הרב בועז כהנא | פורים

Comments

Transcription

הרב בועז כהנא | פורים
‫פורים | הרב בועז כהנא‬
‫בפרשיות תרומה ותצווה ישנה רשימה ארוכה מאוד של כלים מפוארים‪ ,‬יריעות מפוארות‪ ,‬ובגדים‬
‫מפוארים‪ :‬זהב‪ ,‬כסף‪ ,‬נחושת‪ ,‬תכלת וארגמן‪ ,‬תולעת שני ושש משזר‪ ,‬אבנים טובות ומרגליות‪.‬‬
‫בסיום הרשימה הארוכה הזו מופיעות שתי מילים שבאות להסביר את הצורך בכל הפאר הזה‪:‬‬
‫"תעשה להם לכבוד ולתפארת"‪.‬‬
‫ונשאלת השאלה‪ ,‬בדרך כלל התקשטות מוגזמת ובקשת כבוד ותפארת מאפיינות אדם שהעניין‬
‫החיצוני הוא בראש מעייניו‪ ,‬ואילו אדם שעיקר חייו הם המוסר וקרבת אלוקים מתאפיין בפשטות‬
‫ובצניעות; את דרכו בחיים הוא אינו בונה בראוותנות‪ ,‬אלא דווקא בבניית המדרגה המוסרית‬
‫הפנימית‪ .‬מדוע אפוא בית מקדשינו‪ ,‬מקום השראת שכינה‪ ,‬זקוק לכל כך הרבה התקשטות? מדוע‬
‫בבית המקדש ניתן מקום דווקא ל"כבוד ולתפארת" ולא לחיי אמת – אפילו אם הם קשים ולא‬
‫נעימים?‬
‫שאלה זו מתחדדת לאור דברי הגמרא במסכת מגילה שעושה הקבלה בין הפסוק במגילת אסתר‬
‫"בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו" ובין הפסוק שנאמר על המשכן בפרשת‬
‫תצווה "לכבוד ולתפארת" ולומדת מכך שאחשוורוש עיטר את המשתה שעשה בכלי המקדש‪.‬‬
‫ולכאורה מתאימים כלי המקדש למשתה אחשורוש שהרי אחשורוש הוא אדם ריק וחלול‪ .‬אין לו‬
‫שום יומרה לחיות חיים בעלי ערך מוסרי כלשהוא‪ ,‬כך הוא מתייחס לעצמו‪ ,‬לנשותיו ולעמו‪.‬‬
‫וממילא ניתן להבין שאחשורוש זיהה את כלי המקדש כמתאימים לשיטה שלו )שהרי הוא לא‬
‫ביקש להביא לפניו ספר תורה או תפילין(‪ .‬אם כן‪ ,‬עלינו להבין מהי טעותו של אחשורוש ומהי‬
‫כוונת התורה בקישוט המרובה של בית מקדשנו‪.‬‬
‫הגמרא במסכת ברכות לומדת ש"מיום שנחרב בית המקדש‪ ,‬שערי תפילה ננעלו ושערי דמעה לא‬
‫ננעלו"‪ .‬מדוע ננעלו שערי תפילה‪ ,‬והרי אדרבה מיום שפסקו הקרבנות התפילה קיבלה מקום מרכזי‬
‫יותר וכפי שאומר הנביא‪" :‬ונשלמה פרים שפתינו"?‬
‫בסידורו "עולת ראי"ה" מסביר הרב קוק זצ"ל שיש באדם שני חלקים שמעצבים את מעשיו‪ .‬מחד‬
‫השכל‪ ,‬שבאמצעותו האדם שופט בצורה קרה ואובייקטיבית עד כמה הדבר הנדון הוא ראוי‬
‫ומוסרי‪ ,‬ומאידך הרצון השטחי שבוחן את אותו הדבר על פי חיצוניותו‪ ,‬עד כמה הוא יפה ונעים‪.‬‬
‫בעולם כפי שהוא לאחר חורבן הבית ישנה כמעט תמיד סתירה בין שני הכוחות הללו‪ ,‬האדם נדרש‬
‫לבחור בין הטוב והטהור ובין המשתלם והנעים‪ ,‬להתגבר על המשיכה הטבעית לחיצוניותם של‬
‫הדברים ולבחון אותם על פי ערכם הפנימי‪ .‬הקרב שבו נתון האדם אמנם מוליד בו גבורה גדולה‬
‫ואמונה ביכולתו להתגבר ולעצב את דרכו באופן חופשי‪ ,‬אבל יש לו גם מחיר כבד‪ ,‬מכיוון שיש‬
‫בתוך האדם רצונות עמוקים וטבעיים שהוא נדרש להתעלם מהם ולהתגבר עליהם כאשר הוא‬
‫רוצה להיטהר ולהתקדש‪ .‬האדם לא מסוגל לבוא אל הקודש עם כל כוחותיו כולם‪ ,‬יש בתוכו חשק‬
‫גם לדברים אחרים‪ ,‬והחשק הזה‪ ,‬הטבעי לו‪ ,‬מוכרח להיות מושם בצד‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫המצווה שבה החיסרון הזה בא לידי ביטוי באופן מיוחד היא מצוות התפילה‪ .‬מכיוון שהתפילה‬
‫איננה מצווה מעשית אלא "עבודה שבלב זו תפילה" – בתפילה המצווה היא לרצות‪ ,‬לכוון‪,‬‬
‫להשתוקק‪ .‬בשאר המצוות יכול השכל "להשתלט" על החיים ולכוון את כל המעשים אל הקודש‪,‬‬
‫אך בזמן התפילה האדם חש שקשה לו להשתוקק לקודש כאשר בתוכו מקננות תשוקות אחרות‬
‫לגמרי‪ .‬מקורה של תחושה זו היא בניכור שיש לנו אל עולם החומר מאז חרב בית המקדש‪ ,‬לכן‬
‫אמרו חז"ל שמיום שחרב הבית "שערי תפילה ננעלו"‪ .‬דלתי הלב שלנו‪ ,‬הלב הטהור ששמח‬
‫ומשתוקק אל הקודש עם כל כוחותיו – נעולות‪.‬‬
‫אבל כשבית המקדש היה קיים – לא היתה שום סתירה בין הפנים לחוץ‪ ,‬בין השכל המוסרי לבין‬
‫הרצון הטבעי‪ .‬הקב"ה ברא בעולמו את כל מרחבי היופי והחומר החיצוניים לא כדי שנתגבר‬
‫עליהם‪ ,‬אלא כדי שנרומם אותם ונגלה את עומק שייכותם אל הקודש‪ .‬לכן מצד האמת הרצון‬
‫הטבעי שבאדם לא רק שאיננו סותר את הטוב והמוסר‪ ,‬אלא ההיפך הוא הנכון – הטוב‪ ,‬המוסר‬
‫וקרבת אלוקים אינם רק מובנים לאדם אלא גם רצויים לו‪ .‬אליהם תשוקתו‪ ,‬הם יפים בעיניו‪,‬‬
‫מרגשים ומשמחים‪ .‬המחשבה כאילו דבר רע יכול להיות יפה ומשמח היא תולדת מחלתנו‪ ,‬תולדת‬
‫חרבן בית המקדש‪.‬‬
‫לעתיד לבוא עתידה מדרגה זו לשוב ולהופיע‪ ,‬משמעות הדבר היא שתהיה דבקות מופלאה של כל‬
‫כוחות האדם אל הקודש‪ .‬האדם לא יצטרך עוד להילחם‪ ,‬להיפצע ולהתגבר‪ ,‬אלא יתקן את כל‬
‫כוחותיו בנחת ושמחה‪ .‬בית המקדש בנוי בפאר והדר מכיוון שבמדרגתו היופי אינו מאפיין‬
‫חיצוניות חלולה אלא פנימיות שמקרינה כלפי חוץ‪ ,‬וכל כוחות האדם שמחים בה‪.‬‬
‫אך אנחנו עדיין לא שם‪ ,‬היום המלחמה בעינה ובעיצומה‪ ,‬לכן יכול אחשוורוש הטמא‪ ,‬לקחת‬
‫לעצמו את כל היופי‪ ,‬להציג אותו כדבר אידיאלי בפני עצמו ללא שום חיבור אל הקודש‪.‬‬
‫מה תפקידנו? איך מנצחים את אחשוורוש?‬
‫באים חז"ל ומלמדים אותנו‪ :‬אמנם שערי תפילה ננעלו‪ ,‬אך "שערי דמעה לא ננעלו"‪ .‬דמעה היא‬
‫מצב שבו מתפרץ באדם רגש שאינו שגרתי‪ ,‬רגש שהוא לא רגיל בו‪ .‬מתוך שהאדם עוסק בדברים‬
‫ומתאמץ בהם‪ ,‬מפעם לפעם מתפרצת בו מדרגה שהיא מעין המדרגה שלעתיד לבוא והוא מוצא‬
‫בתוכו חלק טבעי שמחובר כל כולו אל הטוב והקודש‪.‬‬
‫דור של תחייה הוא דור שצמא מאוד למדרגה הזו‪ ,‬כי היכולת למצוא קשר פנימי אל הטוב והקודש‬
‫היא דבר שעתה נתבע כאויר לנשימה‪ .‬במדרש מסופר )אסתר רבה ט ד( שבזמן שכינס מרדכי את‬
‫כל היהודים הוא עסק בתורה דווקא עם תינוקות של בית רבן‪ .‬ניתן להסביר שמרדכי עשה זאת‬
‫מכיוון שהוא חש שהמפתח לניצחון על אחשוורוש נמצא בידיהם‪ .‬תום הילדות מאמין שיש קשר‬
‫עמוק‪ ,‬פנימי‪ ,‬רגשי‪ ,‬אל הקודש‪ .‬רגש עמוק שיכול לעלות על גדותיו ולהביס את התפיסה שמפרידה‬
‫בין האדם ורצונותיו לבין התורה והקודש‪.‬‬
‫לימוד תורה של תינוקות של בית רבן‪ ,‬אם כי לעיתים הוא לא קל‪ ,‬יש בו תביעה למצוא טעם חדש‬
‫בלימוד‪ ,‬לכן יש זמנים שדווקא הילדים יכולים לזכות למדרגה זו ולזכות את עם ישראל כולו‪ .‬כך‬
‫‪2‬‬
‫היה בימים ההם‪ ,‬ומכאן השמחה הגדולה שהייתה ליהודים – לא רק שמחה על ההצלה בהווה‪,‬‬
‫אלא שמחה גדולה גם על מה שטמון בנו ועתיד לצאת לפועל‪ .‬שמחה גדולה על השאיפה לחיבור‬
‫הקודש אל התכלת‪ ,‬הזהב והארגמן‪" .‬ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב‬
‫גדולה ותכריך בוץ וארגמן והעיר שושן צהלה ושמחה"‪.‬‬
‫‪3‬‬

Similar documents