דבר מנכ"ל האיגוד - איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה

‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה‬
‫(שרון – כרמל)‬
‫דבר היושב ראש‬
‫חברים יקרים‪,‬‬
‫אני מתכבד להציג בפניכם דין וחשבון זה בו מוצגת פעילות איגוד ערים שרון‪-‬כרמל לשנת ‪.2010‬‬
‫הדו"ח פורש בפניכם את היקף הפעילות הנרחב של האיגוד‪ ,‬אשר משרת כ‪ 400-‬אלף תושבים‪.‬‬
‫אנו עושים את המרב בכדי לענות על הצרכים הסביבתיים של כל הרשויות החברות בתאגיד כפי‬
‫שמפורט בדו"ח‪ :‬שמונה עשר תחנות ניטור האוויר של האיגוד פרושות על פני כל שטח האיגוד‪,‬‬
‫שתיים מהן ניידות ואנו ממקמים אותן בהתאם לצרכים‪ .‬בנוסף לכך מתבצעות דגימות שפכים‪,‬‬
‫פעילויות חינוך והסברה‪ ,‬בדיקות קרינה ורעש בכל הרשויות המקומיות אם על פי דרישה ואם כחלק‬
‫מעבודת האיגוד השוטפת‪.‬‬
‫אנו שואפים לשמור על הרמה המקצועית הגבוהה של האיגוד ותוך כדי כך גם להתחדש‪ ,‬כפי‬
‫שמפורט בתוכנית העבודה לשנת ‪ 2011‬אשר במסגרתה‪ :‬יוטמע תקן איזו ‪ ,9001‬יימשך ההליך‬
‫הפורמאלי לצירוף שלושה מישובי וואדי ערה‪ ,‬תבחן הרחבת פעילות המעבדה‪ ,‬יוחל בגביית אגרה על‬
‫פי חוק עזר לשפכי תעשייה‪ ,‬וייושם חוק חופש המידע באמצעות התקנת מערכת הניטורית שתאפשר‬
‫לכל תושב לקבל את תוצאות הבדיקות בתחום איכות הסביבה המתבצעות בשטח האיגוד‪.‬‬
‫איגוד ערים שרון‪-‬כרמל פועל על פי ערכים מנחים אשר משמשים כבסיס‪ ,‬מצע לעבודה היומיומית‪.‬‬
‫ערכים אלו נוגעים בראש ובראשונה לתחום הקיימות והסביבה‪ ,‬אך לא רק במובן הצר והמקובל של‬
‫שמירה על איכות הסביבה אלא גם במובן של אורח חיים מקיים‪ ,‬של חיים משותפים בשטח בו‬
‫מתגוררת אוכלוסייה מגוונת‪ ,‬תוך שימת דגש על חינוך הדורות הבאים ושיתוף הציבור‪ .‬עד היום‬
‫השתמשנו בערכים אלו מבלי להגדירם באופן רשמי ומדויק‪ ,‬בתקופה הקרובה נחל גם בהגדרת חזון‬
‫וערכים רשמיים לאיגוד‪.‬‬
‫בהזדמנות זו הרשו לי להודות בחום ליו"ר האיגוד לשעבר אילן שדה‪ ,‬על כך שהוביל את האיגוד‬
‫להישגים במשך שמונה שנים‪ .‬כמו כן ברצוני להודות לעובדי האיגוד ובראשם המנכ"ל ירוחם לקרץ‪,‬‬
‫על העבודה המקצועית והיעילה‪ ,‬ולחברי מועצת האיגוד על התמיכה והסיוע בפעילות האיגוד‪.‬‬
‫שלכם‪,‬‬
‫אורי דיסטניק‬
‫יו"ר האיגוד‬
‫‪2‬‬
‫דבר המנכ"ל‬
‫חברים יקרים‪,‬‬
‫מוגש לכם דו"ח בו מפורטת הפעילות הענפה של האיגוד לשנת ‪ .2010‬למעשה זו השנה הראשונה‬
‫בה אנו מגישים דו"ח ובו דיווח מלא על פעילות האיגוד‪ .‬עד לשנה זו הצגנו את נתוני מדידות תחנות‬
‫ניטור האוויר בלבד וכעת מפורטות בדו"ח כל פעילות האיגוד‪ :‬שפכים‪ ,‬פסולת‪ ,‬חינוך‪,‬זיהום אויר‪,‬‬
‫רישוי עסקים ועוד‪ .‬למעשה דו"ח מקיף זה מסמל גם את הדרך שעבר האיגוד מאז הקמתו ב‪,1977-‬‬
‫אז תוחמו סמכויותיו לתחום ניטור אויר בלבד‪ .‬ככל שחלפו השנים התווספו יותר ויותר תחומים‬
‫והצטרפו עוד ועוד רשויות מקומיות לפעילות האיגוד עד שכיום אנו האיגוד הגדול בישראל הן‬
‫מבחינת היקף הפעילות והן מבחינת שטחו‪.‬‬
‫אנו כמובן לא שוקטים על השמרים‪ .‬בשלהי שנת ‪ 2010‬עברנו למבנה האיגוד החדש באזור התעשייה‬
‫הדרומי בחדרה‪ .‬מדובר בשינוי מהותי‪ ,‬כל מי שהיה במבנים הישנים לא יכול שלא לחוש בשינוי‬
‫העצום‪ .‬המעבר למבנה החדש סיים למעשה תקופה בה ביצענו שינויים רבים ‪ :‬החלפנו שם‪ ,‬הקמנו‬
‫את יחידת הפיקוח הסביבתי משמר הסביבה‪ ,‬צרפנו רשויות מקומיות הגדרנו את המבנה הארגוני‬
‫והסדרנו את נושא כח האדם מול משרד הפנים‪ .‬עם סיום ביצוע שינויים אלו הודיע יו"ר האיגוד‬
‫אילן שדה על פרישתו מהתפקיד‪ .‬שדה פרש אך עדיין מלווה אותנו כחבר מועצת האיגוד‪ .‬זו‬
‫הזדמנות עבורי להודות לו על התמיכה הרבה ועל מחויבותו לנושא הסביבתי‪ .‬בהזדמנות זו גם אברך‬
‫את היו"ר הנכנס אורי דיסטניק‪ ,‬ואאחל לו הצלחה בתפקידו‪.‬‬
‫לסיום אודה לעובדי האיגוד אשר הם אלו שעמלים מידי יום בכדי שכולנו נהנה מסביבה בריאה‬
‫ונקייה יותר‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫ירוחם לקרץ‬
‫מנכ"ל האיגוד‬
‫‪3‬‬
‫תוכן‪:‬‬
‫אגף כללי ‪9 ........................................................................................................................ ..........‬‬
‫תוכנית עבודה לשנת ‪12 ....................................................................................... 2011‬‬
‫אגף אוויר ‪16 ...................................... ........................................................................................ .‬‬
‫תחנות ניטור האוויר ‪17 .................................................................................................‬‬
‫ארועי איכות אוויר לשנת ‪24 ............................................................................. 2010‬‬
‫מדידות איכות אוויר ביישוב קציר ‪25 ...........................................................‬‬
‫שריפת יערות הכרמל ‪27 ........................................................... .....................‬‬
‫מטרד אבק פחם בשכונת חפציבה‪ ,‬חדרה ‪28 ...............................................‬‬
‫תחנת הכוח אורות רבין ‪30 ...........................................................................................‬‬
‫מעקב תצפיות הפס החום מארובות תחנת הכוח‬
‫‪33 .................................‬‬
‫תחנת הכוח פנים ארצית חגית ‪35 ............................................................................. .‬‬
‫תחנת הכוח קיסריה ‪35 ....................................................................... ........................‬‬
‫פיקוח על התעשייה וחומרים מסוכנים ‪36 ................................................................‬‬
‫רעש וקרינה אלקטרומגנטית ‪41 .................................................................................‬‬
‫אגף קרקע ‪45 ...................................................................................................... ..........................‬‬
‫מכוני טיהור ומעבדת בדיקות שפכים ‪47 ....................................................................‬‬
‫פיקוח על שפכי תעשיות ‪55 .........................................................................................‬‬
‫פסולת ‪67 ........................................................................................................................‬‬
‫אגף תכנון‪ ,‬רישוי וחינוך ‪71 ...........................................................................................................‬‬
‫תכנון סביבתי ‪73 .............................................................................................................‬‬
‫רישוי עסק ‪75 .................................................................................................................‬‬
‫חינוך והסברה ‪75 ...........................................................................................................‬‬
‫משמר הסביבה ‪77 .........................................................................................................................‬‬
‫נספחים ‪83 .............................................................................. ..........................................................‬‬
‫‪4‬‬
‫אגף כללי‬
‫‪5‬‬
‫שנת ‪ 0202‬באיגוד‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה (שרון כרמל) הוקם בשנת ‪ 1979‬בצו שר הפנים‪ .‬המטרה‬
‫בהקמת האיגוד הייתה שמירה על רמה נאותה של איכות האוויר בתחום השפעת תחנת הכוח‬
‫"אורות רבין" הממוקמת בסמוך לשפך נחל חדרה‪ .‬עם השנים התרחבה פעילות האיגוד לתחומי‬
‫איכות סביבה נוספים‪.‬‬
‫האיגוד הוא התארגנות אזורית של הרשויות הנמצאות ברדיוס של כ‪ 30-‬ק"מ מתחנת הכוח – רוב‬
‫שטחו מצוי במישור החוף הצפוני‪ ,‬מגבולה הדרומי של חיפה ועד לכפר יונה‪ ,‬נתניה ופרדסיה‪ .‬כיום‬
‫חברות באיגוד ‪ 18‬רשויות‪ ,‬שאת האינטרסים הסביבתיים שלהן משרת האיגוד‪.‬‬
‫השטח בו פועל האיגוד משתרע על כ‪ 675 -‬אלף דונם‪ ,‬ואוכלוסייתו מונה כ‪ 400-‬אלף נפש‪ .‬כ‪75%-‬‬
‫מכלל התושבים מתגוררים בערים וברשויות מקומיות וכ‪ 25% -‬מתגוררים בישובים חקלאיים אשר‬
‫במועצות האזוריות‪.‬‬
‫במשך השנים נטל על עצמו האיגוד לעזור לרשויות לטפל בנושאים סביבתיים נוספים הקשורים‬
‫באיכות הסביבה‪ :‬שמירה על איכות מי נחלים‪ ,‬פיקוח על תעשיות למניעת זיהום אויר וזיהום קרקע‪,‬‬
‫ביצוע מחקר בנושאי מניעת ריחות ממפעלי תעשייה‪ ,‬מדידות רעש וייעוץ לרשויות בנושא‪ ,‬ייעוץ‬
‫סביבתי לועדות בניין ערים‪ ,‬מתן חוות דעת סביבתית לתוכניות ולבקשות להיתרי בנייה‪ ,‬חינוך‬
‫סביבתי ופעילויות הסברה בבתי הספר ובקרב הקהילה‪ ,‬וייעוץ לרשויות בתחומים נוספים כגון‪:‬‬
‫טיפול בפסולת לרבות איתור אתרים לסילוק פסולת מוצקה ופסולת חקלאית‪ ,‬רישוי עסקים ועוד‪.‬‬
‫חניכת מבנה חדש‬
‫בטקס מרשים בנוכחות מאות שוחרי איכות הסביבה ‪ ,‬בהם השר להגנת הסביבה גלעד ארדן‬
‫‪,‬ומנכ"לית המשרד אלונה שפר קארו‪ ,‬ראשי רשויות מקומיות‪ ,‬עובדי היחידות סביבתיות ואיגודי‬
‫הערים ברחבי הארץ ותושבים נחנך המבנה החדש של איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון‬
‫כרמל באזור התעשייה הדרומי בחדרה‪ .‬המבנה תוכנן על ידי האדריכל יובל רגב ‪ .‬בהקמת המבנה‬
‫הושם דגש על בניה ירוקה ומקיימת‪ .‬כחלק מכך‪:‬הותקנה מערכת מיזוג אויר הפועלת על עיקרון של‬
‫אגירת קרח בשעות הלילה וניצול האנרגיה בשעות השיא במשך היום‪ ,‬הותקנו חלונות מבודדים‬
‫באמצעות זכוכית כפולה‪ ,‬דבר המוביל לשמירה על אנרגיה‪,‬עיצוב הפנים של המבנה התבצע‬
‫באמצעות חומרים ממוחזרים והוקם מנגנון לאיסוף מי המזגנים לשם השקיית הגינה‪ .‬כמו כן‬
‫חללים נרחבים במבנה מוארים באמצעות אור השמש‪.‬‬
‫מבנה האיגוד החדש הינו חלק מתהליך כולל של התחדשות באיגוד הכולל‪ :‬צירוף רשויות מקומיות‬
‫חדשות‪ ,‬שינוי המבנה הארגוני והקמת שלושה אגפים‪ -‬אויר‪ ,‬קרקע וחינוך ותכנון‪ ,‬הקמת מחלקת‬
‫אכיפה – הראשונה מסוגה בישראל ועוד‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫הרשת הירוקה‬
‫בשנת ‪ 2010‬החל שיתוף פעולה בין הרשת הירוקה לאיגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון כרמל‪.‬‬
‫הרשת הירוקה הינו גוף מיסודם של מרכז השל‪ ,‬הקרן לסביבה ירוקה וקרן קרב הפועל בכ ‪600 -‬‬
‫בתי ספר ברחבי ישראל ‪ .‬הרשת הירוקה בונה שותפויות וקואליציות לקידום החינוך הסביבתי‬
‫ולקידום הקיימות ברמה המקומית‪ .‬הרשת הירוקה פועלת במספר רשויות בשטח האיגוד‪:‬‬
‫מנשה‪,‬נתניה‪ ,‬חוף הכרמל‪ ,‬חדרה‪ ,‬אור עקיבא ועמק חפר‪ .‬המטרה בשיתוף הפעולה הינה להעצים‬
‫את נושא החינוך הסביבתי‪.‬‬
‫תוכנית עבודה לשנת ‪0200‬‬
‫איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון‪-‬כרמל‪ ,‬לאורך כל שנות קיומו‪ ,‬פועל במטרה עליונה להגן על‬
‫הסביבה למען תושביו‪.‬‬
‫בד בבד‪ ,‬האיגוד פועל להרחבת נפח הפעילות‪ ,‬עיצוב המבנה הארגוני להתאמת הפעילות‪ ,‬העברת‬
‫המידע והתודעה לציבור וצמיחה כוללת בתחומי איכות הסביבה‪.‬‬
‫תקן איזו ‪1220‬‬
‫תקן ניהול איכות (איזו ‪ )9001‬הוא תקן בינלאומי הכולל מערכת נהלים והנחיות עבודה להבטחת‬
‫מערכת ניהול איכות בארגון‪.‬‬
‫מערכת הניהול לצד היותה כלי שווקי חשוב מעניקה לעסק יתרונות נוספים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫יכולת שליטה ובקרה על תהליכי עבודה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ביסוס מערך התקשורת הפנים אירגונית לשיפור המענה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יכולת ניתוח נתונים מצטברים בנושאי האיכות בזמן קצר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כלים לשיפור היחס ללקוחות ושימור לקוחות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הכרה מצד הלקוחות ביכולות הארגון‪.‬‬
‫תהליך העבודה להסמכה לתקן ‪ ISO 9001‬כולל מפגש עם בעלי תפקידים ניהולים בארגון‪ ,‬הכרת‬
‫הארגון ודרכי פעולתו‪ ,‬אפיון תהליכי העבודה‪ ,‬כתיבת נהלים ומדריך איכות על ידי יועץ החברה‬
‫והעברתם לגורם מוסמך לבדיקה‪ ,‬הטמעת הנהלים במחלקות השונות בארגון כולל הדרכה וליווי‪,‬‬
‫עריכת מבדקים פנימיים באתרי הארגון וליווי הארגון במבדק ההסמכה‪.‬‬
‫צרוף פורמאלי של ישובי ואדי ערה‬
‫אוכלוסיית האיגוד מונה כ – ‪ 400,000‬תושבים ומשתרעת על שטח של ‪ 675‬אלף דונם‪ .‬עם‬
‫התרחבותו של האיגוד‪ ,‬התקבלה החלטה עקרונית על צרוף ישובי ואדי ערה לפעילויות האיגוד‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫נהלים עם משרדי ממשלה‬
‫כתיבת נהלי עבודה‪ ,‬הן מדיניים והן תפעוליים‪ ,‬המתארים את חלוקת האחריות והסמכות בין‬
‫משרדי הממשלה לבין איגוד ערים‪ ,‬בכדי שלא יווצרו כפילויות בעבודה‪ ,‬ותך כדי כך קביעת מקומו‬
‫של האיגוד בשרשרת השלטון המרכזי‪ ,‬וקביעת מנגנון קבלת ההחלטות בזמן אמת‪.‬‬
‫התייחסות לנושא הגז והגט"ן‬
‫המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה שהמתקן לקליטת הגז הטבעי יוקם מול חופי חדרה‪ .‬עם‬
‫העלאת נושא זה‪ ,‬האיגוד פועל לרווחת התושבים באזור ולוקח חלק במאבק‪ ,‬משתתף בוועדות‬
‫ההיגוי‪ ,‬אוסף מידע ומקיים מפגשי הסבר לתושבים‪.‬‬
‫ראש עיריית חדרה כינס מטה מאבק שיילחם בכוונה להקים מסוף לקליטת גט''ן מול חופי חדרה‪,‬‬
‫שדורש למקם את המתקן במרחק של ‪ 10‬ק''מ לפחות מהחוף כפי שקבע סקר הסיכונים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2011‬מאבק התושבים צלח‪ ,‬משרד התשתיות החליט להרחיק את מתקן הגט"ן לכ – ‪ 10‬ק"מ‬
‫מקו החוף ולהקים אסדה צפה‪.‬‬
‫חופש המידע‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון‪-‬כרמל דוגל בשקיפות‪ .‬כבר בשנת ‪ 2004‬העלה האיגוד‬
‫נתוני ניטור רציף של מערך ניטור האוויר לציבור הרחב באמצעות אתר האינטרנט של האיגוד ‪.‬‬
‫כחלק מכך פועל האיגוד ליישום חוק חופש המידע‪ ,‬התשס"ט‪ ,‬וזאת באמצעות התקנת מערכת‬
‫ראשונה מסוגה בישראל‪ -‬הניטורית שבה יוצגו כל תוצאות הבדיקות בתחום הסביבה‪ ,‬המתבצעות‬
‫בשטח האיגוד‪ .‬המערכת תהיה פתוחה וזמינה לכל באמצעות אתר האיגוד‪ ,‬החל מדצמבר ‪2011‬‬
‫באתר האיגוד ‪ . www.sc-sviva.org.il -‬באמצעות יישום הניטורית‪ ,‬הרשויות הנמצאות תחת‬
‫שיפוטו של האיגוד‪ ,‬אינן מחויבות לפרסם את הממצאים שלהן‪ ,‬ולהסתמך על תוצאות הניטורית‬
‫בלבד‪.‬‬
‫הסמכה למערך הניטור‬
‫הפיכת מערך ניטור האוויר למעבדה מוסמכת בהתאם לאיזו ‪ ,17025‬ע"י הרשות להסמכת מעבדות‪.‬‬
‫משמעות ההסמכה הינו קבלת תו תקן לאופן ביצוע ניטור האוויר‪ ,‬תחזוקת תחנות הניטור‪ ,‬עיבוד‬
‫ואימות הנתונים כפי שמבצעים היום‪.‬‬
‫חוק עזר אגרות שפכי תעשייה‬
‫בשנת ‪ 1996‬הוציא האיגוד חוק עזר אגרות שפכי תעשייה המגדיר וקובע את התנאים והדרישות בהם‬
‫נדרשים שפכי התעשייה המוזרמים למערכת הביוב לעמוד‪.‬‬
‫בהתאם לחוק העזר‪ ,‬הוסמך האיגוד‪ ,‬עבור חלק מהרשויות‪,‬לדאוג לכך שהמפעלים יבצעו את הזרמת‬
‫הביוב בהתאם להיתרים שינתנו‪ ,‬לבצע את הבדיקות הנדרשות לשם ניטור איכות השפכים‬
‫שמוזרמים‪ ,‬ולשם כך לגבות אגרות ששיעורן נקבע בחוק העזר על פי סיווג המפעל וכמות השפכים‬
‫המוזרמים ממנו למערכת הביוב‪.‬‬
‫בימים אלו האיגוד מוציא תיקון לחוק העזר המגדיר מחדש את שיעורי האגרות‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫תיוק‬
‫שיפור ואיחוד שיטת התיוק הקיימת היום באיגוד‪ ,‬במטרה שכל עובד באיגוד יוכל להתמצא ולשלוף‬
‫בקלות כל התכתבות קיימת‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫אגף אוויר‬
‫‪01‬‬
‫מערך ניטור אוויר‬
‫בשנת ‪ 1979‬הוחלט על הקמת מערך של ‪ 12‬תחנות ניטור אוויר ברשות האיגוד‪ ,‬לפיקוח על זיהום‬
‫אוויר הנפלט מתחנת הכוח‪ .‬עם השנים‪ ,‬נוספו תחנות ניטור‪ ,‬ושונה מיקומן של תחנות קיימות‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬מערך ניטור האוויר של האיגוד מונה ‪ 18‬תחנות ניטור אוויר והוא מהווה חלק משמעותי‬
‫בפעילות אגף האוויר של האיגוד‪ .‬נתוני תחנות ניטור האוויר מתקבלים בזמן אמת‪ ,‬במחשב המרכזי‬
‫בחדר הבקרה של האיגוד‪.‬‬
‫פעילות תחנות ניטור האוויר לשנת ‪0202‬‬
‫מס' תחנה‬
‫שם תחנה‬
‫שנת הפעלת התחנה‬
‫שנת ‪2010‬‬
‫‪1‬‬
‫בית אליעזר‬
‫‪1980‬‬
‫‪2‬‬
‫חדרה‬
‫‪1980‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫ברקאי‬
‫נתניה‬
‫אליקים‬
‫זכרון יעקב‬
‫פרדס חנה‬
‫אליכין‬
‫‪1990‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪2000‬‬
‫פעילה במיקום החדש‬
‫החל‬
‫מ‪25.04.2010-‬‬
‫פעילה במיקום החדש‬
‫החל‬
‫מ‪13.07.2010-‬‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫מנשה‬
‫גבעת עדה‬
‫גן שמואל‬
‫המעפיל‬
‫מגל‬
‫כרם מהר"ל‬
‫ד‪ .‬אל‪-‬כרמל‬
‫עמיקם‬
‫ניידת אום אל פאחם‬
‫ניידת האיגוד‬
‫‪1993‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪18‬‬
‫ניידת האיגוד‬
‫‪2010‬‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה בכפר קרע‬
‫קיבוץ עין השופט‬
‫‪01.01.10-26.06.10‬‬
‫‪18.10.10-31.12.10‬‬
‫יישוב קציר‬
‫‪27.06.10-17.10.10‬‬
‫‪00‬‬
‫תחנות ניטור אוויר‬
‫מפת תחנות ניטור האוויר בתחום האיגוד‬
‫‪02‬‬
‫מכ"מ אקוסטי אלקטרומגנטי ‪LAP- 3000‬‬
‫סמוך לתחנת הניטור מנשה‪ ,‬פועל מכ"מ אקוסטי אלקטרומגנטי יחידי מסוגו בארץ‪ .‬המכ"מ‪,‬‬
‫בבעלות חברת החשמל לישראל‪ ,‬הוא טכנולוגיית חישה מרחוק לנתונים מטאורולוגיים הכוללים‬
‫כיוון רוח‪ ,‬מהירות רוח וטמפרטורה וירטואלית‪ .‬הנתונים מחושבים עבור טווח הגבהים ‪100-1000‬‬
‫מטר מעל פני הקרקע‪ .‬נתוני המכ"מ נמסרים כל חצי שעה ומאפשרים ניתוח מצב היציבות‬
‫האטמוספרי‪ ,‬גובה שכבת הערוב‪ ,‬וכיוון ומהירות הרוח ברום‪ .‬נתונים אלו מאפשרים הערכה טובה‬
‫יותר של מידת פיזור זיהום האוויר באזור‪.‬‬
‫נתוני ניטור אוויר לשנת ‪0202‬‬
‫כיצד ניתן לזהות את מקור זיהום האוויר הנמדד בתחנות ניטור האוויר?‬
‫גזי הפליטה‪ -‬זיהום אוויר שמקורו מתחנת הכוח אורות רבין מאופיין‬
‫בעליית ריכוז גופרית דו חמצנית ותחמוצות חנקן יחד‪ .‬זיהום אוויר‬
‫שמקורו מתעשייה מקומית מאופיין בעיקר בעליית ריכוז גופרית דו‬
‫חמצנית כתלות בסוג הדלק הנשרף‪ .‬זיהום אוויר שמקורו מתחבורה‬
‫מאופיין בעליית ריכוז תחמוצות חנקן‪.‬‬
‫כיוון הרוח‪ -‬מיקום תחנות ניטור האוויר נקבע לצורך מדידת זיהום האוויר‬
‫הנפלט מתחנת הכוח אורות רבין‪ .‬במידה וקיים מקור זיהום מקומי כגון‬
‫מפעל‪ ,‬תחנת הניטור ממוקמת כך שכיוון מקור הזיהום המקומי יהיה‬
‫מנוגד לכיוון תחנת הכוח אורות רבין‪.‬‬
‫פיזור מרחבי‪ -‬זיהום אוויר שמקורו מתחנת הכוח אורות רבין נפלט בגובה‬
‫אפקטיבי של מאות מטרים‪ ,‬לכן הזיהום מתפשט על פני שטח גדול ונמדד‬
‫במספר תחנות ניטור במקביל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬זיהום אוויר מקומי נמדד רק‬
‫בתחנת הניטור הסמוכה למקור הזיהום‪.‬‬
‫פיזור טמפורלי‪ -‬זיהום אויר שמקורו מתחנת הכוח אורות רבין‪ ,‬נפלט בגובה‬
‫של מאות מטרים מעל פני הקרקע‪ ,‬נמדד בעיקר בעונת הקיץ בשעות‬
‫הצהריים‪ .‬בשעות אלו חלים מצבי יציבות אטמוספריים המונעים פיזור יעיל‬
‫של זיהום הנפלט ברום‪ .‬זיהום אוויר מקומי‪ ,‬נפלט בגובה של עשרות מטרים‬
‫ושיאו בעת קיום תנאים מטאורולוגיים החלים בעיקר בעונת החורף בשעות‬
‫הבוקר והערב ‪.‬‬
‫‪03‬‬
‫גופרית דו חמצנית ‪SO2‬‬
‫דלקים שונים מכילים כמויות שונות של גופרית‪ .‬שריפת הדלק גורמת לפליטת הגופרית לאטמוספרה‬
‫בצורת תחמוצות‪ ,‬ובעיקר כגופרית דו חמצנית‪ .‬הגופרית מגיבה עם החמצן שבאוויר ויוצרת את‬
‫תחמוצות הגופרית – גז בעל ריח חריף ואופייני‪ .‬גופרית דו חמצנית בריכוזים שונים גורמת לכאבי ראש‪,‬‬
‫הפרעות בראיה‪ ,‬שיעול‪ ,‬ולפגיעה בדרכי הנשימה בקרב אכלוסיה רגישה וכן לפגיעה ביבולים חקלאיים‪.‬‬
‫סיכום מדידות גופרית דו חמצנית לשנת ‪0202‬‬
‫תחנת ניטור‬
‫ריכוז חצי שעתי‬
‫מרבי‪( 2‬חל"ב)‬
‫ריכוז חצי שעתי מרבי‬
‫רץ‪( 1‬חל"ב)‬
‫תאריך‬
‫שעה‬
‫בית אליעזר‬
‫‪136‬‬
‫‪148‬‬
‫‪30/09/10‬‬
‫‪13:10‬‬
‫חדרה‬
‫‪78‬‬
‫‪92‬‬
‫‪48/4:/54‬‬
‫‪54>89‬‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫ברקאי‬
‫‪93‬‬
‫‪107‬‬
‫‪64/4:/54‬‬
‫‪59>54‬‬
‫נתניה‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪24/11/10‬‬
‫‪54>69‬‬
‫אליקים‬
‫‪68‬‬
‫‪68‬‬
‫‪15/10/11‬‬
‫‪58>74‬‬
‫זכרון יעקב‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫‪03/04/11‬‬
‫‪54>69‬‬
‫פרדס חנה‬
‫‪138‬‬
‫‪159‬‬
‫‪4;/4=/54‬‬
‫‪55>64‬‬
‫אליכין‬
‫‪75‬‬
‫‪83‬‬
‫‪55/54/54‬‬
‫‪55>89‬‬
‫מנשה‬
‫‪129‬‬
‫‪156‬‬
‫‪57/4;/54‬‬
‫‪54>84‬‬
‫גבעת עדה‬
‫‪110‬‬
‫‪118‬‬
‫‪5:/4:/54‬‬
‫‪58>69‬‬
‫גן שמואל‬
‫‪126‬‬
‫‪134‬‬
‫‪64/49/54‬‬
‫‪4<>94‬‬
‫המעפיל‬
‫‪86‬‬
‫‪111‬‬
‫‪5:/4=/54‬‬
‫‪57>69‬‬
‫אורות רבין‬
‫מקומי‬
‫מקומי‬
‫מקומי‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫מגל‬
‫‪103‬‬
‫‪107‬‬
‫‪5:/54/54‬‬
‫‪5:>54‬‬
‫כרם מהר"ל‬
‫‪29‬‬
‫‪31‬‬
‫‪16/02/10‬‬
‫‪54>54‬‬
‫ד‪.‬אל כרמל‬
‫‪73‬‬
‫‪99‬‬
‫‪5</48/54‬‬
‫‪4<>59‬‬
‫עמיקם‬
‫‪99‬‬
‫‪105‬‬
‫‪64/4:/54‬‬
‫‪56>99‬‬
‫כפר קרע‬
‫‪63‬‬
‫‪67‬‬
‫‪16/06/10‬‬
‫‪55>94‬‬
‫עין השופט‬
‫‪67‬‬
‫‪74‬‬
‫‪07/06/10‬‬
‫‪09:50‬‬
‫אורות רבין‬
‫מקומי‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫תקן ארצי מוחלט‬
‫תקן ארצי‬
‫סטטיסטי‬
‫תקן מקומי מוחלט‬
‫תקן מקומי‬
‫סטטיסטי‬
‫‪382‬‬
‫מקור זיהום‬
‫האוויר‬
‫ממוצע יממתי זמינות‬
‫נתונים‬
‫(חל"ב)‬
‫‪1:‬‬
‫‪64%‬‬
‫‪17‬‬
‫‪63%‬‬
‫=‬
‫‪91%‬‬
‫‪8‬‬
‫‪37%‬‬
‫;‬
‫‪94%‬‬
‫‪9‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪68‬‬
‫‪96%‬‬
‫<‬
‫‪89%‬‬
‫=‬
‫‪92%‬‬
‫‪55‬‬
‫‪96%‬‬
‫<‪1‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪18‬‬
‫‪82%‬‬
‫‪55‬‬
‫‪89%‬‬
‫‪9‬‬
‫‪96%‬‬
‫;‬
‫‪95%‬‬
‫‪9‬‬
‫‪56%‬‬
‫‪9‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪7‬‬
‫‪71%‬‬
‫‪106‬‬
‫‪191‬‬
‫‪300‬‬
‫(מותר לעבור ‪ 44‬פעם בשנה באתר מדידה)‬
‫‪150‬‬
‫(מותר לעבור ‪ 175‬פעם בשנה באתר מדידה)‬
‫‪1‬ממוצע חצי שעתי רץ‪ -‬באופן רצוף‪ ,‬כל ‪ 5‬דקות מחושב ריכוז זיהום האוויר הממוצע עבור ‪ 30‬הדקות האחרונות שעברו‪.‬‬
‫‪2‬ממוצע חצי שעתי‪ -‬חישוב ריכוז זיהום האוויר בכל חצי שעה עגולה בלבד כפי המחושב בתקנים‪.‬‬
‫‪04‬‬
‫תחמוצות חנקן ‪NOx‬‬
‫קבוצת תרכובות גזיות של חנקן וחמצן ביחסים שונים‪ ,‬בינם חנקן דו חמצני‪ ,‬גז חסר ריח‪ ,‬רעיל ומסיס‪,‬‬
‫בעל צבע חום אדמדם‪ ,‬הפוגע בדרכי הנשימה בעיקר באוכלוסיה חלשה‪ .‬מרבית תחמוצות חנקן‬
‫הנמדדים בסביבה מקורם מתהליך בעירה (כגון בתא הבעירה של מנועי רכב)‪ ,‬כאשר החנקן האטמוספרי‬
‫מתחמצן עם הדלק‪ .‬כמות תחמוצות החנקן תלויה בתנאי הבעירה כגון תנאי הטמפרטורה‪ ,‬הלחץ וכמות‬
‫החמצן‪.‬‬
‫סיכום מדידות תחמוצות חנקן לשנת ‪0202‬‬
‫ריכוז חצי‬
‫ריכוז חצי‬
‫שעתי מרבי‬
‫שעתי‬
‫תחנת ניטור אוויר‬
‫מרבי‪( 2‬חל"ב) רץ‪( 1‬חל"ב)‬
‫בית אליעזר‬
‫‪766‬‬
‫‪280‬‬
‫תאריך‬
‫שעה‬
‫מקור זיהום ממוצע יממתי‬
‫מרבי (חל"ב)‬
‫האוויר‬
‫זמינות‬
‫נתונים‬
‫‪74/55/54‬‬
‫‪4;>89‬‬
‫מקומי‬
‫‪<7‬‬
‫‪64%‬‬
‫חדרה‬
‫‪278‬‬
‫‪758‬‬
‫‪74/55/54‬‬
‫‪5;>89‬‬
‫מקומי‬
‫‪<5‬‬
‫‪84%‬‬
‫ברקאי‬
‫‪359‬‬
‫;‪7:‬‬
‫‪45/56/54‬‬
‫‪4;>54‬‬
‫מקומי‬
‫‪=8‬‬
‫‪91%‬‬
‫נתניה‬
‫‪220‬‬
‫‪664‬‬
‫‪55/45/54‬‬
‫‪4<>74‬‬
‫מקומי‬
‫‪96‬‬
‫‪95%‬‬
‫אליקים‬
‫‪138‬‬
‫<‪59‬‬
‫‪48/47/55‬‬
‫‪4:>54‬‬
‫מקומי‬
‫‪6:‬‬
‫‪94%‬‬
‫זכרון יעקב‬
‫‪421‬‬
‫‪865‬‬
‫‪4=/49/55‬‬
‫‪56>44‬‬
‫מקומי‬
‫‪69‬‬
‫‪95%‬‬
‫פרדס חנה‬
‫‪249‬‬
‫‪6:7‬‬
‫‪46/4=/55‬‬
‫‪57>49‬‬
‫אליכין‬
‫‪188‬‬
‫<<‪5‬‬
‫‪6</4:/55‬‬
‫‪58>74‬‬
‫‪7:‬‬
‫‪95%‬‬
‫מנשה‬
‫‪262‬‬
‫;<‪6‬‬
‫‪57/4;/55‬‬
‫‪54>84‬‬
‫‪84‬‬
‫‪96%‬‬
‫גבעת עדה‬
‫‪200‬‬
‫‪675‬‬
‫‪5:/4:/55‬‬
‫‪58>69‬‬
‫<‪6‬‬
‫‪96%‬‬
‫גן שמואל‬
‫‪216‬‬
‫‪669‬‬
‫‪48/54/55‬‬
‫‪54>74‬‬
‫;‪8‬‬
‫‪87%‬‬
‫המעפיל‬
‫‪170‬‬
‫;<‪5‬‬
‫‪6</4:/55‬‬
‫‪57>54‬‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫‪8:‬‬
‫‪95%‬‬
‫<‪7‬‬
‫‪86%‬‬
‫מגל‬
‫‪228‬‬
‫‪699‬‬
‫‪5</4</55‬‬
‫‪58>89‬‬
‫אורות רבין‬
‫‪78‬‬
‫‪88%‬‬
‫כרם מהר"ל‬
‫‪178‬‬
‫<;‪5‬‬
‫‪48/47/54‬‬
‫‪4=>44‬‬
‫מקומי‬
‫=‪5‬‬
‫‪96%‬‬
‫ד‪.‬אל כרמל‬
‫‪173‬‬
‫‪646‬‬
‫‪5</48/54‬‬
‫‪4<>59‬‬
‫עמיקם‬
‫‪207‬‬
‫‪679‬‬
‫‪64/4:/54‬‬
‫‪56>99‬‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫‪5:‬‬
‫‪92%‬‬
‫<‪5‬‬
‫‪87%‬‬
‫כפר קרע‬
‫‪197‬‬
‫‪656‬‬
‫‪75/45/55‬‬
‫‪4<>49‬‬
‫מקומי‬
‫=‪6‬‬
‫‪94%‬‬
‫עין השופט‬
‫‪114‬‬
‫<‪56‬‬
‫‪07/06/10‬‬
‫‪09:50‬‬
‫אורות רבין‬
‫‪25‬‬
‫‪71%‬‬
‫תקן ארצי מוחלט‬
‫תקן מקומי סטטיסטי‬
‫‪250‬‬
‫‪298‬‬
‫‪500‬‬
‫(מותר לעבור ‪ 175‬פעם בשנה‬
‫באתר מדידה)‬
‫‪1‬ממוצע חצי שעתי רץ‪ -‬באופן רצוף‪ ,‬כל ‪ 5‬דקות מחושב ריכוז זיהום האוויר הממוצע עבור ‪ 30‬הדקות האחרונות שעברו‪.‬‬
‫‪2‬ממוצע חצי שעתי‪ -‬חישוב ריכוז זיהום האוויר בכל חצי שעה עגולה בלבד כפי המחושב בתקנים‪.‬‬
‫‪05‬‬
‫אוזון ‪O3‬‬
‫האוזון "הטוב" נוצר באטמוספירה בשכבת הסטרטוספירה‪ ,‬פועל כמסנן קרינת ‪ UV‬שמשית‪ .‬האוזון‬
‫"הרע" נוצר בשכבת הטרופוספירה (שכבת האטמוספירה התחתונה) הינו מזהם שניוני‪ ,‬תוצר של‬
‫ריאקציה בין מזהמי אוויר הנפלטים לאטמוספירה בנוכחות קרינה שמשית‪ .‬תהליך יצירת האוזון הוא‬
‫איטי‪ ,‬לכן שיאי האוזון נרשמים לאחר מספר שעות במרחק רב ממקור זיהום האוויר‪ .‬אוזון פוגע בעיקר‬
‫במערכת הנשימה ויוצר קורוזיה למגוון חומרים‪.‬‬
‫אוזון נמדד בתחנות הניטור מעפיל וכרם מהר"ל בלבד‪.‬‬
‫ריכוז אוזון לשנת ‪0202‬‬
‫תחנת ניטור‬
‫אוויר‬
‫ממוצע שמונה‬
‫שעתי מרבי‬
‫(חל"ב)‬
‫מס' עליות‬
‫מסף התקן‬
‫ממוצע חצי‬
‫שעתי מרבי‬
‫(חל"ב)‬
‫מס' עליות‬
‫מסף התקן‬
‫זמינות‬
‫נתונים‬
‫המעפיל‬
‫כרם מהר"ל‬
‫‪73‬‬
‫‪86‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪96‬‬
‫‪103‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪93%‬‬
‫‪96%‬‬
‫תקן‬
‫‪82‬‬
‫‪117‬‬
‫‪06‬‬
‫חלקיקים נשימים עדינים ‪PM2.5‬‬
‫החלקיקים הם הצורה הנראית ביותר של זיהום אוויר‪ .‬גודל החלקיק משפיע על משך שהותו באוויר ועל‬
‫מידת קליטתו במערכת הנשימה‪ .‬ככל שהחלקיקים קטנים יותר‪ ,‬הם חודרים עמוק יותר למערכת‬
‫הנשימה ופוגעים בה‪ .‬סכנה נוספת הטמונה בהם היא בחומרים כימיים מזיקים הספוחים אליהם‪ .‬להלן‬
‫התפלגות חלקיקים ביחס לקוטר אירודינמי ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫אבק שוקע‪ :‬מעל ‪ 45‬מיקרון‬
‫‪‬‬
‫אבק כללי מרחף )‪ 45 : (TSP‬מקרון ומטה‬
‫‪‬‬
‫חלקיקים נשימים ( ‪ 10 : (PM10‬מקרון ומטה‬
‫‪‬‬
‫חלקיקים נשימים עדינים (‪ 2.5 : (PM2.5‬מקרון ומטה‬
‫חלקיקים נשימים וחלקיקים נשימים עדינים נמדדו לסירוגין בתחנות הניטור ברקאי‪ ,‬פרדס חנה ובניידת‬
‫ניטור האוויר‪ .‬פירוט ניתן בטבלה להלן‪ .‬מרבית העליות מסף התקן המומלץ הן בעקבות סופות אבק‬
‫טבעיות‪.‬‬
‫ממוצע יממתי מרבי‬
‫(מק"ג‪/‬מ"ק)‬
‫תאריך‬
‫מס' עליות מסף‬
‫התקן‬
‫זמינות‬
‫נתונים‬
‫תחנת ניטור אוויר‬
‫ברקאי‬
‫פרדס חנה‬
‫‪668‬‬
‫‪75/45/54‬‬
‫;‪6‬‬
‫‪=7%‬‬
‫‪549‬‬
‫‪59/47/54‬‬
‫=‬
‫‪=6%‬‬
‫תקן יעד‬
‫‪:9‬‬
‫‪07‬‬
‫אירועי זיהום אוויר בשנת ‪0202‬‬
‫כדי לעקוב אחר מגמות זיהום האוויר באזור‪ ,‬הגדיר האיגוד "ארוע" זיהום אוויר‪ .‬ארוע זיהום אוויר‬
‫נמדד כאשר נרשמים במשך ‪ 30‬דקות רצופות לפחות ‪ 70‬חל"ב גופרית דו‪-‬חמצנית ו‪ 125 -‬חל"ב תחמוצות‬
‫חנקן‪ .‬ערכים אלו מהווים כרבע מהתקן החצי שעתי המקומי המוחלט‪ .‬הבחנה בין ארוע רציף אחד‬
‫למשנהו באותו יום‪ ,‬היא "הפסקה" של מדידות זיהום אוויר למשך שלוש שעות רצופות לפחות‪.‬‬
‫זיהום אוויר מתחנת הכוח אורות רבין נמדד בעיקר בתחנות ניטור פרדס חנה ‪ ,‬בית אליעזר וגן שמואל‪.‬‬
‫בתחנות הניטור ברקאי ונתניה נמדד בעיקר זיהום אוויר מקומי מתחבורה‪ .‬בתחנת הניטור מגל נמדד‬
‫זיהום אוויר עקב פעילות גנראטור מקומי‪.‬‬
‫תחנה‬
‫סה"כ ארועים‬
‫בית אליעזר‬
‫חדרה‬
‫ברקאי‬
‫נתניה‬
‫אליקים‬
‫זכרון יעקב‬
‫פרדס חנה‬
‫אליכין‬
‫מנשה‬
‫גבעת עדה‬
‫גן שמואל‬
‫המעפיל‬
‫מגל‬
‫כרם מהר"ל‬
‫ד‪.‬אל כרמל‬
‫עמיקם‬
‫כפר קרע‬
‫*עין השופט‬
‫‪110‬‬
‫‪58‬‬
‫‪144‬‬
‫‪14‬‬
‫‪11‬‬
‫‪4‬‬
‫‪63‬‬
‫‪13‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪48‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫מספר ארועים‬
‫מתחנת הכח אורות רבין‬
‫‪42‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪60‬‬
‫‪13‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪47‬‬
‫‪11‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫*פרט לתקופה בין התאריכים ‪ 27.06.10-17.10.10‬בהם הניידת הייתה מוצבת בקציר‪.‬‬
‫‪08‬‬
‫מספר ארועים‬
‫ממקור אחר‬
‫‪68‬‬
‫‪50‬‬
‫‪136‬‬
‫‪14‬‬
‫‪11‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫תקציר מדידות איכות אוויר ביישוב קציר‬
‫צילום‪ :‬לינס אוזן‬
‫תצפית על מחצבת ורד מכיוון ניידת ניטור האוויר בקציר‬
‫לבקשת ראש מועצת קציר‪-‬חריש‪ ,‬מר נסים דהן‪ ,‬הציב איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה (שרון‪-‬כרמל)‬
‫ניידת ניטור אוויר לבדיקת רמות זיהום האוויר מכיוון מחצבת ורד‪ .‬הניידת הוצבה בחצר בית הממוקם‬
‫צפון מזרחית למחצבה‪ ,‬עם גזרה פתוחה לכיוון המחצבה‪ .‬זיהום אוויר ממחצבה הינו בעיקר זיהום‬
‫חלקיקי‪ .‬ריכוז הזיהום הינו כתלות בפעילות המחצבה ובתנאים המטאורולוגיים – טמפרטורה ולחות‬
‫יחסית (מידת היובש) מהירות הרוח (סחיפת והרחפת החלקיקים) וכיוון הרוח (לאזורים מיושבים)‪.‬‬
‫נקבעה תקופת המדידה לעונת הקיץ‪ ,‬למשך ארבעה חודשים‪ ,‬מתאריך ‪ 27.06.10‬עד לתאריך ‪.17.10.10‬‬
‫ניידת ניטור האוויר כוללת תורן מטאורולוגי למדידת כיוון ומהירות רוח‪ ,‬מכשיר מדידת תחמוצות חנקן‬
‫(‪ ,)NOx‬מכשיר מדידת גופרית דו חמצנית (‪ ,) SO2‬מכשיר מדידת אבק (‪ )PM10, PM2.5‬ומכשיר מדידת‬
‫פחמן חד חמצני (‪ .)CO‬כל מכשירי ניטור הגזים מאושרים ע"י ה‪ ,EPA -‬ומכשירי מדידה מטאורולוגיים‬
‫מאושרים ע"י השרות המטאורולוגי‪ .‬מדי ערב בוצע כיול אוטומטי למכשירי ניטור הגזים‪ .‬טיפול‬
‫תחזוקתי לתחנה בוצע בהתאם לנתוני הכיול ולנוהלי תחזוקת תחנות ניטור המקובלים בארץ‪ .‬נתוני‬
‫הניטור הרציף (ממוצע ‪ 5‬דקות) פורסמו בזמן אמת באמצעות אתר האיגוד שכתובתו‪:‬‬
‫‪.www.igudhadera.co.il‬‬
‫‪09‬‬
‫ממצאים ותוצאות הניטור‬
‫מהירות הרוח‪ -‬בתקופה המדודה עוצמת הרוח הממוצעת נעה בין ‪ 5.3-0.5‬מטר לשניה‪ .‬מהירות הרוח‬
‫המרבית נמדדה בעת רוחות מערביות עד צפון מערביות‪ .‬ככל שהרוח חזקה יותר‪ ,‬הסעת החלקיקים‬
‫משטח המחצבה אל הסביבה הינה גדולה יותר‪.‬‬
‫כיוון הרוח‪ -‬שכיחות הרוח מכיוון המחצבה לכיוון הישוב קציר (רוחות מערביות עד דרום מערביות) הינה‬
‫כ‪ 45%-‬מסה"כ תקופת המדודה‪ ,‬עם שכיחות של ‪ 58%‬בשעות היום ו‪ 38%-‬בשעות הלילה ‪.‬‬
‫תחמוצות חנקן‪ -‬ערכי מדידה מתחת לסף התקנים (איור להלן)‪.‬‬
‫גופרית דו חמצנית‪ -‬ערכי מדידה מתחת לסף התקנים (איור להלן)‪.‬‬
‫פחמן חד חמצני‪ -‬ערכי מדידה מתחת לסף התקנים‪.‬‬
‫ארועי זיהום אוויר‪ -‬נמדד ארוע בודד בתאריך ‪ 09.10.10‬עקב זיהום אוויר מתחנת הכוח אורות רבין‪.‬‬
‫נמדדו ערכים מתחת לסף התקנים‪.‬‬
‫חלקיקים ‪ -‬מדידת חלקיקים נשימים עדינים (‪ )PM2.5‬בוצעה בין התאריכים ‪ .27.06.10-31.08.10‬נמדדו‬
‫ערכים נמוכים מסף תקן היעד‪ .‬מדידת חלקיקים נשימים (‪ )PM10‬בוצעה בין התאריכים ‪01.09.10-‬‬
‫‪ .17.10.10‬נמדדו ערכים נמוכים מסף התקן‪.‬‬
‫בין התאריכים ‪ 27.06.10-31.08.10‬נמדד בניידת קציר חלקיקים נשימים עדינים (מקוטר אווירודינמי של‬
‫‪ 2.5‬מיקרומטר ומטה) באמצעות מכשיר ניטור מסוג ‪ TEOM‬אשר משמש למדידת חלקיקים נשימים‬
‫עדינים גם בתחנות ניטור אוויר ברקאי ופרדס חנה (מפה להלן)‪ .‬השוואת נתוני מדידות חלקיקים‬
‫נשימים עדינים בין תחנות ניטור אלו מראה ערכים זהים בין תחנות הניטור‪.‬‬
‫לאור תוצאות מדידת חלקיקים ‪ ,‬הוחלט להגדיל את טווח ריכוז המדידה מקוטר אווירודינמי של ‪2.5‬‬
‫מק"ג‪/‬מ"ק ל‪ 10-‬מק"ג‪/‬מ"ק ע"י החלפת ראש המדידה מכשיר ניטור מסוג ‪ .TEOM‬המדידה בוצעה בין‬
‫התאריכים ‪ .01.09.10-17.10.10‬סקלת שושנת הזיהום (המצביעה על כיווני הרוח מהם הוסעו החלקיקים‬
‫שנמדדו ) מראה כי מרבת החלקיקים שנמדדו מגיעים מהגזרה המערבית עד צפון מערבית לקציר‪ .‬גזרת‬
‫ההשפעה של מחצבת ורד על הישוב קציר הינה מערבית עד דרום מערבית‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫שריפת יערות הכרמל‬
‫מראה השריפה מהאיגוד בחדרה‪ ,‬בתאריך ‪ 02.12.2010‬בשעה ‪ , 14:00‬כאשר גודל האסון הצפוי טרם נודע‬
‫צילום‪ :‬לינס אוזן‬
‫בצהרי יום חמישי ה‪ 02.12.2010-‬רבים צפו מקרוב‪ ,‬חסרי אונים‪ ,‬על ההתקדמות העצומה של השריפה‬
‫ביערות הכרמל‪ .‬השריפה נמשכה מספר ימים‪ ,‬פרצה במוקד אחד והתפשטה במהירות למספר מוקדים בו‬
‫זמנית עקב תנאי הרוח והיובש ששררו באותה עת‪ .‬מעקב אחר נתוני ניטור אוויר מתחנת הניטור בדאלית‬
‫אל כרמל ‪ ,‬אשר כוללת מדדי תחמוצות חנקן (תוצר פליטה של בעירה)‪ ,‬לא הראה ממצאים של השריפה‪,‬‬
‫עקב מיקום התחנה ביחס לכיוון התפשטות האש‪ .‬עפ"י ממצאי קק"ל וכיבוי אש‪ ,‬נוצרו מספר חזיתות‬
‫אש‪ ,‬באופן שהקשה את ההשתלטות אחר התפשטות ועוצמת האש‪ .‬בשריפה עלו באש כ‪ 45,000 -‬דונם‬
‫של חורש וכ‪ 5,000,000-‬עצים‪ .‬מלאכת שיקום היער מתבצעת ע"י קק"ל וכוללת כריתה יזומה של עצים‬
‫מפויחים‪ ,‬זריעת שתילים חדשים ‪ ,‬מעקב אחר התחדשות מהגזע של עצים שנשרפו וכן צמיחת עצים‬
‫חדשים עקב זריעה טבעית‪ .‬אסון הכרמל הסתיים באבדות ברכוש של יישובי האזור וכן באבדות בנפש‪,‬‬
‫של מעל ‪ 40‬הרוגים‪ ,‬מצוערי שירות בתי הסוהר‪ ,‬שרותי כיבוי אש והמשטרה‪ ,‬כולם בדרכם למשימות‬
‫הצלת חיים‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מטרד אבק פחם בשכונת חפציבה‪ ,‬חדרה‬
‫מפת ‪ google-earth‬עם סימול למיקום אתר אחסון הפחם ושכונת חפציבה‬
‫שכונת חפציבה‪ ,‬השוכנת במרחק של כ‪ 800-‬מטר דרום מערבית לתחנת הכוח אורות רבין‪ ,‬סובלת ממפגע‬
‫של אבק פחם‪ .‬פעילות האיגוד בנושא החלה בתחילת שנות ה‪ 2000-‬וכלל סדרה של מפגשים עם תחנת‬
‫הכוח ודיווחים שוטפים לדרג המקצועי הארצי אשר נציגים בו‪ ,‬בין היתר ‪ ,‬המשרד להגנה"ס ומשרד‬
‫הבריאות‪ .‬לאורך השנים‪ ,‬האיגוד הביא נציגי מפתח ממשרד הפנים‪ ,‬חברת החשמל והמשרד להגנה"ס‬
‫לסיור בתוך שכונת חפציבה בכדי לאמוד מקרוב את גודל המטרד‪ .‬בין השנים ‪ 2002-2003‬נערך מחקר‬
‫משותף של האיגוד ושל חח"י הכלל סידרה של בדיקות אבק שוקע וחלקיקים נשימים‪ ,‬בארבע נקודות‬
‫דגימה‪ -‬על גדר תחנת הכוח‪ ,‬בשכונת חפציבה‪ ,‬סמוך לכביש החוף ותחנת רקע‪ .‬ממצאי הבדיקות הראו כי‬
‫אבק הפחם אכן נמדד בשכונת חפציבה‪ ,‬אך מאחר‪ ,‬ולא ניתן לבצע אנליזה המאפשרת הפרדת מקטע‬
‫אבק הפחם מאבק הטבעי‪ ,‬לא היה ניתן לכמת את גודל המטרד‪ .‬עם זאת‪ ,‬לצורך הפחתת המטרד‪ ,‬דרש‬
‫האיגוד כי תחנת הכוח תתקין אמצעי הרטבה במערך אחסון הפחם‪ .‬האיגוד עמד בקשר עם תושבי שכונת‬
‫חפציבה וביצע מעקב אחר תלונות התושבים הכלל סיור בבתי התושבים וסיורי פתע בתחנת הכוח‪.‬‬
‫ממצאי סיורים אלו תועדו בדוחות אשר הופצו לתושבים‪ ,‬למשרד להגנה"ס‪ ,‬לדרג המקצועי הארצי‪ ,‬וכן‬
‫‪22‬‬
‫לתחנת הכוח למעקב אתר יעילות מערך ההרטבה ונוהל ההרטבה‪ .‬מעקב ותיעוד האיגוד אחר התלונות‬
‫הוביל את חברת החשמל לבצע מקצה שיפורים במערך ההרטבה‪ .‬מקצה השיפורים כלל נוהל הרטבה‬
‫מוסדר‪ ,‬אחוז לחות גבוה בפחם אשר כמות החלקיקים הדקים בו גדולה‪ ,‬התקנת משפך טלסקופי בעמדת‬
‫הפחם הדרום מזרחית (נקודת הפריקה הקרובה ביותר לשכונת חפציבה)‪ ,‬הוספת מיכליות מים להרטבת‬
‫דרכי הנסיעה של הציוד המכאני הנע באתר הפחם‪ ,‬הוספת מד רוח אשר מתריע כאשר משטר הרוחות‬
‫הינו לכיוון שכונת חפציבה‪ .‬כאשר עוצמת הרוח עוברת סף העלול לגרום להרחפת אבק‪ ,‬תחנת הכוח‬
‫מבצעת הרטבה נוספת‪ .‬במקרה של רוחות חזקות‪ ,‬תחנת הכוח אף תפסיק את פריקת הפחם‪ .‬עם השנים‪,‬‬
‫מערך ההרטבה שופר‪ ,‬אך מספר התלונות לא פחת‪ .‬בנובמבר ‪ ,2009‬תיעד האיגוד ארוע אבק פחם חריג‬
‫אשר זיהם את חצרות בתי תושבי חפציבה ואף חדר לתוך הבתים‪ .‬האיגוד הפיץ דו"ח מפורט בנושא לכל‬
‫גופי האכיפה וכן לתושבים‪ .‬בעקבות הדו"ח‪ ,‬ארגן האיגוד מפגש תושבים‪ ,‬ראשון מסוגו‪ ,‬בין חברת‬
‫החשמל לבין תושבי שכונת חפציבה לדון במטרד‪ .‬התושבים סיכמו על הקמת ועד שכונתי שיאגד את‬
‫תלונות התושבים וייצג את השכונה‪ .‬ממצאי דו"ח זה‪ ,‬הוצגו בוועדה המחוזית לתכנון ובניה עת הדיונים‬
‫על הרחבת אזור המגורים בסביבת שכונת חפציבה הקיימת‪ ,‬להקמת שכונת הפרפרים‪ .‬בסופו של דבר‪,‬‬
‫חוות דעת האיגוד על תסקיר ההשפעה על הסביבה של שכונת הפרפרים אומצה ע"י המשרד להגנה"ס‪,‬‬
‫והליך אישור הקמת שכונת הפרפרים נעצר עד להפסקת מטרד אבק הפחם‪ ,‬נקבע לוח זמנים לדיווח על‬
‫התקדמות‪ .‬אחריות הטיפול במטרד ניתנה על המשרד להגנה"ס‪ ,‬בעלת סמכות האכיפה‪ .‬במקביל קידם‬
‫האיגוד במסגרת הדרג המקצועי הארצי‪ ,‬ביצוע של שני מחקרים‪ -‬סקר ספרות לבדיקת ההשפעות‬
‫הבריאותיות של אבק הפחם‪ ,‬אשר יפוקח ויאושר ע"י משרד הבריאות‪ ,‬ומחקר להערכה איכותית‬
‫וכמותית של מטרד אבק הפחם בשכונת חפציבה‪ ,‬כאשר החלטה על המחקר ניתנה לועדת משנה אשר‬
‫בראשה המשרד להגנה"ס‪ .‬ועדת המשנה הוקמה עקב דרישה לעדכן את התקן הסביבתי של אבק הפחם ‪,‬‬
‫כפי המופיע בתמ"א ‪ ,10‬כך שיהיה בר אכיפה‪ .‬בוועדה המחוזית לתכנון ובניה‪ ,‬הציג האיגוד את עמדתו‬
‫בה לוח הזמנים לביצוע אכיפה לצמצום המטרד במקור‪ ,‬בתחנת הכוח‪ ,‬באמצעות עדכון רישיון העסק של‬
‫תחנת הכוח‪ .‬האיגוד נתן את הרקע המקצועי והיה שותף פעיל בעדכון רישיון העסק של תחנת הכוח‬
‫לאבק הפחם‪ ,‬וביקש כי יורחב גם לנושא אפר הפחם‪ .‬גם היום‪ ,‬האיגוד משמש היועץ המקצועי לעניין‬
‫פעילות סביבתית באתר אורות רבין‪ ,‬בין בסיורי פתע בתחנה‪ ,‬מעקב אחר תלונות ציבור‪ ,‬פיקוח על‬
‫בדיקות בארובה‪ ,‬מעקב אחר מדידות ניטור הרציף מארובות תחנת הכוח ומתחנות הניטור הסביבתיות‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫תחנת הכוח אורות רבין‬
‫צילום‪ :‬לינס אוזן‬
‫תחנת הכוח אורות רבין‬
‫בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה קיימות שש יחידות ייצור חשמל המוסקות בפחם‪ .‬ארבעת היחידות‬
‫הראשונות (הדרומית והאמצעית) הוקמו בין השנים ‪ ,1984-1981‬ושתי יחידות נוספות (הארובה‬
‫הצפונית) הוקמו בין השנים ‪.1996-1995‬‬
‫א יגוד ערים חדרה משמש כמפקח ראשי על תחנת הכוח‪ .‬הגדרת התפקיד ואופן הפיקוח ניתנים במסגרת‬
‫הוראות תוכנית מתאר ארצית למניעת מפגעים סביבתיים עקב הפעלת תחנת הכוח "אתר השרון" (שינוי‬
‫מס' ‪ – )2‬תמ"א ‪/ 10‬א‪( 9/1/‬להלן "התמ"א")‪.‬‬
‫נתוני ייצור וצריכה בתחנת הכוח אורות רבין‬
‫ייצור החשמל בתחנת הכוח אורות רבין נמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות הודות לסיום קו הולכת‬
‫הגז והרחבת תחנות טרובינות גז (כגון חגית) לייצור חשמל על בסיס גז‪ .‬במקביל‪ ,‬בתחנת הכוח אורות‬
‫רבין‪ ,‬תכולת הגופרית בפחם הנצרך יורדת עם השנים בעקבות שימוש בסל פחמים משופר (‪0.43%‬‬
‫בממוצע שנתי ו‪ 0.69%-‬תכולה מרבית) כמוגדר בהוראות התמ"א‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אחוז האפר בפחם נמצא‬
‫במגמת עליה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫ניטור רציף בארובות תחנת הכוח אורות רבין‬
‫זיהום האוויר הנפלט מארובות תחנת הכוח אורות רבין מורכב משלושה מזהמים עיקריים‪ -‬חנקן חד‬
‫חמצני‪ ,‬גופרי ת דו חמצנית וחלקיקים‪ .‬ריכוז החנקן החד חמצני הנפלט הינו כתלות בפחם הנשרף ובתנאי‬
‫הבעירה‪ .‬ריכוז הגופרית הדו חמצנית הוא כתלות בתכולת הגופרית בפחם הנשרף‪ .‬ריכוז החלקיקים‬
‫הנפלטים הוא כתלות בתכולת האפר בפחם הנשרף וביעילות אמצעי ההפחתה (משקעים‬
‫אלקטרוסטטיים)‪ .‬נתוני פליטה מארובות תחנת הכוח אורות רבין מתקבלים בזמן אמת‪ ,‬כל שש דקות‪,‬‬
‫במרכז הבקרה באיגוד‪ .‬הנתונים כוללים‪ -‬ריכוז גופרית דו חמצנית וריכוז חנקן חד חמצני‪ ,‬מהירות‬
‫פליטה‪ ,‬טמפרטורת פליטה ואחוז האטימות (מדד לפליטת חלקיקים)‪ .‬בנוסף מתקבל הספק יחידות‬
‫ייצור החשמל‪ .‬בהתאם להנחיות התמ"א‪ ,‬אחת לחצי שנה מבצעת חברת החשמל מדידות בארובה‬
‫בנוכחות נציג האיגוד‪ .‬אחת לשנה מבצע המשרד להגנת הסביבה בדיקות פתע בארובות‪ .‬על פי הוראות‬
‫התמ"א פליטת חלקיקים מוגברת בכמות או בקצב יותר גדולים מאשר בהפעלה רצופה ותקינה‪ ,‬לא כולל‬
‫התנעה או הפסקה‪ ,‬מוגבל ל‪ 3%-‬מזמן התפעול של היחידה בתקופה של ‪ 12‬חודשים רצופים‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2010‬סך כל החריגות מארובות תחנת הכוח אורות רבין לא עברו את סף התקן!‬
‫אפר פחם‬
‫בתחנת הכוח שורפים כ‪ 18,000-‬טון פחם ליום‪ .‬תוצרי הלוואי של שריפת הפחם הם אפר פחם תחתי‬
‫(‪ )10%‬ואפר פחם מרחף (‪ .)90%‬האפר התחתי נושר לתחתית הדוד ומשוקע במים‪ .‬האפר המרחף נשאב‬
‫עם גזי הפליטה אל המשקעים האלקטרוסטטיים ‪ ,‬לקליטת חלקיקי האפר בטרם צאתם מהארובה‪ .‬אפר‬
‫פחם שלא נתפס במשקעים האלקטוסטטיים‪ ,‬נפלט יחד עם המזהמים הגזיים אל האטמוספרה‪ .‬כמות‬
‫החלקיקים הנפלטת אל האטמוספרה נמדדת כאחוז אטימות ‪ -‬מדד לעכירות גזי הפליטה‪ .‬אפר פחם‬
‫מרחף מאוחסן בממגורות סגורות‪ .‬עודפי האפר מאוחסנים בערימות פתוחות בתוך אתר התחנה תוך‬
‫הקפדה על הרטבה ראויה‪ .‬יצוא עודפי האפר לצורכי תעשייה ולשימושים אחרים מנוהל ע"י מנהלת אפר‬
‫הפחם בפיקוח הדרג המקצועי הארצי‪ .‬הדרג המקצועי הארצי ‪ ,‬בראשות משרד הפנים‪ ,‬הינו גוף מקצועי‬
‫ובו חברים נציגי ממשרדי ממשלה שונים ובינם המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות וכן האיגוד ‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2010‬החל פרויקט מתקן הסולקנים* עבור יחידות הייצור חשמל הצפוניות‪ ,‬ובעקבותיו הקמת‬
‫הארובה הרביעית הייעודית למתקן בשטח מתחם האחסון הפתוח של אפר הפחם‪ .‬לצורך כך פונו ערמות‬
‫אפר משנים קודמות כך שכמות האפר שפונתה הייתה גדולה יותר מכמות האפר שנוצרה בשנת ‪.2010‬‬
‫* סולקן הוא טכנולוגיה להפחתת זיהום אוויר של גופרית דו חמצנית ע"י תרחיף אבן גיר‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫מערכת בקרה לסירוגין (מב"ס)‬
‫מערכת בקרה לסירוגין (מב"ס) פועלת משנת ‪ 1996‬לצמצום פליטת זיהום האוויר מתחנת הכוח אורות‬
‫רבין‪ .‬במסגרת המב"ס מריץ השרות המטאורולוגי את מודל התחזית המאפשר להעריך את מידת‬
‫הזיהום של גופרית דו חמצנית מתחנת הכוח אורות רבין הצפוי ביום המחרת בהתאם לתנאים‬
‫המטאורולוגיים‪ .‬מדי ערב מועברת לנציג האיגוד תחזית זיהום האוויר של המב"ס ליום המחרת‪ .‬האיגוד‬
‫מעביר את תחזית המב"ס אל תחנת הכוח אשר נערכת לשריפת פחם דל – דל גופרית שיצמצם בפועל את‬
‫זיהום האוויר ביום המחרת ‪.‬‬
‫בעקבות אכיפת פליטות זיהום האוויר באמצעות מערכת המב"ס‪ ,‬בתחנת הכוח אורות רבין שורפים פחם‬
‫דל גופרית בכל ימות השנה‪ .‬עם זאת‪ ,‬השימוש בסל הפחמים המשופר‪ ,‬אינו מחייב שריפת פחם עם‬
‫תכולת הגופרית הנמוכה ביותר דווקא בעונת הקיץ‪ ,‬העונה בה יעילות פיזור האוויר הנמוכה ביותר‪ .‬לאור‬
‫זאת‪ ,‬המב"ס עדיין משמש אמצעי לדרישת שריפת פחם עם תכולת הגופרית הנמוכה ביותר בימים בהם‬
‫צפוי זיהום אוויר גבוה‪.‬‬
‫לחישוב מידת יעילות המב"ס‪ ,‬הושוו המלצות המב"ס לנתוני מדידות גופרית דו חמצנית שמקורן מתחנת‬
‫הכוח אורות רבין כפי שנמדד באמצעות מערך תחנות ניטור האוויר‪ .‬הערכות המב"ס לשנת ‪:2010‬‬
‫‪ 1 ‬יום של הערכת חסר של המב"ס‪ -‬הוא יום בו נמדד ריכוז זיהום אוויר מעל ‪ 150‬חל"ב‬
‫בתחנות ניטור האוויר כאשר ליום זה לא ניתנה המלצת מב"ס‪.‬‬
‫‪ 11 ‬יום של הערכת יתר של המב"ס‪ -‬ימים בהם נמדד ריכוז זיהום אוויר מתחת ‪ 130‬חל"ב‬
‫בתחנות ניטור האוויר כאשר ליום זה ניתנה המלצת מב"ס‪.‬‬
‫‪ 1 ‬יום של תחזית טובה של המב"ס‪ -‬הוא יום בו נמדד ריכוז זיהום אוויר מעל ‪ 130‬חל"ב‬
‫ומתחת ‪ 150‬חל"ב בתחנות ניטור האוויר כאשר ליום זה ניתנה המלצת מב"ס‪.‬‬
‫‪ 352 ‬יום של תחזית מצב נתון‪ -‬ימים בהם נמדד ריכוז זיהום אוויר מתחת ‪ 150‬חל"ב בתחנות‬
‫ניטור האוויר כאשר ליום זה לא ניתנה המלצת מב"ס‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫מעקב תצפיות הפס החום מארובות תחנת הכוח‬
‫צילום הפס בחום נע מזרחה מעל שמורת הטבע (דרומית לחדרה) בתאריך ‪.15.04.11‬‬
‫ניתן לראות את ארובות תחנת הכוח אורות רבין ברקע‪.‬‬
‫צילום‪ :‬ד"ר מיכל בן גל‬
‫בשנות ה‪ 80-‬וה‪ 90-‬ביצע האיגוד מספר מחקרים אקדמאיים לאמוד את מידת זיהום האוויר של תופעת‬
‫"הפס החום" ‪ -‬ענן חום אורכי המסתרך לאורך עשרות קילומטרים‪ .‬הצבע החום של התימרה מקורו‬
‫מתחמוצות חנקן‪,‬שהן תוצר לוואי של תהליך בעירה ‪,‬כפי המתרחש גם במנועי רכב‪ .‬המחקרים כללו‪ ,‬בין‬
‫היתר ‪ ,‬טיסות בתוך תימרת זיהום האוויר למדידת ריכוז זיהום האוויר‪ .‬מחקרים נוספים שבוצעו ע"י‬
‫אוניברסיטת ירושלים (אילן לוי ‪ , 2007‬אילן לוי ‪ )2009‬דנו בתופעה נוספת במכונה‪ -‬רסירקולציה של‬
‫האוויר ‪,‬תופעה המתארת מצב בו זיהום אוויר נע מערבה לתוך הים עם הרוחות המזרחיות של בריזת‬
‫היבשה‪ ,‬ולמחרת בבוקר‪ ,‬עת רוחות מערביות (בריזת הים)‪ ,‬מוסע זיהום זה‪ ,‬הכולל זיהום תחבורתי‬
‫המכיל תחמוצות חנקן ‪ ,‬חזרה ליבשה‪ ,‬תופעה הנראת כפס חום לאורך קו החוף‪ .‬לעיתים‪ ,‬ניתן לצפות‬
‫בשני פסים חומים‪ ,‬האחד עקב פליטת זיהום אוויר מתחנת הכוח אורות רבין והשני עקב זיהום אוויר‬
‫מתחבורה שהוסע מעורכי התחבורה הראשיים בתהליך הרסיקולציה חזרה‪ ,‬אל קו החוף‪ .‬מחקר‬
‫האקדמאי האחרון בוצע ע"י אמיר זלצברג מאוניברסיטת ירושלים‪ ,‬בשנת ‪ 2006‬באמצעות ציוד מתקדם‬
‫לחישה מרחוק למעקב אחר תימרת זיהום האוויר של תחנתה כוח (דו"ח השנתי של מערך הניטור לשנת‬
‫‪ .)2006‬לאורך השנים‪ ,‬הממצאים הצביעו כי הקשר בין תופעת הפס החום לבין ריכוז פליטות זיהום‬
‫האוויר מתחנת הכוח הינו זניח‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬התנאים המטאורולוגיים הינם גורם דומיננטי המעודדים‬
‫את יצירת תופעת הפס החום‪ .‬כאשר הטרופוספירה (שכבת האמוספרה התחתונה) היא יציבה‪ ,‬תימרת‬
‫הזיהום מתרכזת ברום ומוסעת למרחקים ארוכים‪ ,‬לעומת‪ ,‬כאשר תנאים לא יציבים‪ ,‬אשר ערבוליות‬
‫‪27‬‬
‫האוויר (תרמלים) גורמת להסעת זיהום האוויר בתנועות סיבוביות‪ ,‬מעלה ומטה‪ ,‬הזיהום אינו מרוכז‬
‫בשכבה אחת‪ ,‬כך שהוא הזיהום אינו ניתן להבחנה ויזואלית ‪ ,‬אך בעצם הוא מגיע לקרקע במרחקים‬
‫יותר קצרים ועל כן גם בריכוזים יותר גבוהים‪.‬‬
‫לאחר סיום המחקר בשנת ‪ ,2006‬ביקש האיגוד להמשיך המעקב אחר תצפיות הפס החום‪ .‬בין השנים‬
‫‪ 2007-2010‬נאספו ‪ 165‬תצפיות‪ ,‬בעיקר מתושבים נאמנים ובראשם ד"ר מיכל בן גל ממכמורת‪ .‬נתוני‬
‫התצפיות הושוו עם אינדקס יומי של מצב הסינפטי (באדיבות פרופ' פנחס אלפרט מאוניברסיטת ת"א‬
‫ובעזר תה של ד"ר איזבלה אוסטינסקי מהשרות המטאורולוגי) וכן ממצאי נטור רציף של פליטות זיהום‬
‫האוויר מארובות תחנת הכוח אורות רבין (נתונים המתקבלים במערך הבקרה של האיגוד)‪ .‬סיכום‬
‫הנתונים באיורים להלן‪ .‬תודה לניר בן הרוש מהאיגוד ‪,‬על הסיוע בביצוע סיכום הנתונים‪.‬‬
‫בהשוואה בין ריכוז פליטת זיהום אוויר של תחמוצות חנקן מארובות תחנת הכוח חדרה‪ ,‬לבין מספר‬
‫תצפיות הפס החום‪ ,‬לא נמצאה קורלציה‪ ,‬מאחר ובתנאים מטאורולוגיים מסויימים‪ ,‬לא נוצר הפס‬
‫החום‪ ,‬ובתנאים אחרים‪ ,‬הפס החום שנוצר מאוד בולט‪ .‬המשמעות של כך היא שתופעת הפס החום אינה‬
‫בהכרח מדד לפליטות גבוהות יותר של זיהום אוויר מתחנת הכוח אורות רבין‪ .‬ניתן אף לומר‪ ,‬כי כאשר‬
‫אין רואים את הפס החום‪ ,‬אין הדבר מעיד על זיהום אוויר נמוך יותר‪ .‬האיגוד בדק ומצא‪ ,‬שדווקא‬
‫כאשר אין רואים את הפס החום‪ ,‬תימרת הזיהום נופלת ברדיוס קרוב יותר ונרשמים יותר ארועי זיהום‬
‫אוויר בתחנות ניטור האוויר‪ ,‬בעיקר בעת נוכחות אינברסית רום‪ .‬ואילו‪ ,‬כאשר מופיע הפס החום‪ ,‬ריכוז‬
‫זיהום האוויר הנמדד בתחנות הניטור האוויר הוא לרוב נמוך‪ ,‬מאחר והזיהום מרוכז ברום ומוסע‬
‫למרחק רב‪ ,‬נמהל עם האוויר האטמוספרי‪ ,‬עד אשר הוא נופל לגובה הקרקע ‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי קיימת‬
‫אפשרות כי חלק מהתצפיות אינן בעצם כתוצאה מפליטות זיהום האוויר מתחנת הכוח אורות רבין‪ ,‬אלא‬
‫כתופעה של רסירקולציה של זיהום האוויר באזור קו החוף‪ ,‬תופעה זהה לפס החום אך נצפת בגובה נמוך‬
‫יותר‪ ,‬לאורך כביש החוף‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫תחנת כוח פנים ארצית חגית‬
‫תחנת הכוח חגית ממוקמת בין רכס הכרמל מצפון‪ ,‬לבין רמות מנשה מדרום בתחום המוניציפאלי של‬
‫המועצה אזורית חוף כרמל‪ .‬באתר חגית קיימות ‪ 2‬יחידות ייצור במחזור משולב (מחז"מ) תלת צירי‬
‫בהספק חשמלי כולל של ‪ 680‬מגוואט‪ ,‬ויחידת מחז"מ חד צירי בהספק חשמלי של כ‪ 350-‬מגוואט‪ ,‬סה"כ‬
‫‪ 1030‬מגוואט‪ .‬טכנולוגיית מחזור משולב מאפשרת הגדלת היעילות התרמית מ‪ 35%-‬ל‪ .54%-‬המשמעות‬
‫היא‪ ,‬הפקת יותר חשמל באותה כמות דלק‪ .‬כיום אתר חגית מתבסס על גז כדלק ראשי וסולר כדלק‬
‫משני‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬נחנכה יחידת ייצור חשמל נוספת עם יכולת ייצור של ‪ 250‬מגוואט‪.‬‬
‫האיגוד משמש כמפקח ראשי על תחנת הכוח ומקבל את נתוני הניטור הרציף של פליטות זיהום האוויר‬
‫ופרמטרים תפעוליים בזמן אמת‪ ,‬כל שש דקות‪ ,‬למחשב המערך באיגוד‪ .‬פיקוח על מידת השפעתה של‬
‫תחנת הכוח חגית מבוצע באמצעות תחנות ניטור אוויר דאלית אל כרמל‪ ,‬כרם מהר"ל ואליקים‪.‬‬
‫נתוני איכות האוויר לשנת ‪ 2010‬מעידים על רמת זיהום אוויר נמוכה באזור‪.‬‬
‫תחנת הכוח קיסריה‬
‫תחנת הכוח קיסריה ממוקמת בתחום המוניציפאלי של עיריית אור עקיבא‪ .‬תחנת הכוח כוללת שלוש‬
‫טורבינות גז בהספק חשמלי כולל של ‪ 130‬מגוואט‪ .‬תחנת הכוח קיסריה מיועדת להפעלה במקרה תקלה‬
‫או מקרה חירום‪ ,‬עד כ‪ 300-‬שעות בשנה בממוצע‪ ,‬במקדם יכולת שאינו עולה על ‪ .6%‬חל איסור הפעלת‬
‫היחידות בשעות הלילה פרט להפעלה בשעת חירום ובשעת דחק‪ .‬היחידות מופעלות על בסיס סולר עם‬
‫תכולת גופרית עד ‪.0.06%‬‬
‫במסגרת נוהל מעקב ופיקוח טורבינות הגז בתחנת מיתוג קיסריה (‪ )1997‬הוסמכו מערכות המעקב‬
‫והפיקוח לעניין ההשפעות הסביבתיות של תחנת הכוח חגית בתחום איכות אוויר‪ ,‬רעש ואיכות מים‬
‫כאשר האיגוד משמש מפקח ראשי על תחנת הכוח ומבצע בדיקות רעש‪ .‬נתוני הספק החשמלי של תחנת‬
‫הכוח מתקבלים בזמן אמת‪ ,‬כל ‪ 6‬דקות‪ ,‬במחשב המערך באיגוד‪ .‬נתוני תפעול חודשיים נמסרים לאיגוד‬
‫מדי רבעון‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬לא ביצע האיגוד בדיקות רעש סביב התחנה עקב מיעוט הפעלת יחידות יצור החשמל‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫פיקוח על התעשייה וחומרים מסוכנים‬
‫מערך ניטור רציף‬
‫במהלך השנים חוברו מספר מפעלי תעשייה בתחום האיגוד אל מערך הניטור הרציף של האיגוד כאשר‬
‫הנתוני ם מוזנים ישירות אל מחשב מרכז הבקרה באיגוד‪ .‬נכון לשנת ‪ ,2010‬קיים פיקוח שוטף על ‪6‬‬
‫מתקנים‪:‬‬
‫‪ .1‬מפעלי נייר חדרה (חדרה)– ארובת דוד הקיטור הגדולה ביותר באזור מנוטרת למדידת אטימות גזי‬
‫הפליטה (פליטת חלקיקים)‪.‬‬
‫‪ .2‬מפעל אליאנס (חדרה) – שתי ארובות דוודי הקיטור מנוטרת למדידת ריכוז חלקיקים בארובה‪.‬‬
‫‪ .3‬מפעל אבן וסיד שפיה (מ"מ זכרון יעקב)– התנור הניצב במפעל מייצר סיד חי מאבן גיר‪ .‬גזי הפליטה‬
‫עוברים דרך מתקן טיפול באוויר לפני הפליטה לסביבה‪ .‬ארובת הפליטה מנוטרת באופן רציף‬
‫למדידת ריכוז חלקיקים‪.‬‬
‫‪ .4‬מפעל הוד חפר (מוא"ז עמק חפר) – מערך הפסדים במפעל מקבל את שאריות הבשר‪ ,‬הנוצות והדם‬
‫ומעבד אותם לייצור "קמח בשר" המשמש כמרכיב במזון של בע"ח‪ .‬מערך הפסדים מחובר למתקן‬
‫טיפול באוויר‪ .‬הבקרה התפעולית של מתקן הטיפול באוויר מחובר באופן רציף לאיגוד‪.‬‬
‫‪ .5‬קרגל אריזות גמישות ( מוא"ז עמק חפר) – המפעל הינו מפעל להדפסה על אריזות גמישות‪ .‬מכונות‬
‫ההדפסה חוברו למתקן לטיפול תרמי בממסים הנפלטים‪ .‬ריכוז חומר אורגני ביציאה ממתקן‬
‫הטיפול בממסים ובקרה תפעולית של הפעלת המערכת מנוטרים באופן רציף‪.‬‬
‫‪ .6‬גלעם (מוא"ז מנשה) – במפעל גלעם נבנה דוד קיטור השורף גזם‪ .‬גזי הפליטה מבוקרים באופן רציף‬
‫לבדיקת ריכוז חלקיקים לאחר מתקן הקדם טיפול ובקרה תפעולית של המערכת‪.‬‬
‫ניטור רציף מדוודי קיטור מפעלי נייר חדרה‬
‫במפעלי נייר חדרה קיימים שני דוודי קיטור‪ ,‬דוד מספר ‪ 3‬ודוד מספר ‪( 6‬משנת ‪ .)2007‬דוד מספר ‪,3‬‬
‫שפועל ברציפות ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬מייצר קיטור למכונות הנייר במקסימום של ‪ 125‬טון קיטור לשעה‬
‫ומשמש לייצור חשמל בהספק של ‪ 18‬מגוואט‪ .‬דוד מספר ‪ 6‬מייצר קיטור בהספק של ‪ 90‬טון קיטור‬
‫לשעה ואיננו מייצר חשמל בשגרה‪ .‬במידה והטורבינה הראשית איננה פעילה‪ ,‬ניתן לייצר חשמל עם דוד ‪6‬‬
‫וטורבינת הגיבוי בהיקף של כ ‪ 8 -‬מגוואט‪.‬‬
‫שני הדוודים שורפים גז טבעי מאוקטובר ‪ .2007‬בזמן תקלה באספקת הגז הטבעי הדוודים מוזנים‬
‫בסולר‪ .‬אספקת הגז ל"מפעלי נייר חדרה" מתבצעת מתוך אסדת ההפקה "ים תטיס" (מול חופי אשקלון)‬
‫ובאמצעות מערך ההולכה הארצי דרך תחנת ‪ - PRMS‬מתקן להפחתת הלחץ מהקו הראשי ומדידת‬
‫כמות ואיכות הגז הטבעי (‪.)Pressure Reduction & Metering System‬‬
‫בארובת דוד מספר ‪ , 3‬המתנשאת לגובה של כ‪ 70 -‬מטר‪ ,‬הותקן מד אטימות המחובר אל רשם רציף‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מותקנת במפעל מערכת למדידת מהירות וכיוון הרוח‪ .‬נתוני ערכי האטימות והתנאים‬
‫המטאורולוגים‪ ,‬בכל דקה‪ ,‬מתקבלים באיגוד באופן מקוון ורצוף‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬נעשתה בדיקה עבור עמידת מפעלי נייר חדרה בתנאי רשיון העסק בשני נושאים‪ :‬חריגות של‬
‫אטימות גזי הפליטה מדוד ‪ 3‬בזמן עבודה שוטפת וחריגות מתנאי הנישוף‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫אטימות גזי הפליטה‬
‫בטבלה מפורטים מספר שעות החריגה מתנאי האטימות (‪ )opacity‬בארובת דוד ‪ 3‬בזמן עבודה שוטפת‬
‫וכאשר לא מתבצע נישוף‪.‬‬
‫תאריך‬
‫‪13.01.2010‬‬
‫‪20.02.2010‬‬
‫‪21.02.2010‬‬
‫‪09.07.2010‬‬
‫‪12.12.2010‬‬
‫סה"כ‬
‫מספר שעות‬
‫חורגות‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪19‬‬
‫(‪ 0.21%‬שנתי)‬
‫הערות‬
‫שריפת סולר עקב הפסקת חשמל והשבתת ‪PRMS‬‬
‫שריפת סולר עקב הפסקת אספקת גז בגלל עבודות קידוח באסדת גז‬
‫שריפת סולר עקב הפסקת אספקת גז בגלל עבודות קידוח באסדת גז‬
‫שריפת סולר עקב תקלה ב‪PRMS -‬‬
‫שריפת סולר עקב תקלה ב‪PRMS -‬‬
‫במהלך שנת העבודה ‪ 2010‬בוצעו פעולות אחזקה ופיתוח נרחבות באסדת הקידוח אשר הביאו להשבתה‬
‫מלאה או חלקית של אספקת הגז למפעל למשך שעות רבות‪ .‬במצב תפעולי זה‪ ,‬נאלץ המפעל להשתמש‬
‫בדלק משני (סולר) על מנת להמשיך את שגרת הייצור במפעל‪ .‬כתוצאה מכך נרשמו ‪ 19‬שעות שבהם‬
‫הייתה חריגה מתנאי אטימות‪.‬‬
‫נישופים‬
‫במהלך שנת ‪ 2010‬בוצעו ‪ 4‬נישופים בדוד הראשי (דוד מספר ‪ ,)3‬מתוכם אחד מהם ככל הנראה חרג‬
‫מתנאי רשיון העסק‪ ,‬כנראה שבוצע שלא בתנאים מטאורולוגים מתאימים‪.‬‬
‫לשם השוואה בשנים בהם המפעל שרף מזוט בוצעו כ‪ 250 -‬נישופים בשנה‪.‬‬
‫ניטור רציף בארובות דוודי קיטור מפעל אליאנס‬
‫במפעל אליאנס קיימים ‪ 3‬דוודי קיטור מסוג צינורות אש (ללא צורך בביצוע נישופים יומיים)‪ ,‬הראשון‬
‫(‪ )A‬משנת ‪ 1988‬והשני (‪ )B‬משנת ‪ 2000‬פולטים את גזי השריפה דרך ארובה אחת‪ .‬דוד ‪ C‬שהתחיל לפעול‬
‫בשנת ‪ 2005‬מחובר לארובה נפרדת‪ .‬הדוודים פועלים ברציפות ‪ 24‬שעות ביממה ומייצרים קיטור בעיקר‬
‫עבור מכבשי הגיפור של הצמיגים‪.‬‬
‫בשתי ארובות דוודי הקיטור מותקנים מכשירי ניטור לחלקיקים בפליטה מהארובה‪ .‬שני המכשירים‬
‫מחוברים אל אוגרי נתונים ובמקביל מועברים הנתונים‪ ,‬בכל דקה‪ ,‬בזמן אמת אל איגוד ערים לשמירת‬
‫איכות הסביבה שרון כרמל‪.‬‬
‫ניתוח תוצאות ריכוז החלקיקים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫כל ריכוזי החלקיקים הממוצעים היממתים היו נמוכים מהריכוז המותר (‪ 100‬מ"ג למ"ק)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הממוצעים החצי שעתיים עלו על ‪ 120‬מ"ג למ"ק‪ 4 ,‬פעמים בארובה ‪ A/B‬ו‪ 5 -‬פעמים בארובה ‪.C‬‬
‫משך הזמן שבו ריכוז החלקיקים היה בין ‪ 120‬ל‪ 200 -‬נמוך מ‪ 3% -‬מזמן העבודה של הדוד ואינו‬
‫מוגדר כחריגה מתנאי רשיון עסק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ריכוז החלקיקים הממוצע החצי שעתי עלה על ‪ 200‬מ"ג למ"ק פעם אחת במהלך השנה בארובה‬
‫‪ A/B‬וזאת כתוצאה מכוונון של דוד ‪.B‬‬
‫‪30‬‬
‫בדיקת ארובות במפעלי תעשייה‬
‫במהלך שנת ‪ 2010‬בוצעו בדיקות מזהמים בארובות ב‪ 19 -‬מפעלים תעשייתיים בתחום האיגוד‪ .‬חלק‬
‫מהבדיקות הינן בדיקות יזומות ע"י המפעלים במסגרת התנאים ברשיון עסק‪ ,‬וחלקן בדיקות פתע‬
‫במימון המשרד להגנת הסביבה‪ .‬הבדיקות נעשות ע"י חברות המוסמכות לביצוע דיגומי ארובה‪ .‬רוב‬
‫הבדיקות בוצעו בפיקוח של עובדי האיגוד כמפורט להלן‪:‬‬
‫מספר תאריך בדיקה נוכחות נציג האיגוד‬
‫נקודות בדיקה‬
‫שם המפעל‬
‫במהלך הבדיקה‬
‫ארובות‬
‫נבדק‬
‫כן‬
‫אבן קיסר‬
‫‪6.1.10‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ +RTO‬פילטרים‬
‫כן‬
‫הדפסה‪+‬קלנדרים ‪+‬למינציה‬
‫העוגנפלסט‬
‫‪07.02.10‬‬
‫‪7‬‬
‫כן‬
‫‪5‬‬
‫דוד‪+‬מכבשים‬
‫גרנות‬
‫אמבר‬
‫‪17.02.10‬‬
‫כן‬
‫‪2‬‬
‫‪03.11.10‬‬
‫כן‬
‫דודים‬
‫נייר חדרה‬
‫‪03.03.10‬‬
‫‪1‬‬
‫כן‬
‫‪15.06.10‬‬
‫‪2‬‬
‫כן‬
‫‪14.10.10‬‬
‫‪2‬‬
‫כן‬
‫דוודים‬
‫קל קר עין כרמל‬
‫‪17.03.10‬‬
‫‪2‬‬
‫כן‬
‫אספלט חדש‬
‫אספלט ורד‬
‫‪18.03.10‬‬
‫‪1‬‬
‫לא‬
‫‪26.05.10‬‬
‫‪1‬‬
‫כן‬
‫דוודים‬
‫מטרנה‬
‫‪11.04.10‬‬
‫‪1‬‬
‫כן‬
‫חדש‬
‫ייבוש‬
‫מתקן‬
‫‪14.06.10‬‬
‫‪1‬‬
‫כן‬
‫מתקן ייבוש ישן‬
‫‪16.09.10‬‬
‫‪1‬‬
‫כן‬
‫דוודים‬
‫גלעם‬
‫‪26.05.10‬‬
‫‪1‬‬
‫כן‬
‫קרגל – משמר השרון‬
‫‪21.06.10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪RTO‬‬
‫כן‬
‫‪29.06.10‬‬
‫‪1‬‬
‫כן‬
‫דוודים‬
‫גן שמואל מזון‬
‫‪11.07.10‬‬
‫‪1‬‬
‫כן‬
‫אבטור‬
‫בי"ח הלל יפה‬
‫‪29.07.10‬‬
‫‪1‬‬
‫כן‬
‫דוד ‪+‬מעשנת‬
‫טיב טעם‬
‫‪04.11.10‬‬
‫‪2‬‬
‫כן‬
‫דוודים‬
‫אליאנס‬
‫‪15.06.10‬‬
‫‪1‬‬
‫כן‬
‫‪19.12.10‬‬
‫‪2‬‬
‫כן‬
‫‪26.12.10‬‬
‫תהליך‬
‫כרמל כימיקלים‬
‫כן‬
‫פחמ"ס‬
‫‪28.12.10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪RTO‬‬
‫כן‬
‫‪09.03.10‬‬
‫דוד‬
‫איטונג‬
‫‪1‬‬
‫כן‬
‫דוד‪+‬תהליך‬
‫גומי עין שמר‬
‫‪11.02.10‬‬
‫‪8‬‬
‫לא‬
‫דוודים‬
‫גת‬
‫‪04.03.10‬‬
‫‪3‬‬
‫לא‬
‫תהליך‬
‫שפיה‬
‫‪15.04.10‬‬
‫לא‬
‫‪25.08.10‬‬
‫היתרי רעלים לחומרים מסוכנים (חומ"ס)‬
‫היתר רעלים ניתן ע"י המשרד להגנת הסביבה לכל עסק המחזיק ברעלים מעל הכמות הקבועה בחוק‬
‫החומרים המסוכנים‪ .‬במהלך שנת ‪ 2010‬ביצע האיגוד ביקורות ב‪ 9 -‬עסקים בתחום האיגוד למתן חוות‬
‫דעת טרם קבלת היתר רעלים‪ .‬חוות הדעת‪ ,‬אשר מועברת למשרד להגנת הסביבה‪ ,‬כוללת את ממצאי‬
‫הביקורת (אחסון חומ"ס במאצרות‪ ,‬שילוט מתאים‪ ,‬אחזקת דפי מידע של החומרים המסוכנים‪ ,‬אחזקת‬
‫אמצעים לטיפול בארוע חומרים מסוכנים ועוד) וכן המלצה לחידוש היתר רעלים הכוללת תנאים נלווים‬
‫בהיתר הרעלים‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫פתע‬
‫פתע‬
‫פתע‬
‫פתע‬
‫פתע‬
‫פתע‬
‫פתע‬
‫אסבסט‬
‫סיבי אסבסט מוגדרים כאבק מזיק וכחומר מסוכן‪ .‬האסבסט מסוכן לבריאות רק כאשר הוא במצב‬
‫התפוררות‪ ,‬אז משתחררים סיבים לאוויר‪ .‬מוצרי אסבסט‪-‬צמנט מותרים לשימוש‪ ,‬והם אינם מהווים‬
‫סכנה לבריאות כל עוד הם במצב תקין ולא מתפורר‪ ,‬ואין מבצעים בהם עבודות ניסור‪ ,‬קידוח‪ ,‬ליטוש וכל‬
‫עבודה הגורמת להתפוררות החומר ולפיזורו באוויר‪.‬‬
‫עובדי האיגוד קיבלו הסמכה של מפקחים בעבודות אסבסט‪ .‬במסגרת הטיפול באסבסט האיגוד מוציא‬
‫חוות דעת למבנים המכילים אסבסט ‪ .‬חוות הדעת ניתנת על פי הזמנת בעל המבנה או הרשות המקומית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬ניתנו חוות דעת ל‪ 2 -‬בתי ספר פרטיים ולמבנה ציבורי‪.‬‬
‫בעת שריפה של מוצרי אסבסט קיים חשש שישתחררו סיבי אסבסט לאוויר‪ .‬בכל ארוע של שריפה שבו‬
‫מעורב אסבסט מגיע גם מפקח סביבתי על מנת לתת חוות דעת על מידת הפגיעה בלוחות אסבסט‪-‬צמנט‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬יצאו עובדי האיגוד למספר קריאות על שריפות במעורבות אסבסט לדוגמא‪ :‬שריפה של‬
‫נגריה בא‪.‬ת‪ .‬צפוני בחדרה שגג המבנה היה עשוי מאסבסט‪-‬צמנט; שריפת קיוסק נטוש הצמוד לבי"ס‬
‫תיכון בחדרה; שריפת מחסנים עם גגות אסבסט‪-‬צמנט בחצרות של בתים פרטיים בגבעת עדה‪ ,‬כפר‬
‫ויתקין ואליכין‪.‬‬
‫ריח‬
‫באיגוד קיים צוות אשר עבר מבחני ריח והכשרה לביצוע בדיקות ריח ע"פ המתודולוגיה של המשרד‬
‫להגנת הסביבה‪ .‬בשנת ‪ 2010‬בוצעו בדיקות ריח בשיתוף המשרד להגנת הסביבה בצומת פל‪-‬ים עקב‬
‫מטרדי ריח מקו הביוב המוביל למכון טיהור שפכים בחדרה‪.‬‬
‫מטרדי ריח ממקורות תעשייתיים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בקיבוץ העוגן – מטרדי ריחות ממפעל העוגנפלסט‪ .‬בוצע מעקב אחר נושא המטרדים ונערכים‬
‫סיורים קבועים במפעל‪ .‬הנושא עדיין בטיפול והמפעל בוחן אמצעים לטיפול במזהמי אוויר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שחם גבעת עדה‪ -‬מפעל "שחם גבעת עדה" נמצא בין גבעת עדה ממערב לקיבוץ רגבים במזרח בתחום‬
‫מוא"ז מנשה‪ .‬תהליכי הייצור במפעל כוללים‪ :‬עיבוד זבלי עופות להזנת עגלות וייצור כופתיות‬
‫לדישון מזבלי בקר ועופות‪ .‬אחסון חומרי הגלם והפעילות התעשייתית גורמים למטרדי ריח‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2010‬המפעל סגר את אחד המתקנים התעשייתיים וחיבר אותו למתקן ביופילטר לטיפול בריח אך‬
‫התלונות על מטרדי ריח ממשיכות‪ .‬במהלך שנת ‪ 2010‬בוצעו ישיבות וסיורים במפעל וסיורים בשעות‬
‫הלילה באזורי התלונות לבחינת מטרדי הריח‪.‬‬
‫קביעת מרחקי הפרדה מבתי גידול מבעלי חיים‬
‫האיגוד ביצע סקר ספרות בנושא ההנחיות הקיימות במדינות שונות למרחקי הפרדה הדרושים בין מגורי‬
‫תושבים ובתי גידול של בע"ח (כגון לולים ורפתות) עקב היווצרות מטרדי ריח‪ .‬הוחלט לבחון בפועל את‬
‫ההנחיות הגרמניות ‪ )draft( VDI3474‬במסגרת היתרי בניה חדשים של בתי גידול המגיעים לאיגוד‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬בוצעו חישובים עבור מרחקי ההפרדה הנדרשים עבור ‪ 6‬היתרי בניה של לולים חדשים‬
‫והערכת מרחק ראשונית לרפת בקר בעמיקם‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫מדידות אבק שוקע ומרחף באזור מפעל הסיד שפיה‬
‫האיגוד הציב מערכת לדיגום אבק שוקע ומרחף לבחינת מצב איכות האוויר סביב מפעל הסיד שפיה של‬
‫חברת אבן וסיד‪ .‬מטרת הבדיקות הינן להעריך את השפעת המפעל על איכות האוויר בכלל האזור ובפרט‬
‫על איכות האוויר בבית ספר מאיר שפיה‪.‬‬
‫דיגום אבק שוקע נעשה ע"י הצבת ‪ 9‬דוגמים סטנדרטיים למשך ‪ 30‬יום מסביב למפעל וביצוע אנליזה‬
‫לקביעת ריכוזי המרכיבים השונים של האבק במעבדה‪ .‬דיגום אבק מרחף כללי בוצע ע"י הצבת מכשיר‬
‫‪ High Volume Sampler‬בבית‪-‬ספר מאיר שפיה וקביעת ריכוזי האבק המרחף במשך יממה‪ .‬בנוסף‬
‫הוצב בבית ספר מאיר שפיה דוגם אבק מרחף כיווני שהופעל רק כאשר הרוח הגיעה מכיוון המפעל‪.‬‬
‫במשך כל תקופת המדידה‪ ,‬הועברו התנאים המטאורולוגיים ששררו באזור בזמן אמת אל מחשבי‬
‫האיגוד‪.‬‬
‫תוצאות העבודה מצביעות כי מעבר לגדר המפעל ישנן חריגות מהתקן של אבק שוקע‪ .‬להערכתנו‪ ,‬נקודות‬
‫המדידה הקרובות למפעל מושפעות גם מהמפעל ובעיקר מתהליכי השינוע‪ ,‬הגריסה ומערמות אבן הגיר‬
‫שהינה חומר מינרלי בלתי מסיס‪ .‬ככל שמתרחקים מהמפעל‪ ,‬קטנה השפעת המפעל על האבק השוקע‬
‫באזור‪ .‬התהליכים התעשייתיים במפעל משפיעים מעט על ריכוזי האבק השוקע בבית ספר מאיר שפיה‬
‫אך אינם עוברים את התקן‪.‬‬
‫תוצאות ריכוזי האבק המרחף הכלל כיווני (דיגום של ‪ 24‬שעות) מצביעות כי לא היו חריגות מהתקן‬
‫למניעת מפגעים למעט מדידה אחת שבוצעה בזמן ששרר אובך כללי באזור‪ .‬ריכוז האבק המרחף הכיווני‬
‫הממוצע בכל תקופת המדידה היה ‪ 265.5‬מיקרוגרם למ"ק‪ ,‬ערך זה עומד בתקן ל‪ 3 -‬שעות מדידה (‪300‬‬
‫מיקרוגרם למ"ק)‪ .‬בתקופת המדידה הרוח נשבה בגזרה הדרום‪-‬מזרחית (מהמפעל לבית הספר) במשך כ‪-‬‬
‫‪ 2.0%‬מהזמן‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬הופעל התנור הסובב במשך כשבועיים‪ .‬בתקופה זאת נערכו ‪ 2‬דיגומי אבק מרחף של ‪24‬‬
‫שעות ודיגום אחד כיווני‪ .‬ריכוזי האבק המרחף בדיגומים אלה עומדים בתקנים‪.‬‬
‫מתחם ורדינון‬
‫בשנת ‪ 2010‬ננטש מפעל ורדינון אשר ייצר שטיחונים באור עקיבא באופן פתאומי וניתן לגביו צו כינוס‬
‫נכסים‪ .‬בשטח המפעל הופקרו חומרים מסוכנים ונוצרו מפגעים סביבתיים רבים כגון פלטות אסבסט‬
‫שבורות‪ ,‬זיהום קרקע מדלקים שנשפכו וחומרים מסוכנים שגלשו לנחל הסמוך ופגעו בבעלי חיים‪ .‬עובדי‬
‫האיגוד ערכו סיורים בשטח וסייעו בתיעוד של המפגעים שנוצרו במקום‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫מדידות רעש וקרינה אלקטרומגנטית‬
‫מדידות רעש‬
‫קיימים שלל גורמי רעש שונים ומגוונים העלולים לגרום למטרדים לציבור הרחב כגון‪ :‬רעש מפעלים‪,‬‬
‫תעשיות‪ ,‬תחנות כוח‪ ,‬תחבורה כבישים ורכבות‪ ,‬הסמוכים לשכונות מגורים‪ ,‬פעילות של אולמות וגני‬
‫אירועים‪ ,‬רעש מזגנים משאבות וצנרת מים במבני מגורים‪ ...‬כל אחד מסוגי הרעש דורש שיטות מדידה‬
‫שונות ומיוחדות שהלכו והתפתחו במשך שנות פעילותו של האיגוד‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הצבת ציוד מדידה‬
‫למדידות ארוכות‪ ,‬תוך הקלטה קולית עם אפשרות של שליטה מרחוק של ציוד המדידה לזיהויו של‬
‫מקור הרעש‪ ,‬או ביצוע מדידות בטווח הקצר‪ .‬ניתוח של ממצאי המדידות במקרים של חריגה מאפשר‬
‫קביעת חריגה מהתקנות‪ .‬ממצאי ומסקנות הבדיקות מוגשים לרשות המקומית להמשך טיפול ואכיפה ‪.‬‬
‫הממצאים מאפשרים הגשת תביעה משפטית כנגד גורמי הרעש‪.‬‬
‫סיכום מדידות רעש לשנת ‪0202‬‬
‫סוג מדידה‬
‫מקום‬
‫עבור‬
‫מס'‬
‫מדידות‬
‫סיכום‬
‫כבישים‬
‫כבישים‬
‫כביש ‪70/ 6‬‬
‫גשר אריק שרון‬
‫מועצה מקומית מגידו‬
‫עירית חדרה‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫עומד גבולית בקריטריונים‪.‬‬
‫חריגות לשעות יום ולילה‪.‬‬
‫כבישים‬
‫בתים‬
‫בתים‬
‫מזגנים‬
‫מזגנים‬
‫תעשיות‬
‫כביש ‪2‬‬
‫עין העמק‬
‫מלון מיימון‬
‫פרדס חנה‬
‫כפר יונה‬
‫מנא"י טיפול שוטף‬
‫המועצה ג'סר א' זרקא‬
‫מועצה מקומית מגידו‬
‫פרטי‬
‫פרטי‬
‫מועצה כפר יונה‬
‫עיריית חדרה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫עומד גבולית בקריטריונים‬
‫לא נמצאו חריגות‬
‫נמצאו חריגות‪ /‬בטיפול הרשות‬
‫נמצאו חריגות‪/‬בטיפול בין שכנים‬
‫אין חריגות‬
‫נמצאו חריגות‪/‬בטיפול העירייה‬
‫תעשיות‬
‫תעשיות‬
‫משחטת הוד המשק‬
‫מפעל עוף טנא‬
‫עיריית חדרה‬
‫עיריית חדרה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫נמצאו חריגות‪/‬בטיפול העירייה‬
‫נמצאו חריגות‪ .‬המפעל נסגר‬
‫תחנות כוח‬
‫אורות רבין‬
‫עיריית חדרה‬
‫‪2‬‬
‫אין חריגות‬
‫‪35‬‬
‫מדידות קרינה אלקטרומגנטית‬
‫תחום תדירויות של הקר ינה האלקטרו מגנטית שבהם עוסק האיגוד שייך לתחום הקרינה הבלתי‬
‫מייננת‪ .‬החל מהתחום הנמוך של תדרי רשת החשמל‪ ,‬המשך בשידורי רדיו וטלוויזיה ועד לתחומי‬
‫המיקרו גל הגבוהים‪ .‬כידוע אנו כאוכלוסיה‪ ,‬הן הבוגרת והן הצעירה היינו חשופים אליה זה עשרות‬
‫שנים‪ .‬מודעות הציבור גברה בשנים האחרונות בעיקר עם הפעלת מערכות סלולאריות המשתמשות אף‬
‫הן בשידורים בתחום תדרי הרדיו הגבוהות‪ ,‬ואף בתחומי המיקרו עם פיתוח הדור השלישי של הטלפונים‬
‫הסלולאריים‪ .‬תכונות השידור של הטלפונים הסלולאריים דומות לתכונות שידורי הרדיו והתפשטותם‬
‫במרחב ע"י שדה מגנטי וחשמלי‪ .‬לכל שדה ושדה השפעה שונה על גוף האדם ‪ ,‬בתחומי הרדיו ומעלה‪ .‬גוף‬
‫האדם מושפע משילוב שני השדות‪ .‬כאשר אנרגית השדות נספגת בתוך הגוף‪ ,‬נגרמת עלייה בחום הגוף‪.‬‬
‫לשם כך נקבעות תקנות מחמירות עבור זמני החשיפה המותרים )‪.(SAR=Specific Absorption Rate‬‬
‫עקב הלחץ הציבורי העצום ברחבי העולם המודרני‪ ,‬קמו וועדות מחקר בין לאומיות שתקנו תקנות‬
‫מחמירות להגבלת עוצמת השידורים הסלולאריים‪ .‬אך בל נשכח‪ ,‬שאנו ממשיכים להיות חשופים לקרינה‬
‫של שידורי הרדיו השונים‪ .‬ניתן לאמור שכל המדידות בתחום הסלולארי שנדרשו ע"י הציבור נבדקו‬
‫ונמצאו תקינות ועומדות בכל התקנים‪.‬‬
‫בתחום האיגוד ‪,‬פניות הציבור כנגד האנטנות הסלולאריות הולכות ומתמעטות תודות למאמצי ההסברה‬
‫הניתנים לציבור הרחב ע"י האיגוד‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חלה עליה דרסטית בחרדת הציבור ממתקני חשמל‪.‬‬
‫מתקני חשמל‪ ,‬ב"דומה" לשידורי רדיו‪ ,‬פולטים בסביבתם הקרובה שדות חשמליים ושדות מגנטיים עם‬
‫קוטביות מתחלפת לפי תדירות הרשת החשמלית והחשיפה אליהם הולכת ועולה במשך השנים‬
‫האחרונות זאת עם העלייה בצריכת החשמל‪ .‬במחקרים עדכניים שנעשו ע"י תת וועדות של ארגון‬
‫הבריאות העולמי פורסמו הערכות לפיהם חשיפה ממושכת לשדות מגנטיים העולה מעל לשלוש מילי‬
‫גאוס עלולה להגדיל את הסיכון הבריאותי בקרב ילדים‪ .‬פניות רבות מופנות לאיגוד מצד ההורים לביצוע‬
‫מדידות בבתים ובמוסדות החינוך‪ .‬במספר מוסדות חינוך נתגלו חריגות מעל לסף המומלץ ‪ .‬איגוד ערים‬
‫פעל בתוך אותם המוסדות למתן פתרונות‪ .‬לאור כל זאת ממשיך האיגוד ביוזמה לבצע סקר מדידות‬
‫לשדות מגנטיים בכל מוסדות החינוך בתחום שיפוט האיגוד‪ .‬נשלחה פניה לכל הרשויות החברות‬
‫באיגוד לביצוע מדידות אלו בתחומן‪.‬‬
‫סיכום מדידות קרינת שדות מגנטיים לשנת ‪0202‬‬
‫‪ .1‬מוסדות חינוך וגני ילדים‪:‬‬
‫עבור‬
‫מס'‬
‫מדידות‬
‫סיכום‬
‫המועצה פרדסיה‬
‫‪4‬‬
‫ניתן פיתרון עבור כיתות שנמצאו בהן חריגות‬
‫המועצה פרדס חנה‬
‫המועצה זכרון יעקב‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫ניתן פיתרון עבור כיתות שנמצאו בהן חריגות‬
‫ניתן פיתרון עבור כיתות שנמצאו בהן חריגות‬
‫המועצה חוף כרמל‬
‫המועצה אליכין‬
‫בית הספר שובו בית אליעזר‬
‫‪1‬‬
‫ניתן פיתרון עבור כיתות שנמצאו בהן חריגות‬
‫ניתן פיתרון עבור כיתות שנמצאו בהן חריגות‬
‫כל הכיתות בהן נמצאו חריגות נאסרו לשימוש‬
‫‪36‬‬
‫‪ .2‬פניות ציבור‪:‬‬
‫עבור‬
‫פניות ציבור‬
‫מקור הקרינה‬
‫מספר מדידות‬
‫סיכום‬
‫קווי מתח גבוה ושנאים‬
‫‪23‬‬
‫ניתנו פתרונות וכן הופנו‬
‫בקשות לחברת החשמל‬
‫סיכום מדידות קרינה מאנטנות סלולאריות לשנת ‪0202‬‬
‫מס' מדידות‬
‫מקום‬
‫עבור‬
‫תוך וסביב בתים מוסדות חינוך ומפעלים‬
‫פניות ציבור ורשויות‬
‫‪8‬‬
‫סיכום‬
‫כל המדידות‬
‫עמדו בתקן‬
‫ומה צופה לנו העתיד ??‬
‫אך טבעי הדבר שעם חלוף הזמן יגדל השימוש במקורות חשמל וכן במקורות פולטי קרינה כדוגמת‬
‫טלפונים סלולאריים‪ .‬מודעות הציבור למפגעים סביבתיים הולכת וגוברת עם הזמן וכתוצאה מכך גם‬
‫הדרישה מאיגוד ערים לאיכות הסביבה למתן פתרונות‪ .‬חשוב שנדע שיש למצוא איזון בין ההתפתחות‬
‫הטכנולוגיה והמודרניזציה לבין הגנה על הסביבה‪.‬‬
‫אנרגית השמש‬
‫פאנלים פוטו‪-‬וולטאים הינם טכנולוגיה הממירה את אנרגית השמש לאנרגיה חשמלית‪ .‬ביחידות אלו‬
‫מותקן ממיר להמרת הזרם החשמלי הנוצר מזרם ישר לזרם מתחלף‪ .‬בנוסף לפאנלים מותקנים קווי‬
‫הולכה של הזרם המתחלף ושנאי המאפשר חיבור הזרם החשמלי לרשת החשמל הארצית‪ .‬אלמנטים‬
‫אלו‪ -‬הממיר‪ ,‬קווי ההולכה והשנאי‪ ,‬עלולים ליצור שדות מגנטיים בסביבתן הקרובה‪ ,‬לכן נדרשת‬
‫הקפדה לעמידה בתקני בטיחות מחמירים‪ .‬שימת לב מיוחדת נדרשת מהמתקינים לאופן הולכת קווי‬
‫ההולכה ולמיקומם של יחידות השנאי והממיר ‪ .‬מומלץ לבצע מדידות תקופתיות לשדות המגנטיים‬
‫והוספת אמצעים שביכולתם לבודד שדות מגנטיים אלו‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫אגף קרקע‬
‫‪38‬‬
‫טיהור שפכים ובדיקות מעבדה‬
‫אחד התחומים העיקריים בהם מטפל האיגוד הוא הפיקוח על שפכי תעשיות ומתקני טיפול בשפכים‪ .‬פעילות‬
‫זו מתבצעת מכוח חוק העזר לשפכי תעשיות איגוד ערים חדרה‪ ,‬והאצלת סמכות של נציב המים‪ ,‬עפ"י חוק‬
‫המים‪ .‬כדי שניתן יהיה לאכוף את חוק העזר הוקמה באיגוד מעבדה אנליטית לביצוע בדיקות כימיות של‬
‫שפכים וקולחים‪ .‬יעוד המעבדה הוא לתת מענה לפיקוח על התעשיות ומתקני טיפול בשפכים ‪ ,‬לאכיפת חוק‬
‫העזר לשפכי תעשיות ועמידה באיכות הקולחים להשקיה או להזרמה לנחל‪.‬‬
‫מדיניות המעבדה הנה לספק למערך פיקוח התעשייה שירותי בדיקה העונים על דרישותיו תוך הקפדה על‬
‫התאמה לנוהלי הבדיקות‪,‬תקנים ותקנות לאומיים ובינלאומיים מחייבים‪.‬‬
‫המעבדה מבצעת בדיקות כימיות של שפכים וקולחים מסוגים שונים לקביעת הרכבם ואיכותם ‪ .‬הבדיקות‬
‫מבוצעות בשיטות סטנדרטיות בינ"ל המתבססות על‪:‬‬
‫‪.Standard Methods for the examination of water and wastewater‬‬
‫החל מחודש אפריל שנת ‪ 2003‬קיבלה המעבדה באיגוד הסמכה של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות‪.‬‬
‫המעבדה מצוידת במכשור חדשני ומשוכלל ברמה גבוהה לביצוע בדיקות כל סוגי הפרמטרים הנדרשים‬
‫לאפיון הרכב השפכים והקולחים כמו כן מערכות לקביעת רעילות שפכים ע"פ עקומת צח"ב וקצב פירוק‬
‫ביוכימי ועוד‪.‬‬
‫מעבדת האיגוד מצוידת במכשירי דיגום אוטומטיים‪ ,‬המשמשים לדיגום מורכב במוצא של קדם הטיפול‬
‫בתעשייה או נקודת חיבור למערכת הביוב הציבורית ‪.‬הדיגום מבוצע ע"פ תוכנית ניטור שנתית או בהתאם‬
‫לדרישות הפיקוח‪.‬‬
‫הפעילות השוטפת של האיגוד ומעורבותו סביב מכוני טיהור משתנה בהתאם למערכת היחסים בין הרשויות‬
‫לבין האיגוד ובהתאם לשיטת ההפעלה של המט"ש ( הפעלה ע"י קבלן חיצוני לעומת הפעלה של הרשות‬
‫עצמה)‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫פיקוח על עמידה באיכות הקולחים ואיכות הבוצה ומניעת מפגעים סביבתיים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בקרת התפעול השוטף בהתבסס על דיגום ובדיקות שפכים וקולחין של הקבלן המפעיל ודיגומי בקרה‬
‫באמצעות מעבדת האיגוד‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בקרה בזמן אירועים חריגים בזמן אמת באמצעות סיור בשטח ‪,‬בחינת מצב התהליך ‪ ,‬איתור מקור‬
‫שפכים חריגים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בקרה באמצעות ביקורים תקופתיים במט"ש ומעורבות אינטנסיבית בפעילות התהליכית ובשיתוף עם‬
‫מהנדסי התהליך של המט"ש‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בקרה באמצעות פגישות עבודה שגרתיות לעדכונים ובירורים ‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫עיבוד הנתונים וניתוחם וכתיבת דוחות מסכמים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫דיווח תקופתי לרשות בפגישות והוצאות דוחות מפורטים‪.‬‬
‫דיווח לרשויות הסטטוריות בהתאם לתקנות ולתנאי הרישוי‬
‫‪39‬‬
‫מכוני טיהור שפכים באיגוד‬
‫בתחום האיגוד קיימים ‪ 13‬מכוני טיהור השייכים ל‪ 18-‬הרשויות החברות באיגוד‪ ,‬מתוכם ‪ 2‬מכוני טיהור‬
‫אשר אינם מטפלים בשפכים עירוניים‪ :‬מנא"י המטפל בשפכי התעשייה של מפעלי נייר חדרה והמטב"ח אשר‬
‫מטפל בבוצות החקלאיות מהרפתות של עמק חפר‪.‬‬
‫שם המכון‬
‫בעלות המכון‬
‫ספיקת שפכים יומית (מ"ק)‬
‫ניר עציון‬
‫מ‪.‬א חוף כרמל‪ ,‬דלית אל כרמל‬
‫ועוספייה*‬
‫‪5,100‬‬
‫מעין צבי‬
‫מ‪.‬מ זכרון יעקב‪,‬מ‪.‬מ פרדיס ומ‪.‬מ‬
‫חוף כרמל‬
‫‪4,800‬‬
‫עין שמר‪-‬מנשה ‪1‬‬
‫מ‪.‬א מנשה‪ ,‬עיריית אום אל‬
‫פאחם‪ ,‬מ‪.‬מ ערערה‪,‬מ‪.‬מ כפר קרע‪,‬‬
‫מ‪.‬מ קציר חריש ומ‪.‬מ בסמ"ה‪.‬‬
‫‪10,500‬‬
‫גרנות‪ -‬מנשה ‪2‬‬
‫מ‪.‬א מנשה‬
‫‪2,700-3,700‬‬
‫להבות חביבה‪ -‬מנשה ‪3‬‬
‫מ‪.‬א מנשה‬
‫‪500‬‬
‫גליקסון‪ -‬מנשה ‪4‬‬
‫מ‪.‬א מנשה‬
‫‪400-900‬‬
‫באקה ג'ת‬
‫עיריית באקה‪ -‬ג'ת‬
‫‪2,500‬‬
‫חדרה‪ ,‬פרדס חנה‪ ,‬בנימינה‪-‬גבעת‬
‫עדה‪ ,‬אור עקיבא‪ ,‬קיסריה‪ ,‬ג'סר‬
‫חדרה‬
‫אל זרקא ושני ישובים בחוף‬
‫כרמל‬
‫‪24,000‬‬
‫מנא"י‬
‫מפעלי נייר חדרה‬
‫‪6,000‬‬
‫בית חירות‪-‬נתניה‬
‫עיריית נתניה ומ‪.‬א עמק חפר‬
‫‪38,000‬‬
‫מטב"ח‬
‫מ‪.‬א עמק חפר‬
‫‪900‬‬
‫יד חנה‬
‫מ‪.‬א עמק חפר**‬
‫‪15,000‬‬
‫מרץ‬
‫מ‪.‬א עמק חפר‬
‫‪7,000‬‬
‫*דלית אל כרמל ועוספייא לא בתחום האיגוד‬
‫‪41‬‬
‫פעילות האיגוד בשנת ‪ 0202‬בתחום מכוני הטיהור‬
‫הפעילות השוטפת של האיגוד ומעורבותו סביב מכוני טיהור משתנה בהתאם למערכת היחסים בין הרשויות‬
‫לבין האיגוד ובהתאם לשיטת ההפעלה של המט"ש (הפעלה ע"י קבלן חיצוני לעומת הפעלה של הרשות‬
‫עצמה)‪ .‬הפעילות בתחום מכוני הטיהור כוללת‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫פיקוח על עמידה באיכות הקולחים ואיכות הבוצה ומניעת מפגעים סביבתיים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בקרת התפעול השוטף בהתבסס על דיגום ובדיקות שפכים וקולחים של הקבלן המפעיל ודיגומי בקרה‬
‫באמצעות מעבדת האיגוד‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בקרה באמצעות ביקורים תקופתיים במט"ש ומעורבות אינטנסיבית בפעילות התהליכית בשיתוף עם‬
‫מהנדסי התהליך של המט"ש‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בקרה באמצעות פגישות עבודה שגרתיות לעדכונים ובירורים ‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בקרה בזמן אמת של אירועים חריגים באמצעות סיור בשטח ‪,‬בחינת מצב התהליך ‪ ,‬איתור מקור שפכים‬
‫חריגים ‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫עיבוד הנתונים וניתוחם וכתיבת דוחות מסכמים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מתן חוות דעת לרשויות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫דיווח לרשויות הסטטוריות בהתאם לתקנות ולתנאי הרישוי‪.‬‬
‫בהתאם לאמור לעיל‪ ,‬פעילות האיגוד הינה פונקציה של דרישת הרשות‪ ,‬כך לדוגמא מעורבותו הגדולה ביותר‬
‫של האיגוד הינה במכון הטיהור מעין צבי‪ ,‬שם האיגוד משמש כגוף המנהל את המכון ומפקח על הקבלן‬
‫המפעיל עבור שלושת הרשויות‪ :‬זכרון‪ ,‬פרדיס וחוף כרמל‪ .‬במכוני טיהור אחרים כדוגמת ניר עציון‪ ,‬באקה‬
‫וחדרה מעורבות האיגוד הינה בעיקר סביב מתן חוות דעת וליווי מקצועי‪ .‬במ‪.‬א עמק חפר‪ ,‬לאיגוד הייתה‬
‫פעילות ענפה בליווי המקצועי של פרויקט האגנים הירוקים במט"ש יד חנה ומעורבות במתן חוות דעת‬
‫להיתר בניה עבור מט"ש בית חירות‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בארבעת מכוני הטיהור של מ‪.‬א מנשה לאיגוד אין מעורבות עקב אי דרישה מצד המועצה‪.‬‬
‫מכון טיהור מעין צבי‬
‫מט"ש מעין צבי משרת את שלושת הרשויות‪ :‬זכרון‪ ,‬פרדיס וחוף כרמל ופועל בשיטת הבוצה המשופעלת‬
‫בתהליך להרחקת חנקן וזרחן‪ .‬המט"ש מטפל כיום בספיקה יומית של כ‪ 4,800-‬מ"ק‪ ,‬המהווה כ‪50%-‬‬
‫מספיקת התכנון לשלב א'‪ ,‬מופעל ע"י חברת א‪.‬ל‪.‬ד ומנוהל ומפוקח ע"י האיגוד‪.‬‬
‫המט"ש החל לפעול באוקטובר ‪ 2007‬באמצעות חברת א‪.‬ל‪.‬ד שנבחרה לזוכה במכרז ההפעלה הזמני‪ .‬שיטת‬
‫ההפעלה שנבחרה במעין צבי ‪,‬בניגוד למכוני טיהור אחרים המופעלים בשיטה של מחיר למ"ק‪ ,‬הייתה‬
‫הפרדה להוצאות קבועות והוצאות משתנות‪ .‬כאשר מרבית ההוצאות הקבועות מומנו ע"י הקבלן‪ ,‬תמורתן‬
‫הוא קיבל תשלום חודשי קבוע‪ ,‬ואילו ההוצאות המשתנות‪ ,‬קרי‪ :‬חשמל‪ ,‬פינוי בוצה‪ ,‬פולימרים ותחזוקת‬
‫שבר ובלאי מומנו ע"י הרשויות (ראה הסבר בתרשים ‪ .)2‬היתרון הגדול בחוזה מסוג זה הינה הפרדת מרכיב‬
‫ההוצאה העיקרית במט"ש (ההוצאות המשתנות) מהוצאות הקבלן ולפיכך נמנעים שיקולי חיסכון העלולים‬
‫לפגוע בציוד לטווח ארוך‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫עם סיום החוזה הקבלני ב‪ 2009-‬וטרם פרסום מכרז חדש‪ ,‬ביקשו הרשויות מהאיגוד חוו"ד מקצועית על סוג‬
‫ההתקשרות המומלץ למכרז הקבוע מבין ‪ 3‬אלטרנטיבות‪ :‬חוזה הפעלה לפי מחיר למ"ק‪ ,‬חוזה הפעלה לפי‬
‫המנגנון הקיים או הפעלה עצמית ע"י הרשויות ‪ .‬חוו"ד האיגוד קבעה כי חוזה ההתקשרות הקיים מבצע‬
‫חלוקת אחריות נכונה בין בעלי המכון לקבלן ההפעלה ולפיכך מומלץ להמשיך במתכונת הקיימת‪.‬‬
‫הרשויות בחרו לאמץ את חוות הדעת ובהתאם לכך התבקש האיגוד ב‪ 2010-‬לפרסם מכרז הפעלה לקבלן‬
‫קבוע‪ .‬למכרז ניגשו ‪ 5‬חברות‪ ,‬שמתוכן נבחרה שוב חברת א‪.‬ל‪.‬ד אשר הציעה את המחיר הנמוך ביותר עבור‬
‫ההפעלה (ההוצאות הקבועות)‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬המט"ש מתופעל במתכונת זו‪ ,‬כאשר חשבונות החשמל‪ ,‬הבוצה‪ ,‬הפולימרים ורכישות הציוד משולמות‬
‫ע"י הרשויות ותפקיד האיגוד במנגנון זה הינו לשמש כציר המתווך בין הרשויות לקבלנים (הפעלה ובוצה)‬
‫ולהוות גורם מפקח מטעם הרשויות על קבלן ההפעלה‪.‬‬
‫הפיקוח והניהול של המכון מתואר בתרשים ‪ 1‬וכולל עבודה בשני מישורים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫עבודה שוטפת קבועה‪ -‬הכוללת ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מעקב אחר תהליך הטיפול‬
‫‪‬‬
‫עבודה מול קבלני הבוצה והתפעול‬
‫‪‬‬
‫טיפול בתקלות ציוד‬
‫‪‬‬
‫ניהול הזמנות הציוד וריכוז הצעות מחיר‬
‫‪‬‬
‫הנהלת חשבונות של המט"ש‪ :‬חלוקת החשבונות לרשויות ומעקב אחר התשלומים לקבלנים‬
‫‪‬‬
‫פגישות עבודה רבעונית בין הרשויות‬
‫‪‬‬
‫פגישות עבודה תקופתיות מול קבלן התפעול‬
‫‪‬‬
‫ניטור קווי הולכה‪ ,‬תחנות שאיבה ויקב זכרון‬
‫‪‬‬
‫מתן שירותי מחשוב – אינטרנט ותמיכה טכנית למט"ש‬
‫עבודות תקופתיות‪ -‬הכוללת חוות דעת המתבקשות בעת הצורך עבור הרשויות‪ ,‬טיפול בתקלות ציוד‬
‫מתמשכות‪ ,‬טיפול בתביעות‪ ,‬הוצאת מכרזים‪,‬הכנת דוח"ות מסכמים ועוד‪ .‬להלן סיכום לעבודות‬
‫שבוצעו ע"י האיגוד ב‪ 2009-2010-‬הנכללות בקטגוריה זו‪:‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪‬‬
‫הסכם משפטי מול ספק הציוד סיניאבר‬
‫‪‬‬
‫מעקב וטיפול בתקלת מערך האוורור מול סיניאבר ובלשה‬
‫‪‬‬
‫בחינה והזמנות עבודה מיועצים שונים לתקלה במערך האוורור‪ :‬חברת טכנומק‪ ,‬חברת ברן ‪,‬חברת‬
‫יודפת מהנדסים ו‪.SWDP-‬‬
‫‪‬‬
‫דו"ח מסכם שנת ‪2008‬‬
‫‪‬‬
‫דו"ח מסכם שנת ‪2009‬‬
‫‪‬‬
‫הכנת חוות דעת לרשויות על אלטרנטיבות להתקשרות עם קבלן תפעול למכון הטיהור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הכנת חוות דעת למ‪.‬מ זכרון על בעיית השומנים מהמסעדות וקיום כנס בעלי עסקים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הכנת חוות דעת להסדרת מנגנון התשלומים בין הרשויות‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫‪‬‬
‫הכנת המכרז לקבלן הפעלה קבוע למט"ש והכנת חוות הדעת לקבלן זוכה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגשת תביעה מס' ‪ 1‬לחברת חשמל בגין נזק לציוד‪ -‬התביעה התקבלה והרשויות פוצו בסכום של‬
‫‪.₪ 2,500‬‬
‫‪‬‬
‫הגשת תביעה מס' ‪ 2‬לחברת חשמל בגין נזק לציוד מחודש יולי ‪ -2010‬התביעה לא התקבלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגשת תביעה לביטוח בגין נזקי ברק לציוד‪ -‬התביעה התקבלה והרשויות פוצו בסכום של כ‪-‬‬
‫‪.₪31,000‬‬
‫תרשים ‪ -1‬תיאור מערכת העבודה של האיגוד במט"ש מעין צבי‬
‫מכון טיהור מעין צבי‬
‫(זכרון‪-‬פרדיס‪-‬חוף כרמל)‬
‫רשויות‬
‫קבלן הפעלה‬
‫מכרז הפעלה‬
‫‪2007+2010‬‬
‫איגוד‬
‫קבלן בוצה‬
‫ניטור קווי‬
‫הולכה‬
‫מעקב‬
‫תהליכי‬
‫חוות דעת על‬
‫בעיית השומנים‬
‫דוחות שנתיים‬
‫פגישות‬
‫עבודה‬
‫קבלן‬
‫הנהלת‬
‫חשבונות‬
‫תקלות ציוד‬
‫הזמנות‬
‫רכש‬
‫רשויות‬
‫חוו"ד‬
‫יקב זכרון‬
‫תקלת מערך ייצוב‬
‫סיניאבר‬
‫בלשה‬
‫תביעות‬
‫יועצים‬
‫הפסקת חשמל‬
‫ברק‬
‫תרשים ‪ -2‬מנגנון ניהול חשבונות במט"ש מעין צבי‬
‫מכון טיהור מעין צבי (הנהלת חשבונות)‬
‫רשויות‬
‫קבלן‬
‫הוצאות משתנות‬
‫הוצאות קבועות‬
‫כוח אדם‬
‫חשמל‬
‫תחזוקה מונעת‬
‫בוצה‬
‫בדיקות מעבדה‬
‫פולימרים‬
‫שמירה‬
‫מים שפירים‬
‫ביטוח קבלני‬
‫אנשי שירות‬
‫פינוי גבבה‬
‫‪43‬‬
‫ביטוח‬
‫תחזוקת שבר‬
‫מט"ש חדרה‬
‫מט"ש חדרה תופעל במשך כ‪ 10-‬שנים ע"י חברת ניטרון בשיטת המחיר למ"ק‪ .‬לפני כשנתיים החליטה‬
‫החב רה לטיפול והשבת מי ביוב באזור נחל חדרה (החברה שייכת לששת הרשויות בעלות המט"ש) לסיים‬
‫את התקשרותה עם חברת ניטרון ולהפעיל עצמאית את המכון‪ .‬במקביל הגישה חברת ניטרון תביעה כנגדה‬
‫אשר טיעוניה היו בעיקר כספיים אולם גם עסקו בטענה כי עקב כניסת שפכים חריגים בעלי אופי תעשייתי‬
‫למכון נגרם נזק מסיבי לציוד‪.‬‬
‫במסגרת זרת‪ ,‬התבקש האיגוד ע"י מט"ש חדרה להגיש חוות דעת אשר תשמש כעדות בבית משפט עבור‬
‫תביעת ניטרון ותתמקד בטענותיהם לגבי כניסת שפכים רעילים וחריגים‪.‬‬
‫האיגוד אסף במשך מספר חודשים חומרים היסטוריים מהארכיון ובמרץ ‪ 2010‬ריכז אותם לכדי חוות דעת‬
‫מקצועית אשר התייחסה באופן ענייני לטענות שהועלו ע"י המומחה מטעם ניטרון‪.‬‬
‫פרויקט האגנים הירוקים במט"ש יד חנה‬
‫מכון טיהור יד חנה בקיבוץ יד חנה הוקם בשנת ‪ 2002‬ע"י החברה הכלכלית לפיתוח עמק חפר בשיתוף עם‬
‫הקרן הקיימת לישראל‪ .‬מטרת המתקן לטפל טיפול ראשוני וביולוגי בשפכים "קשים" הזורמים בנחל שכם‬
‫משטחי הרשות הפלשתינאית לפני הזרמתם לנחל אלכסנדר‪ .‬הקושי העיקרי בטיפול בשפכים אלו נובע‬
‫בעיקר מעונת המסיק (אוקטובר‪ -‬נובמבר) ‪,‬שבה מנוקזים לנחל שפכים המכילים מזהמים שונים שהם תוצר‬
‫של תעשיית שמן הזית העלולים לגרום לזיהום מקורות מים ומשבשים תהליכי טיפול בשפכים‪ .‬כמו כן‪ ,‬כיום‬
‫המתקן אינו מפיק איכויות קולחים העומדות ברמה הנדרשת להזרמה לנחל כפי שנקבעה בתקנות ועדת‬
‫ענבר‪.‬‬
‫על מנת ללטש את השפכים ולהתאימם לאיכות הנדרשת בתקנות החליטה רשות הניקוז שרון כי החלופה‬
‫המועדפת לכך הינה חלופת האגנים ירוקים‪ .‬במסגרת החלטה זו‪ ,‬הוקם פרויקט ניסיוני בסמוך למתקן‬
‫הטיפול ביד חנה‪ ,‬שמטרתו לבחון את טכנולוגית הטיהור באמצעות אגנים ירוקים על קולחי מתקן הטיפול‪.‬‬
‫בפרויקט זה השתתפו שלוש חברות מתחרות אשר הציעו טכנולוגיות שונות לטיפול באמצעות אגנים ירוקים‬
‫על פני שטח ניסוי של ‪ 150‬מ"ר (שטח הפיילוט)‪.‬‬
‫על רקע זה‪ ,‬איגוד ערים נבחר ע"י המועצה האזורית עמק חפר ללוות מקצועית את הפרויקט לאורך כל‬
‫תקופת הפעלתו הן במסגרת תוכנית הניטור הרציפה והן בעיבוד וניתוח התוצאות‪.‬‬
‫הפרויקט החל לפעול באמצע חודש מאי ‪ 2007‬והסתיים ביולי ‪ 2009‬לאחר שצבר כ‪ 27-‬חודשי הפעלה‪,‬‬
‫במהלכם‪ ,‬ביצועי שלושת מערכות הטיפול נבחנו באופן רציף ע"י האיגוד בסדרת דיגומים מורכבים והופקו‬
‫דו"חות תקופתיים הן לקבלנים והן למועצה העוקבים אחר התוצאות‪.‬‬
‫באוגוסט ‪ ,2009‬עם סיום הפרויקט הפיק האיגוד דו"ח מסכם עבור כל חודשי ההפעלה (ד"ח שלב א') אשר‬
‫הוצג בפני הדריקטוריון ונציגי המשרד להגנת הסביבה‪ .‬בסיכומו‪ ,‬נבחרה החברה הזוכה בפרויקט אשר תוכל‬
‫להמשיך לשלב ב'‪ ,‬שבמהלכו החברה הזוכה תתכנן‪ ,‬תקים ותפעיל אגן ירוק על שטח של ‪ 5‬דונם‪.‬‬
‫גם שלב ב' של הפרויקט לווה ע"י האיגוד בשלבי הכנת המסמך הטכני לחוזה וחתימת החוזה‪ .‬כיום‪ ,‬החברה‬
‫הזוכה נמצאת בשלב התכנון המפורט‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫מט"ש באקה‪-‬ג'ת‬
‫מט"ש באקה‪-‬ג'ת המרכז את שפכי ‪ 2‬הרשויות החל לפעול באפריל ‪ 2010‬בספיקת שפכים יומית של כ‪2,500-‬‬
‫מ"ק‪/‬יום‪ ,‬אשר מהווה כ‪ 70%-‬מהכמות הכוללת של השפכים עקב אי רישות מלא של קווי ביוב‪.‬‬
‫ביולי ‪ 2010‬לאחר מספר חודשי הפעלה של המט"ש ודיווח תדיר של המפעיל על כניסת שפכים עם עומסים‬
‫אורגנים גבוהים וריכוזי כלורידים גבוהים ביקשה הרשות המקומית באקה‪-‬ג'ת מהאיגוד לבצע עבודת ניטור‬
‫על קווי ההולכה במטרה לבחון ולקבוע מקורות זיהום חריגים והשפעתם על ריכוזי השפכים הכללי של‬
‫הרשות בכניסה למכון הטיהור בהשוואה לתכנון‪.‬‬
‫במסגרת עבודה זו‪ ,‬האיגוד ביצע סדרת דיגומים על חמשת המאספים הראשיים ועל הכניסה הראשית‬
‫למט"ש‪ ,‬ניתח את התוצאות ובסיכומם מצא כי מקור העומסים הינם בשפכי המחלבות‪ ,‬שפיכת ביוביות‬
‫ומפעל השימורים של באקה‪ .‬המלצות האיגוד היו‪:‬‬
‫‪ .1‬קביעת תנאים ברישיון עסק אשר יכתיבו את סוגי קדם הטיפול הנדרשים ובהמשך אכיפתם‪.‬‬
‫‪ .2‬שפיכת ביוביות רק במתחם המכון על מנת לשמור על קווי ההולכה מפני קורוזיה וסתימות‪.‬‬
‫‪ .3‬אכיפה מואצת על עסקי המזון והמוסכים‪.‬‬
‫‪ .4‬דרישה מיידית מהמחלבות להפרדת תמלחות ופינויים למוצא ימי‪.‬‬
‫‪ .5‬פיקוח שוטף על מפעל השימורים בהפרדת הזרמים ופינוי התמלחות‪.‬‬
‫נתניה‪ -‬בית חירות‬
‫מט"ש נתניה‪ ,‬הנמצא בתחום המועצה האזורית עמק חפר בשטחים חקלאיים של בית חירות‪ ,‬משרתת את‬
‫עיריית נתניה וכ‪ 50%-‬משפכי עמק חפר ‪ .‬המט"ש תוכנן לספיקה יומית של ‪ 40,000‬מ"ק‪/‬יום‪ ,‬אולם מאחר‬
‫והמכון הגיע לקצה גבול יכולת הטיפול שלו‪ ,‬הזמינה חברת מי נתניה תכנית לשידרוג והרחבה של המכון‪.‬‬
‫בינואר ‪ 2007‬הוגשה לאיגוד ערים הפרשה הטכנית והמסמך הסביבתי אשר נבחנו ונבדקו ע"י צוות האיגוד‬
‫והוגשה חוות דעת לוועדה המקומית עמק חפר‪ .‬לאחר שהתוכנית עברה שינויים עקב הערות המשרד להגנת‬
‫הסביבה והוועדה‪,‬הוגשה ביולי ‪ 2009‬פרשה טכנית ומסמך סביבתי מעודכנים אשר נבדקו שנית ע"י האיגוד‬
‫ובספטמבר ‪ 2009‬ניסח האיגוד חוות דעת נוספת להיתר הבנייה אשר נבחנה בשני היבטים‪:‬‬
‫‪ .1‬היבטים תהליכיים‪ -‬מערך הטיפול על כל מרכיביו הכולל בין היתר עקרונות הטיפול ‪,‬נתוני תכן ‪,‬חישובי‬
‫תהליך ‪ ,‬גודל המבנים ואיכויות קולחין ובוצות‪.‬‬
‫‪ .2‬היבטים סביבתיים הכוללים בין היתר מתקנים לטיפול בזיהום אוויר ומניעת מטרדי ריח ומניעת‬
‫מטרדי רעש‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫מנא"י‬
‫מפעלי נייר אמריקאים ישראלים בע"מ (מנא"י) ממוקמים באזור התעשייה חדרה ופועלים משנת ‪1953‬‬
‫בשטח של ‪ 200‬דונם בתחום השיפוט של עיריית חדרה‪.‬‬
‫מנא"י חדרה מחולקת ל‪ 3-‬תתי מפעלים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫המפעל הלבן המייצר ניירות לבנים לכתיבה והדפסה וכולל מכונה (מכונה ‪ )4‬המוזנת בחומר‬
‫גלם של תאית וכימיקלים עם תפוקה של ‪ 360‬טון ליום ובצריכת מים יומית של ‪ 4000‬מ"ק ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המפעל החום ממחזר קרטונים לייצור ניר חום וקרטון גלי (מכונה‪ )1,2‬עם תפוקה ‪ 410‬טון ליום‬
‫ובצריכת מים יומית של ‪ 3000‬מ"ק ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המפעל הביתי המפעל כולל מכונה לייצור נייר טישו ונייר טואלט (מכונה ‪ )3‬ומערך הדאינקינג‬
‫(ניקוי הדיו מהנייר) עם תפוקה ‪ 90‬טון ליום וצריכת המים יומית של ‪ 900‬מ"ק ‪.‬‬
‫עקב גידול בפעילות הייצור במפעל משנת ‪ 2001‬עד ‪ 2008‬ב‪ 30,000-‬טון נייר לשנה וכוונות המפעל להגדיל את‬
‫תפוקת הייצור בעוד ‪ 230,000‬טון‪/‬נייר לשנה‪ ,‬הגישה מנא"י בשנת ‪ 2007‬בקשה לתוספת מכונה למערך הייצור‬
‫(מכונה ‪ )8‬אשר תחליף את מכונה ‪.1‬‬
‫באוקטובר ‪ 2007‬הוגש תסקיר השפעה על הסביבה המתאר את ההשלכות הסביבתיות שייווצרו כתוצאה‬
‫מהקמת מכונה ‪.8‬‬
‫האיגוד בדק את התסקיר על כל היבטיו הסביבתיים ובפברואר ‪ 2008‬סיפק לוועדה המקומית חדרה חוות‬
‫דעת מקצועית‪.‬‬
‫בהיבט השפכים‪ ,‬למפעל ספיקת שפכים תעשייתית של כ‪ 6,500-‬מ"ק‪/‬יום המטופל במכון טיהור נפרד עצמאי‪,‬‬
‫אשר מבוסס על ‪:‬טיפול קדם‪,‬טיפול ביולוגי אנאירובי‪ ,‬טיפול ביולוגי אירובי וטיפול שלישוני לקולחים כולל‬
‫ריכוך‪ .‬הקולחים המטופלים ממוחזרים בחלקת לפעילות הייצור ובחלקם זורמים לנחל חדרה‪.‬‬
‫במהלך השנתיים שלאחר הגשת הבקשה‪ ,‬דהיינו ‪ , 2008-2009‬החלה תכתובת ענפה בין המפעל לאיגוד בנוגע‬
‫לממצאי בדיקת הסקר‪ .‬אגף קרקע‪ ,‬אשר בחן את היבט השפכים‪ ,‬טען לאורך כל התקופה כי המתקן‬
‫האנאירובי יעבוד במלוא הקיבולת עם תוספת מכונה ‪ 8‬וכי המתקן האירובי צפוי לשיבושים בתהליך ייצוב‬
‫הבוצה עקב תוספת העומס‪.‬‬
‫בינואר ‪ , 2010‬אגף קרקע סיפק את אישורו בהיבט השפכים ‪ ,‬אולם התנה את האישור בבחינה מחודשת של‬
‫המערך עם סיום הרצת מכונה ‪.8‬‬
‫בספטמבר ‪ 2010‬לאחר ‪ 6‬חודשי עבודה של מכונה ‪ 8‬קרס תהליך הטיפול במתקן האנאירובי ובעקבותיו גם‬
‫המתקן האירובי ושפכים בעלי עומס אורגני גבוה הוזרמו לנחל‪.‬‬
‫אירוע זה הוביל את ה משרד להגנת הסביבה לפתיחת תיק חקירה כנגד המפעל בגין זיהום מקורות מים‬
‫ובמקביל איגוד ערים נדרש ע"י המשרד להגיש חוות דעת על האירוע בהיבט של קריסת תהליך הטיפול‬
‫במכון הטיהור של מנא"י‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫פיקוח על שפכי תעשיות‬
‫השפכים התעשייתיים מוגדרים כשפכים הנפלטים מתהליכי ייצור שונים‪ ,‬הרכבם וכמותם שונה מתעשייה‬
‫לתעשייה‪.‬‬
‫לשפכי התעשייה פוטנציאל הרס סביבתי גדול‪ ,‬הרבה יותר מחלקם היחסי בשפכים העירוניים‪.‬‬
‫שפכי תעשייה עלולים להכיל מזהמים שונים שטווח השפעותיהם רחב ביותר‪ ,‬כמו פגיעה במערכות הולכה וטיפול‬
‫של שפכים עירוניים ופגיעה באיכות הקולחים העירוניים‪ ,‬באופן שעלול לפסול אותם לשימוש להשקיה בשטחים‬
‫חקלאיים או לאפשר הזרמתם לנחלים ולים‪ .‬כדי להתאימם לרמת שפכים סבירה (עפ"י חוק העזר) נדרש טיפול‬
‫מוקדם לשפכים התעשייתיים במקור (במפעל)‪.‬‬
‫מטרת הטיפול בשפכי תעשייה היא הסדרת הממשק בין הליך הייצור בתעשייה ‪,‬איכות השפכים בחיבור למערכת‬
‫הביוב ‪,‬מניעת פגיעה בצנרת ההובלה ‪,‬מניעת פגיעה או שבוש התהליך הביולוגי מכון הטיהור ושימוש חוזר בהשבה‬
‫חקלאית של הקולחים‪ .‬בנוסף מניעת מפגעים ומטרדים בסביבה‬
‫מקורות זיהום ‪ -‬מפעלי תעשייה‬
‫בתעשייה נעשה שימוש במגוון רחב של חומרי גלם וכימיקלים‪ ,‬פסולות ותשטיפים ‪ .‬מזהמים רבים כוללים‬
‫תרכובות חומר אורגני ואנאורגני ‪,‬שומנים ושמנים מינראליים ‪,‬מתכות כבדות‪ ,‬חומצות ובסיסים‪ ,‬וחומרים אנטי‬
‫בקטריאלים ‪ .‬וכן‪ ,‬ריאקציות בין מזהמים הנוצרת במפגש בין זרמי השפכים עלולה להוות מקור זיהום נוסף‪.‬‬
‫להלן מספר דוגמאות לפוטנציאל הפגיעה בסביבה משפכי תעשייה ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מפעל מזון ‪ -‬השפכים עלולים לכלול עומס אורגני בכמות השווה לזו הנפלטת מעיר שבה ‪ 100,000‬תושבים‪,‬‬
‫וכן להביא להמלחה ניכרת של השפכים העירוניים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מפעל לציפוי מתכות ‪ -‬שפכים לא מטופלים עלולים להכיל מתכות כבדות עם פוטנציאל זיהום מי שתייה‬
‫ובנוסף לגרום לזיהום קרקע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מצבעת טקסטיל ‪ -‬השפכים עלולים להביא לעלייה בריכוז הכלורידים והנתרן ‪.‬‬
‫הטיפול והפיקוח על התעשיות‬
‫בתחום האיגוד קיימים מספר רב של מפעלי תעשייה בענפים שונים ועם כמויות ואיכויות שפכים שונות‪ .‬אחד‬
‫התחומים העיקריים בהם מטפל האיגוד הוא הפיקוח על שפכי תעשיות ומתקני טיפול בשפכים‪ .‬פעילות זו מתבצעת‬
‫מכוח חוק העזר לשפכי תעשיות איגוד ערים חדרה‪ ,‬והאצלת סמכות של נציב המים‪ ,‬עפ"י חוק המים‪.‬‬
‫הנחת העבודה במסגרת הטיפול בשפכים התעשייתיים הינה כי השלב המקדים ואולי החשוב ביותר בטיפול הינו‬
‫המניעה במקור‪ .‬מתוך הנחה זו הטיפול והפיקוח על התעשיות מתמקד הן בשלב התכנון והן במעקב רצוף אחר‬
‫הפעילות השוטפת של התעשייה‪:‬‬
‫תיכנון ‪ -‬הטמעת נושא של הסדרת התשתית ומערך קדם טיפול בשלב התכנון הפורמלי ‪,‬בתכניות ובבקשות להיתרי‬
‫בנייה‪ ,‬מתוך הנחה כי הכללת שיקולים סביבתיים בשלבים הראשונים של התכנון‪ ,‬אמורה למנוע או למזער‬
‫חיכוכים סביבתיים עתידיים עם ביצוע והפעלת התעשייה ‪.‬‬
‫סקר שפכי תעשיות ‪ -‬מטרת הסקר הינה הגדרת סוג התעשייה ומהות תהליך הייצור‪ ,‬מקורות השפכים ובדיקה‬
‫מפורטת לאפיון מרכיבי המזהמים ‪ .‬הנחיות מקצועיות לביצוע הסקר שיביאו להתאמת מערך הקדם טיפול מבחינה‬
‫טכנולוגית ‪,‬קיבולת ויעילות הטיפול‪.‬‬
‫פעילות שוטפת‪ -‬מסלול הפיקוח על התעשיות‪ ,‬הוא מורכב ובעל היבטים רבים‪ ,‬וחייב להתאים לכל סוג של תעשיה‬
‫ולכל סוג של מפעל‪ .‬ראשית הטיפול הינה בשלב לימוד תהליכי הייצור במפעל ‪,‬איסוף נתונים ובדיקת מערך טיפול‬
‫‪47‬‬
‫הקדם הקיים במפעל (קיימת חשיבות רבה בהתאמת הטכנולוגיה לטיפול בבעיה הספציפית ) ועריכת מיפוי של‬
‫המוקדים הבעייתיים ‪.‬בשלב הבא‪ ,‬נעשית בדיקה לפעילות השוטפת של מערך קדם הטיפול ושל עבודת המפעל‪,‬‬
‫וזאת באמצעות ביקורות שדה רבות במפעל וניהול תכתובת והבהרות עם מנהלי האחזקה והנהלת המפעל‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫במסגרת הליכי הרישוי מוטמעות דרישות לשדרוג תשתיות‪ ,‬ביצוע בדיקות מעבדה ‪ ,‬נטור תקופתי ומעבר לשימוש‬
‫בחומרים שאינם מזהמים‪.‬‬
‫ניטור‪ -‬ניטור תקופתי המתבצע ע"י דיגום ובדיקות המעבדה כאמצעי לפיקוח על התחזוקה והשגת עמידה‬
‫באיכויות‪.‬‬
‫אכיפה ‪ -‬במידה והתעשייה לא עומדת בתנאים הנדרשים ממנה‪ ,‬על מערך הפיקוח להכין תיק משפטי המכיל תיעוד‬
‫ומידע רלוונטי לאי העמידה בתנאים‪ ,‬הגדרת הבעיות ופתרונות מוצעים‪ .‬השלב הבא במסלול הפיקוח הוא הגשת‬
‫תביעה כנגד המזהם‪.‬‬
‫פעילות עיקרית בתחום שפכי התעשייה באיגוד‬
‫מועצה אזורית חוף כרמל‬
‫בתחום המועצה האזורית חוף כרמל האיגוד טיפל ב‪ 2-‬מוקדי המפגע העיקריים למט"ש ניר עציון והם‪ :‬מפעל‬
‫הארוחות ניר עציון ורפתות חוף כרמל (ניר עציון‪ ,‬עין איילה והבונים)‪.‬‬
‫מפעל ארוחות ניר עציון ‪ -‬האיגוד בחן את יעלות מתקן ה‪ DAF -‬הן בסדרת דיגומים על המתקן והן בחוות‬
‫דעת שהזמין המפעל מיועצים שונים‪ .‬המסקנה שהתקבלה היא שהמתקן עובד בקיבולתו המקסימלית ואינו‬
‫מסוגל לעמוד בדרישות חוק העזר עבור חומר אורגני ושומנים‪ .‬האיגוד המליץ בפני המועצה או לדרוש‬
‫מהמפעל את הרחבת המתקן או לבצע חיוב חודשי לפי נוסחת חויב לעומס אורגני שחושבה בהתאם לעלות‬
‫הטיפול במט"ש‬
‫רפתות‪ -‬במ‪.‬א חוף כרמל קיימות ‪ 2‬רפתות גדולות (‪ 500-600‬חולבות) ‪ :‬רפת ניר עציון ורפת הבונים ו‪3-‬‬
‫רפתות מושביות קטנות (כ‪ 100-‬חולבות) בעין איילה‪.‬‬
‫עם הקמת מט"ש ניר עציון‪ ,‬איגוד ערים החל לבצע דיגומים דחופים על רפתות אלו בניסיון לשפר את מערך‬
‫טיפול הקדם ולמנוע נזקים לצנרת ולתהליך הטיפול במט"ש‪ .‬סה"כ במהלך ‪ 2009‬בוצעו ‪ 12‬דיגומים על כלל‬
‫הרפתות שהצביעו בחלקן על חריגות גבוהות בעומס אורגני ומוצקים מרחפים‪.‬‬
‫עבור רפת ניר עציון‪ ,‬המועצה אימצה את המלצת האיגוד לחיוב תוספת אגרה בגין חריגה וזאת עד להגדלת‬
‫בור השיקוע הקיים‪.‬‬
‫עבור רפת הבונים‪ ,‬תוצאות הדיגומים הצביעו כי הרפת עומדת באיכות הנדרשת לפי חוק העזר‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬עבור שלושת הרפתות הקטנות בעין איילה‪ ,‬הבעיה נותרה בעיינה‪ ,‬למרות מכתבים רבים‬
‫שנשלחו לבעלי הרפתנים ופגישות שנערכו עמם‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫חוק עזר למועצה‬
‫פעילות נוספת שביצע האיגוד במהלך ‪ 2010‬עבור המועצה הינה כתיבת חוות דעת לחוק העזר הקיים של‬
‫המועצה‪ .‬כאשר‪ ,‬המוטיבציה לעבודה זו נעוצה בהקמתו של המט"ש החדש והצורך בהסדרת חוק עזר לשפכי‬
‫תעשייה שיחליף את חוק העזר לדוגמא‬
‫מועצה מקומית זכרון יעקב‬
‫מועצה מקומית זכרון יעקב מזרימה את שפכי המועצה למט"ש מעין צבי‪ .‬שפכי התעשייה של המועצה‬
‫מאופיינים בעיקר בתעשיית המזון (מסעדות‪ ,‬בתי מלון) ובתעשיית היקב‪.‬‬
‫המשמעות הינה עומסים א ורגנים גבוהים מאוד וריכוזי שומנים גבוהים שמקורם מציר המסעדות שממוקם‬
‫לאורך המדרחוב הראשי של זכרון‪.‬‬
‫במהלך ‪ , 2010‬התקבלו ריכוזי שומנים גבוהים מאוד במט"ש ‪ .‬בעקבות זאת האיגוד ביצע עבודת ניטור‬
‫מקיפה על קווי ההולכה והביא בפני המועצה את המלצותיו‪ .‬חוות דעת זו תורגמה ליום עיון שיזם האיגוד‬
‫עבור בעלי העסקים בזכרון‪ ,‬שמטרתה הייתה להגביר את המודעות להפרדה במקור ולהבהיר את התנאים‬
‫ברישיון עסק‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬האיגוד המליץ בפני המועצה ליישם פתרון לטיפול מרוכז לבתי העסק הממוקמים במדרחוב‬
‫באמצעות התקנת ‪ 2‬מפרידי שומנים מרכזיים ל‪ 2-‬שוחות קליטה של בתי עסק אלו‪.‬‬
‫מועצה אזורית מנשה‬
‫הפעילות של אגף קרקע במועצה האזורית מנשה התמקדה ב‪ 3-‬מפעלים גדולים באזור‪:‬‬
‫‪ .1‬מפעל גלעם‬
‫בשנת ‪ 2009-2010‬אגף קרקע ליווה את המפעל ב‪ 2-‬בעיות עיקריות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שדרוג ושיפוץ המתקן האנאירובי‪ -‬המתקן האנאירובי עובד כ‪ 20-‬שנה רצוף ומטפל בכ‪ 350-400-‬מ"ק‬
‫שפכים ליום‪ .‬המתקן סובל מסדקים בגג הריאקטור כתוצאה מקורוזיה ועקב כך נפלטים גזי מתאן ו‪-‬‬
‫‪ H2S‬לסביבה ‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיימת סכנה בטיחותית לקריסת המתקן‪ .‬עקב כך‪ ,‬ביקש המפעל לאשר את‬
‫שדרוג המתקן באמצעות הדממתו לכחודש ימים ובמקביל הזרמת השפכים הגולמיים בריכוז ‪COD‬‬
‫של כ‪ 10,000-‬מג"ל למערכת האזורית ללא טיפול‪ .‬במסגרת זאת‪ ,‬האיגוד הכתיב את התנאים להדממת‬
‫המתקן בזמן השדרוג‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חריגות ריכוזי הנתרן בשפכים‪ -‬לשפכי המפעל ריכוזי נתרן גבוהים (כ‪ 740-‬מג"ל) שמקורם משימוש‬
‫בסודה קאוסטית למספר זרמים‪ :‬זרם רענון שרף בתהליך הספיחה של ייצור הפרוקטוזה‪ ,‬ריאקציות‬
‫עמילנים מעובדים‪ ,‬תיקון ‪ pH‬לשפכים וזרם האוסמוזה ההפוכה‪ .‬האיגוד והמשרד דרשו מהמפעל‬
‫לבצע שינויים והפחתה במקור לנתרן‪ .‬המפעל ביצע עבודה גדולה בנושא והצליח לצמצם את ריכוזי‬
‫הנתרן לכ‪ 400-500-‬מג"ל‪ .‬עם זאת‪ ,‬ריכוזים אלו עדיין לא עומדים בתקנות ולכן‪ ,‬בשלב זה האיגוד‬
‫יבצע בחינה כמותית להשפעת ריכוזי הנתרן בשפכי המפעל על ריכוזי הנתרן בכלל השפכים המגיעים‬
‫למט"ש עין שמר‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫‪ .2‬גן שמואל מזון‬
‫שפכי מפעל גן שמואל מזון מהווים את החלק הארי של השפכים המגיעים למט"ש גרנות‪ ,‬הן מבחינה‬
‫הידרולית והן מבחינת העומס האורגני‪ .‬השפכים‪ ,‬שמקורם מתהליך ייצור המיצים במפעל‪ ,‬מאופיינים‬
‫בעומסים אורגנים גבוהים מאוד (במיוחד בעונות ההדרים והעגבניות)‪ ,‬אשר אינם עומדים בדרישות רישיון‬
‫העסק וזאת למרות טיפול אנאירובי מלא בשטח המפעל‪ .‬כתוצאה מכך מט"ש גרנות אינו מסוגל להתמודד‬
‫עם עומסים אלו ומפיק קולחים באיכות גרועה‪ .‬אגף קרקע ליווה את המפעל בשנתיים האחרונות בגיבוש‬
‫החלטה לפתרון‪ ,‬כאשר בפני המפעל עמדו ‪ 2‬אפשרויות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שדרוג המתקן האנאירובי בשטח המפעל להפקת שפכים העומדים בתנאי הרישיון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השתתפות בשדרוג והרחבת מט"ש גרנות אשר באחריות המועצה האזורית מנשה‪.‬‬
‫בסו פו של תהליך‪ ,‬המפעל קיבל החלטה להשתתפות בשדרוג והרחבת המט"ש‪ ,‬למרות שאפשרות זו הייתה‬
‫היקרה מבין השתיים‪ ,‬וזאת במטרה להסיר מהמפעל את האחריות בנושא הטיפול בשפכים ולהותירו בידי‬
‫המועצה‪ ,‬שלה יש את הידע והניסיון לכך‪.‬‬
‫‪ .3‬אמבר גרנות‬
‫פעילות האגף בשנים ‪ 2009-2010‬במפעל ג רנות התמקדה בליווי ההנחיות להכנת סקר פליטות לא מוקדיות‬
‫במפעל ‪ ,‬ליווי דיגומי הקרקע שבוצעו לתעלת הניקוז המזוהמת‪.‬‬
‫מועצה מקומית בנימינה‬
‫שפכי מועצה מקומית בנימינה מטופלים במט"ש חדרה‪ .‬הפעילות של אגף קרקע במועצה המקומית בנימינה‬
‫התמקדה ב‪ 3 -‬מפעלים המזרימים שפכים תעשייתיים למערכת ההולכה‪:‬‬
‫‪ .1‬מחלבת השומרון‬
‫סיור בשטח שביצע האגף בדצמבר ‪ 2009‬העלה כי המחלבה מזרימה את השפכים שלה למערכת הביוב‬
‫האזורית‪ ,‬למרות איסור עבר ודרישה לפינוי מלא לשפכים‪.‬‬
‫בעקבות האירוע‪ ,‬האיגוד ביצע מספר בדיקות על השוחה בהתחברות למערכת הביוב האזורית‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ב‪ 28.12.09 -‬בוצעה בדיקה מורכבת כאשר הדוגם היה גלוי על פני השטח ובהתאם לכך התוצאות‬
‫היו תקינות‬
‫‪‬‬
‫ב‪ 15.2.10-‬האיגוד לקח דגימה אקראית והתוצאות היו חריגות ביותר‪ ,‬למרות שהמחלבה‬
‫התחייבה כי תפסיק את ההזרמות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ב‪ 17.2.10-‬האיגוד ביצע דגימה מורכבת נוספת‪ ,‬הפעם כאשר הדוגם היה מוחבא בתוך השוחה‬
‫ובהתאם לכך התוצאות העידו על הזרמת שפכים תעשייתיים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬היועץ המשפטי של האיגוד הוציא מכתב דרישה להפסקת כל הזרמה לאלתר‪ ,‬עם זאת ההזרמות‬
‫נמשכו‪.‬‬
‫בחודשים יוני‪ ,‬יולי‪ ,‬אוגוסט ונובמבר ‪ 2010‬האיגוד ביצע ‪ 7‬דיגומים מורכבים נוספים שהעידו כי המחלבה‬
‫ממשיכה שלא לבצע הפרדת זרמים וכי שפכים תעשייתיים בעלי ריכוז חומר אורגני וכלורידים גבוהים‬
‫מגיעים למכון הטיהור ‪ .‬האיגוד ביקש את התערבות המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות‪.‬‬
‫עקב כך‪ ,‬בחודש ינואר ‪ 2011‬החליט משרד הבריאות שלא לחדש את רישיון היצרן השנה עד להסדרת נושא‬
‫השפכים‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫‪ .2‬יקב אליעז‬
‫מקור שפכי התעשייה ביקב אליעז הינו בשטיפת מכלי היין‪ ,‬כאשר כמות השפכים בתקופת הבציר נעה בין‬
‫‪ 25-30‬מ"ק‪/‬יום‪.‬‬
‫עבור יקב זה קיים הסכם עבר עם האיגוד‪ ,‬לפיו הזרמת השפכים למערכת הביוב האזורית מאושרת רק עם‬
‫סיום עונת הבציר באיכות מקבילה לשפכים סניטריים‪.‬‬
‫לפי הסכם זה‪ ,‬היקב מודיע בכתב לאיגוד בתחילת כל עונת בציר על פינוי השפכים למתקן גת ועם סיום‬
‫העונה על התחברותו למערכת האזורית‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ 2009‬ובפברואר ‪ 2010‬איגוד ערים ביצע דיגומים מורכבים על שפכי היקב כחודש לאחר סיום עונת‬
‫הבציר ומצא חריגות חמורות בערכי ההגבה‪ ,‬החומר האורגני והמוצקים המרחפים‪ ,‬עדות להזרמת שפכים‬
‫תעשייתיים‪ .‬האיגוד יידע את הנהלת היקב על החריגות ובסיכום פגישה שנערכה בחודש מרץ ‪ , 2010‬האיגוד‬
‫דרש מהיקב הפסקה לאלתר של כל הזרמת שפכים תעשייתיים למערכת הביוב ופינוי השפכים למקור מוסדר‬
‫ומאושר‪ ,‬מלבד שפכים סניטריים‪ .‬הנהלת היקב מצידה התחייבה לבצע בדיקה מקיפה למקור הבעיה‬
‫ולהתייעץ עם אנשי המקצוע המתאימים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬דיגומים נוספים שבוצעו באוגוסט ובדצמבר ‪ 2010‬הצביעו כי הזרמת השפכים התעשייתיים נמשכת‬
‫בעומסים אורגנים חריגים מאוד‪.‬‬
‫‪ .3‬ויטאמד‬
‫המפעל עוסק בייצור תרופות הומניות‪ .‬המוצרים העיקריים הם אנטיביוטיקה על בסיס פניצילין‪,‬‬
‫אנטיביוטיקה שאינה פניצילין‪ ,‬חומרים לאינפוזיות‪ ,‬משחות‪ ,‬טבליות‪ ,‬סירופים וטיפות עיניים‪.‬‬
‫מקור השפכים התעשייתיים במפעל הינו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מרככים ‪ 10-12% -‬מההזנה למרככים זורמים לשפכים – מפונה למפעל המלח בעתלית‬
‫‪‬‬
‫דוד קיטור ‪ 10-15% -‬ממי הקונדנס זורמים לשפכים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מגדלי קירור ‪ 10% -‬מהכמות המאוידת זורמת לשפכים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מי רכז אוסמוזה הפוכה ‪ 40% -‬מההזנה מוזרמים לשפכים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מזקקה טרמית ‪ 33% -‬מההזנה זורמים לשפכים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שטיפת כלים ורצפות‬
‫השפכים התעשייתיים ( כ‪ 5,000 -‬מ"ק בשנה) זורמים בגרביטציה אל בריכה אופרטיבית בנפח ‪ 16‬מ"ק‪.‬‬
‫הבריכה משמשת לויסות כל הזרמים התעשייתיים של המפעל‪ ,‬שני שליש מנפחה מהווה בריכת שיקוע‬
‫מוצקים ושליש משמש כתא ניטרול ו שאיבה‪ .‬כל חצי שנה מפנים את הנוזלים והמשקעים מתחתית הבריכה‬
‫לרמת חובב‪ .‬מתא השאיבה השפכים מתחברים אל מערכת הביוב המקומית‪ ,‬דרך שוחה נפרדת מהשפכים‬
‫הסניטריים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2009-2010‬ביצע האיגוד ‪ 7‬דיגומים מורכבים על שפכי המפעל ובכל אחד מהדיגומים המפעל עמד‬
‫באופן מלא בדרישות חוק העזר‪.‬‬
‫מלבד שלושת מפעלים אלו קיימים בבנימינה עוד תעשיות‪ ,‬אולם ללא הזרמה של שפכים תעשייתיים כמו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫יקב התישבי –אינו מחובר למערכת הביוב ומפנה את שפכיו‬
‫‪‬‬
‫גני אליזה ופנינת הברון – גני אירועים שאינם מחוברים למערכת הביוב‬
‫‪‬‬
‫טופ לייזר‪ -‬ייצור יבש ללא שפכים תעשייתיים‬
‫‪50‬‬
‫עיריית אור עקיבא‬
‫שפכי אזור התעשייה של אור עקיבא זורמים למט"ש חדרה‪ ,‬כאשר התעשייה העיקרית באור עקיבא‬
‫המייצרת שפכים תעשייתיים הינה פרמצבטיקה וקוסמטיקה כמפורט בטבלה שלהלן‪:‬‬
‫סיווג‬
‫שם המפעל‬
‫פירוט‬
‫קוסמטיקה‬
‫ותרופות‬
‫א‪.‬ג‪.‬מ קוסמטיקה‬
‫קוסמטיקה‬
‫אנה לוטן‬
‫קוסמטיקה‬
‫ברברה וולף‬
‫קוסמטיקה‬
‫גל פארמה‬
‫פרמצטיקה‬
‫דקסון‬
‫פרמצטיקה‬
‫ויראו‬
‫פרמצטיקה‬
‫זיווד אלקטרוני‬
‫קונטקט זיווד אלקטרוני‬
‫ציוד השקייה‬
‫רפאל תעשיות מגופים‬
‫סניטרי בלבד‪ ,‬שפכים תעשייתיים נאגרים‬
‫ומפונים לרמת חובב‬
‫נשק ותחמושת‬
‫מפרולייט‬
‫מפעל יבש‪ -‬שפכים סניטריים בלבד‬
‫מיחזור‬
‫ויגור מחזור פסולת‬
‫מזון‬
‫מאיר את בייגל‬
‫מזון‬
‫ארקדי מוצרי מאפה‬
‫מזון‬
‫‪ 6‬אולמות וגני אירועים‬
‫מוסכים‬
‫‪ 6‬מוסכים‬
‫תחנות דלק‬
‫‪ 2‬תחנות דלק‬
‫הפעילות של אגף קרקע בשנת ‪ 2010‬בעיריית אור עקיבא התמקדה בעיקר במפעלי הקוסמטיקה‬
‫והפרמצבטיקה בעלי פוטנציאל זיהום לתמלחות ושומנים ‪:‬‬
‫‪ .1‬א‪.‬ג‪ .‬קוסמטיקה‬
‫במהלך ‪ 2009-2010‬ביצע האיגוד ‪ 5‬דיגומים מורכבים על המפעל‪ ,‬כאשר שלושת הדיגומים של שנת ‪2009‬‬
‫הצביעו על ערכים גבוהים מאוד של חומר אורגני ‪ ,‬מוצקים‪ ,‬דטרגנטים ושומנים‪ .‬האיגוד יידע את המפעל‬
‫בתוצאות החריגות ודרש לטפל במפריד השומן ‪.‬‬
‫ב‪ 2-‬דיגומים נוספים שבוצעו בדצמבר ‪ 2010‬ניכר שיפור גדול באיכות השפכים המוזרמת למערכת הביוב‪ ,‬עם‬
‫חריגות קלות בריכוזי השומנים‪ .‬האיגוד ימשיך לעקוב בתוכנית הדיגום לשנת ‪ 2011‬על איכות השפכים‬
‫מהמפעל‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫‪ .2‬אנה לוטן‬
‫במהלך ‪ 2009-2010‬האיגוד ביצע ‪ 6‬דיגומים על המפעל‪ .‬בדיגום הראשון של שנת ‪ 2009‬התקבלו תוצאות‬
‫חריגות בשומנים והאיגוד דרש טיפול מידי במפריד השומן‪.‬‬
‫המפעל מצידו הגיב בבקשה לקבל הקלה בערכים עקב ספיקת שפכים נמוכה מאוד (כ‪ 1-2-‬מ"ק‪/‬יום)‪ ,‬עם זאת‬
‫האיגוד השיב כי האפשרות להכיר במפעל כטעון היתר הינה רק לאחר שהמפעל מיצה הליכים טכנולוגים‬
‫ומעשיים שהינם בתחום הסביר לסדר גודלו של המפעל על מנת לעמוד באיכות שנקבעה בחוק‪ .‬היות ובמקרה‬
‫זה מדובר בתחזוקת מפריד שומן‪ ,‬אין הצדקה למתן הקלה‪.‬‬
‫התוצאות שהתקבלו ביתר הדיגומים הראו כי חל שיפור משמעותי באיכות‪ ,‬עם זאת שוב בדיגום של פברואר‬
‫‪ 2010‬הייתה חריגה קלה נוספת בשומנים‪.‬‬
‫במהלך ‪ 2011‬ובמסגרת סקר השפכים על מט"ש חדרה‪ ,‬תבוצע עבודה מקיפה על מפעלי הקוסמטיקה באור‬
‫עקיבא ואכיפה בהתאם‪.‬‬
‫‪ .3‬ברברה וולף‬
‫במפעל ‪ 2‬מחלקות עיקריות‪ :‬ייצור קרמים ואריזה של אבקות איפור ולקים‪ .‬מחלקת האריזה הינה מחלקה‬
‫יבשה ואילו במחלקת ייצור הקרמים ישנם ‪ 2‬ריאקטורים שעוברים שטיפה בין מנה למנה‪.‬‬
‫למפעל היו חריגות מתמשכות בריכוזי הכלורידים ובפגישה וסיור שקיים האיגוד במחלקת הייצור במפעל‬
‫התברר כי החריגות נובעות מתדירות רענון גבוהה מאוד של המרכך‪ .‬לפיכך ‪,‬האיגוד דרש לשנות את תדירות‬
‫הרענון ולבצע דיגום חוזר‪ .‬עם זאת‪ ,‬בדיגום מורכב שביצע האיגוד במרץ ‪ 2009‬התקבלו ריכוזי כלורידים‬
‫גבוהים מאוד (‪ 2600‬מג"ל) בשפכי המפעל ‪ ,‬ולכן דרישת האיגוד שונתה לאיגום ופינוי מלא של התמלחת‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬המפעל החל לפנות את התמלחת ממאי ‪ 2009‬ותוצאות הדיגומים שבוצעו מאז הצביעו על‬
‫איכות שפכים בהתאם לחוק העזר‪.‬‬
‫‪ .4‬גל פארמה‬
‫המפעל עוסק בייצור תכשירים אנטיביוטיים לשימושים וטרינרים (לא כולל פניצילין)‪ .‬ספיקת השפכים‬
‫התעשייתיים שמקורם בשטיפת הציוד היא פחות מ‪ 2 -‬מ"ק בחודש‪ .‬שפכים אלו זורמים אל מיכל איסוף‬
‫שפכים חיצוני בנפח ‪ 2‬מ"ק‪ .‬לפני שהמיכל מלא‪ ,‬רמת ה‪ pH -‬נבדקת‪ ,‬מתקנים את החומציות במידת הצורך‬
‫ומזרימים לביוב‪ .‬שפכי המעבדה (בעיקר ממכשיר ‪ )HPLC‬נאספים בחביות ומפונים לרמת חובב‪ .‬שפכים‬
‫סניטאריים מופרדים מהתעשייתיים וזורמים ישירות למערכת הביוב‪.‬‬
‫בנובמבר ובדצמבר ‪ 2009‬ביצע האיגוד ‪ 2‬דיגומים מורכבים ביציאה למערכת הביוב האזורית אשר חרגו‬
‫מהערכים שבחוק העזר בריכוזי ה‪ COD-‬וביחס ‪ COD/BOD‬גבוה במיוחד‪ ,‬אשר מעיד על פריקות נמוכה‬
‫מאוד של שפכים אלו‪ .‬האיגו ד יידע את המפעל וביקש התייחסות לתוצאות‪ .‬המפעל ביצע בדיקה לחריגות‬
‫וב‪ 2-‬דיגומים נוספים שבוצעו במאי ובדצמבר ‪ 2010‬ע"י האיגוד התוצאות הצביעו על איכות שפכים בהתאם‬
‫חוק העזר‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫‪ .5‬דקסון‬
‫המפעל עוסק בייצור תרופות הומניות‪ .‬עיקר הייצור הוא טבליות מסוגים שונים‪ ,‬בנוסף מייצרים משחות‬
‫קוסמטיות‪ ,‬תרופות נוזליות (חוקן) וסירופים להורדת חום‪.‬‬
‫שפכים סניטרים ותעשייתיים (מי שטיפת הציוד)‪ ,‬מוזרמים אל מערכת הביוב העירונית‪ .‬שפכים שמקורם‬
‫במטבח חדר האוכל ושפכים תעשייתיים ממחלקת מילוי ואריזת ווזלין‪ ,‬עוברים טיפול קדם במפריד‬
‫שומנים‪ ,‬טרם חיבורם אל המערכת הראשית‪.‬‬
‫במהלך ‪ 2009-2010‬האיגוד ביצע ‪ 7‬דיגומים מורכבים על שפכי המפעל אשר חמישה מתוכם עמדו בדרישות‬
‫חוק העזר ושניים מהם חרגו בריכוזי החומר האורגני‪.‬‬
‫במהלך ‪ 2011‬ובמסגרת סקר השפכים על מט"ש חדרה האיגוד יבצע בדיקה מקיפה על הסיבה לאי היציבות‬
‫באיכויות השפכים‪.‬‬
‫‪ .6‬וויראו‬
‫המפעל עוסק בייצור תרכיבי חיסון (מוחלשים ומומתים) וטרינריים‪ .‬השפכים התעשייתיים והסניטרים‬
‫מוזרמים אל מערכת הביוב העירונית‪ .‬מקור השפכים התעשייתיים הינו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫נקיונות של חדרי ההדגרה והחום‪ .‬החדרים מנוקים ע"י מים והיפוכלוריט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שטיפה של כלים לאחר עיקור באוטוקלב לצורך קירור מהיר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניקוז מי עיבוי מדוד קיטור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רכז מים מתהליך אוסמוזה הפוכה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שטיפת כלים במעבדה במדיח כלים‪.‬‬
‫במהלך ‪ 2009-2010‬ביצע האיגוד ‪ 2‬דיגומים מורכבים על שפכי המפעל ובכל אחד מהדיגומים המפעל עמד‬
‫באופן מלא בדרישות חוק העזר‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫מועצה מקומית פרדס חנה‪-‬כרכור‬
‫שפכי מועצה מקומית פרדס חנה‪-‬כרכור זורמים למט"ש חדרה‪ ,‬כאשר מקורות השפכים התעשייתיים באזור‬
‫מפורטים בטבלה שלהלן‪:‬‬
‫סיווג‬
‫פירוט‬
‫שם המפעל‬
‫ייצור בלוקים‬
‫בנין‬
‫איטנג‬
‫בנין‬
‫כרמית מקבוצת איטונג בע"מ‬
‫רפת חקלאית‬
‫רפת בי"ס חקלאי‬
‫בתי אריזה‬
‫פרי שומרון‪ -‬בית אריזה‬
‫שטיפה ואריזה‬
‫בתי אריזה‬
‫גזר שליט ‪ -‬בית אריזה לגזר‬
‫שטיפה ואריזה‬
‫תחנת דלק‬
‫תחנת דלק פז‬
‫מוסכים‬
‫מוסך ‪ 5‬כוכבים‪ ,‬זוהיר מגאדלה‪ ,‬מוסך מלגזות‪,‬‬
‫אבי המניע‪ ,‬כלים מוטורים‪ ,‬סייקל סטריט‪,‬‬
‫חומרי בידוד ואיטום‬
‫התעשיות שנדגמו ב‪ 2010-‬בפרדס חנה הינם‪ :‬איטונג‪ ,‬בית אריזה גזר ובית אריזה פרי השומרון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫איטונג‪ -‬דיגום מדצמבר ‪ 2010‬נמצאו חריגות קלות ב‪ TSS-‬ב‪ COD-‬וחריגות חמורות בשומנים‬
‫ובשמן המינרלי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בית אריזה פרי השומרון‪ -‬דיגום מדצמבר ‪ ,2010‬תוצאות תקינות ועומדות בדרישות חוק העזר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בית אריזה גזר שליט‪ -‬דיגום מדצמבר ‪ ,2010‬תוצאות תקינות מלבד חריגה קטנה במוצקים‬
‫המרחפים‪.‬‬
‫ישנן תעשיות נוספות בפרדס חנה אולם ‪ ,‬חלקן לא מייצרות שפכים תעשייתיים וחלקן שפכיהן לא מותרים‬
‫להזרמה למערכת הביוב‪ ,‬אלא לאיגום ופינוי לאתר מאושר‪.‬‬
‫רשימה של תעשיות אלו מפורטת בטבלה שלהלן‪.‬‬
‫סיווג‬
‫שם המפעל‬
‫בנין‬
‫חברת שפיר מבנים תעשיות‬
‫קוסמטיקה‬
‫א‪.‬ב‪.‬א קוסמטיקס‬
‫פלסטיק‬
‫אנג'יפלס‬
‫פירוט‬
‫שפכי תעשייה‬
‫ייצור תוספים לבנייה‬
‫אגירה ומחזור לתהליך‬
‫ייצור מוצרי קוסמטיקה‬
‫אוגר ומפנה‬
‫ציפויים פטורופלאסטיים על‬
‫מגוון רחב של מתכות בהגנה‬
‫בפני קורוזיה‪ ,‬הדבקות‪ ,‬חיכוך‬
‫מתכות‬
‫יציקות השומרון‬
‫יציקות ברונזה ואלומיניום‬
‫אין שפכים‬
‫מתכות‬
‫מטלקור‬
‫אספקת מתכות לתעשייה‬
‫איגום ופינוי‬
‫בית קירור‬
‫בית קירור פישמן‬
‫אוגמא שיווק בע"מ‬
‫אין שפכים תעשייתיים‬
‫יצור שתלים סינטטים ללסתות‬
‫‪55‬‬
‫אין שפכים תעשייתיים‬
‫עיריית חדרה‬
‫שפכי חדרה מנוקזים למט"ש חדרה דרך ‪ 2‬קווים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שפכי חדרה צפון מצטרפים למאסף הצפוני בנקודת המפגש בנחל‬
‫‪‬‬
‫שפכי חדרה דרום מנוקזים בקו נפרד‬
‫הטבלה מטה מפרטת את סוגי המפעלים מאזור חדרה התורמים שפכים דרך מאסף חדרה‪:‬‬
‫שם המפעל‬
‫סיווג‬
‫פירוט‬
‫ייצור צמיגים‬
‫גומי‬
‫אליאנס‬
‫מכבסה‬
‫מכבסת של"ג‬
‫משחטה‪ -‬מזון‬
‫עוף טנא‬
‫שחיטת עופות‬
‫משחטה‪ -‬מזון‬
‫הוד הנהדר‬
‫שחיטת עופות‬
‫משחטה‪ -‬מזון‬
‫בית מטבחיים‬
‫שחיטת בקר‬
‫מדיקל‬
‫בי"ח הלל יפה‬
‫מוסכים‬
‫כ‪ 70-‬מוסכים‬
‫אולמי אירועים‬
‫כ‪ 10-‬אולמות ארועים‬
‫מזון‬
‫‪ 2‬קניונים‬
‫מכבסה תעשייתית‬
‫הפעילות של אגף קרקע בשנת ‪ 2009-2010‬בעיריית חדרה התמקדה בעיקר בתורם השפכים המרכזי למט"ש‪,‬‬
‫עוף טנא‪ ,‬בעל פוטנציאל זיהום לתמלחות ושומנים ‪ ,‬באליאנס ובהוד הנהדר‪.‬‬
‫‪ .1‬עוף טנא‬
‫במהלך ‪ 2009-2010‬ביצע האיגוד ‪ 22‬דיגומים על מפעל עוף טנא‪.‬‬
‫תוצאות הדיגומים הצביעו באופן עקבי על חריגות מתמשכות בריכוזי הכלורידים בשפכים המוזרמים‬
‫למט"ש‪ ,‬כאשר הריכוזים הממוצעים עבור דגימות אלו עומד על כ‪ 500 -‬מג"ל בספיקה של כ‪ 750-‬מק"י‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ 2009‬פנה האיגוד למנהל המחוז‪ ,‬מר שלמה כץ‪ ,‬בבקשה שיפעיל את סמכותו ויזמן את המפעל‬
‫לשימוע‪ ,‬וזאת לאחר שהתקבלו מספר קריאות של מוליכות גבוהה מאוד בשפכי מט"ש חדרה‪.‬‬
‫בחודש אוגוסט ‪ 2010‬בוצע שימוע למפעל במשרד להגנת הסביבה בגין חשד לגרימת סיכון סביבתי מעיסוק‬
‫עם אמוניה וזיהום מים‪ ,‬שבסיכומו הוחלט כי בהיבט של זיהום מים תישקל פתיחת חקירה על זיהום מים‬
‫במלחים לאחר בדיקה חוזרת שתיערך תוך חודש מיום השימוע‪.‬‬
‫בחודש אוקטובר ‪ 2010‬דווח ע"י מכון הטיהור בחדרה על ריכוזי כלורידים גבוהים בשפכים‪ ,‬אשר טופלו ע"י‬
‫האיגוד ישירות מול המפעל‪ .‬אולם משנוכחנו כי אין שיפור ברמת הכלורידים פנה האיגוד במכתב למנהל‬
‫המחוז‪ ,‬מר שלמה כץ‪ ,‬בבקשה שיפעיל את סמכותו להסדרת פעילות המפעל‪.‬‬
‫היות והמפעל יועד לסגירה בינואר ‪ , 2011‬בהתאם לסיכום שקיבל תוקף בית המשפט‪ ,‬מנהל המחוז האריך‬
‫את הפעלת המפעל עד חודש אפריל ‪.2011‬‬
‫‪56‬‬
‫‪ .2‬אליאנס‬
‫בפברואר ‪ 2010‬ארעה תקלה חמורה במפעל‪ ,‬במהלכה כמויות גדולות של מזוט זרמו למערכת הביוב‬
‫האזורית לאחר שמגוב מכני נשבר במתחם מיכלי הדלק במפעל ‪ .‬התקלה גרמה לנזק הן למערכת ההולכה‬
‫והן למכון הטיהור בחדרה‪.‬‬
‫האיגוד בתגובה דרש מהמפעל לבצע שטיפה לקו הביוב העירוני ולנתק את מתחם הדלק מחיבורו למערכת‬
‫הביוב‪ .‬במקביל‪ ,‬האיגוד בדק את יתר מקורות השפכים במפעל ובהתאם לתוצאות שהתקבלו הוכתבו תנאים‬
‫חדשים‪.‬‬
‫‪ .3‬הוד הנהדר‬
‫במהלך ‪ 2009-2010‬בוצעו ‪ 8‬דיגומים על שפכי המפעל‪ ,‬אשר באופן מגמתי הצביעו על חריגות בערכי‬
‫הכלורידים‪ ,‬עם ריכוז ממוצע של ‪ 580‬מג"ל‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמדדו גם חריגות קלות בריכוז השומנים ‪ .‬כאשר‪,‬‬
‫למשחטה ספיקת שפכים של כ‪ 85-‬מק"י בימי שחיטה‪.‬‬
‫האיגוד בתגובה דרש להקפיד על הפרדת תמלחות ועל תחזוקה תקינה של מערכת ה‪.DAF-‬‬
‫מועצה אזורית עמק חפר‬
‫בתחום המועצה האזורית עמק חפר קיימים כ‪ 70-‬תעשיות המייצרות שפכים תעשייתיים‪ ,‬כאשר שתי‬
‫התעשיות הגדולות ביותר הינן מפעל המיצים "גת" המייצר כ‪ 2500-‬מ"ק‪/‬יום ומפעל שחיטת העופות "הוד‬
‫חפר" המייצר כ‪ 1,600-‬מ"ק‪/‬יום‪ .‬יתר התעשיות העמק חפר הינן בעיקר עסקי מזון‪ ,‬רפתות ומוסכים‪ ,‬בעלות‬
‫ספיקת שפכים כוללת של כ‪ 1,100-‬מ"ק‪/‬יום‪ .‬סה"כ ספיקת השפכים התעשייתית של עמק חפר הינה כ‪5,200-‬‬
‫מ"ק‪/‬יום המהווה כ‪ 50%-‬מספיקת השפכים הכוללת של עמק חפר‪ .‬יחס זה של שפכי תעשייה מכלל השפכים‬
‫העירוניים הינו גבוה מאוד ומחייב פיקוח צמוד ואכיפה מוגברת על הערכים המותרים בחוק העזר‪.‬‬
‫במסגרת זו‪ ,‬קיימת פעילות ענפה סביב הפיקוח על שפכי התעשייה על ידי מחלקת מים וביוב בחברה‬
‫הכלכלית של עמק חפר ובליווי מקצועי צמוד של האיגוד‪ ,‬הכולל‪ :‬ייעוץ‪ ,‬חוות דעת‪ ,‬ביקור שוטף במפעלים‪,‬‬
‫דיגום שפכים‪ ,‬בדיקת תוכניות וישיבות עבודה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬מ‪.‬א עמק חפר ביקשה את חוות דעת האיגוד בבחינת עומסי ה‪ BOD -‬מהתעשייה בעמק חפר‬
‫והשפעתה על העומס של כלל שפכי המועצה‪.‬‬
‫חוות דעת זו נועדה להוות תשתית לקראת היערכות המועצה לחיבור מלא של כלל שפכי עמק חפר למט"ש‬
‫נתניה‪ ,‬לעומת המצב כיום בו שפכי האזור המזרחי של עמק חפר זורמים למאגר מרץ‪.‬‬
‫חוות הדעת מסכמת את תרומת התעשיות הן בהיבט ההידרולי (ספיקה) והן בהיבט האיכותי (עומסי ‪)BOD‬‬
‫וקבעה לסיכום כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫השפכים הסניטרים תורמים כ‪ 50%-‬לעומס ההידרולי וכ‪ 20%-22% -‬לעומס האורגני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שפכי התעשייה תורמים כ‪ 50%-‬לעומס ההידרולי אולם כ‪ 80% -‬לעומס האורגני‪ .‬מתוכם‪ ,‬עסקי‬
‫המזון תורמים כ‪ 3% -‬לעומס ההידרולי וכ‪ 20% -‬לעומס האורגני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫משמעות ממצאים אלה הינה אכיפה מואצת על עסקי מזון והגבלה בפיתוח איזור התעשייה היבשה‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫עיריית באקה‪ -‬גת‬
‫במסגרת הפעלתו של מכון הטיהור החדש של באקה‪-‬ג'ת ביקשה העירייה את עזרת האיגוד בביצוע סקר‬
‫שפכים שמטרתו למפות את העסקים הקיימים ולאפיין את איכות השפכים היוצאת מהם על מנת לקבוע‬
‫מתקני קדם בתהליך הסטטוטורי של קביעת תנאים ברישיון עסק‪ .‬בסקר שביצע האיגוד נסקרו כ‪ 40-‬בתי‬
‫עסק בבאקה וג'ת בעלי פוטנציאל לשפכים תעשייתיים מתוך כ‪ 100-‬בתי עסק‪.‬‬
‫ע"פ סק ירת השטח והערכות הכמותיות ניתן לקבוע כי תרומת השפכים מהתעשייה בהיבט ההידרולי הינו‬
‫קטן יחסית (‪ ,)6%‬לעומת זאת תרומת העומס האורגני גבוהה משמעותית ומהווה כ‪ 30%-‬מכלל העומס‬
‫האורגני המתוכנן למכון‪ .‬יחס זה נובע ממחסור מקיף במערכות קדם טיפול בתעשיות השונות בנוסף לכך‪,‬‬
‫בלי לקחת בחשבון בסך העומסים מפעל השימורים והעקר מבתי הבד‪.‬‬
‫רוב העסקים ממוקמים באזור המגורים ומפוזרים בכל שטח השיפוט של העירייה ‪ ,‬ישנם עסקים שאין‬
‫הפרדה בין החיבור השפכים הביתי לשפכים של העסק‪.‬‬
‫רוב העסקים לא מחוברים למערכת הביוב ומנוקזים במקרה הטוב לבור סופג‪ .‬בהרבה עסקים התשטיפים‬
‫מנוקזים לשטח ‪.‬‬
‫טבלה מסכמת‪ -‬נתוני תעשיות‪:‬‬
‫מס'‬
‫בתי‬
‫העסק‬
‫‪8‬‬
‫‪16‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪18‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪10‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫סוג העסק‬
‫כמות יומית‬
‫השפכים‬
‫(מ"ק‪/‬יום)‬
‫מוסכים מכונאות כללית ‪ 8.9‬א‬
‫לפי ‪ 5‬מ"ק\יום‬
‫מוסכים מכונאות כללית ‪ 8.9‬א לפי‬
‫‪ 2‬מ"ק\יום‬
‫מפעל פירוק עופות לפי ‪ 5‬מ"ק\יום‬
‫מפעל פירוק עופות לפי ‪ 40‬מ"ק\יום‬
‫מריטת עופות לפי ‪ 1.5 -0.5‬מ"ק‪/‬יום‬
‫מפעל ביסקוויטים‬
‫‪5‬‬
‫בתי בד לפי כ‪ 1-‬מ"ק‪/‬יום‬
‫‪3‬‬
‫‪40‬‬
‫‪32‬‬
‫‪10‬‬
‫‪40‬‬
‫‪12‬‬
‫מאפיות וקונדיטוריה‬
‫‪ 15‬מאפיות לפי ‪ 1.5‬מ"ק‪/‬יום לאחת‪.‬‬
‫‪ 3‬קונדיטוריות לפי כ‪ 2-‬מ"ק‪/‬יום‬
‫לאחת‪.‬‬
‫מכבסות‬
‫‪ 2‬קטנות לפי ‪ 5‬מ"ק‪/‬יום לאחת‪.‬‬
‫‪ 1‬גדולה לפי ‪ 10‬מ"ק‪/‬יום לאחת‬
‫מפעל חמוצים‬
‫‪30‬‬
‫מחלבה קטנה לפי כ‪ 5-‬מ"ק‪/‬יום‬
‫מחלבה גדולה לפי כ‪ 10-‬מ"ק‪/‬יום‬
‫‪15‬‬
‫אולמות ארועים‬
‫הערכה נעשתה על בסיס של ‪1000 -500‬‬
‫מנות ‪ .‬לפי כ‪ 15-‬מ"ק‪/‬יום לאחד‬
‫תחנות סיכה ורחיצה‬
‫הערכה נעשתה על שטיפה של ‪10‬‬
‫מכוניות ליום כ‪1-‬מ"ק‪/‬יום לשטיפה‬
‫ידנית‬
‫מפעלי בטון ובלוקים‬
‫תחנות דלק לפי כ‪ 0.5-‬מ"ק‪/‬יום לאחד‬
‫ריכוזי צח"ב‬
‫אופייניים‬
‫(מג"ל)‬
‫‪3500-6500‬‬
‫עומס אורגני‬
‫לפי צח"כ‬
‫(ק"ג‪/‬יום)‬
‫דגשים‬
‫שמן מנירלי ומתכות‬
‫‪140-260‬‬
‫כבדות‬
‫שמן מנירלי ומתכות‬
‫‪32-96‬‬
‫‪1000-3000‬‬
‫כבדות‬
‫ריכוז שומנים‬
‫‪10‬‬
‫‪1000‬‬
‫ריכוז שומנים‬
‫‪40‬‬
‫‪1000‬‬
‫דם ונוצות‬
‫‪6-12‬‬
‫‪500-1000‬‬
‫שומנים וחומר‬
‫‪20‬‬
‫‪4000‬‬
‫אורגני‬
‫לא מפונים למערכת הביוב ‪,‬רעילים למערכת הביוב‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪120‬‬
‫‪20‬‬
‫‪400‬‬
‫‪8‬‬
‫יתפנו בעוד שנה ע"פ החלטת בית המשפט‬
‫עומס אורגנים גבוה‬
‫‪,‬שומנים ‪,‬חנקן‪,‬‬
‫‪90‬‬
‫‪6000‬‬
‫כלורידים‬
‫‪90‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪225‬‬
‫אין מדיחי כלים ולא‬
‫מפרידי שומנים‬
‫‪10‬‬
‫‪500‬‬
‫‪5‬‬
‫נעשית רחיצה ידנית‬
‫ללא סיחרור מים‬
‫אין שפכים‬
‫‪4‬‬
‫‪58‬‬
‫‪750‬‬
‫‪3‬‬
‫פסולת‬
‫כאבן בוחן למחויבות למדיניות הסביבתית של ישראל ניתן להסתכל על בעיית הפסולת המהווה את אחת‬
‫הבעיות הקשות שעמן מתמודדת מדינת ישראל‪ .‬כמות הפסולת ההולכת וגדלה משנה לשנה ובעיית סילוק‬
‫הפסולת אינה מוצאת עדיין את פתרונה באופן הרצוי‪.‬‬
‫עד אמצע שנות ה‪ 90-‬לא הייתה כלל מדיניות ברורה לטיפול בפסולת ולמעשה רוב הפסולת נקברה והוטמנה‬
‫באתרי הטמנה לא מאושרים אשר פעלו במרבית האזורים בארץ‪ .‬הפסולת הוטמנה באתרים הללו ללא כל‬
‫פיקוח או מתן הנחיות על הגנת הסביבה‪.‬‬
‫בשיטת ההטמנה נוצר פוטנציאל לפגיעה קשה בסביבה הן במשאבי הקרקע ‪,‬האוויר והמים היות וההטמנה‬
‫של הפסולת גורמת לצמצום שטחי המדינה ובמקביל יוצרת מפגעים רבים לסביבה כמו שחרור גזי חממה ‪,‬‬
‫זיהום מקורות מים וקרקע וכן סכנות בריאותיות שונות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬פוטנציאל הזיהום מהטמנה יכול להמשך לאורך תקופת ההפעלה ולאחריה בין ‪ 30-100‬שנה לעומת‬
‫שיטות טיפול בטכנולוגיות מתקדמות המפחיתות נזקים ופגיעה בסביבה ‪ .‬היתרון הכלכלי של ההטמנה הוא‬
‫בכך שהינה שיטת טיפול זולה לכאורה‪ ,‬אולם מתעלמת מעלויות חיצוניות (עלויות הזיהום) בהן נושא‬
‫בעקיפין כלל הציבור‪ ,‬ולכן במכלול הינה שיטה מזיקה לעומת טכנולוגיות מתקדמות לטיפול בפסולת‪.‬‬
‫התפנית במדיניות הטיפול בפסולת בישראל התרחשה בשנת ‪ , 2007‬בה נקטה המדינה בדרך של הטלת היטל‬
‫על כל טון פסולת מוטמנת במטרה לחסל מפגעים ממטמנות ולהקים מתקני קצה ידידותיים לסביבה‪ ,‬כאשר‬
‫המרכיב ה מרכזי להשגת מטרות אלו הינו הפרדת פסולת במקור מלווה בפעולות חינוכיות להגברת המודעות‬
‫הסביבתית של האזרח‪ .‬בתהליך זה המוטיב המרכזי הינו‪ :‬להפוך את יצרן הבעיה – האזרח – לשותף‬
‫בפיתרון‪.‬‬
‫פעילות המשרד להגנת הסביבה‪,‬הרשויות והאיגוד ביישום הפתרון‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫בכדי לעודד שיטות טיפול מתקדמות בעלות פגיעה מופחתת בסביבה‪ ,‬נקטה המדינה בדרך של"היטל‬
‫הטמנה"‪ .‬החל מ‪ 1-‬ביולי ‪ ,2007‬מחירי ההטמנה עבור כל טון אשפה יעלו בהדרגה עד לשנת ‪ 2012‬ב ‪ 50‬ש"ח‬
‫נוספים וזאת בנוסף לדרישת תקנות איסוף ופינוי פסולת למחזור (‪ )1998‬שעל פיהן הרשויות נדרשות לעמוד‬
‫ביעד של ‪ 25%‬מחזור ‪ .‬כלומר‪ ,‬המדינה נקטה במדיניות סביבתית הנעה מהכתבת פתרונות לשימוש במנגנון‬
‫לתיקון כשלי שוק (עיוות מחירים המתמרץ שיטות טיפול זולות לכאורה‪ ,‬ומזיקות‪ ,‬לעומת שיטות מתקדמות‬
‫יותר) ובמטרה לחסל מפגעים ממטמנות קיימות והקמת מתקני קצה ידידותיים לסביבה‪ .‬עם זאת ‪,‬באמצעות‬
‫קרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה ניתן להחזיר לרשויות המקומיות את כספי היטל ההטמנה למחזור‬
‫וצמצום ההטמנה של הפסולת ע"י הקמת מתקני קצה ‪,‬כאשר הפרדת פסולת תבוצע במקור (משק הבית) ‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫הרשות המקומית‪:‬‬
‫נכון להיו ם הדרך שבה מתמודדות הרשויות בטיפול באשפה היא על ידי הובלת האשפה לאתרי ההטמנה‪.‬‬
‫אתרי ההטמנה‪ ,‬מרוחקים מהרשות וכתוצאה מכך עלויות השינוע הן יקרות‪ .‬עם זאת‪ ,‬הרשויות המקומיות‬
‫חייבות כיום כמובילי מחויבות למדיניות סביבתית לכלול בהחלטותיהם היבטים סביבתיים יחד עם שאר‬
‫השיקולים ‪,‬הקדימויות והאילוצים וזאת ע"י שינוי נורמות קיימות בחשיבה ובגישה לשמירת איכות‬
‫הסביבה‪ ,‬ובתפיסה המודעת לצורך בתיאום בין צרכים כלכליים לסביבתיים והכרה בחיפוש אחר פתרונות‬
‫סביבתיים‪,‬שתועלתם מצדיקה את עלותם בנוסף ליצירת ערך תדמיתי להאדרת העיר‪.‬‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות סביבה‪:‬‬
‫האיגוד‪ ,‬כגוף מקצועי ומיומן‪ ,‬תפקידו לייעץ ‪,‬ללוות ולסייע בידי הרשות המקומית בקביעה ויישום מדיניותה‬
‫הסביבתית החל משלב איתור הצרכים‪ ,‬סקרים‪ ,‬חיפוש אחר פתרונות סביבתיים ‪,‬בניית תוכנית עסקית‬
‫ותפעולית וכלה בחינוך הקהילה‪ .‬כל זאת ליצירת בסיס לפעילויות מחזור ברשות על מנת להביא לחסכון‬
‫בעלויות שינוע והטמנת אשפה‪ .‬במסגרת זו עיקר פעילות האיגוד בתחום פסולת התמקדה במילוי קולות‬
‫קוראים וליווי הרשות ביישום תוכנית הבקשה בפועל‪.‬‬
‫קולות קוראים‬
‫בכדי לשלב בין תמרצי המשרד להגנת הסביבה בהחזרת היטל ההטמנה לרשויות וליצור מתווה לפעילות‬
‫ממוסדת ומתמשכת ברשויות המקומיות‪ ,‬האיגוד מילא בקשות לתמיכה "קול קורא" בנושאי מחזור ‪.‬‬
‫קול קורא זהו מסמך המגדיר את הפעילות המבוקשת לפרטי פרטים ומלווה בלוחות זמנים כך שהרשות‬
‫תבצע עבודה מול תקציב מוגדר‪.‬‬
‫פעילות בשנת ‪2009‬‬
‫האיגוד הכין והגיש עבור הרשויות חדרה ‪,‬בנימינה‪-‬גבעת עדה ‪,‬פרדסיה ‪,‬באקה‪-‬ג'ת ופרדיס "קול קורא" בשני‬
‫נושאים‪ :‬יצירת מוקדי מחזור ברשויות והכנת תוכנית אב לפסולת בכל רשות‪ .‬כמו כן‪ ,‬האיגוד הכין והגיש‬
‫עבור עיריית חדרה ועיריית אום אל‪-‬פחם "קול קורא " לסיוע בתכנית מפורטת לפסולת‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫הבקשות למוקדי מחזור מבוססות על יצירת רשת של מוקדי שירות נוחים ונגישים לתושבים‪ ,‬תוך‬
‫פיתוח המודעות והסברת הנושא למשתמשים הפוטנציאלים‪ .‬כאשר עקרונות התכנון של המוקדים‬
‫יאפשרו לתושב לבצע את מכלול הפעולות הנדרשות למחזור רכיבים שונים בנוחות מרבית‪ ,‬קירבה‬
‫אופטימלית לאזורי השימוש‪ ,‬תוך ארגון נוח וידידותי למשתמש‪ .‬מוקדי המחזור יכילו מיכלי אצירה‬
‫לאיסוף נייר‪ ,‬קרטון‪ ,‬פלסטיק (‪ ,)PET‬ובטריות‪ ,‬בחלק מהמוקדים יהיו מתקני אצירה לפסולת‬
‫אלקטרונית‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הבקשות להכנת תוכנית אב לפסולת מבוססת על ריכוז נתונים על המצב הקיים ועל תחזית לכמויות‬
‫עתידיות ומאפייני הפסולת וכמותה בחלוקה למגזרים‪ ,‬מגורים‪ ,‬עסקים‪ ,‬מוסדות ציבור‪ -‬חינוך‪,‬‬
‫ובחלוקה לסוגי פסולת‪ -‬מעורבת‪ ,‬יבשה‪ ,‬גזם וסוגי פסולת נוספים‪ .‬בחינת חלופות למערך טיפול‬
‫‪61‬‬
‫בפסולת החל בבית התושב ועד לפתרון הקצה‪ .‬מערך האצירה‪ ,‬האיסוף‪ ,‬ההובלה‪ ,‬העיבוד והטיפול‬
‫בפסולת הנדרש לחלופות הנבחנות‬
‫כל הבקשות התקבלו והוקצו מאות אלפי שקלים ‪,‬לדוגמה עיריית חדרה קיבלה כמיליון ‪. ₪‬‬
‫בפועל האיגוד ליווה וריכז את הנתונים בהכנת תוכנית אב לעיריית חדרה ולפרדסיה ‪ ,‬עבורן הושלמו‬
‫והוגשו תוכניות האב ‪ .‬בבאקה‪-‬ג'ת נבחר יועץ והועברו לו כל הנתונים שהאיגוד ריכז אך עדיין‬
‫התוכנית בהכנה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הבקשות להכנת תוכנית מפורטת ‪ -‬האיגוד הכין והגיש עבור עיריית חדרה ועיריית אום אל‪-‬פחם "קול‬
‫קורא " תכנית מפורטת לפסולת‪ .‬התוכניות מבוססות על תכנון מערך הפרדה ומחזור על ידי הרשות‬
‫המקומית (בדיקה כלכלית‪ ,‬לוגיסטית וסביבתית) בחירת פתרונות קצה אזורים קיימים‪/‬עתידיים‬
‫ופריסת מערך המחזור ברשות המקומית‪ ,‬לרבות תכנית מפורטת להפרדה במקור‪.‬‬
‫עבור עיריית חדרה‪ ,‬הבקשה התקבלה והוקצה תקציב של ‪ ₪ 250,000‬ונבחר יועץ לביצוע ‪.‬‬
‫פעילות בשנת ‪2010‬‬
‫האיגוד הכין והגיש עבור הרשויות פרדיס ‪,‬באקה‪-‬ג'ת וג'סר "קול קורא" המכיל שני מרכיבים מרכזיים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫סיוע במימון שיקום מפגעים בשטחים בהם הושלכה פסולת בניין ‪,‬ובכלל ניקוי השטח‪ -‬במסגרת‬
‫בקשה זו הועברה מפה ועליה סומנו האתרים לשיקום מפגעים וכמו כן תמונות המשקפות את‬
‫המפגע כולל הערכה כמותית של הפסולת והתחייבות הרשות כי ‪ ,‬השיקום יבוצע במרוכז באתרים‬
‫ובאופן של גריסה ושימוש חוזר‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫סיוע במימון פעולות אכיפה ‪ ,‬לרבות רכישת ציוד ומניעת השלכה בלתי חוקית של פסולת בניין ‪-‬‬
‫הבקשה התבססה על הכנסת שיקולים סביבתיים באחסון ופנוי פסולת בניין בתהליך התכנון‬
‫באמצעות נוהל והנחיות‪ .‬יזמים המבקשים היתר בנייה ידרשו לחתום על טופס הצהרה בין היתר‬
‫כמות פסולת הבניה שתיווצר בפרויקט וחיוב פינוי הפסולת לאתר פסולת מוסדר ומאושר‪ .‬מתן‬
‫טופס ‪ ,4‬מותנה בהצגת אישור (תעודות שקילה) מאתר מאושר לקליטת פסולת בנייה בהתאם‬
‫לכמויות שעליהם הצהיר היזם ‪.‬‬
‫במסגרת הבקשה לסיוע במימון פעולות אכיפה הועברה התחייבות של הרשות להעסקת מפקח‬
‫סביבתי במשרה מלאה בנוסף לצוות העובדים הקיים‪ ,‬ותוכנית מפורטת לביצוע אכיפה בנושא‬
‫פסולת בניין ברשות שהתמקדה בשלושה מישורים ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בניית מערכת מנהלית להבטחת הפינוי המוסדר של הפסולת‪:‬‬
‫הוכן נוהל לקביעת התנאים לאחסון פסולת הבניין באתרי הבנייה ופיתוח תשתיות ופינויים‬
‫מהאתר‪ ,‬במסגרת התנאים לקבלת היתר הבנייה ‪.‬‬
‫קביעת תנאים להובלה הפיזית של הפסולת (העמסת הפסולת ללא השארת שיירים באתר‪,‬‬
‫שינוע הפסולת במכולות סגורות‪/‬מכוסות וכו')‪.‬‬
‫חיוב הובלת הפסולת לאתר סילוק‪/‬מיתקן טיפול מוסדר ומאושר‪.‬‬
‫חיוב בדיווח על מקור הפסולת‪ ,‬הכמויות המפונות‪ ,‬מועדי הפינוי ויעדי הסילוק‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫הפעלת מערך של חיוב את בעלי המגרשים הפנויים למנוע השלכת פסולת למגרשים אלה‬
‫באמצעות גידורם וניקיונם ‪ .‬אי ביצוע של בעלי המגרשים‪ ,‬המועצה תבצע המועצה ותחייבם‬
‫בהוצאות‪.‬‬
‫התקנת מערכת שילוט (איסור השלכת פסולת ברשות הרבים) – בשטחים פתוחים בהם‬
‫צפויה השלכת פסולת בנין‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפעלת מערכת אכיפה‪ ,‬הסברה ומניעה‪:‬‬
‫מערך הסברה ופרסום שמטרתו שינוי המודעות והרגלי ההתנהגות של הציבור בנושא מניעת‬
‫השלכת פסולת (עודפי עפר ובנין) ברשות הרבים‪.‬‬
‫הקצאת כח אדם להגדלת והגברת מערך האכיפה‪ ,‬מודעות הציבור ומעורבותו באמצעות‬
‫מינוי והפעלת מערך מפקחים ונאמני ניקיון בהתאם לחוק שמירת הניקיון‪ ,‬התשמ"ד –‬
‫‪.1984‬‬
‫‪‬‬
‫בניית מערך זמין‪ ,‬יעיל ונוח של אמצעים ומיתקנים לפינוי הפסולת וסילוקה‪:‬‬
‫הצבת מכולות ייעודיות בתוך שטח אתר הבנייה ע"י יצרן פסולת הבנייה (משפץ‪ ,‬קבלן)‪.‬‬
‫הרשות המקומית תעמיד מאגר של מכולות ושירותי פינוי פסולת בנייה באופן עצמאי‬
‫או ע"י קבלן פרטי‪.‬‬
‫יצרן פסולת הבנייה מזמין מהרשות המקומית שירותי פינוי פסולת בנייה או לחילופין‬
‫מקבלן פרטי המספק שירותי פינוי פסולת בנייה‪.‬‬
‫פסולת הבנייה משונעת מאתר מקור יצירתה או אחסונה אל אתר הסילוק הסופי או‬
‫למפג"ש או לאתר‪/‬מיתקן שבו נעשה שימוש בפסולת (מחזור‪/‬שימוש חוזר)‪.‬‬
‫הרשות המקומית תפרסם ברבים הודעה על מיקומם של אתרים שקבעה לפינוי הפסולת‪.‬‬
‫הבקשות המפורטות בסעיפים א' ו‪-‬ב' הוגשו למשרד להגנת הסביבה אך טרם התקבלה תשובה ‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫האיגוד הכין והגיש עבור עיריית חדרה "קול קורא" לסיוע לרשויות מקומיות המקדימות את‬
‫המעבר להפרדה במקור של הפסולת הביתית לשני זרמים‪ ,‬זרם רטוב אשר מכיל אך ורק פסולת‬
‫אורגנית רקבובית וזרם יבש המכיל את כל היתר מרכיבי הפסולת‪.‬‬
‫האיג וד הכין תוכנית תפעולית וכלכלית אשר תואמת את חבילת התמריצים אשר הגדיר המשרד‬
‫להגנת הסביבה‪ .‬התוכנית התבססה בהגדרת תשתיות במקטע הפנים עירוני‪ :‬הוגדרו כמויות ונפחי‬
‫מכלי אצירה להפרדה במקור לכל זרם ‪ ,‬צרכים לבינוי והתאמה של חדרי ומשטחי אשפה במבני‬
‫המגורים ברשות ‪ ,‬תוכנית מפורטת לחינוך והסברה בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי‪ ,‬קמפיינים‬
‫סביבתיים לליווי התפעולי להטמעה בפועל והוצאות תפעוליות נוספות (תמריץ בית אב)‪ .‬התוכנית‬
‫לוותה בלוחות זמנים ואבני דרך לביצוע בשכונות ‪.‬‬
‫הבקשה לסיוע הייתה ע"ס כ‪ 20 -‬מיליון ‪ ₪‬כאשר בפועל הבקשה התקבלה והוקצה תקציב של כ‪18 -‬‬
‫מיליון ‪₪‬‬
‫‪62‬‬
‫אגף תכנון‪,‬‬
‫רישוי‬
‫וחינוך‬
‫‪63‬‬
‫תכנון סביבתי‬
‫ככל שהולכת וגוברת בעולם ההכרה‪ ,‬שקיימות היא חלק נכבד וחשוב מסדר היום הציבורי‪ ,‬כך גוברת‬
‫ההבנה שבעזרת תכנון קשוב לסביבה‪ ,‬ופיתוח מתחשב בה‪ ,‬ניתן יהיה למנוע בעיות ולשפר‪ ,‬לאין ערוך‪,‬‬
‫את איכות חיינו וחיי ילדנו‪ .‬מערכת התכנון היא המספקת את המסגרת החוקית‪ .‬שינויים אלה בסביבה‪.‬‬
‫מערכת התכנון הרשמית במדינה פועלת מתוקף "חוק התכנון והבניה"‪ ,‬במסגרת זו כל בניה וכל שינוי‬
‫בפני הקרקע חייבים לקבל היתר של מוסד תכנון‪ ,‬וקבלת היתר מותנית בהיותו תואם תכנית ברת תוקף‪.‬‬
‫התכנון הסביבתי שואף להטמיע את נושאי איכות הסביבה השונים כבר בשלבי התכנון הסטטוטורי‬
‫השונים בתכניות ובבקשות להיתרים המוגשים על פיהן‪ .‬הכללת שיקולים סביבתיים בשלבים הראשונים‬
‫של התכנון‪ ,‬אמורה להבטיח תכנון נכון מבחינה סביבתית ולמנוע או למזער חיכוכים סביבתיים עתידיים‬
‫לעת ביצוע והפעלת הפרויקט‪.‬‬
‫בהמשך אחראי האיגוד למתן תנאים ברישיון עסק של עסקים שבפעילות יש היבטים סביבתיים‪.‬‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון‪-‬כרמל פועל מכוח חוק התכנון והבניה‪ ,‬התשכ"ה – ‪,1965‬‬
‫ומיצג את עצמו ב‪ 6 -‬ועדות מקומיות לתכנון ולבנייה (חדרה‪ ,‬עמק חפר‪ ,‬חוף הכרמל‪ ,‬שומרון‪ ,‬מנשה –‬
‫אלונה ושרונים)‪ .‬במסגרת זו נוכח האיגוד בישיבות ועדות התכנון המקומיות‪ .‬האיגוד מחווה דעתו בכל‬
‫הבקשות להיתרי בנייה‪ ,‬שלהן השלכות סביבתיות‪ ,‬וקובע את התנאים הסביבתיים להוצאת היתרי בנייה‬
‫ומלווה הכנת תכניות מקומיות ומפורטות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מייעץ האיגוד באופן שוטף למהנדסי הועדות‬
‫המקומיות בנושאים סביבתיים הרלוונטיים לתחום עיסוקם ומעדכן אותם על החידושים בתחומים‬
‫הסביבתיים השונים שלהם השלכות לתחום התכנון‪.‬‬
‫התנאים הסביבתיים הנקבעים ע"י האיגוד במתן היתרים (ובהמשך גם ברישיונות עסק) מבטיחים‬
‫שהפעילות הכלכלית בסביבתם של תושבי האזור (תעשיה‪ ,‬מלאכה‪ ,‬מסעדות‪ ,‬גני אירועים רפתות‪ ,‬לולים‬
‫וכד') בטווח קרוב תפעל ללא (או במינימום) מטרדים לסביבתם‪ .‬השתתפות האיגוד בשלבים המוקדמים‬
‫של גיבוש תוכניות מאפשרת הבטחת האינטרסים הסביבתיים לטווח הארוך‪.‬‬
‫אחרי כל פניה של הועדות לאיגוד להתייחסות לתוכנית נערך סיור בעסק לבדיקת ההיבטים הסביבתיים‬
‫של העסק‪ ,‬לחילופין במקרה של תכנון והיתרים נערכת פגישה עם מתכנן התוכנית‪ ,‬לבסוף ניתנת חוות‬
‫דעת האם התוכנית תאושר ובאלו תנאים עליו לעמוד‪.‬‬
‫חוות הדעת והסיורים נעשים לפי סוג הבקשה בשיתוף עם אגף קרקע ושפכים ואגף אויר‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫רישוי עסק‬
‫האגף פועל מכוח חוק רישוי עסקים‪ ,‬התשכ"ח‪ ,1968-‬האיגוד מטפל בבקשות לרישוי עסקים של כ‪10 -‬‬
‫רשויות‪ ,‬מועצות מקומיות ומועצות אזוריות במרחב שיפוטו‪.‬‬
‫נוהל הטיפול בבקשה לרישוי עסק הוא כדלהלן‪:‬‬
‫כאשר מתקבלת פניה של מנהלי רישוי עסקים ברשות המקומית להתייחסות לבקשה לרישיון עסק נערך‬
‫סיור בעסק לבדיקת ההיבטים הסביבתיים של העסק‪ ,‬ניתנת חוות דעת בשיתוף עם אגף קרקע ואגף‬
‫אויר‪ ,‬האם העסק זכאי לקבל אישור לרישיון עסק (לצמיתות‪ ,‬היתר זמני) ובאלו "תנאי מסגרת" עליו‬
‫לעמוד ברישיון‪.‬‬
‫"תנאי מסגרת" מגדירים את כל הדרישות הסביבתיות מאותו העסק‪.‬‬
‫העסקים מסווגים לפריטים ‪ ,A,B,C‬בהתאם לפוטנציאל הסיכון הסביבתי שלהם (גבוה‪ ,‬בינוני ונמוך)‪.‬‬
‫לאיגוד סמכות מלאה כנותני אישור בפריטי ‪.C‬‬
‫לאיגוד ישנה גם סמכות לאכוף את תנאי המסגרת שניתנו על ידו לעסקים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬טופלו ‪ 71‬בקשות לרישיון עסק‪ .‬פירוט העסקים שרישיונותיהם טופלו ע"י האיגוד מפורט‬
‫בנספח מס' ‪.1‬‬
‫התפלגות העסקים לפי פריטים‪:‬‬
‫סעיף‬
‫‪1.3‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪7.9‬‬
‫‪8.4‬‬
‫‪8.6‬‬
‫‪8.9‬‬
‫‪8.10‬‬
‫‪9.1‬‬
‫‪10.7‬‬
‫‪10.9‬‬
‫‪10.10‬‬
‫‪10.14‬‬
‫‪10.16‬‬
‫סה"כ בקשות‬
‫מהות‬
‫חומרים ותכשירים רפואיים‬
‫מעבדה לבדיקות כימיות מיקרוביולוגיות וביולוגיות‬
‫בעלי חיים לרבות ימיים‬
‫בית אוכל‬
‫בית קירור‬
‫מזון ומרכיביו לרבות משקאות וחומרי גלם‬
‫אחסנה‬
‫מכבסה ניקוי יבש‪ ,‬צביעת טקסטיל‬
‫קניון‬
‫שמחות ואירועים‬
‫הסעת נוסעים‬
‫כלי רכב‬
‫מוסך‬
‫ציוד מכני הנדסי כבד‬
‫כלי נשק ותחמושת‬
‫חומרי גלם לבנייה‪ ,‬מוצרי בנייה מוגמרים‬
‫חומרי גלם‪ ,‬מוצר מכשיר או חלקיו‬
‫חומרים מסוכנים לקיחים‪ ,‬רעילים או רדיואקטיביים‬
‫מתכת‪ ,‬מוצריה‪ ,‬מוצרים בעלי מרכיב מתכתי‪ ,‬גרוטאות מתכת‬
‫עץ‬
‫‪65‬‬
‫מספר בקשות‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪11‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪71‬‬
‫חינוך והסברה‬
‫אנו עובדים‪ ,‬לומדים וחיים בעולם המתפתח ללא הפסק‪ .‬החיים המודרניים גובים את מחירם לא מעט‬
‫על חשבון הסביבה‪ .‬אנחנו חייבים ללמוד לקיים יחסי גומלין עם הסביבה כדי שלדורות הבאים יוותר‬
‫משהו‪ .‬באיגוד ערים אנו פועלים רבות על מנת לקדם את המטרה שהיא הגברת המודעות לנושאים‬
‫הסביבתיים‪.‬‬
‫האיגוד פועל בשני אופנים‪:‬‬
‫פעילות במסגרת החינוך הפורמאלי‪ :‬עידוד בתי ספר לקיים פעילויות לימודיות‪ ,‬קהילתיות וסביבתיות‪.‬‬
‫סיוע בכתיבת תוכניות לימודיות לבתי הספר‪ ,‬ליווי והנחיית מועצות תלמידים ירוקות‪ ,‬חלוקת חומרי‬
‫הסברה והשאלת עזרי לימוד‪ .‬איתור ושילוב בתי ספר וגני ילדים בפרויקטים לימודיים סביבתיים‬
‫הנתמכים כספית ע"י המשרד לאיכות הסביבה‪.‬‬
‫פעילות במסגרת הבלתי פורמאלית והקהילתית‪ :‬קיום קורסי פעילים‪ ,‬שמטרתם העצמה של יחידים‬
‫בקהילות לפעול ביחד ולשנות את סביבת מגוריהם וחייהם‪ .‬הפקת חוברות בנושאים שונים הנמצאים‬
‫בטיפול האיגוד והפצתם‪ .‬ארגון מפגשי הסמכה לנאמני ניקיון והרצאות לקבוצות ע"פ פניה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬עלה פרויקט "רוכבים בעיר"‪ ,‬יוזמת עיריית חדרה בשיתוף איגוד ערים לשמירת איכות‬
‫הסביבה שרון‪-‬כרמל במטרה לעודד תושבים לרכב על אופניים‪ ,‬במקום לנסוע ברכב פרטי בשטח העיר‬
‫ובכך להפחית את פליטת המזהמים מכלי רכב‪ ,‬תוך תרומה לבריאות הרוכבים‪ .‬הפרויקט מיושם כחלק‬
‫מתכנית פעולה עירונית להפחתת גזי חממה וזהום אויר‪ ,‬וזאת במסגרת אמנת פורום ה‪.15-‬‬
‫‪66‬‬
‫משמר הסביבה‬
‫‪67‬‬
‫משמר הסביבה‬
‫בשנת ‪ 2008‬נקבע חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית‪-‬סמכות פקחים) התשס'ח(להלן "חוק‬
‫האכיפה הסביבתית")‪ .‬חוק האכיפה הסביבתית מאפשר לרשויות המקומיות ולאיגודי ערים להסמיך‬
‫פקחים במגוון רחב של חוקים סביבתיים‪ .‬הקנסות שיגבו בגין העברות הסביבתיות יופנו לקופת‬
‫הרשויות המקומיות אשר בתחומן בוצעה העברה‪ ,‬כתמריץ להגברה האכיפה הסביבתית בתחומן( בדומה‬
‫למנגנון הקיים בתחום דוחות החניה)‪ .‬רשות מעל ‪ 20,000‬תושבים מחויבת להקמת מערך פיקוחי בהתאם‬
‫להוראות החוק‪ .‬מערך פיקוח כולל פקחים שעברו הסמכה והכשרה ושמם מפורסם ברשומות‪.‬‬
‫בישיבת מועצת האיגוד הוחלט על הקמת ועדת למשמר הסביבה הכוללת יו"ר טל אליהו ושלושת נציגים‬
‫המורכבים מחברי מועצת האיגוד‪ .‬היועץ המשפטי של האיגוד ישמש כתובע מטעם האיגוד‪ .‬סוכם כי עמי‬
‫חתוכה‪ ,‬עובד האיגוד אשר קיבל את ההסמכה הנדרשת ושמו רשום ברשומות ישמש כרכז‪/‬פקח משמר‬
‫הסביבה בתחום האיגוד‪ .‬יו"ר האגוד ‪ ,‬מר אילן שדה‪ ,‬הסמיך את עמי חתוכה לביצוע פעולות אכיפה בכל‬
‫תחום השיפוט של האיגוד‪ .‬האיגוד שלח מכתבים לעדכן בדבר החוק האכיפה הסביבתית לכל הרשויות‬
‫ובינן ‪ ,‬רשויות מעל ‪ 20,000‬תושבים ‪ ,‬המחויבות להפעיל את משמר הסביבה בתחומן‪ .‬הרשויות אשר נתנו‬
‫את הסכמתן לביצוע פעולות אכיפה סביבתית ע"י האיגוד הן‪:‬אור עקיבא‪ ,‬אליכין‪ ,‬מנשה‪ ,‬באקה‪-‬ג'ת‪,‬‬
‫אלונה‪ ,‬בנימינה גבעת עדה‪ ,‬זכרון‪ ,‬כפר יונה ‪ ,‬פרדס חנה‪ .‬פעילות האכיפה אותה מבצע עמי חתוכה כוללת‬
‫סיורים יזומים לאיתור מפגעים סביבתיים ומענה לקריאות תושבים‪ ,‬המוקדים ונציגי הרשויות בענין‬
‫מטרדי זיהום אוויר בתחומן‪ .‬עבירות בגין המפגעים הסביבתיים מתועדות וניתן קנס כספי למפרי החוק‪.‬‬
‫החיקוקים תחת חוק אכיפה סביבתית‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חוק שמירת הניקיון התשמ"ד ‪,1984‬‬
‫‪‬‬
‫צו ניקוי‪,‬‬
‫‪‬‬
‫חוק הדרכים(שילוט)‪,1966‬‬
‫‪‬‬
‫סילוק ומחזור צמיגים תשס"ז (‪,)2007‬‬
‫‪‬‬
‫חוק הפיקדון על מכלי משקה התשנ"ט ‪1999‬‬
‫‪‬‬
‫חוק למניעת מפגעים התשכ"א ‪1961‬‬
‫‪‬‬
‫פקודת היערות‬
‫‪‬‬
‫חוק הגנת הצומח התשט"ז ‪( 1956‬כולל תקנות הגנת הצומח תשל"ז ‪)1977‬‬
‫‪‬‬
‫פקודת המכרות‬
‫אגף משמר הסביבה באיגוד ערים לאיכות הסביבה שרון‪-‬כרמל אחראי על אכיפה סביבתית‪ ,‬בניהולו של‬
‫מנכ"ל האיגוד ובפיקוחו של עמי חתוכה רכז‪/‬פקח‪ .‬באחריות האגף לפקח ולהטיל קנסות בתחומים‬
‫הבאים‪ :‬השלכת פסולת ברשות הרבים לרבות פסולת בנין ופסולת נוזלית‪ ,‬השלכת גזם‪ ,‬השלכת חומר‬
‫מסוכן וכן ציור וחריטה או הדבקה שלט שלא כדין‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫הפעילות של משמר הסביבה הינה בתחומים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬סיורים יזומים בתחומי הרשויות החברות באיגוד לגילוי עבריינים סביבתיים‪.‬‬
‫‪ .2‬איתור מבצעי העברות הסביבתיות‪.‬‬
‫‪ .3‬הטלת קנסות והתראות על מפגעים וסילוק מפגעים‪.‬‬
‫‪ .4‬מענה לתלונות ציבור על מטרדים סביבתיים המתקבלים דרך הרשות וביניהם מטרדי ריח‪,‬‬
‫שריפות גזם‪ ,‬מפגעי אסבסט וכדו'‪.‬‬
‫‪ .5‬איתור מפגעי ריח חמור שמקורו ממפחמות המופעלות מאזורי ג'נין‪.‬‬
‫סיכום פעילות משמר הסביבה לשנת ‪:0202‬‬
‫משמר הסביבה החל את פעילותו ביולי ‪ .2010‬בין החודשים יולי ועד דצמבר בשנת ‪ , 2010‬טופלו במסגרת‬
‫משמר הסביבה ‪ 136‬תלונות ציבור‪ 96% .‬הגיעו מעיריית חדרה באמצעות מוקד העירייה‪ .‬האיגוד דוגל‬
‫בשיתוף פעולה ומעורבות הרשויות ועל כן‪ ,‬תלונות תושבים מועברים דרך המוקד העירוני אל רכז משמר‬
‫הסביבה‪ .‬כל תלונה מקבלת מענה באמצעות טופס תלונה הכולל את פרטי התלונה ואופן טיפולה‪ .‬הטופס‬
‫נשלח אל שולח התלונה (באם השאיר פרטי התקשרות) ואל הרשות המקומית‪ 92% .‬מהתלונות היו עקב‬
‫מטרדי ריח כאשר ‪ 47%‬מהן הן עקב מפחמות‪ .‬אופן הטיפול במטרד המפחמות ניתן בהמשך‪32% .‬‬
‫מהתלונות סווגו כ"לא ידוע" מאחר והתלונה לא הגיעה בזמן אמת ועל כן לא ניתן לאתר את מקור‬
‫המטרד‪ .‬הדבר נכון בעיקר לעניין מטרדי ריח‪.‬‬
‫באיורים הבאים ניתן לראות סיווג התלונות לפי מקורות שונים‪:‬‬
‫איור מס' ‪ – 1‬סיווג התלונות לפי הרשות המקבלת את התלונה‬
‫איור מס' ‪ - 2‬סיווג התלונות לפי סוג התלונה‬
‫איור מס' ‪ - 3‬סיווג התלונות לפי מקור המטרד‬
‫איור מס' ‪ - 4‬סיווג התלונות לפי מקור קבלת התלונה‬
‫‪69‬‬
‫סיווג התלונות לפי הרשות‬
‫‪1%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪1%‬‬
‫איור מס' ‪1‬‬
‫חדרה‬
‫פרדס חנה‬
‫אור עקיבא‬
‫בנימינה‬
‫תלמי אלעזר‬
‫‪96%‬‬
‫סיווג התלונות לפי סוג התלונה‬
‫איור מס' ‪2‬‬
‫‪1%‬‬
‫ריח‬
‫זיהום אוויר‬
‫רעש‬
‫‪7%‬‬
‫‪92%‬‬
‫סיווג התלונות לפי מקור המטרד‬
‫איור מס' ‪3‬‬
‫לא ידוע‬
‫תשתיות‬
‫חקלאות‬
‫מפחמות‬
‫מפעלים‬
‫‪13%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪47%‬‬
‫סיווג התלונות לפי מקור קבלת התלונה‬
‫איור מס' ‪4‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪71‬‬
‫מוקד עירוני‬
‫אחר‬
‫טיפול במטרד המפחמות‬
‫באוקטובר ‪ 2010‬הגיעו מספר רב של תלונות מספר רב של תלונות של תושבי חדרה ופרדס חנה ‪-‬כרכור‬
‫בעניין מטרד זיהום אוויר קשה של ריחות שריפה בעיקר בשעות הלילה ועד שעות הבוקר המוקדמות ‪.‬‬
‫פקח משמר הסביבה באיגוד ביצע סיורים בשטח העיר חדרה וסביבותיה בהתאם למועד התלונה וכיוון‬
‫הרוח בעת התלונה‪ ,‬במטרה להתחקות אחר מקור הזיהום ‪.‬נמצאו מעט עדויות של שריפת גזם חקלאי‬
‫ומקרה בודד של שריפת פסולת באזור בקה‪-‬ג'ת בהם הוא טיפל מיידית ‪.‬בסה"כ ממצאים אלו היו‬
‫דלים בהשוואה לגודל המטרד‪.‬‬
‫עלה החשד שמקור הזיהום הינו ממפחמות (ערימות גזם לייצור פחם) הפועלות מזרחית למוא"ז מנשה‪.‬‬
‫לאור זאת ‪,‬יצא סיור משותף של מספר פקחים במספר רשויות במטרה לבצע סקירה של שטח נרחב‬
‫במקביל ‪,‬בעת תלונה בזמן אמת ‪.‬‬
‫עפ"י ממצאי הסיורים‪ ,‬מטרדי הריח נובעים בעיקר מפעילות מפחמות מזרחית למוא"ז מנשה‪ .‬בסיור‬
‫נתגלו מספר ממצאים‪:‬‬
‫‪ .1‬בכביש שבין מצפה אילן למוצב ריחן (מעבר ריחן) – מפחמה פעילה‪ 3 ,‬ערמות‪ ,‬עשן כבד‪.‬‬
‫‪ .2‬משריפת אשפה בברטעה המזרחית בוואדי שמתחת לישוב ריחן – נראה מהכביש עשן כבד‪.‬‬
‫‪ .3‬מפחמה דרומית למוצב ריחן מעבר לגדר ההפרדה – עשן מתמר לכיוון המוצב‪ ,‬עשן בינוני‪.‬‬
‫‪ .4‬בכביש שבין מוצב ריחן לישוב ריחן – מפחמה פעילה מימין לכביש‪ ,‬עשן כבד‪.‬‬
‫‪ .5‬בוואדי היורד מהמפחמה שליד ריחן ולכיוון ברטעה – ‪ 4‬מפחמות פעילות‪ ,‬עשן בינוני‪.‬‬
‫בעקבות הממצאים הומלץ להעביר את הדיווח למנהל האזרחי להתיחסות לצורך אכיפה‪ .‬הפנייה‬
‫הועברה לעיריית חדרה‪.‬‬
‫כביש ‪ 596‬סמוך לריחן תאור ‪:‬זיהום אוויר ממפחמה פעילה‬
‫‪70‬‬
‫נספחים‬
‫‪72‬‬
‫נספח מס' ‪ - 5‬רישוי עסקים באיגוד ערים לשמירת הסביבה (שרון‪-‬כרמל) בשנת ‪6454‬‬
‫פירוט העסקים שרישיונותיהם טופלו ע"י האיגוד‪:‬‬
‫חדרה‬
‫‪ .1‬שם העסק‪ :‬תיקון תקרים‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬זוהר קשת‬
‫מהות העסק‪ :‬תיקון תקרים‪.‬‬
‫מס' פריט‪ 8.9 :‬ד'‬
‫גוש‪ 10014 :‬חלקה‪202 :‬‬
‫כתובת‪ :‬קומבה ‪ 34‬א‬
‫‪ .2‬שם העסק‪ :‬בית קרור‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬חב' זאב קוטנר בע"מ ; קוטנר זאב‬
‫מהות העסק‪ :‬בית קירור למוצרי מזון‬
‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬
‫חלקה‪51 :‬‬
‫גוש‪10014 :‬‬
‫כתובת‪ :‬רחוב המסגר ‪4‬‬
‫‪ .3‬שם העסק‪ :‬פיצוחים וממתקים‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬פיסטאצו קו ‪ 7‬בע"מ; גלעם עדי‬
‫מהות העסק‪ :‬פיצוחים – קלייה‪ ,‬קפה – קלייה וטחינה‬
‫מס' פריט‪ 4.6 :‬א'‬
‫ממתקים – מקום למכירתם‬
‫‪ 4.7‬א'‬
‫כתובת‪ :‬ויצמן ‪ 69‬גוש‪ 10034 :‬חלקה‪162 :‬‬
‫‪ .4‬שם העסק‪ :‬צורי אל אלומיניום בע"מ‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬צורי אל אלומיניום בע"מ ; קרדי אלי אייל‬
‫מהות העסק‪ :‬מסגרייה‬
‫מס' פריט‪ 10.14 :‬ג'‬
‫כתובת‪ :‬רח' בעלי מלאכה ‪ ,13‬א‪.‬ת‪ .‬צפוני גוש‪ 10001 :‬חלקה‪20 :‬‬
‫‪ .5‬שם העסק ‪ :‬משרד להובלה של משאיות‬
‫(הבקשה הוחזרה)‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה) ‪ :‬נהגי חדרה בע"מ‬
‫מהות העסק ‪ :‬משרד להובלה של משאיות‬
‫מס' פריט ‪ 8.6 :‬ב‬
‫גוש‪ 10025 :‬חלקה‪92:‬‬
‫כתובת ‪ :‬צה"ל ‪999‬‬
‫‪ .6‬שם העסק‪ :‬משרד הסעות ‪ -‬א‪.‬צ‪ .‬טס בע"מ‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬א‪ .‬צ‪ .‬טס בע"מ (ח‪.‬פ‪ ,)511914376 .‬אביבה זגורי (ת‪.‬ז‪.)56456965 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬משרד הסעות‬
‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬
‫גוש‪ 10014 :‬חלקה‪44 :‬‬
‫כתובת‪ :‬קומבה ‪ ,10‬חדרה‬
‫‪73‬‬
‫‪ .7‬שם העסק‪ :‬מוסך א‪.‬פ‪.‬צ‪ .‬שרותי רכב‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬א‪.‬פ‪.‬צ‪ .‬שרותי רכב בע"מ ; רכטר ירון‬
‫מהות העסק‪ :‬מוסך מכונאות כללית‬
‫מס' פריט‪ 8.9 :‬א'‬
‫גוש‪ 10014 :‬חלקה‪40 :‬‬
‫כתובת‪ :‬רחוב קומבה ‪ 14‬א‪.‬ת‪ .‬דרומי חדרה‬
‫‪ .8‬שם העסק‪ :‬מזנון פלאפל (פאלפל ביאליק) (הבקשה נדחתה)‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬שי סקיאן (ת‪.‬ז‪)31452485 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬מזנון פאלפל‬
‫מס' פריט‪ 4.2 :‬ב'‪4.8 ,‬‬
‫חלקה‪29 :‬‬
‫גוש‪10041 :‬‬
‫כתובת‪ :‬ביאליק ‪ ,56‬חדרה‬
‫‪ .9‬שם העסק‪ :‬מכבסה‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬אלגברי עודד‬
‫מהות העסק‪ :‬מכבסה‬
‫מס' פריט‪6.4 :‬‬
‫גוש‪ 10034 :‬חלקה‪406 :‬‬
‫כתובת‪ :‬רחוב הנשיא ‪ ,73‬חדרה‬
‫‪ .10‬שם העסק‪ :‬אולם שמחות "ארמון דוד" (הבקשה נדחתה)‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬מ‪.‬ב‪.‬ב ארועים בע"מ (ח‪.‬פ‪ ,)513809335 .‬בן ברוך משה (ת‪.‬ז‪)2689796 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬משקאות משכרים – מקום לצריכתם‪ ,‬אולם שמחות‬
‫מס' פריט‪ 7.9 ,4.8 :‬א‬
‫חלקה‪386 :‬‬
‫גוש‪10034 :‬‬
‫כתובת‪ :‬הנשיא ויצמן ‪ ,75‬חדרה‬
‫‪ .11‬שם העסק‪ :‬אס או אס (ח‪.‬פ‪)511071292 .‬‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬אס או אס שירותי רכב; פרטר משה (ת‪.‬ז‪)9588658 .‬‬
‫מס' פריט‪ 8.6 :‬א‪ 8.6 ,‬ד‪ 8.9,‬א‪ 8.9 ,‬ב‪ 8.9 ,‬ג‬
‫מהות העסק‪ :‬כלי רכב – מקום למכירתם ותיווכם‪ ,‬כלי רכב – מקום להתקנת אבזרים בו‪ ,‬מוסך ‪-‬‬
‫מכונאות כללית‪ ,‬מוסך – חשמלאות רכב בלבד‪ ,‬מוסך – פחחות וצביעת רכב‪.‬‬
‫גוש‪ 10014 :‬חלקה‪42 :‬‬
‫כתובת‪ :‬רחוב קומבה‪ ,‬א‪.‬ת‪ .‬דרומי חדרה‬
‫‪ .12‬שם העסק‪ :‬חניון מעל ‪ 500‬מ'‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬ק‪.‬ל‪.‬ח‪ .‬לב – חדרה; ניר ברקן (ת‪.‬ז‪)27881366 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬חניון לכלי רכב ששטחו מעל ‪ 500‬מ"ר‬
‫מס' פריט‪ 8.6 :‬ב'‬
‫כתובת‪ :‬שד' רוטשילד ‪ 40‬חדרה גוש‪ 10037 :‬חלקה‪6 :‬‬
‫‪ .13‬שם העסק‪ :‬קניון לב חדרה בע"מ‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬ק‪.‬ל‪.‬ח‪ .‬לב – חדרה ; ניר ברקן (ת‪.‬ז‪)27881366 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬קניון ‪ -‬ניהולו‬
‫מס' פריט‪ 6.8 :‬א'‬
‫כתובת‪ :‬שד' רוטשילד ‪ 40‬חדרה גוש‪ 10037 :‬חלקה‪6 :‬‬
‫‪74‬‬
‫‪ .14‬שם העסק‪ :‬בית קירור לבצקים ובשר‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬חסון משה (ת‪.‬ז‪ ;)5302618 .‬לוי בנימין (ת‪.‬ז‪ ;)5786672 .‬חסון את לוי‬
‫בע"מ‬
‫מהות העסק‪ :‬בית קירור למוצרי מזון‬
‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬
‫חלקה‪105 :‬‬
‫כתובת‪ :‬רחוב קומבה ‪ 6‬גוש‪10014 :‬‬
‫‪ .15‬שם העסק‪ :‬מטווח ירי תחמושת‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬טיטניום בע"מ‪ ,‬עמרם אברהם (ת‪.‬ז‪)10357374 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬מטווח ירי‬
‫מס' פריט‪ 9.1 :‬ב'‬
‫גוש‪ 10037 :‬חלקה‪39 :‬‬
‫כתובת‪ :‬רח' הגיבורים ‪ 72‬חדרה‬
‫‪ .16‬שם העסק‪ :‬אלקטרו מכניקה‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬ליבליך יוסי (ת‪.‬ז‪ ,)58004292 .‬מריאן לאופר (ת‪.‬ז‪)16468449 .‬‬
‫מס' פריט‪ 10.9 :‬מנועים מ‪ .‬לייצורם (עסק לתיקון משאבות)‬
‫מהות העסק‪ :‬תיקון ובדיקת משאבות‪.‬‬
‫כתובת‪ :‬רחוב פרידלנדר ‪ ,12‬א‪.‬ת‪ .‬דרומי חדרה‬
‫גוש‪ 10014 :‬חלקה‪192 :‬‬
‫‪ .17‬שם העסק‪ :‬תחנת הכוח (אורות רבין) (חניון)‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬חברת חשמל לישראל‪ ,‬דקל גיורא‬
‫מס' פריט‪ 8.6 :‬ב ‪ -‬חניון לכלי רכב ששטחו מעל ‪ 500‬מ"ר‬
‫מהות העסק‪ :‬תחנת כוח‬
‫גוש‪ 10652 :‬חלקה‪1 :‬‬
‫כתובת‪ :‬תחנת הכוח‪ ,‬חדרה‬
‫‪ .18‬שם העסק‪ :‬תחנת הכוח (אורות רבין) (חניון)‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬חברת חשמל לישראל‪ ,‬דקל גיורא‬
‫מס' פריט‪.9.1 :‬א‪ .‬כלי נשק ותחמושת אחזקתם‬
‫מהות העסק‪ :‬תחנת כוח‬
‫גוש‪ 10652 :‬חלקה‪1 :‬‬
‫כתובת‪ :‬תחנת הכוח‪ ,‬חדרה‬
‫‪ .19‬שם העסק‪ :‬תחנת הכוח (אורות רבין) (חניון)‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬חברת חשמל לישראל‪ ,‬דקל גיורא‬
‫מס' פריט‪ .910.14 :‬ג מסגרייה‬
‫מהות העסק‪ :‬תחנת כוח‬
‫כתובת‪ :‬תחנת הכוח‪ ,‬חדרה‬
‫גוש‪ 10652 :‬חלקה‪1 :‬‬
‫‪75‬‬
‫‪ .20‬שם העסק‪ :‬תחנת הכוח (אורות רבין) (חניון)‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬חברת חשמל לישראל‪ ,‬דקל גיורא‬
‫מס' פריט‪.10.10 :‬ב‪ .‬חומרים מסוכנים לקיחים‪ ,‬רעלים ‪ -‬איחסונם‬
‫מהות העסק‪ :‬תחנת כוח‬
‫גוש‪ 10652 :‬חלקה‪1 :‬‬
‫כתובת‪ :‬תחנת הכוח‪ ,‬חדרה‬
‫‪ .21‬שם העסק‪ :‬מכבסה שלג חדרה ‪1985‬‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬מכבסת שלג חדרה ‪ ; 1985‬פולינר שמואל‬
‫מהות העסק‪ :‬מכבסה‬
‫מס' פריט‪6.4 :‬‬
‫חלקה‪138 :‬‬
‫גוש‪10014 :‬‬
‫כתובת‪ :‬רח' אסטוריה מאיר ‪7‬‬
‫‪ .22‬שם העסק‪ :‬תחנת הכוח (אורות רבין) (חניון)‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬חברת חשמל לישראל‪ ,‬דקל גיורא‬
‫מס' פריט‪ :‬מעבדה לבדיקות כימיות מיקרוביולוגיות וביולוגיות‬
‫מהות העסק‪ :‬תחנת כוח‬
‫כתובת‪ :‬תחנת הכוח‪ ,‬חדרה‬
‫גוש‪ 10652 :‬חלקה‪1 :‬‬
‫אור‪-‬עקיבא‬
‫‪ .23‬שם העסק‪ :‬קניון אורות‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬פוליקמן קובי‬
‫מס' פריט‪ 6.8 :‬א'‬
‫כתובת‪ :‬קניון אורות‬
‫מהות העסק‪ :‬קניון ‪ -‬ניהולו‬
‫גוש‪ 10629 :‬חלקה‪3 :‬‬
‫‪ .24‬שם העסק‪ :‬מחסני כמעט חינם‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬ע‪.‬ר‪ .‬צים שיווק ישיר; פוגל יצחק‬
‫מהות העסק‪ :‬סופרמרקט‬
‫מס' פריט‪ 4.2 :‬ג' ‪ 4.6 ,‬א'‬
‫גוש‪ 10200 :‬חלקה‪7 :‬‬
‫כתובת‪ :‬פארק תעשייה צפון‬
‫‪ .25‬שם העסק‪ :‬ילו רשת חנויות נוחות בע"מ‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬אלירן פדידה; ילו רשת חנויות נוחות בע"מ‬
‫מהות העסק‪ :‬בית אוכל אחר‬
‫מס' פריט‪ 4.2 :‬ב‪ 4.7 ,‬א‪4.8 ,‬‬
‫כתובת‪ :‬קניון אורות‬
‫גוש‪10629 :‬‬
‫חלקה‪3 :‬‬
‫‪ .26‬שם העסק‪ :‬בן עמי שביט בע"מ‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬בן עמי בריתני שביט‬
‫מהות העסק‪ :‬ייצור עוגות ועוגיות‬
‫מס' פריט‪ 4.6 :‬א'‬
‫כתובת‪ :‬רחוב ערבה‪ ,‬מגרש ‪ ,86‬אזור תעשיה אור עקיבא גוש‪10139 :‬‬
‫‪76‬‬
‫חלקה‪19 :‬‬
‫‪ .27‬שם העסק‪ :‬סינוגה מדיקל בע"מ‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬סגמן יוסף (ת‪.‬ז‪ ,)54312939 .‬ענת סגמן (ת‪.‬ז‪)55093983 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬מחקר ופיתוח‪ ,‬ייצור ושיווק מכשור רפואי‬
‫מס' פריט‪.1.3 :‬א‬
‫גוש‪ 10614 :‬חלקה‪83:‬‬
‫כתובת‪:‬פארק תעשייה צפון‪ ,‬אור עקיבא‬
‫‪ .28‬שם העסק‪ :‬דיפבריז‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬קושניר יגאל (ת‪.‬ז‪ ,)1438720 .‬סידי ניב (ת‪.‬ז‪)27382076 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬מחקר ופיתוח‪ ,‬ייצור ושיווק מכשור רפואי‬
‫מס' פריט‪.1.3 :‬א‬
‫גוש‪ :‬חלקה‪:‬‬
‫כתובת‪:‬פארק תעשייה צפון‪ ,‬אור עקיבא‬
‫‪ .29‬שם העסק‪ :‬דנלוקס ישראל בע"מ (ח‪.‬פ‪)512303207 .‬‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬יהודית ישראל (ת‪.‬ז‪)11517661 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬נרות – מקום לייצורם או להחסנתם‬
‫מס' פריט‪10.9 :‬‬
‫כתובת‪ :‬פארק תעשייה צפון (מתחם ורדינון)‪ ,‬אור עקיבא‬
‫גוש‪:‬‬
‫חלקה‪:‬‬
‫‪ .30‬שם העסק‪ :‬שוארמה אורות ‪2‬‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬לנקרי בן (ת‪.‬ז‪)302091376 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬מכירת שווארמה‬
‫מס' פריט‪ 4.2 :‬ב'‬
‫חלקה‪877 :‬‬
‫גוש‪10635 :‬‬
‫כתובת‪ :‬הנשיא ויצמן ‪15‬‬
‫‪ .31‬שם העסק‪ :‬דר ‪ -‬פלסט‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬ערן מאייר (ת‪.‬ז‪)5662432 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬אחסנת מוצרים וחומרים‬
‫מס' פריט‪ 6.1 :‬א' ;‬
‫גוש‪ 10614 :‬חלקה‪1 :‬‬
‫כתובת‪ :‬פארק תעשיה צפון ‪ ,‬אור עקיבא‬
‫‪ .32‬שם העסק‪ :‬ש‪ .‬שסטוביץ‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬יוני שסטוביץ (ת‪.‬ז‪)510436124 .‬‬
‫מס' פריט‪ 6.1 :‬א' ‪ 1.2 ,‬ב' ‪ 4.6 ,‬ג'‪ 4.7 ,‬ב' מהות העסק‪ :‬חומרים ותכשירים קוסמטיים‪,‬‬
‫תמרוקים – איחסונם‪ ,‬מצרכי מזון – מקום לאחסנתם‪ ,‬מצרכי מזון – מקום למכירתם בסיטונות‪,‬‬
‫מקום המיועד לאחסנה ששטחו ‪ 50‬מ"ר ומעלה‪.‬‬
‫חלקה‪4 :‬‬
‫גוש‪12614 :‬‬
‫כתובת‪ :‬פארק תעשיה צפון‬
‫‪ .33‬שם העסק‪ :‬נתיבי השלום אקספר בע"מ‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬וענונו שלום (ת‪.‬ז‪ ,)61974010 .‬וענונו רועי (ת‪.‬ז‪)40808578 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬משרד חברת הסעות‬
‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬
‫גוש‪ 10639 :‬חלקה‪20:‬‬
‫כתובת‪ :‬זבוטינסקי ‪ ,4‬אור עקיבא‬
‫‪77‬‬
‫‪ .34‬שם העסק‪ :‬מאיר את בייגל תעש בע"מ‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬גלעד זילברברג (ת‪.‬ז‪)23779184 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬עוגות ושאר מיני מאפה‪ ,‬למעט לחם‪-‬מפעל לאפייתם‪.‬‬
‫מס' פריט‪ 4.6 :‬א‬
‫מהות העסק‪ :‬מצרכי מזון – מקום לאריזתם‪.‬‬
‫מס' פריט‪ 4.6 :‬ב‬
‫מהות העסק‪ :‬מצרכי מזון – מקום לאחסנתם‪.‬‬
‫מס' פריט‪ 4.6 :‬ג‬
‫מהות העסק‪ :‬מצרכי מזון – הובלתם‪.‬‬
‫מס' פריט‪ 4.6 :‬ד‬
‫חלקה‪4 :‬‬
‫גוש‪10618 :‬‬
‫כתובת‪ :‬פארק תעשייה צפון‪ ,‬אור עקיבא‬
‫‪ .35‬שם העסק‪ :‬קארמה סטאר שירותי ון‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬בן קינן (ת‪.‬ז‪ ,)40432205 .‬חואן מסל (ת‪.‬ז‪)11758083 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬קייטרינג – הכנת ‪ 500‬מנות‬
‫מס' פריט‪.4.6 :‬ה‬
‫כתובת‪ :‬קופולוביץ‪ ,‬א‪.‬ת‪ .‬אור עקיבא‬
‫גוש‪10629 :‬‬
‫חלקה‪3 :‬‬
‫‪ .36‬שם העסק‪ :‬שיש בוחבוט ציון (ח‪.‬פ‪)512303207 .‬‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬בוחבוט ציון (ת‪.‬ז‪)65722852 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬שיש – מקום למכירתו ועיבודו‬
‫מס' פריט‪ .10.7 :‬ב‬
‫חלקה‪:‬‬
‫גוש‪:‬‬
‫כתובת‪ :‬א‪.‬ת‪ .‬אור עקיבא‬
‫אלונה‬
‫‪ 0‬בקשות‬
‫בנימינה‬
‫‪ 0‬בקשות‬
‫גבעת עדה‬
‫‪ 0‬בקשות‬
‫זיכרון יעקב‬
‫‪ .37‬שם העסק‪ :‬נגריית ענבי (הבקשה הוחזרה)‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬ענבי ניסים (ת‪.‬ז‪ ,(5-1055234 .‬מרדכי ענבי (ת‪.‬ז‪(5-1055242 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬נגריה‬
‫מס' פריט‪.10.16 :‬ד‬
‫כתובת‪ :‬רח' היין ‪ ,10‬זיכרון יעקב גוש‪11305 :‬‬
‫חלקה‪3 :‬‬
‫‪ .38‬שם העסק‪ :‬אלפנט (ח‪.‬פ‪)058674557 .‬‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬סולומון שבת (ת‪.‬ז‪)058674557 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬חנות לצילום‬
‫מס' פריט‪10.9 :‬‬
‫כתובת‪ :‬מרכז מסחרי שמורת זיכרון‪ ,‬חנות ‪ ,105‬שכונת השמורה‪ ,‬זיכרון יעקב‬
‫גוש‪ 11319 :‬חלקה‪8 :‬‬
‫‪78‬‬
‫‪ .39‬שם העסק‪ :‬מיני מאפה‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬בוזגלו דני‬
‫מהות העסק‪ :‬בית מאפה – מוצרים מוגמרים‬
‫מס' פריט‪ 4.6 :‬א'‬
‫גוש‪ 10036 :‬חלקה‪48 :‬‬
‫כתובת‪ :‬רחוב הרברט סמואל ‪57‬‬
‫‪ .40‬שם העסק‪ :‬להג'נדה זכרון יעקב בע"מ (ח‪.‬פ‪)514420520 .‬‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬הדר איתן‪ ,‬פינשטיין אורי‬
‫מהות העסק‪ :‬מזנון – בית אוכל אחר (גלידרייה)‬
‫מס' פריט‪4.2 :‬ב'‬
‫כתובת‪ :‬מרכז מסחרי מול זיכרון‪ ,‬זיכרון יעקב גוש‪ :‬חלקה‪:‬‬
‫פרדיס‬
‫‪ .41‬שם העסק‪ :‬הסעות נוסעים (מרעי עלא הסעות)‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬מרעי עלאא (ת‪.‬ז‪)03380228 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬הסעת נוסעים‬
‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬
‫חלקות‪54,55 :‬‬
‫גוש‪11282 :‬‬
‫כתובת‪ :‬פרדיס‪ ,‬מיקוד ‪30898‬‬
‫חוף כרמל‬
‫‪ .42‬שם העסק‪ :‬אסף אליעזר שיווק בננות בע"מ‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬אסף אליעזר‬
‫מהות העסק‪ :‬בית קירור – למזון אחר ומרכיביו‬
‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬
‫חלקה‪:‬‬
‫גוש‪11902 :‬‬
‫כתובת‪ :‬גבע כרמל מגרש ‪17‬‬
‫‪ .43‬שם העסק‪ :‬בננות כרמל בע"מ (ח‪.‬פ‪)511290579 .‬‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬כרמל סלע (ת‪.‬ז‪)0-1969062 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬בית קירור – למזון אחר ומרכיביו – להבחלת בננות‪.‬‬
‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬
‫חלקה‪:‬‬
‫גוש‪11902 :‬‬
‫כתובת‪ :‬משק ‪ ,14‬גבע כרמל‬
‫‪ .44‬שם העסק‪ :‬שמואל אבני‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬שמואל אבני (ת‪.‬ז‪(002340446 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬בית קירור – למזון אחר ומרכיביו – להבחלת בננות‪.‬‬
‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬
‫חלקה‪28 :‬‬
‫גוש‪11285 :‬‬
‫כתובת‪ :‬משק ‪ ,80‬גבע כרמל‬
‫‪ .45‬שם העסק‪ :‬בננות איכות‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬מרדכי סיטבון (ת‪.‬ז‪(052374212 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬בית קירור – למזון אחר ומרכיביו – להבחלת בננות‪.‬‬
‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬
‫חלקה‪7 :‬‬
‫גוש‪11842 :‬‬
‫כתובת‪ :‬משק ‪ ,7‬גבע כרמל‬
‫‪79‬‬
‫‪ .46‬שם העסק‪ :‬מטע אבני בע"מ‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬משה אבני (ת‪.‬ז‪(02393312 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬בית קירור – למזון אחר ומרכיביו – להבחלת בננות‪.‬‬
‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬
‫חלקה‪14:‬‬
‫גוש‪11900 :‬‬
‫כתובת‪ :‬משק ‪ ,32‬גבע כרמל‬
‫‪ .47‬שם העסק‪ :‬צאקי – טרקטור (ח‪.‬פ‪)52602885 .‬‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬לוי יצחק (ת‪.‬ז‪)052602885 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬הסעת נוסעים – סיורים ותצפיות לאורך החוף‬
‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬
‫גוש‪ :‬חלקה‪:‬‬
‫כתובת‪ :‬חוף כרמל (נאות גולף‪ ,‬קיסריה)‬
‫‪ .48‬שם העסק‪ :‬חניון מרכז מיר"ב‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬כהן רחמים (ת‪.‬ז‪)071964654 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬חניון ששטחו מעל ל‪ 500-‬מ"ר‬
‫מס' פריט‪ 8.6 :‬ב'‬
‫חלקה‪:‬‬
‫גוש‪:‬‬
‫כתובת‪ :‬מרכז מיר"ב‪ ,‬חוף הכרמל‬
‫‪ .49‬שם העסק‪ :‬קרייף ישי (הבקשה הוחזרה)‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬קרייף ישי (ת‪.‬ז‪)023726508 .‬‬
‫מס' פריט‪.4.3 :‬ב מהות העסק‪ :‬בית קירור להבחלת בננות‬
‫חלקה‪:‬‬
‫כתובת‪ :‬משק ‪ ,13‬מושב צרופה גוש‪:‬‬
‫‪ .50‬שם העסק‪ :‬הסעות חוף כרמל בע"מ (ח‪.‬פ‪)513654178 .‬‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬נתן חג'ג (ת‪.‬ז‪)054287297 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬הסעת נוסעים – חניית הרכבים במרכז מיר"ב‬
‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬
‫חלקה‪25:‬‬
‫גוש‪11770 :‬‬
‫כתובת‪ :‬משק ‪ ,25‬צרופה‬
‫‪ .51‬שם העסק‪ :‬מליס לימוזין‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬יוחאי כרייף (ת‪.‬ז‪)059585562 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬הסעת נוסעים‬
‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬
‫חלקה‪27:‬‬
‫גוש‪11770 :‬‬
‫כתובת‪ :‬רח' הרימון ‪ ,116‬צרופה‬
‫‪ .52‬שם העסק‪ :‬נמל קיסריה (חניון) (ח‪.‬פ‪( )510107378 .‬הבקשה הוחזרה)‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬החברה לפיתוח קיסריה‪ ,‬יעל צחורי (ת‪.‬ז‪)055495162 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬חניון ששטחו מעל ‪ 500‬מ"ר‬
‫מס' פריט‪.8.6 :‬ב‬
‫חלקה‪2-33 :‬‬
‫כתובת‪ :‬נמל קיסריה‪ ,‬קיסריה העיר העתיקה גוש‪10669 :‬‬
‫‪81‬‬
‫מנשה‬
‫‪ .53‬שם העסק‪ :‬גנץ משה‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬גנץ משה‬
‫מהות העסק‪ :‬לולים‬
‫מס' פריט‪ 3.2 :‬א'‬
‫כתובת‪ :‬מושב כפר פינס‬
‫‪ .54‬שם העסק‪ :‬בית קירור אסום מוצרים‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬צבי קמינקר‬
‫מהות העסק‪ :‬בית קירור למוצרי מזון‬
‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬
‫גוש‪10023 :‬‬
‫כתובת‪ :‬מפעלי גרנות‪ ,‬קירור גרנות‬
‫חלקה‪17 :‬‬
‫‪ .55‬שם העסק‪ :‬מסיעי כ‪ .‬לביא בע"מ‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬מסיעי כ‪ .‬לביא בע"מ ; כהן אריק‬
‫מהות העסק‪ :‬הסעת נוסעים‬
‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬
‫כתובת‪ :‬מושב תלמי אלעזר‬
‫‪ .56‬שם העסק‪ :‬מוסך מוסטפה‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬אבועוביד מוסטפה‬
‫מהות העסק‪ :‬מוסך – מכונאות כללית‬
‫מס' פריט‪ 8.9 :‬א'‬
‫חלקה‪:‬‬
‫גוש‪:‬‬
‫כתובת‪ :‬ליד בית חרושת גלעם‬
‫‪ .57‬שם העסק‪ :‬מוסך משמרות‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬יוסי וינס (ת‪.‬ז‪(03319319-4 .‬‬
‫מס' פריט‪ 8.9 :‬א'‬
‫כתובת‪ :‬קיבוץ משמרות‬
‫מהות העסק‪ :‬מוסך – מכונאות כללית‬
‫‪ .58‬שם העסק‪ :‬מוסך נחל עירון (ח‪.‬פ‪)5665 .‬‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬אעלימי כאמל דיב (ת‪.‬ז‪)0-5894462-0 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬מוסך – מכונאות כללית‬
‫מס' פריט‪ 8.9 :‬א'‬
‫גוש‪:‬‬
‫כתובת‪ :‬כביש ראשי דרומי (אבו בקר)‪ ,‬כפר קרע‬
‫חלקה‪:‬‬
‫‪ .59‬שם העסק‪ :‬קירור בשר גרנות (ח‪.‬פ‪)570014803 .‬‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬צבי קמינקר (ת‪.‬ז‪)0-1532218-3 .‬‬
‫מס' פריט‪ 4.3 :‬א' ‪ ,‬מהות העסק‪ :‬בית קירור לבשר‪ ,‬דגים‪ ,‬עופות וביצים‬
‫חלקה‪17 :‬‬
‫גוש‪10023 :‬‬
‫כתובת‪ :‬מפעלי גרנות‪ ,‬משקי עמק חפר‬
‫‪80‬‬
‫‪ .60‬שם העסק‪ :‬מטווח המועצה‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬מועצה אזורית מנשה‬
‫מהות העסק‪ :‬מטווח ירי‬
‫מס' פריט‪ 9.1 :‬ב'‬
‫גוש‪ :‬חלקה‪:‬‬
‫כתובת‪ :‬מועצה אזורית מנשה‪ ,‬מרכז פיס‬
‫‪ .61‬שם העסק‪ :‬פנצרית רגבים (ח‪.‬פ‪)059437863 .‬‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬יונס נביל (ת‪.‬ז‪)0-59437863 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬פנצ'ריה ‪-‬מוסך לתיקון תקרים‪.‬‬
‫מס' פריט‪ 8.9 :‬ד'‬
‫גוש‪ :‬חלקה‪:‬‬
‫כתובת‪ :‬קיבוץ רגבים‬
‫‪ .62‬שם העסק‪ :‬אבי פלסט ובניו בע"מ (ח‪.‬פ‪)513487405 .‬‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬אבי פלסט ובניו בע"מ‪ ,‬ועקנין רועי (ת‪.‬ז‪)043469402 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬מפעל פלסטיק‬
‫מס' פריט‪10.9 :‬‬
‫גוש‪ 10024 :‬חלקה‪18 :‬‬
‫כתובת‪ :‬מפעלי גרנות‬
‫‪ .63‬שם העסק‪ :‬לויתן סחר (ח‪.‬פ‪)511581864 .‬‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬לויתן נתן (ת‪.‬ז‪)0-6936104-7 .‬‬
‫מס' פריט‪ 4.3 :‬א' ‪ ,‬מהות העסק‪ :‬בית קירור לבשר‪ ,‬דגים‪ ,‬עופות וביצים‬
‫חלקה‪:‬‬
‫גוש‪10023 :‬‬
‫כתובת‪ :‬מפעלי גרנות‪ ,‬משקי עמק חפר‬
‫פרדס חנה‬
‫‪ .64‬שם העסק‪ :‬מוסך מכונאות כללית ‪ 5‬כוכבים‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬זוהר מגדלה (ת‪.‬ז‪)55202642 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬מוסך – מכונאות כללית‬
‫מס' פריט‪ 8.9 :‬א'‬
‫גוש‪10101 :‬‬
‫כתובת‪ :‬רחוב הנדיב‪ ,‬אזור תעשייה פרדס חנה‬
‫חלקה‪:‬‬
‫‪ .65‬שם העסק‪ :‬יורלוב מתכת בע"מ‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬יורלוב דמיטרי‪ ,‬יורלוב ולדימיר‬
‫מהות העסק‪ :‬בית מלאכה ‪ -‬מסגריה‬
‫מס' פריט‪ 10.14 :‬ג'‬
‫גוש‪ 10099 :‬חלקה‪18/19 :‬‬
‫כתובת‪ :‬רחוב הנרקיס‪ ,‬א‪.‬ת‪ .‬פרדס חנה‬
‫‪ .66‬שם העסק‪ :‬אוגמה שיווק בע"מ‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬ד"ר יהב עמוס‬
‫מהות העסק‪ :‬מעבדה לייצור תחליפי עצם‬
‫מס' פריט‪ 1.3 :‬א'‬
‫גוש‪ 10076 :‬חלקה‪161 :‬‬
‫כתובת‪ :‬דרך קדמה‬
‫‪82‬‬
‫‪30‬‬
‫עמק חפר‬
‫‪ .67‬שם העסק‪ :‬פצץ בע"מ מדרשת רופין‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬פצץ בע"מ ניהול והשקעות; פלדמן יצחק‬
‫מהות העסק‪ :‬מקום חניון ששטחו מעל ‪ 500‬מ"ר‪.‬‬
‫מס' פריט‪ 8.6 :‬ב'‬
‫גוש‪ 8134 :‬חלקה‪8 :‬‬
‫כתובת‪ :‬מתחם צמת רופין עמק חפר מכללת רופין‬
‫‪ .68‬שם העסק‪ :‬צ‪.‬ל‪.‬ע‪ .‬ציוד לעבודות עפר בע"מ‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬צ‪.‬ל‪.‬ע‪ .‬ציוד לעבודות עפר ; סואץ ניסים‬
‫מהות העסק‪ :‬צמ"ה – תיקונו‪ ,‬אחזקתו‬
‫מס' פריט‪ 8.10 :‬ג'‬
‫כתובת‪ :‬רח' גשר העץ ‪ ,46‬א‪.‬ת‪ .‬עמק חפר גוש‪ 8389 :‬חלקה‪149 :‬‬
‫‪ .69‬שם העסק‪ :‬עמותת הפועל מעברות‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬עמותת הפועל מעברות; משה טליאס‬
‫מהות העסק‪ :‬מטווח ירי‬
‫מס' פריט‪ 9.1 :‬ב'‬
‫כתובת‪ :‬ת‪.‬ד ‪ 3203‬ק‪ .‬מעברות גוש‪ 8361 :‬חלקה‪:‬‬
‫‪ .70‬שם העסק‪ :‬שרונית גן אירועים בע"מ "לוקא" (ח‪.‬פ‪)511762692 .‬‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪" :‬לוקא" שרונית גן אירועים בע"מ; כהן רפי‬
‫מהות העסק‪ :‬גני אירועים‬
‫מס' פריט‪ :‬ב' – ‪07 - 09‬‬
‫חלקה‪41 :‬‬
‫גוש‪8358 :‬‬
‫כתובת‪ :‬משמר השרון‬
‫‪ .71‬שם העסק‪ :‬מוסך י‪.‬פ ‪ .‬העוגן (ח‪.‬פ‪)514095140 .‬‬
‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬יעקב פרץ (ת‪.‬ז‪)056078521 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬מוסך מכונאות כללית – מוסך יבש (ללא ניקוי רטוב)‬
‫מס' פריט‪ 8.9 :‬א'‬
‫כתובת‪ :‬קיבוץ העוגן ‪42880‬‬
‫‪83‬‬
‫בקשות שהתקבלו והועברו לטיפולו של מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫‪ 28‬בקשות שאינן בסמכות האיגוד התקבלו והועברו לטיפול מחוז חיפה‪ 13 ,‬מהבקשות טופלו בשיתוף‬
‫האיגוד כמפורט להלן‪:‬‬
‫שם‬
‫מקום‬
‫‪.1‬‬
‫מיחזור מסחר‬
‫והובלות‬
‫אור עקיבא‬
‫‪.2‬‬
‫קליטה מיון ושינוע‬
‫פסולת‬
‫אזור התעשייה‬
‫אור עקיבא‬
‫‪.3‬‬
‫אנה לוטן בע"מ‬
‫‪.4‬‬
‫קובי את אלי‬
‫‪.5‬‬
‫גדות אספקה‬
‫למעבדות בע"מ‬
‫‪.6‬‬
‫א‪.‬ב‪.‬א‪ .‬קוסמטיקה‬
‫‪.7‬‬
‫פארק תעשייה‬
‫צפון‬
‫אור עקיבא‬
‫אזור התעשייה‬
‫אור עקיבא‬
‫פארק תעשייה‬
‫צפון‬
‫אור עקיבא‬
‫רחוב המלאכה‬
‫בנימינה‬
‫זכרון יעקב‬
‫מאפיית בית אל‬
‫נגריה‪ -‬תעשיות בית‬
‫אל‬
‫חדרה‬
‫אליאנס חברה‬
‫לצמיגים‬
‫בעלי מלאכה ‪21‬‬
‫מפעל עישון דגים‬
‫חדרה‬
‫קומבה ‪ ,6‬חדרה‬
‫מיחזור בקבוקים‬
‫מספר‬
‫פריט‬
‫‪ 5.1‬ג'‬
‫‪ 6.11‬ב'‬
‫‪ 5.1‬א'‬
‫‪ .5.1‬ב'‬
‫‪ 1.2‬א'‬
‫‪ 5.1‬ג'‬
‫מהות‬
‫מס' בקשה‬
‫אשפה ופסולת –‬
‫עיבודה‪ ,‬ניצולה‪,‬‬
‫מיחזורה‪.‬‬
‫שרותי שליחות‬
‫ברכב‬
‫אשפה ופסולת –‬
‫תחנת מעבר‬
‫לאיסוף‬
‫אשפה ופסולת –‬
‫איסופה‪ ,‬הובלתה‪,‬‬
‫מיונה‬
‫ייצור תמרוקים‬
‫‪1489000‬‬
‫‪1493000‬‬
‫‪1491000‬‬
‫מחזור סחר והובלה ‪1489000‬‬
‫‪ 10.6‬ב'‬
‫מקום למילוי‬
‫ואחסון כימקלים‬
‫‪1301000‬‬
‫‪ 1.2‬א'‬
‫קוסמטיקה‬
‫‪2025‬‬
‫‪ 4.6‬א'‬
‫‪ 10.16‬ב'‬
‫מאפיה‬
‫נגריה‬
‫‪10/004‬‬
‫‪10.9‬‬
‫‪ 4.4‬ג'‬
‫מפעל לייצור‬
‫ושיווק צמיגים‬
‫מפעל לעיבוד‬
‫ועישון דגים‬
‫מיחזור בקבוקים‬
‫‪100865009‬‬
‫‪102100001‬‬
‫‪.11‬‬
‫רפת כפר גלים‬
‫כפר גלים‬
‫‪ 3.2‬א'‬
‫רפת חלב‬
‫‪03/033‬‬
‫‪.12‬‬
‫רפת יזרעאלי‬
‫עין איילה‬
‫‪ 3.2‬א'‬
‫רפת חלב‬
‫‪03/034‬‬
‫‪.13‬‬
‫רפת מעגן מיכאל‬
‫מעגן מיכאל‬
‫‪ 3.2‬א'‬
‫רפת חלב‬
‫‪03/031‬‬
‫‪.14‬‬
‫רפת פרל‬
‫עין איילה‬
‫‪ 3.2‬א'‬
‫רפת חלב‬
‫‪03/028‬‬
‫‪.15‬‬
‫רפת שדות ים‬
‫שדות ים ‪38805‬‬
‫‪ 3.2‬א'‬
‫רפת חלב‬
‫‪03/015‬‬
‫‪.16‬‬
‫אורוות אסף‬
‫גבע כרמל‬
‫‪ 3.2‬א'‬
‫אורווה‬
‫‪03/023‬‬
‫‪.17‬‬
‫חוות מכורה‬
‫כרם מהרל‬
‫‪ 3.2‬א'‬
‫אורווה‬
‫‪03/029‬‬
‫‪.18‬‬
‫החווה של גימזו‬
‫גבע כרמל‬
‫‪ 3.2‬א'‬
‫חווה לגידול‪ ,‬טיפול‬
‫ורכיבה בסוסים‬
‫‪03/027‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪ 5.1‬ג'‬
‫‪84‬‬
‫הערות‬
‫בשיתוף‬
‫האיגוד‬
‫בשיתוף‬
‫האיגוד‬
‫בשיתוף‬
‫האיגוד‬
‫‪102016003‬‬
‫בשיתוף‬
‫האיגוד‬
‫בשיתוף‬
‫האיגוד‬
‫בשיתוף‬
‫האיגוד‬
‫‪.19‬‬
‫ארץ כרמל‬
‫כרם מהר"ל‬
‫‪ 5.1‬ב'‬
‫‪.20‬‬
‫דלקים אנרגיה‬
‫ושירותים בע"מ‬
‫מפעל גלעם‬
‫בקיבוץ מענית‬
‫‪2.4‬‬
‫‪.21‬‬
‫תחנת דלק גז אלון‬
‫מפעלי גרנות‬
‫‪.2.1‬ז'‬
‫הובלת פסולת‬
‫אורגנית ברכב גורר‬
‫מס‪ 6299727 .‬ונגרר‬
‫מס‪6643363.‬‬
‫תחנת כוח – מתקן‬
‫ליצור חשמל‬
‫וקיטור המוסק‬
‫בגזם עץ‬
‫תחנת תדלוק‬
‫‪2/242‬‬
‫‪.22‬‬
‫סונול ישראל בע"מ‬
‫ספרינט‬
‫בריכות דגים‬
‫דמיירה‬
‫בריכות דגים‬
‫נפוליון‬
‫רפת מענית‬
‫פארק מסחרי גן‬
‫שמואל‬
‫גן שמואל‬
‫‪.2.2‬א'‬
‫תחנת דלק‬
‫‪2/042‬‬
‫‪ 3.2‬א'‬
‫בריכת דגים‬
‫‪03/236‬‬
‫גן שמואל‬
‫‪ 3.2‬א'‬
‫בריכת דגים‬
‫‪03/235‬‬
‫קיבוץ מענית‬
‫‪ 3.2‬א'‬
‫רפת חלב‬
‫‪03/233‬‬
‫‪.26‬‬
‫רפת ברקאי‬
‫קיבוץ ברקאי‬
‫‪ 3.2‬א'‬
‫רפת חלב‬
‫‪03/159‬‬
‫‪.27‬‬
‫רפת גל‪ -‬ים‬
‫כפר גליקסון‬
‫‪ 3.2‬א'‬
‫רפת חלב‬
‫‪03/209‬‬
‫‪.28‬‬
‫מיניפלס‬
‫עין שמר ‪37845‬‬
‫‪10.9‬‬
‫מפעל פלסטיק‬
‫‪10/022‬‬
‫‪.23‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪.25‬‬
‫‪009'05‬‬
‫בשיתוף‬
‫האיגוד‬
‫‪02/243‬‬
‫בשיתוף‬
‫האיגוד‬
‫בשיתוף‬
‫האיגוד‬
‫בשיתוף‬
‫האיגוד‬
‫בשיתוף‬
‫האיגוד‬
‫בשיתוף‬
‫האיגוד‬
‫בשיתוף‬
‫האיגוד‬
‫בקשות שהתקבלו והועברו לטיפולו של מחוז מרכז של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫בקשה ‪ 1‬שאינה בסמכות האיגוד התקבלה והועברה לטיפול מחוז מרכז‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫מספר תיק‬
‫‪10/010‬‬
‫שם‬
‫י‪.‬ג‪.‬ל‪ .‬שרותי מים‬
‫מקום‬
‫א‪.‬ת‪ .‬עמק חפר‬
‫‪85‬‬
‫מספר פריט‬
‫‪ 10.8‬א'‬
‫מהות‬
‫חומרי חיטוי וניקוי –‬
‫ייצורם אריזתם‬