2014 , דצמבר בקבוצת שכולו טוב: ניוזלטר מחקר ופיתוח

Comments

Transcription

2014 , דצמבר בקבוצת שכולו טוב: ניוזלטר מחקר ופיתוח
‫מחקר ופיתוח בקבוצת שכולו טוב‪ :‬ניוזלטר דצמבר‪2014 ,‬‬
‫‪1‬‬
‫עובדים‪ ,‬לקוחות ושותפים יקרים‪,‬‬
‫ב ‪ 3‬לדצמבר צוין ברחבי העולם היום הבין‪-‬לאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות‪ .‬מטרתו של יום‬
‫זה הנה לקדם את ההבנה ואת המודעות לשכיחות של תופעת המוגבלות ברחבי העולם‪,‬‬
‫ולהדגיש את החסמים העומדים בפני כמיליארד אנשים ברחבי העולם לחיות בכבוד ובאיכות‬
‫חיים טובה תוך הזדמנות שווה להשיג את מטרות חייהם‪ .‬כמו כן‪ ,‬יום המודעות בא להעלות על‬
‫נס את הרווחים החברתיים‪ ,‬הכלכליים‪ ,‬התרבותיים והפוליטיים המתקשרים להשתלבות‬
‫מוצלחת של אנשים עם מוגבלות בקהילתם‪ .‬מהספרות המחקרית עולה כי אחד החסמים‬
‫המרכזיים בהשגת מטרות חיים של אנשים עם מוגבלויות ובהכרה ברווחים הרבים של‬
‫השתלבותם בחברה‪ ,‬הנה הסטיגמה השלילית כלפיהם מצד הקהילה‪ ,‬אשר‪ ,‬לעתים רבות‪,‬‬
‫מופנמת על ידיהם‪ .‬נתון זה מתחזק כאשר מתייחסים לאנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית‪ ,‬אשר‪,‬‬
‫פעמים רבות‪ ,‬מחילים את הסטריאוטיפים והעמדות הקדומות הקיימים בחברה כלפי עצמם‪.‬‬
‫הפנמה של הסטיגמה‪ ,‬או סטיגמה עצמית‪ ,‬עלולה להוביל לפגיעה בדימוי ובערך העצמי של‬
‫המתמודד ולגרום לו לצמצם את הקשרים החברתיים והתעסוקתיים על מנת למנוע דחייה‬
‫חברתית ובושה‪ .‬בזרקור החודש יוצג מחקרה של חן בכר אשר בדק את הקשר בין סטיגמה‬
‫עצמית ושילוב קהילתי תוך התייחסות לשלושה ממדים של שילוב קהילתי‪ :‬שילוב פיזי‪ ,‬שילוב‬
‫חברתי ושילוב פסיכולוגי‪ .‬מחקרה נערך במסגרת עבודת תזה‪ ,‬בסיוע מענק מטעם קרן‬
‫פרנצ'סקה וקרן מילר‪ ,‬בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬את התזה הנחתה הד"ר שירלי ורנר‪ .‬אני מבקש להודות לד"ר‬
‫ורנר על ההפניה אל חן‪ ,‬ולחן על שיתוף הממצאים וכתיבת הזרקור‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫בנוסף לזרקור החודש תוכלו להתעדכן בחדשות מפעילות המחקר והפיתוח בקבוצה‪ ,‬בחדשות‬
‫מהארץ ומהעולם בתחום המחקר בשיקום ובמשרות פתוחות בתחומי השיקום בקבוצת "שכולו‬
‫טוב"‪ .‬לבסוף‪ ,‬אני שמח להודיע כי החל מהגיליון הבא יתפרסם מדור קבוע אשר יתמקד במחקר‬
‫בתחום הפנאי והחברה של מתמודדים‪ .‬את מדור הפנאי והחברה תכתוב מנהלת השיקום של‬
‫התחום החברתי בקבוצת "שכולו טוב"‪ ,‬ענבל בועז )‪ (Msc. OT‬ומדי פעם יוזמנו חוקרים‪/‬ות‬
‫בתחום אשר יציגו את עבודתם‪/‬ן‪.‬‬
‫בהזדמנות זאת אני מבקש לברך את בני כל הדתות בחגים שמחים ובשנה אזרחית שמחה‬
‫וטובה יותר מקודמתה‪.‬‬
‫שלכם‪/‬ן‪,‬‬
‫ד"ר אמיר טל‬
‫מנהל מחקר ופיתוח‬
‫‪3‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫חדשות מחלקת המחקר והפיתוח‪5..................................................................................................................‬‬
‫חדשות המחקר בשיקום בישראל ובעולם ‪6...................................................................................................‬‬
‫זרקור החודש‪ :‬חוויותיהם של מתמודדים בעולם העבודה ‪ -‬מחקר איכותני‪14......................................‬‬
‫דרושים בקבוצת שכולו טוב‪25............................................................................................................................‬‬
‫‪4‬‬
‫חדשות מחלקת מחקר ופיתוח‬
‫‪ .1‬קול קורא לשליחת תקצירים לגיליון מיוחד בכתב העת "ביטחון סוציאלי"‬
‫שכותרתו‪" :‬תעסוקת אנשים עם מוגבלות‪ :‬מדיניות‪ ,‬מחקר ופרקטיקה"‪ .‬במסגרת‬
‫המאמצים של המחלקה לקדם את הידע והספרות המקצועית‪ ,‬נעשתה פנייה של מנהל‬
‫המחלקה‪ ,‬בשיתוף עם שתי קולגות‪ ,‬הד"ר נצן אלמוג והפרופ' גלי צינמון‪ ,‬לכתב העת‬
‫"ביטחון סוציאלי" בהצעה לייחד גיליון שלם לנושא תעסוקת אנשים עם מוגבלות‪.‬‬
‫לשמחתנו מערכת כתב העת אישרה את הרעיון ולאחרונה התפרסם קול קורא לשליחת‬
‫תקצירים לגיליון מיוחד זה‪ .‬אתם‪/‬ן מוזמנים‪/‬ת לשלוח תקצירים לפי ההנחיות המופיעות‬
‫בקול קורא וכן להפיצו בקרב העמיתים שלכם‪/‬ן‪ .‬לקריאת הקול קורא היכנסו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/7r9‬‬
‫‪ .2‬הערכות לקראת שנת ‪ .2015‬לקראת שנת ‪ 2015‬אנו פועלים לבסס את מערכת‬
‫המדידה התוך ארגונית‪ ,‬להשלים את איסוף הנתונים של שאלוני שביעות רצון הלקוחות‬
‫בקבוצה‪ ,‬ליצור שיתופי פעולה עם חוקרים מהאקדמיה‪ ,‬לסיים את הפקת "מדריך שכולו‬
‫טוב" אשר יהווה מורה נבוכים לכל בעלי העניין בתחום השיקום הפסיכיאטרי‪ ,‬לקדם את‬
‫המחקר שיבחן את יעילות התכנית "מיומנויות קוגניטיביות לעבודה"‪ .‬נשמח לעדכן‬
‫בפרטים על נושאים אלה ועוד בגיליונות הבאים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫חדשות המחקר בשיקום בישראל ובעולם‬
‫‪" .1‬אחאים לנפגעי נפש" – עבודת דוקטורט של ד"ר רבקה מושונוב‪ :‬אני שמח להביא‬
‫בפניכם את עבודת המחקר החשובה ומעוררת המחשבה של ד"ר מושונוב אשר עבדה‬
‫בעמותת אנו"ש וניהלה את מרכז מיל"ם ירושלים במשך שש השנים האחרונות‪ .‬מחקרה‬
‫של ד"ר מושונוב עסק בניתוח הנרטיבים של אחאים בריאים לאנשים עם מחלות‬
‫פסיכיאטריות‪ .‬המחקר נערך מתוך כוונה ללמוד מקרוב על השפעת המחלה של האח‬
‫המתמודד על אחיו הבריאים‪ ,‬ובהמשך – להסיק מסקנות באשר לפיתוח דרכי התערבות‬
‫רלוונטיות לאחאים של מתמודדים‪ .‬עבודת המחקר בנויה מארבעה פרקים עיקריים‪:‬‬
‫הפרק הראשון עוסק בהקשרים תיאורטיים של עבודת המחקר הכוללים את מקום‬
‫המשפחה ביחס לחולה‪ ,‬מושג האחאות והשפעת מחלת הנפש על האחאים הבריאים‪,‬‬
‫והטיפול הקבוצתי כפרקטיקה מומלצת‪ .‬הפרק השני עוסק בהיבטים מתודולוגיים של‬
‫עבודת המחקר‪ .‬הפרק מתייחס למאפיינים של המחקר האיכותני‪ ,‬וברציונל לשימוש בכלי‬
‫המחקר האיכותני‪-‬נרטיבי במחקר הנוכחי‪ .‬הפרק השלישי כולל את ניתוח הממצאים‬
‫ופרשנותם‪ .‬הפרק מבוסס על שש קטגוריות מרכזיות‪" (1 :‬משפחה באיזולציה" ‪ -‬המחלה‬
‫כחלק מהנרטיב המשפחתי; ‪" (2‬לפעמים אני הצל של אחי‪ ,‬לפעמים אני הצד המואר" –‬
‫ביני לבין אחי; ‪" (3‬אי אפשר היה לתרגם את הסיפור הזה" ‪ -‬קשרים חברתיים; ‪"(4‬הגנים‬
‫האלה רודפים אותי" ‪ -‬בניית משפחה; ‪ (5‬בין "אני אדם יותר רגיש" לבין "איבדתי את החלק‬
‫המרגיש" ‪ -‬ביני לביני; ‪ (6‬אובדן מעורפל‪ .‬הפרק הרביעי הוא פרק הדיון‪ .‬פרק זה מתייחס‬
‫להדרת האחאים הבריאים ומביא המלצות לפרקטיקה הקושרת בין הידע התאורטי לבין‬
‫ממצאי המחקר‪ .‬לקריאת עבודת הדוקטורט היכנסו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/7r8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ .2‬חוברת מידע על אנשים עם מוגבלויות במגוון תחומי החיים‪ .‬לכבוד היום הבינ"ל לזכויות‬
‫אנשים עם מוגבלויות‪ ,‬מאיירס‪-‬גו'ינט‪-‬מכון ברוקדייל וג'וינט‪-‬מסד נכויות הכינו חוברת‬
‫מקיפה ומעניינת הכוללת נתונים עדכניים על אנשים עם מוגבלויות במגוון תחומי החיים‪.‬‬
‫להלן קישורים לחוברת בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫‪http://brookdaleheb.jdc.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/FACTS_FIGURES2014‬‬‫‪HEB.pdf‬‬
‫‪http://brookdale.jdc.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/FACTS_FIGURES2014.pdf‬‬
‫‪ .3‬כנסים לימודיים בהשתתפות הפרופ' מריאן פרקש מהמכון לשיקום פסיכיאטרי‬
‫באוניברסיטת בוסטון ביוזמת ובמימון האגודה הישראלית לשיקום פסיכיאטרי‬
‫)יספר"א(‪ .‬בחודשים הקרובים יתקיימו שני כנסים לימודיים בהשתתפות של פרופ' מריאן‬
‫פרקש‪ ,‬אחת מחלוצות המחקר בשיקום והחלמה בבריאות הנפש‪ .‬בתאריך ‪ 18.2.15‬ייערך‬
‫כנס שכותרתו‪" :‬מוטיבציה לשינוי בבריאות הנפש כיצד לעורר מוטיבציה והענות לתהליכי‬
‫שינוי ובריאות" ובתאריך ‪ 1.3.15‬יתקיים כנס שכותרתו‪" :‬שילוב ידע מהחלמה אישית‬
‫בפרקטיקה בבריאות הנפש"‪ .‬שמרו את התאריכים!‬
‫לצפייה בפרטים של הכנס שייערך ב ‪ 18.2.15‬היכנסו ‪http://www.mat.co.il/7rv :‬‬
‫לצפייה בפרטים של הכנס שייערך ב ‪ .1.3.15‬היכנסו‪www.mat.co.il/7Hk :‬‬
‫‪ .4‬דרושים משתתפים למחקר לא קונבנציונלי בתחום בריאות‪ -‬הנפש‪ .‬שמעון כץ‪,‬‬
‫דוקטורנט בחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה מעוניין לראיין אנשים אשר‬
‫שהו באשפוז פסיכיאטרי בעברם‪ ,‬אך בחרו להתנתק משירותי בריאות הנפש‬
‫הקונבנציונליים‪ ,‬וכיום אינם מקבלים טיפול פסיכיאטרי ואינם נעזרים בשירותי השיקום‪.‬‬
‫מדובר במחקר איכותני‪-‬נרטיבי‪ ,‬במסגרתו המשתתפים מתראיינים במשך כשעה וחצי‬
‫במקום ובזמן הנוחים להם‪ .‬המחקר מחויב לשמירה על כללי האתיקה‪ ,‬לרבות אנונימיות‬
‫‪7‬‬
‫ודיסקרטיות מלאה‪ ,‬ואין חשש שמידע אישי יועבר הלאה‪ .‬מחקר זה בוחן את החוויה‬
‫הסובייקטיבית של אנשים שעברו אשפוז פסיכיאטרי‪ ,‬אך הרגישו שהפסיכיאטריה לא‬
‫עונה על צורכיהם ולפיכך פנו לדרך אחרת‪ .‬מטרתו להביא לבחינה מחודשת של תפיסת‬
‫העולם הפסיכיאטרית ומערכת השיקום בישראל‪ .‬במידה ואתם עצמכם‪ ,‬או אנשים שאתם‬
‫מכירים‪ ,‬מתאימים לדרישות המחקר )כאמור‪ :‬אשפוז מהעבר‪ ,‬ואי‪-‬צריכה של שירותים או‬
‫תרופות בהווה(‪ ,‬צרו קשר עם החוקר‪ :‬שמעון כץ ‪[email protected] ;050-9501004‬‬
‫‪ .5‬אנשים עם מוגבלויות ומדינת הרווחה הישראלית‪ :‬המקרה של עבודות דחק מאת‬
‫הד"ר רוני הולר‪ .‬לאחרונה פורסם מאמרו של הד"ר רוני הולר מבית הספר לעבודה‬
‫סוציאלית באוניברסיטה העברית שכותרתו‪" :‬אנשים עם מוגבלויות ומדינת הרווחה‬
‫הישראלית‪ :‬מקרה הבוחן של עבודות דחק"‪ .‬בתקציר המאמר כותב ד"ר הולר כי "על פי‬
‫רוב לא היו אנשים עם מוגבלויות‪ ,‬וכך גם לא קטגוריית המוגבלות בכלל‪ ,‬נושא עיקרי‬
‫למחקר העוסק בהתפתחותה ההיסטורית של מדינת הרווחה הישראלית‪ .‬מחקר זה‬
‫מבקש להשלים פער אמפירי ותיאורטי זה באמצעות ניתוח מקרה של עבודות הדחק‪,‬‬
‫ולהראות שבדומה לקטגוריות אחרות ‪ ,‬כגון מגדר‪ ,‬לאום ואתניות‪ ,‬אין הבנת תולדותיה של‬
‫מדינת הרווחה הישראלית שלמה ללא הבנת מקומם של אנשים עם מוגבלויות בתוכה‪.‬‬
‫באופן קונקרטי יותר‪ ,‬בהתבסס על המודל החברתי של המוגבלות‪ ,‬מראה המחקר כיצד‬
‫עם השנים הפכה קטגוריית המוגבלות קטגוריה אפקטיבית להקצאה מובחנת של‬
‫משאבים והגנה"‪ .‬לקריאת המאמר המלא היכנסו‪www.mat.co.il/7He :‬‬
‫‪ .6‬גיליון חדש של הז'ורנל האמריקני לשיקום פסיכיאטרי‪ .‬הז'ורנל האמריקני לשיקום‬
‫פסיכיאטרי )‪ (American Journal of Psychiatric Rehabilitation‬מפרסם ‪ 4‬פעמים בשנה‬
‫מאמרים בנושאי השיקום השונים‪ .‬במשך ‪ 17‬שנים פרופ' פטריק קוריגן שימש כעורך‬
‫הראשי של הז'ורנל והחל מה ‪ 1.1.2015‬יחליפו בתפקיד הפרופ' לארי דיווידסון‪,‬‬
‫מאוניברסיטת ייל‪ .‬לקריאת הגיליון המסכם של השנה היכנסו‪:‬‬
‫‪http://www.tandfonline.com/toc/uapr20/current#.VJJ-iCusW5Q‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .7‬עשר ההתפתחויות המשמעותיות בשנת ‪ 2014‬בתחום בריאות הנפש לפי מנהל המכון‬
‫הלאומי האמריקני לבריאות הנפש‪ .‬ד"ר טום אינסל‪ ,‬ראש המכון הלאומי האמריקני‬
‫לבריאות הנפש )‪ (National Institute of Mental Health‬מונה את עשרת הנושאים‬
‫העיקריים בבריאות הנפש בשנת ‪ .2014‬לקריאת דבריו היכנסו‪:‬‬
‫‪http://www.nimh.nih.gov/about/director/2014/best-of-2014.shtml‬‬
‫‪ .8‬עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית אנשי מקצוע‪ .‬לעמדות של אנשי מקצוע‬
‫כלפי אנשים עם מחלות פסיכיאטריות יש השפעה רבה על נגישות ואיכות הטיפול‪.‬‬
‫לאחרונה התפרסמו שני מאמרים מעניינים בנושא‪ .‬המאמר הראשון בדק את עמדותיהם‬
‫של פסיכיאטרים‪ ,‬אחיות פסיכיאטריות‪ ,‬בני משפחה והציבור הרחב בגואנגג'ואו ‪ ,‬סין‬
‫והשני את העמדות של אנשי מקצוע‪ ,‬כולל רופאי משפחה‪ ,‬כלפי אנשים עם סכיזופרניה‬
‫בארצות הברית‪ .‬לקריאת המאמר‪:‬‬
‫‪Attitudes towards people with mental illness among psychiatrists, psychiatric‬‬
‫‪nurses, involved family members and the general population in a large city in‬‬
‫‪Guangzhou, China‬‬
‫היכנסו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/7Cg‬‬
‫‪9‬‬
‫לקריאת המאמר‪:‬‬
‫‪Healthcare Providers’ Attitudes Toward Persons With Schizophrenia‬‬
‫היכנסו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/7CY‬‬
‫‪ – Recovery Network listserv .9‬רשימת תפוצה לעוסקים במחקר ופרקטיקה בנושא‬
‫החלמה בבריאות הנפש‪ .‬רשימה זאת מאפשרת לחבריה להישאר מעודכנים ולקבל מידע על‬
‫מאמרים חדשים שהתפרסמו‪ ,‬כנסים‪ ,‬מפגשים מקצועיים וכדומה בהקשרים השונים של מושג‬
‫ההחלמה‪ .‬את הקבוצה הקימה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת ייל‪.‬‬
‫לדף ההרשמה לרשימה היכנסו‪:‬‬
‫‪http://mailman.yale.edu/mailman/listinfo/recovery-network‬‬
‫‪ .10‬דרושים עוזרי מחקר בתחום השיקום‪:‬‬
‫‪.i‬‬
‫למחקר שמטרתו לבצע הערכה של מרכזי התמיכה הרב‪-‬נכותיים במוסדות להשכלה‬
‫גבוהה בארץ‪ ,‬דרוש‪/‬ה עוזר‪/‬ת מחקר‪:‬‬
‫• סטודנט‪/‬ית לתואר שני‪.‬‬
‫• בעל‪/‬ת ניסיון בריכוז וניהול פרויקטים‪.‬‬
‫• שליטה בעברית ברמה גבוהה )בכתב ובעל‪-‬פה(‪.‬‬
‫• עדיפות תינתן לסטודנט‪/‬ית עם מוגבלות או עם ניסיון מקצועי בתחום המוגבלויות‪.‬‬
‫דרישות התפקיד‪:‬‬
‫ריכוז וניהול אדמיניסטרטיבי של פרויקט המחקר‪ ,‬כולל יצירת קשר עם מרכזי התמיכה‪,‬‬
‫גיוס סטודנטים עם מוגבלויות וחברי סגל במוסדות האקדמיים‪ ,‬תיאום פגישות בין צוות‬
‫המחקר למרכזי התמיכה‪ ,‬וסיוע בהכנת ההצעה לוועדת האתיקה‪ ,‬איסוף הנתונים והכנת‬
‫דו"חות המחקר‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫התפקיד כולל כ‪ 15 -‬שעות שבועיות למשך תקופה של ‪ 9‬חודשים )עם אופציה להארכה(‬
‫החל מחודש ינואר ‪.2015‬‬
‫המעוניינים מתבקשים לפנות בכתב אל ד"ר דליה זק"ש‪ ,‬החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫חיפה‪[email protected] :‬‬
‫יש לצרף לפנייה בדוא"ל‪:‬‬
‫ קורות‪-‬חיים עדכניים‪.‬‬‫ מכתבי המלצה או שמות ממליצים‪.‬‬‫למחקר איכותני‪ ,‬הכולל ביצוע ראיונות עומק אישיים עם גברים עם מוגבלות מהמגזר‬
‫‪.ii‬‬
‫הערבי‪ ,‬דרוש‪/‬ה עוזר‪/‬ת מחקר‪:‬‬
‫•‬
‫סטודנט‪/‬ית לתואר שני )עדיפות לתחומים טיפוליים כגון‪ :‬בריאות הנפש‪ ,‬עבודה‬
‫סוציאלית‪ ,‬חינוך מיוחד‪ ,‬ייעוץ‪ ,‬פסיכולוגיה(‪.‬‬
‫•‬
‫סטודנט‪/‬ית מהמגזר הערבי )דובר‪/‬ת ערבית שפת אם( כולל מיומנות ביטוי טובה מאוד‬
‫בעל‪-‬פה ובכתב בעברית‪.‬‬
‫•‬
‫בעל‪/‬ת רקע ומיומנויות של ביצוע מחקר איכותני‪.‬‬
‫•‬
‫עדיפות תינתן לסטודנט‪/‬ית עם ניסיון מקצועי או היכרות עם ארגונים בתחום של‬
‫המוגבלויות במגזר הערבי‪.‬‬
‫•‬
‫עדיפות תינתן לסטודנט‪/‬ית עם מוגבלות‪.‬‬
‫המחקר יתבצע במהלך התקופה ינואר – מאי ‪.2015‬‬
‫המחקר כולל גיוס המשתתפים‪ ,‬סקירת ספרות‪ ,‬ביצוע הראיונות ותמלולם‪ ,‬תרגום עברית‬
‫– ערבית – עברית‪ ,‬ניתוח הראיונות‪.‬‬
‫המחקר כרוך בנסיעות ודורש השקעה של כ‪ 10 -‬שעות שבועיות‪.‬‬
‫התשלום יינתן בצורה של מלגה‪.‬‬
‫המעוניינים מתבקשים לפנות בכתב אל ד"ר כרמית‪-‬נעה שפיגלמן‪ ,‬החוג לבריאות‬
‫נפש קהילתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪[email protected] :‬‬
‫‪11‬‬
‫יש לצרף לפנייה בדוא"ל‪:‬‬
‫ קורות‪-‬חיים עדכניים‪.‬‬‫ גיליון ציונים של התואר השני‪.‬‬‫ לפחות מכתב המלצה ממרצה‪/‬חוקר באקדמיה‪.‬‬‫לניתוח תמלילים של ראיונות איכותניים במסגרת מחקר בחוג לבריאות נפש קהילתית‬
‫‪.iii‬‬
‫באוניברסיטת חיפה‪ ,‬דרוש‪/‬ה עוזר‪/‬ת מחקר‪:‬‬
‫•‬
‫סטודנט‪/‬ית אשר סיים בהצלחה )ציון ‪ 90‬ומעלה( קורס של שיטות מחקר איכותניות‪.‬‬
‫•‬
‫בעל‪/‬ת מיומנויות וניסיון בניתוח תוכן איכותני )ניתוח נושאי – תמות וניתוח לשוני(‪.‬‬
‫•‬
‫עדיפות תינתן לסטודנט‪/‬ית לתואר שני‪.‬‬
‫המשרה מוערכת בכ‪ 20 -‬שעות שבועיות לתקופה של דצמבר ‪ – 2014‬פברואר ‪ .2015‬מקום וזמן‬
‫העבודה גמישים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫התשלום יינתן בצורה של מלגה‪.‬‬
‫כל המעוניין‪/‬ת מתבקש‪/‬ת לפנות בכתב אל ד"ר כרמית‪-‬נעה שפיגלמן‪ ,‬החוג לבריאות נפש‬
‫קהילתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪[email protected] :‬‬
‫יש לצרף למכתב‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫קורות‪-‬חיים עדכניים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫גיליון ציונים מעודכן‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 1-2‬מכתבי המלצה ממרצים‪/‬חוקרים באקדמיה‪.‬‬
‫למחקר העוסק בהשפעות של אירועי מלחמה וטרור בארץ על האוכלוסייה‪ ,‬כולל אנשים‬
‫‪.iv‬‬
‫עם מוגבלות‪ ,‬דרוש‪/‬ה עוזר‪/‬ת מחקר‪:‬‬
‫•‬
‫סטודנט‪/‬ית בתואר שני – עדיפות תינתן לסטודנט‪/‬ית מאוניברסיטת חיפה בתחומים‬
‫טיפוליים כגון‪ :‬בריאות הנפש‪ ,‬עבודה סוציאלית‪ ,‬חינוך מיוחד‪ ,‬ייעוץ‪ ,‬פסיכולוגיה‪.‬‬
‫•‬
‫בעל‪/‬ת ניסיון בריכוז וניהול פרויקטים‪.‬‬
‫•‬
‫בעל מיומנויות מחקר כמותי‪/‬סטטיסטי )כולל הקלדת הנתונים בתוכנת ‪.(spss‬‬
‫•‬
‫שליטה בעברית ברמה גבוהה )בכתב ובעל‪-‬פה(‪.‬‬
‫•‬
‫עדיפות תינתן לסטודנט‪/‬ית עם מוגבלות או עם ניסיון מקצועי בתחום המוגבלויות‪.‬‬
‫דרישות התפקיד‪:‬‬
‫ריכוז וניהול אדמיניסטרטיבי של פרויקט המחקר‪ ,‬כולל גיוס משתתפים‪ -‬אנשים עם וללא‬
‫מוגבלות ברחבי הארץ‪ ,‬איסוף הנתונים הכמותיים )מילוי שאלונים על‪-‬ידי המשתתפים(‬
‫והקלדתם‪ ,‬וסיוע בהכנת דו"חות המחקר‪.‬‬
‫התפקיד כולל כ‪ 15 -‬שעות שבועיות למשך תקופה של ‪ 6‬חודשים )עם אופציה להארכה( החל‬
‫מחודש ינואר ‪.2015‬‬
‫כל המעוניין‪/‬ת מתבקש‪/‬ת לפנות בכתב אל ד"ר כרמית‪-‬נעה שפיגלמן‪ ,‬החוג לבריאות נפש‬
‫קהילתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪[email protected] :‬‬
‫יש לצרף למכתב‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫קורות‪-‬חיים עדכניים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫גיליון ציונים מעודכן‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 1-2‬מכתבי המלצה ממרצים‪/‬חוקרים באקדמיה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫זרקור החודש‪ :‬סטיגמה עצמית ושילוב קהילתי בקרב מתמודדים עם‬
‫‪1‬‬
‫מחלות פסיכיאטריות‬
‫חן בכר בן שושן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רקע‬
‫שילוב קהילתי‪ ,‬מוגדר כהזדמנות לחיות בקהילה‪ ,‬בהתאם לייחודיות וליכולות של כל‬
‫אדם‪ ,‬ועוסק בתחומים של‪ :‬דיור‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬פנאי‪ ,‬דת‪ ,‬השתתפות ומעורבות‬
‫אזרחית‪ ,‬תפקידים חברתיים‪ ,‬תמיכה הדדית והגדרה עצמית )יוגב‪ ,‬יוגב ומן‪Granerud & ;2012,‬‬
‫‪ .(Severinsson, 2006 ;Salzer, 2006‬בעשורים האחרונים‪ ,‬החלה בעולם מגמה המדגישה את‬
‫חשיבות השילוב הקהילתי למען אנשים עם מוגבלות‪ ,‬ומדינות שונות פעלו להבטיח את‬
‫התרחשותו באמצעות חקיקת חוקים שונים‪ .‬בשנת ‪ ,2006‬חתמה‪ ,‬ובשנת ‪ 2012‬אשררה ישראל‬
‫את אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות‪ ,‬אשר מגדירה סטנדרטיים‬
‫בינלאומיים לשמירת הזכויות האזרחיות והחברתיות בכלל‪ ,‬ובפרט האמנה מכירה בזכות‬
‫לשילוב ולהשתתפות קהילתית בקרב אנשים עם מוגבלות )האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים‬
‫עם מוגבלות‪ ,2006 ,‬פרק ‪.(19‬‬
‫עיגון זכותם של מתמודדים עם מחלות פסיכיאטריות )להלן‪" :‬מתמודדים"( לשילוב‬
‫קהילתי בא לידי ביטוי בשנת ‪ 2000‬כאשר ישראל חוקקה את חוק שיקום נכי נפש בקהילה‪.‬‬
‫מטרתו של חוק זה הינו "לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של נכי נפש כדי לאפשר להשיג‬
‫דרגה מרבית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים‪ ,‬תוך שמירה על כבודם ברוח חוק יסוד‪ -‬כבוד‬
‫האדם וחירותו" )חוק שיקום נכי נפש בקהילה‪ ,‬תש"ס‪ ,2000 -‬סעיף ‪ ,1‬עמ' ‪ .(1‬בתחום בריאות‬
‫‪1‬‬
‫מחקר זה נערך במסגרת עבודת תזה‪ ,‬בסיוע מענק מטעם קרן פרנצ'סקה וקרן מילר‪ ,‬בבית הספר לעבודה‬
‫סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים בהנחיית הד"ר שירלי ורנר‬
‫‪14‬‬
‫הנפש‪ ,‬ניתן להגדיר שילוב קהילתי כמורכב משלושה מימדים‪ :‬שילוב פיזי‪ -‬המידה בה מתמודד‬
‫מבלה את זמנו‪ ,‬מעורב בפעילויות מחוץ לביתו ומשתמש בשירותי הקהילה‪ ,‬באופן יזום ובהתאם‬
‫לרצונותיו ולצרכיו‪ .‬שילוב חברתי‪ -‬המידה בה מתמודד נמצא באינטראקציה עם שכניו ומקבל‬
‫מהםתמיכה חברתית‪ ,‬בהתאם לנורמה התרבותית מבחינת זמן ואיכות הקשרים‪ .‬שילוב‬
‫פסיכולוגי‪ -‬המידה בה מתמודד חש תחושת שייכות לקהילה בה מתגורר ) ‪Wong & Solomon,‬‬
‫‪.(2002‬‬
‫ממחקרים עולה כי מתמודדים אשר מרגישים משולבים יותר בקהילה‪ ,‬מדווחים על עלייה‬
‫באיכות החיים‪ ,‬על שיפור בפן החברתי ובתסמינים פסיכיאטריים והינם בעלי סיכויי החלמה‬
‫גבוהים ) ‪Kaplan, Salzer & Brusilovisky, 2012; Prince & Gerber, 2005; Wong & Solomon,‬‬
‫‪ .(2002‬למרות החשיבות העליונה הידועה כיום לשילוב קהילתי‪ ,‬אחד המשתנים המרכזיים אשר‬
‫עשויים להקשות על שילוב קהילתי בקרב מתמודדים הינו החשיפה לסטיגמה‪ .‬מתמודדים‬
‫נאלצים‪ ,‬פעמים רבות‪ ,‬להתמודד עם סטיגמה ציבורית מצד החברה‪ ,‬אשר בתורה עשויה להוביל‬
‫לסטיגמה עצמית‪ ,‬לבדידות ולחוסר בתמיכה חברתית‬
‫‪(Abdalla, Cohen, Sanchez-Almira,‬‬
‫& ‪Reyes & Ramirez, 2009; Anthony, Cohen, Farkas & Gagne, 2002; Salzer, 2006; Wong‬‬
‫‪.(Solomon, 2002‬‬
‫סטיגמה מוגדרת כמצב בו האדם אינו מתקבל חברתית‪ ,‬כיוון שיש לו מאפיין יוצא דופן‬
‫הנתפס כלא מקובל או לא נורמטיבי בחברה )‪ .(Blain, 2000; Goffman, 1963‬סטיגמה ציבורית‬
‫מורכבת משלושה מימדים‪ -‬קוגניטיבי )סטריאוטיפ(‪ ,‬רגשי )דעה קדומה( והתנהגותי )אפליה(‬
‫)‪ .(Corrigan & Penn, 1999‬מחקרים הראו כי מתמודדים סובלים מסטיגמה ומהתנהגות מפלה‬
‫מצד החברה )‪ ,(Corrigan, Larson & Kuwabara, 2007‬וכי הם נתפסים בעיני הציבור כאחראים‬
‫על מעשיהם ועל מחלתם‪ ,‬כמסוכנים וכבלתי צפויים ולכן יש לשמור מהם מרחק )טל‪;2007 ,‬‬
‫שטרוך‪ ,‬שרשבסקי‪ ,‬בידני‪-‬אורבך‪ ,‬לכמן‪ ,‬זהבי ושגיב‪ .(Corrigan, et al., 2007 ;2007 ,‬דבר זה בא‬
‫לידי ביטוי בתפיסה כי על מתמודדים לגור באזורים או במסגרות המיועדות רק להם ולהיפגש רק‬
‫עם אנשים כמותם )‪ .(Bedini, 2000‬מחקרים אלו מראים כי תפיסת המוגבלות בחברה עלולה‬
‫‪15‬‬
‫להוות מחסום מרכזי להשתלבות בקהילה‬
‫‪(Gardner, 1991; Goffman, 1963; Link, Phelan,‬‬
‫‪Bresnahan, Stueve & Pescosolido, 1999; Gulcur, Tsemberis, Stefancic & Greenwood,‬‬
‫‪ .(2007‬דוגמא לכך ניתן לראות בתופעה החברתית ‪ (Not In My Back Yard) NIMBY‬אשר‬
‫מאפיינת מאבקים שמנהלים תושבים כנגד פתיחה של בתים לאנשים עם מוגבלות בשכונתם‪.‬‬
‫בבסיס תופעה זו קיים פחד‪ ,‬בורות‪ ,‬דעות קדומות‪ ,‬חוסר הכרות‪ ,‬חוסר הבנה ואינטרסים‬
‫כלכליים )יוגב ואחרים‪.(2012 ,‬‬
‫מלבד ההשפעה השלילית של סטיגמה ציבורית על גיוס החברה לשילוב מתמודדים‬
‫בקהילה‪ ,‬היא עלולה להשפיע גם על תפיסת המתמודדים את עצמם ולהפוך לסטיגמה עצמית‪.‬‬
‫מחקרים מראים כי קיים קשר חיובי חזק בין תפיסת המתמודדים את הסטיגמה הציבורית ובין‬
‫סטיגמה עצמית )‪ .(Moses, 2009; Ritsher, Otilingam, & Grajales, 2003‬ההסבר הנפוץ ביותר‬
‫לפיתוח של סטיגמה עצמית בקרב מתמודדים מוסבר על ידי תהליך הפנמת הסטיגמה‬
‫הציבורית על ידי המתמודד עצמו )‪ .(Corrigan & Kleinlein, 2005‬הפנמה זו עשויה להוביל לשינוי‬
‫בדרך בה המתמודד תופס עצמו‪ ,‬לירידה בערך העצמי ובתחושת היעילות העצמית‪ ,‬לפגיעה‬
‫בנכונות לעסוק בהזדמנויות חיים ולהגברת תסמיני דיכאון ) ;‪Corrigan & Kleinlein, 2005‬‬
‫‪ .(Corrigan, Watson & Barr, 2006; Yanos, Roe, Markus, & Lysaker, 2008‬כשליש‬
‫מהמתמודדים‪ ,‬מדווחים על סטיגמה עצמית גבוהה‪ ,‬המובילה לבידוד חברתי‪ ,‬לפחד מדחייה‬
‫מאחרים ועל פנייה פחותה יותר לשם קבלת סיוע מקצועי )שטרוך ואחרים‪Lauber, ;2007 ,‬‬
‫‪.(Nordt, Falcato & Rossler, 2004; Lysaker, Roe, & Yanos, 2007‬‬
‫שילוב קהילתי הינו הכרחי לשם שיפור ההחלמה ואיכות החיים של מתמודדים בסביבת‬
‫מגוריהם‪ .‬אך‪ ,‬בעוד שמחקרים שונים בחנו אלו משתנים עשויים להיות קשורים לשילוב קהילתי‬
‫בקרב מתמודדים‪ ,‬הספרות העוסקת בתפקידה של הסטיגמה העצמית הינה דלה‪ .‬על כן‪ ,‬מטרת‬
‫המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את הקשר בין סטיגמה עצמית ושילוב קהילתי תוך התייחסות‬
‫לשלושה מימדים של שילוב קהילתי‪ :‬שילוב פיזי‪ ,‬שילוב חברתי ושילוב פסיכולוגי‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫השערת העל של המחקר‬
‫השערת העל של המחקר שיערה כי ימצא קשר שלילי בין סטיגמה עצמית לשילוב‬
‫קהילתי‪ ,‬כך שככל שמתמודד יהיה בעל סטיגמה עצמית גבוהה יותר כך ירגיש פחות משולב‬
‫בקהילה בשלושת המימדים של שילוב קהילתי‪ -‬פיזי‪ ,‬חברתי ופסיכולוגי‪.‬‬
‫שיטה‬
‫מערך המחקר כלל סקר רוחב‪ ,‬אשר התבצע באמצעות העברת שאלונים סגורים לדיווח‬
‫עצמי בקרב ‪ 101‬מתמודדים‪ ,‬מעל גיל ‪ ,18‬המתגוררים בקהילה‪ ,‬ומקבלים שירותי סל שיקום‬
‫בתחומים של דיור‪ ,‬תעסוקה ופנאי‪ .‬המחקר נערך באמצעות דגימת נוחות‪ ,‬בחמש מסגרות‬
‫שיקום שונות‪ -‬מפעל מוגן‪ ,‬קהילה תומכת‪ ,‬דיור מוגן‪ ,‬תעסוקה נתמכת ומועדון חברתי‪.‬‬
‫שאלון המחקר הורכב מ‪ 3-‬חלקים‪ .‬החלק הראשון‪ -‬התייחס לנתוני רקע ופרטים‬
‫דמוגרפיים‪ .‬החלק השני‪ -‬כלל כלי למדידת סטיגמה עצמית )‪ ,ISMI (Ritsher, et al., 2003‬אשר‬
‫מחולק ל‪ 4-‬מימדים‪ :‬ניכור‪ ,‬אפליה‪ ,‬נסיגה חברתית ואישור סטריאוטיפ‪ .‬החלק השלישי‪ -‬כלל‬
‫שלושה כלים למדידת שילוב קהילתי‪ ,‬אשר נבדקו יחדיו במחקר אחר )‪:(Aubry & Myner, 1999‬‬
‫שילוב פיזי )‪ ,(Segal & Aviram, 1978‬שאלה לדוגמא‪" :‬כמה פעמים בחודש האחרון יצאת‬
‫למסעדה‪ ,‬באר או בית קפה?"‪ .‬שילוב חברתי )‪ ,(Aubry, Tefft, Currie, 1995‬שאלה לדוגמא‪:‬‬
‫"באיזו תדירות חווית את סוגי המגעים הבאים‪ :‬אמרת שלום או נופפת לשלום לשכנ‪/‬ה כאשר‬
‫ראית אותו‪/‬ה ברחוב?"‪ .‬שילוב פסיכולוגי )‪,(Perkins, Florin, Rich, Wandersman & Chavis, 1990‬‬
‫שאלה לדוגמא‪" :‬אני חושב שהרחוב שלי הוא מקום שטוב לי לגור בו"‪.‬‬
‫מאפיינים עיקריים של משתתפי המחקר‬
‫מתוך ‪ 101‬משתתפי המחקר‪ 100 ,‬היו יהודיים ואחד נוצרי‪ .‬מרבית ממשתתפי המחקר‬
‫נולדו בישראל )‪ ,(77%‬כאשר רובם היו גברים )‪ (64%‬ורווקים )‪ .(66%‬בנוסף‪ ,‬רוב המשתתפים‬
‫דיווחו על דירוג סוציו‪-‬אקונומי בינוני )‪ ,(60.4%‬גילם הממוצע עמד על ‪ ,(SD=10.2) 46.0‬וממוצע‬
‫שנות לימוד עמד על ‪ .(SD=3.4) 11.8‬כמו כן‪ 81.3% ,‬ממשתתפי המחקר דיווחו כי עבדו בתעסוקה‬
‫‪17‬‬
‫כלשהי‪ ,‬מתוכם ‪ 64.4%‬דיווחו כי קיבלו שירות של מפעל מוגן‪ .‬בנוסף‪ ,‬ממוצע זמן המגורים‬
‫בחודשים בדירה בה מתגוררים כעת )דירה נוכחית( עמד על ‪ ,(SD=171.3) 140.9‬כאשר ‪43.6%‬‬
‫משתתפי המחקר דיווחו כי קיבלו שירות של הוסטל‪ .‬באשר לרקע הפסיכיאטרי‪74.3% ,‬‬
‫מהמשתתפים דיווחו כי היו מאושפזים במחלקה פסיכיאטרית בשלב כלשהו בחייהם‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫ממוצע אורך המחלה הפסיכיאטרית בשנים עמד על ‪ ,(SD=10.4) 19.0‬וממוצע האשפוזים‬
‫הפסיכיאטריים עמד על ‪.(SD=6.4) 4.4‬‬
‫ממצאי המחקר העיקריים‬
‫כפי שניתן לראות מטבלה ‪ ,1‬השערת העל של המחקר אשר טענה כי ימצא קשר שלילי‬
‫בין סטיגמה עצמית ובין שילוב קהילתי אוששה )‪ ,(r=-.29, p‹.01‬כך שמתמודדים אשר דיווחו על‬
‫רמה גבוהה יותר של סטיגמה עצמית‪ ,‬דיווחו על מידה נמוכה יותר של שילוב קהילתי‪ .‬הקשר‬
‫החזק ביותר נמצא בין סטיגמה עצמית ושילוב פיזי )‪ (r =-.25, p‹.01‬ואילו הקשר החלש ביותר‬
‫נמצא בין סטיגמה עצמית ושילוב חברתי )‪.(r =-.19, p‹.05‬‬
‫‪18‬‬
‫טבלה ‪ -1‬קורלציה בין סטיגמה עצמית ובין שילוב קהילתי )‪:(Pearson's r‬‬
‫‪1‬‬
‫משתנה‬
‫‪ 1‬סטיגמה עצמית‪ -‬ציון‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪--‬‬
‫כולל‬
‫‪ 2‬ניכור‬
‫**‪.91‬‬
‫‪--‬‬
‫‪ 3‬אישור סטריאוטיפ‬
‫**‪.87‬‬
‫**‪.71‬‬
‫‪--‬‬
‫‪ 4‬אפליה‬
‫**‪.88‬‬
‫**‪.73‬‬
‫**‪.74‬‬
‫‪--‬‬
‫‪ 5‬נסיגה חברתית‬
‫**‪.89‬‬
‫**‪.79‬‬
‫**‪.67‬‬
‫**‪.71‬‬
‫‪--‬‬
‫‪ 6‬שילוב קהילתי‪ -‬ציון‬
‫**‪-.29‬‬
‫**‪-.30‬‬
‫*‪-.22‬‬
‫**‪-.27‬‬
‫**‪-.25‬‬
‫‪--‬‬
‫כולל‬
‫‪ 7‬שילוב פיזי‬
‫**‪-.25‬‬
‫**‪-.28‬‬
‫‪-.15‬‬
‫*‪-.23‬‬
‫*‪-.22‬‬
‫**‪.77‬‬
‫‪--‬‬
‫‪ 8‬שילוב חברתי‬
‫*‪-.19‬‬
‫*‪-.19‬‬
‫‪-.12‬‬
‫‪-.13‬‬
‫*‪-.22‬‬
‫**‪.78‬‬
‫**‪.44‬‬
‫‪--‬‬
‫‪ 9‬שילוב פסיכולוגי‬
‫*‪-.21‬‬
‫‪-.18‬‬
‫*‪-.23‬‬
‫*‪-.25‬‬
‫‪-.12‬‬
‫**‪.61‬‬
‫*‪.20‬‬
‫*‪.24‬‬
‫‪--‬‬
‫‪19‬‬
‫‪*p‹.05. **p‹.01‬‬
‫דיון‬
‫בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי בתפיסה של גישות ההחלמה והשיקום תוך פיתוח‬
‫שירותי שיקום בקהילה‪ ,‬מתוך אמונה כי לקהילה יש משקל רב ביכולת המתמודדים להגשים‬
‫עצמם‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנם שינויים חקיקתיים ומדיניים העוסקים בחשיבות של פיתוח שירותים עבור‬
‫מתמודדים בקהילה עצמה‪ .‬אולם‪ ,‬מלבד מעבר פיזי של מתמודדים לקהילה מבתי חולים‬
‫פסיכיאטריים‪ ,‬יש לדאוג שמתמודדים אכן ישתלבו ויהיו חלק מסביבת מגוריהם‪ ,‬דבר אשר קריטי‬
‫לתהליך החלמתם ושיקומם‪.‬‬
‫מן המחקר ניתן להבין כי מתמודדים חווים סטיגמה‪ ,‬אפליה וניכור מצד סביבתם‪ ,‬אשר‬
‫מקשים עליהם בתהליך שילובם בקהילה‪ .‬קשיים אלה מופנמים בקרב המתמודדים לסטיגמה‬
‫עצמית ומהווים מחסום לשילובם הפיזי‪ ,‬החברתי והפסיכולוגי בקהילה‪ .‬לממצאי המחקר‪,‬‬
‫השפעות משמעותיות על הבנת המחסומים בתהליך השילוב הקהילתי בקרב מתמודדים‪ ,‬דבר‬
‫אשר עשוי לסייע בבניית תכניות התערבות מותאמות למתמודדים לשם הגברת השילוב‬
‫הקהילתי והפחתת הסטיגמה העצמית בקרבם‪ .‬דוגמאות להתערבויות אלה כוללות‪ :‬הגברת‬
‫המודעות הציבורית על מחלות פסיכיאטריות וסימפטומים נלווים‪ ,‬יצירת אמות מידה אחידות‬
‫במסגרות השיקום והכשרות מקצועיות ספציפיות בנושאים של סטיגמה עצמית ושילוב קהילתי‬
‫לצוות השיקום ולמתמודדים עצמם‪ ,‬ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש להוסיף ולפתח את המחקר בנושא סטיגמה‬
‫עצמית ושילוב קהילתי בקרב מתמודדים בישראל ובעולם‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬יש לתת את הדעת ולהגיע לתוצאות טובות יותר לכיוון של שילוב מתמודדים‬
‫בקהילה‪ ,‬לשפר את החברה לשוויונית המכבדת את אזרחיה באשר הם‪ ,‬ולצמצם את תופעה‬
‫הסטיגמה בחברה‪ ,‬תוך ביצוע התאמות בין המתמודדים לקהילתם )לכמן והדס לידור‪.(2007 ,‬‬
‫מתמודדים עדיין נתפסים על ידי הציבור הרחב כבלתי צפויים ו‪/‬או אלימים‪ .‬דבר המוביל לאפליות‬
‫בתעסוקה‪ ,‬בדיור וביחסים חברתיים )‪.(Salzer, Baron, Menkir & Breen, 2013‬‬
‫‪20‬‬
‫לקריאת התזה במלואה )מומלץ!( היכנסו‪www.mat.co.il/7rs :‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות‪ .‬אומצה בעצרת הכללית של האומות‬
‫המאוחדות ב‪ 2006-‬בדצמבר ‪.2013‬‬
‫חוק שיקום נכי נפש בקהילה‪ ,‬תש"ס – ‪ ,2000‬מתוך‪ :‬אתר הכנסת‪ .‬נדלה מתוך‪:‬‬
‫‪http://www.knesset.gov.il/laws/heb/fileD.asp?Type=1&SubNum=8&LawNum=1746‬‬
‫טל‪ ,‬א‪ .(2007) .‬הסטיגמה כלפי אנשים בעלי מוגבלויות פסיכיאטריות‪ .‬בתוך‪ :‬לכמן‪ .‬מ‪ .‬והדס‪-‬‬
‫לידור‪,‬נ‪) .‬עורכים(‪ .‬שיקום והחלמה בבריאות הנפש‪ ,‬קריאה מנקודות מבט שונות‪ .‬פרקטיקה‪,‬‬
‫מדיניות ומחקר‪ .‬כפר יונה‪ :‬הוצאה לאור ליתם‪.291-273 ,‬‬
‫יוגב‪ ,‬א‪ ,.‬יוגב‪ ,‬ט‪ .‬ומן‪ ,‬י‪ .(2012) .‬דוח ועדת הבדיקה לבחינה אמות מידה למיקומן של מסגרות‬
‫רווחה לדיור חוץ ביתי‪ .‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ .‬נדלה מתוך‪:‬‬
‫‪http://www.molsa.gov.il/Focus/Documents/%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%95%D7‬‬
‫‪%A2%D7%93%D7%AA%20%D7%94%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%94.pdf‬‬
‫לכמן‪ ,‬מ‪ .‬והדס‪ -‬לידור‪ ,‬נ‪ .(2007) .‬בדרך אל ההחלמה‪ -‬שיקום ושילוב אנשים עם מוגבלויות‬
‫נפשיות בקהילה‪ .‬בתוך‪ :‬לכמן‪ ,‬מ‪ .‬הדס‪-‬לידור‪ ,‬נ‪) .‬עורכים(‪ .‬שיקום והחלמה בבריאות הנפש‪,‬‬
‫קריאה מנקודות מבט שונות‪ .‬פרקטיקה‪ ,‬מדיניות ומחקר‪ .‬כפר יונה‪ :‬הוצאה לאור ליתם‪117- ,‬‬
‫‪.129‬‬
‫שטרוך‪ ,‬נ‪ ,.‬שרשבסקי‪ ,‬י‪ ,.‬בידני‪-‬אורבך‪ ,‬א‪ ,.‬לכמן‪ ,‬מ‪ ,.‬זהבי‪ ,‬ט‪ .‬ושגיב‪ ,‬ט‪ .(2007) .‬סטיגמה בתחום‬
‫בריאות הנפש‪ :‬עמדות‪ ,‬התנסויות והתמודדויות של הורים לאנשים המתמודדים עם מחלה‬
‫פסיכיאטרית‪ .‬ירושלים‪ :‬מאיירס‪-‬גויינט‪ -‬מכון ברוקדייל ומשרד הבריאות‪.‬‬
‫‪Abdalla, C., Cohen, C., Sanchez-Almira, M., Reyes, P., & Ramiraz, P. (2009). Community‬‬
‫‪Integration and associated factors among older adults with schizophrenia.‬‬
‫‪Psychiatric Service, 60(12), 1642-1648.‬‬
‫‪21‬‬
Anthony, W., Cohen, M., Farkas, M., & Gagne, C. (2002). Psychiatric Rehabilitation.
Boston: Center
for Psychiatric Rehabilitation.
Aubry, T., & Myner, J. (1999). Community integration and quality of life: A comparison
of persons with psychiatric disabilities in housing programs and community residents
who are neighbors. Canadian Journal of Mental Health, 15, 5–20.
Aubry, T., Tefft, B., & Currie, R. F. (1995). Public attitudes and intentions regarding
tenants of community mental health residences who are neighbours. Community
Mental Health Journal, 31(1), 39-52.
Bedini, L. A. (2000). Just sit down so we can talk: Perceived stigma and the pursuit of
community recreation for people with disabilities. Therapeutic Recreation Journal, 34,
55-68.
22
Blain, B.E. (2000). The Psychology of Diversity: Perceiving and Experiencing Social
Difference. Mountain view, CA: Mayfield.
Corrigan, P. W., & Kleinlein, P. (2005). In Corrigan P. W. (Ed.), On the Stigma of Mental
Illness: Practical Strategies for Research and Social Change. Washington, DC: American
Psychological Association.
Corrigan, P.W., Larson, J.E., & Kuwabara, S. (2007). Mental illness stigma and the
fundamental components of supported employment. Rehabilitation Psychology, 52, 451257.
Corrigan, P.W., & Penn, D.L. (1999). Lessons from social psychology on discrediting
psychiatric stigma. American Psychologist, 54, 765-776.
Corrigan, P.W., Watson, A.C., & Barr, L. (2006). The self–stigma of mental illness: Journal
of social and clinical implications for self–esteem and self–efficacy psychology, 25(8),
875-884.
Gardner, C. (1991). Stigma and the public self. Journal of Contemporary Ethnography, 20,
251-262.
Goffman, E. (1963). Stigma: Notes on the Management of Spoiled Identity. Englewood
Cliffs, NJ: Prentice Hall.
Granerud ,A., & Severinsson ,E. (2006). The struggle for social integration on the
Community: The experiences of people with mental health problems. Journal of
Psychiatric Mental Health, 13(3), 288-293.
Gulcur, L., Tsemberis, S., Stefancic, A., & Greenwood, R.M. (2007). Community integration
of adults with psychiatric disabilities and histories of homelessness. Community. Mental
Health Journal, 43(3),211–228.
Kaplan, K., Salzer, M.S., & Brusilovisky, E. (2012). Community participation as a predictor
23
of recovery- oriented outcomes among emerging and mature adults with mental
illnesses. Psychiatric Rehabilitation Journal, 35(3), 219-229.
Lauber, C., Nordt, C., Falcato, L., & Rossler,W. (2004). Factors influencing social distance
toward people with mental illness. Community Mental Health Journal, 40(3), 265-274.
Link, B.G., Phelan, J.C., Bresnahan, M., Stueve, A., & Pescosolido, B.A. (1999). Public
conceptions of mental illness: Labels, causes, dangerousness, and social distance.
American Journal of Public Health, 89(9). 1328-1333.
Lysaker, P. H., Roe, D., & Yanos, P. T. (2007). Toward understanding the insight paradox:
Internalized stigma moderates the association between insight and social functioning,
hope, and self-esteem among people with schizophrenia spectrum disorders.
Schizophrenia Bulletin, 33(1), 192-199.
Moses, T. (2009). The labeling and its effects among adolescents diagnosed with mental
disorders. Social Science & Medicine, 68, 570-578.
Perkins, D. D., Florin P., Rich, R. C., Wandersman, A., & Chavis, D. M. (1990). Participation
and the social and physical environment of residential blocks: Crime and community
context. American Journal of Community Psychology, 18(1), 83-115.
Prince, P.N., & Gerber, G.J. (2005). Subjective well-being and community integration
among clients of assertive community treatment. Quality of Life Research ,14, 161–169.
Ritsher, J. B., Otilingam, P. G., & Grajales, M. (2003). Internalized stigma of mental illness:
Psychometric properties of a new measure. Psychiatry Research, 121(1), 31-49.
Salzer, M.S. (2006). Introduction. In M.S. Salzer (ed.), Psychiatric Rehabilitation Skills in
Practice: A CPRP Preparation and Skills Workbook. Columbia, MD.: United States
Psychiatric Rehabilitation Association, 67-82.
Salzer, M.S., Baron, R.C., Menkir, S-M A., & Breen, L. (2013). Community integration
24
practice: Promoting life in the community like everyone else. In P. Nemec & K. Furlong
Norman (Eds.). Best practices in Psychiatric Rehabilitation. Columbia, MD.: United States
Psychiatric Rehabilitation Association.
Segal, S. P., & Aviram, U. (1978). The Mentally Ill in Community-Based Sheltered Care: A
Study of Community Care and Social Integration. New York: John Wiley & Sons.
Wong, Y.L.I., & Solomon, L.P. (2002). Community integration of people with psychiatric
disabilities in supportive independent housing: A conceptual model and methodological
considerations. Mental Health Services Research, 4(1), 13-28.
Yanos, P.T, Roe, D., Markus, K., & Lysaker, P. (2008). Pathways between internalized
stigma and outcomes related to recovery in schizophrenia spectrum disorders.
Psychiatric Services, 59(1), 1437- 1442.
‫לקבוצת שכולו טוב דרושים‪/‬ות עובדים‪/‬ות לתפקידים שונים באזורים שונים‬
‫בארץ‬
‫‪.1‬‬
‫מנהל‪/‬ת שיקום ל"קפה טוב" בחדרה‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום‬
‫התעסוקתי‪ ,‬הובלת תהליכי השיקום באזור והעברת סדנאות‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש‬
‫קהילתית ‪ -‬חובה‪ .‬ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – יתרון‪ .‬תקשורת בינאישית‬
‫טובה ויחסי אנוש מצוינים‪.‬‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לעמית‪[email protected] :‬‬
‫מנהל‪/‬ת שיקום לאזור ראשל"צ‪ -‬נס ציונה‪ -‬רחובות‪ ,‬לתחום ערכותי‬
‫‪.2‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום‬
‫התעסוקתי‪ ,‬הובלת תהליכי השיקום באזור והעברת סדנאות‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש‬
‫קהילתית ‪ -‬חובה‪ .‬ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – יתרון‪ .‬תקשורת בינאישית‬
‫טובה ויחסי אנוש מצוינים‪.‬‬
‫משרה מלאה‬
‫קו"ח נא להעביר לליבי‪[email protected] :‬‬
‫‪25‬‬
‫מנהלי‪/‬ות שיקום לתחום המפעלים המשלבים‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ריכוז והובלת ה"מודל המשלב" במפעל המשלב‪ ,‬ניהול והובלת השמות‬
‫ותעסוקה חוץ מעברית והדרכות לאנשי מקצוע וצוות תפעולי‪.‬‬
‫מנהל‪/‬ת שיקום למפעל המשלב בראש העין‬
‫‪.1‬‬
‫משרה מלאה‬
‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעו"ס או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש קהילתית ‪-‬‬
‫חובה‪ .‬ניסיון מוכח בעבודה בתחום בריאות הנפש במסגרת שיקומית גדולה‪ .‬יחסי אנוש מצוינים‪,‬‬
‫יכולת עבודה בצוות ותקשורת בינאישית טובה‬
‫קו"ח נא להעביר לגלית‪[email protected] :‬‬
‫רכזי‪/‬ות השמה לאזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך שיקום תעסוקתי‪ ,‬איתור ויצירת קשר עם‬
‫מעסיקים פוטנציאליים‪ ,‬שימור קשרי מעסיקים וליווי המתמודדים בהשתלבות בשוק העבודה‬
‫החופשי‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון והכרות עם עולם שיקום בריאות הנפש‪-‬יתרון‪ ,‬יחסי אנוש מעולים‪ ,‬יכולת לעבודה‬
‫עצמאית בשטח‪ ,‬שליטה מלאה בתוכנות אופיס‪ ,‬יכולת ארגון טובה‪ ,‬בעל‪/‬ת רכב‪ -‬חובה‬
‫רכז‪/‬ת השמה לאזור אשדוד‪-‬אשקלון‪-‬ק‪ .‬גת‪ ,‬לתחום ערכותי‬
‫‪.1‬‬
‫‪ 60%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לאתי‪[email protected] :‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה דובר‪/‬ת ערבית למפעל המשלב בבאקה‬
‫‪.2‬‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לעביר‪[email protected] :‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה למפעל המשלב בראשון לציון‬
‫‪.3‬‬
‫‪ 75%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לגלית‪[email protected] :‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה לאזור בקעת אונו‪ ,‬לתחום סיפור חוזר‬
‫‪.4‬‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לרינת‪[email protected] :‬‬
‫‪26‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה ל"קפה טוב" בחדרה‬
‫‪.5‬‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לדנה‪[email protected] :‬‬
‫מקדם‪/‬ת תעסוקתי‪/‬ת לאזור אשדוד‪-‬אשקלון‪ ,‬לתחום ערכותי‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי אישי של המתמודדים בתהליכי למידת מיומנויות תעסוקתיות‪ ,‬בדוכני‬
‫מכירות הממוקמים במרכזי קניות‪/‬קניונים באזור אשדוד ‪ -‬אשקלון‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬יחסי אנוש מצוינים‪ ,‬סבלנות‪ ,‬כושר ביטוי ברמה טובה‪ ,‬יכולת הנחייה והדרכה‬
‫אישית‪ ,‬יכולת למידת מיומנויות מעולם השיווק והמכירות‪ ,‬יכולת התניידות באזור הפעילות‬
‫הרלוונטי‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לאתי‪[email protected] :‬‬
‫אחראי‪/‬ת תפעול ומכירות לתחום ערכותי‪ ,‬באזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬התפקיד הינו תפקיד שטח וכולל ניהול תפעולי במספר מוקדי מכירות באזור‬
‫במקביל לליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום התעסוקתי‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון בניהול צוות והנעה ליעדים‪ ,‬בעל‪/‬ת רכב – חובה‪ ,‬נכונות לעבודת שטח‪ ,‬ראייה‬
‫מערכתית‪ ,‬יכולת ארגון וניהול זמן‪ ,‬יחסי אנוש טובים‪.‬‬
‫אחראי‪/‬ת תפעול ומכירות לאזור ירושלים‬
‫‪.1‬‬
‫משרה מלאה‬
‫קו"ח נא להעביר לאתי‪[email protected] :‬‬
‫אחראי‪/‬ת תפעול ומכירות לאזור חדרה נתניה‬
‫‪.2‬‬
‫משרה מלאה‬
‫קו"ח נא להעביר ליעל‪[email protected] :‬‬
‫‪27‬‬
‫אחראי‪/‬ת חנות ספרים לתחום סיפור חוזר באזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬אחריות תפעולית שוטפת של החנות‪ ,‬אחריות על תהליכי מכירה ועמידה‬
‫ביעדים‪ ,‬ליווי תהליכי התעסוקה של המתמודדים‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬תואר ראשון רלוונטי‪-‬יתרון‪ ,‬יכולת ביצוע מס’ פעולות במקביל‪ ,‬יחסי אנוש מצוינים‪,‬‬
‫אהבת ספרים‪.‬‬
‫אחראי‪/‬ת חנות לחדרה‬
‫‪.1‬‬
‫‪50%‬‬
‫קו"ח נא להעביר לשירי‪[email protected] :‬‬
‫אחראי‪/‬ת חנות לב"ש‬
‫‪.2‬‬
‫‪50%‬‬
‫קו"ח נא להעביר לעדי‪[email protected] :‬‬
‫אחראי‪/‬ת תפעול ל"קפה טוב" בפתח תקווה‪:‬‬
‫‪28‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ניהול כולל של בית הקפה ‪,‬אחריות על צוות העובדים והנעתם ליעדים‪ ,‬ניהול‬
‫מקצועי של המטבח‪ ,‬ניהול מלאי ושיווק הפרויקט‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון בתחום המזון‪ /‬מסעדנות – יתרון‪ ,‬ניסיון בעבודה עם אוכלוסייה בעלת צרכים‬
‫מיוחדים‪-‬יתרון‪ ,‬ניסיון בניהול צוות עובדים – חובה‪ ,‬יחסי אנוש מצוינים‪.‬‬
‫משרה מלאה‬
‫קו"ח נא להעביר לעמית‪[email protected] :‬‬
‫אני מבקש להזכיר לכם‪/‬ן לבקר בערוץ האקדמי של הקבוצה בכתובת‪:‬‬
‫‪https://www.youtube.com/channel/UCQAt5zLmesz3v_zUA2MB5Bg/feed‬‬
‫אנשים אשר מבקשים ללמוד על פעילות קבוצת "שכולו טוב" מוזמנים לבקר באתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/nYg‬‬
‫‪29‬‬
‫אתם‪/‬ן מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה‪/‬הצעה‪[email protected] :‬‬
‫נתראה בניוזלטר הבא!‬