"קוראים ביחד" העלון הקהילתי

‫קוראים ביחד‬
‫עלון “אדם וטבע” ט”ו בשבט תשע”ב‬
‫חברי המערכת‪ :‬אביבה צינמן‪ ,‬אלי עציץ‪ ,‬אמונה כרמל‪ ,‬דורון שופן‪ ,‬הדס בן‬
‫אברהם‪ ,‬הילה בן אליעזר‪ ,‬ורה ביבס‪ ,‬יעל ליברמן‪ ,‬כפיר פוריאן‪ ,‬מורן וייס‪ ,‬מיכל‬
‫ברגמן‪ ,‬נועה קומיסר‪ ,‬נעמה יצחק ליברמן‪ ,‬נעמה ניסבוים‪ ,‬סמדר פייל גרינשטיין‪,‬‬
‫רואי ליברמן‪ ,‬ריעות לב דיין‪ ,‬תמי בן בסט עיצוב גרפי‪ :‬אמונה כרמל‬
‫בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון נטלו‬
‫והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו‪ :‬ראה מעשיי כמה‬
‫נאים ומשובחים הן; וכל מה שבראתי בשבילך בראתי תן‬
‫דעתך [שים לב] שלא תקלקל ותחריב את עולמי‪ ,‬שאם‬
‫קלקלת אין מי שיתקן אחריך‪.‬‬
‫(מדרש קהלת רבה ז’)‬
‫“אני לא אוהב את הביטוי ‘שמירת הטבע’‪ .‬לא נולדנו‬
‫לתוך מוזיאון‪ ...‬מותר לגעת בטבע‪ ...‬כאשר אדם עומד‬
‫מול הטבע‪...‬אם זה הקטן בחרקים או השגיא בין ההרים‬
‫עמוד בענווה‪ .‬אינני אומר אל תיגע‪ .‬החלטת לגעת ‪ -‬גע‪,‬‬
‫בענווה‪ .‬זכור שאתה היום כאן ומחר אינך כאן‪”.‬‬
‫שלכם‪ ,‬צוות המערכת‬
‫(עמוס עוז‪ ,‬סופר ישראלי)‬
‫סמדר פייל גרינשטיין‬
‫למה קוראים לך שקד?‬
‫שקד כרמל‪ ,‬ה’ דולב‬
‫לקהילת הקוראים שלום‪,‬‬
‫בשירו “כי האדם עץ השדה” נתן זך כותב שהעץ והאדם‪ ,‬שניהם‪ ,‬שואפים למעלה‪.‬‬
‫אצל העץ הכוונה היא לשאיפה מעלה בצמיחה הפיזית‪ ,‬בכמיהה אל אור השמש‪ .‬למעשה‬
‫מדובר בתכונה טבעית ומוכרת של הצמח‪ .‬שאיפתו של האדם מעלה יכולה להתפרש‬
‫בכמה כיוונים‪ .‬אחד מהם הוא הכמיהה אל הנשגב‪ ,‬אל מה שהוא מעבר ליום‪-‬יומי‪ ,‬אל מה‬
‫שמכונה “שאר הרוח”‪.‬‬
‫העלון המונח לפניכם‪ ,‬שמו “קוראים ביחד”‪ ,‬והוא מבקש להמשיך מסורת שהחלה בשנה‬
‫שעברה ומטרתה לתת במה לקולות המגוונים הקיימים בקהילת יחד‪ .‬השנה ביקשנו‬
‫להרחיב את היריעה ולתת מרחב ליצירה פנים‪-‬קהילתית‪ ,‬כדי שנכיר אלה את אלה ונתגאה‬
‫בחברינו ובחברותינו היוצרים‪ ,‬המביעים והכותבים‪.‬‬
‫אנו מזמינים אתכם לכתוב לגיליון הבא‪ ,‬שיתפרסם בפסח‪ ,‬בכל תחום העולה על דעתכם‪.‬‬
‫כך נעמיק שורש אל המסורת היפה המשתמרת ביחד וגם נשאף למעלה‪ ,‬אל האור ואל‬
‫הרוח הנושבת בינינו‪.‬‬
‫כי נולדתי לפני‬
‫ט”ו בשבט וגם כי אני‬
‫הראשון שנולד במשפחה‪,‬‬
‫הבכור‪ ,‬והשקד הוא העץ‬
‫הראשון לפרוח‪...‬‬
‫שקד אנגלנדר‪ ,‬ה’ דפנה‬
‫כי העיניים שלי‬
‫היו בצורת שקד‬
‫וכי ההורים שלי‬
‫אוהבים שקדים‬
‫כי הראש שלי היה‬
‫נראה כמו שקד‪...‬‬
‫נראה לי‬
‫כי נולדתי‬
‫בחודש שבט!‬
‫שקד כץ‪ ,‬ה’ שיזף‬
‫שקד עובדיה‪ ,‬א’ אורן‬
‫שקד הרשקוביץ‪ ,‬ב’ רותם‬
‫כי לאחיות שלי‬
‫קוראים נטע וניצן‪,‬‬
‫אז זה מתאים‬
‫שקד שוואבר‪ ,‬ב’ רותם‬
‫נולדתי‬
‫בט”ו בשבט‬
‫ט”ו בשבט וצדק חברתי‬
‫ט‬
‫”ו בשבט הוא החג המבטא את הקשר העמוק בין עם ישראל‬
‫לבין ארץ ישראל‪ .‬גורלו של ט”ו בשבט מעניין מאוד‪ .‬ט”ו בשבט‪,‬‬
‫“חמישה עשר בשבט” בלשון המקורות‪ ,‬היה בתחילה התאריך‬
‫הקובע להגדרת השנה לצורך קיום מצוות הפרשת מעשר‪ .‬במשנה‬
‫(בתחילת מסכת ראש השנה) הוא נקרא “ראש השנה לאילן” וציין את‬
‫“שנת הכספים החדשה”‪ .‬התאריך קיבל ייחוד כלשהו בחוגי המקובלים‬
‫של צפת שערכו “סדר ליל יום ט”ו בשבט”‪ .‬הוא זכה לחשיבות רבה‬
‫עם הופעת הציונות ותחילת תנועת התחייה של עם ישראל‪ .‬התנועה‬
‫הציונית שמה “פוקוס” על היום הזה והעצימה אותו‪ :‬מ”ראש השנה‬
‫לאילן” הוא הפך ל”ראש השנה לאילנות” ול”חג הנטיעות”‪ ,‬ליום‬
‫המבטא את הקשר של עם ישראל לקרקע ארץ ישראל‪ .‬למען הדיוק‬
‫יש לציין שבזמן האחרון עם הפיחות שחל בערך של יישוב ארץ ישראל‬
‫במובן הציוני הקלסי‪ ,‬מתחיל יום זה לקבל צביון עדכני אוניברסאלי‪,‬‬
‫וקושרים אותו לאיכות הסביבה ולשמירה על הטבע‪.‬‬
‫מצוות המעשר ‪ -‬יש הרואים בט”ו בשבט תאריך בעל חשיבות כלכלית‬
‫בלבד‪ .‬בתקופה שבה סבבו חייהם של יושבי הארץ סביב עבודת‬
‫האדמה‪ ,‬היה נהוג שמדי שנה בשנה הפרישו עובדי האדמה מעשר‬
‫ החלק העשירי מתנובת האדמה שעיבדו‪ .‬המעשר ניתן לכוהנים‪,‬‬‫ללוויים ולעניים‪ ,‬כנאמר בספר דברים פרק יד‪ ,‬פסוק כב‪“ :‬עשר תעשר‬
‫את כל תבואת זרעך היוצא בשדה שנה בשנה”‪ .‬מכאן דרשו חז”ל כי יש‬
‫להפריש מעשרות של כל יבול השנה רק מפירות אותה השנה‪ .‬מכיוון‬
‫שאין “תאריך לידה” נפרד לכל אילן ואילן‪ ,‬נקבע ט”ו בשבט כתאריך‬
‫הולדת כללי לאילנות‪ ,‬והפך למועד ליישום דינים הקשורים בפרי העץ‬
‫ ובפרט דיני תרומות ומעשרות‪ ,‬כפי שמסביר הרמב”ם בספרו “היד‬‫החזקה”‪“ :‬אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה‪ ,‬ולא‬
‫דורון שופן‬
‫מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו‪ .‬ואם תרם אינה תרומה ‪ ...‬וט”ו‬
‫בשבט ראש השנה למעשרות האילן”‪.‬‬
‫על פי ההלכה החקלאי צריך להפריש תרומות ומעשרות לכהן‪ ,‬ללוי‬
‫ולעניים מן היבול שגידל באותה שנה‪ .‬כאמור‪ ,‬ט”ו בשבט הוא התאריך‬
‫הקובע את סיומה של השנה לעניין פרי האילן‪ .‬משום כך כל מה שגדל‬
‫עד לט”ו בשבט הוא יבול של אותה שנה‪ ,‬וממנו החקלאי צריך להפריש‬
‫תרומות ומעשרות‪.‬‬
‫בימינו‪ ,‬הפרשת תרומות ומעשרות נעשית על ידי הרבנות המקומית‬
‫במרכזי השיווק‪ .‬אדם שקנה פרי מגוף פרטי ולא דרך מרכזי שיווק חייב‬
‫להפריש תרומות ומעשרות בעצמו‪.‬‬
‫אגדת חוני המעגל ‪ -‬שתילת עצים כדרך חשיבה ודאגה לדורות הבאים‪.‬‬
‫עץ החרוב נותן את פירותיו רק כעבור שבעים שנה‪ .‬אין כמעט אדם הזוכה‬
‫לראות בחייו את פירות עץ החרוב ששתל‪ .‬מכאן הסיפור המפורסם על‬
‫חוני המעגל‪“ :‬חוני המעגל היה מהלך בדרך‪ .‬ראה אדם נוטע חרוב‪ .‬אמר‬
‫לו‪ :‬החרוב לכמה שנים טוען פירות? אמר לו‪ :‬לשבעים שנה‪ .‬אמר לו‪ :‬כלום‬
‫יודע אתה שתחיה שבעים שנה? אמר לו‪ :‬מצאתי את העולם בחרובים;‬
‫כשם שנטעו אבותיי לי‪ ,‬אף אטע אני לבני” (תענית כג‪ ,‬ע”א)‪ .‬קיומם של‬
‫חלקים בעם שידם אינה משגת הוא חלק מן המערכת הכלכלית‪ .‬מטרת‬
‫התרומות וההפרשות היא להיטיב עם מי שידו אינה משגת על חשבון מי‬
‫שנתברך בשפע‪ ,‬וכך לצמצם את אי‪-‬השוויון בחברה‪ .‬ברוח ימים אלו‪ ,‬יש‬
‫להדגיש דווקא בחג זה את רוח הנתינה והעזרה ככלי מרכזי לחוזק הרוחני‬
‫של העם‪ ,‬ולאפשר לכל חלקי העם להרגיש “ביחד”‪.‬‬
‫תרומות אלו הן גם סוג של “נטיעות” שיתברכו בהן גם הדורות הבאים‪:‬‬
‫ט”ו בשבט הוא החג המחבר את כל הדורות לקשר העמוק שבין עם‬
‫ישראל לבין ארץ ישראל‪.‬‬
‫סיפור משפחתי‬
‫משפחת טלר‬
‫מי אנחנו?‬
‫כיצד הגענו ליחד?‬
‫הורים‪ :‬רוני ואפרת טלר‪ .‬רוני עורך דין‪ ,‬בעל חברת עורכי דין ברמת גן‪.‬‬
‫מתמחה בנזיקין ובביטוח‪ .‬אפרת עובדת בחברת אינדיגו ‪ HP‬באגף התוכנה‪.‬‬
‫ילדים‪ :‬ירדן‪ ,‬בן ‪ ,15‬לומד ב”גוונים”‪ ,‬תומר‪ ,‬בן ‪ ,13‬לומד בתיכון “יחד” בכיתה‬
‫ז’‪ ,‬אלון‪ ,‬בן ‪ ,5‬בגן הדר‪“ ,‬יחד”‪.‬‬
‫רוני ואפרת גדלו בבתים דתיים‪-‬ציונים‪“ ,‬בני עקיבא” קלסי‪“ :‬חיפשנו‬
‫מסגרת שתתאים לאורח החיים שלנו‪ ,‬שהוא בתפיסתו אורח חיים דתי‬
‫אורתודוקסי אולם בגישה פתוחה שמאפשרת הרחבת המסגרת‪ ,‬תוך‬
‫שמירה על דרך ארץ‪ ,‬מצוות שבין אדם לחברו ובין אדם לעמו‪ .‬כששמענו‬
‫שמתגבשת קהילה במודיעין ארזנו את הבית בפתח תקווה ובשנת ‪2000‬‬
‫עברנו למודיעין‪ .‬כמובן שהגנים ביחד היו מלאים אבל בכל זאת ‪ -‬אנחנו‬
‫כאן!”‬
‫תחביבים‪:‬‬
‫ירדן משחק כדורגל וכדורסל‪ ,‬חבר פעיל בצופים‪ ,‬רוכב על אופניים ומומחה‬
‫בפלייסטיישן‪ .‬תומר משחק טניס‪ ,‬מנגן בגיטרה ומומחה בסולואים של‬
‫‪ .Guns&Roses‬אלון משתתף בחוג התעמלות ובחוג ג’ודו ואהוב הבנות‬
‫בגן‪ .‬רוני רוכב על אופניים‪ ,‬צולל‪ ,‬מטייל‪ ,‬עושה ספינינג בטירוף ומומחה‬
‫בבישולי שטח‪ .‬אפרת היתה חברת ועדת “יחד ביחד” וכיום חברת הנהלה‬
‫של עמותת ניצן במודיעין‪ .‬היא מוציאה מדי שנה בשנה את כל ילדי בית‬
‫הספר גוונים לטיול ג’יפים‪ ,‬בזכות ג’יפאים נפלאים מיחד ומחוצה לה‪ ,‬אשר‬
‫נותנים ליומיים בשנה את הרכב ואת הנשמה! בזמנם הפנוי (שאיננו) רוני‬
‫ואפרת גם משמשים כנהגים של הילדים ומסיעים אותם ברחבי העיר‪.‬‬
‫מהי קהילת יחד עבורנו?‬
‫קהילת יחד היא קהילה‪ ,‬משפחה‪ ,‬ובית‪ .‬זו קהילה לא שיפוטית שמאפשרת‬
‫לך להיות מי שאתה‪ ,‬להיות דתי‪ ,‬חילוני או מסורתי‪ .‬קהילה שמושתתת על‬
‫ערכים ציוניים‪ ,‬דתיים וחברתיים‪ .‬קהילה שמשלבת בעלי צרכים מיוחדים‬
‫ברעיון ובמעשה‪ .‬קהילה שמקשיבה‪ ,‬מקבלת ונותנת מכל הלב‪ .‬קהילה‬
‫שכבוד להיות חבר בה וגאווה להיות נציג שלה‪.‬‬
‫ט”ו בשבט‬
‫ש‬
‫נים רבות היה מקובל בענף הפרסום והשיווק לדבר על המוצר‬
‫או על המותג שרוצים לפרסם ולספר על מעלותיו‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות הגישה הרווחת היא להסביר לצרכן “מה יוצא לו”‬
‫מהשימוש במוצר‪ ,‬או‪ ,‬כפי שהדבר מכונה בשפה המקצועית‪what is“ ,‬‬
‫‪.”in it for me‬‬
‫בשיווק מדובר אולי במושג חיובי המאלץ את המפרסם לספר לצרכן למה‬
‫כדאי לו לצרוך‪ ,‬אבל לצערי גם חלקים גדולים בחברה שלנו‬
‫מאמצים את הגישה השואלת על כל דבר כמעט “מה יוצא‬
‫לי מזה?” (והתופעה מתחילה כבר בגיל צעיר כפי שאנחנו‬
‫יודעים‪ .)...‬הרצון בסיפוק מיידי‪ ,‬בתועלת אישית‪ ,‬מנחים‬
‫אותנו לא מעט‪ ...‬אז איך כל זה קשור לט”ו בשבט?!‪...‬‬
‫הנה תזכורת קטנה לסיפור על חוני המעגל המובא בגמרא‬
‫במסכת תענית דף כ”ג‪ :‬פעם הלך חוני בדרך וראה אדם‬
‫נוטע עץ חרוב‪ .‬שאל אותו‪ :‬בעוד כמה זמן יביא החרוב‬
‫את פריו? ענה לו אותו אדם‪ :‬בעוד שבעים שנה‪ .‬התפלא‬
‫חוני המעגל ושאל‪ :‬האם תספיק לטעום מן הפרי? ענה לו אותו אדם‪ :‬כשם‬
‫שנטעו אבותיי לי‪ ,‬כך אני נוטע לבניי‪ .‬חוני התנמנם‪ ,‬ולפתע סגר עליו סלע‬
‫ענק‪ ,‬נעשה לו נס ונרדם לשבעים שנה‪ .‬כשקם ראה אדם אוכל מן הפרי‪.‬‬
‫שאל‪ :‬אתה הוא שנטעתו? ענה לו אותו אדם בחיוך‪ :‬אבי אבא‪ .‬הבין חוני‬
‫שנרדם לשבעים שנה‪.‬‬
‫אני חושב שהסיפור על חוני הפוגש אדם‪ ,‬שאף כי ברור לו כי לא יטעם מן‬
‫הפרי‪ ,‬נוטע בכל זאת את העץ כשם שאביו נטע לו‪ ,‬מספק לנו זווית אחרת‬
‫על ט”ו בשבט‪.‬‬
‫אנו רגילים לכך שט”ו בשבט נקרא ממש כמו בשיר הילדים המפורסם‪ :‬חג‬
‫האילנות‪ .‬אבל האילנות הצומחים כל השנה צריכים את החג אולי פחות‬
‫יורם לוי‬
‫מאתנו‪ ,‬בני האדם‪ .‬אנחנו צריכים אותו יותר‪ ,‬אולי כתזכורת למשמעות‬
‫של נתינה רחבה יותר שלא על מנת לראות את הפרי‪ ,‬אלא של נטיעה‬
‫לשם נטיעה‪.‬‬
‫אני זוכר את מנהג‪-‬היום הנפלא של ט”ו בשבט בילדותי‪ :‬כל ילדי בית‬
‫הספר יוצאים במגפיים לנטוע נטיעות ביערות הקרן הקיימת‪ .‬כל ילד‬
‫מקבל שתיל קטן‪ ,‬מוצא את הגומחה הפנויה ונוטע אותו באדמה‪ ,‬לא‬
‫לפני שהוא מסמן היטב את המקום “כי בעוד שלוש‬
‫שנים בטוח אבוא לפה לראות את העץ המפואר שצמח‬
‫מהשתיל שלי”‪ .‬רומנטיקה של ילד בן שמונה שמעולם לא‬
‫חזר לבדוק מה באמת קרה לעץ שלו‪.‬‬
‫ייתכן שילדים אחרים‪ ,‬שנים רבות אחר כך‪ ,‬נחו בצלו של‬
‫אחד השתילים שלי בפיקניק עם הוריהם‪ .‬ואולי לא‪ .‬וזה‬
‫לא באמת משנה‪ .‬לעצם הנטיעה יש משמעות‪ ,‬ממש כמו‬
‫בסיפור של חוני‪ ,‬המהווה תמונה הפוכה לאמירה “מה‬
‫יוצא לי מזה”‪.‬‬
‫במיוחד בדור הרגיל שהכול בא כאן ועכשיו ‪ -‬האוכל מוכן במיקרו‬
‫כעבור דקה‪ ,‬מנוע החיפוש באינטרנט המהיר מספק תשובות במהירות‬
‫המגה וכו’‪ ...‬אנחנו חייבים לעצור לרגע ולחפש אולי מוטיבציה חלופית‬
‫ל”עכשיו”‪ .‬ט”ו בשבט מלמד אותנו‪ ,‬בני האדם‪ ,‬דרך הטבע והעצים‪ ,‬לנטוע‬
‫לשם נטיעה‪ .‬לסלול את הדרך לבאים אחרינו‪.‬‬
‫זו גם הזדמנות מצוינת להודות לאותן מורות וגננות (קצרה היריעה‬
‫מלפרט שמות‪ ,)...‬שאני אסיר תודה להן על נטיעה יום יומית של לימוד‪,‬‬
‫של ערכים ושל ידע בילדינו‪ .‬הן בדרך כלל לא זוכות לראות את הפירות‪.‬‬
‫אבל הן לא מפסיקות לנטוע‪...‬‬
‫חג שמח!‬
‫ביקורת ספרים‬
‫דרך הטבע הפדגוגיה הטבעית והטיול החינוכי‬
‫גיל גרטל‬
‫הוצאת ספרית פועלים‬
‫מסדרת “מחשבות על חינוך”‬
‫עורך הסדרה‪ :‬יורם הרפז‬
‫“‪ ...‬ואז שאלה אותו המורה של הכיתה אם הוא לא מסביר בדרך‪ .‬והוא‬
‫ידע שזה הסוף‪ .‬עכשיו יקום ויסביר על קו המדבר שאותו הם חוצים‬
‫בנסיעתם‪ ,‬תסתכלו בחלונות תראו‪ ,‬וזה קו מאד חשוב בהיסטוריה‬
‫שלנו כי פולשים מהמדבר תמיד ניסו לחצות אותו צפונה‪ ...‬אבל אל‬
‫תדאגו‪ ,‬יוסיף כדי לרמוז משהו למורה‪ ,‬הטיול זה לא רק כדי ללמוד‬
‫דברים שאפשר ללמוד בכיתה‪ ,‬אלא כדי להרגיש‪”...‬‬
‫הטיול השנתי הוא חוויה של יציאה משגרת הלימודים ומפגש עם נופים‬
‫אחרים‪ .‬אלא שאז מגיעים ההסברים של המדריך והנזיפות של המורה‪,‬‬
‫והטיול הופך לעוד שיעור שגרתי ‪ -‬על רקע תפאורה אחרת‪ .‬גרטל מסביר‬
‫כי בבסיסו של החינוך הטבעי‪ ,‬אבי כל תורות החינוך המודרניות‪ ,‬עומד‬
‫הרעיון שיש להתבונן בטבע וללמוד ממנו את הדרך הנכונה והטובה‬
‫ביותר להקנות ידע וערכים‪ .‬החינוך הטבעי שואף לשמר את הסקרנות‬
‫והשמחה הטבעית של הילד והילדה ואת הצורה הטבעית שבה הם‬
‫ניגשים לעולם‪ .‬תורה זו שואפת להפוך את הלימוד בבית הספר לחוויה‬
‫חיובית שלא רק תקנה ידע אלא גם תפתח אדם שמח‪ ,‬יצרני‪ ,‬מעורב‬
‫בקהילה‪ ,‬מכבד ומכובד‪.‬‬
‫למידה טבעית נעשית דרך התנסות‪ ,‬חיקוי של מודל והפעלה של הגוף‬
‫ושל החושים‪ .‬כמו תינוק הלומד ללכת‪ ,‬כך גם הלימוד הטבעי האפקטיבי‬
‫נעשה באמצעות הפעלת הגוף והחושים‪ .‬למידה טבעית מתרחשת‬
‫נעמה יצחק ליברמן‬
‫בצורה מובנית ומדורגת‪ .‬כל ידע חדש מתבסס על ידע קודם‪ ,‬יש תנועה‬
‫מהקרוב והמוכר אל הרחוק והזר‪ ,‬מהמוחשי אל המופשט‪ ,‬מהכלל אל‬
‫הפרט (והיוצא מן הכלל)‪ .‬פן חשוב נוסף של החינוך הטבעי הוא המקום‬
‫המרכזי שההורים זוכים לו‪ .‬כל המחקרים (וגם האינטואיציה‪ ,‬אם נקשיב‬
‫לה) מראים שהגורם המשפיע ביותר על עיצוב אישיותו של הילד הוא‬
‫הבית‪ .‬אסור להורים להפיל את כל כובד האחריות על בית הספר‪ ,‬שהוא‬
‫אמנם שותף לחינוך אבל יותר מכול הוא מקום להשכלה‪.‬‬
‫חלק מן העקרונות של החינוך הטבעי שולבו במערכת החינוך אבל‬
‫רובם נזנחו‪ ,‬וזאת‪ ,‬לדעת גרטל‪ ,‬בגלל שיקולים לאומיים ופרקטיים‪.‬‬
‫גרטל מתבונן בטיול כהתגלמות אחד מעקרונות החינוך הטבעי‪ .‬טיול‬
‫הוא הזדמנות ללימוד מתוך הטבע‪ ,‬מתוך התנסות‪ ,‬ומתוך עולם הידע‬
‫של הילד‪ .‬ואולם‪ ,‬גם כאן מבחינה זו מערכת החינוך בישראל רחוקה‬
‫מרחק רב מהאידיאל‪ .‬המורה מפנה את הבמה למדריך שאינו מכיר את‬
‫התלמידים ואת הידע הקודם שלהם‪ ,‬וכך ההזדמנות לחיזוק המעמד של‬
‫המורה כדמות לחיקוי‪ ,‬כאדם שלם שאינו רק “מרצה” בכיתה מוחמצת‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬לרוב הטיול תלוש מרצף הלימוד בכיתה‪ ,‬אין הכנה לקראתו‬
‫והתלמידים מגיעים אליו פסיביים לגמרי‪ .‬לפי גרטל‪ ,‬תלמידים תופסים‬
‫את הטיול לא כהזדמנות ללמידה אלא כהזדמנות להתפרק מלחצים‬
‫והגבלות‪ ,‬ולכן פעמים רבות הטיול השנתי הופך לחוויית למידה על‬
‫עישון‪ ,‬שתייה‪ ,‬חינוך מיני‪...‬‬
‫גרטל מציע הצעה גורפת‪ .‬במצב הקיים‪ ,‬הוא טוען‪ ,‬יש לבטל את הטיול‬
‫השנתי ולהשאיר את הטיול לתנועות הנוער ולמשפחה‪ .‬יש צורך‬
‫להמציא מחדש את הטיול במסגרת בית הספר‪ ,‬לשמר אותו במובן של‬
‫שהייה בחוץ ושיטוט ולקשור אותו מחדש למורה‪ ,‬לקבוצת התלמידים‬
‫ולתכנים הנלמדים בכיתה‪ .‬זהו ספר מעניין וחשוב לכל הורה שמטבעו‬
‫הוא גם מורה ומחנך‪.‬‬