הורד טקסט להדפסה - הרובע היהודי

‫מתחם הר הבית ‪ -‬סיור קולי‬
‫ברוכים הבאים לסיור הקולי! הרשות לפיתוח ירושלים שמחה להגיש לכם את הסיור במרחב העיר‬
‫העתיקה‪ ,‬ומקווה שיסייע לכם בביקורכם ובשהותכם בירושלים‪.‬‬
‫רצועה מספר ‪ – 1‬שער האשפות‬
‫זהו אחד משמונת השערים הקבועים בחומה העות'מאנית‪ ,‬אשר נבנתה במאה ה‪ 61-‬בימיו של‬
‫הסולטאן סולימאן המפואר‪ .‬שנים רבות היה השער רק פשפש קטן בחומה ורק בדורות האחרונים‬
‫הורחב לצורך כניסת רכבים‪.‬‬
‫מימיננו נמצא "הגן הארכיאולוגי ירושלים – מרכז דוידסון"‪ ,‬אתר ארכיאולוגי מרשים זה מציג את‬
‫שרידי ירושלים מתקופות שונות‪ ,‬ובעיקר מתקופת ימי הבית השני‪ .‬כאן נתגלו עשרות מקוואות‪ ,‬רחוב‬
‫מרוצף מתקופת הבית השני‪ ,‬שערי כניסה להר הבית ושרידים נוספים רבים מתקופות שונות‪ .‬כאן גם‬
‫נתגלו שרידי ארבעה ארמונות מוסלמיים שנבנו סמוך להר הבית בראשית המאה השמינית‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫שליטי בית אומייה‪ .‬היו אלו ארמונות ענק‪ ,‬אשר נבנו סביב חצר קטורה‪ ,‬והיוו את הקריה השלטונית‬
‫של השושלת האומיית‪ .‬במרכז הגן ניצבת פרגולה במקום בו עמד אחד מארמונות אלו‪ .‬עצי הברוש‬
‫סביב החצר מסמלים את העמודים שניצבו סביב חצר הארמון‪ .‬גשר חיבר בין הארמון לבין מסגד אל‬
‫אקצא הנראה מנקודה זו במרומי הר הבית‪ .‬גם המוזיאון "מרכז דוידסון" לרגלינו אשר נחנך בשנת‬
‫‪ 1006‬ממוקם על שרידי ארמון אומיי‪.‬‬
‫ירושלים היא העיר השלישית בקדושתה לאסלאם‪ ,‬והיא נקראת בערבית "אלקודס"‪ ,‬הקדושה‪ .‬שמה‬
‫המפורש אינו מוזכר בקוראן אך המסורת המוסלמית מייחסת פסוק זה לירושלים‪" :‬ישתבח שמו של‬
‫המסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש (מכה) אל המסגד הקיצון אשר נ ַָתנו (את) ברכתנו על‬
‫סביבותיו‪ ,‬למען נַראה לו את אותותינו"‪.‬‬
‫מוחמד יצא במסע לילי ממכה לירושלים‪ ,‬מלווה במלאך גבריאל על גבי בהמה פלאית בשם "אל‬
‫בוראק"‪ ,‬אשר גודלה כשל חמור והיא בעלת פני אישה וכנפי מלאך‪ ,‬עורפה משובץ יהלומים ולה זנב‬
‫טווס‪ .‬מסורת נוספת מספרת על עלייתו השמיימה של מוחמד‪ ,‬שם קיבל את הציווי להתפלל חמש‬
‫פעמים ביום‪.‬‬
‫בשנת ‪ 136‬נכבשה ירושלים על ידי צבאות האסלאם‪ .‬מסורות מוסלמיות מאוחרות מזהות את המסגד‬
‫הקיצון עם הר הבית‪ .‬לכאן הגיע מוחמד על גבי סוסתו הפלאית אל‪-‬בורק ומכאן עלה לשמיים‪.‬‬
‫בתקופת שלטונה של השושלת האומיית (‪ ,)116-050‬אשר בירתה היתה דמשק‪ ,‬נודעה חשיבות רבה‬
‫לירושלים‪ ,‬ונבנו בה מבני דת ושלטון חשובים‪ .‬במאה השמינית עם עלייתה של השושלת העבאסית‪,‬‬
‫אשר דמשק בירתה‪ ,‬פחתה חשיבותה של העיר אך לא נפגע מעמדה הדתי‪ .‬חשיבותה של ירושלים‬
‫עלתה שנית לאחר כיבושה בידי הצלבנים‪ ,‬והפיכתה לעיר הבירה בשנת ‪ .6011‬יושביה היהודיים‬
‫והמוסלמיים של העיר נרצחו או נמכרו לעבדות ורחובותיה עוטרו במנזרים ובכנסיות לרוב‪ .‬סלאח א‪-‬‬
‫דין אל‪-‬איובי‪ ,‬קצין צבא ממוצא כורדי‪ ,‬הצליח לאחד את עולם האסלאם סביב גאולת ירושלים מידי‬
‫הצלבנים‪ .‬לאחר נצחונו על צבאות הצלבנים בקרב קרני חיטין בשנת ‪ 6660‬נכנס סלאח אלדין‬
‫לירושלים כמנצח‪ ,‬וירושלים שבה להיות עיר מוסלמית‪.‬‬
‫במאה השלוש‪-‬עשרה השתלטה האליטה הצבאית במצרים על כס המלוכה‪ .‬חברי האליטה נקראו‬
‫"ממלוכים"‪ ,‬כלומר עבדים או "נרכשים" בערבית‪ .‬הממלוכים היו נערים שנקנו בילדותם משבטים‬
‫אסיאתים בערבות אסיה‪ ,‬ואומנו כל חייהם לשמש כחיילים‪ .‬עם סיום אימונם שוחררו מעבדות‪ ,‬אוסלמו‬
‫והפכו לכוח צבאי נאמן וחזק מאין כמוהו‪ .‬הממלוכים בנו בירושלים מבני דת לצד מבני ציבור רבים‬
‫ותקופתם מתאפיינת בבניה מסוגננת במיוחד‪ .‬במאה השש‪-‬עשרה נכנעה ירושלים הממלוכית בפני‬
‫הצבא העות'מאני החמוש ברובים ובתותחים‪ .‬תחת השלטון העות'מאני הפכה ירושלים לעיר ספר‬
‫בשולי האימפריה‪ ,‬אך עם זאת הר הבית נותר מרכז דתי חשוב‪ .‬הסולטאן סולימאן המפואר בנה‬
‫מחדש את חומות העיר‪ ,‬שיפץ את כיפת הסלע ובנה מתקני מים לרווחת התושבים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 6160‬נכנעה ירושלים העות'מאנית בפני הצבא הבריטי‪ .‬לאחר מאות שנות שלטון מוסלמי‬
‫בעיר‪ ,‬חזרה ירושלים פעם נוספת להיות תחת שלטון נוצרי‪-‬מערבי‪.‬‬
‫מאז ועד היום ממשיכה ירושלים להוות מוקד דתי ולאומי למוסלמים ברחבי העולם‪ .‬בסיור זה‪ ,‬נצא‬
‫להכיר את ירושלים המקודשת לאסלאם‪ ,‬ואת המבנים שנבנו בה במשך מאות שנות השלטון המוסלמי‬
‫בעיר‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫נכנס להר הבית דרך שער המוגרבים‪ .‬בכניסה למתחם עמדת בידוק בטחוני‪ .‬הכניסה להר הבית הנה‬
‫בלבוש צנוע‪ .‬עם כניסתנו למתחם המקודש נשמור על שקט וכבוד למתפללים‪ .‬נכנס דרך שער‬
‫המוגרבים ונעצור עם כניסתנו להר‪.‬‬
‫רצועה מספר ‪ – 2‬הר הבית ‪" -‬אל‪-‬חרם אל‪-‬שריף"‬
‫אנו עומדים בפתחה של רחבה עצומה‪ ,‬רחבת הר הבית‪ .‬זהו האתר השלישי בקדושתו לאסלאם‪,‬‬
‫אחרי הכעבה במכה ומסגד הנביא באל‪-‬מדינה‪ .‬רחבת הר הבית נבנתה בתקופת שלטונו של המלך‬
‫הורדוס בשלהי המאה הראשונה לפנה"ס‪ .‬על הרחבה עמד בית המקדש השני‪ ,‬אשר חרב עם הכיבוש‬
‫הרומי בשנת ‪ 00‬לספירה‪ .‬בתקופה הביזנטית הוזנח ההר ונותר בחורבנו כדי כסמל להתגשמות‬
‫נבואתו של ישו והוא עמד בשיממונו עד לכיבוש המוסלמי של העיר בשנת ‪.136‬‬
‫על פי מסורת האסלאם הח'ליף עומר אבן אל‪-‬ח'טאב חלק כבוד לעיר הקודש ובא לקבל את כניעתם‬
‫של שליטיה הביזנטיים‪ .‬עם כניסתו לעיר הובל אחר כבוד אל הר הבית‪ ,‬שם ניגש לסלע הקדוש שעמד‬
‫במרכז ההר וניקה אותו בגלימתו‪ .‬אחר כך ניגש עומר לקיר הדרומי של הר הבית ושם‪ ,‬כשפניו למכה‬
‫וגבו אל הסלע התפלל לאללה‪.‬‬
‫בסוף המאה השביעית ובתחילת המאה השמינית בנו שליטי בית אומייה מעל הסלע הקדוש את כיפת‬
‫הסלע בעלת ציפוי הזהב הבוהק‪ ,‬ומדרום לה נבנה מסגד אל‪-‬אקצא‪ .‬עד שנת ‪ 1000‬ניתן היה לבקר‬
‫בתוך המבנים השונים שעל ההר אך כיום רשויות הווקף אינן מאפשרות זאת‪.‬‬
‫על פי המסורת היהודית‪ ,‬סיפורה של ירושלים מתחיל בבריאת העולם‪ ,‬כאשר העולם נברא דרך אבן‬
‫השתיה‪ ,‬ממנה הושתת העולם‪ .‬בימי הבית השני מזהים את מקום עקדת יצחק עם הר המוריה‪ ,‬הוא‬
‫הר הבית‪ ,‬אולם המקום מקבל משנה חשיבות במאה העשירית לפנה"ס‪ ,‬כאשר על פי המסורת דוד‬
‫המלך רוכש מארוונה היבוסי גורן בה עתיד בנו‪ ,‬שלמה המלך‪ ,‬לבנות את בית המקדש ולמקם את‬
‫קדש הקדשים בדיוק מעל אותה אבן שתיה‪.‬‬
‫לאחר חורבן ירושלים בשנת ‪ 586‬לפנה"ס עמד המקום שמם עד שבאו עזרא ונחמיה יחד עם יתר עולי‬
‫בבל ובנו את בית המקדש השני‪ .‬הבית שופץ על ידי החשמונאים ובהמשך הורחב על ידי המלך‬
‫הורדוס‪ .‬בשנת ‪ 70‬לספירה הוחרב בית המקדש על ידי טיטוס הרומאי ומאז ועד היום אין למעשה‬
‫מבנה יהודי מקודש על הר הבית‪.‬‬
‫נתקדם ישר אל עבר מסגד אל‪-‬אקצא‪ ,‬בעל הקשתות אשר נמצא מולנו‪.‬‬
‫רצועה מספר ‪ – 3‬מסגד אל‪-‬אקצא‬
‫נתבונן על חזית המבנה‪ .‬זוהי הכניסה למסגד אל‪-‬אקצא‪ ,‬המעוטרת בקשתות מרהיבות‪ .‬כמקובל‬
‫בעולם האיסלאם‪ ,‬הנכנסים אל המסגד חולצים את נעליהם‪ ,‬ולכן בין הקשתות לרוב מבצבצות נעלים‬
‫רבות‪ .‬שטיחים ססגוניים מצפים את רצפת המבואה ופנים המסגד‪.‬‬
‫החזית שלפנינו בנויה כאכסדרה המורכבת משבע קשתות‪ ,‬הקשת המרכזית מוגבהת מחברותיה והיא‬
‫מוליכה אל המעבר המרכזי במסגד‪ .‬הקשת והמעבר המרכזיים מעוטרים בססגוניות ומעל הקשת אף‬
‫מתנוססת כתובת הקדשה לשליט בכתב ערבי מסולסל‪ .‬משמאל לכניסה גרם מדרגות היורד מטה‪,‬‬
‫ומוביל למסגד אל אקצא התחתון‪ .‬בתקופת ימי הבית השני היתה זו כניסה תת קרקעית להר הבית‬
‫מכיוון דרום‪ .‬את מקומם של הפתחים דרומה ניתן לראות בביקור בגן הארכיאולוגי הסמוך לשער‬
‫האשפות‪.‬‬
‫בשל מיקומו על מערכת קמרונות היה המבנה פגיע ביותר לרעידות אדמה ואכן מן המבנה המקורי‬
‫שבנה החליף האומיי אל‪-‬וליד בראשית המאה השמינית כמעט ולא נותר זכר‪ .‬המבנה שאנו רואים‬
‫כיום נבנה בימי הביניים‪ ,‬על ידי השושלת הפאטימית (‪ )6011 - 100‬ואילו החזית החיצונית של‬
‫המסגד הינה תוספת איובית‪ .‬האיובים הינם יורשיו של סלאח א‪-‬דין‪ .‬תוספת זו נבנתה במאה השלוש‪-‬‬
‫עשרה על ידי אחיינו של סלאח א‪-‬דין‪ :‬אל‪-‬מלכ אל מעט'ם עיסא ואף משולבים בה אלמנטים צלבניים‪,‬‬
‫כנראה שריד מימי הנוכחות הצלבנית בהר הבית‪ .‬בתקופה הצלבנית שכן במסגד מסדר הטמפלרים‬
‫אשר כינוהו "היכל שלמה" ‪.TEMPLUM SALOMONIS -‬‬
‫נתקדם צפונה כשגבנו אל המסגד עד הגיענו אל מתקן רחצה בעל סורג ירוק‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫רצועה מספר ‪ – 4‬אל כאס‬
‫לפנינו כיפת הסלע המוזהבת והמרשימה‪ .‬מולנו מתקן רחצה עגול הנקרא בערבית "אל כאס" –‬
‫"הגביע" או "הכוס"‪ .‬זהו מתקן רחצה פולחני שנבנה על ידי האמיר ַתנְ כִּ יז‪ ,‬מושל דמשק הממלוכי מן‬
‫המאה הארבע‪-‬עשרה‪ .‬מקור מים זה הוא למעשה חלק ממערכת המים העצומה אשר על ההר‪.‬‬
‫מערכת זו הותקנה כבר בימי הבית השני ושופצה בתקופה הממלוכית‪.‬‬
‫על פי ההלכה האסלאמית חייב כל מוסלמי ברחיצת הידיים‪ ,‬הרגליים והפנים לפני התפילה‪ .‬ואכן על‬
‫פי רוב נוכל לראות כאן מתפללים רוחצים‪ .‬סדר הרחצה קפדני‪ :‬ראשית יד ימין‪ ,‬לאחריה יד שמאל‪.‬‬
‫שטיפת הפה‪ ,‬ולאחריה רחיצת רגל ימין ולבסוף רגל שמאל‪ .‬את הרגליים רוחצים רק עד הקרסול‪.‬‬
‫מימין ל"כוס" ניתן לראות חריץ בסלע המזוהה על ידי החוקרים כשריד ל"סורג"‪ .‬עפ"י המסורת‬
‫היהודית הסורג מהווה את גבול האזור המקודש בהר הבית‪ ,‬אליו אנשים טמאים או שאינם יהודים‬
‫אינם יכולים להיכנס‪.‬‬
‫נתקדם אל עבר כיפת הסלע הבוהקת מולנו‪ .‬בראש גרם המדרגות קשתות ובראשן שעון שמש‪ .‬נעלה‬
‫במדרגות ונעצור לאחר המעבר תחת הקשתות‪.‬‬
‫רצועה מספר ‪ – 5‬רחבת כיפת הסלע‬
‫אנו נמצאים על הרחבה העליונה של הר הבית‪ .‬אם נסתובב לכיוון דרום‪ ,‬הכיוון ממנו באנו‪ ,‬נוכל לחזות‬
‫שוב במסגד אל‪-‬אקצא ולהתרשם מהכיפה הבולטת בראשו‪ .‬משמאל ניצב דוכן הקיץ היפהפה‬
‫המשמש לדרשות בימי הקיץ‪ .‬הדוכן נבנה ככל הנראה בסוף המאה השלוש‪-‬עשרה לצורך דרשות יום‬
‫שישי לקהל‪ .‬בעת הצורך נערכה סביב הדוכן תפילת הגשם המסורתית‪.‬‬
‫אם נביט שמאלה‪ ,‬מערבה נראה את גגותיה של העיר העתיקה‪ ,‬ואת קו הרקיע של ירושלים‪ .‬הצריח‬
‫המחודד הבולט בצבעו הבהיר הוא מגדל הפעמונים של כנסיית הגואל הלותרנית הנמצאת ברובע‬
‫הנוצרי‪ .‬מימי ן לו נבחין בשתי כיפות כסופות‪ .‬זוהי כנסיית הקבר הקדוש‪ ,‬מקום צליבתו‪ ,‬קברו ותחייתו‬
‫של ישו הנוצרי‪.‬‬
‫כעת נביט אל עבר כיפת הסלע‪ .‬זוהי ללא ספק יצירת מופת אדריכלית ואומנותית‪ ,‬מבנה מדהים‬
‫ומרשים בקנה מידה עולמי‪ .‬זהו המבנה המפואר הראשון שנבנה על‪-‬ידי מוסלמים‪ ,‬והוא נחשב לפלא‬
‫ארכיטקטוני העומד על תילו מאז בנייתו בשנת ‪ 116‬על ידי השליט האומיי עבד אל‪-‬מאלכ‪ .‬המבנה‬
‫הוא מבנה מתומן‪ ,‬נושא כיפה מוזהבת אשר גובהה מעל ‪ 10‬מטרים‪ .‬אריחי הקרמיקה המרהיבים‬
‫נוספו למבנה במאה השש‪-‬עשרה בתקופת השלטון העות'מאני‪ .‬אם כי הציפוי כפי שאנו רואים אותו‬
‫היום נעשה בשיפוצים במאה ה‪ .10-‬חיפוי הזהב נעשה בשנות ה‪ 10-‬של המאה ה‪ 10-‬בתרומת בית‬
‫המלוכה הירדני‪ .‬בראש הכיפה בולט הסהר‪ ,‬הסמל המקודש באסלאם‪ .‬הכיפה צופתה זהב במשקל‬
‫של כ‪ 60-‬ק"ג‪ .‬עובי הציפוי אינו עולה על ‪ 1.3‬אלפיות המילימטר‪ .‬רבים מייחסים בטעות את בניית‬
‫כיפת הסלע לחליף עומר אבן אלח'טאב‪ ,‬ומכנים את המבנה 'מסגד עומר'‪ .‬אולי בשל האגדה העתיקה‬
‫המספרת על תפילתו של עומר בעת שכבש את ירושלים במאה השביעית‪ .‬אך כאמור‪ ,‬בניית הכיפה‬
‫נעשתה על‪-‬ידי הח'ליף עבד אל‪-‬מלכ בן השושלת האומיית‪.‬‬
‫מדוע בנה עבד אל‪-‬מלכ את המבנה המפואר מולו אנו עומדים?‬
‫החוקרים חלוקים בדעותיהם ביחס לסיבות בנייתו‪ :‬יש הטוענים שהוא נבנה עבור המאמינים כתחליף‬
‫לעליה לרגל לכעבה‪ .‬אחרים סבורים שהמבנה הוקם כמשקל נגד לכנסיית הקבר המפוארת הניצבת‬
‫בקרבת מקום‪ ,‬שכן בין הפסוקים המעטרים את פנים המבנה נעדרים הפסוקים המספרים על מסע‬
‫הלילה של הנביא ובמקומם מתנוססים פסוקים המתפלמסים עם הנצרות‪ ,‬הדת אשר היוותה איום על‬
‫האסלאם‪ .‬הבניין בנוי כמבנה היקפי בסגנון ביזנטי סביב סלע גדול‪ .‬סלע זה הוא המקום הקדוש‬
‫ביותר עבור העם היהודי‪ ,‬והוא נקרא במסורת היהודית "אבן השתייה"‪ ,‬האבן אשר ממנה הושתת‬
‫העולם‪ .‬כאן היה בעבר קודש הקודשים של מקדש שלמה ושל בית המקדש השני‪.‬‬
‫על פי המסורת המוסלמית מכאן עלה מוחמד לשמים בבואו לירושלים על גבי בהמתו הפלאית אל‪-‬‬
‫בוראק‪ ,‬במסעו הלילי‪ .‬בתקופה הצלבנית‪ ,‬הוצב צלב גדול מעל כיפת הסלע והמבנה הפך לכנסייה‬
‫שנקראה "מקדש האדון" (טֶ מפלּום דֹומיני)‪.‬‬
‫נפנה ימינה‪ ,‬מזרחה אל הכיפה הסמוכה לכיפת הסלע‪ ,‬הנקראת כיפת השלשלת‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫רצועה מספר ‪ – 6‬כיפת השלשלת‬
‫זוהי כיפה הנישאת על גבי עמודים‪ ,‬בעלי כותרות נאות ומסוגננות‪ .‬לכיפה ‪ 66‬צלעות‪ ,‬וחלקה הפנימי‬
‫מעוטר באריחי קרמיקה יפהפיים‪ .‬הכיפה נבנתה במאה השביעית‪ .‬תחילה הייתה בת ‪ 60‬צלעות‬
‫בלבד‪ ,‬אך בהמשך נוספה לה צלע נוספת בכיוון דרום‪ .‬צלע זו היא "מחראב"‪ ,‬המכוונת כלפי דרום‪,‬‬
‫לכיוון העיר מכה‪.‬‬
‫המסורת המוסלמית מספרת שתחת כיפה זו נהג דוד המלך (א‪-‬נבי דאוד) לשפוט משפט צדק על‪-‬ידי‬
‫שלשלת שהייתה תלויה במרכז הכיפה‪ .‬הנאשם היה שולח ידו בניסיון לתפוס את השלשלת‪ ,‬דובר‬
‫צדק היה מצליח לאחוז בשלשלת‪ ,‬אך אם דבר שקר היה בפי הנאשם הייתה השלשלת חומקת‬
‫מאחיזתו‪.‬‬
‫נתקדם מזרחה אל עבר הקשתות הצופות לכיוון הר הזיתים‪.‬‬
‫רצועה מספר ‪ – 7‬תצפית להר הזיתים‬
‫נביט מזרחה‪ .‬אנו צופים אל מורדותיו המערביים של הר הזיתים‪ .‬מולנו הכנסייה הרוסית מריה‬
‫מגדלנה‪ ,‬בעלת הכיפות הזהובות‪ .‬הכנסייה נבנתה בסוף המאה התשע‪-‬עשרה‪ .‬מימין לה‪ ,‬כנסייה‬
‫נוספת‪ ,‬בעלת כיפה כהה‪ .‬זוהי כנסיית "דומינוס פלוויט"‪ ,‬האדון בכה‪ ,‬אשר תוכננה על‪-‬ידי האדריכל‬
‫אנטוניו ברלוצי‪ ,‬ומעוצבת כדמעה‪ .‬הכנסייה מנציחה את הרגעים בהם צפה ישו על ירושלים ובכה על‬
‫גורלה‪.‬‬
‫במרומי ההר הכפר א‪-‬טור‪ ,‬וכן צריח כנסיית העלייה השמיימה‪ ,‬שהוקמה אף היא על‪-‬ידי הרוסים‬
‫בשלהי המאה התשע‪-‬עשרה‪ .‬הכנסייה מנציחה את מקום עלייתו של ישו השמיימה‪ ,‬לאחר שקם‬
‫לתחייה‪.‬‬
‫במבט ימינה‪ ,‬נוכל לראות את קברי בית הקברות היהודי שעל הר הזיתים‪ ,‬אחד מבתי הקברות‬
‫העתיקים בעולם שעדיין פעילים ובו קבורים גדולי האומה‪ ,‬רבנים ואדמו"רים לצד פשוטי עם‪ .‬ניתן‬
‫להיכנס לסיור נפרד על בית הקברות בהר הזיתים‪ ,‬הכלול באפליקציה זו‪.‬‬
‫נרד במורד המדרגות ונפנה שמאלה‪ ,‬עד הגיענו אל שער הרחמים‪.‬‬
‫רצועה מספר ‪ – 8‬שער הרחמים‬
‫מולנו אנו רואים קשת כפולה‪ .‬זהו שער הרחמים‪.‬‬
‫אנו מביטים על צידו הפנימי של השער‪ ,‬והפחות מוכר לרבים‪ .‬השער הוא שער כפול‪ ,‬מורכב משני‬
‫שערים אטומים‪ .‬השער נבנה כנראה במאה השביעית‪ ,‬אם כי משולבים בו שרידים ביזנטיים‪ ,‬מן‬
‫המאה החמישית‪ .‬בעת בניית החומה בזמן שלטון העות'מאניים‪ ,‬שולב השער הקדום בחומה‪.‬‬
‫בתקופה זו גם נאטם השער‪ .‬מסיבה שאינה ברורה הוחלפו דלתות העץ של השער בקיר אבן‪ ,‬וכך הוא‬
‫נותר עד היום‪ .‬על אף שנאטם‪ ,‬חשיבותו של השער לא ירדה‪ ,‬שכן הוא נערץ על בני שלוש הדתות‪ .‬על‬
‫פי המסורת היהודית בשער זה יבוא המשיח באחרית הימים‪ .‬עיקר חשיבותו של השער בקרב יהודי‬
‫ירושלים היתה במאה העשירית‪ ,‬אז נאסרה כניסת היהודים למתחם הר הבית‪ ,‬והם נאלצו להתפלל‬
‫בשערי ההר‪ ,‬ובעיקר לנוכח שער הרחמים‪.‬‬
‫במסורת המוסלמית נקרא השער "באב אל רחמא"‪ ,‬והוא קשור לאמונה בדבר אחרית הימים ויום‬
‫הדין‪ .‬על אף שהקוראן אינו מציין מקום ספציפי בו יתרחשו אירועי יום הדין‪ ,‬אך לפי מסורות מאוחרות‬
‫ה דבר יתרחש כאן‪ ,‬וכאן תתחיל תחיית המתים‪ .‬לכן מצידו השני של השער נבנה בית קברות מוסלמי‪.‬‬
‫המסורת הנוצרית מכנה את השער "שער הזהב"‪ ,‬דרכו לפי אמונת הנוצרים נכנס ישו לירושלים בבואו‬
‫אליה ערב חג הפסח‪ .‬מאמיניו קיבלוהו עם כפות תמרים‪ ,‬המסמלים ניצחון בתרבות הרומית‪ .‬בתקופה‬
‫הצלבנית נהוג היה לפתוח את השער לצורך כניסת המאמינים ב"יום ראשון של הדקלים"‪ ,‬החל ביום‬
‫ראשון שלפני הפסחא‪ .‬גם כיום מתקיימת תהלוכה בחג זה‪ ,‬אך הצועדים נכנסים בימינו אל העיר‬
‫העתיקה מכיוון הר הזיתים דרך שער האריות‪.‬‬
‫מבנה השער משמש כיום כמשרדים של הווקף‪ .‬מתחם הר הבית מנוהל כולו על‪-‬ידי הווקף המוסלמי‪.‬‬
‫הווקף הינו הקדש דתי‪ .‬זהו מוסד בעל תפקידים דתיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬כלכליים ותרבותיים‪.‬‬
‫נשוב אל השביל‪ ,‬ונעלה חזרה אל רחבת הר הבית‪ ,‬הפעם מצידה הצפוני של הרחבה‪ .‬כיפת הסלע‬
‫מולנו‪ ,‬ומשמאל לה כיפת השלשלת‪ .‬נתקדם בצידה המערבי של כיפת הסלע‪ ,‬על מנת לראות מבנים‬
‫קטנים נוספים אשר נבנו סמוך לכיפת הסלע‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫רצועה מספר ‪ – 9‬כיפת העלייה לשמים‬
‫מבנה קטן זה שעליו כיפה נבנה על ידי הצלבנים במאה השתים‪-‬עשרה‪ .‬המבנה שימש כפי הנראה‬
‫קפלת טבילה נוצרית‪ .‬לאחר נפילת ממלכת ירושלים הצלבנית וכיבוש העיר בידי סלאח א‪-‬דין‪ ,‬הפך‬
‫המבנה למבנה תפילה המוקדש לציון עלייתו של הנביא מוחמד השמיימה‪ .‬כיום המבנה משמש‬
‫כמשרד של הווקף‪ .‬בין כיפת העלייה לכיפת הסלע עומד מבנה נוסף‪ ,‬קטן‪ .‬זהו מחראב הנביא‪.‬‬
‫ניגש לשם‪.‬‬
‫רצועה מספר ‪ – 10‬מחראב הנביא ‪ -‬קובת פאטמה או כיפת גבריאל‬
‫זהו מבנה קטן ופתוח הסמוך לכיפת הסלע‪ ,‬בעל שמונה צלעות‪ .‬מעליו כיפה אפורה‪ .‬על רצפת המבנה‬
‫מונחת אבן מעוגלת בצורת אגן‪ ,‬המשמשת כמחראב‪ .‬המקום מוקדש למלאך גבריאל שניצב כאן‬
‫בשעת עליית מוחמד השמיימה‪ ,‬אך הוא נקרא גם "קובת פאטמה" על שם בת הנביא‪.‬‬
‫נתקדם מערבה דרך הקשתות ‪ -‬מול הכניסה לכיפת הסלע ‪ -‬ונרד במורד המדרגות‪ .‬משמאל מבנה‬
‫אבן יפהפה‪ ,‬סביל קאית ביי‪ .‬נוכל לזהות אתר זה גם באמצעות התמונה שבגב המפה‪.‬‬
‫רצועה מספר ‪ – 11‬סביל קאית ביי‬
‫מבנה יפהפה זה בעל הכיפה המסוגננת ועליה פיתוחי אבן מורכבים משמש לשתיה ולהתרעננות‪.‬‬
‫המתקן נקרא בערבית סביל‪ ,‬והוא שופץ במחצית השנייה של המאה החמש‪-‬עשרה‪ ,‬על ידי הסולטאן‬
‫הממלוכי אל‪-‬מלכ אל‪-‬אשרף קאית‪-‬ביי‪ ,‬ועל כן הוא קרוי על שמו עד היום‪.‬‬
‫הסביל נבנה בקרבת המקומות הקדושים מתוך דאגה לציבור ואדיקות דתית‪ ,‬שכן על‪-‬פי האיסלאם‬
‫חובתו של השליט לדאוג לאספקת מים בכל עת‪ .‬התקופה הממלוכית מתאפיינת בבניה ציבורית‬
‫ודתית בהיקף גדול‪ .‬שליטיה הממלוכים של העיר שיפצו במאה החמש‪-‬עשרה את אמת המים‬
‫התחתונה אשר הובילה מים בימי הבית השני מבריכות שלמה להר הבית‪.‬‬
‫הסביל בנוי בסגנון ממלוכי טיפוסי‪ ,‬יש בו שילוב אבנים לבנות ואדומות הנקרא "אבלק" ותשליבי אבן‬
‫לבנה ושחורה היוצרים עיטור גיאומטרי נאה‪.‬‬
‫נפנה שמאלה לכיוון דרום עד שנראה מימיננו כניסה מעוטרת‪.‬‬
‫רצועה מספר ‪" – 12‬אל‪-‬מדרסה אל‪-‬אשרפיה"‬
‫לפנינו מבנה ממלוכי יפהפה‪ ,‬בעל סורגי אבן המעוצבים בצורות גיאומטריות‪ .‬חזית המבנה מפוארת‬
‫עד מאוד‪ ,‬ומעוטרת בסגנון ממלוכי אופייני‪ :‬אבלק – שילוב אבנים אדומות וצהובות‪ ,‬כתובות אבן‬
‫מסוגננות‪ ,‬ספסלי ישיבה ותשליבי אבן גיאומטריים‪.‬‬
‫המבנה נבנה בהוראת הסולטאן הממלוכי קאית‪-‬ביי‪ ,‬ושימש בית ספר ללימודי דת‪ .‬כיום פועלת‬
‫במתחם מעבדה לשחזור ולשימור כתבי יד עתיקים‪.‬‬
‫נשוב חזרה לכיוון סביל קאית ביי‪ ,‬ונפנה שמאלה אל עבר שער יציאה מהר הבית‪ ,‬שער מוכרי הכותנה‬
‫– באב אל קטאנין‪ .‬סמוך לשער ישנם שירותים ציבוריים לטובת המבקרים‪.‬‬
‫רצועה מספר ‪ – 13‬שער מוכרי הכותנה ‪ -‬באב אל‪-‬קטאנין‬
‫לפני שנצא‪ ,‬נתבונן בשער המרשים ונזהה את סגנון הבנייה הממלוכי‪ :‬אבלק – שילוב של אבנים‬
‫אדומות וצהובות‪ .‬בראש השער עיטור נטיפים הנקרא "מ ַקר ַנס"‪ .‬השער נבנה במאה הארבע‪-‬עשרה‬
‫על ידי האמיר ַתנְ כִּ ז‪ .‬זהו השער הקרוב ביותר אל כיפת הסלע והוא מוביל אל שוק מוכרי הכותנה‬
‫שנבנה גם הוא על ידי ַתנְ כִּ ז‪ .‬מימין לשער אכסדרת עמודים מקורה המכונה בערבית "ריוואק"‪ ,‬והיא‬
‫נפוצה באדריכלות הערבית באזור המזרח התיכון‪ .‬מאחורי הפתחים נמצאים קברים שונים‪ ,‬בניהם של‬
‫משפחת המלוכה ההאשמית מירדן‪.‬‬
‫נצא דרך שער מוכרי הכותנה אל שוק מוכרי הכותנה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫רצועה מספר ‪ – 14‬שוק מוכרי הכותנה ‪ -‬סוק אל קטאנין (רחוב החנויות)‬
‫לאחר שעינינו תתרגלנה לאפלולית‪ ,‬נוכל להתרשם מיופיו של השוק המקורה‪ .‬בשל התאורה העמומה‬
‫והקמרונות המסוגננים שורה בו אווירה מיוחדת‪ .‬בעבר היה השוק הומה אדם ותוסס‪ ,‬כיום חנויות‬
‫רבות בו אינן פעילות‪ .‬אחרות מציעות דברים שונים ומגוונים‪ :‬תבלינים‪ ,‬בתי קפה‪ ,‬צעצועים ומתנות‪.‬‬
‫השוק קיבל את שמו בשל היותו מרכז לניפוץ כותנה שגידלו באזור‪ ,‬והוא חלק ממתחם ממלוכי מן‬
‫המאה הארבע‪-‬עשרה‪ .‬בשוק מצוי גם ח'אן (מלון לעולי רגל) ובקומה השנייה ישנם בתי מגורים‪ .‬השוק‬
‫מקשר בין רחוב הגיא‪ ,‬אחד מרחובותיה הראשיים של ירושלים להר הבית‪ ,‬ובו כחמישים חנויות‪.‬‬
‫השוק הלהיב את דמיונם של מטיילים רבים אשר ביקרו בעיר לאורך השנים ורבים מהם העלו על‬
‫הכתב את תיאוריהם‪ ,‬אחד מהם הוא ר' משה באסולה אשר ביקר בעיר במאה ה‪ .61-‬וכך כתב בעת‬
‫בקורוו‪" :‬ויש שוק אחר‪ ,‬נאה מכולם‪ ,‬כולו חנויות של צמר גפן‪ ,‬ובראש זה השוק שער אחד לבית‬
‫המקדש"‪.‬‬
‫נצא לרחוב הגיא ונפנה ימינה עד הגיענו לצומת הרחובות הגיא ו"מעלות המדרשה"‪ .‬בצומת סביל‬
‫יפהפה‪ .‬הסביל‪ ,‬בעברית "רהט" נבנה במאה השש‪-‬עשרה (התקופה העות'מאנית) לטובת אזרחי‬
‫העיר‪ ,‬כאות לדאגת הסולטאן לנתיניו‪ .‬נפנה שמאלה למעלות המדרשה‪ ,‬עד שנראה משמאלנו מבנה‬
‫מרשים‪ ,‬בולט בשילוב אבניו הצבעוניות ולו שלושה פתחים גדולים‪.‬‬
‫רצועה מספר ‪ – 15‬ארמון הגבירה טנשק (קצר סית טנשק) ‪ -‬אלתאכיה ‪ /‬ח'אסקי סולטאנה‬
‫משמאלנו מבנה אבן מפואר אשר נבנה בתקופה הממלוכית‪ .‬נבחין בעיטורים היפים בחזית המבנה‪:‬‬
‫שילוב אבנים בצבעי שחור‪-‬לבן (חלק מהאבנים השחורות נפגעו או נעלמו עם השנים ונותרה רק האבן‬
‫הלבנה)‪ ,‬עיטור נטיפים הנקרא מוקרנס‪ ,‬ואבלק – שילוב אבנים אדומות וצהבהבות – כל אלו מעידים‬
‫על המבנה כי נבנה בזמן שלטון הממלוכים בארץ ישראל‪ .‬גם סורגי הברזל על החלונות הינם‬
‫אופייניים לבנייה הממלוכים‪ ,‬עם עיגול בנקודת המפגש של הסורגים‪ .‬סורגים בדוגמה זו נוכל לראות‬
‫ברחובות נוספים בעיר העתיקה‪.‬‬
‫המבנה נבנה בסוף המאה הארבע‪-‬עשרה על ידי הגברת טנשק בת עבדאללה אלמט'פריה‪ ,‬אשתו של‬
‫שליט ממלוכי בשם מוט'פר אלדין‪ .‬הגברת בנתה את המבנה אך הקדישה אותו למסדר צופי‪ ,‬קבוצת‬
‫מיסטיקנים מוסלמים‪ .‬למרות ההקדש ובניגוד למקובל בזמנה‪ ,‬הגבירה נשארה לגור בארמון עד יום‬
‫מותה‪ .‬היא נקברה במבנה הקבר שממול‪.‬‬
‫לאחר שנים‪ ,‬בתקופה העות'מאנית‪ ,‬התגוררה במקום האהובה בנשותיו של הסולטאן סולימאן‬
‫המפואר‪ ,‬בונה חומות ירושלים‪ ,‬חָ 'אסקי סולטאנה‪ .‬היא הנהיגה במקום חלוקת מרק חינם לנזקקים‬
‫מוסלמיים‪ .‬לאורך התקופה העות'מאנית שכנו במקום הסראיה‪ ,‬בית העירייה‪ ,‬הממשל והמשטרה‬
‫המקומית‪ .‬כיום שוכן במקום בית ספר מקצועי‪ ,‬והמבנה סובל מהזנחה והתפוררות‪.‬‬
‫נמשיך במעלות המדרשה‪ ,‬עד הגיענו לרחוב בית הבד (לפני המפגש ישנם שירותים ציבוריים)‪ .‬נפנה‬
‫שמאלה ברחוב בית הבד‪.‬‬
‫רצועה מספר ‪ – 16‬סוק חאן אל זית (רחוב בית הבד)‬
‫רחוב בית הבד (ח'אן א‪-‬זית)‪ ,‬הוא הגדול בשוקי העיר העתיקה‪ .‬זהו שוק מזרחי אופייני המשמש את‬
‫תושבי מזרח ירושלים לקניות ובילוי‪ ,‬ובו שפע סחורות‪ ,‬ריחות וצבעים‪ .‬בימי שישי באות לכאן כפריות‬
‫מהכפרים בסביבה ומוכרות עלים וירקות תוצרת משקן‪ ,‬כפי שעשו ה"פלאחים" במשך דורות‪ .‬על אף‬
‫שהשוק מאופיין בצריכה מקומית ופחות תיירותית‪ ,‬גודשים אותו דרך קבע גם רבים מתושבי מערב‬
‫העיר ותיירים‪ .‬בחלקים ממנו עוברת "דרך הייסורים" של ישו‪ ,‬ולעיתים ניתן לראות תהלוכות צליינים‬
‫נושאי צלב עוברים בדרכם לכיוון כנסיית הקבר‪.‬‬
‫הרח וב יוצא משער שכם בצפון‪ ,‬ומוביל דרומה עד אזור הרובע היהודי‪ .‬רחוב בית הבד עובר בתוואי‬
‫הקדום של הקרדו‪ ,‬הרחוב שחצה את ירושלים מצפון לדרום בתקופה הרומית‪-‬ביזנטית‪ .‬רחוב זה‬
‫נראה בבירור במפת מידבא אשר נתגלתה בעבר הירדן במאה התשע‪-‬עשרה‪ .‬היה זה רחוב רחב‬
‫מאוד‪ 11 ,‬מטרים רוחבו‪ ,‬ומשני צידיו עמודי ענק וחנויות‪ .‬בתקופות מאוחרות הוצר הרחוב‪ ,‬שכן בעלי‬
‫החנויות פלשו בהדרגה למרכזו‪ .‬בהמשכו הוא אף נחלק לשלושה רחובות צרים‪ .‬חלוקה זו נעשתה‬
‫כנראה בימי שלטונה של המלכה מליסנדה‪ ,‬בתקופה הצלבנית‪ .‬הרחוב מכל מקום שומר על אופיו‬
‫כרחוב שוק ססגוני ועמוס לעייפה‪ .‬התקדמו ברחוב‪ ,‬ובהמשך תוכלו לבחור באיזו סמטה להתקדם‬
‫מבין השלוש‪ :‬שוק הקצבים‪ ,‬שוק הבשמים או שוק הצורפים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫אפשר לעבור מרחוב לרחוב במעברים קטנים‪ ,‬וכך להתרשם מההבדלים בין הרחובות; ברחוב‬
‫הקצבים יש חנויות בשר רבות אך גם חנויות ירקות‪ ,‬חמוצים וכלי בית‪ .‬ברחוב הבשמים שוק מגוון‬
‫מאוד‪ ,‬ובו חנויות תכשיטים‪ ,‬אלקטרוניקה ובגדים‪ .‬ברחוב הצורפים רבות מהחנויות אינן פעילות‪,‬‬
‫למעט כמה חנויות אריגים‪.‬‬
‫נתקדם עד לנקודת המפגש עם רחובות דוד והשלשלת ונפנה שמאלה‪ ,‬לרחוב השלשלת‪ .‬נפנה‬
‫שמאלה לתוך "חאן א‪-‬סולטאן" (במקום יש שילוט)– מומלץ להיעזר במפה‪.‬‬
‫רצועה מספר ‪ – 17‬ח'אן אל סולטאן‬
‫דרך מבואה מסוגננת‪ ,‬בעלת מרפסות תלויות על גבי תומכות‪ ,‬נכנסנו אל חצר קטורה‪ ,‬מסביבה מבנים‬
‫שונים‪ .‬החצר כיום מוזנחת‪ ,‬אך היא ידעה ימים יפים יותר‪.‬‬
‫אנו נמצאים בחאן קדום אשר בו היו מתאכסנים סוחרים‪ ,‬עולי רגל ועוברי אורח‪ .‬היה זה חאן מפואר‬
‫ומרווח אשר נבנה כנראה על ידי הסולטאן הממלוכי ברקוק בן המאה הארבע‪-‬עשרה‪ .‬במרכז החאן‬
‫חצר פתוחה לשמיים‪ ,‬וסביבה היו חדרי האירוח‪ .‬הסחורות והבהמות נותרו בקומה הראשונה‪ ,‬ואילו‬
‫האורחים לנו בקומה השנייה של החאן‪ .‬בקצה המבואה מצד שמאל ישנו גרם מדרגות שמוביל לגג‪.‬‬
‫ניתן לעלות לתצפית מעל גגות השווקים‪.‬‬
‫נצא מהחאן ונפנה שמאלה ברחוב השלשלת‪ .‬נתקדם במורד הרחוב עד הפנייה ימינה לכותל המערבי‬
‫ושם נעצור‪.‬‬
‫רצועה מספר ‪ – 18‬הספרייה הח'אלדית ‪ -‬ברכה חאן‬
‫כאן בקטע זה מרוכזים מבנים רבים אשר נבנו בתקופתם של הממלוכים‪ .‬נביט מעלה אל חזיתות‬
‫המבנים ונתרשם מהעיטורים הרבים‪ ,‬משילובי האבנים הצבעוניות‪ ,‬ממרפסות העץ התלויות‬
‫ומהקשתות בעלות עיטורי הנטיפים‪.‬‬
‫מימיננו הספרייה הח'אלדית ומקום קברו של ברכה ח'אן‪ .‬המבנה נבנה בשנת ‪ ,6121‬והוא שופץ‬
‫במאה הארבע‪-‬עשרה על‪-‬ידי הממלוכים‪ .‬החזית מעוטרת באבלק וקשת כריות מעטרת את החלונות‪.‬‬
‫מעל לחלונות קבועה כתובת הקדשה לאדם בשם ברכה ח'אן‪ ,‬שליט אסייתי שנקבר במבנה לצד שני‬
‫בניו‪.‬‬
‫כיום שוכנת במקום ספריית משפחת אל‪-‬ח'אלדי הידועה והמכובדת‪ ,‬המכילה אלפי כתבי יד וספרים‬
‫מודפסים ביניהם ספר קוראן בן ארבע מאות שנה וספר חדית' (קובץ של מסורות שנמסרו בעל‪-‬פה)‬
‫מקורי בן כאלף שנה‪ .‬בהמשך הרחוב שער השלשלת‪ ,‬שער כניסה להר הבית‪ ,‬דרכו נכנסים רק‬
‫מוסלמים להר‪.‬‬
‫לאחר שטעמנו טעמה של קדושת ירושלים באסלאם‪ ,‬וחזינו בבנייה המפוארת במשך מאות שנות‬
‫שלטון האסלאם בירושלים‪ ,‬נשוב מכאן אל רחבת הכותל המערבי ושער האשפות‪ ,‬שם יסתיים סיורנו‪.‬‬
‫המעוניינים יוכלו להמשיך לביקור ב"גן הארכיאולוגי ירושלים – מרכז דוידסון" ולהתרשם משרידי‬
‫הארמונות האומיים מן המאות השביעית והשמינית‪.‬‬
‫אנו מודים לכם על ביקורכם בירושלים ומקווים שתמשיכו ליהנות מיופיה של העיר ומאתריה‪.‬‬
‫‪7‬‬