לחץ חברתי

‫כיתות י'‬
‫לחץ חברתי‬
‫פעילות מס' ‪4‬‬
‫עמוד | ‪1‬‬
‫היחידה על רצף המעגל השני – 'מעגל החברה'‬
‫בשנה זו מטרת המעגל היא להתמודד עם סוגיות יומיומיות הקשורות לחיים בתוך חברה‬
‫ומייצרות דילמות וסיטואציות מורכבות עבור התלמידים שלנו‬
‫‪ .‬ננסה לתת להם כלים כיצד‬
‫לקדם את עצמם ואת החברה על ידי עשייה ‪ ,‬מתוך חיבור ל "אני" ‪ -‬לאופי שלהם ומתוך כבוד‬
‫וחיבה לאחר ולא מתוך הצבת דרישות או חוסר מעש ‪.‬‬
‫הצורך עליו עונה היחידה‬
‫בשנה שעברה במסגרת היחידות על מעגל החברה התמודדו התלמידים עם השאלה ‪ :‬תמורת‬
‫מה היו מוכנים לחיות בבדידות ‪ ,‬מה זה היה שווה להם ? דרך דיון זה ופע ילויות נוספות ‪ ,‬חוו‬
‫התלמידים את הצורך הברור בחברה ‪ ,‬את חוסר יכולתו של אדם לחיות בבדידות ואפילו‬
‫תמורת כל הון שבעולם ‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬משבגרו התלמידים והחיים בחברה הם ללא ספק צורך בשבילם אנו נתמודד במעגל‬
‫החברה עם הקונפליקטים העולים מתוך החיים בחברה ‪ /‬בקבוצה ועם הדינאמיקו ת השונות‬
‫בתוכה‪.‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫התלמידים יגלו את הפער בין מה שהם חושבים על עצמם לבין מה שהחברה חושבת‬
‫עליהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התלמידים יבינו שלא פעם הם 'מאבדים את עצמם ' כדי למצוא חן ולהיות מתאימים‬
‫למה שכביכול החברה קובעת ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התלמידים יבינו שגם הם חלק מגורמי הלחץ החברתי על אחרים בסבי בתם‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫כיתות י'‬
‫אביזרים דרושים‪:‬‬
‫תעודות זהות‬
‫מדבקות זיהוי אישיות‬
‫סט כרטיסי דילמות‬
‫* יש לסדר את חדר הפעילות כמעגל של כיסאות (את השולחנות לשים בצד בהפסקה)‬
‫מהלך היחידה‪:‬‬
‫שלב א'‪ -‬תעודות הזהות שלי‬
‫שלב ב' – אני בדילמה‬
‫פתיחה עם מסר הפעילות‪:‬‬
‫זוכרים ש שנה שעברה שאלו אתכם האם הייתם מוכנים לחיות את חייכם בבדידות מוחלטת‬
‫ללא קשר עם אף אחד תמורת ההבטחה להיות מיליונרים ?‬
‫מה אתם חושבים על זה עכשיו ?‬
‫המדריך ישמע כמה תשובות של התלמידים ומבלי להיכנס לדיון ימשיך ‪.‬‬
‫כמובן שלא היינו יכולים לחיות כך ‪ ,‬שכן אדם לא יכול לחיות ללא חברה ‪ .‬היום נ דבר על מה‬
‫קורה בתוך החברה ‪ ,‬באיזו מידה אנחנו מתנהגים בחברה לפי מה שנראה לנו נכון או לפי מה‬
‫שהחברה מצפה מאיתנו לעשות ‪ .‬מה שנקרא‪" :‬לחץ חברתי"‪.‬‬
‫תקציר 'בעין תורנית'‬
‫ביחידת תפילה בציבור הובאו דברי הוגה‪ -‬דעות כי המדרגה הנוספת בבריאה על‪ -‬גבי דומם ‪ ,‬צומח‪,‬‬
‫חי ומדבר (אדם) היא‪ :‬עם‪ ,‬כלומר‪ :‬חברה‪ ,‬ציבור‪ .‬כמו‪-‬כן הזכרנו כי עוצמתו הרוחנית של ציבור רב‬
‫המקיים את התורה גדולה פי כמה וכמה מעוצמתם של יחידים ‪ ,‬כפי שמתארת התורה בברכות‬
‫בפרשת בחוקותיי‪ ,‬אינם דומים רבים העוסקים במצווה למעטים העוסקים במצווה ‪.‬‬
‫עם זאת ‪ ,‬כוחה העצום של החברה הינו חר ב‪-‬פיפיות‪ .‬על כל‪ -‬אחד מהחברים באותה חברה להיות‬
‫ערך בעיצוב דרכה‬
‫מודע לעוצמתה הרבה והשפעתה הכבירה ועל היותו מרכיב חשוב ונדבך רב‪-‬‬
‫וערכיה‪ .‬כמשל לכך ‪ ,‬ניתן לדמות את החברה לזרימת נהר שוצף וקוצף המאיים לסחוף ולשטוף‬
‫ללא הבחנה ‪ ,‬כשהיחיד המהווה זרזיף‪ -‬מים‪ ,‬טיפה‪-‬שתיים בנהר זה‪ ,‬נדרש להבין את היותו חלק‬
‫מה'יחד' הזה‪ ,‬ולגלות אחריות בראותו זרימה למקום מסויים העלולה לזרוע הרס ‪ ,‬להוות סכר‬
‫בעד זרם זה ובמידת האפשר אף לשנות את כיוון הזרימה הכללי ‪( .‬בנמשל‪ ,‬כמובן‪ ,‬שני האופנים‬
‫הם‪ :‬בעת הפעלת לחץ חברתי וסחף חברתי שלילי ‪ ,‬ראשית‪ ,‬לא להיכנע לו ב רמה האישית ‪ ,‬ושנית‪,‬‬
‫להשתדל ולהשפיע אף על הכלל ולהסב את זרימתו וכוחותיו למקומות נכונים וראויים )‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬בדרך‪-‬כלל השימוש במונח לחץ חברתי ‪ ,‬מכוון להשפעת הכלל החיצוני לי ‪ ,‬עליי‪ ,‬על‬
‫ליצירת‬
‫דרכיי ועל מעשיי ‪ ,‬אך אל לי לשכוח כי אף אני בעצמי הנני חלק מהחברה ושותף בעצמי‬
‫לחץ חברתי על האחר והאחרים ‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫עמוד | ‪2‬‬
‫כיתות י'‬
‫שלב א'‪-‬תעודות הזהות שלי‬
‫כל תלמיד יקבל תעודת זהות וימלא אותה לפי מה שהוא חושב על עצמו ‪ .‬התלמיד לא יכתוב‬
‫את שמו על התעודה ‪ .‬כל תלמיד יקבל מדבקה שתהווה סימן זיהוי ועל פיה ידע שזו התעודה‬
‫שלו‪.‬‬
‫המדריך יאסוף את תעודות הזהות ‪ ,‬יערבב ויחלק מחדש באופן אקראי ‪ .‬כל תלמיד יקבל‬
‫תעודה שאינ ה שלו‪ .‬כעת בסבב כל אחד ינסה לנחש של מי תעודת הזהות שהוא מחזיק‬
‫בהתאם למה שכתוב בה‪.‬‬
‫הוראה לתלמידים‪ :‬על כל אחד לזכור האם זיהו את תעודת הזהות שלו כשייכת לו ‪ ,‬או שחשבו‬
‫שהיא שייכת למישהו אחר ‪.‬‬
‫שאלות לדיון ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫כל התלמידים שזיהו שהתעודה שלהם – יצביעו‪ .‬לאחר מכן ‪ ,‬כל התלמידים שלא זיהו‬
‫שהתעודה שלהם – יצביעו‪ .‬לבסוף ‪ -‬כל התלמידים שהייתה התלבטות לגבי תעודת‬
‫הזהות שלהם – יצביעו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫למזוהים‪ :‬האם הופתעתם שזיהו את תעודת הזהות שלכם ? האם שימח אתכם שזיהו‬
‫אתכם נכון?‬
‫‪‬‬
‫לבלתי מזוהים ‪ :‬האם ה ופתעתם שלא זיהו את תעודת הזהות שלכם ? איך הרגשתם‬
‫כשלא זיהו את התעודה שלכם ?‬
‫‪‬‬
‫מדוע לדעתכם לא זיהו חלק מהתעודות ?‬
‫‪‬‬
‫מדוע חשוב לנו מה שחושבים עלינו ?‬
‫סיכום הדיון ‪:‬‬
‫לחברה יש מערכת ציפיות מאיתנו ‪ .‬לא פעם נמצא את עצמנו נכנעים לתכתיבי החברה וללחץ‬
‫החברתי המופעל עלינו ונתנהג כפי שמצפים מאתנו‪ .‬בדרך אנחנו מאבדים את עצמנו ואת‬
‫זהותנו‪.‬‬
‫אפשרות ‪2‬‬
‫ניתן לספר את הסיפור ‪ :‬בגדי המלך החדשים‪.‬‬
‫מסופר על ‪ 2‬עניים שהתחזו לחייטים ‪ .‬כדי להרוויח כסף הציעו עצמם להיות חייטי המלך ‪.‬‬
‫המלך באותה עת‪ ,‬חיפש לעצמו חייט שידע לתפור בגד מיוחד במינו ‪.‬‬
‫המלך הזמ ין אותם והם שלמעשה לא תפרו דבר שכנעו את המלך שהם תפרו לו בגד שרק‬
‫חכמים במיוחד‪ ,‬כמוהו‪ ,‬יכולים לראות ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫עמוד | ‪3‬‬
‫כיתות י'‬
‫המלך "החכם" השתכנע וכך מצא עצמו מהלך ערום בראש התהלוכה‬
‫‪ ,‬כשכל אנשי העיר‬
‫מריעים לו ‪ .‬אף אחד לא העיז לומר שהמלך ערום ‪ ,‬שכן אז לא יחשב לחכם וגרוע מזה‪ -‬הוא‬
‫עלול להיענש בידי המלך‪.‬‬
‫מלבד ילד אחד קטן שכמו ילד ‪ ,‬ראה רק את האמת וקרא‪" :‬היי‪ ,‬המלך ערום"!‬
‫זהו סיפור מוכר וידוע אך מאד יכול להיות שהתלמידים שלנו לא מכירים אותו ‪ ,‬ודאי תלמידים‬
‫יוצאי אתיופיה ‪ .‬תוכלו לספרו ולדון אח "כ בנקודות הבאות ‪:‬‬
‫מה גרם למלך ללכת עירום?‬
‫מה גרם למריעים להמשיך ולהריע ?‬
‫מיהם הגורמים ללחץ החברתי?‬
‫סיכום הדיון ‪:‬‬
‫למעשה גם מי שהיה נתון ללחץ חברתי ‪ ,‬כמו המריעים ברחוב שפחדו מעונש ומלהיראות לא‬
‫חכמים‪ ,‬היו הגורמים ללחץ על מי שעמד לידם ופחד מלעגם אם הוא לא יריע ‪.‬‬
‫בדיוק כמו שקורה לפעמים אצלנו כשתלמידים הולכים מכות ויש "מעודדים" מסביב‪.‬‬
‫ה"מעודדים" האלה הם הגורמים ללחץ החברתי על האחרים להמשיך ולעודד ועל אלה‬
‫שהולכים מכות להמשיך ‪.‬‬
‫"מעודדים"‪ ,‬למעשה אשמים לא פחות ממי‬
‫ללחץ החברתי השפעה ניכרת משום שאותם‬
‫שהלך מכות בפועל ‪ .‬אמנם הם לא התחילו ‪ ,‬לא הלכו מכות בעצמם ‪ ,‬אך על ידי העידוד הם‬
‫בחרו להעצים את האלימות והפעילו לחץ חברתי להמשיך אותה ‪.‬‬
‫שלב ב'‪-‬אני בדילמה‬
‫הכיתה תתחלק לקבוצות של ‪ 3,4‬תלמידים בקבוצה ‪ .‬כל קבוצה תקבל דילמה שעניינה לחץ‬
‫חברתי ותדון בה‪.‬‬
‫לכל דילמה שני חלקים ‪ ,‬חלק אחד מצד מי שנתון ללחץ החברתי (הנלחץ) וחלק שני מצד מי‬
‫שמפעיל את הלחץ החברתי (הלוחץ)‪.‬‬
‫אפשרות נוספת‪:‬‬
‫ניתן להמחיז את הדילמות במשחק תפקידים ואז אין צורך להתחלק לקבוצות אלא להזמין‬
‫בכל דילמה כמה תלמידים שימחיזו אותה ‪ .‬כדאי לספר את הסיפור ולחלק תפקידים ולהתחיל‬
‫להמחיז מהנקודה בה עולה הדילמה בסיפור ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫עמוד | ‪4‬‬
‫כיתות י'‬
‫דילמות‪:‬‬
‫דילמת סיגריות‬
‫‪ .1‬יום שישי‪ ,‬קבעתם להיפגש אחרי קידוש וארוחת ערב וללכת לפאב ‪.‬‬
‫ההורים לא מרוצים אבל הלכת בכל זאת ‪ .‬מישהו מהחבר 'ה מוציא סיגריה ‪ ,‬ועוד אחד ועוד‬
‫אחד ורק לך אין סיגריות בכיס‪ ,‬הטעם והשיעול מגעילים אותך וחבל לך על הכסף ‪.‬‬
‫מישהו מהחבר'ה קולט שאין לך סיגריה ‪ ,‬תכף ישאל ואולי יציע לך אחת ‪ .‬מה לעשות?‬
‫‪ .2‬יום שישי ‪ ,‬קבעתם להיפגש אחרי קידוש וארוחת ערב וללכת לפאב‬
‫‪ .‬כל החבר 'ה‬
‫נהנים ומעשנים בראש טוב ‪ .‬רק אחד לא מעשן‪ .‬כולם לוחצים עליו לעשן ‪.‬‬
‫גם אתה עומד שם ‪ ,‬אתה מבין שהבן אדם ממש לא רוצה לעשן ‪ ,‬אתה חושב לרגע שהוא‬
‫לא גבר ‪ ,‬שיעשן וזהו ‪ .‬הוא נראה מסכן ‪ ,‬בעצם למה להכריח אותו ? אבל מה ‪ ,‬מול כולם‬
‫אגיד שנעזוב אותו ? מה עושים?‬
‫דילמת מגמות‬
‫‪ .1‬את‪/‬ה בכיתה י'‪ ,‬והגיע הזמן לבחור מגמה ‪.‬‬
‫החבר'ה הולכים למגמת ‪ )? ( ...‬ואותך זה ממש לא מעניין ‪ ,‬את‪/‬ה לא מבין ‪/‬ה בזה כלום וזה‬
‫בטח לא יעזור לך בחיים ‪ .‬אתה דווקא רוצה את מגמת ‪ .)? ( ...‬הבעיה היא שזו נחשבת‬
‫למגמה שכל ה "חנונים" הולכים אליה ‪ ,‬את‪/‬ה עלול ‪/‬ה להפסיד את מקומך בחבר 'ה‪ ,‬לא‬
‫תוזמן‪/‬י למסיבות ולא תהיה בעניינים ‪ .‬מה לעשות?‬
‫‪ .2‬גם את‪/‬ה בוחר‪/‬ת מגמה‪ ,‬הנה חנון‪/‬ית אחד שעוד מתלבט‪/‬ת על המגמה של החנונים‪.‬‬
‫רגע‪ ...‬מסכן‪/‬ה‪ ,‬זאת המגמה שהכי מתאימה לו ‪ /‬לה‪ .‬אבל אם אני אגם עליו או אשאר חבר‬
‫שלו אני אצא חנון ‪ .‬מה לעשות?‬
‫* הערה למדריך – השארנו את שמות המגמות פתוח ‪ .‬כל אחד יבחר לפי האופי של הכיתה שלו ‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫עמוד | ‪5‬‬
‫כיתות י'‬
‫דילמת העזרה בבית‬
‫‪ .1‬אתה הילד הכי קטן בבית ‪ ,‬ההורים שלך מבוגרים ‪ ,‬כבר סבים להרבה נכדים ‪ ,‬אמא שלך‬
‫מתייחסת אליך כאילו היית ילד קטן ‪.‬‬
‫החברה קבעו אחה "צ אבל אמרת שאתה לא יכול ‪ ,‬יש לך תור לרופא שיניים ‪ ,‬האמת היא‬
‫שהבטחת לאמא שלך לעזור לה לעשות שוק ‪.‬‬
‫בדרך הביתה כשאתם עמוסי סלי ם אתה רואה מרחוק את החבר 'ה ‪ .‬הם הדבר האחרון‬
‫שאתה צריך לפגוש עכשיו ‪ ,‬מה עושים?‬
‫‪ .2‬אתה עם כל החברה ‪ ,‬מרחוק אתה רואה עם כולם את ההוא שאמר שלא יבוא בגלל רופא‬
‫שיניים‪ .‬עלק‪ ,‬רופא שיניים ‪ ,‬סוחב סלים לאמא ‪ .‬כולם כבר צוחקים עליו עוד לפני שראה אותם ‪,‬‬
‫ילכו פה קטעים‪.‬‬
‫בעצם‪...‬מסכן‪ ,‬לא יכול לבוא ‪ ,‬היה צריך לעזור בבית ‪ ,‬לא פייר לרדת עליו אבל איך אגיד להם ?‬
‫יצחקו גם עלי‪ .‬מה לעשות?‬
‫מדריכים שימו לב‪:‬‬
‫אם יש לכם מחשבות על דילמות נוספות שמתאימות לתלמידים הספציפיים שלכם ‪ ,‬השתמשו‬
‫בהם ‪ ,‬גם אם תספרו אותם בע"פ ובלבד שהדילמה תהיה מעולמם של התלמידים ‪.‬‬
‫שאלות לדיון ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מהו לחץ חברתי?‬
‫‪‬‬
‫מי היו מפעילי הלחץ החברתי בכל אחת מן הדילמות ?‬
‫‪‬‬
‫מי היה נתון ללחץ החברתי ?‬
‫‪‬‬
‫האם האחריות ללחץ החברתי היא רק על ה "דובר הראשי" או גם על שאר הנוכחים ?‬
‫‪‬‬
‫מה מרגיש ה"קרבן" ללחץ חברתי?‬
‫‪‬‬
‫מה גורם למישהו להפעיל לחץ חברתי ?‬
‫‪‬‬
‫מה הקשר בין הדילמות לבין תעודת הזהות שמילאנו קודם לכן ? האם מי שמופעל‬
‫עליו לחץ מתנהג לפי תעודת הזהות שלו ?‬
‫‪6‬‬
‫עמוד | ‪6‬‬
‫כיתות י'‬
‫אפשרות נוספת‪:‬‬
‫אפשרות זו מתאימה לתלמידים ברמה קצת יותר גבוהה ‪.‬‬
‫בסוף הדיון המדריך יעמיד בשני צידיו כסאות כשעל האחד יש שלט ‪ :‬עשיתי כי כך חשבתי‬
‫ועל השני שלט‪ :‬עשיתי כי כך החברה מצפה ממני‬
‫כל תלמיד יתבקש לעמוד בצד הכסא המבטא את האופן בו התייחס לדילמה בקבוצה שלו ‪.‬‬
‫האם חשב עליה מתוך מה שלדעתו החברה מצפה ממנו או האם חשב עליה מתוך עצמו ‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫לחץ חברתי גורם לנתונים לו ‪ ,‬להתנהג או להגיב בסיטואציה מסוימת לא כפי שהיו רוצים אלא‬
‫כפי שהחברה מצפה מהם‪ ,‬לעיתים בניגוד גמור לרצונם ‪ .‬בשל הפער בין 'מי שאני' לבין 'מה‬
‫שחושבים עלי' לפעמים אנחנו נכנעים ללחץ החברתי ‪.‬‬
‫התחושה המלווה אותנו ברגע הזה היא תחושה של השפלה ותסכול ‪.‬‬
‫גם מי שלכאורה עומדים בצד ולא לוקחים חלק פעיל ‪ ,‬או אומרים משהו הם חלק מהלחץ‬
‫החברתי כך של אחד מאיתנו הוא לא רק נתון ללחץ חברתי אלא לא פעם המפעיל אותו ‪.‬‬
‫כלים לחיים‪:‬‬
‫דרך חשיבה על "תעודת הזהות שלי" התלמיד מתמודד עם השאלה מי הוא בעצם ועד כמה‬
‫הוא מתמודד עם אירועים בחייו מתוך מי שהוא או מתוך מה שמצפה ממנו החברה ‪.‬‬
‫כדאי לעודד את התלמידים "לשלוף" את תעודת הזהות שלהם כשהם נתקלים בדילמות‬
‫שונות בחיים‪ ,‬ולפעול לפיה‪.‬‬
‫הצעה לשיחה אישית‪:‬‬
‫‪‬‬
‫האם אתה מרגיש נתון ללחץ חברתי בכיתה או במסגרת אחרת ?‬
‫‪‬‬
‫האם אתה מודע לאירועים בהם היית אתה הגורם ללחץ החברתי?‬
‫‪‬‬
‫האם הגבת פעם בהתאם למה שאתה חושב ובניגוד ל לחץ החברה? איך הרגשת?‬
‫‪7‬‬
‫עמוד | ‪7‬‬
‫כיתות י'‬
‫בעין תורנית ‪ -‬הקישור המלא‬
‫ביחידת תפילה בציבור הובאו דברי הוגה‪ -‬דעות כי המדרגה הנוספת בבריאה על‪ -‬גבי דומם ‪ ,‬צומח‪,‬‬
‫חי ומדבר (אדם) היא‪ :‬עם‪ ,‬כלומר‪ :‬חברה‪ ,‬ציבור‪ .‬כמו‪-‬כן הזכרנו כי עוצמתו ה רוחנית של ציבור רב‬
‫המקיים את התורה גדולה פי כמה וכמה מעוצמתם של יחידים ‪ ,‬כפי שמתארת התורה בברכות‬
‫בפרשת בחוקותיי‪ ,‬אינם דומים רבים העוסקים במצווה למעטים העוסקים במצווה ‪.‬‬
‫עמוד | ‪8‬‬
‫עם זאת ‪ ,‬כוחה העצום של החברה הינו חרב‪ -‬פיפיות‪ .‬על כל‪ -‬אחד מהחברים באותה חברה להיות‬
‫מודע לעוצמ תה הרבה והשפעתה הכבירה ועל היותו מרכיב חשוב ונדבך רב‪ -‬ערך בעיצוב דרכה‬
‫וערכיה‪ .‬כמשל לכך ‪ ,‬ניתן לדמות את החברה לזרימת נהר שוצף וקוצף המאיים לסחוף ולשטוף‬
‫ללא הבחנה ‪ ,‬כשהיחיד המהווה זרזיף‪ -‬מים‪ ,‬טיפה‪-‬שתיים בנהר זה ‪ ,‬נדרש להבין את היותו חלק‬
‫מה'יחד' הזה‪ ,‬ולגלות אחריות בראותו זרימה למקום מסויים העלולה לזרוע הרס ‪ ,‬להוות סכר‬
‫בעד זרם זה ובמידת האפשר אף לשנות את כיוון הזרימה הכללי ‪( .‬בנמשל‪ ,‬כמובן‪ ,‬שני האופנים‬
‫הם‪ :‬בעת הפעלת לחץ חברתי וסחף חברתי שלילי ‪ ,‬ראשית‪ ,‬לא להיכנע לו ברמה האישית ‪ ,‬ושנית‪,‬‬
‫להשתדל ולהשפיע אף על הכלל ולהסב את ז רימתו וכוחותיו למקומות נכונים וראויים )‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬בדרך‪-‬כלל השימוש במונח לחץ חברתי ‪ ,‬מכוון להשפעת הכלל החיצוני לי ‪ ,‬עליי‪ ,‬על‬
‫דרכיי ועל מעשיי ‪ ,‬אך אל לי לשכוח כי אף אני בעצמי הנני חלק מהחברה ושותף בעצמי ליצירת‬
‫לחץ חברתי על האחר והאחרים ‪.‬‬
‫צ'ופר ידוע (או שלא?) בנושא כוחה של חברה מספר על שתי צפרדעים שנפלו לבור עמוק ‪ ,‬וסיכוייהן‬
‫לצאת נראו אפסיים ‪ .‬חברותיהן התאספו סביב הבור וזעקו (או קרקרו ‪ ,‬ליתר דיוק ‪ )..‬זעקות שבר‬
‫וייאוש‪ .‬לפתע‪ ,‬אחת הצפרדעים הצליחה לנתר לגובה רב כך שיצאה מהבור ‪ .‬לחברותיה המופתעות‬
‫למראה הצלחתה להיחלץ ‪ ,‬הסבירה כי שמיעתה לקויה וכי היתה בטוחה כי עודדו אותה כל העת ‪...‬‬
‫כעת‪ ,‬נמקם עצמנו לא רק כאותה צפרדע שהצליחה להיחלץ למרות (ואולי בזכות ) הלחץ החברתי‬
‫והקריאות סביבה‪ ,‬אלא גם כאחת מאלו שקראו את אותן הקריאות ‪...‬‬
‫למדריכים‪ :‬רעיון‪/‬סיפור זה ניתן לשלב כהמחשה לנאמר לעיל ו אף כסיכום הקישור‪.‬‬
‫רעיון ההיסחפות אחר לחץ חברתי כמו גם העמידה בו ‪ ,‬מתבלט מאד בסיפורם של לוט ‪ ,‬אחייינו של‬
‫אברהם אבינו (בנו של הרן ‪ ,‬אחי אברהם )‪ ,‬ובתו המהווים שתי דמויות מנוגדות בעמידתם אל‪ -‬מול‬
‫על‪-‬ידי‬
‫חברה הנוהגת בדרך לא מוסרית הסותרת את תפיסת עולמם וערכיהם שהונחלו להם‬
‫אברהם אבינו ‪ ,‬החי והמחנך לאמונה בא‪ -‬ל אחד ולגמילות חסדים באוהלו הפתוח לארבע רוחות‬
‫השמיים‪ ( .‬למדריכים‪ :‬העברת היחידה מתבצעת בשבועות בהן הפרשה נקראת ‪ ,‬ניתן לחבר את‬
‫החניכים לפרשה אגב כך)‪.‬‬
‫בבראשית פרק יח ' פסוקים כ '‪-‬כא'‪ ,‬מגלה הקב "ה לאברהם כי ברצונו להחריב את סדום ועמורה ‪,‬‬
‫הערים שלא החזיקו יד עני ואביון ‪ ,‬ולא פתחו את בתיהן בפני עוברי אורח ‪.‬‬
‫אתם ִּכי ָכ ְב ָדה ְמאֹד‪:‬‬
‫ֲקת ְסדֹם ַו ֲעמ ָֹרה ִּכי ָר ָבה וְ ַח ָט ָ‬
‫ֹאמר ה' ַזע ַ‬
‫(כ) ַוי ֶ‬
‫ֲק ָתּה ַה ָבָאה ֵא ַלי ָעׂשּו ָכ ָלה וְ ִּאם לֹא ֵא ָד ָעה‪:‬‬
‫ֲדה נָא וְ ֶא ְר ֶאה ַה ְּכ ַצע ָ‬
‫(כא) ֵאר ָ‬
‫הגמרא במסכת סנהדרין דף קט ' עמ' ב' דורשת את המילה 'הכצעקתה' על סיפורה של ריבה אחת ‪,‬‬
‫נערה אחת ‪ ,‬היא בתו של לוט לאחת הדעות במדרש ‪ ,‬שהלכה כנגד המוסכמות המקומיות וגמלה‬
‫חסד עם עני עובר אורח ונתנה לו מפיתה ‪ .‬תושבי סדום הרעים והחטאים שגילו זאת ‪ ,‬מרחו את‬
‫גופה בדבש‪ ,‬העמידוה על חומה גבוהה ‪ ,‬והדבורים עקצוה עד כדי כך שמתה בייסורים נוראיים ‪.‬‬
‫על‪-‬פי המדרש‪ ,‬על צעקתה של אותה נערה ‪ ,‬נחתם גזר‪-‬דינה של העיר החוטאת ‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫כיתות י'‬
‫הויא ההיא רביתא דהות קא מפקא ריפתא לעניא בחצבא‪ ,‬איגלאי מלתא ‪ -‬שפיוה דובשא‬
‫ואוקמוה על איגר שורא‪ ,‬אתא זיבורי ואכלוה‪ .‬והיינו דכתיב (בראשית י"ח) ויאמר ה' זעקת סדם‬
‫ועמרה כי רבה‪ .‬ואמר רב יהודה אמר רב‪ :‬על עיסקי ריבה (=נערה)‪.‬‬
‫לעומתה‪ ,‬לוט אביה ניחן בחוסר‪ -‬עמידות בפני הסחף החברתי השלילי ‪ ,‬והדבר מתבטא הן בכך‬
‫והוללותם‬
‫שהסיע עצמו מקדם ‪ ,‬מקדמונו של עולם ‪ ,‬אברהם אבינו‪ ,‬ובכך שהלך שבי אחר מעללי הם‬
‫עמוד | ‪9‬‬
‫של אנשי סדום ‪ ,‬אך גם ובעיקר לאחר הפיכת הערים החוטאות ‪ ,‬בבקשתו מהמלאכים שלא להפוך‬
‫את העיר מצער ולהניחה לפליטה ‪.‬‬
‫הגמרא במסכת שבת דף י' עמוד ב' מנמקת את בקשתו של לוט ‪ ,‬בכך שעיר שנתיישבה לא מכבר ‪,‬‬
‫פחות מועדת לענישה ‪ ,‬היות ועדיין לא נתמלאה סאתה ‪ .‬עוונותיה מועטין – כלשון הגמרא‪.‬‬
‫ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב‪ :‬לעולם יחזר אדם וישב בעיר שישיבתה‬
‫קרובה‪ .‬שמתוך שישיבתה קרובה עונותיה מועטין‪ .‬שנאמר (בראשית יט') הנה נא העיר הזאת‬
‫קרובה לנוס שמה והיא מצער‪.‬‬
‫מדוע לוט מבקש לעבור לעיר מצער ? הפירוש המתבקש הוא שבעיר זו פחות חטאו ‪ ,‬אך הראי "ה‬
‫קוק בפירושו עין אי "ה על המסכת חושף ומגלה כי לוט ‪ ,‬המכיר באי יכולתו ובקשייו האמיתיים‬
‫לעמוד בפני עוצמתה של החברה בכלל ‪ ,‬וצדדיה השליליים בפרט ‪ ,‬מבקש לדור בעיר בה התמודדות‬
‫זו תהא קלה יותר עבורו ‪ .‬הראי"ה קוק מסביר ש ככל שהעיר מיושבת זמן רב יותר‪ ,‬קשה יותר‬
‫לחולל בה שינויים ‪ .‬החיים הרוחשים בה והדינמיקה השוררת בה ‪ ,‬עוצמתיים וחזקים מכדי לעמוד‬
‫בפניהם‪ .‬לכן לוט תר אחרי מקום שמיושב פחות זמן ‪ ,‬כך שבמידת האפשר יוכל לפחות לנסות‬
‫ולהשיב מלחמה שערה ‪ ( .‬אגב‪ ,‬אף הרן אביו ניחן בחוסר החלטיות ובאי עמידה עצמאית ו אמיתית‬
‫על דעתו ודרכו ‪ ,‬כפי שהמדרש מתאר את השלכתו של אברהם אבינו לכבשן על‪ -‬ידי נמרוד ‪ ,‬ואת‬
‫הרהוריו של הרן על‪ -‬כך שיצטרף למי שינצח בעימות בין השניים )‪.‬‬
‫כך עומדים זה לעומת זו אב ובתו ‪ ,‬המגלמים שתי צורות התמודדות (או אי התמודדות ) עם לחץ‬
‫חברתי שלילי‪.‬‬
‫על האדם לחוש ב כל עת ‪ ,‬בהיותו חלק מחברה ומעצב דעת קהל (והלא הוא חלק מהקהל הזה )‪ ,‬כי‬
‫על‪-‬אף ההוראה החז "לית 'לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות '‪ ,‬הכוללת צעידה עם‬
‫הכלל ובדרכו‪ ,‬הרי שלעיתים 'במקום שאין אנשים השתדל להיות איש '‪ ,‬כדברי רבן גמליאל (מסכת‬
‫אבות‪ ,‬פרק ב ' משנה ה ')‪ ,‬לחוש באמת ובתמים כאדם היחיד הנמצא במקום שביכולתו לנקוט‬
‫בצעד‪.‬‬
‫‪ ,‬חרף 'דעת הקהל ' הלא‪-‬‬
‫כשהאדם נחשף למציאות חברתית הדורשת תיקון וקוראת לפעולה‬
‫אוהדת ואף מתנגדת בתוקף – להיאזר בגבורה‪ ,‬לפעול ולתקן ‪.‬‬
‫המדובר באחריות עצומה ‪ ,‬כשכל מעשה וכל פעולה בהם נוקט האדם ‪ ,‬עשויים להכריע את העולם‬
‫והחברה לכף זכות או לכף חובה ‪ .‬כל הכרעה בה נוקט האדם הינה הרת גורל לא רק לעולמו הפרטי‬
‫אלא אף לזה החברתי‪ ,‬כפי שמלמד הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ג' הלכה ד')‪.‬‬
‫חידוד לשוני נחמד מסביר כי י "ד וי "ד (במשמעות יד ‪ ,‬האבר בגוף ) יחד‪ ,‬מהוות‪ :‬ידיד‪ ,‬כלומר‬
‫שאדם חובר לח ברו והם משלבים ידיים ופועלים כאחד ‪ ,‬הרי הם ידידים ‪ ,‬ובגימטריא ידיד שווה‬
‫לכח‪ ,‬עוצמה‪.‬‬
‫על כל אדם החי בחברה לדעת כי המדובר בכח בלתי רגיל (ידיד=כח)‪ ,‬וחשוב לשים לב כיצד לנווטו‬
‫ולנתבו בתבונה‪.‬‬
‫‪9‬‬