להורדה

‫גיליון מס' ‪ | 3‬פרשת ויחי – ט"ז טבת תשע"ג‬
‫נציגות ראויה‬
‫היה זה באחד ממעברי החצייה‬
‫הסמוכים לרכבת הקלה בירושלים‪.‬‬
‫משום מה‪ ,‬הירושלמי הממוצע‬
‫מתייחס לרמזורים במעברי חצייה‬
‫אלו כאל המלצה בלבד‪ .‬הרכבת‬
‫הקלה מזדחלת לה לאיטה ובדרך‬
‫כלל מה שקובע אם לחצות את‬
‫הפסים או לא‪ ,‬אינו הצבע שברמזור‬
‫אלא מידת הדחיפות והקירבה של‬
‫הרכבת לתחנה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬באותו בוקר חורפי‪ ,‬לא המתינו‬
‫אנשים רבים ליד מעבר החצייה‪.‬‬
‫רובם הביטו ימינה ושמאלה וחצו‬
‫את הפסים‪ ,‬אבל היו כמה שהבחינו‬
‫באיש האדום הקטן שניבט‬
‫מהרמזור והחליטו להתחשב בו‪ .‬בין‬
‫המתחשבים היה אדם נטול כיפה‬
‫שאחז בידו של בנו הקטן‪ .‬הם עמדו‬
‫והסתכלו באי‪-‬נחת על העוברים‬
‫ושבים שחלפו מימינם ומשמאלם‬
‫וחצו את פסי הרכבת מבלי להקדיש‬
‫שנייה של הבטה ברמזור‪ .‬לא היו שם‬
‫מתלבטים רבים‪ .‬כמעט כולם פשוט‬
‫המשיכו לצעוד באותה מהירות שבה‬
‫צעדו על המדרכה‪.‬‬
‫בין החוצים הרבים היה חרדי אחד‪.‬‬
‫כזה שאי אפשר להתבלבל לגבי זהותו‬
‫המגזרית‪ .‬מגבעת‪ ,‬זקן‪ ,‬חליפה ושקית‬
‫של גל‪-‬פז‪ .‬הוא היה אחד מבין רבים‬
‫שנהגו כמוהו וחצו את פסי הרכבת‬
‫כשהרמזור אדום‪ ,‬אך לאחר שהוא‬
‫חצה‪ ,‬פנה הילד הקטן לאביו בשאלה‬
‫תמימה‪" :‬אבא‪ ,‬למה הדתי הזה עובר‬
‫באדום? זה אסור"‪ .‬האב שומר החוק‬
‫הצייתן השיב לבנו בגאווה‪" :‬נכון‪ ,‬זה‬
‫אסור‪ .‬הוא עובר על החוק"‪.‬‬
‫מדוע התעורר הילד הקטן לשאול‬
‫רק לאחר שאותו חרדי עבר על‬
‫החוק? בשאלתו של הילד טמונה‬
‫אמונה בסיסית‪ ,‬שהאדם הדתי אמור‬
‫להתנהג אחרת! החרדי שחצה את‬
‫הפסים ולא התחשב ברמזור האדום‪,‬‬
‫נטל סיכון לא רק על עצמו‪ ,‬אלא‬
‫גם על תדמיתו של אלוקים בעיני‬
‫הילד היהודי הרך שעמד על שפת‬
‫המדרכה‪.‬‬
‫לעשות כבוד‬
‫האחריות שלנו כנציגיו של אלוקים‬
‫בכל מקום‪ ,‬לא ממש הוטלה‬
‫עלינו מבחירה‪ .‬לפעמים אנחנו‬
‫ממש מתנגדים לה‪ .‬היא לא נוחה‬
‫לנו‪ ,‬אנו מרגישים בתוך החברה‬
‫הכללית‪ ,‬שונים‪ ,‬תמוהים ומוזרים‪.‬‬
‫אך מה לעשות‪ ,‬זוהי מציאות שראוי‬
‫שנתחשב בה‪ .‬החברה שסביבנו רואה‬
‫בכל חובש כיפה )בפרט אם היא‬
‫שחורה‪ (...‬את נציגו של אלוקים‪ ,‬ואת‬
‫נציגו של הציבור החרדי שפעמים‬
‫רבות גם חלק מאיתנו הם ממבקריו‬
‫הכבדים‪...‬‬
‫העובדה שהחברה רואה באדם דתי‪,‬‬
‫קל וחומר בחרדי‪ ,‬דמות שאמורה‬
‫להיות יותר ישרה‪ ,‬יותר ערכית‪,‬‬
‫יותר מאופקת‪ ,‬בעלת מוסר עבודה‬
‫גבוה יותר – היא עובדה שמסייעת‬
‫לנו להבין את המקום שבו היהדות‬
‫אמורה להשפיע על חיינו‪ ,‬בכל מקום‬
‫ובכל זמן‪.‬‬
‫כלל לא משנה מהו צבע החולצה‬
‫שלנו‪ ,‬אם היא לבנה או לא‪ .‬עובדת‬
‫היותה של הכיפה על ראשנו‪ ,‬עושה‬
‫אותנו למייצגים של דרך חיים אחרת‪,‬‬
‫אמיתית יותר‪ ,‬מוסרית יותר ומחייבת‬
‫יותר בכל מקום‪ .‬בעסקים‪ ,‬בצורת‬
‫הדיבור שלנו‪ ,‬וכן‪ ,‬גם על הכביש‪...‬‬
‫ישנם מאיתנו שנוטים לחשוב שאם‬
‫'נסתחבק' וננסה להשתלב בסגנון‬
‫חיים אחר‪ ,‬נרוויח קבלה והשתלבות‬
‫קלה יותר בחברה הסובבת אותנו‪ .‬אך‬
‫אם נעשה כך‪ ,‬נתפלא לגלות שדווקא‬
‫החברה ה'אחרת' מצפה מאיתנו‬
‫לייצג עבורם משהו 'אחר'‪ ,‬ערכי יותר‬
‫ומוסרי יותר‪.‬‬
‫אם נהיה בטוחים בעצמנו ובדרכנו‬
‫היהודית‪ ,‬נוכל להיות מייצגים ראויים‪,‬‬
‫ואז נהיה בטוחים שתגדל ההערכה‬
‫כלפינו ונקבל את הכבוד הראוי‬
‫ל"נציגיו של אלוקים"‪.‬‬
‫יוצא לאור על ידי ארגון חלקי בעמלי‬
‫בתי מדרש לתורה וחינוך‪ ,‬לחרדים‬
‫העמלים לפרנסתם‬
‫רחוב קהתי ‪ 14‬ירושלים‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫עורך‪ :‬ח‪ .‬רוזנברג‬
‫דבר העורך‬
‫במהלך השבועיים האחרונים מאז החל 'חלקי בעמלי' להישלח‬
‫מדי שבוע‪ ,‬קיבלנו מאות תגובות‪ .‬חלקן הביעו תודה‪ ,‬חלקן‬
‫ביקשו להצטרף באופן קבוע לרשימת התפוצה‪ ,‬וחלקן היו‬
‫תגובות מבקרות‪.‬‬
‫מתיחת ביקורת עלולה להיות הרסנית‪ .‬בין אם זו ביקורת על‬
‫אדם ובין אם זו ביקורת על קבוצה‪ .‬אך ביקורת יכולה גם להיות‬
‫בונה‪ ,‬ואת הבנייה שיצרה אחת הביקורות שקיבלנו אתם עומדים‬
‫לקרוא עכשיו‪.‬‬
‫זוהי אחת התגובות היותר חריפות שקיבלנו‪:‬‬
‫"קבלו מחאתי‪ ,‬בראש ובראשונה על ההגדרה‪ .‬מי שמכם‬
‫להגדיר מאן דהוא כחרדי עמל‪ ,‬לא עמל‪ ,‬חרדי וכו'?!‬
‫חרדי הוא חרדי בכל צורה ובכל מצב‪.‬‬
‫זכותו וחובתו זהים לאלה של חרדי העמל על התורה‬
‫והעבודה‪ ,‬גם אם הוא עמל יותר לפרנסתו‪.‬‬
‫החרדי העמל‪ ,‬אינו זקוק לייצוג מיוחד‪ ,‬הוא אינו זקוק‬
‫לעלון שבת מיוחד‪ ,‬הוא זקוק לאחדות‪ .‬הא ותו לא‪".‬‬
‫התגובה הזו נגעה בעצב רגיש‪ .‬אחת ההתלבטויות הקשות‬
‫שקדמו להחלטה על הוצאת גיליון 'חלקי בעמלי' הייתה בדיוק‬
‫בנקודה זו‪ :‬האם לא יצא שכרנו בהפסדנו כאשר נפנה לציבור‬
‫הענק של 'החרדים העמלים'? האם עצם ההגדרה אינה מזיקה?‬
‫האמת היא שאם היינו פועלים בחלל ריק‪ ,‬הטענה הזו הייתה‬
‫צודקת לחלוטין‪ .‬אין שום סיבה להגדיר חלק מהציבור כך וחלק‬
‫באופן אחר‪ .‬איך הוא כתב‪ ,‬המגיב הזועם? "חרדי הוא חרדי בכל‬
‫צורה ובכל מצב"‪.‬‬
‫אלא שאיננו פועלים בחלל ריק‪ ,‬ולצערנו קדמו לנו כאלו שניסו‬
‫לדחוק את החרדי העמל אל מחוץ למחנה‪ ,‬בתואנות שונות‬
‫ומוזרות‪ .‬חוסר הלגיטימציה שדאגו אישים שונים להביע מול‬
‫החרדי העמל‪ ,‬גרם לכך שהוא לא תמיד היה משוכנע שאכן "הוא‬
‫חרדי בכל צורה ובכל מצב"‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬החלטנו להפסיק לטאטא את המציאות אל מתחת לשטיח‪,‬‬
‫ולפנות בפנייה ישירה אליך‪ ,‬החרדי העמל‪ ,‬בין אם אתה "חרדי‬
‫בכל צורה ובכל מצב"‪ ,‬ובין אם ביטחונך בסיסמה זו התערער‬
‫מעט‪ ,‬ולהגיש בפניך את הגיליון הזה‪ .‬לא כי אתה פחות חרדי‪,‬‬
‫אלא כי מגיע לך גיליון תורני שבאמת רואה בך "חרדי בכל צורה‬
‫ובכל מצב"‪.‬‬
‫ודעתכם?‬
‫הגיבו לנו בדוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫חנוך‬
‫ירושלים‬
‫כניסת השבת‬
‫יציאת השבת‬
‫ה'‬
‫‪16:08‬‬
‫‪17:24‬‬
‫ת"א‬
‫‪16:27 16:11 16:22‬‬
‫‪17:28 17:23 17:26‬‬
‫ג'‬
‫ד'‬
‫דף היומי שבת פה שבת פו‬
‫שבת פז שבת פח שבת פט‬
‫שבת צ‬
‫שבת צא‬
‫גיטין ד‪,‬‬
‫ד‪-‬ה‬
‫גיטין ה‪,‬‬
‫א‪-‬ב‬
‫גיטין ה‪,‬‬
‫ג‪-‬ד‬
‫גיטין ה‪,‬‬
‫ה‪-‬ו‬
‫משנה‬
‫יומית‬
‫גיטין ד‪,‬‬
‫ב‪-‬ג‬
‫ו'‬
‫שבת‬
‫חיפה‬
‫ב"ש‬
‫גיטין ד‪,‬‬
‫ו‪-‬ז‬
‫א'‬
‫גיטין ד‪,‬‬
‫ח‪-‬ט‬
‫ב'‬
‫לשולחן השבת |‬
‫אנו עומדים ומתבוננים דרך פסוקי הפרשה‬
‫במעמד ההיסטורי של פרידת יעקב אבינו מבניו‪.‬‬
‫ביום פטירתו‪ ,‬יושב יעקב על המיטה‪ ,‬שנים עשר‬
‫שבטי י‪-‬ה ניצבים סביבו והוא עובר אחד אחד‬
‫ומברך אותו‪.‬‬
‫את סבב הברכות פותח יעקב ב‪...‬ביקורת!‬
‫"ראובן בכורי אתה‪ ,‬כוחי וראשית אוני‪ ,‬יתר שאת‬
‫ויתר עז‪ .‬פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי‬
‫אביך‪ ,‬אז חיללת יצועי עלה"‪ .‬בדברים אלו ניטלה‬
‫הבכורה מראובן‪ ,‬בעקבות חילול יצועי אביו‪.‬‬
‫מתי התרחש אותו אירוע שבעקבותיו סופג‬
‫ראובן‪ ,‬רגע לפני פטירתו של יעקב‪ ,‬תוכחה זו‬
‫מאביו? עשרות שנים קודם לכן!‬
‫מדוע המתין יעקב ולא אמר דברי תוכחה אלו‬
‫מיד‪ ,‬על המקום? מה ראה יעקב לחכות עד הרגע‬
‫האחרון?‬
‫תחושה קלה של ריחוק‬
‫רש"י בפרשת דברים פותר את התעלומה‪" :‬אמר‪,‬‬
‫ראובן בני‪ ,‬אני אומר לך מפני מה לא הוכחתיך‬
‫כל השנים הללו‪ ,‬כדי שלא תניחני ותלך ותדבק‬
‫בעשיו אחי"‪.‬‬
‫ביאורו של רש"י מביא אותנו להרמת גבה‪ .‬האם‬
‫אכן חשש יעקב שראובן‪ ,‬בנו בכורו‪ ,‬ינטוש את‬
‫דרך האמונה של אבותיו הקדושים וידבק בעשיו‪,‬‬
‫בעקבות ביקורת אחת של אביו?‬
‫מבאר הרב אביגדור נבנצל שליט"א‪ :‬אין ספק‬
‫מדברים חינוך |‬
‫עטיפות של אהבה‬
‫שאם היה יעקב מוכיח את ראובן לא היה ראובן‬
‫עוזב מיד את בית יעקב ופונה לעשיו‪ .‬אך ביקורת‪,‬‬
‫מוצדקת ככל שתהיה‪ ,‬גורמת אי נוחות למבוקר‪.‬‬
‫בליבו של ראובן עלולה להתפתח תחושה קלה‬
‫של ריחוק מבית אבא‪ ,‬הרגשה כלשהי של ניכור‪,‬‬
‫של זרות‪ .‬תחושה זו עלולה להתפתח עם השנים‬
‫ולהגיע עד כדי נטישת החינוך והדרך שקיבל‬
‫מבית אבא‪ ,‬ולהביא לידי מעבר אל בית עשיו‪.‬‬
‫מוצדקת ו‪...‬מסוכנת‬
‫פעמים רבות אנו מוצאים אצל ילדינו התנהגויות‬
‫שהיינו מעדיפים לא למצוא‪ .‬במקרים כאלו אנו‬
‫עלולים להתפתות לומר ביקורת‪ ,‬מוצדקת כמובן‪,‬‬
‫אך הסיכון שכרוך באמירת הביקורת הוא גדול‪.‬‬
‫הילד או הילדה עלולים לפתח בליבם את אותה‬
‫תחושה ממנה חשש יעקב אבינו‪ ,‬ומחמתה נמנע‬
‫מאמירת התוכחה לראובן‪ ,‬ועלינו להישמר מכך‪.‬‬
‫מותר לומר ביקורת‪ ,‬אך עלינו לעטוף את‬
‫הביקורת בעטיפות רבות של אהבה‪ ,‬שתבטחנה‬
‫לנו שהילד לא יחוש שהביקורת מכוונת אליו‬
‫אישית‪ .‬את הביקורת נוכל לומר‪ ,‬בזהירות‪ ,‬על‬
‫המעשה )"עשית מעשה לא טוב"( ולא על‬
‫העושה )"אתה רע!"(‪ .‬נזכור לתבל את הביקורת‬
‫עם מילה טובה של כבוד והערכה )"דווקא ממך‬
‫שאתה נהדר היינו מצפים להתנהגות שונה"(‪ .‬כך‬
‫נוכל להיות רגועים שהביקורת אכן תועיל ולא‬
‫חלילה תרחיק את הילד מהדרך אותה אנו חפצים‬
‫להנחיל לו‪.‬‬
‫הרב שלמה ברוך בלוי‬
‫מנחה זוגי ויועץ חינוכי‬
‫זהירות גבול לפניך!‬
‫שאלה‪ :‬ברור לנו שהצבת גבולות דרושה לצורך‬
‫בניית אישיותו הבריאה של הילד‪ .‬אך בשטח‪,‬‬
‫הצבת הגבולות גורמת לנו נקיפות מצפון‪,‬‬
‫ופעמים רבות אנו "נשברים" מול תחנותיהם של‬
‫ה'תכשיטים' הקטנים ומוותרים על ההגבלות‬
‫וה'איסורים' שהטלנו עליהם מתוך רצון טוב‪.‬‬
‫איך נוכל להיות בטוחים שאנו אכן מציבים את‬
‫הגבולות הנכונים‪ ,‬במקומות הנכונים?‬
‫תשובה‪ :‬בני הנעורים ובני הבית הצעירים יותר‬
‫זקוקים לעצמאות מעצם טבעם הבריא‪ ,‬והם‬
‫מבקשים לבחון את עצמאותם על ידי בדיקת‬
‫הגבולות שאתם מציבים להם‪ .‬מצד אחד‪ ,‬הם‬
‫מנסים להזיז את גדר ההפרדה בהיסוס‪ ,‬ומאידך‪,‬‬
‫הם חסידים מושבעים של אותה הצבת גבולות‪.‬‬
‫ההבנה של תפקיד הגבולות‪ ,‬היא שם המשחק‪.‬‬
‫כאשר הורה או מחנך מבין את נפש הנער‪ ,‬ואת‬
‫צרכיו הנפשיים לעצמאות וחופש‪ ,‬הוא יוכל ביתר‬
‫קלות להתבצר בעמדת המגביל‪ ,‬לא ממקום רודני‬
‫ונוגש‪ ,‬אלא דווקא ממקום של הענקה ונתינה‬
‫לחניך ולצאצא‪ .‬ביודענו‪ ,‬שאנו מעניקים בטחון‬
‫וחוסן על ידי שמירה על הגבול שתואם מראש –‬
‫קל לנו יותר לבצע את השמירה עליו‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬שגבולות אינם גחמות של מחנכים‬
‫והורים לפי מצב הרוח‪ .‬חשבון מקדים ומעמיק‪,‬‬
‫עד היכן הגבול ומדוע אני מגביל‪ ,‬יכול להוות‬
‫חיזוק נוסף למול ניסיונות הנוער לערער את‬
‫ביטחוננו העצמי‪ ...‬יותר יפה יהיה‪ ,‬אם בעת יצירת‬
‫הגבול – ישותף אף הנער‪ ,‬לא כמחליט או בעל‬
‫דעה‪ ,‬שיכולה בהחלט להיות שונה‪ ,‬אלא כשותף‬
‫להבנה‪ ,‬כי הדבר נעשה למענו ולעזרתו‪.‬‬
‫הילדים‪ ,‬כשם שהם שואפים לחופש‪ ,‬הם שואפים‬
‫לגבולות! גם בית‪ ,‬מרווח ככל שיהיה‪ ,‬לא יקרא‬
‫בית ללא קירות תוחמים ומגדירים‪ .‬כאשר אנו‬
‫נבנה את הגבולות בתבונה‪ ,‬אנו עשויים להיוותר‬
‫נדהמים למול היכולת של המוגבלים עצמם‪,‬‬
‫טיפ‬
‫לכבד ולאשר את הגבול הזה‪.‬‬
‫לגבול יש שפה משלו‪ .‬כאשר המסר שמועבר‬
‫באמצעותו הוא של קירות הבית המזמין ולא של‬
‫גדרות תיל צורבות מטפס מסתנן‪ ,‬הרי שהגבול‬
‫הופך למשהו שמעניק הרגשה של מגננה רחמית‪,‬‬
‫האוספת אליה את החוסים באהבה ובאהדה‪.‬‬
‫רבים מהמתמודדים עם בעיות משמעת והצבת‬
‫גבולות‪ ,‬נעים בין מחשבה של סגירות הרמטית‬
‫לבין חופש מוחלט‪ .‬שניהם אינם משרתים שום‬
‫מטרה‪ .‬הסגירות‪ ,‬משום שאינה ריאלית‪ ,‬ובטח‬
‫לא כפתרון לגבולות שכבר נפרצו‪ ,‬והפתיחות‬
‫היתירה‪ ,‬לא פתחה כלום‪ ,‬משום שאיבדה את‬
‫אפשרות החופש המרתק והקורץ‪ .‬כלומר‪ ,‬אם זה‬
‫מותר לגמרי – הרי שלא נתתי ביטוי לעצמאותי‪...‬‬
‫הבדל גדול יש בין גבולות שרומסים את זכויות‬
‫הפרט‪ ,‬לבין גבולות שמכירים בהן‪ ,‬אך תוחמים‬
‫אותן‪ ...‬כאשר נצבת בפנינו דילמת חיים‪ ,‬כשאנו‬
‫אובדי עצות מול פעוט המבקש דבר שלא ייטיב‬
‫עמו‪ ,‬או מתחנן לאישור של משהו הרסני שהוא‬
‫תאב אליו – אל לנו להחניק את הרצון שלו‪ ,‬שאם‬
‫יושתק היום‪ ,‬יביא את עצמו לידי ביטוי במקום‬
‫נוח פחות‪...‬‬
‫עלינו לשוחח על כך‪ ,‬לבדוק אתו יחד‪ ,‬האם הוא‬
‫באמת רוצה לפרוץ את הגבול‪ ,‬מהי משמעותו‬
‫של הגבול בעיניו‪ .‬אף כי המילה האחרונה שמורה‬
‫למחנך‪ ,‬הרי שחכמתו תעמוד לו לגייס אף את‬
‫הילד למאמץ הזה‪ ,‬שהוא בעצם תחנוני נשמתו‬
‫הוא‪.‬‬
‫אנשים אוהבים גבול‪ ,‬ואנשים אוהבים את עצמם‪.‬‬
‫אם נשכיל לשמור על שני האינטרסים הללו‪,‬‬
‫שתי האהבות הללו תחבורנה אל אהבה אחת‬
‫גדולה שבין הורים לילדים‪ ,‬וזה בדיוק מה שאנו‬
‫מבקשים לשמר‪.‬‬
‫בהצלחה!‬
‫ליצירת קשר‪[email protected] :‬‬
‫לשבת‬
‫יום שישי של חורף‪ ,‬אין יום יותר קצר ממנו‪ .‬קניות‪ ,‬בישולים‪ ,‬לא‬
‫לשכוח להתקשר לומר שבת שלום‪ ,‬לזכור לסדר את המקרר‪,‬‬
‫ולהכין את הפלטה‪ ,‬ולהוציא בזמן את העוגה מהתנור‪ ,‬ולכוון את‬
‫השעון‪ ,‬ול‪...‬‬
‫ובתוך כל זה‪ ,‬לקבל את הילדים מהגנים ומבתי הספר‪ ,‬לשמוע‬
‫את הסיפורים שלהם‪ ,‬לראות את היצירות‪ ,‬לפשר במריבות על‬
‫ממתקים‪ ,‬להתייחס בנחת לבעל‪/‬לאישה‪ ,‬ו‪...‬לא להתפוצץ!‬
‫איך אפשר להגיע אל השבת בנחת וברוגע? איך?‬
‫מילא אנחנו‪ ,‬נסתדר עם זה איכשהו )כך לפחות אנו חושבים‪,(...‬‬
‫אבל הילדים‪ ,‬לא מגיעה להם כזו הכנה לשבת‪ .‬איננו רוצים‬
‫שלמושג 'ערב שבת' יתלוו בזיכרונם תחושות של לחץ ומתיחות‪.‬‬
‫אז מה אפשר לעשות?‬
‫הצעד הראשון שנוכל לעשות למעננו ולמען הילדים הוא‪,‬‬
‫להקדים את מה שאפשר ליום חמישי‪ ,‬או אולי אפילו רביעי‪.‬‬
‫קניות‪ ,‬חלק מהבישולים‪ ,‬סידורים שונים – אפשר להקדים‪ .‬זה‬
‫דורש לפעמים קצת מאמץ‪ ,‬אבל הוא ממש שווה‪.‬‬
‫הצעד השני מצריך השקעה של כמה דקות )לא ביום שישי‬
‫כמובן‪ ,(...‬ויש לו שם מאוד מפתיע‪" :‬רשימה"‪ .‬מכירים? שבו‬
‫שניכם )הזוגיות שלכם רק תרוויח מזה‪ (...‬ועשו רשימה מה‬
‫עלינו לעשות ביום שישי הקצר הזה‪ ,‬שניטלו ממנו שעות בלי‬
‫שום התחשבות‪ ...‬כשעובדים מול רשימה מסודרת‪ ,‬מספיקים‬
‫את אותן מטלות‪ ,‬אבל בהרבה יותר שלווה‪ .‬סיימנו דבר אחד‪,‬‬
‫עוברים לדבר הבא‪ .‬סימנו וי גם עליו‪ ,‬ממשיכים הלאה לשורה‬
‫הבאה‪.‬‬
‫איך זה עובד? חלק ניכר מהלחץ נובע מעשייה של מספר‬
‫מטלות בו זמנית‪ .‬אנו רוצים להספיק הרבה‪ ,‬ועובדים על כמה‬
‫דברים ביחד‪ .‬למעשה‪ ,‬העבודה הלא מסודרת גוזלת מאיתנו‬
‫זמן רב יותר‪ ,‬ומכניסה אותנו לתחושת בלבול מלחיצה‪ .‬רשימה‬
‫פשוטה על המקרר ועבודה על פיה‪ ,‬עשויה להביא אותנו‬
‫לעבודה נינוחה הרבה יותר‪.‬‬
‫נסו את זה בבית!‬
‫הלכה למעשה‬
‫הרב ארי נתנאל מור‪ ,‬רב ומו"צ בביתר עילית‬
‫שאלה‪:‬‬
‫במקום עבודתי ישנו מיקרוגל העומד לשימוש‬
‫העובדים‪ ,‬וחלק מהעובדים אינם מקפידים על כשרות‪.‬‬
‫האם יש לי אפשרות להשתמש במיקרוגל הזה לחימום‬
‫האוכל שאני מביא מהבית?‬
‫אם במיקרוגל זה אין פעולת השחמה‪ ,‬יש לך‬
‫אפשרות להשתמש בו בדרך הבאה‪ :‬א( לפני השימוש‬
‫עליך לנגב את המיקרוגל היטב מכל שאריות אוכל או‬
‫שומן‪ .‬ב( אחר כך להרתיח בו כוס מים על חום גבוה לעשר‬
‫דקות‪ .‬ג( לעטוף את האוכל בצורה כזו שלא יוכלו להיכנס‬
‫או לצאת אדים מן העטיפה‪ .‬ד( להניח את האוכל על גבי‬
‫כלי נקי ולא ישירות על צלחת המיקרוגל‪.‬‬
‫המקורות בהרחבה‪ :‬במיקרוגל שאין בו פעולת השחמה‬
‫נחלקו הפוסקים האם דינו כתנור או לא‪ .‬יש שהחמירו שדינו‬
‫כתנור וכדי להכשירו צריך לנקותו היטב‪ ,‬להמתין עשרים‬
‫וארבע שעות‪ ,‬ואז להרתיח בו חצי ליטר מים עד שיתאדו‪,‬‬
‫על פי הכלל ש'כבולעו כך פולטו'‪ .‬ויש שסברו שגם פעולה‬
‫זו אינה מועילה אלא צריך הגעלה של ממש‪ ,‬כלומר לטובלו‬
‫בסיר עם מים רותחים מבעבעים )דבר שכמובן אינו אפשרי‬
‫במכשיר חשמלי( וא"כ אין למיקרוגל אפשרות הכשרה‪.‬‬
‫אמנם רוב הפוסקים סוברים שמיקרוגל אינו ממש כתנור‪,‬‬
‫כיון שאין שם חום של אש אלא המאכל מתחמם מעצמו על‬
‫ידי תנועה מולקולארית‪ ,‬והבעיה קיימת רק באדים ובלכלוך‬
‫היוצאים מהמאכל הלא כשר ונבלעים בדפנות‪.‬‬
‫אי לכך במכשיר שלא מקפידים בו על כשרות‪ ,‬יש לחשוש‬
‫לאדי האיסור של מאכלי בשר בחלב שחוממו בו‪ ,‬שהרי‬
‫יכול להיות שהשתמשו בו לבשר ומיד אח"כ לחלב‪ ,‬ולכן‬
‫אם מנקה אותו היטב ועוטף בצורה הרמטית את המזון‪ ,‬אין‬
‫חשש שמא יקלוט טעם מדפנות המיקרוגל‪ ,‬כיון שאין אדים‬
‫שחודרים מבעד לעטיפה‪.‬‬
‫אמנם חשוב לציין שכלים המיועדים לחימום במיקרוגל‬
‫אינם הרמטיים בדרך כלל‪ ,‬וגם מצוי שייפתחו כתוצאה‬
‫מהצטברות האדים‪ .‬כמו כן ניילון נצמד לא תמיד יעיל וצריך‬
‫לעטוף היטב כיון שמצוי שהניילון מתפוצץ מחמת האדים‪.‬‬
‫אך מיקרוגל עם השחמה דינו ודאי כתנור‪ ,‬ואין להשתמש בו‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫מכון מצוות ה' ‪[email protected]‬‬
‫סיפור |‬
‫ד‪ .‬צפתמן‬
‫ילד התפנוקים‬
‫כולם' הנחתה אותם בכל חייהם‪ ,‬כעת התעוררו לחלום בלהות‪ ,‬הבן נער התפנוקים‪,‬‬
‫בחר להביא להם צאצאים לעם נכר‪ .‬הם הגיבו בהיסטריה‪ ,‬מגלים שהם השקו את‬
‫הפרח שלהם בעציץ של גורם זר‪ ...‬האבא ביקש מאלווין לתת להוריו את ההזדמנות‬
‫הנוספת‪ ,‬השתתפות בסמינר של ערכים‪.‬‬
‫העיירה קאווני‪ ,‬שוויץ‪ ,‬קיץ תשע"א‪.‬‬
‫גזוזטרת אכסדרת המלון‪ ,‬השתלבה למופת בהווי עיירת הקייט‪ .‬עמודי עץ‬
‫מסוגננים‪ ,‬מעוטרים בגילופי שיח עלווני מטפס‪ .‬שכבת פלטות עץ טבעי מדורגות‬
‫יצרו את קו הגזוזטרה‪ ,‬שנשבר למקוטעים בעמודים פורשי זרועות שאחזו ללא‬
‫ליאות בפרגולה כבדה שסככה בקווים מרושתים‪ ,‬מאפשרים לקרני השמש לצייר‬
‫ואור‪.‬‬
‫בעדם על פני השולחנות מכוסי התחרה‪ ,‬תשבץ עם רבועים אלכסונים של צל‬
‫ההליכה בסמטאות עיירת הקיט‪ ,‬הייתה כמו צעידה על קלידים המשמיעים מוזיקה‬
‫ערבה‪ .‬הבתים כמו הושתלו לתוך נוף במכחול עדין של צייר עולמי‪ ,‬מיזוג בין צבע‬
‫ר' דוד‪ ,‬אחד ממלווי הסמינר של אגף אירופה בארגון "ערכים"‪ ,‬יצא החוצה ללגום‬
‫לטבע בהרמוניה מושלמת‪ .‬אתה הולך ונושם מראה עין‪ ,‬שואף לריאותיך עולם‬
‫כוס תה באתנחתא של פעילות אינטנסיבית‪ .‬כשהכוס בידו ניתב את עצמו‬
‫לאחד הכיסאות הצמודות‬
‫מוקסם‪ ,‬שהדמיון הפורה של‬
‫לשולחנות עגולים שידי‬
‫הבריאה הפך למציאות‪.‬‬
‫אחד מאנשי האחזקה הציבו‬
‫במרכזה של העיירה נמצא‬
‫עליהן אגרטלים קריסטליים‬
‫הרחוב שלאורכו מתפרשות‬
‫שופעי פרחים ססגוניים‪ .‬רק‬
‫החנויות המציאות את‬
‫לאחר שהתיישב ולגם מכוס‬
‫מרכולתן לתיירים הרבים‬
‫התה‪ ,‬זקף את ראשו והעניק‬
‫שפוקדים את העיירה‪.‬‬
‫לעיניו את מלוא מרחב העין‪.‬‬
‫שורות ארוכות של קשתות‪,‬‬
‫יוצרות את הארקדות בהן‬
‫זה הוא‪ ,‬יותר נכון ‪ -‬שוב‬
‫"וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה‬
‫משתקפות חלונות הראווה‪.‬‬
‫הוא‪" ,‬המרגל"‪ – ,‬כפי שכינה‬
‫שכל את ידיו כי מנשה הבכור וגו'‪ ,‬ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא‬
‫כל מיטב המותגים מוצעים‬
‫אותו אמש‪ .‬אלווין‪ ,‬ניצב‬
‫לאמר‬
‫ההוא‬
‫ביום‬
‫ויברכם‬
‫הגויים‪.‬‬
‫מלא‬
‫יהיה‬
‫וזרעו‬
‫ממנו‬
‫יגדל‬
‫הקטן‬
‫אחיו‬
‫ואולם‬
‫יגדל‬
‫כאן למכירה במחיר מפולפל‪.‬‬
‫בפינת הגזוזטרה‪ ,‬רכן בידיו‬
‫ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה‪) .‬מ"ח י"ד ‪ -‬כ'(‬
‫על משטח הגזוזטרה‪ ,‬מלל‬
‫ר' דוד ובן לוויתו אלווין‪,‬‬
‫בידיו גבעול שקטף משיח‬
‫הנה פרשה זו נשגבה מאד מבינתנו‪ ,‬אם לא די בכך שיעקב אבינו בירך את אפרים לפני‬
‫חלפו על פני חלונות הראווה‪.‬‬
‫האספרגוס המטפס‪ ,‬ולחש‬
‫לא ניתן לתאר את הלהיטות‬
‫מנשה‪ ,‬למה היה צריך להוסיף שמן למדורה שבכל הדורות הבאים כל אימת שיברך האב‬
‫באינטנסיביות לחלל שבין‬
‫של הנער מול המוצגים‪ ,‬הוא‬
‫את בנו יהא מזכיר את אפרים לפני מנשה‪ ,‬ואם כי היה לו כאן סיבה מיוחדת על מה‬
‫פיו לאזנו‪ ,‬שם השתבלל‬
‫ידע לתייג ולסווג כל מוצר‬
‫ששם את יד ימינו על ראש אפרים‪ ,‬אבל למה הוצרך לזאת שבמשך כל הדורות כאשר‬
‫מכשיר הסלולארי שפומיתו‬
‫לאיזו אסכולה הוא משתייך‪,‬‬
‫עמוקות‬
‫יברך אדם את בנו יהא מזכיר את אפרים לפני מנשה‪ .‬ואף שבודאי היו לו כוונות‬
‫ואפרכסתו שווים‪ .‬הופעתו‬
‫ומאיזו תרבות הושרה‬
‫קפדנית כמו בובת הדמיה‬
‫וסודות נשגבים‪ ,‬אך מכל מקום יש לנו להבין מה ששייך אלינו כדי ללמוד מן הפרשה‬
‫מעצבו‪ .‬לשמחתו‪ ,‬היה ר'‬
‫בחלון ראווה בחנויות יוקרה‬
‫דוד בן שיחה מתאים לכך‪,‬‬
‫מוסר והדרכה בעבודת ד'‪.‬‬
‫אופנתיות‪ .‬אלווין‪ ,‬הוא‬
‫האינטליגנציה הרבה שניחן‬
‫אכן יש לפרש פרשה זו על דרך הרמז שבא להורות דרך בעבודת החינוך‪ ,‬כי הנה האיש‬
‫ה'נוכח‪ -‬נעלם' האטרקטיבי‬
‫בה‪ ,‬עשתה אותו לבן שיח‬
‫היקרים‬
‫ילדיו‬
‫המה‬
‫הלא‬
‫בפז‬
‫המסולאים‬
‫יקרים‬
‫אוצרות‬
‫משמים‬
‫לו‬
‫שחוננו‬
‫זכה‬
‫אשר‬
‫בכל שיחות ההיגוי בין אנשי‬
‫גם לעולם כה רחוק מעולמו‬
‫הצוות של הסמינר‪ .‬גם "זקני"‬
‫והחביבים‪ ,‬הרי ודאי בראש ובראשונה מוטלת עליו החובה לדעת גודל תפקידו וערך‬
‫הוא‪.‬‬
‫הסמינרים לא זוכרים תופעה‬
‫מעמדו בכל מה שנוגע לחינוכם וגידולם‪ ,‬כדי שלא יהא מועל בפקדונו ח"ו‪.‬‬
‫חנות שנשאה את השם‬
‫כזו‪.‬‬
‫'פיאז'ו'‪ ,‬גרמה לאלווין‬
‫אם זכה אדם ויש לו בביתו "אפרים ומנשה"‪ ,‬דהיינו‪ ,‬בניו הגדולים שכבר זכו והקימו בתים‬
‫מיד ביום הראשון הוא‬
‫להתעכב לידה זמן רב‬
‫משלהם‪ ,‬ועדיין נמצאים עמו בביתו ילדים קטנים וצעירים‪ ,‬אזי יזהר מאד לבל ידחה את‬
‫בלט במוזרות שלו‪ .‬מי‬
‫במיוחד‪ ,‬לא בכדי‪ .‬ההובי‬
‫שימת‬
‫'וישת‬
‫אלא‬
‫המנשה‪,‬‬
‫עם‬
‫עסוק‬
‫היותו‬
‫מפאת‬
‫האפרים‬
‫אל‬
‫כראוי‬
‫מלהתייחס‬
‫ליבו‬
‫המלון‪,‬‬
‫שקיבל אותו בשער‬
‫שלו היה שעוני יוקרה‪ .‬הוא‬
‫נדהם כשרכב ה'פורשה'‬
‫על ראש אפרים'‪ ,‬שישים את כל כובד משקלו על ילדיו הצעירים‪ ,‬להיות עמם ולעקוב‬
‫ממש צהל נוכח גילוי של‬
‫הספורטיבי הופיע במחסום‬
‫דגם מסוים‪ ,‬משל פגש חבר‬
‫אחר התפתחותם וגידולם‪ ,‬להשתתף עמם בכל עניניהם עד שירגישו קשר חם ועמוק‬
‫הכניסה‪ .‬הלוגו היוקרתי בהק‬
‫וותיק‪ .‬הוא ייחל למצוא‬
‫עם אביהם‪.‬‬
‫ממרומי הפגוש השחור‪-‬‬
‫בעיניו של ר' דוד הבנה‬
‫בעת‬
‫מושיב‬
‫הייתי‬
‫הילדים‪,‬‬
‫בנישואי‬
‫החילותי‬
‫ב"ה‬
‫הוויה‬
‫בעזר‬
‫כאשר‬
‫מעודי‬
‫נוהג‬
‫וכן הייתי‬
‫כהה‪ ,‬שנשק בניגודיות‬
‫לשמחתו‪.‬‬
‫פרובוקטיבית לגגון האדום‬
‫סעודות השבת את הילדים הנשואים בסוף השולחן ומשאיר את המקום הפנוי בראש‬
‫לפתע הפנה ר' דוד שאלה‬
‫הזוהר‪ .‬זה חצי מיליון דולר‬
‫שהם‬
‫הנשואים‬
‫הילדים‬
‫את‬
‫לכבד‬
‫מאד‬
‫חשוב‬
‫אמנם‬
‫כי‬
‫הצעירים‪,‬‬
‫יו"ח‬
‫עבור‬
‫השולחן‬
‫לאלווין‪" :‬אמור נא‪ ,‬אם יקרה‬
‫על חישוקים עשויים זהב‬
‫אורחים חשובים ונכבדים‪ ,‬ובודאי שמוסיפים שמחה ותענוג על ידי השתתפותם יחד‬
‫ולחברת 'קרטיה' יהיה דגם‬
‫ומהווים מרכיב לא מבוטל‬
‫מובחר ונכסף אך תחסר לו‬
‫בסעודות השבת‪ ,‬אך יחד עם זאת אסור לשכוח מהו עיקר תפקידו של האב‪ ,‬כאשר עדיין‬
‫בשווי האסטרונומי של‬
‫חוליה אחת ויחידה‪ ,‬האם‬
‫מחכים לו בביתו ילדים צעירים‪ ,‬אשר ללא ספק שבשעות אלו שיושבים יחד עם האב‬
‫ה'צעצוע'‪.‬‬
‫תתפשר על הרכבה של‬
‫שרשים‬
‫אלו‬
‫הרי‬
‫וקדושה‪,‬‬
‫תורה‬
‫דברי‬
‫של‬
‫חמימה‬
‫באוירה‬
‫ומתבשמים‬
‫השבת‬
‫בסעודות‬
‫ונער‬
‫נפתחה‬
‫כשהדלת‬
‫חוליה מדגם 'פייאג'ה'?‬
‫עמוקים הנוגעים עד עמקי נשמתו של הילד‪ ,‬ומי פתי שיפסיד במו ידיו את ההזדמנות‬
‫צעיר יצא ממנה‪ ,‬לא היה‬
‫או לחילופין אם לחברת‬
‫קשה שלא לזהות בו את‬
‫העילאית הזאת‪.‬‬
‫'פייאג'ה' יהא שעון יוקרתי‪,‬‬
‫'נער התפנוקים'‪ .‬הלבוש‬
‫אך יחסר בו שבב קטן האם‬
‫ונטלתי לעצמי את העוז להנהגתי זאת ממה ששמעתי על מרן הגאון ר' משה פיינשטיין‬
‫שלו מוכתב מכללי האופנה‬
‫תיאות לשלב בו את החלק‬
‫זצ"ל‪ ,‬שכן היה נוהג אף הוא להושיב את בניו על ידו‪ ,‬ולאחריהם היה מושיב את אורחיו‬
‫השרשרת‬
‫היוקרתית‪,‬‬
‫התואם מחברת 'קרטיה'?‬
‫והצמידים נשאו ללא ספק‬
‫שסעדו עמו על שלחנו‪.‬‬
‫אלווין‪ ,‬תקע מבט חוקר בר'‬
‫חותם רשמי שמנה בהם לא‬
‫והדבר הזה נחוץ ביותר‪ ,‬כי אם בתחילה אין האב שם על ליבו לקרב את הילד הצעיר‬
‫דוד והשיב‪" :‬יצאת מדעתך‪,‬‬
‫מעט קראט‪ ,‬הבלורית שלו‬
‫חס וחלילה‪ ,‬שום חברה‬
‫אליו‪ ,‬ליתן לו את ההרגשה שהוא קרוב אליו ונתון על ליבו‪ ,‬הרי הסוף שהבן הזה ככל‬
‫התנופפה ברוח כמו דגל‬
‫שורשית ומסורתית לא‬
‫שהוא ירגיש מרוחק ומנוכר מן האב כן יוסיף גם הוא להתרחק עוד כהנה וכהנה‪ ,‬והאב‬
‫בראש תורן ביום סגריר‪.‬‬
‫תסכים שיפעם במנגנון שלה‬
‫על‬
‫ומתרעם‬
‫שואל‬
‫והוא‬
‫בדעתו‬
‫ונבוך‬
‫עומד‬
‫הינו‬
‫מגיעים‬
‫הדברים‬
‫היכן‬
‫עד‬
‫בראותו‬
‫הזה‬
‫לסמינר‪,‬‬
‫בואו‬
‫מרגע‬
‫רכיב מחברה זרה"‪...‬‬
‫מה עושה לי הבן ככה‪ ,‬וכי מה עשיתי לו שהוא כל כך מתרחק ממני‪ ,‬האמנם אין הוא‬
‫הסתגר אלווין ומיאן לשתף‬
‫המבט ההדדי אמר את הכל‪...‬‬
‫פעולה‪ .‬שיחת טלפון אל‬
‫מבין שאני הוא האיש הקרוב אליו ביותר ודורש בטובתו יותר מכל החברים המפוקפקים‬
‫מארגני הסמינר חשפה‬
‫שהוא דורש כל כך להיות במחיצתם‪ ,‬אך האב הזה אינו מעלה על דעתו שעם קצת שימת‬
‫את התעלומה‪ .‬אלווין מצוי‬
‫הוריו של אלווין‪ ,‬זכו לשמוע‬
‫לב בתחילת הדרך היה יכול לחסוך את כל עגמת הנפש הזאת‪.‬‬
‫בעיצומו של קשר עם נערה‬
‫מחדש את התקתוק המקורי‬
‫ויה"ר שנזכה לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות‪ ,‬ולא ימצא שום פסול ופגם‬
‫גויה‪ ,‬נחוש בדעתו לכרות‬
‫במנגנון של בנם‪ .‬מאותו יום‪,‬‬
‫עמה ברית נישואין‪ .‬הוריו‪,‬‬
‫גמרו בנפשם‪ ,‬שגם בלהט‬
‫לא בזרענו ולא בזרע זרענו עד סוף כל הדורות‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬
‫אנשי עסקים מעורים בחברה‬
‫החיים‪ ,‬יש להשגיח ולהבטיח‬
‫)המאמר המלא מתפרסם בגיליון 'טיב הקהילה'(‬
‫הצרפתית‪ ,‬הזניחו את החינוך‬
‫שהם משקים את הפרחים‬
‫היהודי‪ ,‬תחושת ה'להיות כמו‬
‫שלהם‪ ,‬בעציץ הנכון!‪...‬‬
‫בשביל‪| ‬‬
‫בשביל המיוחד של‪‬‬
‫אליך‪ ,‬חברה‪.‬‬
‫בעלך מגיע הביתה בשמונה וחצי בערב‪ .‬את עייפה ויגעה‪ ,‬מה הפלא? קמת‬
‫מוקדם כדי להכניס מכונה‪ ,‬ולבשל ארוחת צהריים‪ .‬שלחת את כולם‪ ,‬ומיהרת‬
‫בעצמך לעבודה‪ .‬בעבודה היה עומס‪ ,‬והיו גם קשיים עם קבלת קהל‪ ,‬לא נעדרו‬
‫עצבנויות ומתחים‪ .‬בחזור אחרת‪ ,‬כי חיכית הרבה זמן לאוטובוס‪ ,‬והדרך היתה‬
‫פקוקה‪ .‬בבית חיכה לך בלגן לא קטן‪ ,‬וכמובן ‪ -‬ילדים שדרשו את כל תשומת‬
‫ליבך‪ ,‬המעשית והנפשית‪ .‬עד שבעלך הגיע ‪ -‬נשפך שוקו ונקרעה מחברת‪,‬‬
‫נעלבו ורבו והרביצו‪ ,‬איבדו ומצאו ואיבדו שוב‪ ,‬רצו ולא הרשית ובכו ואחר כך‬
‫קצת הרשית‪ ,‬פיזרו ואספו ופיזרו‪ ,‬ביקשו ונענו וגם לא נענו‪.‬‬
‫כשהוא נכנס‪ ,‬את נראית מותשת לגמרי‪ ,‬וגם מספרת לו על כך‪" .‬מותשת?‬
‫מה קרה?" ‪ -‬הוא שואל‪ .‬את מספרת לו בכמה משפטים עייפים את קורות‬
‫היום‪" .‬למה לא ביקשת מאחייניתך שתבוא לעזור לך?" ‪ -‬שואל בעלך‪" .‬ולא‬
‫צריך להיבהל מבכיות של תמי‪ .‬היא בוכה על כל דבר"‪ .‬אחר כך‪" :‬את איסוף‬
‫הצעצועים יכולת להשאיר לי"‪ .‬וגם‪" :‬אולי לא אכלת? כשרעבים ‪ -‬נהיים‬
‫עצבנים‪ ,‬תמיד זה כך"‪.‬‬
‫אף אשה אינה מחבבת אף אחת מהתגובות הללו‪ .‬כשאת מספרת לו שקשה לך‪,‬‬
‫אינך מחכה לפתרונות‪ ,‬ולא להצעות יעול‪ .‬אין לך ענין לשמוע איך יכולת לפעול‬
‫בצורה שונה משפעלת‪ ,‬או בצורה משופרת‪ .‬את לא מעוניינת לדעת ממה לא‬
‫צריך להיבהל‪ ,‬את מה לקחת קשה מדי‪ ,‬מה אפשר לעשות בחצי זמן משעשית‪,‬‬
‫ומה חוזר על עצמו בתלונותיך מדי יום או יומיים‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כשסיפרת על הקושי‪ ,‬חיכית לאוזן קשבת‪ .‬רצית שהוא ישמע בסבלנות‪,‬‬
‫ויאמר‪ :‬הוי‪ ,‬באמת יום קשה‪ .‬אני מצטער לשמוע‪ .‬איך יכולת? ממש גבורה‬
‫מצידך‪ ,‬לעמוד ככה בכל החזיתות‪ .‬אולי אכין לך קפה? תרצי לטעום מהעוגה‬
‫המצוינת שאפית לשבת? בואי נאכל ארוחת ערב‪ ,‬אולי תצליחי להתאושש‪ .‬לא‬
‫פלא שאת כל כך מותשת‪ ,‬אם זה מה שעבר עליך‪ .‬הקשבה ואמפתיה‪ ,‬הכרה‬
‫בקושי שלך‪ ,‬זה כל מה שביקשת‪ .‬כל דבר אחר‪ ,‬לא רק שלא עוזר‪ ,‬הוא גם‬
‫מעצבן‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬כדאי שתסבירי זאת פעם לבעלך‪ ,‬בשעה של נינוחות ורוגע‪ .‬גברים‪,‬‬
‫מטיבם‪ ,‬נוטים להציע פתרונות מעשיים‪ .‬ספרי לו על כוחה של תמיכה מקשיבה‬
‫ומבינה‪ .‬שנית‪ ,‬זכרי את תחושותיך אלו‪ ,‬כאשר ילדיך מתלוננים‪ .‬גם הם מוכנים‪,‬‬
‫לפעמים‪ ,‬לדלג על עצותיך‪ .‬גם להם אין‪ ,‬לפעמים‪ ,‬רצון לשמוע איך ואיפה יכלו‬
‫לסבול פחות‪ ,‬ומה מתווה השיפורים שנראה לך‪ .‬גם הם רוצים‪ ,‬לפעמים‪ ,‬את‬
‫הקשבתך‪ ,‬את הבנתך שקשה או עצוב להם‪ .‬גם הם מחכים לפעמים לתמיכה‬
‫שמתבטאת בהכרה בקושי ובהקשבה אוהבת‪ ,‬מכילה‪ .‬גם הם עלולים להרגיש‪,‬‬
‫שהפתרון המיידי שאת מציעה‪ ,‬נובע מזלזול בכאבם‪ ,‬מאי הבנת הקושי‪ ,‬מנסיון‬
‫לפטור עצמך מהם ומתלונתם‪ .‬אולי הם יראו בו אפילו סוג של ביקורת‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬היי אמפתית‪ .‬הקשיבי בסבלנות לילדך‪ ,‬הביני את מצוקתו‪ .‬ספרי לו שאת‬
‫מבינה ומרגישה שקשה לו‪ .‬לא פעם תראי שהבנתך מפוגגת את כאבו וצערו‪,‬‬
‫מקלה עליו ומשמחת אותו‪ .‬ואם את מורה או גננת? הכלל נכון גם לילדי‬
‫טיפוחיך‪ .‬ואם את עובדת בעבודה אחרת? הכלל נכון גם לגבי חברותיך לצוות‪.‬‬
‫את הפתרונות וההערות אפשר ורצוי‪ ,‬לעיתים לא רחוקות‪ ,‬להשאיר אצלנו‪ .‬הם‬
‫נצרכים הרבה פחות משנדמה לנו‪ .‬הקשבה ואמפתיה כדאי ורצוי לתת לכל מי‬
‫שזקוקה לה‪ ,‬ומי אינה זקוקה?‬
‫חושבת עליך‬
‫נעמה‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫מה שחיפשת‬
‫בפינה זו נרכז מידע תורני – חינוכי לגברים ולנשים‪ .‬שיעורים‪ ,‬הרצאות‪ ,‬קבוצות‪,‬‬
‫פרויקטים שונים ועוד‪ .‬אנו משתדלים לבדוק את המידע‪ ,‬אך אין בפרסום זה משום‬
‫אחריות על התכנים המתפרסמים‪.‬‬
‫נשמח לקבל מידע מסוג זה בדוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫דע מה שתשיב‬
‫<<< יש לכם שאלות ביהדות ואין לכם את מי לשאול? חבר לעבודה מציק לכם‬
‫שתסבירו לו אקטואליה יהודית ואתם מחפשים מענה ברור? אתם מרגישים‬
‫לפעמים כ"עורכי דין" של הציבור החרדי ואין לכם בדיוק את חומרי הדיון‬
‫המתאימים?‬
‫באתר 'ערכים' תוכלו למצוא מגוון רחב של תשובות מעניינות ובהירות‪ .‬כנסו‬
‫לאתר ‪ ,/http://arachim.org‬הקליקו על הלשונית 'שאלות ביהדות' וחפשו את‬
‫השאלה שמטרידה אתכם‪.‬‬
‫מסרוני 'דרך חיים'‬
‫על בק‬
‫יע‬
‫שירותי הנהלת חשבונות ומשכורות‬
‫לחברות עצמאיים ועמותות‬
‫דוחות שנתיים‬
‫הכנת תכנית עסקית וליווי עסקים‬
‫‪054-8431222‬‬
‫<<< 'דרך חיים' הוא פרויקט מסרונים הנשלחים מדי שבוע לקהלים רחבים‪.‬‬
‫במסרונים רעיון קצרצר – עד ‪ 70‬מילים ‪ -‬הנובע מפרשת השבוע‪ .‬קל‪ ,‬קליט וברור‪.‬‬
‫מתאים למשלוח כמתנה קטנה לשבת לכל אחד‪ ,‬חרדי‪ ,‬דתי או חילוני‪ .‬להצטרפות‬
‫או לצירוף חברים יש ליצור קשר עם ר' משה צ'יפרוט‪0503980904 :‬‬
‫דימוי עצמי‬
‫<<< מעניין אותך הדימוי העצמי שלך? מעוניין להבין מה הקשר בין מידות טובות‬
‫לדימוי עצמי?‬
‫בליווי סיפורי מקרא וסיפורי חיים בעלי מוסר השכל‪ ,‬מסביר המרצה הידוע הרב‬
‫זאב קצנלבוגן את חשיבות הדימוי העצמי וכוח ההשפעה של התפיסה העצמית‬
‫שלנו‪ .‬חפשו בלשונית החיפוש באתר 'הידברות' ‪http://www.hidabroot.org‬‬
‫את המילים 'דימוי עצמי' וצפו בהרצאתו המרתקת של הרב קצנלבוגן‪ .‬תיהנו מכל‬
‫רגע‪.‬‬
‫זמן איכות בשעת ההשכבה‬
‫<<< כמו כל אמא לילדים‪ ,‬גם את נתקלת פעמים רבות בתסכול של שעת ההשכבה‪.‬‬
‫בודאי חשבת לא מעט כיצד ניתן להפוך את שעת השכבת הילדים לזמן איכות‪.‬‬
‫טיפים‪ ,‬עצות ורעיונות פרקטיים בנושא זה‪ ,‬תוכלי למצוא במאמרה המצוין של‬
‫רבקה זהבה‪.‬‬
‫כנסי לאתר 'אש התורה' ‪ ,http://www.aish.co.il‬והקליקי על משפחה < הורות‪,‬‬
‫ותמצאי מיד את המאמר 'זמן איכות בשעת ההשכבה'‪.‬‬
‫קוראים יקרים‪,‬‬
‫על מנת שתוכלו להמשיך ליהנות‬
‫מגיליון ייחודי זה‪ ,‬וכדי שנוכל לייעל‬
‫ולהרחיב אותו‪ ,‬אנו מעוניינים לייחד‬
‫שטחי פרסום המיועדים עבור קהל‬
‫הקוראים שלנו‪.‬‬
‫נשמח לעמוד איתכם בקשר בדוא"ל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫בברכה‬
‫המערכת‬