2010 - איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה

‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה‬
‫)שרון – כרמל(‬
‫דבר היושב ראש‬
‫חברי יקרי‪,‬‬
‫אני מתכבד להציג בפניכ די וחשבו זה בו מוצגת פעילות איגוד ערי שרוכרמל לשנת ‪.2010‬‬
‫הדו"ח פורש בפניכ את היק הפעילות הנרחב של האיגוד‪ ,‬אשר משרת כ‪ 400‬אל תושבי‪.‬‬
‫אנו עושי את המרב בכדי לענות על הצרכי הסביבתיי של כל הרשויות החברות בתאגיד כפי‬
‫שמפורט בדו"ח‪ :‬שמונה עשר תחנות ניטור האוויר של האיגוד פרושות על פני כל שטח האיגוד‪,‬‬
‫שתיי מה ניידות ואנו ממקמי אות בהתא לצרכי‪ .‬בנוס לכ‪ $‬מתבצעות דגימות שפכי‪,‬‬
‫פעילויות חינו‪ $‬והסברה‪ ,‬בדיקות קרינה ורעש בכל הרשויות המקומיות א על פי דרישה וא כחלק‬
‫מעבודת האיגוד השוטפת‪.‬‬
‫אנו שואפי לשמור על הרמה המקצועית הגבוהה של האיגוד ותו‪ $‬כדי כ‪ $‬ג להתחדש‪ ,‬כפי‬
‫שמפורט בתוכנית העבודה לשנת ‪ 2011‬אשר במסגרתה‪ :‬יוטמע תק איזו ‪ ,9001‬יימש‪ $‬ההלי‪$‬‬
‫הפורמאלי לצירו שלושה מישובי וואדי ערה‪ ,‬תבח הרחבת פעילות המעבדה‪ ,‬יוחל בגביית אגרה על‬
‫פי חוק עזר לשפכי תעשייה‪ ,‬וייוש חוק חופש המידע באמצעות התקנת מערכת הניטורית שתאפשר‬
‫לכל תושב לקבל את תוצאות הבדיקות בתחו איכות הסביבה המתבצעות בשטח האיגוד‪.‬‬
‫איגוד ערי שרוכרמל פועל על פי ערכי מנחי אשר משמשי כבסיס‪ ,‬מצע לעבודה היומיומית‪.‬‬
‫ערכי אלו נוגעי בראש ובראשונה לתחו הקיימות והסביבה‪ ,‬א‪ $‬לא רק במוב הצר והמקובל של‬
‫שמירה על איכות הסביבה אלא ג במוב של אורח חיי מקיי‪ ,‬של חיי משותפי בשטח בו‬
‫מתגוררת אוכלוסייה מגוונת‪ ,‬תו‪ $‬שימת דגש על חינו‪ $‬הדורות הבאי ושיתו הציבור‪ .‬עד היו‬
‫השתמשנו בערכי אלו מבלי להגדיר באופ רשמי ומדויק‪ ,‬בתקופה הקרובה נחל ג בהגדרת חזו‬
‫וערכי רשמיי לאיגוד‪.‬‬
‫בהזדמנות זו הרשו לי להודות בחו ליו"ר האיגוד לשעבר איל שדה‪ ,‬על כ‪ $‬שהוביל את האיגוד‬
‫להישגי במש‪ $‬שמונה שני‪ .‬כמו כ ברצוני להודות לעובדי האיגוד ובראש המנכ"ל ירוח לקר&‪,‬‬
‫על העבודה המקצועית והיעילה‪ ,‬ולחברי מועצת האיגוד על התמיכה והסיוע בפעילות האיגוד‪.‬‬
‫שלכ‪,‬‬
‫אורי דיסטניק‬
‫יו"ר האיגוד‬
‫‪2‬‬
‫דבר המנכ"ל‬
‫חברי יקרי‪,‬‬
‫מוגש לכ דו"ח בו מפורטת הפעילות הענפה של האיגוד לשנת ‪ .2010‬למעשה זו השנה הראשונה‬
‫בה אנו מגישי דו"ח ובו דיווח מלא על פעילות האיגוד‪ .‬עד לשנה זו הצגנו את נתוני מדידות תחנות‬
‫ניטור האוויר בלבד וכעת מפורטות בדו"ח כל פעילות האיגוד‪ :‬שפכי‪ ,‬פסולת‪ ,‬חינו‪,$‬זיהו אויר‪,‬‬
‫רישוי עסקי ועוד‪ .‬למעשה דו"ח מקי זה מסמל ג את הדר‪ $‬שעבר האיגוד מאז הקמתו ב‪,1977‬‬
‫אז תוחמו סמכויותיו לתחו ניטור אויר בלבד‪ .‬ככל שחלפו השני התווספו יותר ויותר תחומי‬
‫והצטרפו עוד ועוד רשויות מקומיות לפעילות האיגוד עד שכיו אנו האיגוד הגדול בישראל ה‬
‫מבחינת היק הפעילות וה מבחינת שטחו‪.‬‬
‫אנו כמוב לא שוקטי על השמרי‪ .‬בשלהי שנת ‪ 2010‬עברנו למבנה האיגוד החדש באזור התעשייה‬
‫הדרומי בחדרה‪ .‬מדובר בשינוי מהותי‪ ,‬כל מי שהיה במבני הישני לא יכול שלא לחוש בשינוי‬
‫העצו‪ .‬המעבר למבנה החדש סיי למעשה תקופה בה ביצענו שינויי רבי ‪ :‬החלפנו ש‪ ,‬הקמנו‬
‫את יחידת הפיקוח הסביבתי משמר הסביבה‪ ,‬צרפנו רשויות מקומיות הגדרנו את המבנה הארגוני‬
‫והסדרנו את נושא כח האד מול משרד הפני‪ .‬ע סיו ביצוע שינויי אלו הודיע יו"ר האיגוד‬
‫איל שדה על פרישתו מהתפקיד‪ .‬שדה פרש א‪ $‬עדיי מלווה אותנו כחבר מועצת האיגוד‪ .‬זו‬
‫הזדמנות עבורי להודות לו על התמיכה הרבה ועל מחויבותו לנושא הסביבתי‪ .‬בהזדמנות זו ג אבר‪$‬‬
‫את היו"ר הנכנס אורי דיסטניק‪ ,‬ואאחל לו הצלחה בתפקידו‪.‬‬
‫לסיו אודה לעובדי האיגוד אשר ה אלו שעמלי מידי יו בכדי שכולנו נהנה מסביבה בריאה‬
‫ונקייה יותר‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫ירוח לקר&‬
‫מנכ"ל האיגוד‬
‫‪3‬‬
‫תוכן‪:‬‬
‫אג כללי ‪5 ..................................................................................................................................‬‬
‫תוכנית עבודה לשנת ‪7 ....................................................................................... 2011‬‬
‫אג אוויר ‪10 ...................................... .........................................................................................‬‬
‫תחנות ניטור האוויר ‪11 .................................................................................................‬‬
‫ארועי איכות אוויר לשנת ‪18 ............................................................................. 2010‬‬
‫מדידות איכות אוויר ביישוב קציר ‪19 ...........................................................‬‬
‫שריפת יערות הכרמל ‪21 ................................................................................‬‬
‫מטרד אבק פח בשכונת חפציבה‪ ,‬חדרה ‪22 ...............................................‬‬
‫תחנת הכוח אורות רבי ‪24 ...........................................................................................‬‬
‫מעקב תצפיות הפס החו מארובות תחנת הכוח‬
‫‪27 ................................‬‬
‫תחנת הכוח פני ארצית חגית ‪29 ..............................................................................‬‬
‫תחנת הכוח קיסריה ‪29 ...............................................................................................‬‬
‫פיקוח על התעשייה וחומרי מסוכני ‪20 ................................................................‬‬
‫רעש וקרינה אלקטרומגנטית ‪35 .................................................................................‬‬
‫אג קרקע ‪38 ................................................................................................................................‬‬
‫מכוני טיהור ומעבדת בדיקות שפכי ‪39 ....................................................................‬‬
‫פיקוח על שפכי תעשיות ‪47 .........................................................................................‬‬
‫פסולת ‪59 ........................................................................................................................‬‬
‫אג תכנו‪ ,‬רישוי וחינו ‪63 ...........................................................................................................‬‬
‫תכנו סביבתי ‪64 .............................................................................................................‬‬
‫רישוי עסק ‪65 .................................................................................................................‬‬
‫חינו‪ $‬והסברה ‪66 ...........................................................................................................‬‬
‫משמר הסביבה ‪67 .........................................................................................................................‬‬
‫נספחי ‪72 ........................................................................................................................................‬‬
‫‪4‬‬
‫אגף כללי‬
‫‪5‬‬
‫שנת ‪ 2010‬באיגוד‬
‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה )שרו כרמל( הוק בשנת ‪ 1979‬בצו שר הפני‪ .‬המטרה‬
‫בהקמת האיגוד הייתה שמירה על רמה נאותה של איכות האוויר בתחו השפעת תחנת הכוח‬
‫"אורות רבי" הממוקמת בסמו‪ $‬לשפ‪ $‬נחל חדרה‪ .‬ע השני התרחבה פעילות האיגוד לתחומי‬
‫איכות סביבה נוספי‪.‬‬
‫האיגוד הוא התארגנות אזורית של הרשויות הנמצאות ברדיוס של כ‪ 30‬ק"מ מתחנת הכוח – רוב‬
‫שטחו מצוי במישור החו הצפוני‪ ,‬מגבולה הדרומי של חיפה ועד לכפר יונה‪ ,‬נתניה ופרדסיה‪ .‬כיו‬
‫חברות באיגוד ‪ 18‬רשויות‪ ,‬שאת האינטרסי הסביבתיי שלה משרת האיגוד‪.‬‬
‫השטח בו פועל האיגוד משתרע על כ ‪ 675‬אל דונ‪ ,‬ואוכלוסייתו מונה כ‪ 400‬אל נפש‪ .‬כ‪75%‬‬
‫מכלל התושבי מתגוררי בערי וברשויות מקומיות וכ ‪ 25%‬מתגוררי בישובי חקלאיי אשר‬
‫במועצות האזוריות‪.‬‬
‫במש‪ $‬השני נטל על עצמו האיגוד לעזור לרשויות לטפל בנושאי סביבתיי נוספי הקשורי‬
‫באיכות הסביבה‪ :‬שמירה על איכות מי נחלי‪ ,‬פיקוח על תעשיות למניעת זיהו אויר וזיהו קרקע‪,‬‬
‫ביצוע מחקר בנושאי מניעת ריחות ממפעלי תעשייה‪ ,‬מדידות רעש וייעו& לרשויות בנושא‪ ,‬ייעו&‬
‫סביבתי לועדות בניי ערי‪ ,‬מת חוות דעת סביבתית לתוכניות ולבקשות להיתרי בנייה‪ ,‬חינו‪$‬‬
‫סביבתי ופעילויות הסברה בבתי הספר ובקרב הקהילה‪ ,‬וייעו& לרשויות בתחומי נוספי כגו‪:‬‬
‫טיפול בפסולת לרבות איתור אתרי לסילוק פסולת מוצקה ופסולת חקלאית‪ ,‬רישוי עסקי ועוד‪.‬‬
‫חניכת מבנה חדש‬
‫בטקס מרשי בנוכחות מאות שוחרי איכות הסביבה ‪ ,‬בה השר להגנת הסביבה גלעד ארד‬
‫‪,‬ומנכ"לית המשרד אלונה שפר קארו‪ ,‬ראשי רשויות מקומיות‪ ,‬עובדי היחידות סביבתיות ואיגודי‬
‫הערי ברחבי האר& ותושבי נחנ‪ $‬המבנה החדש של איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה שרו‬
‫כרמל באזור התעשייה הדרומי בחדרה‪ .‬המבנה תוכנ על ידי האדריכל יובל רגב ‪ .‬בהקמת המבנה‬
‫הוש דגש על בניה ירוקה ומקיימת‪ .‬כחלק מכ‪:$‬הותקנה מערכת מיזוג אויר הפועלת על עיקרו של‬
‫אגירת קרח בשעות הלילה וניצול האנרגיה בשעות השיא במש‪ $‬היו‪ ,‬הותקנו חלונות מבודדי‬
‫באמצעות זכוכית כפולה‪ ,‬דבר המוביל לשמירה על אנרגיה‪,‬עיצוב הפני של המבנה התבצע‬
‫באמצעות חומרי ממוחזרי והוק מנגנו לאיסו מי המזגני לש השקיית הגינה‪ .‬כמו כ‬
‫חללי נרחבי במבנה מוארי באמצעות אור השמש‪.‬‬
‫מבנה האיגוד החדש הינו חלק מתהלי‪ $‬כולל של התחדשות באיגוד הכולל‪ :‬צירו רשויות מקומיות‬
‫חדשות‪ ,‬שינוי המבנה הארגוני והקמת שלושה אגפי אויר‪ ,‬קרקע וחינו‪ $‬ותכנו‪ ,‬הקמת מחלקת‬
‫אכיפה – הראשונה מסוגה בישראל ועוד‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫הרשת הירוקה‬
‫בשנת ‪ 2010‬החל שיתו פעולה בי הרשת הירוקה לאיגוד ערי לשמירת איכות הסביבה שרו כרמל‪.‬‬
‫הרשת הירוקה הינו גו מיסוד של מרכז השל‪ ,‬הקר לסביבה ירוקה וקר קרב הפועל בכ ‪600‬‬
‫בתי ספר ברחבי ישראל ‪ .‬הרשת הירוקה בונה שותפויות וקואליציות לקידו החינו‪ $‬הסביבתי‬
‫ולקידו הקיימות ברמה המקומית‪ .‬הרשת הירוקה פועלת במספר רשויות בשטח האיגוד‪:‬‬
‫מנשה‪,‬נתניה‪ ,‬חו הכרמל‪ ,‬חדרה‪ ,‬אור עקיבא ועמק חפר‪ .‬המטרה בשיתו הפעולה הינה להעצי‬
‫את נושא החינו‪ $‬הסביבתי‪.‬‬
‫תוכנית עבודה לשנת ‪2011‬‬
‫איגוד ערי לאיכות הסביבה שרוכרמל‪ ,‬לאור‪ $‬כל שנות קיומו‪ ,‬פועל במטרה עליונה להג על‬
‫הסביבה למע תושביו‪.‬‬
‫בד בבד‪ ,‬האיגוד פועל להרחבת נפח הפעילות‪ ,‬עיצוב המבנה הארגוני להתאמת הפעילות‪ ,‬העברת‬
‫המידע והתודעה לציבור וצמיחה כוללת בתחומי איכות הסביבה‪.‬‬
‫תקן איזו ‪9001‬‬
‫תק ניהול איכות )איזו ‪ (9001‬הוא תק בינלאומי הכולל מערכת נהלי והנחיות עבודה להבטחת‬
‫מערכת ניהול איכות בארגו‪.‬‬
‫מערכת הניהול לצד היותה כלי שווקי חשוב מעניקה לעסק יתרונות נוספי‪:‬‬
‫‬
‫יכולת שליטה ובקרה על תהליכי עבודה‪.‬‬
‫‬
‫ביסוס מער‪ $‬התקשורת הפני אירגונית לשיפור המענה‪.‬‬
‫‬
‫יכולת ניתוח נתוני מצטברי בנושאי האיכות בזמ קצר‪.‬‬
‫‬
‫כלי לשיפור היחס ללקוחות ושימור לקוחות‪.‬‬
‫‬
‫הכרה מצד הלקוחות ביכולות הארגו‪.‬‬
‫תהלי‪ $‬העבודה להסמכה לתק ‪ ISO 9001‬כולל מפגש ע בעלי תפקידי ניהולי בארגו‪ ,‬הכרת‬
‫הארגו ודרכי פעולתו‪ ,‬אפיו תהליכי העבודה‪ ,‬כתיבת נהלי ומדרי‪ $‬איכות על ידי יוע& החברה‬
‫והעברת לגור מוסמ‪ $‬לבדיקה‪ ,‬הטמעת הנהלי במחלקות השונות בארגו כולל הדרכה וליווי‪,‬‬
‫עריכת מבדקי פנימיי באתרי הארגו וליווי הארגו במבדק ההסמכה‪.‬‬
‫צרוף פורמאלי של ישובי ואדי ערה‬
‫אוכלוסיית האיגוד מונה כ – ‪ 400,000‬תושבי ומשתרעת על שטח של ‪ 675‬אל דונ‪ .‬ע‬
‫התרחבותו של האיגוד‪ ,‬התקבלה החלטה עקרונית על צרו ישובי ואדי ערה לפעילויות האיגוד‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫נהלים עם משרדי ממשלה‬
‫כתיבת נהלי עבודה‪ ,‬ה מדיניי וה תפעוליי‪ ,‬המתארי את חלוקת האחריות והסמכות בי‬
‫משרדי הממשלה לבי איגוד ערי‪ ,‬בכדי שלא יווצרו כפילויות בעבודה‪ ,‬ות‪ $‬כדי כ‪ $‬קביעת מקומו‬
‫של האיגוד בשרשרת השלטו המרכזי‪ ,‬וקביעת מנגנו קבלת ההחלטות בזמ אמת‪.‬‬
‫התייחסות לנושא הגז והגט"ן‬
‫המועצה הארצית לתכנו ולבנייה החליטה שהמתק לקליטת הגז הטבעי יוק מול חופי חדרה‪ .‬ע‬
‫העלאת נושא זה‪ ,‬האיגוד פועל לרווחת התושבי באזור ולוקח חלק במאבק‪ ,‬משתת בוועדות‬
‫ההיגוי‪ ,‬אוס מידע ומקיי מפגשי הסבר לתושבי‪.‬‬
‫ראש עיריית חדרה כינס מטה מאבק שיילח בכוונה להקי מסו לקליטת גט'' מול חופי חדרה‪,‬‬
‫שדורש למק את המתק במרחק של ‪ 10‬ק''מ לפחות מהחו כפי שקבע סקר הסיכוני‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2011‬מאבק התושבי צלח‪ ,‬משרד התשתיות החליט להרחיק את מתק הגט" לכ – ‪ 10‬ק"מ‬
‫מקו החו ולהקי אסדה צפה‪.‬‬
‫חופש המידע‬
‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה שרוכרמל דוגל בשקיפות‪ .‬כבר בשנת ‪ 2004‬העלה האיגוד‬
‫נתוני ניטור רצי של מער‪ $‬ניטור האוויר לציבור הרחב באמצעות אתר האינטרנט של האיגוד ‪.‬‬
‫כחלק מכ‪ $‬פועל האיגוד ליישו חוק חופש המידע‪ ,‬התשס"ט‪ ,‬וזאת באמצעות התקנת מערכת‬
‫ראשונה מסוגה בישראל הניטורית שבה יוצגו כל תוצאות הבדיקות בתחו הסביבה‪ ,‬המתבצעות‬
‫בשטח האיגוד‪ .‬המערכת תהיה פתוחה וזמינה לכל באמצעות אתר האיגוד‪ ,‬החל מדצמבר ‪2011‬‬
‫באתר האיגוד ‪ . www.sc-sviva.org.il‬באמצעות יישו הניטורית‪ ,‬הרשויות הנמצאות תחת‬
‫שיפוטו של האיגוד‪ ,‬אינ מחויבות לפרס את הממצאי שלה‪ ,‬ולהסתמ‪ $‬על תוצאות הניטורית‬
‫בלבד‪.‬‬
‫הסמכה למערך הניטור‬
‫הפיכת מער‪ $‬ניטור האוויר למעבדה מוסמכת בהתא לאיזו ‪ ,17025‬ע"י הרשות להסמכת מעבדות‪.‬‬
‫משמעות ההסמכה הינו קבלת תו תק לאופ ביצוע ניטור האוויר‪ ,‬תחזוקת תחנות הניטור‪ ,‬עיבוד‬
‫ואימות הנתוני כפי שמבצעי היו‪.‬‬
‫חוק עזר אגרות שפכי תעשייה‬
‫בשנת ‪ 1996‬הוציא האיגוד חוק עזר אגרות שפכי תעשייה המגדיר וקובע את התנאי והדרישות בה‬
‫נדרשי שפכי התעשייה המוזרמי למערכת הביוב לעמוד‪.‬‬
‫בהתא לחוק העזר‪ ,‬הוסמ‪ $‬האיגוד‪ ,‬עבור חלק מהרשויות‪,‬לדאוג לכ‪ $‬שהמפעלי יבצעו את הזרמת‬
‫הביוב בהתא להיתרי שינתנו‪ ,‬לבצע את הבדיקות הנדרשות לש ניטור איכות השפכי‬
‫שמוזרמי‪ ,‬ולש כ‪ $‬לגבות אגרות ששיעור נקבע בחוק העזר על פי סיווג המפעל וכמות השפכי‬
‫המוזרמי ממנו למערכת הביוב‪.‬‬
‫בימי אלו האיגוד מוציא תיקו לחוק העזר המגדיר מחדש את שיעורי האגרות‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫תיוק‬
‫שיפור ואיחוד שיטת התיוק הקיימת היו באיגוד‪ ,‬במטרה שכל עובד באיגוד יוכל להתמצא ולשלו‬
‫בקלות כל התכתבות קיימת‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫אגף אוויר‬
‫‪10‬‬
‫מערך ניטור אוויר‬
‫בשנת ‪ 1979‬הוחלט על הקמת מער‪ $‬של ‪ 12‬תחנות ניטור אוויר ברשות האיגוד‪ ,‬לפיקוח על זיהו‬
‫אוויר הנפלט מתחנת הכוח‪ .‬ע השני‪ ,‬נוספו תחנות ניטור‪ ,‬ושונה מיקומ של תחנות קיימות‪.‬‬
‫כיו‪ ,‬מער‪ $‬ניטור האוויר של האיגוד מונה ‪ 18‬תחנות ניטור אוויר והוא מהווה חלק משמעותי‬
‫בפעילות אג האוויר של האיגוד‪ .‬נתוני תחנות ניטור האוויר מתקבלי בזמ אמת‪ ,‬במחשב המרכזי‬
‫בחדר הבקרה של האיגוד‪.‬‬
‫פעילות תחנות ניטור האוויר לשנת ‪2010‬‬
‫מס' תחנה‬
‫ש תחנה‬
‫שנת הפעלת התחנה‬
‫שנת ‪2010‬‬
‫‪1‬‬
‫בית אליעזר‬
‫‪1980‬‬
‫‪2‬‬
‫חדרה‬
‫‪1980‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ברקאי‬
‫נתניה‬
‫אליקי‬
‫זכרו יעקב‬
‫‪1990‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪2000‬‬
‫פעילה במיקו החדש‬
‫החל‬
‫מ‪25.04.2010‬‬
‫פעילה במיקו החדש‬
‫החל‬
‫מ‪13.07.2010‬‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫פרדס חנה‬
‫אליכי‬
‫מנשה‬
‫גבעת עדה‬
‫‪1980‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪1980‬‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫ג שמואל‬
‫המעפיל‬
‫מגל‬
‫כר מהר"ל‬
‫ד‪ .‬אלכרמל‬
‫עמיק‬
‫‪2007‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪2002‬‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫ניידת או אל פאח‬
‫ניידת האיגוד‬
‫‪2005‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪18‬‬
‫ניידת האיגוד‬
‫‪2010‬‬
‫פעילה בכפר קרע‬
‫קיבו& עי השופט‬
‫‪01.01.1026.06.10‬‬
‫‪18.10.1031.12.10‬‬
‫יישוב קציר‬
‫‪27.06.1017.10.10‬‬
‫‪11‬‬
‫תחנות ניטור אוויר‬
‫מפת תחנות ניטור האוויר בתחום האיגוד‬
‫‪12‬‬
‫מכ"מ אקוסטי אלקטרומגנטי ‪LAP- 3000‬‬
‫סמו‪ $‬לתחנת הניטור מנשה‪ ,‬פועל מכ"מ אקוסטי אלקטרומגנטי יחידי מסוגו באר&‪ .‬המכ"מ‪,‬‬
‫בבעלות חברת החשמל לישראל‪ ,‬הוא טכנולוגיית חישה מרחוק לנתוני מטאורולוגיי הכוללי‬
‫כיוו רוח‪ ,‬מהירות רוח וטמפרטורה וירטואלית‪ .‬הנתוני מחושבי עבור טווח הגבהי ‪1001000‬‬
‫מטר מעל פני הקרקע‪ .‬נתוני המכ"מ נמסרי כל חצי שעה ומאפשרי ניתוח מצב היציבות‬
‫האטמוספרי‪ ,‬גובה שכבת הערוב‪ ,‬וכיוו ומהירות הרוח ברו‪ .‬נתוני אלו מאפשרי הערכה טובה‬
‫יותר של מידת פיזור זיהו האוויר באזור‪.‬‬
‫נתוני ניטור אוויר לשנת ‪2010‬‬
‫כיצד ניתן לזהות את מקור זיהום האוויר הנמדד בתחנות ניטור האוויר?‬
‫גזי הפליטה זיהו אוויר שמקורו מתחנת הכוח אורות רבי מאופיי‬
‫בעליית ריכוז גופרית דו חמצנית ותחמוצות חנק יחד‪ .‬זיהו אוויר‬
‫שמקורו מתעשייה מקומית מאופיי בעיקר בעליית ריכוז גופרית דו‬
‫חמצנית כתלות בסוג הדלק הנשר‪ .‬זיהו אוויר שמקורו מתחבורה‬
‫מאופיי בעליית ריכוז תחמוצות חנק‪.‬‬
‫כיוו הרוח מיקו תחנות ניטור האוויר נקבע לצור‪ $‬מדידת זיהו האוויר‬
‫הנפלט מתחנת הכוח אורות רבי‪ .‬במידה וקיי מקור זיהו מקומי כגו‬
‫מפעל‪ ,‬תחנת הניטור ממוקמת כ‪ $‬שכיוו מקור הזיהו המקומי יהיה‬
‫מנוגד לכיוו תחנת הכוח אורות רבי‪.‬‬
‫פיזור מרחבי זיהו אוויר שמקורו מתחנת הכוח אורות רבי נפלט בגובה‬
‫אפקטיבי של מאות מטרי‪ ,‬לכ הזיהו מתפשט על פני שטח גדול ונמדד‬
‫במספר תחנות ניטור במקביל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬זיהו אוויר מקומי נמדד רק‬
‫בתחנת הניטור הסמוכה למקור הזיהו‪.‬‬
‫פיזור טמפורלי זיהו אויר שמקורו מתחנת הכוח אורות רבי‪ ,‬נפלט בגובה‬
‫של מאות מטרי מעל פני הקרקע‪ ,‬נמדד בעיקר בעונת הקי& בשעות‬
‫הצהריי‪ .‬בשעות אלו חלי מצבי יציבות אטמוספריי המונעי פיזור יעיל‬
‫של זיהו הנפלט ברו‪ .‬זיהו אוויר מקומי‪ ,‬נפלט בגובה של עשרות מטרי‬
‫ושיאו בעת קיו תנאי מטאורולוגיי החלי בעיקר בעונת החור בשעות‬
‫הבוקר והערב ‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫גופרית דו חמצנית ‪SO2‬‬
‫דלקי שוני מכילי כמויות שונות של גופרית‪ .‬שריפת הדלק גורמת לפליטת הגופרית לאטמוספרה‬
‫בצורת תחמוצות‪ ,‬ובעיקר כגופרית דו חמצנית‪ .‬הגופרית מגיבה ע החמצ שבאוויר ויוצרת את‬
‫תחמוצות הגופרית – גז בעל ריח חרי ואופייני‪ .‬גופרית דו חמצנית בריכוזי שוני גורמת לכאבי ראש‪,‬‬
‫הפרעות בראיה‪ ,‬שיעול‪ ,‬ולפגיעה בדרכי הנשימה בקרב אכלוסיה רגישה וכ לפגיעה ביבולי חקלאיי‪.‬‬
‫סיכום מדידות גופרית דו חמצנית לשנת ‪2010‬‬
‫תחנת ניטור‬
‫ריכוז חצי שעתי‬
‫מרבי‪) 2‬חל"ב(‬
‫ריכוז חצי שעתי מרבי‬
‫ר&‪) 1‬חל"ב(‬
‫תארי‪$‬‬
‫שעה‬
‫מקור זיהו‬
‫האוויר‬
‫ממוצע יממתי זמינות‬
‫)חל"ב(‬
‫נתוני‬
‫בית אליעזר‬
‫‪136‬‬
‫‪148‬‬
‫‪30/09/10‬‬
‫‪13:10‬‬
‫אורות רבי‬
‫‪16‬‬
‫‪64%‬‬
‫חדרה‬
‫‪78‬‬
‫‪92‬‬
‫‪04/06/10‬‬
‫‪10:45‬‬
‫ברקאי‬
‫‪93‬‬
‫‪107‬‬
‫‪20/06/10‬‬
‫‪15:10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪91%‬‬
‫נתניה‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪24/11/10‬‬
‫‪10:25‬‬
‫אורות רבי‬
‫אורות רבי‬
‫מקומי‬
‫‪13‬‬
‫‪63%‬‬
‫‪4‬‬
‫‪37%‬‬
‫אליקי‬
‫‪68‬‬
‫‪68‬‬
‫‪15/10/10‬‬
‫‪14:30‬‬
‫זכרו יעקב‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫‪03/04/10‬‬
‫‪10:25‬‬
‫‪5‬‬
‫‪90%‬‬
‫פרדס חנה‬
‫‪138‬‬
‫‪159‬‬
‫‪07/09/10‬‬
‫‪11:20‬‬
‫‪24‬‬
‫‪96%‬‬
‫אליכי‬
‫‪75‬‬
‫‪83‬‬
‫‪11/10/10‬‬
‫‪11:45‬‬
‫מקומי‬
‫מקומי‬
‫אורות רבי‬
‫אורות רבי‬
‫‪7‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪8‬‬
‫‪89%‬‬
‫מנשה‬
‫‪129‬‬
‫‪156‬‬
‫‪13/07/10‬‬
‫‪10:40‬‬
‫גבעת עדה‬
‫‪110‬‬
‫‪118‬‬
‫‪16/06/10‬‬
‫‪14:25‬‬
‫‪11‬‬
‫‪96%‬‬
‫ג שמואל‬
‫‪126‬‬
‫‪134‬‬
‫‪20/05/10‬‬
‫‪08:50‬‬
‫‪18‬‬
‫‪84%‬‬
‫המעפיל‬
‫‪86‬‬
‫‪111‬‬
‫‪16/09/10‬‬
‫‪13:25‬‬
‫אורות רבי‬
‫אורות רבי‬
‫אורות רבי‬
‫אורות רבי‬
‫‪9‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪14‬‬
‫‪82%‬‬
‫מגל‬
‫‪103‬‬
‫‪107‬‬
‫‪16/10/10‬‬
‫‪16:10‬‬
‫כר מהר"ל‬
‫‪29‬‬
‫‪31‬‬
‫‪16/02/10‬‬
‫‪10:10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪96%‬‬
‫ד‪.‬אל כרמל‬
‫‪73‬‬
‫‪99‬‬
‫‪18/04/10‬‬
‫‪08:15‬‬
‫‪7‬‬
‫‪95%‬‬
‫עמיק‬
‫‪99‬‬
‫‪105‬‬
‫‪20/06/10‬‬
‫‪12:55‬‬
‫‪5‬‬
‫‪56%‬‬
‫כפר קרע‬
‫‪63‬‬
‫‪67‬‬
‫‪16/06/10‬‬
‫‪11:50‬‬
‫‪9‬‬
‫‪94%‬‬
‫עי השופט‬
‫‪67‬‬
‫‪74‬‬
‫‪07/06/10‬‬
‫‪09:50‬‬
‫אורות רבי‬
‫מקומי‬
‫אורות רבי‬
‫אורות רבי‬
‫אורות רבי‬
‫אורות רבי‬
‫‪11‬‬
‫‪89%‬‬
‫‪7‬‬
‫‪71%‬‬
‫תק ארצי מוחלט‬
‫תק ארצי‬
‫סטטיסטי‬
‫תק מקומי מוחלט‬
‫תק מקומי‬
‫סטטיסטי‬
‫‪106‬‬
‫‪382‬‬
‫‪191‬‬
‫‪300‬‬
‫)מותר לעבור ‪ 44‬פע בשנה באתר מדידה(‬
‫‪150‬‬
‫)מותר לעבור ‪ 175‬פע בשנה באתר מדידה(‬
‫‪1‬ממוצע חצי שעתי ר באופ רצו‪ ,‬כל ‪ 5‬דקות מחושב ריכוז זיהו האוויר הממוצע עבור ‪ 30‬הדקות האחרונות שעברו‪.‬‬
‫‪2‬ממוצע חצי שעתי חישוב ריכוז זיהו האוויר בכל חצי שעה עגולה בלבד כפי המחושב בתקני‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫תחמוצות חנקן ‪NOx‬‬
‫קבוצת תרכובות גזיות של חנק וחמצ ביחסי שוני‪ ,‬בינ חנק דו חמצני‪ ,‬גז חסר ריח‪ ,‬רעיל ומסיס‪,‬‬
‫בעל צבע חו אדמד‪ ,‬הפוגע בדרכי הנשימה בעיקר באוכלוסיה חלשה‪ .‬מרבית תחמוצות חנק‬
‫הנמדדי בסביבה מקור מתהלי‪ $‬בעירה )כגו בתא הבעירה של מנועי רכב(‪ ,‬כאשר החנק האטמוספרי‬
‫מתחמצ ע הדלק‪ .‬כמות תחמוצות החנק תלויה בתנאי הבעירה כגו תנאי הטמפרטורה‪ ,‬הלח& וכמות‬
‫החמצ‪.‬‬
‫סיכום מדידות תחמוצות חנקן לשנת ‪2010‬‬
‫ריכוז חצי‬
‫ריכוז חצי‬
‫שעתי מרבי‬
‫תחנת ניטור אוויר‬
‫שעתי‬
‫מרבי‪) 2‬חל"ב( ר&‪) 1‬חל"ב(‬
‫בית אליעזר‬
‫‪322‬‬
‫‪280‬‬
‫תארי‪$‬‬
‫שעה‬
‫מקור זיהו ממוצע יממתי‬
‫מרבי )חל"ב(‬
‫האוויר‬
‫זמינות‬
‫נתוני‬
‫‪30/11/10‬‬
‫‪07:45‬‬
‫מקומי‬
‫‪83‬‬
‫‪64%‬‬
‫חדרה‬
‫‪278‬‬
‫‪314‬‬
‫‪30/11/10‬‬
‫‪17:45‬‬
‫מקומי‬
‫‪81‬‬
‫‪84%‬‬
‫ברקאי‬
‫‪359‬‬
‫‪367‬‬
‫‪01/12/10‬‬
‫‪07:10‬‬
‫מקומי‬
‫‪94‬‬
‫‪91%‬‬
‫נתניה‬
‫‪220‬‬
‫‪220‬‬
‫‪11/01/10‬‬
‫‪08:30‬‬
‫מקומי‬
‫‪52‬‬
‫‪95%‬‬
‫אליקי‬
‫‪138‬‬
‫‪158‬‬
‫‪04/03/10‬‬
‫‪06:10‬‬
‫מקומי‬
‫‪26‬‬
‫‪94%‬‬
‫זכרו יעקב‬
‫‪421‬‬
‫‪421‬‬
‫‪09/05/10‬‬
‫‪12:00‬‬
‫מקומי‬
‫‪25‬‬
‫‪95%‬‬
‫פרדס חנה‬
‫‪249‬‬
‫‪263‬‬
‫‪02/09/10‬‬
‫‪13:05‬‬
‫אורות רבי‬
‫‪46‬‬
‫‪95%‬‬
‫אליכי‬
‫‪188‬‬
‫‪188‬‬
‫‪28/06/10‬‬
‫‪14:30‬‬
‫מנשה‬
‫‪262‬‬
‫‪287‬‬
‫‪13/07/10‬‬
‫‪10:40‬‬
‫‪40‬‬
‫‪96%‬‬
‫גבעת עדה‬
‫‪200‬‬
‫‪231‬‬
‫‪16/06/10‬‬
‫‪14:25‬‬
‫‪28‬‬
‫‪96%‬‬
‫ג שמואל‬
‫‪216‬‬
‫‪225‬‬
‫‪04/10/10‬‬
‫‪10:30‬‬
‫אורות רבי‬
‫אורות רבי‬
‫אורות רבי‬
‫אורות רבי‬
‫‪36‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪47‬‬
‫‪87%‬‬
‫המעפיל‬
‫‪170‬‬
‫‪187‬‬
‫‪28/06/10‬‬
‫‪13:10‬‬
‫מגל‬
‫‪228‬‬
‫‪255‬‬
‫‪18/08/10‬‬
‫‪14:45‬‬
‫אורות רבי‬
‫אורות רבי‬
‫‪38‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪34‬‬
‫‪88%‬‬
‫כר מהר"ל‬
‫‪178‬‬
‫‪178‬‬
‫‪04/03/10‬‬
‫‪09:00‬‬
‫מקומי‬
‫‪19‬‬
‫‪96%‬‬
‫ד‪.‬אל כרמל‬
‫‪173‬‬
‫‪202‬‬
‫‪18/04/10‬‬
‫‪08:15‬‬
‫עמיק‬
‫‪207‬‬
‫‪235‬‬
‫‪20/06/10‬‬
‫‪12:55‬‬
‫אורות רבי‬
‫אורות רבי‬
‫‪16‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪18‬‬
‫‪87%‬‬
‫כפר קרע‬
‫‪197‬‬
‫‪212‬‬
‫‪31/01/10‬‬
‫‪08:05‬‬
‫מקומי‬
‫‪29‬‬
‫‪94%‬‬
‫עי השופט‬
‫‪114‬‬
‫‪128‬‬
‫‪07/06/10‬‬
‫‪09:50‬‬
‫אורות רבי‬
‫‪25‬‬
‫‪71%‬‬
‫‪500‬‬
‫תק ארצי מוחלט‬
‫‪250‬‬
‫תק מקומי סטטיסטי‬
‫‪298‬‬
‫)מותר לעבור ‪ 175‬פע בשנה‬
‫באתר מדידה(‬
‫‪1‬ממוצע חצי שעתי ר באופ רצו‪ ,‬כל ‪ 5‬דקות מחושב ריכוז זיהו האוויר הממוצע עבור ‪ 30‬הדקות האחרונות שעברו‪.‬‬
‫‪2‬ממוצע חצי שעתי חישוב ריכוז זיהו האוויר בכל חצי שעה עגולה בלבד כפי המחושב בתקני‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫אוזון ‪O3‬‬
‫האוזו "הטוב" נוצר באטמוספירה בשכבת הסטרטוספירה‪ ,‬פועל כמסנ קרינת ‪ UV‬שמשית‪ .‬האוזו‬
‫"הרע" נוצר בשכבת הטרופוספירה )שכבת האטמוספירה התחתונה( הינו מזה שניוני‪ ,‬תוצר של‬
‫ריאקציה בי מזהמי אוויר הנפלטי לאטמוספירה בנוכחות קרינה שמשית‪ .‬תהלי‪ $‬יצירת האוזו הוא‬
‫איטי‪ ,‬לכ שיאי האוזו נרשמי לאחר מספר שעות במרחק רב ממקור זיהו האוויר‪ .‬אוזו פוגע בעיקר‬
‫במערכת הנשימה ויוצר קורוזיה למגוו חומרי‪.‬‬
‫אוזו נמדד בתחנות הניטור מעפיל וכר מהר"ל בלבד‪.‬‬
‫ריכוז אוזון לשנת ‪2010‬‬
‫תחנת ניטור‬
‫אוויר‬
‫ממוצע שמונה‬
‫שעתי מרבי‬
‫)חל"ב(‬
‫מס' עליות‬
‫מס התק‬
‫ממוצע חצי‬
‫שעתי מרבי‬
‫)חל"ב(‬
‫מס' עליות‬
‫מס התק‬
‫זמינות‬
‫נתוני‬
‫המעפיל‬
‫כר מהר"ל‬
‫‪73‬‬
‫‪86‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪96‬‬
‫‪103‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪93%‬‬
‫‪96%‬‬
‫תק‬
‫‪82‬‬
‫‪117‬‬
‫‪16‬‬
‫חלקיקים נשימים עדינים ‪PM2.5‬‬
‫החלקיקי ה הצורה הנראית ביותר של זיהו אוויר‪ .‬גודל החלקיק משפיע על מש‪ $‬שהותו באוויר ועל‬
‫מידת קליטתו במערכת הנשימה‪ .‬ככל שהחלקיקי קטני יותר‪ ,‬ה חודרי עמוק יותר למערכת‬
‫הנשימה ופוגעי בה‪ .‬סכנה נוספת הטמונה בה היא בחומרי כימיי מזיקי הספוחי אליה‪ .‬להל‬
‫התפלגות חלקיקי ביחס לקוטר אירודינמי ‪:‬‬
‫•‬
‫אבק שוקע‪ :‬מעל ‪ 45‬מיקרו‬
‫•‬
‫אבק כללי מרח )‪ 45 : (TSP‬מקרו ומטה‬
‫•‬
‫חלקיקי נשימי ) ‪ 10 : (PM10‬מקרו ומטה‬
‫•‬
‫חלקיקי נשימי עדיני )‪ 2.5 : (PM2.5‬מקרו ומטה‬
‫חלקיקי נשימי וחלקיקי נשימי עדיני נמדדו לסירוגי בתחנות הניטור ברקאי‪ ,‬פרדס חנה ובניידת‬
‫ניטור האוויר‪ .‬פירוט נית בטבלה להל‪ .‬מרבית העליות מס התק המומל& ה בעקבות סופות אבק‬
‫טבעיות‪.‬‬
‫ממוצע יממתי מרבי‬
‫)מק"ג‪/‬מ"ק(‬
‫תארי‪$‬‬
‫מס' עליות מס‬
‫התק‬
‫זמינות‬
‫נתוני‬
‫תחנת ניטור אוויר‬
‫ברקאי‬
‫‪224‬‬
‫‪31/01/10‬‬
‫‪27‬‬
‫‪93%‬‬
‫פרדס חנה‬
‫‪105‬‬
‫‪15/03/10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪92%‬‬
‫תק יעד‬
‫‪65‬‬
‫‪17‬‬
‫אירועי זיהום אוויר בשנת ‪2010‬‬
‫כדי לעקוב אחר מגמות זיהו האוויר באזור‪ ,‬הגדיר האיגוד "ארוע" זיהו אוויר‪ .‬ארוע זיהו אוויר‬
‫נמדד כאשר נרשמי במש‪ 30 $‬דקות רצופות לפחות ‪ 70‬חל"ב גופרית דוחמצנית ו ‪ 125‬חל"ב תחמוצות‬
‫חנק‪ .‬ערכי אלו מהווי כרבע מהתק החצי שעתי המקומי המוחלט‪ .‬הבחנה בי ארוע רצי אחד‬
‫למשנהו באותו יו‪ ,‬היא "הפסקה" של מדידות זיהו אוויר למש‪ $‬שלוש שעות רצופות לפחות‪.‬‬
‫זיהו אוויר מתחנת הכוח אורות רבי נמדד בעיקר בתחנות ניטור פרדס חנה ‪ ,‬בית אליעזר וג שמואל‪.‬‬
‫בתחנות הניטור ברקאי ונתניה נמדד בעיקר זיהו אוויר מקומי מתחבורה‪ .‬בתחנת הניטור מגל נמדד‬
‫זיהו אוויר עקב פעילות גנראטור מקומי‪.‬‬
‫תחנה‬
‫סה"כ ארועי‬
‫בית אליעזר‬
‫חדרה‬
‫ברקאי‬
‫נתניה‬
‫אליקי‬
‫זכרו יעקב‬
‫פרדס חנה‬
‫אליכי‬
‫מנשה‬
‫גבעת עדה‬
‫ג שמואל‬
‫המעפיל‬
‫מגל‬
‫כר מהר"ל‬
‫ד‪.‬אל כרמל‬
‫עמיק‬
‫כפר קרע‬
‫*עי השופט‬
‫‪110‬‬
‫‪58‬‬
‫‪144‬‬
‫‪14‬‬
‫‪11‬‬
‫‪4‬‬
‫‪63‬‬
‫‪13‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪48‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫מספר ארועי‬
‫מתחנת הכח אורות רבי‬
‫‪42‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪60‬‬
‫‪13‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪47‬‬
‫‪11‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫*פרט לתקופה בי התאריכי ‪ 27.06.1017.10.10‬בה הניידת הייתה מוצבת בקציר‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫מספר ארועי‬
‫ממקור אחר‬
‫‪68‬‬
‫‪50‬‬
‫‪136‬‬
‫‪14‬‬
‫‪11‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫תקציר מדידות איכות אוויר ביישוב קציר‬
‫צילו‪ :‬לינס אוז‬
‫תצפית על מחצבת ורד מכיוו ניידת ניטור האוויר בקציר‬
‫לבקשת ראש מועצת קצירחריש‪ ,‬מר נסי דה‪ ,‬הציב איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה )שרוכרמל(‬
‫ניידת ניטור אוויר לבדיקת רמות זיהו האוויר מכיוו מחצבת ורד‪ .‬הניידת הוצבה בחצר בית הממוק‬
‫צפו מזרחית למחצבה‪ ,‬ע גזרה פתוחה לכיוו המחצבה‪ .‬זיהו אוויר ממחצבה הינו בעיקר זיהו‬
‫חלקיקי‪ .‬ריכוז הזיהו הינו כתלות בפעילות המחצבה ובתנאי המטאורולוגיי – טמפרטורה ולחות‬
‫יחסית )מידת היובש( מהירות הרוח )סחיפת והרחפת החלקיקי( וכיוו הרוח )לאזורי מיושבי(‪.‬‬
‫נקבעה תקופת המדידה לעונת הקי&‪ ,‬למש‪ $‬ארבעה חודשי‪ ,‬מתארי‪ 27.06.10 $‬עד לתארי‪.17.10.10 $‬‬
‫ניידת ניטור האוויר כוללת תור מטאורולוגי למדידת כיוו ומהירות רוח‪ ,‬מכשיר מדידת תחמוצות חנק‬
‫)‪ ,(NOx‬מכשיר מדידת גופרית דו חמצנית )‪ ,( SO2‬מכשיר מדידת אבק )‪ (PM10, PM2.5‬ומכשיר מדידת‬
‫פחמ חד חמצני )‪ .(CO‬כל מכשירי ניטור הגזי מאושרי ע"י ה ‪ ,EPA‬ומכשירי מדידה מטאורולוגיי‬
‫מאושרי ע"י השרות המטאורולוגי‪ .‬מדי ערב בוצע כיול אוטומטי למכשירי ניטור הגזי‪ .‬טיפול‬
‫תחזוקתי לתחנה בוצע בהתא לנתוני הכיול ולנוהלי תחזוקת תחנות ניטור המקובלי באר&‪ .‬נתוני‬
‫הניטור הרצי )ממוצע ‪ 5‬דקות( פורסמו בזמ אמת באמצעות אתר האיגוד שכתובתו‪:‬‬
‫‪.www.igudhadera.co.il‬‬
‫‪19‬‬
‫ממצאים ותוצאות הניטור‬
‫מהירות הרוח בתקופה המדודה עוצמת הרוח הממוצעת נעה בי ‪ 5.30.5‬מטר לשניה‪ .‬מהירות הרוח‬
‫המרבית נמדדה בעת רוחות מערביות עד צפו מערביות‪ .‬ככל שהרוח חזקה יותר‪ ,‬הסעת החלקיקי‬
‫משטח המחצבה אל הסביבה הינה גדולה יותר‪.‬‬
‫כיוו הרוח שכיחות הרוח מכיוו המחצבה לכיוו הישוב קציר )רוחות מערביות עד דרו מערביות( הינה‬
‫כ‪ 45%‬מסה"כ תקופת המדודה‪ ,‬ע שכיחות של ‪ 58%‬בשעות היו ו‪ 38%‬בשעות הלילה ‪.‬‬
‫תחמוצות חנק ערכי מדידה מתחת לס התקני )איור להל(‪.‬‬
‫גופרית דו חמצנית ערכי מדידה מתחת לס התקני )איור להל(‪.‬‬
‫פחמ חד חמצני ערכי מדידה מתחת לס התקני‪.‬‬
‫ארועי זיהו אוויר נמדד ארוע בודד בתארי‪ 09.10.10 $‬עקב זיהו אוויר מתחנת הכוח אורות רבי‪.‬‬
‫נמדדו ערכי מתחת לס התקני‪.‬‬
‫חלקיקי מדידת חלקיקי נשימי עדיני )‪ (PM2.5‬בוצעה בי התאריכי ‪ .27.06.1031.08.10‬נמדדו‬
‫ערכי נמוכי מס תק היעד‪ .‬מדידת חלקיקי נשימי )‪ (PM10‬בוצעה בי התאריכי ‪01.09.10‬‬
‫‪ .17.10.10‬נמדדו ערכי נמוכי מס התק‪.‬‬
‫בי התאריכי ‪ 27.06.1031.08.10‬נמדד בניידת קציר חלקיקי נשימי עדיני )מקוטר אווירודינמי של‬
‫‪ 2.5‬מיקרומטר ומטה( באמצעות מכשיר ניטור מסוג ‪ TEOM‬אשר משמש למדידת חלקיקי נשימי‬
‫עדיני ג בתחנות ניטור אוויר ברקאי ופרדס חנה )מפה להל(‪ .‬השוואת נתוני מדידות חלקיקי‬
‫נשימי עדיני בי תחנות ניטור אלו מראה ערכי זהי בי תחנות הניטור‪.‬‬
‫לאור תוצאות מדידת חלקיקי ‪ ,‬הוחלט להגדיל את טווח ריכוז המדידה מקוטר אווירודינמי של ‪2.5‬‬
‫מק"ג‪/‬מ"ק ל‪ 10‬מק"ג‪/‬מ"ק ע"י החלפת ראש המדידה מכשיר ניטור מסוג ‪ .TEOM‬המדידה בוצעה בי‬
‫התאריכי ‪ .01.09.1017.10.10‬סקלת שושנת הזיהו )המצביעה על כיווני הרוח מה הוסעו החלקיקי‬
‫שנמדדו ( מראה כי מרבת החלקיקי שנמדדו מגיעי מהגזרה המערבית עד צפו מערבית לקציר‪ .‬גזרת‬
‫ההשפעה של מחצבת ורד על הישוב קציר הינה מערבית עד דרו מערבית‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫שריפת יערות הכרמל‬
‫מראה השריפה מהאיגוד בחדרה‪ ,‬בתארי‪ 02.12.2010 $‬בשעה ‪ , 14:00‬כאשר גודל האסו הצפוי טר נודע‬
‫צילו‪ :‬לינס אוז‬
‫בצהרי יו חמישי ה‪ 02.12.2010‬רבי צפו מקרוב‪ ,‬חסרי אוני‪ ,‬על ההתקדמות העצומה של השריפה‬
‫ביערות הכרמל‪ .‬השריפה נמשכה מספר ימי‪ ,‬פרצה במוקד אחד והתפשטה במהירות למספר מוקדי בו‬
‫זמנית עקב תנאי הרוח והיובש ששררו באותה עת‪ .‬מעקב אחר נתוני ניטור אוויר מתחנת הניטור בדאלית‬
‫אל כרמל ‪ ,‬אשר כוללת מדדי תחמוצות חנק )תוצר פליטה של בעירה(‪ ,‬לא הראה ממצאי של השריפה‪,‬‬
‫עקב מיקו התחנה ביחס לכיוו התפשטות האש‪ .‬עפ"י ממצאי קק"ל וכיבוי אש‪ ,‬נוצרו מספר חזיתות‬
‫אש‪ ,‬באופ שהקשה את ההשתלטות אחר התפשטות ועוצמת האש‪ .‬בשריפה עלו באש כ ‪ 45,000‬דונ‬
‫של חורש וכ‪ 5,000,000‬עצי‪ .‬מלאכת שיקו היער מתבצעת ע"י קק"ל וכוללת כריתה יזומה של עצי‬
‫מפויחי‪ ,‬זריעת שתילי חדשי ‪ ,‬מעקב אחר התחדשות מהגזע של עצי שנשרפו וכ צמיחת עצי‬
‫חדשי עקב זריעה טבעית‪ .‬אסו הכרמל הסתיי באבדות ברכוש של יישובי האזור וכ באבדות בנפש‪,‬‬
‫של מעל ‪ 40‬הרוגי‪ ,‬מצוערי שירות בתי הסוהר‪ ,‬שרותי כיבוי אש והמשטרה‪ ,‬כול בדרכ למשימות‬
‫הצלת חיי‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫מטרד אבק פחם בשכונת חפציבה‪ ,‬חדרה‬
‫מפת ‪ google-earth‬ע סימול למיקו אתר אחסו הפח ושכונת חפציבה‬
‫שכונת חפציבה‪ ,‬השוכנת במרחק של כ‪ 800‬מטר דרו מערבית לתחנת הכוח אורות רבי‪ ,‬סובלת ממפגע‬
‫של אבק פח‪ .‬פעילות האיגוד בנושא החלה בתחילת שנות ה‪ 2000‬וכלל סדרה של מפגשי ע תחנת‬
‫הכוח ודיווחי שוטפי לדרג המקצועי הארצי אשר נציגי בו‪ ,‬בי היתר ‪ ,‬המשרד להגנה"ס ומשרד‬
‫הבריאות‪ .‬לאור‪ $‬השני‪ ,‬האיגוד הביא נציגי מפתח ממשרד הפני‪ ,‬חברת החשמל והמשרד להגנה"ס‬
‫לסיור בתו‪ $‬שכונת חפציבה בכדי לאמוד מקרוב את גודל המטרד‪ .‬בי השני ‪ 20022003‬נער‪ $‬מחקר‬
‫משות של האיגוד ושל חח"י הכלל סידרה של בדיקות אבק שוקע וחלקיקי נשימי‪ ,‬בארבע נקודות‬
‫דגימה על גדר תחנת הכוח‪ ,‬בשכונת חפציבה‪ ,‬סמו‪ $‬לכביש החו ותחנת רקע‪ .‬ממצאי הבדיקות הראו כי‬
‫אבק הפח אכ נמדד בשכונת חפציבה‪ ,‬א‪ $‬מאחר‪ ,‬ולא נית לבצע אנליזה המאפשרת הפרדת מקטע‬
‫אבק הפח מאבק הטבעי‪ ,‬לא היה נית לכמת את גודל המטרד‪ .‬ע זאת‪ ,‬לצור‪ $‬הפחתת המטרד‪ ,‬דרש‬
‫האיגוד כי תחנת הכוח תתקי אמצעי הרטבה במער‪ $‬אחסו הפח‪ .‬האיגוד עמד בקשר ע תושבי שכונת‬
‫חפציבה וביצע מעקב אחר תלונות התושבי הכלל סיור בבתי התושבי וסיורי פתע בתחנת הכוח‪.‬‬
‫ממצאי סיורי אלו תועדו בדוחות אשר הופצו לתושבי‪ ,‬למשרד להגנה"ס‪ ,‬לדרג המקצועי הארצי‪ ,‬וכ‬
‫לתחנת הכוח למעקב אתר יעילות מער‪ $‬ההרטבה ונוהל ההרטבה‪ .‬מעקב ותיעוד האיגוד אחר התלונות‬
‫הוביל את חברת החשמל לבצע מקצה שיפורי במער‪ $‬ההרטבה‪ .‬מקצה השיפורי כלל נוהל הרטבה‬
‫‪22‬‬
‫מוסדר‪ ,‬אחוז לחות גבוה בפח אשר כמות החלקיקי הדקי בו גדולה‪ ,‬התקנת משפ‪ $‬טלסקופי בעמדת‬
‫הפח הדרו מזרחית )נקודת הפריקה הקרובה ביותר לשכונת חפציבה(‪ ,‬הוספת מיכליות מי להרטבת‬
‫דרכי הנסיעה של הציוד המכאני הנע באתר הפח‪ ,‬הוספת מד רוח אשר מתריע כאשר משטר הרוחות‬
‫הינו לכיוו שכונת חפציבה‪ .‬כאשר עוצמת הרוח עוברת ס העלול לגרו להרחפת אבק‪ ,‬תחנת הכוח‬
‫מבצעת הרטבה נוספת‪ .‬במקרה של רוחות חזקות‪ ,‬תחנת הכוח א תפסיק את פריקת הפח‪ .‬ע השני‪,‬‬
‫מער‪ $‬ההרטבה שופר‪ ,‬א‪ $‬מספר התלונות לא פחת‪ .‬בנובמבר ‪ ,2009‬תיעד האיגוד ארוע אבק פח חריג‬
‫אשר זיה את חצרות בתי תושבי חפציבה וא חדר לתו‪ $‬הבתי‪ .‬האיגוד הפי& דו"ח מפורט בנושא לכל‬
‫גופי האכיפה וכ לתושבי‪ .‬בעקבות הדו"ח‪ ,‬ארג האיגוד מפגש תושבי‪ ,‬ראשו מסוגו‪ ,‬בי חברת‬
‫החשמל לבי תושבי שכונת חפציבה לדו במטרד‪ .‬התושבי סיכמו על הקמת ועד שכונתי שיאגד את‬
‫תלונות התושבי וייצג את השכונה‪ .‬ממצאי דו"ח זה‪ ,‬הוצגו בוועדה המחוזית לתכנו ובניה עת הדיוני‬
‫על הרחבת אזור המגורי בסביבת שכונת חפציבה הקיימת‪ ,‬להקמת שכונת הפרפרי‪ .‬בסופו של דבר‪,‬‬
‫חוות דעת האיגוד על תסקיר ההשפעה על הסביבה של שכונת הפרפרי אומצה ע"י המשרד להגנה"ס‪,‬‬
‫והלי‪ $‬אישור הקמת שכונת הפרפרי נעצר עד להפסקת מטרד אבק הפח‪ ,‬נקבע לוח זמני לדיווח על‬
‫התקדמות‪ .‬אחריות הטיפול במטרד ניתנה על המשרד להגנה"ס‪ ,‬בעלת סמכות האכיפה‪ .‬במקביל קיד‬
‫האיגוד במסגרת הדרג המקצועי הארצי‪ ,‬ביצוע של שני מחקרי סקר ספרות לבדיקת ההשפעות‬
‫הבריאותיות של אבק הפח‪ ,‬אשר יפוקח ויאושר ע"י משרד הבריאות‪ ,‬ומחקר להערכה איכותית‬
‫וכמותית של מטרד אבק הפח בשכונת חפציבה‪ ,‬כאשר החלטה על המחקר ניתנה לועדת משנה אשר‬
‫בראשה המשרד להגנה"ס‪ .‬ועדת המשנה הוקמה עקב דרישה לעדכ את התק הסביבתי של אבק הפח ‪,‬‬
‫כפי המופיע בתמ"א ‪ ,10‬כ‪ $‬שיהיה בר אכיפה‪ .‬בוועדה המחוזית לתכנו ובניה‪ ,‬הציג האיגוד את עמדתו‬
‫בה לוח הזמני לביצוע אכיפה לצמצו המטרד במקור‪ ,‬בתחנת הכוח‪ ,‬באמצעות עדכו רישיו העסק של‬
‫תחנת הכוח‪ .‬האיגוד נת את הרקע המקצועי והיה שות פעיל בעדכו רישיו העסק של תחנת הכוח‬
‫לאבק הפח‪ ,‬וביקש כי יורחב ג לנושא אפר הפח‪ .‬ג היו‪ ,‬האיגוד משמש היוע& המקצועי לעניי‬
‫פעילות סביבתית באתר אורות רבי‪ ,‬בי בסיורי פתע בתחנה‪ ,‬מעקב אחר תלונות ציבור‪ ,‬פיקוח על‬
‫בדיקות בארובה‪ ,‬מעקב אחר מדידות ניטור הרצי מארובות תחנת הכוח ומתחנות הניטור הסביבתיות‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫תחנת הכוח אורות רבין‬
‫צילו‪ :‬לינס אוז‬
‫תחנת הכוח אורות רבי‬
‫בתחנת הכוח אורות רבי בחדרה קיימות שש יחידות ייצור חשמל המוסקות בפח‪ .‬ארבעת היחידות‬
‫הראשונות )הדרומית והאמצעית( הוקמו בי השני ‪ ,19841981‬ושתי יחידות נוספות )הארובה‬
‫הצפונית( הוקמו בי השני ‪.19961995‬‬
‫איגוד ערי חדרה משמש כמפקח ראשי על תחנת הכוח‪ .‬הגדרת התפקיד ואופ הפיקוח ניתני במסגרת‬
‫הוראות תוכנית מתאר ארצית למניעת מפגעי סביבתיי עקב הפעלת תחנת הכוח "אתר השרו" )שינוי‬
‫מס' ‪ – (2‬תמ"א ‪/ 10‬א‪) 9/1/‬להל "התמ"א"(‪.‬‬
‫נתוני ייצור וצריכה בתחנת הכוח אורות רבין‬
‫ייצור החשמל בתחנת הכוח אורות רבי נמצא במגמת ירידה בשני האחרונות הודות לסיו קו הולכת‬
‫הגז והרחבת תחנות טרובינות גז )כגו חגית( לייצור חשמל על בסיס גז‪ .‬במקביל‪ ,‬בתחנת הכוח אורות‬
‫רבי‪ ,‬תכולת הגופרית בפח הנצר‪ $‬יורדת ע השני בעקבות שימוש בסל פחמי משופר )‪0.43%‬‬
‫בממוצע שנתי ו‪ 0.69%‬תכולה מרבית( כמוגדר בהוראות התמ"א‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אחוז האפר בפח נמצא‬
‫במגמת עליה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫ניטור רציף בארובות תחנת הכוח אורות רבין‬
‫זיהו האוויר הנפלט מארובות תחנת הכוח אורות רבי מורכב משלושה מזהמי עיקריי חנק חד‬
‫חמצני‪ ,‬גופרית דו חמצנית וחלקיקי‪ .‬ריכוז החנק החד חמצני הנפלט הינו כתלות בפח הנשר ובתנאי‬
‫הבעירה‪ .‬ריכוז הגופרית הדו חמצנית הוא כתלות בתכולת הגופרית בפח הנשר‪ .‬ריכוז החלקיקי‬
‫הנפלטי הוא כתלות בתכולת האפר בפח הנשר וביעילות אמצעי ההפחתה )משקעי‬
‫אלקטרוסטטיי(‪ .‬נתוני פליטה מארובות תחנת הכוח אורות רבי מתקבלי בזמ אמת‪ ,‬כל שש דקות‪,‬‬
‫במרכז הבקרה באיגוד‪ .‬הנתוני כוללי ריכוז גופרית דו חמצנית וריכוז חנק חד חמצני‪ ,‬מהירות‬
‫פליטה‪ ,‬טמפרטורת פליטה ואחוז האטימות )מדד לפליטת חלקיקי(‪ .‬בנוס מתקבל הספק יחידות‬
‫ייצור החשמל‪ .‬בהתא להנחיות התמ"א‪ ,‬אחת לחצי שנה מבצעת חברת החשמל מדידות בארובה‬
‫בנוכחות נציג האיגוד‪ .‬אחת לשנה מבצע המשרד להגנת הסביבה בדיקות פתע בארובות‪ .‬על פי הוראות‬
‫התמ"א פליטת חלקיקי מוגברת בכמות או בקצב יותר גדולי מאשר בהפעלה רצופה ותקינה‪ ,‬לא כולל‬
‫התנעה או הפסקה‪ ,‬מוגבל ל‪ 3%‬מזמ התפעול של היחידה בתקופה של ‪ 12‬חודשי רצופי‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2010‬ס‪ $‬כל החריגות מארובות תחנת הכוח אורות רבי לא עברו את ס התק!‬
‫אפר פחם‬
‫בתחנת הכוח שורפי כ‪ 18,000‬טו פח ליו‪ .‬תוצרי הלוואי של שריפת הפח ה אפר פח תחתי‬
‫)‪ (10%‬ואפר פח מרח )‪ .(90%‬האפר התחתי נושר לתחתית הדוד ומשוקע במי‪ .‬האפר המרח נשאב‬
‫ע גזי הפליטה אל המשקעי האלקטרוסטטיי ‪ ,‬לקליטת חלקיקי האפר בטר צאת מהארובה‪ .‬אפר‬
‫פח שלא נתפס במשקעי האלקטוסטטיי‪ ,‬נפלט יחד ע המזהמי הגזיי אל האטמוספרה‪ .‬כמות‬
‫החלקיקי הנפלטת אל האטמוספרה נמדדת כאחוז אטימות מדד לעכירות גזי הפליטה‪ .‬אפר פח‬
‫מרח מאוחס בממגורות סגורות‪ .‬עודפי האפר מאוחסני בערימות פתוחות בתו‪ $‬אתר התחנה תו‪$‬‬
‫הקפדה על הרטבה ראויה‪ .‬יצוא עודפי האפר לצורכי תעשייה ולשימושי אחרי מנוהל ע"י מנהלת אפר‬
‫הפח בפיקוח הדרג המקצועי הארצי‪ .‬הדרג המקצועי הארצי ‪ ,‬בראשות משרד הפני‪ ,‬הינו גו מקצועי‬
‫ובו חברי נציגי ממשרדי ממשלה שוני ובינ המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות וכ האיגוד ‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2010‬החל פרויקט מתק הסולקני* עבור יחידות הייצור חשמל הצפוניות‪ ,‬ובעקבותיו הקמת‬
‫הארובה הרביעית הייעודית למתק בשטח מתח האחסו הפתוח של אפר הפח‪ .‬לצור‪ $‬כ‪ $‬פונו ערמות‬
‫אפר משני קודמות כ‪ $‬שכמות האפר שפונתה הייתה גדולה יותר מכמות האפר שנוצרה בשנת ‪.2010‬‬
‫* סולק הוא טכנולוגיה להפחתת זיהו אוויר של גופרית דו חמצנית ע"י תרחי אב גיר‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫מערכת בקרה לסירוגין )מב"ס(‬
‫מערכת בקרה לסירוגי )מב"ס( פועלת משנת ‪ 1996‬לצמצו פליטת זיהו האוויר מתחנת הכוח אורות‬
‫רבי‪ .‬במסגרת המב"ס מרי& השרות המטאורולוגי את מודל התחזית המאפשר להערי‪ $‬את מידת‬
‫הזיהו של גופרית דו חמצנית מתחנת הכוח אורות רבי הצפוי ביו המחרת בהתא לתנאי‬
‫המטאורולוגיי‪ .‬מדי ערב מועברת לנציג האיגוד תחזית זיהו האוויר של המב"ס ליו המחרת‪ .‬האיגוד‬
‫מעביר את תחזית המב"ס אל תחנת הכוח אשר נערכת לשריפת פח דל – דל גופרית שיצמצ בפועל את‬
‫זיהו האוויר ביו המחרת ‪.‬‬
‫בעקבות אכיפת פליטות זיהו האוויר באמצעות מערכת המב"ס‪ ,‬בתחנת הכוח אורות רבי שורפי פח‬
‫דל גופרית בכל ימות השנה‪ .‬ע זאת‪ ,‬השימוש בסל הפחמי המשופר‪ ,‬אינו מחייב שריפת פח ע‬
‫תכולת הגופרית הנמוכה ביותר דווקא בעונת הקי&‪ ,‬העונה בה יעילות פיזור האוויר הנמוכה ביותר‪ .‬לאור‬
‫זאת‪ ,‬המב"ס עדיי משמש אמצעי לדרישת שריפת פח ע תכולת הגופרית הנמוכה ביותר בימי בה‬
‫צפוי זיהו אוויר גבוה‪.‬‬
‫לחישוב מידת יעילות המב"ס‪ ,‬הושוו המלצות המב"ס לנתוני מדידות גופרית דו חמצנית שמקור מתחנת‬
‫הכוח אורות רבי כפי שנמדד באמצעות מער‪ $‬תחנות ניטור האוויר‪ .‬הערכות המב"ס לשנת ‪:2010‬‬
‫ ‪ 1‬יו של הערכת חסר של המב"ס הוא יו בו נמדד ריכוז זיהו אוויר מעל ‪ 150‬חל"ב‬
‫בתחנות ניטור האוויר כאשר ליו זה לא ניתנה המלצת מב"ס‪.‬‬
‫ ‪ 11‬יו של הערכת יתר של המב"ס ימי בה נמדד ריכוז זיהו אוויר מתחת ‪ 130‬חל"ב‬
‫בתחנות ניטור האוויר כאשר ליו זה ניתנה המלצת מב"ס‪.‬‬
‫ ‪ 1‬יו של תחזית טובה של המב"ס הוא יו בו נמדד ריכוז זיהו אוויר מעל ‪ 130‬חל"ב‬
‫ומתחת ‪ 150‬חל"ב בתחנות ניטור האוויר כאשר ליו זה ניתנה המלצת מב"ס‪.‬‬
‫ ‪ 352‬יו של תחזית מצב נתו ימי בה נמדד ריכוז זיהו אוויר מתחת ‪ 150‬חל"ב בתחנות‬
‫ניטור האוויר כאשר ליו זה לא ניתנה המלצת מב"ס‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫מעקב תצפיות הפס החום מארובות תחנת הכוח‬
‫צילו הפס בחו נע מזרחה מעל שמורת הטבע )דרומית לחדרה( בתארי‪.15.04.11 $‬‬
‫נית לראות את ארובות תחנת הכוח אורות רבי ברקע‪.‬‬
‫צילו‪ :‬ד"ר מיכל ב גל‬
‫בשנות ה‪ 80‬וה‪ 90‬ביצע האיגוד מספר מחקרי אקדמאיי לאמוד את מידת זיהו האוויר של תופעת‬
‫"הפס החו" ענ חו אורכי המסתר‪ $‬לאור‪ $‬עשרות קילומטרי‪ .‬הצבע החו של התימרה מקורו‬
‫מתחמוצות חנק‪,‬שה תוצר לוואי של תהלי‪ $‬בעירה ‪,‬כפי המתרחש ג במנועי רכב‪ .‬המחקרי כללו‪ ,‬בי‬
‫היתר ‪ ,‬טיסות בתו‪ $‬תימרת זיהו האוויר למדידת ריכוז זיהו האוויר‪ .‬מחקרי נוספי שבוצעו ע"י‬
‫אוניברסיטת ירושלי )איל לוי ‪ , 2007‬איל לוי ‪ (2009‬דנו בתופעה נוספת במכונה רסירקולציה של‬
‫האוויר ‪,‬תופעה המתארת מצב בו זיהו אוויר נע מערבה לתו‪ $‬הי ע הרוחות המזרחיות של בריזת‬
‫היבשה‪ ,‬ולמחרת בבוקר‪ ,‬עת רוחות מערביות )בריזת הי(‪ ,‬מוסע זיהו זה‪ ,‬הכולל זיהו תחבורתי‬
‫המכיל תחמוצות חנק ‪ ,‬חזרה ליבשה‪ ,‬תופעה הנראת כפס חו לאור‪ $‬קו החו‪ .‬לעיתי‪ ,‬נית לצפות‬
‫בשני פסי חומי‪ ,‬האחד עקב פליטת זיהו אוויר מתחנת הכוח אורות רבי והשני עקב זיהו אוויר‬
‫מתחבורה שהוסע מעורכי התחבורה הראשיי בתהלי‪ $‬הרסיקולציה חזרה‪ ,‬אל קו החו‪ .‬מחקר‬
‫האקדמאי האחרו בוצע ע"י אמיר זלצברג מאוניברסיטת ירושלי‪ ,‬בשנת ‪ 2006‬באמצעות ציוד מתקד‬
‫לחישה מרחוק למעקב אחר תימרת זיהו האוויר של תחנתה כוח )דו"ח השנתי של מער‪ $‬הניטור לשנת‬
‫‪ .(2006‬לאור‪ $‬השני‪ ,‬הממצאי הצביעו כי הקשר בי תופעת הפס החו לבי ריכוז פליטות זיהו‬
‫האוויר מתחנת הכוח הינו זניח‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬התנאי המטאורולוגיי הינ גור דומיננטי המעודדי‬
‫את יצירת תופעת הפס החו‪ .‬כאשר הטרופוספירה )שכבת האמוספרה התחתונה( היא יציבה‪ ,‬תימרת‬
‫‪27‬‬
‫הזיהו מתרכזת ברו ומוסעת למרחקי ארוכי‪ ,‬לעומת‪ ,‬כאשר תנאי לא יציבי‪ ,‬אשר ערבוליות‬
‫האוויר )תרמלי( גורמת להסעת זיהו האוויר בתנועות סיבוביות‪ ,‬מעלה ומטה‪ ,‬הזיהו אינו מרוכז‬
‫בשכבה אחת‪ ,‬כ‪ $‬שהוא הזיהו אינו נית להבחנה ויזואלית ‪ ,‬א‪ $‬בעצ הוא מגיע לקרקע במרחקי‬
‫יותר קצרי ועל כ ג בריכוזי יותר גבוהי‪.‬‬
‫לאחר סיו המחקר בשנת ‪ ,2006‬ביקש האיגוד להמשי‪ $‬המעקב אחר תצפיות הפס החו‪ .‬בי השני‬
‫‪ 20072010‬נאספו ‪ 165‬תצפיות‪ ,‬בעיקר מתושבי נאמני ובראש ד"ר מיכל ב גל ממכמורת‪ .‬נתוני‬
‫התצפיות הושוו ע אינדקס יומי של מצב הסינפטי )באדיבות פרופ' פנחס אלפרט מאוניברסיטת ת"א‬
‫ובעזרתה של ד"ר איזבלה אוסטינסקי מהשרות המטאורולוגי( וכ ממצאי נטור רצי של פליטות זיהו‬
‫האוויר מארובות תחנת הכוח אורות רבי )נתוני המתקבלי במער‪ $‬הבקרה של האיגוד(‪ .‬סיכו‬
‫הנתוני באיורי להל‪ .‬תודה לניר ב הרוש מהאיגוד ‪,‬על הסיוע בביצוע סיכו הנתוני‪.‬‬
‫בהשוואה בי ריכוז פליטת זיהו אוויר של תחמוצות חנק מארובות תחנת הכוח חדרה‪ ,‬לבי מספר‬
‫תצפיות הפס החו‪ ,‬לא נמצאה קורלציה‪ ,‬מאחר ובתנאי מטאורולוגיי מסויימי‪ ,‬לא נוצר הפס‬
‫החו‪ ,‬ובתנאי אחרי‪ ,‬הפס החו שנוצר מאוד בולט‪ .‬המשמעות של כ‪ $‬היא שתופעת הפס החו אינה‬
‫בהכרח מדד לפליטות גבוהות יותר של זיהו אוויר מתחנת הכוח אורות רבי‪ .‬נית א לומר‪ ,‬כי כאשר‬
‫אי רואי את הפס החו‪ ,‬אי הדבר מעיד על זיהו אוויר נמו‪ $‬יותר‪ .‬האיגוד בדק ומצא‪ ,‬שדווקא‬
‫כאשר אי רואי את הפס החו‪ ,‬תימרת הזיהו נופלת ברדיוס קרוב יותר ונרשמי יותר ארועי זיהו‬
‫אוויר בתחנות ניטור האוויר‪ ,‬בעיקר בעת נוכחות אינברסית רו‪ .‬ואילו‪ ,‬כאשר מופיע הפס החו‪ ,‬ריכוז‬
‫זיהו האוויר הנמדד בתחנות הניטור האוויר הוא לרוב נמו‪ ,$‬מאחר והזיהו מרוכז ברו ומוסע‬
‫למרחק רב‪ ,‬נמהל ע האוויר האטמוספרי‪ ,‬עד אשר הוא נופל לגובה הקרקע ‪ .‬יש לציי‪ ,‬כי קיימת‬
‫אפשרות כי חלק מהתצפיות אינ בעצ כתוצאה מפליטות זיהו האוויר מתחנת הכוח אורות רבי‪ ,‬אלא‬
‫כתופעה של רסירקולציה של זיהו האוויר באזור קו החו‪ ,‬תופעה זהה לפס החו א‪ $‬נצפת בגובה נמו‪$‬‬
‫יותר‪ ,‬לאור‪ $‬כביש החו‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫תחנת כוח פנים ארצית חגית‬
‫תחנת הכוח חגית ממוקמת בי רכס הכרמל מצפו‪ ,‬לבי רמות מנשה מדרו בתחו המוניציפאלי של‬
‫המועצה אזורית חו כרמל‪ .‬באתר חגית קיימות ‪ 2‬יחידות ייצור במחזור משולב )מחז"מ( תלת צירי‬
‫בהספק חשמלי כולל של ‪ 680‬מגוואט‪ ,‬ויחידת מחז"מ חד צירי בהספק חשמלי של כ‪ 350‬מגוואט‪ ,‬סה"כ‬
‫‪ 1030‬מגוואט‪ .‬טכנולוגיית מחזור משולב מאפשרת הגדלת היעילות התרמית מ‪ 35%‬ל‪ .54%‬המשמעות‬
‫היא‪ ,‬הפקת יותר חשמל באותה כמות דלק‪ .‬כיו אתר חגית מתבסס על גז כדלק ראשי וסולר כדלק‬
‫משני‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬נחנכה יחידת ייצור חשמל נוספת ע יכולת ייצור של ‪ 250‬מגוואט‪.‬‬
‫האיגוד משמש כמפקח ראשי על תחנת הכוח ומקבל את נתוני הניטור הרצי של פליטות זיהו האוויר‬
‫ופרמטרי תפעוליי בזמ אמת‪ ,‬כל שש דקות‪ ,‬למחשב המער‪ $‬באיגוד‪ .‬פיקוח על מידת השפעתה של‬
‫תחנת הכוח חגית מבוצע באמצעות תחנות ניטור אוויר דאלית אל כרמל‪ ,‬כר מהר"ל ואליקי‪.‬‬
‫נתוני איכות האוויר לשנת ‪ 2010‬מעידי על רמת זיהו אוויר נמוכה באזור‪.‬‬
‫תחנת הכוח קיסריה‬
‫תחנת הכוח קיסריה ממוקמת בתחו המוניציפאלי של עיריית אור עקיבא‪ .‬תחנת הכוח כוללת שלוש‬
‫טורבינות גז בהספק חשמלי כולל של ‪ 130‬מגוואט‪ .‬תחנת הכוח קיסריה מיועדת להפעלה במקרה תקלה‬
‫או מקרה חירו‪ ,‬עד כ‪ 300‬שעות בשנה בממוצע‪ ,‬במקד יכולת שאינו עולה על ‪ .6%‬חל איסור הפעלת‬
‫היחידות בשעות הלילה פרט להפעלה בשעת חירו ובשעת דחק‪ .‬היחידות מופעלות על בסיס סולר ע‬
‫תכולת גופרית עד ‪.0.06%‬‬
‫במסגרת נוהל מעקב ופיקוח טורבינות הגז בתחנת מיתוג קיסריה )‪ (1997‬הוסמכו מערכות המעקב‬
‫והפיקוח לעניי ההשפעות הסביבתיות של תחנת הכוח חגית בתחו איכות אוויר‪ ,‬רעש ואיכות מי‬
‫כאשר האיגוד משמש מפקח ראשי על תחנת הכוח ומבצע בדיקות רעש‪ .‬נתוני הספק החשמלי של תחנת‬
‫הכוח מתקבלי בזמ אמת‪ ,‬כל ‪ 6‬דקות‪ ,‬במחשב המער‪ $‬באיגוד‪ .‬נתוני תפעול חודשיי נמסרי לאיגוד‬
‫מדי רבעו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬לא ביצע האיגוד בדיקות רעש סביב התחנה עקב מיעוט הפעלת יחידות יצור החשמל‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫פיקוח על התעשייה וחומרים מסוכנים‬
‫מערך ניטור רציף‬
‫במהל‪ $‬השני חוברו מספר מפעלי תעשייה בתחו האיגוד אל מער‪ $‬הניטור הרצי של האיגוד כאשר‬
‫הנתוני מוזני ישירות אל מחשב מרכז הבקרה באיגוד‪ .‬נכו לשנת ‪ ,2010‬קיי פיקוח שוט על ‪6‬‬
‫מתקני‪:‬‬
‫‪ .1‬מפעלי נייר חדרה )חדרה(– ארובת דוד הקיטור הגדולה ביותר באזור מנוטרת למדידת אטימות גזי‬
‫הפליטה )פליטת חלקיקי(‪.‬‬
‫‪ .2‬מפעל אליאנס )חדרה( – שתי ארובות דוודי הקיטור מנוטרת למדידת ריכוז חלקיקי בארובה‪.‬‬
‫‪ .3‬מפעל אב וסיד שפיה )מ"מ זכרו יעקב(– התנור הניצב במפעל מייצר סיד חי מאב גיר‪ .‬גזי הפליטה‬
‫עוברי דר‪ $‬מתק טיפול באוויר לפני הפליטה לסביבה‪ .‬ארובת הפליטה מנוטרת באופ רצי‬
‫למדידת ריכוז חלקיקי‪.‬‬
‫‪ .4‬מפעל הוד חפר )מוא"ז עמק חפר( – מער‪ $‬הפסדי במפעל מקבל את שאריות הבשר‪ ,‬הנוצות והד‬
‫ומעבד אות לייצור "קמח בשר" המשמש כמרכיב במזו של בע"ח‪ .‬מער‪ $‬הפסדי מחובר למתק‬
‫טיפול באוויר‪ .‬הבקרה התפעולית של מתק הטיפול באוויר מחובר באופ רצי לאיגוד‪.‬‬
‫‪ .5‬קרגל אריזות גמישות ) מוא"ז עמק חפר( – המפעל הינו מפעל להדפסה על אריזות גמישות‪ .‬מכונות‬
‫ההדפסה חוברו למתק לטיפול תרמי בממסי הנפלטי‪ .‬ריכוז חומר אורגני ביציאה ממתק‬
‫הטיפול בממסי ובקרה תפעולית של הפעלת המערכת מנוטרי באופ רצי‪.‬‬
‫‪ .6‬גלע )מוא"ז מנשה( – במפעל גלע נבנה דוד קיטור השור גז‪ .‬גזי הפליטה מבוקרי באופ רצי‬
‫לבדיקת ריכוז חלקיקי לאחר מתק הקד טיפול ובקרה תפעולית של המערכת‪.‬‬
‫ניטור רציף מדוודי קיטור מפעלי נייר חדרה‬
‫במפעלי נייר חדרה קיימי שני דוודי קיטור‪ ,‬דוד מספר ‪ 3‬ודוד מספר ‪) 6‬משנת ‪ .(2007‬דוד מספר ‪,3‬‬
‫שפועל ברציפות ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬מייצר קיטור למכונות הנייר במקסימו של ‪ 125‬טו קיטור לשעה‬
‫ומשמש לייצור חשמל בהספק של ‪ 18‬מגוואט‪ .‬דוד מספר ‪ 6‬מייצר קיטור בהספק של ‪ 90‬טו קיטור‬
‫לשעה ואיננו מייצר חשמל בשגרה‪ .‬במידה והטורבינה הראשית איננה פעילה‪ ,‬נית לייצר חשמל ע דוד ‪6‬‬
‫וטורבינת הגיבוי בהיק של כ ‪ 8‬מגוואט‪.‬‬
‫שני הדוודי שורפי גז טבעי מאוקטובר ‪ .2007‬בזמ תקלה באספקת הגז הטבעי הדוודי מוזני‬
‫בסולר‪ .‬אספקת הגז ל"מפעלי נייר חדרה" מתבצעת מתו‪ $‬אסדת ההפקה "י תטיס" )מול חופי אשקלו(‬
‫ובאמצעות מער‪ $‬ההולכה הארצי דר‪ $‬תחנת ‪ PRMS‬מתק להפחתת הלח& מהקו הראשי ומדידת‬
‫כמות ואיכות הגז הטבעי )‪.(Pressure Reduction & Metering System‬‬
‫בארובת דוד מספר ‪ , 3‬המתנשאת לגובה של כ ‪ 70‬מטר‪ ,‬הותק מד אטימות המחובר אל רש רצי‪.‬‬
‫כמו כ‪ ,‬מותקנת במפעל מערכת למדידת מהירות וכיוו הרוח‪ .‬נתוני ערכי האטימות והתנאי‬
‫המטאורולוגי‪ ,‬בכל דקה‪ ,‬מתקבלי באיגוד באופ מקוו ורצו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬נעשתה בדיקה עבור עמידת מפעלי נייר חדרה בתנאי רשיו העסק בשני נושאי‪ :‬חריגות של‬
‫אטימות גזי הפליטה מדוד ‪ 3‬בזמ עבודה שוטפת וחריגות מתנאי הנישו‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫אטימות גזי הפליטה‬
‫בטבלה מפורטי מספר שעות החריגה מתנאי האטימות )‪ (opacity‬בארובת דוד ‪ 3‬בזמ עבודה שוטפת‬
‫וכאשר לא מתבצע נישו‪.‬‬
‫תארי‬
‫‪13.01.2010‬‬
‫‪20.02.2010‬‬
‫‪21.02.2010‬‬
‫‪09.07.2010‬‬
‫‪12.12.2010‬‬
‫סה"כ‬
‫מספר שעות‬
‫חורגות‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪19‬‬
‫)‪ 0.21%‬שנתי(‬
‫הערות‬
‫שריפת סולר עקב הפסקת חשמל והשבתת ‪PRMS‬‬
‫שריפת סולר עקב הפסקת אספקת גז בגלל עבודות קידוח באסדת גז‬
‫שריפת סולר עקב הפסקת אספקת גז בגלל עבודות קידוח באסדת גז‬
‫שריפת סולר עקב תקלה ב ‪PRMS‬‬
‫שריפת סולר עקב תקלה ב ‪PRMS‬‬
‫במהל‪ $‬שנת העבודה ‪ 2010‬בוצעו פעולות אחזקה ופיתוח נרחבות באסדת הקידוח אשר הביאו להשבתה‬
‫מלאה או חלקית של אספקת הגז למפעל למש‪ $‬שעות רבות‪ .‬במצב תפעולי זה‪ ,‬נאל& המפעל להשתמש‬
‫בדלק משני )סולר( על מנת להמשי‪ $‬את שגרת הייצור במפעל‪ .‬כתוצאה מכ‪ $‬נרשמו ‪ 19‬שעות שבה‬
‫הייתה חריגה מתנאי אטימות‪.‬‬
‫נישופי‬
‫במהל‪ $‬שנת ‪ 2010‬בוצעו ‪ 4‬נישופי בדוד הראשי )דוד מספר ‪ ,(3‬מתוכ אחד מה ככל הנראה חרג‬
‫מתנאי רשיו העסק‪ ,‬כנראה שבוצע שלא בתנאי מטאורולוגי מתאימי‪.‬‬
‫לש השוואה בשני בה המפעל שר מזוט בוצעו כ ‪ 250‬נישופי בשנה‪.‬‬
‫ניטור רציף בארובות דוודי קיטור מפעל אליאנס‬
‫במפעל אליאנס קיימי ‪ 3‬דוודי קיטור מסוג צינורות אש )ללא צור‪ $‬בביצוע נישופי יומיי(‪ ,‬הראשו‬
‫)‪ (A‬משנת ‪ 1988‬והשני )‪ (B‬משנת ‪ 2000‬פולטי את גזי השריפה דר‪ $‬ארובה אחת‪ .‬דוד ‪ C‬שהתחיל לפעול‬
‫בשנת ‪ 2005‬מחובר לארובה נפרדת‪ .‬הדוודי פועלי ברציפות ‪ 24‬שעות ביממה ומייצרי קיטור בעיקר‬
‫עבור מכבשי הגיפור של הצמיגי‪.‬‬
‫בשתי ארובות דוודי הקיטור מותקני מכשירי ניטור לחלקיקי בפליטה מהארובה‪ .‬שני המכשירי‬
‫מחוברי אל אוגרי נתוני ובמקביל מועברי הנתוני‪ ,‬בכל דקה‪ ,‬בזמ אמת אל איגוד ערי לשמירת‬
‫איכות הסביבה שרו כרמל‪.‬‬
‫ניתוח תוצאות ריכוז החלקיקי‪:‬‬
‫•‬
‫כל ריכוזי החלקיקי הממוצעי היממתי היו נמוכי מהריכוז המותר )‪ 100‬מ"ג למ"ק(‪.‬‬
‫•‬
‫הממוצעי החצי שעתיי עלו על ‪ 120‬מ"ג למ"ק‪ 4 ,‬פעמי בארובה ‪ A/B‬ו ‪ 5‬פעמי בארובה ‪.C‬‬
‫מש‪ $‬הזמ שבו ריכוז החלקיקי היה בי ‪ 120‬ל ‪ 200‬נמו‪ $‬מ ‪ 3%‬מזמ העבודה של הדוד ואינו‬
‫מוגדר כחריגה מתנאי רשיו עסק‪.‬‬
‫•‬
‫ריכוז החלקיקי הממוצע החצי שעתי עלה על ‪ 200‬מ"ג למ"ק פע אחת במהל‪ $‬השנה בארובה‬
‫‪ A/B‬וזאת כתוצאה מכוונו של דוד ‪.B‬‬
‫‪31‬‬
‫בדיקת ארובות במפעלי תעשייה‬
‫במהל‪ $‬שנת ‪ 2010‬בוצעו בדיקות מזהמי בארובות ב ‪ 19‬מפעלי תעשייתיי בתחו האיגוד‪ .‬חלק‬
‫מהבדיקות הינ בדיקות יזומות ע"י המפעלי במסגרת התנאי ברשיו עסק‪ ,‬וחלק בדיקות פתע‬
‫במימו המשרד להגנת הסביבה‪ .‬הבדיקות נעשות ע"י חברות המוסמכות לביצוע דיגומי ארובה‪ .‬רוב‬
‫הבדיקות בוצעו בפיקוח של עובדי האיגוד כמפורט להל‪:‬‬
‫ש המפעל‬
‫נקודות בדיקה‬
‫אב קיסר‬
‫העוגנפלסט‬
‫אמבר גרנות‬
‫‪ +RTO‬פילטרי‬
‫הדפסה‪+‬קלנדרי ‪+‬למינציה‬
‫דוד‪+‬מכבשי‬
‫נייר חדרה‬
‫דודי‬
‫מספר‬
‫ארובות‬
‫נבדק‬
‫‪3‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫קל קר עי כרמל‬
‫אספלט ורד‬
‫דוודי‬
‫אספלט חדש‬
‫מטרנה‬
‫גלע‬
‫קרגל – משמר השרו‬
‫דוודי‬
‫מתק ייבוש חדש‬
‫מתק ייבוש יש‬
‫דוודי‬
‫‪RTO‬‬
‫ג שמואל מזו‬
‫בי"ח הלל יפה‬
‫טיב טע‬
‫אליאנס‬
‫דוודי‬
‫אבטור‬
‫דוד ‪+‬מעשנת‬
‫דוודי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫כרמל כימיקלי‬
‫פחמ"ס‬
‫איטונג‬
‫גומי עי שמר‬
‫גת‬
‫שפיה‬
‫תהלי‪$‬‬
‫‪RTO‬‬
‫דוד‬
‫דוד‪+‬תהלי‪$‬‬
‫דוודי‬
‫תהלי‪$‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪3‬‬
‫תארי בדיקה נוכחות נציג האיגוד‬
‫במהל הבדיקה‬
‫‪6.1.10‬‬
‫‪07.02.10‬‬
‫‪17.02.10‬‬
‫‪03.11.10‬‬
‫‪03.03.10‬‬
‫‪15.06.10‬‬
‫‪14.10.10‬‬
‫‪17.03.10‬‬
‫‪18.03.10‬‬
‫‪26.05.10‬‬
‫‪11.04.10‬‬
‫‪14.06.10‬‬
‫‪16.09.10‬‬
‫‪26.05.10‬‬
‫‪21.06.10‬‬
‫‪29.06.10‬‬
‫‪11.07.10‬‬
‫‪29.07.10‬‬
‫‪04.11.10‬‬
‫‪15.06.10‬‬
‫‪19.12.10‬‬
‫‪26.12.10‬‬
‫‪28.12.10‬‬
‫‪09.03.10‬‬
‫‪11.02.10‬‬
‫‪04.03.10‬‬
‫‪15.04.10‬‬
‫‪25.08.10‬‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫לא‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫לא‬
‫לא‬
‫לא‬
‫היתרי רעלים לחומרים מסוכנים )חומ"ס(‬
‫היתר רעלי נית ע"י המשרד להגנת הסביבה לכל עסק המחזיק ברעלי מעל הכמות הקבועה בחוק‬
‫החומרי המסוכני‪ .‬במהל‪ $‬שנת ‪ 2010‬ביצע האיגוד ביקורות ב ‪ 9‬עסקי בתחו האיגוד למת חוות‬
‫דעת טר קבלת היתר רעלי‪ .‬חוות הדעת‪ ,‬אשר מועברת למשרד להגנת הסביבה‪ ,‬כוללת את ממצאי‬
‫הביקורת )אחסו חומ"ס במאצרות‪ ,‬שילוט מתאי‪ ,‬אחזקת דפי מידע של החומרי המסוכני‪ ,‬אחזקת‬
‫אמצעי לטיפול בארוע חומרי מסוכני ועוד( וכ המלצה לחידוש היתר רעלי הכוללת תנאי נלווי‬
‫בהיתר הרעלי‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫פתע‬
‫פתע‬
‫פתע‬
‫פתע‬
‫פתע‬
‫פתע‬
‫פתע‬
‫אסבסט‬
‫סיבי אסבסט מוגדרי כאבק מזיק וכחומר מסוכ‪ .‬האסבסט מסוכ לבריאות רק כאשר הוא במצב‬
‫התפוררות‪ ,‬אז משתחררי סיבי לאוויר‪ .‬מוצרי אסבסטצמנט מותרי לשימוש‪ ,‬וה אינ מהווי‬
‫סכנה לבריאות כל עוד ה במצב תקי ולא מתפורר‪ ,‬ואי מבצעי בה עבודות ניסור‪ ,‬קידוח‪ ,‬ליטוש וכל‬
‫עבודה הגורמת להתפוררות החומר ולפיזורו באוויר‪.‬‬
‫עובדי האיגוד קיבלו הסמכה של מפקחי בעבודות אסבסט‪ .‬במסגרת הטיפול באסבסט האיגוד מוציא‬
‫חוות דעת למבני המכילי אסבסט ‪ .‬חוות הדעת ניתנת על פי הזמנת בעל המבנה או הרשות המקומית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬ניתנו חוות דעת ל ‪ 2‬בתי ספר פרטיי ולמבנה ציבורי‪.‬‬
‫בעת שריפה של מוצרי אסבסט קיי חשש שישתחררו סיבי אסבסט לאוויר‪ .‬בכל ארוע של שריפה שבו‬
‫מעורב אסבסט מגיע ג מפקח סביבתי על מנת לתת חוות דעת על מידת הפגיעה בלוחות אסבסטצמנט‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬יצאו עובדי האיגוד למספר קריאות על שריפות במעורבות אסבסט לדוגמא‪ :‬שריפה של‬
‫נגריה בא‪.‬ת‪ .‬צפוני בחדרה שגג המבנה היה עשוי מאסבסטצמנט; שריפת קיוסק נטוש הצמוד לבי"ס‬
‫תיכו בחדרה; שריפת מחסני ע גגות אסבסטצמנט בחצרות של בתי פרטיי בגבעת עדה‪ ,‬כפר‬
‫ויתקי ואליכי‪.‬‬
‫ריח‬
‫באיגוד קיי צוות אשר עבר מבחני ריח והכשרה לביצוע בדיקות ריח ע"פ המתודולוגיה של המשרד‬
‫להגנת הסביבה‪ .‬בשנת ‪ 2010‬בוצעו בדיקות ריח בשיתו המשרד להגנת הסביבה בצומת פלי עקב‬
‫מטרדי ריח מקו הביוב המוביל למכו טיהור שפכי בחדרה‪.‬‬
‫מטרדי ריח ממקורות תעשייתיי‪:‬‬
‫•‬
‫בקיבו& העוג – מטרדי ריחות ממפעל העוגנפלסט‪ .‬בוצע מעקב אחר נושא המטרדי ונערכי‬
‫סיורי קבועי במפעל‪ .‬הנושא עדיי בטיפול והמפעל בוח אמצעי לטיפול במזהמי אוויר‪.‬‬
‫•‬
‫שח גבעת עדה מפעל "שח גבעת עדה" נמצא בי גבעת עדה ממערב לקיבו& רגבי במזרח בתחו‬
‫מוא"ז מנשה‪ .‬תהליכי הייצור במפעל כוללי‪ :‬עיבוד זבלי עופות להזנת עגלות וייצור כופתיות‬
‫לדישו מזבלי בקר ועופות‪ .‬אחסו חומרי הגל והפעילות התעשייתית גורמי למטרדי ריח‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2010‬המפעל סגר את אחד המתקני התעשייתיי וחיבר אותו למתק ביופילטר לטיפול בריח א‪$‬‬
‫התלונות על מטרדי ריח ממשיכות‪ .‬במהל‪ $‬שנת ‪ 2010‬בוצעו ישיבות וסיורי במפעל וסיורי בשעות‬
‫הלילה באזורי התלונות לבחינת מטרדי הריח‪.‬‬
‫קביעת מרחקי הפרדה מבתי גידול מבעלי חיים‬
‫האיגוד ביצע סקר ספרות בנושא ההנחיות הקיימות במדינות שונות למרחקי הפרדה הדרושי בי מגורי‬
‫תושבי ובתי גידול של בע"ח )כגו לולי ורפתות( עקב היווצרות מטרדי ריח‪ .‬הוחלט לבחו בפועל את‬
‫ההנחיות הגרמניות ‪ (draft) VDI3474‬במסגרת היתרי בניה חדשי של בתי גידול המגיעי לאיגוד‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬בוצעו חישובי עבור מרחקי ההפרדה הנדרשי עבור ‪ 6‬היתרי בניה של לולי חדשי‬
‫והערכת מרחק ראשונית לרפת בקר בעמיק‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫מדידות אבק שוקע ומרחף באזור מפעל הסיד שפיה‬
‫האיגוד הציב מערכת לדיגו אבק שוקע ומרח לבחינת מצב איכות האוויר סביב מפעל הסיד שפיה של‬
‫חברת אב וסיד‪ .‬מטרת הבדיקות הינ להערי‪ $‬את השפעת המפעל על איכות האוויר בכלל האזור ובפרט‬
‫על איכות האוויר בבית ספר מאיר שפיה‪.‬‬
‫דיגו אבק שוקע נעשה ע"י הצבת ‪ 9‬דוגמי סטנדרטיי למש‪ 30 $‬יו מסביב למפעל וביצוע אנליזה‬
‫לקביעת ריכוזי המרכיבי השוני של האבק במעבדה‪ .‬דיגו אבק מרח כללי בוצע ע"י הצבת מכשיר‬
‫‪ High Volume Sampler‬בביתספר מאיר שפיה וקביעת ריכוזי האבק המרח במש‪ $‬יממה‪ .‬בנוס‬
‫הוצב בבית ספר מאיר שפיה דוג אבק מרח כיווני שהופעל רק כאשר הרוח הגיעה מכיוו המפעל‪.‬‬
‫במש‪ $‬כל תקופת המדידה‪ ,‬הועברו התנאי המטאורולוגיי ששררו באזור בזמ אמת אל מחשבי‬
‫האיגוד‪.‬‬
‫תוצאות העבודה מצביעות כי מעבר לגדר המפעל ישנ חריגות מהתק של אבק שוקע‪ .‬להערכתנו‪ ,‬נקודות‬
‫המדידה הקרובות למפעל מושפעות ג מהמפעל ובעיקר מתהליכי השינוע‪ ,‬הגריסה ומערמות אב הגיר‬
‫שהינה חומר מינרלי בלתי מסיס‪ .‬ככל שמתרחקי מהמפעל‪ ,‬קטנה השפעת המפעל על האבק השוקע‬
‫באזור‪ .‬התהליכי התעשייתיי במפעל משפיעי מעט על ריכוזי האבק השוקע בבית ספר מאיר שפיה‬
‫א‪ $‬אינ עוברי את התק‪.‬‬
‫תוצאות ריכוזי האבק המרח הכלל כיווני )דיגו של ‪ 24‬שעות( מצביעות כי לא היו חריגות מהתק‬
‫למניעת מפגעי למעט מדידה אחת שבוצעה בזמ ששרר אוב‪ $‬כללי באזור‪ .‬ריכוז האבק המרח הכיווני‬
‫הממוצע בכל תקופת המדידה היה ‪ 265.5‬מיקרוגר למ"ק‪ ,‬ער‪ $‬זה עומד בתק ל ‪ 3‬שעות מדידה )‪300‬‬
‫מיקרוגר למ"ק(‪ .‬בתקופת המדידה הרוח נשבה בגזרה הדרומזרחית )מהמפעל לבית הספר( במש‪ $‬כ‬
‫‪ 2.0%‬מהזמ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬הופעל התנור הסובב במש‪ $‬כשבועיי‪ .‬בתקופה זאת נערכו ‪ 2‬דיגומי אבק מרח של ‪24‬‬
‫שעות ודיגו אחד כיווני‪ .‬ריכוזי האבק המרח בדיגומי אלה עומדי בתקני‪.‬‬
‫מתחם ורדינון‬
‫בשנת ‪ 2010‬ננטש מפעל ורדינו אשר ייצר שטיחוני באור עקיבא באופ פתאומי ונית לגביו צו כינוס‬
‫נכסי‪ .‬בשטח המפעל הופקרו חומרי מסוכני ונוצרו מפגעי סביבתיי רבי כגו פלטות אסבסט‬
‫שבורות‪ ,‬זיהו קרקע מדלקי שנשפכו וחומרי מסוכני שגלשו לנחל הסמו‪ $‬ופגעו בבעלי חיי‪ .‬עובדי‬
‫האיגוד ערכו סיורי בשטח וסייעו בתיעוד של המפגעי שנוצרו במקו‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫מדידות רעש וקרינה אלקטרומגנטית‬
‫מדידות רעש‬
‫קיימי שלל גורמי רעש שוני ומגווני העלולי לגרו למטרדי לציבור הרחב כגו‪ :‬רעש מפעלי‪,‬‬
‫תעשיות‪ ,‬תחנות כוח‪ ,‬תחבורה כבישי ורכבות‪ ,‬הסמוכי לשכונות מגורי‪ ,‬פעילות של אולמות וגני‬
‫אירועי‪ ,‬רעש מזגני משאבות וצנרת מי במבני מגורי‪ ...‬כל אחד מסוגי הרעש דורש שיטות מדידה‬
‫שונות ומיוחדות שהלכו והתפתחו במש‪ $‬שנות פעילותו של האיגוד‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הצבת ציוד מדידה‬
‫למדידות ארוכות‪ ,‬תו‪ $‬הקלטה קולית ע אפשרות של שליטה מרחוק של ציוד המדידה לזיהויו של‬
‫מקור הרעש‪ ,‬או ביצוע מדידות בטווח הקצר‪ .‬ניתוח של ממצאי המדידות במקרי של חריגה מאפשר‬
‫קביעת חריגה מהתקנות‪ .‬ממצאי ומסקנות הבדיקות מוגשי לרשות המקומית להמש‪ $‬טיפול ואכיפה ‪.‬‬
‫הממצאי מאפשרי הגשת תביעה משפטית כנגד גורמי הרעש‪.‬‬
‫סיכום מדידות רעש לשנת ‪2010‬‬
‫סוג מדידה‬
‫מקו‬
‫עבור‬
‫מס'‬
‫מדידות‬
‫סיכו‬
‫כבישי‬
‫כבישי‬
‫כבישי‬
‫בתי‬
‫כביש ‪70/ 6‬‬
‫גשר אריק שרו‬
‫כביש ‪2‬‬
‫עי העמק‬
‫מועצה מקומית מגידו‬
‫עירית חדרה‬
‫המועצה ג'סר א' זרקא‬
‫מועצה מקומית מגידו‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫עומד גבולית בקריטריוני‪.‬‬
‫חריגות לשעות יו ולילה‪.‬‬
‫עומד גבולית בקריטריוני‬
‫לא נמצאו חריגות‬
‫בתי‬
‫מזגני‬
‫מלו מיימו‬
‫פרדס חנה‬
‫פרטי‬
‫פרטי‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫נמצאו חריגות‪ /‬בטיפול הרשות‬
‫נמצאו חריגות‪/‬בטיפול בי שכני‬
‫מזגני‬
‫תעשיות‬
‫כפר יונה‬
‫מנא"י טיפול שוט‬
‫מועצה כפר יונה‬
‫עיריית חדרה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫אי חריגות‬
‫נמצאו חריגות‪/‬בטיפול העירייה‬
‫תעשיות‬
‫תעשיות‬
‫משחטת הוד המשק‬
‫מפעל עו טנא‬
‫עיריית חדרה‬
‫עיריית חדרה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫נמצאו חריגות‪/‬בטיפול העירייה‬
‫נמצאו חריגות‪ .‬המפעל נסגר‬
‫תחנות כוח‬
‫אורות רבי‬
‫עיריית חדרה‬
‫‪2‬‬
‫אי חריגות‬
‫‪35‬‬
‫מדידות קרינה אלקטרומגנטית‬
‫תחו תדירויות של הקרינה האלקטרו מגנטית שבה עוסק האיגוד שיי‪ $‬לתחו הקרינה הבלתי‬
‫מייננת‪ .‬החל מהתחו הנמו‪ $‬של תדרי רשת החשמל‪ ,‬המש‪ $‬בשידורי רדיו וטלוויזיה ועד לתחומי‬
‫המיקרו גל הגבוהי‪ .‬כידוע אנו כאוכלוסיה‪ ,‬ה הבוגרת וה הצעירה היינו חשופי אליה זה עשרות‬
‫שני‪ .‬מודעות הציבור גברה בשני האחרונות בעיקר ע הפעלת מערכות סלולאריות המשתמשות א‬
‫ה בשידורי בתחו תדרי הרדיו הגבוהות‪ ,‬וא בתחומי המיקרו ע פיתוח הדור השלישי של הטלפוני‬
‫הסלולאריי‪ .‬תכונות השידור של הטלפוני הסלולאריי דומות לתכונות שידורי הרדיו והתפשטות‬
‫במרחב ע"י שדה מגנטי וחשמלי‪ .‬לכל שדה ושדה השפעה שונה על גו האד ‪ ,‬בתחומי הרדיו ומעלה‪ .‬גו‬
‫האד מושפע משילוב שני השדות‪ .‬כאשר אנרגית השדות נספגת בתו‪ $‬הגו‪ ,‬נגרמת עלייה בחו הגו‪.‬‬
‫לש כ‪ $‬נקבעות תקנות מחמירות עבור זמני החשיפה המותרי )‪.(SAR=Specific Absorption Rate‬‬
‫עקב הלח& הציבורי העצו ברחבי העול המודרני‪ ,‬קמו וועדות מחקר בי לאומיות שתקנו תקנות‬
‫מחמירות להגבלת עוצמת השידורי הסלולאריי‪ .‬א‪ $‬בל נשכח‪ ,‬שאנו ממשיכי להיות חשופי לקרינה‬
‫של שידורי הרדיו השוני‪ .‬נית לאמור שכל המדידות בתחו הסלולארי שנדרשו ע"י הציבור נבדקו‬
‫ונמצאו תקינות ועומדות בכל התקני‪.‬‬
‫בתחו האיגוד ‪,‬פניות הציבור כנגד האנטנות הסלולאריות הולכות ומתמעטות תודות למאמצי ההסברה‬
‫הניתני לציבור הרחב ע"י האיגוד‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חלה עליה דרסטית בחרדת הציבור ממתקני חשמל‪.‬‬
‫מתקני חשמל‪ ,‬ב"דומה" לשידורי רדיו‪ ,‬פולטי בסביבת הקרובה שדות חשמליי ושדות מגנטיי ע‬
‫קוטביות מתחלפת לפי תדירות הרשת החשמלית והחשיפה אליה הולכת ועולה במש‪ $‬השני‬
‫האחרונות זאת ע העלייה בצריכת החשמל‪ .‬במחקרי עדכניי שנעשו ע"י תת וועדות של ארגו‬
‫הבריאות העולמי פורסמו הערכות לפיה חשיפה ממושכת לשדות מגנטיי העולה מעל לשלוש מילי‬
‫גאוס עלולה להגדיל את הסיכו הבריאותי בקרב ילדי‪ .‬פניות רבות מופנות לאיגוד מצד ההורי לביצוע‬
‫מדידות בבתי ובמוסדות החינו‪ .$‬במספר מוסדות חינו‪ $‬נתגלו חריגות מעל לס המומל& ‪ .‬איגוד ערי‬
‫פעל בתו‪ $‬אות המוסדות למת פתרונות‪ .‬לאור כל זאת ממשי‪ $‬האיגוד ביוזמה לבצע סקר מדידות‬
‫לשדות מגנטיי בכל מוסדות החינו‪ $‬בתחו שיפוט האיגוד‪ .‬נשלחה פניה לכל הרשויות החברות‬
‫באיגוד לביצוע מדידות אלו בתחומ‪.‬‬
‫סיכום מדידות קרינת שדות מגנטיים לשנת ‪2010‬‬
‫‪ .1‬מוסדות חינו וגני ילדי‪:‬‬
‫עבור‬
‫מס'‬
‫מדידות‬
‫סיכו‬
‫המועצה פרדסיה‬
‫‪4‬‬
‫נית פיתרו עבור כיתות שנמצאו בה חריגות‬
‫המועצה פרדס חנה‬
‫המועצה זכרו יעקב‬
‫המועצה חו כרמל‬
‫המועצה אליכי‬
‫בית הספר שובו בית אליעזר‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫נית פיתרו עבור כיתות שנמצאו בה חריגות‬
‫נית פיתרו עבור כיתות שנמצאו בה חריגות‬
‫נית פיתרו עבור כיתות שנמצאו בה חריגות‬
‫נית פיתרו עבור כיתות שנמצאו בה חריגות‬
‫כל הכיתות בה נמצאו חריגות נאסרו לשימוש‬
‫‪1‬‬
‫‪36‬‬
‫‪ .2‬פניות ציבור‪:‬‬
‫עבור‬
‫פניות ציבור‬
‫מקור הקרינה‬
‫מספר מדידות‬
‫סיכו‬
‫קווי מתח גבוה ושנאי‬
‫‪23‬‬
‫ניתנו פתרונות וכ הופנו‬
‫בקשות לחברת החשמל‬
‫סיכום מדידות קרינה מאנטנות סלולאריות לשנת ‪2010‬‬
‫מס' מדידות‬
‫מקו‬
‫עבור‬
‫תו‪ $‬וסביב בתי מוסדות חינו‪ $‬ומפעלי‬
‫פניות ציבור ורשויות‬
‫‪8‬‬
‫סיכו‬
‫כל המדידות‬
‫עמדו בתקן‬
‫ומה צופה לנו העתיד ??‬
‫א‪ $‬טבעי הדבר שע חלו הזמ יגדל השימוש במקורות חשמל וכ במקורות פולטי קרינה כדוגמת‬
‫טלפוני סלולאריי‪ .‬מודעות הציבור למפגעי סביבתיי הולכת וגוברת ע הזמ וכתוצאה מכ‪ $‬ג‬
‫הדרישה מאיגוד ערי לאיכות הסביבה למת פתרונות‪ .‬חשוב שנדע שיש למצוא איזו בי ההתפתחות‬
‫הטכנולוגיה והמודרניזציה לבי הגנה על הסביבה‪.‬‬
‫אנרגית השמש‬
‫פאנלי פוטווולטאי הינ טכנולוגיה הממירה את אנרגית השמש לאנרגיה חשמלית‪ .‬ביחידות אלו‬
‫מותק ממיר להמרת הזר החשמלי הנוצר מזר ישר לזר מתחל‪ .‬בנוס לפאנלי מותקני קווי‬
‫הולכה של הזר המתחל ושנאי המאפשר חיבור הזר החשמלי לרשת החשמל הארצית‪ .‬אלמנטי‬
‫אלו הממיר‪ ,‬קווי ההולכה והשנאי‪ ,‬עלולי ליצור שדות מגנטיי בסביבת הקרובה‪ ,‬לכ נדרשת‬
‫הקפדה לעמידה בתקני בטיחות מחמירי‪ .‬שימת לב מיוחדת נדרשת מהמתקיני לאופ הולכת קווי‬
‫ההולכה ולמיקומ של יחידות השנאי והממיר ‪ .‬מומל& לבצע מדידות תקופתיות לשדות המגנטיי‬
‫והוספת אמצעי שביכולת לבודד שדות מגנטיי אלו‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫אגף קרקע‬
‫‪38‬‬
‫טיהור שפכים ובדיקות מעבדה‬
‫אחד התחומי העיקריי בה מטפל האיגוד הוא הפיקוח על שפכי תעשיות ומתקני טיפול בשפכי‪ .‬פעילות‬
‫זו מתבצעת מכוח חוק העזר לשפכי תעשיות איגוד ערי חדרה‪ ,‬והאצלת סמכות של נציב המי‪ ,‬עפ"י חוק‬
‫המי‪ .‬כדי שנית יהיה לאכו את חוק העזר הוקמה באיגוד מעבדה אנליטית לביצוע בדיקות כימיות של‬
‫שפכי וקולחי‪ .‬יעוד המעבדה הוא לתת מענה לפיקוח על התעשיות ומתקני טיפול בשפכי ‪ ,‬לאכיפת חוק‬
‫העזר לשפכי תעשיות ועמידה באיכות הקולחי להשקיה או להזרמה לנחל‪.‬‬
‫מדיניות המעבדה הנה לספק למער‪ $‬פיקוח התעשייה שירותי בדיקה העוני על דרישותיו תו‪ $‬הקפדה על‬
‫התאמה לנוהלי הבדיקות‪,‬תקני ותקנות לאומיי ובינלאומיי מחייבי‪.‬‬
‫המעבדה מבצעת בדיקות כימיות של שפכי וקולחי מסוגי שוני לקביעת הרכב ואיכות ‪ .‬הבדיקות‬
‫מבוצעות בשיטות סטנדרטיות בינ"ל המתבססות על‪:‬‬
‫‪.Standard Methods for the examination of water and wastewater‬‬
‫החל מחודש אפריל שנת ‪ 2003‬קיבלה המעבדה באיגוד הסמכה של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות‪.‬‬
‫המעבדה מצוידת במכשור חדשני ומשוכלל ברמה גבוהה לביצוע בדיקות כל סוגי הפרמטרי הנדרשי‬
‫לאפיו הרכב השפכי והקולחי כמו כ מערכות לקביעת רעילות שפכי ע"פ עקומת צח"ב וקצב פירוק‬
‫ביוכימי ועוד‪.‬‬
‫מעבדת האיגוד מצוידת במכשירי דיגו אוטומטיי‪ ,‬המשמשי לדיגו מורכב במוצא של קד הטיפול‬
‫בתעשייה או נקודת חיבור למערכת הביוב הציבורית ‪.‬הדיגו מבוצע ע"פ תוכנית ניטור שנתית או בהתא‬
‫לדרישות הפיקוח‪.‬‬
‫הפעילות השוטפת של האיגוד ומעורבותו סביב מכוני טיהור משתנה בהתא למערכת היחסי בי הרשויות‬
‫לבי האיגוד ובהתא לשיטת ההפעלה של המט"ש ) הפעלה ע"י קבל חיצוני לעומת הפעלה של הרשות‬
‫עצמה(‪:‬‬
‫‬
‫פיקוח על עמידה באיכות הקולחי ואיכות הבוצה ומניעת מפגעי סביבתיי‪.‬‬
‫‬
‫בקרת התפעול השוט בהתבסס על דיגו ובדיקות שפכי וקולחי של הקבל המפעיל ודיגומי בקרה‬
‫באמצעות מעבדת האיגוד‪.‬‬
‫‬
‫בקרה בזמ אירועי חריגי בזמ אמת באמצעות סיור בשטח ‪,‬בחינת מצב התהלי‪ , $‬איתור מקור‬
‫שפכי חריגי‪.‬‬
‫‬
‫בקרה באמצעות ביקורי תקופתיי במט"ש ומעורבות אינטנסיבית בפעילות התהליכית ובשיתו ע‬
‫מהנדסי התהלי‪ $‬של המט"ש‪.‬‬
‫‬
‫בקרה באמצעות פגישות עבודה שגרתיות לעדכוני ובירורי ‪.‬‬
‫‬
‫עיבוד הנתוני וניתוח וכתיבת דוחות מסכמי‪.‬‬
‫‬
‫דיווח תקופתי לרשות בפגישות והוצאות דוחות מפורטי‪.‬‬
‫דיווח לרשויות הסטטוריות בהתא לתקנות ולתנאי הרישוי‬
‫‪39‬‬
‫מכוני טיהור שפכים באיגוד‬
‫בתחו האיגוד קיימי ‪ 13‬מכוני טיהור השייכי ל‪ 18‬הרשויות החברות באיגוד‪ ,‬מתוכ ‪ 2‬מכוני טיהור‬
‫אשר אינ מטפלי בשפכי עירוניי‪ :‬מנא"י המטפל בשפכי התעשייה של מפעלי נייר חדרה והמטב"ח אשר‬
‫מטפל בבוצות החקלאיות מהרפתות של עמק חפר‪.‬‬
‫ש המכו‬
‫בעלות המכו‬
‫ספיקת שפכי יומית )מ"ק(‬
‫ניר עציו‬
‫מ‪.‬א חו כרמל‪ ,‬דלית אל כרמל‬
‫ועוספייה*‬
‫‪5,100‬‬
‫מעי צבי‬
‫מ‪.‬מ זכרו יעקב‪,‬מ‪.‬מ פרדיס ומ‪.‬מ‬
‫חו כרמל‬
‫‪4,800‬‬
‫עי שמר מנשה ‪1‬‬
‫מ‪.‬א מנשה‪ ,‬עיריית או אל‬
‫פאח‪ ,‬מ‪.‬מ ערערה‪,‬מ‪.‬מ כפר קרע‪,‬‬
‫מ‪.‬מ קציר חריש ומ‪.‬מ בסמ"ה‪.‬‬
‫‪10,500‬‬
‫גרנות מנשה ‪2‬‬
‫מ‪.‬א מנשה‬
‫‪2,7003,700‬‬
‫להבות חביבה מנשה ‪3‬‬
‫מ‪.‬א מנשה‬
‫‪500‬‬
‫גליקסו מנשה ‪4‬‬
‫מ‪.‬א מנשה‬
‫‪400900‬‬
‫באקה ג'ת‬
‫עיריית באקה ג'ת‬
‫‪2,500‬‬
‫חדרה‪ ,‬פרדס חנה‪ ,‬בנימינהגבעת‬
‫עדה‪ ,‬אור עקיבא‪ ,‬קיסריה‪ ,‬ג'סר‬
‫אל זרקא ושני ישובי בחו‬
‫‪24,000‬‬
‫חדרה‬
‫כרמל‬
‫מנא"י‬
‫מפעלי נייר חדרה‬
‫‪6,000‬‬
‫בית חירות נתניה‬
‫עיריית נתניה ומ‪.‬א עמק חפר‬
‫‪38,000‬‬
‫מטב"ח‬
‫מ‪.‬א עמק חפר‬
‫‪900‬‬
‫יד חנה‬
‫מ‪.‬א עמק חפר**‬
‫‪15,000‬‬
‫מר‬
‫מ‪.‬א עמק חפר‬
‫‪7,000‬‬
‫*דלית אל כרמל ועוספייא לא בתחו האיגוד‬
‫‪40‬‬
‫פעילות האיגוד בשנת ‪ 2010‬בתחום מכוני הטיהור‬
‫הפעילות השוטפת של האיגוד ומעורבותו סביב מכוני טיהור משתנה בהתא למערכת היחסי בי הרשויות‬
‫לבי האיגוד ובהתא לשיטת ההפעלה של המט"ש )הפעלה ע"י קבל חיצוני לעומת הפעלה של הרשות‬
‫עצמה(‪.‬‬
‫בהתא לאמור לעיל‪ ,‬פעילות האיגוד הינה פונקציה של דרישת הרשות‪ ,‬כ‪ $‬לדוגמא מעורבותו הגדולה ביותר‬
‫של האיגוד הינה במכו הטיהור מעי צבי‪ ,‬ש האיגוד משמש כגו המנהל את המכו ומפקח על הקבל‬
‫המפעיל עבור שלושת הרשויות‪ :‬זכרו‪ ,‬פרדיס וחו כרמל‪ .‬במכוני טיהור אחרי כדוגמת ניר עציו‪ ,‬באקה‬
‫וחדרה מעורבות האיגוד הינה בעיקר סביב מת חוות דעת וליווי מקצועי‪ .‬במ‪.‬א עמק חפר‪ ,‬לאיגוד הייתה‬
‫פעילות ענפה בליווי המקצועי של פרויקט האגני הירוקי במט"ש יד חנה ומעורבות במת חוות דעת‬
‫להיתר בניה עבור מט"ש בית חירות‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בארבעת מכוני הטיהור של מ‪.‬א מנשה לאיגוד אי מעורבות עקב אי דרישה מצד המועצה‪.‬‬
‫מכו טיהור מעי צבי‬
‫מט"ש מעי צבי משרת את שלושת הרשויות‪ :‬זכרו‪ ,‬פרדיס וחו כרמל ופועל בשיטת הבוצה המשופעלת‬
‫בתהלי‪ $‬להרחקת חנק וזרח‪ .‬המט"ש מטפל כיו בספיקה יומית של כ‪ 4,800‬מ"ק‪ ,‬המהווה כ‪50%‬‬
‫מספיקת התכנו לשלב א'‪ ,‬מופעל ע"י חברת א‪.‬ל‪.‬ד ומנוהל ומפוקח ע"י האיגוד‪.‬‬
‫המט"ש החל לפעול באוקטובר ‪ 2007‬באמצעות חברת א‪.‬ל‪.‬ד שנבחרה לזוכה במכרז ההפעלה הזמני‪ .‬שיטת‬
‫ההפעלה שנבחרה במעי צבי ‪,‬בניגוד למכוני טיהור אחרי המופעלי בשיטה של מחיר למ"ק‪ ,‬הייתה‬
‫הפרדה להוצאות קבועות והוצאות משתנות‪ .‬כאשר מרבית ההוצאות הקבועות מומנו ע"י הקבל‪ ,‬תמורת‬
‫הוא קיבל תשלו חודשי קבוע‪ ,‬ואילו ההוצאות המשתנות‪ ,‬קרי‪ :‬חשמל‪ ,‬פינוי בוצה‪ ,‬פולימרי ותחזוקת‬
‫שבר ובלאי מומנו ע"י הרשויות )ראה הסבר בתרשי ‪ .(2‬היתרו הגדול בחוזה מסוג זה הינה הפרדת מרכיב‬
‫ההוצאה העיקרית במט"ש )ההוצאות המשתנות( מהוצאות הקבל ולפיכ‪ $‬נמנעי שיקולי חיסכו העלולי‬
‫לפגוע בציוד לטווח ארו‪.$‬‬
‫ע סיו החוזה הקבלני ב‪ 2009‬וטר פרסו מכרז חדש‪ ,‬ביקשו הרשויות מהאיגוד חוו"ד מקצועית על סוג‬
‫ההתקשרות המומל& למכרז הקבוע מבי ‪ 3‬אלטרנטיבות‪ :‬חוזה הפעלה לפי מחיר למ"ק‪ ,‬חוזה הפעלה לפי‬
‫המנגנו הקיי או הפעלה עצמית ע"י הרשויות ‪ .‬חוו"ד האיגוד קבעה כי חוזה ההתקשרות הקיי מבצע‬
‫חלוקת אחריות נכונה בי בעלי המכו לקבל ההפעלה ולפיכ‪ $‬מומל& להמשי‪ $‬במתכונת הקיימת‪.‬‬
‫הרשויות בחרו לאמ& את חוות הדעת ובהתא לכ‪ $‬התבקש האיגוד ב‪ 2010‬לפרס מכרז הפעלה לקבל‬
‫קבוע‪ .‬למכרז ניגשו ‪ 5‬חברות‪ ,‬שמתוכ נבחרה שוב חברת א‪.‬ל‪.‬ד אשר הציעה את המחיר הנמו‪ $‬ביותר עבור‬
‫ההפעלה )ההוצאות הקבועות(‪.‬‬
‫כיו‪ ,‬המט"ש מתופעל במתכונת זו‪ ,‬כאשר חשבונות החשמל‪ ,‬הבוצה‪ ,‬הפולימרי ורכישות הציוד משולמות‬
‫ע"י הרשויות ותפקיד האיגוד במנגנו זה הינו לשמש כציר המתוו‪ $‬בי הרשויות לקבלני )הפעלה ובוצה(‬
‫ולהוות גור מפקח מטע הרשויות על קבל ההפעלה‪.‬‬
‫הפיקוח והניהול של המכו מתואר בתרשי ‪ 1‬וכולל עבודה בשני מישורי‪:‬‬
‫‪41‬‬
‫‪.1‬‬
‫עבודה שוטפת קבועה הכוללת ‪:‬‬
‫•‬
‫מעקב אחר תהלי‪ $‬הטיפול‬
‫•‬
‫עבודה מול קבלני הבוצה והתפעול‬
‫•‬
‫טיפול בתקלות ציוד‬
‫•‬
‫ניהול הזמנות הציוד וריכוז הצעות מחיר‬
‫•‬
‫הנהלת חשבונות של המט"ש‪ :‬חלוקת החשבונות לרשויות ומעקב אחר התשלומי לקבלני‬
‫•‬
‫פגישות עבודה רבעונית בי הרשויות‬
‫•‬
‫פגישות עבודה תקופתיות מול קבל התפעול‬
‫•‬
‫ניטור קווי הולכה‪ ,‬תחנות שאיבה ויקב זכרו‬
‫•‬
‫מת שירותי מחשוב – אינטרנט ותמיכה טכנית למט"ש‬
‫עבודות תקופתיות הכוללת חוות דעת המתבקשות בעת הצור‪ $‬עבור הרשויות‪ ,‬טיפול בתקלות ציוד‬
‫‪.2‬‬
‫מתמשכות‪ ,‬טיפול בתביעות‪ ,‬הוצאת מכרזי‪,‬הכנת דוח"ות מסכמי ועוד‪ .‬להל סיכו לעבודות‬
‫שבוצעו ע"י האיגוד ב‪ 20092010‬הנכללות בקטגוריה זו‪:‬‬
‫•‬
‫הסכ משפטי מול ספק הציוד סיניאבר‬
‫•‬
‫מעקב וטיפול בתקלת מער‪ $‬האוורור מול סיניאבר ובלשה‬
‫•‬
‫בחינה והזמנות עבודה מיועצי שוני לתקלה במער‪ $‬האוורור‪ :‬חברת טכנומק‪ ,‬חברת בר ‪,‬חברת‬
‫יודפת מהנדסי ו‪.SWDP‬‬
‫•‬
‫דו"ח מסכ שנת ‪2008‬‬
‫•‬
‫דו"ח מסכ שנת ‪2009‬‬
‫•‬
‫הכנת חוות דעת לרשויות על אלטרנטיבות להתקשרות ע קבל תפעול למכו הטיהור‪.‬‬
‫•‬
‫הכנת חוות דעת למ‪.‬מ זכרו על בעיית השומני מהמסעדות וקיו כנס בעלי עסקי‪.‬‬
‫•‬
‫הכנת חוות דעת להסדרת מנגנו התשלומי בי הרשויות‪.‬‬
‫•‬
‫הכנת המכרז לקבל הפעלה קבוע למט"ש והכנת חוות הדעת לקבל זוכה‪.‬‬
‫•‬
‫הגשת תביעה מס' ‪ 1‬לחברת חשמל בגי נזק לציוד התביעה התקבלה והרשויות פוצו בסכו של‬
‫‪.6 2,500‬‬
‫•‬
‫הגשת תביעה מס' ‪ 2‬לחברת חשמל בגי נזק לציוד מחודש יולי ‪ 2010‬התביעה לא התקבלה‪.‬‬
‫•‬
‫הגשת תביעה לביטוח בגי נזקי ברק לציוד התביעה התקבלה והרשויות פוצו בסכו של כ‬
‫‪.631,000‬‬
‫‪42‬‬
‫תרשי ‪ 1‬תיאור מערכת העבודה של האיגוד במט"ש מעי צבי‬
‫מכון טיהור מעין צבי‬
‫)זכרון‪-‬פרדיס‪-‬חוף כרמל(‬
‫רשויות‬
‫קבלן הפעלה‬
‫מכרז הפעלה‬
‫‪2007+2010‬‬
‫איגוד‬
‫קבלן בוצה‬
‫ניטור קווי‬
‫הולכה‬
‫מעקב‬
‫תהליכי‬
‫חוות דעת על‬
‫בעיית השומנים‬
‫דוחות שנתיים‬
‫פגישות‬
‫עבודה‬
‫קבלן‬
‫הנהלת‬
‫חשבונות‬
‫תקלות ציוד‬
‫הזמנות‬
‫רכש‬
‫רשויות‬
‫חוו"ד‬
‫יקב זכרון‬
‫תקלת מערך ייצוב‬
‫סיניאבר‬
‫בלשה‬
‫תביעות‬
‫יועצים‬
‫הפסקת חשמל‬
‫ברק‬
‫תרשי ‪ 2‬מנגנו ניהול חשבונות במט"ש מעי צבי‬
‫מכון טיהור מעין צבי )הנהלת חשבונות(‬
‫רשויות‬
‫קבלן‬
‫הוצאות משתנות‬
‫הוצאות קבועות‬
‫כוח אדם‬
‫חשמל‬
‫תחזוקה מונעת‬
‫בוצה‬
‫בדיקות מעבדה‬
‫פולימרים‬
‫שמירה‬
‫מים שפירים‬
‫ביטוח קבלני‬
‫אנשי שירות‬
‫פינוי גבבה‬
‫‪43‬‬
‫ביטוח‬
‫תחזוקת שבר‬
‫מט"ש חדרה‬
‫מט"ש חדרה תופעל במש‪ $‬כ‪ 10‬שני ע"י חברת ניטרו בשיטת המחיר למ"ק‪ .‬לפני כשנתיי החליטה‬
‫החברה לטיפול והשבת מי ביוב באזור נחל חדרה )החברה שייכת לששת הרשויות בעלות המט"ש( לסיי‬
‫את התקשרותה ע חברת ניטרו ולהפעיל עצמאית את המכו‪ .‬במקביל הגישה חברת ניטרו תביעה כנגדה‬
‫אשר טיעוניה היו בעיקר כספיי אול ג עסקו בטענה כי עקב כניסת שפכי חריגי בעלי אופי תעשייתי‬
‫למכו נגר נזק מסיבי לציוד‪.‬‬
‫במסגרת זרת‪ ,‬התבקש האיגוד ע"י מט"ש חדרה להגיש חוות דעת אשר תשמש כעדות בבית משפט עבור‬
‫תביעת ניטרו ותתמקד בטענותיה לגבי כניסת שפכי רעילי וחריגי‪.‬‬
‫האיגוד אס במש‪ $‬מספר חודשי חומרי היסטוריי מהארכיו ובמר& ‪ 2010‬ריכז אות לכדי חוות דעת‬
‫מקצועית אשר התייחסה באופ ענייני לטענות שהועלו ע"י המומחה מטע ניטרו‪.‬‬
‫פרויקט האגני הירוקי במט"ש יד חנה‬
‫מכו טיהור יד חנה בקיבו& יד חנה הוק בשנת ‪ 2002‬ע"י החברה הכלכלית לפיתוח עמק חפר בשיתו ע‬
‫הקר הקיימת לישראל‪ .‬מטרת המתק לטפל טיפול ראשוני וביולוגי בשפכי "קשי" הזורמי בנחל שכ‬
‫משטחי הרשות הפלשתינאית לפני הזרמת לנחל אלכסנדר‪ .‬הקושי העיקרי בטיפול בשפכי אלו נובע‬
‫בעיקר מעונת המסיק )אוקטובר נובמבר( ‪,‬שבה מנוקזי לנחל שפכי המכילי מזהמי שוני שה תוצר‬
‫של תעשיית שמ הזית העלולי לגרו לזיהו מקורות מי ומשבשי תהליכי טיפול בשפכי‪ .‬כמו כ‪ ,‬כיו‬
‫המתק אינו מפיק איכויות קולחי העומדות ברמה הנדרשת להזרמה לנחל כפי שנקבעה בתקנות ועדת‬
‫ענבר‪.‬‬
‫על מנת ללטש את השפכי ולהתאימ לאיכות הנדרשת בתקנות החליטה רשות הניקוז שרו כי החלופה‬
‫המועדפת לכ‪ $‬הינה חלופת האגני ירוקי‪ .‬במסגרת החלטה זו‪ ,‬הוק פרויקט ניסיוני בסמו‪ $‬למתק‬
‫הטיפול ביד חנה‪ ,‬שמטרתו לבחו את טכנולוגית הטיהור באמצעות אגני ירוקי על קולחי מתק הטיפול‪.‬‬
‫בפרויקט זה השתתפו שלוש חברות מתחרות אשר הציעו טכנולוגיות שונות לטיפול באמצעות אגני ירוקי‬
‫על פני שטח ניסוי של ‪ 150‬מ"ר )שטח הפיילוט(‪.‬‬
‫על רקע זה‪ ,‬איגוד ערי נבחר ע"י המועצה האזורית עמק חפר ללוות מקצועית את הפרויקט לאור‪ $‬כל‬
‫תקופת הפעלתו ה במסגרת תוכנית הניטור הרציפה וה בעיבוד וניתוח התוצאות‪.‬‬
‫הפרויקט החל לפעול באמצע חודש מאי ‪ 2007‬והסתיי ביולי ‪ 2009‬לאחר שצבר כ‪ 27‬חודשי הפעלה‪,‬‬
‫במהלכ‪ ,‬ביצועי שלושת מערכות הטיפול נבחנו באופ רצי ע"י האיגוד בסדרת דיגומי מורכבי והופקו‬
‫דו"חות תקופתיי ה לקבלני וה למועצה העוקבי אחר התוצאות‪.‬‬
‫באוגוסט ‪ ,2009‬ע סיו הפרויקט הפיק האיגוד דו"ח מסכ עבור כל חודשי ההפעלה )ד"ח שלב א'( אשר‬
‫הוצג בפני הדריקטוריו ונציגי המשרד להגנת הסביבה‪ .‬בסיכומו‪ ,‬נבחרה החברה הזוכה בפרויקט אשר תוכל‬
‫להמשי‪ $‬לשלב ב'‪ ,‬שבמהלכו החברה הזוכה תתכנ‪ ,‬תקי ותפעיל אג ירוק על שטח של ‪ 5‬דונ‪.‬‬
‫ג שלב ב' של הפרויקט לווה ע"י האיגוד בשלבי הכנת המסמ‪ $‬הטכני לחוזה וחתימת החוזה‪ .‬כיו‪ ,‬החברה‬
‫הזוכה נמצאת בשלב התכנו המפורט‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫מט"ש באקה ג'ת‬
‫מט"ש באקהג'ת המרכז את שפכי ‪ 2‬הרשויות החל לפעול באפריל ‪ 2010‬בספיקת שפכי יומית של כ‪2,500‬‬
‫מ"ק‪/‬יו‪ ,‬אשר מהווה כ‪ 70%‬מהכמות הכוללת של השפכי עקב אי רישות מלא של קווי ביוב‪.‬‬
‫ביולי ‪ 2010‬לאחר מספר חודשי הפעלה של המט"ש ודיווח תדיר של המפעיל על כניסת שפכי ע עומסי‬
‫אורגני גבוהי וריכוזי כלורידי גבוהי ביקשה הרשות המקומית באקהג'ת מהאיגוד לבצע עבודת ניטור‬
‫על קווי ההולכה במטרה לבחו ולקבוע מקורות זיהו חריגי והשפעת על ריכוזי השפכי הכללי של‬
‫הרשות בכניסה למכו הטיהור בהשוואה לתכנו‪.‬‬
‫במסגרת עבודה זו‪ ,‬האיגוד ביצע סדרת דיגומי על חמשת המאספי הראשיי ועל הכניסה הראשית‬
‫למט"ש‪ ,‬ניתח את התוצאות ובסיכומ מצא כי מקור העומסי הינ בשפכי המחלבות‪ ,‬שפיכת ביוביות‬
‫ומפעל השימורי של באקה‪ .‬המלצות האיגוד היו‪:‬‬
‫‪ .1‬קביעת תנאי ברישיו עסק אשר יכתיבו את סוגי קד הטיפול הנדרשי ובהמש‪ $‬אכיפת‪.‬‬
‫‪ .2‬שפיכת ביוביות רק במתח המכו על מנת לשמור על קווי ההולכה מפני קורוזיה וסתימות‪.‬‬
‫‪ .3‬אכיפה מואצת על עסקי המזו והמוסכי‪.‬‬
‫‪ .4‬דרישה מיידית מהמחלבות להפרדת תמלחות ופינויי למוצא ימי‪.‬‬
‫‪ .5‬פיקוח שוט על מפעל השימורי בהפרדת הזרמי ופינוי התמלחות‪.‬‬
‫נתניה בית חירות‬
‫מט"ש נתניה‪ ,‬הנמצא בתחו המועצה האזורית עמק חפר בשטחי חקלאיי של בית חירות‪ ,‬משרתת את‬
‫עיריית נתניה וכ‪ 50%‬משפכי עמק חפר ‪ .‬המט"ש תוכנ לספיקה יומית של ‪ 40,000‬מ"ק‪/‬יו‪ ,‬אול מאחר‬
‫והמכו הגיע לקצה גבול יכולת הטיפול שלו‪ ,‬הזמינה חברת מי נתניה תכנית לשידרוג והרחבה של המכו‪.‬‬
‫בינואר ‪ 2007‬הוגשה לאיגוד ערי הפרשה הטכנית והמסמ‪ $‬הסביבתי אשר נבחנו ונבדקו ע"י צוות האיגוד‬
‫והוגשה חוות דעת לוועדה המקומית עמק חפר‪ .‬לאחר שהתוכנית עברה שינויי עקב הערות המשרד להגנת‬
‫הסביבה והוועדה‪,‬הוגשה ביולי ‪ 2009‬פרשה טכנית ומסמ‪ $‬סביבתי מעודכני אשר נבדקו שנית ע"י האיגוד‬
‫ובספטמבר ‪ 2009‬ניסח האיגוד חוות דעת נוספת להיתר הבנייה אשר נבחנה בשני היבטי‪:‬‬
‫‪ .1‬היבטי תהליכיי מער‪ $‬הטיפול על כל מרכיביו הכולל בי היתר עקרונות הטיפול ‪,‬נתוני תכ ‪,‬חישובי‬
‫תהלי‪ , $‬גודל המבני ואיכויות קולחי ובוצות‪.‬‬
‫‪ .2‬היבטי סביבתיי הכוללי בי היתר מתקני לטיפול בזיהו אוויר ומניעת מטרדי ריח ומניעת‬
‫מטרדי רעש‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫מנא"י‬
‫מפעלי נייר אמריקאי ישראלי בע"מ )מנא"י( ממוקמי באזור התעשייה חדרה ופועלי משנת ‪1953‬‬
‫בשטח של ‪ 200‬דונ בתחו השיפוט של עיריית חדרה‪.‬‬
‫מנא"י חדרה מחולקת ל‪ 3‬תתי מפעלי‪:‬‬
‫‬
‫המפעל הלב המייצר ניירות לבני לכתיבה והדפסה וכולל מכונה )מכונה ‪ (4‬המוזנת בחומר‬
‫גל של תאית וכימיקלי ע תפוקה של ‪ 360‬טו ליו ובצריכת מי יומית של ‪ 4000‬מ"ק ‪.‬‬
‫‬
‫המפעל החו ממחזר קרטוני לייצור ניר חו וקרטו גלי )מכונה‪ (1,2‬ע תפוקה ‪ 410‬טו ליו‬
‫ובצריכת מי יומית של ‪ 3000‬מ"ק ‪.‬‬
‫ המפעל הביתי המפעל כולל מכונה לייצור נייר טישו ונייר טואלט )מכונה ‪ (3‬ומער‪ $‬הדאינקינג‬
‫)ניקוי הדיו מהנייר( ע תפוקה ‪ 90‬טו ליו וצריכת המי יומית של ‪ 900‬מ"ק ‪.‬‬
‫עקב גידול בפעילות הייצור במפעל משנת ‪ 2001‬עד ‪ 2008‬ב‪ 30,000‬טו נייר לשנה וכוונות המפעל להגדיל את‬
‫תפוקת הייצור בעוד ‪ 230,000‬טו‪/‬נייר לשנה‪ ,‬הגישה מנא"י בשנת ‪ 2007‬בקשה לתוספת מכונה למער‪ $‬הייצור‬
‫)מכונה ‪ (8‬אשר תחלי את מכונה ‪.1‬‬
‫באוקטובר ‪ 2007‬הוגש תסקיר השפעה על הסביבה המתאר את ההשלכות הסביבתיות שייווצרו כתוצאה‬
‫מהקמת מכונה ‪.8‬‬
‫האיגוד בדק את התסקיר על כל היבטיו הסביבתיי ובפברואר ‪ 2008‬סיפק לוועדה המקומית חדרה חוות‬
‫דעת מקצועית‪.‬‬
‫בהיבט השפכי‪ ,‬למפעל ספיקת שפכי תעשייתית של כ‪ 6,500‬מ"ק‪/‬יו המטופל במכו טיהור נפרד עצמאי‪,‬‬
‫אשר מבוסס על ‪:‬טיפול קד‪,‬טיפול ביולוגי אנאירובי‪ ,‬טיפול ביולוגי אירובי וטיפול שלישוני לקולחי כולל‬
‫ריכו‪ .$‬הקולחי המטופלי ממוחזרי בחלקת לפעילות הייצור ובחלק זורמי לנחל חדרה‪.‬‬
‫במהל‪ $‬השנתיי שלאחר הגשת הבקשה‪ ,‬דהיינו ‪ , 20082009‬החלה תכתובת ענפה בי המפעל לאיגוד בנוגע‬
‫לממצאי בדיקת הסקר‪ .‬אג קרקע‪ ,‬אשר בח את היבט השפכי‪ ,‬טע לאור‪ $‬כל התקופה כי המתק‬
‫האנאירובי יעבוד במלוא הקיבולת ע תוספת מכונה ‪ 8‬וכי המתק האירובי צפוי לשיבושי בתהלי‪ $‬ייצוב‬
‫הבוצה עקב תוספת העומס‪.‬‬
‫בינואר ‪ , 2010‬אג קרקע סיפק את אישורו בהיבט השפכי ‪ ,‬אול התנה את האישור בבחינה מחודשת של‬
‫המער‪ $‬ע סיו הרצת מכונה ‪.8‬‬
‫בספטמבר ‪ 2010‬לאחר ‪ 6‬חודשי עבודה של מכונה ‪ 8‬קרס תהלי‪ $‬הטיפול במתק האנאירובי ובעקבותיו ג‬
‫המתק האירובי ושפכי בעלי עומס אורגני גבוה הוזרמו לנחל‪.‬‬
‫אירוע זה הוביל את המשרד להגנת הסביבה לפתיחת תיק חקירה כנגד המפעל בגי זיהו מקורות מי‬
‫ובמקביל איגוד ערי נדרש ע"י המשרד להגיש חוות דעת על האירוע בהיבט של קריסת תהלי‪ $‬הטיפול‬
‫במכו הטיהור של מנא"י‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫פיקוח על שפכי תעשיות‬
‫השפכי התעשייתיי מוגדרי כשפכי הנפלטי מתהליכי ייצור שוני‪ ,‬הרכב וכמות שונה מתעשייה‬
‫לתעשייה‪.‬‬
‫לשפכי התעשייה פוטנציאל הרס סביבתי גדול‪ ,‬הרבה יותר מחלק היחסי בשפכי העירוניי‪.‬‬
‫שפכי תעשייה עלולי להכיל מזהמי שוני שטווח השפעותיה רחב ביותר‪ ,‬כמו פגיעה במערכות הולכה וטיפול‬
‫של שפכי עירוניי ופגיעה באיכות הקולחי העירוניי‪ ,‬באופ שעלול לפסול אות לשימוש להשקיה בשטחי‬
‫חקלאיי או לאפשר הזרמת לנחלי ולי‪ .‬כדי להתאימ לרמת שפכי סבירה )עפ"י חוק העזר( נדרש טיפול‬
‫מוקד לשפכי התעשייתיי במקור )במפעל(‪.‬‬
‫מטרת הטיפול בשפכי תעשייה היא הסדרת הממשק בי הלי‪ $‬הייצור בתעשייה ‪,‬איכות השפכי בחיבור למערכת‬
‫הביוב ‪,‬מניעת פגיעה בצנרת ההובלה ‪,‬מניעת פגיעה או שבוש התהלי‪ $‬הביולוגי מכו הטיהור ושימוש חוזר בהשבה‬
‫חקלאית של הקולחי‪ .‬בנוס מניעת מפגעי ומטרדי בסביבה‬
‫מקורות זיהו מפעלי תעשייה‬
‫בתעשייה נעשה שימוש במגוו רחב של חומרי גל וכימיקלי‪ ,‬פסולות ותשטיפי ‪ .‬מזהמי רבי כוללי‬
‫תרכובות חומר אורגני ואנאורגני ‪,‬שומני ושמני מינראליי ‪,‬מתכות כבדות‪ ,‬חומצות ובסיסי‪ ,‬וחומרי אנטי‬
‫בקטריאלי ‪ .‬וכ‪ ,‬ריאקציות בי מזהמי הנוצרת במפגש בי זרמי השפכי עלולה להוות מקור זיהו נוס‪.‬‬
‫להל מספר דוגמאות לפוטנציאל הפגיעה בסביבה משפכי תעשייה ‪:‬‬
‫‬
‫מפעל מזו השפכי עלולי לכלול עומס אורגני בכמות השווה לזו הנפלטת מעיר שבה ‪ 100,000‬תושבי‪,‬‬
‫וכ להביא להמלחה ניכרת של השפכי העירוניי‪.‬‬
‫‬
‫מפעל לציפוי מתכות שפכי לא מטופלי עלולי להכיל מתכות כבדות ע פוטנציאל זיהו מי שתייה‬
‫ובנוס לגרו לזיהו קרקע‪.‬‬
‫‬
‫מצבעת טקסטיל השפכי עלולי להביא לעלייה בריכוז הכלורידי והנתר ‪.‬‬
‫הטיפול והפיקוח על התעשיות‬
‫בתחו האיגוד קיימי מספר רב של מפעלי תעשייה בענפי שוני וע כמויות ואיכויות שפכי שונות‪ .‬אחד‬
‫התחומי העיקריי בה מטפל האיגוד הוא הפיקוח על שפכי תעשיות ומתקני טיפול בשפכי‪ .‬פעילות זו מתבצעת‬
‫מכוח חוק העזר לשפכי תעשיות איגוד ערי חדרה‪ ,‬והאצלת סמכות של נציב המי‪ ,‬עפ"י חוק המי‪.‬‬
‫הנחת העבודה במסגרת הטיפול בשפכי התעשייתיי הינה כי השלב המקדי ואולי החשוב ביותר בטיפול הינו‬
‫המניעה במקור‪ .‬מתו‪ $‬הנחה זו הטיפול והפיקוח על התעשיות מתמקד ה בשלב התכנו וה במעקב רצו אחר‬
‫הפעילות השוטפת של התעשייה‪:‬‬
‫תיכנו הטמעת נושא של הסדרת התשתית ומער‪ $‬קד טיפול בשלב התכנו הפורמלי ‪,‬בתכניות ובבקשות להיתרי‬
‫בנייה‪ ,‬מתו‪ $‬הנחה כי הכללת שיקולי סביבתיי בשלבי הראשוני של התכנו‪ ,‬אמורה למנוע או למזער‬
‫חיכוכי סביבתיי עתידיי ע ביצוע והפעלת התעשייה ‪.‬‬
‫סקר שפכי תעשיות מטרת הסקר הינה הגדרת סוג התעשייה ומהות תהלי‪ $‬הייצור‪ ,‬מקורות השפכי ובדיקה‬
‫מפורטת לאפיו מרכיבי המזהמי ‪ .‬הנחיות מקצועיות לביצוע הסקר שיביאו להתאמת מער‪ $‬הקד טיפול מבחינה‬
‫טכנולוגית ‪,‬קיבולת ויעילות הטיפול‪.‬‬
‫פעילות שוטפת מסלול הפיקוח על התעשיות‪ ,‬הוא מורכב ובעל היבטי רבי‪ ,‬וחייב להתאי לכל סוג של תעשיה‬
‫ולכל סוג של מפעל‪ .‬ראשית הטיפול הינה בשלב לימוד תהליכי הייצור במפעל ‪,‬איסו נתוני ובדיקת מער‪ $‬טיפול‬
‫‪47‬‬
‫הקד הקיי במפעל )קיימת חשיבות רבה בהתאמת הטכנולוגיה לטיפול בבעיה הספציפית ( ועריכת מיפוי של‬
‫המוקדי הבעייתיי ‪.‬בשלב הבא‪ ,‬נעשית בדיקה לפעילות השוטפת של מער‪ $‬קד הטיפול ושל עבודת המפעל‪,‬‬
‫וזאת באמצעות ביקורות שדה רבות במפעל וניהול תכתובת והבהרות ע מנהלי האחזקה והנהלת המפעל‪ .‬כמו כ‪,‬‬
‫במסגרת הליכי הרישוי מוטמעות דרישות לשדרוג תשתיות‪ ,‬ביצוע בדיקות מעבדה ‪ ,‬נטור תקופתי ומעבר לשימוש‬
‫בחומרי שאינ מזהמי‪.‬‬
‫ניטור ניטור תקופתי המתבצע ע"י דיגו ובדיקות המעבדה כאמצעי לפיקוח על התחזוקה והשגת עמידה‬
‫באיכויות‪.‬‬
‫אכיפה במידה והתעשייה לא עומדת בתנאי הנדרשי ממנה‪ ,‬על מער‪ $‬הפיקוח להכי תיק משפטי המכיל תיעוד‬
‫ומידע רלוונטי לאי העמידה בתנאי‪ ,‬הגדרת הבעיות ופתרונות מוצעי‪ .‬השלב הבא במסלול הפיקוח הוא הגשת‬
‫תביעה כנגד המזה‪.‬‬
‫פעילות עיקרית בתחום שפכי התעשייה באיגוד‬
‫מועצה אזורית חו כרמל‬
‫בתחו המועצה האזורית חו כרמל האיגוד טיפל ב‪ 2‬מוקדי המפגע העיקריי למט"ש ניר עציו וה‪ :‬מפעל‬
‫הארוחות ניר עציו ורפתות חו כרמל )ניר עציו‪ ,‬עי איילה והבוני(‪.‬‬
‫מפעל ארוחות ניר עציו האיגוד בח את יעלות מתק ה ‪ DAF‬ה בסדרת דיגומי על המתק וה בחוות‬
‫דעת שהזמי המפעל מיועצי שוני‪ .‬המסקנה שהתקבלה היא שהמתק עובד בקיבולתו המקסימלית ואינו‬
‫מסוגל לעמוד בדרישות חוק העזר עבור חומר אורגני ושומני‪ .‬האיגוד המלי& בפני המועצה או לדרוש‬
‫מהמפעל את הרחבת המתק או לבצע חיוב חודשי לפי נוסחת חויב לעומס אורגני שחושבה בהתא לעלות‬
‫הטיפול במט"ש‬
‫רפתות במ‪.‬א חו כרמל קיימות ‪ 2‬רפתות גדולות )‪ 500600‬חולבות( ‪ :‬רפת ניר עציו ורפת הבוני ו‪3‬‬
‫רפתות מושביות קטנות )כ‪ 100‬חולבות( בעי איילה‪.‬‬
‫ע הקמת מט"ש ניר עציו‪ ,‬איגוד ערי החל לבצע דיגומי דחופי על רפתות אלו בניסיו לשפר את מער‪$‬‬
‫טיפול הקד ולמנוע נזקי לצנרת ולתהלי‪ $‬הטיפול במט"ש‪ .‬סה"כ במהל‪ 2009 $‬בוצעו ‪ 12‬דיגומי על כלל‬
‫הרפתות שהצביעו בחלק על חריגות גבוהות בעומס אורגני ומוצקי מרחפי‪.‬‬
‫עבור רפת ניר עציו‪ ,‬המועצה אימצה את המלצת האיגוד לחיוב תוספת אגרה בגי חריגה וזאת עד להגדלת‬
‫בור השיקוע הקיי‪.‬‬
‫עבור רפת הבוני‪ ,‬תוצאות הדיגומי הצביעו כי הרפת עומדת באיכות הנדרשת לפי חוק העזר‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬עבור שלושת הרפתות הקטנות בעי איילה‪ ,‬הבעיה נותרה בעיינה‪ ,‬למרות מכתבי רבי‬
‫שנשלחו לבעלי הרפתני ופגישות שנערכו עמ‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫חוק עזר למועצה‬
‫פעילות נוספת שביצע האיגוד במהל‪ 2010 $‬עבור המועצה הינה כתיבת חוות דעת לחוק העזר הקיי של‬
‫המועצה‪ .‬כאשר‪ ,‬המוטיבציה לעבודה זו נעוצה בהקמתו של המט"ש החדש והצור‪ $‬בהסדרת חוק עזר לשפכי‬
‫תעשייה שיחלי את חוק העזר לדוגמא‬
‫מועצה מקומית זכרו יעקב‬
‫מועצה מקומית זכרו יעקב מזרימה את שפכי המועצה למט"ש מעי צבי‪ .‬שפכי התעשייה של המועצה‬
‫מאופייני בעיקר בתעשיית המזו )מסעדות‪ ,‬בתי מלו( ובתעשיית היקב‪.‬‬
‫המשמעות הינה עומסי אורגני גבוהי מאוד וריכוזי שומני גבוהי שמקור מציר המסעדות שממוק‬
‫לאור‪ $‬המדרחוב הראשי של זכרו‪.‬‬
‫במהל‪ ,2010 $‬התקבלו ריכוזי שומני גבוהי מאוד במט"ש ‪ .‬בעקבות זאת האיגוד ביצע עבודת ניטור‬
‫מקיפה על קווי ההולכה והביא בפני המועצה את המלצותיו‪ .‬חוות דעת זו תורגמה ליו עיו שיז האיגוד‬
‫עבור בעלי העסקי בזכרו‪ ,‬שמטרתה הייתה להגביר את המודעות להפרדה במקור ולהבהיר את התנאי‬
‫ברישיו עסק‪.‬‬
‫כמו כ‪ ,‬האיגוד המלי& בפני המועצה לייש פתרו לטיפול מרוכז לבתי העסק הממוקמי במדרחוב‬
‫באמצעות התקנת ‪ 2‬מפרידי שומני מרכזיי ל‪ 2‬שוחות קליטה של בתי עסק אלו‪.‬‬
‫מועצה אזורית מנשה‬
‫הפעילות של אג קרקע במועצה האזורית מנשה התמקדה ב‪ 3‬מפעלי גדולי באזור‪:‬‬
‫‪ .1‬מפעל גלע‬
‫בשנת ‪ 20092010‬אג קרקע ליווה את המפעל ב‪ 2‬בעיות עיקריות‪:‬‬
‫‬
‫שדרוג ושיפו& המתק האנאירובי המתק האנאירובי עובד כ‪ 20‬שנה רצו ומטפל בכ‪ 350400‬מ"ק‬
‫שפכי ליו‪ .‬המתק סובל מסדקי בגג הריאקטור כתוצאה מקורוזיה ועקב כ‪ $‬נפלטי גזי מתא ו‬
‫‪ H2S‬לסביבה ‪ .‬כמו כ‪ ,‬קיימת סכנה בטיחותית לקריסת המתק‪ .‬עקב כ‪ ,$‬ביקש המפעל לאשר את‬
‫שדרוג המתק באמצעות הדממתו לכחודש ימי ובמקביל הזרמת השפכי הגולמיי בריכוז ‪COD‬‬
‫של כ‪ 10,000‬מג"ל למערכת האזורית ללא טיפול‪ .‬במסגרת זאת‪ ,‬האיגוד הכתיב את התנאי להדממת‬
‫המתק בזמ השדרוג‪.‬‬
‫‬
‫חריגות ריכוזי הנתר בשפכי לשפכי המפעל ריכוזי נתר גבוהי )כ‪ 740‬מג"ל( שמקור משימוש‬
‫בסודה קאוסטית למספר זרמי‪ :‬זר רענו שר בתהלי‪ $‬הספיחה של ייצור הפרוקטוזה‪ ,‬ריאקציות‬
‫עמילני מעובדי‪ ,‬תיקו ‪ pH‬לשפכי וזר האוסמוזה ההפוכה‪ .‬האיגוד והמשרד דרשו מהמפעל‬
‫לבצע שינויי והפחתה במקור לנתר‪ .‬המפעל ביצע עבודה גדולה בנושא והצליח לצמצ את ריכוזי‬
‫הנתר לכ‪ 400500‬מג"ל‪ .‬ע זאת‪ ,‬ריכוזי אלו עדיי לא עומדי בתקנות ולכ‪ ,‬בשלב זה האיגוד‬
‫יבצע בחינה כמותית להשפעת ריכוזי הנתר בשפכי המפעל על ריכוזי הנתר בכלל השפכי המגיעי‬
‫למט"ש עי שמר‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫‪ .2‬ג שמואל מזו‬
‫שפכי מפעל ג שמואל מזו מהווי את החלק הארי של השפכי המגיעי למט"ש גרנות‪ ,‬ה מבחינה‬
‫הידרולית וה מבחינת העומס האורגני‪ .‬השפכי‪ ,‬שמקור מתהלי‪ $‬ייצור המיצי במפעל‪ ,‬מאופייני‬
‫בעומסי אורגני גבוהי מאוד )במיוחד בעונות ההדרי והעגבניות(‪ ,‬אשר אינ עומדי בדרישות רישיו‬
‫העסק וזאת למרות טיפול אנאירובי מלא בשטח המפעל‪ .‬כתוצאה מכ‪ $‬מט"ש גרנות אינו מסוגל להתמודד‬
‫ע עומסי אלו ומפיק קולחי באיכות גרועה‪ .‬אג קרקע ליווה את המפעל בשנתיי האחרונות בגיבוש‬
‫החלטה לפתרו‪ ,‬כאשר בפני המפעל עמדו ‪ 2‬אפשרויות‪:‬‬
‫‬
‫שדרוג המתק האנאירובי בשטח המפעל להפקת שפכי העומדי בתנאי הרישיו‪.‬‬
‫‬
‫השתתפות בשדרוג והרחבת מט"ש גרנות אשר באחריות המועצה האזורית מנשה‪.‬‬
‫בסופו של תהלי‪ ,$‬המפעל קיבל החלטה להשתתפות בשדרוג והרחבת המט"ש‪ ,‬למרות שאפשרות זו הייתה‬
‫היקרה מבי השתיי‪ ,‬וזאת במטרה להסיר מהמפעל את האחריות בנושא הטיפול בשפכי ולהותירו בידי‬
‫המועצה‪ ,‬שלה יש את הידע והניסיו לכ‪.$‬‬
‫‪ .3‬אמבר גרנות‬
‫פעילות האג בשני ‪ 20092010‬במפעל גרנות התמקדה בליווי ההנחיות להכנת סקר פליטות לא מוקדיות‬
‫במפעל ‪ ,‬ליווי דיגומי הקרקע שבוצעו לתעלת הניקוז המזוהמת‪.‬‬
‫מועצה מקומית בנימינה‬
‫שפכי מועצה מקומית בנימינה מטופלי במט"ש חדרה‪ .‬הפעילות של אג קרקע במועצה המקומית בנימינה‬
‫התמקדה ב ‪ 3‬מפעלי המזרימי שפכי תעשייתיי למערכת ההולכה‪:‬‬
‫‪ .1‬מחלבת השומרו‬
‫סיור בשטח שביצע האג בדצמבר ‪ 2009‬העלה כי המחלבה מזרימה את השפכי שלה למערכת הביוב‬
‫האזורית‪ ,‬למרות איסור עבר ודרישה לפינוי מלא לשפכי‪.‬‬
‫בעקבות האירוע‪ ,‬האיגוד ביצע מספר בדיקות על השוחה בהתחברות למערכת הביוב האזורית‪:‬‬
‫‬
‫ב ‪ 28.12.09‬בוצעה בדיקה מורכבת כאשר הדוג היה גלוי על פני השטח ובהתא לכ‪ $‬התוצאות‬
‫היו תקינות‬
‫‬
‫ב‪ 15.2.10‬האיגוד לקח דגימה אקראית והתוצאות היו חריגות ביותר‪ ,‬למרות שהמחלבה‬
‫התחייבה כי תפסיק את ההזרמות‪.‬‬
‫‬
‫ב‪ 17.2.10‬האיגוד ביצע דגימה מורכבת נוספת‪ ,‬הפע כאשר הדוג היה מוחבא בתו‪ $‬השוחה‬
‫ובהתא לכ‪ $‬התוצאות העידו על הזרמת שפכי תעשייתיי‪.‬‬
‫כמו כ‪ ,‬היוע& המשפטי של האיגוד הוציא מכתב דרישה להפסקת כל הזרמה לאלתר‪ ,‬ע זאת ההזרמות‬
‫נמשכו‪.‬‬
‫בחודשי יוני‪ ,‬יולי‪ ,‬אוגוסט ונובמבר ‪ 2010‬האיגוד ביצע ‪ 7‬דיגומי מורכבי נוספי שהעידו כי המחלבה‬
‫ממשיכה שלא לבצע הפרדת זרמי וכי שפכי תעשייתיי בעלי ריכוז חומר אורגני וכלורידי גבוהי‬
‫מגיעי למכו הטיהור ‪ .‬האיגוד ביקש את התערבות המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות‪.‬‬
‫עקב כ‪ ,$‬בחודש ינואר ‪ 2011‬החליט משרד הבריאות שלא לחדש את רישיו היצר השנה עד להסדרת נושא‬
‫השפכי‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫‪ .2‬יקב אליעז‬
‫מקור שפכי התעשייה ביקב אליעז הינו בשטיפת מכלי היי‪ ,‬כאשר כמות השפכי בתקופת הבציר נעה בי‬
‫‪ 2530‬מ"ק‪/‬יו‪.‬‬
‫עבור יקב זה קיי הסכ עבר ע האיגוד‪ ,‬לפיו הזרמת השפכי למערכת הביוב האזורית מאושרת רק ע‬
‫סיו עונת הבציר באיכות מקבילה לשפכי סניטריי‪.‬‬
‫לפי הסכ זה‪ ,‬היקב מודיע בכתב לאיגוד בתחילת כל עונת בציר על פינוי השפכי למתק גת וע סיו‬
‫העונה על התחברותו למערכת האזורית‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ 2009‬ובפברואר ‪ 2010‬איגוד ערי ביצע דיגומי מורכבי על שפכי היקב כחודש לאחר סיו עונת‬
‫הבציר ומצא חריגות חמורות בערכי ההגבה‪ ,‬החומר האורגני והמוצקי המרחפי‪ ,‬עדות להזרמת שפכי‬
‫תעשייתיי‪ .‬האיגוד יידע את הנהלת היקב על החריגות ובסיכו פגישה שנערכה בחודש מר& ‪ , 2010‬האיגוד‬
‫דרש מהיקב הפסקה לאלתר של כל הזרמת שפכי תעשייתיי למערכת הביוב ופינוי השפכי למקור מוסדר‬
‫ומאושר‪ ,‬מלבד שפכי סניטריי‪ .‬הנהלת היקב מצידה התחייבה לבצע בדיקה מקיפה למקור הבעיה‬
‫ולהתייע& ע אנשי המקצוע המתאימי‪.‬‬
‫ע זאת‪ ,‬דיגומי נוספי שבוצעו באוגוסט ובדצמבר ‪ 2010‬הצביעו כי הזרמת השפכי התעשייתיי נמשכת‬
‫בעומסי אורגני חריגי מאוד‪.‬‬
‫‪ .3‬ויטאמד‬
‫המפעל עוסק בייצור תרופות הומניות‪ .‬המוצרי העיקריי ה אנטיביוטיקה על בסיס פניצילי‪,‬‬
‫אנטיביוטיקה שאינה פניצילי‪ ,‬חומרי לאינפוזיות‪ ,‬משחות‪ ,‬טבליות‪ ,‬סירופי וטיפות עיניי‪.‬‬
‫מקור השפכי התעשייתיי במפעל הינו‪:‬‬
‫‬
‫מרככי ‪ 10-12% -‬מההזנה למרככי זורמי לשפכי – מפונה למפעל המלח בעתלית‬
‫‬
‫דוד קיטור ‪ 10-15% -‬ממי הקונדנס זורמי לשפכי‪.‬‬
‫‬
‫מגדלי קירור ‪ 10% -‬מהכמות המאוידת זורמת לשפכי‪.‬‬
‫‬
‫מי רכז אוסמוזה הפוכה ‪ 40% -‬מההזנה מוזרמי לשפכי‪.‬‬
‫‬
‫מזקקה טרמית ‪ 33% -‬מההזנה זורמי לשפכי‪.‬‬
‫‬
‫שטיפת כלי ורצפות‬
‫השפכי התעשייתיי ) כ ‪ 5,000‬מ"ק בשנה( זורמי בגרביטציה אל בריכה אופרטיבית בנפח ‪ 16‬מ"ק‪.‬‬
‫הבריכה משמשת לויסות כל הזרמי התעשייתיי של המפעל‪ ,‬שני שליש מנפחה מהווה בריכת שיקוע‬
‫מוצקי ושליש משמש כתא ניטרול ושאיבה‪ .‬כל חצי שנה מפני את הנוזלי והמשקעי מתחתית הבריכה‬
‫לרמת חובב‪ .‬מתא השאיבה השפכי מתחברי אל מערכת הביוב המקומית‪ ,‬דר‪ $‬שוחה נפרדת מהשפכי‬
‫הסניטריי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2009 2010‬ביצע האיגוד ‪ 7‬דיגומי מורכבי על שפכי המפעל ובכל אחד מהדיגומי המפעל עמד‬
‫באופ מלא בדרישות חוק העזר‪.‬‬
‫מלבד שלושת מפעלי אלו קיימי בבנימינה עוד תעשיות‪ ,‬אול ללא הזרמה של שפכי תעשייתיי כמו‪:‬‬
‫‬
‫יקב התישבי –אינו מחובר למערכת הביוב ומפנה את שפכיו‬
‫‬
‫גני אליזה ופנינת הברו – גני אירועי שאינ מחוברי למערכת הביוב‬
‫‬
‫טופ לייזר ייצור יבש ללא שפכי תעשייתיי‬
‫‪51‬‬
‫עיריית אור עקיבא‬
‫שפכי אזור התעשייה של אור עקיבא זורמי למט"ש חדרה‪ ,‬כאשר התעשייה העיקרית באור עקיבא‬
‫המייצרת שפכי תעשייתיי הינה פרמצבטיקה וקוסמטיקה כמפורט בטבלה שלהל‪:‬‬
‫סיווג‬
‫ש המפעל‬
‫פירוט‬
‫קוסמטיקה‬
‫ותרופות‬
‫א‪.‬ג‪.‬מ קוסמטיקה‬
‫קוסמטיקה‬
‫אנה לוט‬
‫קוסמטיקה‬
‫ברברה וול‬
‫קוסמטיקה‬
‫גל פארמה‬
‫פרמצטיקה‬
‫דקסו‬
‫פרמצטיקה‬
‫ויראו‬
‫פרמצטיקה‬
‫זיווד אלקטרוני‬
‫קונטקט זיווד אלקטרוני‬
‫ציוד השקייה‬
‫רפאל תעשיות מגופי‬
‫סניטרי בלבד‪ ,‬שפכי תעשייתיי נאגרי‬
‫ומפוני לרמת חובב‬
‫נשק ותחמושת‬
‫מפרולייט‬
‫מפעל יבש שפכי סניטריי בלבד‬
‫מיחזור‬
‫ויגור מחזור פסולת‬
‫מזו‬
‫מאיר את בייגל‬
‫מזו‬
‫ארקדי מוצרי מאפה‬
‫מזו‬
‫‪ 6‬אולמות וגני אירועי‬
‫מוסכי‬
‫‪ 6‬מוסכי‬
‫תחנות דלק‬
‫‪ 2‬תחנות דלק‬
‫הפעילות של אג קרקע בשנת ‪ 2010‬בעיריית אור עקיבא התמקדה בעיקר במפעלי הקוסמטיקה‬
‫והפרמצבטיקה בעלי פוטנציאל זיהו לתמלחות ושומני ‪:‬‬
‫‪ .1‬א‪.‬ג‪ .‬קוסמטיקה‬
‫במהל‪ 20092010 $‬ביצע האיגוד ‪ 5‬דיגומי מורכבי על המפעל‪ ,‬כאשר שלושת הדיגומי של שנת ‪2009‬‬
‫הצביעו על ערכי גבוהי מאוד של חומר אורגני ‪ ,‬מוצקי‪ ,‬דטרגנטי ושומני‪ .‬האיגוד יידע את המפעל‬
‫בתוצאות החריגות ודרש לטפל במפריד השומ ‪.‬‬
‫ב‪ 2‬דיגומי נוספי שבוצעו בדצמבר ‪ 2010‬ניכר שיפור גדול באיכות השפכי המוזרמת למערכת הביוב‪ ,‬ע‬
‫חריגות קלות בריכוזי השומני‪ .‬האיגוד ימשי‪ $‬לעקוב בתוכנית הדיגו לשנת ‪ 2011‬על איכות השפכי‬
‫מהמפעל‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫‪ .2‬אנה לוט‬
‫במהל‪ 20092010 $‬האיגוד ביצע ‪ 6‬דיגומי על המפעל‪ .‬בדיגו הראשו של שנת ‪ 2009‬התקבלו תוצאות‬
‫חריגות בשומני והאיגוד דרש טיפול מידי במפריד השומ‪.‬‬
‫המפעל מצידו הגיב בבקשה לקבל הקלה בערכי עקב ספיקת שפכי נמוכה מאוד )כ‪ 12‬מ"ק‪/‬יו(‪ ,‬ע זאת‬
‫האיגוד השיב כי האפשרות להכיר במפעל כטעו היתר הינה רק לאחר שהמפעל מיצה הליכי טכנולוגי‬
‫ומעשיי שהינ בתחו הסביר לסדר גודלו של המפעל על מנת לעמוד באיכות שנקבעה בחוק‪ .‬היות ובמקרה‬
‫זה מדובר בתחזוקת מפריד שומ‪ ,‬אי הצדקה למת הקלה‪.‬‬
‫התוצאות שהתקבלו ביתר הדיגומי הראו כי חל שיפור משמעותי באיכות‪ ,‬ע זאת שוב בדיגו של פברואר‬
‫‪ 2010‬הייתה חריגה קלה נוספת בשומני‪.‬‬
‫במהל‪ 2011 $‬ובמסגרת סקר השפכי על מט"ש חדרה‪ ,‬תבוצע עבודה מקיפה על מפעלי הקוסמטיקה באור‬
‫עקיבא ואכיפה בהתא‪.‬‬
‫‪ .3‬ברברה וול‬
‫במפעל ‪ 2‬מחלקות עיקריות‪ :‬ייצור קרמי ואריזה של אבקות איפור ולקי‪ .‬מחלקת האריזה הינה מחלקה‬
‫יבשה ואילו במחלקת ייצור הקרמי ישנ ‪ 2‬ריאקטורי שעוברי שטיפה בי מנה למנה‪.‬‬
‫למפעל היו חריגות מתמשכות בריכוזי הכלורידי ובפגישה וסיור שקיי האיגוד במחלקת הייצור במפעל‬
‫התברר כי החריגות נובעות מתדירות רענו גבוהה מאוד של המרכ‪ .$‬לפיכ‪, $‬האיגוד דרש לשנות את תדירות‬
‫הרענו ולבצע דיגו חוזר‪ .‬ע זאת‪ ,‬בדיגו מורכב שביצע האיגוד במר& ‪ 2009‬התקבלו ריכוזי כלורידי‬
‫גבוהי מאוד )‪ 2600‬מג"ל( בשפכי המפעל ‪ ,‬ולכ דרישת האיגוד שונתה לאיגו ופינוי מלא של התמלחת‪.‬‬
‫בהתא לכ‪ ,$‬המפעל החל לפנות את התמלחת ממאי ‪ 2009‬ותוצאות הדיגומי שבוצעו מאז הצביעו על‬
‫איכות שפכי בהתא לחוק העזר‪.‬‬
‫‪ .4‬גל פארמה‬
‫המפעל עוסק בייצור תכשירי אנטיביוטיי לשימושי וטרינרי )לא כולל פניצילי(‪ .‬ספיקת השפכי‬
‫התעשייתיי שמקור בשטיפת הציוד היא פחות מ ‪ 2‬מ"ק בחודש‪ .‬שפכי אלו זורמי אל מיכל איסו‬
‫שפכי חיצוני בנפח ‪ 2‬מ"ק‪ .‬לפני שהמיכל מלא‪ ,‬רמת ה ‪ pH‬נבדקת‪ ,‬מתקני את החומציות במידת הצור‪$‬‬
‫ומזרימי לביוב‪ .‬שפכי המעבדה )בעיקר ממכשיר ‪ (HPLC‬נאספי בחביות ומפוני לרמת חובב‪ .‬שפכי‬
‫סניטאריי מופרדי מהתעשייתיי וזורמי ישירות למערכת הביוב‪.‬‬
‫בנובמבר ובדצמבר ‪ 2009‬ביצע האיגוד ‪ 2‬דיגומי מורכבי ביציאה למערכת הביוב האזורית אשר חרגו‬
‫מהערכי שבחוק העזר בריכוזי ה‪ COD‬וביחס ‪ COD/BOD‬גבוה במיוחד‪ ,‬אשר מעיד על פריקות נמוכה‬
‫מאוד של שפכי אלו‪ .‬האיגוד יידע את המפעל וביקש התייחסות לתוצאות‪ .‬המפעל ביצע בדיקה לחריגות‬
‫וב‪ 2‬דיגומי נוספי שבוצעו במאי ובדצמבר ‪ 2010‬ע"י האיגוד התוצאות הצביעו על איכות שפכי בהתא‬
‫חוק העזר‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫‪ .5‬דקסו‬
‫המפעל עוסק בייצור תרופות הומניות‪ .‬עיקר הייצור הוא טבליות מסוגי שוני‪ ,‬בנוס מייצרי משחות‬
‫קוסמטיות‪ ,‬תרופות נוזליות )חוק( וסירופי להורדת חו‪.‬‬
‫שפכי סניטרי ותעשייתיי )מי שטיפת הציוד(‪ ,‬מוזרמי אל מערכת הביוב העירונית‪ .‬שפכי שמקור‬
‫במטבח חדר האוכל ושפכי תעשייתיי ממחלקת מילוי ואריזת ווזלי‪ ,‬עוברי טיפול קד במפריד‬
‫שומני‪ ,‬טר חיבור אל המערכת הראשית‪.‬‬
‫במהל‪ 20092010 $‬האיגוד ביצע ‪ 7‬דיגומי מורכבי על שפכי המפעל אשר חמישה מתוכ עמדו בדרישות‬
‫חוק העזר ושניי מה חרגו בריכוזי החומר האורגני‪.‬‬
‫במהל‪ 2011 $‬ובמסגרת סקר השפכי על מט"ש חדרה האיגוד יבצע בדיקה מקיפה על הסיבה לאי היציבות‬
‫באיכויות השפכי‪.‬‬
‫‪ .6‬וויראו‬
‫המפעל עוסק בייצור תרכיבי חיסו )מוחלשי ומומתי( וטרינריי‪ .‬השפכי התעשייתיי והסניטרי‬
‫מוזרמי אל מערכת הביוב העירונית‪ .‬מקור השפכי התעשייתיי הינו‪:‬‬
‫‬
‫נקיונות של חדרי ההדגרה והחו‪ .‬החדרי מנוקי ע"י מי והיפוכלוריט‪.‬‬
‫‬
‫שטיפה של כלי לאחר עיקור באוטוקלב לצור‪ $‬קירור מהיר‪.‬‬
‫‬
‫ניקוז מי עיבוי מדוד קיטור‪.‬‬
‫‬
‫רכז מי מתהלי‪ $‬אוסמוזה הפוכה‪.‬‬
‫‬
‫שטיפת כלי במעבדה במדיח כלי‪.‬‬
‫במהל‪ 20092010 $‬ביצע האיגוד ‪ 2‬דיגומי מורכבי על שפכי המפעל ובכל אחד מהדיגומי המפעל עמד‬
‫באופ מלא בדרישות חוק העזר‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫מועצה מקומית פרדס חנה כרכור‬
‫שפכי מועצה מקומית פרדס חנהכרכור זורמי למט"ש חדרה‪ ,‬כאשר מקורות השפכי התעשייתיי באזור‬
‫מפורטי בטבלה שלהל‪:‬‬
‫סיווג‬
‫פירוט‬
‫ש המפעל‬
‫ייצור בלוקי‬
‫בני‬
‫איטנג‬
‫בני‬
‫כרמית מקבוצת איטונג בע"מ‬
‫רפת חקלאית‬
‫רפת בי"ס חקלאי‬
‫בתי אריזה‬
‫פרי שומרו בית אריזה‬
‫שטיפה ואריזה‬
‫בתי אריזה‬
‫גזר שליט בית אריזה לגזר‬
‫שטיפה ואריזה‬
‫תחנת דלק‬
‫תחנת דלק פז‬
‫מוסכי‬
‫מוס‪ 5 $‬כוכבי‪ ,‬זוהיר מגאדלה‪ ,‬מוס‪ $‬מלגזות‪,‬‬
‫אבי המניע‪ ,‬כלי מוטורי‪ ,‬סייקל סטריט‪,‬‬
‫חומרי בידוד ואיטו‬
‫התעשיות שנדגמו ב‪ 2010‬בפרדס חנה הינ‪ :‬איטונג‪ ,‬בית אריזה גזר ובית אריזה פרי השומרו‪.‬‬
‫‬
‫איטונג דיגו מדצמבר ‪ 2010‬נמצאו חריגות קלות ב‪ TSS‬ב‪ COD‬וחריגות חמורות בשומני‬
‫ובשמ המינרלי‪.‬‬
‫‬
‫בית אריזה פרי השומרו דיגו מדצמבר ‪ ,2010‬תוצאות תקינות ועומדות בדרישות חוק העזר‪.‬‬
‫‬
‫בית אריזה גזר שליט דיגו מדצמבר ‪ ,2010‬תוצאות תקינות מלבד חריגה קטנה במוצקי‬
‫המרחפי‪.‬‬
‫ישנ תעשיות נוספות בפרדס חנה אול ‪ ,‬חלק לא מייצרות שפכי תעשייתיי וחלק שפכיה לא מותרי‬
‫להזרמה למערכת הביוב‪ ,‬אלא לאיגו ופינוי לאתר מאושר‪.‬‬
‫רשימה של תעשיות אלו מפורטת בטבלה שלהל‪.‬‬
‫סיווג‬
‫ש המפעל‬
‫בני‬
‫חברת שפיר מבני תעשיות‬
‫קוסמטיקה‬
‫א‪.‬ב‪.‬א קוסמטיקס‬
‫פלסטיק‬
‫אנג'יפלס‬
‫פירוט‬
‫שפכי תעשייה‬
‫ייצור תוספי לבנייה‬
‫אגירה ומחזור לתהלי‪$‬‬
‫ייצור מוצרי קוסמטיקה‬
‫אוגר ומפנה‬
‫ציפויי פטורופלאסטיי על‬
‫מגוו רחב של מתכות בהגנה‬
‫בפני קורוזיה‪ ,‬הדבקות‪ ,‬חיכו‪$‬‬
‫מתכות‬
‫יציקות השומרו‬
‫יציקות ברונזה ואלומיניו‬
‫אי שפכי‬
‫מתכות‬
‫מטלקור‬
‫אספקת מתכות לתעשייה‬
‫איגו ופינוי‬
‫בית קירור‬
‫בית קירור פישמ‬
‫אוגמא שיווק בע"מ‬
‫אי שפכי תעשייתיי‬
‫יצור שתלי סינטטי ללסתות‬
‫‪55‬‬
‫אי שפכי תעשייתיי‬
‫עיריית חדרה‬
‫שפכי חדרה מנוקזי למט"ש חדרה דר‪ 2 $‬קווי‪:‬‬
‫‬
‫שפכי חדרה צפו מצטרפי למאס הצפוני בנקודת המפגש בנחל‬
‫‬
‫שפכי חדרה דרו מנוקזי בקו נפרד‬
‫הטבלה מטה מפרטת את סוגי המפעלי מאזור חדרה התורמי שפכי דר‪ $‬מאס חדרה‪:‬‬
‫ש המפעל‬
‫סיווג‬
‫פירוט‬
‫ייצור צמיגי‬
‫גומי‬
‫אליאנס‬
‫מכבסה‬
‫מכבסת של"ג‬
‫משחטה מזו‬
‫עו טנא‬
‫שחיטת עופות‬
‫משחטה מזו‬
‫הוד הנהדר‬
‫שחיטת עופות‬
‫משחטה מזו‬
‫בית מטבחיי‬
‫שחיטת בקר‬
‫מדיקל‬
‫בי"ח הלל יפה‬
‫מוסכי‬
‫כ‪ 70‬מוסכי‬
‫אולמי אירועי‬
‫כ‪ 10‬אולמות ארועי‬
‫מזו‬
‫‪ 2‬קניוני‬
‫מכבסה תעשייתית‬
‫הפעילות של אג קרקע בשנת ‪ 20092010‬בעיריית חדרה התמקדה בעיקר בתור השפכי המרכזי למט"ש‪,‬‬
‫עו טנא‪ ,‬בעל פוטנציאל זיהו לתמלחות ושומני ‪ ,‬באליאנס ובהוד הנהדר‪.‬‬
‫‪ .1‬עו טנא‬
‫במהל‪ 20092010 $‬ביצע האיגוד ‪ 22‬דיגומי על מפעל עו טנא‪.‬‬
‫תוצאות הדיגומי הצביעו באופ עקבי על חריגות מתמשכות בריכוזי הכלורידי בשפכי המוזרמי‬
‫למט"ש‪ ,‬כאשר הריכוזי הממוצעי עבור דגימות אלו עומד על כ ‪ 500‬מג"ל בספיקה של כ‪ 750‬מק"י‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ 2009‬פנה האיגוד למנהל המחוז‪ ,‬מר שלמה כ&‪ ,‬בבקשה שיפעיל את סמכותו ויזמ את המפעל‬
‫לשימוע‪ ,‬וזאת לאחר שהתקבלו מספר קריאות של מוליכות גבוהה מאוד בשפכי מט"ש חדרה‪.‬‬
‫בחודש אוגוסט ‪ 2010‬בוצע שימוע למפעל במשרד להגנת הסביבה בגי חשד לגרימת סיכו סביבתי מעיסוק‬
‫ע אמוניה וזיהו מי‪ ,‬שבסיכומו הוחלט כי בהיבט של זיהו מי תישקל פתיחת חקירה על זיהו מי‬
‫במלחי לאחר בדיקה חוזרת שתיער‪ $‬תו‪ $‬חודש מיו השימוע‪.‬‬
‫בחודש אוקטובר ‪ 2010‬דווח ע"י מכו הטיהור בחדרה על ריכוזי כלורידי גבוהי בשפכי‪ ,‬אשר טופלו ע"י‬
‫האיגוד ישירות מול המפעל‪ .‬אול משנוכחנו כי אי שיפור ברמת הכלורידי פנה האיגוד במכתב למנהל‬
‫המחוז‪ ,‬מר שלמה כ&‪ ,‬בבקשה שיפעיל את סמכותו להסדרת פעילות המפעל‪.‬‬
‫היות והמפעל יועד לסגירה בינואר ‪ , 2011‬בהתא לסיכו שקיבל תוק בית המשפט‪ ,‬מנהל המחוז הארי‪$‬‬
‫את הפעלת המפעל עד חודש אפריל ‪.2011‬‬
‫‪56‬‬
‫‪ .2‬אליאנס‬
‫בפברואר ‪ 2010‬ארעה תקלה חמורה במפעל‪ ,‬במהלכה כמויות גדולות של מזוט זרמו למערכת הביוב‬
‫האזורית לאחר שמגוב מכני נשבר במתח מיכלי הדלק במפעל ‪ .‬התקלה גרמה לנזק ה למערכת ההולכה‬
‫וה למכו הטיהור בחדרה‪.‬‬
‫האיגוד בתגובה דרש מהמפעל לבצע שטיפה לקו הביוב העירוני ולנתק את מתח הדלק מחיבורו למערכת‬
‫הביוב‪ .‬במקביל‪ ,‬האיגוד בדק את יתר מקורות השפכי במפעל ובהתא לתוצאות שהתקבלו הוכתבו תנאי‬
‫חדשי‪.‬‬
‫‪ .3‬הוד הנהדר‬
‫במהל‪ 20092010 $‬בוצעו ‪ 8‬דיגומי על שפכי המפעל‪ ,‬אשר באופ מגמתי הצביעו על חריגות בערכי‬
‫הכלורידי‪ ,‬ע ריכוז ממוצע של ‪ 580‬מג"ל‪ .‬בנוס‪ ,‬נמדדו ג חריגות קלות בריכוז השומני ‪ .‬כאשר‪,‬‬
‫למשחטה ספיקת שפכי של כ‪ 85‬מק"י בימי שחיטה‪.‬‬
‫האיגוד בתגובה דרש להקפיד על הפרדת תמלחות ועל תחזוקה תקינה של מערכת ה‪.DAF‬‬
‫מועצה אזורית עמק חפר‬
‫בתחו המועצה האזורית עמק חפר קיימי כ‪ 70‬תעשיות המייצרות שפכי תעשייתיי‪ ,‬כאשר שתי‬
‫התעשיות הגדולות ביותר הינ מפעל המיצי "גת" המייצר כ‪ 2500‬מ"ק‪/‬יו ומפעל שחיטת העופות "הוד‬
‫חפר" המייצר כ‪ 1,600‬מ"ק‪/‬יו‪ .‬יתר התעשיות העמק חפר הינ בעיקר עסקי מזו‪ ,‬רפתות ומוסכי‪ ,‬בעלות‬
‫ספיקת שפכי כוללת של כ‪ 1,100‬מ"ק‪/‬יו‪ .‬סה"כ ספיקת השפכי התעשייתית של עמק חפר הינה כ‪5,200‬‬
‫מ"ק‪/‬יו המהווה כ‪ 50%‬מספיקת השפכי הכוללת של עמק חפר‪ .‬יחס זה של שפכי תעשייה מכלל השפכי‬
‫העירוניי הינו גבוה מאוד ומחייב פיקוח צמוד ואכיפה מוגברת על הערכי המותרי בחוק העזר‪.‬‬
‫במסגרת זו‪ ,‬קיימת פעילות ענפה סביב הפיקוח על שפכי התעשייה על ידי מחלקת מי וביוב בחברה‬
‫הכלכלית של עמק חפר ובליווי מקצועי צמוד של האיגוד‪ ,‬הכולל‪ :‬ייעו&‪ ,‬חוות דעת‪ ,‬ביקור שוט במפעלי‪,‬‬
‫דיגו שפכי‪ ,‬בדיקת תוכניות וישיבות עבודה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬מ‪.‬א עמק חפר ביקשה את חוות דעת האיגוד בבחינת עומסי ה ‪ BOD‬מהתעשייה בעמק חפר‬
‫והשפעתה על העומס של כלל שפכי המועצה‪.‬‬
‫חוות דעת זו נועדה להוות תשתית לקראת היערכות המועצה לחיבור מלא של כלל שפכי עמק חפר למט"ש‬
‫נתניה‪ ,‬לעומת המצב כיו בו שפכי האזור המזרחי של עמק חפר זורמי למאגר מר&‪.‬‬
‫חוות הדעת מסכמת את תרומת התעשיות ה בהיבט ההידרולי )ספיקה( וה בהיבט האיכותי )עומסי ‪(BOD‬‬
‫וקבעה לסיכו כי‪:‬‬
‫•‬
‫השפכי הסניטרי תורמי כ‪ 50%‬לעומס ההידרולי וכ ‪ 20%22%‬לעומס האורגני‪.‬‬
‫•‬
‫שפכי התעשייה תורמי כ‪ 50%‬לעומס ההידרולי אול כ ‪ 80%‬לעומס האורגני‪ .‬מתוכ‪ ,‬עסקי‬
‫המזו תורמי כ ‪ 3%‬לעומס ההידרולי וכ ‪ 20%‬לעומס האורגני‪.‬‬
‫•‬
‫משמעות ממצאי אלה הינה אכיפה מואצת על עסקי מזו והגבלה בפיתוח איזור התעשייה היבשה‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫עיריית באקה גת‬
‫במסגרת הפעלתו של מכו הטיהור החדש של באקהג'ת ביקשה העירייה את עזרת האיגוד בביצוע סקר‬
‫שפכי שמטרתו למפות את העסקי הקיימי ולאפיי את איכות השפכי היוצאת מה על מנת לקבוע‬
‫מתקני קד בתהלי‪ $‬הסטטוטורי של קביעת תנאי ברישיו עסק‪ .‬בסקר שביצע האיגוד נסקרו כ‪ 40‬בתי‬
‫עסק בבאקה וג'ת בעלי פוטנציאל לשפכי תעשייתיי מתו‪ $‬כ‪ 100‬בתי עסק‪.‬‬
‫ע"פ סקירת השטח והערכות הכמותיות נית לקבוע כי תרומת השפכי מהתעשייה בהיבט ההידרולי הינו‬
‫קט יחסית )‪ ,(6%‬לעומת זאת תרומת העומס האורגני גבוהה משמעותית ומהווה כ‪ 30%‬מכלל העומס‬
‫האורגני המתוכנ למכו‪ .‬יחס זה נובע ממחסור מקי במערכות קד טיפול בתעשיות השונות בנוס לכ‪,$‬‬
‫בלי לקחת בחשבו בס‪ $‬העומסי מפעל השימורי והעקר מבתי הבד‪.‬‬
‫רוב העסקי ממוקמי באזור המגורי ומפוזרי בכל שטח השיפוט של העירייה ‪ ,‬ישנ עסקי שאי‬
‫הפרדה בי החיבור השפכי הביתי לשפכי של העסק‪.‬‬
‫רוב העסקי לא מחוברי למערכת הביוב ומנוקזי במקרה הטוב לבור סופג‪ .‬בהרבה עסקי התשטיפי‬
‫מנוקזי לשטח ‪.‬‬
‫טבלה מסכמת נתוני תעשיות‪:‬‬
‫מס'‬
‫בתי‬
‫העסק‬
‫‪8‬‬
‫‪16‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪18‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪10‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫סוג העסק‬
‫כמות יומית‬
‫השפכי‬
‫)מ"ק‪/‬יו(‬
‫מוסכי מכונאות כללית ‪ 8.9‬א‬
‫לפי ‪ 5‬מ"ק\יו‬
‫מוסכי מכונאות כללית ‪ 8.9‬א לפי‬
‫‪ 2‬מ"ק\יו‬
‫מפעל פירוק עופות לפי ‪ 5‬מ"ק\יו‬
‫מפעל פירוק עופות לפי ‪ 40‬מ"ק\יו‬
‫מריטת עופות לפי ‪ 1.5 0.5‬מ"ק‪/‬יו‬
‫מפעל ביסקוויטי‬
‫‪5‬‬
‫בתי בד לפי כ ‪ 1‬מ"ק‪/‬יו‬
‫‪3‬‬
‫‪40‬‬
‫‪32‬‬
‫‪10‬‬
‫‪40‬‬
‫‪12‬‬
‫ריכוזי צח"ב‬
‫אופייניי‬
‫)מג"ל(‬
‫‪35006500‬‬
‫עומס אורגני‬
‫לפי צח"כ‬
‫)ק"ג‪/‬יו(‬
‫דגשי‬
‫שמ מנירלי ומתכות‬
‫‪140260‬‬
‫כבדות‬
‫שמ מנירלי ומתכות‬
‫‪3296‬‬
‫‪10003000‬‬
‫כבדות‬
‫ריכוז שומני‬
‫‪10‬‬
‫‪1000‬‬
‫ריכוז שומני‬
‫‪40‬‬
‫‪1000‬‬
‫ד ונוצות‬
‫‪612‬‬
‫‪5001000‬‬
‫שומני וחומר‬
‫‪20‬‬
‫‪4000‬‬
‫אורגני‬
‫לא מפוני למערכת הביוב ‪,‬רעילי למערכת הביוב‪.‬‬
‫מאפיות וקונדיטוריה‬
‫‪ 15‬מאפיות לפי ‪ 1.5‬מ"ק‪/‬יו לאחת‪.‬‬
‫‪ 3‬קונדיטוריות לפי כ ‪ 2‬מ"ק‪/‬יו‬
‫לאחת‪.‬‬
‫מכבסות‬
‫‪ 2‬קטנות לפי ‪ 5‬מ"ק‪/‬יו לאחת‪.‬‬
‫‪ 1‬גדולה לפי ‪ 10‬מ"ק‪/‬יו לאחת‬
‫מפעל חמוצי‬
‫‪30‬‬
‫מחלבה קטנה לפי כ ‪ 5‬מ"ק‪/‬יו‬
‫מחלבה גדולה לפי כ ‪ 10‬מ"ק‪/‬יו‬
‫‪15‬‬
‫יתפנו בעוד שנה ע"פ החלטת בית המשפט‬
‫עומס אורגני גבוה‬
‫‪,‬שומני ‪,‬חנק‪,‬‬
‫‪90‬‬
‫‪6000‬‬
‫כלורידי‬
‫‪90‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪225‬‬
‫אי מדיחי כלי ולא‬
‫מפרידי שומני‬
‫‪10‬‬
‫‪500‬‬
‫‪5‬‬
‫נעשית רחיצה ידנית‬
‫ללא סיחרור מי‬
‫אולמות ארועי‬
‫הערכה נעשתה על בסיס של ‪1000 500‬‬
‫מנות ‪ .‬לפי כ ‪ 15‬מ"ק‪/‬יו לאחד‬
‫תחנות סיכה ורחיצה‬
‫הערכה נעשתה על שטיפה של ‪10‬‬
‫מכוניות ליו כ ‪1‬מ"ק‪/‬יו לשטיפה‬
‫ידנית‬
‫מפעלי בטו ובלוקי‬
‫תחנות דלק לפי כ ‪ 0.5‬מ"ק‪/‬יו לאחד‬
‫‪30‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪120‬‬
‫‪20‬‬
‫‪400‬‬
‫‪8‬‬
‫אי שפכי‬
‫‪4‬‬
‫‪58‬‬
‫‪750‬‬
‫‪3‬‬
‫פסולת‬
‫כאב בוח למחויבות למדיניות הסביבתית של ישראל נית להסתכל על בעיית הפסולת המהווה את אחת‬
‫הבעיות הקשות שעמ מתמודדת מדינת ישראל‪ .‬כמות הפסולת ההולכת וגדלה משנה לשנה ובעיית סילוק‬
‫הפסולת אינה מוצאת עדיי את פתרונה באופ הרצוי‪.‬‬
‫עד אמצע שנות ה‪ 90‬לא הייתה כלל מדיניות ברורה לטיפול בפסולת ולמעשה רוב הפסולת נקברה והוטמנה‬
‫באתרי הטמנה לא מאושרי אשר פעלו במרבית האזורי באר&‪ .‬הפסולת הוטמנה באתרי הללו ללא כל‬
‫פיקוח או מת הנחיות על הגנת הסביבה‪.‬‬
‫בשיטת ההטמנה נוצר פוטנציאל לפגיעה קשה בסביבה ה במשאבי הקרקע ‪,‬האוויר והמי היות וההטמנה‬
‫של הפסולת גורמת לצמצו שטחי המדינה ובמקביל יוצרת מפגעי רבי לסביבה כמו שחרור גזי חממה ‪,‬‬
‫זיהו מקורות מי וקרקע וכ סכנות בריאותיות שונות‪.‬‬
‫בנוס‪ ,‬פוטנציאל הזיהו מהטמנה יכול להמש‪ $‬לאור‪ $‬תקופת ההפעלה ולאחריה בי ‪ 30100‬שנה לעומת‬
‫שיטות טיפול בטכנולוגיות מתקדמות המפחיתות נזקי ופגיעה בסביבה ‪ .‬היתרו הכלכלי של ההטמנה הוא‬
‫בכ‪ $‬שהינה שיטת טיפול זולה לכאורה‪ ,‬אול מתעלמת מעלויות חיצוניות )עלויות הזיהו( בה נושא‬
‫בעקיפי כלל הציבור‪ ,‬ולכ במכלול הינה שיטה מזיקה לעומת טכנולוגיות מתקדמות לטיפול בפסולת‪.‬‬
‫התפנית במדיניות הטיפול בפסולת בישראל התרחשה בשנת ‪ , 2007‬בה נקטה המדינה בדר‪ $‬של הטלת היטל‬
‫על כל טו פסולת מוטמנת במטרה לחסל מפגעי ממטמנות ולהקי מתקני קצה ידידותיי לסביבה‪ ,‬כאשר‬
‫המרכיב המרכזי להשגת מטרות אלו הינו הפרדת פסולת במקור מלווה בפעולות חינוכיות להגברת המודעות‬
‫הסביבתית של האזרח‪ .‬בתהלי‪ $‬זה המוטיב המרכזי הינו‪ :‬להפו את יצר הבעיה – האזרח – לשות‬
‫בפיתרו‪.‬‬
‫פעילות המשרד להגנת הסביבה‪,‬הרשויות והאיגוד ביישום הפתרון‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫בכדי לעודד שיטות טיפול מתקדמות בעלות פגיעה מופחתת בסביבה‪ ,‬נקטה המדינה בדר‪ $‬של"היטל‬
‫הטמנה"‪ .‬החל מ‪ 1‬ביולי ‪ ,2007‬מחירי ההטמנה עבור כל טו אשפה יעלו בהדרגה עד לשנת ‪ 2012‬ב ‪ 50‬ש"ח‬
‫נוספי וזאת בנוס לדרישת תקנות איסו ופינוי פסולת למחזור )‪ (1998‬שעל פיה הרשויות נדרשות לעמוד‬
‫ביעד של ‪ 25%‬מחזור ‪ .‬כלומר‪ ,‬המדינה נקטה במדיניות סביבתית הנעה מהכתבת פתרונות לשימוש במנגנו‬
‫לתיקו כשלי שוק )עיוות מחירי המתמר& שיטות טיפול זולות לכאורה‪ ,‬ומזיקות‪ ,‬לעומת שיטות מתקדמות‬
‫יותר( ובמטרה לחסל מפגעי ממטמנות קיימות והקמת מתקני קצה ידידותיי לסביבה‪ .‬ע זאת ‪,‬באמצעות‬
‫קר הניקיו של המשרד להגנת הסביבה נית להחזיר לרשויות המקומיות את כספי היטל ההטמנה למחזור‬
‫וצמצו ההטמנה של הפסולת ע"י הקמת מתקני קצה ‪,‬כאשר הפרדת פסולת תבוצע במקור )משק הבית( ‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫הרשות המקומית‪:‬‬
‫נכו להיו הדר‪ $‬שבה מתמודדות הרשויות בטיפול באשפה היא על ידי הובלת האשפה לאתרי ההטמנה‪.‬‬
‫אתרי ההטמנה‪ ,‬מרוחקי מהרשות וכתוצאה מכ‪ $‬עלויות השינוע ה יקרות‪ .‬ע זאת‪ ,‬הרשויות המקומיות‬
‫חייבות כיו כמובילי מחויבות למדיניות סביבתית לכלול בהחלטותיה היבטי סביבתיי יחד ע שאר‬
‫השיקולי ‪,‬הקדימויות והאילוצי וזאת ע"י שינוי נורמות קיימות בחשיבה ובגישה לשמירת איכות‬
‫הסביבה‪ ,‬ובתפיסה המודעת לצור‪ $‬בתיאו בי צרכי כלכליי לסביבתיי והכרה בחיפוש אחר פתרונות‬
‫סביבתיי‪,‬שתועלת מצדיקה את עלות בנוס ליצירת ער‪ $‬תדמיתי להאדרת העיר‪.‬‬
‫איגוד ערי לשמירת איכות סביבה‪:‬‬
‫האיגוד‪ ,‬כגו מקצועי ומיומ‪ ,‬תפקידו לייע& ‪,‬ללוות ולסייע בידי הרשות המקומית בקביעה ויישו מדיניותה‬
‫הסביבתית החל משלב איתור הצרכי‪ ,‬סקרי‪ ,‬חיפוש אחר פתרונות סביבתיי ‪,‬בניית תוכנית עסקית‬
‫ותפעולית וכלה בחינו‪ $‬הקהילה‪ .‬כל זאת ליצירת בסיס לפעילויות מחזור ברשות על מנת להביא לחסכו‬
‫בעלויות שינוע והטמנת אשפה‪ .‬במסגרת זו עיקר פעילות האיגוד בתחו פסולת התמקדה במילוי קולות‬
‫קוראי וליווי הרשות ביישו תוכנית הבקשה בפועל‪.‬‬
‫קולות קוראים‬
‫בכדי לשלב בי תמרצי המשרד להגנת הסביבה בהחזרת היטל ההטמנה לרשויות וליצור מתווה לפעילות‬
‫ממוסדת ומתמשכת ברשויות המקומיות‪ ,‬האיגוד מילא בקשות לתמיכה "קול קורא" בנושאי מחזור ‪.‬‬
‫קול קורא זהו מסמ‪ $‬המגדיר את הפעילות המבוקשת לפרטי פרטי ומלווה בלוחות זמני כ‪ $‬שהרשות‬
‫תבצע עבודה מול תקציב מוגדר‪.‬‬
‫פעילות בשנת ‪2009‬‬
‫האיגוד הכי והגיש עבור הרשויות חדרה ‪,‬בנימינהגבעת עדה ‪,‬פרדסיה ‪,‬באקהג'ת ופרדיס "קול קורא" בשני‬
‫נושאי‪ :‬יצירת מוקדי מחזור ברשויות והכנת תוכנית אב לפסולת בכל רשות‪ .‬כמו כ‪ ,‬האיגוד הכי והגיש‬
‫עבור עיריית חדרה ועיריית או אלפח "קול קורא " לסיוע בתכנית מפורטת לפסולת‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫הבקשות למוקדי מחזור מבוססות על יצירת רשת של מוקדי שירות נוחי ונגישי לתושבי‪ ,‬תו‪$‬‬
‫פיתוח המודעות והסברת הנושא למשתמשי הפוטנציאלי‪ .‬כאשר עקרונות התכנו של המוקדי‬
‫יאפשרו לתושב לבצע את מכלול הפעולות הנדרשות למחזור רכיבי שוני בנוחות מרבית‪ ,‬קירבה‬
‫אופטימלית לאזורי השימוש‪ ,‬תו‪ $‬ארגו נוח וידידותי למשתמש‪ .‬מוקדי המחזור יכילו מיכלי אצירה‬
‫לאיסו נייר‪ ,‬קרטו‪ ,‬פלסטיק )‪ ,(PET‬ובטריות‪ ,‬בחלק מהמוקדי יהיו מתקני אצירה לפסולת‬
‫אלקטרונית‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הבקשות להכנת תוכנית אב לפסולת מבוססת על ריכוז נתוני על המצב הקיי ועל תחזית לכמויות‬
‫עתידיות ומאפייני הפסולת וכמותה בחלוקה למגזרי‪ ,‬מגורי‪ ,‬עסקי‪ ,‬מוסדות ציבור חינו‪,$‬‬
‫ובחלוקה לסוגי פסולת מעורבת‪ ,‬יבשה‪ ,‬גז וסוגי פסולת נוספי‪ .‬בחינת חלופות למער‪ $‬טיפול‬
‫בפסולת החל בבית התושב ועד לפתרו הקצה‪ .‬מער‪ $‬האצירה‪ ,‬האיסו‪ ,‬ההובלה‪ ,‬העיבוד והטיפול‬
‫בפסולת הנדרש לחלופות הנבחנות‬
‫‪60‬‬
‫כל הבקשות התקבלו והוקצו מאות אלפי שקלי ‪,‬לדוגמה עיריית חדרה קיבלה כמיליו ‪. 6‬‬
‫בפועל האיגוד ליווה וריכז את הנתוני בהכנת תוכנית אב לעיריית חדרה ולפרדסיה ‪ ,‬עבור הושלמו‬
‫והוגשו תוכניות האב ‪ .‬בבאקהג'ת נבחר יוע& והועברו לו כל הנתוני שהאיגוד ריכז א‪ $‬עדיי‬
‫התוכנית בהכנה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הבקשות להכנת תוכנית מפורטת האיגוד הכי והגיש עבור עיריית חדרה ועיריית או אלפח "קול‬
‫קורא " תכנית מפורטת לפסולת‪ .‬התוכניות מבוססות על תכנו מער‪ $‬הפרדה ומחזור על ידי הרשות‬
‫המקומית )בדיקה כלכלית‪ ,‬לוגיסטית וסביבתית( בחירת פתרונות קצה אזורי קיימי‪/‬עתידיי‬
‫ופריסת מער‪ $‬המחזור ברשות המקומית‪ ,‬לרבות תכנית מפורטת להפרדה במקור‪.‬‬
‫עבור עיריית חדרה‪ ,‬הבקשה התקבלה והוקצה תקציב של ‪ 6 250,000‬ונבחר יוע& לביצוע ‪.‬‬
‫פעילות בשנת ‪2010‬‬
‫האיגוד הכי והגיש עבור הרשויות פרדיס ‪,‬באקהג'ת וג'סר "קול קורא" המכיל שני מרכיבי מרכזיי‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫סיוע במימו שיקו מפגעי בשטחי בה הושלכה פסולת בניי ‪,‬ובכלל ניקוי השטח במסגרת‬
‫בקשה זו הועברה מפה ועליה סומנו האתרי לשיקו מפגעי וכמו כ תמונות המשקפות את‬
‫המפגע כולל הערכה כמותית של הפסולת והתחייבות הרשות כי ‪ ,‬השיקו יבוצע במרוכז באתרי‬
‫ובאופ של גריסה ושימוש חוזר‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫סיוע במימו פעולות אכיפה ‪ ,‬לרבות רכישת ציוד ומניעת השלכה בלתי חוקית של פסולת בניי ‬
‫הבקשה התבססה על הכנסת שיקולי סביבתיי באחסו ופנוי פסולת בניי בתהלי‪ $‬התכנו‬
‫באמצעות נוהל והנחיות‪ .‬יזמי המבקשי היתר בנייה ידרשו לחתו על טופס הצהרה בי היתר‬
‫כמות פסולת הבניה שתיווצר בפרויקט וחיוב פינוי הפסולת לאתר פסולת מוסדר ומאושר‪ .‬מת‬
‫טופס ‪ ,4‬מותנה בהצגת אישור )תעודות שקילה( מאתר מאושר לקליטת פסולת בנייה בהתא‬
‫לכמויות שעליה הצהיר היז ‪.‬‬
‫במסגרת הבקשה לסיוע במימו פעולות אכיפה הועברה התחייבות של הרשות להעסקת מפקח‬
‫סביבתי במשרה מלאה בנוס לצוות העובדי הקיי‪ ,‬ותוכנית מפורטת לביצוע אכיפה בנושא‬
‫פסולת בניי ברשות שהתמקדה בשלושה מישורי ‪:‬‬
‫•‬
‫בניית מערכת מנהלית להבטחת הפינוי המוסדר של הפסולת‪:‬‬
‫הוכ נוהל לקביעת התנאי לאחסו פסולת הבניי באתרי הבנייה ופיתוח תשתיות ופינויי‬
‫מהאתר‪ ,‬במסגרת התנאי לקבלת היתר הבנייה ‪.‬‬
‫קביעת תנאי להובלה הפיזית של הפסולת )העמסת הפסולת ללא השארת שיירי באתר‪,‬‬
‫שינוע הפסולת במכולות סגורות‪/‬מכוסות וכו'(‪.‬‬
‫חיוב הובלת הפסולת לאתר סילוק‪/‬מיתק טיפול מוסדר ומאושר‪.‬‬
‫חיוב בדיווח על מקור הפסולת‪ ,‬הכמויות המפונות‪ ,‬מועדי הפינוי ויעדי הסילוק‪.‬‬
‫הפעלת מער‪ $‬של חיוב את בעלי המגרשי הפנויי למנוע השלכת פסולת למגרשי אלה‬
‫באמצעות גידור וניקיונ ‪ .‬אי ביצוע של בעלי המגרשי‪ ,‬המועצה תבצע המועצה ותחייב‬
‫בהוצאות‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫התקנת מערכת שילוט )איסור השלכת פסולת ברשות הרבי( – בשטחי פתוחי בה‬
‫צפויה השלכת פסולת בני‪.‬‬
‫•‬
‫הפעלת מערכת אכיפה‪ ,‬הסברה ומניעה‪:‬‬
‫מער‪ $‬הסברה ופרסו שמטרתו שינוי המודעות והרגלי ההתנהגות של הציבור בנושא מניעת‬
‫השלכת פסולת )עודפי עפר ובני( ברשות הרבי‪.‬‬
‫הקצאת כח אד להגדלת והגברת מער‪ $‬האכיפה‪ ,‬מודעות הציבור ומעורבותו באמצעות‬
‫מינוי והפעלת מער‪ $‬מפקחי ונאמני ניקיו בהתא לחוק שמירת הניקיו‪ ,‬התשמ"ד –‬
‫‪.1984‬‬
‫•‬
‫בניית מער‪ $‬זמי‪ ,‬יעיל ונוח של אמצעי ומיתקני לפינוי הפסולת וסילוקה‪:‬‬
‫הצבת מכולות ייעודיות בתו‪ $‬שטח אתר הבנייה ע"י יצר פסולת הבנייה )משפ&‪ ,‬קבל(‪.‬‬
‫הרשות המקומית תעמיד מאגר של מכולות ושירותי פינוי פסולת בנייה באופ עצמאי‬
‫או ע"י קבל פרטי‪.‬‬
‫יצר פסולת הבנייה מזמי מהרשות המקומית שירותי פינוי פסולת בנייה או לחילופי‬
‫מקבל פרטי המספק שירותי פינוי פסולת בנייה‪.‬‬
‫פסולת הבנייה משונעת מאתר מקור יצירתה או אחסונה אל אתר הסילוק הסופי או‬
‫למפג"ש או לאתר‪/‬מיתק שבו נעשה שימוש בפסולת )מחזור‪/‬שימוש חוזר(‪.‬‬
‫הרשות המקומית תפרס ברבי הודעה על מיקומ של אתרי שקבעה לפינוי הפסולת‪.‬‬
‫הבקשות המפורטות בסעיפי א' וב' הוגשו למשרד להגנת הסביבה א‪ $‬טר התקבלה תשובה ‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫האיגוד הכי והגיש עבור עיריית חדרה "קול קורא" לסיוע לרשויות מקומיות המקדימות את‬
‫המעבר להפרדה במקור של הפסולת הביתית לשני זרמי‪ ,‬זר רטוב אשר מכיל א‪ $‬ורק פסולת‬
‫אורגנית רקבובית וזר יבש המכיל את כל היתר מרכיבי הפסולת‪.‬‬
‫האיגוד הכי תוכנית תפעולית וכלכלית אשר תואמת את חבילת התמריצי אשר הגדיר המשרד‬
‫להגנת הסביבה‪ .‬התוכנית התבססה בהגדרת תשתיות במקטע הפני עירוני‪ :‬הוגדרו כמויות ונפחי‬
‫מכלי אצירה להפרדה במקור לכל זר ‪ ,‬צרכי לבינוי והתאמה של חדרי ומשטחי אשפה במבני‬
‫המגורי ברשות ‪ ,‬תוכנית מפורטת לחינו‪ $‬והסברה בחינו‪ $‬הפורמלי והבלתי פורמלי‪ ,‬קמפייני‬
‫סביבתיי לליווי התפעולי להטמעה בפועל והוצאות תפעוליות נוספות )תמרי& בית אב(‪ .‬התוכנית‬
‫לוותה בלוחות זמני ואבני דר‪ $‬לביצוע בשכונות ‪.‬‬
‫הבקשה לסיוע הייתה ע"ס כ ‪ 20‬מיליו ‪ 6‬כאשר בפועל הבקשה התקבלה והוקצה תקציב של כ ‪18‬‬
‫מיליו ‪6‬‬
‫‪62‬‬
‫אגף תכנון‪,‬‬
‫רישוי‬
‫וחינוך‬
‫איגוד ערים‬
‫לשמירת איכות‬
‫סביבה‬
‫)שרון כרמל(‬
‫‪63‬‬
‫תכנון סביבתי‬
‫ככל שהולכת וגוברת בעול ההכרה‪ ,‬שקיימות היא חלק נכבד וחשוב מסדר היו הציבורי‪ ,‬כ‪ $‬גוברת‬
‫ההבנה שבעזרת תכנו קשוב לסביבה‪ ,‬ופיתוח מתחשב בה‪ ,‬נית יהיה למנוע בעיות ולשפר‪ ,‬לאי ערו‪,$‬‬
‫את איכות חיינו וחיי ילדנו‪ .‬מערכת התכנו היא המספקת את המסגרת החוקית‪ .‬שינויי אלה בסביבה‪.‬‬
‫מערכת התכנו הרשמית במדינה פועלת מתוק "חוק התכנו והבניה"‪ ,‬במסגרת זו כל בניה וכל שינוי‬
‫בפני הקרקע חייבי לקבל היתר של מוסד תכנו‪ ,‬וקבלת היתר מותנית בהיותו תוא תכנית ברת תוק‪.‬‬
‫התכנו הסביבתי שוא להטמיע את נושאי איכות הסביבה השוני כבר בשלבי התכנו הסטטוטורי‬
‫השוני בתכניות ובבקשות להיתרי המוגשי על פיה‪ .‬הכללת שיקולי סביבתיי בשלבי הראשוני‬
‫של התכנו‪ ,‬אמורה להבטיח תכנו נכו מבחינה סביבתית ולמנוע או למזער חיכוכי סביבתיי עתידיי‬
‫לעת ביצוע והפעלת הפרויקט‪.‬‬
‫בהמש‪ $‬אחראי האיגוד למת תנאי ברישיו עסק של עסקי שבפעילות יש היבטי סביבתיי‪.‬‬
‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה שרוכרמל פועל מכוח חוק התכנו והבניה‪ ,‬התשכ"ה – ‪,1965‬‬
‫ומיצג את עצמו ב ‪ 6‬ועדות מקומיות לתכנו ולבנייה )חדרה‪ ,‬עמק חפר‪ ,‬חו הכרמל‪ ,‬שומרו‪ ,‬מנשה –‬
‫אלונה ושרוני(‪ .‬במסגרת זו נוכח האיגוד בישיבות ועדות התכנו המקומיות‪ .‬האיגוד מחווה דעתו בכל‬
‫הבקשות להיתרי בנייה‪ ,‬שלה השלכות סביבתיות‪ ,‬וקובע את התנאי הסביבתיי להוצאת היתרי בנייה‬
‫ומלווה הכנת תכניות מקומיות ומפורטות‪ .‬בנוס‪ ,‬מייע& האיגוד באופ שוט למהנדסי הועדות‬
‫המקומיות בנושאי סביבתיי הרלוונטיי לתחו עיסוק ומעדכ אות על החידושי בתחומי‬
‫הסביבתיי השוני שלה השלכות לתחו התכנו‪.‬‬
‫התנאי הסביבתיי הנקבעי ע"י האיגוד במת היתרי )ובהמש‪ $‬ג ברישיונות עסק( מבטיחי‬
‫שהפעילות הכלכלית בסביבת של תושבי האזור )תעשיה‪ ,‬מלאכה‪ ,‬מסעדות‪ ,‬גני אירועי רפתות‪ ,‬לולי‬
‫וכד'( בטווח קרוב תפעל ללא )או במינימו( מטרדי לסביבת‪ .‬השתתפות האיגוד בשלבי המוקדמי‬
‫של גיבוש תוכניות מאפשרת הבטחת האינטרסי הסביבתיי לטווח הארו‪.$‬‬
‫אחרי כל פניה של הועדות לאיגוד להתייחסות לתוכנית נער‪ $‬סיור בעסק לבדיקת ההיבטי הסביבתיי‬
‫של העסק‪ ,‬לחילופי במקרה של תכנו והיתרי נערכת פגישה ע מתכנ התוכנית‪ ,‬לבסו ניתנת חוות‬
‫דעת הא התוכנית תאושר ובאלו תנאי עליו לעמוד‪.‬‬
‫חוות הדעת והסיורי נעשי לפי סוג הבקשה בשיתו ע אג קרקע ושפכי ואג אויר‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫רישוי עסק‬
‫האג פועל מכוח חוק רישוי עסקי‪ ,‬התשכ"ח‪ ,1968‬האיגוד מטפל בבקשות לרישוי עסקי של כ ‪10‬‬
‫רשויות‪ ,‬מועצות מקומיות ומועצות אזוריות במרחב שיפוטו‪.‬‬
‫נוהל הטיפול בבקשה לרישוי עסק הוא כדלהל‪:‬‬
‫כאשר מתקבלת פניה של מנהלי רישוי עסקי ברשות המקומית להתייחסות לבקשה לרישיו עסק נער‪$‬‬
‫סיור בעסק לבדיקת ההיבטי הסביבתיי של העסק‪ ,‬ניתנת חוות דעת בשיתו ע אג קרקע ואג‬
‫אויר‪ ,‬הא העסק זכאי לקבל אישור לרישיו עסק )לצמיתות‪ ,‬היתר זמני( ובאלו "תנאי מסגרת" עליו‬
‫לעמוד ברישיו‪.‬‬
‫"תנאי מסגרת" מגדירי את כל הדרישות הסביבתיות מאותו העסק‪.‬‬
‫העסקי מסווגי לפריטי ‪ ,A,B,C‬בהתא לפוטנציאל הסיכו הסביבתי שלה )גבוה‪ ,‬בינוני ונמו‪.($‬‬
‫לאיגוד סמכות מלאה כנותני אישור בפריטי ‪.C‬‬
‫לאיגוד ישנה ג סמכות לאכו את תנאי המסגרת שניתנו על ידו לעסקי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬טופלו ‪ 71‬בקשות לרישיו עסק‪ .‬פירוט העסקי שרישיונותיה טופלו ע"י האיגוד מפורט‬
‫בנספח מס' ‪.1‬‬
‫התפלגות העסקי לפי פריטי‪:‬‬
‫סעי‬
‫‪1.3‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪7.9‬‬
‫‪8.4‬‬
‫‪8.6‬‬
‫‪8.9‬‬
‫‪8.10‬‬
‫‪9.1‬‬
‫‪10.7‬‬
‫‪10.9‬‬
‫‪10.10‬‬
‫‪10.14‬‬
‫‪10.16‬‬
‫סה"כ בקשות‬
‫מהות‬
‫חומרי ותכשירי רפואיי‬
‫מעבדה לבדיקות כימיות מיקרוביולוגיות וביולוגיות‬
‫בעלי חיי לרבות ימיי‬
‫בית אוכל‬
‫בית קירור‬
‫מזו ומרכיביו לרבות משקאות וחומרי גל‬
‫אחסנה‬
‫מכבסה ניקוי יבש‪ ,‬צביעת טקסטיל‬
‫קניו‬
‫שמחות ואירועי‬
‫הסעת נוסעי‬
‫כלי רכב‬
‫מוס‪$‬‬
‫ציוד מכני הנדסי כבד‬
‫כלי נשק ותחמושת‬
‫חומרי גל לבנייה‪ ,‬מוצרי בנייה מוגמרי‬
‫חומרי גל‪ ,‬מוצר מכשיר או חלקיו‬
‫חומרי מסוכני לקיחי‪ ,‬רעילי או רדיואקטיביי‬
‫מתכת‪ ,‬מוצריה‪ ,‬מוצרי בעלי מרכיב מתכתי‪ ,‬גרוטאות מתכת‬
‫ע&‬
‫‪65‬‬
‫מספר בקשות‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪11‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪71‬‬
‫חינוך והסברה‬
‫אנו עובדי‪ ,‬לומדי וחיי בעול המתפתח ללא הפסק‪ .‬החיי המודרניי גובי את מחיר לא מעט‬
‫על חשבו הסביבה‪ .‬אנחנו חייבי ללמוד לקיי יחסי גומלי ע הסביבה כדי שלדורות הבאי יוותר‬
‫משהו‪ .‬באיגוד ערי אנו פועלי רבות על מנת לקד את המטרה שהיא הגברת המודעות לנושאי‬
‫הסביבתיי‪.‬‬
‫האיגוד פועל בשני אופני‪:‬‬
‫פעילות במסגרת החינו‪ $‬הפורמאלי‪ :‬עידוד בתי ספר לקיי פעילויות לימודיות‪ ,‬קהילתיות וסביבתיות‪.‬‬
‫סיוע בכתיבת תוכניות לימודיות לבתי הספר‪ ,‬ליווי והנחיית מועצות תלמידי ירוקות‪ ,‬חלוקת חומרי‬
‫הסברה והשאלת עזרי לימוד‪ .‬איתור ושילוב בתי ספר וגני ילדי בפרויקטי לימודיי סביבתיי‬
‫הנתמכי כספית ע"י המשרד לאיכות הסביבה‪.‬‬
‫פעילות במסגרת הבלתי פורמאלית והקהילתית‪ :‬קיו קורסי פעילי‪ ,‬שמטרת העצמה של יחידי‬
‫בקהילות לפעול ביחד ולשנות את סביבת מגוריה וחייה‪ .‬הפקת חוברות בנושאי שוני הנמצאי‬
‫בטיפול האיגוד והפצת‪ .‬ארגו מפגשי הסמכה לנאמני ניקיו והרצאות לקבוצות ע"פ פניה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬עלה פרויקט "רוכבי בעיר"‪ ,‬יוזמת עיריית חדרה בשיתו איגוד ערי לשמירת איכות‬
‫הסביבה שרוכרמל במטרה לעודד תושבי לרכב על אופניי‪ ,‬במקו לנסוע ברכב פרטי בשטח העיר‬
‫ובכ‪ $‬להפחית את פליטת המזהמי מכלי רכב‪ ,‬תו‪ $‬תרומה לבריאות הרוכבי‪ .‬הפרויקט מיוש כחלק‬
‫מתכנית פעולה עירונית להפחתת גזי חממה וזהו אויר‪ ,‬וזאת במסגרת אמנת פורו ה‪.15‬‬
‫‪66‬‬
‫משמר הסביבה‬
‫‪67‬‬
‫משמר הסביבה‬
‫בשנת ‪ 2008‬נקבע חוק הרשויות המקומיות )אכיפה סביבתיתסמכות פקחי( התשס'ח)להל "חוק‬
‫האכיפה הסביבתית"(‪ .‬חוק האכיפה הסביבתית מאפשר לרשויות המקומיות ולאיגודי ערי להסמי‪$‬‬
‫פקחי במגוו רחב של חוקי סביבתיי‪ .‬הקנסות שיגבו בגי העברות הסביבתיות יופנו לקופת‬
‫הרשויות המקומיות אשר בתחומ בוצעה העברה‪ ,‬כתמרי& להגברה האכיפה הסביבתית בתחומ) בדומה‬
‫למנגנו הקיי בתחו דוחות החניה(‪ .‬רשות מעל ‪ 20,000‬תושבי מחויבת להקמת מער‪ $‬פיקוחי בהתא‬
‫להוראות החוק‪ .‬מער‪ $‬פיקוח כולל פקחי שעברו הסמכה והכשרה ושמ מפורס ברשומות‪.‬‬
‫בישיבת מועצת האיגוד הוחלט על הקמת ועדת למשמר הסביבה הכוללת יו"ר טל אליהו ושלושת נציגי‬
‫המורכבי מחברי מועצת האיגוד‪ .‬היוע& המשפטי של האיגוד ישמש כתובע מטע האיגוד‪ .‬סוכ כי עמי‬
‫חתוכה‪ ,‬עובד האיגוד אשר קיבל את ההסמכה הנדרשת ושמו רשו ברשומות ישמש כרכז‪/‬פקח משמר‬
‫הסביבה בתחו האיגוד‪ .‬יו"ר האגוד ‪ ,‬מר איל שדה‪ ,‬הסמי‪ $‬את עמי חתוכה לביצוע פעולות אכיפה בכל‬
‫תחו השיפוט של האיגוד‪ .‬האיגוד שלח מכתבי לעדכ בדבר החוק האכיפה הסביבתית לכל הרשויות‬
‫ובינ ‪ ,‬רשויות מעל ‪ 20,000‬תושבי ‪ ,‬המחויבות להפעיל את משמר הסביבה בתחומ‪ .‬הרשויות אשר נתנו‬
‫את הסכמת לביצוע פעולות אכיפה סביבתית ע"י האיגוד ה‪:‬אור עקיבא‪ ,‬אליכי‪ ,‬מנשה‪ ,‬באקהג'ת‪,‬‬
‫אלונה‪ ,‬בנימינה גבעת עדה‪ ,‬זכרו‪ ,‬כפר יונה ‪ ,‬פרדס חנה‪ .‬פעילות האכיפה אותה מבצע עמי חתוכה כוללת‬
‫סיורי יזומי לאיתור מפגעי סביבתיי ומענה לקריאות תושבי‪ ,‬המוקדי ונציגי הרשויות בעני‬
‫מטרדי זיהו אוויר בתחומ‪ .‬עבירות בגי המפגעי הסביבתיי מתועדות ונית קנס כספי למפרי החוק‪.‬‬
‫החיקוקי תחת חוק אכיפה סביבתית‪:‬‬
‫•‬
‫חוק שמירת הניקיו התשמ"ד ‪,1984‬‬
‫•‬
‫צו ניקוי‪,‬‬
‫•‬
‫חוק הדרכי)שילוט(‪,1966‬‬
‫•‬
‫סילוק ומחזור צמיגי תשס"ז )‪,(2007‬‬
‫•‬
‫חוק הפיקדו על מכלי משקה התשנ"ט ‪1999‬‬
‫•‬
‫חוק למניעת מפגעי התשכ"א ‪1961‬‬
‫•‬
‫פקודת היערות‬
‫•‬
‫חוק הגנת הצומח התשט"ז ‪) 1956‬כולל תקנות הגנת הצומח תשל"ז ‪(1977‬‬
‫•‬
‫פקודת המכרות‬
‫אג משמר הסביבה באיגוד ערי לאיכות הסביבה שרוכרמל אחראי על אכיפה סביבתית‪ ,‬בניהולו של‬
‫מנכ"ל האיגוד ובפיקוחו של עמי חתוכה רכז‪/‬פקח‪ .‬באחריות האג לפקח ולהטיל קנסות בתחומי‬
‫הבאי‪ :‬השלכת פסולת ברשות הרבי לרבות פסולת בני ופסולת נוזלית‪ ,‬השלכת גז‪ ,‬השלכת חומר‬
‫מסוכ וכ ציור וחריטה או הדבקה שלט שלא כדי‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫הפעילות של משמר הסביבה הינה בתחומי הבאי‪:‬‬
‫‪ .1‬סיורי יזומי בתחומי הרשויות החברות באיגוד לגילוי עברייני סביבתיי‪.‬‬
‫‪ .2‬איתור מבצעי העברות הסביבתיות‪.‬‬
‫‪ .3‬הטלת קנסות והתראות על מפגעי וסילוק מפגעי‪.‬‬
‫‪ .4‬מענה לתלונות ציבור על מטרדי סביבתיי המתקבלי דר‪ $‬הרשות וביניה מטרדי ריח‪,‬‬
‫שריפות גז‪ ,‬מפגעי אסבסט וכדו'‪.‬‬
‫‪ .5‬איתור מפגעי ריח חמור שמקורו ממפחמות המופעלות מאזורי ג'ני‪.‬‬
‫סיכום פעילות משמר הסביבה לשנת ‪:2010‬‬
‫משמר הסביבה החל את פעילותו ביולי ‪ .2010‬בי החודשי יולי ועד דצמבר בשנת ‪ , 2010‬טופלו במסגרת‬
‫משמר הסביבה ‪ 136‬תלונות ציבור‪ 96% .‬הגיעו מעיריית חדרה באמצעות מוקד העירייה‪ .‬האיגוד דוגל‬
‫בשיתו פעולה ומעורבות הרשויות ועל כ‪ ,‬תלונות תושבי מועברי דר‪ $‬המוקד העירוני אל רכז משמר‬
‫הסביבה‪ .‬כל תלונה מקבלת מענה באמצעות טופס תלונה הכולל את פרטי התלונה ואופ טיפולה‪ .‬הטופס‬
‫נשלח אל שולח התלונה )בא השאיר פרטי התקשרות( ואל הרשות המקומית‪ 92% .‬מהתלונות היו עקב‬
‫מטרדי ריח כאשר ‪ 47%‬מה ה עקב מפחמות‪ .‬אופ הטיפול במטרד המפחמות נית בהמש‪32% .$‬‬
‫מהתלונות סווגו כ"לא ידוע" מאחר והתלונה לא הגיעה בזמ אמת ועל כ לא נית לאתר את מקור‬
‫המטרד‪ .‬הדבר נכו בעיקר לעניי מטרדי ריח‪.‬‬
‫באיורי הבאי נית לראות סיווג התלונות לפי מקורות שוני‪:‬‬
‫איור מס' ‪ – 1‬סיווג התלונות לפי הרשות המקבלת את התלונה‬
‫איור מס' ‪ 2‬סיווג התלונות לפי סוג התלונה‬
‫איור מס' ‪ 3‬סיווג התלונות לפי מקור המטרד‬
‫איור מס' ‪ 4‬סיווג התלונות לפי מקור קבלת התלונה‬
‫‪69‬‬
‫סיווג התלונות לפי הרשות‬
‫‪1%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪1%‬‬
‫איור מס' ‪1‬‬
‫חדרה‬
‫פרדס חנה‬
‫אור עקיבא‬
‫בנימינה‬
‫תלמי אלעזר‬
‫‪96%‬‬
‫איור מס' ‪2‬‬
‫סיווג התלונות לפי סוג התלונה‬
‫‪1%‬‬
‫ריח‬
‫זיהום אוויר‬
‫רעש‬
‫‪7%‬‬
‫‪92%‬‬
‫סיווג התלונות לפי מקור המטרד‬
‫איור מס' ‪3‬‬
‫לא ידוע‬
‫תשתיות‬
‫חקלאות‬
‫מפחמות‬
‫מפעלים‬
‫‪13%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪47%‬‬
‫סיווג התלונות לפי מקור קבלת התלונה‬
‫איור מס' ‪4‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪70‬‬
‫מוקד עירוני‬
‫אחר‬
‫טיפול במטרד המפחמות‬
‫באוקטובר ‪ 2010‬הגיעו מספר רב של תלונות מספר רב של תלונות של תושבי חדרה ופרדס חנה ‪-‬כרכור‬
‫בעניי מטרד זיהו אוויר קשה של ריחות שריפה בעיקר בשעות הלילה ועד שעות הבוקר המוקדמות ‪.‬‬
‫פקח משמר הסביבה באיגוד ביצע סיורי בשטח העיר חדרה וסביבותיה בהתא למועד התלונה וכיוו‬
‫הרוח בעת התלונה‪ ,‬במטרה להתחקות אחר מקור הזיהו ‪.‬נמצאו מעט עדויות של שריפת גז חקלאי‬
‫ומקרה בודד של שריפת פסולת באזור בקה‪-‬ג'ת בה הוא טיפל מיידית ‪.‬בסה"כ ממצאי אלו היו‬
‫דלי בהשוואה לגודל המטרד‪.‬‬
‫עלה החשד שמקור הזיהו הינו ממפחמות )ערימות גז לייצור פח( הפועלות מזרחית למוא"ז מנשה‪.‬‬
‫לאור זאת ‪,‬יצא סיור משות של מספר פקחי במספר רשויות במטרה לבצע סקירה של שטח נרחב‬
‫במקביל ‪,‬בעת תלונה בזמ אמת ‪.‬‬
‫עפ"י ממצאי הסיורי‪ ,‬מטרדי הריח נובעי בעיקר מפעילות מפחמות מזרחית למוא"ז מנשה‪ .‬בסיור‬
‫נתגלו מספר ממצאי‪:‬‬
‫‪ .1‬בכביש שבי מצפה איל למוצב ריח )מעבר ריח( – מפחמה פעילה‪ 3 ,‬ערמות‪ ,‬עש כבד‪.‬‬
‫‪ .2‬משריפת אשפה בברטעה המזרחית בוואדי שמתחת לישוב ריח – נראה מהכביש עש כבד‪.‬‬
‫‪ .3‬מפחמה דרומית למוצב ריח מעבר לגדר ההפרדה – עש מתמר לכיוו המוצב‪ ,‬עש בינוני‪.‬‬
‫‪ .4‬בכביש שבי מוצב ריח לישוב ריח – מפחמה פעילה מימי לכביש‪ ,‬עש כבד‪.‬‬
‫‪ .5‬בוואדי היורד מהמפחמה שליד ריח ולכיוו ברטעה – ‪ 4‬מפחמות פעילות‪ ,‬עש בינוני‪.‬‬
‫בעקבות הממצאי הומל& להעביר את הדיווח למנהל האזרחי להתיחסות לצור‪ $‬אכיפה‪ .‬הפנייה‬
‫הועברה לעיריית חדרה‪.‬‬
‫כביש ‪ 596‬סמו‪ $‬לריח תאור ‪:‬זיהו אוויר ממפחמה פעילה‬
‫‪71‬‬
‫נספחים‬
‫‪72‬‬
‫נספח מס' ‪ - 1‬רישוי עסקים באיגוד ערים לשמירת הסביבה )שרון‪-‬כרמל( בשנת ‪2010‬‬
‫פירוט העסקי שרישיונותיה טופלו ע"י האיגוד‪:‬‬
‫חדרה‬
‫‪ .1‬ש העסק‪ :‬תיקו תקרי‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬זוהר קשת‬
‫מהות העסק‪ :‬תיקו תקרי‪.‬‬
‫מס' פריט‪ 8.9 :‬ד'‬
‫גוש‪ 10014 :‬חלקה‪202 :‬‬
‫כתובת‪ :‬קומבה ‪ 34‬א‬
‫‪ .2‬ש העסק‪ :‬בית קרור‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬חב' זאב קוטנר בע"מ ; קוטנר זאב‬
‫מהות העסק‪ :‬בית קירור למוצרי מזו‬
‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬
‫חלקה‪51 :‬‬
‫גוש‪10014 :‬‬
‫כתובת‪ :‬רחוב המסגר ‪4‬‬
‫‪ .3‬ש העסק‪ :‬פיצוחי וממתקי‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬פיסטאצו קו ‪ 7‬בע"מ; גלע עדי‬
‫מהות העסק‪ :‬פיצוחי – קלייה‪ ,‬קפה – קלייה וטחינה‬
‫מס' פריט‪ 4.6 :‬א'‬
‫‪ 4.7‬א'‬
‫כתובת‪ :‬ויצמ ‪69‬‬
‫ממתקי – מקו למכירת‬
‫גוש‪ 10034 :‬חלקה‪162 :‬‬
‫‪ .4‬ש העסק‪ :‬צורי אל אלומיניו בע"מ‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬צורי אל אלומיניו בע"מ ; קרדי אלי אייל‬
‫מהות העסק‪ :‬מסגרייה‬
‫מס' פריט‪ 10.14 :‬ג'‬
‫כתובת‪ :‬רח' בעלי מלאכה ‪ ,13‬א‪.‬ת‪ .‬צפוני גוש‪ 10001 :‬חלקה‪20 :‬‬
‫‪ .5‬ש העסק ‪ :‬משרד להובלה של משאיות‬
‫)הבקשה הוחזרה(‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה( ‪ :‬נהגי חדרה בע"מ‬
‫מהות העסק ‪ :‬משרד להובלה של משאיות‬
‫מס' פריט ‪ 8.6 :‬ב‬
‫כתובת ‪ :‬צה"ל ‪999‬‬
‫גוש‪ 10025 :‬חלקה‪92:‬‬
‫‪ .6‬ש העסק‪ :‬משרד הסעות א‪.‬צ‪ .‬טס בע"מ‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬א‪ .‬צ‪ .‬טס בע"מ )ח‪.‬פ‪ ,(511914376 .‬אביבה זגורי )ת‪.‬ז‪.(56456965 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬משרד הסעות‬
‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬
‫גוש‪ 10014 :‬חלקה‪44 :‬‬
‫כתובת‪ :‬קומבה ‪ ,10‬חדרה‬
‫‪73‬‬
‫‪ .7‬ש העסק‪ :‬מוס א‪.‬פ‪.‬צ‪ .‬שרותי רכב‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬א‪.‬פ‪.‬צ‪ .‬שרותי רכב בע"מ ; רכטר ירו‬
‫מהות העסק‪ :‬מוס מכונאות כללית‬
‫מס' פריט‪ 8.9 :‬א'‬
‫גוש‪ 10014 :‬חלקה‪40 :‬‬
‫כתובת‪ :‬רחוב קומבה ‪ 14‬א‪.‬ת‪ .‬דרומי חדרה‬
‫‪ .8‬ש העסק‪ :‬מזנו פלאפל )פאלפל ביאליק( )הבקשה נדחתה(‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬שי סקיא )ת‪.‬ז‪(31452485 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬מזנו פאלפל‬
‫מס' פריט‪ 4.2 :‬ב'‪4.8 ,‬‬
‫כתובת‪ :‬ביאליק ‪ ,56‬חדרה‬
‫גוש‪10041 :‬‬
‫חלקה‪29 :‬‬
‫‪ .9‬ש העסק‪ :‬מכבסה‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬אלגברי עודד‬
‫מהות העסק‪ :‬מכבסה‬
‫מס' פריט‪6.4 :‬‬
‫גוש‪ 10034 :‬חלקה‪406 :‬‬
‫כתובת‪ :‬רחוב הנשיא ‪ ,73‬חדרה‬
‫‪ .10‬ש העסק‪ :‬אול שמחות "ארמו דוד" )הבקשה נדחתה(‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬מ‪.‬ב‪.‬ב ארועי בע"מ )ח‪.‬פ‪ ,(513809335 .‬ב ברו‪ $‬משה )ת‪.‬ז‪(2689796 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬משקאות משכרי – מקו לצריכת‪ ,‬אול שמחות‬
‫מס' פריט‪ 7.9 ,4.8 :‬א‬
‫כתובת‪ :‬הנשיא ויצמ ‪ ,75‬חדרה‬
‫גוש‪10034 :‬‬
‫חלקה‪386 :‬‬
‫‪ .11‬ש העסק‪ :‬אס או אס )ח‪.‬פ‪(511071292 .‬‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬אס או אס שירותי רכב; פרטר משה )ת‪.‬ז‪(9588658 .‬‬
‫מס' פריט‪ 8.6 :‬א‪ 8.6 ,‬ד‪ 8.9,‬א‪ 8.9 ,‬ב‪ 8.9 ,‬ג‬
‫מהות העסק‪ :‬כלי רכב – מקו למכירת ותיווכ‪ ,‬כלי רכב – מקו להתקנת אבזרי בו‪ ,‬מוס‬
‫מכונאות כללית‪ ,‬מוס – חשמלאות רכב בלבד‪ ,‬מוס – פחחות וצביעת רכב‪.‬‬
‫גוש‪ 10014 :‬חלקה‪42 :‬‬
‫כתובת‪ :‬רחוב קומבה‪ ,‬א‪.‬ת‪ .‬דרומי חדרה‬
‫‪ .12‬ש העסק‪ :‬חניו מעל ‪ 500‬מ'‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬ק‪.‬ל‪.‬ח‪ .‬לב – חדרה; ניר ברק )ת‪.‬ז‪(27881366 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬חניו לכלי רכב ששטחו מעל ‪ 500‬מ"ר‬
‫מס' פריט‪ 8.6 :‬ב'‬
‫כתובת‪ :‬שד' רוטשילד ‪ 40‬חדרה גוש‪ 10037 :‬חלקה‪6 :‬‬
‫‪ .13‬ש העסק‪ :‬קניו לב חדרה בע"מ‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬ק‪.‬ל‪.‬ח‪ .‬לב – חדרה ; ניר ברק )ת‪.‬ז‪(27881366 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬קניו ניהולו‬
‫מס' פריט‪ 6.8 :‬א'‬
‫כתובת‪ :‬שד' רוטשילד ‪ 40‬חדרה גוש‪ 10037 :‬חלקה‪6 :‬‬
‫‪74‬‬
‫‪ .14‬ש העסק‪ :‬בית קירור לבצקי ובשר‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬חסו משה )ת‪.‬ז‪ ;(5302618 .‬לוי בנימי )ת‪.‬ז‪ ;(5786672 .‬חסו את לוי‬
‫בע"מ‬
‫מהות העסק‪ :‬בית קירור למוצרי מזו‬
‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬
‫חלקה‪105 :‬‬
‫כתובת‪ :‬רחוב קומבה ‪ 6‬גוש‪10014 :‬‬
‫‪ .15‬ש העסק‪ :‬מטווח ירי תחמושת‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬טיטניו בע"מ‪ ,‬עמר אברה )ת‪.‬ז‪(10357374 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬מטווח ירי‬
‫מס' פריט‪ 9.1 :‬ב'‬
‫גוש‪ 10037 :‬חלקה‪39 :‬‬
‫כתובת‪ :‬רח' הגיבורי ‪ 72‬חדרה‬
‫‪ .16‬ש העסק‪ :‬אלקטרו מכניקה‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬ליבלי‪ $‬יוסי )ת‪.‬ז‪ ,(58004292 .‬מריא לאופר )ת‪.‬ז‪(16468449 .‬‬
‫מס' פריט‪ 10.9 :‬מנועי מ‪ .‬לייצור )עסק לתיקו משאבות(‬
‫מהות העסק‪ :‬תיקו ובדיקת משאבות‪.‬‬
‫כתובת‪ :‬רחוב פרידלנדר ‪ ,12‬א‪.‬ת‪ .‬דרומי חדרה‬
‫גוש‪ 10014 :‬חלקה‪192 :‬‬
‫‪ .17‬ש העסק‪ :‬תחנת הכוח )אורות רבי( )חניו(‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬חברת חשמל לישראל‪ ,‬דקל גיורא‬
‫מס' פריט‪ 8.6 :‬ב חניו לכלי רכב ששטחו מעל ‪ 500‬מ"ר‬
‫מהות העסק‪ :‬תחנת כוח‬
‫גוש‪ 10652 :‬חלקה‪1 :‬‬
‫כתובת‪ :‬תחנת הכוח‪ ,‬חדרה‬
‫‪ .18‬ש העסק‪ :‬תחנת הכוח )אורות רבי( )חניו(‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬חברת חשמל לישראל‪ ,‬דקל גיורא‬
‫מס' פריט‪.9.1 :‬א‪ .‬כלי נשק ותחמושת אחזקת‬
‫מהות העסק‪ :‬תחנת כוח‬
‫כתובת‪ :‬תחנת הכוח‪ ,‬חדרה‬
‫גוש‪ 10652 :‬חלקה‪1 :‬‬
‫‪ .19‬ש העסק‪ :‬תחנת הכוח )אורות רבי( )חניו(‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬חברת חשמל לישראל‪ ,‬דקל גיורא‬
‫מס' פריט‪ .910.14 :‬ג מסגרייה‬
‫מהות העסק‪ :‬תחנת כוח‬
‫כתובת‪ :‬תחנת הכוח‪ ,‬חדרה‬
‫גוש‪ 10652 :‬חלקה‪1 :‬‬
‫‪75‬‬
‫‪ .20‬ש העסק‪ :‬תחנת הכוח )אורות רבי( )חניו(‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬חברת חשמל לישראל‪ ,‬דקל גיורא‬
‫מס' פריט‪.10.10 :‬ב‪ .‬חומרי מסוכני לקיחי‪ ,‬רעלי איחסונ‬
‫מהות העסק‪ :‬תחנת כוח‬
‫גוש‪ 10652 :‬חלקה‪1 :‬‬
‫כתובת‪ :‬תחנת הכוח‪ ,‬חדרה‬
‫‪ .21‬ש העסק‪ :‬מכבסה שלג חדרה ‪1985‬‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬מכבסת שלג חדרה ‪ ; 1985‬פולינר שמואל‬
‫מהות העסק‪ :‬מכבסה‬
‫מס' פריט‪6.4 :‬‬
‫גוש‪10014 :‬‬
‫כתובת‪ :‬רח' אסטוריה מאיר ‪7‬‬
‫חלקה‪138 :‬‬
‫‪ .22‬ש העסק‪ :‬תחנת הכוח )אורות רבי( )חניו(‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬חברת חשמל לישראל‪ ,‬דקל גיורא‬
‫מס' פריט‪ :‬מעבדה לבדיקות כימיות מיקרוביולוגיות וביולוגיות‬
‫מהות העסק‪ :‬תחנת כוח‬
‫כתובת‪ :‬תחנת הכוח‪ ,‬חדרה‬
‫גוש‪ 10652 :‬חלקה‪1 :‬‬
‫אור עקיבא‬
‫‪ .23‬ש העסק‪ :‬קניו אורות‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬פוליקמ קובי‬
‫מהות העסק‪ :‬קניו ניהולו‬
‫מס' פריט‪ 6.8 :‬א'‬
‫כתובת‪ :‬קניו אורות גוש‪ 10629 :‬חלקה‪3 :‬‬
‫‪ .24‬ש העסק‪ :‬מחסני כמעט חינ‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬ע‪.‬ר‪ .‬צי שיווק ישיר; פוגל יצחק‬
‫מהות העסק‪ :‬סופרמרקט‬
‫מס' פריט‪ 4.2 :‬ג' ‪ 4.6 ,‬א'‬
‫גוש‪ 10200 :‬חלקה‪7 :‬‬
‫כתובת‪ :‬פארק תעשייה צפו‬
‫‪ .25‬ש העסק‪ :‬ילו רשת חנויות נוחות בע"מ‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬אליר פדידה; ילו רשת חנויות נוחות בע"מ‬
‫מהות העסק‪ :‬בית אוכל אחר‬
‫מס' פריט‪ 4.2 :‬ב‪ 4.7 ,‬א‪4.8 ,‬‬
‫גוש‪ 10629 :‬חלקה‪3 :‬‬
‫כתובת‪ :‬קניו אורות‬
‫‪ .26‬ש העסק‪ :‬ב עמי שביט בע"מ‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬ב עמי בריתני שביט‬
‫מהות העסק‪ :‬ייצור עוגות ועוגיות‬
‫מס' פריט‪ 4.6 :‬א'‬
‫כתובת‪ :‬רחוב ערבה‪ ,‬מגרש ‪ ,86‬אזור תעשיה אור עקיבא גוש‪10139 :‬‬
‫‪76‬‬
‫חלקה‪19 :‬‬
‫‪ .27‬ש העסק‪ :‬סינוגה מדיקל בע"מ‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬סגמ יוס )ת‪.‬ז‪ ,(54312939 .‬ענת סגמ )ת‪.‬ז‪(55093983 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬מחקר ופיתוח‪ ,‬ייצור ושיווק מכשור רפואי‬
‫מס' פריט‪.1.3 :‬א‬
‫גוש‪10614 :‬‬
‫כתובת‪:‬פארק תעשייה צפו‪ ,‬אור עקיבא‬
‫חלקה‪83:‬‬
‫‪ .28‬ש העסק‪ :‬דיפבריז‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬קושניר יגאל )ת‪.‬ז‪ ,(1438720 .‬סידי ניב )ת‪.‬ז‪(27382076 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬מחקר ופיתוח‪ ,‬ייצור ושיווק מכשור רפואי‬
‫מס' פריט‪.1.3 :‬א‬
‫גוש‪ :‬חלקה‪:‬‬
‫כתובת‪:‬פארק תעשייה צפו‪ ,‬אור עקיבא‬
‫‪ .29‬ש העסק‪ :‬דנלוקס ישראל בע"מ )ח‪.‬פ‪(512303207 .‬‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬יהודית ישראל )ת‪.‬ז‪(11517661 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬נרות – מקו לייצור או להחסנת‬
‫מס' פריט‪10.9 :‬‬
‫חלקה‪:‬‬
‫גוש‪:‬‬
‫כתובת‪ :‬פארק תעשייה צפו )מתח ורדינו(‪ ,‬אור עקיבא‬
‫‪ .30‬ש העסק‪ :‬שוארמה אורות ‪2‬‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬לנקרי ב )ת‪.‬ז‪(302091376 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬מכירת שווארמה‬
‫מס' פריט‪ 4.2 :‬ב'‬
‫חלקה‪877 :‬‬
‫גוש‪10635 :‬‬
‫כתובת‪ :‬הנשיא ויצמ ‪15‬‬
‫‪ .31‬ש העסק‪ :‬דר פלסט‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬ער מאייר )ת‪.‬ז‪(5662432 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬אחסנת מוצרי וחומרי‬
‫מס' פריט‪ 6.1 :‬א' ;‬
‫גוש‪ 10614 :‬חלקה‪1 :‬‬
‫כתובת‪ :‬פארק תעשיה צפו ‪ ,‬אור עקיבא‬
‫‪ .32‬ש העסק‪ :‬ש‪ .‬שסטובי‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬יוני שסטובי& )ת‪.‬ז‪(510436124 .‬‬
‫מס' פריט‪ 6.1 :‬א' ‪ 1.2 ,‬ב' ‪ 4.6 ,‬ג'‪ 4.7 ,‬ב' מהות העסק‪ :‬חומרי ותכשירי קוסמטיי‪,‬‬
‫תמרוקי – איחסונ‪ ,‬מצרכי מזו – מקו לאחסנת‪ ,‬מצרכי מזו – מקו למכירת בסיטונות‪,‬‬
‫מקו המיועד לאחסנה ששטחו ‪ 50‬מ"ר ומעלה‪.‬‬
‫גוש‪12614 :‬‬
‫כתובת‪ :‬פארק תעשיה צפו‬
‫חלקה‪4 :‬‬
‫‪ .33‬ש העסק‪ :‬נתיבי השלו אקספר בע"מ‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬וענונו שלו )ת‪.‬ז‪ ,(61974010 .‬וענונו רועי )ת‪.‬ז‪(40808578 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬משרד חברת הסעות‬
‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬
‫גוש‪ 10639 :‬חלקה‪20:‬‬
‫כתובת‪ :‬זבוטינסקי ‪ ,4‬אור עקיבא‬
‫‪77‬‬
‫‪ .34‬ש העסק‪ :‬מאיר את בייגל תעש בע"מ‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬גלעד זילברברג )ת‪.‬ז‪(23779184 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬עוגות ושאר מיני מאפה‪ ,‬למעט לח מפעל לאפיית‪.‬‬
‫מס' פריט‪ 4.6 :‬א‬
‫מהות העסק‪ :‬מצרכי מזו – מקו לאריזת‪.‬‬
‫מס' פריט‪ 4.6 :‬ב‬
‫מהות העסק‪ :‬מצרכי מזו – מקו לאחסנת‪.‬‬
‫מס' פריט‪ 4.6 :‬ג‬
‫מהות העסק‪ :‬מצרכי מזו – הובלת‪.‬‬
‫מס' פריט‪ 4.6 :‬ד‬
‫גוש‪10618 :‬‬
‫כתובת‪ :‬פארק תעשייה צפו‪ ,‬אור עקיבא‬
‫חלקה‪4 :‬‬
‫‪ .35‬ש העסק‪ :‬קארמה סטאר שירותי ו‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬ב קינ )ת‪.‬ז‪ ,(40432205 .‬חוא מסל )ת‪.‬ז‪(11758083 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬קייטרינג – הכנת ‪ 500‬מנות‬
‫מס' פריט‪.4.6 :‬ה‬
‫חלקה‪3 :‬‬
‫גוש‪10629 :‬‬
‫כתובת‪ :‬קופולובי&‪ ,‬א‪.‬ת‪ .‬אור עקיבא‬
‫‪ .36‬ש העסק‪ :‬שיש בוחבוט ציו )ח‪.‬פ‪(512303207 .‬‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬בוחבוט ציו )ת‪.‬ז‪(65722852 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬שיש – מקו למכירתו ועיבודו‬
‫מס' פריט‪ .10.7 :‬ב‬
‫כתובת‪ :‬א‪.‬ת‪ .‬אור עקיבא‬
‫גוש‪:‬‬
‫חלקה‪:‬‬
‫אלונה‬
‫‪ 0‬בקשות‬
‫בנימינה‬
‫‪ 0‬בקשות‬
‫גבעת עדה‬
‫‪ 0‬בקשות‬
‫זיכרו יעקב‬
‫‪ .37‬ש העסק‪ :‬נגריית ענבי )הבקשה הוחזרה(‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬ענבי ניסי )ת‪.‬ז‪ ,(51055234 .‬מרדכי ענבי )ת‪.‬ז‪(51055242 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬נגריה‬
‫מס' פריט‪.10.16 :‬ד‬
‫כתובת‪ :‬רח' היי ‪ ,10‬זיכרו יעקב גוש‪11305 :‬‬
‫חלקה‪3 :‬‬
‫‪ .38‬ש העסק‪ :‬אלפנט )ח‪.‬פ‪(058674557 .‬‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬סולומו שבת )ת‪.‬ז‪(058674557 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬חנות לצילו‬
‫מס' פריט‪10.9 :‬‬
‫כתובת‪ :‬מרכז מסחרי שמורת זיכרו‪ ,‬חנות ‪ ,105‬שכונת השמורה‪ ,‬זיכרו יעקב‬
‫גוש‪11319 :‬‬
‫חלקה‪8 :‬‬
‫‪78‬‬
‫‪ .39‬ש העסק‪ :‬מיני מאפה‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬בוזגלו דני‬
‫מהות העסק‪ :‬בית מאפה – מוצרי מוגמרי‬
‫מס' פריט‪ 4.6 :‬א'‬
‫גוש‪ 10036 :‬חלקה‪48 :‬‬
‫כתובת‪ :‬רחוב הרברט סמואל ‪57‬‬
‫‪ .40‬ש העסק‪ :‬להג'נדה זכרו יעקב בע"מ )ח‪.‬פ‪(514420520 .‬‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬הדר אית‪ ,‬פינשטיי אורי‬
‫מהות העסק‪ :‬מזנו – בית אוכל אחר )גלידרייה(‬
‫מס' פריט‪4.2 :‬ב'‬
‫כתובת‪ :‬מרכז מסחרי מול זיכרו‪ ,‬זיכרו יעקב‬
‫גוש‪:‬‬
‫חלקה‪:‬‬
‫פרדיס‬
‫‪ .41‬ש העסק‪ :‬הסעות נוסעי )מרעי עלא הסעות(‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬מרעי עלאא )ת‪.‬ז‪(03380228 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬הסעת נוסעי‬
‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬
‫חלקות‪54,55 :‬‬
‫גוש‪11282 :‬‬
‫כתובת‪ :‬פרדיס‪ ,‬מיקוד ‪30898‬‬
‫חו כרמל‬
‫‪ .42‬ש העסק‪ :‬אס אליעזר שיווק בננות בע"מ‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬אס אליעזר‬
‫מהות העסק‪ :‬בית קירור – למזו אחר ומרכיביו‬
‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬
‫חלקה‪:‬‬
‫גוש‪11902 :‬‬
‫כתובת‪ :‬גבע כרמל מגרש ‪17‬‬
‫‪ .43‬ש העסק‪ :‬בננות כרמל בע"מ )ח‪.‬פ‪(511290579 .‬‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬כרמל סלע )ת‪.‬ז‪(01969062 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬בית קירור – למזו אחר ומרכיביו – להבחלת בננות‪.‬‬
‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬
‫חלקה‪:‬‬
‫גוש‪11902 :‬‬
‫כתובת‪ :‬משק ‪ ,14‬גבע כרמל‬
‫‪ .44‬ש העסק‪ :‬שמואל אבני‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬שמואל אבני )ת‪.‬ז‪(002340446 .‬‬
‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬
‫מהות העסק‪ :‬בית קירור – למזו אחר ומרכיביו – להבחלת בננות‪.‬‬
‫כתובת‪ :‬משק ‪ ,80‬גבע כרמל‬
‫גוש‪11285 :‬‬
‫חלקה‪28 :‬‬
‫‪ .45‬ש העסק‪ :‬בננות איכות‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬מרדכי סיטבו )ת‪.‬ז‪(052374212 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬בית קירור – למזו אחר ומרכיביו – להבחלת בננות‪.‬‬
‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬
‫חלקה‪7 :‬‬
‫גוש‪11842 :‬‬
‫כתובת‪ :‬משק ‪ ,7‬גבע כרמל‬
‫‪79‬‬
‫‪ .46‬ש העסק‪ :‬מטע אבני בע"מ‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬משה אבני )ת‪.‬ז‪(02393312 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬בית קירור – למזו אחר ומרכיביו – להבחלת בננות‪.‬‬
‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬
‫חלקה‪14:‬‬
‫גוש‪11900 :‬‬
‫כתובת‪ :‬משק ‪ ,32‬גבע כרמל‬
‫‪ .47‬ש העסק‪ :‬צאקי – טרקטור )ח‪.‬פ‪(52602885 .‬‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬לוי יצחק )ת‪.‬ז‪(052602885 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬הסעת נוסעי – סיורי ותצפיות לאור החו‬
‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬
‫גוש‪ :‬חלקה‪:‬‬
‫כתובת‪ :‬חו כרמל )נאות גול‪ ,‬קיסריה(‬
‫‪ .48‬ש העסק‪ :‬חניו מרכז מיר"ב‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬כה רחמי )ת‪.‬ז‪(071964654 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬חניו ששטחו מעל ל ‪ 500‬מ"ר‬
‫מס' פריט‪ 8.6 :‬ב'‬
‫כתובת‪ :‬מרכז מיר"ב‪ ,‬חו הכרמל‬
‫חלקה‪:‬‬
‫גוש‪:‬‬
‫‪ .49‬ש העסק‪ :‬קריי ישי )הבקשה הוחזרה(‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬קריי ישי )ת‪.‬ז‪(023726508 .‬‬
‫מס' פריט‪.4.3 :‬ב מהות העסק‪ :‬בית קירור להבחלת בננות‬
‫חלקה‪:‬‬
‫כתובת‪ :‬משק ‪ ,13‬מושב צרופה גוש‪:‬‬
‫‪ .50‬ש העסק‪ :‬הסעות חו כרמל בע"מ )ח‪.‬פ‪(513654178 .‬‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬נת חג'ג )ת‪.‬ז‪(054287297 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬הסעת נוסעי – חניית הרכבי במרכז מיר"ב‬
‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬
‫חלקה‪25:‬‬
‫גוש‪11770 :‬‬
‫כתובת‪ :‬משק ‪ ,25‬צרופה‬
‫‪ .51‬ש העסק‪ :‬מליס לימוזי‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬יוחאי כריי )ת‪.‬ז‪(059585562 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬הסעת נוסעי‬
‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬
‫חלקה‪27:‬‬
‫גוש‪11770 :‬‬
‫כתובת‪ :‬רח' הרימו ‪ ,116‬צרופה‬
‫‪ .52‬ש העסק‪ :‬נמל קיסריה )חניו( )ח‪.‬פ‪) (510107378 .‬הבקשה הוחזרה(‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬החברה לפיתוח קיסריה‪ ,‬יעל צחורי )ת‪.‬ז‪(055495162 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬חניו ששטחו מעל ‪ 500‬מ"ר‬
‫מס' פריט‪.8.6 :‬ב‬
‫חלקה‪233 :‬‬
‫כתובת‪ :‬נמל קיסריה‪ ,‬קיסריה העיר העתיקה גוש‪10669 :‬‬
‫‪80‬‬
‫מנשה‬
‫‪ .53‬ש העסק‪ :‬גנ משה‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬גנ& משה‬
‫מהות העסק‪ :‬לולי‬
‫מס' פריט‪ 3.2 :‬א'‬
‫כתובת‪ :‬מושב כפר פינס‬
‫‪ .54‬ש העסק‪ :‬בית קירור אסו מוצרי‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬צבי קמינקר‬
‫מהות העסק‪ :‬בית קירור למוצרי מזו‬
‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬
‫כתובת‪ :‬מפעלי גרנות‪ ,‬קירור גרנות‬
‫חלקה‪17 :‬‬
‫גוש‪10023 :‬‬
‫‪ .55‬ש העסק‪ :‬מסיעי כ‪ .‬לביא בע"מ‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬מסיעי כ‪ .‬לביא בע"מ ; כה אריק‬
‫מהות העסק‪ :‬הסעת נוסעי‬
‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬
‫כתובת‪ :‬מושב תלמי אלעזר‬
‫‪ .56‬ש העסק‪ :‬מוס מוסטפה‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬אבועוביד מוסטפה‬
‫מהות העסק‪ :‬מוס – מכונאות כללית‬
‫מס' פריט‪ 8.9 :‬א'‬
‫כתובת‪ :‬ליד בית חרושת גלע‬
‫חלקה‪:‬‬
‫גוש‪:‬‬
‫‪ .57‬ש העסק‪ :‬מוס משמרות‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬יוסי וינס )ת‪.‬ז‪(033193194 .‬‬
‫מס' פריט‪ 8.9 :‬א'‬
‫כתובת‪ :‬קיבו& משמרות‬
‫מהות העסק‪ :‬מוס – מכונאות כללית‬
‫‪ .58‬ש העסק‪ :‬מוס נחל עירו )ח‪.‬פ‪(5665 .‬‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬אעלימי כאמל דיב )ת‪.‬ז‪(058944620 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬מוס – מכונאות כללית‬
‫מס' פריט‪ 8.9 :‬א'‬
‫כתובת‪ :‬כביש ראשי דרומי )אבו בקר(‪ ,‬כפר קרע‬
‫גוש‪:‬‬
‫חלקה‪:‬‬
‫‪ .59‬ש העסק‪ :‬קירור בשר גרנות )ח‪.‬פ‪(570014803 .‬‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬צבי קמינקר )ת‪.‬ז‪(015322183 .‬‬
‫מס' פריט‪ 4.3 :‬א' ‪ ,‬מהות העסק‪ :‬בית קירור לבשר‪ ,‬דגי‪ ,‬עופות וביצי‬
‫חלקה‪17 :‬‬
‫גוש‪10023 :‬‬
‫כתובת‪ :‬מפעלי גרנות‪ ,‬משקי עמק חפר‬
‫‪81‬‬
‫‪ .60‬ש העסק‪ :‬מטווח המועצה‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬מועצה אזורית מנשה‬
‫מהות העסק‪ :‬מטווח ירי‬
‫מס' פריט‪ 9.1 :‬ב'‬
‫גוש‪ :‬חלקה‪:‬‬
‫כתובת‪ :‬מועצה אזורית מנשה‪ ,‬מרכז פיס‬
‫‪ .61‬ש העסק‪ :‬פנצרית רגבי )ח‪.‬פ‪(059437863 .‬‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬יונס נביל )ת‪.‬ז‪(059437863 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬פנצ'ריה מוס לתיקו תקרי‪.‬‬
‫מס' פריט‪ 8.9 :‬ד'‬
‫כתובת‪ :‬קיבו& רגבי‬
‫גוש‪ :‬חלקה‪:‬‬
‫‪ .62‬ש העסק‪ :‬אבי פלסט ובניו בע"מ )ח‪.‬פ‪(513487405 .‬‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬אבי פלסט ובניו בע"מ‪ ,‬ועקני רועי )ת‪.‬ז‪(043469402 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬מפעל פלסטיק‬
‫מס' פריט‪10.9 :‬‬
‫גוש‪ 10024 :‬חלקה‪18 :‬‬
‫כתובת‪ :‬מפעלי גרנות‬
‫‪ .63‬ש העסק‪ :‬לוית סחר )ח‪.‬פ‪(511581864 .‬‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬לוית נת )ת‪.‬ז‪(069361047 .‬‬
‫מס' פריט‪ 4.3 :‬א' ‪ ,‬מהות העסק‪ :‬בית קירור לבשר‪ ,‬דגי‪ ,‬עופות וביצי‬
‫כתובת‪ :‬מפעלי גרנות‪ ,‬משקי עמק חפר‬
‫גוש‪10023 :‬‬
‫חלקה‪:‬‬
‫פרדס חנה‬
‫‪ .64‬ש העסק‪ :‬מוס מכונאות כללית ‪ 5‬כוכבי‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬זוהר מגדלה )ת‪.‬ז‪(55202642 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬מוס – מכונאות כללית‬
‫מס' פריט‪ 8.9 :‬א'‬
‫גוש‪10101 :‬‬
‫כתובת‪ :‬רחוב הנדיב‪ ,‬אזור תעשייה פרדס חנה‬
‫חלקה‪:‬‬
‫‪ .65‬ש העסק‪ :‬יורלוב מתכת בע"מ‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬יורלוב דמיטרי‪ ,‬יורלוב ולדימיר‬
‫מהות העסק‪ :‬בית מלאכה מסגריה‬
‫מס' פריט‪ 10.14 :‬ג'‬
‫גוש‪ 10099 :‬חלקה‪18/19 :‬‬
‫כתובת‪ :‬רחוב הנרקיס‪ ,‬א‪.‬ת‪ .‬פרדס חנה‬
‫‪ .66‬ש העסק‪ :‬אוגמה שיווק בע"מ‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬ד"ר יהב עמוס‬
‫מהות העסק‪ :‬מעבדה לייצור תחליפי עצ‬
‫מס' פריט‪ 1.3 :‬א'‬
‫כתובת‪ :‬דר‪ $‬קדמה‬
‫גוש‪ 10076 :‬חלקה‪161 :‬‬
‫‪82‬‬
‫‪30‬‬
‫עמק חפר‬
‫‪ .67‬ש העסק‪ :‬פצ בע"מ מדרשת רופי‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬פצ& בע"מ ניהול והשקעות; פלדמ יצחק‬
‫מהות העסק‪ :‬מקו חניו ששטחו מעל ‪ 500‬מ"ר‪.‬‬
‫מס' פריט‪ 8.6 :‬ב'‬
‫כתובת‪ :‬מתח צמת רופי עמק חפר מכללת רופי‬
‫גוש‪ 8134 :‬חלקה‪8 :‬‬
‫‪ .68‬ש העסק‪ :‬צ‪.‬ל‪.‬ע‪ .‬ציוד לעבודות עפר בע"מ‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬צ‪.‬ל‪.‬ע‪ .‬ציוד לעבודות עפר ; סוא& ניסי‬
‫מהות העסק‪ :‬צמ"ה – תיקונו‪ ,‬אחזקתו‬
‫מס' פריט‪ 8.10 :‬ג'‬
‫כתובת‪ :‬רח' גשר הע& ‪ ,46‬א‪.‬ת‪ .‬עמק חפר גוש‪ 8389 :‬חלקה‪149 :‬‬
‫‪ .69‬ש העסק‪ :‬עמותת הפועל מעברות‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬עמותת הפועל מעברות; משה טליאס‬
‫מהות העסק‪ :‬מטווח ירי‬
‫מס' פריט‪ 9.1 :‬ב'‬
‫כתובת‪ :‬ת‪.‬ד ‪ 3203‬ק‪ .‬מעברות גוש‪ 8361 :‬חלקה‪:‬‬
‫‪ .70‬ש העסק‪ :‬שרונית ג אירועי בע"מ "לוקא" )ח‪.‬פ‪(511762692 .‬‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪" :‬לוקא" שרונית ג אירועי בע"מ; כה רפי‬
‫מהות העסק‪ :‬גני אירועי‬
‫מס' פריט‪ :‬ב' – ‪07 09‬‬
‫חלקה‪41 :‬‬
‫גוש‪8358 :‬‬
‫כתובת‪ :‬משמר השרו‬
‫‪ .71‬ש העסק‪ :‬מוס י‪.‬פ ‪ .‬העוג )ח‪.‬פ‪(514095140 .‬‬
‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬יעקב פר& )ת‪.‬ז‪(056078521 .‬‬
‫מהות העסק‪ :‬מוס מכונאות כללית – מוס יבש )ללא ניקוי רטוב(‬
‫מס' פריט‪ 8.9 :‬א'‬
‫כתובת‪ :‬קיבו& העוג ‪42880‬‬
‫‪83‬‬
‫בקשות שהתקבלו והועברו לטיפולו של מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫‪ 28‬בקשות שאינ בסמכות האיגוד התקבלו והועברו לטיפול מחוז חיפה‪ 13 ,‬מהבקשות טופלו בשיתו‬
‫האיגוד כמפורט להל‪:‬‬
‫ש‬
‫מקו‬
‫‪.1‬‬
‫מיחזור מסחר‬
‫והובלות‬
‫אור עקיבא‬
‫‪.2‬‬
‫קליטה מיו ושינוע‬
‫פסולת‬
‫אזור התעשייה‬
‫אור עקיבא‬
‫‪.3‬‬
‫אנה לוט בע"מ‬
‫‪.4‬‬
‫קובי את אלי‬
‫‪.5‬‬
‫גדות אספקה‬
‫למעבדות בע"מ‬
‫‪.6‬‬
‫א‪.‬ב‪.‬א‪ .‬קוסמטיקה‬
‫‪.7‬‬
‫פארק תעשייה‬
‫צפו‬
‫אור עקיבא‬
‫אזור התעשייה‬
‫אור עקיבא‬
‫פארק תעשייה‬
‫צפו‬
‫אור עקיבא‬
‫רחוב המלאכה‬
‫בנימינה‬
‫זכרו יעקב‬
‫מאפיית בית אל‬
‫נגריה תעשיות בית‬
‫אל‬
‫חדרה‬
‫אליאנס חברה‬
‫לצמיגי‬
‫בעלי מלאכה ‪21‬‬
‫מפעל עישו דגי‬
‫חדרה‬
‫קומבה ‪ ,6‬חדרה‬
‫מיחזור בקבוקי‬
‫מספר‬
‫פריט‬
‫‪ 5.1‬ג'‬
‫‪ 6.11‬ב'‬
‫‪ 5.1‬א'‬
‫‪ .5.1‬ב'‬
‫‪ 1.2‬א'‬
‫‪ 5.1‬ג'‬
‫מהות‬
‫מס' בקשה‬
‫אשפה ופסולת –‬
‫עיבודה‪ ,‬ניצולה‪,‬‬
‫מיחזורה‪.‬‬
‫שרותי שליחות‬
‫ברכב‬
‫אשפה ופסולת –‬
‫תחנת מעבר‬
‫לאיסו‬
‫אשפה ופסולת –‬
‫איסופה‪ ,‬הובלתה‪,‬‬
‫מיונה‬
‫ייצור תמרוקי‬
‫‪1489000‬‬
‫‪1493000‬‬
‫‪1491000‬‬
‫מחזור סחר והובלה ‪1489000‬‬
‫‪ 10.6‬ב'‬
‫מקו למילוי‬
‫ואחסו כימקלי‬
‫‪1301000‬‬
‫‪ 1.2‬א'‬
‫קוסמטיקה‬
‫‪2025‬‬
‫‪ 4.6‬א'‬
‫‪ 10.16‬ב'‬
‫מאפיה‬
‫נגריה‬
‫‪10/004‬‬
‫‪10.9‬‬
‫‪ 4.4‬ג'‬
‫מפעל לייצור‬
‫ושיווק צמיגי‬
‫מפעל לעיבוד‬
‫ועישו דגי‬
‫מיחזור בקבוקי‬
‫‪100865009‬‬
‫‪102100001‬‬
‫‪.11‬‬
‫רפת כפר גלי‬
‫כפר גלי‬
‫‪ 3.2‬א'‬
‫רפת חלב‬
‫‪03/033‬‬
‫‪.12‬‬
‫רפת יזרעאלי‬
‫עי איילה‬
‫‪ 3.2‬א'‬
‫רפת חלב‬
‫‪03/034‬‬
‫‪.13‬‬
‫רפת מעג מיכאל‬
‫מעג מיכאל‬
‫‪ 3.2‬א'‬
‫רפת חלב‬
‫‪03/031‬‬
‫‪.14‬‬
‫רפת פרל‬
‫עי איילה‬
‫‪ 3.2‬א'‬
‫רפת חלב‬
‫‪03/028‬‬
‫‪.15‬‬
‫רפת שדות י‬
‫שדות י ‪38805‬‬
‫‪ 3.2‬א'‬
‫רפת חלב‬
‫‪03/015‬‬
‫‪.16‬‬
‫אורוות אס‬
‫גבע כרמל‬
‫‪ 3.2‬א'‬
‫אורווה‬
‫‪03/023‬‬
‫‪.17‬‬
‫חוות מכורה‬
‫כר מהרל‬
‫‪ 3.2‬א'‬
‫אורווה‬
‫‪03/029‬‬
‫‪.18‬‬
‫החווה של גימזו‬
‫גבע כרמל‬
‫‪ 3.2‬א'‬
‫חווה לגידול‪ ,‬טיפול‬
‫ורכיבה בסוסי‬
‫‪03/027‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪ 5.1‬ג'‬
‫‪84‬‬
‫הערות‬
‫בשיתו‬
‫האיגוד‬
‫בשיתו‬
‫האיגוד‬
‫בשיתו‬
‫האיגוד‬
‫‪102016003‬‬
‫בשיתו‬
‫האיגוד‬
‫בשיתו‬
‫האיגוד‬
‫בשיתו‬
‫האיגוד‬
‫‪.19‬‬
‫אר& כרמל‬
‫כר מהר"ל‬
‫‪ 5.1‬ב'‬
‫‪.20‬‬
‫דלקי אנרגיה‬
‫ושירותי בע"מ‬
‫מפעל גלע‬
‫בקיבו& מענית‬
‫‪2.4‬‬
‫‪.21‬‬
‫תחנת דלק גז אלו‬
‫מפעלי גרנות‬
‫‪.2.1‬ז'‬
‫הובלת פסולת‬
‫אורגנית ברכב גורר‬
‫מס‪ 6299727 .‬ונגרר‬
‫מס‪6643363.‬‬
‫תחנת כוח – מתק‬
‫ליצור חשמל‬
‫וקיטור המוסק‬
‫בגז ע&‬
‫תחנת תדלוק‬
‫‪2/242‬‬
‫‪.22‬‬
‫סונול ישראל בע"מ‬
‫ספרינט‬
‫בריכות דגי‬
‫דמיירה‬
‫בריכות דגי‬
‫נפוליו‬
‫רפת מענית‬
‫פארק מסחרי ג‬
‫שמואל‬
‫ג שמואל‬
‫‪.2.2‬א'‬
‫תחנת דלק‬
‫‪2/042‬‬
‫‪ 3.2‬א'‬
‫בריכת דגי‬
‫‪03/236‬‬
‫ג שמואל‬
‫‪ 3.2‬א'‬
‫בריכת דגי‬
‫‪03/235‬‬
‫קיבו& מענית‬
‫‪ 3.2‬א'‬
‫רפת חלב‬
‫‪03/233‬‬
‫‪.26‬‬
‫רפת ברקאי‬
‫קיבו& ברקאי‬
‫‪ 3.2‬א'‬
‫רפת חלב‬
‫‪03/159‬‬
‫‪.27‬‬
‫רפת גל י‬
‫כפר גליקסו‬
‫‪ 3.2‬א'‬
‫רפת חלב‬
‫‪03/209‬‬
‫‪.28‬‬
‫מיניפלס‬
‫עי שמר ‪37845‬‬
‫‪10.9‬‬
‫מפעל פלסטיק‬
‫‪10/022‬‬
‫‪.23‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪.25‬‬
‫‪009'05‬‬
‫בשיתו‬
‫האיגוד‬
‫‪02/243‬‬
‫בשיתו‬
‫האיגוד‬
‫בשיתו‬
‫האיגוד‬
‫בשיתו‬
‫האיגוד‬
‫בשיתו‬
‫האיגוד‬
‫בשיתו‬
‫האיגוד‬
‫בשיתו‬
‫האיגוד‬
‫בקשות שהתקבלו והועברו לטיפולו של מחוז מרכז של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫בקשה ‪ 1‬שאינה בסמכות האיגוד התקבלה והועברה לטיפול מחוז מרכז‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫מספר תיק‬
‫‪10/010‬‬
‫ש‬
‫י‪.‬ג‪.‬ל‪ .‬שרותי מי‬
‫מקו‬
‫א‪.‬ת‪ .‬עמק חפר‬
‫‪85‬‬
‫מספר פריט‬
‫‪ 10.8‬א'‬
‫מהות‬
‫חומרי חיטוי וניקוי –‬
‫ייצור אריזת‬