כיפת הסלע בשטרות כסף - האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם

‫‪1‬‬
‫כיפת הסלע ומסגד אל‪-‬אקצא בשטרות כסף ובמטבעות‬
‫נריהו שנידור‬
‫ברשימות קודמות עמדתי על כך‪ ,‬ששיטת תארוך מטבעות ושטרות‪-‬כסף של המזרח התיכון עשויה‬
‫להיות מעין מדד לאיסלמיותו של מנפיק הכסף‪ ,‬לרוב הבנק המרכזי של המדינה או מוסד הממלא‬
‫את מקומו ולפעמים האוצר עצמו [‪ 1.]1‬המנפיק‪ ,‬כמובן‪ ,‬אינו עצמאי‪ ,‬אלא כפוף לממשלת המדינה‪.‬‬
‫מדד אחר שאני מציע‪ ,‬שונה לגמרי‪ ,‬הוא קיומם של שטרות ושל מטבעות הנושאים עיטורים של‬
‫כיפת הסלע או של מסגד אל‪-‬אקצא‪ .‬הר הבית ושני מבני‪-‬קודש אלה שּבו נחשבים‪ ,‬כידוע‪,‬‬
‫לשלישיים במעלה בעולם המוסלמי אחרי מכה ומדינה‪ .‬גם מסגד הכעבה שבמכה מופיע‪ ,‬כמובן‪,‬‬
‫בשטרות ובמעות‪ ,‬אבל את הקורא הישראלי יעניינו במיוחד מסגדי הר הבית‪ 2.‬אל‪-‬אקצא וכיפת‬
‫הסלע‪ ,‬במיוחד כיפת הסלע‪ ,‬יש לומר‪ ,‬הם לא רק מבני קודש אלא גם סמלים של הלאומיות‬
‫הערבית הפלסטינית‪ ,‬וזה מעצים את העניין בשימוש שנעשה בהם בכסף שמנפיקות מדינות‬
‫אסלאמיות‪.‬‬
‫החלק הראשון של הרשימה הנוכחית יעסוק בשטרות‪.‬‬
‫נפתח בארץ לא‪-‬בדיוק איסלאמית‪ ,‬הלא היא ארץ ישראל המנדטורית‪ .‬את שטרותיה הנפיקה‬
‫'מועצת המטבע' (‪ ,)Palestine Currency Board‬שמושבה היה בלונדון‪ .‬העיטור של השטר‪ ,‬שעריכו‬
‫לירה אחת (רשמית בעברית – פֿונט פלשתינאי (א"י)) ושהונפק בנובמבר ‪ 1291‬בסדרת השטרות‬
‫הראשונה‪ ,‬היה מראה כיפת הסלע במבט מדרום‪ .‬נראה שזוהי הופעתה הראשונה בעולם של‬
‫ה'כיפה' על גבי שטרות כסף (איור ‪.)1‬‬
‫איור ‪ :1‬כיפת הסלע בשטר המנדט‪ 1291 ,‬ובשלוש הנפקות מאוחרות יותר‬
‫מי שמכיר את המבנה יחשוב‪ ,‬שבשטר המנדטורי אין תיאור נאמן של כיפת הסלע‪ ,‬שכן נראות בו‬
‫ארבע קשתות בפאה החזיתית של המתומן בעוד שלמעשה יש בה‪ ,‬כמו בכל פאה‪ ,‬שבע‪ .‬ברם‪ ,‬מה‬
‫שמראה הציור בשטר ונראה כמו פאה של המתומן הוא מבנה ארבע‪-‬הקשתות העומד לפני כיפת‬
‫הסלע במרחק‪-‬מה ממנה‪ ,‬בערך בחצי הדרך מ'הכוס' (אל‪-‬כאס) אל פאת ה'כיפה' [‪ .]9‬מבנה זה‬
‫נעדר מציור כיפת הסלע שבבולים המנדטוריים (איור ‪ ,)9‬שהחלו להידפס באפריל ‪ .1291‬מבנה‬
‫ארבע‪-‬קשתות נראה היטב גם בשטר הירדני מ‪ 1211-‬שבו כיפת הסלע (איור ‪.)3‬‬
‫‪ 1‬מספרים בסוגריים מרובעים – [ ] – מפנים לסימוכין שבסוף הרשימה‪.‬‬
‫‪ 2‬גם כיפת הסלע נקראת לפעמים – אם גם לא בצדק – 'מסגד'‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫איור ‪ :9‬אחד מבולי המנדט שבהם כיפת הסלע‬
‫איור ‪ :3‬כיפת הסלע בשטר ירדני מ‪1211-‬‬
‫ייתכן שמעצב השטר המנדטורי שבאיור ‪ 1‬הושפע מציור מסגד כיפת הסלע שעשה הצייר‬
‫האוריינטליסט האוסטרי טוני בינדר בשנת ‪ 1291‬וקרא לו '‪'The Mosque of Omar, Jerusalem‬‬
‫[‪( ]3‬איור ‪ .)4‬גם התיאור של בינדר הוא מבט מדרום‪ ,‬וגם בו מבנה ארבע הקשתות ו'הכוס'‪ .‬בינדר‬
‫היה אוסטרי‪ ,‬שהה תקופות ממושכות בכמה וכמה ארצות בצפון אפריקה ובמזרח התיכון‪ ,‬ובשנים‬
‫‪ 1293–1214‬גם לימד ציור באנגליה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫איור ‪ :4‬ציור כיפת הסלע בידי טוני בינדר‬
‫ירדן מּוכרת ע"י ממשלת ישראל כפטרונית של הר הבית‪ :‬על פי הסכם השלום עם ירדן משנת‬
‫‪ ,1224‬ירדן מחזיקה בשליטה הדתית על הר הבית‪ ,‬והווקף הירדני אמור לנהל את המתחם‪ .‬גם‬
‫לפני ההסכם תרמה ירדן רבות לתחזוקת המקום ומסגדיו‪ ,‬והמלך חוסיין תרם אישית תרומה‬
‫נכבדה לשיפוץ הכיפה של כיפת הסלע‪ .‬על כן לא ייפלא‪ ,‬שעיטורי ארבעה משטרות הכסף של ירדן‬
‫מוקדשים לכיפת הסלע (‪ ;)9999 ,1221&1229 ,1211 ,1291‬בכל אחד מהם מוראה המבנה בצד הגב‬
‫של השטר‪' ,‬הצד האנגלי'‪ ,‬וניתן הכיתוב ‪( DOME OF THE ROCK, JERUSALEM‬איורים ‪.)9 ,1 ,3‬‬
‫בשטרות של ‪ 1211‬ושל ‪ 1229‬יש גם הכיתוב הזה בערבית (ﻗبة الصخرة – الﻗدس)‪ .‬העיטורים שנראו‬
‫בשטרות ירדן לפני ההופעה הראשונה של כיפת הסלע הם של ג'רש ושל הח'זנה בפטרה‪.‬‬
‫איור ‪ :1‬שטר ירדן הראשון שבו מופיעה כיפת הסלע (‪)1291&1212‬‬
‫בשטר הבא‪ ,‬איור ‪ ,9‬מרחיקה הגרפיקה הירדנית לכת‪ ,‬ותיאור כיפת הסלע וסביבתה קצת תמוה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫איור ‪ :9‬גב שטר ירדן מ‪ 9999-‬ובו תיאור מיוחד במינו של הכיפה וסביבותיה‬
‫היחידי עם כיפת הסלע שהונפק בימי מלכותו של עבדאללה השני‪ .‬על פני השטר דיוקנו של חוסיין אביו‬
‫מסגד אל‪-‬אקצא אינו זוכה לתשומת לב בשטרות ירדן‪ .‬אולי משום שאינו כה מדהים ביופיו ככיפת‬
‫הסלע‪ ,‬אולי גם משום שבו נרצח המלך עבדאללה (ביולי ‪.)1211‬‬
‫עיראק ואיראן הנפיקו שטר 'כיפת הסלע' אחד כל אחת‪ ,‬ויש דמיון רב בין התיאור העיראקי לבין‬
‫התיאור האיראני‪ .‬הכיתוב בשטר העיראקי הוא ‪ ,ROCK DOME‬כינוי לא מקובל‪ ,‬ומעליו בערבית‬
‫ﻗبة الصخرة (איורים ‪ 1‬ו‪.)8-‬‬
‫איור ‪ :1‬עיראק (‪)9999‬‬
‫איור ‪ :8‬איראן ‪1229 ,1289‬‬
‫‪5‬‬
‫בגרסה הראשונה של שטר ה‪ 1999-‬ריאל של איראן מופיע‪ ,‬בטעות מביכה‪ ,‬מתחת לאיור ה'כיפה'‪,‬‬
‫הכיתוב 'מסג'ד אל‪-‬אקצא' (مسجد الاﻗصى ‪ ,‬איור ‪ .)2‬בשטרות מאוחרים יותר אין הכיתוב הזה‪ .‬ועוד‬
‫הבדל‪ :‬על פני שטרות ‪ – 1289‬מדרסת פֿיזיה אשר בקום (ﻗم); על פני אלה של ‪ – 1229‬ח'ומיני [‪.]4‬‬
‫איור ‪ :2‬גב השטר שבו נקראת כיפת הסלע 'מסג'ד אל‪-‬אקצא'‬
‫הכיתוב המביך مسجد الاﻗصى נראה בתחתית השטר‪ ,‬משמאל למילה ‪ONE‬‬
‫ברם‪ ,‬איראן כיבדה גם את מסגד אל‪-‬אקצא‪ :‬הוא מופיע בצד הגב‪' ,‬האנגלי'‪ ,‬של שטר ‪ 99999‬ריאל‬
‫מ‪( 9992-‬איור ‪ .)19‬הכיתובים הם ‪ AL-AQSA MOSQUE‬מימין‪ ,‬مسجد الاﻗصى משמאל‪.‬‬
‫איור ‪ :19‬מסגד אל‪-‬אקצא בשטר איראני מ‪9992-‬‬
‫במובן מסוים‪ּ ,‬בתשומת הלב שנותנת סעודיה למסגדי הר‪-‬הבית היא עולה על המדינות שהזכרנו‪:‬‬
‫בכל‪-‬אחד משני שטרות ‪ 19‬ריאל שהנפיקה והמוקדשים למסגדי הר הבית מופיעים כיפת הסלע‬
‫(בצד דיוקן המלך) על פניו של השטר‪ ,‬ומסגד אל‪-‬אקצא – על גבו (איורים ‪ .)19 ,11‬ראויה לציון‬
‫העובדה‪ ,‬שכל אחד משני השטרות האלה הונפק זמן קצר‪ ,‬יחסית‪ ,‬לאחר עלייתו לשלטון של המלך‬
‫שדיוקנו בפני השטר‪ .‬במקביל באותה התקופה‪ ,‬שטרות של ‪ 199‬ריאל הוקדשו ל'מסגד הנביא'‬
‫שבמדינה‪ ,‬ושטרות של ‪ 199‬ריאל – ל'מסגד הקדוש' שבמכה‪ .‬ההייררכיה המקובלת נשמרת אפוא‪:‬‬
‫‪ 19 > 199 > 199‬במקביל ל‪ -‬מכה > מדינה > ירושלים‪ .‬עד ‪ 1284‬לא נראה אף אחד משלושת‬
‫האתרים הללו בשטרות סעודיה‪ ,‬על אף שהמדינה החלה להנפיק כסף‪-‬נייר‪ ,‬באמצעות 'מאססת‬
‫אל‪-‬נקד אל‪-‬ערבי אל‪-‬סעודי'‪ ,‬ב‪.1213-‬‬
‫‪6‬‬
‫איור ‪ :11‬סעודיה ‪ ;1284‬המלך – פֿהד‪,‬‬
‫עלה לשלטון ביוני ‪1289‬‬
‫איור ‪ :19‬סעודיה ‪ ;9991‬המלך – עבדאאללה‪,‬‬
‫עלה לשלטון באוגוסט ‪9991‬‬
‫לסיכום החלק הראשון‪ .‬לפי המידע שברשותי‪ ,‬אף מדינה אחת בעולם לבד מאלו שנמנו כאן לא‬
‫הראתה את כיפת הסלע או את מסגד אל‪-‬אקצא על שטרותיה‪ ,‬גם לא ארצות הנחשבות‬
‫איסלאמיסטיות וכוללות את התואר 'איסלאמי' בשמותיהן‪ ,‬כמו לוב בשעתו‪ ,‬פקיסטן‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫אפגאניסטן‪ ,‬ומאוריטניה‪ .‬כך‪ ,‬המדד שהצעתי לעיל יעיל רק במידה חלקית‪ ,‬כי הוא כולל למעשה‬
‫רק שלוש מדינות (ירדן היא פרשה לחוד)‪ :‬סעודיה‪ ,‬איראן ועיראק‪ .‬וזה גם סדר מידת תשומת הלב‬
‫שהן מקדישות למסגדי הר הבית‪.‬‬
‫נעבור לחלק השני של הרשימה‪ ,‬העוסק במטבעות‪ .‬כיפת הסלע נעדרת למעשה ממטבעות העולם‪.‬‬
‫היא מופיעה רק בכמה מטבעות זיכרון‪ ,‬אשר נועדו מטבעם ועל‪-‬פי הגדרתם להנציח איזה אירוע או‬
‫להפגין איזה רעיון‪ ,‬ולרוב – גם להפיק רווח נכבד‪ 3.‬מוכרים לי רק הבאים‪:‬‬
‫• מטבע סומלי אקזוטי בהרכבו ויקר (איור ‪;)13‬‬
‫‪4‬‬
‫• מטבעות שהנפיקה איראן הח'ומייניסטית לכבוד 'יום ירושלים הבינ"ל'‪ ,‬ומטבע שבו קראה‬
‫לאחדות מוסלמית;‬
‫• אחד ממטבעות‪-‬זהב ירדניים שנטבעו לכבוד ביקור האפיפיור ב‪ ,1292-‬ורמז לכיפת הסלע‬
‫במטבעות זיכרון שנטבעו ב‪ 1289-‬לכבוד תחילת המאה ה‪ 11-‬להיג'רה;‬
‫‪5‬‬
‫• מטבע‪-‬זהב ‪ 199‬טנגה שהנפיקה קזכסטן (איור ‪ ,)14‬ולא ברור אם יש בהנפקתו מוטיבציה מעבר‬
‫לכוונה להרוויח‪ ,‬שכן עוד עשרות רבות של מטבעות‪-‬זיכרון יקרים של ‪ 199‬טנגה הנפיקה קזכסטן‪:‬‬
‫מטבעות‪-‬זיכרון הם ענף כלכלי חשוב גם בארץ זו‪ .‬ניצול כיפת הסלע והשם 'ירושלים' נובעים‬
‫כנראה גם מכך‪ ,‬שכ‪ 19% -‬מתושבי המדינה מוסלמים;‬
‫• ולבסוף – מטבע (שאינו הליך חוקי‪ ,‬ולכן בעצם בכלל לא מטבע אלא מדליה) שמוכרת הרשות‬
‫הפלסטינית‪.‬‬
‫אל‪-‬אקצא אינו מופיע כלל במטבעות‪.‬‬
‫כך‪ ,‬המדד דלעיל תקף במטבעות עוד פחות מאשר בשטרות‪.‬‬
‫איור ‪ :13‬מטבע‪-‬זיכרון סומאלי‬
‫מתחת לאיור הכיפה – ﻗبة الصخرة‬
‫‪ " 3‬מטבע זיכרון‪ :‬מטבע ממתכת‪ ,‬אשר הוטבע במיוחד לצורך הנצחת מאורע מסוים או אישיות מסוימת‪ .‬מטבע זיכרון‬
‫עשוי פעמים רבות ממתכת יקרה‪ ,‬כגון כסף או זהב‪ ,‬ומחירו גבוה במידה ניכרת מערכו הנקוב‪ ,‬כך שהוא אינו משמש‬
‫אמצעי תשלום‪( ".‬ויקיפדיה)‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫חלק מתיאור המטבע‪fine silver with brilliant Swarovski crystal fabric on the Dome of the Rock and Green :‬‬
‫‪Swarovski component on the door of the religious sanctuary.‬‬
‫‪ 5‬האחד במוחרם שנת ‪ 1499‬הקביל ל‪ 91-‬בנובמבר ‪.1212‬‬
‫‪8‬‬
‫איור ‪ :14‬מטבע‪-‬זיכרון קזכסטני‬
‫נספח‪.‬‬
‫מדינת ישראל לא הקדישה אף שטר אחד מהשטרות שהנפיקה לאתר קדוש כלשהו‪ ,‬קל וחומר‬
‫לאתר מוסלמי‪ .‬חריג אחד מצוי – בדוחק – בשטר ‪ 19‬ש"ח ('עגנון') מסדרת שטרות הש"ח‬
‫השנייה‪ :‬על גבו אפשר להבחין בתצלום אוויר של הר הבית עם כיפת הסלע בולטת בו (איור ‪.)11‬‬
‫‪6‬‬
‫וכה מסביר פנחס בר‪-‬זאב בקטלוג ‪ sheqel‬שלו (קטלוג מקוון)‪:‬‬
‫‪Also on the banknote's reverse appears an aerial view of the Temple‬‬
‫‪Mount in Jerusalem, on which he [Agnon] had a panoramic view from‬‬
‫‪his home. The photograph shown here was the only picture on the wall‬‬
‫‪of his home in the Talpiot neighborhood, now a museum.‬‬
‫ברוח זו כותב גם יגאל ארקין בספרו הנחשב לקטלוג הכסף הישראלי [‪ .]1‬ברם‪ ,‬בתיאור שנותן בנק‬
‫ישראל באתרו לגב השטר הזה נאמר‪:‬‬
‫עיצוב‪ :‬תמונת מעמד הכתיבה של עגנון‪ ,‬עם עטו ומשקפיו‪ .‬הטקסט הוא רשימה של‬
‫שישה עשר מספריו של עגנון‪.‬‬
‫טקסט זעיר‪ :‬רשימה של שמות שבעה עשר מספריו של עגנון‪.‬‬
‫הר הבית או כיפת הסלע אינם נזכרים‪.‬‬
‫‪' 6‬אתר קדוש'‪ ,‬לצורך רשימה זו‪ ,‬הוא אתר המושך עולי רגל ומתפללים‪ .‬כך‪ ,‬שרידי בית הכנסת בברעם‪ ,‬שציורם מופיע‬
‫על פני השטר של ‪ 199‬פרוטה מסדרת השטרות הראשונה של בנק ישראל (‪ ,)1211‬או קברי הסנהדרין‪ ,‬הנראים על גב‬
‫השטר של ‪ 1/9‬לירה מסדרת השטרות השנייה (‪ ,)1212‬אינם אתרים קדושים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫איור ‪ :11‬הפינה השמאלית‪-‬עליונה של גב שטר ‪ 19‬ש"ח ('עגנון') מהסדרה השנייה‬
‫כיפת הסלע נראית מתחת לרגל של הספרה ‪1‬‬
‫אשר למטבעות ישראל‪ ,‬המצב הוא כמו במטבעות העולם‪ :‬אתרים קדושים – רק במטבעות‬
‫הזיכרון‪ ,‬ובקמצנות‪ :‬הכותל המערבי מופיע ב'מטבע הניצחון' של ‪ 1291‬ובמטבע‪-‬הבוליון השני‪,‬‬
‫שהונפק בשנת ‪ .9911‬המחּברים הרבים של ספרים ושל מאמרים על כסף‪-‬הנייר ועל המעות של‬
‫ישראל אינם מתייחסים לתופעה הזאת של העדרם מכסף המדינה של האתרים הקדושים –‬
‫ליהודים‪ ,‬למוסלמים‪ ,‬לנוצרים‪ ,‬לדרוזים‪ ,‬לבהאים‪ .‬נראה לי שאת ההסבר לתופעה יש לחפש‬
‫בהשפעתם ארוכת השנים של חוגים חרדיים על ממשלות ישראל‪ .‬אולי חשבו שחילול הקודש הוא‬
‫אם יופיע הכותל המערבי על שטרות כסף או על מעות; או שלא יאה למדינת ישראל שיופיעו‬
‫בשטרותיה איורים של אתרים קדושים לדתות שאינן היהדות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬שטרות חירום‬
‫שהכינה "מיפקדת [כך במקור על פני השטר] כוחות צה"ל באיזור הגדה המערבית" ב‪1291-‬‬
‫לשימוש בגדה המערבית‪ ,‬ושלא הונפקו‪ ,‬מראים את קבר רחל (על גב השטר של דינאר אחד) [‪]9‬‬
‫(איור ‪.)19‬‬
‫איור ‪ :19‬קבר רחל על גב אחד משטרות הכיבוש‪1291 ,‬‬
‫‪11‬‬
‫סימוכין‬
‫[‪" ]1‬תאריכים על מטבעות כראי של תקופת מעבר"‪ ,‬האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון‬
‫והאסלאם ( אילמ"א)‪ ,‬במה פתוחה‪"Evolving policies in the dating of banknotes ;4.3.9913 ,‬‬
‫‪of the near-east", International Bank Note Society (IBNS) Journal, vol. 53, No. 2,‬‬
‫‪.2014; pp. 9–13.‬‬
‫[‪Oleg Grabar and Benjamin Z. Kedar, Where Heaven and Earth Meet: Jerusalem's ]9‬‬
‫‪Sacred Esplanade, Yad Ben-Zvi Press, 2009‬‬
‫[‪ ]3‬יואל אמיר‪ ,‬האוריינטליסטים‪ ,‬גלויות מצוירות מארץ הקודש ‪ ,1231–1889‬מוזיאון ארץ‬
‫ישראל‪ ;9998 ,‬עמ' ‪.91‬‬
‫[‪F.N. Farahbakhsh, Standard Catalogue of Iranian Banknotes, Farahbakhsh, ]4‬‬
‫‪Tehran, 2009.‬‬
‫[‪ ]1‬יגאל ארקין‪ ,‬כסף מספר‪ ,‬אישים ואתרים בשטרות ישראל ‪ , 9999–1291‬בנק ישראל‪/‬מחלקת‬
‫המטבע‪ ;9991 ,‬עמ' ‪.119‬‬
‫[‪ ]9‬רחל ברקאי‪" ,‬כסף לשטחי הגדה‪ ,‬עזה ורמת הגולן בזמן מלחמת ששת הימים"‪ ,‬מטבעות‬
‫במשבר(קטלוג תערוכה במוזיאון ארץ ישראל)‪.9991 ,‬‬