ניטור ומחקרי כנרת - חקר ימים ואגמים לישראל

‫ניטור ומחקרי כנרת‬
‫דו"ח פעילות המעבדה לשנת ‪2010‬‬
‫דו"ח חיא"ל ‪T13 /2011‬‬
‫מאי ‪2011‬‬
‫מבוא‬
‫דו"ח זה מסכם את פעילות המעבדה לחקר הכנרת ע"ש יגאל אלון‪ ,‬חקר ימים ואגמים לישראל‪ ,‬בשנת ‪.2010‬‬
‫המעבדה עוסקת בפיתוח וביישום של כלים מדעיים‪ ,‬לתמיכה בקבלת החלטות על תיפעול הכנרת כמרכיב‬
‫חשוב של מערכת אספקת המים הארצית וניצולה לצרכים נוספים כמו דייג וקייט‪ ,‬תוך שמירה על איכות‬
‫מימי האגם לטווח ארוך‪ .‬דו"ח פעילות המעבדה מציג את הממצאים והמסקנות העקריות של הניטור השוטף‬
‫של הכנרת ושל מחקרים לימנולוגיים שבמרכזם התהליכים העיקריים המתקיימים באגם ומשפיעים על‬
‫איכות המים‪.‬‬
‫אין להניח כמובן מאליו שהכנרת תוכל לשמש גם בעתיד כמקור אמין למי שתיה והשקיה ולשימושים‬
‫נוספים כמו דייג וקייט‪ .‬מתוך ידיעה שאגמים רבים בעולם שונו לחלוטין עקב התערבות האדם‪ ,‬מוטלת‬
‫עלינו החובה לשמר את הכנרת כמערכת אקולוגית יציבה – כדי להבטיח שימוש בר‪-‬קיימא במשאב חיוני זה‬
‫לנו ולדורות הבאים‪ .‬מעקב מדעי המבוסס על מערך ניטור נמשך ומגובה במחקר מדעי ‪ -‬מאפשר מעקב‬
‫צמוד‪ ,‬בחינה ותיעוד של התנהגות האגם‪ ,‬ויכולת ניתוח של תהליכים שונים שחלים במערכת אקולוגית‬
‫מורכבת זו‪ .‬המעבדה לחקר הכנרת מבצעת את תפקידי הניטור והמחקר בכנרת ברציפות כבר ‪ 43‬שנה‪ ,‬מאז‬
‫הקמתה ב‪.1969-‬‬
‫משבר המים הוביל להפעלת תכנית ניטור מורחב שכללה הכנסת כלי ניטור אוטומטיים חדשניים על רפסודת‬
‫הדיגום במרכז הכנרת‪ ,‬הוספת תחנות ניטור בצפון האגם‪ ,‬החלפת המערכת האקוסטית לניטור דגים ובועת‬
‫מתאן במערכת חדישה‪ ,‬והוספת הליטוראל כמרכיב חשוב במערך הניטור‪.‬‬
‫שינוי מדיניות ברשות המים עקב הבנה שירידת מפלס מתמשכת פוגעת במערכת האקולוגית של הכנרת‬
‫הוביל לכך שבשנת ‪ 2009‬הוחל במאמץ לשיקום חלקי של מפלס האגם לאחר רצף של מספר שנים של משטר‬
‫מיפלסים יורד בכנרת‪ ,‬מאמץ שנמשך גם ב‪ .2010-‬למרות המחסור החמור במים שפירים בישראל השאיבה‬
‫מהכנרת הוגבלה ומפלס המינימום של סוף ‪ 2010‬היה גבוה במעט מזה שבשנה שקדמה לו‪ ,‬שהיה גבוה במעט‬
‫מהמינימום של סוף ‪ .2008‬פריסת הגשמים על פני שנת ‪ 2010‬התאפיינה בכמויות גשם מעל לממוצע בינואר‬
‫ופברואר‪ ,‬אך הגשמים נעצרו אז ויתרת השנה היתה שחונה וחמה במיוחד‪ .‬זו השנה השלישית ברציפות שלא‬
‫הופיעה הפריחה החורפית של הפרידיניום‪.‬‬
‫התחזית הקיימת לגבי הגדלת מצאי המים בעקבות השלמת מערכות התפלה בכמות המתוכננת במהלך‬
‫השנים הקרובות אמורה להקטין את הדרישה מהכנרת כמקור מים ולאפשר ייצוב מחדש של המערכת‬
‫האקולוגית באגם‪ .‬השונות העונתית והרב‪-‬שנתית במבנה אוכלוסיות הפיטופלנקטון בכנרת‪ ,‬אשר גדלו‬
‫בהתמדה בשנים האחרונות‪ ,‬מהווה אתגר מחקרי שמושקע בו מאמץ ניכר‪ .‬מחזור החיים של ה פרידיניום‬
‫ויחסי גומלין אללופאתיים בין אוכלוסיות האצות כמו גם דרישה למתכות קורט הם חלק מהגישות‬
‫המחקריות הננקטות לבירור הסיבות לשינויים הנצפים באגם‪ .‬נושאי מחקר אלו ורבים אחרים מוצגים‬
‫בדו"ח‪ .‬במקביל מושקע מאמץ מוגבר לאפיון מחדש של מרכיבים נוספים במארג המזון‪ ,‬אם בשיטות מעקב‬
‫קלאסיות או ביישום של שיטות גיאוכימיות העוקבות אחר איזוטופים יציבים של חנקן ופחמן‪.‬‬
‫הדו"ח הנוכחי כמו דו"חות קודמים משקף את ההיקף הרחב של הנושאים המעסיקים את צוות המעבדה‪,‬‬
‫ו ישמש את קהל הקוראים להרחבת הידע ולגיבוש עמדות במיגוון הגדול של נושאים הכלולים תחת הכותרת‬
‫הכללית "כנרת"‪.‬‬
‫קריאה מהנה‪,‬‬
‫ד"ר תמר זהרי‬
‫מנהלת המעבדה לחקר הכנרת‬
‫‪i‬‬
‫עיקרי הדו"ח ‪ -‬מצב הכנרת ‪2010‬‬
‫איכות המים‬
‫לפי אינדקס מורכב לאיכות מים "‪ "CWQI‬שפותח במעבדה לחקר הכנרת‪ ,‬איכות מי הכנרת הייתה אמנם‬
‫טובה מזו שבשנת ‪ ,2009‬אך עדיין על גבול הקבילה (מצידו התחתון של הגבול) ברוב חודשי השנה (ראו פרק‬
‫‪ .)2.16‬כמו בשנים אחרות‪ ,‬שני פרמטרים עיקריים תרמו להפחתה באיכות המים‪ :‬ריכוזי הכלוריד שהיו‬
‫גבוהים מהקביל בכל החודשים‪ ,‬ואחוז הכחוליות הגבוה בחצי מחודשי השנה (איור ‪ .)1‬בנוסף‪ ,‬בסתיו ‪2010‬‬
‫ריכוזי הכלורופיל חרגו מגבול המותר מצידו הגבוה‪ ,‬וריכוזי החנקן הכללי חרגו מצידו הנמוך כמו שאופייני‬
‫לשנים שחונות כאשר שטיפת אגן ההיקוות היא מזערית ‪ -‬גם ב‪ 2010-‬נרשמו ערכים נמוכים יחסית של‬
‫חיידקים אינדיקטורים לזיהום צואתי בשפך הירדן‪ ,‬בחופי הרחצה ובראשי היניקה השונים‪ ,‬מלבד בחודש‬
‫דצמבר בו ירד הגשם המשמעותי הראשון מאז פברואר ‪ 2010‬והחל בשטיפת אגן ההיקוות‪ .‬רעלני כחוליות‪,‬‬
‫בריכוזים שעלו על ערך הסף המומלץ של ‪ 1‬מ"ג לליטר נמדדו מספר פעמים במהלך פריחת מיקרוציסטיס‬
‫חורפית‪ ,‬בין ינואר למרץ‪ .‬מאמצע מרץ ואילך לא נמצאו מיקרוציסטינים במים‬
‫איור ‪ :1‬תיאור גרפי של איכות המים בכנרת ב‪ 2010-‬עבור ‪ 9‬פרמטרים‪ ,‬בחודשי החורף‪-‬אביב (משמאל) והקיץ‪-‬סתיו (מימין)‪.‬‬
‫הערכים הם ממוצעים חודשיים‪ ,‬ומצויינים כעיגולים שבתוכם מספר החודש‪ .‬ערכים קבילים בכחול‪ ,‬ערכים שאינם קבילים‬
‫באדום‪ .‬הצגת ה‪( WQI -‬המברייט ושות' ‪ )2002‬מאפשרת זיהוי מהיר של פרמטרים החורגים מגבולותיהם המותרים (בתוך‬
‫המסגרת הכחולה) לפי המוצג בסכמה‪ .‬המלבן האופקי הלבן ובתוכו המלבן האופקי הירוק מבטאים את תחומי הערכים שנפלו בין‬
‫האחוזון ה ‪ 10‬עד ה ‪( 90‬מלבן לבן) או ‪( 25-75‬מלבן ירוק) בתקופת היציבות של הכנרת‪ ,1992 – 1969 ,‬שלפיה נקבעו תחומי הערכים‬
‫הקבילים‪.‬‬
‫‪ii‬‬
‫תמונת מצב כללית‬
‫שנת ‪ 2010‬דווחה כשנה החמה ביותר שנרשמה מאז תחילת הרישום המטאורולוגי באזורנו‪ .‬בכנרת הדבר‬
‫התבטא בטמפרטורת פני האגם‪ ,‬שהיתה החמה שנרשמה בכנרת מאז תחילת המדידות‪ .‬לאורך כל השנה‪,‬‬
‫טמפרטורת פני המים היתה חמה מהממוצע לשנים ‪ .1996-2008‬טמפרטורת המים בהיפולימניון היתה בשנה‬
‫זו גבוהה ב‪ 1-‬מעלה לפחות מהממוצע בשנים האחרונות; טמפרטורת המים באפילימניון היתה גבוהה בכ‪-‬‬
‫‪ 0.5‬עד ‪ 2.0‬מעלות מזו של ממוצע ‪ 5‬השנים שקדמו לה‪ .‬בעומק של ‪ 0.2‬מ' במרכז האגם בחודש אוגוסט‬
‫נרשמה באמצעות מערכת ה‪ LDS-‬טמפרטורת שיא של כל הזמנים של ‪ 34.3‬מעלות‪.‬‬
‫כמות הגשמים בשנה ההידרולוגית ‪ 2009/10‬היתה קרובה לממוצע הרב‪-‬שנתי‪ .‬כמות הגשם הישיר על הכנרת‬
‫בשנה זו היתה כ‪ 440-‬מ"מ גשם (‪ 73‬מלמ"ק)‪ ,‬כמות המהווה כ‪ 110%-‬מכמות הגשמים הרב‪-‬שנתית הממוצעת‬
‫באזור‪ .‬רוב הגשמים ירדו כבר בנובמבר‪-‬דצמבר ‪ 2009‬שהיו גשומים מהממוצע‪ ,‬עונת הגשמים ‪2009/10‬‬
‫הסתיימה מוקדם מהרגיל (בפברואר)‪ ,‬ויתרת שנת ‪ 2010‬התאפיינה בתקופת יובש חריגה באורכה‪ ,‬במשך ‪9‬‬
‫חודשים (ממרץ עד נובמבר) כתוצאה גם מהתחלה מאוחרת מאד לעונת הגשמים ‪ .2010-2011‬במיוחד בלטו‬
‫מרץ ונובמבר ‪ 2010‬כחודשים שחונים‪.‬‬
‫שנת ‪ 2010‬הייתה שנה נוספת ברצף של שנות מפלסים נמוכים‪ .‬בשנה זו מפלס הכנרת היה מתחת לרום ‪-213‬‬
‫מ' רוב השנה‪ ,‬אך באביב המפלס עלה מעל הקו האדום התחתון לכ‪ 4-‬חודשים ‪ -‬זו הפעם הראשונה מאז יולי‬
‫‪ .2008‬מפלס הכנרת נע ממיפלס מינימום ברום של ‪ -214.36‬מ' בסוף אוקטובר ‪ ,2009‬לרום שיא של ‪-212.65‬‬
‫מ' בסוף אפריל ‪ 2010‬וירד אח"כ למפלס מינימום של ‪ -214.12‬מ' בדצמבר ‪ .2010‬אחרי רצף של ‪ 4‬שנים בהן‬
‫מפלס המינימום ירד משנה לשנה‪ ,‬השנה ההידרולוגית ‪ 2009/10‬היתה הראשונה בה רום מפלס המינימום‬
‫היה גבוה (במעט) מאשר בשנה הקודמת והמגמה נמשכה ב‪ ,2010/11 -‬אם כי שוב העליה במפלס המינימום‬
‫לעומת השנה הקודמת היתה של ‪ 19‬ס"מ בלבד‪.‬‬
‫שנת ‪ 2010‬הוגדרה כשנה נוספת‪ ,‬שלישית ברצף‪ ,‬של היעדר פריחה אביבית של פרידניום‪ .‬במקומה התפתחה‬
‫באביב פריחה של אצה דינופלגלטית אחרת – צרטיום‪ .‬זו לוותה בהתפתחות מוגברת של ציאנובקטריה‬
‫מהסוג מיקרוציסטיס שהחלה בינואר ונמשכה עד תחילת מרץ עם רמה של רעלנים מהסוג מיקרוציסטינים‬
‫במים בתחום של ‪ 1-2‬מיקרוגרם לליטר‪ .‬בקייץ‪ ,‬שהיה חריג בהיותו החם מתמיד שנרשם בכנרת‪ ,‬נצפתה‬
‫תמותת דגים מאסיבית שאינה קשורה להרעלות מכוונות‪ ,‬ואוכלוסיות הזואופלנקטון קרסה למינימום של כל‬
‫הזמנים‪ .‬בספטמבר נרשם גם מינימום נמוך מתמיד של ביומסת הפיטופלנקטון‪ .‬במהלך קייץ ‪ 2010‬שלטה‬
‫בכנרת אצה ירוקית חוטית‪ ,‬מוגושיה‪ ,‬אצה פולשת שנמצאת במי כנרת באופן כמעט רציף מאז ‪ .2005‬אצה זו‬
‫התרבתה למימדי פריחה מאסיבית ששיאה נרשם בדצמבר – תופעה יוצאת דופן בכנרת‪ .‬בנוכחות המוגושיה‬
‫ריכוזי הכחוליות בקייץ היו נמוכים יחסית ולא נמצאו במים רעלנים‪.‬‬
‫התנודות הקיצוניות במבנה וגודל אוכלוסיית אצות הכנרת‪ ,‬כפי שניצפו בשנים האחרונות‪ ,‬מייצגות מצב‬
‫מעבר וחוסר יציבות של המערכת האקולוגית אשר עלול להתבטא בהרעה של איכות מי האגם כמי גלם למי‬
‫שתיה‪.‬‬
‫סקר חלזונות בחופי הכנרת הבהיר שמין פולש‪ ,Thiara scabra ,‬שנראה לראשונה בכנרת ב‪ ,2005‬התפשט‬
‫בינתיים לכל האגם תוך דחיקת ‪ 6‬המינים המקומיים העיקריים‪ .‬כיום מין זה הוא הדומיננטי בכל החופים‪ ,‬הן‬
‫החוליים והן הסלעיים‪ ,‬במים הרדודים והעמוקים יותר (לפחות עד ‪ 12‬מ')‪ ,‬ומהווה בממוצע יותר מ‪ 90-‬אחוז‬
‫מפאונת החלזונות של האגם‪ .‬ההשפעות האקולוגיות של שינוי משמעותי זה עדיין לא ברורות‪.‬‬
‫מעקב מתמשך אחר שפיעת המלח במעיין הברבוטים הראה ירידה משמעותית של המוליכות החשמלית‬
‫וריכוזי יון הכלוריד במים שיוצאים מנביעה זו‪ ,‬מריכוזים של כ‪ 3000-‬מ"ג כלוריד לליטר ב‪ 1991-‬לכ‪ 1400-‬מ"ג‬
‫כלוריד לליטר בסוף ‪ .2010‬הירידה בריכוז היתה חדה במיוחד מאז ‪ 2009‬ויתכן והיא קשורה לשאיבה‬
‫בקידוחים בגליל המזרחי‪ ,‬עקב תקשורת הידראולית בין הנביעות המלוחות לבין האקויפר הנשאב‪.‬‬
‫‪iii‬‬
‫פרמטר‬
‫ממצאים בשנת ‪2010‬‬
‫מפלס‬
‫מיפלס הכנרת עלה במהלך חורף ‪ 2009/10‬ב‪ 1.46 -‬מ'‪ ,‬מרום מינימלי של ‪ -214.31‬מ' בסוף דצמבר ‪,2009‬‬
‫לרום שיא של ‪ -212.66‬מ'‪ ,‬בסוף אפריל ‪ .2010‬במהלך הקייץ והסתיו המפלס ירד שוב לרום מינימלי של‬
‫‪ -214.12‬מ'‪.‬‬
‫טמפרטורה‬
‫טמפרטורת מי האגם היתה גבוהה מהממוצע באופן בולט‪ .‬טמפרטורת המים בפני השטח במרכז האגם‬
‫הגיעה לשיא של כל הזמנים של ‪ 34.2‬מעלות באוגוסט‪.‬‬
‫כלוריד‬
‫מליחות האגם נעה בין ‪ 270‬ל ‪ 285‬מג"ל כלוריד‪ .‬אוגר המלח באגם לא השתנה‪.‬‬
‫זרחן כללי‬
‫ומומס‬
‫במשך כל חודשי השנה ריכוזי הזרחן הכללי והמומס באפילימניון היו נמוכים מהממוצע הרב שנתי‪.‬‬
‫בהיפולימניון נרשמו שיאים קיצוניים של זרחן כללי וזרחן מומס בינואר‪ ,‬ביתר חודשי השנה הערכים‬
‫היו דומים לממוצע‪.‬‬
‫זרחן חלקיקי‬
‫בעוד שבחורף (ינואר‪-‬פברואר) ריכוזי הזרחן החלקיקי באפילימניון היו בסביבות הממוצע‪ ,‬בכל יתר‬
‫חודשי השנה הריכוזים ביו נמוכים מהממוצע הרב שנתי‬
‫חנקן‬
‫לאורך כל השנה‪ ,‬ריכוזי החנקן הכללי באפילימניון היו נמוכים מהממוצעים הרב שנתיים‪ ,‬ברוב‬
‫החודשים מתחת לסטית התקן‪ .‬הסיבה העיקרית לכך היתה ריכוזים נמוכים של חנקן אורגני‪ .‬ריכוזי‬
‫הניטרט‪ ,‬ניטריט ואמון היו לרוב נמוכים אך בטווח סטיית התקן מהממוצעים הרב שנתיים‪.‬‬
‫עכירות‬
‫וחומר מרחף‬
‫חודשי הקייץ (מאי עד אוקטובר) הצטיינו בערכי עכירות נמוכים במיוחד‪ ,‬מתחת לסטיית התקן של‬
‫הממוצעים הרב‪-‬שנתיים‪ .‬גם החומר המרחף בחודשים אלו היה נמוכים‪ ,‬אך בטווח סטיות התקן‪.‬‬
‫אצות‬
‫פרידיניום לא פרחה זו השנה השלישית ברצף‪ .‬במקומה נרשמה פריחה אביבית של דינופלגלט אחר–‬
‫צרטיום‪ .‬בשאר השנה שלטה הירוקית החוטית – מוגושיה‪ ,‬עם עליות וירידות שכללו שיא ביומסה לא‬
‫שגרתי בדצמבר‪ .‬בספטמבר נרשם מינימום ביומסה נמוך במיוחד‪ ,‬שכמוהו לא נרשם בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬אם כי בשנות ה‪ 70-‬וה‪ 80-‬ערכים דומים היו אופייניים לקיץ‪.‬‬
‫כלורופיל‬
‫וייצור‬
‫ראשוני‬
‫ב‪ 2010-‬נמשכה המגמה של צמצום ההפרשים בין ערכי המינימום והמקסימום בשני מדדים אלו‪ :‬ריכוזי‬
‫הכלורופיל ורמות הייצור הראשוני היו נמוכות בהרבה מהממוצע הרב שנתי בחצי הראשון של השנה‬
‫וגבוהות בהרבה בחצי השני‪.‬‬
‫זואופלנקטון‬
‫בספטמבר נרשם ערך מינימום של כל הזמנים בצפיפות הזואופלנקטון‪ ,‬בעיקר עקב קריסת אוכלוסיות‬
‫המינים (קופפודים) והצמחוניים (קלדוצרים)‪.‬‬
‫חומרי‬
‫הדברה‬
‫במי כנרת זוהו ‪ 32‬חומרי הדברה‪ 22 ,‬חומרים נוספים שנבדקו לא נמצאו באף דגימה‪ .‬אחוז הדגימות‬
‫בהן נמצא חומר הדברה מסוים נע בין אפס ל‪ ,30%-‬עם שכיח בסביבות ‪ .4%‬החומר‪ DDE‬נמצא בכ‪-‬‬
‫‪ 50%‬מהדגים שנבדקו‪ .‬ריכוזי החומרים במי כנרת ובדגים היו נמוכים – למעט במקרי הרעלה מכוונת‪.‬‬
‫מינואר ועד אמצע מרץ נצפו מספר אירוע פריחת מיקרוציסטיס מייצר רעלנים‪ .‬בימי שמש ללא רוח‬
‫רעלני אצות‬
‫מין זה צף לפני המים ומתרכז במשטחי צופת דקים‪ .‬הפריחה נשלטה על ידי זן שצבעו חום ותכולת‬
‫כחוליות‬
‫המיקרוציסטינים שלו נמוכה יחסית‪ .‬בקייץ‪-‬סתו לא נמצאו רעלנים במים‪.‬‬
‫‪iv‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫עיקרי הדו"ח ‪ -‬מצב הכנרת ‪ii.................................................................................................................. 2010‬‬
‫איכות המים‬
‫‪ii‬‬
‫‪1.‬‬
‫הקדמה‪ :‬שילוב פעולות הניטור והמחקר במעבדה לחקר הכנרת ‪1 ...............................................‬‬
‫‪.2‬‬
‫ניטור הכנרת ‪2 ...............................................................................................................................‬‬
‫‪.2.1‬‬
‫מבוא ‪2 ...................................................................................................................................‬‬
‫‪.2.2‬‬
‫מפלסים ‪4 ...............................................................................................................................‬‬
‫‪.2.3‬‬
‫מטאורולוגיה ופיזיקה ‪5 ..........................................................................................................‬‬
‫‪.2.4‬‬
‫ממצאי הניטור הכימי ‪13 ........................................................................................................‬‬
‫‪.2.5‬‬
‫אוכלוסיות הפיטופלנקטון ‪19 .................................................................................................‬‬
‫‪.2.6‬‬
‫כלורופיל וייצור ראשוני ‪22 ....................................................................................................‬‬
‫‪.2.7‬‬
‫זואופלנקטון ‪24 ......................................................................................................................‬‬
‫‪.2.8‬‬
‫ריסניות (ציליאטים) ‪33 ..........................................................................................................‬‬
‫‪.2.9‬‬
‫חיידקים‪37 .............................................................................................................................‬‬
‫‪.2.10‬‬
‫כימות אוכלוסיות הדגים ‪40 ...................................................................................................‬‬
‫‪.2.11‬‬
‫חיידקים אינדיקטורים לזיהום צואתי ‪44 ...............................................................................‬‬
‫‪.2.12‬‬
‫קצבי סדימנטציה ‪47 ..............................................................................................................‬‬
‫‪.2.13‬‬
‫רעלני כחוליות ‪48 ..................................................................................................................‬‬
‫‪.2.14‬‬
‫קיבוע חנקן ‪50 ........................................................................................................................‬‬
‫‪.2.15‬‬
‫מערכת נגררת לניטור מרחבי משולב של פרמטרים גיאוכימיים וביולוגיים ‪51 .....................‬‬
‫‪.2.16‬‬
‫חומרי הדברה ‪54 ....................................................................................................................‬‬
‫‪.2.17‬‬
‫מדד כמותי להערכת איכות המים‪61 .....................................................................................‬‬
‫‪.2.18‬‬
‫מרכז מידע כנרת ‪62 ...............................................................................................................‬‬
‫מחקרי הניטור ‪66 ...........................................................................................................................‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪3.1‬‬
‫הרחבת הניטור באזור חוף הכנרת הצפוני ‪66 ........................................................................‬‬
‫‪.3.2‬‬
‫מחקר הליטוראל שלב א' – סקר תשתיות הליטוראל במפלסים נמוכים ‪70 .........................‬‬
‫‪.3.3‬‬
‫הפעלת מערכת ‪ PhytoPAM‬במרכז האגם ‪74 ......................................................................‬‬
‫מחקרי כנרת‪76 ..............................................................................................................................‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.4.1‬‬
‫היחס סידן לאלקליניות קרבונטית בהיפולימניון ‪76 ..............................................................‬‬
‫‪.4.2‬‬
‫מתכות קורט ‪78 .....................................................................................................................‬‬
‫‪.4.3‬‬
‫ניטור איכות המים באמצעות צילומי לווין המשולבים במערכת ‪81 .................... SISCAL‬‬
‫‪v‬‬
‫‪.4.4‬‬
‫הערכת שפיעת המלח במעיין הברבוטים ‪88 ..........................................................................‬‬
‫‪.4.5‬‬
‫בקרה של אוכלוסיות ציאנובקטריה כאמצעי לשיפור איכות המים ‪92 .................................‬‬
‫‪.4.6‬‬
‫תאי קיימא של כחוליות‪ :‬מרכיב במחזור החיים ושימור בסביבה המימית ‪93 ......................‬‬
‫‪.4.7‬‬
‫שונות רב שנתית ומרחבית בפריחת הפרידיניום והשפעתה על יציבות המערכת ‪100 .........‬‬
‫‪4.8‬‬
‫פירוק פיגמנטים ושימורם בקרקעית ככלי ללימוד שינויי עבר בפוריות ‪103 .........................‬‬
‫‪.4.9‬‬
‫בדיקת הקשר בין דג הלבנון לזואופלנקטון וההשלכות לגבי דילול סרדינים ‪106 ..................‬‬
‫‪.4.10‬‬
‫מארג המזון – מחקר באמצעות איזוטופים יציבים ‪112 ........................................................‬‬
‫‪.4.11‬‬
‫האם תהליכים מיקרוביאלים בליטוראל משפיעים על אופי האקוסיסטמה? ‪116 .................‬‬
‫‪.4.12‬‬
‫סקר עלוקות ורכיכות בחופי הכנרת ‪120 ...............................................................................‬‬
‫מחקרי אגן ההיקוות של הכנרת וגופי מים אחרים‪126 .................................................................‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.5.1‬‬
‫עצמה‪ -‬משך‪-‬הסתברות של מדידות גשם באמצעות אנטנות סלולאריות ‪126 .......................‬‬
‫‪.5.2‬‬
‫מודלים של אגן הירדן העליון ואגם הכנרת ‪129 ....................................................................‬‬
‫‪.5.3‬‬
‫שלג בחרמון והשפעתו על ספיקת מקורות הירדן‪133 ...........................................................‬‬
‫‪5.4‬‬
‫הפיטופלנקטון בשמורת החולה ‪137 ......................................................................................‬‬
‫‪.5.5‬‬
‫שימוש בקרומי קרקע ביולוגיים כאמצעי לייצוב פני שטח וכסוי אתרי פסולת ‪139 .............‬‬
‫‪5.6‬‬
‫מדד ביולוגי להערכת יעילות טיפול קדם לפני ממברנות במתקני התפלה ‪141 .....................‬‬
‫‪.5.7‬‬
‫חיזוי הפוטנציאל של אילוח ביולוגי‪143 ................................................................................‬‬
‫נספחים ‪146 ...................................................................................................................................‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.6.1‬‬
‫כוח‪-‬אדם במעבדה לשנת ‪146 ........................................................................................ 2010‬‬
‫‪6.2‬‬
‫סטודנטים לתארים מתקדמים בהנחיית חוקרי המעבדה ‪147 ...............................................‬‬
‫‪.6.3‬‬
‫מחקרי המעבדה ‪148 ..............................................................................................................‬‬
‫‪.6.4‬‬
‫פרסומי המעבדה בספרות הבינלאומית המבוקרת ב‪150 ....................................... 2010-11 -‬‬
‫‪.6.5‬‬
‫דו"חות המעבדה בשנת ‪153 .......................................................................................... 2010‬‬
‫‪vi‬‬
‫‪ .1‬הקדמה‪ :‬שילוב פעולות הניטור והמחקר במעבדה לחקר הכנרת‬
‫שילוב של ניטור ומחקר מדעי הם הדרך בה המעבדה לחקר הכנרת פועלת להשגת יעדיה העיקריים ‪ -‬פיתוח‬
‫כלים מדעיים לתמיכה בקבלת החלטות על תפעול הכנרת במערכת אספקת המים הארצית‪ ,‬והמשך פיתוח‬
‫מרכז ידע לימנולוגי מוביל בעולם‪.‬‬
‫המעבדה לחקר הכנרת פועלת להבנת מכלול התהליכים הפיסיקליים‪ ,‬הכימיים והביולוגיים המשפיעים על‬
‫רמת האיטרופיקציה ועל איכות המים בכנרת‪ .‬באופן ישיר‪ ,‬הפרמטרים שקובעים את מצב האיטרופיקציה‬
‫באגם הם ריכוז והרכב המזינים באגם‪ ,‬החומר האורגני המומס במים‪ ,‬כמות וסוגי האצות‪ ,‬והקשרים ביניהם‬
‫ כפי שמתבטאים במחזורי הפחמן‪ ,‬הזרחן והחנקן באגם‪ .‬באיור ‪ 2‬מוצג באופן סכמתי מחזור הפחמן בכנרת‪,‬‬‫כפי שהוא מיוצג במודל האקולוגי ‪ CAEDYM‬שהותאם לכנרת‪ .‬סכמות מקבילות ודומות באופן עקרוני‪,‬‬
‫המתארות את מחזור הזרחן והחנקן – לא מוצגות כאן‪ .‬במודל‪ ,‬המבוסס על הכרתנו את המערכת‬
‫האקולוגית של האגם‪ ,‬הגורמים המאלצים משפיעים באופן ישיר על מרכיבים של המערכת האקולוגית‬
‫במים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬עוצמת הקרינה‪ ,‬טמפרטורות ורוחות משפיעים על הזרימה ועל עוצמת הערבול של המים‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך משפיעים על התפתחות האצות (ייצור ראשוני) ופיזורם במרחב‪ .‬כמו כן‪ ,‬נוטריאנטים וגורמי‬
‫גידול‪ ,‬או עיכוב‪ ,‬שנכנסים מאגן ההיקוות משפיעים על התפתחות של האצות והחיידקים‪ .‬באיור ‪ 2‬מוצגים‬
‫המרכיבים העיקריים של המערכת האביוטית‪ :‬נוטריאנטים (בסכמה זו רק ‪ ,)DIC‬חומר אורגני מומס וחומר‬
‫אנאורגני חלקיקי‪ ,‬ורכיבי המערכת הביוטית‪ :‬אצות‪ ,‬חיידקים‪ ,‬זואופלנקטון‪ .‬התהליכים שקושרים בין‬
‫המרכיבים האלה מסומנים בחצים‪.‬‬
‫איור ‪ :2‬תיאור סכימתי של מחזור הפחמן בכנרת‪ ,‬על מרכיביו הביוטיים והאביוטיים העיקריים והקשרים ביניהם‪ ,‬כפי שהוא‬
‫מתואר על ידי משוואות במודל כנרת ‪.CAEDYM‬‬
‫עבודות הניטור והמחקרים המתבצעים במעבדה לחקר הכנרת מיועדים בין השאר גם להבהיר את החלקים‬
‫הקריטיים במערך מסובך זה‪ ,‬ולשפר את המודלים הכמותיים‪ .‬בעזרת המודלים ניתן להגיע להבנה מפורטת‬
‫יותר של מידת ההשפעה של הגורמים השונים על רמת האיטרופיקציה ועל איכות מים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .2‬ניטור הכנרת‬
‫במימון רשות המים‬
‫‪ .2.1‬מבוא‬
‫מערך הניטור בכנרת פועל מזה ‪ 40‬שנה‪ ,‬במטרה לעקוב אחר איכות מי הכנרת‪ ,‬לעמוד על שינויים באיכות‬
‫המים וללמוד על התהליכים המשפיעים והקובעים את איכותם‪ .‬צוות המעבדה לחקר הכנרת ע"ש יגאל אלון‬
‫אחראי לניטור האגם בעוד יחידת אגן ההיקוות של חברת "מקורות" פועלת לכימות התרומות המגיעות אליו‬
‫משיטחי הניקוז הצפוניים‪ .‬תוכנית הניטור השנתית במתכונתה הנוכחית‪ ,‬אשר התפתחה במהלך שנות‬
‫הניטור‪ ,‬מבוססת על דיגום במספר נקודות (תחנות) בכנרת בעומקים שונים‪ ,‬ובדיקת מספר רב של משתנים‬
‫פיסיקלי ים‪ ,‬כימיים וביולוגיים‪ ,‬אשר ניתוח נכון שלהם משקף את איכות מי האגם ומאפשר קביעת מגמות‬
‫שינוי באיכות המים ואיתור מגמות של זיהום המערכת‪.‬‬
‫יעדי תוכנית הניטור קובעים במידה רבה את תדירות הדיגום‪ ,‬את מספר תחנות הדיגום ומיקומן בגוף המים‬
‫ואת המשתנים הנבדקים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬אופי גוף המים‪ ,‬עומקו‪ ,‬משטר הזרמים שבו והטופוגרפיה של קרקעית‬
‫האגם (בתימטריה)‪ ,‬יכתיבו את מספר הדגימות שייאספו מעומק עמודת המים בכל תחנת דיגום ואת סוג‬
‫הבדיקות שייערך בכל אחת מהדגימות‪ .‬באיור ‪ 3‬מוצג המיקום של תחנות הניטור העיקריות בכנרת‪ ,‬על‪-‬פי‬
‫תוכנית העבודה השנתית של המעבדה לחקר הכנרת‪ .‬תחנה ‪ ,A‬הנמצאת במרכז האגם‪ ,‬נדגמת בתדירות של‬
‫אחת לשבוע ובה נבדק מספר רב של משתנים‪ ,‬כפי שמפורט בטבלה ‪ .1‬בתחנות דיגום נוספות‪ G ,D ,‬ו‪,K -‬‬
‫הממוקמות בציר צפון‪-‬דרום‪ ,‬נבדק מספר משתנים מצומצם יותר‪ .‬נתוני הניטור שנאספו בכנרת במשך ‪43‬‬
‫שנות ניטור‪ ,‬מהווים בסיס נתונים ייחודי באופיו‪ ,‬הן בשל דיוק המדידות והן בשל רציפותן‪.‬‬
‫איור ‪ :3‬מפה בטימטרית של הכנרת ותחנות הדיגום של תכנית ניטור כנרת‪.‬‬
‫יעדי הניטור ואופיו נשקלים אל מול יכולת הביצוע (תשתיות ותקציב)‪ ,‬ולא אחת יש צורך לצמצם בתדירות‬
‫הניטור ובמספר תחנות הדיגום‪ .‬דיגום בתדירות נמוכה מקטין את מידת האמינות של תוצאות המדידה‪,‬‬
‫כמשקפות את הערכים הממוצעים באגם‪ ,‬ואת התהליכים המתרחשים בגוף המים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬דיגום‬
‫במרווחי זמן גדולים‪ ,‬לא מאפשר הבחנה בזמן‪-‬אמת בשינויים באיכות המים ומקטין את אמינות מערכת‬
‫הניטור‪ ,‬ככלי המספק נתונים הכרחיים לתיפעול האגם לצרכי משק המים‪ .‬משתנים רבים‪ ,‬ובמיוחד הרכיבים‬
‫הביולוגיים של המערכת האקולוגית (פיטופלנקטון‪ ,‬זואופלנקטון ודגים)‪ ,‬מפוזרים על פני שטח האגם‬
‫‪2‬‬
‫בכתמים ובתבנית בלתי סדורה‪ .‬לפיכך‪ ,‬צמצום מספר תחנות הדיגום פוגע ביכולת מערכת הניטור לשקף‬
‫נכונה את מצב איכות המים הכוללת בכל שטח האגם‪ .‬דיגום בתחנה אחת‪ ,‬כמו תחנה ‪ ,A‬הנמצאת במרכז‬
‫האגם‪ ,‬לא תמיד ישקף נכונה את איכות המים באזורים אחרים של האגם‪ ,‬ובפרט לא מייצג את האזורים‬
‫החופיים‪.‬‬
‫טבלה ‪ :1‬ניטור הכנרת – משתנים‪ ,‬תחנות ותדירות דיגום‪ .‬הבדיקות מתבצעות בעומקים שונים לאורך עמודת המים‪ ,‬מלבד‬
‫פרמטרים מטאורולוגיים‪ ,‬פרמטרים ממערכות סינופטיות‪ ,‬ועוד מספר פרמטרים כמו חיידקים פתוגניים‪ ,‬עומק "סקי"‪ ,‬חומרי‬
‫הדברה‪ *( .‬תחנה ‪ -K‬אחת לשבועיים ‪ -‬בים גדול)‪.‬‬
‫סוג הבדיקה‬
‫מטאורולוגיה‬
‫טמפרטורת האוויר‬
‫לחות יחסית‬
‫טמפרטורת פני המים‬
‫רוח (כיוון ומהירות)‬
‫קרינה קצרת גל‬
‫קרינה ארוכת גל‬
‫לחץ ברומטרי‬
‫קרינת אור ‪PAR‬‬
‫פיסיקה‬
‫פרופיל טמפרטורה במים‬
‫פרופיל טמפרטורה במים ‪LDS -‬‬
‫עומק סקי‬
‫פרופיל חדירות האור‬
‫קצבי סדימנטציה‬
‫כימיה‬
‫אלקליניות‬
‫כלוריד‬
‫מוליכות חשמלית‬
‫סידן‬
‫פחמן דו‪-‬חמצני‬
‫פחמן אורגאני‬
‫סולפיד‬
‫חנקן (קילדל) מסיס‬
‫חנקן (קילדל) כללי‬
‫אמוניה‬
‫ניטריט‬
‫ניטרט‬
‫חמצן‬
‫‪pH‬‬
‫זרחן כללי מומס‬
‫אורטופוספאט‬
‫זרחן כללי‬
‫סיליקה‬
‫גופרה (סולפאט)‬
‫תדירות הבדיקה‬
‫תחנה‬
‫גינוסר‪A ,‬‬
‫גינוסר‪A ,‬‬
‫‪A‬‬
‫גינוסר‪A ,‬‬
‫גינוסר‪A ,‬‬
‫גינוסר‪A ,‬‬
‫‪A‬‬
‫גג המעבדה‬
‫כל ‪ 10‬דקות‬
‫כל ‪ 10‬דקות‬
‫כל ‪ 10‬דקות‬
‫כל ‪ 10‬דקות‬
‫כל ‪ 10‬דקות‬
‫כל ‪ 10‬דקות‬
‫כל ‪ 10‬דקות‬
‫רציף (ממוצע שעתי)‬
‫‪A, D, G, H, K‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A, D, G, H, K‬‬
‫‪A‬‬
‫‪K ,F ,M ,A‬‬
‫אחת לשבוע‬
‫כל ‪ 10‬דקות‬
‫אחת לשבוע‬
‫אחת לשבועיים‬
‫אחת לשבועיים‬
‫‪A, D, G, H, K‬‬
‫*‪A, D, G, H, K‬‬
‫*‪A, D, G, H, K‬‬
‫‪A, D, G, H, K‬‬
‫‪A, D, G, H, K‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A, D,H, K‬‬
‫‪A‬‬
‫‪D, G, H‬‬
‫*‪A, D, G, H, K‬‬
‫*‪A, D, G, H, K‬‬
‫*‪A, D, G, H, K‬‬
‫*‪A, D, G, H, K‬‬
‫‪A‬‬
‫‪D, G, H, K‬‬
‫*‪A, D, G, H, K‬‬
‫‪A‬‬
‫‪D, G, H‬‬
‫‪A‬‬
‫‪G,D,H‬‬
‫*‪A, D, G, H, K‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A, D, G, H, K‬‬
‫אחת לשבועיים‬
‫אחת לשבוע‬
‫אחת לשבוע‬
‫אחת לשבועיים‬
‫אחת לשבועיים‬
‫אחת לשבועיים‬
‫אחת לשבועיים‬
‫אחת לשבוע‬
‫אחת לשבועיים‬
‫אחת לשבוע‬
‫אחת לשבוע‬
‫אחת לשבוע‬
‫אחת לשבוע‬
‫אחת לשבוע‬
‫אחת לשבועיים‬
‫אחת לשבוע‬
‫אחת לשבוע‬
‫אחת לשבועיים‬
‫אחת לשבוע‬
‫אחת לשבועיים‬
‫אחת לשבוע‬
‫אחת לשבועיים‬
‫אחת לשבועיים‬
‫‪3‬‬
‫מוצקים מרחפים ‪TSS‬‬
‫עכירות‬
‫חמרי הדברה‬
‫רעלני כחוליות‬
‫ביולוגיה‬
‫פיטופלנקטון‬
‫כלורופיל‬
‫יצרנות ראשונית (פוריות)‬
‫זואופלנקטון‬
‫ריסניות (מיקרו‪-‬זואופלנקטון)‬
‫דגים‬
‫חיידקים ממקור צואתי‬
‫חיידקים‪-‬ספירה כללית‬
‫יצרנות חיידקית‬
‫נשימה קהילתית‬
‫קיבוע חנקן‬
‫ניטור סינופטי‬
‫מערכת נגררת – טמפ'‪ ,‬מוליכות‪,‬‬
‫עכירות‪ ,‬כלורופיל‬
‫פיזור מרחבי של טמפרטורה‪,‬‬
‫כלורופיל ועכירות ‪SISCAL -‬‬
‫‪A, D, G, H‬‬
‫‪*A, D, G, H, K‬‬
‫‪ ,H ,J ,D ,A‬גשר אריק‬
‫‪A‬‬
‫אחת לשבועיים‬
‫אחת לשבוע‬
‫אחת לשבועיים‬
‫אחת לחודש‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A, D, G, H, K‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ 10‬חתכים באגם כולו‬
‫‪ 14‬תחנות דיגום‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫אחת לשבועיים‬
‫אחת לשבועיים‬
‫אחת לשבועיים‬
‫אחת לשבועיים‬
‫אחת לחודש‬
‫אחת לחודש‪-‬חודשיים‬
‫אחת לחודש‬
‫אחת לחודש‬
‫אחת לחודש‬
‫אחת לחודש‬
‫אחת לחודש בזמן פריחות‬
‫חתכים באגם כולו‬
‫אחת לחודש ‪ /‬חודשיים‬
‫סינופטי באגם כולו‬
‫אחת ל‪ 3-‬עד ‪ 10‬ימים‬
‫‪ .2.2‬מפלסים‬
‫נתוני המפלס נאספים על ידי השרות ההידרולוגי של רשות המים ולא על ידי המעבדה לחקר הכנרת‪ ,‬אך‬
‫למידע זה חשיבות בהתיחסות הכוללת למצב האגם והשינויים הנמדדים בו במהלך השנה ולאורך השנים‬
‫ורבים מהפרקים השונים בדו"ח מתייחסים למפלסים אלו‪ .‬בשנת ‪ 2010‬מפלס המינימום של הכנרת עלה‬
‫במעט לעומת מפלס המינימום הקודם‪ ,‬באוקטובר ‪( 2009‬איור ‪ ,)4‬וזאת במגמה מכוונת של המנעות מהורדת‬
‫המפלס לכיוון הקו השחור שהחלה כבר בשנה הקודמת‪.‬‬
‫איור ‪ :4‬המהלך השנתי של מפלסי הכנרת בשנים ‪ 2005‬עד ‪.2010‬‬
‫‪4‬‬
‫גשמים בסביבות הממוצע הרב שנתי בחורף ‪ 2009/10‬תרמו לעליית המפלס בחורף ובאביב עד כדי חציית‬
‫הקו האדום התחתון של ‪ -213‬מ' למשך כ‪ 4-‬חודשים‪ ,‬וזאת לראשונה מאז ירידה מתחת לקו האדום ביולי‬
‫‪ .2008‬מפלס האגם המירבי נרשם בסוף אפריל ברום של ‪ -212.66‬מ'‪ ,‬כ‪ 60-‬ס"מ גבוה יותר מהמפלס המירבי ב‪-‬‬
‫‪( 2009‬איור ‪.)4‬‬
‫‪ .2.3‬מטאורולוגיה ופיזיקה‬
‫אלון רימר‪ ,‬יורי לצ'ינסקי‬
‫סיכום שנתי של מדידת פרמטרים מטאורולוגיים‬
‫שדרוג המדידות הפיסיקליות באגם‬
‫‪ .1‬בשנה האחרונה התחלנו במהלך של שינוי נרחב במדידות הפיסיקליות‪ .‬עם העברת התחנה‬
‫המטאורולוגית מטבחה לגינוסר‪ ,‬רק התחנה המטאורולוגית שבתחנה ‪ A‬מודדת נתונים‬
‫מטאורולוגיים מעל פני המים‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬מדידות ה‪ LDS-‬בתחנה ‪ A‬מתואמות כעת עם מדידות‬
‫התחנה המטאורולוגית (מדידה כל ‪ 10‬דקות)‪ .‬מסיבות היסטוריות התחנה בגינוסר היא התחנה‬
‫המטאורולוגית של המעבדה‪ ,‬בעוד שהתחנה המטאורולוגית ב‪ A-‬היא בהגדרה תחנה של השירות‬
‫המטאורולוגי‪ ,‬ונתוניה מתקבלים מתוך שיתוף פעולה והעברת נתונים סבירה‪ .‬במהלך השינוי המוצע‬
‫נעביר את עיקר פעילות המדידה המטאורולוגית והנתונים הפיסיקליים לתחנה ‪ ,A‬שבה יהיה הריכוז‬
‫הגדול והמשמעותי ביותר של אמצעי מדידה‪ .‬בשלב ראשון‪ ,‬לפני כשנה‪ ,‬העברנו את מד הטמפרטורה‬
‫של פני המים לתחנה ‪ .A‬בשלב השני‪ ,‬בתחילת חורף ‪ 2010-2011‬רכשנו מד קרינה נטו (ארבעה‬
‫מדידים במכשיר אחד) בכ‪ ₪ 35,000 -‬מתקציב מחקר במימון אגודת ידידי חיא"ל‪ .‬לפי שעה מד‬
‫הקרינה מהווה רכיב נפרד במערכת הניטור בתחנה ‪ A‬והוא מספק נתונים חלקיים (איור ‪.)5‬‬
‫‪890‬‬
‫‪New - St. A‬‬
‫‪Old - Genosar‬‬
‫‪790‬‬
‫‪590‬‬
‫‪490‬‬
‫‪390‬‬
‫‪290‬‬
‫‪190‬‬
‫)‪Radiation (Wm^-2‬‬
‫‪690‬‬
‫‪90‬‬
‫‪1/9/11 1/10/11 1/11/11 1/12/11 1/13/11 1/14/11 1/15/11 1/16/11 1/17/11‬‬
‫‪-10‬‬
‫‪1/8/11‬‬
‫‪Date‬‬
‫איור ‪ :5‬קרינה קצרת גל מתחנת גינוסר ומתוך מד קרינה נטו בתחנה ‪.A‬‬
‫לשם השלמת התהליך אנו מציעים להחליף את אוגר הנתונים הנוכחי של ה‪ ,LDS -‬ולרכז את כל המדידות‬
‫המטאורולוגיות וה‪ LDS -‬באוגר נתונים אחד בסופה של התארגנות זו במהלך ‪:2011‬‬
‫‪ .2‬נחסוך את עלויות הטלפוניה (בטווח הזמן המיידי‪ ,‬כל התקשורת תעבור על בסיס ערוץ תקשורת‬
‫קיים)‬
‫‪ .3‬נקטין משמעותית את כמות שגיאות בהעברת הנתונים‪.‬‬
‫‪ .4‬המערכת תהיה מודולרית יותר (יכולת ניוד חיישנים בהתאם לצרכי המחקר)‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .5‬הנתונים יועברו בזמן אמת‪ ,‬נתונים יעברו בצורה אחידה (כיום זה נעשה במספר פורמטים שונים)‬
‫וישרתו טוב יותר גם את מערכת אתר האינטרנט של המעבדה‪.‬‬
‫‪ .6‬הספקת החשמל למערכת תהיה יציבה יותר‬
‫‪.‬סיכום המדידות בשנת ‪2010‬‬
‫כיום עומדות לרשות המעבדה שש תחנות מטאורולוגיות המודדות סימולטנית כל ‪ 10‬דקות את המשתנים‬
‫המטאורולוגיים הבאים‪ :‬טמפרטורת אויר‪ ,‬לחות יחסית‪ ,‬מהירות וכיוון רוח‪ ,‬קרינה ארוכת גל ( ‪,)µm 5-25‬‬
‫וקרינה קצרת גל (‪ .)nm 305-2800‬בתחנה ‪ A‬נמדדת גם טמפרטורת פני המים‪ ,‬ובתחנות הקרקעיות נמדדת‬
‫גם טמפרטורת הקרקע‪ .‬בסיס הנתונים המטאורולוגי של הכנרת כולל כעת נתוני מדידה מטאורולוגית לפי‬
‫הפירוט הבא‪:‬‬
‫משנת ‪ 1996‬תחנת טבחה (כעת גינוסר)‬
‫•‬
‫משנת ‪ 1997‬תחנות צמח ובית צידה‬
‫•‬
‫משנת ‪ 2003‬על האקו‪-‬ראפט בתחנה ‪.A‬‬
‫•‬
‫משנת ‪ 2006‬תחנה מטאורולוגית ליד הרכבל העליון בחרמון‪.‬‬
‫•‬
‫משנת ‪ 2008‬תחנה מטאורולוגית ליד הרכבל התחתון בחרמון‪.‬‬
‫•‬
‫סיכום המדידות המטאורולוגיות לשנת ‪ 2010‬הוא עבור נתוני התחנות המטאורולוגיות בגינוסר ובתחנה ‪.A‬‬
‫האיורים מייצגים את הממוצע שעתי (ייצוג התנודה היומית) ע"פ חודשי השנה (ייצוג התנודה העונתית) של‬
‫הפרמטרים המטאורולוגיים המדודים‪ .‬הפרמטרים שסיכום המדידה השנתי שלהם יוצג הם‪ .1 :‬טמפרטורת‬
‫אויר (רום כ‪ 8 -‬מטר מעל פני האגם); ‪ .2‬טמפרטורת המים (כ‪ 5-‬ס"מ עליונים); ‪ .3‬קרינה קצרת גל; ‪ .4‬קרינה‬
‫ארוכת גל; ‪ .5‬לחות יחסית; ‪ .6‬מהירות הרוח‪ .‬ממוצע המדידות לשנת ‪ 2010‬הושווה לסיכום הרב שנתי לשנים‬
‫‪ . 1996-2008‬ההשוואה נעשתה ע"י חישוב ההפרש בין ממוצע שעתי לחודש משנת ‪ 2010‬לעומת ממוצע דומה‬
‫עבור כל השנים שקדמו לשנה זו‪ ,‬ושרטוט מפת הפרשים בין שני הממוצעים‪.‬‬
‫סיכום הגשם החודשי מה‪ 1.10.2009-‬ועד ל‪ 31.12.2010 -‬כפי שנמדד בתחנת כפר נחום מוצג באיור ‪ .6‬בסיכום‬
‫עונתי לעונת ‪ 2009-2010‬בלבד מתקבלים כ‪ 440 -‬מ"מ על פני האגם (כ‪ 73 -‬מלמ"ק) – כמות המהווה בקירוב‬
‫כ‪ 110% -‬מכמות הגשמים הרב‪-‬שנתית הממוצעת באזור הכנרת‪ .‬למרות כמויות הגשמים הסבירות של החורף‬
‫הקודם‪ ,‬פריסת הגשמים על פני שנת ‪ 2010‬התאפיינה בתקופת יובש חריגה במשך ‪ 9‬חודשים (מחודש מרץ‬
‫ועד נובמבר) כתוצאה מסיום מוקדם לעונת הגשמים הקודמת והתחלה מאוחרת מאד של עונת הגשמים‬
‫הנוכחית ‪ .2010-2011‬בעיקר בולטים לעין במהלך ‪ 2010‬החודשים מרץ ונובמבר שהיו יבשים במידה קיצונית‪.‬‬
‫‪180‬‬
‫‪150‬‬
‫‪120‬‬
‫מ"מ‬
‫‪90‬‬
‫‪60‬‬
‫‪30‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Oct- Nov- Dec- Jan- Feb- Mar- Apr- May- Jun- Jul- Aug- Sep- Oct- Nov- Dec‬‬‫‪09 09 09 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10‬‬
‫חודש‬
‫איור ‪ :6‬גשם חודשי ממוצע מתחנת כפר נחום‪ ,‬החל מחודש אוקטובר ‪ 2009‬ועד דצמבר ‪( 2010‬עמודות)‪ ,‬בהשוואה לגשם חודשי‬
‫ממוצע על הכנרת‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫טמפרטורת המים והאוויר‬
‫חודשים ינואר ופברואר הם הקרים ביותר בשנה‪ ,‬וחודש אוגוסט הוא החם ביותר‪ .‬מהשוואת שני תרשימי‬
‫סיכום הטמפרטורה בולטת התנודה היומית של טמפרטורת האוויר‪ ,‬לעומת התנודה היומית המוגבלת של‬
‫טמפרטורת פני המים‪ .‬טמפרטורת האוויר הממוצעת של החודשים אוגוסט עד נובמבר הייתה בד"כ גבוהה‬
‫בכ‪ 1.0 -‬עד ‪ 4.0‬מעלות (!) (בנובמבר) מהטמפרטורה החודשית הממוצעת הרב שנתית (איור ‪ 7‬ו‪ .)8-‬כתוצאה‬
‫מכך בולטת לעין טמפרטורת פני המים לשנת ‪ ,2010‬שהיא בממוצע הגבוהה ביותר שנרשמה בכנרת מאז‬
‫החלו המדידות‪ .‬על רקע חימום היתר הכללי של פני המים בולטות הטמפרטורה במרץ‪ ,‬אוגוסט ונובמבר‪,‬‬
‫שלושה חודשים שבשנת ‪ 2010‬שהיו חמים מן הממוצע במידה רבה מאד‪.‬‬
‫)‪Water Surface Temp.(C‬‬
‫)‪Air Temperature(C‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪34‬‬
‫‪30‬‬
‫‪11‬‬
‫‪32‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪30‬‬
‫‪28‬‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫‪28‬‬
‫‪8‬‬
‫‪26‬‬
‫‪22‬‬
‫‪month‬‬
‫‪24‬‬
‫‪6‬‬
‫‪26‬‬
‫‪7‬‬
‫‪24‬‬
‫‪5‬‬
‫‪20‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪22‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪18‬‬
‫‪20‬‬
‫‪3‬‬
‫‪16‬‬
‫‪2‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪month‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪18‬‬
‫‪1‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪hour‬‬
‫‪hour‬‬
‫איור ‪ :7‬סיכום שנתי של ממוצעים שעתיים וחודשיים של טמפרטורת האויר ברום של כ‪ 8 -‬מטר מעל פני האגם (ימין)‪,‬‬
‫וטמפרטורת פני המים (שמאל)‪.‬‬
‫)‪Water Surface Temp.(C‬‬
‫)‪Air Temperature(C‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪month‬‬
‫‪11‬‬
‫‪2‬‬
‫‪11‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪month‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪1‬‬
‫‪hour‬‬
‫‪hour‬‬
‫איור ‪ :8‬ההפרש בין ממוצע שעתי לחודש משנת ‪ 2010‬לעומת ממוצע דומה עבור השנים ‪ 1996-2008‬מימין‪ :‬טמפ‪ .‬אויר (‪;)C‬‬
‫משמאל‪ :‬טמפ‪ .‬פני מים (‪.)C‬‬
‫‪7‬‬
‫קרינה קצרה וארוכת גל‬
‫מדידות קרינה קצרת גל (‪ (nm 305-2800‬מראות באופן קבוע על ערך יומי מירבי בשעות הצהריים ‪13:00-‬‬
‫‪( 11:00‬לפי שעון חורף)‪ .‬בסקלה העונתית הקרינה המקסימאלית חלה ביוני ויולי‪ .‬נתוני הקרינה ארוכת הגל‬
‫מראים שיא בקרינה בצהריים באוגוסט (איור ‪ 9‬ו‪ .)10-‬תחום הקרינה קצרת הגל הוא בין ‪( 0‬לילה) לכ‪900-‬‬
‫‪ Wm-2‬בשעות היום‪ .‬תחום הקרינה ארוכת הגל הוא בין ‪ 320‬ל‪ Wm-2 450 -‬בקירוב‪ .‬ההפרש של מדידות‬
‫הקרינה קצרת הגל הממוצעת במהלך השנה מעיד על סטיות אקראיות מן הממוצע הרב שנתי‪ .‬הסטיות‬
‫החיוביות ביולי נובעות מהשלמת נתונים חסרים בחודש זה‪ .‬לעומתן הסטיות החיוביות בקרינה קצרת גל‬
‫בשעות הצהריים של מרץ ונובמבר (מעל ‪ )Wm-2 50‬הן עדות נוספת למספר נמוך מהרגיל של ימי עננות‬
‫בשנת ‪ 2010‬לעומת שנה ממוצעת‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫)‪Short Wave Rad (Wm 2‬‬
‫‪-‬‬
‫)‪Long Wave Rad (Wm 2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪460‬‬
‫‪12‬‬
‫‪800‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪700‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪440‬‬
‫‪420‬‬
‫‪9‬‬
‫‪600‬‬
‫‪8‬‬
‫‪500‬‬
‫‪380‬‬
‫‪7‬‬
‫‪month‬‬
‫‪400‬‬
‫‪6‬‬
‫‪400‬‬
‫‪6‬‬
‫‪300‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪360‬‬
‫‪8‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪200‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪340‬‬
‫‪100‬‬
‫‪2‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪month‬‬
‫‪7‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪hour‬‬
‫‪hour‬‬
‫איור ‪ :9‬סיכום שנתי של ממוצעים שעתיים וחודשיים של קרינה ארוכת גל ( ‪ , Wm-2‬ימין) וקצרת גל (שמאל)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫)‪Short Wave Rad (Wm 2‬‬
‫)‪Long Wave Rad (Wm 2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪50‬‬
‫‪11‬‬
‫‪40‬‬
‫‪11‬‬
‫‪150‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫‪100‬‬
‫‪30‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫‪month‬‬
‫‪6‬‬
‫‪50‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪-50‬‬
‫‪3‬‬
‫‪-10‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪-20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪month‬‬
‫‪20‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪-100‬‬
‫‪1‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪hour‬‬
‫‪hour‬‬
‫איור ‪ :10‬ההפרש בין ממוצע שעתי לחודש משנת ‪ 2010‬לעומת ממוצע דומה עבור השנים ‪ .2008 -1996‬מימין‪ :‬קרינה ארוכת גל‬
‫(‪ ,)Wm-2‬משמאל‪ :‬קרינה קצרת גל (‪.)Wm-2‬‬
‫‪8‬‬
‫לחות יחסית ומהירות רוח‬
‫סיכום שנתי של ממוצעי מהירות הרוח והלחות היחסית (איור ‪ 11‬ו‪ )12-‬מדגים את רוחות אחר‪-‬הצהריים‬
‫הקיציות האופייניות‪ .‬שעה ‪ 15:00‬היא שעת השיא לאורך כל השנה (שעון חורף‪ ,‬שעת השיא בפועל היא‬
‫‪ 14:00‬לפי שעון קיץ)‪ ,‬ובחודשים יוני‪-‬יולי‪-‬אוגוסט הרוחות הן החזקות ביותר‪ .‬חודשי החורף והשעות ‪00:00‬‬
‫עד ‪ 10:00‬הן בהכללה הזמנים בהם בממוצע מהירות הרוח היא הנמוכה ביותר ועומדת על פחות מ‪ 2 -‬מ'‬
‫לשנייה‪ .‬הלחות יחסית (‪ )%‬מעל פני האגם מצויה בד"כ בהתאמה שלילית עם מהירות הרוח (מהירות גדלה –‬
‫לחות פוחתת)‪.‬‬
‫)‪Humidity (%‬‬
‫‪-‬‬
‫)‪WindSpeed(ms 1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪8‬‬
‫‪75‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪70‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪65‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪60‬‬
‫‪11‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪month‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪55‬‬
‫‪6‬‬
‫‪50‬‬
‫‪month‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪45‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪40‬‬
‫‪3‬‬
‫‪35‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪30‬‬
‫‪1‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪hour‬‬
‫‪hour‬‬
‫איור ‪ :11‬סיכום שנתי של ממוצעים שעתיים וחודשיים של לחות יחסית (שמאל) ומהירות רוח (ימין)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫)‪Humidity (%‬‬
‫)‪WindSpeed(ms 1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪-0.5‬‬
‫‪7‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪-1.5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪month‬‬
‫‪0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪-5‬‬
‫‪-10‬‬
‫‪3‬‬
‫‪-2.5‬‬
‫‪month‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪9‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪-15‬‬
‫‪-3‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪20‬‬
‫‪hour‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪hour‬‬
‫איור ‪ :12‬הפרש בין ממוצע שעתי לחודש משנת ‪ 2010‬לעומת ממוצע דומה עבור השנים ‪ .2008 -1996‬מימין‪ :‬מהירות רוח (‪,)ms-1‬‬
‫משמאל‪ :‬לחות יחסית (‪.)%‬‬
‫מהירות הרוח נלקחה מנתוני תחנה ‪ A‬ואלה דומים (אם כי לא זהים) לנתוני הרוח בתחנת טבחה‪ .‬לפיכך‬
‫בשעות היממה עם הרוח החזקה (‪ 10:00‬עד ‪ )20:00‬קיים דמיון רב לנתוני הרוח הרב שנתיים (למעט רוחות‬
‫‪9‬‬
‫הצהריים של יולי ואוגוסט שהן נמוכות יחסית)‪ .‬חודש ינואר ‪ 2010‬הראה ערכי לחות יחסית גבוהים‬
‫מהממוצע הרב שנתי‪ ,‬ככל הנראה בהתאמה לעובדה שחודש זה היה גשום מאד באופן יחסי‪ .‬חודש נובמבר‪,‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬היה חודש חם באופן קיצוני ולחות יחסית נמוכה בהרבה מהרגיל‪.‬‬
‫סיכום שנתי של התאדות מהאגם‬
‫המודל מבוסס על האלגוריתם של ‪ ,Penman-Monteith‬לפי התיאור המופיע בפירוט רב אצל ‪Allen et al.‬‬
‫)‪ .(1998‬תקציר השיטה הובא בדו"ח המעבדה לשנת ‪ .2008‬המודל בנוי ב – ‪ EXCEL‬והחישוב מתבצע על‬
‫פני ‪ 365‬יום בשנה כלשהי‪ .‬למודל ‪ 3‬דפים (‪ )worksheet‬עיקריים‪ :‬דף הקלט (‪ ,)input data‬דף החישובים‬
‫(‪ ,)Penman Daily‬ודף הפלט (‪ .)Output‬המודל הוזן ב‪ 7 -‬סדרות יומיות (‪ 365‬ערכים בכל סדרה) שמקורן‬
‫במדידות המטאורולוגיות של המעבדה לחקר הכנרת בגנוסר ובתחנה ‪ .A‬סדרות אלה מפורטות בטבלה ‪:2‬‬
‫טבלה ‪ :2‬נתוני קלט למודל ההתאדות‬
‫שם הסדרה‬
‫סימול‬
‫טמפ‪ .‬מינימום‬
‫טמפ‪ .‬מקסימום‬
‫לחות יחסית מינימום‬
‫לחות יחסית מקסימום‬
‫מהירות רוח ממוצעת‬
‫קרינה גלובלית‬
‫שינוי חום יומי‬
‫יחידות‬
‫מעלות ‪C‬‬
‫מעלות ‪C‬‬
‫לחות ‪%‬‬
‫לחות ‪%‬‬
‫‪1‬‬‫מטר שנייה‬
‫‪2‬‬‫מיליון ג'אול מטר‬
‫‪2‬‬‫מיליון ג'אול מטר‬
‫‪Tmin‬‬
‫‪Tmax‬‬
‫‪RHmin‬‬
‫‪RHmax‬‬
‫‪U-10‬‬
‫‪RS‬‬
‫‪HL‬‬
‫על פי התוצאות רכיב הקרינה מגיע לערכו המקסימלי בחודשים אוגוסט – ספטמבר ורכיב הרוח בשיאו‬
‫באמצע יולי‪ .‬התוצאה היא שההתאדות הכוללת מהאגם מגיעה לשיאה באוגוסט‪ ,‬וערכה הנמוך ביותר‬
‫בפברואר (איור ‪ .)13‬החישוב הכמותי הראה שההתאדות בשנת ‪ 2010‬הסתכמה בכ‪ 245 -‬מלמ"ק‪ .‬יש לציין כי‬
‫ב‪ 2010 -‬ההתאדות מוגברת יחסית באוגוסט‪ ,‬ספטמבר ונובמבר שהיו חודשים חמים מאד‪.‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪E Penman‬‬
‫‪E Pan-A empirical‬‬
‫‪E Average from balances‬‬
‫‪Radiation Component‬‬
‫‪Wind Component‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪7.0‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪3.0‬‬
‫)‪evaporation (mm‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪360‬‬
‫‪330‬‬
‫‪300‬‬
‫‪270‬‬
‫‪240‬‬
‫‪210‬‬
‫‪180‬‬
‫‪150‬‬
‫‪120‬‬
‫‪90‬‬
‫‪60‬‬
‫‪30‬‬
‫‪0‬‬
‫‪day‬‬
‫איור ‪ :13‬הערכת התאדות במ"מ ליום לפי ‪( Penman-Monteith‬כחול כהה) מתוך מדידות מטאורולוגיות בגינוסר ובתחנה ‪A‬‬
‫בשנת ‪ . 2010‬בצהוב‪" :‬רכיב הרוח"; בכתום‪" :‬רכיב הקרינה"; באדום‪ :‬ממוצע התאדות מגיגית; בכחול‪ :‬ממוצע התאדות מהכנרת‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫סיכום שנתי של טמפרטורת האגם‬
‫פרופיל טמפרטורת גוף המים נמדד על בסיס שבועי באמצעות ‪ STD‬במספר תחנות דיגום (כל ‪ 0.1‬מטר)‪.‬‬
‫בסיכום הנוכחי נתייחס רק למדידות שנעשו בתחנה ‪ .A‬שנת ‪ 2010‬התאפיינה לכאורה בשכוב תרמי‬
‫סטנדרטי (איור ‪ ,)14‬אך בהשוואה לשנים קודמות (איור ‪ )15‬ניכר כי‪ .1 :‬טמפרטורת המים בהיפולימניון היתה‬
‫בשנה זו גבוהה ב‪ 1-‬מעלה לפחות מהממוצע בשנים האחרונות; ‪ .2‬טמפרטורת המים באפילימניון גבוהה בכ‪-‬‬
‫‪ 0.5‬עד ‪ 2.0‬מעלות מזו של ממוצע ‪ 5‬השנים האחרונות‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪30‬‬
‫‪-5‬‬
‫‪28‬‬
‫‪-10‬‬
‫‪26‬‬
‫‪-15‬‬
‫)‪Depth(m‬‬
‫‪24‬‬
‫‪-20‬‬
‫‪22‬‬
‫‪-25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪-30‬‬
‫‪18‬‬
‫‪-35‬‬
‫‪16‬‬
‫‪30/11‬‬
‫‪31/10‬‬
‫‪30/09‬‬
‫‪31/08‬‬
‫‪30/06 31/07‬‬
‫‪Date‬‬
‫‪31/05‬‬
‫‪30/04‬‬
‫‪31/03‬‬
‫‪01/02 29/02‬‬
‫‪-40‬‬
‫‪01/01‬‬
‫איור ‪ :14‬טמפרטורת האגם לשנת ‪0202‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪-5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪-10‬‬
‫‪3‬‬
‫‪-15‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪Depth(m‬‬
‫‪-20‬‬
‫‪-25‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-30‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-35‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪30/11‬‬
‫‪31/10‬‬
‫‪30/09‬‬
‫‪31/08‬‬
‫‪30/06 31/07‬‬
‫‪Date‬‬
‫‪31/05‬‬
‫‪30/04‬‬
‫‪31/03‬‬
‫‪01/02 29/02‬‬
‫‪-40‬‬
‫‪01/01‬‬
‫איור ‪ :15‬ההפרש בין טמפרטורת האגם לשנת ‪ 2010‬לטמפרטורה הממוצעת בשנים ‪ .2004-2009‬החל מחודש יולי טמפרטורת‬
‫האפילימניון גבוהה בכ‪ 0.5 -‬עד ‪ 2.0‬מעלות מזו של ממוצע ‪ 5‬השנים האחרונות‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫גלים פנימיים במהלך הסופה בדצמבר ‪2010‬‬
‫בין ה‪ 10 -‬ל – ‪ 13‬לדצמבר ‪ 2010‬התרחשה סופת גשמים ורוח עזה בכל רחבי הארץ‪ .‬במהלך הסופה ירדו‬
‫בצפון הארץ בין ‪ 100‬ל‪ 200-‬מ"מ גשם‪ .‬זה היה אירוע הגשם המשמעותי הראשון של עונת ‪ .2010-2011‬במהלך‬
‫האירוע נשבו על פני הכנרת רוחות במהירות של עד ‪ 20‬מ' לשנייה (איור ‪ 16‬למטה) והשפעתן על מבנה‬
‫השכוב והגלים הפנימיים הייתה מרשימה (איור ‪ 16‬למעלה)‪ .‬במהלך הימים מה‪ 9 -‬עד ל‪ 15-‬לדצמבר (‪ 6‬ימים)‬
‫פחתה טמפרטורת המים באפילימניון בשיעור ‪ 2.5‬מעלות‪ .‬החל משעה ‪ 12:00‬בצהרי ה‪ 12 -‬לדצמבר בולטת‬
‫לעין העמקת התרמוקלינה בשיעור של כ‪ 10 -‬מטר עד לשעה ‪ 00:00‬של ה‪ 13-‬לדצמבר‪ ,‬ועלייתה חזרה בשיעור‬
‫של כ‪ 8 -‬מטר במהלך ‪ 12‬שעות נוספות‪ .‬בבוקר ה‪ 13 -‬לדצמבר נודע לנו כי תנודת התרמוקלינה הקיצונית‬
‫לוותה ככל הנראה בעליית מים היפולימנטיים לקרבת פני האגם‪ ,‬שחדרו למשאבות של אגודת המים עמק‬
‫הירדן‪ .‬כפי שנראה באיור ‪ 16‬מערכת הניטור האוטומטי של המעבדה בתחנה ‪ A‬קלטה למעשה את הפרטים‬
‫המהותיים של אירוע זה‬
‫‪.‬‬
‫‪Data measured in station A during2010 from day=343 to day =349.2708‬‬
‫‪22‬‬
‫‪21.5‬‬
‫‪-5‬‬
‫‪21‬‬
‫‪-10‬‬
‫‪20.5‬‬
‫‪20‬‬
‫‪-15‬‬
‫‪19‬‬
‫)‪Depth (m‬‬
‫‪19.5‬‬
‫‪-20‬‬
‫‪-25‬‬
‫‪18.5‬‬
‫‪18‬‬
‫‪-30‬‬
‫‪17.5‬‬
‫‪-35‬‬
‫‪17‬‬
‫‪16.5‬‬
‫‪15-Dec-2010‬‬
‫‪14-Dec-2010‬‬
‫‪13-Dec-2010‬‬
‫‪12/15/10 0:00‬‬
‫‪12/14/10 0:00‬‬
‫‪12/13/10 0:00‬‬
‫‪12-Dec-2010‬‬
‫‪Date and time‬‬
‫‪11-Dec-2010‬‬
‫‪10-Dec-2010‬‬
‫‪-40‬‬
‫‪09-Dec-2010‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪12/12/10 0:00‬‬
‫‪12/11/10 0:00‬‬
‫‪12/10/10 0:00‬‬
‫)‪Wind speed (m/sec‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪12/9/10 0:00‬‬
‫‪-5‬‬
‫‪Date‬‬
‫איור ‪ :16‬מהלך הסופה שחלה בין ה‪ 11 -‬ל – ‪ 13‬בדצמבר ‪ .2010‬למטה‪ :‬מהירות הרוח בתחנה ‪ .A‬למעלה‪ :‬טמפרטורת פרופיל המים‬
‫בתחנה ‪.A‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ .2.4‬ממצאי הניטור הכימי‬
‫עמי נשרי‪ ,‬מיקי שליכטר‬
‫ריכוזי חמרים בעמודת המים‬
‫התופעות הכימיות הבולטות ביותר בשנת ‪ 2010‬הם ערכים נמוכים יחסית של חומר מרחף‪ ,‬עכירות‪ ,‬זרחן‬
‫הכללי‪ ,‬חמצן ו‪ pH -‬באפילמניון במרבית תקופות השנה‪ .‬הירידה ב‪ 3 -‬הפרמטרים הראשונים מצביעה על‬
‫ריכוזי חלקיקים אורגניים נמוכים יותר כפי שגם מתבטא בפרמטרים ביולוגיים אחרים (דו"ח זה)‪ .‬הדגם‬
‫העונתי של ריכוז הזרחן החלקיקי (זרחן כללי פחות מומס כללי) בשנת ‪ 2010‬שונה מהדגם העונתי של‬
‫הממוצע הרב שנתי בכך שריכוזי הזרחן החלקיקי הגבוהים מצויים רק בחורף בניגוד לממוצע הרב‪-‬שנתי שבו‬
‫האביב מתאפיין בריכוזים גבוהים יחסית (איור ‪.)17‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪0.018‬‬
‫‪1969-2010‬‬
‫‪0.016‬‬
‫‪0.014‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.008‬‬
‫‪mgP(PP)/L‬‬
‫‪0.012‬‬
‫‪0.006‬‬
‫‪0.004‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Month‬‬
‫איור ‪ :17‬ריכוז חודשי ממוצע של זרחן חלקיקי באפילימניון בשנת ‪ 2010‬בהשוואה לממוצע הרב‪-‬שנתי‪.1969-2010 ,‬‬
‫ריכוזי החנקן האורגני הממוצע הרב‪-‬שנתי גבוהים בהרבה מאלה שבשנת ‪( 2010‬איור ‪ )18‬והסיבה העיקרית‬
‫לכך היא השפעת אבק כבול החולה על הכנרת בשנות ה‪ 70-‬אולם מעבר לתופעה זו ניתן לראות דגם עונתי‬
‫מובהק של עליה אביבית בריכוז החנקן האורגני (ב‪-‬ס‪.‬ג‪ .‬של ‪ 0.2‬מג"ל חנקן) בגלל פריחות האצות האביביות‬
‫שמלווה בדעיכה לאחר מכן‪ .‬בשנת ‪ 2010‬דגם זה כמעט ולא התקיים‪ ,‬ריכוזי החנקן האורגני כמעט ולא‬
‫השתנו עד לקיץ ורק אז חלה ירידה מסוימת בריכוז‪ .‬זוהי שוב אינדיקציה למחסור בפריחה אביבית‬
‫משמעותית ב‪.2010-‬‬
‫ריכוזי החמצן בשכבת המים העליונה של הכנרת מוכתבים בעקר ע"י המאזן שבין רמת הייצור הראשוני‪,‬‬
‫ספק החמצן העיקרי‪ ,‬לבין הנשימה‪ ,‬התהליך מסלק החמצן העיקרי‪ .‬מכיוון שהתוצאות המוצגות כאן‬
‫משקפות את דיגום שעות הבוקר שבהן הפוטוסינתיזה דומיננטית ביחס לנשימה ניתן להניח שהדעיכה‬
‫הגדולה בריכוז החמצן באביב קיץ ‪ 2010-‬נובעת מירידה יחסית בקצב הפוטוסינתיזה‪ ,‬כפי שניתן גם להסיק‬
‫ממדידות ישירות של שטף ביולוגי זה‪ .‬באופן דומה לדגם העונתי של החמצן גם הדגם המקביל של רמת ה‪-‬‬
‫‪ pH‬מצביע על תופעה זהה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪1969-2010‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪mgN(Norg)/L‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Month‬‬
‫איור ‪ :18‬ממוצע חודשי של ריכוז חנקן אורגני באפילימניון בשנת ‪ 2010‬כנגד הממוצע הרב שנתי בין ‪ 1969‬ל‪.2010-‬‬
‫ריכוזי הסיליקה המומסת במי האגם משקפים קיום פריחות של צורניות‪ .‬ב‪ 2010-‬ריכוז הסיליקה גבוה‬
‫מהממוצע הרב שנתי (איור ‪ )19‬וזהו ביטוי לכך שבשנים האחרונות לא היו פריחות מסיביות של צורניות‬
‫שאחרת ריכוזי הסיליקה המומסת היו יורדים‪ .‬שיקוע צורניות הוא אמצעי לסילוק סיליקה מומסת מהאגם‪.‬‬
‫אבל בכל זאת בחודשי הקיץ‪ ,‬בין אוגוסט לאוקטובר ‪ ,2010‬ניתן להבחין בירידה בסיליקה המומסת‪ ,‬קרוב‬
‫לודאי כתוצאה מהופעה לא מסיבית של צורניות‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪4‬‬
‫‪mgSiO2(Norg)/L‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1969-2010‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Month‬‬
‫איור ‪ :19‬ריכוזי סיליקה באפילימניון של הכנרת בשנת ‪ 2010‬ובשנים ‪.1929-2010‬‬
‫ריכוזי הזרחן המומס והאמוניום בהיפולימניון בשנת ‪ 2010‬גבוהים מהממוצע הרב‪-‬שנתי (איור ‪ .)20‬זוהי‬
‫תופעה חוזרת ונשנית בשנים נמוכות מפלס ובד"כ גם אלו הם גם מעוטות בפעילות ביולוגית אפילמנטית‬
‫התפופעה נובעת משינויים במשטר הסדימנטציה של האגם‪ .‬כאשר חלקיקים דקים‪ ,‬ביניהם ביולוגיים‪.‬‬
‫נסחפים מהשוליים למרכז העמוק של האגם ושם הם מתפרקים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫איור ‪ :20‬ריכוזי יסודות באפילימניון (‪ )0-15‬ובהיפולימניון (‪ )30-40‬במשך שנת ‪[ 2010‬עמודות] כנגד הממוצע הרב‪-‬שנתי (‪)1969-2010‬‬
‫[רבועים מלאים מחוברים בקו] עם סטית תקן אחת‪.‬‬
‫‪Alkalinity 1-15m‬‬
‫‪Alkalinity 30-40m‬‬
‫‪200‬‬
‫‪180‬‬
‫‪180‬‬
‫‪160‬‬
‫‪160‬‬
‫‪mg/l‬‬
‫‪mg/l‬‬
‫‪140‬‬
‫‪140‬‬
‫‪120‬‬
‫‪120‬‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪12‬‬
‫‪80‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪11‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪pH 30-40m‬‬
‫‪pH 1-15m‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪9.4‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪8.6‬‬
‫‪8.6‬‬
‫‪8.2‬‬
‫‪8.2‬‬
‫‪7.8‬‬
‫‪7.8‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‪7.0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7.0‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Oxygen 30-40m‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Oxygen 1-15m‬‬
‫‪14.0‬‬
‫‪14.0‬‬
‫‪12.0‬‬
‫‪12.0‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪mg/l‬‬
‫‪mg/l‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪Hydrogen Sulfide 30-40m‬‬
‫‪12.0‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪mg/l‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
Nitrate 1-15m
Nitrate 30-40m
0.5
0.6
0.5
0.4
0.4
mg/l
mg/l
0.3
0.3
0.2
0.2
0.1
0.1
0.0
0.0
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
7
8
9
10
11
12
7
8
9
10
11
12
7
8
9
10
11
12
Nitrite 30-40m
Nitrite 1-15m
0.08
0.14
0.07
0.12
0.06
0.10
mg/l
mg/l
0.05
0.08
0.06
0.04
0.03
0.04
0.02
0.02
0.01
0.00
0.00
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
1
2
3
4
5
6
Ammonia 30-40m
Ammonia 1-15m
0.4
2.0
1.8
1.6
0.3
1.4
mg/l
mg/l
1.2
0.2
1.0
0.8
0.6
0.1
0.4
0.2
0.0
0.0
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
1
Organic Nitrogen 1-15m
2
3
4
5
6
Organic Nitrogen 30-40m
0.80
0.80
0.60
0.60
mg/l
1.00
mg/l
1.00
0.40
0.40
0.20
0.20
0.00
0.00
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
16
1
2
3
4
5
6
1.2
Total Nitrogen 1-15m
2.5
1.0
Total Nitrogen 30-40m
2.0
0.8
mg/l
mg/l
1.5
0.6
1.0
0.4
0.5
0.2
0.0
0.0
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
1
Chloride 1-15m
300
280
280
260
260
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
4
5
6
7
8
9
10
11
12
Chloride 30-40m
mg/l
mg/l
300
2
240
240
220
220
200
200
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
1
Calcium 1-15m
2
3
Calcium 30-40m
65
65
60
60
55
55
mg/l
50
mg/l
50
45
45
40
40
35
35
30
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
30
12
1
Turbidity 1-15m
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
Turbidity 30-40m
4.0
20.0
3.0
15.0
NTU
25.0
NTU
5.0
2.0
10.0
1.0
5.0
0.0
0.0
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
17
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
Total Suspended Solids 30-40m
Total Suspended Solids 1-15m
8.0
8.0
6.0
6.0
mg/l
10.0
mg/l
10.0
4.0
4.0
2.0
2.0
0.0
0.0
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
1
Total Phosphorus 1-15m
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
6
7
8
9
10
11
12
8
9
10
11
12
8
9
10
11
12
Total Phosphorus 30-40m
0.04
0.14
0.12
0.03
0.10
mg/l
mg/l
0.08
0.02
0.06
0.04
0.01
0.02
0.00
0.00
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
1
Soluble Reactive Phosphorus 1-15m
2
3
4
5
Soluble Reactive Phosphorus 30-40m
0.010
0.12
0.10
0.008
0.08
mg/l
mg/l
0.006
0.06
0.004
0.04
0.002
0.02
0.000
0.00
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
1
Total Dissolved Phosphorus 1-15m
2
3
4
5
6
7
Total Dissolved Phosphorus 30-40m
0.016
0.12
0.10
0.012
mg/l
mg/l
0.08
0.008
0.06
0.04
0.004
0.02
0.000
0.00
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
18
1
2
3
4
5
6
7
‫‪Sulfate 30-40m‬‬
‫‪Sulfate 1-15m‬‬
‫‪60.0‬‬
‫‪60.0‬‬
‫‪55.0‬‬
‫‪55.0‬‬
‫‪50.0‬‬
‫‪50.0‬‬
‫‪45.0‬‬
‫‪45.0‬‬
‫‪mg/l‬‬
‫‪mg/l‬‬
‫‪40.0‬‬
‫‪40.0‬‬
‫‪35.0‬‬
‫‪35.0‬‬
‫‪30.0‬‬
‫‪30.0‬‬
‫‪25.0‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪25.0‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .2.5‬אוכלוסיות הפיטופלנקטון‬
‫תמר זהרי‪ ,‬טטיאנה פישביין‬
‫שנת ‪ 2010‬הייתה חמה מהממוצע‪ ,‬לאורך כל השנה טמפרטורת המים באפילימניון הייתה גבוהה ב‪1-2 -‬‬
‫מעלות צלסיוס מהממוצע הרב שנתי‪ ,‬כאשר באופן בולט החודשים פברואר‪-‬מרץ וכן נובמבר היו חמים‬
‫במיוחד‪ .‬רוב שנת ‪ 2010‬הייתה גם יבשה מהרגיל‪ ,‬גשמי חורף ‪ 2009/10‬הסתיימו כבר בפברואר ועד אמצע‬
‫דצמבר ‪ 2010‬לא ירדו גשמים‪ .‬לכן גם הכניסות מאגן ההיקוות ומאבק (דיווח של עמי נשרי) היו נמוכות‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬המהלך השנתי של הפיטופלנקטון בכנרת היה מאד לא שגרתי‪ ,‬כמפורט בהמשך‪.‬‬
‫כלל הביומסה האצתית‬
‫שנת ‪ 2010‬הייתה שנה שלישית ברצף אחרי ‪ 2008‬ו‪ 2009-‬ללא פריחת פרידיניום (איור ‪ 2007 )21‬הייתה השנה‬
‫האחרונה בה נצפתה פריחת פרידיניום בכנרת‪ .‬בשנים כמו ‪ 2007‬בהן פרידיניום פורחת המהלך השנתי של‬
‫הפיטופלנקטון מתאפיין בשיא ביומסה באפריל וביומסה נמוכה במשך כל הקיץ‪ .‬ב‪ 2010 -‬נרשמו ‪ 2‬שיאי‬
‫ביומסה‪ ,‬שניהם בעיתוי לא שגרתי‪ .‬השיא הראשון נרשם מוקדם יחסית‪ ,‬כבר בפברואר‪-‬מרץ (כ‪ 130-‬ג' למ"ר)‬
‫ושיא נוסף בעוצמה דומה נרשם מאוחר מאד בשנה ‪ -‬בדצמבר (איור ‪ .)21‬יחסית לשנים אחרות ללא‬
‫פרידיניום‪ ,‬הביומסה הכלל אצתית הממוצעת הייתה גבוהה (‪ 89.5‬ג' למ"ר‪ ,‬איור ‪ ,)21‬ואפילו גבוהה יחסית‬
‫לממוצע הרב שנתי שכולל שנים עם פרידיניום (‪ 79‬ג' למ"ר)‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 2010‬נרשם מינימום ביומסה שנתי של ‪ 26‬ג' למ"ר‪ ,‬שזה מינימום נמוך ומאוחר בעונה יחסית‬
‫לשנים אחרות ללא פרידיניום (איור ‪.)22‬‬
‫המהלך השנתי של הקבוצות הטקסונומיות העיקריות‬
‫שנת ‪ 2010‬נחלקה בין שלטון (תרומה של יותר מ‪ 50%-‬לסך הביומסה) של אצות דינופלגלטיות שאינן‬
‫פרידיניום בחורף (ינואר עד מאי) לבין שלטון ירוקיות בקיץ (מאוגוסט עד דצמבר) עם אפיזודה קצרה של‬
‫שלטון צורניות בתקופת הביניים‪ ,‬ביולי (איור ‪ .)22‬למעט בחודש יולי במהלך כל חודשי השנה כחוליות תרמו‬
‫מעל ‪ 7%‬לסך הביומסה‪ ,‬תרומה שהיא גדולה יחסית לשנים אחרות‪ .‬עם זאת‪ ,‬באופן בולט ובניגוד לשנים‬
‫האחרונות ללא פרידיניום ב‪ 2010-‬אצות כחוליות לא הגיעו לדומיננטיות השנה (איור ‪ ,)21‬השיא היה תרומה‬
‫של ‪ 23%‬לסך הביומסה ב‪ 7-‬לנובמבר (איור ‪ .)22‬נוכחות גבוהה יחסית של אצות קריפטופיטיות אפיינה את‬
‫תחילת השנה (שיא של ‪ 29%‬מכלל הביומסה ב‪ 14-‬לפברואר) – תופעה שהיא טיפוסית וחוזרת על עצמה בכל‬
‫השנים האחרונות‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫איור ‪ :21‬המהלך השנתי של ריכוזים חודשיים של ביומסת האצות בכנרת על פי הקבוצות הטקסונומיות העיקריות‪.2010 - 2007 ,‬‬
‫המינים הדומיננטיים‬
‫בינואר התחילה להתפתח האצה הדינופלגלטית צרטיום )‪( (Ceratium hirundinella‬איור ‪ .)23‬זהו מין‬
‫שמופיע בפלנקטון של הכנרת כמעט כל שנה‪ ,‬אך ב‪ 2010-‬הגיע בפעם הראשונה מאז תחילת הניטור למימדי‬
‫פריחה מאסיבית המתקרבת בעוצמתה למימדי פריחת הפרידיניום‪ .‬שיא הביומסה של צרטיום שנרשם‬
‫באמצע מרץ ‪ 2010‬היה ‪ 147‬ג' למ"ר (איור ‪ )24‬שהיוו ‪ 67%‬מכלל הביומסה‪ .‬בסוף מרץ הביומסה דעכה אך שיא‬
‫נוסף של צרטיום נרשם בסוף אפריל‪ ,‬משם הביומסה דעכה על להעלמות המין באמצע יוני (איור ‪ .)24‬בעבר‪,‬‬
‫צרטיום לא עברה ביומסה של ‪ 30‬ג' למ"ר‪ .‬כמו כן‪ ,‬שיאי הביומסה שלה נרשמו במאי‪-‬יוני ולא במרץ‪ .‬שיאי‬
‫עבר אלו נרשמו כאשר טמפרטורת המים הייתה מעל ‪ 16C‬וכאשר ה‪ pH -‬היה מעל ‪ .8.5‬ב‪ 2010-‬הצרטיום‬
‫פרחה כשטמפרטורת פני המים בפברואר עמדה על ‪ 18C‬ורמת ה ‪ pH‬הייתה מעל ‪ 8.3‬אך לא הגיעה ל‪.8.5 -‬‬
‫‪21‬‬
‫התנאים שעודדו התפתחות מין זה ב‪ 2010-‬עדיין לא ברורים‪ ,‬אך סביר שהעדר תחרות מצד פרידיניום הייתה‬
‫תנאי הכרחי‪.‬‬
‫לאחר דעיכת הצרטיום‪ ,‬נרשמה פריחה קצרה (שבועות בודדים) של הצורנית סינדרה )‪(Synedra rumpens‬‬
‫(איור ‪ )23‬עם שיא של ‪ 55‬ג' למ"ר ב‪ 19‬ליולי‪.‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪% of total biomass‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Month, 2010‬‬
‫איור ‪ :22‬המהלך השנתי של תרומת קבוצות הפיטופלנקטון העיקריות בשנת ‪ 2010‬לסה"כ הביומסה‪.‬‬
‫איור ‪ :23‬תמונות מיקרוסקופ של המינים שהיו דומיננטיים בכנרת ב‪ :2010-‬הדינופלגלט ‪ Ceratium hirundinella‬בחורף‪-‬אביב‪,‬‬
‫הצורנית ‪ Syndera rumpens‬ביולי והירוקית החוטית‪ Mougeotia Sp.‬בסתיו‪.‬‬
‫כבר ממרץ נרשמו במים ריכוזים משמעותיים של האצה הירוקית החוטית מוגושיה )‪( (Mougeotia sp.‬איור‬
‫‪ ,)23‬מין שבעבר קראנו לו דבריה‪ .‬חוטים של מוגושיה נמצאו במים לאורך כל השנה ותרמו לכך שאצות‬
‫ירוקיות תרמו את רוב הביומסה לאורך כל השנה (איור ‪ .)24‬משם ואילך כלל ביומסת הפיטופלנקטון‪ ,‬כולל‬
‫מוגושיה‪ ,‬דעכה עד למינימום השנתי בספטמבר‪ .‬משם והלאה מוגושיה התפתחה למימדי פריחה שהגיעו‬
‫לפריחה מאסיבית בסוף דצמבר‪ ,‬עם אלפי חוטים למ"ל‪ .‬מין זה הופיע לראשונה בכנרת ב‪ 1998 -‬ופרח‬
‫לראשונה באביב ‪ 2005‬עם ריכוזי ביומסה דומים לאלו שנצפו בדצמבר השנה‪ .‬מפתיע בכל זאת עיתוי‬
‫הפריחה בדצמבר ‪ 2010‬ששונה לגמרי מהעיתוי ב‪ .2005 -‬מעט מאד ידוע על האקולוגיה של מין זה ששייך‬
‫לקבוצת ה‪ conjugales -‬של האצות הירוקיות‪ .‬בתרביות של אצה זו שבודדו מהכנרת וגודלו במעבדה עם‬
‫טלטול האצה נדבקה לכלי הזכוכית בקצה אחד של הפילמנט‪ .‬בזמן הפריחה האחרונה בדצמבר הדייגים‬
‫‪21‬‬
‫התלוננו על אצות ירוקות שנדבקו לרשתות‪ ,‬לדגים ולידיים שלהם וגרמו להם לצריבות‪ ,‬אנו סבורים‬
‫שמדובר במוגושיה ‪ .‬מכיוון שמין זה עשוי להיות המין שיחליף את פרידיניום בעתיד‪ ,‬חשוב ללמוד את‬
‫האקולוגיה שלו‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ 2010‬צפינו בריכוזים גבוהים (אלפי חוטים למ"ל) של הכחולית החוטית ‪ .Lyngbia‬בגלל‬
‫המימדים הזעירים של חוטים אלו תרומתה לסך הביומסה הייתה קטנה‪ ,‬רק ‪ 6.2‬ג' למ"ר‪ .‬כמו כן היא איננה‬
‫מקבעת חנקן‪.‬‬
‫‪200‬‬
‫‪Mougeotia sp.‬‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫‪biomass, g/m2‬‬
‫‪Ceratium hirundinella‬‬
‫‪150‬‬
‫‪0‬‬
‫‪D‬‬
‫‪D‬‬
‫‪N‬‬
‫‪O‬‬
‫‪S‬‬
‫‪A‬‬
‫‪J‬‬
‫‪J‬‬
‫‪M‬‬
‫‪A‬‬
‫‪M‬‬
‫‪J‬‬
‫‪J‬‬
‫‪Month, 2010‬‬
‫איור ‪ :24‬המהלך השנתי של שני המינים יוצרי הפריחות ב‪ :2010-‬הדינופלגלט ‪ Ceratium hirundinella‬והירוקית החוטית‬
‫‪.Mougeotia Sp.‬‬
‫‪ .2.6‬כלורופיל וייצור ראשוני‬
‫יוסף יעקבי וסמיון קגנובסקי‬
‫ממוצע צפיפות הכלורופיל בשנת ‪ 2010‬היה זהה כמעט לממוצע של השנתיים הקודמות (איור ‪ 25‬למעלה)‪,‬‬
‫אם כי הגיע רק כדי ‪ 75%‬מהממוצע הרב‪-‬שנתי‪ .‬בייצור הראשוני ניכרת מגמת יציבות של ממוצע שנתי‬
‫העומד על ‪ 1580 ±100‬החל ב‪( 1998-‬איור ‪ 25‬למטה)‪ .‬הממוצעים השנתיים יציבים למדי ובמקרה של הייצור‬
‫הראשוני אף יציבים ממה שנראה בכנרת כאשר המחזוריות התוך‪-‬שנתית של צפיפות הפיטופלנקטון‬
‫ופעילותו הייתה סדירה וברת חיזוי במידה מרובה‪ .‬אולם‪ ,‬למרות "מעטפת היציבות השנתית" שהיא כה‬
‫ברורה ניכרים שינויים גדולים בדינמיקה התוך‪-‬שנתית של צפיפות הכלורופיל והייצור הראשוני (וגם הרכב‬
‫מיני הפיטופלנקטון באגם)‪ .‬ב‪ 2010-‬נמשכה המגמה של צמצום ההפרשים בין ערכי המזער והמירב במדדים‬
‫של צפיפות כלורופיל וייצור ראשוני‪ .‬בולטת הירידה הניכרת בצפיפות הכלורופיל בחדשי החורף והאביב‬
‫וכנגדה העלייה השיטתית של משתנה זה בחדשי הסתיו (איור ‪ 26‬למעלה)‪ .‬הפועל היוצא הוא שממוצע‬
‫מחצית השנה שבין ינואר ליוני עולה על זה של יולי‪-‬דצמבר אך ב‪ ,21% -‬בה בשעה שבממוצע הרב‪-‬שנתי‬
‫ההפרש הזה הוא כ‪( 250% -‬טבלה ‪ .)3‬דגם הסטייה של ערכי הייצור הראשוני ב‪ ,2010-‬בהשוואה לממוצע‬
‫הרב‪ -‬שנתי‪ ,‬דומה במידה מסויימת למה שנמדד בצפיפות הכלורופיל‪ ,‬כלומר מתחת לממוצע בעיקר בחדשי‬
‫האביב ומעל הממוצע בחדשי הסתיו (איור ‪ 26‬למעלה)‪ .‬גם בייצור הראשוני הצטמצם הפער בין ממוצע‬
‫ינואר‪-‬יוני לכדי כ‪ ,1%-‬בה בשעה שבממוצע הרב שנתי הוא עומד על כ‪( 25% -‬טבלה ‪ .)3‬הממצאים האלה‬
‫מעידים על שינוי העובר על הכנרת‪ .‬דוגמה מקובלת היא ששינויים באים לידי ביטוי בהרכב המינים זמן רב‬
‫בטרם רואים שינוי משמעותי בייצור הראשוני‪ .‬היעלמותם של מיני פיטופלנקטון והופעתם של מינים‬
‫‪22‬‬
‫חלופיים מתועדת היטב בכנרת של השנים האחרונות והיווצרות מונוקולטורה של הירוקית החוטית‬
‫מוג'וטיה‪ ,‬בפרקי זמן ארוכים מדגימה את התופעה באורח בוטה‪.‬‬
‫טבלה ‪ :3‬ממוצעים (‪ ±‬סטיית תקן) שנתיים ותקופתיים של כלורופיל וייצור ראשוני בכנרת‪ :‬השוואה של ‪ 2010‬עם הנתונים הרב‪-‬‬
‫שנתיים‪.‬‬
‫ייצור ראשוני‪ ,‬מג' פחמן‪ /‬מ‪/ 2‬יממה‬
‫‪2‬‬
‫כלורופיל‪ ,‬מג'‪ /‬מ‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2010‬‬
‫רב‪-‬שנתי‬
‫‪2010‬‬
‫רב‪-‬שנתי‬
‫‪1825 ±426‬‬
‫ינואר –יוני‬
‫‪171 ±47‬‬
‫‪022 ±120‬‬
‫‪1924 ±239‬‬
‫יולי –דצמבר‬
‫‪135 ±37‬‬
‫‪102 ± 20‬‬
‫‪1995 252±‬‬
‫‪1454 ±278‬‬
‫ינואר‪-‬דצמבר‬
‫‪153 ±46‬‬
‫‪002 ± 52‬‬
‫‪1955 ±300‬‬
‫‪1643 ±323‬‬
‫‪2010 - 1970 1‬‬
‫‪2010 -1972 2‬‬
‫‪Chl annual average‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪200‬‬
‫‪Chl a, mg m‬‬
‫‪300‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪19‬‬
‫‪7‬‬
‫‪19 0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪19 2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪19 4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪19 6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪19 8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪19 0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪19 2‬‬
‫‪8‬‬
‫‪19 4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪19 6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪19 8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪19 0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪19 2‬‬
‫‪9‬‬
‫‪19 4‬‬
‫‪9‬‬
‫‪19 6‬‬
‫‪9‬‬
‫‪20 8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20 0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20 2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20 4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20 6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20 8‬‬
‫‪10‬‬
‫‪PP annual average‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪PP, mgC m d‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪19‬‬
‫‪7‬‬
‫‪19 0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪19 2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪19 4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪19 6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪19 8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪19 0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪19 2‬‬
‫‪8‬‬
‫‪19 4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪19 6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪19 8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪19 0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪19 2‬‬
‫‪9‬‬
‫‪19 4‬‬
‫‪9‬‬
‫‪19 6‬‬
‫‪9‬‬
‫‪20 8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20 0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20 2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20 4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20 6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20 8‬‬
‫‪10‬‬
‫איור ‪ :25‬הממוצעים השנתיים של צפיפות הכלורופיל (למעלה) והייצור הראשוני (למטה) בין השנים ‪ 1970‬ו‪ .2010 -‬כל ממוצע‬
‫שנתי מבוסס על ‪ 20-25‬מדידות‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪600‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪1970-2010‬‬
‫‪450‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪Chl, mg m‬‬
‫‪300‬‬
‫‪150‬‬
‫‪0‬‬
‫‪JAN FEB MAR APR MAY JUN JUL AUG SEP OCT NOV DEC‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪500‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪PP, mg C m d‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪JUL AUG SEP OCT NOV DEC‬‬
‫‪JAN FEB MAR APR MAY JUN‬‬
‫איור ‪ :26‬הממוצע החודשי של צפיפות הכלורופיל (למעלה) והייצור הראשוני (למטה) בשנת ‪ ,2010‬בהשוואה לממוצע החודשי‬
‫הרב‪-‬שנתי (הייצור הראשוני באוגוסט ‪ 2010‬לא נמדד אלא חושב לפי מודל)‪.‬‬
‫‪ .2.7‬זואופלנקטון‬
‫גדעון גל‪ ,‬שרה צ'ווה‬
‫ניטור הזואופלנקטון בכנרת נערך מאז ‪ 2003‬במקביל בשני אופני דיגום‪":‬מיקסים" ו"פרופילים"‪ .‬הראשון‬
‫מהווה המשך של שיטת הדיגום בה נעשה שימוש בכנרת עוד מתחילת שנות ה‪ 70-‬לעומת שיטת הפרופילים‬
‫שהחלה בפברואר ‪( 2003‬ראה דוח שנתי ‪ .)2003‬שיטת הפרופילים עברה מספר שינויים קטנים במהלך שנת‬
‫‪ 2004‬שכללו שינויים בעומקים על מנת להתאים את מספר הדגימות לכוח האדם העומד לרשותנו‪ ,‬וכן‬
‫המעבר לספירת דוגמאות במיקרוסקופ במקום שימוש בבינוקולור‪.‬‬
‫במעקב אחר השינויים בצפיפות הכוללת של הזואופלנקטון באגם מאז שנות ה‪ ,70-‬בעזרת דגימות המיקסים‬
‫(איור ‪ ,) 27‬ניתן לראות המשך מגמת ירידה בצפיפויות הזואופלנקטון שהחלה בשנת ‪ .2008‬הצפיפות‬
‫הממוצעת בשנה החולפת הייתה עדיין גבוהה מהערכים שנצפו ב‪ 2004-‬ובשנות ה‪ .90-‬עם זאת‪ ,‬קצב הירידה‬
‫בצפיפות הזואופלנקטון בשלוש השנים האחרונות היה דומה לקצב המהיר שנצפה בראשית שנות ה‪2000-‬‬
‫ומהיר יותר מקצב השינוי שלו היינו עדים במהלך שנות ה‪.90-‬‬
‫בניתוח חודשי של תוצאות הניטור‪ ,‬בתחנה ‪( A‬שיטת המיקסים)‪ ,‬ניתן לראות שהירידה בצפיפויות‬
‫הזואופלנקטון‪ ,‬ביחס לשנה קודמת‪ ,‬הייתה עקבית החל מחודש יוני (איור ‪ .)28‬במהלך חודשים ינואר‪ -‬מאי‬
‫בשנת ‪ 2010‬הצפיפות החודשית הממוצעת הייתה דומה או אף גבוהה מהערכים של שנת ‪ 2009‬והממוצע הרב‬
‫‪24‬‬
‫שנתי (‪ .) 1970-2003‬החל מחודש יוני התהפכה המגמה וצפיפות הזואופלנקטון הייתה נמוכה משמעותית‬
‫מערכי ‪ 2009‬והממוצע הרב שנתי‪ .‬למעשה‪ ,‬ערכי צפיפות הזואופלנקטון בקיץ ‪ 2010‬היו הנמוכים שנרשמו אי‬
‫פעם בכנרת מאז תחילת המעקב בשנת ‪( 1969‬איור ‪.)29‬‬
‫‪600‬‬
‫‪200‬‬
‫רטיל‪/‬םיטרפ( תופיפצ(‬
‫‪400‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪1985‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪1975‬‬
‫‪1970‬‬
‫שנה‬
‫איור ‪ :27‬צפיפות שנתית ממוצעת של הזואופלנקטון בכנרת‪ ,‬על פי דיגום המיקסים‪ ,‬בין השנים ‪ .1969-2010‬הכוכבים מציינים ערכי‬
‫צפיפות שנתית ממוצעת על פי דיגום הפרופילים (עבור השנים ‪.)2003-2010‬‬
‫הבדלים אלו בולטים במיוחד כאשר משווים את הערכים בין השנים והחודשים (איור ‪ .)30‬ההבדלים ניכרים‬
‫היטב בקבוצות הקופפודים והקלדוצירה בחודשים יוני עד ספטמבר שבהם הערכים היו קרובים ל‪ .0-‬ערכי‬
‫‪ ,2010‬בעיקר בקבוצת הקופפודים הגיעו לפחות מ‪ 1%-‬מהערכים הממוצעים הרב שנתיים לשנים ‪1970-2009‬‬
‫(טבלה ‪.)4‬‬
‫טבלה ‪ :4‬צפיפות חודשית ממוצעת של ‪ 3‬קבוצות הזואופלנקטון העיקריות ביחס לממוצעים החודשיים הרב שנתיים (‪.)1970-2009‬‬
‫הערכים הם באחוזים‪.‬‬
‫חודש‬
‫קופפודים‬
‫קלדוצירה‬
‫רוטיפרים‬
‫יוני‬
‫‪3.1‬‬
‫‪11.0‬‬
‫‪77.0‬‬
‫יולי‬
‫‪0.7‬‬
‫‪13.6‬‬
‫‪178.6‬‬
‫אוגוסט‬
‫‪0.3‬‬
‫‪7.6‬‬
‫‪64.6‬‬
‫ספטמבר‬
‫‪0.3‬‬
‫‪22.3‬‬
‫‪15.5‬‬
‫במהלך הקיץ צפיפות הקופפודים לא עלתה על ‪ 3%‬מהממוצע הרב שנתי והייתה מתחת לאחוז בודד‬
‫בשלושה מתוך ארבעת החודשים‪ .‬גם ערכי צפיפות מיני הקלדוצירה היו נמוכים והיו כ‪ 10%-‬מהממוצע הרב‬
‫שנתי פרט לחודש ספטמבר שבו ניתן לראות סממנים ראשונים של התאוששות‪ .‬הרוטפרים‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬
‫הציגו ערכים גבוהים יחסית פרט לחודש ספטמבר‪ .‬ערכי צפיפות גבוהים יחסית של רוטיפרים היו צפויים‬
‫לאור העדר לחץ טריפה של קופפודים על הרוטיפרים בחודשים אלו‪ .‬לא ידוע בוודאות מה הגורמים לירידה‬
‫הבולטת בצפיפות הזואופלנקטון באגם אבל יש להניח שטמפרטורות המים הגבוהות ביותר מ‪ 2-‬מעלות מעל‬
‫הממוצע במהלך קיץ ‪ 2010‬ואוכלוסיית לבנון גדולה תרמו רבות לאירוע חריג זה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪multiannual mean‬‬
‫‪600‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫רטיל‪/‬םיטרפ( תופיפצ(‬
‫‪500‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫חודש‬
‫איור ‪ : 28‬צפיפות חודשית ממוצעת של זואופלנקטון עבור השנים ‪( 2006-2010‬עמודות) והממוצע החודשי הרב שנתי לשנים ‪1970-‬‬
‫‪ 2003‬וסטיות תקן (קו רציף) ‪ ,‬על פי דיגום המיקסים‪.‬‬
‫איור ‪ :29‬ערכי צפיפות ממוצעת של קבוצות הזואופלנקטון העיקריות בכנרת בחודש אוגוסט בשנים ‪ .1970-2010‬הקו האופקי‬
‫במרכז הקופסא מייצג את ערך החציון של כלל הערכים‪ ,‬תחומי הקופסא מייצגים את הרבעון העליון והתחתון של הערכים‪,‬‬
‫והקווים האופקים מחוץ לקופסא את הערכים הנמוכים ביותר‪ .‬הכוכבים האדומים מיצגים את ערכי ‪ .2010‬ערכי ‪ 2010‬עבור‬
‫הקופפודים והקלדוצירה נפלו בתחום של הערכים הנמוכים ביותר של כלל הערכים‪.‬‬
‫אם בודקים‪ ,‬עבור התקופה ‪ ,2006-2010‬את ההבדלים בין הצפיפויות החודשיות על פי חלוקה לשלש קבוצות‬
‫פונקצינאליות הכוללות את הטורפים (קופפודים בוגרים)‪ ,‬הצמחוניים (קלדוצצרה והקופפודיטים) והמיקרו‪-‬‬
‫זואופלנקטון (רוטיפרים והנאופליי)‪ ,‬ניתן להבחין במספר מגמות (איור ‪ .)31‬ראשית‪ ,‬ניתן לראות שהירידה‬
‫בצפיפות הכ וללת של הזואופלנקטון נובעת‪ ,‬בעיקר‪ ,‬מירידה בערכי הצפיפות של הזואופלנקטון הטורף‬
‫והזואופלנקטון הצמחוני‪ .‬ערכים אלו היו נמוכים החל מחודש יוני ורק בחודשיים האחרונים של השנה‬
‫‪26‬‬
‫התאוששו‪ .‬במקרה של המיקרו‪-‬זואופלנקטון הערכים הנמוכים החלו רק בחודש אוגוסט עם התאוששות‬
‫בדצמבר‪ .‬ההבדל נובע מהרכב קבוצת המיקרו‪-‬זואופלנקטון שכולל את השלבים הצעירים של הקופפודים‬
‫והרוטיפרים‪ .‬עיקר הירידה בערכי המיקרו‪-‬זואופלנקטון נובעת מירידה בשלבים הצעירים של הקופפודים‬
‫שהיא תוצאה ישירה של העדר בוגרים ממינים אלו‪.‬‬
‫איור ‪ :30‬השוואה בין ערכי צפיפות קבוצות הזואופלנקטון העיקריות בין השנים ‪ 2007-2010‬ובחודשים יוני‪ -‬אוקוטובר‪ .‬הערכים‬
‫הם במספר פרטים לליטר‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪80‬‬
‫זואופלנקטון טורף‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫רטיל‪/‬םיטרפ( תופיפצ(‬
‫‪60‬‬
‫‪0‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪200‬‬
‫זואופלנקטון צמחוני‬
‫‪120‬‬
‫‪80‬‬
‫רטיל‪/‬םיטרפ( תופיפצ(‬
‫‪160‬‬
‫‪40‬‬
‫‪0‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪500‬‬
‫מיקרוזואופלנקטון‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫רטיל‪/‬םיטרפ( תופיפצ(‬
‫‪2006‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪400‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫חודש‬
‫איור ‪ : 31‬צפיפות חודשית ממוצעת של שלושת הקבוצות הפונקציונאליות של הזואופלנקטון באגם‪ :‬הזואופלנקטון הטורף‪,‬‬
‫הזואופלנקטון הצמחוני והמיקרו‪-‬זואופלנקטון עבור השנים ‪ ,2006-2010‬על פי דיגום המיקסים‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫ניתוח המגמות העולות מתוך נתוני הזואופלנקטון של השנים האחרונות מצביע על מספר תהליכים‬
‫מרכזיים‪ .‬הנתונים מעידים על אפשרות סבירה של לחץ טריפה ובקרה מעלה‪-‬מטה (‪)Top-down control‬‬
‫ביחסי דגים‪-‬זואופלנקטון וזואופלנקטון‪-‬זואופלנקטון בשנים ‪ .2004-2006‬ערכי מינימום בצפיפויות‬
‫הזואופלנקטון בכלל והקופפודים בפרט במהלך ‪ 2004‬נבעו מלחץ טריפה מוגבר של אוכלוסיית הלבנון‬
‫הגדולה (תוצאה של עליית המפלס המהירה ב‪ .)2002-2003-‬הירידה במספר הקופפודים הבוגרים (הטורפים)‬
‫החלישה את לחץ הטריפה על מיני זואופלנקטון אחרים‪ ,‬בעיקר המיקרו‪-‬זואופלנקטון‪ ,‬אשר הגיעו לצפיפויות‬
‫גבוהות במהלך ‪ ,2004‬מגמה שנמשכה גם בשנים ‪ 2005‬ו‪( 2006-‬איור ‪ .)32‬מיני הזואופלנקטון הטורפים‬
‫(קופפודים בוגרים) התאוששו ב‪ 2006 -‬ושמרו עד ‪ 2009‬על מגמת יציבות עם שינויים לא גדולים‪ ,‬שלוותה‬
‫בירידה של ‪ 34-44%‬בשנה החולפת‪ ,‬בתלות בשיטת הדיגום‪ .‬מיני המיקרו‪-‬זואופלנקטון הגיבו לשינויים אלו‬
‫בזואופלנקטון הטורף‪ .‬בשנים של צפיפות גבוהה של טורפים אנו עדים למיעוט במיקרו‪-‬זואופלנקטון בגלל‬
‫לחץ טריפה על הרוטיפרים‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫זואופלנקטון טורף‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫רטיל‪/‬םיטרפ( תופיפצ(‬
‫‪25‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2009 2010‬‬
‫‪2007 2008‬‬
‫‪2005 2006‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫זואופלנקטון צמחוני‬
‫‪120‬‬
‫‪100‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫רטיל‪/‬םיטרפ( תופיפצ(‬
‫‪80‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2008 2009‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2003 2004 2005‬‬
‫‪350‬‬
‫מיקסים‬
‫פרופילים‬
‫מיקרוזואופלנקטון‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪150‬‬
‫‪100‬‬
‫רטיל‪/‬םיטרפ( תופיפצ(‬
‫‪250‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2008 2009‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2003 2004‬‬
‫איור ‪ : 32‬ערכי הצפיפות השנתית הממוצעת של מיני הזואופלנקטון הטורפים‪ ,‬הצמחונים והמיקרו‪-‬זואופלנקטון בשנים ‪.2003-2010‬‬
‫מוצגים אומדני הצפיפויות על פי שיטת המיקס (עמודות כהות) ושיטת הפרופיל (עמודות בהירות)‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪160‬‬
‫נאופליי‬
‫מיקסים‬
‫פרופילים‬
‫‪80‬‬
‫‪40‬‬
‫רטיל‪/‬םיטרפ( תופיפצ(‬
‫‪120‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2008 2009‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2004 2005‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪80‬‬
‫קפופודיטים‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫רטיל‪/‬םיטרפ( תופיפצ(‬
‫‪60‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2008 2009‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2004 2005‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪30‬‬
‫בוגרים‬
‫‪25‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫רטיל‪/‬םיטרפ( תופיפצ(‬
‫‪20‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2008 2009‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2004 2005‬‬
‫‪2003‬‬
‫איור ‪ : 33‬ערכי צפיפות של שלבי ההתפתחות השונים של הקופפודים במהלך השנים ‪ 2003-2010‬על פי שתי שיטות הדיגום‪:‬‬
‫המיקסים (עמודות כהות) והפרופילים (עמודות בהירות)‪.‬‬
‫בשנים של העדר לחץ טריפה (כדוגמת ‪ )2004‬המיקרו‪-‬זואפלנקטון מגיב בערכי צפיפות גבוהים יחסית‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬במעבר משנת ‪ 2006‬לשנת ‪ 2007‬נראה שחל שינוי בתהליך העיקרי הקובע את צפיפויות‬
‫הזואופלנקטון באגם‪ .‬נצפתה ירידה בצפיפות הזואופלנקטון הטורף‪ ,‬אך בניגוד למה שנצפה בשנים ‪2004-‬‬
‫‪ ,2006‬בשנה החולפת נצפתה ירידה מקבילה של המיקרו‪-‬זואופלנקטון‪ ,‬שנבעה בעיקר מירידה בצפיפויות‬
‫השלבים הצעירים של הקופפודים (נאופליי) ועלייה מתונה בלבד בצפיפויות הרוטיפרים (איורים ‪.)32-34‬‬
‫הירידה בצפיפויות הנאפוליי יכולה להצביע על ירידה בהצלחת הרבייה של הקופפודים‪ ,‬תופעה שמאפיינת‬
‫ירידה במספר הבוגרים ותנאים סביבתיים לא טובים כמו חוסר מזון‪.‬‬
‫אחת מתוצאות הלוואי של הירידה בצפיפויות הנאופליי היא העלייה בתרומתם היחסי של הרוטיפרים‬
‫למיקרו‪-‬זואופלנקטון‪ .‬אם בשנת ‪ 2007‬קשרנו את הירידה בצפיפות הזואופלנקטון הטורף בירידה במיקרו‪-‬‬
‫זואופלנקטון ובעיקר ברכיב הרוטיפרים (ראה דוח שנתי ‪ )2007‬הרי שבשנה החולפת החלק היחסי של‬
‫‪31‬‬
‫הרוטיפרים מתוך סך המיקרו‪-‬זואופלנקאטון היה גבוה והגיע לכדי ממוצע שנתי של ‪ 70%‬לעומת ערכים של‬
‫‪ 42-60%‬בשנים ‪ .2006-2009‬לעומת זאת‪ ,‬בשנים ‪ 2004‬ו‪ ,2005-‬כשריכוז הזואופלנקטון הטורף היה בשפל‪,‬‬
‫האחוז היחסי של הרוטיפרים עמד על ‪ .80-88%‬האחוז היחסי הגבוה בשנה החולפת שוב מעיד על ירידה‬
‫בלחץ הטריפה על הרוטיפרים‪.‬‬
‫‪500‬‬
‫קופפודים‬
‫קלדוצירה‬
‫‪400‬‬
‫‪200‬‬
‫רטיל‪/‬םיטרפ( תופיפצ(‬
‫‪300‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Jan‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪Jan‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪Jan‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪Jan‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪Jan‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪Jan‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪Jan‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪Jan‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪Jan‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪800‬‬
‫רוטיפרים‪-‬פרופילים‬
‫רוטיפרים‪-‬מיקסים‬
‫‪400‬‬
‫רטיל‪/‬םיטרפ( תופיפצ(‬
‫‪600‬‬
‫‪200‬‬
‫‪Jan‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪Jan‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪Jan‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪Jan‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪Jan‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪Jan‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪Jan‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪Jan‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪Jan‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪0‬‬
‫איור ‪ : 34‬ערכי הצפיפות החודשית הממוצעת של שלושת הקבוצות הטקסונומיות של הזואופלנקטון באגם; הקופפודים (איור‬
‫עליון)‪ ,‬הקלדוציקה (איור אמצעי) והרוטיפרים (איור תחתון)‪ ,‬עפ"י דיגום הפרופילים והמיקסים‪ ,‬עבור התקופה פברואר ‪-2003‬‬
‫דצמבר ‪ 2010‬על סמך דיגום הפרופילים‪.‬‬
‫השינויים באוכולסיית הזואופלנקטון בכלל‪ ,‬ובקופפודים ובקלדוצירה בפרט נובעים‪ ,‬עפ"י ההיפותיזה‬
‫הרווחת‪ ,‬מהקשר שבין עליית המפלס ואוכלסיית הלבנון ( ‪Ostrovsky and Walline 2000, Gal and‬‬
‫‪ .) Willamson 2010‬בנוסף‪ ,‬קופפודים ומיני קלדוצירה מהווים חלק חשוב בהרכב המזון של דגי הלבנון‬
‫(ראה פרק פרויקט דג הלבנון)‪ .‬לאור קשרים אלו נעשה ניסיון לאמוד באופן כמותי למחצה את הקשרים‬
‫הנ"ל (איור ‪ .)35‬זהו ניסיון לכמת את התנאים לקביעת התנהגות האגם ומבוסס על ניתוח ראשוני של‬
‫הת וצאות‪ .‬עפ"י ניתוח זה‪ ,‬השפעת המפלס ובעקבות זאת השפעת הלבנון על אוכלוסיית הקופפודים תלויה‬
‫ראשית בגודל אוכלוסיית הקופפודים ואח"כ במידת השינוי במפלס במהלך החורף או בעקבות אירועי גשם‬
‫בודדים‪ .‬במצב של אוכלוסיית קופפודים קטנה יחסית (פחות מ‪ 100-‬פרטים לליטר) שינוי גדול במפלס‪,‬‬
‫‪31‬‬
‫המוגדר כאירוע בודד שגורם לעליית מפלס של ‪ 0.5‬מ' או יותר או סה"כ עליית מפלס של ‪ 1.5‬מ' על פני כל‬
‫העונה‪ ,‬יגרור שינוי מהותי באוכלוסיית הקופפודים‪ .‬דוגמאות לכך הם חורף ‪ 1991-1992‬שבו המפלס עלה‬
‫כמעט ב‪ 4-‬מ' ועם מספר אירועים בודדים של עלייה גדולים מחצי מטר‪ .‬גם בחורף ‪ 2008-2009‬ראינו שינויים‬
‫יחסית גדולים אשר באו לידי ביטוי באירוע בודד של עלייה ב‪ 0.58-‬ס"מ ועלייה מצטברת של ‪ 1.64‬מ'‪ .‬במצב‬
‫דומה של שינויי מפלס‪ ,‬אבל במצב של אוכלוסיית קופפודים גדולה‪ ,‬נראה שינוי מתון בלבד בגודל‬
‫האוכלוסייה‪ .‬באוכלוסיות קטנות וגדולות של קופפודים‪ ,‬שינויי מפלס גדולים שיתרחשו יותר מפעם אחת‬
‫בשנה או לחילופין שינויים עונתיים גדולים על פני יותר משנה אחת‪ ,‬כולל מספר אירועים גדולים במהלך‬
‫העונות‪ ,‬יגררו שינויים קיצוניים באוכלוסיית הקופפודים באגם‪ .‬דוגמאות לכך ניתן לראות בחורפים של‬
‫‪ 2002-2003‬ו‪ ,2003-2004-‬חורפים בהם המפלס עלה ב‪ 4.7-‬וב‪ 2.1-‬מ'‪ ,‬בהתאמה‪ .‬יש לציין שהשינויים‬
‫באוכלוסיית הקופפודים לא מתרחשים בשנה שבה חלו השינויים הגדולים במפלס אלא רק כעבור שנה עד‬
‫שנה וחצי‪ .‬בעתיד יעשה נסיון לאפיין מודל אשר יתאר את הקשרים הנ"ל ויאפשר חיזוי טוב של השפעת‬
‫שינויי מפלס על הזואופלנקטון‪ .‬ככל שיצומצמו שינויי המפלס בעקבות העלייה בתרומה של מתקני התפלה‬
‫למקורות המים יש להניח שהשנויים באוכלוסיית הזואופלנקטון יהיו תלויים יותר בשינויים סביבתיים‪ ,‬כגון‬
‫מזג האויר‪ ,‬ובשינויים באוכלוסיות האצות באגם‪.‬‬
‫‪Copepod density‬‬
‫‪<100/L‬‬
‫‪no‬‬
‫‪No‬‬
‫‪Change/‬‬
‫‪reduction‬‬
‫‪in‬‬
‫‪population‬‬
‫?‪Density‬‬
‫‪>100/L‬‬
‫‪no‬‬
‫‪yes‬‬
‫‪yes‬‬
‫‪No‬‬
‫‪Change/‬‬
‫‪reduction‬‬
‫‪in‬‬
‫‪population‬‬
‫‪Change/‬‬
‫‪reduction‬‬
‫‪in‬‬
‫‪population‬‬
‫‪no‬‬
‫‪Change/‬‬
‫‪reduction‬‬
‫‪in‬‬
‫‪population‬‬
‫‪yes‬‬
‫‪No‬‬
‫‪Change/‬‬
‫‪reduction‬‬
‫‪in‬‬
‫‪population‬‬
‫‪Large level change over‬‬
‫‪2 years or multiple/year‬‬
‫‪Mild‬‬
‫‪change/‬‬
‫‪reduction‬‬
‫‪in‬‬
‫‪population‬‬
‫?‪Large level change‬‬
‫‪>.5cm/d or‬‬
‫‪sum >~1.5m/season‬‬
‫איור ‪ :35‬נסיון ראשוני לכמת את התנאים להערכת השפעת דגי הלבנון על אוכלוסיית הקופפדים בעקבות שינויי מפלס‪.‬‬
‫ספרות‬
‫‪Gal, G., Anderson, W., 2010. A novel approach to detecting a regime shift in a lake ecosystem. Methods in‬‬
‫‪Ecology and Evolution 1, 45-52.‬‬
‫‪Ostrovsky, I., Walline, P.D., 2000. Multiannual changes in population structure and body condition of the pelagic‬‬
‫‪fish Acanthobrama terraesanctae in Lake Kinneret (Israel) in relation to food sources. Verh. Internat.‬‬
‫‪Verein. Limnol. 27, 1-5.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ .2.8‬ריסניות (ציליאטים)‬
‫גדעון גל וחמי מלינסקי‪-‬רושנסקי‬
‫הריסניות (‪ ,)ciliates‬יצורים חד‪-‬תאיים אוכלי חיידקים ומיקרואצות‪ ,‬הן מרכיב נוסף של המיקרו‪-‬‬
‫זואופלנקטון‪ .‬בגלל גודלן הקטן המעקב אחריהן נעשה בנפרד‪ .‬ניטור הציליאטים נמשך ב‪ 2010 -‬פעם בחודש‬
‫בתחנה ‪ A‬משלוש שכבות של עמודת המים‪ :‬פני המים (עומק ‪ 1-2‬מ') ‪ ,‬אזור המטאלימניון (לרוב ‪ 15-23‬מ')‬
‫והשכבה העמוקה (‪ 34-40‬מ')‪ .‬בזמן השיכוב נלקחת דגימה נוספת מאיזור התרמוקלינה‪ .‬הספירה נעשית לפי‬
‫סוגים טקסונומיים עבור הסוגים המוכרים לנו כמו ‪ ,Tintinidium, Coleps ,Vorticella,‬ולפי הצורות‬
‫הגיאומטריות (כדור‪ ,‬גליל‪ ,‬ספרואיד) עבור ציליאטים שאיננו בטוחים בהגדרתם‪ .‬ניתן לתרגם את הספירות‬
‫לביומסת פחמן עפ"י החישוב שב‪ 1 -‬מיקרוגרם משקל רטוב ישנם ‪ 140‬ננוגרם פחמן )‪ 140ng C‬ל‪.(1 m3 -‬‬
‫מתוך ספירת דגימות הציליאטים במהלך שנת ‪ 2010‬נמצא כי העלייה בערכים של מספר הציליאטים ליחידת‬
‫נפח שנצפתה בשנת ‪ 2009‬נמשכה גם בשנת ‪( 2010‬איור ‪ .)36‬העלייה במספרי הציליאטים באה בניגוד למגמה‬
‫שנראתה בשנים קודמות בהם הייתה יציבות בצפיפות הציליאטים‪ ,‬אם כי נמוכה‪ ,‬פרט לאמצע שנת ‪.2006‬‬
‫העלייה בצפיפות שהחלה במהלך ‪ 2008‬נמצאה בכל השכבות של עמודת המים‪ :‬פני המים‪ ,‬המטאלימניון‬
‫ובעומק‪ .‬ריכוזי סה"כ הציליאטים (כל המינים והצורות) ב‪ 2010 -‬בשכבת פני המים‪ ,‬המטאלימניון ובשכבה‬
‫העמוקה היו בין ‪ 12.2‬ל‪ 14.8 -‬ציליאטים למ"ל עם ממוצע שנתי של ‪ 11.9‬למ"ל שמעט נמוך מהממוצע שנצפה‬
‫בשנת ‪ 2009‬אבל דומה לריכוזים שנצפו בשנת ‪ 2006‬לפני הירידה ב‪ 2007-‬וב‪( 2008-‬טבלה ‪ .)5‬תצפית זו היא‬
‫בניגוד למגמות ברכיבים אחרים של מארג המזון כגון האצות והזואופלנקטון שצפיפותם במהלך שנת ‪2010‬‬
‫הייתה נמוכה מאוד בחודשי הקיץ‪ .‬למרות שהשינוי בממוצע השנתי משנת ‪ 2009‬לשנת ‪ 2010‬היה קטן יחסית‬
‫נצפו שינויים בין השכבות (איור ‪ .)37‬בשכבה הרדודה של עמודת המים הייתה ירידה של ‪ 25%‬בצפיפות‬
‫הממוצעת משנת ‪ 2009‬לשנת ‪ 2010‬אבל צפיפות השכבה העמוקה עלתה ב‪ .18.5%-‬בשכבת המטאלימניון‬
‫השינוי היה קטן‪ ,‬של כ‪ 5%-‬בלבד‪ .‬הצפיפות הגבוהה בשכבת המטאלימניון לעומת השכבות האחרות היא‬
‫תופעה יוצאת דופן ונצפתה לאחרונה רק ב‪ .2006 -‬יחד עם זאת‪ ,‬מגמת העלייה בצפיפות הציליאטים בשכבה‬
‫העמוקה שהחלה ב‪ 2007 -‬המשיכה זו שנה רביעית ויתכן שמצביעה על שינויים באופי הפעילות‬
‫הבקטריאלית או שינויים בפיזור החומר האורגני באגם בשנים אלו‪ .‬היציבות היחסית בצפיפויות של‬
‫הציליאטים בשכבת המטאלימניון בשנים ‪ 2008-2010‬מפתיעה לאור אופן פיזור הצילאטים בשכבה זו ואופן‬
‫הדיגום‪ .‬לעיתים קרובות‪ ,‬הצילאטים מתרכזים בשכבות צפופות וצרות מאוד (של פחות ממטר עובי) באזור‬
‫המטאלימניון‪ .‬הדיגום שאנו עורכים מתבצע מעומק מסוים בעזרת דוגם מים ועל כן אנו עלולים לדגום מים‬
‫שמעט עמוקים או רדודים מהשכבה הצפופה ובכך ל"פספס" את אותה שכבה צפופה‪ .‬יתכן והדמיון‬
‫בצפיפויות בין השנים מעידה על איכות הדיגום והיכלות לדגום את שכבת הצילאטים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ללא היכולת‬
‫לדגום שכבה זאת ברזולציה גבוהה בעזרת מכשור מדויק יותר לא ניתן יהיה לקבוע חד משמעית את צפיפות‬
‫הצילאטים‪.‬‬
‫טבלה ‪ :5‬ריכוז שנתי ממוצע של כלל הצילאטים בשלושת שכבות הדיגום עבור התקופה ‪.2006-2010‬‬
‫שנה‬
‫ריכוז ממוצע‬
‫(ציליאטים למ"ל)‬
‫‪6003‬‬
‫‪..11‬‬
‫‪6004‬‬
‫‪613‬‬
‫‪6005‬‬
‫‪.010‬‬
‫‪6006‬‬
‫‪.611‬‬
‫‪60.0‬‬
‫‪..16‬‬
‫‪33‬‬
‫‪100‬‬
‫‪Surface‬‬
‫‪Metalimnion‬‬
‫‪Bottom‬‬
‫‪75‬‬
‫‪Cells/ml‬‬
‫‪50‬‬
‫‪25‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪Year‬‬
‫איור ‪ :36‬צפיפות הצילאטים (תאים למ"ל) בתקופה ‪ 2001-2010‬בשלוש שכבות עומק של עמודת המים‪ :‬שכבת פני המים‪,‬‬
‫המטאלימניון והשכבה העמוקה‪ .‬יש לשים לב שהחל משנת ‪ 2006‬הדגימות נספרו בעזרת מערכת הפלנקטומטריקס‪ .‬בשנים‬
‫המוקדמות יותר הספירות נעשו במיקרוסקופ ובעזרת מערכת הקאפאס‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪surface‬‬
‫‪metalimnion‬‬
‫‪16‬‬
‫‪Bottom‬‬
‫‪8‬‬
‫‪cell/ ml‬‬
‫‪12‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2006‬‬
‫איור ‪ :37‬צפיפות שנתית ממוצעת של ציליאטים (תאים למ"ל) בשכבות העומק השונות עבור התקופה ‪.2006-2010‬‬
‫‪34‬‬
‫בהקשר של השונות בין השנים‪ ,‬מעניין לציין שאנו רואים יציבות במידת השונות בשנים ‪ 2008-2010‬פרט‬
‫לשכבה העמוקה (איור ‪ .)38‬מידת השונות המחושבת על פי מקדם השונות (‪ ,)CV‬מעידה על יציבות בשונות‬
‫בשכבה העמוקה בשנים ‪ 2006-2009‬ועלייה בשנה החולפת שנגרמה בעיקר מדיגום אחד בולט שנערך בינואר‬
‫‪ . 2010‬השונות בשתי השכבות הרדודות יותר ממשיכה להיות נמוכה ביחס לערכי השונות מהשנים ‪2006-‬‬
‫‪.2007‬‬
‫איור ‪ :38‬חישוב של מקדם השונות (‪ ,)CV‬באחוזים‪ ,‬עבור כל אחת משכבות הדיגום בתקופה ‪.2006-2010‬‬
‫הערכים הגבוהים של הצילאטים שנראו בשנים ‪ 2008-2010‬והערכים הנמוכים בשנת ‪ 2007‬תואמים למגמות‬
‫שנראו בצפיפויות הרוטיפרים (ראה איור ‪ .)39A‬ערכי הצפיפות של הרוטיפרים היו בשפל בשנת ‪ 2007‬לאחר‬
‫ירידה ברורה מערכי ‪ .2006‬מגמה דומה נראתה בצפיפויות הצילאטים‪ .‬הקשר שבין שינוי הצפיפות של‬
‫קבוצות טקסונומיות אלו אינו מקרי ונובע בין השאר מיחסי הטורף‪-‬נטרף החל בין מיני הרוטיפרים השונים‬
‫ומיני הצילאטים‪ .‬עצם המגמות המקבילות בין שתי אוכולוסיות אלו מעידה כנראה על בקרה תחתית‪,‬‬
‫דהיינו‪ ,‬גודל אוכולוסיית הרוטיפרים נשלטת בעיקר ע"י זמינות המזון שלה‪ .‬השוואה בין שתי אוכלוסיות‬
‫אלו‪ ,‬במונחים של פחמן (איור ‪ )39B‬מעידה על מגמות דומות לאלו שעולות מהשוואת הצפיפויות למעט‬
‫מספר הבדלים‪ .‬העלייה בצפיפויות הציליאטים בשנים האחרונות בולטת עוד יותר במונחים של פחמן‪.‬‬
‫העלייה הזאת נמשכה גם משנת ‪ 2009‬לשנת ‪ ,2010‬עם עלייה של ‪ ,31%‬בניגוד לצפיפויות שהיו דומות‬
‫בשנים אלו‪ .‬העלייה בריכוז הפחמן בשנת ‪ 2010‬באה בעקבות עלייה של ‪ 34%‬בשנת ‪ .2009‬כמו כן‪ ,‬למרות‬
‫הדמיון בצפיפויות של הצילאטים בשנים ‪ 2006‬וב‪ 2008-2010 -‬ישנם הבדלים גדולים בריכוז הפחמן בשנים‬
‫אלו‪ .‬ההבדלים בין מגמות הצפיפויות וריכוז הפחמן נובע משינויים בתרומה היחסית של המינים השונים‬
‫באוכולוסיה (איור ‪ .)40‬בניגוד לשנת ‪ 2006‬שבה היה ריכוז גדול של ציליאטים מהסוג ‪ ,Colleps‬בשנתיים‬
‫האחרונות אנו עדים לעלייה בחלקם היחסי של מינים לא מוגדרים הנספרים בקטגוריות של ‪Sphere,‬‬
‫‪ .Prolate spheroid‬יתכן שחלק מההבדלים נובעים גם משינויים בכח האדם הסופר את הדגימות‪ .‬מעניין‬
‫לציין את התרומה הגבוהה יחסית‪ ,‬בערכי פחמן‪ ,‬של ציליאטים בהשוואה לזו של רוטיפרים‪ .‬בשנים ‪2008-‬‬
‫‪ 2010‬תכולת הפחמן בציליאטים היתה גדולה פי ‪ 2.24‬בממוצע מאשר ברוטיפרים‪ .‬רק בשנת ‪ 2007‬החריגה‬
‫היינו עדים למצב שבו תכולת הפחמן ברוטיפרים היתה גדולה מאשר בציליאטים‪.‬‬
‫המשך דיגום הצילאטים בשנים הקרובות יאפשר לנו לבחון לעומק את טיב יחסי הגומלין בינם לבין‬
‫הרוטיפרים‪ .‬עם זאת‪ ,‬רק על ידי שינויים במערכות הדיגום ניתן יהיה לאפיין טוב יותר ובאופן מדוייק את‬
‫אוכלוסיית הצילאטים המהווה מקור מרכזי למיחזור נוטריינטים באגם‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪150‬‬
‫)‪Rotifers (#/L‬‬
‫)‪Ciliates (cells/ml‬‬
‫‪A‬‬
‫‪120‬‬
‫‪90‬‬
‫‪Count‬‬
‫‪60‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪16‬‬
‫‪B‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫)‪Carbon (ug/L‬‬
‫‪10‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪Year‬‬
‫איור ‪ :39‬השינויים בצפיפויות השנתיות הממוצעות (‪ )A‬ובריכוז הפחמן (‪ )B‬של הרוטיפרים (עפ"י שיטת הפרופילים) והצילאטים‬
‫בעמודת המים עבור התקופה ‪.2006-2010‬‬
‫‪36‬‬
‫‪7000‬‬
‫‪6000‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫)‪Count (cells/ml‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪Year‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪Vorticella‬‬
‫‪Tintinid‬‬
‫‪Colleps‬‬
‫‪Prolate‬‬
‫‪spheroid‬‬
‫‪Sphere‬‬
‫‪Taxa‬‬
‫איור ‪ :40‬השינויים בצפיפויות השנתיות הממוצעות של קבוצות הציליאטים השונים בעמודת המים עבור התקופה ‪.2006-2010‬‬
‫‪ .2.9‬חיידקים‬
‫טומי ברמן‪ ,‬נחמה רושנסקי‬
‫חיידקים הטרוטרופיים הם מרכיב חשוב במארג המזון‪ ,‬עם תפקיד מרכזי בפירוק חומר אורגני ומיחזור‬
‫נוטריאנטים‪ .‬ניטור של חיידקים (מספר כללי וייצור שניוני ב‪ 6-‬עומקים בתחנה ‪ ) A‬החל ב‪ 2001-‬ונמשך ב‪-‬‬
‫‪ 2010‬בתדירות של פעם בחודש‪ .‬מעקב שגרתי אחר פרמטרים אלה חשוב בכדי לגלות שנויים בתפקוד‬
‫הלולאה המיקרוביאלית בפרט ובאקוסיסטמה של האגם בכלל‪.‬‬
‫ספירת חיידקים כללית (מיקרוסקפיה לאחר על ידי צביעה ב‪)DAPI-‬‬
‫מאז ‪ 2001‬נצפתה ירידה בממוצע השנתי של מספר החיידקים בכנרת (איור ‪ .)41‬ירידה זו נמשכה ב‪ 2010-‬בה‬
‫מספר החיידקים הגיע לערך הנמוך ביותר שנצפה מאז ‪ .2001‬התוצאות של ‪ 2010‬מחזקות את הרושם שיש‬
‫מגמה כללית לירידה במספר החידקים‪/‬מל' מאז ‪ .2001‬לשם השוואה‪ ,‬בתקופה מ‪ 1990-‬עד ‪ 1995‬נשמרה‬
‫יציבות יחסית במספר החידקים‪/‬מל' (‪ 3.5 x 106‬חיידקים‪/‬מל')‪ .‬כמו ב ‪ 2009‬גם ב‪ 2010-‬נרשמו מספרים‬
‫גבוהים יחסית של חיידקים מפברואר עד יולי ואז החלה ירידה‪ ,‬לא ברור מה גרם לערכים הגבוהים החריגים‬
‫בנובמבר ודצמבר (איור ‪.)42‬‬
‫‪37‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪Bacterial Counts 1-15m‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪cells ml -1 x 10 6‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 Avg.‬‬
‫איור ‪ :41‬ממוצעים וסטיות תקן שנתיים של מספר תאי חידקים‪/‬מל' (לפי ממוצע ‪ 1‬מ' עד ‪ 15‬מ' ) מ‪ 2001-‬עד ‪.2010‬‬
‫‪2.5E+06‬‬
‫‪Total Bacteria‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪cells/ml‬‬
‫‪1.7E+06‬‬
‫‪9.5E+05‬‬
‫‪2.0E+05‬‬
‫‪D‬‬
‫‪N‬‬
‫‪O‬‬
‫‪S‬‬
‫‪A‬‬
‫‪J‬‬
‫‪J‬‬
‫‪M‬‬
‫‪A‬‬
‫‪M‬‬
‫‪F‬‬
‫‪J‬‬
‫איור ‪ : 42‬ממוצע חודשי של מספר תאי חידקים‪/‬מל' בעומקים ‪ 1‬עד ‪ 15‬מ' בכנרת‪.2010 ,‬‬
‫ייצור שניוני של חידקים (‪ ,BBP‬לפי שיטת הקליטה של לאוצין מסומן רדיואקטיבית)‪.‬‬
‫הייצור החיידקי נמדד באופן קבוע מתחילת ‪ .2001‬עקב סגירת החדר הרדיואקטיבי במעבדה במשך כשלושה‬
‫חודשים‪ ,‬לא יכולנו למדוד ‪ BBP‬באוגוסט וספטמבר ‪ .2010‬ברוב חודשי ‪ 2010‬היתה רמת ה‪ BBP -‬נמוכה‬
‫מאוד‪ ,‬פרט לשיא יוצא דופן בפברואר‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הפעילות בחודשים אוגוסט‪-‬ספטמבר גבוהה יחסית אך ב‪-‬‬
‫‪ 2010‬אין נתונים‪ .‬אי לכך‪ ,‬הממוצע השנתי של ‪ BBP‬היה הנמוך ביותר שנרשם מתחילת הניטור ב‪2001 -‬‬
‫(איור ‪ .) 43‬לא היו הבדלים משמעותיים מבחינה סטטיסטית בממוצעים השנתיים של ייצור החיידקי בשנים‬
‫‪ 2002‬עד ‪( 2010‬איור ‪ .)44‬לעומת זאת‪ ,‬הפעילות ב‪ 2001-‬הייתה גבוהה והפעילות ב‪ 2010-‬הייתה נמוכה באופן‬
‫בולט‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪BBP 2010‬‬
‫‪800‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪400‬‬
‫‪mgC m d‬‬
‫‪600‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0‬‬
‫‪N‬‬
‫‪D‬‬
‫‪O‬‬
‫‪S‬‬
‫‪A‬‬
‫‪J‬‬
‫‪J‬‬
‫‪M‬‬
‫‪A‬‬
‫‪M‬‬
‫‪F‬‬
‫‪J‬‬
‫איור ‪ :43‬ייצור חיידקי (‪ ,BBP‬מג' פחמן‪/‬ממ"ר‪/‬יום) לפי חודש בשנת ‪( 2010‬חודשי אוגוסט וספטמבר לא נמדדו)‪.‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪BBP 1-15m‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪mgC m -2 d-1‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 Avg.‬‬
‫איור ‪ :44‬ממוצעים וסטיות תקן שנתיים של ייצור חיידקי‪ ,BBP( ,‬מג' פחמן‪/‬ממ"ר‪/‬יום)‪ ,‬מ‪ 1-‬מ' עד ‪ 15‬מ'‪ 2001 ,‬עד ‪.2010‬‬
‫סיכום עשור (‪ 2001‬עד ‪ )2010‬ניטור של כמות (ספירת ) חיידקים (‪ )BC‬וייצור שניוני של חיידקים (‪.) BBP‬‬
‫ניטור מספר החיידקים והייצור השניוני שלהם מראה נטייה ברורה ומובהקת של ירידה בשני הפרמטרים‬
‫מאז ‪( 2001‬איור ‪ .) 45‬יתכן שהמגמה הזאת משקפת "התדלדלות" מסוימת במצב הפרודוקטיביות הכללית של‬
‫האגם בעקבות השינויים באוכלוסיות היצרנים הראשוניים והעלמות ה פרידיניום‪.‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪6‬‬
‫‪BC Cells *10 ml‬‬
‫‪BBP‬‬
‫‪BC‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪600‬‬
‫‪BBP μgC.m -2.d-1‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪1800‬‬
‫‪1.00‬‬
‫)‪Annual averages BBP and BC (0-15M‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2007 2008‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2003 2004‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2001‬‬
‫איור ‪ :45‬ממוצעים שנתיים של ייצור חיידקי (‪ , BBP‬מג' פחמן‪/‬ממ"ר‪/‬יום) וספירת חיידקים ( ‪ ,BC‬תאים‪ /‬מל' ‪ ,)106 x‬ממוצע ‪1‬‬
‫מ' עד ‪ 15‬מ'‪ ,‬מ‪ 2001-‬עד ‪.2010‬‬
‫‪39‬‬
‫הנתונים גם מראים קורלציה ישירה ומובהקת בין מספר החיידקים ובין הפעילות המטבולית של החיידקים‬
‫(איור ‪.)46‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪0.7376‬‬
‫‪y = 303.55x‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪r = 0.5749‬‬
‫‪p=0.011‬‬
‫‪900‬‬
‫‪600‬‬
‫‪BBP ugC l -1 d-1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪300‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪BC cells ml x 10‬‬
‫איור ‪ :46‬זיקה בין מספרי החיידקים (‪ , BC‬תאים‪/‬מל' ‪ )106 x‬ובין ייצור שניוני של חיידקים (‪ ,BBP‬מג' פחמן‪/‬ממ'ר‪/‬יום)‪ ,‬ממוצעים‬
‫שנתיים מ‪ 2001-‬עד ‪.2010‬‬
‫‪ .2.10‬כימות אוכלוסיות הדגים‬
‫איליה אוסטרובסקי‪ ,‬אלכס רינסקי‬
‫כדי להתגבר על הבעיות הקשורות באקוסאונדר הישן (ראה דוחות קודמים) נרכש אקוסאונדר חדש‪120 ,‬‬
‫קילוהרץ בעל אלומה מפוצלת – מתוצרת חברת ‪ .Simrad‬המכשיר עדיין בתהליך של קליברציה‪ .‬קליברציה‬
‫פנימית בין המכשיר הישן )‪ ,Bio Sonics‬דו אלומתי‪ )120kHz ,‬לבין המכשיר החדש נדרשת עדיין‪ ,‬במטרה‬
‫ל ספק הערכות טובות יותר של השינויים ההיסטוריים באוכלוסיית הדגים‪ .‬הסקר האקוסטי הראשון בעזרת‬
‫המכשיר החדש נערך ב ‪ 6-7‬לינואר ‪ 2011‬לאורך ‪ 14‬החתכים הסטנדרטיים (איור ‪ )47‬במהלך הלילה‪ ,‬כאשר‬
‫הדגים אינם מקובצים בלהקות‪ ,‬אלא מפוזרים באופן אחיד יותר מאשר במשך שעות היום‪.‬‬
‫לאקוסאונדר המדעי הוצמדה מערכת ‪ GPS‬המאפשרת לרשום דגמים מרחביים דו‪-‬מימדיים של תפוצת‬
‫המטרות האקוסטיות‪ .‬כיון שאקוסאונדר בעל אלומה מפוצלת מאפשר זיהוי מהחיישן לכל מטרה בודדת הרי‬
‫שניתן לאפיין מיקום תלת‪-‬מימדי של המטרות בגוף המים‪ .‬דיגום המטרות האקוסטיות נעשה החל ממרחק‬
‫של ‪ 2‬מ' מהחיישן‪ .‬חישובי צפיפות הדגים נעשו בעזרת תוכנת עיבוד נתונים הידרואקוסטיים ‪(S5) Sonar-5‬‬
‫– )‪ .(http://www.fys.uio.no/~hbalk/sonar4_5/index.htm.‬לצורך הצגת הנתונים (איור ‪ ,)48‬טווח‬
‫המטרות האקוסטיות חולק ל‪ 4 -‬קבוצות גודל‪ .‬יש להניח שמטרות ‪ <-60db‬היו בעיקר לרוות ו‪/‬או דגיגים‪,‬‬
‫ברובן של לבנון )‪ ,)Acanthobrama terraesanctae‬המין הנפוץ ביותר בכנרת שניזון מזואופלנקטון בכל‬
‫שלבי חייו‪ .‬מטרות בטווח ‪ 2( -60- -40db‬קב' גודל) היו קרוב לודאי ברובן לבנון בוגר ומטרות ‪>-40db‬‬
‫השתייכו כנראה לדגים הגדולים ביותר‪ ,‬בעיקר דגים בעלי ערך מסחרי‪.‬‬
‫תפוצות מרחביות של הדגים בקבוצות הגודל השונות באגם בינואר ‪ 2011‬מוצגות באיור ‪ .48‬מטרות קטנות‬
‫היו נפוצות באזורים הפריפריליים בעיקר בקרבת החוף המערבי של האגם‪ ,‬בו נפוצה צמחיה טבולה אשר‬
‫יכולה לשמש כבסיס לרבייה והגנה עבור הלרוות והדגיגים של הלבנון‪ .‬הדגים הבינוניים התרכזו בחלק‬
‫הדרומי מרכזי של האגם‪ ,‬בעוד שהדגים הגדולים ביותר נמצאו בעיקר בחלק המרכזי המערבי והמזרחי של‬
‫האגם‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪32.9‬‬
‫‪32.86‬‬
‫‪o‬‬
‫‪32.78‬‬
‫)‪Latitude ( N‬‬
‫‪32.82‬‬
‫‪32.74‬‬
‫‪32.7‬‬
‫‪35.66‬‬
‫‪35.61‬‬
‫‪35.56‬‬
‫‪35.51‬‬
‫‪o‬‬
‫)‪Longidude ( E‬‬
‫איור ‪ :47‬מפת הכנרת‪ ,‬המציגה את חתכי הדיגום ההידרואקוסטי העיגולים הירוקים מייצגים את נקודת האמצע של מקטעי דיגום‬
‫המיפוי של תפוצת הדגים המרחבית‪.‬‬
‫‪-70 - -60 dB‬‬
‫‪-60 - -50 dB‬‬
‫‪32.88‬‬
‫‪0.75‬‬
‫‪13‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪11‬‬
‫‪0.45‬‬
‫‪8.4‬‬
‫‪32.84‬‬
‫‪32.8‬‬
‫‪6.3‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪> -40 dB‬‬
‫‪32.72‬‬
‫‪-50 - -40 dB‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.032‬‬
‫‪32.85‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.024‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪32.8‬‬
‫‪0.016‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.008‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪32.75‬‬
‫‪0‬‬
‫‪35.64‬‬
‫‪35.6‬‬
‫‪35.56‬‬
‫‪35.52‬‬
‫‪35.6‬‬
‫‪35.55‬‬
‫)‪Longitude (oE‬‬
‫איור ‪ :48‬תפוצה מרחבית של דגים באגם הכנרת ב‪ . 6.1.11 -‬צפיפות הדגים ניתנת כפרטים למ"ר‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫)‪Latitude (oN‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪32.76‬‬
‫גרף התפלגות הגודל האקוסטי של המטרות (או הדגים) מראה שני שיאים‪ ,‬ב‪ -73db -‬וב ‪( -45db‬איור ‪.)49‬‬
‫המספר הכללי של מטרות ‪ >-80db‬היה ‪ 3.5‬פרטים למ"ר וכמות הדגים בגודל ‪ >-60db-‬היתה ‪0.43‬‬
‫פרטים‪/‬מ"ר‪ .‬המספר האחרון היה נמוך יותר מזה שנמדד בעזרת מכשיר הסימרד אלומה מפוצלת ‪70kHz‬‬
‫בקיץ ובסתיו ‪( 2008‬בערך ‪ 2‬פרטים‪/‬מ"ר)‪ .‬המספר הנמוך של דגים מבוגרים בחורף יכול להיות תוצאה של‬
‫נדידת רביייה של הלבנון מהמים הפתוחים לאזור הליטוראל‪ .‬גם ההבדל בתדירויות החיישן עשוי היה‬
‫להשפיע על היעילות של זיהוי מטרת ספציפיות‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-2‬‬
‫) ‪Density (ind m‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.0001‬‬
‫‪0.00001‬‬
‫‪-20‬‬
‫‪-40‬‬
‫‪-30‬‬
‫‪-50‬‬
‫‪-70‬‬
‫‪-60‬‬
‫‪-80‬‬
‫‪Target strength, dB‬‬
‫איור ‪ :49‬התפלגות גודל המטרות האקוסטיות (דגים) באגם הכנרת ב‪.6.1.11 -‬‬
‫התפוצה האנכית הכוללת של דגים בעמודת המים מוצגת באיור ‪ .50‬בינואר (ערבוב מלא) נצפו הדגים בכל‬
‫טווח העומקים‪ .‬ריכוז גדול יותר של דגים אפיין את ‪ 10‬המטרים העליונים‪ .‬דגים קטנים הראו ההטרוגניות‬
‫אנכית גדולה יותר מאשר דגים גדולים‪.‬‬
‫)‪Density (ind m-3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.00001 0.0001‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪-80 - -60 dB‬‬
‫‪-60 - -40 dB‬‬
‫‪> -40 dB‬‬
‫‪30‬‬
‫‪40‬‬
‫איור ‪ :50‬תפוצה אנכית כוללת של דגים בעמודת המים באגם הכנרת ב‪.6.1.2011 -‬‬
‫‪42‬‬
‫)‪Depth (m‬‬
‫‪20‬‬
‫הנתונים הנוכחיים לגבי שינויים רב שנתיים בצפיפות דגים (‪ ,)>-60db‬שביניהם ‪ A. terraesanctae‬הינו‬
‫המין דומיננטי‪ ,‬מוצגים באיור ‪ .51‬מאחר שבמהלך השנים המדידות בוצעו במכשירי אקוסאונדר שונים שלא‬
‫כוילו ביניהם‪ ,‬צפיפות הדגים הוצגה ביחידות יחסיות‪ ,‬בהן נלקחה הכמות הממוצעת של הדגים לפני העלייה‬
‫המהירה במפלס המים כערך ייחוס (‪ .)100%‬הצלחת רביה עצומה של הלבנון בשנים של עליות מפלס‬
‫קיצוניות‪ ,‬הובילה לגידול פי ‪ 8-10‬בסך כל הדגים באגם‪ .‬מקרי פיצוץ אוכלוסין כאלו התרחשו פעמיים‪:‬‬
‫בעקבות עלית המפלס ב‪ 4 -‬מ' בחורף ‪ ,1991/2‬ושוב בעקבות עלית מפלס של ‪ 4.7‬מ' בחורף ‪ .2002/3‬בשני‬
‫המקרים נצפה פער בזמן בין עליית המפלס לבין העלייה התלולה במספר הדגים‪ ,‬פער שמוסבר על ידי הזמן‬
‫שנדרש לדגים שאך בקעו להגיע לגודל אקוסטי של ‪ ,-60db‬שהוא סף הזיהוי במים הפתוחים‪.‬‬
‫בשני המקרים‪ ,‬פיצוץ אוכלוסיית הלבנון לווה בהתרסקות אוכלוסיית הזואופלנקטון‪ ,‬אשר יוחסה לגידול‬
‫בלחץ הטריפה של הדגים )‪.(Ostrovsky & Walline, 2000‬פער הזמן של ‪ 1-2‬שנים בין ההופעה של הדג‬
‫הנפוץ ביותר לבין התרסקות הזואופלנקטון תאם את פרק הזמן הנדרש לדג להגיע לביומסה המכסימלית‬
‫ולקצב הרבייה שלו )‪ .(Ostrovsky S Walline, 1999‬עקב מחסור במזון‪ ,‬בשנים כאלו קצב גידול הדג קטן‬
‫ויש לו תנאי גוף דלים עקב מחסור במזון )‪.(Ostrovsky & Wallin, 2000‬‬
‫‪5‬‬
‫‪-209‬‬
‫‪Rel. abundance‬‬
‫‪Water level‬‬
‫‪-210‬‬
‫)‪Water level (masl‬‬
‫‪3‬‬
‫‪-212‬‬
‫‪2‬‬
‫‪-213‬‬
‫‪Relative abundance‬‬
‫‪-211‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-214‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-215‬‬
‫‪87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 00 01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 11‬‬
‫‪Year‬‬
‫איור ‪ :51‬מפלס המים וכמות הדגים (בערכים יחסיים) בכנרת‪ .1987-2010 ,‬נתוני כמויות הדגים נאספו ע"י אקוסאונדר ‪70KHz-‬‬
‫‪ EY-M‬בשנים ‪ ,1994-1987‬ע"י אקוסאונדר דו‪-‬אלומתי מדגם ‪( 120kHz ,Bio Sonics‬מודל ‪ )102‬בשנים ‪ ,1999-1997‬ואקוסאונדר‬
‫דו‪-‬אלומתי מדגם ‪( Bio Sonics‬מודל ‪ ,120kHz ,)DE5000‬החל משנת ‪ .2001‬החיצים מעל האיור מצביעים על שני ארועי עליית‬
‫מפלס קיצונית‪ :‬עלית מפלס של ‪ 4‬מ' בחורף ‪ ,1991/1992‬ושל ‪ 4.7‬מ' בחורף ‪ ,2002/3‬בעקבות עליות מפלס אלו נצפה גידול עצום‬
‫בכמות הדגים שגודלם הגיע ל‪.-60dB -‬‬
‫הצפיפויות היחסיות של הדגים נורמלו על בסיס הצפיפות הממוצעת של המטרות האקוסטיות (‪)>-60dB‬‬
‫שלפני עליות המפלס הקיצוניות‪ ,‬צפיפות ממוצעת זו נרשמה כ‪ .1-‬המספרים המוצגים כאן ניתנים רק לשם‬
‫אוריינטציה גסה‪ ,‬עקב קשיי כיול בין מכשירי האקוסאונדר של ‪( Bio Sonics‬ראו דוחות קודמים)‪ .‬וריאציות‬
‫בין הסקרים גורמים לשינויים בכח המטרה הממוצע ובכך משפיעים על צפיופיות הדגים הן היחסיות והן‬
‫המוחלטות‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫‪ .2.11‬חיידקים אינדיקטורים לזיהום צואתי‬
‫אורה הדס‪ ,‬ריקי פנקס‪ ,‬נחמה מלינסקי‪-‬רושנסקי‬
‫במסגרת הניטור השיגרתי נבחנים סמנים (אינדיקטורים) חידקיים לזיהום צואתי המצביעים על זיהום‬
‫בקטריאלי של מי האגם‪ .‬מצורפות תוצאות הבדיקות ב‪ 14 -‬אתרים סביב הכנרת (טבלאות ‪ )1-14‬הכוללים‬
‫אתרי שאיבה‪ ,‬חופים רחצה מייצגים ומקום כניסת נחלים לכנרת‪ .‬התוצאות ניתנות כמספר חיידקים ל ‪100‬‬
‫מל' מים‪ .‬הבדיקות נעשו בשיטת ה – ‪.Membrane filter‬‬
‫החיידקים שנבדקו‪:‬‬
‫קוליפורמים צואתיים (‪.)Fecal coliforms‬‬
‫‪.1‬‬
‫אשריכיה קולי (‪.)Escherichia coli‬‬
‫‪.2‬‬
‫אנטרוקוקי (‪.)Enterococci‬‬
‫‪.3‬‬
‫תוצאות‪:‬‬
‫סך כמויות הגשם בשנה ההידרולוגית ‪ 2009-2010‬הסתכמו ב‪ 430-‬מ"מ גשם בבטיחה עד סוף אפריל ‪,2010‬‬
‫בהשוואה ל‪ 415 -‬ממ' עד סוף מאי ‪ .2009‬כמויות הגשם הגדולות התרכזו בתקופה שבין נובמבר ‪2009‬‬
‫ופברואר ‪ .2010‬הגשם החל לרדת כבר באוקטובר ‪ 32( 2009‬מ"מ)‪ ,‬בנובמבר נמדדו ‪ 91‬מ"מ‪ .‬הגשמים‬
‫הראשונים שוטפים את אגן ההקוות‪ ,‬עם תחילת הזרימה בירדן מגיע לכנרת רוב הזיהום החיידקי‪ ,‬בעיקר‬
‫בפעימה הראשונה‪ .‬כך שבדצמבר ‪ 2009‬נמדדו בכניסת הירדן לכנרת ‪ 2480‬קוליפורמים צואתיים‪1180 ,‬‬
‫אשריכיה קולי ו ‪ 1400‬אנטרוקוקים ל‪ 100 -‬מל' מים (תוצאות שהוצגו בדוח הקודם)‪ .‬בדצמבר וינואר ‪2010‬‬
‫ירדו ‪ 143‬ו ‪ 104‬מ"מ בהתאמה‪ ,‬אך כמויות גדולות אלו לא היו של השטפון הראשון לעונה‪ .‬ב‪ 2010-‬בירדן‬
‫ובנחלים הצפוניים דרכם מגיע רוב הזיהום החיידקי נמדדו מספרים נמוכים של אינדיקטורים לזיהום צואתי‬
‫בכל תחנות הדיגום‪ .‬במקום כניסת הירדן לכנרת נספרו במסגרת הניטור השוטף‪ ,‬בחודש פברואר ‪198 ,2010‬‬
‫קוליפורמים צואתיים‪ 172 ,‬אשריכיה קולי ו ‪ 145‬אנטרוקוקים ל‪ 100 -‬מל' מים (טבלה ‪.)6‬‬
‫שנת ‪ 2010‬מאופיינת במספרים נמוכים של חיידקים אינדיקטורים לזיהום צואתי (טבלאות ‪ .)1-14‬להשוואה‬
‫נקח את ינואר ‪ 2007‬שבו נמדד שיא של ‪ 15840‬קוליפורמים צואתיים‪ 5470 ,‬אשריכיה קולי ו ‪ 730‬אנטרוקוקים‬
‫ל‪ 100 -‬מל' מים‪ .‬מספרים אלה מצביעים כל שנה מחדש על הקשר בין זרימות בנחלים לבין זיהום בקטריאלי‬
‫באגם‪ .‬יש לציין גם את העליה במספרי החיידקים האינדיקטורים לזיהום צואתי בדרום האגם בחודשים‬
‫ינואר ופברואר‪ .‬אתרים אלה מושפעים מהירמוך (טבלאות ‪ .)12 ,11 ,5‬אתרי השאיבה בכנרת נקיים בכל‬
‫חודשי השנה (טבלאות ‪.)2-5‬‬
‫טבלה ‪ 6‬כוללת‪ :‬טבלאות ‪ :1-14‬אינדקטורים לזיהום צואתי בכנרת בשנת ‪2010‬‬
‫‪Enteroc.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪68‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪TIBERIAS INTAKE‬‬
‫‪Fecal C.‬‬
‫‪E.Coli‬‬
‫‪2‬‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪TABLE 4‬‬
‫‪Enteroc.‬‬
‫‪43‬‬
‫‪145‬‬
‫‪45‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪43‬‬
‫‪Jan.‬‬
‫‪Feb.‬‬
‫‪Mar.‬‬
‫‪Apr.‬‬
‫‪May.‬‬
‫‪Jun.‬‬
‫‪Jul.‬‬
‫‪Aug.‬‬
‫‪Sep.‬‬
‫‪Oct.‬‬
‫‪Nov.‬‬
‫‪Dec.‬‬
‫‪44‬‬
‫‪E.Coli‬‬
‫‪22‬‬
‫‪172‬‬
‫‪43‬‬
‫‪19‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪180‬‬
‫‪JORDAN‬‬
‫‪Fecal C.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪198‬‬
‫‪66‬‬
‫‪22‬‬
‫‪2‬‬
‫‪`1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪7‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪450‬‬
‫‪TABLE 1‬‬
‫‪Jan.‬‬
‫‪Feb.‬‬
‫‪Mar.‬‬
‫‪Apr.‬‬
‫‪May.‬‬
‫‪Jun.‬‬
‫‪Jul.‬‬
‫‪Aug.‬‬
‫‪Sep.‬‬
‫‪Oct.‬‬
‫‪Nov.‬‬
‫‪Dec.‬‬
TABLE 2
Jan.
Feb.
Mar.
Apr.
May.
Jun.
Jul.
Aug.
Sep.
Oct.
Nov.
Dec.
TABLE 3
Jan.
Feb.
Mar.
Apr.
May.
Jun.
Jul.
Aug.
Sep.
Oct.
Nov.
Dec.
TABLE 7
Jan.
Feb.
Mar.
Apr.
May.
Jun.
Jul.
Aug.
Sep.
Oct.
Nov.
Dec.
WATERCARRIER INTAKE
Fecal C.
E.Coli
Enteroc.
5
6
4
2
2
2
0
0
1
0
0
0
1
0
1
0
0
0
2
0
1
3
2
1
0
0
0
0
0
0
2
2
0
4
3
0
TABLE 5
GOLAN INTAKE
Fecal C.
E.Coli
7
6
3
1
1
1
11
6
1
0
2
2
0
0
1
2
37
10
4
0
1
0
25
8
TABLE 6
Enteroc.
4
1
2
2
2
3
1
1
1
1
3
3
AMNUN
Fecal C.
20
45
19
1
2
0
5
20
1
1
3
9
Enteroc.
5
36
35
3
1
0
2
4
1
1
0
0
Jan.
Feb.
Mar.
Apr.
May.
Jun.
Jul.
Aug.
Sep.
Oct.
Nov.
Dec.
Jan.
Feb.
Mar.
Apr.
May.
Jun.
Jul.
Aug.
Sep.
Oct.
Nov.
Dec.
TABLE 10
E.Coli
3
34
2
1
0
0
1
9
0
0
0
3
Jan.
Feb.
Mar.
Apr.
May.
Jun.
Jul.
Aug.
Sep.
Oct.
Nov.
Dec.
45
JORDAN VALLEY INTAKE
Fecal C.
E.Coli Enteroc.
88
73
47
19
13
11
21
16
20
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
2
0
1
0
0
0
0
0
24
0
0
1
0
0
1
KURSY
Fecal C.
4
2
3
2
5
1
0
1
16
1
1
4
E.Coli
5
2
3
0
3
0
0
1
7
1
0
3
Enteroc.
2
0
3
1
1
0
0
1
1
0
1
1
MASUDIA
Fecal C.
37
19
1
16
2
1
9
13
8
5
0
3
E.Coli
24
17
0
14
0
1
2
8
2
0
0
4
Enteroc.
20
28
6
6
0
5
1
2
1
4
11
0
TABLE 8
Jan.
Feb.
Mar.
Apr.
May.
Jun.
Jul.
Aug.
Sep.
Oct.
Nov.
Dec.
TABLE 9
Jan.
Feb.
Mar.
Apr.
May.
Jun.
Jul.
Aug.
Sep.
Oct.
Nov.
Dec.
TABLE 13
Jan.
Feb.
Mar.
Apr.
May.
Jun.
Jul.
Aug.
Sep.
Oct.
Nov.
Dec.
DUGIT
Fecal C.
4
3
2
3
1
3
2
5
1
1
2
3
TABLE 11
E.Coli
3
2
1
2
0
0
0
5
0
0
1
1
Enteroc.
5
0
1
3
1
5
0
1
0
1
0
0
ZACHI
Fecal C.
45
26
26
13
1
5
3
5
0
3
1
15
E.Coli
35
9
19
11
0
3
2
5
0
0
0
12
Enteroc.
26
5
17
6
0
7
1
1
0
3
0
3
AMUD
Fecal C.
13
2
2
2
0
1
0
3
2
0
1
5
E.Coli
11
0
1
0
0
0
0
0
1
0
0
2
Enteroc.
20
15
2
1
0
2
105
2
1
7
0
5
Jan.
Feb.
Mar.
Apr.
May.
Jun.
Jul.
Aug.
Sep.
Oct.
Nov.
Dec.
TABLE 12
Jan.
Feb.
Mar.
Apr.
May.
Jun.
Jul.
Aug.
Sep.
Oct.
Nov.
Dec.
TABLE 14
Jan.
Feb.
Mar.
Apr.
May.
Jun.
Jul.
Aug.
Sep.
Oct.
Nov.
Dec.
46
MAAGAN
Fecal C.
134
102
2
1
0
0
0
3
4
0
1
45
E.Coli
95
27
1
0
0
0
0
1
1
5
0
10
Enteroc.
54
29
2
3
0
0
0
0
0
84
0
10
ALUMOT
Fecal C.
98
7
5
0
0
1
0
0
14
3
0
3
E.Coli
44
3
3
0
0
0
0
0
6
0
0
0
Enteroc.
60
16
6
2
0
1
0
0
2
75
2
1
YARMUCH
Fecal C.
E.Coli
91
39
11
6
2
4
1
0
0
0
0
0
0
0
1
0
4
3
3
1
0
0
8
2
Enteroc.
51
40
3
4
0
0
0
0
0
145
1
1
‫‪ .2.12‬קצבי סדימנטציה‬
‫איליה אוסטרובסקי‪ ,‬ניר קורן וורנר אקרט‬
‫ניטור שטפי סדימנטציה נעשה ב‪ 3-‬תחנות לאורך חתך מהחוף הצפון מערבי למרכז האגם‪ .‬נתונים נאספו‬
‫בתחנות ‪ F ,A‬ו‪ .M-‬המלכודות הסטנדרטיות הורכבו מ‪ 8( 4-‬בתחנה ‪ )A‬צינורות בקוטר ‪ 5‬ס"מ ובאורך ‪80‬‬
‫ס"מ‪ .‬בתחנת ‪ A‬ו‪ F-‬המלכודות מוקמו ‪ 2.5‬מ' על הקרקעית‪ ,‬בעוד שבתחנה ‪ M‬מוקמה המלכודת ‪ 1.5‬מ' מעל‬
‫הקרקעית‪ .‬חומר שוקע נאסף אחת לשבוע‪-‬שבועיים‪ .‬דוגמאות (בדופליקטים) מהחומר המצטבר סוננו על‬
‫פילטרים של סיבי זכוכית (‪ GF/F‬ווטמן)‪ .‬תכולת החומר היבש נקבעה ע"י שקילת הדוגמאות לאחר יבוש ב‪-‬‬
‫‪ 800C‬למשך ‪ 4‬שעות‪ .‬קצבי הסדימנטציה השנתיים בתחנות השונות חושבו כממוצעים משוקללים‪ .‬לשם‬
‫אנליזה של נוטריינטים‪ ,‬חומר שנאסף בתחנה ‪ A‬סורכז ויובש בהקפאה כהכנה להמשך הטיפול‪ .‬בתקופת‬
‫הערבוב החורפי (פברואר) ובתקופת שיקוע הקלציט (מרץ‪-‬אפריל) שטפי הסדימנטציה בתחנות ‪ A‬ו‪ F -‬היו‬
‫גבוהים באופן ניכר מאלו שנרשמו בקיץ ובתחילת הסתיו (איור ‪ .)52‬מיוני ועד דצמבר קצבי הסדימנטציה‬
‫בתחנה ‪ A‬היו נמוכים ונעו בין ‪ 0.4‬ל‪ 2.2 -‬ג' חומר יבש‪/‬מ"ר‪/‬יום‪ .‬בתחנה ‪ F‬קצבי סדימנטציה נמוכים נצפו‬
‫מאמצע יוני ועד סוף אוגוסט (‪ 3.2 – 1.5‬ג' חומר יבש‪/‬גר'‪/‬יום)‪ .‬קצבי הסדימנטציה מוגברים נרשמו בתחנה‬
‫‪ F‬מתחילת ספטמבר ועד אמצע דצמבר והיו קשורים כנראה בהעמקת הטרמוקלינה ובהשקעה מחדש של‬
‫חומר סדימנטרי טרי אשר הצטבר מתחת לטרמוקלינה‪.‬‬
‫בתחנה ‪ M‬הרדודה היו תנודות גדולות של קצבי הסדימנטציה (‪ 11 – 0.5‬ג' חומר יבש‪/‬מ"ר‪/‬יום) אשר‬
‫התרחשו באופן לא סדיר לאורך השנה והיו קשורות ברה‪-‬סוספנסיה של סדימנטים בליטוראל‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫‪1‬‬
‫‪M‬‬
‫‪A low‬‬
‫‪F low‬‬
‫‪Sedimentation flux, g m-2 day-1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪J‬‬
‫‪D‬‬
‫‪N‬‬
‫‪O‬‬
‫‪S‬‬
‫‪A‬‬
‫‪J‬‬
‫‪J‬‬
‫‪M‬‬
‫‪A‬‬
‫‪M‬‬
‫‪F‬‬
‫‪J‬‬
‫‪2010‬‬
‫איור ‪ :52‬דינמיקה עונתית של קצבי סדימנטציה גולמיים בתחנות השונות ב‪ .2010 -‬התקופה של קצבים מוגברים של השקעת‬
‫קלציט במרץ‪-‬אפריל מודגשת‪.‬‬
‫קצבי הסדימנטציה השנתיים הממוצעים בשנת ‪ 2010‬בתחנות ‪ F ,A‬ו‪ M-‬היו ‪ 5.6 ,13.3 ,2.2‬ג' חומר‬
‫יבש‪/‬מ"ר‪/‬יום‪ ,‬בהתאמה‪ .‬בתחנה ‪ A‬קצבי הסדימנטציה הממוצעים היו פחותים מערכי הממוצע הרב שנתי‬
‫(‪ )±SE‬אשר חושבו לשנים ‪ ,)3.5±0.3( 2009-1999‬בתחנה ‪ F‬הערכים היו גבוהים מהממוצע (‪ )8.9±0.9‬ובתחנה‬
‫‪ M‬הערכים היו נמוכים מהממוצע הרב שנתי (‪ .)16.1±1.3‬במהלך ‪ 3‬השנים האחרונות הממוצע השנתי של‬
‫‪47‬‬
‫קצבי הסדימנטציה נשאר די יציב בתחנות ‪ A‬ו‪ ,F-‬אך ירד באופן ניכר בתחנה ‪( M‬איור ‪ .)53‬תופעה זו‬
‫קשורה כנראה ברה‪-‬דפוזיציה קודמת של חלקיקים דקים מאזורים רדודים בשנים קודמות של מפלסים‬
‫נמוכים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪St. A‬‬
‫‪St. F‬‬
‫‪10‬‬
‫‪St. M‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪Sedimentation flux, g m-2 day-1‬‬
‫‪14‬‬
‫‪2008‬‬
‫איור ‪ :53‬קצבי סדימנטציה שנתיים ממוצעים בתחנות הדיגום השונות בשנים ‪.2010 – 2008‬‬
‫‪ .2.13‬רעלני כחוליות‬
‫אסף סוקניק‪ ,‬דיתי ויינר‪-‬מוציני‬
‫המערך האנליטי לזיהוי ולכימות רעלני כחוליות בכנרת פועל ברציפות למעלה מ ‪ 10‬שנים‪ .‬דגימות מים‬
‫נאספות בתחנה ‪ A‬בכנרת בתדירות של אחת לחודש‪ .‬האירועים של פריחה היוצרת משטחים צפים נדגמים‬
‫משטחי הציאנובקטריה בעזרת רשת פלנקטון או דלי ונמדד ריכוז הרעלנים בביומאסה‪ .‬לאחר מיצוי וריכוז‪,‬‬
‫הדגימות נלקחו לאנליזה לנוכחות רעלני כחוליות משתי קבוצות‪ :‬מיקרוציסטינים (שמקורם בעיקר‬
‫(מיקרוציסטיס) וצלינדרוספרמופסין (מאפניזומנון)‪ .‬המדידות מבוצעות בשיטות ‪ HPLC‬מתאימות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬נרשם בכנרת אירוע נמשך של פריחת מיקרוציסטיס שהחל במהלך חודש ינואר ונמשך עד אמצע‬
‫מרץ‪ .‬בתקופה זו נצפו אירועי הפריחה במהלך מספר ימים של מזג אויר שקט ללא רוחות וקרינת שמש‬
‫גבוהה יחסית‪ ,‬בהם התרחשה ציפה מואצת של מושבות מיקרוציסטיס שהתרכזו מכל עמודת המים לפני‬
‫המים ויצרו משטחים דקים של צופת‪ .‬רוח שמתפתחת דוחפת את הצופת לאזורי החוף שם ניתן לצפות‬
‫בהצטברות ניכרת של משטחי מיקרוציסטיס (איור ‪ )54‬פריחת המיקרוציסטיס ב ‪ 2010‬היתה של זן בעל מופע‬
‫חום בניגוד למופע הירוק שהיה נפוץ בחורפים קודמים‪ .‬ניתוח תוצאות האנליזות לריכוזי מיקרוציסטינים‬
‫בצופת של מיקרוציסטיס שנדגמה בשנים האחרונות (טבלה ‪ ,7‬איור ‪ )55‬מצביעה על האפשרות שבמהלך‬
‫שנים אלו הפריחה היתה של אוכלוסיות שונות שתכולת והרכב הטוקסינים שלהן שונה‪ .‬כך לדוגמה בחורף‬
‫‪ 2010‬אוכלוסיית המיקרוציסטיס נשלטה על ידי זן בעל מופע חום ותכולת מיקרוציסטינים נמוכה יחסית‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫איור ‪ :54‬תמונה אוירית של צופת מיקרוציסטיס (מופע חום) על פני מרחבים‬
‫גדולים במערב הכנרת‪ ,‬אזור חוף צינברי‪ ,‬מרץ ‪( 2010‬צילום עידן שקד‪ ,‬משרד‬
‫הפנים)‪.‬‬
‫טבלה ‪ : 7‬ריכוז רעלני כחוליות (צלינדרוספרמופסין ומיקרוציסטינים) בדגימות מים וביומאסה של פיטופלנקטון שנאספו מהכנרת‬
‫במועדים שונים במהלך שנת ‪ . 2010‬הדגימות נאספו בתדירות של אחת לחודש או בתדירות גבוהה יותר במידה ונצפתה התפתחות‬
‫של ציאנובקטריה באגם‪ .‬באירועים אלו רוכזה הביומאסה של הפיטופלנקטון על ידי סינון או איסוף ברשת ונקבעה נוכחות‬
‫הרעלנים בביומאסה‪ .‬במועדים מסוימים בהם נצפתה באגם צופת של מיקרוציסטיס נאספה דגימת צופת ובוצעה אנליזה על בסיס‬
‫משקל יבש של החומר שנאסף‪ .‬תס"ג – תחת סף גילוי‪ .‬לא נבדק ריכוז הרעלנים בביומאסה במועדים בהם לא נצפתה אוכלוסיה‬
‫של כחוליות מייצרות רעלנים‪.‬‬
‫תאריך‬
‫דיגום‬
‫‪14.1.10‬‬
‫ריכוז צלינדרוספרמופסין‬
‫במים (‪)g/L‬‬
‫תס"ג‬
‫‪LR=4.3 RR=0.7‬‬
‫)‪(total= 5‬‬
‫‪RR=0.4 (total= 2.6) LR=2.2‬‬
‫‪31.1.10‬‬
‫‪2.2.10‬‬
‫‪9.2.10‬‬
‫‪14.2.10‬‬
‫ריכוז מיקרוציסטינים במים‬
‫(‪)g/L‬‬
‫תס"ג‬
‫ריכוז מיקרוציסטינים בביומאסה ( ‪g/g‬‬
‫‪)dw‬‬
‫;‪*YR=0.3-0.6; LR=0.3-0.9‬‬
‫תס"ג‬
‫תס"ג‬
‫‪16.2.10‬‬
‫‪17.2.10‬‬
‫;‪LR=0.1-0.2; *YR=0.2‬‬
‫;‪Mic Like=1.8 YR=0.2‬‬
‫)‪(total= 2‬‬
‫‪7.3.10‬‬
‫תס"ג‬
‫‪11.3.10‬‬
‫‪15.4.10‬‬
‫תס"ג‬
‫תס"ג‬
‫‪13.5.10‬‬
‫תס"ג‬
‫תס"ג‬
‫‪13. 6.10‬‬
‫‪11.7.10‬‬
‫‪16.8.10‬‬
‫‪12.9.10‬‬
‫‪18.10.10‬‬
‫‪14.11.10‬‬
‫‪14.12.10‬‬
‫תס"ג‬
‫תס"ג‬
‫תס"ג‬
‫תס"ג‬
‫תס"ג‬
‫תס"ג‬
‫תס"ג‬
‫תס"ג‬
‫תס"ג‬
‫תס"ג‬
‫תס"ג‬
‫תס"ג‬
‫תס"ג‬
‫תס"ג‬
‫;‪YR=0.5; LR=0.6‬‬
‫)‪(total= 1.1‬‬
‫*;‪YR=13.4-25.6; LR=19.1-32.6‬‬
‫‪RR=2.1-4.6‬‬
‫‪Mic Like=1.4-3.2‬‬
‫*;‪YR=10.7-96.1; LR=15.7-134‬‬
‫;‪RR=2.9‬‬
‫‪Mic Like=18.5-20.07‬‬
‫תס"ג‬
‫תס"ג‬
‫* הערכים הם טווח ריכוזים שנמדדו בתחנות דיגום שונות‬
‫בחודשי הקיץ והסתיו של שנת ‪ 2010‬נצפתה בכנרת אוכלוסיה מצומצמת של אפניזומנון ששיא תפוצתה היה‬
‫באוקטובר עד דצמבר‪ .‬בשנת ‪ ,2010‬לאורך התקופה בה היתה נוכחות של אפניזומנון באגם‪ ,‬לא נמדד הרעלן‬
‫צלינדרוספרמופסין (טבלה ‪ .)7‬מגמה זו של היעדר צלינדרוספרמופסין במי הכנרת גם במהלך הפריחה של‬
‫‪49‬‬
‫אפניזומנון עולה בקנה אחד עם תוצאות שהתקבלו במחקר במימון ‪ MOST/BMBF‬המצביעות על נוכחות‬
‫זנים שונים של אפניזומנון ואנבנה שאינם רעילים‪.‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪1.4‬‬
‫)‪Cylindrospermopsin (mg g DW‬‬
‫‪1.6‬‬
‫איור ‪ :55‬תכולת מיקרוציסטינים (ריכוז רעלנים כללי) בצופת שנדגמה בכנרת באתרים שונים במהלך השנים ‪.2010– 2005‬‬
‫‪ .2.14‬קיבוע חנקן‬
‫אורה הדס‪ ,‬ריקי פנקס‪ ,‬נחמה מלינסקי‪-‬רושנסקי‪ ,‬אסף סוקניק‬
‫פריחת אפניזומנון בכנרת כמו גם הופעה של כחוליות חוטיות נוספות מקבעות חנקן למשל‬
‫צילינדרוספרמופסיס‪ ,‬מעלה שאלה לגבי היכולת להעריך את השינויים באוגר החנקן ומשמעותו לגבי‬
‫התהליכים הביו‪-‬גיאוכימיים באגם‪ .‬ללא מדידה אמינה של רכיב קיבוע החנקן במאזן האגמי‪ ,‬תחזיות עונתיות‬
‫ושנתיות לוקות בהערכה חסרה‪ .‬לפיכך יש חשיבות רבה לבחון את החשיבות היחסית של קיבוע החנקן‬
‫במאזנים העונתיים ולהגדיר את הצורך בהשלמת מערך הניטור במדידות סדירות של קיבוע חנקן בכנרת‪.‬‬
‫בקיץ של שנת ‪ 2001‬בדקנו לראשונה את פוטנציאל קיבוע החנקן בתרביות של אפניזומנון במעבדה ובמי‬
‫כנרת שהודגרו בעומקים שונים ‪ .in situ‬הניסויים בוצעו בהסתמך על פעילות האנזים ניטרוגנאז המצוי‬
‫בתאים מיוחדים הקרויים הטרוציסטים‪ ,‬והאחראי על קיבוע החנקן האטמוספרי‪ .‬המעקב במעבדה נעשה ע"י‬
‫תהליך חיזור גאז האצטילן לאתילן ע"י הניטרוגנאז‪ ,‬ומדידת שעורי האתילן הנוצרים על ידי כרומטוגראף‬
‫גזים (‪ .) CG‬מצאנו שקיבוע החנקן תלוי באנרגיית אור‪ ,‬עולה עם הזמן‪ ,‬מעוכב על ידי אמוניה ובחושך הוא‬
‫אינו מתקיים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2005‬נמדדו ערכי קיבוע חנקן הגבוהים ביותר מאז התחלת המדידות בשנת ‪( 2001‬טבלה ‪ .)8‬בשנת‬
‫‪ 2007‬ערכי קיבוע החנקן היו נמוכים‪ ,‬כ‪ 1.3 -‬טון לאגם בהשוואה ל‪ 123 -‬טון לאגם בשנת ‪ .2005‬ב‪ 2010 -‬ערכי‬
‫קיבוע החנקן היו נמוכים יחסית והסתכמו בכ‪ 21 -‬טון חנקן לאגם‪ .‬קיבוע החנקן החל כבר בחודש יוני ונמשך‬
‫עד נובמבר עם מקסימום קיבוע בתחילת חודש אוגוסט (איור ‪ ,)56‬בהתאמה לעליה במספרי הפילמנטים של‬
‫הציאנובקטריה וביחס בין מספר ההטרוציסטים לפילמנט‪ .‬מספרי הפילמנטים של אפניזומנון היו נמוכים‬
‫יחסית ונעו בין ‪ 73‬ל ‪ 345‬פילמנטים למל' ביוני ובנובמבר‪ ,‬בהתאמה‪ .‬לצילינדרוספרמופסיס‪ ,‬ביוני ובאוגוסט‬
‫היו כ‪ 450 -‬פילמנטים למל'‪ .‬יש לציין שלצילינדרוספרמופסיס יתרון בתחילת הקיץ והאפניזומנון עולה‬
‫בשלהי הקיץ ובסתיו‪ .‬מאחר ולצילינדרוספרמופסיס יש הטרוציסטים רק בקצוות ובאפניזומנון הם מפוזרים‬
‫לכל אורך הפילמנט‪ ,‬אפניזומנון יעיל יותר בקיבוע חנקן בהשוואה לצילינדרוספרמופסיס‪ .‬בחודשים אוגוסט‪-‬‬
‫אוקטובר היחס בין מספר ההטרוציסטים באפניזומנון נע בין ‪ 0.4-1‬בעוד שבאותו פרק זמן‬
‫בצילינדרוספרמופסיס היחס היה ‪ . 0.015-0.3‬שיעור קיבוע החנקן ב‪ 2010 -‬נמצא בטווח הנמוך של הערכים‬
‫שנמדדו החל משנת ‪( 2001‬טבלה ‪ .)8‬ייתכן והדבר קשור בהופעת פריחה של ציאנובקטריה חוטית שאינה‬
‫‪51‬‬
‫מקבעת חנקן‪ ,Lyngbya sp. ,‬בסוף ספטמבר ובחודש אוקטובר‪ ,‬עם כ‪ 3000 -‬פילמנטים במל'‪ .‬יחד עמה‬
‫נצפתה פריחה מסיבית של הירוקית הפולשת ‪ Muogeotia‬וייתכן והופעת מינים אלה משנה את‬
‫האינטראקציות והיחסים בין מיני הפיטופלנקטון באגם‪.‬‬
‫קיימת תלות בין הפריחות של ציאנובקטריה מקבעות חנקן לבין ההרכב הכימי של עמודת המים‪ ,‬כשקיבוע‬
‫החנקן בכנרת תלוי בין יתר הגורמים בכמויות החנקן המקובע המגיעות אל האגם בזרימות השטפוניות מאגן‬
‫ההיקוות ובריכוזים שלו בקיץ (תהליכי הדניטריפיקציה) וכן בפולסים של חנקן אנאורגני מומס‪DIN ,‬‬
‫ובעיקר אמוניה בשלהי האביב‪.‬‬
‫‪chl a‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.4 0.6‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪µg‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪nmoles C 2 H4 h‬‬
‫‪0.0 0.2 0.4 0.6 0.8 1.0‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4 Oct 10‬‬
‫‪9 Aug 10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪60‬‬
‫‪20‬‬
‫‪40‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪Depth (m‬‬
‫‪12 Jul 10‬‬
‫‪60‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪40‬‬
‫‪het‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪fmoles C 2 H4 h‬‬
‫איור ‪ :56‬קיבוע חנקן בכנרת בשנת ‪ .2010‬ננו מול אתילן לשעה למיקרוגרם כלורופיל (עיגולים אדומים)‪ .‬פמטהמול אתילן לשעה פר‬
‫הטרוציסט (ריבועים שחורים)‪.‬‬
‫טבלה ‪ :8‬קיבוע חנקן בכנרת בשנים ‪( 2001-2010‬טון לאגם)‬
‫‪N2 Fixed, Tons/lake‬‬
‫‪Year‬‬
‫‪97.5‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪83.4‬‬
‫‪123‬‬
‫‪35.1‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪59‬‬
‫‪81.1‬‬
‫‪21‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪ .2.15‬מערכת נגררת לניטור מרחבי משולב של פרמטרים גיאוכימיים וביולוגיים‬
‫אסף סוקניק‪ ,‬שמשון זכאי‬
‫מערך הניטור הפועל בכנרת אינו ערוך לאיתור ולאפיון של משתנים המפוזרים במרחב האגם בתבנית בלתי‬
‫סדורה‪ .‬מזה למעלה מחמש שנים מופעל בכנרת אמצעי ניטור המאפשר מיפוי תלת‪-‬ממדי וקבלת מידע על‬
‫הפיזור המרחבי של מספר מדדים לימנולוגיים‪ .‬כלי ניטור זה מורכב ממערכת חיישנים המותקנת על "נשא"‪,‬‬
‫הנגרר במים על ידי כלי שיט‪ .‬הנשא יכול לרחף בגוף המים תוך ביצוע תנודות מחזוריות מעלה ומטה ואיסוף‬
‫‪51‬‬
‫נתונים סימולטני‪ .‬מתכונת זו של ניטור‪ ,‬הקרובה לניטור סינופטי‪ ,‬מאפשרת מיפוי תלת‪-‬ממדי וקבלת תמונה‬
‫כוללת של מספר מדדים לימנולוגיים ופיזורם בגוף המים‪ .‬המשתנים הניתנים למדידה במערכת זו הם‪:‬‬
‫טמפרטורה‪ ,‬ריכוז כלורופיל‪ ,‬עכירות ומוליכות חשמלית (מליחות)‪.‬‬
‫מערכת הניטור הנגררת (מנ"ג) כוללת את הרכיבים הבאים‪" :‬נשא" נגרר ‪Towed undulating underwater‬‬
‫‪ vehicle‬מתוצרת ‪ GuildLine‬קנדה‪ ,‬גלגלת חשמלית לשחרור כבל הגרירה ולאיסוף המערכת‪ ,‬מד עומק‬
‫ומערכת ‪ GPS‬לאיתור מדוייק של מיקום הנשא‪ ,‬מחשב נייד לשליטה על שיוט המערכת ואיסוף נתונים וכן‬
‫סידרה של חיישנים המותקנים על הנשא‪ .‬החיישנים מעבירים מידע בתדירות גבוהה מגוף המים למחשב‬
‫המופעל בסירה‪ ,‬תוך תנועת המערכת אחרי הסירה ושינוי מיקומה בעמודת המים‪ .‬במהלך שנת ‪ 2010‬בוצעו‬
‫שמונה סקרים מסיפון ה"חרמונה" שהותאמה והוכשרה להפעלת המערכת תוך עבודה יציבה ובטוחה‪ ,‬גם‬
‫בים סוער ותחת משטר רוחות קייצי‪ .‬מסלול השיוט של תוכנית הניטור המרחבי מוצג באיור ‪ 57‬על פני מפה‬
‫תלת‪-‬ממדית של הכנרת‪ .‬המסלול‪ ,‬המתחיל בטבחה‪ ,‬כולל ארבעה חתכים בכיוון כללי מזרח‪-‬מערב ומסלולים‬
‫המחברים ביניהם‪ .‬איור ‪ 57‬מציג גם את חדירת המנ"ג לעמודת המים‪.‬‬
‫איור ‪:57‬‬
‫מסלול השיוט של תוכנית הניטור‬
‫המרחבי מוצג על גבי מפה תלת‪ -‬ממדית של‬
‫הכנרת‪ .‬המסלול‪ ,‬המתחיל מול טבחה (נקודה‬
‫צהובה)‪ ,‬כולל ארבעה חתכים בכיוון כללי מזרח‬
‫מערב ומסלולים המחברים ביניהם‪ .‬ניתן לראות‬
‫את חדירת המנ"ג לעמודת המים‪ .‬החיצים‬
‫מסמנים את כיוון השיט‪.‬‬
‫ניתוח ממצאי הניטור המרחבי מציג תמונה מורכבת של פיזור הפרמטרים השונים במרחב הכנרת‪ .‬באיור ‪58‬‬
‫מוצגת מפת פיזור הכלורופיל בשכבת המים של ‪ 1-10‬מ' מפני המים על פי מדידות שנערכו בתחילת באפריל‬
‫‪ . 2010‬הערכים של הפלואורסנציה שנמדדו ע"י המנ"ג נורמלו לערך המירבי של ריכוז הכלורופיל (‪20‬‬
‫מיקרוגרם לליטר) ו שימשו לחישוב הפריסה המרחבית בשיטת אינטרפולציה סטנדרטית )‪ .(Kriging‬התפוצה‬
‫היחסית של הכלורופיל מבוטאת כמפת צבע על פי סולם גוונים‪ .‬הפיזור המרחבי של הכלורופיל בסקר זה‬
‫מצביע על שונות קטנה יחסית בפיזור הפיטופלנקטון באפריל ‪ 2010‬ותואם את תוצאות האנליזה של‬
‫אוכלוסיות הפיטופלנקטון שבמועד זה נשלטה ע"י ירוקיות ומעט דינופלגלטים אך כמעט ללא פרידיניום‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫‪April 2010‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪32.88‬‬
‫איור ‪ :58‬פריסה מרחבית של ריכוז הכלורופיל (ערכים‬
‫‪32.86‬‬
‫מנורמלים לריכוז מירבי של ‪ 20‬מיקרוגרם לליטר) בשכבת‬
‫‪32.84‬‬
‫המים העליונה בכנרת באפריל ‪ 2010‬כפי שחושבה מנתונים‬
‫‪32.82‬‬
‫שנאספו בסקר של מערכת הניטור הנגרר‪.‬‬
‫‪32.80‬‬
‫‪32.78‬‬
‫‪32.76‬‬
‫‪32.74‬‬
‫‪32.72‬‬
‫‪35.64‬‬
‫‪35.62‬‬
‫‪35.60‬‬
‫‪35.58‬‬
‫‪35.56‬‬
‫‪35.54‬‬
‫‪35.52‬‬
‫לאחר שנתיים שבהן הופעלה מערכת הניטור הנגררת באופן חלקי בלבד בגלל בעיות טכניות וכשלים‬
‫תפעוליים‪ ,‬הצלחנו להתגבר על מרבית הבעיות ובמהלך שנת ‪ 2010‬המערכת הופעלה באופן מלא ‪ 8‬פעמים‪,‬‬
‫בחודשים שונים המיצגים את התנאים הלימנולוגיים השונים של הכנרת‪ .‬באיור ‪ 59‬מוצגת השונות האנכית‬
‫של טמפרטורת המים שנמדדה לאורך מסלול שייט בקו רוחב ‪ 32.84º‬צפון ממזרח למערב הכנרת‪ .‬המבנה‬
‫החומני של האגם בחתכים אלו מציג את השונות העיתית של טמפרטורת המים ופיזורה האנכי והמרחבי‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ 2009‬טווח הטמפרטורות שנמדד היה בין ‪ 16‬ל ‪ 19.5‬מעלות ובינואר‪-‬פברואר ‪ 2010‬הצטמצם לכדי‬
‫הבדל של מעלה אחת ופחות ומיצג ערבול חלקי לפחות של האגם‪ .‬אפריל ‪ 2010‬אופין במהלך של שיכוב‬
‫תרמי שהתייצב בחודשים יוני ויולי‪ .‬שקיעת הטרמוקלינה מוצגת בחודש נובמבר‪ ,‬בסוף דצמבר ‪ 2010‬חלה‬
‫התקררות ותהליכים המובילים להיפוך תרמי נוסף‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫‪June 2010‬‬
‫‪25.5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪Dec 2009‬‬
‫‪19.3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫‪23.5‬‬
‫‪15‬‬
‫‪18.3‬‬
‫‪15‬‬
‫‪21.5‬‬
‫‪17.3‬‬
‫‪21‬‬
‫‪27‬‬
‫‪16.3‬‬
‫‪27‬‬
‫‪3‬‬
‫‪18.4‬‬
‫‪21‬‬
‫‪19.5‬‬
‫‪17.5‬‬
‫‪35.61 35.62‬‬
‫‪35.6‬‬
‫‪35.61 35.62‬‬
‫‪35.55 35.56 35.57 35.58 35.59‬‬
‫‪30‬‬
‫‪35.6‬‬
‫‪35.55 35.56 35.57 35.58 35.59‬‬
‫‪Jan 2010‬‬
‫‪Aug 2010‬‬
‫‪28‬‬
‫‪9‬‬
‫‪26‬‬
‫‪18.3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪18.2‬‬
‫‪15‬‬
‫‪24‬‬
‫‪15‬‬
‫‪18.1‬‬
‫‪22‬‬
‫‪21‬‬
‫‪21‬‬
‫‪18.0‬‬
‫‪20‬‬
‫‪27‬‬
‫‪18‬‬
‫‪35.61 35.62‬‬
‫‪35.6‬‬
‫‪27‬‬
‫‪17.9‬‬
‫‪35.61 35.62‬‬
‫‪35.55 35.56 35.57 35.58 35.59‬‬
‫‪35.6‬‬
‫‪35.55 35.56 35.57 35.58 35.59‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪27.5‬‬
‫‪Nov 2010‬‬
‫‪25.5‬‬
‫‪Feb 2010‬‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫‪17.9‬‬
‫‪23.5‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪17.1‬‬
‫‪21.5‬‬
‫‪21‬‬
‫‪19.5‬‬
‫‪27‬‬
‫‪17.5‬‬
‫‪35.61 35.62‬‬
‫‪35.6‬‬
‫‪21‬‬
‫‪16.3‬‬
‫‪35.61 35.62‬‬
‫‪35.55 35.56 35.57 35.58 35.59‬‬
‫‪18.0‬‬
‫‪Dec 2010‬‬
‫‪27‬‬
‫‪35.6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪April 2010‬‬
‫‪19.7‬‬
‫‪17.9‬‬
‫‪9‬‬
‫‪17.8‬‬
‫‪15‬‬
‫‪17.7‬‬
‫‪21‬‬
‫‪17.7‬‬
‫‪17.6‬‬
‫‪27‬‬
‫‪16.7‬‬
‫‪35.61 35.62‬‬
‫‪35.6‬‬
‫‪35.55 35.56 35.57 35.58 35.59‬‬
‫‪9‬‬
‫‪18.7‬‬
‫‪35.55 35.56 35.57 35.58 35.59‬‬
‫‪15‬‬
‫‪21‬‬
‫‪27‬‬
‫‪35.61 35.62‬‬
‫)‪Longitude (decimal values‬‬
‫‪35.6‬‬
‫‪35.55 35.56 35.57 35.58 35.59‬‬
‫)‪Longitude (decimal values‬‬
‫איור ‪ : 59‬המבנה החומני של מרחב הכנרת בחתך ממזרח למערב באזור הצפוני של האגם (קו רוחב ‪ 32.84‬צפון) ועומק עמודת מים‬
‫מ ‪ 1‬מ' ועד ‪ 30‬מ' בחודשים שבין דצמבר ‪ 2009‬לדצמבר ‪ .2010‬התצוגה "כמו תלת מימד" חושבה תוך עיבוד תוצאות שנאספו ע"י‬
‫מערכת הניטור הנגררת בעזרת תוכנה לאינטגרציה מרחבית‪ .‬סולם הצבעים שמייצג את הטמפרטורות שונה מחודש לחודש‪.‬‬
‫‪ .2.16‬חומרי הדברה‬
‫דיויד ויין‪ ,‬אדית לייבוביץ‪ ,‬ריטה פרפרוב‬
‫בשנת ‪ 2010‬מתכונת ניטור שאריות חמרי הדברה בכינרת דמתה לזו שבשנים קודמות‪ .‬פעמיים בחודש נדגמו‬
‫דוגמאות מים מ‪ 5 -‬תחנות באגם (‪ H,G,D,A‬ו‪ ) K -‬ומכניסת הירדן לאגם בגשר אריק‪ .‬בנוסף בוצעו אנליזות‬
‫לדוגמאות דגים במקרים של חשד בהרעלה ונמשך המחקר לקביעת ריכוזי הרקע של חמרים אלו בדגי כנרת‪.‬‬
‫מיצוי‪ :‬דוגמאות מים מוצו פעמיים בממיס אורגני (הקסן)‪ ,‬המיצויים יובשו‪ ,‬ונפחם הוקטן‪ .‬המיצויים נשמרו‬
‫בבקבוקון ב ‪ -20‬מעלות צלסיוס‪ ,‬עד לאנליזה‪ .‬בדוגמאות הדגים הזימים הורחקו מהדג ונחתכו לחתיכות‬
‫קטנות ונטחנו עם סודיום סולפט לא ממוים (‪ )anhydrous‬במערבל ידני‪ .‬האבקה היבשה שהתקבלה מוצתה‬
‫‪54‬‬
‫פעמיים ב הקסן‪ ,‬נפח המיצויים הופחת והם נוקו מחמרים שמפריעים לאנליזה באמצעות כרומטוגרפיה עם‬
‫עמודה קצרה של פלוריסיל משופעל (‪ .)activated Florisil‬חומרי ההדברה עברו אלוציה מהעמודת הפוריסיל‬
‫עם תערובת של די‪-‬אתיל אתר בפטרוליום אטר (‪ ,(15% v/v‬ושוב מורכזו ואוכסנו בבקבוקון ב‪ 20-‬מעלות‪,‬‬
‫עד לאנליזה‪.‬‬
‫אנליזה לשאריות חומרי הדברה בוצעה באמצעות גז‪-‬כרומטוגרפיה‪ .‬השתמשנו בגז‪-‬כרומטוגף (מודל‬
‫‪ )HP6890‬מצויד בגלאי מסות מודל ‪ )GC-MS( HP‬ועמודה קפילרית שמתאימה להפרדת מספר גדול של‬
‫חומרי הדברה‪ .‬שאריות חמרי ההדברה זוהו וכומתו בהשוואה לתערובות סטנדרטים תוך שימוש בזמן‬
‫השהיה וה‪ "qualifying ion"-‬של כל חומר‪.‬שאריות חמרי הדברה שלא מצויים בתוך הסטנדרטים שברשותנו‬
‫זוהו‪ ,‬טנטטיבית‪ ,‬ע"י השוואת ספקטרום המסה שלהם עם ההרכב של חמרים טהורים המצויים בספריות‬
‫המכשיר (כרגע יש ברשותנו ספריות מסוג ‪ NIST‬ו‪)RTLPest -‬‬
‫חומרי הדברה בדוגמאות מים‬
‫ריכוזי שאריות חומרי ההדברה בדוגמאות המים מ‪ 5-‬התחנות בכנרת מוצגים בטבלה ‪ .9‬סה"כ זוהו כ‪32-‬‬
‫חומרי הדברה בדוגמאות אלו‪ .‬חומרי הדברה שלא נתגלו באף דוגמת מים (‪ 22‬החומרים בטבלה ‪ )10‬לא‬
‫מוצגים בטבלה ‪ .9‬מספר התרכובות שנמצאו ב‪ 2010-‬בדוגמאות מי כנרת נע בין ‪( 12‬בתחנה ‪ )D‬ל‪25-‬‬
‫(בתחנה ‪ .)A‬חלק רב מהחומרים נתגלו רק פעם אחת (טבלה ‪.)9‬‬
‫הגדלת תדירות הדיגום של מים שיושמה בשנים האחרונות אפשרה לנו לעקוב אחרי השינויים עם הזמן‬
‫בריכוזי חמרי ההדברה במים‪ .‬במשך ‪ 2010‬לא נמצאו מספיק דוגמאות עם תוצאה חיובית שאפשרו אנליזה‬
‫מעמיקה של התוצאות‪ .‬אולם כמה מסקנות ניתן בכל זאת להסיק מהתוצאות‪ :‬למשל הקוטל פטריות‬
‫)‪" (Fungicide‬דינוקפ" )‪ (Dinocap‬נמצא בכל התחנות בכינרת‪( .‬איור ‪ .)60‬התפוצה העונתית של ריכוזי‬
‫הדינוקפ הצביעה על כמה פולסים של החומר הזה לאגם‪ ,‬העיקרי בקיץ (יוני)‪ .‬נתונים אלה מצביעים על‬
‫לכניסה של החומר הזה מהירדן‪( ,‬טבלה ‪.)11‬‬
‫המידע שהתקבל מתחנות הכינרת הושווה למידע מנהר הירדן‪ ,‬בגשר אריק (טבלה ‪ .)11‬תשע תרכובות‬
‫נמצאו הן בכינרת והן בירדן‪ ,‬עשרים ושלוש שאריות חמרי הדברה נמצאו במי הכינרת ולא בירדן‪ .‬יש צורך‬
‫במחקר מעמיק יותר בכדי לקבוע מהו מקורם של החמרים שמצויים בכינרת וכנראה לא נכנסים דרך הירדן‪.‬‬
‫‪55‬‬
2010 ‫חלקי בליון) במי כנרת‬/‫ ריכוזי שאריות חומרי הדברה (ביחידות‬:9 ‫טבלה‬
.2010 ‫ חומרי הדברה שלא התגלו במי כנרת במהלך‬.10 ‫טבלה‬
Captan
β-HCH
Parathion methyl
Dichlorobenzene
Heptachlor epoxide
Phenamiphos
Dimethoate
Hexachlorobenzene
Phorate
Disulfoton
Malathion
PCNB(Quntozene)
α-Endosulfan
Methidathion
Simazine
Endrin
Methamidophos
Simetrin
Ethion
Methoxychlor
Trifluralin
Ethoxyquin
56
‫איור ‪ :60‬ריכוזי חומר ההדברה דינוקאפ שנמצאו במי כנרת בתחנות השונות לאורך שנת ‪.2010‬‬
‫‪57‬‬
.2010 ,‫ב) בכנרת ובכניסת הירדן לאגם בגשר אריק‬.‫ ריכוזי חומרי הדברה (ח‬:11 ‫טבלה‬
All Kinneret Stations (116 samples)
%
range
ave
se
9
0.003-0.106 0.030
0.010
1
0.820
0.820
1
0.001
0.001
17
0.011-0.35
0.082
0.017
3
0.008-0.02
0.013
0.004
13
0.008-0.065 0.022
0.004
2
0.009-0.062 0.036
0.027
5
0.01-0.15
0.056
0.021
10
0.001-0.076 0.020
0.007
16
0.001-0.105 0.022
0.008
23
0.001-0.13
0.034
0.006
9
0.001-0.042 0.015
0.004
Alachlor
Aldrin
Ametryn
Amitraz
Atrazine
Chlorpyriphos
Diazinon
Dibrom
Dichlorvos
Dieldrin
Dinocap
Diphenylamine
β-Endosulfan
E
n
d
o
F
e
n
a
F
e
n
i
n
t
F
e
α
-
H
s
u
t
i
r
h
-
H
C
H
-
H
C
H
p
M
t
e
M
a
v
o
o
n
h
s
o
i
u
l
f
a
t
e
o
i
n
n
i
n
d
a
n
e
)
0
h
n
l
p
s
i
n
)
9
4
3
0
.
1
0
4
0
.
1
1
4
0
.
0
5
9
0
.
3
1
7
0
.
1
7
4
0
1
8
0
.
0
1
8
1
0
.
0
0
1
0
.
0
0
1
1
0
.
0
0
2
0
.
0
0
2
0
.
0
9
3
0
.
0
5
3
0
.
0
1
2
0
8
0
.
0
2
2
0
.
0
1
4
0
.
0
9
6
0
.
0
4
5
0
.
0
0
4
0
.
0
0
.
0
1
1
0
.
-
0
6
-
0
0
.
0
0
.
3
1
6
7
4
0
.
0
1
2
-
0
.
3
9
0
.
1
1
9
0
.
0
6
9
2
0
.
0
4
3
-
0
.
4
6
0
.
2
5
2
0
.
2
0
9
p
,
p
-
D
D
E
4
0
.
1
3
2
0
.
0
4
8
p
,
p
-
D
D
T
1
0
.
0
0
3
0
.
3
5
8
0
.
3
1
3
0
.
0
2
9
0
.
0
0
8
P
i
P
r
S
i
r
i
o
t
h
e
m
i
m
m
o
n
h
r
p
e
a
i
t
h
t
z
r
i
e
r
b
u
t
h
T
e
r
b
u
t
r
0
2
i
n
o
0
9
s
y
n
T
s
4
4
1
4
m
o
r
.
.
.
.
7
d
0
0
0
D
a
h
s
-
5
D
r
p
o
-
3
3
D
r
o
h
4
.
-
e
t
P
0
4
0
0
3
(
0
-
p
a
o
o
.
1
2
,
P
r
r
0
p
P
c
h
o
.
.
1
2
c
o
L
0
2
n
(
0
5
s
H
δ
e
a
h
t
i
C
f
p
o
γ
H
l
m
3
m
e
t
n
0
.
.
.
0
0
2
0
.
0
4
-
0
0
.
0
5
-
-
1
3
0
0
3
.
.
0
6
7
0
5
8
9
1
0
.
3
6
0
0
.
3
6
0
1
0
.
0
0
2
0
.
0
0
2
1
0
.
0
4
0
0
.
0
4
0
0
1
0
.
0
0
5
e
y
y
l
n
a
e
z
i
n
e
1
3
0
.
0
-
0
.
0
1
8
0
.
0
0
%
Arik bridge (8 samples)
range
ave
13
0.230
0.230
25
25
25
25
0.005-0.039
0.009-0.04
0.07-0.12
0.004-0.008
0.022
0.025
0.095
0.006
1
3
0
.
9
9
0
0
.
9
9
0
1
3
0
.
2
4
1
0
.
2
4
1
2
5
2
2
0
.
3
1
5
1
3
0
.
1
6
6
0
.
1
6
6
1
3
0
.
0
1
0
0
.
0
1
0
0
.
-
0
.
4
1
1
*% +ve samples; range of +ve samples and the average(±se) of +ve samples are presented
Found in lake but not in Arik (23 cmpds):
Found in Arik but not Kinneret water (1 cmpd):
Found in both Kinneret & Arik water (9 cmpds):
58
se
0.017
0.016
0.025
0.002
0
.
0
9
5
‫חומרי הדברה בדגים‬
‫כבשנים קודמות‪ ,‬בדיקות דגים ב‪ 2010-‬כללו שלש קבוצות של דוגמאות‪ :‬א‪ .‬דגים מאירועי חשד להרעלה‪ ,‬ב‪.‬‬
‫דגים מדיגום אקראי בשוק הדגים בטבריה או משלל דייג (למטרות הרתעה מפני הרעלה)‪ ,‬ג‪ .‬דגים מהאגם‬
‫שנדגמו כדי לקבוע את ריכוזי הרקע לשאריות חומרי הדברה‪ .‬ריכוזי חומרי ההדברה שנתגלו בכל הדגים‬
‫מהכנרת ב‪ 2010-‬מופיעים בטבלה ‪.12‬‬
‫טבלה ‪ :12‬ריכוזי חומרי הדברה בדגי כנרת‪.*2010 ,‬‬
‫)‪Total fish (49 samples‬‬
‫‪range‬‬
‫‪ave‬‬
‫‪se‬‬
‫‪10.1‬‬
‫‪10.1‬‬
‫‪1.87‬‬
‫‪1.87‬‬
‫‪1.37-108‬‬
‫‪19.88 10.04‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪33.9‬‬
‫‪33.9‬‬
‫‪19.1‬‬
‫‪19.1‬‬
‫‪1.6-3.9‬‬
‫‪2.75‬‬
‫‪1.15‬‬
‫‪0.85-23.5‬‬
‫‪9.46‬‬
‫‪1.90‬‬
‫‪0.35-205.3‬‬
‫‪25.06 22.57‬‬
‫‪6.3-42‬‬
‫‪16.06 6.62‬‬
‫‪0.06-508‬‬
‫‪130.63 125.81‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪9‬‬
‫‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪-‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪-‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪9‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪9‬‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.‬‬
‫‪e‬‬
‫‪a‬‬
‫‪n‬‬
‫‪L‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪t‬‬
‫‪H‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪1‬‬
‫)‬
‫‪n‬‬
‫‪i‬‬
‫‪r‬‬
‫‪d‬‬
‫‪s‬‬
‫‪o‬‬
‫‪h‬‬
‫‪o‬‬
‫‪P‬‬
‫‪l‬‬
‫‪o‬‬
‫‪h‬‬
‫‪s‬‬
‫(‬
‫‪h‬‬
‫‪l‬‬
‫‪c‬‬
‫‪y‬‬
‫‪o‬‬
‫‪h‬‬
‫‪H‬‬
‫‪p‬‬
‫‪h‬‬
‫‪n‬‬
‫‪-‬‬
‫‪γ‬‬
‫‪-‬‬
‫‪δ‬‬
‫‪e‬‬
‫‪t‬‬
‫‪i‬‬
‫‪-‬‬
‫‪α‬‬
‫‪H‬‬
‫‪t‬‬
‫‪o‬‬
‫‪e‬‬
‫‪F‬‬
‫‪H‬‬
‫‪C‬‬
‫‪c‬‬
‫‪p‬‬
‫‪e‬‬
‫‪C‬‬
‫‪a‬‬
‫‪x‬‬
‫‪i‬‬
‫‪n‬‬
‫‪C‬‬
‫‪H‬‬
‫‪H‬‬
‫‪e‬‬
‫‪v‬‬
‫‪M‬‬
‫‪M‬‬
‫‪e‬‬
‫‪D‬‬
‫‪D‬‬
‫‪D‬‬
‫‪-‬‬
‫‪p‬‬
‫‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫‪4‬‬
‫‪E‬‬
‫‪D‬‬
‫‪D‬‬
‫‪-‬‬
‫‪p‬‬
‫‪,‬‬
‫‪p‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪D‬‬
‫‪D‬‬
‫‪-‬‬
‫‪p‬‬
‫‪,‬‬
‫‪p‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪-‬‬
‫)‬
‫‪n‬‬
‫‪d‬‬
‫‪i‬‬
‫(‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪h‬‬
‫‪o‬‬
‫‪a‬‬
‫‪n‬‬
‫‪F‬‬
‫‪p‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫‪i‬‬
‫‪t‬‬
‫‪r‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪n‬‬
‫‪h‬‬
‫‪i‬‬
‫‪H‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪o‬‬
‫‪p‬‬
‫‪m‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪-‬‬
‫‪s‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪9‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Alachlor‬‬
‫‪Aldrin‬‬
‫‪Amitraz‬‬
‫‪Chlorpyriphos‬‬
‫‪Diazinon‬‬
‫‪Dibrom‬‬
‫‪Dichlorobenzene‬‬
‫‪Dichlorvos‬‬
‫‪Dieldrin‬‬
‫‪Dinocap‬‬
‫‪Diphenylamine‬‬
‫‪Disulfoton‬‬
‫‪β-Endosulfan‬‬
‫‪8‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪7‬‬
‫‪9‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪7‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪% +ve‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪22‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪22‬‬
‫‪18‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪i‬‬
‫‪n‬‬
‫‪o‬‬
‫‪r‬‬
‫‪h‬‬
‫‪h‬‬
‫‪i‬‬
‫‪t‬‬
‫‪e‬‬
‫‪n‬‬
‫‪i‬‬
‫‪z‬‬
‫‪a‬‬
‫‪l‬‬
‫‪y‬‬
‫‪t‬‬
‫‪e‬‬
‫‪e‬‬
‫‪h‬‬
‫‪a‬‬
‫‪t‬‬
‫‪t‬‬
‫‪m‬‬
‫‪a‬‬
‫‪u‬‬
‫‪o‬‬
‫‪r‬‬
‫‪b‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪a‬‬
‫‪P‬‬
‫‪r‬‬
‫‪e‬‬
‫‪P‬‬
‫‪h‬‬
‫‪P‬‬
‫‪e‬‬
‫‪T‬‬
‫*מוצג ‪ %‬הדגימות החיוביות לכל חומר (‪ ,)% +ve‬תחום הערכים החיוביים שנתגלו‪ ,‬הממוצעים (‪)aves‬‬
‫ושגיאת התקן‪ (±se) .‬חומרי הדברה שלא נתגלו לא מופיעים ברשימה‪.‬‬
‫כמו בשנים הקודמות‪( DDE ,‬תוצר פירוק של קוטל החרקים ‪ )DDT‬נימצא בכחצי מהדגים (‪ .)49%‬מכיון ש‪-‬‬
‫‪ DDT‬לא בשימוש כבר כ‪ 30-‬שנה‪ ,‬מקור ה‪ DDE-‬בדגים הוא‪ ,‬כנראה‪ ,‬מהסדימנט‪ .‬יש צורך למחקר נוסף כדי‬
‫להוכיח את הנקודה הזאת‪.‬‬
‫רקע שאריות חומרי הדברה בדגי הכינרת‪( .‬בשיתוף פעולה עם אגף הדיג של משרד החקלאות)‬
‫כחלק ממחקר ארוך טווח שנועד לקבוע את "ריכוזי הסף" של שאריות חומרי הדברה בדגת הכינרת‪ 2 ,‬סוגי‬
‫דגים‪ (B. canis & Liza ramada) :‬נבדקו לנוכחות חומרים אלה גם ב‪ .2010-‬זאת בשיתוף פעולה עם אגף‬
‫‪59‬‬
‫הדיג במשרד החקלאות ועם רשות המים‪ .‬במהלך ‪ 2010‬התקבלו ‪ 23‬דגימות דגים‪ ,‬מתוכם ‪ 11‬מסוג ‪B. canis‬‬
‫ו‪ 12 -‬מסוג ‪ .L. ramada‬תוצאות המדידות בטבלה ‪.13‬‬
‫מספר חומרי ההדברה שנמצאו ב‪ 2-‬סוגי הדגים היו נמוכים ;)‪ ,L. ramada (10) B. canis (7‬בדומה למה‬
‫שנמצא בדגים אלה בשנה שעברה‪ .‬שוב‪ DDE ,‬נמצא בהרבה דוגמאות בשני המינים‪ .‬אנדוסולפן‬
‫)®‪ ,(Thionex‬הקוטל החרקים האורגנוכלור הנפוץ ביותר במקרים של דייג בלתי חוקי‪ ,‬נמצא רק בדוגמה‬
‫אחת של ‪( L. ramada‬בריכוז של ‪ .)62ppb‬דג זה כנראה נחשף לאנדוסולפן שנשאר בכנרת לאחר הרעלת‬
‫דגים‪.‬‬
‫טבלה ‪ :13‬שאריות חומרי הדברה ב‪ B. canis -‬ו‪ L. ramada -‬מהכנרת‪.*2010 ,‬‬
‫)‪L. ramada (12 fish‬‬
‫‪range‬‬
‫‪ave‬‬
‫‪se‬‬
‫‪2.13‬‬
‫‪2.22‬‬
‫‪6.15‬‬
‫‪1.40‬‬
‫‪8.99‬‬
‫‪9.85‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪2.54-9.9‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪4.1-13.5‬‬
‫‪9.85‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪% +ve‬‬
‫‪0‬‬
‫‪25‬‬
‫‪8‬‬
‫‪33‬‬
‫‪8‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫‪se‬‬
‫‪4.08‬‬
‫‪15.37‬‬
‫‪10.8-23.5‬‬
‫‪8‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫)‪B. canis (11 fish‬‬
‫‪range‬‬
‫‪ave‬‬
‫‪10.1‬‬
‫‪10.10‬‬
‫‪% +ve‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪27‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Alachlor‬‬
‫‪Amitraz‬‬
‫‪Chlorpyriphos‬‬
‫‪Dichlorvos‬‬
‫‪Diphenylamine‬‬
‫‪β-Endosulfan‬‬
‫‪0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪9‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫‪D‬‬
‫‪D‬‬
‫‪D‬‬
‫‪-‬‬
‫‪p‬‬
‫‪,‬‬
‫‪p‬‬
‫‪3‬‬
‫‪7‬‬
‫‪E‬‬
‫‪D‬‬
‫‪D‬‬
‫‪-‬‬
‫‪p‬‬
‫‪,‬‬
‫‪p‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫‪T‬‬
‫‪D‬‬
‫‪D‬‬
‫‪-‬‬
‫‪p‬‬
‫‪,‬‬
‫‪p‬‬
‫‪9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪n‬‬
‫‪i‬‬
‫‪h‬‬
‫‪r‬‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪e‬‬
‫‪t‬‬
‫‪e‬‬
‫‪e‬‬
‫‪n‬‬
‫‪i‬‬
‫‪z‬‬
‫‪a‬‬
‫‪l‬‬
‫‪y‬‬
‫‪h‬‬
‫‪t‬‬
‫‪t‬‬
‫‪m‬‬
‫‪a‬‬
‫‪u‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪o‬‬
‫‪b‬‬
‫‪r‬‬
‫‪e‬‬
‫‪P‬‬
‫‪h‬‬
‫‪P‬‬
‫‪e‬‬
‫‪T‬‬
‫‪* For clarity, only pesticide residues that were positive are listed here‬‬
‫מסקנות‬
‫מספרי וריכוזי שאריות חומרי ההדברה במים היו בשנת ‪ 2010‬נמוכים מאשר בשנים קודמות‪ ,‬אבל דומה‬
‫לאלה שנמצאו בשנה שעברה‪.‬‬
‫כדי לברר את התרומה המדויקת יותר של האגן ההקוות של הכנרת לחומרי הדברה באגם‪ ,‬יש צורך לכלול‪,‬‬
‫במסגרת תכנית הניטור‪ ,‬תחנות נוספות בגליל העליון ובעמק החולה‪.‬‬
‫יש צורך לבדוק את הסדימנט של הכנרת‪ ,‬כמקור של חומרי הדברה למים ולדגים‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫‪ .2.17‬מדד כמותי להערכת איכות המים‬
‫ארקדי פרפרוב וטומי ברמן‬
‫מדידת איכות המים (‪ )WQ‬באגם כנרת נמשכת לפי השיטה שפורטה בעבר (דו"ח חיא"ל ‪ .)T15/2003‬שיטת ‪WQ‬‬
‫נערכה לפי ערכי דירוג )‪ (Rating Values -R‬למשתנים שנקבעו כפרמטרים לאיכות מים (איור ‪.)61‬‬
‫‪100‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪11‬‬
‫‪9‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫]‪Rating [Cl‬‬
‫‪60‬‬
‫‪2010‬‬
‫]‪Rating [%Cyano‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪80‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪month‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪month‬‬
‫איור ‪ :61‬שינויים עונתיים בערכי הדירוג (‪ )Rating Values‬של פרמטרים לאיכות מים (כלוריד‪ ,‬צד שמאל‪ ,‬ואחוז ציאנובקטריה‪ ,‬צד‬
‫ימין) בשנת ‪ 2009‬ו‪ .2010 -‬כאשר ‪ ,R<60‬איכות המים מוגדרת כ‪" -‬לא קבילה"‪.‬‬
‫כמו בשנים קודמות‪ ,‬התדרדרות מדד ‪ WQ‬באגם הייתה קשורה במישרין לריכוזי הכלוריד הגבוהים (במקביל‬
‫למפלסים נמוכים) לאחוז הציאנובקטריה‪ ,‬שב‪ 2010-‬הגיע למקסימום של ‪ 23%‬מכלל ביומסת הפיטפלנקטון‪.‬‬
‫בחינה של מדד איכות המים המורכב )‪ (Composite Water Quality Index, CWQI‬מראה שב‪ 6-‬חודשים‬
‫מהשנה איכות מי האגם לא יכולה להחשב כ"טובה" אלא רק כ "סבירה" (‪ ,) CWQI<60‬שיפור קל בהשווה‬
‫לשנת ‪( 2009‬איור ‪.)62‬‬
‫‪100‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪9‬‬
‫‪7‬‬
‫‪80‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪11‬‬
‫‪5‬‬
‫‪month‬‬
‫איור ‪ :62‬שינוי במדד איכות מים משולב באגם כנרת ב‪.2009-2010-‬‬
‫‪61‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪CWQI‬‬
‫‪60‬‬
‫באיור ‪ 63‬מוצגים השינויים הרב‪-‬שנתיים של מדד ‪ .CWQI‬ב‪ 10-‬שנים האחרונות (‪ ) 2000-2010‬המדד המשוקלל היה‬
‫רוב הזמן מתחת לגבול הערכים הקבילים‪ .‬בשנים ‪ ,2000-2002‬המאופינות במפלס נמוך‪ CWQI ,‬היה מושפע בעיקר‬
‫מריכוז כלוריד גבוה‪ .‬בשנתיים האחרונות‪ ,‬הפרמטרים העיקריים שהשפיעו על איכות המים היו ההתפתחות‬
‫המואצת של הציאנובקטריות בקיץ‪ ,‬וכמו כן ריכוז הכלוריד הגבוה‪ .‬ערך ה‪ CWQI-‬בשנת ‪ )55.0( 2010‬היה קרוב‬
‫לממוצע הרב‪-‬שנתי לתקופה ‪.2000-2010‬‬
‫‪CWQI, Semiannual Avg, 1991-2010‬‬
‫‪100‬‬
‫‪CWQI‬‬
‫‪60‬‬
‫‪WS‬‬
‫‪SA‬‬
‫‪WS‬‬
‫‪SA‬‬
‫‪WS‬‬
‫‪SA‬‬
‫‪WS‬‬
‫‪SA‬‬
‫‪WS‬‬
‫‪SA‬‬
‫‪WS‬‬
‫‪SA‬‬
‫‪WS‬‬
‫‪SA‬‬
‫‪WS‬‬
‫‪SA‬‬
‫‪WS‬‬
‫‪SA‬‬
‫‪WS‬‬
‫‪SA‬‬
‫‪WS‬‬
‫‪SA‬‬
‫‪WS‬‬
‫‪SA‬‬
‫‪WS‬‬
‫‪SA‬‬
‫‪WS‬‬
‫‪SA‬‬
‫‪WS‬‬
‫‪SA‬‬
‫‪WS‬‬
‫‪SA‬‬
‫‪WS‬‬
‫‪SA‬‬
‫‪WS‬‬
‫‪SA‬‬
‫‪WS‬‬
‫‪SA‬‬
‫‪WS‬‬
‫‪SA‬‬
‫‪20‬‬
‫‪19911992199319941995199619971998199920002001200220032004200520062007200820092010‬‬
‫איור ‪ :63‬שינוי ‪ CWQI‬מ‪ 1991-‬עד ‪( 2010‬ממוצעים חצי‪-‬שנתיים)‬
‫‪ .2.18‬מרכז מידע כנרת‬
‫מיקי שליכטר‬
‫מרכז המידע ‪ -‬תאור כללי‬
‫מרכז המידע במעבדה לחקר הכנרת הוקם כדי לרכז את המידע הנאסף מתוכנית הניטור‪ ,‬לתעדו‪ ,‬לעבד אותו‬
‫ולהפיצו‪ .‬מרכז המידע הנו מערכת הכוללת את מאגר נתוני הניטור‪ ,‬תיעוד הנתונים‪ ,‬שגרות מחשב הנכתבות‬
‫לצורך קליטה ועיבוד הנתונים‪ ,‬ויישומים הנכתבים לשימוש חוקרי המעבדה‪ .‬במרכז המידע משולבת מערכת‬
‫מידע גיאוגרפית המשמשת לתצוגה‪ ,‬עיבוד וניתוח נתונים גיאוגרפיים‪ .‬חלק מהמידע מוצג בצורה גרפית‬
‫באתר האינטרנט של חיא"ל‪.‬‬
‫מאגר הנתונים במרכז המידע כנרת מבוסס על נתוני ניטור הכנרת הנאספים ע"י המעבדה החל משנת ‪.1969‬‬
‫כלולים בו נתונים מתחומי המטאורולוגיה‪ ,‬פיסיקה‪ ,‬כימיה וביולוגיה של האגם‪ .‬המידע נאסף ברציפות‬
‫ובשיטתיות בתחנות דיגום קבועות ובתדירות קבועה‪ .‬בנוסף לגוף מידע זה נמצאים במאגר נתונים הקשורים‬
‫לאגן ההיקוות המתעדכנים מגופים חיצוניים (מקורות‪ ,‬השרות ההידרולוגי)‪ ,‬נתונים מפרויקטים המתבצעים‬
‫במעבדה ושאינם כלולים בתוכנית הניטור ונתונים ממקורות אחרים שנאספו למטרות מוגדרות באופן חד‪-‬‬
‫פעמי‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫מאגר הנתונים מהווה את הבסיס לניתוח ממצאי הניטור‪ :‬באמצעותו ניתן לזהות ולבדוק מגמות רב שנתיות‬
‫המתרחשות באגם‪ ,‬לבדוק קשרים ואינטראקציות בין מרכיבים שונים של המערכת האקולוגית לאורך זמן‪,‬‬
‫והוא משמש בסיס לבניית מודלים לחיזוי תהליכים בכנרת‪ .‬בנוסף מאגר נתוני הכנרת משמש ככלי מחקרי בו‬
‫עושים שימוש אינטנסיבי חוקרים במעבדה ובמוסדות מחקר אחרים‪.‬‬
‫תכולת מאגר נתוני הכנרת מסוכמת בטבלה ‪ .14‬תאור מפורט של מאגר הנתונים תכולתו‪ ,‬ארגונו ותפעולו‬
‫מופיע בדו"ח "מאגר נתוני כנרת" (דו"ח חיא"ל ‪ )T20/06‬שיצא לאור בדצמבר ‪.2006‬‬
‫טבלה ‪ :14‬סוגי המידע במאגר הנתונים של המעבדה לחקר הכנרת‬
‫סוג המידע‬
‫מידע גלמי‬
‫נתוני ניטור‬
‫תיעוד‬
‫נתוני ממ"ג‬
‫תצלומי לווין‬
‫סקרים מרחביים‪:‬‬
‫נתוני המערכת‬
‫הנגררת‬
‫נתוני המפר"ע‬
‫פרויקט המודלים‬
‫נתונים מגורמי‬
‫חוץ‪:‬‬
‫נתוני השרות‬
‫המטארולוגי‬
‫נתוני אגן היקוות‬
‫שנת‬
‫התחלה‬
‫תכולה‬
‫הנתונים המקוריים‪ ,‬בפורמט המקורי ‪,‬במצב דחוס‪ ,‬ללא שינוי ועבוד‪( .‬עד – ‪ 1992‬על גבי‬
‫מדיה מגנטית)‪ .‬מאורגנים ע"פ נושאים בספריות מחשב‪.‬‬
‫בסיסי נתונים נושאיים (בתימטריה‪ ,‬מטארולוגיה‪ ,‬טמפרטורות‪ ,‬זרמים‪ ,‬כימיה‪,‬‬
‫פיטופלנקטון‪ ,‬זואופלנקטון‪ ,‬דגים‪ ,‬ירדן‪ ,‬ירמוך‪ ,‬ליטורל)‪ ,‬המקושרים לבסיס נתונים‬
‫מרכזי‪.‬‬
‫בסיס נתונים (‪ )kin_info‬הכולל את טבלאות התיעוד בהן מצויה האינפורמציה‬
‫שנאספה אודות טבלאות הנתונים‪ ,‬תיעוד תחנות הדיגום‪ ,‬טבלאות ‪ Info‬ייחודיות‬
‫לנושאים שונים‪.‬‬
‫אוסף הקבצים המעובדים במערכת הממ"ג‪ :‬קובצי מפות‪ ,‬תלת ממד‪shape files ,‬‬
‫‪ ,personal geodatabase ,coverages‬ותמונות בנושאים‪ :‬בתימטריה‪ ,‬תחנות ניטור‪,‬‬
‫סקרים מרחביים‪ ,‬אגן היקוות‪ ,‬גיאולוגיה‪ ,‬דגום כלורופיל רב‪-‬ערוצי‪.‬‬
‫אוסף תצלומי לווין של הפרמטרים‪ :‬טמפרטורת פני המים‪ ,‬כלורופיל‪ ,‬סקי‪ ,‬עכירות‬
‫‪2004‬‬
‫נתונים גולמיים ובסיסי נתונים מסקרים מרחביים שהתבצעו החל משנת ‪2001.‬‬
‫‪2000‬‬
‫נתונים גולמיים ובסיסי נתונים מסקרים מרחביים חודשיים בשנים ‪.2000-2004‬‬
‫נתונים גלמיים ובסיסי נתונים‪ :‬טמפרטורות נחלים‪( LDS ,‬מטארולוגיה וטמפרטורות)‪,‬‬
‫‪( RUSS‬נתונים איכות מים)‪.‬‬
‫נתונים מעובדים‪ :‬נתוני קלט ונתוני אימות למודל‪.‬‬
‫‪1969‬‬
‫‪1969‬‬
‫‪1992‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2002‬‬
‫נתונים מתחנות מטארולגיות צמח‪ ,‬בית צידא‪ , A ,‬חרמון‬
‫‪2004‬‬
‫נתוני כימיה מתחנות גשר חורי וגשר אריק בירדן ‪ .‬מתקבלים מחברת "מקורות"‬
‫‪1970‬‬
‫סכום העבודה בשנת ‪2010‬‬
‫ניהול שוטף של מאגר הנתונים‬
‫‪ .1‬קליטת הנתונים המתקבלים מהחוקרים או ממכשירי מדידה שונים‪ ,‬בדיקתם‪ ,‬קליטתם לבסיסי הנתונים‪.‬‬
‫‪ .2‬ביצוע חישובים המבוססים על הנתונים וקליטתם לטבלאות‪.‬‬
‫‪ .4‬עיבוד נתונים לצורכי המחקר בפרויקטים שונים‪.‬‬
‫‪ .3‬העברת נתונים לגורמי חוץ (מקורות‪ ,‬נציבות המים‪ ,‬חוקרים וסטודנטים במוסדות מחקר)‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫‪ .4‬גיבויים שוטפים ותקופתיים של מאגר הנתונים‪.‬‬
‫קליטת נתוני מערכת ה‪ Manta -‬לבסיס הנתונים‬
‫המערכת מבצעת דיגום אוטומטי של עמודת המים ומודדת את הפרמטרים הבאים‪ :‬טמפרטורה‪ ,‬מוליכות‪,‬‬
‫חמצן‪ ,‬עכירות‪ ,‬כלורופיל ‪ ORP‬והגבה‪.‬‬
‫נתוני המערכת שולבו בבסיס הנתונים‪ ,‬נכתבה תוכנית לקליטה אוטומטית של הנתונים ועדכון יומי של‬
‫בסיס הנתונים‪.‬‬
‫נכתב יישום אינטראקטיבי לתצוגה גרפית של נתוני ה‪ .Manta -‬התצוגה כוללת שתי אפשרויות‪ :‬תצוגת‬
‫הפרמטרים בגרפים תלת ממדיים )‪ (surface‬כתלות בעומק וזמן המדידה (איור ‪ ,)14‬וגרף המשווה את נתוני‬
‫הפרמטרים בפרופיל מדוד על גבי סקלה יחסית (איור ‪.)64‬‬
‫ממשק המשתמש מאפשר את בחירת הפרמטרים וטווח הזמן ואת ייצוא הגרף כאיור‪.‬‬
‫כתיבת יישום לתצוגה גרפית בתלת מימד לפרמטרים מבסיס הנתונים‬
‫היישום שנכתב לתצוגת נתוני ה‪ Manta -‬הורחב והותאם לתצוגה של כל הפרמטרים הנמדדים בפרופיל‬
‫עומק במערך הניטור‪ :‬פרמטרים כימיים ופיסיקליים‪ .‬ממשק המשתמש מאפשר בחירה בין שתי תצוגות של‬
‫תלת‪-‬מימד‪ surface :‬או פרופילים‪ ,‬וכן השואה של פרמטרים שונים מאותו פרופיל על גבי סקלה יחסית‬
‫(איור ‪.)65‬‬
‫איור ‪ : 64‬היישום לתצוגה גרפית של נתוני הפרופילים‪ .‬תצוגת נתוני טמפרטורה הנמדדים במערכת ה‪ Manta -‬בגרף מסוג‬
‫‪Surface‬‬
‫‪64‬‬
‫איור ‪ :65‬היישום לתצוגה גרפית של נתוני הפרופילים‪ .‬תצוגה של נתוני פרמטרים שונים מאותו פרופיל על גבי סקלה יחסית‪.‬‬
‫כתיבת שגרות לקליטה אוטומטית ועדכון יומי של בסיס הנתונים‬
‫נכתבו שגרות לקליטה אוטומטית של נתונים ממערכות הניטור הדוגמות באופן רציף באגם‪ .‬בסיס הנתונים‬
‫מתעדכן באופן יומי בנתונים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬נתוני מערכת ה‪ 40( LDS -‬תרמיסטורים ונתונים מטאורולוגיים מתחנה ‪.) A‬‬
‫‪ .2‬נתוני כל התחנות המטארולוגיות‪-‬גנוסר‪ ,‬תחנה ‪ , A‬צמח‪ ,‬בטיחה וחרמון‪.‬‬
‫‪ .3‬נתוני מערכת ה‪Manta -‬‬
‫עבודה במערכת המידע הגיאוגרפית‬
‫נקלטו הנתונים מהסקר הבתימטרי שנערך ב‪ 2009 -‬למערכת המידע הגיאוגרפית‪.‬‬
‫בוצע ניתוח בתימטרי של חופי הכנרת לצורך חוות דעת המעבדה לתוכנית פיתוח החופים תמ"א ‪ 13‬המבוסס‬
‫על הנתונים הבתימטריים החדשים‬
‫הוצגו נתוני סקר החלזונות על גבי מפת הכנרת‪.‬‬
‫עדכון תקופתי של נתוני מאגר הנתונים באתר האינטרנט של חיא"ל‬
‫עדכון תרשימי אינדקס איכות המים בכנרת‪ ,‬עדכון התצוגה הרב‪-‬שנתית של הנתונים ומעקב אחרי העדכון‬
‫האוטומטי היומי של התצוגה הגרפית של נתוני המטארולוגיה‪.‬‬
‫הרחבת תצוגת מרכז מידע כנרת‪-‬באתר האינטרנט של חקר ימים ואגמים‬
‫הכוונה היא להציג באתר חיא"ל‪ ,‬את מכלול הידע ואת פעילויות הניטור של המעבדה בכנרת‪ .‬העבודה‬
‫בנושא זה החלה בשנת ‪ 2009‬ונמשכה בשנת ‪ .2010‬השנה נוספו הנושאים הבאים‪ :‬התאדות‪ ,‬כלורופיל‬
‫ופרודוקטיביות‪ ,‬מיקרוביולוגיה ופיטופלנקטון‪ .‬כל נושא מוצג על‪-‬ידי טקסט בעברית ומלווה בתמונות‪,‬‬
‫גרפים והפנייה למאמרים‪ .‬החומר לאתר מתקבל מחוקרי המעבדה‪ ,‬כל חוקר אחראי על התכנים בנושאי‬
‫פעילותו‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫‪ .3‬מחקרי הניטור‬
‫‪ .3.1‬הרחבת הניטור באזור חוף הכנרת הצפוני‬
‫יוסף יעקבי‪ ,‬סמיון קגנובסקי‪ ,‬אלה אלסטר‪ ,‬דיתי וינר‪-‬מוציני‪ ,‬אדית ליבוביץ‪ ,‬בני סולימני‬
‫במימון רשות המים‬
‫בפרק הזמן שמנובמבר ‪ 2008‬ועד דצמבר ‪ 2010‬הפעלנו תכנית "ניטור מורחב" שבמסגרתה מדדנו ודגמנו מים‬
‫ב‪ 7 -‬תחנות בסמוך לחוף הצפוני של הכנרת‪ ,‬ולשם השוואה גם בתחנות הניטור הקבועות במים עמוקים‪G :‬‬
‫ו‪( A -‬איור ‪.)66‬‬
‫‪q02 JOR‬‬
‫‪u05‬‬
‫‪L04‬‬
‫‪o05‬‬
‫‪Stn G‬‬
‫‪j05‬‬
‫‪g06‬‬
‫‪Stn A‬‬
‫איור ‪ :66‬מיקום תחנות הדיגום בתכנית הנוכחית‪.‬‬
‫עילת העבודה היתה ממצא מסקר בתחנות ליטורליות שבוצע בשנים ‪ 1999-2002‬ובו מצאנו שריכוז‬
‫הפיטופלנקטון ופעילותו הפוטוסינתטית בסמוך לחוף הצפוני של הכנרת גבוה מאשר בשאר האגם‪ ,‬שהיה‬
‫אחיד למדי רב הזמן וברב המאפיינים שנבדקו‪ .‬בתכנית הניטור המורחב נמדדו‪ :‬מוליכות חשמלית‪ ,‬ריכוז יוני‬
‫הכלוריד‪ ,‬אלקל יניות‪ ,‬ריכוז אמוניה‪ ,‬חנקית‪ ,‬חנקה וזרחן מומס‪ ,‬ריכוז כלורופיל‪ ,‬הרכב הפיטופלנקטון‬
‫ושקיפות‪ .‬השוואת ממוצעי התחנות מדגישה את הייחודיות הפיסיקלית‪-‬כימית של אתר הדיגום הסמוך‬
‫לכניסת מי‪-‬הירדן לכנרת ובמידה רבה את אתר הדיגום הסמוך למפרץ אמנון (תחנה ‪ ,)q02‬בהם השפעת מי‬
‫הנהר ברורה ומתבטאת מוליכות פחותה (איור ‪ )67‬במליחות יחסית נמוכה (איור ‪ ,)68‬ואלקליניות גבוהה‬
‫(איור ‪ .)69‬אותו הדבר אמור בממצאי הריכוזים של חנקה (איור ‪ .)70‬מכל המשתנים שנבדקו בעבודה זו‪,‬‬
‫נראה שריכוז החנקה הוא הסמן הברור ביותר המבדיל בין מרכז האגם ובין אזור המים הרדודים יחסית‬
‫בחלקו הצפוני של האגם‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי ביתר שאת בעונת השיטפונות‪ ,‬אם כי השוני קיים לאורך כל‬
‫השנה במידה זו או אחרת‪ .‬ראוי לציין שהחלשות חותם מי‪-‬הנהר תואם במידה מרובה את דגם זרימת הירדן‬
‫בחלקו הצפוני של האגם‪ ,‬דהיינו הסטה מערבה עם הכניסה והמשך זרימה כנגד כוון‪-‬השעון עד לקו טבריה ‪-‬‬
‫עין‪-‬גב‪ ,‬לערך‪ ,‬ואז סגירת מעגל לכוון כניסת הירדן‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫שתי קבוצות צבע שלטו בפיטופלנקטון‪ :‬הירוקיות והכרומופיטים (צורניות ודינופלגלטים) ודגם פריסתן‬
‫המרחבי היה שונה ומשלים – הירוקיות שלטו בפיטופלנקטון של התחנות העמוקות ואילו הכרומופיטים היו‬
‫הקבוצה היותר חשובה באזור הסמוך לחוף הצפוני‪ .‬בניגוד לממצאים של שונות המשתנים הפיסיקליים‬
‫וריכוז חומרי הדשן‪ ,‬בהם השונות בין התחנות באה לידי ביטוי בעיקר בעקבות שיטפונות‪ ,‬מאפייני‬
‫הפיטופלנקטון התפרסו על‪-‬פני מנעד רחב בכל מועדי הדיגום‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬שונות צפיפות הפיטופלנקטון‬
‫נעה בטווח צר למדי‪ ,‬בהשוואה למדידות של שנים עברו‪ ,‬כאשר ריכוזי הכלורופיל הגיעו בחורף‪-‬אביב לסדר‬
‫גודל של מאות מיליגרם כלורופיל למ‪ .3‬אותם ריכוזים גבוהים מאפיינים נוכחות מסיבית של פרידיניום באגם‬
‫ובעת ביצוע העבודה הנוכחית‪ ,‬אצה זו הופיעה אך בריכוזים זעומים‪ .‬הריכוז הנמוך יותר של כלורופיל‬
‫בתחנות הירדן ומפרץ אמנון הוא כנראה תוצאה של דילול הפיטופלנקטון ע"י מי הנהר הנכנסים לאגם (איור‬
‫‪ .)71‬יתר על‪-‬כן‪ ,‬היות שהיה יחס הופכי בין ריכוז החנקה וריכוז הכלורופיל (וגם צפיפות התאים של המין‬
‫הנפוץ ביותר‪ ,‬הירוקית ‪( Mougeotia‬איור ‪ ,)72‬אפשר להניח שתוצא העשרת מי האגם בנוטריאנטים‪ ,‬בא‬
‫לידי ביטוי הרחק ממקום כניסת מי הנהר‪ ,‬אם כי ההטענה של הנוטריונים קרוב לודאי חלה עם כניסתם‬
‫לכנרת‪.‬‬
‫האזור הצפוני של הכנרת הוא אזור שבו השפעת מי הנחלים הנכנסים ניכרת היטב‪ .‬יצאנו מתוך נקודת הנחה‬
‫שהעשרת מי האגם בנוטריאנטים‪ ,‬וברור מעבודתנו זו שמדובר בעיקר בחנקה‪ ,‬מאפשרת הגדלה מקומית של‬
‫ביומסת הפיטופלנקטון‪ .‬זו מצידה משמשת בשלב השני כ"גרעין רביה" ממנו מתפתחות אוכלוסיות‬
‫פיטופלנקטון צפופות‪ ,‬מה שנקרא "פריחות" של אצות למיניהן‪ .‬לדגם התפתחות כזה יש בעבודתנו זו רמז‪,‬‬
‫אם כי קלוש‪ ,‬בתפוצת הדינופלגלטים‪ .‬כנגד זאת האצה ששלטה פרקי זמן ארוכים ב‪ 25-‬חדשי העבודה –‬
‫הירוקית מוגושיה‪ ,‬מרמזת על מגמה הפוכה‪ .‬פשוט דילול התאים על‪-‬ידי עצם כניסת מי הנחלים‪ ,‬הטענה‬
‫בנוטריאנטים והתפתחות שבאה לידי ביטוי בהמשך המעבר של התאים עם הזרמים השולטים באגם‪ .‬גם‬
‫הדינופלגלטים מוסעים אופקית בכוח הזרמים שבאגם וגם לדינופלגלטים זמן דור ארוך יחסית‪ ,‬אי‪-‬לכך לא‬
‫ברור מדוע צפיפותם של אלה לא עלתה עם התנועה כלפי מרכז האגם‪ .‬מכל מקום‪ ,‬אם דגם התפרוסת‬
‫המרחבית של מוגושיה מייצג סדר אירועים מקובל בכנרת‪ ,‬אזי קרוב לודאי ש"פריחה" הנראית בסמוך לאזור‬
‫כניסת מי‪-‬הנחלים היא חריג‪.‬‬
‫‪Average conductivity at stations‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪1050‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪1100‬‬
‫‪Conductivity, S cm‬‬
‫‪1150‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪u05‬‬
‫‪q02‬‬
‫‪o05‬‬
‫‪L04‬‬
‫‪Jordan‬‬
‫‪j05‬‬
‫‪g06‬‬
‫‪G‬‬
‫‪A‬‬
‫איור ‪ :67‬מוליכות חשמלית ממוצעת ב‪ 9-‬תחנות מדידה בכנרת‪ ,‬בעומק ‪ 1‬מ'‪ ,‬מנובמבר ‪ 2008‬עד דצמבר ‪ .2010‬הקווים הדקים‬
‫מציינים את שגיאת התקן‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫‪Chloride concentration average‬‬
‫‪280‬‬
‫‪270‬‬
‫‪260‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪-,‬‬
‫‪240‬‬
‫‪Cl mg L‬‬
‫‪250‬‬
‫‪230‬‬
‫‪220‬‬
‫‪210‬‬
‫‪u05‬‬
‫‪q02‬‬
‫‪o05‬‬
‫‪L04‬‬
‫‪Jordan‬‬
‫‪j05‬‬
‫‪g06‬‬
‫‪G‬‬
‫‪A‬‬
‫איור ‪ :68‬ריכוז הכלוריד הממוצע ב‪ 9-‬תחנות מדידה בכנרת‪ ,‬בעומק ‪ 1‬מ'‪ ,‬מנובמבר ‪ 2008‬עד דצמבר ‪ .2010‬הקווים הדקים מציינים‬
‫את שגיאת התקן‪.‬‬
‫‪Alkalinity average‬‬
‫‪132‬‬
‫‪130‬‬
‫‪124‬‬
‫‪122‬‬
‫‪120‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪126‬‬
‫‪Alkalinity, mEq. L‬‬
‫‪128‬‬
‫‪118‬‬
‫‪116‬‬
‫‪u05‬‬
‫‪q02‬‬
‫‪o05‬‬
‫‪L04‬‬
‫‪Jordan‬‬
‫‪j05‬‬
‫‪g06‬‬
‫‪G‬‬
‫‪A‬‬
‫איור ‪ :69‬אלקליניות ממוצעת ב‪ 9-‬תחנות מדידה בכנרת‪ ,‬בעומק ‪ 1‬מ'‪ ,‬מנובמבר ‪ 2008‬עד דצמבר ‪ .2010‬הקווים הדקים מציינים את‬
‫שגיאת התקן‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫‪Nitrate‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪NO3, mg N L‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪u05‬‬
‫‪q02‬‬
‫‪o05‬‬
‫‪L04‬‬
‫‪Jordan‬‬
‫‪j05‬‬
‫‪g06‬‬
‫‪A‬‬
‫‪G‬‬
‫איור ‪ :70‬ריכוז החנקה הממוצע ב‪ 9-‬תחנות מדידה בכנרת‪ ,‬בעומק ‪ 1‬מ'‪ ,‬מנובמבר ‪ 2008‬עד דצמבר ‪ .2010‬הקווים הדקים מציינים‬
‫את שגיאת התקן‪.‬‬
‫‪Chlorophyll a - stations average‬‬
‫‪15‬‬
‫‪12‬‬
‫‪-3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪Chl a , mg m‬‬
‫‪9‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪u05‬‬
‫‪q02‬‬
‫‪o05‬‬
‫‪L04‬‬
‫‪Jordan‬‬
‫‪j05‬‬
‫‪g06‬‬
‫‪A‬‬
‫‪G‬‬
‫איור ‪ :71‬ריכוז הכלורופיל הממוצע ב‪ 9-‬תחנות מדידה בכנרת‪ ,‬בעומק ‪ 1‬מ'‪ ,‬מנובמבר ‪ 2008‬עד דצמבר ‪ .2010‬הקווים הדקים‬
‫מציינים את שגיאת התקן‪.‬‬
‫‪Mougeotia average in stations‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪Cell # mL‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪u05‬‬
‫‪q02‬‬
‫‪o05‬‬
‫‪L04‬‬
‫‪Jordan‬‬
‫‪j05‬‬
‫‪g06‬‬
‫‪G‬‬
‫‪A‬‬
‫איור ‪ :72‬ריכוז תאי מוגושיה הממוצע ב‪ 9-‬תחנות מדידה בכנרת‪ ,‬בעומק ‪ 1‬מ'‪ ,‬מנובמבר ‪ 2008‬עד דצמבר ‪ .2010‬הקווים הדקים‬
‫מציינים את שגיאת התקן‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫‪ .3.2‬מחקר הליטוראל שלב א' – סקר תשתיות הליטוראל במפלסים נמוכים‬
‫יוסף יעקבי‪ ,‬ניר קורן‪ ,‬בניהו סולימני‪ ,‬סמיון קגנובסקי‪ ,‬עם פרופ' אביטל גזית מאוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫במימון רשות המים‬
‫היעדר הסימטריה של אספקת המים לכנרת ופחיתתם (בהתאדות‪ ,‬זרימה החוצה ושאיבה) גורמת לתנודה‬
‫עונתית של חשיפת קרקעית בשולי האגם וכיסויה‪ .‬התוצא של מחזור זה על אופי הקרקעית הנחשפת ועל‬
‫ההשלכות לגבי הפעילות הביולוגית בשולי האגם נחקר בעבר‪ ,‬אך ראינו טעם לחזור לסקירת האזור החופי‬
‫של הכנרת בשל רצף השנים השחונות המלווה אותנו החל בשנת ‪ .2004‬שטחים גדלים והולכים של‬
‫הקרקעית נותרים חשופים לפרקי זמן של שנים‪ ,‬צומח רב‪-‬שנתי מתפתח באתרים שהיו מכוסים בעבר‪,‬‬
‫לפחות ארעית‪ ,‬ע"י מי האגם ובהתחשב בעובדה שהקרקעית הפיסית של שולי האגם משתנה ‪ ,‬סביר להניח‬
‫שחלים גם שינויים במרכיבי החי והצומח של הליטוראל‪ .‬הסקר המדווח בזאת נערך בסתיו של שנת ‪,2009‬‬
‫כאשר רום האגם היה בסביבות ‪ –214.3‬מ'‪ .‬בדקנו את כסות האבנים ב‪ 27-‬חתכים ניצבים מרום של ‪ –209‬מ'‬
‫ועד שפת המים (טבלה ‪.)15‬‬
‫טבלה ‪ :15‬מיקום חתכי הדיגום למדידת א ופי התשתית האבנית וכסות הצומח בכנרת‪ ,‬סתיו ‪ .2009‬נתון הסיכום התיאורי של כל‬
‫חתך ושיפוע הקרקעית בליטוראל הנמשך מן החתך‪.‬‬
‫שם החתך‬
‫צפון‬
‫מזרח‬
‫אופי החתך‬
‫שיפוע הליטוראל‪% ,‬‬
‫חוף גינוסר‬
‫‪32º 50.864‬‬
‫‪35º 31.645‬‬
‫חוף חולי עם כיסוי רב של צומח‬
‫‪1.8‬‬
‫חוף אילנות‪-‬תמר‬
‫‪32º 50.256‬‬
‫‪35º 31.188‬‬
‫חוף חולי‬
‫‪1.4‬‬
‫חוף צינברי‬
‫‪32º 45.600‬‬
‫‪35º 33.872‬‬
‫חוף "מופרע" ‪ -‬כליות מלאכותיות‬
‫‪3.4‬‬
‫משאבות האון‬
‫‪32º 42.748‬‬
‫‪35º 36.422‬‬
‫חוף חולי עם כיסוי רב של צומח‬
‫‪1.3‬‬
‫חוף גופרה‬
‫‪32º 48.152‬‬
‫‪35º 38.500‬‬
‫חוף אבני‬
‫‪3.4‬‬
‫חוף כפר נחום‬
‫‪32º 52.873‬‬
‫‪35º 34.721‬‬
‫חוף אבני – בולדרי‬
‫‪6.3‬‬
‫חוף אמנון דרומי‬
‫‪32º 53.221‬‬
‫‪35º 35.371‬‬
‫חוף אבני‪ -‬בולדרי‪ .‬צומח דליל‬
‫‪13.3‬‬
‫חוף חוקוק‬
‫‪32º 51.769‬‬
‫‪35º 32.259‬‬
‫חוף חלוקי "מופרע"‬
‫‪2.2‬‬
‫חוף דקל‬
‫‪32º 48.355‬‬
‫‪35º 31.690‬‬
‫חוף חלוקי ‪ -‬בולדרי‪ .‬צומח דליל‬
‫‪8.3‬‬
‫סלע הנמלה‬
‫‪32º 49.094‬‬
‫‪35º 31.202‬‬
‫חוף אבני‪-‬בולדרי‬
‫‪3.2‬‬
‫חוף שיקמה‬
‫‪32º 45.060‬‬
‫‪35º 33.843‬‬
‫חוף אבני ‪ -‬בולדרי‪.‬צומח דליל‬
‫‪7.1‬‬
‫חוף מעגן‬
‫‪32º 42.486‬‬
‫‪35º 35.981‬‬
‫חוף מעורב‪.‬צומח מגוון‬
‫‪1.0‬‬
‫חוף נחל שפמנון‬
‫‪32º 52.120‬‬
‫‪35º 38.342‬‬
‫חוף מעורב‪ .‬צומח צפוף‬
‫‪2.8‬‬
‫חוף אלה (=דימונד)‬
‫‪32º 50.800‬‬
‫‪35º 38.241‬‬
‫חוף חצצי‪-‬חלוקי‬
‫‪6.4‬‬
‫חוף כורסי‬
‫‪32º 49.480‬‬
‫‪35º 38.703‬‬
‫חוף חצצי – חלוקי‬
‫‪2.0‬‬
‫צפונית לחוף שפמנון‬
‫‪32º 51.921‬‬
‫‪35º 38.592‬‬
‫חוף מעורב‬
‫‪6.3‬‬
‫חוף חלוקים‬
‫‪32º 49.133‬‬
‫‪35º 38.724‬‬
‫חוף חצצי‪-‬אבני‪-‬בולדרי‪.‬אין צומח‬
‫‪7.1‬‬
‫חוף לבנון‬
‫‪32º 49.330‬‬
‫‪35º 38.725‬‬
‫חוף חצצי ‪ -‬חולי‪ .‬צומח דליל‬
‫‪2.2‬‬
‫חוף מעגן מזרח‬
‫‪32º 42.627‬‬
‫‪35º 36.680‬‬
‫חוף מעורב‬
‫‪3.4‬‬
‫מכוסה בצמחיה סבוכה‬
‫לא נמדד‬
‫כפר נופש האון‬
‫‪32º 43.282‬‬
‫‪35º 36.996‬‬
‫חוף מעורב עם כיסוי רב של צומח‬
‫‪1.9‬‬
‫חוף ברניקי‬
‫‪32º 45.600‬‬
‫‪35º 33.872‬‬
‫חוף מעורב‪ .‬צומח דליל‬
‫‪4.8‬‬
‫חוף אוהלו‬
‫‪32º 43.094‬‬
‫‪35º 34.425‬‬
‫מכוסה בצמחיה סבוכה‬
‫לא נמדד‬
‫חוף שיזף‬
‫‪32º 44.948‬‬
‫‪35º 38.076‬‬
‫חוף אבני ומופרע‬
‫‪2.7‬‬
‫דרומית לחוף שיטים‬
‫‪32º 45.340‬‬
‫‪35º 38.144‬‬
‫חוף אבני‬
‫לא נמדד‬
‫חוף שיטים‬
‫‪32º 45.595‬‬
‫‪35º 38.215‬‬
‫חוף אבני ומופרע‬
‫לא נמדד‬
‫דרומית לכפר הנופש עין גב‬
‫‪32º 45.915‬‬
‫‪35º 38.316‬‬
‫חוף אבני‬
‫לא נמדד‬
‫חוף בית‪-‬ירח‬
‫‪71‬‬
‫מדדנו גם את שיפוע קרקעית מקו המים ועד כ‪ 50-‬מ' בתוך המים במרבית האתרים‪ ,‬ואפיינו את כסות‬
‫הצומח ומרכיביו העיקריים‪ .‬בכמה חתכים מדדנו את הביומסה של כמה מיני צמחים שולטים וכן ערכנו‬
‫מדידות לצורך פיתוח קני‪-‬מידה להערכת ביומסה של מיני צמחים בולטים בשולי הכנרת‪.‬‬
‫אפיון התשתית האבנית‬
‫בכל חת ך נקבעו רצועות מקבילות לקו החוף‪ ,‬בהתאם לאופי הכסות האבנית הנראית לעין ונמדדו כמה‬
‫עשרות אבנים‪ ,‬בכל רצועה‪ .‬האבנים מוינו ל‪ 5-‬סוגים בהתאם למימד הארוך ביותר של אבן (טבלה ‪ .)16‬אפיון‬
‫תשתית האבנים מודגם ע"י הסקר שנערך בחוף גפרה (איור ‪ .)73‬ההבדל בין הרצועות האבניות ברור ונראית‬
‫נטייה של עליית גודל האבן הממוצעת עם ההתקרבות לעבר קו המים‪ ,‬מגמה שנראתה במרבית החופים‬
‫שסקרנו‪.‬‬
‫טבלה ‪ :16‬מיון אבנים בחופי הכנרת‪ ,‬מבוסס על המימד הארוך ביותר‪.‬‬
‫גודל מזערי‪ ,‬מ"מ גודל מרבי‪ ,‬מ"מ‬
‫סוג אבן‬
‫חלוק‬
‫‪10‬‬
‫‪50‬‬
‫אבן קטנה‬
‫‪50‬‬
‫‪100‬‬
‫אבן בינונית‬
‫‪100‬‬
‫‪200‬‬
‫אבן גדולה‬
‫‪200‬‬
‫‪350‬‬
‫בולדר‬
‫‪350‬‬
‫חוף גופרה‬
‫רצועה ‪I‬‬
‫‪80‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪% of stones‬‬
‫‪60‬‬
‫‪ – 209‬מ'‬
‫‪0‬‬
‫‪boulders‬‬
‫‪large‬‬
‫‪stones‬‬
‫‪small‬‬
‫‪stones‬‬
‫‪medium‬‬
‫‪stones‬‬
‫רצועה ‪3‬‬
‫חצץ גס ‪ 8‬מ'‬
‫‪pebbles‬‬
‫‪100‬‬
‫‪60‬‬
‫צמחיה דלילה עד ‪ 19‬מ'‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫רצועה ‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪80‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪boulders‬‬
‫‪% of stones‬‬
‫‪60‬‬
‫‪boulders‬‬
‫רצועה ‪4‬‬
‫עד ‪ 47‬מ'‬
‫רצועת חצץ מהודק ברוחב ‪ 3‬מ'‬
‫‪pebbles‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫קו המים‬
‫‪40‬‬
‫חול עם אבנים גדולות ובולדרים‪ ,‬עד‪ 61‬מ'‬
‫חלוקים ואבנים עד ‪ 3.8‬מ'‬
‫‪20‬‬
‫רצועה ‪5‬‬
‫‪% of stones‬‬
‫‪large‬‬
‫‪stones‬‬
‫‪medium‬‬
‫‪stones‬‬
‫‪large‬‬
‫‪stones‬‬
‫‪medium‬‬
‫‪stones‬‬
‫‪small‬‬
‫‪stones‬‬
‫‪pebbles‬‬
‫רצועת חלוקים קטנים עד ‪ 37‬מ'‬
‫‪0‬‬
‫‪small‬‬
‫‪stones‬‬
‫‪% of stones‬‬
‫‪80‬‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪% of stones‬‬
‫‪80‬‬
‫שיפוע קרקעית ‪3.4 % -‬‬
‫‪boulders‬‬
‫‪large‬‬
‫‪stones‬‬
‫‪medium‬‬
‫‪stones‬‬
‫‪small‬‬
‫‪stones‬‬
‫‪pebbles‬‬
‫תפזורת דלילה של חלוקים עד ‪ 26.6‬מ'‬
‫‪0‬‬
‫‪boulders‬‬
‫‪large‬‬
‫‪stones‬‬
‫‪medium‬‬
‫‪stones‬‬
‫‪small‬‬
‫‪stones‬‬
‫‪pebbles‬‬
‫חול עד ‪ 50‬מ'‬
‫איור ‪ :73‬סכמת חלוקת הרצועות האופקיות בחוף גופרה‪ .‬מצוינת גם חלוקת גודל האבן בחמש הרצועות האבניות‪ .‬בכל אחד‬
‫מאיורי חלוקת האבנים‪ ,‬גודל האבן עולה משמאל לימין‪ ,‬החל בחלוקים (‪ )pebbles‬וגמור בבולדרים (‪ .)boulders‬להגדרת גודל‬
‫האבן‪ ,‬ראה טבלה ‪.16‬‬
‫‪71‬‬
‫אפיון הצומח‬
‫כמעט ואין חוף נעדר צומח אם כי צפיפותו מותנה בזמינות מצע רך‪ ,‬שמאפשר נביטה ובמידת ההפרעה‬
‫האנושית לצמיחה‪ .‬במידה ויש תנאים לנביטה ולגדילה מתפתחות רצועות צומח צפופות ובדרך כלל בסדר‬
‫אופקי כדלקמן‪ )1 :‬במרחק כמה מטרים מקו המים עשבים רכים הנשלטים עפ"ר ע"י מיני גומא (גומא‬
‫הפרקים‪ ,‬גומא צפוף)‪ )2 ,‬רצועת קנה‪ )3 ,‬יער אשלים ‪ -‬כרב‪-‬שנתי יחיד כמעט‪ ,‬או בתערובת עם קנה‪ .‬הרצועה‬
‫של הגמאים ושותפיהם מועדת לעקירה ע"י תנועת המים אם וכאשר תוצף‪ ,‬כפי שהוכיחו אירועי ההצפה‬
‫בעבר‪ .‬אבל הקנה ובודאי האשל עמידים יותר‪.‬‬
‫ברצועות צומח מפותחות היטב צפיפות ביומסת הצומח (משקל של חומר טרי) מגיעה עד למעלה מ‪ 20-‬טון‬
‫חומר טרי‪/‬דונם (איור ‪ ,)74‬דהיינו בשווה ערך למה שניתן למצוא בשטח חקלאי מטופח כהלכה‪ .‬אם נצא‬
‫מתוך נקודת הנחה‪ ,‬מאד מתונה‪ ,‬שכל דונם של צומח כזה מאייד ‪ 1000‬מ‪ 3‬מים‪/‬שנה‪ ,‬אזי איוד מים באמצעות‬
‫צומח טבעי כזה עולה כדי ‪ 1‬מליון מ‪ 3‬מים‪/‬ק"מ‪/2‬שנה‪ .‬ובהערכה גסה כ‪ 6.5 -‬מליון מ‪ 3‬מים לאגם כלול לשנה‬
‫(בהנחה של רוחב ממוצע של ‪ 100‬מ' צמחיה סביב האגם כולו)‪.‬‬
‫מדידה ישירה של ביומסת צומח מחייבת עבודה רבה למדי‪ ,‬על‪-‬כן אנו מחפשים קירובים למדדים קלים יותר‪.‬‬
‫מצאנו שיש מתאם טוב למדי בין גובה למשקל בקנה מצוי (איור ‪ ,)75‬ואפילו מתאם סביר בין אורך הגבעול‬
‫לשיעור החומר היבש בצמח (איור ‪ .)76‬בשלב הבא של הסקר נחפש מדדים כאלה גם בעבור האשל‬
‫שחשיבותו בסביבת הכנרת גוברת עם ההתמדה של שנות הבצורת‪ ,‬והוא תופס שטחים הולכים וגדלים על‪-‬‬
‫חשבון צמחים שיכולתם להתבסס לטווח ארוך נמוכה יותר‪.‬‬
‫ביומסת צומח בוף האון‬
‫‪Cyp‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪Phr‬‬
‫‪Phr‬‬
‫‪WW‬‬
‫‪DW‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪Tmr‬‬
‫‪1.0‬‬
‫ללא‬
‫צומח‬
‫‪178‬‬
‫‪n.m‬‬
‫‪154‬‬
‫‪153‬‬
‫‪146‬‬
‫‪n.m‬‬
‫‪132‬‬
‫‪107‬‬
‫‪81‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.5‬‬
‫צפיפות ביומסה‪ ,‬ק"ג מ‬
‫‪2.0‬‬
‫ללא‬
‫צומח‬
‫‪0.0‬‬
‫‪13‬‬
‫מרחק ממפלס ‪ - 209‬מ'‬
‫איור ‪ :74‬השתנות ביומסת הצומח‪ ,‬משקל רטוב (‪ )WW‬ויבש )‪ )DW‬בחוף האון (‪ )5.11.09‬ממפלס ‪ -209‬מ' עד קו המים (‪ =n.m.‬לא‬
‫נמדד; ‪ = Tmr‬אשל; ‪ = Phr‬קנה; ‪ =Cyp‬גומא)‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫‪500‬‬
‫‪y = 15.291e0.6374x‬‬
‫‪R2 = 0.7177‬‬
‫‪400‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪y = 2.7652e0.8624x‬‬
‫‪R2 = 0.8713‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪Weight, gr‬‬
‫‪300‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Lenght, m‬‬
‫איור ‪ :75‬המתאם בין אורך הגבעול ומשקל רטוב (יהלום ירוק) ובין אורך הגבעול ומשקל יבש (רבוע חום) בקנה מצוי‪ ,‬שנאסף‬
‫בחופי הכנרת בסתיו ‪.2009‬‬
‫‪60‬‬
‫‪y = 7.1416x + 16.504‬‬
‫‪R2 = 0.5645‬‬
‫‪40‬‬
‫‪%DW‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Lenght, m‬‬
‫איור ‪ : 76‬המתאם בין אורך הגבעול ושיעור החומר היבש של הצמח בקנה מצוי‪ ,‬שנאסף בחופי הכנרת בסתיו ‪.2009‬‬
‫‪73‬‬
‫‪ .3.3‬הפעלת מערכת ‪ PhytoPAM‬במרכז האגם‬
‫אסף סוקניק‪ ,‬שמשון זכאי‪ ,‬דיתי ויינר‪-‬מוציני‪ ,‬יורי ליצנסקי‬
‫במימון רשות המים‬
‫מערך ניטור החרום ששודרג והופעל בכנרת בשנתיים האחרונות מבוסס על רפסודת ניטור העגונה במרכז‬
‫הכנרת התחנה ‪ . A‬בתקופה זו הוכנסה לפעולה מערכת מדידה המבוססת על הערכת התגובה הפוטוסינתטית‬
‫של אצות במים בשיטה של פלואורסנציה מאופננת שמאפשרת מדידה בזמן אמת של ריכוז הכלורופיל במים‬
‫וחלוקתו לקבוצות אצות על פי פיגמנטי עזר אופייניים ובמקביל מודדת פרמטרים של המערכת‬
‫הפוטוסינתטית בקבוצות האצות השונות‪ .‬המערכת ניזונה במים הנשאבים מעומק נתון באגם ומבצעת‬
‫סידרה של מדידות במהלך הנשלט דרך רשת האינטרנט‪ .‬המערכת על מכלול המרכיבים שלה מוצגת באיור ‪77‬‬
‫ומורכבת ממשאבת דיגום הנשלטת ע"י בקר ממוחשב‪ ,‬מערכת מדידה אופטית ובקר המערכת –‬
‫‪ PhytoPAM‬מתוצרת ‪ Walz‬גרמניה ומחשב בקרה המחובר לרשת האינטרנט וניתן להפעלה ולהעברת‬
‫נתונים מכל אתר ובכל זמן‪.‬‬
‫לאחר מערך של בדיקות‪ ,‬כיולים והתאמות‪ ,‬מערכת ה ‪ PhytoPAM‬הותקנה ברפסודת המחקר ונכנסה‬
‫לפעולה‪ .‬דגימות מים נשאבות אל תא המדידה מעומק של ‪ 1.5‬מ' בתדירות של ‪ 1‬עד ‪ 3‬פעמים ביממה על ידי‬
‫הפעלה מרחוק‪ .‬מידע שנאסף במהלך דצמבר ‪ 2010‬על התפלגות הכלורופיל על פי קבוצות טקסונומיות מוצג‬
‫באיור ‪ 78‬ומראה דומיננטיות ברורה של ירוקיות ונוכחות של צורניות או דינופלגלטים ומעט ציאנובקטריה‪.‬‬
‫המידע אומת מול מדידה ישירה של כלורופיל ותפוצת אצות הפיטופלנקטון‪ .‬במהלך תקופת המדידה נמצא‬
‫שלאוכלוסיית הירוקיות (נשלטה ע"י הסוג מוגושיה) פעילות פוטוסינתטים אינטנסיבית שמוצגת בערך‬
‫‪( Ymax – maximal photosynthetic efficiency‬איור ‪ .)79‬למרכיבים האחרים של אוכלוסיית היתה‬
‫פעילות פוטוסינתטית נמוכה יחסית‪ ,‬מה שיכול להסביר את תפוצתם הנמוכה יחסית לאורך תקופת המדידה‪.‬‬
‫‪Flow Through‬‬
‫‪Phyto-PAM‬‬
‫‪PC with WinControl‬‬
‫‪Windows Software for‬‬
‫‪Phyto-PAM‬‬
‫‪Pump‬‬
‫‪Controller‬‬
‫‪Phyto-PAM‬‬
‫‪control unit‬‬
‫‪12V‬‬
‫‪Peristaltic‬‬
‫‪pump‬‬
‫‪Data acquisition‬‬
‫‪system for‬‬
‫‪fluorescence signals‬‬
‫)‪(4 channels‬‬
‫איור ‪ : 77‬צילום מערך השאיבה הבקרה המדידה ונשליטה של מערכת ה ‪ PhytoPAM‬שהותקנה ברפסודת המחקר בתחנה ‪A‬‬
‫ומופעלת בשליטה מרחוק‪ .‬רכיבי המערכת מצוינים‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫‪10‬‬
‫‪Cyanobacteria‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪03/01/11‬‬
‫‪27/12/10‬‬
‫‪20/12/10‬‬
‫‪13/12/10‬‬
‫‪06/12/10‬‬
‫‪6‬‬
‫‪Diatoms+Dinofl.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪03/01/11‬‬
‫‪27/12/10‬‬
‫‪20/12/10‬‬
‫‪13/12/10‬‬
‫‪06/12/10‬‬
‫‪Cryptophyte‬‬
‫‪6‬‬
‫]‪Chlorophyll [g l-1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪03/01/11‬‬
‫‪27/12/10‬‬
‫‪20/12/10‬‬
‫‪13/12/10‬‬
‫‪06/12/10‬‬
‫‪18‬‬
‫‪15‬‬
‫‪12‬‬
‫‪9‬‬
‫‪6‬‬
‫‪Chlorophyte‬‬
‫‪3‬‬
‫‪03/01/11‬‬
‫‪27/12/10‬‬
‫‪20/12/10‬‬
‫‪13/12/10‬‬
‫‪06/12/10‬‬
‫איור ‪ :78‬שינויים בתפוצת הכלורופיל בכנרת במהלך דצמבר ‪ ,2010‬על פי ‪ 4‬קבוצות פיטופלנקטון עיקריות בעלות הרכב פיגמנטי‬
‫עזר אופיני‪ .‬הנתונים נאספו על ידי מערכת ה ‪ .PhytoPAM‬שהופעלה מרחוק דרך רשת האינטרנט‪ .‬האזור האפור המקווקו מיצג‬
‫תקופה של מספר ימים בהם המערכת הושבתה בגלל בעיות טכניות ובעיות של הספקת אנרגיה ברפסודה‪.‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪Ymax‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪30/12/10‬‬
‫‪23/12/10‬‬
‫‪16/12/10‬‬
‫איור ‪ : 79‬ערכי היעילות הפוטוסינתטית המירבית ‪ Y max‬של אוכלוסיית האצות הירוקיות בכנרת שנמדדו על ידי מערכת‬
‫‪ .PhytoPAM‬מערכת המדידה הופעלה מרחוק דרך רשת האינטרנט‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫מחקרי כנרת‬
‫‪.4‬‬
‫היחס סידן לאלקליניות קרבונטית בהיפולימניון‬
‫‪.4.1‬‬
‫עמי נשרי‬
‫במימון רשות המים‬
‫מדי שנה נצפית בהיפולימניון של הכנרת עלייה בריכוזי הסידן שמגיעה לשיא לפני ההיפוך (איור ‪ .)80‬הסיבה‬
‫לעליה זו היא המסת קלציט‪ .‬בד בבד משתחררת למים אלקליניות קרבונטית ביחס אקוויולנטי לסידן של‬
‫‪ .1:1‬אולם העליה באלקליניות ההיפולימנטית נובעת גם ישירות מדגרדציה של חומר אורגני שבמציאות של‬
‫הכנרת‪ ,‬החל מתחילת תקופת השכוב התרמי כמחציתה מתרחשת באמצעות חיזור בקטריאלי של יון‬
‫הסולפט‪ .‬בתנאים אלה התוצר הפחמני העיקרי של הפירוק הוא יון הביקרבונט וזאת בניגוד לסביבות‬
‫מימיות אוקסיות שם התוצר הוא דו תחמוצת הפחמן ופרוטונים רבים (ביחס סטוכיומטרי לפחמן המתפרק)‬
‫שמורידים משמעותית את רמת ה‪ pH-‬בשכבה זו‪ .‬בפועל בתחילת תקופת השכוב כאשר יש עדיין חמצן‬
‫בהיפולימניון פרוק החומר האורגני מוריד את רמת ה‪ pH -‬במהירות אל מתחת ל‪ 7.85 -‬שזהו בערך הגבול‬
‫שמתחתיו הקלציט מתמוססת‪ .‬בשלב קצר זמן זה התוצר האלקליני היחידי שמתווסף למים מקורו בהמסת‬
‫הקלציט‪ .‬עם העלמות החמצן משכבה זו‪ ,‬לאחר שלב ביניים קצר מאוד של דה‪-‬ניטריפיקציה‪ ,‬מתחיל חיזור‬
‫סולפט שהוא תורם עיקרי של אלקליניות למי ההיפולימניון‪ .‬למעשה בכל תקופת השכוב דרגת הרוויה של‬
‫ההיפולימניון לקלציט היא שווה או מעט מתחת לערך הרוויה‪ .‬זוהי אינדיקציה ברורה לכך שהכוח המניע‬
‫להמסת הקלציט הוא פירוק החומר האורגני ושרוב הזמן גם במהלך הקיץ ותחילת הסתיו‪ ,‬יש מספיק גבישי‬
‫קלציט במים שיתמוססו למרות שהשטף של הקלציט האוטוכטונית מהאפילמניון הוא הגבוה ביותר בשלהי‬
‫האביב‪ .‬הדגם העונתי של רכוזי הסידן והאלקליניות (איור ‪ )81‬מראים בברור שהעלייה העונתית בריכוז‬
‫הסידן היא כ‪ 0.4-‬מיליאקויולנט ואילו העלייה המקבילה בריכוז האלקליניות הקרבונטית היא בשיעור כפול‬
‫של כ‪ 0.8 -‬מיליאקויולנט‪.‬‬
‫‪Multi-annual (1969-2010) seasoanl dynamics‬‬
‫‪of Carbonate alkalinity in the hypolimnion‬‬
‫‪Multi-annual (1969-2010) seasoanl dynamics‬‬
‫‪of Ca+2 concentration in the hypolimnion‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪Alk, meq‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Ca, meq‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪Month‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Month‬‬
‫איור ‪ :80‬הדגם העונתי בריכוזי סידן (שמאל) ואלקליניות בהיפולימניון של הכנרת במהלך השנה‪ ,‬ממוצע רב‪-‬שנתי ‪.1969-2010‬‬
‫המשמעות המעשית של מעבר עונתי למשטר של חיזור סולפט היא שיחס האלקליניות הקרבונטית‬
‫המתווספת במהלך תקופת השכוב לסידן המתווסף חייב להיות גדול מ‪ .1-‬בפועל בכנרת המתאם בין ‪2‬‬
‫הפרמטרים (איור ‪ )82‬מצביע על שיפוע של ‪ ,0.53‬דהיינו שמכל ‪ 2‬אקוויולנטים של אלקליניות אחד מהם‬
‫‪76‬‬
‫מקורו בהמסת קלציט והשני מקורו ישירות בחומר אורגני מפורק בתנאים של חיזור סולפט‪ .‬השיפוע הזה‬
‫הוא מאפיין טיפוסי של המערכת והוא נובע מצרוף של נסיבות וביניהן גודל מאגר החמצן בהיפולמניון עם‬
‫תחילת השכוב‪ ,‬שטף החומר האורגני מלמעלה שמתפרק בשכבה התחתונה‪ ,‬וזמינות הקלציט ברת ההמסה‪.‬‬
‫עודפי חומר אורגני במערכת ברמה שבה לא יהיה מספיק קלציט שתמוסס יביאו לשינויים ביחס זה‪.‬‬
‫‪Alkalinity Vs. Ca in the hypolimnion multi-annual‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪y = 0.5253x + 1.2657‬‬
‫‪R 2 = 0.976‬‬
‫‪3.0‬‬
‫)‪Ca (Meq‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪2.5‬‬
‫)‪Alkanity (meq‬‬
‫איור ‪ :81‬רכוז האלקליניות הקרבונטית כנגד ריכוז הסידן בהיפולימניון של הכנרת באקוויולנטים עבור הממוצע הרב‪-‬שנתי (‪1969-‬‬
‫‪.)2010‬‬
‫את הזיקה החד משמעית שבין פרוק החומר האורגני ההיפולימנטי לבין האלקליניות הקרבונטית בחרתי‬
‫להציג באיור ‪ 82‬באמצעות האלקליניות הקרבונטית כנגד ריכוז האמוניום בשנת ‪ .2010‬האמוניום הוא‬
‫פרמ טר יחסית קונסרבטיבי‪ ,‬ולכן משקף את שטף החומר האורגני שהתפרק בשכבה זו‪ .‬היחס האקויולנטי‬
‫המתקבל הוא של ‪ ,7.14:1‬והוא בעל לזיקה ליחס המקורי של ‪ C/N‬בחומר האורגני השוקע לשכבת מים זו‪.‬‬
‫‪Alkaklinity Vs. NH4 in the hypolimnion, 2010‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪y = 0.1404x - 0.3887‬‬
‫‪R2 = 0.9557‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪3.5‬‬
‫)‪Alkalinity (Meq‬‬
‫איור ‪ :82‬רכוז האלקליניות כנגד ריכוז האמוניום בהיפולימניון בשנת ‪.2010‬‬
‫‪77‬‬
‫‪2.5‬‬
‫)‪NH4 (Meq‬‬
‫‪0.08‬‬
‫‪ .4.2‬מתכות קורט‬
‫עמי נשרי‪ ,‬לודויק הליץ‪-‬מכון גאולוגי‪ ,‬גלית שרעבי‪-‬מכון גאולוגי‬
‫במימון רשות המים‬
‫ניטור מתכות קורט בכנרת מבוצע כ‪ 3-‬עד ‪ 4‬פעמים לשנה באמצעות דיגום פרופיל בתחנה ‪ A‬במרכז האגם‪.‬‬
‫במקביל נלקחות דוגמאות מגשרי הירדן ולעיתים גם מקרקעית האגם‪ .‬דוחות שנתיים מפורטים‬
‫מתפרסמים מדי לשנה במסגרת משותפת חיא"ל והמכון הגאולוגי‪.‬‬
‫כמידי שנה הדיון במסגרת הדו"ח השנתי של המעבדה לחקר הכנרת מבוצע ע"י התמקדות במספר יסודות‬
‫קורט שההתנהגות הגיאוכימית שלהם דומה ו‪/‬או מעניינת במיוחד‪ .‬בדיון השנה בחרנו להתייחס למוליבדט‪,‬‬
‫אורניום‪ ,‬וונדט‪ ,‬כאשר הרפרנס להתייחסות למתכות אלה הוא המנגן‪ .‬בתקופת השכוב מצויים ריכוזים‬
‫גבוהים במיוחד‪ ,‬כ‪ 60-‬מיקרוגרם לליטר‪ ,‬של מנגן דו‪-‬ערכי מומס מתחת לכמוקלינה ואילו באפילימניון אין‬
‫מנגנן מומס מכיוון שבסביבה זו הוא מתחמצן והופך למנגן ארבע או שלוש ערכי מוצק‪ .‬הסיבה להצטברויות‬
‫היפולימנטיות אלה היא חיזור תחמוצות מנגן שמוסעות מאזורי הקרקעית המחומצנים של שולי האגם‬
‫למרכזו שם הם שוקעים לסביבה המחזרת וכתוצאה מכך מנגן ארבע‪-‬ערכי מתחזר לדו‪-‬ערכי‪ .‬בקיום מחזור‬
‫פנימי זה ניתן להבחין גם משיקולי מאזן מסה שבו נראה (איור ‪ (84‬שאינוונטר המנגן במי האגם מגיע לשיא‬
‫בקיץ‪-‬סתיו כתוצאה מהצטברות באזור התרמוקלינה‪ .‬לאורך כל תקופת השכוב (גם בשנים אחרות) ריכוז‬
‫המנגן הדו‪-‬ערכי בהיפולימניון נשאר דומה וזאת אולי כתוצאה מהגעתו למסיסות ביחס למינרל כלשהו‬
‫(כנראה מנגן קרבונט)‪.‬‬
‫לאוקסי‪-‬אניונים דגם התנהגות שונה מהמנגן‪ .‬בנוכחות חמצן משתלט הצורון המומס בעל הערכיות הגבוהה‬
‫ביותר ואילו בסביבות מחזרות מתחוללים מעברים בין הצורונים לכאלה שהם מסולקים מהמים‪ .‬למשל‬
‫הונדט (ערכיות ‪ )5+‬בסביבות מחזרות שנוצרות בעת פירוק חומר אורגני הופך לוונדיל (ארבע ערכי) שיש לו‬
‫נטיה להתקשר לחלקיקים ולשקוע איתם‪ .‬תופעה מעניינת במיוחד היא המינימה בריכוזיהם של כל‬
‫האוקסיאניונים שנידונים כאן בשכבת המים שמצויה מיד מתחת לכמוקלינה (איור ‪ .)83‬זהו איזור שמתאפיין‬
‫בפעילות דגרדציה ביולוגית אינטנסיבית יותר מהשכבה שמצויה מעט מתחתיו‪ .‬בסביבות עוד יותר מחזרות‬
‫שמתאפיינות בנוכחות סולפיד הוא עשוי אף להתחזר לוונדט ( ‪ )+3‬שההתנהגות שלו ביחס לספיחה‬
‫לחלקיקים איננה ברורה‪ .‬ניתן להניח (אם כי לא מצאתי לזה סימוכין ברורים בספרות) שההתנהגות‬
‫הגאוכימית של האוקסי אניונים האחרים של מוליבדט ואורניום די דומה‪ .‬תהליך חיזור זה (המעבר לשליטה‬
‫של צורונים עם ערכיות נמוכה יותר) מתאפיין בירידות חדות בריכוזי יסודות אלו מתחת לכמוקלינה והוא‬
‫מהיר יחסית עבור ונדט והדרגתי ואיטי יותר עבור מוליבדט ואורניום‪ .‬שלושת היסודות אינם מסולקים‬
‫באופן מלא וקרוב למחצית מהריכוז המקורי שלהם נשאר בעמודת המים בחודש אוקטובר‪ .‬הריכוזים‬
‫ההיפולימנטיים והאינוונטרים הכלל אגמיים של ‪ 3‬היסודות (איורים ‪ ) 83,84‬צונחים במקביל ומסיבה לא‬
‫ברורה חוזרים ועולים מעט בנובמבר‪ .‬יתכן שהסיבה לעליה זו היא עליית ריכוז הסולפיד ההיפולימנטי עם‬
‫המשך עונת השיכוב ובמקרה של יון הוונדט מעבר לצורון התלת ערכי שהוא אולי פחות נספח למוצקים‪.‬‬
‫הפרופילים האנכיים של מוליבדן ואורניום דומים במיוחד (איור ‪ )83‬וגם המתאם בין האינוונטרים שלהם‬
‫בעונות השונות (איור ‪ )85‬גבוה‪ .‬מעניין לציין שבגופי מים שונים למוליבדן מיוחסת התנהגות של נוטריאנט‬
‫עם זיקה לאצות‪ ,‬בתוקף התפקודים האנזימטיים המיוחסים לו ואילו לאורניום (למיטב ידיעתי) לא מיוחסים‬
‫תפקודים כאלה‪ .‬ויש צורך לבדוק את הקשר בין פעילות זו לבין ריכוזי יון הסולפיד וריכוזי האוקסי‪-‬אניונים‪.‬‬
‫‪78‬‬
Vanadium
Manganese
0
-5
-5
-10
-10
-15
-15
Depth, m
Depth, m
April
July
August
0
October
November
-20
-25
-20
-25
-30
-30
-35
-35
-40
-40
0
1
2
3
April
July
August
October
November
0
4
500
ug/L
ug/L
Molibdenum
Uranium
0
0
April
July
August
October
November
-10
-15
-10
-20
-25
-15
-20
-25
-30
-30
-35
-35
-40
-40
0.0
0.5
April
July
August
October
November
-5
Depth, m
-5
Depth, m
1000
1.0
0.0
1.5
0.2
0.4
0.6
0.8
ug/L
ug/L
‫ קייץ‬,)‫ החל מתחילת תקופת השכוב (אפריל‬,2010 ‫ מוליבדן וונדיום בכנרת במשך‬,‫ אורניום‬,‫פרופילים אנכיים של מנגן‬
:83 ‫איור‬
.)‫ סתיו (אוקטובר) ותחילת החורף (נובמבר‬,)‫(יולי ואוגוסט‬
79
Molibdenum
4000
4000
3500
3500
3000
3000
Kg/Lake
Kg/Lake
Uranium
2500
2000
2000
1500
1500
1000
1000
1 2
3 4
5 6
7 8
1 2
9 10 11 12
3 4 5
6 7
8 9 10 11 12
Manganese
Vanadium
210000
12000
10000
Kg/Lake
160000
8000
6000
4000
110000
60000
2000
0
10000
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12
.2010 ‫ מנגן וונדיום בכנרת בשנת‬,‫ אורניום‬,‫ האינוונטרים של מוליבדן‬:84 ‫איור‬
Overall lake inventories of
Molibdenum Vs. Uranium
2400
Uranium (Kg/Lake)
Kg/Lake
2500
2300
2200
2100
2000
y = 0.5446x + 359.5
R2 = 0.9297
1900
1800
1700
1600
1500
2500
2700
2900
3100
3300
3500
3700
Molibdenum (Kg/Lake)
.‫ מתאם בין האינוונטרים של מוליבדנום לבין האורניום בכנרת‬:85 ‫איור‬
81
‫‪ .4.3‬ניטור איכות המים באמצעות צילומי לווין המשולבים במערכת ‪SISCAL‬‬
‫גדעון טיבור‪ ,‬יוסי יעקובי‪ ,‬לנא אשקר (מכון גיאולוגי)‪ ,‬שחף ליפמן (אוניברסיטת חיפה)‬
‫במימון רשות המים‬
‫מטרות המחקר‬
‫סיוע בניטור היומי של הכנרת‬
‫‪.0‬‬
‫‪.0‬‬
‫סיוע בתקופת אירועים חריגים (לדוגמא‪ :‬פריחות‪ ,‬זיהומים‪ ,‬ירידת המפלס)‬
‫‪.2‬‬
‫בניית מידע סינופטי רב‪-‬שנתי לאגם כולו‬
‫‪.4‬‬
‫סיוע בכיול מודלים לימנולוגים‬
‫‪.9‬‬
‫הפצת המידע הנאסף לרשויות ולציבור באמצעות מרכז המידע הימי הלאומי (‪)ISRAMAR‬‬
‫ואתר רשות המים‬
‫רקע‪:‬‬
‫השימוש בלווינות למיפוי איכות המים בכנרת נעשה באמצעות מערכת ‪)www.siscal.net( SISCAL‬‬
‫שפותחה במסגרת מחקר של התוכנית האירופאית החמישית וכיום מוטמעת ע"י חברת ‪ Informus‬וחקר‬
‫ימים ואגמים לישראל‪ .‬הניטור מתבסס על שני לווינים (‪ )MODIS Aqua & Terra‬שלהם רזולוציה מרחבית‬
‫של ‪ 1X1‬ק"מ ועל לווין ה‪ MERIS-‬עם רזולוציה מרחבית של ‪ 300X300‬מ' שחולף מעל הכנרת כל ‪ 3‬ימים‪.‬‬
‫זמן החליפה של הלווינים הוא בין השעות ‪ 8:00‬עד ‪ 10:00‬זמן ‪ .GMT‬קליטת צילומי הלווין במערכת‬
‫‪ SISCAL‬נעשית ממספר מוקדים‪ .‬צילומי לווין ה‪ MODIS-‬מתקבלים מאתר ה‪ FTP-‬של ‪ NASA‬באיחור‬
‫של עד כ‪ 12-‬שעות‪ ,‬צילומי לווין ה‪ MERIS-‬ברזולוציה של ‪ 1‬ק"מ (‪ )RR‬נקלטים בזמן אמת בתחנת הקליטה‬
‫שמותקנת על גג בניין חיא"ל בחיפה‪ .‬מתחילת נובמבר התחלנו לקבל גם את צילומי לווין ה‪MERIS-‬‬
‫ברזולוציה של ‪ 300‬מ' כמעט בזמן אמת‪.‬‬
‫שלבי הניטור‬
‫שלב א – קליטת צילומי הלווין קרוב ל"זמן אמת"‬
‫שלב ב ‪ -‬בדיקה וכיול אלגוריתמים קיימים עבור‪ :‬טמפרטורת פני המים (‪ ,)SST‬ריכוזי כלורופיל (‪,)Chl.-a‬‬
‫ריכוזי חומר מרחף (‪ )TSM‬ועומק סקי (‪ )secchi depth‬מול נתונים מהשטח שנאספים ע"י צוות המעבדה‬
‫לחקר הכנרת במסגרת תוכנית הניטור וסקרים אחרים‪ .‬חלק מנתוני הכלורופיל שנאספים בתחנות הניטור‬
‫נלקחים בסמוך לזמן חליפת הלווינים‪.‬‬
‫שלב ג – אנליזה סינופטית של כול האגם‬
‫שלב ד – הפצת המידע הנאסף לרשויות ולציבור באמצעות מרכז המידע הימי הלאומי (‪ )ISRAMAR‬ואתר‬
‫רשות המים‬
‫שלב א‪ :‬קליטת צילומי לווין‬
‫במהלך ‪ 2010‬נקלטו ושולבו במערכת ה‪ SISCAL-‬ובאתר ‪ 216 ISRAMAR‬צילומי לווין מסוג ‪ MODIS‬ו‪-‬‬
‫‪ 88‬צילומי לווין ‪ MERIS FR‬ברזולוציה ‪ 300‬מ'‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫שלב ב‪ :‬כיול מוצרי הלווין השונים מול נתוני ‪in situ‬‬
‫במהלך ‪ 2010‬נמשכו הכיול והבדיקה של האלגוריתמים מול הנתונים הנמדדים ע"י המעבדה לחקר הכנרת‬
‫בתחנות ‪ .A,D,G,K,H‬תוצאות מדידות אלו מוצגות באיורים ‪ 86,87‬ו‪ .88-‬ניתן לראות שריכוזי כלורופיל‬
‫יחסית גבוהים (‪ )>15 mg/l‬נמדדו בחודשים פברואר עד אפריל‪.‬‬
‫איור ‪ :86‬ריכוזי כלורופיל שנמדדו במהלך ‪ 2010‬קרוב לזמן חליפת הלווין בתחנות הניטור (‪.)A,D,G,H,K‬‬
‫איור ‪ :87‬נתוני כלורופיל שנמדדו במהלך ‪ 2010‬קרוב לפני המים בתחנת הניטור ‪.)ecoraft( A‬‬
‫כלל המדידות שנלקחו במהלך ‪ 2009/10‬איפשרו לנו לכייל את האלגוריתם של ‪ Chl-a‬המבוסס על אינדקס‬
‫הצמחייה המימית (‪ )Aquatic Vegetation Index - AVI‬וניתן בנוסחה‪:‬‬
‫‪RNI1  RNI 2   RRED  RNI 2 ‬‬
‫‪RNI1  RNI 2   RRED  RNI 2 ‬‬
‫כאשר‪RED = 665 nm, NI1 = 705 nm, NI2 = 865 nm :‬‬
‫‪82‬‬
‫‪. AVI ‬‬
‫האלגוריתם המכוייל שולב במערכת ‪ SISCAL‬ותוצאותיו מוצגים במרכז המידע הימי הלאומי ‪.ISRAMAR‬‬
‫פירוט האלגוריתם ותוצאות הפלגת הכיול ניתנים בפירוט בעבודת המסטר של שחף ליפמן (‪.)2010‬‬
‫שלב ג – אנליזה סינופטית של האגם‬
‫טמפרטורת פני המים (‪)SST‬‬
‫טמפרטורת פני האגם החודשית הממוצעת בשנת ‪ 2010‬חושבה על בסיס ‪ 216‬צילומי לווין מסוג ‪MODIS‬‬
‫(איור ‪ .)88‬הטמפרטורה החודשית הממוצעת הקרה ביותר (‪ ) 17.60 C‬נמדדה בחודשים ינואר‪-‬פברואר ואילו‬
‫הגבוהה ביותר (‪ ) 31.40 C‬נמדדה באוגוסט‪ .‬בשנת ‪ 2010‬יש עלייה חריגה ב‪ SST-‬יחסית לשנים הקודמות‬
‫בחודשים ינואר‪-‬מרץ ואוגוסט‪-‬דצמבר שמגיעה כ‪ ,20 C-‬כפי שנראה באיור ‪ 89‬המשווה את הטמפרטורה‬
‫החודשית הממוצעת משנת ‪ 2006‬ועד ‪2010‬‬
‫איור ‪ :88‬טמפרטורת פני המים (‪ )SST‬החודשית הממוצעת בשנת ‪ ,2010‬על פי נתוני לווין מסוג ‪.MODIS‬‬
‫איור ‪ :89‬טמפרטורה חודשית ממוצעת של הכנרת בשנים ‪2006-2010‬‬
‫‪83‬‬
‫עומק הסקי (‪)Secchi‬‬
‫עומק סקי הוא מדד לעכירות המים‪ .‬אנליזה סינופטית של עומק הסקי החודשי הממוצע במהלך השנים ‪2008‬‬
‫עד ‪ 2010‬מוצגת באיור ‪ .90‬באיור זה ניתן לראות שהעכירות הגבוהה ביותר נמדדת בחודשי החורף כאשר יש‬
‫כניסות מים מאגן ההיקוות ואילו בחודשי הקיץ כאשר האגם משוכב עומק הסקי החודשי הממוצע הוא‬
‫מקסימלי ויכול להגיע עד ~ ‪ 3.5‬מטר‪.‬‬
‫איור ‪ :90‬עומק סקי (‪ )SEC‬חודשי ממוצע באגם בשנים ‪ 2008‬ל‪ , 2010-‬על פי נתוני לווין מסוג ‪.MODIS‬‬
‫ריכוזי כלורופיל‬
‫אנליזה חודשית של ריכוזי הכלורופיל המתבססת על צילומי לווין ‪ 300( MERIS FR‬מ' לפיקסל) ועל‬
‫האלגוריתם המכוייל (ליפמן ‪ )2010‬מוצגת באיור ‪ .91‬האנליזה החודשית הממוצעת נעשתה רק בחודשים‬
‫בהם נקלטו לפחות ‪ 3‬תמונות טובות‪ .‬ריכוזי כלורופיל גבוהים התקבלנו בחודשים ינואר עד אפריל‪ .‬מספר‬
‫דוגמאות יומיות לתופעה זו מוצגות באיור ‪.92‬‬
‫איור ‪ :91‬ריכוזי כלורופיל (ממוצעים חודשיים ל‪ ) 2010-‬כפי שחושבו מלווין ה‪ MERIS FR-‬עם האלגוריתם המכוייל‬
‫‪84‬‬
‫איור ‪( :92‬המשך בדף הבא) דוגמאות לריכוזי כלורופיל בכנרת מאנליזה של צילומי לווין ‪ MERIS FR‬בחודשים ינואר‪-‬אפריל ‪.2010‬‬
‫‪ 6‬פברואר‬
‫‪ .0‬ינואר‬
‫‪ 60‬פברואר‬
‫‪ .5‬מרץ‬
‫‪85‬‬
‫‪ 61‬מרץ‬
‫‪ 3‬אפריל‬
‫‪ 62‬אפריל‬
‫‪ .6‬אפריל‬
‫‪86‬‬
‫שלב ד – הפצת המידע הנאסף לרשויות ולציבור באמצעות מרכז המידע הימי הלאומי (‪)ISRAMAR‬‬
‫ואתר רשות המים‬
‫הפצת המידע לרשויות ולציבור נעשה היום דרך אתר ‪ http://isramar.ocean.org.il‬במרכז המידע הלאומי‬
‫באמצעות ממשק המאפשר הצגת מוצרי הלווין השונים מהכנרת‪ .‬כיום מוצגים באתר תמונות של‬
‫טמפרטורת פני מים‪ ,‬עומק סקי וריכוזי כלורופיל ברזולוציה גבוהה‪ .‬במהלך ‪ 2010‬נעשה פיתוח של ממשק‬
‫סיסקל חדש באתר המידע הלאומי המאפשר חיפוש חכם בארכיון צילומי הלווין לפי השדות הבאים‪ :‬אזור‬
‫עניין‪ ,‬תאריך‪ ,‬פרמטר‪ ,‬רזולוציה וסנסור (איור ‪.)93‬‬
‫איור ‪ :93‬דוגמא של הממשק החדש לחיפוש מוצרי סיסקל באתר המידע הימי הלאומי‪.‬‬
‫תוכנית העבודה לשנת‪2011 :‬‬
‫א‪ .‬המשך מדידות בשטח לכיול האלגוריתמים של חומר מרחף‬
‫ב‪ .‬המשך האנליזות הסינופטיות‬
‫ג‪ .‬המשך סיוע בתקופת אירועים חריגים (לדוגמא‪ :‬פריחות‪ ,‬זיהומים)‬
‫ד‪ .‬המשך פיתוח יישומים בממשק של מרכז המידע הלאומי ‪. http://isramar.ocean.org.il‬‬
‫ה‪ .‬שילוב הנתונים הנאספים בתוכנית הניטור של הכנרת ופיתוח יישומים המתבססים על מידע זה‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫‪ .4.4‬הערכת שפיעת המלח במעיין הברבוטים‬
‫גדעון טיבור‪ ,‬ברק חרות‪ ,‬עמי נישרי‬
‫במימון רשות המים‬
‫מטרת המדידות‬
‫מדידות לקביעת ספיקות נוזלים ושטפי מומסים מהבורות באזור טבחה‪ .‬המחקר ינסה לענות על השאלות‬
‫הבאות‪ :‬מה קצבי השפיעה מהבורות? האם וכיצד משתנים קצבים אלו במהלך השנה? מה הגורמים‬
‫המשפיעים על השינויים?‬
‫רקע‬
‫המדידות מבוצעות בפתח צינור הברבוטים החל מ‪ 13-‬בדצמבר ‪ 2007‬וכוללות ספיקות‪ ,‬טמפרטורת המים‬
‫ומוליכות חשמלית (~מליחות) בתדירות שעתית‪ .‬בנוסף מבוצעות בדיקות משלימות במעבדה של ריכוז‬
‫הכלוריד‪ ,‬הניטרט‪ ,‬יונים עיקריים ואיזוטופים של חמצן במים‪ .‬הספיקות נמדדו עד לתחילת יולי ‪2010‬‬
‫באמצעות מד זרימה אלקטרומגנטי של חברת ‪ ISOIL‬אולם חדירת סולפידים לסלילים השביתה את‬
‫המכשיר‪ .‬בינואר ‪ 2011‬נרכש מד זרימה אקוסטי של חברת ‪ SonTek‬שיותקן במהלך פברואר ‪.2011‬‬
‫טמפרטורת המים והמליחות נמדדות באמצעות סנסורים של ‪ AAnderaa‬שפועלים ברציפות למעט הפסקות‬
‫שנגרמו מקריעת כבל התקשורת‪ .‬מתחילת ‪ 2009‬נלקחות פעם בחודש דגימות מים מקרקעית הצינור (בסיס‬
‫הנביעה) לאנליזות של כלוריד וניטראט‪ .‬אנליזות לפרמטרים אחרים (יונים עקריים והרכב איזוטופי)‬
‫מבוצעות במכון הגאולוגי‪ .‬דו"ח זה מסכם את המדידות שבוצעו בצינור הברבוטים מדצמבר ‪ 2007‬ועד‬
‫בדצמבר ‪.2010‬‬
‫טמפרטורת המים בצינור הברבוטים‬
‫שינויי הטמפרטורה היומית הממוצעת בצינור מדצמבר ‪ 2007‬ועד דצמבר ‪ 2010‬יחסית לטמפרטורת המים‬
‫באגם בעומק דומה (~‪ 9‬מטר) מוצגים באיור ‪ .94‬ניתן לראות שהטמפרטורה בצינור (טמפרטורת הנביעה) היא‬
‫כמעט קבועה (~ ‪ )280C‬ומתאפיינת בירידה הדרגתית קלה של ‪ 1‬מעלות לאורך כל תקופת הדגום‪ .‬לעומת‬
‫זאת באגם בעומק דומה קיים שנוי עונתי גדול ומובהק‪ ,‬טמפרטורת המים עולה מ~‪ 13.50C‬בחודשי החורף‬
‫ועד ~‪ 310C‬בקיץ‪.‬‬
‫איור ‪ :94‬ממוצע יומי של טמפרטורת המים בצינור הברבוטים (כחול) מה‪ 13-‬בדצמבר ‪ 2007‬ועד ה‪ 7-‬בדצמבר ‪ 2010‬כפי שנמדדה‬
‫מסנסור‪ AANDERA A‬יחסית לטמפרטורת האגם (ורוד) בעומק של ‪ 9‬מטר‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫תופעה ראויה לציון (באיור ‪ )94‬היא שבתקופת המדידה ‪ 2007-2010‬מובחנת התחממות של האגם (בעומק ‪9‬‬
‫מטר) של כ‪ 2-‬מעלות‪ .‬בחורף מ‪ 13.70C-‬בפברואר ‪ 2008‬ועד ‪ 15.90C‬בפברואר ‪ 2010‬ובקיץ מ‪29.90C-‬‬
‫באוגוסט ‪ 2008‬ועד ‪ 31.40C‬באוגוסט ‪.2010‬‬
‫מליחות המים בצינור הברבוטים‬
‫השינויים במליחות המים בצינור מה‪ 13-‬בדצמבר ‪ 2007‬ועד ה‪ 16-‬בנובמבר ‪ 2010‬מוצגים באיור ‪.95‬‬
‫באופן כללי ניתן לראות שמתחילת המדידה ועד פברואר ‪ 2009‬המליחות הייתה די קבועה סביב ה‪2400-‬‬
‫מ"ג‪/‬ליטר‪ .‬מפברואר ‪ 2009‬יש ירידה חדה במליחות עד לערכים של ‪ 1320‬מ"ג‪/‬ליטר בחודש אוקטובר ‪.2010‬‬
‫באיור ‪ 96‬מוצג גם שינוי מפלס האגם בתקופת המדידה וניתן לראות רמזים לקורלציה הפוכה של המליחות‬
‫ומפלס האגם‪ .‬כאשר המפלס במגמת ירידה במליחות במגמת עלייה ולהיפך‪.‬‬
‫איור ‪ :95‬ממוצע יומי של המליחות בצינור הברבוטים (שחור) מה‪ 13-‬בדצמבר ‪ 2007‬ועד ה‪ 16-‬בנבמבר ‪ 2010‬כפי שנמדדה מסנסור‬
‫‪ AAnderaa‬יחסית לשינוי בטמפרטורת האגם (כחול)‪.‬‬
‫ספיקות בצינור הברבוטים‬
‫מדידות הספיקות בצינור נעשית באמצעות מד הזרימה האלקטרומגנטי של חברת ‪( ISOIL‬ראה דו"ח‬
‫‪ .)H4/2005‬הספיקות נמדדו עד לתחילת יולי ‪ 2010‬בה הושבתה פעילות המכשיר‪ .‬הממוצע היומי של‬
‫הספיקות מוצג באיור ‪ .96‬ניתן לחלק את הספיקה הממוצעת היומית בצינור לשלושה קטעים עיקריים‪)1 :‬‬
‫מתחילת המדידות ועד לסוף יולי ‪ 2008‬הספיקות היו בממוצע ‪ 500‬ליטר לשנה‪ )2 ,‬מתחילת מאי ‪ 2009‬ועד‬
‫דצמבר ‪ 2009‬הספיקות היו ~ ‪ 850‬ליטר לשעה ו‪ )3-‬מפברואר ‪ 2010‬ועד סוף המדידות הספיקות היו ~ ‪460‬‬
‫ליטר לשעה‪.‬‬
‫בינואר ‪ 2011‬נרכש מד זרימה אקוסטי של חברת ‪ SonTek‬שיותקן במהלך פברואר ‪ 2011‬והוא צפוי לתת‬
‫מדידות יותר מדויקות ללא צורך בהתקנת הפעמון שיתכן והייתה לו השפעה על הספיקות בצינור‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫איור ‪ :96‬ממוצע יומי של הספיקות בבור הברבוטים מה‪ 13-‬בדצמבר ‪ 2007‬ועד ‪ 13‬ביוני ‪ 2010‬כפי שנמדדו מסנסור ‪.ISOIL‬‬
‫אנליזות מים מהצינור ‪ -‬ריכוזי כלורידים‪ ,‬ניטראט ומוליכות חשמלית‬
‫בהתאמה למגמת הירידה עם הזמן במליחות שנמדדו עלידי חיישן ה‪( AAnderaa‬איור ‪ )95‬נרשמו גם ירידות‬
‫במוליכות החשמלית‪( ,‬מ‪ 7230 µS/cm -‬בסוף חודש ינואר ‪ 2009‬ועד ‪ 4320 µS/cm‬באמצע דצמבר ‪,2010‬‬
‫איור ‪ )97‬ובריכוזי הכלוריד שירדו גם הם בהדרגה בתקופת המדידה מ ‪ 2555‬מ"ג‪/‬ל בינואר ‪ 2009‬ועד ‪1413‬‬
‫מ"ג‪/‬ל באמצע חודש דצמבר ‪ ,2010‬איור ‪ .)98‬ריכוזי הניטרט היו די קבועים ונעו בין ‪ 1.39‬מ"ג‪/‬ל ל‪ 1.17 -‬מ"ג‪/‬ל‬
‫(איור ‪ .)99‬הקביעות היחסית בניטרט כנגד הדעיכה המובהקת במרכיבי המליחות מנוצלים על ידינו לבניית‬
‫המודל ההידרוגאולוגי המקומי‪ .‬ערכי ‪ 18O‬וכמו כן ה‪ Deuterium excess -‬בברבוטים גם כן משתנים במשך‬
‫‪ ,2010‬כאשר החמצן הולך ומכביד והדאוטריום אקסס הולך וקטן (טבלה ‪.)17‬‬
‫איור ‪ :97‬המוליכות החשמלית שנמדדה בצינור הברבוטים מינואר ‪ 2009‬עד דצמבר ‪.2010‬‬
‫‪91‬‬
‫איור ‪ :98‬ריכוזי הכלוריד שנמדדו בצינור הברבוטים מינואר ‪ 2009‬עד דצמבר ‪.2010‬‬
‫איור ‪ :99‬ריכוזי הניטראט שנמדדו בצינור הברבוטים מינואר ‪ 2009‬עד דצמבר ‪.2010‬‬
‫טבלה ‪ :17‬אנליזות כימיות ואיזוטופיות נוספות (מכון גאולוגי)‬
‫‪‬‬‫‪exces‬‬
‫‪s‬‬
‫‪ D‬‬
‫‪18O‬‬
‫‪Li‬‬
‫‪µg/L‬‬
‫‪Ba‬‬
‫‪µg/L‬‬
‫‪Br‬‬
‫‪mg/‬‬
‫‪L‬‬
‫‪SO4‬‬
‫‪mg/L‬‬
‫‪Sr‬‬
‫‪mg/‬‬
‫‪L‬‬
‫‪Mg‬‬
‫‪mg/L‬‬
‫‪Ca‬‬
‫‪mg/‬‬
‫‪L‬‬
‫‪Na‬‬
‫‪mg/‬‬
‫‪L‬‬
‫‪21.5‬‬
‫‪-24.6‬‬
‫‪-5.77‬‬
‫‪190‬‬
‫‪43‬‬
‫‪26‬‬
‫‪200‬‬
‫‪9.1‬‬
‫‪136‬‬
‫‪376‬‬
‫‪41‬‬
‫‪17.6‬‬
‫‪-27.8‬‬
‫‪-5.68‬‬
‫‪175‬‬
‫‪43‬‬
‫‪24‬‬
‫‪183‬‬
‫‪8.5‬‬
‫‪127‬‬
‫‪334‬‬
‫‪37‬‬
‫‪101‬‬
‫‪0‬‬
‫‪17.3‬‬
‫‪18.0‬‬
‫‪14.1‬‬
‫‪12.9‬‬
‫‪14.6‬‬
‫‪-28.2‬‬
‫‪-28.6‬‬
‫‪-30.1‬‬
‫‪-28.7‬‬
‫‪-28.7‬‬
‫‪-5.68‬‬
‫‪-5.82‬‬
‫‪-5.53‬‬
‫‪-5.21‬‬
‫‪-5.42‬‬
‫‪120‬‬
‫‪122‬‬
‫‪124‬‬
‫‪123‬‬
‫‪120‬‬
‫‪43‬‬
‫‪43‬‬
‫‪45‬‬
‫‪44‬‬
‫‪44‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪134‬‬
‫‪135‬‬
‫‪140‬‬
‫‪137‬‬
‫‪134‬‬
‫‪6.2‬‬
‫‪6.3‬‬
‫‪6.5‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪103‬‬
‫‪104‬‬
‫‪105‬‬
‫‪106‬‬
‫‪104‬‬
‫‪256‬‬
‫‪300‬‬
‫‪303‬‬
‫‪320‬‬
‫‪317‬‬
‫‪28‬‬
‫‪27‬‬
‫‪29‬‬
‫‪29‬‬
‫‪27‬‬
‫‪737‬‬
‫‪730‬‬
‫‪763‬‬
‫‪762‬‬
‫‪728‬‬
‫‪K‬‬
‫‪mg/‬‬
‫‪L‬‬
‫‪111‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Alk‬‬
‫‪mg/‬‬
‫‪L‬‬
‫‪pH‬‬
‫‪Date‬‬
‫‪157‬‬
‫‪7.6‬‬
‫‪21-01-09‬‬
‫‪91‬‬
‫‪7.6‬‬
‫‪27-01-09‬‬
‫‪173‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‪06-04-09‬‬
‫‪191‬‬
‫‪7.5‬‬
‫‪303‬‬
‫‪7.3‬‬
‫‪27-01-10‬‬
‫‪24-02-10‬‬
‫‪15-04-10‬‬
‫‪31-05-10‬‬
‫‪29-06-10‬‬
‫‪15-09-10‬‬
‫מסקנות‬
‫‪ ‬משנת ‪ 1991‬ועד היום יש מגמת ירידה במליחות בצינור הברבוטים מערכים של ‪ 3000‬מ"ג‪/‬ל ב‪1991-‬‬
‫ועד ‪ 1413‬מ"ג‪/‬ל בדצמבר ‪.2010‬‬
‫‪91‬‬
‫‪‬‬
‫בניגוד לנביעות היבשתיות שבהם יש יחס הפוך בין ה‪ Cl-‬ל‪ NO3-‬מאחר ומקור ה‪ Cl-‬הוא מכיסי‬
‫מלח עמוקים ואילו ה‪ NO3-‬מגיע מהאקוויפר העליון‪ .‬בנביעת הברבוטים לא קימת זיקה כזו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יתכן והירידה החדה במליחות שנמדדה מסוף פברואר ‪ 2009‬בסנסור ה‪ AAnderaa-‬קשורה לשאיבה‬
‫בקידוחים בגליל המזרחי‪ .‬במידה וניתן יהיה לבסס הנחה זו הדבר מצביע על תקשורת הידראולית‬
‫מהירה בין הנביעות המלוחות לבין האקוויפר הנשאב‪.‬‬
‫תוכנית להמשך המדידות ‪2011‬‬
‫‪‬‬
‫התקנת מד הזרם האקוסטי החדש של חברת ‪ SonTek‬בצינור הברבוטים‬
‫‪‬‬
‫המשך מדידות מצינור הברבוטים של טמפרטורה‪ ,‬מליחות‪ ,‬ספיקות‪ ,‬כלורידים‪ ,‬ניטראטים‬
‫‪‬‬
‫שיפוץ דוברת המדידה‬
‫‪‬‬
‫התוכנית ל ‪ 2012-2015‬במידה ותאושר כוללת סקר גיאוכימי של כל הבורות החדשים שהתגלו‬
‫במיפוי המולטיבים שנעשה ב‪ 2008-‬ובמידה וימצאו בורות עם נביעות מלוחות ביצוע ניטור שלהם‪.‬‬
‫‪ .4.5‬בקרה של אוכלוסיות ציאנובקטריה כאמצעי לשיפור איכות המים‬
‫אסף סוקניק‪ ,‬דיתי וינר‪-‬מוציני‪ ,‬יוני בר‪-‬יוסף (סטודנט)‪ ,‬משה הראל (סטודנט)‪ ,‬בשיתוף אהרון קפלן‬
‫(האוניברסיטה העברית)‪ ,‬שמואל כרמלי (אוניברסיטת תל‪-‬אביב) וחוקרים מגרמניה‬
‫במימון ‪ MOST/BMBF‬ותוכנית תשתיות מדע של משרד המדע‬
‫אירועים חוזרים של פריחת אצות כחוליות (ציאנובקטריה) רעילות באגמים ומאגרי מים מתוקים מהווים‬
‫איום מתמיד על איכות המים‪ .‬יכולתנו לחיזוי ולמניעה של פריחות רעילות אלו מוגבלת ומוסברת חלקית על‬
‫ידי גורמים "מקובלים" כמו רמת מזינים‪ ,‬טמפרטורת המים‪ ,‬עוצמת הקרינה וכדומה‪ .‬המעורבות של גורמים‬
‫"חבויים" כמו חומרים אלאלופתיים או מטאבוליטיים שניוניים הלוקחים חלק ב"דו‪-‬שיח" כימי בין פרטים‬
‫של אותו מין כמו גם בין מינים שונים המרכיבים את האוכלוסייה נבחנה לאחרונה על ידינו ובמספר קבוצות‬
‫מחקר נוספות‪ .‬המחקר הנוכחי מכוון להעמקת והרחבת ההבנה בחשיבותם של מאטבוליטיים משניים‬
‫לתהליכים סביבתיים הבאים לידי ביטוי בקביעת אופי אוכלוסיות הציאנובקטריה‪ .‬החשיבות המעשית של‬
‫המחקר הינה בפוטנציאל היישומי לפיתוח שיטות מתקדמות לצמצום ומניעה של אירועי פריחת‬
‫ציאנובקטריה רעילות‪ ,‬וזאת על בסיס חומרים טבעיים המיוצרים על ידי ציאנובקטריה כחלק מהכלים‬
‫העומדים לרשותם להתפתחות והתבססות בסביבה המימית‪ .‬העבודה מתרכזת בזיהוי מטאבוליטיים משניים‬
‫כספקי מידע סביבתי בין הפרטים באוכלוסיה וכאמצעי לניצול משאבי הסביבה על ידי גיוס מערכות‬
‫מטאבוליות של אוכלוסיות מתחרות‪ .‬מטרת המחקר היא פיתוח גישות למניעת והדברת פריחות טוקסיות‬
‫בגופי מים תוך זיהוי המרכיבים העיקריים ב"דו‪-‬שיח" הכימי המתקיים בין אוכלוסיות הפיטופלנקטון ויישומו‬
‫להכוונה ושליטה באוכלוסיות הדומיננטיות‪.‬‬
‫דוגמה מאלפת ל"דו שיח" כימי זה תוארה בעבודה שפרסמנו לאחרונה ב ‪ Current Biology‬כחלק מעבודת‬
‫הדוקטוראט של יוני בר‪-‬יוסף‪:‬‬
‫‪Bar-Yosef Y, Sukenik A, Hadas O, Viner-Mozzini Y and Kaplan A 2010 .Enslavement by toxic‬‬
‫‪Aphanizomenon ovalisporum inducing alkaline phosphatase in phytoplankton. Curr. Biol. 20: 1557-1561‬‬
‫בעבודה זו זוהה התפקיד הביולוגי של צלינדרוספרמופסין המיוצר ע"י אפניזומנון אובליספורום ומינים‬
‫אחרים של ציאנובקטריה‪ .‬נמצא מתאם גבוה בין תפוצת ה אפניזומנון בכנרת ופעילות של האנזים אלקאלין‬
‫‪92‬‬
‫פוספאטאז )‪ (APase‬במים העשויה להצביע על מחסור בזרחה ועליה ברמת הביטוי של הגנים הקשורים‬
‫בקליטת זרחן ב אפניזומנון‪ .‬אולם דגימות שנלקחו מהכנרת במהלך הפריחה של אפניזומנון הראו שבתאי‬
‫האצה תכולה רבה של פוליפוספאטים המרוכזים בגופיפים שנצבעים אופינית בצבען ‪ .DAPI‬יתר על כן‪,‬‬
‫שימוש בשיטת צביעה פלואורוסנטית המאפשרת זיהוי ספציפי של האנזים ‪Enzyme Labeled ,APase‬‬
‫)‪ ,Fluorescence (ELF-APase‬הראה שפילמנטים של אפניזומנון אינם צוברים ‪ APase‬אלא רק לקראת‬
‫סוף הפריחה כאשר מאגרי הפוליפוספאטים בתא מדלדלים‪ .‬לפיכך עולה השאלה מה הוא המקור לפעילות‬
‫‪ APase‬שנמדדת באגם? התשובה מתקבלת ממעקב אחר מינים אחרים של אצות המצויים באגם עם‬
‫האפניזומנון‪ .‬מינים אלו מגיבים למחסור בזרחן תוך עליה ברמת הביטוי של ‪ .APase‬בניסויי מעבדה נמצא‬
‫שצלינדרוספרמופסין מיוצר ומפורש ע"י אפניזומנון בתגובה למחסור בזרחן בסביבה והחומר המופרש משרה‬
‫יצירה מוגברת של ‪ .APase‬פעילות האנזים מביאה לעליה זמנית ונקודתית בזמינות הזרחה אשר מנוצלת‬
‫ע"י מערכות הקליטה היעילות של האפניזומנון‪ .‬זיהוי מנגנון זה של "שיעבוד כימי" של אורגניזם אחד ע"י‬
‫אורגניזם אחר הנימצא בסביבתו היא תגלית חדשנית וייחודית ומרחיבה את תחום יחסי הגומלין שבין‬
‫אוכלוסיות הפיטופלנקטון‪.‬‬
‫בעבודות קודמות זיהינו חומרים אללופאתיים שמקורם בכחולית הרעילה מיקרוציסטיס המקנים‬
‫לאוכלוסיית יתרון סביבתי בתחרות מול אוכלוסיות פיטופלנקטון אחרות‪ .‬בהמשך זיהינו יחסי גומלין בין‬
‫פרידיניום למיקרוציסטיס שהתבטאו בין היתר בהיעדר מיקרוציסטיס באזורים בהם גדלה הפרידיניום באגם‪.‬‬
‫בנסויי מעבדה הראינו יחסי גומלין תלויי צפיפות שאינם תלויי נוטריינטים‪ .‬נערכה עבודה לזהות את‬
‫החומרים הפעילים בפרידיניום שמדכאים‪ ,‬תוך ליזיס‪ ,‬את תרביות המיקרוציסטיס‪ .‬בודדנו פרקציות פעילות‬
‫ובחנו השפעתן על פרמטרים שונים במיקרוציסטיס‪ .‬קושי עיקרי בעבודה היה היעדר פריחות פרידיניום‬
‫במרבית השנים האחרונות‪ .‬עבודה עם תרביות מעבדה הינה פחות יעילה‪ ,‬מידת האפקטיביות שלהן שונה‬
‫מהמצוי בתרביות מהאגם שגם בהן יש שנויים גדולים משנה לשנה ובין איסופים שונים‪ .‬במהלך העבודה עם‬
‫תרביות מיקרוציסטיס שמקורן בהכנרת בודדנו אצה ירוקית שמראה פעילות חזקה מאד כנגד‬
‫המיקרוציסטיס‪ .‬בנסויי מעבדה הפרדנו בשיטות שונות פרקציות פעילות‪ ,‬שבהן לפחות שני חומרים פעילים‬
‫שגורמים לליזיס מהיר של מיקרוציסטיס‪ .‬אחד החומרים זוהה כימית ומנגנון הפעולה שלו נמצא עתה‬
‫בשלבים של פענוח‪.‬‬
‫במקביל נמשך אפיון ההשפעה של קבוצת חומרים אורגנו סולפידים על תרביות של מיקרוציסטיס‪ .‬החומרים‬
‫שבודדו מתמציות של שום נמצאו פעילים בריכוז של ‪ 1.0 – 0.1‬אחוז ועכבו את הפעלות הפוטוסינתטית של‬
‫מיקרוציסטיס או גרמו לליזיס של תאי המיקרוציסטיס ולתמותת התאים בלוח זמנים של מספר שעות עד‬
‫יומיים‪.‬‬
‫‪ .4.6‬תאי קיימא של כחוליות‪ :‬מרכיב במחזור החיים ושימור בסביבה המימית‬
‫אסף סוקניק‪ ,‬אורה הדס ‪,‬גדעון גל‪ ,‬עכסה לופו‪ ,‬ריקי פנקס‪ ,‬נחמה מלינסקי‪-‬רושנסקי‪ ,‬רות קפלן‪-‬לוי בשיתוף‬
‫חוקרים מגרמניה‬
‫במימון ‪MOST/BMBF‬‬
‫בכנרת‪ ,‬הציאנובקטריה (כחוליות) אפניזומנון אובליספורום וצילינדרוספרמופסיס קוספיס‪ ,‬מייצרות תאים‬
‫ייחודיים‪ ,‬אקינטים‪ ,‬המאפשרים שרידות של המאגר הגנטי בתקופת החורף‪ ,‬כשהתנאים הסביבתיים אינם‬
‫מתאימים לגידול ולהתפתחות וגטטיבית של האורגניזמים‪ .‬עם השיפור בתנאי הסביבה האקינטים נובטים‬
‫ומאפשרים התפתחות מחודשת של האוכלוסייה העשויה להגיע למצב של פריחה‪ .‬בשנים האחרונות ערכנו‬
‫מעקב אחר תפוצת אקינטים בכנרת ופיתחנו שיטות מולקולאריות לזיהוי אפיון וכמות אקינטים בדגימות‬
‫מים וסדימנטים מהכנרת‪ .‬במקביל הושלם מודל חיזוי התפתחות אוכלוסיית כחוליות על בסיס מחזור חיים‬
‫ושלב התרדמה (אקינטים)‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫אקינטים של אפניזומנון וצלינדרוספרמופסיס בכנרת‬
‫השונות העיתית בתפוצה של אפניזומנון וצלינדרוספרמופסיס בכנרת ב ‪ 5‬השנים האחרונות מוצגת באיור‬
‫‪ .100‬בשנים ‪ 2006‬ו ‪ 2009‬אוכלוסיית הצלינדרוספרמופסיס הגיעה לערך מירבי של ‪ 15‬ו ‪ 4.5‬גרם למ‪,2‬‬
‫בהתאמה ולאחר מכן דעכה והוחלפה ע"י אפניזומנון‪ .‬בשנת ‪ 2008‬אפניזומנון פרחה החל מיולי והגיעה לשיא‬
‫באוקטובר‪ .‬באותה תקופה אוכלוסיית הצלינדרוספרמופסיס היתה מוגבלת ולא עלתה על כ ‪ 500‬פילמנטים‬
‫למ"ל (פחות מ ‪ 5‬גרם למ‪ .)2‬במהלך התקופה המוצגת באיור ‪ ,100‬הביומאסה של אקינטים קשורי פילמנטים‬
‫של אפניזומנון היתה גדולה פי ‪ 5‬עד פי ‪ 10‬מזו של צלינדרוספרמופסיס‪ .‬תפוצה גדולה של אקינטים של‬
‫אפניזומנון נצפתה בשנים ‪ 2006‬ו ‪ 2008‬ואילו בשנים ‪ 2009 ,2010‬ו ‪ 2007‬הביומאסה של אקינטים של‬
‫אפניזומנון היתה מצומצמת‪ .‬אקינטים של צלינדרוספרמופסיס נצפו בעיקר לקראת סוף הפריחה‬
‫והמצמצמות האוכלוסיה ואילו אקינטים של אפניזומנון הופיעו עם ובמקביל להתפתחות האוכלוסיה‪.‬‬
‫אוכלוסיה מצומצמת של אפניזומנון שרדה באגם בחורף אביב ‪ 2010‬וכללה גם אקינטים (איור ‪ ,)100‬ככלל‬
‫ניתן לציין ירידה הדרגתית בתפוצת האקינטים הן של אפניזומנון והן של צלינדרוספרמופסיס החל משנת‬
‫‪ .2005‬בעוד התפוצה היחסית של אקינטים לפילמנטים של אפניזומנון היתה בין ‪ 0.2‬ל ‪ 0.8‬בקיץ סתיו ‪– 1994‬‬
‫‪ ,2000‬יחס זה לא עלה על ‪ 0.1‬בעשור האחרון ואף היה נמוך מ ‪ 0.05‬בתקופה שבין ‪ 2005‬ל ‪( 2010‬טבלה ‪.)18‬‬
‫במהלך התקופה המקבילה יחס ההטרוציסטים לפילמנט נשמר כמעט קבוע (כ ‪ 0.65‬הטרוציסטים לפילמנט)‪,‬‬
‫מלבד בשנים ‪ 2003‬ו ‪ 2004‬בהם לא נמדד קיבוע חנקן משמעותי בכנרת‪ .‬ההפחתה ההדרגתית בתפוצת‬
‫האקינטים בעשור האחרון יתכן ומקורה בשינוי בתנאים הסביבתיים באגם שסייעו לשימור הפילמנטים גם‬
‫בעונת החורף‪ .‬הסבר נוסף לתופעה יכול להיות בשינויים שחלו בהרכב הזנים שבאוכלוסיית הציאנובקטריה‬
‫הקיציות (ראה פרק ניטור רעלני ציאנובקטריה)‪.‬‬
‫)‪Akinete biomass (g m-2‬‬
‫‪25‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪5‬‬
‫)‪Akinete biomass (g m-2‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪Cylindrospermopsis‬‬
‫‪Filaments‬‬
‫‪Akinetes‬‬
‫‪Time vs Apha ovalis‬‬
‫‪Time vs Apha akinete‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫)‪Filament biomass (g m-2‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪30‬‬
‫)‪Filament biomass (g m-2‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪Aphanizomenon‬‬
‫‪30‬‬
‫‪2006‬‬
‫איור ‪ :100‬שינויים עונתיים ורב‪ -‬שנתיים בריכוז השטחי של פילמנטים ואקינטיים (יחידות ביומאסה) של אפניזומנון (גרף עליון)‬
‫וצלינדרוספרמופסיס (גרף תחתון) בתקופה שבין ‪ 2006‬ו ‪.2010‬‬
‫‪94‬‬
‫טבלה ‪ :18‬שינויים רב‪-‬שנתיים בתפוצה היחסית של אקינטים (צמודי פילמנטים) והטרוציסטים של אפניזומנון בכנרת בעונת הקיץ‬
‫סתיו‪ .‬הנתונים מייצגים ערכים ממוצעים לעמודת המים בעומק של ‪ 10 – 0‬מ' ולחודשים אוגוסט – ספטמבר‪.‬‬
‫‪Akinete to Fil. Heterocyst to‬‬
‫‪ratio‬‬
‫‪Fil. ratio‬‬
‫‪Year‬‬
‫‪Akinete to Fil. Heterocyst to‬‬
‫‪Ratio‬‬
‫‪Fil. Ratio‬‬
‫‪Year‬‬
‫‪0.75±0.22‬‬
‫‪0.443±0.262‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪0.372±0.115‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪0.04±0.01‬‬
‫‪0.032±0.021‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪0.26±0.162‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪0.28±0.09‬‬
‫‪0.054±0.066‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪0.67±0.30‬‬
‫‪0.310±0.180‬‬
‫‪0.52±0.15‬‬
‫‪0.025±0.020‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪0.59±0.21‬‬
‫‪0.882±0.558‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪0.59±0.20‬‬
‫‪0.016±0.018‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪0.53±0.29‬‬
‫‪0.128±0.095‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪0.44±0.29‬‬
‫*‪Irrelevant‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪0.76±0.38‬‬
‫‪0.152±0.063‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪0.79±0.25‬‬
‫‪0.015±0.009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪0.69±0.49‬‬
‫‪0.197±0.106‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪0.59±0.17‬‬
‫‪0.010±0.013‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪1.01±0.16‬‬
‫‪0.038±0.013‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪0.61±0.26‬‬
‫‪0.013±0.015‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪0.80±0.32‬‬
‫‪0.081±0.041‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪* limited or late bloom‬‬
‫מעקב אחר תפוצת אקינטים במלכודות סדימנטים שהוצבו בכנרת אפשרו חישוב קצב שיקוע יומי שבין ‪0.1‬‬
‫ל ‪ 0.5‬מליון אקינטים למ‪ 2‬בשנים ‪ 2009‬ו ‪ 2008‬בהתאמה‪ .‬בהנחה שהאקינטים שנאספו במלכודות הסדימנטים‬
‫נותקו מפילמנטים שבעמודת המים‪ ,‬ניתן לחשב קצב הבשלה‪/‬שרידה יומי של כ ‪( 0.25%‬בהנחה של ‪20‬‬
‫אקינטים קשורי פילמנט למ"ל ועמודת מים של ‪ 10‬מ' ניתן לצפות ל ‪ 2·108‬אקינטים למ‪ .2‬מאחר וקצב‬
‫השיקוע המחושב הוא ‪ 5·105‬אקינטים ליום למ‪ )2‬דהיינו‪ ,‬רק ‪ 1‬מתוך ‪ 400‬אקינטים שנוצרים בגוף המים‬
‫מגיע לקרקעית האגם ויתרום לפוטנציאל הנביטה בעונת הגידול הבאה‪ .‬נתונים אלו הוטמעו במודל הנומרי‬
‫שפותח לחיזוי פריחת ציאנובקטריה פילמנטיות בגופי מים (ראה בהמשך)‪.‬‬
‫יישום כלים גנטיים לזיהוי אקינטים בדגימות סדימנטים‬
‫על מנת ליעל ולשפר את יכולות הזיהוי של אקינטים בדגימות של סדימנטים התאמנו והטמענו שיטה‬
‫לסימון אקינטים בעזרת סמן גנטי‪ .‬השיטה נקראת )‪Catalyzed Reporter Deposition (CARD‬‬
‫)‪ Fluorescence in situ Hybridization (FISH‬ומבוססת על שימוש בסמן ספציפי הנקשר לרצף גנטי מוכר‬
‫של אפניזומנון‪ .‬לסמן קשור אנזים שבתגובה עם חומר מתאים יוצר תוצר כימי בעל פעילות פלואורסנטית‪.‬‬
‫השימוש בשיטה זו לזיהוי אפניזומנון ואקינטים שלו נמסר והוטמע ע"י קבוצת המחקר הגרמנית השותפה‬
‫למחקר זה וביחד יושמה השיטה לזיהוי וכימות אקינטים בסדימנט ים שנאספו מהכנרת ומגופי מים שונים‬
‫בגרמניה‪ .‬חשיבות השיטה בשיפור יכולת הזיהוי והכימות של אקינטים מתוך סביבות מורכבות שבהן‬
‫חמורים אורגניים ומינרליים מורכבים המקשים על זיהוי ברור של האקינטים בשיטות מיקרוסקופיה‬
‫סטנדרדיות‪ .‬העבודה סוכמה למאמר שנשלח לפרסום בכתב עת מדעי )‪.(L&O Methods‬‬
‫אפיון פיסיולוגי וגנטי של אקינטים‬
‫בעבודה קודמת הראינו שבאפניזומנון ניתן להשרות יצירה של אקינטים ע"י מחסור ביון אשלגן‪ .‬במצב זה‬
‫תאים וגטטיביים רבים עוברים דיפרנציאציה לאקינטים‪ ,‬תהליך שאינו מסונכרן ואינו אחיד שבו חלים בתא‬
‫שינויים מורפולוגיים וביוכימיים‪ .‬במקביל לגידול ניכר בנפח התא חלה עליה בתכולת חומצות הגרעין בתא‪.‬‬
‫במחקר שהתבסס על שימוש בצביעה ספציפית של ‪ DNA‬הראנו שאקינטים צוברים ‪ DNA‬בכמות העולה‬
‫‪95‬‬
‫עד פי עשרים מהכמות שנמצאת בתאים וגטטיביים‪ .‬כמויות ה ‪ DNA‬שמצטברות מקורן הגידול ניכר במספר‬
‫העתקים של הכרומוסום של אפניזומנון‪ .‬בשיטות שהתבססו על כימות גנטי של תאים בודדים שהופקו‬
‫בעזרת טכניקה מיקרוסקופית ייחודית )‪ (laser microdissection microscopy‬מצאנו (איור ‪ 101‬וטבלה ‪)19‬‬
‫שבאקינטים מספר רב של העתקים של הכרומוזום הבקטריאלי (כ ‪ 120‬העתקים לתא) בהשוואה לתאים‬
‫וגטטיביים (כ ‪ 7‬העתקים לתא)‪ .‬בהמשך לעבודה זו נמצא שמאגר הריבוזומים באקינטים גדול עד פי ‪10‬‬
‫מהמאגר בתאים וגטטיביים‪ .‬שינויים פיסיולוגיים וביוכימיים אלו מקנים ככל הנקרה לאקינטים את היכולת‬
‫לשרוד תנאי סביבה קשים לאורך זמן רב ולשמר יכולת נביטה וחלוקה מידית בהינתן שיפור והטבה של תנאי‬
‫הסביבה‪ .‬עבודה זו בוצעה בשתוף עם דר' אנטון פוסט ודר' ג'סיקה מרק‪-‬וולש מהמעבדה לביולוגיה ימית‬
‫בוודס‪-‬הול‪ ,‬מסצוסטס‪.‬‬
‫טבלה ‪ : 19‬מספר העתקים של הכרומוזום הבקטריאלי בתאים וגטטיביים מתרבית אקספוננציאלית של אפניזומנון אובליספורום‬
‫בהשוואה למספר העתקים שנמדד באקינטים שבודדו בטכניקה מיקרוסקופית של ‪ .laser microdissection microscopy‬הערכים‬
‫בטבלה מיצגים ממוצע ‪ ±‬סטיית תקן למספר רב של חזרות בלתי תלויות (בסוגרים)‪ .‬התוצאות מבוססות על הערכה כמותית‬
‫בשיטת ‪ qPCR‬של הגן ‪ 16S rRNA‬ואישור המבוסס על כימות הגן ‪.ntcA‬‬
‫‪Genome copy No.‬‬
‫‪Cell type‬‬
‫)‪7.8±3.1 (40‬‬
‫‪Exponentially grown vegetative cells‬‬
‫)‪119±62 (48‬‬
‫‪Free Akinete‬‬
‫)‪100±92 (6‬‬
‫)‪Free Akinete (based on ntcA‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Number of observations‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Genome copy numer‬‬
‫איור ‪ : 101‬התפלגות השכיחות של מספר העתקי הכרומוסום הבקטריאלי לתא וגטטיבי מתרבית אקספוננציאלית (עיגולים מלאים‬
‫רו רצוף) או באקינטים של אפניזומנון שבודדו מתרבית שעברה אינדוקציה ליצור אקינטים (עיגולים ריקים קו מקווקו)‬
‫‪96‬‬
‫מודל חיזוי התפתחות אוכלוסיית כחוליות על בסיס מחזור חיים ושלב התרדמה (אקינטים)‬
‫בנסיון להבין טוב יותר את הגורמים לפריחות של אוכלוסיית הכחוליות ולשונות הרב שנתית לה אנו עדים‬
‫באגמים רבים‪ ,‬פותח מודל להדמיית אוכולוסיית האפניזומינון בכנרת‪ .‬המודל‪ ,‬שפותח בסביבת העבודה‬
‫‪ Stella‬מדמה את האוכלוסייה הפלאגית (הפילמנטים) והבנתונית (אקינטים) וכן את תהליכי היווצרות‬
‫האקניטנים והנביטה שלהם (איור ‪ .)102‬תהליכים נוספים הכלולים במודל הם צמיחה ותמותה של‬
‫אוכלוסיית הפילמטים ותמותה או תהליכי אובדן (‪ )losses‬נוספים הקשורים באוכלוסיית האקינטים‪ .‬קצב‬
‫הצמיחה של הפילמטים תלוי בגורמים סביבתיים (אור‪ ,‬טמפרטורה וריכוז נוטריינטים) כאשר קצב‬
‫ההיווצרות והנביטה של האקינטים תלויים בגודל האוכלוסייה וטמפרטורת המים‪.‬‬
‫נתוני הקלט למודל כללו טמפרטורת מים‪ ,‬ריכוזי נוטריינטים‪ ,‬ופרופילי אור‪ ,‬ברזולוציה שבועית‪ ,‬כפי שנדגמו‬
‫כחלק מתוכנית הניטור של הכנרת‪ .‬כיול ואימות המודל נעשו בהשוואה לריכוז הפילמנטים בעמודת המים‬
‫וכן אומדני ריכוז האקינטים בסדימנטים על בסיס הדגימות שנאספו במהלך המחקר הנוכחי‪ .‬סימולציות‬
‫נערכו בשלב ראשון על פני התקופה ‪ 2007-2008‬לצורך כיול ובשלב שני למשך ‪ 5‬שנים מינואר ‪ – 2005‬דצמבר‬
‫‪ .2009‬צעדי הזמן במודל היו שבוע ומטרת הסימולציות הייתה לשחזר את דגמי הפיזור העונתיים והרב‬
‫שנתיים של האוכלוסייה‪.‬‬
‫על מנת לאמוד את תפקידם של האקינטים בקביעת גודל האוכלוסייה הפלגית ביצענו סדרה של תרחישים‬
‫בהם שינינו את ערכם של הפרמטרים המשפיעים על גודל אוכולוסיית האקינטים וקצב הנביטה‪ .‬ביצענו זאת‬
‫ע"י השימוש בכלי של ניתוח רגישות המובנה ב‪ .Stella-‬ערכי הפרמטרים שנבחנו נבחרו באקראי מתוך‬
‫אוכלוסיית ערכים בעלת פיזור נורמלי‪ ,‬כשערך הבסיס של הפרמטר היה גם הממוצע של האוכלוסייה‪ .‬ערכי‬
‫סטיית התקן מוצגים בטבלה ‪ .103‬סה"כ נערכו ‪ 100‬סימולציות עבור כל פרמטר‪.‬‬
‫איור ‪ :102‬סכמה של מדול האפניזומינון של הכנרת‪ .‬הקופסאות האדומות הגדולות מייצגות פונקציות של גורמים סביבתיים (אור‪,‬‬
‫טמפרטורה ונוטריינטים) המשפיעים על התהליכים השונים‪ ,‬הריבועים הקטנים מייצגים אוכלוסיות (פילמנטים ואקינטים)‬
‫והעיגולים מבטאים קצבים של תהליכים‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫טבלה ‪ :20‬רשימת הפרמטרים‪ ,‬וערכי הממוצע וסטיית התקן‪ ,‬שנכללו בבחינת חשיבותם של האקינטים כמקור לאוכלוסיית‬
‫הפילמנטים‪ .‬טווח הערכים שנכללו במבחן הרגישות גם נכללים בטבלה‪.‬‬
‫‪SA range‬‬
‫‪Base Mean ± SD‬‬
‫‪value‬‬
‫‪Function‬‬
‫‪Parameter‬‬
‫)‪(units‬‬
‫‪0-0.11‬‬
‫‪0.06 ± 0.03‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪maximum fraction of the akinete‬‬
‫‪population that can germinate‬‬
‫)‪Pgerm (-‬‬
‫‪18.4-27.6‬‬
‫‪24 ± 2‬‬
‫‪24‬‬
‫‪the temperature at which‬‬
‫‪germination starts‬‬
‫)‪Tgerm (°C‬‬
‫‪30‬‬
‫‪initial number of akinetes in the‬‬
‫‪sediments‬‬
‫‪Init akinete‬‬
‫‪50-500‬‬
‫)‪(# ml-1‬‬
‫המודל שיחזר בהצלחה את דגמי הפיזור העונתיים והרב שנתיים כפי שניצפו בכנרת בשנים ‪.2005-2009‬‬
‫תקופה זו אופיינה בשונות רב שנתית רבה בגודל האוכלוסייה‪ ,‬דבר אשר נראה היטב גם בתוצאות‬
‫הסימולציות (איור ‪ .)103‬יכולת המודל לשחזר חלק גדול מהשונות הרב שנתית מצביעה על כך שהתהליכים‬
‫הנכללים במודל הם קרוב לוודאי התהליכים העיקריים המשפיעים על התפתחות האוכלוסייה באגם‪ .‬דוגמא‬
‫לכך היא השונות הרבה בין גודל אוכלוסיית הפילמנטים באגם בשנים ‪ 2007‬ו‪ 2008-‬אשר נראית היטב‬
‫בתוצאות המודל‪ .‬במהלך תקופה זו היו שינויים יחסית קטנים באוכלוסיית האקינטים‪ ,‬גם באגם וגם במודל‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מספר האקינטים בחורף‪-‬אביב ‪ 2007‬היה גבוה יותר מאשר ב‪ ,2008-‬בניגוד לאוכלוסיית הפילמנטים‪.‬‬
‫ההבדלים במגמות של שתי האוכלוסיות מרמזים כי האקינטים אינם בעלי תפקיד מכריע בקביעת גודל‬
‫אוכלוסיית הפילמנטים‪.‬‬
‫איור ‪ :103‬תוצאות הסימולציה (קו רציף) ונתוני האגם (עגולים) עבור התקופה ‪.2005-2009‬‬
‫‪98‬‬
‫בחנו את תפקידם של האקינטים בקביעת גודל אוכלוסיית הפילמנטים בעזרת מבחן רגישות של שני‬
‫פרמטרים מרכזיים הקובעים למעשה את תהליך הנביטה של האקינטים‪ .‬שני הפרמטרים היו האחוז המירבי‬
‫של אוכלסיית האקינטים היכול לעבור נביטה (‪ ,)Pgerm‬והטמפרטורה המינמאלית לתחילת הנביטה‬
‫(‪ .) Tgerm‬בניתוח הרגישות ערכי הפרמטרים נבחרו באקראי מתוך התפלגות ידועה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בדקנו את‬
‫השפעת הריכוז ההתחלתי של אקינטים בסדימנטים על גודל אוכלסיית הפילמנטים במהלך הסימולציה‪.‬‬
‫התוצאות מעידות על רגישות של המודל לכל אחד מהפרמטרים‪ ,‬אולם ההשפעה אינה אחידה (איור ‪.)104‬‬
‫למשל‪ ,‬שינוי בפרמטר ‪ Pgerm‬גרם לשינויים הגדולים ביותר באוכלוסיית הפילמנטים ולשונות הרבה ביותר‬
‫באוכלוסייה‪ .‬הרגישות הגבוהה לפרמטר זה מצביעה על הצורך לבחון את הפרמטר ביסודיות בעזרת ניסויים‬
‫או על בסיס תצפיות מהאגם‪ .‬למרות הרגישות לפרמטר‪ ,‬המגמות הכלליות המתקבלות מסימולציות ניתוח‬
‫הרגישות דומות למגמות שנצפו בהרצת הבסיס של המודל ומעידות על חשיבותם הרבה של גורמים‬
‫סביבתיים בקביעת השינויים באוכלסיית הפילמנים באגם‪.‬‬
‫איור ‪ :104‬תוצאות ניתוח הרגישות לבחינת השפעת הפרמטרים של הנביטה של האקינטים (‪ )A‬וריכוז האקינטים ההתחלתי (‪)B‬‬
‫על גודל אוכולוסיית הפילמנטים‪ .‬ערכי הפרמטים בניתוח הרגישות מופיעים בטבלה ‪ .B‬תוצאות הרצת הבסיס ניתנים לצורך‬
‫השוואה (כוכב שחור)‪ .‬התוצאות מייצגות את הממוצע וסטיית התקן עבור ‪ 20‬תאריכים שונים בתקופה ‪ .2005-2009‬שונות גדולה‬
‫יותר מצביעה על רגישות גבוהה יותר של המודל לפרמטר‪ .‬הערכים הוסטו לצורך בהירות הצגת הנתונים‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫תוצאות הסימולציות של מודל האפניזומינון של הכנרת מעידות ששלב האקינטים במחזור החיים של מין זה‬
‫והצלחת הנביטה משפיעות‪ ,‬אך באופן מוגבל‪ ,‬על מידת ההתפתחות של אוכלוסיית הפילמנטים בעמודת‬
‫המים‪ .‬גודל אוכלוסיית הפילמנטים משפיע ישירות על מידת ההצטברות של אקינטים בסדימנט אבל אין‬
‫אלו מהווים מקור חשוב להזנת האוכולוסייה הפלגית‪ .‬ההבדלים הרב שנתיים באוכלוסיית האקינטים לא‬
‫היוו הסבר לשונות הרב שנתיית שנצפתה באוכלסיית הפילמנטים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬הגורמים העיקריים שיכולים‬
‫להסביר חלק ניכר מהשונות הרב שנתית באוכלוסייה הפלגית הם הגורמים הסביבתיים‪ ,‬קרי‪ ,‬ריכוזי‬
‫הנוטריינטים (זרחן ואמונים אבל לא ניטרט)‪ ,‬טמפרטורה ואור‪.‬‬
‫‪.4.7‬‬
‫שונות רב שנתית ומרחבית בפריחת הפרידיניום והשפעתה על יציבות המערכת‬
‫אסף סוקניק‪ ,‬ג'סיקה סימלר (סטודנטית) בשיתוף עם אהרון קפלן – אונ' עברית‬
‫במימון רשות המים‬
‫הפריחה האביבית של פרידיניום בכנרת נתפסה במשך שנים רבות כאירוע עונתי קבוע‪ ,‬החוזר מידי שנה‬
‫בעוצמה ומתכונת כמעט קבועים‪ ,‬שמבטא את היציבות הלימנולוגית באגם‪ .‬אולם ב‪ 15 -‬השנים האחרונות‬
‫ת דירות התופעה פחתה‪ ,‬ובסוף החורף ובחודשי האביב נצפו לא אחת אוכלוסיות אחרות של פיטופלנקטון‬
‫מקבוצות טקסונומיות שונות כולל מינים רעילים של ציאנובקטריה‪ .‬היעדרות אוכלוסיית הפרידיניום‬
‫והשתלטות של מינים אחרים בשנים מסוימות מייצגים חוסר יציבות של המערכת האקולוגית ותהליכים לא‬
‫רצויים באגם‪.‬‬
‫התמורות הרב‪-‬שנתיות באוכלוסייה האביבית של הפיטופלנקטון בכנרת מעידות על שינויים במערכת‬
‫האקולוגית שמהותם אינה ברורה‪ .‬ניתוח ראשוני של המערכת מצביע על השפעה אפשרית של שינויים‬
‫בעומסי הנוטרינטים ו‪/‬או בשפיעות המים לכנרת‪ .‬בנוסף‪ ,‬תוצאות של מחקרים אחרונים מרמזים על גורמים‬
‫נוספים שהשפעתם על הרכב האוכלוסיות במערכות אקווטיות טרם נבדקה לעומק‪ .‬בין גורמים אלו ניתן‬
‫למנות מתכות קורט ומרכיבים אורגניים העשויים לתרום ליציבות האוכלוסייה המתפתחת‪ ,‬חומרים‬
‫אללופאטיים המופרשים על ידי האוכלוסייה המתפתחת ומעכבים התפתחות של אוכלוסיות מתחרות‪,‬‬
‫ומטאבוליטים מישניים המופרשים על ידי האוכלוסייה הדומיננטית ומשמשים לתקשורת בין פרטי‬
‫האוכלוסייה לתיאום מצבה הפיסיולגי ותגובותיה לסביבה‪ .‬במחקר זה אנו פועלים לזיהוי וכימות הגורמים‬
‫הסביבתיים והביולוגיים המשפיעים על הפריחה העונתית של פרידיניום בכנרת‪ ,‬ובסיבות לתנודתיות הרב‪-‬‬
‫שנתית באירועי הפריחה האביבית‪.‬‬
‫גם במהלך חורף אביב ‪ 2010‬לא התפתחה בכנרת אוכלוסיה של פרידיניום ובמקומה נצפו אוכלוסיות של‬
‫מיקרוציסטיס בחודשים פברואר מרץ ואוכלוסיה של הירוקית החוטית מגושיה‪ .‬דגימות פיטופלנקטון נאספו‬
‫במהלך העונה‪ ,‬והנוכחות המזערית של דינופלגלטים הוגדרה בהסתכלות מיקרוסקופית ובהמשך תיבחן גם‬
‫בשיטות גנטיות שפותחו במהלך שנת הפעילות‪.‬‬
‫ניסויי מעבדה שנערכנו ב ‪ 2010‬תוכננו לבחון את החשיבות של מי שיטפונות מאגן ההיקוות של הכנרת על‬
‫התפתחות אוכלוסיית הפרידיניום‪ .‬בשנה הקודמת דיווחנו שתוספת של מי שיטפונות מהירדן או מים‬
‫שנאספו באגמון החולה תמכו ועודדו את הגידול של תרביות פרידיניום במעבדה‪ .‬בניסויים נוספים שערכנו‬
‫נבחנת ההשפעה של מי נגר מאזורים שונים באגן ההיקוות על גידול פרידיניום בתנאי מעבדה מבוקרים‬
‫כאשר תרביות המקור הורעבו ליסודות קורט‪ ,‬וריכוז יסודות אלו במצע הגידול הוגבל אף הוא‪ .‬התרומה‬
‫היחסית של יסודות קורט במי נגר לגידול הפרידיניום נבחנה בעקבות תוספת של מים אלו לתרביות‪.‬‬
‫התוצאות המוצגות באיור ‪ 105‬הן מניסוי בו הוספו מי שיטפונות מחורף ‪ 2009-2010‬בשיעור של ‪ 25%‬מהנפח‬
‫‪111‬‬
‫הסופי‪ 3 .‬הטיפולים הם‪ :‬מים משיטפון בירדן (‪ ,)3.11.2009Jor09‬מים משיטפון נוסף עיקרי לשנת ‪ 2010‬בירדן‬
‫(‪ )26.1.2010 Jor10‬ומים משיטפון בנחל עמוד (‪.)3.11.2009 Amud‬‬
‫‪4500‬‬
‫‪ControlP‬‬
‫‪ControlN‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪Jor09‬‬
‫‪3500‬‬
‫‪Jor10‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2000‬‬
‫]‪[cell/ml‬‬
‫‪Amud‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0‬‬
‫‪77‬‬
‫‪70‬‬
‫‪63‬‬
‫‪56‬‬
‫‪49‬‬
‫‪42‬‬
‫‪35‬‬
‫‪28‬‬
‫‪21‬‬
‫‪14‬‬
‫‪7‬‬
‫‪0‬‬
‫]‪Time [days‬‬
‫איור ‪ :105‬עקומי גידול של פרידניום במצע ים שונים בהם ניתן ביטוי לחשיבות יסודות הקורט לגידול‪ .‬המצעים שנבחנו‪.1 :‬‬
‫לינדסטרום מלא (ביקורת חיובית של מצע לינדסטרום עם ‪ 100%‬תערובת המתכות הרגילה בשיעור של ‪ 25%‬מהנפח הסופי‪-‬‬
‫‪ .2 )Control P‬לינדסטרום חסר (ביקורת שלילית של מצע לינדסטרום ללא תערובת המתכות הרגילה ‪ .3 )Control N -‬מצע‬
‫לינדסטרום בתוספת של ‪ 25%‬מי ירדן שנאספו ב ‪ 3‬בנובמבר ‪ .4 )Jor09( 2009‬מצע לינדסטרום בתוספת של ‪ 25%‬מי ירדן שנאספו‬
‫ב ‪ 26‬בינואר ‪ .5 )Jor10( 2010‬מצע לינדסטרום בתוספת של ‪ 25%‬מי נחל עמוד שנאספו ב ‪ 3‬בנובמבר ‪ .(Amud) 2009‬ריכוז‬
‫הניטראט והפוספאט במצעי הגידול הותאם לריכוזים דומים בביקורת ובניסוי‪.‬‬
‫התוצאות המוצגות באיור ‪ 105‬מצביעות על יתרון לגידול הפרידניום בתנאים של מחסור ביסודות קורט‬
‫המושג כתוצאה מתוספת מים שנאספו במהלך שיטפון בנחל עמוד‪ .‬אמנם גם תוספות מהירדן תומכות‬
‫בגידול הפרידניום במידה זהה או מעט מעל הגידול בביקורת החיובית‪ ,‬אך הגידול בתוספת מי נחל עמוד הוא‬
‫חריג הן בקצב הגידול המחושב והן ביבול התאים המתקבל ויציבות התרבית‪ .‬בניסוי דומה בו תרביות‬
‫הפרידיניום הורעבו לסלניום בלבד (ולא למכלול יסודות הקורט) למשך ‪ 5‬שבועות נמצא שלמים שנאספו‬
‫משיטפון בנחל עמוד יכולת מרשימה בתמיכה בגידול הפרידיניום‪ .‬האם למים משיטפון בעמוד תכולת‬
‫סלניום גבוהה יותר או אולי תכולה של יסודות קורט אחרים בריכוזים המאפשרים גידול הפרידיניום במצע‬
‫עני ביסודות אלו? אנליזה כימית של מים אלו לזיהוי וכימות יסודות הקורט הראתה ריכוזים גבוהים של‬
‫ניקל‪ ,‬בריום‪ ,‬ונדיום וסטרונציום במי העמוד יחסית למי הירדן (טבלה ‪ .)21‬אולם התרומה של יסודות אלו‬
‫לגידול פרידיניום אינה ברורה‪.‬‬
‫ממצא מעניין שהתקבל במהלך ניסויי הגידול קשור למחזור החנקן והשפעת הפרידיניום על יצירת והפרשת‬
‫אמוניום וניטריט לתרביות‪ .‬ניתוח ריכוז צורוני החנקן בתרביות (של הניסוי המוצג באיור ‪ 105‬לדוגמה) הראה‬
‫שבתרביות שונות שיעור צריכת הניטראט הוא שונה ובמקביל מתקיימת הצטברות של אמוניה וניטריט‬
‫במצעי הגידול (איור ‪ .)106‬בחלק מהתרביות ריכוז הניטריט הגיע לכדי ‪ 0.5‬מג"ל חנקן וריכוז האמוניה לכדי‬
‫‪ 1.4‬מג"ל חנקן במצע שהכיל מים מהירדן ממועד שיטפון ב ‪ .2010‬הגידול המואץ בתרבית שניזונה במים‬
‫מנחל עמוד הביא לירידה משמעותית בריכוז החנקה בעוד ריכוזי האמוניה והניטריט במצע זה היו בסוף‬
‫תקופת הגידול נמוכים יחסית לתרביות האחרות‪ .‬התופעה של הצטברות ניטריט ואמוניה במצע הגידול של‬
‫פרידיניום נצפתה לראשונה בעבודה זו והיא מוסברת בהפרת האיזון הביוכימי בתהליך הקליטה של החנקה‬
‫והטמעתה בחומצות אמינו‪ .‬להצטברות ניטריט ואמוניה עשויה להיות השפעה על גידול האצות בתרבית‬
‫בשל השפעתם המעכבת‪ .‬במערכות סביבתיות מורכבות יותר ההשפעה של רכיבים אלו עשויה להיות גם על‬
‫אוכלוסיות אחרות של אצות או זואופלנקטון‪.‬‬
‫‪111‬‬
'‫ האנליזה בוצעה במכון הגיאולוגי (דר' לודביק הליץ‬.‫ השוואת ריכוז יסודות קורט בדגימות מים מהירדן ומנחל עמוד‬:21 ‫טבלה‬
.ICP-MS/ ‫ נשרי) במערכת‬.‫בתיאום ואחריות של דר' ע‬
Element
Lindstrum
10
100
50
0.16
50
Ag
Al
As
B
Ba
Cd
Co
Cr
Cu
Fe
Li
Mn
Mo
Ni
Pb
Rb
Sb
Se
Sr
Th
U
V
Zn
Tend
0.50
1.50
1.00
0.50
Tend
0.40
0.30
0.20
ControlN
Jor09
Treatm ent
Jor10
Amud
6.00
4.00
2.00
0.00
ControlP
Tend
8.00
0.10
0.00
To
Nitrate
Nitrite
Nitrate [mg/L]
Ammonia [mg N/L]
2.00
T0
Ammonia
Amud
udl
Udl
Udl
925
364
udl
udl
udl
23.6
udl
udl
udl
4.1
21.2
udl
6.7
0.41
udl
570
udl
0.95
49.1
76.2
10.00
0.60
T0
Nitrite [mg N/L]
2.50
Concentrations: [nM]
Jor 09
Jor 10
udl
udl
udl
udl
udl
udl
925
694
164
182
udl
udl
udl
udl
udl
udl
udl
udl
udl
udl
udl
udl
udl
4.5
3.1
1.8
udl
udl
udl
udl
5.5
2.35
udl
udl
udl
udl
542
513
udl
udl
0.52
0.62
19.6
udl
56.7
38.2
0.00
ControlP
ControlN
Jor09
treatm ent
Jor10
Amud
ControlP
ControlN
Jor09
Jor10
Amud
treatm ent
)‫ חנקית ואמוניה בתרביות של פרידני ום (ערכים שנמדדו בתחילת הניסוי מול אלו שנמדדו בסוף הניסוי‬,‫ ריכוז חנקה‬: 106 ‫איור‬
.105 ‫ נתוני המצעים מפורטים בהסבר לאיור‬.‫שגודלו במצע עני ביסודות קורט ובתוספות של מים מהירדן או מנחל עמוד‬
112
‫‪ .4.8‬פירוק פיגמנטים ושימורם בקרקעית ככלי ללימוד שינויי עבר בפוריות‬
‫יוסף יעקבי‪ ,‬סמיון קגנובסקי‬
‫במימון הקרן הלאומית למדע‬
‫תפרוסת הפיגמנטים בסדימנט של הכנרת עד לעומק של כ‪ 270-‬ס"מ נידונה בדו"ח קודם ואילו בפרק זה אנו‬
‫מסכמים את הדיגום שנועד לתאר את התפוצה המרחבית של הפיגמנטים בסדימנט בשכבה העליונה של ‪0-‬‬
‫‪ 10‬ס"מ‪ .‬היות ובסיס הנירמול של הפיגמנטים הוא החומר האורגני המוכל בסדימנט‪ ,‬בדקנו נתון זה ומצאנו‬
‫שונות שנעה בין ‪ 8.2‬ל‪( 16.9% -‬טבלה ‪ )22‬והייתה במתאם חיובי עם עומק תחנת הדיגום (איור ‪ .)107‬בכל‬
‫אחת מתחנות הדיגום הייתה נטייה ברורה של ירידת שיעור החומר האורגני עם עומק הסדימנט‪ ,‬כאשר‬
‫הירידה בכל תחנה הייתה כמעט קווית‪ ,‬אם כי שיפוע הפחיתה השתנה בין התחנות (טבלה ‪.)22‬‬
‫‪Depth related percentage of OM‬‬
‫‪18‬‬
‫‪15‬‬
‫‪9‬‬
‫‪y = 0.3163x + 4.1836‬‬
‫‪R2 = 0.859‬‬
‫‪6‬‬
‫‪OM, %‬‬
‫‪12‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪30‬‬
‫‪10‬‬
‫‪Depth, m‬‬
‫איור ‪ :107‬שיעור החומר האורגני (‪ ) OM‬בשכבת הסדימנט העליונה כתלות בעומק אתר הדיגום בכנרת‪ .‬דיגום של ‪ 10‬פברואר‬
‫‪.2010‬‬
‫הרצת מיצוי מיצוי אצטון של הסדימנטים במערכת הפרדה כרומטוגרפיה (‪ )HPLC‬הניבה בין ‪ 27‬ל‪37-‬‬
‫פיגמנטים‪ ,‬בשכבה העליונה של כל תחנת הדיגום‪ .‬אולם‪ ,‬עם הירידה לעומק הסדימנט חלה פחיתה במספר‬
‫הפיגמנטים ובתחנות השטוחות ביותר זה נראה באורח החריף ביותר (טבלה ‪ .)22‬השיא הבולט ביותר היה זה‬
‫של לוטאין‪/‬זיאקסנטין (איננו מסוגלים להפריד את שני אלה במערכת שלנו) ופיגמנטים בולטים אחרים היו‪:‬‬
‫בטא‪-‬קרוטן‪ ,‬איזו‪-‬רניארטן ובטא‪-‬איזו‪-‬רניארטן וכמה פיגמנטים לא מזוהים אך דומים מאד ספקטרלית‬
‫ללוטאין‪ .‬מצאנו גם כלורופילים‪ ,‬אך אלה הופיעו בכמויות קטנות‪ .‬מצאנו שריכוז הפיגמנטים (מנורמל לחומר‬
‫אורגני) נמצא בתאם חיובי עם עומק תחנת הדיגום (טבלה ‪ ,22‬איור ‪ ,)108‬כדוגמת החומר האורגני‪.‬‬
‫במרבית המקרים ריכוז הפיגמנט מנורמל חומר‪-‬אורגני ירד עם עומק הסדימנט (טבלה ‪ ,22‬איור ‪ ,)109‬אך‬
‫שיעור הירידה היה שונה בין תחנות הדיגום השונות וכן בין הפיגמנטים השונים בכל תחנה (איור ‪.)110‬‬
‫‪113‬‬
‫טבלה ‪ :22‬שיעור החומר האורגני‪ ,‬מספר הפיגמנטים שזוהו במערכת הפרדה כרומטוגרפיה (‪ ,)HPLC‬וריכוז הפיגמנטים הבולטים‬
‫(מנורמלים לחומר אורגני) בדוגמאות סדימנט הכנרת שנדגמו ב‪ 8-‬תחנות בכנרת ב‪ 10 -‬פברואר ‪ .2010‬פיגמנטים ‪ p24.8‬ו‪p25.9 -‬‬
‫הם פיגמנטים לא מזוהים‪ ,‬דומים ספקטרלית ללוטאין ומוגדרים ע"י זמן ההדחה מהקולונה‪.‬‬
‫‪‬‬‫‪carotene‬‬
‫‪133‬‬
‫‪143‬‬
‫‪111‬‬
‫‪86‬‬
‫‪96‬‬
‫‪23‬‬
‫‪84‬‬
‫‪87‬‬
‫‪19‬‬
‫‪199‬‬
‫‪175‬‬
‫‪149‬‬
‫‪481‬‬
‫‪779‬‬
‫‪329‬‬
‫‪380‬‬
‫‪330‬‬
‫‪279‬‬
‫‪137‬‬
‫‪142‬‬
‫‪105‬‬
‫‪75‬‬
‫‪168‬‬
‫‪142‬‬
‫‪Iso‬‬‫‪renieratene‬‬
‫‪56‬‬
‫‪61‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪47‬‬
‫‪10‬‬
‫‪24‬‬
‫‪23‬‬
‫‪13‬‬
‫‪90‬‬
‫‪89‬‬
‫‪49‬‬
‫‪319‬‬
‫‪218‬‬
‫‪120‬‬
‫‪150‬‬
‫‪158‬‬
‫‪161‬‬
‫‪99‬‬
‫‪117‬‬
‫‪54‬‬
‫‪9‬‬
‫‪18‬‬
‫‪6‬‬
‫‪p25.9‬‬
‫‪89‬‬
‫‪29‬‬
‫‪11‬‬
‫‪47‬‬
‫‪22‬‬
‫‪5‬‬
‫‪51‬‬
‫‪19‬‬
‫‪3‬‬
‫‪115‬‬
‫‪41‬‬
‫‪15‬‬
‫‪218‬‬
‫‪189‬‬
‫‪52‬‬
‫‪185‬‬
‫‪81‬‬
‫‪51‬‬
‫‪67‬‬
‫‪32‬‬
‫‪19‬‬
‫‪47‬‬
‫‪9‬‬
‫‪7‬‬
‫‪Pigment OM-1g g-1‬‬
‫‪Lutein/‬‬
‫‪zeaxanthin‬‬
‫‪p24.8‬‬
‫‪251‬‬
‫‪37‬‬
‫‪231‬‬
‫‪29‬‬
‫‪175‬‬
‫‪20‬‬
‫‪125‬‬
‫‪16‬‬
‫‪156‬‬
‫‪19‬‬
‫‪38‬‬
‫‪5‬‬
‫‪141‬‬
‫‪15‬‬
‫‪137‬‬
‫‪15‬‬
‫‪26‬‬
‫‪2‬‬
‫‪313‬‬
‫‪42‬‬
‫‪262‬‬
‫‪34‬‬
‫‪224‬‬
‫‪32‬‬
‫‪739‬‬
‫‪149‬‬
‫‪643‬‬
‫‪101‬‬
‫‪575‬‬
‫‪58‬‬
‫‪618‬‬
‫‪110‬‬
‫‪495‬‬
‫‪113‬‬
‫‪56‬‬
‫‪53‬‬
‫‪207‬‬
‫‪31‬‬
‫‪112‬‬
‫‪25‬‬
‫‪94‬‬
‫‪21‬‬
‫‪103‬‬
‫‪13‬‬
‫‪55‬‬
‫‪7‬‬
‫‪45‬‬
‫‪6‬‬
‫‪#peaks‬‬
‫‪37‬‬
‫‪36‬‬
‫‪32‬‬
‫‪26‬‬
‫‪33‬‬
‫‪23‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪14‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪32‬‬
‫‪36‬‬
‫‪34‬‬
‫‪34‬‬
‫‪32‬‬
‫‪30‬‬
‫‪33‬‬
‫‪32‬‬
‫‪27‬‬
‫‪22‬‬
‫‪27‬‬
‫‪13‬‬
‫‪12‬‬
‫‪depth,‬‬
‫‪cm‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪%‬‬
‫‪organic‬‬
‫‪10.3‬‬
‫‪8.3‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪8.5‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪7.2‬‬
‫‪9.3‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪11.3‬‬
‫‪9.6‬‬
‫‪7.8‬‬
‫‪16.9‬‬
‫‪13.2‬‬
‫‪9.2‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪12.2‬‬
‫‪9.4‬‬
‫‪11.1‬‬
‫‪9.9‬‬
‫‪8.7‬‬
‫‪8.2‬‬
‫‪7.2‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪Station‬‬
‫‪EG‬‬
‫‪G‬‬
‫‪D‬‬
‫‪K‬‬
‫‪A‬‬
‫‪30m‬‬
‫‪F‬‬
‫‪H‬‬
‫‪Lutein/zeaxanthin in the uppermost bottom layer‬‬
‫‪800‬‬
‫‪400‬‬
‫‪200‬‬
‫‪Lutein OM -1,  g g-1‬‬
‫‪y = 25.724x - 266.97‬‬
‫‪R2 = 0.9173‬‬
‫‪600‬‬
‫‪0‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪30‬‬
‫‪10‬‬
‫‪Depth, m‬‬
‫איור ‪ :108‬ריכוז לוטאין‪/‬זיאקסנטין מנורמל חומר האורגני (‪ ) OM‬בשכבת הסדימנט העליונה כתלות בעומק אתר הדיגום בכנרת‪.‬‬
‫דיגום של ‪ 10‬פברואר ‪.2010‬‬
‫‪114‬‬
‫‪P24.8 OM-1‬‬
‫‪100 150 200 250‬‬
‫‪Lutein OM-1‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫‪900‬‬
‫‪600‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪P25.9 OM-1‬‬
‫‪Isorenieratene OM-1‬‬
‫‪400‬‬
‫‪0‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪Depth, cm‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-carotene OM-1‬‬
‫‪100 200 300 400 500‬‬
‫‪300‬‬
‫‪OM, %‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0‬‬
‫‪150‬‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪Depth, cm‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪OM-normalized pigments unit: g g-1‬‬
‫איור ‪ :109‬התפרוסת האנכית של ריכוז חומר אורגני והפיגמנטים הבולטים בסדימנט הכנרת‪ ,‬בתחנה ‪ A‬בכנרת‪ .‬דיגום של ‪10‬‬
‫פברואר ‪.2010‬‬
‫העבודה מצביעה בבירור שחומר הנקבר בסדימנט ממשיך לעבור שינויים מהירים יחסית– הדבר מודגם ע"י‬
‫כלל החומר האורגני וביתר שאת ע"י הפיגמנטים‪ .‬השינויים הם תלויי מקום וזהות החומר‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫צריך לציין את האחידות היחסית בהרכב הפיגמנטים הנשמרים ואת המרכיב הבולט של פיגמנטים של‬
‫חיידקים אנאירוביים (נגזרות האיזו‪-‬רניארטן) בכל התחנות‪ ,‬גם תחנות שלעולם אינן מכוסות במים שאין‬
‫בהם חמצן‪ .‬הממצא הזה מצביע בבירור על הנעה של חלקיקים מכיוון מרכז האגם אל שוליו וקבורת‬
‫חלקיקים הרחק ממקום היווצרותם‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫‪Vertical decline of OM and pigments‬‬
‫‪110‬‬
‫‪90‬‬
‫‪70‬‬
‫‪Loss, %‬‬
‫‪50‬‬
‫‪30‬‬
‫‪10‬‬
‫‪H‬‬
‫‪F‬‬
‫‪30m‬‬
‫‪K‬‬
‫‪A‬‬
‫‪car‬‬
‫‪isore.‬‬
‫‪D‬‬
‫‪p25.9‬‬
‫‪G‬‬
‫‪p24.8‬‬
‫‪EG‬‬
‫‪-10‬‬
‫‪lutein‬‬
‫‪OM‬‬
‫איור ‪ :110‬שיעור אבדן חומר אורגני (‪ )OM‬ופיגמנטים בתחנות שונות בסדימנט הכנרת‪ ,‬במעבר מעומק של ‪ 5‬ס"מ מתחת לפני‬
‫הסדימנט ועד לעומק של ‪ 10‬ס"מ‪.‬‬
‫‪(isore. = isorenieratene; car = -carotene, p24.8 and p25.9 – are lutein-like peaks identified by elution timing).‬‬
‫‪ .4.9‬בדיקת הקשר בין דג הלבנון לזואופלנקטון וההשלכות לגבי דילול סרדינים‬
‫גדעון גל ‪ ,‬תמיר אופק (אונ' חיפה)‪ ,‬ג'ימי שפירו (אגף הדייג)‬
‫במימון רשות המים‬
‫החל מתחילת שנות ה‪ 90-‬אנו עדים לשינויים גדולים באוכלוסיות דג הלבנון והזואופלנקטון כאחד באגם‬
‫הכנרת‪ .‬שינויים אלו כללו בין השאר את הקריסה בדייג המסחרי של הלבנון ב‪ ,1993-‬ותנודות גדולות בגודל‬
‫האוכלוסייה וגודל הפרטים באוכלוסיית דג הלבנון ב‪ .2004-‬בד בבד עם שינויים אלו באוכלוסיית דג הלבנון‪,‬‬
‫חלו תמורות באוכלוסיות הזואופלנקטון שכללו ירידה של הביומסה לערכי מינימום ב‪ 1993-‬ושוב ב‪,2004-‬‬
‫כמו גם שינויים בהרכב המינים היחסי ובתרומה של מינים קטנים ביחס למינים גדולים‪ .‬כאסטרטגיה‬
‫להתמודדות עם קריסת הדייג ב‪ 1993 -‬הופעלה בכנרת החל משנת ‪ 1995‬תוכנית של דייג לבנון מסובסד‬
‫(הידועה כ‪"-‬תוכנית הדילול")‪ .‬תוכנית זאת נבנתה סביב הנחה מרכזית אחת‪ :‬יחסי דג הלבנון‪-‬זואופלנקטון‪-‬‬
‫אצות בכנרת מבוססים על בקרה עילית (‪ .)Top-down control‬על כן‪ ,‬צמצום לחץ הטריפה של דג הלבנון‬
‫על הזואופלנקטון יעלה את ביומסת הזואופלנקטון באגם ובכך גם את כמות המזון הזמינה לדגים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫עלייה בביומסת הזואופלנקטון תביא גם לירידה בביומסת האצות ובכך תשפר את איכות מי הכנרת‪.‬‬
‫בפועל קיים מעט מידע בנושא רכיבי התזונה הזואופלנקטוניים ואופן התזונה של דג הלבנון ומעט עדויות‬
‫ישירות היכולות להצביע בברור על יחסי טורף‪-‬נטרף ובקרה עילית בין דג הלבנון לזואופלנקטון או לתמוך‬
‫בהיפותיזה הקושרת בין גודל גוף דג הלבנון לחוסר מזון‪ .‬בפרויקט זה אנו בוחנים את העדפות המזון של דג‬
‫הלבנון ע"י השוואת תכני קיבה של דגי לבנון בשלבי התפתחות שונים ובעונות השונות‪ ,‬למצאי המזון‬
‫(הזואופלנקטון) באגם‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫במהלך השנים ‪ 2010- 2008‬בוצעו מספר הפלגות לצורך דיגום דגי לבנון (על ידי הדייגים) וזואופלנקטון‬
‫(ברשת פלנקטון)‪ .‬ההפלגות בוצעו בנובמבר ‪ ,2008‬ובינואר‪ ,‬נובמבר ודצמבר ‪ 2009‬ובמרץ ‪ ,2010‬בסה"כ ששה‬
‫דיגומים‪ .‬לאחר מדידת אורך ומשקל הדגים נותחו ותוכני המעי קובעו ונשמרו להמשך בדיקות‪ .‬נמדדו אורך‬
‫המעי ומשקל תוכן המעי ונבדקה תכולת המעי במיקרוסקופ‪ .‬דוגמאות הזואופלנקטון עברו קיבוע ונספרו‬
‫במיקרוסקופ בעזרת תוכנת הפלנקטומטריקס‪.‬‬
‫סה"כ נדגמו ‪ 20‬דגים בכל אחד מהדיגומים שיצגו טווח של גדלים שנע בין ‪ 91-154‬מ"מ וממוצע כולל של‬
‫‪ 125.7‬מ"מ‪ .‬למעט הדיגום של נובמבר ‪ 2009‬שהיה שונה באופן מובהק מכל שאר הדיגומים (‪,)p<0.01‬‬
‫ההבדלים בין רוב הדגימות היו לא גדולים (איור ‪ .)111‬אורך הגוף הממוצע של הדגים בדיגומים של נובמבר‬
‫‪( 2008‬שני דיגומים)‪ ,‬ינואר ‪ ,2009‬נובמבר ‪ ,2009‬דצמבר ‪ 2009‬ומרץ ‪ 2010‬היו ‪127.9 ,110.2 ,133.9 ,126.1 ,129.8‬‬
‫ו‪ 122 -‬מ"מ‪ ,‬בהתאמה‪ .‬ההבדלים בין ממוצעי אורך הגוף של הדגים שנדגמו בנובמבר ‪ 2008‬לבין ממוצע אורך‬
‫גוף הדגים בינואר ‪ 2009‬מעידים על גידול ממוצע באורך הגוף של ‪ 0.08‬מ"מ‪/‬יום בתקופה זו‪ .‬בתקופה שבין‬
‫נובמבר ‪ 2009‬למרץ ‪ 2010‬קצב הגידול עמד על ‪ 0.06‬מ"מ‪/‬יום‪ .‬קצבים אלו עומדים ביחס לקצבים ממוצעים‬
‫של ‪ 0.0006‬עד ‪ 0.04‬מ"מ‪/‬יום שנצפו בשנים ‪.2005-2007‬‬
‫דיגום ‪2‬‬
‫דיגום ‪1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫מס' הפרטים‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪>140‬‬
‫‪0‬‬
‫‪>140‬‬
‫‪135‬‬
‫‪130‬‬
‫‪125‬‬
‫‪120‬‬
‫‪115‬‬
‫מס' הפרטים‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪135‬‬
‫‪<110‬‬
‫‪130‬‬
‫‪120‬‬
‫‪125‬‬
‫‪115‬‬
‫‪<110‬‬
‫אורך הדג (מ"מ)‬
‫אורך הדג (מ"מ)‬
‫דיגום ‪3‬‬
‫דיגום ‪4‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪4‬‬
‫מס' הפרטים‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪>140‬‬
‫‪135‬‬
‫‪130‬‬
‫‪120‬‬
‫‪125‬‬
‫‪115‬‬
‫‪0‬‬
‫‪<110‬‬
‫‪>140‬‬
‫‪135‬‬
‫אורך הדג (מ"מ)‬
‫‪130‬‬
‫‪125‬‬
‫‪120‬‬
‫‪115‬‬
‫‪<110‬‬
‫אורך הדג (מ"מ)‬
‫דיגום ‪5‬‬
‫דיגום ‪6‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪4‬‬
‫מס' הפרטים‬
‫‪6‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪>140‬‬
‫‪135‬‬
‫‪130‬‬
‫‪125‬‬
‫‪115‬‬
‫מס' הפרטים‬
‫‪8‬‬
‫‪120‬‬
‫מס' הפרטים‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪<110‬‬
‫‪>140‬‬
‫אורך הדג (מ"מ)‬
‫‪135‬‬
‫‪130‬‬
‫‪125‬‬
‫‪120‬‬
‫‪115‬‬
‫‪<110‬‬
‫אורך הדג (מ"מ)‬
‫איור‪ :111‬התפלגות אורכי הדגים במ"מ עבור ששת הדיגומים שנערכו ב‪ 12.11.2008-‬בשעה ‪( 12:00‬מס' ‪ ,)1‬ב‪ 12.11.2008-‬בשעה‬
‫‪( 14:00‬מס' ‪( 28.1.2009 ,)2‬מס' ‪( 18.11.2009 ,)3‬מס' ‪( 27.12.2009 ,)4‬מס' ‪ )5‬ו‪( 11.3.2010-‬מס' ‪.)6‬‬
‫‪117‬‬
‫על פי התוצאות של משקל ואורך הדגים‪ ,‬ניתן לראות תלות ברורה בין אורך הדג למשקלו (איור ‪,)112‬‬
‫כמקובל בספרות‪ .‬תלות הדוקה זו בין שני משתנים אלו מאפשרת לקבוע נוסחא אמינה לניבוי משקל הדג‬
‫עפ"י אורכו‪ .‬מתוך השוואה לנתונים משנים קודמות עולה כי יחסי האורך‪-‬משקל בדגים שנדגמו דומים‬
‫ליחסים שנמצאו בדגי לבנון בכנרת בשנים ‪ 2006-2008‬ולאלו של תחילת שנות ה‪ .50-‬לעומת זאת דגים‬
‫שנדגמו בכנרת בשנים ‪ 2004-2005‬התאפיינו ביחסי האורך‪-‬משקל שונים עקב משקל גוף נמוך יחסית‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪3.1753‬‬
‫‪y = 4E-06x‬‬
‫‪30‬‬
‫‪2‬‬
‫‪r = 0.88, p<0.001, N=120‬‬
‫‪25‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫מסת הדג (גרם)‬
‫‪20‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪175‬‬
‫‪150‬‬
‫‪125‬‬
‫‪100‬‬
‫‪75‬‬
‫אורך הדג (מ"מ)‬
‫איור ‪ :112‬התלות בין אורך הדגים למשקלם‪ .‬כמו כן מוצגים באיור‪ :‬משוואת הרגרסיה‪ ,‬השונות המוסברת (‪ ,)r2‬המובהקות‬
‫הסטטיטית (‪ )p‬וגודל המדגם (‪.)N‬‬
‫נמצאו הבדלים מובהקים בין ששת דיגומי הדגים בכל ארבעת הפרמטרים שנמדדו (אורך‪ ,‬מסה‪ ,‬אורך מעי‬
‫ומשקל תוכן מעי)‪ .‬בתקופה שבין נובמבר ‪ 2008‬לבין ינואר ‪ ,2009‬סה"כ ‪ 77‬ימים‪ ,‬גדלו הדגים בממוצע ב‪0.02-‬‬
‫ג'‪/‬יום‪ .‬ההבדלים בין ממוצע מסות הדגים שנדגמו בנובמבר ‪ 2009‬לבין ממוצע המסות במרץ ‪( 2010‬תקופה‬
‫של ‪ 113‬ימים) מעידים על גידול ממוצע של ‪ 0.05‬ג'‪/‬יום‪ .‬הקצבים ממוצעים של שינוי משקל גוף דגי הלבנון‬
‫בשנים ‪ 2005-2007‬היה ‪ 0.018 -0.003‬ג'‪/‬יום‪ .‬הערכים החריגים של קצבי הגידול בין שני תאריכי הדיגום‬
‫האחרונים כנראה נובע מדיגום של אוכלוסייה של דגים קטנים במיוחד ב‪( 18.11.2009-‬איור ‪.)112‬‬
‫כאשר אנו בוחנים את חלוקת פרטי הזואופלנקטון לפי הקבוצות הטקסונומיות הנפוצות שנמצאו במעי‬
‫הדגים‪ ,‬כלומר קופפודים (ללא פרטי ‪ Nauplii‬שלא נמצאו כלל במעי הדגים) מול קלדוצירה‪ ,‬ניתן לראות‬
‫(איור ‪ )113‬שנמצאו פי ‪ 3.3‬קופפודים (‪ 936.11 ± 68.88‬בממוצע לדג) מאשר פרטי קלדוצירה (‪283.24 ± 24.39‬‬
‫בממוצע לדג) ונתון זה גם מובהק סטטיסטית (‪.)p<0.001, t 238 =9.204‬‬
‫כדי לבחון האם יש הבדלים בין העדפות המזון של הדגים לפי גודלם‪ ,‬הם חולקו לשלוש קבוצות אורך‪,‬‬
‫פרטים קטנים שאורכם קטן מ‪ 120-‬מ"מ (‪ ,)n=38‬פרטים בינוניים שאורכם ‪ 120-140‬מ"מ (‪ )n=66‬ופרטים‬
‫גדולים שאורכם גדול מ‪ 140 -‬מ"מ (‪ .)n=16‬נמצא יחס ישר וחיובי בין גודל הדגים לבין מספר פרטי‬
‫הזואופלנקטון שנמצאו בתוכן המעי שלהם בכל שלושת הקטגוריות (איור ‪ ,)114‬ובמילים אחרות ככל‬
‫שהדגים גדולים יותר הם אוכלים יותר‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא נמצא הבדל מובהק בין קבוצות הגודל של הדגים במספר‬
‫פרטי הקלדוצירה שנמצאו במעי הדגים‪ ,‬אך נמצא שיש הבדל מובהק בין קבוצות הגודל של הדגים במספר‬
‫הקופפודים שנמצאו במעי הדגים (‪ )F2,117=2.508, p<0.05‬ובסך כל פרטי הזואופלנקטון (קופפודים‪,‬‬
‫‪118‬‬
‫קלדוצירה ורוטיפרים) שנמצאו במעי הדגים (‪ .)F2,117=2.194, p<0.05‬מבחינת סך כל פרטי הזואופלנקטון‬
‫שנמצאו במעי הדגים‪ ,‬נמצא הבדל מובהק רק בין הדגים הגדולים לקטנים (‪.)p<0.05‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪600‬‬
‫‪400‬‬
‫מספר פרטים ממוצע‬
‫‪800‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Copepods‬‬
‫‪Cladocerans‬‬
‫קבוצה טקסונומית‬
‫איור ‪ :113‬מספר פרטי הזואופלנקטון הממוצע ‪ ±‬שגיאת תקן‪ ,‬שנמצאו במעי הדגים מכל הדיגומים (סה"כ ‪ 120‬דגים) לפי קבוצה‬
‫טקסונומית‪.‬‬
‫‪* B‬‬
‫*‬
‫‪2200‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1800‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A AB‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1400‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪800‬‬
‫‪600‬‬
‫‪400‬‬
‫‪200‬‬
‫מספר פרטים ממוצע‬
‫‪1600‬‬
‫מ"מ ‪≥ 120‬‬
‫מ"מ ‪120-140‬‬
‫מ"מ ‪≥ 140‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Total‬‬
‫‪zooplankton‬‬
‫‪Cladocerans‬‬
‫‪Copepods‬‬
‫קבוצה טקסונומית‬
‫איור ‪ :114‬מספר פרטי הזואופלנקטון הממוצע ‪ ±‬שגיאת תקן לפי קבוצה טקסונומית ‪ ,‬שנמצאו במעי הדגים מכל הדיגומים (סה"כ‬
‫‪ 120‬דגים) עבור קבוצות גודל הדגים‪ .‬הכוכבית מעל העמודות מסמלת שיש הבדל מובהק (‪ )p<0.05‬לפי מבחן שונויות חד כיווני‬
‫‪( One-way ANOVA‬הנתונים התפלגו נורמאלית לאחר ביצוע טרנספורמציית שורש והשונויות נמצאו הומוגניות) בין קבוצות‬
‫הגודל של הדגים מבחינת פרטי הזואופלנקטון שנמצאו במעי‪ ,‬והאותיות מעל העמודות מעידות על הבדל מובהק (‪ )p<0.05‬לפי‬
‫מבחן פוסט הוק (‪ )Bonferroni‬בתוך הקבוצה הטקסונומית‪ ,‬בין העמודות של כל קבוצת גודל‪ .‬לדוגמא‪ A :‬שונה באופן מובהק מ‪-‬‬
‫‪ B‬אך שניהם אינם שונים באופן מובהק מ‪.AB -‬‬
‫תוצאות בדיקת גיל הדגים לפי הטבעות בקשקשים שלהם בשלושת הדיגומים האחרונים (‪ ,)n=60‬העלו‬
‫שמרבית הדגים שאורך גופם הוא עד ‪ 135‬מ"מ הם בני שנה ושכל הדגים שאורך גופם הוא מעל ‪ 135‬מ"מ הם‬
‫‪119‬‬
‫בני שנתיים (פרט אחד זוהה כפרט בן שלוש אך מכיוון שהוא היה היחידי הוא צורף לקבוצה של הפרטים בני‬
‫השנתיים)‪ .‬הערכנו את גיל הדגים בשלושת הדיגומים הראשונים לפי הגבול שבין גיל שנה ושנתיים שמצאתי‬
‫בשלושת הדיגומים האחרונים‪ .‬כדי לבחון האם יש הבדלים בין העדפות המזון של הדגים הקטנים והגדולים‬
‫לפי גילם‪ ,‬הדגים חולקו לשתי קבוצות הגיל שזוהו (‪ .)n=120‬נמצא שהדגים בני השנה טורפים פחות פרטים‬
‫מכל קבוצות הזואופלנקטון מאשר דגים בני השנתיים (איור ‪ .)115‬הבדל זה מובהק לגבי פרטים מקבוצת‬
‫הרוטיפרים (‪ )Χ2=5.57 df=1 p<0.05‬הקלדוצירה (‪ )Χ2=5.7 df=1 p<0.05‬וסה"כ פרטי זואופלנקטון‬
‫(‪ .)Χ2=6.1 df=1 p<0.05‬הבדל דומה יש גם לגבי הקופפודים אך הוא אינו מובהק סטטיסטית‪.‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1000‬‬
‫מספר פרטים ממוצע‬
‫‪1500‬‬
‫גיל ‪1‬‬
‫גיל ‪2‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Total‬‬
‫‪zooplankton‬‬
‫‪Copepods‬‬
‫‪Cladocerans‬‬
‫‪Rotifers‬‬
‫קבוצה טקסונומית‬
‫איור ‪ :115‬מספר פרטי הזואופלנקטון הממוצע ‪ ±‬שגיאת תקן של הקבוצות הטקסונומיות שנמצאו במעי הדגים עבור קבוצות הגיל‬
‫של הדגים‪ .‬גיל ‪ = 1‬דגים בני שנה‪ ,‬גיל ‪ = 2‬דגים בני שנתיים‪.‬‬
‫מדד האלקטיביות של דג לבנון הכנרת חושב עבור שלוש הקבוצות הטקסונומיות של הזואופלנקטון שהן‬
‫קופפודים‪ ,‬רוטיפרים וקלדוצירה וגם עבור חמשת מיני הקלדוצירה בנפרד‪ .‬המדד לא חושב עבור מיני‬
‫הקופפודים בנפרד‪ ,‬משום שהאבחנה בין שני המינים בדגימות תוכן המעי נעשתה על פי מודל סטטיסטי‪ .‬גם‬
‫עבור מיני הרוטיפרים המדד לא חושב בנפרד‪ ,‬מאחר ורק הסוג ‪ Keratella‬הופיע בכל ששת דיגומי‬
‫הזואופלנקטון‪ .‬המדד חושב עבור קבוצות‪/‬מיני הזואופלנקטון בכל דיגום מששת הדיגומים בנפרד ולבסוף‬
‫חושב הממוצע של כל ששת הדיגומים‪ .‬מבחינת מדד האלקטיביות עבור שלושת הקבוצות הטקסונומיות של‬
‫הזואופלנקטון (איור ‪ )116‬ניתן לראות שהקופפודים והקלדוצירה קיבלו תוצאות מדד חיוביות ‪Ei ,Ei = 0.17‬‬
‫‪ = 0.14‬בהתאמה‪ ,‬כלומר מקבוצות טקסונומיות אלה נטרפו הרבה פרטים יחסית להימצאותם במים‪ .‬כמו כן‬
‫נמצא שאין הבדל מובהק בין שתי תוצאות מדד אלה‪ .‬לעומת זאת קבוצת הרוטיפרים קיבלה תוצאת מדד‬
‫שלילית גבוהה מאוד ‪ Ei = -0.9‬מה שמעיד על כך שמקבוצה זו נטרפו מעט מאוד פרטים יחסית למספר‬
‫הפרטים שנמצאים במים‪ .‬כאשר בודקים את העדפות המזון של דג לבנון הכנרת עבור מינים מקבוצת‬
‫הקלדוצירה (איור ‪ )116‬ניתן לראות שהמין ‪ Diaphanosoma brachyurum‬והסוג ‪ Ceriodaphnia‬קיבלו‬
‫תוצאות מדד שליליות ‪ Ei = -0.38 ,Ei = -0.16‬בהתאמה‪ ,‬כלומר ממינים אלו נטרפו מעט פרטים יחסית‬
‫למספר הפרטים שנמצאו במים‪ .‬לעומת זאת המינים ‪ Chydorus sphaericus‬ו‪Moina rectirostris -‬‬
‫והסוג ‪ Bosmina‬קיבלו תוצאות מדד חיוביות ‪ Ei = 0.14 ,Ei = 0.18‬ו‪ Ei = 0.43 -‬בהתאמה‪ ,‬כלומר ממינים‬
‫‪111‬‬
‫אלה נטרפו הרבה פרטים יחסית להימצאותם במים‪ .‬כמו כן נמצא שתוצאות המדד של המינים מקבוצת‬
‫הקלדוצירה אינן שונות באופן מובהק מ‪ ,0-‬כנראה בגלל שסטיות התקן הן גדולות מאוד‪.‬‬
‫מחישוב תוצאות מדד האלקטיביות עבור קבוצות הגיל של הדגים עולה שלא נמצאו הבדלים משמעותיים‬
‫בהעדפות המזון של דגים בגיל שנה לעומת דגים בגיל שנתיים‪ ,‬למעט המין ‪ M. rectirostris‬שקיבל תוצאת‬
‫מדד חיובית ‪ Ei = 0.03‬עבור הדגים בגיל שנה לעומת תוצאת מדד שלילית עבור הדגים בגיל שנתיים ‪Ei = -‬‬
‫‪ .0.06‬מחישוב מדד האלקטיביות עבור קבוצות הגודל של הדגים עולה‪ ,‬שהמין ‪ M. rectirostris‬קיבל‬
‫תוצאת מדד שלילית ‪ Ei = -0.2‬עבור הדגים הגדולים (שאורכם גדול מ‪ 140 -‬מ"מ) לעומת תוצאות מדד‬
‫חיוביות ‪ Ei = 0.03‬ו‪ Ei = 0.05 -‬עבור הדגים הבינוניים (שאורכם נע בין ‪ 120‬ל‪ 140 -‬מ"מ) והקטנים‬
‫(שאורכם קטן מ‪ 120 -‬מ"מ) בהתאמה‪ .‬המין ‪ D. brachyurum‬קיבל תוצאת מדד חיובית ‪ Ei = 0.16‬עבור‬
‫הדגים הקטנים‪ ,‬לעומת תוצאות מדד שליליות ‪ Ei = -0.33‬ו‪ Ei = -0.28 -‬עבור הדגים הבינוניים והגדולים‬
‫בהתאמה‪ .‬הסוג ‪ Bosmina‬קיבל תוצאות מדד חיוביות עבור שלושת קבוצות הגודל של הדגים כאשר תוצאת‬
‫המדד של הדגים הקטנים ‪ Ei = 0.42‬הייתה נמוכה יותר מאשר תוצאות המדד של הדגים הבינוניים‬
‫והגדולים ‪ Ei = 0.53‬ו‪ Ei = 0.54 -‬בהתאמה‪ .‬הסוג ‪ Ceriodaphnia‬קיבל תוצאות מדד שליליות ‪Ei = -‬‬
‫‪ Ei = -0.56 ,0.51‬ו‪ Ei = -0.64 -‬בהתאמה‪.‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Moina‬‬
‫‪Chydorus‬‬
‫‪Copepods Cladocerans‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Diaphnosoma‬‬
‫‪-0.5‬‬
‫‪Ceriodaphnia‬‬
‫‪Rotifers‬‬
‫ערך מדד האלקטיביות‬
‫‪Bosmina‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪-1.5‬‬
‫מין ‪ /‬קבוצה טקסונומית‬
‫איור ‪ :116‬ערכי מדד האלקטיביות הממוצעים (‪ ±‬סטיית תקן) עבור שלוש קבוצות הזואופלנקטון (עמודות אפורות) ועבור חמשת‬
‫המינים מקבוצת הקלדוצירה בנפרד (עמודות לבנות)‪.‬‬
‫תוצאות המחקר מעידות על כך שיחסי הגומלין בין דג הלבנון לזואופלנקטון בכנרת מורכבים יותר ממה‬
‫שהיה ידוע עד היום והם מושפעים בין היתר מגודל הדגים‪ ,‬מגילם וממצאי המזון באגם‪ .‬במחקר נמצאה‬
‫תמיכה לדיווחים קודמים על קיום יחסי טורף‪-‬נטרף בין הלבנון לבין הזואופלנקטון תוך הפעלת לחץ טריפה‪.‬‬
‫נמצא שיש העדפה למיני הקופפודים ולמיני קלדוצירה ספציפים אבל העדפה שלילית לרוטיפרים‪ .‬יחד עם זה‬
‫לא נמצאה עדות לבקרה עילית בולטת‪ .‬לאור התוצאות המוצגות כאן ראוי יהיה לשקול מחדש את היתרון‬
‫שבהפעלת תוכניות ממשק כדוגמת תוכנית הדילול‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫‪ .4.10‬מארג המזון – מחקר באמצעות איזוטופים יציבים‬
‫ארם גודווין (סטודנט לתאר מוסמך)‪ ,‬תמר זהרי‪ ,‬גדעון גל‪ ,‬ניר קורן – בשת"פ עם יונתן ארז (האונ' העברית)‪,‬‬
‫ג'יימי שפירו וצבי סנובסקי (אגף הדייג) ‪,‬ודייב המברייט (אונ' אוקלהומה)‬
‫מחקר במימון רשות המים וקרן ‪BSF‬‬
‫שימוש באיזוטופים ללימוד מארג המזון‬
‫באקוסיסטמות אקווטיות‪ ,‬איזוטופים יציבים של פחמן וחנקן (מצויינים כ‪ δ C-‬ו‪ δ N-‬בהתאמה) של‬
‫יצרנים ראשוניים נקבעים ע"י ה‪ δ13C-‬ו‪ δ15N-‬של מקורותיהם האלמנטריים‪ ,‬שהם צורוני הפחמן האינאורגני‬
‫המומס (‪ ) DIC‬ותרכובות החנקן שאותם הם מטמיעים‪ .‬אלו‪ ,‬נקבעים גם ע"י זמינותם של אלמנטים אלו‬
‫בסביבה‪ ,‬ע"י קצבי הטמעתם וגם ע"י הפרקציונאציות האיזוטופיות המתרחשות בפיסיולוגיית ההטמעה‪.‬‬
‫צרכנים מציגים ‪ δ13C‬דומים לאלו של מקורות המזון שלהם (‪ )0.1-1.0‰‬ו‪ δ15N-‬אשר בממוצע כ‪3.4‰-‬‬
‫יותר גבוה‪ .‬תצפיות אלו אפשרו את השימוש הענף בשני צמדי האיזוטופים הללו במחקרים אקולוגים‪,‬‬
‫ובפרט‪ ,‬במחקרי מארגי מזון‪ .‬שינויים במארג המזון באגם הכנרת תועדו בשני העשורים האחרונים‪ .‬השינויים‬
‫כללו מספר קריסות דיג‪ ,‬ירידה רב‪-‬שנתית בגודל פרט זואופלנקטון ממוצע‪ ,‬ובאופן בולט ביותר‪ ,‬שינויים‬
‫בהרכב הקהילה ודינאמיקת הסוקסציה השנתית של הפיטופלנקטון‪ .‬שינויים אלו לוו בלחצים אנתרופוגנים‬
‫על האגם ואגן ניקוזו‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪15‬‬
‫במחקר זה עקבנו אחר ההשתנות לאורך זמן בהרכבם האיזוטופי של מספר מרכיבים אקולוגים במארג‬
‫המזון באגם‪ .‬נתוני ‪ δ13C‬קודמים לתקופת מחקר זה בשילוב עם תצפיות אודות שינויים אקולוגים באגם‬
‫מאפשרים לבחון מחדש את הנתונים בפרספקטיבת הזמן‪ .‬אנאליזות איזוטופיות בוצעו על דוגמאות של‬
‫חומר אורגני חלקיקי מעמודת המים וממלכודות סדימנט‪ ,‬על ‪ CaCO3‬ממלכודות אלו‪ ,‬על צבר מאקרו‪-‬‬
‫זואופלנקטון (מכאן ואילך זואופלנקטון)‪ ,‬על ‪ 8‬מיני דגים‪ ,‬ועל חסרי חוליות מהליטוראל‪.‬‬
‫פחמן אנאורגני‪ ,‬פחמן אורגני חלקיקי ופרקציונציה איזוטופית‬
‫ב‪ δ13C-CaCO3 2008-‬הראה ערכי מינימום בינואר (‪ )-3.7 ‰‬ומאוחר בנובמבר (‪ ,)-3.0 ‰‬ומקסימום‬
‫(‪ )-1.6‰‬ביולי‪ .‬בהתבסס על נתונים אלו‪ ,‬הוערך ה ‪ δ13C -‬של הפחמן האנאורגני המומס‪ .‬ערכי המינימום‬
‫בינואר )‪ (-5.4 ± 0.3 ‰‬נמצאו דומים ל‪ δ13C-‬של ה‪ DIC-‬באפילימניון כפי שנמדדו בינואר ‪,)-5.1‰( 1975‬‬
‫אולם ערכי המקסימום של שני פרמטר זה היו שונים (‪ -3.8 ± 0.4 ‰‬ביולי ‪ 2008‬ו‪ -2.4 ‰ -‬בספטמבר‬
‫ואוקטובר ‪ .)1974‬שוני זה יוחס לשינוי בהרכב המינים בפיטופלנקטון באגם‪.‬‬
‫החומר האורגני החלקיקי מעמודת המים הראה ערכי מינימום של ‪ δ13C‬בינואר‪ ,‬גם ב‪ 2008-‬וגם ב‪- ‰( 2009-‬‬
‫‪ 30.2‬ו‪ -32.8 ‰ -‬בהתאמה)‪ ,‬וערכי מקסימום במרץ ‪ .)-23.5 ‰( 2008‬ממוצע ה‪ δ13C -‬המשוקלל לביומאסה‬
‫של חומר אורגני חלקיקי זה היה ‪ .-26.6 ‰‬ה‪ δ13C-‬של החומר האורגני ממלכודות הסדימנט עקב בקירוב‬
‫אחר התבנית השנתית של המקור של חומר זה‪ ,‬החומר האורגני החלקיקי מעמודת המים‪ .‬הוא הראה ערכי‬
‫מינימום בינואר ולקראת סוף דצמבר ‪ -31.1 ‰( 2008‬ו‪ -31.7 ‰ -‬בהתאמה) ומקסימום ביוני (‪)-23.9 ‰‬‬
‫של אותה השנה‪ .‬ערכי המינימום החורפיים של ‪ δ13C‬בחומר האורגני החלקיקי נקשרו בעבר לכמוסינתיזה‬
‫בכמוקלינה בסתיו המאוחר ובתחילת החורף‪ .‬העובדה שכיום ערכי המינימום החורפיים דומים לאלו בעבר‬
‫מרמזת על העקביות של תהליך יצרנות ראשונית כמוסינטטית במשך שני העשורים האחרונים‪.‬‬
‫ההפרש ב‪ δ13C -‬בין ה‪ CaCO3 -‬לבין החומר האורגני החלקיקי ממלכודות הסדימנט נתפס כמיצג את גודל‬
‫הפרקציונאציה בפוטוסינתיזה‪ .‬ערכים מקסימאליים של משתנה זה נמצאו בינואר (‪ )27.9 ‰‬ובסוף דצמבר‬
‫(‪ .2008 )29.0 ‰‬ערכי מינימום נמצאו בתחילת יוני (‪ )22.2 ‰‬באותה השנה‪ .‬התבנית השנתית של‬
‫הפרקציונאציה נקשרה למחזור היצרנות הראשונית השנתי באגם‪ .‬בחורף‪ [CO2 (aq.)] ,‬היו גבוהים (כ‪100 -‬‬
‫‪ )µmol l-1‬ואיפשרו פראקציונאציה גבוהה באגם בניגוד לאביב‪-‬קיץ (‪ ,)10-25 µmol l-1‬בהם הפרקציונציה‬
‫‪112‬‬
‫היתה קטנה יותר ‪ .‬כמו כן‪ ,‬קצבי גידול ספציפיים גבוהים ועלייה בשכיחות דינופלגלטים יכלו לגרוע מגודל‬
‫הפרקציונאציה באביב‪.‬‬
‫מארג המזון‬
‫את תוצאות המחקר כולו ניתן לסכם בגרף "קלטק" המציג את ממוצעים שנתיים משוקללי ביומסה‬
‫ההרכבים האיזוטופיים (‪ )N ,C‬של המרכיבים העיקריים במארג המזון (איור ‪ .)117‬המרכיבים מסודרים לפי‬
‫סדר עולה של ערכי ‪ ,δ15N‬כאשר רמות טרופיות תיאורטיות מודגשות על ידי רקע אפור‪ .‬באופן בולט‪,‬‬
‫החומר האורגני החלקיקי (שמורכב בעיקרו מפיטופלנקטון ובקטריופלנקטון חי‪ ,‬וכן חומר דטריטלי שמקורו‬
‫בפי טופלנקטון וחיידקים) נמצא ברמה הטרופית הנמוכה ביותר כלומר בבסיס מארג המזון‪ .‬הזואופלנקטון‬
‫נמצא ברמה הטרופית השניה – כמצופה בהתאם לתזונתם מה‪ ,POM-‬וכן חלק מהדגים שניזונים בעיקר‬
‫מאצות וחומר אורגני (חפף‪ ,‬אמנון הגליל‪ ,‬קרפיון וקיפון גדול ראש) נמצאים הרמה השנייה‪ .‬יתר מיני הדגים‬
‫נופלים ברמות טרופיות גבוהות יותר (בין ‪ 2.5‬ל‪ .)4-‬בפרט‪ ,‬בורי (קיפון טובר) נמצא ברמה טרופית ‪ 2.5‬כלומר‬
‫ניזון משתי הרמות הטרופיות שתחתיו‪ .‬לבנון באופן בולט נמצא ברמה ‪( 3‬אוכל ברמה ‪ )2‬וברמה הטרופית‬
‫הגבוהה ביותר נמצאת הבינית גדולת קשקש‪.‬‬
‫איור ‪" :117‬גרף קלטק" המראה ממוצעים שנתיים משוקללי‪-‬ביומסה של ‪ δ13C‬ו‪ 8 δ15N-‬מיני דגים‪ ,‬זואופלנקטון וחומר אורגני‬
‫חלקיקי )‪ ) POM‬מעמודת המים שנדגמו בכנרת במהלך ‪ . 2007-2009‬המספר בסוגריים ליד שם המין מציין את מספר הדגימות‪ .‬קווי‬
‫השגיאה מציינים סטיית תקן אחת עבור הדגים ואת טווח המדידות כולו עבור הזואופלנקטון וה‪ .POM-‬השונות הגדולה שנמצאה‬
‫עבור זואופלנקטון ו‪ POM‬משקפת את התנודות העונתיות הגדולות בהרכבים האיזוטופיים‪ .‬עבור הלבנון ()‪ ,‬רק פרטים בוגרים‬
‫(מעל ‪ 9‬ס"מ) נכללו בחישובים‪ .‬הצללה באפור בגרף האיזוטופים של חנקן מציינת רמות טרופיות דיסקרטיות בהנחה של ‪2-4‬‬
‫פרומיל לרמה טרופית‪ ,‬כאשר הרמה הטרופית בסיס מיוצגת על ידי ‪.POM‬‬
‫להלן פירוט באשר למרכיבים השונים שנבדקו‪.‬‬
‫‪113‬‬
‫הזואופלנקטון‬
‫ה‪ δ13C-‬של הזואופלנקטון עקב בקירוב גם הוא אחר התבנית השנתית אותה הראה החומר האורגני‬
‫החלקיקי‪ .‬ערכי מינימום נמצאו בינואר‪ ,‬גם ב‪ 2008-‬וגם ב‪ -33.1 ‰( 2009-‬ו‪ -33.7 ‰ -‬בהתאמה)‪ ,‬וערכי‬
‫מקסימום של ‪ -22.5 ‰‬נמצאו ביוני ‪ .2008‬ממוצע ה‪ δ13C-‬משוקלל לביומאסת הזואופלנקטון היה ‪-25.6‬‬
‫‪ .‰‬ערכי ה‪ δ13C-‬המינימאליים החורפיים של זואופלנקטון ב‪ 2008/9-‬היו דומים לערכים שנמצאו בעבר‬
‫באגם והצביעו על עקביותה של הכמוסינתיזה כספקית מקור פחמן חשוב לזואופלנקטון‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ערכי‬
‫ה‪ δ13C-‬המקסימאליים באביב‪-‬קיץ שהציגו החומר האורגני החלקיקי והזואופלנקטון נמצאו נמוכים בכ‪4 ‰-‬‬
‫ויותר מאלו שנמצאו בעבר באגם‪ .‬במהלך המחקר נמצא שרמות ה‪ CO2 (aq.) -‬באפילימניון באביב היו גבוהות‬
‫יחסית לרמות באביבים קודמים (כאשר אז הן צנחו מתחת ל‪ .)2 µmol l-1 -‬שתי תופעות אלו נקשרו‬
‫והוסברו ע"י השינוי היסודי בהרכב המינים הפיטופלנקטוניים על פני שני העשורים האחרונים‪ ,‬ובעיקר‬
‫העלמות הפריחה האביבית של אצת הפרידיניום שגרמה לשינויים במאזני הפחמן האורגני והאנאורגני‬
‫באגם‪.‬‬
‫בהתחשב בעליה הטרופית הצפויה ב‪ δ15N-‬של הזואופלנקטון לעומת החומר האורגני החלקיקי‪ ,‬הדמיון ב‪-‬‬
‫‪ δ15N‬השנתי שהציגו גם החומר האורגני החלקיקי מעמודת המים וממלכודות הסדימנט וגם הזואופלנקטון‬
‫היה בולט ויותר גבוה מהדמיון ב‪ δ13C-‬בין שלושת מרכיבים אלו‪ .‬דבר זה מצביע על כך שהאיזוטופים של‬
‫חנקן מפוזרים באופן יותר אחיד מהאיזוטופים של פחמן במרכיביו השונים של החומר האורגני החלקיקי‪.‬‬
‫ערך ‪ δ15N‬מינימאלי בחומר האורגני החלקיקי מעמודת המים נרשם בינואר ‪ .)-0.2 ‰( 2008‬הוא עלה עד‬
‫מרץ (‪ ,)15.9 ‰‬ירד בהדרגה עד ינואר ‪ ,)2.3 ‰( 2009‬והגיע לשיא נוסף בפברואר ‪ .)18.4 ‰( 2009‬ממוצע ה‪-‬‬
‫‪ δ15N‬המשוקלל לביומאסה של החומר האורגני החלקיקי מעמודת המים היה ‪ .9.2 ‰‬התצפית שהממוצעים‬
‫המשוקללים לביומאסה של החומר האורגני החלקיקי‪ ,‬גם אלו של ה‪ δ13C-‬וגם אלו של ה‪ , δ15N-‬היו‬
‫מהנמוכים שנמצאו באזור הפלאגי (כשהאחרון היה נמוך בלפחות ‪ 2.5-3 ‰‬מהמרכיבים היותר גבוהים‬
‫ממנו)‪ ,‬הצביע על כך שהחומר האורגני החלקיקי מורכב ברובו מיצרנים ראשוניים‪ .‬באופן דומה‪ ,‬החומר‬
‫האורגני החלקיקי ממלכודות הסדימנט הראה ערכי ‪ δ15N‬מינימאליים בינואר ‪ ,)-1.5 ‰( 2008‬הגיע לשיא‬
‫מייד לאחר מכן במרץ (‪ )16.3 ‰‬וירד בהדרגה עד ינואר שלאחריו (‪ .)2.2 ‰‬ערכי ‪ δ15N‬מינימאליים של‬
‫זואופלנקטון נמצאו בינואר וכן בדצמבר ‪ 3.3( 2008‬ו‪ 4.8 ‰ -‬בהתאמה)‪ ,‬וערכים מקסימאליים נמצאו במרץ‪,‬‬
‫גם ב‪ 2008-‬וגם ב‪ 18.1 ‰( 2009-‬ו‪ .)20.2 ‰ -‬ממוצע ה‪ δ15N-‬המשוקלל לביומאסה של זואופלנקטון היה‬
‫‪ .11.6 ‰‬העדר פיגור שיטתי בזמן גם ב‪ δ13C -‬וגם ב‪ δ15N-‬וטווחי השינויים המתאימים בין הזואופלנקטון‬
‫לחומר האורגני החלקיקי פורש כתוצאה של זמן החלפה מהיר של ביומאסת הזואופלנקטון (ענין של ימים)‪.‬‬
‫חסרי חוליות מהליטוראל‬
‫בחלזונות מהליטורל (‪ 2‬מינים‪ )Melanopsis costata, Theodoxus jordani ,‬נמצאו ערכי ‪ δ C‬גבוהים משל‬
‫המרכיבים הפלנקטוניים‪ ,‬בעוד שלסרטן ‪( Echinogamarus veneris‬מקבוצת האמפיפודה) נמדדו ערכי ‪δ13C‬‬
‫דומים לאלו של הזואופלקנטון‪ .‬ערכי ה ‪ δ15N‬של חסרי החוליות מהליטוראל היו דומים לאלו של הפלנקטון‬
‫– מה שמעדי על דרג ה טרופית דומה‪ .‬החלזונות מלחכים את האצות והחיידקים ממשטחי האבנים‪ .‬הסרטן‬
‫ניזון מסינון חומר אורגני מהמים‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫דגים‬
‫ארבעה מיני הדגים שנדגמו באופן שגרתי לאורך לפחות שנה שלמה לא הראו דגם שנתי מובהק כלשהו ב‪-‬‬
‫‪ δ13C‬וגם ב‪ ,δ15N-‬בניגוד למרכיבים בבסיס מארג המזון (החומר האורגני החלקיקי וזואופלנקטון)‪ .‬דבר זה‬
‫יוחס לזמן החלפה ממושך של אלמנטים אלו ברקמת הדגים‪ ,‬והדגים נתפסו כסוכמים וממצעים את‬
‫ההרכבים האיזוטופיים המשתנים עונתית של מקורות המזון שלהם‪.‬‬
‫לבנון ‪ 38( Acanthobrama terraesanctae -‬פרטים) הראה ממוצעי ‪ δ13C‬ו‪ δ15N-‬של ‪ -25.8 ± 1.3 ‰‬ו‪-‬‬
‫‪ 14.5 ± 1.1 ‰‬בהתאמה‪ .‬דג זה ידוע כזואופלנקטיבור מובהק ומחקר זה מאשר זאת שוב‪ .‬ההפרש בין‬
‫‪114‬‬
‫ממוצע ה‪ δ15N-‬שלו וזה המשוקלל לביומאסה של הזואופלנקטון (‪ )2.9 ‰‬משקף את העלייה ב‪ δ15N-‬בין‬
‫שתי רמות טרופיות סמוכות‪ .‬ממוצע ה‪ δ13C-‬של הלבנון במחקר זה דומה לממוצע של ‪-25.3 ± 1.6 ‰‬‬
‫שנמצא במין זה לפני כשני עשורים‪ .‬למרות שערכי ה‪ δ13C-‬המקסימאליים באביב‪-‬קיץ של הזואופלנקטון היו‬
‫נמוכים מבעבר‪ ,‬ממוצע ה‪ δ13C-‬המשוקלל לביומאסת הזואופלנקטון נשאר ללא שינוי‪ .‬זה מנע מערכי‬
‫האביב‪-‬קיץ הנמוכים מלהתבטא במעלה שרשרת המזון‪ ,‬כלומר בלבנון‪.‬‬
‫אמנון הגליל ‪ 43( Sarotherodon galilaeus‬פרטים) הראה ממוצעי ‪ δ13C‬ו‪ δ15N-‬של ‪ -24.1 ± 1.6‬ו‪11.6 ± -‬‬
‫‪ 1.7 ‰‬בהתאמה‪ .‬ממוצע זה הינו ‪ 2.4 ‰‬יותר נמוך מה‪ -21.7 (±1.2) ‰ -‬שנמצא ב‪ .1990-1-‬בעבר הוערך‬
‫כי ‪ 80 %‬מהביומאסה של הדג מקורה באצת הפרידיניום‪ ,‬שהראתה ממוצע ‪ δ13C‬של ‪ .-20.6 ‰‬אצה זו לא‬
‫פרחה בתקופת מחקר זה והתחזית שכתוצאה מכך הדג יציג הרכב איזוטופי פחמני ממוצע נמוך יותר‪ ,‬אשר‬
‫דומה יותר לזה של החומר האורגני החלקיקי אושרה‪ .‬העובדה שממוצע ה‪ δ13C-‬של אמנון הגליל היה גבוה‬
‫מממוצע ה‪ δ13C-‬המשוקלל לביומאסה של החומר האורגני החלקיקי יכולה להיות קשורה למקורות מזון‬
‫מהליטוראל או העדפה לאכילה של דינופלגלטים‪ ,‬שניהם מקורות עם הרכב איזוטופי פחמני כבד יותר מה‪-‬‬
‫‪ . POM‬אם זואופלנקטון היה הופך למקור המזון העיקרי של אמנון הגליל בהעדר פרידיניום‪ ,‬היינו מצפים‬
‫לראות הפרש של כ‪ 3 ‰ -‬בהרכב האיזוטופי החנקני (בדומה ללבנון)‪ .‬הפרש כזה לא נמצא‪ ,‬ממוצע ה‪δ15N-‬‬
‫של דג זה ושל הזואופלנקטון הוא דומה ומצביע על כך שגם בהעדר פריחת פרידיניום זואופלנקטון לא‬
‫מהווה מקור מזון חשוב לדג‪.‬‬
‫קיפון טובר ‪ 70( Liza ramada‬פרטים) הינו אומניבור שאוכל בעיקר בבנתוס‪ .‬הפרדיקציה שדג זה ימצע את‬
‫השינוי השנתי ב‪ δ13C -‬ו‪ δ15N-‬של החומר האורגני החלקיקי השוקע נתמכה‪ .‬הממוצעים היו ‪ -25.7 ± 1.2‬ו‪-‬‬
‫‪ 13.4 ± 1.7 ‰‬בהתאמה‪.‬‬
‫בינית גדולת קשקש ‪ 46( Carasobarbus canis‬פרטים) הראתה את ממוצע ה‪ δ15N-‬הגבוה באגם‪17.3 ± ,‬‬
‫‪ .1.3 ‰.‬ממוצע ה‪ δ13C-‬שלו היה ‪ .-24.8 ± 1.3 ‰‬בניגוד לקרפיונאים האומניבורים האחרים באגם‪ ,‬דג זה‬
‫ניזון מדגים קטנים וחסרי חוליות ומכאן מצטייר ע"י חתימתו האיזוטופית החנקנית כטורף על במערכת זו‪.‬‬
‫ראיות בלתי תלויות לקיומה של שרשרת המזון‪ :‬זואופלנקטון –< לבנון –< בינית גדולת קשקש איפשרו‬
‫להעריך את פקטור ההעשרה ב‪ 15N -‬בשרשת זו‪ .‬הפקטור נמצא ‪ ~ 3 ‰‬ונמצא עקבי בין ארבע הרמות‬
‫הטרופיות (כולל חומר אורגני חלקיקי בבסיס שרשרת מזון זו)‪.‬‬
‫יחסי ‪ C:N‬במרכיבי מארג המזון‬
‫יחס ה ‪ C:N‬שנמצא בדגי הכנרת (בסביבות ‪ )4‬ובזואופלנקטון (ממוצע‪ )5.6 :‬היה עם שונות נמוכה מאד בתוך‬
‫כל מין‪ ,‬בעוד שב‪ POM‬נמצאה שונות גבוהה ביחס זה (בממוצע‪ .)9.6 :‬תוצאות אלו מתאימות למצופה‪ ,‬כי‬
‫דגים וזואופלנקטון הם יצורים הומיאוסטטיים בעוד שהפיטופלנקטון איננו כזה ותכולת החנקן שלו‬
‫מושפעת מתנאי הסביבה‪ ,‬כמו זמינות נוטריאנטים‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬מחקר זה קשר בין השינויים האקולוגים שהתרחשו ברמת הפיטופלנקטון באמצע שנות ה‪ 90-‬של‬
‫המאה הקודמת להרכבים האיזוטופים הפחמניים הנמוכים יותר שנמצאו ב‪ ,CaCO3 -‬פיטופלנקטון‪,‬‬
‫זואופלנקטון באביב‪-‬קיץ ולממוצע ה‪ δ13C-‬הנמוך יותר בדג אמנון הגליל ב‪ .2007-9-‬בשל העובדה שהממוצע‬
‫ה‪ δ13C-‬המשוקלל לביומאסה של הזואופלנקטון נשאר דומה לעבר‪ ,‬למרות שערכי המקסימום (באביב‪-‬קיץ)‬
‫שלו היו יותר נמוכים‪ ,‬לא הושפע ההרכב האיזוטופי של הלבנון‪ ,‬ברמה הטרופית הגבוהה יותר בשרשרת‬
‫המזון‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫‪ .4.11‬האם תהליכים מיקרוביאלים בליטוראל משפיעים על אופי האקוסיסטמה?‬
‫אורה הדס‪ ,‬ריקי פנקס‪ ,‬נחמה מלינסקי‪-‬רושנסקי‪ ,‬עכסה לופו ואסף סוקניק בשיתוף עם איילה הוכמן‬
‫מהמחלקה לביוכימיה באוניברסיטת תל אביב ודיאן אוריהל מאוניברסיטת אדמונטון‪ ,‬קנדה‬
‫במימון רשות המים‬
‫אזורי הליטוראל (המים הרדודים) של אגמים נתונים ללחצים סביבתיים שאינם מנת חלקם של האזורים‬
‫הפלגיים (העמוקים)‪ .‬אזור הליטוראל חשוף לטמפרטורות ולעוצמות אור גבוהות‪ ,‬מושפע ממשטר הרוחות‬
‫באגם ובעיקר משנויי המפלס‪ .‬ההרחפה של הסדימנטים באזור זה מאיצה תהליכים ביוגיאוכימיים ומרחיפה‬
‫אוכלוסיות חיידקים ואצות‪ .‬אזור הליטוראל הנו מקור לתאי הקיימא של הכחוליות (אקינטים) והפרידיניום‬
‫(ציסטות) המהווים אינוקולום (מזרע) לפריחה של השנה הבאה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מדי שנה נצפית באזור זה צופת של‬
‫הציאנובקטריה מיקרוציסטיס ולעיתים גם של האצה הירוקית בוטריוקוקוס (צבעה אדום‪/‬חום) ‪ -‬תופעה‬
‫שגרמה לבהלה בקרב נופשים‪ .‬אוכלוסיות אלו של מיקרואורגניזמים נחשפות במשך שעות לעוצמות אור‬
‫גבוהות ועליה בריכוז החמצן העלולים לגרום לעקה חימצונית‪ .‬האם תהליכים אלה גם פוגעים או מעודדים‬
‫נביטה של תאי הקיימא של מיני האצות השונים ומכאן לקביעת אופי הפריחות באגם?‬
‫על מנת להבין מערכת זו יש צורך במחקר מקיף שיבדוק את פיזור האוכלוסייה המיקרוביאלית‪ ,‬פעילותה‬
‫ואת מנגנוני העמידות והשרידות בתנאים המשתנים בליטוראל בעיקר עם שנויי המפלס‪ .‬אוכלוסיות אלה‬
‫קובעות את אופיו של הליטוראל הן כיצרנים הן כמפרקים וכן כמשתתפים במארג המזון המיקרוביאלי דרכו‬
‫זורמים מירב הפחמן והאנרגיה במקווי מים‪.‬‬
‫השנה בצענו‪:‬‬
‫‪ .1‬נסויים בגלעיני סדימנט מהליטוראל ומתחנה ‪ A‬למדידת הנוטריאנטים המשתחררים מהסדימנטים‬
‫ותרומתם לעידוד פריחות של ציאנובקטריה‪.‬‬
‫‪ .2‬חתך בליטוראל עם תחנות בעומקים שונים שבוצע בסוף נובמבר ‪ 2010‬נבדק לפרודוקטיביות חיידקית‪,‬‬
‫נוטריאנטים‪ ,‬כלורופיל ופעילות אנזימתית‪.‬‬
‫‪ .3‬במעבדה‪ ,‬תרביות אפניזומנון‪ ,‬צילינדרוספרמופסיס‪ ,‬מיקרוציסטיס ירוק‪ ,‬מיקרוציסטיס חום‪ ,‬נחשפו‬
‫לעצמת אור גבוהות על מנת להשרות עקה חימצונית‪ .‬נבדקו מנגנוני הגנה אנזימתיים בכל מין העשויים‬
‫להתבטא בתנאי עקה באגם ולאפשר שגשוג של המין‪.‬‬
‫‪ .4‬נעשתה עבודה מולקולארית לזיהוי הגנים האחראים לסינתזת האנזימים במיקרוציסטיס‪.‬‬
‫תוצאות‪:‬‬
‫ניסויי שחרור נוטריאנטים מגלעיני סדימנט‪:‬‬
‫נלקחו גלעיני סדימנטים מהאגם במרץ ‪ 6 .2010‬גלעינים מתחנה ‪( A‬עומק ‪ 38‬מ') ו‪ 6‬גלעינים באיזור‬
‫הליטוראל‪ .‬הגלעינים הודגרו בסימולציה לתנאים השורים בחורף‪ /‬קיץ באגם‪ .‬כלומר הסדימנטים בתחנה ‪A‬‬
‫הודגרו בטמפרטורה של ‪ 160 C‬בתנאים אוקסים‪/‬אנאוקסים (חורף‪/‬קיץ) והגלעינים של הליטוראל הודגרו‬
‫בתנאים אוקסיים אך טמפרטורת ההדגרה הייתה ‪( 160 C‬חורף) או ‪( 250 C‬קיץ)‪ .‬על מנת להשיג תנאים‬
‫אוקסים לגלעינים סופק בעבוע אויר לכל זמן ההדגרה באמצעות משאבות אקווריום‪ .‬תנאים אנאוקסים‬
‫הושגו על ידי בעבוע של ‪ N2‬במשך ‪ 10‬דקות ולאחר מכן הגלעינים נאטמו‪.‬‬
‫ריכוזי הנוטריאנטים זרחן מומס כללי‪ ,‬אמוניה‪ ,‬ניטריט‪ ,‬ניטראט נבדקו בזמן ‪ T0‬ובזמן ‪ ,T7‬לאחר ‪ 7‬ימים‪ .‬כבר‬
‫בזמן ‪ 0‬ריכוזי הזרחן המומס (רובו ‪ )SRP‬שהשתחררו מהסדימנטים הפלגיים היו כפולים מאלה שנמדדו‬
‫בליטוראל (‪ 31‬ו ‪ 16‬מיקרוגרם לליטר‪ ,‬בהתאמה)‪ .‬ביום ‪ 7‬יש ירידה בריכוזי הפוספט המסיס מ ‪ 16‬ל ‪11‬‬
‫מיקרוגרם זרחן מסיס בגלעיני הליטוראל ומ ‪ 32‬ל ‪ 19‬בגלעינים הפלגיים בתנאי חורף‪ .‬התמונה משתנה‬
‫בתנאי קיץ (אנוקסיה בסדימנטים העמוקים וטמפרטורה גבוהה בסדימנטים של הליטוראל)‪ .‬בכל הגלעינים‬
‫ריכוזי הזרחן המומס עולים‪ .‬בסדימנטים של הליטוראל עד ‪ 54‬מיקרוגרם לליטר‪ ,‬ובפלגיים עד ‪ 162‬מיקרוגרם‬
‫‪116‬‬
‫לליטר‪ .‬כלומר יש שחרור של זרחן מהסדימנטים בקיץ והסדימנטים משמשים כ ‪ source‬לזרחן‪ ,‬ואילו בחורף‬
‫הסדימנטים משמשים כ ‪ .sink‬יש לציין ששחרור זרחן נעשה בסדימנטים של הליטוראל למרות שהם‬
‫מכוסים בעמודת מים מחומצנת ומאתגרים את הטענה ששחרור הזרחן נעשה בתנאים אנאוקסים בלבד‪ .‬יש‬
‫בכל זאת לסייג במקצת טענה זו מאחר ואנו יודעים (ממחקרים קודמים) שהסדימנטים בליטוראל של הכנרת‬
‫למרות היותם מכוסים בעמודת מים מחומצנת בכל השנה‪ ,‬רק שכבה דקה ועליונה של הסדימנט מחומצנת‪.‬‬
‫כתוצאה מסיישים ושבירת גלים יתכן והזרחן שמשוחרר החוצה לעמודת המים מקורו בשכבות סדימנט‬
‫עמוקות יותר שהן אנוקסיות‪.‬‬
‫לגבי חנקן מומס‪ ,‬ניתן לומר בשלב זה שהסדימנטים בליטוראל משמשים כמקור לחנקן מומס‪ .‬ועדיין‬
‫בבדיקת יחסי ה ‪ N:P‬בזמן ‪ - T0‬היחס היה ‪ 52‬בסדימנטים של הליטוראל בקיץ‪ ,‬ו‪ 29‬בסדימנטים הפלגיים‬
‫ויחס זה ירד ביום ‪ T7‬לניסוי ל‪ 35‬בליטוראל‪ ,‬ול ‪ 9‬בסדימנטים הפלגיים‪ .‬בחורף היחס ‪ N:P‬היה הפוך כלומר‬
‫כעבור ‪ 7‬ימים יש עליה ביחס ‪.N:P‬‬
‫מסקנה‪ :‬בקיץ‪ ,‬בכנרת‪ ,‬שטף הנוטריאנטים מהסדימנטים לעמודת המים מאופיין ביחסי ‪ N:P‬נמוכים יותר‬
‫אשר מעודדים שליטה של ציאנובקטריה‪/‬כחוליות‪.‬‬
‫חתך בליטוראל בנובמבר ‪2010‬‬
‫נבחרו ארבע תחנות דיגום לאורך חתך בניצב לקו החוף‪ .‬התחנות היו בעומקים של ‪ 3‬מ'‪ 5 ,‬מ'‪ 7 ,‬מ' ו‪ 10‬מ'‪.‬‬
‫בכל תחנה נלקחו סדימנטים בעזרת דוגם בוץ (‪ ,)dredge‬מים מהפן הביני שבקרבת הסדימנט ( ‪overlying‬‬
‫‪ ,)water‬ומים מפני המים‪ .‬נמדדו ריכוזי הזרחן‪ ,‬אמוניה כלורופיל וטמפרטורה במים ובסדימנט‪ ,‬התוצאות‬
‫מוצגות בטבלה ‪ .23‬נמצא שבסדימנטים הרדודים (‪ 3‬ו ‪ 5‬מ') יש שחרור של זרחן מומס אל הפן הביני‪ .‬לעומת‬
‫זאת בתחנות בעומק של ‪ 7‬ו ‪ 10‬מ' ריכוזי הזרחן בפן הביני נמוכים בכ‪ .65%-‬המעניין‪ ,‬שסדימנטים ב ‪ 10‬מ'‬
‫בעלי ריכוז גבוה של זרחן (‪ 85.5‬מיקרוגרם לליטר) כנראה משמשים כ‪ ,sink -‬כמו שנמצא בגלעיני החורף‬
‫שתוארו לעיל‪.‬‬
‫טבלה ‪ :23‬זרחן‪ ,‬אמוניה‪ ,‬כלורופיל וטמפרטורה במים ובסדימנט בארבע תחנות בעומקים שונים מחתך בליטוראל‬
‫‪NH4,‬‬
‫‪mg L-1‬‬
‫‪Surface‬‬
‫‪water‬‬
‫‪NH4,‬‬
‫‪mg L-1‬‬
‫‪Overlying‬‬
‫‪water‬‬
‫‪NH4,‬‬
‫‪mg L-1‬‬
‫‪Sediment‬‬
‫‪PO4,‬‬
‫‪µg L-1‬‬
‫‪Surface‬‬
‫‪water‬‬
‫‪PO4,‬‬
‫‪µg L-1‬‬
‫‪Overlying‬‬
‫‪water‬‬
‫‪PO4,‬‬
‫‪µg L-1‬‬
‫‪Sediment‬‬
‫‪Chla‬‬
‫‪µg L-1‬‬
‫‪Temp.‬‬
‫‪C‬‬
‫‪Depth‬‬
‫)‪(m‬‬
‫‪0.072‬‬
‫‪0.043‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪7.29‬‬
‫‪22.53‬‬
‫‪13.25‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪20.4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0.061‬‬
‫‪0.047‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪9.23‬‬
‫‪18.81‬‬
‫‪26.7‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪21‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0.058‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪5.72‬‬
‫‪6.2‬‬
‫‪17.3‬‬
‫‪7.2‬‬
‫‪21.3‬‬
‫‪7‬‬
‫‪0.054‬‬
‫‪0.065‬‬
‫‪5.2‬‬
‫‪4.77‬‬
‫‪7.9‬‬
‫‪85.5‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪21.6‬‬
‫‪10‬‬
‫פרודוקטיביות של חיידקים בליטוראל‬
‫‪14‬‬
‫יצרנות (פרודוקטיביות) החיידקים נמדדה בשיטת קליטת לויצין‪ . C-‬בכל אתר נבדקו סדימנטים‪ ,‬מים בפן‬
‫הביני‪ ,‬ומים מפני המים‪ .‬מן התוצאות (איור ‪ )118‬עולה שבסוף נובמבר יצרנות חיידקית גבוהה נמדדה‬
‫בסדימנטים בתחנות הרדודות של הליטוראל עם ייצור פחמן מקסימלי של ‪ 114‬מיקרוגרם פחמן לליטר ליום‪.‬‬
‫בפני המים היצרנות דומה לאורך כל החתך‪ ,‬כולל תחנה ‪ .A‬לא כך הדבר בפן הביני שבו באיזור הליטוראל‪,‬‬
‫‪117‬‬
‫מעל סדימנט מחוזר נמצאת עמודת מים מחומצנת המאפשרת פעילות מוגברת של חיידקים מחמצני סולפיד‬
‫ושם מתרחש ה‪ coupling‬בין תהליכי הניטריפיקציה‪/‬דניטריפיקציה‪ .‬בתחנה ‪ A‬הסדימנט מכוסה בעמודת‬
‫מים היפולימנטית עם ריכוזי סולפיד ואמוניה גבוהים (ואין חמצן)‪ ,‬כך שקבוצות החיידקים הנ"ל עדיין אינן‬
‫פעילות והיצרנות נמוכה‪.‬‬
‫‪Bacterial productivity 28 Nov 2010‬‬
‫‪150‬‬
‫‪Sediment‬‬
‫‪Overlying water‬‬
‫‪Surface water‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪60‬‬
‫‪µg C L d‬‬
‫‪90‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪120‬‬
‫‪30‬‬
‫‪0‬‬
‫‪A35m‬‬
‫‪A 1m‬‬
‫‪10m‬‬
‫‪7m‬‬
‫‪5m‬‬
‫‪3m‬‬
‫‪Station depth‬‬
‫איור ‪ :118‬יצרנות של חיידקים בחתך רוחב בליטוראל; בסדימנטים‪ ,‬במים בפן הביני ובפני המים‪.‬‬
‫מנגנוני הגנה נגד עקה חימצונית (‪)oxidative stress‬‬
‫כיון שאוכלוסיות הפיטופלנקטון באזורי הליטוראל באגם חשופות לאור חזק וריכוזי חמצן גבוהים‪ ,‬בדקנו‬
‫את רמת האנזימים האנטיאוקסידנטים‪ :‬גלוטטיון רדוקטז‪ ,‬קטלז וסופראוקסיד דיסמוטז‪ .‬השווינו ‪ 4‬תרביות‬
‫של ציאנובקטריה שבודדו מהאגם‪ :‬אפניזומנון‪ ,‬צילינדרוספרמופסיס‪ ,‬מיקרוציסטיס ירוק‪ ,‬ומיקרוציסטיס‬
‫חום‪ .‬השווינו בין תנאים של חשיפה לאור שמש במשך שעתיים (‪ ,)1400 µE m-2 s-1‬תנאים בהם נתקלת‬
‫צופת ה מיקרוציסטיס בקיץ‪ ,‬לתנאי מעבדה (‪.)50 µE m-2 s-1‬‬
‫בכל הציאנובקטריה שנבדקו נמדדה פעילות האנזימים האנטיאוקסידנטים לעיל‪ .‬במיקרוציסטיס הירוק‪,‬‬
‫בצילינדרוספרמופסיס ובאפניזומנון הייתה עליה בפעילות האנזים גלוטטיון רדוקטאז ליחידת חלבון לאחר‬
‫חשיפה לאור חזק‪ .‬בציאנובקטריה שבדקנו נמצאה גם פעילות סופראוקסיד דיסמוטז‪ ,‬גם בתנאי מעבדה וגם‬
‫לאחר החשיפה לאור‪ .‬מכאן עברנו לבדוק את ביטוי הגנים ברמת ה ‪ mRNA‬המקודדים לאנזימים בתרביות‬
‫צעירות וזקנות במיקרוציסטיס ובצילינדרוספרמופסיס‪.‬‬
‫זיהוי הגנים האחראים לסינתזת האנזימים‬
‫מצוי ‪ DNA‬ו‪ RNA‬נעשה תוך שימוש בקיטים מסחריים‪ .‬על מנת לבנות את הפריימרים הספציפיים לכל‬
‫אנזים השתמשנו בתוכנת ‪ primer3 software‬והשוואת הרצפים הייחודיים לתוכנת ‪.BLAST NCBI‬‬
‫השיטות המולקולאריות שיושמו בעבודה זו היו אמפליפיקציה של ‪.Q RT PCR ,RT PCR ,)PCR( DNA‬‬
‫הביטוי של גן מסוים ניתן כיחס בינו לבין הביטוי של הגן ל ‪ S 16 rRNA‬של אותה דוגמא‪ .‬נמצא‪:‬‬
‫‪ .1‬התוצרים (הביטוי) של הגנים הקשורים בעקה חימצונית תוך שימוש בפריימרים הספציפיים שתוכננו לכל‬
‫מין ציאנובקטריה היו ספציפיים ללא ‪. cross specificity‬‬
‫‪ .2‬בהשוואה בין תרביות צעירות (שלב לוג) ותרביות זקנות של מיקרוציסטיס נמצא ביטוי גדול (רב) יותר של‬
‫הגנים המקודדים לעקה חימצונית‪( ,‬הגלוטאטיון רדוקטאז והגלוקוז ‪ 6‬פוספאט דהידרוגנאז) בתרביות זקנות‪.‬‬
‫לא נמצא ביטוי לסופר אוקסיד דיסמוטאז לא בתרביות זקנות ולא בצעירות (איור ‪.)119‬‬
‫‪118‬‬
‫‪RNA‬‬
‫‪cDNA‬‬
‫‪Go Gy Bo Go Gy Bo‬‬
‫איור ‪ :119‬ביטוי גנים של עקה חימצונית בתרביות צעירות וזקנות של מיקרוציסטיס‪.‬‬
‫‪16S‬‬
‫‪G6PD‬‬
‫‪SODB iron‬‬
‫‪SODB man‬‬
‫‪ = Go‬מיקרוציסטיס ירוק תרבית זקנה‪ = Gy .‬מיקרוציסטיס ירוק תרבית צעירה‬
‫‪ = Bo‬מיקרוציסטיס חום תרבית זקנה‪.‬‬
‫‪ = G6PD‬גלקוז ‪ 6‬פוספאט דהידרוגנאז‪SODB/ ,‬‬
‫‪ =man iron‬סופר אוקסיד‬
‫דיסמוטאז עם ברזל‪/‬מנגן‬
‫‪GR‬‬
‫גנים של אנזימים הקשורים בעקה חימצונית (סופר אוקסיד דיסמוטאז‪ ,‬גלוטאטיון רדוקטאז) התבטאו‬
‫בצילינדרוספרמופסיס בתרביות הזקנות‪ ,‬אך הדיסמוטאז התבטא גם בתרבית הצעירה אך בשיעור נמוך יותר‬
‫(איור ‪.)120‬‬
‫‪16S‬‬
‫‪Cy‬‬
‫‪Cy M Co Cy Co‬‬
‫‪GR‬‬
‫‪Co‬‬
‫‪Co Cy‬‬
‫‪SODB‬‬
‫‪Co Cy Co Cy‬‬
‫איור ‪ :120‬בטוי הגנים ‪ 16 S‬והגנים לאנזימים סופר אוקסיד דיסמוטאז‪ ,‬גלוטאטיון רדוקטאז בתרביות צעירות וזקנות של‬
‫צילינדרוספרמופסיס‪ = Co .‬צילינדרוספרמופסיס תרבית זקנה‪ = Cy .‬צילינדרוספרמופסיס תרבית צעירה‪.‬‬
‫בהמשך נבדוק צופת שנאספה על פני המים שבעיקרה הייתה מורכבת ממיקרוציסטיס ונאספה בשעות‬
‫שונות של היום‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫‪ .4.12‬סקר עלוקות ורכיכות בחופי הכנרת‬
‫עדינה דולב‪ ,‬גדעון גל‪ ,‬תמר זהרי ויוסף הלר (האוניברסיטה העברית)‬
‫במימון איגוד ערים כנרת‬
‫מחקר זה החל בעקבות הצטברות ראיות לשינויים ניכרים שחלו באזור הליטוראל בכנרת‪ .‬שני המאפיינים‬
‫הבולטים של תהליך השינוי הם תופעת התפרצות של עלוקות וההיעלמות של המגדלית (מגדלן‪,‬‬
‫‪ - )Melanoides‬החלזון שהיה פעם הנפוץ בכנרת‪ .‬בימים אלה‪ ,‬במקביל להתנהלות המחקר‪ ,‬הולך וכובש את‬
‫בתי הגידול שהתפנו מין חדש בכנרת ‪ -‬החלזון הפולש ‪.Thiara scabra‬‬
‫עלוקות‬
‫ביולי ‪ 2005‬דווח לראשונה על כמויות גדולות של עלוקות בחוף של מלון "נוף גינוסר"‪ .‬בהלה אחזה נופשים‬
‫שבצאתם מרחצה בכינרת‪ ,‬מצאו המוני עלוקות דבוקות לגופם‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬נבדק החוף במקום ע"י צוות‬
‫מהמעבדה לחקר הכנרת‪ .‬נמצאו ריכוזים גבוהים של עלוקות על פני הסדימנט‪ ,‬במים הרדודים‪ ,‬עד עומק של‬
‫‪ 1‬מ'‪ .‬עמידה במים במשך ‪ 2‬דקות בלבד גרמה לכך שהרגליים החשופות כוסו במאות עלוקות שקופות‪ ,‬באורך‬
‫כ‪ 2-‬ס"מ‪ .‬רק לאחר זמן קצר של שהיה מחוץ למים ניתן היה להורידן מהגוף‪ .‬מאז התקבלו במעבדה דיווחים‬
‫נוספים על עלוקות בחופי רחצה שונים של הכינרת‪.‬‬
‫העלוקות הן תולעים מסדרת התולעים טבעתיות‪ .‬מינים רבים של עלוקות ידועים כטפילים‪ ,‬ומכאן תחושת‬
‫הרתיעה שהן מעוררות באנשים רבים‪ .‬אך יש גם מינים טורפים הניזונים מחסרי‪-‬חוליות‪ .‬מדגמים של‬
‫העלוקות מחוף גינוסר ב‪ 2005-‬זוהו ע"י דר' חנן דימנטמן ודר' ברומלי (האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים)‬
‫כמין ‪ .Helobdella stagnalis‬הוא מתואר בספרות כטורף של תולעים‪ ,‬חלזונות ומגוון רחב של חסרי‬
‫חוליות‪ ,‬ושאינו מוצץ דם של בני אדם‪.‬‬
‫עלוקות מוכרות בכנרת עוד מ‪ )Bromley 1994( 1890-‬ונצפו באגם תמיד בריכוזים נמוכים‪ .‬שנים מהמינים‬
‫הם טפילים – אחד בצבים והשני בחלזונות‪ .‬על מציאותם של שלושה מינים בליטוראל יש דיווחים חוזרים‬
‫והם אלה שנמצאו גם במהלך השנה האחרונה ‪:‬‬
‫‪ – Dina lineata concolor‬השכיח ביותר‪ .‬נפוץ לאורך בקעת הירדן – מהנחלים דוד וערוגות בדרום ועד‬
‫נחל דן בצפון‪ .‬נמצא בכנרת‪ :‬בעבר ‪ -‬בבטיחה‪ ,‬בעבר וגם בשנה האחרונה ‪ -‬בטבחה ומדרום לטבריה‪.‬‬
‫‪ - Helobdella stagnalis‬נמצא בעבר בבטיחה‪ ,‬ומוכר גם מאזור החולה ומקווי מים נוספים בצפון ישראל‪.‬‬
‫בשנה האחרונה נמצא בטבחה ובגינוסר‪.‬‬
‫‪ - Batrachobdelloides tricarinatus‬נמצא בעבר בבטיחה‪ ,‬וגם בבריכות הדגים בגינוסר ובירדן הדרומי (כ‪-‬‬
‫‪ 30‬ק"מ מדרום לאגם) בשנה האחרונה נמצא בטבחה ובגינוסר‪.‬‬
‫העלוקות שנמצאו בסקרים‪ ,‬בחיפושים מכוונים במעגן המעבדה לחקר הכנרת ובאקראי‪ ,‬הוחזקו במעבדה‬
‫ונערכו עליהן תצפיות‪ .‬להלן סיכומן ‪-‬‬
‫עלוקות ‪ -‬סיכום לפי תצפיות ממאי עד דצמבר ‪2010‬‬
‫)‪( Helobdella stagnalis (Glossiphoniidae‬איור ‪ )121‬נמצאה בחוף חוקוק בעומק ‪ 20 – 0‬ס"מ‪ ,‬ובעומק‬
‫‪ 12‬מ'; במעגן המעבדה לחקר הכנרת (טבחה) ; בנוף גינוסר בעומק ‪ 20 – 0‬ס"מ‪ ,‬ובעומק ‪ 100 – 80‬ס"מ‪.‬‬
‫ביוטופ‪ :‬מתחת לאבן‪ ,‬בין צמחים‬
‫מימדים‪ :‬אורך הגוף הוערך כשהעלוקה היתה במצב מתיחה‪ .‬פרטים בוגרים (נושאי צאצאים)‪25 – 20 – 15 :‬‬
‫מ"מ‪ .‬אורך הצעירים‪ 10 – 0.6 :‬מ"מ‪.‬‬
‫‪121‬‬
‫איור ‪ Helobdella stagnalis :121‬בוגר‪.‬‬
‫מחזור חיים‪ :‬מופיעה החל ממאי‪ .‬הפרטים הגדולים (‪ 25 – 20‬מ"מ * ‪ 5‬מ"מ)‪ ,‬נמצאו בשטח ביוני וחיו במהלך‬
‫יולי‪-‬אוגוסט‪ .‬באוקטובר‪-‬נובמבר נמצאו בשטח רק בוגרים קטנים (‪ 15‬מ"מ)‪ .‬בפרטים שגודלם כ‪ 25‬מ"מ הגחון‬
‫כולו מלא בעשרות צאצאים‪ ,‬נמנו למעלה מ‪ 50-‬פרטים‪ .‬בפרטים שאורכם ‪ 20 – 15‬מ"מ‪ ,‬הצאצאים נישאו רק‬
‫בחלקו האחורי של הגחון‪ ,‬ומספרם כ‪ .30-‬בפרטים שאורכם כ‪ 15-‬מ"מ‪ ,‬נצפו צאצאים בודדים‪ 7 – 3 ,‬פרטים‪.‬‬
‫יוני – אוקטובר נמצאו פרטים נושאי ביצים ‪ /‬צאצאים‪ .‬שחרור הצעירים בגלים‪ ,‬תוך ‪ 14 – 10‬ימים‪ .‬משך‬
‫הזמן המירבי בו שרדו הצעירים ‪ 14 – 10‬יום‪ .‬רובם מתו מיד אחרי השחרור‪ .‬גופיפים (אולי ביצים לא‬
‫מופרות ‪/‬מפותחות) הופיעו רק בכלים בהם נכחו בוגרים נושאי צעירים‪ ,‬ביוני – אוגוסט‪.‬‬
‫משך חיים בשבי‪ 135 – 13 :‬ימים‪ .‬משך החיים הממוצע בשבי‪ 53 :‬ימים‪ 135 .‬ימים חיו עלוקות ששהו במשך‬
‫‪ 58‬הימים הראשונים באקווריום‪ .‬אחרי העברת הפרטים ששרדו לכלים הסטנדרטיים‪ ,‬העלוקה החיונית‬
‫ביותר חיה ‪ 77‬ימים נוספים‪ .‬בין העלוקות ששהו כל תקופת התצפית במעבדה בכלים סטנדרטיים‪ ,‬מספר‬
‫פרטים שרדו ‪ 80 – 75‬ימים‪.‬‬
‫הזנה‪ :‬חומר אורגני שמי הכינרת הכילו‪ ,‬מזון אקווריום ‪ -‬אצות יבשות ושרימפ‪ ,‬פרורי כבד‪ ,‬טיארה ושחריר‬
‫צעירים‪ .‬קצב האכילה והעדפת סוג המזון תלויים‪ ,‬כנראה‪ ,‬במידת הרעב‪ .‬ניסוי מבוקר שבו תיבדק העדפת‬
‫המזון מתוכנן לתקופה הקרובה‪.‬‬
‫תנועה‪ :‬בדרך כלל צמודים למצע ומתקדמים בתנועת מודד‪ .‬בעלי כושר שחיה‪.‬‬
‫תמותה‪ :‬העלוקה המתה מתפרקת ונעלמת תוך יום‪-‬יומים‪ .‬נראו אוליגוכטה ניזונים מעלוקה גוססת‪ .‬המתה‬
‫אהודה על כידורוס‪ ,‬וגם טיארה טעמה ממנה‪.‬‬
‫)‪ – Batracobdelloides tricarinatus (Glossiphoniidae‬נמצאה בחוף חוקוק בעומק ‪ 20 – 0‬ס"מ; מעגן‬
‫המעבדה (טבחה) ובחוף שלה בעומק ‪ 20 – 0‬ס"מ; נוף גינוסר בעומק ‪ 20 – 0‬ס"מ ובעומק ‪ 8‬מ'; בחוף אמנון‬
‫בעומק ‪ 100 – 80‬ס"מ‪.‬‬
‫ביוטופ‪ :‬מתחת לאבן‪ ,‬בין צמחים‪.‬‬
‫מימדים‪ :‬אורך הגוף הוערך כשהעלוקה היתה במצב מתיחה‪ .‬פרטים בוגרים (נושאי צאצאים)‪ 20 – 15 :‬מ"מ‪.‬‬
‫אורך הצעירים‪ 10 – 0.5 :‬מ"מ‪.‬‬
‫מחזור חיים‪ :‬המיין נצפה מאפריל עד אוקטובר‪ .‬באפריל‪ ,‬מאי‪ ,‬יוני‪ ,‬ספטמבר – נמצאו פרטים נושאי‬
‫צאצאים‪ .‬הבשלת ביצים – תוך ‪ 4‬ימים ; הבשלת צעירים – ‪ 3‬ימים‪ .‬משך הזמן המירבי בו שרד צעיר ‪ 73‬יום‪.‬‬
‫אחרים שרדו חודש אחרי השחרור‪ .‬גופיפים (? ‪ -‬ביצים לא מופרות ‪/‬מפותחות) הופיעו רק בכלים בהם נכחו‬
‫בוגרים נושאי צעירים‪ ,‬במאי ובספטמבר (איור ‪.)122‬‬
‫‪121‬‬
‫איור ‪" :122‬גופיף" לא מזוהה‪ ,‬שרבים כמותו הופיעו בכלים בהם‬
‫שחררה ‪ Batracobdelloides‬את צאצאיה‪.‬‬
‫משך חיים בשבי‪ 72 – 14 :‬ימים‪ .‬משך החיים הממוצע‪ 37 :‬ימים‪.‬‬
‫משך הזמן המירבי בו שרד אחד מהצעירים שהושרצו במעבדה‪ ,‬והוזנו בדגיג‪ 73 :‬ימים‪.‬‬
‫הזנה‪ :‬בוגרים וצעירים התעלקו על דגיגים‪ .‬לא ניזונו מחלזונות‪ ,‬שט צדים או מזון אקווריום‪.‬‬
‫תנועה‪ :‬בדרך כלל תנועת מודד‪ .‬בעלי יכולת שחיה‪.‬‬
‫תמותה‪ :‬העלוקה המתה מתפרקת ונעלמת תוך יום‪-‬יומים‪ .‬ניזונים מהפגר‪ :‬פרוטוזואה (סיליאטים‪ ,‬פלגלטה)‪,‬‬
‫רוטיפרה‪ ,‬אוליגוכטה‪.‬‬
‫)‪( Dina lineata concolor (Erpobdellidae‬איור ‪ )123‬נמצאה בחוף חוקוק בעומק ‪ 20 – 0‬ס"מ; חוף‬
‫טבריה‪-‬דרום (חמי טבריה) בעומק ‪ 20 – 0‬ס"מ (איור ‪.)121‬‬
‫ביוטופ‪ :‬מתחת לאבנים‪ .‬בדרך כלל כמה פרטים מתחת לאבן אחת‪.‬‬
‫מימדים‪ :‬ארך הגוף הוערך כשהעלוקה היתה במצב מתיחה‪ 50 – 30 .‬מ"מ‪.‬‬
‫משך חיים בשבי‪( :‬למעלה מ‪ 80-‬יום)‪ .‬בעת כתיבת הדברים‪ ,‬עדיין שורדים‪.‬‬
‫הזנה‪ :‬חלזונות צעירים‪ .‬פרורי כבד‪.‬‬
‫תנועה‪ :‬תנועת מודד‪ .‬שחיה‪.‬‬
‫איור ‪ :123‬מקבץ של ‪ Dina‬בתחתית אבן שנהפכה לצורך הצילום (ספטמבר ‪.)2010‬‬
‫חלזונות‬
‫מיני החלזונות החיים במים מתוקים ניזונים מאצות‪ ,‬קרומי חיידקים ותטולות ביצים אותם הם מגרדים‬
‫מפני התשתית‪ .‬בכך הם מצמצמים את שכיחותם של בעלי חיים מטילי תשתית ומונעים גידול יתר של אצות‪.‬‬
‫המעט הידוע על אורחות חייהם של חלזונות ישראל מתרכז בשלושת הסוגים הנפוצים ( ‪Theodoxus,‬‬
‫‪ .)Melanoides, Melanopsis‬הם לוחכי מזון ג'נראליסטיים הניזונים מקשת רחבה של חומר צמחי‪ ,‬ציאנו‪-‬‬
‫בקטריה וחיידקים )‪. (Heller 1993‬עוד לפני עשור הייתה שכיחות החלזונות בכנרת כה רבה‪ ,‬שהן כיסו כל‬
‫אבן וסלע וצפיפות הפרטים תועדה במחקרים רבים‪ .‬ב‪ 2004 -‬התברר שבכנרת כמעט שאין חלזונות חיים‪:‬‬
‫בשני סיורים שערך פרופ' י‪ .‬הלר סביב הכנרת‪ ,‬נמצאו בעיקר קונכיות ריקות ומעט מאד פרטים חיים‪.‬‬
‫בעבודה זו נסקרו ‪ 18‬חופים שונים ‪-‬בעלי תשתית אבנית וטינית‪ ,‬קולטי קהל ומופרעים מעט (איור ‪.)124‬‬
‫בכל אחד מהם נדגמו חלזונות בעומקים ‪ 8 , 5 , 1.0 – 0.8 ,0.2 – 0‬ו‪ 12-‬מ'‪ .‬במהלך שנת המחקר היינו עדים‬
‫להתרבותו ולהתפשטותו של מין חלזון פולש‪ ,‬חדש באזור הכינרת‪ .Thiara scabra :‬החלזון נראה לראשונה‬
‫באגם באיזור מעגן‪-‬האון בשנת ‪ .2005‬מקורו‪ ,‬כנראה‪ ,‬בתכולת אקווריום ששוחררה לכינרת‪ .‬קונכיות ריקות‬
‫שלו נמצאו בינואר ‪ 2010‬ב‪ 7-‬חופים וחלזונות חיים נמצאו בשני חופים בלבד‪ :‬צינברי וטבריה‪-‬דרום‪ .‬מספר‬
‫החופים וכמות החלזונות החיים שנמצאו בהם‪ ,‬עלו בהמשך השנה‪ .‬לקראת סיום השנה‪ ,‬בסקר נובמבר‪,‬‬
‫נמצאו חלזונות ה ‪ Thiara scabra‬בכל הכינרת‪ ,‬בכל העומקים ובכמויות של עשרות‪ ,‬מאות ואף אלפי‬
‫פרטים ב‪ 1000-‬סמ"ק‪ ,‬למעט חוף כורסי‪ ,‬בעומק ‪ 0.2 – 0‬מ' (איור ‪ .)125‬הגידול במספר הפרטים עם הזמן‬
‫מודגם בנתונים מחוף צינברי (איור ‪.)125‬‬
‫‪122‬‬
‫איור ‪ :124‬צפיפות בעומק ‪ 0.2 – 0‬מ' (גרף ימני) ובעומק ‪ 5‬מ' (גרף שמאלי) באתרים שנסקרו בנובמבר ‪ .2010‬באדום – שיעורה‬
‫של ה‪ Thiara‬יחסית לכלל הרכיכות שנמצאו במקום‪ .‬בירוק – שיעורם היחסי של שאר הרכיכות‪ .‬המספר מצין את צפיפות ה‬
‫‪ Thiara‬ב‪ 1000-‬סמ"ק תשתית‪( .‬האיורים באדיבות מיקי שליכטר)‪.‬‬
‫איור ‪ :125‬מספר פרטי ‪ Thiara‬ב‪ 1000-‬סמק סדימנט בנקודות שנסקרו במהלך שנת ‪ 2010‬בחוף צינברי‪ .‬יש לשים לב שציר מספר‬
‫הפרטים הוא לוגריתמי‪.‬‬
‫לצד מגמה זו ‪ ,‬נרשמו שינויים מקומיים בהופעה ובגודל האוכלוסיה‪ :‬התייבשות רצועת המים הרדודים‪ ,‬עקב‬
‫ירידת המיפלס‪ ,‬עלולה להביא לתמותה המונית של חלזונות ולהפחתה במספרם‪ .‬שינוי בצפיפות הפרטים‬
‫בעומק‪ ,‬שמושפע פחות מתנודות המיפלס‪ ,‬יכול לנבוע מהיסחפות חלזונות עם הזרמים במים‪.‬‬
‫‪123‬‬
‫זרמים עשויים להוות גורם שתורם להתפשטות הטיארה‪ .‬מסתבר‪ ,‬שהיחס בין משקלה לנפחה נמוך מזה של‬
‫מיני החלזונות הוותיקים בכינרת ‪ -‬הסהרונית ‪ Theodoxus jordani -‬והשחריר ‪.Melanopsis costata -‬‬
‫אמנם לא נראו פרטים מרחפים באופן עצמאי במים וגם ציפה אינה שכיחה אצל הבוגרים‪ ,‬אבל הצעירים‬
‫שאך משתחררים אל המים צפים על פניהם במקבצים בני עשרות פרטים‪ .‬יתכן שכך מגיע המין ראשון אל‬
‫החופים שמוצפים עם עליית המיפלס‪ .‬הסהרונית והשחריר מתחילים להופיע בחופים רק לאחר התייצבות‬
‫המיפלס‪.‬‬
‫אופי מצע ההתיישבות של שלושת המינים שונה ואולי מסביר את מהירות ההתפשטות של הטיארה‪.‬‬
‫הסהרונית והשחריר מאכלסים רק אתרים אבניים ובכמויות קטנות‪ ,‬בהשוואה לטיארה‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫הטיארה מתיישבת גם בחופים אבניים וגם בחופים שהתשתית בהם טינית‪ .‬ואכן לא נמצא העדפת מצע‬
‫ברורה של הטיארה בניסויי מעבדה שערכנו‪ .‬בחופים טיניים שלטה בעבר המגדלית ‪tuberculata -‬‬
‫‪ Melanoides‬שהיתה הנפוצה והמשמעותית ביותר מבחינה כמותית בכינרת‪ .‬השנה כמעט ולא נמצאה‪:‬‬
‫פרטים בודדים שלה (בד"כ פחות מ‪ 10-‬פרטים‪ 1000/‬סמ"ק) נדגמו באתרים בודדים‪ ,‬בעיקר בעומק‪ .‬נראה‬
‫שהטיארה נכנסת למקום שמפנה המגדלית ויותר מכך‪ :‬בעוד שהמגדלית לא מופיעה על אבנים‪ ,‬הטיארה לא‬
‫מגלה העדפה לתשתית מסויימת‪.‬‬
‫הטיארה שמתפשטת והמגדלית שהולכת ונעלמת‪ ,‬שייכות לאותה משפחה (‪ .)Thiaridae‬לשני המינים יחס‬
‫דומה משקל‪/‬נפח; שניהם משריצים‪ .‬בשניהם מופיעים הצעירים בגוף הבוגר בכיס בסמוך לראש‪ .‬צעירי‬
‫הטיארה מופיעים מחוץ לגוף כשגודלם ‪ 2.2 – 0.8‬מ"מ‪.‬‬
‫קצב ההתרבות של הטיארה מהיר מאד‪ :‬באוכלוסיה שהוחזקה בכלי במים הרדודים בחוף המעבדה לחקר‬
‫הכנרת‪ ,‬מצאנו שכמות הפרטים עלתה פי ‪ 26‬תוך ‪ 4‬חודשים ומספר הפרטים בכלי שכן לה גדל פי ‪ 50‬תוך ‪6.5‬‬
‫חודשים (איור ‪.)126‬‬
‫איור ‪ :126‬מס' הפרטים של ‪ Thiara scabra‬בכלי מרושת וסגור שהודגר בכינרת במהלך תקופת המעקב‪.‬‬
‫גידול הצעירים הבוקעים במעבדה לא צלח ולכן התגלו קשיים במעקב אחר קצב הגדילה‪ .‬הגדילה המירבית‬
‫שנרשמה אצל פרטים בודדים ששרדו‪ 0.9 :‬מ"מ תוך ‪ 80‬יום‪ 1.3 ,‬מ"מ ב‪ 97‬ימים‪ .‬מעקב אחר צעירים גדולים‬
‫יותר (ארוכים מ‪ 4‬מ"מ)‪ ,‬שנאספו בשטח‪ ,‬העלה שקצב גידולם מהיר‪ 0.033 – 0.002 :‬מ"מ ליום‪.‬‬
‫בתקופה הראשונה של המחקר (אפריל)‪ ,‬גודל הפרטים באוכלוסיות שנדגמו בשטח‪ ,‬התפלג באופן נורמאלי‪.‬‬
‫מדידות יוני הצביעו על פחיתה בגודל הביניים‪ .‬ממעקב אחרי מדגמים מאוכלוסיות‪ ,‬שהוחזקו במיכלים בתוך‬
‫הכינרת‪ ,‬ניתן היה להשלים את תמונת התפלגות גודל האוכלוסיה לאורך זמן‪ 6 .‬חודשי מעקב ומדידות של‬
‫הפרטים שהוחזקו במיכלים בכינרת מלמדים על אוכלוסיה שרבים בה והצעירים ומעטים בה המתבגרים‬
‫והבוגרים (איור ‪.)127‬‬
‫‪124‬‬
‫)‪(n=803‬‬
‫)‪(n=104‬‬
‫)‪(n=1801‬‬
‫)‪(n=783‬‬
‫י ור פרטי‬
‫)‪(n=31‬‬
‫)‪(n=35‬‬
‫י ור פרטי‬
‫י ור פרטי‬
‫איור ‪ :127‬שינויים לאורך זמן בהתפלגות השיעורים היחסיים [ב‪ ]%‬של הגדלים באוכלוסיה של ‪ Thiara scabra‬בכלי מרושת‬
‫וסגור שהודגר בכנרת‪.‬‬
‫בשנת המחקר השניה ננסה לאפיין את הגורמים הסביבתיים שמשפיעים על שרידות העלוקות והגורמים‬
‫שתרמו להתפרצות העלוקות בשנת ‪ .2005‬נמשיך את למידת הביולוגיה שלהן וננסה להגדיר את היחסים‬
‫עלוקות‪-‬חלזונות‪ .‬נמשיך לעקוב אחר החלזון החדש לנו ‪ -‬ה‪ Thiara scabra‬ונעמיק את המחקר שלו‪.‬‬
‫ספרות‬
‫‪Bromley H.J. 1994. The freshwater leeches (Annelida, Hirudinea) of Israel and adjacent areas. Israel Journal of‬‬
‫‪Zoology 40: 1-24.‬‬
‫‪Heller J. 1993. Land snails of the Land of Israel. MOD, Tel Aviv.‬‬
‫‪125‬‬
‫‪ .5‬מחקרי אגן ההיקוות של הכנרת וגופי מים אחרים‬
‫‪ .5.1‬עצמה‪ -‬משך‪-‬הסתברות של מדידות גשם באמצעות אנטנות סלולאריות‬
‫אלון רימר‪ ,‬בשיתוף רנה סמואלס ופנחס אלפרט מאוניברסיטת תל אביב‬
‫במימון‪Helmholtz Association of German Research Centres :‬‬
‫הקדמה‬
‫נתוני אותות מרשת אנטנות סלולאריות הוכחו כאמצעי אמין למדידה עקיפה של גשם (איור ‪ .)128‬לשיטה זו‬
‫שני יתרונות על פני מד גשם סטנדרטי‪ .1 :‬כמות ומיקום‪ -‬התשתית והפריסה של אנטנות סלולאריות הן‬
‫כאלה שבמקומות רבים מספרן גדול‪ ,‬והן ממוקמות באזורים שבהם אין הצבה של מד גשם סטנדרטי‪.2 .‬‬
‫האות שלפיו מתקבלת עצמת הגשם הוא מתוך אינטגרציה של הקו הדמיוני המחבר בין שתי אנטנות (לינק)‪,‬‬
‫להבדיל מהמדידה באמצעות מד גשם שהיא נקודתית‪ .‬בישראל‪ ,‬שבה מרבית סופות הגשם הן קונבקטיביות‬
‫ומוגבלות בשטחן המשמעות היא שלעתים הסופה אינה עוברת דרך מד הגשם‪ ,‬ולפיכך אינה נרשמת‪ ,‬ולעומת‬
‫זאת הקו שבין שתי אנטנות סלולאריות נפרש על מרחק גדול בהרבה‪ ,‬ולפיכך יש סיכוי טוב יותר למדוד‬
‫בעזרתו את עצמת סופת הגשם‪ .‬את שני יתרונות אלה ניתן לנצל באופן מובהק להערכת אירוע גשם נתון‪,‬‬
‫ולחיזוי פוטנציאל שטפוני בשטח עירוני‪ ,‬תוך ניצול המידע הקיים בעקומות עצמה‪-‬משך‪-‬תדירות (‪Intensity-‬‬
‫‪ )Duration-Frequency, IDF‬של אירועי גשם‪ .‬עקומי ‪ IDF‬הם הביטוי המקובל שבאמצעותו מודדים את‬
‫נדירות סופת הגשם (תקופת חזרה) עבור עצמת גשם נתונה‪ ,‬לטווחי זמן נתונים‪ ,‬והיא נמדדת בשנים‪.‬‬
‫תקופת החזרה מבטאת את מספר השנים בממוצע שסופת גשם בעצמה מסוימת (או גדולה ממנה)‪ ,‬לפרק זמן‬
‫נתון‪ ,‬עלולה להתרחש‪ .‬כך למשל‪ ,‬סופה ש"תקופת החזרה" שלה ‪ 20‬שנה צפויה לחזור על עצמה בממוצע כל‬
‫‪ 20‬שנה‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫‪Concurrent Rainfall and Microwave link attenuation‬‬
‫‪30‬‬
‫‪Ramle West‬‬
‫‪mm‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-10‬‬
‫‪minus min dB for each event‬‬
‫‪-20‬‬
‫‪dB‬‬
‫‪-30‬‬
‫‪Pelephone Ramle Rmot Dan - MTG Ramle‬‬
‫‪-40‬‬
‫‪-50‬‬
‫‪3500‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-60‬‬
‫)‪Time step (10 minutes‬‬
‫איור ‪ :128‬נתונים מדודים של ‪ 19‬סופות גשם באזור מערב רמלה (בכחול‪ ,‬מ"מ)‪ ,‬ובמקביל נתוני הפרעות בקו פלפון לפני נרמול‬
‫האות (בירוק) ולאחריו (באדום)‪.‬‬
‫‪126‬‬
‫לחליפין‪ ,‬מקובל גם להשתמש במונח "הסתברות" של הופעת סופת גשם השווה ל ‪ 1-‬חלקי תקופת החזרה‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬ההסתברות באחוזים של סופת גשם בעלת תקופת חזרה של ‪ 20‬שנה היא ‪ 5‬אחוזים‪ .‬הסתברות‬
‫נמוכה מתאימה לסופת גשם נדירה יותר‪ ,‬ולהיפך‪.‬‬
‫שילוב נתוני אותות מרשת אנטנות סלולאריות עם עקומי ‪IDF‬‬
‫נניח כי קיימים ברשותנו עקומי משך‪-‬עצמה‪-‬הסתברות )‪ (IDF curves‬של מספר נקודות מדידת גשם‪ .‬בכל‬
‫נקודה ניתן למצוא את היחס עצמה ‪ I‬כנגד משך ‪( D‬לפי משוואה הקרויה על שם ‪ Talbot‬או ‪)Kimijima‬‬
‫‪ p ‬‬
‫‪R ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ c  Dn ‬‬
‫‪(1‬‬
‫כאשר ‪ R‬עצמת הגשם (מ"מ\שעה) כתלות ב‪ D -‬משך הסופה (דקות)‪ c ,‬ו‪ n -‬קבועים עבור אזור\אגן ניקוז‬
‫נתון ‪ ,‬ו – ‪ p‬משתנה התלוי בתקופת החזרה‪.‬‬
‫מן השרות המטאורולוגי קיבלנו טבלאות ‪ IDF‬עבור איזור גיאוגרפי נתון‪ ,‬שכולל את תחנות המדידה בתל‬
‫אביב‪ ,‬בית דגן‪ ,‬לוד‪ ,‬מזכרת בתיה וקבוצת יבנה (איור ‪ )129‬שחלקו הגדול הוא עירוני בנוי‪ .‬בעזרת נתונים‬
‫אלה ייצרנו מפות אינטרפולציה המציגות את ההסתברויות לעצמת גשם נתונה ‪( R‬מ"מ\שעה) בפרק זמן ‪D‬‬
‫(דקות)‪ .‬כאשר מניחים את מפת אנטנות התקשורת הסלולארית על פני מפות עוצמת הגשם אפשר לבצע‬
‫מיצוע של עצמת הגשם לאורך לינק בודד בין אנטנה סלולארית אחת לשכנתה‪ ,‬לכל ‪ p‬ו‪ D-‬נתון‪:‬‬
‫‪x L‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪p‬‬
‫‪‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪L x  0  c( x )  D n ( x ) ‬‬
‫‪(2‬‬
‫‪R D, p, x  ‬‬
‫במשוואה זו ‪ x‬מציין את ציר הלינק‪ ,‬ו‪ L -‬את אורכו‪.‬‬
‫‪32.8‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪34.2 34.434.634.8 35‬‬
‫‪34.234.4 34.634.8 35‬‬
‫‪Tel Aviv‬‬
‫‪32.5‬‬
‫‪32.6‬‬
‫‪75‬‬
‫‪70‬‬
‫‪120‬‬
‫‪80‬‬
‫‪32.0‬‬
‫‪32.4‬‬
‫‪75‬‬
‫‪65‬‬
‫‪80‬‬
‫‪90‬‬
‫‪110‬‬
‫‪100‬‬
‫‪90‬‬
‫‪32.2‬‬
‫‪Beit Dagan‬‬
‫‪31.5‬‬
‫‪Lod‬‬
‫צפון ‪ -‬דרו‬
‫‪32.0‬‬
‫‪31.0‬‬
‫‪51%‬‬
‫‪91%‬‬
‫‪34.2 34.434.634.8 35‬‬
‫‪31.8‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪32.5‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31.6‬‬
‫‪32.0‬‬
‫‪25‬‬
‫‪45‬‬
‫‪55‬‬
‫‪31.4‬‬
‫‪Mazkeret Batya‬‬
‫‪65‬‬
‫‪60‬‬
‫‪31.5‬‬
‫‪Kvutzat Yavne‬‬
‫‪31.0‬‬
‫‪34.2 34.434.634.8 35‬‬
‫‪34.234.4 34.634.8 35‬‬
‫‪34.2 34.434.634.8 35‬‬
‫‪35.0‬‬
‫‪31.2‬‬
‫‪31.0‬‬
‫‪34.8‬‬
‫‪34.6‬‬
‫‪34.4‬‬
‫‪34.2‬‬
‫מזרח‪-‬מ רב‬
‫איור ‪ : 129‬מפות אינטרפולציה המציגות עצמת גשם נתונה ‪( R‬מ"מ\שעה) בפרק זמן ‪ D=15‬דקות‪ ,‬עבור שש הסתברויות שונות‪:‬‬
‫‪ 51% ,21% ,11% ,5% ,1%‬ו‪.91% -‬‬
‫‪127‬‬
‫תוצאת האינטגרציה שמוצגת במשוואה ‪ 2‬היא עצמת גשם ממוצעת בהסתברות נתונה ולמשך זמן נתון‬
‫המאפיינת את התווך שלאורכו משתרע הלינק‪.‬‬
‫משוואת הקשר שבין נתוני החברות הסלולאריות לעצמת הגשם היא‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ A(db / dur)  b‬‬
‫‪R D, p   ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ aL ‬‬
‫‪(3‬‬
‫כאשר גם כאן ‪ R‬עצמת הגשם הממוצעת (מ"מ\זמן) כתלות ב‪ D -‬משך הסופה (דקות)‪ ,‬והסתברותה ‪p‬‬
‫ניתנים לחישוב מתוך ‪( A‬הפחתת דציבלים בזמן)‪ ,‬אורך הלינק ‪ L‬והמקדמים ‪ a‬ו‪.b -‬‬
‫אנו מניחים כי אם ברשותנו סדרה עתית )‪ (time series‬ארוכה מספיק של נתוני הפחתת דציבלים בלינק‬
‫מסוים (‪ ,)A‬ניתן לייצר עבורו גם כן טבלה של עצמה‪-‬משך‪-‬הסתברות‪ ,‬ואת הקשר בין טבלה זו לטבלת‬
‫הסתברויות נתוני הגשם המדוד ניתן לכייל ע"י השוואה בין משוואה ‪ 3‬למשוואה ‪ ,2‬כך ש‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪xL‬‬
‫‪‬‬
‫‪ AD, p   b 1 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪R‬‬
‫‪D‬‬
‫‪,‬‬
‫‪p‬‬
‫‪,‬‬
‫‪x‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪L  x0‬‬
‫‪ a L ‬‬
‫‪‬‬
‫‪(4‬‬
‫ומכאן‪:‬‬
‫‪b‬‬
‫‪(5‬‬
‫‪ x L‬‬
‫‪‬‬
‫‪ a    R D, p, x dx ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ x 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪AD, p   L‬‬
‫‪1 b‬‬
‫במשוואות ‪ 4‬ו‪ 5 -‬הסוגריים בצד ימין הם תוצאה של אינטגרציה ליניארית של נתוני עצמת הגשם לאורך‬
‫לינק בפרק זמן והסתברות נתונים (איור ‪ L ,)130‬הוא אורך הלינק‪ ,‬ו – ‪ a‬ו – ‪ b‬הם מקדמי כיול‪ .‬ניתן לכייל‬
‫את המערכת כאשר מקדמי הכיול קבועים או משתנים כפונקציה של פרק זמן והסתברות‪ .‬לאחר כיול‬
‫פרמטרים אלה ניתן להשתמש במשוואה ‪ 3‬ולחשב עבור כל הפרעה סלולארית את עצמת הגשם המשויכת‬
‫לה (איור ‪.)130‬‬
‫‪40‬‬
‫‪2924 mm‬‬
‫)‪IDP Rain (constant a and b‬‬
‫‪20‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪IDP Rain (changing a and b) 1832 mm‬‬
‫‪20‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1911 mm‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪40‬‬
‫)‪Intensity (mm/hour‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0‬‬
‫‪40‬‬
‫‪Measured Rain‬‬
‫‪20‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪Event (10 minutes‬‬
‫איור ‪ :130‬נתוני הגשם המדוד (למטה) לעומת גשם שנמצא מתוך נתוני הרשת הסלולארית לאחר הכיול שהוצג לעיל‪ .‬כמות הגשם‬
‫(‪ )mm‬המוצג הוא סך הכל של כל ‪ 19‬האירועים המוצגים‪.‬‬
‫‪128‬‬
‫‪ .5.2‬מודלים של אגן הירדן העליון ואגם הכנרת‬
‫אלון רימר ויורי לצ'ינסקי‬
‫במימון פרוייקט ‪ GLOWA‬של משרד המדע הגרמני‬
‫שילוב משוואות התאדות במודל ‪WEAP‬‬
‫בשיתוף עם ג'ייקוב סורט ויינס לנגה מאוניברסיטת פרייבורג (גרמניה)‬
‫במסגרת פרויקט ‪ GLOWA‬נעשה שימוש בכלי ממוחשב הנקרא ‪WEAP-Water Evaluation and‬‬
‫‪ . Planning System‬התוכנה היא כלי עזר לתכנון בר קיימא של משק מים‪ .‬ע"י שילוב של מקורות מים‬
‫שונים וצרכנים לתוך המערכת ניתן לבחון מצב קיים ואף להריץ תרחישים עתידיים בשינוי של פרמטרים‪.‬‬
‫תוכנת ‪ WEAP‬מאפשרת למשתמש לשלב נתונים רבים למסגרת של ניהול משאבי המים‪.‬‬
‫באגן הירדן הע ליון והכנרת מטרתנו היא להיעזר בכלי זה על מנת ללמוד את מאזני המים באזור‪ ,‬תוך כוונה‬
‫להפוך אותו לכלי יישומי ותפעולי בעתיד‪ .‬בשלב הראשון שילבנו את ההידרולוגיה המקומית (שפיעת‬
‫המעיינות‪ ,‬זרימת נחלים‪ ,‬שינוי מפלס הכנרת‪ ,‬והתאדות) יחד עם הצריכות שסופקו בפועל לצרכנים בכל אגן‬
‫הירדן העליון והכנרת‪ .‬באמצעות סגירה שיטתית של מאזני מים החל ממקורות הירדן בצפון ועד ליציאת‬
‫הירדן הדרומי בסכר דגניה‪ ,‬ניתן להראות בעזרת המודל את יחסי הגומלין בין מקורות וצרכני המים באגן‪,‬‬
‫ולבחון את מערכות ניהול המים בו‪ .‬כיום המודל מסכם מאזני מים חודשיים החל משנת ‪ 1987‬ועד ‪.2009‬‬
‫השנה הושם דגש על חישוב ההתאדות מהאגם בתוך מסגרת ה‪ .WEAP -‬בחישוב סטנדרטי באמצעות‬
‫התוכנה‪ ,‬ההתאדות ממאגר מוכנסת כערך ידוע מראש ביחידות של (מ"מ\זמן)‪ .‬להתאדות חשיבות רבה מאד‬
‫בחישוב מאזני המים‪ ,‬אך בהרצת תרחישים עתידיים אין אפשרות כמובן לחשב אותה מראש אלא תוך‬
‫שימוש בנתונים מטאורולוגיים ונתונים בתימטריים‪ .‬לפיכך יש חשיבות רבה לשילוב משוואות בגוף התוכנה‬
‫שבאמצעותן תחושב ההתאדות מהאגם בתרחישים עתידיים‪.‬‬
‫השתמשנו במשוואת פנמן (‪ )Penman‬שנחשבת לאחת מהשיטות הפשוטות לביטוי חלקה של ההתאדות‬
‫במאזן האנר גיה‪ .‬בהנחה שלכניסות ויציאות המים יש תרומה זניחה למאזן האנרגיה (הנחה שהוכחה‬
‫באמצעות מאזני אנרגיה מפורטים)‪ ,‬משוואת מאזן האנרגיה של האגם היא‪:‬‬
‫‪LE  H  R n  G‬‬
‫)‪(1‬‬
‫כאשר ‪ )J( G‬הוא השינוי בכמות החום באגם ליחידת זמן; ‪ (W m-2) R n‬הוא שטף החום נטו על פני‬
‫המים; ‪ (W m-2) LE‬שטף החום הכמוס (התאדות) בפני המים; ו‪ (W m-2) H -‬שטף החום המוחשי בפני‬
‫המים‪ (1982) Brutsaert .‬השתמש במשתנה הנקרא ‪ Bowen Ratio‬ומציין את היחס שבין שטף החום‬
‫המוחשי לשטף החום הכמוס‪ ,‬כדי להראות את המעבר ממשוואה ‪ 1‬למשוואת ‪:Penman‬‬
‫‪‬‬
‫‪R n  G    E A‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪E A  f u e aS e a ‬‬
‫)‪(2‬‬
‫;‬
‫‪LE ‬‬
‫‪ e  e aS  e‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪   s‬‬
‫‪ Ts  Ta  T T Ta‬‬
‫במשוואה זו ‪ (W m-2) EA‬היא פונקציה המבטאת את כושר הייבוש של האוויר ומייצגת את יכולתה של‬
‫האטמוספרה להעביר אדי מים‪ ,‬ו‪  -‬הוא השיפוע של עקומת לחץ הרוויה עם הטמפרטורה )‪.(mbar K-1‬‬
‫הביטוי הראשון הוא 'איבר הקרינה' המביא לידי ביטוי את השפעת הקרינה נטו והשינוי בכמות החום‪.‬‬
‫הביטוי השני הוא 'איבר הרוח' המביא בחשבון את עצמת הרוח )‪ f(u‬וכן את ההפרש בין לחץ האדים באוויר‬
‫רווי לבין לחץ האדים באוויר בפועל‪.‬‬
‫‪129‬‬
‫היתרון שיש בשימוש בשיטת פנמן לחישוב ההתאדות נמצא במבנה המשוואה‪ .‬ההתאדות מחושבת מתוך‬
‫נתונים מטאורולוגיים סטנדרטיים‪ ,‬שנמדדים ברום נתון מעל פני המים‪ .‬למעשה‪ ,‬אם ניתן להעריך את ‪G‬‬
‫מראש‪ ,‬זו ככל הנראה השיטה הפשוטה ביותר להעריך התאדות על סמך נתונים מטאורולוגיים‪.‬‬
‫כמות החום באגם חושבה על ידינו בהנחה שמדידות הטמפרטורה בתחנה ‪ A‬מייצגות את האגם כולו‪.‬‬
‫בחישוב כזה משתמשים בפרופיל הטמפרטורה השבועי שנמדד במרכז האגם‪ ,‬משייכים לכל טמפרטורה את‬
‫נפח שכבת המים המתאים לה‪ ,‬ומבצעים אינטגרציה על כמות החום‪ .‬מתוצאות מדידות אלה אפשר לחשב‬
‫את ההפרשים באוגר החום השבועי ‪ . G‬חישוב כזה בוצע ע"פ כ‪ 40 -‬שנות מדידת טמפרטורה בכנרת‬
‫והעלה שני ממצאים עיקריים‪ :‬א‪ .‬השינוי באוגר החום מתחנה ‪ A‬הושווה למאזני החום החודשיים של יחידת‬
‫אגן ההיקוות של מקורות שמבוססים על מדידות טמפרטורה דו‪-‬חודשיות של ‪ 18‬תחנות באגם‪ .‬נמצא כי‬
‫‪ G‬דומה מאד כאשר משווים מדידה בתחנה ‪ A‬לסקר טמפרטורה נרחב‪ .‬ב‪ .‬בעוד שעל פני משך זמן ארוך‬
‫מאד חלו שינויים מהותיים בטמפרטורת האפילימניון ובשכוב התרמי באגם הכנרת‪ ,‬התנודות העונתיות של‬
‫‪ G‬נשארו קבועות‪ ,‬ולפיכך אפשר להניח כי ניתן להשתמש בהן גם לחישוב עתידי של ההתאדות‪.‬‬
‫האלגוריתם לחישוב ההתאדות בשיטה זו נבנה ע"פ ‪ )1998 ( Allen, et al.‬וכן על פי ‪.)2006( Valiantzas‬‬
‫ההתאדות חושבה על בסיס חודשי‪ .‬הנתונים שמהם חושבה ההתאדות הם נתוני התחנה המטאורולוגית‬
‫בטבחה מ‪ 1996-‬עד ‪ ,2009‬וכן הנחנו דינאמיקה חודשית קבועה של ‪ . G‬חישוב נוסף נעשה על השנים ‪1987‬‬
‫עד ‪ 1996‬מתוך נתונים מטאורולוגיים של יחידת אגן ההיקוות של מקורות‪ ,‬ומ‪ 1969 -‬עד ‪ 1987‬תוך יישום של‬
‫נתונים מטאורולוגיים ממוצעים מהשנים ‪ .2009 -1996‬כל המשוואות יושמו ב‪ WEAP -‬דרך רכיב ה‪User -‬‬
‫‪ Defined Variables‬המאפשר הכנסת משוואות משתמש ברכיבים שונים של המודל‪ .‬התוצאה הושוותה‬
‫לנתוני התאדות חודשיים מדודים (איור ‪ )131‬הן מתוך דו"חות תה"ל (‪ )1969-1987‬והן מתוך דו"חות יחידת‬
‫אגן ההיקוות‪.‬‬
‫איור ‪ :131‬ההתאדות החודשית מהכנרת שנים ‪ 1969‬עד ‪ . 2005‬בכחול‪ :‬מחושב על בסיס נתוני מאזן שנתי מפורטים (תה"ל ‪– 1969‬‬
‫‪ ;1987‬מקורות ‪ .)2009 – 1987‬באדום‪ :‬מחושב באמצעות משוואת פנמן ב‪ WEAP -‬כאשר ומ‪ 1969 -‬עד ‪ 1987‬הושמו נתונים‬
‫מטאורולוגיים ממוצעים‪ ,‬ומ‪ 1987 -‬הושמו נתונים מדודים‪.‬‬
‫הידרולוגיה של הר החרמון‬
‫בשיתוף עם טל סבוראי ושי סלע מאוניברסיטת בן גוריון‬
‫התאדות מצמחייה טבעית היא רכיב חשוב ביותר של אוגר המים בשכבת הקרקע העליונה במהלך עונות‬
‫השנה‪ ,‬וכימות נכון שלה חשוב לצורך הגדרת זרימה עלית והעשרת אקוויפרים‪ .‬מחקרים קודמים הראו כי‬
‫באגני החרמון ההתאדות האמיתית מהווה כ‪ 25% -‬מהגשם השנתי‪ .‬לפי שעה אין מידע לגבי התאדות‬
‫אמיתית מפני הקרקע בהר החרמון ובאגני ההיקוות של הנחלים שהוא מעשיר‪ ,‬ויש בעיה ממשית להעריך‬
‫‪131‬‬
‫את ההתאדות מצמחייה טבעית‪ .‬אקסטרפולציה של נתוני התאדות משדות חקלאיים בגולן ובעמק החולה‬
‫איננה פתרון טוב שכן מדובר בצמחייה מסוג שונה לגמרי‪ ,‬ובהבדלי גבהים שלהם השפעה מכרעת על אופי‬
‫הצמחייה על ההר‪.‬‬
‫מטרת העבודה הנוכחית היא לפיכך ליישם גרסה משופרת של המודל ההידרולוגי לסביבה קרסטית‬
‫(‪ ,)Rimmer and Salingar 2006 ,HYMKE‬על מנת להעריך את השפעת הצמחייה הטבעית על ההשתנות‬
‫בזמן של ההתאדות הממשית מן ההר‪ ,‬ולכמת את השפעתה על ספיקת מקורות הירדן‪ .‬בגרסה מוקדמת של‬
‫המודל מהווה סדרת ההתאדות הפוטנציאלית היומית קלט למודל‪ .‬סדרה זו ניתנת להערכה סבירה הן‬
‫ממדידות התאדות מגיגית ‪ A‬והן מחישוב בשיטת ‪ .Penman-Monteith‬לעומת זאת‪ ,‬ההתאדות האמיתית‬
‫היא משתנה מסובך להערכה בגלל תלותה במשתנים רבים‪ .‬בגרסה המקורית היא חושבה במודל ע"י ההנחה‬
‫כי ביום גשם ההתאדות האמיתית היא חלק קבוע מההתאדות הפוטנציאלית‪ ,‬כשהיא דועכת‬
‫אקספוננציאלית כפונקציה של מספר הימים היבשים שלאחר יום הגשם‪ .‬שיטה זו היא קירוב של ההתאדות‬
‫האמיתית אך איננה לוקחת בחשבון את רטיבות פני הקרקע‪ ,‬סוג הצמחייה‪ ,‬השתנות סוג הצמחייה עם‬
‫הגובה‪ ,‬והשינויים העונתיים של הצמחייה על ההר‪.‬‬
‫בגרסה המשופרת של המודל מתוכנן יישום חדש לחישוב ההתאדות‪ .‬הוא יחשב את ההתאדות כפונקציה של‬
‫הגשם היומי‪ ,‬הטמפרטורה‪ ,‬וסוג הצמחייה הטבעית‪ ,‬כשכל אלה מפולגים בהתאם לגובה‪ .‬הפילוג לגובה נעשה‬
‫ע"י חלוקת שטח האגן הכולל (‪ 783‬קמ"ר) ל‪ 56 -‬רצועות גובה החל מ‪ 75 -‬מ' ועד ‪ 2825‬מ' מעל פני הים‬
‫ברווחים של ‪ 50‬מ' (באמצעות ‪ )GIS‬וכימות השטח האופייני לכל רצועת גובה‪ .‬בגרסת המודל הנוכחית פילוג‬
‫המשקעים והטמפרטורה עם הגובה נעשה בצורה טובה‪ ,‬והוא הבסיס לפילוג המשקעים על החרמון לגשם‬
‫ושלג‪ .‬מטרת העבודה הנוכחית היא לנתח באמצעות שיטות של חישה מרחוק את פילוג הצמחייה באגני‬
‫החרמון הן במרחב (ובגובה) והן בזמן‪ ,‬ולאפיין משתנה זה לצורך חיזוי התאדות במודל‪.‬‬
‫הצעדים הראשונים בנושא זה נעשו במהלך שנת ‪ 2010‬בשלבים הבאים‪:‬‬
‫רכישת תמונות לווין‬
‫סדרה עוקבת של ‪ 5‬תמונות לווין ‪ Landsat‬בהפרדה של ‪ 30‬מ' נרכשו מתוך קטלוג ה ‪(European ESA -‬‬
‫)‪ .Space Agency‬נתוני התמונות שעובדו מופיעים בטבלה ‪ 24‬נתוני התמונות נקראו ועובדו ע"י תוכנת‬
‫‪ Derby 3‬שסופקה ע"י ה‪.ESA -‬‬
‫טבלה ‪ :24‬נתוני התמונות שנרכשו ותאריכיהן‪.‬‬
‫‪Row no.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪37‬‬
‫‪37‬‬
‫‪37‬‬
‫‪37‬‬
‫‪Path no.‬‬
‫‪174‬‬
‫‪174‬‬
‫‪174‬‬
‫‪174‬‬
‫‪174‬‬
‫‪date‬‬
‫‪10.10.2008‬‬
‫‪13.12.2008‬‬
‫‪14.01.2009‬‬
‫‪04.04.2009‬‬
‫‪22.05.2009‬‬
‫‪Image no.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫תיקונים רדיומטרים ואטמוספריים‬
‫לפני עיבוד האיור שני תיקונים עיקריים נחוצים על מנת לאפשר הפרדה בין הפרעות באיור (חלקים‬
‫שמקורם בהפרעות אטמוספריות מחד ובקריאות חיישנים שגויות מאידך) לבין חלקי האיור התקינים‬
‫ומבוססים על תהליכים בפני הקרקע‪.‬‬
‫תיקונים רדיומטרים מיועדים לתיקון שגיאות פנימיות בפעילות החיישנים ב‪ .Landsat TM -‬שגיאות אלה‬
‫אינן קבועות בין הערוצים הספקטראליים של הלוויין‪ ,‬אך הן קבועות בזמן ולפיכך קלות יחסית לתיקון‪.‬‬
‫תיקון שגיאות אלה בוצע ע"י יישום תהליך תיקון שהוצע ע"י ‪.)2009( Chander et al.‬‬
‫סוג התיקונים השני שדרוש הוא לסילוק הפרעות אטמוספריות חיצוניות‪ .‬האותות המגנטיים הנאספים ע"י‬
‫הלוויין בתחום הספקטרלי של הקרינה הסולרית‪ ,‬משתנים כאשר הם עוברים דרך גזים ואירוסולים‬
‫‪131‬‬
‫באטמוספרה בדרכם מפני הקרקע לחיישן שבלוויין‪ .‬מאחר ותאריכי התמונות הם שונים‪ ,‬לכל איור יש‬
‫מאפיינים שונים להפרעות האטמוספריות‪ ,‬ולפיכך יש לתקנן באופן נפרד משאר התמונות‪ .‬ישנן מספר‬
‫שיטות לסילוק ההשפעות האטמוספריות‪ ,‬ובעבודה זו נעשה שימוש בתהליך חדש יחסית הנקרא ‪,DOS3‬‬
‫ומבוסס על המאמר של ‪ .)2001( Song et al.‬התהליך מבוסס על שיטת ‪(Dark Object DOS‬‬
‫)‪ ,Subtraction‬ולפיו מניחים כי פיקסל כהה (המיוחס בד"כ למים) יופיע בכל איור‪ .‬לפיכך ערך ההחזרה‬
‫המינימאלי בהיסטוגרמת האיור צריך להיות קרוב ל‪ .0 -‬תצלומים בהם עקומת ההיסטוגרמה מתחילה בערך‬
‫גבוה מהמינימום‪ ,‬מושפעים מהמעבר באטמוספרה ויש לתקנם על ידי החסרת ערך זה (איור ‪ )132‬אפקטים‬
‫והפרעות נוספות שתוקנו הם פיזור האות לאורך מעברו מהחיישן לפני הקרקע ובחזרה ("פיזור מסוג‬
‫‪ ,)"Rayleigh‬והפרעות שונות של קרינת השמש‪.‬‬
‫איור ‪ :132‬סילוק אפקט של ערפל (ריבוע שחור) עבור האיור מתאריך ‪.04.04.2009‬‬
‫תכניות ל‪2011 -‬‬
‫‪ .1‬התמונות יקבלו ייחוס גאוגרפי מתוקן בקואורדינאטות ‪ ITM‬בעזרת תכנת ‪Erdas Imagine 10.0‬‬
‫‪ .2‬הערוץ ה‪ 3-‬וה‪ 4 -‬של התמונות המתוקנות ישמש לחישוב ערכי אינדקס הצמחייה ( ‪NDVI -‬‬
‫( ‪ )Normalized Difference Vegetation Index‬לכל איור‪ ,‬כך שתתאפשר הערכה "רציפה" של‬
‫גידול צמחייה וצפיפותה למשך כל עונות השנה‪.‬‬
‫‪ .3‬בכל איור ערכי ה‪ NDVI -‬הייחודיים לכול אחת מ‪ 56 -‬רצועות הגובה שלהלן יחושבו באמצעות‬
‫אלגוריתם מסוג "‪ ."If-Then‬בסיומו של התהליך נקבל הערכה של ערכי ה – ‪ NDVI‬מפולגים לפי‬
‫גובה ולפי עונות השנה‪.‬‬
‫‪ .4‬יבוצע אימות מקומי של התוצאות באמצעות השוואה בין תוצאות ניתוח ויזואלי של התצלומים‬
‫לבין מצב הצמחייה הנתון בשטח‪ ,‬בהנחה שמאפייני הצמחייה בתאריכים נתונים בשנת ‪ 2011‬אינם‬
‫שונים מאלה באותם תאריכים בשנת ‪ 2008-2009‬שבהם נלקחו תמונות הלוויין‪.‬‬
‫ספרות‬
‫‪Chander G., Markham B.L. & Helder D.L. (2009). Summary of current radiometric calibration coefficients for‬‬
‫‪Landsat MSS, TM, ETM+, and EO-1 ALI sensors. Remote Sensing of Environment, 113, 893-903.‬‬
‫‪Song C., Woodcock C.E., Seto K.C., Lenney M.P. & Macomber S.A. (2001). Classification and change detection‬‬
‫‪using Landsat TM data: When and how to correct atmospheric effects? Remote Sensing of Environment,‬‬
‫‪75, 230-244.‬‬
‫‪132‬‬
‫‪ .5.3‬שלג בחרמון והשפעתו על ספיקת מקורות הירדן‬
‫אלון רימר‪ ,‬יורי לצ'ינסקי ושמשון זכאי‪ ,‬בשיתוף איגי ליטאור והילה אלמן (מכללת תל חי) רותם שדה ואלכס‬
‫פורמן (הטכניון) ויינס לנגה (אוניברסיטת פרייבורג‪ ,‬גרמניה)‪.‬‬
‫במימון רשות המים‬
‫מדידות שלג בחרמון – סיכום חורף ‪2009-2010‬‬
‫במהלך עונת חורף ‪ 2009-2010‬בצענו סדרה של מדידות על מנת לקבל נתונים על הדינמיקה של השלג באזור‬
‫הבולען והחבושית‪ .‬כיסוי השלג באזורים אלו נמדד באופן רציף על ידי ‪ 5‬מצלמות‪ ,‬וקצב ההמסה נמדד ב‪3 -‬‬
‫נקודות על ידי ליזימטרים שהוצבו מתחת לשלג‪ .‬סקר שלג נערך בבולען‪ ,‬ובנוסף לכך‪ ,‬בעזרת ‪GPS‬‬
‫דיפרנציאלי מיפינו שלוגית עמוקה הממוקמת באזור הרכבל העליון‪ .‬המיפוי התבצע בחמישה מועדים לאורך‬
‫העונה‪ ,‬ולווה באפיון של צפיפות וטמפרטורה בפרופיל אנכי של השלוגית העמוקה‪ .‬להלן עיקרי הממצאים‪.‬‬
‫כיסוי שלג‬
‫כיסוי השלג תועד על ידי ‪ 5‬מצלמות‪ .‬שתי מצלמות הוצבו בחטיבת החרמון וצילמו את אזור החבושית (ואדי‬
‫חשמל)‪ ,‬ושלוש מצלמות הוצבו על המפנה הדרומי של הבולען וצילמו לכיוון צפון ומערב‪.‬‬
‫בחבושית היו שני מחזורי המסה מלאים‪ ,‬כלומר כל השלג שירד בסופה הראשונה נמס לפני הסופה הבאה‪.‬‬
‫לעומת זאת באזור הבולען מחזור ההמסה הראשון לא היה מלא (איור ‪ ,)a-c ,133‬ובסוף העונה כיסוי השלג‬
‫פחת במהירות בשבועיים הראשונים של מרץ (איור ‪.)d-i ,133‬‬
‫איור ‪ :133‬כיסוי שלג באזור הבולען‪ .‬התמונות צולמו ב‪,(e) 5/3/10 ,(d) 3/3/10 ,(c) 25/2/10 ,(b) 18/2/10 ,(a) 13/2/10 -‬‬
‫‪.(i) 14/3/10 ,(h) 12/3/10 ,(g) 10/3/10 ,(f) 8/3/10‬‬
‫‪133‬‬
‫ליזימטרים‬
‫הכמות הכוללת של ההמסה שנמדדה בליזימטרים שהוצבו מתחת לשלג הייתה נמוכה באופן משמעותי‬
‫מכמויות המשקעים שנמדדו באזור‪ ,‬או מעומק השלג שנמדד באופן ידני‪ .‬באיור ‪ 134‬מוצגים נתוני המסה‬
‫שנמדדו כל ‪ 10‬דקות מתחת לשלוגית העמוקה בשבוע האחרון של מרץ ובשבועיים הראשונים של אפריל‪.‬‬
‫הסיבה המרכזית לאומדן‪-‬חסר נובע מהמסה לא הומוגנית וזרימת מים בתוך השלוגית במעקפים‪ .‬ניתוח‬
‫התוצאות מראה שליזימטר ‪ 3‬שהיה הקרוב ביותר לקצה השלוגית היה הראשון לאסוף מי המסה ומעליו‬
‫התרחשה המסה מלאה לעומת ליזימטר ‪ 2‬שהיה הרחוק ביותר מקצה השלוגית ולכן קבל פחות מי המסה‪.‬‬
‫למרות אומדן‪-‬החסר הליזימטרים שפעלו מתחת לשלוגית העמוקה מדדו מחזורי המסה יומיים שיאפשרו‬
‫לבצע אנליזת עומק על הדינמיקה היומית של ההמסה (איור ‪.)134‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.4‬‬
‫]‪10 min melt [mm‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪27/04‬‬
‫‪22/04‬‬
‫‪17/04‬‬
‫‪12/04‬‬
‫‪07/04‬‬
‫‪02/04‬‬
‫‪28/03‬‬
‫‪23/03‬‬
‫‪18/03‬‬
‫‪Date‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪02/04‬‬
‫‪01/04‬‬
‫‪30/03‬‬
‫‪31/03‬‬
‫‪29/03‬‬
‫‪28/03‬‬
‫‪Date‬‬
‫איור ‪ :134‬המסה שנמדדה בשלושה ליזימטרים מתחת לשלוגית העמוקה (למעלה)‪ .‬מחזורי המסה יומיים (למטה)‪.‬‬
‫‪134‬‬
‫]‪10 min melt [mm‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0.6‬‬
‫סקר שלג‬
‫סקר השלג נערך ב‪ 17/2/2010 -‬ובמהלכו נמדד עומק השלג ב‪ 160 -‬נקודות בבולען‪ .‬עומק השלג הממוצע‬
‫(כולל מקומות שהיו ללא שלג) היה ‪ 63‬ס"מ‪ .‬התפלגות העומקים כפי שנמדדה בסקר מוצגת באיור ‪.135‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪Frequency‬‬
‫‪Cumulative‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫]‪Snow depth [cm‬‬
‫איור ‪ :135‬שכיחות העומקים (‪ ,)Frequency‬והשכיחות המצטברת (‪ )Cumulative Frequency‬בסקר השלג שנערך בבולען ב‪-‬‬
‫‪.17/2/2010‬‬
‫מיפוי השלוגית העמוקה‬
‫מיפוי השלוגית העמוקה נערך בחמישה מועדים שונים החל מה‪ 12/02/2010 -‬ועד ה ‪ .28/4/2010‬בכל פעם‬
‫מיפינו את פני השלוגית על ידי ‪ GPS‬דיפרנציאלי ומדדנו את השתנות הצפיפות והטמפרטורה בחתך אנכי‬
‫של השלוגית‪ .‬נפח השלוגית יחושב בהמשך על ידי ההפרש בין גובה פני השלג לגובה פני הקרקע‪ .‬דוגמא‬
‫למיפוי פני השלג מוצגת באיור ‪ .136‬דיוק המדידות היה טוב והטעות (‪ )RMS‬הממוצעת הייתה ‪. 0.01 m‬‬
‫איור ‪ :136‬משטח פני השלוגית שחושב על ידי שימוש נקודות (צלבים שחורים) שהתקבלו ממדידות של ‪ GPS‬דיפרנציאלי ב‪-‬‬
‫‪.12/2/2010‬‬
‫ממדידת הצפיפויות (איור ‪ )137a‬עולה כי צפיפות השלג גדלה במהלך העונה‪ ,‬אך השונות הפנימית בתוך‬
‫השלוגית הצטמצמה‪ .‬פרט למדידה שנערכה ב‪ 12/2/2010 -‬אז נמצאה שונות פנימית בטמפרטורת השלוגית‬
‫(איור ‪ )137b‬בכל יתר המדידות השלוגית הייתה איזותרמית (‪.)0oC‬‬
‫‪135‬‬
‫]‪Height [cm‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪-4‬‬
‫]‪T [oC‬‬
‫‪b‬‬
‫‪200‬‬
‫]‪Height [cm‬‬
‫‪-6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪300‬‬
‫‪100‬‬
‫‪a‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.4‬‬
‫]‪Density [kg/m^3‬‬
‫‪Density2804‬‬
‫‪Density2303‬‬
‫‪Density0604‬‬
‫‪Density1202‬‬
‫‪Density0503‬‬
‫איור ‪ )a( :137‬פרופילם אנכיים של צפיפות; (‪ )b‬טמפרטורה בשלוגית העמוקה ב‪( 12/2/2010 -‬בשאר התאריכים השלוגית הייתה‬
‫איזותרמית)‪.‬‬
‫מדידת איזוטופים‬
‫בחודשים מרץ עד יולי ‪ 2010‬ביצענו דיגום של מעיינות הדן והבניאס לצורך אפיון איזוטופים ‪( 2H‬דויטריום)‬
‫ו‪( 18O -‬חמצן ‪ .)18‬תוכנית הניטור המקורית כללה גם אפשרות דיגום איזוטופי של השלג עצמו‪ ,‬אך החורף‬
‫בשנת ‪ 2010‬נגמר כבר בפברואר‪ ,‬כך שהסתפקנו בדיגום שבועי של המעיינות‪ .‬האנליזה של הדגימות התבצעה‬
‫במעבדה של המחלקה להידרולוגיה באוניברסיטת פרייבורג בגרמניה‪ .‬תוצאות הדיגום (איור ‪ )138‬הושוו‬
‫לתוצאות עבר של חוקרים אחרים‪ ,‬וישמשו אותנו בעתיד לצורך ניתוח מתקדם של המערכת ההידרולוגית‬
‫בחרמון‪.‬‬
‫‪Date‬‬
‫‪10‬‬
‫‪/20‬‬
‫‪/07‬‬
‫‪21‬‬
‫‪10‬‬
‫‪/20‬‬
‫‪/07‬‬
‫‪01‬‬
‫‪10‬‬
‫‪/20‬‬
‫‪/06‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪/20‬‬
‫‪/05‬‬
‫‪22‬‬
‫‪10‬‬
‫‪/20‬‬
‫‪/05‬‬
‫‪02‬‬
‫‪10‬‬
‫‪/20‬‬
‫‪/04‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪/20‬‬
‫‪/03‬‬
‫‪-7.25‬‬
‫‪10‬‬
‫‪/20‬‬
‫‪/03‬‬
‫]‪δ18O [‰‬‬
‫‪-7.45‬‬
‫‪-7.55‬‬
‫‪-7.65‬‬
‫‪-38.50‬‬
‫‪-39.00‬‬
‫‪-39.50‬‬
‫‪-40.00‬‬
‫‪-40.50‬‬
‫‪2-H Banias‬‬
‫‪18-O Banias‬‬
‫‪-7.75‬‬
‫‪-7.85‬‬
‫‪Date‬‬
‫‪10‬‬
‫‪/20‬‬
‫‪/07‬‬
‫‪21‬‬
‫‪10‬‬
‫‪/20‬‬
‫‪/07‬‬
‫‪01‬‬
‫‪10‬‬
‫‪/20‬‬
‫‪/06‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪/20‬‬
‫‪/05‬‬
‫‪22‬‬
‫‪-7.25‬‬
‫‪-7.35‬‬
‫]‪δ18O [‰‬‬
‫‪-7.55‬‬
‫‪-7.65‬‬
‫‪2-H Dan‬‬
‫‪18-O Dan‬‬
‫‪-7.85‬‬
‫‪-36.00‬‬
‫‪-36.50‬‬
‫‪-37.00‬‬
‫‪-37.50‬‬
‫‪-38.00‬‬
‫‪-38.50‬‬
‫‪-39.00‬‬
‫‪-39.50‬‬
‫‪-40.00‬‬
‫‪-40.50‬‬
‫איור ‪ :138‬תוצאות דיגום איזוטופים ‪ 2H‬ו‪ 18O -‬בבניאס (למעלה) ובדן (למטה) בין מרץ ליולי ‪.2010‬‬
‫‪136‬‬
‫‪03‬‬
‫]‪δ2H [‰‬‬
‫‪-7.45‬‬
‫‪10‬‬
‫‪/20‬‬
‫‪/05‬‬
‫‪02‬‬
‫‪10‬‬
‫‪/20‬‬
‫‪/04‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪/20‬‬
‫‪/03‬‬
‫‪23‬‬
‫‪10‬‬
‫‪/20‬‬
‫‪/03‬‬
‫]‪δ2H [‰‬‬
‫‪-36.00‬‬
‫‪-36.50‬‬
‫‪-37.00‬‬
‫‪-37.50‬‬
‫‪-38.00‬‬
‫‪-7.35‬‬
‫‪-7.75‬‬
‫‪23‬‬
‫‪03‬‬
‫‪ .5.4‬הפיטופלנקטון בשמורת החולה‬
‫אלה אלסטר‬
‫במימון רשות הטבע והגנים‬
‫אצות הפיטופלנקטון בשמורת החולה‬
‫מעקב אחר ריכוזי הכלורופיל והרכב אוכלוסיות הפיטופלנקטון בוצע בשמורת החולה בשנים ‪,2000 - 1999‬‬
‫‪ 2002‬ו‪ .2005–2004‬משנת ‪ 2007‬המעקב חודש במטרה לעקוב אחר הקשר בין הרכב המינים של‬
‫הפיטופלנקטון ואיכות המים‪ .‬בדוח הנוכחי מוצגות תוצאות ניטור האצות בשמורת החולה לתקופה ינואר ‪-‬‬
‫ספטמבר ‪ .2010‬תחנות הדגום היו בתעלת האספקה (תחנה ‪ ,)4‬בתוך ה"אגם" (תחנה ‪ ,)6‬ובנחל עינן‪ .‬התחנות‬
‫נדגמו חודשית ע"י צוות רשות הטבע והגנים הלאומיים‪ .‬לאחר הדיגום‪ 25 ,‬מ"ל מהדוגמא‪ ,‬ב‪ 2 -‬חזרות‪ ,‬סוננו‬
‫על פילטרים והוקפאו (למדידת כלורופיל)‪ ,‬יתרת הדוגמא שומרה בלוגול בבקבוק כהה‪ ,‬לזיהוי אצות‪.‬‬
‫הדגימות הועברו למעבדה לחקר הכנרת למדידת כלורופיל (לאחר מיצוי באצטון ‪ )90%‬ולזיהוי האצות‪.‬‬
‫עשרה מ"ל של דוגמאות משומרות בלוגול נבדקו תחת מיקרוסקופ הפוך לאחר ‪ 24‬ש' שיקוע‪ .‬האצות זוהו‬
‫לרמת המין או הסוג‪ ,‬תדירות ההופעה של כל מין נקבעה על סקלה שבין ‪ 1‬ל‪ ,6-‬לפי סולם התדירות של‬
‫)‪.Korde (1956‬‬
‫כלורופיל‬
‫בשנת ‪ 2010‬ריכוזי הכלורופיל בתחנה ‪ 4‬נעו בין ‪ ,128.3 - 4.7 µg/l‬בנחל עינן ‪ -‬בין ‪ 52 - 2.9 µg/l‬ובתחנה ‪6‬‬
‫בין ‪( 120 – 31 µg/l‬איור ‪ .)141‬ממוצע ריכוזי הכלורופיל בתחנה ‪ 4‬היה ‪ ,28.4 µg/l‬בנחל עינן ‪24.4 µg/l -‬‬
‫ובתחנה ‪ .70.9 µg/l - 6‬ריכוזי הכלורופיל גבוהים ביותר נרשמו בתחנה ‪ 4‬ביולי‪ ,‬בנחל עינן במאי ובתחנה ‪6‬‬
‫באוגוסט‪.‬‬
‫‪St. 4‬‬
‫‪Enan‬‬
‫‪St. 6‬‬
‫‪120‬‬
‫‪40‬‬
‫‪Chlorophyll a ug/ L‬‬
‫‪80‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Sept‬‬
‫‪Aug‬‬
‫‪Jul‬‬
‫‪Jun‬‬
‫‪May‬‬
‫‪Apr‬‬
‫‪Mar‬‬
‫‪Feb‬‬
‫‪Jan‬‬
‫איור ‪ :139‬ריכוזי הכלורופיל בתחנה ‪ ,4‬בנחל עינן ובתחנה ‪ 6‬בשמורת החולה במהלך ינואר ‪ -‬ספטמבר ‪2010‬‬
‫הרכב המינים של הפיטופלנקטון‬
‫בסה"כ במהלך ינואר ‪ -‬ספטמבר ‪ 2010‬בדגימות המים של תעלת האספקה נצפו ‪ 63‬מינים‪/‬סוגים של אצות‪,‬‬
‫בדגימות המים של נחל עינן – ‪ 26‬מינים‪/‬סוגים‪ ,‬ובדגימות המים של ה"אגם" נצפו ‪ 104‬מינים‪/‬סוגים של‬
‫אצות‪ ,‬שהשתייכו ל‪ 6-‬מערכות‪ :‬קריפטופיטה‪ ,‬עינניות‪ ,‬ירוקיות‪ ,‬כחוליות‪ ,‬צורניות‪ ,‬קסאנטופיטה‪,‬‬
‫‪137‬‬
‫דינופלגלטים וזהוביות‪ .‬אצות כחוליות היו הנפוצות ביותר בתחנות ‪ 4‬ו‪ ,6-‬רוב המינים הדומיננטיים היו‬
‫שייכים לקבוצה זו‪ .‬בנוסף בתחנות ‪ 4‬ו‪ 6-‬היו נפוצות אצות צורניות‪ ,‬ירוקיות וקריפטופיטה‪ .‬בנחל עינן מספר‬
‫המינים‪/‬סוגים ממערכת הצורניות היה גדול ביותר‪ ,‬אך ריכוזי התאים של כל המינים‪/‬סוגים שנצפו היו‬
‫נמוכים‪.‬‬
‫הפיטופלנקטון בתעלת האספקה‬
‫המהלך השנתי של הרכב המינים בתעלת האספקה בינואר עד ספטמבר ‪ 2010‬היה כדלקמן‪ :‬בינואר שלטו‬
‫כחוליות ‪ ,Planktothrix sp‬ירוקית ‪ Scenedesmus quadricauda‬וצורנית ‪.Cyclotella meneginiana‬‬
‫בפברואר ‪ -‬מרץ צפיפות הפיטופלנקטון בתעלה ירדה‪ .‬בפברואר במים נמצאו קריפטופיטה וצורניות ובמרץ –‬
‫כחוליות‪ ,‬כולם בצפיפות נמוכה‪ .‬באפריל במים שלטו כחוליות ‪ Planktothrix sp‬וצורנית ‪Cyclotella‬‬
‫‪ .meneghiniana‬במאי צפיפות הפיטופלנקטון ירדה שוב ‪ Planktothrix sp,‬ו ‪ Cyclotella‬נמצאו במים‪,‬‬
‫אבל בצפיפות נמוכה‪ .‬ביוני ‪ Phormidium sp‬נעשה דומיננטי‪ .‬ביולי אצות כחוליות ‪Anabaena sp‬‬
‫‪ Planktothrix sp, Phormidium sp,Anabaenopsis circularis‬העיננית ‪ Euglena proxima‬והדינופלגלט‬
‫‪ Woloszynskia sp‬הופיעו בריכוזים גבוהים‪ .‬באוגוסט צפיפות מרבית האצות ירדה‪ .‬דומיננטים נעשו‬
‫‪ Phormidium sp‬ו ‪ . Cyclotella meneginiana‬בספטמבר צפיפות האצות ירדה עוד יותר‪ ,‬במים נמצאו‬
‫מינים שונים של אצות כחוליות‪ ,‬צורניות וירוקיות בצפיפות נמוכה‪.‬‬
‫הפיטופלנקטון בנחל עינן‬
‫בפיטופלנקטון של נחל עינן במשך ינואר עד ספטמבר ‪ 2010‬נצפו מעט מינים‪/‬סוגים של אצות וכמעט תמיד‬
‫צפיפותן היתה נמוכה‪ ..‬בגלל צפיפות הפיטופלנקטון הנמוכה המהלך השנתי של הרכב המינים לא היה ברור‪.‬‬
‫אצות צורניות נמצאו בכל הדוגמות‪ .‬סוג הצורניות הנפוץ ביותר היה ‪ .Nitzschia sp‬ברוב הדוגמות נמצאו‬
‫גם קריפטופיטה ‪ Cryptomonas sp‬ואצות כחוליות ‪. Pseudoanabaena sp ,Planktothrix sp‬‬
‫הפיטופלנקטון של ה"אגם"‪.‬‬
‫כפי שנצפה גם בשנים הקודמות‪ ,‬ריכוז תאי האצות בתחנה זו היה גבוה יותר מאשר בתעלה ובנחל עינן‪.‬‬
‫הקבוצה הדומיננטית בפיטופלנקטון של ה"אגם" היתה כחוליות ואחריהן קריפטופיטה‪ ,‬ירוקיות וצורניות‪.‬‬
‫מהלך המינים בינואר עד ספטמבר ‪ 2010‬היה כדלקמן‪ :‬בינואר ‪ -‬בפברואר כחוליות שאינן מקבעות חנקן‬
‫הופיעו בשפע‪ ,Planktothrix sp ,Merismopedia minima , Aphanocapsa sp :‬ביחד עם קריפטופיטה ‪sp.‬‬
‫‪ Cryptomonas‬והצורניות ‪ Synedra acus‬ו‪ . Cyclotella meneginiana-‬במרץ צפיפות הקריפטופיטה‬
‫והצורניות ירדה‪ ,‬בה"אגם" שלטו כחוליות ‪,Merismopedia minima ,Cyanodictyon imperfectum‬‬
‫‪ Phormidium sp‬וירוקית ‪ Scenedesmus acuminatus‬באפריל במים הופעיו ושלטו אצות כחוליות‬
‫מקבעות חנקן ‪ Anabaena spiroides‬ו‪ . Anabaenopsis circularis-‬במאי גם שלטו כחוליות מקבעות ולא‬
‫מקבעות חנקן ‪ . Planktolyngbia sp ,Cyanodictyon imperfectum ,Anabaenopsis circularis‬ביוני –‬
‫יולי כחוליות המשיכו להיות בשפע‪ ,‬מינים נפוצים היו ‪Aphanizomenon ovalisporum,Anabaena spp‬‬
‫‪ . Romeria sp ,Aphanocapsa sp‬גם צפיפות של צורניות ‪Cyclotella ,Aulacoseira granulata‬‬
‫‪ polymorpha‬וירוקיות ‪ Tetraedron triangulare , Crucigenia tetrapedia‬היתה גבוהה‪ .‬באוגוסט‬
‫בה"אגם" שלטו רק כחוליות ‪ . .Romeria sp ,Oscillatoria sp , Anabaena spp‬בספטמבר צפיפות‬
‫הפיטופלנקטון ירדה‪ ,‬שום מין לא היה בשפע‪.‬‬
‫ספרות‬
‫‪Korde N.V., 1956. Biological method for investigation of lake deposits (field works and biological analyses). In:‬‬
‫‪Zhizn' presnykh vod SSSR (Life of the USSR fresh lakes), vol. 4(1), Moscow-Leningrad, pp. 383-413.‬‬
‫‪138‬‬
‫‪ .5.5‬שימוש בקרומי קרקע ביולוגיים כאמצעי לייצוב פני שטח וכסוי אתרי פסולת‬
‫אורה הדס‪ ,‬נחמה מלינסקי רושנסקי‪ ,‬ריקי פנקס בשיתוף עם אברהם דודי מהקריה למחקר גרעיני‬
‫במימון משרד התשתיות הלאומיות‬
‫קרומי קרקע ביולוגיים מתפתחים באופן טבעי בקרקעות מדבריות ונוצרים מהדבקה של גרגרי חול על ידי‬
‫פוליסכארידים שהופרשו בעיקר על ידי ציאנובקטריה חוטיות שהעיקרית שבהם היא ‪.Microcoleus‬‬
‫ציאנובקטריה אלה הם היצרנים הראשונים בקרומי הקרקע הביולוגיים כשאצות ירוקיות‪ ,‬טחבים‪ ,‬פטריות‪,‬‬
‫חזזיות וחיידקי קרקע חוברים אליהם‪ .‬הקרומים והיצורים שמאכלסים את הקרומים חשופים לתנאי סביבה‬
‫קיצוניים כמו טמפרטורות גבוהות ביום ונמוכות במשך הלילה‪ ,‬קרינה חזקה הן בתחום הנראה והן בתחומי‬
‫ה‪ UV‬ומעברים של מחזורי הרטבה‪ /‬יובש בתדירות גבוהה‪ .‬הקרום הנוצר קשה‪ ,‬מייצב את פני השטח‪ ,‬מקטין‬
‫את קצב החלחול‪ ,‬מצמצם את ס חף הקרקע ומונע הסעה של חומרים רעילים ו ‪ /‬או תוצרי הפרוק‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הקרומים הם מערכת חיה ודינמית עם אורך חיים אינסופי‪ .‬ציאנובקטריה נוספת ‪ Nostoc‬חוטית ומקבעת‬
‫חנקן בעלת תאים ייחודיים (הטרוציסטים) מספקת חנקן לקרום בגלל קיבוע חנקן אטמוספרי‪.‬‬
‫בשנת המחקר הראשונה בודדנו את הצאנובקטריה העיקריות המרכיבות את הקרום‪ Microcoleus ,‬ו‬
‫‪( Nostoc‬איור ‪ )140,141‬וכן בדקנו את תנאי הגידול של הקרום במצעים שונים‪ .‬בשנת ‪ 2010‬יישמנו את הידע‬
‫שנרכש בשנת המחקר הראשונה על מנת לפתח שיטה לגידול הקרומים על גבי מצעים מוצקים אשר‬
‫יאפשר‪/‬יקל "לזרוע" את הקרומים בשטח‪.‬‬
‫איור ‪ :140‬מיקרוקולאוס מבודד מתוך קרום ביולוגי כפי שנראה במיקרוסקופ אור (משמאל) ובמיקרוסקופ הפלואורסצנטי שמראה‬
‫את עצמת הזהירה של הפיקוציאנין (מימון) ושל הכלורופיל (באמצע)‪.‬‬
‫איור ‪ Nostoc :141‬מבודד מתוך קרום ביולוגי כפי שנראה במיקרוסקופ אור (משמאל) ובמיקרוסקופ הפלואורסצנטי שמראה את‬
‫עצמת הזהירה של הפיקוציאנין (מימין)‪.‬‬
‫‪139‬‬
‫יישום גידול קרומים על מצעים מוצקים‬
‫המו"פ התבסס על הידע הקיים לגידול ציאנובקטריה חוטיות ומרכיבי קרקע אחרים‪ .‬נבחנו שתי שיטות‬
‫עיקריות לגידול קרומי קרקע במעבדה‪ :‬גידול קרומי קרקע על כל מרכיביהן וגידול ציאנובקטריה ספציפיות‬
‫(‪ )Microcoleus, Nostoc‬לאחר בידודן מיתר מרכיבי קרום הקרקע‪.‬‬
‫נבדקו שתי שיטות גידול‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫גידול על מצע מוצק מורטב במים או במדיום גידול נוזלי כגון ‪BG-11‬‬
‫ב‪.‬‬
‫גידול במדיום נוזלי בתוך ארלנמאיירים מזכוכית‪.‬‬
‫הגידול נעשה בנוכחות אור טבעי בתוספת של תאורה פלואורסצנטית ובחלק מהניסויים נבדקה השפעת‬
‫אווירה מועשרת ב‪ CO2-‬על קצב הגידול‪.‬‬
‫א‪ .‬גידול על מצע מוצק מורטב‬
‫הגידול על מצע מוצק נעשה בצלחות פטרי‪ ,‬כאשר כמצע מוצק שימש חול מעוקר תרמי או אגר מועשר ב‪-‬‬
‫‪ .BG-11‬כמקור למרכיבי קרומי הקרקע שימשו שני סוגים של קרומי קרקע שנאספו במישור ימין‪ :‬קרומי‬
‫קרקע "דקים"‪ ,‬עם תכולה גבוהה של ציאנובקטריה ותכולה נמוכה של טחבים וחזזיות‪ ,‬וקרומי קרקע "עבים"‬
‫עם תכולה ניכרת של טחבים וחזזיות בנוסף לציאנובקטריה‪.‬‬
‫כל אחד משני סוגי הקרומים גודל ב‪ 5-‬סוגי המצעים הבאים‪:‬‬
‫מצע חול מעוקר שהורטב מדי יומיים בממוצע במים שהרכבם דומה למי גשם‪.‬‬
‫מצע חול שהורטב ב‪.BG-11-‬‬
‫מצע חול שהורטב בתמיסה המכילה ריכוז נמוך של דשן מסחרי ‪20/20/20‬‬
‫מצע נוזלי של ‪.BG-11‬‬
‫אגר מועשר ב‪.BG-11‬‬
‫הדגם (קרום קרקע "דק" או "עבה") במימדים של ‪ 1.5 X 1.5‬ס"מ הוצב במרכזה של צלחת פטרי כשהוא מוקף‬
‫במצע גידול‪ .‬כל סידרה‪ ,‬משני סוגי הקרומים‪ ,‬כללה ‪ 5‬טיפולים‪ .‬צלחת פטרי אחת מכל סדרה הוכנסה לאוהל‬
‫שקוף באווירה מועשרת ב‪ .CO2-‬כל הדוגמאות נחשפו לאור טבעי ופלואורסצנטי‪.‬‬
‫המעקב אחר קצב הגידול נעשה ויזואלית‪ ,‬ע"י בחינת "פלישת" החוטיות ומרכיבי קרומי הקרקע האחרים‬
‫מהדגם אל מצע הגידול המקיף את הדגם‪.‬‬
‫דגימות של קרומי קרקע חדשים שנוצרו על מצע הגידול נבדקו במיקרוסקופ אופטי ובמיקרוסקופ‬
‫אפיפלואורסצנטי במעבדה לחקר הכנרת תוך שימוש בסמנים יחודיים לפיקובילינים (מאפיינים‬
‫ציאנובקטריה) ולכלורופיל‪.‬‬
‫ב‪ .‬גידול במדיום מימי‬
‫ניסויי גידול במדיום מימי נעשו בתוך ארלנמיירים בנפח של ‪ 250‬סמ"ק‪ .‬כמדיום גידול שימשו‪ :‬מים בהרכב‬
‫מי גשם‪ ,‬תמיסה המכילה ‪ BG-11‬או דשן ‪ ,20/20/20‬ומים מועשרים בדשן "אור" ביחס ‪.1/1000‬‬
‫לתוך הארלנמיירים הוכנסו דגמי קרקע משני הסוגים‪ :‬דקים ועבים‪ .‬הארלנמיירים נחשפו לאור טבעי‬
‫ומלאכותי תוך טלטול עדין ונאטמו באמצעות שעוונית למניעת אובדן נוזלים עקב אידוי‪ .‬המעקב אחר‬
‫הגידול נעשה ויזואלית וע"י בדיקת שינוי משקל הארלנמיירים על תכולתם‪.‬‬
‫‪141‬‬
‫תוצאות הניסויים‬
‫גידול על מדיום מוצק‬
‫המעקב אחר הגידול נעשה ויזואלית‪ ,‬ע"י בחינת מעבר החוטיות ומרכיבי קרקע אחרים מהדגם למצע הגידול‬
‫שבצלחת הפטרי‪ .‬כמעט בכל הדוגמאות הובחן מעבר למצע הגידול‪ ,‬כאשר במצע שהורטב במים קצב הגידול‬
‫היה איטי בהשוואה למצעים אחרים שהועשרו ב‪ BG-11-‬או ‪.20/20/20‬‬
‫גידול נאה הובחן במצע ‪ BG-11‬מוצק של ‪ 2%‬אגר‪ .‬באחד הניסויים‪ ,‬דגם גידול משני מוקם על נייר סינון‬
‫כשמתחתיו שכבת אגר בעובי של כ‪ 0.5-‬ס"מ מועשרת ב‪ .BG-11 -‬נייר הסינון שימש כקרקע גידול והאגר‬
‫שמתחתיו סיפק את הלחות ואת חומרי ההזנה‪ .‬תוך זמן קצר הובחן גידול מהדגם לסביבה‪ ,‬כשעל הרקע‬
‫הלבן של נייר הסינון ניתן היה לראות שמדובר בחוטיות‪.‬‬
‫לא הובחן קצב גידול מואץ באווירה מועשרת ב‪.CO2 -‬‬
‫ככלל‪ ,‬תנובת הדגמים ה"עבים" הייתה טובה מזו של הדגמים ה"דקים"‪ ,‬המעניין הוא שעל סמך בדיקה‬
‫במיקרוסקופ רגיל ובמיקרוסקופ אפיפלואורסצנטי‪ ,‬יש העדפה ברורה למיקרוקולאוס על פני מרכיבי קרומי‬
‫קרקע האחרים‪.‬‬
‫גידול במדיום מימי‬
‫גידול במדיום מימי נעשה בארלנמיירים של ‪ 250‬סמ"ק שנאטמו בשעוונית‪ ,‬תוך טלטול עדין‪ .‬כיוון שנמנע‬
‫אובדן נוזלים עקב אידוי‪ ,‬נעשה ניסיון לאמוד את קצב הגידול ע"י שקילה תקופתית של ה‪ -‬כלים על‬
‫תכולתם‪ ,‬בנוסף לבחינה הויזואלית‪ .‬אף כי בחלק מהכלים הובחן גידול ברור של חוטיות לתוך הנוזל‪ ,‬הדבר‬
‫לא בא לידי ביטוי בשקילה והשינוי במשקל היה מזערי על פני תקופת הניסוי (כ‪ 9-‬שבועות)‪.‬‬
‫גם כאן‪ ,‬נראה בבירור גידול של חוטיות מהדגם למדיום המימי‪ .‬איכותית‪ ,‬נראה שהגידול היה משמעותי יותר‬
‫במדיום שהכיל חומרי העשרה (‪ BG-11‬או דשן "אור") לעומת מי גשם‪ .‬כמו במקרה הקודם‪ ,‬תפוקת הדגמים‬
‫ה"עבים" הייתה בדרך כלל טובה יותר בהשוואה לדגמים ה"דקים"‪.‬‬
‫סיכום‬
‫הצלחנו לבודד מרכיבים עיקריים של הקרום הביולוגי‪ ,‬הציאנובקטריה ‪ Microcoleus‬ו ‪.Nostoc‬‬
‫פיקובילינים‪ ,‬הפיגמנטים האופייניים לציאנובקטריה נמצאו בכל אחד מן התבדידים‪ .‬הקרום הביולוגי יכול‬
‫לקבע חנקן בתנאי לחות ואינו תלוי בהספקת חנקן מקובע חיצוני‪ .‬הקיבוע נעשה על ידי הציאנובקטריה‬
‫החוטית ‪ Nostoc‬בתוך תאים מיוחדים ההטרוציסטים‪.‬‬
‫קרומים ביולוגיים משני סוגים (דק ועבה) שנלקחו ממישור ימין נבדקו לפוטנציאל הגידול על גבי מצע חול‪,‬‬
‫מצע ‪ BG‬מוצק בתוספת חומרי דשן שונים ובמי גשם‪ .‬נמצא גידול משמעותי יותר בקרומים העבים‬
‫המכילים בנוסף לציאנובקטריה גם טחבים וחזזיות שמייצבים את הקרום‪.‬‬
‫‪ .5.6‬מדד ביולוגי להערכת יעילות טיפול קדם לפני ממברנות במתקני התפלה‬
‫טומי ברמן ריטה פרפרובה‪ ,‬רועי מזרחי (סטודנט)‪ ,‬מאיר שטיינר (תלמיד מכללה בסטאג') וקרלוס דוזורץ‬
‫(הטכניון)‪.‬‬
‫במימון רשות המים‬
‫מטרת המחקר הייתה לבחון זיקות אפשריות בין הפרמטרים שנבדקו במי היזון לבין קצב סתימת ממברנה‬
‫והתהוות ביופילם (‪ )BF‬בסוגי מי מקור שונים‪ .‬מידע זה יאפשר למפעלי התפלה וטיפול במים לבחון את‬
‫השפעת טיפולי הקדם השונים על פוטנציאל המים לייצור ‪ BF‬על גבי ממברנות‪ .‬נבחנו מספר משתנים של‬
‫איכות המים שמאוגדים במדד חדש‪ )Microbial Support Capacity) MSC:‬אשר אמורים לתת מושג לגבי‬
‫פוטנציאל המים לגרום להתפתחות ה‪ BF-‬על גבי ממברנות סינון‪ .‬הפרמטרים שנמדדו‪(TEP, Transparent :‬‬
‫‪141‬‬
‫)‪ ,Expolymer Particles‬פעילות חיידקים (‪ ,)BA‬כלורופיל (‪ ,(Chl‬עכירות )‪ ,(Tu‬ספירת חלקיקים )‪(PC‬‬
‫וספירת חיידקים )‪.(BC‬‬
‫התקדמות‬
‫הבדיקות של השפעת מרכיבי ה‪ MSC-‬על קצב התהוות ‪ BF‬התבצעו בשלוש סדרות של ניסויים במערכות‬
‫סינון ‪ Cross-Flow‬במעבדה ובאתר שאיבה בגינוסר‪.‬‬
‫בכל שלוש הסדרות נמצאה קורלציה משמעותית בין ריכוזי ה‪ TEP-‬במי הייזון ובין קצב סתימת הממברנה‬
‫הנגרמת מהתפחתו של ה‪( BF -‬איור ‪ .)142‬בסדרה הראשונה והשנייה גם נמצאה זיקה מובהקת בין מספר‬
‫החידקים וקצב סתימת הממברנות‪ ,‬אך מסיבות שונות סביר להניח ש‪ BC-‬איננו הגורם הישיר של לסתימת‬
‫הממברנות‪ .‬לא נמצאו קורלציות בין הפרמטרים האחרים שנבדקו במים וקצב סתימת הממברנות‪.‬‬
‫איור ‪ :142‬קורלציות בין ‪ TEP‬במי הייזון (מי כנרת)‬
‫וקצב סתימת ממברנות (‪ .)N∆L‬הניסויים נערכו‬
‫במערכת סינון ממבראנלי‪ ,‬סידרה ‪ 1‬ו‪ 2-‬במערכת עם‬
‫סיחרור במעבדה‪ ,‬סדרה ‪ 3‬במערכת זרימה באתר‬
‫שאיבה בגינוסר‪.‬‬
‫בוצעה סידרה נוספת של ‪ 5‬ניסויים עם מי כנרת‪ .‬בכל ניסוי הפעלנו ‪ 2‬ערוצים במערכת לסינון ממברנאלי‬
‫עם מים שהוספו להם ‪ 0.5‬מג'‪/‬ליטר כלור פעיל להפסקת הפעילות המטבולית של החיידקים במים‪ .‬בשני‬
‫ערוצים הוזרמו מי כנרת בלי טיפול‪ .‬לאחר הרצה של ‪ 50‬שעות‪ ,‬הממברנות הוצאו והועברו למעבדתו של‬
‫פרופ' דוזורץ לבדיקת ואפיון מימדי ומבנה של הביופילם שהתפתח בעזרת במיקרוסקופ הקונפוקלי הסורק‪.‬‬
‫בדיקה זו הראתה שמאפייני ה‪ EPS-‬ב‪ BF-‬שהתפתח על הממבראנות ב‪ 5-‬ניסויים אלה היו זהים ב‪EPS-‬‬
‫שהתפתח עם מי היזון מוכלרים (חיידקים מתים) או עם מי היזון לא מטופלים (חידקים חיים)‪ .‬התוצאות‬
‫מחזקות טענתנו שהמקור המובהק ל‪ EPS -‬בתחילת התפתחות ה‪ BF-‬הוא ‪ TEP‬פלנקטוני שנדבק למשטח‬
‫ולא ‪ EPS‬שבא מהפרשת חידקים פעילים שנדבקו לממברנה (איור ‪.)142‬‬
‫תוצאות הניסויים האלה מצביעות על תפקידו החשוב של ‪ TEP‬כגורם בהתפתחות של ‪ .BF‬לאומת זאת‪,‬‬
‫הפרמטרים האחרים של מדד ‪ MSC‬לא נראים כגורמים ישירים להתהוות ‪ BF‬המימי ‪.‬‬
‫‪142‬‬
‫‪200‬‬
‫‪150‬‬
‫‪100‬‬
‫‪% relative to‬‬
‫‪untreated feedwater‬‬
‫‪Bact.‬‬
‫‪EPS‬‬
‫‪50‬‬
‫‪Rough‬‬
‫‪Thickness‬‬
‫‪Surf:biovol‬‬
‫‪% surf‬‬
‫‪Biovol‬‬
‫איור ‪ :143‬תכונות של מרכיבי ביופילם (‪ EPS‬וחידקים) שהתפתח לאחר ‪ 50‬שעות במי כנרת מוכלרים (חידקים מתים)‬
‫בהשווא ה עם אותן תכונות בביופילם שהתפתח במי כנרת לא מטופלים (חידקים חיים)‪ ,‬שנלקחו כ‪. 100%-‬‬
‫‪ .5.7‬חיזוי הפוטנציאל של אילוח ביולוגי‬
‫טומי ברמן‪ ,‬ריטה פרפרובה‪ ,‬עידו בר‪-‬זאב (דוקטורנט) וד"ר אילנה ברמן‪-‬פרנק (אונ' בר אילן)‪.‬‬
‫במימון מאגד מ‪.‬י‪.‬ם‪ ,‬משרד התעשיה המסחר והתעסוקה‬
‫במסגרת פרוייקטי מגנ"ט של משרד התמ"ת ‪ ,‬הוקם מאגד מ‪.‬י‪.‬ם בו משתתפים כתריסר חברות תעשיות‪ ,‬חב'‬
‫"מקורות"‪" ,‬תה"ל"‪ ,‬ומספר מעבדות "אקדמיות"‪ .‬מטרת המאגד היא לפתח טכנולוגיות למזער את תופעת‬
‫הביופילם במפעלים להתפלה או טיפול במים‪ .‬המאגד הקים ‪ 4‬אתרי דיגום‪ ,‬כל אחד אמור לספק סוג שונה‬
‫של מי מקור‪ :‬פלמחים (מי ים חופיים) קציעות (מי תהום)‪ ,‬שפד"ן (מי קולחין מטופלים) וגינוסר (מים עיליים‪,‬‬
‫מי כנרת)‪ .‬חלקנו בפרויקט זה היה לספק נתונים על ריכוזי ‪( TEP‬חלקיקים שקופים אורגנים) וכלורופיל‬
‫בסוגים שונים של מי מקור מכל אתרי המאגד‪ .‬נתונים אלה ישמשו לבניית מודלים לחיזוי הפוטנציאל של‬
‫סוגים שונים של מי גלם לגרום לבעיות ביופילם‪ .‬כמו כן‪ ,‬נחקרו פרטי ההשתתפות של ‪ TEP‬ממקורות מים‬
‫שונים בהתהוות של ביופילם‪.‬‬
‫התקדמות‬
‫נמשכו הבדיקות של ריכוזי ‪ TEP‬וכלורופיל במים מאתרי המאגד בשפד"ן‪ ,‬בפלמחים בגינוסר ובקציעות‪.‬‬
‫התוצאות של בדיקות אלה הוכנסו לשני סוגי מודלים ראשוניים שנבנים ע"י קבוצות מתה"ל‪ ,‬מקורות‬
‫והטכניון‪.‬‬
‫בכדי לבסס את הטענה ש‪ TEP-‬מהווה גורם חשוב אך בלתי נבדק בהתהוות ביופילם‪ ,‬בצענו סדרות ניסויים‬
‫לאפיין את הסוגים השונים של ‪ TEP‬במי מקור השונים וכמו כן לעקוב אחרי השתתפות חלקיקים אלה‬
‫בהתהוות של ביופילם‪ .‬במחקר על השתתפות ‪ TEP‬בתהליכי היווצרות ביופילם נערכו ניסויים במעבדה של‬
‫ד"ר ברמן‪-‬פרנק שבהם עקבנו אחרי התפתחות ביופילם במערכת תאי זרימה עם מי‪-‬ים או עם חיידק ימי‬
‫(‪ .) Pseudoalteromonas atlanticum‬בניסויים אלה הראנו שתוך זמן קצר (פחות מ‪ 0.5-‬ש') ניתן לראות‬
‫אזורים רחבים של משטח שמכוסים בחומר שנצבע ב ‪ , Alcian Blue‬דהיינו ‪ ,TEP/EPS‬בו בזמן שהיו רק‬
‫כמויות מעטות של חידקים (איור ‪ .)144‬נבדקו גם תכונות הביופילם שהתפתח במערכות זרימה ע"י‬
‫מיקרוסקופיה קונפוקאלית ו‪. AMF-‬‬
‫‪143‬‬
‫‪Bacteria‬‬
‫‪Bacteria‬‬
‫איור ‪ :144‬השתתפות ‪ TEP‬וחיידקים במי‪-‬ים חופיים בשלבים ראשונים של התהוות ביופילם על משטח‪ .‬אחרי ‪ 30‬דקות ו‪ 4-‬שעות‬
‫זרימה‪ ,‬צביעה עם ‪ AB‬ו‪( SYBR Green -‬בהתאמה)‪.‬‬
‫ניסויים אלה הם הראשונים שמראים בבירור שאכן המקור של רוב ה‪ EPS-‬שמופיע בתחילת התהוות של‬
‫ביופילם מימי הוא ‪ TEP‬במי מקור (כאן מי‪-‬ים) שנדבקים למשטחים ולא מהפרשת חיידקים בודדים שנדבקו‬
‫למשטח‪ .‬תוצאות ניסויים אלו מחזקים טענתנו ש‪ TEP-‬מהווים גורם משמעותי בהתפתחות של ביופילם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ערכנו סידרת בדיקות במי מקור שונים מאתרי המאגד‪ :‬מי‪-‬ים מפלמחים (איור ‪ ,)145‬מי אגם מגינוסר‪,‬‬
‫מי שופכין מטופלים משפדן‪ ,‬מים מלחים מקידוח בקציעות‪ ,‬בכדי לאפיין את הצורות השונות של ‪TEP‬‬
‫במים‪ .‬התוצאות של ניסויים אלה פורסמו‪:‬‬
‫‪Berman, T., Parparova, R., 2010 Visualization of Transparent Exopolymer Particles (TEP) in various source‬‬
‫‪waters. Desalination & Water Treatment 21, 382-389.‬‬
‫איור ‪ TEP : 145‬במי ים תיכון‪.‬‬
‫‪144‬‬
145
‫‪ .6‬נספחים‬
‫‪ .6.1‬כוח‪-‬אדם במעבדה לשנת ‪2010‬‬
‫זהרי תמר‬
‫סוקניק אסף‬
‫אוסטרובסקי איליה‬
‫אקרט ורנר‬
‫ברמן טומי‬
‫גל גדעון‬
‫הדס אורה‬
‫ויין דוד‬
‫יעקבי יוסף‬
‫נשרי עמי‬
‫פרפרוב ארקדי‬
‫רימר אלון‬
‫חוקרים‬
‫פיטופלנקטון‪ /‬מנהלת המעבדה‬
‫פיסיולוגיה וביולוגיה מולקולארית של פיטופלנקטון‬
‫הידרואקוסטיקה וסדימנטציה‬
‫ביוגיאוכימיה‬
‫גמלאי (‪)Emeritus‬‬
‫מודלים וזואופלנקטון‬
‫מיקרוביולוגיה‬
‫ביוכימיה וחומרי הדברה‬
‫פיטופלנקטון‪ ,‬פרודוקטיביות‬
‫גיאו כימיה‬
‫הידרוביולוגיה‪/‬איכות מים‬
‫פיזיקה ומטאורולוגיה‬
‫אופיר מירי‬
‫דולב עדינה‬
‫דיאמנט מוטי‬
‫ויינר‪-‬מוציני (יהודית) דיתי‬
‫ליבוביץ' עדית (אדית)‬
‫לצ'ינסקי יורי‬
‫סולימני בניהו‬
‫עופר תמר‬
‫פישביין טטיאנה‬
‫פנקס ריקי‬
‫פרפרוב ריטה‬
‫צ'ווה שרה‬
‫קגנובסקי סמיון‬
‫קורן ניר‬
‫רושנסקי נחמה (חמי)‬
‫רינסקי אלכס‬
‫שליכטר מיקי‬
‫עוזרי מחקר וטכנאים‬
‫בקרה מולקולארית של התפתחות אקינטים בכחוליות‬
‫חלזונות ועלוקות‬
‫אחראי צוות ים‪/‬ספן‪/‬צוללן‬
‫זואופלנקטון‪/‬כימיה‬
‫מיקרוביולוגיה‪/‬כימיה‬
‫צוות ים‪/‬פיזיקה‪/‬אחראי מחשבים‬
‫מיקרוביולוגיה‪/‬כימיה‬
‫מודלים אקולוגיים‬
‫פיטופלנקטון‬
‫מיקרוביולוגיה‬
‫כימיה אורגנית ומיקרוביולוגיה‬
‫זואופלנקטון‬
‫צוות ים‪/‬הידרוביולוגיה‬
‫צוות ים‪/‬כימיה‬
‫מיקרוביולוגיה‬
‫הידרואקוסטיקה‬
‫מנהלת בסיס הנתונים‬
‫לדר מושיק‬
‫כחילה יוכי‬
‫אברהם בועז‬
‫ברנס מזל‬
‫זכאי שמשון‬
‫חטאב מאיר‬
‫שולמי סיון‬
‫מנהלה ואחזקה‬
‫מנהלן‬
‫מזכירה‬
‫מנהל אחזקה‬
‫עובדת משק‬
‫אלקטרוניקה‬
‫ספן (בחופשת מחלה מיוני ‪) 2010‬‬
‫ספן‪/‬צוללן זמני‬
‫‪146‬‬
‫‪ .6.2‬סטודנטים לתארים מתקדמים בהנחיית חוקרי המעבדה‬
‫מס'‬
‫שם‬
‫תואר‬
‫אונ'‬
‫‪.1‬‬
‫ת' אופק‬
‫מוסמך‬
‫חיפה‬
‫‪.2‬‬
‫א' אלסטר‬
‫פוסט‪-‬‬
‫דוקטורט‬
‫‪.3‬‬
‫נ' בילקין‬
‫מוסמך‬
‫בר‪-‬אילן‬
‫‪.4‬‬
‫ע' בר‪-‬זאב‬
‫דוקטור‬
‫בר‪-‬אילן‬
‫‪.5‬‬
‫ת' (רחמים)‬
‫בשור‬
‫דוקטור‬
‫בר‪-‬אילן‬
‫‪.6‬‬
‫ל' גלוזמן‬
‫בוגר‬
‫‪.7‬‬
‫א' גולדווין‬
‫מוסמך‬
‫אורט‬
‫בראודה‬
‫עברית‬
‫‪.8‬‬
‫יעל גלבוע‬
‫דוקטורט‬
‫טכניון‬
‫‪.9‬‬
‫ענבל‬
‫הגלעדי‬
‫מוסמך‬
‫עברית‬
‫‪.10‬‬
‫ד' קוטלמן‬
‫בוגר‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫ר' מזרחי‬
‫ו' מקלר‬
‫ס' נג‬
‫מוסמך‬
‫דוקטור‬
‫דוקטור‬
‫אורט‬
‫בראודה‬
‫טכניון‬
‫טכניון‬
‫‪CWR‬‬
‫‪.14‬‬
‫א' בר‪-‬אור‬
‫מוסמך‬
‫בן‪-‬גוריון‬
‫‪.15‬‬
‫ר' קפלן‪-‬לוי‬
‫‪.16‬‬
‫ע' לופו‬
‫‪.17‬‬
‫ג' סימלר‬
‫‪.18‬‬
‫ת' זילברמן‬
‫דוקטורט‬
‫‪.19‬‬
‫ר' שדה‬
‫דוקטורט‬
‫‪.20‬‬
‫פ' לוינרט‬
‫דוקטורט‬
‫‪IGB‬‬
‫‪.21‬‬
‫ק' פרינדטה‬
‫דוקטורט‬
‫‪IGB‬‬
‫פוסט‪-‬‬
‫דוקטורט‬
‫פוסט‪-‬‬
‫דוקטורט‬
‫מוסמך‬
‫עברית‬
‫מכון‬
‫גיאולוגי‬
‫טכניון‬
‫נושא‬
‫הקשר שבין הלבנון לזואופלנקטון ‪-‬‬
‫השלכות לגבי "דילול סרדינים"‬
‫טקסונומיה מולקולארית וקלאסית של‬
‫כחוליות מהכנרת‬
‫תפקוד של מסנן חול במפעל להתפלת‬
‫מי‪-‬ים‪.‬‬
‫‪ TEP‬כגורם להתהוות ביופילם במפעלים‬
‫להתפלת מי‪-‬ים‪.‬‬
‫מנחה‬
‫בחיא"ל‬
‫ג' גל‬
‫ת' זהרי‬
‫ט' ברמן‬
‫ט' ברמן‬
‫תפקיד זואופלנקטון במחזור נוטריינטים‬
‫ג' גל‬
‫קרומים ביולוגיים‬
‫א' הדס‬
‫איזוטופים יציבים במארג המזון‬
‫השפעת פעילויות אנתרופוגניות על איכות‬
‫מי הכנרת‬
‫תגובת מיני זואופלנקטון להשפעות‬
‫כימיות על דגים‬
‫ת' זהרי‬
‫ג' גל‬
‫ג' גל‬
‫תגובת מיקרוציסטיס להעשרה בזרחה‬
‫א' סוקניק‬
‫פיתוח מדד ביולוגי לחיזוי סתימת ממברנה‬
‫מידול תפקיד הדגים בכנרת‬
‫גורמים לפיזור מרחבי של פריחות‬
‫מעקב אחר חמצון מתאן אנארובי‬
‫בסדימנט‬
‫בקרה מולקולארית של התפתחות‬
‫אקינטים בכחוליות‬
‫ט' ברמן‬
‫ג' גל‬
‫ת' זהרי‬
‫א' סוקניק‬
‫א' הדס‬
‫בקרת כחוליות‬
‫א' סוקניק‬
‫פריחת הפרדיניום בכנרת‬
‫א' סוקניק‬
‫חקר מחזור החנקן בכלים איזוטופיים‬
‫ע' נשרי‬
‫דינמיקה של שלג על הר החרמון‬
‫אפקט של רדיקליים חופשיים על‬
‫פיטופלנקטון‬
‫השפעה של גלים פנימיים על סוגסטיה‬
‫מיקרוביאלית של הפן הביני‬
‫א' רימר‬
‫‪147‬‬
‫ו' אקרט‬
‫ו' אקרט‬
‫ו' אקרט‬
‫‪ .6.3‬מחקרי המעבדה‬
‫‪ .I‬מחקרים שהסתיימו בשנת ‪2010‬‬
‫גורם מממן‬
‫שם המחקר ‪/‬שמות החוקרים‬
‫משרד התשתיות הלאומיות‪:‬‬
‫רשות המים‬
‫הגברת ניטור כנרת (ת' זהרי)‬
‫הקשר בין דג הלבנון לזואופלנקטון (ג' גל)‬
‫מדידת התאיידות ושלג בחרמון (א' רימר)‬
‫מדד ביולוגי‪/‬ממברנות להתפלה (ט' ברמן)‬
‫בקרת מארג המזון בכנרת (ת' זהרי)‬
‫חומרים אללופתיים וציאנובקטריה (א' סוקניק)‬
‫מחזור חיים של ציאנובקטריה באגמים (א' סוקניק‪ ,‬א' הדס‪ ,‬ג' גל)‬
‫מקורות אנטרופוגניים של זרחן (ב' חירות‪ ,‬ע' נשרי)‬
‫בקרת אצות כחוליות (א' סוקניק)‬
‫פירוק פיגמנטים ככלי לימוד (י' יעקבי)‬
‫קורס לימנולוגיה ואיכות מים (א' סוקניק)‬
‫סדנה לאקולוגיה ימית (א' סוקניק)‬
‫בדיקת אצות כחוליות (א' סוקניק)‬
‫שירותי ייעוץ (א' סוקניק)‬
‫אונ' עברית‪BMBF /‬‬
‫משרד המדע‪BMBF /‬‬
‫משרד המדע‪/‬אונ' עברית‬
‫הקרן הלאומית למדע‬
‫אונ' העברית‬
‫שגרירות צרפת‪/‬ת"א‬
‫מקורות‬
‫י‪.‬מ טכנולוגיות ליצור אצות‬
‫‪ .II‬מחקרים שהתחילו ב‪ 2010-‬או נמשכים בשנת ‪2010‬‬
‫גורם מממן‬
‫משרד המדע‪BMBF/‬‬
‫משרד התשתיות הלאומיות‪:‬‬
‫רשות המים‬
‫משרד התשתיות‬
‫מכון ‪IMK-IFU‬‬
‫הקרן הלאומית למדע‬
‫אונ' תל אביב‬
‫"מערכות סביבתיות"‬
‫‪BSF‬‬
‫רשות הטבע והגנים‬
‫אגף הדיג‬
‫תמ"ת‪/‬מגנט‪/‬תאגיד מ‪.‬י‪.‬ם‬
‫מיג"ל;‬
‫איגוד ערים כנרת‬
‫מנהלת הכנרת‬
‫פנימי‬
‫אחרות‬
‫שם המחקר ‪/‬שמות החוקרים‬
‫מחזור החיים של ציאנובקטריה באגמים (א' סוקניק‪ ,‬ג' גל‪ ,‬א' הדס)‬
‫מקורות אנתרופוגניים של זרחן (ב' חרות‪ ,‬ע' נישרי)‬
‫ניטור כימי וביולוגי (ת' זהרי)‬
‫תכנית חירום (ת' זהרי)‬
‫פריחה אביבית של פרדיניום בכנרת (א' סוקניק)‬
‫מודל לשיפור ממשק הדיג בכנרת (ג' גל)‬
‫השפעת חומרי הדברה על הכנרת (ד' ויין)‬
‫תהליכים מיקרוביאליים בליטוראל (א' הדס)‬
‫יעילות טיפול קדם בממברנות (ט' ברמן)‬
‫שימוש בקרומים ביולוגיים (א' הדס)‬
‫פרויקט ‪( PROCEMA‬א' רימר)‬
‫פירוק פיגמנטים ככלי לימוד (י' יעקובי)‬
‫שינויים גלובליים‪GLOWA/‬‬
‫זיהוי וכימות ציאנובקטריה‬
‫איזוטופים יציבים במערך המזון בכנרת (ת' זהרי)‬
‫כלורופיל ואצות בשמורת החולה (ת' זהרי)‬
‫ניטור חומרי הדברה בדגים (ד' ויין)‬
‫יצירת משטחים מיקרוביאליים (ט' ברמן)‬
‫ניטור אצות באגמון (ת' זהרי)‬
‫עלוקות וחלזונות בכנרת (ג' גדעון‪ ,‬ת' זוהרי)‬
‫הסכם ייעוץ לחופי הכנרת (תמ"א ‪)13‬‬
‫חנקן גזי בכנרת (ע' נשרי)‬
‫אנליזות פחמן אורגני (א' ורנר)‬
‫אנליזת איכות מי ברכות (א' הדס)‬
‫‪148‬‬
‫‪ .III‬מחקרים חדשים לשנת ‪2011‬‬
‫משרד התשתיות‬
‫שם המחקר ‪/‬שמות החוקרים‬
‫חנקן וציאנובקטריה בכנרת (א' סוקניק)‬
‫תרומת מזינים לשכבה הפוטית בכנרת (ע' נשרי)‬
‫צורוני סלניום בעמק החולה (ע' נשרי)‬
‫איזוטופים למעקב אחר מחזור החנקן (ע' נשרי)‬
‫גורם מממן‬
‫רשות המים‬
‫משרד המדע‪BMBF/‬‬
‫פיתוח מערכות פלואורסנציה דחויה (א' ורנר‪ ,‬י' יעקבי)‬
‫אגודת הידידים‬
‫מדידת שטח פנים בכנרת (א' רימר)‬
‫‪149‬‬
2010-11 -‫ פרסומי המעבדה בספרות הבינלאומית המבוקרת ב‬.6.4
Adler, M., W. Eckert and O. Sivan (2011). Quantifying rates of methanogenesis and methanotrophy in Lake
Kinneret sediments (Israel) using porewater profiles. Limnol. Oceanogr. (in press).
Sivan, O., M. Adler, A. Pearson, F. Gelman, I. Bar-Or, S. G. John and W. Eckert (2011). Geochemical evidence
for iron-mediated anaerobic oxidation of methane Limnol. Oceanogr. (in press).
Alster, A., R.N. Kaplan-Levy, A. Sukenik and T. Zohary (2010). Morphology and phylogeny of a non- toxic
invasive Cylindrospermopsis raciborskii from a Mediterranean Lake. Hydrobiologia 639: 115-128.
Atanasova, N., G. Gal, S. Džeroski, L. Todorovski and B. Kompare (2011). Automated discovery of the factors
governing Dinoflagellate dynamics in Lake Kinneret Environ. Model. Soft 26: 658-668.
Bar-Yosef, Y., A. Sukenik, O. Hadas, Y. Viner-Mozzini and A. Kaplan (2010). Enslavement in the water body
by toxic Aphanizomenon ovalisporum, inducing alkaline phosphatase in phytoplankton. Current Biology
20: 1-5.
Bar-Zeev E., T. Berman, E. Rahav, G. Dishon, B. Herut, N. Kress and I. Berman-Frank (2011) Transparent
exopolymer particles (TEP) dynamics in the eastern Mediterranean Sea. Mar.Ecol. Prog. Ser. (In Press)
Berman, T., Y.Z. Yacobi, A. Parparov and G. Gal (2010). Estimation of long-term bacterial respiration and
growth efficiency in Lake Kinneret. FEMS Microbiol. Ecol., 71: 351-363.
Berman, T. (2010). TEP- a major challenge for water filtration. Filtration+Separation. 47(2):20-22.
Berman, T. and R. Parparova (2010). Visualization of Transparent Exopolymer Particles (TEP) in various
source waters. Desalination & Water Treatment 21, 382-389.
Berman T., R. Mizrahi and C.G. Dozoretz (2011). TEP: a critical factor in aquatic biofilm formation and fouling
on filtration membranes. Desalination (In Press)
Cook F. and A. Rimmer (2010). Erratum: Chemical stratification in thermally stratified lakes: A chloride mass
balance model. Limnol. Oceanogr., 55(3): 1463-1465.
DelSontro, T., D.F. McGinnis, S. Sobek, I. Ostrovsky, and B. Wehrli (2010). Extreme methane emissions from a
Swiss hydropower reservoir: contribution from bubbling sediments. Environ. Sci Technol. 44 :24192425.
Gal, G. and W. Anderson. (2010). A novel approach to detecting a regime shift in a lake ecosystem. Methods in
Ecology and Evolution 1: 45-52.
Gilor, O., O. Hadas, A. Post and S. Belkin (2010). Phosphorus and nitrogen in a Monomictic freshwater lake:
employing cyanobacterial bioreporters to gain new insights into nutrient bioavailability. Freshwater
Biology 55: 1182-1190
Gitelson, A. A., D. Gurlin, W. J. Moses and Y. Z. Yacobi (2011). Remote estimation of chlorophyll-a
concentration in inland, estuarine, and coastal waters. Ch. 18, pp. 449-478. In: (Q. Weng, ed.) Advances
in Environmental Remote Sensing: Sensors, Algorithms and Applications, CRC Press, Boca Raton, FL,
USA.
Junier, P., O. Kim, W. Eckert, P. Casper, P., K-P. Witzel, J.F. Imhoff and O. Hadas, (2010). Methane- and
ammonia-oxidizing bacteria at the chemocline of Lake Kinneret (Israel). Aquat. Microbial. Ecol. 58:
241-248.
151
Junier, P., V. Molina, C. Dorador, O. Hadas, O. Kim, P. Junier, K-P, Witzel and J.F. Imhoff (2010). Phylogenetic
and functional marker genes to study ammonia-oxidizing microorganisms (AOM) in the environment.
Applied Microbiology and Biotechnology. 85: 425-440.
Kaplan-Levy, R., O. Hadas, M.L. Summers, and A. Sukenik (2010). Akinetes: Dormant cells of cyanobacteria.
In: Dormancy and Resistance in Harsh Environments. [ed] E. Lubzens et al. Springer- Verlag, Berlin
Heidelberg 2010.
Kurzbaum E., S. Beer and W. Eckert (2010). Alterations in delayed and direct phytoplankton fluorescence in
response to the diurnal light cycle Hydrobiologia 639: 197-203.
Makler-Pick, V., G. Gal, M. Gorfine, M.R. Hipsey and Y. Carmel (2011). Sensitivity analysis for complex
ecological models - a new approach. Environ. Model. Soft. 26: 124-134.
Nishri A., A. Rimmer, U. Wagner, Z. Rosentraub and P. Yeates (2011). Physical controls on spatial variability
in decomposition of organic matter in Lake Kinneret, Israel. Aquatic Geochemistry (in press).
Nishri, A (2011). Phosphorus and nitrogen transport mechanisms from the Hula Valley to the Jordan River. Israel
Journal of Earth sciences (in press).
Nishri, A. and D. Hamilton (2010). A mass balance evaluation of the ecological significance of historical nitrogen
fluxes in Lake Kinneret. Hydrobiology, 655: 109-119.
Ostrovsky, I. and J. Tegowski (2010). Hydroacoustic analysis of spatial and temporal variability of bottom
sediment characteristics in Lake Kinneret in relation to water level fluctuation. Geo-Marine Letters, 30:
261–269.
Ostrovsky, I. and Y.Z. Yacobi (2010). Sedimentation flux in a large subtropical lake: Spatio-temporal variations
and relation to primary productivity. Limnol. Oceanogr., 55: 1918-1931.
Padisák, J., E. Hajnal, L. Naselli-Flores, M.T. Dokulil, P. Nõges and T. Zohary (2010). Convergence and
divergence in organization of phytoplankton communities under various regimes of physical and
biological control. Hydrobiologia 639: 205-220.
Parparov, A., G. Gal, D. Hamilton, P. Kasprzak, A. Ostapenia. (2010).Water quality assessment, trophic
classification and water resources management. J. Water Resource and Protection 2: 907-915.
Pinchasov - Grinblat Y., D. Iluz, A. Alster, A. Perelman and Z. Dubinsky (2010). Comparison of two methods for
estimating energy storage efficiency in phytoplankton photosynthesis. J. Oceanogr. Mar. Sci. 1(5): 8692.
Pulido-Villena, E.,J.F. Ghiglione, E. Ortega-Retuerta, F. Van-Wambeke and T. Zohary (2011). Heterotrophic
bacteria in the pelagic realm of the Mediterranean Sea. Ch 9. In: (N. Stambler, ed.): Life in the
Mediterranean Sea: A look at habitat changes. Nova Science Publ. (in press).
Rahamim, T., N. Stambler, T. Zohary, I., Berman-Frank and G. Gal (2010). Zooplankton contribution to the
particulate N and P in Lake Kinneret Israel under changing water levels. Hydrobiologia 665: 121-135.
Rimmer A., G. Gal, T. Opher, Y. Lechinsky, Y. Z. Yacobi (2011). Mechanisms of long-term variations of the
thermal structure in a warm lake. Limnol. Oceanogr. 56:974-988.
Samuels R., A. Rimmer, A. Hartmann, S. Krichak and P. Alpert (2010). Climate Change impacts on Jordan River
flow: Downscaling application from a Regional Climate Model. J. Hydrometeorol. 11(4): 860-879.
Sivan, O., M. Adler, A. Pearson, F. Gelman, I. Bar-Or, S. G. John and W. Eckert (2011). Geochemical evidence
for iron-mediated anaerobic oxidation of methane Limnol. Oceanogr. (in press).
151
Sobek, S., R. Zurbrügg and I. Ostrovsky (2011). The burial efficiency of organic carbon in the sediments of Lake
Kinneret. Aquatic Sciences (in press).
Tegenu A.E., K.B. Haimanote, S.L. Elias, K.A. Essayas, A.T. Seifu, A.S. Collick, Z.M. Easton, A. Rimmer, S.B.
Awulachew and T.S. Steenhuis (2011). Watershed Hydrology of the (Semi) Humid Ethiopian Highlands .
Chapter 7 in Nile River Basin. Springer Science+Business Media B.V. (in press).
Tegowski, J., I. Ostrovsky and M. Zamaryka (2010). The acoustic evidence for gas bubbles in the Lake Kinneret
sediments. Hydroacoustics, 13: 261-268.
Yacobi, Y.Z., W. J. Moses, S. Kaganovsky, B. Sulimani and A. A. Gitelson (2010). Chlorophyll a in productive
waters: testing the limits of an algorithm. Proceedings ‘ESA Living Planet Symposium’, Bergen, Norway,
28 June – 2 July 2010, ESA SP-686. ISBN 978-92-9221-250-6.
Yacobi, Y.Z., W. J. Moses, S. Kaganovsky, B. Sulimani, B. C. Leavitt and A. A. Gitelson (2011). NIR-red
reflectance-based algorithms for chlorophyll a estimation in mesotrophic inland and coastal waters: Lake
Kinneret case study Water Research 45: 2428-2436.
Yacobi, Y.Z. and I. Ostrovsky (2011). Sedimentation of photosynthetic pigments during the bloom of the green
sulfur bacterium Chlorobium phaeobacteroides in Lake Kinneret: spatial patterns. Hydrobiologia, 660:
117-124.
Yacobi, Y.Z. and T. Zohary (2010). Carbon:chlorophyll a ratio, assimilation numbers and turnover times in Lake
Kinneret phytoplankton. Hydrobiologia, 639: 185-196.
Zohary, T., J. Padisák, and L. Naselli-Flores (2010). Foreword. Hydrobiologia 639: 1-4.
Zohary, T., J. Padisák and L. Naselli-Flores (2010). Phytoplankton in the physical environment: beyond
nutrients, at the end, there is light. Hydrobiologia 639: 261-269.
Zohary, T. and I. Ostrovsky (2011). Ecological impacts of excessive water level fluctuations in stratified
freshwater lake. Inland Waters 147-59 :
152
‫‪ .6.5‬דו"חות המעבדה בשנת ‪2010‬‬
‫המחקר‬
‫המחבר‬
‫מס'‬
‫הדו"ח‬
‫סוג‬
‫הדו"ח‬
‫הוגש ל‪-‬‬
‫שנתי‬
‫משרד התשתיות‬
‫הלאומיות‬
‫‪T2‬‬
‫הדס א‪.‬‬
‫ואחרים‬
‫‪Life cycle of Nostocales- an intrinsic‬‬
‫‪dynamic component essential to predict‬‬
‫‪cyanobacterial blooms in lakes and‬‬
‫‪reservoirs.‬‬
‫שנתי‬
‫משרד המדע‬
‫‪T3‬‬
‫סוקניק א‪.‬‬
‫ואחרים‬
‫הפריחה האביבית של פרידיניום בכנרת –‬
‫השונות הרב‪-‬שנתית והמרחבית בפריחה‬
‫והשפעתה על יציבות המערכת האקולוגית באגם‬
‫שנתי‬
‫רשות המים‬
‫‪T4‬‬
‫אקרט ו‪.‬‬
‫ואחרים‬
‫קצבי סדימנטציה של חומר אורגני‪ ,‬אנאורגני‬
‫וזרחן חלקיקי בדלתא של הירדן – מפתח להבנת‬
‫תהליכי ארוזיה באגן ההיקוות והשפעתם על‬
‫איכות המים בכנרת‬
‫סופי‬
‫רשות המים‬
‫‪T5‬‬
‫אלסטר א‪.‬‬
‫ניטור פיטופלנקטון באגמון ‪2010‬‬
‫ביניים‬
‫מיג"ל‬
‫‪T6‬‬
‫ברמן ט‪.‬‬
‫ואחרים‬
‫‪ -MSC‬מדד ביולוגי להערכת היעילות של טיפול‬
‫קדם לפני ממברנות אוסמוזה הפוכה (‪)RO‬‬
‫וננופילטרציה (‪)NF‬‬
‫שנתי‬
‫רשות המים‬
‫‪T7‬‬
‫רימר א‪.‬‬
‫ואחרים‬
‫מדידת התאדות ושלג בחרמון‪ ,‬והערכה נומרית‬
‫של השפעתם על ספיקת מקורות הירדן‬
‫שנתי‬
‫רשות המים‬
‫‪T8‬‬
‫הדס א‪.‬‬
‫ואחרים‬
‫האם תהליכים מיקרוביאליים בליטוראל‬
‫משפיעים על איכות המים ואופי האקוסיסטמה‬
‫של הכנרת‬
‫שנתי‬
‫רשות המים‬
‫‪T9‬‬
‫הדס א‪.‬‬
‫ואחרים‬
‫שימוש בקרומי קרקע ביולוגיים כאמצעי לייצוב‬
‫פני שטח וכסוי אתרי פסולת‬
‫שנתי‬
‫משרד התשתיות‬
‫הלאומיות‬
‫‪T10‬‬
‫אלסטר א‪.‬‬
‫ניטור פיטופלנקטון בשמורת החולה ‪2009‬‬
‫ביניים‬
‫רשות הטבע‬
‫והגנים‬
‫‪T11‬‬
‫חוקרי‬
‫המעבדה‬
‫ניטור ומחקרי כנרת‪ ,‬דו"ח פעילות המעבדה‬
‫לשנת ‪2009‬‬
‫סופי‬
‫משרד התשתיות‬
‫הלאומיות‬
‫‪T12‬‬
‫זהרי ת‪.‬‬
‫ואחרים‬
‫בקרת מארג המזון בכנרת מרמת הטורפים מטה‬
‫– מחקר באמצעות איזוטופים יציבים‬
‫שנתי‬
‫רשות המים‬
‫נשרי ע‪.‬‬
‫ניטור מתכות כבדות‬
‫‪T1‬‬
‫חוקרי‬
‫חדשות כנרת‪ ,‬גליון מס' ‪31‬‬
‫המעבדה‬
‫‪T13‬‬
‫שנתי‬
‫רשות המים‬
‫ואחרים‬
‫‪T14‬‬
‫דולב ע‪.‬‬
‫סקר עלוקות ורכיכות בחופי הכנרת‬
‫ואחרים‬
‫‪153‬‬
‫ביניים‬
‫איגוד ערים כנרת‬
‫‪T15‬‬
‫נשרי ע‪.‬‬
‫מאגרי קולחים‬
‫סופי‬
‫רשות המים‬
‫ואחרים‬
‫‪T16‬‬
‫ברמן ט‪.‬‬
‫ואחרים‬
‫‪- MSC‬מדד ביולוגי להערכת היעילות של טיפול‬
‫קדם לפני ממברנות אוסמוזה הפוכה (‪)RO‬‬
‫וננופילטרציה (‪)NF‬‬
‫חצי שנתי‬
‫רשות המים‬
‫‪T17‬‬
‫חוקרי‬
‫המעבדה‬
‫חדשות כנרת‪ ,‬גליון ‪ ,32‬קובץ תקצירי מחקר‬
‫וחשיבה של חוקרי המעבדה‬
‫שנתי‬
‫רשות המים‬
‫‪T18‬‬
‫סוקניק א‪.‬‬
‫ואחרים‬
‫הפריחה האביבית של פרידיניום בכנרת –‬
‫השונות הרב‪-‬שנתית והמרחבית בפריחה‬
‫והשפעתה על יציבות המערכת האקולוגית באגם‬
‫ביניים‬
‫רשות המים‬
‫‪T19‬‬
‫הדס א‪.‬‬
‫ואחרים‬
‫שימוש בקרומי קרקע ביולוגיים כאמצעי לייצוב‬
‫פני שטח וכסוי אתרי פסולת‬
‫ביניים‬
‫משרד התשתיות‬
‫הלאומיות‬
‫‪T20‬‬
‫זהרי ת‪.‬‬
‫בקרת מארג המזון בכנרת מרמת הטורפים מטה‬
‫– מחקר באמצעות איזוטופים יציבים‬
‫ביניים‬
‫רשות המים‬
‫ואחרים‬
‫‪T21‬‬
‫זהרי ת‪.‬‬
‫ואחרים‬
‫‪T22‬‬
‫יעקבי י‪.‬‬
‫‪Stable isotopes and stoichionetry of the‬‬
‫‪kinneret food web‬‬
‫פיגמנטים פוטוסינטטיים בקרקעית‬
‫שנתי‬
‫סופי‬
‫‪BSF‬‬
‫‪ISF‬‬
‫ובסדימנט ים באגם הכנרת‬
‫‪T23‬‬
‫סוקניק א‪.‬‬
‫ואחרים‬
‫דו"ח סטטוס סמינר‬
‫שנתי‬
‫‪BMBF‬‬
‫‪T24‬‬
‫אלסטר א‪.‬‬
‫ניטור פיטופלנקטון בשמורת החולה ‪2010‬‬
‫שנתי‬
‫מיג"ל‬
‫‪T25‬‬
‫הדס א‪.‬‬
‫ואחרים‬
‫האם התהליכים מיקרוביאלים בליטוראל‬
‫משפיעים על איכות המים ואופי האקוסיסטמה‬
‫של הכנרת‬
‫שנתי‬
‫רשות המים‬
‫‪154‬‬