למאמר בנושא מארג המזון בכינרת לחץ

‫מארג המזון בכנרת‬
‫הבנת מארג המזון של הכינרת קשורה קשר הדוק‬
‫לניהול האגם ואיכות מימיו‪ .‬בכדי להבין את מארג‬
‫המזון בכינרת‪ ,‬נכיר תחילה את החוליות‬
‫המרכיבות אותו‪.‬‬
‫חוליות מארג המזון‬
‫הבסיס של מארג המזון הינם הפיטופלנקטון –‬
‫אצות מיקרוסקופיות המסוגלות לבצע‬
‫פוטוסינתזה‪ .‬מעליהם במארג המזון נמצאים‬
‫זואופלנקטון‪ -‬בע"ח זעירים המרחפים במים‬
‫וניזונים מהפיטופלנקטון‪ .‬מעל הזואופלנקטון‬
‫במארג המזון נמצאת הדגה‪ ,‬ובראש המארג‪-‬‬
‫האדם )דייג(‪.‬‬
‫‪ .1‬פיטופלנקטון‪ -‬כאמור‪ ,‬הפיטופלנקטון )אצות‬
‫מיקרוסקופיות( מהווים את בסיס מארג המזון‬
‫באגם‪ ,‬היות והם מסוגלים לקלוט את הגז דו‬
‫תחמוצת הפחמן )‪ (CO2‬המומס במים‪ ,‬ובאמצעות אנרגיית האור להטמיע אותו לחומר‬
‫אורגני‪ ,‬אגב הפרשת חמצן )פוטוסינתזה(‪ .‬גם האצות המטמיעות‪ ,‬היוצרות חומר אורגני‪,‬‬
‫מקיימות מסלולים נוספים של חילוף חומרים‪ ,‬למשל נשימה‪ ,‬בהם מנוצל חומר אורגני כחומר‬
‫גלם ומפורק‪ -‬הן חומר אורגני שיצרו בעצמן והן חומר אורגני שהן קולטות מהמים‪.‬‬
‫סכימת פירמידת מזון כללית בכינרת מקור‪ -‬המעבדה לחקר‬
‫הכינרת‬
‫בסך הכל הוגדרו בכינרת למעלה מ‪ 250-‬מינים של פיטופלנקטון‪ ,‬בחלוקה לחמש חטיבות‬
‫סיסטמטיות‪:‬‬
‫ירוקיות )‪(Chlorophycophyta‬‬
‫זהוביות )‪(Chrysophycophyta‬‬
‫להוביות )‪(Pyrrhophycophyta‬‬
‫עינניות )‪(Eugleonophycophta‬‬
‫כחוליות )‪(Cyanobacteria, Cyanophyta‬‬
‫מתוך ‪ 250‬המינים המוכרים רק ‪ 70‬מינים שכיחים‪ ,‬ומתוכם רק ‪ 25‬בסתיו ו‪ 32-‬בחורף‬
‫ובאביב‪.‬‬
‫האצות ממוינות על‪-‬פי סוג הפיגמנטים )חומרי הצבע(‪ ,‬מבנה הדופן של התא‪ ,‬אופיין הביוכימי‬
‫וצורת הצטברותם של חומרי התשמורת בתוך התא‪ ,‬צורתו החיצונית של התא או תוספות‬
‫שונות הבולטות ממנו‪ ,‬היות התאים בודדים או בקבוצות‪ ,‬צורת התקבצותם למושבה )חוט או‬
‫כדור‪ ,‬למשל( קיום חומר ציפוי לתא ועוד‪.‬‬
‫התרבות האצות יכולה להיות מינית )תאי זכר ותאי נקבה(‪ ,‬או בלתי מינית‪ -‬חלוקת התא או‬
‫השתנצות מושבות‪ .‬התרבות האצות וכמותן במים תלויים בגורמים רבים כמו טמפרטורת‬
‫המים‪ ,‬זמינות הנוטריאנטים )חומרי ההזנה( השונים הדרושים להם‪ ,‬היחס הכמותי בין‬
‫הנוטריאנטים השונים במים‪ ,‬כמות האור החודרת למים‪ ,‬ערבול המים כתוצאה מרוחות וגלים‪,‬‬
‫דרגת החומציות במים )‪ (PH‬ועוד‪.‬‬
‫לכמות האצות שבמים ולמינים השונים יש השפעה רבה על איכות המים‪ .‬קל יותר לטפל‬
‫במים המכילים הרבה פירידיניום ולהביאם לאיכות מי שתייה‪ ,‬מאשר במים המכילים אצות‬
‫ירוקיות בכמות קטנה יותר‪ .‬הכנסת כמויות קטנות של כלור למים מספיקה לטיפול‬
‫בפירידיניום‪ ,‬בעוד שהטיפול באצות הירוקיות צריך לכלול אמצעים נוספים )למשל‪ -‬דגים‬
‫מיוחדים האוכלים חלק מהן‪ ,‬או כמויות גדולות יותר של כלור(‪.‬‬
‫באמצע שנות ה‪ 90-‬של המאה ה‪ 20-‬חל שינוי במארג המזון בכינרת‪ .‬עד אז האצה הנפוצה‬
‫ביותר היתה הפרידיניום )בעיקר בסוף החורף(‪ ,‬ואילו מאז התערערה היציבות‪ ,‬דבר‬
‫המתבטא בהופעת אצות שלא היו ידועות לפני כן‪ ,‬כולל אצות כחוליות‪.‬‬
‫‪ .2‬זואופלנקטון‪ -‬בשם זואופלנקטון מכנים את כלל בעלי החיים‬
‫הזעירים )קטנים מ‪ 4-‬מילימטרים( המרחפים במים‪ .‬הזואופלנקטון‬
‫אינם יכולים לייצר חומר אורגני בעצמם ולכן צריכים לקבל אותו‬
‫מוכן‪ -‬ע"י אכילת אצות‪ ,‬טריפת בעלי חיים אחרים או אכילת‬
‫חלקיקים שנוצרו מהתפרקות אצות ובעלי חיים מתים‪.‬‬
‫מספר ומגוון המינים של זואופלנקטון בכינרת הוא גדול יחסית‬
‫לאגמים צפוניים‪ ,‬ודומה לאגמים טרופיים‪ .‬מספר המינים הכללי‬
‫הוא כ‪ ,40-‬מתוכם כ‪ 20-‬שכיחים וניתן למצוא אותם כמעט בכל‬
‫תקופות השנה‪ .‬כמות הזואופלנקטון בכינרת מגיעה ל ‪300-1400‬‬
‫טון משקל יבש‪ .‬לשם השוואה‪ -‬כמות הפיטופלנקטון מגיעה באביב‪,‬‬
‫מיני זואופלנקטון בכינרת מקור‪ -‬המעבדה‬
‫לחקר הכינרת‬
‫עם פריחת הפירידיניום‪ ,‬לפי עשרה מכך‪ ,‬ואילו בקיץ ובסתיו כמויות‬
‫הפיטופלנקטון והזואופלנקטון דומות‪.‬‬
‫לזואופלנקטון תפקיד חשוב במארג המזון בכינרת‪ ,‬היות והם נצלנים יעילים של‬
‫הפיטופלנקטון‪ .‬הסרטנים הזואופלנקטונים אוכלים אצות בכמות יומית של ‪ 80-110%‬ממשקל‬
‫גופם‪ ,‬לעומת דגים הצורכים ביום ‪ 3-20%‬ממשקלם בלבד‪.‬‬
‫לאוכלוסיות המצויות במים העמוקים חשיבות גדולה יותר למערכת האקולוגית של האגם‪.‬‬
‫‪ .3‬דגי הכינרת‬
‫מקור הנתונים‪ :‬ספר הכנרת‪ -‬פרופ' משה גופן‪ ,‬יצחקי‬
‫גל‬
‫בכנרת חיים כיום ‪ 27‬מיני דגים‪ ,‬ואולי עוד מין אחד או‬
‫שניים נדירים מאוד‪ .‬עשרים ושבעה מינים אלה שייכים‬
‫לעשר משפחות‪ 10 :‬מינים ממשפחת הקרפיוניים‪7 ,‬‬
‫ממשפחת האמנוניים‪ 3 ,‬ממשפחת הקיפוניים‪ ,‬ומין‬
‫אחד לכל אחת משבע משפחות נוספות‪.‬‬
‫רשימת המשפחות‪:‬‬
‫קרפיוניים‪Cyprinidae -‬‬
‫אמנוניים‪Cichlidae -‬‬
‫בינוניים‪Cobitidae -‬‬
‫שפמנוניים‪Clariidae -‬‬
‫נאוויתיים‪-‬‬
‫‪Cyprinodontidae‬‬
‫גמבוזיים‪Poeciliidae -‬‬
‫קרנוניים‪Blenniidae -‬‬
‫צלופחאיים‪-‬‬
‫‪Anguillidae‬‬
‫סלמונאיים‪-‬‬
‫‪Salmonidae‬‬
‫קיפוניים‪Mugilidae -‬‬
‫בעבר היו בכנרת מיני דגים נוספים‪ ,‬שהוכנסו לאגם באכלוס מכוון שנכשל‪ ,‬ומינים אלה נעלמו‬
‫לגמרי‪ 19 .‬מהמינים הם אזרחים‪ ,‬ואילו שמונת המינים האחרים הובאו לכנרת ממרחקים בידי‬
‫אדם‪ -‬או שאוכלסו במכוון או שהגיעו מבריכות דגים‪.‬‬
‫ההיסטוריה הגיאולוגית של התפתחות הכנרת ומוצא מיני הדגים שבה מצביעים על שני‬
‫מקורות עיקריים‪:‬‬
‫דגים שהתפתחו במים מתוקים‪ ,‬כמו הקרפיוניים‪ ,‬הבינוניים והשפמנוניים‪.‬‬
‫מינים ממשפחות שעברו ממים מלוחים למים מתוקים כמו הנאוויתיים‪ ,‬הגמבוזים )לא טבעי‬
‫בכנרת(‪ ,‬האמנוניים והקרנוניים‪.‬‬
‫מינים נוספים ממשפחות החיות במים מלוחים ומאוכלסים באגם מדי שנה‪ -‬הקיפוניים‪,‬‬
‫ואחרים‪ ,‬שבאופן מקרי נפלטו אל הכנרת או אוכלסו בכמויות קטנות כמו דגי ים בשם לברק‬
‫)‪ ; (Dicentrarchus labrax‬מין נדיר אחר שנמצא באגם הוא הפורל )‪,(Salmo gairdneri‬‬
‫שבית גידולו במים מתוקים‪.‬‬
‫מבחינת אופי התזונה שלהם‪ ,‬אפשר לחלק את דגי הכנרת לשלוש קבוצות עיקריות‪ :‬האוספים‬
‫את מזונם במים הפתוחים בכל שטחי האגם )פלאגיים(‪ ,‬האוספים את מזונם מהקרקעית‪-‬‬
‫בעיקר באזורי המים הרדודים )בנתוניים(‪ ,‬ומעט גם בשטחי הקרקעית של המים העמוקים‪,‬‬
‫דגים טורפים‪/‬טורפים חלקית‪ -‬מעטים מאוד‪.‬‬
‫מרבית הביומסה של הדגים בכנרת היא של דגים פלאגיים‪ ,‬אולם מספר המינים של דגים‬
‫בנתוניים גדול הרבה יותר ממספר המינים הפלאגיים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כמות בדגים הבנתוניים‬
‫נמוכה הרבה יותר בהשוואה לדגים הפלאגיים‪ .‬הדבר נובע מכך שכמות הבנתוס בכנרת‬
‫מצומצמת מאוד באזורי המים הרדודים‪ ,‬בהם מחפשים את מזונם לא רק המינים הבנתוניים‬
‫אלא גם הדגיגים הצעירים של המינים הפלאגיים שבוקעים שם‪ .‬סיבה נוספת היא חוסר‬
‫האפשרות של דגים בנתוניים להגיע אל הקרקעית של המים העמוקים‪ ,‬שמכוסה במשך ‪7-8‬‬
‫חודשים בשנה במים נטולי חמצן‪ ,‬המכילים סולפידים ואמוניה בזמן שהאגם משוכב )קיץ‪-‬‬
‫סתיו(‪ .‬כל זה מסביר מדוע מקורות מזון מהבנתוס בשביל הדגים הבנתוניים הם מצומצמים‬
‫מאוד‪.‬‬
‫בארץ ישראל כולה חיים בר כשלושים מינים של דגי מים מתוקים‪ ,‬מהם ‪) 19‬מעל ‪(60%‬‬
‫נמצאים בכנרת‪ .‬מהבחינה הגיאוגרפית‪ ,‬המתארת התפשטות בעלי חיים‪ ,,‬כולל דגים‪ ,‬נמצאת‬
‫ישראל והכנרת בתחום הלבנט )‪ ,(levant‬המשתרע לאורך כ‪ 1,000-‬ק"מ בציר צפון‪-‬דרום‬
‫מהרי הטאורוס דרך דרום‪ -‬מזרח אנטוליה שבתורכיה‪ ,‬מערב סוריה‪ ,‬לבנון‪ ,‬ישראל וירדן‪.‬‬
‫בתוך מיני דגים אלו שבכנרת ישנם כאלו שמקורם מהאזור הצפוני הנקרא פליארקסטי וכאלו‬
‫שמקורם מהדרום‪ ,‬מאזור שנקרא פליאוטרופי‪.‬‬
‫בכנרת‪ ,‬אם כן‪ ,‬תערובת מינים מהצפון ומהדרום‪ .‬הקשר המימי שהיה בתקופת המיוקן )לפני‬
‫‪ 24‬מיליון שנה( בין איראסיה לאפריקה הוא שאפשר נדידת מינים צפוניים ודרומיים כאחד אל‬
‫הכנרת‪ ,‬שנמצאת בחלקו הדרומי של הלבנט‪ .‬המינים הדרומיים הם‪ :‬אמנוניים‪ ,‬שפמנון ובינית‬
‫גדולת קשקש )קישרי(‪ .‬כולם מתרבים באביב ובקיץ‪ ,‬דבר המעיד על מוצאם הדרומי‪ .‬המינים‬
‫הצפוניים הם לבנונים‪ ,‬לבנונית הגליל‪ ,‬חפף וביית ארוכת ראש‪ ,‬המתרבים בתקופת החורף‪.‬‬
‫נאווית כחולה היא כנראה מין שרידי מהים הקדום )ים תטיס(‪ ,‬היינו‪-‬מין שמקורו במים‬
‫מלוחים‪ .‬דומה לו במוצאו הוא קרנון הנהרות‪ ,‬שחדר לאגמים של המזרח התיכון בתקופת‬
‫המיוקן )לפני ‪ 24‬מיליון שנה(‪.‬‬
‫יש בכנרת מינים אחדים של דגים אנדמיים )חיים רק בכנרת ולא בשום מקום אחר בעולם(‪:‬‬
‫לבנון הכנרת‪ ,‬טברנון לסתני‪ ,‬טברנון סימון כנרתי וטברנון סימון חולתי‪ ,‬שחי פעם גם באגם‬
‫החולה לפני ייבושו ונדיר מאוד בכנרת כיום‪ .‬לבנון ליסנר ואמנונית יוסף אנדמיים לכנרת‪,‬‬
‫למערכות הירדן ולמספר נחלים באזור החוף של ישראל‪ .‬שיעור גבוה זה של אנדמיזם מצביע‬
‫על רמה גבוהה ומהירה של התפתחות מיני דגים במערכת הירדן‪.‬‬
‫מבין ‪ 27‬מיני הדגים החיים בכנרת מופיעים ‪ 16‬מינים בלבד בשלל הדיג המסחרי‪ .‬מתוך שלל‬
‫הדיג רק ‪ 5-7‬מינים הם בעלי ערך מסחרי גבוה‪ :‬אמנון הגליל‪ ,‬אמנון הירדן‪ ,‬קיפון בורי‪ ,‬וקיפון‬
‫טובר‪ .‬לסרדינים )לבנון כנרתי ולבנון ליסר(ערך מסחרי )מחיר( נמוך אולם שללם הוא הגבוה‬
‫ביותר מבין כל הדגים‪ ,‬והם מביאים כ‪ 11% -‬מהכנסתם של הדייגים בכנרת‪ .‬ההכנסה‬
‫הכוללת )הפדיון( של הדייגים היא כ‪ 3.0-‬מיליון דולר לשנה‪.‬‬
‫חשיבותן של לגונות בית‪-‬צידה ופעילות רביית הדגים בהן‬
‫בבקעת בית‪-‬ציידה )בטייחה(שבצפון‪-‬מזרח הכנרת‪ ,‬קיים בית גידול מיוחד במינו‪ -‬גופי מים‬
‫רדודים בשטח מישורי הנמצאים בשפכי נחלים אל הכנרת‪ .‬באם מפלס הכנרת גבוה‪ ,‬הלגונות‬
‫מתחברות לאגם‪ ,‬ומתמלאות גם במים מהכנרת‪ .‬הלגונות משמשות מקום אידיאלי לקינון‪,‬‬
‫לרבייה ולטיפול בצאצאים בשביל רבים מדגי הכנרת‪ -‬אמנון הגליל‪ ,‬אמנון הירדן‪ ,‬אמנון מצוי‪,‬‬
‫טברנון סימון כנרתי‪ ,‬טברנון לסתני‪ ,‬אמנונית יוסף ועוד‪ .‬לאמנון הגליל תפקיד חשוב בשמירה‬
‫על איכות המים בכנרת‪ -‬לדג זה יש יכולת יעילה לניצול האצה הפלנקטונית פרידיניום כמקור‬
‫מזון מחד‪ ,‬והוא אינו טורף יעיל כמו אחרים של זואופלנקטון מאידך‪ .‬הפרידיניום הינה אצה‬
‫שכיחה בכנרת‪ ,‬היוצרת פריחות כבדות בסוף החורף ובאביב‪ .‬אמנון הגליל מנצל מזון עודף‬
‫במערכת )פרידיניום ומה שנוצר לאחר התפרקותו( לייצור בשר דגים‪ ,‬הניתן לסילוק מהאגם‬
‫על‪-‬ידי דייג מכוון כחוק‪ .‬אמנון הירדן‪ ,‬לעומת אמנון הגליל‪,‬מנצל יותר זואופלנקטון כמזון‪.‬‬
‫התרבותו של אמנון הירדן מעל למידה תפגע באוכלוסיית הסרטנים המיקרוסקופיים‬
‫)זואופלנקטון(‪ ,‬החשובים למערכת כאוכלי אצות‪.‬‬
‫לשם הגדלת אוכלוסיית אמנון הגליל ננקטות שלוש פעולות עיקריות‪:‬‬
‫מניעת דייג בלגונות בית ציידה בשיא עונת הרבייה‪.‬‬
‫אכלוס בדגיגים מבריכות אכלוס‪.‬‬
‫פיקוח על גודל עין הרשתות‪ ,‬למניעת דיג של פרטים קטנים מדי‪.‬‬
‫מארג המזון בכינרת‬
‫המונח "מארג המזון" הינו מונח בעייתי ומורכב‪ .‬המונח "מארג המזון" נכון יותר מ"שרשרת‬
‫המזון" או "פירמידת המזון" היות וחוליה יכולה לשמש ביותר משרשרת אחת‪ .‬מארג המזון‬
‫יכול לכלול מספר שרשרות מזון נפרדות‪.‬‬
‫חוקרי הכימיה והביולוגיה של האגם מתארים את מארג המזון ע"י כימות הפחמן העובר‬
‫מחוליה לחוליה בשרשרת זו‪.‬‬
‫עיקרי מבנה מארג המזון בכינרת )מחזור הפחמן(‪:‬‬
‫הכנסת פחמן אורגני למים מתבצעת בעיקרה ע"י אצות מטמיעות )פוטוסינתיזה(‪.‬‬
‫יציאת פחמן ישירה מהמים נגרמת משאיבה החוצה ומשקיעה לקרקעית‪.‬‬
‫תוספת ישירה וקבועה למאגר זה‪ ,‬בעיקר בהפרשות בעלי חיים )זואופלנקטון ודגים(‪.‬‬
‫נשימה‪ -‬כל הפחמן המנוצל על‪-‬ידי צמחים ובעלי חיים לצרכי נשימה ‪.‬פחמן זה "נשרף" ויוצא‬
‫מהמערכת בעיקר על‪-‬ידי אצות‪ ,‬זואופלנקטון‪ ,‬דגים ומרכיבי ה"לולאה המיקרוביאלית‪".‬‬
‫ייצור שניוני ושלישוני ואכילה על‪-‬ידי נצלנים שניוניים ושלישוניים‪ ,‬שהעיקרי שבהם הוא‬
‫זואופלנקטון צמחוני‪.‬‬
‫מארג המזון במערכת הכינרת מורכב משלוש שרשרות מזון בעלות מרכיבים שונים‪:‬‬
‫שרשרת הפירידניום‪.‬‬
‫שרשרת האצות הקטנות )ננופלנקטון(‪.‬‬
‫השרשרת או הלולאה המיקרוביאלית‪.‬‬
‫סכימת מארג המזון בכינרת מקור‪ -‬המעבדה לחקר הכינרת‬
‫שלושתן קיימות‪ ,‬זו בצד זו‪ ,‬במשך כל השנה‪ ,‬אולם בתקופה שממרס עד יוני שולטת שרשרת‬
‫הפירידיניום ואילו מיולי עד נובמבר שולטת שרשרת האצות הקטנות‪.‬‬
‫שרשרת המזון השלישית פעילה בעיקר בחודשים מאי‪-‬יולי‪ ,‬כאשר תאי הפרידיניום מתפרקים‬
‫בהמוניהם‪ ,‬אבל מתקיימת גם בשאר חודשי השנה‪.‬‬
‫שרשרת המזון של הפרידיניום‬
‫בשרשרת זו שני מרכיבים עיקריים‪ :‬אצת הפרידיניום;‬
‫וטורפיה‪ -‬בעיקר אמנון הגליל‪ ,‬ונוספים אליו עוד דגים‬
‫אחדים המסוגלים לאסוף פרידיניום מתוך המים ולעכלו‬
‫בצורה יעילה‪ .‬שרשרת מזון זו שלטת בתקופת פריחת‬
‫הפרידיניום בין מרס למאי‪ .‬בתקופה זו נוצר באגם הרבה‬
‫מאוד חומר אורגני בצורת תאים חיים של פרידיניום‬
‫המתרבים מהר‪ .‬בתהליך ההטמעה של תאים אלו‬
‫מקובעים בתוך מי האגם כ‪ 50,000 -‬טון פחמן במשל‬
‫שלושה חודשים‪.‬‬
‫בבת אחת מתפתחת כמות עצומה של חומר אורגני‪ ,‬ורק‬
‫חלק קטן ממנה עובר שינויים או מסולק במשך תקופת‬
‫דוגמאות לאצות בכנרת מקור‪ -‬המעבדה לחקר‬
‫הפריחה‪ 3-5% :‬ממנו יוצא מתוך האגם במים הנשאבים‬
‫במוביל הארצי ומפעלי שאיבה נוספים‪ ,‬ועוד כ‪ 5-10%-‬מהחומר נאכל על‪-‬ידי דגים‪ .‬כבר תוך‬
‫כדי התפתחות הפריחה מתחיל חלק מהתאים של הפרידיניום למות ולהתפרק‪ ,‬אבל התופעה‬
‫הזו מקבלת ממדים אדירים בראשית הקיץ‪ .‬במאי נפסקת ההתרבות המהירה של הפרידיניום‬
‫וביומסה עצומה של של עשרות טונות שוקעת ומתפרקת בתוך המים‪ .‬בתהליך הפירוק הזה‬
‫פעילה ביותר "הלולאה המיקרוביאלית"‪ :‬חיידקים מפרקי פרידיניום וחד‪-‬תאיים שונים‪,‬‬
‫שמיעוטם מפרקים גם הם תאי פרידיניום מתים‪ ,‬ורובם ניזונים מהחיידקים מפרקי הפרידיניום‬
‫ומעודדים על‪-‬ידי כך את פעולת הפירוק‪.‬‬
‫נוכחותם של החד‪-‬תאיים‪ ,‬וטריפת החיידקים על‪-‬ידם‪ ,‬ממריצה את התהליך כולו‪ ,‬היות‬
‫והתרבות החיידקים מואצת וכך עולה קצב פעולתם בפירוק תאי הפרידיניום‪ .‬חוסר איזון‬
‫בתהליכים אלה עלול לגרום להפרת שיווי המשקל‪ ,‬שתגרום להצטברות חומר אורגני במים‪,‬‬
‫ירידת כמות החמצן במים )החומר האורגני מתחמצן ו"גוזל" חמצן מהמים(‪ ,‬כתוצאה מכך‬
‫מתים בעלי חיים והמים מדיפים ריח רע‪ .‬חוסר איזון כזה בין מרכיבי שרשרת המזון נוצר‬
‫כאשר טמפרטורות החורף גבוהות ואין סערות‪ ,‬השיכוב )חלוקת האגם לשכבות( הקיצי נמשך‬
‫לתוך החורף ומי האגם אינם מתערבלים כהלכה‪ .‬כך לא מגיע חמצן לשכבות העמוקות‪,‬‬
‫וחומר אורגני אינו מתחמצן אלא שוקע ומצטבר‪ .‬עליה בכמות החומר האורגני באגם נגרמת‬
‫גם על ידי ירידה באוכלוסיית אמנון הגליל‪ ,‬הנצלן העיקרי של הפרידיניום‪ -‬כתוצאה מדיג‪-‬יתר‪,‬‬
‫דיג עברייני בעזרת חומרי הדברה ומדיג באזורי ההטלה בעונת הרבייה‪.‬‬
‫שרשרת המזון של ננופלנקטון‬
‫המבנה של שרשרת המזון השניה פשוט‪,‬‬
‫וכולל שלושה מרכיבים עיקריים‪ :‬ננופלנקטון ‪-‬‬
‫אצות פלנקטון קטנות‪ ,‬שמרביתן בגודל ‪2-20‬‬
‫מיקרון )קוטר תאי הפרידיניום‪ ,‬להשוואה‪ ,‬הוא‬
‫‪ 40-80‬מיקרון( והן מייצרות חומר אורגני‪,‬‬
‫זואופלנקטון‪ -‬בעיקר סרטנים המסננים את‬
‫האצות מהמים וניזונים מהן‪ ,‬ודגים אוכלי‬
‫זואופלנקטון‪ .‬כמעט כל דגי הכינרת מרבים‬
‫לטרוף זואופחנקטון בקיץ ובסתיו‪ ,‬כי בעונה זו‬
‫של השנה הוא כמעט מקור המזון הבלעדי‪.‬‬
‫חוסר איזון במערכת זו גורם להרעה באיכות‬
‫המים‪ .‬לדוגמא‪ :‬עלייה בדגי הלבנון הטורפים‬
‫זואופלנקטון גורמת לירידת כמות הזואופלנקטון במים‪ .‬כתוצאה מכך יורד לחץ הרעייה של‬
‫זואופלנקטון על אצות קטנות‪ ,‬ואלה מתרבות ויוצרות פריחות קלות בקיץ ובסתיו‪ .‬אצות קטנות‬
‫אלה יוצרות בעיה מכנית" האצות נתקעות במסנני המים וסותמות אותם‪ .‬כך נגרמות בעיות‬
‫באספקת המים‪ ,‬בעיקר בקיץ‪ ,‬כשצריכת המים נמצאת בשיאה‪ .‬אצות אלה עלולות לשמש‬
‫לאחר מותן מצע להתפתחות חיידקים‪ ,‬ולכן חשוב שכמותן במים תהיה נמוכה ככל האפשר‪.‬‬
‫מעניינים היחסים בין שתי קבוצות האצות‪ -‬הפרידיניום והאצות הקטנות‪ .‬בתנאים רגילים‬
‫נוצרת במים כמות גדולה של פרידיניום בחורף‪-‬אביב‪ ,‬אולם כאשר כמות הזרחן במים עולה‬
‫בהיבט רב שנתי‪ ,‬נדחק הפרידיניום במידת מה ועולה כמות האצות הקטנות‪ .‬היחס בין כמות‬
‫הפרידיניום לכמות האצות הקטנות נקבע בהיבט רב שנתי בעיקר על ידי משטר הנוטריאנטים‬
‫בכינרת‪ .‬יותר זרחן גורם לפחות פרידיניום וליותר אצות קטנות‪ ,‬שכמותן בקיץ ובסתיו נשלטת‬
‫על ידי רעייה של סרטנים‪ ,‬ואלה מושפעים מטריפה בידי דגים‪.‬‬
‫המשמעות של פחות פרידיניום ויותר אצות קטנות היא הרעה באיכות המים‪ ,‬מפני שקשה‬
‫יותר לסלק מהמים אצות קטנות‪ .‬אולם גם עודף בפרידיניום‪ ,‬המעלה את כמות החומר‬
‫האורגני במים מאוחר יותר‪ ,‬מגביר בסופו של דבר את התפתחות האצות הקטנות בקיץ‪ .‬לכן‬
‫כדאי שיהיו בימה דגים שיאכלו את הפרידיניום‪ ,‬כדי שלא יתרבה מדי‪.‬‬
‫תפעול נכון של האגם בשנים בהם הפרידיניום שולט‪ ,‬יכלול עידוד פעילות מרבית של הלולאה‬
‫המיקרוביאלית‪ ,‬ושמירה על אוכלוסיות גדולות מספיק של אמנון הגליל‪ .‬איכלוס הדגים צריך‬
‫להיות מכוון להפעלת לחץ מרבי על פרידיניום בעונת הפריחה שלו ולניצולו המרבי לגדילת‬
‫הדגים‪ ,‬ולהפחתת הלחץ על זואופלנקטון בקיץ‪ .‬הדג המתאים לכך ביותר הוא אמנון הגליל‪.‬‬
‫מידע נוסף ניתן למצוא באתר המעבדה לחקר הכינרת‪.‬‬