"פריחה מאוחרת" (PDF)

‫עלון לגינון טיפולי וקהילתי לגיל המבוגר‬
‫גיליון ‪10‬‬
‫אייר תשע”ד‬
‫מאי ‪2014‬‬
‫פריחה מאוחרת‬
‫צילום‪ :‬אופיר בן נתן‬
‫מגינת העורכות | ספרים חדשים | מהשטח | הגן של חיים שיר |צמח שכזה | גינון פלוס | שיר צומח‬
‫המשרד‬
‫לאזרחים‬
‫וותיקים‬
‫מגינת העורכות‬
‫שינויי האקלים מתעתעים בנו ובעולם כולו‪ :‬השלג שירד‬
‫בירושלים ובצפון בחודש נובמבר תפס מדינה שלמה בהפתעה‪,‬‬
‫אבל הציפייה לחורף משופע בגשמים נכזבה מאוד‪ .‬למעשה‬
‫מאז ‪ 1927‬לא תועד בישראל חורף שחון כזה‪ .‬בארצות הברית‬
‫שותקו מדינות שלמות בגלל קור מקפיא ושלגים‪ .‬באנגליה‬
‫כיסו שיטפונות עיירות שלמות‪ .‬מה חלקנו בעניין? מה מידת‬
‫האחריות שלנו? איך אנחנו תורמים לטירוף המערכות הזה?‬
‫כשתקראו את החוברת שלפניכם‪ ,‬תגלו שמוטיב האחריות‬
‫עובר בה כחוט השני במובן של אכפתיות‪ ,‬ערבות הדדית‪,‬‬
‫עשייה משותפת‪ ,‬עשייה למען הזולת‪ .‬בתהליך הגינון‪ ,‬בעבודת‬
‫האדמה יש משהו שמיטיב עם עצמנו‪ ,‬עם זולתנו‪ ,‬עם האדמה‪,‬‬
‫עם צרכים שאינם רק שלנו‪ ,‬משהו שעשוי לחבר אותנו לעשייה‬
‫מדויקת‪ ,‬להבנת המידה הנכונה‪ ,‬לצניעות ולאחריות‪.‬‬
‫מקוות שתמצאו עניין ותפיקו תועלת מהקריאה‪ .‬בינתיים לא‬
‫נותר אלא ליהנות מריחות הפריחה‪.‬‬
‫אחינועם בן עקיבא מליניאק‪ ,‬הדס מוטרו וחוה רימון‬
‫מנהלת התכנית‪ :‬אחינועם בן עקיבא מליניאק | עורכת‪ :‬חוה רימון | עיצוב‪ :‬פנינה נחמיאס | מזכירות ותיאום‪ :‬סימונה דוד |‬
‫הוצאה לאור‪ :‬טוביה מנדלסון | צילום השער‪ :‬אופיר בן נתן | טל’‪ | 02-6557551 :‬פקס‪www.eshelnet.org.il | 02-5661244 :‬‬
‫ספרים חדשים‬
‫קשר ירוק‬
‫מדריך לגינון רב דורי בבתי הספר‬
‫ובקהילה‬
‫מאת דפנה אלון‪ ,‬אורלי שפירא‪ ,‬אחינועם בן‪-‬עקיבא מליניאק‪,‬‬
‫הדס מוטרו ואורה בר‬
‫אלברט איינשטיין אמר ש”עיקר מהותו וערכו של היחיד אינו‬
‫בזכות היותו יצור מובדל‪ ,‬אלא בזכות היותו חלק מציבור אנושי‬
‫גדול”‪ .‬ברוח זו נכתב המדריך קשר ירוק‪ ,‬שעל רקע הקשר בין‬
‫אדם לאדמה הוא מלמד איך ניתן לכונן קשר גם בין דור לדור‬
‫ולחוות ביחד את חוויית המחזוריות וההשתנות המתמדת‪.‬‬
‫המדריך כולל כלים יישומיים להקמה ולהפעלת תכנית רב‬
‫דורית‪ ,‬ומובאות בו דוגמאות מהשטח‪ ,‬הוא מיועד למפעילי‬
‫תכניות בין דוריות במסגרות חינוכיות ובקהילה‪ ,‬ומטרתו לעודד‬
‫התנדבות בקרב אוכלוסייה מבוגרת ובני נוער‪ ,‬תוך עבודה גננית‬
‫משותפת‪ .‬הוא מציג את הפעילויות במסגרת תכנית גינון רב‬
‫דורית משותפת לג’וינט ישראל‪-‬אשל ולאורט ישראל‪ ,‬שפותחה‬
‫ופעלה בהצלחה בבתי ספר אורט בשיתוף עמותות לזקן ברחבי‬
‫הארץ לאורך מספר שנים‪.‬‬
‫התכנית נשענת על ההנחה ששינוי חברתי בהיקף עולמי מתחיל‬
‫בשינוי פרטני מקומי ומתפשט ממנו והלאה‪Seeing global - :‬‬
‫‪ .Acting local‬מתוך כך היא מבקשת לספק למשתתפיה‪ ,‬זקנים‬
‫וצעירים כאחד‪ ,‬כלי מנהיגות‪ ,‬אשר באמצעותם ובאמצעות‬
‫‪2‬‬
‫קשר‬
‫ירוק‬
‫מדריך‬
‫בבתי לגינון רב דורי‬
‫ספר ובקהילה‬
‫‪1‬‬
‫קשר ירוק‬
‫שיתוף הפעולה ביניהם‪ ,‬יוכלו להוביל שינוי בנושאים חברתיים‬
‫וסביבתיים‪.‬‬
‫את המדריך המלא ניתן למצוא באתר אשל‪:‬‬
‫‪www.eshelnet.org.il‬‬
‫‏‏הגן הנדיב‬
‫פעילות בגינה המאפשרת‬
‫מאת נעמי אפל ואורית כשר‬
‫הספר המושקע והמרשים‪ ,‬המודפס על גבי נייר ממוחזר‪ ,‬יצא‬
‫בנובמבר בהוצאת רמת הנדיב לכבוד הכנס השנתי‪ .‬הספר‬
‫מכיל מידע רב אודות הגינון הטיפולי וכן פעילויות רבות‪.‬‬
‫“בספר הגן הנדיב ביקשנו לענות על צורך שעלה מהשטח‪”,‬‬
‫מספרת אורית כשר‪“ ,‬ספר בעברית שמביא פעילויות בגינה‪,‬‬
‫שמשלבות חומרים מגוונים‪ ,‬ומותאמות לקשת גילאים‬
‫ואוכלוסיות‪ .‬הספר נכתב מתוך העשייה בשטח בתכנית הגינון‬
‫הטיפולי ברמת הנדיב‪ .‬התכנית הזו שהיא מחלוצות תחום‬
‫הגינון הטיפולי בארץ אספה עשייה ולמידה בנות למעלה‬
‫מעשור‪”.‬‬
‫כותבים רבים‪ ,‬שהוכשרו ולקחו חלק בליווי תכנית הגינון‬
‫הטיפולי של רמת הנדיב עם השנים‪ ,‬תרמו חומרים לספר‪.‬‬
‫הספר ידידותי ונוח למשתמש וצבעוניותו הרבה יוצרת עניין‬
‫וסקרנות‪.‬‬
‫בין הפעילויות בספר‪ :‬בית מושך לבעלי חיים‪ ,‬עיצוב תיבת‬
‫קינון מדלעת נוי‪ ,‬יצירת ערוגה פורחת מצמיג רכב ישן ועוד‪.‬‬
‫בין הדפים טיפים ועצות גנניות‪ .‬הפעילויות מובאות על פי‬
‫שלבי פעולה מפורטים‪ ,‬המלווים בתמונות להמחשה‪ .‬הערך‬
‫המוסף הייחודי בספר הוא ההתייחסות להיבטים הטיפוליים‬
‫של הפעילויות‪ .‬הקהל המקצועי יוכל להיעזר ברציונל של‬
‫הפעילויות‪ ,‬במשמעויות הטיפוליות הגלומות בהן ובשיקולי‬
‫התאמה לקהל היעד ולמטופל מסוים‪.‬‬
‫“תקוותנו שהספר יסייע לקהילה המקצועית בארץ ויתרום‬
‫למפגש אדם‪-‬צמח‪-‬אדמה‪ ”,‬מסכמת אורית כשר‪.‬‬
‫להצצה לספר הגן הנדיב ניתן להיכנס לאתר רמת הנדיב‬
‫‪www.ramathanadiv.org.il‬‬
‫לרכישה ניתן ליצור קשר עם חנות המידע של רמת הנדיב‪,‬‬
‫‪ .04-6298111‬יש אפשרות לשלוח אותו בדואר‪.‬‬
‫‏‏‬
‫צילום‪ :‬הגן הנדיב‬
‫‪3‬‬
‫מהשטח‬
‫גינון טיפולי בבית‬
‫האבות הבולגרי‬
‫צילום‪ :‬הדס מוטרו‬
‫‪4‬‬
‫‪ .1‬אחראית צוות ריפוי בעיסוק בבית האבות‪.‬‬
‫צילום‪ :‬שפאא ותד‬
‫מאת ריקי דואניס‪1‬‬
‫בלב העיר ראשון לציון שוכן בית האבות הבולגרי‪ ,‬שהוקם בעיקר‬
‫מכספי תרומה של הנדבן יוצא בולגריה‪ ,‬ז’אק חיים אסיאוב‪.‬‬
‫בבית האבות מתגוררים כ‪ 420-‬דיירים ברמות תפקוד שונות‬
‫וברמה בריאותית מגוונת‪ .‬בית האבות המטופח מוקף בכרי‬
‫דשא‪ ,‬הזרועים בפינות רגיעה שבהן גדלים פרחי העונה וצמחים‬
‫שנתיים על סוגיהם השונים‪ .‬מדובר בחגיגה לעיניים ולנפש‪ ,‬הן‬
‫לדיירים והן למבקרים‪.‬‬
‫מזה למעלה משנה וחצי מונהגת‪ ,‬כחלק משירותי ריפוי‬
‫בעיסוק הניתנים בבית האבות‪ ,‬תכנית גינון טיפולי בהנחייתו‬
‫של יצחק אלפנדרי‪ .‬יצחק מעביר הפעלות קבוצתיות‬
‫במחלקות שונות‪ ,‬שאליהן הוא מגיע עם עגלה ובה אדמה‬
‫ועציצים שונים‪ .‬כל מפגש כולל תצוגה של צמחי העונה‪,‬‬
‫שתילתם והצגת הסיפורים שמאחורי הצמחים‪ .‬בדרך זו‬
‫מתחברים הדיירים לזיכרונות ולחוויות מהעבר ומהווה‪.‬‬
‫לצד הפעילות הקבוצתית‪ ,‬יש בבית האבות מספר דיירים‬
‫שלקחו על עצמם לטפח צמחים באדניות או בעציצים אישיים‪,‬‬
‫עיסוק פנאי משמעותי‪ ,‬היוצר בקרבם תחושת אחריות‪.‬‬
‫ההשגחה והטיפול בצמחים נעשים בליווי צמוד ובהדרכה של‬
‫יצחק‪ ,‬ולאחרונה בשיתוף פעולה עם מדריכות התעסוקה‪.‬‬
‫כך מספרת רוזה‪ ,‬אחת הדיירות‪“ :‬יש לנו במרפסת גינה‬
‫שיצרנו יחד עם המדריך יצחק‪ .‬אני מטפלת בגינה כבר כמה‬
‫שנים‪ .‬זה תפקיד שלקחתי עם כל הלב‪ .‬אני מכירה את כל‬
‫הפרחים שם‪ ,‬עוברת ובודקת אם הם בסדר‪ .‬בשבילי יום שבו‬
‫אני לא רואה את הגינה זה יום לא מושלם‪ .‬כשמצב הרוח שלי‬
‫לא טוב‪ ,‬אני יוצאת לגינה‪ ,‬ואז אני מרגישה הרבה יותר טוב‪”.‬‬
‫מנהיגות סביבתית רב דורית‬
‫בשכונת ג’ואריש ברמלה‬
‫מאת שפאא ותד‪2‬‬
‫בבית הספר אורט מקיף ערבי רמלה פועלת מזה שנה תכנית בין‬
‫דורית למנהיגות סביבתית‪ .‬התכנית יצאה לדרך ביוזמת אשל‪-‬‬
‫ג’וינט ישראל ותכנית אורטוב מטעם רשת אורט ישראל ובתמיכה‬
‫מלאה של הנהלת בית הספר‪ .‬משתתפים בה תלמידי שכבה י’‬
‫ממגמת מדעי הסביבה וביולוגיה ומתנדבים גמלאים מרמלה‪,‬‬
‫הנפגשים אחת לשבועיים‪ ,‬לומדים יחד על נושאים סביבתיים‬
‫מקומיים ועולמיים ופועלים בקהילה‪ .‬התכנית נועדה לגבש‬
‫קבוצה בין דורית סביב נושאים סביבתיים שתיצור מנהיגות רב‬
‫דורית המובילה לשינוי ולפעולה סביבתית רחבה‪.‬‬
‫במהלך השנה נערך יום שיא שבו הקימו משתתפי התכנית‬
‫ התלמידים והמתנדבים המבוגרים ‪ -‬גינה קהילתית וספסל‬‫בחצר המתנ”ס בשכונת ג’ואריש ברמלה‪ .‬פרויקט משותף זה‬
‫נבחר בידי התלמידים והמתנדבים ביחד מתוך רצון לייצר מקום‬
‫נעים בשכונה שהם גרים בה ובדרך זו לנסות ולהשפיע על חברי‬
‫הקהילה המקומית לטפח ולשמור על סביבת מגוריהם‪.‬‬
‫השנה בחרו חברי הקבוצה להפעיל מערך של הפרדת פסולת‬
‫בשכונת ג’ואריש‪ .‬לצורך כך תעבור הקבוצה הכשרה ביחידה‬
‫הסביבתית של רמלה‪ .‬כמו כן יוצבו פחים להפרדת פסולת‪,‬‬
‫ייערכו הרצאות בנושא במתנ”ס המקומי‪ ,‬וחברי הקבוצה יפעלו‬
‫ברחבי השכונה להעלאת המודעות של התושבים‪.‬‬
‫‪ .2‬מורה למדעי הסביבה באורט ערבי רמלה ומובילת תכנית המנהיגות‬
‫הסביבתית בבית הספר‪.‬‬
‫גינון נגיש‬
‫על טכנולוגיות המסייעות‬
‫בפעילות הגינון טיפולי‬
‫מאת ניצה דהן‪ 3‬ושושנה גולדברג‪-‬מאיר‪4‬‬
‫‪ .3‬מרכזת הוועדה להעשרה מקצועית עמותת אדם צומח‪.‬‬
‫‪ .4‬מנהלת התחום המקצועי במילב”ת‪.‬‬
‫צילום‪ :‬הדס מוטרו‬
‫הגינון הטיפולי החל “ללבלב” בעמותת מילב”ת‪ ,‬העוסקת במתן‬
‫סיוע לאנשים עם מוגבלויות‪ ,‬הודות לאנשי עמותת אדם צומח‪,‬‬
‫הפועלת לקידום מקצוע הגינון הטיפולי בישראל‪ .‬בגינון טיפולי‬
‫משתמשים בצמחים‪ ,‬בפעילויות גינון ובכלל בקרבה ובאהבה‬
‫לטבע ככלי מסייע בהחלמה‪ ,‬בשיקום‪ ,‬בשימור ובתרומה לאיכות‬
‫החיים והפנאי של אנשים עם צרכים מיוחדים במגוון רחב של‬
‫אוכלוסיות ומסגרות‪.‬‬
‫החיבור בין עמותת מילב”ת‪ ,‬הבונה פתרונות ייחודיים‪ ,‬המסייעים‬
‫לשיפור איכות החיים באמצעות טכנולוגיה מסייעת מותאמת‬
‫לצרכים‪ ,‬לבין עמותת אדם צומח הוביל לחקירה משותפת של‬
‫פתרונות טכנולוגיים לגינון בקרב קשישים בעלי מוגבלויות‪.‬‬
‫המפגש הפורה והחם בין שתי העמותות הניב במהלך השנתיים‬
‫האחרונות סדרת מפגשים שעסקו בנושא‪.‬‬
‫המפגש הראשון היה מפגש חשיפה עם מעגל שיח בכנס‬
‫השנתי הארצי של אדם צומח‪ .‬בכנס הציגו אנשי מילב”ת‬
‫אביזרים קיימים היכולים להעשיר את המטפלים בתחום הגינון‬
‫הטיפולי‪ .‬המפגש השני כלל סיור במילב”ת ושילב סדנאות‬
‫בהנחיית פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק‪ ,‬עובדים ומתנדבים‬
‫של מילב”ת‪.‬‬
‫במפגש השלישי הוקמה קבוצת עניין שמנתה שישה‪-‬שמונה‬
‫חברים‪ .‬מטרתה היתה להעמיק את הידע ואת ההבנה באשר‬
‫לכלי עבודה מותאמים יותר לעבודה בגינון הטיפולי‪ ,‬לפתח‬
‫עזרים חדשים בתחום וללמוד יחד על הנכויות הפיזיות השונות‬
‫וכיצד התאמת כלים ועזרים תסייע למטופלים לעסוק בגינון‬
‫בחדווה‪ ,‬בביטחון וללא נזק‪ ,‬וכיצד ניתן להכניס למעגל החוויה‬
‫בגינון גם אנשים עם נכויות קשות‪.‬‬
‫קבוצת העניין השתתפה בסדרה בת ארבעה מפגשים‬
‫המשלבים למידה‪ ,‬התנסות בסדנאות ובחירת פרויקט לפיתוח‪.‬‬
‫את הסדרה בנו והובילו שושי גולדברג‪-‬מאיר‪ ,‬שריכזה את הידע‬
‫ואת הצוות‪ ,‬וניצה דהן‪ ,‬שהוסיפה ידע רב מתחום הגינון הטיפולי‬
‫ומניסיונה המעשי היישומי ותרמה להרחבת הידע ולקישורו‬
‫למגוון אוכלוסיות‪.‬‬
‫חברי הקבוצה התנסו באביזרי עזר מתחומי התפקוד השונים‬
‫שיכולים לתרום לעשייה במרחבי הגינה‪ ,‬כגון כף בעלת עיבוי‪,‬‬
‫שינויי זווית ותוספת משקל לאחיזה טובה ויציבה‪ ,‬מתקן‬
‫המאפשר פתרונות למזיגת שתייה בהטיה במקום הרמה ויכול‬
‫להקל על פעולת ההשקיה של עציצים‪.‬‬
‫במפגשים השונים התארחו אורחים מקצועיים‪ ,‬כגון שולה‬
‫וורנר‪ ,‬פיזיותרפיסטית בעלת ניסיון עשיר שמתנדבת במילב”ת‪,‬‬
‫מעצבת המוצר תום פורטוגלי‪ ,‬אשר זכתה בפרס על עמדת‬
‫עבודה ניידת לגינון טיפולי שתוכננה במסגרת לימודיה בסיוע‬
‫מילב”ת ואדם צומח‪ .‬דוד חננאל‪ ,‬מתנדב מילב”ת וחובב גינון‪,‬‬
‫ליווה את הקבוצה וסייע לרכז את התהליך‪ .‬המידע שנאסף‬
‫במהלך המפגשים הוכנס לפורום באתר האינטרנט של עמותת‬
‫אדם צומח‪.‬‬
‫בימים אלה צוות מילב”ת מגבש את הפרויקט הראשון המשותף‬
‫של העמותות‪ ,‬הכולל עמדת עבודה ניידת ומונגשת לעבודה‬
‫בגינון טיפולי בתוך מסדרונות המוסד הטיפולי‪ .‬העמדה‬
‫הראשונה שנוצרה נתרמה לבית האבות הבולגרי בראשון לציון‪,‬‬
‫וכבר נמצאת בשימוש‪.‬‬
‫עוד מידע על כלים בתחום הגינון הטיפולי ניתן לראות באתר‬
‫עזרים‪www.azarim.org :‬‬
‫מידע רב מצוי גם באתר האינטרנט של עמותת אדם צומח‪:‬‬
‫‪www.g-t.org.il‬‬
‫‪5‬‬
‫הגן של חיים שיר |‬
‫הדס מוטרו‬
‫הרוקח שהפך לגנן‬
‫‪6‬‬
‫חיים שיר‪“ .‬לכל אורך חיי התחברתי עם אנשים מיוחדים”‪.‬‬
‫צילום‪ :‬אופיר בן נתן‬
‫בבוקר שמשי התארחתי בגינה בין דורית מיוחדת במועדון‬
‫הגמלאים ליוצאי אתיופיה בשכונת מילצ’ין ברחובות‪ .‬בגינה עבדו‬
‫באותה העת קבוצת תלמידי אורט לצד קבוצת נשים אתיופיות‪.‬‬
‫האווירה השמחה הלהיבה את הנוכחים‪ ,‬ותוצרי הגינה החלו‬
‫להתאסף במערום‪ .‬אל הגינה ההומה נכנס חיים‪ ,‬שקט ומאופק‪,‬‬
‫אך בעיניו הערות כעיני ילד סקרן ניכרה התרגשות‪ .‬ברגע‬
‫שנכנס משך את תשומת לבם של הנוכחים‪ ,‬שהתרגשו לראותו‪.‬‬
‫חיים היה ממקימי הגינה במילצ’ין‪ ,‬אחת ממספר גינות שהקים‬
‫לקהילה האתיופית‪ .‬חיים לימד את העולים החדשים והוותיקים‬
‫את רזי החקלאות הארצישראלית ואפילו כמה מתכונים הישר‬
‫מערוגות הגינה‪.‬‬
‫כשהתיישבנו לדבר אמר לי חיים בעיניים צוחקות‪“ :‬החיים שלי‬
‫פנטסטיים‪”.‬‬
‫הוא נולד ב‪ ,1927-‬ביוהנסבורג‪ ,‬דרום אפריקה‪ ,‬גדל בבית גדול‬
‫עם גינה רחבת ידיים‪ ,‬שאותה טיפחה אמו באהבה גדולה‪ .‬הקשר‬
‫עם הצמחים היה חלק מאווירת הבית ומהחינוך שקיבל‪ .‬עוד‬
‫בדרום אפריקה למד חיים רוקחות והתמחה בהפקת תרופות‬
‫מצמחים‪“ .‬בזמנו לימדו אותנו שמאה אחוז מהתרופות מיוצרות‬
‫מצמחים‪ ”,‬הוא אומר‪“ .‬כבר אז העולם הזה משך אותי‪”.‬‬
‫בגיל ‪ 21‬עלה לארץ עם משפחתו שהתיישבה בקיבוץ גבת‪.‬‬
‫בארץ עזב את הרוקחות ועבר לחקלאות‪ .‬בגבת עבר הכשרה‬
‫שזרעה את אהבתו הגדולה לחקלאות והיוותה את הבסיס לידע‬
‫הרב שרכש בתחום‪.‬‬
‫מאוחר יותר התיישב ביישוב תימורים (שבזמנו שכן בהרי נצרת)‬
‫וריכז את המשק‪ .‬תשוקתו ללמוד תכנון נוף הובילה אותו ללימוד‬
‫בהתכתבות במכונים הבריטיים‪ ,‬המקום היחידי שאפשר את‬
‫לימוד התחום בישראל של שנות ה‪ .50-‬את ההתנסות המעשית‬
‫עשה בתימורים כאחראי על הנוי‪.‬‬
‫“לכל אורך חיי התחברתי עם אנשים מיוחדים‪ ”,‬מעיד חיים‪.‬‬
‫“למשל בצבא הייתי תחת פיקודו של רפול‪ ,‬ולאחר ריכוז המשק‬
‫בתימורים הגעתי לעבוד בחבל לכיש לצד לובה אליאב‪ ”.‬כשאני‬
‫מביטה בחיים שיושב מולי ומספר בצניעות אך בלהט על חייו‪,‬‬
‫אני רואה שגם הוא קורץ מאותו החומר של אותם אנשים‬
‫שאליהם התחבר לאורך חייו‪.‬‬
‫כנציג הקהילה הדרום אפריקאית הוביל חיים פרויקטים רבים‬
‫ומשפיעים‪ ,‬כמו שיקום שכונות באופקים ובשכונת הבוכרים‬
‫בירושלים‪ .‬בגיל ‪ 55‬הוא יצא לפנסיה מוקדמת‪“ ,‬כדי שאוכל‬
‫להתנדב במאה אחוז”‪ ,‬ומאז הוא לא נח ‪ -‬מתנדב‪ ,‬מקים גינות‬
‫קהילתיות ועוזר לאנשים ולקהילות שלמות‪.‬‬
‫החיבור עם הקהילה האתיופית החל ב‪ ,1993-‬כאשר פנו אליו‬
‫בבקשה לעזור לקהילה שעלתה והתיישבה בקרוונים בחולדה‬
‫ובחפץ חיים‪ .‬את הגינה הראשונה החל בעקבות מפגש עם‬
‫ילדה קטנה שסיפרה לו שאמה מגדלת תירס‪ .‬חיים עזר לאם‬
‫לגדל תירס בחלקה גדולה יותר‪“ .‬העיניים שלה זרחו‪ ”,‬הוא נזכר‬
‫בערגה‪ .‬אחרי כן הגיעה עוד אישה שביקשה עזרה‪ ,‬ובעקבותיה‬
‫עזר חיים כבר לכל מאה המשפחות שבמקום‪ .‬בכישרון מיוחד‬
‫הוא השיג תרומות ויצר גינה לכל משפחה ללא עלות כספית‪.‬‬
‫“הם עבדו בידיים‪ ,‬אז השגתי להם גם כלי עבודה‪ ”,‬הוא מספר‬
‫ומוסיף‪“ :‬האווירה השתנתה לגמרי במתחם הקרוונים; ילדים‬
‫ירדו מהאוטובוסים לאחר יום לימודים ורצו ישר לערוגות‪”.‬‬
‫חיים לימד את הקהילה המקומית שניתן לאכול ירקות טריים‪,‬‬
‫הכיר להם ירקות חדשים וחתך להם את הסלט הראשון שאכלו‪.‬‬
‫“אני אוהב לבשל‪ ”,‬מחייך חיים‪“ ,‬אז ארגנתי להם סדנאות בישול‬
‫בבתים‪ .‬זו היתה הפעם הראשונה שהם ראו גבר במטבח‪ ,‬וזה‬
‫הצחיק אותם מאוד‪”.‬‬
‫מהגינה הזו יצאה התורה אל גינות אחרות שהקים ועדיין מקים‬
‫לקהילה האתיופית‪“ .‬למדתי הרבה מהקהילה הנפלאה הזו‪”,‬‬
‫אומר חיים‪ ,‬ומאחוריו מחייכות באהבה הגמלאיות האתיופיות‬
‫עם סל מלא גומן‪ ,‬מעין חסה אתיופית‪.‬‬
‫הגינות האתיופיות הן רק חלק מעולמו העשיר‪ .‬חיים הוא גם‬
‫האבא של הבונסאי בישראל‪“ .‬את הבונסאי הראשון שלי הכנתי‬
‫בשנת ‪ 1967‬בעקבות ביקור בגן הבוטני בברוקלין‪ ,‬שמוצגת בו‬
‫התערוכה היפה ביותר של הבונסאי‪ ”,‬הוא מספר בהתלהבות‪.‬‬
‫עד אז לא ראה אף פעם בונסאי במציאות‪ .‬את אוסף הבונסאי‬
‫הפרטי שלו העביר לגן הבוטני בגבעת רם‪ ,‬שבו הוא חבר הוועד‬
‫המנהל וממקימי אגודת הידידים של הגן‪.‬‬
‫עד לא מזמן גר חיים בכפר ביל”ו‪ ,‬גידל אשכוליות‪ ,‬אפרסמונים‬
‫ואת מטע המקדמיה הגדול ביותר בארץ‪“ .‬היתה לי הגינה הכי‬
‫יפה‪ ”,‬הוא אומר‪ ,‬ואני מדמיינת את הגינה שגדל בה כילד עוד‬
‫ביוהנסבורג‪“ .‬כמו שאמרתי לך‪ ”,‬אומר חיים בחיוך גדול‪“ ,‬החיים‬
‫שלי פנטסטיים‪ .‬פגשתי כל כך הרבה אנשים מיוחדים‪ ,‬למדתי‬
‫הרבה והחיים שלי הובילו אותי לפרויקטים מיוחדים‪”.‬‬
‫צמח שכזה |‬
‫‪5‬‬
‫אלומה גלזר‪-‬דותן‬
‫צרור עשבי תיבול‬
‫גידול צמחי תבלין‪ ,‬מרפא ובושם הוא אחד הגידולים הפופולריים‬
‫בקרב חובבי הגינון‪ .‬הסיבות לכך רבות‪ :‬השימוש שניתן לעשות בהם‬
‫והשפעותיהם המרפאות; ריחניותם המנעימה את העבודה איתם;‬
‫קלות גידולם (רובם גדלים באגן הים התיכון)‪ .‬לאלה מתווספים‬
‫סיפורי הפולקלור המסופרים עליהם‪ .‬צמחי תבלין‪ ,‬מרפא ובושם‬
‫מומלצים לבני הגיל השלישי בשל תכונותיהם המקלות על‬
‫בעיות בריאות האופייניות לגיל זה‪ .‬אלה צמחים נפוצים‪ ,‬קלים‬
‫לגידול‪ ,‬שהשימוש בהם בטוח‪ .‬ניתן לחלק את הצמחים לבעלי‬
‫השפעה על מערכת העיכול‪ ,‬לצמחים התורמים לשיפור זרימת‬
‫הדם‪ ,‬לצמחים התורמים לשיפור מצב הרוח ולצמחים עשירים‬
‫בנוגדי חמצון‪ ,‬השומרים על הבריאות ומונעים מחלות‪ .‬צמחים‬
‫לשיפור העיכול‪ :‬גד השדה (כוסברה); אזוב מצוי (זעתר); נענע‬
‫(מנטה או נענע קירחת); מרווה (רפואית או משולשת‪ ,‬מרמיה);‬
‫לענה שיחנית (שיבא)‪ .‬צמחים עשירים בנוגדי חמצון‪ :‬פטרוזיליית‬
‫הגינה; כרפס ריחני (סלרי); בן‪-‬חרדל מצוי (ארוגולה); טוריים‬
‫צרי עלים (רוקט); שחליים תרבותיים (רשאד); אזובית פשוטה‬
‫(אורגנו); אזובית תרבותית (מיורם); בת‪-‬קורנית פשוטה (תימין)‪.‬‬
‫צמחים לשיפור זרימת הדם‪ :‬רוזמרין שהוא ממריץ כללי ומומלץ‬
‫להשתמש בו במתינות; פיגם (רוטה)‪ ,‬הממריץ את זרימת הדם‬
‫בעיקר לעיניים; מליסה רפואית הממריצה זרימת הדם בעיקר‬
‫למוח; מרווה רפואית או משולשת‪.‬‬
‫צמחי תבלין לרגיעה ושיפור מצב הרוח‪ :‬אזוביון (לוונדר)‪ ,‬רוזמרין‪,‬‬
‫מליסה ומרווה רפואית או משולשת‪.‬‬
‫כיצד משתמשים בצמחים‪ :‬ראשית מומלץ להשתמש בצמחים‬
‫טריים ככל הניתן למטרות חליטה או אכילה‪ .‬לעתים יש צורך‬
‫לייבש אותם‪ ,‬כשרוצים להכין תערובות תבלינים (זעתר למשל)‬
‫או מיצויים בשמן‪ .‬לשם כך אוספים את הצמחים ומניחים אותם‬
‫במקום יבש‪ ,‬מוצל ומאוורר היטב‪ .‬כשמייבשים ענפים‪ ,‬אז מאגדים‬
‫מספר ענפים יחד ותולים אותם במהופך‪ .‬כשמייבשים עלים‬
‫גדולים או פרחים‪ ,‬ניתן לפזר או להניח בסלסילות או בקופסאות‬
‫פלסטיק (המאחסנות את הפירות שקונים בשוק או בסופר)‪ ,‬ומדי‬
‫יום הופכים אותם‪ .‬בתום הייבוש‪ ,‬לאחר מספר ימים‪ ,‬מאחסנים‬
‫בכלי זכוכית או בשקית נייר‪ ,‬ומציינים את שם הצמח ואת תאריך‬
‫הייבוש‪.‬‬
‫צילום‪ :‬הדס מוטרו‬
‫‪ .5‬יועצת לתזונה טבעית‪ ,‬צמחי מרפא‪ ,‬פרחי באך ובוטניקה כללית‪.‬‬
‫פשטידת עשבי תיבול‬
‫בוחרים עשבי תיבול מהגינה לפי המבחר והטעם‪ ,‬שוטפים אותם‬
‫היטב‪ ,‬קוצצים דק‪ ,‬מערבבים בקערה ומוסיפים ביצה או שתיים‬
‫וכף אחת או שתי כפות קמח‪ .‬מתבלים בקורט מלח‪ ,‬פלפל‬
‫וכורכום‪.‬‬
‫מסדרים בכלי עמיד לחום ומכניסים לתנור שחומם מראש ואופים‬
‫עד שהפשטידה מוכנה‪ .‬ניתן להגיש עם נענע טרייה‪ ,‬מלפפון‬
‫ויוגורט‪.‬‬
‫תערובת תבלינים לבישול‬
‫מכינים תערובת מהתבלינים המיובשים האלה‪ :‬אזוב מצוי (זעתר)‪,‬‬
‫אזובית פשוטה (אורגנו)‪ ,‬בת‪-‬קורנית פשוטה (תימין)‪ ,‬לענת הטרגון‬
‫(טרגון)‪ ,‬ריחן (בזיליקום)‪ ,‬זרעי שומר ועלי דפנה‪.‬‬
‫נוטלים חצי כף או כף מכל תבלין לתערובת על פי הטעם האישי‪.‬‬
‫השימוש בתערובת מתאים לתיבול תבשילים כמו מרקים‪ ,‬נזידי‬
‫ירקות ועוד‪ .‬בעת הבישול נוטלים כף או שתיים מן התערובת‬
‫(בהתאם לכמות התבשיל)‪ ,‬מניחים בשקית בד‪ ,‬קושרים בחוט‬
‫ומכניסים לסיר‪ .‬בתום הבישול מוציאים את השקית‪.‬‬
‫שמן עשבי תיבול‬
‫מיועד לתיבול סלטים ומאכלים בכל ארוחה‪.‬‬
‫מכינים מראש צנצנת זכוכית עם מכסה ושמן זית כתית מעולה‬
‫מכבישה קרה‪ .‬לשלוש כפות שטוחות של צמחים מיובשים‬
‫מוסיפים ‪ 100‬מ”ל שמן‪.‬‬
‫אפשר לבחור בצמח אחד בלבד או ליצור תערובת של צמחים‬
‫מיובשים (כמו זעתר‪ ,‬אורגנו או תימין)‪ .‬מניחים את הצמחים‬
‫בצנצנת‪ ,‬ומוסיפים את השמן כך שימלא כ‪ 3/4-‬מנפחה (אין‬
‫למלא את הצנצנת עד למעלה‪ ,‬כדי להשאיר מקום לניעור יומיומי‬
‫של המיצוי)‪.‬‬
‫מכסים ומעמידים במטבח במקום בולט לעין‪ ,‬לא חם מדי ולא‬
‫חשוף לשמש‪ ,‬ומנערים מדי יום‪ .‬לאחר עשרה ימים עד שבועיים‬
‫מסננים דרך נייר סינון או בד גזה לכלי זכוכית‪ ,‬רצוי עם פייה‪,‬‬
‫וסוגרים‪.‬‬
‫תערובות לשינה רגועה‬
‫לעתים קרובות סובלים בגיל המבוגר מקשיי הירדמות ומשינה‬
‫לא נינוחה‪ .‬לחלק מצמחי המרפא‪ ,‬ובהם פרחי האזוביון (לוונדר)‪,‬‬
‫עלי מליסה‪ ,‬עלי לענה שיחנית (שיבא)‪ ,‬עלי פלרגון חריף (גרניום)‪,‬‬
‫בבונג‪ ,‬רוזמרין‪ ,‬עלי כותרת של ורדים‪ ,‬יש תכונות ריח המאפשרות‬
‫הירגעות ושינה רצופה ונינוחה‪ .‬באמצעים פשוטים וקלים‬
‫ניתן להכין שקית מבד אוורירי‪ ,‬כמו תחרה‪ ,‬שיפון‪ ,‬טול (מומלץ‬
‫להשתמש בבדים ממוחזרים)‪ ,‬למלא אותה בתערובת מהצמחים‬
‫האלה ולסגור בשרוך‪ .‬רצוי ליצור שקית שטוחה‪ .‬מניחים את‬
‫השקית לצד כרית השינה או אפילו מתחת לציפית‪ .‬לפני השינה‬
‫אפשר להוסיף טיפה של שמן לוונדר אתרי ולישון שינה מתוקה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫גינון פלוס‬
‫גידול ירקות ‪ -‬לא רק במושב‬
‫מאת אייל ברקן‪6‬‬
‫חקלאות ביתית וחקלאות עירונית נהוגות ברחבי העולם מזה‬
‫שנים רבות‪ .‬בערים רבות באירופה ובארצות הברית מקובל לגדל‬
‫ירקות בחצר הבית‪ .‬גם בישראל היה תחום החקלאות העירונית‬
‫והחקלאות הביתית תחום פופולרי‪ ,‬אך בעידן של תרבות השפע‬
‫והצריכה הוא נדחק לשוליים‪ .‬תנופת הבנייה והעיור בארצנו‬
‫הקטנה לצד אורח החיים הלחוץ שאנו מנהלים הרחיקו אותנו‬
‫מעבודת האדמה‪ .‬שטחי הגידול העירוני הולכים ומצטמצמים‪,‬‬
‫והגינה הקטנה שנותרה לצד הבתים צמודי הקרקע הולכת‬
‫ומצטמקת לטובת הבטון‪ ,‬המרצפות והד ֶק‪.‬‬
‫ואולם בשנים האחרונות אנו עדים לפריחתה המחודשת של‬
‫החקלאות הביתית ולהתפתחות פתרונות יצירתיים לגידול‬
‫ירקות בשטחים עירוניים צפופים‪ .‬באיחור אופייני לישראל גם‬
‫אנחנו מתחילים להכיר ולהתאהב בחוויית הגינון האכיל‪ ,‬ליהנות‬
‫מפעילות חוץ מרגיעה ומירקות טריים ובריאים לאורך כל השנה‪.‬‬
‫אין תחליף לטעם ולניחוח של פטרוזיליה שנקטפה זה עתה ומיד‬
‫מצאה את מקומה בסלט או בתבשיל משובח‪.‬‬
‫אך איך עושים זאת בגינה קטנה? האם אפשר לעשות זאת‬
‫במרפסת או על גג הבית?‬
‫אחד הפתרונות לניצול יעיל של שטחים מצומצמים לגינון הוא‬
‫שיטת הגינון האנכי‪ ,‬במצע ניצב לקרקע שבו צמחים גדלים זה‬
‫מעל זה‪ .‬יש שיטות שונות לייצור גינה אנכית‪ .‬ניתן לייצר בכוחות‬
‫עצמנו כיסי שתילה תלויים משקים‪ ,‬מבדים ישנים ואפילו ממכנסי‬
‫גינס‪ ,‬אך ניתן לעשות זאת גם באמצעות חומרים אחרים כדוגמת‬
‫משטחי עץ‪ .‬בשנים האחרונות ניתן לקנות מוצרים נוחים ויעילים‬
‫שפותחו במיוחד למטרה זו‪.‬‬
‫גידול ירקות בגינה אנכית לא רק חסכוני במקום‪ ,‬הוא גם חסכוני‬
‫במים‪ .‬שיטת גידול זו נותנת תוצאות גידול טובות יותר יחסית‬
‫מגידול ירקות באדמה‪ ,‬מכיוון שמצע הגידול מדושן ומאוורר היטב‬
‫ומאפשר לשורשי הצמחים להתפתח בקלות ובמהירות‪.‬‬
‫קומפוסטר צומח ‪ -‬גינון אנכי על גבי קומפוסטר‬
‫צילום‪ :‬אייל ברקן‬
‫שיר צומח‬
‫אַ ֲחר ָיוּת ‪/‬‬
‫אגי משעול‬
‫ֶּב ָחצֵר ָהאֲחֹורִית‬
‫ּפֹו ֵר ַח הַּיֹום‬
‫(לְיֹום)‬
‫ּשמֹו‬
‫ַה ַּקקְטּוס ַהּזֶה ׁשֶ ׁ ְ‬
‫ל ֹא י ָדּו ַע לִי‬
‫וְאִם ֲאנִי ל ֹא ֶא ְראֶה אֹותֹו‬
‫מִי י ִ ְראֶה?‬
‫מתוך הספר ראה שם (‪ .)1999‬תג‪ ,‬הוצאה לאור בע”מ‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫יש משהו מפתיע בבחירת שם השיר‪ ,‬שהרי ניתן היה לקרוא לו‬
‫גם בשם אחר (נשאיר זאת לדמיונכם)‪ .‬ואולם כשקוראים אותו‪,‬‬
‫נזכרים בכובד האחריות המוטל עלינו ‪ -‬לראות‪ :‬לראות את היופי‪,‬‬
‫לראות את הנצח ברגע חולף‪ ,‬לראות את הצמיחה‪ ,‬לראות את‬
‫השינוי‪ ,‬לראות את האחר‪ .‬לראות את האחר‪ ,‬את האחֵריוּת‪ ,‬זוהי‬
‫מהות האחריות‪ .‬האחר שראו אותו הופך להיות ראוי‪ ,‬וכשהוא‬
‫מרגיש ראוי‪ ,‬הוא רואה גם אחרים ומרחיב את מעגל האחריות‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .6‬אגרונום‪ ,‬מייסד פארמ‪-‬איט חקלאות עירונית‪www.farmit-ua.com ,‬‬