‬
‫אגסים‬
‫‪6111‬‬
‫‪1611‬‬
‫‪7611‬‬
‫‪-6111‬‬
‫‪1111‬‬
‫שום‬
‫‪1111‬‬
‫‪1611‬‬
‫‪2611‬‬
‫‪-3111‬‬
‫‪-6411‬‬
‫תפו"א‬
‫‪1111‬‬
‫‪1611‬‬
‫‪3111‬‬
‫‪-3111‬‬
‫‪-1311‬‬
‫בצל‬
‫‪111‬‬
‫‪1611‬‬
‫‪2111‬‬
‫‪-6111‬‬
‫‪-3311‬‬
‫חומוס‬
‫‪111‬‬
‫‪1611‬‬
‫‪2111‬‬
‫‪-711‬‬
‫‪1411‬‬
‫א‪ .‬הערך הכלכלי הכולל חיובי עבור גידולי שקדים‪ ,‬חומוס ואגסים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגידול הכדאי ביותר לגידול בארץ הוא חומוס‪.‬‬
‫‪ .22‬כל הגידולים החקלאיים יוצרים נוף של שטחים פתוחים וירוקים ולכן אין הבדל‬
‫משמעותי בתועלת לציבור הנובעת מהם‪.‬‬
‫‪ .23‬התועלת לציבור מהנוף גבוהה מהרווח של החקלאים בגידולי השדה‪ :‬שום‪ ,‬תפו"א‪,‬‬
‫בצל וחומוס‪ .‬הסיבה אינה קשורה להבדל בערך הנופי אלא ברווח נמוך לחקלאי‪.‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪43‬‬
‫א‪ .‬הגידול בעל הנזק הסביבתי הנמוך ביותר הוא חומוס‪.‬‬
‫ב‪ .‬גידולים של חומוס אינם זקוקים להשקיה‪.‬‬
‫‪.21‬‬
‫א‪ .‬סיבה לנזק הסביבתי הנמוך של גידולי חומוס הוא החיסכון במים‪.‬‬
‫ב‪ .‬חיסכון בעלויות לרכישת חומרי גלם‪ ,‬כמו מים‪ ,‬מותירים למגדל רווח גדול יותר‪.‬‬
‫‪ .26‬כדאי לגדל בארץ חומוס‪ ,‬שקדים ואגסים שלהם יש ערך כלכלי חיובי‪. .‬‬
‫תוצאות ‪ -‬השוואת גידול מקומי וייבוא‬
‫‪ .27‬שקדים‪ ,‬אגסים וחומוס‪.‬‬
‫‪ .21‬תפוח עץ‪ ,‬שום‪,‬תפו"א ובצל‪.‬‬
‫‪ .23‬בכל הגידולים פרט לתפו"א‪.‬‬
‫‪ .31‬כדאי לייבא רק תפו"א כי הערך הכולל של יבוא נמוך והערך הכולל של גידול מקומי‪.‬‬
‫סיכום המחקר‬
‫‪ .31‬תוצאות המחקר ממחישות את חשיבות הניתוח של מחזור החיים הכולל לעומת ניתוח‬
‫של ההשפעות הסביבתיות הישירות בלבד‪ .‬המסקנות העולות מן המחקר הן‪:‬‬
‫את רוב הגידולים אכן כדאי לגדל בארץ‪ ,‬חוץ מתפוחי אדמה‪ ,‬שאותם עדיף לייבא‪.‬‬
‫לא ניתן לקבוע כלל ברזל של העדפת ייבוא או גידול מקומי‪ ,‬אלא כי יש לבחון כל גידול‬
‫לגופו בהתאם לתנאים המאפיינים אותו‪.‬‬
‫‪.32‬‬
‫א‪ .‬יש לראות את הקביעה שאת תפוחי האדמה עדיף לייבא בהסתייגות מסוימת‬
‫משום ששינוי בשיטת הגידול‪ ,‬במקורות הייבוא או בשיטת ההובלה עשוי‬
‫לשנות את התוצאות‪.‬‬
‫ב‪ .‬שינויים בשלבי מחזור החיים של תפוחי האדמה המיובאים שהעשויות להפוך‬
‫את הקביעה לפיה כדאי לייבא אותו ולא להעדיף גידול מקומי הם‪ :‬הוזלת מחיר‬
‫המים להשקיה בישראל‪ ,‬עליה במחירי הדלק שתייקר את התובלה‪.‬‬
‫‪ .33‬ניתוח של כל השלבים במחזור החיים של המוצר הוא חיוני על מנת להעריך את מכלול‬
‫ההשפעה הסביבתית נגרמת ולצורך קביעת סדרי עדיפויות בתחום הפחתת הנזקים‬
‫לסביבה מהחקלאות‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫‪ .34‬יש לקחת בחשבון גורמים נוספים‪ ,‬בשלבים נוספים במחזור החיים של המוצר על מנת‬
‫לקבוע האם ייבוא או ייצור מקומי עדיפים‪.‬‬
‫‪.31‬‬
‫בעל סיבה‪/‬שיקול לעמדה‬
‫שמות בעל העניין‬
‫עמדת‬
‫חברי‬
‫העניין‪ :‬לגדל או‬
‫הצוות‬
‫לייבא?‬
‫יבואנים‬
‫לייבא‬
‫פרנסה‬
‫חקלאים‬
‫לגדל בארץ‬
‫פרנסה‬
‫משרד החקלאות‬
‫לגדל בארץ‬
‫פיתוח של חקלאות מקומית מותאמת‬
‫משרד האוצר‬
‫לגדל בארץ‬
‫יותר מס מרווח החקלאים‬
‫רשות המים‬
‫לייבא‬
‫חיסכון במים‬
‫לתנאי האקלים וללא תלות במדינות‬
‫זרות‬
‫משרד‬
‫להגנת לא חד‪-‬משמעי‬
‫הסביבה‬
‫תלוי בנזק הסביבתי הנגרם כתוצאה‬
‫מייבוא לעומת גידול מקומי (פגיעה‬
‫במערכות אקולוגיות‪ ,‬זיהום קרקע ומי‬
‫תהום‪ ,‬דלדול משאב המים‪)...‬‬
‫משרד הביטחון‬
‫לגדל בארץ‬
‫תעשיות הדשנים‬
‫לגדל בארץ‬
‫שטחים חקלאים שומרים על שטחים‬
‫מפני התיישבות לא חוקית‬
‫רווח משיווק לחקלאים‬
‫וחומרי ההדברה‬
‫המקומיים‬
‫לשכת התעסוקה‬
‫לגדל בארץ‬
‫פחות בלתי‪-‬מועסקים‬
‫משרד הפנים‬
‫לייבא‬
‫צורך בפחות עובדים זרים המועסקים‬
‫בענף החקלאות‬
‫‪41‬‬
‫צרכנות נבונה‬
‫ס(ב)יבה למסיבה‬
‫‪ .36‬שיקולים ברכישת מוצרי מזון‪ :‬עלות‪ ,‬כמות‪ ,‬סוג האריזה‪ ,‬ארץ ייצור‪ ,‬השפעה על‬
‫הסביבה‪ ,‬השפעה בריאותית‪.‬‬
‫‪.37‬‬
‫א‪ .‬צרכנות האורגנית היא תפיסה רחבה‪ ,‬שמתייחסת לכל תחומי החיים ומספקת‬
‫כלים ליצירת "סדר חברתי" חדש המבוסס על ארבע עקרונות מרכזיים‪:‬‬
‫בריאות‪ ,‬סביבה‪ ,‬הוגנות ואחריות ‪ .‬לפיכך יש להימנע ששימוש בדשנים כימיים‪,‬‬
‫חומרי הדברה מסוכנים‪ ,‬תרופות וטרינריות‪ ,‬צבעי מאכל סינתטיים‪ ,‬חומרים‬
‫משמרים וכל חומר שעלול לפגוע בבריאות‪ .‬יש להימנע בישראל מגידולים‬
‫שנחשבים "זללני מים"‪ ,‬לעודד תהליכי מיחזור וניהול יעיל של חומרים ואנרגיה‪,‬‬
‫כדי לשמר את המקורות הסביבתיים ולשפרם ולהימנע מפגיעה במגוון‬
‫הביולוגי‪ .‬יש להנגיש את המוצרים לכלל הציבור על ידי מחירים נוחים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ארבע עקרונות מרכזיים‪ :‬בריאות‪ ,‬סביבה‪ ,‬הוגנות ואחריות‬
‫ג‪ .‬הימנעות משימוש בדשנים ובחומרי הדברה בשלב הייצור מקטינה את התלות‬
‫במשאבים ואת הזיהום הסביבתי הנגרם עקב שימוש בהם‪ .‬חקלאות‬
‫המבוססת על גידולים חסכוניים במים תקטין את הצורך בהפקת מים וכתוצאה‬
‫מכך ירידת מפלסים בכנרת ובאקוויפרים או לחילופין‪ ,‬שימוש במקורות אנרגיה‬
‫לייצור מים מותפלים‪.‬‬
‫ד‪ .‬חקלאות אורגנית פוגעת פחות בסביבה ובבריאות האדם אך היבול בה קטן‬
‫ולכן עלותה גבוהה ואיננה מאפשרת לכלל הציבור לרכוש את המוצרים‪.‬‬
‫ה‪ .‬סיבות אפשריות למחירים הגבוהים יחסית של מוצרים אורגניים‪ :‬ביקוש עולה‬
‫על ההיצע‪ ,‬פחת גדול שגורם ליבול מועט‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫חקלאות אורגנית מגדילה את טביעת הרגל האקולוגית של האנושות משום‬
‫שהתוצרת שלה ליחידת שטח קטנה ולכן יש להכשיר יותר שטחים לחקלאות‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬חקלאות האורגנית מצמצמת את טביעת הרגל האקולוגית של‬
‫האנושות משום שהיא מבוססת על דישון והדברה טבעיים שמקטינים את‬
‫התלות התעשייה המבוססת על אנרגיה וחומרי גלם ופולטת מזהמים‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫חלק א' ‪ -‬באיזה מוצר לבחור?‬
‫‪.31‬‬
‫‪‬‬
‫האם אריזת חיסכון גדולה עדיפה על ‪ 3‬אריזות קטנות?‬
‫המוצר‬
‫גבינה‬
‫יתרונות‬
‫באריזת פחות‬
‫חיסכון‬
‫חסרונות‬
‫חומרי‬
‫נדרשים‬
‫גלם כמות גדולה של גבינה עלולה‬
‫לייצור להתקלקל לפני שמספיקים לאכול‬
‫האריזה‪ ,‬חיסכון בנפח ממנה‪.‬‬
‫הטמנה‬
‫‪‬‬
‫האם מוצר מיובא עדיף על מוצר מקומי?‬
‫המוצר‬
‫יתרונות‬
‫גלידה מקומית‬
‫פחות‬
‫חסרונות‬
‫תובלה‬
‫ולכן‬
‫צמצום צריכה של דלק‬
‫וזיהום אוויר‬
‫‪‬‬
‫האם מוצר בתפזורת עדיף על מוצר ארוז?‬
‫המוצר‬
‫יתרונות‬
‫מוצר בתפזורת‬
‫פחות‬
‫חסרונות‬
‫חומרי‬
‫נדרשים‬
‫גלם משך מדף קצר‪.‬‬
‫לייצור צורך בתדירות רכישה גבוהה‪.‬‬
‫האריזה‪ ,‬חיסכון בנפח‬
‫הטמנה‪.‬‬
‫יכולת‬
‫לקנות‬
‫כמות‬
‫מדודה על פי הצורך‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫‪‬‬
‫האם מוצר אורגני עדיף על מוצר שאיננו אורגני?‬
‫המוצר‬
‫יתרונות‬
‫מוצר אורגני‬
‫פחות‬
‫חסרונות‬
‫גלם יקר‬
‫חומרי‬
‫נדרשים בשלב הייצור‪.‬‬
‫בריא יותר‪.‬‬
‫סביבתיות‬
‫השפעות‬
‫קטנות יותר‬
‫‪‬‬
‫האם אריזת פלסטיק רכה עדיפה על אריזת פלסטיק קשיח?‬
‫חסרונות‬
‫המוצר‬
‫יתרונות‬
‫אריזת‬
‫פלסטיק פחות נפח הטמנה‬
‫יותר קשה לאסוף על מנת למחזר‪.‬‬
‫לא ניתן לעשות שימוש חוזר ביתי‬
‫רכה‬
‫באריזה‪.‬‬
‫לא ניתן לאטום לאחר פתיחה‪.‬‬
‫יותר סיכוי לפגיעה ‪ /‬חבלה בתכולה‬
‫בשלבים שלפני הצריכה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫האם אריזת חיסכון עדיפה על ‪ 1‬אריזות קטנות?‬
‫המוצר‬
‫יתרונות‬
‫אריזת חיסכון‬
‫פחות‬
‫נדרשים‬
‫חסרונות‬
‫חומרי‬
‫גלם‬
‫לייצור‬
‫האריזה‪ ,‬חיסכון בנפח‬
‫הטמנה‬
‫‪41‬‬
‫‪‬‬
‫האם מוצר מגולען עדיף על מוצר שאיננו מגולען?‬
‫המוצר‬
‫יתרונות‬
‫חסרונות‬
‫מוצר מגולען‬
‫פחות פסולת ביתית‬
‫יותר פסולת בשלב הייצור‬
‫נוחות‬
‫אסוף ומחזור נוחים של‬
‫אורגנית‬
‫פסולת‬
‫בכמות‬
‫שהצטברה‬
‫גדולה במפעל‬
‫‪‬‬
‫האם אריזת פלסטיק עדיפה על אריזה מזכוכית?‬
‫חסרונות‬
‫המוצר‬
‫יתרונות‬
‫אריזת פלסטיק‬
‫קלה יותר ולכן עלות בלאי גדול יותר בשלב השימוש‬
‫השינוע וצריכת הדלק החוזר הביתי באריזה‪.‬‬
‫נמוכים‪.‬‬
‫סיכוי‬
‫בלאי גדול יותר בחומר הגלם‬
‫נמוך‬
‫באריזה‬
‫לפני‬
‫לשבר כתוצאה ממחזור‪.‬‬
‫שלב‬
‫הצריכה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫האם מיכל פלסטיק עדיף על מיכל ממתכת?‬
‫חסרונות‬
‫המוצר‬
‫יתרונות‬
‫מיכל פלסטיק‬
‫האריזה ניתנת לשימוש משך מדף קצר יותר‪.‬‬
‫חוזר ביתי‪.‬‬
‫קל‬
‫לאטום‬
‫לאחר‬
‫פתיחה‪.‬‬
‫ניתן לבחון את התכולה‬
‫לפני הרכישה‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫‪‬‬
‫האם אריזת חיסכון מקרטון המכילה מספר אריזות פלסטיק עדיפה על ‪ 7‬אריזות‬
‫פלסטיק קטנות?‬
‫המוצר‬
‫אריזות‬
‫יתרונות‬
‫פלסטיק פחות‬
‫קטנות‬
‫חסרונות‬
‫חומרי‬
‫גלם צורך בתדירות רכישה גבוהה‪.‬‬
‫נדרשים לייצור האריזה‬
‫(קרטון)‪.‬‬
‫שקולה‬
‫צריכה‬
‫ומחושבת של מוצר‬
‫הנחשב‬
‫ללא‬
‫בריא‬
‫(ממתק)‬
‫‪‬‬
‫האם מוצר בתפזורת עדיף על מוצר ארוז?‬
‫המוצר‬
‫יתרונות‬
‫מוצר בתפזורת‬
‫פחות‬
‫חסרונות‬
‫חומרי‬
‫נדרשים‬
‫גלם פחות נוח בהובלה לאחר הרכישה‬
‫לייצור ולרוב מצריך אריזה – ניתן להימנע‬
‫האריזה‪ ,‬חיסכון בנפח משימוש‬
‫הטמנה‪.‬‬
‫יכולת‬
‫בשקיות‬
‫הפלסטיק‬
‫השקופות (ניילון) לאריזה ולהעדיף‬
‫לקנות‬
‫כמות שקיות רב‪-‬פעמיות‪.‬‬
‫מדודה על פי הצורך‪.‬‬
‫חלק ב' ‪ -‬מה אכניס לסל הקניות שלי?‬
‫‪ .33‬ההחלטה לגבי גבינה לבנה תלויה בצריכה השבועית של המשפחה‪ .‬בהתאם מומלץ‬
‫לרכשו אריזה אחת בגודל התואם את הצריכה השבועית‪.‬‬
‫ההחלטה לגבי ביסקוויטים תלויה גם היא בצריכה השבועית של המשפחה‪ .‬בהתאם‬
‫מומלץ לרכשו אריזת פלסטיק אחת בגודל התואם את הצריכה השבועית או מספר‬
‫אריזות פלסטיק ולא אריזת חיסכון גדולה הכוללת‪ ,‬בנוסף לאריזת הפלסטיק‪ ,‬גם אריזת‬
‫קרטון‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מומלץ לרכוש מלפפונים במיכל פלסטיק שהוא הקל מבין האריזות וניתן לשימוש חוזר‬
‫ולאיטום גם לאחר הפתיחה‪.‬‬
‫‪ .41‬במבה באריזת חיסכון גדלה‪ ,‬תפוחים בהתאם לצריכה ולא יותר‪ ,‬תפוחים אורגניים‬
‫בהתאם לעלות ולפערי המחיר‪ ,‬שתייה ממותקת בייצור מקומי ובבקבוק פלסטיק ‪2‬‬
‫ליטר (ובכלל‪ ,‬לשתות מים זה הכי בריא וזול)‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫השפעת חומציות על אלמוגים‬
‫‪ .1‬טמפרטורה‪ ,‬ריכוז פחמן דו‪-‬חמצני‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫א‪ .‬הים התיכון נקרא "אוקיינוס מיניאטורי" מפני ששטחו קטן ביחס לאוקיינוסים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ריכוז גבוה של אוכלוסייה ותחנות כוח באגן הים התיכון‪ ,‬מיקום גיאוגרפי‬
‫ותחלופה מעטה של מים ‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫א‪ .‬ה‪ pH -‬הנוכחי של מי האוקיינוסים הוא בסיסי‪.‬‬
‫ב‪ .‬ה‪ pH -‬הצפוי של מי האוקיינוסים בסוף המאה הוא בסיסי‪.‬‬
‫ג‪ .‬תופעת השינוי ב‪ pH-‬נקראת "החמצת אוקיינוסים" משום שצפויה ירידה בערכי‬
‫ההגבה לערכים קרובים יותר לערכים החומציים‪.‬‬
‫‪ .4‬עלייה בריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני באוויר תגרום להמסה רבה יותר של גזזה במים‪.‬‬
‫פחמן דו‪-‬חמצני מתרכב עם מולקולות המים ונוצרת חומצה פחמתית שגורמת לירידה‬
‫ב‪ pH-‬של האוקיינוסים‪.‬‬
‫‪ .1‬המהפכה התעשייתית הביאה לעליה בהיקף הייצור וניצול דלקים להפקת אנרגיה‬
‫וכתוצאה מכך נפלטים לאוויר יותר תוצרי שריפה וביניהם פחמן דו‪-‬חמצני שגורם‬
‫להחמצת האוקיינוסים?‬
‫‪.6‬‬
‫א‪ .‬התהליך בו משמש פחמן דו‪-‬חמצני חומר גלם הוא פוטוסינתזה‪ .‬תהליך זה‬
‫מתקיים בצמחים ואצות‪.‬‬
‫ב‪ .‬התהליך בו נפלט פחמן דו‪-‬חמצני כתוצר הוא נשימה תאית‪ .‬תהליך זה מתקיים‬
‫בכל היצורים החיים‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫א‪ .‬בין השנים ‪ 1331-2111‬חלה ירידה ב‪ pH-‬של האוקיינוסים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסיבה לתנודות המחזוריות המופיעות בגרף נובעת משינויים בריכוז הפחמן‬
‫הדו‪-‬חמצני באוקיינוס בעונות השנה השונות‪ :‬בקיץ מתקיים יותר פוטוסינתזה‬
‫ולפיכך יורד ריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני המים וה‪ pH -‬עולה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הירידה ב‪ pH-‬מושפעת מהפעילות האנושית‪ .‬עליה בריכוז פחמן דו‪-‬חמצני‬
‫באטמוספירה עקב שריפת דלקים וכריתת יערות היא הסיבה לשינוי ב‪.pH -‬‬
‫‪12‬‬
‫‪.1‬‬
‫א‪ .‬ככל שטמפרטורת המים עולה כך מסיסות גז הפחמן הדו‪-‬חמצני במים‬
‫וכתוצאה מכך מחמירה תופעת ההחמצה של האוקיינוסים‪.‬‬
‫ב‪ .‬בקיץ עולה מסיסות הפחמן הדו‪-‬חמצני במים ולכן נצפה ל‪ pH-‬נמוך יותר של‬
‫האוקיינוסים‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫א‪ .‬פחמן דו‪-‬חמצני נפלט במהלך הנשיפה‪.‬‬
‫ב‪ .‬פחמן דו‪-‬חמצני נפלט גם בתהליך השריפה של דלק‪.‬‬
‫ג‪ .‬בעקבות פעולת הנשיפה עולה ריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני במים ונוצרת יותר‬
‫חומצה פחמתית הגורמת לירידה ב‪.pH -‬‬
‫‪.11‬‬
‫א‪ .‬החומצה גורמת להמסה של הצדף‪.‬‬
‫ב‪ .‬ירידה ב‪ pH -‬של האוקיינוסים תגרום להמסה של השלד החיצוני באורגניזמים‬
‫ימיים משקיעי שלד כמו סרטנים ואלמוגים‪.‬‬
‫‪ .11‬חשוב למפרסמי המאמר לציין את הגופים המממנים את פעילותם על מנת להימנע‬
‫מהאשמה בדבר ניגוד אינטרסים ופרסום מידע שאיננו אובייקטיבי אלא מוטה לטובת‬
‫מממני המחקר‪.‬‬
‫על האלמוגים‬
‫פעילות לקבוצה ‪ - 1‬מבנה הפוליפ‬
‫‪ .1‬הפוליפ הינו גוף דמוי גליל מוארך הקשור למצע‬
‫באמצעות רגל שרירית‪ ,‬ומהווה את יחידת‬
‫המבנה הבסיסית של האלמוגים בין אם הם‬
‫סוליטריים (בודדים) או מושבתים‪ .‬הפוליפ‬
‫מצויד בזרועות ציד המעטרות את פתח הפה‬
‫הפונה כלפי מעלה ‪ .‬זרועות הציד מצוידות‬
‫בתאים צורבים‪ .‬באלמוגי השש מספר זרועות‬
‫הציד הוא שש וכפולותיו ובאלמוגי השמונה‬
‫המספר קבוע‪ ,‬שמונה‪ .‬הפוליפ מכיל את כל‬
‫מערכות החיים הדרושות ליצור חי על מנת להתקיים‪ :‬נשימה‪ ,‬הפרשה‪ ,‬רבייה ותזונה‬
‫ויכול‪ ,‬עקרונית‪ ,‬לתפקד כיחידת חיים עצמאית‪ .‬גוף הפוליפ‪ ,‬במספר גדול של מינים‬
‫‪13‬‬
‫מכיל אצות‪ ,‬זואוקסנטלות‪ ,‬החיות חיי שיתוף עם האלמוג‪ .‬במרכז הפוליפ מצוי חלל‬
‫עיכול מרכזי‪.‬‬
‫‪ .2‬הפוליפ אינו נמנה עם יצורי הפלנקטון של הים משום שהוא איננו נישאעם זרמי הים‬
‫אלא מקובע למקום‪.‬‬
‫פעילות לקבוצה ‪ - 2‬הזנה באלמוגים‬
‫‪ .1‬אלמוגים שייכים לממלכת בעלי החיים‪ .‬הם חסרי החוליות (חסרי עמוד שדרה)‪,‬‬
‫ושייכים למערכה הנקראת נבובים או צורבנים‪ .‬שמות מערכה זו מעידים על מספר‬
‫תכונות אופייניות שהן גוף פוליפ נבוב או חלול‪ ,‬המשמש שק עיכול‪ ,‬וזר של זרועות צייד‬
‫המכילות תאים צורבים ‪.‬‬
‫‪ .2‬בקצה צינור העיכול על גבי זרועות הציד מצויים תאים צורבים‪ .‬תאים אלה מכילים‬
‫מנגנון ארס ומשמשים את האלמוג לטריפת יצורים חיים מתוך יצורי הפלנקטון המצויים‬
‫בשונית ודגיגים קטנים‪ .‬הארס המוזרק לגוף הטרף משתק או ממית אותו‪.‬‬
‫בתוך רקמות הפוליפ מצויות אצות‪ ,‬המכונות זואוקסנטלות‪ ,‬אותם לא מעכל האלמוג‪.‬‬
‫הפוטוסינתזה המתבצעת על‪-‬ידי האצה משמשת לאלמוג מקור לחומר אורגני ולחמצן‪.‬‬
‫שיעור הפוטוסינתזה תלוי בעוצמת האור‪ .‬זו הסיבה שניתן למצוא אלמוגים שיתופיים‬
‫רק בבתי גידול בהם עוצמת האור מספקת לפוטוסינתזה של הזואוקסנטלות‪ -‬בדרך‬
‫כלל בעומק שאינו עולה על ‪ 111-11‬מטר‪.‬‬
‫פרטי המושבה קשורים זה לזה ויש העברה של חומרי מזון ביניהם‪.‬‬
‫‪ .3‬צורת ההזנה באמצעות האצות היא דוגמה לסימביוזה מסוג הדדיות ואילו צורת ההזנה‬
‫בדרך של ציד היא דוגמה ליחסי טורף‪-‬נטרף‪.‬‬
‫פעילות לקבוצה ‪ - 3‬רביית האלמוגים‬
‫‪ .1‬ככל יצור חי‪ ,‬אלמוגים מתרבים בדרך מינית‪ ,‬אך יש להם בנוסף גם דרכים אחרות‪ ,‬אל‬
‫מיניות‪ ,‬להתרבות‪ .‬אלמוגים עשויים להיות חד ביתיים‪ ,‬כלומר שבאותה מושבה יהיו‬
‫פוליפים זכריים ונקביים או שבתוך אותו פוליפ יהיו גם תאי מין זכריים וגם נקביים‪ ,‬או‬
‫דו ביתיים (בני זוויגים נפרדים)‪ ,‬כלומר מושבות שהן כולן זכריות או כולן נקביות‪ .‬מרבית‬
‫האלמוגים מתרבים על ידי שחרור של תאי ביצה ותאי זרע למים‪ ,‬כשההפריה נעשית‬
‫במים עצמם (הפריה חיצונית)‪ .‬לאחר ההפריה נוצרת פגית ששוחה עם זרמי הים‬
‫ומתיישבת לבסוף באתר נבחר בשונית האם או בשונית אחרת‪ .‬הפגית עוברת תהליך‬
‫‪14‬‬
‫מטמורפוזה‪ ,‬ההופך אותה מיצור חופשי ליצור נייח‪ ,‬צמוד מצע‪ ,‬ומתחילה לבנות את‬
‫השלד של הפוליפ הראשוני‪ .‬פוליפ זה מנץ פוליפים נוספים בסמוך אליו עד יצירת‬
‫המושבה הבוגרת ‪.‬‬
‫צורת הרבייה האל מיניות של אלמוגים מתרחשת בתהליך של יצירת מושבה חדשה‬
‫על ידי יצירת מקטעים מן המושבה‪ ,‬הנופלים למים והזהים גנטית למושבת האם‪ .‬יתרונו‬
‫של תהליך רבייה כזה‪ ,‬בו אין יצירה של פרטים חדשים‪ ,‬הוא ביצירת מקטעי מושבה‬
‫גדולים דיים‪ ,‬המוכנים כבר להתמודדות עם תנאי הסביבה‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬שרידותם‬
‫של מקטעים אלו גבוהה מזו של הפגיות הקטנות המתיישבות בשונית‪.‬‬
‫‪ .2‬ברבייה אל‪-‬זוויגית מתקבלת מושבת אלמוגים אחת שהולכת וגדלה ואילו ברבייה‬
‫זוויגית מופיעות מושבות חדשות שעשויות להתבסס במרחק ממושבת האם‪.‬‬
‫פעילות לקבוצה ‪ - 4‬תפוצת האלמוגים בעולם‬
‫‪.1‬‬
‫א‪ .‬האלמוגים נפוצים סביב לקו המשווה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שוניות אלמוגים שוכנות בימים ובאוקיינוסים טרופיים חמימים‬
‫‪ .1‬מושבת אלמוגים היא צבר של מספר רב של פוליפים‪ ,‬לרוב כולם זהים‬
‫גנטית‪ .‬במושבה אחת של אלמוג ניתן לספור לעתים אלפי פוליפים הצמודים זה לזה‬
‫ומחוברים על ידי רקמה חיה ‪ .‬כל אחד מהפוליפים במושבה יוצר סביבו שלד חיצוני‬
‫גירני‪ .‬במושבה‪ ,‬גביעים סמוכים מחוברים זה לזה ע"י לוחות אופקיים‪ .‬בשונית אלמוגים‬
‫מצויות מושבות רבות של אלמוגים ממינים שונים וכן מערכת אקולוגית שלמה של‬
‫יצורים החיים סביב האלמוגים‪.‬‬
‫‪ .2‬בדרך כלל מוצאים שוניות של אלמוגים במים רדודים וצלולים משום שאלה התנאים‬
‫הדרושים לפוטוסינתזה המאפשרת גדילה טובה של האצות המיקרוסקופיות‬
‫(הזעירות)‪ ,‬החיות בשיתוף עם האלמוגים‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫א‪ .‬חשיבותן של שוניות האלמוגים לבני האדם‪ :‬מגנות על אזורי החופים מפני סערות‪,‬‬
‫מפני שחיקה ומפני הצפה של היבשה‪ ,‬משמשות בית גידול למגוון מינים עצום שחלקו‬
‫מהווה מקור מזון לאדם וחלקו מהווה מקור אפשרי לתרופות ולמשאבים אחרים‪ ,‬שכן‬
‫יש החושבים כי כ‪ 31-‬אחוזים מהמינים החיים בשוניות האלמוגים‪ ,‬עדיין לא התגלו‬
‫למדע‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ב‪ .‬על רוב שוניות האלמוגים בעולם מאיימת סכנה להישרדותן‪ .‬חלק מהן אף בסכנת‬
‫הכחדה ממשית! אמנם יש גם איומים טבעיים (סערות השוברות חלקים מהמבנה‪,‬‬
‫מחלות‪ ,‬קיפודי ים הטורפים את האלמוגים ועוד) אולם הסכנה הגדולה ביותר המאיימת‬
‫על השוניות היא הפעילויות שלנו‪ ,‬בני האדם‪ :‬התחממות והחמצת אוקיינוסים‪ ,‬עליה‬
‫במפלס מי הים‪ ,‬דיג יתר‪ ,‬בפיתוח מואץ ובלתי מבוקר של אזורי חופים‪ ,‬זיהומי נפט‬
‫ממכליות‪ ,‬זיהומים תעשיתיים (כימיקלים שונים ומתכות כבדות)‪ ,‬זרמי שפכים‪ ,‬דשנים‬
‫כימיים בחקלאות‪ ,‬חומרי סחף (סדימנטים) שמקורם בבנייה בקו החוף‪ ,‬הרס כתוצאה‬
‫מתיירות לא זהירה‪ ,‬ספורט מים (צלילה‪ ,‬סירות מהירות וכו')‪ ,‬איסוף אלמוגים לצורכי‬
‫נוי ופיתוח חקלאות ימית‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬שוניות אלמוגים הן מבתי הגידול המרהיבים והמרתקים ביותר הקיימים על פני‬
‫כדור הארץ והסביבות הימיות העשירות ביותר באוקיינוסים‪ .‬שוניות האלמוגים‬
‫מאכלסות מגוון עצום של בעלי חיים (כמו ספוגים‪ ,‬סרטנים‪ ,‬רכיכות (חלזונות‪ ,‬צדפות‪,‬‬
‫תמנונים)‪ ,‬קווצי עור (כוכבי ים‪ ,‬קיפודי ים‪ ,‬חבצלות ים) או תולעים ימיות‪ ,‬דגים )‬
‫וצמחים‪ ,‬ולכן פגיעה בשוניות האלמוגים עלולה להוביל לפגיעה חמורה במגוון המינים‬
‫בעולם‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש לצמצם את התחממות כדור הארץ בדרך זו למנוע חלק גדול מהגורמים‬
‫המאיימים כיום על בריאות השוניות האלמוגים‪.‬‬
‫שיטות וחומרים‬
‫‪ .12‬בניסוי המעבדה‪:‬‬
‫א‪ .‬הביקורת‪ -‬אקווריום בתנאים הדומים לאלה שבסביבה הטבעית של האלמוג‬
‫בים בסביבת האיים האיוליים (איטליה)‪ 17 :‬מעלות וערך הגבה של ‪.1.1‬‬
‫חשיבותה – השוואה ל‪ 2 -‬הטיפולים על מנת לזהות שוני ולשייך אותו לתנאי‬
‫הגידול או לסביבה המלאכותית (אקווריום)‪.‬‬
‫ב‪ .‬משתנה בלתי‪-‬תלוי באקווריום הראשון ‪ -‬טמפרטורה‬
‫ג‪ .‬שני המשתנים הבלתי‪-‬תלויים באקווריום השני – טמפרטורה ו‪pH-‬‬
‫ד‪ .‬המשתנה התלוי – התפתחות האלמוג‪ .‬נמדד על‪-‬פי יעילות פוטוסינתטית של‬
‫האצות השיתופיות שבתאי האלמוג‪.‬‬
‫ה‪ 3 .‬גורמים שיש לשמור קבועים בניסוי המעבדה‪-‬‬
‫‪16‬‬
‫מין האלמוג ‪ -‬חשוב להימנע משינויו משום שאלמוגים ממינים שונים מתואמים‬
‫לתנאים א‪-‬ביוטים שונים ולכן יגיבו באופן שונה למשתנה הבלתי‪-‬תלוי‪.‬‬
‫גודל ראשוני של האלמוג – אלמוגים בגדלים שונים מכילים כמות שונה של‬
‫אצות סימביוטיות‪.‬‬
‫מליחות המים‪ -‬שינוי בגורם זה עשוי להשפיע על התפקוד של האלמוג והאצה‬
‫הסיבמביונטית בו‪.‬‬
‫‪ .13‬בניסוי השדה‪:‬‬
‫א‪ .‬המשתנה הבלתי‪-‬תלוי – ‪ .pH‬האלמוגים מוקמו במרחקים שונים מהנביעה‬
‫שלפחמן דו‪-‬חמצני‪.‬‬
‫ב‪ .‬המשתנה התלוי – הישרדות האלמוג‪ .‬סדרת תצלומים שבוצעו לאורך השנה‬
‫שימשו את החוקרים כדי לעקוב אחר תמותת הפוליפים‬
‫ג‪ .‬גורמים קבועים בניסוי השדה‪ :‬עומק‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬מליחות המים‪ ,‬מין האלמוג‪,‬‬
‫גודל ראשוני (פוליפ יחיד)‪.‬‬
‫ד‪ .‬ציינו ‪ 3‬גורמים שלא ניתן לשמור עליהם קבועים בניסוי השדה‪-‬‬
‫חשיפה לטורפים – עלולים לפגוע בפוליפ‬
‫כמות אצות שיתופיות – נוכחותם מועילה לפוליפ‬
‫זרמי מים – לא אחידים ועלולים לגרום לנזק פיזי לפוליפים‪.‬‬
‫‪ .14‬ניסוי שדה מדמה את התנאים השוררים בבית הגידול הטבעי אך קשה לשמור בו על‬
‫גורמים קבועים‪ .‬ניסוי מעבדה מתקיים בסביבה והתנאים שאינם זהים לתנאים בסביבה‬
‫הטבעית‪ ,‬אך הם נשלטים ומבוקרים‪.‬‬
‫‪ .11‬מדידת היעילות הפוטוסינתטית של האצות השיתופיות שבתאי האלמוג משמשת מדד‬
‫לעקה באלמוגים משום הזנה של האלמוג מבוססת בחלקה על יחסי השיתוף עם‬
‫האצה‪ ,‬ולכן פגיעה באצה משמעותה פגיעה בהתפתחות של האלמוג‪.‬‬
‫‪ .16‬בשוניות אלמוגים ברחבי העולם נצפית בשנים האחרונות‬
‫תופעה של הלבנת אלמוגים (‪.)coral bleaching‬‬
‫ההלבנה מתרחשת כאשר מספר האצות בתוך רקמת‬
‫האלמוג מדלדל או שהיעילות הפוטוסינתטית של האצות‬
‫נפגעת‪ ,‬והתוצאה הנראית לעין היא אלמוג לבן (ראה‬
‫תמונה)‪ .‬תופעה זו נגרמת בעקבות מצבי עקה כגון‬
‫חשיפה לאוויר‪ ,‬שינויי טמפרטורה‪ ,‬מחלות וזיהומים‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫א‪ .‬הלבנת אלמוגים‪ ,‬שנובעת מירידה במספר האצות בתוך רקמת האלמוג‪,‬‬
‫גורמת לירידה ביעילות הפוטוסינתטית ובהזנה של האלמוג‪ .‬כתוצאה ממחסור‬
‫בחומרי מזון אורגניים נפגע האלמוג וחלקים בו מתים‪.‬‬
‫ב‪ .‬עליית מפלס הים גורמת להצפה של אזורים שבעבר היו רדודים וכתוצאה מכך‬
‫פוחתת עוצמת האור המגיעה לאזור האלמוגים‪ ,‬קטנה היעילות הפוטוסינתטית‬
‫ונגרמת תמותה של אלמוגים‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫‪ .17‬א‪ .‬לניסוי השדה היו ‪ 3‬חזרות‪.‬‬
‫ב‪ .‬חזרות מקטינות את הסיכוי מערך ניסוי לא תקין ולתוצאות שגויות‪.‬‬
‫‪ .11‬א‪ .‬בניסוי השדה‪ ,‬בכל אחת מ‪ 3 -‬החזרות היה ריבוי פריטים – מספר רב של פוליפים‬
‫על אותו מתקן‪.‬‬
‫ב‪ .‬ריבוי פריטים בניסוי מקטין את הסיכוי לתוצאות המבוססות על מעט פריטים שאינם‬
‫מייצגים את כלל האוכלוסייה‪ .‬במצב של מיעוט פריטים גדל הסיכוי לתוצאות שאינן‬
‫מהימנות‪.‬‬
‫‪ .13‬א‪ .‬על פי ניסוי השדה שתוצאותיו מוצגות באיור ‪ ,1‬להחמצת האוקיינוסים צפויה להיות‬
‫השפעה גדולה יותר על הישרדות האלמוגים בעונת הקיץ‪ .‬ניתן לראות באיור ‪ 1‬עליה‬
‫בתמותת פוליפים ככל שה‪ pH -‬ירד בעונת הקיץ‪ .‬אין תמותת אלמוגים בעונת החורף‬
‫למרות הירידה ב‪.pH -‬‬
‫ב‪ .‬יתכן שהשפעת ההחמצה של האוקיינוסים על האלמוגים רבה יותר בעונת הקיץ‬
‫עקב הבדלים בתהליכי חילוף חומרים בין העונות‪ .‬בקיץ‪ ,‬כשהטמפרטורה עולה‪ ,‬עולה‬
‫קצב חילוף החומרים ולכן שינוי בתנאים הא‪-‬ביוטיים עלולים להיות משמעותי יותר‪.‬‬
‫‪ .21‬א‪ .‬על פי ניסוי המעבדה ניתן להעריך את ההשפעה שתהיה להתחממות הגלובלית על‬
‫האלמוגים בעקבות החמצת האוקיינוסים‪.‬‬
‫ב‪ .‬על פי ניסוי המעבדה שתוצאותיו מוצגות באיור ‪ 6‬ניתן לראות ירידה ניכרת ביעילות‬
‫הפוטוסינתטית של האצות השיתופיות עם הירידה ב‪ pH -‬מ‪ 1.1 -‬ל‪ 7.1 -‬ככל‬
‫שהטמפרטורה עלתה מ‪21 -‬ל‪ 23 -‬מעלות‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫דיון ומסקנות‬
‫‪ .21‬ההתחממות הגלובלית עשוי להשפיע במספרים דרכים על שוניות האלמוגים בעולם‪.‬‬
‫כפי שהראה המחקר שלפנינו‪ ,‬ההשפעה השלילית של השינוי ב‪ pH-‬על האלמוגים‬
‫מחמירה ככל שהטמפרטורה עולה‪ .‬בנוסף‪ ,‬עליית מפלס האוקיינוסים עקב התכת‬
‫קרחונים תגרום להצפה של חופים כך שהשוניות תמצאנה באזור רחוק יותר מפני הים‪,‬‬
‫ועוצמת האור שתגיע אליהן תקטן‪ .‬התחממות האטמוספירה‪ ,‬ואיתה התחממות המים‪,‬‬
‫תוביל לריבוי פלנקטון‪ ,‬ביניהם פיטופלנקטון שעשויים ליצור עכירות במים ולצמצם את‬
‫חדירת האור‪ .‬עוד‪ ,‬עליית טמפרטורת המים תגרום לירידה במסיסות החמצן במים‬
‫ולפגיעה ביצורים אירובים‪ ,‬ביניהם הפוליפים‪.‬‬
‫‪ .22‬על מנת לצמצם את הפגיעה באלמוגים יש לצמצם את פליטת גזי החממה‪.‬‬
‫‪ .23‬השלכות אפשריות על הסביבה בעקבות הפגיעה באלמוגים – צמצום המגוון ביולוגי‪,‬‬
‫עליה בעוצמת הגלים הפוגעים בחוף וכתוצאה מכך עלייה בהסעת החול מהחופים‪.‬‬
‫‪ .24‬המבנה של המאמר המדעי‪:‬‬
‫הפרק במאמר‬
‫מטרת הפרק‬
‫מבוא‬
‫להציג את נושא ומטרת המחקר‪ ,‬ידע קיים בתחום‬
‫וסקירה קצרה של מהלך המחקר‪.‬‬
‫שיטות וחומרים‬
‫שיטות וחומרים‬
‫תוצאות‬
‫ממצאי המחקר מוצגים בטבלאות ובגרפים‬
‫דיון ומסקנות‬
‫מסקנות והשלכות הנובעות מן המחקר‬
‫‪13‬‬