שמן משחת קדש | שלמה בר דוד מולכו ד

‫ז‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫קישוי שלי ואחי מנחי'הכלי הפנימי של‬
‫היסוישלך אשי הם מתחנייס ומתייחלים‬
‫שניהם זה נזה מצי אחיותס שהם יומות‬
‫‪$‬אשנלו• שיות כי כשם שהשם שלי של הכלי‬
‫החיצון של חיסול שלי הוא מלא שי״ןרל״ת‬
‫י ל ל כן ממש השם שלי של הכלי הפנימי של‬
‫מימיי שלך המתחנר עתו הוא מלא כי ממנו‬
‫‪$‬קחת איתו בנחי' ישימו בהיותך מלכיש‬
‫; ע ל י ו ננח• העטרה וכרי זו ראיה גמורה‬
‫‪3‬י נימיי לתמר לכליל לליון כ• הרי השם‬
‫הפנימי ייסול שלך הוא ממש כמו השם‬
‫ליסולשלישהיא זכי וממה שנימול שלי היא‬
‫גכחיי החיצוניו' וניסור שלך יוא כנחינת‬
‫׳הפנימיו'ממילא מינן כי משם לקחת אותו‬
‫ג י הרי הפנימי! שלך הוא אשר הלביש על‬
‫החיצוני!'של היסוד שלי‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫^ יאמר‪/‬את קי מי! ך למתה לתמי‬
‫)ה(‪.‬‬
‫קייב אל האמויבחקיייהקימ'‬
‫הרנ ז׳יל הונאה כארוכה בספי מ״מ פלשת‬
‫בראשית לף ך' ולל כקיצור טובשכן קרונ‬
‫שהוא היסוד מאח רחוק שהוא לא ויענין‬
‫נשול משחרב נית המקלש ההוא גננא לא‬
‫מאל כבינתי ה ההוא גמא שהוא היסוד סל ־‬
‫ל א לא עאל בגינתיה שהיא המלכות ורונ‬
‫קזווגיס אשר נעשים נימי הגלות הס ע " י‬
‫ההוא רוחא לסבק נה נעלה בביאת קימאת‬
‫נהרות הזה הוא שורשו מן היסול והוא ;כר‬
‫י‬
‫כןרש‬
‫ומזמוג הוא בבחינת המלכות המרי' למטה‬
‫בבריאה ונמצא כי בחינת ההוא רוסאאשי‬
‫ניסוי שלה הוא מזדווג טס בחינתה היויד*‬
‫למטה בבייאה כי אותה הבחינה שלה נקיי‬
‫ל ואז ההוא מחא הוא נכנם נא‪1‬תה ך‬
‫מעקית ןקי ווה הזווג הוא מינה וכה כן*‬
‫וכבר כתבנו לעיל כי הגי‬
‫•‬
‫ע״שנ‬
‫כניס של היסול דנוקנא הס ל שמית ש י״י‬
‫גס כתננו כי אשכול נקי נחי'איסיי של ל א‬
‫וכבר ילוע ליכ כי כ בח׳נות הל יס־ל יש‬
‫בלא אחל התחתון העיקרי אשי‪.‬הוא מזיווג‬
‫עסיחל ואחי העלייןאשי כחזהאשר הוא‬
‫לש זאת קומתך למתה‬
‫מזיווג עם לאה *‬
‫לתמי כלוי אע״פי שאתה נחינת זאת שהיא‬
‫נו‪.‬ק' עליז קומתך למתה לתמי לכליל רכו״ן‬
‫או אנלפי שזאת קומתך שהיא בחינת נוק״‬
‫עכ״ז למתה לתמי לכליל יפויי] כי היי וש״ליך‬
‫לאשכלות וש״ליך שהט השמות שליי אשר‬
‫נימול שלך אשר שס נתון הרוהא הס לומות‬
‫לאשכלגמשהס ני בחינות כיסוי אשר נ י‬
‫אשר כל אחל נקי אשכול כי עמהס נעשה‬
‫נחינת הזווג וכן גס כן היסוד שלך ענחינת‬
‫הרוחא אשינתונו כוא עושה כחיל הזיוג‬
‫מינך ונך כמו הלכו ן היי כי קומתך דמתה‬
‫לתמי לכליל לליון כי אע״סי שאתה נוקנא‬
‫נעשה הזווג נך עצמך כמו הזכר ימזמונ‬
‫עם המקנא ורוק איל^לקנלה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫י‪,‬‬
‫**מותי אעלה בחמדי&חזה כסנהניו ויהיו נא שריך ג י ^ נ ל ו ת הגפן‬
‫מ^^^ן^ ‪.‬‬
‫וףחאפךכחפלחים ‪.‬‬
‫י י ו ע כי קודם ה‪/‬ווג היסוד הוא‬
‫דכה‬
‫עילה ע י היעת להמשיך עפת‬
‫'החשיים ומלשנשי הבונות לה דלולכ על‬
‫מ״ש הסבא למשפעיס משכיל לאיתן האזיחי‬
‫כי״היסוי סליק עד המוח להמשיך משם‬
‫ע פ ! הןרען<כ]הלז)נ־גט?ען(ימהלעאר‬
‫‪88‬ן?ג?נ‪££8‬‬
‫המינים כי הי׳ מינים שהלולב כוללים לת‬
‫ללא שהם חלת נילי והעטיה שניסיי והס‬
‫נחי' החזרים עצמם המתפשטים ביית מן‬
‫החסיעל מלכות שנו וכאשר אנו מנענעים‬
‫אותם מעלים אותם למעל ג׳ ד השישיישלרם‬
‫א‪$‬ר נ י ע ת ל‪/‬״א ומקבצים שס הס עצמם‬
‫האדן‬
‫כ‬
‫‪4‬‬
‫ז‬
‫פ‬
‫‪,‬י‬
‫שיר‪:‬‬
‫הארה גדולת כשעולים שם ומוריייםהאיה‬
‫ונלי׳ית כרשת אמור‬
‫למטה כוי גלש *‬
‫בירוש ולקחתם לכם כתב שביעת יש ילח‬
‫וכללית כיסוי• וכללות המלכות ומתפשטים‬
‫הה* חס ־ים נחלת לה אמנם ים! י ומלכות‬
‫שהיא העטרה אין להם חסל לכל אחל כמו‬
‫הה כי החסיי׳אינם רק ה! לבד אמנם יסוד‬
‫ומלכות יורד לכם מ^היעת‪ .‬כללות הארת‬
‫הה' ליסוד ונןלעטרה יורי כללוילכ להיות‬
‫בהם הכנה כלי לקכל אתהחסיים עצמם‬
‫כי אם לא בא להם אומה בחיי כללות אור‬
‫מהדעת לא היה הייס יכולת אחר בך לקבל‬
‫החסלים עצמם כסוד טיפת הזרע והנה‬
‫חיסול הוא עולה ומוריד להסמשוישישביע'‬
‫ולזה כל היי מינים אנו קושרים בו שעלייתו‬
‫בנקל א‪-‬מנס הרוחניות ה?ר בשאר הספירות‬
‫ה ם בתוך בל אחת וצריך התכללותס זה בזה‬
‫שמאל נימין ואחייכ עולים ובלם אינם‬
‫עולים אלא גלי היסוד על בחיי כללות של‬
‫יסול שביעת יזה! אלה חוליות יעקב יוסף‬
‫שאגלפי שהוא למטה מהם שורשו דביע' הוא‬
‫שמשפיע בכל הספירות כדפירשנו שכל הה׳‬
‫הסלים מתפשטים מהלעת גלי כללותם‬
‫שנימת כללות כמתפשט בתוך היסוד על ייי‬
‫א ו ו הכללות יוצא מהיעת ומתפשט בהם‬
‫•נאולכ־מתקשע ביסול גלי אוחו הכללות‬
‫העולה‬
‫״‬
‫וחקנל הארתם כוי ע״שב‬
‫ממה שכתבנו וממה שכתב עול שם הוא כ*‬
‫ההיחסדס אשר ‪,‬בחלת ל ה ובי־ בגליות‬
‫שכיסוי ומלכות ע* לי} גלי היסו י התחמון‬
‫ע ד בחיי הכללות של היסוד שביעתשייוא‬
‫שורש יסוד כעולה מלמטה וע״י אותו שורש‬
‫היסוד שביעת מתפשעין אילכ כל בחימת‬
‫עוד נקיים‬
‫החסדים ונעשה הזווג *‬
‫מ״ש מוהי״ש *פהללכ• סנסניו י ם כענפים‬
‫החשובים גלע * וכנה אמירה לכעמים‬
‫עימשו לשין יצ*ן כמ״ש נ‪/‬והר ויקרא ל א‬
‫גלב אשר אמיתי דצניתי בוטן נפשי להא‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫רך‬
‫־ ־השירים‬
‫אמירה רטיתא הוא מה״י ה אמר לשכון‬
‫בערפל ועול מה תאמר נפשך ואעשה לךע״ה‬
‫מעתה נבוא אל כונת הכתוב נמה שנלקלק‬
‫אומיו אמיתי אעלה נתמר כי‬
‫לכאורה חיבת אמרתי טפלה כי אין צורך‬
‫אמיל כ י י לעלות לתמר ועור אומרו אעלה‬
‫נהי יתיית יהלל ל אעלכתמי וכן ג״כ ה' של‬
‫א הזיית יהללל אחז ועוישירך מי שמצה‬
‫לעלות לאילן הוא לאחוז נענפי האילן‬
‫ולעלות זא״כ• היה• צריך להקלים האחיזה‬
‫בסנסניס אל העל־יהיעוי אומרו ויהיו נא‬
‫שייך כוי כי איך תלוי ויישור במה שהוא‬
‫יעלה לתמר ויאחז בסנסניו לשיהיו שליה‬
‫כאשכלוח כי כן ג 'כ מורה תיבת נא ימשמע‬
‫אמנס הבוכה כי‬
‫יהא בהא תלייא *‬
‫הוא קשור עם הכתוב הק־ולם כ״ אחר אשר‬
‫אמר לה בפסוק הקולס כי מצדו נעשית היא‬
‫בחינת תמר יכל<ל לכ״ון והראיה כיושליך‬
‫שהם הנ י שמות של״י אשר נמצאים כהבעת‬
‫הזווג הס שוי' עתה אומר לה שרצונו לאמת‬
‫ינריו לטובתה שיחייה כחיי הזווג כי אז‬
‫ימצאו נה הנ' שמות שליי מחוברים יחד‬
‫משא״כ כאשר אין זווג וכלי שיהיה הזווג‬
‫צייך‪.‬שהיסוד •עלה •על הדעת להמשיך אפ‬
‫הטיפה שהם הה חסדים וכעל״' היסוד הוא‬
‫מעלה את החסייס אשר כבר נתפשטו למסה‬
‫על כללו׳ חיסול אשי נ י ע ומקבלים את‬
‫החסדים החלשים על ית ומתפשטים למעת‬
‫עד היסוד ונעשה בחיי הזהג • לש כחתן‬
‫אמיתי צביתי ביעות נפשי אעלה בתמר‬
‫אעל הישהס הה׳ הסייס אסר נברנתפשטי‬
‫למטה עם תמר ל כ שהם ב' כללו' חסיי©‬
‫אשיישאיכיסגל וא בפטרה הנקי חמי •‬
‫בתמר עם מה שיש בתמר‬
‫ולש‬
‫אעל אתם ולכן לא כלל אותם‬
‫יחי החסייס והכללוילרמוז כי כחסלייאינם‬
‫יק ז; והבי הם כללו׳ הארוי הה' וגס לימון‬
‫גי עצ״ית החסלים היא כתמר עם תמר‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫שילש‬
‫שמן‬
‫ז‬
‫מ טהת׳‬
‫שה*ס היסו י ׳כי גלי היסיד הס עולים וזהו‬
‫א‪/‬גלה בתמי אעלה'שהם הה' חס״ים נלי‬
‫תמר שליש היסוד וגס כתיב י אעלה נרמזה‬
‫עליית החשיי‪ 6‬כי הוא אותיןי אייל ה״ע ב•‬
‫ייוע נ י ה ל חסיים סוים הם ד‪ .‬הדלת גי'‬
‫?"ל כמשפי עי"; וזהו אייל ה״ע כלומר כי‬
‫העלייה היא א״ל העי׳ין שליס משפר ק״ל‬
‫לחשייס העולה עייין מליאה ובתיבת א־ל‬
‫נרמזליכ שהוא על בחי* החשייס נס!ר‬
‫השיא״לוגס בתיבת בתמר נימזה עליית‬
‫הייסיים ע י הרעת ע״י הישוי כי אם תמלא‬
‫מיכת בתמר כי״תתי״ו מ״ס יי״ש יעלה בגי'‬
‫אל״ף תי״ח שם רמו ולין מספיתיבל זיו הי־יא‬
‫טלי״ת השלים ע״ד המלת ע״ל י ל י < ו ד‬
‫ניקיוק וגלי עלייה זו אחזה בשנסניו אחז‬
‫הי שתם הה' אסיים ה הישים מן היעי וגס‬
‫נםנסניו שאס הענפים שהם הניכללוהארל‬
‫החסרים של היסוד והעערה שהם נקיענפיס‬
‫לגבי החסיים עצמס שהם השויש שלהם‬
‫ועל כן לא כלל אותם ניחי רק על י ר ך שאנל‬
‫א ע ל ה כתמר כי אעלה כנגר אחז״ה יכתמר‬
‫כנגד בשנסניו וכללש כי החשייםאינס רק‬
‫הי והכי הס כללן' האדן׳ הל ואחז בה'‬
‫משדים וכענפיס כלי להורידם למעה וגם‬
‫בתיל אחלה נרמזו החסדים חישיס כי אם‬
‫תחלאתיכ' אחזת כזה א ל ף חי״ת זי״ן דלי‬
‫המילוי לבי יעלה בגי תק״ץ כמס^רתינות‬
‫הלה ולס השלים חדשי״ם גלה בי המילוי‬
‫מבאר את הפשזע אח! ה הלה ליס הסלים‬
‫היש״ים וכלי להורל כי כל קבלי חפייס אלו‬
‫מן היעי הוא ע״יכללו' החשייסשל היסוד‬
‫אשר כימי שהוא שוישאל כללו׳ החסדים של‬
‫ייסוד התחתון אמר מןנשניו לשון יחיל ולא‬
‫גסנשניהס לשון־ רבים כי אם היה אומר‬
‫בלשון דנים כסנסניהס היה קאי אל החסלי'‬
‫דווקא כלומר אחז ה' שהם ההי חסיים‬
‫גסנשניהם כלומי עם ענפיהם שתם כללות‬
‫הקאדים של היסוד ושצהסלכל אמנם עתה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫י‬
‫קרש‬
‫שאהד בסנסניו לשון •חיי יי^י גכ אל התמר‬
‫כלומר כי אני מעלה את החסליס גלי ההמר‬
‫שהוא היסוד וגלי עלייה ; ו אח; ה שהם‬
‫הה' מסיים אשר ניעת‪.‬כסנסניו של התמר‬
‫כלומי גלי סנסניו של התמר עצמו שמא‬
‫חיסול נלי הענפים ה מ ו נ י ם אשי לו‬
‫כללות היזסייס אשר ניסוי‬
‫שייס‬
‫של היעת שהם שורש;אל כללות כמסיים‬
‫אשר בחמר שהוא בחינת ]היסוד התחתון‬
‫ועל ירו אנ* אחז כחסייס להורייס למפה‬
‫וכיון שאחזתי בססייסהחישים והוריתי‬
‫אותם למסה אז נעשה הזיוג ממך‬
‫ויהיו נא עכשיו דווקא שיי״ך שהס הנישמי־מ‬
‫שלי שהם שוים פאשכלו' ליגען עכשיו נעת‬
‫הזחג אשר מתחנר השם שלי אשי ככלי‬
‫החיצון של היסוד שלי עם השם שלי אשר‬
‫בכלי הפנימי של היסוד שלך ונקי מל שמך‬
‫כי כאן נמצאו נעת הזוונ משא״כ שלא כעת‬
‫הזווגכי אין הם מחוברים יסד ולא יש בך‬
‫והנה גס‬
‫כ• אם שם של״י מלא אחר י‬
‫נידבו ת כאשכלויהגפןנרמזו הבישמות שי״י‬
‫שהם שדם כי הנה אסתמלאתיבניכאש״כלות‬
‫הג<לןכ;ה ג ל ף א ל ף שייקלף למ״י וייו תיי׳ו‬
‫ילי גלמל סי״הנלן יעלו כגי א ל ף הע״ב‬
‫ועם מספר ך״ף מליאה של שליך אשר היא‬
‫הרומזת על היותם שני שמות שי •' יעלו בגי‬
‫אלף תקע״כ והנה האות ל והאל הי יש בהם‬
‫ג מילוים ביליין באלפ״ין כהולין והנה‬
‫לקחנו המספר דיליין נשארו המילוים של‬
‫אללייןוהיליןשהס אלו של הוי ואיה של ר‪.‬ר\‬
‫והס בגי'י״ע ועם אל״ף הקע׳יב יעלו אל)*‬
‫תקצ״א ועם <‪ ?1‬אותיות אלו שהם ל של‬
‫כאשלילות הגפן ובי אותיות של ן״ף דשדיך‬
‫והי אותיות של מילוי הוי והל הם ל״ז ועם‬
‫אלייףתקצ״א יעלה הכל אלף תרליח כמספר‬
‫כ׳ שמות שי׳יי מלאים ש ץ יל־ ת י ר י שי״ן‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬נ‬
‫• ללתיללהמי״ל תתי׳יי‬
‫ד‬
‫נ׳ן!ע‬
‫ו‬
‫ז פי*‬
‫השירים‬
‫שיד‬
‫| י ך ) ‪ ] /‬היא כי נחי" מזווג הנא מיתוק‬
‫גנניות וליניןכבננקיעם המפל•'‬
‫של הזכר וידוע כי ק י ר ן הגנורויהוא נבח׳ ׳‬
‫החיחם וגס ו>"ח הוא ג\ אלילים כ ר י נ ו ע‬
‫וה אותיות אלהי״ם ו י״ג אותיות ימילוי‬
‫אלהי״ס שהם בחינת לינים ותפוחים נקי‬
‫ח ל ת שהם ננחי' חוור וסומק שהם נ ב ח נ ת‬
‫רחמים ליניס מתוקים לש וריח אפך כתפו"‬
‫כ ל ו מ ר כ י ע ת ה שנעשה הזזו־ג אפילו יי״ח‪:‬‬
‫שהוא בחיי דינים ו א פ ן שילם החומס אשי‬
‫שס קברן הגבורות הם נתביחים שהם בחיי׳‬
‫דינים מתוקים‬
‫‪1‬‬
‫נ‬
‫‪,‬‬
‫יאמר אמרתי אעלה בתמי‬
‫א }‬
‫) ל(‪,‬‬
‫כ י אחר אשר כפסוק הקול‬
‫למהאותהאל התמר הגס שפירשנו אות‪3‬‬
‫ע ל נסיכת הי סגד עב ‪/‬־ א י ] מקרא יוצא‬
‫מיליפשועוכ• גס‪.‬הכיקבא מצל עצמותה‬
‫כקרא תמי על היות בה ב' העמים• ש״ך‬
‫לזניס העולין גימפייא המ״ר בסוד חמר‬
‫בתמריריתה עימליומיתוק אלגהניפעמיס‬
‫ש־*ך ליניס שלה הוא בהמשין אליה א ר נ ע‬
‫אותיות *יולי מ| השם ס׳״ג אשר באימא‬
‫בעולים נכי' א״ל כ י הו־א כסוד חמי א״ל‬
‫‪3‬ל היום ובהתחבר א״ל ע ס תמ״ר״היה‬
‫הכל גגי תרע*א שילס שם איליי עלאאל•]^‬
‫דלת נ ל ] י ל ל ה ע ‪ 1‬ל ה תיכלא הי אי] אל‬
‫המק' שם הוהבמיל‪1‬א‪ 1‬ע ד אשר נמשיך‬
‫אמה שסייא״י הנז׳כי מקנים זה‪ .‬היתה‬
‫ממר מ ז י כמבואר כ ל ו ה בשי הכו כוון ל ו‬
‫אות ה‪ .‬כאשר‬
‫והנה‬
‫לק״ס ע״ש‬
‫תמלא אותה כ ל גךלואיה כ ז ה ) ל י ילא ילה‬
‫<‪14‬לים בג׳ א״ל ולש אמיתי אעלה בתמר‬
‫הי אומר לה ומבשר אותה על מיתוק הליני'‬
‫‪0‬‬
‫שלה אמיתי כלומי יצתהנהשי כמש״ל‬
‫שהוא לשין רצון אעלה בתמר אעל ה‬
‫להכניס הארת ה שהיא הנינה כי היא‬
‫‪,‬‬
‫רב א‬
‫ולהמשיך האית הנינה ג‪ .‬תמר שהיא נתיני*‬
‫הנוק' בבחינת הנ פעמים ש״ך אשי נ ת‬
‫העולים תמ״רביי למתים ו מ י היא ההאי*‬
‫אשר אנ* ממשיך אליה * לוה א מ י אחויג‬
‫נסמןנ״ו כלומר אחז הינסנםניו כמ״ש הי‬
‫אות י\נלמיל‪1‬איההיי‪-‬רלאילהיעלוכגל‬
‫א״ל אשר השם ייא״י הנמשך מ ; הנינה אל‬
‫חניה' למתק התמ׳יר שנה הוא נגימס' א״ל‬
‫ולש אחן ה" נסנסטו• ע ם סנסניו ע ©‬
‫הענפים שלה שהם המילואים שהם כמ*‬
‫הע<פים החצאים מ ן האילןוהמה יעלו א״ל‬
‫אשי ש־"‪ 0‬רנלז אל נחייההאיה אשר אמרת•‬
‫להכניס נ ח מ י שהיא כסוי סמי א״ל שהוא‬
‫שם ייא״יאשי נ ג י נ ה הנקיה' וגלב אמר‬
‫נסנםניו ולא כסימניה לימון כ׳ אות ה״‬
‫ןו ה״ע הבינה הנקיא עלמא רלכןיא‬
‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ $$9‬ה י י א ו ש ) ‪$‬ס}!ני״פנממג‬
‫<‬
‫אפשר לפרש במש״ל ל•‬
‫)ג(‬
‫םנסניוהם הענסייהחשנבי*‬
‫אגתיות ייא"*‬
‫והכא נמייכיותא כי ה י‬
‫מהשם סייג אשי ננינה הס יותר השובו*‬
‫משאר האותיות אשר נשם סייג כמ״ש נשע*״‬
‫הכינות הלל ולש אוח‪/‬ה אחז מן ההישהיו!‬
‫ההילנןפיית שגז פ ג נסנסניג שהם הענפי*‬
‫היותי השונות שנשם סייג אשי־ כה שהס‬
‫אותיות ייא״י אשי בשס ©*ג שנה ו ע ל כ ן‬
‫לא אמר כסנסניהאלא נתנסניו י ק א י א ל‬
‫השם סייג אשר בהוא חד אשי אני ממשיך‬
‫לך מכלי שס ייילי העגלה ילל א‪ 1‬נעשיז‪5‬‬
‫ת מ ל א שם ארנ״י מלא העולה תמלא אל״י*‬
‫דליית נ ל ן י ל ל כמסקר ח י ל י איל ולכן נ•* !‬
‫נא שליך כאשכלות כ• מה ששייך הם נ ס ו ר‬
‫שס אלה״׳יסכשוי א ל ל י ןמילי* כשלל ‪-‬‬
‫עתה הס כבחינת אשנלות הענ^הכמשפל*‬
‫ת מ ל א אלהי״ס ת מ ל א לשש א ל ג י מ ל !‬
‫ו אל הי ם אשר נ י ל ס כ ׳ ; ס מפן־כי־מןתק‬
‫‪!5‬‬
‫‪0‬‬
‫שס אלהי״יס‪ .‬ונעשה יחמיס‬
‫אשכול]‬
‫אמשי צפיש נאשנלות מ פ ‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4,‬‬
‫‪1‬‬
‫ג‬
‫כ‬
‫י‬
‫ן‬
‫ש‪{8‬‬
‫בשחח ־ קרש‬
‫‪3‬ק‪1‬א הניצה כמש״ל נ?״ אשכ<ל הכפר *‬
‫והכינה כי אחי אשי קבלה מ־יתיקיוהאדה‬
‫מ ן הנינה *היו נא שייך כאשכלות הגפן‬
‫קוד הנינה כאמה כתה כ׳ ימתקו הליניס‬
‫שלךוגלכ נ א הרמז כי י״ח ישית ל׳אשכללת‬
‫ג״גפ״ן מ א כתנ״ה כ נ ו ד ע כי הגי שמות‬
‫‪6‬רליה ד״ודי״ן לאלפ״ין יהרלין עולים תלה‬
‫והס פנינה וזהו כתלה כמו הנינה אשר‬
‫מ מ ת אליי ה המו לין הלה כי‬
‫עה הגי‬
‫‪.‬נדמית אל הפיגה לעכין כינתמתקו הלינין‬
‫ושלך ואפילו רי״ח אפך סוד תקונום שלך‬
‫יאשר שם הוא קבו• ין הגבריות וגס רי״ח‬
‫שהוא מספר שמות אלהיס שכס בחיי דיני‪-‬ם‬
‫ואכילז כחיי אלו הם בתפוחים שהם כוללים‬
‫׳הווי וסומק בקי'דינים מתוקים כ{ גם כ ן‬
‫מתמתקיס כל בחיי היינין שלך ולכן כרמן‬
‫דרך רמז מיתזק הש״ך י ע י ם בר״תש״ריך‬
‫‪.‬וכ״יאשכלות ל ג פ ן ר״ת שכייה שכס ה ^ ך‬
‫‪3.‬‬
‫*>‬
‫דינים הנמתקים גלי הי לאימא כ נ י י ע‬
‫גי(‪.‬‬
‫*ימוין וריק אפך כתפוחים כ*‬
‫‪11]/‬‬
‫הנה ידוע כי התיקו; ה‪'/‬דל קנא‬
‫י א ר י ך שהוא ואמת הוא נקיא תייןתפוחיס‬
‫הפנים יאריך ונהם יש ש״ע‬
‫אריך עש״כ ומשס‬
‫נה‪1‬ריןכמז׳ש כנלה‬
‫נמשכים ש״מ צהודין לבחינת המנוס של‬
‫כנו קנא כללש בשער הבונות ל ו לר״ה ל ש‬
‫וריח אפך שהוא בחינת החוטם שלך הם‬
‫בתפוחים שילש ה ח י ץ ה פ ו ח י ן קדישין של‬
‫אריך כי כשם שיש שם ש״ע נ כ ודין כן ל נ‬
‫ישנס בחוסם שלך ומפני שאינם ממש כמז‬
‫רק הארק אשר נמשכ‬
‫אותם הש״ע של‬
‫מהם על כן י כנה אותם בבחינת ריח כי‬
‫אינו עצמות ה י פ י דק הארה ויוק אי ניחא‬
‫קמיה דקנ״ה‬
‫ז‬
‫קיישיןישילס‬
‫שי‬
‫אייח‬
‫‪1‬‬
‫והפך ביין י׳ט‪1‬ב •ה‪1‬לך לרוךי לבגדים דובב שעמי י‪#‬ז‪5‬ים ו‬
‫בזוהר פישת שמיני ין> ליל‬
‫‪713*1‬‬
‫ג ל פ א תר הינוקא וחכך כיין‬
‫*‬
‫החוב האי קרא לכנסת ישראל אתמר‬
‫ו נ ת ו ש נ ח ל א ה מ י אי הכי תאן הוא ימשבח‬
‫‪£‬ה אי ק ל ה מהו הולך לדודי הולךאלי‬
‫מ נ ע י ליה אלא ולאי קג״ה קא משבח לה‬
‫‪<5‬לי כמה דאיהימשכחא־ליה לכתינ חכו‬
‫׳ממתקים כ ן קב״ה משבח לה ל ל י וחכך‬
‫ביין הטוב יי{ הטוב להוא חמרא דמנטיא‬
‫* א ל ך ל ת י * לא יצחק דאקייי יליד מבטן‬
‫^מ^דיס כמהלאתאמיאתה ג ו מ ת משיים‬
‫‪£‬אתכל<יא שמאלא בימינא ודא הוא משיים‬
‫ד נ ג י ן קמו תא לההוא חמר ט נ אתכליל־‬
‫שמאלא בימינא׳ויחדאן כולא נלכ‬
‫הבונה בהקלי־ם >מ"ש בשער‬
‫‪?:‬לל‬
‫הפסוקים פרשת מוליות על מ‬
‫לינוקא ל‪2‬וש'נלק זהה? א יין א ד ל ס ל ו ג א‬
‫‪,‬‬
‫לדרגא וכלהו טעמין פיה ע ד דיומןו צדיקא‬
‫<‪1‬עי‪ 0‬ליה לאיהו דוד נאמן הילד ב י י ן‬
‫הטופ הולך לי־וי׳י למשרים מהו כיין הטופ‬
‫דאתא יעקב ו א י מ י ביה מיא ו י א הוא יין‬
‫העוב והענין כי יסוד של א נ א הוא תוך‬
‫יסוד של אימא ובי מתלבשים תוך דעת ללא‬
‫והגה‬
‫־ופכל־יסוד •משניהם יש בו מ ל ג •‬
‫אברהם ילס החסדים של אימא המתפשט*‬
‫׳בתחלה כלא ואחר כך נולד יצחק וה‪0‬‬
‫בחינת הנבררות של אימא שיריו למנ‪1‬ת‬
‫בגופא דלא‪:‬ואחר כך נולי יעקב מייאית‬
‫ימו י אבא ׳המתפשט מהחזה ולמטה י ל א *‬
‫והנה עמה יצחק שהם הגבורות של אימא‬
‫‪ ,‬חיה רוצי לברך את עשו שהוא שמר* הג־בורו'‬
‫ואס ה־ו הנפרדות התם לבדם בלתי מיתוק‬
‫החסדים שליש המים שמיחגין נכס היין‬
‫החזק למתקו ולכסמו וראי שהיו נ מ ו ת‬
‫‪,‬‬
‫פיי‬
‫ז‬
‫חש״רים‬
‫שיר‬
‫* י י ן הלוא גתונ־ו לעשו ולכן יעקב המתיק‬
‫את הננידות הנקרא ייןבשהשקהו ליצחק‬
‫אניו גלי תמי״ואן נתמתקו ונמשכו הנרכו*‬
‫׳ליעקב ולא לעש! כי יעקב שילש יסוד‬
‫אנא מזג את הגמרות עסהחשלי׳ שניסוד‬
‫דאימא עצמה כי על ילי הארת היסוד‬
‫׳לאבא בגבויו׳יאימא נתמתקו עם המסיים‬
‫דאימאנהם הנקימיסבייןכלעשייפ לש‬
‫היין הטופ יאחמר א דממןרא שהם נןוי‬
‫׳הגנומת של אימא הנקי יין המשומר הולך‬
‫כי אלו הגנומת היו‬
‫*לדודי יא יצ־זק‬
‫הולכות ליצחק פשתיתו את היין אשר יצחק‬
‫הוא עצמו הם סול אלו הגמרות כי משס‬
‫שורשו וכשהיו הולכות ליצחק בלתי מיתוק‬
‫•‪3‬עשו למשריס כי נכללו שמאלא פימינא‬
‫שהוא בחיינת •מיתוק הגפומע שקם שמתלא‬
‫׳כלי ההסייס שהם ימיני( מה הייה על ידי‬
‫׳משרים שלש יעקב כפלג! פזוהר לך לך דף‬
‫הייה משרים־לא ררגא‪.‬עלאה יי‪3‬גקגשריי‪6‬‬
‫ביה והכונה שס על שוי של י^בא אשי‬
‫משם שולש יעקב בנודע י הפא כמי על היות‬
‫שייש יעקב מיש!ד אנא המתיקס גלי מזיגת‬
‫•היין שוי הנכויות פתים סוי המסיים ועיל‬
‫*ילי •ןת נעשו יין המשמח וןהדש&יים לפנ‪/‬ן‬
‫׳חיולתא י ההיא י‪1‬מרא כל כלומר נשפיל‬
‫השמחה של אותו הי‪:‬ן'שיהיה י‪:‬ן המשמש‬
‫בכלל השמאל כימי! שהוא פיחייהמזוג וכיון‬
‫‪ *215:‬האמת המתיק אותם ע״כ קרא אותם‬
‫וזה יעצמו הוא נגנת‬
‫כמתחלה יין הטוב‬
‫הינוקא לפינלק כנלש ה י נ זלילה אלא ללא‬
‫‪£‬יחא ליה לפרש הוליך ליויי על יצחק שהיו‬
‫הגבורות הולכות אליו נלי מית‪1‬ק ונעשו‬
‫‪£‬משדיס •שנמתחו כי הרי כאשר כפר מתחלה‬
‫קראם יין הטופ שם רמז כיכנרנמתקו *•‬
‫יועל כןפירשהזלך ליולי יעל ישויילאכ•‬
‫שם יוייות אלו הגבורות ביושר וזהו למשרי‬
‫׳‪/‬ה‪-‬־נלע״י בונת הזוהר‬
‫וכלי לפא אל כ מ ת הכתוב נקיים עור‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ד‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫דכב‬
‫מ״ש שם נקער הפסוקים הרשת וידא‬
‫•בדרוש המ ן בסודזווגהנשיקיןכי סודו הוא‬
‫כי תרע מוחין חלפ של ;יא הס כבחינת‬
‫דפו״‪.‬ן והם מתפשטים ע ד סיום הראש כי שס‬
‫היא הפה של לא^ש״וס החכמה הנא החיך‬
‫*סיום הגינה הוא הגיון ושניהם מזדווגים‬
‫שם גלי הדעת שהוא הלשון ואז החכמה‬
‫נותן טיפת מ״י והכינה טיפת הלן׳והם הר״ן‬
‫מחין למפלים ונכללים ונטשיס ח י מחי{‬
‫שהוא חוללת הזווג ההוא וגלי;ה מזיזוגיעו‬
‫חלפ של המק' פפה שלהויוצאיןמשסמרין‬
‫מ ס י ן והבלים מכלליס‪-‬מעזים *חי מחא‬
‫שהיא תללית הןווג ההוא ואלו התריןמחין‬
‫ייליה ולילה ה^ בחינת הגשיקין כי כאשר‬
‫חוזיין ולן ונושק• ן זה לזה הוא זווג שליש*‬
‫אשימזמוכ הפה‪.‬של לא בפה של הנוקפא‬
‫•והלא מוציא מפיו ההוא רוחא דגשיקה‬
‫ליגיה הכולל מ ח י ץ מחין כ׳נז' והס נלד‬
‫׳והנוקימוציאהמסיה ההיא מחא משיקה‬
‫יילה הכלול מפ׳ מחין ככל והם מיין ע״ב‬
‫הרי מפ‪1‬אר כי החכמה שלהנוקנא שהוא‬
‫החיך שלה מזיווג ומומר •טיפת מ״ר‬
‫אל קגיון שכה ופשוט הוא כי על ילי ־זת‬
‫מממתקים הגמרות אשר פגמן שלה שהם‬
‫מ ל ן כמדע כי כל זווג סו יו הוא מיתוק‬
‫הגכומיכי אגלפישפ׳נזקבא הכל הוא גכורל‬
‫ע ל ז ולאי שיש הפיס כין הגמדות אשר‬
‫•נפחיי החכמה שלה אשר הם יורדות‪ .‬בשוד‬
‫מייד אל הגמרל אשר פ־בח•״ חנינה של<‪3‬‬
‫אשי •הס •עולל‪-‬בסור־גלן ומקפלים מיתוק‬
‫הגכגרל שבגמן שלה שה״ס פינה שלה מן‬
‫החכמת שלה‬
‫‪,‬י‬
‫בבוא אל כוגת הכתוב כי כשם‬
‫מעתה‬
‫שהעלה הכלולה אחרי כימרה‬
‫לספר נשלח פרצוף החתן הקדוש מראשו‬
‫ועד רגליו פיה פתחה נחלימה ואמרה חכו‬
‫ממתקים לתורו* כי הכל תלוי נחכחה סוד‬
‫ןןמןסאשי משם הוא המשכת השפע וטיפת‬
‫הזהג‬
‫^‬
‫שמן‬
‫ז‬
‫ם וחת‬
‫•!זווג כ ן החתן השלם מלה כ נ ג י מ י ה אחרי‬
‫בוחדדלספר בשכח הפרצוף שלה מלבר‬
‫בשבח החכמה שלה ליש וחכך שילש החכמה‬
‫שבך כי על כ ן בא ה י מ ן ב י ו ח ל י ך בני־ ע״ל‬
‫כמספר חכמ׳יה ע״ה גס אס תמלא תיבת‬
‫חכ״ךכזהחי״ת <לף<לףיעלה בגייתיח״י‬
‫כמספר החלימה מלא כזה דלה חלת כייף‬
‫גלם ילה כלקלוק ‪ -‬נ ם אס תמלא ת י ל‬
‫!חכך כזה וא״ו ח״״תכיף <לף המילוי לנד‬
‫<לה יעלה בגי' תקגלז שם רמ״ן ןרלןמשפד‬
‫חיכית מ ז ל ו ו ג גלל י ל י הלנלןן ןכמש״ל נשס‬
‫מרב ל ל כיהחיך הוא מזלווג עם הגרון‬
‫שהיא הכינה כלי הלעת שהוא הלשון‪ ,‬חהו‬
‫ו ה ל י ן מלא כי המילוי מ נ א י הפעולה של‬
‫החך והליך מ ז י ו ו ג גלל יל*י הל&יו^והואי‬
‫ב? דם א‪ 5‬הגנו ר ל אסר נ ג ח ן סול הביכה‬
‫שלך שיהיו מתוקן כמו אותם הגבומ' של‬
‫אימא יזנק יין הטו נ אשר היה הולך!דוד•־‬
‫וה יצחק‪ ,‬בלתי מיתוק וקודם הליכתם נמתק*‬
‫וגעשי למסיים כי על‪,‬כןהסנקי •י^העוב כן;‬
‫**יא פעולת חכך שהזא ממתק אתהנבורל‬
‫אשי בגרוןשלךכייןהטוב * וגלב בא הרמז‪.‬‬
‫ליכ כי כ י י ' | מ ל ו ב ‪ .‬בגי* קי״כ כ מ ס פ ד‬
‫מהבילה לימו* הן על הגבגמ' של הבמה׳‬
‫אימא שהםמתוק!• ״כ*•"( ה נ ל מ ה ן ע ל הנבל‬
‫מהבינהשלה שנמתקו כיי״ן י * ל ו ‪ 3‬נ ‪ 0‬ק ל נ ‪:‬‬
‫ה ו א כמספד י ג ל ה אלהי״ס שנן נ ‪ £‬החווה־‪.‬‬
‫ב נ ו ל ע לרמוז כ י גלי חבוי וזווג החו״ב שכו‪4‬‬
‫כמתקו הגבורל אשר נ ב ע ה שלה ונעשו בייץ‪,‬‬
‫הס״וב‪ .‬בי נמתל] אליליס שילמ הגבורות‬
‫שבבינה שבה עם' הויי״ה־ שהם הח‪$‬ר*ם אשד‬
‫בחכמה שלה שנקי חשלים כי‪±‬רךהגמי<ת‬
‫אשד כביצה שלה גס ר״תלחכך לייין ה״םוב‪:‬‬
‫גי* א״ל כ י א״לנהירו יחבמתא כנולמ‪ .‬גם‬
‫ג ש ו י חסיד א״ל לרמה כחי׳ המיתו? של‬
‫הגנורל גס סית ו ח ל ך כייין ה ט ל ב ג ׳ ע״ב‬
‫הוי החכמה מוקכא שהיא שם גלב שהיא‬
‫מטמון מיתוק ? ג כ ו ד ו שנגינה שלה ןהכק‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫סרש‬
‫כל זה הוא נמהלה כאשי ‪ : 0‬ך הוא לתלת*‪.‬‬
‫ע ס הגיון שלך מינך וכך ואח״כ הוא לל•‬
‫מ ר ס לובנ שפתי ישנים של ?{• הזווג הב*‬
‫דכש׳ק־ן הנק׳ הלשון מ ו ר נ מ י ע הנעשה‬
‫נפה שלן עס הפה שיל׳ שהוא מיי השפמים‬
‫הנושקין כי קוים תזוונ הוה י‪ .‬ין השפתים׳־‬
‫כמו ישכים ואינם מראים פעולתם אכל־‬
‫בזווג הזה של נשיקין הס לוכיים ומוציאי^‬
‫הכל הנשיקה אשד נפה ש‪$‬ך אשר הוא נ ו ל י‬
‫שם מן הזו זג של חכך כנחל מיין נמצא• כי‪-‬‬
‫חכך הוא המים אל הזווג הזה הבי י מ י ק י ‪3‬‬
‫ל כ לדוק ששנמזהשל חחתןאלהכלה הוא‬
‫ממש בשבחי הכלה‪-‬לי הסתןב״פ ח‪:‬י ממתקים‬
‫כמ״ש ו ל ש המוקא אלא ולאי קניה ק א‬
‫משבח־לנלי• כמה להיא‪ :‬קא משבחת׳ ליה‬
‫לכתיב חכו ממתקים* כך קב יה משבח ללי*‬
‫*‪-‬‬
‫וחכך ו ג ם לימוד מ*ג‪ 4‬ח ז ה כ נ ג ל מיה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫יאמר וחכך כ י י ן העיב ב*•‬
‫אל‬
‫)ב>‬
‫כמי שהכלה נ פ ' חכו ממתחים׳‬
‫ליכודה היתה על בתיי שגי הזמנים־ עגיון;‬
‫ותחתוןחחני־ וגו פניי ב ן ל כ החתן‪.‬מדברי‬
‫על ב נפסוח זה והמבין כ״ הנה י ד ו ע ב י‬
‫המיפה לילל אשד הזכר משפיע בעת‪:‬הזגוג‪.‬‬
‫היא נמשכים ממוח החכמה שלו ו כ ן הוא‪:‬‬
‫במקבת כי מיפת המכשלה הנה היא׳‬
‫נמשכת‪ ,‬ממוח• החכמה‪ ,‬שלה ומלש׳בשי• מ'‬
‫דשל^י פרשת‪ :‬סקןלי ו מ ל ח ש מ• ן פ״א וליל;‬
‫הנה כמו שהאיש‪-‬נ‪1‬תןנל!!ד־ילאשת‪ 1‬ונמשכים•‬
‫יי‪ 4‬המוח שלו כן האמה מ ן המוח שלה‪,‬‬
‫נמשכת טיפת ה ג ל ן ע ד ה י ס ו ל נ ה שהוא בית‪,‬‬
‫הרחם שלה והעז פ ה הזאת נקי מ־ ‪ /‬ומן ב ‪,‬‬
‫בחינות ט י פ ו ת * ! ו ש ל מייד ומיין הנ*מש‪:‬ות‪.‬‬
‫ממוח הזכר זמזחהנוקיכא וכלסניתנייבישור•‬
‫שלה ומתחברים שם• אז מהם נוצר׳ היולי׳‬
‫שהוא נח• הנשמה שהיא מ צ י ת ש‪ 0‬מזווג‬
‫עליון‪ ,‬להנתן בתחתונים בסול בניס א ת *‬
‫לי*אלקיכס^;!•נלשב ו י ו ו ע ה ו א כי תמי?‬
‫הנוקגא‪.‬‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ז פי׳‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫המקנא צריך שתתעורר תחלה להטלל את‬
‫המ״ן כדי שיהיה בחיי הזזוג כי אם אין בחי‬
‫)גליית כלן שהוא אתעיותא ילתתא אין נחי'‬
‫נמצא כי הטיפה‬
‫ירידת נלד מלמעלה י‬
‫היודל מן המוח של הנוקבא עד היסוד בה‬
‫כסוי ללןהיא אשר גורמי אל היסוי של‬
‫הלא שיזיווג עמת וייוע כי עליית מיין של‬
‫הנוקבא הוא גלי היזחא ישביק בה בעלה‬
‫ונביאה קימאהלעשותהכלי שהוא בחיי ה'‬
‫גמרו' וגם המ״ן אשר היא מעלה הס בחינת‬
‫ה ל גבורות במבואי גע״ח ש'מ״ןובכ״מ י‬
‫והנה הליבה נקי הזווג מלש בספר מיין נלל‬
‫הליכה כנוי אל הזווג הולך על הירך ישו י‬
‫דנוקבא ביגל מבורכת שהוא יסוי עכ״ל גס‬
‫דודי נקראהיסוד של לא כמש״ל בשס הינוקא‬
‫יפי בלק על הולך ליניי האמור כאן גם‬
‫משרי' נק הגבורות של הנוקבאכנלש בסי‬
‫נוע״חתהליס גלפ אור זרוע לצי יק ולישרי‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫לנשמחה ע״ש וכשפר מין‬
‫נבוא אל כונת הכתוב וכיי לבוא‬
‫מעתה‬
‫אל כונתינו ניקיק תחלה איזה‬
‫יקיוקיסוהסכי לכאורה אות לשל וחכך‬
‫אין לה הבנה בתחילת הכתוב יהללל חנך‬
‫כמ״ש שייךצואיך יאשךוכנלשהיא בשבח‬
‫החתן חכו ממתקי׳ ולא אמרה וחכו ובאימיו‬
‫וחכך משמע שיש מוי י נ ר אחר־ וגס אפילו‬
‫חכך וכן אות ה״ של הטוב יתייה כי הו״לל‬
‫כיין טוכ ועוד כי לכאורה אומיו כיין‬
‫הטוב הוו תיתי ישתין כי הנה יין נקי המיץ‬
‫שהם בחינת־ נכויות טולנקי החשיים שהם‬
‫נחי׳• הכלי וא״כ איך יכונו שניהם כיין‬
‫אמנם על פי דרכנו יונן‬
‫•י‬
‫הטוב‬
‫וח״א מתרצא חברתה כי הנה אמרנו לעיל‬
‫בי החיוב אשי בצ׳יצוףהנוקבא הס כבחינ‬
‫‪1‬ב'ו; ו הנינה שלה מעלה מין והחכמה שלה‬
‫משפיע ללר אמנס טיפת החכמה שלה שנק*‬
‫גלד הוא לגבי הבינה שלה אבל לפי האמת‬
‫‪,‬‬
‫*ם עיסת החכמה שלה היא בחיי מיין כי הרי‬
‫‪1‬‬
‫רכג‬
‫ההוא רוחא משיקה שלה אשי כתוך פיה‬
‫ה‪:‬לולמנ' מחין שהם מח א* מצד החכמת‬
‫שלה ורוח אחי מצר הנינהשלה היא מטלה‬
‫אותם כסוי מיין כנח ל הזווגהביינשיקין‬
‫הנעשה כפה שלה עם פה י ל א כמנלל *‬
‫וגם מנלש כאן כי מן המוח שהוא החכמה‬
‫של הנוקכא יוריתטיפתהמ״ן ע י היסוינה‬
‫ואייה לנהי העיפה של הכינה של המקנא‬
‫שנקי מ״ן זה אינו חיוש כי הרי היא בחילת‬
‫נוקנא אכל מיפת החכמה של הנוקכא שהיא‬
‫נחי' רכורא שתהיה נחי' מין זהו חידושו‬
‫שצריך למוד לש וחכך כלומר לא מנעיא‬
‫הגרון שלך שהוא הנינה שלן בי מה שיוצא‬
‫משם הוא כחיי כלןאלאוחכך ל כ אפילו‬
‫מכן ל כ ‪.‬שהוא החכמה שלך שהיא בחילי!‬
‫יכורא היוצא משם לפי האתת הוא כיין‬
‫בחי״ נלן רק שלגבי הי שהיא הבינה שלך‬
‫שהיא אות הי ראשונה של שס הוי״ה הכוללת‬
‫הפרצוף שלך נקי היוצא מח‪:‬ך עלב שה״ס‬
‫משיים בחיי מייד ולכן אמר העוב הי שלב כי‬
‫אנל לפי‬
‫לגני ה' הוא עלב נחינת ‪:‬לד‬
‫האמת הוא כיין נחי' מין ועל היותו נחי•‬
‫מיין הוא גורם הולךליודי כלומר הוא גורם‬
‫בחי׳ הליכה שה״ס הזווג לחיי שילש היסוד‬
‫שיהיה הולך על הריך יסוי שלך כי הרי‬
‫למשיים כי הרי אותה העיפה הנמשלמחכף‬
‫חכמה שלך היא יורדת למשייסשילס הגבוי‬
‫אשר ביסוד שלך הן אותם של בחינת היוחא‬
‫הן אותם של מיין ועולות כשוי ה ן מלי ז לן‬
‫הא גורמים ליולי שהוא היסו י שיהיה הולך‬
‫על הירך סוי בחיי הזינג והעיקר העיבה‬
‫היויית מהמזח וכיי שלא נמסה להבין צי‬
‫תכן*שנזיווגו חלנשלהנוקנא ׳וידיהעיפת‬
‫כיסוי שלה ננחי' מין לזה אמי ר ע ב שפת•‬
‫ישנים כלומר כי כל האמור הוא אחר מעשה‬
‫דובכ שפתי ישניס שה״ש בחינת הזווג קבי‬
‫של הפת שלי עם הסה שלך הנעשה על ילי‬
‫השפתזםואח״כ היא בחי׳ המשכת הסיס־יס‬
‫למסי!‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫י!‬
‫ז‬
‫ס ‪\ 0‬‬
‫למטת נישזי שלך להעלו* בסוד מ״ן כאמור‬
‫או אפשר כילוננ שפתי ישנים הוא ליא״ה‬
‫למ״ש כי הטיפה היוילח מן• המוח חכמה‬
‫שלה שהיא בחינתמ״ןוהוא נמש״לכיתוללת‬
‫הזווגשל החלב שלה שהוא ההבל והרוחא‬
‫אשר הוא מתריןיוחיןשל הח״ובשלההיא‬
‫מעלה אותו נשוי מיין בזהג של הסה שלו‬
‫עם הפה שלה הרי כי גס הטיפה של החכמ'‬
‫שלה היא בחינת כלן לח דובב שפתי ישנים‬
‫כלומר תיע לך ג• גס מה שיוצא מחכך‬
‫שהוא החכמישלךהוא בחי מיין בי הר* קולם‬
‫דימו למטה בבחינת היסוד שלך כהיותו‬
‫במרומז למעלה כתוך הפה שלך הואלובב‬
‫ויוצא אותו ההבל והרוחא של הנשיקיבשפתי‬
‫ישניי־שהוא נחיגתהזונג הנעשה נשפתים‬
‫של• ושלך והוא בבחינת מיין‬
‫‪,‬‬
‫איכא בינייהוכיןאלו השני‬
‫•ו‬
‫לרכיס האמנוים כי כפי הלרך‬
‫הראשון כיין הטוב האמור נכתוב הנה הוא‬
‫על בחינת הגבורות של אימא אשר נמתקו‬
‫ולפי הדרך השני כיין הטינ הוא על כחינת‬
‫הרוחא של הנשיקה אשדכפיה• שלהנוקנא‬
‫אשי הוא נמשך מן החכמה שלה שאחר כ ן‬
‫נעשה נחינת מ״י הן לזתגהנפיקץשלהז״ון‬
‫ונזה אפשר‬
‫הן'לזווג תחתון שלהם י‬
‫לפרש מאמר רן״ל נמלרש רני ח‪:‬ינא בר‬
‫פפא ורבי סימון ח״אכהייןלשתי קונייטון‬
‫וחל יזמר כהלין י‪£‬תי חמד עתיק אע״ג‬
‫להוא שתי ליה טעמיה גריחיה כפומיה ע״כ‬
‫ופירש מוהר״ש יפת לל משוס לחכך כיין‬
‫הטו נ כתיב ס״ל למר יחייגו קונל״סוןשהוא‬
‫יין ממותק ביבש ופלפלין ולמד ש״ל לאינו‬
‫אלא יין לחוד אלא שלטיביותו וחשיבותו‬
‫שהוא יין ישן נקי יין הטוב עכ״ל • ולכאורה‬
‫צ״ל במאי קמפלגיומה הוקשה להם בכתוב‬
‫כיי לפרש מר כלאית ליה ומר כלאית ליה *‬
‫ועול ?י גמו שחל אמ׳ נ ה ל ! ישתי קונייסון‬
‫‪,‬‬
‫ותו לא כןהאחר הו״ללכהיין דשתי ר מד‬
‫מתיק )תו לא)מאי רמז לגג במהשאמיאעיג‬
‫להוא שתי ליה מעמיה ור*חיה כפומיה מה‬
‫שלא אמר הראשון למשמע כי לפי פירושו‬
‫לווקא שהוא חמי עתיק ישנו זה הרמז ולא‬
‫אמנם עייפי לרכינו‬
‫לפירוש קונדיטון*‬
‫א״ש ונקדים עול כי כל גייר של כל פרצוף‬
‫גקרא עתיקין וכמ׳יש נספר מיין אכל העיקר‬
‫להקרא כשםעתיק הוא החכמה של הפרצוף‬
‫כי רנה הכרע הוא נמו הכלל ונמו שנכלל‬
‫האצילות החכמה הכללית נקרא עתיק •‬
‫כמ״ש כשטר ההקימות ניחש הדעת כן‬
‫בפרה החכמה של הפרצוף נקיא עתיק •‬
‫עול נקלים כי הנחי סור ה‪/‬דוג רנשיקיי‬
‫ההנל והרוחא של נשיקה אשר כפיה של‬
‫הנוקנא והוא כלול מתרין יוחין כמש״ל •‬
‫הנה היאנותנו כפיו של הזבד יעניין השויש‬
‫של הרוחא נשאר בכיה של הנוקנא נמ ש‬
‫שם נשער כפסוקים ‪1‬נספר עיח‬
‫‪1‬‬
‫זי‬
‫ננוא ׳‪ 1‬ניאור בונת החאמ׳‬
‫מ‪]/‬תה‬
‫כ״הוקש' להס מה שהקשינו‬
‫לעיל כי כנוי כיין הטוב הוו תרתי יסתרן‬
‫כי הנה יין כקרא ה מיין שהוא בחי׳ גבורות‬
‫כווננק' החסליסשהם המייל ואס כן אין‬
‫יכונו שניהם כיין העוב ועל זה חל אמר‬
‫כהיין קונדיטון שהוא יין הממתק ב י נ ר‬
‫אחר כי ‪.‬ליל למר כי כיין הטונ האמור‬
‫בכתויהוא נ ד ר ן הראשון אשר פירככו שהוא‬
‫על הגבורות של אימא אשר הס נמתקו על‬
‫ירי החסיים של אימא ן א ־'כ ישי בחינת יין‬
‫אשר הוא גבורות ויש טוב אשר ה‪1‬א הסלים‬
‫ואנלפ בימיתוק הקונליטון הוא על ילי‬
‫לבש והלבש היא בחינת לי*ים כבר כהנ‬
‫הרב זלרלהשם נשער הפסוקים הלל גי‬
‫החשלים האלו של אימא היו גבור‪'1‬של איא‬
‫נמצא שהס כבחינת דבש ו ולא כהד*ן לשתי‬
‫חמר עתיק לס״ל כדרן הביכייי; העול‬
‫הגא‬
‫ג‬
‫ז‬
‫‪*3‬״‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫הןא הדוחא משיקה שבפה הניקנא הנמשך‬
‫מחכמתה הנקיאעתיק שלפי האמת היא‬
‫כיין שה״ס מ״ן)לגני הנינה נקיא טוב שהם‬
‫סוי מייד" אכל איני רק יין לחגי וכיון שי*‪1‬א‬
‫ס ל שיין הטוב הוא עלהדוחא משיקה אשר‬
‫בפת הנוקבא כדי לבאר כונתו רמז לכו‬
‫ההקימה אשי •ש בהבל ומחא משיק אשר‬
‫נסיה של הנולוהיאכיאע״פישהיא ניתנו‬
‫בפיו של הזכי עליז השורש נשאר בפיה חיש‬
‫דאע״גלכוא שתי ליה טעמי* וייחית בפומי׳‬
‫והמשלכיהאדס השותיייןטוב אע״ס שאותו‬
‫!יןחלף הלך לו עליז טעמו וריחו נשאר‬
‫בפיו כ ן הנמשל אע״פ שהנוק' נותנ' הרוחא‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫משיקה כסה הזכר ואותו הרוחא חלף הלך‬
‫לו ממנה אל פה הזכר עליז טטמו וריחו‬
‫שי‪,‬זא השורש הנשאר נפיה ולכן נא הכפל‬
‫טעם וריח לרמוז כי השורש הנשאר בפיה‬
‫בלול הוא מני רוחי ן כמש" ל כי הרולזא יהנצ‬
‫הנשיקה הוא כלול מליוחין יהו״בהנכללי]‬
‫ברוחא חיא נמצא לפי הדרך הזה השני‬
‫שפירשנו כי כמו שהכלה נפי חכו ממתק״'‬
‫הבונה היתה על הזווג עליון ותחתון והכל‬
‫תלוי בחך שהוא החכמה כן פסוק זה וחכך‬
‫שהם דברי החתן ‪ 1‬הכלה רמז כי את שניהס‬
‫ותלה הכל בחך ומק אנק״ר‬
‫!אני לדודי ועלי תעוקת*‪1‬‬
‫•‬
‫•‬
‫צסיע״ח שעד מ״ן סוף ליס‬
‫הנה‬
‫וכשער הבונות ביחש כינת אמן‬
‫כתב כי לעולם הנוקיהיא מתעשיית תחלה‬
‫והתעוררות זה הוא בעת החנוק שהוא‬
‫קוים הנשיקה וה‪/‬ווג ועל כןאזנתהליהיא‬
‫קו ימת לחנק את הזכר ואח״ב הזכר הוא‬
‫תחבק את הנוקיזאח״כ באו בחינת הנשיקין‬
‫ואז כיון כי כנד היא קימה ההתעוררות‬
‫בענין החבוק כנז' אז אין המק' מתעוררת‬
‫מחלה אמנם הוא יתחיל הנשיקין לנשקה‬
‫מחלהואח״כ תנשק גס היא אותו ב! ע״ש ״‬
‫והנה ידוע הוא כי נחי זווג הנשיקין נקרא‬
‫רוחא נדוחא נ י הוא זווג רוחני ופן בח**‬
‫*שוקה והשתוקקות ג״כ הוא ו נ ר רוחנ*‬
‫ועל כן אחר אשר בפשוק הקודם דמן‬
‫החתן אליה נחי' אתערותא ללתתא שהוא‬
‫בה מצדה וגס לבר בבח״״ הנשיקין על כן‬
‫אף היא תשיב אמריה אני ליוד* כלומר‬
‫אני מעוררת ללי יי שהוא כנח סול החנוק‬
‫הקורס לנשיקה כי אני מתעויית בתחלה‬
‫לחבק אותו ולעניין ב• אני קוימת לדוד״‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,,‬‬
‫**סיגה ‪/‬נ ןע־״ענאקימן ע^״ני ל״לולי‬
‫רכר‬
‫•‬
‫•‬
‫*‬
‫‪3££‬‬
‫עייה גי׳ קי ו כמספק חכו״ק לרמוז האמור‬
‫כי בבחינת החב״וק היאמיברמבי בכחי*‬
‫הזו היא קיימת כתחלה אל יודה גם אם‬
‫תמלא תיבת אנ״י א ל ף נו״ן ירד המילוי‬
‫לבי ע״היעלה בגי' קע״ז כמספד חיטת‬
‫הי״א המחב״קו כי המילוי הוא מנאי את‬
‫הפשיט וכאילו אמדה אליי הי״א המחנק״ו‬
‫ליוד־י־ואת״כ ועלי שהוא קוים לי תשוקתו‬
‫בנח־ תשוקתו שהוא השתוקקות דנר רוחני‬
‫אתיבקותא דרוחא נרוחא שליס הנשיקין‬
‫שהוא בחינת תשוקה דנר רוחני שסבנחי'‬
‫ז* הוא הקורם עלי ועל כן בא הרמז על‬
‫נכון נתינת תשוקתו * כי הנההנשיקין‬
‫הנה הם נעשים בשפתיס וכמש״יל אפיהקנדם‬
‫ועל בןאם תמלא תיבתתשוק״תו כזה ת׳״ו‬
‫שי״ןוי״ו קו״ףתי״ו וי״ויעלה במספראלן*‬
‫תכ״ב שם• רליו וה״ן מספר תיבו^ הו״א‬
‫קויייסומליק בשפת"׳! ביקיוק לרמוז האמ‪'1‬‬
‫כ׳ נבח׳ סיד זווג הנשיקין י הנעשה בפה‬
‫שצ הזכר עם הפה של המק' ע״י השפתים‬
‫שלהס הוא קודם לנשקה‬
‫יז‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫ואכשד‬
‫חל‪51‬שך‬
‫‪/‬‬
‫שמן ) שחת‬
‫ב׳ זו היא בונת הזוהר לן‬
‫לך י ף פ״ח ע״א רייהולה‬
‫פתח אני ל לויי ועלי תשוקת) הא איקמיה‬
‫אנל באתערותא ללתתא אשתכח אתעייזא‬
‫ללעילא יהא לא אתער לעילא על יאתער‬
‫לתתא כוי ת״חאנ• ליולי בקימיתא ולבתר‬
‫ועלי תשוקתו אני למי״ לאתקנא ליה לונתא‬
‫״‬
‫כקימיתא •לנתר)עלי תשוקתו ע״כ ‪.‬‬
‫והמנה שהכנת המקום ל) בתחילה הזא‬
‫פתיחת זרועותיי לקבלו ולחבק) וכמ״ש בזוי‬
‫תרומה יקס״ו איהי פתחן לנכייהו מרין‬
‫י י ו ע י ן י י ל ה ״ וכתב שס מוהרהייו זלייהה‬
‫הובאו יבריו בספר מ״מ נ״נ ה״ס אנהגן‬
‫אביאך אל בית אמי תלמדני כי היא‬
‫חובקתז‪) :‬מנהיגתו מאחוייו אליה ע״כ וזהו‬
‫בקימיתיולבתו ועלי תשוקת! סול הנשיקין‬
‫^ ר נוכל לפרש הכתוב כאופן‬
‫<ג(‬
‫אחר קח^אל האמור כי‬
‫מנה כיזבנו לעיל בפסוק הקולנזכימוונ‬
‫הנשיקיןיש מייל ומיין יזו״ן בי הרוחישבפה‬
‫הזכר מתנו בסיד מייל בפה הנ‪1‬ק' בנזשקו‬
‫אותה והרוחא שנפה הגוקבא גותנו בסול‬
‫מיין בפה הזכרבנשקה או*וו ומניין שנ‪/‬זונ‬
‫הנשיקין הזכר מ א מנשק אותה תחלה אם‬
‫כ ן נמצא בי הוא המשפיע בה מייד בתחלה‬
‫ואח״כ היא מעלה אליו מין בנשקה אותו‬
‫ומאחר שבפסוק הקו לס רמז החתן בחינת‬
‫אתעיותא לליותא שצריך שהיא תעלי תחלה‬
‫מ״ן ולנר ג״כ בסול זווג הנשיקין ואס כן‬
‫היה אפשר להבין כי גס בבחינת זזזנ!‬
‫הנשיקין צריך שהיא‪ .‬תעלה מיין תחלה ע״כ‬
‫אמרה אני ללולי כלומר האמת וההנוחהוא‬
‫בי אני אעורר לתלי בעלייתי מיין תחלה‬
‫בסייאתטיותא דלתתא יהא לא איזער‬
‫לעילא על לאתער לתתא אבל ועלי תשיק־וו‪.‬‬
‫בבחינת תשוקתו שז״סזוזגהנשיקין )עלי‬
‫הוא הקודם עלי להשפיע מ״ל עלי שהוא‬
‫*‬
‫נושק תחלק‬
‫קרעו‬
‫א ל יאתי אני לדורי כמקיים‬
‫גג(‬
‫הקדמה כתפנו אומה כס‬
‫הקו ימי ‪ 0‬והיא מ״ש נש־ מ' ישב׳יי פרשת‬
‫בראשית מאמר רבי חזקיה ח״ל בקיצור‬
‫הנה כנסת ישראל ירמו ו לצלע שהיא נקו ית‬
‫<' והיא כלת משת בי כמו‪:‬יש יעת מלגאו‬
‫כסוי משה וישראל ות ת מלבר בסוד יעקצ‬
‫כן יש כלת משת מלגאו והיא כנסת ישראל‬
‫נמלצות מלבר בסוד ‪6‬כינה והיא רחל אשת‬
‫יעקכ ורע כי נקייה זו הפנימית היא פו ה‬
‫לתיתמלבר ממש לא הוא גחל ממנה ולא‬
‫היאגיולה ממנו ולפיכך קיא אומה אחות•‬
‫רעיתי יונתי תמתי תאומ־ן• וקרא אותל‬
‫יעית• דוגמת אימא עלאה שהיא בינת‬
‫כי כאמה כן בתה בבחיינקודה זו הפנ*מי*ן‬
‫ותמתי תאומ׳וי כי ת״ת מלבר עם ש! שנה וו‬
‫נקודת הפנימית שיים *׳ אך <‪£‬מנס השנית‬
‫יצאה מאחוריו מכין מרין יהעין ליליה כוי‬
‫עש״נ • לש אני לדודי בי הס לברי רחל‬
‫מלכות החיצונה אשר היא אומרת אני גם‬
‫כן לרול• כלומר שוה ללולי כבחינת מ‪£‬‬
‫שהוא בסול ת״ת מלבר וגם אני כמוהו יעל־‬
‫מלכות החיצונה אמנם ועלי כל‪1‬מר אותיז‬
‫הבחינה אשר היא עלי אשר היא נקולת*‬
‫הפנימית או ועלי כלומר ועל *' שהיא‬
‫בחינת הנקודה הפנימית אשר היא נקראי!‬
‫נקודת תשוקתו השתוקקו־בעוצם התשוק"‬
‫כי הרי אליה קראה רעית באמת כך בתל‬
‫בבחי רעים ולא דולים וגס קיא אותה‬
‫המתי תאומתי שהם שויס • ועל כן עיקר‬
‫התשוקה עליה וכמיש מהיש״י י ןלה״״ה מש*'*‬
‫הרב כעצהעקייה זלה״הכי עיקר האהבה‬
‫נהימות ובתשתיות שנים במעלה א‬
‫‪,‬‬
‫י>‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫א) ׳ אפשר לפיש שהגז ־ נ י ׳ נקוד'‬
‫)ל(‬
‫הפנימית אשר היא אופיין ׳‬
‫אני למי• אני שיה ליולי שהיא תסאיימלנר׳‬
‫ג י לא הזא גלול ממני מפני *ה• זע}*‬
‫משיק ז‪1‬‬
‫ו‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫פיי‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫תשוקתו בעצם ההשתוקקות במ״ש שעיקר‬
‫י‬
‫האכבה בהשתוות ב' כמעלה א‬
‫‪,‬‬
‫רכה‬
‫הישודאשרגס הוא פרצוף הממתין ש‪5‬‬
‫ג ה״י שלו וש‪ 0‬הוא סגל הווי ג של במיני אני‬
‫עם דוייאשי;הה<א בחנת *)*ג התחתון‬
‫י‪6‬כל<עלי בלומר נאותה הנחי' שיש טלי‬
‫אשר מ א כרצוף החנ״לשליאשר הוא עלי‬
‫למעלה או נעל <אשר היא הנקייה הפנימ*•‬
‫תשוקתו כלימד‬
‫הנקרא נקוית י׳כמש״ל‬
‫תשוקת רשה״ס ןיא הנקי ל* לשם הו״‪':‬ה‬
‫כנויע ונבחי'השתוקקו' שהוא לכי ר ו מ י‬
‫אתיכקותא לוחא ברוחא שהם סיד ; ו ו ג‬
‫הנשיקין נעשה בה ״‬
‫" ) ה ( אלי יאנ;ר באופן אחד בהקיים‬
‫מ״ש בשער הפסוקים פ י ל‬
‫יתיו ובפי' פיקי אבית במשנהאיזהו נהור‬
‫כי אככינקיאח המלכות כאשר יש בתיבה‬
‫ונקויי פנימייחה אבל נחל חצ״נייות לבי‬
‫נקיא אני ע״ש י ז״ש אני ללילי שאנמית‬
‫נק‪ 1‬יה הפנימית אני שהא נחיל החיצונה‬
‫שוה ליכ לליליבבחיימה שהיא נקי תפאר‬
‫מלבר אכל ועלי שאני נקייה הפנימי'שייני‬
‫אן ״אמר בהקדים הקימיכהננוה‬
‫‪01‬‬
‫שוה אליו תשוקתו בעוצם התשוקה כחליל‬
‫בפסוקים הקו ימים מ״ש‬
‫גי עיקיהא^נההיא בהיפית יבהשחוות‬
‫בשער הכונית דייו לפסח כי ה* אחרונה‬
‫שנים נמעלה אי *‬
‫שליסהנוקגא יש בה שני צ״ורים אם סור‬
‫א ל יאמינהקלים מ״ש נע ח ש‬
‫)‪0‬‬
‫ך ץ ואם סול ך < כ י כאשי תקבל מתית‬
‫ח״צונ־זת ופנימיות פ״ו בי‬
‫שהם סוי ל יצטיייבה סול ך ד וכאשר‬
‫;!וגבי גופות הפנימיים ל;"א ונוק' כנסת‬
‫תקבל מהיסוי בלי השפעת חתית אן היא‬
‫ונבר‬
‫ישראל נקי נשיקיןריחא כחחא‬
‫הארכנו לעיל נפי אחת היא יונתי חמתי כי י לחם עני ויצטייר בה סיירי* וזמיש ל*•‬
‫אכלו אבהתנא נאיעאי־וימצר־םולפ• ששור‬
‫בחיי אלו הס הפרצופים הפנימיים י‪/‬ו״ן‬
‫יס!ל הוא כל לכן אמר ב״ל יכפיןכויכל״מר‬
‫שליס הפרצופים דחלידוכמ^ש בע״ח שכר‬
‫שחיסול שהיה ע ט ןרענ ללחם ולא היה‬
‫פרצופי ‪"/‬ון ליה כי ג' כיצזכים יש מלא‬
‫מקנל מהת תייתי עתה וייטול ייויווג עם‬
‫פרצוף גליי ופרצוף חניית ופרצוף חב" ר וכן‬
‫דון‬
‫מלכות נשיי מפה היירלת מ; המ!ח‬
‫נמקי יש ל פ י צו פי ם נה״י י חלית ו חליי ו זו נ ג‬
‫חוט השירה שהוא ת״ת נס!ל היעת וכאשר‬
‫ל פרצופי חלידדן״ון אינו רק גשיקין כי‬
‫יתעורר ברית קויש לזווג יקיימו הנשיקן‬
‫אין ההם ממלות רק ג״י וכאשר ר‪ 0.‬רוצים‬
‫נשיי הפה העליון כסוי פייה <ח?זהו‬
‫להויווגבנחיייםוי־שלהס אינו אלא על ילי‬
‫נמצא שכאשר‬
‫*‬
‫ייתי ויפסח ע״כ‬
‫ויוג ליסיי התחחיןשבבלכ שהוא• פרצוף של‬
‫קזווג הוא נשול ך ץ יש ג כ כחיל נשיקין‬
‫נ״הי כוי ע ל נ ו ל י כ נשפי מאמרי רשב״י‬
‫משאייכ מ ו ו ג ך״< ן״ש אני ליו״ל• כלוסיוזנ•‬
‫בראשית מאמר רכי חןקיה כי הזוונ עם‬
‫מוכנתלל !ל•שליס השני ‪/‬חגיםאיבנחינ‬
‫הנקייה הפנימית הוא בחינת נש״קין והנה‬
‫ךץ ואם ככחינת ו ״ י ‪ ,‬אמכם יש הפרש‬
‫אני נל‪,‬רא נקולת ציון וניקכא נח״פ ש‪0‬‬
‫ביניהם בי ו ‪ .‬על• תשוקת* כי כאשר הוא‬
‫י נפיניאשית מאמי וההיא נקייה אקרי אני‬
‫נ נ ח י ו י ש ל י ם ר ץ או על* תשוקתו שהוא‬
‫וכפי תרומה מאמר ואני תפלתי ע״ש וכנר‬
‫בחינת הנשיקי;שהואהשתוקקוייגר!רוינ•‬
‫כתננולעילכ• לויי נקיא היסיי ז״ש אני‬
‫אתלבקותא ררוחא ביגחא יייק אי ניחא‬
‫ליידי אני שה״ס נקוייציון של? אשי בפיצוף‬
‫קמיה יקב״ה •‬
‫התחתי! של *ליי שלי היא ללזיי שהה סוי‬
‫לכה‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫משחת‬
‫שטן‬
‫קרש‬
‫לכיטיט‬
‫רויינעא השד־־ ד״! ניליכה בבפו—יכם • נשבימר•‪.‬‬
‫נראו־־־‪ .‬אכם פרחה הגפן׳פתח הסםי־ר הנזנו דירטונים 'שם איתן את‬
‫וירי לך‬
‫רזנה‬
‫נויע כי כלילות החול היו יוילי'‬
‫הכלים של זו״ן נבי״ע לבחינת‬
‫מלאכת הבירור ניצוצות הקלושה ומליש‬
‫בספר עולת תמיר דף ו ?;"ל בקיצור אחר‬
‫אשר ‪#‬הא איה״ר אז כל ג‪ 1‬בחינותיה ירלו‬
‫אל הקלייד״ל בי כלי הפנימי שלה היא נשמין‬
‫הבריאה וכלי אמצעי שלה הוא נשמיהיצירה‬
‫וכלי החיצון שלה נשמת העשיה כוי ו כ ן‬
‫בז״א ג כלי הגללות גס הם ידלו נני״ע ע״ר‬
‫הנז* והיו נשמה להם כלוניוםהחול אע פ‬
‫שמסתלקים האורות והמוחין משניהם הרי‬
‫הם עולים ונשארים באצילות נסול אימ‬
‫ושניהם נשארים כליהם נמית גדלותם‬
‫ונשאר בתוכם סוד הרש־ללוונליליהכל הנא‬
‫משזלקויוייס בני״ע ונעשים כליהם כסוד‬
‫גשמה בבי״ע כי מה שאמרנו במ״א שנעשים‬
‫נשמהבני״ע איבו אלא בלילות ואז הקל״‬
‫נאחזים ויונקים והאורות המי אשר ידידו‬
‫‪ 05‬נסור נשמה מאירים שם בחשמל שהם‬
‫צחי׳ המלכים אשר נבל עולם מג עולמות‬
‫י *‪:‬י״ע והם מלקעייס ומבירייבירוריס מהם‬
‫}נבקר חוזרי'לעלות עם מה שנרירו ועולי״‬
‫מעו‪$‬ם לעולם בלי בחינות אשר יש בתפילת‬
‫שחרית• ועולים הבירורים של העישיה כסוד‬
‫מימלךוןהע״יכליסחיצ־נ״ם שלזו״ן אשר‬
‫*דלו שםנלילת ואחר כך ננרוךשאמר עולי•‬
‫הניחרים ליצירה ע״י כל״‪ $‬האמצעיים‬
‫‪4‬כן עולים מעולם לעולם עד העמידה ואז‬
‫כל אלן לכלים עולים באצילויעם הבייוריי‬
‫אשר ניררו כלם על אימא עלאה כשוי מ״ן‬
‫קצתם בשמע וקצתם בעמ׳לה לנתינת גייר‬
‫למוחין ולק״שלבחי' רק למוחין לגללניואז‬
‫מס נמתק״ס שם בעיבור הנעה ואחר כך‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫‪,‬י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ניתנים מתוקנים בסול מוחין ׳‪ 1‬ז״וןכעמיל‬
‫בלעש״בעול כתנשס ובשער המצות פי‬
‫כהר כי אין הנירוריןמתנררין לא על ירי‬
‫התחתוניילכים ולא על ירי העליוניסלניס‬
‫והם צריכים ;הלזה כי העליונים צריכים‬
‫אל מעשה התחתונים כסוד תנו עז לאלהיס‬
‫כי לכן נצמוינו נעשית המצות והתפלות‬
‫נרי לברר בירורים העליונים והתחתונים‬
‫צריכים לבףזע העליונים ועל כן כימי‬
‫החול יורדים העולמות למעה ממדרגתם‬
‫ושם מתלנשיס כדי לעזור ולסייע כענין‬
‫בירור המלכים והגבעה ספירות תחתונות‬
‫לאצילות יוריים ומתלבשים בששת ימי‬
‫המעשה לסייע בבירור המי אכל אין כא‬
‫נזה אלא כז״א לנד כי הוא הזכר וה״וק‬
‫ימי‬
‫נששת‬
‫שנו הס הנחרים‬
‫החול אנל יום השנת אן הוא כנגד המלכות‬
‫והיא אין בת כח לנרר אלא אלינא על ירי‬
‫התיקון שנעשה בששת ימי החול ע״י < ק‬
‫של זי״א והבידוד שנירר •ש נת יכולת לעלות‬
‫ביוס הזי שכנגדה שהוא יום השנת למעלה‬
‫ותתחנר עם ז״א שם למעלה כי גס הו"ק‬
‫שלו מתעלים שם ביום השבת באצילות ואין‬
‫שם מה לברר כי הבירורים הס למעה‬
‫בעולמות בי״ע ששם ט״ור כוי גם נזה יתורץ‬
‫?ושיא גלולה והיא ב• נזלע כי שבעה יחי‬
‫השבוע הס כנגד זי ספירות תחתונות ואין‬
‫אפשר כי הויימיס שהם כמל ו״ק לז״א יהיו‬
‫ששה ימי החול‪ .‬ויום השביעי שהוא כנגר‬
‫המלכות יהיה שכת וקדושתו חמירה עלזיא‬
‫אנל ה מנין הוא כי הו״ק של ז״א להיותם‬
‫אינם יראים לילת למעה‬
‫גבוהים מאי‬
‫ולהתלבש בשש' ימי החול כלי לנדר הניחר‬
‫ןןנן אבל כיום השבתשקןא כנגי המלכות‬
‫‪8‬תחת;נה‬
‫ג‬
‫י‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫פי‬
‫י‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫י •מחתונה היא יראה להתלבש למטה בחול‬
‫כדי לברר בירורין פן תאחזי בה החיצונים‬
‫ואן היא עולה באצילות עםז״א כנזיבכח‬
‫התיקון אשר‪ .‬נעשה כימי החולע״י ז״אכו״‬
‫והנה לכאורה כי לשונות‬
‫•‬
‫עש״כ‬
‫אלו הס מנגלין זה את זה כי מכאן משמע‬
‫כ״ זיא לבדו הוא המברר ולא הנוקכא ומן‬
‫הלשון הראשון נראה כינס הנוקיהיאמכרר‬
‫וכ״כ בע״חשער המלכים פ״ז וז״ל והנה‬
‫בימי החול השכינה שהיא נוקבא לךא היא‬
‫*גלות בין הקלי' והבן עני} שכינה בגלות‬
‫מה ענינה והנה היא שם ביין יההי״ן והיא‬
‫מבררת ברירין מתוך הסינים ומעלה אותם‬
‫למעלה בנחי׳ מ״ן ושם הסנתקניס כוי‬
‫בב״מ ונויאי כי הכוני‬
‫וכ״כ‬
‫עש״כ‬
‫היא כי ז״א יכול לברר לבדו מה שאין כן‬
‫הנוק' כי היא אינה יכולה לבלה לברר אם‬
‫לא ע״י עזר וסיוע כה הז״אועל כן בששה‬
‫*מי החול אשר בכל יום מברר קצה יאחד‬
‫מהו״ק של ז״א אז גם היא מבררת ג״כ בנח‬
‫הקצה של;׳ א אשר עמק שם‪,‬אמנם ביום‬
‫*‪:‬שבת שהוא כנגדה ואין לה סיוע מהז״א כי‬
‫הו״ק של ז״א כנר עשו פעולתם כששה ימי‬
‫החול וא״כ היא נשארה לנדה אז אעה יכולה‬
‫לברר ועל כן עולה היא באצילות כנלע״ד‬
‫נמצינו‬
‫השוט לתקן לשונות הרב ליל *‬
‫למיין בי אין הנוקבא לבלה ימלה לרלת אל‬
‫העולמות התחתונים לנסי מלאכת הבירור‬
‫־ניצוצות הקיושת מתוך הקלי' אם לא כי‬
‫<ס הנחי' ל‪/‬׳יא יורדים עמה ואז נכחם היא‬
‫מבדרת והנה כספר מ״שש״נ חייג פ״ח כתב‬
‫וז״ל לע כי כל אלו הבחעות של אלו המלכים‬
‫הנתונים תוך הקליפות בל עולמות אני״ע‬
‫ע י ק ר אחיזתם ומקומם הס ברגלים של כל‬
‫עילם ועולם שהוא בנה"* שנכל עולם ־ועז לס‬
‫•ע״יכ י ולפי זה נמצא כי כאשר לון הם‬
‫׳עוררים לבי״ע לבחיימלאכיבירור של נ־צוצו‬
‫הקלושה ש‪ $‬המלכים אשר בתוך הקליפות‬
‫צריכים צירי על הנ?"״ שנ?צ עזצם זעולס‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫רכי‬
‫‪ ,‬כ י הוי שס ר‪ 0.‬בחי המלכים הנתונים נ י ן ו ן‬
‫ע ו י נקיים כי הכה נויעמירושי‬
‫הקל•' •‬
‫כיני! ק ש כי בכרכי יוצר הנה אנחנו עימדי‬
‫בעול‪ 0‬הבריאה עם כל נחי הבירורין אשר‬
‫נבירו מבי״ע וגס הנוקבא אשי יילה עדין‬
‫היא עומדת בעולם הבריאה ושם אנחנו‬
‫קזרין ק״ש כדי לגרוס זווג אל א״ואי של‬
‫אצילות עיי אשר אנחנו מלשרים עצמיני‬
‫על קדוש השם וע״יזווגם ממשיכים ימוחין‬
‫אל ז״גן וכונתה בקיצור היא כי אנחנו מעלי‬
‫את הרפ״ח ניצוצות אל הנול ולפי שבזמן‬
‫הגלי׳ אין כח ברחל לעלות כיוןשהיאלמסה‬
‫בהיכל אהכה של הבריאה לכן אנחנו צריבי׳‬
‫למסיר עצמינו על ק״ה כדי להעלותה ועיי*‬
‫כ; אנחנו מעלים אותה עם הרפ״ח ניצוצו׳‬
‫שנבררו עם הז״א דאצילות ומתחברים ז״ון‬
‫בבתי׳ יאתד״ונהי ואחייב אנחנו מעלין את‬
‫ן״ון עם נשמתינו ועם הבירורים בבחיימ״ן‬
‫בבחי' יאההייזיהה‬
‫אל א״וא ומז־ווגיס‬
‫וממשיכין המוחין דו ק אל ז״א ולפי שלא‬
‫ידלו עתה רק המוחי; יו״ק על כן כפרשת‬
‫ואהבת אשר מתפשטים החסרים ובפרשת‬
‫והיה אם שמגע אשר מתפשטים מ ב ו ר ו ' א י ן‬
‫כח ב־חייוג להתפשט במקומם עד שיכנסו גייר‬
‫של המוחין ואז יתפשטו הח׳ וג במקומם *‬
‫ונמצא כי מה שהם מתפשטים עתה אינן רק‬
‫הארה בעלמא בלבד ולא הם עצמם כמבואר‬
‫כל זה בארוכה בשי הבננות בדרושי הק״ש‬
‫והגה שיהנק׳מקוס הקלי' שיה אמם ובסוד‬
‫כ* בשלה מצאה כמ״ש בשי המצות פיבשלו!‬
‫ובע״ח ש* ר^רלז״ין פ״נ ‪34‬ן המתרגם תרגם‬
‫כאן בארעא ישעירחקלי אדום כפרים נק* •‬
‫נה״י כמ״ש בלי״ת על פסוק זה כרמים נק*‬
‫העי שרים כמ״ש בלייתשה״ש בקצתכנויי©‬
‫אשר הובאו שם נפסוק אתי מלבנון כלה *‬
‫וכנה ה‪-‬ע•שרים הס בעולם הבריאה כמ״ש‬
‫מיהרח״ו ‪/‬״ל בל״״תפ* ןיצא ון׳״ל עררים הם‬
‫העי שדם תקן אותיות העדרים הע״ירים‬
‫שתם‬
‫וי‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬י‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬ז‬
‫י‬
‫ז‬
‫שמן‬
‫כ מחת‬
‫שהם דדים בכסא הכבוי תחתיו תחת הבאר‬
‫פ ו י נקיים‬
‫מלכות האצילות ע״כ *‬
‫כי ראיה היא בסוד החכמה יי של הוי״ה‬
‫כמ״ש בע״ח שי אח״הוייוע כי החכמה וגם‬
‫אות יי של שם כוי״ת ה״ס אצילות איכ ראיה‬
‫רומז אלהאצילויגסהגפןטיחק״ל כמספר‬
‫׳ •הו״ה אהי״ה יהו״ה איג״־י כמ״ש כש־ הכונו'‬
‫בכונת קידוש ליל שבת סמיר כבי כתבנו‬
‫בפסוק אחזו לנו שועלים שהייס המ״ן לפי‬
‫מה שתרגם שם המתרגם כ ו סס עב וכל נושם‬
‫וריח ה״ס מיין כמש״ל כמה פעמים ימונים‬
‫נקי תיין ע ע י י ן יח וג כנלש נסי מיין ובש״ס‬
‫־עייוכיןרף כ״א אתי יבא כוי שכ אתן את‬
‫י ח י י לך שם אראך אתכבולי ו&ת גולל׳ שיח‬
‫בני ובפותי וכן פ״״הראנ'ע דודי אוהבי ע״ע‬
‫והכונה על הצדיקים‬
‫נבוא אל בונת שני כתובים‬
‫מעתה‬
‫הבאיןכאי שהם יביישבינת‬
‫עוזינו אשר היא אומית אל דודה ליא לכה‬
‫דודי נצא השיה כיון שהיא לבדה אינה יכול‬
‫לירד למסה אל עולמות התחתונים כלי לעשוי‬
‫מלאכת כירוי הניצוצות והשעה צריכה לכך‬
‫כי צריך לנרד להעלות מיין על כן אומרת‬
‫גיא לדודה הוא ז״א לכה דויי נצא כיחי אל‬
‫‪9‬שיה של הקלי' כיי לבירניצוצו' הקדושה‬
‫מהם ואפי צריכה ע ז י וסיוע ממך ובכינו‬
‫גלילה פליפה בכפרים שהם בחי* הנה״ישל‬
‫כל עולם ועולם כי צריך לירד עד שס כרי‬
‫לברר כי שם בנה״י עיקר אחיזתם ומקומם‬
‫של הקלי' אשר בתוכם הס נתונות ניצוצות‬
‫הקיושה ומכיון שהזמן מסונן שהוא לילה‬
‫שכבר אמרנו כי ירידתה לבייע הוא כלילות‬
‫והלילה הוא זמ! שליפות החיצונים והמקום‬
‫גם כן מסוקשהוא בנליישהוא סוף העולם‬
‫ומקום הדינין צריכה אני סיוע ועזר ממך‬
‫ולכן נצא ונלינה כיחד ואע״פי כי כבר‬
‫ביארנו כפרים על נה״י נוכל לרמוז גס כן‬
‫כפרים על עולמו כ י ע אשר שם היא הלינה‬
‫‪:‬‬
‫יי‬
‫‪1‬‬
‫כןוש‬
‫כלילת כמק*ל כי יריית הכלים בבי*ם י ו א‬
‫כלילות כי הנה אם תמלא תיבת ככפי״ים‬
‫כ‪/‬ה ביי׳ת כייף פ*א רי״שיו״י מים יעלה בגיי‬
‫אלי ף דיג דם רמ״ז והיין משפר תיכות הלה‬
‫המ״הכעול״םהב״ריאה והיציו״ה והעלייה‬
‫ביקיוק ‪ 4‬ועוינימזז׳עולמוילי״ע נפסוק‬
‫זה כי הגה ס״ת לכ״ה לוד"• נצ״א השי״ה‬
‫הוא שם אהי״ה וידוע כי שם אהי׳ה הוא‬
‫כגינה והבריאה היא כשוד אימא מקנצא‬
‫ככרס״ הרי נרמז עולם הנריאיוס״תנלני״ה‬
‫ככפרים הוא מ״ה זה הוא רמז על היצירה‬
‫ב מ י ע כי השם מ ת הוא כיצירה וי ?!‬
‫נ״ליגה כ״כפייס הוא רומן על העשיהיאשר‬
‫שם הוא השם ביין כנולע ואפר אשר נציגה‬
‫שם ננרר בייויים שם והיה בנקר נשכימה‬
‫לכרמים כ• נעלה עם הכייויין נכקי מען)י‬
‫לעולם עד כסינת הכיכלס ש ה״ס עולם‬
‫הכריאיאשרשם הס העי שרים הנקיכרמייז‬
‫וגס דרך רמז בי י י ן ע כי השם סיג הוא‬
‫בעולם הכריא' נעל כן בא הרמז כ^לגרמיס‬
‫ע״ה בניישמ״א כמספר תיבות ז״ה ה!"א א״ל‬
‫מברי״אה ה״ג כס ידוע כי א ל שד"• הוא‬
‫בבריאיוהוא בגיימש״ה ןע״ה גי שגל׳ו נמכןפ*‬
‫לנרמ״ים עם הוי אותיות ומשם ן הבריא'‬
‫אח״כ נראה כי ‪-‬פעלם בעולם יאצילו' אשר‬
‫שס הוא סוד כחי הראיה וירך רמז כי הנה‬
‫•ידוע כי עולם האצילות הוא בסוד אבא ובין‬
‫באבא וביןככללנת עולם האצילו' סוים רם‬
‫שס ע ב ואחוריים של שם ע״כ הוא קפ״י‬
‫כנודע וע״נ קפ׳יי הס נמספרנריאהוכמ״מ‬
‫שם בש הכופות ד ב יממיי' בגומל חסיים‬
‫שובים על פסוק מרחוק ה' נר״אה לי אלא‬
‫שלפי מ ש שס הרמז י מ ס כ ר נר״א ש־‪*:‬א ע ב‬
‫קס״ל כאשר אנו ר‪1‬מויס אותו על אבאי;וא‬
‫בבחינת אחוריים המלאים וכפ״וטיס י ז ם‬
‫ע״ב של אכא אבל כאשד ו?נ‪ 1‬ר! מזים אותו‬
‫על האצילות גועל לדמו‪/‬אותו על שם ע״כ‬
‫ליודין שהוא כללות ע‪1‬לס האצילות וריבועו‬
‫העולה־‬
‫ל‬‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬י‬
‫(י‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫יי‬
‫יי‬
‫‪,‬‬
‫פי׳‬
‫ז‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫געולה קפ״יובינגיינר״אה ו ע ז י י מ ז כ י‬
‫אס תמלא תיבת כראייה כזה מין יי״ש אל״ן*‬
‫ה״י יעלה בגי חשמ״ב נמשפר תיבות ז״ה‬
‫הו״א לעו״לס האצ״ילות בדקיוקועלייתנוזו‬
‫נאצילזיהוא אם פרחה הגפן כי אז״ל במליש‬
‫זו ק״ש ולפי ירכנו תכונה היא כאשר פרחה‬
‫הגפן פתח הסמלר כלומר בעת ק״ש פי״חה‬
‫אותיותהיפ״ח שה״ס היפ״חניצוצוישעולין‬
‫אז בעתק״ש ‪ 4‬כי על כ ן בא הרמז על‬
‫נכון כי ייוע כי בעת ק״ש אנחנו מעלין את‬
‫הדפ״ח ניצוצות ומחביין אותם עס הנוקב'‬
‫עם שם ב״ןיניקבא ונעש' רפ״ח וב ן גייש׳יס‬
‫דשמ״ע ולכן איים פיח״ה עם הוי אותיות‬
‫עולין בגי' שיים אשי זה הוא ימז יז״ל שירשו‬
‫זו ק״ש כי אז הוא עליית הרפ״ח ניצוצות‬
‫הימוזו' בתיבת פיח״ה וגס עשית בס בנוק‬
‫הנימז בתיבות א״ם פיח״ה ו ע ו י ימז כי אם‬
‫תמלא תיבות איםיפיח״ת בזהאל״ףמ״ם‬
‫פייה רי״ש חי״ת ליה המה יעלו בגי אל׳יף‬
‫רי״ר כמספר תיבות ז״ה הו״אשו״ד קייא״ת‬
‫שח״ע בלקלוק כי אז עולין הרפ״ח ואז‬
‫כעש' הגפ״ןג״ חק״ל מספ שילוב יאהל״ונהי‬
‫יאההו״יהה שהרי פתח הס דר ביסס חב‬
‫שה״ס המ״ן שעולין הרפ״ח ניצוצות אלי •‬
‫ואח״כ אני מעלההיתס לך ימתחברייאנחנו‬
‫בבחינת יאהדונ״הי שם באצילות יאחר בך‬
‫אנחנו עוליןעםהרפ״ח והבירוריןבבחינת‬
‫מיין לא״יאי והסמןדמגיןבנחי' יאההו״יהה‬
‫ועם החבור אשר נעשה בנו של יאהד״ונהי‬
‫גי' הגפ״ןהרי כי ע״י פתיחת השמיר שלית‬
‫עליית מיין דרפ״חניציצית הרמוז ג 'כ בי״ת‬
‫וס״ת פ״ת׳יח לישמל״ר שהם אותיות הרפ״ח‬
‫נעשה כח הגפן כי עלייה נעל״ה באצילות‬
‫לגחיזווג אל א״ואי וע״י זה נמשגין המוחין‬
‫אמנס לפי שהמוחין הנמשכים אינס שלמים‬
‫רק מזחיןדן״ק לכן הנצו הרמוני׳ שהםהנ'‬
‫עעריןדחו״גכילא היה להםרקנחיינצה‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫ז‬
‫‪,,‬‬
‫לכל ?הוא התפשטות הארתם‪,‬ולא הם‬
‫י?‬
‫רכז‬
‫עצמם ופל זה נטשי שס כאצילות ע״י אתן‬
‫את חדי לך שנח כנ• הצליקיס שאני מראה‬
‫איתס לך שהס לויי אוהני אשר מסרו עצמם‬
‫על ק״ה להעלות אותי לך נאצי'אצלך וגס‬
‫אתן אותם לך כלי להעלות גס לך על איואי‬
‫כי ע״י מסירתם עק״ה מעליםאותיאצלך‬
‫ואח׳יכמעליןגס לי גס לך לא״ואילמ״ן‬
‫יאמר כשנימה לכרמים ‪.‬‬
‫אן‬
‫)כ(‬
‫בהקךם מ״ש בעירוני; לף‬
‫כ״א לבה לויי נצא השיה לרש רכא אמרת‬
‫כנסת ישראל לפני הב״הרבש׳יע כי נשנית'‬
‫לכרמים אלו בתי בנשיות ונתי מלרשות‬
‫ניאה אם פרחה הגפן אלו נעל״ מקרא פתח‬
‫השמיד אלו בעלי משנה הנצו הימונים אלו‬
‫בעלי גמרא שם אתן את לולי לך אראך‬
‫כנולי זגוללי שנח כני ונמת* ע״כ‬
‫והנה ידוע הוא כי מקרא הואנטשית‬
‫משנה היא כיצירה גמרא היא‬
‫בבריאה כמ״ש נשער המצות פרשי ואתחנן‬
‫והנה ירוע היא מיחש* נפילת אפיס‬
‫והובא בקיצור נסי עייחש' מ״ןפי״א כלל‬
‫זי וז״למ״ן הםהמלנ״ס אשר נעשיה ותס‬
‫נתונים תוך קלי' נגה של עשיה וקחכים‬
‫אליהם וכן מלכי היצירה הס קרובים אל‬
‫קלי'נגה של יצירה וכןננריאה והכה יש‬
‫שם ביין נעשיה והוא מבררת ניחרי מלכי‬
‫העשיהע״י שיתוף נפשך של עשיהויוררים‬
‫עד המלכים ומוציס אותם משם ומעלין‬
‫אותם על היצירה ושם הרוח של הצדיק‬
‫יודל עד מלכי היצירה ומוציא משם ומברר‬
‫מה שיכול כסי גולל‪'.‬התפלה או המצוה‬
‫ההיא וזה נשיוע שם ב״ן אשר כיצירה וא!‬
‫עולין שניהם ע י הנייאה ואז נשמת הצליק‬
‫עם שיתיף שם לין של נר׳אה הסמנררי‬
‫מלכי הבריאה ועולין עלהנוקישלאצילות‬
‫ושם הס ניתנים בנהיגת היסיי שלה בסוד‬
‫מ״ןואן חרדים החשדיס מן הזני!משניהם‬
‫נתקנים‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫! י י ן ע הוא כי‬
‫צממים יעילמות ע ״ל‬
‫הקישוסין של הכלה העליונה הם נשמות‬
‫־והתחתונים גל הצדיקים אשי הס עולין בה‬
‫בגחינת מיין והס מקשעין אותה וגוימיס‬
‫ל ה ז ו ו נ העליון כי היא מתקשטת בהם‬
‫׳לפני ז״א כעלה ואומית לו חמי במאי ביא‬
‫אתינא לקמך במאי כיא אתעינא לגבך‬
‫וכנרכתננו לעיל נשם ה י נ זלה״הביאין‬
‫ה נ י י ו י י ן מתנריין לא על ייי חהחמונים‬
‫לניס ולא על ילי העליונים לניס והס‬
‫צייכיסזה לזהבי העליונים הם צרייכים‬
‫׳למעשה רתחתונים בםור תנו עז לאלהים‬
‫ועל ־כן)צעדנו נעשית המצות והתפלות‬
‫ביי לברר בירורים העליונים והתחתונים‬
‫חס צריכים ע ז ר וסיוע מן העליונים ועל‬
‫כן בימי החול וורדים בעולמות מחירגתם‬
‫ושם מתלבש ס כי• לעזור ולסייע בבח־נת‬
‫מלאכת נירןר ניצוצות הקייושה מתוןהקלי*‬
‫ןהו שאמרה לכה י ו ל י נצא השיה שיה‬
‫^יוסבח•׳ מקום הקלי׳ נלינה ננסיים שם‬
‫למגיה כעולמות התחתוני״ בי״עביי לעשות‬
‫מלאכת ה נ י מ י ניצוצות הקדוש אשי נתון‬
‫הקל•* יעולמיח ני״ע כי התחתונים הם‬
‫צריכים ע ז י יסיוע מ; העליונים ועל כן‬
‫מוטל עלינו לידר שם כי זה משלנו אשר אנו‬
‫העליונים •ואחר כ ן אני אראך מעשה‬
‫התחזונ״ס וכמ״ש נ ע י ר ו נ י ן כ י אמרה כנסת‬
‫ישראל שהם סול הניקבא בא ואראןת״ח‬
‫‪1‬‬
‫שעוסקים בתורה מתוך הלוחק ההרשאמי‬
‫נשכימת לכרמים אלו בתי בנסיות ונתי‬
‫מירשות אשי מתפלליןשםועוסקין בתורת‬
‫שם ועיי זה הס מבררים ניצוצות הקיושה‬
‫מתון הקליפה כל אחל ואחלכפי בחינתו‬
‫וכמו שמפרשת עתה באומרה ונראה אס‬
‫הרחה הגפן כוי כי אם זה הוא כמו אשר‬
‫וכאילו אתרה וניאה אשר פרחה הגפן אלו‬
‫בעלי מקיא שהם בעולם העשיהוהס‬
‫מכירים עיי נפשם בחינת עשיה הנימול‬
‫כ‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫קרש‬
‫של המלכים של עולםהעשיהומפלים אותם‬
‫אל עולם היצירה וייוע כ״ עילנ׳ נחשיה‬
‫הוא בסול הנול והנולהיא נקיי אלהילם‬
‫ומל כן נ א ‪,‬הרמז כי ר״ת איים‬
‫בנודע •‬
‫פ״רחה ה״גפן בגיייה״ו כמסמר אל״הים‬
‫גס ילוע כי שה א״ל אל״ני הוא בעולם‬
‫מעשיה !על כןבא הימזג״כ כ• ס״ה א ס‬
‫פרח״ה הגפ״ן הנא הלין גי' ציה ופיה ג״י‬
‫צייו כמספר אל איני״י גס רמז אותיות המ״ן‬
‫הוא רומז אל בחינת עליית המ״ן אשר‬
‫מכרריס ומעלים אגחס ליצירה ושס פתח‬
‫הסמדר אלו נפלי משנה כי י‪.‬ס נפולס‬
‫היצירה וכס מניי־ס על ייי יורם בחינת‬
‫יצירה הניחרים של המלכים של עולם‬
‫והנה ״רוע שמיקי שכירת‬
‫הצירה •‬
‫הבלים אשר מהם נפלו היפ״ח ניצוצות הוא‬
‫בחינת הו״ק שהם סוי ז״א ח״א הוא כסוי‬
‫ולכן כאן שהוא כנגי רצייה‬
‫היצירה‬
‫נרמז נר״ח וס״תפ״ת׳־ח ה״סמייר אותיות‬
‫הרפ״חכי כאן הוא מיקר היפ״ח ניצוצות‬
‫גם פת״ח עם בי כוללים הוא נגי' ת״ץ‬
‫של שס אבגית״׳ן אשר הוא בעולם היצייה‬
‫גס מספר תיי״ן הוא כמנץפר תיבות ז״ה ה ו"א‬
‫ןנשמבירין‬
‫עול״םהיציר״ה ב י ק י ו ק ‪.‬‬
‫ניצוצות מלכי היצירה מעלין אוחס אל‬
‫עולם הבריאה ישם הנצו הרמוניס אלו‬
‫בעלי גמרא שהם בעולם הבריאה והם‬
‫מבררים על ידי נשמתם בחינת הבריאה‬
‫הבירורים של המלכים של עולם י ב ר אה •‬
‫והנה ידוע כי שם א״ל שלי•• הוא בעולם‬
‫הבריאה והוא בגי מש״ה וע׳ה גימט' שמ״ו‬
‫במספר ימוני״ם גס י מ ו ן נ ל מגיע״רון בי‬
‫בו אותיות דמ״ון שהוא בחי חיצוניותו‬
‫פמ״ש בלי״ח פיעקב ע ס ארץ חמה ונעייח‬
‫ש ס אבי״ע פ ז כתב גופא דז״א דבריאה‬
‫נקיא מטגויו״ן בנ״' של״י ביסוד כעליון‬
‫הנקרא ח״י ואלו הם ע״ט משם הנז' ושאר‬
‫האותיותרמו"! של שם הנן'הם בגימעריא‬
‫נוויא״ל‬
‫נ‬
‫י‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫יי‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ז‬
‫פי׳‬
‫שיר׳‬
‫השרים‬
‫נזייא״ל וז״ם והחיות יצוא ושונ רצו״א‬
‫?‪:‬גי' נוריא״לוהוא רעו״ן של שם מט״כ״יון‬
‫ושו״ב גי' שד״י והוא שמו של מטםי״וי ע״יכ‬
‫הרי בי יהו״ן רומז אל הבריאה ו ל ש הנצו‬
‫הימיכי״לירבים הוא כי מחער״ון הוא כולל‬
‫זג עולמות בי״ע בליש בשי מ' י ש ב ״ י ל‬
‫קיושים מ אים קימאה וליל רע כי אע״ם‬
‫שאמת כתיקוניןכי מחט״רון הוא בעולם‬
‫היצירה הענין הוא בי גופו שהם ו״ק שלו‬
‫הס נ ע ו לס היצירה ולכן מכניס אותי נשם‬
‫יצירה אבל האמת הוא כי‪,‬ראש ממנורו״ן‬
‫הוא ננריאת וגופו ניצירה ורגליו נעשיה‬
‫נמצא שיעור קימתו בגי עולמית ני״עע״כ‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫רכח‬
‫ואומיתנצא ומוייל ביימיסין של‬
‫נלינה כככייס כמפריס כך אלו כרכי‬
‫אומות העולם שכפיו בהקכ״ה א״י אנא כ י‬
‫כהנא אע״פ כן לשעה * כשכימה לכימץן‬
‫אל< ישראל שנאקר כ• כרם היצבאות בית‬
‫ישראל נראה א‪ 0‬פרחה מגפן ןו ל ש סתם‬
‫הסמדר אלו כתי כנסיות וכמי מיישות‬
‫הנצו הרמונים תינוקות שמשנין ועוסקין‬
‫נתורה סם אתן את דור• לך שם אני נותגגן‬
‫הצדיקים והצדקניות הנביאים והנביאות‬
‫שעמיו ממנו ע״ב‬
‫כמאמר ה;ת רבו היקיוקיס‬
‫והגה‬
‫תחלה להבין מה קול הצווחת הזו‬
‫ואם הצוחה היא לסיב היציאה א״כ תתבעל‬
‫הסיבהויתבעל המסובב ולא ח?א יציאה‬
‫ולא תהא צוחה וכמש״ה אין יוצאת ואין‬
‫צוחה ג‪ 0‬להכין אומרו אלו כרכי אומות‬
‫העולם שכפרו נהקדוש ב״ה והלוא הקרבים‬
‫אינם כופרים נהנ״ה כ׳ אס יושניהכרכי*‬
‫שהם אייה הם הכופרים נהקנ״ה ואם כ|‬
‫וכמ״ש‬
‫הול״לאלו אייה שכפרו כהקב״״ה‬
‫בש״ס עירונין אל חקרי ככפרים אלא‬
‫ככופרים נא ואראך זרעו של עשו שהשהעת‬
‫לו סונה וכפרו בך וגס להבין ליש י״א ג ר‬
‫ב מ א אעיפ כן לשעה אהיכא קאי ש^ם‬
‫הוא על כבירת א״ה בהקנ״ה א*א שהר‪/‬אנן‬
‫רואים כי עד היום<ה*‪1‬ס לכלל הם‬
‫כופרים כהקכ״ה ואי קאיעל היציאה מאיי‬
‫מנתו גם ליש אס פרחה הגפן זו ליש ‪.‬לא‪/‬‬
‫שיאסיה של ליש עס פריחת הגקן ^ם ליש י‬
‫פתח הסמדר אלו ב״כ וכ״מ לכאורה ייש *;מ י‬
‫היה צריך לרמת אותנ קורם ד ש ליש כי‬
‫בתחלה נכנש ארס לפיה הכנסת או לכית‬
‫גמיירשואחיכ קורא ל ש או עוסק בתורה‬
‫וכליש בש״ש עירובין הנ״ל נש;ימה לכרמי•‬
‫אלו בתי כנסיות ובתי מלרשות ניאה אם‬
‫פרחה כוי אלו בעלי מקרא נעלי משנה‬
‫כעלי גמרא וכן בכאן ל׳כ אחר שורש על‬
‫‪,‬‬
‫והנוגה לפי דרכנו לדמו! עליית הניחרי*‬
‫של עשיה וגם יצירה בעולם‬
‫הבריאה ושס הנצו כל הימוניס בי בל‬
‫הבילויים של עולמות ני״ע הנרמזים בשס‬
‫דמונים כבד ה‪ 0‬מוכנים כבריאה אשר שם‬
‫עיקר שם רמנן יכלם מעלים אויזינאצילו‬
‫כיסוי יי שלי ננחי' מ״ ן אשי זה הוא רומז‬
‫כתיבות שיים אייתן שהם נכימל תשצ״א‬
‫ינו״קבא‬
‫תיבות כ ׳סוי'ה‬
‫נמ־׳ןפי‬
‫דאצי״לותנדקיוק ישם אתן את דורי לך‬
‫א ר א ן את כבולי ואת ‪4‬ודלי אשר יהס‬
‫מגיליםזמקשמים איתי נקישועין יקירים‬
‫נאים ונכבדים על ידי הלין אשד לעלו‬
‫בבח״יהנר״ןשלהם והם הם ננחייהקישוע״ן‬
‫של• מעשה התחתונים שבח בני ובנות• רולי‬
‫אוהבי אשד אני משתבח בהם ואיתר לךחמי‬
‫במאי ברא איתנא לקמך במאי ברא אתערנ'‬
‫לגבך וזהו מעשה התחתונים ועל ידם אתה‬
‫מתאות לי ותשפיע לי החסדים בבחינת‬
‫הוווג ונתקנים הבירורים‬
‫‪1‬‬
‫זז •ל‬
‫פי בי דרכים האמורים אפשר‬
‫לפישג״כ מאמר דן״ל במדרש‬
‫לנה לולי נצא השדה רוח הקיש צווחת‬
‫קו‪#‬י‬
‫י‬
‫כתי‬
‫ז‬
‫שמן‬
‫משחח‬
‫נתי מיישות ירש על תינוקות העוסקים‬
‫גתורהוהכי נמיייגמת זה היה לו ליחש‬
‫כק״שועוי כ׳ אס כבר נחית לירוש על ק״ש‬
‫קילס ירשת ב״כ וכ״מא״כ •יייש ג״כ על‬
‫חלמיי תורה קורס ירשת ב״כ וב״ח ולמה‬
‫הקיים את הק״ש ואיחר את התלמיי תורה‬
‫והושמה לרשתנתי כנסיות ובת• מירשות‬
‫נ י ן לרשת ק״ש לנין ירשת ת״ת •‬
‫אמנם ע״פ ירכנו יבוא הכל על נכוןמשולי‬
‫ניקדיק והבונה כ• לנה נ‪1‬יע‬
‫בי רוח הקויש ה״סהנגקיוהיא צ‪11‬הח ואומי‬
‫ליויהנצא ונטייל‪.‬ניימי סין של עולם שהם‬
‫במרחב* ארץ כמ״ש מהי״ש •פה ז״ל שהיא‬
‫מקום מפורסם ונגלה שמא בחינת הקליי‬
‫שהם מפורסמית ונגלוח מחד! לקחשיונמו‬
‫שמפיש אוז״ו בכפרים בכופרים אלו ברכי‬
‫אומות העולם שכס הקליפה שהס החוזק‬
‫ותוקף והחומה של אימות העולם שהם כפיו‬
‫והכונה של קול הצוחה‬
‫•‬
‫בהקנ״ה‬
‫היא לטעס כי ירייתה שס נתיך הקליפה‬
‫נ ב יכול היא נחינת גלות אליה וכמש״ל‬
‫משש הס' ע״ח נשי המלכים אמנם כיון שאי‬
‫אפשר נלאו הבי כי צריך לברור משם‬
‫ניצוצות הקיישה והתחתונים צריכים ע ז י‬
‫וסיוע מן העליונים א״כ צריבה היא לירד‬
‫ולנרר ומציון שהיא לביהאינה יכולילייי‬
‫מסניסחר אחיזת החיצונים טל בן אומרת‬
‫ליויה שהוא ז״א נצא ונטייל כיחל כי בכחו‬
‫ח י י ג © היא ותברר ניצוצות הקלושה מתוך‬
‫הקלי' וכלי שלא נטעה ונבין בי ירידתה‬
‫וטיילה שם היא תמייית חייו ע״כ אמר רכי‬
‫אנא נ ר כהנא אע״פ כן לשעה כלומר כי‬
‫אע״פ ?א״א בלתי ירידתה שם עכ״ז אינה‬
‫אלא לפי שעה ירך עראי לשעהלשליל שלל‬
‫ולנח נ ז זחיזית למקומה הראשון אל מקים‬
‫הקודש ואחרי אומיה לכה לויי שהוא בחיי‬
‫ירידת' לחטיז הייזא ע‪/‬ל והיגע של העליוניי‬
‫קרש‬
‫ביריד‬
‫אל התחתונים לבחינת מלאכת‬
‫ניצוצות הקלושה מתיך הקצייאזמיתגם כן‬
‫שכחם של התחתונים כ׳ גס העליןגי© הס‬
‫ו‪/‬״שנשכימה‬
‫צריבסאל התחתונים ״‬
‫לכמןיס!‪ 11‬ישראל כ׳ גט י‪.‬ס צריבין לסייע‬
‫למלאכת בירור הניצוצות והזין באופן זה‬
‫נראה אם פ״רחה הנה ן זו ק״שכי ע״י ק״ש‬
‫הם מעלין את הניצוצות נשוי מ״ן הרמון״‬
‫נס״ת א׳ם פר‪0‬״ה הגפ״ן אותיות המ״ן‬
‫אשר הס מעלים ונ״צוצזתאלו אשי• הס‬
‫מעליי עייי ק״שהס היפ״מניצוצויהימי‪/‬ו ־‬
‫נתינת פרח״ה אותיות הרפ״ח וחגרו איו‬
‫הרפ״ח מס השם נ״ןשלי!נעשה בי בחינת‬
‫ש״ס מספר רפ״ח וביין כמספר ת־נית א״ס‬
‫פיח״ה עם הוי אותיות וע״י!ה הם מרמים‬
‫חיבור מספר הגפ״ן שהוא יאהל!נר‪".‬י בזי״ן‬
‫יאההוי"ההבאוא״י וניהשלוביס הס כמסע'‬
‫הגפ״ן ווה הוא טל יד״ פתח ייסמיי נגס©‬
‫טב סוי המ״ן אשי הס מעלין במלכות‬
‫זנבינר‪ ,‬אשרז״שאלו נת׳ כנסיות וב״מ כ•‪:‬‬
‫בית הכנסת ה״ס המלכות אשר יש בה עשר‬
‫שמ‪1‬ת ינ״ן ני״ס שלה ועם עשרה כוללים‬
‫שלהם הם כמספר כנסיית כמ״ש נשי מכונית‬
‫בכזנת כניסינ לב״הכ וניה המ־יש הנא‬
‫הנינה כי כן השםאהי״ה ליוד״ין האר!ור״ס‬
‫והריבוע שלו טולה בגי' קימ״ת כמספר‬
‫מיר״שכמ״ש בשעי המצות פ׳ ואתחנ; ״‬
‫והכזנה נבאן כי נתחלה י‪.‬ם מעלים אמ‪.‬‬
‫הרפ״ח ניצוצות בנח׳' מיין כמלכות הנקרא‬
‫נית הכנסת )אחר בך מעלים אותם ע ס‬
‫המלכות אל ליא של אצילות ומתחברים‪:‬‬
‫זו״ן ׳אהיונה״י ואחר כך מעליס אותם עס^‬
‫‪"1‬ן כבחינת מיין אל הנינה הנקר׳ ב י * ‪.‬‬
‫המירש ומןיויגיסאוא״יבכחייי^הקוי״הת‬
‫ונשלם הג״פן כמספר הכי שליביס ‪ .‬הרי‬
‫כ• ע״י פתיחתהסמירשה״ס עלייתה"! של•‬
‫הרפ״מניצןצית הרמוזות ג״כ בי״ת ע״תח‬
‫ה״סמדי אותיות הרפ״ח נעשה הגפ"; נ*‪.‬‬
‫אנתנו‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫שיר‬
‫דנט‬
‫השירים‬
‫אנחנו עולים כאצילות וגורמים זווג אל‬
‫אלאי וגליזהנתקנים הניחרים ונמשגיס‬
‫כסול מוחין אלינו כמש״ל^ס' עולת תמיל‬
‫אשי זהו שאמר הנצו הממנים תינוקות‬
‫• והעני]‬
‫שיושבים ועוסקים בתגרה‬
‫כד הנת כתבנו לעיל כי נקי החלג רמו ניס‬
‫וגס הנצח והול נקרא רמונ״ס כמ״ש כליית‬
‫שיר השירייוהנה תנוקותשלביתרנן ני\‬
‫י הנצח הול של אימא נמ״ש נש״ מי רשנ׳יי פ׳‬
‫בראשית בסיף מי הניצנים‬
‫והנה כתננו לעיל כילפישנליש לא יררו‬
‫רק נחינתהמוחץ יריק על כ; א ץ‬
‫כחנחלג להתפשנו במקומם ער שיכנסו‬
‫ה ל ר של המוחין אשר הס מלונשי' נלפרקין‬
‫עלאיןללהישל אימא ואז יתכשנוו החלג‬
‫במקומם אכל עתה הס מחונרי׳ עם התרין‬
‫מוחין חלנ כי החשייס הס בלולים נמזח‬
‫החכמה והגבורות הס כלולות נמוח הבעה‬
‫ונמצא כי מה שהם מתסשע״ עמה החסיי*‬
‫‪.‬בפרשת ואהבת והגבולות בפי״והיה אס‬
‫שמוע א נו רק הארה נעלמא נלכד ולא‬
‫כמנואר כל ;ה כאורך‬
‫י הם עצמם •‬
‫בשער הבונות לח יק״ש וילוע כי מוחי‬
‫החלב של לא הס מלובשי* בלה של אימא‬
‫ועתה כי החלג הס כלולים עם החלב‬
‫נמצא כי גם החלג הס כלו ליי שם‪ .‬כלה‬
‫של אימא ומשם היא התכ׳שח׳ת הארתם •‬
‫והנה ירו ע בי עיקר הלה של אימא רם ה ל‬
‫פרקין עלאיןכישם הס עיקר המוחין •‬
‫אמנם הפרקיןתתא־ן שתם הלק אינם רק‬
‫התפשעות הארה ••והנה עתה נילש לא‬
‫נכנסו בלא רק הלה לנילי של אימא אבל‬
‫הגי נ׳רקיייעליוניי חםייו־שני ‪-‬בבחי אור‬
‫מקיף על ראש לא נמצא נ י נין ננחינת‬
‫'כניה הנקי רמוניס ונין־ נכחינת ההו ג‬
‫הנקי רמונים אשר הס בתוך הלה אינו‬
‫אלאננחינ' ניצה לבי שהוא התקשחות‬
‫גמר היכר בי כנח•״ הלה עיין גלפרק•*‬
‫עליוני' הם בבחינת אןר מקיף ולא ננגסו‬
‫בתוך ליא ובם העיקר גמר היכר והה‬
‫שנכנס שהם הלק הוא התחלת וההפשעולו‬
‫הארה וזהו כמו נצה כי עיין לא מ מ ר‬
‫הפרי כל צורכו וכן בחינת החלג אשר‬
‫כתוכס לא נתפשה כי א* הארתם ח הו‬
‫ג״כ כהו נצה וזהו שאמר הנצו הרמוניה‬
‫כלומר כי גלי הןווג של אלא אשר נעשה‬
‫נק״ש ונתקנו כל הנירורין ונמשכו בבחינת‬
‫מזמין אותם המוחין הם כי הנצו הממנים‬
‫שהם בגחי' נצה הממנים שהם הלה של‬
‫אימא וגס החלג אשר בתוכם כי לא‬
‫נכנסו רק הלק של הלה וגס המסיים‬
‫לא נתפשעו כי אס הארתם ומפני כי הגור*‬
‫שלא יתפשםו החסייס עצמם כי אס‬
‫הארתם הוא הלה של אימא כי לא נכנסו‬
‫רק סלק נמצא שהעיקר הס הלה של‬
‫אימא ומל כן פירק הנצו הממנים תנוקזיו‬
‫שיושבים ועוסקים נת!רה תנוקר שהם הלת‬
‫שלאימא שלא היה בהם יק נחי' ניצה‬
‫שהם הלק שלהב אשר נכנסו‬
‫שאלו התנוקותשהס הלה יושבים ומצפים‬
‫ועושקי׳ ליכנם כתורה שהוא לא הנק תורה‬
‫כי עיין העיקר שלהם שהם הל פרקין‬
‫עלאין הס •ושביי בנחינת אגר מקיף עצ‬
‫ראש לא ‪1‬ע<סקי' בתורה שמשם מהם‬
‫מתפשטת הארת החסיי ונכנס* במורה‬
‫שהוא ;"אוכל זה נטשה שס ע״י התחתיני•‬
‫ולש שם את! את יורי לך שם אני נותנת‬
‫הצליקייכי שעמלו ממנו שהוא ישראל כי‬
‫על הצייקי'והעובי'אשר בהם אני נותנת‬
‫שנחס לך נ י הםהגורמי* כל זה להעלות‬
‫אותנו ג‪ 0‬לי גס לך על שם פם הביר‪,‬רימ‬
‫אשר הס ביררו על ילי מעשית ונתקנו שם‬
‫ןנמשכייאלינו‪-‬נסול מזחיןואו ע״י זה נראה‬
‫ונגלה ־נח פעולת כי אנחנו צריגייליזס‬
‫־*איה שמאי ‪1<2‬ו התחלת גילוי הלבר ן&ינו‬
‫והנך רןאה בעיניך אין נרמזה ק״ש נאם‬
‫פרהה‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫!‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫?‬
‫שמן‬
‫בשחת‬
‫של ניצוצות הקדושה מתוך הקליי ו מ ה זה‬
‫הואכחינת גלות אליה ועל זהמנשראו<‪$‬ה‬
‫ז״אכייהיה זמן שאין צורך לירייהה רק‬
‫נשכימה לכרמייאלו ישראלגראה אם פרחה‬
‫הגפ; כוי כי יש בהם בעלי מקרא כעלי‬
‫משגה נעלי גמרא כ י י ש ב ה ס כחיי כדיין‬
‫וע״י הנר״ןשלהס הס ינררו בחינת הכדורי•‬
‫אשר הס נשארו למעה כעולמות נ י״ע רעלן‬
‫אותם כסוי מיין וע״י ו שס אתן את דורי שהוא‬
‫חיבת ואהנת הזו ו ג לך ואינו מהצורך‬
‫או יאמר שס אתן את‬
‫•‬
‫ייייתך‬
‫דודי לך כלו׳ שלנחי הבירורין שנשארו שים‬
‫אתן אמ מדי אוהבי ש‪;.‬ס ישראל לך נשנילך‬
‫בי אתן להםכח שהם •בררו‪ .‬הבירורים‬
‫הנשארים בשבילך ואתה לא תריעול מעה‬
‫ודוק אנ״ק יקב״ה‬
‫פרחה הגפן נרמז* שוני״ יקרי״ מפניני׳‬
‫ואיך בל המאמר נמשמוני מסתרי' דבריו‬
‫מס; ירי'כינתחילה הזכיר הק״ש כי שם היא‬
‫עליתם של הפריית ניצוצות ועליית' הם‬
‫כנת• כנסיות סור המלכות וננתי מורשות‬
‫סוד הבינה ועי • זה התנוקות הס יושנים‬
‫ועושקי* נתור^ כי נמשני' המוחין אשר‬
‫הסמלובשי' בנייה של אימא ליכנס בתורה‬
‫שהוא ז״א‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫וחנה‬
‫בתיקוני! יקמייר אי אר״ש כוי‬
‫גיייתיקב׳יה לגני שכעתיאיהו‬
‫•ימא לגבהנשכימה לכרמי יו ע״ש ולפי‬
‫פזי־־{!הז״א הוא האומר אותו אל חנוק*‬
‫ונוכל לפרשו על פי דרכנו כי הבוק' אומרת‬
‫אל ז״א ל‪:‬ה דויי נצא השיה כוישהוא לירד‬
‫למשה אל עולמותהתחתו‪-‬ני* למלאכיהבימר‬
‫‪,‬‬
‫קרש‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫הדוריים נתנד ריח ועל־־ פתחנו כל מנדים חר^ים נם ייעעכיםרורו‬
‫״‪1-‬‬
‫ז*‬
‫‪4‬י?<‬
‫־י־‬
‫*׳ ״*‪.‬‬
‫‪-‬ו‪ -‬״‬
‫י י ו ע בי בכל תפלות ומעשה‬
‫‪3/1‬ך‪/‬‬
‫החתוכים הם מעלי׳ בחינת מיין‬
‫וכפ׳יכונתם ומעשיה' נחותה שעת כך‬
‫בחינת מ י ל תיקוני להעלות ניצוצות בבחי'‬
‫מ״״ן רבים אם ככמות אס באיכות וככל יוס‬
‫הס מעלים ניצוצות חלשות מחלש וזה גודל‬
‫‪0‬׳וב המצות והתפלות ואין כל האנשים‬
‫הם שיו ים ואין צדיק ממה אל חלרוואין‬
‫גר• ה יומת לחנירתה בי כלאחר ואי הוא‬
‫מעלת ניצוצות כפי בחילתו הראויה אליו‬
‫ועל כן כל ישראל הם צריכי' זה לזה ולן(‬
‫״וכל אחל מישראל לעשות מה שיעשה חנירו‬
‫ותתקן הקלכנה מת שלא תתקן הלבונה‬
‫כמנויכ׳״זנס' מ״ש ש*ב ח*ג פ״ע והנה נש״ס‬
‫ע י מ ב י ן ק? כ״א אמרו והביאו רש״יז״ל‬
‫מיו יאים נתנו ריח לויאי התאני' העונות‬
‫והיפות נעטןשנ&מו הראג• ל !הגה נ•‬
‫; י‪• -‬‬
‫—־ז־ *‬
‫־־‬
‫ל ־ר ־•‬
‫•‬
‫י* ‪1‬‬
‫לודאי תאנים היוד הא מוכות אלו הצדיק*‬
‫הלול הבי תאנים רעות מאי אלו פושעי‬
‫ישראל עכשיו שניהם נתנו ריח כלם מכקשי•‬
‫ולפי ירכנו הוא הרמז‬
‫״‬
‫פניך ע״כ‬
‫כי בפסוק הקויס היא אמרה שם אתן את‬
‫לולי לך ותכונה היתתעל הצייקי' המעלי'‬
‫המ״ן כת״ש שס ועתה היא אומרת כי לא‬
‫מבעיא תצליקי' אשר הם מעלים מ״ןכי אס‬
‫אפילו הרשעים ג״כ כי כלס צריכים זה לזת‬
‫ותתקן החלבנהמה שלא תוכל לתקןהלבונה‬
‫ן‪/‬׳״ש הדודאים שהם הצליקיי והרשעים כלם‪.‬‬
‫יחל נתנו ריח שה״ס עלית המ״ן‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫) נ ( ‪*11‬״ה לפי הירך הראשון אשר הי'‬
‫בפי נשכימה לכרמים שס הימה‬
‫הבונה על עלית מיין בק״ש לזווג את או״אי‬
‫אמנם לא מורש מה קיתת התועלת של אותו‬
‫ח‪/‬וונ‬
‫‪$‬‬
‫ז עי׳‬
‫השירים‬
‫ש״ר‬
‫רל‬
‫הזליג ומת נעשה נ ו ועל ק נאמר עתה‬
‫נבוא אל כתת הכתוב ג•‬
‫מ‪]/‬תה‬
‫*תויזה לבאר הנמשך ימן הזוזג ההוא והענין‬
‫אתי אשי בפסוק הקודם‬
‫כי הכת כתבנו לעיל מס עולת תמיל כי‬
‫היה כסי' עלית כלן כק״ש כד• לזווג את‬
‫הבירורין אשר העלו זלן בנחי כלן אל‬
‫אוא״י עתי; אגמית הכינה הדודאים נתנו‬
‫אימא הם כתקנין שם בעיבור הבינה ואחר‬
‫רי־ח המראים שהם ז ל ן •נתנו ריחכי עלו‬
‫כך ניחנים מתוקנים כסול מוחין לזלן‬
‫בפח• כלן כי לכן נרמזו זלן כריית ל כ כ י‬
‫*אמנם ילוע הוא בי לא בחינות אלו הלבד‬
‫י״ת וללדאיסלתנור״יחהוא הנ״י הנס״ש‬
‫גיתניןאל זלןכסור מוחין כי הרי בחינו'‬
‫רלחכנויע כי נפש *לס חנוק' ורוח ה״מ‬
‫א ל ו ה ס ••מן הנירוין שהס תסיישס ב״־ן‬
‫ל א שליש הדודאים הגל ואעייפ שכעלית‬
‫•והס צריכין להתקן נלי בשם מ״ה כנולע‬
‫לון מ״ן א ל א ו א ״ י מ א ל א ונוקיעם כל זה‬
‫?על בן אלאי בסוד בחיי זווגס הס ממשכי׳‬
‫הקלים עתה את המק' לטעם כיי היא אשר‬
‫מוחין חישים מהשם ילההחיש ומתחנרין‬
‫התהילה לעלות עם הרפ״ח ־ניצוצות כסו?‬
‫עסהניייייןשהס מהשם נ״ןומתקגין אותם‬
‫מ״ןאללא והיא הגורמת לעלות אחרכך‬
‫•ואח״כ הם ממשינין המוחין החישים של‬
‫שניהם זלן כסוד מיין אלאוא״י ו ע ז י רמז‬
‫השם מ״ה מח^ניי{ עס המוחין ישם ביין‬
‫כי הנה ילוע כי הכידוריס אשר מעליןלון‬
‫שהם מן מבירורי!• של שם ב״ן שתם ישנים‬
‫בבחי' כל} אל אוא״י הם מעלים אויום ע‪0‬‬
‫*סוימוח‪:‬ן אל לא ואח״כ ל א הוא נותן‬
‫הפנימיות שלהםשגם הפנימיות שלהם הם‬
‫אל הנגקבא חלקה ו מ ת יוראיס נקי זלן‬
‫מעלי; אותם כבחייכלן אל אוא״יוהבנימיות‬
‫כמש״לנלי״ת גלפ זה ריח ה״ס עליית מיין‬
‫שלהם אשר הם ממלים הוא כחינת המוחין‬
‫כמש״ל גם פתח נקי היסוד של הנוקבא‬
‫שלהם כאותו זמן שהם נפשם נרוהס ונפרש‬
‫!כללשזל פתח פתוח מצאתי וכן אתרו‬
‫עלית מיין של ק״ש אשרנה •אנו עשוקים כ•‬
‫כסיית•‪.‬פ וירא פתח האהל לא תרעא יציק‬
‫אז מה שיש כלא הס המוחי! של נחי' יניקה‬
‫ו כ ן פתח נקי •סול הזכר ננלש כשיגלח‬
‫אשר קנלבתיב ישראל והמוחיןמל׳היניק*‬
‫׳שהאונאיפ״ל פתח האהל הוא פי האמה‬
‫הם נהיגת רות כנולע נמצא כי נעליית‬
‫וכן בז״הר ‪ ' 0‬נ א לן( ל״ו ע״א ופסה תיעל‬
‫ח״ן ילון יש ל בחיי מיין שהסנחייהניחרין‬
‫הפתח זה פתח הגוף ואי זה הוא פתח הגון*‬
‫ובחינת הפנימיות שלהם ולשה־לולאיינתננד‬
‫וגמילה גס כל נקי תהי חסליס כלאחד‬
‫ריח החולאים שהס תלן נתנו ריח‪.‬שהוא‬
‫כלולה מעשר גי כ״ג ובן הה' בנורות נק׳‬
‫עלית מ״ן וזהו על בחינת מיין של ־הבירור*״‬
‫<לל כמ״ש נש׳ הצוגות ל״י לספירת העומד‬
‫שהם כנחייריח בשמים סמנים הננררי©‬
‫*מה‬
‫ילוע כי הטפה אשר משפיע אנא מהקל• כמשייל כמה פעמים < גם יריית הלו•‪.‬‬
‫כאימא בשור הווו ג היא כלולה מ ל מוחין‬
‫הנליש ר״ו׳וזשלהם שהוא הפנימיות שלהם‬
‫ח ל ל וכן העפה אשר נימול של אימא אשר‬
‫שהם בחינת המוחין אשר להם אשר רמת‬
‫נמשכה מן המוח שלה ביסול פלה היא גם ק‬
‫לנבכלת החדאי״ם‪.‬נתלו רי״ח שהוא מלח‬
‫כלולה מגי מוחין חב״ל אלא כי •עיפת הזכר‬
‫נם את‪/‬ה הס העלי לסוד מיין ועל ירי זה‬
‫נקי חיהת הי מסיים והמפה של הנוקינקרא‬
‫ועל פתחנו שה״ס הישודותשלנו פתח הגון!‬
‫ע־ כת הי גבורות כמ״ש נסער הפפוקיס פ‬
‫נ י גספתהיג״ו ־ הוא נכי* תקלד כמספר‬
‫כראשית לגנעני^אלהרע״ס‬
‫ניסוילת‪-‬נו כ״ל ש<לס הה' •חסי״ם והה'‬
‫־*טחתט ע • ע^יפסביסולשליכסורנלן‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫!‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1,‬‬
‫^‬
‫אני‬
‫ז‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫אני מעלה נלן ה ל גבורות אשי כיסיי שלי‬
‫י אל אנא והוא משפיע את ה ל חשייס ליי‬
‫מיסוי שלו כסוי ל י י כיסוי שלי ולפי האמת‬
‫איני בחינת הסדייוגמרות לנד רק מגר״יס‬
‫שהוא בגי' כלה לין שהם המוחין של כלת‬
‫והמוחין שלנלןשהס חישייגם ישנים שהם‬
‫המוחין ימיה שהם הישים והמוחין של לין‬
‫שהם ישנים מבירורי המלכייאלו הם הנחי‬
‫אשי נתקניןונמשכין מנתינת הזווג שלנו‬
‫ואלו המוחין ת״ש׳ס׳ גס ישנים יורי צפנתי‬
‫לךכי אימית הכינה אל לא כי כל נחינת‬
‫המוחין אליך שאתה מדי צפנתי אולליתנס‬
‫לך כנודע כי אתר כך בעמידה ליי הנינה‬
‫נכנסין כל המוחין נלא כי אכלפי שכלש‬
‫כ נ ר נכנסו אינו רק חלק למוחין לאימא‬
‫אנל ה ל י למוחין של אימא שהם עיקר‬
‫המוחין וגם בחינת המותיןשל אבא אינם‬
‫נכנסי כי אם בעמידה ולכן אומרת צפנתי‬
‫לך צפנתי אותם ליתכס לך כי נק״ש כבר‬
‫המוחין של אוא״י הם קיימים ועומייי אך‬
‫אינם ניכנסיס רק הלק של אימא והשאר‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫נטמייה •‬
‫יאמר הלו יא׳ ס נתנו ריח כי‬
‫אל‬
‫)*(‬
‫לפי הדרך הלשכתננו בפסוק‬
‫נשכימה לכרמים שתכונה היתה על בחינת‬
‫עליית כלן נק״ש לזווג ליואי עתה בפסוק זה‬
‫הבונה היא על נתינת עליית ל ן לזווגשל‬
‫‪ :‬ל ן וגס לירך ה ל אשר פירשנו אותו על‬
‫כחיי• עליית כלן ניסוי הנוקנא ע ל ז לא‬
‫פורש שם מה נעשה ליי עליית כלן ניסור‬
‫הכוקבא ועל כן אומרת עתה הדודאים נתנו‬
‫ריח והעכיןנהקיים ליש ב ל מאמרי רלל‬
‫קמאנלמ והשוכר בית לראובן כי־ הנשמות י‬
‫שצ הצליקיייהבי ריחא לעיל׳ במלא הלולאי'‬
‫בתנו ריח לאינון תרין כיוביייתחותה ריהני‬
‫ריחא עיי נשמות הצדיקים וכאשר יעלו‬
‫נשמות הצליקיס מן המלכות נסיר לין שלה‬
‫מיו מ! אותו ההתעוררות ימשך ‪-‬התלהטנו‬
‫קדש‬
‫ותשוקה אל הילת גוי ע״ש וכרובים הנלהגי‬
‫מצלע וסנלל שהם ל ו ן של בריאה ככלי*‬
‫כ ל א ועיין כספר כלן וככי בתכנו לעיל כי­‬
‫פתה נקי נ י ן היסוד של הזכר ובין ה• סוי של‬
‫גם כתננו כי כל נקי הה'‬
‫הנוקבא ‪4‬‬
‫הסייס וכן גם כן נקראים החמש־‬
‫גכויות ליל ו י י ו ע בי הה' הסייס סוים הם‬
‫ש‪ 0‬מ״ה יהל גבורות סודם הס שם ב״ן גם‬
‫ידוע כי המתאשר מעלה הנוקכא אל הזנד‬
‫הם ה ל גכורות והשייר אשר משפיע הזכר‬
‫אל הנול הס ה ל חסרים ושניהם מתחנרי*‬
‫ניסור של הנוקנא עוד נקיים כי הכה יש‬
‫מיין מנחי' בירורי המלכים מ ל ל שנירא‬
‫הכלים ובחינות אלו הס מיין ישנות •וישבח•*‬
‫ללןחישותשהם מהל גבירות אשר מקבלת‬
‫הנוקנא כמו בשבת שאין הנוקבא יורית‬
‫בעולמות התחתונים כיי לברר בירורי ניצל‬
‫מהמלכים רק הכל הוא חדש כיי על כן אנ‪1‬‬
‫אומרים בו ביום מזמור שירו לל שירחה*‬
‫ככלש ב ל המצותובלי״ת ל נ ה י סיני הצי‬
‫השוה שנהס כי בתחלה צריך התעוררותי‬
‫ע־ל״תכלןשל הנוקבא כדישירח הכלי של‬
‫הזכר ן״רוע כי עליית הכל]של הנוקבא ה ו *‬
‫נליההוארוחא ישביק בה כעלה כביאה‬
‫קימאה לעש!ת אותה כלי והוא ל ב כחינת‪,‬‬
‫ל גבורות‬
‫נבוא אל בונת תכתוב כי אחדי‬
‫מעתה‬
‫אשר בפסוק הקורס דברה ע‪$‬‬
‫עלייתה עם ל א כבתי מיין אצ א״וא* ע ת *‬
‫מדברת על נחי' עליית מיין לכחייהזווג של<ז‬
‫עס לא וגס לדרך ה ל אשר פירשנו אותר‬
‫על בחיי עליית מיין לבחייהזמג שלה עם ל א‬
‫עתה מפרשת מה נעשה גלי עליית הלין‬
‫כיסולשלת ולש הדודאים נתנו ריחהדויאי'‬
‫שיים מס״טוסנלל תרין־כרוניס יתחותה‬
‫נתנו ריח שלס עליית מין ינשלזו־הצייקיס•‬
‫וידוע בי כל בחיי עליית לין הוא יחייגבורל‬
‫ועל כן נא קרמו כ• י״ת להלאים לתנו‬
‫ל‬
‫ד״יו*‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫פיי‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫ד״יח הנא אותיות ר ל ה בי י ל ה הוא מצל‬
‫הגבורות עיין בלמ״ן ו ל ח ולום אשר גס‬
‫הוא מצד הגבורות וליי עליית לין אלו אז‬
‫ועל פתחינו כל על פתחינו שלא היסודות‬
‫שלנו ל ל ש י ל ס ה ל חשדים והל גמרות‬
‫הנקי כ"ל בי ל י י עליית צלן שלהם מתעוררו'‬
‫ה ל גבורות אשר כיסוד שלי לעלות בסול‬
‫ל י ן הריכ״לשל גבורות ולפי שהיא צריכה‬
‫להתעורר תחלה להעלות לין את ה ל גמרו'‬
‫לכן בא הרמז כי דית ויעל לתחינו הוא‬
‫ליו כמספר אלילים וידוע כי ה ל אותיות‬
‫אל״הים הס הה' גבורות ונרמז בר״ת לומר‬
‫כי בחי זו היא בראשונה ולית וליל פתחילו‬
‫הוא לייו לומר כי הנרמז בר״ת שהוא ה ל‬
‫גבורות היא אעלה אותם בתחלת לו ‪ 4‬או‬
‫אפשרכי ל ו הוא על הבחי של״ו שהוא‬
‫הכללי כי זה נוגע ל״ו לבש? ולכן נרמז בלית‬
‫כי אחר אשר אני מעלה מין בייל יגבו רות‬
‫נמשכים הליל ל ל חסייני ביסול שלך לירד‬
‫כ סו ל‪,‬ליל וניתנים בישול שלי והם ממחברי•‬
‫שם עם הגבורות שלי ונפש׳ בחייאחתולכן‬
‫שניהם הח׳״וג הם נרמזות בתיבה א שהיא‬
‫מללים שהוא בגי' ציין כמספר שמות ליה‬
‫לין שם ליה של החסלייושס לין של בגבורו'‬
‫שנעשו נחי' אחת ונס כתיבת מגלים נימז‬
‫ח מ ר הישולותשל לון בבחי' הזווגכיהנה‬
‫מנליס הואאותיות גי״ל ליס ג״יי ליס‬
‫הישוי של הזכר וליס הוא גמםהר י ל ו ד‬
‫שהוא היסוד של הןןקבל ועל• ק הושמו‬
‫אותיות גי״ל באמצט&בי ליס בי כ ן הוא‬
‫כי היסמ־ של הזכר הוא הנכנס תוך היסוד‬
‫של הנוקבא וגס כי •דןע הוא כי קודם‬
‫בחי' הזווגנק' הנוקבא ל סתומה ואחר‬
‫בחייהזווג היא נקי ל פתוחה ונרמז זה‬
‫נתינת מ ל ל י ם א ש ר ב ו מ ' פתוחה וגס ל‬
‫סת<מה כי נעשית בנהינת מ׳ פתוחה ל י י‬
‫כניסת הגי״ל כתוכה ממה שהיתה נגח׳ ם'‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫סתומק הוי נרמז חכור היממות של ליו!‬
‫רלא‬
‫ננחינתהזווג כתינה אחת של מלליס וכל‬
‫־;הנעשה גלי המעוררות היויאם כ• על‬
‫ילסאני מעוררת להעלות ל ן הה'גכויות‬
‫אשר ניפול שלי וכלי זה י?תה תשפ־ע לי‬
‫המייל הה* הסליפ שניסוי שלך ולע לך יןרי‬
‫כי לא מנעיא חלשים שכס בהי ' גמ״ן של‬
‫גנוחת חישות הנמשכות מהמוחין רזלשיס‬
‫שהוא הכל כאצילות שאין אני מעלה אותם‬
‫אלא לך אלא גם ישנים שה״ס כחיית ה מיין‬
‫הישנות מנירורי המלכים שהם ישכים אשר‬
‫אני צריכה לירל בתוך הקלייכלי לנרר א*הס‬
‫כמו שאמרתי לכה דודי נצא השיה הכל‬
‫צפנתי לך יווקא להעלות אותם כסוי מיין‬
‫ב• עליה נאתר אשתך כגפן סוריה ואמרו‬
‫בזוהר פ' ויחי י ף ר ל ע ע ב מאי גהן דא‬
‫כנסת ישראל אמאי אתקריאת גפן אלא ־‪-‬זה‬
‫גפן לא מקכלא עליה נסיעא אחרא הכי‬
‫נמי כ״י לא מקבלא עלה אלאלקכ״ה וכן נ ז ו‬
‫אמו׳ללו ע״א ורזא למלה זאת תורת הקנאת‬
‫חסי אזהיותא לנשי עלמא ילא יסחיןתחות‬
‫נעליהון ואי לאו ?חח שעורי' זה־נא לקרבא‬
‫וממילא ‪0‬יא אשתמויע עלא אחראזכאה‬
‫חולקהו( לישראל יהא כ י לא שקית במלנא‬
‫קדישא לעלמין ל י תווהא אנרתשנ‪1‬האשה‬
‫;תחת אישה ו כ ל שםהרמ"; ל ל הובאו דנריל‬
‫בספר מ״מ ודל הענין כי יווקא נוח‪:‬א‬
‫החמאה נוגית ננעלה כוי־משח״נ ?צוקנא‬
‫הקדושה שגמרותיירפוח והיא מקבלת; ממנו‬
‫לכן גם שתרד למעת בקלי״ קיושתהיץ־מ״ו‬
‫ותמיד היא משתוקקת אל בעלה להתבסס‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫זי‬
‫בזזוגא כוי ליש‬
‫ולרמוז זה ג״ב רמזה חבור הימויוישלה©‬
‫בבחינת הזווגבלש׳־ן מגייס וננלש‬
‫נש״ס עירויגין י ף כ״א ע״כ )על פתחינו‬
‫כל מגדים אלו בנית ישראל שאוגדלסתחיהן‬
‫לנעליהן והירש רשיי לל קושרות כמחיגן‬
‫לצורך נעליהן שאינם ננעלות לאחרים ליש‬
‫!על כן אחר אשררמןה בחינת הזווג שלי*ם‬
‫א‬
‫בלשון‬
‫ח‬
‫שמן‬
‫משחח‬
‫כלש<ן מגיים אמרה חדשים גס ישני ' ח י י‬
‫‪ .‬צפנתי לך לומר כיממה שרמזתי לך כחיצת‬
‫ייזווג שלנו בלשון מגיי' אשר פירושי קשר‬
‫נין תכי; כי ח־שי'גם ישנים מלי צפנתי‬
‫בי בנות ישראל‬
‫לך להעלותם לך לוקא‬
‫אוגיות פתחיהן"לבעליהן ומל• שאמוינלשון‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫ח‬
‫‪$‬‬
‫קרש‬
‫צפנתי ולא שמרתי ולא העלתי ככורע בי‬
‫צפון ל ס הגבורה וכן ה ל ן המת גטמת‬
‫וגם עליית הלין הוא עי׳ ה ל גבורות שלש‬
‫הרוחא לשביק בעלה בגווה בביאה קלמאת‬
‫לעשות אותה כלי כ נ ו י ע ו ו ו ק אי ניחא‬
‫קמיה יקכ״ה‬
‫קו ןתכף‪ .‬באח ילי יונק שדי אט> אמצאך ב ח י ץ ' ‪ .‬א ^ ף ן־כש ל ^ ן‬
‫‪:‬‬
‫״ מ ו ל ו ו־אפהנף‬
‫א י י א ף אל־ בית אמי חלמוני א ‪ #‬מ ף מיין ה ר מ ז‬
‫י י ו ע ב י בכל ק״ש אין נכנסים‬
‫הי ח‬
‫בלא רק הלק ימוחין שהם נגלי‬
‫וחלת של ע של צלם ימוחיןלגללוייאימא‬
‫אלא שהתפרש כין ל ש ‪:‬ללש היא ממקום‬
‫המ׳וכת ג!סת המו‪.‬םיןמהיכן הס נמשכים •‬
‫‪ .‬כמבואר באורך בש׳ הבונות‪.‬נליוש ליש •‬
‫ן ה נ ה ק״ש שע״ה כל כמתה אינה אלא לבחי'‬
‫*עשית הכלי כנודע ביאין האשהמתעבית‬
‫מביאה ראשונה ועל בן הביאה הראשונה‬
‫(‬
‫היא לעשות אותה כלי שהוא ההוא רוחא‬
‫ישדי כעלה בגווה כביאה קלמאה‪ .‬לעשות‬
‫אותה בלי וזמג זה הוא נעשה בליליכי בחצוי‬
‫לילה מזדווגים א״ואי בש‪1‬י ביאה י&שונה‬
‫לעשות את אימא כליומגח ןה הזזוגנמשך‬
‫כח הזוו‪-‬ג ללון אחר חצות לילה בסול ביאת‬
‫ראשונה ג״ב לעשותאותה‪.‬כליונחי'זווגים‬
‫אלו הם נעשים ליי ללש שליה כי בפסוק‬
‫שמע ל ס הזווג של א״ואי ונותן אבא לאימא‬
‫קרנחא לעשות אותה כלי ננננסייבלאהלק‬
‫של ל לצלם למוחין‪:‬יגילות לאימא ובפסוק‬
‫כשכללו ילס הזווג של ל ו ן ונותן לא‬
‫קרוחא בנוקבא לעשות אותת כלי כמבואר‬
‫כל זה באורך ב ל הכו מת לרוישי ק״ש שגלת‬
‫והנה‬
‫וייע״ח ל לין ל י ע״ש באורך •‬
‫כליה ל הכשירה ולד כתכ ולל והנה אחר‬
‫ז‬
‫*׳ומ זמן היניקה כבר יש גולות כל *ורכס‬
‫י‬
‫כנייק י ל י ן אמנם אין נהם יכולת להוליי‬
‫נשמות יען אין במוחין שלהםכח להוליל‬
‫אחרים רק הצריך לעצתי ולס קנון זוכה‬
‫לעצמו ואינו זוכה לאחרים אמנם כש־גלל‬
‫יבוא לו תוספת במוחין שלו מא״ו&י אז‬
‫זוכה לאחייס ל כ ומוליל נשמוישל צייקיס‬
‫חלשות ונמצא כי כאשר ׳זיווג אזעם נוקבא‬
‫להיותו כסול קח! אינו־ נותן בה רק מבחינת‬
‫הלק שבו וכזה תבין סול גלול וכלל גלול‬
‫זוכרהו והוא ענין אותו יוחאי•ליהיכ נת‬
‫לעשות אותה כלי להעלות נ ל ן כ י בהיותו‬
‫מבחינת לק נקי מחא ולק גי כ נקי כלים‬
‫כנויע כיהמוחיןעצמס של יניקה נעשים‬
‫כלים וקרומים ‪ 1‬׳ממוחין לגילות ונמצא כי‬
‫הכלי המעלה את הלי! שהם נשמות הצדיק״״‬
‫שנמשכים ממוחין של הגילוח והכליהוא‬
‫האי מחא ליהיב ממוחין ילק והנה מזה‬
‫הרוחא י ל ק נעשו המלאכים כנולע שהם‬
‫חיצוניות העולמות ולכן המלאכים עורשם‬
‫ביצירת רחמן מקננן למ לחןד ולכן איין‬
‫המלאכים עולים בסול לין שכנר נשלמה‬
‫המלכות בלק אמנם נשמות הצייקיס־ שהם‬
‫מבריאה שהוא בחיי המוחין ל ר אלו צריכים‬
‫לעלותבמלכות לאצילות באול ל ן ועל ילם‬
‫תתאזר כה לעלות היא ובעלה למעלה על‬
‫זלגאי‬
‫כ‬
‫ח‬
‫פי׳‬
‫ס ד‬
‫‪)"6‬א* וי קהלו משם גייר מוחיןיגילו״ וננאר‬
‫עניין עלית לון בעצמם בסול' ל ן ל א״ואי כי‬
‫כ ל י ש שלא <תן יוחא י ל ק בנוקנא כלי‬
‫לעשות אותה כלי בימי היניקה הנה גם אבא‬
‫כאשר נותן באימא את ההוא רוחא דיהיב‬
‫כגווה אינו נותן אלא עמה ׳שישי בו והנה‬
‫שורש ליואיהם בחלת לאריך ואינס במקו'‬
‫המוחין של אריך כלל לכן כלי להזחוגעם‬
‫אימא ולתת לה טיפת המוחין לגדלו'לצורך‬
‫• ל א צריך שתחלה יקבל גס הוא תוספת‬
‫מ ח י ן ממי חא ע לאה יאריך ולכן צריך‬
‫שיעוריו תחלהלון מ״ן לא״ואי ואז יכול‬
‫אבא לקבל ממוחא •עצמי לאריך *אז יוכל‬
‫אבללמיהב באימא כח המוחין יהוליה‬
‫לתת אח״כ גם הם אל ‪"/‬ון כוי־ע״ש וכ״ב בפי׳‬
‫חאלר׳ז ולל כקיצור* מ ה ל״י היניקה‬
‫‪ .‬התחילו ל ו ן לתקן פיצופם ע י תשלום ל‬
‫?ניס ונגללו כל צרכם אבל בחינת המוחין‬
‫שלהם •עיין היו חסרים ולא היו ראויים‬
‫לביאת ולכן צריכים נשמות הת־חתדניילהשלי'‬
‫־בחינת זו והוא כי המלאכים שורשה מן‬
‫היצירה אשר שם היא שורש לק ולא עוד‬
‫׳־ולכן אינה צריכה המלכות להתעבר בממו'‬
‫•במלאכים לפי שאינה צריכה •להם־הי כנר‬
‫׳יש כה כסלק ע"י היניקה אשר משם הוא‬
‫השיש של המלאכים מנחי'לק אבל הנשמות‬
‫של הצדיקים כיי סתם נשמה היא ימן הבריאה‬
‫'ןהבייאה ״היא כיסוי ל י שהם המוחין לכן‬
‫* י י פ ה להתעבר מהם כיון ששורשם מן‬
‫'בבריאה מקום של המוחיןואז תוכל לעלות‬
‫\על ירם למעלה לליואי *לקחת מוחץ‬
‫'׳הראויים אליה ולס פעם העלאת לין כלי‬
‫עשמית התחתונים עוד יש־קלםאהד והוא‬
‫׳•קרוב ונמשך עםהעעס מ ל ו הוא כי הנה‬
‫ל א עיין א י ן בו רק לק כי ל ס ל של שמא‬
‫ק ו ישא וכיי להו‪1‬יי גשמות צריך שיתן‬
‫כמחלה נביאה ראשונה בחינת ההוא רוחא‬
‫‪7‬שבק בה בעלה אשר עלילו תוכל הנוקב א‬
‫^ ^ ל ^ ז ק ל א י ג נ ו •בול עד•[ לתת ני! ג•‬
‫י‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫רלב‬
‫השירים‬
‫אם ח ל כלול מלק שלו לנד ולכן אינו יבול‬
‫להוליד כי ע י י ן אין ני יק המוחין הצריבי'‬
‫לעצמו ולא לאחרים כ• לס ה<‪1‬עםגלש י ל ל‬
‫קבין ז;כה לעצמו ואינו זוכה לאחדים• וכלי‬
‫שיוכל להוליד נשמויהתחתונייצייך שיתחלש‬
‫נו תוספת בח במוחין שלו מצי המוחין‬
‫העליונים שהם א״ואי ואז יוכל להוליד נשמו'‬
‫לזכות לאחרים ולסיכה זו הוכיח עליית <לן‬
‫של הנשמות ככל לילה אל הנוקנא כי על ידי‬
‫נשמות התחתונות עולים נם הס לון ולוקחי‬
‫בחינת המוחין הראויים להוליד כי על יי•‬
‫עליית נלן דנשמות כמלכות נותנין כ‪ 0‬נ ל ו ן‬
‫לעלות גם הס כסוי ל ן על א״וא ותכלית‬
‫עלייה זו היא * י גלי שביארנו בי לא אימ‬
‫יכול לתת רוחא בגו נו קנא אלא כסי מה‬
‫שיש נכחו שהם לק הנה גס אנא אינו יכול‬
‫לתת רוחא בגו אימא רק כפי בח\ והנה נם‬
‫הוא איננו שלם שהרי אין נ ו רק בחינת בם‬
‫ל ו ג וחצי ת״ת יארי'ואין להם עדיןאחין*‪:‬‬
‫ותפיס במוחין ל ל א כלל ו ל ק צריך שנתחל'‬
‫יקב לו •גם הם א״ואי כיח •מן מוחין ל ל א כלי‬
‫'*שאח״כ יתנו גם ה‪ 0‬כח במוחין ללון ולכן‬
‫עייל שביארנו שלון הוצרכואל ה*שמוש<עלו‬
‫בסול מיין לקבל המוחין־שללכן א״וא צייכ*״‬
‫אל לון שיעלו בסול כלן כרי שיוכלו גס הם‬
‫לקבל המוחין שלהם מא״א בו ‪1‬אז מוריש״ן‬
‫מוחי] הראוי*• להוליד ברישהון •ללון‬
‫־ כ! גלשנ ״‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מפורש מ ל מקומות האל*‬
‫חר*‬
‫כי בחינת נתינת הרוחא לא‬
‫לנוקבא לעשותה כלי מ א כ ו מ ן היותו‬
‫בבחינת לק שהוא זמן היניקה כי •ערין‬
‫אין בו בחינת מוחין לגדלות ואע״פי! שזה‬
‫הוא הצריך לענינמ עניין רגע איבר‬
‫בדיך אגב מה שנתקשיתי לע״כ ב ל מקומל‬
‫האלו ביי לכאורה ה‪ 0‬הפך ממש״ל בקיצור‬
‫מקדושי הק״ש כי זווג זה לעשות אותה כלי‬
‫הוא כלילה ולזה אנו אומרים ק״ש שליה כי‬
‫נהסוק‬
‫ג‬
‫ח‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫*‪ {**5‬שמע גיוון אנא לאימא את הרזקא‬
‫ללגשי' איתי‪ .‬כלי יאז נשלס ן״א גנחייכמוהין‬
‫צנימיייס ומקיפים ליניקה ופננסימז מ ג״כ‬
‫•׳‪.‬ו״ק של צ'יצלם למוחין לגילית של אימא‬
‫ואת״ב נפנןזק נשכמיילו נותן ז״א היוחא‬
‫גניקנא ל עשי ת ב ‪ *5‬היי כי גתיצת׳ הייחא‬
‫גוא אחר שכנר ככבשן נן״א ר\ק יגילויולא‬
‫בהיות׳ז בנתינת ו״ק ליניקה לני כס״ש נשי‬
‫ייגסירה ונפיי האירים והיה אפשי לילחק‬
‫ולזמר כי היניקה אשד הזכיר נ נ ' מקימות‬
‫*‪:‬נ‪/‬י נכללה היא מ״ק לנללזת אשי כנל‬
‫נמשוזהו״קשל גלליתג״ב נקי יניקה של‬
‫גללותזכיון שיזי־׳קלגילית גלו בן אינם מייתין‬
‫יאוייסלהוליהעישיננסויהלרימיחיןלכן‬
‫לא חש להזכיר הלק של גילוח בי ל א י ב ר‬
‫‪ 1‬ק כמוהין להולדה למוחין שאינם‬
‫להוללה וכיון שהלק למוחין אינם ראויים‬
‫‪$‬י‪.‬וללההרי הס בכלל׳ היניקה שהזכיר כי־‬
‫היא אחר אשר נכנסו הלק ‪£‬ל גללויבי בנחי'‬
‫ו ו היא היניקה מ ל צכאן שאז נותן בה‬
‫קרוחא והוא כמ״ש כלחשי הלש כי בפסוק‬
‫שמענכנסלהלק לגילוח כלא ו נ ל נ ש כ ל ל ו‬
‫גוחןלאהמחא בנוקבא אמנם אי אפשר‬
‫‪ .‬לומר כן יאיכ נתבעל הכעס שאמר כ• מת‬
‫שנלכלי הוא להעם כי הרול נמשך מהמוחין‬
‫קליניקה אשדאולכ בנילוה נעשים המוחין‬
‫של יניקה קרומות וכלים אל המוחין של‬
‫נילות ואס בחינת‪ .‬היניקה הנזכר כאןהיא‬
‫מחי אשר נכנסו בלא הלק יגילוישאזנותן‬
‫* ה את הרוחא א״ב הרזו>א נמשך מהלק‬
‫יגילותוהלק של גילות אינם נעשים אח״ב‬
‫תלים כיי שהחחא אשר נמשך מהם יקרא כלי‬
‫ז ע ו י כי לפי שמחיות הלשונות פוביס השנים‬
‫המי מבואר כי לבחינת נתינת החחא א ן‬
‫צורך להעלאת אל המלכות לין של נשמות כי‬
‫אפילו של המלאכים שהםמבח•״ החיצוניות‬
‫והרוחא הוא בחינת חיצוניות אין צורך‬
‫להעלות לין כ׳ אין צורך להע)זת ללן ו ק‬
‫קרש‬
‫להמשכת מוחי])אם איתא ני היניקה מ ז י‬
‫ב ל מקומויהאלו היא אחי אשי ןכנסו הלנן‬
‫של גילוח היי הלק של גילית אינם נמשכים‬
‫אלא נלי‪ .‬ל ן לנשמות ננויע מרחשי ק״ש‬
‫וא״ב היה צ ר י ך ‪ /‬ל ן משמית לבחינת נתיניו‬
‫הרוחא כי צריך שימשכו הו״ק רגילות א^א‬
‫מוכיח מללא צריך עליית היין מוכיח כי‬
‫היניקה הנז׳ נ נ מקומית האל; לגחיינתינת‬
‫היוחא היא עיקה של לק יוקא כלתי כניסת‬
‫הלק של גילות והלריקוי ליובתא ו ע י י ן היה‬
‫אפשר לייחק ולימי כי לעולם המיקההנל‬
‫נכי מקימות האלו היא אחר ‪6‬שי נכנסו‬
‫הלק של גילוח ו(מנםההמשכהללחיהחח^‬
‫ממשכ* כמו‪.‬‬
‫_‬
‫ו‬
‫*‬
‫יבמהמוחיןשל יניקה‬
‫אינו‬
‫כאשי א״ואי ממשיכים מוחץ‪ .‬של עיבור א‪1‬‬
‫של יניקה ללא הס ממשיכים מהכלי־החיצל‬
‫או האמצעיים שלהם אנלפי שיש נהם הכלי*‬
‫הפנימיים שלהם ל כ בן הלא א ל פ י שכבד‬
‫נכנסו נ ו הלק של גדלות אינו ממשיך ננוק'‬
‫לנחינת הרוחא רק מבחינת המוחין קל‬
‫יניקה ממש ועל כן נקי היוחא כלי ועל כ ן‬
‫אינו צ י י ן עליית הלין לבחינת הרו^א כ*‬
‫זה ניתנו אליה לא ממה שכנר יש מ ועליית‬
‫מ ל ן לנשמות אשר בילש שללה היא להמשיך‬
‫הליק של ג י ל ל נ ל א ולא לבח״ינתינת החח*‬
‫וילת ולכ למאי הוצרכו המשכת הלק של‬
‫כילות בלא בליש שע״ה כיין שאינם לכהי*‬
‫נתינת החחא והלוא כל עצמה של ?"ש שגלו;‬
‫אינו יק לבחינת נתינת החהא ועל כן צריך‬
‫להמשיך הלק ימיחין כיי שיחןבק את ה ח ל‬
‫‪,‬לאלילה למאי אצערי^אכשר ללבי המשל‬
‫הלק של גללות הוא כלי שייחו את המקיבל‬
‫של יניקה ליבנה בחון לא כי כמי שכחינית‬
‫הזמג של גלילו; אינו נעשה ע י שיכנסו כמק״־‬
‫של בדלות כתוך לא ויג‪1‬שו פנימיים כנולע‬
‫מיחשי כינת ברכת ככנים כן הזווג לכח״*‬
‫נתינת החחא הנמשך מהמוחין של י נ ק ת‬
‫אינן נעשה עי שינגסו המקיפים של יניק‪$‬‬
‫בתוך‬
‫ז‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫השירים‬
‫ז יפ׳ שיר‬
‫‪4‬‬
‫בתוך לא ויעשו פנימיים ולכןהימשכנ הלק‬
‫שלגילות‪.‬נלא בלישידחואת המקיפים‬
‫ליניקה תוך לא כלי לעשות נחינת הזווג‬
‫לנתינתהרוחא אכללעולם הרוחיאינו נמשך‬
‫אלא מהמוחין של יניקה ולכן נקי כלי ולכן‬
‫אינו צריך עליית מיין לא לנשמות ללון ולא‬
‫י י ל ו ן לא״ואי כי הרי גס אנא הרנחא שניתן‬
‫אל אימא אינו נותן יק מאה שיש כי וכזה‬
‫אמנסאכתי קשהנוינאכי‬
‫אתי שפיר •‬
‫זה הפך מכונת קייש שללה וכן ממ״ש נשי‬
‫ר״הק ניחול ההשתטחות על הצייקיסכי‬
‫שם כתנ ולל צריך שנעלה מיין אל אימא‬
‫עלאה בלי לקבל הכלי הנז׳ מבעלה שהואג‬
‫ע״ב גי ר׳״ו ונויע כי ממיין של א‪:‬מא הס‬
‫ל ז ן בניה ולס אילי ולח ד" אי׳ח לא לי'‬
‫נוקביה כי שניהס מתייחייס‪,‬לעלות נסור‬
‫מיין באימא עלאה ונויע כי גס אנחנו‬
‫המחתונ* צריכים אנחנו להשתתף בזונגזת‬
‫אלא שאין כנו כח לעלות אלא ע״י מסיית‬
‫עצמינו כלי מיתות כ״י טק״ה ולכוין כמלת‬
‫אחי כי צריך לכוין למםל גם אנחנו נפשזתי'‬
‫עק״הולהעלוינפשותינוכסוימ״ןנהתחניו'‬
‫עם ל ו ן נעת עליותינו ואחי שנתכוונת‬
‫להעלות מין כמלת אחי ׳אז תבוין אח״כ כי‬
‫אכא יהינ ההוא רוחא וההוא כלי כאימא‬
‫שהס הגי נ ל נ העולים רי״ו והרי תקננו בחיי‬
‫כלי עליון נאימא עלאה בפי שמעואח״כ‬
‫כססיק נשכ״מלו תכוין להמשיך כלי כמלכות‬
‫כי הנינה עלאהנהלנ׳ישה נולי שנה בסוד‬
‫מוחין ללא יהינת ניה ההוא כלי וההוא‬
‫רוחא שכיסו ל שלה וחציו נשאר נ ל א וחציו‬
‫נותמ בסול זווג כניקכא לעשותה כלי גס‬
‫י היא נ י ס ו י שבה כוי וכמו שלמעלה העלינו‬
‫מיין כן עתה בזווג התחתון ללון צי״כ״ם‬
‫להעלות חחינו בסול פקייוןבבחיימ״ן לזווג‬
‫זה שהוא לעשותה כל ואז נותן לא לרך‬
‫ה י ז ו י בו אל היסוי ינוקבא בחינת ההל״‬
‫גוינלמנ‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ולג *‬
‫הר• מנואי כ* לבחינת ג‪/‬וגג לטשיתה כל•‬
‫צי•! מ״ין לנשמות בלון ומ"; י ל י ן‬
‫ניס נשמות לא״ואי ואח״כ פול כלן ל ז ו ו ג ל ו ן‬
‫ההן הכי מקומית הנז״ ועול־קשי‪ .‬מיש נ נ‬
‫המקומית הלילי שהרוחא שנותן אנא לאימא‬
‫אינו נותן לה אלא ממה שיש נ ו רנן היוחא‬
‫ליהיב לא כנוק אינו נוח! לה אלא ממת‬
‫שיש נו והלא נפ־רושא אתמר שס ננוגת ילש‬
‫שפייה ובשי ר״הק ש‪ 0‬ונספר ע־ ח ש מ״ן ה י‬
‫והכ״מ כי וה כרי״ו נמשןמהיעת יעתיק הל‬
‫מזל החי לליקנא לאריך ומשם למזל הי״ג‬
‫ומשם לרעת אנא ומש‪ 0‬ליסודו וניתנו כען‪1‬ד‬
‫אימא ועושה אותה כלי ואהי ך אימא‬
‫ניתנו ללא ולא כותבו לכיקבא ועושה‪ .‬אותת‬
‫בלי הרי כי לכל אי אנא ולא נמשך אליה©‬
‫‪.‬ממה שלמעלה מהם כמו שנסיר וה הוא י‬
‫המשכת המוחין ינחי׳הוליה לכל אחל ואחד‬
‫ממה שלמעלה ממנו וכמיש שם כספר ע״ח‬
‫בשי הנשירה והכי נמי כתב שם בפי'האד"?‬
‫סמוך ונראה אחר הלשון מש״ל • ולכי אומר‬
‫לי כי אפשר‪,‬שיש הפלש בין היאה ראשונה‬
‫לכחינתדוחיז למעוניות וכין ביאה ראשונה‬
‫לבחינת יוחא לפנימיות וי״מ׳ש מוהרח״ו‪.‬‬
‫ללההכע״חש' מיין פי״כ שיש כיאה *אכול י‬
‫לפנימיות ונ׳אה ראשונה לחיצוניות ואיה‬
‫הבא מיירי נ ז י ע לרוחא לחיצוניות ונק״ח‬
‫מיידי נזווגלרוחא לפנימיית האמנם גס‬
‫זה הוא יוחק ביול שריי לא חילק הר כ לל‬
‫נב'מקימות הלל רק נין זיוג לנחי נתינת‬
‫היוחא לזווג ימוחין להולדה כי ננחי״ה‪/‬ונג‬
‫של נתינת הרוחא אין צירך להעלות מ״ן‬
‫ונזווג לנחינת מוחין להוליה צייך להעלות‬
‫נלןוא״כ כיון שבחינת הרוחא של פנימיות‬
‫אינו בחינת מוחין דהוללה כי אס לעשות‬
‫אותה בלי א״כ מינה שאין צייך לנחייעלזית‬
‫מיין יאי לילה כי א׳‪ $‬כ• גם שם צריך להטלו‬
‫מ״ןא״כ לשמ״ועינן •רבותא עפ• כ• אפילו‬
‫לבחינת הזווגשל נתינת החחאשל פנימיות‬
‫שאינו‬
‫א‬
‫‪#‬‬
‫‪,‬‬
‫׳‪1‬‬
‫י‬
‫נ‬
‫‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫ח‬
‫שטן‬
‫קדש‬
‫משהת‬
‫עיבוי ל כ בענין אלי המוחין של ג״י‬
‫שאימ מוחין של הוללה צייך לרעלות ל ן‬
‫לגילות נלסף על העיבור האי שנעש' הליש‬
‫לנשמות ו ל ש לבחינת מוחין להוללה שצריך‬
‫להמשיך המקיפים של יניקה ולק לגללות‬
‫ל ן משמות ומחת שהרב לל לא הזכיר ל ן‬
‫ונמצא א״כ כי זי השניסשיש כין היניקה‬
‫לנשמות כ• אם למוחין להוללה מינה כי כל‬
‫על סיף ע' שנים ויום אי נחשכין לבחינת‬
‫זווג אקר אינו למוחין של הוליה אי; צריך‬
‫יניקה לפי שנכנסים א? בחי המקפין ליניק'‬
‫*לן לנשמות ואפילו הזווג לבחינת נתינת‬
‫ונחשבים לגללות כיון שגם אן נכנסים לק‬
‫הרו ח א לפנימילומה נס כי כעת לא מצאתי‬
‫לגילית דש עיבור ללמ‪1‬חיןתכףאלב'שני'‬
‫גילוי ככתבי הרב לל שיהיה הפרש בבחינת‬
‫של היניקה לצורך לק לגילות דש עיבור‬
‫מזווג של נתינת הרוחא בין החיצוניות אל‬
‫ב אחר ע׳ שנים דוס א' לצורך ל ר‬
‫הפנימיות ןנעת צ ל ע‬
‫•‬
‫לגדלות כ) ע״ש‬
‫הרי מבואר בדבריו כי בזמן אשר נכנסיי‬
‫אחר לחיפוש מצאתי הגהה‬
‫בלא הלק של מוחין יגלל<ת על׳*‬
‫אחתלמוהרח״ו זלה״הבל ליש‬
‫ש" ה ללב ל ז בסוף הפרק אשר ממנה היה• נקיא זמן היניקה לפי שאז נכנס״יהמקיפין‬
‫של יניקה ואם כן היניקה אשר בחב בבי‬
‫אפשר לעשות הכרעה על בחייהיניקה הלל‬
‫המקומות הכליל היא אחר שנכנסו הלק‬
‫ב ל המקומות הלל אם היא בחי'היניקה‬
‫לגדלות בי ע י י ן נקי זמן היניקה ומה גם‬
‫ממש או אס היא אחר כניסת הלק למוחין‬
‫כי לפייבייוזמן כנילהלק למוחי] לגילו‬
‫לגרלות ולל שןז ונלליל הכרעת לעתי‬
‫הוא בזי שנים אשר כין כ י שנים של היניקה‬
‫בדרושים אלו והוא זהי כי כזמן ה ל שנים‬
‫נלס עי שנים א״כ בהיותו כן עי שנים כבר‬
‫ליניקה מתפשעיס בגופא ללא הפנימיים‬
‫נכנסו בו הלק למוחין דגללנת וליכ כ ל‬
‫למוחין ליניקה ואגלכ המקיפים שהם ל״מ‬
‫המקומות הלל א‪6‬י מלבר אחר היות לא‬
‫יצלם ליניקה הםככנסים יחל עם לק‬
‫ב! ע׳ שנים ובמלל בתחלת הלשון ולל בנה‬
‫לגללות והנועם הוא מוכרח לפי כי א״א‬
‫כלי היניקה התחילו זלן לתקן פרצולעד‬
‫שיכנסו המקיפים יקענות אם לא שככר‬
‫תשלום ע שנים ונגרלו כל צרכם כלאם כן‬
‫נעשו ונוצרו לק למוחין יגללות והס רוציי‬
‫מוכרח כי היניקה אשר אמר אחי כך שס‬
‫ליכנס ואז יוחין את המקיפים ליניקה‬
‫לנחי'זווגניתינת הרוחא ב נ ו ל ה י א אחר‬
‫ליכנס תחלה ושיעשו פנימיים ואחייהם‬
‫אשר כבר נכנסו בלא הלק רמוחין רגילות‬
‫בכנסי' גס הס והוא מעין ליש כסוי הק״ש‬
‫כי היי הוא בן ל שנים אלא שעדין קשה‬
‫כמלת אחי כי אז נכנסים יחי המקיפים‬
‫כלמש״ל ‪.‬־ * •‬
‫ליניקה עם המוחיןילק יגללותאחי שהעלי‬
‫נקום מיהאפלגא כייכולנו לפי‬
‫אמנם‬
‫בסוד ל ן להתעבר בבחי׳צניבור ל אחר‬
‫יבריו לל"להכריע כי היניקה‬
‫שכבר היו לו מוחין פנימיישל יניקה ונמצא‬
‫הנז' ב ל מקומות הלל היא אחר אשי כבר‬
‫כי מקיפים ליניקה ופנימיים י ל ק יגילות‬
‫נכנסו בלא הלק של מוחין יגילות אבל‬
‫נכנסים יחל זה אחר זה בהמשך ז שנים‬
‫האמת אי אפשר להיות הכרעה זו‬
‫לפי‬
‫שלאחר ל שנים של יניקה ואז נשלם ל ל‬
‫ואלרבא יביימוהיח״ו זלה״ה בהגהה הלל‬
‫שניואח״כ נכנסים בו הלי מוחין עצמם‬
‫הם תמוהים וצריכי״עיון בי לליל לכאוית‬
‫של ה ל י כלי שנים אחרים שהוא מה שאנו‬
‫מם הפך מהל מקומות קלל מהל׳ח נשער‬
‫עושים בניכתאכזת המכוער שם‪,‬אין יש‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫והנה‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫מס־יק‬
‫ח‬
‫פי׳‬
‫שיר‬
‫הנשייה פ״ג ומפירש האדר״ז שם כי הרי‬
‫קוים הלשונו' המועתקיילעיל מלימקומו'‬
‫הילל שם כתב ההפרש שיש בין עלית ל י ן‬
‫ללון לטלית נלן לנשמות התחתונים ולל‬
‫בס יש חילוק אחר והוא כי האלם התחתון‬
‫אינו יכול לעלות נשמתו בסול ל ן רק עד‬
‫אחר היותו בן י״ג שנה ויום אחד אמנם ל ו ן‬
‫אינו כן כי הוא והיא יכולין להעלות מ״ן‬
‫אל אביהם מכף אחר ל שנים ויום אחד‬
‫שגילו אבריו ומוחותיו והושלם פרצופו אף‬
‫ע״פ שאינם ראויים להוליי רק שהם שלמים‬
‫לעצמם ולצרכס וטעם היבר הוא כי בין‬
‫הנשמת של תאים וכין הלא שניהם הושלמו‬
‫בפרצופם אחר ל שנים ויום ל ו ב מתחלין‬
‫לעל*ת אמנם נשמת האדם קולם שיגיע אל‬
‫ימול העליון אשי שם הוא מקום העלאת לין‬
‫או ל י י פוגע בגי קל•' הערלה בסול שלש‬
‫שנים יהיה לכס עיליס ונשלם להעלותם‬
‫כשלש שטס שהם בשנת י״ב ויום א יאחר כך‬
‫כשנת הי״ג אז עולה אל היסוי עצמו ואו‬
‫כל פריו קיש הלולים ומשלים להשתלם שם‬
‫כשנה אחתובהשליסו להיות בן י״ג שנים‬
‫־ויום אחל אז הוא מעלה שם לין מבן י״ג‬
‫שנת ויום אי ולא מקולס אך לא תכף אחר‬
‫היותו מבן ל שנים ויום אי שתתחיל לעלות‬
‫אינו פוגע שם ערלה <לו כיאין שם ערלה‬
‫לבוקה כי מאימא ולמעלה א*ן החיצונים‬
‫כאחזיס ונמצא כי תכף פוגע כלהי של‬
‫א ו ל י ונעשים לו מוחין ויכול להוליל משם‬
‫׳והלאה תכף אחי יום אי שלם מהשנה היי‬
‫שכבר התחילו לימס המוחין נלכ הרי‬
‫מ ב ו א י כ י א י ן לאמתחיל לעלות בסוימ״ן‬
‫דק אחי היותו בן ל שנים ויום לולא קוים‬
‫הסך הכרעת מומח״ו זללה שאמר כי‬
‫<אתישתי שכיס ייניקה הואעולהבסולנלן‬
‫לצורך לק ימוחין ינללותואםכלבייוהיה‬
‫הרבול״ה־ה מלמלנו החילוק שיש כין עלית‬
‫‪/‬מ"! ש<;שמנת לעלימ ל י ן ח ל ן נהסיש יוהד‬
‫רלר‬
‫השירים‬
‫גלול כ׳ הנשמות עולות נםיל מיין אחי יייג‬
‫שנם ולון אחר שתישניס אלא ולאי שאין‬
‫לא עולה נסור לין אלא אחר טי שכיס ולא‬
‫קורם וכיון שאינו עולה כסוד מיין קוים‬
‫הע׳ שנים אם כן אין הו"ק ימותין יגדלו)!‬
‫נכנסים בלא רק אחר היותו כן ע״ש ולא‬
‫קורק כי אין הלק למוחיןלגללוינמשכיןעי‬
‫אשי יעלילא בסוינלןבסויעיבור ללמוחין‬
‫ולכן אחי ע׳שנים שעולה כסוי ליןנמשכים‬
‫כו הלק ימוחין יגילות אכל קוים שאימ‬
‫יכול לעלות כסוי לין אינם נמשכים בנ‬
‫הלק ימוחין יגילות הפך יכי* מוהרולנ‬
‫זללה שאמר שבזי שנים שאחר שיי שניגז‬
‫של היניקה נכגסייבלא הו״ק לתוחיןדגללות‬
‫ולפי ;ת חזר היין כי ההכרעה אשר יציננ‬
‫אם היניקה הנל כשני המקומות‬
‫לעשות‬
‫הלל היא יניקה ממש או אם היא אחי אשר‬
‫כ ב י נכנסו הו״קיחגחיןיגילותהיאכהסך‬
‫בי אינה רק יניקה ממש כפשטות הלשונות‬
‫כי הרי היא בהיותו קטן בן ‪.‬נו שנים כי‬
‫נגדי[ לא נכנסו בו הלק למוחין דגילוין‬
‫וזה הברח גלול לא ימוט וכל מה שצימו‬
‫לעיל לומר כי היניקה מ ז י כני מקומות‬
‫הלל בכללה היא היניקה לגללות שהם הלנ(‬
‫למוחין הגדלות שככר נכנסו א״א לומר ב ן‬
‫בי מ י כעי שנים עדין לא נכנסו בו מוחין‬
‫לכילות כלל שגרי לא היה יכול לעלל כשוי‬
‫ל י ן וכנראה מבואר שס ב ל מקומות הלל‬
‫ב• אחל שכתב ענין זה של ה ל שנים יהתחי‪$‬‬
‫לבאר באורך ענין המוחין לכללות ללא‬
‫היאך נמשכים ואחר אשר השלינז ביאוים‬
‫כאב שם כילה שער הנשירה פ״ע ולל והד•‬
‫נשלם פרצוף לא בבחינת פנימיותו והנה‬
‫זה היה ביישנים כנגד התפשטות למוחין‬
‫ואסתצרפסעס ה ל שנים ויום א״ הלל‬
‫שהנה על אן היה נקרא זמן היניקה מ ל ל‬
‫יהיה לו עתה י"ג שנים ?יוס א׳ ובנר הוא‬
‫אום שלם}כל לגר החייב כמצות ואז נקי‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫איש‬
‫שמן‬
‫ח‬
‫הרש‬
‫משחת‬
‫גדולה אכל בהיותו קטן עיין שלא השלים‬
‫איש נמנר מי׳יג שניס ויום א' ולמעלה ו<לכ‬
‫כפיי האלזולל והרי נת איך ז״א כהיותו י*ג שכיס דוס אחי א ל פ שליה נפשו עולה׳‬
‫ב ן טי שניס ויוס א׳ כבר הוא ראוי לכיאה למעלה נכללילה איננ מקלל הארה כמורה‬
‫אמכס היא מקבל הארת מן המוחין שלו‬
‫כי כבר עלה אז בתחלת שנה העשירייבסיד‬
‫מיין ואזמתחילין המוחין ליכנם בו אבל העליונים העתידים לבא לו אחר י״ג שנים‬
‫לעני] היותו איש גמור איננו נקרא עד דום אי ומתם היא‪-‬מקבל עתה קצת הארה‬
‫מועטת שיעןר שיוכל לתקן הכלים עצמן‬
‫היותו כן י״ג שנה ויוסאיכי אז עברו עליו‬
‫ארבע שנים אחרות ונכנסו בו יי מוחין של המוחין זלהגייל ג״י שנו לפי שעיין אין‬
‫שהם כחליל ואן נקרא איש שלם לגמרי כ ל כו יזלא לק שלמים והנה אחי תשלום שתי‬
‫שניס של היניקה בא לו הארה מג מוחין‬
‫ולכן נבאר עתה בחינת הל* מוחין האלו‬
‫עלאיןההס ובאין לו הארת גי מ ח ן ע ל א י ן‬
‫הבאים ביי שנים הנז' שהם מהי שנ־ס ויום‬
‫ההם מלובשים תוך הכלים ללה׳ של א״מ*‬
‫‪.‬‬
‫אתל על י״ג ויום אחד כל ע״ש באורך‬
‫כוי ואחר בך האריך‪ .‬שם בעטן התפשטות‬
‫החס״ים על תשלום ׳י״ג שנים ויו יל יסיים‬
‫מבואר כי אחר ט' שנים מתחילי‬
‫הרי‬
‫ואח״כ הואאישגמור ואז נכנסים בו המוחין‬
‫ליכנס המוחין לגללות בלא ולא‬
‫ק ו י ם הפך הכרעת מוהרח״ו ללהה שאמר העיקריים שלו הראויים להוליד •כוי ועור‬
‫האריך שם בענין הגללת‪.‬החש־י'על תשלום‬
‫כי בזי שטס שאחר הכי שנים של היניקה‬
‫הי״ג שנים ויום אתי וסיים ע‪1‬ל ואחר כ ך‬
‫*כנסים בלא הו״ק למוחין לגללותוא״ת‬
‫יילו המוחין העליונים חלל י ל א ונכנסו‬
‫אלתקשי על מוהרח״ו זלילה תקשי לרישי‬
‫בתוך ל כלים שלהם הנ;' כויענלב‬
‫ה י נ ל ל לסתרי אהללי שהרי בע״ח ש ח״וג‬
‫היי מבואר כי מה שנכנס נלא אחר שת*‬
‫נלגבפירושא אתמר ניאחר השתי שנים‬
‫של היניקה נכנסים בלא המוחין לגללות שנים של היניקה עד היותו ב! י״ג שנים ויום‬
‫אחד אינו דק האית המוחין העתילייליכמ*‬
‫מלובשים ב נ ל י של התמנה פרקים פרקים‬
‫בו בלי לתקן הכלים של המוחין העתידים‬
‫כסלר השנים עד שבהגיעו להיות כן תשעה‬
‫לכא אבל המוחין בעצמם אינם נכנסייעי‬
‫שטם ויום אי כבר נשלמו ליכנס בלא כל‬
‫ה ל יצלם למוחין יגילות של התבונה ונלכ אסר היותו בן י״ג שנים בי כבר נתקנו הכלי'‬
‫של המוחין שלו והארה זו באה מלובשת‬
‫וחריזה‬
‫*‬
‫כשער ההקלמותעלב‬
‫תוך הכלים של הנה״י של אימא ואם כן מיש‬
‫ה פ ך מהב'המקומות הלל שאמר שאחר ה ל‬
‫שטם ויזם ל מתחילי! ליכנס המוחיןלגללל כעי חש׳ חו״ג פ״ג כניסת הפרקים של ט ל י‬
‫לאימא עם המוחין אשר בתוכם מ^חר ב‬
‫בלא •‬
‫שנים של היניקה עד היותו בן תשעה שנים‬
‫הנה לזה אפשר לומר ע ם מה שמצאתי‬
‫ויום אי אינו אלא על הארת המוחין‬
‫כשעיההקממת י״ה שלשה זמניי‬
‫המלוכשת כתוך הכלים ינילי של אימא אשר‬
‫שהיו ללא כל שכתנ שם ווי ל אחי סיום‬
‫הס נכנסים בזמן הזה כלי לתקן הכליסשל‬
‫שתי שנים ליניקה אחר כך התחיל תיקון‬
‫הכלים למוחין משם ואילך על היות לתינוק המוחיןשיהיו מוכנים כלי לקבל את המוחין‬
‫עצמם אשר יבואו בתשלום י״ג שנים ויום א*‬
‫י״ג שטס דוס אחי ועניןתיקון;ה הוא‬
‫באופן זה שנבאר הנה נולע כי האיס כלילת אכל קולם זה אינם באין המוחין נעצמס *‬
‫ונוה) מוןנןת״ש שם באותו פרק כי אחר‬
‫כשהוא ישן נפשו יוצאת ממנו ומקבל הארה‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫ל‬
‫שהשלים‬
‫ח‬
‫פי‬
‫‪1‬‬
‫שיר‬
‫השירים‬
‫;(השלים התפשחות הפרקים עם המוחין על‬
‫תשלום ל שנים דנם אחל נאמר שם בזה‬
‫עתה הוא שלם בכל סלקי‬
‫הלשין והרי‬
‫המוחין בלם במקומם האמתיים כל בחינה‬
‫במקום הראוי לה גלי הנן• כל * אמר‬
‫אחד כך ו ע ל ז אינן ראוי להוליד אס לא‬
‫דרך מקיה אך עיקר ההוליה היא אחר‬
‫כניסת המוחין יכל וילת ימה הלשון אומרת‬
‫אחרננילהמוחין והלא כ ב י נכנסו המוחין‬
‫והוא שלם בכל חלקי המוחין כלם המקומם‬
‫•‬
‫האמידים כל בחייבמקוס הראוי לה‬
‫ל פ האמור איש כי בחייכניסת‬
‫אמנם‬
‫המוחין אשר הזכיר מקולס אינו‬
‫על המוחין בעצמם י ק על הארת המוחין‬
‫המליבשת כנילי לאימא הנננסי' מ ה ה‪/‬מן‬
‫לתקןהכליישל המוחין אבל המוחין בעצמם‬
‫ע י י ן לא נכנסו ונלכ אינו ראוי להוליד ע י‬
‫וכן מבואי‬
‫שיכנסו המוחין נעצמס •‬
‫שס בשעי חלג גלו ומונן ג״כ סיום הלשין‬
‫אשי שם שכתב שם והנה אחי שנעשו כל‬
‫הנחי' הנל של הגילת החםיייהתחתוניס‬
‫שנכנסו על תשלום י״ג שניםויוס אחל נשלמו‬
‫ל י של ל א כנח•'הכלים הראויים לקנל‬
‫המוחין נתוכס ונתקנו כוי ו נ ר י נשלמו ״' ס‬
‫ללא ואילכ נתוכס נכנסו המוחין העליוני׳‬
‫הנלשהם צ לצלם כוי ע״ש כי גס נכאן‬
‫קשה ליש ואחר כך בתוכם נכנסו המוחין‬
‫כל והלא כל המוחיןכברנכנסי על היותו‬
‫בן ל שנים ויום אחד כלש שם ב ל ג •‬
‫אמנם ע״פ האמור הוא מובן בי בחינת‬
‫כניסת המוחין אשר כתב ב ל ג אינו על‬
‫המ‪1‬חין בעצמם רק על האית המוחין‬
‫המלובשת בגילי של אימא הנכנסים בזה‬
‫הזמן כיי לתקן הבלים של המוחין ו כ ל ש‬
‫כאן כתהילת הלשון כי נשלמו ל י ללא‬
‫ננח•׳ הכלים היאויס לקבל המוחין בתוכם‬
‫וא*כ לפי האמור מתיישנים ייושי הרכ‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ן‪$‬רכ ןללה ןאינס סותרים זה את ‪/‬ה ‪!9‬‬
‫רלה‬
‫לעולם קולס ל מ י ס ויוקא׳ אין המוחץ‬
‫בעצמם נככסי׳ כלא יאבל למוהילו זלילה‬
‫שאמר שאחר בי ש;ים של היניקה ע י השעה‬
‫שנים ויום אחד שנכנסין הלק למוחיןיגילל‬
‫קשה ואין לומר כ* ליש בשער ההקימות ב״‬
‫אחר שהי שנים של העיקה נכנסת ההארה‬
‫של המוחיןבי האל זו היא י ל ק של המ\‪0‬ין‬
‫לגילית שהיא נקי הארה לגבי הלר עצמן‬
‫של המוחין שהם נחי המוחי; של המוחין‬
‫ואם כן ל ש שהמוחין נכנסין בי״ג שנים‬
‫ויום ל הס ה ל י של המוחין שהם עיקריל‬
‫המוחין ו ל ש שהארת המוחין היא נענשת‬
‫בשנים אשר אחר ל שכיס של היניקה היא‬
‫על הלק למוח‪/‬־ וכהכרעת מוהיולו ולילה‬
‫שאחי לשנים של היניקה נכנסים ה ל ק‬
‫למוחין דגללות כי זה אי אפשר כי ברי‬
‫מוהילוללהה אזיל ומורה כי להמשכת‬
‫הלק של מוחין לגדלות צריך שיעצה לא‬
‫כסגדנלןכסול עינור ל למוחין והלא ל א‬
‫אינו עולה בסול ל י ן כי א‪ 0‬אחר ל ש נ י ם‬
‫ויום אי וא״ב איך אפשר לומר כי ההארה‬
‫שנים של‬
‫של המוחין הנמשכת אחר ב‬
‫היניקה הם הלק של כילות ני הרי עלין‬
‫אינו יכול לפלות בסול לין כלי להמשיכם‬
‫ולק למוחין לגדלות אינם נמשכים בלתי‬
‫עלית לין ללא אלא מוכרח כי ל ש שהארת‬
‫המוחיןנכנםיס אחר ב' שנים של היניקה‬
‫אינו על בלק למוחין יגילותכיאלו אינם‬
‫יכולים ליכיס ע י אחר ל שניר ויום אחל‬
‫שעולת לא נסור לין אלא הארה בעלל של‬
‫המוחין היא הנכנסת אחי שתי שנים של‬
‫היניקה וקי למוהרח״ו זלילה ועוד י״ל עליו‬
‫כי כיון לאיהו נחית להבין כי ליש ברב‬
‫זלהה כניסת המוחין אחר שתי שנים של‬
‫היניקה שהוא על המוחין עצמשהס נכנס•״‬
‫וכנלאה ל כ מהגהה אחרת שלו הובאה ב ל‬
‫ההקימו' י״ה ונבאר עתה שיעור זמן כניסת‬
‫המוחין אלן לגדלות מוך לא כל וכתב ש<ז‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ילל‬
‫ח שמן‬
‫משחת‬
‫י ולל ונלללר כי העעישמורי לל מנה מספר‬
‫ק י״ג שטם‪.‬ביריית הססייס לבלם הוא לפי‬
‫שעיקר גידול ן״א הוא ל י החסדים שהם‬
‫המים המגילין את האילן והס הגורמי'‬
‫הגדלתו בשיעול י״ג שנים אלו אכל ולאי כי‬
‫ג ם המוחין עממיהם יורדין ונכנסין כסלר‬
‫י״ג שנים הנז' נלכליכ מה היא הכרעה‬
‫זי ומת פעם יש כה לומר כי הו״ק למוחין‬
‫לגילית הם נכנסין בזי שנים שאחר ני שנים‬
‫של היניקה והליראשינות של המוהיינכנכף'‬
‫ביי שטס על תשלום י״ג והלא כל המוחין‬
‫כ ל ם כ ב ר נכנסים ט י חשלום לשניס ויום‬
‫אחדכנלש כשערחו״ג פ״ג וכשיההקימות‬
‫קרש‬
‫י״ג שכיס ויום אחי בי אז נשלמים ליכגס‬
‫ובנח׳' זו ייכר במקומות שאמר שנכנסים‬
‫במוחין בי שנים מם* ויום א ע י •"ג ויום‬
‫אח־ וכנחי' שהרי ראשונות למוחין שהס‬
‫עיקייות המוחין אינם נכנסים כי אם‬
‫בתשלום י״ג שנים ויום ל י ב ו ל י ן א ט לומר‬
‫שאין נכנסים המוחין מהי שנים ויום אחד‬
‫מד תשלום י״ג שנים ויום איכיוןשטיקריות‬
‫המוחין א״נם נכנסים כי אס כתשלום י״ג‬
‫שטס ויום א ונכחייזו י י ב י במקומות שאמר‬
‫שאינם נכנסין בי שניס וצייע‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫לעטןכילפימש״ל נמצא נ י‬
‫ונחזור‬
‫שם אחי ההגהה הלל ט ל כ נהלי שטס ע י‬
‫בחינת הזזוג לבחינת)תינת‬
‫משלום י״ג ויום אי הם להגיילתהחסיייכיי‬
‫הרוחא לא אל המקנא הוא בחיות ל א‬
‫ראשונות ככתיב שס בארוכה יא״כ^למה אמר ‪ .‬נכחינת יניקה או כבחינת יניקה ממש או‬
‫י כי הלק‪.‬לבל הס כננסים על תשלוס תשעה‬
‫אחר שכנר נכנסו נו הלק ימו חין רגילות‬
‫^שגיס ויום אי שלאחר שתי שנים של היניקה‬
‫שה*א נחינת יטקה של גדלות הצי השוה‬
‫'"מאלש^פי דרושי הרב ; ל ל ה היא שנכנס׳‬
‫שנים שהכל הוא מצי אימא כי היטקיהיא‬
‫כל המיורן כלס ןצ״ע‬
‫מהלב האס היונקיאת כנה וגם הו"ק ימוחין‬
‫הן אמת שאפשר לעשית הכרעה קרוכת‬
‫יגזלו הנכנסין בק״ש הס מהצי יצליימוחין‬
‫אל ׳ ; ג י ע ת מוהר חייו זל״הה על שינוי‬
‫לגדלות לאימא וגס נחינת הרוחא אליפי‬
‫אחר הנמצא בירושים אלו של הרב זללה שנמשך מאנא לאימא עכ״ו כאשראימינותן‬
‫כי מלש בשער ההקדמות הלל וכן בשער‬
‫אותו אל לא נקי על שמה לני כי כנר היא‬
‫חייג ל ו ו כ ן בלב לפסח בשער הכוונות‬
‫לקחתו ולכן נחשב משל אימא כמ״שבע״ח שי‬
‫נראה כי אין המוחין נכנסין בלא כי אס‬
‫ל ן פ"׳ ונסייוש אי״רבעטןאןירא יכייא‬
‫נהייתי נ ן י״ג שנים ויום אי ומלש בשער‬
‫ע״ש והנה שורשו של זה הרוחא ננחיי נתינתו‬
‫הנשירה ל ט ונפירוש האיי״ז משמע כי אל הנוקנא הוא מהיםול של לא כמ״ש נשי‬
‫המוחין נכנסים נ ל א נ י ' שנים מ ל‬
‫הכמות י״ו יק״שנעטן כניהו נ י יש צליק‬
‫ויום אחד עד שלוש עשרה ויוס אחי‬
‫תחתון וצליק עליון יוסף הוא צייק העליון‬
‫ולהשייתם־ אפשר לומר כי אחר ל שטם‬
‫שהוא יסול ללכוריהןותן ל י י וצליק התחתון‬
‫ויום לנכנסים הלק של מוחין לגדלות עד הוא ׳סול לנוקהא הניתן מ״ן וגס הוא נקי‬
‫היותו כן י״ג שנים וי<ס א כי אז נכנסים‬
‫צליק אלא שהוא תחתין י ה״ס בנימין הצדיק‬
‫הל ראשונות למוחין יגדלזת בהיותו בןי״ג‬
‫לפיששזישומהזכי כי הנה ההוא רוח ישנק‬
‫שנים ויום אחי ולפי זה בארבע שטם אלו‬
‫בה כעלה בביאה קימאה הנה הוא הוא‬
‫יבולים אנו לומר שנכנסים המוחין ויכולים ולכן גס הוא נקיא צליקוכליאומיו נ ; איש‬
‫אנו לומר שאינם נכנסייכי ככחינ' שנכנסין‬
‫ח׳ כי נמשך מן היתול צדיק עליון הנק חי‬
‫הלק למוחין לגללו'יכולי}אנו ל ו ל שנכנסין‬
‫ונם הוא נקיהיכמוהוצייק תחתוןכייגלשב‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫המוחין מ ל שנים ויום אחל ע י תשלום‬
‫וכלש‬
‫ח פי־‬
‫שיר‬
‫ו מ ל ש ג״ה בשי הפשוקים פרשת וירא כי‬
‫קוים שנתנו לא אליה היה נ ל י ו ס ף כמבואר‬
‫‪,‬אצלינו כי נ ל יוסף עלשםהגכורלשכיסור‬
‫י ל א ואח״כ שנתנו לה בביאה ראשונה אז‬
‫בהיותו בה כיסוי שכה נקרא בנימין כו׳גלש‬
‫ואפשישזו היא כונת הזוהרפישת וישב י ף‬
‫קליי נלא ל א מייתנך כאח לי יא יוסף‬
‫לגבה ישכינתא לאתאחל עמה ואתלבק‬
‫בהלה ותכונת על הרוחא ישנק בה בי הוא‬
‫נמשך מיוסף שלס יסוי י ל א ותמיד הוא‬
‫יבוק טסה וליו אומייללא מי יתגך שתמיי‬
‫תהיה לבוק עמי במו אח סוי יוסף הוא‬
‫היסוי שתמיר הוא יבוק עמי בנח• היוחא‬
‫ואפשר ל כ שזהו רמז רלל‬
‫לשנק בי *‬
‫במלרש מי יתנך כאח באיזה אח הוי אומר‬
‫כיוסף לננימיןשאתבו בלבו כי לכאורה‬
‫א״ל רתללל כיוסף ובנימין כי הרי גס ננימ׳י‬
‫היה אוהב את •וסף וכמ״ש אחי״כאשקך כני‬
‫י אחים שנשקו זה לזה ואלו הם משת ואהרן‬
‫וגם תיבת נלבו יילוך נ ל י ש שודאי שהאמנה‬
‫היא נלנ אלא שכונתם לרמוז האמור כי אח‬
‫הוא נקיא יוסף מקא שהוא היסוד׳ ללא‬
‫דכ־רא שתמנו נמשך הרוחא אשי כהיותו‬
‫כ י ס י י ללא נקיא יוסף ו א ל נ כהיותו כיסוד‬
‫חנוקנא נהפך לשם בנימין נמצא שיוסף‬
‫ה* א האוהב את בנימין והאהבה היתהנלנו‬
‫שהיא‪ .‬הנלקבא הנקי לב וי כי מסיל האהבה‬
‫געשה בחינת בנימין שהוא בבחינת היותו‬
‫‪,‬‬
‫כיסול הנוקבא‬
‫טור נקלים כי הנה ילונן כי בלש ריוצר‬
‫לשחרית נכנסים בלא הלק של צי‬
‫‪.‬יצלם למוחין לגדלות של אימא ומנח אלו‬
‫המוחין יורדים התאילשל לא להיכל היצון‬
‫של בריאה ונעשה שם זווג של נשיקין עם‬
‫הנוקנא אשר עדין היא בבריאה כמ״ש בלה‬
‫יק״ש ולל י ע כי ברכת אהבת עולם רלס‬
‫היכל אהבה והנה היכל אהבה ה״ס החבוק‬
‫והיכל קמו! ילה י^ישוק וקוא כ?י‪3‬ת‬
‫רלו‬
‫השירים‬
‫אמת ויציב ו ל ב י נ ו י ע כי אין נימוק א\א‬
‫אתיכקותא לרוחא ביוחא ואי אפשר זה‬
‫אלא עד שירר לא שבאצילות אל היכל‬
‫הרצון וגס הוא א^נו יבול לירי על שיתוסף‬
‫בו כחמרוחא״ואי ולכן אנומייחיין אמ‬
‫א״ואי בשמע ישראל ואז מאייין כזיון בחינת‬
‫המוחין ואז הוא יורי למטה כנו כל ע״ש •‬
‫עול כתכ שס נ א כי הנהי' של לון אמי‬
‫נמשכו אליקסמן הזווג הנעשה על ירי ק״ש‬
‫מ א״ואי יוךדיןער הנריאה וע״י כן •שנהם‬
‫כה ויכולת לעלות אולכ כעולם האלילות‬
‫ולהזיווג שס ולהיות בי כונתינו היא להמשיך‬
‫המשכות&ו נ נ י י א ה ל ב ן א י ן אנו ממשיכים‬
‫ע י י ן רק המוחין דלק כל ע״ש היי מבוא*•‬
‫כי מכה המשכת המוחין רו״ק נשמע אוריין‬
‫‪ .‬בחי׳ אלו ננריאה ושם בלה נתבאר באויך‬
‫איך יוילים מכל הי״סללא ל^יכל חיצון‬
‫יבייאה ובלח בכונת ח' פעמים אממ‬
‫מ מ א י איך הס יויייס האיות המוחין‬
‫•ללא שנכנסו בו בק״ש להיכל היצוןשהם לי‬
‫שמות יה״ו ולשמות איליה •שילה הדי מוחץ‬
‫והללנוש״ן שלהם ימתקנ‪-‬ין ש‪ 0‬את יעקב‬
‫ורחל וחוזיין ק״בפומזיווגין זווג *נשיקין‬
‫שס בבריאת ללשב ובזוהר וישב הלל אמרו‬
‫אמצאך בחוץ נו גלותא לאיהי בארעא אהרא‬
‫אשקך בגין לאתלבקא רוחא ניוחא גם ‪3‬א‬
‫ינוזו לי אנלג יאנא בארעא אחרא ו י י ו מ‬
‫כי ירי לתה בבריאה חח למחיצתה ש‪*5‬א‬
‫האני' הוא הוא הגלות והגלות הוא הגורם‬
‫ירידתה חוץ לאצ*' ולש בחוץ‪•-‬גו^ליותא^כי‬
‫לכאורה חוץ הוא הפך מ אלא בחח אשי‬
‫בכתוב הוא כחוץ לאצי וכיון שהיא חוק‬
‫לאצייהיא תוך הגלות כי איהי בארעיאחרא‬
‫*‬
‫סול הבריאה שהוא חוץ למחיצתה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫נ מ א למנת הבתוב ממןיק‬
‫‪]/0‬ר{)~}‬
‫אומרה באח לי בכף ה מ ד ו ן‬
‫להללל אח צי ועול אומיה •גם לא יבזו תיכ*‬
‫גם‬
‫ג‬
‫ח‬
‫שמן ) שחת‬
‫נ‪ 0‬איןלו הגנה‪.‬כי לפי הפשגו לקאי על‬
‫הנשיקה שלא יבוזו לה על שהיא נישקתו‬
‫וכנראה ממייש רז״ל ע׳׳ע א״ב הו״לל אשקך‬
‫אמנםהכזנה נ י הנה‬
‫ולא ינחו לי *‬
‫אמדנו בי היוחא ייהיכ אכא לאימא אימא‬
‫נותנז לז״א זהיסוי לז״א כותבו אל הניקכא‬
‫לעשותה בלי והנה מ״י נקי הכינה כנויע‬
‫וז״ש הכלה מ״ יתנך מ״י שהיא הכינה יחנן‬
‫מתן לך כאח לי כמו אותה הכח״ אשי אח‬
‫סוי יוסף ינןול מלך נותן ל׳ כי כו יורי‬
‫היוחא וניתנו לי כן מ״י שהיא י נינה כחיי‬
‫הרוחא אשרנה נזתנו לך וזה עצמי גזים‬
‫כ״ב כי אח שה״ס היסו׳שלך ניתנו לי כי כאשי‬
‫אימא ניתנו ל ך י ו י י הוא ע י הישיל ינותנו‬
‫לי וקנה לגני אימא יפה ניישת אות כי‬
‫הימיון של כאח כי כמו אות׳הכחייאשי אח‬
‫נותן לי כן אימא ניתן לך אמנם לנכי לילה‬
‫שאמרנו וזה מרס בי אח נותנו ל׳ אומרה‬
‫‪9‬א‪ 0‬ללא שייכא כי הימיין הוא לרמוז על‬
‫הבחינה אשר היא מ י נ י ת שאח נותן לה ב•‬
‫הנה בא״ח ל״י הוא ציייף אותיות איח כל״י‬
‫כ• א"‪ 0‬שה״ס היסזי נותן בה אותה הנחי'‬
‫העושה אותה ב׳׳לישהיאכח׳ הרזחא ולבן‬
‫הושמו אותיות א״ח כאמצע אותיות כל״י כי‬
‫‪ !9‬ע״* כניסת א״ח כתוכי‪ .‬נעשית כלי ומליש‬
‫נשי מיישכ״י פי כראשית מ' האותיות אות‬
‫שיכיהנוקנאנקראהלהומנלהנעשת כלי‬
‫נםוי יסיר הנכנס כה צורת יי זעירא כוי‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ע־־ש‬
‫נרמז ומן הזוי ג הזה לעשזתיכלי כחש״ל‬
‫נ‪0‬‬
‫כי זווג זה נטשה אחר חצית לילה‬
‫חה‪ 1‬בא״ח ל"• א״ח כל״יי״ת א״חא־חר‬
‫ח״צויוכ״לי לרמוז האמיר כ׳ אחי חצית הוא‬
‫וחג לעשיית הכלי ולפי שיעור הכחינ מ״י‬
‫שהיא הכינה יתנך אותה הנחי' אשר על‬
‫״יה אח שהיא ׳יסף סיי יייסיי שלך עושה‬
‫אותי כלי וזה הוא כאשר אתה ככחיגת יונק‬
‫שלי אמ״ שה!א אז כ‪/‬מ! היני?'ממש שהיניקה‬
‫‪!3‬וש‬
‫היא מצל האס וכנח שאתה שלם בבחינת‬
‫העיקה אתת עושה ל• כלי משת״כ קולס‬
‫ולכן נא הימן כי ר״ת י״ו צק ש״יי ח״מי הגא‬
‫אי״ש מלש נע״ח ס״ש חלג כ* כהיות ל א‬
‫כן נ״ק לנל אז נקי אי״שאו כזמן שכני‬
‫נכנסו הלק למוחין לכללות הנקי יניקה‬
‫לגדלות שהלק אלו הס מהצי לצלם למוחין‬
‫מילות של אימאלכ נמצא כי לעולם מה‬
‫שאתה עושה לי כלי הוא מכח הכינה הנק*‬
‫נלי ואמי ףלוע כי הלק של גללויהס נולי‬
‫וחלת והשליים הם כמקום החלת ועל כן‬
‫לייקא יונק שלי אמי כי מה שנכנס נו הוא‬
‫עדהחלת מקוסהשייים‬
‫נא הימן על נכון כי י״מ ״*חנך‬
‫ועור‬
‫כ״אהליהוא כ ל י לרמוז כי על‬
‫נח* הכלי מלנרת ונעשה מכח הנינה הנקי‬
‫מ״י נס וית וילת ״"תנ! נ״אח ל״י הגא כיי‬
‫ציית כמספר זוו״ג לי״לה ע״ה לרמוז כי זווג‬
‫זה לעשותה כלי הנה הוא געשה כלילה ו כ נ י‬
‫כתננו כיזווגזה געשה אחר חצות וירו ע כי‬
‫קודם חצות הנא נקיא ליל ואחי חצות אז‬
‫הו א נקרא לילה‬
‫‪,‬‬
‫והכה‬
‫י ל ל כאן נמלרש חזית סמכו‬
‫יונק שלי אמי אל מי יתכך‬
‫נאח לי ובשמות י נ ה ס״ה סמכו יונק שלי‬
‫אמי אל אמצאך כחוץ אשקך ולכן אנחנו‬
‫נפרש יונק שלי אמי לפניו ולאחריו כי‬
‫בתחלה היא אומרת כי כאשר אתה ננחי'‬
‫יונק שיי אמי כי לא נכנסו רק ויק למוחין‬
‫לכילות של אימא נעשה כחי' כאח לי שהוא‬
‫עשית אותי כלי וזהו בלילה וכאשי אילכ‬
‫פעם אחרת אתת ננחינת יונק שיי אמי‬
‫שהוא ביום כק״ש ליוצר נ י גס אז נכנידן‬
‫הלק הצי לצלם למוחין לגדלות של אימא‬
‫אז מכח זה אמצאך בחו־ן כי יורללההארות‬
‫שלך מחוץ לאצילות שהוא כבריאה ואני‬
‫עומדת שם ואמצאך שם כי לכן לא נמשכו‬
‫ל‬
‫רק‬
‫ח ‪3‬י־‬
‫שיר‬
‫י ק לק ימיחין יגילות שה״ם יונק שיי אמי‬
‫יניקה לגללות כלי שירלו האיות אלו שלך‬
‫בכייאה וע״י המשנות האיות אלו שלך‬
‫כבריאה קו״ן לאצילות אשראמצאך שס יש‬
‫ליביתועליותהאחל כי אשקך כי על י י י‬
‫האחת אלו שלך היוייות שם מתקנת אני‬
‫בבחינת פרצוף שלם וחוזרת פ״בפ ונעשה‬
‫כנו בחי' זווג הנשיקין וזהו אשקך ו ע ו י‬
‫תועלת ב בי גס לא יבוזו לי עלמה שאני‬
‫עומל' למעת בבריאה חח ממחיצתי שהוא‬
‫באצילות כי היי גס האיות הי״ס והמוחין‬
‫שלך יוריות שם וכיון שהבחינה שלך ג״כ‬
‫יורדות שם אינו בזיון לי על מה שאני עומית‬
‫שם הדן ממחיצתי כיון שגס אתה שס עמדי‬
‫ואפשר שזו היא כונת הזוהר שאמר גם לא‬
‫יבוזו לי אע״גדאנא בארעא אחרא כלומר‬
‫בי כבזיון היה על היותה עומית בארעא‬
‫אחרא שהוא בבריאה אבל כאשר אמצאך‬
‫שם לא יבוזו לי אע״ג שאני עימית שס ואף‬
‫ע ל ג נ שהנשיקין כנעשים כבריאה הס עם‬
‫יעקנ עכ״ז כיון שההארות אשר יולדות‬
‫ממוחין של לא הס מתלבשות ניעקנ נחשב‬
‫כאילו הזווג הוא פס ז׳א ע״לשכתל ככונת‬
‫חזרת שחרית לשבת שכיון שיעקנמלניש‬
‫האור ל‪/‬״א כחשנ אותו הזיוג כאילו הוא‬
‫הלון ממש עיש‬
‫ז‬
‫בגלחשער חיצוניות ופינמיו'‬
‫פ״ז כתנ ד ע ני נהיותםאנ״א‬
‫נזיווגו כי עלו למעלה בחיקאוא״י וחזרו‬
‫שם פנ״פ גאז נתן נההרוחא דשביקכגווה‬
‫נביאה קימאהכו' ושםבס״ל פירש ענין‬
‫זווג אב״אכי הענין הוא כי א ז ע ו ל י ן ע ד‬
‫אוא״יומלבנךם אותם ונעשים להם אוא״י‬
‫ננחי' פנימיות ואז נשלמים והם חוזיים‬
‫פנ״פ ומזדווגים אך נערך שאינו פנימיות‬
‫שלהם נקרא זווג אב״א ע״כ ונשער מ״ן‬
‫‪<3‬ל• נתכ לכ חייל גי קנן ‪"/‬א נותןהי״״ו‬
‫דלו‬
‫השירים‬
‫לעשותה כלי כסוד זווג אנ״א י״ל אחד‬
‫שנכסיו ועלו כחיק אבא ואימא כגיל עיש‬
‫מאל כי זה מיקי פ זווג אכ״א ואז נזיווגו‬
‫ועושה אותה כלי ע״יכ‬
‫כימ״שכנ״ל טייב מאד כל הוא‬
‫ונעל״י‬
‫עלמ״ש שםנשערמ״ןפ״א כישם‬
‫כתב נז״ל וכור כלל זה לכל המקומות בגזי‬
‫זווג אכ א שאין הענץ כפשוטו אלא ע״י‬
‫הנז' כוי ולכן כדי להזיווג צריכה היא‬
‫לעלות עס ז״א למעלה נאוא״י והיא מעלה‬
‫מיין לאימא ומזדווגין יחל כוי ע״ש ולפי זה‬
‫נין ממה שנתן הכלל לכל‬
‫מפואר יוצא‬
‫המקומות שנ‪ /‬זווג אנ״א ובין ממה שנפרק‬
‫עשירי• כהיותו מינר בעני( עשית הכלי‬
‫שהוא כסולזווגאנ״א הראה לנו מ״ש כפ״א‬
‫כאומרו גנ״לע״ש מאל כו״ כי כנחי' זווג‬
‫זה שהוא לעשותה כלי שאז הםעולייכמקני‬
‫אןאיי הנה לנחייזוונ זה הנןקימעלהמ״ן‬
‫של אימא ובן נשער העקוליס פיח כתב‬
‫סתס ח״ל זווג אנ״א אינו כפשוחו רק דע‬
‫שהזווג הוא שהזכרמוייי מ״ןוהנזקימעלה‬
‫מיין של הכירוריס וכשהם עדיןאב״א אין‬
‫נה עדין כחלנרר מיין ואין כיסוד שלה‬
‫מיין להעלות ואס כן איך יהיה זווג ועל כ ן‬
‫עולי! ז״ו ן במקום אואייי ואז היא מעלה מיין‬
‫עצמן רבעה והוא מוריד מ״ר כי שם‬
‫חוזיים פב״פ ובהיותי למעה אין להם תיקון‬
‫גמוי להיותם עזמיים פ״בפ מחמת הקלי'‬
‫כוי ולכן עזלין ונכללים עד חוא״י וחוזיים‬
‫שם פ״נפ ואז מזיווגין על ידי מיין לכינה‬
‫עצמה שלוקחתס היא כיסוי שלה ומעלה‬
‫אותם כסוי מ״ן ואחי שיגמוי תיקונם‬
‫ננחי׳ פ״בפ ףכולין להיותם במקומם למעת‬
‫פ״בפ אז יש בה יכולת לעלות מיין שלה כוי‬
‫ע״ש‬
‫היי שכתנ סתם כי לבחינת זווג לאב״א‬
‫חנוק״ מעלה מיין של הבינה ומת‬
‫ג ם ^ ט ה ס ע ם שאתי שאין להם תיקו ן גמור‬
‫בי‬
‫א‬
‫‪, ,‬‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫דו‬
‫משחת‬
‫שמן‬
‫ל!דש‬
‫דכי אחר וגגה״גס כי עתיק כקרא הביגפ‬
‫ג* מיי עשית הצלי י\וא התחלת התיקון‬
‫כנלש נכיוית פהויהקעית מביא המר חיוי‬
‫בנודע ועדין אין להם תיקון ג‪$‬ןו*י ואס כ ן‬
‫עתיק וא״כ יין היקח הנאמר כאן הימן‬
‫מין נה ע י י ן כח לברר ל ן ואם כן צריכה‬
‫הוא על הגבורות ישל נלן אשר כיסוד של‬
‫^יאלעלזת ל י ן לבינה‪.‬כי הרי אין כיסוי‬
‫הנינה ש ל ס יין ‪$‬ןהוא מרוקח ממותק עם‬
‫הנזק׳ צלן‪£‬לת ־‬
‫ההסדים שלה והנה הראל׳ע זללה פייש‬
‫לכאורה קי ממש״לבל״ח לתיקון‬
‫^ ‪6‬‬
‫כי תי ו של תלמיניהוןרעל האס כי היא‬
‫הלילה שכתב הי כמו שלמעלה‬
‫מלמית אותי א ץ אשקך מיץ הרקה כל‬
‫כפסיק שמע העלינו נלןלאוא״י לזווגם כן‬
‫‪.‬‬
‫עתה נכש‪:‬מלו שהוא וזוזג התחתון לזו״ן‬
‫בואיצו אל כונת הכתוב נדק‪5‬ק‬
‫וקודם‬
‫שייכים אנו להעלות יו חינו בסול פקיון‬
‫דקדוק קל על מה• שאמרה אשקך‬
‫כ י ח לין לזווג זה לעשותה כלי כוי ליש‬
‫מיין הרקח מעשיירנןוני כי לכאורה הול״ל‬
‫וא״כ היי יש ביסוד הנול ה ל ן שלה שהם‬
‫מיין הרקה ומעשית רמוני כי הרי הס ל‬
‫היוח־ן הץיפקייס שם ו אי כ מה צורך יש‬
‫־משקים חלוקים זה מזה ומילא קא אמדה‬
‫‪6‬תקח ה מ ל הלין של הנינה לבחינת זה‬
‫ומ ע ס* ש משמע שא־! השקאה זו אשי היא‬
‫ה ז ו ‪ 1‬ג ‪ 1‬א פ ש ד נ י לעולם צריכת היא לקחת‬
‫מינית היא נכהי' זמן אחי שוה רק נבח״'‬
‫ל ן ש ל ה נ י כ ? כיון'ש;וא זווג א כ״א כמו‬
‫חלוקות חמבים חלזקייכי השקאת יין הרקק‬
‫״*בלל שנתן כי ככל מקום שצל זווג אלא‬
‫הוא בכחיי זמן אח־ והשקאת עסיס רמוני‬
‫הנו קנא לוקחת הלין של הנינה ופעולת‬
‫הוא בנהי' זמן אחר‬
‫הרוחין המופקיים שם היא לעורר את הכלן‬
‫מ‪$‬ל? של הנ־כה שלקח? הכוקל בישול שלה‬
‫כבוא אל כונת הכתוג‬
‫ונא ש;ר*ח־ןהם מ ל ן רק מעוררין את‬
‫אנהגך אניאך כן והיא כי‬
‫מכלן אבל לעולס ה ל ן הס של הנינה העול‬
‫אמי* אומיה מייתנך כאח לי יזנק שיי‬
‫מכל האמור כי לכחי' הןווג לעשות אותת‬
‫אמי שתנוכה כיאחראשר קבל הוא הלק‬
‫כלי צייכין־וו״ן לעלותולהלגישאת אורלי‬
‫למוחין רגילות של אימא שהיא בחי היניקי‬
‫ונעשים או״אי כנחי׳ פנימיות להם והנוק'‬
‫רגילות אז ניתן לה את הרוחא לעשו יאותת‬
‫לוקחת ה ל ן של הכינה והיא מעלה אותם‬
‫כלי אם כן תפול רחיקיה כ״ הרי‬
‫גגמייי לין גאזמזחוג עמה לא ונותן בה‬
‫נתינת הרוחא לה א*נו אלא ליי זווג ו^ם‬
‫‪£‬ת הרוחא ועושה אותת כלי והנה יין נ ל‬
‫עיין לא נמשכו יק הלק למוחין לגילית‬
‫מכלן גבויו‪-‬ת ומיקר כנוי זה ביסוד הנינה‬
‫א״כ עיין אנסה עומיים אלא ו ל ב איך‬
‫יין המשומר כ ל ש נספר ל י ן והמתרגם‬
‫אפשר להיותהזווג כי הלא אין ‪/‬וזג אלא‬
‫מריגם יין הרקח חמר עתיק וכן לעיל ב ל‬
‫פכ״פ ועור כיון שעלין אין לצל תיקון גחוי‬
‫‪1‬ח‪:‬ך כיין העונ תרגם גס כן חסי עתיק‬
‫אין ל׳ לין לעלות ואין נחינת הזווג נעשה‬
‫‪3‬שם נדרך הראשון פירשנו כיין המיה על‬
‫כלתי עלית ל ן לוה אומית אנהגך אביאך‬
‫הגב ן רות אשר ביסוד הנינה אשר הס‬
‫כלומד כי לנחייזווג זה לעשות אותי כל*‬
‫מתמתקות עם החסדים שלה עצמה אשר‬
‫וגס לך אנהגך‬
‫אצי עולה למקום אימא‬
‫ביסוד שלה ושזו היא כוכת רלל שאמרו שס‬
‫אביאך אל בית אהיכ* אתה תעלה ותלביש‬
‫כיין העיב קונליעון שהוא ייןממומק על יל;‬
‫לאבא‬
‫נ‬
‫י‬
‫‪,,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫השירים‬
‫*אבאהיתמ כי״מא״ל גליתר״תא״נ • כי‬
‫לכן לא אמרה לנית ואני מלפשת לאמי‬
‫שהיא אימא ו ע ו ר כ י ייזע כיי טלית ; ו של‬
‫־ןלן כמקום אואיי היא כמקים •של* ת והם‬
‫׳נקי נינה הכללית שהיא נחיל אימא מ* ל‬
‫כ ן בא הרמז כ* אם ממלא מינות כ"*ת‬
‫א ל י בי״ת ילל חי״ו א ל ף ל ם י ל י המה‬
‫יעלו בגי' אלף ל י ן ועם ל ו ב אותיותיהם‬
‫י ^ ל ו א ל ף ג ל ו זום רליז ו ל ן מספר תינוי‬
‫*שילל אב״א ותכייונה עם הגי תימת וזהו‬
‫אלני״תא״מי אל ישד׳יאל שלא ותכולה‬
‫וכיון שעלינו שם למעלה ולבשנו אל א ו ל י‬
‫הס נעשים לנו נבחי' מימיזת ושם אנחנו‬
‫החריס פ ל פ ואע״פ שהיא אינה כמעלה‬
‫עליז מאחר שהעל*? אינה א‪5‬א‬
‫‪!6‬מו‬
‫•‪$‬צו‪1‬כיה ולידקוגה כליי ילתת לה בחייהר^־א‬
‫כלי לעשות אותה בלי הרי נחשב כאילו‬
‫היא עצמה היא המעלה אותו ועל הן‬
‫‪#‬מרה אנהגך אביאך ומכיון שאני מגבשת‬
‫את אימא־אע״פ• שאין ליכהינת ל!ן משל*‬
‫ע ם כל זה היאי^מלנ״ מלמלת איות• חיך‬
‫אשי(! מיין •הרקח שלם כחינת־ייה״ןהנק'‬
‫־יין הירקמשהם הלי; לאימא שילם גבורות‬
‫מתוקות יין־מרוקח חמי עתיק ש יי־ יא הבינה‬
‫מ ק י א עתיקרלקי״ת א״שקך ל י ץ ן הר״לח‬
‫הוא א ל ה ועול רמז כיתמליתיכ־ת היקיח‬
‫כזה ל ה רי״ש קל־ף־סי״ת יעלה נגי א ל ף‬
‫ק ל ל כמספר תיבות הניס ה״ס גנלחת•‬
‫ליל הלינה בייוק וזהו אשקך גיץהרקח‬
‫אשקך מיין הלה ל ‪ 8‬ג נ ל י ו ת ל ל הבילה‬
‫כ* אני לוקחי נחי'הלין שלה ומעלה אותם‬
‫כבחי׳מלן אליך ביי שיהיה בחינת הזוווג‬
‫?כיון שהם נחי׳ הלין שלה נמצא שהיא היא‬
‫המלמית אותי איך אשקך גדין הרקת שילם‬
‫הלין אשר אני מעלה כלי לעורר לך אל‬
‫בחינת הזווג כ״ הס שלה וזהו לוקא בבוע׳*‬
‫‪1‬הג זה שהיא הבחינה הראשוני אשר אמיתי‬
‫מי יתכן כאס לי שמא‪ ,‬כסינת מ ו ו ג ‪3‬ר‬
‫י‬
‫רלח‬
‫לעשות אותי כלי נ י בבחינת ׳זזגזג זה&גי‬
‫מעלה הלין •של הנינה אמנם ננחי הנ‬
‫אמיתי אמצאך בחח אשקך שהוא על בחי‬
‫הזווג של הנשיקיןאשדאנו עושי‪<$‬נריאה‬
‫שם אליפ שעדין אין נכו תיקון גמור ע ל ן‬
‫המ״ן אשר אני מעלה לכחי' אותו הןווג‬
‫הוא מעסיס שהוא יין מתוק כ ל ש רליילל!‬
‫הלימוני מקא ‪£‬הםסוי עעיא דגנודמן‬
‫שלי כ׳ אותם־ מ ל ן הם משלי מקאיולץק ״‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫א ו יאמי מי יחנך כאח לי כאופן‬
‫)כ(‬
‫אחר קרונ אל האמור לפרש‬
‫שני נתונים הבאים כאמי הכל כסולק״ש‬
‫של שח‪1*1‬תתאוק ה נ אנהגך אביאך מפרש‬
‫ה פ ס י ק ת א ' כ א ו תנא והדר מפרש ?הענין‬
‫כיהכהנולע וכילש לעיל׳ כי א*חד נקי ל ו ן‬
‫את ל א ל י נ ו ק ונתחלה אנו צריכים ל״חרס‬
‫שיהיו נסור א ל ד ואגלה עולים נ ס י ד י ל ן ן!‬
‫הנינה והעניק י י ת י מנואד כי הנה כקחלה‬
‫הנוח נ‪ :‬א היא פ ו מ י ת הנריאה ותחלה אנו‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫מ ע ל ם אותה לתצייורדיחליס אותה עם ל א‬
‫;‬
‫ונעשים א ל י ואה״כ ע* לין נ סו י ל(••'לד{־׳ ל‬
‫וי?זי•יוני; ולוא* וליי זה מולירי! המוחין‬
‫־וכהשכ״ן בלא הלק של צי דצלס למוחין‬
‫וכילות של אימא הנקי יניקה דגי־לוחואחר‬
‫כ ך ה מ ק נ א • ו י י ת כבריאה ונמשכ׳ות‪-‬האיות‬
‫המוחין אל הבריאה מתקנת שם הנולכנח׳'‬
‫פרצוף שלם ונעשה שם נחי' המוזג•דנשיקץ"‬
‫ועל כן לא נמשכו בלש רק הלק למוחין‬
‫דגללות כ י י שיריו דומשכו הארות המוחין‬
‫והנה עולם הבריאה‬
‫בבריאה כמלל •‬
‫הוא בסוד הכינה כסוי אימא עלאה מקננא‬
‫בכיסייא ונתיקונין קמ״ג אמרו לימודי ל‬
‫תרץ שפמן וכן נמהר פינחס יר ן־נלא־‬
‫בי״מ בדיןעמויא לאמצעית! אתחני נהיה‬
‫ב ח י י נ ו ינשיקין־ישפוון לאינון נצח והוי‬
‫ללשין איהוצליק כינוהו לשוןלמוליינההוא‬
‫מנא וישק יעקנ לרחל כן ע״׳ש • ‪-‬נהנה‬
‫‪4‬‬
‫ן‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫'י]‬
‫ח‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫יין היקא כתנ ישיי לל נסכים וכןהיאב״ע‬
‫!״לכתב ניסוך היין ולפי ליכנו בי הנה‬
‫כתבנו לעיל בפסוק וחכך כיין המו ב כי‬
‫החיוב אשר ככל פרצוף הס בבחינת ר כ ל ן‬
‫וכך הוא בפרצוף הנוקבא והם החך והגיון‬
‫ותסמזיווגיס ואז החכמה שהוא החך נותן‬
‫<‪1‬יפת ללי והבינה שהוא הגרון נותן שיפת‬
‫ו ל ן והם תרין רוחין והבלים והס נכללים‬
‫ונעשים חלרוחא שהוא תולית הוחג ההוא‬
‫וזה נעשה כתחלה בח״וכ י ל א וח״וכ דבוק•‬
‫ואולכ חוזי• ן לוןונזשקין זה לזה כי מזלוזג‬
‫הפת ילא עס הפה של המק ו‪/‬״א מוציא‬
‫מפיו ההוא יוחא לנשיקת ליליה הכלול‬
‫מתרין ריחין והם מ״ר וניתנו כפה של הנוק‬
‫והנוקבא מוציאה מפיה ההוא רוחא לנשיקה‬
‫זילה הכלול מתרין רוחין והם מיין וניתנו‬
‫כפיו של ל א ופשט הוא כי כאשר החכמת‬
‫של הנוקכא מזיווג ומוריי טיפת כלל אל‬
‫הכינישלה שהוא הגיון ודאי כי אז מתמתקין‬
‫הגבורות אשר בגחן שלה שהם המ״ן כנולע‬
‫כי כל כחיי ‪/‬ווג סולו הוא מיחוק הגבורות‬
‫ועל כן קרא אל ההבל והרוחא של הנשיקה‬
‫אשד כסה הנוקבא הנמעך מחכמה שלה יין‬
‫*;טוב כי לפי האמת הוא בחינת גבורות מיין‬
‫שסולם יין אבל כיון שלגבי הבינה שלה הוא‬
‫כבחינת נללשסולס חסליס קרא אותם עלב‬
‫ולכן נק יין הטוב ע״שב ונמצא בי הרוחא‬
‫ינשיקה אשר בפה הגוקבא הבלול מתרין‬
‫יוחין אשד אח״כ היא נותנו בפה הזכר‬
‫ג כ ר הוא גסוך ומתוק אפילו חלק הנינה‬
‫אשד נ ו אלא בי באשר ניתנו בפה של הזכר‬
‫לגבי הזכר נקי כלו מין אפילו חלק החכמה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫שבו אכל לעולם בבחינתו היא נסוך וממותק‬
‫וזהו יין הרקת הנאמר כאן כי הוא יין‬
‫מרוק ממסך וממותק ושס כתבני ל כ מאמר‬
‫י ל ל כמליש שאמרו כיין העיב חמר עתיק‬
‫ופירשנו שם שהכינה כי עתיק נקי החכמה‬
‫‪,‬‬
‫אשר נ פ י * י וכיון שקטיה' ו ל י י אשר כרוחי‬
‫קרש‬
‫של הנשיקה הוא נמשך מהחכמה לכן אמי?‬
‫שהוא המי עתיק וככר כתנכו לעיל כי‬
‫המתרגם תרגם כאן חמי עתיק על מיין‬
‫היקח וכן תרגם שס כ ״ ן הטי נ חמר עתיק‬
‫נמצא כי יין הטוב ויין היקח שניהם ל נ י א*‬
‫והכינה על שהואנמשך מן ה המל שב פרצוף‬
‫ואנלפיכיהיוחא משיק הוא כלולמתיין‬
‫יוחין כי יש נ ו ג ס חלק מן הכינה עכ״ו‬
‫במקוס דוכיא נוקכא לא סליק נשמא *‬
‫והנה ימו נים נק התרין עסיין של חלב‬
‫כמ״ש כספר מיין ד מ ע כי כנוקנא לא יש‬
‫יק עטרא לגבורות והיא נחינת ימ!ן אחד‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫נכוא אל הכונה ונלקיק‬
‫מ‪]/‬תה‬
‫תחלה אזמרה אנהגך אביאך‬
‫כי לכאורה הם שני הפכיות כי כנהגה היא‬
‫הסך הנאה כי הנה הנהגה היא שמנהיג‬
‫אותו ממקום עמידתו להלאה והבאה היא‬
‫שמביא אותו מהמקום אשרעומי אצלה י־‬
‫אמנם ע״סי לרכנו א״ש כי הנה נמחל ה היא‬
‫מנהיגו ממקום ממילתו ולהנאה ואחר כך‬
‫מביאו אצלה ו‪ /‬ש מי יחנך שתהיה בא״ח לי‬
‫בי אני בבחי' יי ואתה נבח׳ א״ח ושתהיה‬
‫הבחינה שלך נא״ח מחוברת לי שאני׳ יי‬
‫ונהיה אח״ר וכאשר אנחנו מיןחלים בבתי*‬
‫אילי זה מרם שתהיה אתה בנתינת יונק‬
‫שלי אמי כ• נמשכים גן• הלק נהי * וחלת‬
‫ימו חין יגילות של אימא הנקי יניקת של‬
‫גללותוגסזהגוים כי אמצאך בחוץ שאמצא‬
‫ההארוישלך בחק ממקומך כי כאשי נמשכי]‬
‫בך הלק למוחין רגילות נמשכות האחתיך‬
‫לחוץ כי לכן לא נמשכו רק לק למוחין ש‪5‬‬
‫גילות כ י י שיימשכו האיותיך לחוץ ואני‪-‬‬
‫אמצאך שם כי אני עומדת שם ושם אשקך‬
‫כי נעשה שם זווג של נשיקין וגס לא יב*זו‬
‫לי על מה שאני עומלת שס כיון שגם ההאיוי‬
‫שלך שם נמצאו ושם היו עמלי ועתה היא‬
‫משיש* איך גלי התייתלם בבחינת‪ -‬אק״ד‬
‫י‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫נטשה‬
‫ח פי•‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫נעשה הוא בבחינת יונק שיי אמי וגס ליש‬
‫אמצאך בחרן באיזה מקום הוא וגם אומיה‬
‫אשקך שאליבא הוילל תנשקני או נתנשק ועל‬
‫זתאמיה אנהגן אביאך אל בית אתי כ•‬
‫אל בית אמי קאי לאנהגך ולאביאך כל אחל‬
‫כפי מציאות בחינתו וכאילו אמרה אנהגך‬
‫אל בית אמי אביאך אל בית אמי והענין בי‬
‫כאשר אנו מתייחדים להיות בבחינה א ל ד‬
‫וכמו שאמיתי מי יתנך כא״ח לי אז אנהגך‬
‫מן המקום אשר אתה ע!מל שם והלאה אל‬
‫בית אמי שהיא הביכה בי אמ עולים נכח*‬
‫לין אל הנינימשא״כ קולם כ• אין אנו יכילין‬
‫לעלות שם על שנתייחד להיות בבחייאליר‬
‫ולזה אמיתי מי יתנך כלומר מי יגרוילכעלו'‬
‫‪.‬אותי מעולם הבריאה ואז יתנך כליח לי‬
‫'שנתייחד בבחי׳ א ל ד ‪1‬א! אנהגך אל בית‬
‫אמי שהיא הבינה בבקי ל י ן ואז על ילי‬
‫עלייתנו שם בסוד מ״ן אנחנו גורמים הזווג‬
‫אל אוא״י הנימזיס בי״ת ל ל בי״ת גלב‬
‫הוא אנא ואמי היא אימא וכליזווגם הס‬
‫מוליד״'המוחין ונעשית אתה ננחי' יונק שי•‬
‫אמי כי נכנסין נך הו״ק נילי וחלל ימוחין‬
‫יגילו' של אימא הנק'•ניקה של גדלות וזהו‬
‫נתחלה אנהגך ואחי כך באשי אני חוזית‬
‫אל עולם הנייאה אחר עליית ה ל ן אז‬
‫אביאך אל בית אימא כ• אביא ההאמתשלך‬
‫אלבית אמ• שהיא הבייאה בסול אימא‬
‫מקננאבכינדיא כיאנייעימית שם וגס לך‬
‫אביאך שסאשיןת הוא המקויאתי אמייתי‬
‫אמצאך בי>־ן שהיא יזוז לעולם האצילות‬
‫ואכלת שהיא אינה המנהיג אותו והמביא‬
‫אותו כי אס המנהיג הס הצייקיס אשר‬
‫הס המעלים אותם בסוד לין אל הבינה‬
‫וההארות היוייות למעה בבדיל הם נמשכו‬
‫או מאליהם או ע״יכונת לצדיקים גס בן‬
‫ע ל ז כיון שהוא אינו •כול לעלות כסוי‬
‫לין אל הבינה אס לא מתייחד עמה תחלה‬
‫נמצא כאילו היא המנהיג אותו להעלות‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫מ"! ועל ‪3‬ן ?מרה אנהגך ןכןשכחי׳ קתאח[‬
‫רלמ‬
‫שלו איגם יורדות אל עולס הבריאה כי אם‬
‫לתקן אותה כדי שליי זה הובל היא א ל כ‬
‫לעלות אל עולם האצילות נחשב באילוהיא‬
‫המביאה אותו ועל כן אמרה אביאך ואז‬
‫כאשר נמשכו הבארות שלךחל עזלס חבריו*‬
‫אשר אני שם אן מלמדני אתה תשפיע לי‬
‫י בבחינת למולי ל תרין שפוון שליש !וזג‬
‫של הנשיקין אשרהוא ע״יהשפתים נעשה‬
‫וכיון שכבחייזזוגהנשיקין הזכר הוא הקודם‬
‫לנשק את הנוקכא ותשפיע בה היוחא של‬
‫הנשיקה אשר בפיו ואחר כך הנוינאהיא‬
‫נושקת את הזכר ונותנת לו אמ כרוחא של‬
‫הנשיקה אשר כפיה לכן כתחלה אתת‬
‫תלממי ושתשפיע לי הרגחא של הנשיקה‬
‫אשר בפיך ואתר כך גם אני אשקך‬
‫מייןהרקח שאני נושק אותך ואז גס אני‬
‫משקה אותך מיין הרקח שהוא בחיי הינחא‬
‫דנשיקה אשר בפי שהוא ייןמיוקחמנוסך‬
‫וממותק אשי אני משקה אותו בפיך כ•‬
‫לםעס זה אמרתי בחתלה אשקף שהוא כמו‬
‫אשקך אותיות דיין כדין ״ ' )הנא לימון‬
‫היותר חלוש כ• תמיד הנוקכא היא‬
‫״‬
‫מקבלת מן הזכר אבל בבחינה זזשלזווכ‬
‫הנשיקיןגםאני אשקף ולבן רמזתי מה‬
‫שהוא י ו ת ר ח ד ! ל נאומריאשקף שרצוני‬
‫לועי אשקף כי הא בהא ^ תליא ‪•3‬‬
‫‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫; ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫" ל י י הנישוק היא ההשקאה‬
‫ר ל י ל ל פייש מעסיס יין מתוק‬
‫והנה‬
‫ולפי לרבנו הכונה היאכיאף על‬
‫פי שאמרתי שאני משקה אותך מיץ הרקת‬
‫שהוא יין מרוקח וממותק אין הבונה כ•‬
‫הוא ממותק ליי י כ י אחר רק מעסי׳ ימיני‬
‫מאותו יין מתוק של בחיי רמוני שהוא עטד"‬
‫של גבירות אשר בי שהוא בחיי רימון אמי‬
‫אשר ביאלא לפי שהוא נמשך מן״החנמיז‬
‫שלי שהיא בחינת זכר הוא שהוא מתוק הבל‬
‫לעולם הוא בחינת יין לבר שהוא בחיי מיין‬
‫גנורות כי ה ד אין נמצא בי כי אס י מ נ י‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫א‬
‫בחינת‬
‫ח‬
‫שחת‬
‫שמן‬
‫גחיצתרפחיאשל ניירות כלכל אלא כי‬
‫לגני דילי הזא י‪-‬נחינת עשית יין מתוק יין‬
‫הרקח חמר עתיק כי הוא נמשך מהח‪:‬מה‬
‫בחי עתיק שלי‬
‫•אמר מ• יחנך" כאח לי כוי‬
‫אל‬
‫)ג(‬
‫בהקייית״ש בעיית שי ^עקוי'‬
‫נ ל ה ו ל ת כ • המוחין של בחינת חיה אשר‬
‫בלא הבאהימתחכל הס הגורמים אל זווג‬
‫של ל א להוציא נשמות והס בחינת פנים כי‬
‫יגא וכר והמוחין של לא מצי אימא הנקי‬
‫נשמה הםעייין אחור ונקי נקנה ועומ״יס‬
‫ו ל ן א״נא לפי שהם בחיי דינים וכיי שלא‬
‫•היה אחיזה אל הקלי' כאחוריים לכן הס‬
‫יבוקיכ יחי אנ״א אך בבוא החיה הפנימי*‬
‫אן ת׳ ן י;קלישות‪.‬יכולין ליאחן אפילו‬
‫כאחוריים ה־הם כי אור החיה מאירה על‬
‫‪£‬ם וחזןרים פי׳בפ ומזדווגים וכל ע״ש־‪:‬‬
‫חיצונים ופנימיות ל י י כתב‬
‫ובשער‬
‫ב• המוחין הנמש^ין לזלןימצד‬
‫הנינה מסמנחי' של שסכין והוא בחינת‬
‫?;חיצוניות ודין ועל כן הם עומדים אכ א‬
‫!זך הפנימיות נמשך מהשם נלה שה!א‬
‫מהחכמה ושם בפי? כתנ כי זווג נ הגיפו'‬
‫ז^לו לפנימיות שלזלן הנמשכים מהשם‬
‫ליה נ ל נשיקין רוחא בחחא כי בערך‬
‫החיצוניות נקי הפנימיות נשיקין רוחא‬
‫ב ר ו ל בי שם גלה הוא רוח וכוי ע ל ב‬
‫הבונות ל ה של נפילת אפ‪:‬ס‬
‫ובשער‪-‬‬
‫בתכ וסול נשיקיןללת ומלכות‬
‫יוחא בחחא הוא *התעלמות הגוף העלבון‬
‫וניהול הנתליןמ שהם הקלי' כיישיתיבקו‬
‫א‪ /‬רוהא בחחא ולא יהיה להס מעכנ וכוי‬
‫‪. .‬‬
‫ע״שנ‬
‫כי מה שאמר התעלמות הגוף‬
‫ולעיין‬
‫העליון הכינה היא על הגוף‬
‫החיצון כי כיון שהוא חיצוניות ודיןיכולין‬
‫הקליפות להתאמן י" שם וכלי שיהיה כחיי‬
‫ןווג הנזיקין נלא יהיק אחיד! אל הקליפות‬
‫י‬
‫ח‬
‫ז‬
‫הרש‬
‫מתעלס הטף •החיצון כמי שאינו ומתכנן^‬
‫את־זוס בו ו‪:‬אילו זלןמויוונים פנימיות‬
‫ב פ נ י מ ל רוחא ברי לכוחו ז לכלילכנלען‬
‫כליך‪.‬אפשר‬
‫נקרים ל ש בכלחלל‪/‬יס<לש כי‬
‫עול‬
‫לעולם ה נ ו ל היא מתעוררת‬
‫תחלה והתעוררות זה הוא נעת החנוק‬
‫שהוא קולס הנשיקה 'ותזווג ועל כן אז‬
‫בתהלתהיא קורמת לחנק את הזכר ואח״כ‬
‫הזכר מחנק אמ הנוק' ואחייב נאייהנשיקי׳‬
‫ואן כיון ש‪:‬בר היא קימה ה״תעוררויכענין‬
‫החנוק בנז' לכן אז אין הנזקנא מתעוררת‬
‫תחלה ילהזא יתחיל הגש׳קין תתלה ואליכ‬
‫והנה על ל ש‬
‫תנשק היא אותו כוי ע״ש •‬
‫כזוהר פרשת תיומיי ק זיו כלנ ואי הי פתחת‬
‫לגכייהו תריןדרנעץ־דילת כתנ נשפר מ״מ‬
‫ולל לני־לש אנהגיך‬
‫‪.‬בש* מיתרלו לל‬
‫אביאך ‪ 1‬נית אמי בי היא חיבקתו ומנהיגתו‬
‫עורנקי־יםיקי‬
‫מ ג ו ר י ו אליהע״כ • י‬
‫הלת‪-‬נויע בי גשנת מקבלים לו{ ־בחינתי‬
‫המוחין‪ -‬שלהם מן א״ואי עלאין אשר זה הון(‬
‫הצלם של‪ :‬חיה ולגן בשנת ה״ס הזווג שללו ן‬
‫'יממש והוא בח‪/‬ית מיםף כי בזמן ההוא‬
‫ל א עולה במקום אנא והנוקנא עולת‬
‫במקום אימא כנולע • וכבר כתבנו לעיל‬
‫כי תלמיכי ה״ש בנשיקין אשר הם געש‪:‬ן‬
‫בלימודי ה' שהם השפתים עוד נקיים מיש‬
‫בשי הבונות במנחה של שכת על מלש רן״ל לא‬
‫זז מחבבה ע י ש־‪:‬ראה אחותי כי בהיותה‬
‫אצלו שויס בקומתם נקר׳ אחותו וכאשר‬
‫מזיווג׳ עמו נקי אשתו כוי י״ש * הרי משמע‬
‫מכאן כי אחזתו נקראת כאשר אי! ביניהם‬
‫בחינת הזווג וא״כ כאשר לון לא קנלו י ק‬
‫המוחין אשר חצי אימא כי אז אין ביניהם‬
‫בחינת הזחגכמש״לאז הם נקיבבחינתאח‬
‫ואחותו כי כיון שהיא נקי אחותו הוא נקי‬
‫אח שלה וכן כתננלי״תיתרוולל הנהמה‬
‫טובחזדים שלו ומת נעים גנורוישלה שכת‬
‫אחים בשור‬
‫נ‬
‫ח‬
‫י‬
‫שיר‬
‫פי•‬
‫צסוי כשהיא באחור שאז איןזווג והס אחים‬
‫לבד כוי ע״ש ולמה שכתב הרב ז״ל כיי נקי‬
‫אחותו כאשר'הס שוץ בקומתם כבר נודע‬
‫ממנת העמידה ומכונת ר ה כי כאשר ל ז )‬
‫לא קבלו רק המוחץדמצי אימ שהס המוחין‬
‫של נחיי אחור ועיין הס בנחינת אנ״א כי‬
‫אז בכילת הנוק' אב״א ככל שיעור קומת‬
‫ז״א א־ב נמצא כי גס מצי אימא הס שוין‬
‫נקומתס אמנם אין בהם מצי אימא בחינת‬
‫‪,‬־־הזיווג וכיוןשאיןנהס נחי' הזווגנקיבנחי'‬
‫אח ואחות ולא נבחנת בעל ואשתו ואף גס‬
‫שמצד אימא כיוןשאין‪.‬ניסנחי'‬
‫זאת‬
‫"זווג נק״נכחיי אח ואחות אינו אלא לשלול‬
‫שאינם נקי בעל ואשתו כ״ הלי אין בהם נחי'‬
‫‪ ,‬ז ו ו ג כי לפי האמת אפילו נבחי' אח זאחית‬
‫א׳נס נקימצי אימא כי אםמצר אבא וגמיש‬
‫כזוהר אמור ל״ק ע״ב רבי אבא שלח ליה‬
‫ילריישאימת• זוגגא לכנסת ישראל במלכא‬
‫קדישא שלח ליה וגם אמנה אחותי נת אבי‬
‫היא אך לא בת אמי ותהי ל לאשה י ו כיין‬
‫אחותי בתאני היא אך לא נת אמי דהא‬
‫‪ .‬מ נ י אנא שמא יא ולאמניאמא כוי‬
‫הרי מנואר כי מה‪,‬שנק יא חיותו הוא מצד‬
‫אבא דזקא ולא מצל אימא וכמו‬
‫שהארכנו לעיל בפ*ק מת יפו דוליךאחויתי‬
‫כלה ע״ש ?כיון שהיא נקי אחותו הוא נקיא‬
‫אח שלה וזה מצר אנא כי מצל אימא מה‬
‫שיש שייכות לקרוא אותם בכחייאח ואחות‬
‫הואמצי שהם יונקים ממקום אחר שהיא‬
‫אימא כי כמו שלא יונק מזינת היניקה שלו‬
‫מהשדיים של אימאכןג״ב יונקת הנוקכא‬
‫•‬
‫זכמש״ל בפי שניך כעלר הקציבו'ע״ש‬
‫‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫וכלי לנא אל כונתינו ניקיק אומרה מי‬
‫* יתנך כאח בי אם היא תאנה אל‬
‫האחוה עמו הול״למי יתנך אחלי ומה‬
‫הלשון אומרת כאח אמנם הבונה בי הנה‬
‫כתבנו לעיל נ י מ״י נקי הבינן* זהו שאמרה‬
‫רמ‬
‫השירים‬
‫הכלה הכלולה אל החתן הנע*ם מ״י יימן‬
‫כאח לי כלומימ״י שהיא הנינה יתנך ‪ -‬כאח‬
‫ל* כי כיון באין מציה בחינת הזווג כימו‬
‫להקיא נבח״ נעל ואשתו בנהי* זו אני‬
‫נקי אחות ואתה כאח לי בבחי' שאיןהזווג‬
‫בנינו מציה כי לסי האמת מצדה אין‬
‫אנו נקי אס׳ אח ואחות רק כאח נכייף‬
‫הימיון הן לשלול בחינת בינוי בעל ואשתו‬
‫הן מצי יונק שיי אתי וכמו שהאח ואחמןו‬
‫יונקים משיי אמס כן אתה כאח לי יוני(‬
‫שיי אמי במו שאני יונקת ממנה כי משוד‬
‫מ״י שהיא הבעת זו היא בחי האחות אשר‬
‫‪.‬בניני ואין מצלה אחוה ממש יכ״שזווג •‬
‫אמנם אמצאך נח!ץ כלומר אס אמצאך‬
‫אשיגך נחוץ מהבחינה זו של אימא • שהיא‬
‫הנתינה של אבא הרמוז ׳בר״ת א ימצאך‬
‫ב״חוץא״בועסאישלא־ישקדר׳זתאב״א אז‬
‫כאשר אשיג אותך נבחייזו שהיא כי כבר‬
‫קנלבו המוחין לחצי אנא שהוא הצלם‬
‫לחיה ש ׳‪.‬ס מיהין מנחי" שם מ״ה אז יש‬
‫בנינו בחינת הו״ג והוא נ י ת נ ת הזוונ של‬
‫נשיקין־ואז אשקך בפחינתזנוגשל<הנשיק*ן‬
‫ומשני כ׳ זווג זה של הנשיקין הוא כנחינת‬
‫פנימיות כפגימות ר‪1‬חא נרוחא והתעמל‬
‫י הגוף העליון וכאילו עושים אותו מהון‬
‫לכלים שלהם ע״כ אמרי נלשזן תזהואמצא'‬
‫נחיץ כלומר אס אשיג אותך נאותה הנחי'‬
‫אשר הא נחוץ לכלים שלנו שהיא נכחינ'‬
‫הפנימיות רוחא נח ח א אשר הוא הבחינה‬
‫ישם מ״ה הנמשכים מ צ י ׳ אנא אואםקך‬
‫נעשה בטנו זווג הנשייה ין ואז אשקך נמצא‬
‫בי מצי אנא יש כיו בחינת ה*ווגי!יש‪ .‬לי‬
‫תועלת'כי אני מקבלת הארות‪ .‬ממך ועוד‬
‫תועלת אחי־ת תיתה שח כי גס לי* יבוזו •ל•‬
‫כי אץהקלי יכולות לנזוז ולשלול לי כי‬
‫אינם יכולותלהתאחז ב׳ ואפילו בבחינת‬
‫האוחריס שלי כי האור של החיהמאיריעי‬
‫האוחרייס ולוחז את הקלי* וכנולעגס כן‬
‫כי‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫נ• המוחין של אבא לשין את הקלי'‬
‫והחיצונים במ״ש בע״ח ברחש הבגעייועור‬
‫ג י כיון שבחייהזווג הנעשה בנינו הוא בסול‬
‫הנשיקין שהוא כבחינת התעלמות הנוף‬
‫מתבעלין הניולץ כיו שהם הקלי ואיני יכול•‬
‫להתאחז כי ועתה מפרשת את לבריה כי‬
‫‪ £‬ף ע״פ שאמרה אמצאך ני^ז אשקך לא‬
‫‪,‬שהסלרהוא כך כ• אלרבא הנשיקיןאשר‬
‫היא נו שקת אותו הס כסו ]> אמנם הכךר‬
‫מוא אנהגן אביאך אל כית אמ״ נ י תחלת‬
‫ההתעוררות צריך שיהיה ממני והוא ככחיי‬
‫החבוק ועל כן אנהגך אביאך כי אפי חובק'‬
‫אותך מאחוריך ומביא אותך אלי ויפן כי‬
‫בחינת ה‪/‬ונג שלנו הוא בשבת שהוא בזמן‬
‫שאתה עומל במקום אבא ואני עזמליבמק!'‬
‫אימא נמצא כי כאשר אני חובקת אותך‬
‫!מנהיגך ומביאך אצלי נמצא שאני מביאך‬
‫אל בית אמי אשר אני עומלת שס במקומה‬
‫ומאחרשבסול בחינת החיבוק נתעוררתי‬
‫אני לחבק אותך בתחלה אם בן בסוד בחי'‬
‫‪1‬‬
‫‪$$$$$‬‬
‫עומ^לו תחת‬
‫פשוק הראשון הוא שמאלו תחת‬
‫ר‪1‬נח‬
‫לראשי יכסו' זה היא תחתיאשי‬
‫ולפי מ״ש בשער הפסיקי' ששמע נחהר״חו‬
‫ולה״ה פסיק ‪ 01‬מוגר לבחייהחיבו' הנעש'‬
‫בחול ו ל פ י ; ה נקשר ססוקזה עס הפסיקים‬
‫הקיימים לכי הלרך הניאשר פירשנו ש‪ 0‬נ י‬
‫נק״ש של יוצר נכנסים בז״א הו״ק ימיחי;‬
‫של גדלות ואיז״כ •יריות מהארות אלטזלס‬
‫הבריאה מתקנת שס הנ!ק' סל ילס ונטשה‬
‫שס בח״ הנ&יקין ובשער הכוצייתבאמית‬
‫ויציכ כתנ כי הנה עתה המלכית היא‬
‫*ושבת בהיכל הרצי! של הבריאה ישק ה״ס‬
‫הנשיקין ולהן מכאן היא התחלת הארת‬
‫המלכות להעשות סרצוףשלס בכאן כיי שעל‬
‫‪ :‬י י כ! תוהל <ע<)<‪ 1‬י(} ע‪1‬לס)ןאצי^ןאן‬
‫‪,‬‬
‫קדש‬
‫הנזיקין אחר הם באים ‪5‬חד החיצלק ציץ״‬
‫אתה שתעורר בתחלה לנשק אוחי וז־נ‪1‬‬
‫תלמיני כלומר תשפיע אלי בבחינת למוד*‬
‫ה' שהם תרין שפוון שליש זזוג הנישיקין אשר‬
‫הוא נעשה בשפתיס ותשפיע לי הרוח' אשד‬
‫בפיך ובבחייזו ינשיקיןאתה תלמדניבתחלה‬
‫ואחר כך גס אני אשקך מיין הרקח כי אני‬
‫נושקת לך יא; נס אני משקה אותך מיין‬
‫הרקח שהוא הרוחא משיקה אשר בפי שהוא‬
‫״ין מרוקח מניתך וממותק כמש׳יל שאני‬
‫משקה אותו בפיך אשר זה הוא אש?ף אשר‬
‫אמרתי בתחלהשהואאיתיות •״ "{ אשקף‬
‫כי כאשר אשקך אשקך בי הא בהא‬
‫שאמרת* מיי]‬
‫י ־ יי‬
‫תליא ואע״פ "‬
‫הרקח ״ין ממותק אין הכזנה שה! א ממותק‬
‫על ילי דבר אחר כי אס מעצמות מעשית‪.‬‬
‫רמוני שהוא בחינת יין מתיק מבחינת‬
‫העסרא לגבורות אשר לי שהוא ימו ן אחר‬
‫אשי לי אלא שהוא ממותק וכמש״ל ‪1‬ד!ק אליק‬
‫לקב״ה‬
‫י‬
‫'־"י"־'־‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫דמי‪.‬נ‪ 1‬תח‪3‬קנ״ י‬
‫חוזית שם להעשות פרצוף שלם ואס לא‬
‫הקלימה לעשות כאן בהיכל היצון פרצוף‬
‫שלם לא היה לה שום מציאות כלל לעלות‬
‫אל עול© האצילית אבל כיון שנעשית כאן‬
‫פרצוף שלס יש לה יכולת לעלות כברכת‬
‫אבות אל עולם האצילות וכחי העשוחיז‬
‫פרצוף בבריאת הוא ע״י מהאחת של ליא‬
‫היוריות שם כבריא'כמש״ל וכמו שהאריך‬
‫שס עש״ב‬
‫*רוע בי אחרי עלותה באצילות‬
‫)הנה‬
‫פברצת אבית ונתקנת שם אאר‬
‫כך בברכת אתה גב\ר נטשי•‪ .‬ענין שמאלן‬
‫תחל* לראשי ובברכת אתה ק*יש נעשה‬
‫החבוק ע״י הימין העחבקה זמחירה עס‬
‫ניזי)ין ‪$‬ג‪>±1‬קו האמצןעי ליליה נסזידמינן‬
‫‪1‬‬
‫ח ‪3‬יי‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫תמכקניכמ״ס שם בייושל עמילה ועל כן‬
‫אחר אשר בפסיקים הקולמיס אמרה ענין‬
‫בחינת הנשיקין הנעש*ס בבריאה אשר זה‬
‫הוא אחי אשר נתקנה שם בבחינת פרצוף‬
‫ואז כבר היא עולה לעולם האצילות בברכי‬
‫אבות ונתקנת שם באצילות בבחינת פרצוף‬
‫ישלם ועל בן אומרת עתה כי אחי עלותה‬
‫לאצילות כברכת אבית ונתקנתשס ככחי'‬
‫פרצוף שלם אז אחר כך הוא בח״׳ שמאלו‬
‫תחת ראשי שהוא הנעשה בברכת אתה‬
‫בבור ע״י השמאל שלז״א ואחר כך וימינו‬
‫תחנקני שהוא הנעשה נברכת אתה קלוש‬
‫ע״י הימי] של ז״א אמנם נחינת תיקונה‬
‫כברכת אנוילא הזכירה שאותו התיקון אינו‬
‫נעשה ע״י ז״א רק ע״י אימא כמ״שש בי ! אך‬
‫האמק הנעשה ע״י ז״א הזכירו כי היא‬
‫‪41‬‬
‫משתוקקת על הבא מצדו‬
‫•‬
‫אמנ‪0‬‬
‫לפי מ״ש שס כשי הפסיק••‬
‫כי פשוק זה היא מ י נ י‬
‫בנחינת חבוק ״ותר עליון מהקנוק של חול‬
‫ובפרט לפי מ״ש כליית־ ־סתס בי פסיק זה‬
‫מלבר כשעולה למעלינקשר פ ;ה לפי הירך‬
‫הגי אשר כתבנו בפשוק הקולח בי אחרי‬
‫אומרה אגתגך אביאך כ• היא חיבלתו‬
‫אומרת עתה שמאלו תחת ראשי כוילהולטבו‬
‫י שלא נבין כי היא לבלה חובקת אותו ולא‬
‫הוא אליה כי אס גס הוא גס בן אחר כך‬
‫שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני כ• גם‬
‫הוא מחנק אותי אלא שההתחליהיא ממני‬
‫כ! ‪/‬ן היתה כננתישםלומר סלר התחלת‬
‫הנחייולוק אנ״קיקב״ה‬
‫ז‬
‫השבעת* אתבס בנות •רו&לם מדדתעית ומר‪.‬־־ תעירו את־האהבת‬
‫ער־ שתחפץ‬
‫‪>-‬‬
‫בבר כתבנו לעיל בפיהקוימים‬
‫לו^ך!‬
‫כי אין בהי' הזווגנעשה גזו״ן‬
‫עיאשייומשכו בהם המוחין למצל אבא‬
‫שהס מנחי' השם ת'ה והם בח״י הפרצופים‬
‫הפנימיים שלהס והנה הנפש ת של הצדיקים‬
‫הם מעוררים בתיי המ׳יןשל הנוק‪/‬והיוח^ן‬
‫שלהם הס מעוררים בחייהמ״ד של ז״א כמ״ש‬
‫נש״ הבונות דייו יק״ש ובשער רה״ק ביחור‬
‫עוי‬
‫ההשתטחות על קבלי הצדיקים ע״ש‬
‫נקלים כי ה נ ה נ ו י ע כ י ב כ ל בחינת זווג‬
‫של דכו״ן צריך שיקדים אליו בתחלה בחי‬
‫זווג הנשיקיןאשר הס מזיווגיןכג״ר שלהם‬
‫ואח״כ הס מזתוגיןננחייןיוג התחתון •‬
‫והנה בנות ירושלים הם נקי הצייקים‬
‫גמיש בווהר ויחי דף רמ״נ ע״א אהבה נקי‬
‫נחי' זווגהנשיקיןכמ"שבז?הרתיומה לף‬
‫קמ״ו ע״כ‬
‫‪1‬‬
‫!על‬
‫כן בא הרמז טל מ ו ן כי אם תס)א‬
‫זו‬
‫* ; •ר•'‬
‫תיבת אהב״ה כזהאל״ףה״י בי״ח היה‬
‫י*גלה בגימעריא תקמ״ח כמקפי תיבות זווג‬
‫הנשיקי״ןע״ה וגם אם חמלאהו כזה אל״ף‬
‫ה״י בי״תה״י יעלה ע״ה בגימערייתקנ״ל שס‬
‫ימ״ן וה״ן מספר תיבות הו״א ז‪1‬ו ג נש״״קין‬
‫גם חפ־ן נקי היסול כמ״ש בספי מ״ן וגג*‬
‫בכאן יציק הימז בי אס תמלא תיבת חפ״ן‬
‫כזה חיית פייה צל״י יעלה בכ•'תקצ״זוכן‬
‫אם תמלא תיבת יסג*ריו"ל סמ״ךוי״ו לל״מ‬
‫ע״היעלהב״כמקצ״ז‬
‫נבואאלבונת הכתוב ולהבין‬
‫מתו הכפל מה תעירו ומה‬
‫תעוררו ועור כי לא פורש מה הוא הלבד‬
‫אשי יעוררו כ• אם הכונה שיעוררו את‬
‫האהבה הול״ל שתעירו ושתעוררו ואסהכוכ‬
‫היא להפך שלא יעוררו את האהבה אם כן‬
‫הול״ל אס תעירו ואם תעוררו וכמ״ש בעי׳‬
‫שצ השבועה הראשונה אמנס הכול כנולע‬
‫ני‬
‫‪$‬‬
‫יי‬
‫‪^£)1}0‬ן‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫נ ;שחת‬
‫שבן‬
‫קרש‬
‫והיא אתעית ל ט ו י הל כייןכ‪1‬א נלןטיא‬
‫‪3‬׳ אין ד נ י יעסה למעלה אם לא על ילי‬
‫י ג ו ל אשתכח ושמאלי אתעי וכמהאוכלמין‬
‫מעשה התחתונים ועל בן אחר אומרה בפי‬
‫מקוימים כי בחינ* זווגה עם יודה הג^יל‪ .‬קיימי ומתערי כיןטיא לשמאלה כוי" ה < י‬
‫אשת 'כי תזיי'עו‪£‬לה <נר כוי וקכח״קונין‬
‫־חלזי בהמסכזהמזחיןימציאבא שהם מהשם‬
‫קל״ט ע״א ע״ש כסוי סס<קכערם יבא חגל‬
‫מ״ה בחייההרצייפ׳ם הפנמיים שלהם ובמ׳ ש‬
‫לה •והמליעה זכר נמצא כי כחיי התעוייות‬
‫יזמצאךכחרן כוי עתה הפכה פניה כלפי‬‫הזות צריך שיהיה מלמעה ל<ועלה אמנם‬
‫׳הצייקים והשביעה אותם כיהיבר תלויה‬
‫כבתי׳ הזוונ עצמו הוא להפך כי הוא‬
‫׳*‪:‬הס גע״כ •אמרה להס השבעתי אתכם‬
‫מלמעלה למעה כי בתחלה צריך לעשות‬
‫כנות ירושלים שהם הצייקיס מ׳ה תעירו‬
‫זווג הנשיקין שהוא נגיר של ההרצופיכואו*‬
‫הותםהבחיישל לפרצוף הפנימי ישם מ״ה‬
‫יכך משס נמשכת העפה אל היסודות ונעשה‬
‫העירו להמשיכו אלינולהשלייאותבו מהבחי‬
‫ןוונ התחתון והנה מ״ה נקיהניקיכמ״ש נע״ת‬
‫ואחד אשד השלמתם אותנו‬
‫׳שלשם מ״ה‬
‫‪.‬שער הנשירה ספ״ח ונכ״מ בזוהר גם •מ״ה‬
‫־חהכחי' לשם מיה אשי זהו שאמרה ומה הבי‬
‫*קרא זי׳א כסוי ־שסמ׳יה דאלפ׳־ןאשל נ ו‬
‫כ י נבר אנחנו ראויים אל בחינת הזוגג אז‬
‫וגס בי הרוחשלהצייק מזווג‪ .‬הת״ת עם‬
‫חעןררו בנהי' עלית מיין ויריות מ״י את‬
‫הנזקכא על י י י שה מ״ה כמ״ש ש‪ 0‬כיחוי‬
‫בחי" הןווג אמנם כמחלה את בחי'‬
‫ההשתסחות הליל והגונה על יריית המ״י‬
‫לאהבה שה״ס זווג הנשיקין הנקי אהבה‬
‫כמש״לכי הרוחץ של הצייקיםמעויריימ״ר‬
‫ש׳זעלררו תחלה לעשותו ואחר כך ער‬
‫יז״אז״ש כשנעתי' אתכס כנות וכוי שחס‬
‫דתחפץ שה״ס הזווג התחתון אשיהוא כיסוי‬
‫הצדיק•'כי כאשר תכנונו לזווג זווג העליון‬
‫־דנקרא״חפ־ן כי נמשכת העפה משם ע י‬
‫בתחל׳מ״ה שהיא הסקיהנחי שלי תעירו שהו‬
‫היש<דהנק ‪ 100‬וזהו על שתחפ״ן ומפני‬
‫כחי המעוררות מיין בהחלה ואחייכ ומ ה‬
‫שהתעוררות הכי אשי אמרה תעוררו הוא‬
‫שלים ז״א הצק' ‪1‬־ לשם הוי״ה ונס נקיא‬
‫*לבחינת התעוררות מיין ומייד ע״כ אמרת‬
‫שם מ״הוגס שנחייההתעוררות אשר חתם‬
‫ח^זירו שפירושו ג‪1‬ימים\^תעורחת שני‬
‫מעוררים נ ו שה״ס נחייי רילת מ״ר הוא‬
‫<ע"י נפשם גורמים שתעורר הנוק' להעלות‬
‫על ! ל י שם מ״ה זה תעוררו אחר כך כי‬
‫מין ןע*׳ רוחם הס גורמים שתעורר הזכר‬
‫בתחלה צריך להעלות מיין מלמעה מבחינת‬
‫לעורר מ״ר וזהו תעוררו‬
‫הנוקיואח״כ להוריי מייד מלמעלה מנחינת‬
‫או־־ י יאמר נהקד״ם כי הסיר‬
‫)ב(‬
‫*;זכר ומה שאגי הוצרכתי להשביע אתכס‬
‫הנכון לנחי' זווג העליון‬
‫ולצוות אתכם על היכר הזה היא מפני כי‬
‫י*וא מלחמה למעלה והיינו שתנוקיתתעורר‬
‫הזווגעצמו הוא‬
‫אתם תראו בי כנחינת‬
‫תחצה ומעלהמ״ן ואחר בך יתעורר הזכר‬
‫להסךאת האהבה שה״ס זווג הנשיקין הנעש'‬
‫להשפיע מ״ד ואז הכל הוא בנחי' חסי מה‬
‫כליי הוא בתחלה ואח״כ ער שתהה ז שליס‬
‫־שא״כ להפך כי אז הוא בחיי דיןוכמ״שבזו‬
‫זווג התחתון הגעשה נ י ס ו י הנקרא חכ״ן‬
‫חןדיע מ״ה ע״את״ח כזמנא לקכ״ה אשתנח‬
‫שה^ מלמעלה למפה ותבינו בי גס בבחי•‬
‫כה בכ״י כוי והיא מתערת רעיתא לגב•'‬
‫ה ת ו ר מ ת הזווג צריך להיות כן מלמעלה‬
‫בקיחיתא בוי כיין אתמליאמססרירימינא‬
‫למעה‪ .‬כיון שתכונה ליכ היא להמשיך מן‬
‫וכמתאזכלסיןמשתנחיכסעראלימינא ו נ י‬
‫הז^ר אל הגוק על כן אני מצוה אתכם‬
‫ןב״ה אתער חביבותא *יעותא כקימיתא‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫|י‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫י‬
‫ב‬
‫‪,‬י‬
‫ח פי׳‬
‫שיר‬
‫השירים‬
‫שלא תעשו כן כי הא כיאיתיהוהא כיאיתי'‬
‫ואדרבא בכחי״ההתעוריות של מ ו ו ג צ י י ן‬
‫‪ ' * 2 £‬ז ^ ת עלד‪•-‬‬
‫רמב‬
‫להיות כתפך מלמטה למעלה וילק יאג*ק‬
‫יקכ״ה‬
‫המלןרם^רפקוז‪ ^ .‬ל ״ ך ‪ 1‬ר ז ז ת ח ^ ^ פ ו ח ע ו ר ר ת י‬
‫ח‪2‬יתף א ם ף ^ ה ח ב י ה ‪ /‬ל ד ך ג ך ז‬
‫על מ״ש כזוהר פישת סקויי‬
‫הנר!‬
‫ ילייחעייב אי״ש כתיב אלם‬‫‪1‬גהעה תושיע הי עולה סליקו וקשירו‬
‫דככסת ישראל לעילא ויימקא לילה בגז‬
‫עלמא לאתי למהזי כולא חי בוי • סייש‬
‫מוהרח^וז״ל הובאו יכייו שםצספדמ״מ‬
‫כ* על יד• העולה עוליןע' כקולות המלכות‬
‫ימן הבריאה ומתקשרת עס ז״אפ״בפואחי‬
‫כ ן עולין שניהם ליסוד של הבינה בשיי מיין‬
‫‪$‬יי לקבל מוחץ חישים אמנם זה הוא כי‬
‫עתחלה אישיס מלבא דרועיה לה בסול‬
‫שמאלו תחת לראשי א<י גבורה לז״אזאח־יכ‬
‫וימינו תחבקני מדר חסי ח״א ואתיזברת‬
‫כאמצצגיתא סיית ת של ז״א ואחר כ ן ב‬
‫עילין ליסוי של הבינה בסוד מץוע״י כן‬
‫־סלסותעולה ט י הנינת וזייסמי זאת עולה‬
‫׳‪'•9‬פעולת מעולה היא לקשר מי וזאת וזה‬
‫יהיה ע׳^יעזתא לכהג׳ סוי החאד ושייתא‬
‫‪7‬לואי שוידיהגבויק זצלזתא יישיאל סוי‬
‫׳כת״ת ולא מגו רןא לארם אבל אסרכן על‬
‫*לי הקרבת הבהמה היה עעולה אחרת כי‬
‫עיו נבירים הניצוצות אשר בלעה הקלייוזה‬
‫וזי ה עולה ע״י הקיכ מ החלבים כוי זהו תוכן‬
‫׳יכיץ בק״צוי ע״שב יי י ־ והבה מ ע ר נק‬
‫לקליפות כנויעמל׳מ ובזוהר פי האזינו‬
‫דף רפ"ו ע'״ ב אמרו אמדה כנסת ישראל תחת‬
‫התפוח עזירתין תתת התפל באן אתר היא‬
‫אלא אילי^אבהתיןיאמרן וייגע ב* א‪3‬זת‬
‫יי ה״ס החג״ת אמנם ציל לכאורה בי״ לכי‬
‫המשמעות בי תחת פירושו הוא למטה ׳אין‬
‫התשובה מקבלת אל השאלהכי ומה השאלת‬
‫;‬
‫ף‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪0‬׳יא ‪3‬י מחת התפוח אשי היחש) הואלמעה‬
‫מהתסוחבאן איור הואוידכ מאי קא משיב‬
‫אילין אבהתין שהם המלית והלא החג״ת ה*ז‬
‫־עצמם בחיי־התפוח ולא למעה מהתפןיןיאיכ‬
‫אכה* לא ייענו תחת התפוח באיזה מקו*‬
‫הוא ואס הכוונה להזליענו כ* תפוח ה״ס‬
‫מאבל שהם חג״חומינה יובן כי תחת המסו״‬
‫הוא למפה מן החג״ת והלא תלקאמראילץ‬
‫אבהחין יאמרן ניאה מבואי כי זה אשד‬
‫קפוח שליס מי״תלא נתחדש עתה ירק צ*‬
‫כבי נאמי מקודם והוא מיש שם קולסז׳ז‬
‫ת״ח קב״ה כתפוי( יאית ביה תלת גוזנ׳ין‬
‫שהבונה על החג״ת וא״כהעיקרא מההיא‬
‫‪3‬שאלה תחת התפוח כאן אתי הוא פשוט‬
‫׳הוא שהוא למעת מן החנ״ת ומאי חיש‬
‫ועוד כי עיקי חתיין?‬
‫א*לין אבהתין •‬
‫׳חסר מן השפר יהו״לל לתתא מאבהתין ועל‬
‫כןנלע״ל כי מחת התפוח הנאמיכאן א^‬
‫הכונה למסהמן התפוח רקהכוצה נאקון*‬
‫־התפוח והענין צי הנה ? ו י ם זה באחלא‬
‫אמיו שם כתפוח בעצי היער מה *זסוא‬
‫מתפיש בגוונוי על כל שאראילכי חקלא בן•‬
‫קב״ה מתפיש ואתרשיס על חילץ עלאין‬
‫ותתאין ובגיכ הי צבאות שחו אות הוא בצל‬
‫חילא דלעילא * * נמצא ל ‪ £‬י ? י * כ י כ ‪* $‬‬
‫ז*א נקי תפוח לעט סכי הוא ישוא בץהכנ‬
‫במו החפלשהואישוס ביןש&יאילצי חקלא‬
‫<‪1‬וז אמיו ת״ח קב״ה כתפו' דאית כיה ‪£‬ל*‬
‫גוזנין יולפי זהי מה שנקיז״א תצוח הוא בצאי'‬
‫החניית אשי משהם חסי י י ן ורחמי'סה״א‬
‫ג׳ ניזנץ וכן כנסת ישיאל נקי שושנה לחעא‬
‫צי בה ג״ציש גווני! ס<מק וחווי ועל כ ן‬
‫*;ליס כתפוח כ״י כשמגי ונ‪1‬ת'כו<תו להביא‬
‫כי‬
‫ואיה‬
‫‪,‬‬
‫רז‬
‫שמן‬
‫כ ‪*:‬חח‬
‫צי יןעעם הכי ‪5‬ה?א כיימה שנקי תפל הוא‬
‫נבחיייהחג״מהוא העיקרי וז״שיהב• אמרת‬
‫ג"* מחת התפוח עזירתיך שפירושו במקום‬
‫הוןפוי‪ 1‬תיות הת&זח באן אתר הזא כלומר‬
‫‪ .‬ג י אם היא נגזעס האי שבללו' ז״א נק'תפו‪0‬‬
‫<׳'כ מאי קאמרה כ״י אל;"א במקויהתפוח‬
‫גמייתין והלוא כ‪ $‬כללותו נקי תפז ח אלא‬
‫מוכיח מדקא אמרה נמקומ התפוח הוא כ*‬
‫יש מקזס פרטי נו״אשנק׳ תפוח ובאן אתי‬
‫י‪ ).‬א אלא מוכימאיליןאבהתין‪ .‬יאמין שהיא‬
‫כטעם הנ' אשי אמינו שהוא נבמייהחג״י*‬
‫•הנ• י״קא ממ״ש כאן‪ .‬אתר הוא ולא אמי‬
‫א! הוא לימיו כי תמת לאמור פייושז הוא‬
‫מקום כנלע״י ועיין מ״ש גנןפי מ״מ וגם‬
‫•"ששם מהמל ; ‪",‬ל בי לע״י מה שכתננו‬
‫הוא •ותי מתוח ו ב ח י‬
‫נבוא לכזנת הכחוג כי הנה יש״י‬
‫מעי‪1‬ה‬
‫ז״ל פירש כי מי ;את עולה כ‪'4‬‬
‫אומרים קנ״ה זנית יינו יתסת התפוס‬
‫עוייגוין אומרת כנסת ישראל ולפי דרכנו‬
‫ג ט נ י ן נ י אחי אשי נפסוק הקולני גשניטה‬
‫הנוקנא אל הצליקיס כ• כי‪-‬תעוייות בחינת‬
‫•‪ 31111‬תמיל יכוונו לעשות אמעיוחא מלתתא‬
‫ננחינת עליית מ״ן תחלה עתה הה מניאים‬
‫ראיה ל י נ י י פ כ• כןהלא ובויאי כ* כן יעשו‬
‫והיאיה היא כי היי ע׳;את עלה ב• פעולת‬
‫מעולה ה‪-‬יא לעלות את ;את שהיא המלנומ‬
‫אשי היא למטה בנייאהנמ״י שהיא הכינה‬
‫אשי היא ‪#‬לטלה באצילות ננחיימ״ן מלמע׳‬
‫‪$‬סטלה ו*‪ 0‬ע״י העולה נבריים ניצוצות‬
‫ייקיישהמ] ה מ י נ י שס‪ 0‬הקליפות לעלות‬
‫ג ס ז י מיין מתתא לעילא ‪1‬אע״פ״ שאגו‬
‫אומרים כ׳;את שהיא המלכות ע!לה במי‬
‫שהיא הנינה לא שהיא עולה לביה י ק‬
‫מתיפקתמחוברת כנלישישי׳׳ ‪"/‬ל על יווה‬
‫כינתחלהצרין שהיאתהיה מיוונית עם‬
‫דניה ואח״כ עילי! שניהם אל הבינה בסוי‬
‫מץיע״י;ק מ;תזג עמי‪ .‬אנא נעיין ע ק ^ י‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫קרש‬
‫;"!ןמזחין חיש׳ם היוצאים מהזחנ ש‪1‬א׳ני*‬
‫וא‪-‬ימא היי כי חמיי צייןי בחחלה אתעיות'‬
‫ילתתא בי צריך שיעלי ז״*ן בסוי מיין א‪5‬‬
‫אימי כי׳ שיןיזוגטחהיאבא־ייומשנו המוחין‬
‫ל*"ון ו ע ז ה היא מפישת באיזה ג*קו‪ 0‬ד*יא‬
‫מתחבית עם חדה כד• להעלוישניה' בבינה‬
‫ובאיות מ<*וס של הביכה הוא על״מס ‪3‬על‬
‫‪ $3‬למאי מזלקא מיניה מתרפקת על מרה‬
‫כי היא עת חברת עמי אמיה תחת התפווו‬
‫עוררתיך תחת התמח שליס החניית שלן‬
‫הנקי תפוח במקום התה‪ 01‬עןריתיך כי־‬
‫עלית* שס !עוררתיך נגח* אותי מקו©‬
‫של התפוח לחפק אות• בהגיית שלך ש‪0*0‬‬
‫התפוח כלי־ להתחבר עמך ועל יי* זמ‬
‫ע‪1‬ררתיך כלי להעלות לאותו מקזס אשי‬
‫שמה חבלתך אמן שה״ס היסיתי של אימא‬
‫אשי שס היתה אמך רחמה נך כמ״ש‬
‫ר‪.‬רא"בע ;לה״ה ע״ט בי שס הוא מקום‬
‫ההייין של אימא ממך ‪1‬שס היא מקו©‬
‫החימום אשר נתחממה נ ך כאשי עלית ש *‬
‫בר‪.‬ח מ״ן כי חבלתך הוא ע״י שאמרו בתי*‬
‫דל קל״טע״אוחא ימלה בערס יבא חב‪$‬‬
‫לה והמליעה ; כ י שהפונה בטרס בתחלה‬
‫•בא חבל לה הכל לשון חמימות בי תתחמסי‬
‫הנקבה ותוייע תחלה והחלישה זכר כמ״מ‬
‫מס למטה והנא נמי ימות' חבלתך נתמבלי*‬
‫נתחממה בשבילך בי עלית ש‪ 0‬בנח׳' מיין‬
‫וטל כ ן בא הימן כ• ו״ת וס״ת 'שמימ‬
‫'חבלת^ן יאמין המת י עלז מ י י שנייר כמיןפ ־‬
‫י ד נ ו מ א״ש ח״מה לימו; האמור גס שליי־‬
‫אותיות לש״ן לימו;אל ח״ש בפי׳ כן״י על‪:‬‬
‫מאמי ה‪/‬והי פי ויס* אני חבצלת שכתג‬
‫שס יש״ן היינו בינה בסני נקודה ועומק‬
‫־‪*:‬בה• אשר היא תמיי ישנה ורעננה לי‪1‬‬
‫שהכוני?‬
‫״‬
‫*‪<0‬ןד כל כה וכוי ע״ש‬
‫על •שוי של אימא גם יש״ןנק' המ״ן כמ״שי‬
‫בסימ״ן זשס ניסוי ‪ 0 9‬המין וגני העליה‪.‬‬
‫ננה׳ המ״ן הוא נ י מ י קנינה ושמה ס נ ל ?‬
‫יליתן‬
‫י‬
‫‪4‬‬
‫י‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫פ׳‬
‫ח‬
‫‪1‬‬
‫השיחם‬
‫שיר‬
‫רסג‬
‫אוא״י על ייי מיין אלו ואימא י ז ל י ת אין‬
‫•לדתן <שס היו לה חבלי יוליה באשר ילדה‬
‫‪.‬המוחץ ונמשכ״ס ל‪7‬א‬
‫אותן כי זה ל כ הוא בנהי'•סור של אימא‬
‫נקדים מ״ש נשער הגונות ד׳ינ‬
‫עוי‬
‫אשי משם הוא בחינת סוד הלירה שם‬
‫יתיקון הלילה נ• הכלל ר וא בי‬
‫באותו מקום היא בחינת עלייתנו בבחינת‬
‫לעילם אין שוס מ״״ן עולין ל ג ו ר ן עצמם‬
‫מ״ן ו ט ע ם כפל ח ב ל ח ן א מ ן וחבלה ילדתן‬
‫ב י א ס ל צ ו י ן זולחס ועל כן כאשי וו״ן‬
‫הוא לימה על אימא ותבונה כ נ ו י ע כ י‬
‫צריכים שניהם לקבל המוחין אן צריכים‬
‫שתיהן נעשות בבחינת פ ר צ ו ף אחי בין‬
‫שניהם לעלות כסוד מ״ןז״א כשביל מקפא‬
‫לבחינת הריון נ י ן לנחילהלייה בין לנחיל‬
‫והיה‬
‫ונוקבא ל צ ו י ן ז י א כו‪/‬ע״שב •‬
‫הדיון ולירה של הכלים בין לבחינת ה ר י ו ן‬
‫לפי הקימה זאת במאזנים לעלויכין עליית‬
‫ולידה של המוחץ ״‬
‫ל*אאל עליית הכוקבא בבחינת מיין פשו ס‬
‫בחינת הזווג הוא במקום‬
‫ואמנם‬
‫הוא כי עליית הטקבא ככהינת מין היח‬
‫יסור אימא מלאה אשר הוא כמעש בראש‬
‫יותי עיקיית מעליית ז א כבח״ימ״ן כ• ר\•‬
‫התבונה כמ״ש בע״ח ש׳ א ל ן ל י י ועליו‬
‫נאמר חבלתן א מ ן שהיא אימאעלאה א ן ‪ .‬עלייתה היא הגורמת המשכת המוחץ אל‬
‫ז ״ א א ש י ה ו א גדול ממנה ובחינת המוחץ‬
‫בחיי הלידה היא מיסוד התבונה ועליו נאמ'‬
‫הנמשכים אל ז״א הס גרוליס מן כנמשכיס‬
‫ולכן בא הרמז בי‬
‫״‬
‫חכלה ייליתן‬
‫אליה ע״י עלייתו שכמעט המוחין שלה הנו‬
‫ילי״תן הוא בג״ תסייד כמספר תליונה‬
‫הארות הנמשכות אליה מ נ ת י נ ת המוחץ שלו‬
‫ע״ה ועיקר רמ; הכפל על בינת ותבונה‬
‫וא כ וראי כי עלייתה היא •ותר עיקרית‬
‫הוא על בחינת עליית המ״ן אשר על זה היא‬
‫עוד נקדיס בי ידועכ״ס^ר‬
‫מעלייתו •‬
‫מדכרת כ י לפעמים הס עולין כסוי מיין‬
‫השיניהוא בחייהסתלקויהמוחץ גכהתענררו‬
‫בישיר התבונה כמו בחול ולפעמים הס‬
‫הוא כאשר נמשכיס המוחין וכנה שס כז)י‪,‬ר‬
‫עוליןבשוד מ״ן גישור של אימא כמו בשבת‬
‫האדנו חלל אמרו תחת התפוח כוי רבי יוסי‬
‫ולכן הזכירה את שתיהן וגס דבריה אלה‬
‫אמר יא יוכלא וייוט בי יובל נקי הבינה‬
‫הם ראיה אל האמור כי הרי היא עולה‬
‫ו כ מ ״ ש מ ו ה ר •תרו ס״יעייא מאן אמו רא‬
‫מלמטה ומעוררת אוחו ו ל ע ו ל ץ ו מ ע ו ר ר ץ‬
‫•ובלא גיוילא אתעטר בחיו׳ ניח־מו בשלימנ‬
‫את הבינה‬
‫דבתיב אס הבנים שמחה מאן אס הבנים‬
‫יאחר מי זאת עלה מן‬
‫אן‬
‫גב(‬
‫אר ש רא יוכלא וגס כפרטית נקי הישודשל‬
‫המדבר כמש״לבינתחלת‬
‫לס‬
‫הבינה יוכל כנויע מלימ וכתיקונין‬
‫צ ר י ן שיתחברו זו״ן ביחי ואחר ריתחכמתס‬
‫הס ע ו ל ץ כשוי מ״ןאל הנינה וע״י זה אמרו מי זאת עולה מן המדבר ואת סלקא‬
‫במי כן‬
‫מזדווגין או"א י וממשיכים המוחין לזו״ן‬
‫כבוא אל בונת הכתוב שהס דברי‬
‫ו נ ו י ע ג ם כן מכונת י\'ש כי במחלה הנוקי מעתה‬
‫היא בעולם הנריאה *בתיבת אחד אנחנו‬
‫הכלה אשר היא שמחה בחלקת‬
‫מעלים אותה משם אל עולם האצילות‬
‫שהיא עולה עד הנינה ולס־ שנח* עלייתה‬
‫ומחברים אותה עם ז״א בשוד אחיר איח‬
‫היא לעולם העליון הנעלם שהיא הנינה טל‬
‫שהוא ז״א יי שהיא המק* נעשה אח״י ואחר‬
‫כן דברה התחלה כלשין נסתר כהילו י(ינו‬
‫כ ן אנחנו מעלים •אותם כ ס ו י נלין אל הביני‬
‫על עצתה ואומי׳ מי זאת עולה זאת שהיא‬
‫ועל יי וה נמשכים לןס תמוחץ כי מזיווגין‬
‫כחיי עצמה הנקי זאת במ״י אשיי היא יני<<ן‬
‫עמה‬
‫א‬
‫ג‬
‫‪,‬ז‬
‫י‬
‫‪,‬י‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫שמן‬
‫משחח‬
‫עולה ועלייה ז‪ 1‬היא מן ה מ ע י שהוא עולם‬
‫יבריאה שהוא גקימיכר לגבי עולם באצ׳•‬
‫אשר היא עולה שם וכמ״ש ש‪ 0‬הרמ״זז״ל‬
‫ש‪ 0‬כזוהר האזינו ודרך רמז בי המ״יבר ע״ה‬
‫הוא בגי־רנ״ב במספיתיבויז״ו הי״א הבריא״ה‬
‫ואמנם עלייה זו לא שהיא עולה לברה רק‬
‫מתרפקת מחוברת על רודה שהוא ז״א כי‬
‫כתחלת היא מתחברת עמו ואחייב עולים‬
‫שניהם אל הבינה וביי לימון כי עלייתה אל‬
‫נלכינת היא נבחי מיין על כן אמיה מן‬
‫המיביולא מהמיב כי מ״״ן רית מ״יין ליוקכין‬
‫וא״ת כיון שלפי האמת בחינת העליההיא‬
‫שנינו •חד א״ב למת פרטתי כתחלהמי זאת‬
‫עולה שהיא בחיי מעליה שלי לביה נחות לי‬
‫לוסרבחי' עלייתנו ביחילזה הפבה פניה‬
‫כלפי דודה ואומרת לו תחת התפל עוררתיך‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כלומר הטעס הוא לרמוז כי עלייתי היא‬
‫יותר עיקרית מעלייתן כ* הר• ע״י עלייתי‬
‫תחת התפיח נמקום התפוח יא יוכלא שהיא‬
‫י׳יכינה עוררתיך גרמתי בחינת התעוררות‬
‫לך שליש נתינת המוחין אשר הס נמשבין‬
‫אליך ע״י עלייתי שם והם מעוררין אליך ב•‬
‫מבלי בחינת המוחין הוא כחיי שינה וכיון‬
‫שבחיי עלייתי שם היא הגורמת המשכת‬
‫המוחץ אליך ודאי כי היא יותר עיקרית‬
‫מעלייתך ולרמז זה פרטתי אותת לומר כי‬
‫היא העיקר ומפני כי תפוח שהוא יוכלא‬
‫אפשר לפרש אותו על כחי״ כללות הכינה‬
‫גס אפשר לפרש אותו על החג״ת של ו״א‬
‫במש׳״ל על כן אמרה שמה חבלתך אמך כלו‬
‫החת התפוח אשר אמרתי הוא כחינתאותו‬
‫המקום אשר שמה חבלתך אמן שה״ס יסוד‬
‫של הכינה אשר שם הרתה אמן ממן ויחמה‬
‫בך נאשר עלית שם בבחינ׳ מ׳י; וכמש״ל שמה‬
‫ר\תה בחיי עלייתי נבחי׳ מ״ן ואז על ידי‬
‫עלייתי שמה בבחינת מיין חבלה ילדתך כי‬
‫* י ן לק חבלי יוללהלהוליר בחייהמושץשלו‬
‫‪,‬‬
‫קדש‬
‫כמו שכבר ילדה אותם נפעמים אחרוין וכ‪$‬‬
‫זה עיי עלייתי שמה‬
‫א ן יאמי מי זאת עלה מן ה מ י נ י‬
‫)ג(‬
‫בהקיים מ״ש ע ו י שם נש"‬
‫הכונותני״ג יתיקוז הלילה כי כאשי ז״ון‬
‫צריכים שניכם לקבל את המוחין אז שניהם‬
‫צריכים לעלות כסוי מ ן לא בשביל נוקבא‬
‫ומקנא כשכיל ז״א ואז כיון שהשפע כא‬
‫לשניהם מיכיח היא שעתה הנוקבא תהיה‬
‫מפלה אל ה‪/‬כי ואז היא מקבלת את המוחין‬
‫שלה ע״י ז״א בעלה וכיון שתאדתיבאה אליה‬
‫על ייואיאסשר שתהיה שוה כמוהו ואין‬
‫היא כנדל* נשיעו׳ז״א האמנם כאשר המוחין‬
‫הס לצורך הנוקבא לבדה אז עולה ז״א לביו‬
‫נסי מ ןלצויך המוחץשלה ואז היא בעצמי‬
‫מקבלת את המוחין שלה ע״י עצמה שלא‬
‫על יייז״א לפי שאין כאין עתהמעורבין‬
‫המוחין שלו ושלה כדי שנאמר שהוא מקבל‬
‫שניהם תחלה ואחייכ הוא נותנס אליה כמו‬
‫בזמן אשי שניהם עולץלצויך המוחין של‬
‫שניהם ולכן כיין שהוא לבת טולה על כן‬
‫המוחין שלהמקכלתם היא ע״י עצמה שלא‬
‫ט״יז״א וע״י כן נבנית ומילת בכל שיעור‬
‫קומת ז״א ע״כ • והנה נודע כי הנוקב א‬
‫לפעמים מ י ל בחינת הפרצוף שלה עד כ מ י‬
‫הנה״י שלן א ולפעמים עד כנגד החג״ת‬
‫שלו ולפעמים ע י כנגי החב״י שלו * אמנם‬
‫לסי ההקימת הנז״ל כי כאשר היא מקבלת‬
‫המוחין שלה ע י ז״א אין היא כגילי כשיעגך‬
‫קומת;"א א״כ אז יכולה היא להיות בבחינת‬
‫פרצוף עד כנגד הנה״י של ז״א או עד כמד‬
‫החלית של ז״א ותו לא והנה רש״י ז ל פירש‬
‫מיזאתעזלההקכ״ה ובית יינו אומייס על‬
‫כנםת ישיאל מי זאת כמה היא חשובה זאת‬
‫שנתעלתימןהמיבר כויתחת התפו׳עיייתיך‬
‫ג ן היא אומר נו׳‬
‫מעתה‬
‫כ‬
‫יי‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬ז‬
‫וי‬
‫א‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫ח‬
‫יפי׳ ש*ר‬
‫נבוא לכונת הכתוכ לפי דרכנו‬
‫מעתה‬
‫כי הס יבר• ז״אהמיבר כשבח‬
‫כלתו ההוא אמר מי זאת עילה כמה היא‬
‫השובה זאת שהיא הנוקבא אשר תיא עולת‬
‫מן המיבר שהיא עולס הבריאה ע ד בחינת‬
‫היותה מתרפקת מחוכית באותו מקום אשר‬
‫הוא על יויה כי עלתה בכינה אשר היא‬
‫על־ז״א שמא דודהומתחניתשס ״ וגם‬
‫עלייתה להיות מתחבית שס בבינה הוא על‬
‫לויה כשביל יויהשהואלא להקרביהתיעל'‬
‫שלו כי עלתה היא עד הביכה בסוד מ״^כיי‬
‫שנלי זה ״ומשכו משם כחי" המוחין אל דולה‬
‫שהוא לא כי הדי עלייתה שם אינו לצורך‬
‫•עצמה כי אס לצורך לא כי לעולם אין שום‬
‫ימיין עולת לצורך עצמם כי אם לצורך זולתס‬
‫כמש״ל ועל זה אף היא תשיכ אמריה כלפי‬
‫דודה הוא לא ואמדה לו תחת המפויעוייתי'‬
‫הן אמת בי מזי' עלייתי ז את בבינה היא‬
‫השיבות לי הן מצל עלייתי בבינה הן מצר‬
‫כ י בחינת עלייתי שם בבינה כסויגלן היא‬
‫הגורמת המשכת בחינת המוחין אליך אך‬
‫אמנם לגבי ליידיש מעט בחינתחשיץכי‬
‫הרי בחינת עליית• שם היא הגורמת לי כי‬
‫דווקא תחת התפוח שהם בחי״נה״י שלך אשי‬
‫׳קס למטה מהתפוח שי^ס החלת ש לן הנקי‬
‫תן׳וח או כמקום התפוח שהס החלת שלך‬
‫כ‪6‬ש"ל עוררידך כלומר כי מה אשר אני‬
‫יכולת לעורר אותך לבחינת הזו־וג הוא או‬
‫בהיותי בבחינת פרצוף מ ג י הנה שלך‬
‫אשר הס למטה מן התפוח שהס החלת שלך‬
‫או בהיות• בבחינת פרצוף כנגד החלת שלך‬
‫אשר הס מקום התפגחעצמו י ו ק א ע י ש ס‬
‫אני •בולה להתגדל בבחינת פרצוף ואין‬
‫אני יבולה להתגדל כשיעור קומתך והטעס‬
‫הוא בישמה חבלתן א מ ן שמה חבלהיליתך‬
‫׳ מ ו מ י כיון שאני עליתי שמה בבחינת ימיין‬
‫על אשי נעשה שמה שהם בחינת החמימות‬
‫<׳י ן‪$4‬יית < ן זנחינמיההייון ע״י סוי‬
‫‪,,,‬‬
‫‪1‬‬
‫השידם‬
‫רמר‬
‫הזווג ונהיגת החבלים והלידה הכל מז‪5‬ל‬
‫בשבילן כי הדי היוצא מכל אלו הפעולות‬
‫ימוחי; והס מושבים‬
‫בחנת‬
‫ה©‬
‫כי הכל היה‬
‫גמצא‬
‫אליך •‬
‫בשבילך וכיון שכל בה׳״ המומץהם נמשכי•‬
‫אליך ואני צריכה לקבל את מלקי על ידיך‬
‫א״כ מוכיחת אני להיות ג‪1‬פלה אלין ואין‬
‫אני יכולה להתגדל על כל שיעור קומתך‬
‫ועל כן תחת התפוח דוקא עוררתיך שהוא‬
‫או עדכנגדכה״י שלן אונני כנגד ח ל ת‬
‫שלך נמצא כי כחינת עלייתישס כבינה אשר‬
‫היא כשכילךגימה לי חסיון שלא להתגלל‬
‫כשיעור קומתך‬
‫יאמי מי זאת ש ל ה מן‬
‫אל‬
‫)ד(‬
‫המיבר וכו כין״א הוא‬
‫האומר מחת התפוח •עוררתיך והעני ן‬
‫בהקייס מ״ש בש הנמות בי״ב של עמייה‬
‫בתיבת באהבה כי ע י באהבה כבר נשלמו‬
‫אמנס המק״ עדין‬
‫־״‬
‫פדצופיזו״ן‬
‫היא ע־ומית אב״א עס ז״א וצריך להחזיר‬
‫אותה פ״בפ ועל בן צייך לעלות מיין לצור״‬
‫זווגאוא״י כלי להחזיר אנחם פ״בפ כי‬
‫ליס ענין הנשירה אשר מציאותה היא כי‬
‫אימא עלאה מסתלק מתון ז״א ומזיווגת‬
‫עם אנא כדי להוליד מוחין אחרים חדשים‬
‫לרחל לנדה זולת המוחין הראשונים אשר‬
‫ביתנו אל ז״א ואז הנילי של אימא עם‬
‫התלבשות אלו המוחי[ האחרים רחישים‬
‫הס נכנסין בתוכה והכל יחד הסמתפשטי'‬
‫תוך יחל לבדה^ע״י כן ננילת רחל אב״א‬
‫בכל שיעור־קומתז״א וחוזית פ״בפ ולהיות‬
‫כי בחי' מוחיןאל* הס אל המק' לבדה על‬
‫כןז״אהוא לכדו הוא העולה עתה בעוד‬
‫וכמ״של‬
‫*‬
‫מין אל אלא• וכלטפ״ב‬
‫לכימד׳יג לתיקון הלילה כי כאשר המוחין‬
‫הם לצורך ה נ ו ל לבלה אז טולה ז״אלבינ‬
‫בסו ד מ״ן לצורך המוחין שלה • עול‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫נקהלים מ״ש כלי״ח ס היי שיה כי מן‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫*‬
‫הבטן‬
‫ח‬
‫שמן‬
‫) ;שחת‬
‫<גנלזן ולמטה של הנינה נקי מי בסיד‬
‫מנטן מי יצא וכוי ע״ש‬
‫הוי( גי מ; הכטן ולמטה ל י ס‬
‫וייוט‬
‫הנ״הי עול נ ק י י ם נ י מ י נ י נקי‬
‫האחוריים של זי״ן נסגל לכתך אחיי נ מ י נ ר‬
‫וכמ״ש נש׳ המצות פי חרומה זנלי״ת מלכים‬
‫נ י צ;מ]המשכן•היוזז׳יןאנ״א לכן נעשה‬
‫ה מ ש ק נ מ ד נ ר חרכ ישמס שהוא נ נ ח י נ ת‬
‫אחוריים וכוי ע״ש‬
‫באשר זו״ן הם נ הו ל אנ״א נקי‬
‫והנה‬
‫הריס כי כל היי הוא מנןסי‬
‫י י נ ו ע ׳ אלהי״ס והי אותיותיו וכאשר ני*‬
‫אחוריהם נלבקיס זה מ ה נקי היימ כח״ש‬
‫ג"; שם • ועל כן נא הרמז כ׳ ר״ת וסייח‬
‫ה״מלנ״יהוא ה״ר כי על כ; אמר מן י‪.‬מונ'‬
‫ולא מ ה מ ו נ י זעזל רמז כי מיין המדנ״ר‬
‫המה יעלונו‪-‬י' שמ״א כמספר חינו ת הנ*ה‬
‫האחזר״״ם ע ״ ה ו כ נ ר ב ח נ נ ו ל ע י ל " י‬
‫מ״ש מ ו ה ר תחת התפוח ‪ .‬עיריתיך‬
‫דא יונלא כי ה״סהיסוי של אימא הנקרא‬
‫•ונלי‬
‫נ נ ו א ‪ 11‬מ נ ת הכחיב שאמי‬
‫‪4*\£}]/0‬‬
‫מ י ; א ח עולה כלומי מ״י‬
‫שהיא הנינה מ נ א י נ ת הנכון שלה ולמטה‬
‫שליסהנה״י שלה שהם מהנטן שלה ולמטה‬
‫מ א ח ע ל ה ו כ מ ״ ש מ נ ה ר ס־נראשיח ל״י‬
‫מ ׳ ; א ח ב ל ל א יתריןעלמין כוימי ואתחנרא‬
‫בזאח ולפי ירננו הבונה היא מ״י שהיא‬
‫הכינה בנחינח הנה״י שלה נ‪/‬אש שהיא‬
‫הנזק' טולה ב? נכנסח נ ח ו נ ה והזכיר אח‬
‫הכנישה בלשון עליה לרמוז כי הנה״יאלנ‬
‫של אימא כבר התחלה ירי? ונכנסו נ ת ו ך‬
‫ן״א ועחה הס עולים ומסהלקין ממנו‬
‫ונכנסין בזאח שהיא הנוקב א נמצ נ י‬
‫צריך שיהיה להם נ ח ינת עלייה כלי‬
‫שאח"? יננסו חזך הניקבא כ׳ ועור עלה‬
‫שהיא לשין כניסה הוא נלשון תרגום‬
‫וירוע כ* התימס ה״ס האוויים ועל כ ן‬
‫קרש‬
‫הזכיר אפ הכניס כלשון תרגום שהיא בחיי‬
‫האחוריים לימון כי נ ה״י אלו של אימא‬
‫אשר נכנסים נגולה ו א כהיות הנוקיטומדיו‬
‫באחור״ס של לא וגלי אשר נכנש! הכללי של‬
‫אימא ב נ ו ל כ ל י ז ת מן המיבד מתרפקת‬
‫י על חיה כלומר ממה שהיתה מ ו ל כנח״‬
‫ה מ י נ י שלית האחוריים ביהיתהעימית‬
‫אלא מן אותת הבחינה של ה מ י נ י נעשית‬
‫מתרפקת מתחבית על חיה שהיא לא בי‬
‫היא ‪110‬רת פב״פ ומתחברת עם יויהכ•‬
‫הנילי של אימא אשר נכנסו נסיו אותת וע״י‬
‫כן היא חוזית גלכס ע ‪ 0‬חית *‬
‫רמז כי מתיפקת עם ל כוללים‬
‫ודרך‬
‫הוא בגי' א ל ף רנ״ב כמספד‬
‫גס ר'ת ונלת‬
‫תיבות הנקב׳יה שננסי״ת‬
‫* מ״תרפלית גלה עולה בגי״ תמיא שם ימ״ז‬
‫והין מספר תיצות הלה הי״א ננלייה וע‪5‬‬
‫זה אומי לה לא תחתי התפנח עוררתיך‬
‫כלומר בי כל זה ההתעוררות שלך אשד‬
‫נמשכו אליך בח״נת המוחין ועל יריית‬
‫מסרת וחזרת פב״פ עמי הוא על ירי‬
‫עלייתי כמקויהתפוח שילס היסוישלאימא‬
‫כסיי מ״ןזאני־הוא אשר עוררתיך נ י הר•‬
‫שמה חבלתך אמך שמהיחבלה ׳ליתךבלומד‬
‫בי גלי עליית• שם ניסור של הבינה בנחי'‬
‫מ״ן גרמתי בחינות חמום והריון וחבלים‬
‫ולייה אל אמך בשבילך כי נעשה שם בחי ׳‬
‫הזווגשל אלאי והגלידה אימא את בחינת‬
‫המוחיןחישים אשד הם נמשכים א ל י ך ח ל‬
‫ועיי זה הוא אשר חזרת פב״פ נמצא שא;•־‬
‫עוירתיך‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫עה(‪1‬ר״ו‪3‬ר* זה הדרך הצמוד הוא עלהנל‬
‫הכתוב כשער הבונות כמש״ל‪:‬‬
‫אמנם לפי המיר אשד אנחנו מכוונים אשר‬
‫כן נראה מס נלהומס'עולתתמיז ומכונות‬
‫ר״ה נפיש הנתוכ באופן אחר קיוה אל‬
‫האמור והענין כי כתיבת באהבת מסתלק•]‬
‫הנליי שלאלאימתוןלא ואזבחייהחנמל‬
‫ותחשיים‬
‫ך‬
‫‪1‬‬
‫ח‬
‫פ׳‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫‪,‬‬
‫רם‪:‬׳״־‬
‫ונכנסים בלא ב ב ר ו ך אתה ונשארים ‪5‬ו‬
‫והחסדים יוצאים מתוכם ונשארים נבחי'‬
‫והארותיהם יוצאות מלא כדי להגייל יזי‪5‬‬
‫אור מקיף על ראש לא ובחינת הנינות‬
‫הנוקכא נמצא כי מוחין אלו כס ל צ ו ר ף‬
‫והגבורות עם הלבושים אשר להם ‪8‬הס‬
‫שניהם זלן וכמעט כי עיקיס כס ללא‬
‫המלישלאימא נכנסים כתוך הנוקילנסור‬
‫יותר מהנזק' כי הרי עצמו׳ המוחי; ככננן*‬
‫אותת ואז נגדלת הנוקב אביא כשיעור‬
‫נ ל א ונשארים נו משא׳יכ נ מ ק ׳ כי עצמות‬
‫קומת לא ומסרת וחוזרת ליבפ לפני לא‬
‫המוחין לא נכנסו בה כי אם לפי ש ע ז‬
‫בבחינת נקוית מחת היסוי של לא ואן‬
‫להכנש כלא‬
‫ותכף נסתלקו ממנה‬
‫אנחנו מעלים את בחיי החכמות ?החסרים‬
‫מכנסיי בו ואחר אשר נכנשו בו‬
‫העומלים על ראש לא בנח׳' מיין אל אימא‬
‫אינו יוצא מהם אלהנוקיכיאם ה ה א ר ל‬
‫ועל ״לי זה מזדווגים ‪ :‬או״אי ומולידים‬
‫שלהם בלבד וא״כ ביון שמוחין אלו ה ס‬
‫בחינת מוחין אחרים מישים של בחייפנים‬
‫לצורך שניהם לוןא״כ איך הספיק עלית‬
‫כי בחינת המוחין אשר נמשכו* על באהבה‬
‫לא לביו נסוי מיין ב• הרי כבר נתכנו‬
‫היו מנחי אחור אבל אל> המוחין אשר‬
‫לעיל כלל מוסכם מי״ג דתיקון הלילה נ י‬
‫נמשכים עתה הס של בחייפניס ומתלבשים‬
‫כאשר ל ו ן צריכים שניכם לקנל מוחין אז‬
‫מוחין אלו של נחינתפניס נפנים של מלי‬
‫צריכים שניה לעלות כסוי מיין ל א נשניל‬
‫של אימא ונכנסים בנוק' הכל יחל ומגדלים‬
‫נוקנא ונוקנא לצורך לא ו<לש בכאןכי‬
‫אותה הפני כשיעור כל קומת לא ואחר כך‬
‫עיקריות המוחין אינס אלא אל לא י א"כ‬
‫מסתלקין הלהי של אימא טס המוחיןאשר‬
‫היתה צריכה הנוק לעלות כסוי מין ואיך‬
‫בתוכם ממנה ונכנסים בתוך לא ואז היא‬
‫מתמעטת כעם אחרת ואח״כ יוצאות הספיק כמה שעלת לא לבדו כסוי מ"; •‬
‫לומר על צד הדחק טס מיש‬
‫ואפשר‬
‫מהארות של המוחין אשר נניס! בלא אליה‬
‫כ גלח שער הצלם פ״נ מ״ק וז״ל‬
‫ואן כבילת בחינת הפרצוף שלה ע״י ההארו‬
‫ודע כי לא עיקרו מ! הנינה בי משם‬
‫הנזיאשר היא קבלה זהו כללות הענין‬
‫המוחין שלו והיה רי באלו המוחין כמדתג‬
‫בקיצור •‬
‫של לא אכל לצורך נ!ק ולצורך התחתונים‬
‫ונלנלר כי משייל משס להכונותכיעתה‬
‫לכן הוצרכו שיבואו המוחין מאורלי כלה‬
‫אינו עילה בסוד מיין כי אס ל א‬
‫לנח הוא עימז מיש עתה ב• העוליןבסוד וידוע כי נחינת המוחין של נחינ־ת אחור‬
‫מתכנים אל אימא ונחי* המוחין של בחיי‬
‫מיין הס החכמות והמסיים כי כיוןשהחנמו‬
‫פנים הם מתכנים אל אנא ואם כן באותה‬
‫והחסדים הם נחי' הזכרים חלק לא שהוא‬
‫הנחינה למוחין של אחור המתכנים אצ‬
‫זכר נמצא נ• לא לנדו הוא העולה נסול‬
‫אימא אשר נמשכו בתחליכנר היה יי לצורך‬
‫ושונ מצאתי דפר• אלה כמעט‬
‫נלן *‬
‫לא ומה שנמשכו גם המוחיישל סמיהקתככי•‬
‫מפורשות בסיעולת חמיד במחיל דרושי ר״ה‬
‫אל אכא אינו כי אס לצורך המק וי>‪3‬ז בן‬
‫נלש אך את זה ק״ל טובא כי גבר אמרנו‬
‫אנלפ שמוחין אלו של בחי" סניס ה‪ 0‬נמשכ״י‬
‫כי בחינת המוחין אשר נמשכו טל באהבת‬
‫הם היו מוחין לבחינת אחור כין ללא בין אל לא ע ל ז כיון שעיקר המשכתם אימ‬
‫אלא לצורך הגוקנא נחשנ כאילו לה לנד<ן י‬
‫לנוק וחסרים להם עדין המוחין של בחי‬
‫פנים בין ללא ביו לנוקבא ובאהבה נולדים הם נמשכים ועל כן הספיק נמה שלא לניו‬
‫מוחין אלו וכמלך וגוזר ומושיט ומגן הם יעלי! בקול נלן והכי דייקי( מללש ש©‬
‫כשער‬
‫‪£‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫מנסים בגי?״ ו&מ״ו מסתלקים ממ?ה‬
‫דז‬
‫בשהת‬
‫שכן‬
‫י גש־עי הפונות זלל כי הד* לעני ן הנשירה‬
‫ע ר י ך הפלת תרימה בהכרח כויוא״כעתה‬
‫וזשינ‪:‬מף‪ 0‬הכילי דאי‪ ^3‬ברחל בהייתה‬
‫י(נ"א איכ היכן היא עתהיהפלת תרלמה‬
‫והשינה במקום הזה והתייו״ן לסי שיש לנו‬
‫הקימה כ׳ כאשר צריך לחת מוחין אל ל ! ן‬
‫י(ז צריכיםשניהח ל‪-‬טליח ב־מוי כלן אבל‬
‫כשהמוחין ניחנים לרחל לכדה אזלא לכיו‬
‫<‪:1‬לה כסוד'מ״ן ועתה כנר ׳ש מוחין גמורי'‬
‫ושלמים אל ל א !כנגתימ היא לתחם גם אל‬
‫גו קבא רחל ולכן זעיר לבדו עולה נ ש ו י ה״ן‬
‫יאבל נשאר מקומות עולה גס נוקנאנסוד‬
‫מיין ואז צריך הפלת תרדמה אלינו ואנו‬
‫־?שנים • פ ן כי אנחנו הם כני השכינה רחל‬
‫אמנו גלכ כי לכאורה א״ל בי הניחא אם‬
‫התוחין הלןלו היו אל המקנא לבדה שהיו‬
‫אנל כיון שלפי האמת א ץ‬
‫גשארי־ם בה‬
‫‪.‬־ הכלויזין החישים נמקי רק לפי שעהואחיכ‬
‫גלןתלק־ין חנילי של אימי( עם המוחין‬
‫•?ימנה וככג־שין •בלאא״נ נמצאכ׳ המוחין‬
‫׳ה‪• 0‬לצורך שניהם ל ו ן א כ תעלה גס הנזק'‬
‫בשור מ ןויהיה הפלת הרימה ושינה לכן‬
‫־כרי לשלול •זה דייק כלישניהשאמר• כי כבר‬
‫;׳ש מוחי; גמורים ושלמייאל לא כי לכאורי‬
‫ד‪1.-‬א שפת יתי כי היי‪-‬התירדןמא שהמוחין‬
‫הנמשכים עתה הס לרחל ולכן לא לבדו‬
‫עולת בשוד •מ^ ומה הוא הצורך להקדים‬
‫׳כיי׳ כבר יש ללא מוחין גמורים ושלמים‬
‫אלא שהוא להנצל ממה שיקיקגו•והוא‬
‫כתש״ל כי כ*ון שכבי יש בלא‪:‬מז•*המוחין‬
‫•המספיקים לצורכו ומה שנמשמ המוחין‬
‫החדשים אינו רק לצורך הנולאס כן אגלפ‬
‫שהמוחיןהח־שים האלו אילב הס נמשכים‬
‫ללא פילז כיון שעיקר המשכחם אינו י ק‬
‫לצורך הנול בי הרי לצורך לא כ ב י •ש לו‬
‫מוחין גמורים ושלמים לכן נחשב כאילו‬
‫לה לבדה הם נמשכים ועל זה מספיק נמה‬
‫שז״א לבדו *עלתכסודמ״ןועייןעוד לקמן‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫נ׳רש‬
‫ראית לזה אמנם אנמי קשה כי כמן שמוח״*‬
‫אלו הס לצורך ‪-‬הגוללביה כי מל כ ן ל א‬
‫לגני! עו‪$‬ה‪.‬כשוימ*| ‪.‬א״כ היה צ ר י ךשתהיה‬
‫הנול נגילת ע ו ל ל בבל שיעוד קומה ל א‬
‫אף סחר שמ‪:‬ןתלקין המוחין ממנה זנננסין‬
‫בלא וכמש״לכ״כאשרלא לביו עולה בסוד‬
‫כלן שהוא לצור המוחיןשלה• אז המוחין שלה‬
‫מקנלתס היא על ילי עצמה שלא על ילי‬
‫ל א ועל ידי כ{ גננית זנגילת ככל‬
‫שיעוד קימת ל א זהבה נמי כבר המוחין‬
‫שלה קיבלה אותם ע״י עימת כי היי הנילי‬
‫של אימא עם המוחין אשי בתוכם נכנםו‬
‫בנזק־ ואס כן היתה צריכה לי‪.‬ת;דל ככל‬
‫שיעור קומת ז״א ולא ע י החזה שלו בלבד‬
‫‪.‬כנלש ש‪ 0‬בשיהכומתכ• כן מגמע‪.‬פשעיי*‬
‫׳הלשון שם ב ל ג לתיקון הלילה כי נשארת‬
‫גל! לה •בכל שיעור קומת לא פנ״פ שהרי‬
‫כתנשם ולל ולכן כיון שהוא לבדו עולה‬
‫עתה כסיל השינה ־והיורמיעא נא־מיעלאת‬
‫להיות שם נ ש ו י מ י ן נדי לזווג אח אוא״י‬
‫כיי שמ; הזוזג ההוא ׳־משכו מ! חין לצורך‬
‫נוקבאדלא כיי לכנותה‪ .‬ולגללה כשיעור‬
‫קומתו לכן המוחי; שלה מיכלתה היא ג ל י‬
‫עצמה שלא גלי לא וגלי כן נבנית מגילת‬
‫בכל שיעור קומת ל א כגז' נלכ וילוע כי‬
‫ב ח י נ ת ה נ ל בלילהשהיא התחברות לאה‬
‫ורחל אשד בס נכנסים המוחין הגוי‬
‫היא גמלת ככל שיעור ?ומת לא פכ״ם‬
‫ועוד כי לנר זה הזא מוכרח מצד עצמו‬
‫לאלילה מת הפרש יש כאשר מקבלת המוחין‬
‫שלה גלי ל א כי אז היא ספלה אליו ןלכן‬
‫אין היא נגדלת כשיעור קומתו לכאשי היא‬
‫חקנלת המוחין שלה גלי עצמה כיון שגס‬
‫שס אין היא נגללת כשיעור קומת לא ו י״ל‬
‫כי התפרש הוא כי כאשר היא מקנלת‬
‫•האדומית ; ל י ל א כגון בהיותה נאחז־ שאז‬
‫היא מהחזה ולמשה דלא או כהיותת נפני'‬
‫כאשר נסתלקו המוחין ממנה ונכנסו כתןך‬
‫שגם‬
‫לא‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫דז‬
‫פי׳‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫רמו‬
‫כ ן גק כן היא מילת ננל שיעור קומת לא‬
‫זוג!* אז היא מהחזה ולמס" של לא אז אינה‬
‫בהיותם המוחין נחונה ולפישכאיימעורנין‬
‫?גילת כלל בשום אופן כשיעור קומת ל א‬
‫•עם חלקי המוחץ של לא לכן מסתללן כל‬
‫*בל נאשר היא מקבלת מוחותיה על ילי‬
‫עצמת שהוא שנכנסים הגילי של אימא ־המוחין ממג ה ונננחץ כלא ואו צריכיהזא‬
‫לקבל הארותיה גלי לא בי כיון שהשפע‬
‫בתוכה אז באותישעה אשר הכילי של א׳מא‬
‫הס בתוכה בין כאשי נכנסים בה בהיותה בא ל שגי ה ס צ י י ן שה• א ת י ב ל את י‪ .‬מנ ח׳ ן‬
‫שלה ע״י ל א במלה כי היא ספלהאלע‬
‫*באחור בין כאשר נכנסים בה נהיותיכמיס‬
‫ומניין שי‪.‬איתה נמשכת לה עלייו אי אפש'‬
‫היא כמלת בבל שיעוד קי‪-‬מתלא נ י ן כבתי‬
‫שתהיה גיולה כמוהו ואינה נגילת בשימור‬
‫־האחור של לא ביין בבחי* הפנים של ז״א אלא‬
‫קומתו אמנסשס נבח׳ הלילה שנשאיה‬
‫שכאשימשתלקין המוחץאחר כך ממכה‬
‫כשיעור כל קומת לא פנ״פ הוא לפי שאותי‬
‫•היא מתמעטת אנל סוף סוף כבר מתחלה‬
‫המוחין אשי נכנסו בנוקנא נלילה הם לה‬
‫׳כגילה בשיעור ביל קומת לא ישם בנחינת‬
‫לביהואיןכהס עירוב מוחין דלאכי לא‬
‫‪ .‬הלילה שנשארה כשיעור נל קומת לא קניי‬
‫כנר יש לו מוחין אחרים חדשים כמש״ל כן‬
‫׳בפנים הוא לפי שאותם המוחין אשד נכנסו‬
‫גלגלי ואף על‪.‬גב כי כל האמור אינו צריך‬
‫יכנול בלילה עי ״ היודנדמא והשינהשל לא‬
‫מפני‬
‫לענינו ע<לז כתבתיהו ירך אגב‬
‫א נם מסתלקיןמן הנול כ י י להננפ נז״א‬
‫רק נשארים כ‪0‬לכ• מוחין אלו הס מלונכי' שהשכחה חצויה ועל כן אכתוב כמי מת‬
‫שנתקשיתי על לשון שער הכונית הלל‬
‫‪!,‬בנולי של התמנה ו ל א מקכלימוח־ן אחייס‬
‫חלשיס מ; הנה״י של אוא״י עלאץ כמ׳יש •למשמע כיי כאשי ל א לנלו עולה כסוד כלן‬
‫אין צורך הפלת תרימה ושנה אלינו י ק‬
‫!בשער הכונגתבי״ב יתיקון הלילה ע״ש ולבן‬
‫כאשר גם הנול טולה נ פ! ד מיין אז צריך‬
‫היא נשאית גגילותהבכל שיעור ק־ מתו‬
‫הפלת תימה ושינה יען כי אנחנו כני רחל‬
‫־?עוד יש לימי כי אין רלב כי מוחין ?לו‬
‫אמנו!ק׳ לאס כן איך אנו ישנים כלילה כי‬
‫הנמשכים נתינת באהכה עיקר ג‪-‬משכתם‬
‫אלא לצורך הנוקבא •כ־י יעל כן הרי בלילה לא לביו הוא העולה כסוי •מין‬
‫אינם‬
‫ולא הנועל כמשי׳ל ו ע ו ד נ י א י ר נ א הסך מזה‬
‫'לא לביו עגלת כסוד כלן אבל סיף סוף‬
‫כתנשס כ ל י לתיקין הלילה ולל ענין‬
‫באשר הס נמשכים באין מעורבין עם חלק‬
‫המוחין של לא וכבר כתב שם כי כאשד בונת השינה היא שצריך‪.‬האיס לכזין כ• ׳גם‬
‫בעת השינה ע ו ב י את בוראו בסיד בכל‬
‫יבאיסמענרניןשהשפע בא לשניהם •מוכרח‬
‫והוא שיבוץ הארס שהוא‬
‫ירכיך יעהו‬
‫הוא שעתה תהייה הנקבה מפלת אל הזכר‬
‫עצמו הוא נתיירא לנורא אשר הפיל עליו‬
‫ואז היא מקנלת את המוחין שלה כלי ל א‬
‫המאציל מייחה ויש; וס‪.‬ד השינה'הוא‬
‫בעלה‪-‬וכ*וןשהארתה נמשכת לה על ידו‬
‫הסתלקות המוחין ממנו ונויע שהמוחין‬
‫אי אפשי שתהיה שוה כמוהו ואינה גגילת‬
‫שלו מלובשים תוך נ ל י דאימאוליז מסתלק‬
‫כשיעור קימת הלא כוי ע״ש ו א כ מעתה‬
‫ממנו ויוצא ונכנס ניישא י נ ו ל י ל א וע״יכ‬
‫כיי כיון שעיקר המשכת‬
‫נכריע ונאמר‬
‫נכנית כל ושס באותו פיק‪,‬כתב גס כן בי‬
‫המוחין אינו אלא לצורך הנול כי על כן‬
‫׳לא לנין הוא העולה נסור מ״ן • ע״ש היי‬
‫עלה לא ל נ יו כ ע• י כלן על כן היא מסכלת‬
‫מנויזר כי מתשאנו ישניס הוא כי אנחנו‬
‫את המוחין ע״יעצמה כי נכנסין כנילי של‬
‫לומים ללא כב יכול והוא ישןמהשא״כ‬
‫אימא עם המוחץ כתוכם כתוך הגול ועל‬
‫הנול‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ט‬
‫ח‬
‫שמן‬
‫כ מחת‬
‫•‪09‬קצא שהיא נעורה כי הרי בה נכנסין‬
‫•־‬
‫החוח״]‬
‫‪1‬א‪£‬שר‬
‫ליישב ע״צ הדוחק הי אין‬
‫הכי כמי כי מצד שהגו קבא‬
‫היא נעורה היינו צריכים אנחנו‪ -‬להיות‬
‫נעורים אבל כיוןשגם היא צריכה להעלו׳‬
‫מ״ןלגבי בעלה כחוג חצות לילה לכן אנו‬
‫ישנים כ י י להעלות נרי ] שלנו אליה בנתינת‬
‫מיין לזווגחצות לילה ובבחייזו הוא שימינו‬
‫י ללא כי כשם שהוא ישן כדי להעלות רלן‬
‫לאוא״י לצורך חנוק שימשיכו המוחין אליה‬
‫כ ן אנחנו ישנים כלי לתעללת ללן אל המק'‬
‫לצורךהזווג שלה עס בעלה וכן משמע ממת‬
‫שסיים שם ולל והנה בונת השינה בעצמת‬
‫הענין הוא למעלה בענין היוימיגו׳ של ל א‬
‫כי הנה נפלה עליו תרימה ויש! ומסתלקין‬
‫המוחין ממנו שהם נשמתו ורוחניותו ועולה‬
‫נשמתו למעלה ער אוא־יי ושם הוא מעלה‬
‫נלןבאימא עלאתוגורםזווג עליון יאלאי‬
‫ועיי כן חוזרי ן להמשיך אליו מוחיןחישים‬
‫כ י י שיוכל להזיווג עם נוקבא אחר חצות‬
‫לילה ואנלפ שבכל הזווגים דאוא״י צייך‬
‫שיעלו שניהם ל ו ן בסוד מ״ן אין זה אלא‬
‫כשהזווג הוא לצורך שביהם אבל הזווג הזה‬
‫דאוא״י איננו אלא לצורך תיקון המקנא‬
‫כ ס ו י ויכן היאלהים את הצלע ולכן מספיק‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫שלא לניו יעלה מיין לצורך מ ק‬
‫כ מ ו כ ן ממש צריך הארס התחתון‬
‫והנה‬
‫לבוין בעצמו כי רוחניותו ונשמתו‬
‫ינסתלקתממנו והוא מעלה אותה בתחילת‬
‫הלילה כסוי כלן לגבי נוקבא ללא לצורך‬
‫שלה כ ל שתו כל היא אחיכ באותו י ג ע ממש‬
‫של חצות להעלות כלן לגבי ל א בעלה‬
‫המתחיל להזדווג עמה בחצות הל לה בו׳‬
‫ע״ש היי משמע כי בחינת הדמיון שלנו אל‬
‫ל א בבחינת השינה הוא בבחינתתעליית‬
‫כלן לצורך תנוקבא ?מש״ל ןעל כן אנחנו‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫קרש‬
‫ישכים אמנם אכתי קשת כי במקום אשר‬
‫גס המק עולה כנןול מ״ן כמו בנלסשעולין‬
‫שניתם לון כשוי מיין וכן באלהימ ואלהי‬
‫אניתינו לנרכת אנות אשר ככל עמייה‬
‫ועמייה שגס שם עולין שניהם לו ן בסול מ״ן‬
‫ולב היכן היא הפלת תילמה והשינה שלנו‬
‫נ־מן־ום הזה וצ ע‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬״‬
‫ורנה‬
‫גם נמה הלשון שכתננו מ ל י‬
‫של תיקון הלילה יש ראיה‬
‫גלולה למה שתרצנו לעיל כי כיון שעיקר‬
‫המשכת המוחין הוא לצורך הנוקכא אע״פי‬
‫שאח״כ גמשגי] אותם המוחין אל לא עכיין‬
‫נחשב כאילו אל המק• לבדה נמשכו ומספיק‬
‫במה שלא לכיו עולה כסוי מין כי הגה‬
‫לכאורה איל בוה הלשון כ• דנריו הס הפכי*‬
‫זה את זה כי הנה בתחלה כתב כי על ידיי‬
‫עלייתכלןלא גורם זווג א״ואי ועל ילי פ ן‬
‫חוןרין להמשיך אליו מוחין חרשים משמע‬
‫פיןווג של א״ואי על ילי עליית מין ללא‬
‫הוא לצורך לא כדי להמשיך אליו מוחין‬
‫חישיס ואילנאמר כי מספיק עליית ‪5‬לן‬
‫של ל א לבדו מפני כי זווג זה של א״ואי איננו‬
‫אלא לצורך תיקון הנקנה משמע כי הוא‬
‫תיקון המקנא וזה הפך ממ״ש‬
‫דגקא‬
‫שהוא להמשיך מוחין חדשים אל לא ואפילה‬
‫נימא דהאוהא איכא שהוא‪,‬להמשיך מוחין‬
‫מישים אל לא ולצורך תיקון המקנא אם‬
‫בן הוא לצורך שניהם לון וא״כ למה מספיק‬
‫בעליית כלן ללא לבדו בי היי אמי כי‬
‫באשר הזווג הוא לצורך שניהם צריך שיעלו‬
‫ל ו ן שניהם בסוד כלן־ אלא הבוכה כי‪-‬לעולם‬
‫בי המוחין החישיס הכמשכיימהזווג יא״ואי‬
‫גלי עליית מיין י ל א איכס נמשכים אלא ללא‬
‫לבדו והמקנא אינה מקבלת מהמוחין הישים‬
‫הכמשכיימזווגזה יא״ואי רק המוחין הראשל‬
‫אשי היו ללא מלונשים כנילי יישס״ות‬
‫מ‪:‬ןזלקים ממנו ונככס״ן במקנא והמותן‬
‫לצייר‬
‫ל‬
‫החלשים נמז?יס‬
‫ח‬
‫* י‬
‫שיר‬
‫השירי©‬
‫נמשכים ללא מנולי של א״ואי בכלש נדיב‬
‫אבלעכ״דגק* זווג זה של א״ואי להמשיך‬
‫המוחין חלשים אל לא כשהוא לצורך המק•‬
‫כ י הר• לא כבר היה לו בחינה המוחין‬
‫הראשונים שלו והיה יי לו ומפני שצריך‬
‫שמוחין הראשונים אלו שלו יסתלקו ממנו‬
‫להכנס במקנא כלי להגות אותה על כן‬
‫נמשכים לגאלו המוחין החישיס כי אם לא‬
‫היה הסתלקות המוחין גיאשוניישלו לצורך‬
‫המק לבנותה לא היה צריך הוא אל גמוחין‬
‫החלשים כי כבר היה לי לו גמזחיןכיאשוני‬
‫שלו נמצא כי אף על פי שזווג א״ואי הוא‬
‫להמשיך מוחין אל לא לבי האמת הוא לצורך‬
‫המקנא כיי לכנותה כלי המוחין הראשונים‬
‫בסול ויכןהיאלהים את הצלע כוי ואין‬
‫לומר שלא ימשכו מוחין חישים אל לא כי‬
‫ןה לא יתכן שהנוקכא תהיה שלימה במוחין‬
‫ו ל א יהיה בלי מוחין ועול כי הרי הוא צריך‬
‫להןדווג־ עמה בחצות ואיך יזיווג עמה אם‬
‫לא ׳ומשכו לו המוחין מתחלה בי היי אין‬
‫זווג כלתי מוחין הרי מבואי בחידוש יותר‬
‫ממה שכתבנו למעלה כ׳ המוחין המשכים‬
‫מזווג א״ואיאע״פי שאמס נמשכים אלא אל‬
‫לא לבלו כיון שלא היה צורך ללא במוחין‬
‫אלו נ י כבר היה די לו בגחי' המוחין שהיו‬
‫לו מקודם אלא שנמשכו לו לאיזה צ י של‬
‫צורך המקנא נחשב איתו הזווג של א״ואי‬
‫ואותם המוחין אשי נמשכו מן הזווג ההוא‬
‫שהם לצןרך המקנא לבדצ ולכן די במה‬
‫שלא לכדו יעלה ‪ 3‬סוי כלן וא״צ עליית כלן‬
‫דנוקבא אבל כאשי מקוים ע י י ן לא נמשכו‬
‫מוחין ללאאזצריכהגס המקנא לפלות‬
‫בסוד מיין שאז הזווג הוא לצורך שניהם‬
‫ושניהם צריבין לעלות כסוי כלן כגלגלי *‬
‫נבוא אל בונת הכתוב מי‬
‫•‪110]/‬‬
‫זאת עלה כלי שהיא הבינה‬
‫כנח•' הגילי שלה גזאת שהיא המקנא עלה‬
‫*•‪-‬גננהת כתובה ווהוכהיזתק מ! ה ע מ ד‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫רמז‬
‫שילם האחורייס כי כיא טוכזדת באחור*‬
‫לא אביא ואז בהיותה מן נחי״המ־״בי געשי•‬
‫מתרפקת מחוברי! על דויהשהוא לא כ•‬
‫נבילה ונתחברה כשיעור קימתי אנ״א וכלה‬
‫בא הרמז כי מתרפקת עם הל איתי*הבג״״‬
‫אל״ף רכ״יו כס רכלן והין מחפר תיבות ביי•‬
‫הייא גדל״ה שיכלו י קנכלהו נםמתרפ^י!‬
‫על יודה יממן ב* היא הגזית כלה פ‬
‫וחתחביתעל יודה על כםמיך שהיא נגח״*‬
‫נקודה מחת הימור סמוך ליויה וזהי מן‬
‫כ מ י נ י מתרפקת על יודה כי מן בחינת‬
‫המיה י שהיא אב*א נעשית מתפיקימ הזנית‬
‫סמוך ליווה־ תחת היסוד שלו כי המלי של‬
‫אימא נשרו א*תה וחזיה פ״בפ שס תחת‬
‫היסוד שלן * ועל כן נא הימן גם כן צ•‬
‫מתיגלקת עס הוי אותיות והכולל הלא‬
‫בגי* אלף י כ י ז כמספר תיגות תולת ינלור‬
‫של״ו עס הגי תיבות וזהו טל דודה סמוך‬
‫לי‪2‬יה *‬
‫) ‪0‬‬
‫^‪ 0‬יאמר באופן אחר מ״י שהיא הבינה‬
‫נבחי נילי שכה ככנסת בזאת שהיא‬
‫המקנא בין בנח• היותה מן המ״נר כאשר‬
‫היא נאחור נין הנחי היותה בפנים‬
‫מתרפקת מתחנית על יודה סמוך ליורה‬
‫שהיא נבחינת נקודה תחת ה״סוד שלו ב•‬
‫גס אדנכנסין כה הנלאשל אימא להגדיל‬
‫אותה ולמאי לסליק מיניה שהוא כ׳ בהיותה‬
‫בסוד נקייה גפנים נכנסיס הנה ‪/‬של אימא‬
‫בה להגדילה אומי לה לא תמת התפוח‬
‫עוייתיך כ ל נ מ י כ י ע ל י י י עלייה׳ גמקוס‬
‫התפוח לא יוכלא שילס היסו י יא׳מא ב•‬
‫עליתי שס בסול כלן עוררתיך ממה שה *)!‬
‫בכחיינקוי' בלי מוחין ובלי פיצזף עוררת*‬
‫להיות המוחין נ ך ולהעשות פרצוף של‪ 3‬כי‬
‫גלי עלייתי שס נסזי מ״ןגימתי ז‪!4,‬ג אל‬
‫א״ואי והולידו מוחין חדשים ונתלבש* בנהי•‬
‫של אימא ונכנסו בך הנה״* של ה״מי( ‪0;3‬‬
‫המוחין אשי כתננס והגליל? א^תן ‪3‬ב‪<*3‬ת‬
‫ערצו‪$‬‬
‫א‬
‫(‬
‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫ח‬
‫שסן ו שחת‬
‫מיגוף שלם ימצא בי אני עוירתיך על ילי‬
‫שנכנסו המוחין בך ונעשית פרצוף שלם‬
‫ועל זה משיבה הנוקב א שמה חבלתך אמך‬
‫כלומר כי גס עתה מה שנעשה שתה כל בחיי‬
‫החימום והזווג וההריון הכל היה בשבילך‬
‫־ כמי שנתחל׳ שמה חבלה ילדתך שהם המוחין‬
‫הראשונים אשר נולדו מקולס ונכנסו בך כ ן‬
‫נס המוחין אשי נמשכין משם עתה סוף‬
‫סוף הגה הם נכנסין בך כי אני איני מקבלת‬
‫מהם יק ההאיות שלהס והס טל ילך נמצא‬
‫שהכל בשבילך שהכל תלוי בך‬
‫יאמר מי זאת עלה מן ההיכר‬
‫‪(0‬‬
‫כיהנהנולע כ• תמיד על ילי‬
‫חפגתינו אנחנו מעלין אז הנוקבא עליות‬
‫כפי זמן התפלה ובשנת אנחנו מעליןאוחה‬
‫מליגה אחר מדרגה ע י שנמצא כי נחזית‬
‫•מפלת מו&ף אנחנו ממלין אותה במקום‬
‫לזימא ואת לא במקום אנא והנה אז הנוק‬
‫נקי עטרת בעלה בי הנה הרשימו היאשון‬
‫שללא לא זז ממקומו הראשון אשר היה!שס‬
‫ו ע ו ר כ י גם ל ו ן אשר הס העולין נמקיס‬
‫א׳ יא עלייתם היא ננסי' הכלים שלהם אשר‬
‫הס עולין ומלנישין את עצמות א״ואי אשר‬
‫בם נחי' הכליישלהם של א״ואי עלו והלבישו‬
‫את עצמות עליון אשי למעלה מהם אם כן‬
‫נמצא כי העצמות של לון נשאר נמקומס‬
‫הראשון שלהם וא״כ נמצא ני כחיי הנוקנא‬
‫אשר עלתה והלבישה את העצמות של אימא‬
‫נעשית עערה בראש לא בבחינת מקומו‬
‫•הראשון הן בנח* הישימו שלו אשר נשאר‬
‫שש גם עתה והן בנח״ העצמות של האורות‬
‫שלו הנשאר שם כמקומו‪-‬וא! בהיותם נבחי‬
‫זל אשד לא מ לביש את עצמות אנא והניקבא‬
‫היא מלנשת אתעצמות אימא הס מזדווגים‬
‫במנואיכל זה באורך בשי הכונויבכונת מוסף‬
‫שנת כי מ א ממש כ ע י ן ; ו ו ג א״ואי כי הרי‬
‫ל ג ן ירשו את פקוס א״ואי הל ע״ש זנ‪/‬ןקי‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫קרש‬
‫ס כראשי' ד״י אמרו מי זאת עלה מן המיכי‬
‫מן כמלכי איהי עולה כ ל״א ומדברך גאות‬
‫כההוא מלכד דלחישו כשכוון איהי עולה‬
‫כל;הבונה היא מבוארת כי גליהדבוישל‬
‫•‬
‫ישיאל כתורה וכתפילותאיהי עולה‬
‫‪,‬‬
‫כנוא אל כונת הכתוב שאסר‬
‫‪ ] ^ 0‬ז‬
‫מי זאת עלה כי כנלי שהיא‬
‫הנינה זאת שהיא הנוקבא עולהואכלפיכי‬
‫גס לא עולה לאנא עכייז ל‪ 6‬הוצרך להזכיר‬
‫בחי עלייתו כי כיון שאמי עליית הנוקבא‬
‫בבינה ממילא נ ו ל ע כ י ג ס לא עולה נ י ב א‬
‫כי איך היא תעלה והוא ׳שאר למסה וענל;‬
‫נרמזה עלייתו דרך רמז נמספי תימת צלי‬
‫זא׳ית נכי" חילן סול לא מתן הקלוש וכן‬
‫תיבת עלה גלה גי׳ גלו כמספר תינות‬
‫לחכנלה א״ב כי עליית החתן שהוא ז״אהיא‬
‫לחכמ״ה שהוא אב״א ועלייה זו היא מ ן‬
‫המלינר כלומר מבחהיכור של התפילות של‬
‫ישראל מ^ליןאותס במקום א״ואי ועל כן‬
‫כא הרמז כיאסחמלא ת*נמהמיב"ר כזה‬
‫ה״י מ״ם דליית ני״תרי״ש עם ה' אותיות‬
‫הפשיעות והכולל של המילוי יעלה נגייאל״ן*‬
‫ת ל ז כמספר תיבות תפ״לנת ישר״אל וזכו מן‬
‫המד כר מן תפלות ׳שד״אל שעל ידם היא‬
‫העלייה ועלייה זו של הנוקבא ח״א בבחינת‬
‫מתרפקת על דודה כלוי מתרפקת מתחברת‬
‫וגס על לולה בי היא מתחברת עס ל א כי‬
‫גם לא עלה במקום אבא והיא שהיא במקו'‬
‫הבינה מתחברת עמו וגס היא על יודה כי‬
‫הרי היא ננחינת עטרה על נחי׳ הרשימו‬
‫שלו הנשאר נמקומו הראשון אשר היה שם‬
‫‪,‬‬
‫ו‪,‬‬
‫קולם שעלה‬
‫ועל כן בא הרמז על נכון כי *אם תמלא‬
‫תיבת יוי״ה כזה דלת זי״״ו לל ת ה״א‬
‫יעלה גלה נגימעריי תתצ״ז כמספר תיבות‬
‫הישיכלו של ו ו ז ה ו ע ל י ו י ה על היש״ימו‬
‫שליו וגס ך‪.‬יא על לולה כי היי היא בנח׳;‬
‫עערק‬
‫ב‬
‫ח‬
‫ח‬
‫דן‬
‫ניי‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫ע&רה על בחי* העצמות האור שלי הישאר‬
‫־כמקומו הראשון שהיה כיהעצמות שלו לא‬
‫‪#‬לה רק נשאר למשה במקומו וגס בצחינת‬
‫לעצמות נא הרמז על נכק כי תיבת דודה‬
‫מלא כאמור ואות הי כזה ליה עם לכוללי‬
‫*עלה בגי' תתק״ב כמספר תימת העצ״מומ‬
‫?זע״״ר ו‪/‬הו על ח י ה על העצמלת דזע״יר‬
‫גמצא כי אע״פ שהיא מתחברת עמו היא‬
‫כ״כ עליו עטרה על יאשו כי עתה היא‬
‫בקי אשת חיל עמדת כעלה ועל כן בא גם‬
‫כן הרמז על נכון כי אם תמלא תיבת לולה‬
‫דליית ו א ו יל׳ית ליה כלה יעלמ בגייתתצ״ב *‬
‫שסרמז והן מספר תיבות יאייש בכללה‬
‫עםי"ה<זהו על דליה על רילש בעלייה‬
‫עסר״ה גס אס תמלא תיבות עי״ל לולה‬
‫כזה ע״ין למ״לדל״ת וי״ולל״ת היא המה‬
‫־*עלו בגי אלף ומאה כמספר תיבות הלה‬
‫י‪3‬י א מ ל ל עעי״ת בכללה ביקמק מלש שם‬
‫כשי הכינות כיעתהבקייחל עטית נעלה‬
‫בס אס תמלאם כזה •כל?ן למ״י י ל ת ליו‬
‫יל״תילא כלה המה יעלו בגייאלףצ״א‬
‫כמספר תיבות הלה ררלל עער״ה ברא‪-‬ש׳־ו‬
‫כי לס‬
‫יועוד רמז למ״ש שם כש׳ המנות‬
‫נליש רלל שבעולם הנא צלילים יושבים‬
‫‪1‬עערותיהס ניאשיהס לפי שכבר ביארנו‬
‫‪£‬עיל בחזית עמילה דשחרית שהרדימו‬
‫ובפרכו‬
‫הראשון של ל א אינו ‪ 11‬ממקומו‬
‫‪£‬לרוש שכת״ל כי תכלים הם העולים ואורו*‬
‫העצמות הס נשאייים במקומם ונמצא בי‬
‫כח‪/‬רת התפלה לשחרית אז היא סוי העול'‬
‫כזה בי היתה רחל שוה בכל אורך ל א‬
‫שבמקומו בימי החול ועלין לא עלתה אל‬
‫העולם הבא שילס אוזלי אבל עתה נמיםף‬
‫עלתה בלח של אוא׳יי^ואז נקרא ק העולם‬
‫הבא ממש ונמצאת היא עתה כסיל עטרה‬
‫;מקומו למעלה בראשו של צליק״שהוא לא‬
‫יכבחי מ מ י החלל כי גם עתה נשאר שם‬
‫׳מיושםשלו וגם העצמות של הא‪1‬הת שלו‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬י‬
‫‪,‬‬
‫רמח‬
‫ולזה נא הרמז טל נמןכי אם המלא ת ע י‬
‫י ל ד ה כזה יל״תזא״ו לל״ת היא כלה‬
‫יעלה בג*׳ חחפ״יכז כמספי תימת הציי״יק‬
‫עסייחוזהועל רגד״העל הצליק טטיי־ת‬
‫‪ 01‬אם תמלא תימת ?לל דולה כזה עי״ן‬
‫לגלרז־לתויי״ויל** דלי המילוי ל ל י כלה‬
‫יעלה בג* תתקצ״א כמססיתינות מטליה‬
‫ני״אשצד״יקואם ממלאם כזה עי״ן לכלי‬
‫יל״תלו יל״ת ילה המה יעל* בגימעי אל״ף‬
‫צ״י כמת תעו׳ כמ‪1‬ר"ה‪7‬לליולש הצלי״ק‬
‫כדקיוק כמצא כי יחל בנהי' זו גילה‬
‫מעלתה כי היא נמקום הנעה ועטייבעלה‬
‫יעל *ה אומית היא ללא תחת התפוח‬
‫עוררתיך כלומד כי אגלפ שאט כמעלה‬
‫<אמ תחת התפלח כמקום התפוח לא‬
‫יוכלא שהיא אימא עםכל ןה אני עוררתיך‬
‫לבחינת הזוונ כי אני מעלת מיין כדי‬
‫לעורר אותך לסוד כחיגת הזמג כ* כל‬
‫רצוני חפצי ותאותי איני אלא לקבל ממך‬
‫ולאעור־אלאכיאני מעורר אותך לנחינת‬
‫הזווג בעליית בחיימ״ן כאותו המקיי י*מר‬
‫שמה חבלתך אמך שמה חבלה ילדתן שהוא‬
‫סור היש! ל של אימא כי הרי אני מלנשת‬
‫את העצמות של אימא ואם כן הכלי של *‬
‫׳הישור שלי הוא המלביש את עצמות האור‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫של היסוד שלאימא‬
‫בי אלוה ירמוז ה י ל ל‬
‫במדרש מתרפקת על דודה‬
‫איר יוחק שהיא מנחת פרקי תורה וסיכך‬
‫מלכות לעתיי לבוא כלכ י והנה ילוע כ־י‬
‫עליית זלן ביום השבת הוא נמק ו ס אבא‬
‫ואימא עלא״ן והכה אימא עילאה נללעתיד‬
‫לבוא כמי ש בכלח שער הזווגיס כלה גס‬
‫מורה נקי ל א כנודע מכ״מ וינוק' נקרא'‬
‫מלפותכנורע לש מתדפקת ע ל דודה כי‬
‫הוקשה לו דהול״ל מתדפקת במרה ולזה‬
‫אמר שהיא מנחת פרקי תורה שהוא ל א כי‬
‫מנחה הישימז שלו וו^עצחוה שלו למעה‬
‫ו‪£{4‬שר‬
‫ח‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫ונגו פ י ק י מלכות שהוא ייישימו שלה‬
‫והעצמות שלה מנחת אותם לממהבי היא‬
‫עלתה במקום הבינה הגק׳ למתיי לבו*‬
‫קדש‬
‫ובבחינה ואת נמצאת כי ה•* מאיסת*‬
‫מחוברת ‪ 011‬היא ע ל ח י ה ורוק אלנ‪$‬‬
‫לקולה‬
‫ע‪1‬ים‪3‬יכח‪1‬חם ‪£‬ל־לבף כחוחס^י זר‪3/1‬ך ג י ‪ #‬ה פמזה אחבה ל שי*‬
‫(‬
‫ר ^ \ א ? ‪ 6‬ו ש<והנת‪3 6 9 ^ ^ ' < 1‬‬
‫ה‬
‫למאיימליןינןבפסזקהקוים כ י‬
‫הנה‬
‫מתרפקת על רו יה תחת התפוח‬
‫עוררתיך מיבר בהיותם זלן שוים בקומתם‬
‫^עלו נמקום אלאי ובחי* הזוונהקיוש‬
‫נעשה כיניהס צודק עתה פסוק זה אומרה‬
‫שימני כחותם על לבך לפימ״ש בזוהר פי‬
‫ויחי י ף מ ל י ע״כ ולל ולח בתר דאתינקו‬
‫י א כלא ואיהי קבילת רעותא היא אומית‬
‫שימני כחותם על לבך אמאי בחותם אלא‬
‫וןורחיהיחותס כיון יאתיבקת באתר ח י‬
‫אע״ג יאתעיי מיניה הא אשתאר ישימ‪1‬‬
‫בההואאתרולאאעיי מינןה יכל ישימו‬
‫וכל ייוקנא ליליה ביה אשתאר בך אמרה‬
‫ג״י האאתינקנאבךאגלנ יאתעיי מינך‬
‫ואזיל נגלותא שימני כחותם על לבך בגין‬
‫זישתאר כל דיוקני בך כהאי חותילאשתאד‬
‫כל ליוקניה בההוא איתר לאתלבק ביה כוי‬
‫*לש והבי נת• אימא בפי משפעים דף קי״י‬
‫<לאפתחרני חייא ואמר שימני כחותם‬
‫נ ל בשפתא ראתיכקת כנסת ישראל בבעלה‬
‫איהי אמרת שימני כחיתם אורחא דחותם‬
‫כיון יאתדבקכההוא אתר דאתיפק שביק‬
‫ניה כל ייוקניה צפ!'ג רההוא ומתם אזיל‬
‫‪9‬כא והכא לא קיימא תמן והא אתמכר‬
‫מיניה כל דיוקני' שביק תמןאוףהכי אמי'‬
‫כנסת ישר* כיון יאתיבקנא בךכלייוקני־‬
‫להוי חקיין כך יאכל! דאזיל הכא או הכא‬
‫תשבח דווקני חקיק בך ותדבר לי כל ע״ש‬
‫ועל כן מאחי אשד כפסוק הקויס מ י ב ד‬
‫כבחינת היותס בהיבקנת בבחינת הוווג‬
‫גסמך לו ססוק זה שהוא אמירתה‬
‫אלי?‬
‫נאומה שעה שלהזוזג הקדוש שימניכחותסל‪.‬‬
‫על לכך אשר היא שואלת ומבקשה ממני‬
‫שתמיד תהיה צורתה חקוקה על לננ‪ 1‬ביי־‬
‫שגלי זהלאיזוח יעתו ממנה כלל מכור־‬
‫יןכרנה לעוכהתמיר‬
‫)נ?‬
‫לפי הדרך אשר כיי בפס)‪£‬‬
‫הק!דס כי טלי*תה נסור‬
‫מ״ן אל הכינה גורמת המשכת הימחין ש‪5‬‬
‫לא ואזהיא אינה נגילת כשיעור קומתי‬
‫רק ע ד הנה שלו או החלת שלו וחסד‬
‫ממנה גדלות קומתה עד• כ מ ל יהכ״ישלד‬
‫נפיש שאלתה כפסוק זה בא!‪.‬פן א‪#‬י והוא‬
‫כיהנה ידוע הוא כי בחייהלנ ה‪/‬א כמקל'‬
‫החזה אשר משם מתחיל פרצוף המקנא‬
‫בהיותה בכחי פ ר צ ו ף כנגד הנה״י שלו‬
‫ולמעלה מן הלב הוא בהיותה בבחינת‬
‫פרצוף כנגד החלת שלו ולמעלה מן החלת‬
‫הוא בהיותה נבח• פרצוף כנגיד החולד‬
‫של* ןילוע הוא ללש בזוהר פ' תחמה בי׳‬
‫*‬
‫אהבה נקיא בחי זווג הנשיקין לזו״ן‬
‫וכבר כתבנו לעייל כמה פעמים כ י כחינת‪:‬‬
‫זווג הנשיקיןנעשה נחגלל שללא עם חב״ר‬
‫של הנוקבא וא״כ צריכה ה*א ‪£‬התגלל ע ד‬
‫החולד שלו ביי שיהיה ביניהם בחינת זווכ‬
‫הנשיקיןואםהיאלאנגדלה ע ד מנ״ר שלו‬
‫חלןד ממנת צחי• אהבה שולם זווג הנשיקין‬
‫והנה כזוהרס תרומה לקכ״י ע ב אתיו‬
‫ואי תימא ותקנא רחל באחותה הכי הוא‬
‫ןיאי להאעלמא תתאת כל ת*אונתיה לא^‬
‫איהואלאבגיןלסהויכגוןנאלעלמי פלאה‬
‫ולנדר*‬
‫ר‬
‫א‪0‬נ‪0‬‬
‫‪,1,‬‬
‫׳‬
‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ח ‪<3‬י‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫ולכלי‬
‫ולמידת יזכתהא בן'ינלש‬
‫הכונה ממארת ביעלמא עלאה הכה היא‬
‫לאה ועלמא תתאה היא רחל וכמו שפירש‬
‫שם הרמ״ז זלילה תחילת המאמר על לאה‬
‫ויחל ע״ש בסי מ״מ ןילוע בי לאה גג־ילמ‬
‫עד בנגל המכיר של לא ועל כן ותקנא רחל‬
‫באחותה שהיא לאה בי רוצה היא להתגדל‬
‫במותה ולייש מקימה שהוא בנגל החולי‬
‫של לא וילוע מכונת וימכור בי בחיי הכלן‬
‫אשר מעלה לאה בנח• זווגה עם לא‬
‫הס המ״ן של אימא אשר נותנס אליה‬
‫בהלואה בסול אימא אוזיפת מנהא‬
‫לבית ןילוע כ• הללן הס בח<גב‪1‬רו'‬
‫והנה ישחים נקרא הגבורות כמ״ש בשער‬
‫הפסוקים פ' וירא ביחש בנות לוע על פ'‬
‫זה כלש וכן בזוהר פ׳ ויחי רמלה כלא‬
‫אמרו רשפיה רשפי אס שלהבת י״ה מאן‬
‫שלהבת יה לא שלהובא לאת;קיא וכפקא‬
‫מגו שופי בויוהכונק על הגמרות של היסוי‬
‫לאימא הצקיא שופר ומלש שם בסי מ״מ‬
‫וכן בפ׳יחשפשיס דף קי״ד כלא שלהבת יה‬
‫מההוא שצהינא דנפקא מעלמא עלאה‬
‫והבונה על המנה‬
‫כנוא אל כונת הכתוב ב י‬
‫•‪]/‬תה‬
‫מאחר אשי בפסוק הקדם‬
‫נאמר שנחינת עליית מ״ן שלה היא הגורמת‬
‫המשכת המוחין שלו ואז היא אינה נגילת‬
‫כי אס עד החלד שלו וחסר ממנת‬
‫מילתה על החולד שלו ונמשימזה ני נחסר‬
‫ממנה זווג הנשיקין הנעשה נעצם נחב״י‬
‫שלו עסחכלל שלה אשר שס הוא עיקר הזווג‬
‫שלהנשיק״ןעל כן שואלת ממנו עתה שימני‬
‫•‬
‫בחותם על לבך כחותם על זרועך‬
‫כלומר כיון שאני היא הגוימת המשכת‬
‫המוחין שלך א״כ שימני כי כמו שאני נחות‬
‫על לבך כי אני נגדלת בבחינת פ ר צ ל ף‬
‫העולה כמספר חות• ם עם ב* כוללים‬
‫ונחתמת עד נחייהחלת שלך שהם על לבך‬
‫למעלה ממקום קלנ שלן כן שימני בחותם‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫רכט‬
‫על זיועך שאהיה נגילח ננחינת פ י צ ל ף‬
‫העולה חוילס כלל ונסתמת נ מ ק ו ם הי!כ י‬
‫שלך אשר הס על זרועך למעלה מזרועך‬
‫והנועם הוא בי עזה נמות אהבה כלומר כי‬
‫אותה נהי אהבה שילש מזווג של הנש״קין‬
‫הנעשהכחכ״ישליעס חב״ישלך חסרונה‬
‫היא אצלי עזה כמות כי אני מתאוה‬
‫וחושקת ואוהבת אותת הנחי* מאי ועייל•‬
‫שאמרו מוהר ויחי מלה כלא כי עזה כמות‬
‫אהבה תקיפא הוא כפרישו דרו ח א מן‬
‫גוסא נוי ע״ש ועוד בי קשה כשאול ינאה‬
‫כי אני מתקנא באחותי לאה על מה שקיא‬
‫עומדת נגד ההלי שלך כי גם אני חצה‬
‫להיות כמותה כגל החולד שלך ואני מתקנא‬
‫על היותי נסרית משס ועל דין‪/‬שאמרו שס‬
‫בזוהר מתו קשת כשאול קנאה י‪1‬א מה שאול‬
‫קשיאנעינ״הו דחייב״ן למהת כיה כך‬
‫קנאת קשיא נעיניה ימאן דרחי' לאתפישא‬
‫מיחימזתא כוי ע״ש וזכני היומצאתי מ א מ ר‬
‫מלקוח חייל כי עזת כמות אהבה שאילה‬
‫יעקב את רחל שנאי ויאהב •עקב את רחל‬
‫קשה כשאול קנאה שקנאתה י י ל באחותה‬
‫שנאמר ותקנא רחל באחותה עג״ל תל״*ת‬
‫ועל כן נא‬
‫כי הוא צויק למה שאמרנו‬
‫הרמז כי ס״ת קשייה כשילול ק ל א ה נהתחל•‬
‫אוח הי האחת באות א כאותות אחנלה‬
‫הוא לאייה גס לגלה עס הג״אותיל והכולל‬
‫היא בגי' מי כמספר הולת גס אס תמלא‬
‫תינת לאת !ילה נ ג ' מילואיה כזה למ״ר‬
‫אליף רלי ולא ילה יעלה נגי' רי״ו ועם ג״‬
‫אותיות לאה והכולל יעלה נגייוין כמספר‬
‫ד״ת קשייה כשאלל קכא״ה לרמוז כי על לאת‬
‫היא מלבלאשרה׳א מתקנא בה וענד יגלל‬
‫התימא בי לאה רשפיה רשפי אש שהס סור‬
‫‪,‬ז‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫הגמרות אשר היא מעלה כסיד מיין הס‬
‫שלהבת י״ה שילש הנלן של הגבורות אשר‬
‫מסור של אימא אשי נתנה לה בהלואה ו ע צ‬
‫כ ן קיא אותם שלהבת כ י ה ש ל ה נ ת ^‬
‫העולה‬
‫‪ 71‬־ שמן‬
‫‪ .‬מע&ת מ‪*$‬םה־ למעלי* ו צ ן ה ס ׳‬
‫בחי ׳הללן אשי הם עולות מלמעת‬
‫‪£ .‬מעלה וכיין שהם ההלן של אימא ׳שאיני‬
‫‪ .‬ע ר נשעריין דאי׳מיה ככלשהרנ זל״הה י‬
‫<אמנס אני ה מיין אשר אני מעלה הם שלי‬
‫וא״כ למה אהיה חןרהמלהתגיל ער כנגד‬
‫ובנייר שלך כמותה מאחר כי א י י ג א אני‬
‫•ותר אהובה אצלך ממנה'וגם בכאן נא‬
‫הימזעל נכון כי על כחיי לאה היא מימית‬
‫*‪:‬ייהנה נודע כי העקיייס של לאה הם‬
‫ככתר של יחל בסוד מה שעשתה ענוה‬
‫שהיא לאה יעקב לסולייתה עשתה יראה‬
‫ועל כן י״ת‬
‫‪9‬היא ‪-‬רחלעמית‪ .‬לראשי‪.‬‬
‫ד״שפי ילש ש״להנת י״ה הס אותיות ר א ל י‬
‫לרעו; את האליור ב• אומר רחל כ* מה שו^ני‬
‫‪,‬מיברתהוא על אותה הבחינה אשד היא‬
‫יז‪^:‬ולשי שהיא לאה אשר רגליה הנה ה‪0‬‬
‫* ר א נ ל • וכמו שגס הרב דלילה דמזי״תזת‬
‫‪#‬ל ר ‪ 6‬ל י האמן ר על בס״נ* הכתר והראש‬
‫יחל ׳עיי־ ן נשער הפסוקים פרשת וירא‬
‫גשוף הלרוש של ננות לוע ונשער הנונות‬
‫לה של תפילין מ״ש על פסל זה‬
‫}‪ 0 1 (3‬רשפיה רשפי אשנוכל לכדשו‬
‫עלרחלג״כ כ׳ הוו) פעם לשנח על‬
‫שאלתה •כיביים האלה שימני כחותם על‬
‫לכך כיי שלא יזוח לעתו ממנת וכן כחיתס‬
‫יעל זחעך להיות שיה י‪1‬ין וכן כי עזה כהות‬
‫'**הבה כרכי לכאורה שאלות כאלו לנחי'‬
‫הנו קנא לאו אורח ארעא ועל כן נתן^עס‬
‫*ישסית רשפי אש כו כלימיכי כל נסיגת‬
‫הקונה‪-‬ייניינה הוא על ייי רשפי אש שהם‬‫מזי־ הגבורות וחוס מנע הגמרות הס‬
‫מעוררים אותה ביי לבקש פחי' מיתוקם‬
‫מהזכר ותם גורמים לה התעוררות אהבה‬
‫כל כך על שהיאשיאלת ממנו ׳שתמיר הוא‬
‫ישפיע אליה‬
‫ואפשר מי זו היא כינת הזוהינפי ויחי שם‬
‫•ולל רשפי אש שלהבת יה מאן שלהנת‬
‫•ה לא שלהובא ואתזקיא ונפקא חגו שופד‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫נשחת‬
‫צןיש‬
‫לאיהי אתיעיר ואוקיר וקאן ‪6‬יהו שמאלא‬
‫הילד שמאלו תחת לראשי יא אוקיר שלהוכא‬
‫ייזזימודננ־סת ישו אל‪.‬זלגב* קנייה כנ כלש‬
‫כלומר כי הגמדית גוימיאליאההת׳עוירל‬
‫הרב לל נש״ חנונות די״ה‬
‫לחנח‬
‫'לתפילין פירש ‪/‬ה ׳הפסוק‬
‫ו נ ו ל י ו אעמיה ע" פי דרכו לימת איזה‬
‫׳רמזים גמיחייאות פרפראות לאכמת וזה‬
‫דרנו כקיצור כי ניוס אחר התפלה מסתלקין‬
‫המוחץ מ ל ו ן ונשאר נהם הרשיאו של‬
‫המוחי[ וכאשר הוא לילה תכף משזלק מהם‬
‫אף אותו הרשימו והרשימו למוחין דלא‬
‫יוצא אז תכף נמחלת הלילה ־ונעשה נגיזיי‬
‫אור מקיף על ראשו אנל הרשימו למוחין‬
‫דנגקנא מסתלק כלילה ממנה ונמש מוין‬
‫גופא ילא ממקום מוצאו שיצא בהחלה‬
‫שהוא נחזה ולא ושם עומד נתון‪.‬הלא‬
‫ומשם הוא מאיר אליה למעה זשס עומד‬
‫כנחי מקיפים אל הנוקנא • והנה כאשד‬
‫כלילה מסתלק גם הרשימו ממנה אשי זה‬
‫גורס פ*רגל נין לון אז היא שואלת ממנו‬
‫ואומרת־ לו שימני *‪..‬ר‪.‬זתס על לכך פירוש‬
‫אע״פ• שעתה האיתך מסתלקת ממני עשה‬
‫‪ .‬כאופן שאיתי המתס של* שהוא הרשימו•ש‪. $‬‬
‫המוחין הנשאר נ י כיום ועתה גם ה‪1‬א‬
‫מסתלק עשה כאופן שתשים זי; החותם‬
‫והרשימו שלי על לכך ושאר שם •כמקום‬
‫המוהולא יסתלק לגמרי אל המקום אשר בא‬
‫‪.‬משם כאשר עתו המוחין שלך שנסתלקו‬
‫*‬
‫לגמרי'אמנם יישארו ע ל ל נ ן כל־־כלש‬
‫נמצא כ׳ שימני נחותסעל לכך מינר על‬
‫בחי הישימו של המוחין שלה המסתלק‬
‫ועל ק בא המוז כ*‬
‫בלילה ממנה *‬
‫תיבות שיכלני מלותם מיל לכך המה‬
‫‪,‬יעל! במספר אל״ף ל״י שם ימן והן מספר‬
‫‪.‬מימת הלא הרשי״מו למ״וחיןשל״י בלקד־וק‬
‫ועור רמז יותר נכון כי אם המלא תיבת‬
‫כמ״יתס מ ק כייף חי״תוי״ו תי״ו מים יעלת‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫נג<•‬
‫שיר‬
‫זז <״׳‬
‫מיייאליזף ל״ו במשפר תיבות הנל הלא‬
‫המלימג להמלחין שליי בלקיוק וזהו שימני‬
‫כחותם כלומר שימני יעל איזה כחי* ממני‬
‫‪".‬־אזני־ אומרת שימני שא‪:‬ן כוניד שתשים לי‬
‫"לעצתי רק כחלתסהלא הרשי״מו דהמו״חין‬
‫־של״י הנקי חותם כמש״ל בחיי זו אני אומית‬
‫׳והנה נגדע כי‬
‫"שמשים אותה על לבך ״‬
‫כל ההארות הגמשכותמלא אל הנוק״ הס‬
‫יוצאות ונמשכות אליה לרך נקנ החזה ללא‬
‫הנולע כי לכן נקי נקביה וגס יזה הרשימו‬
‫'באשר מסתלק ממנת ליכנס בלאהואנכנש‬
‫דרך כקב החןהשללא• ועל כן בא הרמז‬
‫כ• עייל לב״ך הס בגי' נק״ב כי לרך שם הוא‬
‫נ מ ש בחזה אשר שם נתק לבו של לא ונס‬
‫י אם תמלא תינזת כלל לולן עי^ לכלי למי־ר‬
‫•כי״ת כייף המה יעלו בגי' תש״צ כמיספיתינו '‬
‫^מסיללקבנק״נ פייה וזהו שימני נחלתם‬
‫טייל לנ״ך כלומר שימני איזה נחי' ובאיזה‬
‫׳׳מקויהלא הישי״מו יהמוא׳יןסל־יי המס״תלק‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫נ־נ״קנ ומשס הוא יאיר אלי‬
‫^ ) ך כתב‪ .‬שם כי כאיי הנוקר עולה‬
‫נקיית כתר לרחל מעולה‪ ..‬הכריאה‬
‫־*נקשית כורוע שמאלי ללא ')כשעלתה‬
‫יכקוית הכתר לרחליונקשריכחרז כחותם על‬
‫^ ר ן ע ו אז ייצא איתו ‪.‬הרשימו‪ ,‬למוחין'של‬
‫רחל מתוך״פנימיות ילא מלכו ממש שהוא‬
‫מ ג י ה ויוצא לחוז וכככש ‪)$‬ך ריש' לכתר‬
‫לנוקיללא ושם משמש׳זה הרשימו נסול‬
‫צנותין של הנוקית ההיא ואז נהכנסיאותו‬
‫הרשימו תוך אותת הנקייה אזנק' אותת‬
‫הנקויה תפלה שליו כוי נמצא כי בערך לא‬
‫יינק תפלהשל יל וכנח*״ הנוק' ג י ל תפילין‬
‫של ראש שלה ממש יעל זה אומרת‪ .‬כחותם‬
‫•על זרועך כוי עש״ב נמצא כי הכתר לרחל‬
‫*קשרת כחותם על ו י ו ע ו יעל כן בא היכמ‬
‫כחזת״ס כללזרלעך כלה הס־ עולין‬
‫כי‬
‫תתגלח כמספר תיבות הי״א‪-‬צת״ר דרו^׳צ‬
‫מ אס ממצא תינת נםותס כזה כייף ק״״מ‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫השירים‬
‫;‬
‫וץ‬
‫ו א תי״רנלם יעלה בגי' א‪!5‬ףל*ו למ־לןפי‬
‫תימת הכקול״ה דכללר ל^ילל "בלקילוק‬
‫שהיא נקשרה כהותם על זרועך‬
‫ועור רמז כי אס תמלא תיביכללזרלעך‬
‫כיז^עי״ן לכלל זי״ןדי״שלו עי״ן‬
‫<לף המה יעלו בגייאל״ףכ״ג כמספ' תינו"‬
‫הי א נקשר'ה ביליז לגמר״ה י• נמצא כי‬
‫נחלתם עייל זיוכלךהניוגת הנקול״ה ילת״ד‬‫לרח״ל יליא כקשי״ה בחלז לנבואה‬
‫׳אמרנו כי כאשר‬
‫והכה‬
‫כיקיוק‬
‫הכתר לרחל עלתה ונקשרה כגבורה ללא‬
‫אן יוצא הרשימו מתוך לא ונמס צה י *‬
‫ובערך לא נקי תפלת שצ י ו ו נ נ ח ' הנוי\‬
‫נקי תפ?יי של ראש שלה ועל כן באהלמז‬
‫כי כחוללס כלל זרמלך המה יעלו ^ נ ^ ה '‬
‫יתתע״ז כמשיגי מינות הלא <התפל״הש*‪5‬‬
‫־גם הוא ־כמסיפריתיבות המ^ה‬
‫׳•*י ע״ה‬
‫־התפי״לין למלל ביקיוק יהדי נרמזו ׳שתי‬
‫בחיי התפילין‬
‫ל‬
‫ד‬
‫כתב שס בי >בראות ל א אשר‬
‫^?וך‬
‫יישימו לנוק‪/‬אשר ה < ע ( מ ל‬
‫כתוך לכו בלילה ח‪/‬ר עזהבאןר^יינ^ר‬
‫ונכנסננקולה ההיא ונעשין בה לח‪^:‬ת‬
‫תסילייאז מתקניגס הוא כיה ושואב ו מ ^ י ר *‬
‫בו גסיאת הרשימו שלו שנסתלק ממצו‪.‬נליל'‬
‫ונגנס נ ו ונעשין בו תפ׳ לין של ראק ־ ‪+‬‬
‫וזהו מלה קשה כשאול קנאה כוי עגלנ^י׳‬
‫)על ק בא הרמז על נכון כי ודלות ןן‪*!6‬ת‬
‫כשאללקנילהעס הל תימת יהמ^‪,‬יפלו‬
‫תתקכ״א כמספר תיבות ילי הלא שוולב‬
‫הדי נ י צרמו‬
‫•‬
‫ביו הרשעלוכלה‬
‫ד‬
‫בקנאה מת היא בחינת הקנ‪6‬ה;שלו ״‬
‫והנה אמרנו כימבחיי הרשימו אשר ‪5‬וא‬
‫שואב מ נעשין התפילין נו ועל ־ כןיכא‬
‫הימן כי אם ‪$‬מ‪5‬א מינות קללת כשאלל‬
‫קנא״ה כזה ק ל ף שיין ל״י כייף ל י ן א ל ף‬
‫וי יו לכלרקו״ף נ ל ן א ל ף ילי יפלו כמספ'‬
‫‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫כ‬
‫אלף‬
‫זז‬
‫שמ}‬
‫פשרות ‪ .‬מדעו‬
‫כמספד תינ גת מהישיכלו‬
‫א ‪ $‬תיכלו‬
‫נעש״ים התפילי״ן פ יקיוק היי כיי־ נתינות‬
‫קשייה כשאלל קנא׳יה נימז מת היא הקנאה‬
‫והיוצא מהקנאה‬
‫•‬
‫ל י ו אגב אפי*וכ מה שכתקשתי‬
‫‪^111‬‬
‫מס נדרוש זה של התפילין‬
‫על מ״ש מוהיחזיי ?ל״הה וז״ל ע‪1‬י טעם ני‬
‫להניח התפילין קולס התפלה כי לכאורה‬
‫לפי‬
‫היה ראוי להניח© אחר התפלה‬
‫שהתפילין נעשים׳ מנח‪ ':‬המלחין הפנימיים‬
‫שיוצאין בסוד אור המקי״ן*• נבח׳' תפילין‬
‫ואם המ‪1‬חין אינם נאים אלא נתפלה איך‬
‫התפלץ נאין קודם התפלה והעגין הוא‬
‫כי התפילין הס ננריאה ושם הוא נחי' אלו‬
‫המו‪0‬ין מאותס שיידו נלילה אל עולם‬
‫הבריאה ואפשרכי זהו נחי'הרשימו־ של יוס‬
‫אתמול שירי נלילה ננריאה כנ״ל ניחש‬
‫שקרס ע״כ יקשה לעייל כי <*יך אפשר לומר‬
‫בי נחי'הרשימו של יום אתמול ירלנלילה‬
‫בנריאיד וממנו נעשו הצפלין נ נר יאה כי‬
‫הרי זה סותר כל מ״ש נאותל הרלזש אשי‬
‫כתנמ אותו למעלה נקיצור כ׳ כתחלת‬
‫הלילה כאשד מסתלק הישימימדא נשאר‬
‫בצזור אור מקיף על ראשו ובאשר מנןיולק‬
‫הרשימו חן רחל הנה הוא נכנס נחןת ח״א‬
‫!כאשר נאור היוקר עולה גקוללו הכתר‬
‫ייחל מן הנריאה אל האצילויוושס באצילי‬
‫גקשיס כזרוע שמאלי של ז״א א‪/‬יוצא אותו‬
‫הישימו שלה• מתוך ©נימיוו!‪"/‬אי ומצג!‬
‫גנקולהההיא וגעשה נמזי״ מפלי ן ניאשה‬
‫ונערך ז״א הם תפלץ של יל ואמ״כ ז״א‬
‫שואנאיגהישימו ש‪$‬ו מעל ראשו ונכנס ט‬
‫ונעשה מסלי! של ראש שלו זאי״כ י*־ך יכןן‬
‫לומר כי הרשימו של המוחין של אתמול ירד‬
‫בלילה בגייאה וממנו נעשו התפל׳ ן נ ג ד ו {‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫כי הס ני ר‪45.‬נ״ם‬
‫כיהא והא איבא בהקייס ‪3‬ל‪$‬‬
‫ונל״ער‬
‫מוהד׳ינוו זל״הת עצמו כספי‬
‫עולת תמיד ודל ואפשר לומד ביי ל״שכ‬
‫קצת מקומות החלוקים ב‪/‬תוספת יכ"‪2‬‬
‫יןדיועו&הכי מ א הציין לירי כיי לברר‬
‫חלקיו שבמלכים א ן תוססת י י ל ס ה ח י *‬
‫שאין לו מה לביי זה אינו מ י י אך נשאר‬
‫באני כסוי מקיפים בעת המיעוע כנן*‬
‫במקומו ע״כ‬
‫מעתה כ י נזו״ןיש מוחין יכלה‬
‫אמור‬
‫ומוחין יב״ן וכלש כי הרשימו שלי‬
‫המוחין הנא יורי בלילה בנייאה הוא־‬
‫הרשימו של המוחץ לב״ן של זלן וכליש כי‬
‫הרשימו למוחין של לא נשאר כשוי"א'‪#‬‬
‫מל ראשו )תרשימו למוחי‪-‬ן לרחל בכנס תוך‬
‫פנימיילא הוא הרשימו של המוח״ילמ״החל^‬
‫ומהישימו למוחין לב״ן אשיי״יייו כבריא‬
‫ממנו נעשו תפלין בבייאה ואולכ עולה‬
‫הנקמה לכתי לרחל מהבריאה אל אלילות‪.‬‬
‫עם בחיי התפלין אשר נעשו לה כבריאה•‬
‫וכקשרת בזרוע שמאלי ללא ואצילות וא‪$‬‬
‫יוצא הרשימו של המוחין של מ״ה שלה אשי‪-‬‬
‫נכנס בלילה בפנימיות לא‪ -‬ונכנס ‪ 3‬ע‬
‫ונעשה בא כחי ׳־תפלין בהתחברות בחיל‬
‫המפליןשלה אשרי‪-‬נעשו מהדשימי־של המוחין‬
‫לב״ן בהיותה כבריאה ונעשים בחי אחל!‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫מתיישב ג״כ פלש בס׳ עולת תמיד‬
‫וכזה‬
‫בלרזשי התפלין וז״ל והנה‬
‫למעלה נתפאר בי תפלה של י י הוא*‬
‫בבריאה ותפלת של ראש הוא באצילות וכפי‪-‬‬
‫לתש המי כיאה שהוא באצילות גס תפלה‬
‫ולפי מה שכתבנ‪1‬‬
‫*‬
‫שליי כלכ‬
‫אתו שפיר כי בתפלה של יל הא והא‬
‫איכא כיבתחלה נעשה בבריאה מבחינ*‬
‫הרשימו של המוחין לנ״ן אשר״רל שס•‬
‫כלילה ואירה געשה באצילי' מהרשימו שלי‬
‫המוחין יכלה ומתחנריס שניתם שם בבה**‬
‫אקי‪1‬‬
‫י‬
‫ח פ<׳‬
‫השיחם‬
‫שיר‬
‫מדברי‬
‫האמור‬
‫‪*£1*71‬‬
‫חאת *‬
‫מוהר״חו לל בי מה שיורי בלילה ב בר^אה‬
‫הוא הרשימו של המוחץ ולא המוחין עצמן‬
‫מתיישב כלש הרב החסיל המקובל הא ל הי‬
‫שלוםמזרחיי נר״ו מתושבי ירושלים תו הלב א‬
‫בברכת המעביר שינה בי כאיזה מקומות‬
‫כתב הרבזל״הה כי בלילה מסתלקיןמילן‬
‫המוחין של יוס ויורדים לבי״ע לברר בירורי‬
‫ועולי; עם הנמרים בד חלקי תפלת פתרי״‬
‫ובמקומות אחרים כתנ כ׳ כלילה משתלקץ‬
‫המוחין מהלא ונופל עליו תרימה והמלחין‬
‫ההם נכנסים ומתפשמים בנוקי•וכוי ע״ש *‬
‫האמור הכל אמת כי הרשימו‬
‫ולפי‬
‫למוחין י ז ל ן של היום‪ .‬הס‬
‫* אבל המוחץ‬
‫היורדים נבי״ע בצילה‬
‫ללא בעצמם הם מכנסים בלילה בנוק‬
‫והכי משמע מפשעות יקיוק הלשין לספר‬
‫עולת תמ־יי שכתב שם וילל וביום החול‬
‫אגלפי שמסתלקץ האורות והמוחין משניהם‬
‫הרי עולץ ונשארים נאציי בסו ר אורות‬
‫מקיפים ושניהם נשארים כליהם נמלת‬
‫גדלותם כנז' במקום אחר ונשאר בתוכם‬
‫סול הרשימו ובלילה הכל מסתלק ויויריס‬
‫נב״יעכנלל ונעשים כליהם בסול בחינת‬
‫הנשמת בבי״ט בל^ וכוי ע״ש‬
‫מיקאמר ובלילה הכל משתלק‬
‫היי‬
‫ו מ ר י ץ בבי״ע מוכיח לקאי על‬
‫הישימו כי הוא‪ .‬המסתלק בלילה או על‬
‫הרשימו ועל הכלים אשר ביום היו בהם‬
‫כמלתגילותס ועתה מסתלקים מהם כי‬
‫כשאיים זלן כנח׳ היניקה מלש שס‬
‫וכליהם יורדים כני״עאבל על המוחין‪.‬לא‬
‫שייך לומי מסתלק בלילה כי היי כבר‬
‫נסתלקו מהיום ואלו הנהי אשר־מסתלקץ‬
‫בלילה עליהם־ הוא ילש ויורדם ב^י״עלאי‬
‫הוה קאי גס על המוחין הול״ל ובלילה‬
‫הסתלק לקאיעל הרשימו מאי לסליק מיני‬
‫או הלצל וכלולה מסתלקץ יהוהקא׳ ע<‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ונא‬
‫הרשימו ועל הכלים אשר כחיי אלו הס‬
‫המסתלקיס בלילה ואולכ יאמר והכל יווו״י‬
‫בבי״ע שאז הוה קאי גס על המוחי; שאולים‬
‫ומדקאמר מסתלק ויןרלייחשמעכ׳ ׳;מסתלק‬
‫הוא היורד וזה אינו כי אס הרשימו או‬
‫הרשימו והכלים ואגלה שאחיך אמי שם‬
‫והאורות שיריו שם נסור נשמה כוי לאו‬
‫לוקא אורות ממש אלא אורות של הרשימו‬
‫ואין לתקשויכי א״כ נראה מכאן י י הרשימו‬
‫ולפי לנרי מוהרה״ו זלילה‬
‫יוררבני״ע‬
‫מש״למשי הבונות הוא כי • הרשימו י ו ר י‬
‫בבריאה כי הא וראי ליתא־כי א ץ בונת‬
‫מוהיילו זלתה בשער הנונית לומר ב•‬
‫הרשימו אינו יורי כי אס בבריאה ולא‬
‫ביצירה ועשי ה רק מכתו כ מחלק הרשימו‬
‫היורר כבריאת נעשו בחיי התפילין ככריאת‬
‫אבל לעולם הרשימו ״וייבבי׳יע וזה־ פשוט‬
‫כאופן בי לפי רברי מהרח״ו זל״הת לשונות‬
‫הרב זל״תה עולין כקנה אהל ונתיישבה קל‬
‫הרב החסיר ני״ו‬
‫‪1‬‬
‫אמנם אחרי המחילה רבה ונשיק‬
‫אך‬
‫כפות רגליו קיש מ ל י הקלו שה‬
‫יי‬
‫זה לא נכנס בסוג קי שיא‪ ,‬ולא כסוג ח י! ירה‬
‫כי אפייני מא כי‪,‬המו‪0‬ין בצלנעס הס הי*רל‪3‬‬
‫בכייעאלו הם המוחין אשר נמשכו ‪.‬גאותו‬
‫יוס ע״י תפלתינו בלילה הס יורדים בבי״ע‬
‫למלאכת הבירור אנל המוחין המסתלקץ‬
‫מלא בלילה ונכנםיס בנזקיהם כחייהמוחין‬
‫אשר נמשכו בלא בלש ועמירה של תפילת‬
‫"ערבית של אותה הלילה כי אחייך מסתלקין‬
‫ממנו נשול הלוימיעא ונכנסין בנוקבא‬
‫לכנותה כי אלו המוחין הנמשכץ בלא‬
‫כתפלת ערכית הס מוחין חלשים הנמשכים‬
‫אז מחישככלש בשעיהכונות ל א ו י״ג מלש‬
‫בטעם כי במנחה אין צ<רך לומר ק"ש‪,‬כי‬
‫כשחרית כב‪,‬י אומרים ליש והמשכנו מוחין‬
‫עליונים זאנלס שהם מסתלקץ אחר־הד‪-‬פלס‬
‫עלז‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫דו‬
‫״‬
‫שמן‬
‫ן‬
‫ענ*ז כי*ן ?הוא מלת יוס שהוא *(סי לכן‬
‫כבא עת תפלת מנחה אין צויך לקיוא ל ש‬
‫ולייחד יחול עליון כי־המוחץ חחי ץ לכא‬
‫אז מעצמן אכיל עכ״ז צריך קצת התעוררות‬
‫והוא גלי תפלתמנחתכי הוא ענין זווג‬
‫*שראל ולאה וכיון שאנו מתעללים לזווגיס‬
‫אז מתעוררץ המוחין עליונים וחוזריןלנא‬
‫מעצמן כלת• שנצטרך להדתיד ולהניא‬
‫מוחץ חלשים ע״י ל ש ועיץבלרוש התפלץ‬
‫כמ״ש מעם למה זמן התפילץמהג כיוס ולא‬
‫כלילה ושם יתכאר לך ה־טינ ענין הרחש‬
‫הזה א ך כיוס אין המוחץ מסתלקץ‬
‫לגמרי אכל הם נשארים על ראשו כשוד‬
‫׳אורות מקיפים אמנם כלילה כס מסתלקים‬
‫׳*!גמדי ועל כן כתפלת ערנית צ״ל פעם‬
‫<אחרת קיש כיי לעשות הזווג אשר כעת‬
‫ד‪ .‬ה יא לפישאז כנר הואלילהזהליגץגמורי'‬
‫הסישולסיס ולכן צריך מ׳חלשפעסאחרת‬
‫ל ש כלי להמשיך מוחץ לצורך הזווג ההוא‬
‫ע״כ זמנחץאלו אשר באו כלילה מקיש נ ל א‬
‫׳מסתלקץ ממנו כס!ל כיודמיעא ונכנסין‬
‫וגנו ל לבנותה כנראה ממ״ששםכשיהכונות‬
‫כי״ר לתיקון הלילה ני טוב הוא ליזב^רשלא‬
‫ישן האלם תכ^אחד תפלת ערכית אמנם‬
‫ימתין ויש ־‪.‬העי שיעברו לשעות מן הלילה‬
‫ואחי כך ישן וטעם זה תלוי במ״ש י ל ל כי‬
‫החשייים הראשונים הזו שוהץשעה א י אחד‬
‫׳מפלתם בדי לגרום למעלה קיום העמית‬
‫המוחץ נזו״ן שעה אחח אחר התפלה ולא‬
‫יסתלקו מכף כ ל ונמצא כי־־ כעי זה א ץ‬
‫ראוי לאיס שישן תכף כלילה אחר תפלת‬
‫ערבית וישהה שייעור שלש שעות להעמיד‬
‫המוחין העליונים ת ל ן כי השינה הם סול‬
‫קסתלקזת המוחין שבו מלש עתה נ״הוהנה‬
‫! ע נ ץ בונת השינה היא שצריך האד© לבוץ‬
‫כ* גס כעת השינה עובל את בוראו כסוי‬
‫עכל ירכיך דעהו והוא שיצוץ האלם שהוא‬
‫קרש‬
‫׳שחת‬
‫עצמו צחי' ל א י מ ר ו ( אשר הפיל ‪1*50‬‬
‫המאציל תרימה וישן ושוי השינה הוא‬
‫הסתלקות המוחץ ממנו וכויע כי •המו מין‬
‫שלי מלובשים תוך גליי לאימא וכ״ומשתל‬
‫ממנו ויוצא ונכנס ביישא י נ ו ל ר ל א וגלי‬
‫כן ע נ י ת כשוי ויגן הי אלהים את הצלע‬
‫ועיין בלייש השופר וגירוש הנסילהנעש״‬
‫כעשיה ימי תשינה כי שם נתבאר אמיתות‬
‫הענץ הזה בז‬
‫ענין כונת השינה בעלמה'המנץ‬
‫והגה‬
‫הוא למעלה כעני ן היורמיטא‬
‫!המיימישל לא כי הנה נפלה עליו תרימה‬
‫וישן ואז המוחץ שלו הס מסתלקץ ממנו ׳י‬
‫ונודע כי המוחין שלו הס נשמתו ורוחניותו‬
‫ועולה נשמתו למעלה עראויד• ושם הוא‬
‫מעלה מיין כאימא עלאה וגורס זווג עליון‬
‫דאוא״י ו נ ל י כ ן ח ו ז ר ץ להמשיך אליו מוחץ‬
‫חלשים כיי שיוכל להזדווג עסנוקהיי אחר‬
‫חצוז לילה כוי וכמו כן ממש כריך גאים‬
‫התחתון לכוץ‪^-‬עצתז שחחניותו ונשמתו‬
‫מסתלקת ממנו והוא מעלה אותה כשול כלן‬
‫לנכי נוי\ ילא לצ<רך שלה להעלות מיין‬
‫ל;כי בעלה כויזגלשכ‬
‫אמור מעתה כי אלו המוחין אשר מעמיד‬
‫האלם בלא גלי היות כאלם נעור‬
‫איזה בחיימוחץ הס אם הס המוחין שנמשכו‬
‫כ ל א כיוס אי אפשר כי הרי כבר נסתלקו‬
‫הם ואפילו הרשימו שלהם בתחלת הלילה‬
‫כמש״ל משי הבונות ואיכ מה יעמיי ז*‬
‫האלם כהיותו נעור לכר שאינו כנמצ• כ ו יא‬
‫אלא ולאי כי המוחין אשר מ ע מ י האים‬
‫כלא כהיותו נעור הם המוחין אשר נמשכו‬
‫כלא כתפלת ערבית כי על כןלא ישןהאיס‬
‫חבף אחי תפלת עינית ע ר ל שפות כדי‬
‫לגרוס קיוס העתיתס ע י ל שמית כי יותר‬
‫ימוה •אי אפשי להעמידם כמ״ששס ני אחר‬
‫ל שעות הסמסתצקץ והס סוי היוימיסא‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫והדממה‬
‫זז פ<•‬
‫שיר‬
‫זהתרימה של האיס ושל ל א אשי כתב אחי‬
‫כך כי הארס מסתלק יוחמותו ונשמתו ועולי‬
‫כסוד כלן בנול דז״א ו ל א מסתלקין אלו‬
‫המוחץממנוונכ<סי?ז ב מ ל לבנותה •וגס‬
‫עולין בסולנלןל&לאי כיי לגיוס ןווגס‬
‫וימשיכו לו מוחין אלשיס והוא ע י י שבכל‬
‫יוס בתיכתכאהכה מסתלקין המוחין מלא‬
‫ושביום פנים ואחור שהם חכמות וחסיים‬
‫פניס ובינות וגבורות אחוי ובחיל האחור‬
‫שהם הבינות והגבודות נכנסין בנוקבא‬
‫להנלילה ולנםוי אותה ובחינת כסניישהם‬
‫החכמו״והחסלי״הם עולי; בסול מ״ן לאו״אי‬
‫לגרוס זווגם כדי להמשיך מוחין חלשים‬
‫מזווגם כן במוחין אלו אשר נמשכו ללא‬
‫*בתפילת ערביי ואחייב מסתלק ין ממנו בסוד‬
‫‪ .‬היורמ^א ־יש בהם פניס ואחור לאחור‬
‫;ופנים שהם יחכמות וחסדים כניס ובינות‬
‫וגכורות אחור וכל בחייהאחוי שהס הבינוי‬
‫והגבורות הס נכנסין בנוללהגייל ולבנית‬
‫ראותה ולנסנר אותה וכל החיל הפנים שהם‬
‫החכמות ודיחסליס הם עולין ב&וי מיין‬
‫לאלאי כדי לכרוס ׳זיוגס כלי להמשיך‬
‫*מזווגם מוחיןקישי' ללא בלי שיוכל להזתג‬
‫עס נוק' אחר חצות לילה נמלא כי במוח‪/‬ן‬
‫‪:‬אלו המסתצקיס מלא יש כהסבחי׳ הנכנסת‬
‫מגנול שהיא נחינת האח‪1‬ר שהס הבעות‬
‫זהגבורזתויש בהם בסייהעולה בסוד לין‬
‫כ י י להמשיך מוחיןחדשיס שהיא בחינת‬
‫הסכים שהם החכמות והחסליס כי כדי‬
‫ולהודיע לנו זה הוא מה שהראה שם י י ח ש‬
‫*‪:‬שופר כי שם כתיב עדר זה בפירוש כי‬
‫כאשר מסתלק׳{ המוחין מלא בבחינת‬
‫הממדלוא בדי לתכנס בנו למה שנכנס בה‬
‫יחס הבינות והגבורות כי לכן נאשר הזכיר‬
‫* י כאן הדלקות המוחין מלא ונכנסין‬
‫בנולתכץ* אמרועיין בזיוש כשופרכויכי‬
‫שם נתל אד אמיתויעניןזת באופן כי המוחין‬
‫המסתלקים מלא כ)ילה וכנגדם כנוקכא‬‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫רגב‬
‫השירים‬
‫הלז אותם המוחין אשר ימשכו בלא בתפלת‬
‫ערהיתזהמוח׳ןאשר יורידם כב״ייט כלילה‬
‫הס המוחין אשי נמשכו ‪-‬נלא כתפלת היו‪6‬‬
‫שהם יורלין גלילה לברר בירורים מעולמו'‬
‫ני״ע ולפי י ב ר י מ ו ה י ל ו זלילה ופשעות‬
‫הלשיןיםיעולת תמיד אינו אלא הרשימו‬
‫שלהם עם ה כלים של ל ו ן וכן נראה מנית‬
‫הר״י צמח ללשכתבשסכס עולת תמיר‬
‫ולל צמה ותו כסיר שבירת הכלים ונויא•‬
‫שירלעס הכלים הבל לגרמי בס באןעכייל‬
‫ולפי דבריו הוא פחותמהרשימו‬
‫י‬
‫להביא ראיה שאין למוחין‬
‫זלעל״ן‬
‫עצמם יורלים ממ״ש בשי הכונות‬
‫ליו ללש כי כןוד הלש הוא לזווג און‬
‫איילי ולתת מוחין לז׳״וןואלו המוחין ירלו‬
‫ע ל מקוםהיכלאהנהשבבריאהכויולהיוון‬
‫להמשיך המסכות אלה‬
‫כיכונתיינו היא‬
‫בבריאה לכן אין אנו ממשיכים עלין רק‬
‫המוחין של הו״ק ואח״כ כעמייה נמשכים‬
‫הגיר כוי עש״ב ׳״הרי מבואר כי אס היו‬
‫נמשכיי בל המ?חין בלש לא היו *כולין‬
‫לירד לבריאה כי אין •כולה בבריאה לסמל‬
‫אותם ואס כן איך נאמר שהמוחין שלמים‬
‫באופן כי לפי‬
‫ל ל ! ן כ ס יויייסבבי״ע‬
‫האמןר לחשי הרב זלהה *לקו יחדיו ואין‬
‫למנ מכשול וברור ופשומ י‬
‫?*!גד*‬
‫הרב החשיד ני״ל בכריתתו‬
‫שם ובעיקר ודסזי אשר י ס י‬
‫כתייוצו אין לי עסק נ ו לסתי סיכות האחת‬
‫פי נספיי ה י נ ל ל הנמצאים אצלי לעת‬
‫כזאת לא מצאתי ימז ל יביים אלו ואפשר‬
‫כי אליו נגלו ניוחקישו ומה א י נ י ו ע ו ד‬
‫מיכה ב' והיא עיקיית כי לקיצי למתי לא‬
‫הכנתי י ב י י ו כ י לא איעשלולי לפי י ב ר י ו‬
‫למה אנו אומרים בליל א' ברכת המפיל כי‬
‫הח אין המוחין נכנסין כ‪#‬ק י ק היא מאיי‬
‫אליה‬
‫ג‬
‫מ‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫אליה י ר ך אחוריי ובליל ב׳ הוא שנכנסים‬
‫כה וא׳כ ל ב בליל אי לא יש בחיי לורמיטא‬
‫כלא כי הרי אין המוחין מסתלקין ממנו‬
‫‪1‬ולכ למה אנו ישנים כי גסלבחי' מין אין‬
‫צורך להעלות ני״ן שלנו בי הרי לינריו אין‬
‫זווג למעלה אחר חצ<ת לליל א' כי הכל הוא‬
‫תיקון פרצופי אלא)גם למה אנו אומרים‬
‫ל ש שגלה בליל אז בי הרי הילש שכלה היא‬
‫לנתיני הכלי והחחא ולפי לבריו נתינת הכלי‬
‫ןהרוחא הוא בליל כי וכן לתת אנו אומרים‬
‫עמידה ונפיל אפים ביום א'‪.‬כי כשלמא־לש‬
‫היא המשל מוחין לאחור אכל פמייהשהיא‬
‫להמשכת מוחין לפנים וכן נפיליאפיס מהוא‬
‫לבחי' העוג למה אנו אומרים כיון שביום‬
‫א' הכל הואבבחי' תיקון אנ״א ואין המשכת‬
‫מוחין יפגל נגס הזווגאיננואם לא שנאי‬
‫כי בשבת היה תיקון פרצופי אלא וביום א'‬
‫וגם‬
‫הוא לנלבפ וזה לא יעלה על הדעת‬
‫בכלש כי המוחין ללון ליום א' הם יורוים‬
‫לבי״ע לברר בליל ל א״כ למת לא הגיל לנו‬
‫מי הוא היודל לברר בליל ב' כי הדל המוחין‬
‫של אותו יוס אינם יורדין באותה לילה לביר‬
‫ו־ק כלילה שלאחריה וא׳כ בליל ב' מי הוא‬
‫היודל לכרי י נאופןשייעתי־כימשלקוצי‬
‫זעתי לא הבינותי היסול אשר יסל בתירוצו‬
‫אמנם בסמוכות שלו אשר הביא מלברי הרב‬
‫ל ל כהוימנותיה למר מ ע איבר כי הנה‬
‫הוא כלי ליישב לשונות הרב לל שבמקום אחר‬
‫אמי‪.‬שבלילה• יורלין המוחין לבי״ע ובמקום‬
‫אחר אמר שבלילה נכנסים בנוקבא אמר זלל‬
‫ונמש״ל כי אי אפשר‪ .‬לבירורים להתקן בי*ם‬
‫אחי מבואר ועם זה יסד יסור תירוצו כי‬
‫כיום ראשון נתקניס פיצופי זלן בבחלאליא‬
‫ובליל כ׳ המוחין אלו ללא ליו‪.‬ס א' מסתלקין‬
‫ממנו ונכנסיןבנוקבא ומתחילין הזיו; ליום‬
‫א להתקן ננחיינלבסועיתשלוםלי שעות‬
‫למסכי נגמיתיקונם ונלילליויליןהמוחין‬
‫ללוןייזס א״לני״ע לביר ועולי'עם הניחר••‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫קרש‬
‫נ י חלקי תפלת שחרית כילל והיי נש‪$#‬‬
‫תיקונם נמירגת לון לאצילות כל ע״שנ *‬
‫ומדתו־ לפי מה שהכיתי הואי כי• חגה הקימ*‬
‫הרב לל הוא ונמו שככר הביאה הואשם כי־‬
‫הנייוייס העולין בבחי* מיין אי אפשר להם‬
‫להתקןבאותו הזווג דק נתקניס קצת על ילי־‬
‫אותו המו ג ואח״ ב חוזרים הס אותם הבידורי‬
‫טס הלון לרית ולברר ולהעלות ניצוצות‬
‫אחרים למ‪-‬יןואזינתקכיס הניצוצות הראשויל‬
‫גלי הזווג ה ל וכןהניצוצו' השניו אימ*‬
‫מתתקנל בפעם האי שעלו רק עלהזווגהל‬
‫אחראשרעלו ובןעל״ו וא״כ המוחין י ל ו ן‬
‫שהם מהבימריסאינם כתקנין כיום אירק‬
‫צריכיןב' ימים וצריכ״ן לירי לבי״ע לברד‬
‫נמו שעישין כל הניצוצו' שאחי אשר עלו‬
‫מחרין לירי למטת כליי לברר ועולין הס עם‬
‫הבירורים שביררו ונתקנין אז בפעס הב‬
‫אמנם‬
‫זהו מהשהביתי נבונת דבריו ״־‬
‫אחרי המחילה כראוי לכבודו ליתאלהאיכלל‬
‫ועיקר כי הרב לל לא נתן לנו כלל זה כי אס‬
‫מקא לבירור הכיצוצו שלהנשמויולא לגירוד‬
‫כיצוצו• של בחי המוחין ולל שם נ גלח ש׳ כלן‪,‬‬
‫שפ״כ י ונחזור עתה לבאר הקימה האי שכל‬
‫מ״ןצייכים ב״פ להתקן והפג״ ן ביהנה גסי‬
‫לוןאתברירו מבחי היפ״ח הלל וקודם‬
‫שהוברח ל ו ן אז היה הןווג העליון שלא גלי‬
‫מיין אך אח״כ נפעם הבי הי! לון‪ ,‬בנהי* מי|‪:‬‬
‫אל א״ואי ואז התחילו קצת ניצוצלשל נשמו‬
‫לעללננחי׳ מיין ונתחברו עםל*ן אשר שם‬
‫בנחי' מ״ן ככל כי אחר אשר הובררו חלקי‬
‫ל ו ן אז מה שישאר באותס הרפיית‪ -‬הם ברר‬
‫נשמל פנל ולבן כיון שהובדרו ל ו ן התחילו‬
‫גם הנשמר להתברר ועלו גם הס למעלה עם‬
‫לון ונתחברו גסהםעמהס לעל־ויבבחיינלן‬
‫והנה אז בפעם הבי שהוא הזווג הבי כנל‬
‫לא נצטייר ממה שנתברר מן הנשמלכנז׳ ולא•‬
‫נעשו מהם צורת ולל בי עלין אינם ראויים‬
‫כי כאותה שטה עלו מתוך הקלי* אכל הנו‬
‫עומדים‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ח‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫‪<3‬י‬
‫מימיים לוס עי זווג אחר שיהיה אחר זווג‬
‫ו ה הגז' ואן עולין מ״ן אחרים כנולט כ׳ נבל‬
‫וווג עולין מיין חישים ואו אותם המ״ן‬
‫הראשונים הס עתה מצהירים וגתקגים בי‬
‫כ נ ר נשתהו תוך הגיקנא אותו הזמן ו כ נ י‬
‫נתקנו והמין החלשים משתהים שם נלת•‬
‫ציור עד שינא זווג אחר ואו אלו שנשתהו‬
‫ייצעיירו לגמרי והמ״ן החיש׳ הס מתעכנ*‬
‫שם ער זזוג אחר ו* ן עליז מנריאת העולם‬
‫עי ימית המשיח * כלל העולה שאין שוס‬
‫בחי׳מ״ןשאין עול•; פעם אתת נצחי'מיין‬
‫ואחייב נזווג הנ' שלאחריו הס נתקניס‬
‫ומצטייריס ונעשה נשמה מתוקנת ואז יורדת‬
‫ומתלנשת נ ג י ף נע״הז עכ״ל זנן נסי מ״ש‬
‫אמנם נתחלה בפעיז‬
‫ש״נ ‪"0‬ג פ״נז ז״ל •‬
‫הראשוני עלו מל־ןתלא ע׳'׳ ז״יןנא״וא׳ ואז‬
‫מאותס המ״ןנעשה כחי ו״ון ואחר ?יתקנו‬
‫ןו״ן אז נפעם ני הס עלו מ׳יןאחרייוניצוצו‬
‫אחריס עד אימא עלאת ואז נתחנח יחד‬
‫אותםהניצוצו' נהיו שם ננצזן אימא עלאה‬
‫וצא יכלו להיתקן ו להצהיר מהס צורת הולל‬
‫כ ׳ אז יצאומתיך הקל״יאמנס חזרו הס עם‬
‫ויון וכלס ניחר ח‪/‬יו להעלות שנית מיין‬
‫אחרים ואז כיון שכנרננתהו שם אותו זמן‬
‫•כולין להתקן ואז מצטיירי־ יייצאיןמתוקנ*‬
‫ואיתס המ״ן אחרי חוזרין וממלין עם חכור‬
‫ז״ץ ת״ן אחריס ואז מצטיירים הם ונתקנים‬
‫וכן עו״ה תמיד נאנפן שאין לך שום מיין‬
‫כלל שיותקנו נפעם ראשונה אמנם נפעם‬
‫יאשונה עולין נבח׳'מיין ואחר כך נזווג שני‬
‫נתקנץ ויוצאין מהם נייות ונשמיימתוקנויו‬
‫!מתלנשוינגוף געה״ן ע״כ הנן רואה נ ע י נ י ן‬
‫ב׳ כבי המקימות האלו אשר הונאה הקימה‬
‫ואת נפי• אתמישתיא עלניחרניצוימשמווו‬
‫אבל נ״חרי נצוצז׳ למוחין שהם מנהייאימין‬
‫דרפ״ח והכלים למלכים לעולמות לאני״ע‬
‫אלו נתקנין ניומם בי כאשר עלו נסור מיין‬
‫גאימא כתיןגיס קס וניהנין נס<ל מוחין‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫רנג‬
‫‪4‬‬
‫מתוקניןלז״ון באותו יום וכמצואי כסכנ‪1‬‬
‫עילתתמיל זז״ל ב• אחר שהכלים יז״ון ידיו‬
‫גלילה כבי״ע והס מלקטים ומ‪3‬ררי'ביחר••‬
‫מהס וננקר חוזרים לעליתעס מה שניררו‬
‫והס עולים מפולס לעולס נ י ' בחינות שיש‬
‫נתפלת שחרית ואו אלו ג׳ כלים עולים‬
‫נ א צ י י ע ס הניחרים שנידון כלס ע י אימא‬
‫ע לאה בסוד מ״ן קצתם נשמע וקצת' נ ג מ י י '‬
‫לנחי' ג ר למוחין דק״ש לנח•' ו״ק ימו חין‬
‫יגללית ואן נמתקיס שס נ ט י נ י י הנינה‬
‫ואחייב ניתנין מתזקנין נשזר מוחין לז״ון‬
‫נעמייה ואחייב מזיויגיןכז' יא; חוזיי! *"ון‬
‫להתגיל ע״י אותס הכליס שלהכשעליננןול‬
‫מיין עם הבירוריס וחןרו להס אה״כ נסור‬
‫מוחין ונגילו כוי ע"‪5‬נ • הרי מנזאר כ*‬
‫הנירורין יניצוצו' השייכין לבח מיחין יז״ון‬
‫מכף שעוליןנסורמ״ן לאימא נתקניןוניתגין‬
‫נגח•׳ מוחין מתוקנין ל‪/‬״ין נאותו יוס וא״ש‬
‫מה ראיה הניא הרנ החסיי גי") לנהינפ‬
‫בידור•ציצוצו' המוחי! מהקימ' הרכ הקדוש‬
‫‪"/‬ל ננחי׳ניהוריניצוצות הנשמיתכי אסילו‬
‫נימא ב׳ יש נ י ר ו י ננחי' אורן' דרפ״ח וכליס‬
‫לעולמות אני״ע וגס ימחצכ הנשמות ו נ מ ו‬
‫שתקדים ה י נ החשיר נד") שם עניו מת‬
‫*ושיענו זה נ• האכיאיתיה והא כיאיתיס‬
‫בי הניצוצות אשי הסממחצנ הנשמות אלו‬
‫אעס נתקניס נהעס היאשונה אשר עלו‬
‫רק צריך שישתהו ‪5‬ס ע י זווג הנ׳ וכהקימין‬
‫הרב ; ל אנל ניצוצות השייכים לאני״ע אשד‬
‫מהם נעשיןנח•' המוחי; לזו״ן אלינתקנוין‬
‫ח נ ף דנר יוס כ יומו זאיגס צריכות להשתהוינ‬
‫על אשר •היה זווג ני דאל״תה למת נ נ ׳‬
‫המקומותהז נש־ ע״ח הן נשי מיש הוצרך‬
‫הרנ זל״הה לפרש שהוא בנח׳ הנשמו' ה‪"1‬לל‬
‫לומר סתם כי בל נחי' ניצוצות העילות‬
‫בסיי מיין איצמ כתקנות ומצעי ירית בפעס‬
‫הראשונה שעלו רק ער זווג הכי ואז היינו‬
‫אומרים נ ׳ גס נ י ח ר ׳ ניצוצות המוחץ‬
‫א‬
‫‪,,‬‬
‫‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫כ!‬
‫ח‬
‫כ ‪£‬חת‬
‫ס ם ]‬
‫קרש‬
‫באור הנקר ב י ע ל בן איתס המימי•‬
‫ילמדנו אותי י נ ח ע ת‬
‫אי‬
‫*‬
‫נ[‬
‫לא היו מהסכין מוחין חלשים ע״י תפילתם‬
‫ניצוצות המוחין ובמכ״ש לבחינת ני&וצות‬
‫יק כיו מחזייןאת המוחין אשי כבר נמשכו‬
‫מוערח ממה ז שפירש‬
‫בנשמות אלא‬
‫ונסתלקו אמנם הןווג חיו גומלים אוחו‬
‫•גפ דוש לב‪0‬י' הנשמות הוא כי הקימה זו‬
‫כ ע ס אחית וככל זווג צ י י ן שיהיו ‪,‬כלן‬
‫*כלל זה אינו אלא בבחי' ניצוצות הנשמות‬
‫ח־שי' וכלכביוןשהרב הקלוש זלילה מיכר‪.‬‬
‫ולא בנח״' ניצוצות המוחין ועל כן הרכ‬
‫בביחייס מיצ‪-‬־צית משמית רוקא לכןתלה‬
‫ג ק ה ש זל״ה־ה לא תלה תיקזן הניצוצות‬
‫התיקון של הניצוצו' בכחי' הזווגהב יוקא‬
‫כמספר הימים נ י אס ה י נ החסיר נייח‬
‫ולא הזכיר כחיות ימיס^כי אפשי שיותקנו‪.‬‬
‫וגוא שהואיףמיעתו בי אי אפשר לבירורים‬
‫אפילו ביום אחי אם יה׳יהזווגגיאבל ה י נ י‬
‫להתקן ביום אחד מכח מה שתקיים הוא שם‬
‫החשיר ני״וכיון שרצה להבין ההקלמ' הנן ‪.‬‬
‫כי אין ככל הגלי שענת י ק זווג אחל כולל‬
‫!תוליל יא* כיין שהניצוצות תיקונם תלדי גם לבידוי? ניצוצות למוחין הוכרח לשנות •‬
‫לשון הרב הקיוש ללחה מזווג ליום י ה י י מ‬
‫ג זווג ני א״כ ויאי שצריך שימתינו ליום‬
‫מדרוג ל ליום ב׳ כי א׳אפשי לבוא מוחק‬
‫*?‪0‬י כלי שיהיה זווג אח' כי הר נ ו כיוס אין‬
‫חי־ש׳ס ביאס ביום אתי ולכן אין המוחין‬
‫ולגלל ליתא שהרי כתב בשי‬
‫עול ז ו ו ג *‬
‫נתקנ‪-‬ן ביום אחי ואנו אין לנו י ק לשו)‬
‫מכונות בי״ל לתיקזןה‪$‬ילה ו ל ל ג ס ל ס מ״ש‬
‫הלב הקלוש זלולה כימו תו בי הוא מייוקלק‬
‫‪3‬ימיא שהיו קצת‪ ,‬חכמיס מתפללים תפלת‬
‫נ ל ע ״ י ה כ י ח כ י הקימה זו וכלל‬
‫ועול‬
‫עינה כאמצפ ה״וםוכונתם היתה להחזיר‬
‫זה של הרב הקיוש !לגלה אינו ‪*4‬‬
‫*‪:‬מוחין פעם אחרת או פעמים אחיות‬
‫בבירורי ניצוצות הנשמויולא בכחייב־דור*‬
‫*לגרום זוז! העליון בשאר עתות היום ע״כ‬
‫ניצוצות המוחין כ• הנה י ד ו ע נ י המוחין‬
‫?כודאי שחכאיס אלו היו מחזרין אותם‬
‫לזו״ןהפזיותי במעלה וחשיבות מעצמות‪,‬‬
‫*;מוחין־•עצנדם אשר נסתלקו והיו גורמים‬
‫ד ל ן ן כ י הרי כחיבת המוחין של ‪' !/‬ן הם‬
‫הזווג בכחי' אותו הץווג הכולל לכול• ר שהרי‬
‫נשמתם ויוחניותסשל עצמות זלן ואס כן‬
‫?מנו הוא וגם היו עולין ניצוצות מיין‬
‫אס המוחין של ל ו ן אינם נתקניס בפעס‬
‫?{לשים כ* בכל זווג עולין מיין חלשים‬
‫הראשונה כי אם בפעם כ' אחר אשר ידלו‬
‫כ מ ל ל וגלב היב הקלוש ל ל תיקון הגיצוצו'‬
‫ועלו א״כ כ״ש עצמות זו"! שאינם נתקנים‬
‫מלה אותו כזח‪/‬ים עד שיהיה זווג ב' וא!'כ‬
‫בפעם הראשונה כי אם נפעם שנית* וא״כ‬
‫אס יהיה זווגכיכיום אחל במו שתיו־גורמי •‬
‫באשר הרב זל״הה אמר נ י המין הראשונים‬
‫*ותם החכמים ולאי שנתקניס ומצעיייים‬
‫יעלו מאליהם באוא^ומאותס הכלןכעשה‬
‫*(ותם הניצבות אשד כבר עלי מזוגהקול ‪,‬‬
‫כסי' ל ו ן שם‪ .‬היה ציידללממו כי ע י י ן‬
‫כזווג הנעשה עתה על •יי‬
‫זני כבר‬
‫לא נתקנו ונצטיירו זלן על הפעם ?שני‬
‫*חכמים עולים י ל ן הישים ומונן הוא כי‬
‫שיעלו מ״ןאחייס ״ישים וכן אותם המ״ן‬
‫׳*ה אימ אלא וניצוצות ינשמות כייכולין‬
‫שעלו מ״ן‬
‫אשי עלו אינם נתקניס ע ל‬
‫לעלות גלןח־ש׳' לנשמות עולהפעיבאותו‬
‫א ח י ם ח־שיסכו״ולמהתכן* התחיל ללמד‬
‫*וסוניתקנין הראשונות כזווג ב* אפילו‬
‫אותנו ההקלמת‪ .‬בבחינת ׳הניצוצות ימיין‪.‬‬
‫?אותו י ו ם אבל בבחינת הנצוצות למוחין‬
‫אחרים אשר העלוזלן שאינם נתקני׳נאומה‬
‫עיין• להיות כיום שלאחודיו שיתלשמ מוחין‬
‫הפעם היק )נ)התחיל לחול ההקימה כלל!‬
‫תול‪£‬י‪?*9‬כיחדיס אשי ? ו כ י ח‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫(‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫היאשונים‬
‫דז פי•‬
‫השיחם•‬
‫ס ד‬
‫מראשונים מכלקשהם זו״ןש^דין לא נתקנו‬
‫ע י הפעם הכי אלא מוכיחכ• אין הקימה‬
‫זויוכלל זה נאמר כי אס יוקא לבירורי‬
‫כיצוצות ימחצב מ ש מ ו ת ולא לבירוריז״ון‬
‫לבירורי ניצוצות המוחין שלהס כ י‬
‫בפעם״‬
‫כחי׳ אלו הס נתקניס זמצעיירים‬
‫הא אשר עולין כבחי' מ" ן ו א י נ ? צריכים‬
‫להשתהות ע י הפעם ה ב וכמשיל מסי עולת‬
‫הנדר כי באותוייוס שעלו מתתקנין וניתנין‬
‫כבתי' מ ו ח י ן מ ת ו ק נ י ן ל ז ל ן‬
‫וליש‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫לקוצר י ע ת י אני תמיהה ע ל‬
‫הרב החסיד נ י ו שאם הקדמה מ‬
‫י^כלל^ה‪-‬נאמר' נס על כירןיי‪:7‬יצוצ<'המו‪ 0‬ן‬
‫•א״כ אכ־צנצות של המוחין כאשר עלו כפעם‬
‫הראש! ל עדין אינם נתקנים ואעם מצעזייי"‬
‫ירק צ י י ן שיריו לבי״ע לבררואת״כ כאשר‬
‫עלליןעס הבירורים אשר כ י י ר ו אז נתקניס‬
‫‪ #‬ס ע*י אותו הזווג הב* הנעשה שם בא״ואי‬
‫יעי׳ המ״ןהח׳שייאשיעלו שס א״ב לפי נ ך מ‬
‫כ י המוחין נתשכין נז״ון ביום א בב^יאב״א‬
‫וביוס ב בבחייפ״בע וכליל ל מסתלקין מהם‬
‫*ו יורדים לבי?ע ׳לניר ועולים עם הבירורים‬
‫אשר ביררו ביי חלקי ההפלה ליום ל א ״ כ‬
‫*<‪5‬מצא כי ב יוס א' וביום ב עיי‪,‬ן אלו המוחין‬
‫יאינס לא מתוק ניס *לא מצויירים בי‬
‫כ י י ע י י ן לאה*ה להם‪-‬רקסעס יאשונס‬
‫שעלו כי ע ד י ן לא ׳ידלו *לכרי• כרי להעלות‬
‫ימם הבירורים <להמצא שס כזווג חני של‬
‫להתקן ע י ליל ל ש י ו ר י ד ויום ל‬
‫אוילי‬
‫שעולים בדי חלקי התפלה ‪1‬אם בן איך‬
‫* ת נ י ן ‪ :‬מ ו ח י ן אלו ©*״ן‪ .‬כיום א* וביום כ*‬
‫בלתי מתוקנים ובלתי מצוייייס ו א ן זו״ן‬
‫ימזמוגים פ ל י פ כ י ו ס ב ע״י נ ח י מיחין‬
‫ישאירם לא מתוקנים ו ל א מצויירים ומ״ש‬
‫׳מהכן א ים כי ימה שהיא הנשמה אל ה ב ן‬
‫‪ 6‬י ס הס בסינא המוחין לזו״ן"שהםממתם‬
‫ח‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ן י ^ נ י ו ת ס ןכמו שבבן ארם כפימש^אתהר‬
‫תר‬
‫ש ס ב ב המקימות בשי ע״׳ח ובס* י גלש כי•‬
‫א כה יורדת לייתלבשבג־רףבעולס הזה מל‬
‫שתהיה מתוקנת בבחינת הזווגהנ' כן לפי‬
‫י פ ת ו כי הקימה זו נאמרה גס על בחיני*‬
‫המזמין היה צריך שאלל המוחין לא •כנסו‬
‫בזו״ן רק ע ד שיהיו מתוקני' ומצוייר־יככחי'‬
‫זווג הב״ שהוא ביום ג" בבקר אחר א ש ^‬
‫ע ו ל י ! ע ס הבירורים ע י אוא״י שאז נעשה‬
‫שם הזווג הבי ונתקניס ואז היה צריך*‬
‫שיכנסו ב ז ל ן ו י ז מ ו גו בנחיהיות ־כהםמוחי\•‬
‫מתוקנים ומצויירים כי הרי הרכ זלהי‪-‬ה ל<‪1‬‬
‫כתב כהקדמה רקחלוק׳אחתשאיניניתקנים‬
‫ומצגויירין ונכנסין בבחי׳ נשמה ר ק ׳ אחר י‬
‫ה * ו ג הבי ואפי* תימא ב• גס ביום ••השלש•‬
‫נכנסיןנזו׳ין ע י י ן לא הרווחנו כלוםשפי״ן;‬
‫החקירה במקומה מ י מ י ת כי היאך‪/‬נכנסר‬
‫בזו״ן ביום כבלתי מתוקנים ומצויירייומאי‬
‫שנא מתבן אדם ואיך צזיווגו זו"; ב?ום‬
‫כ ' ע י י מוחין בלתי מתוקים וחצוייריי ו ע ו ד‬
‫כי לא ימנע מהחל־וקת כי א ם כיוס שלש•‬
‫גכנסין כזו *; אלו המוחין א*כ נמ‪$‬א כ י יש‬
‫הפרש מיום לשל השבוע לשאי ימי השבוע‬
‫כ י כיוס ביהתוחיןשלזלן הס כלתימתוקני'‬
‫ו מ צ ו י י י י י ' ולאיש בהם רקכחינת אחת של‬
‫מ‪1‬לזין ש‪.-‬סאלו וכשאר ימי‪ ,‬השבוע המיחי]‬
‫של < ו ן הס כבי בחי' האחת'מוחין מתוקנים‬
‫מגיוס אשר ע ב י שנתקנו הינסוהנימוחין;‬
‫*שאינם מתוקנים באותו היום ומאי שנא יום‬
‫ב* סל השבוע משאר ימי השבוע גאם־נאמד•‬
‫כי כיום* ה ל לא נכגםין מוחין אלו כזו' ן‬
‫א״כמעולס לא ר\ו בזו״ן מוחין מתוקנים‬
‫ומצויירים כאופן שיברי הרב החאיי נר״ר‬
‫שגבו ממני לע״י הן כעיקר קושייתו כ י‬
‫העיקרא קושיא וחקירה ליתא הןבסמוכות‬
‫־שליומש׳ע׳יח ומ״ש כי לא י מ ו אמנס מש׳יל‬
‫עצי־יסני תירוצו וזה שכתבתי כ ס ו ף איני‬‫•ודע אם כיונתי לאיזה י ב ר כי כ ב י א מ י ת י‬
‫; כי‪<.‬א הבנתייבריו וצל״ע־‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫!‬
‫מיס‬
‫‪:,‬ח‬
‫משחת כ•!דש‬
‫שמן‬
‫מים^בים ל ^ יוב לו לכנוית את־־ האהבה ונזירות ל‪4‬א יעטפו‪-‬ך‪ ,‬אם יתן‬
‫‪5‬‬
‫איש את נ ל ה‪1‬ן ביתו נאהבה ‪3‬יז ג י י י י "‬
‫ג‬
‫מהזוהר פ' תרומת לן* קמ״ו‬
‫חגה‬
‫ע״ב ושיפקויי ירנ״ג ע״נ נראה‬
‫כ׳ פנןזק זיז מ י נ ר בבחינת הנשיקה הנקי‬
‫אהנה והיא צזיק למה שפירשנו בפי הקודם‬
‫בי עזה כמות אהנ יד על ענין הנשיקין ••‬
‫והעניןהוא נהקייוז ע״ש נע״ח מער מיין‬
‫פייט ובשער הפאקים פרשת וירא כי ישי‬
‫הפרש נ י ן זווג התחתון של '‪0‬וי ני&יר‬
‫יזז״ן לזזוי‪ .‬הנשיקייןשל חנ׳יל בחבי׳ר דוו׳ן‬
‫והוא כי נזוונ התחתון ליסי‪-‬ל נישול ריב‬
‫הנשמות הנאות מן ה‪/‬ווג ההוא הס בחנת‬
‫נופותאשר הם נמשכוימןהחו״ג המתפשט׳'‬
‫נז״ק של גופא יז״א או יגוק׳ ואינסנמשכות‬
‫ממלח הלטת עצמו אשר בראש נמצא בי‬
‫מיקר זה מ מ ג התחתון הוא מן‪ .‬ה; ת‬
‫וגסשהוא מפניי כי יוצא ממנו טפת זרע‬
‫גופנ״תאבגבחינתהזווגשל הנשיקין הוא‬
‫מן הג׳ ראשונית של ה פ י צ ו י ופזל שייוא‬
‫רוסניי י ו ו ח א נחחא עול יש שינוי והפרש‬
‫וניןהינ'זווגיס הגז' והוא כי הזווג התחתון‬
‫הוא יחידי כ׳ הזכר נו*ן ספה לבורא ניסור‬
‫של הנוקגא והנוק'היא מתנת טפת מקנא‬
‫ביסני שלה עצמה ושם נוצרה הנשמה מני‬
‫גךפותאלו אנל מווגרוחני של נשיקין‪ .‬יש‬
‫נשיקות כפולות בי כמו שהזכר נישק את‬
‫הגוק'ונותן כה נסיה יוחא ילכזרא גס‬
‫מ ו ק נ א נושקת אותו וניתנת נ ו בפיו רו^זין‬
‫!‪1‬‬
‫גיק׳כייעש״נ‬
‫רבים נקי יוג״׳ת כמ״ש בתיקוני ן‬
‫הנה‬
‫ליא ע״גג הלכה כרבים לאינון;‬
‫מספרא לאכאן ללית רבים פחות מתלת‬
‫כוי וכ״כ במי מיין גס נהרות נקי נצח ה ו י‬
‫כנראה מהתקונים דף מ׳״ז ע״ב גם י ד ו ע‬
‫הוא מכ״מ כייסוד ‪9‬ק' נהר א״ב נהרות‬
‫ה׳ ס נה״י גס ‪3‬ל נקרי( י‪.‬ימ‪1‬י גס הו] ליס‬
‫י‬
‫ז‬
‫״‬
‫הטפה וכלליש נזוהי פרשת טהיהלף ליי‬
‫ע״ב על סי זי־‪ ,‬כל הין ביתו בי*א כל הוך‬
‫יקר ונעים וילוע ב׳ ירןר נקרי הטפה כמ״ש־‬
‫יווהרת״ו זלה״ה על י‪"1‬ש נזוהרפ^העליתך‬
‫לק״ן ע״כ נהי עלאה ויקירא כ״ב נהר‬
‫עלאה יסגל ח״א ויקייא נ*צ נ י הספה נק*‬
‫•קר כנויע ולפי שהעפה היא פישור לבך‬
‫נקרא •קירא הונא) יכריו שס בסי מ״מ •י‬
‫וכהונה בכאן טל השסע אשי משפיע היסול‬
‫והנה בון• ינחו לו תרגם המתרגם לשון‬
‫בזה ושלל ע״ע גם ידוע ב׳ מיש נקראים‬
‫החסדים‬
‫ננוא א‪ 5‬מנת הכתזג כי‬
‫ם^תה‬
‫מאחר אשי נפיןןק הקודם•‬
‫אמרה הכלה הכלולה בי עזה נמית אהבה‪-‬‬
‫כי קשה אליה חינור בתי׳ אהכה ‪:‬ן‪-‬הס תיל׳‬
‫הזיוג של הגשיקין אימרח עתה מיס ינים׳‬
‫לא יוכלו לכנות אמ האהבה נד• להזלי<‪4‬‬
‫ההפישאשי יש נ י ן זווגהתהתוןיזלה‪/‬ונג‬
‫עליון ינשיקין כ י י שנודע הטעם למה קשה‬
‫עליה חוסרזזוג הנשיקין שיזם‪.‬לא לכאווק‪4‬‬
‫יקשה לנו לכיון שבבחינת היותה הרצוף‬
‫בנגל המ״י שלו או נ ג ג י החג״ת שלו כ נ י‬
‫יוכל להיות נח•׳ ‪1‬ווג התחתון ייסוד א״כ‬
‫למה קשה אליהחזשר בחי׳הזהג של נכיקין‬
‫ב׳ לנועם זה היא שואלת ומבקשת להתגל!‬
‫על בנגל בחיי החב״ר שלו ח״שמ־ס רבים‬
‫בלומר נ י מוזג התחתון דימוי השפע‪.‬‬
‫המושפע ל• ממנו הוא מיס שה״נן החסר״*‬
‫הנקי מים אשיי שמס מוכיח עליהם שיש׳‬
‫בהם נח• מציות כנזיע ההפרש אשי יש‬
‫בין אזר לנדם כנן׳ נלחש אזר מיס‬
‫רקיע וטעם נחי' עניות הוא רניס כלימר‬
‫יאשית התחלת המשנתס הוא מבתינו*‬
‫וגיס‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫השירים‬
‫יביס שהם החג״ת כי משם מתחלת להמשך‬
‫נ‪1‬פת החשלים כלי להנתן בבחי׳ מזווג וכיון‬
‫שהם מבחי' החג״ת שהם באעת הג!ן> יש‬
‫בהם בחינת עביות כי הרי היא חפה‬
‫מפניית וא״כ לא יובלו לכבות את האהבה‬
‫כלומר לא יוכלו לכנות ממני את אותו‬
‫מחשק אשר יש לי עם נחי האהבה שהם‬
‫הנשיקין הנעשים בחב״ל שהוא ב ל ר שליש‪.‬‬
‫אור כי הס בחיי מוחין ועי׳ כ שם הזווג הוא‬
‫מוכיח עליו כי הנה הוא נקרא אהבת‬
‫שהוא לבר רומני אשר אין בו תפיסה ואיך‬
‫ד נ י גופני הוא יובללרב־גח את חשקהרבר‬
‫חרוחניי ואס המיס רנימ שהס החסדים‬
‫של החג״ת לא יוכלו לכנות את האבה בל‬
‫שכן כי ונהיית שהם בחי'הנה״י החסליס‬
‫אשר בהם אשר הס מושפעים לי בזווג‬
‫התחתון שלא יפנןפוה לשון שטיפה כמו‬
‫‪1‬‬
‫רנה‬
‫וניחן אל הנוקבא אכל הוא אינו מקנלין&ס‬
‫גם ירמוז אס ית} איש את כל הין ביתו בי‬
‫בזווג התחתון דיס! אשר יתןאיש שתים ;"א‬
‫את כל שליכן הה* חסדי״ הנקי ליל כי כל א״‬
‫בלולה מעשר בגי כ״ל אשר החסדים האלו‬
‫הם הון שלו כי הס סלקו והוא נותן אותם‬
‫אל ביתו שתיא המקבא בכ חיניז חפת מ״י‬
‫אך אמנם י הוא אינו מקבל כלוס ננחייזה‬
‫מזווג אבל כאהבה שליש הזזוגבל כנשיקין‬
‫בון יבוזו מבזבזין ונותנים לו <"כ כי!ניזיכיג‬
‫החב״י שלי מוציאי! חהבל׳והחחא משיקה‬
‫ומבזבוין ונותנין לו אותו הרזחא משיקה‬
‫בפיו ומצא שגס הוא מקבל וכיין שיס אנ<‬
‫משפעת לו יש לי מעלה בבחי זכר המשפיע‬
‫ולכן קשה עלי חושו האתבה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫יאמר מיס רביס לא יובלו‬
‫)ב(‬
‫לכבות את האהבה בהקליס‬
‫ומיק ושסף כמיס כלומר לא מנעיא יחי׳‬
‫מ״ש נמהר פי מהרת רף ליין ע״ה ל״א מיס‬
‫כביה שאינם ינוליןלכבות את האהבהאלא‪,‬‬
‫רבים לא הוא נהר עלאה למיניה נפקין‬
‫אפילו גסיסה נפלחא כדי להרפות‬
‫נתרץ לכל עיבר וכלהו כבדי! זאהמשכן‬
‫חשקה לא ישמפוה מהרו' שהם החסלים‬
‫מיניה כר״א מקילות מיס רבים מאימי קולו‬
‫מל כגליי כי על כן הרמז בא על‬
‫דמיי רביסלנפקן ואתמשכן־ מע״ה ונהיות‬
‫בי אס תמלא תיבת ונהיו״ת‬
‫נכון‬
‫כמל״אנשאו נהמת וגוי וכוי *‬
‫ירמו! למ״ש בשי הפוגות בקנלת‬
‫כזה ואייו נ"<ן ליה יי׳׳ש ואייו תי״ו המילוי ואולי‬
‫לבד יעלה בגיית״א שס ימז ולין מספר‬
‫שנת על כונת מ‪/‬מור הי מלך‬
‫תיבות התס״דיס יהנצ״ח וההלל והיס״וד גאות לבש כי אימא נקי מיםרביס והשערות‬
‫בלקלוק וביון שיש הסיש גלול בין זווג‬
‫של אריך הס כדמו נהיית הימשכיסמים‬
‫התחתון ייסול לזווג של כנשיקיןכיזמ‬
‫מיס התכמה •*מוחא סתימאה לאריך וזמ״ש‬
‫נמשך מהו״ק בהי' הגוף ופל כן היא חפה‬
‫נשאו נהרות ה־שליש השערות הטליוני©‬
‫מפניית וזה נמשך ממגי ראשונות הב״י שהם‬
‫הנקי מכועין ונהרות להמשיך המים מ ז‬
‫בחיי המוחין ועל כן הוא רוחני לכן אמרתי‬
‫ממ״סשל אריך כי האורות ימ״סמלאריך‬
‫כי עזה כמות אהבה ועול אחית הימה שם‬
‫נמשכי׳ן בתוך צמרי אלו השערות ויוצא־]‬
‫אם יתןאיש את כל הון ביתו אס זה הוא אח״כ רוך פיות השערות לחו״ן ‪1‬כנדע כי כצ‬
‫כמו אשר כלומר בי בזיוג התחתון ייסור לא‬
‫‪$‬ער הוא לין וגבורות כי הנת יניקת©‬
‫יש רק אשר יתן איש שהוא ‪"1‬א את כל הון‬
‫מהגבורו׳ העליונות והנה הס כדמיון הנימ*ן‬
‫שהוא השפע אשר משפיע ע״י כל של׳ס‬
‫של הכנור המרימים קול יזהו מיש היולדת‬
‫היסול לביתו שהיא הנוקבא נשול אין בית‬
‫מיס רבי© פירושפ׳ אימא עלאה *ק מיס‬
‫אלא אשק ושה לא ימ רק זה שהוא משפיע‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪$‬‬
‫מיס‬
‫צקדים כנודע מכ״מ כזוהר כ* כ&גי‬
‫עול‬
‫וי^י© מ ז י ע ושערות אלו הכי ממשיכים מימי‬
‫**א הנא משפיע אל המקנא בבחנצמ‬
‫׳*ס‪.‬׳החכמה העליונה מ״ס של אריךאליאזמא‬
‫הןזח;גם‪-‬אלי‪ 1‬מ ש פ י ע י מהמעלה וז״ל חזןהי‬
‫*לאה לנקיצלי‪¥0‬בי‪ 0‬י ־׳ וזהר מקילות־־‬
‫פיויררא רףמ״ובע״א בספרא לוב הממנא‬
‫ז״ש־מיס‬
‫יי‬
‫מים רבים ז כ ‪ 1‬ל " ש‬
‫סבא אמד כל זמגא ד ליי אשיןכח' ביהנקב״ה‬
‫ינים•' דא הזא יצהר י ?!לאלשה״ס הביכה‬
‫והפעם שנעמיס רבים משים למיניה נפקון ‪ .-‬בכ יכולקליה נשלימו ורעי נרעוחאליה‬
‫לגרמיה מההוא ׳•ניקו לחלבא לאימא מלאה‬
‫*הרין־ לכל‪-‬עינר׳ וכלהו נגלין י אתמשנ ]מיני*‬
‫ומההוא יניקו דיג•? אשקיל־כלשאראסמין‬
‫והביא ראיתני מים רביסנלהב״נהכד״א‬
‫ויניק לון זאוליפצא יאמר ר״ש כל זמנא־לל׳י‬
‫מקולותמיס!רביםובמש״ל בשם זהרבזלייהה‬
‫אשתכהתביה בקב״הקליה בשלימוכחלווא‬
‫ע י מקולות שה״ס השערות של אריך נמשך‬
‫ברכאן ביה שריין ונפקי{ מיניה לכל שאד‬
‫אל מים רצים שהיא אע‪1‬א ומאימן קולות‬
‫הרי מבוארהאמור‬
‫אחרנין כו‪-‬נרשב י‪.‬‬
‫שמקבלת מיס רבים שהיא אימא הוא מה‬
‫והגה בית נקי הבינה והיא ביתו של‪-‬ז״א היא‬
‫*‬
‫שאמרנו בתקלה לנפקן ואתמש^ןימיניה‬
‫אמו כישס ביתו וכמו שסידר הרב הח״י ז״ל‬
‫קואמפישואינון קולות מהיכן‬
‫?עתה‬
‫בתפלת הסוכה * •עורנקייס׳מ״ש כספר‬
‫נמשכו אל אימא לזה אמר‬
‫מ״ש ש״ב ‪ 0‬ג פ״ע ונשמר ע״ח ש׳ מ ן פ״נ‬
‫ונהיות כמי״א עןאן נהיות למש״ל שהם‬
‫בי הנה אין הזבד העליון מתעןרר אל מזווג‬
‫השערות של א״א שהם כימית נהרות המושני'‬
‫על אשר ׳הנקבה העליונה תתקשט• ותכין‬
‫׳ממזאלאי&להיותס שערות שהם בחיי ג מ ד ו‬
‫עצמת לזווג ותמצא הן"בעיניו• ••ואז'הוא‬
‫והם כימיו! הנימ״ן של הכנור המרימים קול‬
‫מתכנורר להזיווג עמת שאל״כ הנה הוא‬
‫?(יא אותס הכתוב אח״כ קו לות לממגמכאן‬
‫ז׳‪1‬ס!ק למעלה ל ן נ ל שגע תמיד ולינק משם‬
‫מיס רבים נקי אימא ונהמת הס בחינת‬
‫מאמו ואינו רוצה לתת מהשפעתו לזולתו על‬
‫משעממ של אריך שהם כדמות נהרות‬
‫אשר הכלה העליונה תעלה כליה ותתקשט‬
‫עול כתנ שס כי מ מ י‬
‫*;מושכים מיס ״‬
‫עצמה ואז הוא *!מוג עמה וישפיע בהכו‬
‫׳החול אלו התאדות של השערות העליונות של‬
‫ע״ש הרי מבואר כי כאשי מתעורר חשק‬
‫!ןריך ניתקות אל א״ואי וביום‪ -:‬השבת עולה‬
‫אהבתו אליה מניח קבלת שפעו מן הנינה‬
‫?"ח חל א״וא‪-‬על מקומם יאז־לוקח הוא‪:‬‬
‫ונותן לעתו עליה להזדווג עמה ולהשפיע‬
‫דהארותההם ונתקלה עולת ולוקח הארות‬
‫אליה‬
‫?זימאואח״כ עולה יותר ולוקח גס האיות‬
‫לונא ועל כן נרמוה אמ״י טרם אליי נפשוק‬
‫כבוא לבמת הכתוב כי הנה לעיל‬
‫מעתה‬
‫זה לילידים מ״שביי *״ם י״מ אמ י א״ייד‬
‫לכתבנו בסמלק חקולס‪ .‬שימני‪,‬‬
‫‪ ,‬׳‬
‫עוד אמרו‬
‫!לימדו ס י־ יחזה ד״מ־אניי ע״כ ״‬
‫כחותם כי בי‪.‬יומ הכלה ינוקה‪ .‬עס‪.‬חתגה‬
‫שס בזוהר הליל אס יתן איש את כל הון‬
‫ז״א כבחינת הזווג אומרת היא לו הא‬
‫פיתו באהבה דרתיס כ״י לקב״ה מי־וכתנ‪:‬שם‬
‫אתי בקנא בך‪ ,‬שימני בחותס על לבך כוי‬
‫*רנליקז״׳ל ב ל כ * כי הוקמה אל הזוהר בי‬
‫ואז גםז״אאומר אליה מיס רבים לא יוכלו‬
‫ימיבת באהבה היא יתירה דהזי״לל בה ולנין׳‬
‫לכנות את האהבה כלומר כי כאשר מתעורר‬
‫<חילש ביאהבהזו אינה האהבה הנזיבתחלמ‬
‫חשק אהבתי אליך אז מיס רנים שהיא הבינה‬
‫*סשןוק כי אותהאהבה היא לקנייה לכ״יוזז‬
‫אשר אני מקבל ממנה השפעלא יוכלו לכבות‬
‫?ל עתק היא יכ* לקל ה‬
‫| ת האהבק אשר אני אוהב אליך בלי‬
‫י‬
‫;‬
‫י‪,‬‬
‫‪,‬י‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫יי‬
‫מ‬
‫י‬
‫י‬
‫?‬
‫‪5‬אע<י<ז ‪,‬‬
‫;‬
‫זח‬
‫השירים‬
‫פי; שיר‬
‫?ואעלים עיניי ממך ואהיה עסוק לקבל‬
‫השפע משם מלמעליכי אדרבה הלבד בהפכו‬
‫כי אני מניח מלקבל אותו השפע מן הביכה‬
‫מלמעלה נגל אהבתך כליי להזדווג ׳ עמך‬
‫ולהשפיע אליך‪.‬ואפילו אס יש לי לקבל מן‪,‬‬
‫אותם המארות• העצומות אשר מקנלייא״ואי‬
‫מ ן השערות של‪ .‬אריך הנקי נהיות • ‪-‬וליש‬
‫ונהרות עליז לא ישחפזה את‪,,‬־האהבה אשר‬
‫אני אוהנ אותך כי אט מניח את כל השפע‬
‫^אשר אני יכול לקבל נגד חשק אהבתך ועל‬
‫דבריו אלה אף היא תשיב אמריה לו אס ישן‬
‫איש את כל הון ביתו באהבת בוז יבוזו לו‬
‫כלומדהן אמת כי לפי‪,‬שעה אתה מניח‬
‫מלקבל את השפע‪-‬אשר היית מקנל מלמעלה‬
‫בלי להשפיע ל*לי־ אך אמנם אדרבה י‪,‬וא‬
‫־תועלת‪ :‬אליך כי כאשר אתה‪ :‬משפיע אלי גס‬
‫<אליך משפיעי[ מלמעלה וכמש״ל ק הז‪1‬הר‬
‫<כל זמנא דכמית־י&דאל אשתנחת ניה נקלית‬
‫׳קנייה בחלץוא בשלימונרבאן ביה שרייןוזה?־‪.‬‬
‫•תן איש שהוא ז*יא את כל חון‬
‫*שאמרה‬
‫^׳תו שהוא יכל השפע אשד הוא מקנל מן‬
‫ימנעה היא אמו כי שס מתו וז״ש ניייתו שהה!‬
‫על הנינה ואמרה איית לרבות נסשמקבל‬
‫ימן אנא ולרמזזה‪.‬קרא א‪1‬תו הון זכמ״ש שם‬
‫׳בזוהר‪ .‬כד״א כל הון יקד <;עיס ^ יקרי‬
‫נסוד^חכמה‪,‬גי״ש׳יי כמספייעשרכעמים‬
‫א״ל שהוא באבא בסול‪.‬הל'!ב נתיבות נהסית‬
‫כתיב הראשון‪,‬כמ״ש בספר מ*ן ונעים נפ׳ור‪.‬‬
‫הבינה הנקינע״ם ע״ה^<<ןש״אי כמשהר‬
‫אהי״ה ליוד״ין אשר *!בינה נמצא כי הון‬
‫*;ואישם בולל השפע של א״וא•‪,‬ועל כן בא‬
‫הרמז כי אם תמ‪$‬א*ויצת ה ו ן כ ז ה < י ו י״ו‬
‫גג״ן׳יטלה בגל קמ״ג‪ .‬כמספר ירבית חלימה‬
‫נע״ה עם הבי תיבות והכולל גס אס •"•תמלא‬
‫א? תו גזת ה־׳א וי״ו כדן או כזה ה״י וא״ו נוין‬
‫ייעלה ע*ה בכ׳י קללה כמספי שמוח •ע‪-‬׳ב סייג‬
‫ד מ ע ‪ .‬כי בם ע״נ הוא נאנא ושם ליג הזא‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫?‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫;‬
‫‪1‬‬
‫*אימא ‪1‬א‪ 0‬יתן איש‬
‫שמא‬
‫ז‪-‬א את כל‬
‫דנו‬
‫‪1‬‬
‫השפע• אשר מ א מקנל מן א״ואי נאהנה‬
‫ב‪:‬עה אבד אני מעוררת אמהאהנהאשי‬
‫אני אוהנ אוחו ואז ד!‪ 0‬הוא משפיע אלי‬
‫אי! בל אותו השפע אשר ?בל; אז גנוז יבוזו‬
‫לו גס כן כי מבזבזין ימשפיעין שפע מלמעל*‬
‫־אי וא׳ ונומנין לו ועל כן בא הרמז ב! ליון‬
‫יבוז״ו הס בגי מ״ו כמספר תימת א״כ א״סי‬
‫עם ה ל תימת שהוא לרמוז האמור כי א״ואי‬
‫חםהמבזבזין ונותניךלו ודבר בדרך ב ב ז י‬
‫ובל׳ נסתר שאמרה אם יחן איש ולא‬
‫אמדה אם תוק ופן אמרם ביתו ולא אמרה‬
‫ביתך וכן אמרה בוז יבוזו לו ולא אמרה לך‬
‫כי דניה בירך כבוד ובדרך צניעות‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫יאמר מיס דנים לא יוכלד‬
‫א‪1‬‬
‫^גי(‬
‫לבבל אתהאהנה בהקליי‬
‫מלש צסיע״ח שער העקודים ס״ז כי כמאזין‬
‫של נחילחיהאשר מ״א הנאה מן החכמה‬
‫ר ס המדמים אל זווג מל ז״א להוציא‬
‫נשמות והס בחינת פנים כי הוא זכר‪:‬‬
‫׳והמוחין שלז״א שמצד אימא נקרא נשמה‬
‫^י‪.‬ס עליןאחור והס נקבה ע״ב ״ והנה‬
‫׳גס מנתינת המוחין של ז״א שמציאימא יש‬
‫בחינת הזווגבזו״ן אמנם אינו להוציינשמל‬
‫רק לעשותאותהכלי‪ .‬ונמ״ש שס בשער‬
‫חצ‪1‬ני‪1‬ת‪!.‬פנימיותל׳זוז״לבקיצור והנה‬
‫ע י עתה יש בז״ון מוחין של נשמה בהיותם‬
‫אליא <אז נקרא גמל אך עלין אינו אדס‬
‫ראוי למפה עד •שתכנס נו גשמה •לנשמה‬
‫שהסמוח״ן של אנא כי אין זווג ראו לכוליל‬
‫אלחמן המוחי שהוא חכמה הנקרא חיה‬
‫ורע ‪ ,.,‬בי‪ .‬בהיותם א כ״א גזיווגו כי עצר‬
‫למעלהנחיק אוא״י‪ .‬ילוזח גס •כנים בפניי‬
‫ואז נתןבההרוחא לשניק בגווה בניאה‬
‫קי׳מאת והוא נחינח י‪1‬פת זווג גמור דחסד׳י‬
‫של נלין מלין מל׳ה ום"ג‪.‬־ע״ב ע״ב ע״ב‬
‫הרי בני גיבוריה וכאשר נכנסין ימוחין של‬
‫מיה שהוא מאבא חכמה שהוא ראוי להוליד‬
‫אן‬
‫ג‬
‫י‬
‫י‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫שמן‬
‫א* הוא מ ת ן נ ה נ ז מ ג גמור טיפת ע״ב‬
‫חסרים של ט־ינליהיי״ןשהוא ע״נ אמיתי‬
‫כי היא כנר לקחה הגנוחת של ע״נ על ילי‬
‫‪"1‬א ואימא אך לאבזוזג גמור כי א‪/‬מ רק‬
‫לעשות אותה כלי א ן עתה הוא מתן לה‬
‫בזווגגנער החמליי של ט״ב כוי עיש כאורך‬
‫הייכונואר כי גס בחינת המוחין של <א‬
‫רק שהוא‬
‫המצל אימא יש נחינת הזזוג‬
‫זווג שאינו גמור ומה שנותן אליה נזווג זה‬
‫ג ל בחייחמלים ונקי בחינת גבוהת אמנם‬
‫מבחינת המבחין של ז״א שמצי אנא ה‪/‬וונ‬
‫הוא זווג גמור להוליל נשמות ומה שמתן‬
‫־ממש זס־שוט‬
‫להנזווג‪/‬ה הוא י*סיים‬
‫ו ב ח י הוא כי מן הזחג הנעשה מבחינת‬
‫המוחץ של ליא למצד א?מ שהזא ביי לעמו‬
‫אותה כלי איןנמשך ממנו שפעאל הפולמו‬
‫כי הרי פל עצמו של זווג ‪1‬ה אינו רק כלי‬
‫| ת ק ן את המקנא לעשות אותה כלי ולא‬
‫גתשפיע אנלהזווג הנעשה מבחיי המוחין‬
‫‪ $6‬לא שמצי אבא שהוא‪ .‬להולדה נמשך‬
‫ממנו שסע אל העולמית בי הרי כל עצמו‬
‫מל זווג וה הוא להשפיע ולהוליד נשמגת‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫על ליש ב‪!7‬הר פישת זארא‬
‫)!?נה‬
‫לליג ע״א ועל בסימן יכוננה‬
‫כתצשס כמהיח״וזלליה נ״נ הם גנורות‬
‫שיוצאות מפי היסוד ע״כ הובאו לבייו שס‬
‫נאסר מ״צו ולע״ר כונתו היא על הגבורות‬
‫אשר‪.‬יוצאות מפי היסול של ז!'א ונוחנם‬
‫אל המקנא בנח׳ עוג לסול יוחא דשניק‬
‫כנווה כלי לעשות אותהכל*‪ .‬כי נחיכת זו‬
‫נק‪1‬א התכוננות שלה כמ״ש נ־ע״ח שי הירח‬
‫ט״ג נסויעקיש־איני כוננויליך ע ש ‪.‬‬
‫וזהו מש׳יהכאן יכוננה כ י ע ל ־ילי ־הנהיות‬
‫ש ה״מ הגבורות יכוננה שהו^א תיקון היסוד‬
‫שלה לעשות אותת כלי שהוא עיקל• כוננתה‬
‫אשר זה כעשה על ילי הנכויות שליח הרוח״‬
‫ישניקכגווה ככי&הקממןה לעקות א ) ת ז‬
‫‪1‬‬
‫יז‬
‫כלי ועוד כי הרי לא* מצי מ ‪ 3‬ג ש ו ‪ 5‬ז מגך‪15‬‬
‫שנאמר בי גבורות יוצאות מפי כיסוי ‪35‬‬
‫ו״א כי* לתת אותם אל המק״ בי אם ני‪'>0‬‬
‫מ ח ג כלי לנגשות א ו ת ה ב ל י כ י הגנורזל״‬
‫‪.‬אשי הס לבחינת צורך ב נ ץ הפרצוף ש^יה‬
‫הנס הכלה עולות כשור אור חוזר מןהיסויי‬
‫מלמטה למעלה ויוצאות מאחורי החזה ש‪5‬‬
‫ז״א וניתנות‪.‬אל המקנא ואינם יוצאו מפי‬
‫חישול של ו״אובנהי׳ הזווג מה שהוא נותן‬
‫לה הם בח׳כתהחסליס ולא בנורית אצא‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ודאי כדפרשית‬
‫נקלים כי איש נקרא החכמה כמי ‪*:‬‬
‫עוד‬
‫בספימ״ןזליכבלי״ת כשפרשת‬
‫משפטיס ו כ נ י כתבנו לעיל כ י מ י ם ר נ י ^‬
‫נקי אימא גם כתבנו כי בית נקיא' הנוקנא‬
‫‪ .‬מןנל אין נית אלא אשה‬
‫‪,‬‬
‫^׳!תף!‬
‫כנוא אל כונת הכפונ כיי‬
‫הנה כתבנו לעיל בפסוין‬
‫הקודם כי רשפיה רשפי אש‪.‬הפוכה היהה‬
‫כי כל בחינת ובנין פרצוף ה מ ק נ א הס עילי‬
‫״דיי‪££‬י אש שהם הזי בחינת ג ו מ ר ו ת‬
‫וחוס טבעס של הגבורות הם הגוימייאליה׳‬
‫התעוררות האהבה ה ‪ 5‬ז״א כלי נ ה קש ממ‪0‬ו‬
‫בחינת מיתולןס ע״י שיזלזגג• עמה וישפיע‬
‫בה נחי החיךיס ועל יזם מתמתקו*‬
‫גכורותיה וו שש‪.0‬מוהר רשפיה רשפי אמ‬
‫כוי לא אוקי י שלהובא דרחימו לכנס ישיאל‬
‫לגני קל*ה וסיים שם בזוהר ובגין כך מיס‬
‫דנים לא יוכלו לכנות את אהבה ולפי‬
‫דרכונו כי הכלה היא אומרת מים רני©‬
‫שתם סור הנינה תנקיכן המוחין הנמשכים‬
‫ממנה אלין לא יוכל! לכנות את ה א ב ה אשד‬
‫מתעוררת ני מטבע ח*מ׳ של הגנו חת‬
‫הנמצאים בי שתם הר‪ £0 ;-0‬אסר אמית*‬
‫כי הרי בחינת הזזוגאש־ל;עשה טמי־‪-‬מנ)*‬
‫המשכת המוחין האלו ש‪ :‬מיס רבים שהי*‬
‫איעא אינו זווג גמור כי אינו מועיל רע‬
‫לעשות‪,‬‬
‫ל‬
‫‪1‬‬
‫יי‬
‫‪1‬‬
‫ח‬
‫פ׳‬
‫המיריס‬
‫שיר‬
‫‪1‬‬
‫ליקשות אותי כ ל י וזה אינ‪ 1‬מ נ כ ה התעוררו‬
‫*הבה טבע הזמם של ה נ כ ו י ו * א ש ד ב י וכל‬
‫וה הוא אפיינאשדנבנה את בחי* הטסה‬
‫בבחינת החוג הזה‬
‫אשד ניתנת נ י‬
‫נשם מים שהנו חסלים וכמש״ל ב• מ ה‬
‫שניתן אליה בזחג זה גקיא בנחינת‬
‫מסיים־ כל שכן בי לפי האמת הס בחינת‬
‫גבויות וכליש גס כ ן בפ״וז בשער החוח•]‬
‫ל נ ו כי מה שניחן לה זי א נ ב י א ה קימאה‬
‫בסול רוהא לשביק בגווה אמס רק חמשה‬
‫ג מ ר ו ת דב״ןמבחי' ז א עצמו אלא שב ע ר ך‬
‫יי‬
‫הגבורות פלה הס נקי חסליס כויעשיינ‬
‫נמצא כ י למ׳‪-‬האמתהס גבורות ממש והס‬
‫יוצאותמפי היסוד של ז״א וניתנות‪ :‬אליה‬
‫ועל כ ן נקרא נהרות כ י הם יוצאות לרך‬
‫וז"*‬
‫פ י הנהר שליש הישוי הגקןא מ ד‬
‫ונהרות כי על כן ב א הרמז כיי ונהר״ות גי"‬
‫תיס״ז כ מ ס פ ד תימי* ‪ 9‬י ‪ 0‬ה ג כ ו ר ־ ו ת‬
‫נלקיוק‪ ,‬וכיון שלפ*‪ ,‬האמת הם ג מ ר ו ת ממש‬
‫כל שכןכיאפילו לא •שפצו ה כלומר בי לא‬
‫מבעיא‪ ,‬כביה ממש שלא יעלןן לה אלא אפיי;‬
‫שעיסה נעלמאכמש״ל כיי להרפויהלדמות'‬
‫של התעוררות האהבה של* מחום ע כ ע ס‬
‫של הגבורות שלי לא יעש‪ 1‬לה נאלרכא כ י ו ן‬
‫שלפי‪ -‬האמת הם־ גבורות ממש הם מוסיפיס‬
‫נ י התענררות אהבה משבע הח‪1‬ם אשד‬
‫לה©‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ ,‬׳ י י ־‬
‫אפשר לפרש ונהרות ל<*‬
‫א ך‬
‫‪3‬ל(‬
‫ישספוה עםמשי״לבינהח"‬
‫הס נ < השמיות של אריך והס ממשיכים־‬
‫מ י מ י י ם החכמה מוחא סלדמאה של אריך‬
‫אל‬
‫אל הבינה ו מ ה פ נעשה בחינת מ־ ן‬
‫הבינה כי בס בחינת גבורות כמייש שסיכשי׳‬
‫והבונה כ א ן לפי ליבינו־ נ י לא‬
‫הכונות‬
‫מ נ ע י א מ י ס י נ י ס שכס בחינת המוחץ‬
‫‪3‬נמשביס בז״אמצל הנינה הגק מיסרביס‬
‫שלאיןכלו ל כ מ ת את האקכה כ י באשד‬
‫י‬
‫רגו‬
‫היא מ ז י ו ו ג עמיזמשפימ נימבמ״יהמוחין‬
‫האלו לא יובלו לכבויז את החפוודי'י‪.‬אהכו?‬
‫אשי* היא מתעוררת ני־ ממבע ‪ 10‬מס ‪55‬‬
‫הגבורות אשי ב י כ י הד* זווג זה כל פ צ מ נ‬
‫אינו כי אם למשות אותי כלי ;אינן זחב‬
‫גמוראלא אפילו ונהמת שכס ‪.3‬חי'־השעתמ‪:‬‬
‫של אריך הנקי נהיית א ש ר מ ‪ $‬י י ס ־ נ מ ‪ 5‬ך‬
‫אל אימא ומהס נעשים ב ח י צ ת מ ^ א ל א י מ א‬
‫כיי הס בחינת גמייוי* א ס יהיה ב א ס ‪ :‬ד‬
‫והיה אפשד‬
‫שיומשכ^ליאותסההאתת‬
‫לומר כי• א ץ היין מתמתקעא בשוישו וכי!‪3‬‬
‫י‬
‫שה ם בחינת גבורות‪,‬כ אשד הם יומשכו ליי‬
‫יתמתקו ע ב ע חומם של הגבורזת אשי כיי‬
‫אשד הם המעוררות את? האהבה ת ת ב ט ל‬
‫מהל וכל ע ם כלזה ל^ישעפ‪ 1‬את האהבים‬
‫כגחל שוטן* לעקור אותה מכל וכל דין‬
‫א‪3‬ל ע ד י ן‬
‫נדתוק בעלמאיבוליפ׳לעשות‬
‫במקומה עונגלת התעוררות האהבה שלי‬
‫מצר ס ב פ ת מ ז ה ג מ ד ו ת אשי בי אמנם אט־‬
‫יחן^איש את כל ה ו ן אס יתן איש שהו*‬
‫החכמה אכא את כל שהיא היסוד ה נ ק ר *‬
‫כ ל ג ס אתכלסורההיחשייסכ^אחתכלול*‬
‫מעשי ג״י ל ת ו מ כ י ו ; שהס מצד המוחץ שצ‬
‫החכמה אבא נ ק י א ה ו ן בסוד י•*! ״קי כי•‬
‫י ק י בקיא החכמה כ מ ל ל ‪4‬ג‪ 4‬ב י י ד ו ע כ י‬
‫שם ע״כ הואבאנא‪1‬ה‪1‬אנקיא ס ג מ ה ו ע ל‬
‫כ ן אם ממלא תיבת הו״ן כזה הי^וי * נו י ן‬
‫יעלה בגי^מ״ג כ מ ש פ י תימה סנמ״ה ע ״ נ‬
‫בהמיד מהם׳נ* כגללים והכונה בי‬
‫ישפ״ע אבא המוווץ אשי מצךוי שהה מ ו ח י ן‬
‫לחי״ה אשד פסי ה ב ת י מ ת ^ ל מ י פ ל ו‬
‫ע י א‪:‬ד‬
‫קכדג כמספד ל ? ן מלא כאמי*י‬
‫מ צ י ה מ ו א ץ אל* שלו ׳משן ספת ההשריה‬
‫״‬
‫הנרמדסבממפרכ״לאל^נוודהכקיכל‬
‫ושיעור הכתוב אס יחןא״ששהיאאג* א‬
‫כלשהם החמייס הנמשכים א ^ ה י ס י י מ צ ד‬
‫ה‪*1‬ן שהם מ ו ח ץ למ*"ה הנסשכי* עצל* א‪8‬‬
‫כיתו כאהבה נית! שהיאהננקכא בי<* ן־•‬
‫שד**‪£‬‬
‫‪£‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫ח‬
‫משחת‬
‫־שטן‬
‫שמא דא מתרצית צנחיי אהבה שאן נעשה‬‫"וווג גמור ונותן בה עפת השלים ממש‬
‫•מתרצים גבזרוחיה המעוריו' את האהבה‬
‫וגם בוז‬
‫כי נמחקות מיתוק גמור בעצם‬
‫קרש‬
‫ינחו לן שבל העולמות נו‪/‬זים ולוקחים לו‬
‫לשפע המושפע מוווגזה מ;א"ב כבח־נת‬
‫הזוג הנעשה מצי מים י נ י ם ודוק אלק‬
‫יקב ה‬
‫מ‬
‫אח‪1‬ת לנו קטנה ושדים אתלה מה נעשה לאבותינו בעם שיירנר־בדז ו‬
‫•אס חומר‪ ,‬חי א נבכה‪]/‬ליה טירת ב&^ואם דלת היא נעור עליה לוח ארזו‬
‫בשער הפסוקים פי בהעלותך‬
‫׳‪0311‬‬
‫כתב כי הנה הנוקבאנל אלהיס‬
‫ינג‪/‬אמיצעיות שבה יש שס אלתים כאופן זה‬
‫כי ב'אותיות א״ל מאללייםהס בצל ימין‬
‫במןד חסי• אייל כלהיוס ואז כעשת אלז״ר‬
‫ובי אותיו״ת י״ם מאל״היס הולכים בצל‬
‫שמאל שנה ונעשהמיל״ל בםור בינה שהיא‬
‫שמאלית מוריש אות ל אמצעית שבין א״ל‬
‫ו נ י ן מ״י מא‪5‬ל'ים והוא בחינת צמר החלב‬
‫העומד באמצע ב הלליס ומתפשט לבאן‬
‫כודע כי החלב הנמשך‬
‫והכת‬
‫ולכאן‬
‫י(ל די ׳ימין הוא מתי ממותק כסוד החסי‬
‫ל מיני‬
‫מחלב הנמשך ליד שמאל וא״כ‬
‫בו‬
‫חלב צריכים להמצא באות ל המי‬
‫מבואר כי יש הפרש בין‬
‫הרי‬
‫ע״שב‬
‫דד הימין אל לל השמאל בי החלב הנמשך‬
‫אל לל ימין הנה הוא בבחייהחסל והרימי'‬
‫בשוד חשל אל כל המס משאייכ בלל שמאל‬
‫שהוא בנחי' הגבורה והכי משמע מהזוהר‬
‫פרשת פקודי ין* רני ג ע״א שני שדיך בו‬
‫כ י ההיכל הזכות שהוא בגבויה לבריאה‬
‫שהוא בבחי'השד שמאל הוא לוקח בחינת‬
‫דחמ ס מהיכל אהבה שהוא בחסר לבריאה‬
‫שמא בבחינת השי ימין וע״ל בפסוק שני‬
‫שייך אךאמנםהפיש ןה נכון יהיה כאשר‬
‫ממצא תמצאבנוקבא בחנת רחמים ולין‬
‫דהיינו חשליםוגטרות אמנם כאשר היא‬
‫בנח נת הדיגין והגבורות בלבל אז יתכן כי‬
‫לא יש הפרש בין ל הליים כי משתיהן‬
‫‪:‬משסע כקינת יי]וחז ע‪ 0‬קץ<ו‪6‬ו!‪ 0‬תני‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫שרים אינם נקי שתים רק אחז כיון ששתיהן‬
‫כ‪0‬ינתאחז על לרך שאמרו באל״ר בכחי׳‬
‫המינים‪:‬׳ל אריך כיאע״פ שהם שכיס נקי‬
‫אחת משוס יכולא ימיכא ע״ש לקלע ע״ב‬
‫וק״ל נ‪1‬״א‬
‫ילוע בי העערא של החשליס הס‬
‫והנה‬
‫סור שם ליה ראלפי״ןוגס כי הס‬
‫נמשכיימה״ס ליה כנולע גס עשיה לפעמי‬
‫היא מתבאר לשון תיקון כ ל ש וליי ז״ל על‬
‫ל ויעש אלהיס את הרקיע גה נולע כי‬
‫יוס נקרא ;"א וגס כי הוווג להעמיס נקרא‬
‫ב לש! ן דבור וכליש ר ז ל ראוה מיברת ־•‬
‫וידוע כ״ כאשרז״א הוא מזיווג מס הנוק'‬
‫הספה למ״י אשר הוא נותן אל הנוקינבחי'‬
‫המוגהס הה'חשדם גס ירוע בי בחינת‬
‫הגרלות הוא מצל החסד״'כי על כן החסד‬
‫נקרא גלולה אמנס בחינת הקפנו הוא מצר‬
‫הלינין והגבורות‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪!/0‬תר‪1‬‬
‫נבוא אל כונת הכתו* כי‬
‫הנה ישראל קיושי״בשמעם‬
‫את נ‪ 5‬לברי הכלה הכלולה רשפיה ר‪£‬פי‬
‫אש וכן מים רכים לא יוכלו לנכות את‬
‫האהבהשלטבע המימות הגבורות אשר בה‬
‫הם אמרו אסות לנו שהיא הנוקבא שכינת‬
‫עודנו וכועס אשר קראו אותה אחות בי הו א‬
‫לשון יבוק וחבוק בליש דליי דל והשכינה‬
‫היא תמ״ל ינוקה ומחוברת עס ישראל וזה!‬
‫אמרם אחות לנו כי חמיל היא לביקה‬
‫ומחוברת לנו אמנם לפי רבליה היא קחנה‬
‫•י‬
‫פי‬
‫דז‬
‫שיר‬
‫•השירש‬
‫פ* היא לבחינת הלינין והגכוחיאשר הם‬
‫ימוריסעל בחינת הקטנות נעל כן ושלים‬
‫אין להשאיןכונתס לומרכיאיךלה' בחיי‬
‫שיים כלל זעיקי יק שאין לה שתי שדים ע׳יי‬
‫על מ״ש הסבא‬
‫אשר פירש הרב זלליה‬
‫ימשפט״יעולימתא שסירתא ולית לה עיינין‬
‫שאין הבונה שאין לה עיניס כלל רק כי אין‬
‫לה ב* עיניסשהסע״ין אחל שלהיחסליס‬
‫*עי״ן אחי של ה׳ גבורות רק עי״ן אחד של‬
‫'יהי גבורות הבא נמי דכווחא ושלים אין‬
‫לה אין להב׳ שדים כי אם אחת כי כיון‬
‫שהיא כבחינת הליגין והגבורות אם בן אין‬
‫<*פרש כין שתיהן כל• שיהיו נחשבו' לשתים‬
‫כ י הרי משתיהן מה שנשפע הוא בחינת ל ץ‬
‫ין אס כן הס נמשכות לבחינה אחת ואס כן‬
‫׳ל׳השליס החסליםאשר סולם שם ליה‬
‫*גם כי הם נמשכות מהשם ליה נעשה נתקן‬
‫לאחותיגו כלוי כי ע״י החסרים אשי פולס‬
‫שס ליה כתקן אותה זבאיזה אופן הוא‬
‫*תינת‪,‬החסדים בה כלי שתתקן על זה אמיו‬
‫‪:‬ביום שידבר בה כלומר כי חסלים אלו הם‬
‫עניים שליס ז״א הנקרא יום נאס כן נגלום‬
‫׳אנחנו שירפי כה שיזרווג עמת יום הנ־ז‬
‫שהוא ז״א ואז כבחינת הזווג הנא משפיע‬
‫כקאתהחסליס בבחינת טפתל״רנאז היא‬‫כתקנת על ילס‬
‫‪,‬‬
‫ייאמר אחות לנו קטנה‬
‫קרונ אל האמור כי הנה‬
‫?‪:‬חבנו לעיל כי איןהזווג הגמור ד א [ נעשה‬
‫*אס לא שיומשכו בהס במוחין לצלס לחיה‬
‫שהם מצר אבא וכבר ׳כתבנו לעיל כמת‬
‫פעמים כי ־המוחין הנמשכים לז‪;1‬ן ׳מצל‬
‫א נ א הס מבחי׳ השם מ״ה )הגהבזוהר לית‬
‫פי ויצא־קכייו ^' ה אמרו תיאובמא לאבא‬
‫תיליר לאו אי‪.1‬דאלא לג׳בי ברתא מא כוי‬
‫נרחימו דליה קרא לה כת לאספיק ליה‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫דנח‬
‫היי י מ ב ו א י‬
‫׳ י א קיא לה‪ .‬אחות כוי‬
‫כי המלכות נקרא אחות לאבא ובסי הקודם‬
‫כ לרן‪ ,‬הגי פירשנו כי המלכות היא אומרת‬
‫מיס רניישהם מצל הבינה המוחיןככמשכין‬
‫ממכה לא יוכלו לכבות את האהב׳ המתעור‬
‫מחום גנויותיה והלביתלוי אסיתן איש‬
‫שהוא אבא לחיינו שיומשכו המוחין למצי‬
‫אבא ולכן אומי עתה אבא אל אימא אחות‬
‫לנו שהיא המלכות אשי היא גקיאחות לני‬
‫ועל כן באהימז כי אליות לנ״ו גי חק״א‬
‫כמספר המלליוח גם אס המלאתילאח״ות‬
‫צןהאל״ף חי״ת וייו ת א המילוי לבל ע״ה‬
‫יעלהתקנ״ג כמספר תיבות המלכ״ות ביין‬
‫ו׳ לוע כי המלכות מולה שם ב ! וזהו אחות‬
‫לנו אבל היא קענהשהיא עומדתבבחינמ‬
‫חלינין והגטיות וזה גזים כי ופייס שהם‬
‫שמיס אין לה כי אם אחת זבמלילואס כן‬
‫ליה שייוא בחיי המוחין ישם מ״הנעשה‬
‫נתקן לאמותינו כלומר כי נמשיך המוחין‬
‫ישם מ״ה ונתקן אותה כי על *די המשכת‬
‫מוהין נגרום במס שהוא ; ־א הנקיא יוס‬
‫שילנר בה שיזחוג עמה ואז משפיע בה‬
‫החסי״ייס וזהו תיקונה לכבות שלהביות‬
‫ולהנומ חום ייניה וגבויותיה ואז גס כ ן‬
‫*‬
‫שליסגנוגו להשפיעיולהגיק לעולמות‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪1‬‬
‫יאמר אחות לנו קטנפ‬
‫^‬
‫)ג(‬
‫והנמשך אחריו אס חומה‬
‫היא בהקדיס׳מ ש כ ע יח ש ע י •הירח ע״ג‬
‫בי הנוקבא אחר אשר היא בבחינת קטנה‬
‫עלין חסי*ס ממנה בח׳נת חיסול!׳המלכות‬
‫שבה ונתקניס מעשים בה ע״י ז״א וא״מא‬
‫כי הנהבתחלה נמשכו בה ה מ ז ו י ן וניתנו‬
‫לה •הה גבורות וכל זה על ירי ז״א כי חיו‬
‫עוברים מאחורי ז׳א ולחד! אליה ואז‬
‫נמ*מו ניסוי שלה ללח אי וציר אחיגהמ״ן‬
‫‪,‬‬
‫שהסמנצל‪ !:‬כי כל אלן הדל״ת והציר והלין‬
‫יי‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬ה״ס‬
‫בשחת‬
‫מרש‬
‫גיס הנייב אותיות והי של מנצפ״ף אשר‬
‫לו״ח ג•' ל״ס ר י נ ו ע אה״יה ‪1‬י‪.‬םהה'נב‪1‬י‪9‬י‬
‫טול יש לה‬
‫קבלה המלכות ע״י ז״א ‪.‬‬
‫נקייס מ״ש נלי״ת ינש *‬
‫עול‬
‫ע״כ‬
‫בחינה אחרת והיא כאשר ננסיה מאחורי‬
‫הפלזוקים שיר‪.‬השירים על פיןוק וה מ״מ׳‬
‫ז״אשסא שמשתלקין הנה"׳ של אימא עם‬
‫חדל גי הס •צר־ תנוק זאשה צריך שתי;י‪•#‬‬
‫המוחין מתוך;"א ונכנשין הראש המקנא•‬
‫שמאל חתה וילדן מקרבת־ ימכל שכן אס‬
‫מאחנריו ומשרת א! ‪1‬א^ני‪1‬י*הגשירהי‪.‬יא‬
‫שניהם ימצאו* בגישאא' וז״ש ישראל לפגי‬
‫הנ״ה הנה אסוח למ שהיא אשה וגם היי!‬
‫לוקחת פעם ביאותנ* הזייך אותיות על ילי‬
‫אימא ונעש•' כה עול יל״ת אחי וציר אחל‬
‫קסנינא״כ למה שריייס אין‪ .‬לה שהוא י״ין‪:‬‬
‫ומייןדמנצפ״ך ואוי‪:‬יש לה ב! דלתות ושני‬
‫ש^יאל ירווה״ ימי״ן מקיניית־ אין ליה‬
‫ציייס ובי מנצפ״ןןהב' צירים והבי דלתות‬
‫ומ! הראוי היה שתקרבנה והנוגה כי כאשר׳‬
‫הם מתחבר יחי והס נעשיס צןרת‬
‫היא>׳ גלולה‪ -‬וראויה לזווג בי חזרה־‬
‫סתומה וע״י זה נאקן היסיי שלה הנקר*‬
‫פנ״פ׳ א ז ישי א‪1‬יה חבוי] יכ שוק גפני‬
‫יאמת ציון ועתה אשי* קבלת פטס שניה‪.‬‬
‫שמאלו תחת לראשי ואז באשר השמאל שלו‬
‫המוחין ע"! אימא קנלה גם כן הארה מן‬
‫מחנק אותה משים שמאל! נאחור• הנזק'‬
‫הלבושים שלה שהם גי שמ‪1‬ת‪.‬אה!ייי‪,‬לירל׳ן‪) ,‬שם‪ :‬באחוריים־ הוא מקונוהגסירמ ישם כלי‪.‬‬
‫דאלפי״ן יה^י״ן שר‪.‬ם בג* חות״ס וז״נ*‬
‫)*יינין; שניתנו לק כעת הנשירה ועל ידי‬
‫המלכות אשי בנזנ{' הנק! חומת •רושליס׳‬
‫השמאל הממבקה ניחים משם בל הלינין‪:‬‬
‫והו כללות הענין האמור שם בקיצור‬
‫הי‪.‬ס וז״ששמא^יוחי‪ .‬ואךימיןמקרבת אותה‬
‫נולעכיכלבתיי־ אלו האמורות‬
‫והנו*‬
‫לזווג ואמנם עתה זולהיותה‪ .‬קג‪1‬כה איןלה‬
‫הם אורזת של בחי״אב״א ואחר‬
‫בחיישמאל לוחה ג ט מ ת ודיני] הנאנזזמ*;‬
‫ג ן מקבלים האורות לבחינת פניס וחוזיינד‬
‫באחוריה לפי שעריןו אינה ראויה אל ה‪/‬חג‬
‫פנ״פ בנולע מכונת הטמילה חייל נע״ח‬
‫ולכן‪.‬אי‪1‬לה חבוק‪ ,‬ולכ^הלינין‪ .‬מתרבים בה•‬
‫שעי חיצוניות ופנויות פ") והנה ז״ון כ ל ע״כ כללות הענין האמור שט בקיצור ו ע ל‬
‫מי״סגתורזמוכשצנסייס נבנש כהס־‬
‫ןן‬
‫סי• לרך ןה נפרש׳ סיום הכתזיוהנמשך אחריד‬
‫‪ 14‬ף הפנימיות לשכג מ״ס ‪1‬ח‪11‬ד־ס פב״פ‪ .‬כיהנה ישראל אחיישאלתס זאזזיאנ־והבינוז‬
‫כוי‬
‫כ י תשובת שאלתם מבוארת היא ונכללת‪.‬‬
‫בשאלתם כי אדיבה להיותה קטנה נ י ע י י ן ‪:‬‬
‫העיבור והיניקה והמוחיןנעשה‬
‫והנה‬
‫אחר הנשירה בחזרי*פייבפכנן'‬
‫אינה ראויה אל הזווגליןגרמי^בי לבן א י ן‬
‫ג ב י נ ת אבות בברכת• מגן‪ ,‬אברהס‪ 4‬הוא;‬
‫להחנוק כלי שתהיה שמאל רוהה את>הדיניו•‬
‫החסל שם מ״ס שנכנס עתה בז״א כי הג‪1‬‬
‫והגבורות; הנאחזים* באחוויה ועל בן חזרו‬
‫מוחין חלשים רנחיי פב״פע״ב ושם בפ״ל‬
‫ואמרו מה׳ נעשה לאמותינו ביום* שייני בה‪.‬‬
‫כתב כי זה הפרצוף של שם מ״ה נמשךלזו״ך‬
‫כלומר א״כ נחןי אגן מת תיקון צריך שנעשה•‬
‫ע ו ד נקלים מ״ש• בשי‬
‫מאבא וכמש״ל ‪-‬‬
‫לאחותינו׳ כלי שתהיה היא ראויה אל הזחכ‬
‫הבונות בכונן העמייה בברכת רא״״מ‪-‬נ׳יאז‬
‫ביום עם יום שהוא ז״א הנק; יו© שידבר בה‬
‫ב״עניינו שהוא ר״ת רנ״נ שתם רמ״ח אברי"‬
‫שיזיווג עמה כי‪-‬כאשי תהיה היא ראויה אל*‪.‬‬
‫שבה כמו הזכר ‪1‬ע‪1‬ד ל' אברים היתרים‬
‫הזווג או יהיה בחיי החהוק ותהיה שמאלל‬
‫שהם הבי צירים והב* ילתות אשר בישול‬
‫מחת את הגבורות והיינין אשר באחוריי*‬
‫שגהוכלםהם ו ל ב ע ״ כ ן ג ס פ ר ילין‪ .‬כתג‬
‫ועצ זה הס אומרים אם תומי־* היא‪ :‬יה״מ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪"0‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ן ר‬
‫ר‬
‫גי•׳‬
‫^ שיר‬
‫ח‬
‫השירים‬
‫~‪5.‬י כבר קבלה ה ל פעמים הכיינ אותיות‬
‫ועל ילם נתקן החומה של כחי' חיסול שלה‬
‫הומת צ״ון וגס בי היא נעשית בבחי' חומת‬
‫כי בעשיית הב ללחות אשר ביסוד שלה‬
‫ב צ ו ר ת • שתועה הרי היא כעין חומה‬
‫" וגם נרמזו קבלתה בחיי אלו במספר חומת‬
‫‪5‬י חנה היא לוקחת ל פעמי ם הליזאותיות‬
‫והס בגי נייד ומהם נעשים כה ב צירים‬
‫~‪1‬ב* ללתית ו ל בחיי < ן ה ר י הסו* בחינות‬
‫ועם מספר נייר של האותיות הס בגי' ס'‬
‫במספר חוליה ע״ה ועור נרמזו במשבר‬
‫;ר״ת ול׳ת ׳אם' לומה' ל י א ' בגי־ ל‬
‫יוכל זה הוא בחומת הישול שלה כי על כן כא‬
‫הרמז כי אס תמלא תיבת חוליה ב‪/‬ח ח״״ת‬
‫!י"ו ליס ליי ייעלה בגי תקל״ה נמהפר‬
‫תיבות חומ״ת ‪-‬קליל ע^ה ועול רמז כי אם‬
‫ממלא תיבות חומ*ה י \ א כזה חי׳ית ואי )‬
‫<*ם ל*ה היה* •ו״י אל״ף המה יעלו בגי'‬
‫חרס״ב ש‪ 0‬רמז ולין מסכי חיבות הלייא כ״״א‬
‫הולית צי״י; ביקלוק אמנם חומת המלכות‬
‫שלה לא הזניח כי •הר• לא אמרו חומות רק‬
‫חומה והעעם הוא כי רעיקר הוא חומס‬
‫ה ע ו ו שלה כי בחי' חומס המלכות שלה כל‬
‫עצמו אינו נחתם אלא מחותם היכןול שלה‬
‫נמ״ש שם ‪4‬א"כ בהזכירם׳ אח חומת היסוד‬
‫הרי גס חומת המלכות 'ככלל ןעל׳ן היא‬
‫רמוזה בתיבת חומה כי אס תמלא תינת‬
‫מ״מהיכזה חי״ת וי״ו מ ‪ 0‬ה״י ימלה‪,‬בג״'‬
‫חקל״ה כמספר יסו״ד הלה בלקיוקומספר‬
‫•שליי הוא על בחייחומת היסול שלה ומספר‬
‫חנ״ה הוא על כחיי חומת המלכות שלה‬
‫?;נעשית מהארת הל שמות אהי״ה ליולי '!‬
‫לאלליין להליין ללבושי נה״י של אימיהעולי‬
‫כמספר חניה גס אם תמלא תיבות חומ*ה‬
‫ד\א כזה חי*ת נ"ו לים ליה‪ .‬הייה י‪4‬״יאלי^‬
‫המילוי לבייעלהכגייתקפ״ו כמספיירוש״לם‬
‫בדקיוק לרמוז על חותם חומת המלכות שלה‬
‫הגקיייולילס כמליל * הרי נמצא כיבתיכת‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫;‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫‪4‬‬
‫י‬
‫יי‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫מ״מה־גס נתינות חו״מק קי״א כימ‪/‬ו ש;*‬
‫תט‬
‫ההומות חומת ציו] וחומין ירושלם שה©‬
‫המלכות והיסוד שבה אבי על כ ן; נא ג״יכ‬
‫הרמז כי אס תמלא תימת ליומה ר\א כזה‬
‫"חי״תליו מיסה״אליה יו״לאל״ף כמילוילכי‬
‫יעלה בג*'תקפ" כ נ מסעי חיבות ישו״ד‬
‫ומלליותבלקלוק וזרו אומרם אס הומה היא‬
‫כלומר שכבר נתקנו החומו'שלהיס‪1‬דוגמלנ‪*1‬‬
‫שלה בי אז בכרי נפשית בתי* הנשירה; ‪ 1‬נ ב ד‬
‫קבלה בהי' האורות של א ל א ואז מה ;ליזםו*‬
‫ממנה הוא חזרת פ״כפ ובחיי חזרתה ל י כ פ‬
‫הוא ע״י האודות דפניס אשר הס נמשכים‬
‫מן השם ליה ועל כן נכנה טליה סירת כםן*‬
‫שהוא שנמשין לה הגיף הפנימי כל ש‪ 0‬ליה‬
‫שהים חמד גכן כסף ליש חש י ו י ק כ י‬
‫פרצוף זה לשם ליה הוא נמשך מן אכא‬
‫ונודע כי אבא ליס חיה על *כן כס רמו‬
‫בתיבת נויר*ת שהוא כמספר תיבות פרצרן*‬
‫למי״ה לין חי״הע״ה גם הוא כמספר מינות‬
‫פרצ״וף למ״ה מחכמייה־ ע״ה ואם תצרף‬
‫למשפיעיירתמשפ' כליף"המה יעלוכמח'‬
‫מינות פרליגףרל־ה צל״ם מיץ׳ חי״היע׳יה‬
‫או כמספר תיבות פרצו״ף ללהצל״ם מח‪:‬מ*‬
‫ע״ה נס אם המלא תיבות עריית כליף בזה‬
‫נ‪1‬י*ת יו״לירי״ש תי״ו לין> מלין־ ל׳א המילג •‬
‫לבדע״ה יעלה בגי חתפ*‪ 0‬כמסכר תיבות‬
‫ה״לא המי ה האו״רות יפני״יס גס אס חמל^כ*‬
‫כזה טית לילרי״ש ליו ליף סמ״ןפ״אהמיז"‬
‫יעלו בגי'ע״ה אלף חרלדז נמספר חיבורן‬
‫ערצ״וף לליה ‪.‬מיין חכליה אגרו״ת לפני"©‬
‫כפני״ס ועל ילי אשר נמשין לה הפרצוף‬
‫הפנימי לע״ה שהם נהי' אויות להגי©‬
‫תחוור פ״בפ נתחיה ראויה אל ה׳וזוג ואו‬
‫יהיה בחינת החבוק ותהיה שמאל ל‪1‬חה אלו‬
‫הלינין והגבורות אשר באחורץס שלה כ• כס‬
‫נמתקין ואו ׳מיןמקרבה ^הזיויג״אמפם אמ‬
‫דל"ת היא כי עדיןלא יבלה רק הג*כ אוהיו מ‬
‫ע״יז״א כי אז לא נעשה גה כי אס '^ *ת‬
‫אהת בבה ' העוול שלה ' ו ע ד ן היא חשוא‬
‫עלי*נ<‬
‫א‬
‫מ‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫שטן‬
‫‪2 3‬חח‬
‫קרע*‬
‫מ?קג! הבחינו׳ של אימא א״כ צריך כי בתחל*‬
‫נצור עליה לוח ארז נצור עליה נמשיך עליה‬
‫*;בחיי של אימא הנק מצור כמ״ש כזוהר‬
‫‪3‬לק ל ף ל ב ע״ב לבא מפניך במצוי באתר‬
‫דעלאין ותתאיןלא יכליןלאעלא תמן ומאן‬
‫איהו דרגא לבעלי תשובה עאלין תמן ומאן‬
‫ןןיהו תשובת לא אימ מצוי כויגלשוילזע‬
‫‪3.‬י תשובה היא בבינה והנעל תשונה מ א‬
‫עולה על הבינה בליש ב ל הבונות ל״ז יק״ש‬
‫על ליש דלל גדולה תשונה שמגעת ע ל כסא‬
‫הכבול שהיא אימא עלאה ולש נצור עלייה‬
‫כמש״ך עליה מבחיל מצזר שהיא הבינה ומה‬
‫מס הנחי' אשר נמשיך עליה מן הבינה הנה‬
‫<הס לוח ארז כי ללח הוא כמספד ריבוע‬
‫אלייה אשר בנינה זליס הה'גבורות ׳י גס‬
‫אר״ז גי'יצליקשילס הגבורות של אימא‬
‫כ מ ד ע וכיון שהזכירו את הגבורות של אימא‬
‫שהם הה׳ אותיות מנצפ״ך הכפולות לא‬
‫מוצרכי לתזכיר את הל׳כ אותיות הפשומומ‬
‫י‬
‫אשר מתם נעשה הללת כי מכל שכן הוא‬
‫נעליו נרמזה הלל״ת בתיבת ללח כי אם‬
‫תמלא תינק ללח כזה למ״ר וי״ו חי״ת יעלת‬
‫<בגי תקי״ל כמספר תימת לל"ת יליוי וזהו‬
‫גצ;ר עליה לל״ת א*ר חסר ממנה וי)פלם‬
‫*ם*וי שלהונלשון נצור נרמז ג״כ בחי׳ הציייר‬
‫מנעשהבה ואר״ז כמספר יצ״חקשליס ה ל‬
‫גבורות של אימא שהם הה״אותיות חנצ״פך‬
‫* ס אס תמלא חיבות ללח אר״ז כ)ה למייל‬
‫ןא״ו חי״ת א ל ף דלש ןי״ן המה יעלו עם ה ל‬
‫מימת כגייאלי^קצ״ה כמספרתיבות הכלה‬
‫•קכ״נ אומגות והמלצפך י והנה מןהכ״ו‬
‫אותיות הנמשכות לה מן הבינה נעשה בק‬
‫דליית אחת וצי״ר אחל ולין ועל כן בא ל כ‬
‫כי מספר תיבות ללח אר״ז‬
‫קרמו ע!‬
‫מלאים באמגר ע״ה הסת יעלו בני אל"ן>‬
‫קצ״ר כפסל תיבות הלה ה״ם הדלת והצי״ר‬
‫לפי האמור נמצא כי ישראל‬
‫‪1‬ר‪31‬ה‬
‫להמיי״ן נוק״בין והגה גם מהבעה נעשה בה‬
‫מסופקים המה במדרגת מצב‬
‫ועמ׳ייקהנזק־להיימ אם כבר נתקנו היסור‬
‫<‪$‬ל'ס הפלטת שלה ס! הלנושין של הנס"״‬
‫לאימא שהם ל שמות אהייית ייוז״ין יאויצין‬
‫ךההי״ן העולים תלה כמספר חוליס עיית‬
‫מה ל כ נרמז בתינו ללח אר״ז כי אס ממלא‬
‫א<*;ס כזהלמ״י ויי׳וחי״ת אל״ף די״ש ד׳׳ן‬
‫המילוי לנדבג * תזק*ן כמספר תיבות חוללם‬
‫מלכו״ת בלקלוק ועם הכולל הוא כמספר‬
‫מינות תלה מלכלת כי ממספר תלהישמות‬
‫אהיייהאשר כאימא נעשה חותם המלכוישלה‬
‫הרי כ• בתיבות ללח אי״ז נרמזו הנחי אשר‬
‫היא מקבלת מאימא ש הס ה ל ב אותיות‬
‫ומנצה״ך ימה שנעשה מהם בה שהם הדלת‬
‫והציר והמ״ן וגס חומס המלכות שלה בנעשה‬
‫מהארת הלמשין לנילישל אימא וכממשיך‬
‫בה הבחי' לאימא נעשית היא ליכ ללח אר״ו‬
‫שהם כגיירנ״ב כי הדי אברים היתרים בה‬
‫על הרכלח שהם ה ל צירים והבי ללתות‬
‫נשלמים בה עתה כלי הציר והללת אשר‬
‫מקבלת גלי אימא ובזה בא מלוקדק כי‬
‫בעירת כסף אמדו נבנה ובלוח ארז אמרו‬
‫נצ‪1‬ר כי בעירת כסף שהוא המשכת פ י צ ו ף‬
‫בפנימי למ״ה כואבנ־ן גמורשה<א המשכת‬
‫פיצו!* שלם כנודע כי כל בנייני בבחייהאחור‬
‫נעשהבביחי* נקו לה בחזרתה כפנים ואח״פ‬
‫צריך לבנות פרצוף שלה בנין חיש מתאורות‬
‫לפנים סשא״כ ללוח ארו שליס־ שלימו* היהוי‬
‫שלה ע״י ה דליית דמצל אימא אמרן גצןר‬
‫שפירושו לשו; חוזק לקןק לכי שכנר ישנו‬
‫כמז העיד שעוקין לה חומה לחזק אותה‬
‫והבא מ ד הנוקבא כבר •ש לה ללת א'וציר‬
‫אי כיסוד שלה ?צריכים להמשיך לה ע ז י‬
‫ללת א וציר א מ! הבינה בדי לחזק אותה‬
‫!להשלימה והוא להשלים ספירה אחת שלה‬
‫שהוא מיסוי שלה ואינו כמו בנין שהוא פרצו'‬
‫שלם זבניןחלש‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫*קמצטת‬
‫השירים‬
‫רם‬
‫*המ‪1‬כו'שלה דהיינו כי כבר מסרה זאיןחשר שנים זצל צי״ד הגא בגי' ש׳ זעם י״ל הו<|‬
‫ל ה ר ע ח ז ר ת ס ב ״ ע ע ל ילי המשכת המוחין שלי יפי צירים ושמי ידוח הס שני שלי מהנ‬
‫דמ״ה או שתעיקרא עליךלא נתקן היסוד‬
‫ועל כ ן‬
‫שיי״ס מיעוע רכים פכים‬
‫שלה וכ״ש המלכות שלה דה יינו כי ע ד י ן לא‬
‫נא ח מ ח כי אס תמלא מיני שלים‬
‫ימסדה כי עדין לא ־נשלמה בבתי' ב א ו ר ו ת‬
‫כזה שיי״ןדל״ת י ל י מ״ם יעלה גלה כבי׳‬
‫לאחור‬
‫תתצ״ה ׳כמספד תינות הלה ילם הצירים‬
‫ו מ ת בוכל לפרש כימעיקרא באשר אמדו‬
‫והלרותעס הלי תיבות גס כי ע״י הציד‬
‫זשלים אין לה כונתס היתה בלשונם‬
‫הכ הנמשך לה מאימא אשר סילו שלי ש‬
‫הזה לכלול השתי מלרגוהשל ספקס והענין‬
‫י״י א‪/‬היא געשית כצורת ‪ '0‬סתומה וזהו‬
‫כי הנה כתב כנלח בשער השמות פי ל ב* ושלי״ס ושלי ‪0‬״ אין לה כלומר כ< בחינת‬
‫הג' כלים של היס‪1‬ל לנוק' ל ס ג‬
‫הקסנות שלה כי ע י י ן לא נתקן הימני שלה‬
‫שמות ש ל י החיצון ש ש״ל של״״‬
‫וכל שכן המלכות שלה הנחתם כה מחותם‬
‫׳מאמצעי ס ל י הפנימי שייין דליית ילל‬
‫הישגי שלה כ״עלין לא גנסרה כי לא כשלמי‬
‫יבס שם נשער הירח פ״ג כתב כסגל פסוק‬
‫עדין בנהי האורות לאחור נמצא ביי‬
‫והיה שיי בצריך אל מקרי ׳‪3‬רי‪.‬ך אלא‬
‫באומרם לשין זה ושיים אין לה כללו שתי‬
‫לירך כיהיסול נקיא שלי שהוא שי ל״י‬
‫מלרגות הקסנות שלה אשר בהם המה‬
‫ו‪$‬עשה ללי הצירים שבז ׳ועל שמס נקי של*‬
‫הם אומרים עת‬
‫מסיבים ‪ .‬ו ל ק‬
‫כי הציר^נק' יש‪ -‬לשלי וצ<ר ביי שי ׳וליי‬
‫נפשת לאחו תמו כלומר כי כיון שזו הב‪•0‬׳‬
‫״מא אותילילי פי' כי מןהיליס חעליוגי‬
‫לקענות שלה אסשד שתהיה באחי משת*‬
‫שהם חלת צורת יש שנרשמו ביסוד המק‬
‫בחמות א״כ צריכים אמ לייע באיזו כחי׳‬
‫מהם נעשהשס שלי שהוא ש' י״ל כוי גלשי•‬
‫משיךהם היאעדחלת כלי שניעמה <עשפ‬
‫לש אחות ‪5‬כו קטנה אחגתלנו שה^הנוק*‬
‫לאחותנו כיי שביום עם יום שהוא לת‬
‫כבר אנו יוי‪-‬עים שהיא קענהונ&לשבסוף‬
‫שידבר בה שיןלווג״עמהלה׳יינו אס חומה‬
‫הא״זאמות לנו קחנה להא יא בגלותא‬
‫היא כ• פבר נתקנו היסו י והמלכות שלה‬
‫אתמשך כיו ומכיוןשהיא בנחי' הגלות ולאי‬
‫במשי׳ל הי כברמסרהיונתקנה כבחייהאורו'‬
‫י־מא שהיא קהלאמנסןאין אנו יולעייבאקה‬
‫של אחור ומת שחסרממנה הוא חזרת פרלפ‬
‫מדרגת קענות היא עומיתאס היאבכחי*‬
‫כי שלים ש״מאל לוחה ל מ ץ מהקרבת‬
‫^שילס׳רית ש״מאל לוחה ל * י ן כלקרבת‬
‫אק לה אן נבנה עליה ‪-‬עירת כסףכי נמשך‬
‫•א*ן לה כלומר אס היא כפחי״־שכב׳רימסדק‬
‫אליה הפרצוף הפנימי של כלה ותהןויפנ״פ‬
‫*ככר נתקנו ימו ר מללפותשבה ומה שחסר‬
‫ואז שליייס נ ‪ #‬נ ו ואס ללת היא כ• ע ל ץ‬
‫ממכה הוא חזרתהפנ״פ כדי שיהיה בחי‬
‫שי*"ם שה״ס ה״סול שלה וכל שכן המלכות‬
‫החיבוק ואז יהיה שמאל לוחה את הייני־ן‬
‫שלה אין לה כי ע מ ן לאינתקנו היסולשלס‬
‫ונמתקין‬
‫־!הגבורות אשר באחוריים שלה‬
‫*המלכות שלה כי לא ננסרהרלא נשלמה‬
‫וימין מקרבת אותה אל הזווג־ובהיי* היא‬
‫בבחינת *אורות לאח;ד אז צריכים אמ‬
‫־מה •שאין לה כי ‪0‬שר ממנהוזל הייא בחי׳‬
‫להתחיל תיקונה כבחינת נצור עליה לוח‬
‫חקענות • שלה או‪ -.‬אס ‪-‬בחיי הקטנות שלה‬
‫אח לתקןשלימזת יסגל ומלכות שלה עליי*‬
‫היא כי עיין ושלים אין לה כי ושלי״ם שה״ס‬
‫אימא כיאזככנסין בה הכילי לאימיוננמרת‬
‫הי׳סוי שלה אשר הכלים שלו הם שליםשמו*‬
‫ונשצמת נכח׳'אודות לאחור למבחנה זו‬
‫‪6‬צ שלי גם כי נחי' ואיריסאשו ט קם‬
‫צריכים‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫(‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫ח‬
‫)י(‬
‫שמן‬
‫ממחת־ ‪3‬ןרש‬
‫צריכיס אמ להתחיל כדי לתקנה‬
‫והגףן‬
‫גס לדיל סיאש‪1‬ן אשרפירשנו‬
‫אחות לנו קטנה כוי שאמרו‬
‫ישראל כ• ה נ ו ל היא ככתוייהדיכיןוהגבורו*‬
‫ולכן מ״ה שה״ס המסדיסשסולם שם מ״ה‬
‫נעשה לאחותינו כלומר שנגרו ס להמשיך‬
‫‪,‬אליה החשייייפורשנלכ^סוי* אס נווממ‬
‫היא קרוכאל האמור דהיינו שאומיייישראל‬
‫כ י ; ה אשי אמרנו לגרום המשגת החשלים‬
‫אליה הוא אס אונךה היא‪.‬בי כבר מסרה‬
‫ונתקנו היסוד והמלכות שלהונשלנג' בכחל‬
‫"האורות ל א ח ו ר י נכנה עליה עזרת כסף‬
‫כי נהנה עליה בנין חיש בבחי' ה א ו ת *‬
‫יפנים ואן תהית היא טירת כשף כי היא‪-‬‬
‫תקבל בתוכה את השתיים הנקרא בםף אך‬
‫אמנם ואס דלת היא כי עזזין לא נתקן‬
‫הייפוי שלה וכל שכן‪ ,‬כמלכות־ שלה כי ע י י ן‬
‫ל א מ י ר ה ולא נשלמה בבחי׳האןרית לאחוי‬
‫או צריך שבתחילה נצור עליה לוח ארך‬
‫לתקן אותה בבמי' האורות לאחור ולנשור‬
‫אותה ע״י הנה״י של אימא אשר יכנסו‬
‫בתוכה כלי להשלים חיקו] היסול והמלכות‪:‬‬
‫שלה ואחייב נגרום לה החשכת החשליישהם‬
‫בבחינת‪ ,‬אורות לפטם ולוק אי ניח' ?מיה‬
‫לקכ"^‬
‫^ ב ו ח ו מ ח ו ^ ך בטן דלות אז הייתי בעןכו במוזנאת שלום‪ :‬ו־‬
‫נ ר י כ ו ע כ ז ה א א״ר אי״נ אד״נ׳ והלא‪:‬‬
‫לעיל כפס! כמגדל י ף ד כ ת נ נ ‪1‬‬
‫^ ! ל !‬
‫ג ע נ י ^ מ ג ד ל ע ל היותו רומו‬
‫בגי' קכ״ו )הבלי האמצעי של‬
‫קל נ ס י הימור והמלכות מלהט^בי על בן!‬
‫המלכות שלי* הוא ש‪ 0‬א*ל'׳ גי' ס״ה ״•‬
‫גאשר תמלא תיבת מגיל כזה עיים גימ״ל‬
‫והנה אס תמלא׳ תינת מגילות נןת מ"ס‬
‫ל ל״ת למ״ד יעלת כמספר תרע״א כמספר‬
‫גימ״ל יל״ת לליי וי״ו תי״ו יעלה מסיפך‬
‫ש‪ 0‬אדנ״י מלא אל״ף יל״ת נ!־׳! •י״י שהוא‬
‫צלף ק"נ‪ 1‬כמספד שמזת הגי כלים ה א מ ו ר י‬
‫השסשל הכלי הפנימי של המלכות ינוק'‬
‫ניגךויהריכייבמגליל )מגילות נרמ‪/‬י בל‪:‬‬
‫ואם תמלא תיגת מגדל בכדלויהמילוי כזיז‬
‫השמות של הכליס של היסוד ושל המלכים‬
‫מייס מ״ס גימ״ל י ד י מ״ס למ״י יל״ת למ‪-‬״ר‬
‫מלה מם הה* ׳גנומיוימ״ןאשינ״סולישילה•'‬
‫מי״נ למייל מים יל״ת יעלה מילוי המילוי‬
‫ו מ ו י רמז כי אם תקח המילוי ימגילות•‬
‫לנד אלף רנ״וו כמספר שמית‪ :‬של הכלי‬
‫לני יעלה נ ט י תרכ״ו כמספד ת ‪ .‬י נ ‪ 1‬ת יסי״ל י‬
‫האמצעי תל היסיי מיק• שהוא‪.‬שלי• והכל•‬
‫וגיסמלנו״יוע״ה וגס נתינת כסגד״לזי*‪.‬‬
‫הפנימי של היסוד שלה״ שהיא ‪:‬דיין דל"<*‬
‫פשיס נרמזו •היסוד והמלכות ב‪:‬׳ המ^ הוא?־'‬
‫״"וי שהו א גי' תזי״ר וה‪.‬י הויו״ת של‪,‬הה"‬
‫צייו}* אותיייומלנו״ת ג״י )אותיותמלבוין‪ :‬י‬
‫גבורות דמיין אשד כיסוי מלה‪.‬גייק״לי הכל‬
‫הגז על המלכויזאותיזתג״י רומז על היסו י י‬
‫נ ץ ' אלף רכ״ח־ניקיוקעש״נ נשיארוהשס‬
‫ככד״ש־ נסימ״ן ביאיר י י ר נ ואע״פ׳ שזה הוא‬
‫החיצון של הכלי דיסיי סלה וב" שנחת־ • ט\ ה״סודש־ל דכ‪4‬רא טלי? כ נ ד נ א הימ‪ 1‬י‬
‫החיצון והאמצעי של הכלים ימלכי' שלה‬
‫כי אס תמלאאותיות ג״י ג׳ימ״ל לל״ת י ע ל ‪1‬‬
‫אשדלאנרכמו שס ו ז ( ‪ 1‬הס• הבליהחיציון של‬
‫נגיי׳ תקי"*וכן אס חמלא תיבת יס<י כ;^ י‬
‫הלסוי שלה היא שס שלי׳ סשי<‪ 1‬נ ר י נ ז ע‬
‫דליית המילוי ל נ י יעל• ־סר* ־‬
‫•ו״ד סמ״ן‬
‫כןי• ש' שייר שי״י גי' תתקי״ת יהנלי החיציון‬
‫בגייתקי״ז‬
‫מל המלכות קלר‪ ,‬הוא ש‪ 5‬אר״גי השוע י‬
‫ננןא אלכןנין‪ ,‬הכתוב כי­‬
‫•‬
‫‪4]^0‬‬
‫ר‪£).‬‬
‫י •‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪::‬‬
‫שיר‬
‫ח פ<>‬
‫מ א תשובת השכינה אל} בניהישראל אשר‬
‫מלרגת מצבה‬
‫י * הם מסופקים בבחינת‬
‫ועמילתיאסהיא בבחינת חומה אשר כבד‬
‫נשלמו כחינתהיסול והמלכות שבה או אס‬
‫היא בכח״״ילת־ כי ע י י ן לא נשלמו היסוד‬
‫והמלכות שבה ו ע ל זה היא תשיכ אמייה‬
‫להסאנ* חומה ושלי כמגדלות כלומר כבר‬
‫אני כבחינת חומי! שלימה שהוא בבחינת‬
‫ושליייש‪ :‬י״ל בחי חיסול של* כמגדלות‬
‫היסו״ל וגייס עלכ״ות שלי ככר הם כשלימות‬
‫הן בבחינת ה צ י ד וחי• יל מצל אימי הט־מו‬
‫בתיבתשי״י שי י״ל הן כבמי השמות של‬
‫הם רמוויס כתיבת‬
‫הכלים שלקם אשי‬
‫כמגדלות וגס בכח•' חיל״ן הצריכוילהמצא‬
‫שס כ* להורות כשלימות שלהם קורא להם‬
‫שם מגללו״ח וכל כששיעור שלימות יש לי‬
‫כמו אז הייתי כעיני! כמוצאת שלים כלומר‬
‫כ י אם י מ ו מאן ומקדכ אבר הייתי עמו‬
‫פב״פ חייכי נם עתה בעיניו כלומיפב״פ‬
‫עמו נגד עיניו בבחינה ע א ‪ :‬י אני שלימה‬
‫כנר הייתי מוצאת שלוס של״פה״סול של*‬
‫הנק! שלום נכחינת הזגוי כי כבר אני‬
‫שלימה ראויה למצוא שלום• ונמ״ש רש״ין״ל‬
‫כמוצאת שלום ככלה הנמצאת שלימה‪,‬‬
‫ומוצאת שלים בכית •בעלה מכייל ואס כ ן‬
‫אי] ו!סר מתני יק חןרת פ״בפ כלי למצוא‬
‫את השלום ומנ מי* שצריכים אתמ‬
‫לעשוהל"‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫יאמר אני חומה‪ .‬כ* הנה י‬
‫)ב> ן ^ ך‬
‫בא"; דףרצ״וע״אאמרו אני•‬
‫חומה ושל* כמבללות ושדי להא מליין איכון‬
‫לינקא לכלא במכללות‪ .‬לאיטןנהרי^רכרבין‬
‫ללפקי מאימא עלאה״ע״כ‬
‫חזרת מוסףישבת כתבכי אז‬
‫גבכונת‬
‫ז״אעולה במקום אבא והנוקבא‬
‫כמקים אימא ואז הוא נח״ ןווגם שעלתה‬
‫גנווןעמו שוה נש‪1‬ה‪1‬היפ)ל שלו שוון נשוה‬
‫‪1‬‬
‫וז״ש מוהר שמפליג‬
‫עם היפו י שלה ״‬
‫מנשף ה י א נ י ס ו ז הנקי יזשף והטעם היין‬
‫שעתה יכול ה״סוי ין״ון לה‪/‬דמנ כשווי עג*‬
‫ה׳יפוד שכה וכו ע״ש‬
‫אני הומה כלומר אתס מ‪.‬םופקי‪$‬־‬
‫אס עלי] אין ‪,‬אנ* מתוקנת א נ‬
‫אם כבי אני מתוקנת וכמתכס להחזינ*‬
‫פ״בע אבליחזרה ‪ 1/‬תהיה בהיות* במקומי־‬
‫הי כ ן ה י ח ד מ ר כ ס א‪ 0‬מגמה היא נפנה‬
‫עליה עליה הקא ו ע כ אומרת אני לכנו‬
‫כי להיותי מתוקנת ככר אני גומה מוצלנת‬
‫וראויה לחןור פ״כע אגל מה שאני שואלי*‬
‫מכס אימ שתהורוני־ פ״בפ במקומי למט*‬
‫רק שמע לוגי אלי אותה בהי' שיעי! שדי‬
‫כמגדל! דאינו ן נהרין רגרבין ינפק*‬
‫מאימא ע לאה יה״נו שתיימו נמעשיכו*‬
‫להעלות אותי במקום אימא ע לאה ויהיו שר•‬
‫כמו השלים של אימא מליאות שפע ורב כרכו*‬
‫להשפיע לכס ולא נמו שאמיתם ושי ס אין‬
‫לה‪ .‬דהיינו בי שדיס כיוןשהיא כבתי' י״לינין‬
‫וע״כ אמרתם נבנה עליה טירת כפףיהייננ‬
‫נמשיך ההמלי לה שא) שלים נכונו‪:‬זזה הוו^‬
‫לוקא כבחינתי אכל אני רוצה שיהיו שיי‬
‫כמו השיינןיאימא שוה הגא בעמחי למקומ*‬
‫שא; בהיותי במקום אימא פעמיס אחרוונ‬
‫היית״ בעיניו כלוחי עמו כ‪"2‬ה גנוזיניג‬
‫כמוצאת של‪1‬ס שהוא‪ :‬היסוד שלו‪ .‬ככהיכר^‬
‫מציאה גמורה בעלם בזווג שלם כי נשתוו*‬
‫מיפוי של• עס השלום יסור שלנ שו־ה כשווג‬
‫סשאיכ בזמנים אחויס ‪1‬ןוגג וה הנו> כמשוביע‬
‫מכל ה‪/‬מביס וע״כ אנ* שואלת ע כ ‪ 8‬שאלפ‬
‫‪1‬ו ש<י מעשיכס תברמו להבלות אות״ ש©‬
‫במקום אימא להיות נאמה בתה ״ גס‬
‫אפשר כ* שאלתה ןן גכללמ• כאומייג אנ•‬
‫הזמת שהנה חומה נק המקנא מ כ ה תם*בכ‬
‫גבר גס הומה כיא נס‪1‬ל אוי חריף מ י ץ‬
‫נסי נלין ואם תמלא חומי'ה פ*ת ו״י מיס ה*א‬
‫יעל ק המי לוי כמספר קא״ןר המק* ף *הנס‬
‫הנוקכא‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫בשחת‬
‫שמן‬
‫ק^קבא בעלותה במקום אימא היא נקי‬
‫?‪1‬ע‪1‬רת כעצה ע‪ $‬עצמותו הצשאר במקומו או‬
‫ע<הישימו הנשאר במקומו נסול לע״הב‬
‫צדיקים יושבים זעפחתיהסבדאשיהיכמש״ש‬
‫ככונתהמוסף ונמצא כי בהיותה בבח״ זו‬
‫ק״א עוקרת ועקפתעליו כמו חומי‪ .‬המלןפת‬
‫*"ש אני חומה כלומר אתם מאופקים אם‬
‫ל(ני חומה להיינו אם אני מחוקנת בבחינת‬
‫קאויות לאחור בלי להחזיר אותי פ״בפ‬
‫שם במקומי א?י משיבה לכס שאיןאנירוצ?‬
‫מכם כי אס שתעשוני חומה וז״ש אני חומה‬
‫כלומר אני רוצה מכס שתעשוניחומה אכל‬
‫אינו בבחי' החומה אשר אתם עסוקים אלא‬
‫צ בסי* חומה שיהיו שלי כמגדלות דה* מ‬
‫שתגרמו למעשיכם לעלות אזתי כמקום אימא‬
‫כ י אז יהייו שלי כמו השליש של אימא ואז‬
‫אהיה חומה מקפת ועומדת כמו ׳חומה על‬
‫׳עצמותו או על הרשימו שלו הנשאד במקומו‬
‫ובחי חומה זו אני רוצה מכס שתעשוצי שאז‬
‫כהיותי בבח*' ;והייתי בעיניו אני חחרת‬
‫יעמו פ״בפ בכחי׳ כמוצאת שלום פול יסול‬
‫״‬
‫שלושוה בשנה ע‪ 0‬בסי׳ ה*סול של*‬
‫אפשר שיהיה רמז מ׳יש ככתגינויי רן!‬
‫חה‬
‫ע״א א! הייתי בעיניו כמוצאת‬
‫שלום אייר יגהק כטלה שנמצאת שלימה בכית‬
‫המיה ב* הנה צולע כיאימא נק״ביתלאבא‬
‫נסודיאין^ית אלא אשת ז אבא נק ׳חמיה של‬
‫יחל כלת כצו ׳ראכח״שכלי״ת וישנ ו מ י ץ‬
‫בין' מ״ןנמצא כ* בעלות רחל במקל אימא‬
‫נמצאת עומית בנית חמיה שהוא אבא‬
‫והוא כמ״ש שכמוצאתשלזס הוא בעלותה‬
‫כמקום אימא וז״ש ככלה שנמצאת שלימה‬
‫בב״ח‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫שי האמור נוכל לפרש כי עשוק‬
‫‪71/1‬‬
‫יזה מלבר על זמן נ־המ ק כי אן‬
‫ממיל היו ע‪-‬ימליס ןו״ן פב״פ ב כחיי הוי‬
‫ובמקום א״וא* כי הקול שלאותו זמן היה‬
‫כמוסף שבת של עתה ואז היא אומרת אני‬
‫חומה עופרת ומקפיכ־עיןחומהעלהישינמ‬
‫שלו הנשאר במקומו הראשון <שלי כמגדלות‬
‫כימז השלים של אימא ואז הייתי כע־יני‪1‬‬
‫כמוצאת שלום כי נשתוק כיסיי שלז ע‪0‬‬
‫היסוד שלי שנה כשוה שוין לנ‪1‬יכה ו ת ק אי‬
‫ניחא קמית יקב״ס‬
‫וז‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ברש ‪,‬היה לעלפון‬
‫בפריו־‬
‫כם^ *‬
‫בבעל‬
‫גןדעז‬
‫המוןנתן אתד‪-‬כדס לנוטרים‬
‫א י ש יבא‬
‫כרמי'שלי• לפני ר אלף לף ש<ל‪£‬ח למאה׳פש‬
‫לנוטרים את ‪3‬ריו ן‬
‫בים <קי הנוקבא מנ״ש גלי״ת רמיז כיאישעס הג׳ אותיות גי' שי״י־ס‬
‫ך׳^ך?‬
‫שיי השייי^ <ע״ן נסי מיין נ© היסוד גם א‪ 0‬תמלא תיבת א׳״ש א ‪ 0‬׳יו״ר‬
‫ז&מה <ל *"א כמ״ש שם צלי״מ וגשי י״הק שי"‪,‬ן המי לד לבר יעלה נג״' קייס ‪-‬כמספר‬
‫*ימוד הןכייה מזש״ל גם נזלע ג י בזמן תיכית ז״ה הו״א יוס״ן* ניקיוק )ידוע כ׳‬
‫*‪":‬המק מ ע י י ׳ ס מ ז ״ י ; נ־ב‪-‬חי׳ פ״נפ אכל יוסף גק' הי&וישלז״א ״ ע ז י גקדי‪ 0‬מ״ש‬
‫יבימן הבלזין א*<ז כן •ני •שלא נעת המפלה הס בשי הסגולי' הקדמה ל״א כיי הגה מ*‪ 0‬הדעת‬
‫•יעומייס אנ״א והנועם ה*א כיילשמזי אמ הלמשך בגון* לרן ‪ 1*10‬השלדה נתסלה ינמק•‬
‫ל י ן שתי הכתפות ומשם יורי עור ינסשך‬
‫מאיזוי׳‪-‬ים כי* שלא •תאתןז צהסהקלייועל‬
‫־בן ח‪<1‬ית הגוקילא&וי ביןוי שימי ישראל ער <;יסנל ומשס *)צא טיפת הזרע ‪1‬בר‪.‬ג־*ע‬
‫טיפת הזיע מן הכ*ן> אל היסוד אז נק"‬
‫‪#‬ס איש נק׳יףיןול אישצייק )כמ״ש כזוהי‬
‫* ד * * ? ל ^ ^ ״ ל ע ״ כ ) ע י י ! נקי ס״ן •‪1‬לר‪ 1‬היסנלנכזמ תמייס ;)י‪.‬ס אותיות כקז גס‬
‫בקתחני‬
‫*‬
‫ז‬
‫דו‬
‫*י‬
‫השיחם‬
‫ש ד‬
‫‪2‬ה<חבר י<זי שתי הכתפות ביסוד שיורית‬
‫העפה משתיהם ע י הישול אז כתיב שתי‬
‫כתפות חוברות יהיו לו אל שתי קצותיו וחבר‬
‫כ י א ז מתיזבריםכיסול גס אז היסול׳נאמר‬
‫בו האלף לר שלמת כי שלמה שהוא ׳היסול‬
‫הינקי את לייתי שלום אז ע‪4‬לה ל מ ט ן אלף‬
‫שהם בגי' ב״ פעמים כחף כוי ע׳״ש וילוע כי‬
‫•מעפה אשר היא נמשכת אל היסוד בבהיי‬
‫<‪1‬יפת ה ז י ע ה״ס הה' השלים •והחסליס נקי‬
‫כ ס ף כ נ ו י ע ־• ע ו ל נקלים מ״שבש' המצות‬
‫פרשת תרומה ובלי״ת מלכים כי בהיותם ז׳^ן‬
‫אב״א הס ליניס בבחינת אלהי״ם ושני‬
‫אחוריים של ז״ק הם שני הרים הנדבקים זה‬
‫בזת בי כל הד הוא מספר אחוריים של‬
‫והנה‬
‫יאלה״יס עם הה' אוידנת בו׳ ע״ש *‬
‫^ש׳יי ז״ל ־פירש כרם היה לשלמה תו כ נ ס ת‬
‫ישראל כי כדם הי צבאות בית ישראל נ ב ע ל‬
‫•ממון כירושלים שהיא רבת עם וסמון ר ב‬
‫ינתן את הכרם לנערים משרה כ י י אדונים‬
‫ל מ ע ו מלב<יו כ• נתן‬
‫קשיסכויע״ש י*‬
‫את הכרס לנערים הוא על ענ?ן הגלות גס‬
‫ע״פי ירכו אפשר לפיש כבעל המון על‬
‫׳־מבינה שהיא הנעל של המק ר מ י ה ב פ ע‬
‫כמו קול המק הגשם ונודע כי גשם הוא‬
‫*כבעה במ״ש בתהלת שי ה^ונותבכונ' הביב‬
‫ותיבת נ ע ל לשןן״זכד כבר נ‪1‬לע כ י הכינה‬
‫נקיעלמא לרכןרא וכל השפעימושםעעל ילה‬
‫^ ע ל כן אפשר לבנותה בשם יבנ‪1‬ל ה מ ו ן ו י ס‬
‫י ד ו ן רמז כי בע׳ל המ^ן הס בגי^ר׳יג כמספר‬
‫אלם ק שלא ע״ה כנולע כי הבינה •גק אם‬
‫בסוד א׳‪ #‬אותיות לפשוע ומלא ומלא לגנלא‬
‫>״דשם אהי״הוקס״א הוא מספר אהי״היליוד״ין‬
‫יאשר בה ג ם נ ו ל ע כי כא״ימא יש ד ' ש מ ו ת‬
‫^ה״״ה‪-‬ב ׳ליול׳‪/‬ןיקס־־א קטיא־ואי־דאלפייין‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫׳קמייג ואי להת״״ן קנ״א נמ״שבכונת כשכמ״לו‬
‫•וגי״ג רירהך ןארבעתס ־בגייתריי׳ו וכן אם‬
‫יתמלא בע״ל בי״ת עי״ן למ״ל יעלה בגי־‬
‫מרי"ן כזקלוק הייכ‪/‬בעל המז־על הכיגה‬
‫ו‬
‫דסב‬
‫־והמין הוא ר מ י השפע רימוגפ' מלנה גס א *‬
‫־תמלא תיגה המון כתה ה״י מיס זייו נוין‬
‫יעלהעי׳יה בגיירכ״ד כמספר קש״א סייג כ י‬
‫שמות אלו הס בכינה וכספר מיין כתכ פרי‬
‫ע׳ז נקי מלכות פרי יסוד מ ק י ע״ן כי מ ן‬
‫העמיה ל י ל י ה מ נ ה כל פ ר צ ו פ ה עייכ זלכן‬
‫כא הרמז כימר״י הוא כמספר העע״רה ע״ה‬
‫ע ו ד נ ק ד י ם מ ״ ש כ ז ו ה ד ץ י ק ה ל ד ף רי*ו ע״כ‬
‫כשעתא מ פ ק א שכינתא ־בגלותא למצרים‬
‫תבעה מקב״ה לתפחק לה ‪-‬השתא א ר ב ע‬
‫ומני; לאינוךליגאולגת לקבל לי גליות ב ג י ן‬
‫דתהא בת חורי; ו כ ר ע״שב‬
‫~מכאן ו ה ש כ י נ ה ׳בהיותה בזמן‬
‫ממאד‬
‫בית המקדש כבר היתה בה‬
‫הידיעה שהיה עתיד הגלות נלכא אח״כ ‪0‬‬
‫הרי היא שאלה ל גאולות ‪-‬כנגד ל גליות‬
‫‪,‬‬
‫לגכא אל כונת הבי כתובים‬
‫•‪]/‬חח‬
‫הבאים כאחל כי הנוקי היא‬
‫מלברת •עליה כרם היה לש‪$‬מה וכמ״ש‬
‫הראיינע זל״הה שהם לכדי הנערה ע״ע ועל‬
‫כן היאנרמןהג״כ בד״תכ״רם הייה לישלמה‬
‫והענלן לפי לרככו כ*‬
‫אותיות כל״ה‬
‫הפשוק הקורס פירשנו אותו כי ״ה ו א מלבר‬
‫נזה[ כית המקיש כי היא אומרת אני דזומלז‬
‫כ י אני ‪-‬בכחינת מקיף ׳עליו על הרשימו‬
‫כראמןשלו ושלי הס כמו השליםשל אימא‬
‫בי אני ״עליתי המקימה *ואז היייולמגע״ניד‬
‫כמוצאת שלום כי כבחי הזווג נשתו! היסוד!•‬
‫שלנו וא״ב יתעורר היקלוק על אומרה א ן י‬
‫הייתי כי כיון שהיא מלכדת בכהי' עמילתה‬
‫כזמן בית המקלש א״כ־מה הלשון אומדת‬
‫אז כי אז נאמר׳על־זמן הקיום והעבר ו ‪ 0‬ו ^‬
‫שהיא־מלברת באותו זמן אייכהדלל־ואמ‬
‫בעיניו כמוצאת שלום שפירושדעתה א ג י‬
‫בעיניו על זה אמרה כרס היה כלומר כ מ ת י‬
‫‪$‬רמ^ ^י ׳ולנגה אני כ י עתיד לבא אח״כ ז מ ;‬
‫‪:‬‬
‫!‬
‫ג‬
‫כי‬
‫ת •שמן‬
‫משחת‬
‫‪ .‬וינאית!‪ .‬כרם שהיא ע‪1‬סצמת שהיא הנון ־‬
‫אשר היה לשלמה שהוא ו״א כבעל המון‬
‫כמקום הבינה כתן את הכרם לנערים ששם‬
‫את אותו הכרם באמויו כל• שיהיו הבחינו'‬
‫של הכרס שומרים‪ -‬את האחוריים כלומר כי‬
‫גקקזס‪ .‬היות בחיי הכיס כמקום הבינה‬
‫כקו כזמןבר^מק‪.‬שס אותם בכחי' שומרים‬
‫‪ ,‬שןוא שש© אותם בחימית הכים באחור כלי‬
‫שיהיו שומרים את האהוי־ייס מאחיזת הקליי‬
‫אצא־ זהו בחי* הגלות ולרמז זה אמרת‬
‫!נפדים לשון תרגום ולאאמיה‪.‬לשימייס‬
‫בלשון הקיש כנו לני כ״ לשין הקלש הוא כבחי‬
‫הפנים והתרגום הוא כבה•־ האחוריים וכיון‬
‫ע* שכונתה של מערת בחיי האחוריים על כן‬
‫אמרה נחרים לשון תרגום שהוא כאחוריים‬
‫ו^סר״תלחן אית ר^כרסלינפריסהואבג*‬
‫פ״ו כמספר אלה״ים כמש״ל בי בהיותם ;ו״ן‬
‫אב״א הס ל י נ ץ בבתי" אלוהים וכיון שהושמד‬
‫*;כרס ־באחור הכה חסר ממנה בקי' הזוזב‬
‫משא״כ בהיותה בכינה שהיא כפנים כי א!‬
‫איש שה״סטיסור יביא בפריו שהיא הנוגך‬
‫שהיא פרי של המןור אלף כסף שה״ש בח<׳‬
‫העפה הנמשכת אל הייסור שהיא כמספר‬
‫אלף של שט פעמים כתף של הביכתפותכי‬
‫לרך שם היא נמשכת אל היסוד והיא*‬
‫גבסינת כסף שה״פ חסליס והיסוד נותנה‪,‬‬
‫לנוקבא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫קרש‬
‫לימוז זה נ מ ו ‪ :‬כ ל י אני כימית מ ה הזל‪$‬‬
‫של הגלות ומשבחת את הזרר]הקל*ס ב״י‬
‫אן הייתי כעיני* כמוצאת שמיס‪ .‬ולאהיו‪5‬‬
‫הקר הזווג משא״ כ עתה וכאילו‪.‬אמרי*‬
‫בההוא פחלא יתיננא שעתידה אני לומר•‬
‫א* היית* מ‬
‫‪1‬‬
‫*ה נאה ח״ונת החתן כימי׳‬
‫ן^ןר*‬
‫שלי לפנ^ ופירש היאב״ע זלה״ת‬
‫ןק הכרס שהיה ל* עוד יחןןר היותו לפני‬
‫ע״עולפי דרכנו שאומר לה החתן כי גס•‬
‫כאותו הזמן של הגלות ישדר כרמי‪ -‬להיותו‬
‫לפני שהוא‪,‬כ* יחזור עמי כנחמת פב״פ‪:‬‬
‫ואן האלף לך שלמה כלומר לך שלמה סוי‬
‫היסויל אני משפיע האלף שהיא נחי' הספה‪.‬‬
‫כד* שתשפיע אותה אל כרמי אשר לפניי‬
‫כבחינת־ הןוזג או מכל לפרש כי לך הוא‬
‫חוזר אלהנוק' כי נימי של• לפני כי חחזוי׳‬
‫עמי פב״פ ו א ‪ 1‬ה א ל ף ש ה פ העפה ישפיע‪:‬‬
‫אותה לך ברמי שלמה שהוא הול היפני׳‬
‫בבחינת הזווג עמך כיון שח;ית כבחינת‬
‫פב״פ עמי אבל ומאתים שהוא כמספרי‬
‫האוחרייס של אלהי״ס ובמיש בגעררה״ק‪,‬‬
‫‪3‬יחול הזכירה כי זה ומאתים האמור‬
‫בפסוק זה הוא רומז למספר האחוריים ש‪:3‬‬
‫אלהי״סולפ• ורבנו• כלומר כי נאדר הוא‬
‫בחינת הייכין שה״ס‪ ,‬אחוריים ריבוע של‪:‬‬
‫אלהי״ם העולה מאתים‪ :‬שה*א בחייהאוחריי ־‬
‫אז צריך לנערים את‪ .‬פריו כלומר את‪:‬‬
‫פריו שהיאהנוק' שהיא כרי של הישודצריך‬
‫שבחעותיהיהיו לבחינת נשרים שומריסאת‪:‬‬
‫האחוריים‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫אפשרלפרפיותרנכוןכי־‬
‫א‪1‬‬
‫) ‪0‬‬
‫איש יביא בפריו אלף כפף‬
‫הוא נחמיה כי־ כיון שנתן את הכרס שהיא‪:‬‬
‫הנוקבא לנפריס שהיא באחור! א״כ אפשר‬
‫כיאיששהואהיסוי יביא בפריו שהיי הנוק'‬
‫אלף כסף שהיא העפה והלא אין‪ .‬בחיני‪) 4‬ג(>> א ו נוכל לפרש יקאי אל החפת‪,‬‬
‫שהיא כ פ י י של היסוד פי*״‬
‫הזווג נעשה אלא בבחייפכ״פ וא״כ‬
‫צליקכלומדבי כאשר הוא בחינת ומאתים‬
‫מוכרח בי הסי ממני בחינת הזהב וכיון‬
‫שהוא מספרריכועשוו אלה״^פהואמויע‬
‫שנפשייולעת כ י ע ז י ד לבוא זה הזמן אשר‬
‫;‬
‫יו‬
‫על כתינת אכ א אז לנערים את כדינ‬
‫נו יהיה חוסר על כן אפיתי אן‪ .‬ראייתי‬
‫גלו מר‬
‫י‬
‫ח‬
‫פי•‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫כלומיאת סייו של היסוד שהוא החפה‬
‫צייל שיהיה שמורה שאן חסי הזווג‬
‫יאמר כרמי שלי לפני כי‬
‫אן‬
‫)י(‬
‫התשוביהיא על זמן הגאול'‬
‫העתייה והענין‪ .‬בהקליס מ״ש שס ביחור‬
‫שלהזפיריכי התרין כתפין לאריך מתלבשין‬
‫כתף ימין באבא וכתף שמאל באימי ומאיתי‬
‫הכתפין נעשים מוחין להם ולכן ה״ס י״ה‬
‫כי י״ההסאוא״י ולכן הם ננללין זה נזה‬
‫אלא שבכתף‬
‫וזה בזהשני י״ה בכל כתף‬
‫ימין אשר הוא באכא גובר בו השם י״ה‬
‫למילוי יויי״ן על השם י״ה למילוי ההי״ן‬
‫ובכתף השמאלשהוא באימא גובר בו השם‬
‫י״ה למילוי ההי״ןעל השם י״ה למילוי ההי״ן‬
‫והנה השם י״ה למילוי ההי״ן ין״ל פעמים‬
‫ה״ה גי' ר' ואלו הס סול ומאתים ל נ ע ר ^‬
‫את פריו כי השם י״ה של ההי״ן העול' מאת*‬
‫הנא נועד ושומר את פריו שהלא השם י״ה‬
‫של יולי"! הנקי פרי דאילנא כ י אבא<' גנוז‬
‫ושמור תוך אימא שהוא ח׳ כוי עש״ב למלנו‬
‫מכאן כי ומאתים לכפרים את פריו האמור‬
‫כאן הנא רומז על אימיימלצשיאת כתףשמ‪1‬‬
‫של אריך אשר בה הוא השם י״ה של ההי״ן‬
‫העולה מאתים וכבר כחככו לעיל כי בזמן‬
‫בית המקדש היו עומלים זז") במקום א ו א״י‬
‫ותמיר היו פב״פ זתלירלאפסיק זווגייהו‬
‫כמ״ש בשער הבונות ב ל״י לתיקון הלילה‬
‫ובספר עולת תמיללף ח ' ו כ ן יהיה בזמן‬
‫הגאולה העתילה לבוא נ״ת ית״ש והשוע‬
‫וברור הוא כי כיין שתייר לא פסיק זווגייהו‬
‫אם כן תמיד נמצאת המפה ביסוד של ז״א‬
‫כדי להשפיע בנוק' וכאילו העפה היא משלו‬
‫כיון שתמיד היא נמצאת בונישול‬
‫‪,‬‬
‫‪!#3‬תח‬
‫כבוא אל הכובה כרמי שלי‬
‫לפני וכפירוש הראב״ע‬
‫ולה״ה זה הכדס שהיה לי ע<י יחזור להיותו‬
‫וסג‬
‫לפני כיהנה החתן השלם כאכי שמע אין‬
‫לכרי כלתו השלימה בזמן כיה המקיש כעין‬
‫שליחותה ושמחתה כי רמזה וזכרה את זמן‬
‫הגלות אשר הוא עתיד לנח וכאיזו׳בחינה‬
‫תהיה היא כאותו הזמןשל הגלות ונוראי כ*‬
‫כעלותהעל לכה זה היכר לא יחסר ממנת‬
‫איזה צער על כן גס הוא לנחמה ולהפיג‬
‫את צערה מזכיר לה גס כן הגאול'העת!‪1‬‬
‫להיות אש ר זמן הגלות ו;הו אומיו כרמי‬
‫שלי לפני ןה הכרם אשר לי עוד יחזור‬
‫להיותו לפני כי יחזור פ״בפ עמי ותהיה־‬
‫חזרה זו בבחעת האלף לך שלמ״ האלן*‬
‫שהיית העפת באילו היא משלך שלמה שוי‬
‫היסוד כי תהיה אותה החזרה תמייית׳‬
‫בבחי׳ שאינו נפסק הזווגוכיוןשאימ נפסק‬
‫הזווג תמיד נמצאת בחינת העפה נישול ־‬
‫באילוהיא משלו וגס תהיה באותה הנחי•‬
‫אשר היא מאתים לנערים את פריו שהיא‬
‫אימא אשר בה שם י״ה יההי״ן העולימאתים‬
‫והיא נושר א ז פריו שהוא אנא גס ח;רת‬
‫כרמי תהיה בנח׳'זו שתעלה כמקום אימא‬
‫נשם תהיה תמיד לפני בבי״א‪.‬‬
‫י‬
‫יאמר כרם היה לשלמה‬
‫אל•‬
‫)ה(‬
‫בי הנה כרס הוא מספר‬
‫עשר הויות לה'חסרים וחמשה גבורות של‬
‫היעת כמ״ש בלי״תשיי השירים י י י ו ע ה ו א‬
‫כי אלו החו״ג הס נמשכים מאימא לז״א‬
‫והחסליס הם לצורך הו א כדי להגי* ל את‬
‫הפרצוף שלו והגבורות הס הולכויאל הנוקי‬
‫להגדיל את הפרצוף שלה ואחר כך ביחינ•‬
‫הזווג נותן!‪*,‬לה ל״א גס את ההסייס‬
‫ומתמתקיס על ילס הגבויוישלה ומתהפבי•‬
‫לבחינת חסיים ו כמ׳ ש כלי״תו‪/‬״ל איש יביא‬
‫בפריו דהיינו העיפה פרי איש צייק אלף‬
‫כסף שמהככין היין אלום סול הגכויוי!‬
‫לכסף לכן סול הרחמים והס ת״ק תייק הרי‬
‫אלף כי אלו העשר עולין למאה נמלגאנן‬
‫והנ?‬
‫לאלף‬
‫‪,‬י‬
‫י‬
‫ח‬
‫שטן‬
‫נישחח‬
‫ב ה צ י צ ה נקי שלמה כסוי מלך‬
‫*הצה‬
‫שהשלים שלזוכמ״ש בזוהר בב״מ‬
‫ליס כרס שליס העשי הויזי׳ת דח״וג של‬
‫כדעת היה לשלמה מלך סהישלזם שלו כמו‬
‫שדרשו אותו דליל כמירשכאןיומפני ששלמה‬
‫כקראכ״כ ז״אונן נקראגי׳כ היסוד שלז״א‬
‫כמפ״ל ע‪$‬כ*ןאמר בבעל המון לומר כי‬
‫שלמה האתןר הזאאותו שהוא בנח*'כעל‬
‫זגמוןשליסהניצה שהוא כעל המון רבוי‬
‫לרמוז בי הנה‬
‫ועיר‬
‫**שפעוכמש״ל‬
‫״ מ ע ב י החו״גהאלו הגה הסינתוצו' ניסור‬
‫של הנינה אשד הוא נעשה בחינת הלעת של‬
‫זעל כן בא חימז כי בכע״ל‬
‫מז״א *‬
‫* מ ר ן הזא בגייר״ה כמספר תיבות בייסוד‬
‫הבילה המ״ה ע״ה‬
‫י מ ז כי אס תמלא תיב<'נע 'ל המ״ון‬
‫ועוד‬
‫כזה בי׳׳ת עי״ן למייל ה״י מ״ם ו י ‪/‬‬
‫*ויין יעל־ה ע״ה בגי'חלים כמספר תיבות‬
‫סי״ד היע״ת י ז ע ״ י י וזהו בבע״ל המזיין‬
‫ע‪.‬גןג״ד הלע״ת ל‪/‬ע״יר נתן את הכיס שיים‬
‫ך<ח‪1‬ג לכפרים שהם זו"ן כי תמיד מקוים‬
‫*מצפים לקבל השפע ממני כמו ואביו שמר‬
‫*את הלב' ותרגומו ואמה* נ ט י שפירושו היה‬
‫ממתין ומצפה כמ״ש רש״י ז״ל ובן שומר־‬
‫אמונים שאמרו בזוהר פ' וילך מאי שומר‬
‫כלומר נעיר ההוא ברבי דאמרההוא ימביך‬
‫ע מחכה ליה לאתבא אמן ע״ש • זבא הרמז‬
‫כי אס תמלא תיבת נפדים גויין‬
‫עלנכזן‬
‫<נף"תיייש<י מ״ס המילוי לבד יעלה ע״ת ‪,‬‬
‫עטי תתכ״ז שם דמ״ז ‪1‬ה"ן מספד תינות‬
‫*;נ״ה לים זעיייראנפי׳״ן ויחיל זכים זה‬
‫שנס ש‪1‬ל החז״ג גתןאותו אימא לנערים‬
‫שהם ז<״ן החשייס לזעיר זהגבוחת לנוק'‬
‫ע י על כ‪ {,‬בא גם כן הרמז על נכון כי אם‬
‫ממלא תיבת לבפרי־םלמירנו״ןעי״יח רי״ש‬
‫ל ליס יעלהבגי' אלף ר״בן כמספרת׳ כז'‬
‫־*החשי״יסזע״ר הגבזח״ת מקנ^יהבלקדוק‬
‫?‪$‬קד כ ן איש שהזא היסוד יכיא לשו!ביא?‬
‫י‬
‫מ‬
‫קרש‬
‫*ז*יגפי הוא יז־יווגבפדיו שה״ם מ‪*1‬ןצא־‬
‫ערי היפויד ואז ג פ י י ו שליש הכוקי אלף>‬
‫כא‪ >?,‬כי צאצאים ונעשים בה אלף כסף‬
‫כ• ככר היה לה תיק מ נ ו י ו ת ופ״י הזווכ‬
‫ההיא ניתן לת הליק יחסיים ועל י*‪0‬‬
‫מתהפכים גס הנכויות לבחייחסלי ו?עשי^׳‬
‫כה אלף כסף‬
‫יאמר כי לשלמה קאיעלז״א׳‬
‫א ו‬
‫)‪0‬‬
‫הנקי שלמה כמש״לוככי‬
‫כתבנו לעיל כי חו*גאלו ליס דעת של ז״א‬
‫והנה בתחלת בהיותה הצוק׳ באחוריו הוא‬
‫כוחן לה א ז הגנויות דין אחוייו ואחר כ ך‬
‫כאשי חוזית עמו פנ״פ נותן לה גם את‬
‫וכרי לבוא אל‬
‫החזרים כיח י הזוונ י‬
‫כמתינו נלקלק אומרו נתן את־ הכרם כ*‬
‫את הכרס יגלוינפי״ש להו״לצ‬
‫לכאורה‬
‫צתנתלנפייס או נתן הכיס לנפייס ולמה‬
‫אמי שני ימיייאת ריבוי אחד הכרם י י מ י‬
‫שני אמנם הנונה היא כפך המוכן כי לא‬
‫נתן כל הכיס רק חצי הכיס כי אין ריבזי‬
‫אחר דיכוי אלא למעפ זליהגת חצי הכרס‬
‫הנה הוארמח כמספר תיבת צליןשהוא־‬
‫ח*ק שהם ה ל גבורות העולים תיק לבר‬
‫והיות הגנזיות מה שנתן ולא החסיי־ נרמז‬
‫נתינת נלין מלא בזה נו״ן ליו ל י ן שהוא‬
‫בגי' תרי ח כמספר <בורו"ת ע ה וזהו‬
‫עתן את הכרס כלזמי מאת הכדס שהם־‬
‫ד חל'ג נלין הדמיז במספר נלין פשו ס‬
‫ומלא שהם הליק דגכויות וא״ת כי כיןן‬
‫שלפי האמת אינו ניתן לה רק חצי הכרם‬
‫שהם הגמדות אם כן למה אמר בלשוןכזת‬
‫כתן את הכרם שיש להניןשנזן לה את כל‬
‫הכרס התשובה לרמוז מה שנויע כי אימ‬
‫כותן לה א ז הגבורות ע י שכחחלה יתמתקו‬
‫עם החסדים בהיותם ביסוד שלו נמצא שיש‬
‫איזה צ י שיהיה נתינת בל הכרס מכיזן‬
‫שבכנו רות יש בהם גם כן המיתו ק של‬
‫״‬
‫ח‬
‫‪4‬‬
‫ג‬
‫ד<זזסדם‬
‫דז‬
‫פי־‬
‫השירים‬
‫שיד‬
‫^יושייס אכל לפי האמ הנתינה ה‪$‬מ‪5£‬ג‬
‫אינה רק חצי הכרס שהם הגבורות וכיו}‬
‫שישאיזה צד שהוא כל הכרם אמר בלשוןזה‬
‫;לרמוז זה ובמה שרינה את הכרם מיעפ‬
‫שהוא חצי הכרם הרמוז במשפי נת״ןיכבד‬
‫כתבנו לעיל כי עמידת הנוקכא באחור‬
‫״היא לשמור את האחוריים ז״ש כרם שה״ס‬
‫׳עשרהוילתשל הי חסדים *חמשה גבורות‬
‫כרי׳זוזות כמספר כ״רס היה לשלמה שמא‬
‫ץיא הנקיא שלמה בבעל המין שהיא הביני‬
‫^בבחינת הייסוד שלה כמש״ל בי החיוג האלו‬
‫קנה הס נתונות תוך יסוי הבינה אשי ה״ס‬
‫בי זה דמון נבע״ל המ״ון‬
‫הדעתשלז״א‬
‫מלא הוא כמספד תיבות בסו״ל הל״יעת‬
‫דוע״יר כמ״ש וחז״ג אלו ה״ס הלעת שלז״א‬
‫ממזה הכרם אשר היה לשלמה שהוא ז״א‬
‫‪,‬י‬
‫(‬
‫‪1‬‬
‫בכעלהמון םריהלעייחשלו‬
‫בתחלה׳נת{ אתהכ׳מ‪ 1‬שהם מוד‬
‫ימנה‬
‫הגבורות הרמוזות במשפד ל מ ן‬
‫׳עשימ ומלא שהם‪-‬ת״ק דנכודו״ת שהוא הצי‬
‫הכרס בי מאת הכיס במספר כת״ן נתז‬
‫לנמרים שה׳א הבוק אשר בחינת הספירות‬
‫•שלה הנה המה שומרים את האחוריים‬
‫מאחיזת הקלי' וגבורות אלו הס מתפשטות‬
‫*מהדעת שלתו^מסהבכל הספירות שלה‬
‫׳כנולגגוהס הס הנמרים והגה אמרנו בי‬
‫׳גבורות אלו הוא נותן אותילה לרך אחוריו‬
‫׳ולגל כן בא הרמז כי ס״חנת״ן א ־ת הכר״ם‬
‫הוא כ ג < ז במספר חיבות ל״ה לירך‬
‫>אחו"ריו כיקלוק לרמוז האמור כ* נתינת‬
‫הגכורוילה הוא לרך אחוריו אשר זהו‬
‫כתחלהזאחרכך כאשד תחזור עמו פב״פ‬
‫וזז איש שהיא חיסול יביא בבחיזנת ‪ :‬״‬
‫זגיאה וזזוג אשר מזיווג בפדץ שהיא מ ו ל‬
‫א‪$‬ף' כסף כיינעשים בה אלף כסף" כי‬
‫מתמתקים הגבורות שלה וגעשה הכל אלף‬
‫כסף רתמים כמש״ל‬
‫‪,‬‬
‫י ‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫‪:‬‬
‫רפד‬
‫‪ (0‬ל ג ס לבי ה י י נ י ס‪ ,‬האלו יקודש פרןןןן‬
‫כימי של• לפני ע״י שפיישמ‬
‫בידך היאשיןשהם דנייז״א שאימי כאשי‬
‫כרמי של• שהיא לצוק שלי לפני תחזיר‬
‫לפני פנ״פ עמי אן הא^ף לך שלמה האלף‬
‫שה״ס הטפה אשי היא גמתכתי י י ר‬
‫פעמים כת״ףשהםבגי׳אל״ף אני משפיע‬
‫אותה לך שלמה שהוא היסיי כיי שתשפיע‬
‫אותה ל כ י מ י כגחי'הזווג‬
‫)‪(0‬‬
‫<וכל לפיש כי האלף קא• על אלן*‬
‫כסף האמור נפסוק הקודם זלף‬
‫קאי על מוקבא ותכונה כ• כאשי כימי‬
‫שלי לפגי שתחזור עמי פ״בפ אז האלף שהוא‬
‫האלף כסףהאמויקותז לך שלמה עושה‬
‫‪$‬ך י \ ס ו י שהוא נקיי שלמה כי אז משפיע‬
‫כ ך •היזלק של מ‪?701‬סזמתמתקי‪ 0‬ע ל ידס‪,‬‬
‫הת״ק של הגבירות אשי כ נ י היו הס ב ו‬
‫ונעשים בך אלף בקף הכל בחינת רח^יס‬
‫משא״כ ומאתים באשר היא כבהינייהאתים‬
‫שהוא מספר אחוריים י י ב י ע של אלליים‬
‫כ׳ אז היא •בחינת דיניךאב״א ‪1‬אז לנטייס‪.‬‬
‫את פריו איתו הפרי של היסוד שהיא הג׳פ׳‬
‫צריך שישמדוהז כי א ץ זווג אלא פ״בפ‬
‫‪,‬‬
‫•יאמר בדם היה לשלמה‬
‫אל‬
‫<ט(‬
‫כוי בהקדיס מ״ש בע״ח ‪'(:‬‬
‫מסירה פייו כ• אנא"• הם מלבישים‪ .‬את‬
‫מחסי יהגנויה של אריך ומתרין פ י ק י ן ‪.‬‬
‫של הידיס נעשים חכימהשל אבא^חכמך‪;.‬‬
‫של אימא ימבי פרקין האמצעיים שהס"‬
‫הזרועות *עסיסי בינה של אבא ובילה של‬
‫אימא נשארין תיין פרקין אלזרוניס דחסד‬
‫לגבייה של אריך שהם תרין כתפי; ייליה‬
‫אשיהםגמשכין אלליא ואמנם ודאי כ י‬
‫גם אל* התיין כתפיןנתלבשי תוך אוא״י‬
‫ומהם נמשכו וניתנו בז׳א אן הענין הוא‬
‫כ• כודאי כי נמשך אצה‪/‬״א מוחי! מצד‬
‫גל‬
‫ג‬
‫ח‬
‫משחיו י קדש‬
‫שבן‬
‫כל אלו הנהיגו' כ״ מני היליס של אייך‬
‫שנעשים חכמות של אוא״יגמשכו תרץ מוחין‬
‫חי״נ שלז״א ונקי אחסנתא י א מ י יאימיה‬
‫ו ה ת י ץ כחפץ נעשו בי מצאי היעת שנו‬
‫הנק׳חסלים וגניחת ואלו הס ב י ע ע י ץ א ן‬
‫החילוק שיש כהם הוא ‪ 0/‬כ י הן״נ שבג'‬
‫הנמשכים מתי•^ פ י ק י היייס של אליך‬
‫אימ י ק האיה אחת הנמשכת מ מ י אל ז״א‬
‫ואיצם הס עצמם ממגן אך אמג‪ •0‬התיץ‬
‫כתפי] שה״נז היעת הס עצמם יוצאים‬
‫ונמשכים כדעת של;"א ולי״? הארה נלכד‬
‫אך אינם כמשכי'ר<ן ע י אחי אשי נתלנשו‬
‫תחלה באוא״י ואחד התלישיתס שםגתלכשו‬
‫בלעת של ז״א ס״י התלכשותם נאוא״י‬
‫אמנםאלז נמשכים ע״י זווג‪ .‬עליון של אריך‬
‫ו ה ו א ב מ ן ל ע כ י תרץ פ י ק ץ ע ל א ץ מ״ה‪,‬‬
‫של עתיק הס נשמה‪ .‬תוך כ' פ י ק ץ פ ל א ץ‬
‫יידיס שהם חסיוגנודה של אייך וביפרקץ‬
‫עליונים של־ חייג לאריך הם נשמה נ מ ו ח ץ‬
‫של איא״י בחכמה וחכמה לילהון ככז'‬
‫והנה מזלווכץ נ״ה יעתיק‪ .‬זה נזה ונמצא‬
‫עפה ההיא נחסל וגמרה של אייך נצח‬
‫נחסל והול כגנויה ז אחר כך נמשכת העפה‬
‫ההיא עד מזל הח'לריקנא ומתנו בזווג אל‬
‫מןל ה״יג ומשס היא נמשכת למוחין לחכמה‬
‫וחכמה שלאוא״יומתרנ״סול מוחץלילהון‬
‫ומזלהגץ ויוצאת טסה ההיא כלולה משנים‬
‫שהסנ״ה יעתיק מתי•] פר^ץהעליוגי©‬
‫וגנז מחסל גנזיה שהאריך פרקיו היאשוגי‬
‫וגס מחכמה של אנא ולנתכמה של אימא‬
‫ואלו נעשים חז״נ של ז״א ואלו הנ' כקראי‬
‫נאליא זועא אתסנתא לאמי ןאינדה כי•‬
‫אלו ה ת י ץ פרקץיאשוציס ינ״ה של עתיק‬
‫והחסל וגבייה יאריך שהם פ י ק י היליס‬
‫הם חלק אוא״י עצמם ונחלתם המניע להם‬
‫בי מהם נעשו חכמה וחכמה של איא״י‬
‫?נז* אלא שנמשכת הארה מהס׳נלני וגעשי‬
‫חו״נ של ן״א)גס מתרץ פרקי! ת ז א ץ ש ל‬
‫‪,‬‬
‫ג״ה יעתיק נמשך מסה ליו•־*! כ י ק ץ תתאין‬
‫לחסל ומולה של אייך שהם נ ' כ ת פ י ן‬
‫ליליה ואלו החייז כתפין עצמם אתי‬
‫החלנשס נמוחץ״של או א״י יךל>‪ .‬הס עצמם‬
‫כהתלבש‪1‬ת אוא״י בנז״ל וצעש־ס דעת אל‬
‫ן!'אזלא ה א י ה נ ל נ י יק עצמותם כי אל?‬
‫הם אחילןגתא לז׳יא עצמו ונקיא כי עשרין‪.‬‬
‫לאחסינו או״אי לנרייהו ״ וכזה תני‪$‬‬
‫איך הלע׳ ניתן תחת הסנ״נ נ י זה‪-‬מתיין‬
‫פרקי! תתאץ ו&ו מתרץ פרקי ן‪ .‬עלאין‬
‫כוי * ה כ ל ל העולה חינדינו כי תרץ‪.‬‬
‫פ ר ק ץ עלאץ לנ״ה של עתיק מתלנשץ‬
‫נתרץ פ י ק ץ ע ל א ץ י ח ס י וגנויה י א ר י ך‬
‫שהם תרין פרקי הידים ומכל אלו נמשכת‬
‫הארה לכי נחו״כ של ז״א אמנס ני פרקץ‬
‫תתאץלנ״ה לעת*ק מס ע^מם מתלנשץ‪,‬‬
‫נ ת ר ץ פ ר ק ץ תתאץ של חיןיוגנורה של‬
‫אייך שהם כ' כמפין לילית ואלגהסעצמ!•‪.‬‬
‫יורייס ונמשכים ונעשים יעת של ז" א ממ!‪4‬‬
‫אלא שי‪.‬וא אחי שנתלבשז נאואיי• לבן הז״פ‬
‫נקיאחסגתא ראוא״י ו ה ת ר ץ ^ ן ר ץ נ ק ' שלי‬
‫ו״אעצתוע״ב‬
‫‪:‬‬
‫לר>נה‬
‫אעפי'שאץ כל האמור הוצרך‪-‬‬
‫לענינינו עכ״ו הנאיו׳ אוזו נאורךכד?׳‬
‫לבאי דרך אגב מ‪.‬ה שכיתקשית* כדיזש ‪3 1‬‬
‫והוא כי מכל האמיר מנואר יוצא כ׳ הב‪:‬‬
‫מיי^ץחו״נ של ז״א נמשנ״‪-‬ס מהאיית ביי‬
‫פיג^י היייס של אייך אשי מני פרקי הירים‬
‫האלו שתם הפרקי'הראשונים יחסי וגבוי ־‬
‫של אריך נעשין חכמה ו‪0‬כמה של או״אי זגכ‪4‬‬
‫מ ] החכמות האלו של א״ואי נמשכות האיות‪:‬‬
‫עס ההארוי דתרין פרקץעלאץשהם הירימ‬
‫של אריך וענלם געש־ס חי"נ של ז״א וכ^‬
‫מנואר נתירוש הארר״ז נאורך <ס״שס‬
‫וז״ל היי נתבאר ענין הדי מוחין יז'א שתס‪.‬‬
‫נ ' עפות נמשכות מתרץ פרקי; עלאץיחסי״‬
‫ןגנור?‪£‬ל אייך שנתון ח ‪.‬מ׳ז!ח‪:‬מה ‪$$‬‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫ח פ<׳‬
‫השיחם‬
‫שיר‬
‫א״ואי ואלו נקי אהסנתא לאנויואימיישנעשי‬
‫בלא בחינת ח״וב שבו ועול יעלו בלול מתרין‬
‫עפרין שהם ב' פרקין תתאין עצמם לחסל‬
‫!גבורה של אריך גלפ וכןשס בנלח שער‬
‫הנשירה פ״זוזה לשונו וסלר ככיסתסהואכי‬
‫חכמה נתלבש בנצח של אימא ובינה בהול‬
‫ותליןעפריןשהס לעת אחל נימול ואח״צ‬
‫ככנשו אלו הנל׳י עס המיחין תוך ל א באופן‬
‫זה כי תחלה נכנס מוח החכמה בנצח של‬
‫אימא ברישא ללא ואיל ב נכנם מוח ביכה‬
‫שבתוך הול לאימא ברישא ללאואילכ נכנש‬
‫מוח הדעת שהם התרי; עעריןשבתוך יסוד‬
‫לאימא ברישא ללא ולש באיר״ז אתגלין*‬
‫האי חכמתא ואפיק ואתמביל חל מי ח׳ וזה‬
‫בנגל חכמה לאבא מעשה חכמה ללא ואחר‬
‫בך אמר אתגליף האי חנמתא )ליס אמסנמא‬
‫לאימא שהוא חכמה לאימא ונעשה בינה‬
‫ברישא ללאואח״כ כככסו התריןעעריןכו'‬
‫ע״שב‬
‫‪1‬‬
‫הרי מטאר מכל אלו המקומות כי ממקום‬
‫שנעשה החכמה של אנא שהוא פרק‬
‫ראשון לחסל של אריך ומהחכמה שלאבא‬
‫משם נעשה החכמה של לא וממקום שנעשה‬
‫חכמה של אימא שהוא פ ר ק ראשון לגבורה‬
‫של‪.‬אריך ומהחכמה של אימא משם נעשה‬
‫ו לכאורה קשה מילש‬
‫הבינה של הלא *‬
‫שס בכלח שער לחשי הצלם‪-‬ל״א ולל והנה‬
‫המוחין הס ג" כחי׳ ח ל ל והלפת נחלק ל ל‬
‫שהם ולוג הרי ל' מוחי; ילונ ח״וג ואמנם‬
‫שורשם הס נמשכים כך ילוב הם נמשכי־ן‬
‫ממוחין של א״וא• עצמס שהם חכמה ממוח‬
‫של האב והיא מבינת שלו וביכה ממוח האס‬
‫בינה שלה כמבואר ‪.‬בלחש הציצית ואמנם‬
‫הלעת הנקי ולוג בי חצאי הלעת הס היו‬
‫מחלת בתרין כתפין של אריך כוי ע׳ שב ״‬
‫הרי מבואר כאן כי המוחין לחיוב של ל א‬
‫הס נמשביימן הבינוי של א״ואי הפך ממקומו*‬
‫י‬
‫ןנלל שאמישמוחיןלילןנשללא הסממכ•‬
‫‪,‬‬
‫רםר•‬
‫מן החכמות של א״ואי ז מ י ניכיון שלב עוון‬
‫של א״ואי הס מן הפרקין האמצעיים יחסל‬
‫וגבורה של אריך אייכ גם המוחין חו״ה‬
‫של ל א אשד נמשכים מהכינוי! של או א״י‬
‫נמשכין<‪0‬רקין האמצעיים דחס?־ ומכרה!‬
‫הכלל כתכ כ*‬
‫וכמקומות‬
‫של אריך‬
‫הח״ונ של ל א הס נמשכים מפרקי ה*דים‬
‫שהם פרקץ הראשוני'רחשי וגמרה של אריך‬
‫ואפשר לומר על צד הרחק יהא והא איכו{‬
‫כי הנה ידוע כי כחכמה הכללית ?לאי יש כה‬
‫ח״וב נפרעות וכן ככינה ככללית של ל א יש‬
‫כה ח״ונ נפרעות וא״ב מ״ש נשער ככמ״רש‬
‫ובפירוב האלר״ז כי מחכמה וחכמה של אייןאי‬
‫נעשו חייו כ של ז״א ‪ #9‬הללו נ לחכמה של‬
‫לא כי אלו הס נמשכים מהפרק״ן עליונים‬
‫של חייג לאריך ומ״ש נדרושי הצלם כי ה‪"0‬וכ‬
‫של ל א נמשכים מהגינות של א״ואי הם הילוג‬
‫לנינה של לא כי אלו הס פמשכין מןהפיקי]‬
‫האמצעיים של ח״ג לאריך אשר גס מהס‬
‫נעשו הנינות של א״ואי וכן ראיתי להיה‬
‫החסיל המקולל הא ל הי שלום מזרחי נר״ו‬
‫מתנשכי ירושלים תונכ״א נכונת ק״ש וכעמיל*‬
‫נתינת באהל ששידר כעני! המשכת המוחין‬
‫של ז״א כי מזווגהתרין פרקץעלאיןשלליה‬
‫של עתיק ושל חייג של אריךנמשכין הח״וג‬
‫של חכמה ח״א ומזווג נ' פרקין אמצעיינז‬
‫של ל ה יעתיק ושל חייג לאריך נמשכייהח״וכ‬
‫של כינה דן״א ואפשר כי מני> קושיא זו שצ‬
‫ל הלשונות האלו כי הם נראים נשותרים‬
‫זה את זה סיור הרב החסיל נר״ו לעריאיו•‬
‫?יזרח פלד ההמשכה הזו כבחינת המבחין של‬
‫י‬
‫יא‬
‫‪$‬י‪$‬מ‪05‬‬
‫את זה ראית* כחוב שם כסלל״‬
‫הק״ש כ׳ אחר המשכת המוחין‬
‫לחיוב של חכמה ל ל א מ ה ל פ ר ק ץ מלאין‬
‫של עתיק ואריך ומוחין מלוב לבינה בל ל א‬
‫מהלפרקין אמצעיים רעעיק ואריך והמחין‬
‫של‬
‫‪6‬‬
‫‪11‬‬
‫שטן‬
‫משחת‬
‫‪? $0‬לוג ‪#‬הל פיקין יויזאין של עתיק ואריך‬
‫אל המזלות כתב שיכוין להמשךמהמזלות‬
‫׳המוחץ דח‪:‬א' דלא לחליל של אנא והמוחין‬
‫יכ״נה ללא לחליל לאימא ולהמשיך המוחץ‬
‫לחכמה סביהליי לאבא הילוכ לישו יו והח״וג‬
‫‪6‬ל מלכותו ו ק להמשיך המוחץ לבינישכחלל‬
‫*אימא היריב אל יסולה והילוג אל מלכותה‬
‫*אזיכויןלזוובם לה׳יינו שאימא מעלת כלן‬
‫החכמות והחסדים וניתנם לאבא ואנא‬
‫משפיע ילל והס הכינות והגבורות גנותכס‬
‫לאימא וע״* זה נכלל הצלם של אבא ונעשה‬
‫<ילו מחכמות וחשלים ומתלבשים לי מוחין‬
‫כנילי של* חכמת כנצח נינת בהוד ח״וג‬
‫כיסוי ז ק נכלל הצלם לאימא כלו מבינות‬
‫וגבורות ומתלבשץ ל' מוחין הנז' כנילי שלה‬
‫כ מ י כ ל ע״ש * ־כי זהו כללות הסיר אשר‬
‫אמנם לעייל‬
‫מירר הרב החסיר נר״ו *‬
‫מהמשכה אשי כתב כי המוחין לחכמה ללא‬
‫*משכין לחגלל של אבא והמוחין לבינת ללא‬
‫כמשכיס לחב״י של אימא בזה לא נתיישב‬
‫‪1‬עי*י הקלוש לפי מה שאני רואה בלרושי‬
‫י \ כ הקלוש ל ל ב י הנה לפי רבריו נמצא‬
‫שהעפה הנמשכת מהתדין‬
‫פ ר ק ן עלאין‬
‫יעתיק ואריך אשר ממנה נעשו חיוב לחכמה‬
‫של ל א היא הנמשכת לחיוב של אבא והטפת‬
‫הנמשכת מן ה ת ר ץ פ ר ק ץ אמצעיים לעתיק‬
‫*אריך אשר ממנה נעשו ולוב של כינה ללא‬
‫נ‪:‬עה היא הנמשל לחיוב של אימא והלא‬
‫כפיחשא אתמר שם בשער הנשירה אשר‬
‫העתקנו אותו לעיל בי אחד זווג המזלות‬
‫של אריך נמשכת הספה אשר נמשכה מהתרין‬
‫ע י ק ץ עלאין לעידק ואליך הנה היא נמשכת‬
‫לפו חץ לחכמת וחכמה של א״ואי הרי כ•‬
‫‪ \ #‬המזל נמשכה העפה מ ל ו ב לחכמה של‬
‫*״א גם לחכמה של אימא * ועול מילסעול‬
‫שם •כ• ע״י זה מתרבין המוחין ש‪ 5‬א״ואי‬
‫*מדגוגיןויוצאת הטיפה ההיא כלולהמשניפ‬
‫שמם ל ה לפתיק מ ל פ ר ק ץ הראשונים וגם‬
‫ל!וש‬
‫מילגשל אייך מפרקיו הראשונים מ ס‬
‫מג^גמה לאכא ומתנקה של אימא ואם כפ׳י‬
‫ה?ךר היב החסיל נר״ו כי מהמזל נמשכה‬
‫אל ח״וב של אנא איכ איך יהיה כמציאות‬
‫‪.‬שתמשך גם מחכמה של אימא והלא מעיקרא‬
‫לא *נמשכה שס כאימא ואיך עתה תמשך‬
‫ממנה ועוד כ* לפי לבר* הרב החשיל נר״ו‬
‫כי החפה מלוב לחכמת ח״א‪ .‬נמשכה אל‬
‫אנא והטפה ׳יח״וכ יכיכ? ללא נמשכה אל‬
‫אימא א״כ נמצא כי כאשר אח״כ מזלווגין‬
‫א״ואי כי אז הוא התחלפות המוח‪:‬ן נמצא‬
‫‪,‬שהחכמה שכותנת אז אימא אל אבא היא‬
‫החכמה לבינה לז״א אשר נמשכה מן הפרק‬
‫האמצעי לחשל של אריךוהכינת אשר מתן‬
‫אנא אל אימא היא הנינה של חכמת ללא‬
‫אשי נמשכה מהפרק העליון של הגבורה‬
‫לאריך וזה דוחק גמל שנמצא כי מה שנותן‬
‫אנא אל אימא הוא יותר עליון מהנה אשר‬
‫נותנת אימא אל אנא כי מה שנותן אנא הוא‬
‫הנמשך מהפרק העליון ומה שכותנת אימא‬
‫הוא הנמשך מן הפרק האמצעי כי אע״פי‬
‫שזה מחשל וזה מגבורה זה נאריך אינו מעלי‬
‫ומוריד נ י שם כלא נקי ימינא א׳״כ כאשר‬
‫נ ע י י ך פיק עליון של הגבורה פס פרק‬
‫אמצעי של היזשל ולאי שהפרק עליז! של‬
‫הגבורה יהיה במעלה מןהפרק האמצעי של‬
‫ה ח ן י ו כ מ ו שכאשר מתחלפין החיוג מה‬
‫שלוקח אנא מאימא הוא יותר מעולה ממיז‬
‫שהוא נותן לה ולאי שכן יהיה בילונ ולא‬
‫•להפך ועול כי לפי לבריו כאשר נתחלפו‬
‫המוחין נמצא כי ננצח לאכא הג‪:‬נס כמנת‬
‫של ל א יש בו החכמה לחכמה שללא אשר‬
‫נמשכה מפרק ראשון לחשי של אריך ובהול‬
‫שלאבא הנככש בבינת של לא יש בו החכמת‬
‫לנינה שללא אשר נמשכה מפרק אמצעי‬
‫לחשי של אריך וננצח של אימא הכ‪:‬כש‬
‫בחכמה ללא ש כו הבינה לחכמת של ל‪.‬א‬
‫אשר נמשכה מפרק עליון לגבורה של אריך‬
‫ובהול‬
‫ב‬
‫י‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫דז‬
‫‪<3‬י‬
‫השרים‬
‫סיר‬
‫מנתזי של אימא הנכנס בבינה של לא יש בו‬
‫הבינה למנה של ל א אשר נמשכה מפרק‬
‫אמצעי של הגבורה לאמך •ואס כן נמצא כי‬
‫כחכמה של ל א אשר בה נכנסים הנצחים‬
‫יא״ואי זה כתו'!תיש בו הילוכ דחכמישל ל א‬
‫אשר נמשכו מהתרין פרקין עלאין לידים‬
‫של אריך אשר מהם נעשו חכמה וחכמה‬
‫אשר בה‬
‫של אוילי ובבינה של לא‬
‫נכנסים ההולות של אויליזה בתוך ׳זה יש‬
‫כה החלב עיינה של ל א אשר נמשכו‬
‫מהפרקין האמצעיים לחייג של אריך אשר‬
‫*מהם נעשו ביכה ובינה של אחלי ויותר‬
‫•בקיצור כי כחכמה של ל א יש החו״כ‬
‫לחכמה ובבינה של לא יש החו״ב לבינה‬
‫•*ולא משמע כןממ״שכש' התקיפות כייו־ש‬
‫׳הלעת ילל שם ואחבר נעני׳ן• זה גס כן‬
‫אופן התלבשות; ג' המוחין •כנה״ישל אואיי‬
‫< י ברוב המקימות מ א י נ ו כי חב״ל למצד‬
‫^אנאנתלנשו בנילי לאבא וחכ״לשלאימא‬
‫כנילי של אימא וכמ״א נתבאר ב א ! פ ן אחר‬
‫!אמנם ב ח י י ב ש״א ניזכארו כייבריב בדרגש‬
‫׳הציצית כי בתיםלה ה ם כך כנל בירן האי‬
‫אבל כאשר באו להתלבש• תיךלא היו ב א ! פ ;‬
‫יאחר כי חכמה למצד אבא נתלבש בנצח‬
‫״לאבא ובינה דאכא כנצח של אימא ושניהם‬
‫נתלבש) זה בתוך <ת מוך חכמה של לא‬
‫מצל קו ימין כי כלו חכמות וחלב לאימא‬
‫־נתלבש! נכי ההולותשל אוא״יי כקו שמאלי‬
‫ח״א כי כלם‪.‬בחינת בינה כייעיש‬
‫׳הרי מכואר כ* בחכמה של ל א מא• כלו‬
‫חכמות ובבינה של ל א הוא כלו‬
‫בינות ואס כפי לברי הרב החסיר נרי! הרי י‬
‫כי בחכשישללא ש חלב ואינן בלו תו כ מ!‬
‫*בבינה של לא יש חלב וא*נו כלו בינות‬
‫־!אין״לומר כי כלו חכמותר״ל־חו־יכ‪ :‬לחכמה‬
‫יוכן כלו בינות ר״ל חלב לכילדא״כלאהולע‬
‫חכמות ובינות רק כלו מוח החכמה וכלז‬
‫מוח הנינה כי א; פירושו נזוייג זק;מה‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫רפו‬
‫וחלב יכינה אכל חכמות מ ע ו ת הוא ממש‬
‫חכמי ובינות לחיינו החכמוייחלב והכינו‬
‫לחלב כיי אלו הס בחכמה של לא ואלו הס‬
‫בבינה של לא וטור קשה מובא מלהלל מש‬
‫הנשירה פ״ז ומבואר יותר בפירוק האיר !‬
‫וללאתגלי^ האי חכמתא כוי כי בתחלה‬
‫אתעביד מאחשנתא לאבוי שהוא חכמה‬
‫לאבא חד מוחא שהוא מוח הימי; הנקרא‬
‫חכמה ללא• כי זה המוח נעשה ראשון לפי‬
‫שבמחלה נכנש נצח לאימא גו רישא ללא‬
‫*אחר כך נכנס ההול של אימא ‪1‬ו רישא‬
‫ללא בקו שמאל שבו וכנגלו אמי אתגליף‬
‫האי חכמתא ואתמשך כ* הוא בחי״אחסנתא‬
‫י לאימיה הנקרא חכמה לאימא עלאה וזהו‬
‫החכמה של אימא אתגליפת ואפיקת חל‬
‫מוחא אחרא והוא הנעשה בינה ח״א כ ל‬
‫עש״ב‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,1‬‬
‫מבואר כי מהחכמה של אכא ‪,‬הנקי'‬
‫היי‬
‫אחסנתא לאמי משה החכמה של‬
‫ל א ומהחכמה של אימא הנקיאחםנתילאיחי‬
‫<עשה בינה של ל א ונכנס בקו שמאל שלו‬
‫תוךההיי של אימא ו>זס כלנרי הרב‬
‫־החסיד נר״ו שבחכמה של ל א שס נמצאו‬
‫*שם ה * ו הימי ב לחכמה שלו חריהחו״ב‬
‫האלו נמשכו מהתרין פרקין עלאין שהם‬
‫היליי לחייג של אריך ומהתריןפרקין האלו‬
‫נעשו חכמה וחכמה של אואייזהמריןסיקין‬
‫האלו ה ס הנקי אחסנתא לאבוי !איגדה‬
‫א״כנמצא כ״ מוח החכמה של ל א נעשה‬
‫מאחסנתא לאבוי ואימיח שהס הב! פרקי]‬
‫של אריך שמהם נעשו‬
‫העליונים לחייג‬
‫ולפי לבר•‬
‫חכמה וחכמה של אוא״י ״‬
‫הרב הקלוש זלילה מוח חכמה של ל א לא‬
‫נעשה רק מאחסנתא לאכוי שהיא החכמה‬
‫לבאבא הנעשה מפרק מליון דהשד של אריך‬
‫ולא מחכמה של אימא כי לכן נקראת מות‬
‫החכמה שללא אחשנתא לאכוי לוקא ו כ ן‬
‫כי לפי‬
‫קי בנקי מנח הבינה ח״א גס כן‬
‫לגרי‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ח‬
‫שכן‬
‫!‬
‫דביי היצ החסיל נר") נמצא כ י בבינה של‬
‫*"א שס היו ושם)מצאו החג״כ לנינה שלו‬
‫והיי הו״ב אלו נמשכו מגתרין פרקין‬
‫אמצעיים לחייג של אריך אשדנוהסנטשו‬
‫הבינות של אוא״י ואלו לא נקראו אחשנתא‬
‫י א מ י ו א ימיה )אס כן נמצא כי נמ‪1‬ח‬
‫*!בינה של;"א• אין נ ו לא חכמה של אימא‬
‫ולא אחסנתא לאימיה והרב הקלוש אמר‬
‫כי מוח הניגישל ז״א מגשה מחכמי של אימא‬
‫שהוא אחסנתא יאימיהואין‪.‬לדחות ולומר‬
‫שהבינה של ליא שאמי הרב הקמש זלה״ה‬
‫שנעשה מחכמה של אימא שהיא אחסנתא‬
‫יאימיההיא הבינה לחכמה של ן״א כי ןה‬
‫בי הרי‬
‫י ר ך עקש נלא יעלה על היעון‬
‫בפירוש כתב הרב הקלוש ןלה״ה כ י בינה‬
‫וו של ו״א הנעשית מחכמה של אימא הנקי‬
‫אחסנתא יאימיה היא הון ההול של אימא‬
‫ו נ כ נ ס נ ו בקו שמאל של;"א אבל הפיגה‬
‫יחכמג שלז״א היא נתון־הנצחשל אימא‬
‫לפי ל נ י י הרב‬
‫ונכנס בקו ימין‪ .‬של זיא‬
‫החסיד נר"! ואם כן איך יעלה על הלפת‬
‫שהבינה שאמר הרנ הקלושז״להה היא על‬
‫הבינה לחכמה של ז״א וכן אין לומר כי‬
‫התיין פיקין‪ ,‬עליון ואמצעי יחסל של א י י ן‬
‫אשר מהם געשו חו״בשל אבא אלו נקי‬
‫אחסנתא לאני' שהגיעו לחלק אבא וכן‬
‫התרין פרקין עליון ואמצעי לגבורה של‬
‫אריך שמהם נעשו חו״בשל אימא אלו נקי‬
‫אחסנתא לאימיה אשר הגיעו לחלק אימא‬
‫ואם כןגם הנינה לז״א הנמשכת מפרקין‬
‫האמצעיים‪-‬שייך לקרותה אחסנתאלאימי'‬
‫י‪.‬א ליתא מכמה׳ טעמים היא שהיב הקי!ש‬
‫ולה״ה לא אמי שנקי' אחשנתא לאנוי‬
‫ואימיה י ק התרין‪ .‬פרקין עלאין יחייג של‬
‫אריך אשר מהם נעשו הכמה ומכמה של‬
‫אזא״י ו ע ו י יסי}> קוף מוח הביצה של ליא‬
‫צא נעשה מתחכמת של אימא והרב הקלוש‬
‫וצ״הה א מ י ‪ ,‬כ י הגיגה• של ן!'א מגש!*‬
‫לןדעז‬
‫שחת‬
‫מההכנות של אימא" ועול יאס ק־‬
‫נחכמה שצ ;׳"א ׳שאחסגתא לאנויואימ׳ '‬
‫זכן בנינה יז״א יש אחסנת א לאני׳ ואייתיה‬
‫והרנ הקיוש זלה״ה אמר שחכמה לז״א נקי‬
‫אחסנתא יאנו י ופינה מ״א נקי אחסנתא‬
‫דאימייה ולטעס כל האמוי לא נת״שנ ימת*‬
‫• נמייש הינ הסיד ני״ו בהמשכת המוחין‬
‫מהמזל לאוא״י"צלייע‬
‫אס כניס הלבי אשיסילר־‬
‫הרב החסיר נר״ו כימןי‪1‬גתרין‬
‫ברקין עלאין יח״גשל איק• נמש׳גיסיהריב‬
‫לחכמה של ז״א ומזווג תרין פיק־ ן אמצעיים‬
‫לחייג של אריך נמשכיס הו״ב של כינה לז*א‬
‫נלע״ר לומר נ י ר ך אפ;ר נ י ההמשכה‬
‫מהמזל אל אזא״י היא כאופן‪ ,‬אחר ומה•‬
‫ינזאו כלליוש׳ הרב הקדוש זלליה על‬
‫מ ו ן והוא כ• הטפות הנמשכות מהתרץ‬
‫פ ו ק י ן עליוןואמצע׳ לחסי של אייך נמשב״ן•‬
‫ממזל הי״ג אל חויב של אבא כינייןשהחו״נ‪.‬‬
‫של אנא נעשו מהתיץפיק׳ן האלו)מלנשיג•‬
‫לכן גס ר‪3.‬וסזת אשר הס‬
‫אותם גס כן‬
‫נמשכות משס אל ליא נמשכו' לחי״נ של אנא‬
‫ואלן הס לפי האמת חכמה וחכמה והכמה‪.‬‬
‫דכינה דו״א וכן הטסות הנמשכות מתר•}־‬
‫פדקין עליון ואמצעי לגמרה של אריך‬
‫נמשכיןממזל הי״ג אל הו״השל אימא כ•‬
‫כיין שהחו״ב של אימא נעשו מהתרין פרקין‪,‬‬
‫האלזומלנ‪-‬שין אותסג״ב לכן גיס ‪.‬הספות‬
‫אשר הס נמשכות משס אל ז״א נמשכמן!‬
‫להו״נ של אימא ואלו הס לפי האמת בינה‬
‫לחכמה ונינה לנינה של ז״א נ צ א כי חו״כ‬
‫לחכמה של‪",‬א נמשכו מהרין פיקיןמלאין־‬
‫לח״ג של אריך ונמשכו לחכמית • של א‪"1‬אי׳‬
‫אשר גס החכמות של או״א• נעשו ־ מאלו*‬
‫התרין פרקין וחו״ב לנינה של;"א נמשכו‬
‫מתיין פ י ק ץ ‪ .‬א מ צ ע י י ם לחייג של אריך‬
‫ונמשכו לנינות של אןא״• אשי נס הנינוח‬
‫מל&זא״ינעמן מאלו התרי! כרקין ואחיי‬
‫^‬
‫ל‬
‫‪4‬‬
‫‪:‬‬
‫•‪03054‬‬
‫‪,,‬‬
‫ת‬
‫ח פ*•• שיר‬
‫* נ ן כבחינת הזוזג של אואייייהנה מתחלפים‬
‫המוחין ונותן אימא אל אבא החכמה שלה‬
‫דהיינו הבינה לחכמה של לא אשר היתה‬
‫בחנמהשלה ונכנסת בהול של אנא והזה‬
‫נמצא הצלס של אבא גלו חכמות דהיינו‬
‫בי נכנס בו גס הבינה של החכמה של ל א‬
‫שהוא כל מוח החכמה *גס כי נמשך מחכמי‬
‫של אימא ואבין נותן לאימא הבינה שלו‬
‫לחיינו החכמה לבינה סל לא אשר היתה‬
‫ובזה‬
‫בבינה שלו ונכנס׳ בנצח של אימא‬
‫נמצא הצלם של אימא כלו בינות לחיינו כי‬
‫נ•‪ :‬נגן בו גס החכמה לכיני של לא שהוא כל‬
‫מוח הבינה וגס בי כמשך מכינה לאנא‬
‫נמצא עתה אחר ההתחלפות כי בלה של‬
‫אבא יש החלב לחכמה של לא חכמה בנצח‬
‫ובינה בהול ובלה של אימא יש החלב של‬
‫ביפה ללא חכמה בנצח ובינה בהול וכאשר‬
‫אחייכ נכנס הנצח של אימא ובתוכו הנצח‬
‫של אבא בקו ימין של ל א נמצאו בחכמה‬
‫שללא הבי סכמות חכמי‪ .‬לחכמה בנצח‬
‫*‬
‫של אבא וחכמה לבינה בנצח־ישל אימא‬
‫הרי בי הוא כלו חכמות המש כמ״שבלריש‬
‫היעת הלל ונס הוא הבינה של אכא ננצח‬
‫של אימא כללשולכ שם כי הרי מהבעה‬
‫של אבא ניתנה כנצח טל אימא וגס נמצא‬
‫כי כחכמה של ל א לא יש מאחסנתילאימי'‬
‫כי הרי אופס‬
‫בלל רק מאחס‪2‬תא לאנוי‬
‫העפות אשר נמשכו־ מן התריןפרקין מלי א ן‬
‫)אמצעי רחשי של אריך ונתלבשו בחלב של‬
‫אבא הס הנמצאות עתה בחכמת של לא‬
‫אלא כי מיקר שס אחשנתא לאנויהואעל‬
‫החכמה לחכמה שלו אשר היא נמשבימפרק‬
‫עליון לחסל של אריך כ• ממנו נעשה חכמי‬
‫של אבא ולכ וגס נמשכה מהחכמ של אכא‬
‫?כן כאשר נכנס ההול של אימא ובתוכו‬
‫ההול של אבא בקו השמאל של לא נמצאו‬
‫בבינה של לא הכיביצות בינה לחכמה בהו ר‬
‫של אנא ונינק רכינה בהוד של אימא קרי‬
‫‪,‬‬
‫השירים‬
‫רפו‬
‫בי הוא כלו ‪5‬ינ‪1‬ה ממש כ ולש נליושי היעי!‬
‫וגס הוא מכמה לאימי ״היא בהו י כל אבי*‬
‫כללש ג‪0‬כן שס כי הר׳ מהחכמה של אימא‬
‫ניתנה בהול של אכא וגס נמצא כי בבינה‬
‫' ל ל א לאישמאחסנתא לאמי כלל ו מ י י ד‬
‫רק תאחסנתא דאימיה כי הר• אותס ר עפו לן‬
‫אשר נמשכו מכחרין פרקי] עליון ‪.‬ואמצעי‬
‫לגבורה של אריך ונתלבש! ב ה לב פיל אימא‬
‫הס הנמצאות עתה בכינה של ל א אלא כ י‬
‫עיקר'שם אחסנתא לאומיה הוא על הבינה‬
‫לחכמה שלו אשר היא נמשכה מן הפרק‬
‫ממנו‬
‫'העליון לגבורה של ארץ־ א‪-‬ר גס‬
‫נעשה החכמה של אימא וגס נמשכה •מן‬
‫החכמה של אימא‬
‫י‬
‫בקיצלהחילוק אשר יש בין ה י כ‬
‫נמצא‬
‫המשיל נר*< ובין אני הצעיר כי מ״מ‬
‫בשער הנשירה וכפירוש האליא זיסא בי‬
‫החלב של לא נמשכי! מתרין פרקין עילאי]‬
‫דילג סל אריך שמהם נעשו חכמה והבמה‬
‫של א לאי הס החלב של חכמה ללא אלא‬
‫כי לפי מדר הרב החסיד נר״ו־ נמשכים‬
‫מימזל אל חלב של אבא ו^הר כךמלובשי•‬
‫בנצחיס של אןאייי נכנסיס כחכמה ללא‬
‫ן ל י דרכנ! נמשכים מהמזל אל החכמות של‬
‫אוילי זאללכ מלוכשין בנייה בל אכא נכנסים‬
‫כחלב של לא וילש לייוש• הצלם כי החלה*‬
‫של ל א נמשכי' מהליכות של אלא׳ כס החלב‬
‫של בינה ללא אשר נמשכו מןהוויוג לתרין‬
‫פרקי! אמצעיים לגלג של אריך אשי מכס‬
‫מהתרין פרקין הנן נעשו הביצות של אלאי‬
‫אלא שלפי ׳םירהיב החסיל גרייו נמשכימ‬
‫מהימל אל חלב של אימא ואחרכךמלינשים‬
‫בהולות של אלאי נכנסין בנינה ‪5‬ל ל א‬
‫ולפי לרככו נמ^כיס מיימ‪/‬ל אל בינות של‬
‫אלאי ואחר כך מלונשין בלח לאימינכגסץ•‬
‫בחלב ללא ונמצאו החכמות בחכמי ללא‬
‫והבינות בבינה ללא ולפי ס י ר הרב‬
‫החסיל‬
‫א‬
‫כ‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫שמן‬
‫כ ‪£‬הת‬
‫ןןחזיל נ א חו״ב לחצמת בחכמה ;"א‬
‫וחי״ב יבינה בבינת ז״א‬
‫כל הנמצא כתוב הנ׳ז הוא‬
‫א ‪ 2‬ג ‪0‬‬
‫אס גאמיכסלי הרב החסיד‬
‫כר״ו כי מזווג ת ר י ן פ י ק י ן עלאין לחייג של‬
‫אריך נמש‪:‬ו חו״ב של חכמה ח״א ומזווג‬
‫מ י י ן פיקין אמצעיים לחייג של א ף ך‬
‫נמשכים חז״ב של בינה לז״א כי לפי האמת‬
‫• ל זה איננו שוה לע״ר כי הנה עין רואה‬
‫דרך הישר ראה יראה כי כל אותם הלחשים‬
‫של ש'הנשייה ושל פיחש האלראזוטא לא‬
‫עחית ה י נ הקלוש זל״הה לאומים אלא‬
‫ללמדני בחינ־ן המוחין לז״א שישם והמשכתי‬
‫נהתלבשיתס ואם כן איך •תיישב טל הלב‬
‫לומר כי ש* ת י נ הקלוש זלה״ת אינו מ ד ב י‬
‫י ק כנח׳ חו״נ הסיטייס לחכמה של ז״א‬
‫! ל א בכללית החו״ב הכוללים של ז״א ועוד‬
‫‪3‬׳ שס ג״כ פייש נחי׳ היעת של ז״א הנמשך‬
‫ההתיין כתפיןשל אייך וה‪1‬א הלעת הכלל•‬
‫דז״א וכולא׳ שאם כן גם החו״ב אשי הזכיר‬
‫שםהס חו״כ הבזללי' לז״א ועוד בי לא הזכיר‬
‫שם ביחשים הנזיולאבשום מקום כי מזווג‬
‫הפרקין האמצעיים לחייג של אריך נמשך‬
‫אל ז״אכלי שנאמר בי משס נמשכו החו״ב‬
‫ואט אמת הדבר שמהתיין‬
‫של בינה ח״א‬
‫סרקין אמצעיים לחייג של אייךהיו נמשכים‬
‫החו״ב דבינת של ז״א לא היה הרב הקלוש‬
‫!"לתה מעלים לבי זה הס שלא לה‪/‬כיי‬
‫ונפרט בירושיםהנז'‬
‫אזתו נשים מקו׳‬
‫שאינם אלא על בחי' המוחין של ז״א ועוד‬
‫כ י אם מהפרקין האמצעיים לחייג של אריך‬
‫נמשכים החו״ב לבינה של ז״א אם כן מאי‬
‫שנא שהרב הקיושזל״הה לא קיאאחסנתא‬
‫דאנוי ואימיה אלא לפרקי; העליונים רח״ג‬
‫לא״אוהלא כמו שהפרקין העליונים לחייג‬
‫‪ 3‬אריך הס עצמותם לא‪1‬א'י והאיתס לז״א‬‫ןןלכןנקיאאססניוא‪-‬לאצד )אימית כן‬
‫קרש‬
‫ז‬
‫הפרקין ה&מצעייילח״ג לאייר הס עצמית‬
‫לא ו א״י והארתם לז״א וא״כ למה לי( יקראו‬
‫גס ה‪ 0‬אהסגתא יאבו׳ ואמיה‬
‫‪,‬‬
‫על כן הנלפ״י אממ ויציב‬
‫אשר‬
‫ונכון לפי‪:‬מחיות ופשטות‬
‫ייישי היכ הקלוש זלה״ה ועםכל זה אין אני‬
‫אגמיו אלא נדרך אפשר אס בעיני הי‬
‫יכשר והוא כי מהת״׳יץ פרקין האמצעיים‬
‫לחייג של אריך אשר מהם נטשו הנינותשל‬
‫א<"אי אין נמשך משס אל המוחין ח״א‬
‫כלל ועיקי אלא מהתדין פרקין עלאין לח״ג‬
‫של אייך אשי מהם נעשו החכמות של‬
‫אוא"׳ משם חקא נמשך אל מוחין ח״א כי‬
‫על כן ה י נ הקייש זלה״ה לא הזכיר לא‬
‫ולא נשום מקום המשכה‬
‫בלחשים הנוי‬
‫מהתייןפרקין האמצעיים לחייג של אייך‬
‫למוחין ח״א כי אם מקא מהתיין פרקין‬
‫עלאי! יח״ג לאריך כ׳ בדי לשלול ןה ככל‬
‫מק‪1‬ם אשי ה‪/‬כיראת הפרקין בליושייהנן'‬
‫נתן בהם סימנים סימן בתוך סימן פ י ק ׳‬
‫הילים של אריך שמהם נעשו חכמה וחכמת‬
‫של א)א"׳ או פרקין העליונים לחייג לא״א‬
‫שמהם נעשו חכמת וחכמה של אוא״י או‬
‫מיין פיקיןעלאין שיזם בחינת הילים של‬
‫אריך שהם בחינת חכמה וחכמי‪ .‬של אוא״י‬
‫כאשר יראת הרואה שם בלרושיס הנן' וגס‬
‫כ׳ החו״ב של ז״א הנז' בייושיס תנו״ל‬
‫אינם הח‪1‬״ב הפיש״ס של החכמה ל‪",‬א‬
‫אלא החו״ב הכוללישלז״א אשי הס נמשכי‬
‫מתתייןפרקיןעלאין לחייג של אריך יןקא‬
‫אלא שכאשרנמשכה הטפה של מוח החנמ'‬
‫הכללית של ז״א מהפרק העליון יחשי של‬
‫אייך אל המזלומהמזל נמשך א) אנא הנ‪.‬‬
‫נמשך לחכמה של אבא אשי גס החכמה‬
‫של אבא נעשה מהפרק העליון לחשי של‬
‫אייך ומתפשטת הטפה נם בנינה של אכא‬
‫נמצא שזחכעה של;"א לא נמשכה אלא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫‪.‬‬
‫סתסיק‬
‫ח‬
‫פ*‬
‫שיר‬
‫?להסיק העליון לחסל של א י י ן לוקא אלא‬
‫ה׳ היא מתפשטת בחו״נ של אבא אשי אחר‬
‫בהינת‬
‫הך נהכנס המוחין בז״א נטשה‬
‫החכמה מאת אשר נחלקה ונתלבשה בחו״ב‬
‫‪7‬אבא בחיי חכמה דחכמה וחכמה דכינה‬
‫לז״א ושתיהן כחכמה לז״א במ״ס וכן בינה‬
‫הכללית לז״א נמשכת מפיק עליון לגבורה‬
‫לא״א דוקא ונמקכתמהמזל לחכמה לאימא‬
‫אשר גם החכמה לאימא נעשה מפיק עליון‬
‫דגבורה לא״א ומתפשטת גס בבינה לאימא‬
‫<מצא שהבינה יןייא לא נמשכה רק מסרק‬
‫עליון לגבורה יא״א אלא שמתפשטת נחו״ב‬
‫לאימא שאחר כך בהכנס המוחין בז״א‬
‫נעשה הנינה הזאת שנחלקה ונתלבשיבחו״ב‬
‫זיאימא בחינת בינה דחכמה ובינה לנינה‬
‫׳*‬
‫? ו״א ו שתי הן כ ביג ה ין״א במ״ש ב״ה‬
‫‪1‬‬
‫לזה מעט ימז מן הלשין אש‪,‬י‬
‫ירש‬
‫במב בפירוש האי״ז וז״ל והנה‬
‫* ס הנה"׳ יעתיק הגנוזים בסיל נשמה תוך‬
‫׳חג״ת של אריך המידה תוך איא״י כנ״ל גס‬
‫*‪:‬ס מתעוררים ׳ומזיווגיס ואז נכלל׳׳‪/‬נצח‬
‫דעתיק נהיל שלו והיד שלו בנצח שלו ואן‬
‫׳ידיה הטפה ההיא הכלילה מנייה יעתיק‬
‫׳הגנוזים בח״ג לאריך ומרמים זמג גס‬
‫׳ונאריך ואז נמשך גס מהמוחא סתימאה‬
‫׳׳דארץ־ דרך ני המזלות לדיקנאאל מוחין‬
‫יאו״אי המל נשים אל ח״ג של אריך הגנויזים‬
‫•מוך חי״נ שלהם כנ׳״ל כ׳ תרין פיקין עלאין‬
‫שהם נחי'ה׳ לים לאריך הס נחי' חכמה‬
‫*חכמת יאוא״י ואלי הבי פדקין ׳עלאין נקי‬
‫אחסנתא לאנוי יאימיה לפי שאלו התרין‬
‫פיקיןקגיעו לחלקם ינחלחם י־משס נמשכת‬
‫<‪1‬פת א'*לאוא״י כלולה מני טיפות ומהם‬
‫עעשיןתרין מיחין חז״נ ח״א כיי עש״נ‬
‫׳היי שאמר כי מהמזלית נמשך אל מוחין‬
‫‪9‬אוא"י‪:‬וג‪ 0‬הזכיר חז״ב שלהם ותכף ומיי‬
‫גס‬
‫§מר ?׳ תרין פיקין עלאין לאוין‬
‫רסח‬
‫השירים‬
‫חכמות יאוא״י כייימהס נעשין תרין מוחין‬
‫חו"נ דז״א כי לכאירילא היה צורן להזכיי‬
‫כ׳ חז״ב לאוא״י מלבשין לחייג לאריך י ק‬
‫הכי הול״ל נינמשילרךהמזלוי&מיחיןיאוא״י‬
‫המלנישין ‪ £‬חייג של א י י ן כי הרין פיקין‬
‫עלאיןשהםבחייהיליסשל אריך הם בםי^‬
‫חכמות של אוא״י כוי ומהס נמשכין ת י י ן‬
‫מוחין ח״וב לז״א אלא שאפשר שהוא לרמוז‬
‫האמור כי נתחלה אמי כי כאשי נמשכת‬
‫במוחין‬
‫הטפה אל אוא״י היא מתקשטת‬
‫הו״ב שלה‪ 0‬וכלי שלא נבין כ׳י גני הטפה‬
‫היא גיכ נמשכת מהפרקין עליוני׳ואמצעייי‬
‫יחייג של א י י ן אשר מה‪ 0‬נעשו קו"ב של‬
‫אוא״י על כן תבן* ומיי פייש כ* הטפה‬
‫עצמה אינה נמשכת י ק מהתרין פ י ק י ן‬
‫עלאן שמהס נעשו סכמות יאוא״יומתחל*‬
‫לימי אותנו כי היא נמשכת אל המוחין‬
‫חי״נ של אוא״י גמצא לשי האמור כ החכמ*‬
‫של ז״א אשר נמשכה מפרק עליון יחסי של‬
‫אריך הנר‪ .‬היא נתפשטת בחו״ב של אבא‬
‫והבינה של ז״א אשר נמשכה מפרק עליון‬
‫דניודת של אריך הכה היא נתפשטה‪-‬ביוו״ב‬
‫של אימא ‪1‬א‪"0‬כ נבח׳ התחלפות המוחין‪,‬‬
‫נותנת אימא אל אבא איתז החלק אשי‬
‫בחכמה שלה והוא נ נ י ס בהול של אנא ־‪.‬‬
‫נמצא הצלם של אבא בלו חכמות יהיימ‬
‫בי כמין בו גם הבינה של החכמה לז״א‬
‫וגס בי ג ו נמשך‬
‫שהיא כל מוח החכמה‬
‫החלק אשר היה ?‪.‬חכמה של אימא ואנא‬
‫מחן לאימא אותי החלק אשר בבינה שלו‬
‫והוא נכנס בנצח של אימא נמצא הצלם‬
‫לאימא כלו כעות דהיינו כ׳ נכנס בו גס‬
‫שהוא כל מוס‬
‫הסכמה של בינה לז״א‬
‫הבינה וגס כי בו נמשך החלק אשר היה‬
‫בבינה של אבא נמצא עתה בנצח של אבא‬
‫החלק אשר היה בחכמה שלו שהוא החכמה‬
‫לחכמה ח״א ובהוד של אבא החלק אשר‬
‫ןןיזן בחכמה של אימא והוא כינה לחכמה‬
‫שצ‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫שמן‬
‫של;*א ובנצח של אימא החלק אשר היה‬
‫בצעה של אבא והוא חכמה‪ .‬יב״נה של ל א‬
‫ובהול של אימא החלק אשר היה ביינה שלה‬
‫והוא בינה לבינה של ל א וכאשר אחר כך‬
‫הנצח של אימי ובתוכו הנצח• •ולי אבאי נכנס‬
‫נקו ימי} של לא נמצאו בחכמה בל לא‬
‫הב חכמות חכמה לחכמה בנצח של אבא‬
‫וחכמה לנינה כנצח של אימא היי שהוא‬
‫כלו חנמותיממש כמ״ש בלרוש ר‪.‬לעת וגס‬
‫הוא בעהשליאבאשהיא מ צ ת של אימא‬
‫ככלש גסכןשס בי הרי הוא החלק אשר היה‬
‫בבינה של אכא וניתן כנצח של אימא וגם‬
‫נמצא כ י בחכמה של לא לא‪ ,‬יתור ‪85‬ס*ת*‬
‫דאבוי ל‪1‬קא בי הרי הב חכמות אשר שם‬
‫הס העפה• אשר נמשכה מפרק עליון להשל‬
‫של א י י ן אשר ממנו נעשה החכמה של‬
‫אבא כי לכן נקרא אחסנמא לאמי נמצא‬
‫כי החכמה של ל א לא‪5‬עשה רק מהחכמה‬
‫של אבא ןכן כאשר נ נ י ס ההול של אימא‬
‫ובתוכו ההול שלאבא בקו שמאל של ל א‬
‫נמצאו בבינה של לא הב בינות ב ע ז‬
‫דהכמה בהול של אבא ובינה לנינה‬
‫בהול של אימא הרי שהוא בלו‬
‫בינות ככלש בירוש הלעת וגס ‪,‬הוא‬
‫הכמה של אימא‪ :‬שהוא בהול של אכא‬
‫מלש ג״כ שם כי הרי הוא החליק אשרהיה‬
‫בחכמה של אימא וניתן בהוד של אבא גגם‬
‫נמצא בי ב בינה של לא לא יש רק אחסנת׳‬
‫ראימיה לוקא כי הרי הבי בימת אשי שם‬
‫‪ 0 3‬העיפה אשר נמשכו* מפרק עליון‬
‫לגבורה של אייך אשר ממנו נעשה חכמה‬
‫של אימא כי לכן נקרא אחםנתא יאימיה‬
‫נמצא לי הבינה שללא לא נעשה רו{ מן‬
‫יי‬
‫החכמה של אימא לבל לוקא‬
‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫יצא לנו חוב ממס למה שהיכ‬
‫ונזה‬
‫הקיוש לל לא קלא שס אחסנתא‬
‫יאנויואיעיק אלא לתרין קרקין עלאיןדס״גי‬
‫‪,:‬שחת‬
‫הרש‬
‫‪,‬‬
‫של אריך כי לכאורה לפי הטעם שהוא שאלןז‬
‫הגיעו לנחלתם וחלקם משא״כ ככ פרקין‬
‫תתאיןשל התרין< כתפין שהם אחסכתא ש‪3‬‬
‫לא עצמו א״כ גס החרין פיק ין האמצעי׳*‬
‫דח״ג של אריך מהםנעשו הנימה של א״ואי*‬
‫והגיעו לחלקם ונחלתס וא״כ למה לא נכל}‪4‬‬
‫בשם אחסנתא דאנוי ואימי ה עם התיין‬
‫‪1‬‬
‫" ש* א י י ן *־ אמנם לפי־‬
‫הדי‪1'1‬‬
‫האמור א ש כי מהתיין‪ .‬פרקין ע ל א י ן מ ל ג‬
‫של אריך אשר מהם משך גם ללא כלי שלאי‬
‫נטעה ונבין שעצמותס נמשך ללא לכן קוראז‬
‫להם שס אחסנתא לאכוי ואימיה לומרתיע‪:‬‬
‫לך שהכו חלק‪ .‬ונחלה של אלא•־ אשל הגע‪4‬‬
‫להס ומזה נולע כיאע״פי שאנו יולעיס בי־‬
‫גס מהם נמשך ללא אותה ההמשכה אינו‬
‫אלאהארת'נלכד כי היי הם נקראו חצזן׳‬
‫ונחלה אשי הגיע אל אלא אכל התרין פרקין‬
‫האמצעיים אשר לא נמשך מכס אל ל א‬
‫אפיל‪ 1‬הארת א י ן צורך לקרות אותם‬
‫אחשנתא דאבוי ואימיה ביימה שלקא לעת*‪3‬‬
‫חיה שאינם חלקם ונחלחס כלי שיהא צורך‬
‫להגליענו שהם חלקם ונחלתם כי בירור וילנע‪-‬‬
‫הוא שהם חלקם ונחלתם שהר* גנוזים הס‬
‫בתוכם ומהם נעשן הבינות שלהם ולא נמשך‬
‫מהם אל לא אפילו הארה כמו שנמשך לול‬
‫מהתרין פרקי] עלאיןואת א״כנמצאכ•׳‬
‫הבינו של אן איי נעשו מהב' פרקין אמצעיי"‬
‫דח״ג של אריך והבינה הל לא נעשה מהפח!‬
‫עליז!של גבורה של אריך ואיך יתכן שכנעה־‬
‫ללא תיעשה ממקום יותר עליון מן המקזס‬
‫אשר נעשו הבינות של אוא״י נ׳ תשובו* אפשרי‬
‫לומר חרא־ כי כבר מצינו לוגמת זה שכתב‪.‬‬
‫הרב הקדוש לל כהייוש האלר״ז ולל שם‬
‫בקיצור ולש נאיר"! אב ואס מהאי מ!ח‪#‬‬
‫נפקו וב*התליין לא בע״ק תלייא כי א״ואי‬
‫עיקר השפעתם הנמשכת להם מן אריך היא‬
‫גלי ב׳ המזלות יליקנאאשר הם נמשכי*‬
‫ממוחא סתימאהחכמה של אריך אבל לג|‬
‫גע״*‬
‫ל‬
‫ל ‪0‬‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫ח‬
‫פ׳‬
‫‪1‬‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫בגלק עצמו תלייא כי ר \ ג נימין ו ר \ ג‬
‫חוורתי שילכו הכתר עצמו של אריך הם‬
‫נמשכים ער רישא ליליה להשפיע נו נמצא‬
‫כי כנחינה ןו גילה מעלת לא כי הוא יונק‬
‫מהכתר עצמו של אריך ללי ר \ ג חוורה•‬
‫מ פ ק ן מיניה אבל א״ואי יונקים מהחכמה‬
‫של אריך בלבל גלי י״ג תיקוני ייקלממשכי*‬
‫ממנה ועגלז בערך שאין הוא מקבל שפע‬
‫אריך עצמו רק כליא !*״ המלבישיס את‬
‫אריך והוא מלניש אותם בבחינה זו א״ואי‬
‫הריממאר בי‬
‫נחלים מ ל א כ ו נלשב י‬
‫יש מציאות שיקנללא מן מקום יותר עליון‬
‫מהמקום אשר מקבלים א״נא•!ילנ לכו‪1‬תה‬
‫ו ע ו ר כיאלרבה היא הכותל כי א״ואי מסבה‬
‫שמקבלים עצמות התרין פרקין האמצעיים‬
‫לח״יג לאריך לכן מספיק להם להעשות מהם‬
‫חוח הבינות שלהם אכל לא שאינו מקבל כי‬
‫אם הארה כלכל צריך שאותה ההארה תהיה‬
‫ממקוייותר עליון כלי שבערך היותה ממקום‬
‫עליון אגלפי שהיא הארה יספיק לו להעשות‬
‫ממנה מנח הבינה שלו • נמצא לפי האמור‬
‫נ י הח״וב הכוללים של לא לא נעשו אלא מן‬
‫הטפה אשר היא נמשכת מהב' סרקין עלאין‬
‫לחייג של אריך אשר בהון החנמוישל ולואי‬
‫אשר גם החכמות של" לרואי נעשו מהמיין‬
‫פרקין האלו מעצמותס אלא שנמשכת מהם‬
‫הארה בלבל ונעשו חיוב הכוללים של לא •‬
‫נמצא כי מהחכמות של א״ואי נעשו‬
‫ומי׳ש בלרושי‬
‫חלב הכוללי של לא *‬
‫הצלם כי עהכינגת של אוולינטשו הח״וב‬
‫של לא שם מלבר ננחינת התחלפות המוחין‬
‫ומלש שם כמבואר בלחש הציצית וילועבי‬
‫כיחש הציצית הוא אשר כתב הענין של‬
‫התחלפותהמותיןןעל כןשס בדרוש הצלם‬
‫מלבר בבחינת הצלם של אימא וכמו שיראה‬
‫הרואה שפ בתחלת הדרוש שכתב ולל כי‬
‫ימוחין יש להם לבה״ שנקי צלם זג' בחי‬
‫הס באימא וכנגלס באבא וכבאר אותם‬
‫‪,,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫נ א י מ א ו ח ה ם יתבארו של א נ א כני ע״שב^י‬
‫וסט‬
‫כלאותו היחש מלברנצלס של אימא‪!:‬בנחיי‬
‫התחלפות המוחין נותן לה אנא רכינה ש‪1‬ו‬
‫והוא אותו החלק יחכמהשנתפשעה בכינה‬
‫שלו אשר אח״כ יהיה נחי החכמה יכינה‬
‫ד; א אשר הוא מחלנש בנצח של אימא‬
‫הנככש בחכמה ‪ : :‬ל ל א יבמש״ל באורך ־•‬
‫ולש כי חכמה נמשך ממוח האנ מכינה שלו‬
‫וכן ללש ונינה ממוח האס כינה שלה הוא‬
‫אותו החלק לבינה אשר נתפשטה בבינה שלה‬
‫אשר א‪ 0‬כ יהיה נחיגת הכינה ינינה של לא‬
‫אשר מתלבשת בהול של אימא הנכנס נכייה‬
‫של לא וכמש״ל באורך ננלכלל לזמר נדרך‬
‫אפשר היטב כעיני הי נ י על פי האמור‬
‫נמצאו כל רחשי־ הרב הקלוש ל ל איש מל‬
‫מקומו עולין נקנה אחל נררך ישר לא‬
‫•כשלו בה בלס שדם לחובה ככתכס וכ\שונם‬
‫‪,‬‬
‫זי‬
‫ז‪,‬‬
‫גלי שינוי ותמורה וילש אילם‬
‫כי בא לידינו ענין התחלפוון‬
‫)י?‪\1‬‬
‫המוחין כ*מא כה מילהאמה‬
‫שנלנלר לפי לחשי הרב הק־ושלל בי גנז‬
‫ח״ש היהחכףי נר״ו נזה לא הבנתי לכריו כ•‬
‫הגה הוא כתנ במנת ליש כי אחר שנמשכין‬
‫המוחין לא״ואי הח״וכ ליסולנישלהס נהח״וכ‬
‫למלכות שלהם י מ י ן לזווג ישס״ות הראשונ״י‬
‫דהיינו שאימא ממלה מיין שהס ההכמוון'‬
‫והחשיים ונותנס לאבא ואנא מ^פיע מ״ר‬
‫הכינות;הגבורות וע י ?הנכלל הצלם לאנא‬
‫ונעשה כלו מהכמות וחסייס ומתלבשין ל‬
‫מוחין בניל* שלו חכמה כנצח ביכה בכולי‬
‫ח״וגכיסולובןגללז נכללו המוחין לצלם‬
‫לאימא ונעשה כלו מבינו* וגבויויומתלכשין‬
‫י מוחין הנ;י בטלי שלה כגל ואז •כוי;‬
‫להוציא כיצלמי המוחין הנן׳ שבנה"׳ יישסלמ‬
‫הראשונים ומתלכשין כל נ' צלמי המוחין הנל‬
‫בישכלות השטים כ‪'4‬גלש‬
‫לא הכנת* לנרי! כי לפת כזאת לא‬
‫זלגלר‬
‫מצאתי בלחש• הרב הקיוש ל צ‬
‫כי בבחיי ןזוב תחתי ן דיכןלר ניהול לןבייון‬
‫יי‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫שהגןקכא‬
‫זז‬
‫בשחת‬
‫שםן‬
‫? ז מ ו ק נ א מתנת אל הזכר ואירבת איפכא‬
‫•מצאתי כשי הפשוקים פרשת וירא ובע״׳חש׳‬
‫* ל ן פ ״ מ כי זה מא ההפרש ‪:‬דש בין הזח ג‬
‫‪.:‬׳העליון מש קין• אל זווג תחמון רישוי משוד‬
‫ע י כזוץנ התחתי׳ן ייעול ביסוד הנה הזכר‬
‫י<ותןטשת דעןרא‪ .‬ביסוי המקנא והנוקבא‬
‫*נותנת טיפת נוקיא כ*ס!ל שלה עצמה ׳ושם‬
‫עוצרת •הנשמה מבי גופיות אלו אבל נזמג‬
‫הנשיקין הוא כפול כ׳ כמו שהזכר נושק לנזק‬
‫ונותן כפיה חחא לרכודא גם הבוק' נו^קת‬
‫^יתו ונותנת כפיו רוחא נוקבא כ‪ 1‬ע״ש •‬
‫?א״כ מה הלשין אומרת כי אימא מעלה מיין‬
‫יאז החכמות והחשלים מותנפו לאבא והלא‬
‫מ ל ן אתי מעלת הנוקבא אינם יוצאיןמיסוי‬
‫עלה בלי לי׳‪.‬נת; כזכר כלי שנאמר שאימא‬
‫ניתכת הס‪:‬מ!ת ו ה ח ג י ם לאבא כלי שאח״כ‬
‫״*לבשי כה!״ ויש!ד שלו ועול כי משונה זווג‬
‫זן ת מכל כסי׳ מוג הנן׳ ביחשי היב הקלוש‬
‫לל כי כל כחיי זווג הגלכיירושייהואשהנוק‬
‫ימניליז ע '} ה' כיורות והזכר משפיע מ״י הי‬
‫רושייס וזווג •;ה הזא להפך שהנזק' מעל!ז‬
‫ימין חשייש ?היוכרא משפ ע ת״י גבורות‬
‫*לזה אפשי ליףוי! כי כיון שמה שמתכיאיהא‬
‫ל א א הוא המ״ה יב״ן א״כ אע״פי שהם חשדי״‬
‫ינק׳גוברו׳כיון שהם מ ל ן וכןכיוןשמה שמתן‬
‫אבא לאימא הוא הכ״ן מלת אפ פ"• שהם‬
‫׳בנוח' נקי חתיים ביון שהסמנלה והוא דוח‬
‫ו ע ו ד כי לפי דבריו נמצא כי הצלם למוחין‬
‫של אנא מצםיירייבו בעצמוב־י הרי החנמו'‬
‫ןהחזלים שלו הם נשארו בו נעצמו כי לא‬
‫•השפייאותבבחיינלי *!אימיוהחכמניוהחשי•‬
‫*(שר לקח מאימא הס נעשי' צינות וגבורות‬
‫עי ואת״ב מתלבשים בנילי שנו ולב נמצא‬
‫‪:‬שבו בעצתו מצטיירים המוחין לצלם שלו *‬
‫‪:• 1‬לא בכל לרגשי הרבהקיושללמכ<אר‪.‬כ•‬
‫הצי‪,‬ר אינו כי אם ננוקבא ונפרט אימא כי‬
‫^טמבי זה הנקויה שלה צר״י כנולע ובפירוש׳‬
‫י&זמינש הכונותל*) דרלשבכונתאחל כי‬
‫‪#‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫<־**א הגיית ע‪1#‬ק‪/‬ה‪ 4‬מן אנא לאימא‬
‫קרש‬
‫והאיפה ר‪*.‬ו היא שם ע״נ ייוי״ין ו מ ה עדין‬
‫הטפה ה‪ 1/‬נידתה ממוח האב אין נה ציוד‬
‫‪*.‬היא כת<ל כללות אחד ולכן תכני{ כי א‪ 0‬כ‬
‫בייתה• תוך מעזי לאימא אז‪.‬היא מקבלת‬
‫‪,‬הציור ומצטיירת ונעשים ממנא ל מוחין אל‬
‫ל א שדם ח״וב ולוג ותכוין כי לי מוחין אלז‬
‫‪,‬נלס לי אותיות ההך׳יי״הייויץ הגל כל ע״שב‬
‫היי מבואר כי הציור של הטפה של אבא‬
‫היא כתוך־מעוי של א יגא ואין לומר שזהו‬
‫על הבעות והגכנירות אשי כית! לה אכא כי‬
‫הרי אמר שהסל מוחין מ ג י ל אותיויייהליה‬
‫ליולין הנזישתיא ההו׳״ה ליוי״ין י!‪0‬י נמש כי‬
‫כבחי׳ הטפה מאכא אשר היא המצטיירת‬
‫בתוך‪.‬׳מעוי של אימא ומשם מנ‪,‬אר ג כ כי‬
‫בטפה של המוחי ן שנות; אכא אל אימא הנה‬
‫היא כלולה מן־הלי מוחין ו כ ל ״ שם ל כ‬
‫נ י״ל אחייב תכו ! בהוי״ה למילוי •ולין‬
‫אשר היא סוד •טיפת הןוע היוצא מן אנא‬
‫אל אימא אשר נה כלוליי המוחין ילאב־יחל‬
‫כי לכא;רה זה הפך‬
‫־באותהההליהגלש *‬
‫ינלש הרב החסיל ‪-‬ני״ו כי‪-‬כ־טפה שמחן אביז‬
‫אל אימא בנהי' מיד הס הכעותוהנבומת‬
‫בליל והקדמות־והחסלים נשארים בז כ• זה‬
‫לא ידעתי מהיכן יצא להרב החשיד נרי׳ו‬
‫י א י משום כלש בזח שי הצלס אשר כמנכו‬
‫לעיל ליתא כי הרי כתבנו לעיל כי שם מ״בר‬
‫בצלס דל אימא מה שנשאר נצלם שלה איור‬
‫בחיי התחלפות המוחין אבל אינו מלבר‬
‫בבחינת‪ .‬הזווג‬
‫בנחי' הזחג כי‬
‫חטיפת אשד מ מ ן לה אכא בנחי גלי‬
‫בולאי שהיא כלולה מהיי •מ>חין למצ־ד‬
‫אבא כמש״ל מכונת •גלש ובכ״מ לאלילה ילכ‬
‫לחשי ה י נ הקחש‪/‬ל״הה־י־היו סו תר ין זה את‬
‫זהובסיעילת תמילד״ה^נין ילש נקיציר‬
‫מופלג כתב ולל ואז מזימנין א ג א*• יחד‬
‫גאז מו־ר״ד הטיפה לדנ‪-‬ןרין *היא דם ע״כ‬
‫ליולי״ן כבל אצלנו נלחש אמייר עיש‬
‫ויורדת מן מוחו עד היסוד נו ומשב־ כ״סול‬
‫שלה‬
‫ג‬
‫״‬
‫‪9‬‬
‫!‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫פי‬
‫דו‬
‫השיח•‬
‫שיר‬
‫•?ולהוא; היא בכללות ובתוכה מצטיירין‬
‫ונעשים ארבע מוחין מ ן די אותיות לכלב‬
‫כמילו״יןכלילש‬
‫מנואר כי הטפה אשר נותן אבא‬
‫הרי‬
‫אל אימא בבחינת ללי היא כלולה‬
‫ימל'מוחץ והיא מצטיירת בתוך אימא כי‬
‫על כן רלל טובא בי הרי מקור ושורשענין‬
‫התח־פות המוחין הנה הוא בי״ג דציצית‬
‫ושש כ נ ר מבואר*איות מקום הוא העירוב‬
‫זלל שם אחר שכתב‬
‫והתחלפות המוחין‬
‫•בפרטות‪ ,‬היאך הוא התחלפות המוחץסייס‬
‫וכל זה נעשה כלי זווג אנא ׳ מלי העיבור‬
‫׳שבתוך אימא נתערבו ונעשו כסלי חזה‬
‫יע כ‬
‫הרי מבואר בי העירוב ׳וההת־חלפות של‬
‫‪ .‬בחיי המוחץ הכה הוא נעשה בתוך‬
‫יאימא בזמן ע י מ ר המוחין בתלכ״אשר משם‬
‫יבאר״ה הפך כל יבר* הרב החס* ל נר״ו חלא‬
‫כ* כבי כתב בפירוש כי העירוב •ו התחלפו'‬
‫״ממוחין הוא בתיך •סו* אימא ועול כי כיון‬
‫ז!{ התה לפו ת הוא שם מוכרח כי הטפה א^ר‬
‫׳השפיע אנא כאימא כבתי'מ״י‪.‬היא בלולה‬
‫•מתל• מנח;ן באופן כי יג‪-‬ריו צל״ע‬
‫‪1‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪,‬י‬
‫יי‬
‫־•‬
‫י‬
‫*׳‬
‫אני אחות לגלי בלרךאפשר‬
‫״ואשר‬
‫בפי שטחיות ופשטות דרושי‬
‫ה י כ הקילושזלילה הוא כי אחר אשר אנא‬
‫׳יישייםנעשי־ם בבחייפיזצוף־־אחי וכן אימא‬
‫?תבונה נעשות קרצוף־ אחי ומתלבשים‬
‫•ונכללים‪.‬אלאי עלאין בישגלות הראשונים‬
‫הנה הם מזלחגין‪:‬והזווג הואביהול‬
‫ו פ ר צ ו ף הכולל בינה ותבונה שהוא בית‬
‫הרחם *לתכונה הראשונה ואז אימא מעלת *‬
‫מ״ן כיסויה והיא טיפה אחת כלולה מל‬
‫מוחץ היורית•מהמוחין שלה עד היסוד‬
‫שלה והיא סוד המ ] שלה ביסודה ואבא‬
‫משפיע בבחיי מ״ר טיפה אחת בלזלה מיי‬
‫;‬
‫‪5‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,1‬‬
‫מ ו ח ץ הערלת סן המוחץ שלו על היסול‬
‫רע‬
‫שלו ומכס ליסיי לאימא ללחיי כלל ונרית‬
‫׳טיפות אלו מהמוחין לאלאיאז נתחנכו‬
‫״שלהם והחלג‬
‫החלב כבחינת היסולות‬
‫כעטרגתשלחם <אח״כ בבחינת מזווג הכל‬
‫*ניתן באימא ושם ברחמה מצטיירייונעשיס‬
‫י'מוחין חלב ח ל ג ש ל אבא ושל אימא‬
‫‪1‬אז שפ נעשה התחלפות במוחין ונעשה‬
‫הצלם דאבא בלו חכמות וחסלי‪ 0‬והצלם של‬
‫אימא בלו בינות וגבורות יואחי כך כסוי‬
‫הלילייוצאיןכיצלמי המוחץ האלה מהרחם‬
‫של תבונה הראשונה ומחלנשין בישסלת‬
‫השניים הצלסשל אבא ביש״ס הבי והצלם‬
‫של אימא עמבונה הבי ועל ילם נכנסין‬
‫בלא בנחייצלםזה בתוך־זה הצלם לתכונת‬‫ובתוכו הצלם ליש״ס בפרטות הבחי' שלהם‬
‫צ׳ בבחיימוחין פנימיים בנה** שלהם ול״מ‬
‫בבחי' מוחין מקיפץ כחלת כחנ״י שלהינז‬
‫כנודע כבלע״לוהבי״א א״ש‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫נחזור לכוכת הכתיבים כי‬
‫‪1^0‬יזח‬
‫הנה נמצא כי ע״י אוא״י‬
‫נמשכין המוחין חליל אל לא אלא שבחינת‬
‫החלב של המוחין איכס אלא מהאריהמוהי•‬
‫של אואי״י מנחי' החכמות שלהם והפלג‬
‫שתם התרין עטיין של הלעת אשר הם‬
‫נמשכים מהכתפין של אריך הם נמשכים‬
‫׳עצמותם אל לא גליאוא״י ל כ כימסטרא‬
‫לאבא הוה גנ‪-‬זחל עטיילאקיי חסל ומסטר״‬
‫לאימא חל עערא יאקרי גבורה־ וכנלש‬
‫סיף פ״ולשער הנשירה‬
‫והנה לטעם ושינה כי אלו התריןעטרין‬
‫הס נמשכין מהתרין כתפין של‬
‫אריך על כן הם כבח״' מספר אלף כי כן‬
‫ב" פעמייכ״תף הכה הס עולין למספר ‪£‬ף*‬
‫וכמ״ש ג״כ בשער־יה״ק כ יחול של מכירה‬
‫בסול האלף לך שלמה ע״ש אכל הם שמןרי׳‬
‫וגנוזים באןאיי•ועל *ליס הם גמשכים אל‬
‫ל א וכחש״ צ‬
‫נ‬
‫עוד‬
‫ח‬
‫שמן‬
‫נ ‪,‬שחת‬
‫ע ל י <קיי‪3‬י מ״ש נ ש ע ר הפסוקים פר*׳‪.‬‬
‫ביאשית נד"גשלי!טא אד״הר כי‬
‫אע״פשהילד נוצר מ ט פ ת ה ז י ט הכוללת כל‬
‫הלי מ ו ח ץ א ץ טיפת ק ן נ י נקיאלאכויפת‬
‫ה' הסלים וטיפת הננקבא טיפת ה׳גבותת‬
‫זהטעסכי־ נהם תלוי עיקר הגדלת האלם‬
‫כסוד המים המגללים את הצמחים עינן ו‬
‫למדפי מנאןשאע״עשתמיל נאסר כי הטפה‬
‫גמשכתגעת הז*זג מ ן הימין אל היסזד‬
‫נמשכי^ג״כ ‪19‬ה‪"10‬ב וכמש״ל סמוך מראה כי‬
‫העפה אשר משפיע אנא באימא נבח־נת‬
‫מייל היא כלילה מדי מוחין שהם יזו״ב ולעת‬
‫כולל חי״ג ו כ נ ר כהנני לעיל כי כ ו ס נקרי‬
‫העשר הדו״ת של י‪ 11‬ג ילעת שהם כמספר‬
‫כר״ם גם נתנגי כי שלמה נקי ן״א גנן‬
‫גס כ ן היסיל שלזי׳א גם כתנ‪$‬ו בי כאשר‬
‫הכופה נמשכת ממולו הלעיהנה היא נמשכו!‬
‫י י ן שתי הכתפות והיא יורית ע י הים! י‬
‫ואז נסהיסול נאמר נ ו האלף לך שלמה‬
‫כ״ אז עולה ל מ נ י ן א ל ף כ י ה ו א כמספר ב״פ‬
‫כת'ן>‬
‫מ‬
‫‪]/23‬תה‬
‫נבוא לכונתהכתובים הס‬
‫אמרו כרס היה לשלמה‬
‫כ ו ס שה״נ* מסער העשר הזיי׳ית יח״יג‬
‫לתיין ע ט ר י ן י ל ע ת היה לשלמה שהוא ז״א‬
‫זלרך רמז בי אם תמלא תיבות כ״רס הי״ה‬
‫בזק כ"‪>1‬רי״ש‪-‬מ׳־ס ה״״ו״דה״י יעלו בגי'‬
‫תש״ם כמספר תיבות הסלי״ם גמרו״ת ע״ה‬
‫שהייה הנעת של שלמה שהואז״א ב נ ע ‪$‬‬
‫המין שהוא אריך שהוא ה נ ע ל של כמון‬
‫של העולמות וגם של המון ד י נ י י השפע כמ‪1‬‬
‫לי{ול תתו המין מ׳ ס כ י בל השפע נשפע‬
‫ממגי זזה הכרס שהיא הדעת של׳‪.‬ז״א היון‬
‫נאריך‬
‫אפשר לפרש כי בבעל י י מ ו ז‬
‫אל‬
‫)י(‬
‫על אריך ‪:‬המון הואלנא'‬
‫מה היא בחינת הכרס ב י הרי גם הנוקבא‬
‫נקראת ? ר ס גמ* ל ו ה ע נ י ן כי אגו תמ)א‬
‫ח‬
‫סרש‬
‫תיבת נפיל ני״יזעי״ן למייל ט ס ג ' א י י ת י ה‬
‫הסשוטוון והנילל יעלה כמספר נת״י שהוא‬
‫אריך כתר של עולם האצילית גס נירע כי־‬
‫עטרא דחסייס ה״גושם רו״הגס א ־ חנלז‬
‫על העטרא של גבורות כמ״ש בשער הבונות‬
‫כ ד״י תל ר״הככוהתאלהימ ו א‪-‬ל ייי אנותינו־‬
‫המז״ן הס־ ציירו אותיות‬
‫והנה‬
‫ע״ש‬
‫חייה נ״ו שהם התרין עשרי] של חו״ג דלעת־‬
‫טול כתב מם כ י מהבתפיןשל א ר י ך ץ ר ל ׳‬
‫המקיף של החרק פ ט ר י ן של ח‪1‬״ג ללעת׳‬
‫לן״א והנה ‪"!0‬ג נקי יהוייר‪ ,‬אלה״ים שהס׳‬
‫נגיייב״ק כמכין ב'פעמים ל ו נ״ושנמלות‬
‫אלהעז ו&להי אעותימכו ' ע״‪£‬׳‬
‫ג‪/0‬ה כרמו נמלת המזיין כ• א *‬
‫והנה‬
‫תמלא תיבת המו״ן כזה ה״י מ״ם־‬
‫ו"‪ 1‬מיין יעלה המי צ ו* לנד נ מנופר יכ״גן‪:‬‬
‫נכי' ליונ״ו כמספר יגז״ה אלהיי׳ם של׳נ*־‬
‫התו״ג הדי כ*הסז"; ה ח ן ׳‪ 1‬ביעטיין יחו״ג‬
‫דרט־ז זיישכים היה לשלמה שליכוז״אנאיןה;‬
‫מקוס ככע״ל שהוא בכת״ר שהוא ל ר י ן ומה‬
‫היא נ ‪ 0‬י ' ה נ ר ס אשר היה לו כ א י י ן ל‪/‬ת‬
‫אמר הליין שהם התר• ן ט טרי; לחו״גידעון‪.‬‬
‫ינרמ‪/‬ים נתיבת המו״ן נתן און הכרס׳‬
‫שהוא׳‬
‫לנוטרים גין״ן קאי אל הבעל‬
‫א״א שהיא נ ת ן את הכרס שהס התרין‪.‬‬
‫ע ט ר י ן לנטרי שהנו אואייי אשר נהם•‬
‫ניעגירא׳‬
‫גנחין ושמורים ההרין עטרין‬
‫לחסל גניז נ א ב א ו ע ט ר א מ נ ו ר ו ת •גניןי‬
‫כאימא והם שומרים אותם כבחינת סקלו ן ־‬
‫כלי לחת אותם ל‪/‬״א כי אין אל אוא״י יזלק‪.‬‬
‫נהס רק עצמותם הס לליא ו א מ י נ ך א*‪!5‬ז‬
‫י נ י א נפריז אלף־ כ ס ף *‬
‫כ י הנה איש נקי אנא כמ״של על פסוק‬
‫אנזיהן‪,‬אישאת• הון כל ביזו נאהבה ואימא־‬
‫ג״כנק' עלמא לדכורא כנודע ו א נ א ואימא‬
‫בחיא שריין ‪.‬וכיון שהחבר אנא גם אימא‬
‫נ כ ל ל א ו ב י נאתרא לדבורא נזקי לא סליק‬
‫נ ? מ א ו ע ל כ ן אמר איש והנונה על או״א•*־‬
‫אשר‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫השירים‪:‬‬
‫אשר הס הנטרי* ופירושו כל א• מהנסרי' ן!א‬
‫שלסיבת הטעמים האמור‪/‬ם כלל אותס כתיבי‬
‫איש נהכונהכי אה״כ א״ואי הנכללים נתינת‬
‫אישנל אחי יביא כפריו עם פריו שהס‬
‫המוחיןשלהסאשר מהם יוצא פרי ועם אותו‬
‫הפרי היוצא מן המוחין שלכם שהם ההאהת‬
‫היוצאות מש‪ 0‬להעשותבחי״ ח״וב לל^יניא‬
‫אלף בסף יביא אל שלמה שהוא לא אלף כםף‬
‫שמא בה״'הכרס אשר היה שהוי בהם שילס‬
‫התרין‪:‬עטרין לחלג הנמש‪ :‬ין מהב* כילף‬
‫כולףשל אריך כעולין אלף אשר להיותיתרין‬
‫כתכין אלו באריך אשר כלו ימין רחמים קיא‬
‫אות‪ 0‬לסףשהואלבן חסי נמצא שהכונה‬
‫שאותו כרס אשר היה לשלמה שהוא לא כבעל‬
‫כמון שכנא אריך ואריך נתן אותו לנסר״ם‬
‫שהס א״וא• אח״כ כל אחי מהנטריס יניא‬
‫; אותו לשלמה שהוא לא עס פריו שהוא הפרי‬
‫היוצא מהמוחין שלהם כי הפרי *יוצא מן‬
‫המוחין ועס אותו הפרי שכם ההארות‬
‫היוצאות מהמוחין שלהם כיי לנפשות רל<כ‬
‫אל לא יניאו אותר כים לשלמי‪ -‬שהיא לא‬
‫בנחי אלף כסף שהוא העצמות של התרין‬
‫כתפין שלארין העול ן אלף והם מאריך‬
‫שהוא כסף לנן רחמים וכלי להורות כי‬
‫ר‪.‬מוחין ‪-‬שהם הילנב הס בבחינת הארית‬
‫<כתרין עטר״ן הס העצמית על כן קיא את‬
‫הח״וב פריו שכס בבחינת פרי הארה ולא‬
‫עצמות ואת הב* עטרין קרא אותם אלף‬
‫בסף שהוא עצמות כתרין כתפין כעולה‬
‫אלףונסכסף שילס אייללרמח כאילו מן‬
‫אריך עצמו נמשכין ללא נגס נ י כמו שהס‬
‫גאריךהעצמויכן הס נ ל א ונם כמספיפר״יו‬
‫גרמן! המוחין חלב * שהנהלפ• צלמה‬
‫שכתבנו לעיל נמצא כי המויחין חלב של‬
‫לא כס בפוליס חלב של חנמה וחלב של‬
‫בינה * ועל כן אס תצרף ‪.‬משפר תימת‬
‫‪0‬כ׳מה וני״נה דחגלמה ונינ״ה יעלי כמספר‬
‫<לש איששהס‬
‫י‬
‫׳*רי״ו בלקחק‬
‫‪,‬‬
‫רעא‬
‫אלאי יביא לשלמה בפריו מהנא הכלמה‬
‫ובלנה לחכ מהובי*נה אלףכסף שהם י ת י ן ן‬
‫׳פפיין שהם פסעת הכרס להיינו כאויייןי‬
‫מביאין לשלמה שהוא לא אותו הכיס שהוא‬
‫כחינת אלף כסף טס המוהין לחננלה‬
‫ובי״נה יחכ״מה ונינ״ה ולפ• שהמוחין של‬
‫‪ •10‬כ איכס רק הארות על כן נרמזו כמספר‬
‫אמנס הב!עטיין של חיייג‬
‫•‬
‫פר״יו‬
‫מעת שכס ‪.‬העצמות ממש על כןכפ״רושא‬
‫אתמר אלף כשף שהוא כטצמ׳נ' של התיןן‬
‫כתפי! העולה^הספיס אלף‬
‫יי‬
‫כן נס מעיקרא הכתוב לא הזכיר‬
‫)‪]/‬ל‬
‫רק את היעת שאסר כרס היה‬
‫לשלמה שהוא לא כנעל המון שהוא‪ .‬אריך‬
‫וכ• כיס ל נ י שהוא נח• היעת היה ללא‬
‫באריך והלא נס בחיי‪.‬ה הלב שלו מאריך‬
‫‪.‬נמשכו לו אלא שהכיס שהוא כחייהיעת הוא‬
‫העיקר אצלו שקיא בחינתי כ• על כן נמשך‬
‫אליו עצמותו וכמ״ש הרח״ו זל״הה בס בשי‬
‫ולל ו נ ל ע י חיי‪0‬‬
‫•־‬
‫־הנשירה פ";‬
‫כי הטמס ששויש אלאי הס ‪ 0‬ל נ ושורש לא‬
‫הוא הדעת‪-‬ולכ •מלא* הם השרשיסדכל‬
‫החכמות וכל הכינות אך היעת שורשו כלא‬
‫עצמו ולכן הוא עצמו יורי למפה נ ל א‬
‫והארתו‪--‬לנר נשאר למעלה להכריע ביז‬
‫אןא״י ונמצא כי לעולם אלא• נקי חלב של‬
‫כללות האצילות והלא דעת של הכללות‬
‫‪:‬‬
‫ע־כ‬
‫כרס שילס המיץ עטרי! של חלב‬
‫ולש‬
‫לרעת היה לשלמה כלומר הוייתו‬
‫שהוא עצמותו היה נעצס לשלמה שהוא לא‬
‫כי היא בחינתו ומרש הכיס כנמל המון‬
‫שהוא אריך ואע״פי שנתן את הכיס י היען‬
‫לאלא׳ אשר הס ימוןי' כר״ת וס״ת'נתין •א!ת‬
‫היכריס שכס בגי'תקיימו שהוא 'מ״ו'מיל!•‬
‫כלב של אנא ‪ .‬וילק־ מילוי ו! י‪ .‬לה ד‪-‬לידץ‬
‫׳ בריבוע ‪.‬אשר כאימא נמ״ש בכונתכפוס‬
‫הקטנית‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ח^לשטן משחת ״׳־קדש‬
‫הקטרת בחילוף תיבת שמיס שהוא מ"ת?ו‬
‫וכסי כלן ערך מתוק ושאר‬
‫*‬
‫ע״ש‬
‫האותיות האמצעיות הם אותיות כולד שהוא‬
‫אריך כתר יאציישהואאשד נתן את הכרם‬
‫לתללמו שהם או״אי אשרנהס נתלכשו התרין‬
‫עטריןולךכאך אמרנו היה לשלמה שהוא‬
‫לא לן ה אמר לנערים כלומר כ• ניתנת‬
‫הכרס לאראי א״נו אלא לשיהיו ־ הם שומרים‬
‫אותם כמו פקמן כי על כן בא הדמו על‬
‫נכון כי הנה לננלריסהוא בגי* שליט קם‬
‫רכלז והיין משער תיבות כהיסהמיה כפקל״ון‬
‫כלקיוק והראיה לוה כי או״אי אינס אלא‬
‫שומרים את הכרס היא כי איש יניא נפריו‬
‫^ף כסף כי כאשר איש שהם או״אי יביא את‬
‫הכרסלשלמה שהוא לא נפ״ריו עם פריושהס‬
‫הילונשל לא שהוא הפרי היוצא מהמוחין‬
‫שלהם מביא אותו הכרס ננחי' ‪ $‬כסףשהס‬
‫משפר הב כתפיס יאריך שזה מורה‬
‫שעצמותם הניאו לשלמה והס היו שומרים‬
‫והנה כתחלה כי עשרא לחסל היא נאנא‬
‫ועערא לגבורות היא כאימא על כן‪.‬אמר‬
‫לנשרים לשון יניס אמנס כאשר אללנ היא‬
‫ההנאה ללא שהוא כניסת המוחין כו שאן‬
‫המוחין לאראמלונשין אלו נתוך‬
‫אלו הס נכנסים כלא נמצא כי אז נטשו נח•‬
‫אחתשהס סלי לאנא נתוך כילי לאימא לכן‬
‫אמר לשון יחיל איש יניא נפ״ריו‬
‫אלף לטעם כי הוא )משך מנחיצמהשת*‬
‫כתפיישלו כן אני משפיע לך ממנו נכחי' ן(ף•‬
‫שהוא בעוברה ליך הנתפ״ס או כילךקאי‬
‫אל המק' כילשל כי מאחד שהיא ‪.‬סיפרה‬
‫נשכח המניע אל סוי הדעת שלו כרס היה‬
‫לשלמה וכ! שנמשך אליו עצמותו על כן גס‬
‫הוא‪£‬ומרלה כרמי‪.‬שלי כלומר כי מאותה‬
‫הנח״ כרמי שלי *שהוא היעת כאשר אתה‬
‫לפני פ״בפ עמי האלף שילס הטיפה אשר‬
‫היא נמשכת ממנו ועוכרת לרך הכתפיים‬
‫שלי עי הימני לך שלמה משפיע אותה לך‬
‫היסול הנקי שלמה כי כמו שנמשך אלי הדעת‬
‫כנחיי אלף כאשר דברת גס אני נותן לך‬
‫ממנו ללי היסוד ננסי' אלף נ״כ <לא מנחי'‬
‫הלפת בלבל הוא מה שאני משפי' לך ננחל‬
‫העפה אלא ומאתים ג״כ שהים המוחין חו״ב‬
‫שלי כנודע כי החלב של לא הס כל אחל‬
‫פרצוף שלם כולל י״ס וכל אחת כלולה מעשר‬
‫הס מאתי‪ 9‬נכנר בתכנו כי הילוכשל ל *‬
‫הס נמשכים מהאלת המוחין של או‪':‬אי ואו״אי‬
‫הס נקי כסריס לכחי־ הדעת ולש !מאתים‬
‫שהם הת״וכ שליאשר עצמותם הס לנמרים‬
‫כלומר של ה נמרים שהם אלא• ומה שמנשך‬
‫לי הוא את פ״ריו שהוא ההארה לכל גס‬
‫מאותס הכחייאנ* משפיע לך נ ‪ 0‬י ' העפה‬
‫כמש״ל כי הספה היא ־נמשכת גס מבחינת‬
‫הב־ מזחין חלב של ה‪/‬כר‬
‫זה אומר לא אל היסול כרמי‬
‫ף^ר*‬
‫שלי לפני כי לכאורה כיון שאמרכרמי‬
‫תינת שלי שבת יתר אלא שהוא לרמוז האמור‬
‫פי הכרס שהוא התרין עטרין רחלגללפמ‬
‫העצמות הוא שלו וזהו כרמי שהיא שלי‬
‫בעצם בהי* קלעת שלי לפני שהוא נפנימיל‬
‫שלי אותה העפה הנמשכת ממנו ועוברת לרך‬
‫השת* כתפותשלי העולים אלף וזהו האלף‬
‫אני משפיע אותה לך שלמה שהוא היסוד כי‬
‫כמו שמאריך נמשך אלי כחיי הלעת כבחינת‬
‫נאמר כי את פריו קאי אל‬
‫אל‬
‫)יא(‬
‫הערי שהיאהעפיהיוצאתמן המאתים‬
‫שהסהילוכ כלומר כי לא מן היעת בייבי‬
‫אני משפיע לך גל היסול את בחיי העיפה‬
‫כי אס ומאתיס ג כ שהס נח״ החלב שלי‬
‫שהס עצמותסשל נערים שכס אראיאשר‬
‫מהם נמשך הארתם אלי אני משפיע לך את‬
‫פריו של המאתיםשהס הילוב שהיא הטיפה‬
‫הזכר‬
‫אשר יוצאת מהס ומפני ששסטיפת‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫‪1‬‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫‪$‬י ׳־שיר־ י־ ־‬
‫השיחכ!־׳‬
‫"רעב"‬
‫עקיהחסייס הנמשכים מ( היעת אשר בם‬
‫היא עיקר ההגדלה על כן העפה אשר היא‬
‫גמשכת מן היעת קרא אותה אלף אמנם‬
‫טיכת החלב קראה פריו‬
‫לנערים לבחינת שימרים אותם אשר בל*‬
‫היו גנוזים את פריו שהוא ההארה של הנמ>‬
‫ה‪1‬א מה שליקה•' ממנו כיי להכריע כינינל‬
‫אך לא העצמות שהוא חקא לן‬
‫יאמר כרמי שלי לפני‬
‫<״״ב( •י א ל‬
‫ בהקיים כלש בשי י״לק‬‫ב*חוי הזכירה כ‪ /‬המלין כתפייס של אריך‬
‫הס נמשכים אל הלא כסוי תיין עערין וזהו‬
‫מ י ן האלף לך שלמה כי לא הנק שלמה‬
‫מלן שהשלום שלו לוקח כל הב״ עעיין שהם‬
‫אלף וכל עיש‬
‫זה אפשר לפרש הכתוב שהס לברי‬
‫זלפי‬
‫אריך האומר אל לא כרמי שלי‬
‫שזם התרין עער״ן אתר הם שלי אע״פישהם‬
‫׳לפני כי הס מלובשים כאלאי אשר הם‬
‫עומייס לפני ע ל ז האלף לך שלמה הס יוקא‬
‫לך שלמה ובמד״ האלף שמא העצמות של‬
‫התייךכתפין העולין אלף אכל ומאתים‬
‫שתם בחינת הלליב אשר הם נעשיס מזתרין‬
‫סרקין של חייג שלי אשר הס לנערים שהם‬
‫אלא׳ אז פריו כלומר מה שנמשך לך משם‬
‫הוא את פריו שהוא ההארה שלהם לא‬
‫‪ :‬עצמותם כיעצמותס כנה הם לאלאי‬
‫יאמר כרס היה לשלמה‬
‫‪ 0‬״ ו ( אל־‬
‫פכלש במדרש לפי גירשת‬
‫מהר״ש יפה ז ל ל״א כרס זי א י ז •שראצ‬
‫שנאמר ואביא אתכס‪1‬ארץ הכרמל לשלמה‪.‬‬
‫למלך שהשלום שלו יכתיב א י ז אשד הי‬
‫‪£‬תיך יורש אזתה נבעל המון שהמו אחריה‬
‫המוני המוניות למלכמתא ופירושה דלריש‬
‫כרם על איין ישראל ינקראת כרמל ולשלמה‬
‫להקב״ה שאר״ן זז מיוהדת ל< כאומרו אשר‬
‫ה יורש אותה תמיל )לריש כעל המון‬
‫שהמונות המלכייהיו הומים אחריה שנכגןפ׳*‬
‫לה ונעל הוי לשון שררה ומלוכה כוי ע<לל‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫ועל לרך הנסתר כ* ייוע הוא בי ארי!‬
‫ישראל נקי הנןקי <ה*א נקי כרם‬
‫כמש״לזקרא אותה כרמל לעעסכי לפעמי)*‬
‫היא בעולם הבריאה הנקי כרמל!כ<לש נסי‬
‫צלןג־ס לט־עס כ י נ ה מתחברים העשר‬
‫הויות יחלגהעולין כמספר נר״ס וסתם‬
‫עמייתה היא כ<גל<יל• ללא כל איכלולה‬
‫יאמר ומאתים לנערים מעשר הם ל' הרי כמלל ‪.‬־ לשלמה למלל‬
‫אל‬
‫)לג(‬
‫שהשלום שלו ה״ס לא כמש״ל ותמיי הוא‬
‫את פריו עם מש״ל‪ .‬כשם‬
‫משגיח בה לתקנה ולהשפיע כהואף גלפ•‬
‫מןהרילו זללה שזארמ הלעת הוא נשאר‬
‫למעלה כלי להכריע כיןאהלי וכגלח שער ׳שפ״א כרם שנק* כימל לשעם שהיא יורי א‬
‫בבריאה עס כל;ה ק*ה לשלמה מיוחלת‬
‫אריך פייה כתנ כי •ש משנוגות באריך הם‬
‫היא לו וןרלא •קרנ אל פתח כיתה בסול‬
‫‪3‬סול אלפיסונאלאי הם נסור מא^ת ע״ש‬
‫לש כרמי שלי שהם התריןעערין אעיפ שהם‬
‫< כנולי לאחר לא את!‬
‫מלונשיס נאוא״י העומרים לפני עכ״זהאלף‬
‫ידוע הזא כיכל עולמות אני״פ‬
‫והנה‬
‫שהוא ננחי'העצמות שלהם •העולין אלף‬
‫והפרצופיס אשר נהם געשו‬
‫הס לוקא לךשלמה שה^אלא אנל ומאתים‬
‫מר״ז מלכין קימאין אשר'היאה נהם סול‬
‫שהם בחינת אוא״י אשר בהם הס חשנ*‪ 2‬השבירה ומה שנתברר כעת תיקון העולמוי‬
‫המאותס והס היו לכחיגת התרץעערין‬
‫מהם נתקנו העולמות והפרצופים אשר‬
‫בהס‬
‫ב‬
‫ח‬
‫שמץ‬
‫מ גזחת‬
‫קרש‬
‫כנייילל במספר תיבות ;"ו היייא •מקביימי‬
‫ננהכז ומה שלא נתברר כמס ״נשאר למטה‬
‫בסול הרפ״ה ניצוצות אשי אנו מבררים‬
‫יילל ללה היה לשלמה שהוא ‪/‬׳׳א מיוח״ית*‬
‫מהס ככל יום גלי התורה והמצות ‪1‬תתפלו*‬
‫לו שליש הנוקישלו כבעל כמוןשכלהמון‬
‫ומעלים אותס כסוי כלן במלכות ותמיי אלו‬
‫של המלכיסיתחתוניס ועליונים הסנכספיי‬
‫הניצוצות של המלכים אשר נשארו למטה‬
‫אחריה תחתיניס כלי להעלות בהבכחיימ״ן‬
‫‪.‬הםנכספים לעלות בסול כלן במלכות כרי‬
‫כלי להתקן ועליונים להשפיע ניה נתן או*־‬
‫להתקן יגם בל בחיי הפרצופים העליונים‬
‫הכיס שהיא הנוק' לנערים שהם ישראל •‬
‫אשר *‪:‬תקנו מהן' מלבים תאוחס וכיסזהס‬
‫שע״י תפלתם ותורתם ומעשיהם הטובים‪:‬‬
‫להשפיע במלכות ולש בבעל המון שהמו‬
‫ישמרו אותי מן אחיזת הקלי' );תקנו אומה‬
‫אחריה המוני המוניות למלכוותא כלומר‬
‫ויקשטו אותה עיי אשר הס עולין בה בבחיי‬
‫כי כרס וה היא ‪.‬בעל לשון מלוכה שהיא‬
‫כ ל ן כ נ ו ל ע כ י הק־שיטין של הנוקגא הם‬
‫מלכות אשר כל המוני ד‪.‬מלכים נכספים‬
‫הנשמות של הצדיקים העולין כה כבה׳'מיין‬
‫אחריה בבחיימלבי התחתונים; להעלות בה‬
‫ככלש בכלח שער כלן גלב פ״ש והס נוימ״י‬
‫נכחי מ״ן ובחיי מלכיס^עליוטם להשפיע * לה נחי׳ הזמג ב י אןעל ילי זהאיששהוא‬
‫‪•.‬־״•‪.‬‬
‫‪,‬־ ‪ . . . .‬בה‬
‫היתול יביא בפריו שהיא ה נ ו ל שהיא פרי״‬
‫לבוא אל‪-‬מגת הכתוב‪.‬נקלים בלש‬
‫ומי‬
‫היסול כמש״ל מביא; לה• הילק יחסליס־‬
‫בלחגתן את הכרס לנטרים אלו‬
‫בכמי' כללועס הילק ‪-‬לגבורות אשר בת‬
‫ישראל שהם שומרים משמרתם עור אמת‬
‫נעשה בה ׳(ף כסף כי מתמתקי גס נמרוול׳‬
‫שם ומאתים לנערים את פרי) ןה עלן שיש‬
‫ונעשה הכ ל רחמים שילש כסף לכן‬
‫גו מאתים עולמותהנאות וכיסופיןלנפשו'‬
‫הצדיקים וכן כמירש הנעלם פ חיי שרה‬
‫;ה‪-‬אומר לה ל א כרמי שלי‬
‫לקכ״ל ג ל י איי שלוס בר מניות• אין לךכצ‬
‫מיוחלת לי כאשר אתה לפני כי׳‬
‫צליק וצדיק העוסקין בתורה שאין לו ר'‬
‫חזית עמי פ״בפ אן האלף לך שלמה שתוא‬
‫לעולמות נכיסופין בשביל התורה הה״ל‬
‫היסוד עושה לך האלף שהס האלף כסף‬
‫את פריו ומאתים על‬
‫ומאתים לנטריס‬
‫האמורים וזה הוא לך ומאתים שהם הרי‬
‫שמוסרים עצמן ככל ־יוס כאילו נהרגו על‬
‫עולמות לכיסופ״ן לנשרים את פריולנטר״*‬
‫קלושתשמו בללש כל גלש ״ וכבר כתבמ‬
‫שהם ישראל שע״י תורתם ומעשיהם הטובים‬
‫לעיל כי איש נקי היסוד ואלף כסף הוא‬
‫שמרו וגס תקנו וקשטו את פריו של ה*סו‪*7‬‬
‫שממתקין ה<לק של הגמרות עם הילק של‬
‫שהיא הנוק' והנה שכרם אתם ר' עולמומ‬
‫כחסליס ונעשה הכל אלף כסף רחמים‬
‫של הנאות וכיסופי ן ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬׳‪]/‬חד‪;7‬‬
‫‪4‬‬
‫נביא אל הכזנהכרסשזיא‬
‫ה‪0‬ל\ כי על כן נא הרמז‬
‫כי אם תמלא תיבת כ ר ״ ס ל ף ר *ש כלס‬
‫יעלה נטי תריץ כמספר תיבות ל ו י ל י א‬
‫הנוקכ״אמלכלת ללה גם המילוי ל־ברעולי‬
‫אפשר לפרש כי את פריו‬
‫או‬
‫)נל<(‬
‫קאי אל הנערים עצמן כלוכל‬
‫ומאתים עולמות ההנאות זכיסופין אל‬
‫הנגרים שהס ישראל שהם תלכי אנתה כ י‬
‫ןההוא את ס י י ו פ ר י שנרו של כל צלי?‬
‫וצדיק ולוקאנ״ק דקי‪-‬׳ה‬
‫ה נה‬
‫ח‬
‫יפי־‬
‫של‬
‫השירים‬
‫רעג ‪-‬‬
‫ו&טנת בנכים׳ חברים מק&י־מס לקולך השמיעמ • ברח ן ררךי וךמת‬
‫ל ף ל ג ב י א ו אגפר האילים _על'?זרי'בשמיים‬
‫כזוהר פינלק לקצ״א ע״א אמר‬
‫הנה‬
‫הינוקא נשעתא לאיהו גו רח^גו‬
‫׳‪ <:‬־ ־־‪- .‬‬
‫מגיא לגני רחימא מגו לחיקו לרחימו ללא‬
‫יכלא למסנל אזעירת גרמא נ‪/‬עירו סגי‬
‫עלילאאתחזיאת מעת אלא ;עירו לנקול'‬
‫חרא כדין אתכשיאימכל חיליןומשריין לירה‬
‫ואיה• אמרת כוי אל תיראוני לא תחמון נ י‬
‫לל‪ 5‬לאנא נקולה זנריא מ ה ע נ ך ן גינרין‬
‫חקיפץחיילין לילה שאגיןכאריין תקיפין‬
‫ומגו קליןושאגין תקיפץלקא משאגין‬
‫כארייןגינריןתקיפיןיחילא שמע רחימא‬
‫לעילא וידע ררחימתיהל‪,‬יא ברחימו כפותיי‬
‫מגו רחימויעלללא אתחזיאימליוקניושפירו‬
‫ונלין מגו קלין ושאגין דאינון‬
‫לילה כלל‬
‫גינריחילא לילה נפיק חלה רחימא מגו‬
‫היכליה ננמק מתנן ככמה ננזנזן נריחין‬
‫ובוסמין ואתי לגנה ואשכח לה שחורי‪/‬עיי'‬
‫בלא ליוקנאושפירו כלל קרינ לגנה מחנק‬
‫לה ומנשק לה על לאתעטרת זעיר זעיר‬
‫מגו ריחין ומשמין ונחלוואלרחימ' לעמה‬
‫אתנניאת ואתענירת כתיקונהא נליוקנהא‬
‫נשפירו לילה ה י כמלקימין ולא גבורי כח‬
‫טשו לה ואהלמלה לרינקנהא ושפירו לילה‬
‫לתוקפא וגנורתא דילהוןיגרימו לא וע״ר‬
‫כתינ גנורי כח עושי לנרו עושי ‪-‬ידנלו‬
‫ולאי למתקנין לה להאי לנר• ומהלרין לה‬
‫לריוקנהא קומאה כ‪-‬וי דאתקנתואתענילי‬
‫נייוקנהא שפירא כמלקלמין כליןא״נוןונל‬
‫שאר חילין קיימי] לשמזע מה לאיהיאמל‬
‫ואיהי קיימא כמלכא גו ח״ליה ודא הוא‬
‫עוס* לנרו ודאי כגו‪1‬נא לא לתתא ממנא‬
‫תחייני! בלרא איהי ‪.‬אתכסיאת ואזעירת‬
‫גימאעלרלא אתח‪/‬יאת מכלדיוקנא נר‬
‫נקולהחרא וכר אתאן גמרי כח ווכאי‬
‫?שונו כביכול עןשין ^ א י לנר ןאנקירת‬
‫זעיר ;עיר ואתעבילת נליוקנהא כששירו‬
‫לילה ‪ 71‬כמלקלמין ע״כ לשון זה כנר‬
‫פירשנו אותו למעלה נפנןוק שחורה אני‬
‫ונאוה‬
‫הצריך לעניינינו עתה הזא נ•‬
‫אמנם‬
‫הנול היא נש‪1‬ר נקודה נלתי‬
‫פרצוף והצדיקים שואגים נקולם כלי לתקן‬
‫אותה ולעשות אותה פוצוףשלם והוא קול‬
‫תפלתם ותורתם כי כאשר שומע ה‪/‬״א קול‬
‫ונא‬
‫הצליקיס יולעשהיא כלתי תיקון‬
‫אצלה ומתקן אותה ע״י המוחין והארתם על‬
‫שנעשית פרצוף שלם ו א ז נ ל ד!' שישנה‬
‫ג' קו •ן סור הפרצוף כי קוים נלנקולהכי‬
‫היתת ננחי״נקורה נמצא כנ יכול כאילו‬
‫גמרי כח שתם הצלקים עשו לה תקימ‬
‫אותה ננחי' פרצוף כ• הרי על ידי קולות‬
‫תפלתם ותורתם גרמו תיקונה כי טל ילי‬
‫ששמע <א את קולס נא אצלה ותיקן אותה‬
‫וזהו עושי לנמ ופשוט הוא כי כל זה אימ‬
‫רק כ‪/‬מן הגלות שנחינת המוחין אעם‬
‫לתמידות נ‪1/‬י!ן רק נאין וחזור׳{ ימסתלקזן‬
‫ואז חוזית לנחי' נ?ולה וצריכה תיקון‬
‫להעשגת פרצוף משא־יכ נ׳מן נה״מק בי‬
‫תמיל היו המוחין נזוי׳ן ולא הממסתלקין‬
‫מהם כמש״לנכ״מ ואז היא תמיל היתה‬
‫שלימה ולא היתה צריכה תיקון להעשומ‬
‫פרצוףע״י הצדיקים משאייכ כזמן הנלגת‬
‫כי היא צריכה להתקן על ירם כאמור ‪.‬‬
‫וכאשר היא נתקנה היא עגמית^ כתוך‬
‫חיילותיה שתם הצדיקים והמלאגיסכמלך‬
‫כתוך חיילותיו והצליקיס והמלאכי עומד*‬
‫לשמוע מה שיייא אימריז ווה? סיוסהכתנג‬
‫לשמוענקול לניו‬
‫נקליס מיש נלהליקוטץ כי כשהיא‬
‫עול‬
‫כאצילות שס נעמילה וכשדלית‬
‫לעולמות‬
‫‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫דו שמן משחתי‬
‫‪$.‬ע‪{1‬מות*י"ט גס יש ישינה עול נקלים‬
‫צי גצים הס ננייאה ועשיה ני יגן עין‬
‫‪#‬ליין הוא בבריאה ‪1‬גן עין ת־ח*ג‪1‬ן הוא‬
‫בעש ה י‪-‬מ' ש נשער הכונותנל״יל לשכינה‬
‫גס גן גי‪,‬דא לא כצלש כי״ה ינפילתיאפיס‬
‫־*•לוע כי לא •ולס! יצירה נמצא כי גצי*‬
‫כצי‬
‫וכליל‬
‫?לס עולמות צ״׳יע ״‬
‫׳העין גצים נכלש על^מ' הזוהר פרשת‬
‫•פינחס מעיין גנים וייוע הוא כי סול נחי‬
‫גלות השכינה הוא ירידתה אל צוילמית־בי״ע‬
‫ולש נ‪/‬והר פ פנחס ירי*נ ע״א י״ש אמר‬
‫האי קיא רזא רחכמתא אית ביה ר\ושנת‬
‫־בגנים יא גנאת •שיאלדאירל כגלולןאפס‬
‫ישראל כ ל שהבונה שלא נניךצי היושבת‬
‫בגנים הוא ל‪£‬בח כמו שהאדם הולך בג{‬
‫לרו‪ (:‬הייס בלי לטייל את עצמו ולהתענג‬
‫הא כשוי החכמה הנעלצלה כי הוא‬
‫רק כאן נ‬
‫כי; הוא על בנאת ישראל לאיה*‬
‫בגלותא כי גניסאלו הס בחינת עולמית‬
‫בי״ע !ישיבתה שם היא בחיי גלותה *‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫(‬
‫להפך‬
‫) ‪ * 1‬צלגלי ממש״ה היושבת כ* ‪5‬חיצת‬
‫ישיבה היא בעולמות בי״פ ועל כן‬
‫כיין שאמר נלשון •שינה הישבת מוכיח כי‬
‫וגננים הואי על עולמות נ״״ע הנקיגנים וזה‬
‫הוא נחי* גלות כי אם נננ־ס הוא לשנח‬
‫בנחי' עונג וטיול אשר זה היא נאצילות‬
‫ויהיה פירוש בגנים על הלא ועל הנינה‬
‫כנר }אמרנו כי‬
‫הנקי גנים בי‬
‫הלאנק' גן וגס ידוע כי הנינג נקי‬
‫גן עין גן לערן שהו‪.‬ן אכא הנקי עין‬
‫צמיפ ותכונה היתה כי הנוק' היא יושכלו •‬
‫בגניס שהוא כמקום לא לאצילות ?במקום‬
‫'אימא לאצי'אייכ לא הזל״להישנת נמים‬
‫*אלא העומית נגנים כי כאצי היאנעמיד'‬
‫אן לפחות יאמר הרועה נגנים ומלקאמר‬
‫היפבת בלשון ישינהיהרומזת על עולמות‬
‫בלע מוכרח כי בגניס הנא על עולמות‬
‫‪1‬‬
‫‪!2‬וש‬
‫בי״ע ופירוש זה הנא הפךינמזנן לפ הפשנו‬
‫זלש האי קיאיזא יהכחתא אית ניה פלו^'‬
‫*(א• ן ב״ר^ו כמובן לפי הפשט‪':‬דק נ סו י‬
‫הטעמה שפירושו הפן שהוא על בחינת‬
‫הגלות י‬
‫' ו * י ן רמזכיהצה*יוע כי עולס‪,‬הכריאה‬
‫הוא שם <לג ואייל שלי ועול היציר'‬
‫׳הוא ‪£‬ס אייה ו א״ל ה! י״ה ועולם כעשיה‬
‫הואשם ולן ואייל אילי ואס המלא תיכת‬
‫־ <‪:‬גנ״‪$‬ני״ת גינלל צל! ילד מ׳יס עס נ'‬
‫׳צוללים יעלהנג׳יתש״ג ימכיפי תיכויילם‬
‫צלג א״ל שלי כלה א״ל יהלה נ״ן א״ל אלנ*‬
‫‪.‬גמא אלכונת הכתוב כי‬
‫י‪.‬ם*^תה‬
‫הנה בתכנו לטיל בליץ‬
‫־*;אחיין לצנןוק כרס היה לשלמה כי תיקון‬
‫'הננקכאהוא עי * <ה?לט של ישראל ו ב י י ן‬
‫׳'!הראשון נתכנו כי הנוקבא בהיותה בזמן‬
‫בהילק כבר הימה־ יודעת הגלות אשר היא‬
‫*ת״י לכוא אחי *זבהללק ב• לזה רמזה‬
‫באומרה אז הייתי נפיניו כמוצאת גלום‬
‫כ״ נבר יויצגת כי יבוא זמן י• כיאות! כרס‬
‫שהיא על עצמה שהיה לשלמה שהוא לא‬
‫"בבעל המון שהיא ״הנינה ניזן את הנדס‬
‫לנערים שהוא בחינת הגלות ועל זה כישר‬
‫ביגם עור‬
‫אותה החתן כרמי שלי לפני‬
‫הפעס אחיהגלותמזילה כימי שמחזור‬
‫לפני פב״פ ונהייתה כמקום הכינה‪ .‬כצנא!‬
‫נמצא כי אף בזמ!‬
‫ומקלס בזמןבאיימק‬
‫כילמק הכלה כנד ליניה על נח׳נת ;מן‬
‫הגלות והחתן גישר אותה טל הכאן לה העת׳‬
‫‪.‬ואחר אשר בישי• אותה על‪:‬הגאול; כעתיד'‬
‫אומר לה היושבת נגניס שהוא טל •הגלות‬
‫כי לכאורה יש ללקלק כי אות ה״יתירייהוה‬
‫ליה לומר יושבת אלא כי כונד‪.‬ו ל ו ע ר ל ב ‪ . .‬כ •‬
‫כיו‪/‬שאת יויעת הגלות העתיר לנא אס כן‬
‫זאת העצה היעוצה לאותו הזמן כי כלי‬
‫'שתהיה את נכח׳׳־ ה י שהוא ד*וקנ ושכירו‬
‫*ילןשייוא להתקן כבחינת‪ ,‬כרכוףשלם‬
‫באותו‬
‫ב‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫נ‬
‫‪1‬‬
‫ח ׳׳יפי•‪ -‬שיר ־‬
‫* השירים‬
‫־‪(.‬באותו זמן אשי את •ושנת במים שהוא‬
‫יומן הגלות אשר בחינתו הוא מה שאת יורל׳‬
‫לעולמות ני״״ע הנקי נניס התיקון ש^ך היא‬
‫‪,‬תלוי בי חברים מקשביס לקולך השמע־כ•‬
‫‪.‬כלומר אותם החברים בהם הצליקיםאשר‬
‫״מתחברים עם המלאכים והס מק‪£‬כיס‬
‫לקולך כאשר את מתוקנת ועומלת כמלך‬
‫בתוך חיילותיו שאז הצי׳קיס מזחבריס‬
‫עם המלאכי ! הם מקשנ״ילקולך שהסעומיי‬
‫לשמוע מה שאת אומלוככלש הבתללשמוע‬
‫*קול לברו השמיעני קולס של אותס‬
‫החברים שהם הצוקים כי אז כאשר אני‬
‫שומע את קולס ושאגתס בתפלתם ותורתם‬
‫*לי י זה אני מתעורר ונא אצלך לתקןאותך‬
‫<לעשותך'פיצון> שלם שהוא בחיי הך‪7‬‬
‫י שאמרתי עיי הסוחיןוהארתס‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫^ נזנל לפרש יוהד פשוט שאומר‬
‫<ב( י‬
‫לה כי כאשר את ננחינת‬
‫־ "י ‪,‬‬
‫'היושבת בנניס שהוא כחי׳ זמן הגלות כדי‬
‫שבאותו זמן תהיה לך אותת •הבחינה כי‬
‫זזבריס מקש ס לקולך דהיינו שתהיהמתוקל‬
‫בלחיי פיצו ף שלם שאז את עומדת כמלך‬
‫בתוך חיילותיו כ* מתחברים הצייקים עם‬
‫המלאכים וכס מקשיבים לקולך לשמוע‬
‫בקול לבדו למה שאת אןמרת ב• זה הוא‬
‫באשר ככר את מתוקנת נבח•* פרצלשלס‬
‫זכרי שיהיה בחיי התיקון הזה לך•"ציין‬
‫דשמיע־נ• ש־‪.‬זא השמעיניקולס של אותס‬
‫החברים שהם‪.:‬הצר־קיס בתח‪5‬ה ומלש פס‬
‫בזוהר פיפנחס השמיעיני כלא הראיני את‬
‫מואיך השמיעיני איז קולך קלא לאמון‬
‫חנרייא רמשתילי באורייתא כי אז כאשר‬
‫אני שימע אז‪-‬ק<נ‪ 0‬בתפלתם ותורתם כלי‬
‫תלאבוא אליך לתקן אותן ולעשותך פרצוף‬
‫שלם ואז חנריס מקשיבים לקולך למה שאת‬
‫אומר׳כי אן את ע! מ ׳•כהלך בתוך חיילותיו‬
‫ותלכי צלק מלן שלק נפצא כילבחי^ אותו‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫רעו‬
‫המון של הגלות התיקון שלן ^הוא תיל*•־•ביי‬
‫בניך שיהיו צדיקים כי א; נאמר עליהם‬
‫גנורי כחעושי לכרז עשו לה להא• ־דבר‬
‫כב יכול כאילן הס עצמסעזשין אותך *‬
‫זה בא בקשת השכינה מאת‬
‫ן‪/‬זך*‬
‫‪.‬‬
‫דולה באומרה לו ברח דודי‬
‫^‬
‫והענין כי הנה בזוהר ע׳ ויצא י ף קלח‬
‫ע״א אמרו על הרי בשמים מאן אימן הרי‬
‫‪ .‬בשמים איל״ן שית בנין דלאה כוי' כלש •‬
‫ובש* הפסוקים פ ויצא כתב עעס 'למה‬
‫לאה יללה ששה כניס כוי כי הנה שיעור‬
‫קומת לאה היא כחולד חייג של לא והס‬
‫ששה ספירות שלימות בל ולכן כמד 'ששה‬
‫ספירות שלימות עליונו'הולידה ששה בניס‬
‫ב ל כלש נמצא כי‪.‬הששה‪ ,‬בניס של לאה כס‬
‫י כנגד ששה ספירות עליונות כחגלל חייג של‬
‫לא והס נקי הרי בשמיס ואפשר כ• קראם‬
‫י הריס כי •רוט כי הריס נקי חלת ־ נם‬
‫‪ ,‬ירןעיבי החלת של לא עולין ונעשי' חגלר‬
‫־)הכלי* עולין ונעשים חגית א׳ב נמצא כי‬
‫יש חגית הראשונים וחלת כשניים מלב‬
‫קרא אותם הרי וקרא אותם בשמים כנגד‬
‫הנחי'של אימא המתפשטת בתוך כחכ*י‬
‫־ה״ג של לא כנלששס כשי הפסוקים וידוע‬
‫כי כשמיס הוא מספר שלשה מילויי שמרת‬
‫אה״״ה דינלי״ן לאלפי׳׳ן להר\ן כ כלש נפער‬
‫המצות וכל״ ת פי‪,‬כי תשא ושמות אהי״ה‬
‫הס כאימא כנודע נמצא כי הרי ננ־מים‬
‫•הס נמל ששה ספירות שהם גחנ״ד *לגשל‬
‫אסכן על הרי כשמים הוא למעלה‬
‫לא‬
‫מהכחב״ל של לא שהוא האימא אלבאוילי‬
‫אשר הס למעלה מלא וכבר כתבנו כ׳ בומן‬
‫נהכלק היו זלןעומלים כמיןס או א״י י *‬
‫ובזוהר תרומה דקל״ח״ ע״ב אמרו אילותי‬
‫מה א ל וצבי כשעתא לאןלי ומרחקי מיד‬
‫אהירן לההוא אתר ישבקי אוף קולה ב‪'1‬‬
‫ע״ש נמצא כ׳ בצבי ־והאיל יש שתיס לטונה‬
‫שחו‪/‬יין‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫ח‬
‫שמן‬
‫כשחוזר ^רש‬
‫שחוזריןתכן* וגם‪-‬נןהס חוזרין אל המקום‬
‫עצמו אשר הניחי'בצאתם משם ו ובמדרש‬
‫אמרו ברת לולי מן הגלות וכןפירשיי לל‬
‫ברח לולי‪:‬מן הגולה הזאת ופינו מביניהם‬
‫ורמה לך לציי למזר הגאולה‪ ,‬והשרה‬
‫שכינתך על הרי כשמים ?לכ‬
‫הן שיהיה מחזיה מיי'למהר רגאולה הן‬
‫שתהיה החזרה •לאותן המקום אשר אנחנו‬
‫מניחים ‪.‬שהוא *במקום אוא״י אשר אכחמ‬
‫עונדים' ב‪ 1‬עתה שהוא על הרי בשמינז‬
‫למע^ךי מן הבחיי עליונות שלך שנקי' הלץ‬
‫בשמים בן החזרה תהיה שם על הרי בשמים‬
‫;‬
‫שהוא ב מקים אוא״י‬
‫יבוא לכונת הכתוכ שהוא‬
‫יאמר ולמת לך לצביאז‬
‫)ג( א ל‬
‫בקשת הכלה הכלול'מאת‬
‫‪.‬‬
‫לולה בי הנה הם החתן והכלה בזמן ביין‬
‫‪ .‬לעפר האילים סל ררךאשר‬
‫המקיששהיו עזמליס נמקים אוולי אמכם פירשנו לעיל בפשיק סל למי לך מלי לצב•‬
‫הס עסוקים ננחינת זמן הגלות העתיר ועל והוא* כי ממת הוא *בבחינת הניק‪-‬גם יהי‬
‫וה עצה סובתקמשמעלה תלה בפש*ק צב• נקי חיסול של ז״אאו לעפי האילים‬
‫מושכת בגנים ע״י מי יהיה תיקונה לאותו היא הנוק' למשול פש״ב לש ביח לויי מ!‬
‫ומן נזה‪ :‬הוא אחר שכבר משר אותה נ^פ' הגלות ודמה לך שתעשה לך בשינת דמה*‬
‫כרמי שלי על הגאולה העתידה ועל זה שהוא־ כחיינוק* להזדווג עמה חהו ולמה‬
‫אף ה^א ושיכ אנגיית לו ברח לולי כלומר לך שתזווג לך לצבי שהוא בח נת היתול‪,‬‬
‫קכלתי עצתן הסוכה עלי כי נם אני‬
‫שלךעס או לעפר האילים שהיא הננקכא‬
‫•לעתי מנחי'הגלות העתיר להיות אמכם נליברה נסתר ררך צניעות וננול־וזמג הזה‪,‬‬
‫כיון שכבר בישרתני על הגאולה העתילה יהיה על הרי כשמים שהוא במקום א״וא*•‬
‫א<לכ‪,‬א כ בבקשה ממך ברח לולי מ\ הגלל שהם למעלה מן הספירות העליונות ‪;.‬שלן?‬
‫ובנהיגת נ ריחה שיהיה קולס‪.‬זמנו יהייינו שנקל הרי בשמים שם יהיה תמיר בשלל'‬
‫ורמה לך לצבי או לעפר האילים למהר אוא״י ללא מתפרשן לעלמין ביום‪ ,‬ההוא‬
‫את הגאולה בי כמי הצבי והאיל כי‬
‫ה' אסל ושמו אחד במהרה‬
‫כשןגתא ראזלי ורח־למיד אהדרן לההוא‬
‫בגדינו אכ״יר‬
‫אתר לשביקי כן גס אתה לולי דמ* לך להס‬
‫*‬
‫יי‬
‫ח‬
‫תם‬
‫ונשלם‬
‫שבת^ לאד‬
‫‪1‬‬
‫בורא‬
‫עולם‬
‫הצעיר שלמת בן לילא זקן ונשנא פנים רודן*'צדקה וחסד דרחיס רבנן‬
‫א‪0‬ר‬
‫ומוקיר רבנן כמילר דור מילכו תנצב״ה הפעס אודה את הימארבפי ובתוך‬
‫רביםאהללנו ברכות והודאות לשמו הגלול ברוךה אשר הפליא חנןדוליוהניאכיעי הלום‬
‫להיות לי מגע יל כרןין לאורייתא בהכי כבשי לרחמנא על אחת כמה וכמה כי ימלא פי‬
‫תהל״תו כל היום תפאר״ת? להולות להלל לשנהולכרן כשמו על כל החנך אפל עשה עמלי‪.‬‬
‫לזכות אותי להתחל ולהשלים סינורי זה המעש הוא קען הכמותיהאי‪:‬ות הגה ;החלקי‬
‫מנח* עניכיל* בזה ואני תפילה יהיו לברי אלה הכתובים בספר הזה קרובים אל ה*‬
‫אלהיכו ורצויים לפניו לעורר ולהעלות כלןמתתא ליחדא קלה ושכיכזיה כיחודא שליגז‬
‫ולגחם זוזנ ככל העילמות' א שלים בשם כל ישראל״ א ל י י‬
‫י‬
‫ויג‬
‫מפתחות‬
‫‪ '3‬שמות י״כ כלב אדיש הל(• קיא על יזא‬
‫מפתחות הסער‬
‫לע״ז סא‬
‫ל״חודא למהימניתא כן‬
‫תלמוד‬
‫!דקי"; ע*‪1‬‬
‫י‬
‫וקר*‬
‫‪,‬‬
‫* ד‪>£‬‬
‫״ב״^ <לק סדרן של כתובי מ•‬
‫ע״א כפקלמה‬
‫ונכ״ונז פ"צ‪,‬שאל ר״י את י״י ישמעאל אחי‬
‫אין אתה קורא כגלל מלין פו‬
‫לי״גגלכ‬
‫שכת לים יפ״ח אר״ש ב״ן גלד לבכתני‬
‫כאחד מעינין נתחי' כל קי״מ ע״א‬
‫סוכה דמ״ט אמיר בנ״ח אר״י שיתיןמששת‬
‫יקצ״ו ע״א‬
‫ינלכ נבראו כוי‬
‫וקצייח ע״א‬
‫!(נינה ליג דרש רנ א נלד מה יפו פעמיך‬
‫דר״אנלב‬
‫בנע}יסכל‬
‫כתובות מלא או הייתי כעיניו כמוצאת‬
‫שלום ארי• ככלה שנמל שלימה בנית‬
‫למלא כלל‬
‫*בית חמיה כל‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫זוחר‬
‫<ל‪ :‬בראשית ז״ל בכ מוני אתברי ע למא‬
‫לקצ*; ע״א‬
‫ב״מינאונשמאלא נוי‬
‫שם מלן אס!ר ברהסיס קש־ר איכו ואמיל‬
‫לרייי עג‬
‫באינון בתי כד‬
‫לן לן מלה ע״א ר״&פתח בתפוח‬
‫ד״ןכלד‬
‫וגוי יא קניה ונוי‬
‫‪ 9‬הוללות לקל״המעיין גנים יא אברהם‬
‫דולל גלג‬
‫• •‬
‫כל‬
‫פי ‪!-‬יחי לרכ״ב כלב‪.‬ובגין לשלמה מלכא‬
‫ל״ג בהקדמה‬
‫•רתא ליזיהרא כ ן ‪/‬‬
‫שם• דרלייל ריין שאיל לר״ש ואגידה או‬
‫ויגד נוי כולה! ו‪/‬א דחכמתא כ ל‬
‫לקנלהגלב‬
‫שס דרמ‪/‬ו ע״ינ תו בת גלים כוי וקולה‬
‫‪1‬‬
‫ך‬
‫י‬
‫עי*‬
‫שם‬
‫שם‬
‫פ‬
‫‪,‬‬
‫פ‬
‫כ!‬
‫‪'0‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ל״ג גן כעול לא ביי כל יקכ״ל עא‬
‫ל״יר״יפתח לולי י י י לגע‪,‬רגליא כליי‬
‫לק״עע״צ‪.‬‬
‫כל‬
‫בא הכי מנינן האי כתלי לאקרי זא*‬
‫ירייא ע״ג‬
‫כוי‬
‫כשלת מ״א ע״א למלכא ראיה! שליס‬
‫ש©‬
‫יתרו דפ*ד אר״ש בההואומנא לקני לו‬
‫לצ״טעי״כ‬
‫•ש אורייתא כו‬
‫משפעים דקגלינלבר״י פתת ישקני‬
‫יי״ב ע״ג‬
‫כלם ישקני יאהכני כוי‬
‫מאמר רכ המנונא או אית כינייכו‬
‫לי״א ס״כ‬
‫ןלנדלא אתג‪/‬רו כוי‬
‫דקכיו רייא;את קומתן ימתה לתמו*‬
‫לר״סזפ״ר‬
‫בו‬
‫‪,‬‬
‫פ‬
‫‪,‬‬
‫שם‬
‫שם‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫פ'‬
‫מרומהמלל איהיק״ק כר ל״נעי׳א‬
‫כהקימה‬
‫שם ק כ ‪ /‬ע״א פתה ר*שוא‪5‬לר אסריון‬
‫עשיל כן* אפריון לא היכל ללתתא כ*•‬
‫ל<"נ ע*י‬
‫ש‪ 0‬יקכלג פתח ר*י ואמי שיר השירים‬
‫שירתא לא אתער לה שלסא מלכא‬
‫לולי קלב‬
‫וכו‬
‫שס קמ״ל ע״א הכי אוליפנא שיר ‪0‬ל כו•‬
‫ל״ו ע״ר‬
‫ש‪ 0‬ת‪ 1‬חא דא שיר לא ר‪/‬א דדוי הוי •‬
‫ד״ו <לג‬
‫שם יקמ״ו מאן ישקני ההוא לסתיס ג‪1‬‬
‫י״מעייב‬
‫י‬
‫סתימא כני‬
‫ל פקודי לרכ״ז על שהמלן במסבו כההוא‬
‫‪ .‬לל״וע״כ‬
‫חניותאכל‬
‫ת״ שמיני מלל נח‪:‬ן כיין הנווב על כ״י‬
‫לרכא עייב‬
‫אתמרפוי‬
‫‪ '9‬אחר• ללח תלת ספרי דחכמתא אפיין‬
‫שלמה‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫‪..‬י‪. •.‬׳??מה מי‪.‬ץ ע• •׳־'‪*.‬״א ע״ב‪:‬בהקימת‬
‫עא‬
‫ד‪,‬‬
‫י^לאכל‬
‫‪; ;0(8‬פתח דיש זאמר לרימ שמנין טוביס‬
‫שס ישקני מנשיקו׳ פיהו וגל ׳הא הכא ל‬
‫‪!:‬גלמ^י ריח דיחדקזטרת נ ל לי״מ ע״ר‬
‫די״גער‬
‫חיכין כל;;‪ ;.‬י‬
‫ויל"! ע ג‬
‫‪ .‬״ ־'‪•::‬‬
‫שס משכני אר ‪ £‬נ ו וקשורא למילין הכי‬
‫אמזד כשמן הטוב על הראש יא משח‬
‫י‪-‬דו׳ייג‪-‬מאי‬
‫־‬
‫־•' הואי כל‬‫וכלר‬
‫מ ל י <לנ‬
‫<ב)לו בל‬
‫^זזס^ת<ריזהכאלו׳הסעמיסכל לל״לעא‬
‫י ׳• • ‪-•-.‬זבי‬
‫;*ס מלה״ *לב שמוז<כל *דלין^מתעטין ‪/>):-/-‬־‪ .‬י‪, -‬‬
‫התןוכלה כל‬
‫<צ"טענ ‪*/‬לאשי' מלו פתח ואמר מעין גכייס וגו‬
‫*ןיאהמעין גכיס וכו״ לקלב' עני‬‫זשא אליירעינוי־דר^א^שתנייןכוי‬
‫ימי‬
‫זלל עא‬
‫;<•‬
‫‪#‬ס גאלירתנאוצליק ישויעולסלכלע‬
‫קס״הא‬
‫ישית נקרעןפאכחדאכל‬
‫;‬
‫׳ < ' ־ י‪#‬לא‪,‬ברב מתיבתא כל איכון נעורי‬
‫דף ‪ .‬כ*י כל סלקא לגני יוד עלאהא<|רי‬
‫דר*א ע*ב‬
‫קיימא קלישא כל‬
‫י*ח עא‬
‫‪.‬שיד זכר כל‬
‫*‪£‬׳ • שקתזאתקקת התורה זאת דא אות‬
‫קכ״ה ע״א והכי שנינתא‪-‬אשממויעת נ י '‬
‫לרי״ז ע״ר‬
‫קיימא בל ‪.‬י‬
‫מלגעג‬
‫מוני כל‬
‫^‬
‫; נ לק דקצ״א ע״א פתח ההוא ינוקא‬
‫‪,‬זיס״ל אשישיח&ימן כ אשות • דאינון אה‬
‫עג‬
‫ד<לל‬
‫ואמי שחורה אני כל‬
‫‪ ,‬מ ל ן עב‬
‫ ואשה כל‬‫רר״אכלבפתח דייס־ ואמר מעי‪£‬‬
‫גש‪0‬‬
‫יף‬
‫*וי* י״י‪•.‬ושכינתא איהי ארעא כל‬
‫גגי‪<0‬גל הכיאוקימנאכולאבכ״ינו‬
‫קכיא עב‬
‫ י ‪-‬דקל״א^עב‬‫זזי״ב *! ותא מולמא מ מעין דא‪ .‬חכמה‬
‫פנחם י׳רל״ו גלל ׳פתחד״ש^אמך שמע‬
‫דקכ״עעא‬
‫כל‬
‫דקנ״דענ‬
‫ישר'כל‬
‫*ליה‪ -‬לפו הש״א הא אחמין‪ ,‬לפקין לסתהא‬
‫דריאא‬
‫כל‬
‫‪ '3‬האוימ ירצ״״ח מ ע ץ גני© דא היא השמי*‬
‫כל‬
‫לן>‬
‫דק<לט עב *׳וןנלו שעור ?ומה לא צבי כל‬
‫דוי״ג מעיין גני© ר״ש יאמר האי‬
‫?זם‬
‫דגלו על‬
‫^ןוא רןא *חכממאיאית ביהיכל‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫!‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫*רנלג‬
‫‪11‬‬
‫יו‬
‫זרח‬
‫ע‬
‫יעא *כהקלמה‬
‫‪:‬שיר תתי״ו שיי נלכ‬
‫גןס לין ‪-‬דפוס אמשש' *‪*/‬ב כי*ג תהומץ‬
‫‪.‬שסעכ‬
‫על ‪.‬‬
‫שס שולש על פומא יאליהו אתגזרהכלי*‬
‫׳ד״ו עד מיייא <לג‬
‫<‪1‬ת*ר*״ש כלשה״ש מא‬
‫?‪.0‬‬
‫‪5‬‬
‫י‪.‬‬
‫מרר‪#‬‬
‫ש׳הש‬
‫ליא ע*א‬
‫לספרים כתב שלמה וכוי *‬
‫‪•-..‬־ ‪ -‬בהקלמה‬‫ ‪*,‬י־ *‬‫•ד־‬
‫ר״א ישקני יוציא לי קול וכל • ‪:‬י״י ע״י‬
‫דילב־נלי‬
‫מזכט״לאלו‪-‬האנות^כו‪^/‬‬
‫ל״א כלכ עלמות א ה מ ן נעלבות ובזריזות‬
‫גלכ יי״דגלג‬
‫שסי׳״^אלינזגעל^תשןבה*״ב זלג‪1‬ו<ל‪$‬‬
‫ד״א נלכעלמות קהלון וה יורו של‬
‫?‪0‬‬
‫שמל‬
‫־ ש‪2‬תחז‪#‬‬
‫•^‪ '^0‬י• *‬
‫‪<:‬‬
‫‪:‬‬
‫; רעו‬
‫׳‪-.‬שמיילגלו פ״כ‬
‫ן ז ! ; • ־ ‪ • :‬י י ־ ־‪ /.'.:‬־‪.‬‬
‫*שם^גנות יי<של<‪ 0‬אל תקרא כנות אלא‬
‫ממס וגל־ ״ דגלג‪?.‬לל‬
‫י‪ •-‬״ י ‪ :‬״ * ‪ .‬י‪.‬‬
‫שם לשהויה אט גפני קוני ופל• לכ״ה נלד‬
‫שס ‪ .‬מורי <הל ‪*.‬הי*' המשכן• ומ‪ •£‬יל?ב‬
‫נלנ‬
‫‪-.‬־‪•>•.‬־•‬
‫‪:‬שם ‪:‬מורי *הנ זה מכמה ן כ ל ״ לל״ל גליי‬
‫שם ‪ :‬י !* א ־‪,‬אומר על‪.‬שהמלך כמסיכו ע י‬
‫שמכלהמ ‪:‬הקניה‪.‬־צממיבו וכלי‪ *,‬לל"<‬
‫גלא‬
‫הנן יפה רעיתי בילע וכל• מ״י‬
‫שם‬
‫<לכוהמשצתלהמאמרי‪:‬ז־ י י שםע״ג‬
‫‪3‬ררש ׳ *ל*‪5‬לט‬
‫ש‪ 0‬העיפה לוליוכו״ הוא קילסה <‪:‬לשי‪1‬‬
‫* י־‬
‫^‬
‫הפול<כל‪.‬לנלו‪,‬עכ‬
‫^‬
‫שם ־אף ערפנו‪ :‬רעמת מה מסה זו‪:‬אינה־ ותר* הכמתשלמהומ״ ומה היהיחלמתס‬
‫ל״ג <לב ב&קל&ה‬
‫״•נשויה אלא לנחת •וכוי‪.‬־‪.:‬־ ;‪< •:‬ל‪1‬גלי יי‬
‫שה״שייד״״אי&קנימנשיקותאלועשריהלנגרו‬
‫*המשך‪: :‬המאמר ־ * • י ־ ^מלז־יעא‬
‫־ ‪• 5‬׳׳׳ לחמליוזיימ^‬
‫אני חבצלת וגו ״ יי ־יוק אמר לא היא יפו״‬
‫‪6$‬‬
‫•ץ י המנצלת זלאיהיא שושנה‪<:‬מ׳ידלרא ‪ £‬ס י ־ישקנימנשיקות ל״ת שניתנו הנשיקה‬
‫•י ^ ‪ 61^ ' • /‬לט&נ‬
‫עכ‬
‫־ ; ‪ • .‬־ ־ ‪ . ; .‬י‬
‫־־‬
‫י^‪:‬י־‪0‬‬
‫‪ ©£‬י שושנת העמקים‪ ,‬ל׳א נד כהנא אמר • שס שחורה אני ונו רני לוי ברהייא אללר‬
‫יכרעכ‬
‫ג* כל‬
‫ל‬
‫אפרה כ״י לפני הק<לה אני היא ‪-‬וסכעה‬
‫ל״ן על שם נאוו לחייך בתורים בתנש בב ובתורה‬
‫•אני שנתונה בעמקי הצרות ומי‬
‫דייל עא‬
‫• שכנלפכל‬
‫מה שושנה;ו אינה‪,‬אלא לרי‪<43‬כל ‪.‬‬
‫שם‬
‫צר‪1‬ד המור ונו רבנן פתרי הרי״^ו‬
‫זלן פר י ש‪0‬‬
‫*כאברכם מה־המור מ ! ׳ ' ״' מק^••‬
‫‪©£‬־ז‪1‬מןמכיגי כאשישומ'<ל^‪-.‬אשו^ תורהו;<<׳‬
‫שט?תנ ותהלבעפ ^״‪ ,‬י* "*״‪ 0‬ע * ‪1 -‬שם איןלךחבע־‪6‬להאשהמןצרור׳^‪1‬ר‬
‫ללט עב‬
‫מ'‬
‫שס בעב‬
‫•והמשךהמאמי‬
‫שם שמאלו תמת‪.‬לראש• זו ציצית וימינו שם ר״י פתר קריא בקטרת כל מלא ע״א וכ*‬
‫שם אשכול הכופר;ה •צחק שנכפת כאשכול‬
‫ללשעי״י‬
‫־חסבקניאלו תפיל‪/‬ן‬
‫דמב עא‬
‫־*לג המזבח מ״כ‬
‫ל״ס ?לב‬
‫ת המשך המאמר‬
‫שם ענה לולי וכל לא היא עניה ולא ה&י‪ *:‬מי© ־הנך יפת רעיתי במתן הצלקת כנ‬
‫כלל עב‬
‫נלחעא^^‪/‬‬
‫אמירה‬
‫זנאתי לגני ׳־ומי לק אין כת״^ץ^ן ׳^?ןה^^יצלו חמלתי וישכיר זה משכן כל לף‬
‫־שם‬
‫גל עפ‬
‫י‪^/‬‬
‫לקל^עא‬
‫•אלא לגני לגנוניוכל‬
‫שס ולגל* עלי אהגה ‪ 11‬ק״ש ותמי״ ל׳ז עכ‬
‫שם •‪ 1:9‬ממתקים ר ברכיה אמר עדתי‬
‫שם‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ק!צ*נ‪3£‬‬
‫היא קלסתר והוא קלסה‪:‬ו<<•‬
‫שם • חמוקי ירכיך נעו חלאים למה חלאים‬
‫קצ״ע‬
‫היא לומה ובו״ • י ^‬
‫מס ימה יפיתבתפליןומה נעמת כסגכמ‬
‫רי״ל ענ‬
‫שם ‪-‬וחנך ביין ה‪6‬וב <לא כהלין לש>ו•‬
‫דרכ״ג גלב‬
‫?וכרימון וכן״ •‬
‫לכה לול״נצאי[שלה רלהקצומ‪$‬‬
‫שס‬
‫•י כלירכיחעא ומצי‬
‫י‬
‫שם י מתרפקת על מלה א״ר וחפן שה*א‬
‫למלח עב‬
‫־ מנחת פרקי מורה כל‬
‫!‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫־‬
‫•‬
‫_־ז* ‪ -‬י ‪-‬‬
‫\‬
‫‪1‬‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫?‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫׳‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫י‬
‫‪4‬‬
‫וי‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪#‬‬
‫‪,‬‬
‫{ ‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫סמהחית הסער‬
‫‪6‬גי שמא‪ £‬מ<מ־ לייאש״ שמאלו של הלנ‪.‬״ה‬
‫ליס ע!'כ‬
‫מרחקת כ‪'4‬‬
‫שם קומי לד זי‪/‬י נימין כ‪4‬׳ יס״ו ע‪-‬׳ג‬
‫ש© בשם ז‪ 4‬שו‪0‬ינ‪ 4‬רו‪-‬די ל׳ הוא לי לאו*‬
‫ל״פע״ג‬
‫מי‬
‫שס כלם אחוד ‪0‬י‪ 0‬יוממות אל נ־גרומז־‬
‫כ‪4‬׳ יצא ע״ג‬
‫שם מ‪-‬הפנויקת'אפייין• עש״ל וו• כייא‪#‬‬
‫צ״גע״ב‬
‫העולם כוי‬
‫ביוסהתיניא אילי ימיהמשייז ב*י‬
‫שם‬
‫ל״ק ע״ג‬
‫מס נחוגו השני שפתותיך זה כניסתו של‬
‫יקי> ע״א‬
‫משה למשכן כוי‬
‫שם הר המור סליגיבהר״ל כ״ח בו׳ ח״א‬
‫שירח‪ .‬על״יהייאי^לישיאל כיי לקשייו ע״א‬
‫‪ 05‬ד״א ‪ !4‬נעול •י גל נעול שתי ביאות‬
‫כ*' לקבל ע״י‬
‫שם‬
‫‪ !4‬כעילוההתורה שנעוצה כר רף‬
‫ק״כז ע״א‬
‫‪ 08‬ל״א שלחץ• פיר זה הקסוית מיקב"!‬
‫שס באי מ׳׳‪ 0‬וז תזיה של א״י ג‪"4‬ב קל״א‪-‬‬
‫ע״א‬
‫שם‬
‫שנו‬
‫עיי• לישו] כוי מבאןיזיגה יזימיי־‬
‫יק״לאעל*‬
‫גדזציקיס לעת"‪ 3‬כזי'‬
‫שראשי נמלא טל אף שמים נטפו בו י‬
‫ל״ק‪ 6‬ע״ב‬
‫שם־ מן ־ צהיואיו‪-‬ם צ‪ <0‬לי כשנת כיו׳ ין*‬
‫‪,‬‬
‫קנ־׳א ע״כ‬
‫שס‬
‫לגול מיבנה י‪ '.‬ליבאויו אות היי?‬
‫כצ־בא שלו בוי וק״נג ט״ל‬
‫שס אימ היא קנתי תמתי וו בניי בו׳ ין>‬
‫י‪ 4‬פג עינג‬
‫‪1‬‬
‫חם‬
‫‪£££‬‬
‫‪4‬‬
‫ונשלם‬
‫‪4‬‬
‫שבח‬
‫מי‬
‫בהקלמע‬
‫*מה נקי ש״הש ק״ק ל״א ע״יכ‬
‫וטעם היות פרקיו חי שם כ הקל׳ לב ע ל‬
‫‪1‬טפם סכום הפשוקים שבכל פרק ופרק*‬
‫וטעם ש״*ן נלולה דשת• שם בסיףההקלמס‬
‫סוי כקול הפנימי' הנקי כלת משה הנן‪1‬‬
‫לק״עט ע"<ג‬
‫נ ל ב י י ה י נ ‪/‬יל מה ענינה‬
‫וזיזים סי' פנןוק מלן אסור נרהטיס צסעינ*‬
‫רר״ינט״יז‬
‫ומיון לילה‬
‫לא<ד‬
‫בוח*‬
‫עולם‬
‫?‪3‬‬
‫שישנת ׳המלך‬
‫• חן!‬
‫אלהמשל״ישלמהאשישר לה •ביום מעז; חדות ד\ ״ בחגים ונמועדים מלבר‬
‫‪3‬״‪0‬‬
‫שבתות ה* ״ הנה הנם דברי רצוי ותפילה;בה כחלו״ת שלמה להתפלל אל הי ״־‬
‫על הגאולה ועל התעודה לעורר אהבת הקימוטם ״אשיי אלם יחדקנמעוןס ‪'* :‬‬
‫יעשה שלום וחפז ה' • ויצילה מילתא ומהימן פ״שריה נאמן להי*‬
‫כ״ד ;עירא למן תלעידיא אשר לבר המלך שלמה כדיו נלתו מגיה עמוס יוס יום מתלאות‬
‫אברהם מיראנלה י‬
‫ה;מ! והשדרה‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫"‬
‫י‬
‫־‬
‫‪.‬‬
‫שבחא רמטרומהא‬
‫‪6£‬נמ‪.‬‬
‫א'ל*ף[‬
‫אהבים ויעלה • תשואות חן חן לה• כעלה במסילה ״ אל ימנומה ואל‬
‫מה יפו בנמלים פעמיך ״;כדתי‪ ,‬לך חסל נעוריך • חמוקי‬
‫ז‬
‫הנחלה‬
‫שררך אגן הסהר• כעצם השמים לשהר‪ .‬״ המי נוטה‬
‫*‬
‫ירכיך • אהבת כללותיך‬
‫בטנך ערמת חטים• מעשרה שליטים• כשם‬
‫‪1‬‬
‫שלום כנהר ״ מ ן תירוש ויצהר‬
‫עלו שבטים * יבעלון בניך שליך כשני עפדים • מה כאוו על ההדים• כבוד אל מספריס‬
‫צוארךבמגלל השן‪ .‬הלא הנא מלא לש! •ישועות חס]‪$‬‬
‫‪1‬‬
‫תהלה נאוה לישרים‬
‫ברכות עיניך ‪ .‬אפך כמגלל הלבנון • שעשע יונק נחלי ארגון • הולך ואור הצל וגגו! ג‬
‫גאוו לחייך בכרמל ראשך עליך • אורים גדולים אביא עליך • ושמתי כלכל שמשוחיך *‬
‫מה יפו לוליך לתמר יממה קומתך• נפלאה לי אהבתך‪ .‬כפלח הרמון רקתך ;בחונן‬
‫שני שפתותיך דובב שפתי ישכים ״ חכך כיין טוב עסיס ממנים •לכי ומאי כנים‬
‫‪1‬‬
‫בפנים • הראיני את סראין‬
‫סימן אני * ל מ ה י ז נ ?‬
‫מ^‪.5£‬־‬
‫א״ריך אנפין אתקרי שמיה • כתרא ד;א דטעמי י כליל י״ג הזודתי ונימי •ו״״גתיקונ•‬
‫י ליקנא קלישא‬
‫*‬
‫ג״הודא לכלעלמא ״ איבון אבא ואימא • לתרויהוןאקיון חכמה * קיימי תחות מןלא‬
‫קלישא‬
‫‪.‬‬
‫י״שראל סבא ובימיה • בינה אתקרי מלמא לאתי • תליד לא פסיק דעותיה • לאמשכא‬
‫לברא קלישא ״‬
‫ש״לימא לאכהתא * אתגלי ביה ההואנשמתא • לביה רוא למהימנותא •אתקדי מלכא‬
‫קלישא •‬
‫^ " י א יקחן אלהא רבא * גט; טוביה באימא ואנא ״ יהא מנרך שמיה רנא ״ בפומא‬
‫לעמא קלישא ‪.‬‬
‫‪ 7 3‬ל כ ת א שלימתא י עולימתא שפירתא • מלכותא קלישמא • לנא היא לאימא קיישא •‬
‫ךךיא נביעת מתתא •־ ליח״ן דנוסמין בגכורתא •־ לאתחכרא כחדוותא לביתא ״ יא היא‬
‫•שולא‬
‫את קיימא קליש‪• £‬‬
‫*״סזלא אתעד מתתא ״ לאתפייסא בלעתא * לכליל השיא ןגמרתא •ואחיממויו( קיישא‬
‫^ מ ר א לנהורא י אתגלי בריש עטרה״ מתיק כסיס לכל סמלא ״ לןקוקין למלא קיישא‪..‬‬
‫‪-‬ל״כליןאתעכץד רעומא ׳ידמלכא ומלכתא • וכל עלמי; פ‪0‬מ‪*1‬א ״מטליןמ;‪ <1‬נא קדישא‬
‫־מ״מן שלפה חז^צ״י‬
‫'!ש״וישא ממיר מסימירין * במזלך אתכסון תרץ כמדין ״ לאבא)אימא יקירי;״ ללא‬
‫״‪ .‬־ י י‬
‫מתפישן לעלמין ״‬
‫<**ימינא אמיל אכא • ל א י מ גניו נדכא ״ אמפששעדטמדא לל‪3‬א* יסולא ליומין‬
‫?‪ £‬שמאלא תלייאאימא״ ונחתא ומסתיימא ״ ע י אחר א א רהימא עלבניןיחימין ־•‬
‫ח‬
‫ב‬
‫‪77‬לדא לילהוןלעת״א״ לכלילל‪1‬סלאוגב*דתא״ בהון אתעבילדעזתא • לתתאי! לימין״‬
‫?ח״ושככא ל^להוןהמשא י אממשצן לכלא קלישא • כמשק רבות קלשא • לקולשיןונעימין‬
‫ן״וגרא יילהון• אתפשט‪.‬מנהון ״־ואשתאד ?ישימון ״ בלעמא סתימין * ‪.‬‬
‫ק י ש י א לגבויתא • ליסולא מטאאתייהיכתבלעתאידמלכותא לעלמין • יי‬
‫‪'/‬סזלא דביתא • כיה גחית נבורתא * וגכיעתמתתא״ ריהין לכיסמין י‬
‫עיייקא־ללעילא־•כלהןילבלה• הוא אתערלקבלא״־בצהודיןליומי;*‬
‫^"עיילנימאיוכלין היא מתבסמא* ואפרה לשמה׳• לנהתאלעלמי; *‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫עיםן אני שלמה‬
‫_‬
‫•‬
‫^ " ר י ן אנפ״ן אתדמיו בקוצא ״ לאת < ל לשמא קלישא ״ כיה נהיר עתיןא קל״שא‬
‫רישא״לכל רישין *‬‫‪*$‬הירו לאת *רליקירא * אבא עילאה טמירא* וכימלותה אימא סתייא י קולשא‬
‫לקודשי! ״ *‬
‫״•ולמומא מבוכה רביעא * מלבנין‬
‫*״ול דאתךל׳א קלמאה• ישראל סנא זגלאה‬
‫קלישין*‬
‫^ךלימז דמהימגותא * אתרמיזכאתךו שלימתא‪ -‬חעידאבחיוותאדניא * לאימ‬
‫התיש כתישין״‬
‫דחק‪ 3‬תפושי}‬
‫‪ *7‬לעתא סליק כתרא י לאמשבא כיזודא ־־• מיניה אתמליאבירא *‬
‫קל^שין‬
‫דאיהימגנא עלבכהא * רחיסין‬
‫דלאי‪-‬בתיאה ‪-‬‬
‫<‪5"£‬ממא עלאתי רמיזא‬
‫לנפשין‬
‫ה‬
‫ב ‪ 6‬מ‬
‫‪£‬ממל‪ $‬כ‪$‬ה״• סלקאפי; ימיכא ושמ‪#£‬״ומ‪<7‬נ‪$‬כא'לקבלא״י בדכאךלכפ*שיך>‬
‫^זשנת‬
‫י‪7‬מ‬
‫המלך‬
‫עיםין אני ע‪1‬ל‪0‬ה •לכו‬
‫•־י‬
‫‪ .‬מיוסד על הי*סמלמטה למעלה‬
‫‪£3£‬‬
‫•‬
‫‪ .‬ן א ״ ט בצדק אה‪/‬ה פניך* כי מקור מייס עמך • ‪,‬מ‪5‬כו"תכל‪.‬עולמיס מלכו‪;1‬ך •‬
‫ימלכו סללייס‬
‫לך‬
‫מוכה מסמר‬
‫^"וטת כנהר שלום צלי?(יס ולע<ל‪ $‬י נכספה נפשי אל אל הי <עלס•‬
‫לכזכניטשמות יקרא לכולם • י ו י ו לשמך צליקי״ם‬
‫ז׳• *יון־ ה״ כל מ‪.‬עשיך • חוצב לכנות הלר כמד ה״ולן • לצרת בה‪/‬וןלחסידך‪ .‬הוכר•‬
‫שמיס החול״ם‬
‫יען״מקים *;לו צדקנשס בינות * למולי ה* רוכנ ערנות *נצ״ח ישראל נ ‪ [01‬לבבות* *לה‬
‫שיו אליענלמ הנניאיס *‬
‫\ל**שם תסאר״תך מהללים* נעשים יצורים ברואים אצוליס׳* מי כמוכה ה ‪:‬כאילים י •‬
‫בוחר אתה בתורה ההוני״ם״‬
‫?•ךנ״ן הריס בכחו נא;ר בגב״ורה* מרוע חשופה גבורתך עוררה ״ ולכה לישועתה לנו‬
‫קצ מהרה• תוככי ירושלים עירנבג״רים‪-‬‬
‫ץ׳‪/‬״אל ממים דרכו חפ־ן חס״רהוא• ממל^שייס אומו ואת יכוהו ־י על ״ריוויו נבר‬
‫‬‫ימשלו ומי כמוהו * ההלתובקהלנזסילי״ים *‬
‫בתבולה כונן שמיס ־* אם לב •לנה מאירת עינעז‬
‫‪0‬״;''ך עולם הוא אלה״ם הי?ם * ‪-‬‬
‫מנוח כ לב נמליים •‬
‫‪3‬יבנדו מלא עולם *סל אי*! בחכמה •״ עושהפלא אל ׳עליון יר יומה‪ -‬מלייר‪ .‬דבריו‬
‫ליעקב תור>; קרומה * כלול ׳•נחלו ח‪:‬מ ים *‬
‫*ךהוא רם ונשא אי! עגל מלבלו* על ארז ושמים הית והודו * יפדה את ישראל ׳עמו‬
‫?וצאן •ידו מעלהכשבאים־‪.‬‬
‫׳‬
‫‪.‬‬
‫ח‬
‫‪1‬‬
‫‪£‬‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫•סימן־ אמ שלמה‬
‫י‬
‫ימיוסל על ספירתיהיסוי‬
‫‪$,‬ן״ור לצייק‪/‬רועי ^ ן צ ה השמים מוצאו ייום ־‪<$‬וםאמ"ר יביע * ממזרח שמשעלממאו‪,‬‬
‫את לכאי רוח יושיע* ירעם הים ומלאו״ מעשה*ליו מגיל הרקיע *להאיר על‬
‫האדן*‬
‫}^"הר פלגיו ישמחו עיר ‪ -‬אלהים קלוש משכני עליון‪ -‬לילה כיום יאיר• ברוך ה‬
‫מציון׳• שם בנימין צעיר* עשה !לו‪-‬אפריון‪ .‬ל״ו כל<זמ״תויעיר * יפה נוף משוש‬
‫כל האר״ן*?‬
‫*יפרח צליק כתמר ‪ -‬כצנה רצון תעטרנו * האוכל לפקחן שער‪ -‬על הארץ •שפכנו‪• .‬‬
‫מעלשמים החאמר ‪-‬י* •חסל יסובכנהו^וקראזה אל יזה־ואמר• כי גל בשמים‬
‫<כאיז *‬
‫•‬
‫‪^2£‬זק ירושלים י צליקיסולעןלס* פי צליק מקור ^חיים ‪ -‬השמים יתנו יעלם •‬
‫תתו׳המין מיס * בלי כשסע ?ולס* אל‪.‬ח‪/‬מא‪1‬רעיג<‪ *• 0‬עושה שפים)אר־ן‬
‫למטר‬
‫״‬
‫״ "י ״‬
‫י‬
‫ג‬
‫שישנת‬
‫^ מ ט י י פשה• ברקים ‪ .‬כנבור •צא ‪-‬יישלח קיצים • כאיש מלחמות היורה ‪/‬יקים י מימי‬
‫ויוצא הי״ח ויצ׳ן ציצים י אורבהיד‬
‫קיים לפניו רצים •יעל גורל הצייקיס *‬
‫הוא כשחקים * חסר ה' מלאה האי־ן *‬
‫)‪"£‬וצא מים מימיו לא יכזבו• שמש ציקה יצי׳ן ופרח ‪ .‬ע ל נפש עיפהמהטובו •־ ‪.‬‬
‫יציץכנכיר לידן אורח•; פתח צור מיסיזובויי וכאור שקי שמש יןרח ‪ -‬עצם א‪$‬‬
‫עצמו המה יקרבו •י השמש *צא על האר־ן *‬
‫‪73‬מאיר אר׳ןוללרים • לכלבניישצאל היה אור• אורח לצייק משרים ^מהררי טר*ן>‬
‫אדיר ונאור‪ -‬וביעתימלאוןחירים • שמןדתזך כתיתלמאור‪-‬ארצה כ‪0!£‬‬
‫עיים ״ לחזות‪/‬רע על פגי כל האר׳ן‪4 ,‬‬
‫סימן אנו עולמה‪,‬םולכו‬
‫מיוסי על" סיר ה^״סוהייגמיות עליונות ותחתונותוכו רמוז ״מוי לאלפים •־‬
‫ה* שמעתי שמעך יראתי ה!‬
‫ללזין‬
‫ה׳ א״ל רםונשאמוכתר בבמ״י־ עליון ‪ -‬מ^א״לבמ״וך מהמה לאביון •׳יהידלרצון‬
‫אמר• ס• והגיון לבי לפניך ח״ •‪-‬‬
‫לו " ^״פלאיס מעשיך בלס עשית בחכמ״ה ‪ -‬נוס״א עי״וןועו״ברע״לפ״שע ואשמה *־‬
‫יח״וס וחנ״ון כמה וכמה •י כרחם אב על בניס ריחם ך‪/‬‬
‫*‬
‫‪ '11‬ייודע מחשבות אין; חקי לתב״ופת! ‪'-‬ל״א הח״זיק לע!'י אפ״ולשאר״יתנחילתו‬
‫אר״ך אפיים ולא יעיר כל חמתו‪ .‬אמרי האןיכה הגיגי בינה ה י‬
‫ל ו ע("ומר הברית והח״סד לשמרי מצותי‪ *1‬חפלז ‪0‬ש״י הויא ישויב ירחמינוחסלר!‬
‫נגפלאותיו ר״ב הסי״ר ואמ״ת לנוכרי בריחו ומלותיו * קולי שמעה נחשיד ר‪'/‬‬
‫ל* ‪ /‬״ך ןרוע עם גב יורה אבינו גואלינו • נו״צר הס"ד לאלפ״יס יכבי׳ןש עונותינו *•‬
‫ותשליך במצולות ים כל חטאתם ויעבור והנה אינינו ‪ -‬נסלחת לעונינ*‬
‫י‬
‫למען שמך ר !‬
‫‪ '11‬כלגימו מפא״רת עוזינ* חת״ן אמ״ת ליעק״ב הס״ר !אבריהם מ א ד קליםיאש״ך‬
‫נשנע״ת לאכותי״נו • נוש־יאומ״יןופש״עוחט״אה ונק"ה‪4‬ודמקומו לא יכירנו‪•'.‬־‬
‫מכל חסאתיכם תמהרו לפני ך‪'/‬‬
‫‪1 71‬ו"וי וט״יר לבשי! מאי גילת • בשוב רשע מירכו וחיה כאשר דברת • ויבטיח‬
‫כך יויעישמךכי לא עזבת מרשיו ר!‬
‫‪73'71‬רשל עמים צריק‪ -‬חי העולמים * תעטרנו חסי ורחמים יי מלכותך מלכו״ת כ‪$‬‬
‫עולמים * נסה עליצ' אוי הציר הי *‬
‫*‬
‫ל ן * ; א יטישאת עמו משמי קרשו יענהו ״ ומכל פשעיו יצילהו •‪-‬כי יום כפרים הואי•‬
‫לכפר עליכם לסכי ל !‬
‫ל ו ‪ 0‬הוא אשר ויהי־ כי כיום הזה יכפר * לעונות ולחטאים ולפשעים איה סזפר •־‬
‫אס אמרתי אספדת עצמו משפר• רחמיך רבים ף‪ /‬״‬
‫‪ *1‬לאל תבואנה ש פט אז עכיך״ מחה פשעי כרוב רחנןיך• מציל עני מסוק מעג‪'1‬‬
‫מ ;־‬
‫סיכמוך^כלסצמוסי תאנגרנ* !ת׳‬
‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫יי‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫ע‪$‬ושנת ‪ ?4‬הט״לן‬
‫י‬
‫סימן עלמה‬
‫״ ר^ט‬
‫* ‪* 8‬‬
‫ורמוז מ סוד זווג הנשיקין‬
‫ח‬
‫‪.‬‬
‫‪0‬מ״לוס נ ן איברה נא• חבצלת רעננה ״ ותפרח כשו‪$‬נה * שפתותיך גפת תטפנה‬
‫פצח* רנה • יפה בלבנה ‪ .‬בי קולך ערב ומראך נאוה‬
‫לביצור ישראל דבר • מגיר משרים צלקלובר ״ שפתותיו שושניס נוטפות מר עובר‬
‫עמים תחתני ידבר* אשת;?יינ״ס ובית חבר •וישראל עשה חיל יגבר• עתה‬
‫הפעם אלי •לוה *‬
‫)‪*£‬לבנון אתי כלה • תהי• לי סגולה • אשת חיל עטרת בעלה •ברחונותתחן קולה *‬
‫מי ואת עילה • סולו סולו המסלה* עד עולםסלה • דוייס נרוה •‬
‫‪.‬ןלן״בט משמים וראה • ופקוד גפן זאת כי לך נאה * מתי אבוא ואראה • יסוגנ אחור כל‬
‫שונאי • ואבי ראה גם ראה • כ׳ כלתה נפשי לך תאוה *‬
‫‪9‬‬
‫״‬
‫***‬
‫־פיםןשלמה‬
‫והוא רומן על הנז״ל‬
‫ט‬
‫ע ל ש א נ כ י על אמיתיך ״ טוכ לי חורת פיך• לריחשמניך• שמן תורק שמך •‬
‫ל״ח‪/‬ות כנועם אור פניך‪ * -‬נפשי אויתיך • כי מקור חיים עמך״ נראה אור באורך •‬
‫מ״ה אהכת• תורתך * מיצא שפתיך• ופרשת כנפיך • כי טובים דודיך‬
‫ךן״אירהפניך ״ אנילהבישועיתך״ענני כאמת ישעיך• כי לא ע‪/‬כת דורשי!‬
‫^‬
‫*****‬
‫ס י ם‬
‫* ־‪.‬‬
‫י•‬
‫ז‬
‫א נ י‬
‫ש‬
‫‪.‬‬
‫ל‬
‫מ‬
‫•‬
‫ה‬
‫יומ^ענ סוד החסרים‬
‫‪.‬‬
‫**י‬
‫־‬
‫א י נ י אשיר עזך ‪ .‬וארג; לבקר חסדך• מה רב טובך ״ אשר צפנת לייאין• עושה אור‬
‫נשלמה כנשר יעיד קנו •רחף על גוזליו *‬
‫ש ^ י ח אורך ואמתך י שמיס תכין אתונתיך • והוכן נחשד כסא מכון שכתר * למינו‬
‫אלהים חש״״ןז •בקרב היכלך• משוך אסיך ליולטך • נשבעה נטוב נתיך קלוש‬
‫היכלך • כי עמך מקור חיים נראה אור באורך •אל תמנע טוב מבעליו ‪4‬‬
‫© ציון מכלל יופי אלהים הופיע ימין הי רוממה • יומם יצוה חסלו אל אשר יהיה שמה •‬
‫וישראל עושכחיל יוצאים נ• ד רמה • וכחסלך תצמית אויכי פן יאמרו יליניימה ‪4‬‬
‫חלנ נוקמת נקם הפקד עליו •‬
‫ן^״פלא חסייך מושיע חוסים ״ ממתקיממיםאכשיחמסיס • ומדי פס מוקשים • עלינו‬
‫מלך שום תשים• עושה חסל למשיחו תפארת רוס אנשים ״ מאז קל* מפעליו‬
‫‪1‬‬
‫‪#‬‬
‫* *‬
‫יא‬
‫‪.‬‬
‫סימן שלמת‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫־מ*‬
‫ען״מתי ורוני •י בואי למי חבצלת שרוכי • שפתותיך כחוט שני • וקולך ערב • ה?ומ עני ע‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪$‬‬
‫גגינוע‬
‫! ל ג מ ו * אין קול ענות״ כי אם שפתי רננות ״ש*ריי בקר וערנ •קומתךלמתה;לתמי ״‬
‫גנאי את! אמוריאמר‪-‬לויך בי כך התאמר• כל הקרב הקרב • התגברי כארי * כ*‬
‫‪ ,‬בא אורך קומי עורי ״ עזרי ושיר לכר• • יונה תמק ;־;‬
‫^ * ח י י ך כאת בתורים * ריחך כדימ גנור דרורים • עליך איש ילו לא ייים י העבירי מ ו י ן‬
‫מלבך ויגון ואנחה *היימי׳קזל כשיחה״ הרימי אין צוותה ״ כי אס קולששוץ‬
‫*קול שמחן?<• יאמרמודך* ב<אינעלצון*כ*קר^שנתיצון• לשארית הצאן •‬
‫*‬
‫י‪6‬כיו אנשי לצו; •בשלי לוירך״ מה •פו‪:.‬לוריל וריח זשמנ״ך" • וזהר א‪£< 11‬ניך‬
‫י‪ . . ,‬ר‪• -‬‬
‫‪.",‬‬
‫‪ .‬באור חמה •‬
‫‪$‬רתוק מיבש וגופתצופיה‪ ..‬״ שפתותיך נוטפים ״ וחנך שואפיא ״ ח״וא ושרפים ״ *‬
‫ביאס‬
‫המת שוכני שהקים • הסהמיברים* אין אומי ואין ינר״ם *‬
‫?זירים כבקרים ״ ואהבה מעוררים * בקול ערב שיי• שחקים י עול שזופה ״ לא תה*ה‬
‫גת יפה* איל אויביך יאותהיכסופה ״ ונפל ואין לו מקים• •פהאליהגשי• הורכעיי‬
‫תלבלשי ״ כי נכספה לך נפשי י לך כמת ״‬
‫ןי^״פה בנשים ״ שלום בגבולך אשים • גבית נאים שממה אשיס• ותפארת רום אנשים *‬
‫גזאל ישראל * נא״נא ברנה* ואז תהיי לר‪£6‬פנה ׳•'חבצלת רעננה• עלייך‬
‫עלינא״ כי יש ביז* לאל ־•בואי עמי •"כ* קדאתיךאמי‪ .‬זאת נעמי• מה תהמי <לול‬
‫•חןר אל• תמימה <נעימה• מלגלות איומה‪ .‬כ^ייה כת מלך פנימה*‬
‫יב‬
‫אליהו הנכיא אשלח ?‪5‬‬
‫עךולמיפ שוני שובי ‪ .‬לא מדאהעול שגי• בי איש תשני‪#‬‬
‫בצבי * אחותי פתחי לי ‪4‬‬
‫<י״כן שמס לב* * רוח ה׳ לבד בי * מל משככי * ישועתי משגכי * כשמים היושכי * צורי‬
‫וגואלי *‬
‫)‪"£‬קו‪ 0‬אהלך היהיבי* בייביס להושיני* עמי ישבעו טוב• • הכה אותם מביא‬
‫מוך ארצי והבלי *‬
‫דלגה זה בא אהובי ‪< .‬־ןע• ואבי * יריב ריבי* יקום כלב• ^יצילני מאויבי* מנוס‬
‫*יום צ ר ל י *‬
‫׳ס״פן •ש־לםה‬
‫‪,‬‬
‫־‬
‫‬‫•ג‬
‫^ י ר ש ׳•שי עומל לכס * יגיח* יחיאל *צמן * יקנן ףהיו‪.‬לכס ״ גחוצות ירושלים‬
‫י‬
‫י‬
‫י*‬
‫‪*7‬י״נו *נעל? צא!*־"•עשה המלךאפייו! * טל בל האיזעליזן ביתומי*רושלינז‬
‫גךלאההארז־לעה* ממעיני הישועה* גיא יכשא הר וגנעה * נכויהייושלים‬
‫י •י‬
‫‪1‬ד<ה <נלכןצל*ק נושע* הגא גואל לשבי פשע •בימים •ההם *!וישע •*־*גולה ירושלים *‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫*‬
‫סימ‪$‬‬
‫ע‪5‬‬
‫בל תהלה * ;''**יאל״שלסגואל‬
‫‪1‬ש״ם כבודך * והליך* <טזך מרומם‬
‫הואל • ובאה הממשלה*‬
‫י‬
‫י י‬
‫‪$3‬״קלשך •מכונך * עיר קלשיך * תנכה עלתלה*ר‪7‬ן כאמי *פםלאומ• שובו מצגי‬
‫<ה*‪£‬םלי עגולה*‬
‫ז‪8‬ז‪8‬מ‬
‫־טי‪(.‬‬
‫•יי־חיש‬
‫סימן שלטה‬
‫‪,‬‬
‫*‬
‫״גא‬
‫‪4‬‬
‫‪££‬‬
‫והבא רס ומתנשא •וקונה •‪£‬מי‪ 6‬ואד‪-‬ן‬
‫יעשה * לי מדי הכה‬
‫ע״^ום‬
‫עושה * יגער היית קנה • יקנן ניחי פזורה שא • עוד תעבורנה‬
‫יעל ידי מוכה * <ל ־העם מקצה * אשר בשםישראל ינכה• ירביצני בנאות דשא *‬
‫*צ״ן ופרח צדיק׳ ורוב שלוס‬
‫אחי ורעי אדברה * נא שלום כך ואבקשה * טוב לך מאירו) עינים‬
‫יל״מע]‬
‫וברה • • ב• עזה אהבה קשה ־*; נפשי בכפשך קשורה * מל‬
‫‪£‬וח‪.‬לבי*(רושה • *אולתעולם תהיה י‪.‬רם הפטרה •* ׳ משועת עולמים ישראל <ושע*‬
‫דודיך אזבירה * פניך אשא י וכאור בקר יזרח כנהר שלום‬
‫‪£}:‬יי •יתנךכאח לי * תחבקני* מתי מבוא אלי גואלי * לרמות בגני • ששו|‬
‫ישעך השיבה לי • רוי חס״ני • מהרה חושה אל תעמוד שמחת גילי *‬‫?ביכולת אזנה אני * בשמך כמחזי לאתשקור לי •ולניני* רולי לי * ולואצי *‬
‫אשמעה האל כ* ילבר שלום‬
‫*‬
‫ישעך בא אשמור ל< חשל• ‪ -‬אחז *שבעמי * אס אכזב ללול מבלי‬
‫‪71‬נה‬
‫<לא אחלל כריתי ‪ -‬אשוה עליו הול כבודי • אפאר בית תפארתי* וכשמש‬
‫* ג ו י • כסאו כתתי י בכחי ועוצם ידי* קיבתי ציקתי וישועתי * למרבהה&שי*‬
‫אי! ? ז ולשלום‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫ע?‬
‫‪.‬‬
‫•סיםז•‬
‫•‬
‫ישלםדז‬
‫‪82£‬‬
‫*־‬
‫^ " מ ע י כת ץראי }הטי אזלך •• קנ מהרה אפקיד את צאנך * שובע שמחות‬
‫על‪.‬מי מגיחות • •שפכושי־חות • קומי אורי כי בא אורך‬
‫אחותי לבכתיני • הראיני את מראיך ו השמיעיני * את קולך ערב •‬
‫}"*בכתיני‬
‫בקר וערב * תבחר ותקרב * פצחי רוני את קול שירך‬
‫•‬
‫יפו פעמיך בנעלים * השמת ים לרך לעבור גאולים * מיל מיעים‬
‫•‪£‬״ה‬
‫•‬
‫מבית כלאים * ומלו מישיע־ם ־• קומי אורי כ* בא אורך‬
‫*‬
‫ן‪7‬י‪0‬יבי מקום אהלך ויריעו^ כי לך אשלח חוסן ישועות ״ כי יבוא מלכן*‬
‫יגיה אשכך ‪ -‬כיין*ווב‪<',‬ח‪.‬כך * פצחי דוג• את קול שירך‬
‫ש״וגי שובישולמית׳ כחמה בית• שמעי בשזרה • רב לך היות ע‪*/‬בה וצמית * פצחי‬
‫רננה• שכחי יגונך ‪ 4‬ני אהבתיך אהכת עולמית • עוד לא הגנרי * עמי תגני*‬
‫‪4‬‬
‫אויביך‬
‫‪.‬מיש״נמ •* המלך‬
‫•אזיג״ן לבקרים אצמית • אייו ף אשיג אותם• לא אשוב׳ ע י בלותם* חצי בם׳יאנלהיי‪.‬‬
‫קג‪ ]'11‬ו ג י ו | החל‪ .‬וגסור ן‬
‫לל״חכי אמיתך מה נמלצו • בצוף ומן ‪ 4‬יורי אהובי נאמן * מיבש צמו פיצקלצו ‪ 4‬מן‬
‫שפתיך • כי טוניס דוייך ‪.‬הטו מקנךכינפןצן* לטביים ואין קונה• כמה‬
‫ימי שני ‪ 4‬להר יחלצו מיי מרעים • ועלו מושעים ‪ 4‬חסדך הפלא • מושיט ח‪1‬נךם מ<‪0‬‬
‫ומכמני*‬
‫‪|3‬״י ואהלות קציפות • כגיות״ך • ושמלותיך •הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך‬
‫וארמנותיך • כ• לך אשלח חוסן ישועות• צמאונך יווו • כי מה גאה' ‪ 4‬רגלי‬
‫! ז‬
‫מבשר על ההרים וגבעות • פתאום יבוא •• תוך מסיבו • לרעות‪ .‬ביעקכ עמו •‬
‫‪ ,‬לנוי לו ולנחמו • רצונך אמלא ‪.‬אעלך פלה אל הר המור •‬
‫ך!״קם אמרתך • גואלי * מנת חבלי כי אי]בלתך •גמל ומהלל ‪ 4‬כפה כל חי ‪.‬מרב ו ע י‬
‫עולל• קבץ עדתך •מכל פלך• כ• ביוב טסהדית מלך * לכם לחצרןיזך ‪4‬‬
‫נכספה גם כלה ‪ 4‬י*מם ולילה •תוך מעון ביתך •משכןכבויך;בזמו ידין*אותס‬
‫אעלה * נשה •שית לך שיר ע‪/‬מור •‬
‫‪1‬‬
‫יח‬
‫שש"!! ושפחה * ימצא בה • כאיי! תוציא שמחה* * אלפי רבבה* שם נשמחה * באדי!‬
‫ענבה ורחבה •‬
‫‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ך״פניך אשפוך שיחה •יגול מרבבה • אם‪/‬דחה השמש כי בא* והיתה המוחה‬
‫ברבות הטובה *‬
‫)‪"£‬ג‪0‬ה שלוחה * ישיבו מלכי שבא *־אם הבנים שמחה • לימינך נצצה * נסו יגון ואנחה*‬
‫תצחק שליה בקרבה •‬
‫ר‪/‬״וא‪ .‬פחמן איש מנוחה • ירום נשא וגבה • תחדהו כשמתה • על האדן הטובה • תשב‬
‫כבטחה*לאיחסי‪,‬ב״לבה *‬
‫י‬
‫הימן ** מ* נ* יזים‪1‬לנ‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫ש מ ח ת י באומייס לי •נאוועל ההרים •רגלי מנשר לאסורים* צאו והולכתי טורים‬
‫תוך ע״ר יוד היא ציון *‬
‫‪" 7‬אסר בציון • שם הי עליון • יחי עשיר )אביון • נשיר נשיר שגיון * כי נחם ד\ ציון•‬
‫)צרתי אבוא ואראה • פני הארון להי • ישראל מושיע בקוראי• שמו מקטן נעל כל נשאי *‬
‫הודו והדרו עלי ישוה • וכבודו עלי יראה י יבושו ויסוכו אחוד בל שונאי ציון *‬
‫!!״לא לאמונה האמיתי *כ^גפלתיקממיי• אל תשמחי לי איעתי * לא תאחר תשזטתי ‪4‬‬
‫מאתה' שאלתי• הקשיב נקול תפילתי* נישאל׳ נישמעמועתי* אוהב ה* שטריציון *•‬
‫ד ר ך מל״ך ישראל י‪ .‬א‪*.‬־! ביר יהואל‪ .‬נרצונך הטינה ונא מאל ‪ .‬לציו! ‪.‬‬
‫ב״!‬
‫')כקומה ננעלה בית אל‪ .‬כי יש נייר לאל את נ נ ן איו יחייןקחנא מעמך^יאל *‬
‫ז‬
‫מש״יו‬
‫י‬
‫מגשינת ‪ $‬המ־לןי‬
‫דנא‬
‫‪ 31‬שיו חסין ניול עליו חסל אל ״ ן ה ע ל ה ו ש אלי" י כ״ל הארצןיו האל ‪ .‬לשים אותו‬
‫י‬
‫ס‬
‫י‬
‫על הררי‪-‬צינז *‬
‫‪4‬‬
‫ש״מנ נקרא ה״נסי * עחיומפווי וקנו סי* חלקי ונוסי • החישהמפלט מאיש חמשי‬
‫אומר לה' מחסי • בו בעי( לבי ונעזרת* ‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫‪* 7‬א אשכחך אנכי‪ 4‬אגאל משחת חייכי• קומי לן רעיתי יפתי ולכי ‪ 4‬אל תחשובי ‪ 4‬חסל‬
‫ורחמים אעערכי • לראות את פניך חשקתי ‪4‬‬
‫)‪£‬״ה נמלצו לחכי אמרי ‪ 4‬יוד• ‪3‬נה ןה בא קול קורא ‪ 4‬כי בי חשק אל• קורא ‪ 4‬פתחי ל•‬
‫שערי ‪ 4‬ואני ברוב שמחה אחרי • ח י י אהובי הרופא לשבורי‪ .‬וצדקתו כהררי • משגבי‬
‫ומסלטי ל• ומצודתי ‪4‬‬
‫ךךוצק חן בשפתותיך * הלל• ציוןאלהיך • בי בועליךעושיך• כבוד ה'זרח עליך •‬
‫ורחקו מבלעיך • ורב שלום בניך • נאם הי כי נשבעת•‬
‫כ‬
‫^‬
‫סימן שלטה‬
‫ש״יש• ושמחי * שיריך פצחי • אל תאנחי •גונך שכחי•‬
‫‪ '51• -‬י‬
‫ל^״קגוז ממחי • הלא מרחי • כלתה רוחי שמח קול שיחי *‬
‫‪1‬‬
‫‪ " 0‬ה תשתוחחי• גני הפיחי ‪ 4‬ריח ניחוחי • ערכתי כר למשיחי*‬
‫ךךנת מבטחי •‪.‬מבט! גוחי • דופקל• פתח• * יקים גס לקחי‬
‫כב‬
‫‪ 8£‬י‬
‫*״ ‪.‬‬
‫סימן אני שלמה‬
‫־‬
‫‪1‬‬
‫א״ורי וישעיממי אירא ‪ 4‬אתה עמלי לא אירא רע *‪.‬שמך עליון אזמרה ישיר המעלות •‬
‫נ״פשי לךיצמאה • כ• ל‪ 1‬האי־ן ומלואה * ייעת את כל התלאה • נורא עלילות‬
‫‪4‬‬
‫<"ולע כל תעלומה • תול^איז על בלימה • בשרי לך כמה • ימים אן> לילות‪.‬‬
‫ש ל י ח תשלח גואלי לברך נר לרגלי* פנים בפנים השיבה לי * כשלום ובמיש‪1‬ר ‪4‬‬
‫‪.‬‬
‫אורךואמתך ינחוני• ‪ 1‬הי קלשך יביאוני* וארנן לבקר אני ותיטכ לך משגר‬
‫•‬
‫אם אמרתי רגל• מטה • חשיך וכור ל• אתה • נ י לך יאחה י שוה כאילות‬
‫מ״אור גלול לממשלת‪ .‬לך אערוג כאילת * ממך אני שואלת• עשה עמי אות לטובה‬
‫לגול מיבנה • כ• אני חולתאהבה• תסמכני רוח נלינה • עושה נפלאות • על‬
‫איןמשפרותכלה ‪ 4‬אל חי מאל נ*למ*לך אתן מהלה• קלוש יושב תהלות‬
‫‪71‬לל ו‪,‬זמרהשירושנחה •אתן לך בששוןובשמחה• בניבה לךאזבחה״זבחי שלמים ״•‬
‫יעלו לרצון על מזבחי• תריח ריח ניחוחי* תאיר נרי נר משיתי * עומל לנש עמים*‬
‫•‬
‫וכא‬
‫א ‪.‬‬
‫‪:‬ז־‪ 5‬ה<‬
‫‪;.‬־ר‬
‫*ונא ^ י ז ן טא‪ •5‬זאןן> *ימי ״שיאל* זנעלה בימ ־^•* יאבןא' * ז מ ך ה נ ו ‪ # 1‬־‪;*.‬׳*‬
‫‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪,‬‬
‫כ י פ‬
‫'‬
‫״ל?"‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫‪858*;•:::‬־‬
‫ש ״ ל י יעלוז וכל אשר מ ז‪-‬עי‪,‬שמלך כס^גו‪ .‬והחי זמןאל‪,‬לעג*!ג*ו‪$‬ין זשמ ימומ •‬
‫^"ויצליקיאוו זחע * הפלא חסלך• מושיע • ‪.‬מומימת‪ ,‬נריע •פיס!‪,‬‬
‫ע‪$‬י‪*3$1} 4‬‬
‫^ " א י ר ת עיגיס ברה ‪ .‬ערובה ככל ושמורה * גבורתך עוררה המשן ו יעל עשנו‬
‫*‬
‫ך‪/‬יימדנ• מקום אהלך • ככולה בתמלן • ‪#‬ןיוש ׳שר^לגואלן* ^ת*<סף?^ן^מ‬
‫^‬
‫‪.‬בר‬
‫תורק שסך • בי עוביס מ י י ן • חשלך ואמתך *צרוגי רחמיך • אמה לא‬
‫‪"#/‬מן‬
‫מכלא* מסגי אמריך משכני ־• כהנחס שימני ״ על לב ואני ־• אשיר לך‬
‫?‬
‫שיר תכלה ; מיי צח וארוס ״ תשית אמיהי'לרגלי הדוס * הוא עשו אכ״‪£‬מם •‬
‫*ק־ן *מכלה* נ! •שימי ״ •‪0‬נס <‪#‬וו‪9- *.‬טג ואחי ״ או יעלועל^בח• ז ריח! וגןנח<‪*1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ :.51**7‬רעיתי קומי ״ יפמ שוב* כקיס גגימ! * בןקשקך לעצור סי יוכל ־ל את יעיתי‬
‫י ‪ , .‬יפה * וכל עלן א״ש גג ןואק }גס צופה * לבו לשרפה * ואש אכל * מאז‬
‫‪5‬גגי * אכל־י דגגי * ושמה בלב עוצ'־יני * והמו שהכי * עישן *גר כמי היכל * ‪ -‬כגר•‬
‫י*‪.‬‬
‫עפארתץלנש• < ישהאהובת נפשי‪ .‬״ ואל•ה^ש• * זה^ההרווחה‬
‫עוכזתה געיעשבע• יסל‪$‬י??!^^בת * ממשבצות זהב לנושה ז כי חם‬
‫לני אש להבה • ‪.‬מים יבים״לא יוכלו לבכות את האהבה• איכה אשא * מוור‬
‫•ערופה • תצוקמיסקרזםמלנסש עי״עה* מתרה חושה * או יימלא שחוק פינו •י וגס‬
‫רנהבלשונינו• אנמנג וככי?ו נמלה נשמחה <‬
‫בנשים • שלוסרכ בגבו‪$‬ן אשים * זנית'‪.‬גאים ‪#‬יבך אשים ‪ #‬שממת *‬
‫ךךיפה‬
‫־ישתסוו נכסך * *מלכים ילכו לנגה זרהך * ולא יאסן> עול ירחך * בתגעימת *‬
‫ןןוסי ךוג• שירך* צירן שמ כ י ^ ^ ^ א ו ר ך ^ י י א י ר נ א ו ד ה ז ו מ ה <‬
‫•‬
‫או עהיה לדא? מ ה * גת ע י * ‪* * . 5‬פה בלבנה ׳וגסי ׳נע נאנחה‬
‫‪,‬‬
‫שעז שלסה‬
‫ען״עי•‬
‫^ יעה‬
‫‪1‬‬
‫ןןץאיך‬
‫‪3<71‬‬
‫*׳מוצהשוכי^נוה‬
‫*‬
‫י‬
‫׳׳קישךביגסשיתאוה‬
‫עעסוי*ונתיזנחגוי• היןלע הרחקכ*ו<שחוי‬
‫עראינימהא?!וה • לך *ע^ההפעם אלוה *‬
‫ןקמ^גצ״ו אשלק ״ עד אגד הנקי דולים;גרויי •‬
‫**‬
‫‪#‬‬
‫^ ‪,‬‬
‫^ ‪.‬‬
‫‪#‬‬
‫י‬
‫‪^,‬עיי‬
‫‪-‬י׳•־־‪;:‬‬
‫סימן ש ל ס ה‬
‫‪:‬‬
‫ציון* ־ימנ;עליון• זול עולם סלס‬
‫*‬
‫^ ע ם בו נחי * מרחם משמר * •שים תהלה‬
‫כ^איש‬
‫ןלןיוא‬
‫<רמעלה ‪ 4‬יחישג&ולה* ^ע‪ '0‬סגולה*•‬
‫י־‬
‫י‪-‬‬
‫‪^7‬‬
‫־*‬
‫י •‬
‫•‬
‫‪.‬׳‬
‫^‬
‫•*‬
‫׳המסים * מושיע חו^ם • נקמו נעלה־ *‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫י‬
‫יי'‬
‫‪$‬‬
‫‪$‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫^ •י‬
‫״ ־ י‪.‬‬
‫*יסן‪.‬ש‪6‬םה בן מר‬
‫* זנןגמי‬
‫<יק פתחי לי • *פה ביה כחמה * זנתופינז ובמחולות‬
‫׳שיערי‬
‫ברחוק למה* שוב לשמן בובולי * י כ לן<לודעד<מה * זנמזיחמקולן‬
‫•הל!־• בי לבב? לך כמה• שבחי הללי * תמימה *צעימה * כי ע י ב י ן ערבה לי •‬
‫‪5£‬בנל<* ־*ת מלך ־וגנימה־^^ילי־•• כ י מ י ן יוצאים ‪-‬ביי רמה * שמע*קולי* הגלגלות‬
‫‪ . ,‬ץי‬
‫י‬
‫אתמה *‪ :‬אילת אהבים *•עלה *‬
‫י‬
‫•‬
‫האמנתי ‪ *.‬לראות בטובךמי• ^ למה ‪$‬י חיים קצת• * בחיי מעולי‬
‫קולך שמעתי * דגל כבודי• ^םנא<זן כעיגיךמצאתי * הייי והןל•‬
‫שלחהט‪*1‬א נפוצרצאןעית* ־‪*•4:‬הלא המת מתיסוי• * ויעלה ציין *את‬
‫׳מנוחתי• כמן צעדי* ע ^ י ד י ״ ע ם ^ י י מ י י ו ו נ י י י ׳• ייח נמזחזכח עולה •‬
‫‪**$‬ו‪#‬‬
‫;‬
‫^״ך״! יפיתומה*נעמתאהבה׳ •נפלאהלי אהבתך* כל‪0‬פציס לא ישוובה• יצתה?מי‬
‫הזל׳למנתך • ו^אמוס^פי עני ^יא‪3‬ה*קזמיא*רי אורך לבשי בניי תפארתך•‬
‫?מהי כי ה נ ^ ג א * זה*?י קת יוי*‪? 9‬ותך *י השמע״מ קולך יופעוה * כי ?ולן‬
‫^‬
‫יעיב חןשפתך* הסנדןג*?׳* *•אחת י אי*ו‪* ?$‬י כאש תבער להכ תשוקתן • הייעי‬
‫׳בת ירושלים כ* ׳ישועתי קרובה* לך תהיה עינה• אחרי בלותך* כימי קד?‬
‫ש ו מ * א ת *במך*תהי*אתמממן• לא תהיה עוד משכלה!‬
‫^ומומל<‪9‬ראשי *‬
‫ןי״ןךףרזללך‬
‫שלח נא ביי תשמן באמת •שפך* גי ל• ומשושי • הלא מצער היא נגדך ‪.‬כ•‬
‫•יב גל^ן* אשמל ‪9‬כפדא^*יי*ייא* משמת מאשת נעוריך • ב<תבנה ב**‬
‫״חיש תוך ציה קךקהןי* מקיתמנפו י‪.‬ייך * מאורעינישמש• ^ביאזבול מ מ ן‬
‫־שבחך <ה‪7‬אמקיס מקיש* *^^•ל^וןכה^^הקרזבל^מיאבי * חבורקגיתעלחן•‬
‫ימזדם קינשי • תשית אויביך איום שלרגליך בי שמו לרגלי פח מוקשי • יי‪ *#‬מש‪¥‬‬
‫־וגבהישראל עמך‪ .‬בא^ורללו־־יצא להפשי• אלתשנג• ריקם מלפניך* רצה‬
‫^^^• קדלע‪0‬יגהו?ךולמסל‪#‬‬
‫‪.‬׳ י ‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬פח•‬
‫־• י‬
‫‪.‬‬
‫־‬
‫•י‪7‬‬
‫שפחות* על יעי ממהות •^גהלנמפש* ״שוכב •*וליענ• אורח •‬
‫ג‬
‫חיים כאור‬
‫בקר‬
‫‪ $‬רמי‬
‫‪.‬קזוש״נת‬
‫בקר *ושי יזרח י ישיש כגביר ליוץ הולך וסובב •י אן שחוק ןימלא י פי כי הגלי‪ 3‬הי‬
‫מקלס‬
‫לעשות אלה •־ ולשוני רנה עוכב שיר חלש כי נפלאות • עשה עמי לפונה אות‬
‫קיפל ישועות ו‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫אמרלבי• צור משנכי •נשגדו^כיושבי •אלייצויי •׳מתיאנוא‪ -‬ואראה״‪".‬אווי‪,‬‬
‫פניך כי נאה •י וכמלך יראה •־ ישעי ואורי • כי כלתה נפשי • לך צול קלושי‬
‫כבגלל ומרים ד אור נרי • תאיר תניה חש^י ‪-‬וילעו כי * אתה‪ :‬הוא מלכי *•‬
‫אלהיםצוה ישועות ‪4‬‬
‫‪£3‬״אר נעלית ‪ .‬נוראותנפלאת •־‪.‬־ רבות עשית ״י א ץ ערוך אליך לך ה' הגלולה• לך‬
‫נאוה תהלה •‪-‬כל תחנה כל תפלה •יבואו עליך; ייך תנחני• עוז הרהנני״י‬
‫״‬
‫*‬
‫קראתי ותענני ^ככל לני אזיך‪ :‬שמע קול תחנוני • קבן המוני כחשיך הי‬
‫י עוז למו* ומעוז ישועות ‪1‬‬
‫ך‪/‬ך!ל‪ .‬והדרע^י תםוה ‪ -‬הפעם אלו<^• מוך נוה ציו׳ן יופי מכלל ‪ -‬שורש ישי אשר י עומר‬
‫לנס ענויפ לבשר‪- -‬ירוץ נגשי • מלך מהלל •י יהרה את ישראל אשר הוא לד‬
‫״די‬
‫‪ . .‬״ יי ביןקוןולררר ‪-‬בבס גא דר •י‪ ,‬אלין אתפלל •י שוב עסי למעוני * חלש יוס‬
‫~ ששוני • אתההואחס^י^אתיך חסן ישועות •‬
‫‪:‬‬
‫יי‬
‫‪:‬‬
‫‪6‬נ*מ‪3‬‬
‫־ ‪ .‬׳ • ;‬
‫‪3‬‬
‫ט‬
‫‪:‬‬
‫׳‬
‫נ;‬
‫‪:‬‬
‫^‬
‫־‬
‫י‪.‬‬
‫• ־ ‪ . ,‬־ ‪.‬‬
‫‪**;.‬מ] שלמה‬
‫־‬
‫‪.‬‬
‫‪^88‬ו‬
‫‪:‬‬
‫י ‪ .‬״״‬
‫ע״שיןישטן לי השיבה • י ותסמכני חהנליבה״־כי איי חולת אהבה* כיי אני חולת•‬
‫אהבה • חם לבי בקרבי אש להבה •י לא אובל שאת פור היות עזובה • השבניי‬
‫ואשובה * הי מלאו ימי לי הבה • העיר עוז ישועות ושית׳ חומת וחיל ‪-‬‬
‫‪ 0‬ל צ י ו מ א י אל המלך •׳־אורי כי בא יאויך ק<ס התהלך •־כמעט רגע יהי שלום בחילך*‬
‫־ י י ‪; .‬ששי טמחיכישלג<ר׳ימיאבלך^בניך יבואו תוך גבולך הרחיבי* מקום אהלן יי‬
‫‪4‬‬
‫פצחי רנה צהלייקולך •י גאולת עולם תהיה לגלות הקל‬
‫>‬
‫־‬
‫׳>•‬
‫׳‬
‫‪.‬־‪* ,‬‬
‫*י *י‬
‫י׳‬
‫ט״תיאבגא אחוה פטך ״י לחסות תחת כנפיך •רצתה נפשי לריח שמגיך • טובים שמן‬
‫תורק שמך • משכני ארוצה אחריך * ואטלצהנך כי טובים לוליך• עי א|‬
‫*‬
‫‪,‬‬
‫אחח פעמיך י פ ו ר כל יעי האח אני איחל ו ; * י‬
‫י‬
‫ף ך מ י נא שמחי• אחתי רעתי לי פתחי• נפש* אותיך אף רוחי • שמעי בת וראי והס*‬
‫‪ .‬אונך ושכחי• יג־ונךמה תהמי ומה תשתוחחי• בקולך ערב לנה פצחי * כי‬
‫ערכתי נר למשיחי •יבא לא יאחר היו* הזה אחל*‬
‫‪$$88‬‬
‫‪-‬‬
‫ד־‬
‫־ י‬
‫סימן עזלםר••׳ בן דוד‬
‫‪-‬‬
‫‪"(#‬וב אתשי־בת ציוך• כתשיך אל עליון‪.‬קונה שניי ןארזיה• חביון‪ ,‬אגה למושב‪.‬‬
‫עשה לו אסיריון^צליקונושע^‬
‫לי״ךנשאתיעמי *תוךארמוני‪ .‬יגלל;נא כחאיני* קול תחנוני• כלימה לבשו ששני*‬
‫מלכותך‬
‫ל‬
‫אויבי עוני י תמותת יעה ךשע ‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫*׳^—׳^‬
‫י‪.‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫• ‪-‬‬
‫י‬
‫‪ .‬׳ ־‬
‫י י * ־ ־ * ‪:‬‬
‫‪£‬ןחתימ י י נ י עמים־ולאומים ‪-‬רכים לו הנדס וקמים‬
‫‪,‬‬
‫ימאל לציזן!לשניפ‪5‬ע‬
‫‪.‬׳}‪:•:-‬‬
‫‪•::.:‬׳•••‬
‫ךךאהא אהובה‪ .‬יפה כלננה ברה בחמה •לא יאמר לן עוונה * יונחיהמה חפצי ^‬
‫ממחה‬
‫״ ״ילך יקיא נעימה• אהבת עולם אהבה ••כבויה גת מלך פנימה*‬
‫ז׳‬
‫^ מ• • ברבות הטונה * במאז מקים תמי־מה נ א י ז טובה‪-‬ורחנה‪ .‬כי אזכרה מקי*‬
‫‪:‬‬
‫שמה * שוציאלי ואשובה ‪ 4‬על השמים׳ רומה * הראני אס מראיך ואשתעשע‬
‫י‬
‫י ״ ־ ״‬
‫־‬
‫ב ל ! ך ך ך יקצוץ זרוייס * כי תארס חשך הלא נכנ* כושיים• יעים בעיימדיים ‪ 4‬אור­‬
‫פניך מלך חיים * מנחה יכיאון מלכי אייס * אל ארץ רחכא מיס * נהר ק י ן‬
‫בירושלים * ואויאמיובמיני * ישראלנושע ‪4‬‬
‫־‪^ :‬‬
‫אל‬
‫פיםן‬
‫*‬
‫שלמה ־‬
‫שילום רב תשפות לי דורי רגול מרבנה * ברוב חשיך אלי *ישעך לי השיבהצור* וגואל•‬
‫*‬
‫מלא נפש יאבה •אתה תות״ך גורלי*כי אני חולתאהבה* מנת חבלי‬
‫דנת• הקשיבה * תישר את רגלי* מסלה בערבה * למלות לגבול זמלי * עשה‬
‫עמיאותלטובה *ש‪ 0‬אהללמהללי *לך בנינה •לקנח מיוחישאנם*‬
‫<* ~‬
‫}*ייי ערבה מינרך * יונה תמה כלבנה יפה* נפת תטפנה שפתותיך כשייך‪ *.‬כ•‬
‫אמרתך צרופה *מהריאעל לצייך • מזורוגסתחפה‪ .‬בי פתאום •בא צירך•‬
‫כעוף הריס עופה* יטרף זרועאףקלקי ערך * כמו ילידי היפה ‪ 4‬קוע*‬
‫לצעוי תוך עירך* כי נפשך עיפה • חזקי ואמצי לנך והסירי מורך• לאמה•©*‬
‫החפה * חיש אורי אורך* כי נפשי לן נכספה‪ .‬ורנ שלום בניך כל בזנרך *‬
‫אנב• אגאל בזיוס חשופה‪ .‬הראםפלאות ונס *‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬ךבטח כלקצוי* ארץ רם רחוקים * לך מה אשוה * אור בה^ר נשחקים* לן• נפשי‬
‫תאוה * תערוג אליך כאיל עלי אפיקים *מתי אבוא ואלוה* דוד• חנך‬
‫ממתקים • בעזך אל נאוה * קדשן הקם תקים ‪ 4‬דודים גרוה * אני ועמך כל©‬
‫י צדיקים * •שיעות שוה * מקטון ועי גיול עוללים וימקמז * שלמ ע י ר ומצ‪1‬ע‬
‫יה קראתיך מהעמקים *מהי ישראליכנס*‬
‫ף‪/‬ינני כא שמחי גרוני * צהלי ?ילך‪ .‬שפתותיך חוט שני * מלנרך נאוה קול מהללך*‬
‫שמעה אזני• חנן כבויה נת מלך ‪ 4‬פנימה מראיך הראיני‪ .‬כא‪1‬רהחמ<‪-‬‬
‫הלך * כ* אוי אני * גואלך * ואשימה עיני • עלין הימיני מקום אהלך ‪* .‬‬
‫*־״' אעלך גס עלה׳ בתוך משכני* אל^תבואקוס התהלך*שם תאגלידננ•‪,‬‬
‫אחלז מיחי רגלך! עוד לאתתאונני* בי שלמו ימי אבלן *לא מראה עיני ^‬
‫‪,‬‬
‫יהי שלום בחילך* ושלח חסיני * לקכו׳ן בנין מון גבולך * בעת מתנ*‪ 1‬ישנס‬
‫סימן‬
‫ב‬
‫‪*.‬׳ת ־*‪9‬‬
‫הכדרך‬
‫סיס? ע ^ מ ה מ ו ל כ ד‬
‫׳־יי‬
‫<ל‪3‬‬
‫‪#‬‬
‫^ ש ו ן תשמיפכי* ומגחמני כרצונך ןמיני • בישועתך סקרני *כי אליך אקיא ־קמי‬
‫אלי צורי ומגינים‬
‫י ש ו ע ת ך ״ קויתיגפלאותיך׳• תהלתך ״• ימלא פי תפארתן ״ שלח אורך ואמיתך •‬
‫‪,‬‬
‫המה ינחוני ; ‪-‬‬
‫‪*3‬גניה שפלים * סומך נופלים״ למיחלים י לו‪1‬מ יונקים ועוללים • קסט© מס‬
‫נחלים־* לעמר גאולים תסונ תנחמני ן‬
‫הנה שפתי לא‬
‫ך‪/‬״ראני היחנןיךקרנה אל נפש* גאלה *שמך אהללה״ יומם ולילה י‬
‫אכלא* נפי שיר חישת?לה* תיכן לשוני * אלי שמחת גילי״ יבשי‪0‬י שמע־‬
‫קולי* חי צורי •וגואל־* ״ מלאמשאלי״ מהר ענני כי צר לי ״ הפוך מספרי‬
‫למחול לי ״ שמחה תא‪/‬רני*‬
‫‪0‬״)*״^ ראלהי תקוסתרחס ״ נרוח חשיך תנחם‪-‬לעמוסים מכפ! משחר מרחם •‬
‫אנ על נניס נדחס לי מרחם * שבפן ומשענתך ״ הן המה ינחמוני ו‬
‫סימן‬
‫שלמה‬
‫ש י מ ע י כת •ורעי״ היפה נגשים צאי״ נא לקראתי ובואי ־• מנצלת ־רעמה־•‬
‫^ שמך א‪/‬מרעליו]*‬
‫‪11‬‬
‫לראש פנה ‪1‬‬
‫מעוז ומחסה לאניון *‬
‫הן‬
‫זאז מהי״‬
‫תקום מרחם ציון ״ קריה נאמנה‬
‫כי נא מת למנכה•‪:‬‬
‫‪23‬״שיכת נפש תמימה * שמחי רוט קול כרמה * כי הכני נא לא אתמהמה * עלייך ערי*נא‬
‫נא ‪ +‬יקרה פנינה ״‬
‫‪ £‬פלאחסייך מושיע״ ממעיט הישועה‪ -‬וממ־מת נריע •בקול תודה ומת״ קו ל‬
‫מפילה קו״ל תחיגה•‪:‬‬
‫ז;‬
‫י‬
‫סימן ^לפמ‬
‫זט״מקי כת ציון ורוני ״ חבצלת שרוט * שפתותיך כחום שט *^חותי בואי למי‬
‫^* ״י הלנרך ערכה ״ יפית נעמת אהבה •שמחי כי הגט נא״ ואומר הנני *‬
‫‪1‬‬
‫‪ * £‬ה יפו פעמיך ״ הראיני אע מיאיך ‪ -‬הסבי עיניך *• שהסהדהינוט־ז‬
‫^שסיעני קול שיריך ׳‪.‬עוד מעיי תפיך • ורב שלום נניך ־• נכויי ישראל כני • אחומי‬
‫רעיתי יונתי מאי חסי נצלי• תמתי יפתי זוגתי רוט שמחי וגילי‪ .‬אחותי‬
‫רעיתי יונתי ממתי הואי חסי בצילי׳ו‬
‫‪9‬‬
‫<‬
‫סימ!‬
‫ש‪1‬ש״נת־ ז‪ $‬חמ״לך י‬
‫זמ‪888‬‬
‫סימןישלמה‬
‫י " ^‬
‫ר^ו‪,‬‬
‫^({ גגתותיך תטפנה נפלן* יפת אלהיס ליפת ־• ונא האות והמופת • צדיק כאמונת!‬
‫‪1‬‬
‫*‬
‫^ " י ערבהקול י מ ן י• לנש וחלב תחת לשונך • ‪:‬ערמת חטים בטנך * תפארת גדולתן *‬
‫^ ׳לכרך נאוה^ כן תהלתך על קצ‪ *#‬חןשפתיך־מה אשוה ־• יעלה על שכתו*‬
‫‪1‬‬
‫ך‪/‬״גניבא שמחי גרוני• קולך ערב השמיעיני‪-‬מי ין הרקס השקני •מס•טוב דבר בעתה‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫ילד‬
‫ס<מןע‪1‬למת‬
‫מ‬
‫ע( פאלו תחת ראשי• דמעו תחבקני־• לי שאכהנפשי• יפרוש כנפיו •קחני ־ג‬
‫|י‬
‫^‬
‫י לצר צור קדושי • מנשיקות ישקני• עתהיאהבניאישי‪ .‬הפעם י‪-‬ונלני‬
‫מ‬
‫^ י נ ח ס משיב נפןי־• אןרח חיים‬
‫־*‬
‫יודיעני* על ציון הר קיושי‪ .‬מיס קרים ישקני ־*‬
‫‪.‬ךךפעםילוה א׳שי •חלב חסים ישביעכי •׳ משמיע שלום משושי ‪ 4‬מי מנוחות •רוני״ו‬
‫זג^מ‬
‫•‬
‫ס ש ן שלטי•‬
‫ן&י״פת במרה•* ערוכה גכל ושמורה* יפה כלבנה ברה *מאיית עיניס ז‬
‫‪,‬ל?תמי למתה קומתך* לכש• בגל• תפארתך‪ •-‬נפלאה׳לי אהבתך דומה על השמיס‬
‫מ״מרחק תניא לחמה‪ *-‬במ מלך פנימה עוטה אור כשלמה^‪ -‬מקודמים מיס‬
‫י*‬‫בקרבך ברף כניך* תוככי ירושלים‬
‫ך‪7‬ללי צי^ אלהיך|• בי הוא אהנ!ך *‬
‫^‬
‫ח‬
‫־*‬
‫*‬
‫‪3£$‬‬
‫‪<0‬מן ש ל מ ה‬
‫ש י ת י לכןילמסלה־• אחותי כלה ‪ •-‬כעיר שחברה לה• ירושלים תהלה‬
‫׳•^*בשתהוי והלר~ פרי עין הדר•• בקלשנאדר • יצמיח צלקה ותהלה ג‬
‫•© !לכות כל עולמים • אחרית הימים * בראש מחמים• לשסזלתהלה־ג‬
‫‪1‬‬
‫‪1:‬ל*מגביהי לשבת• ביתנת״פוה נצנת~ צהלי ורוני ישנת* על כל‪.‬ברכה ותהלה‬
‫^‬
‫ס*מן ע ל מ ה‬
‫ז‬
‫‪38^397‬‬
‫־ש״משומגן בעלי• הנהלה בא קול לולי•• מריס ראשי כבולי• עטרת תפארת‬
‫ל״״בי}?שרי ירננו• אל אל חי שגס יתנו * לו רח׳״ס ארחע׳יננ • וש״ש ל י וסתי״ע‬
‫ב‬
‫מאשר‬
‫ג‬
‫‪.‬‬
‫; שישיינח *‪8‬‬
‫)!לאשי המנה לחמו • מתהלך צייק בתומו •אתהאלם בצלמו •־בימינקמייי! ‪,‬‬
‫י‬
‫׳י‬
‫יי‬
‫• ־‬
‫ר‬
‫ך‪7‬נג‪ 1‬פני משיחך ״ •שמח מאשת נעזר־ך • בן בקיש חזיתיך י אשתחיל נ‪1‬כית‬
‫־‬
‫סישן עוימה ״ •־‬
‫‪£££3££‬‬
‫־‬
‫י ‪^3‬‬
‫‪,‬־ ‪££.‬ג‪3££‬י‪-‬‬
‫ג‬
‫ש״ושנתייטמקיס •מיס עמוקים ‪ .‬ועזו בשחקים <<למהרו בנ״יך‬
‫׳‬
‫י ‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫"‬
‫ל^״ך יובילו מלכים‪ -‬שי • אנ* צויתי למקודש* •י ביום ההוא שורש *שי מעליך עושיך‬
‫מיראשאמנה תשורי‪ .‬אח־*י בת אב״קנמיאור* * לב• ונ!אי לא תגורי* הראיני אעג‬
‫מרא־ן ז‬
‫<‬
‫! * " י קישי ירושלים ״ באיי תהיה קרנ!ס • ברא מאירת מיגים * הסבי עיניך‬
‫סימן שלמה‬
‫מא‬
‫מ‪38‬א•‬
‫‪:‬‬
‫ש י ע ר בתדביס * עליעשב כרביבים י אילת אהבים״ גן נעו ל אחתי‬
‫)"*״כהנרוה לגלים • על פישנים עיים * מושיכ יחלים • פתחי לי אחתי *‬
‫)‪"5‬שושנל הר ציון־• שם עוה חביון י עשה לו אפריון י יפו לוד״ך אחותי‬
‫ףין״נצו הרמונים • עשרת מוניס *ללקוט שושנים י באתי לגני אחתי‬
‫‪:‬‬
‫*‬
‫״ י ד ו ו ח ו •‬
‫‪.‬‬
‫מב‬
‫‪,‬‬
‫סימןשלמה‬
‫‪"^/‬לוסיטה לי כנהר *דוייצתמזהיר כזוהריוכלחסיו מהר ימהר* ב] ישי ח•‬
‫ל ג נ ו לויי בא יבוא * בינה עולנו באבוי של* וכל אשרבו י‬
‫יה‬
‫י‬
‫מכל הסי י־ ו י‬
‫)‪"£‬אלף בחרתי הסתופף • על הארץ ע ו ף יעופף י לעמולייו ינופף ‪.‬‬
‫*‬
‫יעמל חי‬
‫ך‪*/‬וא יתן מעדני קול לויי זה בא הנה * את שלום פרעה יענה < עול יוסף ח* ן‬
‫מנ‬
‫שימן שלמה‬
‫"‪**36‬‬
‫שחקים צרק •;לו • יתרו ישע זאת ישכילו • לרוכב בערבות׳ סולו‬
‫״‬
‫ד‬
‫על שהמלך‬
‫במשכו ‪4‬‬
‫‪"7‬שון למודם לדעת י ל״ו יוסיפו עוד לגעת* בכל זאתמולעת״י השם עבים רכומ *‬
‫והחי ימן־ אל לבו *‬
‫םייים עבים מומו * אף שמיו על יערפו י שנות חיים יוסיפו *‬
‫ךךארץ רתכת •ליס• שם נקכצו מיס חיים * וימתקו המיס* שלי וכל אשר בו ו‬
‫־‬
‫י־‬
‫י‬
‫י‬
‫‪ $‬שימ!‬
‫^‬
‫•• ‪$ $ $ $‬‬
‫• ‪,.‬‬
‫מי‬
‫סימן שלפת‬
‫״י •‬
‫‪/‬‬
‫;‬
‫‪,*^*56‬‬
‫י••‬
‫‪" £7‬מ; ששון •ערוף כמסי * אל אלוה יעתי״מתמתו אין נסתי * זוהי היק••‪*.‬‬
‫ל*‪0‬סינ מיחלים * עושה אורים גחלים ״^ייו קיש הלולים ״ מג״״יהרקיט ״‬
‫‪*0‬היה •־רוץ לניו ולשמוע׳ כקול יכרו ״יריח יגיה אורו ״ אלהים את הרקיע ״‬
‫ך‪/‬ינימ! מטר על פני ״ שמים וארץ קונה ״ קול לנרי;ת נא הכה ‪-‬ממעל לרקיע ״‬
‫מנמגאמא•‬
‫כימןשלםה‬
‫מה‬
‫ש י מ ח לני ויגל כבולי * כי שמעתי אומרים יכא לולי •ימהר יחישה יגמור נ ע י י •‬
‫לא אירא רע כי אתה עמי• ״ הי א ה ע י ‪ .‬רועי אב• ״ קום כלביא •משגב*‬
‫הוא‬
‫נוי׳ גואלי• שמחת גילי • מלך עולם הוא אלהים חיים עושה שמיס•‬
‫אלהים הייס •עושה שמיס •‬
‫‬‫ל *יד״י• אשירה שירה חלשה‪ .‬כ• הוא אל נ ע י ז נקיושה • אל תרחק ממני לעזרתי חושה״‬
‫לא אירא י ע כ״ כו״ ״‬
‫׳‪:‬‬
‫^״לכיואלהי לך אתפלל •כי אתה רם גמל ומיילל • בנה ניתך ציון יופי מכלל ״‬
‫לא אירא רע כי כו ‪-‬‬
‫־ •י‬
‫ו י ו ש י ע •מינךוענני• משגבי וקרן ידע• מגע•״ הרב גחלת• תשוב תנחמני •‬
‫‪,‬‬
‫לא אירא‬
‫מו‬
‫?ג&ג&ג‬
‫רעכ״כו ״‬
‫‪,‬‬
‫סימן'טלמח‬
‫ש י ^ ך לה״ נייקם • ישאבון ע״ם עמוקים ״ בנגב כאפיקים • בארמים חיים•‬
‫לי״י רעיך מה •קת• תהלתי יספרו ״ וגבורתךילברו •על פתח עינים ״־‬
‫))יין המרבי מי;את עולה * ??ולה מכל סגולה ״ ירושלים תהלה ‪ 4‬מעל השמים‬
‫״‬
‫‪71‬לא את היא גבית ״ על גפ• מיומי קית * אשת חיל עטרת ״זהב פרו״ים *‬
‫‪25‬׳ חם לנשרם שבח; ר׳אר בורא ;ןלרם‬
‫*?> <?> <?> <?>‬
‫‪£‬‬
‫‪$‬‬
‫‪8‬‬
‫א‬
‫י•‬
‫‪#‬‬
‫?‪5‬‬
1